‫סיכומי שיעור‬

‫שיטות מחקר איכותני‬

‫מצגת ‪ -1‬מבוא‬

‫שיעור ‪1‬‬
‫מחקר איכותני‪ -‬לא מרשם או מתכון‪ ,‬אלא מסע‪ .‬‬
‫במחקר איכותני‪ -‬החוקרת היא כלי מחקר‪ .‬מי ומה שהיא הוא רלוונטי למחקר‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫מחקר איכותני‪ :‬‬
‫האיכות של הדברים‪  .‬‬ ‫‪.1‬‬
‫תהליך ומשמעות שאינם נמדדים‪ ‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הבניית המציאות ‪ .‬קשור בדיאלוגים חברתיים‪ .‬ניתן לקבל סיפורים שונים על מה שלכאורה‬ ‫‪.3‬‬
‫היא אותה המציאות‪ .‬לכל אחד יש הבניית מציאות משלו‪.‬‬
‫היחסים בין החוקר למה‪ /‬למי שנחקר‪ .‬יש התייחסות לקשר בין החוקר לנחקר‪ ,‬החוקר הוא‬ ‫‪.4‬‬
‫כלי ומי שהוא רלוונטי למחקר‪.‬‬
‫אילוצים‪ /‬הקשרים מצביים מעצבים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ ‬‬
‫תמונת הקרחונים‪ -‬מחקר איכותני ינסה לייצר עומק‪ ,‬לגלות מה יש מתחת לקצה הקרחון‪  .‬‬
‫תמונת הפיל‪ -‬כל אחד רואה את אותה הסיטואציה מזוויות אחרות‪ .‬במחקר איכותני‪ -‬אנחנו‬
‫בסדר עם זה שאנשים יגידו לנו דברים שונים על אותו הדבר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מחקר איכותני היא פעילות בתוך הקשר= המחקר לא מנותק מההקשר‪ ,‬אשר ממקמת את‬
‫החוקרת בעולם‪ .‬היא מורכבת ממערך של פרקטיקות ופרשנויות שהופכות את העולם לנראה‪,‬‬
‫על ידי מערך של ייצוגים (רשימות שדה‪ ,‬ראיונות‪ ,‬שיחות‪ ,‬תצפיות)‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מאפייני המחקר האיכותני‪ ‬‬
‫נטורליסטי‪ -‬לא ניטרלי‪ .‬מאוד טבעי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מתמקד בפרט‪ ‬‬ ‫‪.2‬‬
‫דינאמי‪ ,‬גמיש ומתפתח ‪ .‬הרבה פעמים השלבים קצת מעורבבים‪ .‬מחקר איכותני בגלל זה‬ ‫‪.3‬‬
‫מתעניין גם בדרך ולא רק תוצאה סופית‪ ‬‬
‫פרשני ‪ -‬קודם כל יש את הפרשנות של האנשים שמדברים איתם‪ .‬הם מספרים על הפרשנות‬ ‫‪.4‬‬
‫שלהם לחיים שלהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬כחוקרת אנחנו עושים פרשנות על מה שהם אומרים‪ .‬המטרה‬
‫במחקר הזה היא להגיע למשמעות מסוימת מתוך אותה פרשנות‪ .‬ננסה להמשיג את‬
‫המשמעות‪  .‬‬
‫הוליסטי‪ – ‬כוללני‪ ,‬הקשר‪ ,‬לא נבודד משתנים‬ ‫‪.5‬‬
‫רפלקסיבי ‪-‬סובייקטיביות מודעת‪ –  ‬החוקרת מפרשת את המציאות דרך העיניים שלה‪,‬‬ ‫‪.6‬‬
‫היא מודעת לסובייקטיביות שלה‪ ,‬היא מודעת לזה שזה עובר דרכה‪ ,‬דרך הפילטר שלה‪.‬‬
‫אתי‪ ‬‬ ‫‪.7‬‬

‫מה חוקרים איכותניים עושים?‪ ‬‬

‫צופים באירועים יומיומיים ויוצאי דופן בסביבה הטבעית‬ ‫‪.1‬‬
‫רואים אירועים באופן הוליסטי ואישי בהקשר חברתי ‪ :‬מסתכלים על אותם אירועים‬ ‫‪.2‬‬
‫באופן הוליסטי כוללני וגם באופן אישי בתוך ההקשר החברתי‪ .‬מנסים לראות איך דברים‬
‫נמצאים בכל מיני יחסי גומלין‪ .‬‬
‫מעורבות עם האנשים שמשתתפים במחקר‪ -‬קשר בין חוקר למשתתף קרוב‬ ‫‪.3‬‬
‫מפתחים אמפתיה למשתתפים‪ ,‬ולא רק מתעדים עובדות אובייקטיביות‪ .‬בתוך התהליכים‬ ‫‪.4‬‬
‫נוצרים יחסי גומלין‪ ,‬קשרים בין החוקר למשתתפי המחקר‪ .‬יכול לייצר שאלות בהמשך‬
‫בהקשר של ‪ -‬למי אני מחויבת בתור החוקרת‪ .‬‬
‫שמים לב להיבטים מפורשים ומרומזים של התרבות‪ .‬התפקיד בתור חוקרת איכותנית‪-‬‬ ‫‪.5‬‬
‫להבין כיצד אותן תופעות ייחודיות איך הן קשורות למשהו רחב יותר של תרבות למשל?‬
‫לתרבות אתנית‪ ,‬למעמד‪ ,‬לעניין של מגדר‪ ,‬לאזור גיאוגרפי‪ .‬מה מהדהד פה מעבר לפרט‬
‫היחיד‪ .‬באופן אקטיבי נחפש היבטים מפורשים או מרומזים של הקשר לתרבות‪.‬‬
‫צופים בתהליכים חברתיים מתמשכים מבלי להפריע‪ ,‬להפר או לכפות נקודות מבט‬ ‫‪.6‬‬
‫חיצונית ‪ .‬מצד אחד החוקר רוצה להיות קרוב ולהתחקות אחר תהליכים חברתיים‪ ,‬אלא‬
‫אנו כל הזמן מנסים לא לכפות את נקודת המבט שלנו‪ .‬זה אתגר‪ ,‬כי אנו מתבוננים דרך‬
‫העיניים הסובייקטיביות שלנו‪ ,‬ואולי אנחנו שופטים דברים\ מביאים את העולם החברתי‬
‫שלנו והתרבות לתוך המחקר\ מסיקים דברים בגלל העולם שממנו אנו באים‪ .‬האתגר זה‬
‫למצוא את הדרך לא לכפות את העיניים שלי על המחקר ועדיין להישאר קרוב‪ .‬צריך ללמוד‬
‫איך ליישב את הקונפליקט הזה‪.‬‬
‫כחוקרת איכותנית אנו מנסים להתקרב לנקודת ראות פנימית תוך שמירה על מרחק של‬ ‫‪.7‬‬
‫אדם חיצוני‪ -‬להבין את הדברים מבפנים‪ ,‬אך עדיין לשמור על העמדה שלנו כחוקרת‬
‫אובייקטיבית (מין סוג של מרחק)‪.‬‬
‫כחוקרת איכותנית‪ ,‬עליי לייצר את הנתונים בצורה של רשימות כתובות‪ .‬אם אני צופה על‬ ‫‪.8‬‬
‫גן ילדים אני צריכה לכתוב את הנתונים‪ ,‬אם אני מראיינת אני צריכה לכתוב את זה‪ .‬אין‬
‫נתונים אם החוקרת לא הפיקה אותם בדרך מסוימת‪.‬‬

‫שיעור ‪2‬‬
‫למה לי מחקר איכותני עכשיו?‪ ‬‬
‫‪ ‬עלייה במספר המחקרים האיכותניים במדעי החברה וההתנהגות‪  .‬‬
‫‪ ‬סוגה מתאימה ורלבנטית לעוסקים במקצועות המטפלים באנשים‪ ‬‬
‫‪ ‬התמודדות עם השטח‪ ‬‬
‫צורך בהערכה שאינה רק כמותית‪ ‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬‬
‫מחקר איכותני ועבודה סוציאלית‪ ‬‬
‫‪ -‬רלוונטיות ודמיון למרות ההבדל במטרות‬
‫בעבודה סוציאלית מחקר איכותני הוא מאוד רלוונטי כי אנו מתעסקים באנשים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫בעו"ס יש הרבה עיסוק בהערכה‪ ,‬למשל להעריך האם ההתערבות או התכנית עובדת? עם‬
‫הזמן הבינו שרק "לכמת" את התוצאות של התערבות או תכנית זה לא מספק‪ ,‬כי יש עניין של‬
‫חוויה בתוך הדברים האלה‪ ,‬ולכן להעריך את זה בדרך כמותית זה לא מספיק ולא מקיף‪ .‬יש‬
‫משהו במילים‪ ,‬ובחוויה שצריך לקחת בחשבון‪ ,‬לעשות פרשנות ולהכניס את זה לתוך‬
‫ההערכה‪.‬‬
‫עקרונות לעוסית חוקרת‪:‬‬
‫‪ ‬בתור עוסיות שעושות מחקר‪ ,‬עלינו להבין שבעת המחקר אנו לא חובשות את הכובע‬
‫של העוסיות‪ ,‬למשל אם מישהו מספר סיפור קשה אנו לא נרוץ לעודד אותו ולענות לו‬
‫בצורה שעוסית אותה‪ .‬אנו כן נשתמש במיומנויות של עוסית‪ ,‬של הקשבה‪ ,‬הכלה‬
‫סבלנות וכו‪ .‬אבל אנו לא באות לאבחן או לסדר את הדברים אלא לחקור ולתת מקום‬
‫לנרטיב את המרואיינים‪.‬‬
‫‪ ‬תפיסה של שותפי המחקר ‪ -‬ההבנה שמרואיינים שלנו הם שותפים לתוך התהליך‬
‫הזה‪ ,‬אנו כעוסיות חוקרות מנסות להבין לעומק את החוויות והעמדות שלהם‪ .‬ולכן‬
‫אנו צריכים לשמוע את זה מהם ואת הנרטיב שלהם‪.‬‬
‫‪ ‬לגיטימיות לחוויות סובייקטיביות‪ -‬עלינו להבין שאין משהו אוניברסלי‪ ,‬לא כולן‬
‫יגיבו באופן זהה לאותם דברים‪ .‬דווקא אנו רוצות לתת מקום לעולם הסובייקטיבי‬
‫ולביוגרפיה האישית של כל אחד‪ .‬לכבד ולהתעכב על החוויה של הפרט‪ ,‬ביחד עם‬
‫הפרט‪ .‬אנו לא נמהר "לחשב"‪.‬‬
‫תהליך מתפתח וגמיש‪ -‬נזכור שזהו תהליך שמתפתח‪ ,‬תוך כדי המחקר אנו עוברים‬ ‫‪‬‬

‫תהליך למידה‪ .‬גם בתוך המחקר האיכותני אנו מבינים שהדברים משתנים תוך כדי‬
‫תנועה וזה דורש מאתנו למידה הדרגתית‪.‬‬
‫במחקר האיכותני אין לנו בעיה עם יוצאי דופן ועם הקיצוני (לעומת מחקר כמותי‬ ‫‪‬‬

‫שאנו מורידים את מי שבקצוות ומחפשים את החוויה השכיחה והאמצע)‪.‬‬

‫התפתחות מחשבתית‬ ‫‪‬‬

‫ראייה הוליסטית‬ ‫‪‬‬

‫כלים ומיומנויות מוכרים‬ ‫‪‬‬

‫רפלקציה‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬‬
‫מחקר איכותני כמוזיקת ג'אז‪ ‬‬
‫‪ ‬ללא תווים מדויקים‪ ‬‬
‫‪ ‬מבני עומק‪ ,‬ואקורדים מתפתחים‪ ‬‬
‫‪ ‬פרדוקסים של מבנה וחופש‬
‫‪ ‬אופי של אלתור‪ .‬אלתור במובן היצירתי שלו‪  .‬‬
‫‪ ‬מעוצב ע"י המשתתפים בו‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫מוזיקת ג'אז היא אלתור‪ ,‬היא יצירתית‪ ,‬יש הרבה כבוד למשתתפים‪ ,‬המנגנים הם משנים את‬
‫המוזיקה תוך כדי תנועה‪ ,‬פתאום מישהו עולה לבמה באמצע ההופעה‪ ,‬אבל תמיד יש בסיס‪.‬‬
‫‪ ‬במחקר האיכותני יש משהו בסיסי‪ ,‬יש בסיס שעליו המחקר מתפתח‪ .‬הבסיס הוא‬
‫ההנחות יסוד הפילוסופיות והאפיסטמולוגיות‪ ,‬זה מה שמניח את התשתית לאיך‬
‫שמחקר איכותני אמור להתנהל (נלמד את הבסיס שחייב להיות בהמשך המצגות)‪ .‬על‬
‫המבנים האלה יש כל הזמן התפתחות של סגנונות ייחודיים‪ .‬זה מייצר כל הזמן סוג‬
‫של מתח בין מה שחייב להיות לבין החופש של החוקר לעשות דברים‪.‬‬
‫האלתור במחקר האיכותני מדבר על משהו יצירתי‪ -‬יש לנו כבוד לבסיס‪ ,‬אבל יש מקום גם‬ ‫‪‬‬

‫להכניס את היצירתיות‪ ,‬החופש והאלתור של החוקר ‪ .‬זה אומר שלא רק צריך לרכוש את‬
‫הידע על הבסיס של המחקר האיכותני‪ ,‬אלא שיש גם מקום ל"ניגון סולו" למקום יצירתי‬
‫שלנו בתוך המחקר ‪ .‬החוקר נותן לעמדות\ פרשנויות שונות להיכנס לתוך המחקר‪ ,‬לכן‬
‫המחקר הזה מאוד מעוצב על ידי המשתתפים בו‪ -‬על ידי החוקר והמשתתפים‪.‬‬

‫"מוזיקת ג'אז (מחקר איכותני‪ )...‬פותחת את המחשבה למחשבה‪ .‬היא גורמת לנו לחשוב על‬
‫אותם סדרים של ידע ומשמעות שמסיבות שונות מצליחים לחמוק מגישה ישירה שלנו‬
‫אליהם‪ .‬כדי להבין לעומק את אותן משמעויות‪ ,‬צריך לגשת אליהן באופן לא ישיר [אלא] דרך‬
‫תהליך או חוויה‪".‬‬
‫חוקר איכותני‪ -‬אומן שמחבר דימויים‪ ,‬תופר‪ ,‬עורך ומחבר יחד חתיכות של מציאות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מחקר איכותני‪ -‬ביצירה המורכבת הזו נשזרים יחד קולות שונים‪ ,‬פרספקטיבות‬ ‫‪‬‬

‫שונות‪ ,‬נקודות ראות מגוונות‪.‬‬

‫‪ ‬‬
‫במחקר איכותני למשל הייתה פסקה שפתאום הבהירה עד כמה החוקרים לא מאמינים‬
‫במחקר איכותני (היה במבחן‪ -‬מה הבעיה בזה?)‬
‫" אי אפשר להסיק מסקנות מתוך ‪ 5‬אנשים"‬
‫" המחקר הוא אובייקטיבי"‬
‫" הסיפורים שהצגתי הם קיצוניים מידי ולכן בטח לא משקפים משהו חברתי"‬
‫‪ ‬המחקר האיכותני הוא סובייקטיבי ולא אובייקטיבי‪ ,‬החוקר מאמין שהוא יכול‬
‫להסיק את המסקנות שלנו אפילו משיחה עם ‪ 10‬משתתפים‪ ,‬על החוקר להאמין בזה‬
‫שאפשר להסיק משהו חברתי ומשהו גדול מתוך נרטיבים אישיים של הפרט‪.‬‬

‫מצגת ‪ -2‬מכמותי לאיכותני‪ ,‬איכותני מול כמותי וכל‬

‫מה שבניהם‪ -‬פרדיגמות איכותניות‬

‫שיעור ‪3‬‬
‫דוגמאות למחקרים איכותניים‬
‫"ארון בתוך ארון" – עירית קורן‬

‫הומואים ולסביות דתיים‬ ‫‪‬‬

‫ראיונות סיפורי חיים‪ -‬איך לומדים זאת על עצמם‪ ,‬איך מתמודדים עם הגילוי (עצמם‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫משפחה‪ ,‬חברה)‪ ,‬מדוע מתעקשים להישאר דתיים‪ ,‬איך מתמודדים עם הכפילות‪.‬‬

‫המניע‪ -‬החברה‪ ,‬להשמיע קול‪ ,‬לשנות שיח‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫החוקרת‪ -‬דומה ושונה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫"נשים ועוני" – תמונה שנייה‪ -‬מיכל קרומר נבו‬

‫ללמוד משהו מסימה‪ -‬המטופלת שלה‬ ‫‪‬‬

 ‫הקול של סימה‬ ‫‪‬‬

‫ריבוי נקודות מבט‪ ,‬ריבוי מציאויות‪ ,‬ריבוי נרטיבים על המציאות‬ ‫‪‬‬

‫משא ומתן על הפרשנות‬ ‫‪‬‬

‫הזדהות (עם מי?)‪ ,‬ביקורת (על מי‪ /‬מה?)‬ ‫‪‬‬

‫סיפורי חיים של נשים במצוקה‬ ‫‪‬‬

‫מטרה‪ :‬להבין את נקודת המבט שלהן‪ ,‬משמעות‪ ,‬תהליכים‪ ,‬תופעות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫"גן נעול"‪ -‬הילה העליון‬

‫סיפור אישי‪ -‬מדבר על אישה עם בעיית פוריות‪ .‬סיפור אישי‪ -‬הרבה פעמים המחקר מתחיל‬ ‫‪‬‬
‫מסיפור אישי‪ .‬כאן בגן נעול ניתן לראות זאת‪.‬‬
‫טון ביקורתי ‪ -‬היא כחוקרת הולכת למקומות של טיפולי פריון‪ ,‬איך הטכנולוגיות החדשות‬ ‫‪‬‬
‫משפיעות‪ ,‬מה הן עושות למערכות היחסים שלנו‪ .‬איך הן קשורות לשאלות של מוסר‪-‬‬
‫למשל‪ :‬תרומת הביציות‪.‬‬
‫קול אישי‪ -‬היא רוצה לשמוע מה לחוות יש להגיד לה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הרגשתי צורך לספר את הסיפור ‪ -‬הסיפור שלה מוביל אותה למחקר‪ ,‬הרבה פעמים הסיפור‬ ‫‪‬‬
‫שלנו והחיבור האישי שלנו מוביל אותנו למחקר‬
‫סיפורים שלא מסופרים‪ -‬אנחנו רוצים לשמוע את הסיפורים שלא מסופרים‬ ‫‪‬‬
‫משתתפות המחקר הן מומחיות‪-‬הכותבת רוצה לשמוע מה הן רוצות להגיד‬ ‫‪‬‬

‫‪ #‬בסיפור הזה היא מדברת על הסיפור של מה מוביל למחקר שלה‪ .‬במחקר איכותני יש צורך לכתוב‬
‫אם יש נגיעה מיוחדת לטקסט או לנושא (הילה עושה טיפולי פריון בעצמה)‪ .‬אולם יש לשים לב לא‬
‫לכפות את האג'נדה שלנו על המחקר שלנו‪ ,‬על הנחקרים‪.‬‬

‫‪ #‬האם זה שהחוקרת עברה את מה שהמרואיינות עברה זה מקרב בניהן? לכלנית אין תשובה חד‬
‫משמעית על זה‪.‬‬

‫בקופסאות הבטון‪ -‬פנינה מוצפי‪ -‬האלר‬

‫מחקר אתנוגרפי שמתעד את החיים בעיירת הפיתוח ירוחם‪ ,‬הכותבת היא גם מעיירת פיתוח מגדל‬
‫העמק‪ .‬מוצפי מגיעה מעיירת פיתוח גם כן‪ ,‬היא מדגישה את זה שיש במחקרים עד כה תפיסה‬
‫סטריאוטיפית על עיירות פיתוח‪ .‬היא אומרת שיש פחות דגש על אורח חיים של נשים במאה ה ‪21‬‬
‫ובדגש על נשים מזרחיות‪.‬‬

‫נשים בעיירות פיתוח‬ ‫‪‬‬

‫מחקר אתנוגרפי‪ -‬הכלי המרכזי תצפיות‪ -‬החוקרת הולכת למקום שהדברים קורים בו‪ -‬זה‬ ‫‪‬‬
‫הדבר המרכזי‬
‫תצפית ארוכה וממושכת בשדה‪ 4 -‬שנים בירוחם‬ ‫‪‬‬
‫מתחילה בסיפור האישי שלה כמו בגן נעול‪ -‬היא חושבת שזה רלוונטי להגיד משהו על‬ ‫‪‬‬
‫האישי שלה ‪ ,‬היא כותבת על איך הביוגרפיה שלה משפיעה על כתיבת המחקר הזה‬
‫יש מקום לחוקרת בתוך המחקר‪ -‬מתייחסת לאיך סיפורה האישי‪ ,‬הביוגרפיה שלה משפיעה‬ ‫‪‬‬
‫על המחקר‬
‫התייחסות לקשר בינה לבין המשתתפות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כותבת על השהות האינטנסיבית בירוחם‪ 3 -‬או ‪ 4‬פעמים נסעה בשבוע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫היא רוצה שהמחקר שלה יחשוף פערים‪ ,‬סיפורים שלא סופרו‪ ,‬רוצה שהמחקר יציג תמונה‬ ‫‪‬‬
‫שלא הציגו ‪ ‬זה חלק מההסבר שלה להסביר מה המחקר שלה בא לעשות‪.‬‬
‫דגש על חוויות הנשים‪ ,‬מבט מבפנים‬ ‫‪‬‬
‫להשלים ידע חסר‪ -‬הולכת למקומות שונים כדי להשלים את הידע‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הטקסטים האלה הם סגנון מסויים‪ ,‬יש אנשים שפחות כותבים כך‪.‬‬

‫‪ #‬דברים כלליים על מחקר איכותני שניתן להוציא מהטקסטים‪ :‬יש מקום לחוקרת בתוך המחקר‪,‬‬
‫התיאור הוא סובייקטיבי‪ ,‬שומעים את משתתפי המחקר‪ ,‬את קולם האישי‪ .‬יש דיאלוג‪ ,‬תפיסה‬
‫שיש להן כוח והן מומחיות‪.‬‬

‫מחקר איכותני‪ -‬המצאה חדשה?‬

‫לינקולן וגובה‪ -‬מאמר בסיס (נמצא במודל תחת פרדיגמות איכותניות)‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫פרויד ופיאז'ה שאנחנו מכירים אותם הרבה שנים‪ -‬אפשר לראות שיש מחקרים איכותניים מלפני‬
‫הרבה זמן‪ .‬אולם‪ ,‬המחקרים הכמותיים נפוצים יותר‪ .‬הם קוראים לו ‪-THE RESIVED VIE‬‬
‫המחקר הכמותי מאוד דומיננטי ולפעמים קיימת התפיסה שזהו המחקר העיקרי‪ .‬זאת הדעה‬
‫ששלטה במשך מאות שנים‪ ,‬עם הזמן מתחילים להישמע קולות אחרים שמבקרים את הראייה‬
‫המקובלת הזאת ‪ .‬קולות אשר שואלים האם המחקר הכמותי‪ ,‬המקובל‪ ,‬מתאים למדעי החברה‪.‬‬
‫כשאנחנו רוצים ללמוד על מה אנשים חושבים‪ ,‬איך הם חווים‪ ,‬למה הם עושים זאת‪ ,‬האם ניתן‬
‫להשתמש בשיטה זו?‬
 ‫‪ ‬‬
‫תרומות אידיאולוגיות‪ -‬רעיונות וגופי ידע אשר נותנים השראה למחקר האיכותני‬
‫פוסט מודרניזם‪ -‬מתייחסים לחשיבה או גוף ידע שמבקר את התיאוריות ואת הנחות‬ ‫‪‬‬

‫היסוד המקובלות בתקופה המודרנית ‪ ,‬ששמות דגש על טכנולוגיה‪ ,‬על רציונאליות‪ ,‬על‬
‫היכולת להסיק מסקנות פורמליות ולאסוף נתונים באופן סטטיסטי‪ ,‬על הבנות‬
‫אוניברסליות ‪ -‬שככה דברים עובדים‪.‬‬
‫מתחילים לשאול האם מחקר זה (כמותני) מתאים בכלל למדעי החברה? שואלים‬
‫איפה הקולות של הקבוצות בקצוות? ועוד כל מיני שאלות ביקורתיות הקשורות‬
‫ל"ידע"‪ .‬הגישה התחילה להגיד שידע אף פעם לא מנותק מהיבטים חברתיים כמו‬
‫מעמד‪ ,‬מגדר או גזע‪ .‬היא גורסת שיש היררכיה של כוחות ששולטת בידע ומייצרת‬
‫אותו‪ ,‬מייצרות אותו בדרך מסויימת ולא אחרת‪ .‬כך למשל ממעיטים בידע שבא‬
‫ממיעוטים‪ -‬מאנשים שלא נמצאים במיינסטרים‪ .‬מדובר בתיאוריות שונות שרוצות‬
‫לפרק את הידע הזה ולהבין כיצד נוצר‪ ,‬להבין איזה היררכיות מייצרות ידע מסוים ‪.‬‬
‫אחת הדוגמאות – הגישה יוצאת נגד האבחנה שעושים בין תרבות נמוכה לגבוהה‪ .‬מי‬
‫קבע שזאת כזאת וזאת כזאת? בפוסט מודרניות אין אבחנות דיכוטומיות‪ -‬אין כזאת‬
‫אבחנה‪ .‬הרעיונות של הפוסט מודרניזם נותן "השראה" למחקר האיכותני‪ .‬אין אמת‬
‫אחת‪ .‬ביקורתי כלפי הקביעות האוניברסליות ("שככה זה")‪ .‬מתחת לפוסט מודרניות‬
‫אפשר למצוא את התיאוריות הביקורתיות והפמיניזם‪  .‬מי קבע שככה זה? אין‬
‫אמת אחת‪ ,‬לפרק את הידע ולהבין איך נוצר‪ ,‬ידע אף פעם לא מנותק מהיבטים‬
‫חברתיים (מעמד‪ ,‬מגדר‪ ,‬גזע)‪ ,‬מבקר את ההנחות האוניברסאליות‪.‬‬

‫תיאוריה ביקורתית‪ -‬הרבה מאוד תיאוריות‪ ,‬שמה שמשותף להן זה העיסוק בכוח‬ ‫‪‬‬

‫ובחשיפה של תנאים שמייצרים עדיפות לקבוצות מסויימות ונחיתות לקבוצות‬

‫אחרות‪ .‬מנסות לחשוף את אי השיווין ואת יחסי הכוח‪ ,‬לקדם מאבקים חברתיים‪,‬‬
‫לחפש שינויים חברתיים‪ ,‬לחפש איך ידע נוצר בעקבות אי שוויון‪ .‬גוף ידע זה תורם‬
‫מאוד לנראות של מחקר איכותני‪  .‬עיסוק בכוח‪ ,‬חשיפה של הכוח‪ ,‬מאבקים‬
‫חברתיים‪.‬‬

‫פמיניזמים ‪ -‬גישות פמיניסטיות שתרמו לאיך שמחקר איכותני נראה בפועל‪ -‬איך לא‬ ‫‪‬‬

‫מפעילים כוח על המרואיינת‪ ,‬איך מייצרים יחסי כוחות שווים עם המרואיינים‪ .‬גישות‬
‫שאמרנו במשך שנים יש היסטוריה שנשלטת על ידי גברים הקובעים איך ידע נוצר‪,‬‬
‫והמחקר הפמיניסטי בא להציע אלטרנטיבה ולהדגיש שלא חייב להיות מחקר שמנצל‬
‫את הנבדקים‪ .‬איך ניתן כחוקרת להיות מודעת למה שאני מביאה ולכוח שהמראיינת‬
‫מביאה למרחב שלה ולכוח של החוקרת‪ .‬איך עושים מחקר שלא מדגיש את יחסי‬
‫הכוח אלא תורם‬
‫לחלשים ולא שם‬ ‫איפה ההקשר ?‬
‫איפה המשמעות‬
‫אותם בעמדה של‬
‫‪‬‬ ‫מנוצלים‪.‬‬
‫חוקרת‬ ‫יחסי‬ ‫חולשת תיאוריה‬ ‫איפה המקרה‬
‫הפרטי?‬
‫נחקרת‪ ,‬מודעות‬
‫לכוח‬
‫איפה הרלבנטיות?‬ ‫איפה החוקרת?‬ ‫‪ ‬‬
‫מחקר‬
‫איך עושים מחקר‪ -‬אם חושבים על מחקר אמפירי זו פעילות שבאה לייצר ידע‪ .‬לאסוף‬ ‫‪‬‬

‫נתונים‪ ,‬לנתח אותם ולהסיק מסקנות‪.‬‬

‫‪ ‬שיטות מחקר ‪ -‬אוסף הדברים שבאמצעותם עושים מחקר‪ :‬שאלונים‪ ,‬ראיונות‪,‬‬
‫קבוצות מיקוד‪ ,‬ניסוי‪ ,‬תצפית‪ ,‬ניתוח טקסטים ועוד‪ .‬השאלה המרכזית‬
‫‪ ‬הבדלים בין שיטות מחקר שונות‪ -‬למשל מה תפקיד המרואיינת? זבוב על הקיר‪/‬‬
‫מעורבת? האם זה נתונים שניתן לכמת או שלא ניתן להכניס לתוך כותרת? תהליך‬
‫העבודה‪ -‬האם עושים עבודה באופן לינארי‪ ,‬או עבודה שגורמת לנו לעבוד בצורה של‬
‫ספירלה או מעגל‪ -‬להתקדם ולחזור‪ .‬תשובות לשאלות אלה לוקחות אותנו לסוגים‬
‫שונים של מחקרים‪.‬‬
‫כשאנחנו ניגשים לבחור בסוג מחקר (איכותני‪ /‬כמותי או משולב חשוב שנשאל את השאלות האלה‬
‫לפני על המחקר שאנחנו מעוניינים לעשות‪.‬‬
‫‪ ‬‬

‫ביקורת על המחקר הכמותי שהובילה מכמותי לאיכותני‬

‫במחקר כמותי יש דגש רב על תיאוריה‪ .‬הביקורת כלפי זה היא שלפעמים יש תיאוריה‬ ‫‪‬‬

‫אבל היא אינה רלוונטית לחיים הפרטיים שלנו‪ .‬אולי אם נביא נתונים איכותניים‬
‫נוכל להביא את ההקשר האמיתי של האדם? יש חשיבות לתיאוריה ולהכללות אבל‬
‫איך נוכל כך להבין וללמוד על המקרים הפרטיים? הקושי עם הכללות למרות שהן‬
‫משמעותיות מבחינה סטטיסטית‪ ,‬הן לא תמיד ניתנות ליישום על מקרה פרטי‪ .‬בעזרת‬
‫מחקר איכותני אפשר להגיע למקרים אלה ולא להתרכז באישוש או הפרכה של‬
‫תיאוריות ‪ ‬במחקר הכמותי יש תיאוריה שמובילה אותי ואני בודקת אותה ברמה‬
‫הכמותית; אבל ברמה הפרטנית והפרקטית‪ ,‬החוויות יכולות להיות שונות לגמרי;‬
‫במחקר האיכותני אנחנו לא נצא מתוך תיאוריה‪ ,‬ולא נתרכז באישוש או הפרכה; יש‬
‫תיאוריה בכמותני‪ ,‬אבל מה היא רלוונטית על החיים שלנו? מחקר כמותי אולי‬
‫מתהדר בהרבה דברים‪ ,‬אבל האם הוא לוקח אותנו להקשר? לחיים של הבן אדם? מה‬
‫עם הברבור השחור בין הברבורים הלבנים? מה קורה עם המקרים המיוחדים?‬
‫מיקום החוקרת‪ -‬האם במחקר כמותי החוקרת היא באמת זבוב על הקיר? למה אנחנו‬ ‫‪‬‬

‫לא יודעים עליה שום דבר? לא באמת‪ .‬עלו שאלות על כך שהדברים שמקבלים במחקר‬
‫הכמותי לא מספיקים‪.‬‬
‫ביקורות אחת‪ -‬שילוב כמותי ואיכותני טענו שאם נכניס למחקר הכמותי אלמנטים‬ ‫‪‬‬

‫איכותניים כמו ראיונות נוכל לגשר על הפערים‪ ,‬אם נכניס קצת חומרים איכותניים‪.‬‬
‫ביקורת אחרת – צריך לשנות מהיסוד‪ ,‬אמרה שאין זה מספיק וצריך לשנות את‬
‫המחשבה מהיסוד‪.‬‬
‫דילמת אתיק‪ -‬אמיק‪:‬‬ ‫‪‬‬
 ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫אמיק‪ :‬נקודת המבט הפנימית של ה"יליד"‪ ,‬של המשתתף‪ ,‬המרואיין‪ ,‬התרבות אותה‬
‫אנו בודקים‪ .‬נק' מבט פנימית אשר שייכת לנחקרים שלנו‪ ,‬אחד הכוחות החזקים של‬
‫המחקר האיכותני‪.‬‬
‫אתיק‪ :‬נקודת מבט חיצונית‪ ,‬של החוקרת‪ .‬מגיע בעיקר ממחקרים אתנוגרפיים‪ -‬איך‬ ‫‪-‬‬
‫התרבות המערבית הכתיבו את הדרך שבה המחקרים יראו‪.‬‬
‫למה במחקר האיכותני מדובר על דילמה? מפני שאנחנו רוצים להבין איזה משמעות‬ ‫‪-‬‬
‫המרואיינים נותנים לאותו נושא שאנחנו חוקרים‪ .‬רוצים להגיע לנקודת המבט‬
‫הפנימית עד כמה שאפשר‪ ,‬אבל אנחנו גם חוקרים ובגלל זה כן יש צורך להמשיג‬
‫ולתת איזה שהיא נקודת מבט חיצונית‪ .‬נחפש את החלק שמשיק ומחבר את שני‬
‫החלקים‪ .‬מורכב גם מנקודת המבט הפנימית שננסה להתקרב אליה שמתווכת דרך‬
‫נקודת המבט החיצונית של החוקרת‪.‬‬

‫ביקורת על הכמותי‪ -‬הרבה פעמים במחקרים כמותיים יש נטייה להישאר קרוב‬ ‫‪-‬‬
‫יותר לאתיק ‪ ,‬לנק' המבט החיצונית של תרבות החוקרת ואין מספיק דגש על‬
‫האמיק ‪ -‬על דעת התרבות הנחקרת‪ .‬יש מחשבה שמחקר איכותני יכול לקרב אותנו‬
‫לנק' מבט אמיק‪.‬‬

‫דוגמא‪ :‬אורנה דונט ‪ -‬עוסקת בבחירה של נשים וגברים בחיים ללא ילדים בישראל‪ .‬את המחקר‬
‫שלה היא עשתה על פורום בתפוז של אוכלוסייה זו‪ .‬היא מציגה את האנשים שכותבים בו‪ -‬הגרעין‬
‫הקשה‪ -‬מהרבה בחינות זו אוכלוסייה מגוונת מבחינת גיל ‪ ,‬תעסוקה ועמדות ביחס לנושא‪ .‬יש נשים‬
‫שלא רוצות ללדת או לגדל‪ ,‬יש כאלה שלא רוצות להוליד אבל ישקלו לאמץ‪ ,‬גברים עם בעיות‬
‫פוריות ועוד‪ .‬אולם היא אומרת שזה לא מגוון מבחינת שהאנשים הינם חילונים ואשכנזים‪.‬‬
‫במאמרה היא אומרת שזאת נקודה שהיא החליטה לא נגעת בה‪ .‬החוקרת עוקבת אחרי הנתונים‬
‫בפורום‪ ,‬למרות שלנתון זה יש משמעות סוציולוגית עצומה‪ ,‬היא בוחרת ללכת ולא לגעת עם הנתון‬
‫הזה ולהיות עקבית‪ .‬היא בחרה ללכת עם מה שהאוכלוסייה שהיא חוקרת העלו‪ ,‬ולא להכתיב סדר‬
‫יום ולהביא קטגוריה שמעניינת אותי‪ -‬היא רוצה לשמוע את האמיק ולא האתיק‪ .‬אולם היא בחרה‬
‫לא ללכת על הקטגוריות האתיקיות שלה‪ ,‬על העניין שלה‪ .‬אבל היא רצתה לשמוע על סדר היום‬
‫האמי שלהם‪ .‬היא עושה בחירה מודעת לא לגעת בנקודה של המוצא‪ ,‬בגלל שהמשתתפים בפורום‬
‫לא נגעו בזה‪ .‬זה לא נגע בנקודת האמי שלהם‪ ,‬אלא רק בנקודה האתיק שלה‪.‬‬

‫שיעור ‪4‬‬
‫פרדיגמה‪:‬‬
‫הגדרה‪ :‬מערך של אמונות יסוד אשר מייצג ראיית עולם ומכוון את המחקר‪ -‬אמונות‬ ‫‪‬‬

‫יסוד שיש לנו אשר מייצגות ראיית עולם שיש לנו ביחס לאיך העולם פועל‪ .‬אוסף של‬
‫אמונות שמכוונות מה שאני חושבת על המחקר‪ .‬זה משפיע על איך אני חוקרת ומה‬
‫אני חושבת שהמחקר שלי יכול לעשות‪.‬‬
‫הפרדיגמה המחקרית מגדירה עבור החוקר מה כולל המחקר ומה נשאר מחוץ‬ ‫‪‬‬

‫לגבולות החקירה – היא תגיד לנו מה אני יכולה לחקור ומה לא‪ .‬לדוג'‪ ,‬יהיו מחקרים‬
‫שיגידו אני עוסקת רק בעובדות אובייקטיביות ולכן כל מה שקשור למוסר ואתיות‬
‫נשארים בחוץ‪ ,‬אני לא אגע בזה‪.‬‬
‫אם אני בוחרת פרדיגמה מסוימת היא משרטטת לי עולם של מה מתאים למחקר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הפרדיגמה תתאים בין מה שמחקר איכותני יכול לעשות לבין מה שאני רוצה לדעת‪.‬‬
‫לפעמים הוא לא יכול לענות לשאלת המחקר שלי‪ ,‬אולי אין לו כלים לענות על מה‬
‫שאני רוצה‪.‬‬
‫פרדיגמה היא מסגרת פרשנית‪ .‬מחקרים איכותניים הם מערכים פרשניים‪ .‬כל מחקר‬ ‫‪‬‬

‫הוא בעל ערך פרשני‪ -‬אנחנו מפרשים את איך שהעולם פועל ואיך אנחנו צריכים‬
‫לחקור אותו‪ .‬לכל אחד יש אמונות בסיסיות‪ ,‬אמונות עמוקות שאנחנו לא מצהירים‬
‫עליהן‪ ,‬גם הפרדיגמה היא מערך של אמונות שאנחנו לא "מצהירים עליהן"‪.‬‬
‫פרדיגמה היא המצע שעליו מחקר מובנה ‪ -‬האמונות הם אלו שעל המצע הזה נמצא‬ ‫‪‬‬

‫המחקר‪ .‬זה יהיה הבסיס למה שיעשה במחקר‪ .‬זה יגדיר איך ייגשו למחקר‪ ,‬איזה סוג‬
‫בעיה הולכים לחקור ואיך הולכים לחקור אותה‪ .‬הבסיס שעליו יושבות האמונות‬
‫שלנו‪ .‬כל אחד והפרדיגמה שלנו‪ .‬זה לא רק כלי המחקר אלא גם קשור לאמנות שלנו‪.‬‬
‫משהו בסיסי‪ -‬הבסיס עליו יושבות הרבה אמונות ודעות ביחס לעולם‪ ,‬לרוב לא מודע‪,‬‬
‫שהמחקר עומד עליו‪.‬‬
‫‪ -‬כשאנחנו אומרים מחקר איכותני וכמותי אנחנו מדברים על שתי פרדיגמות מחקר‬
‫שונות‪.‬‬
‫‪ 3‬שאלות שמגדירות פרדיגמות‪ -‬לכל פרדיגמה יש תשובה אחרת לשאלה הזאת‪.‬‬
‫‪ #‬השאלות קשורות אחת לשני‪ -‬התשובות שלהן יגדירו לנו איזה פרדיגמה אנחנו בוחרים‬
‫אונטולוגית ‪ -‬מה אנחנו חושבים על המציאות‪ ,‬מה אנחנו חושבים על האופי של העולם‪ ,‬מה‬ ‫‪.1‬‬
‫קיים או לא קיים‪ -‬לפי התשובות נגדיר על איזה פרדיגמה נבסס את המחקר‪ .‬שאלת‬
‫המציאות‪ .‬אופי המציאות‪ .‬מה יש? מה קיים? לפי התשובות אנחנו נגיד פרדיגמה כזאת‪,‬‬
‫כזאת או אחרת‪ .‬לדוג' אם אנחנו מניחים שיש עולם ממשי קבוע‪ ,‬אז אני ארצה להבין איך‬
‫דברים מתנהלים ומה החוקיות שלהם‪ ,‬אז לדוג' פה מוסר לא קשור לסיפור‪ ,‬זה יגדיר את‬
‫הפרדיגמה שאבחר‪  .‬מה יש?‬
‫אפיסטמולוגית‪ -‬תורת ההכרה‪ -‬ייצור ידע ‪ ,‬איך אני יודעת את מה שיודעת‪ ,‬על סמך מה?‬ ‫‪.2‬‬
‫מה זה ידע‪ /‬מדע? איך אנחנו יודעים את מה שיודעים? יחסים בין חוקר לבין מה שנחקר‪.‬‬
‫מה היחסים בין החוקרת לבין מה שהיא חוקרת? על סמך מה החוקרת אומרת את מה‬
‫שהיא אומרת? מה הם סוגים של ידע? חוויה זה ידע? רגש זה ידע? ‪ ‬מה זה הידע שלי?‬
‫מתודולוגיה‪ -‬איך חוקרים ? איך אני חוקרת ידע על אותו עולם? על אותה מציאות? מה‬ ‫‪.3‬‬
‫החוקים שלנו לערוך את המחקר? איך אני אוספת מידע על אותו עולם שאני חושבת שקיים‬
‫שם? איך יכולה החוקרת למצוא את מה שהיא מאמינה שאפשר לדעת על אותה מציאות?‬
‫‪ ‬מה השיטה?‬

‫‪ ‬סוגי פרדיגמות‬

‫הפרדיגמה הפוזיטיביסטית‪ -‬כמותי (מדע)‬ ‫‪.4‬‬

‫הפרדיגמה הפרשנית‪ -‬הבנייתית (קונסטרוקטיביסטית)‪ -‬איכותני‬ ‫‪.5‬‬
‫הפרדיגמה הביקורתית‪ -‬איכותני‬ ‫‪.6‬‬
‫פרדיגמה (פוסט) פוזיטיביסטית ‪ -‬מחקר כמותי (לא ניכנס לניואנסים של פוסט \ לא‬ ‫‪.1‬‬
‫פוסט)‪ .‬מה זה פוזיטיביזם? מחקר כפי שהיה נהוג המון שנים‪ .‬סטרילי ‪ ,‬אמפירי‪ ,‬ניטרלי‪.‬‬

‫אונטולוגיה‪ -‬התפיסה היא שיש מציאות אחת אובייקטיבית‪ ,‬היא קיימת מחוץ לנו‬ ‫‪‬‬

‫כחוקרים ולא תלויה בנו‪ ,‬מחוץ לנו כצופים‪ .‬היא קיימת שם בלי קשר אלינו‪ .‬היא‬
‫ממשית‪ .‬אפשר למדוד ולתעד אותה‪ .‬יש אמת מוחלטת ואני כחוקרת רוצה לצפות בה‬
‫כמו שהיא‪ .‬יש במציאות הזאת הרבה תופעות חברתיות ויש להם חוקיות‪ ,‬אנחנו‬
‫כחוקרים צריכים לגלות את אותה החוקיות‪ .‬למה אנשים עושים כל מיני דברים‪ ,‬איך‬
‫הם מתנהגים במצבים מסוימים‪ .‬יש אמת מוחלטת‪ .‬ריאליזם נאיבי על פי לינקולן‬
‫וקובה ‪ .‬ריאליזם = משהו אמיתי‪ .‬נאיבי = השאיפה להגיע לאמת (כביקורת של‬
‫לינקולן וקובה על הניסיון להגיע לאמת) ‪ .‬זה נאיבי לחשוב שיש מציאות אובייקטיבית‬
‫שאני כחוקרת יכולה להגיע אליה ולחקור אותה‪ .‬הם קוראים לזה נאיבי כי הם‬
‫ביקורתיים כלפי הגישה ‪( -‬כי זה לא באמת המציאות!)‪ .‬ניתן לפי הגישה הזאת לתת‬
‫הרבה אקסיומות והכללות‪ ,‬מבלי לקשור אותם לזמן מסויים‪ ,‬אלא רק להגיד "ככה‬
‫זה"‪ .‬בגישה הזו‪ ,‬מתמקדים במהלך של סיבה ותוצאה ‪ .‬התפקיד שלנו כחוקרים הוא‬
‫לא להתערב או להשפיע‪ ,‬אלא לצפות ולהגיע לדברים כמו שהם קיימים "שם בחוץ"‪.‬‬
‫‪ ‬קיימת מציאות אובייקטיבית‪ ,‬מדידה וניתנת לתיעוד‪ .‬ריאליזם נאיבי‪ ,‬חוקיות‪.‬‬

‫אפיסטמולוגיה‪ -‬איך אני יודע את מה שאני יודע‪ -‬אפיסטמולוגיה דואלית‪ -‬יש את‬ ‫‪‬‬

‫החוקר ויש את המציאות‪/‬תופעה שחוקרים ‪ -‬שני דברים שמתקיימים במקביל‪,‬‬

‫בנפרד‪ .‬אפשר לבודד את הדבר שאותו אני חוקרת ולהסתכל עליו‪ .‬היחסים הם‬
‫אובייקטיבים‪ .‬התפיסה כאן שהידע נמצא וקיים במציאות‪ -‬ואני רק צריכה לגלות‪.‬‬
‫הידע נמצא במציאות בלי קשר אליי! (הסתכלות מנקודת המבט של החוקרת)‪.‬‬
‫החוקרת לא משפיעה ולא נמצאת באינטראקציה עם התשובות‪ .‬הממצאים של‬
‫המחקר הם אמת מוחלטת ‪ ‬אפשר להיות אובייקטיבים ביחס לדבר אותו אני חוקר‪,‬‬
‫מחקר כגילוי המציאות‪ ,‬כגילוי ידע‪ .‬אפיסטמולוגיה דואלית‪ ,‬הממצאים הם אמת‪.‬‬
‫הדואליות זה שיש לנו את התופעה‪ ,‬ויש לנו את החוקרת‪ ,‬זה מבודד‪ ,‬אם זה השפעה‬
‫צריך לנטרל אותה ולשלוט בה‪.‬‬

‫מתודולוגיה‪ -‬המטרה למצוא את החוקיות‪ ,‬להבין אילו דברים עובדים‪ ,‬את‬ ‫‪‬‬

‫הבסיסיות‪ ,‬למדוד את הדברים‪ -‬שמדברים על מדידה זה מראה לנו על שיטות‬

‫כמותיות ‪ .‬דדוקטיבי‪ ,‬רדוקציה ובידוד משתנים‪ -‬לקחת תופעה ולנסות לפרק אותה‪.‬‬
‫מחפש חוקיות וסיבתיות‪ .‬אימות השערות‪ ,‬שיטות כמותיות‪ .‬במתודולוגיה יש בידוד‬
‫של משתנים‪  .‬דדוקטיבי‪ ,‬רדוקציה ובידוד משתנים‪ .‬מחפש חוקיות וסיבתיות‪.‬‬
‫אימות השערות‪ ,‬שיטות כמותיות‪.‬‬
‫המערך המקובל במחקר כמותי‪ :‬הצגת השערות (תיאוריה) ‪ ‬בדיקתן באופציה‬ ‫‪-‬‬
‫מסוימת (מניפולציה ושליטה) ‪ ‬אישוש או הפרכה של תאוריות בצורה אמפירית‬
‫‪ ‬דדוקציה (הסקה מלמעלה למטה‪ -‬מהכלל אל הפרט)‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫פרדיגמה פרשנית‪ -‬הבנייתית (קונסטרוקטיביסטית) – מחקר איכותני‬ ‫‪.2‬‬

‫אונטולוגיה‪-‬המציאות היא הבנייה חברתית‪ .‬אנחנו כל הזמן מבנים סיטואציות‬ ‫‪‬‬

‫חברתיות‪ ,‬ולכן אין מציאות אחת‪ ,‬אלא רבות‪ .‬אין מציאות בנפרד מהתופס אותה‪.‬‬
‫מציאויות רבות וסובייקטיביות ‪ .‬אי אפשר להפריד את מה שתלוי ובלתי תלוי‪ ,‬הכל‬
‫משפיע ומושפע‪ .‬למשל למעמדות שונים יש מציאויות שונות‪ .‬כל מני דברים מעצבים‬
‫את החוויה שלנו ואת המציאות‪ .‬רלטיביזם – יותר ממציאות אחת‪ ,‬יחסיות בין‬
‫מציאויות‪ ,‬מציאויות מקומיות‪ ,‬לא נמצא את אותה מציאות בכל מקום‪  .‬המציאות‬
‫היא הבנייה חברתית‪ ,‬אין מציאות בנפרד מהתופס אותה‪ ,‬מציאויות רבות‬
‫וסובייקטיביות ‪ ,‬רלטיביזם‬

‫אפיסטמולוגיה‪ -‬אין הפרדה בין החוקר ולבין מה שהוא חוקר‪ .‬אי אפשר באמת‬ ‫‪‬‬

‫להפריד בין מושא המחקר‪ .‬אי אפשר להיות אובייקטיבים כלפי התופעה‪ ,‬החוקרת‬
‫היא לא נפרדת מהתופעה‪ .‬יחס הוליסטי (אי אפשר לבודד)‪ .‬עולם מורכב‪ .‬תפיסה‬
‫שאומרת שאי אפשר להביע עמדה אובייקטיבית כלפי מה שחוקרים‪ .‬אני כחוקרת‬
‫צריכה להיות מודעת לדברים האלה‪ .‬מחקר כייצור ידע‪ .‬גם אנחנו כחוקרים חלק‬
‫מהתהליך של ייצור ידע‪ .‬מילים יוצרות משמעות‪ ,‬אז גם אני חלק מהתהליך הזה‪.‬‬
‫הממצאים נוצרים ככלי מהשיח בין החוקר לנחקר‪ .‬זה לא שהידע נמצא שם ואני רק‬
‫צריכה לגלות אותו ‪ .‬המחקר שלי הוא גם מייצר ידע‪ ,‬ואנחנו כחוקרים חלק מזה‪ .‬הוא‬
‫לא שואל שאלות שהתשובות אליהן צריכות להיות נכון או לא נכון‪ .‬ולכן זה מתאים‪.‬‬
‫לינקולן וקובה מדברים על תפיסה דיאלוגית‪ -‬המשא ומתן ביני כחוקרת לבין‬
‫המשתתפים לבין המציאות שאני חוקרת ‪ ,‬איך הדברים מתהווים בתוך הדיאלוג‪.‬‬
‫בדיאלוג זה לא רק המרואיין‪ ,‬אלא גם החוקרת‪ .‬התפיסה כאן היא שהממצאים הם‬
‫מתהווים בתוך המפגש‪  .‬אין הפרדה בין החוקר לבין מה שנחקר‪ ,‬יחס הוליסטי‪,‬‬
‫עולם מורכב‪ ,‬מחקר כייצור ידע‪ ,‬דיאלוגיות‪ ,‬ממצאים מתהווים‪.‬‬
‫מתודולוגיה‪ -‬אם אני מניחה שהמציאות היא יחסית‪ ,‬ואני מניחה שיש קשר בין‬ ‫‪‬‬

‫החוקרת לבין מה שהיא חוקרת‪ ,‬אז יש צורך בשיטות מחקר שיתאימו לכך‪ .‬החוקרת‬
‫צריכה להתקרב למרואיינים שלה‪ ,‬להבין את הדברים מנק' המבט שלהם‪ -‬יש רצון‬
‫להיות "קרובה לדבר"‪ .‬צריך להתקרב למרואיינים‪ .‬קרובים להבניה‪ ,‬בתוך הקשר‪.‬‬
‫שאלות אינדוקטיביות‪ -‬במובן הזה שאנחנו לא לוקחים השערה ואז הולכים לבדוק‬
‫איך פרטים מקיימים או לא מקיימים‪ ,‬לא עושים מניפולציה או מבודדים משתנים=‬
‫אלא מנסים להבין איך האנשים חווים את הדברים האלה בעצמם‪ .‬החוקר ככלי‬
‫לאיסוף מידע‪ .‬אנחנו לא מנסים לשלוט במציאות או לעשות מניפולציה ולהבין איך‬
‫אנשים מגיבים לכך‪ .‬אנחנו מנסים לראות איך אנשים מגיבים בתוך ההקשרים‬
‫שלהם‪ .‬הדרך שלי כחוקרת זה באמת להיות קרובה‪ ,‬להקשיב‪ ,‬לא לנסות לשלוט או‬
‫להשפיע‪ .‬לכן ‪ -‬מספר קטן של משתתפים‪ ,‬ספירלי‪ .‬למידה לא לינארית‪ -‬שיטה מעגלית‪,‬‬
‫בתנועה אחורה וקדימה‪ .‬הרמנויטי‪ -‬פרשני‪ :‬היכולת של אנשים לעשות פרשנות על‬
‫הפרשנות לחוויות החיים שלהם‪ .‬אנחנו כחוקרים נעשה פרשנות על מה שהם אומרים‬
‫לנו‪.‬‬
‫אינדוקטיבי‪ -‬מסיקים מסקנה ממקרים פרטיים אל הכלל‪  .‬קרובים להבניה‪ ,‬בתוך‬
‫הקשר‪ .‬אינדוקטיבי‪ ,‬החוקר ככלי לאיסוף מידע‪ ,‬לא שליטה במציאות‪ ,‬מספר קטן של‬
‫משתתפים‪ ,‬ספירלי‪ ,‬חיפוש משמעות‪ ,‬פרשני‪.‬‬
‫‪ #  ‬כל מה שאמרנו בפרדיגמה הפרשנית רלוונטי גם לביקורתית‪ ,‬אבל פה בביקורתית יש דגש‬
‫מסוים‪ .‬נקודת המוצא בביקורתית היא שהעולם לא "פיירי" ומי שעושה מחקר על פי הפרדיגמה‬
‫הביקורתית שואף לשנות ולתקן את העולם או מצבים של אי צדק‪.‬‬

‫פרדיגמה ביקורתית‪ -‬איכותני‬ ‫‪.3‬‬

‫לא מדובר בתיאוריה אחת אלה מושג שכולל הרבה גופי ידע ותיאוריות שמשותף להן הוא‬
‫העיסוק בשאלות של שליטה‪ ,‬של דיכוי ‪ .‬מי קובע שיחים מסויימים‪ ,‬מי קובע מה נכון?‪.‬‬
‫הרבה מהן עוסקות במאבקים חברתיים‪ ,‬באי שוויון‪ ,‬בחיפוש אחר שינויים חברתיים‪ .‬יש‬
‫הרבה עניין באיך תיאוריות‪ ,‬או איך ידע נוצר דווקא בעקבות אי שוויון‪ .‬או איך קבוצות‬
‫שהן נחותות בהיררכיה איך הן משתתפות או לא בתהליך של ייצור ידע‪ .‬המון התעסקות‬
‫ביחסי כוחות‪.‬‬
‫כל מה שנאמר בפרדיגמה ההבנייתית‪ ,‬נכון גם פה‪ ,‬ההבדל שפה יש דגש ביקורתי שמתרכז‬
‫ביחסי כוח‪.‬‬
‫אונטולוגיה‪ -‬המציאות היא הבניה חברתית‪ .‬עם דגש על תהליכים היסטוריים ומבני‬ ‫‪‬‬

‫כוח ‪ .‬כשמדברים על מציאות‪ ,‬זו צריכה להיות הבנה שנוצרה מתוך מבנה של כח‪.‬‬
‫אנחנו צריכים להסתכל על תהליכים היסטוריים‪ ,‬ולבחון איך הבניות מסוימות‬
‫"תפסו" ואחרות לא‪ .‬איך הבניות מסוימות אנחנו תופסים כטבעיות‪ .‬אנחנו צריכים‬
‫לדבר על הבניה שנוצרה על ידי אנשים במרחב שנוצר ביחסי כוחות‪ .‬עיסוק בקבוצות‬
‫חזקות וערכים מסויימים ואיך הן קובעות שיח מסויים ומעצבות מציאות שנראית לנו‬
‫טבעית‪ .‬לינקולן וקובה קוראים לזה ריאליזם היסטורי‪ /‬רלטיביזם‪ ,‬כלומר‪ ,‬איך‬
‫המציאות המובנת התעצבה על ידי קבוצות כוח‪ ,‬או על ידי ערכים מסוימים‪ ,‬או על ידי‬
‫תהליכים הסטוריים‪  .‬הבניה‪ ,‬מציאויות רבות‪ ,‬דגש על תהליכים היסטוריים ומבני‬
‫כוח‪ ,‬מציאות שנוצרה והובנתה מתוך יחסי כח‪ ,‬דגש על ריאליזם היסטורי‪.‬‬
‫הביקורתית שואלת איך הגענו למצב הנתון? היא מראה שיש פה עניין של כוח‪.‬‬

‫אפיסטמולוגיה‪ -‬התפיסה של הפרדיגמה הביקורתית הוא שהמחקר שלנו הוא אקט‬ ‫‪‬‬

‫פוליטי‪ ,‬החוקר הוא אקטיביסט‪ .‬אם אמרנו שהמציאות מובנית על ידי תהליכים‬
‫היסטוריים ומבני כוח‪ -‬התפיסה של הפרדיגמה שהמחקר תמיד עושה משהו בתוך‬
‫המציאות או השיח הקיים (מחזק או מתנגד) לכן כל מחקר הוא בעצם אקט פוליטי‪.‬‬
‫אני עושה את המחקר כי אני רוצה להתנגד‪ ,‬לשנות‪ ,‬לחזק‪ ...‬אני צריכה לבחור עמדה‪.‬‬
‫יש לבחור עמדה‪ ,‬אני לא עושה מחקר מהצד‪ ,‬אני עושה מחקר מעורב‪ .‬המטרה של‬
‫מחקרים ביקורתיים זה לחשוף את המבנים ויחסי הכוח שמעצבים לנו מציאויות‪.‬‬
‫אנחנו רוצים להראות איך שיחים מסוימים‪ ,‬או איך אידיאולוגיות מסוימות משמרים‬
‫מצב מסוים‪ .‬רוצים ליצור שיח אלטרנטיבי‪ -‬הם מנסים להראות אלטרנטיבה אחרת‬
‫למציאות‪ .‬המחקר כאן הוא סוג של פעולה‪ .‬זה לא שיש מחקר לחוד ואז הולכים‬
‫להפגין‪ .‬המחקר הוא כמו ללכת להפגין‪.‬‬
‫‪ -‬לינקולן וקובה‪ ,‬הממצאים מתהווים (כמו בהבנייתית)‪ ,‬והדגש הוא על תיווך של‬
‫הערכים‪ .‬לטענתם‪ ,‬ידע הוא אף פעם לא מנותק ותלוש מהיבטים שונים של ערכים‬
‫אמונות‪ ,‬מגדר‪ ,‬מעמד וכו' ‪ .‬כל הערכים האלה מעצבים את המחקר שלנו‪ .‬במחקרים‬
‫ביקורתיים יש חלק בולט של הרפלקסיביות של החוקרת‪ -‬היא מספרת על עצמה‪,‬‬
‫על דברים שעיצבו את המחקר שלה‪ ,‬על הקשר האישי שלה למחקר וכו'‪ .‬במחקרים‬
‫ביקורתיים יש לא פעם חלק בולט של אפיסטמולוגיה ‪ -‬מי החוקרת ואיך היא‬
‫קשורה ‪ ,‬ואיך הממצאים השפיעו על הפרשנות שלי‪ ,‬על הערכים שלי ושל‬
‫המשתתפים‪.‬‬
‫‪ -‬המחקר בא לחשוף אי שיוויון‪ ,‬ולכן נוצר דיאלוג שבא לייצר משא ומתן פרשני‪.‬‬
‫החוקרת והמרואיינים משתתפים בהבנייה מחדש של הנושא‪ .‬מצריך מכל אחד‬
‫מהצדדים לבדוק את האמונות שלנו מחדש‪ .‬דיאלוג שהוא קצת יותר עמוק‪ .‬משא‬
‫ומתן יותר מורכב ביחס לאיך המציאות מתעצבת‬
‫‪ ‬מחקר כאקט פוליטי‪ ,‬בחירת עמדה‪ ,‬מחקר מעורב ולא מהצד‪ ,‬לחשוף את‬ ‫‪-‬‬
‫המבנים ויחסי הכוח ואת מה שמגביל את הסטטוס קוו‪ ,‬מחקר הוא פעולה‪ ,‬לדבר‬
‫באופן מופגן על הכוח‪ ,‬אפשרות למו"מ‪ ,‬ממצאים מתווכי ערכים‪.‬‬
‫הבדל בין הביקורתית להבנייתית‪ :‬בהבנייתית אומרים‪ ,‬כל מחקר שאני עושה לא‬ ‫‪-‬‬
‫יכול להיות אובייקטיבי כי יש לי השפעה על המציאות‪ ,‬אני יוצרת אותה‪ .‬אולם כאן‬
‫התפיסה היא שאני נוקטת עמדה‪ -‬המחקר רוצה להשפיע‪ ,‬להתערב‪ ,‬לשנות‪ .‬לא רק‬
‫להשמיע את הקול אלא להביע ביקורת‪ -‬יש דבר מסוים שאנחנו רוצים לשנות‪ ,‬לא‬
‫רק להשמיע את קולם של האנשים‪.‬‬

‫מתודולוגיה‪ -‬במחקר ביקורתי מתוך הדברים שנאמרו קודם ‪ -‬התפיסה היא שהמחקר‬ ‫‪‬‬

‫יכול וצריך גם לעזור או לשנות (אקט פוליטי) ‪ /‬לעזור לקבוצות מודרות‪ .‬מחקרים עם‬
‫ולא על‪ -‬הרבה מחקרים משתפים‪ ,‬שנותנים מקום לאנשים‪ ,‬חוקרים איתם‪ ,‬מקרוב‪.‬‬
‫לא חוקרים מרחוק או מהצד (ככה אנחנו עוזרים להם)‪ .‬דגש על הרפלקציה של‬
‫החוקרת‪ -‬כדי שנוכל לדבר על ממצאים מתווכי ערכים‪ .‬דיאלוג דיאלקטי – דיאלוגיות‬
‫של החוקרת עם המרואיינים ואיך הפרשנות של הממצאים נכנסים לתוך‬
‫המתודולוגיה‪  .‬עזרה פוטנציאלית לקבוצות מודרות‪ ,‬רפלקציה‪ ,‬שותפות‪ ,‬מחקרים‬
‫עם ולא על‪ ,‬דיאלוג דיאלקטי‪.‬‬
‫‪ ‬‬

‫שיעור ‪5‬‬
‫‪ #‬לבדוק מול המצגת שרשום אותו דבר בדיוק‬

‫מחקר איכותני‬ ‫מחקר כמותני‬ ‫‪ ‬‬

‫מציאות אחת‪ ,‬בלתי תלויה מציאויות מרובות‪ ,‬מציאות כהבנייה חברתית‪,‬‬ ‫מציאות‪-‬‬
‫לחקירה‬ ‫ניתנת‬ ‫בחוקר‪,‬‬ ‫אונטולוגי‬
 ‫סובייקטיבית‪ ,‬רלטיביזם‬ ‫אובייקטיבית‬ ‫ה‬

‫סובייקטיביות מודעת‬ ‫צריך לשמור על ריחוק‪.‬‬ ‫החוקר‬

‫תיאור סובייקטיבי‪.‬‬ ‫ניטרליות‬ ‫ביחס‬
‫מעורבות אישית‬ ‫תיאור אובייקטיבי‬ ‫לנושא‬
‫רפלקטיבית‬ ‫אינו מעורב בנושא הנחקר‬ ‫הנחקר‬

‫אישוש‪ ,‬הפרכה‪ ,‬סיבתיות‪ ,‬ניבוי‪ ,‬תיאור‪ ,‬ניתוח והבנייה של משמעויות והבנתן‪ .‬לא‬ ‫מטרת‬
‫הולכים לבדוק השערות‪ .‬לומדים וחוקרים אך‬ ‫הכללה‪ ,‬דדוקציה‬ ‫המחקר‬
‫לא דרך בדיקה של השערות ולכן הדרך היא‬
‫חשובה ולא רק התוצאה‪ .‬עניין בתהליך ולא רק‬
‫בתוצר‪.‬‬

‫בדיקת הנחות על בסיס עובדות יצירת השערה כתוצאה מהתהליכים שנעשו‬ ‫השערות‬
‫במחקר‪ .‬למשל מראיינים אנשים ועל סמך זה‬ ‫או חוקים (גילוי המציאות)‬
‫מנסחים השערות‪ .‬יצירת השערות וקטגוריות‬
‫הידע נוצר באמצעות תהליכים הבנייתיים‪ .‬יש‬
‫לנו הנחות ולא השערות !‬

‫אינדוקציה‬ ‫דדוקציה‬ ‫מהלך‬

‫מחקר בעל אופי מתהווה‬ ‫המחקר‬
‫נטורליזם‬
‫הוליזם‬

‫גמיש‪ -‬יש גמישות ודברים לא צפויים‪ ,‬וכללי‪,‬‬ ‫מובנה ומפורט‬ ‫המחקר‬

‫המערך לא יכול להיות ספציפי‪.‬‬ ‫שלבי הביצוע ידועים מראש‬
‫שלבי הביצוע נבנים בהתאם להתפתחות המחקר‬

‫קטן ולא מייצג‪ .‬נבחר אנשים לפי הנושא בו‬ ‫גדול ומוגדר‪ ,‬אקראי ומייצג‪.‬‬ ‫מדגם‬
‫בחרנו‪ .‬המטרה היא לא להראות שכולם ככה‪,‬‬
‫המטרה שאלה שכן חווים את אותו נושא יספרו‬
‫לי על זה‪ .‬אני מחפשת דווקא אנשים שיוכלו‬
‫לספר לי על הדבר שאני חוקרת ולכן זה הופך את‬
‫המדגם ללא מייצג‪ .‬לכן היכולת שלנו להכליל‬
‫קטנה‪.‬‬
 ‫אין קבוצת ביקורת‬
‫המדגם נבנה על פי נושא המחקר‬

‫הנחקרים משא ומתן פרשני‪ ,‬הנחקרים‪' -‬משתתפים' (‬ ‫אינסטרומנטליים‪,‬‬ ‫יחסי‬

‫מכונים 'נחקרים' (‪ )participants )subjects‬ונתפסים כסובייקטים‪ .‬האנשים‬ ‫חוקר‪-‬‬
‫ונתפסים כאובייקטים לחקירה‪ .‬שנחקרים הם לא מושא למחקר באופן פשוט‪.‬‬ ‫נחקר‬
‫מנסים לחשוב על זה אחרת מתוך תפיסה‬ ‫ניטרליות‪.‬‬
‫שוויונית יותר‪ .‬פעמים רבות נקרא להם‬
‫משתתפים במקום נחקרים‪.‬‬
‫החוקרת מעורבת‪ ,‬שומעים את נוכחותה ברמות‬
‫משתנות אבל זה חלק מהתפיסה שאומרת שאי‬
‫אפשר להפריד בין החוקרת לבין מה שנחקר‪-‬‬
‫מתנהל דיאלוג כל הזמן‪.‬‬

‫ראיונות‪ ,‬תצפיות‪ ,‬טקסטים‪ ,‬יומן חוקר ועוד‪.‬‬ ‫סקרים‪ ,‬שאלונים‪ ,‬ניסויים‪.‬‬ ‫כלים‬
‫צריך לדעת לכתוב‪ .‬צריך להעביר משהו שהוא‬
‫יותר רחב מבחינת הכתיבה שלו‪ .‬בסיס תיאורי‪.‬‬

‫כמותיים‪ .‬מספריים‪ ,‬אותיות תיאוריים‪ .‬מילוליים‪.‬‬ ‫נתונים‬

‫ניסוח אישי‪ ,‬צריך לדעת לבנות טיעון‪ ,‬לדעת איך‬ ‫וסימנים‪.‬‬
‫לבידוד‪ ,‬מציגים חוויה תפיסה ומשמעות של אנשים‪.‬‬ ‫הניתנים‬ ‫משתנים‬
‫רציפים‪ -‬מצריך רצפים של טקסטים‪ ,‬שבסיסם‬ ‫להפעלה ולמדידה‪.‬‬
‫ניתוח נתונים סטטיסטי (‪ )SPSS‬לרוב תיאוריים‪.‬‬
‫ניתוח נתונים‪ ,‬תוכנות שעוזרות בתהליך של‬
‫הניתוח מבחינה טכנית וגרפית (‪atlas, nvivo,‬‬
‫‪)narralizer‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬שאלת המחקר במחקר איכותני – לא שואלים האם !‬
‫מחקרים המשלבים מחקר איכותני וכמותי‪:‬‬
‫אז אחד מול השני ואולי אחד עם השני? הפתרון כיום‪ -‬שיטות משולבות‪ .‬יש מחקרים שעושים גם‬
‫וגם‪ ,‬משהו שמחבר בין שני הדברים‪ ,‬וזה יכול להיות בכל מיני וריאציות‪ ,‬תוספת אחד על השני‪.‬‬
‫מחקר שהוא איכותני אך גם שיש שאלון‪ .‬שימוש בחומר כמותי כדי לבנות בסיס לאיכותני‪.‬‬
 ‫היתרון ‪ -‬אנחנו רוצים גם וגם‪ .‬נותנים תחושה שהצלחנו להקיף את התופעה וזה מצב של ווין ווין‪.‬‬
‫הביקורת‪ -‬הרבה ממחקרי שילוב השיטות הם הרבה מחקרים שבאים מכיוון אחד ועל הדרך‬
‫עושים משהו מכיוון השני (בדרך כלל בעיקר כמותי ומוסיפים משהו איכותני)‪ - .‬כלומר‪ ,‬תפסת‬
‫מרובה לא תפסת‪ .‬בנוסף‪ ,‬זה מאוד יקר להחזיק ‪ 2‬סוגי מחקר‪.‬‬
‫'דם רע' בין המחנות‬
‫‪ -‬מצדדים בכמותי‪ :‬מחקר איכותני חדש הוא בדיון ולא מדע‪ .‬הטקסטים האומנותיים‬
‫הם מות המדע האמפירי‪.‬‬
‫‪ -‬מצדדים באיכותני‪ :‬המתקפה הפוזיטיביסטית מסווה ניסיון לתת עדיפות לאמת‬
‫אחת על פני אחרת‪.‬‬

‫אם אין אמת ואין אובייקטיביות במחקר האיכותני‪ -‬מה נשאר לנו במחקר הזה?‬
‫‪ ‬המחקר האיכותני מביא ואומר שיש לנו יותר מאמת אחת‪ ,‬מסיפור אחד‪ -‬תפקיד החוקרת‬
‫זה להביא את זה‪ .‬באקדמיה יש מקום לעוד ידע‪ ,‬גם חוויה היא ידע ‪ ,‬היא לא חייבת להיות‬
‫מנוכרת‪.‬‬
‫התפיסה היא שאם מדברים על מחקר איכותני הוא לא יכול להיות מחשיבה‬ ‫‪‬‬

‫פוזיטיביסטית‪ ,‬הוא לא יכול להיות ניטרלי‪ ,‬אובייקטיבי‪ .‬המחקרים לא תלושים ממעמד‪,‬‬

‫מגדר‪ ,‬אתניות‪ .‬המחקרים שנעשה לא יהיו תלושים מהמיקומים השונים‪ .‬המחקר האיכותני‬
‫מבקש להיכנס לתחומים שהכמותי לא מגיע אליהם‪ -‬סובייקטיביות‪ ,‬אינדיבידואליזם‪,‬‬
‫השקפת עולם ייחודית‪ ,‬תהליך אישי‪.‬‬

‫‪ ‬‬
‫מסורות מחקר איכותניות‬

‫מצגת ‪ -3‬מסורת מחקר אתנוגרפית‬

‫*** פרדיגמה‪ -‬משקפת פילוסופיה מחקרית‬
‫*** מסורת‪ -‬מסגרת מתודולוגית‬
‫*** שיטה‪ -‬כלים לאיסוף הנתונים‬

‫‪ ‬‬
‫מסורות מחקר איכותניות = סוגים של מחקר איכותני‬
‫מסורת= מסגרת מחקרית למחקר‪ .‬זוהי מסגרת ביניים שיורדת מהפילוסופיה אבל גם עוד לא‬
‫ממש הכלים‪ ,‬משהו ביניים ‪ .‬אנחנו עכשיו מדברים על מסורת מחקרית שזה בעצם סוגי מחקר‬
‫איכותני‪ ,‬איזה סוגים אני יכולה לעשות? רוב החוקרים מתמקדים במסורת אחת אבל חלק‬
‫משלבים‪ .‬לעיתים לא יהיה בכלל מסורת אלא רק פרדיגמה‪ .‬יש הרבה מגוון ושונות באיך הדברים‬
‫נראים בשטח‪ .‬מסגרת מתודולוגית‪ ,‬סוגים של מחקר איכותני‪ .‬בדרך כלל החוקרים מתמקדים‬
‫במסורת אחת‪ ,‬או בשניים ואפילו יותר‪.‬‬

‫‪ .1‬מחקר אתנוגרפי‬
‫דוגמא למאמרים שנלמדו‪ :‬קופסאות בטון‪' ,‬מקומות שמורים' ‪ -‬קיבלנו את הריאיון‬ ‫‪-‬‬
‫עם יונה אבל כל מסביב הוא אתנוגרפי‬
‫‪ ‬חקר האדם במסגרת הקבוצה\ החברה\ התרבות\ המרחב שלו‪ .‬כלי מרכזי זה תצפית‬ ‫‪‬‬
‫משתתפת בתוך השדה‪ .‬שאלת האפיסטמולוגיה כאן‪ ,‬איך אני יודעת את מה שאני יודעת?‬
‫זה גם מזה שאני בעצמי נמצאת במקום‪.‬‬
‫אתנוגרפיה זאת אחת המסורות המרכזיות של המחקר האיכותני‪ ,‬אולי הוותיקה מבניהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סימן ההיכר של המחקר האיכותני בהתחלה שלו‪.‬‬
‫מחקר אתנוגרפי מקושר עם אנתרופולוגיה (חקר התרבות‪ ,‬קבוצה‪ ,‬מוצא)‪ .‬חוקרים הולכים‬ ‫‪‬‬

‫לחקור חברה‪ ,‬תרבות ורוצים להבין איך פועלות החברות האלה‪ .‬להבדיל מהרבה מחקרים‬
‫שנדבר עליהם‬
‫הדגש של האתנוגרפיה הוא לא חוויה של אנשים בודדים‪ -‬אלא אנשים בודדים בתוך קבוצה‬ ‫‪‬‬

‫תרבותית \ מערכת חברתית‪.‬‬

‫מחקר שמספק תיאור ופירוש של קבוצה‪ /‬מערכת חברתית או תרבותית ‪ -‬תיאור קלאסי‬ ‫‪‬‬

‫אתנוגרפי (כמו בתמונה)‪ -‬חוקר לבן שברקע שלו יש אנשים לא לבנים שנראים מתרבות‬
‫אחרת‪ ,‬לא מערבית‪ .‬החוקר הולך לתרבות ולומד את החברות האלה‪ .‬הרבה פעמים חברות‬
‫קטנות לא מפותחות טכנולוגית‪ .‬יש מעט ידע עליהן יחסית‪ .‬החוקרים הולכים ולומדים על‬
‫התרבות מבחינת שפה‪ ,‬סמלים‪ ,‬נורמות‪ ,‬שארות (קשרי משפחה)‪ ,‬איך מתנהלים יחסים‬
‫כלכליים‪ -‬עם מה משלמים‪ ,‬איך עובד‪ ,‬סגנונות לבוש‪ ,‬מנהגים‪" .‬הולכים לשבט וחוזרים‬
‫לספר"‪.‬‬
‫יחידת הניתוח היא הקבוצה או החברה‪ .‬בבסיס עומדת הקבוצה או החברה‪ .‬זוהי יחידת‬ ‫‪‬‬

‫הניתוח ‪ ,‬גם אם מראיינים בפרטניות‪ ,‬אנחנו לומדים על החוויות של אנשים פרטיים בתוך‬
‫ההקשר החברתי‪ .‬מתעניינים מה המשמעות של החוויה הפרטנית בתוך הקשר קבוצתי‪ .‬לא‬
‫חייב להיות רק שבט‪ .‬יכול להיות חדר מיון‪ ,‬בית חולים‪ ,‬לשכת רווחה‪ ,‬מסלן‪ ,‬קבוצת‬
‫מרצים‪ ,‬ספקי שירות וכו'‪ .‬כל עוד מדובר בקבוצה‪ ,‬מערכת עם היררכיה‪ ,‬תתי קבוצות וכו'‪.‬‬
‫מערכת שאותה מנסים ללמוד‪.‬‬
‫התהליך דורש שהייה ממושכת מאוד בשדה‪ -‬הדגש כאן וההבדל המהותי זה שבמחקר זה‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫החוקרת נמצאת שם ‪ ,‬איפה הדברים קורים‪ .‬התהליך דורש שהייה ממושכת מאוד בשדה‪.‬‬
‫מפעם אחת שאני שם לא ניתן לספר על התרבות‪ ,‬צריך להיות הרבה פעמים‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬מתחילים לחקור "בבית"‪ -‬היום כמעט לא עושים את הדבר הזה‪ ,‬יש פחות מקומות‬ ‫‪‬‬

‫לא מוכרים ויש גם מהלך שאומר אני מתחיל לחקור בבית‪ -‬לא אצלי בבית‪ ,‬אלא חוקר‬
‫בתרבות שלי‪ .‬הרבה מהמחקרים הפכו להיות קרובים לתרבות שלי‪ ,‬לקהילה ממנה אני בא‪.‬‬
‫אז המחקר האתנוגרפי עדיין קיים‪ ,‬הבסיס שלו הוא להיות שם אבל הוא לא חייב להיות‬
‫שם מאוד רחוק‪.‬‬

‫יסודות באתוס האתנוגרפי‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬רלטיביזם תרבותי (גיבוטי)‪ -‬כאשר אני מסתכלת על קבוצה שהיא לא הקבוצה שלי‬
‫עולה השאלה‪ ,‬איך אני מתארת ומשקפת את הייחודיות שלה מבלי לשים את התרבות‬
‫שלי בתמונה‪ ,‬מבלי לכפות את העמדה שלי? מבלי לעשות השוואות‪ .‬המטרה‪ ,‬לנסות‬
‫להבין מה זה עבורם‪ ,‬בלי שיפוטיות‪ ,‬התנשאות ובלי השוואות‪ ,‬מתוך ההתנסות חיים‬
‫של המשתתפים שלנו‪ .‬יחסיות תרבותיות מול אתנוצנטריות (המחשבה שהתרבות שלי‬
‫היא השלטת‪ ,‬ולפיה אני שופטת גם תרבויות אחרות)‪.‬‬
‫‪ -‬דוגמא‪ :‬תכנית שמציגה ג'יבוטי‪ .‬דוגמא על כך שמסתכלים על ארץ שלא מכירים‪-‬‬
‫נקודת מבט מתנשאת‪ -‬בתוך אתנוגרפיה אין להסתכל בשיפוטיות‪ .‬עוד דוגמא‪ :‬אחת‬
‫האתנוגרפיות המפורסמות‪" ,‬ספר מוות ללא התייפחות"‪ -‬היא מתארת את החיים‬
‫של אנשים שחיים באזור בברזיל בעוני‪ ,‬אמהות מורעבות‪ ,‬חצי מהילדים מתים לפני‬
‫גיל ‪ .3‬התופעות‪ :‬האמהות לומדות לא להתמסר לילדיהם‪ ,‬יכול להיות שחוקר יראה‬
‫בנשים האלה משהו פתולוגי או קורבנות‪ .‬אולם החוקרת הזאת אומרת שהנשים‬
‫האלה בסדר גמור‪ -‬והיא בעצם מציגה את הקונפליקט של הנשים בו הן נמצאות‪.‬‬
‫היא לא שופטת אותן אלא מציגה אותן‪ .‬מנסה להסביר בתוך מציאות חיים זו איך‬
‫אמהות מגדלות את הילדים‪ -‬התבוננות מתוך הקשר בחיים שלהן‪.‬‬
‫הוליזם‪ -‬כשמתארים חברה צריך לתת ביטוי לרב ממדיות שלה‪ ,‬צריך להביא תיאור‬ ‫‪‬‬

‫עשיר שלה‪ .‬המציאות היא מורכבת‪ -‬צריך להביא את כל הכיוונים‪ .‬חוקרים תופעה‬
‫מסויימת מתוך הסתכלות על המכלול‪ .‬אני כחוקרת לא יכולה לנתק תופעות אחרות‬
‫שיש בשטח‪ ,‬גם אם הם לא מה שאני חוקרת בדיוק‪ .‬זה יכול להיות מאוד רלוונטי‬
‫ומשמעותי‪.‬‬

‫הכלי המרכזי‪ -‬תצפיות‪ :‬האתנוגרף עורך תצפיות ממושכות וממרחק קטן‪ ,‬על קבוצות‬ ‫‪‬‬

‫חברתיות ספציפיות‪ .‬קרבה לשדה‪.‬‬

‫לא רק לתאר התנהגות של חברי קבוצה אלא לנסות להבין את התרבות של הקבוצה‬ ‫‪‬‬

‫מבפנים‪ -‬נורמות‪ ,‬מסורות‪ ,‬תתי קבוצות וכו'‪ .‬הסתכלות לא רק מחוות בודדות‪ ,‬אלא מכלול‬
‫הנורמות‪ ,‬הערכים והכללים המסדירים את ההתנהגות בקבוצה ונותנים להם משמעות‪.‬‬
‫קליפורד גילטס‪ -‬כתב הרבה על אתנוגרפיה‪ ,‬אמר שמה שאתנוגרפים אמורים לעשות הוא‬ ‫‪‬‬

‫כמו ההבדל בין מצמוץ לקריצה‪ .‬בקריצה יש מוסכמות חברתיות לכן יש בה משמעות‪.‬‬
‫תופעות שיכולות להראות דומות‪ -‬אך הן שונות‪ .‬במצמוץ אין תוכן‪ .‬גילטס מזכיר לנו‬
‫שהאתנוגרף לא מעוניין בחוויה הבודדת (של סגירת העין והפתיחה)‪ ,‬אלא להבין את המערך‬
‫כולו (מה המשמעות החברתית‪ -‬הקריצה)‪ .‬תפקיד האתנוגרף הוא להבין את הנורמות‪,‬‬
‫הכללים באותה חברה‪.‬‬
‫החוקר האתנוגרפי עוסק בעבודת שדה‪ ,‬לרוב דרך תצפית משתתפת‪ ,‬וראיון על נושאים‬ ‫‪‬‬
‫שעולים תוך כדי התצפיות‪ .‬לא רק תצפיות‪ ,‬גם עבודת שדה – לרוב דרך תצפית משתתפת‬
‫וראיונות על נושאים שעולים תוך כדי תצפיות (התהוות)‪ .‬תצפית משתתפת בה החוקרת‬
‫משתתפת במגוון פעילויות בשדה כדי להבין את התופעה‪.‬‬
‫החוקרת נכנסת לשדה דרך שומרי סף – אנשים שיעזרו לנו להיכנס אל התרבות‪ ,‬שיכולים‬ ‫‪‬‬
‫לעזור לנו להיכנס לשדה‪ -‬יכול להיות רשמי כמו מנהל בית ספר או לא רשמי כמו נשיא‬
‫הקהילה הקווקזית (תואר לא רשמי)‪ .‬הם לאו דווקא יהיו המרואיינים שלנו‪ -‬יהיו אנשים‬
‫שנרצה לעבור דרכם כדי להכיר את השדה‪ .‬היא נעזרת גם באינפורמנטים (מסרנים)‬
‫שמספקים מידע חשוב על הקבוצה‪.‬‬
‫חשיבות להדדיות בין החוקרת למשתתפים‪ .‬חשובה מאוד מערכת היחסים בין החוקרת‬ ‫‪‬‬
‫למשתתפים‪ ,‬היא צריכה את שיתוף הפעולה והאמון שלהם‪ .‬לא כל אחד יכול לעשות עבודה‬
‫אתנוגרפית‪ .‬צריך הרבה כישורים אישיים‪ .‬צריך להיות אנשים שמרגישים בנוח בקבוצות‬
‫כאלה‪ ,‬שיודעים לייצר קשר ממושך עם הרבה אנשים בשדה‪ .‬השאיפה לקשר ממושך עם‬
‫כמה שיותר אנשים‪.‬‬
‫התוצר הסופי = פורטרט תרבותי הוליסטי של הקבוצה שמציג שתי פרספקטיבות‪ :‬אמיק‬ ‫‪‬‬
‫ואתיק‪.‬‬
‫שילוב של נקודת המבט של החוקרת ושל הקבוצה‪.‬‬
‫התוצר הוא בדרך כלל בצורת סיפור ‪ -‬מאמר אתנוגרפי לא יהיה כמו מחקר שאנחנו‬ ‫‪‬‬
‫מכירים‪ ,‬הרבה פעמים יהיה פשוט סיפור תיאורי רציף על המחקר‪.‬‬
‫לא תמיד כל החלקים והכלים מוסברים במדויק ויכול להיות קשה לזהותם‬ ‫‪‬‬

‫מורכבות תפקיד החוקר האתנוגרף‬

‫‪ -‬המשתתפים רואים את החוקרת שוב ושוב‪ ,‬זה לא פעם אחת והולכת‪ ,‬הם רואים‬
‫אותה גם בכל מיני מצבים (בסופר\ בבנק וכו')‪ .‬לחוקר יש מחויבות לאנשים שהיא‬
‫בקשר איתם‪.‬‬
‫‪ -‬החוקר הוא כלי ‪ ,‬המדיום דרכו עוברת האתנוגרפיה‪ .‬יש לו נקודת מבט מסוימת אך‬
‫היא גם נמצאת בסביבה וחלק ממנו‪ .‬מעורר סוגיות אתיות שונות ומורכבות‪.‬‬
‫‪ -‬אבל לא רק חוקר‪ ,‬אלא גם חלק מן הסביבה‪ /‬שדה‬
‫מחויבות כפולה‪ -‬החוקרת מחזיקה כל מיני כובעים‪ .‬היא צריכה לדבר על המחקר‬ ‫‪-‬‬
‫בחוץ‪ ,‬אבל לא לשרוף גשרים עם הקבוצה הנחקרת‪.‬‬
‫שאלות של ייצוג‪ ,‬אחריות וכח ‪ -‬ניסיון לייצג בצורה נכונה את הקבוצה ‪ -‬יש פה‬ ‫‪-‬‬
‫אחריות וכוח‪ .‬האם הקול שלה מספיק נאמן? מספיק מייצג? איך אני מוציאה את‬
‫הקבוצה בטקסט שלי? זו שאלה מוסרית ‪ -‬איך אני כותבת על אנשים מקבוצה‬
‫שונה? יש כאן אחריות מוסרית‪ .‬כל מה שאנחנו כותבים על אחרים היא לא ניטרלית‬
‫או אובייקטיבית‪ ,‬לכן היא טומנת בחובה אחריות גדולה‪.‬‬

‫אתנוגרפיה היא לא רק מסורת שמשתמשים בה לתאר קהילות אלא שימוש המאפשר‬ ‫‪‬‬
‫מבט הוליסטי‪ ,‬באמצעות עבות שדה‪ ,‬מתן תמונה רחבה ומפורטת‪.‬‬
‫אתנוגרפיה היא גם מילה המייצגת מבט פנורמי‪ ,‬גם אם אין קהילה שעומדת במרכז‬ ‫‪‬‬
‫הניתוח‪.‬‬

‫בקופסאות הבטון‪ -‬דוגמא למאמר אתנוגרפי‪:‬‬

‫צריך לשאול את עצמנו מה אתנוגרפי פה‪ .‬איך מזהים דברים שקשורים לאתנוגרפיה‪ -‬היא עושה‬
‫תצפיות ועבודת שדה בירוחם‪ ,‬היא רוצה להשמיע את הקול של נשים מזרחיות בעיירת פיתוח‪.‬‬
‫רוצה להבין מה משמעות החברה‪ ,‬המרחב בחוויה שלהן ‪ .‬יש שם תיאור על הבר מצווה של שחף‪-‬‬
‫הבן של המרואיינת‪ -‬מדברים של על למה זה חשוב‪ .‬חלק ממה ששומעים בסיפורה של נורית‪ -‬מה‬
‫משמעות האירוע בחייה של נורית ושל חיי הקהילה‪ .‬חשוב להבין איך ההקשרים האתנוגרפיים‬
‫מעצבים את החוויות שלה‪ .‬היא לא מסתכלת על האנשים האלה היא מסתכלת גם על עצמה‬
‫החוקרת‪ .‬כאן האתיק והאמיק ‪ .‬אני נותנת תיאור מתווך‪ ,‬שעובר דרך העיניים שלי אני גם שם‪ .‬יש‬
‫את המורכבות הזאת‪ -‬סובייקטיביות מודעת‪ .‬יש הסתכלות שהיא מורכבת‪ -‬בפתיח לספר‪ -‬האתגר‬
‫שלה כחוקרת הוא לא לייצר מבט חד ממדי‪ ,‬היא מביאה את התוצר של מערכת היחסים‪ .‬היא לא‬
‫מסתכלת עליה אלא עלינו ‪ .‬היא לא רוצה להצטרף לטקסטים סטריאוטיפים (נוקטת עמדה‪,‬‬
‫ביקורתית?)‪ .‬יש משהו בתוך אתנוגרפיה שזה בולט ביחס למסורות אחרות‪ .‬סוגיות אתיות‬
‫ומתודולוגיות‪ -‬איך אני אוספת את הנתונים במרחב הזה‪.‬‬

‫מצגת ‪ -4‬פנומנולוגיה‬
‫שיעור ‪6‬‬
‫‪ .2‬מסורת מחקר פנומנולוגית‬
‫‪ ‬מתחקה אחר המשמעות שהמשתתפים מעניקים למציאות ולמאורעות בחייהם‪ .‬כלי מרכזי זה‬
‫ראיונות חצי מובנים‪ .‬אפשר גם ראיונות נרטיביים‪ .‬המחקר‪ ,‬מנסה להבין איך תופעות מסויימות‬
‫חודרות להכרה שלנו ומקבלות משמעות?‬
‫במידה רבה הגישה ההבנייתית נשענת על תפיסות פנומנולוגיות‪ .‬המחשבה‬ ‫‪-‬‬
‫הפנומנולוגית רואה בהכרה‪ ,‬בתודעה שלנו את התופעה (הפנומן) היחידה‬
‫שאנחנו יכולים לבטחו‪ ‬בה‪ .‬ההתנסות שלנו בעולם‪ ,‬החוויות שלו מכוננות‬
‫בתודעה‪ ,‬ובאמצעות התודעה‪ .‬ובעצם המחקר מנסה להתחקות אחרי איך‬
‫תופעה מסוימת מקבלת מקום ומשמעות בתודעה שלנו‪ .‬‬

‫המטרה‪ :‬לחקור חוויה‪ .‬להתחקות אחר משמעות של תופעה או זהות‪ .‬נראיין רק את‬ ‫‪‬‬

‫האנשים שחוו את החוויה בעצמם‪.‬‬

‫פרספקטיבה פילוסופית וסוציולוגית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מתארת את החוויה האנושית הבסיסית (‪ )live experience‬של תופעה (‪)phenomena‬‬ ‫‪‬‬

‫מסוימת עבור פרטים‪.‬‬

‫פנומנולוגיה = תופעה‪ .‬כל ידע בעולם מגיע דרך התנסות שלנו‪ .‬המחקר צופה בתופעות כפי‬ ‫‪‬‬

‫שהן באות לידי ביטוי בהכרה שלנו‪ -‬מה החוויה האישית שלנו מהתופעה הזאת?‪ .‬אנחנו‬
‫מנסים לדבר על איך הם נמצאים בתודעה שלנו ואיזה משמעות יש לדבר הזה‪ .‬איך משהו‬
‫הופך להיות משמעותי עבורנו? ואיך הוא מקבל מקום בהכרה שלנו?‬
‫הפילוסופיה של מחקר זה‪ ,‬זה להתבונן בחוויה של תופעות מסוימות‪ ,‬להתבונן בהתנסות‬ ‫‪‬‬

‫של אנשים‪ .‬איך ההתנסות היום יומית שלנו מביאה לנו להכרה של תופעות מסוימות‪.‬‬
‫המסורת בתוך המחקר מנסה לתאר את החוויה האנושית הבסיסית של תופעה‪.‬‬
‫המשמעות שאנו נותנים לחוויה הפנימית שלנו‪ ,‬לתופעה‪ .‬לדוג'‪ ,‬מה המשמעות של אושר‬ ‫‪‬‬

‫עבור הורים שכולים? איך ניצולי שואה תופסים ילדות?‬

‫‪ ‬‬
‫מסורת פנומנולוגית מתאימה למחקר איכותני מאחר ו‪...‬‬
‫‪ ‬סוג מחקר זה מנסה להתחקות אחרי חוויות ואחרי משמעות‪ ,‬לכן זה רלוונטי למחקר‬
‫איכותני‬
‫‪ ‬מבקשת לחזור לדברים עצמם ‪ .‬לנסות להבין איך משהו הופך להיות משמעותי עבורנו‪.‬‬
‫איך משהו תופס את תשומת הלב שלנו‪ .‬לפרק את התופעה‪ .‬להבין את הדבר המובן‬
‫מאליו‪ ,‬להבין את ה"עושר" שלו‪( .‬להיות אישה זה יומיומי‪ ,‬השאלה היא מה זה אומר‬
‫להיות אישה ולמה‪ ,‬לפרק את זה‪ ,‬להתבונן על זה)‪.‬‬
‫‪ ‬בוא נשים את מה שאנחנו יודעים בסוגריים ‪ .‬כי אנחנו רוצים לחזור לבסיס‪ ,‬אנחנו‬
‫שמים בצד את מה שאנחנו יודעים ומנסים לחזור להתחלה‪ .‬לא להסתכל על המובן‬
‫מאליו כמובן מאליו‪ .‬ננסה להבין מה המשמעות של הדבר עבור האנשים שחווים‬
‫אותה‪ .‬שאנו חוקרים את החוויה של האחר‪ ,‬אנו מוותרים על האמת‪.‬‬
‫חיפוש אחר מהות החוויה ‪ -‬כשאני חוקרת אני רוצה להתבונן בחוויה כי דרך החוויה‬ ‫‪‬‬

‫אני יכולה להבין את המשמעות של הדבר הזה‪ .‬הולכת לאנשים שחוו את החוויה כדי‬
‫שנוכל ללמוד מהם על החוויה‪ .‬חוקרים את האנשים שחוו את החוויה‪ -‬למשל אם‬
‫בודקים משהו לגבי תגובות של גברים‪ ,‬לא נשאל על כך נשים‪.‬‬
‫מעלים שאלות שחוקרות את המשמעות של החוויה עבור הפרטים‪ .‬לא רק דרך‬ ‫‪‬‬

‫סיפור‪ .‬אני אצטרך לבנות שאלות שיעזרו לי לחקור זאת‪ .‬לאחר שיהיה לי את תמלול‬
‫הריאיון‪ -‬אני אנסה לחפש פרשנות‪ -‬לחפש משפטים שיכולים להצביע על אשכולות של‬
‫משמעויות‪ ,‬כדי ליצור תיאור שואלים על העבודה‪ ,‬על הזוגיות‪ ,‬על הכל‪ ,‬כדי לנסות‬
‫להגיע למהות של החוויה‪ .‬אנחנו שואלים את המשתתפים כל מיני שאלות שייקחו‬
‫אותנו לחוויה שלהם‪ ,‬אנחנו לא אומרים "תספר מה החוויה שלך"‪ .‬העבודה היא‬
‫לשבת עם מרואיינים ולשאול אותם שאלות שיבהירו לנו את החוויה שלהם‪.‬‬
‫בשלב הפרשנות‪ ,‬חיפוש משפטים שיכולים להצביע על אשכולות של משמעויות‪ ,‬כדי‬ ‫‪‬‬

‫ליצור תיאור כללי של החוויה‪ .‬כל מיני דברים שנאסוף יחד ונשרטט איזשהו‬
‫משמעות‪.‬‬
‫הבנה עמוקה יותר לגבי מהות החוויה‪ -‬אנחנו צריכים להבין לעומק את מהות‬ ‫‪‬‬

‫החוויה‪ .‬לא תמיד זה רק סיפור אחד‪ ,‬זה יכול להיות הרבה תחנות‪ ,‬הרבה סיפורים‪,‬‬
‫הרבה מבנים שמתחברים‪ .‬המטרה היא להבין יותר טוב מה זה להיות "אישה מזרחית‬
‫בירוחם" \ "עובדת ניקיון באוניברסיטה"‪.‬‬
‫השהיית הנחות מוקדמות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אין מציאות או קיום שלא קשורים לחוויה הסובייקטיבית של האדם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חוקרים אנשים שחוו את החוויה‪ -‬אני רוצה להבין את החוויה של נשים למשל שילדו‬ ‫‪‬‬

‫פגים‪ -‬לא נראיין את האחות בבית החולים‪ ,‬רק את הנשים!‬

‫אין חיפוש אחרי "אמת" אלא הבנת המשמעות של החוויה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬דוגמא‪ :‬נהגי אוטובוס שעברו פיגועים ‪ -‬אני לא מאמינה לנהג‪ ,‬הוא לא מספר על‬
‫החוויה שלו בצורה אמינה‪ ,‬מה עושים עם חוסר האמון בתוך המחקר? צריך להבין‬
‫מה זה בשבילו ‪ -‬איך הוא חוזר לאירוע הטראומטי‪ ,‬מה זה אומר בשבילו‪ .‬מה קורה‬
‫אחרי האירוע‪ ..‬זה היה המשמעות שלו‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬אין אמת! יש את מה זה אומר‬
‫בשבילו‪.‬‬
‫כלי המחקר‪ :‬ראיונות עומק‪ ,‬נרטיבים‪ ,‬סיפורי חיים‪ ,‬יומנים אישיים ‪ -‬אנחנו רוצים‬ ‫‪‬‬

‫שאנשים יספרו לנו על החוויה שלהם באופן ישיר‪ .‬ניתן לעבוד גם עם יומנים אישיים‪.‬‬
‫דוגמא למחקר פנומנולוגי‪ :‬חווית אבהותם של גברים אלימים כלפי בת זוגם (פרל‬ ‫‪-‬‬
‫ופלד‪ -)2005 ,‬תיאור בסיסי על חוויות האבהות של גברים אלימים כלפי בת זוגם‪-‬‬
‫המחקר ניסה להבין מה היא חווית האבהות של גברים אלימים כלפי בת זוגם‪,‬‬
‫ומהם הכוחות והתהליכים הפנימיים התורמים לעיצובה של חוויה זו‪ .‬רצינו להגיע‬
‫לתיאור ראשוני רחב וכולל של אבהות‪ ,‬על ממדיה השונים‪ .‬מתמקדים במאמר במה‬
‫זה אומר להיות אבא עבור האנשים המרואיינים‪ .‬מה עושים עם הילדים? איך‬
‫תופסים את הילדים שלהם? שאלות של זוגיות‪ ..‬כשנראה שאלה שמנוסחת כך‪:‬‬
‫המחקר ניסה להבין מהי חוויית‪ ...‬זהו ניסוח של מחקר פנומנולוגי‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪ :‬חווית החיים בצל הורה בעל מגבלה שכלית (ושלר‪-)2009 ,‬‬ ‫‪-‬‬
‫מה המשמעות של היוולדות למשפחה בה לפחות אחד מההורים מאובחן כמתפקד‬
‫בתחום הפיגור השכלי? כדי להבין את השאלה הגדולה הזאת החוקרת תנסה ללמוד‬
‫על היבטים הבאים‪:‬‬
‫מה ההשלכות החברתיות של היוולדות להורה‪ ? ...‬כיצד נתפס ההורה בעל הפיגור‬
‫השכלי בעיני ילדיו? מה המשמעות לקשר הורה‪-‬ילד בעיני הבוגרים‪ ?...‬מה‬
‫המשמעות של המשפחה המורחבת בחיי הבוגרים?‬
‫דוגמא על לקיחת ריספרדל‪ -‬קורא לבצע מחקר פנומנולוגי‪ -‬לא רק איך הכדור‬ ‫‪-‬‬
‫משפיע מבחינה תפקודית‪ -‬אלא גם מבחינת החוויה‪.‬‬
‫המאמר של מוצפי (בטון) לא פנומנולוגי‪ -‬מה שמייחד את הטקסט שלה הוא הקשר‬ ‫‪-‬‬
‫הקבוצה‪ .‬אם היא הייתה עושה מחקר פנומנולוגי היא לא הייתה הולכת לשטח‬
‫ועושה תצפיות‪ -‬פה יש עבודה אתנוגרפית ‪ .‬היא רוצה להתבונן ולהשתתף בתרבות‪.‬‬
‫היא לא עושה עבודה פנומנולוגית‪ .‬הלמידה שמה את ירוחם במרכז‪ .‬היא עושה את‬
‫זה דרך התבוננות באנשים‪.‬‬

‫‪ ‬מחקר פנומנולוגי לא משתמש בכלים האלה‪ -‬מטרתו לשאול מרואיינים שאלות‬

‫כדי להבין טוב יותר את החוויה‪.‬‬

‫מצגת ‪ -5‬תיאוריה מעוגנת בשדה‬

‫‪.3‬תיאוריה מעוגנת בשדה‬
‫‪ ‬יצירת תיאוריה‪ ,‬על סמך השדה‪ ,‬שיכולה להסביר תהליך או סיטואציה‬
‫מסויימת‪ .‬מגוון כלים‪.‬‬
‫השפיעה על איך מחקר איכותני התעצב‪ .‬השימוש שלה בפועל לא קיים הרבה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תיאוריה שמעוגנת בנתונים‪ ,‬בשטח‪ ,‬בשדה‪ .‬לא ממש משתמשים בפועל אך‬ ‫‪‬‬
‫לוקחים ממנה הרבה כלים ובסיס למחקר איכותני‪.‬‬
‫לא מתחילים מהתיאוריה אלא מבקשים ליצור תיאוריה שתספר הסבר על‬ ‫‪‬‬
‫תהליך או סיטואציה‪ .‬תיאוריה זו מבקשת ליצור תיאוריה שיכולה להסביר‬
‫תהליך או סיטואציה מסוימת‪ .‬התיאוריה הזאת מעוגנת בשדה!‬
‫על בסיס עבודה של איסוף נתונים מוקפד‪ ,‬החוקרת מפתחת טענות והשערות‬ ‫‪‬‬
‫תיאורתיות‪ -‬בונה תיאוריה‪ .‬אני קודם כל יורדת לשדה‪ ,‬שם בונה טענות‬
‫תיאוריות בשלב האיסוף נתונים‪ ,‬זה מתנהל בתוך עבודת השדה שלנו‪ .‬אני‬
‫כחוקרת רוצה ללמוד איך אנשים פועלים בנסיבות מסוימות‪ ,‬אני אוספת‬
‫חומרים‪ ,‬ראיונות‪ ,‬ודברים כל זה על מנת לייצר תיאוריה שתסביר תהליך או‬
‫סיטואציה‪.‬‬
‫הרעיון הוא למפות את השדה‪ ,‬למצוא קשרים ולחפש דפוסים חוזרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש הבנה בסיסית (הנחת הבסיס של מסורת המחקר )‪ -‬יש דפוסים מסוימים‬ ‫‪‬‬
‫משותפים‪ .‬אנו מניחים שיש בהתנהגות האנושית דפוסים משותפים‪ .‬אני‬
‫אתחקה אחר הדפוסים האלה ודרכם אנסה ליצור הסבר ולעיתים הכללה על‬
‫בסיסי הדפוסים‪ .‬בונה טענות תיאוריות על סמך דברים שרואים בשדה‪.‬‬

‫הנחות מרכזיות‪:‬‬
‫א‪ .‬דפוסים משותפים בהתנהגות האנושית ‪ -‬יש דפוסים חוזרים אצל בני אדם ולכן אני יכולה‬
‫לגלות אותם בשדה ללא תיאוריה מסוימת‪ .‬אם אני אתחקה אחר הדפוסים אני אצליח לייצר‬
‫איזשהו הסבר‪ .‬בהתנהגות האנושית יש דפוסים חוזרים ומשותפים‪ ,‬אני יכולה לגלות אותם אם‬
‫איכנס לשדה ללא תיאוריה‪ ,‬אני אתחקה אחר החוקים האלה ואני אנסה למצוא הסבר או הכללה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניתן ליצור הסבר ולעיתים הכללה על בסיס הדפוסים ‪.‬‬
‫‪ -‬במילים אחרות‪ ,‬יש לאנשים מסוימים ידע סמוי‪ :‬לכל האנשים החולקים נסיבות חיים משותפות‪,‬‬
‫יש גם דפוסי חשיבה ודפוסי התנהגות חברתיים משותפים‪ .‬ולכן‪ ,‬אם בסביבה דומה יתקיימו‬
‫תנאים דומים‪ -‬אז יתגלו תוצאות‪ ,‬תהליכים ודפוסים דומים שהם הבסיס להכללה במחקר‬
‫האיכותני‪ .‬הידע הוא סמוי‪ ,‬בתוך נסיבות החיים‪ .‬חלק מהעבודה שלי כחוקרת הוא להפוך את‬
‫הידע הסמוי לידע גלוי ‪ .‬אני רוצה להבין באילו נסיבות הדברים האלה קורים‪ ,‬מתוך הבנה שאם‬
‫אני אדע איך הדברים קורים אני אוכל להגיד איך הדברים יקרו בנסיבות דומות‪.‬‬
‫‪ -‬תיאוריה מעוגנת בשדה יכולה קצת להזכיר את המחקר הפוזיטיביסטי‪ ,‬אבל בשונה ‪ ,‬כאן שאלת‬
‫המחקר היא פתוחה ויש כניסה לשדה‪ -‬רק אם אני אכנס באופן פתוח אל השדה‪ ,‬אנסה להבין‬
‫לעומק ואוכל למצוא ולהסביר דפוסים חוזרים בתוך הנתונים שלנו ולייצר הגדרות‪.‬‬
‫ג‪ .‬אנחנו משתמשים במילה תיאוריה‪ ,‬אבל מדברים על תיאוריות קטנות או בינונית‪ -‬יותר‬
‫מצומצמות ‪ ,‬יותר חלקיות שמנסות להסביר או למצוא דפוסים חוזרים בתוך הנתונים שלנו ואז‬
‫לנסות להסביר איך זה קרה‪ .‬התיאוריות מנסות להסביר או ליצור דפוסים חוזרים ואז לנסות‬
‫לייצר הגדרות של מתי הדבר הזה קורה‪.‬‬

‫אז איך זה קורה?‬

‫‪ ‬כלים מגוונים‪ -‬שימוש בראיונות‪ ,‬תצפיות ומסמכים‬
‫‪ ‬איסוף מידע והשוואה בתהליך של "השוואה מתמדת"‪ .‬עד שנבין איך התהליך קורה‪.‬‬
‫זה אומר לזוז כל הזמן בתוך מעגלים שנעים בין סקירת ספרות‪ -‬איסוף הנתונים‬
‫והפרשנות‪ .‬השוואה מתמדת עד שאבין בדיוק איך התהליך קורה‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח קטגוריות ידע וקישור שלהן זו לזו עד ל"רוויה של קטגוריות"‪ -‬כל הזמן צריך‬
‫לאסוף נתונים‪ ,‬לעצור‪ ,‬להבין מה חסר לי להבנת התהליך‪.‬‬
‫על בסיס זה‪ :‬פיתוח טענות והשערות תיאורטיות‪ -‬כלומר בניית תיאוריה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תהליך מעגלי של איסוף‪ ,‬ניתוח וספרות ‪ .‬יש פה מעגליות‪ .‬תהליך של איסוף נתונים‬ ‫‪‬‬

‫ומחקר תוך כדי‪ .‬כל הזמן לנסות לאסוף נתונים‪ ,‬ראיונות‪ ,‬משווים בניהם ואז חושבים‬
‫מה עוד עלינו לעשות‪ .‬להתאים תאוריות קטנות‪ ,‬ולקשור אותם‪ .‬לנסות להבין באילו‬
‫נסיבות משהו קורה‪ .‬תהליך של השוואה מתמדת עד שאבין איך התהליך קורה‪.‬‬
‫מה שמוביל את החוקר הוא המוטיבציה למצוא הסבר תיאורטי לתופעה או חוויה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כל הזמן אשאל את עצמי מה עליי ללמוד כדי להגיע להסבר התיאורי הזה?‬
‫המוטיבציה היא לבנות משהו שיקשור בין דברים‪ -‬שייתן את הקשר בין תופעות‬
‫מסוימות ‪ .‬להבין באיזה נסיבות יקרה משהו אחד ולא אחר‪ .‬המוטיבציה המובילה‬
‫אותנו‪.‬‬
‫דגימה תיאורטית‪ -‬זו דגימה שמנסה לעזור לי לבנות את התיאוריה הזאת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מדגיש הבניית הניתוח על ידי‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫יצירת קטגוריות שמסבירות את הנתונים‬ ‫‪‬‬

‫חיבור דוגמאות רבות ככל האפשר לקטגוריות‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬פיתוח הקטגוריות למסגרת תיאורטית – הקטגוריות יעזרו לבניית‬
‫התיאוריה‪.‬‬
‫תיאוריה מעוגנת בשדה היא גם מסורת וגם תיאור של שיטת ניתוח‪ .‬משתמשים בתיאוריה‬ ‫‪‬‬

‫מעוגנת בשדה כי היא עוזרת לנו לנתח‪ -‬אחת המסורות המחקריות שיש בהן רשימה‬
‫מסודרת של איך לנתח נתונים איכותניים ‪ .‬אנחנו יכולים לפגוש מאמר שכשיבואו לפרט על‬
‫הבניות הם יגידו שהשתמשו בתיאוריה מעוגנת בשדה‪ .‬לפעמים נפגוש רק חלק מזה‪.‬‬
 ‫מצגת ‪ -6‬מסורת מחקר נרטיבי‬
‫שיעור ‪7‬‬

‫‪.4‬מחקר נרטיבי‬
‫‪ ‬פנומנולוגי ונרטיבי דומים ברצון שלהם‪ -‬להתחקות אחר חוויות אישיות ומשמעות‪ -‬אבל‬
‫הנרטיבי עושה את זה דרך סיפורים‪ ,‬ראיונות עומק‪.‬‬

‫נרטיב‪ -‬נרטיב הוא בעצם סיפור ‪ .‬יש למילה נרטיב כיום שימוש יתר ‪ -‬ביקורת של בן דרור‬ ‫‪‬‬

‫ימיני שלכל אחד יש נרטיב ואין כבר עובדות היסטוריות‪.‬‬

‫מחקר נרטיבי – לוקח אותנו למושגים של אמת נרטיבית‪ -‬אין עיסוק באמת‪ ,‬כי הסיפור‬ ‫‪‬‬

‫אמיתי יותר מהאמת‪.‬‬

‫הכח של סיפורים שיש לנו בחיים‪ -‬עניין‪ ,‬שייכות‪ ,‬הצורך להישמע‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הגדרת המושג "נרטיבי"‪ -‬מה הופך טקסט מסוים לנרטיבי?‬

‫‪ ‬דמות‪ ,‬עלילה‪ ,‬סיבתיות‪ ,‬זמן‪ -‬צריך לפחות דמות אחת‪ ,‬רצף של זמן‪ ,‬לפחות שתי‬
‫נקודות זמן‪ ,‬שיתרחש שינוי‪ .‬עלילה‪ -‬צריך שיקרו דברים ויחד יש להם משמעות‪.‬‬
‫‪ ‬יחידת שיח מובחנת שהאירועים סדורים בה ברצף ויש לה התחלה אמצע וסוף‪.‬‬
‫‪ ‬שרשרת אירועים שקשורים לינארית לאורך ציר זמן‪ .‬לפחות ‪ 2‬נקודות זמן‪.‬‬
‫‪ ‬לא רק רצף אירועים אלא תהליך של יצירת משמעות‪ -‬הקשר בין אירועים יוצר‬
‫את הסיפור‪ .‬צריך שתהיה עלילה = לא סתם אוסף של דברים שקורים‪ ,‬דברים‬
‫שקורים ויחד איך שאנחנו מסדרים אותם יש לה משמעות‪ .‬לא סתם רצף אלא‬
‫תהליך של יצירת משמעות‪( .‬כמה ימים סובלת מהפרעות אינטרנט ולא פותרים‬
‫את זה ‪ -‬ניסיון להסביר משהו ולהגיד משהו)‪.‬‬
‫‪ ‬פער בין משהו אובייקטיבי לבין איך שאנשים מספרים לנו‪ .‬כשמתחילים לדבר‬
‫על נרטיב אז זה המתח בין מה יש בטקסט לבין איך הטקסט הזה נמסר לנו‪.‬‬
‫למה נתנו יותר מקום? את מה השתיקו בדיבור?‬
‫הגדרה‪ :‬סיפור נרטיבי הוא תשובה רציפה של אדם‪ ,‬לשאלה המזמינה סיפור‪ ,‬ללא‬ ‫‪‬‬

‫התערבות המראיין‪ .‬לשאול שאלה גדולה שמזמינה סיפור ‪ -‬ואז להיות בשקט‪ .‬לתת לאדם‬
‫לייצר את הסיפור‪ ,‬לספר אותו‪ .‬הוא יבנה את הסיפור‪ .‬הוא יבחר במה להתחיל ובמה‬
‫לסיים‪ .‬למה לתת הרבה מקום ועל מה לוותר‪ .‬זה מה שמנחה אותנו במחקר נרטיבי‪ .‬ברגע‬
‫שנגיב‪ -‬תהיה התכווננות של המרואיין מחדש‪ .‬ניתן לשאול עוד שאלות (מצגת ריאיון‬
‫נרטיבי)‬
 ‫מחקר שבנוי על נרטיבים‪ /‬סיפורים של אנשים‬ ‫‪‬‬

‫הנרטיב יכול להיות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬סיפור קצר ממוקד על אירוע או אדם מסוים‬

‫‪ -‬סיפור מורחב על היבט מתמשך משמעותי‬
‫‪ -‬נרטיב על כל מהלך חיי האדם‪ :‬ראיונות של סיפור חיים‪.‬‬
‫הנחת יסוד‪ :‬הנרטיב הוא סכמה קוגניטיבית מרכזית שמקנה משמעות לעצמו ולעולם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הפילוסופיה שבאה עם המחקרים האלה‪ ,‬הנחות המוצא קשורות למרכזיות של נרטיב‬

‫בחיים שלנו ‪ .‬גם בתוך העולם המחקרי מבינים שלנרטיב יש מקום משמעותי‪ .‬זה סוג של‬
‫מבנה‪ ,‬סכמה שיש לנו בראש‪ ,‬שעוזרת לנו לסדר את העולם הכאוטי שאנו חיים בו‪ .‬דרך‬
‫מבנה של סיפור אנחנו אומרים משהו עלינו כאנשים ועל העולם שאנו חיים בו‪ .‬הנרטיבים‬
‫האלה מעצבים את הזהות שלנו‪ ,‬והם בסיס לאינטראקציה שלנו עם אחרים‪.‬‬
‫נרטיב גם מתאר מציאות וגם מעצב אותה (היסטוריית חיים‪ ,‬סיפור חיים)‪ .‬בנרטיב‬ ‫‪‬‬

‫משתמשים בהרבה דיסציפלינות‪ ,‬יש כאלה שמשתמשים בנרטיב לזהויות של אנשים‬

‫פרטיים\ זהויות של קבוצות (לדוג' מושב נבטים)‪.‬‬
‫כשאנחנו מספרים סיפור אנחנו מעצבים מציאות‪ .‬נרטיב נמצא בדיאלוג עם המציאות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬יש דיאלוג בין היסטורית חיים‪ -‬מה שבאמת קרה‪ ,‬לבין נרטיב החיים‪ -‬איך שאנחנו‬
‫מספרים את החוויות‪ .‬שאני בוחרת לספר את הסיפור בדרך שסיפרתי‪ ,‬שבחרתי את‬
‫הנושאים המרכזיים ואת ההתחלה אמצע סוף‪ ,‬אז יש דיאלוג בין היסטוריית חיים‬
‫(מה שקרה) ולבין סיפור החיים (איך אני מספרת את החיים שלי)‪ .‬מנסים לאזן את‬
‫המתח‪ ,‬לבין מה אנשים אומרים לבין איך הם אומרים את זה‪.‬‬
‫סיפור מתקיים במרחב חברתי‪ ,‬תרבותי וכלכלי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫גם אני כחוקרת מספרת סיפורים‪ .‬יש הרבה דברים שאנחנו שומעים ובסוף כחוקרים נבחר‬ ‫‪‬‬

‫סוג של סיפור אחד שנספר‪ ,‬נבחר לא להכניס דברים מסויימים‪ .‬הכל תלוי למה אני כחוקרת‬
‫נותנת קדימויות‪ .‬אנשים (מרואיינים) באופן מודע ולא מודע עושים בחירה מה להכניס‬
‫לסיפור‪ ,‬ומקורן של הבחירות הוא מה הם רוצים לספר לנו‪ ,‬איך הם רוצים שיתפסו אותם‪.‬‬
‫מה שהחוקרת מספרת זה גם "סיפור"‪ ,‬זה לא אמת מוחלטת‪.‬‬
‫מחקר נרטיבי‪ -‬מסורת מחקר‪ ,‬וגם דרך לאיסוף וניתוח נתונים ‪ .‬יש חוקרים שלוקחים‬ ‫‪‬‬

‫מהנרטיבים רק חלקים (הם יצטרכו להסביר למה)‪ ,‬אפשר לשלב מסורות מחקר אחרות‬
‫ביחד עם הנרטיב‪ .‬המחקר הנרטיבי יכול להיות כל המסורת‪ ,‬כל החבילה‪ ,‬להכניס את‬
‫מקום הנרטיב‪ ,‬ראיון נרטיבי‪ ,‬ניסוח נרטיבי וגם ניתן להשתמש בחלק‪ -‬כלומר רק באיסוף‬
‫נתונים נרטיבי‪ .‬לדוג' מחקר פנומנולוגי שעוסק באימהות שנפגעו בילדותן ועכשיו הן פוגעות‬
‫בילדות שלהן‪ .‬היא מבקשת להביא דרך הנרטיב תמות לגבי תפיסת האמהות שלהן‪ .‬היא‬
‫משתמשת בנרטיב כדי לראות איפה הן ממקמות את זה ביחס לחוויה שלהן‪.‬‬
‫‪ ‬כחוקרות‪ ,‬גם בראיונות חצי מובנים‪ ,‬אנחנו תמיד מזמינים סיפורים‪ .‬אבל‬
‫בסיפור הנרטיבי זה יותר מודגש‪ ,‬אנחנו מתעסקים בנרטיב בהקשר של החיים‪.‬‬
‫הסיפור הוא הדבר המרכזי במחקר שלנו‪.‬‬

‫מספר נקודות מרכזיות‪:‬‬

‫‪ ‬ראייה הוליסטית של האדם – כשמשתמשים בנרטיבים אנחנו מנסים לראות את‬
‫האדם מתוך ראיה הוליסטית‪ ,‬נראה את הסיפור השלם ‪ .‬זה לא רק לפרק את החוויה‪,‬‬
‫אלא להבין איפה האדם ממקם את הדבר שמעניין אותנו בחיים שלו‪.‬‬
‫‪ ‬רצון ללמוד על ולהבין את החוויות המכוננות בחייהם ‪.‬‬
‫‪ ‬חיפוש אחר נקודות מפנה בחייו של האדם בעקבותיהן משהו בחייו של האדם‬
‫השתנה‪ -‬לדוג'‪ ,‬הגירה‪ ,‬חזרה בתשובה‪ ,‬יציאה מהארון‪ ,‬אובדן‪...‬‬

‫כשמדובר על ראיונות עומק במחקר איכותני‪ ,‬יש לנו הטיה לבחירת אנשים ורבליים‬ ‫‪‬‬

‫ורפלקטיביים‪ -‬ויכול להיות שכך נשאיר אנשים בחוץ‪** .‬קודם בוחרים את הנושא ואז‬
‫את סוג המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫דוגמא למחקר נרטיבי‪ :‬שיקום במבחן העלייה (קנייפלד ומירסקי‪ -)2015 ,‬למבחן‬
‫שאלת המחקר‪ :‬כיצד המתמודדים עם הפרעה נפשית‪ ,‬יוצאי ברה"מ‪ ,‬תופסים את מחלת‬ ‫‪‬‬

‫הנפש ואת שירותי השיקום המוצעים להם בקהילה?‬

‫באילו אסטרטגיות הם נוקטים מול תיוג חברתי ומה הם מקורות התמיכה הפורמליים‬ ‫‪‬‬

‫והבלתי פורמליים שלהם?‬

‫זהו מחקר פנומנולוגי? או נרטיבי? הם החליטו נרטיבי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬אין ריאיון סיפור חיים אבל יש ריאיון נרטיבי‪ -‬הם שואלים את המרואיינים שלהם‬
‫"ספר את סיפור החיים שלך"‪.‬‬
‫אנחנו צריכות לשאול את עצמנו ‪ 3‬שאלות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ .1‬למה נרטיבי? שאלת מחקר נרטיבי‪ -‬מתאים להגירה ולשאלות של זהות ותפיסה‪.‬‬
‫וגם הם מדברים על זה שבתוך התחום של בריאות הנפש יש עיסוק בשימוש בשיטה‬
‫הנרטיבית‪.‬‬
‫‪ .2‬מה נרטיבי? הדרך שבה אנשים מציגים את עצמם היא כלי מרכזי במחקר כדי להבין‬
‫את הזהות שלהם‪ .‬שימוש בראיון הנרטיבי‪-‬סיפור חיים פתוח‪ .‬ספר לי על החיים‬
‫שלך‪ ,‬איפה הדברים ממוקמים בתוך הרצף של הזמן‪ .‬לא רק מה קורה לאנשים‬
‫כשהם מגיעים לכאן‪ ,‬אלא שואלים איך היה לפני‪ ,‬מה יהיה אחרי‪ .‬איפה הדברים‬
‫ממוקמים על הרצף של הזמן‪.‬‬
‫‪ .3‬איך נרטיבי? יש ניתוח נרטיבי ‪ .‬מנסים להבין איזה זהות אנשים רוצים לטעון‬
‫לעצמם‪ ,‬שואלים את עצמם איפה המחלה בסיפור שלהם ובחיים שלהם‪.‬‬
‫‪ ‬אחת התובנות שלהם זה שהמשתתפים תופסים את זה כאירוע שקוטע להם את‬
‫החיים ‪ -‬מנסים להבין מה הם מייחסים לדבר הזה‪ ,‬ומה שונה או דומה בחוויה שלהם‬
‫אל מול מתמודדים אחרים‪.‬‬

‫מצגת ‪ -7‬ניתוח שיח‬

‫שיח זאת מילה ש"מתחרה" עם המילה נרטיב בפופולריות שלה‪ .‬לפעמים משתמשים‬ ‫‪‬‬

‫בהן כמילים נרדפות‪ .‬השיח השפיע על המדע בכלל ועל המחקר האיכותני‪ -‬מתוך הבנה‬
‫שהידע הוא לא אובייקטיבי ושיש דרכים שונות להסתכל על המציאות‪ .‬שאין אמת‬
‫אחת יש כל מני סוגי ידע‪.‬‬

‫שיח זה מילה שיש לה כל מני הגדרות‪ ,‬מכל מני כיוונים‪ ,‬עם דגשים שונים‪.‬‬
‫שיח‪:‬‬
‫הכל מילים מילים מילים – הדגש הוא על מילים‪ .‬לעשות מסגור מחדש של המשמעות‬ ‫‪‬‬

‫של מה שאומרים‪ ,‬לכל מילה יש משמעות‪ .‬העיסוק בשיח לוקח אותנו באופן מאוד‬
‫ממוקד לנושא הזה של מילים‪ .‬למילים משמעות עצומה‪.‬‬
‫שיח הוא אוסף מורכב של אמונות ‪ -‬אנחנו יכולים לדבר על שיח כעל אוסף של‬ ‫‪‬‬

‫אמונות בעולם‪.‬‬
‫תוצר חברתי ופוליטי שמבנה את הצורה בה אנו תופסים את המציאות דרך מילים‬ ‫‪‬‬

‫ודימויים‪ .‬הדבר החשוב‪ -‬שיח הוא באיזה מילים ודימויים אנחנו מדברים על‬
‫המציאות ותופסים אותה‪ .‬מה אנחנו יכולים לחשוב על נושא מסוים בזמן מסוים‪,‬‬
‫בהקשר מסוים‬
‫לדוג' אבחנה בין מילים‪ :‬פונה‪ ,‬מטופל‪ ,‬קליינט ‪ -‬מה ההבדל בסמנטיקה? מתי אנחנו‬ ‫‪-‬‬
‫מתייחסים לכל מילה?‬
‫יש שיחים רבים‪ -‬יש כל מני שיחים‪ ,‬שיחים מתחרים‪ .‬זה לא שיש שיח אחד שקובע‬ ‫‪‬‬

‫הכל‪.‬‬
‫ניתוח שיח‪ -‬כשאנחנו מדברים על ניתוח שיח זה לוקח אותנו לשאלות הרחבות‪:‬‬
‫איך אני תופסת את עצמי?‬ ‫‪-‬‬
‫איך אני תופסת את העולם?‬ ‫‪-‬‬
‫איך מדברים על משהו?‬ ‫‪-‬‬
 ‫‪ -‬איך השיחים שלנו מבנים את עצמנו?‬
‫‪ -‬למה אני מתחברת?‬
‫‪ -‬איך אני מציגה את עצמי?‬
‫דומה לנרטיבי‪ ,‬אבל מאוד שונה בעיסוק בשיח‪ ,‬במילים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הגדרות‪ -‬מה נחשב לשיח‪:‬‬

‫שיח בלשני‪ -‬מזהים מה נחשב שיח‪ .‬יחסים ומבנה של יחידות שפה מעבר לרמת המשפט‬ ‫‪‬‬

‫(יכול להיות פסקה או טקסט שלם‪ ,‬איטרקציה בין אנשים)‪ .‬גישה מאוד מבנית‪ .‬מתעניינת‬
‫בכללים של התחביר ‪ .‬היבטים יותר סמנטיים‪ .‬מעבר למשפט אחד‪ .‬מי שעוסק בניתוחים של‬
‫שיח בכיוון הבלשניות לפעמים מתעניין בכללים של התחביר‪ ,‬של הדרך הגשה‪ ,‬עיסוק‬
‫בכללים של טקסט ודיבור‪ .‬הגדרות בלשניות‪ .‬עיסוק באיך הכללים של הטקסט או של‬
‫הדיבור מבנים את הסיטואציה‪ .‬הגדרה מאוד מבנית‪.‬‬
‫פוקויאניות (מישל פוקו) ‪ -‬העיסוק בשיח הוא עיסוק בכוח ובשליטה‪ ,‬הדרה והכללה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בעיקר מייחסים את הפופולאריות שלה לפוקו‪ .‬מישל פוקו הכניס את המילה שיח לדיבור‪.‬‬
‫כשאומרים איך מילים מקנות משמעות למציאות אז מדברים על שאלות של כוח‪ -‬איך‬
‫מייצגים אנשים (למשל קורבנות השואה או שורדי השואה)‪ .‬פוקו הכניס את השאלות‬
‫האלה שהן כל הזמן עסוקות בשאלה איזה עולמות של שיח יש לנו? מה יש במילים שאנחנו‬
‫בוחרים להשתמש בהקשר של הדרה והעצמה של אנשים ‪ -‬איך אנחנו מדירים אנשים‬
‫ומכילים אנשים בשיח מסוים‪( .‬למשל מתמודדי נפש או חולי נפש)‪.‬‬
‫‪ -‬לדוגמא במחקר של כלנית שנעשה על טקסטים של מעריב לנוער‪ ,‬האנשים שענו על‬
‫השאלות במדורי הייעוץ‪ ,‬ענו להם לפי שיח מדעי‪" ,‬אמת טהורה"‪ ,‬שתגיד לאותם בני‬
‫נוער האם הם הומואים או לא‪ .‬יש שיח פסיכולוגי‪ ,‬שיח רפואי‪ ,‬שיח אישי‪ ,‬שיח‬
‫צרכני (סטודנטים ששילמו כסף ומגיע להם כך וכך בגלל זה)‪.‬‬
‫ביניים‪ -‬שימוש בשפה בתוך הקשר‪ -‬לא הרחיבה על זה בשיעור‬ ‫‪‬‬

‫ניתוח שיח הוא עיסוק ממוקד באיך אנשים מדברים‪ ,‬באיתור של שיחים מסוימים‪ ,‬וניסיון‬
‫להבין את המשמעות של השפה והקשר‪ -‬בין השפה והתרבות‪.‬‬
‫‪ ‬ניתוח משמעות השפה מעבר לנאמר במשפט הפשוט‪ :‬איתור של שיחים מסוימים‪.‬‬
‫מחפשים מילים‪ ,‬עיסוק ממוקד באיך אנשים מדברים‪.‬‬
‫‪ ‬ההקשר הרחב יותר של הנאמר ויחסי הגומלין בין ההקשר למשמעות המפורשת‪ .‬בין‬
‫השפה לתרבות‪ .‬איך פוגשים את זה בתוך הטקסט של האנשים‪.‬‬

‫ניתוח שיח כולל הרבה שיטות אבל ‪ 2‬מסורות עיקריות ‪:‬‬

‫‪ .1‬ניתוח שיחה‪ -‬פחות תשמש אותנו‪ .‬איך השיח מארגן סיטואציה‪ .‬אסטרטגיות‬
‫בשימוש שיח ביומיום‪ .‬גישה שעוסקת בשיחות יומיומיות ולא מדברת על כוח או‬
‫ביקורתיות‪ ,‬עושה חקר של אסטרטגיות של שיח בחיי היומיום‪.‬‬
‫‪ -‬דוגמא‪ :‬כיצד שיחים של רווחה וצדק מתבטאים בשיחות ממסדיות בהן לעו"סים יש‬
‫זהות מקצועית כפולה ‪ :‬מחקר שעסק בשיחות של עובדים סוציאליים עם מועמדים‬
‫להיות הורים מאמצים ‪ -‬יש כמה תפקידים בתוך השיחה‪ .‬מנתח שיחות של עו"סים‬
‫ששואלים הורים מאמצים פוטנציאלים על מצבים היפותטיים‪ .‬ניתוח השיחה וזיהוי‬
‫הדברים האלה‪.‬‬
‫‪ -‬המאמר מנתח כיצד עו"סים מצליחים לשלב את בדיקת היכולת של הורים מאמצים‬
‫פוטנציאליים‪ ,‬ובאותו זמן גם לעזור להם להפוך להורים מוכנים יותר‪ .‬במחקר ניתן‬
‫לראות כיצד עו"סים 'עושים' את תפקיד ה'עוזר' ו'שומרי הסף' מבלי לומר זאת‬
‫במפורש‪ .‬בתייחסים לשיחות האלה ומתנחים את הדרך בה מדברים‪ -‬בתוך הניתוח‬
‫ניתן לזהות שני סוגים מרכזיים של שיח‪ -‬ומסבירים אותם‪.‬‬
‫לא עוסקים במשמעות‪ ,‬בחוויה של העו"ס‪ ,‬אלא בודקים איך השיח מבטא זהות‬ ‫‪-‬‬
‫מקצועית שהיא מורכבת כי הם גם אמורים להכין אותם וגם לראות אם יש‬
‫מורכבות במשפחה‪.‬‬
‫מנתחים את המשפטים שהעו"סים אומרים ומזהים את התפקידים השונים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מזהים ‪ 2‬סוגים שונים של שיח‪ 2 -‬תפקידים‪ .‬מזהים שזה קיים ומסבירים איך הם‬
‫מחליפים תפקידים‪ .‬לא מתעסקים בחוויה שלהם‪ ,‬במשמעות של זה‪ -‬אלא בודקים‬
‫איך השיח שלהם מבטא זהות מקצועית שהיא כפולה או מורכבת‪.‬‬

‫ניתוח שיח ביקורתי‪ -‬עיסוק בשיח כתוצר פוליטי ‪ ,‬מי מדבר‪ ,‬למי יש את הכוח‬ ‫‪.2‬‬
‫לדבר‪ ,‬להגדיר אמת‪ .‬מי משפיע על השיח‪ ,‬מי קובע אותו‪ ,‬למי יש השפעה‪ .‬איך נמקם‬
‫את עצמנו דרך השיחים? איך קבוצות שונות משפיעות על השיחים?‬
‫יש הרבה עיסוק בטקסטים וניתוח של הטקסט הפוליטי או ניתוח של פסקי דין‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫נאומים‪ ,‬ראיונות וכתבות‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מחקר של ענת קליין ‪ -‬איך מדברים על איידס בשני עיתונים שונים‪ .‬נרטיב‬ ‫‪-‬‬
‫האיידס בעיתונות הישראלית כדוגמא להבניה תרבותית‪ .‬בין עיתון פופולארי לעיתון‬
‫אליטיסטי‪.‬‬
‫הנחת היסוד של המחקר היא שאינטרסים פוליטיים של קבוצות חברתיות שונות‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫המושפעים ממגוון אידיאולוגיות‪ ,‬באים לידי ביטוי גם בטקסט העיתונאי‪.‬‬
‫חשיפתם עשויה להצביע על מוקדי כוח והשפעה‪ ,‬כמו גם על אי שוויון בחברה‪,‬‬
‫במטרה לנסות לחולל שינוי‪.‬‬
‫ההנחה שהשיח לא סתמי‪ ,‬אלא יש אינטרסים פוליטיים בתוך הדיבור‪ ,‬לנסות להבין‬ ‫‪-‬‬
‫שאלות של אי שוויון וכח דרך הדבר הזה‪ .‬זה פותח ים של אפשרויות לניתוח‪.‬‬
‫זה פותח המון אפשרויות לנתונים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מצגת ‪ -8‬מחקר פמיניסטי‬

‫כל דבר יכול להיות בעצם פמיניסטי‪ .‬מה הוא מחקר פמיניסטי? האם כל שיטה קיימת יכולה‬
‫להתאים או אולי צריך שיטות חדשות? האם כל דבר יכול להיות בעצם פמיניסטי? האם בכלל יש‬
‫דבר כזה שנקרא מחקר פמיניסטי? זאת אומרת מתודולוגיה‪ ,‬שיטת מחקר פמיניסטית? האם אני‬
‫יכולה להשתמש בשיטות קיימות או שאני צריכה לעשות משהו אחר?‬
‫‪ -‬חלק מהעניין של פמיניזם זה להגיד שאין תשובה חד משמעית לזה‪ ,‬זה מנוגד את‬
‫החשיבה הפמיניסטית‪ ,‬לפיה אין תשובה אחת‪ .‬לפיה יש קולות מרובים‪.‬‬
‫אין הסכמה חד משמעית על מה זה פמיניסטי‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מחקר פמיניסטי לא מעיד על סוג המחקר‪ -‬יכול הרבה פעמים להיות משולב‪ ,‬כמו למשל‬ ‫‪‬‬

‫מחקר נרטיבי פמיניסטי‪.‬‬

‫זה שעוסקים בנשים לא הופך את המחקר שלנו לפמיניסטי‪ -‬צריך לחשוב מה פמיניסטי‬ ‫‪‬‬

‫במחקר‪.‬‬
‫מחקר פמיניסטי הוא מעורב‪ ,‬אי אפשר לעמוד מהצד‪ ,‬אי אפשר "לא להתלכלך"‪ .‬חוקרת‬ ‫‪‬‬

‫מעורבת‪ ,‬מביעה את דעתה‪.‬‬

‫‪ -‬לדוג'‪ :‬מאמר של פריימן‪ -‬פמיניסטי נרטיבי‪" .‬פמינסטי לא אומר לנו איזה סוג‬
‫מחקר זה"‪ .‬פמינסטי זה בא עם סט פילוסופי אבל זה לא אומר לנו איך המחקר‬
‫יעשה ‪ .‬פמינסטי זה מסורת מחקר‪ ,‬שכיח שנמצא את זה בשילוב של עוד מסורת‪ .‬לא‬
‫כל מה שמתעסק בנשים הוא פמינסטי‪ .‬אם אתה עושה מחקר פמינסטי צריך להבין‬
‫מה פמינסטי במחקר? זה שעושים משהו ולמשל בודקים אות "החוויה בקרב נשים"‬
‫לעומת החוויה של גברים‪ -‬לא הופך את זה לפמיניסטי‪ .‬אפשר גם להשמיע משהו של‬
‫נשים ולא להסתכל על זה בממד ביקורתי‪ .‬מחקר פמיניסטי לא חייב להתעסק‬
‫במגדר ובאי השוויון בין נשים לגברים‪ .‬נדע שהוא פמיניסטי אם הוא התמקד בממד‬
‫של יחסי כוח‪ ,‬שיוויון וכו'‪.‬‬

‫מחקר פמיניסטי עוסק ב‪ ,‬מאפייני מחקר פמיניסטי‪:‬‬

‫‪ .1‬אי השוויון המגדרי‪ :‬עוסק ראשית באי השוויון המגדרי‪ ,‬זה הבסיס‪ .‬עיסוק‬
‫במגדר כקטגוריית מפתח‪.‬‬
‫‪ -‬מנכיח חוויות‪ ,‬צרכים וריבוי קולות של נשים‪ :‬מחקרים שנעשים על נשים‪ ,‬למען‬
‫נשים‪ ,‬כדי להנכיח חוויות סובייקטיביות‪ ,‬ייחודיות של נשים‪.‬‬
‫‪ -‬בעל תרומה להעצמת נשים ולשינוי חברתי‪ :‬מחקר שמבקש לתרום לנשים‪ -‬אבל‬
‫לא רק‪ .‬עם השנים זזים לעיסוק רחב יותר במגדר ורחב יותר באופן כללי‪ ,‬נקודת‬
‫המבט רחבה יותר‪ .‬שאלות של אי שווין ושינוי חברתי ולא רק עם נשים‪ .‬מתוך‬
‫תפיסה שפמיניזמים עוסקים בשינוי חברתי‪.‬‬
‫‪ .2‬מחקר ביקורתי ואמנציפטורי (משחרר)‪ :‬בהגדרה שלו הוא מחקר ביקורתי כי‬
‫פמיניזם מדבר על מציאות של אי שוויון ‪ .‬מדברת על פערים‪ ,‬על חלוקת משאבים‬
‫לא סימטריים‪ .‬למחקר שאיפות אמנציפטוריות‪ -‬משחררות‪ ,‬יש משהו במחקר‬
‫שיכול לתרום לנשים‪ ,‬יעשה עוד צעד בשחרור שלהן (לא רק נשים‪ ,‬אבל בהגדרה‬
‫הראשונית)‪ -‬גם אם זה בחשיפת המבנים של יחסי כוח‪ ,‬אם זה בלהראות איפה‬
‫נשים נפגעות‪.‬‬
‫‪ .3‬עיסוק הצטלבויות מרובות של זהויות ‪ -‬נשים‪ -‬מזרחיות למשל‪ .‬לדבר על מגדר‬
‫בשילוב של מיניות‪ ,‬גזע‪ ,‬ארץ מוצא‪ ,‬מסוגלות ועוד‪...‬להכניס לזה עוד דברים כדי‬
‫לדבר על קטגוריות‪ ,‬איך הצטלבויות מייצרות חוויית חיים אחרת‪.‬‬
‫‪ .4‬מיקוד ביחסי הכוח בין החוקר‪/‬ת לבין הנחקר‪/‬ת ‪ -‬עיסוק דיי משמעתי ביחסי‬
‫הכוח‪ .‬מדברים הרבה גם על חוסר הסימטריה בכוח בין החוקרת לנחקרת‪.‬‬
‫הרבה רפלקסיביות ‪ .‬במחקר פמיניסטי יש עיסוק רב בזה‪ .‬מדברים על כוח בין‬
‫המעמדות‪.‬‬
‫לוין פריימן ‪ -‬הגבול בין לרצות לשנות משהו לבין להיות מחנכת של האנשים שאת‬ ‫‪-‬‬
‫רוצה ללמוד עליהם משהו‪ ,‬זה גבול דק‪.‬‬
‫מחקר פמיניסטי יש מחשבה על מתי להגיד‪ ,‬ואיך להגיד ועיסוק משמעותי בדבר‬ ‫‪-‬‬
‫הזה‪ .‬זה לא "בקטנה"‪.‬‬
‫היא קוראת למחקר שלה מחקר פמיניסטי נרטיבי‪ ,‬כי בעצם פמיניסטי לא אומר לנו‬ ‫‪-‬‬
‫איזה סוג מחקר זה‪ .‬מאוד שכיח שנמצא את השילוב של פמיניסטי בשילוב של עוד‬
‫מסורת‪.‬‬
‫‪ .5‬התנגדות להפרדה המסורתית בין‪:‬‬
‫פוליטיקה למדע‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫חוקרות לנחקרות‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫אקטיביזם חברתי למחקר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫המחקר הפמיניסטי מערער על ההפרדות האלה‪ ,‬מתנגד להפרדות שנהוג לעשות‬
‫במחקר המסורתי‪.‬‬

‫כשעושים מחקר פמיניסטי תשאלו את עצמכן‪ -‬מה פמיניסטי בזה? לא כל מה שמתעסק‬ ‫‪‬‬

‫בנשים הוא פמיניסטי‪ .‬זה שעושים לדגומא מחקר בנושא‪ ...‬בקרב נשים וגברים חולי סכרת‪,‬‬
‫זה שאנחנו עושים משהו על חוויה של נשים מול של גברים‪ ,‬לא הופך אותו לפמיניסטי‪.‬‬
‫מסורת ביקורתית‪ .‬פרדיגמה ביקורתית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫התפתחות של מתודולוגיות פמיניסטיות‬

‫מבחינת כלים‪ -‬אם מדברים על מתודולוגיה פמיניסטית (מופיע במאמר של פריימן) אפשר‬ ‫‪‬‬

‫להסתכל על ההתפתחות של הכלים‪.‬‬

‫אין הסכמה חד משמעית מה זה מחקר פמיניסטי‪ .‬עם השנים יש תזוזה מעיסוק בנשים בלבד‬
‫לעיסוק במגדר‪ .‬נק' המבט רחבה יותר‪ .‬למשל המחקר של מני מלכה שעוסק דווקא בגברים‪-‬‬
‫עדיין פמיניסטי‪.‬‬

‫שלבים בהתפתחות המחקר הפמיניסטי‪:‬‬

‫שלב ‪ -1‬אמפיריציזם פמיניסטי‪ -‬בשלבים הראשנים היה דומה למחקר כמותני‪ -‬דגש על‬
‫אמפיריות‪ ,‬מדידה ‪ .‬היו חוקרות שכינו עצמן חוקרות פמיניסטיות‪ ,‬שהתמקדו בתכנים‬
‫שנוגעים לנשים ועשו אותו דיי דומה‪ -‬לא אמרו שיש צורך לבטל את ההפרדה בין חוקרת‬
‫לנחקרת או להשתמש בכלים ייחודיים‪ .‬הן דווקא היו חלק מהתפיסה של המחקר הפוזיטיבי‬
‫שמייצר ידע אמין‪ -‬שיהיה נטרלי ולא פוליטי‪ .‬נשאל אם כך‪ -‬כיצד זה פמיניסטי? המחשבה‬
‫הייתה אנחנו נתעקש לחקור בכלים שיש להם לגיטימציה גבוהה ודווקא כך נחשוף תופעות‬
‫של גזענות‪ ,‬סקסיזם‪ ,‬כל מני הביטים של אי שוויון או אי צדק חברתי ‪ .‬נראה שמדובר בבעיה‬
‫כללית ולא פרטנית‪ ,‬נראה את השכיחות של הבעיה וכמה רווחת‪ .‬לכן דווקא להשתמש‬
‫בכלים כמותיים‪ .‬אנחנו נתעקש לחקור בכלים ברמה הגבוה ביותר‪ ,‬כדי להוציא החוצה בעיות‬
‫חברתיות‪ .‬המחשבה הייתה לקחת נושאים שרלוונטיים לחוויות של נשים או לחוויות של אי‬
‫צדק‪ ,‬אבל דווקא לקחת כלים שמקובלים בקהילה המדעית כדי שהתוצאות יתקבלו‪ ,‬שיש‬
‫להם לגיטימציה מדעית‪.‬‬

‫שלב ‪ -2‬כלים איכותניים‪ -‬ביקורת על השלב הקודם‪" -‬אי אפשר לפרק את הארמון של האדון‬
‫עם הכלים שלו"‪ -‬אם אנחנו רוצות לדבר על ידע אחר אנחנו צריכות כלים אחרים ‪ .‬צריך כלים‬
‫איכותניים שיש להם את היכולת להתאים למחקר פמיניסטי כמו למשל ראיון פמיניסטי או‬
‫ראיונות קבוצתיים‪ ,‬כל מני דברים שממתנים אולי את המחקר המסורתי‪ .‬הדיבור הזה על‬
‫איך אנחנו עושים מחקר מתוך אפיסטמולוגיה של נקודת מבט‪ .‬איך אני יודעת? אני יודעת‬
‫מתוך הקרבה להבניה והחוויה‪.‬‬

‫שלב ‪ -3‬דגש על יחסי כוח‪ -‬אפשר להגיד שהשלב השלישי זה לא כלים אחרים אבל זה כן נותן‬
‫דגש מרכזי על הנושא של יחסי כוח (כמו שקורה במאמר של לוין פריימן ) ואתיקה‪ .‬עיסוק‬
‫מכל מני היבטים על מה קורה בתוך המפגש שלנו כחוקרות עם מושאי המחקר שלנו‪ ,‬עם‬
‫השדה שאנחנו חוקרים‪ ,‬עם הקהילה‪ .‬עיסוק מאוד משמעותי שהרבה פעמים יוצרים ביקורת‬
‫פנימית‪ .‬עיסוק באתיקה‪ ,‬יחסי כוח ואיך מפתחים התנהלות אתית מתקדמת יותר‪ .‬מהלך‬
‫שניתן לראות בשנים האחרונות‪.‬‬
‫‪ -‬למשל כשנדבר בקורס על ריאיון נדבר על קרבה ואינטימיות כדי לא להדגיש את‬
‫יחסי הכח‪ ,‬אבל יש ביקורת מתוך המחנה הפמיניסטי‪ ,‬שאומר דווקא לא! בכך‬
‫שעושים את זה אנחנו בעצם משכיחים את העובדה שהוא מרואיין‪ ,‬ומשכיחים את‬
‫עמדות הכח‪ .‬כל הדיבור על אינטימיות רק מטשטש את עמדות הכח‪.‬‬
‫מתוך הדגש על הערכים שלנו ועל המפגש עם המרואיינים‪ ,‬על עניין של יחסי כח‬ ‫‪-‬‬
‫ומיתונם‪" ,‬שוכחים" את המחקר עצמו כל הדברים האלה נמצאים בתוך המחשבה‬
‫המאוחרת יותר על מחקר פמיניסטי‪.‬‬

‫**האם תמיד מחקר פמיניסטי יהיה תחת פרדיגמה ביקורתית? כן‪ ,‬אלא אם זה יהיה גם‬
‫וגם‪ .‬אם אומרים את המילה פמיניסטי לא ממש אפשר שזה יהיה לא ביקורתי‪ .‬פמיניזם‬
‫בבסיסו מדבר על אי שוויון‪.‬‬
‫**אין לכל מסורת את הפרדיגמה הקבועה שלה‪ ,‬למשל מחקר נרטיבי‪ -‬למשל מחקר נרטיבי‪.‬‬
‫היום הרבה מהמחקרים הנרטיביים הם מחקרים פרשניים (הבנייתיים)‪ .‬בבסיס שלה‬
‫התפיסה הנרטיבית היא תפיסה ביקורתית בעצם זה שהיא אומרת שיש לאדם‪ ,‬לפרט את‬
‫הכח לספר את הסיפור שלו‪ ,‬לעצב את המציאות שלו‪ ,‬להשמיע קול שאחרים לא שמעו‪ ,‬אבל‬
‫איכשהו השימושים שלהם לאו דווקא ביקורתיים‪ .‬אז אפשר לראות מחקר נרטיבי יהיה‬
‫פרשני ואפשר שיהיה ביקורתי‪.‬‬
‫‪ -‬במאמרים אפשר למצוא "מחקר איכותני נטורליסטי" ורק לזהות כל מני דברים‬
‫כמו ריאיון נרטיבי‪ -‬אבל לא תמיד יהיה סיווג של מסורת או פרדיגמה‪.‬‬

‫עקרונות מנחים למחקר פמיניסטי – קיים במצגת אך לא דובר בשיעור‬

‫רפלקסיביות מתמשכת ומודעת לחוסר השוויון המגדרי‬ ‫‪‬‬

‫העלאת מודעות ככלי מתודולוגי וכנקודת מבט‬ ‫‪‬‬

 ‫אתגור האובייקטיביות‬ ‫‪‬‬

‫דגש על אתיקה של מהלך המחקר והשלכותיו‬ ‫‪‬‬

‫העצמת נשים‬ ‫‪‬‬

‫דוגמא‪ -‬התהוות זהות אבהית בקרב נערים (לוין – פריימן)‬

‫שאלות של החוקרת את עצמה‪:‬‬
‫‪ ‬נושא המחקר‪ :‬התחקות אחר התהוות הזהות האבהית טרום אבהות‬
‫‪ ‬מסורת‪ :‬מחקר פמיניסטי נרטיבי‬
‫‪ ‬ראיונות נרטיביים עם ‪ 19‬נערים בגילאי ‪11-12‬‬
‫‪ ‬כיצד מעצבים אפיוני הזהות שלי (אשה‪ ,‬צעירה‪ ,‬פמיניסטית‪ ,‬נשואה‪ ,‬ישראלית‪ ,‬תל אביבית‪,‬‬
‫יהודייה‪ ,‬חילונית‪ ,‬אשכנזיה‪ ,‬משכילה‪ )...‬ושל הנערים והיחסים הנרקמים בנינו את‬
‫הנרטיבים שנוצרו בראיונות?‬
‫האם אני יכולה להבין את החוויה הגברית?‬ ‫‪‬‬

‫האם ההזדהות הטבעית שלי עם בנות מיני מפריעה לי "לשים את עצמי בסוגריים"‬ ‫‪‬‬

‫כחוקרת?‬
‫האם הנערים יכולים להרגיש חופשיים‪ ,‬מוגנים ובטוחים לדבר על עצמם בסיטואציה זו?‬ ‫‪‬‬

‫כיצד תופסים הנערים את הדינמיקה שנוצרת בנינו?‬

‫האם להצהיר על עמדתי הפמיניסטית בפני המרואיינים?‬ ‫‪‬‬

‫מצגת ‪ -9‬מסורת אוטואתנוגרפי‬

‫שיעור ‪8‬‬

‫סרט אילם‪ :‬אוטואתנוגרפיה שכלנית כתבה על עצמה‬

‫מאפיינים‪:‬‬
‫מחקר עצמי (במידות משתנות) – החוקר מספר את הסיפור שלו‬ ‫‪‬‬

‫קישור האישי לתרבותי‪ -‬חברתי ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כתיבה על החוויות של הפרט למטרות אקדמיות ‪ -‬איך אני כותבת על החוויות‬ ‫‪‬‬

‫האישיות למטרות האקדמיות‪ .‬זה האתגר הגדול של הכתיבה הזאת‪ .‬איך מביאים ערך‬
‫מוסף לתוך המחקר‪.‬‬
‫תנועה בין חוויות אישיות להקשרים חברתיים‬ ‫‪‬‬

‫כתיבה (גם) בגוף ראשון ‪ .‬מפנים מבט פנימה כדי להבין טוב יותר את העולם או את‬ ‫‪‬‬

‫המציאות החברתית‪.‬‬
‫מגוונת בתוצרים שלה‪ -‬יש סוג של נרטיב אישי‪ ,‬זה יכול להראות כמו אוטוביוגרפיה‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫זה יכול להיות סוג של פרוזה ושירה (מוריירה)‪ .‬אבל זה לא חייב להיות רק על אדם‬
‫אחד‪ ,‬זה על אדם ואינטרקציות שלו עם אחרים‪.‬‬
‫קשורה ל"משבר הייצוג" בעצם ביקורת שהעלתה המחשבה הפוסט מודרנית של איזו‬ ‫‪‬‬

‫עדיפות אנחנו נותנים לשיטה מסוימת שמסבירה לנו על העולם‪ .‬משבר הייצוג דיבר על‬
‫זה שתיאורים אקדמיים הם רק תיאורים‪ ,‬ייצוגים‪ ,‬הם רק גרסה אחת של העולם‬
‫החברתי ‪ .‬לא טקסטים של חוקר בלתי נראה שהוא צינור שמעביר את הידע על איזה‬
‫שהיא מציאות את הקוראים‪ .‬במקום זה אפשר לראות יותר ויותר חוקרים שמחפשים‬
‫דרכים גם להתמודד על השאלות של ייצוג‪ ,‬ואחריות ואיך אני מדברת על אחרים‪ -‬אז‬
‫עכשיו אני כבר לא מדברת על אחרים‪ ,‬אני מדבר עליי ‪ .‬אפשר לראות תגובות של כל‬
‫מני שיטות של מחקר שניסו להיות יותר ביקורתיות‪ ,‬אישיות‪ ,‬פרשניות כדי להתמודד‬
‫על השאלות של "מי אני שאכתוב על אחרים"‪ .‬היו לזה כל מני ביטויים‪ -‬אחד‬
‫הביטויים זה באמת הליכה לכיוונים אוטואתנוגרפים‪ ,‬כי יש פה ניסיון לאתגר את מה‬
‫שאנחנו מכירים‪.‬‬
‫‪ -‬בפועל‪ ,‬מרכיב אוטואתנוגרפי בכל מחקר איכותני ‪ .‬בכל מחקר איכותני מבקשים‬
‫לציין את מקומו של החוקר‪ .‬יש רפלקציה‪ ,‬יש מיקום עצמי ‪ -‬לא כזה חדשני‪ .‬פה הם‬
‫פשוט יותר מתחדדים‪ .‬ממש מערבבים את הדבר‪ -‬החוקרת היא גם הנחקרת‪.‬‬
‫המסורת מפרקת שאלות של סמכות המחברת‪ ,‬דואליות של חוקר‪ -‬נחקר‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫אובייקטיבי‪ -‬סובייקטיבי‪ .‬שואלים את עצמנו אותם שאלות שאנחנו שואלים אנשים‬

‫אחרים ‪ -‬מה עושה את ההבדל בין לשאול את עצמי לעומת לשאול אחרים?‬
‫סוגיות אתיות מורכבות‪ :‬סוג זה של מחקר מחדד את כל השאלות של האתיות‪ .‬גם‬ ‫‪‬‬

‫הדברים הבסיסיים שיש לנו במחקר‪ -‬אנונימיות‪ ,‬סודיות‪ ,‬הסכמה של המעורבים‪ -‬איך‬
‫אפשר לממש את האתיקה באוטואתנוגרפיה?‬
‫‪ -‬אי אפשר לשמור על אנונימיות של כל האנשים‪ .‬כלנית כתבה על מה זה להיות מרצה‬
‫מזרחית באוניברסיטה‪ ,‬ומיכל (הלא מזרחית שכותבת על עוני) הנחתה אותה ‪ -‬דבר‬
‫אשר שם סוגיות ושאלות אתיות מורכבות על השולחן‪ .‬ואז היא רוצה לכתוב על זה‪,‬‬
‫אבל איפה זה שם את מיכל?‬
 ‫אנחנו מנסים למצוא להם כל מני פתרונות אבל זה מורכב‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שאלות על הערכת המחקר‪ -‬איך שופטים אותו? איך מעריכים אותו? מחקר איכותני‬ ‫‪‬‬

‫קשה לשפוט (אם הכל סובייקטיבי ופרשני) אבל בפרט מחקר אוטואתנוגרפי‪ .‬אם זה‬
‫סיפור אישי אז מה אנחנו שופטים? מה הכלים לשפוט ואיך זה לא יוצא ביקורת‬
‫אישית?‬
‫‪ -‬כתיבה אישית באקדמיה‪ -‬האקדמיה מבוססת על זה שלא נהיה אישיים‪ ,‬אנחנו‬
‫צריכים להיות מאופקים ואינטלקטואלים ולא להכנס לעניינים אישיים‪ .‬סגנון כזה‬
‫(כמו המסורת הזאת) של כתיבה מעלה הרבה שאלות‪.‬‬
‫‪ -‬לדוג' ‪ -‬אחת הכותבות אוטואתנוגרפיות כותבת על הפרעות האכילה שלה‪ -‬מתארת‬
‫איך היא הולכת ל"ג'וב טוק"‪ ,‬וכשהיא וכמה אנשים מהאוניברסיטה אוכלים ארוחת‬
‫צהריים והיא אומרת שהיא הולכת לשירותים וחושבת שכולם בטח חושבים שהיא‬
‫הלכה להקיא‪ .‬לפעמים זה חשוף מידי‪ ,‬זה לפרסם לכולם את החולשות שלך‪.‬‬
‫"לקעקע על הגוף את החולשות שלך"‬

‫מה ההבדל בין אתנוגרפיה לאוטואתנוגרפיה? הם לא ממש דומים‪ .‬אוטואתנוגרפיה‬ ‫‪-‬‬

‫השתמשו במושג בעבר כשהחוקר חוקר את התרבות שלו עצמו (ברגע שאני והתרבות‬
‫שאני חוקרת זהים זה היה נחשב אוטואתנוגרפיה)‪ .‬לא היה שם באמת מחקר על‬
‫עצמו ולכן בעבר זה היה קשור לאתנוגרפיה‪ .‬כיום‪ ,‬באוטואתנוגרפיה זה על העצמי‪,‬‬
‫תצפית על עצמי‪.‬‬

‫צריך להיזהר מזה – כתיבה שכביכול מייצרת אותנטיות‪ ,‬אבל עדיין יש פה עריכה‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫טיוטות‪ ,‬צנזורה וכו' –לא בהכרח הופך את המיקום שלי ליותר אותנטי‪ .‬אבל זה‬
‫חוסך שאלות של אתיקה כי אנחנו לא מראיינים אנשים אחרים‪( .‬למרות שפתאום‬
‫ההורים לא יוצאים טוב בסיפור‪ ,‬אז זה מעלה שאלות וצריך להתמודד עם זה)‪.‬‬

‫דוגמא‪ :‬קלרודיו מוריירה‪ -‬מאמר אוטואתנוגרפי‪ -‬אפיסטמולוגיה מדממת –‬

‫‪ #‬מאמר אוטואתנוגרפיה‪ ,‬יש קטעי שיר קצרים‪.‬‬
‫‪ #‬אפיסטמולוגיה מדממת ‪" -‬אני יודע את זה מתוכי‪ ,‬מתוך החוויה שלי‪ ,‬החוויה‬
‫שמגולמת בגוף‪ .‬והגוף הזה מדמם"‪ .‬מגיע מעוני‪ .‬הוא מדבר על מה זה למצוא את‬
‫הגוף והקול שלו בתוך הסטינג האקדמי‪ .‬הוא שואל מה זה להיות בתוך האקדמיה?‬
‫איך אני מתנהל שם? איך החוויות שלי רלוונטיות לדברים שאני לומד? איך אני יכול‬
‫לחקור ולשחרר את האקדמיה מהדיכוי? "ילדים ענייים לא קוראים טקסט‪ ,‬לא‬
‫עושים רפלקציה‪ ,‬אני מבקש מכם‪ ,‬מי שקורא את הטקסט‪ ,‬לעסוק באופן ביקורתי‬
‫בשאלות של אמת וידע ולהבין איך הדברים משתלבים"‪ .‬הוא אומר‪" ,‬אני מקריב‬
‫את הגוף שלי והתודעה שלי למדע דרך האוטואתנגורפיה"‪.‬‬

‫בכללי‪-‬‬
‫בתוך טקסטים אפשר למצוא חפיפה וטשטוש בין מסורות‪ .‬לפעמים זה ביטוי של חולשה‬ ‫‪‬‬

‫ולפעמים לא‪ .‬ישנם מחקרים שעוסקים בכמה מסורות במקביל‪.‬‬

‫‪ -‬למשל המחקר "מורה מחפש משמעות"‪ -‬הוא מחקר נרטיבי‪ -‬סיפורי חיים של‬
‫קבוצת מורים‪ ,‬עם תיאוריה שמעוגנת בשדה‪ ,‬מחקר פנומנולוגי‪ -‬משמעות התופעה‬
‫כפי שהנחקרים מבינים‪ .‬הבניית הנרטיב על התופעה‪ .‬האינטגרציה בין סיפורי‬
‫מרואיינים לפרשנות החוקר‪.‬‬
‫‪ -‬תזה של גלית ינאי ונטורה‪ -‬מגדירה את מחקרה כפנומנולוגי‪ -‬רוצה להבין למה‬
‫המתנדבות במסל"ן עוזבות הרבה‪ ,‬אבל גם היא עושה אתנוגרפיה‪ -‬היא מתייחסת‬
‫למסל"ן כתרבות – איך הדברים עובדים שם וגם עושה שילוב של תיאוריה מעוגנת‬
‫בשדה‪ .‬צריך להבין איפה החלקים השונים‪.‬‬
‫לא להיבהל‪ -‬לראות מה החוקרים אומרים על מה שהם עושים ואיפה החלקים‬ ‫‪-‬‬
‫השונים‬

‫עוד מסורות קיימות‪ :‬מחקר הערכה‪ ,‬מחקר פעולה‪ ,‬מחקר מקרה‪ ,‬מחקר פעולה משתף‪,‬‬
‫מחקר מקרה‪....‬‬

‫מערך המחקר‬
‫מצגת ‪ -10‬נושא המחקר‬

‫נושא למחקר‪ -‬נקודה לקראת העבודה‬

‫‪ ‬מחקר כמשפך‪ -‬מרעיון כללי למיקוד ספציפי‪ .‬יש רעיון כללי ולאט לאט כשמתקדמים‬
‫בעבודה הולכים ומתמקדים בו‪ .‬גם מתמקדים כדי לייצר שאלת מחקר אבל גם בשביל‬
‫החשיבה שלנו‪ .‬אנחנו הולכים ומתמקדים‪ .‬עוזר לנו לא ללכת לאיבוד‪.‬‬
‫‪ ‬בחירת נושא משמעו לזהות ולהגדיר נושא‪ .‬זיהוי התחומים המעניינים שלנו‪ .‬מחקר‬
‫איכותני הוא מחקר שצריך בו זמן‪ .‬זמן להשתהות‪ .‬גם אם יש דד לייניים‪ .‬צריך לבחור‬
‫נושא ולשחק אתו בראש קצת ‪ .‬בתוך ראיון יש הרבה ידע‪ ,‬צריך להיות שם‪.‬‬
‫בחירת נושא המחקר‪:‬‬
‫‪ ‬עניין בתחום מסוים‬
‫‪ ‬זיהוי של בעיה‬
‫‪ ‬תיאור של מצב הדורש חקירה‬
‫‪ ‬סוגיה חשובה בעולם הממשי‬
‫‪ ‬בעיה שטופלה בעבר אך לא בצורה מספקת‬

‫חומרים לעבוד איתם‪:‬‬

‫עצה ראשונית‪ -‬רצוי להתחיל בקריאה של כמה מחקרים כלליים שיתנו לכם מושג על נושא‬
‫העבודה‪ ,‬כיצד משתלב בקונטקסט רחב יותר‪ ,‬מהם המקורות העיקריים מהם אתם למדים עליו‪,‬‬
‫ומהן הסוגיות המרכזיות הקשורות בו‪.‬‬

‫האם זה מעניין אותי? האם יש חומרים? האם זה מחדש?‬

‫יש כבר מחקרים על הקורונה‪ .‬הרוב באנגלית אבל שאר החומרים הם על הנושאים בלי קשר‬
‫לקורונה‪ ,‬ואנחנו נוסיף‪ .‬כשחושבים על נושא צריך לעשות חיפוש ולהבין האם יש עם מה לעבוד‪.‬‬
‫סקירת ספרות יחסית קטנה‪ ,‬לא הרבה מקורות‪.‬‬
‫המחקר יכול להתחיל בכל נקודה‪:‬‬
‫‪ ‬החוקרת קראה ספרות על הנושא וזה מעניין אותה‬
‫‪ ‬היא חוותה חוויה מסוימת שהיא רוצה לחקור לעומק‬
‫‪ ‬רוצה לקדם אג'נדה פוליטית‪ /‬חברתית כלשהיא‬
‫‪ ‬ראתה משהו מעניין שרוצה לחקור‬
‫העניין האישי חשוב ‪ .‬זה שאני קשורה לנושא בצורה זו או אחרת זה חשוב‪ -‬אך לא מספיק‪ .‬צריך‬
‫להסביר למה הדבר הזה חשוב ורלוונטי‪ .‬יותר מזה‪ ,‬אם יש עניין אישי צריך לחשוב לעצמנו אם זה‬
‫לא יפריע למחקר ‪ ,‬האם אוכל לנהל את המחקר מתוך הקרבה באופן שלא יפריע‪.‬‬
‫‪ ‬צריך כל הזמן לחשוב על הרציונל ‪ :‬למה זה חשוב? את מי זה מעניין? למי זה יתרום?‬
‫לתיאוריה? למדיניות? לפרקטיקה? לנושאים חברתיים ולפעולות?‬
‫צריך מסגרת רחבה‪ ,‬ומיקוד‪ .‬נושא שאפשר לשאול בו שאלת מחקר‪ ,‬יש שאלות‬ ‫‪‬‬

‫שמתאימות לנושא שמתאימות למחקר איכותני‪.‬‬

‫ריאלי בנגישותו ובהיקפו‬ ‫‪‬‬

‫שאלות המחקר נובעות מבחירת הנושא‬ ‫‪‬‬

‫מצגת ‪-11‬שאלת מחקר איכותני‬

‫שאלת מחקר איכותנית‬

‫מערך המחקר‪ -‬בפועל איך עושים מחקר איכותני‪ .‬אחד הדברים הקריטיים שנצטרך לעשות זה‬
‫להחליט על שאלת מחקר‪.‬‬
‫שאלה זה משהו קונקרטי יותר‪ -‬אני מזהה את התופעה שאני רוצה לחקור‪ ,‬תוחמת אותה ומצהירה‬
‫מה אני רוצה לדעת‪.‬‬
‫‪ ‬השאלה היא הצהרה שמזהה את התופעה הנחקרת‬
‫‪ ‬מצהירה במה רוצים להתמקד ומה רוצים לדעת על הנושא‬
‫‪ ‬ניסוח אופרטיבי ומפורט של בעיית המחקר‬
‫‪ -‬השאלה צריכה לקחת אותנו לשאלות יותר מתקדמות ועל מה אנחנו רוצים לענות‬
‫ולא רק באופן כללי‪ ,‬אלא יותר ספציפי‪.‬‬

‫שאלת מחקר קשורה (משפיעה‪ ,‬נובעת) במסורת ובמערך המחקר ‪ :‬משקפת את המסורת‬ ‫‪‬‬

‫המחקרית ‪ .‬אמורה להגיד לנו משהו גם לגבי ההמשך והיא תגדיר גם את סקירת הספרות‬
‫שלנו ‪ ,‬תצמצם את עולם התוכן לזווית או שאלה ממוקדת יותר‪ .‬אמורה להצביע על מי‬
‫אנחנו הולכים לראיין‪ .‬השאלה תגיד לנו מה כן!‬
‫מגדירה את גבולות המחקר ומכוונת את הצעדים הראשונים של איסוף המידע (במה אנחנו‬ ‫‪‬‬

‫לא מתעסקים )‪ .‬שאלה זה כמו מצפן‪ ,‬תמיד לחזור אליה‪ .‬תגיד לנו גם את מה אנחנו לא‬
‫חוקרים‪.‬‬
‫הניסוח שלה צריך להיות מעוגן בעולם תיאורטי כלשהו‪ ,‬או במערכת מושגית כלשהי ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫השאלה מתנסחת אחרי שמכירים את הנושא‪ .‬השאלה מבוססת קריאה‪ .‬להראות שקראנו‬
‫על הנושא שאנחנו מבינים בו משהו‪ .‬נשתמש במושגים שקשורים לעולמות התוכן שלו‪.‬‬
‫בשאלות ניתן להבין האם אנחנו מכירים את הנושא‪ ,‬אנחנו צריכים לקרוא ולהבין ואז‬
‫לכתוב את השאלה‪ .‬מתחילים לראות מה אנשים עשו‪ ,‬עוזר לנו לעשות התאמות אל מול‬
‫הדברים שאנחנו רואים‪.‬‬
‫שאלת המחקר מסמנת את התלם‪ ,‬ועוזרת לנו להשאר בו‪ :‬כשנתכנן את שאלת המחקר נצטרך‬
‫לפרק אותה‪ ,‬ולחשוב על‪:‬‬
‫‪ .1‬עולמות התוכן‪ -‬מה יהיו עולמות התוכן? במה המחקר יעסוק? מה אנחנו צריכים לדעת?‬
‫‪ .2‬איך נחקור? מדגם‪ ,‬הכלי שנשתמש בו‬
‫‪ .3‬מה נחקור?‬
‫‪ .4‬איפה נחקור?‬
‫‪ .5‬את מי נחקור?‬
‫‪ ‬המהלך של בניית השאלה ושל המחקר הוא גמיש ‪ ,‬אנחנו לא תמיד נדע למקם בדיוק את‬
‫הניסוח של השאלה‪ ,‬אך כאשר אנחנו מנסחים שאלות אנחנו צריכים להשתמש בה וזה יכול‬
‫להכווין אותנו‪ .‬השאלה לפעמים היא סוף של הרבה דברים שעשינו קודם‪ .‬לעיתים‪ ,‬אנחנו‬
‫יודעים מה מעניין אותנו אבל אנחנו צריכים לקחת זמן כדי לנסח שאלה טובה‪.‬‬
‫לפעמים השאלה הראשונה תהיה רק "מראה מקום" לשאלה טובה יותר שתגיע‬ ‫‪-‬‬
‫מאוחר יותר‪.‬‬

‫ניסוח השאלה‬
‫שאלות המחקר האיכותני שונות משאלות המחקר הכמותי‪ -‬הן כלליות יותר‪ .‬במחקר כמותי‬
‫השאלה מנסחת את המשתנים‪ ,‬קשר של סיבתיות‪ .‬כאן השאלה צריכה להיות כללית יותר‪,‬‬
‫אנחנו לא עושים את השאלות מפורטות מאוד‪.‬‬

‫כללית (אך ממוקדת)‪ -‬שאלות כלליות יותר מאשר מחקר כמותי‪ .‬השאלה תהיה כללית ולא‬ ‫‪.1‬‬
‫מתפרקת או מציגה משתנים‪ .‬בכמותי‪ ,‬השאלה מנסחת כבר את הנתונים‪ ,‬הקשר‬
‫והסיבתיות‪ .‬אם השאלה ספציפית מדיי‪ -‬זה גם לא טוב (האם נוכל להחזיק על זה ראיון‬
‫שעה וחצי?)‬
‫ברורה‪ -‬שאלות ברורות וישירות‪ .‬לא ארוכה מידי וברור לנו על מה אנחנו יכולים לענות‪ .‬אם‬ ‫‪.2‬‬
‫השאלה לא ברורה המחקר עשוי להיות לא ברור‪ .‬לא ארוכה מדיי‪ ,‬לא מסורבלת‪ .‬ברור על‬
‫מה הולכים לענות‪ .‬מונחים שהם ברורים‪.‬‬
‫פתוחה‪ -‬לא נשאל שאלות של האם ‪ -‬כי אלה שאלות סגורות‪ .‬הרבה פעמים זה שאלות‬ ‫‪.3‬‬
‫שמדגישות משמעות או תהליך או תיאור‪ .‬לא שאלות שרוצות לענות על למה‪ ,‬אלא על‬
‫תיאור‪.‬‬
‫דגש על חקירה ולא הסבר ‪ -‬בשאלות איכותניות אנחנו לא באים להסביר קשר בין דברים‬ ‫‪.4‬‬
‫או תיאוריות מסוימות‪ ,‬אלא אנחנו באים ללמוד‪ ,‬לחוקר‪ ,‬להתקרב לחוויה ומשמעות‬
‫דגש על משמעות‪ ,‬תהליך‪ ,‬תיאור‪ ,‬פרשנות‬ ‫‪.5‬‬
 ‫כשמנסחים את השאלה‪ ,‬לשאול את עצמנו‪..‬‬
‫‪ .1‬עם מי אתן רוצות לדבר? איפה התשובה נמצאת‪.‬‬
‫‪ .2‬מה אתן רוצות לדעת?‬

‫אסור!‬
‫להשתמש במילה השפעה‬
‫גם לא מה הקשר בין איקס לוואי‬
‫וגם לא האם‬
‫‪ ‬‬
‫לא‬ ‫מחקר‬ ‫שאלות‬ ‫שאלות מחקר פרודוקטיביות‬
‫פרודוקטיביות‬

‫כמה‪..‬‬ ‫איזה סוג של‪..‬‬

‫באיזה שכיחות‪ ..‬תפיסת‬ ‫באילו דרכים‪..‬‬

‫רווחת‪...‬‬

‫נכון או לא נכון‪..‬‬ ‫כיצד‪ /..‬איך‪...‬‬

‫האם‪..‬‬

‫מהו האחוז‪..‬‬ ‫מהו‪..‬‬

‫מה‬ ‫בין‪..‬‬ ‫מהי המשמעות של‪ ..‬מהי מה הקשר‬

‫משפיע על‪..‬‬ ‫החוויה של‪..‬‬
‫מה הגורמים‬
‫‪ ‬‬
‫אי אפשר להשתמש במילים השפעה‪/‬קשר ‪ -‬אסור לנו להשתמש בהן במחקר איכותני!!!!‬ ‫‪‬‬

‫אנחנו לא יכולים לענות על השאלות האלו דרך מחקר איכותני‪.‬‬

‫‪ -‬לדוג'‪ -‬בשאלה של איך קורונה השפיעה על הבדידות נשאל‪ ,‬איך נוכיח שרק הקורונה‬
‫השפיעה על הבדידות ואין עוד מאפיין ייחודי‪ .‬מחקר איכותני לא יכול לענות על‬
‫שאלה כזאת‪.‬‬
‫אין אפשרות להשתמש במונח חוויה או תפיסה רווחת‪ .‬יש חוויה אישית וסובייקטיבית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אין או או‪ .‬צריך להשאיר שאלה פתוחה!‬ ‫‪‬‬

‫צריך להיות מנוסח כשאלה‪.‬‬ ‫‪‬‬

 ‫אי אפשר להתייחס לגורמים ‪ ,‬זו כוונה מעט יותר כמותית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬למשל שאלה על קורונה‪ -‬מה המשמעות של הבדידות בתקופת הקורונה? השאלות‬

‫צריכות להיות פתוחות אבל אין הדבר אומר שאין לנו הנחות ביחס למציאות‪ .‬אולי‬
‫השאלה תזמין תשובות שאולי נופתע מהן‪ .‬העניין שלנו הוא להבין מה המשמעות של‬
‫הבדידות בעניין הזה‪ ,‬או איך היא נראית‪ ,‬כיצד נראית הבדידות בעידן הקורונה?‬

‫דוגמאות לשאלות טובות‪:‬‬

‫‪ ‬כיצד בני זוג מגיעים להחלטה מה יהיה שם המשפחה שלהם לאחר הנישואין?‬
‫‪ ‬מהי משמעות חוויית הגירוש עבור ילדים שפונו מבתיהם בגוש קטיף?‬
‫‪ ‬מהן אסטרטגיות ההוראה של סטודנטים להכשרה ומורים מתחילים?‬
‫‪ ‬מהן המגמות של זיכרון השואה המתבטאות בתכנית "החמישייה הקאמרית"?‬
‫‪ ‬מהי חווית הזקנה של קשישים בגיל הרביעי? ניתן לראות שהוא ממשיג את השאלה ממנוח‬
‫בקריאה שהוא הכיר "הגיל הרביעי"‬
‫‪ ‬מהי תפיסת האהבה בקרב גברים שרצחו את בת זוגם?‬
‫‪ ‬כיצד תופסות סטודנטיות בדואיות את תהליכי השינוי המתחוללים בחברה הבדואית?‬
‫‪ ‬כיצד תופסות נשים צעירות את השימוש שלהן בסמים במהלך הטיול הגדול?‬
‫מה לא בסדר בשאלות הבאות?‬
‫‪ ‬כיצד משפיעה ההסטוריה של העם היהודי על תפיסת תופעת הפליטים מסודן ואריתריאה?‬
‫(אסור להגיד משפיע)‬
‫‪ ‬מה היא התפיסה הרווחת בקרב התרבויות השונות להפרעות נפשיות?‪ -‬שאלה ענקית‪+‬‬
‫התפסה הרווחת‪ -‬עניין של מדידה‪ ,‬אנחנו לא מודדים‪ ,‬לא מחפשים חוויה רווחת‪ .‬ניתן‬
‫מקום לחוויות הלא רווחות‪.‬‬
‫‪ ‬האם אחים במשפחות אשר קיים אוטיזם אצל אחד מהם‪ ,‬בעלי חסך רגשי? האם‪ -‬אם‬
‫העבודה מחפשת תשבה שהיא כן או לא‪ ,‬לא צריך לחקור את זה‪.‬‬
‫‪ ‬רצח ילדים בידי הוריהם‪ -‬גזירת מחדל או מחדל חברתי? איפה בודקים? אי בודקים? שאלת‬
‫או‪-‬או‪ .‬זאת כותרת אולי לא שאלת מחקר‪ .‬אין איך לבדוק גזירת גורל או מחדל חברתי‬
‫‪ ‬חוויתם של אנשים שהתקבלו לעבודה בעקבות אפליה מתקנת‪ -‬הבעיה‪ -‬לא מנוסח כשאלה‪-‬‬
‫אפשר לשאול‪ :‬מה חווייתם של אנשים שהתקבלו לעבודה בעקבות אפליה מתקנת?‬

‫מה יוצא דופן?‬

‫‪ .1‬מה המשמעות המשפחתית של בחירת בית אבות?‬
‫‪ .2‬איך אנשים מעל גיל ‪ 80‬במצב בריאותי טוב בוחרים בית אבות?‬
‫‪ .3‬מהם הגורמים המרכזיים בבחירת בית אבות?‬
 ‫‪ .4‬מהי החוויה הרגשית בבחירת בית אבות?‬
‫בתשובה השלישית‪ -‬הגורמים‪ -‬שאלה שמתאימה למחקר כמותי‪ .‬כל השאר איכותניות‪.‬‬

‫מצגת ‪-12‬מערך מחקר‬

‫מערך המחקר‪ -‬בפועל איך עושים מחקר איכותני‬
‫שיעור ‪9‬‬
‫מערך המחקר האיכותני‬
‫(כניסה לשדה‪ ,‬אתר מחקר‪ ,‬דגימה)‬
‫מאמר של פרנק ודברס‪:‬‬
‫פרנקל ודברס מדברים על שלושה דברים‪:‬‬
‫אינדוקטיבי – מילה שמוזכרת בצמוד למחקר איכותני‪ ,‬מאפיינת אותה מאוד‪ .‬המילה‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫מסמלת את מערך המחקר שמתחיל מלמטה‪ ,‬מהפרט‪ -‬מערך שמתחיל מחוויית‬

‫האנשים ומשם ממשיכים להמשגת התיאוריה לכיוון למעלה ‪ .‬מטרת המחקר קשורה‬
‫לתיאור חוויות‪ ,‬סיטואציות‪ .‬להבין‪ /‬להביא דברים לפני שמפתחים הסבר או‬
‫תיאוריה‪ .‬אם אנחנו רוצים לבדוק משמעות‪ ,‬אנחנו לא באים מבחוץ ומבינים את‬
‫הדברים‪ -‬אלא נכנסים לשטח ומבינים מה המשמעות אצל האנשים ‪ .‬לכן‪ ,‬השאלות‬
‫יותר כלליות‪ ,‬והכניסה לשדה היא יותר כללית‪ .‬אם במחקר כמותי‪ ,‬כדי לעשות מחקר‬
‫יש להגדיר באופן מדויק מה המשתנים ולהישען על ידע תיאורטי כדי לבדוק את‬
‫הדברים‪ .‬במערך איכותני הוא אינדוקטיבי‪ -‬הכניסה לשדה הרבה יותר כללית‪ ,‬יש‬
‫דברים שנגלה רק יותר מאוחר‪ ,‬ידע נלמד ולא יודעים אותו מההתחלה‪.‬‬
‫דינמי‪ -‬תהליך המחקר ואיך המערך בנוי הוא מאוד דינמי‪ .‬מערך מתפתח וגמיש‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אנחנו מתכננים הצעה למחקר ואת המחקר שלנו‪ ,‬אבל התכנון הזה הוא לא כמו‬
‫מתכון לאפייה שאומר בדיוק כמה צריך מכל דבר‪ ,‬הוא לא מדויק‪ .‬אלא תכנון כללי‬
‫וגס שיש בו קווים מנחים‪ .‬הלמידה היא אינדוקטיבית‪ ,‬ולכן מה שאני כחוקרת לומדת‬
‫בשלבים מוקדמים משפיע על איך המערך שלי יתקיים בהמשך‪ .‬הקשר שלי עם השדה‪,‬‬
‫המשתתפים‪ ,‬הסטינג‪ -‬יכולים להשתנות ולהשפיע על המחקר וניהולו‪ .‬כחוקרת‪ ,‬אני‬
‫לא יכולה לשלוט בכל ההיבטים האלה‪ ,‬יש לגיטימציה לשינויים שיכולים להתקיים‬
‫במהלך הדרך (לעומת הכמותי‪ -‬פחות לגיטימציה)‪ .‬יש מצב שסוף המחקר יהיה שונה‬
‫מהכוונה המקורית ‪ .‬הלמידה היא הדרגתית‪ -‬מתחילים‪ ,‬אוספים חומרים‪ ,‬מראיינים‪,‬‬
‫לומדים שוב מה מעניין ורלוונטי‪ -‬אי אפשר לדעת הכל מראש‪ .‬זה גם הקושי‪ ,‬לא‬
‫תמיד הכל הולך כפי שחשבנו בהתחלה‪ .‬המחקר הוא מאוד קשור לשדה ולאתר‪,‬‬
‫לפעמים השדה יציף לי דברים שיותר יעניינו אותי‪ ,‬או יראה לי שמה שחשבתי‬
‫שמשמעותי הוא לא וכו'‪ ,‬צריך לראות לאן השדה לוקח אותנו‪.‬‬
‫לא לינארי‪ -‬מערך מחקר לא לינארי‪ ,‬אין רצף של פעולות‪ ,‬זה לא ששלב אחד מתחיל‬ ‫‪‬‬

‫ושני מסתיים‪ .‬התהליך הוא מעגלי‪ ,‬השלבים משפיעים ומושפעים אחד מהשני‪ .‬אפשר‬
‫לקפוץ בין השלבים ‪ .‬אפשר לשנות את השלבים שלנו במהלך הדרך‪ ,‬לשחק בהם‪.‬‬
‫ההנחה שאנחנו מסיימים שלב‪ ,‬ועוברים לשלב הבא‪ ,‬לא מתקיים כאן‪ .‬היעדר‬
‫לינאריות אומר שהמחקר הזה הוא קצת מבולגן ‪ .‬זה גם אומר שברגע שאנחנו עושות‬
‫מחקר איכותני‪ ,‬אז אנחנו צריכות להבין שזה מחקר שלוקח זמן‪ ,‬צריך לחשוב על‬
‫הרבה דברים במהלך הדרך‪ ,‬לשהות בהם‪ ,‬לא להאיץ‪ .‬לומדים בדרך‪ ,‬זה מכווין אותנו‪,‬‬
‫משנה אצלנו דברים במחקר‪ .‬התהליך הוא מורכב של איסוף וניתוח נתונים‪ .‬כותבים‬
‫הרבה‪ .‬לעשות מחקר ללא הוראות ברורות‪ ,‬אלא יותר הנחיות כלליות‪.‬‬

‫כניסה לשדה‬
‫כל מחקר מתחיל עם תופעה שמעניינת אותנו‪ ,‬המערך משקף את ההחלטות שלנו ביחס‬ ‫‪‬‬
‫למסגרת העיונית שמנחה אותנו; ביחס לאיך הולכים לבדוק את מה שמניע אותנו;‬
‫לכל מערך כמה חלקים ‪ :‬שאלת מחקר; מסורת מחקרית; כלי מחקר; את מי מראיינים\‬ ‫‪‬‬
‫טקסים וכו'; חשיבה על אתיקה ‪ ‬צריך שיהיה רציונאל שמחבר בין הדברים האלה‪.‬‬
‫הלימה מתודולוגית בין כלל הדברים האלה‪.‬‬
‫"אין ברירה‪ ,‬מתחילים את המחקר"‪ -‬בין לדמיין את מה שהיינו רוצות ולתכנן על דף‪ ,‬לבין‬ ‫‪‬‬
‫התכלס‪ .‬הכניסה לשדה‪ ,‬היא לא רק קונקרטית‪ ,‬אלא היא גם במחשבה "סטייט אוף‬
‫מיינד"‪ .‬זה מצריך מאיתנו אומץ‪ .‬למידה מתוך עשייה‪.‬‬

‫‪ ‬‬
‫בחירת אתר מחקר‬
‫יש מחקרים שהם מאוד ספציפיים לאתר מסויים‪ -‬לדוג'‪ ,‬תכנית מסויימת\ ארגון מסויים‬ ‫‪‬‬
‫לא חייב להיות אתר ספציפי‪ ,‬יכול להיות גם שדה שיותר תחום – לדוג'‪ ,‬בתי ספר של חינוך‬ ‫‪‬‬
‫מיוחד‬
‫יש מחקרים מאוד מכוונים לאוכלוסייה ‪ -‬לדוג'‪ ,‬אנשים שמכורים לקניות\ קשישים עם‬ ‫‪‬‬
‫מחלות כרוניות‬
‫מחקרים מכוונים לתופעה‪ -‬ואז צריך לחשוב איפה אני בודקת את הדבר? יש אתר שאליו‬ ‫‪‬‬
‫אני צריכה להתכוונן? – לדוג' בדידות בקרב קשישים‪ ,‬יש פה אתר ספציפי שאני צריכה‬
‫ללכת אליו? מה התיחום שלי קשישים בדיור מוגן או קשישים שגרים לבד?‬

‫כשאנחנו בוחרים מקום אנחנו לוקחים בחשבון את הדברים אלה‪:‬‬

‫‪ ‬מוכר וקרוב? אתר שהוא מוכר יאפשר לנו נגישות קלה בגלל שמכירים את האנשים או‬
‫השדה‪ .‬אבל ברגע שאנחנו מכירים את השדה זה גם יכול להיות לא פשוט ומורכב‪.‬‬
‫לדוג' סטודנטית שבוחרת במקום ההכשרה שלה כאתר המחקר‪ -‬יכול להיות בעייתי‪,‬‬
‫לא בטוח שירצו‪ .‬במקום פחות מוכר ‪ ,‬צריך לחשוב מה הדרך הכי טובה להיכנס? עם‬
‫מי צריך לדבר? כדי למקסם את היכולת לנגישות ושאנשים יסמכו עלינו‪.‬‬
‫‪ ‬מוגדר ונגיש? יכול להיות מוגדר ותחום או רחב יותר‪ .‬למשל דיור מוגן לא חייב להיות‬
‫בית אבות מסוים אלא דיור מוגן כמרחב פעולה‪.‬‬
‫קשר עם שומרי סף?‬ ‫‪‬‬

‫לחקור בבית? תקדישו לזה מחשבה‪ ,‬ליום שאחרי‪ ,‬האם האנשים ירצו לקרוא את מה‬ ‫‪‬‬

‫שכתבו עליהם? האם בניתוח נרגיש בנוח לנתח את "האנשים מהבית"? שאלה האם‬
‫נראיין קרובי משפחה או מישהו אחר? ראיון הוא מייצר אינטימיות (גם און ליין)‪.‬‬

‫בשלב הזה תעסיק אותנו השאלה‪ -‬כמה אנחנו אומרים למשתתפים במחקר עלינו‪ ,‬על המטרות‪,‬‬
‫על הנושא?‬
‫‪ -‬בכמותי‪ ,‬אין לנו דאגה שאם נגיד לו ככה וככה אז זה ייצר הטייה‪ .‬אז לא בעיה‪.‬‬
‫‪ -‬באיכותני‪ ,‬יש טווח לבין לא להגיד את האמת לבין לא הגיד דברים מסוימים‪ -‬תמיד‬
‫נגיד את האמת אך לא חייב להגיד הכל ‪ .‬יש חוקרים שנוח להם כן להגיד משהו על‬
‫עצמם מתוך מחשבה שזה יעודד את המשתתפים לשתף‪ .‬יש כאלה שמעדיפים לשמור‬
‫על ריחוק‪ .‬יש גם מרואיינים לפעמים שלא רוצים לדעת עלינו‪ .‬לפעמים זה גם קשור‬
‫בסוג המחקר‪ -‬לדוג' לוין פריימן‪ -‬מנהלת דיאלוג עם עצמה ואז עם המרואיינים על‬
‫הפמיניסטיות שלה‪ .‬יש לזה משמעות וחשוב לחשוב על מה אנחנו רוצים להגיד ואם‬
‫בכלל‪..‬‬

‫אוכלוסיית דגימה‬
‫שמתכננים מערך מחקר ואתר מחקר‪ ,‬אנחנו בוחרים גם מדגם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המדגם יעצב‪ ,‬עם מי נדבר? איזה טקסטים נאסוף? וכו'‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מחקרים איכותניים לא בהכרח יהיה את המילה "מדגם"‪ ,‬כי נראה שהיא קשורה למחקר‬ ‫‪‬‬
‫כמותני‪ .‬ולכן נשמע רק על פעולת הדגימה‪ .‬או שנדבר על זה "כאוכלוסיית המחקר" \‬
‫"משתתפי המחקר"‬
‫‪ -‬למה יש כזה עניין סביב זה ? מאחר שתמיד רוצים לחשוב מה המילה מדגם עושה‬
‫במחקר האיכותני אל מול המחקר הכמותי‪.‬‬
‫דגימה‪ -‬את מי דגמנו‬ ‫‪‬‬
‫אוכלוסייה‪ -‬אוכלוסייה‬ ‫‪‬‬

‫בחירה‪ -‬הבחירה של משתתפי המחקר‬ ‫‪‬‬

‫מדגם בשני סוגי המחקרים יש לו מטרות שונות‪:‬‬

‫כמותי‪ -‬המטרה היא דגימה אקראית‪ ,‬הסתברותית‪ ,‬מדגם מייצג; רוצים להציג טענה ביחס‬ ‫‪‬‬
‫לאוכלוסייה הנחקרת על בסיס המדגם ולהכליל;‬
‫איכותני‪ -‬לא הסתברותית; לא אקראית; לא רוצים להכליל‪ ,‬גם אם רוצים להגיד משהו‬ ‫‪‬‬
‫יותר רחב; עיסוק בחוויה האנושית והבנה של היבטיה השונים ; לא בחירת אנשים כי הם‬
‫ממלאים חשיבות סטטיסטית‪ ,‬אלא אנשים שיכולים לספר לי על הדבר שמעניין אותי‬
‫(החוויה \ התופעה עצמה); לא מחפשים שכיחות; מדגמים קטנים; יכול להיות אפילו אדם‬
‫אחד‪ -‬אוטואתנוגרפיה; העדפה לאנשים ורבליים;‬
‫‪ ‬‬

‫‪ 2‬סוגי דגימה עיקריים במחקר איכותני‪-‬‬

‫‪ .1‬דגימה תיאורטית‪:‬‬
‫לקוחה מתיאוריה מעוגנת בשדה – מסורת שהרצון שלה הוא ליצור תיאוריה‪ ,‬הרצון‬ ‫‪‬‬

‫מנחה את ההגעה לחומרים‪ .‬ניתן לשינוי‪ .‬לדוג'‪ ,‬מחליטים על מדגם שמעניין אותנו ואז‬
‫תוך כדי הראיונות יכולים להבין שאנחנו מכניסים אנשים נוספים שיכניסו לנו גיוון‬
‫שיוסיף לנו‪.‬‬
‫איסוף הנתונים מכוון על ידי הבנות שנובעות מהמחקר‪ -‬אוספת נתונים ומפרשת‬ ‫‪‬‬

‫אותם‪ ,‬ואז חושבת לאן היא צריכה להמשיך‪.‬‬

‫בחירה על פי קני מידה תיאורטיים ‪ -‬איסוף הנתונים מכוון על ידי הפרשנות‬ ‫‪‬‬

‫שהחוקרת נותנת לנתונים שהיא אוספת‪ .‬על סמך הפרשנות הראשונית היא מקבלת‬
‫החלטה עם מי היא צריכה לדבר בהמשך‪ ,‬זה כל הזמן משתנה‪ ,‬כל הזמן זזים‪.‬‬
‫מתי עוצרים? עוצרים כאשר מגיעים לרוויה תיאורטית‪ -‬נעצור ברגע שנגיע למצב‬ ‫‪‬‬

‫שאני מרגישה שאני מבינה את הסיפור‪ ,‬אני לא צריכה עוד תנאי להכניס לכאן‪ ,‬הבנתי‬
‫פחות או יותר ויש לי את מי שרלוונטי לפתח את ההסבר שאני רוצה‪ .‬בגדול‪ ,‬תמיד‬
‫אפשר להמשיך‪ ,‬אבל ברגע שסיפורים חדשים לא מוסיפים לי ידע חדש‪ ,‬נעצור‬
‫(לעצור= לא צריכה יותר לדגום= לא צריך ללכת לראיין יותר)‪.‬‬
‫עדיין אינה דגימה סטטיסטית‪ -‬יש יותר מחשבה תיאורטית בדגימה זו (רצון לספק‬ ‫‪‬‬

‫תיאוריה מסוימת)‪ ,‬כי אנחנו עדיין רוצים מדגם שייצג את התיאוריה שאני מנסה‬
‫להסביר‪ .‬אבל היא עדיין לא סטטיסטית‪ ,‬מייצגת או הסתברותית‪.‬‬

‫דגימה מכוונת‪ /‬דגימה תכליתית (רוב המחקרים)‬ ‫‪.2‬‬

‫בחירה מכוונת של משתתפי המחקר‪ -‬בגלל שהמטרה של המחקר היא ללמוד על תופעה\‬ ‫‪‬‬
‫זהות\משמעות\תהליך‪ ,‬אני כחוקרת צריכה לבחור במכוון מקרים\ מרואיינים שהם‬
‫פרודוקטיביים ופוריים עבור המחקר שלי‪ .‬לכן אני לא בוחרת אקראית או רנדומלית‪ ,‬אלא‬
‫אני בוחרת אנשים או טקסים שיכולים לעזור לי בדבר שאני חוקרת‪.‬‬
‫בוחרים אנשים בעלי מאפיינים החשובים למחקר‪ -‬אני אבחר אנשים שחוו את החוויה‬ ‫‪‬‬
‫עליה אני חוקרת ‪ ,‬כנ"ל גם על טקסטים‪ .‬אנשים שיוכלו לספר לי ממקור ראשון על הדבר‬
‫שאני חוקרת‪ .‬אני צריכה להקדיש מחשבה מי האנשים שיהיו רלוונטיים למחקר שלי‪.‬‬
‫החלטה‪ -‬מהם הקריטריונים להיכלל במדגם? ‪ -‬כחוקרת‪ ,‬אני צריכה לקבל החלטה מה‬ ‫‪‬‬
‫הקריטריונים להיכנס למחקר שלי? מי נכנס למחקר שלי? בוחרים אותם באופן מכוון‪.‬‬

‫יצירת המדגם‪ -‬איך מגיעים למשתתפים?‬

‫דגימת נוחות‪ -‬זה לא סוג של דגימה אלא דרך לייצר את המדגם‪ .‬מי שהיה הכי קל‬ ‫‪‬‬

‫להגיע אליו‪ ,‬בחירת אנשים על בסיס הזמינות שלהם‬

‫כדור שלג ‪ -‬מגיעה למישהו והוא מקשר אותי למישהו וכן הלאה‪ .‬אחד מוביל לאחר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שאלונים ‪ -‬מעבירים שאלונים בהתחלה‪ ,‬ואז מתוך השאלונים מבררים אם יש אנשים‬ ‫‪‬‬

‫מתאימים‪ ,‬אם יש למי לפנות‪ .‬לאחר השאלונים פונים לאנשים הרלוונטיים‪ .‬בתוך‬
‫התהליך של השאלון‪ ,‬חושבים על איך נגיע לאוכלוסיות פחות נגישות‪ ,‬יותר חשדניות‪,‬‬
‫יותר סגורות‪.‬‬
‫‪ ‬פרסום – להגיע למשתתפים בתוך המקומות בהם הם נמצאים‪ -‬אתרים מסוימים‬
‫למשל‪ .‬יש במודעה את הקריטריונים להיכנס למדגם‪ ,‬אנונימיות מובטחת‪ ,‬ראיונות‬
‫פתוחים‪ ,‬החוקרת מגיעה למשתתפת‪" .‬אם מדובר בך או במישהי שאת מכירה אשמח‬
‫שתצרי קשר"‪ .‬לעתים נשתמש בשומרי הסף‪ -‬אנשים מפרסמים בשביל החוקרת‪,‬‬
‫עוזרים לה לייצר את המדגם שלה‪ .‬שומרי הסף יגידו למשל למה הם עוזרים? לדוג'‪,‬‬
‫"אני עצמי מתראיינת ומסייעת באיתור נשים‪ ,‬אני רואה את זה כגשר לקידום מעמד‬
‫האישה"‪.‬‬
‫‪ #‬להגיע למשתתפים היכן שהם‪ :‬צריך לחשוב איך אני מגיעה‪ ,‬מי נמצא איפה‪ ,‬מה יהיה להם הכי‬
‫נוח‪ .‬יותר ויותר אפשר לראות פרסום ברשת חברתית‪.‬‬
‫‪ #‬לפעמים משתמשים בכמה טכניקות של יצירת מדגם ביחד‪.‬‬

‫איסוף נתונים‬

‫מצגת ‪ -13‬איסוף נתונים‪+‬תצפית‬

‫שיעור ‪10‬‬
‫נתונים הם תאוריות או הסברים שעוזרים לנו להבין יותר טוב את המחקר שלנו‪ .‬אנחנו צריכים‬
‫למצוא את הנתונים או להשתתף בהפקה שלהם ‪ .‬יש עבודה של חקירה איך מגיעים לאותם‬
‫נתונים‪:‬‬
‫‪ .1‬היכן הם?‬
‫‪ .2‬איך הם נראים?‬

‫איסוף נתונים‬
‫המקורות העיקריים לאיסוף נתונים‪:‬‬
‫‪ ‬תצפיות‪ -‬אני כחוקרת רוצה לצפות וללמוד על דברים מעצם הנוכחות שלי בשדה‬
‫ובמבט שאולי אנשים לא היו מספרים עליהם‪ .‬נוכחות של החוקרת עם רמות שונות‬
‫של השתתפות‪.‬‬
‫‪ ‬ראיונות‪ -‬לא צריך לנחש או לעשות פרשנות למה אני רואה‪ -‬אלא אנשים יספרו לנו‪.‬‬
‫הוא יספר לי את הנתונים על בסיס ראשון‪ .‬בנויים על הבסיס שאני אפגוש פנים אל‬
‫פנים (או דרך מסך)‪ -‬אשאל באופן ישיר ויענה לי בגוף ראשון‪.‬‬
‫‪ ‬חומרים קיימים‪ -‬קיימים בלי קשר לשאלה של החוקרת‪ .‬יכולים להיות טקסטים‬
‫מילוליים‪ ,‬טפסים של אינטייק או ועדות החלטה‪ ,‬תעודות‪ ,‬גם דברים לא מילוליים‬
‫כמו‪ , -‬תמונות‪ ,‬פרסומות‪ ,‬סרטים‪ ,‬סדרות‪ .‬יכול להיות אן‪-‬ליין‪ .‬יש לזה הרבה יתרונות‬
‫מבחינת נגישות‪ ,‬מונע או חוסך שאלות אתיות‪.‬‬
‫‪ ‬החוקרת עצמה‪ -‬היא יכולה להיות המקור לנתונים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫יומן חוקר‪/‬מחקר‬
‫מחברת השראה – חושבים עליו כמקור שיש בו נתונים‪ -‬יומן מחקר‪ .‬שאנו לוקחים‬ ‫‪‬‬
‫לכל מקום (במיוחד לאתר המחקר) וכותבים שם‪ .‬נמצא בשימוש דיי שכיח בראיון ‪-‬‬
‫כתיבה של נקודות מגוונות על המפגש עם האנשים‪ .‬יכול להיות ברמה הטכנית של‬
‫מתי איפה כמה זמן מי נכח ועוד‪ .‬זה יכול להיות ברמת התוכן ‪ -‬דברים מרכזיים‬
‫שעלו‪ .‬יכול להיות משהו יותר רפלקסיבי ‪ .‬היומן חוקר הוא מקום שעוזר לנו לבטא‬
‫את הרפלקסיביות שחשובה לנו למחקר האיכותני‪ .‬יוכל להכנס אחרי זה למחקר‪.‬‬
‫לפעמים אנחנו גם נשנה את הרעיון שלנו‪ ,‬אנחנו נצטרך להתחיל לחשוב ולהבין ואז‬
‫הדברים האלה יהיו בסיס לכתיבה שלנו – איך למשל החלטנו לעבור מאוכלוסייה‬
‫מסוימת לאחרת‪ .‬נוכל לכתוב גם שיר‪ ,‬תמה‪ ,‬רעיון‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬תצפיות‬
‫תצפיות זה כלי מרכזי במחקר איכותני‪ .‬כולל מספר של פעולות החל מלהסתובב בין אנשים וללמוד‬
‫את השגרה שלהם‪ ,‬זה יכול להיות בדגימה של זמנים מסוימים שרק בהם באים ובודקים‪ .‬בעבר‬
‫תצפיות היו בעיקר על הדברים הלא מוכרים ‪ -‬הדברים הלא מוכרים שיש בעולם‪ ,‬היום הרבה‬
‫מהתצפיות נעשות "קרוב לבית"‪.‬‬
‫הגדרות‬
‫‪ ‬טכניקה של איסוף נתונים דרך מגע ישיר עם מושא החקירה – טכניקה בה אנחנו‬
‫כחוקרות נמצאות איפה שהדברים קורים‪ .‬אוספים את הנתונים דרך מגע ישיר עם‬
‫הדבר שאנחנו חוקרים‪ -‬שונה מראיונות שמתבססים על סיפורים של אחרים‪ -‬בתצפית‬
‫אני רוצה ללמוד על דברים דרך הנוכחות שלי‪.‬‬
‫‪ ‬תיאור שיטתי של אירועים‪ ,‬התנהגויות‪ ,‬וחפצים בסביבה החברתית שנבחרה‬
‫למחקר‪ .‬מדובר על מבט ממוקד‪ .‬לא נקלעים למקום כדרך אגב‪ ,‬צריך לעשות‬
‫התבוננות באופן שיטתי ‪ .‬יש לנו מטרות ברורות‪ ,‬באופן שיטתי‪ ,‬במקום מוגדר‪ .‬צפייה‬
‫בסביבה דרך כלי שיטתי‪ .‬כל הזמן לשאול את עצמי למה דברים קורים? זה לא תצפית‬
‫רגילה של הסתכלות סתם ברכבת‪ .‬יש משמעות לפרטים ‪ .‬הרבה אנשים יכולים להגיד‬
‫על עצמם שהם בני אדם צופים‪ ,‬ערים לסביבה‪ ,‬מתבוננים‪ ,‬מקשיבים‪ .‬כשמדובר על‬
‫תצפית מדובר על מבט מאוד ממוקד‪ ,‬לא כהקלעות למצב כדרך אגב‪.‬‬

‫סגנונות של תצפיות‬
‫‪ ‬תצפיות תיאורית‪ /‬פתוחה‪ -‬תצפיות תיאוריות יותר‪ ,‬רוצה לתאר מרחב מסוים‪ .‬אני‬
‫מגיעה ומתבוננת בכל האתר‪ ,‬רצון לקבל תמונה כללית על התנהלות‪ ,‬מי האנשים‬
‫שנמצאים שם‪ ,‬מי הקבוצות החברתיות‪ ,‬תהליכים ראשוניים של היכרות‪ ,‬לנסות‬
‫לזהות מה סדר הזמנים של אותו מקום‪ .‬אולי כי אני עוד לא יודעת לעומק‪ ,‬אולי‬
‫תצפית ראשונה‪.‬‬
‫‪ -‬למשל תצפית בארומה באוניברסיטה‪ :‬בהתחלה להבין את המרחבים שזה כולל‪-‬‬
‫הבחוץ‪ ,‬הבפנים‪ .‬הבפנים הפחות נגיש‪ .‬מי האנשים שמסתובבים שם? לקוחות‪,‬‬
‫עובדים‪ ,‬ספקים‪ ,‬מפקחים‪ ..‬מי הם האנשים שמגיעים כלקוחות? שאלות רחבות‬
‫שמתאימות להתחלה‪.‬‬
‫‪ ‬תצפית ממוקדת‪ /‬מובנית‪ -‬מחפשים משהו יותר ספציפי‪ .‬אם בגלל תיאוריה‬
‫שמעסיקה‪ ,‬אם בגלל שאלת המחקר‪ ,‬אם בגלל משהו שלמדנו בתצפיות הראשונות‪-‬‬
‫מבינים שבזה אנחנו צריכים להתמקד‪ .‬בדרך כלל נבוא עם דברים שאנחנו יודעים‬
‫שעליהם אנחנו רוצים לתת את הדעת‪ .‬לרוב מתחילים מתצפיות פתוחות ועוברים‬
‫לממוקדות יות ר‪ .‬יש גם תצפיות מובנות עם טפסים וקטגוריות ‪ -‬על מה צריך להסתכל‬
‫בדיוק‪.‬‬

‫למה לעשות תצפית?‬

‫‪ -‬בדרך כלל מחקר שמבוסס על תצפית שמצריך יותר זמן‪ .‬לכן לא יצא לנו לעשות את‬
‫זה בקורס זה‪.‬‬
‫‪ ‬כדי להיות שם‪ -‬כשמדברים על תצפית חלק מהדברים המנחים זה ללמוד דברים שלא‬
‫נוכל לקבל בראיונות רגילים ‪ .‬עניין של "אני רוצה להיות איפה שהדברים קורים"‪.‬‬
‫אני לא רוצה‪ /‬זה לא מספיק לי לדבר עם אנשים‪ .‬יש רצון להיות שם בעצמי ‪-‬‬
‫להתחקות אחרי הדבר‪ .‬לא תמיד מדווחים עליו בראיונות‪ ,‬משהו שהוא מאחורי‬
‫הקלעים ולא מדובר‪.‬‬
‫‪ ‬לקבל נקודת מבט אחרת‪ -‬נקודת מבט של מאחורי הקלעים‪ .‬כשנעשה תצפית נקבל‬
‫ידע שלא נוכל להגיע אליו אחרת‪.‬‬
‫‪ ‬ללמוד משהו שאני לא יודעת‬
‫‪ ‬לראות את "מאחורי הקלעים"‬
‫‪ ‬לשבור את המובן מאליו ‪ -‬פתאום כשמסתכלים על דברים מחדש אז הם מקבלים‬
‫משמעות אחרת‪ .‬להבין אחרת את הדברים שתפסתי כמובנים מאליהם‪ .‬אפילו איך‬
‫קורס מתקיים‪ .‬תופעות שכשממקדים בהם את המבט פתאום מסתכלים עליהם‬
‫מחדש‪ ,‬אחרת‪.‬‬
‫‪ ‬לבחון יחסים בין אנשים‪ -‬עיסוק באינטראקציות ‪ .‬איך אנשים מקבוצות מסוימות‬
‫נמצאים בקשר עם אנשים אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬לשים לב ליחסי כוחות‪ -‬היררכיות‪ .‬איך מרצה מפעילה כח בתוך מרחב של למידה‪.‬‬

‫מצריך לאמן את המבט שלנו‪ ,‬למקד אותו‪ .‬דרך אגב‪ ,‬גם כשאנחנו עושים ראיונות‬ ‫‪-‬‬
‫אנחנו גם צריכים לאמץ את המבט הזה‪ .‬כשמגיעים לבית מסוים מעבר לריאיון‬
‫עצמו צריך להסתכל על החדר‪ ,‬על התמונה (נגיד תמונה של הבאבא סאלי מה‬
‫המשמעות שלה)‪ ,‬על כל הדברים האלה גם בתוך הראיונות‪ .‬יכול לסייע בפרשנות‪.‬‬

‫רישומי שדה‪ -‬הכלי לייצר את התצפיות‬

‫אנחנו צריכים לייצר את התצפית‪ .‬הרישומים שלנו הם קונקרטיים‪ -‬משהו שנוכל לחזור אליו‬
‫ולהבין‪ ,‬לא שיפוטיים‪ ,‬מפורטים ככל הניתן‪.‬‬
‫‪ ‬על הרישומים האלה יש הרבה אחריות‪ -‬בלעדיהם אין לנו נתונים‪ ,‬ועליהם יתבסס‬
‫המחקר‪ .‬עליהם להיות‪ :‬מפורטים ככל הניתן‪ ,‬לא שיפוטיים‪ ,‬קונקרטיים‪ -‬שנוכל לחזור‬
‫אליהם ולהבין‪ .‬הדיווחים הכתובים יהיו הבסיס לפרשנות שלנו‪ .‬למשל אם כתבתי שהכיתה‬
‫מלוכלכת‪ -‬מה הכוונה במלוכלכת? אנחנו צריכים לכתוב את הרישומים מתוך מודעות‪,‬‬
‫להבין את המשמעות האמית של הדברים‪.‬‬
‫‪ ‬ברישומי השדה יש משהו שגם תיאורי וגם פרשני ‪ .‬לפעמים עושים את זה בנפרד‪.‬‬
‫הרישומים עוזרים לנו להתבונן על ההטיות שלנו ועל המקומות שלנו בתוך הדבר הזה‪ .‬צריך‬
‫לכתוב באופן שיעזור לנו להבין את ההקשר של מה שכתבתנו (לא רק מה שקורה בהופעה‪,‬‬
‫אלא מה קורה מסביב‪ -‬מזנון‪ ,‬כרטיסים‪ ,‬עובדים)‪ .‬לכתוב מתוך מודעות‪ ,‬להבין את‬
‫המשמעויות האמיות‪.‬‬
‫הבדל בין רישומי שדה ליומן מחקר‪ :‬יומן המחקר‪ ,‬בלי קשר לשדה‪ ,‬נשתמש בו גם‬ ‫‪-‬‬
‫כשנעשה ראיונות‪ .‬רשומות שדה זה הדבר שבו אנו כותבים במחקר שמבוסס על‬
‫תצפיות‪ -‬את התצפיות‪ .‬זה הכרחי‪ .‬יומן חוקר זה אקסטרה‪ ,‬בונוס‪ ,‬נספח‪.‬‬
‫חוקרת מסוימת מדברת על ההתנגשות‪ :‬מצד אחד אנחנו רוצים שהיומנים יהיו‬ ‫‪-‬‬
‫מאוד מפורטים‪ -‬מצד שני אנחנו לא רוצים להיות סגורים עם עצמנו בכתיבה‪ ,‬וגם‬
‫לא לכתוב בהם את כל הפרשנות שלי כבר‪ ,‬כדי לא ל"הנעל" עליה‪.‬‬

‫מה לתעד בתצפית?‬

‫‪ ‬סביבה פיזית ‪ -‬איך המרחב נראה‪ .‬לפעמים אפילו מתחילים בסרטוט‪.‬‬
‫‪ ‬משתתפים‪ -‬תיאור מדוקדק של מי המשתתפים‪ -‬גיל‪ ,‬לבוש‪ ,‬מגדר‪.‬‬
‫‪ ‬פעילות ואינטראקציה ‪ -‬לא רק להגיד מה אומרים‪ ,‬אלא להבין גם איך אנשים אחרים‬
‫מתייחסים למה שהם אמרו‪ .‬להבין את מי מבטלים‪ ,‬למי מקשיבים‪ .‬לשים לב‬
‫לפעולות שלאו דווקא אנשים אומרים‪ -‬תנועה עם היד‪ ,‬גלגולי עיניים וכדומה‪.‬‬
‫‪ ‬שיחה‬
‫‪ ‬מקומו של החוקר‪ -‬תצפית היא תמיד רפלקסיבית‪ .‬אני תמיד חלק מהסיטואציה‪.‬‬
‫האם ניגשו אליי? שאלו אותי דברים? צריכים להיות מודעים לחלק שלנו בתוך‬
‫הסיטואציה‪ .‬איך אני משפיעה? האם אני משפיעה על התצפית? האם יש תגובות‬
‫לנוכחות שלי?‬

‫מה אני מחפשת?‬

‫‪ ‬מה קרה? ומדוע?‬
‫‪ ‬מה שנראה משמעותי‪ /‬חשוב‬
‫‪ ‬מה הרגיל‪ ,‬מה יוצא הדופן? אירועי מפתח? ‪ -‬שמים לב לדברים גם אם הם לא‬
‫העיקר‪ .‬מעדיפים להתרכז בפעילויות חברתיות כדי להבין האם דבר הוא יוצא דופן‪.‬‬
‫חלק מהלמידה זה להבין מה קורה‪ ,‬מדוע‪.‬‬
‫‪ ‬נקודות מבט שונות‪ -‬איך הדברים נראים מקבוצות שונות בתוך המרחב? לנסות לאמץ‬
‫נקודות מבט שונות‬
‫‪ ‬לשים לב לדברים שאנחנו לא יודעים מה הם אומרים‪.‬‬
‫‪ ‬הפרטים הקטנים והתמונה הרחבה‪ -‬זום אין לדברים קטנים אבל גם להתרחק‪.‬‬
‫‪ ‬אירועים דומים‪ ,‬שונים‬

‫כיצד לרשום?‬
‫‪ ‬פרטים של דברים חשובים‬
‫‪ ‬דברים קונקרטיים ולא הכללות‬
‫‪ ‬מה שחוששים לשכוח‬
‫‪ ‬תחושות והתרשמויות ראשונות שלא ברורה משמעותן‬

‫הכנה טכנית‬
‫מתי לכתוב? איך? האם אנחנו יכולים לכתוב תוך כדי‪ .‬האם לכתוב אחרי‪ -‬מתי? האם‬ ‫‪‬‬
‫לכתוב כל מה שקורה? או בנקודות כדי לא לפספס‪ .‬לאמץ שיטה או תכנון‬
‫מבנה דף התיעוד ‪ -‬אולי לחלק את הדף לתיאור ופרשנות‪ .‬אולי יהיו לי סימנים‬ ‫‪‬‬
‫וקיצורים‪.‬‬
‫מיקום ותנועה‪ -‬איפה אני כותבת? האם בתנועה?‬ ‫‪‬‬
 ‫‪ ‬‬
‫כדאי לזכור !‬
‫‪ ‬לכתוב כמה שיותר‪ -‬לכתוב הרבה!‬
‫‪ ‬לא לחפש רק דרמות ‪ -‬יש הרבה עבודה בסיסית של תיאור מה קורה‪ ,‬איך נראה‪ ,‬לא‬
‫לחפש רק אירוע דרמטי או רגע שיא‪ -‬אלא כתיבה שוטפת‪ .‬לנסות להעמיק את המבט‬
‫שלנו ולפרש אותו‪ .‬לנסות להבין את הדבר שנראה לנו מובן מאליו‪.‬‬
‫‪ ‬לשים לב למשמעויות מצד המשתתפים‬
‫‪ ‬להעמיק במבט‪ -‬לנסות להעמיק את המבט שלנו ולפרש אותו‬
‫‪ ‬לשים לב לאינטראקציות‪.‬‬
‫‪ ‬לחפש דוגמאות של אירועים דומים‪ ,‬סוגים שונים של האירוע‪ ,‬וגם שוני בין‬
‫האירועים‬

‫דוגמא‪ :‬מהספר של תמר כתריאל‪ -‬טקסט "בכיבודים! בלי כיבודים!" ‪ -‬היא מדברת על מילות‬
‫מפתח‪ .‬מילים שמגדירות את הישראליות מילות מפתח של החברה הישראלית‪ .‬אחת המילים‬
‫שהיא נוגעת בהן היא כיבודים‪ .‬היא מתארת תצפית שהיא עושה על דוכן פלאפל בחיפה‪ -‬היא‬
‫רושמת ברישומי שדה שלה וכותבת‪ ..‬יש פה תיאור ממש ואחרי איזה הסבר‪ ,‬לא ממש פרשנות‬
‫עומק‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מבחן‪:‬‬
‫מצגות ושיעורים ‪ -‬דגשים של כלנית בתוך השיעורים‬
‫מאמרי חובה‪ -‬רמה מתודולוגית ולא תוכן‪ .‬בחלקים של מה שקשור ביצירת המחקר‪.‬‬
‫‪ ‬‬

‫מה צריך לתצפית טובה?‬

‫‪ ‬גישה פתוחה‪ ,‬לא שיפוטית‪ -‬במיוחד אם עושים על משהו שלא הכי קרוב אלינו עלינו‬
‫להיות פתוחים ולא שיפוטיים‬
‫‪ ‬לרצות ללמוד יותר על אחרים‪ -‬לרצות ללמוד על האחר גם אם שונה מאיתנו‬
‫‪ ‬לא לפחד מפערי תרבות‪ -‬לא לפחד מדברים שלא נהוגים בתרבות שלי‬
‫‪ ‬להיות פתוחים ללא צפוי – לא לפחד מדברים שלא צפינו מראש‬
‫‪ ‬להיות רפלקטיביים ‪ -‬להיות רפלקטיביים למקום שלנו‪ .‬מה מעורר הזדהות ומה‬
‫רתיעה‪.‬‬
‫‪ ‬להיות צופה יסודי ומאזין טוב‬
‫‪ ‬יסודיות ותושבת לב לפרטים‬
‫‪ ‬סבלנות לעמימות‬

‫סוגי תצפית‬
‫עד כמה החוקרת נמצאת "שם"? יש רמות שונות עד כמה החוקרת מעורבת בשדה וזה קובע את‬
‫סוג התצפית‪ .‬אפשר לדבר על סוג התצפית לפי רמת המעורבות של החוקרת‪.‬‬
‫‪ ‬תצפית משתתפת‪ -‬החוקרת לוקחת איזה שהוא חלק בפעולות שאותן היא חוקרת‪,‬‬
‫בפעולות של האוכלוסייה או הקהילה שהיא חוקרת‪.‬‬
‫תצפית לא משתתפת‪ -‬אוספת נתונים תוך מינימום מגע‪ .‬פחות יחסי גומלין‪ .‬למשל‬ ‫‪‬‬
‫חוקר שיסע לשבט רחוק ויגור באופן נפרד‪ ,‬יזמינו אוכל מבחוץ וכדומה‪ .‬שמרו על‬
‫מרחק מהאוכלוסייה‪.‬‬

‫מחקר איכותני מדברים רק על תצפית משתתפת‪ .‬אם נמקם את סוגי התצפית‪:‬‬

‫תצפית לא משתתפת‪ -‬משמע ‪ 100‬אחוז צופה טהור‪.‬‬
‫בתצפית המשתתפת יש רמות שונות – מהשתתפות מלאה ועד השתתפות חלקית‪ .‬אפשר לסרטט על‬
‫ציר של קרבה וריחוק‪ .‬הכי רחוק הוא הצופה הטהור‪.‬‬

‫קירבה‬ ‫|תצפית משתתפת|‬ ‫תצפית לא משתתפת ‪-‬ריחוק‬

‫|צופה כמשתתף ‪ -‬משתתף כצופה ‪ -‬משתתף טהור|" ‪ -‬סקאלה שבין‬ ‫"צופה טהור ‪-‬‬
‫ריחוק וקרבה‪ .‬תצפית מלאה עד תצפית מרוחקת‪..‬‬

‫סוגי תצפיות‪:‬‬
‫‪ -‬צופה טהור‪ -‬תצפית לא משתתפת‪ .‬החוקר לא מעורב בתצפית‪ -.‬פחות רלוונטי לנו‬
‫‪ -‬משתתף טהור‪ -‬החוקרת לגמרי משתתפת‪ .‬החוקר נבלע בשטח בצורה מוחלטת‪ .‬יכול‬
‫לקרות שחוקר נטמע לגמרי‪-‬עוסית שרוצה לחקור לשכת רווחה ומתחילה לעבוד‬
‫באותה לשכה‪ .‬יכול להיות שאלה אנשים שמראש נמצאים כחלק מאותו מרחב‪ ,‬ולא‬
‫עוצרים ואומרים שכעת הם גם בכובע של חוקרים‪.‬‬
‫‪ -‬תצפית משתתפת (צופה כמשתתף) שהיא חלקית‪ -‬עיקר העיסוק שלנו‬
‫‪ -‬ההבדל הוא במילה הראשונה‪ -‬המילה הראשונה (צופה‪ /‬משתתף) מגדירה מה הייתי‬
‫קודם‪ .‬האם היה קודם צופה או קודם משתתף‪ .‬אם הייתי צופה משתתפת העמדה‬
‫הראשונה שלי היא שאני צופה אז אני מחוץ לאירוע ועכשיו אני גם משתתפת‪.‬‬
‫‪ -‬דרך תצפית‪ :‬צופה משתתף‪ -‬הכי שכיחה‪ -‬אני חוקרת שעושה תצפית וחלק מהזמן‬
‫משתתפת‪ .‬יש מורכבות‪ -‬מבחוץ אבל רוצה להיות גם בפנים‪ .‬אני חוקרת‪ -‬צופה‪ ,‬ואני‬
‫גם לוקחת חלק‪ ,‬גם משתתפת באופן חלקי‪ .‬הכי נפוץ במחקר איכותני‪.‬‬
‫‪ -‬המשתתף כצופה‪ -‬פעם הייתי משתתפת באותו מרחב ועכשיו עברתי להיות חוקרת‪,‬‬
‫צופה‪.‬‬

‫‪ ‬‬
‫תצפית משתתפת‬ ‫‪.1‬‬
‫שם גג לתהליך עבודת שדה‪ ,‬בו החוקר משתלב באופן זה או אחר בשדה חברתי‬ ‫‪‬‬
‫כלשהו והופך לחלק ממנו באופן זמני‪ .‬בגדול אני כחוקרת משתתפת באופן חלקי‬
‫בשדה בו אני משתתף‪ ,‬בדברים מסוימים‪ ,‬בחלק מהזמן‪ -‬באותו מרחב‪.‬‬
‫מאפיין מרכזי של מחקר אתנוגרפי‬ ‫‪‬‬
‫תפיסה של התרבות הנחקרת כמערכת של משמעויות שלא ניתן להבין אותה‬ ‫‪‬‬
‫מבחוץ ‪ .‬אני אנסה לחיות ולהיות חלק מהדברים שהם עושים‪ .‬רצון להבין את אותה‬
‫תרבות מבפנים‪ .‬קרבה לעולם של האנשים אותם אני חוקרת‪ ,‬אחשף ככל שניתן‬
‫לעולמם‪.‬‬
‫במסגרת התצפית המשתתפת החוקר חווה את חיי החברה הנחקרת באופן בלתי‬ ‫‪‬‬
‫אמצעי ‪ -‬לא רק שאנשים יספרו לי‪ ,‬אני אהיה שם באירוע‪.‬‬
‫הוא אוסף מידע מתוך מפגש‪ ,‬שיחה וריאיון עם אנשים בתוך החברה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כך הוא עשוי לצבור תובנה לגבי התרבות הנחקרת אשר לא יכול היה להשיג בכל‬ ‫‪‬‬
‫צורה אחרת‪ .‬מעצם זה שאני שם‪ ,‬שאני רואה את הנוף‪ ,‬המרחב‪ ,‬חוויה באופן ישיר גם‬
‫אם אחר כך אני חוזרת הביתה‪ .‬יש למידה מיוחדת מעצם היותי שם ומזה שאני‬
‫בהשתתפות‪.‬‬

‫תצפית משתתפת = להיות שם‪ .‬איפה שהדברים קורים‪ .‬הכרחי וחשוב לכל מחקר‬ ‫‪‬‬
‫אנתרופולוגי ואתנוגרפי‪ .‬העיסוקים היום יומיים‪ ,‬לעטות אוזן לנאמר‪ ,‬להיות אחת מההמון‪.‬‬
‫דרך חיים‪( .‬אלאור ‪ -)1993‬מתארת את הנסיעה בפרדס כץ‪ -‬איך הסביבה מתחרדת‪ .‬מדברת‬
‫על הנוכחות כחוקרת בתוך המרחב הזה‪ .‬סוג של ראיות שנובעות מלהיות שם‪.‬‬

‫חזקות של תצפית משתתפת‬

‫‪ ‬מעודדת אינטראקציה עם המשתתפים‬
‫‪ ‬למידה על דברים פחות מודעים של משתתפים‬
‫‪ ‬גילוי של ניואנסים בתרבות‬
‫‪ ‬איסוף נתונים באווירה טבעית ‪ -‬הדברים נמצאים שם‪ .‬עד כמה הם משתנים כשהם‬
‫נמצאים שם‬
‫‪ ‬אפשרות להבהרה ובירור מידי‪ -‬אפשר לברר על דברים שקורים ברגע נתון‬
‫‪ ‬יעילה לתיאור אינטראקציות מורכבות‪.‬‬

‫אתגרים של תצפית משתתפת‬

‫‪ ‬חשש מהתקבעות על מה שרואים‬
‫‪ ‬פרשנות לא נכונה בגלל הבדלי תרבות ‪ -‬מה קורה אם אני מבינה לא נכון מה שקורה‬
‫שם?‬
‫‪ ‬תלויה בשיתוף פעולה של אנשי מפתח‪ -‬כמה הם מספרים שלי? מיידעים אותי?‬
‫‪ ‬מעלה באופן מיידי דילמות אתיות ‪ -‬שאלות אתיות שעולות מהנוכחות שלי‪ .‬אני צריכה‬
‫לתת להן במה ולהחליט לגביהן‪ .‬הנוכחות שלנו מייצרת משהו בשדה‪.‬‬
‫‪ ‬הנתונים מושפעים מנוכחות החוקר‬
‫‪ ‬עלולה לגרום לחוסר נוחות או אפילו לסכנה לחוקר ‪ .‬לא תמיד נח ונעים בתוך המרחב‪,‬‬
‫אם הולכים למקם שמעורר חוסר נוחות‪ .‬יש משהו בקרבה שמספק לנו הרבה דברים‬
‫טובים אבל לא מתאים לכל חוקרת‪.‬‬

‫‪ 2  ‬סוגים של תצפית משתתפת‬

‫צופה (כ)משתתף ‪ :‬שכיחה יותר במחקר איכותני‪ -‬אני חוקרת‪ ,‬אני צופה ואני גם משתתפת באופן‬
‫חלקי‪.‬‬
‫‪ ‬החוקר אינו חבר הקבוצה אך משתתף בפעילויות שונות על מנת לחקור אותן‪.‬‬
‫‪ ‬מאפשר חופש פעולה (לא חייבים להשתתף אם לא רוצים)‪ -‬אני לא חייבת לעשות‬
‫הכל‪ .‬אם אני לא רוצה לעשן אני לא חייבת‪ ,‬גם אם זה משהו שהקבוצה עושה‪.‬‬
‫‪ ‬מאזן בין הסובייקטיבי והאובייקטיבי‪-‬‬
‫‪ ‬ניתן להיעזר באינפורמטיביים‬
‫‪ ‬במסגרת התצפית המשתתפת החוקר חווה את חיי החברה הנחקרת באופן בלתי‬
‫אמצעי‬
‫‪ ‬אוסף מידע מתוך מפגש‪ ,‬שיחה וראיון עם אנשים בתוך החברה‬
 ‫תובנות שלא יכול היה להשיג בדרך אחרת‬ ‫‪‬‬
‫לפעמים קשה למצוא את האיזון בין ‪ 2‬התפקידים ‪ .‬בסוף היום חוזרים לחיים ולא‬ ‫‪‬‬
‫באמת חלק‪ .‬ועדיין זה השכיח ביותר‪.‬‬
‫התפקיד שהחוקרים בוחרים למלא עלול להתנגש עם הצורך שלהם להבין את החברה‬ ‫‪‬‬
‫כמות שהיא‪.‬‬

‫המשתתף (כצופה)‪ :‬אני חלק מהקבוצה ואני מחליטה לעשות מחקר‪ .‬לצאת החוצה ולחקור‬
‫מבחוץ‪ .‬זה גלוי אני מודיעה על זה‪ .‬אני לא רק חברה בקבוצה עכשיו אני גם חוקרת‪ ,‬עושה תצפית‪:‬‬
‫‪ ‬זהו מצב בו אדם החי בחברה בדרך כלל מאמץ לעצמו לתקופה קצרה עמדה של תצפית‪.‬‬
‫החוקרים חברים בחברה עליה הם צופים‪ ,‬בטרם החליטו לחוקרה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חבר קבוצה הנלמדת שעושה מחקר באופן גלוי על הקבוצה‬ ‫‪‬‬
‫בתפקיד זה מדווח החוקר על היבטי החברה שהוא משתייך אליה‪ ,‬ויש לו בה תפקיד מוגדר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המידע הבסיסי אודות החברה פתוח בפניו מתוקף המגע החברתי הרגיל שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולת לחשוב ולהרגיש כמו הנחקרים‬ ‫‪‬‬
‫מקצר את שלב הכניסה לחברה‬ ‫‪‬‬
‫החוקרים זוכים לאמון מחבריהם‬ ‫‪‬‬
‫יש לחוקרת השפעה מזערית על החברה הנחקרת‪ -‬החוקרת פחות מעוררת השפעה על‬ ‫‪‬‬
‫הקבוצה‪.‬‬
‫יש מורכבויות‪ :‬מתי אני שמה איזה כובע? שאלות שעולות מהתפקיד הזה‪-‬‬
‫החוקר צריך לבחור מה מתוך ההתרחשויות להגדיר כתצפית‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫קושי ביכולת של החוקר להיות אובייקטיבי‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מעורבות קודמת שתגרום להעדפה של צד אחד‪ ,‬או הסתרת מידע מהצד האחר‪ .‬עד כמה אני‬ ‫‪o‬‬
‫יכולה לאמץ מבט תיאורי אובייקטיבי‪.‬‬
‫ה'נחקרים' עלולים לחשוד בו בנאמנות כפולה‬ ‫‪o‬‬

‫תצפית לא משתתפת ‪ -‬פחות רלוונטי לנו‬ ‫‪.2‬‬

‫הכניסה לשדה‪ -‬כשעושים תצפיות צריך לחשוב‪:‬‬

‫האם צריך לבקש רשות (בעפ‪ ,‬בכתב) כדי לבצע את המחקר‪ .‬חלק מהעניין הוא לא לעורר‬ ‫‪‬‬
‫הרבה תגובות אלא לשמור על טבעיות‬
‫האם להציג את מטרת המחקר ומטרותיו‬ ‫‪‬‬
‫צריך לנהוג‪ -‬ברגישות‪ ,‬כבוד‪ ,‬גמישות‬ ‫‪‬‬
‫השגת הסכמה ושיתןף פעולה‬ ‫‪‬‬
 ‫אתיקה‪-‬‬
‫המקום בהם דברים הם אפורים‪ -‬הם לא שחור או לבן‪ :‬מעורר שאלות כמו מה אני כותבת‪ ,‬איך‬
‫אני כותב‪ ,‬איך אני מציגה‪ ,‬מה אני מציגה‪.‬‬
‫האם לפרסם היבטים פרטיים על הקהילה?‬ ‫‪-‬‬
‫האם לפרסם היבטים לא נעימים על הקהילה?‬ ‫‪-‬‬
‫מה לעשות כשצופים במעשים לא חוקיים? לא אתיים?‬ ‫‪-‬‬
‫האם אפשר לא להציג את עצמי כחוקר כדי למנוע הטיה?‬ ‫‪-‬‬

‫שיעור ‪11‬‬

‫תצפית על תיווך כאב (קרן מזוז ‪)2013‬‬

‫למדנו שבתצפית משתתפת יש ‪ 2‬תחומים ‪-‬‬
‫צופה משתתף‪ :‬חוקרת שלוקחת על עצמה רק חלק מהפעילות‬
‫או‬
‫משתתף כצופה‪ :‬חוקרת שממש חלק מתוך הקבוצה שלה‪.‬‬
‫מה שמעניין בטקסט הזה‪ ,‬זה שהיא מזכירה לנו את הניואנסים האלה‪ .‬היא נמצאת שם אבל‬
‫לא משתתפת והיא גם כותבת את זה‪ ,‬ומבינה למה היא לא עושה את זה‪ .‬היא לא עושה‬
‫תצפית טהורה אבל היא גם לא עושה תצפי משתתפת בגלל כל מני סיבות שהיא מונה‪ .‬בלי‬
‫קשר יש פה טקסט מעניין ומורכב שעוסק בנושא שקשה לתצפת עליו‪ -‬תצפיות על כאב ועל‬
‫תיווך של כאב‪ ,‬הוא מזכיר לנו מה מחקר איכותני עושה ומה המטרה שלו‪ .‬איזה נושאים הוא‬
‫יכול להביא לנו‪.‬‬
‫‪ -‬סוג מחקר‪ :‬אתנוגרפי‪ .‬יש תצפיות‪ .‬הנושא עצמו לא בהכרח אומר לנו איזה סוג‬
‫מחקר זה‪.‬‬
‫‪ -‬סוג מחקר זה‪ :‬אתנוגרפי‪ .‬הרבה פעמים משתמשים במושג של אתנוגרפיה גם‬
‫כשרוצים להצביע על שימוש מרכזי בכלי של תצפיות‪ .‬מצד שני אפשר להשתמש‬
‫בתצפיות גם למחקרים אחרים‪ .‬המחקר הזה הוא אתנוגרפי‪ .‬ההקשר שלה הוא‬
‫הקשר שמדבר על העובדות הזרות מהפיליפינים‪ .‬קבוצה תרבותית אליה היא‬
‫מתחייבת‪ -‬הפיליפיניות‪ .‬במאמר הזה היא מזכירה הרבה חוויות של כאב‪ ,‬לכן זה‬
‫מבלבל‪ .‬אבל בגלל היא משתמשת בתצפיות אז זה אתנוגרפי‪ .‬בחלקים שהיא מדברת‬
‫על החוויה של הכאב היא קצת מתייחסת למחקר פנומנולוגיה של הגוף וזה מעניין‬
‫לראות זה הקשר של העובדות הסיעודיות בכל מיני זירות‪.‬‬

‫הבחנה בין תצפית לתצפית משתתפת‪ -‬היא עושה תצפיות בשתי זירות‪ .‬זירה אחת אלה בתים‬
‫פרטיים של חולים סיעודיים שיש להם מטפלת שנמצאת בבית ‪ ,‬קרן נכנסת לשם ומשתתפת‬
‫בחלק מהדברים‪ ,‬היא ממש מפרטת איפה היא משתתפת ואיפה לא‪ .‬היא עושה את זה במשך‬
‫יותר מ‪ 4‬שנים ב‪ 30‬בתים‪ .‬במקביל יש לה גם תצפית על מחלקה סיעודית בתוך מוסד פרטי‪,‬‬
‫כחצי שנה‪ .‬במוסד אין לה אישור להשתתף ולעשות שום פעילות‪ ,‬ובבתים הפרטיים כן יש לה‪.‬‬
‫אז שם היא יוצאת איתם לטייל‪ ,‬עוזרת להאכיל אותם ועוד‪ ,‬וגם מלווה קצת את העובדות‬
‫עצמן‪.‬‬
‫יש לה מבט מאוד מעניין‪ -‬מה מאפשרת ההשתתפות ומה זה בעצם אומר? האם מה שאנחנו‬
‫מדברות עליו כתצפית משתתפת שאמורה להיות דרך להבין טוב יותר את האנשים‪ ,‬אבל מה‬
‫קורה בכתיבה שלי? האם הם הופכים להיות שוב אובייקטים ולא סובייקטים של כאב? אולי‬
‫נתנו יותר מקום לתצפית המשתתפת כמעורבת‪ ,‬אבל היא אומרת גם המקומות שהייתי רק‬
‫צופה היה מאוד מעניין‪ ,‬יכולתי להתבונן על דברים מהצד‪ ,‬איך ההתבוננות על אנשים במצב‬
‫לא פשוט‪ ,‬חלקם בסוף חייהם‪ ,‬השפיע עליה‪ .‬בתוך המבט שלה היא אומרת גם רק בתצפית‪,‬‬
‫במקומות שהיא הייתה יותר מרוחקת‪ ,‬ויש משהו בדבר הזה שמאפשר לה מבט אחר‪ .‬היא‬
‫שואלת מה קורה כשאני מתחילה להשתתף? יש שם הרבה רפלקציה (אחד העוגנים של‬
‫תצפית‪ ,‬עמדה רפלקסיבית) שבולטת‪ .‬האתגר שיש בתצפית‪ -‬אני צריכה להביא את החיים של‬
‫האנשים האלה לתוך הטקסט‪ ,‬במיוחד כאלה שלא מדברים הרבה‪ ,‬יש שם את האחריות‬
‫שלה‪ -‬איך היא מביאה את האנשים והעובדות האלה‪ .‬מה קורה באינטרקציה? מי משתתף‬
‫בה? איך מבוטא כאב? איך מדברים?‬
‫היא אומרת מה קורה לה בתצפית הזאת‪ ,‬מה קורה לה פיזית‪ -‬איפה היא מתחילה להיות‬
‫דומה לאנשים האלה‪ ,‬מרגישה את הגב שלה פתאום‪ ,‬על טשטוש הגבולות‪ .‬מה זה לעשות‬
‫תצפית משתתפת‪-‬‬
‫יש לה מבט מאוד מעניין‪ -‬מה מאפשרת את ההשתתפות ומה יוצרת ההשתתפות? מה זו‬
‫תצפית משתתפת? מה קורה לי בתוך הדבר הזה? האם מה שמדובר כתצפית משתתפת‬
‫כדרך להבין טוב יותר את האנשים‪ -‬אבל מה קורה בכתיבה שלי? האם הם שוב‬
‫אובייקטיים ולא סובייקטים של כאב? בתוך המבט שלה היא מספרת גם על מה קורה‬
‫שהיא רק צופה ‪ .‬יש משהו בדבר הזה שמאפשר לה מבט אחר‪ .‬גם החלקים שהייתי רק צופה‪,‬‬
‫לימדו אותי דברים ופתאום ראיתי דברים אחרים‪ .‬היא מדברת על איך זה משפיע עליה‪,‬‬
‫התמודדות אישית שלא פשוטה לה‪ -‬התבוננות על קשישים שנמצאים במצב לא פשוט‪ .‬על מה‬
‫אני צופה בדיוק? על עצמי בתוך הסיטואציה? יש הרבה רפלקציה‪.‬‬
‫‪ -‬כשאנחנו מדברים על צופה משתתף‪ ,‬שזה המצב הכי שכיח‪ ,‬יש חוקרים שהם לא‬
‫חלק מהקהילה‪ ,‬והם לוקחים חלק ותוך כדי צופים‪ .‬יש אלמנט של תצפית‪ .‬בתוך‬
‫המבט שלה היא מספרת על המקומות שהיא לא השתתפה‪ ,‬דיברה על היתרונות‬
‫שלה שאצלה היו בולטים‪.‬‬

‫יש מורכבות העבודה‪ ,‬קשיי הייצוג‪ ,‬טשטוש גבולות‪ -‬אתגר בתצפית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫היא אומרת מה קורה לה בתצפית‪ ,‬איך טשטוש הגבולות‪ -‬מתי היא מתחילה להדמות‬ ‫‪‬‬
‫לאנשים‪ ,‬פתאום מרגישה את הגוף שלה כואב‪.‬‬

‫מצגת ‪ -14‬שימוש בטקסטים כנתונים‬

‫‪ ‬‬
‫שימוש בטקסטים כנתונים‬ ‫‪‬‬
‫מה זה טקסטים? נתונים המורכבים ממילים ו‪/‬או דימויים שתועדו ללא התערבות‬
‫של החוקר‪ .‬כשמדברים על טקסטים מדובר על דברים שקורים בלי קשר אליי‪ .‬הם‬
‫פשוט קורים‪ ,‬בלי קשר להפקה‪ ,‬בלי קשר להתערבות שלי‪ ,‬למחקר שלי ועוד‪ .‬יש‬
‫מקרים שחוקרים יכולים לבקש לכתוב משהו (תכתבו יומן אישי על החוויה של‬
‫המבחנים המקוונים‪ -‬זה טקסט במיוחד)‪ .‬רוב המחקרים הם על טקסט קיים ולא על‬
‫יומן אישי בעקבות החוויה‪.‬‬
‫טקסט זו מילה מאוד גדולה‪ .‬הרבה פעמים אנחנו חושבים על טקסט כמשהו כתוב‬ ‫‪‬‬
‫אבל גם תוכנית היא טקסט‪ ,‬פרסומת היא טקסט‪ -‬גם אם אין בה מילים‪ .‬זה יכול‬
‫להיות גם הסטיקרים על האוטו‪ .‬גם פוסט בפייסבוק‪ ,‬גם תסרוקת יכולה להיות‬
‫טקסט‪ .‬כל דבר שיש לו משמעות‪ .‬טקסט הוא משהו שמישהו אחר יכול לקרוא‬
‫ולייחס לו משמעות חברתית‪ .‬יש מחקרים איכותניים שמנתחים‪ :‬אוסף של בולים‪,‬‬
‫חללים של מקומות (תערוכות)‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫יתרונות השימוש בטקסט‪:‬‬
‫‪ ‬רלבנטיות‪ :‬כל החיים שלנו סובבים טקסטים‪ ,‬חדשות‪ ,‬טקסטים‪ ,‬פיד בפייסבוק‪ ,‬כל‬
‫הזמן יש טקסים שמשפיעים ורלוונטיים על החיים שלנו‪ .‬טקסטים מאוד משפיעים‬
‫על איך אנחנו תופסים את העולם‪ ,‬מה בסדר ומה לא‪ ,‬מה נשי ומה גברי‪.‬‬
‫‪ ‬עושר של נתונים‪ :‬כשעושים ניתוח שיטתי של טקסט מבינים שיש מלא מלא ידע‬
‫ומלא נתונים‪.‬‬
‫‪ ‬היקרות טבעית‪ -‬קיימים בלי קשר אלינו ‪ .‬לא אני השפעתי כחוקרת‪ ,‬או השפעתי על‬
‫איך הם יראו‪ .‬אנשים כתבו דברים בלי קשר למחקר שלי‪.‬‬
‫‪ ‬זמינות‪ -‬הטקסטים נמצאים שם ורק צריך ללכת ולאסוף אותם‪ .‬נגישים ולא תלויים‬
‫במגבלות אתיקה‪.‬‬
‫‪ ‬ממתן סוגיות אתיות מסוימות (אולי מזמן אחרות)‪ :‬בטקסטים יש משהו משחרר‪-‬‬
‫ניתן לנתח אותן ולא להיות עסוקה בשאלות של קשר עם אנשים וכולי‪ ,‬אין עיסוק‬
‫בשאלות אתיות‪ .‬מצד שני‪ -‬האם אני יכולה להשתמש בפוסטים בלי שאנשים שכתבו‬
‫אותם ידעו?‬
‫‪ -‬דוגמא‪ :‬מחקר על הטקסט של תירוש‬
‫‪ ‬‬
‫טקסטים יכולים להיות כתובים או לא כתובים‪ .‬יש מחקרים שהם רק על טקסטים ויהיו‬
‫מחקרים שהטקסטים יהיו פשוט חלק מתוך המחקר‪.‬‬

‫כתובים‬
‫יכולים להיות פורמליים‪ :‬מוסדר יותר‪ ,‬בדרך כלל יש מיסוד כל שהוא כלפי הדבר‪ -‬תעודות‪,‬‬
‫החלטות רשמיות‪ ,‬פרוטוקולים‪ ,‬כתבות‪ ,‬תיאורי תפקיד‪ ,‬חומרים ארכיוניים‪.‬‬
‫יכולים להיות לא פורמליים ‪ :‬יומנים אישיים‪ ,‬אין פורמט‪ ,‬אין עריכה‪ ,‬אין פרסום פומבי‬
‫וציבורי‪ ,‬אין כללים‪ ,‬פוסטים בפייסבוק‪ ,‬מכתבים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הנסיכה והעדשות‪ -‬ייצוגי קייט מידלטון בהיריון בעיתונות המודפסת בישראל‪ -‬דוגמא‬
‫לטקסטים פורמליים‬
‫דוגמא לטקסט‪ :‬הריון של סלבריטאיות מהווה כיום מרחב שיח חשוב וכר פורה למחקר‬
‫ולדיון בתפיסות של נשיות‪ ,‬אימהות‪ ,‬יופי ומגדר‪.‬‬
‫משתמש בהריון של קייט מידלטון‪ ,‬משווה סוגים שונים של תקשורת‪ ,‬עיתונים‪ .‬מסתכלים‬ ‫‪‬‬
‫בכל עיתון איך היא מוצגת‪ ,‬איזה מסגור עושים לה‪ .‬כאן יש התייחסות גם לכתוב וגם‬
‫לתמונות‪.‬‬
‫‪ ‬המחקר בוחן את הייצוג התקשורתי של קייט מידלטון בהריון‪ ,‬שני עיתונים מודפסים‬
‫בישראל‪" -‬הארץ" ו"ידיעות אחרונות"‪ .‬מחקר זה בחן אילו מסגרות מדיה מופעלות בהצגת‬
‫מידלטון והגוף הנשי בהיריון בעיתונים‪ ,‬וכן‪ ,‬מה הם ההבדלים בין שני העיתונים‪.‬‬
‫‪ ‬קורפוס המחקר‪ /‬מדגם‪ -‬גוף המחקר‪ ,‬מורכב מכל הכתבות‪ ,‬המאמרים‪ ,‬הידיעות‬
‫החדשותיות‪ ,‬מאמרי הדעה והפרשנות שעסקו בהיריונה של מידלטון ופורסמו בשני‬
‫העיתונים מרגע ההודעה על ההיריון ועד לשבוע שלאחר הלידה‪.‬‬
‫‪ ‬הניתוח התייחס למרכיבים הצורניים של הטקסט ותוכנו‪ ,‬משחקי לשון‪ ,‬נימת הטקסט‪,‬‬
‫מטאפורות ודימויים‪ ,‬תרומות האידיאולוגיה של היוצר למסגור הטקסט‪ ,‬היבטים של‬
‫עריכה (כותרת ראשית ומשנה‪ ,‬גודל האותיות‪ ,‬צבע‪ ,‬צורה‪ ,‬והיחס בין הכותרת לטקסט)‪.‬‬
‫‪ -‬עושים מחקר על טקסטים כמו על אנשים‪ ,‬קובעים קריטריונים מה נכנס למחקר‬
‫ומה לא‪ .‬תוחמים בזמן ואומרים למה התייחסנו‪.‬‬
‫‪ -‬מדברים על התקשורת מתוך ההבנה שיש בה רכיב חשוב‪ -‬רוצים לראות מה כתוב‬
‫בעיתונים‪ ,‬לנתח את המרחב הזה כי הוא חשוב ומשנה‪.‬‬
‫** אפסטימולוגיה‪ -‬איך אני יודעת מה שאני יודעת? איפה נחפש את התשובה? אם נבחר‬
‫להשתמש בטקסטים אז באיזה טקסטים?‬
‫‪ ‬‬
‫סיפור של אונס לא יותר (תירוש‪)2001 ,‬‬
‫מאמר חשוב שמדגים לעומק איך אפשר לנתח טקסטים‪.‬‬
‫יש הרבה עיסוק בטקסטים בתוך ניתוח שיח ביקורתי‪ .‬מסורת שבאה לחשוף מאבקי כוח ואי‬
‫שוויון‪ .‬יש שימוש בטקסטים כדי להראות איך זה מתבטא‪ .‬תירוש עושה שימוש בפסקי דין‪,‬‬
‫היא משפטנית‪ ,‬טקסטים משפטיים‪ .‬היא אומרת שאנחנו מסתכלים על הטקסטים‬
‫כמתווכים לנו את המציאות ‪ .‬הטקסט מספר על מציאות מסוימת‪ -‬איך שיספרו לנו את‬
‫הסיפור כך יבנו לנו את המציאות‪ .‬כשהטקסטים משמיטים פרטים או בוחרים מילים כאלה‬
‫ולא אחרות‪ -‬כל אלה זה אקט פוליטי שמפעיל כח‪ .‬מייצר השפעות כאלה ואחרות‪ .‬הסתכלות‬
‫על הטקסט ורוצה להבין איך הוא מבנה לנו את המציאות אחרת ולא את זאת‪.‬‬

‫כל טקסט מתווך בין המציאות לקוראים‪ .‬יש הרבה דברים שאנחנו לא מכירים‪ ,‬יש מקומות‬ ‫‪‬‬
‫שאנחנו רחוקים מהם‪ ,‬ויש הרבה טקסטים שמספרים מציאות‪ .‬איך שמספרים לנו את‬
‫הסיפור כך נבין אותו‪.‬‬
‫מבנה את המציאות דרך אופן הסיפור‪ -‬סיפורים מבנים את איך המציאות מצטיירת‪ .‬מבנה‬ ‫‪‬‬
‫את המציאות דרך אופן מסירת הסיפור‪.‬‬
‫תירוש לקחה טקסט משפטי‪ :‬כשמדגישים פרטים ומשמיטים אחרים‪ ,‬כשבוחרים מילים‬ ‫‪‬‬
‫כאלה ולא אחרות‪ ,‬אם המשפט פאסיבי או אקטיבי‪ .‬כל אחד מהדברים האלה הוא אקט‬
‫פוליטי שמפעיל כח ‪ .‬אקט פוליטי‪ .‬אני מסתכלת על הטקסט הזה ואני רוצה להבין מה‬
‫הטקסט הזה מייצר‪ ,‬איך הוא בונה לנו מציאות מסוימת בתוך ההקשר‪.‬‬
‫לוקחת אירוע קטן‪ -‬לא משפט מאוד מפורסם או משהו שעורר הרבה שיח ציבורי‪ .‬ערעור‬ ‫‪‬‬
‫בבית משפט העליון על חומרת העונש של אדם שקיבל הרשאה על אונס של אדם את‬
‫פרודתו‪.‬‬
‫מילים בפסקי הדין יוצרות הרגשה של אובייקטיביות‪ ,‬תיווך בלתי מוטה של המציאות ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫מנתחת טקסט של פסק דין –אשר יוצרת תחושה של אובייקטיביות‪ .‬למה ללכת לטקסטים‬
‫האלה? כי אנחנו מייחסים לבתי משפט כאובייקטיביות‪ ,‬כעובדות‪ .‬הטקסט הוא לא באמת‬
‫ניטרלי ושקוף‪.‬‬
‫השפה המשפטית היא לא שקופה‪ .‬יש לה משמעות‪ ,‬היא צובעת את המילים‪ .‬המילים‬ ‫‪‬‬
‫מייצרים מילים אחרות בתוך המציאות‪.‬‬
‫פסק הדין מספר סיפור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המילים הן פילטרים צבעוניים אשר צובעים את האירועים ואת גיבוריהם בצבעים‬ ‫‪‬‬
‫מסוימים‪.‬‬
‫בחירת המילים יוצרות מציאות‬ ‫‪‬‬
‫המחקר מנסה להבין כיצד מובנה האונס כעניין מינורי‪ .‬גם העונש צריך להיות קטן כביכול‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תוך איך שהשופטים מספרים את מה שהיה‪ ,‬היא מסתכלת על איך האדם מבנה את האונס‬
‫כעניין מינורי‪ .‬מדברים עליה כאשתו למרות שהיא כבר פרודתו‪ ,‬מדבר על "רגע" של איבוד‬
‫שליטה ולכן אנס אותה‪ ,‬הוא חובש מצטיין בקרבי שקיבל עיטור על הצלחת חיים‪ .‬שומעים‬
‫עליו הרבה‪ ,‬לא עלייה ‪ .‬יש גם שופטים בדעת מיעוט והיא מציגה גם אותן ואת ההשוואה‪.‬‬
‫איך טקסט אחר יכל לתת יותר מקום‪.‬‬
‫‪ ‬פסק הדין יוצר תחושה שהעונש הקל הוא מתבקש‪.‬‬
‫‪ ‬הוא נוקט עמדה מרוחקת שמאפשרת השתקה של האירוע‪.‬‬
‫‪ ‬הוא לא מספק ייצוג להשפלה ולכאב‪.‬‬
‫‪ ‬את נקודת המבט של מי אנחנו מקבלים בטקסט? איזה מקום מקבלת האישה? איך‬
‫זה יפגע לו בחיים? איך מובנות הדמויות? מנסה להראות את נקודת המבט של מי‬
‫אנחנו מקבלים‪ ,‬איך מובנית הדמות שלה ואיך שלו‪.‬‬
‫‪ ‬מראה את ההרחקה מהאירוע כדי לדבר עליו כעניין מינורי‪ .‬יש פה אונס של בעל‬
‫ואישתו‪ ,‬היא מספרת לו על קשר עם אדם אחר ואז על רגע של איבוד שליטה‪.‬‬
‫השופטים מספרים כיאלו אין להם צד‪ ,‬איך דווקא השופטים של המיעוט מדברים‬
‫אחרת‪ ,‬איך האישה היא לא פסיבית בתוך השופטים של המיעוט‪.‬‬
‫‪ ‬היכן האשה שנאנסה?‬
‫‪ ‬‬
‫טקסטים לא כתובים‬
‫תמונות‪ ,‬פרסומות‪ ,‬סדרות‪ ,‬סרטים‪ ,‬מרחבים‪ .‬יכולים להיות גם כתובים אבל יותר‬ ‫‪-‬‬
‫ויזואליים‪ .‬לנתח תמונות‪ ,‬אפקטים של מצלמה‪ ,‬שביתה‪.‬‬

‫דוגמה‪ :‬עיצוב הגוף וחיטוב הזהות‪ :‬ייצוגי הגוף בטלוויזיה המסחרית‬

‫‪ ‬כאן ניסו לנתח את הדמויות שאנחנו רואים בפריים טיים‪ ,‬גם בחדשות וגם‬
‫בפרסומות‪ .‬להבין את ההקשר בו אנשים מופיעים‪ -‬בהירים‪ ,‬רזים‪ ,‬לא בעלי‬
‫מוגבלויות‪ ,‬תחזוקת גוף‪ ,‬שיעור ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬איך מראיינים את מנהל המפעל? איך לראיין את העובדים של המפעל? חדשות אי‬
‫סדר‪ .‬בחינת השיח האסתטי שמייצרת הטלוויזיה‬
‫‪ ‬מהו הגוף המוצג בטלוויזיה (משקל‪ ,‬גיל ובריאות)‬
‫‪ 4 ‬ימי שידור מלאים‪ -‬פרסומות‪ ,‬סרטים‪ ,‬תוכניות‪ ,‬פרומואים‪.‬‬
‫‪ ‬דף קידוד כמותי‪ .‬דמויות לצורך ניתוח תוכן איכותני‪.‬‬
‫‪ ‬מיהם האנשים שאנחנו רואים בפריים‪-‬טיים? (בהירים‪ ,‬נראים טוב‪ ,‬צעירים‪ ,‬עם‬
‫שיער‪ ,‬לא בעלי מוגבלויות‪ ,‬גוף חזק)‪.‬‬
‫ממצאים‪:‬‬
‫בהיר זה יפה‪ -‬צבעי העור‬ ‫‪‬‬
‫את נראית טוב‪ ,‬רזית‪ -‬דימוי גוף ומשקל‬ ‫‪‬‬
‫שתשאר צעיר לנצח‪ -‬זקנה והזדקנות‬ ‫‪‬‬
 ‫השיער המעובד והשיער האבוד‬ ‫‪‬‬
‫כי לגוף אין חלקי חילוף‪ -‬בריאות ושלמות הגוף‬ ‫‪‬‬
‫מגוף רפוי לגוף רצוי‪ -‬פרקטיקות עבודה על הגוף‬ ‫‪‬‬
‫באיזה מסורות מחקר משתמשים בטקסטים? ניתוח שיח ביקורתי‪ -‬מאוד שכיח שם לנתח‬
‫טקסטים‪ .‬תיאוריה מעוגנת בשדה‪ -‬טקסטים יתפסו שם מקום‬

‫שיעור ‪12‬‬
‫החלטות בשימוש בטקסטים‬
‫כשמחליטים להשתמש בטקסטים כנתונים צריך לעשות החלטות הנוגעות לגבי איזה‬
‫טקסטים בוחרים‪ ,‬יש להביע מחשבה בכל מני היבטים שקשורים לניתוח שלנו‪:‬‬
‫המדיום‪-‬‬
‫‪ -‬איפה הטקסט מתפרסם‪.‬‬
‫‪ -‬באיזה מיקום זה מתפרסם? באיזה הקשר? מהי הפלטפורמה? לא לכל דבר יהיה לו אותו‬
‫משמעות‪ .‬טקסט שמתפרסם בעיתונות ארצית הוא לא כמו בעיתון נישה‪ ,‬אינטרנט או גרסה‬
‫מודפסת?‬
‫המדיום משפיע על הניתוח שלי‪ -‬איפה מצאתי את המידע שלי‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫יחידת ניתוח‪-‬‬
‫‪ -‬על מה מסתכלים ומה מכניסים? (על הפוסטים ספציפיים\ על הכותרות\ על כל הבלוג\ על‬
‫כל האתר?)‬
‫‪ -‬מה בדיוק ספציפית אני ארצה לנתח ממה שאספתי במדגם?‬
‫‪ -‬צריך להשקיע מחשבה בהחלטות האלה בדיוק כמו שאנחנו בוחרים נתונים ומרואיינים‬
‫מתאימים למחקר שלנו‪.‬‬
‫‪ -‬אפשר להתחיל עם יחידת ניתוח אחת‪ ,‬ועם הזמן לשנות או להוסיף= גמיש‪.‬‬
‫‪ -‬אני רוצה לנתח בלוגים של נשים באינטרנט בנושא מסוים‪ .‬מה יחידת הניתוח שלי? האם‬
‫פוסט יחיד? או כל הבלוג שיש בו גם ציונים וקישורים לאתרים אחרים וגם תגובות של‬
‫אחרים? מה אני מכניסה? אם אני מחליטה לנתח את הקליפים של מילי סירוס‪ -‬האם אנתח‬
‫את הקליפ עצמו? האם אסתכל על יחסי הציבור והראיונות שנתנה הזמרת כשיצא השיר?‬
‫האם גם את התגובות של הקוראים? אני מסתכלת רק על כתבות או גם על צילומים? ישנם‬
‫כל מני שאלות שקשורות ליחידת הניתוח‪.‬‬

‫החלטות לגבי המדגם= הקורפוס‪-‬‬

‫‪ -‬קורפוס הוא גוף נתונים‪.‬‬
‫‪ -‬מדגם‪ -‬דגש על זמנים ‪ -‬נחליט ממתי עד מתי?‬
‫‪ -‬במה הבחירה מתרכזת? – מה הדבר שאני אתרכז בו?‬
 ‫איך אני בוחרת? ‪ -‬אקראי או מכוון?‬ ‫‪-‬‬
‫מדגם זה השיטה‬ ‫‪-‬‬
‫קריטריונים‬ ‫‪-‬‬
‫רציונל‪ -‬הסבר על הבחירות‬ ‫‪-‬‬
‫דוגמא‪ :‬אם אני רוצה לנתח את קמפיין החיסונים‪ -‬מה נכנס למדגם שלי וגם ממתי עד‬
‫מתי? מהחיסון הראשון שמגיע? מהאדם הראשון שמתחסן? על מה אני מסתכלת? אני‬
‫רוצה לנתח הבנייה של בית שמש‪ ,‬להבין את הדימוי של העיר בעיתונות הארצית ‪-‬‬
‫האם אני לוקחת כתבות בשגרה שמזכירות את בית שמש או שאני לוקחת דווקא‬
‫מקרה בוחן למשל סביב אירוע מסוים? האם אני בוחרת שגרה או נקודות שיא? אם‬
‫אירוע‪ -‬מתי נקודת ההתחלה והסוף? צריך להסביר את הרציונל‪ ,‬ממש כמו בראיונות‪.‬‬
‫‪ ‬ההבדל בין יחידת ניתוח לקורפוס (מדגם)‪ -‬יחידת ניתוח מתייחסת למה אני‬
‫מסתכל עליו‪ ,‬על מילים‪ ,‬על הבלוג או על כל האתר? מדגם יותר עוסק בטקסטים‬
‫מבחינת הזמנים ואיך הבחירה מתקיימת‪ -‬האם אני לוקחת טקסטים אקראיים?‬
‫למשל אני אקח כל שנה מתחילת החודש ‪ 10‬כתבות אקראיות‪ .‬או שאני מחליטה רק‬
‫על כתבות בזמן מסוים‪ .‬העיתון הספציפי‪ -‬קשור במדגם‪ .‬יחידת ניתוח את מה אני‬
‫אנתח בפועל‬
‫‪ ‬‬
‫מחקר על הקהילה הגאה במעריב לנוער וראש ‪ 1‬שנים‪ .2000 -1986 :‬פרפרזה לסינדרלה‪.‬‬
‫מדיום‪ -‬איפה הטקסט נמצא ? בעיתונות נוער כתובה‬
‫יחידת הניתוח ‪ -‬מדורי ייעוץ‪ ,‬כתבות שנוספו‪ ,‬כל הנתונים שהיא אספה בדרך‪ .‬יחידת הניתוח‬
‫התפתחה עם חיפוש הנתונים‪.‬‬
‫מדגם שלה‪ -‬שנת ‪ 1986‬עד ‪ .2000‬מעריב לנוער וראש ‪ .1‬קריטריון‪ -‬כל דבר שקשור להגדרה‬
‫מינית (שימוש במילה\מפורסמים שיצאו מהארון\ פרסומות שמאתגרות את המגדריות)‬
‫מסורת מחקר‪ -‬ניתוח שיח ביקורתי של פוקו‬

‫קמפיין למעביר לנוער שעשה פרפרזות לסיפורי אגדות‪ .‬ניתוח על הומוסקסואליות‪ ,‬עד כמה‬
‫העיתון הזה יודע‪.‬‬
‫‪ ‬כיצד מובנית הומולסביות בעיתוני נוער בישראל לאורך זמן?‬
‫‪ ‬מה הסיפור שמספרים העיתונים?‬
‫לא מצאה כלום על הומוסקסואליות‪ .‬אז היא החליטה להגדיל את המדגם‪.‬‬
‫השיטה‪ :‬ניתוח תוכן איכותני המבקש‪:‬‬
‫‪ ‬להבין לעומק של יחידות הניתוח מתוך קריאה ביקורתית ומקיפה של טקסטים‪.‬‬
‫‪ ‬איתור דפוסים מרכזיים של שיח‬
 ‫‪ ‬בדוק תכנים גלויים וסמויים של הטקסט‪.‬‬
‫‪ #‬יחידת הניתוח‪ :‬מדורי ייעוץ‪ ,‬כתבות שנוספו עם הזמן‪.‬‬
‫יש כתיבה של עמית קמה והוא מזהה את הזמן הזה ( ‪ )1986-2000‬כזמן של שינוי‪ ,‬מעבר לעידן‬
‫הנוכחות של ההומוסקסואליות‪ .‬כשהתחילה לחפש חומרים מצאה הודעת מערכת של מעריב‬
‫לנוער על כך שעושים "רעש" סביב שאלה שהציגו בנושא‪ .‬היו כל מני הצדקות רבות לתיחום‬
‫הזמנים האלה‪ .‬מאמר על שאלה יוצאת דופן שקשורה בהומוסקסואליות ‪ -‬רצתה לתחום את‬
‫הזמן ולהבין מתי את התחיל‪ .‬היה לה כל מיני הצדקות על דברים שכתבו על העיתון‪ ,‬דברים‬
‫שהעיתון אומר על עצמו‪ -‬היו לא כל מיני הצדקות לשנים שבחרה לחפש בהם את הכתבות‪.‬‬
‫החלה לעשות ניתוח טקסטים‪ :‬רוצה מעביר לנוער והומוסקסואליות ‪ -‬אבל על מה?? הלכה‬
‫לספריות‪ ,‬חיפשה עיתונים‪ ,‬בית אריאלה‪ .‬צילמה כל כתבות שקשורות לנושא ומהר מאוד‬
‫הבינה שהרוב נמצא במדורי הייעוץ‪ -‬איפה שיש בעיות‪.‬‬
‫יחידת הניתוח‪ :‬מדורי הייעוץ בעיתון ועוד כתבות שנוספו עם הזמן‪ .‬שאלות ותשובות‪ .‬מה זה‬
‫בכלל המדור הזה? כמה משמעות הוא נותן לנוער? משהו שמדבר על כך שבני נוער מחפשים‬
‫פתרונות ויש להם הרבה תהיות‪ .‬צילמה כל דבר‪ ,‬בדיחות עם רמזים על הנושאים‪ ,‬מדורי‬
‫בידור עם מפורסמים שקשורים‪ ,‬צילמה פרסומות אם היה בהם רמיזה לנושא‪ ,‬אתגור מגדרי‪,‬‬
‫פרסומות על בנים שרוקדים בלט או בנות במוסך‪ .‬ניסתה להבין למה הם מדגישים חלקים‬
‫בכל מיני מקומות‪ .‬אז למשל פה יחידת הניתוח לא הייתה ברורה‪ ,‬מדורי הייעוץ מההתחלה‬
‫כן אבל השאר התגלו עם החיפוש‪ .‬היו גם כתבות לאורך השנים‪ .‬והיא התלבטה אם לעשות‬
‫משהו שקשור ברכילות ‪ -‬שאלות חוזרות‪ ,‬תשובות משתנות‪ .‬ניתוח טקסט מתייחס להקשר =‬
‫איך הוא אמר‪ ,‬מי עונה? אנשים שמשתנים תוך כדי השנים‪ .‬פסיכולוגים רופאים או יועצים‪,‬‬
‫או סלבים‪ .‬איך אפשר לדבר על הנושא הזה בלי הנוקשות שיש למומחים‪ .‬דברים שמשתנים‬
‫עם הזמן‪ .‬והכל קשור להקשר!‬
‫‪ #‬המדגם יתייחס לזמן ולהבין איך המדגם נעשה‪ -‬מה נכנס למחקר‪ .‬אם המדגם הוא מכוון‪,‬‬
‫אז על פי מה? יש קריטריונים לטקסטים‪ .‬מדגם זה השיטה‪ .‬יחידת הניתוח זה איך‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ארטיפקטים‪ -‬פחות שכיח‪ .‬ניתוח של דברים חומריים שיכולים לספר לנו משהו על תהליכים‬
‫חברתיים‪ .‬לעיתים בפני עצמם ולעיתים תוספת‪.‬‬
‫‪ ‬תרבות חומרית‬
‫‪ ‬תמונות‬
‫‪ ‬מנות‬
‫‪ ‬רקמה‬
‫‪ ‬פוטו וייס‬
‫ג'אדו פינת אימא ‪-‬נאווה ט‪ .‬ברזני ‪ -‬מחנה ריכוז בלוב‪ .‬סיפור חיים מושתק‪ ,‬ילדות של אימא‬
‫שלה‪ ,‬היא מראה לאימא שלה צילום ישן של המחנה ודרך זה האישה מתחילה לספר על‬
‫החיים שלה‪ ,‬קולג'ים סיפור חיים של אימא שלה ‪,‬יחס של אימא שלה‪ .‬היא אמנם עושה‬
‫קודם מחקר אבל התוצר שלו היא תערוכה‪ .‬היא שמה כל מני קולאג'ים שהיא יוצרת ולצידם‬
‫קטעים מסיפור החיים של אמא‪.‬‬

‫אלבומי מסע והמפגש הבין תרבותי ‪ -‬יעל רודנר‪ .‬מנתחת אלבומים של מטיילים ותפיסות של‬
‫אחרות שהיא רואה בייצוגים הוויזואליים של התמונות‪ .‬המחקר מתרכז בשלב הראשון רק‬
‫בתמונות באלבומי המסע שלהם ומנתחת אותם לפי כל מני פרמטרים‪ .‬מחקר שמסתכל על‬
‫התמונות מהמסע ‪ ,‬ומנחת את הקונטקסט‪ ,‬את האפיונים התרבותיים של האנשים‪ ,‬ואז בשלב‬
‫השני היא מדברת עם התרמילאים‪ .‬חלק מהממצאים הם שהצילומים של המטיילים לא‬
‫מצביעים על עניין בתרבות המקומית‪ .‬הם רק מרכיב בתוך הנוף‪ ( .‬גם שימוש בטקסטים וגם‬
‫ראיונות)‬
‫‪ ‬‬

‫מערכי מחקר של טקסטים מרובים ומגוונים‬

‫משתמשים בזה בשנים האחרונות מתוך הבנה שהעולם שלנו הרבה יותר מורכב מתוך‬
‫הטקסטים אלה ‪,‬אנחנו צורכים דברים מתוך המדיה‪ ,‬ואנשים יכולים לבטא את עצמם ואת‬
‫המשמעות של דברים לא רק בדיבור ובתשובה לראיון‪ .‬נותנים לאנשים לצייר‪ ,‬לפסל‪ ,‬לצלם‪.‬‬
‫איך שהם מציירים את החוויה שלהם או את נושא המחקר שלהם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מחקר מקוון‪ -‬ברשת האינטרנט‬
‫האינטרנט זה פלטפורמה‪ .‬יש הרבה יתרונות לשימוש באינטרנט‪ .‬כל הזמן עושים שימוש‬
‫במחקר מקוון‪.‬‬
‫עושים מחקר מקוון בגלל ‪ -‬חוסר משאבים‪ ,‬לאנשים במקומות מרוחקים‪ .‬אבל צריך לקחת‬
‫בחשבון את מה שמאפיין את האינטרנט‪ .‬משחק עם קהלים‪ ,‬אנשים יכולים להגיב‪ ,‬יש‬
‫אינטראקציה בין מי שכתב לעוד אנשים‪.‬‬
‫‪ ‬מרחב לחקירה בדומה לאחרים‬
‫‪ ‬אך בעל מאפיינים ייחודיים משלו‬
‫‪ ‬מאגר של תכנים‪ ,‬אתרים המקושרים ביניהם‬
‫‪ ‬סוגיות אתיות ייחודיות‬
‫‪ ‬‬
‫הסתגרות פומבית‪ -‬נרטיבים של דיכאון בבלוגים (דן קוטליאר‪)2013 ,‬‬
 ‫המחקר‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫נרטיבים של דיכאון בבלוגים‬ ‫‪-‬‬
‫איך הכותבות תופסות את מחלתן‬ ‫‪-‬‬
‫אפשרויות תקשורתיות בבלוגים‪ -‬ניתן להגיב ולדבר‬ ‫‪-‬‬
‫קשר בין כותבות לקוראות‬ ‫‪-‬‬
‫מתייחס לייחודיות של הבלוגים‪ -‬יש למדיום הזה רב קוליות‪ .‬יש משמעות בתוך הכתיבה‬ ‫‪-‬‬
‫שלו‪ .‬גם אינטימי וגם פומבי‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫"המאמר הנוכחי מתמקד בנרטיבים של דיכאון הנמסרים בבלוגים במטרה להתחקות אחר‬ ‫‪-‬‬
‫האופן שבו כותבות הבלוגים מתארות‪ ,‬מבינות ומסבירות את מחלתן"‬
‫"מבקש המאמר לבחון גם את האפשרויות התקשורתיות שנוצרות בבלוגים של דיכאון ואת‬ ‫‪-‬‬
‫טיבו של הקשר בין כותבות הבלוגים לקוראותיהן"‬
‫מתודולוגיה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מדיום‪ :‬בלוגים באינטרנט‬ ‫‪-‬‬
‫מדגם= קורפוס‪ :‬בין מאי ‪ 2009‬לינואר ‪,2010‬‬ ‫‪-‬‬
‫קריטריונים‪ :‬גוגל עם המילים דיכאון‪ ,‬בלוג‪ ,‬קליני‪ ,‬חמור; כותבות הצהירו שאובחנו‬
‫כסובלנות מדיכאון; תוכן הבלוג עסק בעיקר בדיכאון; בלוג נכתב באורך שנה לפחות; נשים‬
‫בלבד (נשים סובלות יותר ומפרטות יותר מגברים); אנגלית (אין מספיק בלוגים בעברית);‬
‫יחידת הניתוח‪ :‬הוא בחר להתייחס ל‪ 350 -‬פוסטים לבלוג בממוצע‪ ,‬שנכתבו לאורך שנתיים‬ ‫‪-‬‬
‫או שלוש; תגובות של קוראות הבלוג‪.‬‬
‫שקיפות‪ :‬לתת רציונאל‪ ,‬להסביר למה בחרנו‪ ,‬מה המשמעות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מסורת‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מסורת ניתוח שיח‪ -‬ניתוח שיח ביקורתי ‪" :‬מתוך גישה הרואה בשיח לא רק תיאור של‬ ‫‪-‬‬
‫המציאות אלא גם גורם המבנה ומעצב אותה" (ניתוח תוכן איכותני)‬
‫מסורת נרטיבית‪ :‬שימוש בכלי של "ניתוח נרטיבי"‪ -‬ניתח את הפוסטים והתגובות בצורה‬ ‫‪-‬‬
‫נרטיבית\ או מסורת נרטיבית?‪" -‬ניתוח הנתונים נשען על גישות לחקר הנרטיב המדגישות‬
‫כיצד תרבותו של אדם יכולה להכתיב את תוכן הנרטיב האישי שלו ואף לעצב את עצמיותו"‬
‫\ "ראיתי בנרטיבים פרשנות שמחברות הבלוג נותנות לחייהם"‬
‫פרדיגמה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫פרדיגמה ביקורתית \ הבנתיית פרשנית?‬ ‫‪-‬‬
‫כלי לאיסוף נתונים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫טקסטים בבלוגים‬ ‫‪-‬‬
‫אתיקה באינטרנט‪ -‬אחת השאלות שעולות היא מה המקום של אתיקה‪ -‬האם שהכל חשוף אני‬
‫יכולה להשתמש בהכל? האם שימוש בחומרים באינטרנט חוסך ממני את השאלות האתיות? האם‬
‫אני יכולה לאסוף חומרים גלויים באינטרנט ללא אישור? מצד אחד למה לא? זה שם‪ ,‬מי שכותב‬
‫יודע שזה לא קבוצה סגורה או פרטית; מצד שני‪ ,‬יש שם אנשים בסוף‪ .‬אנחנו כחוקרים צריכים‬
‫להבין את כוונת הכותב – האם הוא באמת התכוון שהדבר יהפוך לפומבי?‬

‫מצגת ‪ -15‬ראיונות‬
‫‪ ‬‬
‫שיעור ‪13‬‬
‫ראיונות‬
‫ראיון איכותני‪ -‬כלי מרכזי במחקר איכותני‪ .‬למה זה כל כך פופולרי? ראיון הוא אינטראקציה‬
‫חברתית ואנחנו חוקרים במדעי החברה‪ .‬ראיון הוא איסוף ידע פנים מול פנים‪ .‬ראיון הוא‬
‫גלוי‪ ,‬הוא רשמי‪ ,‬אני אומרת לו שאני עושה ראיון‪ ,‬הוא מוכן לשתף פעולה‪ .‬בתוך הדבר הזה‪,‬‬
‫יש מפגש קרוב‪ ,‬אחד על אחד‪ ,‬שהאנשים יכול לספר לנו על הדבר שמעניין אותנו‪ .‬זה הבסיס‪.‬‬

‫ריאיון אל מול שיחה רגילה‪:‬‬

‫ראיון זה לא שיחה רגילה‪ :‬מדובר על שיחה לא שוויונית‪ ,‬לא הדדית‪ ,‬בעלת מטרה‬ ‫‪‬‬
‫מסוימת‪ -‬אני רוצה להשיג משהו‪ .‬אנחנו מוקפים בראיונות כל הזמן‪ .‬תמיד אנשים‬
‫מראיינים אותנו‪ ,‬יש כל הזמן ראיונות לעבודה‪ ,‬ללימודים‪ ,‬יש ראיונות בטלוויזיה או‬
‫חדשות‪ .‬שאלות ותשובות‪ .‬ריאיון זוהי לא שיחה רגילה !! כי אנחנו מדברים על שיחה שהיא‬
‫אינה שווה‪ ,‬לא הדדית‪ ,‬יש לה מטרה מאוד חוקרת‪ -‬אני נמצאת כאן כי אני חוקרת ‪ ,‬אני‬
‫רוצה ללמוד על דבר מסוים ‪ .‬אני מחזיקה את המיקרופון ‪ -‬זה לא מאוזן‪ .‬אני שואלת את‬
‫השאלות‪ .‬אני אמורה לזכור מה אני רוצה‪ ,‬גם אם אני חלק מהראיון‪ ,‬ואני מובילה אותו‪,‬‬
‫ואני מדברת ‪ -‬הריאיון לא בשבילי‪ .‬גם אם אני מראיינת אנשים שאני מכירה ‪ -‬זה לא שיחה‬
‫רגילה‪ ,‬אני עם כובע המראיינת‪ .‬הבמה שלהם‪ .‬גילו למשל שבשיחה רגילה אנשים לא‬
‫מרוכזים מספיק‪ ,‬יש קטיעות‪ ,‬יש שאלות לא ברורות‪ -‬ואלה דברים שנרצה להפטר מהם‬
‫בראיונות‪ .‬לא הדדי במובן הזה שלא באותה עמדה‪ ,‬אני רוצה לראיין אותו ולא הפוך‪.‬‬

‫מטרת הריאיון‪ -‬תזכירו לעצמכן‪ ,‬אתן לא שם כעובדות סוציאליות‪ ,‬אתן לא שם לעזור או‬ ‫‪‬‬
‫להתערב‪ ,‬אתן עכשיו החוקרות‪ .‬שם כדי להשיג מידע‪ .‬אתן אמורות לנהל את הריאיון‪,‬‬
‫להוביל אותו ולזכור מה המטרה שלו‪ .‬בסוף אתן אמורות לקחת את זה כדי לענות על‬
‫שאלות המחקר‪.‬‬

‫הריאיון כמפגש‬
‫במחקר איכותני – בבסיס של הגישה ההבנייתית‪ -‬יש מפגש הדדי (במובן של תוצר של מפגש)‪,‬‬
‫כי האיש שמדבר איתי ‪ -‬הוא מדבר איתי ועונה לי בתוך ההקשר ‪ .‬זה לא שיש לו אמת שיש לו‬
‫בגוף ולא משנה מי תראיין אותו‪ -‬תצא אותה האמת‪ ,‬זה לא עובד ככה‪ .‬זה בטוח קשור למי‬
‫אני ולדרך שאני שואלת‪ .‬יש פה מפגש ביני לבין המרואיין‪ ,‬יש פה דיאלוג‪ ,‬הוא אומר דברים‬
‫בהסתמך על מה שקורה לו בחיים‪ ,‬ובאותו היום‪ ,‬בהקשר לאיך אני ניראת לו‪ ,‬איפה אנחנו‬
‫נפגשים ועוד‪ ..‬הריאיון הוא תוצר של המפגש הזה ולא האמת האובייקטיבית‪ .‬מפגש בין שני‬
‫סובייקטים‪ .‬אין פה אמת ‪ .‬זה לא אומר שזה שוויוני‪ ,‬אלא שתפיסת המרואיין היא אחרת‪.‬‬
‫המרואיין נתפס כפעיל‪ ,‬אקטיבי‪ .‬לא רק מוציא דברים מהזיכרון‪ ,‬אלא המרואיין מעבד ומבנה‬
‫את הסיפור תוך כדי‪ ,‬יש לי הרבה אחראיות ליצור מפגש משמעותי ולזכור שיש לי קשר לכל‬
‫דבר‪ ,‬יש לנו חלק במה שהוא מספר‪.‬‬

‫ראיונות איכותניים= ראיונות עומק‬

‫ראיונות איכותניים הם ראיונות עומק ‪ -‬אני לא שם כדי להבין פרטים יבשים‪ .‬אני רוצה‬
‫להבין דברי עומק‪ ,‬זה הסיפור‪ ,‬זה העמקה‪ .‬הבסיס הוא שאנחנו רוצים להעמיק‪ -‬השאלות הן‬
‫לגבי משמעות‪ ,‬של תהליכים‪ .‬אנחנו רוצים להעמיק בדבר ולכן המדגמים קטנים‪ .‬ההבדל בין‬
‫סוגי הראיונות הוא בהבניה שלהם‪ .‬הכל במתכונת של שיחה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫סוגי ראיונות‬
‫ראיון לא מובנה (פתוח)‪ :‬בדרך כלל ראיונות לא מתוכננים‪ .‬יכול להיות ריאיון מקרי‬ ‫‪.1‬‬
‫בתוך תצפית‪ .‬לאוו דווקא ריאיון גדול‪ .‬משהו קטן ונקודתי‪ ,‬בלי הכנה‪ -‬אין הכנה‬
‫מראש של השאלות‪ .‬זה לא כלי מרכזי‪ .‬אי אפשר לכתוב עליו הצעת מחקר‪ .‬מאפיין‬
‫מחקרים של תצפיות‪ -‬נפגוש את זה הרבה באתנוגרפיות‪ ,‬שלצד תצפית נרצה שאנשים‬
‫יסבירו לנו יותר על הדברים‪ ,‬נברר או נשאל כדי לקבל הסבר תוך כדי‪ ,‬כדי להשלים‬
‫מידע‪ ,‬שאלות ספונטניות‪ .‬דוגמא‪ -‬פנינה (מוצפי) לא תכננה לראיין את הבן של נורית‪.‬‬

‫‪ .2‬ראיון מובנה‪ :‬מובנה לחלוטין ‪ .‬פחות קשור למחקר איכותני‪ .‬יש רשימה של שאלות‬
‫והיא באותו מבנה‪ ,‬באותו סדר ובאותו ניסוח עם כל המרואיינים שלך‪ .‬צריך לשים‬
‫לב לא לעשות את זה בטעות בראיון חצי מובנה‪ .‬אני כמראיינת מגיעה עם רשימה של‬
‫שאלות שניסחתי אותם עם הרבה מחשבה מתוך מטרה שכל מרואיין ישאל את אותן‬
‫שאלות באותו סדר‪ .‬זה עדיין די פתוח‪ ,‬אבל למראיינת יש פחות מקום‪ .‬המטרה היא‬
‫פחות להשפיע‪ ,‬שיהיה לנו קל להשוות בין התשובות שלהם‪.‬‬
‫**יש שימוש בו בכל מיני מחקרי זהות ‪ -‬איך מגדירים את עצמך‪ ,‬שחשוב בהם בדיוק‬
‫איך נשאלות השאלות‪ .‬או שאנחנו רוצים לשאול משהו מאוד מאוד ספציפי‪.‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ .3‬ראיון חצי מובנה‪:‬‬
‫הכי נפוץ במחקר איכותני ‪ .‬מתכננים חלק מהשאלות‪ ,‬אבל צריך לשנות קצת את‬
‫הסדר ולהתאים את עצמך למרואיין‪ .‬זה יחסית פתוח‪ .‬הכי שימושי‪.‬‬
‫סגנון של שיחה אבל במסגרת נושאים שנבחרו ‪ -‬אני מכינה מראש נושאים שעליהם‬ ‫‪-‬‬
‫אני רוצה לדבר‪ .‬שומרים על מסגרת של שיחה‪.‬‬
‫הכנת מדריך ריאיון (מדריך ולא מתכנן) – מכינה מראש נושאים שארצה לדבר‬ ‫‪-‬‬
‫עליהם‪ ,‬לגעת בהם‪ .‬מדריך ראיון ‪ .‬אני מתכננת מדריך וצריך לחשוב בתוך שאלת‬
‫המחקר הגדולה ‪ -‬על מה אנחנו צריכים לדבר עם המרואיין כדי ללמוד על הנושא‬
‫הזה‪ .‬לחשוב על תתי נושאים שמרכיבים את הנושא שלנו בגדול‪ .‬יושבים שעה שעה‬
‫וחצי עם אדם = צריך לחשוב מה התחומים שמרכיבים את נושא המחקר שלי‪ ,‬סוג‬
‫של מסגרת שבתוכה אני אחליט מה הרצף שלהם ומה העומק שלהם‪ .‬לא שאלות‬
‫ספציפיות או סדר קבוע‪.‬‬
‫מכינים קודם כל תתי נושאים וגם קצת שאלות‪ ,‬לפי מה שאני צופה שיהיה רלוונטי‬ ‫‪-‬‬
‫לחיי המרואיינים שלי‪ .‬בתוך זה יש לי חופש לפתח את השיחה שלי לפי מה שהוא‬
‫מעלה‪ ,‬לפי דברים שקשורים ספציפית אליו‪ ,‬אני יכולה ללכת גם לשם‪ .‬לא לבנות‬
‫מלא שאלות רק חלק‪ .‬אנחנו לא שואלים את המרואיין שאלות קטנות של ידע שלא‬
‫רלוונטי לנו (דברים שיכולים להיות בשאלון כמו כמה זמן טיילת ועם מי)‪ ,‬אנחנו‬
‫רוצים להבין דברים מסביב‪ .‬שאלות גדולות ופתוחות שהאדם יכול לדבר עליהם‬
‫לעומק ולא שטוח‪.‬‬

‫מסגרת שבתוכה המראיינת מפתחת שאלות‪ ,‬מחליטה על הרצף שלהן והעומק‬ ‫‪-‬‬
‫שלהן‪ -‬מדריך הריאיון הוא סוג של מסגרת בתוכה אני אוכל לבחור איזה שאלות‬
‫אשאל‪ ,‬הנושאים קבועים לא סדר השאלות או ניסוחן‪ .‬יש חופש בריאיון לפתח את‬
‫השיחה‪.‬‬
‫לא שאלות ספציפיות או סדר קבוע‪ -‬אין סדר קבוע של שאלות‪ ,‬המרכז הוא הנושא‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫אפשר לנסח שאלות אבל אין חשיבות לסדר‪ .‬הניסוח לא קריטי‪.‬‬
‫בין נושאים לשאלות‪ -‬אני הולכת לעסוק בזוגיות בזמן קורונה למשל‪ .‬על איזה נושא‬ ‫‪-‬‬
‫ארצה לשאול? קודם כל מתכננת את תתי הנושאים‪ .‬לשאול על דייטים למשל‪ .‬לתכנן‬
‫שאלות שיכוונו אותי‪.‬‬

‫מבנה השאלות‪ :‬פתוח‪ ,‬פשוט‪ ,‬לא מורכב או מסובך‪ ,‬לא שאלות מנחות‬
‫‪ -‬לא כותבים מספרים לשאלות‪ ,‬כדי לאפשר להם ניעות בתוך הריאיון‪ .‬זה לא מדריך‬
‫קבוע‪ ,‬כשיש לנו תכנון אנחנו נרצה לבצע אותו ‪ -‬אבל המטרה היא שאלות פתוחות‪,‬‬
‫לא מסובכות‪ ,‬במתכונת של שיחה‪.‬‬
‫‪ ‬פתוח‪ -‬שואלים שאלות גדולות ופתוחות כדי שאדם יספר לנו ברצף‪ .‬בריאיון איכותני רוצים‬
‫להגיע לרצף של טקסט ולא שאלות תשובות‪ .‬כלליות ורחבות‪ .‬אפשר לשאול גם‬
‫בספונטניות‪.‬‬
‫‪ ‬פשוט‪ ,‬לא מורכב או מסובך‪ -‬שאלות לא מסובכות שצריכות להתאים לשיחה בגובה‬
‫העיניים‪ .‬צריך לחשוב על שאלות פשוטות (מה המשמעות של נשיות עבורך ‪ -‬שאלה‬
‫מורכבת)‪ .‬לדבר עם אנשים בגובה העיניים‪ .‬איך אפשר לשאול על נושא גדול וכללי‪ ,‬בצורה‬
‫פשוטה שאנשים יתחברו‪ .‬לנסות לתת לאנשים להכניס את הדברים הרלוונטיים‪.‬‬
‫‪ ‬לא שאלות מנחות‪ -‬שאלות מכוונות ולא מנחות‪ ,‬יש גמישות‪.‬‬
‫‪ ‬רשימת מכולת שעל כל נושא מכינים שאלות מכוונת שבאמצעותם ניתן לאסוף ידע‪.‬‬
‫המטרה שזה יגיע מהמרואיינות עצמם‪ ,‬אני לא מתעלמת מהידע שקיים בספרות אבל‬
‫אני רוצה בתוך הריאיון עצמו לתת לשיחה להתנהל עם הרבה גמישות‪.‬‬
‫דוגמא למאמר‪ :‬פרל ופלד‪ -‬חווית אבהותם של גברים אלימים כלפי בת זוגם ‪ -‬במאמר עשו ראיון‬
‫עומק חצי מובנה‪ -‬יש פירוט של הנושאים‪ .‬יש תכנון שכזה‪.‬‬
‫עוד דוגמא‪ :‬בין שם לכאן‪ :‬ערכים‪ ,‬צרכים וחלומות של בני נוער עולים מאתיופיה ‪ -‬הדס גולדבלט‪-‬‬
‫מחקר פנומנולוגי על חוויה של מתבגרים‪.‬‬
‫כלי המחקר‪ :‬ראיונות עומק חצי מובנים‪ :‬היא מתכננת נושאים‪ :‬שאלות דיי פשוטות ‪ ,‬כלליות‪,‬‬
‫פתוחות‬
‫החיים בבית הספר‪ -‬קשר עם מורים‪ ,‬נורמות התנהגות והישגים בלימודים‪.‬‬ ‫•‬
‫חיי היומיום‪ -‬קשר עם קבוצת השווים ופעילויות חברתיות‪ .‬למשל ספר לי על החברים שלך?‬ ‫•‬
‫קשר עם מערכות תמיכה פורמליות‬ ‫•‬
‫זכרונות מחוויות באתיופיה‬ ‫•‬
‫עוד דוגמא‪ :‬חווית המפגש של אחיות עם נשים נפגעות אלימות‪ -‬הדס גולדבלט ‪ -:‬למבחן‬
‫ראיון חצי מובנה‬ ‫‪‬‬

‫סוג המחקר‪ :‬מחקר פנומנולוגי (חווית המפגש‪ ,‬מהי המשמעות שאנשים נותנים לחוותיהם‬ ‫‪‬‬

‫מנק' מבטם‪ ,‬לפרק את אותה החוויה‪ ,‬להתחקות אחריה)‬

‫שאלת המחקר‪ :‬כיצד חוות אחיות את המפגש עם נשים נפגעות אלימות?‬ ‫‪‬‬

‫שאלת המחקר‪ :‬מה משמעותו של מפגש זה עבורן מן ההיבט המקצועי והאישי?‬ ‫‪‬‬

‫סוג הדגימה‪ :‬מכוונת תכליתית‬ ‫‪‬‬

‫ייצור המדגם‪ :‬מדגם נוחות קטן‬ ‫‪‬‬

‫קריטריונים לדגימה‪ :‬אחיות‪ ,‬נשים‪ ,‬יהודיות‪ ,‬ממרפאות שונות‪ ,‬שטיפלו בשנה האחרונה‬ ‫‪‬‬

‫לפחות באישה אחת נפגעת אלימות במשפחה (‪)308‬‬

‫כלי המחקר‪ :‬ראיונות עומק חצי מובנים‪ ,‬נערכו שעה בשיחה חופשית‬ ‫‪‬‬

‫מדריך ראיון שכלל כמה תחומי תוכן בהקשר של חוויות ותובנות של האחיות בהקשר עם‬ ‫‪‬‬

‫המפגשים‪:‬‬
‫‪ .1‬אופן ההתערבות של האחיות עם הנשים (כמו איתור נפגעות אלימות‪ ,‬פנייה אליהן‪,‬‬
‫ייזום שיחה על מצבן ודרכי טיפול בהן)‪" .‬כאשר מגיעה אלייך אישה נפגעת אלימות‪,‬‬
‫כיצד את מטפלת בה?"‬
‫‪ .2‬חוויות של האחיות בעבודה עם נפגעות אלימות (מחשבות‪ ,‬תחושות‪ ,‬ותגובות)‪" -‬אילו‬
‫רגשות עולות לך?\ איך זה משפיע על התפקוד שלך?"‬
‫מפגשים משמעותיים עם נפגעות אלימות‪" -‬האם תוכלי לספר על מקרה שהשפיע‬ ‫‪.3‬‬
‫עלייך במיוחד?"‬
‫‪ .4‬המפגש עם נפגעות אלימות בהקשר של היבטים אישיים בחיי האחיות (השפעה על‬
‫הזוגיות‪ ,‬תפקידים הוריים וכו')‪" .‬באיזה אופן משפיע עלייך המפגש על חיי המשפחה‬
‫שלך? \ אחרי המפגש איך תתנהג בבית?"‬
‫‪ -‬אלה שאלות שיהיה ברור למרואיינים איך להתייחס אליהם‪ ,‬חווית של נשים ואיך‬
‫זה משפיע עליהם בעבודה‪ ,‬על מקרים שזה משפיע עליהם‪ .‬בדרך כלל מציינים בתוך‬
‫המאמר את הנושאים שדיברו עליהם‪ .‬בהצעות לתזה ואצלנו‪ ,‬צריך לצרף את‬
‫המדריך ראיון כי צריך להבין עד כמה הוא מייצג את המסורת שלנו‪ ,‬את שאלת‬
‫המחקר ועוד‪..‬‬
‫"השמה בסוגריים" – לאורך כל המחקר‪ ,‬על מנת למנוע הטייה של דעות קדומות‪.‬‬ ‫•‬
‫דגש על רפלקציה של החוקרות‬ ‫•‬
‫בתוך מדריך הריאיון נצטרך‪ :‬לחשוב לפני ותוך כדי הראיונות‪ -‬להתכוונן אליהם‪:‬‬

‫צריך לחשוב גם על פרובס‪ :probes -‬אני כחוקרת צריכה גם לדובב את המרואיינים‬ ‫‪‬‬
‫שלי‪ ,‬לעזור להם לענות‪ -PROBS .‬לדובב‪ .‬שאלות השלמה‪ .‬אמנות של השגת מידע‬
‫נוסף‪ ,‬איך אני גורמת למרואיין לשתף איתי פעולה‪ ,‬במצב בו האנשים עונים אבל בזה‬
‫לא מסתיים כל מה שיש להם להגיד ‪ .‬איך עושים את זה? שאלות השלמה ‪ ,‬שתיקות‪,‬‬
‫חזרה על שאלות‪ .‬אנשים הם כמו בצל‪ .‬הם לא מדברים עד שלא מקלפים את השכבות‪.‬‬
‫אנחנו צריכות לתרגל קשב פעיל ‪ :‬בתוך ראיון אנחנו צריכות לעשות הרבה דברים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לזכור מה לשאול‪ ,‬להקשיב ולהיות בקשה פעיל‪ ,‬להיות עירניות לדבריו ולראות מה‬
‫הוא מסמן‪ ,‬איפה הוא מסמן לנו לשאול עוד‪ ,‬להבין דברים מילוליים ולא מילוליים‪.‬‬
‫מתי הוא מרגיש לא בנוח‪ ,‬מתי הוא פותח דלת לעוד‪ .‬יש לנו הרבה ציפיות כמראיינים‪-‬‬
‫אני צריכה לנהל את הריאיון‪ ,‬לשאול שאלות פתוחות ולא להיות שיפוטית‪ .‬וכל הזמן‬
‫צריכה להקשיב! צריך לשדר למרואיין שאנחנו מתעניינות והתשובות שלהם בסדר‪.‬‬
‫המון מודעות ביקורתית‪ :‬עליהם‪ ,‬על מה שהם חושבים עלינו‪ ,‬כל מיני פערים ביחסי‬ ‫‪‬‬
‫כוחות‪ .‬אנחנו צריכים להיות קשובים לזה גם כדי שהריאיון יהיה נעים ונוח‪ .‬אנחנו‬
‫צריכים להיות שם כדי לאפשר להם לענות על זה ושהריאיון יהיה באמת מוצלח‪.‬‬
‫המרואיין צריך לתת לנו להיכנס לעולם הפנימי שלו‪ .‬צריך גם קשר‪ ,‬ויחסי אמון‪,‬‬
‫ושאלות ברורות‪.‬‬

‫מצגת ‪ -16‬ראיון נרטיבי וקבוצתי‬

‫‪ ‬‬
‫ראיון סיפור חיים נרטיבי‬
‫לפעמים נקרא לו ריאיון נרטיבי‪ .‬כשאנחנו מדברים על ריאיון סיפור חיים‪ ,‬אנחנו מדברים על‬
‫כך שאני כחוקרת מבקשת לשמוע מהאדם על הסיפור שלו‪ .‬סיפור ממוקד או סיפור חיים‬
‫גדול‪.‬‬
‫סיפור חייו של המרואיין‪ -‬הביוגרפיה שלו‬ ‫‪‬‬
‫ההנחה שלי שהסיפור המלא ‪ -‬יש לו חשיבות רבה בהבנת האדם‪ .‬אני רוצה להבין מה‬ ‫‪‬‬
‫לאדם יש להגיד על משהו מסוים‪.‬‬
‫כל סיפור החיים?‬ ‫‪‬‬
‫בעבר חשבו על סיפור חיים כעל משהו שניתן ללמוד על המציאות‪ .‬אם אני אבקש‬ ‫‪-‬‬
‫ממנו סיפור חיים אני אבין על מה שקורה במציאות‪ .‬אבל עם השנים נטשו את‬
‫הרעיון הזה והתייחסו לסיפור כסיפור‪ .‬לא על כלי בכדי ללמוד על החיים בחוץ‪ .‬אלא‬
‫ללמוד על האדם ועל מה שמעניין אותנו‪  .‬לא לומדים על המציאות מהסיפור (כמו‬
‫שחשבו פעם)‪ ,‬לומדים על האדם ומה שמעניין אותו‪.‬‬

‫האדם עושה תהליכים מודעים ולא מודעים והוא בוחר מה הוא מכניס ומה הוא‬ ‫‪-‬‬
‫רוצה לספר לי ‪ .‬מכניסים חלק מהדברים‪ ,‬מפרטים על חלק או לא מדברים על חלק‪.‬‬
‫ההנחה שכשאנחנו מבקשים ממישהו לספר לנו את סיפור החיים שלו הוא בוחר‬
‫בתהליכים מודעים ולא מודעים מה לספר‪.‬‬

‫סיפור הוא חשוב לנו = משהו יותר רחב שבו האדם עושה סלקציה‪ .‬כמו שדיברנו על‬ ‫‪-‬‬
‫נרטיב‪ .‬כשאנשים מספרים את הסיפור שלהם‪ ,‬הם מנסים לעשות סדר בעולם‪ .‬אנחנו‬
‫חיים בתוך מורכבות וכאוס וכשאדם מספר את הסיפור הוא מסדר אותו ומייצר‬
‫קשר בין הדברים‪.‬‬

‫סיפור חיים קבוע? חוזר? אנחנו צריכים לזכור שראיון הוא תוצר של מפגש‪ .‬גם כאן‬ ‫‪-‬‬
‫צריך לצאת מנקודת הנחה שלאדם אין סיפור חיים קבוע‪ .‬אנשים מספרים סיפור‬
‫חיים מסוים מנקודת הזמן העכשווית וגם מספרים אותו לאדם מסוים‪ -‬לכן זה לא‬
‫סיפור שחוזר אותו דבר כל הזמן ‪ .‬משתנה בהתאם לנסיבות‪ .‬אתגר‪ -‬לפעמים יש‬
‫אנשים שכן רגילים לספר את הסיפור שלהם וזה אתגר לסדוק את הסיפור המוכר‬

‫הבדל בין ראיון חצי מובנה לבין ריאיון סיפור חיים‬

‫הדבר העיקרי שמבדיל בין הריאיון הזה לבין החצי מובנה זה שהאדם בוחר מה הוא אומר‪.‬‬
‫סיפורים ממוקדים על משהו אחד ‪ -‬ספר לי את סיפור העלייה‪ ,‬סיפור המחלה‪ ..‬הדבר שהכי‬
‫מעניין אותנו כחוקרים זה מה הם בוחרים להכניס ‪ -‬מאיפה הם מתחילים מתי הם מסיימים‬
‫ומה הם בוחרים להכניס‪.‬‬
‫דוגמא ‪ -‬אחת החוקרות הנרטיביות הבולטות זאת גבריאלה ‪ -‬על הזקנות של דור תש"ח‪.‬‬
‫ראיינה אנשים עם קריירה צבאית ‪ -‬שאלה אותם על סיפור חייהם‪ .‬כתבה ספר "צברים לא‬
‫מזדקנים "‪ .‬האנשים התחילו את הסיפור שלהם מהרגע שהם הגיעו לארץ ‪ -‬הרצון להכחיש‬
‫את המקום שממנו הם באו‪ .‬והם נעצרים בסיפור חיים בשלב שהם משתחררים ‪ .‬הסיפור‬
‫נעצר שם‪ .‬הם לא מספרים את ההמשך של החיים שלהם ‪ .‬רוצים להדגיש את הצבריות ואת‬
‫חוסר הזקנה ‪ .‬חוקרים לרוב משווים בין סיפור החיים לבין היסטורית החיים‪.‬‬
‫‪ -‬חוקרת זו שמה דגש על מה הם לא הכניסו לסיפור‬

‫ריאיון סיפור חיים‬

‫‪ .1‬חלק ראשון‪ -‬הנרטיב הראשי ‪THE MAIN NERATIVE‬‬

‫ראיון המתחיל בשאלה פתוחה כללית‪" :‬ספר לי את סיפור החיים שלך בבקשה?" ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬אנשים לא תמיד נענים לזה‪ ,‬רוצים שיכוונו אותם‪ .‬לכן‪ ,‬נוכל לשאול שאלה ממוקדת‬
‫יותר‪" -‬ספר לי את סיפור החיים שלך מרגע שהגרת לישראל"‪ .‬אנחנו לא רוצים לדבר‬
‫אחרי ששאלנו את השאלה ‪ .‬האדם בונה וצריך להחליט מה מבין כל הדברים שקרו‬
‫לו ‪ -‬הוא רוצה להכניס לסיפור שלו‪ ,‬וגם איך הוא תופס אותנו ולפי זה הוא גם יבחר‬
‫מה להגיד‪.‬‬
‫המראיין לא מפריע‪ ,‬לא מתערב‪ ,‬מעודד בצורה לא ורבלית‪ -‬אנחנו לא רוצים להפריע לחלק‬ ‫‪‬‬
‫הראשון ‪ -‬כמה שיותר למקסם אותו‪ .‬לא אמורים להבהיר כלום‪ .‬רק עד שהאדם אומר‬
‫שהוא סיים‪ .‬משתדלים לא להגיב גם דברים כמו "וואו" "כן" "באמת"‪ - .‬כל תגובה שלנו‬
‫עלולה לגרום למרואיין להגיב לנו משהו שאולי לא היה אומר‪ .‬גם אם לא הבנו את מה‬
‫שהוא אומר = לתת לאדם להגיד את הנרטיב הראשי שלו‪ .‬לתת לאדם לספר ואחרי זה אני‬
‫אשאל אותו שאלות אם צריך‪.‬‬

‫*הרבה פעמים נשתמש בריאיון נרטיבי כדי לראות איך האירוע תופס מקום בחיי האדם‬
‫*אפשר לעשות מחקר נרטיבי גם על קבוצה‪ -‬על סיפור חיים של דורות‪ .‬לא רק על יחיד‪.‬‬
‫*עלינו לשאוף שכל שאלה תהיה נרטיבית‪ -‬וזה לא כזה פשוט‬

‫דוגמא מתוך מחקר‪ -‬גבירות עצובות‪:‬‬

‫שאלת המחקר הייתה‪ :‬איך נשים החיות עם בני זוג מכורים לאלכוהול מציגות את עצמן דרך‬
‫הסיפור האישי שלהן? – לכן נבחרה שיטת מחקר איכותנית נטורליסטית בהשפעת הגישות‬
‫הנרטיבית והפמיניסטית‪.‬‬
‫באמצעות ניתוח נרטיבי ניתן לחשוף רגשות‪ ,‬ערכים ומטרות‪ ,‬ואת משמעות הזהות‬ ‫‪-‬‬
‫האישית של המספרת‪ .‬חשוב לחוקרות להבין איך השנים האלה מספרות את‬
‫הסיפור הזה‪ -‬מכוונת אותנו למקום הנרטיבי‪ -‬לא רוצות להבין את החוויה שלהן‬
‫אלא את התפיסה העצמית‪.‬‬
‫השאלה שהן שאלו בראיון‪ :‬אני מתעניינת בסיפוריהן של נשים החיות עם בן זוג מכור לאלכוהול‬
‫והייתי רוצה לשמוע את הסיפור שלך‪ .‬קודם הן הציגו את הנושא ואז שאלו‪ .‬שאלה פתוחה מאוד‪.‬‬
‫מין דרך להגיד אני מתעניינת בדבר הזה אבל זה עדיין הסיפור שלך‪ -‬דרך להגיד מה הנושא ואז‬
‫שזה הסיפור החיים שלך‪.‬‬

‫‪.2‬חלק שני‪' -‬פתיחת חלונות'‬

‫אחרי הסיפור המרכזי‪ ,‬המראיין 'פותח חלונות'‪ -‬שואל על אירועים שסופרו בחלק הראשון‪,‬‬
‫הרחבה על הדברים שנאמרו‪ -‬או הושמטו‪ .‬אלו נקראות שאלות אינטרינזיות (פנימיות)‪.‬‬
‫אנחנו מגיבים לדברים שסיפרו לנו‪ .‬אני שואלת עליהם‪ ,‬לא סוגרת את הריאיון אחרי סיפור‬
‫חיים‪.‬‬
‫‪ -‬יש פעמים שנפריד את שני החלקים‪ ,‬כי החלק הראשון בפני עצמו יכול לקחת זמן רב‬
‫(שעה וחצי שעתיים)‪.‬‬
‫השני אנחנו פשוט שואלים על הדברים שהמרואיין אמר‪ .‬גם על החלקים שהוא לא‬ ‫‪-‬‬
‫דיבר עליהם אם אנחנו מרגישים צורך‪.‬‬

‫‪ .3‬חלק שלישי‪ -‬שאלות אקסטרנזיות (חיצוניות)‬

‫בחלק השלישי מתווספות שאלות חיצוניות‪ -‬נושאים שחשבתם שיעלו אך לא עלו‪ ,‬נושאים‬
‫שהחוקרים רוצים לכסות‪ .‬כמו ריאיון חצי מובנה‪ .‬גם כשאני עושה ריאיון סיפור חיים יש לי‬
‫עדיין נושאים שרלוונטיים למחקר שלי‪ .‬יש נושאים שחשובים לי‪ ,‬חשבתי שיעלו אבל לא‬
‫דוברו‪ .‬אז מגיע החלק ה"חצי מובנה"‪ .‬לא לכולם זה מתאים‪ .‬בני נוער זה לא עבד‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ -‬יש אנשים שלא מרגישים שהחיים שלהם מעניינים‪ .‬זה לא רק עניין של ורבליות‪ ,‬זה‬
‫גם תפיסה של מה חשוב‪ ,‬כאלה שלא רגילים לדבר על עצמם ‪ .‬בתרבות המערבית יש‬
‫חשיבות על המימוש העצמי‪ ,‬וזה לא כזה ברור בכל הקשר‪ .‬יכול להיות עם מבוגרים‬
‫זה לא יעבוד כי לא תמיד הם תופסים את החיים שלהם כמעניינים‪ .‬צריך לבדוק את‬
‫זה‪.‬‬

‫‪ ‬בחלק הראשון בכלל לא מתערבים‪ ,‬בחלק השני חוזרים על מה שנאמר‪ ,‬מחדדות נושאים‪,‬‬
‫ובחלק השלישי מתייחסים לדברים שלא נאמרו כלל‪.‬‬

‫סוגי ראיונות נוספים‪ :‬ראיונות לא פרטניים‪ ,‬ראיונות קבוצתיים‬

‫‪ ‬‬
‫ראיונות שהם לא פרטניים אלא קבוצתיים‬
‫אפשר לראות את זה במחקרים של מדעי החברה‪ .‬יש הבחנה בין ‪ 2‬סוגים‪.‬‬

‫ראיון קבוצת מיקוד –‬

‫מראיינים מספר אנשים בבת אחת‪ ,‬בקבוצה ‪ -‬אני קובעת פגישה אחת ומראיינת את כל‬ ‫‪‬‬
‫האנשים יחד‪ .‬בפגישה חד פעמית אני מדברת‪ /‬מראיינת אנשים אותם ביחד‪.‬‬
‫כשהאוכלוסייה לא זמינה לאורך זמן ‪ -‬זה יכול להיות מטעמים של קושי לקבוע עם אנשים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫היא לא זמינה לאורך זמן‪.‬‬
‫כשיש צורך לאסוף מידע בפגישה אחת ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫כשמתעניינים באינטרקציה ‪ -‬לפעמים זה כי אני יכולה ללמוד לא רק על מה אנשים‬ ‫‪‬‬
‫אומרים אלא איך האינטראקציה בין לבין קשורה ‪ -‬איך אנשים מדברים על נושא מסוים‬
‫ליד אנשים ‪ .‬איזה דעות אני שומעת בהתחלה‪ ,‬ואיך לאחר מכן‪ .‬מתפתחת שיחה‪ ,‬אנשים‬
‫מגיבים לדברים שאנשים אחרים אומרים‪.‬‬
‫כשיש מחשבה שהפורמט הקבוצתי מסייע‪ -‬חלק חשוב זה שיש מחשבה שהפורמט‬ ‫‪‬‬
‫הקבוצתי ייסע אחד לשני‪ .‬יש אנשים שלא מרגישים בנוח לדבר אחד על אחד‪ .‬יותר נוח‬
‫לדבר עם אנשים על מה שאנשים אחרים אמרו‪ .‬יש מחשבה שלאנשים יהיה יותר קל לדבר‬
‫בפורמט קבוצתי (יוצאי אתיופיה לדוגמא) ‪.‬‬
‫למראיינת יש פה הרבה חשיבות ‪ .‬אני נמצאת שם כמראיינת ואני רוצה לשאול דברים‬ ‫‪‬‬
‫ולהבין מי האנשים שנמצאים שם בפרק זמן קצר‪ .‬יש חוקרות שלא עושות את התפקיד הזה‬
‫בעצם ומבקשות ממשהו אחר לעשות את המפגש הזה ומכינה לה את הנושאים‪.‬‬
‫בדרך כלל המינון של ההבניה יכול להשתנות‪ ,‬עד כמה אני פותחת את הנושאים וכמה לא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לפעמים אנחנו עושים את זה כי אנחנו רוצים לדמות משהו ולהבין איך אנשים שמכירים‬ ‫‪‬‬
‫מגיבים אחד לשני ‪ -‬יש אלמנט קבוצתי בתוך קבוצת הערצה‪ ,‬יש משמעות בעיקר בתוך‬
‫קבוצה‪( .‬למשל נערות שמעריצות את הספייס גירלז‪ .‬החוקרת עשתה קבוצות של נערות‬
‫מעריצות בכל הארץ כי חשבה שיש משמעות לקבוצה‪ .‬שלקבוצה יש משמעות)‪.‬‬

‫יתרונות‬
‫עוזר לחוקרת להסתכל איך נושאים מסוימים עולים יורדים‪ ,‬לראות איך מתפתחת שיחה‪,‬‬
‫להסתכל על החלקים הלא וורבליים‪.‬‬

‫מרכיב של תצפית (תקשורת לא ורבלית‪ ,‬אינטראקציה)‬ ‫‪‬‬

‫לבחון כיצד מתפתחת שיחה בנושא המחקר‪ -‬איך נושאים מסוימים עולים והאם‬ ‫‪‬‬
‫מגיבים לו או לא‬
‫אינטרקציה קבוצתית מעודדת אנשים לדבר‬ ‫‪‬‬
‫השפעת המראיין קטנה‬ ‫‪‬‬
‫זול וחסכני‬ ‫‪‬‬
‫זיהוי של דפוסי שיח‬ ‫‪‬‬

‫חסרונות‬
‫נושאים מסוימים יקבלו יותר מקום ואחרים לא ידוברו‪ ,‬יש כאלה שנבלעים‪.‬‬

‫לחץ קבוצתי‬ ‫‪‬‬

‫סכנה של אי שיתוף פעולה‬ ‫‪‬‬
‫חברים דומיננטיים יכולים להשתלט על השיחה ופסיביים ישתקו‪ -‬אנשים שתופסים‬ ‫‪‬‬
‫במה וחלק לא מדברים‬
‫נושאים שמקבלים מקום וחלק לא‬ ‫‪‬‬
‫אנשים שמפחדים לדבר כי אין להם מקום בקבוצה‬ ‫‪‬‬
‫שמירה על סודיות‪ -‬בריאיון פרטני אנחנו בונים על סודיות‪ .‬בראיון קבוצתי אין‬ ‫‪‬‬
‫סודיות‪ ,‬כולם שומעים‪ .‬בייחוד בנושאים קשים‬
‫הקצנה של עמדות‪ -‬יש הקצנה של עמדות‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫ראיונות קבוצתיים בגישה פמיניסטית‬
‫ראיונות קבוצתיים שהמטרה שלהם היא אחרת‪ .‬הקבוצה עצמה היא רלוונטית‪ .‬זה לא רק‬
‫אוסף של אנשים ‪ .‬ההבדל בינה לבין קבוצות מיקוד‪ -‬המטרה פה היא שיקשיבו להם (לא רק‬
‫מכנסת אנשים כדי שיוכלו לדבר בקבוצה)‪ .‬זה קבוצה בשביליהם‪ ,‬שיהיה להם קבוצה לדבר‬
‫בה‪ .‬זה קשור בתפיסה הפמיניסטית שבמשך שנים היו קבוצות של נשים שדיברו על מנת‬
‫להעלות מודעות ‪ ,‬יש לדברים שמדברים הקשר חברתי‪ .‬השימוש בפורמט זה בשביל שיהיה‬
‫להם מקום – לא בהכרח מפגש ‪ .1‬המטרה היא שתהיה להם קבוצה שלהם‪.‬‬

‫דוגמא ‪ :‬למשל קבוצה לנשים שמתעניינות בנושא האמהות‪ -‬המטרה של הקבוצה‪ -‬להרחיב ככל‬
‫שאפשר את מרחב האפשרויות של נשים שמתלבטות אם להיות או לא להיות אמהות‪ .‬לייצר חלק‬
‫משלנו שנוכל להעלות בו תכנים וקונפליקטים‪ – .‬זה נושא שאין לגיטימציה לדבר עליהם‪ -‬בואו‬
‫נייצר מרחב‪ ,‬להבין שיש הקשר חברתי‪.‬‬

‫העלאת מודעות‪ -‬הבנה שהבעיה שלהם לא אישית‪ .‬המחשבות והמוטיבציות אחרות‬ ‫‪‬‬
‫בהשוואה לקבוצת מיקוד‪.‬‬
‫העשרת ידע‬ ‫‪‬‬
 ‫בניית שפה‬ ‫‪‬‬
‫העצמה‬ ‫‪‬‬
‫הקשר חברתי‬ ‫‪‬‬
‫אתגור השיח ההגמוני‬ ‫‪‬‬

‫דוגמאות ממחקרים‪ :‬מחקר של מיה לביא ומיכל קרומר‪" -‬לעשות משהו בקשר לזה" על‬
‫אנשים שמתמודדים עם עוני וזה בשביל שיגלו שזה לא רק מקבוצות שלהם‪ ,‬חוויה של דימיון‬
‫ואחדות‪ .‬את חוקרת ומעלה נושאים תוך כדי הקבוצה‪.‬‬

‫‪ ‬דוגמא לראיון כזה (למבחן)‪ :‬בניסטר‬

‫מחקר עם מתבגרות‪ .‬היו שם ‪ 4‬קבוצות של נערות שנפגשו ‪ 4‬חודשים‪ ,‬כדי לדבר על מה‬ ‫‪‬‬

‫מעסיק מתבגרות‪ .‬ושם הייתה החלטה שכל קבוצה מתחילה בשיחת מה נשמע מה עבר‬
‫עליהן‪ ,‬היה מבנה קבוע שבתוכו יש נושא שמשתנה אבל יש פתיח וסיום קבוע‪ .‬חלק‬
‫מהמחשבה היא שהן עושות את הקבוצות האלה אבל גם לפתח מרחב שהנערות מרגישות‬
‫שיש מישהו שמקשיב להן‪ .‬הפורמט הקבוצתי אמור לעזור בחלקים האלה‪.‬‬
‫איך אני מדברת עם נערות מתוך שותפות?‬ ‫‪‬‬

‫מחקר בשיתוף מתבגרות‪ ,‬שנערך בפורמט של ראיונות קבוצתיים מתוך הקפדה על עקרונות‬ ‫‪‬‬

‫פמיניסטיים‪ -‬מאוד עסוקים ביחסי כח‪.‬‬

‫שימוש באסטרטגיות שונות שנועדו לקדם שוויון כח בקבוצות ולייעל סביבה מכבדת‬ ‫‪‬‬

‫ודואגת ‪ -‬אם חושבים על כוח‪ ,‬העולם הוא לא סימטרי‪ ,‬אנחנו רוצים לייצר את המרחבים‬
‫האלה‪ ,‬שיהיה הכרה באי השיוויון ביחסי הכוח ובאי השיוויון המגדרי‪ .‬הפורמט הקבוצתי‬
‫צריך לעסוק במרחבים האלה‬
‫פיתוח סביבה קבוצתית שבה נערות ירגישו שמקשיבים לקולות שלהן ומעריכים אותן‪-‬‬ ‫‪‬‬

‫חלק מהמחשבה היא לפתח גם מרחב שבו נערות מרגישות שמקשיבים לקולות שלהן (מלבד‬
‫הנושא שרצו לחקור)‪ .‬הפורמט הקבוצתי אמור לעזור בחלקים האלה‪.‬‬
‫מבנה שוויוני יותר בין החוקרות למשתתפות‪ ,‬ובין המשתתפות עצמן‪ .‬הכרה והערכה‬ ‫‪‬‬

‫בנערות כמומחיות‬
‫נשים יכולות לחלוק את חוויותיהן באופן קולקטיבי‪ ,‬וליצור יחד משמעויות‬ ‫‪‬‬

‫הקבוצה מספקת משאבים ותמיכה לחברות בה‬ ‫‪‬‬

‫מספקת הקשר חברתי ‪ -‬הקבוצה הזאת מספקת את המרחב שבו הנערות יבינו‪ ,‬ילמדו אחת‬ ‫‪‬‬

‫מהשנייה‪ ,‬שיש להן שפה חברתית‪ ,‬שיבינו שיכולות להיות בעיות שמשותפות‪ -‬אולי יש פה‬
‫משהו מבני‪ ,‬חברתי וזה לא קשור לאדם ספציפי ולאופי שלו‪ .‬כל מני הקשרים חברתיים‬
‫שמשמים את הדבר הזה‪.‬‬
‫יש מטרה מחקרית‪ ,‬יש לקבוצה תוצר מחקרי‪ ,‬אבל אסור לשכח‪ ,‬שיש מטרה נוספת שהיא‬ ‫‪‬‬

‫למען משתתפות הקבוצה‪.‬‬

 ‫עדיין יוצא מזה מחקר אבל יש תרומה אישית לקבוצה‪:‬‬

‫נשים יכולות לחלוק את חוויותיהן באופן קולקטיבי‪ ,‬וליצור יחד משמעויות‪.‬‬ ‫•‬

‫הקבוצה מספקת משאבים ותמיכה לחברות בה‪.‬‬ ‫•‬

‫מספקת הקשר חברתי‪.‬‬ ‫•‬

‫חסרונות ראיון קבוצתי\ פמיניסטי ‪ -‬כל החסרונות שדיברנו עליהם בקבוצת מיקוד קיימים גם פה‪.‬‬
‫זאת דוגמא ממחקר של מיכל קרומר נבוא שהן ריכזו קבוצות של אנשים שמתמודדים עם עוני‬
‫חלק מהמילה שלהן הייתה לייצר קבוצות של אנשים שונים‪ ,‬שיבינו שזה לא רק שלהם‪ ,‬משהו‬
‫חברתי‪ ,‬שיהיה אתגור של ההפרדה שקיימת בכל מני הקשרים‪ .‬הן כותבות איך אנשים מגלים‬
‫דברים חדשים‪.‬‬

‫קשיים‬
‫עלול גם להשתיק‬ ‫‪‬‬
‫לוקח זמן ליצור מרחב פתוח‬ ‫‪‬‬
‫נטייה לדבר על דברים מעיינים יותר מהנושאים של המחקר‬ ‫‪‬‬
‫דומיננטיות של נושאים שהוזכרו וקושי לשיחים אחרים לעלות‬ ‫‪‬‬
‫דורש המון מהמראיינת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לבדוק בהקלטה אם כלנית מסבירה על הדוגמא של בניסטר‪ -‬בניסטר מאמר חובה‬