‫‪.1‬א‪ .‬החל משנת ‪ 1923‬חלו מספר מאמצים מצדה של טורקיה לשימור הכחשת הג'נוסייד הארמני‪.

‬‬

‫ראשית‪ ,‬ניתן להבחין כי הרפובליקה הטורקית אשר נוסדה בשנת ‪ 1923‬מחזיקה בעמדה ברורה של אי‬
‫לקיחת אחריות על הג'נוסייד הארמני‪ .‬הרפובליקה הטורקית מתכחשת לכך שממשלת הטורקים הצעירים‬
‫הייתה אחראית למעשי הטווח ביותר ממיליון ארמנים‪ .‬ישנן עדויות רבות לקיומו של הג'נוסייד הארמני‬
‫אולם מתוארת הכחשה מצדה של הרפובליקה הטורקית‪ ,‬כמו כן גם ארה"ב ומדינת ישראל‪ ,‬במשך‬
‫כתשעים שנה‪.‬‬

‫הטענה לבסיסה של ההכחשה המתמשכת מקורה במדיניות הממשל הטורקי בראשותו של אתא טורק‪ ,‬בה‬
‫הוא סירב להעניק לארמנים שטחים או פיצויים עקב הג'נוסייד שהתחולל‪ ,‬ובעצם מדיניות זו עיצבה את‬
‫הזהות הטורקית המודרנית‪ ,‬כך שחלק ממנה הוא הכחשה תדירה של רצח העם הארמני‪.‬‬

‫התפתחותה של טורקיה כמדינה חילונית מודרנית בשנות ה‪ 20‬וה‪ 30‬חיזקה את מדיניות ההכחשה‪ .‬הם‬
‫האימנו כי הטמעה של הארמנים בחברה ישכיח את הנושא לחלוטין‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬הופעל לחץ דיפלומטי כבד‬
‫כאשר השיח על הג'נוסייד הועלה בסרטים או בספרים‪.‬‬

‫בשנות ה‪ 60‬ניתן לראות השפעה מצדה של טורקיה על עיתונאים‪ ,‬אנשים חינוך ופקידי ציבור לבחון מחדש‬
‫את העדויות לרצח העם הארמני ולעודד הצגת גרסה המפנה אצבע מאשימה כלפי הארמנים או כלפי תנאי‬
‫המלחמה‪ .‬מאמציה של טורקיה השתלמו‪ ,‬ובשנות ה‪ 70‬הצליחו למנוע כל אזכר של הג'נוסייד בדוח של‬
‫האו"ם‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬על אף שבשנת ‪ 1985‬תת ועדה של האו"ם הכירה ברצח העם הארמני‪ ,‬הצליחה טורקיה להפעיל‬
‫לחץ כבד על הממשל האמריקני ולמנוע את ציונו של יום זיכרון לאומי לג'נוסייד הארמני‪.‬‬

‫ממשלת טורקיה ניסתה לסכל כינוסים אקדמיים ודיונים פומביים על רצח העם דרך איומים ביטחוניים‪,‬‬
‫בין היתר איומים על מדינת ישראל ועל בטחון יהודים בטורקיה‪ ,‬עקב כינוס אשר נערך במדינת ישראל‬
‫בשנת ‪.1982‬‬

‫בנוסף‪ ,‬החל משנות ה‪80‬הממשל הטורקי תמך בהקדמת מוסדות השכלה גבוהה אשר מטרתן הייתה‬
‫להעמיק את המחקר ההיסטורי ולפעול בדרכים שונות לצורך חיזוק הכחשת הג'נוסייד הארמני‪.‬‬

‫ב‪ .‬בתת הפרק הכחשת רצח עם מתואר דיון קצר העוסק בנושא ובעל דגש על מספר גורמים‪ ,‬מאפיינים‬
‫והנחות‪ .‬ראשית‪ ,‬חוקרי ג'נוסייד טוענים שתהליך ההכחשה הינו השלב האחרון והאולטימטיבי המגיע‬
‫לאחר אירוע ג'נוסייד שהתחולל‪ .‬מבצעי הג'נוסייד מנסים‪ ,‬לאחר ביצוע הפשע‪ ,‬להכחיש או למזער את‬
‫היקפו‪ ,‬להמעיט בחומרתו ומשמעותו‪ ,‬להטיל אשמה על הקורבן‪ ,‬להתנער מאחריות המעשה ולנסות למזער‬
‫את הנזק‪ ,‬האשם והאצבע המאשימה כלפי החברה‪/‬המדינה אשר ביצעה את הג'נוסייד‪.‬‬

‫ג'ארד דיימון טען בספרו‪ ,‬השימפנזה השלישי‪ ,‬כי תופעת ההכחשה מקורה בסיבות פסיכולוגיות‪ .‬רצח עם‬
‫הינו אירוע אשר מותיר צלקות ונכות נפשית הן לקורבנות והן לרוצחיהם‪ .‬מצב רגיש זה יוצר תוצאה של‬
‫שתיקה‪ ,‬משמע חוסר יכולת לדבר על המאורע‪.‬‬

‫ישנה התייחסות למושג הכחשה תמימה‪ ,‬מצב המתאר בורות אותה החברה ומוסדותיה יוצרות ומשמרות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬קיימים מניעים נוספים וייחודיים להכחשה‪ ,‬קרי התנערותם מאחריות של מבצעי ג'נוסייד שבוצע‬
 ‫בעבר‪ ,‬או אף התנערותו של צד שלישי אשר לא עשה דבר לצורך מניעת הפשע בזמן התרחשותו של‬
‫הג'נוסייד‪.‬‬

‫לא קיים הסבר לכיד ובלעדי למושג ההכחשה ולתהליכיו אך ניתן לחלק את ההכחשה לשלוש קטגוריות‪,‬‬
‫הכחשה הנעשית ביודעין וללא בושה‪ ,‬הכחשה מחושבת ומוסוות והכחשה הנובעת מהיעדר מודעות או‬
‫ממאמצים לסייע לסוגי ההכחשות האחרות‪.‬‬

‫ישראל טשרני הרחיב גם כן על הנושא‪ ,‬והוא הציע שני ממדים לבחינת ההכחשה‪ .‬הראשון מתייחס לדרגת‬
‫הידיעה של המכחיש (החל מחוסר ידע אמיתי על הג'נוסייד וכלה בידע רחב ומקיף)‪ ,‬והממד השני מתייחס‬
‫לדרגת ההתייחסות כלפי הג'נוסייד (החל בגינוי האלימות וכלה בעידודה והצדקתה)‪.‬‬

‫סוגיה נוספת השופכת אור על הנושא היא מאמרם הקלאסי של סמית‪ ,‬מרקוזן וליפטון אשר מונה מניעים‬
‫נוספים להכחשת רצח עם‪ ,‬ביניהם אידיאולוגיה תועלתנית‪ ,‬קנאות עיוורת‪ ,‬יחס עוין ולפעמים גזעני‪ ,‬מבוכה‬
‫אינטלקטואלית‪ ,‬שאיפת קריירה והזדהות עם כוח ותפיסה מסויימת של ידע‪.‬‬

‫"את ההכחשה הטורקית המתמשכת של הג'נוסייד לאחר ביצועו יש לראות כפי שהיינו רואים את גרמניה‬
‫אילו התכחשה לפשעיה במלחמת העולם השנייה"‬

‫לדעתי הנחה זו מוצדקת אם כי לוקה בחסר היות ובניגוד לפשעיה של גרמניה כלפי היהודים‪ ,‬ישנו מקום‬
‫רב יותר לאי ודאות ולהופעתה של הכחשה תמימה עקב כך שהשואה הינה אירוע ג'נוסייד המתואר בצורה‬
‫נרחבת יותר‪ ,‬בעל עובדות מוצקות וראיות רבות‪ ,‬דבר אשר מחזק את חומרת המעשה ביחס לג'נוסייד‬
‫הארמני‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא יהיה מושכל ואתי להשוות בין מעשי ג'נוסייד היות וכל רצח עם באשר הוא הינו פשע‬
‫חמור ואין למדוד את רמת חומרתו‪ .‬לכן ‪,‬מנקודת מבט זו‪ ,‬לדעתי יש לשפוט את טורקיה באותו אופן אילו‬
‫גרמניה הייתה מכחישה את מעשה‪.‬‬

‫נוסף לכך‪ ,‬יש להבדיל בין תמיכה רבה יותר של צד שלישי בניסיון הפסקת הג'נוסייד במלחמת העולם‬
‫השנייה ביחס לג'נוסייד הארמני דבר אשר מחזק יותר את הצורך לשפוט את ההכחשה הטורקית כשם‬
‫שהיינו שופטים את גרמניה לולא הייתה מכחישה את פשעיה‪.‬‬

‫‪ .2‬החל מסוף ‪ 1929‬הוציא לפועל סטאלין את תוכנית הקולקטיביזציה‪ .‬מטרתה הייתה ליצור מהפכה‬
‫במשק החקלאי‪ ,‬ולהעביר את השליטה בו ליידי ארגונים סוציאליסטיים (קולחוזים וסובחוזים) אשר‬
‫כפופים ישירות למדינה‪.‬‬

‫ב‪ 1930‬הוכרז על הקמתם של מסגרות קולקטיביות באזורים הכפריים‪ ,‬ובו בעת על איסור החזקת חוות‬
‫פרטיות‪ .‬כל אותם חקלאים אשר החזיקו בחוות פרטיות כונו "קולאקים" ורכושם הוחרם‪.‬‬

‫החקלאים הפגינו התנגדות רבה באמצעות הפגנות וביטויי מחאה קבוצתיים‪ ,‬אולם דוכאו בצורה אלימה‬
‫על ידי המשטרה החשאית‪.‬‬

‫מדיניות הקולקטיביזציה המיתה אסון כלכלי על ברית המועצות‪ .‬פקידי המפלגה אשר מונו לנהל את‬
‫הקולחוזים לא ידעו לבצע את העבודה כראוי עקב חוסר ידע מקצועי וכשלים ארגוניים‪ .‬לצורך הדוגמה‪,‬‬
 ‫הצאן שהוחרם מן החקלאים עבר לרשות הקולחוזים‪ ,‬אולם לא נבנו מתקנים מתאימים להחזקת הצאן‬
‫ולכן אותו צאן לא שרד את החורף הראשון‪ .‬עקב התנאים ששררו בקולחוזים התפוקה החקלאית ירדה‬
‫משמעותית‪.‬‬

‫השלטונות דרשו מהחקלאים למכור את כל תוצרתם החקלאית‪ ,‬גם זאת שיועדה למחייתם‪ ,‬דבר שיצר‬
‫מצב בו לחקלאים לא נותר מזון והם נאלצו לאכול את סוסיהם‪ ,‬אולם ללא סוסיהם לא יכלו לעבד את‬
‫אדמתם‪ .‬הקולאקים גורשו לאזורים מרוחקים בברית המועצות לרבות סיביר שם חיי היומיום היו קשים‬
‫מאוד ורבים מהם לא שרדו‪ .‬האיכרים באזור אוקראינה סבלו מרעב כבד ורבים מהם לא שרדו גם כן‪.‬‬
‫בספרות המחקרית מדווחים על אומדן של בין ‪ 3.4‬ל‪ 15‬מיליון קורבנות הרעב בין השנים ‪.1931-1933‬‬

‫במקום שהשלטונות יתגייסו ויעשו דבר בעניין הרעב הכבד‪ ,‬אף חוקקו חוק להגנת רכוש הקולחוזים אשר‬
‫קבע עונש של עד ‪ 10‬שנות מאסר ואף הוצאה להורג לפוגעים ברכוש הקולקטיבי‪ .‬בפועל החוק הופנה‬
‫במרביתו כלפי החקלאים אשר ביקשו לשמור לעצמם חלק מהתוצרת החקלאית שלהם‪.‬‬

‫נוסף לכך‪ ,‬בשנת ל‪ 1932‬השלטונות הודיעו על חובת רישום מקום מגורים של כל תושבי ברית המועצות‪,‬‬
‫וצורך בקבלת אישור מראש מן המשטרה בכדי לעבור לגור במקום אחר‪ .‬האוכלוסייה העירונית קיבלה‬
‫דרכונים בניגוד לאוכלוסייה הכפרית שלא קיבלה‪ .‬מטרת יוזמה זו הייתה למנוע אפשרות של בריחה‬
‫מאזורי הרעב לאזורים העירוניים‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬כשני מיליון חקלאים גורשו לאזורים מרוחקים של ברית המועצות בתהליך אשר נמשך כשנתיים‪,‬‬
‫כך שבמהלך הגירוש מרביתם לא שרדו עקב תנאי מחייה ירודים ורעב יזום‪ .‬כמו כן האזורים אליהם‬
‫הובאו החקלאים אופיינו בריחוק רב והיעדר תשתיות בכדי להקטין את סיכויי הבריחה‪ .‬השלטון ראה‬
‫בהם עבדים אשר מטרתם לאכלס את האזורים הנידחים ולהקים בהם ישובים חדשים‪.‬‬

‫בהתייחסות לאמנת האו"ם לדעתי אכן מדובר בג'נוסייד אשר תוכנן מתוך כוונה מראש עקב הסתמכות על‬
‫סעיף ‪ 2‬המתאר בצורה ברורה את מדיניות שלטונו של סטאלין ותוכנית הקולקטיביזציה‪.‬‬

‫סעיף ‪ 2‬באמנת האו"ם מוגדר כי השמדת עם היא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬העמדת קבוצה בתנאי חיים שיש בהם כדי‬
‫להביא לידי השמדה גופנית כולה או מקצתה‪ .‬תוכנית הקולקטיביזציה יצרה רעב יזום ומתוכנן לקבוצת‬
‫החקלאים‪ ,‬אשר גרמה למותם של מיליונים‪ ,‬וכמו כן לא עשתה דבר בנוגע לריסון הרעב‪ .‬ראייה ראשונה‬
‫המחזקת את ההנחה כי מדובר בג'נוסייד שתוכנן מראש‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬באותו סעיף ישנה התייחסות לגרימת נזק חמור בגוף או בנפש לנמנים עם הקבוצה‪ ,‬מצב ממנו סבלו‬
‫החקלאים עקב תוכנית הקולקטיביזציה‪ ,‬והריגת אנשים הנמנים עם הקבוצה‪ ,‬תוארו הוצאות להורג של‬
‫קולאקים עקב החוק להגנת הקולחוזים‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬לדעתי הראיות מדברות בעד עצמן‪ ,‬וניכר דמיון ברור בין הגדרת הג'נוסייד כשם שמופיע באמנת‬
‫האו"ם לבין מדיניות שלטונו של סטאלין ויישומה של תוכנית הקולקטיביזציה‪.‬‬