‫אקולוגיה של הפשיעה‬

‫מהי אקולוגיה? אקולוגיה היא סביבה‪.‬‬

‫התיאוריות הראשונות דברו על האדם‪ ,‬האם יש לו בעיות מולדות פסיכולוגיות לאחר מכן החלו לדבר האם עבר‬
‫אירוע כלשהו בילדות ולאחר מכן החלו לדבר על האיזורים‪.‬‬
‫אנחנו מסתכלים על הסביבה‪ -‬מה אנחנו יכולים לעשות לסביבה כדי למנוע פשיעה?‬
‫כתבות בשיעור‪:‬‬

‫חברת "אפל" החליטה לשחרר את הפלאפונים בחנות (שלא יהיו נעולים)‪ ,‬בכדי לתת לציבור את האמון‬ ‫‪‬‬
‫המלא‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬החנות עצמה מרושתת מצלמות למניעת גניבה‪.‬‬
‫לונדון מרושתת מצלמות‪ ,‬ישנן אפילו מצלמות שמזהות פנים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שיעור ראשון‪:‬‬
‫תיאוריות סוציולוגיות מוקדמות‪:‬‬
‫בתחילת המאה ה‪ ,20‬רוברט פארק ובורגס מאוניברסיטת שיקגו הובילו את התחום של המחקר האקולוגי (מחקר‬
‫אקולוגי = אינטרקציה בין האורגניזם (האדם) לסביבה)‪.‬‬
‫אני יכולה לשנות את הסביבה‪ ,‬והסביבה תשנה אותי חזרה‪.‬‬
‫למשל‪ :‬שמתי סורגים על החלונות בבית‪ ,‬ובכך גרמתי לעצמי להרגיש יותר ביטחון‪.‬‬
‫אותם החוקרים ביקשו לראות את הערים התעשייתיות‪ ,‬איך הן מתפתחות‪ ,‬איך מתפתח המרחב העירוני‪ ,‬והם ראו‬
‫שיש חוקיות בהתפתחות של הערים‪ ,‬והחוקיות הזו יוצרת מבנה מעגלי סביב המרכז של הערים הללו‪.‬‬

‫איזור ‪ ,1‬איזור המסחר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫איזור ‪ ,2‬איזור המעבר –‬ ‫‪‬‬
‫כולל את השכונות העניות ביותר‪ ,‬שכונות ישנות ורועשות‪ ,‬מלוכלכות ומזוהמות בגלל הקרבה שלהם‬
‫לאיזור ‪( 1‬מפעלים)‪ .‬התנאים הפיזיים הלא טובים והחשש שאיזור המסחר יתרחב גרמו לכך שהמחירים‬
‫של הדירות ירדו והאנשים עברו מאיזור המעבר‪ ,‬לא רצו לגור שם‪ .‬אלו שהתבססו עברו מהר מאד‬
‫למקומות יותר טובים‪ ,‬ובכך מחירי הדירות ירדו‪.‬‬
‫איזור ‪ ,3‬איזור מגורי מעמד הפועלים –‬ ‫‪‬‬
‫בגלל שזה קרוב לאיזור ‪ 1‬ולא צריך לשלם הרבה על נסיעות לעבודה באיזור ‪.1‬‬
‫איזור ‪ ,5 + 4‬איזור בו גרות האוכלוסיות המבוססות והעשירות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המחקר של פארק ובורגס‪ ,‬הראה שההתפתחות הטבעית של העיר יוצרת למעשה הפרדה בין אוכלוסיות בהתאם‬
‫למצב הכלכלי שלהם ובהתאם למוצע האתני שלהם‪ .‬בשכונות העניות נשארו האוכלוסיות החלשות ביותר שלא‬
‫הצליחו לשפר את המצב הכלכלי שלהם (איזור ‪ )1,2,3‬וגם האוכלוסיות שהיו שם הן אוכלוסיות חדשות יחסית של‬
‫מהגרים שרק הגיעו למדינה שקלטה אותם וחזרו לאותם שכונות‪.‬‬
‫מה שקורה בשכונות האלו זה בעצם תחלופה גבוהה של אנשים‪ ,‬עירבוב של אוכלוסיות של מהגרים שגרו אחד ליד‬
‫השני‪ ,‬אותו ערבוב של מהגרים חלשים ואוכלוסיות עם הרבה תחלופה גרמו לכך שגם הייתה שם הזנחה וגם עוני‬
‫ואיזור ‪ 2‬יתאפיין בחוסר לכידות חברתית‪.‬‬
‫המחקר של פארקס וברוגרס נתנה רעיונות ל‪ 2‬סטודנטים שלמדו במחלקה לסוציולוגיה (שואו ומקיי)‪ ,‬הם אלו‬
‫שפתחו את הגישה \ תיאוריה‪" ,‬חוסר סדר חברתי" – "חוסר לכידות חברתית"‪.‬‬
‫הם רצו בעזרת תיאוריה זו להסביר את תחום העבריינות והפשיעה‪.‬‬
‫תיאוריות סוציולוגיות שעוסקות בעבריינות בהקשר הסביבתי‪:‬‬
‫אקולוגיה חברתית ואסקולת שיקגו‪:‬‬
‫מהי אקולוגיה? – המקור של השם הוא מיוונית "אוייקס" = בית או מקום מגורים‪ .‬השימוש העיקרי במונח‬
‫אקולוגיה הופיע בעיקר במדעי הטבע ובביולוגיה‪ .‬המונח הזה תיאר לנו במדעי הטבע את האינטרקציה ויחסי‬
‫הגומלין בין האורגניזם לבין הסביבה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬התפתחה אקולוגיה אנושית ייחודית כתחום בסוציולוגיה (‪.)1914‬‬
‫במהלך המאה ‪ 20‬התפתח התחום בקרימינולוגיה במקביל לתחומי ידע נוספים במדעי החברה ובראשם‬
‫הסוציולוגיה‪ .‬אוניברסיטת שיקגו הייתה אחד המרכזים האקדמים הראשונים שבהם השתמשו בתיאוריות‬
 ‫סוציולוגיות בכדי להסביר בעיות חברתיות כמו התנהגות עבריינית ופשיעה‪ .‬אוניברסיטה זו הנחשבה למובילה‬
‫בתחום כבר בשנות ה‪ 20‬וה‪.30‬‬
‫היה שיתוף פעולה בין התחומים חינוך‪ ,‬סוציולוגיה ועוד‪ ..‬שיתוף פעולה זה הצמיח גישה ייחודית שבעזרתה הם‬
‫בחנו בעיות חברתיות‪ :‬עוני‪ ,‬חוסר לכידות‪ ,‬פשיעה‪ .‬וגישה זו נקראת "גישת האקולוגיה החברתית"‪ .‬היתרונות של‬
‫הגישה האקולוגית מיושמת גם במחקרים על עבריינות ופשיעה‪ .‬זה הגיע לפיתוח של גישה תיאורטית בתחום‬
‫הקרימינולוגיה שנקראת אסכולת שיקגו‪.‬‬
‫גישתה של אסכולה שיקגו התבססה מבחינה מטודולוגית (מחקרית) על שיטות מחקר כמותניות למיפוי של תהליכים‬
‫חברתיים וגם על מחקרי שטח שכללו תצפיות משתתפות‪ ,‬ראיונות‪ ,‬ויצירת קשר בלתי אמצעי (פנים מול פנים) עם‬
‫הנחקרים‪.‬‬
‫אסכולת שיקגו הניחה שהמחקר של בעיות חברתיות צריך להתייחס למיקום הגיאוגרפי שלהן במרחב העירוני‪ ,‬לכן‬
‫האקולוגיה החברתית מתמקדת בניסיונות לזהות חוקיות של תהליכים חברתיים באמצעות ההבנה של המרחב‬
‫הגיאוגרפי העירוני שבו הם מתרחשים‪.‬‬
‫הנחת היסוד בגישה זו היא שהסביבה העירונית דומה במידה רבה לסביבה האקולוגית (הטבעית)‪ ,‬וכמו שהסביבה‬
‫הטבעית מבוססת על יחסי גומלין ואיזון בין מערכות ביולוגיות כמו אקלים‪ ,‬צומח‪ ,‬בעלי חיים‪ ,‬כך גם הסביבה‬
‫העירונית מתפתחת מתוך איזון ויחסי גומלין בין התשתית הפיזית של העיר לבין המוסדות החברתים שלה‬
‫והתושבים‪.‬‬
‫אסכולת שיקגו הפכה את הקרימינולוגיה מדיסיפלינה רפואי ופיכיאטרי (גישה פוזיטיביסטית)‪ ,‬לחלק בלתי נפרד‬
‫ממדעי החברה‪.‬‬
‫ההשפעה של אסכולת שיקגו על המחקר של הפשיעה בולטת בשלושה מישורים עיקריים‪:‬‬
‫מבחינה תיאורטית תרמה אסכולת שיקגו להסטה של כובד המשקל והעבירה את עיקר המחקר של‬ ‫‪.1‬‬
‫קרימינולגיה מהפרט לסביבה הפיזית והחברתית שבה הוא פועל‪.‬‬
‫מבחינה מטודולוגית (מחקרית)‪ ,‬האסכולה תרמה לקידום ולפיתוח של שתי שיטות מחקר שלא היו‬ ‫‪.2‬‬
‫מקובלות קודם לכן בארה"ב‪ :‬מיפוי פשיעה ועריכת מחקרי שטח‪ .‬שכוללים תצפיות וראיונות עם‬
‫עבריינים‪ .‬כל אחת משיטות המחקר הללו הובילה את התחום של הקרימינולוגיה לתובנות תיאורטיות‬
‫חדשניות וחשובות שאנחנו נפרט אותן בהמשך‪.‬‬
‫מבחינת תחום המדיניות החברתית ‪ ,‬תחום זה תרמה אסכולת שיקגו להבנה שהתמודדות אפקטיבית עם‬ ‫‪.3‬‬
‫עבריינות דורשת שינוי במבנים החברתיים‪ ,‬אם באמצעות פרוייקטים כמו למשל שיקום שכונות או‬
‫פרוייקטים שאפתניים יותר כמו מלחמה בעוני (נפרט בהמשך)‪.‬‬
‫במהלך שנות ה‪ 40‬גישה זו התבססה (שיקגו) והפכה לזרם המרכזי בקרימינולוגיה בארה"ב‪ .‬גישה זו הצמיחה‬
‫למעשה כתיבה תיאורטית עשירה והביאה לפיתוח מודלים תיאורטים‪.‬‬

‫הסבר לתרשים (אצל הילה גרו)‬

‫תיאוריות סוציולוגיות מוקדמות שהחלו להתפתח בשנות ה‪ 40‬כוללות שלושה זרמים תיאורטיים שמציעים הסברים‬
‫דומים למדיי לתהליך הבין אישי שמוביל להתנהגות עבריינית‪:‬‬
‫תיאורית הלמידה‬ ‫‪.1‬‬
‫תיאורית הפיקוח‬ ‫‪.2‬‬
‫תיאורית תת תרבות‬ ‫‪.3‬‬
‫במחצית השניה של המאה הופיעו ‪ 2‬תפיסות תיאורתיות יחודיות נוספות שהרחיבו גם את עולם המושגים‬
‫הסוציולוגי‪ ,‬מדובר בגישת התיוג ותיאוריות שמתמקדות בעבריינות נשים‪ .‬התיאוריות שמתמקדות בפשיעת נשים –‬
‫הדגש שלהן הוא על הקשר בין עבריינות נשים לבין נסיבות החיים של נשים שסובלות מאפלייה‪ ,‬התנכרות‪ ,‬אלימות‬
‫פיזית ומינית‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 80‬במקביל להתפתחות של הגישות **הניאו‪-‬קלאסיות ועם השפעתן‪ ,‬החל לצמוח ענף נוסף של תיאוריות‬
‫סוציולוגיות שמתמקד בסביבה הפיזית ובמיפוי הפשיעה‪.‬‬
‫התיאוריות הסוציולוגיות שמתמקדות בסביבה הפיזית ומה שמבדיל אותן מהתיאוריות שעוסקות ברובד‬
‫החברתי (הקודמות להן) הוא העיסוק שלהן בניתוח ובשיקום של יחידות שטח גיאוגרפיות ולא בבני אדם‬
‫כמו הפיקוח‪ ,‬התיוג וכו‪ .‬שפועלים באותן היחידות הגיאוגרפיות במרחב‪.‬‬
‫מדובר‪:‬‬
‫תיאוריית החלונות השבורים \ החלונות המנופצים – מתייחסת לקשר שבין עזובה סביבתית (הזנחה‬ ‫‪.1‬‬
‫סביבתית) לבין עבריינות ופשיעה מתוך הנחה שסביבה מוזנחת מבחינה פיזית משדרת חוסר פיקוח‬
‫פורמאלי או לא פורמאלי ולכן מושכת אליה אירועי פשיעה וגם את מבצעי הפשיעה‪ .‬תיאוריה זו מניחה‬
‫שמדיניות של טיפוח הסביבה הפיזית לצד שמירת הסדר החברתי באמצעות הפעלת אכיפה כנגד‬
‫עבריינות קטנה יכולה לדחוק לאחור תהליכים שהובילו ליצירת מוקדי עברינות וגם להביא‬
‫לצימצום של העבריינות החמורה‪" .‬אפס סובלנות"‪.‬‬
‫תיאוריית מוקדי פשיעה \ נקודות חמות – גישה זו עוסקת במיפוי של אירועי עבריינות ופשיעה על פני‬ ‫‪.2‬‬
‫יחידות שטח קטנות‪ .‬שיטת מחקר זו מאפשרת לבודד את יחידות השטח בהן מתרחשים אירועי פשיעה‬
‫רבים לאפיין את הגורמים שמעודדים עבריינות ביחידת שטח מסויימת ולפעול לשינוי שלהן‪ .‬הגדרה של‬
‫מוקדי פשיעה‪ :‬איזורים של ריכוזי פשיעה במהלך ‪ 20‬השנים האחרונות המונח מוקדי פשיעה‬
‫מיושם לעבריינות ופשיעה שמתרחשים במקומות בעלי גודל שונה‪ ,‬למשל‪ :‬כתובות‪ ,‬רחובות של‬
‫בלוקים‪ ,‬ואיזורים הכוונה היא לאשכולות של כתובות או בלוקים‪ .‬כמו כן במונח הזה (מוקד פשיעה)‬
‫נעשה שימוש במחקרים לגביי מספר של מקטעי רחוב כאשר מקטע רחוב נמדד מצומת לצומת עם‬
‫כמויות גבוהות של פשיעה במהלך או לאורך כל תקופת ההתנהלות של המחקרים הללו‪.‬‬

‫העקרונות של הפרדיגמה הסוציולוגית‪:‬‬

‫הסביבה כגורם לעבריינות – כפי שידוע לנו הגישה הקלאסית בקרימינולוגיה מתמקדת בבחירות של‬ ‫‪.1‬‬
‫הפרט לעבור על החוק‪ .‬וגם הגישה הפוזיטיביסטית עוסקת בגילוי ואיתור הפתולוגיות שגורמות‬
‫לעבריינות‪ .‬שתי הגישות הללו ממקמות את הסיבה המרכזית לעבריינות בעבריין עצמו‪ .‬החידוש‬
‫המשמעותי של הפרדיגמה הסוציולוגית הוא‪ :‬הסטת המיקוד מהפרט לסביבה מתוך הנחה שהתנאים‬
‫החברתיים ו\או הסביבתיים בהם גדל וחיי האדם משפיעים על ההסתברות שיאמץ דרך חיים עבריינית‪.‬‬
‫ומכאן ההסברים לעבריינות צריכים להתמקד בהבנה שלתנאים שמעודדים את העבריינות ובניתוח‬
‫של מערכת היחסים בין הפרט וסביבתו‪.‬‬
‫חשיבות הפיקוח החברתי הלא פורמאלי – רוב התיאוריות הסוציולוגיות מדגישות את החשיבות של‬ ‫‪.2‬‬
‫הפיקוח החברתי הלא פורמאלי במניעת עבריינות‪ .‬המושג פיקוח חברתי לא פורמאלי‪ ,‬מציין תהליכים של‬
‫חינוך וחיברות (סוציאליזציה) שלא מבוססים על ציות לחוקים או על סנקציות חברתיות רשמיות כמו‪:‬‬
‫מעצרים‪ ,‬מאסרים וקנסות‪ .‬פיקוח לא פורמאלי הוא מושג רחב שמשלב מגוון רחב של ביטויים חברתיים‬
‫והם מכוונים את הפרט כיצד להתנהג בהתאם לכללים מקובלים בחברה‪ .‬הפיקוח הלא פורמאלי כולל‬
‫מסרים גלויים וסמויים של הורים ומחנכים וגם הרבה אינטראקציות חברתיות יום‪-‬יומיות שכוללות‬
‫למעשה הפנייה להסדרים חברתיים לא כתובים \ לחוקים לא כתובים‪ .‬למשל השכן שצועק על ילדי‬
‫השכונה להיות בשקט בשעת מנוחת הצהריים‪ .‬שאלות שחוזרות על עצמן כל הזמן "מתי תתחתנו?"‪.‬‬
‫פיקוח לא פורמאלי נעשה גם דרך מוצרי תרבות‪ ,‬מזדהים עם גיבורים של ספרים וסרטים‪ ,‬תוכניות‬
‫בטלוויזיה ופירסומות שמציגות חיים אידיאליים‪ .‬רוב התיאוריות הסוציולוגיות מסכימות שהמגעים‬
‫החברתיים שמייצרים פיקוח לא פורמאלי משפיעים על ההתנהגות של הפרט יותר מאשר הפיקוח‬
‫הפורמאליי‪ .‬בניגוד לאסכולה הקלאסית ולאסכולה הניאו‪-‬קלאסית התיאוריות הסוציולוגיות מניחות‬
‫שהתנהגות נורמטיבית וציות לחוק לא נובעים מההרתעה היעילה אלא ממערכות יחסים משמעותיות‪ .‬על‬
‫פי עקרון זה‪ ,‬ככל שתהליכי החיברות של הילדים ובני הנוער תקינים יותר וככל שבני נוער משתלבים‬
‫באופן מלא יותר במסגרות חברתיות שמפקחות עליהם באופן לא פורמאלי כך פוחת הסיכון שאותו נוער‬
‫יאמץ אורך חיים עברייני‪ .‬לפי התיאוריות הסוציולוגיות עברינות הנוער נובעת משני גורמים משלימים‪:‬‬
‫מצד אחד היחלשות משמעותית במנגנונים של הפיקוח הלא פורמאלי‬
‫מצד שני חשיפה לתרבות עבריינית שעלולה להקסים ולמשוך מאד את בני הנוער‪.‬‬
‫הבחנה בין עבריינות לסטייה חברתית – הפרדיגמה הסוציולוגית נותנת משמעות רחבה להתנהגות‬ ‫‪.3‬‬
‫שסוטה מנורמות חברתיות גם כאשר זו לא התנהגות שאסורה על פי החוק‪ .‬סטייה חברתית מוגדרת‬
‫כהתנהגות שנבדלת מנורמות בסיסיות של הפרט במידה שמעוררת תגובות שליליות ביותר בקרב אנשים‬
 ‫שרואים אותה או שומעים עליה‪ .‬כלומר ההתייחסות לעבריינות ולסטיה לא מבוססת רק על ההתנהגות‬
‫עצמה אלא גם על הסיטואציה החברתית שסובבת אותה‪ .‬הגישה הזו מכניסה לתחום של הקרימינולוגיה‬
‫גם התנהגויות‪ ,‬אמונות‪ ,‬או תכונות שסוטות מנורמות חברתיות ומדגישה את האופי היחסי של התנהגות‬
‫עבריינית או סוטה‪ .‬ההתייחסות לסטיה חברתית לא חופפת בהכרח למחקר של התנהגות עבריינית‪.‬‬
‫לפעמים המעשה מהווה סטייה חברתית וגם מוגדר כעבירה פלילית למשל‪ :‬מקרים קשים של התעללות‬
‫בילדים‪ ,‬אבל שאנחנו מכים ילדים כאמצעי חינוכי זה לעיתים נתפס כנורמה של התנהגות מקובלת‬
‫ולפעמים אפילו רצוייה בקבוצות אוכלוסיה שונות או במדינות מסויימות ולפעמים בקבוצות \ מדינות‬
‫אחרות אנחנו נראה שזו לא נורמה מקובלת להכות את הילדים‪ .‬כאן מתעוררת השאלה – מתי התנהגות‬
‫מוגדרת כעבירה פלילית? ולמעשה הגדרה של התנהגות פלילית תלויה בכוח החברתי של אותה‬
‫קבוצה בחברה שרוצה להדגיש את ההיבטים השליליים של ההתנהגות‪ .‬כשיש כוח לקבוצות בחברה‬
‫והן מפעילות פוליטיקאים הן יכולות לשנות את החקיקה‪ .‬לכן מאפיין שהוא חשוב בהבחנה בין סטיה‬
‫חברתית לבין עברינות הוא התפקיד המרכזי והפעיל של החברה שבה מתבצעת הפעולה (ההתנהגות)‪.‬‬
‫החברה היא זו שקובעת את נורמות ההתנהגות המקובלות‪ ,‬החברה היא זו שמייצרת את הערכים‬
‫והמוסכמות ובעיקר החברה היא זו שמפעילה את הגינוי החברתי נגד ההתנהגות והיא גם קובעת את‬
‫עוצמתו של הגינוי‪ .‬הגינוי החברתי אם הוא פורמאלי באמצעות החוק הפלילי‪ ,‬או אם הוא גינוי חברתי לא‬
‫פורמאלי (מגדיר לנו את התחום של המחקר הקרימינולוגי)‪.‬‬
‫עקרון של האחריות החברתית – הרעיון שחלק עיקרי מהסיבות לעבריינות קשור בתנאים סביבתיים‬ ‫‪.4‬‬
‫הוביל תיאורטיקנים סוציולוגים רבים לגבש תפיסה שמדגישה את האחריות החברתית ליצירה של תנאים‬
‫חברתיים שתומכים בפשיעה‪ .‬ככל שהביקורת של התיאורטיקנים הללו כלפי המבנים החברתיים הקיימים‬
‫עמוקה יותר וקשה יותר‪ ,‬כך גם מתחזקת העמדה שלהם שחוסר שיוויון‪ ,‬אפלייה והזנחה של קבוצות‬
‫חלשות בחברה הם הגורמים שעומדים בבסיס של תופעת העבריינות והפשיעה‪ .‬על פי הגישה הזו‬
‫ההפחתה של העבריינות מחייבת שינוי בתנאים הסביבתיים שמייצרים ומטפחים את העבריינות‪.‬‬
‫התיאורטיקנים שדורשים את השינוי בסביבה הם נוטים לבקר את המדיניות של אכיפת חוק ברמה של‬
‫היחיד‪ .‬הם טוענים שהמדיניות הזו של אכיפה ברמת האינדבידואל היא למעשה מתעלמת מהחולאים‬
‫(מחלות) שהחברה מייצרת והחולאים הללו מייצרות עבריינים‪ .‬טוענים שהאכיפה הזו ברמת הפרט‬
‫מחריפה ומעצימה את התופעה החברתית הזו‪.‬‬
‫השאיפה לביסוס מדעי – כמו הפרדיגמה הפוזיטיביסטית גם הזרם הסוציולוגי מקדם את המחקר המדעי‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫השאיפה הזו למחקר מדעי היא באה ליידי ביטוי גם בדימויים שהם מדברים במונחים כמו למשל הגישה‬
‫הסוציולוגית שמשתמשת במושג אקולוגי והמונח אקולוגיה לקוח ממדעי הטבע‪ .‬בנוסף למונחים גם דרכי‬
‫מחקר הגישה הסוציולוגית רוצה מחקר מדעי – אימפירי‪ .‬חוקרים בפרדיגמה הסוציולגית מנסחים רעיונות‬
‫תאורטים שניתנים למדידה מראש ומבצעים מחקרים רחבי היקף בשטח כדי לבדוק את אותן תובנות או‬
‫רעיונות תיאורטים‪ .‬הגישה הזו למעשה מתאימה לגישה הקרימינולוגית העכשיווית‪.‬‬
‫פיתוח של המושג דטרמיניזם רך – כל העניין של הדטרמיניזם מעלה בעיה רצינית‪ ,‬אם אני אומרת שזו‬ ‫‪.6‬‬
‫התנהגות גנטית אנחנו לא יכולים להגיד שהוא אשם‪ .‬נטייה מוקדמת \ גנטית לעבריינות מסיבות אלו‬
‫ואחרות ללא רצון חופשי וללא יכולת בחירה של הפרט‪ .‬בתחום המשפט הפלילי מעוררת התפיסה‬
‫הדטרמיניסטית קושי גדול במיוחד‪ .‬מכיוון‪ ,‬שקשורה בה הנחה של שלילת הרצון החופשי‪ .‬חוסר הרצון‬
‫החופשי מבטל את העיקרון של האחריות המוסרית‪ .‬הגישה הסוציולוגית מנסה להתמודד עם הקושי הזה‬
‫באמצעות יצירת מושג הביניים שנקרא "דטרמניזם רך"‪ .‬דטרמניזם רך מבטא התפתחות מתוך קונפליקט‬
‫בין נטייה מוקדמת לעבריינות אבל שהיא תוצר של תנאיי החיים‪ .‬לבין יכולת בחירה שמאפשרת לחרוג‬
‫מדפוסי ההתנהגות העבריינית שהתנאים הללו יוצרים‪ .‬התיאוריות הסוציולוגיות שונות זו מזו בדגש שהן‬
‫שמות על אפשרות הבחירה של הפרט‪ .‬חלק מהן כמו למשל תיאוריית הלמידה שרואה בעבריין גורם‬
‫סביל (כולו מושפע מהסביבה) ללא תהליך של סינון אקטיבי של מה טוב ומה רע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תיאוריות‬
‫סוציולוגיות מאוחרות יותר למשל תיאוריות של פשיעת נשים או תיאוריות של תת תרבות מתארות את‬
‫הפרט כסוכן פעיל‪ ,‬כלומר הפרט בוחר לפעול בדרך מסויימת אף על פי שהוא נמצא במסגרת שמצמצמת‬
‫את האפשרויות שעומדות בפניו (לפי הנורמות)‪ .‬למושג דטרמניזם רך יש השלכות מעשיות חשובות‪.‬‬
‫המושג מדגיש שההתנהגות של הפרט מושפעת למעשה מרשת של סיבות והסיבות הללו הפרט לא מודע‬
‫להן בהכרח‪ .‬וכך המושג של דטרמניזם רך שומר על האופי המדעי של הגישה הסוציולוגית והוא גם‬
‫מעודד חוקרים לחקור באופן מדעי ולחשוף את הגורמים החברתיים שמעודדים את הפשיעה‪ .‬במקביל‬
‫הדטרמניזם הרך גם תומך בפיתוח של תוכניות טיפוליות שמבוסס על השינוי של ערכים ודפוסי‬
‫ההתנהגויות של העבריין‪.‬‬
‫הדטרמניזם הרך הזה למעשה מחזיר לפרט מידה מסויימת של אחריות על ההתנהגות שלו‪ .‬הפרט נתפס‬
 ‫כבעל יכולת לפתח מודעות והבנה לגורמים שהובילו אותו לעבריינות ולהכיר באחריות של המעשים שלו‬
‫וכמובן גם לחרוג מהדפוסים הללו של ההתנהגות העבריינית וללמוד לציית לחוק בעתיד‪.‬‬
‫טשטוש האבחנה בין עבריין לשומר חוק – יש נקודה משותפת לחוקרים לפי הגישה הסוציולוגית והיא‬ ‫‪.7‬‬
‫אימוץ של גישה שהיא פחות שיפוטית כלפי העבריינים‪ .‬זה שונה מהגישה הפוזיטיביסטית שמתייחסת‬
‫לעבריינות כאל פתולוגיה ושונה גם מהגישה הקלאסית שמתייחסת לעבריינים ועבריינות עם אנוכיות‬
‫וחוסר מוסריות‪ .‬השינוי הזה נובע מכך שהדוגלים בגישה הסוציולוגית מתמקדים בגורמים החברתיים‬
‫והסביבתיים לעבריינות‪ = .‬אם העבריינות נובעת מתנאי חיים שהם מקפחים אז העבריין הוא למעשה‬
‫הקורבן שלו‪ .‬ומכאן התנהגותי כעבריין אני מסביר כתגובה למצב שבו אני נמצא‪ .‬לכן לפי הגישה‬
‫הסוציולוגית ההבדל בין העבריין לשומר החוק הוא כבר לא מהותי‪ .‬החתך הוא לא שחור או לבן או‬
‫מובהק‪ ,‬או מוסרי‪ .‬אלא ניתן לומר שזהו ביטוי ליתרון סטטיסטי‪ ,‬וזהו תוצר של נסיבות חיים‪ .‬גורם נוסף‬
‫לשינוי של היחס כלפי העבריינות קשור להתפתחות של שיטות מחקר שקשורות לראיונות עומק והתחילו‬
‫לשמוע את סיפורי החיים של העבריינים‪ .‬סוף סוף החוקר שומע פנים אל פנים את סיפור החיים של‬
‫העבריין‪ ,‬הוא כבר לא מספר שבודקים‪ .‬אלא שומעים את התפיסה הסובייקטיבית של העבריין על החיים‪,‬‬
‫מתוך הסיפור שלו‪ .‬ושיטת מחקר זו היא העמיקה את ההיכרות האישית של קרימינולוגים חוקרים עם‬
‫עבריינים‪ ,‬והיא העניקה לעבריין פנים וקול‪ .‬ואז מתייחסים לעבריין כשוווה‪ .‬דבר ההוביל לריכוך של‬
‫ההשפעה של הדעות הקדומות והסטיגמות החברתיות שהיו לגבי העבריינים‪ .‬השינוי של הגישה והפיתוח‬
‫של האמפתיה כלפי העבריינים עורר גם ביקורת כלפי החוקרים שעסקו במחקרי שטח‪ .‬והחוקרים‬
‫הקרימינולוגים המסורתיים האשימו את חוקרי השטח שהם איבדו את האובייקטיביות המחקרית שלהם‪.‬‬
‫ופיתחו הזדהות מוגזמת עם השקפת העולם העבריינית והתופעה הזו במחקרים כאלה שעוסקים בראיונות‬
‫נקראת ‪. Going native‬‬