Professional Documents
Culture Documents
מצגת -1מבוא
שיעור 1
מחקר איכותני -לא מרשם או מתכון ,אלא מסע .
במחקר איכותני -החוקרת היא כלי מחקר .מי ומה שהיא הוא רלוונטי למחקר .
מחקר איכותני :
האיכות של הדברים . .1
תהליך ומשמעות שאינם נמדדים .2
הבניית המציאות .קשור בדיאלוגים חברתיים .ניתן לקבל סיפורים שונים על מה שלכאורה .3
היא אותה המציאות .לכל אחד יש הבניית מציאות משלו.
היחסים בין החוקר למה /למי שנחקר .יש התייחסות לקשר בין החוקר לנחקר ,החוקר הוא .4
כלי ומי שהוא רלוונטי למחקר.
אילוצים /הקשרים מצביים מעצבים. .5
תמונת הקרחונים -מחקר איכותני ינסה לייצר עומק ,לגלות מה יש מתחת לקצה הקרחון .
תמונת הפיל -כל אחד רואה את אותה הסיטואציה מזוויות אחרות .במחקר איכותני -אנחנו
בסדר עם זה שאנשים יגידו לנו דברים שונים על אותו הדבר.
מחקר איכותני היא פעילות בתוך הקשר= המחקר לא מנותק מההקשר ,אשר ממקמת את
החוקרת בעולם .היא מורכבת ממערך של פרקטיקות ופרשנויות שהופכות את העולם לנראה,
על ידי מערך של ייצוגים (רשימות שדה ,ראיונות ,שיחות ,תצפיות).
מאפייני המחקר האיכותני
נטורליסטי -לא ניטרלי .מאוד טבעי. .1
מתמקד בפרט .2
דינאמי ,גמיש ומתפתח .הרבה פעמים השלבים קצת מעורבבים .מחקר איכותני בגלל זה .3
מתעניין גם בדרך ולא רק תוצאה סופית
פרשני -קודם כל יש את הפרשנות של האנשים שמדברים איתם .הם מספרים על הפרשנות .4
שלהם לחיים שלהם .בנוסף ,כחוקרת אנחנו עושים פרשנות על מה שהם אומרים .המטרה
במחקר הזה היא להגיע למשמעות מסוימת מתוך אותה פרשנות .ננסה להמשיג את
המשמעות .
הוליסטי – כוללני ,הקשר ,לא נבודד משתנים .5
רפלקסיבי -סובייקטיביות מודעת – החוקרת מפרשת את המציאות דרך העיניים שלה, .6
היא מודעת לסובייקטיביות שלה ,היא מודעת לזה שזה עובר דרכה ,דרך הפילטר שלה.
אתי .7
שיעור 2
למה לי מחקר איכותני עכשיו?
עלייה במספר המחקרים האיכותניים במדעי החברה וההתנהגות .
סוגה מתאימה ורלבנטית לעוסקים במקצועות המטפלים באנשים
התמודדות עם השטח
צורך בהערכה שאינה רק כמותית
מחקר איכותני ועבודה סוציאלית
-רלוונטיות ודמיון למרות ההבדל במטרות
בעבודה סוציאלית מחקר איכותני הוא מאוד רלוונטי כי אנו מתעסקים באנשים .בנוסף,
בעו"ס יש הרבה עיסוק בהערכה ,למשל להעריך האם ההתערבות או התכנית עובדת? עם
הזמן הבינו שרק "לכמת" את התוצאות של התערבות או תכנית זה לא מספק ,כי יש עניין של
חוויה בתוך הדברים האלה ,ולכן להעריך את זה בדרך כמותית זה לא מספיק ולא מקיף .יש
משהו במילים ,ובחוויה שצריך לקחת בחשבון ,לעשות פרשנות ולהכניס את זה לתוך
ההערכה.
עקרונות לעוסית חוקרת:
בתור עוסיות שעושות מחקר ,עלינו להבין שבעת המחקר אנו לא חובשות את הכובע
של העוסיות ,למשל אם מישהו מספר סיפור קשה אנו לא נרוץ לעודד אותו ולענות לו
בצורה שעוסית אותה .אנו כן נשתמש במיומנויות של עוסית ,של הקשבה ,הכלה
סבלנות וכו .אבל אנו לא באות לאבחן או לסדר את הדברים אלא לחקור ולתת מקום
לנרטיב את המרואיינים.
תפיסה של שותפי המחקר -ההבנה שמרואיינים שלנו הם שותפים לתוך התהליך
הזה ,אנו כעוסיות חוקרות מנסות להבין לעומק את החוויות והעמדות שלהם .ולכן
אנו צריכים לשמוע את זה מהם ואת הנרטיב שלהם.
לגיטימיות לחוויות סובייקטיביות -עלינו להבין שאין משהו אוניברסלי ,לא כולן
יגיבו באופן זהה לאותם דברים .דווקא אנו רוצות לתת מקום לעולם הסובייקטיבי
ולביוגרפיה האישית של כל אחד .לכבד ולהתעכב על החוויה של הפרט ,ביחד עם
הפרט .אנו לא נמהר "לחשב".
תהליך מתפתח וגמיש -נזכור שזהו תהליך שמתפתח ,תוך כדי המחקר אנו עוברים
תהליך למידה .גם בתוך המחקר האיכותני אנו מבינים שהדברים משתנים תוך כדי
תנועה וזה דורש מאתנו למידה הדרגתית.
במחקר האיכותני אין לנו בעיה עם יוצאי דופן ועם הקיצוני (לעומת מחקר כמותי
רפלקציה
מחקר איכותני כמוזיקת ג'אז
ללא תווים מדויקים
מבני עומק ,ואקורדים מתפתחים
פרדוקסים של מבנה וחופש
אופי של אלתור .אלתור במובן היצירתי שלו .
מעוצב ע"י המשתתפים בו
מוזיקת ג'אז היא אלתור ,היא יצירתית ,יש הרבה כבוד למשתתפים ,המנגנים הם משנים את
המוזיקה תוך כדי תנועה ,פתאום מישהו עולה לבמה באמצע ההופעה ,אבל תמיד יש בסיס.
במחקר האיכותני יש משהו בסיסי ,יש בסיס שעליו המחקר מתפתח .הבסיס הוא
ההנחות יסוד הפילוסופיות והאפיסטמולוגיות ,זה מה שמניח את התשתית לאיך
שמחקר איכותני אמור להתנהל (נלמד את הבסיס שחייב להיות בהמשך המצגות) .על
המבנים האלה יש כל הזמן התפתחות של סגנונות ייחודיים .זה מייצר כל הזמן סוג
של מתח בין מה שחייב להיות לבין החופש של החוקר לעשות דברים.
האלתור במחקר האיכותני מדבר על משהו יצירתי -יש לנו כבוד לבסיס ,אבל יש מקום גם
להכניס את היצירתיות ,החופש והאלתור של החוקר .זה אומר שלא רק צריך לרכוש את
הידע על הבסיס של המחקר האיכותני ,אלא שיש גם מקום ל"ניגון סולו" למקום יצירתי
שלנו בתוך המחקר .החוקר נותן לעמדות\ פרשנויות שונות להיכנס לתוך המחקר ,לכן
המחקר הזה מאוד מעוצב על ידי המשתתפים בו -על ידי החוקר והמשתתפים.
"מוזיקת ג'אז (מחקר איכותני )...פותחת את המחשבה למחשבה .היא גורמת לנו לחשוב על
אותם סדרים של ידע ומשמעות שמסיבות שונות מצליחים לחמוק מגישה ישירה שלנו
אליהם .כדי להבין לעומק את אותן משמעויות ,צריך לגשת אליהן באופן לא ישיר [אלא] דרך
תהליך או חוויה".
חוקר איכותני -אומן שמחבר דימויים ,תופר ,עורך ומחבר יחד חתיכות של מציאות.
מחקר איכותני -ביצירה המורכבת הזו נשזרים יחד קולות שונים ,פרספקטיבות
שיעור 3
דוגמאות למחקרים איכותניים
"ארון בתוך ארון" – עירית קורן
ראיונות סיפורי חיים -איך לומדים זאת על עצמם ,איך מתמודדים עם הגילוי (עצמם,
סיפור אישי -מדבר על אישה עם בעיית פוריות .סיפור אישי -הרבה פעמים המחקר מתחיל
מסיפור אישי .כאן בגן נעול ניתן לראות זאת.
טון ביקורתי -היא כחוקרת הולכת למקומות של טיפולי פריון ,איך הטכנולוגיות החדשות
משפיעות ,מה הן עושות למערכות היחסים שלנו .איך הן קשורות לשאלות של מוסר-
למשל :תרומת הביציות.
קול אישי -היא רוצה לשמוע מה לחוות יש להגיד לה.
הרגשתי צורך לספר את הסיפור -הסיפור שלה מוביל אותה למחקר ,הרבה פעמים הסיפור
שלנו והחיבור האישי שלנו מוביל אותנו למחקר
סיפורים שלא מסופרים -אנחנו רוצים לשמוע את הסיפורים שלא מסופרים
משתתפות המחקר הן מומחיות-הכותבת רוצה לשמוע מה הן רוצות להגיד
#בסיפור הזה היא מדברת על הסיפור של מה מוביל למחקר שלה .במחקר איכותני יש צורך לכתוב
אם יש נגיעה מיוחדת לטקסט או לנושא (הילה עושה טיפולי פריון בעצמה) .אולם יש לשים לב לא
לכפות את האג'נדה שלנו על המחקר שלנו ,על הנחקרים.
#האם זה שהחוקרת עברה את מה שהמרואיינות עברה זה מקרב בניהן? לכלנית אין תשובה חד
משמעית על זה.
מחקר אתנוגרפי שמתעד את החיים בעיירת הפיתוח ירוחם ,הכותבת היא גם מעיירת פיתוח מגדל
העמק .מוצפי מגיעה מעיירת פיתוח גם כן ,היא מדגישה את זה שיש במחקרים עד כה תפיסה
סטריאוטיפית על עיירות פיתוח .היא אומרת שיש פחות דגש על אורח חיים של נשים במאה ה 21
ובדגש על נשים מזרחיות.
#דברים כלליים על מחקר איכותני שניתן להוציא מהטקסטים :יש מקום לחוקרת בתוך המחקר,
התיאור הוא סובייקטיבי ,שומעים את משתתפי המחקר ,את קולם האישי .יש דיאלוג ,תפיסה
שיש להן כוח והן מומחיות.
היסוד המקובלות בתקופה המודרנית ,ששמות דגש על טכנולוגיה ,על רציונאליות ,על
היכולת להסיק מסקנות פורמליות ולאסוף נתונים באופן סטטיסטי ,על הבנות
אוניברסליות -שככה דברים עובדים.
מתחילים לשאול האם מחקר זה (כמותני) מתאים בכלל למדעי החברה? שואלים
איפה הקולות של הקבוצות בקצוות? ועוד כל מיני שאלות ביקורתיות הקשורות
ל"ידע" .הגישה התחילה להגיד שידע אף פעם לא מנותק מהיבטים חברתיים כמו
מעמד ,מגדר או גזע .היא גורסת שיש היררכיה של כוחות ששולטת בידע ומייצרת
אותו ,מייצרות אותו בדרך מסויימת ולא אחרת .כך למשל ממעיטים בידע שבא
ממיעוטים -מאנשים שלא נמצאים במיינסטרים .מדובר בתיאוריות שונות שרוצות
לפרק את הידע הזה ולהבין כיצד נוצר ,להבין איזה היררכיות מייצרות ידע מסוים .
אחת הדוגמאות – הגישה יוצאת נגד האבחנה שעושים בין תרבות נמוכה לגבוהה .מי
קבע שזאת כזאת וזאת כזאת? בפוסט מודרניות אין אבחנות דיכוטומיות -אין כזאת
אבחנה .הרעיונות של הפוסט מודרניזם נותן "השראה" למחקר האיכותני .אין אמת
אחת .ביקורתי כלפי הקביעות האוניברסליות ("שככה זה") .מתחת לפוסט מודרניות
אפשר למצוא את התיאוריות הביקורתיות והפמיניזם .מי קבע שככה זה? אין
אמת אחת ,לפרק את הידע ולהבין איך נוצר ,ידע אף פעם לא מנותק מהיבטים
חברתיים (מעמד ,מגדר ,גזע) ,מבקר את ההנחות האוניברסאליות.
תיאוריה ביקורתית -הרבה מאוד תיאוריות ,שמה שמשותף להן זה העיסוק בכוח
פמיניזמים -גישות פמיניסטיות שתרמו לאיך שמחקר איכותני נראה בפועל -איך לא
מפעילים כוח על המרואיינת ,איך מייצרים יחסי כוחות שווים עם המרואיינים .גישות
שאמרנו במשך שנים יש היסטוריה שנשלטת על ידי גברים הקובעים איך ידע נוצר,
והמחקר הפמיניסטי בא להציע אלטרנטיבה ולהדגיש שלא חייב להיות מחקר שמנצל
את הנבדקים .איך ניתן כחוקרת להיות מודעת למה שאני מביאה ולכוח שהמראיינת
מביאה למרחב שלה ולכוח של החוקרת .איך עושים מחקר שלא מדגיש את יחסי
הכוח אלא תורם
לחלשים ולא שם איפה ההקשר ?
איפה המשמעות
אותם בעמדה של
מנוצלים.
חוקרת יחסי חולשת תיאוריה איפה המקרה
הפרטי?
נחקרת ,מודעות
לכוח
איפה הרלבנטיות? איפה החוקרת?
מחקר
איך עושים מחקר -אם חושבים על מחקר אמפירי זו פעילות שבאה לייצר ידע .לאסוף
אבל היא אינה רלוונטית לחיים הפרטיים שלנו .אולי אם נביא נתונים איכותניים
נוכל להביא את ההקשר האמיתי של האדם? יש חשיבות לתיאוריה ולהכללות אבל
איך נוכל כך להבין וללמוד על המקרים הפרטיים? הקושי עם הכללות למרות שהן
משמעותיות מבחינה סטטיסטית ,הן לא תמיד ניתנות ליישום על מקרה פרטי .בעזרת
מחקר איכותני אפשר להגיע למקרים אלה ולא להתרכז באישוש או הפרכה של
תיאוריות במחקר הכמותי יש תיאוריה שמובילה אותי ואני בודקת אותה ברמה
הכמותית; אבל ברמה הפרטנית והפרקטית ,החוויות יכולות להיות שונות לגמרי;
במחקר האיכותני אנחנו לא נצא מתוך תיאוריה ,ולא נתרכז באישוש או הפרכה; יש
תיאוריה בכמותני ,אבל מה היא רלוונטית על החיים שלנו? מחקר כמותי אולי
מתהדר בהרבה דברים ,אבל האם הוא לוקח אותנו להקשר? לחיים של הבן אדם? מה
עם הברבור השחור בין הברבורים הלבנים? מה קורה עם המקרים המיוחדים?
מיקום החוקרת -האם במחקר כמותי החוקרת היא באמת זבוב על הקיר? למה אנחנו
לא יודעים עליה שום דבר? לא באמת .עלו שאלות על כך שהדברים שמקבלים במחקר
הכמותי לא מספיקים.
ביקורות אחת -שילוב כמותי ואיכותני טענו שאם נכניס למחקר הכמותי אלמנטים
איכותניים כמו ראיונות נוכל לגשר על הפערים ,אם נכניס קצת חומרים איכותניים.
ביקורת אחרת – צריך לשנות מהיסוד ,אמרה שאין זה מספיק וצריך לשנות את
המחשבה מהיסוד.
דילמת אתיק -אמיק:
-
-
-
-
-
-
-
-
-
אמיק :נקודת המבט הפנימית של ה"יליד" ,של המשתתף ,המרואיין ,התרבות אותה
אנו בודקים .נק' מבט פנימית אשר שייכת לנחקרים שלנו ,אחד הכוחות החזקים של
המחקר האיכותני.
אתיק :נקודת מבט חיצונית ,של החוקרת .מגיע בעיקר ממחקרים אתנוגרפיים -איך -
התרבות המערבית הכתיבו את הדרך שבה המחקרים יראו.
למה במחקר האיכותני מדובר על דילמה? מפני שאנחנו רוצים להבין איזה משמעות -
המרואיינים נותנים לאותו נושא שאנחנו חוקרים .רוצים להגיע לנקודת המבט
הפנימית עד כמה שאפשר ,אבל אנחנו גם חוקרים ובגלל זה כן יש צורך להמשיג
ולתת איזה שהיא נקודת מבט חיצונית .נחפש את החלק שמשיק ומחבר את שני
החלקים .מורכב גם מנקודת המבט הפנימית שננסה להתקרב אליה שמתווכת דרך
נקודת המבט החיצונית של החוקרת.
ביקורת על הכמותי -הרבה פעמים במחקרים כמותיים יש נטייה להישאר קרוב -
יותר לאתיק ,לנק' המבט החיצונית של תרבות החוקרת ואין מספיק דגש על
האמיק -על דעת התרבות הנחקרת .יש מחשבה שמחקר איכותני יכול לקרב אותנו
לנק' מבט אמיק.
דוגמא :אורנה דונט -עוסקת בבחירה של נשים וגברים בחיים ללא ילדים בישראל .את המחקר
שלה היא עשתה על פורום בתפוז של אוכלוסייה זו .היא מציגה את האנשים שכותבים בו -הגרעין
הקשה -מהרבה בחינות זו אוכלוסייה מגוונת מבחינת גיל ,תעסוקה ועמדות ביחס לנושא .יש נשים
שלא רוצות ללדת או לגדל ,יש כאלה שלא רוצות להוליד אבל ישקלו לאמץ ,גברים עם בעיות
פוריות ועוד .אולם היא אומרת שזה לא מגוון מבחינת שהאנשים הינם חילונים ואשכנזים.
במאמרה היא אומרת שזאת נקודה שהיא החליטה לא נגעת בה .החוקרת עוקבת אחרי הנתונים
בפורום ,למרות שלנתון זה יש משמעות סוציולוגית עצומה ,היא בוחרת ללכת ולא לגעת עם הנתון
הזה ולהיות עקבית .היא בחרה ללכת עם מה שהאוכלוסייה שהיא חוקרת העלו ,ולא להכתיב סדר
יום ולהביא קטגוריה שמעניינת אותי -היא רוצה לשמוע את האמיק ולא האתיק .אולם היא בחרה
לא ללכת על הקטגוריות האתיקיות שלה ,על העניין שלה .אבל היא רצתה לשמוע על סדר היום
האמי שלהם .היא עושה בחירה מודעת לא לגעת בנקודה של המוצא ,בגלל שהמשתתפים בפורום
לא נגעו בזה .זה לא נגע בנקודת האמי שלהם ,אלא רק בנקודה האתיק שלה.
שיעור 4
פרדיגמה:
הגדרה :מערך של אמונות יסוד אשר מייצג ראיית עולם ומכוון את המחקר -אמונות
יסוד שיש לנו אשר מייצגות ראיית עולם שיש לנו ביחס לאיך העולם פועל .אוסף של
אמונות שמכוונות מה שאני חושבת על המחקר .זה משפיע על איך אני חוקרת ומה
אני חושבת שהמחקר שלי יכול לעשות.
הפרדיגמה המחקרית מגדירה עבור החוקר מה כולל המחקר ומה נשאר מחוץ
לגבולות החקירה – היא תגיד לנו מה אני יכולה לחקור ומה לא .לדוג' ,יהיו מחקרים
שיגידו אני עוסקת רק בעובדות אובייקטיביות ולכן כל מה שקשור למוסר ואתיות
נשארים בחוץ ,אני לא אגע בזה.
אם אני בוחרת פרדיגמה מסוימת היא משרטטת לי עולם של מה מתאים למחקר.
הפרדיגמה תתאים בין מה שמחקר איכותני יכול לעשות לבין מה שאני רוצה לדעת.
לפעמים הוא לא יכול לענות לשאלת המחקר שלי ,אולי אין לו כלים לענות על מה
שאני רוצה.
פרדיגמה היא מסגרת פרשנית .מחקרים איכותניים הם מערכים פרשניים .כל מחקר
הוא בעל ערך פרשני -אנחנו מפרשים את איך שהעולם פועל ואיך אנחנו צריכים
לחקור אותו .לכל אחד יש אמונות בסיסיות ,אמונות עמוקות שאנחנו לא מצהירים
עליהן ,גם הפרדיגמה היא מערך של אמונות שאנחנו לא "מצהירים עליהן".
פרדיגמה היא המצע שעליו מחקר מובנה -האמונות הם אלו שעל המצע הזה נמצא
המחקר .זה יהיה הבסיס למה שיעשה במחקר .זה יגדיר איך ייגשו למחקר ,איזה סוג
בעיה הולכים לחקור ואיך הולכים לחקור אותה .הבסיס שעליו יושבות האמונות
שלנו .כל אחד והפרדיגמה שלנו .זה לא רק כלי המחקר אלא גם קשור לאמנות שלנו.
משהו בסיסי -הבסיס עליו יושבות הרבה אמונות ודעות ביחס לעולם ,לרוב לא מודע,
שהמחקר עומד עליו.
-כשאנחנו אומרים מחקר איכותני וכמותי אנחנו מדברים על שתי פרדיגמות מחקר
שונות.
3שאלות שמגדירות פרדיגמות -לכל פרדיגמה יש תשובה אחרת לשאלה הזאת.
#השאלות קשורות אחת לשני -התשובות שלהן יגדירו לנו איזה פרדיגמה אנחנו בוחרים
אונטולוגית -מה אנחנו חושבים על המציאות ,מה אנחנו חושבים על האופי של העולם ,מה .1
קיים או לא קיים -לפי התשובות נגדיר על איזה פרדיגמה נבסס את המחקר .שאלת
המציאות .אופי המציאות .מה יש? מה קיים? לפי התשובות אנחנו נגיד פרדיגמה כזאת,
כזאת או אחרת .לדוג' אם אנחנו מניחים שיש עולם ממשי קבוע ,אז אני ארצה להבין איך
דברים מתנהלים ומה החוקיות שלהם ,אז לדוג' פה מוסר לא קשור לסיפור ,זה יגדיר את
הפרדיגמה שאבחר .מה יש?
אפיסטמולוגית -תורת ההכרה -ייצור ידע ,איך אני יודעת את מה שיודעת ,על סמך מה? .2
מה זה ידע /מדע? איך אנחנו יודעים את מה שיודעים? יחסים בין חוקר לבין מה שנחקר.
מה היחסים בין החוקרת לבין מה שהיא חוקרת? על סמך מה החוקרת אומרת את מה
שהיא אומרת? מה הם סוגים של ידע? חוויה זה ידע? רגש זה ידע? מה זה הידע שלי?
מתודולוגיה -איך חוקרים ? איך אני חוקרת ידע על אותו עולם? על אותה מציאות? מה .3
החוקים שלנו לערוך את המחקר? איך אני אוספת מידע על אותו עולם שאני חושבת שקיים
שם? איך יכולה החוקרת למצוא את מה שהיא מאמינה שאפשר לדעת על אותה מציאות?
מה השיטה?
סוגי פרדיגמות
אונטולוגיה -התפיסה היא שיש מציאות אחת אובייקטיבית ,היא קיימת מחוץ לנו
כחוקרים ולא תלויה בנו ,מחוץ לנו כצופים .היא קיימת שם בלי קשר אלינו .היא
ממשית .אפשר למדוד ולתעד אותה .יש אמת מוחלטת ואני כחוקרת רוצה לצפות בה
כמו שהיא .יש במציאות הזאת הרבה תופעות חברתיות ויש להם חוקיות ,אנחנו
כחוקרים צריכים לגלות את אותה החוקיות .למה אנשים עושים כל מיני דברים ,איך
הם מתנהגים במצבים מסוימים .יש אמת מוחלטת .ריאליזם נאיבי על פי לינקולן
וקובה .ריאליזם = משהו אמיתי .נאיבי = השאיפה להגיע לאמת (כביקורת של
לינקולן וקובה על הניסיון להגיע לאמת) .זה נאיבי לחשוב שיש מציאות אובייקטיבית
שאני כחוקרת יכולה להגיע אליה ולחקור אותה .הם קוראים לזה נאיבי כי הם
ביקורתיים כלפי הגישה ( -כי זה לא באמת המציאות!) .ניתן לפי הגישה הזאת לתת
הרבה אקסיומות והכללות ,מבלי לקשור אותם לזמן מסויים ,אלא רק להגיד "ככה
זה" .בגישה הזו ,מתמקדים במהלך של סיבה ותוצאה .התפקיד שלנו כחוקרים הוא
לא להתערב או להשפיע ,אלא לצפות ולהגיע לדברים כמו שהם קיימים "שם בחוץ".
קיימת מציאות אובייקטיבית ,מדידה וניתנת לתיעוד .ריאליזם נאיבי ,חוקיות.
אפיסטמולוגיה -איך אני יודע את מה שאני יודע -אפיסטמולוגיה דואלית -יש את
מתודולוגיה -המטרה למצוא את החוקיות ,להבין אילו דברים עובדים ,את
חברתיות ,ולכן אין מציאות אחת ,אלא רבות .אין מציאות בנפרד מהתופס אותה.
מציאויות רבות וסובייקטיביות .אי אפשר להפריד את מה שתלוי ובלתי תלוי ,הכל
משפיע ומושפע .למשל למעמדות שונים יש מציאויות שונות .כל מני דברים מעצבים
את החוויה שלנו ואת המציאות .רלטיביזם – יותר ממציאות אחת ,יחסיות בין
מציאויות ,מציאויות מקומיות ,לא נמצא את אותה מציאות בכל מקום .המציאות
היא הבנייה חברתית ,אין מציאות בנפרד מהתופס אותה ,מציאויות רבות
וסובייקטיביות ,רלטיביזם
אפיסטמולוגיה -אין הפרדה בין החוקר ולבין מה שהוא חוקר .אי אפשר באמת
להפריד בין מושא המחקר .אי אפשר להיות אובייקטיבים כלפי התופעה ,החוקרת
היא לא נפרדת מהתופעה .יחס הוליסטי (אי אפשר לבודד) .עולם מורכב .תפיסה
שאומרת שאי אפשר להביע עמדה אובייקטיבית כלפי מה שחוקרים .אני כחוקרת
צריכה להיות מודעת לדברים האלה .מחקר כייצור ידע .גם אנחנו כחוקרים חלק
מהתהליך של ייצור ידע .מילים יוצרות משמעות ,אז גם אני חלק מהתהליך הזה.
הממצאים נוצרים ככלי מהשיח בין החוקר לנחקר .זה לא שהידע נמצא שם ואני רק
צריכה לגלות אותו .המחקר שלי הוא גם מייצר ידע ,ואנחנו כחוקרים חלק מזה .הוא
לא שואל שאלות שהתשובות אליהן צריכות להיות נכון או לא נכון .ולכן זה מתאים.
לינקולן וקובה מדברים על תפיסה דיאלוגית -המשא ומתן ביני כחוקרת לבין
המשתתפים לבין המציאות שאני חוקרת ,איך הדברים מתהווים בתוך הדיאלוג.
בדיאלוג זה לא רק המרואיין ,אלא גם החוקרת .התפיסה כאן היא שהממצאים הם
מתהווים בתוך המפגש .אין הפרדה בין החוקר לבין מה שנחקר ,יחס הוליסטי,
עולם מורכב ,מחקר כייצור ידע ,דיאלוגיות ,ממצאים מתהווים.
מתודולוגיה -אם אני מניחה שהמציאות היא יחסית ,ואני מניחה שיש קשר בין
החוקרת לבין מה שהיא חוקרת ,אז יש צורך בשיטות מחקר שיתאימו לכך .החוקרת
צריכה להתקרב למרואיינים שלה ,להבין את הדברים מנק' המבט שלהם -יש רצון
להיות "קרובה לדבר" .צריך להתקרב למרואיינים .קרובים להבניה ,בתוך הקשר.
שאלות אינדוקטיביות -במובן הזה שאנחנו לא לוקחים השערה ואז הולכים לבדוק
איך פרטים מקיימים או לא מקיימים ,לא עושים מניפולציה או מבודדים משתנים=
אלא מנסים להבין איך האנשים חווים את הדברים האלה בעצמם .החוקר ככלי
לאיסוף מידע .אנחנו לא מנסים לשלוט במציאות או לעשות מניפולציה ולהבין איך
אנשים מגיבים לכך .אנחנו מנסים לראות איך אנשים מגיבים בתוך ההקשרים
שלהם .הדרך שלי כחוקרת זה באמת להיות קרובה ,להקשיב ,לא לנסות לשלוט או
להשפיע .לכן -מספר קטן של משתתפים ,ספירלי .למידה לא לינארית -שיטה מעגלית,
בתנועה אחורה וקדימה .הרמנויטי -פרשני :היכולת של אנשים לעשות פרשנות על
הפרשנות לחוויות החיים שלהם .אנחנו כחוקרים נעשה פרשנות על מה שהם אומרים
לנו.
אינדוקטיבי -מסיקים מסקנה ממקרים פרטיים אל הכלל .קרובים להבניה ,בתוך
הקשר .אינדוקטיבי ,החוקר ככלי לאיסוף מידע ,לא שליטה במציאות ,מספר קטן של
משתתפים ,ספירלי ,חיפוש משמעות ,פרשני.
# כל מה שאמרנו בפרדיגמה הפרשנית רלוונטי גם לביקורתית ,אבל פה בביקורתית יש דגש
מסוים .נקודת המוצא בביקורתית היא שהעולם לא "פיירי" ומי שעושה מחקר על פי הפרדיגמה
הביקורתית שואף לשנות ולתקן את העולם או מצבים של אי צדק.
לא מדובר בתיאוריה אחת אלה מושג שכולל הרבה גופי ידע ותיאוריות שמשותף להן הוא
העיסוק בשאלות של שליטה ,של דיכוי .מי קובע שיחים מסויימים ,מי קובע מה נכון?.
הרבה מהן עוסקות במאבקים חברתיים ,באי שוויון ,בחיפוש אחר שינויים חברתיים .יש
הרבה עניין באיך תיאוריות ,או איך ידע נוצר דווקא בעקבות אי שוויון .או איך קבוצות
שהן נחותות בהיררכיה איך הן משתתפות או לא בתהליך של ייצור ידע .המון התעסקות
ביחסי כוחות.
כל מה שנאמר בפרדיגמה ההבנייתית ,נכון גם פה ,ההבדל שפה יש דגש ביקורתי שמתרכז
ביחסי כוח.
אונטולוגיה -המציאות היא הבניה חברתית .עם דגש על תהליכים היסטוריים ומבני
כוח .כשמדברים על מציאות ,זו צריכה להיות הבנה שנוצרה מתוך מבנה של כח.
אנחנו צריכים להסתכל על תהליכים היסטוריים ,ולבחון איך הבניות מסוימות
"תפסו" ואחרות לא .איך הבניות מסוימות אנחנו תופסים כטבעיות .אנחנו צריכים
לדבר על הבניה שנוצרה על ידי אנשים במרחב שנוצר ביחסי כוחות .עיסוק בקבוצות
חזקות וערכים מסויימים ואיך הן קובעות שיח מסויים ומעצבות מציאות שנראית לנו
טבעית .לינקולן וקובה קוראים לזה ריאליזם היסטורי /רלטיביזם ,כלומר ,איך
המציאות המובנת התעצבה על ידי קבוצות כוח ,או על ידי ערכים מסוימים ,או על ידי
תהליכים הסטוריים .הבניה ,מציאויות רבות ,דגש על תהליכים היסטוריים ומבני
כוח ,מציאות שנוצרה והובנתה מתוך יחסי כח ,דגש על ריאליזם היסטורי.
הביקורתית שואלת איך הגענו למצב הנתון? היא מראה שיש פה עניין של כוח.
אפיסטמולוגיה -התפיסה של הפרדיגמה הביקורתית הוא שהמחקר שלנו הוא אקט
פוליטי ,החוקר הוא אקטיביסט .אם אמרנו שהמציאות מובנית על ידי תהליכים
היסטוריים ומבני כוח -התפיסה של הפרדיגמה שהמחקר תמיד עושה משהו בתוך
המציאות או השיח הקיים (מחזק או מתנגד) לכן כל מחקר הוא בעצם אקט פוליטי.
אני עושה את המחקר כי אני רוצה להתנגד ,לשנות ,לחזק ...אני צריכה לבחור עמדה.
יש לבחור עמדה ,אני לא עושה מחקר מהצד ,אני עושה מחקר מעורב .המטרה של
מחקרים ביקורתיים זה לחשוף את המבנים ויחסי הכוח שמעצבים לנו מציאויות.
אנחנו רוצים להראות איך שיחים מסוימים ,או איך אידיאולוגיות מסוימות משמרים
מצב מסוים .רוצים ליצור שיח אלטרנטיבי -הם מנסים להראות אלטרנטיבה אחרת
למציאות .המחקר כאן הוא סוג של פעולה .זה לא שיש מחקר לחוד ואז הולכים
להפגין .המחקר הוא כמו ללכת להפגין.
-לינקולן וקובה ,הממצאים מתהווים (כמו בהבנייתית) ,והדגש הוא על תיווך של
הערכים .לטענתם ,ידע הוא אף פעם לא מנותק ותלוש מהיבטים שונים של ערכים
אמונות ,מגדר ,מעמד וכו' .כל הערכים האלה מעצבים את המחקר שלנו .במחקרים
ביקורתיים יש חלק בולט של הרפלקסיביות של החוקרת -היא מספרת על עצמה,
על דברים שעיצבו את המחקר שלה ,על הקשר האישי שלה למחקר וכו' .במחקרים
ביקורתיים יש לא פעם חלק בולט של אפיסטמולוגיה -מי החוקרת ואיך היא
קשורה ,ואיך הממצאים השפיעו על הפרשנות שלי ,על הערכים שלי ושל
המשתתפים.
-המחקר בא לחשוף אי שיוויון ,ולכן נוצר דיאלוג שבא לייצר משא ומתן פרשני.
החוקרת והמרואיינים משתתפים בהבנייה מחדש של הנושא .מצריך מכל אחד
מהצדדים לבדוק את האמונות שלנו מחדש .דיאלוג שהוא קצת יותר עמוק .משא
ומתן יותר מורכב ביחס לאיך המציאות מתעצבת
מחקר כאקט פוליטי ,בחירת עמדה ,מחקר מעורב ולא מהצד ,לחשוף את -
המבנים ויחסי הכוח ואת מה שמגביל את הסטטוס קוו ,מחקר הוא פעולה ,לדבר
באופן מופגן על הכוח ,אפשרות למו"מ ,ממצאים מתווכי ערכים.
הבדל בין הביקורתית להבנייתית :בהבנייתית אומרים ,כל מחקר שאני עושה לא -
יכול להיות אובייקטיבי כי יש לי השפעה על המציאות ,אני יוצרת אותה .אולם כאן
התפיסה היא שאני נוקטת עמדה -המחקר רוצה להשפיע ,להתערב ,לשנות .לא רק
להשמיע את הקול אלא להביע ביקורת -יש דבר מסוים שאנחנו רוצים לשנות ,לא
רק להשמיע את קולם של האנשים.
מתודולוגיה -במחקר ביקורתי מתוך הדברים שנאמרו קודם -התפיסה היא שהמחקר
יכול וצריך גם לעזור או לשנות (אקט פוליטי) /לעזור לקבוצות מודרות .מחקרים עם
ולא על -הרבה מחקרים משתפים ,שנותנים מקום לאנשים ,חוקרים איתם ,מקרוב.
לא חוקרים מרחוק או מהצד (ככה אנחנו עוזרים להם) .דגש על הרפלקציה של
החוקרת -כדי שנוכל לדבר על ממצאים מתווכי ערכים .דיאלוג דיאלקטי – דיאלוגיות
של החוקרת עם המרואיינים ואיך הפרשנות של הממצאים נכנסים לתוך
המתודולוגיה .עזרה פוטנציאלית לקבוצות מודרות ,רפלקציה ,שותפות ,מחקרים
עם ולא על ,דיאלוג דיאלקטי.
שיעור 5
#לבדוק מול המצגת שרשום אותו דבר בדיוק
מציאות אחת ,בלתי תלויה מציאויות מרובות ,מציאות כהבנייה חברתית, מציאות-
לחקירה ניתנת בחוקר, אונטולוגי
סובייקטיבית ,רלטיביזם אובייקטיבית ה
אישוש ,הפרכה ,סיבתיות ,ניבוי ,תיאור ,ניתוח והבנייה של משמעויות והבנתן .לא מטרת
הולכים לבדוק השערות .לומדים וחוקרים אך הכללה ,דדוקציה המחקר
לא דרך בדיקה של השערות ולכן הדרך היא
חשובה ולא רק התוצאה .עניין בתהליך ולא רק
בתוצר.
בדיקת הנחות על בסיס עובדות יצירת השערה כתוצאה מהתהליכים שנעשו השערות
במחקר .למשל מראיינים אנשים ועל סמך זה או חוקים (גילוי המציאות)
מנסחים השערות .יצירת השערות וקטגוריות
הידע נוצר באמצעות תהליכים הבנייתיים .יש
לנו הנחות ולא השערות !
קטן ולא מייצג .נבחר אנשים לפי הנושא בו גדול ומוגדר ,אקראי ומייצג. מדגם
בחרנו .המטרה היא לא להראות שכולם ככה,
המטרה שאלה שכן חווים את אותו נושא יספרו
לי על זה .אני מחפשת דווקא אנשים שיוכלו
לספר לי על הדבר שאני חוקרת ולכן זה הופך את
המדגם ללא מייצג .לכן היכולת שלנו להכליל
קטנה.
אין קבוצת ביקורת
המדגם נבנה על פי נושא המחקר
ראיונות ,תצפיות ,טקסטים ,יומן חוקר ועוד. סקרים ,שאלונים ,ניסויים. כלים
צריך לדעת לכתוב .צריך להעביר משהו שהוא
יותר רחב מבחינת הכתיבה שלו .בסיס תיאורי.
אם אין אמת ואין אובייקטיביות במחקר האיכותני -מה נשאר לנו במחקר הזה?
המחקר האיכותני מביא ואומר שיש לנו יותר מאמת אחת ,מסיפור אחד -תפקיד החוקרת
זה להביא את זה .באקדמיה יש מקום לעוד ידע ,גם חוויה היא ידע ,היא לא חייבת להיות
מנוכרת.
התפיסה היא שאם מדברים על מחקר איכותני הוא לא יכול להיות מחשיבה
מסורות מחקר איכותניות
מסורות מחקר איכותניות = סוגים של מחקר איכותני
מסורת= מסגרת מחקרית למחקר .זוהי מסגרת ביניים שיורדת מהפילוסופיה אבל גם עוד לא
ממש הכלים ,משהו ביניים .אנחנו עכשיו מדברים על מסורת מחקרית שזה בעצם סוגי מחקר
איכותני ,איזה סוגים אני יכולה לעשות? רוב החוקרים מתמקדים במסורת אחת אבל חלק
משלבים .לעיתים לא יהיה בכלל מסורת אלא רק פרדיגמה .יש הרבה מגוון ושונות באיך הדברים
נראים בשטח .מסגרת מתודולוגית ,סוגים של מחקר איכותני .בדרך כלל החוקרים מתמקדים
במסורת אחת ,או בשניים ואפילו יותר.
.1מחקר אתנוגרפי
דוגמא למאמרים שנלמדו :קופסאות בטון' ,מקומות שמורים' -קיבלנו את הריאיון -
עם יונה אבל כל מסביב הוא אתנוגרפי
חקר האדם במסגרת הקבוצה\ החברה\ התרבות\ המרחב שלו .כלי מרכזי זה תצפית
משתתפת בתוך השדה .שאלת האפיסטמולוגיה כאן ,איך אני יודעת את מה שאני יודעת?
זה גם מזה שאני בעצמי נמצאת במקום.
אתנוגרפיה זאת אחת המסורות המרכזיות של המחקר האיכותני ,אולי הוותיקה מבניהם.
סימן ההיכר של המחקר האיכותני בהתחלה שלו.
מחקר אתנוגרפי מקושר עם אנתרופולוגיה (חקר התרבות ,קבוצה ,מוצא) .חוקרים הולכים
לחקור חברה ,תרבות ורוצים להבין איך פועלות החברות האלה .להבדיל מהרבה מחקרים
שנדבר עליהם
הדגש של האתנוגרפיה הוא לא חוויה של אנשים בודדים -אלא אנשים בודדים בתוך קבוצה
אתנוגרפי (כמו בתמונה) -חוקר לבן שברקע שלו יש אנשים לא לבנים שנראים מתרבות
אחרת ,לא מערבית .החוקר הולך לתרבות ולומד את החברות האלה .הרבה פעמים חברות
קטנות לא מפותחות טכנולוגית .יש מעט ידע עליהן יחסית .החוקרים הולכים ולומדים על
התרבות מבחינת שפה ,סמלים ,נורמות ,שארות (קשרי משפחה) ,איך מתנהלים יחסים
כלכליים -עם מה משלמים ,איך עובד ,סגנונות לבוש ,מנהגים" .הולכים לשבט וחוזרים
לספר".
יחידת הניתוח היא הקבוצה או החברה .בבסיס עומדת הקבוצה או החברה .זוהי יחידת
הניתוח ,גם אם מראיינים בפרטניות ,אנחנו לומדים על החוויות של אנשים פרטיים בתוך
ההקשר החברתי .מתעניינים מה המשמעות של החוויה הפרטנית בתוך הקשר קבוצתי .לא
חייב להיות רק שבט .יכול להיות חדר מיון ,בית חולים ,לשכת רווחה ,מסלן ,קבוצת
מרצים ,ספקי שירות וכו' .כל עוד מדובר בקבוצה ,מערכת עם היררכיה ,תתי קבוצות וכו'.
מערכת שאותה מנסים ללמוד.
התהליך דורש שהייה ממושכת מאוד בשדה -הדגש כאן וההבדל המהותי זה שבמחקר זה,
החוקרת נמצאת שם ,איפה הדברים קורים .התהליך דורש שהייה ממושכת מאוד בשדה.
מפעם אחת שאני שם לא ניתן לספר על התרבות ,צריך להיות הרבה פעמים.
כיום ,מתחילים לחקור "בבית" -היום כמעט לא עושים את הדבר הזה ,יש פחות מקומות
לא מוכרים ויש גם מהלך שאומר אני מתחיל לחקור בבית -לא אצלי בבית ,אלא חוקר
בתרבות שלי .הרבה מהמחקרים הפכו להיות קרובים לתרבות שלי ,לקהילה ממנה אני בא.
אז המחקר האתנוגרפי עדיין קיים ,הבסיס שלו הוא להיות שם אבל הוא לא חייב להיות
שם מאוד רחוק.
רלטיביזם תרבותי (גיבוטי) -כאשר אני מסתכלת על קבוצה שהיא לא הקבוצה שלי
עולה השאלה ,איך אני מתארת ומשקפת את הייחודיות שלה מבלי לשים את התרבות
שלי בתמונה ,מבלי לכפות את העמדה שלי? מבלי לעשות השוואות .המטרה ,לנסות
להבין מה זה עבורם ,בלי שיפוטיות ,התנשאות ובלי השוואות ,מתוך ההתנסות חיים
של המשתתפים שלנו .יחסיות תרבותיות מול אתנוצנטריות (המחשבה שהתרבות שלי
היא השלטת ,ולפיה אני שופטת גם תרבויות אחרות).
-דוגמא :תכנית שמציגה ג'יבוטי .דוגמא על כך שמסתכלים על ארץ שלא מכירים-
נקודת מבט מתנשאת -בתוך אתנוגרפיה אין להסתכל בשיפוטיות .עוד דוגמא :אחת
האתנוגרפיות המפורסמות" ,ספר מוות ללא התייפחות" -היא מתארת את החיים
של אנשים שחיים באזור בברזיל בעוני ,אמהות מורעבות ,חצי מהילדים מתים לפני
גיל .3התופעות :האמהות לומדות לא להתמסר לילדיהם ,יכול להיות שחוקר יראה
בנשים האלה משהו פתולוגי או קורבנות .אולם החוקרת הזאת אומרת שהנשים
האלה בסדר גמור -והיא בעצם מציגה את הקונפליקט של הנשים בו הן נמצאות.
היא לא שופטת אותן אלא מציגה אותן .מנסה להסביר בתוך מציאות חיים זו איך
אמהות מגדלות את הילדים -התבוננות מתוך הקשר בחיים שלהן.
הוליזם -כשמתארים חברה צריך לתת ביטוי לרב ממדיות שלה ,צריך להביא תיאור
עשיר שלה .המציאות היא מורכבת -צריך להביא את כל הכיוונים .חוקרים תופעה
מסויימת מתוך הסתכלות על המכלול .אני כחוקרת לא יכולה לנתק תופעות אחרות
שיש בשטח ,גם אם הם לא מה שאני חוקרת בדיוק .זה יכול להיות מאוד רלוונטי
ומשמעותי.
הכלי המרכזי -תצפיות :האתנוגרף עורך תצפיות ממושכות וממרחק קטן ,על קבוצות
מבפנים -נורמות ,מסורות ,תתי קבוצות וכו' .הסתכלות לא רק מחוות בודדות ,אלא מכלול
הנורמות ,הערכים והכללים המסדירים את ההתנהגות בקבוצה ונותנים להם משמעות.
קליפורד גילטס -כתב הרבה על אתנוגרפיה ,אמר שמה שאתנוגרפים אמורים לעשות הוא
כמו ההבדל בין מצמוץ לקריצה .בקריצה יש מוסכמות חברתיות לכן יש בה משמעות.
תופעות שיכולות להראות דומות -אך הן שונות .במצמוץ אין תוכן .גילטס מזכיר לנו
שהאתנוגרף לא מעוניין בחוויה הבודדת (של סגירת העין והפתיחה) ,אלא להבין את המערך
כולו (מה המשמעות החברתית -הקריצה) .תפקיד האתנוגרף הוא להבין את הנורמות,
הכללים באותה חברה.
החוקר האתנוגרפי עוסק בעבודת שדה ,לרוב דרך תצפית משתתפת ,וראיון על נושאים
שעולים תוך כדי התצפיות .לא רק תצפיות ,גם עבודת שדה – לרוב דרך תצפית משתתפת
וראיונות על נושאים שעולים תוך כדי תצפיות (התהוות) .תצפית משתתפת בה החוקרת
משתתפת במגוון פעילויות בשדה כדי להבין את התופעה.
החוקרת נכנסת לשדה דרך שומרי סף – אנשים שיעזרו לנו להיכנס אל התרבות ,שיכולים
לעזור לנו להיכנס לשדה -יכול להיות רשמי כמו מנהל בית ספר או לא רשמי כמו נשיא
הקהילה הקווקזית (תואר לא רשמי) .הם לאו דווקא יהיו המרואיינים שלנו -יהיו אנשים
שנרצה לעבור דרכם כדי להכיר את השדה .היא נעזרת גם באינפורמנטים (מסרנים)
שמספקים מידע חשוב על הקבוצה.
חשיבות להדדיות בין החוקרת למשתתפים .חשובה מאוד מערכת היחסים בין החוקרת
למשתתפים ,היא צריכה את שיתוף הפעולה והאמון שלהם .לא כל אחד יכול לעשות עבודה
אתנוגרפית .צריך הרבה כישורים אישיים .צריך להיות אנשים שמרגישים בנוח בקבוצות
כאלה ,שיודעים לייצר קשר ממושך עם הרבה אנשים בשדה .השאיפה לקשר ממושך עם
כמה שיותר אנשים.
התוצר הסופי = פורטרט תרבותי הוליסטי של הקבוצה שמציג שתי פרספקטיבות :אמיק
ואתיק.
שילוב של נקודת המבט של החוקרת ושל הקבוצה.
התוצר הוא בדרך כלל בצורת סיפור -מאמר אתנוגרפי לא יהיה כמו מחקר שאנחנו
מכירים ,הרבה פעמים יהיה פשוט סיפור תיאורי רציף על המחקר.
לא תמיד כל החלקים והכלים מוסברים במדויק ויכול להיות קשה לזהותם
אתנוגרפיה היא לא רק מסורת שמשתמשים בה לתאר קהילות אלא שימוש המאפשר
מבט הוליסטי ,באמצעות עבות שדה ,מתן תמונה רחבה ומפורטת.
אתנוגרפיה היא גם מילה המייצגת מבט פנורמי ,גם אם אין קהילה שעומדת במרכז
הניתוח.
צריך לשאול את עצמנו מה אתנוגרפי פה .איך מזהים דברים שקשורים לאתנוגרפיה -היא עושה
תצפיות ועבודת שדה בירוחם ,היא רוצה להשמיע את הקול של נשים מזרחיות בעיירת פיתוח.
רוצה להבין מה משמעות החברה ,המרחב בחוויה שלהן .יש שם תיאור על הבר מצווה של שחף-
הבן של המרואיינת -מדברים של על למה זה חשוב .חלק ממה ששומעים בסיפורה של נורית -מה
משמעות האירוע בחייה של נורית ושל חיי הקהילה .חשוב להבין איך ההקשרים האתנוגרפיים
מעצבים את החוויות שלה .היא לא מסתכלת על האנשים האלה היא מסתכלת גם על עצמה
החוקרת .כאן האתיק והאמיק .אני נותנת תיאור מתווך ,שעובר דרך העיניים שלי אני גם שם .יש
את המורכבות הזאת -סובייקטיביות מודעת .יש הסתכלות שהיא מורכבת -בפתיח לספר -האתגר
שלה כחוקרת הוא לא לייצר מבט חד ממדי ,היא מביאה את התוצר של מערכת היחסים .היא לא
מסתכלת עליה אלא עלינו .היא לא רוצה להצטרף לטקסטים סטריאוטיפים (נוקטת עמדה,
ביקורתית?) .יש משהו בתוך אתנוגרפיה שזה בולט ביחס למסורות אחרות .סוגיות אתיות
ומתודולוגיות -איך אני אוספת את הנתונים במרחב הזה.
מצגת -4פנומנולוגיה
שיעור 6
.2מסורת מחקר פנומנולוגית
מתחקה אחר המשמעות שהמשתתפים מעניקים למציאות ולמאורעות בחייהם .כלי מרכזי זה
ראיונות חצי מובנים .אפשר גם ראיונות נרטיביים .המחקר ,מנסה להבין איך תופעות מסויימות
חודרות להכרה שלנו ומקבלות משמעות?
במידה רבה הגישה ההבנייתית נשענת על תפיסות פנומנולוגיות .המחשבה -
הפנומנולוגית רואה בהכרה ,בתודעה שלנו את התופעה (הפנומן) היחידה
שאנחנו יכולים לבטחו בה .ההתנסות שלנו בעולם ,החוויות שלו מכוננות
בתודעה ,ובאמצעות התודעה .ובעצם המחקר מנסה להתחקות אחרי איך
תופעה מסוימת מקבלת מקום ומשמעות בתודעה שלנו .
המטרה :לחקור חוויה .להתחקות אחר משמעות של תופעה או זהות .נראיין רק את
שהן באות לידי ביטוי בהכרה שלנו -מה החוויה האישית שלנו מהתופעה הזאת? .אנחנו
מנסים לדבר על איך הם נמצאים בתודעה שלנו ואיזה משמעות יש לדבר הזה .איך משהו
הופך להיות משמעותי עבורנו? ואיך הוא מקבל מקום בהכרה שלנו?
הפילוסופיה של מחקר זה ,זה להתבונן בחוויה של תופעות מסוימות ,להתבונן בהתנסות
של אנשים .איך ההתנסות היום יומית שלנו מביאה לנו להכרה של תופעות מסוימות.
המסורת בתוך המחקר מנסה לתאר את החוויה האנושית הבסיסית של תופעה.
המשמעות שאנו נותנים לחוויה הפנימית שלנו ,לתופעה .לדוג' ,מה המשמעות של אושר
אני יכולה להבין את המשמעות של הדבר הזה .הולכת לאנשים שחוו את החוויה כדי
שנוכל ללמוד מהם על החוויה .חוקרים את האנשים שחוו את החוויה -למשל אם
בודקים משהו לגבי תגובות של גברים ,לא נשאל על כך נשים.
מעלים שאלות שחוקרות את המשמעות של החוויה עבור הפרטים .לא רק דרך
סיפור .אני אצטרך לבנות שאלות שיעזרו לי לחקור זאת .לאחר שיהיה לי את תמלול
הריאיון -אני אנסה לחפש פרשנות -לחפש משפטים שיכולים להצביע על אשכולות של
משמעויות ,כדי ליצור תיאור שואלים על העבודה ,על הזוגיות ,על הכל ,כדי לנסות
להגיע למהות של החוויה .אנחנו שואלים את המשתתפים כל מיני שאלות שייקחו
אותנו לחוויה שלהם ,אנחנו לא אומרים "תספר מה החוויה שלך" .העבודה היא
לשבת עם מרואיינים ולשאול אותם שאלות שיבהירו לנו את החוויה שלהם.
בשלב הפרשנות ,חיפוש משפטים שיכולים להצביע על אשכולות של משמעויות ,כדי
ליצור תיאור כללי של החוויה .כל מיני דברים שנאסוף יחד ונשרטט איזשהו
משמעות.
הבנה עמוקה יותר לגבי מהות החוויה -אנחנו צריכים להבין לעומק את מהות
החוויה .לא תמיד זה רק סיפור אחד ,זה יכול להיות הרבה תחנות ,הרבה סיפורים,
הרבה מבנים שמתחברים .המטרה היא להבין יותר טוב מה זה להיות "אישה מזרחית
בירוחם" \ "עובדת ניקיון באוניברסיטה".
השהיית הנחות מוקדמות.
חוקרים אנשים שחוו את החוויה -אני רוצה להבין את החוויה של נשים למשל שילדו
-דוגמא :נהגי אוטובוס שעברו פיגועים -אני לא מאמינה לנהג ,הוא לא מספר על
החוויה שלו בצורה אמינה ,מה עושים עם חוסר האמון בתוך המחקר? צריך להבין
מה זה בשבילו -איך הוא חוזר לאירוע הטראומטי ,מה זה אומר בשבילו .מה קורה
אחרי האירוע ..זה היה המשמעות שלו .זאת אומרת ,אין אמת! יש את מה זה אומר
בשבילו.
כלי המחקר :ראיונות עומק ,נרטיבים ,סיפורי חיים ,יומנים אישיים -אנחנו רוצים
שאנשים יספרו לנו על החוויה שלהם באופן ישיר .ניתן לעבוד גם עם יומנים אישיים.
דוגמא למחקר פנומנולוגי :חווית אבהותם של גברים אלימים כלפי בת זוגם (פרל -
ופלד -)2005 ,תיאור בסיסי על חוויות האבהות של גברים אלימים כלפי בת זוגם-
המחקר ניסה להבין מה היא חווית האבהות של גברים אלימים כלפי בת זוגם,
ומהם הכוחות והתהליכים הפנימיים התורמים לעיצובה של חוויה זו .רצינו להגיע
לתיאור ראשוני רחב וכולל של אבהות ,על ממדיה השונים .מתמקדים במאמר במה
זה אומר להיות אבא עבור האנשים המרואיינים .מה עושים עם הילדים? איך
תופסים את הילדים שלהם? שאלות של זוגיות ..כשנראה שאלה שמנוסחת כך:
המחקר ניסה להבין מהי חוויית ...זהו ניסוח של מחקר פנומנולוגי.
דוגמא נוספת :חווית החיים בצל הורה בעל מגבלה שכלית (ושלר-)2009 , -
מה המשמעות של היוולדות למשפחה בה לפחות אחד מההורים מאובחן כמתפקד
בתחום הפיגור השכלי? כדי להבין את השאלה הגדולה הזאת החוקרת תנסה ללמוד
על היבטים הבאים:
מה ההשלכות החברתיות של היוולדות להורה ? ...כיצד נתפס ההורה בעל הפיגור
השכלי בעיני ילדיו? מה המשמעות לקשר הורה-ילד בעיני הבוגרים ?...מה
המשמעות של המשפחה המורחבת בחיי הבוגרים?
דוגמא על לקיחת ריספרדל -קורא לבצע מחקר פנומנולוגי -לא רק איך הכדור -
משפיע מבחינה תפקודית -אלא גם מבחינת החוויה.
המאמר של מוצפי (בטון) לא פנומנולוגי -מה שמייחד את הטקסט שלה הוא הקשר -
הקבוצה .אם היא הייתה עושה מחקר פנומנולוגי היא לא הייתה הולכת לשטח
ועושה תצפיות -פה יש עבודה אתנוגרפית .היא רוצה להתבונן ולהשתתף בתרבות.
היא לא עושה עבודה פנומנולוגית .הלמידה שמה את ירוחם במרכז .היא עושה את
זה דרך התבוננות באנשים.
הנחות מרכזיות:
א .דפוסים משותפים בהתנהגות האנושית -יש דפוסים חוזרים אצל בני אדם ולכן אני יכולה
לגלות אותם בשדה ללא תיאוריה מסוימת .אם אני אתחקה אחר הדפוסים אני אצליח לייצר
איזשהו הסבר .בהתנהגות האנושית יש דפוסים חוזרים ומשותפים ,אני יכולה לגלות אותם אם
איכנס לשדה ללא תיאוריה ,אני אתחקה אחר החוקים האלה ואני אנסה למצוא הסבר או הכללה.
ב .ניתן ליצור הסבר ולעיתים הכללה על בסיס הדפוסים .
-במילים אחרות ,יש לאנשים מסוימים ידע סמוי :לכל האנשים החולקים נסיבות חיים משותפות,
יש גם דפוסי חשיבה ודפוסי התנהגות חברתיים משותפים .ולכן ,אם בסביבה דומה יתקיימו
תנאים דומים -אז יתגלו תוצאות ,תהליכים ודפוסים דומים שהם הבסיס להכללה במחקר
האיכותני .הידע הוא סמוי ,בתוך נסיבות החיים .חלק מהעבודה שלי כחוקרת הוא להפוך את
הידע הסמוי לידע גלוי .אני רוצה להבין באילו נסיבות הדברים האלה קורים ,מתוך הבנה שאם
אני אדע איך הדברים קורים אני אוכל להגיד איך הדברים יקרו בנסיבות דומות.
-תיאוריה מעוגנת בשדה יכולה קצת להזכיר את המחקר הפוזיטיביסטי ,אבל בשונה ,כאן שאלת
המחקר היא פתוחה ויש כניסה לשדה -רק אם אני אכנס באופן פתוח אל השדה ,אנסה להבין
לעומק ואוכל למצוא ולהסביר דפוסים חוזרים בתוך הנתונים שלנו ולייצר הגדרות.
ג .אנחנו משתמשים במילה תיאוריה ,אבל מדברים על תיאוריות קטנות או בינונית -יותר
מצומצמות ,יותר חלקיות שמנסות להסביר או למצוא דפוסים חוזרים בתוך הנתונים שלנו ואז
לנסות להסביר איך זה קרה .התיאוריות מנסות להסביר או ליצור דפוסים חוזרים ואז לנסות
לייצר הגדרות של מתי הדבר הזה קורה.
תהליך מעגלי של איסוף ,ניתוח וספרות .יש פה מעגליות .תהליך של איסוף נתונים
ומחקר תוך כדי .כל הזמן לנסות לאסוף נתונים ,ראיונות ,משווים בניהם ואז חושבים
מה עוד עלינו לעשות .להתאים תאוריות קטנות ,ולקשור אותם .לנסות להבין באילו
נסיבות משהו קורה .תהליך של השוואה מתמדת עד שאבין איך התהליך קורה.
מה שמוביל את החוקר הוא המוטיבציה למצוא הסבר תיאורטי לתופעה או חוויה.
כל הזמן אשאל את עצמי מה עליי ללמוד כדי להגיע להסבר התיאורי הזה?
המוטיבציה היא לבנות משהו שיקשור בין דברים -שייתן את הקשר בין תופעות
מסוימות .להבין באיזה נסיבות יקרה משהו אחד ולא אחר .המוטיבציה המובילה
אותנו.
דגימה תיאורטית -זו דגימה שמנסה לעזור לי לבנות את התיאוריה הזאת.
מעוגנת בשדה כי היא עוזרת לנו לנתח -אחת המסורות המחקריות שיש בהן רשימה
מסודרת של איך לנתח נתונים איכותניים .אנחנו יכולים לפגוש מאמר שכשיבואו לפרט על
הבניות הם יגידו שהשתמשו בתיאוריה מעוגנת בשדה .לפעמים נפגוש רק חלק מזה.
מצגת -6מסורת מחקר נרטיבי
שיעור 7
.4מחקר נרטיבי
פנומנולוגי ונרטיבי דומים ברצון שלהם -להתחקות אחר חוויות אישיות ומשמעות -אבל
הנרטיבי עושה את זה דרך סיפורים ,ראיונות עומק.
נרטיב -נרטיב הוא בעצם סיפור .יש למילה נרטיב כיום שימוש יתר -ביקורת של בן דרור
התערבות המראיין .לשאול שאלה גדולה שמזמינה סיפור -ואז להיות בשקט .לתת לאדם
לייצר את הסיפור ,לספר אותו .הוא יבנה את הסיפור .הוא יבחר במה להתחיל ובמה
לסיים .למה לתת הרבה מקום ועל מה לוותר .זה מה שמנחה אותנו במחקר נרטיבי .ברגע
שנגיב -תהיה התכווננות של המרואיין מחדש .ניתן לשאול עוד שאלות (מצגת ריאיון
נרטיבי)
מחקר שבנוי על נרטיבים /סיפורים של אנשים
-יש דיאלוג בין היסטורית חיים -מה שבאמת קרה ,לבין נרטיב החיים -איך שאנחנו
מספרים את החוויות .שאני בוחרת לספר את הסיפור בדרך שסיפרתי ,שבחרתי את
הנושאים המרכזיים ואת ההתחלה אמצע סוף ,אז יש דיאלוג בין היסטוריית חיים
(מה שקרה) ולבין סיפור החיים (איך אני מספרת את החיים שלי) .מנסים לאזן את
המתח ,לבין מה אנשים אומרים לבין איך הם אומרים את זה.
סיפור מתקיים במרחב חברתי ,תרבותי וכלכלי.
גם אני כחוקרת מספרת סיפורים .יש הרבה דברים שאנחנו שומעים ובסוף כחוקרים נבחר
סוג של סיפור אחד שנספר ,נבחר לא להכניס דברים מסויימים .הכל תלוי למה אני כחוקרת
נותנת קדימויות .אנשים (מרואיינים) באופן מודע ולא מודע עושים בחירה מה להכניס
לסיפור ,ומקורן של הבחירות הוא מה הם רוצים לספר לנו ,איך הם רוצים שיתפסו אותם.
מה שהחוקרת מספרת זה גם "סיפור" ,זה לא אמת מוחלטת.
מחקר נרטיבי -מסורת מחקר ,וגם דרך לאיסוף וניתוח נתונים .יש חוקרים שלוקחים
מהנרטיבים רק חלקים (הם יצטרכו להסביר למה) ,אפשר לשלב מסורות מחקר אחרות
ביחד עם הנרטיב .המחקר הנרטיבי יכול להיות כל המסורת ,כל החבילה ,להכניס את
מקום הנרטיב ,ראיון נרטיבי ,ניסוח נרטיבי וגם ניתן להשתמש בחלק -כלומר רק באיסוף
נתונים נרטיבי .לדוג' מחקר פנומנולוגי שעוסק באימהות שנפגעו בילדותן ועכשיו הן פוגעות
בילדות שלהן .היא מבקשת להביא דרך הנרטיב תמות לגבי תפיסת האמהות שלהן .היא
משתמשת בנרטיב כדי לראות איפה הן ממקמות את זה ביחס לחוויה שלהן.
כחוקרות ,גם בראיונות חצי מובנים ,אנחנו תמיד מזמינים סיפורים .אבל
בסיפור הנרטיבי זה יותר מודגש ,אנחנו מתעסקים בנרטיב בהקשר של החיים.
הסיפור הוא הדבר המרכזי במחקר שלנו.
כשמדובר על ראיונות עומק במחקר איכותני ,יש לנו הטיה לבחירת אנשים ורבליים
ורפלקטיביים -ויכול להיות שכך נשאיר אנשים בחוץ** .קודם בוחרים את הנושא ואז
את סוג המחקר.
דוגמא למחקר נרטיבי :שיקום במבחן העלייה (קנייפלד ומירסקי -)2015 ,למבחן
שאלת המחקר :כיצד המתמודדים עם הפרעה נפשית ,יוצאי ברה"מ ,תופסים את מחלת
-אין ריאיון סיפור חיים אבל יש ריאיון נרטיבי -הם שואלים את המרואיינים שלהם
"ספר את סיפור החיים שלך".
אנחנו צריכות לשאול את עצמנו 3שאלות:
.1למה נרטיבי? שאלת מחקר נרטיבי -מתאים להגירה ולשאלות של זהות ותפיסה.
וגם הם מדברים על זה שבתוך התחום של בריאות הנפש יש עיסוק בשימוש בשיטה
הנרטיבית.
.2מה נרטיבי? הדרך שבה אנשים מציגים את עצמם היא כלי מרכזי במחקר כדי להבין
את הזהות שלהם .שימוש בראיון הנרטיבי-סיפור חיים פתוח .ספר לי על החיים
שלך ,איפה הדברים ממוקמים בתוך הרצף של הזמן .לא רק מה קורה לאנשים
כשהם מגיעים לכאן ,אלא שואלים איך היה לפני ,מה יהיה אחרי .איפה הדברים
ממוקמים על הרצף של הזמן.
.3איך נרטיבי? יש ניתוח נרטיבי .מנסים להבין איזה זהות אנשים רוצים לטעון
לעצמם ,שואלים את עצמם איפה המחלה בסיפור שלהם ובחיים שלהם.
אחת התובנות שלהם זה שהמשתתפים תופסים את זה כאירוע שקוטע להם את
החיים -מנסים להבין מה הם מייחסים לדבר הזה ,ומה שונה או דומה בחוויה שלהם
אל מול מתמודדים אחרים.
בהן כמילים נרדפות .השיח השפיע על המדע בכלל ועל המחקר האיכותני -מתוך הבנה
שהידע הוא לא אובייקטיבי ושיש דרכים שונות להסתכל על המציאות .שאין אמת
אחת יש כל מני סוגי ידע.
שיח זה מילה שיש לה כל מני הגדרות ,מכל מני כיוונים ,עם דגשים שונים.
שיח:
הכל מילים מילים מילים – הדגש הוא על מילים .לעשות מסגור מחדש של המשמעות
של מה שאומרים ,לכל מילה יש משמעות .העיסוק בשיח לוקח אותנו באופן מאוד
ממוקד לנושא הזה של מילים .למילים משמעות עצומה.
שיח הוא אוסף מורכב של אמונות -אנחנו יכולים לדבר על שיח כעל אוסף של
אמונות בעולם.
תוצר חברתי ופוליטי שמבנה את הצורה בה אנו תופסים את המציאות דרך מילים
ודימויים .הדבר החשוב -שיח הוא באיזה מילים ודימויים אנחנו מדברים על
המציאות ותופסים אותה .מה אנחנו יכולים לחשוב על נושא מסוים בזמן מסוים,
בהקשר מסוים
לדוג' אבחנה בין מילים :פונה ,מטופל ,קליינט -מה ההבדל בסמנטיקה? מתי אנחנו -
מתייחסים לכל מילה?
יש שיחים רבים -יש כל מני שיחים ,שיחים מתחרים .זה לא שיש שיח אחד שקובע
הכל.
ניתוח שיח -כשאנחנו מדברים על ניתוח שיח זה לוקח אותנו לשאלות הרחבות:
איך אני תופסת את עצמי? -
איך אני תופסת את העולם? -
איך מדברים על משהו? -
-איך השיחים שלנו מבנים את עצמנו?
-למה אני מתחברת?
-איך אני מציגה את עצמי?
דומה לנרטיבי ,אבל מאוד שונה בעיסוק בשיח ,במילים.
(יכול להיות פסקה או טקסט שלם ,איטרקציה בין אנשים) .גישה מאוד מבנית .מתעניינת
בכללים של התחביר .היבטים יותר סמנטיים .מעבר למשפט אחד .מי שעוסק בניתוחים של
שיח בכיוון הבלשניות לפעמים מתעניין בכללים של התחביר ,של הדרך הגשה ,עיסוק
בכללים של טקסט ודיבור .הגדרות בלשניות .עיסוק באיך הכללים של הטקסט או של
הדיבור מבנים את הסיטואציה .הגדרה מאוד מבנית.
פוקויאניות (מישל פוקו) -העיסוק בשיח הוא עיסוק בכוח ובשליטה ,הדרה והכללה.
בעיקר מייחסים את הפופולאריות שלה לפוקו .מישל פוקו הכניס את המילה שיח לדיבור.
כשאומרים איך מילים מקנות משמעות למציאות אז מדברים על שאלות של כוח -איך
מייצגים אנשים (למשל קורבנות השואה או שורדי השואה) .פוקו הכניס את השאלות
האלה שהן כל הזמן עסוקות בשאלה איזה עולמות של שיח יש לנו? מה יש במילים שאנחנו
בוחרים להשתמש בהקשר של הדרה והעצמה של אנשים -איך אנחנו מדירים אנשים
ומכילים אנשים בשיח מסוים( .למשל מתמודדי נפש או חולי נפש).
-לדוגמא במחקר של כלנית שנעשה על טקסטים של מעריב לנוער ,האנשים שענו על
השאלות במדורי הייעוץ ,ענו להם לפי שיח מדעי" ,אמת טהורה" ,שתגיד לאותם בני
נוער האם הם הומואים או לא .יש שיח פסיכולוגי ,שיח רפואי ,שיח אישי ,שיח
צרכני (סטודנטים ששילמו כסף ומגיע להם כך וכך בגלל זה).
ביניים -שימוש בשפה בתוך הקשר -לא הרחיבה על זה בשיעור
ניתוח שיח הוא עיסוק ממוקד באיך אנשים מדברים ,באיתור של שיחים מסוימים ,וניסיון
להבין את המשמעות של השפה והקשר -בין השפה והתרבות.
ניתוח משמעות השפה מעבר לנאמר במשפט הפשוט :איתור של שיחים מסוימים.
מחפשים מילים ,עיסוק ממוקד באיך אנשים מדברים.
ההקשר הרחב יותר של הנאמר ויחסי הגומלין בין ההקשר למשמעות המפורשת .בין
השפה לתרבות .איך פוגשים את זה בתוך הטקסט של האנשים.
ניתוח שיח ביקורתי -עיסוק בשיח כתוצר פוליטי ,מי מדבר ,למי יש את הכוח .2
לדבר ,להגדיר אמת .מי משפיע על השיח ,מי קובע אותו ,למי יש השפעה .איך נמקם
את עצמנו דרך השיחים? איך קבוצות שונות משפיעות על השיחים?
יש הרבה עיסוק בטקסטים וניתוח של הטקסט הפוליטי או ניתוח של פסקי דין, -
נאומים ,ראיונות וכתבות.
דוגמא :מחקר של ענת קליין -איך מדברים על איידס בשני עיתונים שונים .נרטיב -
האיידס בעיתונות הישראלית כדוגמא להבניה תרבותית .בין עיתון פופולארי לעיתון
אליטיסטי.
הנחת היסוד של המחקר היא שאינטרסים פוליטיים של קבוצות חברתיות שונות, -
המושפעים ממגוון אידיאולוגיות ,באים לידי ביטוי גם בטקסט העיתונאי.
חשיפתם עשויה להצביע על מוקדי כוח והשפעה ,כמו גם על אי שוויון בחברה,
במטרה לנסות לחולל שינוי.
ההנחה שהשיח לא סתמי ,אלא יש אינטרסים פוליטיים בתוך הדיבור ,לנסות להבין -
שאלות של אי שוויון וכח דרך הדבר הזה .זה פותח ים של אפשרויות לניתוח.
זה פותח המון אפשרויות לנתונים. -
כל דבר יכול להיות בעצם פמיניסטי .מה הוא מחקר פמיניסטי? האם כל שיטה קיימת יכולה
להתאים או אולי צריך שיטות חדשות? האם כל דבר יכול להיות בעצם פמיניסטי? האם בכלל יש
דבר כזה שנקרא מחקר פמיניסטי? זאת אומרת מתודולוגיה ,שיטת מחקר פמיניסטית? האם אני
יכולה להשתמש בשיטות קיימות או שאני צריכה לעשות משהו אחר?
-חלק מהעניין של פמיניזם זה להגיד שאין תשובה חד משמעית לזה ,זה מנוגד את
החשיבה הפמיניסטית ,לפיה אין תשובה אחת .לפיה יש קולות מרובים.
אין הסכמה חד משמעית על מה זה פמיניסטי. -
מחקר פמיניסטי לא מעיד על סוג המחקר -יכול הרבה פעמים להיות משולב ,כמו למשל
במחקר.
מחקר פמיניסטי הוא מעורב ,אי אפשר לעמוד מהצד ,אי אפשר "לא להתלכלך" .חוקרת
כשעושים מחקר פמיניסטי תשאלו את עצמכן -מה פמיניסטי בזה? לא כל מה שמתעסק
בנשים הוא פמיניסטי .זה שעושים לדגומא מחקר בנושא ...בקרב נשים וגברים חולי סכרת,
זה שאנחנו עושים משהו על חוויה של נשים מול של גברים ,לא הופך אותו לפמיניסטי.
מסורת ביקורתית .פרדיגמה ביקורתית.
שלב -2כלים איכותניים -ביקורת על השלב הקודם" -אי אפשר לפרק את הארמון של האדון
עם הכלים שלו" -אם אנחנו רוצות לדבר על ידע אחר אנחנו צריכות כלים אחרים .צריך כלים
איכותניים שיש להם את היכולת להתאים למחקר פמיניסטי כמו למשל ראיון פמיניסטי או
ראיונות קבוצתיים ,כל מני דברים שממתנים אולי את המחקר המסורתי .הדיבור הזה על
איך אנחנו עושים מחקר מתוך אפיסטמולוגיה של נקודת מבט .איך אני יודעת? אני יודעת
מתוך הקרבה להבניה והחוויה.
שלב -3דגש על יחסי כוח -אפשר להגיד שהשלב השלישי זה לא כלים אחרים אבל זה כן נותן
דגש מרכזי על הנושא של יחסי כוח (כמו שקורה במאמר של לוין פריימן ) ואתיקה .עיסוק
מכל מני היבטים על מה קורה בתוך המפגש שלנו כחוקרות עם מושאי המחקר שלנו ,עם
השדה שאנחנו חוקרים ,עם הקהילה .עיסוק מאוד משמעותי שהרבה פעמים יוצרים ביקורת
פנימית .עיסוק באתיקה ,יחסי כוח ואיך מפתחים התנהלות אתית מתקדמת יותר .מהלך
שניתן לראות בשנים האחרונות.
-למשל כשנדבר בקורס על ריאיון נדבר על קרבה ואינטימיות כדי לא להדגיש את
יחסי הכח ,אבל יש ביקורת מתוך המחנה הפמיניסטי ,שאומר דווקא לא! בכך
שעושים את זה אנחנו בעצם משכיחים את העובדה שהוא מרואיין ,ומשכיחים את
עמדות הכח .כל הדיבור על אינטימיות רק מטשטש את עמדות הכח.
מתוך הדגש על הערכים שלנו ועל המפגש עם המרואיינים ,על עניין של יחסי כח -
ומיתונם" ,שוכחים" את המחקר עצמו כל הדברים האלה נמצאים בתוך המחשבה
המאוחרת יותר על מחקר פמיניסטי.
**האם תמיד מחקר פמיניסטי יהיה תחת פרדיגמה ביקורתית? כן ,אלא אם זה יהיה גם
וגם .אם אומרים את המילה פמיניסטי לא ממש אפשר שזה יהיה לא ביקורתי .פמיניזם
בבסיסו מדבר על אי שוויון.
**אין לכל מסורת את הפרדיגמה הקבועה שלה ,למשל מחקר נרטיבי -למשל מחקר נרטיבי.
היום הרבה מהמחקרים הנרטיביים הם מחקרים פרשניים (הבנייתיים) .בבסיס שלה
התפיסה הנרטיבית היא תפיסה ביקורתית בעצם זה שהיא אומרת שיש לאדם ,לפרט את
הכח לספר את הסיפור שלו ,לעצב את המציאות שלו ,להשמיע קול שאחרים לא שמעו ,אבל
איכשהו השימושים שלהם לאו דווקא ביקורתיים .אז אפשר לראות מחקר נרטיבי יהיה
פרשני ואפשר שיהיה ביקורתי.
-במאמרים אפשר למצוא "מחקר איכותני נטורליסטי" ורק לזהות כל מני דברים
כמו ריאיון נרטיבי -אבל לא תמיד יהיה סיווג של מסורת או פרדיגמה.
האם ההזדהות הטבעית שלי עם בנות מיני מפריעה לי "לשים את עצמי בסוגריים"
כחוקרת?
האם הנערים יכולים להרגיש חופשיים ,מוגנים ובטוחים לדבר על עצמם בסיטואציה זו?
שיעור 8
מאפיינים:
מחקר עצמי (במידות משתנות) – החוקר מספר את הסיפור שלו
האישיות למטרות האקדמיות .זה האתגר הגדול של הכתיבה הזאת .איך מביאים ערך
מוסף לתוך המחקר.
תנועה בין חוויות אישיות להקשרים חברתיים
כתיבה (גם) בגוף ראשון .מפנים מבט פנימה כדי להבין טוב יותר את העולם או את
המציאות החברתית.
מגוונת בתוצרים שלה -יש סוג של נרטיב אישי ,זה יכול להראות כמו אוטוביוגרפיה,
זה יכול להיות סוג של פרוזה ושירה (מוריירה) .אבל זה לא חייב להיות רק על אדם
אחד ,זה על אדם ואינטרקציות שלו עם אחרים.
קשורה ל"משבר הייצוג" בעצם ביקורת שהעלתה המחשבה הפוסט מודרנית של איזו
עדיפות אנחנו נותנים לשיטה מסוימת שמסבירה לנו על העולם .משבר הייצוג דיבר על
זה שתיאורים אקדמיים הם רק תיאורים ,ייצוגים ,הם רק גרסה אחת של העולם
החברתי .לא טקסטים של חוקר בלתי נראה שהוא צינור שמעביר את הידע על איזה
שהיא מציאות את הקוראים .במקום זה אפשר לראות יותר ויותר חוקרים שמחפשים
דרכים גם להתמודד על השאלות של ייצוג ,ואחריות ואיך אני מדברת על אחרים -אז
עכשיו אני כבר לא מדברת על אחרים ,אני מדבר עליי .אפשר לראות תגובות של כל
מני שיטות של מחקר שניסו להיות יותר ביקורתיות ,אישיות ,פרשניות כדי להתמודד
על השאלות של "מי אני שאכתוב על אחרים" .היו לזה כל מני ביטויים -אחד
הביטויים זה באמת הליכה לכיוונים אוטואתנוגרפים ,כי יש פה ניסיון לאתגר את מה
שאנחנו מכירים.
-בפועל ,מרכיב אוטואתנוגרפי בכל מחקר איכותני .בכל מחקר איכותני מבקשים
לציין את מקומו של החוקר .יש רפלקציה ,יש מיקום עצמי -לא כזה חדשני .פה הם
פשוט יותר מתחדדים .ממש מערבבים את הדבר -החוקרת היא גם הנחקרת.
המסורת מפרקת שאלות של סמכות המחברת ,דואליות של חוקר -נחקר,
הדברים הבסיסיים שיש לנו במחקר -אנונימיות ,סודיות ,הסכמה של המעורבים -איך
אפשר לממש את האתיקה באוטואתנוגרפיה?
-אי אפשר לשמור על אנונימיות של כל האנשים .כלנית כתבה על מה זה להיות מרצה
מזרחית באוניברסיטה ,ומיכל (הלא מזרחית שכותבת על עוני) הנחתה אותה -דבר
אשר שם סוגיות ושאלות אתיות מורכבות על השולחן .ואז היא רוצה לכתוב על זה,
אבל איפה זה שם את מיכל?
אנחנו מנסים למצוא להם כל מני פתרונות אבל זה מורכב. -
שאלות על הערכת המחקר -איך שופטים אותו? איך מעריכים אותו? מחקר איכותני
קשה לשפוט (אם הכל סובייקטיבי ופרשני) אבל בפרט מחקר אוטואתנוגרפי .אם זה
סיפור אישי אז מה אנחנו שופטים? מה הכלים לשפוט ואיך זה לא יוצא ביקורת
אישית?
-כתיבה אישית באקדמיה -האקדמיה מבוססת על זה שלא נהיה אישיים ,אנחנו
צריכים להיות מאופקים ואינטלקטואלים ולא להכנס לעניינים אישיים .סגנון כזה
(כמו המסורת הזאת) של כתיבה מעלה הרבה שאלות.
-לדוג' -אחת הכותבות אוטואתנוגרפיות כותבת על הפרעות האכילה שלה -מתארת
איך היא הולכת ל"ג'וב טוק" ,וכשהיא וכמה אנשים מהאוניברסיטה אוכלים ארוחת
צהריים והיא אומרת שהיא הולכת לשירותים וחושבת שכולם בטח חושבים שהיא
הלכה להקיא .לפעמים זה חשוף מידי ,זה לפרסם לכולם את החולשות שלך.
"לקעקע על הגוף את החולשות שלך"
צריך להיזהר מזה – כתיבה שכביכול מייצרת אותנטיות ,אבל עדיין יש פה עריכה, -
טיוטות ,צנזורה וכו' –לא בהכרח הופך את המיקום שלי ליותר אותנטי .אבל זה
חוסך שאלות של אתיקה כי אנחנו לא מראיינים אנשים אחרים( .למרות שפתאום
ההורים לא יוצאים טוב בסיפור ,אז זה מעלה שאלות וצריך להתמודד עם זה).
בכללי-
בתוך טקסטים אפשר למצוא חפיפה וטשטוש בין מסורות .לפעמים זה ביטוי של חולשה
עוד מסורות קיימות :מחקר הערכה ,מחקר פעולה ,מחקר מקרה ,מחקר פעולה משתף,
מחקר מקרה....
מערך המחקר
מצגת -10נושא המחקר
שאלת מחקר קשורה (משפיעה ,נובעת) במסורת ובמערך המחקר :משקפת את המסורת
המחקרית .אמורה להגיד לנו משהו גם לגבי ההמשך והיא תגדיר גם את סקירת הספרות
שלנו ,תצמצם את עולם התוכן לזווית או שאלה ממוקדת יותר .אמורה להצביע על מי
אנחנו הולכים לראיין .השאלה תגיד לנו מה כן!
מגדירה את גבולות המחקר ומכוונת את הצעדים הראשונים של איסוף המידע (במה אנחנו
לא מתעסקים ) .שאלה זה כמו מצפן ,תמיד לחזור אליה .תגיד לנו גם את מה אנחנו לא
חוקרים.
הניסוח שלה צריך להיות מעוגן בעולם תיאורטי כלשהו ,או במערכת מושגית כלשהי :
השאלה מתנסחת אחרי שמכירים את הנושא .השאלה מבוססת קריאה .להראות שקראנו
על הנושא שאנחנו מבינים בו משהו .נשתמש במושגים שקשורים לעולמות התוכן שלו.
בשאלות ניתן להבין האם אנחנו מכירים את הנושא ,אנחנו צריכים לקרוא ולהבין ואז
לכתוב את השאלה .מתחילים לראות מה אנשים עשו ,עוזר לנו לעשות התאמות אל מול
הדברים שאנחנו רואים.
שאלת המחקר מסמנת את התלם ,ועוזרת לנו להשאר בו :כשנתכנן את שאלת המחקר נצטרך
לפרק אותה ,ולחשוב על:
.1עולמות התוכן -מה יהיו עולמות התוכן? במה המחקר יעסוק? מה אנחנו צריכים לדעת?
.2איך נחקור? מדגם ,הכלי שנשתמש בו
.3מה נחקור?
.4איפה נחקור?
.5את מי נחקור?
המהלך של בניית השאלה ושל המחקר הוא גמיש ,אנחנו לא תמיד נדע למקם בדיוק את
הניסוח של השאלה ,אך כאשר אנחנו מנסחים שאלות אנחנו צריכים להשתמש בה וזה יכול
להכווין אותנו .השאלה לפעמים היא סוף של הרבה דברים שעשינו קודם .לעיתים ,אנחנו
יודעים מה מעניין אותנו אבל אנחנו צריכים לקחת זמן כדי לנסח שאלה טובה.
לפעמים השאלה הראשונה תהיה רק "מראה מקום" לשאלה טובה יותר שתגיע -
מאוחר יותר.
ניסוח השאלה
שאלות המחקר האיכותני שונות משאלות המחקר הכמותי -הן כלליות יותר .במחקר כמותי
השאלה מנסחת את המשתנים ,קשר של סיבתיות .כאן השאלה צריכה להיות כללית יותר,
אנחנו לא עושים את השאלות מפורטות מאוד.
כללית (אך ממוקדת) -שאלות כלליות יותר מאשר מחקר כמותי .השאלה תהיה כללית ולא .1
מתפרקת או מציגה משתנים .בכמותי ,השאלה מנסחת כבר את הנתונים ,הקשר
והסיבתיות .אם השאלה ספציפית מדיי -זה גם לא טוב (האם נוכל להחזיק על זה ראיון
שעה וחצי?)
ברורה -שאלות ברורות וישירות .לא ארוכה מידי וברור לנו על מה אנחנו יכולים לענות .אם .2
השאלה לא ברורה המחקר עשוי להיות לא ברור .לא ארוכה מדיי ,לא מסורבלת .ברור על
מה הולכים לענות .מונחים שהם ברורים.
פתוחה -לא נשאל שאלות של האם -כי אלה שאלות סגורות .הרבה פעמים זה שאלות .3
שמדגישות משמעות או תהליך או תיאור .לא שאלות שרוצות לענות על למה ,אלא על
תיאור.
דגש על חקירה ולא הסבר -בשאלות איכותניות אנחנו לא באים להסביר קשר בין דברים .4
או תיאוריות מסוימות ,אלא אנחנו באים ללמוד ,לחוקר ,להתקרב לחוויה ומשמעות
דגש על משמעות ,תהליך ,תיאור ,פרשנות .5
כשמנסחים את השאלה ,לשאול את עצמנו..
.1עם מי אתן רוצות לדבר? איפה התשובה נמצאת.
.2מה אתן רוצות לדעת?
אסור!
להשתמש במילה השפעה
גם לא מה הקשר בין איקס לוואי
וגם לא האם
לא מחקר שאלות שאלות מחקר פרודוקטיביות
פרודוקטיביות
אנחנו מתכננים הצעה למחקר ואת המחקר שלנו ,אבל התכנון הזה הוא לא כמו
מתכון לאפייה שאומר בדיוק כמה צריך מכל דבר ,הוא לא מדויק .אלא תכנון כללי
וגס שיש בו קווים מנחים .הלמידה היא אינדוקטיבית ,ולכן מה שאני כחוקרת לומדת
בשלבים מוקדמים משפיע על איך המערך שלי יתקיים בהמשך .הקשר שלי עם השדה,
המשתתפים ,הסטינג -יכולים להשתנות ולהשפיע על המחקר וניהולו .כחוקרת ,אני
לא יכולה לשלוט בכל ההיבטים האלה ,יש לגיטימציה לשינויים שיכולים להתקיים
במהלך הדרך (לעומת הכמותי -פחות לגיטימציה) .יש מצב שסוף המחקר יהיה שונה
מהכוונה המקורית .הלמידה היא הדרגתית -מתחילים ,אוספים חומרים ,מראיינים,
לומדים שוב מה מעניין ורלוונטי -אי אפשר לדעת הכל מראש .זה גם הקושי ,לא
תמיד הכל הולך כפי שחשבנו בהתחלה .המחקר הוא מאוד קשור לשדה ולאתר,
לפעמים השדה יציף לי דברים שיותר יעניינו אותי ,או יראה לי שמה שחשבתי
שמשמעותי הוא לא וכו' ,צריך לראות לאן השדה לוקח אותנו.
לא לינארי -מערך מחקר לא לינארי ,אין רצף של פעולות ,זה לא ששלב אחד מתחיל
ושני מסתיים .התהליך הוא מעגלי ,השלבים משפיעים ומושפעים אחד מהשני .אפשר
לקפוץ בין השלבים .אפשר לשנות את השלבים שלנו במהלך הדרך ,לשחק בהם.
ההנחה שאנחנו מסיימים שלב ,ועוברים לשלב הבא ,לא מתקיים כאן .היעדר
לינאריות אומר שהמחקר הזה הוא קצת מבולגן .זה גם אומר שברגע שאנחנו עושות
מחקר איכותני ,אז אנחנו צריכות להבין שזה מחקר שלוקח זמן ,צריך לחשוב על
הרבה דברים במהלך הדרך ,לשהות בהם ,לא להאיץ .לומדים בדרך ,זה מכווין אותנו,
משנה אצלנו דברים במחקר .התהליך הוא מורכב של איסוף וניתוח נתונים .כותבים
הרבה .לעשות מחקר ללא הוראות ברורות ,אלא יותר הנחיות כלליות.
כניסה לשדה
כל מחקר מתחיל עם תופעה שמעניינת אותנו ,המערך משקף את ההחלטות שלנו ביחס
למסגרת העיונית שמנחה אותנו; ביחס לאיך הולכים לבדוק את מה שמניע אותנו;
לכל מערך כמה חלקים :שאלת מחקר; מסורת מחקרית; כלי מחקר; את מי מראיינים\
טקסים וכו'; חשיבה על אתיקה צריך שיהיה רציונאל שמחבר בין הדברים האלה.
הלימה מתודולוגית בין כלל הדברים האלה.
"אין ברירה ,מתחילים את המחקר" -בין לדמיין את מה שהיינו רוצות ולתכנן על דף ,לבין
התכלס .הכניסה לשדה ,היא לא רק קונקרטית ,אלא היא גם במחשבה "סטייט אוף
מיינד" .זה מצריך מאיתנו אומץ .למידה מתוך עשייה.
בחירת אתר מחקר
יש מחקרים שהם מאוד ספציפיים לאתר מסויים -לדוג' ,תכנית מסויימת\ ארגון מסויים
לא חייב להיות אתר ספציפי ,יכול להיות גם שדה שיותר תחום – לדוג' ,בתי ספר של חינוך
מיוחד
יש מחקרים מאוד מכוונים לאוכלוסייה -לדוג' ,אנשים שמכורים לקניות\ קשישים עם
מחלות כרוניות
מחקרים מכוונים לתופעה -ואז צריך לחשוב איפה אני בודקת את הדבר? יש אתר שאליו
אני צריכה להתכוונן? – לדוג' בדידות בקרב קשישים ,יש פה אתר ספציפי שאני צריכה
ללכת אליו? מה התיחום שלי קשישים בדיור מוגן או קשישים שגרים לבד?
לחקור בבית? תקדישו לזה מחשבה ,ליום שאחרי ,האם האנשים ירצו לקרוא את מה
שכתבו עליהם? האם בניתוח נרגיש בנוח לנתח את "האנשים מהבית"? שאלה האם
נראיין קרובי משפחה או מישהו אחר? ראיון הוא מייצר אינטימיות (גם און ליין).
בשלב הזה תעסיק אותנו השאלה -כמה אנחנו אומרים למשתתפים במחקר עלינו ,על המטרות,
על הנושא?
-בכמותי ,אין לנו דאגה שאם נגיד לו ככה וככה אז זה ייצר הטייה .אז לא בעיה.
-באיכותני ,יש טווח לבין לא להגיד את האמת לבין לא הגיד דברים מסוימים -תמיד
נגיד את האמת אך לא חייב להגיד הכל .יש חוקרים שנוח להם כן להגיד משהו על
עצמם מתוך מחשבה שזה יעודד את המשתתפים לשתף .יש כאלה שמעדיפים לשמור
על ריחוק .יש גם מרואיינים לפעמים שלא רוצים לדעת עלינו .לפעמים זה גם קשור
בסוג המחקר -לדוג' לוין פריימן -מנהלת דיאלוג עם עצמה ואז עם המרואיינים על
הפמיניסטיות שלה .יש לזה משמעות וחשוב לחשוב על מה אנחנו רוצים להגיד ואם
בכלל..
אוכלוסיית דגימה
שמתכננים מערך מחקר ואתר מחקר ,אנחנו בוחרים גם מדגם.
המדגם יעצב ,עם מי נדבר? איזה טקסטים נאסוף? וכו'.
מחקרים איכותניים לא בהכרח יהיה את המילה "מדגם" ,כי נראה שהיא קשורה למחקר
כמותני .ולכן נשמע רק על פעולת הדגימה .או שנדבר על זה "כאוכלוסיית המחקר" \
"משתתפי המחקר"
-למה יש כזה עניין סביב זה ? מאחר שתמיד רוצים לחשוב מה המילה מדגם עושה
במחקר האיכותני אל מול המחקר הכמותי.
דגימה -את מי דגמנו
אוכלוסייה -אוכלוסייה
מנחה את ההגעה לחומרים .ניתן לשינוי .לדוג' ,מחליטים על מדגם שמעניין אותנו ואז
תוך כדי הראיונות יכולים להבין שאנחנו מכניסים אנשים נוספים שיכניסו לנו גיוון
שיוסיף לנו.
איסוף הנתונים מכוון על ידי הבנות שנובעות מהמחקר -אוספת נתונים ומפרשת
שהחוקרת נותנת לנתונים שהיא אוספת .על סמך הפרשנות הראשונית היא מקבלת
החלטה עם מי היא צריכה לדבר בהמשך ,זה כל הזמן משתנה ,כל הזמן זזים.
מתי עוצרים? עוצרים כאשר מגיעים לרוויה תיאורטית -נעצור ברגע שנגיע למצב
שאני מרגישה שאני מבינה את הסיפור ,אני לא צריכה עוד תנאי להכניס לכאן ,הבנתי
פחות או יותר ויש לי את מי שרלוונטי לפתח את ההסבר שאני רוצה .בגדול ,תמיד
אפשר להמשיך ,אבל ברגע שסיפורים חדשים לא מוסיפים לי ידע חדש ,נעצור
(לעצור= לא צריכה יותר לדגום= לא צריך ללכת לראיין יותר).
עדיין אינה דגימה סטטיסטית -יש יותר מחשבה תיאורטית בדגימה זו (רצון לספק
תיאוריה מסוימת) ,כי אנחנו עדיין רוצים מדגם שייצג את התיאוריה שאני מנסה
להסביר .אבל היא עדיין לא סטטיסטית ,מייצגת או הסתברותית.
שאלונים -מעבירים שאלונים בהתחלה ,ואז מתוך השאלונים מבררים אם יש אנשים
מתאימים ,אם יש למי לפנות .לאחר השאלונים פונים לאנשים הרלוונטיים .בתוך
התהליך של השאלון ,חושבים על איך נגיע לאוכלוסיות פחות נגישות ,יותר חשדניות,
יותר סגורות.
פרסום – להגיע למשתתפים בתוך המקומות בהם הם נמצאים -אתרים מסוימים
למשל .יש במודעה את הקריטריונים להיכנס למדגם ,אנונימיות מובטחת ,ראיונות
פתוחים ,החוקרת מגיעה למשתתפת" .אם מדובר בך או במישהי שאת מכירה אשמח
שתצרי קשר" .לעתים נשתמש בשומרי הסף -אנשים מפרסמים בשביל החוקרת,
עוזרים לה לייצר את המדגם שלה .שומרי הסף יגידו למשל למה הם עוזרים? לדוג',
"אני עצמי מתראיינת ומסייעת באיתור נשים ,אני רואה את זה כגשר לקידום מעמד
האישה".
#להגיע למשתתפים היכן שהם :צריך לחשוב איך אני מגיעה ,מי נמצא איפה ,מה יהיה להם הכי
נוח .יותר ויותר אפשר לראות פרסום ברשת חברתית.
#לפעמים משתמשים בכמה טכניקות של יצירת מדגם ביחד.
איסוף נתונים
שיעור 10
נתונים הם תאוריות או הסברים שעוזרים לנו להבין יותר טוב את המחקר שלנו .אנחנו צריכים
למצוא את הנתונים או להשתתף בהפקה שלהם .יש עבודה של חקירה איך מגיעים לאותם
נתונים:
.1היכן הם?
.2איך הם נראים?
איסוף נתונים
המקורות העיקריים לאיסוף נתונים:
תצפיות -אני כחוקרת רוצה לצפות וללמוד על דברים מעצם הנוכחות שלי בשדה
ובמבט שאולי אנשים לא היו מספרים עליהם .נוכחות של החוקרת עם רמות שונות
של השתתפות.
ראיונות -לא צריך לנחש או לעשות פרשנות למה אני רואה -אלא אנשים יספרו לנו.
הוא יספר לי את הנתונים על בסיס ראשון .בנויים על הבסיס שאני אפגוש פנים אל
פנים (או דרך מסך) -אשאל באופן ישיר ויענה לי בגוף ראשון.
חומרים קיימים -קיימים בלי קשר לשאלה של החוקרת .יכולים להיות טקסטים
מילוליים ,טפסים של אינטייק או ועדות החלטה ,תעודות ,גם דברים לא מילוליים
כמו , -תמונות ,פרסומות ,סרטים ,סדרות .יכול להיות אן-ליין .יש לזה הרבה יתרונות
מבחינת נגישות ,מונע או חוסך שאלות אתיות.
החוקרת עצמה -היא יכולה להיות המקור לנתונים.
יומן חוקר/מחקר
מחברת השראה – חושבים עליו כמקור שיש בו נתונים -יומן מחקר .שאנו לוקחים
לכל מקום (במיוחד לאתר המחקר) וכותבים שם .נמצא בשימוש דיי שכיח בראיון -
כתיבה של נקודות מגוונות על המפגש עם האנשים .יכול להיות ברמה הטכנית של
מתי איפה כמה זמן מי נכח ועוד .זה יכול להיות ברמת התוכן -דברים מרכזיים
שעלו .יכול להיות משהו יותר רפלקסיבי .היומן חוקר הוא מקום שעוזר לנו לבטא
את הרפלקסיביות שחשובה לנו למחקר האיכותני .יוכל להכנס אחרי זה למחקר.
לפעמים אנחנו גם נשנה את הרעיון שלנו ,אנחנו נצטרך להתחיל לחשוב ולהבין ואז
הדברים האלה יהיו בסיס לכתיבה שלנו – איך למשל החלטנו לעבור מאוכלוסייה
מסוימת לאחרת .נוכל לכתוב גם שיר ,תמה ,רעיון.
תצפיות
תצפיות זה כלי מרכזי במחקר איכותני .כולל מספר של פעולות החל מלהסתובב בין אנשים וללמוד
את השגרה שלהם ,זה יכול להיות בדגימה של זמנים מסוימים שרק בהם באים ובודקים .בעבר
תצפיות היו בעיקר על הדברים הלא מוכרים -הדברים הלא מוכרים שיש בעולם ,היום הרבה
מהתצפיות נעשות "קרוב לבית".
הגדרות
טכניקה של איסוף נתונים דרך מגע ישיר עם מושא החקירה – טכניקה בה אנחנו
כחוקרות נמצאות איפה שהדברים קורים .אוספים את הנתונים דרך מגע ישיר עם
הדבר שאנחנו חוקרים -שונה מראיונות שמתבססים על סיפורים של אחרים -בתצפית
אני רוצה ללמוד על דברים דרך הנוכחות שלי.
תיאור שיטתי של אירועים ,התנהגויות ,וחפצים בסביבה החברתית שנבחרה
למחקר .מדובר על מבט ממוקד .לא נקלעים למקום כדרך אגב ,צריך לעשות
התבוננות באופן שיטתי .יש לנו מטרות ברורות ,באופן שיטתי ,במקום מוגדר .צפייה
בסביבה דרך כלי שיטתי .כל הזמן לשאול את עצמי למה דברים קורים? זה לא תצפית
רגילה של הסתכלות סתם ברכבת .יש משמעות לפרטים .הרבה אנשים יכולים להגיד
על עצמם שהם בני אדם צופים ,ערים לסביבה ,מתבוננים ,מקשיבים .כשמדובר על
תצפית מדובר על מבט מאוד ממוקד ,לא כהקלעות למצב כדרך אגב.
סגנונות של תצפיות
תצפיות תיאורית /פתוחה -תצפיות תיאוריות יותר ,רוצה לתאר מרחב מסוים .אני
מגיעה ומתבוננת בכל האתר ,רצון לקבל תמונה כללית על התנהלות ,מי האנשים
שנמצאים שם ,מי הקבוצות החברתיות ,תהליכים ראשוניים של היכרות ,לנסות
לזהות מה סדר הזמנים של אותו מקום .אולי כי אני עוד לא יודעת לעומק ,אולי
תצפית ראשונה.
-למשל תצפית בארומה באוניברסיטה :בהתחלה להבין את המרחבים שזה כולל-
הבחוץ ,הבפנים .הבפנים הפחות נגיש .מי האנשים שמסתובבים שם? לקוחות,
עובדים ,ספקים ,מפקחים ..מי הם האנשים שמגיעים כלקוחות? שאלות רחבות
שמתאימות להתחלה.
תצפית ממוקדת /מובנית -מחפשים משהו יותר ספציפי .אם בגלל תיאוריה
שמעסיקה ,אם בגלל שאלת המחקר ,אם בגלל משהו שלמדנו בתצפיות הראשונות-
מבינים שבזה אנחנו צריכים להתמקד .בדרך כלל נבוא עם דברים שאנחנו יודעים
שעליהם אנחנו רוצים לתת את הדעת .לרוב מתחילים מתצפיות פתוחות ועוברים
לממוקדות יות ר .יש גם תצפיות מובנות עם טפסים וקטגוריות -על מה צריך להסתכל
בדיוק.
מצריך לאמן את המבט שלנו ,למקד אותו .דרך אגב ,גם כשאנחנו עושים ראיונות -
אנחנו גם צריכים לאמץ את המבט הזה .כשמגיעים לבית מסוים מעבר לריאיון
עצמו צריך להסתכל על החדר ,על התמונה (נגיד תמונה של הבאבא סאלי מה
המשמעות שלה) ,על כל הדברים האלה גם בתוך הראיונות .יכול לסייע בפרשנות.
כיצד לרשום?
פרטים של דברים חשובים
דברים קונקרטיים ולא הכללות
מה שחוששים לשכוח
תחושות והתרשמויות ראשונות שלא ברורה משמעותן
הכנה טכנית
מתי לכתוב? איך? האם אנחנו יכולים לכתוב תוך כדי .האם לכתוב אחרי -מתי? האם
לכתוב כל מה שקורה? או בנקודות כדי לא לפספס .לאמץ שיטה או תכנון
מבנה דף התיעוד -אולי לחלק את הדף לתיאור ופרשנות .אולי יהיו לי סימנים
וקיצורים.
מיקום ותנועה -איפה אני כותבת? האם בתנועה?
כדאי לזכור !
לכתוב כמה שיותר -לכתוב הרבה!
לא לחפש רק דרמות -יש הרבה עבודה בסיסית של תיאור מה קורה ,איך נראה ,לא
לחפש רק אירוע דרמטי או רגע שיא -אלא כתיבה שוטפת .לנסות להעמיק את המבט
שלנו ולפרש אותו .לנסות להבין את הדבר שנראה לנו מובן מאליו.
לשים לב למשמעויות מצד המשתתפים
להעמיק במבט -לנסות להעמיק את המבט שלנו ולפרש אותו
לשים לב לאינטראקציות.
לחפש דוגמאות של אירועים דומים ,סוגים שונים של האירוע ,וגם שוני בין
האירועים
דוגמא :מהספר של תמר כתריאל -טקסט "בכיבודים! בלי כיבודים!" -היא מדברת על מילות
מפתח .מילים שמגדירות את הישראליות מילות מפתח של החברה הישראלית .אחת המילים
שהיא נוגעת בהן היא כיבודים .היא מתארת תצפית שהיא עושה על דוכן פלאפל בחיפה -היא
רושמת ברישומי שדה שלה וכותבת ..יש פה תיאור ממש ואחרי איזה הסבר ,לא ממש פרשנות
עומק.
מבחן:
מצגות ושיעורים -דגשים של כלנית בתוך השיעורים
מאמרי חובה -רמה מתודולוגית ולא תוכן .בחלקים של מה שקשור ביצירת המחקר.
סוגי תצפית
עד כמה החוקרת נמצאת "שם"? יש רמות שונות עד כמה החוקרת מעורבת בשדה וזה קובע את
סוג התצפית .אפשר לדבר על סוג התצפית לפי רמת המעורבות של החוקרת.
תצפית משתתפת -החוקרת לוקחת איזה שהוא חלק בפעולות שאותן היא חוקרת,
בפעולות של האוכלוסייה או הקהילה שהיא חוקרת.
תצפית לא משתתפת -אוספת נתונים תוך מינימום מגע .פחות יחסי גומלין .למשל
חוקר שיסע לשבט רחוק ויגור באופן נפרד ,יזמינו אוכל מבחוץ וכדומה .שמרו על
מרחק מהאוכלוסייה.
סוגי תצפיות:
-צופה טהור -תצפית לא משתתפת .החוקר לא מעורב בתצפית -.פחות רלוונטי לנו
-משתתף טהור -החוקרת לגמרי משתתפת .החוקר נבלע בשטח בצורה מוחלטת .יכול
לקרות שחוקר נטמע לגמרי-עוסית שרוצה לחקור לשכת רווחה ומתחילה לעבוד
באותה לשכה .יכול להיות שאלה אנשים שמראש נמצאים כחלק מאותו מרחב ,ולא
עוצרים ואומרים שכעת הם גם בכובע של חוקרים.
-תצפית משתתפת (צופה כמשתתף) שהיא חלקית -עיקר העיסוק שלנו
-ההבדל הוא במילה הראשונה -המילה הראשונה (צופה /משתתף) מגדירה מה הייתי
קודם .האם היה קודם צופה או קודם משתתף .אם הייתי צופה משתתפת העמדה
הראשונה שלי היא שאני צופה אז אני מחוץ לאירוע ועכשיו אני גם משתתפת.
-דרך תצפית :צופה משתתף -הכי שכיחה -אני חוקרת שעושה תצפית וחלק מהזמן
משתתפת .יש מורכבות -מבחוץ אבל רוצה להיות גם בפנים .אני חוקרת -צופה ,ואני
גם לוקחת חלק ,גם משתתפת באופן חלקי .הכי נפוץ במחקר איכותני.
-המשתתף כצופה -פעם הייתי משתתפת באותו מרחב ועכשיו עברתי להיות חוקרת,
צופה.
תצפית משתתפת .1
שם גג לתהליך עבודת שדה ,בו החוקר משתלב באופן זה או אחר בשדה חברתי
כלשהו והופך לחלק ממנו באופן זמני .בגדול אני כחוקרת משתתפת באופן חלקי
בשדה בו אני משתתף ,בדברים מסוימים ,בחלק מהזמן -באותו מרחב.
מאפיין מרכזי של מחקר אתנוגרפי
תפיסה של התרבות הנחקרת כמערכת של משמעויות שלא ניתן להבין אותה
מבחוץ .אני אנסה לחיות ולהיות חלק מהדברים שהם עושים .רצון להבין את אותה
תרבות מבפנים .קרבה לעולם של האנשים אותם אני חוקרת ,אחשף ככל שניתן
לעולמם.
במסגרת התצפית המשתתפת החוקר חווה את חיי החברה הנחקרת באופן בלתי
אמצעי -לא רק שאנשים יספרו לי ,אני אהיה שם באירוע.
הוא אוסף מידע מתוך מפגש ,שיחה וריאיון עם אנשים בתוך החברה.
כך הוא עשוי לצבור תובנה לגבי התרבות הנחקרת אשר לא יכול היה להשיג בכל
צורה אחרת .מעצם זה שאני שם ,שאני רואה את הנוף ,המרחב ,חוויה באופן ישיר גם
אם אחר כך אני חוזרת הביתה .יש למידה מיוחדת מעצם היותי שם ומזה שאני
בהשתתפות.
תצפית משתתפת = להיות שם .איפה שהדברים קורים .הכרחי וחשוב לכל מחקר
אנתרופולוגי ואתנוגרפי .העיסוקים היום יומיים ,לעטות אוזן לנאמר ,להיות אחת מההמון.
דרך חיים( .אלאור -)1993מתארת את הנסיעה בפרדס כץ -איך הסביבה מתחרדת .מדברת
על הנוכחות כחוקרת בתוך המרחב הזה .סוג של ראיות שנובעות מלהיות שם.
צופה (כ)משתתף :שכיחה יותר במחקר איכותני -אני חוקרת ,אני צופה ואני גם משתתפת באופן
חלקי.
החוקר אינו חבר הקבוצה אך משתתף בפעילויות שונות על מנת לחקור אותן.
מאפשר חופש פעולה (לא חייבים להשתתף אם לא רוצים) -אני לא חייבת לעשות
הכל .אם אני לא רוצה לעשן אני לא חייבת ,גם אם זה משהו שהקבוצה עושה.
מאזן בין הסובייקטיבי והאובייקטיבי-
ניתן להיעזר באינפורמטיביים
במסגרת התצפית המשתתפת החוקר חווה את חיי החברה הנחקרת באופן בלתי
אמצעי
אוסף מידע מתוך מפגש ,שיחה וראיון עם אנשים בתוך החברה
תובנות שלא יכול היה להשיג בדרך אחרת
לפעמים קשה למצוא את האיזון בין 2התפקידים .בסוף היום חוזרים לחיים ולא
באמת חלק .ועדיין זה השכיח ביותר.
התפקיד שהחוקרים בוחרים למלא עלול להתנגש עם הצורך שלהם להבין את החברה
כמות שהיא.
המשתתף (כצופה) :אני חלק מהקבוצה ואני מחליטה לעשות מחקר .לצאת החוצה ולחקור
מבחוץ .זה גלוי אני מודיעה על זה .אני לא רק חברה בקבוצה עכשיו אני גם חוקרת ,עושה תצפית:
זהו מצב בו אדם החי בחברה בדרך כלל מאמץ לעצמו לתקופה קצרה עמדה של תצפית.
החוקרים חברים בחברה עליה הם צופים ,בטרם החליטו לחוקרה.
חבר קבוצה הנלמדת שעושה מחקר באופן גלוי על הקבוצה
בתפקיד זה מדווח החוקר על היבטי החברה שהוא משתייך אליה ,ויש לו בה תפקיד מוגדר.
המידע הבסיסי אודות החברה פתוח בפניו מתוקף המגע החברתי הרגיל שלו.
יכולת לחשוב ולהרגיש כמו הנחקרים
מקצר את שלב הכניסה לחברה
החוקרים זוכים לאמון מחבריהם
יש לחוקרת השפעה מזערית על החברה הנחקרת -החוקרת פחות מעוררת השפעה על
הקבוצה.
יש מורכבויות :מתי אני שמה איזה כובע? שאלות שעולות מהתפקיד הזה-
החוקר צריך לבחור מה מתוך ההתרחשויות להגדיר כתצפית. o
קושי ביכולת של החוקר להיות אובייקטיבי. o
מעורבות קודמת שתגרום להעדפה של צד אחד ,או הסתרת מידע מהצד האחר .עד כמה אני o
יכולה לאמץ מבט תיאורי אובייקטיבי.
ה'נחקרים' עלולים לחשוד בו בנאמנות כפולה o
שיעור 11
הבחנה בין תצפית לתצפית משתתפת -היא עושה תצפיות בשתי זירות .זירה אחת אלה בתים
פרטיים של חולים סיעודיים שיש להם מטפלת שנמצאת בבית ,קרן נכנסת לשם ומשתתפת
בחלק מהדברים ,היא ממש מפרטת איפה היא משתתפת ואיפה לא .היא עושה את זה במשך
יותר מ 4שנים ב 30בתים .במקביל יש לה גם תצפית על מחלקה סיעודית בתוך מוסד פרטי,
כחצי שנה .במוסד אין לה אישור להשתתף ולעשות שום פעילות ,ובבתים הפרטיים כן יש לה.
אז שם היא יוצאת איתם לטייל ,עוזרת להאכיל אותם ועוד ,וגם מלווה קצת את העובדות
עצמן.
יש לה מבט מאוד מעניין -מה מאפשרת ההשתתפות ומה זה בעצם אומר? האם מה שאנחנו
מדברות עליו כתצפית משתתפת שאמורה להיות דרך להבין טוב יותר את האנשים ,אבל מה
קורה בכתיבה שלי? האם הם הופכים להיות שוב אובייקטים ולא סובייקטים של כאב? אולי
נתנו יותר מקום לתצפית המשתתפת כמעורבת ,אבל היא אומרת גם המקומות שהייתי רק
צופה היה מאוד מעניין ,יכולתי להתבונן על דברים מהצד ,איך ההתבוננות על אנשים במצב
לא פשוט ,חלקם בסוף חייהם ,השפיע עליה .בתוך המבט שלה היא אומרת גם רק בתצפית,
במקומות שהיא הייתה יותר מרוחקת ,ויש משהו בדבר הזה שמאפשר לה מבט אחר .היא
שואלת מה קורה כשאני מתחילה להשתתף? יש שם הרבה רפלקציה (אחד העוגנים של
תצפית ,עמדה רפלקסיבית) שבולטת .האתגר שיש בתצפית -אני צריכה להביא את החיים של
האנשים האלה לתוך הטקסט ,במיוחד כאלה שלא מדברים הרבה ,יש שם את האחריות
שלה -איך היא מביאה את האנשים והעובדות האלה .מה קורה באינטרקציה? מי משתתף
בה? איך מבוטא כאב? איך מדברים?
היא אומרת מה קורה לה בתצפית הזאת ,מה קורה לה פיזית -איפה היא מתחילה להיות
דומה לאנשים האלה ,מרגישה את הגב שלה פתאום ,על טשטוש הגבולות .מה זה לעשות
תצפית משתתפת-
יש לה מבט מאוד מעניין -מה מאפשרת את ההשתתפות ומה יוצרת ההשתתפות? מה זו
תצפית משתתפת? מה קורה לי בתוך הדבר הזה? האם מה שמדובר כתצפית משתתפת
כדרך להבין טוב יותר את האנשים -אבל מה קורה בכתיבה שלי? האם הם שוב
אובייקטיים ולא סובייקטים של כאב? בתוך המבט שלה היא מספרת גם על מה קורה
שהיא רק צופה .יש משהו בדבר הזה שמאפשר לה מבט אחר .גם החלקים שהייתי רק צופה,
לימדו אותי דברים ופתאום ראיתי דברים אחרים .היא מדברת על איך זה משפיע עליה,
התמודדות אישית שלא פשוטה לה -התבוננות על קשישים שנמצאים במצב לא פשוט .על מה
אני צופה בדיוק? על עצמי בתוך הסיטואציה? יש הרבה רפלקציה.
-כשאנחנו מדברים על צופה משתתף ,שזה המצב הכי שכיח ,יש חוקרים שהם לא
חלק מהקהילה ,והם לוקחים חלק ותוך כדי צופים .יש אלמנט של תצפית .בתוך
המבט שלה היא מספרת על המקומות שהיא לא השתתפה ,דיברה על היתרונות
שלה שאצלה היו בולטים.
יש מורכבות העבודה ,קשיי הייצוג ,טשטוש גבולות -אתגר בתצפית.
היא אומרת מה קורה לה בתצפית ,איך טשטוש הגבולות -מתי היא מתחילה להדמות
לאנשים ,פתאום מרגישה את הגוף שלה כואב.
כתובים
יכולים להיות פורמליים :מוסדר יותר ,בדרך כלל יש מיסוד כל שהוא כלפי הדבר -תעודות,
החלטות רשמיות ,פרוטוקולים ,כתבות ,תיאורי תפקיד ,חומרים ארכיוניים.
יכולים להיות לא פורמליים :יומנים אישיים ,אין פורמט ,אין עריכה ,אין פרסום פומבי
וציבורי ,אין כללים ,פוסטים בפייסבוק ,מכתבים.
הנסיכה והעדשות -ייצוגי קייט מידלטון בהיריון בעיתונות המודפסת בישראל -דוגמא
לטקסטים פורמליים
דוגמא לטקסט :הריון של סלבריטאיות מהווה כיום מרחב שיח חשוב וכר פורה למחקר
ולדיון בתפיסות של נשיות ,אימהות ,יופי ומגדר.
משתמש בהריון של קייט מידלטון ,משווה סוגים שונים של תקשורת ,עיתונים .מסתכלים
בכל עיתון איך היא מוצגת ,איזה מסגור עושים לה .כאן יש התייחסות גם לכתוב וגם
לתמונות.
המחקר בוחן את הייצוג התקשורתי של קייט מידלטון בהריון ,שני עיתונים מודפסים
בישראל" -הארץ" ו"ידיעות אחרונות" .מחקר זה בחן אילו מסגרות מדיה מופעלות בהצגת
מידלטון והגוף הנשי בהיריון בעיתונים ,וכן ,מה הם ההבדלים בין שני העיתונים.
קורפוס המחקר /מדגם -גוף המחקר ,מורכב מכל הכתבות ,המאמרים ,הידיעות
החדשותיות ,מאמרי הדעה והפרשנות שעסקו בהיריונה של מידלטון ופורסמו בשני
העיתונים מרגע ההודעה על ההיריון ועד לשבוע שלאחר הלידה.
הניתוח התייחס למרכיבים הצורניים של הטקסט ותוכנו ,משחקי לשון ,נימת הטקסט,
מטאפורות ודימויים ,תרומות האידיאולוגיה של היוצר למסגור הטקסט ,היבטים של
עריכה (כותרת ראשית ומשנה ,גודל האותיות ,צבע ,צורה ,והיחס בין הכותרת לטקסט).
-עושים מחקר על טקסטים כמו על אנשים ,קובעים קריטריונים מה נכנס למחקר
ומה לא .תוחמים בזמן ואומרים למה התייחסנו.
-מדברים על התקשורת מתוך ההבנה שיש בה רכיב חשוב -רוצים לראות מה כתוב
בעיתונים ,לנתח את המרחב הזה כי הוא חשוב ומשנה.
** אפסטימולוגיה -איך אני יודעת מה שאני יודעת? איפה נחפש את התשובה? אם נבחר
להשתמש בטקסטים אז באיזה טקסטים?
סיפור של אונס לא יותר (תירוש)2001 ,
מאמר חשוב שמדגים לעומק איך אפשר לנתח טקסטים.
יש הרבה עיסוק בטקסטים בתוך ניתוח שיח ביקורתי .מסורת שבאה לחשוף מאבקי כוח ואי
שוויון .יש שימוש בטקסטים כדי להראות איך זה מתבטא .תירוש עושה שימוש בפסקי דין,
היא משפטנית ,טקסטים משפטיים .היא אומרת שאנחנו מסתכלים על הטקסטים
כמתווכים לנו את המציאות .הטקסט מספר על מציאות מסוימת -איך שיספרו לנו את
הסיפור כך יבנו לנו את המציאות .כשהטקסטים משמיטים פרטים או בוחרים מילים כאלה
ולא אחרות -כל אלה זה אקט פוליטי שמפעיל כח .מייצר השפעות כאלה ואחרות .הסתכלות
על הטקסט ורוצה להבין איך הוא מבנה לנו את המציאות אחרת ולא את זאת.
כל טקסט מתווך בין המציאות לקוראים .יש הרבה דברים שאנחנו לא מכירים ,יש מקומות
שאנחנו רחוקים מהם ,ויש הרבה טקסטים שמספרים מציאות .איך שמספרים לנו את
הסיפור כך נבין אותו.
מבנה את המציאות דרך אופן הסיפור -סיפורים מבנים את איך המציאות מצטיירת .מבנה
את המציאות דרך אופן מסירת הסיפור.
תירוש לקחה טקסט משפטי :כשמדגישים פרטים ומשמיטים אחרים ,כשבוחרים מילים
כאלה ולא אחרות ,אם המשפט פאסיבי או אקטיבי .כל אחד מהדברים האלה הוא אקט
פוליטי שמפעיל כח .אקט פוליטי .אני מסתכלת על הטקסט הזה ואני רוצה להבין מה
הטקסט הזה מייצר ,איך הוא בונה לנו מציאות מסוימת בתוך ההקשר.
לוקחת אירוע קטן -לא משפט מאוד מפורסם או משהו שעורר הרבה שיח ציבורי .ערעור
בבית משפט העליון על חומרת העונש של אדם שקיבל הרשאה על אונס של אדם את
פרודתו.
מילים בפסקי הדין יוצרות הרגשה של אובייקטיביות ,תיווך בלתי מוטה של המציאות -
מנתחת טקסט של פסק דין –אשר יוצרת תחושה של אובייקטיביות .למה ללכת לטקסטים
האלה? כי אנחנו מייחסים לבתי משפט כאובייקטיביות ,כעובדות .הטקסט הוא לא באמת
ניטרלי ושקוף.
השפה המשפטית היא לא שקופה .יש לה משמעות ,היא צובעת את המילים .המילים
מייצרים מילים אחרות בתוך המציאות.
פסק הדין מספר סיפור.
המילים הן פילטרים צבעוניים אשר צובעים את האירועים ואת גיבוריהם בצבעים
מסוימים.
בחירת המילים יוצרות מציאות
המחקר מנסה להבין כיצד מובנה האונס כעניין מינורי .גם העונש צריך להיות קטן כביכול.
תוך איך שהשופטים מספרים את מה שהיה ,היא מסתכלת על איך האדם מבנה את האונס
כעניין מינורי .מדברים עליה כאשתו למרות שהיא כבר פרודתו ,מדבר על "רגע" של איבוד
שליטה ולכן אנס אותה ,הוא חובש מצטיין בקרבי שקיבל עיטור על הצלחת חיים .שומעים
עליו הרבה ,לא עלייה .יש גם שופטים בדעת מיעוט והיא מציגה גם אותן ואת ההשוואה.
איך טקסט אחר יכל לתת יותר מקום.
פסק הדין יוצר תחושה שהעונש הקל הוא מתבקש.
הוא נוקט עמדה מרוחקת שמאפשרת השתקה של האירוע.
הוא לא מספק ייצוג להשפלה ולכאב.
את נקודת המבט של מי אנחנו מקבלים בטקסט? איזה מקום מקבלת האישה? איך
זה יפגע לו בחיים? איך מובנות הדמויות? מנסה להראות את נקודת המבט של מי
אנחנו מקבלים ,איך מובנית הדמות שלה ואיך שלו.
מראה את ההרחקה מהאירוע כדי לדבר עליו כעניין מינורי .יש פה אונס של בעל
ואישתו ,היא מספרת לו על קשר עם אדם אחר ואז על רגע של איבוד שליטה.
השופטים מספרים כיאלו אין להם צד ,איך דווקא השופטים של המיעוט מדברים
אחרת ,איך האישה היא לא פסיבית בתוך השופטים של המיעוט.
היכן האשה שנאנסה?
טקסטים לא כתובים
תמונות ,פרסומות ,סדרות ,סרטים ,מרחבים .יכולים להיות גם כתובים אבל יותר -
ויזואליים .לנתח תמונות ,אפקטים של מצלמה ,שביתה.
שיעור 12
החלטות בשימוש בטקסטים
כשמחליטים להשתמש בטקסטים כנתונים צריך לעשות החלטות הנוגעות לגבי איזה
טקסטים בוחרים ,יש להביע מחשבה בכל מני היבטים שקשורים לניתוח שלנו:
המדיום-
-איפה הטקסט מתפרסם.
-באיזה מיקום זה מתפרסם? באיזה הקשר? מהי הפלטפורמה? לא לכל דבר יהיה לו אותו
משמעות .טקסט שמתפרסם בעיתונות ארצית הוא לא כמו בעיתון נישה ,אינטרנט או גרסה
מודפסת?
המדיום משפיע על הניתוח שלי -איפה מצאתי את המידע שלי. -
יחידת ניתוח-
-על מה מסתכלים ומה מכניסים? (על הפוסטים ספציפיים\ על הכותרות\ על כל הבלוג\ על
כל האתר?)
-מה בדיוק ספציפית אני ארצה לנתח ממה שאספתי במדגם?
-צריך להשקיע מחשבה בהחלטות האלה בדיוק כמו שאנחנו בוחרים נתונים ומרואיינים
מתאימים למחקר שלנו.
-אפשר להתחיל עם יחידת ניתוח אחת ,ועם הזמן לשנות או להוסיף= גמיש.
-אני רוצה לנתח בלוגים של נשים באינטרנט בנושא מסוים .מה יחידת הניתוח שלי? האם
פוסט יחיד? או כל הבלוג שיש בו גם ציונים וקישורים לאתרים אחרים וגם תגובות של
אחרים? מה אני מכניסה? אם אני מחליטה לנתח את הקליפים של מילי סירוס -האם אנתח
את הקליפ עצמו? האם אסתכל על יחסי הציבור והראיונות שנתנה הזמרת כשיצא השיר?
האם גם את התגובות של הקוראים? אני מסתכלת רק על כתבות או גם על צילומים? ישנם
כל מני שאלות שקשורות ליחידת הניתוח.
קמפיין למעביר לנוער שעשה פרפרזות לסיפורי אגדות .ניתוח על הומוסקסואליות ,עד כמה
העיתון הזה יודע.
כיצד מובנית הומולסביות בעיתוני נוער בישראל לאורך זמן?
מה הסיפור שמספרים העיתונים?
לא מצאה כלום על הומוסקסואליות .אז היא החליטה להגדיל את המדגם.
השיטה :ניתוח תוכן איכותני המבקש:
להבין לעומק של יחידות הניתוח מתוך קריאה ביקורתית ומקיפה של טקסטים.
איתור דפוסים מרכזיים של שיח
בדוק תכנים גלויים וסמויים של הטקסט.
#יחידת הניתוח :מדורי ייעוץ ,כתבות שנוספו עם הזמן.
יש כתיבה של עמית קמה והוא מזהה את הזמן הזה ( )1986-2000כזמן של שינוי ,מעבר לעידן
הנוכחות של ההומוסקסואליות .כשהתחילה לחפש חומרים מצאה הודעת מערכת של מעריב
לנוער על כך שעושים "רעש" סביב שאלה שהציגו בנושא .היו כל מני הצדקות רבות לתיחום
הזמנים האלה .מאמר על שאלה יוצאת דופן שקשורה בהומוסקסואליות -רצתה לתחום את
הזמן ולהבין מתי את התחיל .היה לה כל מיני הצדקות על דברים שכתבו על העיתון ,דברים
שהעיתון אומר על עצמו -היו לא כל מיני הצדקות לשנים שבחרה לחפש בהם את הכתבות.
החלה לעשות ניתוח טקסטים :רוצה מעביר לנוער והומוסקסואליות -אבל על מה?? הלכה
לספריות ,חיפשה עיתונים ,בית אריאלה .צילמה כל כתבות שקשורות לנושא ומהר מאוד
הבינה שהרוב נמצא במדורי הייעוץ -איפה שיש בעיות.
יחידת הניתוח :מדורי הייעוץ בעיתון ועוד כתבות שנוספו עם הזמן .שאלות ותשובות .מה זה
בכלל המדור הזה? כמה משמעות הוא נותן לנוער? משהו שמדבר על כך שבני נוער מחפשים
פתרונות ויש להם הרבה תהיות .צילמה כל דבר ,בדיחות עם רמזים על הנושאים ,מדורי
בידור עם מפורסמים שקשורים ,צילמה פרסומות אם היה בהם רמיזה לנושא ,אתגור מגדרי,
פרסומות על בנים שרוקדים בלט או בנות במוסך .ניסתה להבין למה הם מדגישים חלקים
בכל מיני מקומות .אז למשל פה יחידת הניתוח לא הייתה ברורה ,מדורי הייעוץ מההתחלה
כן אבל השאר התגלו עם החיפוש .היו גם כתבות לאורך השנים .והיא התלבטה אם לעשות
משהו שקשור ברכילות -שאלות חוזרות ,תשובות משתנות .ניתוח טקסט מתייחס להקשר =
איך הוא אמר ,מי עונה? אנשים שמשתנים תוך כדי השנים .פסיכולוגים רופאים או יועצים,
או סלבים .איך אפשר לדבר על הנושא הזה בלי הנוקשות שיש למומחים .דברים שמשתנים
עם הזמן .והכל קשור להקשר!
#המדגם יתייחס לזמן ולהבין איך המדגם נעשה -מה נכנס למחקר .אם המדגם הוא מכוון,
אז על פי מה? יש קריטריונים לטקסטים .מדגם זה השיטה .יחידת הניתוח זה איך.
ארטיפקטים -פחות שכיח .ניתוח של דברים חומריים שיכולים לספר לנו משהו על תהליכים
חברתיים .לעיתים בפני עצמם ולעיתים תוספת.
תרבות חומרית
תמונות
מנות
רקמה
פוטו וייס
ג'אדו פינת אימא -נאווה ט .ברזני -מחנה ריכוז בלוב .סיפור חיים מושתק ,ילדות של אימא
שלה ,היא מראה לאימא שלה צילום ישן של המחנה ודרך זה האישה מתחילה לספר על
החיים שלה ,קולג'ים סיפור חיים של אימא שלה ,יחס של אימא שלה .היא אמנם עושה
קודם מחקר אבל התוצר שלו היא תערוכה .היא שמה כל מני קולאג'ים שהיא יוצרת ולצידם
קטעים מסיפור החיים של אמא.
אלבומי מסע והמפגש הבין תרבותי -יעל רודנר .מנתחת אלבומים של מטיילים ותפיסות של
אחרות שהיא רואה בייצוגים הוויזואליים של התמונות .המחקר מתרכז בשלב הראשון רק
בתמונות באלבומי המסע שלהם ומנתחת אותם לפי כל מני פרמטרים .מחקר שמסתכל על
התמונות מהמסע ,ומנחת את הקונטקסט ,את האפיונים התרבותיים של האנשים ,ואז בשלב
השני היא מדברת עם התרמילאים .חלק מהממצאים הם שהצילומים של המטיילים לא
מצביעים על עניין בתרבות המקומית .הם רק מרכיב בתוך הנוף ( .גם שימוש בטקסטים וגם
ראיונות)
מצגת -15ראיונות
שיעור 13
ראיונות
ראיון איכותני -כלי מרכזי במחקר איכותני .למה זה כל כך פופולרי? ראיון הוא אינטראקציה
חברתית ואנחנו חוקרים במדעי החברה .ראיון הוא איסוף ידע פנים מול פנים .ראיון הוא
גלוי ,הוא רשמי ,אני אומרת לו שאני עושה ראיון ,הוא מוכן לשתף פעולה .בתוך הדבר הזה,
יש מפגש קרוב ,אחד על אחד ,שהאנשים יכול לספר לנו על הדבר שמעניין אותנו .זה הבסיס.
מטרת הריאיון -תזכירו לעצמכן ,אתן לא שם כעובדות סוציאליות ,אתן לא שם לעזור או
להתערב ,אתן עכשיו החוקרות .שם כדי להשיג מידע .אתן אמורות לנהל את הריאיון,
להוביל אותו ולזכור מה המטרה שלו .בסוף אתן אמורות לקחת את זה כדי לענות על
שאלות המחקר.
הריאיון כמפגש
במחקר איכותני – בבסיס של הגישה ההבנייתית -יש מפגש הדדי (במובן של תוצר של מפגש),
כי האיש שמדבר איתי -הוא מדבר איתי ועונה לי בתוך ההקשר .זה לא שיש לו אמת שיש לו
בגוף ולא משנה מי תראיין אותו -תצא אותה האמת ,זה לא עובד ככה .זה בטוח קשור למי
אני ולדרך שאני שואלת .יש פה מפגש ביני לבין המרואיין ,יש פה דיאלוג ,הוא אומר דברים
בהסתמך על מה שקורה לו בחיים ,ובאותו היום ,בהקשר לאיך אני ניראת לו ,איפה אנחנו
נפגשים ועוד ..הריאיון הוא תוצר של המפגש הזה ולא האמת האובייקטיבית .מפגש בין שני
סובייקטים .אין פה אמת .זה לא אומר שזה שוויוני ,אלא שתפיסת המרואיין היא אחרת.
המרואיין נתפס כפעיל ,אקטיבי .לא רק מוציא דברים מהזיכרון ,אלא המרואיין מעבד ומבנה
את הסיפור תוך כדי ,יש לי הרבה אחראיות ליצור מפגש משמעותי ולזכור שיש לי קשר לכל
דבר ,יש לנו חלק במה שהוא מספר.
.2ראיון מובנה :מובנה לחלוטין .פחות קשור למחקר איכותני .יש רשימה של שאלות
והיא באותו מבנה ,באותו סדר ובאותו ניסוח עם כל המרואיינים שלך .צריך לשים
לב לא לעשות את זה בטעות בראיון חצי מובנה .אני כמראיינת מגיעה עם רשימה של
שאלות שניסחתי אותם עם הרבה מחשבה מתוך מטרה שכל מרואיין ישאל את אותן
שאלות באותו סדר .זה עדיין די פתוח ,אבל למראיינת יש פחות מקום .המטרה היא
פחות להשפיע ,שיהיה לנו קל להשוות בין התשובות שלהם.
**יש שימוש בו בכל מיני מחקרי זהות -איך מגדירים את עצמך ,שחשוב בהם בדיוק
איך נשאלות השאלות .או שאנחנו רוצים לשאול משהו מאוד מאוד ספציפי.
.3ראיון חצי מובנה:
הכי נפוץ במחקר איכותני .מתכננים חלק מהשאלות ,אבל צריך לשנות קצת את
הסדר ולהתאים את עצמך למרואיין .זה יחסית פתוח .הכי שימושי.
סגנון של שיחה אבל במסגרת נושאים שנבחרו -אני מכינה מראש נושאים שעליהם -
אני רוצה לדבר .שומרים על מסגרת של שיחה.
הכנת מדריך ריאיון (מדריך ולא מתכנן) – מכינה מראש נושאים שארצה לדבר -
עליהם ,לגעת בהם .מדריך ראיון .אני מתכננת מדריך וצריך לחשוב בתוך שאלת
המחקר הגדולה -על מה אנחנו צריכים לדבר עם המרואיין כדי ללמוד על הנושא
הזה .לחשוב על תתי נושאים שמרכיבים את הנושא שלנו בגדול .יושבים שעה שעה
וחצי עם אדם = צריך לחשוב מה התחומים שמרכיבים את נושא המחקר שלי ,סוג
של מסגרת שבתוכה אני אחליט מה הרצף שלהם ומה העומק שלהם .לא שאלות
ספציפיות או סדר קבוע.
מכינים קודם כל תתי נושאים וגם קצת שאלות ,לפי מה שאני צופה שיהיה רלוונטי -
לחיי המרואיינים שלי .בתוך זה יש לי חופש לפתח את השיחה שלי לפי מה שהוא
מעלה ,לפי דברים שקשורים ספציפית אליו ,אני יכולה ללכת גם לשם .לא לבנות
מלא שאלות רק חלק .אנחנו לא שואלים את המרואיין שאלות קטנות של ידע שלא
רלוונטי לנו (דברים שיכולים להיות בשאלון כמו כמה זמן טיילת ועם מי) ,אנחנו
רוצים להבין דברים מסביב .שאלות גדולות ופתוחות שהאדם יכול לדבר עליהם
לעומק ולא שטוח.
מסגרת שבתוכה המראיינת מפתחת שאלות ,מחליטה על הרצף שלהן והעומק -
שלהן -מדריך הריאיון הוא סוג של מסגרת בתוכה אני אוכל לבחור איזה שאלות
אשאל ,הנושאים קבועים לא סדר השאלות או ניסוחן .יש חופש בריאיון לפתח את
השיחה.
לא שאלות ספציפיות או סדר קבוע -אין סדר קבוע של שאלות ,המרכז הוא הנושא, -
אפשר לנסח שאלות אבל אין חשיבות לסדר .הניסוח לא קריטי.
בין נושאים לשאלות -אני הולכת לעסוק בזוגיות בזמן קורונה למשל .על איזה נושא -
ארצה לשאול? קודם כל מתכננת את תתי הנושאים .לשאול על דייטים למשל .לתכנן
שאלות שיכוונו אותי.
מבנה השאלות :פתוח ,פשוט ,לא מורכב או מסובך ,לא שאלות מנחות
-לא כותבים מספרים לשאלות ,כדי לאפשר להם ניעות בתוך הריאיון .זה לא מדריך
קבוע ,כשיש לנו תכנון אנחנו נרצה לבצע אותו -אבל המטרה היא שאלות פתוחות,
לא מסובכות ,במתכונת של שיחה.
פתוח -שואלים שאלות גדולות ופתוחות כדי שאדם יספר לנו ברצף .בריאיון איכותני רוצים
להגיע לרצף של טקסט ולא שאלות תשובות .כלליות ורחבות .אפשר לשאול גם
בספונטניות.
פשוט ,לא מורכב או מסובך -שאלות לא מסובכות שצריכות להתאים לשיחה בגובה
העיניים .צריך לחשוב על שאלות פשוטות (מה המשמעות של נשיות עבורך -שאלה
מורכבת) .לדבר עם אנשים בגובה העיניים .איך אפשר לשאול על נושא גדול וכללי ,בצורה
פשוטה שאנשים יתחברו .לנסות לתת לאנשים להכניס את הדברים הרלוונטיים.
לא שאלות מנחות -שאלות מכוונות ולא מנחות ,יש גמישות.
רשימת מכולת שעל כל נושא מכינים שאלות מכוונת שבאמצעותם ניתן לאסוף ידע.
המטרה שזה יגיע מהמרואיינות עצמם ,אני לא מתעלמת מהידע שקיים בספרות אבל
אני רוצה בתוך הריאיון עצמו לתת לשיחה להתנהל עם הרבה גמישות.
דוגמא למאמר :פרל ופלד -חווית אבהותם של גברים אלימים כלפי בת זוגם -במאמר עשו ראיון
עומק חצי מובנה -יש פירוט של הנושאים .יש תכנון שכזה.
עוד דוגמא :בין שם לכאן :ערכים ,צרכים וחלומות של בני נוער עולים מאתיופיה -הדס גולדבלט-
מחקר פנומנולוגי על חוויה של מתבגרים.
כלי המחקר :ראיונות עומק חצי מובנים :היא מתכננת נושאים :שאלות דיי פשוטות ,כלליות,
פתוחות
החיים בבית הספר -קשר עם מורים ,נורמות התנהגות והישגים בלימודים. •
חיי היומיום -קשר עם קבוצת השווים ופעילויות חברתיות .למשל ספר לי על החברים שלך? •
קשר עם מערכות תמיכה פורמליות •
זכרונות מחוויות באתיופיה •
עוד דוגמא :חווית המפגש של אחיות עם נשים נפגעות אלימות -הדס גולדבלט -:למבחן
ראיון חצי מובנה
סוג המחקר :מחקר פנומנולוגי (חווית המפגש ,מהי המשמעות שאנשים נותנים לחוותיהם
שאלת המחקר :מה משמעותו של מפגש זה עבורן מן ההיבט המקצועי והאישי?
קריטריונים לדגימה :אחיות ,נשים ,יהודיות ,ממרפאות שונות ,שטיפלו בשנה האחרונה
מדריך ראיון שכלל כמה תחומי תוכן בהקשר של חוויות ותובנות של האחיות בהקשר עם
המפגשים:
.1אופן ההתערבות של האחיות עם הנשים (כמו איתור נפגעות אלימות ,פנייה אליהן,
ייזום שיחה על מצבן ודרכי טיפול בהן)" .כאשר מגיעה אלייך אישה נפגעת אלימות,
כיצד את מטפלת בה?"
.2חוויות של האחיות בעבודה עם נפגעות אלימות (מחשבות ,תחושות ,ותגובות)" -אילו
רגשות עולות לך?\ איך זה משפיע על התפקוד שלך?"
מפגשים משמעותיים עם נפגעות אלימות" -האם תוכלי לספר על מקרה שהשפיע .3
עלייך במיוחד?"
.4המפגש עם נפגעות אלימות בהקשר של היבטים אישיים בחיי האחיות (השפעה על
הזוגיות ,תפקידים הוריים וכו')" .באיזה אופן משפיע עלייך המפגש על חיי המשפחה
שלך? \ אחרי המפגש איך תתנהג בבית?"
-אלה שאלות שיהיה ברור למרואיינים איך להתייחס אליהם ,חווית של נשים ואיך
זה משפיע עליהם בעבודה ,על מקרים שזה משפיע עליהם .בדרך כלל מציינים בתוך
המאמר את הנושאים שדיברו עליהם .בהצעות לתזה ואצלנו ,צריך לצרף את
המדריך ראיון כי צריך להבין עד כמה הוא מייצג את המסורת שלנו ,את שאלת
המחקר ועוד..
"השמה בסוגריים" – לאורך כל המחקר ,על מנת למנוע הטייה של דעות קדומות. •
דגש על רפלקציה של החוקרות •
בתוך מדריך הריאיון נצטרך :לחשוב לפני ותוך כדי הראיונות -להתכוונן אליהם:
צריך לחשוב גם על פרובס :probes -אני כחוקרת צריכה גם לדובב את המרואיינים
שלי ,לעזור להם לענות -PROBS .לדובב .שאלות השלמה .אמנות של השגת מידע
נוסף ,איך אני גורמת למרואיין לשתף איתי פעולה ,במצב בו האנשים עונים אבל בזה
לא מסתיים כל מה שיש להם להגיד .איך עושים את זה? שאלות השלמה ,שתיקות,
חזרה על שאלות .אנשים הם כמו בצל .הם לא מדברים עד שלא מקלפים את השכבות.
אנחנו צריכות לתרגל קשב פעיל :בתוך ראיון אנחנו צריכות לעשות הרבה דברים,
לזכור מה לשאול ,להקשיב ולהיות בקשה פעיל ,להיות עירניות לדבריו ולראות מה
הוא מסמן ,איפה הוא מסמן לנו לשאול עוד ,להבין דברים מילוליים ולא מילוליים.
מתי הוא מרגיש לא בנוח ,מתי הוא פותח דלת לעוד .יש לנו הרבה ציפיות כמראיינים-
אני צריכה לנהל את הריאיון ,לשאול שאלות פתוחות ולא להיות שיפוטית .וכל הזמן
צריכה להקשיב! צריך לשדר למרואיין שאנחנו מתעניינות והתשובות שלהם בסדר.
המון מודעות ביקורתית :עליהם ,על מה שהם חושבים עלינו ,כל מיני פערים ביחסי
כוחות .אנחנו צריכים להיות קשובים לזה גם כדי שהריאיון יהיה נעים ונוח .אנחנו
צריכים להיות שם כדי לאפשר להם לענות על זה ושהריאיון יהיה באמת מוצלח.
המרואיין צריך לתת לנו להיכנס לעולם הפנימי שלו .צריך גם קשר ,ויחסי אמון,
ושאלות ברורות.
ראיון סיפור חיים נרטיבי
לפעמים נקרא לו ריאיון נרטיבי .כשאנחנו מדברים על ריאיון סיפור חיים ,אנחנו מדברים על
כך שאני כחוקרת מבקשת לשמוע מהאדם על הסיפור שלו .סיפור ממוקד או סיפור חיים
גדול.
סיפור חייו של המרואיין -הביוגרפיה שלו
ההנחה שלי שהסיפור המלא -יש לו חשיבות רבה בהבנת האדם .אני רוצה להבין מה
לאדם יש להגיד על משהו מסוים.
כל סיפור החיים?
בעבר חשבו על סיפור חיים כעל משהו שניתן ללמוד על המציאות .אם אני אבקש -
ממנו סיפור חיים אני אבין על מה שקורה במציאות .אבל עם השנים נטשו את
הרעיון הזה והתייחסו לסיפור כסיפור .לא על כלי בכדי ללמוד על החיים בחוץ .אלא
ללמוד על האדם ועל מה שמעניין אותנו .לא לומדים על המציאות מהסיפור (כמו
שחשבו פעם) ,לומדים על האדם ומה שמעניין אותו.
האדם עושה תהליכים מודעים ולא מודעים והוא בוחר מה הוא מכניס ומה הוא -
רוצה לספר לי .מכניסים חלק מהדברים ,מפרטים על חלק או לא מדברים על חלק.
ההנחה שכשאנחנו מבקשים ממישהו לספר לנו את סיפור החיים שלו הוא בוחר
בתהליכים מודעים ולא מודעים מה לספר.
סיפור הוא חשוב לנו = משהו יותר רחב שבו האדם עושה סלקציה .כמו שדיברנו על -
נרטיב .כשאנשים מספרים את הסיפור שלהם ,הם מנסים לעשות סדר בעולם .אנחנו
חיים בתוך מורכבות וכאוס וכשאדם מספר את הסיפור הוא מסדר אותו ומייצר
קשר בין הדברים.
סיפור חיים קבוע? חוזר? אנחנו צריכים לזכור שראיון הוא תוצר של מפגש .גם כאן -
צריך לצאת מנקודת הנחה שלאדם אין סיפור חיים קבוע .אנשים מספרים סיפור
חיים מסוים מנקודת הזמן העכשווית וגם מספרים אותו לאדם מסוים -לכן זה לא
סיפור שחוזר אותו דבר כל הזמן .משתנה בהתאם לנסיבות .אתגר -לפעמים יש
אנשים שכן רגילים לספר את הסיפור שלהם וזה אתגר לסדוק את הסיפור המוכר
*הרבה פעמים נשתמש בריאיון נרטיבי כדי לראות איך האירוע תופס מקום בחיי האדם
*אפשר לעשות מחקר נרטיבי גם על קבוצה -על סיפור חיים של דורות .לא רק על יחיד.
*עלינו לשאוף שכל שאלה תהיה נרטיבית -וזה לא כזה פשוט
שאלת המחקר הייתה :איך נשים החיות עם בני זוג מכורים לאלכוהול מציגות את עצמן דרך
הסיפור האישי שלהן? – לכן נבחרה שיטת מחקר איכותנית נטורליסטית בהשפעת הגישות
הנרטיבית והפמיניסטית.
באמצעות ניתוח נרטיבי ניתן לחשוף רגשות ,ערכים ומטרות ,ואת משמעות הזהות -
האישית של המספרת .חשוב לחוקרות להבין איך השנים האלה מספרות את
הסיפור הזה -מכוונת אותנו למקום הנרטיבי -לא רוצות להבין את החוויה שלהן
אלא את התפיסה העצמית.
השאלה שהן שאלו בראיון :אני מתעניינת בסיפוריהן של נשים החיות עם בן זוג מכור לאלכוהול
והייתי רוצה לשמוע את הסיפור שלך .קודם הן הציגו את הנושא ואז שאלו .שאלה פתוחה מאוד.
מין דרך להגיד אני מתעניינת בדבר הזה אבל זה עדיין הסיפור שלך -דרך להגיד מה הנושא ואז
שזה הסיפור החיים שלך.
בחלק הראשון בכלל לא מתערבים ,בחלק השני חוזרים על מה שנאמר ,מחדדות נושאים,
ובחלק השלישי מתייחסים לדברים שלא נאמרו כלל.
יתרונות
עוזר לחוקרת להסתכל איך נושאים מסוימים עולים יורדים ,לראות איך מתפתחת שיחה,
להסתכל על החלקים הלא וורבליים.
חסרונות
נושאים מסוימים יקבלו יותר מקום ואחרים לא ידוברו ,יש כאלה שנבלעים.
דוגמא :למשל קבוצה לנשים שמתעניינות בנושא האמהות -המטרה של הקבוצה -להרחיב ככל
שאפשר את מרחב האפשרויות של נשים שמתלבטות אם להיות או לא להיות אמהות .לייצר חלק
משלנו שנוכל להעלות בו תכנים וקונפליקטים – .זה נושא שאין לגיטימציה לדבר עליהם -בואו
נייצר מרחב ,להבין שיש הקשר חברתי.
העלאת מודעות -הבנה שהבעיה שלהם לא אישית .המחשבות והמוטיבציות אחרות
בהשוואה לקבוצת מיקוד.
העשרת ידע
בניית שפה
העצמה
הקשר חברתי
אתגור השיח ההגמוני
דוגמאות ממחקרים :מחקר של מיה לביא ומיכל קרומר" -לעשות משהו בקשר לזה" על
אנשים שמתמודדים עם עוני וזה בשביל שיגלו שזה לא רק מקבוצות שלהם ,חוויה של דימיון
ואחדות .את חוקרת ומעלה נושאים תוך כדי הקבוצה.
מחקר עם מתבגרות .היו שם 4קבוצות של נערות שנפגשו 4חודשים ,כדי לדבר על מה
מעסיק מתבגרות .ושם הייתה החלטה שכל קבוצה מתחילה בשיחת מה נשמע מה עבר
עליהן ,היה מבנה קבוע שבתוכו יש נושא שמשתנה אבל יש פתיח וסיום קבוע .חלק
מהמחשבה היא שהן עושות את הקבוצות האלה אבל גם לפתח מרחב שהנערות מרגישות
שיש מישהו שמקשיב להן .הפורמט הקבוצתי אמור לעזור בחלקים האלה.
איך אני מדברת עם נערות מתוך שותפות?
מחקר בשיתוף מתבגרות ,שנערך בפורמט של ראיונות קבוצתיים מתוך הקפדה על עקרונות
ודואגת -אם חושבים על כוח ,העולם הוא לא סימטרי ,אנחנו רוצים לייצר את המרחבים
האלה ,שיהיה הכרה באי השיוויון ביחסי הכוח ובאי השיוויון המגדרי .הפורמט הקבוצתי
צריך לעסוק במרחבים האלה
פיתוח סביבה קבוצתית שבה נערות ירגישו שמקשיבים לקולות שלהן ומעריכים אותן-
חלק מהמחשבה היא לפתח גם מרחב שבו נערות מרגישות שמקשיבים לקולות שלהן (מלבד
הנושא שרצו לחקור) .הפורמט הקבוצתי אמור לעזור בחלקים האלה.
מבנה שוויוני יותר בין החוקרות למשתתפות ,ובין המשתתפות עצמן .הכרה והערכה
בנערות כמומחיות
נשים יכולות לחלוק את חוויותיהן באופן קולקטיבי ,וליצור יחד משמעויות
מספקת הקשר חברתי -הקבוצה הזאת מספקת את המרחב שבו הנערות יבינו ,ילמדו אחת
מהשנייה ,שיש להן שפה חברתית ,שיבינו שיכולות להיות בעיות שמשותפות -אולי יש פה
משהו מבני ,חברתי וזה לא קשור לאדם ספציפי ולאופי שלו .כל מני הקשרים חברתיים
שמשמים את הדבר הזה.
יש מטרה מחקרית ,יש לקבוצה תוצר מחקרי ,אבל אסור לשכח ,שיש מטרה נוספת שהיא
נשים יכולות לחלוק את חוויותיהן באופן קולקטיבי ,וליצור יחד משמעויות. •
חסרונות ראיון קבוצתי\ פמיניסטי -כל החסרונות שדיברנו עליהם בקבוצת מיקוד קיימים גם פה.
זאת דוגמא ממחקר של מיכל קרומר נבוא שהן ריכזו קבוצות של אנשים שמתמודדים עם עוני
חלק מהמילה שלהן הייתה לייצר קבוצות של אנשים שונים ,שיבינו שזה לא רק שלהם ,משהו
חברתי ,שיהיה אתגור של ההפרדה שקיימת בכל מני הקשרים .הן כותבות איך אנשים מגלים
דברים חדשים.
קשיים
עלול גם להשתיק
לוקח זמן ליצור מרחב פתוח
נטייה לדבר על דברים מעיינים יותר מהנושאים של המחקר
דומיננטיות של נושאים שהוזכרו וקושי לשיחים אחרים לעלות
דורש המון מהמראיינת.