חוברת פסיכי קיץ 19 להדפסה

‫– סדנאות ייחודיות במדעי הבריאות‬ ‫פרוגנוזה‬
‫סדנת הכנה למבחן הממשלתי לתואר‬

‫אח‪/‬ות מוסמך‪/‬ת‬
‫פרקים נבחרים‬
‫בפסיכיאטריה‬
‫טלפון ‪ 1-700-55-44-35 :‬פקס ‪ 08-6411858‬מען למכתבים ‪ :‬ת‪.‬ד ‪ ,808‬באר שבע ‪8410602‬‬

‫‪www.prognoza1.co.il  Email : info@prognosa.co.il‬‬
‫פרקים נבחרים בפסיכיאטריה‬
‫הבדיקה הפסיכיאטרית ‪1.........................................‬‬
‫הפרעות פסיכוטיות וסכיזופרניה‪7...............................‬‬
‫תרופות נוגדות פסיכוזה ‪12.........................................‬‬
‫הפרעות במצב הרוח ‪ +‬טיפול‪16...................................‬‬
‫הפרעות דו‪-‬קוטביות‪25..............................................‬‬
‫תרופות מייצבות מצב רוח‪28........................................‬‬
‫‪31................................................................. ECT‬‬
‫הפרעות חרדה ‪32......................................................‬‬
‫טיפול הפרעות חרדה‪37..............................................‬‬
‫‪38..................................................................OCD‬‬
‫‪39................................................................ PTSD‬‬
‫הפרעות אישיות ‪43...................................................‬‬
‫אובדנות ‪49..............................................................‬‬
‫תוקפנות ‪51..............................................................‬‬
‫חוק‪ ,‬תקנות וסטנדרטים בסיעוד פסיכיאטרי‪ -‬ראה בחוברת‬
‫חוקים המסדירים זכויות הפרט )חלק ב'(‬
‫סמים ואלכוהול ‪53.....................................................‬‬
‫מצבים אורגניים )דליריום‪ ,‬דמנציה( – ראה חוברת נוירולוגיה‬
‫הפרעות אכילה ‪60......................................................‬‬
‫כתיבת התכנים מהדורה ראשונה ‪ :‬מר אלון שפיר ) ‪( R.N ; M.A‬‬
‫עדכון מהדורה שניה‪ :‬ד"ר אלדד עינב )‪( M.D‬‬
‫עדכון מהדורה שלישית ‪ :‬ד"ר משה לכיש )‪( M.D‬‬
‫עדכון מהדורה רביעית ‪ :‬ד"ר חגי מעוז )‪(M.D‬‬
‫עדכון מהדורה חמישית ‪ :‬ד"ר נדב נבו )‪( M.D‬‬
‫וד"ר יניב סאיסקי )‪( M.D‬‬
‫כל הזכויות שמורות ל"פרוגנוזה" – ד"ר עמית פרנקל‬
‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לשדר או לקלוט בכל אמצעי אופטי ‪/‬‬
‫מכני או אחר – כל חלק שהוא מהחומר שבחוברת זו אלא ברשות מפורשת בכתב ומראש מ"פרוגנוזה" –‬
‫ד"ר עמית פרנקל‪.‬‬
‫התכנים בחוברת נושאים אופי רפואי – אך אינם מוצגים כמרשם רפואי אבחנתי ו‪/‬או טיפולי‪ ,‬ובכל מקרה‬
‫יש להתייעץ עם רופא מוסמך על מנת לקבל הנחיות וטיפולים !‬
‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ -‬סדנאות ייחודיות במדעי הבריאות‬ ‫פרוגנוזה‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫"פרוגנוזה"‬
‫פרקים נבחרים בפסיכיאטריה‬
‫סדנת הכנה לבחינה הממשלתית‬
‫לתואר אח‪/‬ות מוסמכ‪/‬ת‬
‫למידע מלא בדבר‬
‫סט חוברות מעודכן‬
‫סרוק את הקוד‬
‫החוברות מתעדכנות לקראת כל בחינה !!!‬

‫להזמנת מהדורת חוברות מעודכנת ולקבלת שובר הנחה‪:‬‬
‫‪1-700-55-44-35‬‬
‫הסדר מיוחד בקנייה כיתתית מרוכזת !‬
‫הבדיקה הפסיכיאטרית‬
‫לבדיקה הפסיכיאטרית ארבעה מרכיבים‪:‬‬
‫‪ ‬פרטים מזהים‪ ,‬נתונים דמוגרפים ותלונה‬
‫עיקרית‬
‫‪ ‬תולדות המטופל‪ :‬הריון ולידה‪ ,‬התפתחות בגיל הרך‪,‬‬
‫משפחה ‪ /‬מוצא‪ ,‬לימודים‪ ,‬עבודה‪ ,‬שירות צבאי‬
‫‪ ‬היסטוריה רפואית‪ :‬אשפוזים‪ ,‬מחלות‪ ,‬תאונות‪ ,‬שימוש‬
‫בתרופות‪ ,‬טיפולים פסיכולוגיים‪ ,‬סמים ואלכוהול‪ ,‬נתונים‬
‫תורשתיים‪ ,‬בדיקה גופנית מלאה‪ ,‬הרגלי בריאות‪,‬‬
‫רגישויות‬
‫‪ ‬סטטוס מנטלי – הבדיקה )להלן הפירוט(‬
‫כל הזכויות שמורות ‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫הסטטוס המנטלי מהווה אוסף של‬ ‫סטטוס מנטלי‬
‫מדדים המתארים את הבדיקה‬
‫י‪ .‬בוחן מציאות‬ ‫א‪ .‬הופעה חיצונית‬
‫הפסיכיאטרית של המטופל וביחד‬
‫מכוונים לעבר האבחנה‬ ‫יא‪ .‬תובנה )‪(insight‬‬ ‫ב‪ .‬התנהגות‬
‫הפסיכיאטרית‬ ‫יב‪ .‬אובדנות‬ ‫ג‪ .‬מצב רוח ואפקט‬
‫ראשי תיבות "שמחת קח מה שמתאם"‪:‬‬ ‫יג‪ .‬מהימנות‬ ‫ד‪ .‬חשיבה‬
‫ה‪ .‬תפיסה )פרספציה(‬
‫מצב רוח‬ ‫שיפוט‬
‫התנהגות‬ ‫מודע‬ ‫ו‪ .‬הכרה ‪ /‬מודע‬
‫חשיבה‬
‫שליטה בדחפים‬ ‫תפיסה‬ ‫ז‪ .‬קוגניציה‬
‫מציאות‬ ‫ח‪ .‬שליטה בדחפים‬
‫תובנה‬ ‫קוגניציה‬
‫אובדנות‬ ‫חיצונית‬ ‫ט‪ .‬שיפוט‬
‫מהימנות ‪ ‬‬
‫א‪ .‬תיאור כללי‪ :‬הופעה חיצונית‪ ,‬התנהגות‪,‬‬

‫פעילות מוטורית‪ ,‬קול ודיבור‬
‫סדר וניקיון – גילוח‪ ,‬שיער‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ציפורניים‬
‫לבוש – הזנחה מול הקפדה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לכלוך‪ ,‬תאימות לעונה וסיטואציה‬
‫איפור – אם יש‪ ,‬האם תואם‬ ‫‪‬‬
‫מראה תואם או לא תואם את‬ ‫‪‬‬
‫גיל הנבדק‬
‫תכשיטים‬ ‫‪‬‬
‫אגיטציה = אי שקט‬ ‫ב‪ .‬התנהגות‬

‫פסיכומוטורי‬ ‫פעילות מוטורית – אגיטציה‪ ,‬רטרדציה או הפרעה תנועתית‬ ‫‪‬‬
‫רטרדציה = חוסר תנועתיות‬ ‫)הליכה‪ ,‬תנועות בלתי רצוניות(‬
‫פסיכומוטורי‬ ‫הבעות פנים ‪ -‬עושר‪ ,‬מבט )מתחמק‪ ,‬מפתה( קשר עין‬ ‫‪‬‬
‫קול ודיבור – גיוון ‪ /‬טונציה ‪ /‬מונוטניות‬ ‫‪‬‬
‫מהירות‬
‫עוצמת הקול‬
‫בהירות‬
‫ספונטני‬
‫לחוץ או זורם >< מהוסס‬
‫שימוש בשפה ‪ ‬‬
‫יחס לבודק – שתלטן‪ ,‬מפתה‪ ,‬עוין‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫משתף פעולה‬

‫‪ ‬‬
‫אקופרקסיה ‪ -‬חזרה על תנועות‬
‫הזולת )"קוף" אחרי בנאדם(‬ ‫קטטוניה‬
‫אקולליה – חזרה על קול ‪ /‬מילה ‪/‬‬ ‫‪ ‬קטטוניה מאופניינת בשני מרכיבים עיקריים‪:‬‬
‫צירוף מילים ‪ ‬‬ ‫‪ .1‬נסיגה לעולם פנימי וניתוק קשר מהסביבה‬
‫‪ ‬האטה פסיכומוטורית או אגיטציה‪ ,‬אילמות‪,‬‬
‫נגטביזם‬
‫‪ .2‬התנהגות סטריאוטיפית‬
‫‪ ‬תנועות חוזרות‪ ,‬אקופרקסיה‪ ,‬אקולליה‪ ,‬מנייריזם‬
‫‪ ‬מאפיין הקטטוניה מצויין כחלק מהגדרת ההפרעה הבסיסית‪,‬‬
‫לדוגמא דיכאון ‪ /‬ביפולר ‪ /‬סכיזופרניה עם מאפייני קטטוניה‬
‫)שכיח יותר בהפרעות אפקטיביות מאשר פסיכוטיות(‬
‫‪ ‬קטטוניה גם יכולה להיות אבחנה נפרדת או בקונטקסט של‬
‫מצב רפואי‬
‫מצב רוח‪ :‬מצב הרגש הממושך והבסיסי‬

‫המתואר ע"י המטופל‬ ‫ג‪ .‬מצב רוח ואפקט‬
‫אפקט‪ :‬הרגש המיידי בהווה הנאמד ע"י‬ ‫‪ ‬מצב רוח‬
‫הבודק התצפית על ההתנהגות‪ ,‬והופעה‬
‫ודיבור ‪ ‬‬ ‫מרומם – מעט מרומם – אאותימי – מעט ירוד –‬
‫מאוד ירוד‬
‫דיספורי = אפקט מדוכדך המבטא‬
‫חוסר נוחות‬
‫‪ ‬אפקט‬
‫מצב רוח = המטופל מתאר‬ ‫דיכאוני‪ ,‬דיספורי‪ ,‬מתגוון‪,‬‬ ‫‪ -‬גוון‪ :‬רגזני‪,‬‬
‫אפקט = המטפל מתרשם – כלומר‬ ‫‪O2‬‬ ‫‪O‬‬
‫‪CO‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪CO‬‬ ‫קפילרה‬
‫‪2‬‬
‫דאגני‪ ,‬שמח‪ ,‬חשדני‪CO ,‬חרדתי‬

‫‪2‬‬
‫‪O‬‬‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫כיצד המטופל מבטא את מצב רוחו‬

‫בשפת הגוף‬ ‫‪ -‬טווח‪ :‬מצומצם‪ ,‬שטוח‪ ,‬מלא‬
‫תאימות = האם האפקט תואם למצב‬
‫הרוח שמתאר המטופל ולתוכן דבריו‬ ‫‪O2‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תאימות‪O‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-‬‬
‫)חולה שאומר שמצב רוחו ירוד אבל‬ ‫יציבות = לאביליות(‬
‫‪CO‬‬‫‪2‬‬ ‫‪CO‬‬ ‫‪2‬‬‫יציבות )חוסר‬‫‪CO‬‬ ‫‪2‬‬‫‪-‬‬
‫מחייך = אפקט לא תואם(‬
‫ד‪ .‬הפרעות בחשיבה ‪ /‬מהלך חשיבה‪:‬‬

‫ריפיון אסוציאטיבי = "פעם הלכתי‬ ‫עקיפנות – ‪ :Circumstantiality‬מדבר סחור סחור‪ ,‬פירוט יתר‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לים‪ ,‬ביבי נבחר לראש ממשלה‪ ,‬יש‬ ‫מתקשה להגיע לעניין המרכזי‪ ,‬אך מצליח בסוף לבטא רעיון‪.‬‬
‫אנשים שלא אוהבים גמבה‪ ,‬אני עייף‪.‬‬
‫סלט מילים = "מכונית ילד שקשוקה‬ ‫משיקנות – ‪ :Tangentiality‬אי יכולת של הנבדק להגיע למטרה‬ ‫‪.2‬‬
‫בועות קופסה נחשים"‬ ‫מסוימת‪ .‬עונה "מסביב" ולא מגיע לתשובה המתבקשת‬
‫ניאולוגיזם = "ראיתי ביצה עם‬
‫הספנתעיר בפנים"‬
‫ריפיון אסוציאטיבי‪ :‬מעבר מנושא לנושא‪ .‬בין הנושאים אין כל‬ ‫‪.3‬‬
‫מהלך חשיבה = כיצד המטופל מתאר‬ ‫קשר או שהקשר רופף מאוד )למשל בזמן פסיכוזה חריפה(‪.‬‬
‫את מחשבותיו‬ ‫סלט מילים‪ :‬אמירת רצף מילים ללא קשר ביניהן‪ .‬הנבדק אינו‬ ‫‪.4‬‬
‫תוכן החשיבה = מה מתאר המטופל‬
‫מובן‪ ,‬זוהי צורה קיצונית של רפיון אסוציאטיבי‬
‫נאולוגיזם‪ :‬המצאת מילים חדשות או עיוות מילים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ :Clang associations‬בחירת המילים נשלטת ע"י הצלילים ‪-‬‬ ‫‪.6‬‬
‫חרוזים‬
‫‪ ‬‬
‫בלוקינג = חסימת רצף החשיבה‪,‬‬ ‫המשך הפרעות במהלך החשיבה‪:‬‬
‫למשל עקב שמיעת קולות ‪‬‬ ‫‪ .7‬מעוף מחשבות– זרם דיבור מהיר ובלתי פוסק עקב זרם מחשבה‬
‫פסיכוזה‬ ‫מהיר‪ .‬מופיע דילוג בין מחשבות‪ ,‬אך עדין יש קשר אסוציאטיבי‬
‫‪ .8‬אקולליה– חזרה על מילים ועל משפטים שאומר הזולת )קטטוניה(‬
‫‪ .9‬בלוקינג– הפרעה פתאומית ברצף הדיבור באמצע המשפט בטרם‬
‫הושלם הרעיון )דיכאון‪ ,‬פסיכוזה(‪.‬‬
‫‪ .10‬פרסברציה– חזרה עיקשת על מילים‪ ,‬משפטים או רעיונות בתגובה‬
‫לשאלות שונות )שאינם בהכרח קשורים לנושא שהנבדק נשאל עליו(‪.‬‬
‫‪ .11‬חשיבה קונקרטית‬
‫‪ .12‬מוטיזם – אילמות – חוסר יכולת או רצון לדבר‬
‫מחשבות שווא של גדלות =‬ ‫ד‪ .‬הפרעות בחשיבה‪ :‬תוכן חשיבה ‪ /‬פירוט‬

‫מחשבות שווא גרנדיוזיות‬
‫מחשבות שווא ‪ /‬דלוזיות – מאפיינות פסיכוזה‬
‫דלוזיה‪ :‬אמונה ‪ /‬השקפה מוטעית ואישית שאינה ניתנת‬
‫לערעור ‪ /‬הפרכה ואינה מקובלת על הסביבה!‬
‫סוגי מחשבות שווא‬
‫של רדיפה – "אתה מרגיש שרוצים להזיק לך ‪ /‬לסדר אותך?" מאפיינות‬ ‫‪‬‬
‫מצב‬ ‫של יחס – "האם אנשים מדברים עליך או צוחקים עליך?‬ ‫‪‬‬
‫האם דברים בעיתון או בטלוויזיה התייחסו אליך? האם קיבלת פרנואידי‬ ‫‪‬‬
‫מסרים מהתקשורת?"‬
‫של גדלות – "האם אתה מרגיש שיש לך כוחות מיוחדים ‪/‬‬ ‫‪‬‬
‫כשרונות? האם אתה עומד לעשות דברים גדולים?"‬
‫מחשבות שווא ביזאריות– מחשבה על‬ ‫של שידור ‪ /‬קריאת מחשבות‪ ,‬הכנסת ‪ /‬הוצאת מחשבות‬ ‫‪‬‬
‫דבר שלא יכול להתרחש במציאות‬ ‫)מחשבות שווא שניידריאניות( – "האם ניתן לקרוא את‬
‫המחשבות שלך? האם אתה יכול לקרוא מחשבות של אחרים?"‬
‫)למשל המטופל חש שהוא נשלט ע"י‬
‫חייזרים(‪ .‬מכוונות לאבחנה של‬
‫סכיזופרניה‬ ‫ד‪ .‬הפרעות בחשיבה‪ :‬תוכן חשיבה ‪ /‬פירוט‬
‫מחשבות שווא לא ביזאריות– עלולה‬
‫של אשמה – "האם מגיע לך עונש? האם עשית משהו המטריד‬ ‫‪‬‬
‫להתרחש במציאות )המטופל חש‬
‫את מצפונך?"‬
‫שאשתו בוגדת בו(‬
‫סומטיות – "הכל בסדר עם הגוף? עם פעולת האיברים השונים?‬ ‫‪‬‬
‫האם היה שינוי בהופעתך? מהו?"‬
‫מחשבת שווא ארוטומאנית =‬ ‫מחשבה מוטעית על תפקוד הגוף – אישה בת ‪ 70‬שבטוחה שהיא‬
‫מחשבת שווא לפיה האדם משוכנע‬ ‫בהריון‬
‫שאדם אחר‪ ,‬לרוב בעל מעמד גבוה‬
‫קנאה – "האם אתה חושד שבן הזוג שלך בוגד בך?"‬ ‫‪‬‬
‫משלו‪ ,‬מאוהב בו‪.‬‬
‫לרוב החולה היא אישה ללא חיי‬ ‫ניהליסטיות – אמונה שהוא או חלק בו‪ ,‬או אחרים‪ ,‬או העולם‬ ‫‪‬‬
‫חברה פעילים‪.‬‬ ‫אינם קיימים‪" .‬האם העולם ממשיך להתקיים כרגיל?"‪" ,‬האם גופך‬
‫חולה גבר עלול להיות אלים כלפי‬ ‫מתקיים בשלמותו?"‪" ,‬מרגיש כי משהו בגופך חסר?"‬
‫מושא האהבה ‪ /‬מי שמגן עליה‪.‬‬ ‫שליטה או השפעה – לחפצים או אנשים יש שליטה על‬ ‫‪‬‬
‫‪= Paradoxical conduct‬‬ ‫ההתנהגות שלו‬
‫כשהמושא מבהיר שלא מעוניין‪,‬‬
‫ארוטומניה – "אני בטוחה שהוא מאוהב בי"‬ ‫‪‬‬
‫החולה מפרשת זאת כאהבה‬
‫‪ ‬‬
‫ד‪ .‬הפרעות בחשיבה‪ :‬תוכן חשיבה ‪ /‬הפרעות‬
‫שאינן דלוזינליות‬
‫מחשבות אובדן‬ ‫‪‬‬
‫אובססיביות – טורדניות‬ ‫‪‬‬
‫תוכן חשיבה דל‬ ‫‪‬‬
‫ערך עצמי‪ ,‬דימוי עצמי ‪ /‬דימוי גוף‬ ‫‪‬‬
‫פרנויה‬ ‫‪‬‬
‫‪Religiosity‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Magical thinking‬‬ ‫‪‬‬
‫)בילדים(‬
‫אילוזיה = אילו‪-‬זה‪-‬היה = אשליה =‬ ‫ה‪ .‬תפיסה ‪ /‬פרספציה‬

‫תפיסה מוטעית של גירוי קיים‬
‫הפרעות בתפיסה‬ ‫‪‬‬
‫הלוצינציה = הזיה = תחושה של‬
‫אילוזיות – פירוש מוטעה של גירוי מציאותי‬ ‫‪‬‬
‫דבר שאינו קיים במציאות‬
‫הלוצינציות – חוויה חושית ללא גירוי )תפיסת גירוי שאינו קיים(‬ ‫‪‬‬
‫– מאפיינות פסיכוזה‬
‫הזיה בזמן ההירדמות )היפנוגוגית( או‬
‫בזמן ההתעוררות )הפנופומפית( לא‬ ‫מה סוגן? שמיעה )בד"כ קולות‪ .‬יכול להיות מסוכן – "קולות‬
‫מעידה על מחלה פסיכיאטרית ולא‬ ‫פוקדניים"‪ .‬הכי נפוץ בהפרעות פסיכוטיות(‪ ,‬ראיה‪ ,‬הרחה‪ ,‬טעם‪,‬‬
‫מצריכה בירור ‪ /‬טיפול ‪ ‬‬ ‫מגע‪ ,‬הזיות ראיה וריח עשויות להחשיד למחלות אורגניות‪.‬‬
‫דה ראליזציה – תחושה חדה שהעולם מסביב השתנה או אינו‬ ‫‪‬‬
‫אמיתי‪ ,‬מוזר‪ ,‬זז לאט‬
‫דה פרסנוליזציה – תחושה סובייקטיבית לא מציאותית של‬ ‫‪‬‬
‫האדם בנוגע לעצמו או לחלק מגופו‪ ,‬שאינו אמיתי‪ ,‬מוזר‪ ,‬או לא‬
‫מוכר‬
‫הפרעת זיכרון–‪ Confabulation‬‬
‫המצאת תשובות או פתרונות על‬
‫מנת לכסות על פערים בזיכרון או‬ ‫ו‪ .‬הכרה ‪ /‬מודע‬
‫התמצאות‬ ‫‪ ‬רמת הכרה – ערני‪ ,‬מנומנם‪ ,‬סטופור‪ ,‬קומה‬
‫‪ ‬ערפול המודע – דליריום‬
‫דליריום– תסמונת מנטאלית אורגנית‬
‫חריפה‪ ,‬המתבטאת בהפרעה בהכרה‬
‫ז‪ .‬קוגניציה‬
‫ובקשב‪ ,‬מתפתח תוך זמן קצר ובעל‬ ‫הערכה גסה של האינטליגנציה‬ ‫‪‬‬
‫מהלך תנודתי‪ .‬‬
‫קשב‪ ,‬זכרון וריכוז)נבדק בעזרת‬ ‫‪‬‬
‫מבחן ‪(100-7‬‬
‫חשיבה מופשטת‪ /‬קונקרטית‬ ‫‪‬‬
‫תפיסה חזותית‬ ‫‪‬‬
‫‪(Mini mental scale) M.M.S.E‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬‬
‫ח‪ .‬שליטה בדחפים‪ :‬אלימות‪/‬תוקפנות‬

‫‪ ‬ניסיון העבר‬
‫‪ ‬התרשמות בבדיקה‬
‫ט‪ .‬שיפוט‬
‫‪ ‬ביצוע פעולה באופן שתואם מערכת ערכים וסטנדרטים של‬
‫החברה‪ .‬מה תעשה אם תראה מכתב עם בול מונח על‬
‫הרצפה ליד תיבת הדואר?‬
‫י‪ .‬בוחן המציאות‬
‫‪ ‬הבנה של המציאות הנורמלית כפי שנחווית ע" אדם בריא‬
‫יא‪ .‬תובנה )‪(Insight‬‬
‫‪ ‬דרגת התובנה למצבו – מלאה‪ ,‬חלקית‪ ,‬פורמלית‪ ,‬חסרה‬
‫‪ ‬מסכים לטיפול‪ ,‬לאשפוז? לוקח תרופות? מגיע לרופא?‬
‫דיסימולטיבי = ההפך מסימולטיבי‬ ‫יב‪ .‬אובדנות‬

‫)מציג סימפטומים שאינו סובל מהם(‬ ‫‪ ‬שאלות מכוונות‬
‫‪ ‬גורמים מדאיגים‪ :‬תוכנית ברורה‪,‬‬
‫מכתב התאבדות‪ ,‬ניסיונות בעבר‪,‬‬
‫תחלואה פסיכיאטרית וכללית‬
‫יג‪ .‬מהימנות‬
‫סתירות בדברי המטופל‪ ,‬השוואה לתיק‬
‫האם המטופל דיסימולטיבי = מנסה להסתיר את מחלתו‬
‫האם המטופל סימולטיבי = מנסה להראות שהוא חולה למרות‬
‫שאינו חולה או מנסה להראות שמצבו חמור ממה שהוא‬
‫הבדיקה הפסיכיאטרית – דגשים‬

‫אסור לצאת מבדיקה פסיכיאטרית מבלי לשאול לגבי‪:‬‬
‫‪ ‬אובדנות‬
‫‪ ‬מסוכנות‬
‫‪ ‬נטילת סמים‬
‫‪ ‬מחלות גופניות‬
‫‪ ‬נטילת תרופות‬

‫‪ ‬‬
‫הפרעות פסיכוטיות וסכיזופרניה‬
‫‪ ‬פסיכוזה = היעדר בוחן מציאות ‪ /‬עיוות המציאות‬
‫‪ ‬מצב בו מופיעות מחשבות שווא ו‪/‬או הזיות‬
‫‪ ‬קיימת הפרעה בתחומי החשיבה‪ ,‬התפיסה‬
‫וההתנהגויות הדרושות לניהול אורח חיים תקין‬
‫‪ ‬‬
‫הידעת?‬
‫סכיזופרניה המאובחנת מתחת לגיל ‪17‬‬ ‫פסיכוזה וסכיזופרניה – רקע כללי‬
‫נחשבת ‪ Early Onset Schizophrenia‬‬
‫הפרעות פסיכוטיות– כולל מספר הפרעות‪:‬‬
‫‪ ‬סכיזופרניה‬
‫‪ ‬הפרעה סכיזואפקטיבית‬
‫‪ ‬הפרעה פסיכוטית חולפת‬
‫‪ ‬הפרעה דלוזיונאלית‬
‫‪ ‬הפרעת אישיות סכיזוטיפלית )גלישות פסיכוטיות(‬
‫סכיזופרניה – אפידמיולוגיה‬
‫מופיעה בכל החברות‪ ,‬אין קשר למוצא‬ ‫‪‬‬
‫שכיחות המחלה – כ‪ 1%‬מכלל האוכלוסיה‬ ‫‪‬‬
‫גיל ההתפרצות – גברים )שנות ה‪ 20-‬המוקדמות(‪ ,‬נשים‬ ‫‪‬‬
‫מאוחר יותר )שנות ה‪ 20-‬המאוחרות(‬
‫שיעור התחלואה זהה בין גברים לנשים‬ ‫‪‬‬
‫שכיחות גבוהה לבני מעמד סוציואקונומי נמוך‬ ‫‪‬‬
‫‪ 10%‬אובדנות )כ‪ ⅓ -‬מנסים להתאבד‬ ‫‪‬‬
‫עישון – מעל ל‪ 75%‬מהחולים‪ ,‬יותר מאשר בהפרעות‬ ‫‪‬‬
‫פסיכיאטריות אחרות‬
‫שימוש לרעה והתמכרויות – אלכוהול )עד ‪ 50%‬מהחולים(‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אך גם שימוש בקנאביס וקוקאין‬

‫‪ ‬‬
‫סכיזופרניה – אתיולוגיה‬
‫אתיולוגיה לא ידועה – שילוב של גורמים ביולוגיים‪ ,‬פסיכולוגיים‬ ‫‪‬‬
‫וסביבתיים‬
‫שינויים אנטומיים – הגדלת חדרים‪ ,‬הממצא הכי עקבי‪ ,‬פגיעה‬ ‫‪‬‬
‫בחומר אפור בעיקר‪ ,‬גם בחומן לבן‪.‬‬
‫מרכיב תורשתי ברור‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 10% ‬שעור למחלה כשיש אח חולה‬
‫‪ 5-6% ‬כשיש הורה יחיד חולה‬
‫‪ 50% ‬כשתאום זהה חולה‬
‫השפעה פסיכוסוציאלית – השפעות סביבתיות כגון מצבי דחק‬ ‫‪‬‬
‫)גיוס לצבא‪ ,‬אבל‪ ,‬פרידה(‪ ,‬שימוש בסמים או אלכוהול‪,‬‬
‫דינמיקה משפחתית‬
‫תאוריות נוירוביולוגיות – בעיקר עקב עודף בפעילות דופמין‬ ‫‪‬‬
‫ובנוירוטרנסמיטורים אחרים‬
‫סימנים שליליים = חוסר ב‪...‬‬ ‫סכיזופרניה – סימנים שליליים לעומת חיוביים‬

‫)חוסר באפקט‪ ,‬רגש‪ ,‬הנאה‪ ,‬תפקוד‬
‫וכו'(‪ .‬הסימנים השליליים הינם תסמיני‬ ‫‪ ‬סימנים שליליים )"איבוד" התפקוד הנורמלי(‪:‬‬
‫הליבה )‪ (Core symptoms‬של‬
‫הסכיזופרניה‬ ‫פגיעה באפקט‪ ,‬וורבליות‪ ,‬אפטיה‬
‫סימנים חיוביים =עודף– מחשבות‬ ‫חברתיות‪ ,‬חוסר יוזמה‪ ,‬חוסר מוטיבציה‪,‬‬
‫שווא‪ ,‬הזיות וכו'‬ ‫ירידה בתפקוד‪ ,‬חוסר הנאה )אנהדוניה(‪.‬‬
‫סימנים חיוביים– מגיבים טוב יותר‬

‫‪ ‬סימנים חיוביים )שינוי‪/‬עוות של התפקוד‬
‫לטיפול‬ ‫הנורמלי(‪:‬מחשבות שווא‪ ,‬הזיות‪,‬‬
‫סימנים שליליים– קשים לטיפול‬
‫ומגיבים פחות טוב‪ .‬פגיעה תפקודית קשה‬ ‫סערה רגשית בולטת‪ ,‬עוררות מוטורית‪.‬‬
‫יותר ‪ ‬‬ ‫‪ ‬כאשר ביטוי המחלה בסימנים שליליים‪ :‬פרוגנוזה גרועה‬
‫‪ ‬בדרך כלל נמצא אצל החולה הסובל מסכיזופרניה שילוב של‬
‫סימפטומים חיוביים ושליליים יחד‬
‫סכיזופרניה – דוגמאות לסימנים חיוביים‬

‫הלוצינציות‬ ‫‪‬‬ ‫רפיון אסוציאטיבי‬ ‫‪‬‬
‫אילוזיות‬ ‫‪‬‬ ‫ניאולוגיזם‬ ‫‪‬‬
‫תפיסה‬ ‫‪‬‬
‫דה‪-‬פרסונליזציה‬ ‫‪‬‬ ‫מחשבה קונקרטית‬
‫דה‪-‬ריאליזציה‬ ‫‪‬‬ ‫‪Clang associations‬‬ ‫‪‬‬
‫צורת‬ ‫סלט מילים‬ ‫‪‬‬
‫‪Delusions‬‬ ‫חשיבה ‪ ‬‬ ‫עקיפיות‬ ‫‪‬‬
‫תוכן‬ ‫‪Religiosity‬‬ ‫‪‬‬ ‫משיקנות‬ ‫‪‬‬
‫מחשבתי‬ ‫‪Paranoia‬‬ ‫‪‬‬ ‫מוטיזם‬ ‫‪‬‬
‫‪Magical thinking‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרסרבציה‬ ‫‪‬‬
‫אקולליה‬ ‫‪‬‬
‫אקופרקסיה‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬‬
‫סכיזופרניה – דוגמאות לסימנים שליליים‬
‫א‪-‬נרגיה‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה באפקט – לא‬ ‫‪‬‬
‫פסיכו‬ ‫‪Waxy flexibility‬‬ ‫‪‬‬ ‫תואם‪ ,‬שטוח‪ ,‬אפטי‬
‫מוטורי‬
‫‪Posturing‬‬ ‫‪‬‬ ‫מוטיבציה‬ ‫אמביוולנטיות‬ ‫‪‬‬
‫התנודדות‬ ‫‪‬‬ ‫הזנחה עצמית‬ ‫‪‬‬
‫אנהדוניה‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה בקשרים חברתיים‬ ‫‪‬‬
‫רגרסיה‬ ‫תפקוד‬
‫בין אישי ‪‬‬ ‫והתנהגות חברתית‬
‫‪ ‬‬ ‫התבודדות‬ ‫‪‬‬
‫פרודרום = דגירה ‪ ‬‬ ‫סכיזופרניה – מהלך המחלה‬

‫שלב טרום מחלתי‪ :‬קשור להתפתחות בשנים מוקדמות‬ ‫‪.1‬‬
‫סימנים בולטים‪ :‬ביישנות קיצונית‪ ,‬ריחוק‪ ,‬מיעוט חברים‪ ,‬חוסר‬
‫הצלחה בבית הספר‪ ,‬התנהגות אנטי‪-‬סוציאלית‬
‫שלב הפרודרום‪ :‬יכול להיות קצר בין שבועות לחודשים‪ ,‬אך בד"כ ‪2-‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ 5‬שנים‪ .‬סימנים ראשונים – ירידה בתפקוד‪ ,‬הפרעות שינה‪ ,‬חרדה‪,‬‬
‫איריטבליות‪ ,‬עייפות‪ ,‬בעיות ריכוז‪.‬‬
‫לקראת סוף הפרודרום – סימנים חיוביים )הפרעות בתפיסה‪,‬‬
‫חשיבה( המעידות על בואו של השלב הפסיכוטי‪.‬‬
‫שלב חריף‪) :‬לאחר אירוע דחק חריף( ריבוי תסמינים פסיכוטים –‬ ‫‪.3‬‬
‫דיבור לא מאורגן ולא לעניין‪ ,‬התנהגות לא מובנת‪,‬‬
‫מחשבות שווא‪ ,‬הזיות‪.‬‬
‫שלב רזידואלי )שארייתי(‪ :‬היעלמות או היחלשות סימני המחלה‬ ‫‪.4‬‬
‫החיוביים‪ ,‬סימנים שליליים יותר דומיננטיים‪ ,‬שכיח – אפקט שטוח‬
‫ופגיעה תפקודית‬
‫‪ = DSM - V‬שיטת הסיווג‬ ‫אבחון – סכיזופרניה )‪(DSM-5‬‬

‫והאבחון של מחלות הנפש‬ ‫‪ .A‬לפחות שני תסמינים )אחד מהם משלושת הראשונים( למשך‬
‫תקופה בת חודש או יותר‪:‬‬
‫זכור‪ :‬התקף פסיכוטי בודד אינו מעיד‬ ‫‪ o‬דלוזיות‬
‫על סכיזופרניה!‬ ‫‪ o 1 2 ‬הלוצינציות‬
‫לאבחון סכיזופרניה דרושה תקופה‬ ‫‪ o 3 5‬שיבושי שפה‬
‫של לפחות חצי שנה הכוללת בתוכה‬ ‫‪ o‬התנהגות לא מאורגנת‪ ,‬קטטונית‬
‫לפחות חודש של שני תסמיני ‪A‬‬ ‫‪ o‬תסמינים שליליים‬
‫)דלוזיות ‪ /‬הלוצינציות ‪ /‬דיבור לא‬ ‫‪ .B‬במשך תקופה משמעותית – ליקוי תפקוד חברתי תעסוקתי בתחום‬
‫מאורגן ‪ /‬שפה לא מאורגנת ‪/‬‬ ‫עיקרי אחד או יותר )כגון תעסוקה( בהתייחס לתקופה שקדמה‬
‫קטטוניה(‪ .‬הפרודרומה "נספרת"‬ ‫‪ .C‬משך הסימנים‪ :‬הסתמנות המשכית של לפחות שישה חודשים‬
‫בתוך חצי שנה‪.‬‬ ‫מתוכם חודש לפחות של תסמינים מקריטריון ‪A‬‬
‫זיהוי שלב זה נותן הזדמנות להתחיל‬ ‫‪ .D‬שלילת הפרעה סכיזו‪-‬אפקטיבית והפרעת מצב רוח‬
‫טיפול מוקדם!‬ ‫‪ .E‬שלילת שימוש בחומרים פסיכו‪-‬אפקטיבים או מצב רפואי כללי‬
‫המחקה סכיז' )המטומה סב‪-‬דורלית‪ ,‬נרקולפסיה וכד'(‬

‫‪ ‬‬
‫סכיזופרניה ‪ -‬פרוגנוזה‬
‫קשה לנבא פרוגנוזה של המחלה‪ .‬חזרה לתפקוד שמור – נדיר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לכשליש מהחולים פרוגנוזה טובה‬ ‫‪‬‬
‫סימנים פרוגנוסטיים טובים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬תפקוד טרום מחלתי טוב‬
‫‪ -‬גיל התפרצות מאוחר‬
‫‪ -‬מין נקבה‬
‫‪ -‬התפרצות פתאומית של הסימפטומים עקב גורמי דחק ברורים‬
‫‪ -‬בשילוב עם הפרעות מצב רוח )רק במבוגרים‪ ,‬בילדים לא(‬
‫‪ -‬רזולוציה מהירה של השלב האקטיבי‬
‫‪ -‬סימפטומים רזידיאליים מועטים‬
‫‪ -‬תפקוד נוירולוגיה תקין‬
‫‪ -‬ללא הסטוריה משפחתית של סכיזופרניה‬
‫התפרצות מהירה ודרמתית – פגיעה מזערית בתפקוד! הזדחלות‬ ‫‪‬‬
‫איטית והדרגתית של המחלה – פגיעה משמעותית בתפקוד!‬
‫סכיזופרניה – טיפול‬
‫‪ ‬תרופות נוגדות פסיכוזה‬
‫‪ ‬טיפולים פסיכו סוציאליים‪:‬‬
‫‪ ‬פסיכותרפיה תמיכתית‬
‫‪ ‬טיפול לשיפור מיומנויות חברתיות ותפקודיות‬
‫‪ ‬התערבויות פסיכו‪-‬חינוכיות‬
‫‪ ‬התערבויות משפחתיות‬
‫הפרעה סכיזואפקטיבית = הפרעה‬ ‫הפרעות פסיכוטיות אחרות‬

‫המשלבת תסמינים של הפרעת מצב‬ ‫‪ .1‬הפרעה סכיזואפקטיבית‬
‫רוח )מאניה דיפרסיה( וסכיזופרניה‪.‬‬ ‫‪ -‬דומה להסתמנות סכיזופרניה אך עם הפרעות בולטות במצב רוח שנוכחות‬
‫ברוב הזמן‬
‫במהלך ההפרעה יש תקופות של‬ ‫‪ -‬נוכחות הלוצינציות ו‪/‬או דלוזיות לפחות במשך שבועיים ללא נוכחות של‬
‫הפרעות במצב רוח )דיכאון ו‪/‬או‬ ‫אפיזודת מצב‪-‬רוח‬
‫מאניה(‪ ,‬תקופות של פסיכוזה ללא‬ ‫‪ -‬ייתכנו מאפיינים קטטוניים‬
‫הפרעות במצב הרוח ותקופות בהן‬ ‫‪ -‬פרוגנוזה טובה משל סכיזופרניה )אבל פחות טובה משל הפרעות מצב רוח(‬
‫‪ 1-6) Schizofreniform disorder .2‬חודשים(‬
‫יש שילוב של פסיכוזה והפרעות מצב‬ ‫‪ -‬דומה להסתמנות סכיזופרניה )לפחות חודש( אולם פחות משישה חודשים‬
‫רוח‬ ‫של סימפטומים‬
‫‪‬הפרעה סכיזופרניפורמית =‬ ‫‪ -‬במרבית המקרים תשתנה האבחנה בהמשך לסכיזופרניה‬
‫נמשכת יותר מחודש ופחות מ‪ 6-‬ח'‬ ‫‪ .3‬הפרעה פסיכוטית חולפת‪/‬התקף פסיכוטי חריף‬
‫)‪) (Brief pcychotic disorder‬עד חודש אחד(‬
‫‪ -‬תתכן עם או בלי גורמי דחק ברורים‬
‫‪ -‬ההפרעה לפחות במשך יום עד חודש ימים‬
‫‪ -‬פרוגנוזה טובה‪ .‬חזרה מלאה לתפקוד טרם ההתקף‬
‫‪ -‬נפוץ יותר אצל אנשים בעלי הפרעות אישיות ברקע )היסטריוני‪ ,‬נרקסיסטי‪,‬‬
‫פרנואידי‪ ,‬סכיזוטיפלי‪ ,‬וגבולית(‬

‫‪ ‬‬
‫הפרעות פסיכוטיות אחרות‬
‫‪ .4‬הפרעה דלוזיונלית‬
‫‪ -‬נוכחות של דלוזיות )ארוטומניות‪ ,‬של גדלות‪ ,‬של קנאה‪ ,‬רדיפה – הכי‬
‫נפוץ( ‪ -‬לרוב מחשבת שווא אחת לא ביזארית‪.‬‬
‫‪ -‬ללא סימפטומים אחרים של סכיזופרניה כגון סימנים שליליים‪ .‬נמשכת‬
‫לפחות חודש‬
‫‪ -‬מגדירים את ההפרעה לפי הדלוזיה הבולטת‬
‫‪ -‬ללא מצבים קטטוניים‬
‫‪ .5‬אירוע פסיכוטי עקב שימוש בחומרים ממכרים‬
‫‪ -‬דומה להפרעה פסיכוטית חולפת אך עם גורם דחק ברור של שימוש‬
‫בחומרים ממכרים‬
‫‪ -‬פרוגנוזה טובה‬
‫‪ .6‬אירוע פסיכוטי עקב מצב רפואי כללי‬
‫‪ -‬לדוגמא אנצפליטיס היפרתירואידיזם‪ ,‬גידול מוחי‬
‫‪ -‬פרוגנוזה נקבעת לפי המחלה הבסיסית‬
‫עקרונות מנחים בהתערבות סיעודית‬

‫קשר טיפולי המבוסס על יחסי אמון‬ ‫‪‬‬
‫הפחתת רמת החרדה‬ ‫‪‬‬
‫גישה שוויונית לעומת פטרנליסטית‬ ‫‪‬‬
‫הקשבה פעילה‬ ‫‪‬‬
‫התייחסות לחולה כאדם‪ ,‬כבעל ניסיון חיים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לדעת החולה יש תוקף‬
‫הסתכלות מכוונת‬ ‫‪‬‬
‫התייחסות לרגש שמעבר למילים‬ ‫‪‬‬
‫אין להתווכח על מחשבות שווא והלוצינציות ואין להסכים איתן‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫חיזוק והתמקדות במציאות‪ .‬הסחת הדעת ע"י תעסוקה‬
‫אם אינך מבין את דברי החולה אמור לו זאת‬ ‫‪‬‬
‫אין לגעת בחולה ללא רשות!‬ ‫‪‬‬
‫עקרונות מנחים בהתערבות סיעודית ‪ /‬המשך‬

‫עזור לחולה לווסת את קצב דבריו‬ ‫‪‬‬
‫דבר במשפטים קצרים וממוקדים‬ ‫‪‬‬
‫אם אתה כועס על החולה אמור לו זאת‬ ‫‪‬‬
‫לאחות יש זכויות – אין עליה להיות סובלנית להתנהגות תוקפנית‬ ‫‪‬‬
‫שמור על בטיחות החולה‪ :‬השגחה והסתכלות‪ ,‬קשירה כאקט‬ ‫‪‬‬
‫טיפולי‬
‫פנה אל המטופל לעיתים קרובות‪ ,‬קבל את רצונו של החולה לא‬ ‫‪‬‬
‫להיות בקשר‬
‫מתן תוכנית מובנית לפעילות במחלקה‬ ‫‪‬‬
‫עבודה על הכוחות הקיימים – שיפור החסכים‬ ‫‪‬‬
‫והמיומנויות התפקודיות‪ ,‬חברתיות והבין אישיות‬
‫הצבת מטרות ריאליות‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬‬
‫עקרונות בהתערבות סיעודית‬
‫עבודה על היענות לטיפול תרופתי‬ ‫‪‬‬
‫שמירת כבודו של המטופל במצבים פסיכוטים ומאנים‬ ‫‪‬‬
‫שמירה על כנות וקיום הבטחות‬ ‫‪‬‬
‫אוריינטציה למקום‪ ,‬זמן וסובבים בעת הצורך‬ ‫‪‬‬
‫מתן תרופות הרגעה או כנגד תופעות לוואי‬ ‫‪‬‬
‫מתן חיזוקים לביצוע פעילות‬ ‫‪‬‬
‫שהייה לצד המטופל‬ ‫‪‬‬
‫כאשר חולה אינו מדבר‪ ,‬סיפוק צרכיו‬ ‫‪‬‬
‫המשוערים עד שיהיה מסוגל לתקשר‬
‫רכישת כישורים חברתיים‬ ‫‪‬‬
‫עידוד לטיפול עצמי "‪"Self-care‬‬ ‫‪‬‬
‫עודף פעילות דופמין = פסיכוזה‬ ‫פסיכוזה )נוירולפטיקה(‬ ‫תרופות נוגדות‬

‫חוסר פעילות דופמין = פרקינסון‬ ‫מנגנון פעולה‪:‬‬
‫‪ ‬השערת הדופאמין‪ :‬סכיזופרניה היא תוצר‬
‫‪.1‬תרופות אנטי‪-‬פסיכוטיות מורידות‬ ‫של עודף פעילות דופאמין באתרים סינפטיים‬
‫פעילות דופמין ולכן עלולות לגרום‬ ‫התוויות‪:‬‬
‫לפרקינסוניזם‬
‫‪ ‬הפרעות פסיכוטיות שונות – בעיקר‬
‫‪ .2‬תרופות לפרקינסון מעלות פעילות‬
‫לתסמינים חיוביים פחות יעיל לשליליים )יתרון לתרופות לא‪-‬‬
‫דופמין ולכן עלולות לגרום לפסיכוזה‬
‫טיפוסיות בעיקר ל‪ clozapine-‬בתסמינים שליליים(‬
‫‪ ‬הרגעה במצבי אי שקט ותוקפנות )תרופות קצרות טווח(‬
‫‪ ‬הפרעות מצב רוח עם תסמינים פסיכוטיים‬
‫‪ ‬הפרעות אישיות עם גלישות פסיכוטיות‬
‫‪ ‬התוויות אחרות‪ :‬דמנציה‪ ,‬תסמונת טורט‪ ,‬הפרעות התנהגות‬
‫כיצד לזכור את ה –‪?Atypical‬‬ ‫תרופות נוגדות פסיכוזה‬

‫אביליפיי ‪ ‬‬
‫קבוצה לא טיפוסית‬ ‫קבוצה טיפוסית )‪(Typical‬‬
‫ליער‬ ‫גדי‬ ‫סילק‬ ‫רשע‬ ‫זאב‬ ‫)‪) (Atypical‬דור חדש(‬ ‫חסימת קולטנים ל‪D2-‬‬
‫זיקה חזקה גם לקולטנים‬ ‫)דור ישן(‬
‫לפונקס‬ ‫סרוקוואל‬ ‫זיפרקסה‬ ‫סרוטונרגים ונוראדרנרגים‬
‫)‪Risperidone (risperdal‬‬ ‫‪Fluphenazine (modicat,‬‬
‫גאודון‬ ‫רספרידאל‬ ‫)‪Olanzapine (zyprexa‬‬ ‫)‪fludecate‬‬
‫)‪Clozapine (leponex‬‬ ‫‪Chlorpromazine (taroctyl,‬‬
‫)‪Quetiepine (seroquel‬‬ ‫)‪largactyl‬‬
‫)‪Ziprasidone (geodon‬‬ ‫)‪Haloperidol (halidol‬‬
‫)‪Aripiprazole (abilify‬‬ ‫)‪Perphenazine (perphenan‬‬
‫)‪Clopenthixol (clopixol‬‬
‫)‪Thioridazine (melleril‬‬
‫)‪Clotiapine (etumin‬‬
‫)‪Pimozide (orap‬‬
‫)‪Levomepromazine (nozinan‬‬

‫‪ ‬‬
‫תרופות נוגדות פסיכוזה‬
‫תרופות אנטי פסיכוטיות‬ ‫תחילת השפעה‪:‬‬
‫‪ ‬השפעה אנטי פסיכוטית – ‪ 2-3‬שבועות מתחילת הטיפול‬
‫‪ ‬השפעה להרגעה )סדציה( –‪ 30-60 –PO‬דק' ‪ –IM‬בתוך ‪ 30‬דק'‬
‫לא טיפוסיות‬ ‫טיפוסיות‬ ‫משך השפעה‪:‬‬
‫‪ ‬תרופות ‪ –Haloperidol –PO‬עד ‪ 21‬שעות‪ –Penfluridol (semap) .‬עד‬
‫שבוע ימים‬
‫‪ ‬תרופות ארוכות טווח בזריקה ‪ –IM‬השפעה ‪ 2-4‬שבועות )יתרון בבעיית‬
‫לא פוטנטיות‬ ‫פוטנטיות‬ ‫הענות(‪ .‬לא מתאימות להרגעת מטופל תוקפני‬
‫טיפוסיות‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪) Fluphenazine‬מודיקט(‬ ‫‪‬‬
‫אין להתחיל טיפול ארוך טווח בקו ראשון ‪ ‬‬ ‫מקובל להתחיל במינון נמוך‬ ‫‪Clopixol Depot‬‬ ‫‪‬‬
‫ולהעלות בהדרגה‪.‬‬ ‫‪ -Halidol Decoanoase‬עד ‪ 4‬שב'‬ ‫‪‬‬
‫אין להפסיק את הטיפול‬ ‫‪Fluanxol Depot‬‬ ‫‪‬‬
‫זריקה להרגעה – ‪Accu phase‬‬ ‫בפתאומיות ‪ -‬מלבד ב‪-‬‬ ‫לא טיפוסיות‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫זריקה לטווח ארוך – ‪ Consta/Depot‬‬ ‫‪NMS‬‬ ‫‪Risperdal Consta‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬ת‪ .‬לוואי אנטיכולינרגיות =‬ ‫נוגדות פסיכוזה טיפוסיות‬

‫"האדם היבש"‬
‫יובש בפה‪ ,‬עצירות‪ ,‬עצירת שתן‪,‬‬ ‫)‪(+‬‬ ‫<<<<<<‬ ‫פוטנטיות‬ ‫>>>>>>‬ ‫)‪(-‬‬
‫טשטוש ראיה‬
‫‪ ‬ככל שהתרופה הטיפוסית פוטנטית‬ ‫‪Pimozide Haloperidol Perphenazine Chlorpromazine Thioridazine‬‬
‫יותר )=חוסמת חזק יותר את‬
‫הרצפטור לדופמין( כך בולטות‬ ‫תופעות לוואי‬
‫יותר תופעות לוואי נוירולוגיות ‪/‬‬ ‫נוירולוגי‬ ‫לא נוירולוגי‬
‫מוטוריות‬ ‫פרקינסוניזם‬ ‫אנטיכולינרגי‬
‫דיסטוניה‬ ‫קרדיאלי‬
‫אקטיזיה‬ ‫‪EPS‬‬ ‫המטולוגי‬
‫‪Tardive dyskinesia‬‬ ‫מטאבוליזם‬
‫ת‪.‬לוואי נוירולוגיות מאפיינות בעיקר‬ ‫אפקט אפילפטוגני‬ ‫‪G.I‬‬
‫תרופות "טיפוסיות פוטנטיות" ‪ ‬‬ ‫‪NMS‬‬ ‫אחרים‬
‫תופעות לוואי נוירולוגיות –סימפטומים אקסטראפירמידלים‬

‫זכור‪:‬‬ ‫)‪(EPS‬‬
‫‪ NMS‬ותופעות לוואי‬
‫אקסטראפירמידליות נפוצות יותר‬ ‫מוקדמות ‪ -‬הפיכות‪:‬‬
‫בתרופות הטיפוסיות– הדור הישן‪.‬‬ ‫‪ ‬פסאודו‪-‬פרקינסוניזם‪ :‬מאופיין ע"י טריאדה של טרמור‪ ,‬ריגידיות וברדיקינזיה‪ .‬ייתכנו גם‬
‫‪ ,Gait‬ריור‪ .‬יכולה להיות גם איטיות מחשבתית‪ ,‬החמרה של סימנים שליליים‪,‬‬
‫דיספוריה‪ .‬מופיעים בד"כ עד ‪ 5‬ימים מתחילת טיפול – הכי נפוץ בנשים‪ ,‬זקנים‬
‫ומטופלים מיובשים‬
‫‪ ‬דיסטוניה‪ :‬כיווץ שרירים חזק הגורם לתנועה או עמידה לא נורמאלית )פנים‪ ,‬ידים‪,‬‬
‫רגליים וצוואר(‪ .‬מופיע בתחילת הטיפול התרופתי‪ .‬נפוץ יותר בגברים צעירים )מתחת‬
‫לגיל ‪.(25‬‬
‫‪ ‬יכול להופיע ‪ –Oculogyric crisis‬גלגול עיניים בלתי נשלט )נראה כמו פעילות‬
‫פרכוסית(‪ .‬בנ"ל ובדיסטוניה יש לטפל כמקרה חרום עם ‪ IV‬אנטיכולינרגי‬
‫‪ ‬אקטיזיה‪ :‬תחושה סובייקטיבית של אי שקט ו‪/‬או סימנים אובייקטיביים של אי שקט‪.‬‬
‫נפוץ יותר בנשים‪ .‬יכול להופיע עד חודשיים מתחילת טיפול‬
‫מאוחרות ‪ -‬לרוב בלתי הפיך‪:‬‬
‫‪ :Tardive dyskinesia ‬תנועות איטיות‪ ,‬לא רצוניות בעיקר בשרירי הפנים והלשון‪.‬‬
‫מתרחשות בשלב מאוחר יותר )חודשים‪/‬שנים( של הטיפול‪ .‬תופעה לא הפיכה לרוב‪ .‬יש‬
‫להפסיק את התרופה ברגע שמופיע סימן ראשון )בד"כ תנועות לשון( ← משפר סיכוי‬
‫לרוורסיביליות של התופעה‪ .‬שכיח יותר בנשים ובפרט מבוגרות‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫דגשים לתרופות אנטי‪-‬כולינרגיות‪:‬‬ ‫תרופות אנטי ‪ -‬כולינרגיות‬
‫‪ -‬רצוי להתחיל את הטיפול‬ ‫משמשות כטיפול וכמניעה של תופעות לוואי אקסטרה פירמידליות‬ ‫‪‬‬
‫בתרופות אנטי כולינרגיות לאחר‬ ‫שמופיעות בגלל חסימת הדופמין ופעילות יתר של אצטיל‪-‬כולין‬
‫הופעת תופעות לוואי אקסטרה‬ ‫מדמות את פעילות האטרופין‪ ,‬חוסמות את הפעילות של המע' הפרה‬ ‫‪‬‬
‫פירמידליות‬ ‫סימפתטית בפריפריה ובשרירים חלקים ע"י חסימת האצטיל כולין‬
‫‪ -‬ת‪.‬לוואי‪ :‬יובש בפה‪ ,‬ערנות )לכן‬
‫לא מומלץ לתת אחרי השעה‬ ‫התרופות בשימוש‪,Trihexyphenidyl (artane) :‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ,(17:00‬השפעה על שריר הלב‬ ‫)‪Benzatropine (cogentin) ,Biperiden (dekinet‬‬
‫)טכיקרדיה(‪ ,‬החמרת מחלת‬ ‫קונטרה אינדיקציות יחסיות– גלאוקומה של זוית צרה‪ ,‬היפרטרופיה‬ ‫‪‬‬
‫גלאוקומה סגורת זווית‪,‬‬ ‫של הערמונית‪ ,‬מיאסטניה גראביס‬
‫והיפרטרופיה של הערמונית‪.‬‬ ‫גורמות לרפיון שרירים‪ ,‬הפחתת הפרשת רוק מהפה‪ ,‬הפחתת זיעה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫"האדם היבש"‬ ‫סדציה‪ ,‬סחרחורות‪ ,‬ירידת ל"ד תנוחתי‬
‫ת"ל – אנטי כולינרגיות‪ ,‬בחילות‪/‬כאבי בטן‬ ‫‪‬‬
‫אפשר לנסות גם אנטי‪-‬היסטמינים )‪ Diphenydramine (benadryl‬או‬ ‫‪‬‬
‫‪Amantadine‬‬
‫‪NMS = Neuroleptic Malignant‬‬ ‫טיפול נוגד פסיכוזה‪ :‬תופעות לוואי – המשך‬

‫‪Syndrome‬‬ ‫קריטריונים לאבחנת ‪ NMS‬ע"פ ‪DSM-5-TR‬‬
‫‪ – NMS‬מצב מסכן חיים העלול‬ ‫התפתחות קשיון שרירים חמור ועלייה בטמפ' הגוף‪ ,‬במהלך שימוש‬ ‫‪.1‬‬
‫להתפתח גם לאחר מתן של מינוך נמוך‬ ‫בתרופות נוירולפטיות‬
‫ודורש התערבות מיידית‪ .‬יכול להתפתח‬ ‫שניים או יותר מהבאים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תוך שעות ממתן התרופה אך לעיתים גם‬ ‫קושי בבליעה‬ ‫‪ ‬הזעה‬
‫שנים אחרי‪ .‬התדרדרות מהירה תוך ‪24-‬‬ ‫מוטיזם‬ ‫‪ ‬טכיקרדיה‬
‫‪ 72‬שעות‪.‬‬ ‫אי שליטה על סוגרים‬ ‫‪ ‬חוסר יציבות בל"ד‬
‫‪ ‬בהופעת חום במטופל הנוטל אנטי‬ ‫לויקוציטוזיס‬ ‫‪ ‬רעד קשה‬
‫פסיכוטיים יש מיד לחשוד ב‪:‬‬ ‫נזק שרירי )‪ CPK‬גבוה(‬ ‫‪ ‬טכיפניאה‬
‫‪NMS .1‬‬ ‫‪ ‬שינוי מהיר במצב הכרה‪ :‬בלבול ‪ ‬קומה‬
‫‪ .2‬פגיעה בכדוריות הלבנות‬ ‫לא ניתן להסביר הסימפטומים בגלל מחלה גופנית או שימוש בחומרים‬ ‫‪.3‬‬
‫ולבצע באופן מיידי בדיקות דם כולל ס"ד‬ ‫הסימפטומים לא נובעים ממצב נפשי ‪ /‬מחלה נפשית‬ ‫‪.4‬‬
‫ו‪CPK -‬‬
‫יש להפסיק מיד טיפול תרופתי אנטי‪-‬פסיכוטי!‬
‫‪ ‬אפשר לנסות ברומוקריפטין או ‪) Dantrolene‬דנטרול(‬
‫הידעת?‬ ‫תופעות לוואי לא נוירולוגיות – א"פ דור ישן‬

‫מבין התרופות מהדור החדש שיכולות‬ ‫הערות‬ ‫תופעות לוואי‬ ‫מערכת‬
‫לגרום להארכת ‪:QT‬‬ ‫‪,Thioridazine ,Haloperidol‬‬ ‫הארכת ‪ QT‬הפרעות קצב‬ ‫קרדיאלי ‪/‬‬
‫‪ Ziprasidone (geodon) -‬‬ ‫‪ +Pimozide‬מאקרולידים‬ ‫ומוות פתאומי‬ ‫אורטוסטטי‬
‫‪Clozapine (leponex) -‬‬ ‫דיכוי‬ ‫לויקופניה‪ ,‬טרומבוציטופניה‬ ‫המטולוגי‬
‫במקרים חמורים )אגיטציה‪ ,‬חום(‬ ‫יובש בפה‪ ,‬טשטוש ראיה‪,‬‬ ‫אנטיכולינרגי‪-‬‬
‫הפסקת טיפול‬ ‫אצירת שתן‪ ,‬עצירות‪.‬‬ ‫פריפרי‬
‫זכור‪:‬‬
‫ת‪.‬לוואי א"כ יכולות לנבוע כתוצאה‬ ‫היפרפרולקטינמיה‬ ‫אנדוקריני‬
‫משימוש בתרופות טיפיות לא פוטנטיות‬ ‫ירידה בליבידו‪ ,‬הפרעות זקפה‬ ‫מיניות‬
‫)ת‪.‬לוואי ‪ (EPS‬או כתוצאה משימוש‬ ‫עלייה במשקל‬
‫בתרופות טיפיות פוטנטיות ‪ +‬שימוש‬ ‫‪Chlorpromazine‬‬ ‫פוטוסנסיטיביות‬ ‫עור‬
‫בתרופות א"כ שנועדו לטפל בת‪.‬לוואי ‪EPS‬‬ ‫פריחה אלרגית‬
‫של התרופות הטיפיות הפוטנטיות‬ ‫‪Thioridazine‬‬ ‫פיגמנטציה ברטינה‬ ‫אופטלמולוגי‬
‫‪Chlorpromazine‬‬ ‫פיגמנטציה ללא פגיעה בראייה‬
‫חסימתית או הפטוצלולרית‬ ‫צהבת‬

‫‪ ‬‬
‫בהשוואה לתרופות הטיפוסיות –‬ ‫תופעות לוואי בתרופות הלא טיפוסיות‬
‫‪ ‬‬
‫‪quetiepine‬‬ ‫‪clozapine‬‬ ‫‪olanzapine‬‬ ‫‪risperdone‬‬ ‫תופעות לוואי‬ ‫מערכות‬
‫התרופות הלא טיפוסיות גורמות‬ ‫‪++‬‬ ‫‪) +++‬סדטיבית‬ ‫‪++‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ישנוניות וסחרחורת‬ ‫מע"מ‬
‫ביותר(‬
‫יותר לעליה במשקל ולהפרעות‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ +++‬תלוי מינון‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫פרכוסים‬ ‫מע"מ‬
‫מטבוליות – בעיקר עליה ברמות‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪EPS‬‬ ‫מע"מ‬
‫עצירות‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫בחילות‪ ,‬הקאות‬ ‫‪G.I‬‬
‫סוכר בדם וברמות השומנים בדם‪.‬‬ ‫‪+++‬‬ ‫‪+++‬‬ ‫‪+++‬‬ ‫‪+++‬‬ ‫תאבון‪ ,‬משקל‬ ‫‪G.I‬‬
‫תרופה שהכי גורמת לעלייה‬ ‫‪ ++‬ירידת ל"ד‬ ‫הארכת ‪,QT‬‬ ‫לא ספציפי‬ ‫‪++‬‬ ‫קרדיאלי‬
‫תנוחתי‬ ‫הפרעות קצב‪,‬‬ ‫ירידת ל"ד‬
‫במשקל ‪Olanzapine -‬‬ ‫איס"ל‪ ,‬מיוקרדיטיס‪,‬‬
‫קרדיומיופתיה‪,‬‬
‫)‪ .(Zyprexa‬התרופות הטיפוסיות‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+++‬‬ ‫‪-/+‬‬ ‫‪-/+‬‬ ‫אגרנולוציטוזיס‬ ‫המטולוגי‬
‫‪+‬נדיר‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪++‬‬ ‫היפרפרולקטינמיה–‬ ‫אנדוקריני‬
‫גורמות יותר לתופעות לוואי‬ ‫)‪quetiepine‬‬ ‫נדיר‬ ‫)הגדלת שדיים‪,‬‬
‫אקסטרה‪-‬פירמידאליות ול‪NMS-‬‬ ‫גורם גם לרעד‬ ‫הפרשת חלב‪ ,‬העדר‬
‫ולחולשה(‬ ‫וסת‪(..‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪+‬‬ ‫היפרגליקמיה‬ ‫אנדוקריני‬
‫מתאים לחולי‬ ‫ריור בולט‪.‬תשומת‬ ‫מיוחדים‬
‫פרקינסון‬ ‫לב לטמפ'‬
‫פסיכוטיים‬
‫‪+++‬‬ ‫פה יבש‪ ,‬ראיה‬ ‫אנטי ‪-‬‬
‫מטושטשת‪ ,‬עצירות‪,‬‬ ‫כולינרגי‬
‫אצירת שתן‬
‫הידעת?‬ ‫תרופות נוגדות פסיכוזה‬

‫‪ .1‬ת"ל השכיחה ביותר ב‪Clozapine-‬‬
‫היא סדציה‪ ,‬אך זוהי ת"ל אשר‬ ‫‪ ‬הערכה לפני תחילת טיפול‪:‬‬
‫חולפת מס' שבועות לאחר תחילת‬ ‫‪ -‬בדיקה גופנית‪ ,‬הערכה לבבית‪ ,‬בדיקה נוירולוגית‪,‬‬
‫הטיפול‪.‬‬ ‫ספירת דם‪ ,‬כימיה‪ ,‬תפקודי בלוטת המגן‬
‫‪ .2‬ת"ל המסוכנת ביותר היא‬
‫אגרנולוציטוזיס המופיעה בד"כ ב‪3-‬‬ ‫‪ ‬התוויות נגד‪:‬‬
‫חודשים הראשונים לטיפול‬ ‫‪ -‬גלאוקומה של זווית צרה‪ ,‬הפרעות בהטלת שתן‪ ,‬בעיות‬
‫של הגדלת ערמונית‪ ,‬הפרעות פרכוסים‪ ,‬מחלות כבד‪,‬‬
‫הפרעות בתפקודי מוח עצם‬
‫‪ -‬אין לשלב סמים ואלכוהול עם התרופות‬
‫‪ -‬חלק מהתרופות מסוכנות בזמן הריון‬
‫למרות ש‪ Clozapine-‬היא הטיפול‬ ‫)‪ – Clozapine (leponex‬דגשים מיוחדים‬

‫האנטי‪-‬פסיכוטי היעיל ביותר‪ ,‬היא‬ ‫יעיל יותר מאחרים בטיפול בתסמינים שליליים ובמקרים‬ ‫‪‬‬
‫בשימוש רק למקרים עמידים לטיפול‬ ‫עמידים לטיפול‪ .‬שכיחות נמוכה של ת"ל ‪EPS‬‬
‫בשל הסכנה לאגרנולוציטוזיס‬ ‫התוויות – רק לחולי סכיזופרניה החולים לפחות חצי שנה‬ ‫‪‬‬
‫וטופלו לפחות בשתי תרופות אנטי פסיכוטיות מקובלות משתי‬
‫זכור‪:‬‬ ‫קבוצות שונות‬
‫תחת הטיפול יש לעקוב אחר סימפטומים‬
‫כגון כאב גרון‪ ,‬חום וכאבי שרירים‬ ‫התוויות נגד – הפרעות המטולוגיות )בהווה או בעבר‪ ,‬כולל‬ ‫‪‬‬
‫ולדווח לרופא על הופעתם ‪ ‬‬ ‫טיפול תרופתי כגורם( אפילפסיה לא מאוזנת‪ ,‬מחלות לב כליה‬
‫או כבד חמורה‪ ,coma ,‬נשים בהריון‬
‫בשל הסכנה לאגרנולוציטוזיס – מעקב ספירת דם )אחת‬ ‫‪‬‬
‫לשבוע במשך ‪ 18‬שבועות ראשונים לטיפול‪ .‬בהמשך אחת‬
‫לחודש ‪ +‬אק"ג )אחת לחודש( לאורך כל הטיפול‪ .‬אסור לשילוב‬
‫עם טגרטול‪ .‬במקרה של פרכוסים ‪ -‬הופסת ולפרואט‪.‬‬

‫‪ ‬‬
‫התערבויות סיעודיות לת‪.‬לוואי שכיחות‬
‫‪ ‬תופעות לוואי אקסטרה פירמידאליות‪:‬‬
‫דיסטוניה– הרגעת המטופל ‪ +‬אנטי‪-‬כולינרגים‬ ‫‪‬‬
‫תסמונת פרקינסונית– אנטיכולינרגים )‪(dekinet ,artane‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – Akathisia‬הרגעת החולה‪ ,‬טיפול בחסמי בטא‬ ‫‪‬‬
‫)‪ / Propranolol (deralin‬בנזודיאזפינים ‪ /‬אנטי כולינרגים‬
‫‪ –Tardive dyskinesia‬הכי חשוב מניעה‪ ,‬זהירות עם תרופות‬ ‫‪‬‬
‫טיפיות‪ ,‬בנזודיאזפינים‪,zofran ,Tetrabenazine (nitoman) ,‬‬
‫‪ ,Clonidine‬ויטמין ‪ ,B6‬זריקות בוטוקס‬
‫‪ ‬יובש בפה‪ :‬שתייה מרובה‪ ,‬שטיפות פה‪ ,‬סוכריות ללא סוכר‪ ,‬קוביית‬
‫קרח למציצה‪ ,‬הדרכה להגיינת הפה‬
‫‪ ‬רגישות לאור‪ :‬לבישת בגדים בעלי שרוול ארוך‪ ,‬הגנה משמש‬
‫‪ ‬עצירות‪ :‬שתייה מרובה‪ ,‬דיאטה רבת תאית‪ ,‬עידוד לפעילות גופנית‬

‫התערבויות סיעודיות לת‪.‬לוואי שכיחות‬
‫‪ ‬נמנום וסדציה‪ :‬מתן תרופה בשעות הערב‪ ,‬החלפת תרופה‬
‫לפחות מיישנת‪ ,‬הורדת המינון‪ ,‬פיצול מתן תרופה‪ .‬‬
‫‪ ‬שינויים בלחץ דם‪ :‬מדידה תכופה‪ ,‬הורדה הדרגתית ‪ ‬‬
‫‪ ‬עלייה במשקל‪ :‬שכיח יותר בתרופות הלא טיפוסיות‪ .‬יש ליידע‬
‫את החולה‪ ,‬להדריכו לתזונה מתאימה‪ .‬להימנע מאכילת‬
‫ממתקים‪ ,‬מזון עתיר קלוריות‪ ,‬לקבל תפריט בעל ערך קלורי‬
‫נמוך וערך תזונתי גבוה‪ .‬להרבות באכילת‬
‫ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬מוצרי חלב דל שומן‪ ,‬בשר רזה‪.‬‬
‫להרבות בפעילות גופנית‬
‫הידעת?‬
‫ב‪ DSM‐5-‬יש פרק נפרד להפרעות‬
‫דיכאוניות ופרק נפרד להפרעה בי‬
‫פולרית‪ .‬‬
‫הפרעות במצב הרוח –‬

‫‪Mood Disorders‬‬

‫‪ ‬‬
‫הפרעות במצב הרוח – ‪Mood disorders‬‬
‫שיבושים במצב הרוח שעוצמתם והתמדתם מביאים לחוסר‬ ‫‪‬‬
‫הסתגלות ופגיעה בתפקוד )כמו למשל‪ :‬התנהגות מסכנת חיים(‬
‫תמונה קלינית קיצונית של רגש‪ :‬התרוממות רוח או דיכאון‬ ‫‪‬‬
‫קשה‪ .‬שני מצבים עיקריים הנעים על שתי קצוות רצף‪:‬‬
‫‪ .1‬מאניה – הרגשות עזות ולא מציאותיות של התרגשות‬
‫ואופוריה‬
‫‪ .2‬דיכאון – רגשות של עצב וייאוש יוצא דופן‬
‫הפרעה חד קוטבית )יוני פולארית(‪ :‬הינה‬ ‫‪‬‬
‫ההפרעה השכיחה‪ ,‬אירוע דיכאון בלבד‬
‫הפרעה דו קוטבית )בי פולארית(‪ :‬האדם‬ ‫‪‬‬
‫מתנסה באירוע מאניה ודיכאון גם יחד‬
‫הפרעות במצב הרוח– קטגוריות ע"פ ‪DSM V‬‬

‫‪ ‬הפרעות חד קוטביות דכאוניות )דיכאון מאג'ורי‪,‬‬
‫דיסתימיה וכו'(‬
‫‪ ‬הפרעות דו קוטביות )הפרעה דו קוטבית ‪II ,I‬‬
‫וציקלוטימיה(‬
‫קיים דמיון באפידמיולוגיה של הפרעה‬

‫דו קוטבית ושל סכיזופרניה‪:‬‬ ‫הפרעות במצב הרוח ‪ /‬אפידימיולוגיה‬
‫‪ 1% ‬מהאוכלוסיה‪ ,‬אין הבדל בין גברים‬ ‫דיכאון מאג'ורי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫לנשים‪.‬‬ ‫שכיחות כללית ‪ -‬שכיח )בנשים עד ‪ 20%‬במשך החיים(‬
‫‪ ‬הבדל בין השניים ‪ -‬סכיזופרניה‬ ‫מין ‪ -‬רווח פי ‪ 2‬בנשים מאשר בגברים‬
‫במעמד סוציואקונומי נמוך ואילו דו‬ ‫גיל ‪ -‬גיל ממוצע ‪40‬‬
‫קוטבית במעמד גבוה‪.‬‬ ‫מצב סוציואקונומי ‪ -‬ללא מתאם ברור עם מצב סוציואקונומי מסוים‬
‫הפרעה דו קוטבית‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫שכיחות כללית ‪ -‬הממוצע הינו ‪1%‬‬
‫מין ‪ -‬אין הבדל בין גברים לנשים‬
‫גיל ‪ -‬מילדות עד גיל ‪ – 50‬ממוצע ‪ 20‬מוקדמות‬
‫מצב סוציואקונומי ‪ -‬שכיח יותר במעמד סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫מצב משפחתי‪ :‬הפרעות במצב רוח מופיעות יותר‬

‫באנשים לא נשואים‬

‫‪ ‬‬
‫הפרעות במצב הרוח – אתיולוגיה‬
‫‪ ‬פקטורים ביולוגיים –‬
‫‪ -‬הפרעה בנוירוטרנסמיטורים )בעיקר ברגולציית‬
‫סרוטונין ונוראדרנלין(‬
‫‪ -‬הפרעה במעגל השינה‬
‫‪ ‬גורמים גנטיים –‬
‫‪ -‬שכיחות מוגברת בקרב קרובי משפחה של הפרעות‬
‫במצב רוח‬
‫‪ ‬גורמים פסיכוסוציאלים‬
‫‪ -‬אירועי חיים ודחק )בדיכאון‪ :‬מוות בן זוג או‬
‫אבטלה(‬
‫ראשי תיבות " אם רע עם תשע"‬ ‫אפיזודת דיכאון מאג'ורי‬
‫עצבנות )פסיכומוטורית(‬ ‫אנהדוניה‬ ‫)‪Major Depression disorder (DSM-5‬‬
‫מוות‬ ‫מצב רוח‬ ‫משך התסמינים יהיה לפחות שבועיים‬
‫תיאבון‬ ‫ריכוז‬ ‫‪ 5 – A‬או יותר מהתסמינים הבאים‪ ,‬שלפחות אחד מהם הוא ‪ 1‬או ‪,2‬‬
‫שינה‬ ‫עייפות‬ ‫ובשונה מתפקוד קודם‬
‫ערך עצמי‬ ‫מצב רוח ירוד )כל יום ובמשך רוב שעות היום(‬ ‫‪.1‬‬
‫איבוד עניין והנאה בכל או ברוב הפעילויות )כל יום ובמשך רוב שעות היום(‬ ‫‪.2‬‬
‫דכאון א‪-‬טיפי ↑ א ש " פ ↓דכאון טיפי‬ ‫הפרעות אכילה‪ :‬ירידה או עליה ניכרים בתאבון או במשקל‬ ‫‪.3‬‬
‫הפרעות בשינה‪ :‬חוסר או עודף שינה‬ ‫‪.4‬‬
‫הפרעות פסיכומוטוריות‪ :‬אי שקט פסיכומוטורי או איטיות פסיכומוטורית‬ ‫‪.5‬‬
‫עייפות ואיבוד אנרגיה‬ ‫‪.6‬‬
‫הרגשת חוסר ערך עצמי או רגשות אשם‬ ‫‪.7‬‬
‫ירידה בריכוז או חוסר יכולת להתרכז‪ ,‬חוסר יכולת להחליט‬ ‫‪.8‬‬
‫מחשבות חוזרות על מוות והתאבדות‬ ‫‪.9‬‬
‫המשך אבחנת דיכאון מג'ורי‬

‫‪ – B‬התסמינים גורמים מצוקה קשה או פגיעה קלינית תפקודית‬
‫בתחומי התעסוקה‪ ,‬בין אישי וכו'‬
‫‪ – C‬לא ניתן ליחס את התסמינים לשימוש בחומרים ממכרים או מחלה‬
‫גופנית אחרת‬
‫‪ – D‬יש לשלול הפרעות אחרות כגון הפרעה סכיזואפקטיבית וכו'‬
‫‪ – E‬האדם מעולם לא סבל מאירועי מאניה או היפו מאניה‬
‫‪ ‬את הדיכאון מאפיינים גם לפי חומרת התסמינים כ‪,Mild-‬‬

‫‪ Severe ,Moderate‬‬
‫‪ ‬יש לציין באבחנה גם אם יש מרכיבים פסיכוטיים‪ ,‬קטטוניים‬
‫ונוכחות חרדה או סיכון גבוה לאובדנות ‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫הפרעת דיכאון מאג'ורי – מאפיינים‬
‫מאופיינת בשינויים רגשניים וגופניים )שינה‬ ‫‪‬‬
‫ומשקל(‬
‫מאובחנת כבר לאחר אפיזודה דכאונית בודדת‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ובמידה ונשללת אטיולוגיה אורגנית‬
‫יתכן אירוע דכאוני יחיד או אירועים חוזרים‬ ‫‪‬‬
‫במקרה של הישנות האפיזודה הדכאונית‬ ‫‪‬‬
‫)לאחר לפחות חודשיים של הפוגה‬
‫בתסמינים( – תאובחן כהפרעת‬
‫דכאון מאג'ורי – נשנית )‪(Recurrent‬‬
‫המרכיב הרגשי הוא העיקרי‬ ‫‪Major Depression disorder‬‬

‫‪ ‬מרכיב רגשי חוויתי – עצב‪ ,‬מצב רוח ירוד‪ ,‬ייאוש‪ ,‬אדישות‪,‬‬
‫רגשות אשם ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬מרכיב קוגניטיבי – תפיסת עולם "שחורה" לגבי העבר‪ ,‬ההווה‬
‫והעתיד‪ ,‬תפיסה עצמית שלילית )ביקורת האשמה(‪ ,‬מחשבות‬
‫על חוסר מוצא‪ ,‬מחשבות על מוות‪ ,‬התאבדות‬
‫‪ ‬מרכיב מוטורי ומוטיבציה – חוסר מוטיבציה‪ ,‬מימיקה ירודה‪,‬‬
‫הופעה מוזנחת וקושי לבצע פעולות )בישול‪ ,‬ניקיון הבית ואף‬
‫רחצה(‪ .‬הימנעות מקבלת החלטות ואחריות‪ ,‬ירידה בקשרים‬
‫בינאישיים )גם משפחתיים(‪ ,‬הסתגרות והתנתקות‬
‫תיתכן האטה פסיכומוטורית כללית או אגיטציה‬
‫‪Major Depression disorder‬‬

‫‪ ‬מרכיב פסיכופיזיולוגי– עייפות‪ ,‬תחושות כבדות‪ ,‬חוסר‬
‫מרץ‪ ,‬כאבים )ראש‪ ,‬חזה‪ ,‬בטן(‪ ,‬ירידה בתאבון ובמשקל‬
‫)או עודף תאבון בדיכאון אטיפי(‪ ,‬הפרעות שינה‪ .‬הבדלי‬
‫בוקר ‪ /‬ערב במצב הרוח‪ ,‬ירידה בחשק המיני ועוד‬
‫‪ ‬יתכן מרכיב פסיכוטי– הזיות‪ ,‬מחשבות שווא )חטא‪,‬‬
‫אשמה‪ ,‬התרוששות‪ ,‬אסון מתקרב( וקיפאון פסיכוטי‪.‬‬
‫‪ -‬האם תואם או לא תואם מצב רוח?‬

‫‪ ‬‬
‫‪Major Depression disorder‬‬
‫ביטוי לפי חתך גילאים‬
‫‪ ‬ילדות– חרדות‪ ,‬התנהגות תלותית‪ ,‬פוביות‪ ,‬פחד‬
‫ממוות‪ ,‬אי שקט‪ ,‬נסיגה חברתית ותלונות גופניות‬
‫‪ ‬גיל ההתבגרות – התנהגות נגטיביסטית‪ ,‬אנטי‬
‫סוציאלית‪ ,‬שוטטות‪ ,‬בריחות מהבית‪ ,‬הפרעות קשב‬
‫וריכוז‪ ,‬חרדה‪ ,‬התמכרות‪ ,‬הפרעות אכילה והתנהגות‬
‫מינית חסרת רסן‬
‫‪ ‬גיל מבוגר – הפרעות קוגנטיביות– אובדן התמצאות‪,‬‬
‫ירידה בריכוז‪ ,‬אפטיה ‪Pseudodementia -‬‬
‫‪ ‬‬ ‫אבחנה מבדלת להפרעת דיכאון‬

‫מחלות גופניות‪ :‬הפרעות בבלוטת התריס‪ ,‬חוסר תזונתי‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חוסר‬ ‫‪‬‬
‫‪ ,B12‬הפרעות אלקטרוליטיות‪ ,‬ת‪.‬לוואי של תרופות‪ ,‬מחלות ממאירות‬
‫הפרעה בי‪-‬פולרית‪ :‬אם הגל הראשון הוא דיכאון‪ ,‬קשה להבדיל‪ ,‬לעומת‬ ‫‪‬‬
‫היסטוריה רפואית של התקפי מאניה‬
‫הפרעות הסתגלות‪ :‬אי מסוגלות להתמודד עם הבעיה‪ ,‬הרגשת קושי‬ ‫‪‬‬
‫כללית‪ ,‬תסמינים גופניים‪ :‬חוסר שינה‪ ,‬כאבי ראש‪ ,‬בטן‪ ,‬כאבי חזה‪ ,‬דפיקות‬
‫לב‪ ,‬קיימים סימני דיכאון )קשיי ריכוז‪ ,‬מצב רוח‪ ,‬אבל לא בתסמונת מלאה‬
‫של דיכאון(‬
‫הפרעות אישיות‬ ‫‪‬‬
‫דיסטימיה‬ ‫‪‬‬
‫הפרעות סומטיות‬ ‫‪‬‬
‫הכי שכיחות‪:‬‬
‫‪ ‬‬ ‫אבחנה מבדלת לדיכאון‬
‫‪ ‬נוגדי חרדה‬
‫‪ ‬נוגדי פסיכוזה‬ ‫‪ ‬שימוש בתרופות‪:‬‬
‫‪ ‬סדטיביים ‪ -‬היפנוטיים ‪ ‬‬ ‫חסמי בטא‬ ‫‪-‬‬
‫‪Digitalis‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪Clonidine‬‬ ‫‪-‬‬
‫בנזודיאזפינים‬ ‫‪-‬‬
‫אנטיביוטיקה )‪(Sulfonamide ,Tetracycline ,Ampicillin‬‬ ‫‪-‬‬
‫סטרואידים‬ ‫‪-‬‬
‫חסמי תעלות סידן‬ ‫‪-‬‬
‫סטטינים‬ ‫‪-‬‬
‫)‪Carbidopa, Levodopa (dopicar‬‬ ‫‪-‬‬
‫תיאזידים‬ ‫‪-‬‬
‫הורמונים )אסטרוגן ופרוגסטרון(‬ ‫‪-‬‬
‫אנלגזיה–אופיאטים‪Ibuprofen ,‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ ‬‬
‫דכאון לאחר לידה ‪ ‬‬
‫‪ 50-80% ‬מנשים לאחר לידה יחוו דכדוך )"‪("Blues‬‬
‫‪ o‬מתפתח תוך ‪ 48‬שעות ובד"כ יימשך מקסימום עד‬
‫שבועיים‬
‫‪ 10-20% ‬יחוו דיכאון ברמה בינונית )‪(Moderate‬‬
‫‪ o‬בד"כ מתפתח רק מספר שבועות עד חודשים אחרי‬
‫הלידה‬
‫‪ - 0.1-0.2% ‬דיכאון חמור ‪ /‬פסיכוטי )‪(Melancholia‬‬
‫‪ o‬בד"כ מתפתח בימים הראשונים אחרי הלידה‬
‫הצורך בטיפול נקבע עפ"י חומרת התסמינים‬
‫‪ ‬‬ ‫חולה דכאוני ‪ /‬בדיקה‬

‫הופעה‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות – עוררות או האטה מוטורית‬ ‫‪‬‬
‫התמצאות בזמן ובמקום‬ ‫‪‬‬
‫צורה וקצב דיבור‬ ‫‪‬‬
‫חשיבה‪ :‬בלוקינג‪ ,‬דלות עד מחשבות שווא‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫חוסר ערך ואשמה‪ ,‬מחשבות אובדניות‬
‫מצב רוח ואפקט‬ ‫‪‬‬
‫הפרעות גופניות וגטטיביות‪ :‬תיאבון‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫שינה‪ ,‬הפרעות בתפקוד מיני‬
‫תפקודים קוגניטיבים – זיכרון‪ ,‬ריכוז‬ ‫‪‬‬
‫התערבות סיעודית במצבי דיכאון‬

‫המטופל לא יפגע בעצמו‪ :‬אומדן סיכון אובדני‪ ,‬בטיחות החולה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫סביבה בטוחה‪ ,‬הסתכלות מיוחדת‪ ,‬השגחה מיוחדת‪ ,‬חוזה ‪ ‬‬
‫הפרעות בתזונה‪ :‬הערכה קלורית‪ ,‬שקילה‪ ,‬מתן מזון מועדף‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בדיקות מעבדה‬
‫הפרעות בשינה‪ :‬מניעת שינה במשך היום‪ ,‬הסתכלות על דפוסי‬ ‫‪‬‬
‫שינה‪ ,‬הימנעות משתיית קפאין‪ ,‬מתן תרופות‬
‫מיישנות לפני שינה‬
‫קבלה‪ ,‬שהיה ליד המטופל‪ ,‬יצירת קשר לעיתים ‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫קרובות‪ ,‬לעודד שיחה פתוחה‪ ,‬תכנון פעילות יומיומית ‪ ‬‬
‫הדגש הצלחות‪ ,‬צמצם את הכישלונות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫עודד עצמאות‪ :‬מציאת תחומי עניין ‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫דיכאון מאג'ורי ‪ -‬טיפול‬

‫‪ ‬שילוב של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי‬
‫‪ ‬תרופות‪:‬‬
‫‪ ‬חוסמי קליטה מחדש סרוטונין ספציפיים )‪(S.S.R.I‬‬
‫‪ ‬חוסמי קליטה מחדש סרוטונין ונוראפינפרין ספציפיים‬
‫)‪(S.N.R.I‬‬
‫‪ ‬חוסמי קליטה מחדש נוראפינפרין ספציפיים )‪(N.R.I‬‬
‫‪ ‬טריציקלים )‪(TCA‬‬
‫‪ ‬מעכבי מונו אמין‪-‬אוקסידאז )‪(M.A.O.I‬‬
‫‪ECT ‬‬
‫‪ .1‬במקרים עמידים לטיפול תרופתי‬
‫‪ .2‬במטופלים עם סיכון אובדני גבוה‬
‫‪ .3‬במטופלים עם תסמינים פסיכוטיים מסוכנים‬
‫לפי איגוד הפסיכיאטרים‬ ‫תרופות נוגדות דיכאון‬

‫האמריקאי –‬ ‫דגשים בטיפול‬
‫טיפול תרופתי בגל דיכאון ראשון –‬ ‫‪ -‬משך התגובה למינון טיפולי של תרופה בין ‪ 2-4‬שבועות‬
‫‪ 6-9‬חודשים‬ ‫ועד ‪ 8‬שבועות‬
‫טיפול תרופתי בגל דיכאון שני –‬ ‫‪ -‬נהוג להתחיל ב ‪ S.S.R.I‬בשל מיעוט ת‪.‬לוואי‬
‫‪ -‬קשישים – להתחיל במינון נמוך‬
‫‪ 5‬שנים‬
‫‪ -‬עדיפות ראשונה לתרופה שעבדה בעבר )כולל בן משפחה(‬
‫טיפול תרופתי בגל דיכאון שלישי –‬ ‫‪ -‬טיפול נוגד דיכאון עלול להחמיר ‪ /‬לעורר פסיכוזה אצל חולים‬
‫כל החיים‬ ‫סכיזופרנים‪ .‬עלול לעורר מאניה בביפולריים‪.‬‬
‫‪ -‬סכנת התאבדות גדולה יותר כשיש יותר אנרגיה – בד"כ‬
‫בתחילת הטיפול‪ ,‬באשפוז לא לתת כמות תרופות גדולה‬
‫תרופות נוגדות דיכאון יעילות גם נגד‬
‫‪ -‬ת"ל שכיחות – פה יבש‪ ,‬סדציה‪ ,‬בחילות ותסמיני גמילה בהפסקה‬
‫חרדה ו‪ OCD-‬‬ ‫פתאומית )ולכן מומלץ הפסקה הדרגתית(‬
‫‪ -‬לא מומלץ ליטול אף אחת מהתרופות יחד עם ‪ MAO-I‬בגלל הסכנה‬
‫לת"ל קטלניות‬
‫עיכוב הספיגה מחדש של סרוטונין –‬ ‫תרופות נוגדות דיכאון‬

‫כלומר גורמים לעליה ברמת סרוטונין‬ ‫)‪S.S.R.I (Selective Serotonin Reuptake Inhibitors‬‬
‫אופציה טיפולית ראשונה‪ ,‬פרופיל בטיחות גבוה ומיעוט ת‪.‬לוואי‬ ‫‪‬‬
‫נפוצים בשימוש‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ – Fluoxitine -‬פרוזאק‪ ,‬פריזמה‪ ,‬פלוטין‬
‫‪ – Paroxitine -‬סרוקאסט‪ ,‬פקסט‬
‫‪ – Fluvoxamine -‬פבוקסיל‬
‫‪ – Citalopram -‬ציפרמיל‪ ,‬רסיטל‬
‫‪ – Escitalopram -‬ציפרלקס‬
‫מנגנון פעולה‪ :‬עיכוב ספיגה מחדש של סרוטונין‬ ‫‪‬‬
‫התוויות‪ :‬דיכאון מאג'ורי‪ ,‬הפרעות חרדה‪ ,‬הפרעת פאניקה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הפרעות אכילה‪OCD ,‬‬
‫‪ ‬‬
‫ת‪.‬לוואי שכיחה בשבועות הראשונים‬
‫לטיפול ב‪ SSRI-‬היא החמרה באי שקט‪,‬‬ ‫תרופות נוגדות דיכאון‬
‫חרדה ורגזנות‪ .‬חולפת תוך ‪ 2-4‬שבועות‪.‬‬ ‫)‪S.S.R.I (Selective Serotonin Reuptake Inhibitors‬‬
‫ניתן לטפל ע"י העלאה איטית‬
‫והדרגתית של המינון‪ .‬‬ ‫‪ ‬תופעות לוואי‪:‬‬
‫מערכת גסטרו )הכי נפוץ( – בחילות‪ ,‬הקאות‪ ,‬שלשול‪ ,‬שינויים‬ ‫‪-‬‬
‫בתאבון – מומלץ ליטול אחרי האוכל‬
‫בתחילת הטיפול ב‪ SSRI-‬יש ירידה במשקל‬
‫ורק לאחר שימוש ממושך יש נטייה לעליה‬ ‫מערכת נוירולוגית‪ :‬כאבי ראש‪ ,‬אי שקט )דומה לאקטיזיה(‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫במשקל ‪ ‬‬ ‫רעד‪ ,‬נדודי שינה‪ ,‬חרדה )אגיטציה(‪) SIADH ,‬היפונתרמיה(‬
‫ליקוי בתפקוד המיני – ‪ bupropion‬עשויה לסייע‪,‬הזעה‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫יובש בפה‪.‬‬
‫נדיר‪ :‬טרומבוציטופניה והארכת‬ ‫‪-‬‬
‫‪bleeding time‬‬
‫פרכוסים‪ ,‬תסמונת סרוטונין‬
‫‪ SSRI‬מביאים לעלייה בסף הכאב‬ ‫‪-‬‬
‫‪ –S.N.R.I‬פועלים במנגנון עיכוב‬ ‫‪S.N.R.I (Serotonin- Norepinephrine‬‬

‫הספיגה מחדש של סרוטונין‬
‫ונוראדרנלין = מעלים את ריכוזם‪.‬‬ ‫)‪Reuptake Inhibitors‬‬
‫‪ –N.R.I‬עיכוב ספיגה מחדש של‬ ‫‪ - Venlafaxine -‬אפקסור‪ ,‬ואיפקס‪ ,‬ונלה‬
‫נוראדרנלין‬ ‫‪ - Duloxetine -‬סימבלטה‬
‫‪ - Milnacipran -‬איקסל‬
‫‪N.R.I (Norepinephrine Reuptake‬‬

‫)‪Inhibitors‬‬
‫‪ -‬אדרונקס ‪Reboxetine‬‬
‫בשתי הקבוצות‪ :‬תופעות לוואי דומות ל‪ .SSRI-‬יותר ת"ל‬
‫הקשורות למערכת האוטונומית הנוראדרנרגית‬
‫‪N.D.R.I (Norepinephrine-Dopamine‬‬
‫)‪Reuptake Inhibitor‬‬
‫‪ ‬‬
‫וולבוטרין )‪(Zyban, Bupropion‬‬
‫‪ ‬‬
‫משמש כקו שני בדיכאון ולהפסקת עישון‬
‫מיוחדת! אינה עובדת על סרוטונין‪.‬‬
‫אינה גורמת לעלייה במשקל‪ ,‬אינה סדטיבית‬
‫אבל עשויה לגרום להפרעות בשינה‪.‬‬
‫*** מסייעת בשיפור הפגיעה בתפקוד המיני שנגרמת ע"י‬
‫שימוש ב‪ SSRI-‬‬
‫‪ ‬‬
‫התסמינים הכי נפוצים‪:‬‬
‫‪ .1‬שינוי במצב הכרה ‪ ‬‬ ‫‪SEROTONIN SYNDROME‬‬
‫‪ .2‬קרדיווסקולרי )טכיקרדיה‪ ,‬שינויי‬ ‫מופיע בעקבות עליה חדה בריכוז סרוטונין בתוך הפלסמה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ל"ד( ‪ ‬‬ ‫כתוצאה ממינון יתר‪ ,‬שימוש יחד עם תרופות כמו ‪ MAO-I‬או‬
‫‪ .3‬רעד בשרירים )מיוקלונוס(‪ ,‬היפר‪-‬‬ ‫ליתיום‪TCA ,‬‬
‫רפלקסיה ‪ ‬‬
‫נוירולוגי – עליה בטונוס השרירי ו‪ ,Twitching -‬רעד‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Unsteady gait ,Hyperreflexia‬‬
‫ת"ל ודמיון קליני ל‪ NMS -‬‬ ‫קוגניטיבי – בלבול‪ ,‬דליריום‪ ,‬אי שקט‪ ,‬אגיטציה‪ ,‬חוסר‬ ‫‪‬‬
‫התמצאות‪ ,Coma ,‬מוות‬
‫קרדיווסקולרי – פלפיטציות‪ ,‬שינויים בלחץ הדם‪ ,‬טכיקרדיה‬ ‫‪‬‬
‫סיבוכים אפשריים‪:‬‬ ‫‪ –GI‬בחילה‪ ,‬שלשול‬ ‫‪‬‬
‫‪ .1‬פרכוסים‪ ,‬קומה ‪ ‬‬ ‫אוטונומי – עליית חום‪ ,‬הזעה‬ ‫‪‬‬
‫‪ .2‬לחץ דם נמוך והפרעות קצב ‪ ‬‬
‫‪ ,DIC .3‬רבדומיוליזיס‪ ,‬חמצת מטבולית‬ ‫טיפול – הפסקת התרופה‪ ,‬אשפוז וטיפול סימפטומטי‬
‫‪ .4‬כשל כלייתי ‪ ‬‬ ‫‪ -‬בד"כ עובר לבד לאחר הפסקת התרופה‬
‫טריציקלים פועלים להעלאת רמתם‬ ‫תרופות נוגדות דיכאון – טריציקלים )‪(TCA‬‬

‫של נוירוטרנסמיטורים רבים ואינם‬ ‫נפוצות בשימוש‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫סלקטיביים כמו ה‪ ,SSRI -‬ולכן יש‬ ‫‪ - Amitriptyline‬אלטרול‬ ‫‪‬‬
‫בשימוש בהם ריבוי תופעות לוואי‬ ‫‪ - Imipramine‬טופרניל‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Clomipramine‬אנפרניל‬ ‫‪‬‬
‫מנגנון‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫חוסמים את הקליטה מחדש של מונואמינים )סרוטונין ונוראפינפרין(‬ ‫‪‬‬
‫לתוך הנוירון‪ ,‬חסימה זו מביאה לעלייה ברמתם באזור הסינפסה‬
‫ת‪.‬לוואי מרובות ‪ /‬בטיחות נמוכה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫עצירות‪ ,‬אצירת שתן‪ ,‬יובש בפה‬ ‫‪‬‬
‫טריציקלים עלולים לגרום לת‪.‬לוואי‬ ‫אנטי כולינרגיות‬ ‫‪‬‬
‫הכי‬ ‫תת לחץ דם תנוחתי‬ ‫‪‬‬
‫מסוכנות במינון יתר )בעיקר לבביות(‪,‬‬ ‫שכיחות‬
‫לבביות‬ ‫‪‬‬
‫ולכן פחות בטוחות מה‪ –SSRI-‬שיקול‬ ‫הפרעות בתפקוד מיני‬ ‫‪‬‬
‫חשוב בחולה אובדני!‬ ‫נמנום‪ ,‬סחרחורת‪ ,‬עייפות‪ ,‬טשטוש ראייה‬ ‫‪‬‬
‫הורדת סף פרכוס‬ ‫‪‬‬
‫תרופות נוגדות דיכאון‬

‫טריציקלים‬
‫‪ ‬התוויות נגד‪ :‬‬
‫‪ -‬מיד לאחר ‪ ,MI‬גלאוקומה של זוית צרה‪,‬‬
‫היסטוריה של אצירת שתן‪ ,‬היפרתירואידיזם ‪ ‬‬
‫‪ -‬התרופות מקטינות את סף הפרכוס ‪ ‬‬
‫‪ -‬יש להפסיק מספר ימים לפני‬
‫ניתוח מתוכנן )יל"ד במהלך‬
‫הניתוח( ‪ ‬‬
‫הכי מסוכן ‪ -‬הארכת ‪ QT‬והפרעות קצב ‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ - MAOI‬חוסמות את האנזים האחראי‬ ‫תרופות נוגדות דיכאון‬
‫לפירוק נוירוטרנסמיטורים מונו אמיניים‬ ‫חוסמי מונואמין אוקסידאז‬
‫וכך מעלות את רמתם של‬
‫נוירוטרנסמיטורים רבים‪ ‬אינן‬ ‫‪MAOI‬‬
‫סלקטיביות ולכן ריבוי תופעות הלוואי‬ ‫‪ ‬בשימוש‬
‫‪ ‬נרדיל )‪(Phenelzine‬‬
‫‪ ‬פחות בשימוש עקב בטיחות נמוכה‪:‬‬
‫‪ ‬משבר היפרטנסיבי – בעקבות אכילת מזון עשיר בטיראמין‬
‫)גבינה מיושנות‪ ,‬בשר מעובד או מעושן‪ ,‬דגים מעושנים‪ ,‬יין‬
‫אדום‪ ,‬קוויאר‪ ,‬צימוקים‪ ,‬רוטב סויה(‬
‫‪ ‬כאשר נלקח בשילוב עם טריציקלים )שינויים בל"ד‪,‬‬
‫‪ ,(Serotonin syndrome‬תרופות אנטיכולינרגיות‪ ,‬נגזרות‬
‫של ‪ ,Ephedrine‬אלכוהול‬
‫נקרא בעבר "דיסתמיה" ‪ ‬‬ ‫הפרעות נוספות במצב רוח‬

‫‪:Disthymia - Persistent depressive disorder ‬‬
‫הידעת?‬ ‫‪ .1‬דומה יותר להפרעה דיכאונית מאג'ורית‪ ,‬אך‬
‫ב‪ DSM-‬קיימת אבחנה ל‪-‬‬ ‫הפרעה קלה יותר בחומרתה וממושכת יותר‪.‬‬
‫‪Premenstrual Dysphoric Disorder‬‬ ‫‪ .2‬לפחות בשנתיים האחרונות )שנה בקטינים(‪ ,‬האדם מוטרד רוב‬
‫‪ -‬מצב רוח ירוד‪ ,‬חרדה‪ ,‬שינויי מצב‬ ‫הימים‪ ,‬רוב שעות היום‪ ,‬במצב רוח מדוכא ולפחות בשני תסמיני‬
‫רוח וחוסר עניין בפעילויות בשבוע‬
‫שלפני הוסת‪ .‬‬ ‫דיכאון מהבאים‪ :‬שינויים במשקל‪ ,‬שינויים בשינה‪ ,‬חוסר‬
‫‪ -‬משתפר מהר לאחר קבלת הוסת ‪ ‬‬ ‫אנרגיה‪/‬עייפות‪ ,‬הערכה עצמית ירודה‪ ,‬קושי בריכוז וקבלת‬
‫‪ -‬ללא תסמינים או תסמינים קלים‬ ‫החלטות‪ ,‬תחושות של חוסר תקווה; אך לא מתמידים או חמורים‬
‫בשבועות לאחר הוסת‪ .‬‬ ‫דיים להתאים לאמות מידה של דיכאון קשה‪ .‬ללא אירועי הפומניה‬
‫‪ -‬לא בהכרח מצריך טיפול‬ ‫או מאניה‪.‬‬
‫‪ .3‬במהלך השנתיים לא היתה תקופה ללא סימפטומים שארכה יותר‬
‫מחודשיים‪.‬‬
‫‪ .4‬ללא עדות לתסמינים פסיכוטיים‬
‫‪ .5‬טיפול בדומה לדיכאון מאג'ורי )יותר מקום לפסיכוטרפיה(‬
‫הפרעה דו קוטבית – מאפיינים‬

‫מאובחנת כבר לאחר אירוע מאניה יחיד!‬ ‫‪‬‬
‫אפיזודה מאנית ראשונה מופיעה לרוב בתחילת שנות ה‪20‬‬ ‫‪‬‬
‫אפיזודות מאניות בד"כ קצרות מאפיזודות דכאוניות‬ ‫‪‬‬
‫אפיזודות דכאוניות דומות לדיכאון מאג'ורי‬ ‫‪‬‬
‫רוב החולים יחוו אירועים מאנים ודיכאוניים חוזרים‬ ‫‪‬‬
‫במצב מאני יתכנו מחשבות שווא של גדלות‪ ,‬התפרצויות של‬ ‫‪‬‬
‫רוגזנות ואף אלימות‬
‫פרוגנוזה ‪ 20-30% -‬סובלים מפגיעה‬ ‫‪‬‬
‫משמעותית בתפקוד וממצבי רוח לא יציבים‬
‫שיעור התאבדות במשך החיים ‪10-15%‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬‬
‫המרכיב הרגשי הוא העיקרי‬ ‫סוגי ‪ Bipolar‬‬
‫‪ – Bipolar I ‬מאניה )‪ ±‬דיכאון מג'ורי(‬
‫‪ – Bipolar II ‬היפומאניה ‪ ±‬דכאון מג'ורי‬
‫‪ ‬ציקלותימיה – שינויי מצב רוח במשך שנתיים )שנה‬
‫בקטינים( לפחות של היפומאניה ‪ +‬דיכאון קל שאינם‬
‫עומדים בהגדרות למאניה או דיכאון מג'ורי‬
‫‪Manic Episode‬‬
‫מרכיב פסיכופיזיולוגי – ירידה בולטת בתאבון ובצורך‬ ‫‪‬‬
‫בשינה‬
‫התנהגות ומוטיבציה – מרץ ופעלתנות יתר בתחומים‬ ‫‪‬‬
‫שונים‪ ,‬איבוד עכבות חברתיות‪ ,‬פעילות מינית מוגברת‪,‬‬
‫קניות מרובות‪ ,‬בזבוזי כספים‪.‬‬
‫מרכיב תפיסתי – חדות יתר של התפיסה החושית )צבעים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫פרטים קטנים של צורה ומרקם(‬
‫ייתכן מרכיב פסיכוטי – מחשבות שווא של גדלות‪ ,‬מחשבות‬ ‫‪‬‬
‫שווא של רדיפה‪ ,‬הזיות‬
‫שים לב!‬ ‫‪ ‬האם תואם או לא תואם מצב רוח?‬
‫לאבחון של אפיזודה מאנית דרוש‬
‫שבוע של תסמינים ואילו לאבחון‬
‫אפיזודה של דיכאון דרושים שבועיים‬
‫הפרעה דו קוטבית ‪ -‬אבחנה‬
‫קריטריונים לאפיזודה מאנית )‪(DSM V‬‬
‫‪ – A‬לפחות שבוע רצוף )מהלך רוב היום וכמעט כל יום( נצפה מצב רוח‬
‫מרומם או איריטבילי בשונה מתפקוד קודם‬
‫זכור‪:‬‬ ‫‪ – B‬הכרחי ‪ 3‬תסמינים בזמן מצב רוח מרומם‪:‬‬
‫אין צורך בתיעוד של אירועי דכאוני לצורך‬
‫הערכה עצמית מופרזת‬ ‫‪‬‬
‫אבחנת הפרעה דו‪-‬קוטבית‪ .‬מספיק‬
‫אבחנת מאניה ע"פ הקריטריונים‬ ‫הפרעות בשינה )ירידה בצורך בשינה(‬ ‫‪‬‬
‫שטף דיבור )דברנות יתר(‬ ‫‪‬‬
‫מעוף מחשבות‬ ‫‪‬‬
‫הפרעה בריכוז‬ ‫‪‬‬
‫פעילות מוגברת‬ ‫‪‬‬
‫נהנתנות – סקס‪ ,‬בזבוז כספים‪ ,‬טיולים‬ ‫‪‬‬
‫‪ – C‬התסמינים גורמים למצוקה או פגיעה בתפקוד‬
‫‪ – D‬התסמינים אינם קשורים לשימוש בחומרים ממכרים או מצב רפואי‬
‫אחר‬
‫‪ ‬‬
‫הפרעה דו קוטבית ‪ -‬אבחנה‬
‫קריטריונים לאפיזודה היפומאנית )‪(DSM V‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ –A‬מצב רוח מרומם או איריטבילי הנמשך לפחות ‪ 4‬ימים רצופים )במהלך כל‬
‫היום וכמעט כל יום( ושונה מתפקוד קודם‪.‬‬
‫‪ –B‬שלושה מהסימנים המאניים‪ :‬הערכה עצמית מופרזת‪ ,‬הפרעות בשינה‪ ,‬שטף‬
‫דיבור‪ ,‬מעוף מחשבות‪ ,‬הפרעה בריכוז‪ ,‬פעילות‬
‫מוגברת‪ ,‬נהנתנות – סקס‪ ,‬בזבוז כספים‪ ,‬טיולים‬
‫‪ –C‬האפיזודה קשורה בשינויים ברורים בתפקוד שאינם‬
‫אופייניים לאותו אדם‪.‬‬
‫‪ –D‬השינויים הנ"ל נצפים ע"י אחרים‪.‬‬
‫‪ –E‬האפיזודה אינה חמורה מספיק על מנת לגרום לליקוי‬
‫משמעותי בתפקוד החברתי או התעסוקתי‪ ,‬אינה‬
‫מצריכה אשפוז ואין סימנים פסיכוטיים )אם יש תסמינים פסיכוטיים זה הופך‬
‫בהגדרה למאניה(‬
‫‪ –F‬נשללה סיבה רפואית או נטילת סמים ‪ /‬תרופות‬
‫הפרעה דו קוטבית‬
‫אבחנה מבדלת‬
‫אפיזודה מאנית משנית לנטילת תרופות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬נוגדי דיכאון‬
‫‪ ‬פסיכו‪-‬סטימולנטים )אמפטמינים(‬
‫אפיזודה מאנית משנית ל ‪ECT‬‬ ‫‪‬‬
‫הפרעה משנית לבעיה רפואית )הפרעות‬ ‫‪‬‬
‫אנדוקריניות(‬
‫הפרעה סכיזואפקטיבית‬ ‫‪‬‬
‫בשלב החריף– מייצבי מצב רוח‬ ‫הפרעת אישיות גבולית‬ ‫‪‬‬
‫ובמידת הצורך תוספת נוגדי פסיכוזה‬
‫‪ +‬בנזודיאזפינים‬
‫בשלב ה –‪ - Maintenance‬הטיפול‬ ‫‪ ‬‬ ‫הפרעה דו קוטבית ‪ -‬טיפול‬
‫העיקרי‪ :‬מייצבי מצב רוח‬ ‫‪ ‬טיפול תרופתי‬
‫‪ -‬מייצבי מצב רוח )‪,Carbamazepine ,Lithium‬‬
‫‪(Valproate‬‬
‫‪ -‬שילוב של תרופות נוגדות פסיכוזה ובנזודיאזפינים‬
‫להרגעה‬
‫‪ ‬פסיכותרפיה – בשילוב עם טיפול תרופתי‬
‫‪ – ECT ‬במצבים קשים ועמידים‬
‫לטיפול ו‪/‬או לאלו בסיכון לפגיעה עצמית‬
‫או בזולת‬

‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫הפרעות נוספות במצב רוח‬
‫‪ ‬ציקלותמיה‪:‬‬
‫‪ -‬דומה להפרעה ביפולרית רק קלה יותר בחומרתה‬
‫וממושכת יותר )אפיזודות של אופוריה שאינן עומדות‬
‫בהגדרה של מאניה ‪ +‬דיכאון מאג'ורי(‬
‫‪ -‬בהווה או במהלך השנתיים האחרונות‪ ,‬האדם‬
‫התנסה באירועים הדומים לדיסתמיה‪ ,‬אך בתקופה‬
‫אחת או יותר היפומאניה המאופיינת במצב רוח‬
‫מרומם‪ ,‬משתפך‪ ,‬או נוח לרגזנות‬
‫בדרגה שאינה פסיכוטית‬
‫‪ -‬טיפול בדומה להפרעה ביפולרית‬
‫‪ ‬‬ ‫התערבות במצבי מאניה‬

‫צמצום גירויים סביבתיים‬ ‫‪‬‬
‫שמירה על בטיחות המטופל‬ ‫‪‬‬
‫הצבת גבולות להתנהגות מניפולטיבית‬ ‫‪‬‬
‫שימור אנרגיה – תשישות‬ ‫‪‬‬
‫טיפול תרופתי להרגעה בעת הצורך )מצבים פסיכוטיים(‬ ‫‪‬‬
‫יצירת תעסוקה‪ :‬תיעול האנרגיה‬ ‫‪‬‬
‫שמירה על כבוד המטופל במעשים חסרי שיפוט‬ ‫‪‬‬
‫התעלמות מניסיון להרשים או להתווכח‬ ‫‪‬‬
‫שהייה ליד המטופל במצבי אי שקט‬ ‫‪‬‬
‫הידעת?‬ ‫‪ ‬‬ ‫תרופות מייצבות מצב רוח‬

‫במתן ‪ lamictal‬יש לעלות במינון‬ ‫‪Mood Stabilizers‬‬
‫לאט ובאופן הדרגתי‪ .‬ישנה סכנה‬
‫של פריחה העשויה להתפתח למצב‬ ‫‪ - Lithium‬ליתיום‬ ‫‪‬‬
‫מסכן חיים‪ .‬יש לעקוב אחר תגובה‬ ‫‪ - Carbamazepine‬טגרטול‬ ‫‪‬‬
‫עורית ‪ ‬‬
‫‪ - Valproate‬דפלפט‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Lamotrigine‬למיקטל‬ ‫‪‬‬
‫‪(topamax) Topiramate‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ Topamax ,Depalept ,Tegretol ‬ו ‪ Lamictal-‬הן‬

‫תרופות אנטי‪-‬אפילפטיות‬
‫‪ ‬אופציה טיפולית נוספת במאניה – אנטיפסיכוטים מהדור‬
‫החדש‬

‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫תרופות מייצבות מצב רוח‬
‫‪ ‬התוויות‪:‬‬
‫‪ -‬אפיזודה מאנית‬
‫‪ -‬הפרעה דו – קוטבית – טיפול מניעתי‬
‫‪ -‬חיזוק השפעה של תרופות נוגדות דיכאון‬
‫‪ -‬התנהגות אימפולסיבית‬
‫הידעת?‬ ‫תרופות מייצבות מצב רוח ‪ ‬‬

‫מינון ליתיום‪:‬‬
‫אחזקה –‪ 900‐1200 mg‬‬ ‫‪Lithium‬‬
‫‪ ‬תופעות לוואי‪:‬‬
‫טווח תרפואיטי‪:‬‬
‫למנות אחזקה ‪ 0.6‐1.2 mEQ/L‬‬ ‫‪ ‬נוירולוגית‪ :‬סדציה‪ ,‬רעד בידיים‪ ,‬כאבי ראש‪,‬‬
‫סחרחורות‬
‫‪ ‬מערכת עיכול‪ :‬שלשולים‪ ,‬הקאות‪ ,‬בחילות‪ ,‬פה יבש‪ ,‬עלייה במשקל‬
‫הידעת?‬ ‫‪ ‬מערכת לבבית‪ :‬שינויים בל"ד‪ ,‬הפרעות קצב‬
‫רמת ליתיום בדם – הבדיקה צריכה‬ ‫‪ ‬עור‪ :‬פצעים דמויי אקנה‬
‫להילקח ‪ 12‬שעות לאחר המנה האחרונה‬ ‫‪ ‬בלוטת מגן‪ :‬תת פעילות‬
‫‪ ‬תמונה של ‪ – (Diabetes insipidus) D.I‬החולה מייצר כמות‬
‫גדולה של שתן‬
‫‪ ‬פגיעה כלייתית‪ :‬פרוטאנאוריה‪ ,‬בצקות‬
‫‪ ‬המטולוגית‪ :‬לויקוציטוזיס שפירה‬
‫בשימוש בליתיום יש לעקוב אחר ‪ ,TSH‬תד"ש‪ ,‬תפקודי כליות‪ ,‬תרשים‬
‫אק"ג ורמות ליתיום בדם‪ ,‬בדיקת הריון לפני‪.‬‬
‫תרופות בעלות אינדקס טיפולי נמוך‬
‫מסוכנות במצב של מנת יתר ‪ ‬יש‬
‫לשקול היטב כשמדובר בחולים עם‬ ‫תרופות מייצבות מצב רוח ליתיום‬
‫סיכון אובדני‬ ‫‪ ‬הרעלת ליתיום‪:‬‬
‫‪ ‬יש להקפיד למדוד רמה בדם )תחילה פעם פעמיים בשבוע ולאחר‬
‫התייצבות הרמה לבדוק אחת לחודש( עקב אינדקס‬
‫טיפולי נמוך )יחס בין מינון יעיל לרעיל(‬
‫‪ ‬הסימפטומים מופיעים כאשר רמת הליתיום בדם עולה מעל‬
‫‪:1.5mEQ/L‬‬
‫בין ‪ ← 2-1.5‬טשטוש ראיה‪ ,‬אטקסיה‪ ,‬טיניטוס‪) .‬זמזום ‪ /‬רעש‬
‫באזניים(‪ ,‬בחילות והקאות‪ ,‬שלשול חמור‪ ,‬רעד קל‬
‫בין ‪ ← 2-3.5‬השתנה מרובה‪ ,‬רעד מוגבר‪ ,‬עיוותי שרירים‪ ,‬האטה‬
‫הידעת?‬ ‫פסיכו‪-‬מוטורית‪ ,‬בלבול‬
‫כל מצב המביא לירידה בנתרן בגוף יכול‬ ‫מעל ‪ ← 3.5‬הכרה מעורפלת‪ ,‬ניסטגמוס‪ ,‬פרכוסים‪ ,‬קומה‪ ,‬אוליגוריה‬
‫להחמיר הרעלת ליתיום )הגוף מתייחס‬ ‫‪ /‬אנוריה‪ ,‬הפרעות קצב עד ‪ ,MI‬אי ספיקת לב‬
‫לליתיום כמלח במקום הנתרן ולא מפריש‬ ‫‪ ‬גורמים מסייעים להרעלת ליתיום‪ :‬שלשולים‪ ,‬הקאות‪ ,‬הזעה מרובה‬
‫אותו בשתן( ‪ ‬‬ ‫היפוולמיה‪ ,‬דיאטת דלת מלח‪ ,‬נטילת תרופות משתנות‬
‫‪ ‬לכן יש להדריך המטופל על שתיה מרובה ‪ 2.5-3‬ליטר ביום!‬
‫‪ ‬‬
‫הידעת? בהרעלת ליתיום‪ ,‬גם אם מדובר‬
‫במנת יתר ונוכחות שרידי תרופה במערכת‬
‫תרופות מייצבות מצב רוח ‪ ‬‬
‫העיכול –לא נותנים פחם פעיל!‬ ‫‪ Lithium‬‬
‫‪ ‬טיפול בהרעלת ליתיום‪:‬‬
‫בחולה המופיע עם סימנים להרעלה –‬ ‫הפסק מיד את הטיפול בליתיום‬ ‫‪‬‬
‫כגון שלשולים והקאות יש להפסיק מיד‬ ‫במקרה בליעת כמות גדולה של כדורים – ניתן לבצע שטיפת‬ ‫‪‬‬
‫את מתן התרופה ולבדוק רמות בדם‪.‬‬
‫שלשולים והקאות מופיעים פעמים רבות‬ ‫קיבה או מתן ‪Kayexalate‬‬
‫עם התחלת הטיפול בליתיום והם לרוב‬ ‫הבססת השתן‬ ‫‪‬‬
‫חולפים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הופעתם עלולה להעיד‬ ‫מתן בנזודיאזפינים לאגיטציה ו‪/‬או התכווצויות או‬ ‫‪‬‬
‫על סימנים מוקדמים להרעלה ולכן יש‬ ‫מתן ‪ Phenytoin‬להתכווצויות‬
‫לבדוק רמת ליתיום בדם!‬ ‫תמיכה במערכת הקרדיווסקולרית ‪ +‬מתן נוזלים ‪IV‬‬ ‫‪‬‬
‫דיאליזה במקרי הרעלה קשה‬ ‫‪‬‬
‫הידעת?‬
‫ליתיום אסורה בהנקה‪ .‬בהריון מותרת‬
‫תחת מעקב לבבי לעובר‬
‫תרופות מייצבות מצב רוח‬

‫‪ ‬‬
‫)‪Carbamazepine (tegretol‬‬
‫‪ ‬תופעות לוואי‪:‬‬
‫‪ -‬נוירולוגית‪ :‬סדציה‪ ,‬סחרחורת‬
‫‪ -‬פגיעה במח עצם – אנמיה אפלסטית‪ ,‬אגרנולוציטוזיס‪,‬‬
‫טרומבוציטופניה‬
‫‪ -‬בחילות‪ ,‬הקאות‪ ,‬אי נוחות בבטן‬
‫‪ -‬פריחה עורית‬
‫‪ -‬פגיעה כבדית‬
‫‪ / Hyponatremia / SIADH -‬הרעלת מים‬
‫‪ ‬הרעלת טגרטול‪:‬‬
‫‪ -‬ירידה במצב הכרה‬
‫‪ -‬דיכוי נשימתי‪ ,‬חסם הולכתי ‪AV‬‬
‫חשוב!‬ ‫תרופות מייצבות מצב רוח‬

‫בכל התרופות האנטי‪-‬אפילפטיות יש‬
‫סיכון מוגבר לאובדנות‪(FDA warning) .‬‬ ‫‪ Valproate-depalept-valporal‬אינדיקציות‬
‫שימושים נוספים‬ ‫עיקריות‬
‫סכיזואפקטיב‬ ‫מאניה בחולה ביפולרי‬
‫דיכאון‬ ‫אפילפסיה‬
‫שליטה על דחפים‬ ‫מיגרנה‬
‫‪OCD, PTSD‬‬
‫הפרעות אכילה‬
‫הפרעות אישיות‬
‫ועוד‪...‬‬

‫‪ ‬‬
‫תרופות מייצבות מצב רוח‪–Valproate (depalept) :‬‬
‫תופעות לוואי ‪ ‬‬
‫נדיר‬ ‫פחות נפוץ‬ ‫שכיח‬
‫רעילות לכבד‬ ‫הקאות‪ ,‬שלשול‬ ‫חוסר נוחות‬ ‫‪G.I‬‬
‫פנקריאטיטיס המורגי‬ ‫עלייה באנזימי כבד‬ ‫בחילות‬
‫ובעמילז‬ ‫עלייה במשקל‬
‫אנצפלופתיה‬ ‫אטקסיה‬ ‫סדציה‬ ‫‪C.N.S‬‬
‫חולשה שרירית ‪‬‬ ‫דיסארטריה‬ ‫רעד‬
‫כישלון נשימתי‬
‫טרומבוציטופניה‬ ‫המטולוגי‬
‫הפרעות קרישה‬
‫אגרנולוציטוזיס‬
‫בצקות‬
‫‪Polycystic ovary‬‬ ‫נשירת שיער‬ ‫אחר‬
‫בהריון –‪Neural Tube Defect‬‬
‫‪Electro Convulsive Therapy – E.C.T‬‬

‫טיפול בנזעי חשמל‬
‫‪ ‬המטרה‪ :‬השריית פעילות פרכוסית כללית במוח –‬
‫‪) Grand mal seizure‬לפחות ‪ 15-25‬שניות(‬
‫‪ -‬מצבי דיכאון עמידים לטיפול תרופתי‬
‫‪ -‬מצבים מאנים חריפים עמידים לטיפול תרופתי‬
‫‪ -‬צורך בהשפעה מהירה – דיכאון מלווה‬
‫באובדנות מסכנת‬
‫‪ -‬מצבים פסיכוטיים קטטוניים‬
‫‪ -‬אוכלוסיות מיוחדות‪ :‬נשים הרות‪ ,‬קשישים‬
‫)בעיה בטיפול תרופתי והרדמה כללית(‬
‫אדם המאושפז בכפייה וכאשר מדובר‬ ‫טיפול בנזעי חשמל ‪ ‬‬

‫בטיפול מציל חיים – אין צורך‬ ‫קורס סטנדרטי ‪ 6-12‬טיפולים )נמשך כתלות בסוג ההפרעה(– יום כן‪ ,‬יום‬ ‫‪‬‬
‫בחתימתו על הסכמה לטיפול‪ .‬כל‬ ‫לא‪ 3 ,‬פעמים בשבוע‬
‫ניתן לבצע טיפול בנזעי חשמל בקהילה‬ ‫‪‬‬
‫שאר ההכנות מבוצעות ללא שינוי‬ ‫לקראת טיפול ‪:ECT‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬אנמנזה רפואית‬
‫תרופות לא מומלצות בזמן ‪:ETC‬‬ ‫‪ -‬בדיקות מקדימות‪ :‬בדיקות דם )תד"ש ופסאודו‪-‬כולין אסטראז( שתן‪,‬‬
‫הערכה נוירולוגית )כולל פונדוס( ולבבית )כולל א‪.‬ק‪.‬ג( ‪ +‬הערכת מרדים‬
‫‪ ,Lithium ,Benzodiazapin‬אנטי‬ ‫‪ -‬להימנע ממתן תרופות המשנות את סף הפריכוס‬
‫אפילפטיים‪,Wellbutrin ,Clozapine ,‬‬ ‫‪ -‬צום ‪ 6‬שעות‬
‫‪ Theophylline ,Lidocaine‬ו‪Resprim-‬‬ ‫‪ -‬הדרכת המטופל ומשפחתו‬
‫נזעי חשמל מוגדר בחוק כטיפול מיוחד – התנאים למתן הטיפול‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .1‬בהסכמת החולה המאושפז מרצונו או אפוטרופוס‬
‫‪ .2‬בחתימת ‪ 3‬רופאים פסיכיאטריים ביניהם מנהל בית החולים‪.‬‬
‫‪ .3‬בהרדמה כללית‪ ,‬כאשר לא נמצאו קונטרה‪-‬אינדיקציות‬
‫‪ .4‬החולה נבדק בדיקה גופנית ונכתבו הנימוקים לצורך בטיפול‬
‫‪ .5‬ניתן לבצע את הטיפול ללא הסכמת החולה במידה ומדובר במצב מסכן‬
‫חיים‬

‫‪ ‬‬
‫לפי נוהל משרד הבריאות החדש אין‬
‫קונטרה אינדיקציות מוחלטות‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫טיפול בנזעי חשמל‬
‫דגשים‪:‬‬ ‫קונטרה אינדיקציות לטיפול‬
‫‪ ‬מותר ליטול ‪ Lithium‬ו‪ .Leponex -‬‬
‫‪ ‬קונטרה אינדיקציות יחסיות‪:‬‬
‫‪ ‬מומלץ לא ליטול ‪ Lithium‬בערב או‬ ‫‪ ICP -‬גבוה )פפיל אדמה(‬
‫בבוקר שלפני טיפול ב‪ ETC-‬‬ ‫‪ CVA/MI -‬ב‪ 3-‬חודשים אחרונים‬
‫‪ -‬אניוריזמיה אורטלית או בכלי דם במוח‬
‫‪ -‬יל"ד חמור‬
‫‪) CHF -‬אסי"ל(‬
‫עוד בסיכון‬
‫‪ -‬אוסטיאופורוזיס קשה‬
‫‪ -‬מחלות ריאה אקוטיות‪/‬כרוניות‬
‫‪ -‬הריון בסיכון )‪(HRP‬‬
‫ת‪.‬לוואי לאחר הטיפול‬
‫‪ ‬איבוד זיכרון לטווח קצר זמני ובלבול )הכי שכיח(‬
‫‪ ‬בחילות‪ ,‬הקאות‪ ,‬כאבי ראש‬
‫ניתן לבצע טיפול בנזעי חשמל בקהילה‬
‫הפרעות חרדה – רקע‬

‫מהמצבים הפסיכיאטריים הנפוצים ביותר ‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫הפרעות אלו יוצרות תחלואה‪ ,‬שימוש רב‬ ‫‪‬‬
‫בשירותי רפואה וירידה תפקודית ‪ ‬‬
‫מצבי חרדה כרוניים עלולים להגביר תמותה‬ ‫‪‬‬
‫הקשורה למחלות קרדיווסקולריות ‪ ‬‬
‫הטיפול בהפרעות אלו הוא מהיעילים ביותר‬ ‫‪‬‬
‫ברפואה הפסיכיאטרית ‪ ‬‬
‫נדיר שיהיה צורך באשפוז‬ ‫‪‬‬
‫הפרעות חרדה‬
‫‪ ‬מה ההבדל בין פחד לחרדה?‬
‫‪ ‬שניהם מהווים "נורת אזהרה" – איתות שמתקרבת סכנה‬
‫ועל האדם לנקוט באמצעים על מנת להתמודד עימה‪.‬‬
‫הפעלת מנגנון אדרנרגי – דפיקות לב‪ ,‬הזעה‪ ,‬קוצר נשימה‬
‫‪ ‬פחד )‪ – (Fear‬תגובה לאיום חיצוני‪ ,‬ברור ומוחלט – לרוב‪,‬‬
‫ההרגשה פתאומית– תגובה קוגנטיבית‬
‫‪ ‬חרדה )‪ – (Anxiety‬תגובה לאיום סובייקטיבי‬
‫חיצוני או פנימי‪ ,‬מעורפל או קונפליקטואלי–‬
‫תגובה רגשית לרוב‪ ,‬תחושה מתמשכת‬

‫‪ ‬‬
‫מתי חרדה הופכת לא נורמאלית?‬
‫‪ .1‬היא לא פרופורציונלית לסיטואציה‬
‫חרדה סתגלנית וחרדה פתולוגית‬
‫שיוצרת אותה ‪ ‬‬
‫‪ .2‬היא מפריעה לתפקוד חברתי‪,‬‬
‫הימנעות‪ :‬החרדה תמנע ממנו לעשות פעולות שמהן‬ ‫‪.1‬‬
‫תעסוקתי וכדומה ‪ ‬‬ ‫חרד‪ .‬כל פעם שהנושא עולה הוא יפתח סיוטים‪ ,‬חרדה‬
‫קשה‪ ,‬ולא יהיה מסוגל לשמוע על הנושא‬
‫עוצמת החרדה‪ :‬האם הם משתקים את האדם‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מגבילים אותו‪ ,‬או שמא משפיעים נקודתית בלבד‬
‫חווית החרדה מתעוררת כל פעם מחדש‪ :‬אדם שנבהל‬ ‫‪.3‬‬
‫ממגדל אייפל‪ ,‬נבהל גם ממגדל שלום‬
‫משך חרדה‪ :‬תגובה מוגזמת גם לאחר שעות‬ ‫‪.4‬‬
‫מהחשיפה לגורם החרדה‬
‫הפרעות חרדה‬
‫‪ ‬אפידמיולוגיה‪:‬‬
‫שכיחות – גבוהה‪ ,‬עד ‪ 20%‬מהאוכלוסיה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מין – הפרעת חרדה נפוצה יותר בנשים )פי ‪ 2‬לפחות(‬ ‫‪-‬‬
‫גיל – יותר נפוצה בשלושה עשורים ראשונים של החיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ ‬אתיולוגיה ‪ /‬גורמים משפיעים‪:‬‬
‫גורמים פסיכולוגים )תאוריות פסיכואנליטיות‪ ,‬התנהגותיות(‬ ‫‪-‬‬
‫גורמים ביולוגיים –‬ ‫‪-‬‬
‫‪ ‬עוררות מערכת אוטונומית‬
‫‪ ‬הפרעה בנוירוטרנסמיטורים )בעיקר ‪ ,GABA‬נוראדרנלין‬
‫וסרוטונין(‬
‫נטייה תורשתית – קיימת ככל הנראה‬ ‫‪-‬‬
‫הפרעות חרדה – סוגים‬

‫הפרעות פאניקה‬ ‫‪‬‬
‫הפרעה חרדתית כללית‬ ‫‪‬‬
‫פוביות – ספציפית‪ ,‬חברתית‪ ,‬אגורופוביה‬ ‫‪‬‬
‫חרדה‪ ,‬כתסמין שכיח בהפרעות נפשיות רבות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫דיכאון‪ ,‬סכיזופרניה‪ ,‬הפרעות אישיות‬

‫‪ ‬‬
‫הידעת?‬
‫לפי ‪ DSM‐5‬כדי לאבחן‪ ,‬הפסיכיאטר‬
‫הפרעות פוביה‬
‫צריך‪:‬‬
‫‪ ‬לקבוע כי הפחדים הם לא‬ ‫פוביה ייחודית‬
‫פרופורציונליים לסיכון האמיתי‬
‫באותן סיטואציות ‪ ‬‬
‫‪ ‬משך ההפרעה ‪ 6‬חודשים או יותר‬ ‫פוביה חברתית‬
‫אגורופוביה‬
‫‪ ‬שכיחות הפרעות הפוביה )הייחודית‬

‫והחברתית( היא הגבוהה ביותר מההפרעות‬
‫הנפשיות – עד ‪ 25%‬במהלך החיים‬
‫דוגמאות לפוביות ספציפיות‪:‬‬

‫‪ ‬‬ ‫פוביה ייחודית – ‪Simple / Specific Phobia‬‬
‫‪ ‬גבהים ‪ ‬‬ ‫מאפיינים‪:‬‬
‫‪ ‬בע"ח ‪ ‬‬ ‫‪ ‬פחד מתמיד ומוגזם מפני אובייקט‪ ,‬מקום‪ ,‬פעילות או מצב מסוים‪ ,‬אשר‬
‫‪ ‬מקומות סגורים ‪ ‬‬ ‫בפועל יש בו סכנה מועטה לאדם‪ ,‬או אין בו סכנה בכלל‬
‫‪ ‬הכרה של החולה במוגזמות התגובה‬
‫‪ ‬התגובה החרדתית היא בחשיפה או בציפייה לגירוי הספציפי‬
‫‪ ‬הימנעות מהמצב המפחיד משבשת את התפקוד הרגיל או מעוררת בו‬
‫מצוקה ניכרת‬
‫אפידמיולוגיה‪:‬‬
‫‪ ‬מין – שכיח יותר בנשים‬
‫‪ ‬גיל – לרוב ההתחלה בגיל הילדות )פוביות ילדות‬
‫בד"כ חולפות ספונטנית עם הגיל(‪ ,‬אלו שממשיכות או‬
‫מופיעות בגיל המאוחר בד"כ מצריכות טיפול‬
‫גורמים‪:‬‬
‫‪ ‬מרכיב תורשתי‬
‫‪ ‬תיאוריית הלמידה – כתוצאה מאירועים טראומתיים בעבר‬
‫פוביה חברתית–‪Social Anxiety Disorder ‬‬
‫מאפיינים‬
‫‪ ‬פחד קיצוני מסיטואצייות חברתיות‬
‫בהן יפגוש החולה אנשים לא‬
‫מוכרים‪ ,‬יהיה מובך או שאחרים‬
‫ישפטו או יבקרו אותו‪.‬‬
‫המצב החברתי גורם כמעט תמיד לתגובה חרדתית‬
‫‪ ‬ההימנעות ממצבים חברתיים פוגעת בפעילות היומיומית או‬
‫בקשרים קיימים‬
‫‪ ‬פוביה חברתית יכולה להיות כללית או ייחודית לסיטואציות‬
‫מסוימות )פחד במה‪ ,‬פחד לאכול בחברה וכיו"ב(‬
‫‪ ‬שכיחות מוגברת של דיכאון או הפרעות חרדה נוספות‬
‫‪ ‬שכיחות מוגברת של שימוש באלכוהול‬

‫‪ ‬‬
‫פוביה חברתית‬
‫אפידימיולוגיה‪:‬‬
‫‪ ‬שכיחות – ‪ 2%‬מהאוכלוסיה‬
‫‪ ‬מין – יותר בנשים‪ ,‬אך גברים נוטים‬
‫יותר לפנות לקבלת עזרה‬
‫גיל – שכיח בגיל ההתבגרות‬
‫אבחנה מבדלת‪:‬‬ ‫הפרעת פאניקה‬

‫‪ ,MI‬אנמיה‪ ,‬היפרתירואידיזם‪,‬‬
‫פאוכרומוציטומה‬ ‫מאפיינים‪:‬‬
‫‪ ‬הופעת התקפי פאניקה בלתי צפויים חוזרים‪,‬‬
‫ללא טריגר ספציפי‪,‬שמופיעים עם‪/‬בלי אגורפוביה‬
‫‪ ‬ההתקף בד"כ נמשך דקות‬
‫‪ ‬התקפי הפאניקה מופיעים ללא סיבה מיוחדת אבל הופעתם‬
‫הראשונית באה בדרך כלל בעקבות תחושת מצוקה )דחק‪,‬‬
‫פרידה‪ ,‬אובדן אדם‪ ,‬משרה‪ ,‬אירוע שלילי(‬
‫‪ ‬באבחנה מבדלת ‪ -‬הפרעות גופניות מסכנות חיים ולכן‬

‫יש לבצע בדיקה פיסיקלית‪ ,‬בדיקות מעבדה‪ ,‬אק"ג‬
‫הפרעת פאניקה‬
‫‪ ‬בדרך כלל המטופלים אינם מזהים את ההתקף כהתקף‬
‫פאניקה‪ ,‬הם חושבים כי ההתקף הוא התקף לב‬
‫‪ ‬שכיחה הופעת תחלואה נוספת‪ :‬דיכאון‪ ,‬חרדה כללית‪,‬‬
‫פוביות למיניהן‪ ,‬שימוש מופרז באלכוהול‪ ,‬הפרעות‬
‫אישיות‬
‫‪ ‬אפידמיולוגיה‬
‫‪ o‬גיל – ממוצע בשנות ה‪ 20-‬המאוחרות‬
‫‪ o‬מין – פי ‪ 2-3‬יותר בנשים מאשר בגברים‬
‫‪ o‬יותר מ‪ 50%‬מהחולים סובלים מאגורפוביה ללא‬
‫התקפי פאניקה‬

‫‪ ‬‬
‫הידעת?‬ ‫הפרעת פאניקה‬
‫דהראליזציה– התחושה הכי‬
‫שכיחה ‪ ‬‬ ‫‪ ‬על פי ה‪ – D.S.M-‬התנסות במשך חודש אחד לפחות‬
‫בהתקפים בלתי צפויים‪ ,‬חוזרים ונשנים‪ ,‬המטופל אמור‬
‫ביטויים מנטליים של ההתקף‪:‬‬ ‫להיות מוטרד דרך קבע בחששות מפני התקף נוסף או‬
‫ירידה בריכוז‪ ,‬בזיכרון ובלמידה ‪ ‬‬ ‫מהתוצאות של ההתקף‪ .‬צריכים להופיע פתאומית ‪4‬‬
‫מתוך הסימפטומים הבאים‪:‬‬
‫דפיקות לב )פלפיטציות(‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעד‪ ,‬תחושת קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬תחושת חנק‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬בחילה או מצוקה‬
‫ביטנית‪ ,‬סחרחורות‪ ,‬נתק מן העצמי )דהפרסונליזציה( או‬
‫נתק מן המציאות )דהראליזציה(‪ ,‬פחד למות‪ ,‬פחד‬
‫להשתגע או לאבד שליטה‪ ,‬נימול‪ ,‬צמרמורת‬
‫אגורפוביה‬
‫אבחון לפי ‪:DSM‬‬
‫‪ .A‬חרדה בולטת מפני ‪ 2‬או יותר מהסיטואציות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬שימוש בתחבורה ציבורית‬
‫‪ ‬להיות במקומות פתוחים‬
‫‪ ‬להיות במקומות סגורים‬
‫‪ ‬לעמוד בתור או בקהל‬
‫‪ ‬להיות מחוץ לבית לבד‬
‫‪ .B‬הפחד מתבטא במחשבות כי בסיטואציות הללו הבריחה תהיה‬
‫בלתי אפשרית או עזרה לא תהיה זמינה‬
‫אגורפוביה‬
‫מאפיינים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫פחד משהייה במקומות או במצבים שהבריחה מהם עלולה‬ ‫‪‬‬
‫להיות קשה פיזית או מביכה נפשית‪ ,‬או שעזרה מיידית לא‬
‫תהיה זמינה בהם אם יקרה משהו רע כגון תחושת בחילה או‬
‫התקף פאניקה‬
‫אגורפוביה היא סיבוך שכיח של הפרעת פאניקה‪ ,‬אך היא יכולה‬ ‫‪‬‬
‫להופיע גם בהיעדרה‬
‫במקרה חמור בעלי אגורפוביה מתקשים להעז לצאת‬ ‫‪‬‬
‫לבדם מהבית‪ ,‬אך לרוב יכולים להיעזר בבן לוויה‬
‫ההפרעה נוטה להיות כרונית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 6‬חודשים או יותר‬ ‫‪‬‬
‫ההפרעה גורמת להימנעות מהמצבים הללו ופוגעת‬ ‫‪‬‬
‫בתפקוד‬

‫‪ ‬‬
‫הפרעת חרדה כללית‬
‫)‪(GAD‬‬
‫מאפיינים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫חרדה ודאגה מופרזת כללית )מתבטאת במתח בשרירים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫באי שקט ובתחושת "על הקצה"( לגבי אספקטים‬
‫רבים בחיים )כגון עבודה‪ ,‬בריאות‪ ,‬נישואין וכו'( ‪ ‬‬
‫דאגה למספר אירועים או פעילויות לפחות במשך שישה‬ ‫‪‬‬
‫חודשים וברוב הימים ‪ ‬‬
‫המטופל צריך להתנסות בה כקשה לשליטה–פוגעת בתפקוד‬ ‫‪‬‬
‫חברתי‪ ,‬תעסוקתי וכו'‬
‫הפרעת חרדה כללית‬

‫מאפיינים )המשך(‬
‫רוב הסובלים מהפרעת חרדה כללית‬ ‫‪‬‬
‫מצליחים לתפקד למרות רמת הדאגה‬
‫והחרדה הגבוהה שלהם‪ ,‬נוטים פחות לפנות לטיפול‬
‫קשה לקבוע את הגיל בו התחילה ההפרעה כי המטופלים‬ ‫‪‬‬
‫מדווחים כי הם זוכרים את עצמם חרדים כמעט כל חייהם‬
‫הפרעת חרדה כללית מופיעה בדרך כלל עם הפרעות כמו‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הפרעות חרדה אחרות‪ ,‬הפרעות במצב הרוח והתקפי פאניקה‬
‫טיפול הבחירה – )‪ ;Buspirone (sorbon‬ת"ל כאב ראש‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בחילה‬
‫‪ – Buspirone‬קו ראשון לטיפול ב‪ .GAD-‬יתרון – ללא‬ ‫‪‬‬
‫התמכרות‪ .‬חסרון – לוקח ‪ 10-14‬ימים עד שמקל על‬
‫הסימפטומים‬
‫הפרעות חרדה ‪ -‬טיפול‬

‫טיפול קוגנטיבי – התנהגותי )‪:(CBT‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬תרגילי הרפיה – יעיל בכל הפרעות החרדה‬
‫‪ ‬טיפול בחשיפה הדרגתית )דסנסיטיזציה ולימוד לפרש נכונה תחושות‬
‫גופניות( – פוביות‪ ,OCD ,‬אגרופוביה‬
‫‪ ‬הצפה )‪ ,OCD – (Flooding‬אגרופוביה‬
‫‪ ‬מניעת תגובה – ‪OCD‬‬
‫טיפול תרופתי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬קו ראשון – ‪ – SSRI's/SNRI's‬לא ממכרים אך דרושים מס'‬
‫שבועות לתחילת השפעה‪ .‬טיפול כרוני‪.‬‬
‫‪ ‬להקלה מיידית ‪ – S.O.S‬בנזודיאזפינים –‬
‫השפעה תוך זמן קצר אך עם פוטנציאל להתמכרות‬
‫‪ ‬חסמי בטא )‪(Deralin = propanolol‬‬
‫כמעט ולא‬ ‫‪ ‬טריציקלים – בייחוד ב‪OCD-‬‬
‫בשימוש כיום‬ ‫‪ ‬חסמי ‪MAO‬‬

‫‪ ‬‬
‫תרופות נוגדות חרדה ‪ -‬בנזודיאזפינים‬
‫‪ ‬מנגנון פעולה‪:‬‬
‫‪ -‬אגוניסט לרצפטורי ‪GABA‬‬
‫‪ -‬הפרעות החרדה )השפעה מהירה מ ‪ SSRI‬טיפול‬
‫מיידי בהתקף פאניקה( ‪ +‬תסמיני חרדה )בהפרעות אחרות(‬
‫‪ -‬הפרעות בשינה‬
‫‪ -‬אגיטציה משנית להפרעות מצב רוח ופסיכוזה‬
‫‪ -‬תסמיני גמילה מאלכוהול‬
‫‪ -‬התוויות נוספות‪ :‬פרכוסים‪ ,‬במצבים שנדרשת הרפיית שרירים‬
‫‪ ‬נפוצות בשימוש‪:‬‬
‫‪Flunitrazepam (hypnodorom),Clonazepam (clonex), -‬‬
‫‪Alprazolam (xanax), Nitrazepam (numbon), Oxazepam‬‬
‫‪(vaben), Diazepam (valium), Lorazepam (lorivan),‬‬
‫)‪Brotizolam (bonddormin), Zolpidem (stilnox‬‬
‫הידעת?‬
‫קונטרה אינדיקציות לבנזודיאזפינים‪:‬‬
‫תרופות נוגדות חרדה‬
‫‪ -‬רגישות ידועה לתרופה ‪ ‬‬ ‫בנזודיאזפינים‬
‫‪ -‬לא לקחת במקביל עם מדכאי ‪CNS‬‬
‫אחרים )אלכוהול‪ ,‬ברביטורטים( ‪ ‬‬ ‫‪ ‬תופעות לוואי‪:‬‬
‫‪ -‬הריון והנקה ‪ ‬‬ ‫‪ -‬ירידה בערנות ותגובתיות‬
‫‪ -‬גלאוקומה של זוית צרה ‪ ‬‬
‫‪ -‬שוק ‪ ‬‬
‫‪ -‬התמכרות – הפסקה פתאומית של טיפול ממושך‬
‫‪ -‬קומה ‪ ‬‬ ‫גורמת להופעת רעד ואי שקט‬
‫‪ -‬התרופות טרטוגניות בעיקר‬
‫בשליש הראשון להריון ולא‬
‫מומלצות בזמן הנקה‬
‫‪ ‬מקובל להתחיל במינון נמוך‬
‫ולהעלות לפי הצורך‬
‫ע"פ‪ O.C.D ,DSM‐5 ‬נמצא בקבוצה‬ ‫הפרעה טורדנית‪-‬כפייתית‪O.C.D :‬‬

‫נפרדת ולא תחת הפרעת חרדה‬
‫‪ ‬טורדנות = אובססיה = הרהורים‪ ,‬דחפים או מראות עקשניים‪,‬‬
‫חוזרים ונשנים‪ ,‬שהאדם מתנסה בהם במועד כלשהו במהלך‬
‫ההפרעה כפולשניים וכמעוררי חרדה‪ .‬האדם מודע לכך שהמחשבות‬
‫שימו לב – ב‪ O.C.D-‬בוחן המציאות‬ ‫מוגזמות ולא הגיוניות אך לא מצליח "לסלק" אותם בעזרת הגיון‪.‬‬
‫שמור! ‪ ‬‬ ‫האובססיה מעלה את החרדה‬
‫‪ ‬כפייתיות =קומפולסיה = מחשבות או התנהגויות חוזרות ונשנות כמו‬
‫נטילת ידיים‪ ,‬סידור‪ ,‬בדיקה או פעולות נפשיות כמו תפילה‪ ,‬ספירה‪,‬‬
‫חזרה על מילים בשקט שאדם מרגיש כי הוא נדחף אליהם כתגובה‬
‫לטורדנות‪ ,‬התנהגויות אלו או הפעולות מיועדות למניעת מצוקה או‬
‫להפחתת המצוקה‪ ,‬או למניעת אירוע או מצב‬
‫מאיים‪ .‬גם כאן האדם מודע להגזמה וחוסר ההיגיון‬
‫בפעולות‪/‬מחשבות אלו‪ .‬אך לא ניתן לשלוט בהם‪.‬‬
‫הקומפולסיה מפחיתה את החרדה‬

‫‪ ‬‬
‫אגו דיסטוני– מנוגד לרצון ולהוויה‬ ‫‪Obsessive-Compulsive-Disorder‬‬
‫אגו סנטוני– תואם רצון והוויה ‪ ‬‬
‫מאפיינים‪:‬‬
‫‪ – A‬הופעת הרהורים טורדניים ו‪/‬או התנהגות כפייתית‬
‫‪ – B‬המחשבות הטורדניות וההתנהגות הכפייתית גורמות‬
‫אפידמיולוגיה‪:‬‬ ‫לאדם מצוקה ניכרת‪ ,‬גוזלות זמן רב מידי )יותר משעה‬
‫נשים = גברים‬
‫רווקים < נשואים‬ ‫ביום( או משבשות את תפקודו בחברה או בעבודה‪.‬‬
‫בד"כ מתחיל בגיל ההתבגרות ‪ ‬‬ ‫‪ – C‬הסימפטומים הכפייתיים אינם מיוחסים להשפעות‬
‫הפיזיולוגיות של חומרים )למשל‪ :‬תרופה‪ ,‬סמים( או מצב‬
‫רפואי אחר‬
‫‪ – D‬ההפרעה אינה מוסברת טוב יותר על ידי התסמינים של‬
‫הפרעה נפשית אחרת‬
‫‪ ‬אגו – דיסטוני‬
‫‪ ‬לרוב חולפות שנים עד שפונים לטיפול‬
‫הפרעה אובססיבית קומפולסיבית‬

‫דוגמאות לדפוסי התנהגות קוגנטיביים ומוטוריים בהפרעות‬
‫טורדנות – כפייתית‬
‫לאדם יש רעיונות על זיהום‪ ,‬פאניקה‪ ,‬אשמה‪ ,‬דחפים להרוג‪ ,‬לפצוע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לפני השינה המטופל חש שעליו לדקלם סדרה ארוכה של תפילות שלמד‬ ‫‪‬‬
‫בילדותו‪.‬‬
‫נוטל ידיים לפעמים יותר מ‪ 400-‬פעם ביום‪ .‬ספירה כפייתית של‬
‫המטופל כ‬ ‫‪‬‬
‫עוברים ושבים‪.‬‬
‫מודאגים דרך קבע מן האפשרות שמשהו נורא יקרה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההפרעה מופיעה לעיתים קרובות עם הפרעות במצב‬ ‫‪‬‬
‫רוח )בעיקר דיכאון( ושימוש בחומרים ממכרים‬
‫טיפול כמו בכל שאר הפרעות החרדה‪ :‬פסיכותרפיה ‪+‬‬ ‫‪‬‬
‫תרופתי )‪ SSRI‬כבחירה‪ ,‬אפשרי ‪(MAOI ,TCA‬‬
‫הטיפול במינונים גבוהים יותר מאשר טיפול בדיכאון‬
‫עפ"י ‪ DSM‐5‬ה‪ PTSD-‬נמצא בפרק‬

‫נפרד על הפרעות הקשורות‬
‫בטראומה או סטרסור אחר‬
‫הפרעה פוסט טראומטית‬

‫‪P.T.S.D‬‬

‫‪ ‬‬
‫הפרעה פוסט טראומטית ‪P.T.S.D /‬‬
‫‪ ‬הפרעה חרדתית בעקבות חווית דחק של אירוע‬
‫מאיים המתאפיינת ב‪:‬‬
‫‪ ‬חוויה חוזרת של האירוע‬
‫‪ ‬ניסיונות להימנע מזכרון הטראומה‬
‫‪ ‬עוררות ‪ /‬גירוי יתר ‪ /‬סף‬
‫גירוי נמוך‬
‫קריטריונים לאבחון תסמונת בתר חבלתית‬

‫)‪(DSM V‬‬
‫‪ .A‬חשיפה לאירוע טראומטי )מוות או סכנת מוות‪,‬‬
‫פגיעה חמורה או אלימות מינית( בנוכחות אחד‬
‫מהבאים‪:‬‬
‫חשיפה אישית לטראומה‬ ‫‪-‬‬
‫עדות לטראומה לאחר‬ ‫‪-‬‬
‫ידיעה על כך שאדם קרוב עבר‬ ‫‪-‬‬
‫טראומה קשה‬
‫חשיפה חוזרת למצבי טראומה‬ ‫‪-‬‬
‫קיצוניים )בוחני תנועה‪ ,‬זק"א וכדומה(‬
‫קריטריונים לאבחון תסמונת בתר חבלתית‬

‫)‪ (DSM V‬‬
‫‪ .B‬האירוע נחווה מחדש באחת או יותר מהדרכים‪:‬‬
‫‪ .1‬זכרונות חודרניים הגורמים למצוקה כולל מראות‪ ,‬מחשבות‬
‫ותפיסות‪.‬‬
‫‪ .2‬חלומות חוזרים של האירוע‪.‬‬
‫‪ .3‬התנהגות או הרגשה כאילו האירוע הטראומתי קורה שוב‪ .‬תחושה‬
‫של חוויה מחדש של האירוע‪ .‬תגובות דיאסואטיביות‬
‫)‪(Flashbacks‬‬
‫‪ .4‬מצוקה פסיכולוגית עזה או ממושכת בחשיפה לגירויים פנימיים ו‪/‬או‬
‫חיצוניים המייצגים את האירוע הטראומתי או דומים להם‪.‬‬
‫‪ .5‬תגובה פיזיולוגית בחשיפה לגירויים פנימיים ו‪/‬או חיצוניים המייצגים‬
‫את האירוע הטראומתי או דומים להם‪.‬‬

‫‪ ‬‬
‫קריטריונים לאבחון תסמונת בתר חבלתית – המשך‪ :‬‬
‫‪ .C‬הימנעות מתמשכת מגירויים הקשורים בטראומה ‪ 1‬או ‪2‬‬
‫מהבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬מאמצים להימנע ממחשבות‪ ,‬רגשות ומשיחות הקשורות לטראומה‬
‫‪ .2‬מאמצים להימנע מפעילות‪ ,‬ממקומות‪ ,‬מאנשים‪ ,‬מחפצים‬
‫ומסיטואציות המעוררים זכרונות מהטראומה‬
‫‪ .D‬השפעה שלילית על קוגניציה ומצב רוח ‪ 2‬או יותר מהבאים‪:‬‬
‫חוסר יכולת להיזכר במאפיינים של הטראומה‬ ‫‪.1‬‬
‫)‪(Dissociative amnesia‬‬
‫תחושות שליליות וחוסר ציפיות מעצמי ומהעולם‬ ‫‪.2‬‬
‫מחשבות שגויות על האירוע המובילות לתחושת אשם עצמית או‬ ‫‪.3‬‬
‫האשמת אחרים‬
‫מצבי רגש שליליים רבים )פחד‪ ,‬כעס‪ ,‬אשמה‪ ,‬בושה(‬ ‫‪.4‬‬
‫הפחתה ניכרת בגילוי עניין או בהשתתפות בפעילויות חשובות‬ ‫‪.5‬‬
‫רגשות של זרות וניתוק מאנשים‬ ‫‪.6‬‬
‫קושי לחוות רגשות חיוביים‪ :‬חוסר יכולת להרגיש אהבה‪ ,‬שמחה‬ ‫‪.7‬‬
‫קריטריונים לאבחון תסמונת בתר חבלתית – המשך‪:‬‬

‫‪ .E‬תסמינים של עוררות יתר )‪ 2‬או יותר מתוך(‪:‬‬
‫אריטביליות או התפרצויות זעם‪ .‬בד"כ‬ ‫‪.1‬‬
‫מילולית או פיזית כנגד אנשים או חפצים‬
‫התנהגות חסרת אחריות או מסוכנת‬ ‫‪.2‬‬
‫דריכות יתר )תחושת איום מתמיד(‬ ‫‪.3‬‬
‫תגובת בהלה מוגזמת )‪(startle response‬‬ ‫‪.4‬‬
‫קושי בריכוז‬ ‫‪.5‬‬
‫הפרעת שינה‬ ‫‪.6‬‬
‫‪ .F‬משך ההפרעה יותר מחודש‬
‫‪ .G‬ההפרעה חייבת להפריע באופן משמעותי לתפקוד חברתי‪,‬‬
‫תעסוקתי או אחר‬
‫‪ .H‬לא בשל השפעת תרופה ‪ /‬סם‬
‫הפרעה פוסט טראומטית ‪P.T.S.D /‬‬

‫‪ ‬הסטרס‪ :‬חווית מלחמה‪ ,‬אשמה‪ ,‬עינויים‪ ,‬קטסטרופות‪ ,‬אונס‪ ,‬התקפה‪ ,‬תאונות‬
‫דרכים )גברים‪ :‬בד"כ טראומה הקשורה למלחמה לעומת נשים הקשורה‬
‫לאונס(‪.‬‬
‫‪ ‬הסימפטומים מתחילים בד"כ בתוך ‪ 3‬חודשים מאז האירוע הטראומתי אך‬
‫יכולים להתפתח גם שנים אחרי‪.‬‬
‫‪ ‬גורמי חיזוי להתפתחות ‪:PTSD‬‬
‫‪ o‬חומרת האירוע‬
‫‪ o‬מחסור בסביבה תומכת )‪ +‬מקצועית( לאחר האירוע )בשלב ההתאוששות(‬
‫‪ o‬תחושת חוסר אונים במהלך הארוע‬
‫‪ ‬הפרעות נילוות‪ :‬הפרעות חרדה שונות‪ ,‬דיכאון ונטייה להתמכרויות לסמים‬
‫ואלכוהול‬
‫‪ ‬שכיחות‪ 8% :‬מהאוכלוסיה הכללית לאורך תקופת חיים‬
‫‪ ‬שכיחות מוגברת בנשים ובלא נשואים‬
‫‪ ‬שכיחות מוגברת בשכבה סוציו‪-‬אקונומית נמוכה‬
‫‪ ‬קיימת נטייה משפחתית ל‪PTSD‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ – Acute Strees Reaction‬תגובת דחק חריפה‬
‫סימנים דומים ל‪ PTSD-‬אולם מתרחש מוקדם‬ ‫‪‬‬
‫יותר‪:‬‬
‫מרגע האירוע ועד ‪ 48‬שעות = ‪ASR‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪(Acute stress reaction‬‬
‫‪ 3‬ימים עד חודש = ‪ASD‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪(Acute stress disorder‬‬
‫במידה והסימפטומים נמשכים מעל ‪ 4‬שבועות‬ ‫‪‬‬
‫האבחנה משתנה ל‪PTSD-‬‬
‫תגובת דחק חריפה –‪Acute Strees Reaction‬‬

‫תגובת קרב חריפה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מקרה פרטי של ‪Acute stress reaction‬‬ ‫‪‬‬
‫שכיחות ‪ 10-30%‬מהנפגעים במלחמה‬ ‫‪‬‬
‫תסמינים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬גופניים‬
‫‪ -‬קוגנטיביים‬
‫‪ -‬רגשיים‬
‫‪Legitimation ‬‬ ‫תגובת דחק חריפה ‪A.S.R /‬‬

‫‪Orientation ‬‬ ‫טיפול מיידי לאחר הטראומה‪:‬‬
‫‪Ventilation ‬‬ ‫‪ -‬סמוך ככל האפשר למקום הפגיעה ולמועדה‬
‫‪ -‬קמ"צ‪ :‬קרבה‪ ,‬מיידיות‪ ,‬צפי להחלמה‪ :‬תמיכה‪ ,‬פיתוח‬
‫‪Environment ‬‬
‫טכניקות לקבלת האירוע‬
‫‪ -‬ההנחה הבסיסית כי החייל בריא המתנסה במשבר‬
‫חולף‪ ,‬הפגיעה הנה זמנית וצפויה להחלמה מהירה‬
‫‪ -‬מילוי חסרים גופניים‪ :‬שינה‪ ,‬מזון‪ ,‬חימום‬
‫‪ -‬אוורור ושיחזור‪ :‬החייל יספר שוב ושוב את חוויותיו‬
‫‪ -‬האכלה‪ ,‬הרגעה‪ ,‬תמיכה ועידוד‬

‫‪ ‬‬
‫‪EMDR – Eye Movement‬‬
‫‪Desensitization and Reprocessing‬‬ ‫טיפול ‪P.T.S.D‬‬
‫‪ – EMDR‬בטיפול זה ישנו עיבוד מחדש של‬ ‫‪ ‬פסיכותרפיה‪:‬‬
‫טראומות‪ ,‬תוך שימוש בתנועות עיניים‬ ‫טיפול התנהגותי‬ ‫‪‬‬
‫מהירות‪ ,‬בדומה למצב שקורה במהלך‬
‫השינה ‪ ‬‬ ‫טיפול קוגנטיבי‬ ‫‪‬‬
‫תמיכתית‬ ‫‪‬‬
‫‪EMDR‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬טיפול תרופתי‪:‬‬
‫אנטי דיכאוניות )‪ –S.S.R.I‬קו ראשון‪ ,‬טריציקלים וחוסמי‬ ‫‪‬‬
‫‪(MAO‬‬
‫נוגדות חרדה )בנזודיאזפינים(‬ ‫‪‬‬
‫‪ Tegretol‬ו‪ Depalept-‬להפחתת התוקפנות והרוגזנות‬ ‫‪‬‬
‫בטא‪-‬בלוקרים‬ ‫‪‬‬
‫הפרעות סומטופורמיות– ביטוי‬ ‫הפרעות סומטופורמיות )‪(Somatoform disorders‬‬

‫גופני למצוקה נפשית )ללא הסבר‬
‫פיזיולוגי( ‪ ‬‬ ‫‪ – Somatic symptom disorder ‬תלונות פיזיות‬
‫מרובות‬
‫‪ – Conversion disorder ‬תלונות נוירולוגיות‬
‫)שיתוק‪ ,‬אילמות‪ ,‬עיוורון וכו'(‬
‫‪ – Illness anxiety disorder ‬מטופלים עם חרדה‬
‫גבוהה בנושאי בריאות ללא סימפטומים סומטיים!‬
‫הפרעת אישיות ‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫הפרעת אישיות–מאפיינים‬
‫בעלי הפרעת האישיות בעלי דפוס חוויה פנימית והתנהגות מגיל‬ ‫‪‬‬
‫ההתבגרות ‪ /‬בגרות מוקדמת אשר‪:‬‬
‫סוטה מהציפיות התרבותיות המקובלות‬ ‫‪.1‬‬
‫אינו גמיש ולא מסתגל לדחק‬ ‫‪.2‬‬
‫גורם לבעיות תפקוד חברתי ותעסוקתי‬ ‫‪.3‬‬
‫דפוס יציב של חוויה והתנהגות לאורך זמן רב‬ ‫‪.4‬‬
‫לא מוסבר ע"י מחלה נפשית אחרת‬ ‫‪.5‬‬
‫לא נגרם ע"י מצב רפואי או שימוש בחומרים‬ ‫‪.6‬‬
‫התנהגותם של בעלי הפרעות אישיות נתפסת כמבלבלת‪ ,‬מרגישה‪ ,‬בלתי‬ ‫‪‬‬
‫צפויה ובלתי קבילה‬
‫לרוב אין התנהגותם מוזרה או מנותקת מן המציאות‪ ,‬אך ישנה שכיחות‬ ‫‪‬‬
‫מוגברת של התקפים פסיכוטיים חריפים )גלישה פסיכוטית(‬
‫ההפניה או הפנייה העצמית לטיפול באה כתגובה לאירוע בעל משמעות‬ ‫‪‬‬
‫חברתית חיצונית ולא בעקבות קונפליקט פנימי‬
‫אגו ‪ -‬סינטוני‬ ‫‪‬‬
‫הפרעת אישיות‬
‫‪ ‬את הפרעות האישיות נהוג לחלק לשלושה אשכולות‪:‬‬
‫‪ – Cluster A -‬האשכול "המוזר" – הפרעת אישיות‬
‫פרנואידית‪ ,‬סכיזואידית וסכיזוטיפלית‬
‫‪ – Cluster B -‬האשכול "הדרמטי" – הפרעת‬
‫אישיות אנטי חברתית‪ ,‬היסטריונית‪ ,‬נרקסיסטית‪,‬‬
‫גבולית‬
‫‪ – Cluster C -‬האשכול "החרד" – הפרעת אישיות‬
‫המנעותית‪ ,‬תלותית וכפייתית‬
‫‪ CLUSTER A‬‬ ‫הפרעת אישיות פראנואידית‬

‫מראים חשדנות וחוסר אמון כלפי אחרים‪ ,‬הם נוטים לראות‬ ‫‪‬‬
‫אפידמיולוגיה‪:‬‬ ‫עצמם כחפים מכל פשע‪ ,‬תחת זאת מאשימים את זולתם‬
‫‪ 1-4%‬שכיחות באוכלוסיה‬ ‫בשגיאותיהם ובכישלונות של עצמם‪ ,‬אפילו עד כדי ייחוס‬
‫גברים < נשים ‪ ‬‬ ‫מניעים מרושעים לאחרים‬
‫אנשים אלו מצפים דרך קבע לתככים ומזימות‪ ,‬הם אינם‬ ‫‪‬‬
‫נותנים אמון באנשים ובכלל בחברים‪ .‬עשויים להיות רגישים‬
‫לכל הערה‪ ,‬נוטרים טינה‬
‫הם אינם פסיכוטיים‪ ,‬יש להם קשר ברור עם המציאות‬ ‫‪‬‬
‫קיימים קשיים ביחסים בין אישיים‪ .‬הם "עומדים על המשמר"‬ ‫‪‬‬
‫מפני מה שנתפס בעיניהם כהתקפות מצד אחרים‬
‫שכיח במהגרים ובחרשים‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬‬
‫המאפיין העיקרי הוא בידוד חברתי‬ ‫הפרעת אישיות סכיזואידית‬
‫מבחירה ‪ ‬‬
‫אינם מסוגלים ליצור קשרים חברתיים‪ ,‬אין להם עניין בכך‪ .‬לרוב‬ ‫‪‬‬
‫אפידמיולוגיה‪:‬‬ ‫אין להם חברים טובים‬
‫‪ 3-7.5%‬שכיחות באוכלוסיה‬ ‫הם אינם מסוגלים להביע את רגשותיהם ונתפסים בעיני זולתם‬ ‫‪‬‬
‫גברים < נשים ‪ ‬‬
‫כקרים ומרוחקים‪ .‬חסרים להם מיומנויות חברתיות‪ ,‬הם מתבודדים‬
‫ובעלי תחומי עניין ועיסוק המיועדים לאדם אחד בלבד‬
‫הם אינם נוטים להפיק הנאה מפעולות רבות‪ ,‬אדישים לשבחים או‬ ‫‪‬‬
‫ביקורת מצד הזולת‪ .‬בעלי תגובות רגשיות נמוכות‪ ,‬לעיתים נדירות‬
‫הם מתנסים ברגשות עזים חיוביים או שליליים‪ .‬בעלי רושם קר‬
‫ומרוחק‬
‫הצורך באהבה‪ ,‬השתייכות ובקבלת אישור אינם מתפתחים אצל‬ ‫‪‬‬
‫אנשים אלו – עקרות עמוקה בתחום הבינאישי‬
‫המאפיין העיקרי הוא מוזרות חשיבה‬ ‫הפרעת אישיות סכיזוטיפלית‬

‫בעלי ליקויים חברתיים ובינאישיים מתמידים בנוסף‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1-2%‬שכיחות באוכלוסיה‬ ‫למוזרויות בחשיבה‪ ,‬אפקט‪ ,‬פרספציה ואמונות‬
‫רוב הזמן הקשר עם המציאות נשמר‪ .‬קיימת חשיבה אישית‬ ‫‪‬‬
‫ייחודית ורוויה באמונות תפלות‪ ,‬חשיבה על טבעית‪ .‬בתנאי‬
‫דחק קיצוניים הם עלולים להתנסות בסימנים פסיכוטיים‬
‫חולפים‬
‫לעיתים קרובות הם מאמינים כי להם כוחות על טבעיים‬ ‫‪‬‬
‫ועשויים לערוך אף טקסי כישוף‪.‬‬
‫מאמינים בטלפתיה ובאמונות תפלות‬
‫לעיתים מאובחנים בסופו של דבר כבעלי סכיזופרניה‬ ‫‪‬‬
‫שיעור התאבדות כ‪ 10%-‬במהלך החיים‬ ‫‪‬‬
‫‪ CLUSTER B‬‬ ‫הפרעת אישיות היסטריונית‬

‫מראים סימנים של רגשנות שטחית ‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות המכוונת להשגת תשומת לב ולהיות במרכז‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2-3%‬שכיחות באוכלוסיה‬ ‫ההתרחשות ‪ ‬‬
‫נשים < גברים ‪ ‬‬ ‫התנהגות תיאטרלית עם לבוש דרמטי‪ ,‬תגובות רגשיות‬ ‫‪‬‬
‫מוגזמות לאירועים רגילים ‪ ‬‬
‫הופעה והתנהגות מפלרטטת ומפתה מהבחינה המינית ‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫למרות שפע הביטוי הרגשי קיים קושי‬ ‫‪‬‬
‫באינטימיות ובקשרים ורואים ביחסיהם‬
‫עם אחרים כקרובים מכפי שהם באמת ‪ ‬‬
‫שכיח יותר בנשים‪ ,‬מתמתן עם הגיל‪ ,‬‬ ‫‪‬‬
‫שכיחות יתר של הפרעות סומטופורמיות‪ .‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ~ 6%‬שכיחות באוכלוסיה‬ ‫הפרעת אישיות נרקסיסטית‬
‫גברים < נשים ‪ ‬‬ ‫שילוב פרדוקסלי של התמקדות עצמית והתנשאות עם תחושת חוסר‬ ‫‪‬‬
‫ערך עצמי ותדמית עצמית נמוכה‬
‫מראים תחושה מוגזמת של חשיבות עצמית וגדלות‪ ,‬התעסקות יתר‬ ‫‪‬‬
‫בניסיון לזכות בהערצה והיעדר אמפתיה לרגשות הזולת‬
‫נוטים להעריך הערכת יתר את יכולתם והישגיהם‪ ,‬בד בבד לזלזל‬ ‫‪‬‬
‫ביכולות ובהישגים של זולתם‪ ,‬מתקשים לשאת כשלון‪.‬‬
‫בעלי תחושת זכאות "מגיע לי"‪ ,‬בשל אמונתם כי הם מיוחדים כל כך‬ ‫‪‬‬
‫הם חושבים שרק בני אדם כמוהם מסוגלים להבין אותם‬
‫בני אדם נרקסיסטים מנצלים את זולתם על מנת להשיג את‬ ‫‪‬‬
‫מטרותיהם‪ ,‬ומראים התנהגות ועמדות גאוותניות‪ ,‬סנוביות‬
‫ומתנשאות‬
‫מאחורי החשיבות העצמית המוגזמת קיימת הערכה‬ ‫‪‬‬
‫עצמית נמוכה עם קנאה עזה באנשים שהם רואים כיותר מוצלחים‬
‫‪ 2-4%‬בגברים‬
‫הפרעת אישיות אנטי חברתית‬
‫‪ - 1%‬בנשים‬ ‫מפרים בהתמדה את הכללים והחוקים בחברה‬ ‫‪‬‬
‫יותר בשכבות סוציו‪-‬אקונומיות‬ ‫ולא מביעים כל חרטה או נקיפות מצפון‬
‫נמוכות ‪ ‬‬ ‫מראים התנהגות נצלנית‪ ,‬משקרים תכופות ומסכנים אחרים‬ ‫‪‬‬
‫ללא הבעת חרטה על נזק שנגרם לזולת‬
‫אימפולסיבים‪ ,‬רגזנים ותוקפניים‪ ,‬אצל נערים מתבטא‬ ‫‪‬‬
‫שימו לב – אנטי סוציאליים הם‪:‬‬ ‫בתוקפנות כלפי בני אדם‪ ,‬השחתת רכוש‪ ,‬מרמה או גניבה‪,‬‬
‫‪ .1‬לא פסיכוטיים! ‪ ‬‬ ‫הפרה חמורה של כללי בית הספר‪ ,‬התעללות בבעלי חיים‬
‫‪ .2‬אחראים למעשיהם ‪ ‬‬ ‫יש בעלי תבונה וקסם חברתי על מנת לרקום ולשכלל מזימות‬ ‫‪‬‬
‫‪ .3‬כשירים לעמוד לדין! ‪ ‬‬
‫מתוחכמות המפילות בפח בני אדם רבים )מתחזים(‬
‫‪ -‬אבחנה יכולה להינתן רק לאחר גין ‪ !18‬‬
‫שכיחות גבוהה של שימוש באלכוהול ושם הפרעות סומטיות‬ ‫‪‬‬
‫רבים נשפטים למאסר על מעשיהם‬ ‫‪‬‬
‫שיעור התאבדות ‪ 5%‬במהלך החיים‬ ‫‪‬‬
‫אפידמיולוגיה‪:‬‬ ‫הפרעת אישיות גבולית‬

‫‪ 1-2%‬שכיחות באוכלוסיה‬ ‫מאופיין בדפוס התנהגות אימפולסיבי ובחוסר יציבות ביחסים‬ ‫‪‬‬
‫עד פי ‪ 4‬יותר בנשים ‪ ‬‬
‫הבינאישיים‪ ,‬בדימוי עצמי ובמצבי רוח‪ .‬קיים יותר בנשים ‪ ‬‬
‫מראים שיבושים חמורים בזהות הבסיסית או בתחושת העצמי‪ ,‬שהיא‬ ‫‪‬‬
‫בלתי יציבה ביותר‪ .‬פוחדים מנטישה‪ ,‬רגישים מאוד לזלזול כלפיהם‬
‫ומגיבים באלימות מילולית או איום בהתאבדות בשל כישלונות קלי‬
‫)‪:DBT (Dialectical Behavior Therapy‬‬
‫ערך ‪ ‬‬
‫‪ .1‬אישי ‪ ‬‬
‫מצבי רוח בלתי יציבים‪ ,‬התפרצויות‪ ,‬מתקשים לשלוט בכעס‪ .‬בעלי‬ ‫‪‬‬
‫‪ .2‬קבוצתי ‪ ‬‬
‫תחושת ריקנות כרונית ותסכולים ‪ ‬‬
‫‪ .3‬טלפוני ‪ ‬‬
‫הרס עצמי כמו‪ :‬שימוש מזיק בחומרים‪ ,‬מין‪ ,‬נהיגה פרועה ‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .4‬הקמת צוות טיפולי‬
‫מולטידיסיפלינרי‬ ‫ניסיונות התאבדות כוזבים‪ ,‬פגיעה פיזית בעצמם‪ ,‬כניסיון להקל על‬ ‫‪‬‬
‫החרדה או תחושת הדיספוריה ‪ ‬‬
‫מופיעה לצד הפרעות‪ :‬מצב רוח‪ ,‬חרדה‪ ,‬פוסט טראומה‪ ,‬הפרעות אכילה‬ ‫‪‬‬
‫גלישות פסיכוטיות‪ .‬הטיפול ‪ DBT -‬‬ ‫‪‬‬
‫מנגנון הגנה פיצול ‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪CLUSTER C‬‬ ‫‪Dependent Personality Disorder‬‬
‫)הפרעת אישיות תלותית(‬
‫כניעה פסיבית לדרישות הזולת ותגובה חלשה ולא הולמת‬ ‫‪‬‬
‫לדרישות חיי היום יום‬
‫חוסר בכח נפשי להתבטא בתחומי הפעילות‪ ,‬רגשות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות‪ ,‬תפקוד ויחסים בין אישיים‬
‫לכן הם נותנים לאחרים לקחת אחריות‪ ,‬סומכים עליהם ובכך‬ ‫‪‬‬
‫משעבדים את הרצון שלהם לאלה שהם תלויים בהם‬
‫הם סובלים מחוסר בגרות‪ ,‬חוסר ביטחון והערכה עצמית‬ ‫‪‬‬
‫ירודה‬
‫השיפוט דל והשאיפות נמוכות‬ ‫‪‬‬
‫אפידמיולוגיה‪:‬‬ ‫הפרעת אישיות תלותית‬

‫‪ 2.5% ‬באוכלוסיה‬
‫‪ ‬נשים < גברים‬ ‫ההפרעה מתפתחת לעיתים קרובות יותר בתנאי עוני‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬נפוץ יותר בילדים הצעירים‬
‫במשפחה )בני זקונים(‬ ‫נחשלות ועזובה נפשית‬
‫בילדות אין מהסובלים מההפרעה דרישות חברתיות או‬ ‫‪‬‬
‫אינטלקטואליות‬
‫בשל חוסר ההנאה בחיים‪ ,‬תחושת כישלון וחוסר אונים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫יש נטייה לברוח מהתסכול ולפצות באמצעות סמים או‬
‫אלכוהול‬
‫בד"כ מתפתח בילדות כאשר יש בעיקר מקור "תמיכה"‬ ‫‪‬‬
‫יחיד‬
‫ב‪) OCPD-‬בשונה מ‪:(OCD-‬‬ ‫הפרעת אישיות נמנעת‬

‫‪ ‬אין אובססיות )מחשבות לא הגיוניות‬ ‫רגישות קיצונית לדחייה‪ ,‬עד כדי נסיגה חברתית וקושי רב בקשרים בינאישיים‬ ‫‪‬‬
‫ומופרזות( ‪ ‬‬ ‫למרות הביישנות – אינם לא חברותיים‪ ,‬ובעלי תשוקה לקשר )בניגוד‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬אין קומפולסיות )קפדנות נחווית‬ ‫לסכיזואידית(‬
‫כתחת שליטה( ‪ ‬‬ ‫מתוארים לעיתים כבעלי "תסביך נחיתות"‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬אגו סינטוני )כמו כל הפרעות אישיות(‬ ‫מתח וחרדה בשיחה עם אנשים‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2.4%‬באוכלוסייה‬
‫גברים = נשים‬ ‫שכיחות גבוהה של דיכאון‪ ,‬חרדה וכעס‬ ‫‪‬‬
‫שכיחות גבוהה של פוביה חברתית‬ ‫‪‬‬
‫הפרעת אישיות אובססיבית – קומפולסיבית‬
‫צמצום רגשי‪ ,‬סדר והקפדה קיצוניים‪ ,‬עקשנות יתר‬ ‫‪‬‬
‫גברים < נשים‬ ‫פרפקציוניזם‪ ,‬חוסר גמישות וחוסר סבלנות‬ ‫‪‬‬
‫עיסוק יתר בחוקים‪ ,‬סדר‪ ,‬ניקיון‪ ,‬פרטים קטנים יותר נפוץ בילדים בכורים‬ ‫‪‬‬
‫והישגים‬
‫כישורים חברתיים מוגבלים‪ ,‬חוסר חוש הומור‪ ,‬חוסר יכולת להתפשר‬ ‫‪‬‬
‫שכיחות גבוהה של דיכאון‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬‬
‫טיפול‬
‫‪ ‬קיימת עמידות לטיפול‪ .‬היות ומדובר ככל הנראה בדפוסי התנהגות שהושרשו בשלב‬
‫מוקדם בחיים ויכול לקחת שנים‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬לשנות אותם‬
‫‪ ‬פסיכותרפיה הוא טיפול הבחירה – דינמית או קוגניטיבית התנהגותית‪ .‬הטיפולים בד"כ‬
‫ממוקדים בתחומי החיים עם ההפרעה הבולטת ביותר )התנהגותי‪ ,‬יחסים בין אישיים‬
‫וכדומה(‬
‫‪ -‬בעלי הפרעות אישיות שהגיעו לטיפול קליני הגיעו לטיפול כחלק מטיפול בבן אדם‬
‫אחר )טיפול בבן זוג‪ ,‬טיפול משפחתי(‪ ,‬או בעקבות דרישת אחרים‬
‫‪ -‬אין הם סבורים שעליהם להשתנות‪ .‬מטילים את האחריות לטיפול על זולתם‪.‬‬
‫מתחמקים מפני עמידה במוקד הטיפול‬
‫‪ :Acting-out -‬דפוס ביחסי מטפל מטופל – התפרצות על המטפל‪ ,‬שיבוש הקשר‪,‬‬
‫נשירה‬
‫‪ -‬רגישות לביקורת מצד המטפל‬
‫‪ -‬פיצול – ‪) Splitting‬סוג של מנגנון הגנה! נפוץ בהפרעת אישיות גבולית(‬
‫‪ -‬השלכה – ‪) Projection‬מנגנון הגנה הנפוץ בהפרעת אישיות פרנואידית‬
‫ואנטי סוציאלית(‬
‫‪ ‬טיפול תרופתי מותאם לטיפול בתסמינים הבולטים‬
‫)אין טיפול תרופתי ספציפי להפרעות האישיות( ‪-‬‬
‫‪ -‬בשימוש נרחב בהפרעות אישיות לתסמינים שונים‬
‫‪ -‬בנזודיאזפינים ו ‪ SSRI‬נפוצים בשימוש‬
‫‪ -‬תסמינים פסיכוטיים מטופלים בהצלחה בתכשירים אנטי פסיכוטיים‬
‫‪ -‬ליתיום – להפחתת אלימות אצל אנטי‪-‬סוציאליים‬
‫דיסוציאציה‬
‫תהליך בו מחשבות ורעיונות מתנתקים מן‬ ‫‪‬‬
‫ההכרה ופועלים באופן עצמאי‬
‫זהו מנגנון הגנה בפני טראומה‬ ‫‪‬‬
‫המנגנון עוזר לאדם להרחיק את עצמו בזמן הטראומה‬ ‫‪‬‬
‫כשהיא מתרחשת‪ ,‬אבל‪...‬‬
‫מנגנון זה מעכב את עיבוד הטראומה והכנסתה‬ ‫‪‬‬
‫בפרספקטיבה נכונה בחייהם‬
‫מצבים דיסוציאטיביים מופיעים בעיקר בעקבות טראומה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אבל יכולים להופיע גם בתקופת דחק‪ ,‬בעקבות שימוש‬
‫בסמים‪ ,‬או ללא טריגר‬
‫מבחינה סטטיסטית‪ ,‬אלו הפרעות נדירות‬ ‫‪‬‬
‫סוגים של ‪Dissociative Disorders‬‬

‫‪ – Dissociative amnesia ‬אי יכולת לזכור מידע‪,‬‬
‫בד"כ קשור לטראומה )בזמן מלחמה או אסונות טבע(‬
‫ולא ניתן להסביר זאת בשכחה רגילה )או בסמים או‬
‫מחלה גופנית(‬
‫‪ – Dissociative fugue‬נסיעה פתאומית ולא צפויה‬
‫מהבית או העבודה עם אי יכולת לזכור את העבר‪,‬‬
‫בלבול הזהות העצמית ולעיתים אף אימוץ זהות חדשה‬
‫– יכול להיות מרכיב של ‪Dissociative amnesia‬‬

‫‪ ‬‬
‫סוגים של ‪:Dissociative Disorders‬‬
‫‪ – Depersonalizaion/Derealization Disorder ‬תחושות חוזרות‬
‫או מתמשכות של ניתוק מהגוף או הנפש )‪ (Mind‬שינוי בתפיסת‬
‫העצמי )דה‪-‬פרסונליזציה( או שינויים בתפיסת הסביבה החיצונית‬
‫)דה‪-‬ריאליזציה(‪ .‬יכולה להיות רק דה‪-‬פרסונליזציה‪ ,‬רק דה‪-‬‬
‫ריאליזציה או שניהם‪ .‬חשוב לציין שבאבחנת ה‪ DSM-‬מציינים כי‬
‫גם בזמן חוויות הדה‪-‬פרסונליזציה‪/‬ריאליזציה בוחן המציאות שמור‬
‫‪ –Dissociative Identity Disorder ‬בעבר נקרא ‪Multiple‬‬
‫‪ –Personality Disorder‬ההפרעה הדיסוציאטיבית הכרונית‬
‫והחמורה מכולן – נוכחות של שתיים או יותר זהויות‬
‫)‪ (Personalities‬באדם אחד‪ .‬פי ‪ 5-9‬יותר בנשים מאשר בגברים‪.‬‬
‫התחלת ההפרעה ככל הנראה בילדות מוקדמת‪ ,‬אך מתגלה רק‬
‫בהמשך החיים‬
‫אובדנות ‪ ‬‬
‫הידעת?‬
‫האובדנות בגברים בד"כ בשימוש בכלי‬ ‫אובדנות ‪ ‬‬
‫נשק‪ .‬בנשים – מינון יתר של תרופות ‪ ‬‬ ‫‪ ‬אפידמיולוגיה‬
‫‪ ‬גיל –‬
‫הידעת?‬ ‫‪ -‬שיעור ההתאבדויות עולה עם הגיל )אצל גברים(‬
‫יותר מ‪ 90%-‬מהאנשים שמבצעים או‬ ‫‪ -‬ניסיונות אובדניים רבים יותר בגיל צעיר )‪ 2/3‬מהמנסים‬
‫מנסים להתאבד אובחנו עם הפרעה‬ ‫להתאבד הם בני פחות מ‪(35-‬‬
‫פסיכיאטרית כלשהי ‪ ‬‬
‫‪ -‬שיעור גבוה בקרב קשישים )‪ 15%‬ממקרי ההתאבדות(‬
‫בעיקר גברים לבנים מעל גיל ‪ .80‬אמצעים אלימים יותר‪.‬‬
‫‪ ‬מין –‬
‫‪ -‬גברים עם שיעור התאבדות עד פי ‪ 4‬מנשים‬
‫‪ -‬נשים נוטות לניסיונות התאבדות פי ‪ 4‬מגברים‬
‫‪ -‬גברים "מצליחים" יותר בניסיונות האובדניים )גברים‬
‫‪" 70%‬הצלחה"‪ ,‬נשים ‪" 30%‬הצלחה"(‬

‫‪ ‬‬
‫הפרעת אישיות גבולית מתאפיינת‬ ‫אובדנות ‪ ‬‬
‫בניסיונות כוזבים )אם כי גורמת גם‬ ‫גורמי סיכון‪:‬‬
‫לשכיחות גבוהה של התאבדויות‬ ‫גורם "מגן" – אמונה ‪ /‬דת‬
‫"מוצלחות"( ‪ ‬‬ ‫‪ ‬גיל התבגרות וזקנה‬
‫‪ ‬מין גברי )גורם סיכון להצלחת הניסיון(‬
‫‪ ‬הפרעה פסיכיאטרית – בעיקר דיכאון )בתחילתו או בשלב ההחלמה(‪ ,‬גם‬
‫בסכיזופרניה‪ ,‬הפרעות אישיות )אנטי‪-‬סוציאליות‪ ,‬גבולית(‪ ,‬הפרעות חרדה‬
‫‪ ‬ניסיונות אובדניים קודמים – רציניים‬
‫‪ ‬מחלה גופנית‬
‫‪ ‬שימוש בסמים ‪ /‬אלכוהול – מעלה סיכון פי ‪50‬‬
‫‪ ‬מצב משפחתי – לא נשוי )רווק – פי ‪ 2‬יותר מנשוי‪ ,‬גרוש‪/‬אלמן‪/‬פרוד – פי ‪ 4-5‬יותר‬
‫מנשוי(‬
‫‪ ‬התאבדות במשפחה )במיוחד הורה מאותו מין(‬
‫‪ ‬חוסר תקווה ותוכניות לעתיד )אבטלה(‬
‫‪ ‬אובדן אדם קרוב‬
‫‪ ‬בצעירים – בריונות ברשת )‪(Cyberbullying‬‬
‫הערכת סיכון אובדני‪ :‬‬

‫יש לשאול באופן ישיר האם יש מחשבות אובדניות ו‪/‬או תוכניות‬ ‫‪‬‬
‫ביצוע ממשיות כולל זמינות לאמצעים קטלניים‬
‫בירור גורמי סיכון‪:‬‬
‫היסטוריה של ניסיונות אובדניים – רצינות הניסיונות‬ ‫‪‬‬
‫האם היו ניסיונות אובדניים במשפחה‬ ‫‪‬‬
‫האם ידוע על שימוש בסמים או מחלה רפואית‬ ‫‪‬‬
‫המצאות תסמיני דיכאון‪ ,‬הלוצינציות‪ ,‬מחשבות שווא‬ ‫‪‬‬
‫האם קיימת התנהגות הרסנית כלפי עצמו‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ופעילות אובדנית אקטיבית‬
‫לברר לגבי חוסר תקווה ותוכניות בעתיד‬ ‫‪‬‬
‫התערבות‬
‫המטרה‪ :‬החולה לא יפגע בעצמו במהלך האשפוז!‬
‫אומדן פוטנציאל ההתאבדות – רמת מסוכנות )שאלות‬ ‫‪.1‬‬
‫ישירות!(‬
‫שמירה על סביבה בטוחה ללא פריטים מסוכנים )השגחה‬ ‫‪.2‬‬
‫בזמן אוכל ומתן תרופות(‬
‫קביעת חוזה מילולי או בכתב לזמן קצר‪ ,‬עם החולה‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שלא יפגע בעצמו בפרק זמן זה‬
‫עידוד שיחה לביטוי רגשות‬ ‫‪.4‬‬
‫כאשר עולות מחשבות על מוות או על התאבדות‬ ‫‪.5‬‬
‫שיפנה לאנשי הצוות‬

‫‪ ‬‬
‫חשוב לזכור!‬
‫סיכון אובדני גבוה ב‪ 3-‬חודשים הראשונים‬ ‫התערבות ‪ -‬המשך‬
‫לטיפול בדיכאון עקב חזרת אנרגיה למטופל‪.‬‬
‫בד"כ לא נותנים מרשמים לתקופות ארוכות‬ ‫‪ .6‬סיוע במציאת משמעות בחיי החולה‬
‫כדי לפגוש את המטופל מדי כמה ימים ‪ ‬‬
‫‪ .7‬זיהוי מערכות תמיכה‬
‫‪ .8‬שהייה ממושכת עם החולה‪ ,‬העסקת החולה‬
‫‪ .9‬השגחה אקטיבית לעיתים ביחידה כאשר לחולה‬
‫יש תוכניות קונקרטיות ואינו משתף פעולה‬
‫‪ .10‬לדאוג לטיפול הולם בהפרעה הנפשית – נוגדי דיכאון‪ ,‬נוגדי‬
‫פסיכוזה‪ECT ,‬‬
‫‪ .11‬אשפוז במחלקה סגורה מקנה בטחון והגנה למטופל‬
‫האובדני‪ .‬שם ניתן לבצע " השגחה מיוחדת"‪.‬‬
‫תוקפנות‬
‫מאפייני האלימות‬
‫‪ ‬מטופלים צעירים )‪ (20-30‬במצב פסיכוטי‬
‫‪ ‬אנשים פסיכוטיים עלולים להיות אלימים בגלל פירוש‬
‫מוטעה של גירויים בסביבתם המיידית ומתנהגים‬
‫באלימות מתוך עמדה של התגוננות‬
‫‪ ‬רוב האירועים האלימים מתרחשים‬
‫בתחילת האשפוז‬

‫‪ ‬‬
‫גורמי סיכון לאלימות‬
‫היסטוריה של אלימות‬ ‫‪‬‬
‫אבחנת המטופל‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬סכיזופרניה‬
‫‪ o‬דיכאון‬
‫‪ o‬ביפולארי‬
‫‪ o‬שימוש בחומרים )בעיקר אלכוהול(‬
‫אישיות המטופל‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬אנטי‪-‬סוציאלי ‪ +‬בילדים – היסטוריה של התעללות גבולי‬
‫)‪(Borderline‬‬
‫התנהגות "מרמזת" אלימות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫חרדה‪ ,‬מתח‪ ,‬שימוש בשפה אלימה וקללות‪ ,‬היפראקטיביות‬
‫בולטת‬
‫מניעת כעס וחרדה אצל מטופל‬

‫בסיכון לאלימות‬
‫‪ ‬מתן הסבר למטופל על האשפוז וההחלטות לגביו‬

‫ופעולות שנעשות לו כדי להפחית חרדה ופחד‬
‫‪ ‬דאגת המטפל להוראות לטיפול תרופתי מרגיע‬
‫‪ ‬לשתף את המטופל בטיפול‪ ,‬לאפשר לו לבחור את‬
‫המועד לקבלת טיפול‪ ,‬יש להציע לו חלופות לא אלימות‬
‫להשגת המטרה‬
‫התמודדות עם מטופל אלים‬

‫הקטנת הגירויים המרגיזים בסביבת המטופל‬ ‫‪‬‬
‫שמירה על מרחק פיזי מהמטופל הרגזן כדי‬ ‫‪‬‬
‫להימנע מפלישה למרחב האישי של המטופל‬
‫הרחקת הצוות והמטופלים האחרים מסביבת המטופל‬ ‫‪‬‬
‫הרחקת אובייקטים מסוכנים מסביבת המטופל )סיכות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫מספריים‪ ,‬עניבות‪ ,‬חגורות(‬
‫יש יתרון בתגובה טיפולית לאלימות‪ .‬תגובה אלימה או נסיגתית‬ ‫‪‬‬
‫– מסוכנת‬
‫להישאר רגועים‪ ,‬לתקשר בבהירות ובקיצור‬ ‫‪‬‬
‫יש לשמור על קשר עין עם המטופל‬ ‫‪‬‬
‫יש לפנות למטופל בשמו‬ ‫‪‬‬
‫לאפשר למטופל לאוורר רגשות‪ ,‬להקשיב‪ ,‬לנסות להבין את‬ ‫‪‬‬
‫הסיבה לכעסו‬
‫‪ ‬‬
‫גבולות‪ :‬לתת הוראות ברורות להתנהגות‬ ‫‪‬‬
‫אדם כועס אינו יכול לקבל החלטות‬ ‫‪‬‬
‫מורכבות‪ ,‬הוא יפעל על פי הוראות‬
‫יש לפנות למטופל בשמו‬ ‫‪‬‬
‫יש לקרוא לעזרה – אין להתמודד עם מטופל אלים‬ ‫‪‬‬
‫לבד‬
‫יש להימצא בחדר פתוח – אין לנעול את החדר או‬ ‫‪‬‬
‫לאפשר למטופל לעמוד בין המטפל לבין הדלת‬

‫אמצעים להרגעת מטופל משתולל‪:‬‬
‫‪ ‬זריקת בנזודיאזפינים‬
‫‪ ‬זריקת אנטי‪-‬פסיכוטיים‬
‫‪ ‬הגבלת המטופל )קשירה(‬
‫הידעת?‬
‫חומרת ההפרעה מוגדרת לפי מס'‬
‫הסימפטומים המתקיימים‪:‬‬
‫‪ 2-3‬קריטריונים = ‪ Mild‬‬
‫סמים ואלכוהול ‪ ‬‬

‫‪ 4-5‬קריטריונים = ‪ Moderate‬‬
‫‪ 6‬ומעלה = ‪ Severe‬‬

‫‪ ‬‬
‫הפרעות שימוש מזיק בחומרים‬

‫‪Substance use disorder‬‬
‫‪ ‬דפוס לא סתגלני של שימוש בחומרים אשר גורמים‬
‫להפרעה קלינית משמעותית שמתבטאת ב‪:‬‬
‫‪ .1‬כשלון לעמוד בהתחייבויות הקשורות לתפקיד‬
‫בבית‪ ,‬בית‪-‬ספר או עבודה‬
‫‪ .2‬שימוש חוזר בחומרים במצבים בהם זה מסוכן‬
‫פיזית )למשל נהיגה(‬
‫‪ Craving .3‬או רצון ‪ /‬דחף חזק לשימוש בחומר‬
‫‪ .4‬שימוש חוזר בחומרים למרות פגיעה בתפקוד בין אישי‬
‫וחברתי הנגרם ע"י חומרים אלה‬
‫מכורים‪CAGE – ‬‬ ‫הפרעות שימוש מזיק בחומרים‪ :‬סמים ואלכוהול‬

‫‪C – cut down ‬‬
‫‪) ‬נסיונות להפסיק( ‪ ‬‬ ‫המשך‬
‫‪A – annoying ‬‬ ‫סבילות‬ ‫‪.5‬‬
‫‪) ‬אנשים מציקים לך שתפסיק(‬ ‫גמילה‬ ‫‪.6‬‬
‫‪G – guilt ‬‬ ‫ארועי שימוש יתר חוזרים לא מכוונים‬ ‫‪.7‬‬
‫‪) ‬אשמה(‬ ‫רצון מתמיד או ניסיונות כושלים לרדת בשימוש‬ ‫‪.8‬‬
‫‪E – eye opener ‬‬
‫)דבר ראשון על הבוקר( ‪ ‬‬ ‫בזבוז זמן רב על השגת החומר‪ ,‬השימוש בו או‬ ‫‪.9‬‬
‫ההתאוששות מההשפעות שלו‬
‫ירידה בתפקוד חברתי‪ ,‬מקצועי או בעיסוק הפנאי‬ ‫‪.10‬‬
‫המשך שימוש למרות ההכרה כי החומר הוא הגורם‬ ‫‪.11‬‬
‫לקשיים פסיכולוגיים או פיסיים‬
‫תלות גופנית = סיבולת ‪ +‬תסמיני גמילה‬

‫הפרעות שימוש מזיק בחומרים‪:‬סמים ואלכוהול‬
‫תלות נפשית יכולה להופיע עם כל סם‬
‫תלות גופנית לא תופיע עם כל סם )‪LSD‬‬ ‫תלות נפשית )פסיכולוגית(‪ :‬באה לידי ביטוי בצורך של‬ ‫‪‬‬
‫ואקסטזי לא גורמות לתלות גופנית( ‪ ‬‬
‫אדם לחיות בתוך החוויה ולהימצא באותו מצב רגשי המושג‬
‫ע"י הסם‬
‫תלות גופנית )פיזיולוגית(‪ :‬הגוף זקוק לכמות מסוימת‬ ‫‪‬‬
‫מהסם או לכמות גדלה והולכת על מנת להימצא בשיווי‬
‫משקל‪ .‬ללא הכמות יופיעו סימני גמילה‬
‫סיבולת‪ :‬צורך בכמויות גדלות והולכות של החומר על מנת‬ ‫‪‬‬
‫להשיג את ההשפעה הרצויה‬
‫תסמיני גמילה‪:‬תסמינים גופניים כגון הזעה‪ ,‬רעידות ומתח‬ ‫‪‬‬
‫הנלווים להתנזרות מהסם או הפחתה בכמות‬

‫‪ ‬‬
‫בעיקר בגילאים ‪18-24‬‬
‫גברים < נשים ‪ ‬‬ ‫סיבות לשימוש בסמים‬
‫אישיות צרכן הסמים‪ :‬אישיות לא יציבה‪ ,‬ללא משאבים‬ ‫‪‬‬
‫להתמודדות עם לחצים יומיומיים‪ .‬חוסר יציבות רגשית‪ ,‬נטיה‬
‫לחרדה ודיכאון‪ ,‬אישיות אנטי‪-‬סוציאלית‬
‫ציפייה שהסם יעזור בהתמודדות עם מציאות קשה‬ ‫‪‬‬
‫מסייעת בבעיה של יצירת קשר בין‪-‬אישי‪ ,‬הסם מסייע‬ ‫‪‬‬
‫להתגבר על עכבות‪ ,‬על איסורים פנימיים מוסריים‪ ,‬חוסר‬
‫ביטחון עצמי‬
‫רקע משפחתי מעורער‪ ,‬נטייה לעבריינות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אישיות אדיקטיבית‬
‫לחצים חברתיים‪ :‬חלק מחוויה של אירוע חברתי ולחץ קבוצתי‬ ‫‪‬‬

‫אלכוהול‬
‫אפידמיולוגיה‬
‫‪ 10%‬מקרב האלכוהוליסטים שמים קץ לחייהם‬ ‫‪‬‬
‫שימוש מזיק באלכוהול קשור ליותר ממחצית מקרי המוות‬ ‫‪‬‬
‫והפציעות החמורות הנגרמות מתאונות דרכים‪ ,‬רצח‪ ,‬תקיפה‪,‬‬
‫אונס‪ ,‬מקרי התאבדות‬
‫בעיית השתייה יכולה להתפתח בכל תקופה בחיים מילדות‬ ‫‪‬‬
‫מוקדמת ועד זקנה‬
‫רוב השתיינים הם גברים‬ ‫‪‬‬
‫אלכוהוליזם תורם ל‪ 3-‬מחלות המובילות למוות – מחלות לב‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫סרטן ושבץ‪.‬‬
‫השפעת אלכוהול על שינה‪:‬‬ ‫הפרעות שימוש מזיק בחומרים‪:‬סמים ואלכוהול‬

‫‪ ‬קיצור זמן ההירדמות ‪ ‬‬
‫אלכוהול‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬שינה מקוטעת ‪ ‬‬
‫‪ ‬הפחתת החלימה ‪ ‬‬
‫התמונה הקלינית של שימוש באלכוהול‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬השינה לא מפסיקה את הבחילות‬ ‫אלכוהול יוצר תלות פסיכולוגית וגופנית‪ .‬השותה‬ ‫‪‬‬
‫וההקאות ‪ ‬‬ ‫מגדיל בהדרגה את כמויות השתייה‪ .‬הפסקת‬
‫השתייה מלווה בסימני גמילה‪.‬‬
‫אלכוהול הינו חומר מדכא ‪ ,CNS‬פוגם בכושר השיפוט ובתהליכים‬ ‫‪‬‬
‫רציונאליים אחרים‪ ,‬מקטין את השליטה העצמית – תאונות של‬
‫נפילות‪ ,‬תאונות וקטטות‬
‫ברמות נמוכות אלכוהול גורם לרגיעה‪ ,‬איבוד עכבות‪ ,‬חוסר ריכוז‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫נמנום‪ ,‬בליעת מילים‪ ,‬שינה‪ ,‬דיבור מגומגם )‪(Slurred speech‬‬
‫אלכוהול מדכא תאבון‪ ,‬אנשים השותים לוקים בתשישות כרונית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫רגישות יתר ודיכאון‪ ,‬ירידה בתחושת הערך העצמי‪ .‬כל אלה עשויים‬
‫להוביל להידרדרות תפקודית‬
‫‪ ‬‬
‫הידעת?‬
‫תיתכן היפוגליקמיה לכן מצריך מעקב‬
‫אחרי רמות גלוקוז‪ .‬‬ ‫סימני הרעלת אלכוהול )רמות בדם ‪(100-200mg/dL‬‬
‫‪ ‬איבוד עכבות מיניות או אגרסיביות‬
‫תסמונת וורניקה – קורסקוב‪:‬‬ ‫‪ ‬שינויים במצב הרוח‬
‫‪ ‬וורניקה‪ :‬‬ ‫‪ ‬שיפוט לקוי‬
‫‪ -‬שיתוק שרירי גלגל העין‬ ‫‪ ‬תפקוד חברתי ‪ /‬תעסוקתי פגום‬
‫‪ -‬ראייה כפולה‬ ‫‪ ‬דיבור מגומגם‬
‫‪ -‬אטקסיה‬
‫‪ -‬ישנוניות‬
‫‪ ‬חוסר קוארדינציה‬
‫‪ -‬סטופור‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬הליכה לא יציבה )אטקסיה(‬
‫סכנת מוות ללא טיפול ! ‪ ‬‬ ‫‪ ‬ניסטגמוס‬
‫‪ ‬קורסקוב‪:‬‬ ‫זכור‪ :‬כל אלכוהוליסט המגיע‬
‫‪ ‬סומק בפנים‬
‫בד"כ בזמן ההתאוששות מוורניקה ‪ ‬‬ ‫למיון עם שינוי במצב הכרה‬ ‫סיבוכים בשימוש ממושך‪:‬‬
‫‪ ‬יכולים להופיע בלבול ואיבוד זכרון‬ ‫יטופל בתיאמין )ויטמין ‪+ (B1‬‬ ‫‪ ‬שחמת כבד‬
‫מהזמן האחרון ‪ ‬‬
‫גלוקוז‬ ‫‪ ‬חוסר תיאמין )ורניקה‪-‬קורסקוב(‬
‫הידעת?‬ ‫הפרעות שימוש מזיק בחומרים‪:‬‬

‫תסמיני הגמילה מתפתחים תוך ‪4-12‬‬ ‫תסמיני גמילה מאלכוהול‬
‫שעות לאחר שתייה כבדה או ממושכת‬ ‫טכיקרדיה‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬רטט ידיים ולשון ועפעפיים‪ ,‬רעד‬
‫)מספר ימים( של אלכוהול ‪ ‬‬ ‫הזעה‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬בחילות והקאות‬
‫כאבי ראש‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬סחרחורות והיפר אקטיביות‪ ,‬אי שקט‪ ,‬חרדה‬
‫עליית ל"ד‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬יתכנו תסמינים פסיכוטיים‬
‫‪ ‬חוסר שינה‬
‫‪ ‬התקפים אפילפטיים )תוך ‪ 12-24‬שעות(‪ .‬סטטוס אפילפטיקוס– ‪) 3%‬נדיר(‬
‫‪ ‬דליריום טרמנס )תוך ‪ 72‬שעות(‪:‬‬
‫‪ ‬מצב דליריום מסכן חיים המתלווה לתסמונת גמילה מאלכוהול )ביום ה‪ 2-‬או ה‪3-‬‬
‫לגמילה(‬
‫‪ ‬מופיע כיומיים לאחר הפסקת שתייה וכולל‪:‬‬
‫‪ -‬דליריום )בלבול‪ ,‬אי התמצאות בזמן ובמקום‪ ,‬הלוצינציות ואילוזיות‪ ,‬אגיטציה(‬
‫‪ -‬עוררות מערכת אוטונומית )עלייה בלחץ דם ודופק(‬
‫‪ -‬הלוצינציות‪ :‬ראיית חרקים‪ ,‬או תחושות עוריות מגרות‬
‫‪ -‬טיפול עיקרי‪ :‬בנזודיאזפינים‬
‫‪ -‬ניתן לתת בטא‪-‬בלוקרים‪ ,‬ואנטי אפילפטיים כדי למנוע את הפרכוסים‬
‫‪ -‬לא לשכוח טיפול בויטמינים ובעיקר תיאמין להשלמת הטיפול באלכוהוליסטים‬
‫הידעת?‬
‫מכורים רבים הם למעשה פציינטים‬ ‫שימוש מזיק ותלות בסמים‬
‫שמקבלים אופיאטים במרשם לשיכוך‬ ‫שימוש באופיום ונגזרותיו )מורפין‪ ,‬הרואין ומתאדון(‪:‬‬
‫כאבים ומשתמשים יתר על המידה ‪ ‬‬
‫‪ ‬נפוץ בגיל ההתבגרות ותחילת הבגרות‬
‫‪ ‬יותר נפוץ במצב סוציואקונומי נמוך‪ ,‬אך לא רק בו‪.‬‬
‫‪ ‬שכיחות גבוהה של הפרעת אישיות גבולית‬
‫ואנטיסוציאלית‬
‫‪ ‬שכיחות גבוהה של פשיעה או זנות‬
‫‪ ‬אובדנות‬
‫‪ ‬ריבוי בעיות רפואיות – בעיות תזונה‪,‬‬
‫חולי‪ ,‬מזרקים מזוהמים‬

‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫שימוש מזיק ותלות בסמים‬

‫השפעת המורפין וההרואין‪:‬‬
‫‪ ‬לרוב בהזרקה תוך ורידית‬
‫‪ ‬תחושת אופוריה המזכירה אורגזמה מינית‬
‫‪ ‬תחושות נעימות של רגיעה‪ ,‬מצב ‪High‬‬
‫‪ ‬המכור מנומנם ומכונס בעצמו‬
‫‪ ‬צרכיו הגופניים נחלשים במידה ניכרת )צרכים למזון ומין(‬
‫‪ ‬לאחר הזרקה‪:‬‬
‫‪ -‬כיווץ אישונים = מיוזיס‬
‫‪ -‬לחץ דם נמוך וברדיקרדיה‬
‫‪ -‬דיכוי נשימתי‬
‫‪ ‬יכול לגרום לעצירויות קשות‬
‫הידעת?‬
‫הגמילה מופיעה ‪ 6-8‬שעות לאחר המנה‬ ‫שימוש מזיק ותלות בסמים – אופיאטים‬
‫האחרונה‪ .‬מגיעה לשיא סביב הים ה‪2-3-‬‬ ‫‪ ‬קיימת תלות פיזיולוגית ‪ +‬תלות פסיכולוגית לסם עם סבילות‬
‫ומסתיימת תוך ‪ 5-10‬ימים ‪ ‬‬
‫ותופעות גמילה‬
‫תסמיני גמילה מהסם‪:‬‬
‫‪ ‬בדר"כ לא מסוכנת )נמשכת מס' שעות בהתאם לזמן מחצית‬
‫החיים של הסם(‬
‫‪ ‬הזעה‪ ,‬חרדה‪ ,‬קצב נשימה מוגבר‬
‫‪ ‬אישונים מורחבים‪ ,‬סימנים של אף נוזל‪ ,‬דמעת‬
‫‪ ‬הקאות‪ ,‬שלשולים‪ ,‬התכווצויות בבטן‬
‫‪ ‬כאבים – שרירים גב וגפיים‪ ,‬כאב ראש‬
‫‪ ‬חום‪ ,‬טכיקרדיה ויתר ל"ד‬
‫‪ ‬דיספוריה‬
‫‪ ‬תסמיני הגמילה פוחתים ביום השלישי להימנעות מהסם‬
‫‪ ‬‬
‫שימוש מזיק ותלות בסמים ‪ -‬אופיאטים‬

‫במינון יתר של אופיאטים‬
‫‪ ‬ירידה במצב הכרה‬
‫‪ ‬דיכוי נשימה עם דום נשימה‬
‫‪" ‬אישוני סיכה"‬
‫אנטידוט‪Naloxone (narcan) :‬‬
‫)זמן מחצית החיים של ‪Naloxone‬‬
‫קצר משל הסם(‬

‫‪ ‬‬
‫הידעת?‬
‫במנות גדולות יכול להביא לפרכוסים‬ ‫שימוש מזיק ותלות בסמים ‪ -‬קוקאין‬
‫ומוות עקב הפרעות קצב או שיתוק‬ ‫‪ ‬שימוש בהסנפה בליעה והזרקה‬
‫נשימתי ‪ ‬‬ ‫‪ ‬סם יקר‪ ,‬הסתבכות עם החוק‬
‫‪ ‬עלייה בשיעור התמותה‬
‫השפעות הקוקאין‪:‬‬
‫‪ ‬מצב אופורי‪ ,‬התרגשות וחוסר שינה‪ ,‬תחושת‬
‫"עליונות" מנטלית ופיזית‬
‫‪ ‬בחילות הקאות וירידה במשקל‬
‫‪ ‬הרחבת אישונים‪ ,‬הזעה וצמרמורת‬
‫‪ ‬יתר ל"ד – לעיתים כיווץ עורקים קורונרים – כאבים אנגינוטים‪ ,‬טכיקרדיה‪,‬‬
‫הפרעות קצב‬
‫‪ ‬בשימוש מוגבר עלול להביא למצבים פסיכוטיים‬
‫‪ ‬תלות גופנית ונפשית‬
‫‪ ‬תסמיני גמילה )‪ :(Crash‬עייפות‪ ,‬דיכאון )יכול להביא גם למחשבות‬
‫אובדניות ולכן לעיתים יש לשקול טיפול בנוגדי דיכאון(‪ ,‬סיוטים‪,‬הזעה‪ ,‬כאבי‬
‫ראש‪ ,‬כאבי שרירים ורעב – חולפים ללא התערבות‬
‫‪ ‬פיק ביום ‪2-4‬‬
‫הידעת?‬ ‫שימוש מזיק בסמים הלוצינטורים ‪LSD -‬‬

‫סם בלתי צפוי יכול להביא ל‪Bad trip-‬‬
‫רמות פחד וחרדה גבוהות עם "פחד‬ ‫בד"כ שימוש יותר אפיזודי בגלל שהשפעותיו דורשות "לפנות זמן"‬ ‫‪‬‬
‫להשתגע"‬ ‫להשפעות של הסם‬
‫השפעת ‪:LSD‬‬
‫גורם לשינויים בתפיסה החושית – הלוצינציות )בעיקר חזותיות(‬ ‫‪‬‬
‫חוויה של צבעים מדומים‪ ,‬העצמת קולות‪ ,‬מחשבות שווא‬ ‫‪‬‬
‫תנודות במצב הרוח‬ ‫‪‬‬
‫תחושה של נתק מן העצמי )דפרסונליזציה(‬ ‫‪‬‬
‫‪ 15-80%) Flashback‬מהמשתמשים דיווחו על פלאשבקים(‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הישנות לא רצונית של עיוותי תפיסה או הזיות שבועות ואפילו‬
‫חודשים לאחר נטילת הסם‬
‫מבחינה גופנית – ‪ LSD‬מפעיל את המערכת הסימפטטית‬ ‫‪‬‬
‫קיימת אפשרות של התפתחות פסיכוזות חריפות‬ ‫‪‬‬
‫ללא תלות פיזיולוגית ותסמיני גמילה‪ .‬תתכן תלות פסיכולוגית‬ ‫‪‬‬
‫יש סבילות לסם שגורמת להעלאת המינון שלו‬ ‫‪‬‬
‫אקסטזי )‪(MDMA‬‬
‫גורם לשחרור מאסיבי של סרוטונין‬ ‫‪‬‬
‫ובמקביל מעכב ‪Reuptake‬‬
‫השפעה דומה לקוקאין )במינונים נמוכים(‬ ‫‪‬‬
‫ו‪) LSD-‬במינונים גבוהים(‬
‫מצב רוח מרומם‪ ,‬עלייה בביטחון העצמי‪ ,‬תחושת שלווה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אמפטיה וקרבה‬
‫ירידה בתאבון‬ ‫‪‬‬
‫פלפיטיציות‪ ,‬טכיקרדיה‪ ,‬עליית לחץ דם‪ ,‬הזעה‬ ‫‪‬‬
‫במינונים גבוהים עלול לגרום לדיספוריה ולפסיכוזה‬ ‫‪‬‬
‫דווחו מקרים של ‪Sudden death‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫הידעת?‬ ‫שימוש מזיק ותלות בסמים‪ :‬קנאביס‬
‫בגלל הנטייה "להחזיק" את עשן‬
‫המריחואנה בריאות יש סיכון ממשי‬ ‫שימוש לרוב בעישון )גראס‪ ,‬מריחואנה‪ ,‬חשיש( ע"י צעירים בנסיבות‬ ‫‪‬‬
‫לסרטן ריאות גם בשימוש בסם זה ‪ ‬‬ ‫חברתיות‬
‫השפעות הקנאביס‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫שכרון חושים קל‪ ,‬הרפיה נעימה‪ ,‬אופוריה‬ ‫‪‬‬
‫מאפייני גמילה מקנאביס )לפי ‪(DSM‐5‬‬
‫חדות תפיסה וקליטה חושית – מוגברת‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬אי שקט‪ ,‬עצבנות ‪ ‬‬ ‫במינונים‬
‫תחושת הזמן משתנה )נמתחת(‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬חרדה ‪ ‬‬ ‫גבוהים ‪ ‬‬ ‫שינויים בזיכרון לטווח קצר‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬קשיי שינה ‪ ‬‬ ‫העצמה בהתנסויות נעימות כמו‪ :‬מין ואוכל )מגביר תאבון(‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬ירידה בתיאבון ובמשקל ‪ ‬‬ ‫כאשר משתמשים בסם שמצב הרוח עצוב‪ ,‬מפוחד‪ ,‬חשדני ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬מצב רוח ירוד ‪ ‬‬ ‫השפעת הסם עלולה להעצים תחושות אלו‬
‫‪ ‬תסמינים – כאבי בטן‪ ,‬רעד‪ ,‬הזעה‪,‬‬ ‫במינונים גבוהים‪ :‬אופוריה‪ ,‬בדיחות הדעת‪ ,‬דברנות יתר‪ ,‬חרדה ודיכאון‬ ‫‪‬‬
‫צמרמורות‪ ,‬כאבי ראש ‪ ‬‬ ‫השפעות פיזיולוגיות‪ :‬עלייה בקצב הלב ותת ל"ד תנוחתי‪ ,‬האטת זמן‬ ‫‪‬‬
‫התגובה‪ ,‬אדמומיות וגירוי בעיניים‪ ,‬יובש בפה ותאבון מוגבר‬
‫יש תלות פסיכולוגית ותיתכן גם סבילות בשימוש ממושך המביאה לתסמיני‬ ‫‪‬‬
‫גמילה‬
‫‪ADHD – Attention deficit hyperactivity‬‬

‫הפרעת קשב וריכוז‬
‫יותר בבנים‪ 3-7% ,‬מילדי גיל בית ספר‬ ‫‪‬‬
‫‪ 3‬סוגים – הפרעה בקשב בלבד‪ ,‬הפרעת‬ ‫‪‬‬
‫היפראקטיביות או משולב‪.‬‬
‫על פי ‪ DSM5‬צריך להתחיל לפני גיל ‪12‬‬
‫הפגיעה צריכה להיות לפחות בשני תחומי חיים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אקדמי ‪ /‬חברתי ‪ /‬אחר‬
‫‪ 6‬חודשים לפחות טרם אבחנה‬ ‫‪‬‬
‫‪ 50%‬ימשיכו עם האבחנה גם בגיל בוגר‬ ‫‪‬‬
‫‪Ritalin‬‬
‫שם גנרי‪Methylphenidate hydrochloride :‬‬
‫פעילות‪ :‬תרופה הפועלת במנגנון של הפעלת מרכז העוררות בגזע‬
‫המוח והשפעה על הקורטקס‬
‫התוויה‪ –ADHD :‬קו ראשון‪ .‬יעיל ב‪ 75%-‬מהחולים‬
‫התוויות נגד‪ :‬חרדה קשה‪ ,‬אי שקט ומתח‬
‫תופעות לוואי‪:‬‬
‫נפוצות‪ :‬עצבנות וחוסר שינה‬
‫נוספות‪ :‬ירידה במשקל בשימוש ממושך‪ .‬ירידה בתאבון‪ ,‬בחילה‪,‬‬
‫סחרחורות‪ ,‬דופק מהיר ודפיקות לב‪ ,‬שינויי ל"ד )עליה או ירידה(‪,‬‬
‫הפרעות בקצב הלב וכאבי בטן‬
‫נדירות‪ :‬תסמונת טורט‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬סיווג לבולמיה ואנורקסיה נרבוזה‬
‫‪ ‬אם הפרעת האכילה גורמת לירידה במשקל אידיאלי מתחת אחוז מוגדר –‬
‫מאבחנים כאנורקסיה‬
‫‪ ‬אם המשקל נשמר בנוכחות הפרעת אכילה – מאבחנים כבולמיה‬
‫אנורקסיה נרבוזה – אבחנה )‪:(DSM-5‬‬
‫‪ .A‬הגבלה של אוכל המובילה למשקל נמוך משמעותי ביחס לגיל‪ ,‬מין ושלב‬
‫התפתחותי‬
‫‪ .B‬פחד עז מפני עלייה במשקל או התנהגות עקבית המפריעה לעליה במשקל‬
‫‪ .C‬הפרעה בתפיסת צורת הגוף והמשקל‪ ,‬פגיעה בהערכה עצמית ואי הבנת‬
‫הסכנה שבמשקל נמוך‬
‫‪ ‬קיימים ‪ 2‬סוגי אנורקסיה‪:‬‬
‫‪ ‬סוג רסטרקטיבי‬
‫‪ ‬בסוג זה הירידה במשקל נגרמת בעיקר על ידי דיאטה או צום ו‪/‬או פעילות‬
‫גופנית מוגברת ללא בולמוסי אכילה )‪ (Binge‬או ניסיונות להפטר מהמזון ע"י‬
‫הקאות )‪ / (Purging‬משלשלים ‪ /‬משתנים או חוקנים‪.‬‬
‫‪ ‬סוג ‪ – Binge-Purging‬מאופיין בהתקפי אכילה ואח"כ ניסיונות להפטר מהמזון‬
‫הפרעות אכילה –‪Anorexia nervosa‬‬

‫אתיולוגיה‪:‬‬
‫גורמים משפחתיים דינאמיים‪ :‬הבנות גדלות במשפחות‬ ‫‪‬‬
‫פרפקציוניסטיות ושאפתניות‪ ,‬ההופעה החיצונית מודגשת ביותר‪.‬‬
‫החינוך ממוקד בשליטה בדחפים ובהגבלת סיפוקים‬
‫גורמים אישיותיים‪ :‬צורך להיות בשליטה‪ ,‬בעיה בדימוי עצמי‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫חשיבה דיכוטומית‬
‫עבר של התעללות מינית או פיזית –‬ ‫‪‬‬
‫גורם סיכון‬
‫נטייה גנטית של הפרעות אכילה )יותר‬ ‫‪‬‬
‫באחיות ואמהות(‬
‫שכיחות גבוהה של הפרעות מצב רוח ושימוש‬ ‫‪‬‬
‫בחומרים ממכרים‬

‫‪ ‬‬
‫תחילת ההפרעה בדיאטה‪ ,‬עד למצב של פיתוח מומחיות‬ ‫‪‬‬
‫לערך הקלורי של כל סוגי המזון‪ .‬בהמשך איבוד שליטה על‬
‫הדיאטה‪ ,‬הכחשה‪ ,‬תחושה טובה בקשר לרזון‬
‫הגיל הממוצע של התחלת ההפרעה – ‪17‬‬ ‫‪‬‬
‫הפרעה מערבית – מהגרות למערב בעלות הסיכון הגבוה‬ ‫‪‬‬
‫ביותר‬
‫שכיחות בנשים צעירות – ‪1%‬‬ ‫‪‬‬
‫שכיחות במקצועות כמו‪ :‬רקדניות‪ ,‬דוגמניות‬ ‫‪‬‬
‫שכיחה פי ‪ 9‬בבנות מאשר בבנים‬ ‫‪‬‬

‫‪ ‬לחולה פוביית משקל וחרדה מפני השמנה‪ ,‬החולה משוכנעת שממדי‬
‫גופה גדולים‬
‫‪ ‬התעמלות נמרצת כדי לאבד משקל‬
‫‪ ‬פעולות להורדת משקל נעשות בהיחבא‬
‫‪ ‬הפרעה קשה בדימוי גוף – למרות הרזון חושבות‬
‫שהן שמנות ומכוערות‬
‫‪ ‬פגיעה בתפקוד חברתי – טווח חשיבה המוגבל‬
‫רק למזון ולגזרת הגוף‬
‫‪ ‬גניבה קומפולסיבית של חומרים משלשלים‪ ,‬בגדים‬
‫‪ ‬כתוצאה מההרעבה קיימים שינויים חדשים במצב רוח‪ ,‬רגזנות‪ ,‬בעיות‬
‫שינה‪ ,‬התנהגות אובססיבית‪-‬קומפולסיבית‪ ,‬פרפקציוניזם ונוקשות לא‬
‫רק בענייני מזון‬
‫‪ ‬מלווה פעמים רבות עם דכאון וחרדה‬
‫הידעת?‬ ‫הפרעות אכילה –‪Anorexia nervosa‬‬

‫ב‪ DSM‐5-‬אמנוריאה )אל‪-‬ווסת( אינו‬
‫קריטריון חובה לאבחנה של אנורקסיה‬ ‫‪ ‬תסמינים גופניים‪:‬‬
‫נרבוזה‬ ‫‪ -‬האטה אוטונומית‪ :‬ברדיקרדיה‪ ,‬ירידת לחץ‬
‫דם‪ ,‬ירידה בחום הגוף‬
‫‪ -‬בצקות‪ ,‬הפרעות במשק מלחים )בהקאה איבוד ‪- HCL‬‬
‫בססת מטבולית‪ ,‬היפוקלמית‪ ,‬היפוכלורמית‪ .‬בשימוש‬
‫במשלשלים ‪ -‬חמצת מטבולית‪ ,‬היפוקלמית(‬
‫‪ -‬נשירת שיער‪ ,‬הופעת שיער עדין ורך על עור הגוף )לנוגו(‬
‫‪ -‬אל – ווסת‬
‫‪ -‬התרחבות קיבה )בולמוסי אכילה(‬
‫‪ -‬אוסטאופורוזיס‬
‫‪ -‬עששת‬

‫‪ ‬‬
‫הפרעות אכילה – אנורקסיה נרבוזה‬
‫מהלך המחלה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מגוון מהחלמה ספונטנית‪ ,‬תנודות בין עלייה וירידה‬ ‫‪‬‬
‫במשקל‪ ,‬עד מהלך הדרגתי עם שיעור תמותה גבוה‬
‫הפרוגנוזה בדרך כלל אינה טובה )מעל ‪10%‬‬ ‫‪‬‬
‫תמותה( לרוב גם לאחר עלייה במשקל עסוקות‬
‫במזון‪ ,‬קשרים חברתיים דלים‪ ,‬נטייה לדיכאון‬
‫הגעה למשקל רצוי לא בהכרח מעידה‬ ‫‪‬‬
‫על החלמה‬
‫הטיפול הפסיכותרפי‪:‬‬ ‫אנורקסיה ‪ -‬טיפול‬

‫‪ .1‬פסיכותרפיה אישית ‪ ‬‬ ‫טיפול‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ + CBT .2‬שינויי התנהגות ודפוסי‬
‫אכילה ‪ ‬‬ ‫החזרת המטופלת למצב תזונתי תקין‪ ,‬איזון נוזלים ומלחים‬ ‫‪‬‬
‫‪ .3‬פסיכותרפיה משפחתית ‪ ‬‬ ‫פסיכותרפיה פרטנית ומשפחתית‬ ‫‪‬‬
‫התערבות פסיכו‪-‬חינוכית – על תזונה נכונה ועמדות תואמות כלפי‬ ‫‪‬‬
‫מזון‪ ,‬חיזוקים חיוביים לעלייה במשקל‬
‫כפייה בהאכלה כדרך טיפולית– בעייתי‬ ‫‪‬‬
‫טיפול באשפוז‪ :‬גבולות ונהלים ברורים‪ .‬המטרה‪ :‬משקל גוף תקין‬ ‫‪‬‬
‫)‪ 90%‬ממשקל גופה התקין(‪ .‬ארוחות בזמנים קבועים‪ ,‬תפריט‬
‫מסודר וקבוע מראש‪ ,‬השגחה בעת האכילה‪ ,‬הימנעות מהזנה דרך‬
‫זונדה‪ ,‬השגחה מפני הסתרת מזון או הקאה יזומה‪ ,‬שקילה יומית‪,‬‬
‫מניעת שתייה מופרזת‪ ,‬הימנעות ממאבקי שליטה עם הנערה‪.‬‬
‫טיפול תרופתי – בעיקר ‪SSRI‬‬ ‫‪‬‬
‫הפרעות אכילה – בולמיה נרבוזה‬

‫הפרעת אכילה עם התקפי בולמוס אכילה אך עם‬ ‫‪‬‬
‫שמירה על משקל הגוף‬
‫יותר נפוץ מאנורקסיה נרבוזה‬ ‫‪‬‬
‫יחס נשים לגברים ‪1:10‬‬ ‫‪‬‬
‫שכיחות בנשים צעירות – ‪4%‬‬ ‫‪‬‬
‫התקפי בולמוס של אכילה בכמויות גדולות בזמן קצר‬ ‫‪‬‬
‫ההתקפים קורים בתגובה לסטרס או שינוי במצב רוח‬ ‫‪‬‬
‫בזמן הבולמוס חווים חוסר שליטה‬ ‫‪‬‬
‫לבולמוס האכילה יש השפעה מיידית על הפחתת מצב הרוח‬ ‫‪‬‬
‫הלא נעים‪ ,‬אולם לאחריו קיימת אי נעימות גופנית וחרדה מעליה‬
‫במשקל‪ .‬החולה עלולה לחוש תחושת אשמה‪ ,‬בושה וכעס‪.‬‬
‫הגדרה – זלילה לפחות פעם בשבוע במשך ‪ 3‬חודשים‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫שים לב!‬
‫קיומן של הקאות יזומות או שימוש‬ ‫הפרעות אכילה – בולמיה נרבוזה‬
‫במשלשלים יכול להופיע גם‬ ‫פליטת מזון‪ :‬ע"י הקאות יזומות‪ ,‬שימוש בחומרים משלשלים‬ ‫‪‬‬
‫באנורקסיה וגם בבולמיה‪.‬‬ ‫קיימת חרדה מפני השמנה – התנהגות שמטרתה לשלוט‬ ‫‪‬‬
‫ההבדל העיקרי – באנורקסיה יש‬ ‫במשקל‬
‫ירידה במשקל מתחת ל‪85% -‬‬
‫מהמשקל הרצוי ואילו בבולמיה‬
‫הערכה העצמית מוכתבת ביתר ע"י משקל הגוף וצורת הגוף‬ ‫‪‬‬
‫המשקל נשמר!‬ ‫הגדלת ‪ ‬בלוטות הרוק‬ ‫‪‬‬
‫לבססת מטבולית היפוכלורמית‬ ‫סכנה ‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫היפוקלמית‪ ,‬האטה בדופק‪,‬‬
‫‪ ‬‬
‫ירידה ‪ ‬בלחץ דם‪ ,‬חוסר סדירות ווסתית‬
‫– בדומה לאנורקסיה נרבוזה‬ ‫טיפול ‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬


חוברת פסיכי קיץ 19 להדפסה

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

חוברת פסיכי קיץ 19 להדפסה

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫– סדנאות ייחודיות במדעי הבריאות‬ ‫פרוגנוזה‬

‫סדנת הכנה למבחן הממשלתי לתואר‬

‫טלפון ‪ 1-700-55-44-35 :‬פקס ‪ 08-6411858‬מען למכתבים ‪ :‬ת‪.‬ד ‪ ,808‬באר שבע ‪8410602‬‬

‫החוברות מתעדכנות לקראת כל בחינה !!!‬

‫א‪ .‬תיאור כללי‪ :‬הופעה חיצונית‪ ,‬התנהגות‪,‬‬

‫אגיטציה = אי שקט‬ ‫ב‪ .‬התנהגות‬

‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬

‫מצב רוח‪ :‬מצב הרגש הממושך והבסיסי‬

‫דאגני‪ ,‬שמח‪ ,‬חשדני‪CO ,‬חרדתי‬

‫כיצד המטופל מבטא את מצב רוחו‬

‫ד‪ .‬הפרעות בחשיבה ‪ /‬מהלך חשיבה‪:‬‬

‫מחשבות שווא של גדלות =‬ ‫ד‪ .‬הפרעות בחשיבה‪ :‬תוכן חשיבה ‪ /‬פירוט‬

‫אילוזיה = אילו‪-‬זה‪-‬היה = אשליה =‬ ‫ה‪ .‬תפיסה ‪ /‬פרספציה‬

‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬

‫ח‪ .‬שליטה בדחפים‪ :‬אלימות‪/‬תוקפנות‬

‫דיסימולטיבי = ההפך מסימולטיבי‬ ‫יב‪ .‬אובדנות‬

‫הבדיקה הפסיכיאטרית – דגשים‬

‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬

‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬

‫סימנים שליליים = חוסר ב‪...‬‬ ‫סכיזופרניה – סימנים שליליים לעומת חיוביים‬

‫סימנים חיוביים– מגיבים טוב יותר‬

‫סכיזופרניה – דוגמאות לסימנים חיוביים‬

‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬

‫פרודרום = דגירה ‪ ‬‬ ‫סכיזופרניה – מהלך המחלה‬

‫‪ = DSM - V‬שיטת הסיווג‬ ‫אבחון – סכיזופרניה )‪(DSM-5‬‬

‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬

‫הפרעה סכיזואפקטיבית = הפרעה‬ ‫הפרעות פסיכוטיות אחרות‬

‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬

‫עקרונות מנחים בהתערבות סיעודית‬

‫עקרונות מנחים בהתערבות סיעודית ‪ /‬המשך‬

‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬

‫עודף פעילות דופמין = פסיכוזה‬ ‫פסיכוזה )נוירולפטיקה(‬ ‫תרופות נוגדות‬

‫כיצד לזכור את ה –‪?Atypical‬‬ ‫תרופות נוגדות פסיכוזה‬

‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬

‫‪ ‬ת‪ .‬לוואי אנטיכולינרגיות =‬ ‫נוגדות פסיכוזה טיפוסיות‬

‫תופעות לוואי נוירולוגיות –סימפטומים אקסטראפירמידלים‬

‫‪NMS = Neuroleptic Malignant‬‬ ‫טיפול נוגד פסיכוזה‪ :‬תופעות לוואי – המשך‬

‫הידעת?‬ ‫תופעות לוואי לא נוירולוגיות – א"פ דור ישן‬

‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬

‫הידעת?‬ ‫תרופות נוגדות פסיכוזה‬

‫למרות ש‪ Clozapine-‬היא הטיפול‬ ‫)‪ – Clozapine (leponex‬דגשים מיוחדים‬

‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬

‫תרופות נוגדות פסיכוזה‬

‫הפרעות במצב הרוח –‬

‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬

‫הפרעות במצב הרוח– קטגוריות ע"פ ‪DSM V‬‬

‫קיים דמיון באפידמיולוגיה של הפרעה‬

‫הפרעה דו קוטבית‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מצב משפחתי‪ :‬הפרעות במצב רוח מופיעות יותר‬

‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬

‫המשך אבחנת דיכאון מג'ורי‬

‫‪ ‬את הדיכאון מאפיינים גם לפי חומרת התסמינים כ‪,Mild-‬‬

‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬

‫המרכיב הרגשי הוא העיקרי‬ ‫‪Major Depression disorder‬‬

‫‪Major Depression disorder‬‬

‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬

‫‪ ‬‬ ‫אבחנה מבדלת להפרעת דיכאון‬

‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬

‫הצורך בטיפול נקבע עפ"י חומרת התסמינים‬

‫‪ ‬‬ ‫חולה דכאוני ‪ /‬בדיקה‬

‫התערבות סיעודית במצבי דיכאון‬

‫מהדורת קיץ ‪2019‬‬

‫‪ ‬‬ ‫דיכאון מאג'ורי ‪ -‬טיפול‬

‫לפי איגוד הפסיכיאטרים‬ ‫תרופות נוגדות דיכאון‬