‫סוציולוגיה‬

‫פרק ‪1‬‬
‫סוציולוגיה – מדע המנסה להבין את המשמעות של המציאות החברתית‪.‬‬
‫באופן מדעי‪ ,‬ניסיון להבין את התנהגות האנשים‪ ,‬את השפעת החברה על הפרט‪ ,‬השפעת הלחץ על ההתנהגות‪.‬‬

‫המחקר של אש‪:‬‬
‫‪ -‬המחקר עסק בנטיית רוב האנשים להיות קונפורמים (נכנעים למוסכמות‪ /‬הולכים עם הזרם)‪.‬‬
‫‪ -‬אש צייר ‪ 4‬קווים על לוח (‪ 1‬הכי ארוך)‪ ,‬בחדר היו ‪ 7‬אנשים – ‪ 6‬משתפי פעולה ואחד נחקר אמיתי (בלי לדעת על המשת"פים)‪.‬‬
‫הוא פנה קודם אל המשת"פים ושאל "מה הקו הכי ארוך?" – כולם הצביעו על הקו השגוי‪ .‬לבסוף נשאל גם הנחקר האמיתי‪.‬‬
‫ברוב המקרים‪ ,‬הנחקרים האמיתיים הצביעו גם על הקו השגוי‪.‬‬
‫‪ -‬התברר במחקר‪ ,‬הנחקר האמיתי חשב לעצמו שאולי הוא טועה והלך עם הזרם – אפקט העדר‪.‬‬
‫* המחקר הוכיח כי אנשים מעדיפים להיות קונפורמים כי זה יותר קל ונוח‪ ,‬פחות בליטה ותשומת לב‪.‬‬

‫המחקר של מילגרם‪:‬‬
‫‪ -‬המחקר עסק בנטיית רוב האנשים לצייתנות‪.‬‬
‫‪ -‬בחדר היו ‪ 2‬אנשים וביניהם וילון מפריד‪ ,‬האחד נחקר אמיתי ואחד משת"פ‪ ,‬הם יכולים רק לשמוע אחד את השני‪.‬‬
‫החוקר היה לבוש בחלוק לבן עבור סמכותיות‪ .‬הנחקר האמיתי שאל את המשת"פ שאלות‪:‬‬
‫אם הוא עונה נכון ‪ -‬ממשיכים לשאלה הבאה‪ .‬אם הוא טועה – הוא מקבל מכת חשמל‪ ,‬ובכל טעות‪ ,‬המתח הולך וגדל‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬המשת"פ לא באמת היה מחובר למקור מתח‪ ,‬הוא היה צריך לטעות בכוונה ולצעוק כאילו הוא מתחשמל‪.‬‬
‫ישנם נחקרים שהפסיקו את המחקר באמצע‪ ,‬ויש כאלה שהמשיכו לתת מכות חשמל משום שצייתו להוראות!‬
‫‪ -‬התברר במחקר‪ ,‬כי בני האדם הם ציינתים לבעלי סמכות‪ ,‬כי כך הם מתחנכים כבר מגיל קטן‪.‬‬

‫* סדר חברתי – חלוקת תפקידים‪ .‬הדבר מרגיע‪ ,‬משרה ביטחון ועושה סדר‪ ,‬אך גם מכליל‪ ,‬גורם לסטראוטיפים ולאיבוד מידע‪.‬‬
‫* שעתוק של יחסים‪ /‬נורמות – נורמות העוברות ונשארות בין דורות‪.‬‬
‫* יחידת ניתוח – בסוציולוגיה‪ :‬הסתכלות על התפקיד ולא על האישיות‪ ,‬התפקיד של האדם בחברה משפיע על התנהגותו‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬המרצה מדברת יותר לאט להעברת החומר כראוי‪ ,‬אך חברה תדבר עם חברה יותר מהר‪.‬‬
‫* אינטראקציה – יחסי גומלין‪:‬‬
‫א‪ .‬אינטראקציה מילולית – חסרת משמעות כי אנו לא שולטים במילים שלנו‪ ,‬הצד השני לא יודע אם אנו משקרים או לא‪.‬‬
‫ב‪ .‬אינטראקציה בלתי מילולית – אנו חסרי שליטה עליה (אינטונציה‪ /‬שפת גוף‪ /‬בגדים‪ /‬אביזרים)‪.‬‬
‫* דפוס – התנהגות החוזרת על עצמה‪ ,‬התנהגות האדם בקבוצה‪ .‬ישנם דפוסים קבועים בקרב אוכלוסיות‪.‬‬
 ‫פסיכולוגיה‪ :‬יחידת ניתוח – אישיות‪.‬‬
‫פרויד‪:‬‬
‫איד ‪ -‬מצבור הדחפים (כמו דחף למין ולאלימות) והאינסטינקטים של האדם הנמצא בתת מודע‪ ,‬בחלומות ובפליטות פה‪.‬‬
‫אגו – החלק החברתי‪ ,‬המודעות העצמית וההתנהגות בפועל – תוצאה של המאבק בין האיד לסופר אגו‪.‬‬
‫סופר אגו – המצפון החברתי‪ ,‬ה"אני העליון"‪ ,‬תפקידו לדכא את האיד‪ ,‬תלוי בתנאי החברה והסביבה‪.‬‬
‫אחראי להתנהגות המוסרית של האדם וליכולתו לעמוד במטלות בלתי נעימות‪.‬‬
‫* האיד והסופר אגו תמיד במאבק‪ ,‬וההחלטה היא של האגו‪ .‬לדוגמה‪ :‬מלאך ושטן‪ ,‬והאדם שעומד באמצע ובוחר‪.‬‬

‫ההבדל ‪ -‬יחידות ניתוח שונות‪:‬‬

‫‪ -‬בפסיכולוגיה – חוקרים את אישיות האדם‪ ,‬את מבנה האישיות‪ ,‬חלקיה והקשר ביניהם‪.‬‬
‫‪ -‬הסוציולוגיה תנסה להבין את ההתנהגות מנקודה של תפקיד ולא אישיות‪.‬‬

‫קרימינולוגיה‪ :‬המטרה – הבנת האטיולוגיה (תורת הפשע)‪.‬‬

‫למה יש כאלה המבצעים פשע ויש כאלה שלא? יש ניסיון להבין את הסיבתיות לפשע ולמנוע חזרה עליו (רצדיביזם)‪.‬‬

‫ההבדל‪:‬‬
‫‪ -‬קרימינולוגיה היא תחום טיפולי מעשי (טיפול בפושעים או בכאלה שפוחדים שיתדרדרו לפשעים)‪.‬‬
‫ישנו שימוש בתאוריות פסיכולוגיות וסוציולוגיות ועל בסיסן בונים כלים מתאימים לטיפול‪.‬‬
‫‪ -‬הסוציולוגיה היא תחום תאורטי‪ ,‬היא לא מטפלת באנשים‪ ,‬אלא מפתחת תאוריות‪.‬‬

‫עבודה סוציאלית‪ :‬המטרה – החזרת אנשים לתפקוד נורמטיבי‪.‬‬

‫ניסיון להראות איך אפשר להתמודד עם המציאות החדשה שנכפתה‪.‬‬

‫ההבדל‪:‬‬
‫‪ -‬עבודה סוציאלית היא תחום מעשי יישומי‪ .‬את כלי הטיפול לומדים מתוך תאוריות פסיכולוגיות‪ ,‬סוציולוגיות וקרימינולוגיות‪.‬‬
‫‪ -‬הסוציולוגיה היא תחום תאורטי‪.‬‬

‫אנתרופולוגיה‪ :‬יחידת ניתוח – תרבות (חקר התרבות)‪.‬‬

‫חקר התרבות – ניסיון להכיר תרבויות שונות ולכתוב עליהן מנקודת מבט אובייקטיבית‪.‬‬
‫ניסיון להבין את התרבות מנקודת מבט של בני אותה התרבות‪ ,‬לא לנסות להבין את החברה כולה!‬
‫בעיות – אפקט הרצייה החברתית סובייקטיבית (מסתכלת מנקודת מבט עצמית)‪:‬‬
‫רצון הנחקר לרצות את החוקר ולומר לו את מה שהוא רוצה לשמוע‪.‬‬

‫ההבדל‪:‬‬
‫סוציולוגיה חוקרת קבוצות גדולות יותר לעומת האנתרופולוגיה – הבדל בשיטות המחקר‪:‬‬
‫סוציולוגיה – כמותנית (סקרים‪ ,‬העברת שאלונים)‪ ,‬אנתרופולוגיה – איכותנית (תצפית‪ ,‬ניתוח תוכן וראיונות)‪.‬‬

‫* ההבדל בין כל התחומים השונים‪:‬‬

‫‪ .1‬אוכלוסייה שונה – לדוגמה‪ :‬פסיכולוג לא מחייב להגיע‪ .‬אם המטופל יבוא – הפסיכולוג יטפל בו‪ ,‬ואם לא יבוא – אז לא יטפל‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬עובד סוציאלי מחייב ומאלץ להגיע לטיפול‪ ,‬קרימינולוג מטפל בעבריינים ואנתרופולוג מתעסק בתרבויות שונות‪.‬‬
‫‪ .2‬תחומים תאורטיים לעומת תחומים מעשיים טיפוליים – פסיכולוגיה נמצאת בשני התחומים‪:‬‬
‫מעשי – פסיכולוגיה‪ ,‬קרימינולוגיה ועבודה סוציאלית‪.‬‬
‫תיאורטי – פסיכולוגיה‪ ,‬אנתרופולוגיה וסוציולוגיה‪.‬‬
‫‪ .3‬מאבקים על יוקרה חברתית – לדוגמה‪ :‬פסיכיאטר הוא רופא שהתמחה בפסיכיאטריה קלינית ויכול לתת מרשמי תרופות‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬פסיכולוג למד תואר בפסיכולוגיה ‪ +‬קלינית‪.‬‬
‫‪ .4‬יחידות הניתוח השונות‪.‬‬
 ‫תאוריות מרכזיות בסוציולוגיה‪:‬‬
‫תאוריה פונקציונליסטית – השוואת החברה לגוף אנושי‪ .‬עקרונות התאוריה‪:‬‬
‫‪ -‬הגוף פועל בהרמוניה בדומה לחברה הפועלת בהרמוניה‪ ,‬לדוגמה‪ :‬ילדה ללא רגליים תוכל לחיות עם רגליים מלאכותיות‪.‬‬
‫‪ -‬כל חברה בעלת צרכים‪ ,‬הצורך החשוב ביותר הוא המשכיות ויילודה‪ ,‬כמו לגוף האנושי‪ ,‬הנשים ממשיכות ללדת ילדים‪.‬‬
‫החברה מעודדת להמשכיות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬זוג נשוי יקבל פחות מענקים מזוג עם ילדים‪.‬‬
‫‪ -‬אם תופעה חברתית קיימת סימן שהיא תורמת לחברה‪ ,‬כגון‪ :‬פשע‪ ,‬זה תורם להפקת מקומות עבודה (שופטים‪ ,‬סוהרים וכו')‪.‬‬
‫‪ -‬החברה היציבה – ערכים והנורמות בה לא משתנים לאורך השנים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬הסכמה רחבה על עזרה אחד לשני‪.‬‬
‫‪ -‬קיים קונצנזוס (הסכמה רחבה)‪ ,‬לדוגמה‪ :‬עזרה לאחרים‪.‬‬
‫‪ -‬החברה מסתגלת – החברה מתאימה את עצמה לשינויים חברתיים‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬אנשים מתחתנים כדי ליצור הרמוניה בינם לבין הסביבה ובינם לבין עצמם‪ ,‬חתונה היא קונצנזוס בחברה‪.‬‬
‫אם הגוף האנושי נפגע‪ ,‬חלקים אחרים הופכים ליותר יותר פעילים – הגוף מסתגל למצב הקיים‪.‬‬

‫אמיל דירקהיים (אחד ממפתחי התאוריה) בדק את ה"א‪-‬נומיה" – מצב שבו אין לכידות חברתית ושהנורמות אינן ברורות‪.‬‬
‫וניסה לבדוק מה תורם ללכידות החברתית (שואפת להרמוניה‪ ,‬בעלת ערכים משותפים‪ ,‬חלוקת עבודה בחברה)‪.‬‬
‫דירקהיים ניסה לראות אם ניתן להסביר מקרי התאבדות גם ע"י הסברים לא פסיכולוגיים (ע"י סוציולוגיה)‪.‬‬
‫לדוגמה‪ - :‬ישנם יותר מתאבדים עולי אתיופיה מאשר מתאבדים עולי ברית המועצות‪ ,‬משום שלעולי אתיופיה ה‪-‬אנומיה בארץ‬
‫גדולה יותר מאשר הא‪-‬נומיה של עולי ברית המועצות‪.‬‬
‫‪ -‬אדם שבאמת רוצה למות יתלה את עצמו‪ ,‬לעומת אדם שמבקש עזרה יחתוך ורידים או יבלע כדורים‪.‬‬

‫במצב של א‪-‬נומיה עולים הסיכויים להתאבדות‪:‬‬

‫א‪ .‬מצב משפחתי ‪ -‬סיכויי הרווקים להתאבדות > סיכויי הנשואים להתאבדות > סיכויי הנשואים עם ילדים להתאבדות!‬
‫ככל שיש יותר קשרים לחברה (הרמוניה)‪ ,‬הסיכויים להתאבדות יורדים‪ .‬חתונה וילדים הם חלק מערכי החברה‪,‬‬
‫לכן‪ ,‬נשואים עם ילדים בעלי הסיכוי הנמוך ביותר להתאבדות‪.‬‬
‫ב‪ .‬דת – פרוטסטנטים מתאבדים יותר מקתולים ומיהודים‪ .‬ניתן להסביר זאת ע"י כך שביהדות אסור להתאבד‪.‬‬
‫הפרוטסטנטים יותר מנותקים מקשרי הקהילה והקתולים יותר מחוברים אליה‪.‬‬

‫תאוריית הקונפליקט – את החברה ניתן להבין רק כפונקציה של המערכת הכלכלית!!! הכלכלה מסבירה כל התנהגות‪.‬‬
‫‪ -‬החברה היא שדה קרב‪.‬‬
‫‪ -‬קיימות לפחות שתי קבוצות‪:‬‬
‫הבורגנים – כיום האלפיון העליון‪ ,‬בעבר היו העשירים בעלי בתי החרושת‪.‬‬
‫הפרולטריון – מעמד הפועלים‪ ,‬חסרי כלכלה אך בעלי כוח העבודה תמורתו מקבלים כסף‪.‬‬
‫‪ -‬לכל קבוצה יש אינטרסים – כל דבר ניתן להסביר ע"י אינטרסים! כל התנהגות אנושית בעלת אינטרס‪.‬‬
‫‪ -‬המאבק הוא על משאבים מסוגים שונים (חברתיים‪ ,‬כלכליים וכו')‪.‬‬
‫‪ -‬כשקבוצה אחת מגיעה לצמרת‪ ,‬היא תנסה להצדיק את שליטתה ע"י אידיאולוגיה (כגון‪ :‬יוקרה מקצועית = שכר גבוה יותר)‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬המרצה אומרת מה לרשום ולא התלמידים אומרים למורה מה לרשום‪ ,‬כי המורה היא בעלת השכלה‪.‬‬
‫הרופא גובה אלפי שקלים עבור טיפול‪ ,‬כיוון שהרופא בעל השכלה של שנים רבות‪.‬‬
‫‪ -‬החברה משתנה כל הזמן‪ ,‬אין קונצנזוס!‬

‫הפרדוקס של קרל מרקס (ממציא התאוריה) – הבורגנים מכניסים מכונות לבתי החרושת‪ ,‬אשר מחליפות את הפרולטריון‪.‬‬
‫הפועלים המפוטרים יוצרים מעמד מובטלים‪ ,‬והמכונות מייצרות יותר ויותר סחורה שפחות ופחות אנשים יכולים לרכוש‪,‬‬
‫כך שהבורגנים נתקעים עם עודף סחורה שלא נמכרת‪ .‬האפשרויות להיפטר מהסחורה הן‪:‬‬
‫האפשרות הראשונה היא למכור את הסחורה בחו"ל‪ ,‬אך ארצות החו"ל לא זקוקות לעודף הסחורה הזאת‪.‬‬
‫האפשרות השנייה היא "מלחמה"‪ ,‬כאשר דברים‪ /‬מכונות נהרסות‪ ,‬עבודתן מוחלפות ע"י הפועלים המובטלים‪.‬‬

‫כך שהסתירה היא – החברה הופכת ליותר ויותר עשירה‪ ,‬אך האנשים בתוכנה יותר ויותר עניים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬בארצות הברית‪ ,‬החברה מאוד עשירה‪ ,‬אך בעלת שכבות עוני רבות‪ .‬הפערים הכלכליים בין השכבות גדולים מאוד‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬חלק מהבורגנים מאבדים מכוחם‪ ,‬כי הם תקועים עם סחורה שלא נמכרת‪ ,‬וחלקם אף יורדים למעמד העניים‪.‬‬
 ‫הפתרון של מרקס לפתור את אי השוויון בין המעמדות היא ע"י מהפכה‪:‬‬
‫שלב ‪ – 1‬ביטול הבעלות הפרטית (הבורגנים רוצים לרכוש דברים נוספים להגדלת הפער בין המעמדות וכך מונעים זאת)‪.‬‬
‫שלב ‪ – 2‬ביטול הגבולות הלאומיים (המלחמה היא על טריטוריה‪ ,‬וכך מונעים את המלחמה‪ ,‬בדומה לאיחוד האירופי)‪.‬‬
‫* המהפכה תתחיל כאשר לפרולטריון תהיה תודעה מעמדית (יבינו שהם מנוצלים וירצו שוויון)‪.‬‬

‫מרקס טען כי‪:‬‬

‫‪ -‬כל דבר ועניין יכול להיות מוסבר ע"י סיבות כלכליות – כוח כלכלי מוביל לכוח חברתי‪ /‬תרבותי‪ /‬פוליטי‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬טראמפ זכה בנשיאות (הכוח הפוליטי) מכיוון שהיה עשיר (הכוח הכלכלי)‪.‬‬
‫* כיום ידוע כי הכיוון יכול להיות גם הפוך‪ :‬כוח חברתי‪ /‬תרבותי‪ /‬פוליטי מוביל לכוח כלכלי‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬לעומר אדם היה כוח תרבותי (שירים) שהוביל אותו לכוח כלכלי‪.‬‬
‫‪ -‬האדם שונה מהחי ע"י עבודה (האדם עובד עבור שכר והחי לא מקבל שכר על עבודתו)‪.‬‬
‫העבודה מובילה את האדם ליצירתיות‪ ,‬להגשמה עצמית ואף לניכור‪ /‬מרחק (את החי לא)‪.‬‬
‫* ניתן לראות כי מרקס צדק אצל אנשים שיצאו לפנסיה – חסרי הגשמה עצמית‪.‬‬
‫‪ -‬המדינה דואגת ומשרתת את אינטרסי המעמד הבורגני (באמצעות בית המשפט)‪.‬‬
‫‪ -‬התנהגות האדם נגזרת ממעמד האדם!‬

‫*** ההבדל בין התאוריות – הבדל מהותי! ההרמוניה בפונקציונליסטית מול המלחמה בקונפליקט‪.‬‬
 ‫פרק ‪2‬‬
‫תרבות‪:‬‬
‫‪ -‬ערכים‪ ,‬נורמות‪ ,‬סנקציות‪ ,‬סמלים‪ ,‬טקסים‪ ,‬שפה ואופנה‪.‬‬
‫‪ -‬התייחסות לאכילת סוגי מזון תלוית תרבות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬אכילת צב או חילזון‪ ,‬תהווה חלחלה ליהודים‪.‬‬
‫‪ -‬התייחסות לריח תלוית תרבות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬ריח שעבורנו יהווה ריח רע‪ ,‬בהודו יכולים להתעלם ממנו כשגרה‪.‬‬
‫‪ -‬תגובות לכאב תלויות תרבות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬אישה אירופאית תיקח אפידורל בלידה‪ ,‬אישה אפריקאית תלד בשדה ללא אפידורל‪.‬‬

‫ערכים ‪ -‬עקרון כללי‪ ,‬אמת מידה‪ ,‬קובע מה טוב ורע‪ /‬נכון ולא נכון בחברה‪ .‬לדוגמה‪ :‬אהבת המולדת‪ ,‬קדושת החיים‬
‫(קדושת החיים הוא ערך עליון‪ ,‬לא מאפשרים להרוג חולים במצב סופני או ‪ 1000‬מחבלים תמורת שחרור גלעד שליט)‪.‬‬

‫נורמות – הנורמות נגזרות מתוך הערך – הוראת פעולה ספציפית‪.‬‬

‫לדוגמה‪ - :‬הערך הוא הדרת פני זקן‪ ,‬ולכן באוטובוס‪ ,‬הנורמה היא לקום ולפנות מקום לקשיש‪.‬‬
‫‪ -‬הערך הוא קדושת החיים‪ ,‬ולכן יש איסור על המתת חסד‪.‬‬
‫סוגי נורמות‪:‬‬
‫א‪ – Mores .‬נורמות שאי ציות להן נתפס כפגיעה חמורה במוסר החברתי (לדוגמה‪ :‬רצח‪ ,‬אונס‪ ,‬התעללות בבע"ח)‪.‬‬
‫אם העונש חמור‪ ,‬סימן שזה ‪ ,Mores‬לדוגמה‪ :‬עונש הפוגע בחירות האדם (כליאה לזמן ארוך)‪.‬‬
‫ב‪ – Falkways .‬נורמות שאי ציות להן לא נתפס כפגיעה חמורה בחברה (לדוגמה‪ :‬חנייה באדום לבן)‪.‬‬
‫* כאשר יש שינוי בנורמות‪ ,‬גם ספר החוקים (אוסף נורמות כתובות) משתנה (ייתכן בעקבות שינוי של ערך)‪.‬‬

‫סנקציות – נגזרות מהנורמות כדי להבטיח שהפרט יתנהג עפ"י הנורמות‪ .‬הן תגובה של החברה לביצוע‪ /‬אי‪ -‬ביצוע נורמות‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬במידה ולא נקום לפנות את המושב לזקן באוטובוס‪ ,‬אז האנשים באוטובוס עלולים להעיר לנו‪.‬‬
‫כך‪ ,‬ניתן לראות כי סנקציות משפיעות על ההתנהגות‪ .‬סוגי סנקציות‪:‬‬
‫א‪ .‬שלילית פורמאלית – רשמית‪ ,‬ניתנת עפ"י חוק‪ ,‬לדוגמה‪ :‬קנס עפ"י החוק עקב חנייה באדום לבן‪.‬‬
‫ב‪ .‬שלילית בלתי פורמאלית – לא רשמית‪ ,‬לדוגמה‪ :‬רכילות או תגובות שליליות ברשת‪.‬‬
‫ג‪ .‬חיובית פורמאלית – רשמית ומעודדת לביצוע הפעולה‪ ,‬לדוגמה‪ :‬פרס נובל או תעודת הצטיינות‪.‬‬
‫ד‪ .‬חיובית בלתי פורמאלית – לא רשמית‪ ,‬לדוגמה‪ :‬משוב של המורה – "תשובה מדהימה"‪.‬‬
‫* לדוגמה‪ :‬המרצה מוציאה תלמיד מהשיעור – שלילית פורמאלית ‪ -‬הוצאה מהשיעור עקב הפרעה כתובה בתקנון‪.‬‬

‫שפה – מערכת סמלים המתווכת בין בני אדם‪ .‬אמורה להיות כלי נטראלית‪ ,‬אך היא יוצרת משמעות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ - :‬משפחה מרובת ילדים – משפחה עם יותר מדי ילדים‪ ,‬משפחה ברוכת ילדים – מספר הילדים הוא ברכה‪.‬‬
‫‪ -‬ברביקיו – יותר רשמי ופלצני‪ ,‬על האש – יותר עממי ופחות רשמי‪.‬‬
‫כך‪ ,‬יש העברה של הדעות והאידיאולוגיות של האדם ע"י השפה‪.‬‬

‫סמל – מטרתו ללכת קבוצה חברתית סביבו‪ ,‬לדוגמה‪ :‬דגל המדינה‪ ,‬סמל קבוצת כדורגל‪.‬‬

‫טקס – התנהגות קבועה החוזרת על עצמה המאפיינת תרבויות שונות‪ ,‬ידוע מה צפוי ומה מצופה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬חתונה – הבאת כסף‪ ,‬פירגון לחתן והכלה‪.‬‬

‫אופנה – מבטאת ערכים‪ ,‬נורמות וסנקציות‪ ,‬שפה שעלולה להיות מובנת ולפעמים לא‪ .‬מעידה על מעמד חברתי‪.‬‬

‫* אתנוצנטריות – אתנו = גזע‪ /‬תרבות‪ ,‬צנטר = מרכז‪.‬‬

‫מצב שבו מעמידים את התרבות במרכז ושופטים תרבויות אחרות בהשוואה לתרבות שלנו (שנראית הכי נכונה והכי טובה)‪.‬‬
‫פרק ‪3‬‬
‫סטייה חברתית‪:‬‬