‫סיכומי שיעור – שיטות מחקר‬

‫שיעור ‪:1‬‬
‫מחקר איכותני זה?‬
‫דברים שמודדים אחרת‪ .‬עניין ה"מדיד" זה מה שאנחנו שואלים את עצמנו אם קשור למחקר‬
‫איכותני והאם בכלל כל דבר הוא מדיד‪ ,‬כי אם אנחנו לא יכולים למדוד אז איך אנחנו יכולים לדבר‬
‫על תופעה? אם אי אפשר לשים אותה על איזה סרגל‪ ,‬זה אחד הקשיים שיש בתוך המחקר‬
‫האיכותני‪.‬‬
‫יש הרבה מחקרים שמודדים רגשות או עוצמה של רגשות‪ .‬אפשר למדוד אבל איך זה באמת‬
‫מרגיש? למשל מה זה אומר דכאון אחרי לידה? איך נשים מרגישות עם הדבר הזה? לא "כמה" אלא‬
‫"מה"‪ ,‬מה מרגישים בבוקר ולאיפה המחשבות לוקחות אותן‪ .‬זה מחקר מסוג אחר‪ .‬מחפשים ידע‬
‫שלא דווקא נמצא בין המספרים‪ ,‬זאת אחת מהמוטיבציות לעשות מחקר שהוא קצת אחר‪ .‬בוא‬
‫ננסה לא לשים את זה בתוך סרגלים או מדרגים וננסה להיכנס לעומק כדי להבין‪.‬‬

‫ללמוד ולעשות מחקר איכותני זה כמו?‬

‫מסע בין כוכבים – מחקר איכותני רציני‪/‬דוקטורט‪/‬תזה זה לוקח זמן‪ .‬יש ניסיון לחפש חיים או‬
‫תרבויות או קולות חדשים‪ .‬במחקר איכותני אנחנו רוצים ללכת איפה שלא הלכו לפנינו‪ ,‬זה מסע‪.‬‬
‫אם נשווה את זה לאפייה אז לא נקבל במחקר איכותני מתכון מדויק איך עושים‪ ,‬זה יותר "לפי‬
‫העין"‪ ,‬מחקר איכותני לא מלא בהוראות מדויקות‪ ,‬אפשר ככה ואפשר גם אחרת‪.‬‬

‫החוקר‪/‬ת ככלי מחקר‬

‫מי שאני ומה שאני זה רלוונטי למחקר שאני עושה‪ .‬במחקר איכותני אפשר להסתכל על טקסטים‬
‫כמקור הנתונים שלנו‪ ,‬לנתח כדי להבין מה הם בעצם אומרים על איזושהי תופעה‪.‬‬
‫אפשר לעשות מחקר איכותני באמצעות תצפיות ‪ ,‬מתוך תפיסה שיש דברים שלא דווקא מדברים‬
‫עליהם אלא אפשר לראות ולהרגיש אותם כשנמצאים במקום‪.‬‬
‫אפשר לעשות מחקר איכותני באמצעות ראיונות ‪ .‬העניין בראיון שגם לאינטראקציה ביני לבין‬
‫המרואיין יש משמעות‪ .‬במידה ריבה המטרה היא לשמוע את החוויות של האנשים‪ ,‬אנחנו לא‬
‫מתרגמים מה שהבנו להכללות‪.‬‬
‫הערכה איכותנית היא גם סוג של מחקר איכותני‪ ,‬עושים הערכה למשל לתוכנית שעוזרת לנערות‬
‫במצוקה‪ .‬במחקר איכותני אפשר (פחות מקובל) לעשות גם מחקר אישי על עצמי החוקרת‪.‬‬

‫מחקר איכותני כולל הרבה דברים באותו זמן‬

‫הוא כולל גישות שונות‪ ,‬דברים שונים שעושים במחקר‪ .‬אלה שיטות שעוסקות במילים‪ ,‬לא‬
‫במספרים‪ .‬אפשר לדבר על המילים כאל נרטיבים‪ .‬שיטות שעוסקות במשמעויות‪ ,‬איזה משמעות יש‬
‫לדברים מסוימים אצל אנשים מסוימים‪.‬‬
‫איכותני=‬
‫האיכויות של הדברים (האופי שלהם)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מחפשים משמעויות ותהליכים שאנחנו לא מודדים אותם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חוקרת במחקר איכותני יוצאת מנקודת מוצא שהמציאות היא הבנייה של דברים‪ ,‬מתוך‬ ‫‪‬‬
‫גישה קונסטרוקטיביסטית‪ .‬אין מציאות אחת קבועה‪ ,‬המציאות היא סוג של הבניה‪ ,‬זה‬
‫דיאלוג בינינו לבין אחרים‪ ,‬בנינו לבין תופעות‪ ,‬יש לזה הקשרים שונים‪ .‬המחקר האיכותני‬
‫לא יכול להביא פיסת מציאות אותנטית אחת שגילנו במחקר שלנו‪ .‬אנחנו נקבל כל מיני‬
‫חוויות‪ ,‬מגוון‪ .‬מה שאנחנו מביאים כתוצר זה לא אמת אלא סוג של הבנייה‪ .‬זה משקפיים‬
‫שאנחנו שמים עלינו כשאנחנו באים לחקור באופן איכותני‬
‫במחקר איכותני חשוב מה הקשר‪ ,‬היחסים ‪ ,‬ביני כחוקרת לבין הדבר שאני חוקרת‪ .‬האם‬ ‫‪‬‬
‫אני באה מתוך התופעה או מבחוץ‪ ,‬מכירה או לא מכירה‪ .‬זה חשוב בתוך מחקר‪.‬‬
‫מחקר איכותני שם לב לקונטקסט והקשרים‪ ,‬איך הם מעצבים את החקירה‪ .‬הקשר יכול‬ ‫‪‬‬
‫להיות גם גאוגרפי‪ ,‬למשל איפה הראיונות נערכו‪.‬‬
‫יש הרבה דימויים וויזואליים‪ .‬מחפשים מה יש מתחת לפני השטח‪ ,‬לא רק מה שרואים אלא‬ ‫‪‬‬
‫ניסיון לייצר עומק "ראיונות עומק"‪ .‬אנשים יכולים להסתכל על אותו הדבר אבל לקבל‬
‫זווית אחרת‪ ,‬כל אחד מנקודת המבט שלו‪ .‬החווית הן שונות ואנחנו רוצים ללמוד עליהן‪,‬‬
‫אפילו אם יש גרעין משותף לחוויות‪ ,‬יש ניואנסים שונים‪.‬‬

‫‪ Denzin‬הגדיר מחקר איכותני כך‪ :‬גישה שחוקרת תופעות חברתיות (מדעי החברה‪ ,‬עסוקים‬
‫באנשים)‪ ,‬מחקר פרשני‪ ,‬מחקר נטורליסטי שנשען על הרבה שיטות‪.‬‬
‫חלק חשוב מהמחקר זה כתיבה‪ ,‬אם עושים תצפית או ראיונות צריך לתעד הכל‪ ,‬המילים הופכות‬
‫את מה שעשיתי לנראה‪.‬‬

‫מאפייני מחקר איכותני‪:‬‬

‫נטורליסטי ‪ -‬מחקר בעולם הממשי‪ ,‬לא סטרילי‪ ,‬לא לוקחים את זה למעבדה‪ .‬מנסים ללכת למקום‬
‫שבו התופעה נמצאת או לדבר עם האנשים בתוך ההקשר הזה‪.‬‬
‫מתמקד בפרט – יש מחקרים איכותניים על קבוצות או קהילות אבל הכוונה היא שבמחקר‬
‫איכותני יש חשיבות מיוחדות לחוויה הפרטנית‪ ,‬לחוויה של אנשים‪ .‬מתעניינים גם בחוויה יוצאת‬
‫דופן (משאר החוויות שאספנו במחקר)‪.‬‬
‫דינאמי‪ ,‬גמיש ומתפתח – כחוקרים נעמוד הרבה פעמים מול משהו לא צפוי שיאלץ אותנו לחזור‬
‫אחורה ולשנות משהו‪ .‬הרבה פעמים בגלל שאנחנו חוקרים דברים במרחב שהוא לא קבוע מראש‪.‬‬
‫יכול להיות שנתכננן איזה מערך או שאלת מחקר ואז ניגש לראיונות ונרגיש שזה לא עובד או‬
‫שהשאלה לא מתאימה לאוכלוסייה הזאת‪ .‬צריך לחשוב אם צריך לשנות משהו בתכנון שלי‪ .‬בשונה‬
‫ממחקרים אחרים במחקר איכותני התהליך הוא לא לינארי ‪ ,‬כי הרבה פעמים השלבים מתערבבים‬
‫וצריך לחזור אחורה‪ .‬המחקר האיכותני מתעניין גם בדרך ולא רק בסוף‪ .‬מעניין גם לשמוע אם‬
‫התחלנו בשאלה מסוימת אבל ראינו שהיא לא מתאימה למרואיינים למשל ושינינו לשאלה אחרת‪,‬‬
‫זה גם רלוונטי למחקר‪ .‬הדיאלוג עם אנשים לפני הריאיון גם מעניין במחקר איכותני‪.‬‬
‫פרשני – יש את הפרשנות של האנשים שאנחנו מדברים איתם‪ ,‬אנחנו שואלים על חוויה והם‬
‫מספרים על המציאות שלהם תוך כדי הפרשנות שלהם‪ ,‬זה לא בהכרח עובדות‪ .‬אני כחוקרת גם‬
‫עושה פרשנות על מה שאומרים ליד והמוקד של המחקר הזה הוא ניסיון לעשות פרשנות כדי להגיע‬
‫למשמעות‪ ,‬להבין מה המשמעות של הדבר הזה בחיים שלהם‪ .‬משמעות היא דינמית‪ ,‬משתנה‪,‬‬
‫חמקמקה‪ .‬אני כחוקרת מנסה להתקרב למשמעויות האלה ולהמשיג אותן‪ .‬זה מתקשר לשאלת‬
‫ההבניה כי זה מה המשמעות שאנשים מייחסים לדבר הזה שאנחנו חוקרים‪.‬‬
‫הוליסטי – המחקר האיכותני מסתכל על העולם כמשהו הוליסטי‪ ,‬לפי גישת הגשטלט‪ ,‬משהו שלא‬
‫מבודד משתנים‪ .‬ההקשר הוא תמיד חשוב‪ .‬איך האדם בסיטואציה‪ .‬אי אפשר לתאר תופעה מבלי‬
‫להתייחס להקשרים שלה ולהבין למה היא קשורה‪ ,‬זה משליך על איזה שאלות אני אשאל‪.‬‬
‫רפלקסיבי – יש במחקר איכותני עמדה של סובייקטיביות מודעת‪ .‬עמדה שמתנגדת‬
‫לאובייקטיביות‪ .‬אני בתוך המחקר מבינה שיש מקום ל‪-‬מי זאת החוקרת ומה היא מביאה לתוך‬
‫המחקר‪ .‬מי שקורא צריך לדעת מה הדהד אצל החוקר‪/‬ת במהלך המחקר או הראיונות‪ .‬אי אפשר‬
‫להיות אובייקטיבים ! אני כחוקרת צריכה להיות מודעת לסובייקטיביות שלי ולדעת איך זה עיצב‬
‫את המחקר שלי‪ .‬גם אם אני חיצונית לתופעה (אני לא חלק מהאוכלוסייה הנחקרת) זה משמעותי‪,‬‬
‫יש לזה משמעות במחקר ובניתוח הדברים‪ ,‬אני צריכה להיות רגישה לביוגרפיה שלי ולזהויות שלי‪.‬‬
‫אולי מדברים על משהו שמרחיב את גבולות המדע‪ ,‬לא עוסק באמת היסטורית אלא באמת‬
‫נרטיבית ובמשמעות של מה משהו מסוים אומר‪ .‬האובייקטיבי חשוב בתיעוד‪ ,‬לא לתקן את השפה‬
‫של מרואיינים‪ ,‬צריך להציג מי ראיינו‪ ,‬איפה ואיך‪.‬‬
‫אתי – שאלות של אתיקה ויחסי כוח מעסיקות את המחקר האיכותני במיוחד‪ ,‬יש חשיבות‬
‫מיוחדת‪ .‬בגלל שאני לא אובייקטיבית ונוצרים קשרים עם האנשים ויש מקום לחוויה‪ .‬יש עיסוק‬
‫באיך אני כחוקרת יכולה להיות קרובה ולהבין את החוויה אבל גם לשמור על ריחוק כחוקרת‪ .‬יש‬
‫מתח בין הקרבה‪ ,‬האמפתיה‪ ,‬המעורבות של החוקרת‪ ,‬לבין הרצון לשמור על ריחוק מסוים‪ .‬לרוב‬
‫מחקר איכותני חמוש בכוונות טובות‪ ,‬קולות של המוחלשים‪ ,‬דווקא הכוונות הטובות והעיסוק‬
‫בנושאים רגישים ובקבוצות מודרות מוסיף למורכבות שלנו בתוך המחקר‪ .‬זה שאנחנו באים עם‬
‫כוונות כאלה זה לא אומר שכל מה שאנחנו עושים שם במחקר הוא טוב‪ .‬לפעמים זה מאתגר אותנו‬
‫בסוגיות אתיות של צפינו מראש‪.‬‬

‫שיעור ‪:2‬‬

‫מה חוקרים איכותניים עושים?‬

‫צופים באירועים יומיומיים ויוצאי דופן בסביבה הטבעית‬
‫מעורבים עם האנשים שמשתתפים במחקר‬
‫כחוקרת איכותנית אני מנסה להתקרב להבין את הדברים מבפנים ולשמור על העמדה שלי‬
‫כחוקרת שזה להיות קצת בחוץ‪.‬‬
‫כחוקרת איכותנית אני צריכה לייצר את הנתונים‪ .‬אם אני צופה על משהו אני צריכה לכתוב כדי‬
‫שיהיה לי נתונים‪ ,‬אם אני מראיינת אני צריכה לתמלל את זה‪ .‬אין נתונים אם אני לא הפקרתי‬
‫אותם‬
‫תמיד מתבוננים על קונטקסט ולא מחפשים נקודה ספציפית כדי להבין איך א' משפיע על ב'‪ ,‬אלא‬
‫יש לנו תפיסה הוליסטית ביחס לדברים ואנחנו רוצים לראות איך הדברים מתקיימים בהקשר‬
‫חברתי ולא בחלקים‪ .‬יש כל מיני יחסי גומלין‬
‫מחקר שבו מפתחים אמפתיה למשתתפים‪ ,‬אנחנו לא רק מתעדים מרחוק‪ .‬בתוך התהליך נוצרים‬
‫יחסים וקשרים ביני לבין האנשים שמשתתפים במחקר וזה מעורר שאלות למי אני מחויבת בתוך‬
‫המחקר הזה‪.‬‬
‫המוקד זה החוויה הפרטנית אבל התפקיד שלי כחוקרת איכותנית זה לבדוק איך אותם חוויות‬
‫ואנשים קשורים למשהו רחב יותר של תרבות‪ ,‬זהות אתנית‪ ,‬מעמד‪ ,‬מגדר‪...‬‬
‫מצד אחד אנחנו קרובים ומתחקים אחרי תהליכים חברתיים אך עלינו לא לכפות את נקודת המבט‬
‫שלנו‪ ,‬זה אתגר כי אני מתבוננת דרך העיניים שלי והביוגרפיה שלי‪.‬‬

‫למה לי מחקר איכותני?‬

‫יש יותר ויותר מחקרים שנערכים תוך שימוש בכלים איכותניים‪ .‬לפעמים הצורך בא מהשטח‪,‬‬
‫כשמרגישים שיש משהו בשטח שלא מבינים ורוצים לברר באופן שלא נכנס לכלים כמותיים‪.‬‬
‫בעבודה סוציאלית יש הרבה עיסוק בהערכה‪ -‬האם ההתערבות עובדת? יש ניסיון לכמת את‬
‫האפקטיביות של התערבויות אבל יש משהו בחוויה של מקבלי השירות שמתפספס בניסיון להעריך‬
‫את זה כמותית‪ .‬לכן יש משהו במילים שלהם שצריך לעשות לו פרשנות והערכה‪.‬‬

‫מחקר איכותני ועבודה סוציאלית‬

‫באים להבין את נקודת המבט של המשתתפים ביחס למשהו‪ .‬זה עמדה שונה מאשר להיות עו"ס‬
‫שמטפלת‪ ,‬זה דורש הקשבה אחרת‪ ,‬פרקטיקות אחרות‪ .‬לפעמים יש דברים דומים ומשותפים בין‬
‫חוקרות לבין עו"ס‪:‬‬
‫כמו ההבנה שמטופלים הם שותפים בתוך התהליך ואנחנו מנסות להבין לעומק את החוויות‬
‫והעמדות שלהן‪ .‬ההבנייה של איך הם רואים את המציאות זה חלק משמעותי במחקר ובעבודה‪ .‬זה‬
‫אומר שנותנים מקום לחוויות שונות וסובייקטיביות‪ .‬יש למידה תוך כדי‪ ,‬התהליך הוא מתפתח‬
‫וגמיש ‪ ,‬הבנה שהדברים הם לא בדיוק כמו שתכננו וצריך לשנות משהו או לחכות למשהו‪ ,‬למידה‬
‫הדרגתית‪ ,‬התפתחות מחשבתית‪ .‬יש ראייה הוליסטית‪ .‬הכלים והמיומנויות שמשתמשים בהם‬
‫במחקר איכותני הם מוכרים ‪ ,‬הם יכולים לשמש גם בעבודה כעו"ס ולהפך‪ .‬הרפלקציה גם היא‬
‫משותפת בין מחקר איכותני לבין עבודה סוציאילת‪.‬‬

‫מחקר איכותני כמוזיקת ג'אז‬

‫ללא תווים מדויקים‪ .‬מבני עומק זה התשתית‪ ,‬הבסיס שעליה המוזיקה או המחקר מתפתחים‪,‬‬
‫ההנחות יסוד הפילוסופיות האפיסטמולוגיות שמניחות את התשתית לאיך מחקר איכותני אמור‬
‫להתנהל‪ ,‬מה תפיסת העולם שלו‪ .‬במבנים האלה יש כל הזמן התפתחות של סגנונות ייחודים‪ ,‬זה‬
‫מייצר מתח בין מה חייב להיות לבין מה החופש שלנו לעשות דברים‪ .‬יש פרדוקס של מבנה וחופש‬
‫‪ .‬יש אופי של אלתור‪ ,‬זה אומר משהו יצרתי‪ .‬במחקר איכותני יש חופש‪ ,‬יצירתיות ואלתורים‬
‫(במובן הטוב שלהם)‪ .‬לא צריך רק לרכוש סוגי ידע על איך מחקר איכותני עובד אלא יש גם הרבה‬
‫דברים פרטניים‪ ,‬קטעי סולו שלנו‪ ,‬שאנחנו יכולים לאלתר‪ .‬יש עמדה של הכלה‪ ,‬נותנים לעמדות‪,‬‬
‫קולות ופרשנויות שונים להיכנס למחקר‪ .‬הטריק הוא לנסות להרגיש את המוזיקה‪ ,‬להבין מתי‬
‫התרחקנו מהשפה האיכותנית והמחקר האיכותני‪.‬‬
‫המחקר שלנו זה יצירה שיש בה קולות שונים ונקודות מבט שונות‪.‬‬

‫שיעור ‪:3‬‬
‫מבחינה היסטורית בתוך מחקר יש דגש על מחקר כמותי‪ .‬זאת הראייה שקיבלנו לאורך שנים‪,‬‬
‫מתוך המדעים המדויקים‪ ,‬זה גם בגלל הטכנולוגית‪ ,‬מחשבים שאפשרו לאסוף ולנתח‬
‫סטטיסטיקה‪ .‬עם הזמן מתחילים להישמע קולות אחרים שמבקרים את הדעה המקובלת הזאת‪.‬‬
‫קולות שמתחילים לשאול האם המחקר שנעשה מתאים למחקר במדעי החברה‪ ,‬כשאנחנו רוצים‬
‫ללמוד למה אנשים מתנהגים ככה ואיך הם חווים את הדברים האם אנחנו יכולים להשתמש‬
‫בכלים כאלו של מחקר כמותי? כשאנחנו חושבים על מחקר איכותני אנחנו יודעים שהוא שואב‬
‫מכל מיני גופי ידע ותאוריות‪.‬‬

‫תרומות אידיאולוגיות‪:‬‬
‫פוסט מודרניזם ‪ -‬אולי התרומה הגדולה ביותר למחקר האיכותני‪ -‬זה מתייחס לחשיבה או גוף ידע‬
‫שמבקר את התאוריות והנחות היסוד שעד אז דיברו עליהן בתקופה המודרנית‪ .‬תאוריות ששמות‬
‫דגש על טכנולוגיה‪ ,‬רציונליות‪ ,‬הסקת מסקנות פורמלית‪ ,‬על הבנות אוניברסליות (שכולם מתנהגים‬
‫ככה)‪ .‬הגישה הפוסט מודרנית התחילה להגיד שידע אף פעם לא מנותק מהיבטים חברתיים כמו‬
‫מעמד‪ ,‬מגדר‪ ,‬גזע‪ .‬יש היררכיה של כוחות ששולטת בידע ומייצרת ידע בדרך מסוימת‪ .‬בתוך המחרב‬
‫הזה ממעטים מידע שבא ממיעוטים או ממי שלא נמצא ב ‪ . main stream‬התאוריות בתוך הפוסט‬
‫מודרניזם אומרות בו נפרק את הידע‪ ,‬נבין איך הוא נוצר‪ ,‬איך הוא מתעצב‪ ,‬בו נראה איזה‬
‫היררכיות מייצרות לנו ידע בצורה מסוימת ולא בדרך אחרת‪ .‬פוסט‪-‬מודרניות יוצאת נגד ההבחנה‬
‫בין תרבות גבוהה ותרבות נמוכה‪ ,‬מי בעצם קבע שזאת תרבות גבוהה? בפוסט מודרניות איך‬
‫הבחנה כזאת‪ ,‬יש הסתכלות שמפרקת את ההיררכיות או מצביעה עליהן‪.‬‬
‫תיאוריה ביקורתית – מוכר מסוציולוגיה‪ ,‬זה הרבה תאוריות שמה שמשותף להן זה העיסוק בכוח‬
‫ובחשיפה של תנאים שמייצרים עדיפות לקבוצות מסוימות ונחיתות לקבוצות אחרות והרבה‬
‫מהתאוריות הביקורתיות מנסות לחשוף את יחסי הכוח האלה ולקדם שינויים חברתיים‪ ,‬לחפש‬
‫איך ידע נוצר בעקבות אי‪-‬שוויון בכל מיני הקשרים‪ .‬איך מגופי הידע שמאוד תורמים לאיך שמחקר‬
‫איכותני נראה‬
‫פמיניזם – גישות פמיניסטיות שתרמו לאיך מחקר איכותני נראה‪ ,‬איך עושים ראיון‪ ,‬איך אני לא‬
‫מפעילה כוח על המרואיינים‪ ,‬איך מייצרים יחסים שוויוניים עם המשתתפים‪ .‬גישות שאמרו איך‬
‫יש היסטוריה שנשלטת על ידי גברים שהם קובעים איך ידע נוצר‪ ,‬מה זה ידע ואיך חוקרים אותו‪.‬‬
‫מחקר פמיניסטי מציע אלטרנטיבה‪ ,‬לא חייב מחקר שמנצל את הנבדקים‪ ,‬איך החוקרת יכולה‬
‫להיות מודעת למה שהיא מביאה איתה‪ ,‬לכוח שלה‪.‬‬

‫איך עושים מחקר?‬

‫מדובר על פעילות שבאה לייצר ידע‪ .‬צריך לאסוף נתונים‪ ,‬לנתח אותם ולהסיק מסקנות‪ .‬בדרך כלל‬
‫יש שאלה שהצגנו‪ ,‬סוגייה חברתית ובאמצעות איסוף נתונים אנחנו מספקים תשובה לשאלה‬
‫הזאת‪.‬‬
‫יש שיטות מחקר‪ -‬אוסף הדרכים שבאמצעותן עושים מחקר‪ .‬יש קריטריונים שמכוונים אותנו בין‬
‫שיטות מחקר שונות‪ ,‬האם זה נתונים שאפשר לכמת ולמדוד‪ ,‬האם עושים עבודה באופן לינארי בין‬
‫השלבים או שזה עבודה שהיא בצורה של ספירלה ומעגל‪ ,‬לפעמים חוזרים אחורה בשלבים‪.‬‬
‫התשובות האלו לוקחות אותנו לסוגים שונים של מחקרים‪.‬‬

‫ביקורות שהובילו להתפתחות של מחקר איכותני‪:‬‬

‫במחקר כמותי יש דגש רב על תאוריה‪ .‬הביקורת הייתה איך התאוריה רלוונטית לנו ולחיים‬
‫הפרטיים שלנו? אולי אם נביא נתונים איכותניים נוכל ללמוד יותר על מה רלוונטי לחיים של‬
‫אנשים‪ .‬מחקר כמותי מתהדר בהרבה דברים אך האם הוא לוקח אותנו למשמעות? להקשר החיים‬
‫של האדם? מה קורה למקרים יוצאי דופן? איך אנחנו יכולים לדבר עליהם‪ ,‬ללמוד עליהם‪ ,‬להבין‬
‫מה גורם לאנשים שונים לעשות דברים מסוימים? יש ביקורת שאומרת שהחוקר‪/‬ת נמצאת במקום‬
‫אז למה לא יודעים עליה שום דבר? שאלות שנגעו בדברים האלה של מחקר כמותי‪ .‬חלק‬
‫מהביקורות אמרו אם נכניס לתוך מחקר כמותי קצת ידע איכותני אז זה יספיק‪ ,‬גם נעביר‬
‫שאלונים וגם נעשה כמה ראיונות‪ .‬יש ביקורת שאומרת שגם זה לא מספיק‪ ,‬צריך לשנות את‬
‫המחשבה שלנו לגמרי ולחשב מסלול מחדש‪.‬‬
‫ביקורת נוספת קשורה לדילמת אתיק‪-‬אמיק‪:‬‬
‫אמיק= נקודת מבט פנימית של המשתתף במחקר‪ ,‬של התרבות שאותה אנחנו בודקים‪ .‬אותם‬
‫מונחים ופרשנויות שייכים למשתתפים‪ .‬במחקר איכותני יש לנו את היכולת לחשוף עמדות פנימיות‬
‫אמיקיות של התרבות שאנחנו חוקרים‪ .‬זה חשוב במיוחד כלפי הביוקרת על מדעי החברה שהם‬
‫עסוקים ב‪ main stream‬ולא באנשים שחיים בשוליים‪.‬‬
‫אתיק= נקודת מבט חיצונית‪ ,‬איך אני מסתכלת על הדברים מבחוץ כחוקרת‪ .‬הדילמה באה מתחום‬
‫האנתרופולוגיה‪ ,‬מחקרים אתנוגרפיים שמדברים על איך התאוריה האנתרופולוגית המערבית היא‬
‫זאת שהכתיבה את איך שהמחקרים נראו‪ ,‬התרבות של החוקרת הנחתה את הממצאים‪.‬‬
‫במחקר איכותני אנחנו קוראים לזה דילמה כי אנחנו כחוקרות רוצות להתקרב למקומות של‬
‫ההבניה של המשמעות‪ ,‬אנחנו רוצים להבין איזה משמעות המרואיינים שלנו מייחסים לעצמם‬
‫ולביוגרפיה שלהם‪ .‬מצד אחד יש את הנקודת מבט הפנימית שקרובה לחוויה שלהם‪ ,‬מצד שני אני‬
‫גם חוקרת ואני צריכה להכניס את זה בתוך מילים ומושגים מהספרות והתאוריה‪ .‬אני צריכה‬
‫לשמור על ריחוק שיאפשר לי לנתח את הדברים האלה ולשים אותם מול דברים אחרים שאני‬
‫רואה בשדה‪ ,‬הסתכלות חיצונית‪ .‬מה שאני מביאה למחקר זה הקולאז' שמורכב גם מנקודת מבט‬
‫הפנימית שאני מנסה להגיע אליה ולהתקרב אליה אבל היא מתווכת דרך נקודת המבט שלי‪.‬‬

‫שיעור ‪: 4‬‬
‫המעבר מכומתי לאיכותני‪ ,‬יש ביקורות שונות כפי שציינו כלפי המחקר הכמותי‪ .‬התאוריה אולי‬
‫מרחיקה אותנו מהרלוונטיות לחיים של אנשים ויש מחשבה שנתונים איכותניים יכולים לתת את‬
‫ההיבט הזה‪ .‬מחקר כמותי לא מצליח לספק מספיק ידע על המשמעות שאנשים מעניקים לדברים‬
‫שהם עושים‪ .‬יש קושי עם הכללות‪ ,‬הן משמעותיות מבחינה סטטיסטית אך עדיין לא תמיד ניתנות‬
‫ליישום על מקרה פרטי‪ .‬מחקר איכותני נותן לנו להגיע למקרים פרטניים ולא להתעקש דווקא על‬
‫האישוש וההפרכה של תאוריות‪ .‬עולות שאלות גם על המיקום של החוקרת ואיך הוא מעצב את‬
‫המחקר‪ .‬המחקר הכמותי מתיימר לאובייקטיביות אבל החוקרת היא לא במאת זבוב על הקיר ויש‬
‫לה קשר ואינטראקציה עם הדבר שהיא חוקרת‪ .‬דיברנו על נושא ה‪-‬אמיק ואתיק‪ .‬יש נטייה בתוך‬
‫מחקרים כמותיים‪ ,‬בגלל הקושי להתקרב למשמעות של מקרים פרטניים‪ ,‬הם נשארים יותר‬
‫קרובים לאתיק‪ ,‬לנקודת מבט החיצונית‪ .‬מחקר איכותני יכול לקרב אותנו לנקודת מבט אמית‪.‬‬

‫פרדיגמה‪:‬‬
‫יש כל מיני הגדרות לפרדיגמות‪ .‬כשמדברים על פרדיגמה מדברים על אמנות שיש לנו ביחס לאליך‬
‫העולם פועל ‪ ,‬אוסף של אמונות שמכוונות את מה שאני חושבת על המחקר‪ .‬פרדיגמה מחקרית‬
‫תגיד לי מה אני יכולה לחקור ומה לא ‪ .‬אם אני בוחרת פרדיגמה מסוימת היא משרטטת לי עולם‬
‫שבתוכו אני מבחינה מה מתאים למחקר‪ ,‬להתאים בין מה שמחקר איכותני יכול לעשות לבין מה‬
‫שאני רוצה לדעת כי יכול להיות שמה שאני רוצה לברר מחקר איכותני לא מתאים לזה‪ ,‬הוא לא‬
‫יכול למדוד‪ .‬יש שאלות שמחקר איכותני לא יכול לענות עליהן‪ .‬הפרדיגמה היא גם מסגרת‬
‫פרשנית ‪ ,‬כל מחקר הוא איזשהו מערך פרשני‪ ,‬אנחנו מפרשים את איך שהעולם פועל‪ .‬פרדיגמה‬
‫היא גם מערך של אמנות ופרשנויות שיש לנו מבלי שאנחנו עוצרים להצהיר עליהן‪ .‬אמנות בסיסיות‬
‫שעל המצע הזה נמצא המחקר שלנו ‪ ,‬זה הבסיס‪ ,‬זה מגדיר איך ניגש למחקר‪ ,‬איזה סוג בעיה‬
‫נחקור‪ ,‬איך נחקור ומה יש לנו להגיד לגבי זה‪ .‬הבסיס זה האמנות שלנו‪ ,‬הרבה פעמים פחות מודע‪.‬‬
‫מחקר כמותי ומחקר איכותני אלו שתי פרדיגמות מחקר שונות‪.‬‬
‫כל פרדיגמה צריכה להתמודד עם ‪ 3‬שאלות מרכזיות‪( :‬לפי התשובות נדע באיזה פרדיגמה‬
‫להתמקד)‬
‫שאלה אונטולוגית‪ :‬אונטולוגיה – מתייחסת למציאות‪ .‬אולי השאלה הכי בסיסית‪ ,‬מה אנחנו‬
‫חושבים על המציאות‪ ,‬על האופי של העולם‪ ,‬מה קיים ומה לא קיים‪ .‬לפי התשובות נבחר פרדיגמה‪.‬‬
‫שאלה אפיסטמולוגית‪ :‬אפיסטמולוגיה – תורת ההכרה‪ ,‬זה אומר איך אני יודעת את מה שאני‬
‫יודעת? על סמך מה? שאלות של מה זה ידע ומה זה מדע? מה היחסים ביני כחוקרת לבין הדבר‬
‫שאני חוקרת‪ ,‬על סמך מה אני אומרת את הדברים שאני אומרת? מה זה סוגים של ידע?‬
‫שאלה מתודולוגית‪ :‬מתודולוגיה – כיצד חוקרים‪ .‬איך אני יכולה לחקור את מה שאני חושבת‬
‫שקיים ואני רוצה להגיע אליו מתוך היחסים‪ .‬איך אני אוספת ידע על אותו עולם שאני חושבת‬
‫שקיים ואותה המציאות‪ .‬מה השיטה והחוקים שלנו לערוך את המחקר הזה‪ .‬איך החוקרת יכולה‬
‫למצוא את מה שהיא חושבת שאפשר לדעת על המציאות‪.‬‬

‫‪ 3‬פרדיגמות‪:‬‬
 ‫פרדיגמה (פוסט) פוזיטיביסטית‪:‬‬
‫פוזיטיביזם במובן של המחקר כפי שהוא היה נהוג במשך מאות שנים‪ .‬חוקרים שמאמצים כלים‬
‫מעדיים כדי להבין את העולם‪ .‬מחקר שהוא סטרילי‪ ,‬ניטרלי‪ ,‬אובייקטיבי‪ .‬אנחנו נתייחס‬
‫לפוזיטיביסטית ולפוסט פוזיטיביסטית ביחד‪ ,‬לא נתמקד בהבחנה ביניהם‪ .‬מתוך המבט של‬
‫הפרדיגמה הזו‪:‬‬
‫השאלה האונטולוגית – המציאות‪ ,‬קיימת מציאות אובייקטיבית שנמצאת מחוץ לנו כחוקרים‬
‫וכצופים‪ .‬המציאות קיימת בלי קשר אלינו‪ ,‬היא ממשית‪ ,‬אפשר למדוד אותה ולתעד אותה‪ .‬יש‬
‫תופעות חברתיות במציאות ויש להן חוקיות‪ ,‬אני כחוקרת צריכה להבין מה החוק‪ ,‬למה אנשים‬
‫מתנהגים בדרך מסוימת‪ ,‬איך הם מתנהגים‪ ...‬יש אמת מוחלטת ואני כחוקרת רוצה לנסות להגיע‬
‫אליה ולצפות בה כמו שהיא‪ .‬לינקולן וגובה קוראים לזה ריאליזם נאיבי – "ראליזם" זה מציאות‬
‫אמיתית‪" ,‬נאיבי" זאת התפיסה הביקורתית שלהם כלפי זה‪ .‬הם חושבים שזה נאיבי לחשוב שיש‬
‫מציאות אובייקטיבית שאני כחוקרת יכולה לתעד מבלי להשפיע עליה‪ .‬התפיסה הפוזיטיביסטית‬
‫היא שהמחקר יכול להראות לנו את הסיבה והתוצאה‪ .‬המטרה של החוקרים היא לצפות ולהגיע‬
‫לדברים כפי שהם נמצאים שם בחוץ‪.‬‬
‫השאלה האפיסטמולוגיה – התשובה הפוזיטיביסטית‪ :‬אפשר להיות אובייקטיבים ביחס לדבר‬
‫שאני חוקרת‪ .‬יש יחסים אובייקטיבים ביני כחוקרת לבין מה שאני חוקרת‪ ,‬אני לא קשורה לדבר‬
‫הזה‪ ,‬אני לא משפיעה עליו‪ .‬התפיסה שהידע נמצא באותה מציאות ואני צריכה לגלות את‬
‫המציאות‪ .‬אפיסטמולוגיה דואלית‪ -‬יש אותי כחוקרת ויש את המציאות‪/‬התופעה‪ ,‬אלה שני דברים‬
‫שמתקיימים במקביל‪ ,‬בנפרד‪ .‬הידע נמצא שם ואני כחוקרת צריכה לגלות אותו‪ ,‬הידע הזה הוא‬
‫אמת‪ -‬הממצאים נתפסים כאמת‪.‬‬
‫השאלה המתודולוגית – השיטות שלי הן למצוא את החוקיות‪ ,‬הסיבתיות‪ ,‬להבין איך דברים‬
‫עובדים ולמדוד אותם‪ ,‬מדובר על שיטות כמותיות‪ .‬המתודולוגיה היא מתודולוגיה שאמורה לאזור‬
‫לנו להבין את הדברים ולכן יש בידוד של משתנים‪ ,‬אם אני רוצה להבין איך משהו עובד אז צריך‬
‫לקחת תאוריה‪ ,‬לגזור השערה‪ ,‬ללכת ולבדוק אותה על הפרטים כדי לאושש או להפריך אותה‪ .‬זה‬
‫הבסיס שממנו נובע מחקר כמותי‪ .‬יש דדוקציה= הסקת מסקנות למעלה למטה‪ ,‬מהכלל אל הפרט‪.‬‬

‫פרדיגמה פרשנית‪-‬הבנייתית (קונסטרוקטיביסטית)‪:‬‬

‫השאלה האונטולוגית – שאלת המציאות – התפיסה בפרדיגמה הזאת היא שהמציאות היא הבנייה‬
‫חברתית‪ .‬אנחנו כל הזמן מבנים סיטואציות חברתיות לכן אין מציאות אחת‪ .‬יש מציאויות רבות‪.‬‬
‫התפיסה של העולם הוא שהוא עולם חברתי מורכב‪ ,‬לא רק של סיבה ותוצאה‪ ,‬יש הרבה קשרים‬
‫הדדים ואי אפשר לחקור אותם בנפרד‪ .‬לינקולן וגובה מדברים על זה בהקשר של רלטיביזם‪ -‬יש‬
‫מציאויות‪ ,‬אז אם יש יותר ממציאות אחת אנחנו מדברים על מציאות שהיא יחסית‪ ,‬היא תלויה‬
‫בכל מיני דברים‪ .‬זה לא אותה מציאות בכל מקום ועבור כל אחד‪ .‬יש הבניות‪ ,‬הבניות מנטליות‬
‫שאנחנו מבנים מציאות ומייצרים אותה בתוך דיאלוג עם אנשים‪ ,‬כוחות חברתיים‪ ,‬ביוגרפיות‬
‫ועוד‪ .‬אנחנו לא יכולים להפריד בין החוקרת לבין מה שהיא חוקרת‪ ,‬אנחנו לא יכולים להביע עמדה‬
‫אובייקטיבית כלפי התופעה‪ .‬אני כצופה אני חלק מהדבר שאני צופה בו‪ .‬אני כחוקרת צריכה להיות‬
‫מודעת לדברים האלה‪.‬‬
‫השאלה האפיסטמולוגית – מחקר שמייצר ידע‪ .‬אנחנו עושים הבניות והמציאות היא הבניה‬
‫חברתית‪ ,‬מילים יוצרות משמעות‪ ,‬אז גם אני כחוקרת אני חלק מהתהליך של הבניית ידע וייצור‬
‫ידע‪ ,‬בעצם הממצאים הם נוצרים תוך כדי המפגש שלי כחוקרת עם התופעה‪ .‬זה לא שהידע נמצא‬
‫שם ואני צריכה לגלות אותו‪ ,‬אלא המחקר מייצר ידע ואני משתתפת בזה‪ .‬העולם הוא מורכב כי‬
‫אין סיבה ותוצאה אלא משהו מורכב‪ ,‬אני כחוקרת לא יכולה לנתק את התופעה ממשתנים‬
‫מסוימים‪ .‬אני רוצה להבין תופעות כאיזשהו ישות מורכבת של משמעויות‪ .‬לינקולן וגובה מדברים‬
‫על דיאלוגיות שהיא המשא ומתן ביני כחוקרת לבין המשתתפים והמציאות שאני חוקרת‪ ,‬איך‬
‫הדברים מתהווים בתוך הדיאלוג הזה‪ .‬כי שני הצדדים משתתפים בדיאלוג‪ ,‬גם החוקר וגם‬
‫המרואיין‪.‬‬
‫השאלה המתודולוגית – איך אני רוצה לחקור את התופעה‪ .‬אני מניחה שיש מציאות יחסית‪,‬‬
‫רלטיביסטית‪ .‬יש אפיסטמולוגיה אינטראקטיבית כי יש קשר בין החוקרת לבין מה שנחקר‪ .‬אז אני‬
‫צריכה גם שיטות מחקר שיתאימו לזה‪ .‬אם אני עוסקת בחיפוש של הבניות ומשמעות אז אני‬
‫כחוקרת רוצה להיות קרובה לדבר ולהבין איך ההבניה נוצרת‪ .‬אז אני צריכה להתקרב למרואיינים‬
‫שלי‪ ,‬להבין מתוך המבט שלהם‪ .‬זה לוקח אותנו לשאלות אינדוקטיביות במובן הזה שאנחנו לא‬
‫לוקחים השערה ואז הולכים לבדוק אם פרטים מסוימים מקיימים אותה או לא אלא אנחנו‬
‫הולכים אל האנשים‪ ,‬לא מנסים לפרק למשתנים‪ ,‬לא מנסים לשלוט במציאות ולעשות מניפולציות‪.‬‬
‫אנחנו מנסים להבין את הדברים כפי שאנשים עצמם חווים אותם ומתכוונים אליהם בתוך‬
‫ההקשרים שלהם‪ .‬הדרך שלי כחוקרת היא להיות קרובה להבניה הזאת‪ .‬יש שיטות שמנסות לחפש‬
‫משמעות‪ ,‬להבין מה המשתתפים עצמם (מדובר על מדגמים קטנים) חווים‪ .‬הלמידה היא לא‬
‫לינארית (לפי שלבים)‪ ,‬אלא חוזרים אחורה הלוך ושוב בשלבים‪ ,‬יש תנועה ספירלית‪ .‬לינקולן וגובה‬
‫מדברים עם הרמנויטיקה – פרשנות‪ ,‬היכולת שלי לעשות פרשנות לחוויית החיים ל המשתתפים‪.‬‬
‫היכולת של המשתתפים בעצמם לעשות פרשנות לחוויה שלהם‪ .‬ההבניות ממוצאות בתוך‬
‫אינטראקציה‪.‬‬

‫הפרדיגמה הביקורתית‪:‬‬
‫זה לא תאוריה אחת‪ ,‬זה מושג שכולל הרבה תאוריות וגופי ידע‪ ,‬כמו מרקסיזם‪ ,‬פמיניזם ועוד‪ .‬מה‬
‫שמשותף לכל הגופי ידע האלה זה עיסוק בשאלות של שליטה‪ ,‬דיכוי‪ ,‬גם מבחינה היסטורית‪ .‬הרבה‬
‫תאוריות ביקורתיות עוסק במאבקים חברתיים‪ ,‬אי שוויון‪ ,‬שינויים חברתיים‪ .‬יש עניין איך ידע‬
‫נוצר בעקבות אי שוויון‪ .‬איך קבוצות נחותות משתתפות בתהליך ייצור ידע‪ .‬כל הדברים האלה‬
‫משותפים למחשבה ביקורתית‪ .‬ההבדל בין הפרדיגמה הביקורתית לקונסטרוקטיביסטית זה הדגש‬
‫הביקורתי‪.‬‬
‫השאלה האונטולוגית ‪ :‬השאלה של המציאות – מדברים על מציאות שהיא הבניה והפרדיגמה‬
‫הזאת אומרת שאנחנו צריכים להסתכל על תהליכים היסטוריים‪ .‬לא סתם להגיד יש הבניות‪ ,‬צריך‬
‫לראות איך הבניות מסוימות תפסו ואחרות לא‪ ,‬איך יש הבניות שאנחנו תופסים כמשהו טבעי‪,‬‬
‫אנחנו מניחים שגברים עושים ככה ונשים עושות משהו אחר‪ .‬הבניה שנוצרה על ידי אנשים בתוך‬
‫מרחב שיש בו יחסי כוח‪ ,‬לא סתם הבניה שקורת באופן טבעי וחופשי‪ .‬לא כל ההבניות מתקיימות‬
‫כל הזמן‪ ,‬יש הבניות מוגבלות בגלל תהליכים היסטוריים ומבני כוח‪ .‬יש מציאויות רבות והבניות‬
‫והדגש הוא על תהליך היסטוריים ויחסי כוח‪ .‬לינקולן וגובה קוראים לזה ריאליזם‪/‬רליטיבזם‬
‫והדגש שלהם זה על היסטורי‪ ,‬איך המציאות המובנת התעצבה על ידי קבוצות כוח וערכים‬
‫מסוימים שעם הזמן הם נראים לנו ממשיים‪ ,‬אמיתיים‪ ,‬טבעיים‪ .‬הביקורתית תשאל איך הגענו‬
‫למצב הזה של ההבניות‪.‬‬
‫השאלה האפיסטמולוגית‪ :‬מה הידע והאופי של המחקר‪ -‬התפיסה של הפרדיגמה הביקורתיות זה‬
‫שהמחקר שלנו הוא אקט פולטי‪ .‬המחקר תמיד עושה משהו בתוך המציאות והשיח הקיימים‪ ,‬או‬
‫שהוא מחזק או שהוא מתנגד‪ ,‬לכן כל מחקר הוא אקט פוליטי‪ .‬אני עושה את המחקר ואני צריכה‬
‫לבחור עמדה‪ ,‬אני מעורבת כחוקרת‪ .‬המטרה של מחקרים ביקורתיים זה לחשוף את המבנים ואת‬
‫יחסי הכוח שמעצבים לנו מציאויות‪ .‬אני רוצה להראות במחקר שלי איך אידיאולוגיות מסוימות‬
‫מעצבות ומשמרות ומייצרות מצב‪ .‬התפיסה היא שמחקר הוא סוג של פעולה‪ .‬לינקולן וגובה‬
‫מדגישים שבפרדיגמה הזו יש עניין של תיווך ערכים‪ ,‬ידע הוא לא מנותק או תלוש מהיבטים שונים‬
‫של מוצא‪ ,‬מגדר‪ ,‬מעמד‪ ,‬ערכים‪ ,‬אמונות וכו'‪ .‬הדברים האלה מעצבים את המחקר והממצאים‬
‫שלנו‪ .‬במחקרים ביקורתיים בדרך כלל יש חלק בולט של רפלקסיביות‪ ,‬אנחנו נשמע על החוקרת‬
‫והדברים שצריך לדעת שעיצבו את המחקר שלה ואולי גם השפיעו על הפרשנות שלה‪ .‬הדגש זה‬
‫שהממצאים לא רק מתהווים אלא הם גם קשורים בערכים שלי ושל המשתתפים ואיזה השלכות‬
‫יש לה בתוך המחקר‪ .‬המחקר בא לחשוף יחסי אי שוויון ותהליכים היסטוריים שעיצבו את‬
‫המציאות שלנו ונראים בעינינו כטבעיים‪ ,‬התפיסה היא שניתן להשיג את זה בתוך דיאלוג שיש בו‬
‫אפשרות למשא ומתן‪ ,‬גם החוקרת וגם המרואיינים משתתפים בתהליך של הבנה מחדש של‬
‫הנושא‪ .‬ידע הוא לא משהו שמצטבר באופן מוחלט‪ ,‬בתוך המפגש שלי כחוקת עם המרואיינים נוצר‬
‫דיאלוג שמצריך מאיתנו לבדוק את האמונות שלנו מחדש‪ ,‬יכול להיות שגם אני כחוקרת אתעמת‬
‫עם אמונות שיש לי ביחס לדברים האלה‪ .‬משהו עמוק ביחס לדיאלוגיות עם המרואיינים‪ ,‬משא‬
‫ומתן מורכב ביחס לאיך המציאות הזו מתעצבת‪.‬‬
‫השאלה המתודולוגית‪ :‬המחקר יכול וצריך לתרום‪ ,‬לשנות משהו ולעזור גם לקבוצות מודרות‪.‬‬
‫אנחנו נראה בתוך מחקרים ביקורתיים ניסיונות להתמודד עם זה‪ .‬יותר מחקרים משתפים‬
‫שנותנים יותר מקום לאנשים‪ ,‬לא חוקרים אותם אלא איתם‪ .‬מישהו מהקבוצה הנחקרת עוזר‬
‫לעצב את המחקר‪ .‬דגש על הרפלקציה של החוקרת כדי שנוכל לדבר על ממצאים מתווכי ערכים‪.‬‬
‫שומעים יותר את הקול של החוקרת‪ .‬יש דיאלוג דיאלקטי‪ ,‬בהמשך למה שאמרנו על המשא ומתן‪,‬‬
‫הדיאלוגיות של החוקרת עם המרואיינים ואיך הפרשנות של הממצאים נכנסת לתוך המתודולוגית‪.‬‬

‫שיעור ‪: 5‬‬
‫ההבדלים האפיסטמולוגיים‪ ,‬אונטולוגים ומתודולוגיים יש להם משמעות גם לתכלס של המחקר‪.‬‬
‫מבחינת מטרת המחקר‪ :‬מחקר כמותי שיוצא מתוך פרדיגמה פוזיטיביסטית בעצם המהלך שלו זה‬
‫לקחת השערות ולבדוק אותן‪ ,‬עיסוק בשאלות של השפעה וסיבתיות‪ .‬במחקר איכותני אנחנו לא‬
‫בודקים השערות‪ ,‬אנחנו רוצים לשאול‪ ,‬ללמוד ולחקור אבל לא דרך בדיקה של השערות ספציפיות‬
‫ובהמשך לכך אנחנו גם מתעניינות בדרך ולא רק בתוצאה‪ .‬לא רק מה אנשים ענו לי כשהתחלתי‬
‫להקליט את הריאיון אלא גם דברים מסביב‪ ,‬למשל גם אלה שלא רצו להתראיין רלוונטיים כסוג‬
‫של חומר‪ .‬אלו השערות שנוצרות כתוצאה מהמחקר האיכותני‪ ,‬אחרי שאני פוגשת אנשים על סמך‬
‫זה אני מנסחת השערות שונות‪ .‬כחלק מהתפיסה גם ה‪-‬איך שעושים את המחקר משתנה‪ ,‬איך‬
‫יראה מערך המחקר שלנו‪ .‬במחקר כמותי המערך הוא ברור מראש‪ ,‬מה המשתנים‪ ,‬איך מגדירים‬
‫אותם ואיך מודדים‪ .‬במחקר איכותני השאלות יותר כלליות והמטרות יותר כלליות אז גם המערך‬
‫לא יכול להיות כזה ספציפי‪ ,‬הוא יותר כללי ודברים שאנחנו מבינים תוך כדי גורמים לנו לשנות את‬
‫המערך‪ .‬מבחינת מדגם‪ :‬במחקר איכותני המדגמים הם קטנים יותר משמעותית והם לא מייצגים!‬
‫מה שכל כך חשוב במחקר כמותי לא מתקיים במחקר איכותני‪ .‬מי שהתופעה והמחקר לא קשור‬
‫אליו לא רלוונטי לי‪ .‬במחקר איכותני החוקרת מעורבת‪ ,‬שומעים את הנוכחות של ברמות שונות‪,‬‬
‫מתקיים דיאלוג בין החוקרת למשתתפים‪ .‬התפיסה במחקר איכותני היא שהאנשים שמשתתפים‬
‫הם לא מושא למחקר באופן פשוט‪ ,‬לכן הרבה פעמים במחקר איכותני המרואיינים הם לא‬
‫"נחקרים" אלא "משתתפים"‪ .‬מבחינת נתונים במחקר כמותי הנתונים הם מספרים‪ ,‬יש כלים‬
‫לעשות ניתוח כמותי‪ ,‬סטטיסטי‪ .‬במחקר איכותני הנתונים הם פשוט מאוד הרבה מילים‪ ,‬צריך‬
‫לדעת לבנות טיעון‪ ,‬להציג חוויה‪ ,‬תפיסה של אנשים‪ ,‬משמעות‪ ,‬זה מצריך יכולת כתיבה‪ .‬בדרך כלל‬
‫יש בסיס תיאורי‪ ,‬גם במחקר איכותני יש תוכנות שעוזרות לעשות את תהליך ניתוח הנתונים‪.‬‬

‫מחקר כמותני‬ ‫מחקר איכותני‬

‫המציאות‬ ‫אחת‪ ,‬בלתי תלויה בחוקר‪ ,‬ניתנת‬ ‫מציאויות מרובות‬

‫לחקירה אובייקטיבית‬ ‫חברתית‬ ‫מציאות כהבנייה‬
‫סובייקטיבית‬

‫החוקר ביחס למחקר‬ ‫צריך לשמור על ריחוק‪ .‬ניטרליות‬ ‫סובייקטיביות מודעת‬

‫תיאור אובייקטיבי‬ ‫תיאור סובייקטיבי‬
 ‫אינו מעורב בנושא הנחקר‬ ‫מעורבות אישית‬
‫רפלקטיבית‬

‫מטרת המחקר‬ ‫אישוש‪ /‬הפרכת השערות הכללה‪,‬‬ ‫של‬ ‫תיאור‪ ,‬ניתוח והבנייה‬
‫ניבוי‪ ,‬הסבר סיבתיות‬ ‫משמעויות והבנתן‪.‬‬
‫עניין בתהליך ולא רק בתוצר‬

‫השערות‬ ‫בדיקת הנחות המבוססות על‬ ‫יצירת השערות וקטגוריות‬

‫עובדות או חוקים (גילוי‬ ‫הידע נוצר באמצעות תהליכים‬
‫המציאות)‬ ‫הבנייתיים‬

‫מהלך המחקר‬ ‫דדוקציה‪.‬‬ ‫אינדוקציה‪.‬‬

‫מחקר בעל אופי מתהווה‬

‫המחקר‬ ‫מובנה ומפורט‬ ‫גמיש וכללי‪,‬‬

‫שלבי הביצוע ידועים מראש‬ ‫שלבי הביצוע נבנים בהתאם‬
‫להתפתחות המחקר‬

‫מדגם‬ ‫גדול ומוגדר‪ ,‬אקראי ומייצג‬ ‫קטן ובלתי‪-‬מייצג‪,‬‬

‫אין קבוצת ביקורת‬
‫נבנה על פי נושא המחקר‬

‫יחסי חוקר‪-‬נחקר‬ ‫הנחקרים‬ ‫אינסטרומנטליים‪,‬‬ ‫משא ומתן פרשני‪ ,‬הנחקרים ‪-‬‬

‫מכונים 'נחקרים'‬ ‫'משתתפים'‬
‫(‪ )subjects‬ונתפסים כאובייקטים‬ ‫ונתפסים‬ ‫(‪)participants‬‬
‫לחקירה‬ ‫כסובייקטים‬

‫כלים‬ ‫סקרים‪ ,‬שאלונים‪ ,‬ניסויים‬ ‫טקסטים‪,‬‬ ‫ראיונות‪ ,‬תצפיות‪,‬‬

‫יומן חוקר ועוד‬

‫נתונים‬ ‫כמותיים‬ ‫תיאוריים‬

‫לבידוד‪,‬‬ ‫הניתנים‬ ‫משתנים‬ ‫ניסוח אישי‬
‫להפעלה ולמדידה‪.‬‬ ‫רציפים‬
‫ניתוח נתונים סטטיסטי (‪)SPSS‬‬ ‫(‪Atlas,‬‬ ‫נתונים‬ ‫ניתוח‬
‫‪)Narralizer, Nvivo‬‬
‫יש מחקרים שעושים גם כמותי וגם איכותני‪ ,‬נקרא שיטות משולבות ‪ .Mixes methods‬מחקרים‬
‫שיש בהם שני מערכים שונים‪ ,‬רוצים לקחת נושא ולבדוק אותו במשהו כמותי וגם במשהו‬
‫איכותני‪ .‬הייתרון הוא ברור‪ ,‬אנחנו רוצים גם וגם אבל יש גם חסרונות וביקורות‪ ,‬זה יקר להחזיק‬
‫שני מערכי מחקר‪ ,‬זה מאפיין בדרך כלל מחקרים ממש גדולים עם הרבה תקציב‪ .‬או שהמחקר‬
‫נעשה מזווית אחת ולא באמת משתי זוויות‪ ,‬הביקורת היא שמחקרי שילוב שיטות הם מחקרים‬
‫שבאים מכיוון אחד‪ ,‬בדרך כלל הכמותי‪ ,‬ועל הדרך עושים משהו קטן איכותני‪ .‬אמרנו שהמחקר‬
‫הכמותי הוא משקפיים מסוג אחד והמחקר האיכותני הוא משקפיים אחרים אז איך אפשר לשים‬
‫אותם ביחד? יש מוטיבציות אחרות‪ ,‬בכמותי אנחנו רוצים להשוות‪ ,‬רוצים השפעות אבל בכמותי‬
‫זה לא מסתדר אז איך שמים את זה ביחד?‬

‫יש אנשים שלא משתכנעים לשני הצדדים‪ ,‬אומרים שהמחקר האיכותני (במיוחד המסורות‬
‫החדשות) זה לא מחקר‪ ,‬זה לא מדע‪ ,‬זה פיקציה‪ ,‬ולהכניס דברים למחקר איכותני זה להכריז על‬
‫מות המדע האמפירי שמבוסס על הסקה‪ ,‬ניטרליות‪ ,‬אובייקטיביות‪.‬‬
‫האיכותניים אומרים שהביקורת הזאת זה רק כי הכמותיים רוצים לשמור את הפריווילגיה שיש‬
‫למה שאתם הכמותיים עושים‪ ,‬כאילו מה שאתם עושים זאת ה‪-‬אמת ויש רק אמת אחת‪ .‬אבל‬
‫לדעת האיכותניים יש כל מיני אמיתות שונות‪.‬‬

‫המחקר האיכותני מביא את זה שיש יותר ממציאות אחת‪ ,‬יותר מאמת אחת‪ ,‬יותר מסיפור אחד‪.‬‬
‫התפקיד שלי בתוך המחקר זה להביא את המרחב הזה‪ .‬חלק מקריאת תיגר של האקדמיה זה‬
‫להגיד עד עכשיו התרגלנו לידע מסוג מסוים‪ ,‬אולי נרחיב ונביא עוד סוגי ידע? שחוויה זה ידע‬
‫ואפשר לדבר עליה ככזאת‪.‬‬
‫התפיסה היא שמחקר איכותני לא יכול להיות מתוך מחשב פוזיטיביסטית‪ ,‬הוא לא אובייקטיבי‬
‫ולא ניטרלי‪ .‬תמיד המחקרים שאנחנו עושים קשורים למיקומים השונים – מעמד‪ ,‬אתניות‪ ,‬מגדר‬
‫ועוד‪ .‬המחקר האיכותני מבקש להיכנס לאזורים שהמחקר הכמותי לא נכנס אליהם‪ ,‬דברים שהם‬
‫סובייקטיביים ואינדיבידואליים‪ ,‬שאי אפשר לעשות להם תיקוף‪ .‬התבוננות דרך כלים אחרים‪,‬‬
‫ייחודיים‪.‬‬

‫נושא למחקר‪:‬‬
‫כתפיסה בתוך מחקר איכותני ההבנה היא שהמחקר מתנהל כמו משפך‪ ,‬יש לנו רעיון כללי‬
‫וכשאנחנו מתקדמים בעבודה אנחנו הולכים ומתקדמים בו‪ ,‬גם כדי לייצר שאלת מחקר וגם‬
‫מתמקדים בחשיבה שלנו בתוך הדבר‪ .‬חלק מעניין המשפך זה לחשוב ממה אנחנו נפרדים ולא‬
‫מתעסקים‪.‬‬
‫בחירת נושא זה אומר לזהות ולהגדיר נושא‪ .‬לזהות שמשהו קיים‪ ,‬מה התחומים שמעניינים אותי‬
‫ואני צריכה לחקור אותם‪ .‬מחקר איכותני הוא מחקר שצריך בו זמן להשתהות‪ .‬בחירת נושא‬
‫המחקר יכולה לבוא מכל מיני הקשרים‪ ,‬אולי זיהינו בעיה כלשהי בהכשרה או בחיים‪ .‬אנחנו‬
‫צריכים לחקור בסוגייה שרלוונטית לנו בעולם הממשי האמיתי‪.‬‬
‫אם יש לי עניין אישי בנושא המחקר אני צריכה לחשוב האם זה יפריע לי‪ ,‬האם אני אוכל לנהל את‬
‫המחקר מתוך הקרבה הזו‪.‬‬
‫ברציונל לבחירת הנושא צריך לחשוב למה הנושא חשוב‪ ,‬את מי זה מעניין ולמי או למה זה יתרום‪.‬‬
‫תרומה יכולה להיות לתאוריה‪ ,‬למדיניות‪ ,‬לפרקטיקה או לנושאים חברתיים ופעולה בנושאים אלו‪.‬‬
‫חשוב שהנושא יהיה נושא שנוכל לשאול בו שאלת מחקר שמתאימות למחקר איכותני‪.‬‬

‫מסורות מחקר איכותניות‪:‬‬

‫זה בעצם סוגים של מחקר איכותני‪ .‬פרדיגמה זה הפילוסופיה המחקרית‪ .‬מסורת זה המסגרת‬
‫המתודולוגית‪ ,‬זה אחרי הפילוסופיה אבל לפני שמגיעים לכלים לאיסוף הנתונים‪ .‬מסורת‬
‫מחקרית= אסטרטגיה איכותנית‪/‬מסגרת מתודולוגית‪ .‬מתייחס לאיזה סוג של מחקר איכותני אני‬
‫יכולה לעשות כי יש כמה דרכים‪ .‬בדרך כלל חוקרים מתמקדים במסורת אחת‪ ,‬לפי משלבים שתי‬
‫מסורות‪ .‬הרבה פעמים כשנחזיק מאמר לא יהיה כתוב כלום על המסורת‪.‬‬

‫מחקר אתנוגרפי‪:‬‬
‫אחת המסורות המרכזיות והוותיקות של מחקר איכותני‪ .‬נחשבת לסימן היכר של מחקר איכותני‪.‬‬
‫זה בעיקר כמו אנתרופולוגיה‪ .‬זה המחקר האנתרופולוגי הבסיסי שבו אנשים הולכים לחקור‬
‫איזושהי קבוצה‪ ,‬חברה‪ ,‬תרבות ומנסים להבין איך היא פועלת‪.‬‬
‫המרכז של אתנוגרפיה זה לא חוויה של אנשים בודדים אלא חוויה של אנשים בתוך קבוצה או‬
‫מערכת חברתית או תרבות‪ .‬זה גם במחקרים סוציולוגיים‪ .‬בבסיס עומדת הקבוצה או החברה‪ ,‬זו‬
‫היחידת ניתוח שלנו‪ ,‬גם אם אנחנו מראיינים אנשים באופן פרטני ולומדים על החוויות שלהם‬
‫אנחנו מתעניינים במה המשמעות של זה בתוך הקשר קבוצתי‪.‬‬
‫מה שמבדיל את המסורת הזאת ממחקרים אחרים זה שהחוקרת נמצאת שם‪ ,‬איפה שהדברים‬
‫קורים‪ ,‬בדרך כלל לאורך זמן‪ .‬אני רוצה ללמוד כדי שאבין איך זה עובד אז זה לוקח זמן‪ .‬כיום‬
‫כמעט לא עושים את זה כי יש פחות שבטים וקבוצות לא מוכרות וגם יש מהלך שאומר אני מתחיל‬
‫לחקור בבית= בתרבות שלי‪ .‬הרבה מהמחקרים בימינו הם קרובים לתרבות ולקהילה של החוקר‪.‬‬
‫מחקר אתנוגרפי עדיין קיים והבסיס שלו זה להיות שם לאורך זמן אבל זה לא חייב להיות "שם"‬
‫מאוד רחוק‪.‬‬
‫שני יסודות שמדברים עליהם כשמתייחסים לאתוס‪ ,‬לאידיאל של מחקר אתנוגרפי‪:‬‬
‫רלטיביזם תרבותי –כשאני מסתכלת על קבוצה שהיא לא שלי‪ ,‬איך אני מתארת אותה‬ ‫‪‬‬
‫ומשקפת את הייחודיות שלה מבלי לכפות את התרבות שלי‪ ,‬מבלי לשפוט את זה דרך‬
‫הדברים שאני רגילה אליהם‪ .‬העניין באתנוגרפיה איכותנית זה לנסות להבין מה זה עבור‬
‫האוכלוסייה של התופעה לחוות את זה‪ ,‬מתוך מציאות החיים שלהם‪.‬‬
‫הוליזם – בסיס הוליסטי חשוב‪ ,‬כשאנחנו מתארים חברה אנחנו צריכים לתת ביטוי לרב‬ ‫‪‬‬
‫ממדיות שלה‪ .‬צריכים להביא תיאור עשיר שלה‪ .‬המציאות היא מורכבת ואני כחוקרת לא‬
‫יכולה לנתק את זה מהמרחב שבו האנשים נמצאים‪ ,‬אני לא מבודדת את זה מתופעות‬
‫אחרות שאני רואה בתוך השטח אלא להפך‪ ,‬אני חוקרת תופעה מסוימת מתוך הסתכלות על‬
‫המכלול‪.‬‬

‫שיעור ‪: 6‬‬
‫המשך מסורות מחקר איכותניות‪:‬‬

‫המשך מחקר אתנוגרפי‪:‬‬

‫הכלי המרכזי באתנוגרפיה זה תצפית ‪ .‬מדובר על שהות בשדה המחקר‪ ,‬קרבה ברמות משתנות‬
‫לשדה הזה‪.‬‬
‫כשאנחנו עושים מחקר אתנוגרפי ורוצים ללמוד על תרבות העבודה שלנו זה לא רק לתאר מה‬
‫שקורה שם אלא לנסות להבין את התרבות הזאת מבפנים‪ ,‬להבין על אלו קודים היא פועלת‪ ,‬מה‬
‫הנורמות שם‪ ,‬מה תתי הקבוצות‪ .‬האתנוגרף לא מעוניין רק בחוויה בודדת אלא איך האירועים‬
‫האלה קשורים למשהו יותר רחב‪ ,‬מה הנורמות שמוקנות לעניין‪ .‬התפקיד שלו זה לנסות להבין את‬
‫המערך של הנורמות‪ ,‬הערכים‪ ,‬הכללים שקיימים באותה חברה והם אלה שהופכים את ההתנהגות‬
‫שם למשהו מוסדר‪ ,‬עם כללים‪ ,‬משהו שאנשים מבינים ונותנים לו את המשמעות‪ .‬אנחנו‬
‫כאתנוגרפיים מנסים להתחקות אחר המשמעות הזאת שיש בקרב אותה הקבוצה‪.‬‬
‫המסורת האתנוגרפית עושה עבודת שדה‪ ,‬כדי להגיד שהיא הייתה שם‪ ,‬בשדה‪ .‬בעיקר תצפית אבל‬
‫לא רק‪ .‬יש גם ראיונות‪ ,‬טקסטים‪ .‬הכלי המרכזי הוא תצפית משתתפת שבה החוקרת מתבוננת או‬
‫משתתפת במגוון פעילויות של אותו שדה ואותם המשתתפים כדי להבין את התופעה היא‬
‫מתעניינת בה‪.‬‬
‫אחד המאפיינים להתמודדות האתנוגרפית זה מה שנקרא "שומרי סף"‪ .‬זה אומר שכשאנחנו‬
‫בעבודת שדה אנחנו צריכים אנשים שיעזרו לנו להיכנס או להגיע לכל מיני דברים‪ .‬הם יכולים‬
‫להיות בתפקיד רשמי בקבוצה ואפשר גם לא רשמי‪ .‬אני כחוקרת צריכה לחשוב מי האנשים שאני‬
‫צריכה לדבר איתם כדי להיכנס לשדה הזה ולשהות שם ולחקור שם‪ .‬שומרי סף הם לא דווקא‬
‫מרואיינים‪ .‬אינפורמנטים זה מסרנים‪ ,‬אנשים שיכולים לספק מידע חשוב לגבי הקבוצה‪.‬‬
‫מערכת היחסים בין החוקרת לבין המשתתפים היא חשובה‪ ,‬זה דורש כישורים‪ ,‬צריך להרגיש בנוח‬
‫במרחבים שאנחנו לא מכירים‪ .‬כל ידע שיש לנו בסביבה הזאת הוא מוגבל‪ ,‬לא סופי‪ .‬אנחנו צריכים‬
‫קשר ממושך עם האנשים שם‪ ,‬כדי לדבר על משהו רחב ולא רק בנקודה ספציפית‪.‬‬
‫באתנוגרפיה מנסים ללמוד משהו על התרבות מבפנים‪ ,‬להביא את נקודת המבט האמית‪ ,‬אבל זה‬
‫תמיד מתווך דרך החוקרת‪ .‬זה העיניים שלה כי היא עושה תצפית על איזה שדה והופכת את זה‬
‫לנתונים של המחקר שלה‪ .‬תמיד מקבלים שילוב של נקודות המבט‪.‬‬
‫מעניין להגיד איך אתנוגרפיה נראת‪ ,‬איך היא מתפרסמת‪ .‬הרבה פעמים נראה מאמר אתנוגרפי‬
‫שלא נראה כמו המבנה המדעי שאנחנו מכירים עם כותרת של מבוא וסקירת ספרות וממצאים‪.‬‬
‫הרבה פעמים נקבל תוצר‪ ,‬איזשהו סיפור על המקום הזה‪ .‬רצף של טקסט שבו נצטרך לזהות‬
‫בעצמנו את המרכיבים‪ .‬התוצר שלנו הוא אתנוגרפיה של‪( ...‬הקבוצה שבה המחקר מתמקד)‪.‬‬

‫מורכבות תפקיד החוקר האתנוגרף‪:‬‬

‫אני חוקרת עם נקודת מבט אתיקית אבל אני גם חלק מהסביבה אז יש לי מחויבות גם לאנשים‬
‫שאני ממשיכה להיות איתם בקשר במהלך העבודה‪ .‬אתנוגרפיה מעוררת סוגיות אתיות שלפעמים‬
‫הן מיידיות‪ ,‬אז יש מורכבות כי החוקרת מחזיקה בכל מיני כובעים והיא כל הזמן צריכה לתרגם‬
‫את מה שאנשים אומרים וחשים החוצה למחקר שלה אבל גם לדבר על המחקר שלה בתוך‬
‫הקהילה הזאת ולא לשרוף קשרים ואחר כך לכתוב עליהם‪ ,‬זה אתגר גדול‪ .‬זו מחויבות כפולה‪.‬‬
‫אני כותבת על קבוצה אז זה מעלה אוטומטית שאלות של ייצוג‪ ,‬איך אני מייצגת אותם בתוך‬
‫הכתיבה שלי‪ ,‬כמה כוח ואחריות יש לי כשאני כותבת על אותה קבוצה ומשמיעה את הקול של‬
‫התרבות הזאת‪ .‬זה לא יכולה להיות כתיבה ניטרלית‪ ,‬יש לי אחריות‪ ,‬איך אני לא הופכת את‬
‫האנשים האלה ל"אחרים"‪.‬‬
‫אתנוגרפיה זה לא רק מסורת מחקר איכותני‪ ,‬משתמשים במושג הזה גם כשרוצים להגיד מחקר‬
‫שיש בו תצפיות ועבודת שדה‪ .‬אז המילה הזו מייצגת מבט פנורמי שצריכים לתת באיזשהו הקשר‬
‫גם אם אין שם קהילה שעומדת במרכז הניתוח‪.‬‬

‫מחקרים פנומנולוגיים‪:‬‬
‫מדובר במשהו שמגיע מפילוסופיה‪ .‬צמח מתוך מחלוקות שיש בתוך הפילוסופיה בין גישות‬
‫שמדברות על הכרה של נושאים מסוימים ואיך אנחנו כאנשים מכירים בדברים‪ ,‬האם זה מתוך‬
‫הניסיון שלנו? מתוך החושים שלנו? מתוך התודעה שלנו? שאלות של רציונליזם‪ .‬הפנומנולוגיה‬
‫קשורה במילה פנומנון= תופעה‪ .‬היא מדברת על זה שכל ידע בעולם מגיע דרך ההתנסות שלנו‪.‬‬
‫המחקר הפנומנולוגי צופה בתופעות כפי שהן מתבטאות בהכרה שלנו‪ ,‬הזרם הפנומנולוגי מנסה‬
‫לדבר על איך דברים חודרים לתודעה שלנו‪ .‬יש את התופעה כשלעצמה (‪ )nomena‬ויש את‬
‫המשמעות שאנחנו מייחסים לזה (‪ .)phenomena‬איך משהו הופך להיות משמעותי עבורי ומקבל‬
‫מקום בהכרה שלי ובתודעה שלי‪ .‬הגישה הזו מעוניינת להתבונן בחוויה של תופעות מסוימות‪,‬‬
‫בהתנסות של אנשים‪ .‬איך ההתנסות היומיומית שלנו מביא לנו להכרה של תופעות מסוימות‪.‬‬
‫המסורת בתוך מחקר זה מנסה לתאר חוויה אנושית בסיסית של איזושהי תופעה‪ .‬כשעושים מחקר‬
‫פנומנולוגי מתעניינים באיך אנשים תופסים את זה‪ ,‬מתארים את זה‪ ,‬מה הם מרגישים ביחס לזה‪,‬‬
‫איך הם שופטים את זה ואיזה משמעות הם נותנים לזה‪.‬‬
‫הסוג מחקר הזה מתנסה להתחקות אחר חוויות ומשמעות של דברים מסוימים‪ .‬פנומנולוגיה מנסה‬
‫לחזור אל הדברים עצמם ‪ ,‬זאת אומרת לנסות להבין איך משהו תופס את תשומת הלב שלנו הופך‬
‫למשמעותי עבורנו‪ .‬שמים בסוגריים‪ ,‬בצד‪ ,‬את מה שאנחנו יודעים כי עכשיו אנחנו מנסים לחזור‬
‫לבסיס של זה‪ .‬רוצים לשים בצד את מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על התופעה‪ ,‬החוויה‪ ,‬אני‬
‫גם שמה את האמת בצד כי אני לא מחפשת אם זה קיים במציאות‪ ,‬אני מנסה להבין מה המשמעות‬
‫של התופעה עבור אנשים שחווים אותה‪ .‬החקירה הפנומנולוגית מתקדמת בכך שאנחנו משהים את‬
‫מה שאנחנו יודעים‪ .‬אני רוצה ללמוד מהאנשים על החוויה ומנסה להגיע למהות החוויה עבור‬
‫אנשים שחווים אותה‪.‬‬

‫אני כחוקרת צריכה לנסח שאלות שיעזרו לי לחקור את התופעה שאני רוצה‪ ,‬כשיהיה לי תמלול של‬
‫הריאיון אני אצטרך לחפש משפטים בתמלול שיעזרו לי להבין מה זאת החוויה הזאת‪ .‬בדרך כלל‬
‫עושים זאת דרך עבודה תמטית‪ ,‬עבודה של נושאים‪ ,‬אני מנסה להבין מה הנושאים המרכזיים‬
‫שמעסיקים את האדם בנושא שאני עוסקת בו‪ ,‬מה הצירים המרכזיים שנותנים לו משמעות‪.‬‬
‫אנשים לא נותנים לנו את החוויה‪ ,‬אנחנו שואלים שאלות שיקחו אותנו לחוויה הזאת‪ .‬מנסים‬
‫לתאר את החוויה דרך זיהוי של אשכולות של משמעויות‪ ,‬דברים שאפשר לאסוף יחד ולשרטט‬
‫איזושהי משמעות‪ .‬במחקר איכותני לרוב זה מגוון של חוויות‪ .‬המטרה היא שהקוראים שלנו יוכלו‬
‫לקרוא ולהבין טוב יותר מה זה אומר לחוות את החוויה הזאת‪ .‬הבנה עמוקה לגבי מהות החוויה‪.‬‬

‫איך עושים מחקר פנומנולוגי מבחינת הכלים?‬

‫ראיונות‪ ,‬אנחנו רוצים שאנשים יספרו לנו על הדבר הזה באופן ישיר‪ ,‬זה יכול להיות בראיונות‬
‫עומק חצי מבונים וגם דרך נרטיבים וסיפורי חיים‪ .‬יש גם עיסוק ביומנים שאנשים כתבו כדי‬
‫ללמוד על החוויה הזו‪.‬‬

‫תאוריה מעוגנת בשדה‪:‬‬

‫אין בה שימוש רב בפועל‪ .‬מסורת שבאה לייצר תאוריה שמעוגנת בשטח‪ ,‬בשדה‪ .‬אנחנו לא‬
‫מתחילים מהתאוריה אלא מבקשים ליצור תאוריה שתסביר לנו איזשהו תהליך או סיטואציה‪ .‬אני‬
‫כחוקרת רוצה ללמוד איך אנשים מגיבים לסיטואציות מסוימות‪ ,‬איך הם פועלים‪ .‬אני אוספת‬
‫חומרים בדרכים שונות‪ ,‬ראיונות‪ ,‬מסמכים‪ ,‬לפעמים גם תצפיות‪ .‬אני קודם כל בונה טענות‬
‫תאורטיות במהלך האיסוף נתונים‪ ,‬אני רוצה להבין איך השדה הזה עובד‪ ,‬למצוא קשרים ולחפש‬
‫דפוסים חוזרים‪.‬‬
‫ההנחה הבסיסית למי שעושה מחקר מהסוג הזה היא שאיך שאנשים מתנהגים יש לזה דפוסים‬
‫משותפים‪ .‬אנחנו מניחים שבהתנהגות האנושית יש איזשהם דפוסים שהם חוזרים ומשותפים ואני‬
‫יכולה לגלות אותם אם אני אכנס לשדה ללא תאוריה ואני אתחקה אחר הדפוסים האלה ואנסה‬
‫דרכם לייצר הסבר שיש בו רצון להגיע להכללה‪ .‬אני אסביר באילו מקרים דברים מסוימים קורים‪.‬‬
‫מושג מרכזי במסורת הזאת הוא ידע סמוי ‪ .‬לאנשים יש ידע‪ ,‬בתוך נסיבות החיים המשותפות‬
‫שלהם יש דברים משותפים שהם עושים וחושבים‪ .‬העבודה שלי כחוקרת זה להפוך את הידע‬
‫הסמוי לידע גלוי‪ .‬לנסות להבין איך הדברים קורים‪ .‬אני רוצה להבין באילו נסיבות דברים קורים‬
‫מתוך הבנה שאם אני אבין את התנאים שבהם הדברים קורים אני אוכל להגיד איך הדברים‬
‫יתרחשו בנסיבות דומות‪ .‬זה מזכיר דברים פוזיטיביסטיים‪ .‬כאן שאלת המחקר היא פתוחה‪ .‬צריך‬
‫להיכנס באופן פתוח ומשחורר לתוך השדה‪ .‬יש תהליך של איסוף נתונים ומחקר תוך כדי‪ .‬מה‬
‫שמוביל במחקר מהסוג הזה זה הרצון למצוא הסבר תאורטי לאיזושהי תופעה או חוויה‪ .‬יש‬
‫תהליך של השוואה מתמדת כי צריך לחשוב תוך כדי מה צריך להיות הצעד הבא שלי‪ ,‬על מה אני‬
‫צריכה עוד ללמוד כדי שאני אוכל לספר על הדבר ולהגיע להסבר התאורטי שמקשר בין הדברים‪.‬‬
‫תנועה במעגל‪ ,‬אוספת נתונים‪ ,‬מנתחת‪ ,‬חוזרת לסקירת ספרות‪ .‬אני שואלת את עצמי מה אני רוצה‬
‫ללמוד בהמשך‪ .‬יש דגימה תאורטית ‪ .‬קשה למצוא מאמרים במסורת המחקר של תאוריה מעוגנת‬
‫בשדה‪ ,‬יש חולשה להגיע לתאוריה‪ ,‬רוב המאמרים האיכותניים נשארים ברמה של המשגה‪ .‬בפועל‬
‫במחקר איכותני הכל מעוגן בשדה כי אנחנו בונים הסברים שממשיגים את התופעה על סמך דברים‬
‫שאנחנו פוגשים בשדה‪.‬‬
‫משתמשים בתאוריה מעוגנת בשדה כי המסורת עוזרת לנתח‪ ,‬יש לה ממש מדריך לפי שלבים‪ .‬יכול‬
‫להיות מאמר שבחלק שהוא מדבר על הניתוח יגיד שהם עשו ניתוח לפי תאוריה מעוגנת בשדה אבל‬
‫אין שם דגימה תאורטית ותאוריה‪.‬‬

‫שיעור ‪:7‬‬
‫המשך מסורות מחקר איכותניות‪:‬‬
‫מחקר נרטיבי‪:‬‬
‫מחקר נרטיבי לוקח אותנו למושגים של אמת נרטיבית‪ ,‬סיפור‪ .‬נרטיב בתרגום מילולי זה סיפור‪ .‬יש‬
‫הרבה הגדרות לנרטיב‪ .‬מה הופך טקסט מסוים לנרטיב? יש מתח בין מה יש בטקסט לבין איך‬
‫הטקסט הזה נמסר לנו‪ ,‬במה התחילו‪ ,‬במה סיימו‪ ,‬למה נתנו יותר מקום? את מה השתיקו בדיבור?‬
‫צריכה להיות עלילה ורצף של זמן‪ .‬אנחנו מדברים על לפחות שתי נקודות זמן כדי שיהיה לנו איזה‬
‫שינוי במשהו שקרה‪ .‬עלילה זה משהו מתפתח אז צריך שיקרו שם כמה דברים ושיהיה קשר בין‬
‫הדברים האלה‪ ,‬לא סתם אוסף של דברים שקורים אלא לאיך שאנחנו מסדרים אותם יש משמעות‪.‬‬
‫אני קושרת בין דברים ברצף של זמן כדי להגיד משהו וליצור משמעות לדבר הזה ולסיטואציה‬
‫הזאת‪ .‬כשאני בוחרת איך לספר את הסיפור אני יוצרת לו משמעויות שונות‪.‬‬
‫במחקר איכותני אנחנו מתייחסים לנרטיב כ‪ :‬תשובה רציפה שנותן לנו אדם לשאלה שמזמינה‬
‫סיפור מבלי שאנחנו נתערב‪ .‬בפועל אנחנו שואלים שאלה גדולה שמזמינה סיפור ואז להיות בשקט‪.‬‬
‫מחקר נרטיבי בנוי על נרטיבים של אנשים‪ ,‬המחקר הזה מבקש סיפורים‪ .‬יש מחקרים שהעיסוק‬
‫בהם הוא נרטיב על כל מהלך חיי האדם‪ ,‬זה נקרא ראיונות סיפורי חיים‪ .‬יכול להיות מחקר נרטיבי‬
‫שמבקש היבט משמעותי בחיי האדם‪ ,‬למשל סיפור הגירה‪ .‬מחקר נרטיבי יכול להיות גם מאוד‬
‫ממוקד‪ ,‬למשל סיפור של השתתפות בתוכנית ספציפית‪.‬‬
‫הנחת היסוד‪ -‬הפילוסופיה – קשורה למרכזיות של נרטיב בחיים שלנו‪ .‬זה סוג של מבנה‪ ,‬סכמה‬
‫שיש לנו בראש והיא זאת שעוזרת לנו לסדר את העולם הכאוטי שאנחנו נמצאים בו‪ .‬הנרטיבים‬
‫מעצבים את הזהות שלנו והם בסיס לאינטראקציה שלנו עם אחרים‪ .‬משתמשים במחקר נרטיבי‬
‫בהרבה דיסציפלינות‪ .‬יש מחקר נרטיבי פרטני‪ ,‬או על זהויות של קבוצות ועוד‪.‬‬
‫נרטיב נמצא בדיאלוג מורכב עם המציאות שלנו‪ ,‬אנחנו לא משקפים מציאות אלא מעצבים אותה‪.‬‬
‫דיאלוג בין היסטורית חיים לבין סיפור חיים‪.‬‬
‫במחקרים נרטיבים מנסים להתמודד עם המתח בין מה אנשים אומרים לבין איך הם אומרים את‬
‫זה‪.‬‬
‫גם אני כחוקרת מספרת סיפורים‪ .‬מה שאנחנו עושים במחקר זה גם סיפור‪ ,‬יש דברים שאנחנו‬
‫שומעים ואנחנו בסוף בוחרים סוג של סיפור אחד שאנחנו יכולים לספר על המחקר שלנו‪ .‬זה מה‬
‫אני משמיטה‪ ,‬לאיזה דברים אני נותנת קדימות או עדיפות וכו'‪ .‬ההנחה היא שכשאנשים באופן‬
‫מודע ולא מודע עושים בחירות מה להכניס לסיפור‪ ,‬זה קשור באיך הם רוצים להוציא את עצמם‪,‬‬
‫מה הם רוצים לספר לנו על המציאות חיים שלהם‪ .‬איך הם תופסים את הדבר שמעניין אותנו‬
‫(חוקרות) בתוך ההקשר הכללי של החיים שלהם‪.‬‬
‫פנומנולוגיה אולי תלך לאותו הנושא שאפשר לחקור אותו גם נרטיבית‪ ,‬השאלה שלי כחוקרת זה‬
‫האם אני רוצה להשתמש בנרטיב ככלי‪ ,‬האם זה חשוב לי כדי להבין את אותה התופעה והחוויה‪.‬‬
‫מחר נרטיבי יכול להיות כל המסורת מחקר שאנחנו משתמשים בה‪ ,‬זה אומר להכניס את המקום‬
‫של הנרטיב‪ ,‬להשתמש בראיון נרטיבי ולעשות ניתוח נרטיבי‪ .‬יש חוקרים שלוקחים מזה רק‬
‫חלקים‪ ,‬עושים מחקר פנומנולוגי אבל משתמשים בראיון נרטיבי‪ ,‬הם יצטרכו להסביר למה‪.‬‬

‫מספר נקודות מרכזיות‪:‬‬

‫כשאנחנו משתמשים בנרטיבים אנחנו הרבה פעמים מנסים לראות את האדם מתוך תפיסה‬
‫הוליסטית‪ ,‬הניתוח שלנו ילך לסיפור השלם ולעלילה השלמה‪ .‬לא רק לפרק את החוויה ולהגיד‬
‫עליה אלא להבין איך הבן אדם ממקם את הדבר שמעניין אותנו בחיים שלו‪ ,‬איזה מקום הוא נותן‬
‫לזה כשהוא מסתכל על ההתפתחות של החיים שלו‪ ,‬בגלל זה הרבה פעמים משתמשים במחקר‬
‫נרטיבי כשיש שינוי בחיים של אנשים‪ ,‬למשל כשהם מהגרים ממקום למקום‪ .‬השימוש במחקר‬
‫נרטיבי מראה איזה מקום ומשמעות האדם נותן לתופעה בתוך הסיפור הגדול של חייו‪.‬‬

‫ניתוח שיח‪:‬‬
‫שיח זו מילה עם הגדרות שונות‪ .‬יש דגש על מילים‪ .‬שיח כאוסף אמונות‪ .‬איך אנחנו תופסים את‬
‫המציאות דרך מילים ודימויים מסויימים‪ ,‬מה אנחנו יכולים לחשוב על נושא מסוים בזמן מסוים‬
‫או הקשר מסוים‪ .‬יש כל מיני שיחים‪ ,‬מתחרים לפעמים‪ .‬איך אני תופסת את עצמי? את העולם?‬
‫איך מדברים על משהו? איך השיח מבנה את אותנו?‬
‫בתחום הבלשנות בדרך כלל עוסקים ביחסים בין מבני השפה‪ ,‬כללים‪.‬‬
‫אנחנו מייחסים את הפופולאריות של המילה "שיח" לפוקו‪ .‬לפי פוקו העיסוק בשיח הוא עיסוק‬
‫שמסתכל על כוח‪ ,‬איך מילים מקנות משמעות למציאות‪ ,‬איך אנחנו מדירים או מכילים אנשים‬
‫כשאנחנו בוחרים מילים מסוימות‪ .‬איזה עולמות של שיח יש לנו‪ ,‬יש שיח פסיכולוגי או רפואי או‬
‫סטודנטיאלי למשל‪.‬‬
‫עיסוק באיך אנשים מדברים‪ ,‬איתור של שיחים מסוימים‪ ,‬לנסות להבין את משמעות השפה‬
‫והקשר בין השפה לבין התרבות‪ ,‬איך פוגשים את זה בטקסט‪.‬‬
‫כשמדברים על ניתוח שיח זה שם כולל להרבה גישות וביטויים פרקטיים‪.‬‬
‫יש מסורת בתוך ניתוח שיח שנקראת ניתוח שיחה‪ -‬גישה שעוסקת בשיחות יומיות ולא מדברת על‬
‫כוח או ביקורתיות‪ ,‬היא עושה חקר של אסטרטגיות של שיח בחיי היומיום‪.‬‬
‫ניתוח שיח ביקורתי‪:‬‬
‫עיסוק בשיח כתוצר פוליטי‪ ,‬מי משפיע על השיח‪ ,‬מי קובע את השיח‪ ,‬למי יש את הכוח לדבר‪ ,‬איך‬
‫קבוצות שונות משפיעות על השיחים‪ ,‬איך הן קובעות מציאויות‪ .‬יש הרבה עיסוק בטקסטים‬
‫ואפשר גם לעשות ניתוח שיח בראיונות‪.‬‬

‫מחקר פמיניסטי‪:‬‬
‫אחת השאלות שמעסיקה את התחום הזה היא האם כל דבר יכול להיות פמיניסטי? האם יש בכלל‬
‫שיטת מחקר שהיא פמיניסטית‬
‫או האם כל שיטה קיימת יכולה להתאים? או שצריך שיטה חדשה שתהפוך את זה לפמיניסטי?‬
‫אחד הדברים שמאפיין פמיניזם זה שלא אוהבים תשובות חד משמעיות‪ .‬חלק מהעניין של פמיניזם‬
‫זה להגיד אין לזה תשובה חד משמעית לשאלות ששאלנו‪ .‬החשיבה הפמיניסטית מדברת על קולות‬
‫מרובים‪ .‬אפשר גם לעשות מחקר כמותי בכלים אובייקטיבים ולהגיד שהוא פמיניסטי ויש כאלה‬
‫שאומרים שצריך משהו מיוחד‪.‬‬
‫הבסיס של מחקר פמיניסטי זה עיסוק באי שוויון מגדרי או עיסוק במגדר כקטגורית מפתח‪.‬‬
‫מחקרים שנעשים על נשים‪ ,‬למען נשים‪ ,‬כדי להנכיח חוויות של נשים‪ ,‬חוויות ייחודיות‬
‫וסובייקטיביות‪ .‬מחקר שמבקש לתרום לנשים אבל לא רק‪ .‬אפשר לראות עם השנים תזוזה‬
‫מעיסוק רק בנשים לעיסוק רחב יותר‪ ,‬במגדר וגם בשאלות אחרות של אי שוויון‪ .‬מתוך התפיסה‬
‫שפמיניזם עוסק בשינוי חברתי‪.‬‬
‫מחקר ביקורתי כי פמיניזם מדבר על מציאות של אי שוויון שמדברת על פערים וחלוקת משאבים‬
‫לא סימטרית‪ .‬יש שאיפות אמנציפטוריות ‪ ,‬הכוונה שיש משהו במחקר הזה שיכול לתרום לנשים‪,‬‬
‫עוד צעד בשחרור שלהן‪ ,‬מחקר שיכול לתרום לסוג של שחרור‪ ,‬למשל בחשיפת מבנים של יחסי כוח‪.‬‬
‫לא רק לדבר באופן כללי על חוויות של נשים אלא להתמקד גם בניואנסים‪ ,‬למשל נשים שחורות או‬
‫דתיות או מזרחיות או תחלואה כפולה‪ ,‬בכלל לדבר על מדיניות ולשלב את זה עם נושאים אחרים‬
‫כמו גזע‪ ,‬שפה‪ ,‬מוצא ועוד‪ .‬לדבר על איך ההצטלבויות האלה מייצרות חווית חיים מובחנת‪.‬‬
‫עוסק ביחסי כוח בין החוקרת לבין המשתתפים ‪ .‬יש יותר רפלקסיביות וניסיון לדברים שמשקפים‬
‫בתוך מחקר‪.‬‬
‫מחקר פמיניסטי הוא מחקר מתערב‪ .‬התנגדות להפרדה המסורתית בין פוליטיקה למדע‪ ,‬בין‬
‫חוקרת לנחקרת‪ ,‬בין אקטיביזם חברתי למחקר‪ .‬במחקר פמיניסטי יש מחשבה על מתי להגיד ואיך‬
‫להגיד‪ ,‬עיסוק משמעותי בהתערבות הזו‪.‬‬
‫שכיח שנמצא את המסורת הפמיניסטית בשילוב עם עוד מסורת מחקר‪.‬‬

‫שיעור ‪:8‬‬
‫התפתחות מתודולוגית (שימוש בכלים) פמיניסטית‪:‬‬
‫זה לא אומר ששלב אחד נגמר והשלב השני מתחיל אבל אפשר לראות איזושהי דומיננטיות ודברים‬
‫שצצים‪.‬‬
‫‪ . 1‬אמפיריציזם פמיניסטי ‪ -‬כשאנחנו מדברים על השלבים הראשונים של מה שתויג כמחקר‬
‫פמיניסטי דווקא היה מחקר מאוד דומה למחקר כמותי‪ ,‬דגש על אמפיריות ומדידה‪ ,‬משהו שאפשר‬
‫לתעד אותו‪ .‬היו חוקרות שהתמקדו בתכנים שנוגעים לנשים אבל הן לא עשו מחקר אחר במובנים‬
‫רבים‪ ,‬הן לא הפרידו בין חוקרת לנחקרת‪ .‬לא השתמשו בכלי ייחודי‪ ,‬הן היו חלק מהתפיסה של‬
‫המחקר הפוזיטיביסטי שאומר שנייצר ידע אמין שאפשר לסמוך עליו‪ ,‬הוא יהיה אובייקטיבי‬
‫וניטרלי ולא פוליטי‪ .‬המחשבה הייתה להתעקש לחקור בכלים שיש להם לגיטימציה גבוהה וככה‬
‫נחשוף תופעות של גזענות‪ ,‬סקסיזם‪ ,‬היבטים של אי צדק חברתי‪ .‬נראה שזו לא בעיה פרטנית אלא‬
‫שכיחה‪ .‬המחשבה הייתה לקחת נושאים שרלוונטיים לחוויות של נשים או אי צדק ולהשתמש‬
‫בכלים שיש להם לגיטימציה מדעית‪ ,‬בואו תראו את המספרים‪.‬‬
‫‪ . 2‬כלים איכותניים – שלב של ביקורת על המהלך של השלב הקודם‪ .‬אם אנחנו רוצות לדבר על ידע‬
‫אחר אז צריך כלים אחרים‪ .‬במשך מאות נשים ייצרו ידע ואמרו שזה טוב לכולם אבל אז התברר‬
‫שזה מבוסס על חוויות גבריות וכו'‪ .‬המחשבה הייתה צריך כלים איכותניים‪ ,‬כלים שיש להם עוד‬
‫התאמות כדי להתאים למחקר פמיניסטי‪ ,‬למשל ראיון פמיניסטי או ראיונות קבוצתיים‪ .‬דברים‬
‫שממתנים את המחקר המסורתי‪ .‬מתוך אפיסטמולוגיה של נקודת מבט‪ ,‬איך אני יודעת? אני יודעת‬
‫מתוך הקרבה להבניה ולחוויה‪.‬‬
‫‪ . 3‬דגש על יחסי כוח – כמו המאמר של לווין פריימן‪ .‬עיסוק מכל מיני היבטים על מה קורה בתוך‬
‫המפגש שלנו כחוקרות עם מושאי המחקר‪ ,‬עם הזירה‪ ,‬עם השדה‪ ,‬עם הקהילה שאנחנו חוקרים‪.‬‬
‫מה קורה לכוח של החוקרת כשהיא מסיימת ועוזבת את השדה והולכת לכתוב את הדברים‪ .‬עיסוק‬
‫מאוד משמעותי שלפעמים מייצר ביקורת פנימית על המחקר הפמיניסטי‪ ,‬לפעמים הדיבור על‬
‫אינטימיות וקרבה עם המשתתפים רק מטשטש את יחסי הכוח‪ ,‬אז יש גם דיאלוגים כאלו‪ .‬עיסוק‬
‫באתיקה וביחסי כוח ואיך מפתחים התנהלות אתית יותר מתקדמת שנותנת מענה לכל מיני‬
‫סוגיות‪ .‬יש ביקורת שאומרת שהדיבור על אתיקה ויחסי כוח הופך להיות המרכז ושכחנו שצריך‬
‫לדבר על הממצאים ומה יש בתוכן של המחקר הזה‪.‬‬

‫אוטואתנוגרפיה (מסורת מחקר נוספת)‪:‬‬

‫כתיבה בגוף ראשון‪ ,‬מפנים את המבט פנימה כדי להבין טוב יותר את העולם והמציאות החברתית‪.‬‬
‫זה יכול להיות מגוון באיך שזה נראה‪ .‬זה לא חייב להיות רק החוקרת‪ ,‬יכול להיות גם על מפגשים‬
‫של החוקרת עם אחרים‪ .‬מחקר עצמי במידות משתנות‪ .‬תנועה בין חוויות אישיות להקשרים‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫אוטואתנוגרפיה קשורה לרגע של 'משבר הייצוג' בתולדות המחקר האיכותני‪ .‬ביקורת שהעלתה‬
‫מחשבה פוסט מודרנית של איזו עדיפות אנחנו נותנים לשיטה מסוימת שמסבירה לנו על העולם‪.‬‬
‫אז משבר הייצוג דיבר על זה שהתיאורים שלנו‪ ,‬תיאורים אקדמיים הם רק תיאורים ורק ייצוגים‪,‬‬
‫גרסה כלשהי של העולם החברתי‪ ,‬הם לא טקסטים של חוקר בלתי נראה שהוא צינור שמעביר את‬
‫הידע על איזשהי מציאות אל הקוראים‪ .‬במקום זה אפשר לראות יותר ויותר חוקרים שמחפשים‬
‫דרכים להתמודד עם השאלות של ייצוג ואחריות ואיך אני מדברת על אחרים‪ .‬במחקר‬
‫האוטואתנוגרפי אני מדברת עלי‪ .‬יש שיטות של מחקר שניסו להיות יותר ביקורתיות‪ ,‬אישיות‪,‬‬
‫פרשניות כדי להתמודד עם השאלות האלה של מי אני שאני אכתוב על אחרים‪ .‬אחד הביטויים לזה‬
‫זה ההליכה לכיוונים אוטואתנוגרפים‪.‬‬
‫מצד אחד האוטואתנוגרפי זה עניין חדש במחקר‪ ,‬מצד שני בכל מחקר איכותני יש מרכיב‬
‫אוטואתנוגרפי כי אנחנו מתייחסים לעצמנו‪ ,‬יש רפלקסיביות ומיקום עצמי‪ .‬אוטואתנוגרפי מחדד‬
‫יותר את הדברים שגם ככה נמצאים במחקר איכותני‪.‬‬
‫יש לנו הסתכלות אחרת על ההפרדה בין חוקרת לנחקרת אז במחקר מהסוג הזה מאוד מדגישים‬
‫את זה ואומרים שהחוקרת היא גם נחקרת‪ .‬שואלים למי שייך הסיפור? אם החוקרת מספרת אותו‬
‫האם זה הופך את זה ליותר נכון מאחרים או לא‪.‬‬
‫אוטואתנוגרפיה מחדדת סוגיות אתיות כמו אנונימיות וסודיות‪ ,‬לקבל הסכמה של מי שמעורב‪,‬‬
‫איך אפשר למשש את זה באוטואתנוגרפיה‪ .‬אם אני מספרת על אמא שלי אז אין לי יכולת להבטיח‬
‫אנונימיות‪ ,‬אני יכולה לתת לה שם אחר אבל זה לא שומר על האנונימיות והסודיות שלה‪ .‬כשאני‬
‫כותבת מחקר איכותני על אנשים שאני מכירה אז איפה זה שם את האנשים האלו‪.‬‬
‫איך אנחנו מעריכים ושופטים מחקר אוטואתנוגרפי ‪ ,‬איך אפשר לשפוט סיפור אישי‪ ,‬מה שופטים?‬
‫איך זה לא יוצא ביקורת אישית‪ .‬מה זה לכתוב כתיבה אישית באקדמיה‪.‬‬
‫זה מושג שקשור לאתנוגרפיה‪ ,‬השתמשו בו בעבר במקרים בהם החוקר חוקר את התרבות שלו‪ .‬זה‬
‫לא היה באמת מחקר על החוקר בעבר‪.‬‬

‫המאמר של מוריירה זה מאמר אוטואתנוגרפי‪ ,‬נראה כמו שיר‪ ,‬הוא כותב על אפיסטמולוגיה‬
‫מדממת‪ .‬הוא אומר אני יודע את זה מתוכי‪ ,‬מתוך החוויה שלי‪ ,‬החוויה שנגלמת בגוף‪ .‬הוא מדבר‬
‫מה זה להיות בתוך האקדמיה‪ ,‬איך אני יכול לחקור שם‪ ,‬לשחרר את האקדמיה‪ .‬הוא מבקש ממי‬
‫שקורא את זה לעסוק באופן ביקורתי בשאלות של אמת וידע‪ ,‬איך הדברים האלה משתלבים‪ .‬הוא‬
‫מקריב את הגוף שלו מול המדע‪ ,‬מפקיד את התודעה שלו‪.‬‬

‫בתוך טקסטים אפשר למצוא חפיפה וטשטוש בין מסורות ‪ ,‬לפעמים זה ביטוי של חולשה של‬
‫הטקסט ולפעמים לא‪ .‬צריך להבין איפה החלקים השונים‪.‬‬

‫יש עוד מסורות מחקר כמו‪:‬‬

‫מחקר הערכה‪ ,‬מחקר פעולה‪ ,‬מחקר פעולה משתף‪ ,‬מחקר מקרה‪.‬‬

‫שאלת מחקר איכותנית‪:‬‬

‫משהו קונקרטי‪ ,‬אני כבר מזהה את התופעה שאני רוצה לחקור‪ ,‬אני תוחמת אותה‪ ,‬אני מצהירה‬
‫עליה וקוראת לה בשם‪ .‬אני אומרת מה אני רוצה לדעת עליה‪ ,‬על מה אני רוצה לענות‪.‬‬
‫שאלת מחקר לפעמים משקפת את המסורת המחקרית או נובעת ממנה ‪ ,‬היא אמורה להגיד משהו‬
‫לגבי ההמשך‪ .‬השאלה תגדיר איך תראה סקירת הספרות שלנו‪ ,‬אם יש מושג מרכזי שנמצא בשאלה‬
‫אנחנו נצפה לראות אותו בסקירה‪ .‬היא אמורה להגיד את מי אנחנו הולכים לראיין‪.‬‬
‫היא תגדיר את גבולות המחקר‪ -‬במה אנחנו לא מתעסקים‪ ,‬מה אנחנו לא כוללים‪.‬‬
‫שאלה מתנסחת אחרי שאנחנו מכירים קצת את הנושא‪ ,‬צריך לקרוא ולדעת משהו על הנושא‪ ,‬מה‬
‫המושגים‪ ,‬המונחים‪ .‬השאלות מתנסחות אחרי שאנחנו רואים מה אחרים עשו כבר‪ ,‬זה עוזר לנו‬
‫לעשות את ההתאמות שלנו או מול דברים שאנחנו רואים‪.‬‬
‫כשנתכנן את שאלת המחקר אנחנו צריכים להתחיל לדמיין ולשחק עם עולמות התוכן‪ ,‬מה יהיו‬
‫כותרות סקירת הספרות‪ ,‬את מי נחקור? איך נחקור? הכל מסתובב סביב הציר של שאלת המחקר‪.‬‬
‫השאלה מנחה אותנו‪ ,‬היא לא סתם אמירה‪ ,‬היא מבוססת קריאה‪ .‬שאלת מחקר היא ההתחלה‬
‫אבל כדי להגיע אליה צריך לעשות עבודה‪.‬‬
‫לפעמים השאלה הראשונה שננסח רק תכוון אותנו ותשתנה אחר כך‪ ,‬יש למידה תוך כדי‪.‬‬

‫ניסוח שאלה‪:‬‬
‫השאלות במחקר איכותני נראות אחרת מאשר מחקר כמותי‪ ,‬הן שאלות יותר כלליות‪ ,‬השאלה‬
‫צריכה להיות ברורה ‪ ,‬לא מסורבלת‪ ,‬כשהשאלה לא ברורה הרבה פעמים גם המחקר לא ברור‪.‬‬
‫שאלה לא ארוכה מידי‪ .‬כשהמונחים לא מספיק ברורים זה מתבטא אחר כך במחקר‪ .‬שאלות‬
‫המחקר האיכותני הן שאלות פתוחות‪ ,‬אין שאלות של "האם‪ ."...‬יש דגש על חקירה ולא על הסבר‪.‬‬
‫השאלות מדגישות משמעות‪ ,‬תהליך‪ ,‬תיאור‪ ,‬פרשנות‪ ,‬הן לא שאלות של "למה" אלא שאלות‬
‫שרוצות לחקור תופעה‪ .‬יש לשאלות תבניות‪.‬‬
‫כשמנסחים צריך לשאול את עצמנו עם מי אנחנו רוצות לדבר ומה אנחנו רוצות לדעת? כי בסוף‬
‫העבודה צריכה לענות על שאלת המחקר שלנו‪.‬‬

‫צריך להיפרד מהשפעה! אין שאלות השפעה במחקר איכותני‪ .‬שאלות מחקר פרודוקטיביות‬
‫איכותניות הן "איזה סוג של‪ /...‬באילו דרכים‪ /...‬כיצד‪ /...‬מהו‪ /...‬מה המשמעות של‪ /...‬מה החוויה‬
‫של‪."...‬‬

‫שיעור ‪:9‬‬
‫מערך מחקר‪:‬‬
‫מערך המחקר האיכותני‪:‬‬
‫אינדוקטיבי – מערך של מחקר שמתחיל מלמטה‪ ,‬מהפרט‪ ,‬מהחוויות של האנשים‪ ,‬משם‬ ‫‪‬‬
‫עושים המשגה לכיוון למעלה‪ ,‬לכיוון הכלל‪ .‬ביחס למערך המחקר זה אומר שהמטרה של‬
‫מחקר איכותני קשורה בלהבין ולאתר סיטואציות וחוויות‪ ,‬להבין דברים לפני שאנחנו‬
‫מפתחים הסבר או תאוריה‪ .‬אם רוצים במחקר איכותני לבדוק משמעות אי אפשר לעמוד‬
‫מבחוץ‪ ,‬צריך להיכנס לשטח ולראות מה המשמעות אצל האנשים‪ .‬השאלות מחקר‬
‫האיכותניות הן יותר כלליות והכניסה שלנו למחקר היא כללית יותר‪ ,‬יש דברים שנגלה רק‬
‫יותר מאוחר אז הידע שלנו הוא ידע נלמד‪ ,‬לא משהו שיודעים מההתחלה‪.‬‬
‫דינמי – תהליך המחקר האיכותני ואיך שהמערך בנוי זה דינמי‪ ,‬מערך מתפתח וגמיש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנחנו מתכננים הצעה למחקר אבל התכנון הזה הוא לא כמו מתכון לאפייה שאומר בדיוק‬
‫כמה גרמים צריך לשים וכדומה‪ .‬התכנון הוא כללי עם קווים מנחים‪ .‬בגלל שהלמידה היא‬
‫אינדוקטיבית אז מה שאני כחוקרת לומדת בשבלים מוקדמים יותר של המחקר משפיע על‬
‫איך המערך של המחקר יתקיים בהמשך‪ .‬לכל המחקר יש אופי דינמי‪ ,‬הסטינג‪ ,‬הקשר עם‬
‫המשתתפים‪ .‬אני כחוקרת לא יכולה לשלוט בכל ההיבטים‪ .‬גם במחקר כמותי יכולים‬
‫לקרות דברים בלתי צפויים אבל זה פחות נהוג לעשות את השינויים כמו שבמחקר‬
‫האיכותני יש לגיטימציה לעשות שינויים‪ .‬אנחנו לומדים תוך כדי מה רלוונטי‪ ,‬מה מעניין‪.‬‬
‫המחקר האיכותני קשוב לשדה‪ ,‬צריך לראות לאן השדה לוקח אותנו‪.‬‬
‫לא לינארי – אין רצף של פעולות לפי שלבים שכששלב אחד מסתיים השני מתחיל‪ .‬אלא זה‬ ‫‪‬‬
‫תהליך יותר מעגלי שהשלבים בו מתערבבים אחד עם השני ומשפיעים אחד על השני‪ .‬למשל‬
‫לא צריך לאסוף את כל הנתונים כדי לנתח אות‪ ,‬אפשר לעצור‪ ,‬לנתח‪ ,‬לחשוב אחורה‪ ,‬ללכת‬
‫לספרות‪ ,‬אולי לשנות דברים מסוימים‪ ,‬אולי לחקור עוד משהו‪ .‬העניין של העדר לינאריות‬
‫אומר שהמחקר האיכותני קצת מבולגן ולא תמיד מסודר‪ .‬זה אומר שכשאנחנו עושות‬
‫מחקר איכותני אנחנו צריכות להבין שזה משהו שלוקח זמן‪ ,‬יש דברים שצריך לשהות‬
‫ולהשתהות בהם‪ .‬אין תמיד הוראות ברורות לאיזה דברים צריך לעשות‪.‬‬

‫כניסה לשדה‪:‬‬
‫מערך המחקר צריך לשקף את ההחלטות שלנו לגבי מה אנחנו חוקרות‪ ,‬מה המסגרת העיונית‬
‫שמנחה אותנו‪ ,‬איך אנחנו הולכות לבדוק את הנושא שמעניין אותנו‪ .‬לכל מערך יש כמה חלקים‪ ,‬יש‬
‫מסורת‪ ,‬יש שאלת מחקר‪ ,‬כלי מחקר‪ -‬הדברים האלה צריכים להיות קשורים אחד בשני‪ ,‬צריך‬
‫להיות איזשהו היגיון או רציונל שמחבר בין הדברים‪ .‬צריכה להיות הלימה מתודולוגית בין‬
‫החלקים השונים‪ ,‬בין הנושא לבין השאלה לבין איפה אנחנו רוצים לחפש את התשובה‪ .‬מערך‬
‫מחקר זה אומר שיש לנו מוקד ברור של שאלת המחקר ומה הדרך להשיג את הידע‪ .‬המערך ממקם‬
‫אותנו כחוקרות ושם אותנו מול האנשים או הטקסטים שאנחנו רוצות לבדוק‪.‬‬

‫בחירת אתר מחקר‪:‬‬

‫אתר הכוונה איפה המחקר מתקיים‪ ,‬מה השדה שלו‪ .‬השדה יכול להיות משהו קונקרטי מוגדר‬
‫ותחום או שהוא יכול להיות תחום שאנחנו גוזרים מתוך העניין הרחב שלנו‪ .‬זה לא חייב להיות‬
‫אתר ספציפי‪ ,‬זה יכול להיות שדה שהוא תחום‪ ,‬כמו למשל בתי ספר לחינוך מיוחד‪ .‬יש מחקרים‬
‫שהם מאוד מכוונים לאוכלוסייה ויש מחקרים שיותר מכוונים לתופעה ואז צריך לחשוב איפה‬
‫בודקים את הדבר הזה‪.‬‬
‫צריך לשקול את העניין בלחקור משהו מוכר או קרוב‪ ,‬לחשוב אם זה משהו נגיש ומוגדר‪ ,‬אולי‬
‫צריך לקבל אישורים כדי לראיין את האנשים? האם יש קשר עם שומרי סף? האם יש אנשים‬
‫שצריך לקבל מהם אישור פורמלי כדי לראיין אחרים? צריך להקליט את הראיונות אז צריך שזה‬
‫יהיה מותר או לקבל לזה אישור‪ .‬הסכמה פורמלית היא רק צעד ראשון‪ ,‬יש עבודה בליצור אמון‬
‫וקרבה‪ ,‬דברים שצריך לטפח עד שנסיים את איסוף הנתונים‪ .‬האם לחקור בבית? העניין הזה בסדר‬
‫במחקר איכותני אבל צריך להקדיש לזה מחשבה‪ ,‬ליום שאחרי‪ ,‬למשל האם האנשים ירצו לקרוא‬
‫מה שכתבנו עליהם? האם כשננתח את הראיונות זה ירגיש לנו בנוח? יש משהו בראיון שמייצר‬
‫אינטימיות‪ ,‬צריך לקחת את הדברים האלו בחשבון‪ .‬לקחת בחשבון גם עניינים של אתיקה‪.‬‬

‫מדגם‪:‬‬
‫כשאנחנו בוחרות אתר אנחנו בוחרות מדגם‪ ,‬זה מעצב את המחקר שלנו‪ .‬עם מי נדבר‪ ,‬על איזה‬
‫טקסטים נסתכל‪ .‬במחקרים איכותניים בדרך כלל לא תופיע המילה "מדגם" באופן ברור‪ ,‬יש‬
‫אנשים שחושבים שזו מילה פוזיטיביסטית‪ .‬לפעמים רק מדברים על האקט‪ ,‬הדגימה‪ ,‬את מי דגמנו‬
‫במחקר שלנו‪ .‬במחקרים אחרים יגידו מה אוכלוסיית המחקר ולפעמים חוקר יגיד שהוא מדבר על‬
‫החבירה של משתתפי המחקר‪ .‬זה מראה שיש כמה מילים לבטא "מדגם"‪.‬‬
‫יש דיבור סביב איך קוראים ל"מדגם" כי אנחנו נאלצים תמיד לחשוב מה המדגם עושה במחקר‬
‫איכותני ומה בכמותי‪ ,‬לדבר על ההבדלים‪ .‬למדגם בסוגי המחקר האלה יש מטרות שונות‪ ,‬במחקר‬
‫כמותי המטרה שלנו היא לעשות דגימה אקראית או הסתברותית‪ ,‬רוצים להציג טענה ביחס‬
‫לאוכלוסייה הנחקרת על בסיס מדגם‪ ,‬שצריך להיות אקראי ומייצג‪ .‬במחקר איכותני זה לא‬
‫רלוונטי כי אנחנו לא עושים מחקר כדי להכליל אלא כדי להבין טוב יותר תהליך או חוויה‪ ,‬המוקד‬
‫שלנו זה עיסוק בחוויה האנושית‪ .‬איך אני רוצה לאסוף סט תיאורים אינטנסיביים וגדושים של‬
‫החוויה שעומדת במחקר‪ .‬אני לא בוחרת אנשים כי הם ממלאים חשיבות סטטיסטית אלא אני‬
‫בוחרת אנשים שיכולים לתרום לי למחקר‪ ,‬שיכולים לספר לי על הדבר שמעניין אותי‪ ,‬מה שמעניין‬
‫אותי זאת התופעה עצמה ולא הפיזור או השכיחות שלה באוכלוסייה‪ .‬במחקר איכותני המדגמים‬
‫הם יותר קטנים‪ ,‬לפעמים אפילו אדם אחד‪ .‬אין טכניקות הסתברותיות‪ .‬במחקר איכותני יש‬
‫העדפה לאנשים וורבליים‪ ,‬צריך אנשים שיכולים לדבר על התופעה‪.‬‬

‫סוגי דגימה‪:‬‬
‫שני סוגים עיקריים‪:‬‬
‫דגימה תאורטית – לקוחה מתאוריה מעוגנת בשדה ‪ .‬מסורת שהרצון שלה הוא ליצור‬ ‫‪‬‬
‫תאוריה והרצון הזה מנחה את ההגעה לחומרים ובחירת הנתונים‪ .‬בתהליך הזה החוקרת‬
‫אופסת נתונים‪ ,‬מפרשת ומנתחת אותם ואז חושבת לאיפה היא צריכה להמשיך‪ ,‬עם איזו‬
‫קבוצה להמשיך לדבר ומה לאסוף עוד‪ .‬הבחירה ביחס לנתונים ולמדגם קשורה בקנה מידה‬
‫תאורטי‪ ,‬כלומר איסוף הנתונים מכוון על ידי הפרשנות שהיא נותנת לנתונים שהיא אוספת‪,‬‬
‫על סמך האיסוף הראשוני והניתוח של זה היא מקבלת החלטה עם מי לדבר בהמשך‪.‬‬
‫השאלה מתי עוצרים את הדגימה? עוצרים כשנגיע לרוויה תאורטית‪ ,‬מצבו שבו אני‬
‫מרגישה שאני מבינה את הסיפור‪ ,‬אני לא צריכה עוד תנאי‪ ,‬יש לי את מי שרלוונטי לפתח‬
‫את ההסבר שאני רוצה‪ .‬זאת לא דגימה סטטיסטית ‪ ,‬לא דגימה מייצגת במובן הבסיסי‬
‫שמדברים על דגימה אקראית והסתברותית‪.‬‬
‫דגימה מכוונת‪/‬תכליתית – רוב המחקרים משתמשים בזה‪ .‬בגלל שמטרת המחקר היא‬ ‫‪‬‬
‫ללמוד על חוויה או זהות או תהליך אני כחוקרת צריכה לבחור במכוון מקרים או‬
‫מרואיינים שהם פרודוקטיביים‪ ,‬פוריים עבור המחקר‪ .‬אני לא בוחרת אקראית‪ .‬יש בחירה‬
‫מכוונת של משתתפי המחקר‪ .‬אני אמורה להקדיש מחשבה מי האנשים שחשובים למחקר‬
‫שלי מבחינת המאפיינים שלהם ‪ .‬למשל חשוב לי שאלה יהיו אנשים מעל גיל מסוים‪,‬‬
‫הורים‪ ,‬מהגרים‪ ...‬אני צריכה לקבל החלטה מה הקריטריונים להיכלל במדגם‪ ,‬להיכנס‬
‫למחקר שלי‪.‬‬

‫דרכים ליצירת מדגם‪:‬‬

‫דגימת נוחות – זה לא סוג של דגימה‪ ,‬זה אומר איך הגעתי לאנשים‪ ,‬זה יותר קשור ליצירה של‬
‫המדגם‪ .‬הגעתי למי שהיה לי נוח להגיע אליו‪ ,‬הוא היה זמין‪.‬‬
‫יש דרכים אחרות להגיע למדגם‪:‬‬
‫כדור שלג‪ -‬הגעתי למישהו אחד שמתאים ואני מבקשת ממנו שיפנה אותי לאחרים‪ .‬אחד מוביל‬
‫לאחד‪ ,‬זה קצת קבוצה סגורה‪.‬‬
‫שאלונים – לפעמים כשלב מקדים עושים שאלונים ומעבירים אותם כדי לברר האם יש אנשים עם‬
‫קריטריונים ואז פונים אליהם‪ .‬איך מגיעים לאוכלוסיות פחות נגישות? מבחינת עניינים‬
‫טכנולוגיים או אוכלוסיות חשדניות או שלא רוצים להיחשף‪ .‬צריך לחשוב איך לייצר אמון‪.‬‬
‫פרסום – לנסות להגיע למשתתפים בכל מיני מקומות שאנחנו מעריכים שהם נמצאים שם‪.‬‬

‫שיעור ‪:10‬‬
‫איסוף נתונים‪:‬‬
‫המטרה של הנתונים האיכותניים‪ ,‬כמו בכל מחקר‪ ,‬היא לבסס עדות‪ .‬הנתונים הם תיאורים או‬
‫הסברים שעוזרים לנו להבין טוב יותר את התופעה שאנחנו מבקשות לחקור במחקר‪" .‬איסוף‬
‫נתונים" זה מבלבל כי אנחנו כחוקרים אמורים למצוא את הנתונים או להשתתף בהפקה שלהם‪.‬‬
‫גם כשאני מראיינת הנתונים נמצאים שם אבל לא תמיד באופן גלוי‪ ,‬יש עבודה של חקירה מתחת‬
‫לפני השטח כדי להגיע לנתונים‪.‬‬
 ‫המקורות העיקריים לנתונים הם‪:‬‬
‫תצפיות – אני כחוקרת רוצה לצפות על דברים‪ ,‬ללמוד על דברים מעצם הנוכחות שלי בשדה ובמבט‬
‫שיגלה לי דברים שאולי אנשים לא היו מספרים או לא יכולים לספר עליהם‪.‬‬
‫ראיונות – בנויים על בסיס פגישה פנים אל פנים מישהו שרלוונטי לדבר שאני חוקרת‪ ,‬אני אשאל‬
‫אותו באופן ישיר והוא יספר לי בגוף ראשון‪.‬‬
‫חומרים קיימים – קיימים בלי קשר לשאלה או לעניין של החוקרת‪ .‬זה יכול להיות טקסטים‬
‫מילוליים‪ ,‬כתבות‪ ,‬מכתבים‪ ,‬יומנים‪ ,‬תעודות‪ ,‬טפסים של אינטייק‪ ,‬דברים לא מילוליים כמו‬
‫תמונות או דברים וויזואליים שמשלבים מלל‪ .‬זה יכול להיות דברים שפוגשים ‪.online‬‬
‫החוקרת עצמה – שילוב של אוטואתנוגרפיה עם דברים אחרים‪.‬‬

‫יומן חוקר – זה מקום שיש בו נתונים‪ .‬הכוונה היא מחברת של החוקרת שבה היא כותבת באופן‬
‫שכיח כשהיא מראיינת או צופה‪ .‬זה יכול לכלול דברים ברמה הטכנית‪ ,‬מתי המפגש נערך‪ ,‬איפה‪,‬‬
‫עם מי‪ .‬זה יכול לכלול דברים שקשורים לתוכן‪ ,‬דברים מרכזיים שעלו‪ .‬זה יכול להיות משהו יותר‬
‫רפלקסיבי‪ ,‬איך הרגשתי בראיון‪ .‬היומן חוקר עוזר לבטא את הרפלקסיביות‪ ,‬שזה לא ישאר רק‬
‫מחשבות בראש‪ .‬זה יכול להיכנס אחר כך למחקר‪ .‬התחלות של חלקי ניתוח‪ .‬יומן חוקר הוא לא רק‬
‫למחקר שעושים בו תצפיות‪ ,‬הוא לכל סוגי איסוף הנתונים‪.‬‬

‫תצפיות‪:‬‬
‫כלי מרכזי בעבודות אתנוגרפיות‪ .‬זה כולל מגוון פעולות‪ .‬יש כל מיני הגדרות לתצפית‪ .‬מדובר על‬
‫טכניקה שבה אנחנו כחוקרות נמצאות איפה שהדברים קורים‪ ,‬מגע ישיר עם מושא המחקר‪ .‬יש‬
‫עניין שיטתי‪ ,‬הרבה אנשים צופים בסביבה‪ ,‬מתבוננים ומקשיבים‪ ,‬כשמדברים על תצפית במחקר‬
‫מדברים על מבט ממוקד‪ ,‬לא נקלעים למקום במקרה‪ ,‬יש לנו מטרות ואנחנו רוצים ללמוד על‬
‫משהו ואנחנו צריכים לעשות את ההקשבה הזאת באופן שהוא שיטתי בתוך סביבה שבחרנו‬
‫למחקר הזה‪ .‬לפעמים זאת סביבה מוגדרת ולפעמים אנחנו צריכים ללמוד כדי להבין איפה המקום‬
‫שאני צריכה להתבונן בו‪ ,‬כשאנחנו מדברים על השיטתי זה אומר שהמבט שלי מרוכז בזה‪ ,‬אני‬
‫כחוקרת צריכה להתבונן לעומק באופן יסודי‪ ,‬לתעד הרבה היבטים של הסיטואציה‪ ,‬גם את‬
‫הדברים הרגילים והלא דרמטיים שקורים ומתקיימים‪ .‬לשאול את עצמי מה אני רואה‪ ,‬האם מה‬
‫שאני חושבת זה נכון? על סמך מה אני מבססת את זה? כל הזמן לשאול את עצמנו מה קורה‪ .‬תיעוד‬
‫באופן מודע של מה שאנחנו רואים ושומעים‪.‬‬

‫סגנונות תצפית‪:‬‬
‫תצפית תיאורית ‪ /‬פתוחה – אני מתבוננת בכל האתר‪ ,‬אני רוצה לקבל תמונה כללית של איך הוא‬
‫מתנהל‪ ,‬מי האנשים שנמצאים שם‪ ,‬מי הקבוצות‪ ,‬מה המרכיבים של הקבוצה‪ .‬הרבה פעמים זה‬
‫מתחיל בתהליכים של הכרויות‪ ,‬מה המאפיינים הדמוגרפיים של האוכלוסייה‪ ,‬איך נראה המערך‬
‫הפיזי של המקום‪ .‬לזהות סדר זמנים של המקום‪.‬‬
‫תצפית ממוקדת ‪ /‬מובנית – תצפית שבה אנחנו מחפשים במבט משהו יותר ספציפי‪ ,‬אם בגלל‬
‫שאלת המחקר או תאוריה שמעסיקה אותנו‪ ,‬משהו שאמרו לנו‪ .‬אנחנו באים עם דברים שעליהם‬
‫אנחנו רוצים לתת את הדעת‪ .‬המסביב זה ההקשר אבל יש את הדבר שממקד את תשומת הלב‬
‫שלנו‪ .‬יש תצפיות יותר מובנות שיש בהן חלקים של על אלו דברים אנחנו צריכים להתבונן עכשיו‪,‬‬
‫ממש סוג של טופס עם קטגוריות שאנחנו מתעניינים בהן ומכוונים‪.‬‬

‫למה לעשות תצפית‪ -‬למה לבחור מחקר שמבוסס על תצפית‪:‬‬

‫בתצפית יש דברים שלא נוכל לקבל בראיונות רגילים‪ ,‬אני רוצה להיות איפה שהדברים קורים‪ ,‬לא‬
‫מספיק לי שאנשים יספרו לי‪ ,‬זה לא סוג הידע שאני רוצה‪ .‬אפשר לקבל ידע שלא נוכל להגיע אליו‬
‫אחרת‪.‬‬
‫הרבה פעמים עושים תצפיות כדי להסתכל על מה שחשבנו עליו כמובן מאליו‪ .‬יש עיסוק‬
‫באינטראקציות‪ ,‬יחסים בין אנשים‪ ,‬מה היחסי כוח‪ .‬כשאנחנו עושים ראיונות אנחנו גם צריכים‬
‫לאמץ את המבט הזה על המרחב והסביבה של הריאיון‪.‬‬

‫רישומי שדה‪:‬‬
‫תצפית מצריכה שאנחנו נרשום ונתעד באופן שיטתי דברים שאנחנו רואים במחרב שהחלטנו‬
‫לצפות עליו‪ .‬רישומי שדה‪ .‬עליהם מתבססים הדברים שלנו‪ ,‬הם צריכים להיות מפורטים‪ ,‬לא‬
‫שיפוטיים‪ ,‬צריכים להיות קונקרטיים‪ ,‬משהו שנוכל לחזור אליו ולהבין מה זה אומר‪ .‬אם כתבתי‬
‫"היה מבולגן" מה זה אומר בלגן? לכתוב תיאור קונקרטי שיוכל לשמש אותי‪ .‬צריך לכתוב את‬
‫הרישומים האלה מתוך מודעות‪ ,‬מה המשמעויות האמיות (‪ ,)emic‬היומן הזה הוא הכלי המרכזי‬
‫של התיעוד‪ ,‬הוא מכיל גם משהו תיאורי וגם פרשני‪ .‬זה צריך להיות מפורט אבל לא משהו שינעל‬
‫את הפרשנות שלי על משהו מסוים כי אולי תוך כדי העבודה אחשוב דברים אחרים ולפעמים אנחנו‬
‫מתאהבים בדברים שאנחנו כותבים‪ ,‬לפעמים זה עלול למנוע מאיתנו להתקרב באמת אל השדה כי‬
‫כבר תייגנו את זה באיזה שם‪.‬‬

‫מה לתעד?‬
 ‫סביבה פיזית – איך המרחב הזה נראה? איפה אנשים מתמקמים‪ ,‬איך היה הסטינג‪.‬‬
‫מי המשתתפים – קבוצות מסוימות‪ ,‬גילאים‪ ,‬איפה הם נמצאים במחרב‪ ,‬סוגיות חברתיות‬
‫שמעניינות אותנו – מוצא‪ ,‬מעמד מגדר ועוד‪ .‬מה הם אומרים ומה הם עושים‪.‬‬
‫פעילות ואינטראקציה – איך מתייחסים אחד לשני‪ ,‬לאנשים אחרים‪ ,‬למי מקשיבים אחרת‪ ,‬את מי‬
‫מבטלים‪.‬‬
‫שיחה – מתי משהו שנאמר הוא יוצא דופן‬
‫מקומו של החוקר ‪ -‬תצפית היא תמיד רפלקסיבית כי אני חייבת לחשוב מה היה המקום שלי‬
‫במקרה שקרה שם‪ ,‬אפילו ברמה של מיקום פיזי‪ .‬צריך להיות מודעים לחלק שנו בסיטואציה‪,‬‬
‫הייתי בצד? הייתי חלק? אנשים מכירים אותי? מישהו פנה אלי? לזוז במרחב נותן נקודת מבט‬
‫אחרת‪.‬‬

‫בתוך המבט של התצפית אנחנו מנסים ללמוד ולהתרכז בהתנהגויות חברתיות כדי להבין מה‬
‫המשמעות של דברים מסוימים‪ .‬לא תמיד אני יכולה לדעת מה משמעותי‪ ,‬מה יוצא דופן‪ ,‬מה רגיל?‬
‫חלק מהלמידה זה להבין את הדברים האלה‪ ,‬איך בדרך כלל זה מתקיים‪ .‬לאמץ נקודות מבט‬
‫שונות‪.‬‬

‫כיצד לרשום את התצפית?‬

‫פרטים של דברים חשובים‬
‫דברים קונקרטיים ולא הכללות‬
‫לשים לב לדברים שאנחנו לא מבינים בהתחלה‪ ,‬להגיד אני לא מבינה מה קורה פה זה גם חשוב‪,‬‬
‫אני צריכה לכתוב את זה כדי שאחר כך אוכל להתייחס לזה‪ .‬גם אם אני לא בטוחה שזה יהיו‬
‫דברים בעלי משמעות אחר כך‪.‬‬

‫הכנה טכנית‪:‬‬
‫איך כותבים? לפעמים אפשר לכתוב תוך כדי ולפעמים לא‪ ,‬לאמץ שיטה או תכנון לאיזה דברים‬
‫לכתוב תוך כדי ומה לא‪.‬‬

‫מה צריך לתצפית טובה?‬

‫להיות פתוחים‪ ,‬לא שיפוטיים‪ ,‬לרצות ללמוד על אחרים‪ .‬לא לפחד מפערי תרבות‪ .‬לא לפחד‬
‫מדברים שלא צפינו או מדברים שאנחנו עדיין לא מבינים‪ .‬כל הדברים העמומים‪ .‬אנחנו צריכים‬
‫להיות יסודיים‪ ,‬לשים לב לפרטים‪ ,‬להיות רפלקטיביים‪.‬‬
‫תצפית לא משתתפת – החוקרת אוספת נתונים תוך מינימום מגע אם בכלל עם המשתתפים‪ ,‬פחות‬
‫יחסי גומלין‪ .‬אני ‪ 100%‬צופה‪ ,‬או שואפת לשם‪ ,‬בספרות זה נקרא "צופה טהור"‪.‬‬

‫תצפית משתתפת – מתאים למחקר איכותני‪ .‬החוקרת לוקחת איזשהו חלק בפעולות שאותן היא‬
‫חוקרת‪ ,‬בפעולות של האוכלוסייה‪ .‬יש רמות שונות של השתתפות‪ ,‬מהשתתפות מלאה ועד חלקית‪.‬‬
‫"הצופה כמשתתף"‪" ,‬המשתתף כצופה"‪" ,‬משתתף טהור"‪.‬‬
‫בגדול זה אומר שאני כחוקרת משתתפת באופן חלקי בשדה שאותו אני חוקרת ואני לוקחת חלק‬
‫בדברים מסוימים‪ ,‬בחלק מהזמן‪ ,‬באותו המרחב‪ .‬הרצון הוא להבין את אותה התרבות מבפנים עד‬
‫כמה שניתן‪ ,‬תפיסה שאני צריכה להתקרב לעולם הזה‪ ,‬להיחשף לעולם הפנימי‪ .‬אני אחווה את‬
‫הדברים בעצמי ולא דרך מישהו שיספר‪ .‬ככה יהיו לי תובנות שלא הייתי יכולה להגיע אליהן‬
‫אחרת‪ ,‬מעצם זה שאני נוכחת שם‪ .‬להיות שם‪.‬‬

‫יתרונות של תצפית משתתפת‪:‬‬

‫למידה על דברים פחות מודעים של המשתתפים‪ ,‬גילוי של ניואנסים בתרבות‪ ,‬מעודדת‬
‫אינטראקציה עם המשתתפים‪ .‬איסוף נתונים באווירה טבעית‪ .‬אני יכולה לברר ולהבהיר משהו‬
‫ברגע נתון‪.‬‬

‫אתגרים של תצפית משתתפת‪:‬‬

‫אני תלויה בשיתוף פעולה של אנשים‪ ,‬כמה הם מכניסים אותי‪ ,‬מסבירים לי ומיידעים אותי‪.‬‬
‫מה קורה כשאני לא מבינה נכון את מה שאני רואה‪.‬‬
‫הנוכחות שלי והקרבה שלי מעלות שאלות אתיות שאני להחליט לגביהן‪.‬‬
‫הנוכחות שלי מייצרת משהו בתוך השדה‪.‬‬
‫עלול לגרום לחוסר נוחות או סכנה עבור החוקר‪ .‬צריך הרבה קשר אישי וזה לא מתאים לכל‬
‫חוקרת‪.‬‬

‫משתתף טהור= היבלעות ‪ 100%‬בתוך השדה‪ .‬חוקר שנטמע בשדה וחבר לכל דבר בחברה הזאת‪,‬‬
‫או מישהו שחבר במרחב כלשהו ולא עצר להגדיר את עצמו כחוקר בפני האנשים האחרים‪.‬‬

‫צופה כמשתתף‪:‬‬
‫מה האדם הזה היה קודם? קודם הוא היה צופה‪ ,‬חוקר ואז הוא השתתף באופן חלקי בשדה‪ .‬צופה‬
‫כמשתתף זה סוג התצפית היותר שכיח‪ .‬אני חוקרת‪ ,‬אני עושה תצפית וחלק מהזמן אני משתתפת‪.‬‬
‫אני מחוץ לאירוע ולחברה הזאת אבל עכשיו אני לוקחת בה חלק‪ .‬זה מאפשר חופש פעולה‪ ,‬אם לא‬
‫רוצים לא חייבים להשתתף‪ .‬יש מורכבות בשני הסוגים (צופה כמשתתף או משתתף כצופה)‪ ,‬מצד‬
‫אחד אני מבחוץ ומנסה להתקרב‪ ,‬יש משהו בנקודת מבט הזאת שמאזנת‪ ,‬אני לא חייבת לעשות‬
‫הכל‪ ,‬בגלל שאני חיצונית זה בסדר‪ .‬עדיין יש מורכבות עם זה שאני חיצונית ועושה רק חלק‪.‬‬

‫משתתף כצופה‪:‬‬
‫אני חלק מקבוצה בלי קשר למחקר אבל אני מחליטה עכשיו לחקור אותה‪ ,‬לזמן מסוים אני‬
‫מודיעה שאני עושה תצפית‪ ,‬זה באופן גלוי אני שמה על עצמי עוד כובע‪ .‬זה מעורר מורכבות אחרת‪,‬‬
‫אני מכירה את השדה מצד אחד ולא צריכה לעבוד קשה כדי שאנשים יכניסו אותי למרחב‪ ,‬אני‬
‫פחות מעוררת השפעה או תגובה (שיכלה להיות כלפי מישהו חיצוני)‪ ,‬מצד שני יש לי הכרויות‬
‫קודמות ויש אנשים שמרגישים לא בנוח עם זה שאני בתצפית‪ ,‬מתי אני עושה משהו כי אני חלק‬
‫מהקבוצה ומתי בגלל שאני עושה תצפית‪ .‬כמה אפשר לאמץ מבט אובייקטיבי בתיאור הדברים‬
‫כשאני באה מבפנים? זה פחות שכיח‪.‬‬
‫ההבדל זה האם אני חלק מהחברה הזאת לפני המחקר או שעכשיו אני משתתפת שם בגלל שאני‬
‫עושה מחקר ואז אני צופה כמשתתף‪.‬‬

‫שיעור ‪:11‬‬
‫שימוש בטקסטים כנתונים‪( :‬המשך סוגי כלים לאיסוף נתונים)‬
‫זה לא כלי עיקרי אבל יש בו שימוש‪.‬‬
‫טקסטים – מתייחסים לטקסט במובן בסיסי של נתונים שמורכבים ממילים אבל גם יכולים להיות‬
‫דברים לא מילוליים כמו דימויים או ייצוגים וויזואליים שנמצאים ללא ההתערבות של החוקרת‪,‬‬
‫אני כחוקרת לא קשורה לקיום שלהם בדרך כלל‪ .‬זאת בניגוד לראיונות שאני צריכה לייצר‪ ,‬לבחור‪,‬‬
‫לקבוע זמן וכדומה‪ .‬יש מקרים שחוקרים יכולים לבקש טקסטים ואז הם מנתחים את זה אבל‬
‫לרוב לא מבקשים טקסטים‪ .‬פרסומת מודפסת גם יכולה להיות טקסט‪ ,‬גם סטיקרים על האוטו‪,‬‬
‫פוסט בפייסבוק‪ .‬טקסט זה כל דבר שעוד מישהו יכול לפענח את המשמעות שלו‪ ,‬זה יכול להיות גם‬
‫לבוש או תסרוקת (למשל בהקשר של מוצא‪ ,‬מישהו יכול לפענח את הלבוש שלנו והתסרוקת שלנו‬
‫ולייחס לו משמעות חברתית)‪.‬‬

‫יתרונות השימוש בטקסטים‪:‬‬

‫יש משהו בטקסטים שהוא מאוד רלוונטי לחיים שלנו‪ .‬אנחנו סובבים טקסטים מסוגים שונים‪.‬‬
‫טקסטים שאנחנו קוראים‪ ,‬חדשות שאנחנו צורכים‪ ,‬ה ‪ feed‬בפייסבוק‪ ,‬זה מעצב את איך שאנחנו‬
‫רואים את העולם‪.‬‬
‫אם נעשה ניתוח נתונים מדוקדק נגלה עושר של נתונים ‪ .‬אפשר ללמוד הרבה דברים מזה‪.‬‬
‫היקרות טבעית= הטקסטים קיימים בלי קשר אלינו‪ .‬זה ייתרון כי אני כחוקרת לא השפעתי על‬
‫הטקסט ולא יצרתי אותו‪.‬‬
‫טקסטים הם זמינים ‪ ,‬נמצאים שם ואנחנו צריכים רק למצוא‪ ,‬הם נגישים ולא תלויים במגבלות‬
‫של אתיקה‪.‬‬
‫הרבה שאלות של אתיקה שאנחנו עסוקים בהם בתצפיות ובראיונות בטקסטים יש משהו משחרר‪.‬‬
‫טקסטים ממתנים סוגיות אתניות מסיומות‪.‬‬

‫יש טקסטים כתובים ויש לא כתובים‪ .‬בתוך טקסטים כתובים יש פורמליים (תעודות‪,‬‬
‫פרוטוקולים‪ ,‬תיאורי תפקיד ועוד) ויש לא פורמליים (בעיקר יומנים ומכתבים)‪ .‬טקסטים כתובים‬
‫יכולים להתייחס גם לתמונות אבל העיקר זה טקסט פורמלי‪ .‬פורמלי הכוונה משהו מוסדר או‬
‫ממוסד‪.‬‬

‫'קורפוס המחקר' ‪ -‬מתייחס לגוף של המחקר‪ ,‬מה הנתונים שלנו‪ ,‬מה אנחנו מחליטים להכניס‪ .‬גם‬
‫בטקסטים אנחנו צריכים להחליט מה נכנס לתוך המחקר ומה לא‪.‬‬
‫ניתוח הטקסט יכול להתייחס למרכיבים צורניים של הטקסט והתוכן‪ ,‬משחקי לשון‪ ,‬נימת‬
‫הטקסט‪ ,‬מטאפורות ודימויים‪ ,‬תרומות האידיאולוגיה של היוצר למסגור הטקסט‪ ,‬היבטים של‬
‫עריכה (כותרת ראשית ומשנה‪ ,‬גדול האותיות‪ ,‬צבע‪ ,‬צורה‪ ,‬יחס בין כותרת לטקסט)‪.‬‬

‫סיפור של אונס לא יותר – תירוש‪: 2001 ,‬‬

‫מאמר שמדגים לעומק איך אפשר לנתח טקסטים‪ .‬יש הרבה עיסוק בטקסטים בתוך ניתוח שיח‬
‫ביקורתי‪.‬‬
‫תירוש לקחה טקסט משפטי‪ ,‬היא אומרת שאנחנו מסתכלים על טקסטים ככאלה שמתווכים לנו‬
‫את המציאות‪ ,‬יש הרבה דברים שאנחנו לא מכירים בעצמנו‪ ,‬מרחבים שאנחנו לא מכירים‪,‬‬
‫מקומות או אוכלוסיות שאנחנו רחוקים מהם‪ ,‬גם אירועים שקרו ולא נכחנו בהם אלא מספרים לנו‬
‫עליהם‪ .‬כל טקסט מתווך בין המציאות לקוראים‪ ,‬הוא מספר על מציאות אחת מסוימת‪ ,‬איך‬
‫שיספרו לנו את הסיפור ככה אנחנו נבין אותו‪ ,‬סיפורים מבנים את איך שהמציאות הזאת‬
‫מצטיירת‪ .‬היא נותנת הרבה דוגמאות‪ .‬מדובר על טקסט משפטי‪ .‬היא אומרת כשמדגישים פרטים‬
‫מסוימים‪ ,‬משמיטים אחרים‪ ,‬בוחרים מילים כאלה ולא אחרות‪ ,‬מייצרים מבנה של משפט – כל‬
‫אחד מהדברים האלה זה אקט שמפעיל כוח‪ ,‬זה אקט פוליטי‪ .‬אנחנו חושבים על פוליטיקה כמקום‬
‫שמתערב ביחסי הכוח ומייצר השפעות‪ .‬הכותבת אומרת שהיא מסתכלת על הטקסט ורוצה להבין‬
‫מה הוא מייצר‪ ,‬איך הוא בונה מציאות מסוימת בתוך ההקשר הזה‪ .‬היא לוקחת אירוע קטן‪ ,‬לא‬
‫משפט מפורסם‪ ,‬היא מנתחת את הפסק דין של המשפט הזה ומסבירה למה היא הלכה לטקסט‬
‫הזה‪ ,‬אנחנו מייחסים למקום של בתי משפט ופסקי דין כמילים אובייקטיביות‪ ,‬יש שם עובדות ועל‬
‫סמך זה מחליטים‪ .‬תירוש אומרת שבפועל זה לא ככה‪ ,‬הטקסט הזה לא באמת ניטרלי‪ ,‬לא באמת‬
‫שקוף‪ ,‬הוא צובע את הדברים‪ .‬הכותבת אומרת שהמילים הן כמו פילטרים צבעוניים‪ ,‬בחירת‬
‫המילים צובעת לי את הטקסט והמציאות באופן מסוים‪ .‬היא מנסה לראות איך הטקסט הזה‬
‫מייצר מציאויות מסוימות‪ ,‬מציאויות בהן האונס הזה בין גבר לבין אישה שהייתה אשתו בעבר‬
‫והמחקר מנסה להבין איך האונס הזה מובנה כעניין מינורי‪ ,‬כמשהו קטן ואז גם העונש צריך להיות‬
‫קל בהתאם‪ .‬הקונטקסט זה ערעור על חומרת העונש‪ ,‬הנתבע רצה להפחית את העונש‪ .‬הכותבת‬
‫מסתכלת על מה השופטים אומרים על מה שכבר היה‪ ,‬יש חלק עובדתי‪ ,‬תיאור האירוע שבגינו הם‬
‫הגיעו למשפט‪ ,‬כבר יש הרשעה‪ .‬בתוך איך שהשופטים מספרים את מה שהיה‪ ,‬איך זה מבנה את‬
‫האונס כעניין מינורי כי הוא בין גבר לאשתו‪ ,‬אפילו שבזמן האירוע הם כבר היו פרודים‪ .‬יש משהו‬
‫בלדבר על זה שהנתבע הוא חובש מצטיין בקרבי וקיבל פרס על הצלת חיים בהקשר אחר‪ ,‬אנחנו‬
‫שומעים עליו ולא על האישה‪ .‬איך מדברים על האונס ואיך מקום נותנים לו‪ ,‬היא עושה השוואה‬
‫בין השופטים כי יש שופטים בדעת מיעוט‪ .‬איך מדברים על אונס באופן רזה שלא נותן מקום לכאב‪,‬‬
‫להשפלה‪ .‬נקודת מבט של מי אנחנו מציגים? איזה מקום מקבלת האישה שנאנסה‪ .‬הכותבת מראה‬
‫את ההרחקה מהאירוע כדי לדבר על האירוע כעניין מינורי‪ .‬איך אנחנו שומעים על הנתבע ואיך זה‬
‫יפגע לו בחיים‪ .‬למה מזכירים אותה כאשתו ולא כמי שנפרדה ממנו? איך מובנת הדמות שלו ואיך‬
‫מובנת הדמות שלה‪ .‬איפה השופטים נמצאים‪ ,‬איך הדעה של השופטים בדעת המיעוט חושבים‬
‫אחרת ומציגים את ההשפלה‪ ,‬איך האישה לא פאסיבית כמו המקום שהיא מקבלת בתוך הטקסט‪.‬‬

‫טקסטים לא כתובים יכולים להיות גם דברים מילוליים וגם דברים יותר וויזואליים‪ ,‬לפעמים‬
‫מנתחים אפקטים של מצלמה לדוגמה‪ .‬בחינת השיח האסתטי שמייצרת הטלוויזיה‪ .‬איזה גוף‬
‫מציגים בטלוויזיה (משקל‪ ,‬גיל‪ ,‬בריאות‪.)...‬‬

‫בניתוח שיח ביקורתי מאוד שכיח שימוש בניתוח טקסטים‪ .‬גם בתאוריה מעוגנת בשדה יש שימוש‬
‫בטקסטים‪ .‬זה מופיע בכל מיני מסורות מחקר‪ .‬לפעמים טקסטים הם תוספת לראיונות‪.‬‬

‫שיעור ‪:12‬‬
‫המשך שימוש בטקסטים כנתונים (כלי לאיסוף נתונים)‪:‬‬
‫כשאנחנו מחליטות להשתמש בטקסטים כנתונים אנחנו גם צריכים לעשות החלטות לגבי אילו‬
‫טקסטים אנחנו חוקרים ועל מה אנחנו מתבוננים‪ .‬צריך להשקיע מחשבה בכל מיני היבטים‬
‫שקשורים לניתוח ועל מה אנחנו בכלל מסתכלים בתוך המחקר‪ .‬חלק מההחלטות שנצטרך לקבל‬
‫זה המדיום ‪ ,‬כלומר איפה הטקסט הזה מתפרסם‪ .‬טקסט שמתפרסם בעיתונות ארצית הוא לא‬
‫אותו דבר כמו טקסט שמתפרסם בעיתונות נישה‪ ,‬האם זה בגרסה אינטרנטית‪ ,‬ערוך או לא ערוך‪,‬‬
‫ממוסד או לא ממוסד ועוד‪ .‬אנחנו צריכים לחשוב על יחידת הניתוח ‪ ,‬היא מתייחסת לעל מה אני‬
‫מסתכלת – על מילים? על צילום? על ההתכתבות עם טקסטים אחרים? מסתכלת על כל הבלוג?‬
‫למשל האם היחידת ניתוח היא פוסט מסוים בתוך בלוג או כל הבלוג‪ ,‬כלומר מה אני מכניסה‪ ,‬אם‬
‫אני רוצה לנתח קליפים למשל אז האם אני מתייחסת רק לקליפ עצמו או מסתכלת גם על יחסי‬
‫הציבור שליוו את הוצאת הקליפ ועל הראיונות שהזמרת עשתה כשהשיר יצא או האם אני מנתחת‬
‫גם את התגובות של הקוראים והמאזינים‪ .‬החלטה נוספת שצריך לעשות לגבי שימוש בטקסטים‬
‫היא מה המדגם שלנו‪ ,‬הקורפוס שלנו (גוף הנתונים שלנו)‪ ,‬להחליט מה כולל המדגם שלי וממתי‬
‫עד מתי‪ ,‬האם אני לוקחת כתבות אקראיות או רק כתבות מזמן מסוים‪ ,‬להחליט איזה מדיום ואיזו‬
‫פלטפורמה של פרסום‪ .‬למשל‪ :‬המדגם זה עיתוני מערב לנוער וראש אחד‪ ,‬מהשנים ‪,1986-2000‬‬
‫יחידת הניתוח היא מדורי ייעוץ – שאלות ותשובות בתוך העיתונים האלה‪ ,‬היחידת ניתוח לא‬
‫כוללת תמונות במקרה הזה‪.‬‬
‫אנחנו צריכים להסביר את הרציונל של הבחירה‪ ,‬למה בחרנו ככה‪ ,‬למה דווקא הזמן הזה‪ ,‬למה‬
‫דווקא הטקסט הזה‪ ,‬למה דווקא החלקים האלה בתוך הטקסט‪.‬‬

‫ארטיפקטים‪ :‬זה בעצם דברים חומריים שיכולים לספר משהו על תהליכים תרבותיים‪ .‬יש‬
‫ניתוחים של דברים שקשורים באומנות‪ ,‬ברקמה‪ ,‬בתמונות‪ .‬זה יכול להיות ניתוח רק של הדבר הזה‬
‫וזה יכול להיות בתוך הקשר יותר רחב של איסוף נתונים‪ ,‬למשל לצד ראיונות או כדרך לעורר‬
‫ראיונות‪.‬‬

‫מחקר מקוון – ברשת האינטרנט ‪ :‬מרחב לחקירה‪ ,‬יש לו יתרונות אבל צריך לקחת בחשבון את מה‬
‫שמאפיין אותו‪ ,‬את האינטראקטיביות שלו (אינטראקציה בין הכותב לעוד אנשים)‪ ,‬המשחק עם‬
‫הקהלים‪ ,‬את זה שאנשים יכולים להגיב‪.‬‬

‫קוטליטר‪ – 2013 ,‬הסתגרות פומבית‪ :‬נרטיבים של דיכאון בבלוגים‪:‬‬

‫הוא ניתח דרך האינטרנט ורצה לראות איך הכותבת תופסות את המחלה שלהן‪ .‬לבלוגים יש‬
‫משמעות אצלו‪ ,‬הוא לא רק אומר מה הן אומרות על הדיכאון‪ ,‬אלא גם מסתכל על הבלוג‪ .‬בלוג זה‬
‫לא כמו ריאיון של כותבת‪ ,‬יש לו מימד אישי אבל זה גם מדיום חברתי‪ ,‬התוכן חשוף לעיני כל‪,‬‬
‫האנשים מגיבים על מה שכתוב בבלוג‪ ,‬מנהלים דיאלוג‪ ,‬יש קישורים בין בלוגים‪ ,‬זה מייצר עוד‬
‫דברים‪ ,‬זה נקרא רב קוליות של המדיום הזה‪.‬‬
‫זה לא כמו ראיון רגיל והוא נותן לזה משמעות בתוך הכתיבה שלו‪ .‬אפשר לראות את הקריטריונים‬
‫לבחירה‪:‬‬
‫תיאור החיפוש (מנוע‪ ,‬מילים‪ ,‬זמן) – הוא מסביר באיזה מילים הוא חיפש‪.‬‬
‫הבלוגים שנבחרו – ‪ 5‬בלוגים שהכותבות מצהירות שהן אובחנו כסובלות מדכאון‪ .‬הבלוג נכתב‬
‫לפחות במשך שנה‪.‬‬
‫התייחסות למשמעות‪ -‬נשים ואנגלית – הוא הבין שהבלוגים של נשים היו יותר רגשיים והכותב‬
‫הבין שזה מה שהוא מחפש‪ ,‬הוא עיגן את זה בעניין תאורטי שנשים יותר סובלות מדיכאון‪.‬‬
‫קורפוס המחקר – ‪ 350‬פוסטים של בלוג‪ ,‬החליט מה זה יכלול‪ ,‬בלוג שפועל לפחות שנה‪.‬‬

‫אתיקה‪:‬‬
‫אחת השאלות שעולות זה מה המקום של אתיקה‪ .‬האם כשהכל חשוף זה אומר שאני יכולה‬
‫להשתמש בהכל? האם זה שאני יכולה להיכנס לקבוצות פתוחות זה חוסך ממני את השאלות‬
‫האתיות? אני יכולה להיכנס לפורום גלוי ולאסוף חומרים ולנתח‪ ,‬האם אני צריכה לבקש אישור?‬
‫אנשים חולקים פרטים אישיים ופרטים מזהים גם בחומרים ציבוריים‪.‬‬

‫ראיונות (כלי לאיסוף נתונים)‪:‬‬

‫ראיון איכותני‪ :‬כלי מרכזי במחקר איכותני‪ .‬אנחנו חוקרים במדעי החברה וריאיון הוא‬
‫אינטראקציה חברתית‪.‬‬
‫איסוף ידע פנים אל פנים מגוף ראשון‪ .‬זה רשמי והמשתתף מודע לזה שהוא מרואיין ומסכים לכך‪.‬‬
‫ראיון זה לא שיחה רגילה ‪ ,‬הפרקטיקה של לשאול שאלות ולחכות לתשובות היא שיחה לא‬
‫שוויונית‪ ,‬לא הדדית‪ ,‬יש לה מטרה מוגדרת‪ ,‬אני נמצאת פה כחוקרת ואני באה לפה כי אני רוצה‬
‫ללמוד על דבר מסוים‪.‬‬
‫להזכיר לנו את מטרות הראיון ‪ ,‬אנחנו רוצות להגיע לידע ולהוביל את הראיון הזה כדי שנוכל לענות‬
‫על שאלת המחקר שלנו‬

‫הראיון כמפגש‪ -‬ביני לבין המרואיין‪ ,‬יש דיאלוג‪ ,‬הוא אומר את הדברים לי על סמך דברים‬
‫שקורים לו בחיים‪ ,‬מקום המפגש וכל ההקשר‪ .‬הראיון הוא תוצר של המפגש הזה‪ ,‬זה לא איזושהי‬
‫אמת‪ ,‬יש מפגש בין שני סובייקטים‪ .‬אנחנו לא באותה העמדה‪ ,‬אני רוצה לראיין אותו ולא הפוך‪.‬‬
‫יש לי אחריות וחלק בתוצר הזה‪ .‬כשמנתחים צריכים לזכור שהדברים שהוא אמר היו כתגובה אלי‬
‫ולשיחה ומה שעלה בה‪ .‬יש משמעות למי אני ואיך אני מתנהגת ומרגישה באותו היום של הראיון‪.‬‬

‫ראיונות איכותניים = ראיונות עומק‬

‫אנחנו רוצים להגיע לעומק‪ ,‬יש לנו שאלות של משמעות‪ ,‬להבין את המשמעות והחוויה‪.‬‬
‫סוגי ראיונות‪:‬‬
‫ראיון לא מובנה (פתוח) – ראיונות לא מתוכננים‪ ,‬לא משהו שקבעתי‪ ,‬למשל בתוך תצפית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אולי ראיון קטן ונקודתי‪ ,‬אין הכנה לזה מראש‪ .‬אי אפשר לבנות מחקר רק על ראיונות לא‬
‫מובנים‪.‬‬
 ‫ראיון חצי מובנה‬ ‫‪‬‬
‫ראיון מובנה – מובנה לחלוטין‪ .‬אני קובעת ויש רשימה של שאלות שרק אותן אני אשאל‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫את כל המרואיינים‪ ,‬בניסוח הזה ובסדר הזה‪ .‬לא שכיח‪ .‬צריך לשים לב להבדל בין ראיון‬
‫חצי מובנה לבין ראיון מובנה‪.‬‬
‫ראיון סיפור חיים‬ ‫‪‬‬

‫שיעור ‪:13‬‬
‫ההבדל בין סוגי הראיונות הוא כמה אנחנו מכינים את השאלות וכמה הראיון מובנה‪ .‬המרכז של‬
‫העבודה האיכותנית זה ראיון חצי מובנה וראיון סיפור חיים‪.‬‬

‫ראיון חצי מובנה= מובנה למחצה=סטנדרטי למחצה= ראיון תמטי שממוקד בנושא‪ ,‬יש גם‬
‫שמות נוספים‪:‬‬
‫הוא מצד אחד מצריך תכנון לראיון ומצד שני גמישות ופתיחות לדברים שלא תכננו ועולים‪ .‬יש‬
‫מסגרת שיחה‪ ,‬משהו פתוח ולא מכני‪.‬‬
‫אני מכינה מראש נושאים שעליהם אני רוצה לדבר בראיון‪ .‬זה נקרא מדריך ראיון‪ .‬בתוך שאלת‬
‫המחקר הגדולה צריך לחשוב על מה אני צריכה לדבר עם המרואיין כדי לענות על שאלת המחקר‬
‫וללמוד על הנושא‪ .‬לחשוב על תתי נושאים שמרכיבים את הנושא הגדול של המחקר שלי‪ .‬מדריך‬
‫ראיון זה סוג של מסגרת שבתוכה אני יכולה להחליט איזה שאלות אני אשאל ומה יהיה הסדר‪,‬‬
‫העומק‪ .‬מה שקבוע ומחייב אותי זה רק הנושאים עליהם אני רוצה לדבר‪ .‬המדריך ראיון הוא מתוך‬
‫החומרים שקראתי‪ ,‬הבנתי ואני צופה שזה יהיה חשוב לחיים של המשתתפים ולכן אני רוצה‬
‫לשאול על זה‪ .‬בראיון כזה אין שאלות ספציפיות או סדר קבוע‪ ,‬יש לי חופש לנוע בין תתי הנושאים‪,‬‬
‫נוסח השאלה לא מחייב‪ .‬כדאי לחשוב על שאלות אפשריות מתוך הנושאים‪ ,‬שאלות גדולות ולא‬
‫ספציפיות‪.‬‬
‫לשאלות יהיה מבנה פתוח‪ ,‬פשוט (לא מורכב או מסובך) ולא שאלות מנחות‪ .‬מדריך ראיון לא‬
‫עושים עם מספור לשאלות! כדי לאפשר לנו גמישות‪.‬‬

‫חווית המפגש של אחיות עם נשים נפגעות אלימות (גולדבלט‪:)2013 ,‬‬

‫מחקר פנומנולוגי‬ ‫‪‬‬
‫שאלת המחקר‪ :‬כיצד חוות אחיות את המפגש עם נשים נפגעות אלימות? מה המשמעות של‬ ‫‪‬‬
‫המפגש הזה עבורן אישית ומקצועית‬
 ‫ראיון חצי מובנה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מדריך הראיון‪ :‬היבטים אישים של האחיות ומה משמעות המפגש בהיבט האישי‪ ,‬מפגשים‬ ‫‪‬‬
‫משמעותיים עם נפגעות אלימות‪ ,‬חוויות של האחיות בעבודה‪ ,‬אופן ההתערבות של האחיות‬
‫עם הנשים‪.‬‬

‫בתוך הנושאים במחקר צריך לחשוב על המדריך ראיון ועל תתי הנושאים‪ .‬יש נושאים שזה קל‬
‫ולפעמים זה יותר מורכב‪.‬‬

‫‪:Probes‬‬
‫אני כחוקרת צריכה גם לדובב את המרואיינים‪ ,‬לעזור להם לענות ולתת לי מידע‪ .‬מדובר באנשים‬
‫שעונים אבל בזה לא מסתיים כל מה שיש להם להגיד על השאלה הזו‪ ,‬צריך למצוא דרכים להמשיך‬
‫לדבר על הנושאים האלה‪ .‬אם זה שתיקה‪ ,‬חזרה על שאלות‪ ,‬חזרה על תשובות וטכניקות נוספות‬
‫שיקרב אותי ללשמוע יותר על הנושאים‪ .‬צריך ללמוד לעשות את זה‪ .‬זה גם עם אנשים שמשתפים‬
‫פעולה כדי שנשיג את הידע לו אני זקוקה‪ ,‬כדי שאבין למה הם התכוונו‪ .‬זה מתקשר לקשב פעיל‪.‬‬

‫קשב פעיל‪:‬‬
‫בתוך ראיון אני עושה הרבה דברים‪ ,‬זאת עבודה‪ ,‬צריך לזכור את השאלות‪ ,‬לזכור מה רצינו לשאול‪,‬‬
‫להקשיב למה שהוא אומר‪ ,‬להיות ערנית‪ ,‬לשים לב לסימנים של המרואיין‪ .‬לשים לב כשעולה‬
‫משהו משמעותי ולהשתהות איתו‪ ,‬לשאול עליו עוד‪.‬‬

‫זה מצריך מודעות ביקורתית ‪ ,‬מה המרואיין חושב עלי‪ ,‬מה אני משדרת‪ ,‬אם אני מרגישה שיש‬
‫איזה עניין‪ .‬פערים ויחסי כוחות שצריך להיות קשובים אליהם‪ .‬שהראיון יהיה נעים‪ ,‬נוח ולא‬
‫שיפוטי‪ .‬לחשוב על זה לפני ותוך כדי הראיון‪.‬‬

‫ראיון סיפור חיים‪:‬‬

‫לפעמים קוראים לו ראיון נרטיבי‪.‬‬
‫אני כחוקרת מבקשת לשמוע מהאדם על הסיפור שלו‪ .‬זה יכול להיות סיפור חיים בגדול וזה יכול‬
‫להיות גם סיפור יותר ממוקד‪.‬‬
‫ההנחה שלי היא שלמבנה הזה שנקרא 'סיפור' יש חשיבות ‪ ,‬אם אני רוצה להבין מה האדם רוצה‬
‫להגיד על התופעה ועל עצמו אז אני רוצה את הסיפור שלו ולתת לאדם לספר אותו‪.‬‬
‫בעבר חשבו על סיפורי חיים כמשהו שדרכו אפשר ללמוד על המציאות‪ ,‬אם אני אבקש ממישהו את‬
‫סיפור החיים שלו אז אני אוכל להבין מה היה באותה התקופה במציאות‪ .‬עם השנים נטשו את‬
‫הרעיון הזה והתייחסו לסיפור כסיפור‪ ,‬לא ככלי ללמוד על מציאות אובייקטיבית אלא ניסיון‬
‫ללמוד יותר על האדם והדבר שמעניין אותנו‪ .‬ההנחה שלנו שכשאנחנו מבקשים ממישהו לספר את‬
‫סיפור חייו הוא עושה תהליכים מודעים ולא מודעים והוא בוחר מה לספר‪ ,‬מה לפרט‪ .‬כשאנשים‬
‫מספרים את הסיפור שלהם הם עושים סדר במה שקרה להם‪ ,‬מסביר למה חייו נראים ככה ולא‬
‫אחרת‪ .‬אנחנו לא נקבל באמת את כל סיפור החיים‪.‬‬
‫הדבר העיקרי שמבחין בין ראיון חצי מובנה לראיון סיפור חיים זזה שהאדם בוחר על מה הוא‬
‫עונה ‪ .‬גם כשיש סיפורים יותר ממוקדים כמו סיפור הגירה למשל‪ ,‬הוא בוחר מה להכניס לסיפור‪.‬‬
‫זה אחרת מחצי מובנה כשאני שואלת על נושאים ספציפיים‪.‬‬
‫צריך לזכור שראיון הוא תוצר משותף‪ .‬לא לצאת מנקודת הנחה שלאדם יש סיפור חיים קבוע‪,‬‬
‫שלא משנה מי ישאל אותו הוא פשוט ישלוף את הסיפור הזה בדיוק ויספר לו‪ .‬ההנחה היא שאנשים‬
‫מספרים סיפור חיים מסוים‪ ,‬מהנקודת זמן העכשווית‪ ,‬לאדם מסוים וזה לא יהיה אותו סיפור‬
‫תמיד‪ ,‬זה לא סיפור חוזר‪ ,‬אין סיפור קבוע‪.‬‬
‫הרבה פעמים עושים ראיון נרטיבי כשמחפשים נקודת מפנה (הגירה‪ ,‬פרישה‪ ,‬חזרה בתשובה‬
‫וכדומה)‪ ,‬איך האירוע הזה השפיע על תפיסת סיפור החיים של האדם ואיזה מקום הוא נותן‬
‫לאירוע בחייו‪.‬‬

‫חלק ראשון‪:‬‬
‫ראיון סיפור חיים מתחיל בשאלה פתוחה כללית (ספר לי את סיפור חייך) או בשאלה יותר‬
‫ממוקדת (ספר לי את סיפור חייך מרגע שעלית לישראל)‪ .‬הדבר שאנחנו הכי רוצים בראיון סיפור‬
‫חיים זה לא לדבר אחרי ששאלנו את השאלה‪ ,‬לא להפריע ולא להתערב‪ ,‬מה שמעניין זה איך האדם‬
‫בונה את הסיפור‪ .‬משתדלים גם לא להגיב לדברים של המרואיין (לא להגיד "וואו‪ ,‬זה נורא קשה"‬
‫וכדומה)‪ ,‬כל תגובה עלולה לגרום למרואיין להמשיך משם ולשנות את הסיפור המקורי שלו‪ .‬החלק‬
‫הזה נקרא הנרטיב הראשי‪.‬‬

‫חלק שני‪:‬‬
‫נקרא 'פתיחות חלונות' או שאלות פניות – אנחנו מגיבים לדברים שסופרו לנו‪ .‬אני שואלת על מה‬
‫שסיפר‪ ,‬גם אם הרחיב וגם אם רק ציין‪ ,‬אנחנו מנסים להרחיב לפי מה שהוא סיפר עד כה‪.‬‬

‫חלק שלישי‪:‬‬
‫משולב עם החלק השני‪ ,‬נקרא שאלות אקסטרינזיות (חיצוניות)‪ ,‬כמו חצי מובנה‪ .‬שואלת על‬
‫נושאים שחשבתי שיעלו והם לא דוברו בכלל‪ .‬שילוב של משהו פתוח (מה סיפור חייך) וגם מגיע‬
‫חלק של חצי מובנה‪ .‬זה לא מתאים לכולם ראיון סיפור חיים‪ .‬יש אנשים שיש להם תפיסה שאין‬
‫משהו מיוחד בחיים שלהם‪.‬‬

‫סוגי ראיונות נוספים‪ -‬ראיונות לא פרטניים (ראיונות קבוצתיים)‪:‬‬

‫ראיון קבוצת מיקוד‪:‬‬
‫אני קובעת פגישה אחת בה אני מראיינת אנשים ביחד‪ ,‬בקבוצה‪ .‬זה יכול להיות מטעמים של קושי‬
‫לקבוע עם אנשים ‪ ,‬קשה להשיג אותם אולי‪ .‬זה כי אני חושבת שאני יכולה ללמוד לא רק על מה‬
‫אנשים אומרים אלא גם איך אינטראקציה קשורה לזה‪ ,‬איך אנשים מדברים על נושא מסוים ליד‬
‫אחרים‪ ,‬איך הם מגיבים בהתחלה ואיך הם מגיבים בהמשך‪ .‬מתפתחת שיחה‪ .‬האינטראקציה הזו‬
‫מעניינת אותי ‪ .‬חלק חשוב בעניין של קבוצת מיקוד זה שאם אנשים ישבו ביחד אז זה יכול לעזור‬
‫לחלקם ‪ ,‬אולי ירגישו יותר בנוח‪ .‬לפעמים אנחנו רוצים לדמות משהו בראיון הזה ולראות איך‬
‫אנשים מגיבים‪.‬‬
‫מבקשים מהקבוצה לדון בנושא המחקר‪.‬‬

‫יתרונות‪:‬‬
‫אינטראקציה קבוצתית מעודדת אנשים לדבר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אפשר לבחון איך מתפתחת השיחה בנושא הנחקר‬ ‫‪‬‬
‫מרכיב של תצפית‪ -‬להסתכל על חלקים לא וורבלים‬ ‫‪‬‬
‫השפעת המראיין קטנה‬ ‫‪‬‬
‫זול וחסכוני‬ ‫‪‬‬
‫זיהוי של דפוסי שיח‬ ‫‪‬‬

‫חסרונות‪:‬‬
‫יש אנשים שתופסים במה ויש אחרים שמתחבאים ולא מדברים‬ ‫‪‬‬
‫נושאים מסוימים עשויים לקבל יותר מקום ואחרים לא ידוברו‬ ‫‪‬‬
‫לחץ קבוצתי – למשל אם מישהו מרגיש שהוא מדבר הרבה ואחרים פחות‪ ,‬חושב איך הוא‬ ‫‪‬‬
‫מתנהג‬
‫שמירה על סודיות – זה מורכב כי יש הרבה אנשים שנדרשים לזה‬ ‫‪‬‬
‫הקצנה של עמדות‬ ‫‪‬‬
‫ראיון קבוצתי‪/‬פמיניסטי (מתוך התפיסה של מחקר פמיניסטי)‪:‬‬
‫מדובר על ראיונות קבוצתיים שהמטרה שלהם היא אחרת וזה העניין של הקבוצה עצמה‪ .‬אני לא‬
‫רק מכנסת אנשים שהם ידברו ביחד ואני אצפה בהם‪ .‬אני מכנסת אותם לקבוצה שתהיה גם‬
‫בשבילם‪ ,‬שיהיה להם מקום לדבר בו‪ ,‬שיש חשיבות לקבוצה‪ .‬זה קשור בתפיסה הפמיניסטית של‬
‫קבוצה של העלאת מודעות‪ ,‬במשך שנים התנועה הפמיניסטית פעלה בזה שקבוצות של נשים נפגשו‬
‫ודיברו על כל מיני דברים והבינו שהקבוצות האלו והדברים שמדברים בהן הם לא דברים אישיים‪,‬‬
‫יש להם הקשר חברתי ‪ .‬הרבה פעמים נראה שימוש בפורמט הקבוצתי של הראיונות כדי שהקבוצות‬
‫גם יהיו עבור המשתתפים‪ .‬זה אומר לא מפגש חד פעמי‪ ,‬הרכב שנפגש כמה פעמים ויש להם קבוצה‬
‫לדבר על דברים ולהבין שהחוויה שלהם משותפת‪ .‬יש קבוצה ויש גם מחקר‪.‬‬
‫נשים יכולות לחלוק את חוויותיהן באופן קולקטיבי ליצור יחד משמעות ‪ .‬הקבוצה מספקת‬
‫משאבים ותמיכה לחברות בה‪.‬‬

‫קשיים‪:‬‬
‫דורש הרבה מהמראיינת – כי צריך לנהל קבוצה ולחשוב עד כמה הדברים מובנים או לא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לוקח זמן ליצור מרחב פתוח‬ ‫‪‬‬
‫נטייה לדבר על הדברים היותר "מעניינים"‬ ‫‪‬‬
‫יש את אותם החסרונות שיש במחקר קבוצת מיקוד‪.‬‬

‫‪:Banister et al., 2002‬‬

‫המאמר הזה נתן דוגמה לקבוצה פמיניסטית‪ ,‬היו ‪ 4‬קבוצות של נערות שנפגשו במשך כמה חודשים‬
‫כדי לדבר על מה מעסיק מתבגרות ושם היה החלטה שכל קבוצה מתחילה בסוג של צ'ק אין מה‬
‫התחדש מפעם שעברה‪ .‬העלו נושא‪ ,‬היה מבנה קבוע שבתוכו יש נושא שמשתנה אבל יש לו פתיח‪,‬‬
‫סיומת וחלק מהעניין היה איך החוקרת מדברת עם נערות מתוך שותפות‪ .‬זה בהשראת מחקרים‬
‫פמיניסטים שמאוד עוסקים ביחסי כוח‪ ,‬העולם לא סימטרי ורוצים לתת הכרה באי שוויון‬
‫והפורמט הקבוצתי אמור לעזור בחלקים האלה‪ .‬יש תוצר של מחקר והקבוצה גם נותנת הקשר‬
‫חברתי‪.‬‬
‫מחקר בשיתוף מתבגרות‪ ,‬נערך בפורמט של ראיונות קבוצתיים מתוך הקפדה על עקרונות‬ ‫‪‬‬
‫פמיניסטיים‪.‬‬
‫שימוש באסטרטגיות שונות שנועדו לקדם שוויון כוח בקבוצות וייעל סביבה מכבדת‬ ‫‪‬‬
‫ודואגת‪.‬‬
‫פיתוח סביבה קבוצתית שבה נערות ירגישו שמקשיבים לקולות שלהן ומעריכים אותן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מבנה שוויני יותר בין החוקרות למשתתפות‪ ,‬ובין המשתתפות עצמן‪ .‬הכרה והערכה בנערות‬ ‫‪‬‬
‫כמומחיות‬