טבלאות השוואה בין הגישות

‫טבלת השוואה מבוא לסוציולוגיה ‪ -‬נינט הלל‪2018 :‬א‬
‫פרק ‪ 1‬מהי סוציולוגיה פרק ‪ 3‬תיאוריות וגישות בסוציולוגיה‬

‫השוואה בין הגישות‬
‫אינטראקציוניזם סימבולי‬ ‫קונפליקט‬ ‫פונקציונליזם‬ ‫מאפיין‬
‫מיקרו‬ ‫מאקרו‬ ‫מאקרו‬ ‫רמת ניתוח‬
‫פעולה אנושית – החברה תוצאה של האדם‪.‬‬ ‫מבנה חברתי – האדם תוצר של החברה‪.‬‬ ‫מבנה חברתי – האדם תוצר של החברה‪.‬‬ ‫מיקום היחיד במבנה החברתי‬
‫יכול להיות קונצנזוס וגם קונפליקט‬ ‫קונפליקט‬ ‫קונצנזוס‬ ‫קונצנזוס או קונפליקט‬
‫מתמקדת באינטראקציות חברתיות בסביבות‬ ‫מדגישה את השסעים והפערים שקיימים‬ ‫רואה את החברה כמערכת מורכבת‬ ‫מאפיין הגישה‬
‫מוגדרות המבוססות על מסרים סימבוליים‪.‬‬ ‫בחברה‪ .‬רואה בחברה זירת מאבק‪ ,‬שדה קרב‬ ‫שחלקיה השונים פועלים יחד ליצירת‬
‫של ממש‪ ,‬שבה מתקיים מאבק בין קבוצות‬ ‫יציבות וסולידריות‪.‬‬
‫לכל תופעה בחברה יש תפקיד‪ ,‬יש‬
‫חברתיות שונות על אי שוויון המשאבים השונים‬
‫פונקציה‪ ,‬תפקיד שתורם להמשכיות‬
‫בחברה‪.‬‬ ‫החברה‪.‬‬
‫הסכמה חברתית‪.‬‬
‫אידיאולוגיה ודת‬ ‫הגורם הכלכלי‬ ‫הגורמים המשפיעים על החברה‬
‫ובר‪ ,‬גופמן‪ ,‬גרפינקל‪ ,‬למרט‪ ,‬סטנלי כהן‬ ‫מרקס‪ ,‬ספנסר‬ ‫דירקהיים‪ ,‬מרטון‪ ,‬פרסונס‪ ,‬קונט‬ ‫חוקרים מרכזיים‬
‫פרק ‪ 4‬גלובליזציה‬
‫השוואה בין הגישות‬
‫טרנספורמציוליסטים‬ ‫גלובליסטים‬ ‫ספקנים‬ ‫מאפיין‬
‫מכירים בגלובליזציה ובהשפעתה הגדולה על‬ ‫הגלובליזציה היא תופעה משמעותית ורבת‬ ‫רעיון לא חדש‪ .‬יש התחדשות אבל זאת התפתחות‬ ‫מה חדש‬
‫היבטים שונים בחיים‪.‬‬ ‫עוצמה‪.‬‬ ‫של יחסים כלכליים שהיו קיימים בעבר‪.‬‬
‫הגלובליזציה חדירה לתפוסים תרבותיים‪,‬‬ ‫תהליכי הסחר העולמי הם רבי היקף‪ ,‬המדינה‬ ‫רגיונליזציה בכלכלה העולמי – צמיחה של גושי‬ ‫צורת הכלכלה‬
‫כלכליים‪ ,‬פוליטיים בכל העולם‪.‬‬ ‫כבר לא יכולה לשלוט בכלכלה שלה‬ ‫סחר גדולים שמרוכזים כל אחד בתוך עצמו‬
‫מדינות הלאום של היום שונות מבעבר‪ ,‬הן יותר‬ ‫הגבולות הלאומיים הולכים ונעלמים‪ ,‬מדינת‬ ‫לממשלות הלאומיות עדיין יש מעמד ותפקיד והן‬ ‫עוצמת הממשל‬
‫מחוברות ומושפעות מארגונים על לאומיים ובין‬ ‫הלאום מאבדת את יכולתה להשליט סדר בחיי‬ ‫ממשיכות להיות מעורבות בפעילות הכלכלית‬
‫לאומיים‪.‬‬ ‫אזרחיה בתחומי החיים השונים‪.‬‬
‫החברה האנושית ומדינות הלאום לא מאבדות‬ ‫סוף מדינות הלאום‪.‬‬ ‫האינטראקציה תלויה בהסכמתו ובתמיכתו של‬ ‫טענת סיכום‬
‫את תפקידן אלא הן נערכות מחדש‪ ,‬הן מסגלות‬ ‫אזרחי המדינות השונות מאבדים אמון במדינת‬ ‫הממשל‬
‫את עצמן להתמודדות עם הגלובליזציה‪.‬‬ ‫הלאום כגוף שמסוגל להשליט סדר‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫פרק ‪ 7‬אינטראקציה חברתית וחיי היומיום‬
‫במרחב וירטואלי‬ ‫במרחב‬ ‫מגדר‬ ‫תקשורת‬ ‫הדרמטורגית‬ ‫אתנומתודולוגיה‬ ‫הקונסטרוקטיביזם החברתי‬

‫ובזמן‬ ‫וזהות‬ ‫לא מילולית‬
‫מגדר וגוף ארגון מרחב וזמן ויכוח סביב השלכות של‬ ‫מחקר הבעות‬ ‫מפגשים‪ :‬סוגי‬ ‫משמשת לפשר את מאפייני‬ ‫המציאות החברתית היא תוצר‬
‫האינטראקציה במרחב‬ ‫פנים‬ ‫האינטראקציה‬ ‫השיחה והאינטראקציה‬ ‫ההבניה‬
‫וירטואלי‬
‫חיי היום‪-‬יום‬ ‫זהות‬ ‫מרחב אישי‬ ‫ניהול רושם‪ :‬סטטוס‬ ‫הבנות משותפות‬ ‫המציאות הינה אינטר‪-‬סובייקטיבית‪.‬‬
‫מנקודת ראות‬ ‫ותפקיד‬ ‫וואנדליזם אינטראקציוני‬ ‫המציאות נוצרת במהלך‬
‫תרבותית‬ ‫"על הבמה" ו"מאחורי‬ ‫האינטראקציה‪.‬‬
‫והיסטורית‬ ‫הקלעים‬
‫מוסדות חברתיים כתוצרי‬
‫אינטראקציה‬
‫ובר‪ ,‬גופמן‪ ,‬גרפינקל‪,‬‬ ‫הרולד גרפינקל‬ ‫פיטר ברגר ותומס לקמן‬
‫למרט‪ ,‬סטנלי כהן‬
‫פרק ‪ 8‬מהלך החיים‬

‫התפתחות הילד‬
‫פיאז'ה ‪ -‬שלבי התפתחות ההכרה‬ ‫מיד ‪ -‬העצמי החברתי‬
‫התפתחות קוגניטיבית – התפתחות התודעה של ילדים דרך שלבים של‬ ‫מודעות עצמית מתפתחת כשהפרט לומד להבחין בין הרצונות והצרכים שלו לבין האופן בו אחרים‬
‫התפתחות תהליכי חשיבה‪.‬‬ ‫מתבוננים בו ומה הם מצפים ממנו‪.‬‬
‫• השלב הראשון‪) :‬לידה‪ (2-‬השלב הסנסורי‪-‬מוטורי – מישוש ותנועה‪.‬‬ ‫• ‪ – I‬הוא הילד שטרם חוברת‬
‫• השלב השני‪ (2-7) :‬השלב הטרום‪-‬אופרציונלי‪.‬‬ ‫• ‪ – ME‬הפנמה של ערכי החברה וגבולותיה‬
‫• השלב השלישי )‪ (7-11‬שלב האופרציות הקונקרטיות‪.‬‬
‫• השלב הרביעי‪ (11-15) :‬שלב האופרציות הפורמאליות‪.‬‬
‫תהליך שבו עובר האדם בין כמה רמות של הפנמה עד שלבסוף מתפתח העצמי השלם המודע לעצמו‬
‫• חיקוי – תינוקות מביטים בסביבה שלהם ומחקים את פעולות המבוגרים‪.‬‬
‫• ‪ (4-5) – PLAY‬ילדים מתחילים לשחק משחקים בהם הם מגלמים דמויות של אחרים משמעותיים‪.‬‬
‫• ‪ (8-9) – GAME‬המשחק כבר יותר מורכב‪ ,‬חלוקת תפקידים וכללים ברורים לכולם‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫חברות מגדרים‬
‫בספרי ילדים‬ ‫קרול גיליגן‬ ‫ננסי צ'ודורו‬ ‫זיגמונד פרויד‬
‫התעצבות הזהות המגדרית משפיעה גם על הבדלים בין דמויות הנשים ודמויות הגברים בספרי‬ ‫חשיבות תהליך ההינתקות מהאם ופיתוח‬ ‫חשיבות איבר המין הזכרי לעיצוב‬
‫הילדים‪.‬‬ ‫השיפוט וההערכה העצמית‪.‬‬ ‫האישיות הנבדלת של הילד לעיצוב זהותו‬ ‫הזהות המגדרית‪.‬‬
‫• גברים = הרפתקנים‪ ,‬נמצאים בחוץ‪,‬‬ ‫• נשים מעריכות עצמן בהתאם לטיפולן‬ ‫המגדרית‬
‫עצמאיים‪.‬‬ ‫באחרים‪.‬‬
‫• נשים = יושבות בבית‪ ,‬מנקות‪ ,‬פסיביות‪.‬‬ ‫• גברים בהתאם להישגיהם האישיים‪.‬‬
‫אגדות ילדים משקפות את התפיסות המסורתיות‬ ‫תפיסות מוסר שונות‪:‬‬ ‫תהליך התנתקות רדיקאלי עבור הבנים –‬ ‫חרדת סירוס‪ :‬קנאת פין‬
‫בנוגע למטרות אליהן צריכים לשאוף נערים ונערות‬ ‫• גברים – צדק וחירות אישית‬ ‫מפתחים זהות מגדרית תוך הנגדה ושלילה‬
‫= גאולה כלכלית‪ ,‬אהבה רומנטית‪ ,‬דימוי גוף‪.‬‬ ‫• נשים‪ -‬עזרה לזולת‪.‬‬ ‫של מודל האם‬
‫תהליך מעודן והדרגתי עבור הבנות – עיצוב‬ ‫הבן ‪ -‬פחד ומשיכה אל האב‬
‫זהות מגדרית תוך הזדהות עם מודל האם‪.‬‬ ‫הבת ‪ -‬מזדהה עם האם ומכירה‬
‫במיקומה כשנייה במעלה‬

‫מקומם של הזקנים בחברה‬
‫תיאוריית הכלכלה הפוליטית‬ ‫תיאוריית ריבוד הזקנה‬ ‫פרסונס‬
‫ותיאוריית ההתנתקות‬
‫מתמקדת במערכות הכלכליות והפוליטיות בעיצוב הסדרי‬ ‫המצב הכלכלי ואיכות החיים של הזקנים יורד‬ ‫החברה מורכבת ממערכת שעובדת‬
‫העוצמה והקיפוח בחברה ושעתוקה‪.‬‬ ‫בשיתוף פעולה‪.‬‬
‫לכל אחד יש תפקיד במערכת‬
‫המדיניות החברתית כגון מדיניות שכר‪ ,‬בריאות או ביטחון‬ ‫המבנה החברתי לא מדביק את קצב השינוי של האוכלוסייה ושל‬ ‫הזקנים מתנתקים משוק העבודה‬
‫חברתי‪ ,‬נתפסת כתוצאה של מאבקים חברתיים של קפיטליזם‪.‬‬ ‫חיי האנשים‬
‫המדיניות משפיעה על הזקנים‪ ,‬משקפת את הריבוד החברתי על‬
‫פי מגדר‪ ,‬גזע ומעמד‪.‬‬
‫תופעת ההזדקנות קשורה ישירות לחברה הרחבה שבה הם‬ ‫מגשרת בין מיקרו למקרו‪-‬סוציולוגי על ידי התבוננות בקשרים בין‬ ‫למצוא לזקנים תפקידים חדשים‬
‫חיים‪.‬‬ ‫הלכי רוח נפשיים‪ ,‬מבנים ותהליכים חברתיים‬
‫‪3‬‬
‫פרק ‪ 9‬משפחות ויחסים אינטימיים‬

‫מבנה המשפחה‬
‫פמיניסטיות‬ ‫פונקציונליזם‬
‫המשפחה כמקור גם לניצול‪ ,‬בדידות וקיפוח‪.‬‬ ‫המשפחה כמוסד שתפקידו חברות ראשוני וייצוב האישיות‪.‬‬
‫יחסי עוצמה לא שוויוניים‪:‬‬ ‫הפרדה מגדרית בין פונקציות הייצור והטיפול בהתאם ליכולות הטבעיות של בני הזוג‪.‬‬
‫• חלוקת העבודה בבית‪.‬‬
‫• יחסי עוצמה לא שוויוניים ‪ -‬אלימות במשפחה‬
‫• חקר העבודות הטיפוליות‬
‫פרק ‪ 11‬ריבוד ומעמד חברתי‬
‫מעמד וסגנונות חיים‬ ‫תיאוריית המעמדות‬ ‫מעמד‪ ,‬סטטוס‪ ,‬מפלגה‬ ‫מלחמת המעמדות ‪ -‬מרקס‬ ‫מאפיין‬
‫–פייר בורדייה‬ ‫– אולין רייט‬ ‫‪ -‬ובר‬
‫המיקום המעמדי של היום לא‬ ‫במערכת הקפיטליסטית יש ‪ 3‬ממדים של שליטה במשאבים‬ ‫מעמדות נוצרים גם מהבדלים‬ ‫קבוצה של אנשים השווים זה לזה‬ ‫הגדרת‬
‫רק כלכליים ותעסוקתיים אלא‬ ‫כלכליים שמאפשרים לזהות את המעמדות הקיימים בחברה‬ ‫כלכליים שנובעים מעמדת השוק‬ ‫ביחסם כלפי אמצעי הייצור )בתי‬ ‫מעמד‬
‫גם תרבותיים‬ ‫של האדם שקובעת את סיכויי חייו‬ ‫חרושת‪ ,‬מכונות‪ ,‬כסף(‬
‫– מיומנויות‪ ,‬תעודות ותארים‬
‫ארבעה סוגי הון המגדירים‬ ‫שלושה ממדים של שליטה‪ :‬שליטה בהשקעות או בהון כספי‪.‬‬ ‫שלושה ממדי ריבוד חופפים‪.‬‬ ‫שני מעמדות עיקריים‪.‬‬ ‫מספר‬
‫את המיקום המעמדי‪.‬‬ ‫שליטה באמצעי ייצור פיזיים‬ ‫המעמדות הקפיטליסטים – בעלי אמצעי הייצור‪ .‬מעמד‪ ,‬סטטוס ומפלגה‪.‬‬
‫שליטה בכוח העבודה‪.‬‬ ‫הפרולטריון – חסרי אמצעי הייצור‪.,‬‬
‫הון כלכלי – נכסים חומריים‪,‬‬ ‫המעמד הקפיטליסטי – חבריו שולטים בכל הממדים‪.‬‬ ‫מעמד – עמדת השוק של האדם –‬ ‫יחסי ניצול מעמדיים – דיכויים של‬ ‫ניתוח‬
‫עושר‪ ,‬הכנסה‪.‬‬ ‫חברי מעמד הפועלים – חבריו אינם שולטים באף אחד מהם‪.‬‬ ‫הפועלים וניצולם בידי הקפיטליסטים‪ .‬מיומנויות‪ ,‬תעודות ותארים‪.‬‬ ‫הגישה‬
‫הון תרבותי – השכלה‪ ,‬טעם‬ ‫עמדות מעמדיות סותרות – זיקה לסמכות – מנהלים‪ .‬יש‬ ‫סטטוס – כבוד ויוקרה‪.‬‬ ‫התרוששות – תהליך שבו מעמד‬
‫אמנותי‪ ,‬דפוסי צריכה‬ ‫להם סמכות והם זוכים לשכר גבוה‪ ,‬אך נשארים בשליטתם‬ ‫מפלגות – קבוצות של אנשים‬ ‫הפועלים הופך ליותר ויותר עני‪.‬‬
‫ופעילויות פנאי‪.‬‬ ‫של הבעלים הקפיטליסטים‬ ‫הפועלים יחד בשל היותם בעלי‬ ‫ניכור – עבודה מפרכת מבחינה‬
‫הון חברתי – רשתות של‬ ‫מיומנות ומומחיות מקצועית – יכולות להקנות עוצמה‬ ‫רקע‪ ,‬במטרה לקדם אינטרסים‬ ‫גופנית ושוחקת מבחינה נפשית‬
‫ידידים‪ ,‬הכרויות וקשרים‪.‬‬ ‫לשכירים ולאפשר להם להשיג משכורות גבוהות‪.‬‬ ‫משותפים‬
‫הון סמלי – מוניטין ושם טוב‬
‫‪4‬‬
‫פרק ‪ 14‬מיניות ומגדר‬

‫חיברות לתפקודי מגדר‬
‫הגישה הפונקציונליסטית‬ ‫התיאוריה הקווירית‬
‫התפיסה על הגבריות והנשיות והתפקידים שמיוחסים להם‪ ,‬הם עניין של דיכוי שנחוץ‬ ‫כופרת בטענה כי קיימת זהות כקטגוריה נתונה או כיחידה יחסית קבועה ואחידה‬
‫לשמירת הסדר המרחבי‪ ,‬הבורגני ולשמירת יחסי הכוח בחברה‪.‬‬ ‫המוקנית לאדם בתהליך החיברות‪.‬‬
‫תהליך החברות נועד לשמור על המשך קיומה התקין של החברה ולהכשיר כל ילד להיות‬ ‫מתבססת על רעיונו המרכזי של פוקו כי מיניות ומגדר )כמו כל ההיבטים הנלווים( הם‬
‫גבר וכל ילדה להיות אישה על פי הדרישות של אותה חברה ועל פי הציפיות‪.‬‬ ‫למעשה שיח שמובנה בתוך מערכת של יחסי כוח בחברה‪ ,‬והם אינם משקפים דבר‬
‫"טבעי" אובייקטיבי‪.‬‬
‫חיברות לתפקידי מגדר הוא תהליך שנעשה ע"י חיזוקים חיוביים או שליליים המלמדים ילדים‬ ‫מערערת על טבעיות החלוקה בין הטרוסקסואליות לבין הומוסקסואליות ועל הטבעיות‬
‫את תפקידי המגדר ה"רצויים" להם‪.‬‬ ‫של כל קטגוריה בנפרד‪.‬‬
‫אם אדם אימץ תפקיד או זהות מגדרי לא רצויה‪ ,‬משמע תהליך החיברות שלו היה לקוי‪.‬‬ ‫פוקו‪ ,‬בעבודתו "תולדות המיניות"‪ ,‬מראה את הנזילות והיחסיות שבה נבנית זהות‬
‫מינית בחברה‪ ,‬והיא אינה אחידה וקבועה‬

‫תיאוריות של אי‪-‬שוויון מגדרי – הגישה הפונקציונליסטית‬
‫ג'ון באולבי‬ ‫טלקוט פרסונס‬ ‫ג'ורג' מורדוק‬
‫האם ממלא תפקיד חיוני בחיברות הראשוני של הילדים‪.‬‬ ‫המשפחה פועלת במרב היעילות כשקיימת חלוקת עבודה‬ ‫חלוקת העבודה המעשית והנוחה ביותר היא זו‬
‫כשהאם נעדרת או כשהילד מנותק מאמו בגיל צעיר‪ ,‬מצב‬ ‫שבה הנשים מתמקדות במשימות הבית והמשפחה ברורה בין המינים‪ ,‬שבה הנשים ממלאות תפקידים‬
‫המכונה "יחס אימהי" נשקפת סכנה לחיברותו הראוי של הילד‪.‬‬ ‫אקספרסיביים – דאגות לילדים ומעניקות להם תמיכה‬ ‫והגברים יוצאים לשוק העבודה‪.‬‬
‫רגשית וביטחון‪.‬‬
‫נשים אמורות להעניק יציבות ורוגע לגברים‪.‬‬
‫והגברים‪ ,‬מבצעים תפקידים אינסטרומנטליים – דואגים‬
‫לפרנסת המשפחה‪.‬‬
‫חלוקת עבודה משלימה זו‪ ,‬הנובעת מהבדלים ביולוגיים בין תפקיד האימהי הוא תפקיד נשי מובהק‪.‬‬ ‫חלוקת עבודה על‪-‬פי מין קיימת בכל התרבויות‪.‬‬
‫לא ייחס זאת לתכנות ביולוגי‪ ,‬אך סבר שזה הבסיס המינים‪ ,‬עשויה להבטיח את האחידות במשפחה‪.‬‬
‫ההגיוני ביותר לארגון החברה‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫תיאוריות של אי‪-‬שוויון מגדרי – גישות פמיניסטיות‬
‫הפוסט‪-‬מודרני‬ ‫הפמיניזם הרב‪-‬גזעי‬ ‫הפמיניזם הרדיקלי‬ ‫הפמיניזם הסוציאליסטי‬ ‫הפמיניזם הליברלי‬ ‫מאפיין‬
‫הפיקוח של‬ ‫דיכוי כפול‪.‬‬ ‫•‬ ‫• תפישת היחסים בין המינים כיחסי כוח‪.‬‬ ‫ניצול נשים במשק הבית ואי שוויון‬ ‫הכוח והיוקרה בתחום הציבורי‬ ‫מקור הבעיה‬
‫ההטרוסקסואליות‪.‬‬ ‫הצלבה של צירי הדיכוי המגדרי‬ ‫•‬ ‫• שליטה גברית בגוף האישה ובמיניותה‪.‬‬ ‫בשוק העבודה‪.‬‬ ‫החסום בפני נשים‪.‬‬
‫עם צירי הדיכוי המעמדי‪,‬‬
‫האתני‪-‬גזעי‪.‬‬
‫דיכוי של נשים שחורות מתרחש‬ ‫•‬
‫בזירות שונות מאלה של הנשים‬
‫הלבנות‪.‬‬
‫• אין בסיס אחיד של‬ ‫הגישות הקודמות לא לוקחות‬ ‫•‬ ‫ריבוי ממדים של דיכוי – גברים אחראיים לניצול‬ ‫•‬ ‫• השעבוד מבוסס על גורמים‬ ‫קיימת אפליית נשים בעיקר‬ ‫טענות‬
‫זהות ושל חוויה‬ ‫בחשבון חלוקות אתניות בנשים‬ ‫הנשים ומפיקים מכך תועלת‪.‬‬ ‫חומריים וכלכליים‪.‬‬ ‫בתעסוקה‪ ,‬חינוך ותקשורת‪.‬‬ ‫מרכזיות‬
‫המשותפת לכלל‬ ‫ומתמקדות בבעיותיהן של נשים‬ ‫המשפחה היא אחת ממקורות הדיכוי המרכזיים‪.‬‬ ‫•‬ ‫• הקפיטליזם מגביר את‬
‫הנשים‪.‬‬ ‫לבנות מהמעמד הבינוני‪.‬‬ ‫נשללת גישה למוקדי עוצמה והשפעה‪.‬‬ ‫•‬ ‫הפטריארכיה ואת שליטת‬
‫לא קיימת צורה אחידה של דיכוי • ישנן נקודות מבט‬ ‫•‬ ‫גילויי אלימות הם ביטוי לעליונות גברית וחלק‬ ‫•‬ ‫הגברים בנשים‪.‬‬
‫שונות ולא מהות‬ ‫מגדרי הפוגעת בכל הנשים‪.‬‬ ‫מדיכוי שיטתי של נשים‪.‬‬ ‫• הנשים מוגדרות כצרכניות‪.‬‬
‫אחת‪.‬‬ ‫דיכוי משולש ‪ -‬צבע‪ ,‬מין ומעמד‪.‬‬ ‫•‬ ‫מושגים של יופי ומיניות‪.‬‬ ‫•‬
‫חפצון נשים‪.‬‬ ‫•‬
‫הדגשת הצד החיובי‬ ‫•‬ ‫הבנת השוני הרב שיש בין הנשים‬ ‫ביטול המשפחה ויחסי העוצמה בתוכה‪.‬‬ ‫•‬ ‫בנייה מחודשת של המשפחה‪.‬‬ ‫•‬ ‫הבטחת שוויון הזדמנויות‬ ‫מטרות ודרכי‬
‫של השוני המסמל‬ ‫לבין עצמן‪.‬‬ ‫עקירה מן השורש של הסדר הפטריארכלי‪.‬‬ ‫•‬ ‫חיסול העבדות הביתית‪.‬‬ ‫•‬ ‫באמצעות חקיקה‬ ‫פעולה‬
‫פלורליזם ופתיחות‪.‬‬ ‫העלאת הבעיות אל מרכז סדר היום של הדיון‬ ‫•‬ ‫שיתופיות בבית והורות‬ ‫•‬
‫הכרה בהבדלים‬ ‫•‬ ‫הציבורי‪.‬‬ ‫משותפת‪.‬‬
‫הוא יסוד מרכזי‪.‬‬ ‫יושג באמצעות מהפיכה‬ ‫•‬
‫יצירת מושגים‬ ‫•‬ ‫סוציאליסטית‪.‬‬
‫ושפה המשקפים‬
‫טוב יותר את חווית‬
‫הנשים‪.‬‬
‫האישה‪ ,‬כמו הגבר‪,‬‬ ‫•‬ ‫ריבוי של זהויות נשיות‪.‬‬ ‫נשים וגברים שונים‪ ,‬בעיקר כתוצאה מכך שהחברה‬ ‫גברים ונשים דומים והסולידריות‬ ‫נשים וגברים דומים‪ ,‬לכן מגיעות‬ ‫תפישת‬
‫היא תוצר של‬ ‫הבעיה המגדרית היא לא הבעיה‬ ‫פטריארכלית וגברים שולטים בגוף הנשי‪.‬‬ ‫על בסיס מעמדי ולא מיני‪.‬‬ ‫זכויות שוות‪.‬‬ ‫האישה‬
‫פרקטיקות‬ ‫היחידה‪.‬‬
‫דיכאוניות של‬
‫משטור ומשמוע של‬
‫ההטרוסקסואליות‪.‬‬
‫טשטוש גבולות‬ ‫•‬ ‫• ייצור עצמי של קבוצות‬ ‫היפרדות ויצירת מרחבים נשיים‪.‬‬ ‫• מהפיכה כנגד הפטריארכיה‪.‬‬ ‫חקיקה שוויונית‪.‬‬ ‫•‬ ‫אסטרטגיה‬
‫מגדריים‬ ‫מוחלשות‪.‬‬ ‫• הכרה בעבודות הבית כעבודות שליטה על גוף האישה והמיניות‪.‬‬ ‫יציאה לעבודה‪.‬‬ ‫•‬ ‫לשינוי‬
‫פירוק זהויות‬ ‫•‬ ‫• קואליציות של שיתוף פעולה‪.‬‬ ‫יציאה לפרקטיקות מתוך המקום האישי – האישי‬ ‫שוות ערך לעבודה בחוץ‪.‬‬ ‫שילוב נשים במרחב הציבורי‪.‬‬ ‫•‬
‫הוא הפוליטי‪.‬‬ ‫• ביטול פערי השכר‪.‬‬ ‫שוויון משפטי ופוליטי בין‬ ‫•‬
‫המינים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫פרק ‪ 15‬גזע‪ ,‬אתניות והגירה‬

‫דפוסים של אינטגרציה חברתית‬
‫פלורליזם תרבותי‬ ‫כור היתוך‬ ‫הטמעה‬
‫יש לגיטימציה לקיום מקביל של אוטונומיות תרבותיות‪ ,‬תוך‬ ‫מהגרים אינם נדרשים לוותר על מורשתם‪.‬‬ ‫מהגרים נדרשים לנטוש את תרבותם ולאמץ את‬
‫יש הנחה שכל קבוצה תתרום את חלקה להיווצרות תרבות שיתוף פעולה כלכלי ופוליטי‪.‬‬ ‫תרבות הרוב‪.‬‬
‫תוצר של דפוס זה הינה "רב תרבותיות" – חיים הרמוניים‬ ‫משותפת‬
‫משותפים של קבוצות אתניות שונות‪.‬‬

‫דפוסי הגירה‬
‫הגירה בלתי חוקית‬ ‫דגם העובדים האורחים‬ ‫הדגם הקולוניאלי‬ ‫הדגם הקלאסי‬
‫הסתננות או הברחה של מהגרים למדינות‬ ‫מהגרים מתקבלים למדינה על בסיס זמני‪,‬‬ ‫מיושם בארצות כמו צרפת ובריטניה‪,‬‬ ‫סוג של הגירה המתרחש בארצות כמו‬
‫בחיפוש אחרי עבודה או כתוצאה מכפייה‪.‬‬ ‫לרוב על בסיס עבודה‪ ,‬אך אינם מקבלים‬ ‫העדפה של מהגרים מארצות שהיו בעבר‬ ‫קנדה‪ ,‬ארה"ב ואוסטרליה‪ ,‬המגדירות את‬
‫זכויות אזרח גם לאחר תקופה ארוכה‪.‬‬ ‫תחת שליטת המדינה קולטת ההגירה‪.‬‬ ‫עצמן כ'אומות של מהגרים' ארצות אלו‬
‫למשל כמו אלג'יריה והודו‪.‬‬ ‫מבטיחות אזרחות למתיישבים החדשים‪,‬‬
‫אך מגבילות את מספרם במכסות שנתיות‪.‬‬

‫סוגי תפוצות‬
‫תפוצה תרבותית‬ ‫תפוצות אימפריאליות‬ ‫תפוצה של מסחר‬ ‫תפוצה של עובדים‬ ‫תפוצה של קורבנות‬
‫קהילות שהקשר ביניהם‬ ‫חבריהם של הארצות הכובשות‬ ‫תפוצות של מהגרים מרצון של‬ ‫תפוצות אתניות שבמהלך של‬ ‫תפוצות שאנשים גורשו בכפייה‬
‫והשולטות )הקולוניאליות( שהיגרו מתקיימים באמצעות ספרות‪,‬‬ ‫סוחרים לשם קנייה ומכירה של‬ ‫שלטון קולוניאלי במדינה שלהם‪,‬‬ ‫מארצותיהם והשתוקקו לשוב‬
‫רעיונות פוליטיים‪ ,‬אמונות דתיות‪,‬‬ ‫מתוך מדינותיהם אל המדינות‬ ‫סחורות שלא נבעה מאירועים‬ ‫היגרו למדינת האם‪ ,‬למדינה‬ ‫אליה‪.‬‬
‫מוזיקה וסגנונות חיים‪.‬‬ ‫שנשלטות‪.‬‬ ‫טראומטיים‪.‬‬ ‫הקולוניאלית לשם עבודה‬
‫והשתלבות במדינה הזאת‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫פרק ‪ 16‬דת‬
‫דתות מנקודת מבט סוציולוגית‬
‫ובר – דתות העולם ושינוי חברתי‬ ‫דירקהיים – צורות יסוד של הדת‬ ‫קרל מרקס‪ -‬דת ואי שוויון‬
‫חקר את הדת בצורה מעמיקה שנפרס על כל דתות‬ ‫חקר את הדת בחברות מסורתיות בקנה מידה קטן‪.‬‬ ‫לא עשה מחקר אמפירי של דת‪.‬‬
‫העולם הגדולות והמשפיעות שקיימות היום‪.‬‬ ‫טוטמיזם‬ ‫רעיונותיו לקוחים מהפילוסוף לודוויג פוירבך‪.‬‬
‫ראה בדת כמנוע לשינוי חברתי‪ .‬את הרעיון הזה הוא‬ ‫קבוצה שמקדשת ערכים ונורמות חברתיות שהיא יכולה להזדהות איתם‬ ‫דת מורכבת מרעיונות ומערכים שיצרו בני אדם במהלך התפתחותם‬
‫מפתח בספר המפורסם שלו "אתיקה פרוטסטנטית‬ ‫ובעיניהם הם מגולמים באותו בעל חיים‪.‬‬ ‫התרבותית ובטעות הם מייחסים אותם לכוחות אלוהיים או לאלים‪.‬‬
‫ורוח קפיטליזם"‬ ‫לתופעה הזאת הוא קורא "ניכור"‪ ,‬ערכים ורעיונות שיצר האדם‬
‫הופכים לתוצר של אלים וכוחות דתיים – ישויות זרות ונפרדות מהם‪.‬‬
‫חוקר מדוע הקפיטליזם צמח דווקא במערב ולא‬ ‫הבחנה בין קודש לחול‪ .‬בני האדם משנים את התנהגותם ברגע שהם נמצאים‬ ‫ההבנה שהדת היא ניכור טומנת בקרבה תקווה גדולה לעתיד‪ .‬לאחר‬
‫בתרבויות אחרות‪.‬‬ ‫במקום מסוים לעומת מקום אחר‪) .‬כגון בית כנסת‪ ,‬מסגר‪ ,‬כנסייה(‬ ‫שבני אדם יבינו שהערכים הדתיים הם תוצר חברתי‪ ,‬יהיה ביכולתם‬
‫לממש את הערכים האלה וליצור להם גן עדן‪.‬‬
‫לטענתו‪ ,‬אחת הסיבות העיקריות להתפתחות‬ ‫כל קבוצה מקיימת פולחן דתי כלומר טקסים דתיים שהם הם מבטאים את‬ ‫ראה בדת כ"לבו של עולם חסר לב" – מפלט מן המציאות היומיומית‬
‫הקפיטליזם המערבי הם רעיונות דתיים‪.‬‬ ‫הזיקה בינם לבין האל או האלים שלהם‪.‬‬ ‫האכזרית‪.‬‬
‫הקלווניסטים‪ .‬הדחף שלהם להצלחה‪ ,‬תרם‬
‫להתנעת התפתחותה של הכלכלה המערבית‪ ,‬נבע‬
‫במקורו משאיפתם לשרת את האל‪ .‬הצלחה חומרית‬
‫נחשבה בעיניהם לאות של חסד אלוהי‪.‬‬
‫דתות מסורתיות כמו בסין ובהודו לא חוללו שינויים‬ ‫בני אדם עושים את זה בעצם כביטוי ללכידות חברתית ומייצרים בכך לכידות‬ ‫הדת בצורתה המסורתית עתידה וצריכה להיעלם משום שהערכים‬
‫חברתיים‪ ,‬כי הדת מילאה תפקיד מכריע בבלימת‬ ‫חברתית‪.‬‬ ‫החיוביים הגלומים בה יכולים להפוך לאידיאלים שינחו את האנושות‬
‫שינויים מעין אלו‪ .‬ובר קרה לזה דת "לא גשמית"‪,‬‬ ‫כדי לשפר את גורלם‪.‬‬
‫דת המעודדת את מאמיניה להימלט מעול העולם‬
‫הגשמי אל מישור גבוה יותר של קיום רוחני‪.‬‬
‫יהדות‪ ,‬נצרות ואיסלם הם דתות של גאולה‪ .‬הפרט‬ ‫ביקורת‪:‬‬ ‫דת היא "אופיום להמונים" הדת דוחה את האושר והשכר לעולם‬
‫נתפס כלא שלם‪ .‬בן אדם שיש לו יצר הרע ולכן הוא‬ ‫• דירקהיים חקר את הדת על קבוצות דת קטנות ולמעשה דתות העולם הם‬ ‫הבא ומטיפה להשלמה כנועה עם תנאי החיים בעולם הזה‪ .‬ובכך‬
‫כל הזמן צריך להיאבק ולשנות את עצמו ואת העולם‬ ‫רבות ומגוונות‪.‬‬ ‫היא מסיטה את תשומת הלב מן העוולות ואי הצדק של העולם‬
‫כדי לנסות להשתפר כל הזמן‪ .‬הדתות האלה‬ ‫• בעולם יש הרבה קונפליקטים ולא רק לכידות חברתית‪ .‬הדת משמשת לא‬ ‫ומשמשת ככלי שרת לאליטות בחברה – הקפיטליסטים‪.‬‬
‫משמשות כמנוע חזק לשינוי חברתי‬ ‫רק כמנוע ללכידות חברתית אלא גם בתור כוח מפריד‪ ,‬מפלג ומעורר‬
‫מלחמות בין תרבויות שונות‪.‬‬
‫• דירקהיים מצמצם את כל רעיון הדת לפולחן של החברה האנושית ובכך‬
‫הוא בעצם מרוקן מתוכו את הממד הרוחני‪.‬‬
‫• למרות הביקורת התיאוריה של דירקהיים מילאה תפקיד עצום בכינונה של‬
‫הסוציולוגיה‪ .‬היא ממחישה את העובדה שאפשר להתבונן בכל נושא‪.‬‬
‫המעמד ישתפר רק ברגע שהפועלים יגבשו הכרה מעמדית ויכירו‬

‫במעמדם ובניגוד האינטרסים עם מעמד הבורגנות‪.‬‬
‫ברגע שהם יבינו שהרעיונות והערכים החברתיים בדבר צדק חברתי‪,‬‬
‫שוויון ועוד‪ ,‬הם לא מתנת אל‪ ,‬אלא הם ערכים אנושיים ואנחנו‬
‫צריכים לממש אותם כאן ועכשיו‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫פרק ‪ 18‬ארגונים ורשתות‬

‫צורות של ארגונים‬
‫ארגונים על לאומיים‬ ‫הדגם היפני‬ ‫ארגון ביורוקרטי‬ ‫מאפיין‬
‫• ארגונים ממשלתיים בינ"ל – בניהולם‬ ‫קבלת החלטות מלמטה – שיתוף‬ ‫•‬ ‫היררכיה ברורה של סמכויות ומידע‪.‬‬ ‫•‬ ‫מאפיינם של הדגם‬
‫משתתפות ממשלות‪ .‬קובעות חוקים‬ ‫עובדים בתכנון מדיניות‪.‬‬ ‫הארגון מתבסס על כללים ונהלים כתובים‪.‬‬ ‫•‬
‫ונורמות למלחמות או יחסי מסחר‬ ‫פחות התמחות ‪ -‬עובדים נדרשים‬ ‫•‬ ‫הפקידים מועסקים בשכר ובמשרה מלאה‪.‬‬ ‫•‬
‫)האו"ם‪ ,‬הבנק העולמי‪ ,‬ארגון הסחר‬ ‫להיכרות מעמיקה עם כל התפקידים‪.‬‬ ‫הפרדה בין תפקידו המקצועי של הפקיד לחייו האישיים‪.‬‬ ‫•‬
‫העולמי‪(.‬‬ ‫ביטחון תעסוקתי‪.‬‬ ‫אין בעלות של הפקידים על המשאבים החומריים של הארגון •‬ ‫•‬
‫• ארגונים לא ממשלתיים בינ"ל –‬ ‫ייצור קבוצתי – עבודה בצוותים ותגמול‬ ‫•‬
‫ארגונים פרטיים שמנסים להשפיע על‬ ‫על הצלחת הצוות‬
‫מדיניות )גרינפיס(‬
‫• גישת ניהול משאבי אנוש – דגש על רווחת העובדים וטיפוח‬ ‫צורות ניהול חדשות‬
‫סביב העבודה‪.‬‬
‫• גישת התרבות הארגונית – מיצוי מרבי של מטרות הארגון‬
‫תלוי ביצירת הזדמנות ותחושת שייכות בקרב העובדים‪ .‬לכן‪,‬‬
‫נהלי עבודה אינם מספיקים‪ ,‬יש להטמיע אותם בסמלים‬
‫ובפעילויות היומיומיות של הארגון‪.‬‬
‫• רוב המחקר מתקיים בבתי ספר לניהול‪ .‬מניח את מטרות‬ ‫חקר צורות ניהול‬
‫הארגון והמבנה ההיררכי במובנים מאליהם ומתמקד במתן‬
‫כלים למנהלים לייעול תהליכים‪.‬‬
‫• גישות ביקורתיות חוקרות היבטים רחבים יותר של פעילות‬
‫הארגון כמו השפעות חברתיות וסביבתיות‬
‫לימודי ניהול ביקורתיים ‪ -‬קורא תיגר על הנורמליות של‬ ‫גישות מרקסיסטיות‬
‫היררכיות ארגוניות‪ ,‬ועל כך שצריך להעריך ארגון רק על פי‬ ‫ופמיניסטיות‬
‫מטרותיו הפנימיות‪.‬‬
‫חוקרים כיצד צורות ניהול ומבנים ארגוניים משפיעים על‬
‫העובדים ועל הסביבה‪.‬‬
‫תיאוריית רשת‪-‬שחקן – מנסה להבין כיצד התמסדו סדרים‬ ‫גישת האינטראקציה‬
‫ארגוניים‪ .‬אולם רואה ביצורים לא אנושיים ובחפים דוממים‬ ‫הסימבולית‬
‫שחקנים הפועלים ברשת משותפת עם שחקנים אנושיים‬
‫ומעצבים את הסדר הקיים‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬הכנסה של מערכת ממוחשבת חדשה לארגון‪.‬‬
‫אתגר‪ :‬כיצד ניתן להביא את המסקנות של שתי הגישות לפסים‬
‫מעשיים וליישום?‬
‫‪9‬‬
‫פרק ‪ 18‬ארגונים ונגירה‬

‫ביקורות על הארגון הביורוקרטי‬
‫ביקורות הנוגעות להיבטים מוסריים‬ ‫ביקורות הנוגעות למידת היעילות של המודל‬
‫טקסיות )מרטון( היצמדות לנהלים מובילה לעיתים לאבדן המטרה ולביטול שיקול דעת‪.‬‬ ‫האם יחסים פורמאליים מגבירים את היעילות?‬
‫לא תמיד‪ .‬תלוי במידת המורכבות של הבעיה‪.‬‬
‫ביקורות פמיניסטיות‪:‬‬ ‫כיצד ארגונים ביורוקרטיים מתמודדים עם שינויים?‬

‫• קנטור – הומוסוציאביליות גברית‪.‬‬ ‫תלוי במידת החדשנות והיצירתיות הנדרשת מהארגון‪.‬‬
‫• פרגוסון – ההיררכיה הביורוקרטית היא ביטוי לסגנון ניהול וארגון גבריים‪.‬‬
‫סכנה לדמוקרטיה – המבנה הביורוקרטי מביא לריכוז של מידע בידי מספר מצומצם של‬
‫אנשים‪.‬‬
‫חוק הברזל של האוליגרכיה )מיכלס(‪.‬‬
‫פרק ‪ 18‬ארגונים ורשתות‬

‫מעקב בארגונים‬
‫התוצאה של המעקב והפיקוח‬ ‫פיקוח עקיף‬ ‫ניהול תיקים אישיים‬ ‫השגחה ישירה‬
‫מצד אחד – נטען כי מגביר את היעילות‪.‬‬ ‫אנשים משנים ומגבילים את התנהגותם‪ ,‬משום‬ ‫ישנה השגחה ישירה של ניהול תיקים המתעדים את חיי העבודה של כל אחד‬
‫מצד שני – פוגע בחירויות העובדים‪.‬‬ ‫שהם משערים שהיא נתונה למעקב‪.‬‬ ‫הממונים על עבודתם של מן העובדים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬עובדים במרכזים של שירות טלפוני‪.‬‬ ‫תיקים אישיים של העובדים כוללים את מלוא קורות‬ ‫הכפופים להם‪.‬‬
‫המרכזנים אינם יכולים לדעת אם כל שיחותיהם‬ ‫לדוגמא‪ :‬כיתת בית ספר‪ .‬חייהם המקצועיים‪ ,‬נתוני הרישום האישיים שלהם‬
‫מוקלטות‪.‬‬ ‫ולעיתים גם ניתוחי אופי‪.‬‬ ‫התלמידים יושבים ליד‬
‫פנאופטיקון – מישל פוקו‪.‬‬ ‫התיקים משמשים למעקב אחר התנהגותם של‬ ‫שולחנות או מכתבות‬
‫מבנה בעל צורה עגולה‪ ,‬שתאיו נבנו במעטפתו‬ ‫העובדים ולבדיקת המלצות לקידום‪.‬‬ ‫המסודרים בדרך כלל‬
‫החיצוני‪ .‬במרכז ניצב מגדל פיקוח‪ .‬החלונות במגדל‬ ‫תיקי תיעוד אישיים משמשים גם להערכת ביצועיהם‬ ‫בטורים וכולם חשופים‬
‫צוידו בווילונות וונציאנים שאפשרו לסגל להשגיח‬ ‫של חברי סגל אקדמאי‪.‬‬ ‫לעיני המורה‪.‬‬
‫ברציפות על התאים אך מי שבתא לא ידע אם‬
‫צופים בו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫פרק ‪ 21‬פשיעה וסטייה‬

‫הסברים של התיאוריות הסוציולוגיות – חלק ראשון‬
‫האינטראקציוניסטיות – גישת התיוג‬ ‫פונקציונליסטיות‬
‫הווארד בקר‪:‬‬ ‫דירקהיים‪ :‬פשיעה ואנומיה‬
‫התנהגות סוטה היא התנהגות שאנשים מתייגים אותה כך‪.‬‬ ‫• פשיעה וסטייה הן עובדות חברתיות שהיסודות שלהן הכרחיים ובלתי נמנעים של החברות‬
‫התנהגות סוטה לא גורמת לאנשים להיות סוטים‪.‬‬ ‫המודרניות‪.‬‬
‫קיימים תהליכים שאינם קשורים להתנהגות‪ ,‬המשפיעים יורת על תיוגם של אנשים‬ ‫• הסטיות ממלאים ‪ 2‬פונקציות חשובות‪.‬‬
‫כסוטים‪ .‬לדוגמא‪ :‬לבוש‪ ,‬צורת דיבור‪.‬‬ ‫הסתגלות‪ :‬מחדירה לחברה רעיונות ואתגרים שמחוללים שינויים חברתיים‪.‬‬
‫שמירת הגבול‪ :‬סטייה יכולה לעורר תגובה קולקטיבית המחזקת את הסולידריות‬
‫החברתית ומבהיר את הנורמות‪.‬‬
‫אדווין למרט‪:‬‬ ‫מרטון‪ :‬החלום האמריקאי‬
‫פיקוח מודל המסבירה כיצד סטייה יכולה להתקיים לצד זהותו של האדם וגם יכולה‬ ‫• סטייה ופשיעה הן תוצאות של המתח בין ערכיהם התרבותיים של בני האדם לבין החלוקה‬
‫להפוך לחלק מרכזי ממנה‪.‬‬ ‫האי‪-‬שוויונית של ההזדמנויות הלגיטימיות בחברה‪.‬‬
‫סטייה ראשונית‪ :‬מעשי סטייה קלים שנתקלים בדרך כלל בעצימת עין‪.‬‬ ‫• זיהה ‪ 5‬תגובות למתחים בין המטרות המקובלות לבין האמצעים המקובלים‬
‫סטייה משנית‪ :‬אדם מתויג כפושע והוא מקבל את התווית שהוטבעה בו ורואה את‬ ‫קונפורמיסטים‪ :‬מקבלים את המטרות ואת האמצעים‪.‬‬
‫עצמו כסוטה‪.‬‬ ‫חדשנים‪ :‬מקבלים את המטרות אך לא את האמצעים‪.‬‬
‫ריטואליסטים‪ :‬מאמצים את המטרות אך לא זוכים להערכה ומקבלים את האמצעים‪.‬‬
‫נסגנים‪ :‬נטשו את המטרות ואת האמצעים‪.‬‬
‫מרדנים‪ :‬לא מקבלים את המטרות ואת האמצעים אך מצאו מטרות חדשות להבניה‬
‫מחודשת של החברה‪.‬‬
‫ריצ'ארד צ'מבליס‪ :‬מחקר 'המלאכים והקשוחים'‬ ‫אלברט כהן‪ :‬מבוסס על תת תרבויות‬
‫תהליך התיוג קשור למבנה המעמדי של החברה‪.‬‬ ‫• תגובות ההסתגלות הן קולקטיביות ומבטאות בהתהוותן של תת‪-‬תרבותיות‪.‬‬
‫• נערים במעמד העובדים מתוסכלים מחוסר התוחלת בחייהם וחוברים לכנופיות הבזות‬
‫לערכי המעמד הבינוני‪.‬‬
‫לסלי וילקינס‪ :‬פרדוקס הפיקוח החברתי‬
‫השפעתם של בתי כלא ורשויות הרווחה גורמת להגברת סטייה‪.‬‬
‫סטנלי כהן‪ :‬אויבי העם‬
‫תיוג תת‪-‬תרבותיות של בני נוער גורמת לסנקציות ולפניקה מוסרית‬
‫הערכה‪:‬‬ ‫הערכה‪:‬‬
‫תרומתן החשובה של תיאוריות התיוג היא בהבחנת היסוד שאף מעשה אינו סטייה‬ ‫מדגישות בצדק את הקשרים בין קונפורמיות לבין סטייה בהקשרים חברתיים שונים‪.‬‬
‫או פשע מעצם מהותו ושאת ההגדרות האלה קובעים בעלי העוצמה‪ ,‬בתי המשפט‬
‫ומוסדות הענישה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫פרק ‪ 21‬פשיעה וסטייה‬

‫הסברים של התיאוריות הסוציולוגיות – חלק שני‬
‫תיאורית פיקוח‬ ‫קונפליקט והקרימינולוגיה החדשה‬
‫טראביס הירשי‪:‬‬ ‫טיילור‪ ,‬וולטון ויאנג‪:‬‬
‫• בני אדם הם יצורים אנוכיים מיסודם השוקלים אם לבצע או לא‬ ‫• הסטייה היא בחירה מודעת הנושאים במקרים רבים אופי פוליטי‪.‬‬
‫לבצע פשעים‪.‬‬ ‫• שללו את הרעיון שסטייה 'מוכתבת' על ידי גורמים כמו ביולוגיה‪ ,‬אישיות‪ ,‬אנומיה‪ ,‬אי סדר חברתי או תיוג‪.‬‬
‫• זיהה ארבעה סוגים של קשר חברתי המחברים בני אדם לחברה‬ ‫• אנשים מאמצים התנהגו סוטה בתגובה לאי‪-‬שוויון המאפיין את השיטה הקפיטליסטית‪.‬‬
‫ולפיכך לציות לחוקיה‪ :‬קשר‪ ,‬מחויבות‪ ,‬מעורבות ואמונה‪.‬‬ ‫• ביססו את ניתוחם על מבנה החברה ועל מאמצי המעמד השולט לשמור על עוצמתו‪.‬‬
‫• רבים מן העבריינים הם אנשים בעלי חיברות לקוי‪.‬‬
‫ריאליזם ימני‪:‬‬ ‫סטיוארט הול ואחרים‪ :‬חקר – תקיפות שוד ברחוב‪.‬‬
‫• סטייה הוא סוג של פתולוגיה אישית – סדרת התנהגויות מופקרות‬ ‫• פיתחו את התפיסה הכללית בכיוונים ספציפיים‪.‬‬
‫והרסניות הנבחרות ביודעין ומשקפות אנוכיות והעדר מוסריות‬ ‫• שודדי הרחוב תוארו ברוב המקרים כשחורים‪ ,‬עובדה שחיזקה את התפיסה שראתה במהגרים את‬
‫ושליטה עצמית‪.‬‬ ‫הגורם העיקרי להתמוטטות החברה‪.‬‬
‫• ממשלות שמרניות החלו להגביר את צעדי אכיפת החוק‪ .‬כוחות‬ ‫• פניקה מוסרית שהמדינה והתקשורת ליבו כדרך להסחת תשומת הלב מן האבטלה הגואה והליקויים‬
‫המשטרה תוגברו ועונשי מאסר ארוכים אומצו כאמצעי הרתעה‪.‬‬ ‫המבניים אחרים בחברה‪.‬‬
‫• בעשור האחרון הונהג 'חוקי שלושת הכישלונות' אם אדם מבצע ‪3‬‬ ‫• החוקים משמשים מכשיר להגנה על זכויות היתר של בעלי העוצמה‪.‬‬
‫עברות חמורות נפרדות‪ ,‬העברה השלישית אינה מותירה לשופטים‬ ‫כפרו ברעיון שהחוקים הם 'נטרליים' ומיושמים באופן שוויוני כלפי כל המגדרים‪.‬‬
‫שיקול דעת ומחייבת אותם להטיל עליו עונש מאסר ממושך‪.‬‬ ‫חלוקת עוצמה בלתי מאוזנת לא רק בחקיקת החוקים אלא גם באכיפתם‪.‬‬
‫אחת התוצאות העיקריות של מדיניות זו הייתה גידול עצום‬ ‫גורמי אכיפת החוק חוששים מן ההשלכות של רדיפה אחר עברייני 'צווארון לבן'‪.‬‬
‫באוכלוסיית האסירים‪.‬‬ ‫פשיעה מתבצעת בכל מגזרי החברה ויש להבינה על רקע של פערים ושל ניגודי אינטרסים‪.‬‬
‫• אחת הדרכים הפופולריות לניהול סכנת הפשיעה היא חיזוק‬
‫אמצעי האבטחה והמעקב‪.‬‬
‫פיקוח על פשיעה‪:‬‬ ‫ריאליזם שמאלי‪:‬‬
‫• הפשיעה גוברת היא תוצאה ל התרבות הזדמנויות והמטרות‬ ‫• הדגיש שאכן חלה עלייה בפשיעה ושלציבור יש סיבה ממשית לדאגה‪.‬‬
‫לפשיעה בחברה המודרנית‪.‬‬ ‫• הקרימינולוגיה צריכה לעסוק יותר בהיבטים ה'ריאליים' של פיקוח חברתי ומדיניות חברתית במקום‬
‫• הערים המודרניות נתפסו כמקור של 'התפוררות חברתית'‬ ‫לדון בהם באופן מופשט‪.‬‬
‫שהובילה לאובדן הסולידריות החברתית‪.‬‬ ‫• הפנו תשומת לב לקורבנות הפשיעה וטענו שסקרי קורבנות הם מדד מיומן להיקף הפשיעה מן‬
‫• במקום לנסות לשנות את העבריינים‪ ,‬מוטב לנקוט צעדים מעשיים‬ ‫הנתונים הסטטיסטיים הרשמיים‪.‬‬
‫לפיקוח על הסביבה שבה הם מסוגלים לבצע פשעים‪.‬‬ ‫• ציינו שהפשיעה וקורבנותיה מרוכזים בעיקר בשכונות עוני ושהקבוצות החברתיות המקופחות נתונות‬
‫• שיפור אמצעי ההגנה באזורים האמידים עשוי להוביל לעלייה‬ ‫לסיכון גבוה יותר מאחרים ליפול קורבן לפשיעה‪.‬‬
‫בפשיעה בשכונות עניות או חסרות לכידות חברתית‪.‬‬ ‫• תת‪-‬תרבותיות אינן נובעות מן העוני עצמו‪ ,‬אלא מן הדחיקה לשוליים הפוליטיים ומן הקיפוח היחסי –‬
‫תחושתם של אנשים שנשללים מהם דברים המגיעים להם‪.‬‬
‫והדרה חברתית – תהליכים השוללים מקבוצות חברתיות מסוימות אזרחות מלאה בחברה‪.‬‬
‫• רשויות אכיפת החוק צריכות להיות קשובות יותר לקהילה במקום להתבסס על שיטות שיטור 'צבאיות'‬
‫‪12‬‬
‫פרק ‪ 22‬פוליטיקה‪ ,‬ממשל ותנועות חברתיות‬

‫משמעותם של עוצמה וסמכות‬
‫מישל פוקו‬ ‫מקס ובר‬
‫העוצמה אינה מתרכזת במוסד אחד כמו מדינה‪ ,‬אלא מצויה בידי כל‬ ‫עוצמה היא היכולת של בני האדם להשיג את מטרותיהם למרות התנגדותם של אחרים‪.‬‬
‫קבוצה של יחידים‪.‬‬
‫דגמי העוצמה הישנים התבססו על זהויות קבועות והתרכזו בידי‬ ‫סוציולוגים מבחינים בין צורות עוצמה המושתתות על כפייה לבין אלו המושתתות על סמכות )עוצמה‬
‫קבוצות קלות לזיהוי‪ ,‬למשל המעמד השולט )על פי המרקסיסטים( או‬ ‫שנתפסת כלגיטימית(‪.‬‬
‫הגברים )על פי הפמיניסטיות(‬
‫העוצמה מופעלת בכל הרמות של האינטראקציה החברתית בכל‬ ‫סוגי סמכויות‪:‬‬
‫המוסדות החברתיים ועל ידי כל בני האדם‪.‬‬ ‫• סמכות מוסרית – עוצמה המבוססת על כבוד לדפוסים תרבותיים עתיקי יומין‪ .‬כגון מלכת אנגליה‪.‬‬
‫• סמכות כריזמטית –סמכות שנוטה לשבור מסורת‪ .‬היא נובעת מהערצה למנהיג ומאמונה שהוא ניחן‬
‫בסגולות יוצאות דופן וראויות להערצה‪ .‬סמכות כריזמטית עלולה על פי רוב לאבד את הכוח שלה‬
‫במהלך הזמן ולכן היא צריכה לעבור מסמכות כריזמטית לסוג אחר של סמכות‪ ,‬לסמכות רציונלית‪-‬‬
‫לגלית‪ .‬לדוגמא‪ :‬ישו‪ ,‬ארדוף היטלר‬
‫• סמכות רציונלית‪-‬לגלית ‪ -‬מדובר בסמכות השואבת את העוצמה שלה מכללים ומתקנות שקיבלו תוקף‬
‫חוקי‪ .‬היא מצויה בארגונים ובגופים ביורוקרטיים מודרניים לדוגמא‪ :‬מפקד צבא‪ ,‬ראש הממשלה‪.‬‬
‫עוצמה וידע קשורים זה לזה בקשר הדוק ומעצימים זה את זה‪.‬‬
‫העוצמה מרחיבה את התחרות הנתפס כ'פוליטי'‬
‫‪13‬‬

‫תנועות חברתיות – חלק ראשון‬
‫תיאוריית גיוס המשאבים‬ ‫התנהגות קולקטיבית ואי שקט חברתי‬
‫החברות הקפיטליסטיות יוצרות במגדרים של הציבור תחושה כרונית של אי שביעות רצון‪.‬‬ ‫•‬ ‫הרברט בלומר‪:‬‬
‫אי‪-‬נחת פוליטית אינה מספיקה כדי ליצור שינוי חברתי ואינה יכולה להפוך לכוח פעיל‬ ‫•‬ ‫לתנועות חברתיות יש 'מסלול חיים' המונה במקרים רבים ארבעה שלבים עוקבים‪.‬‬
‫בחברה ללא משאבים‪.‬‬ ‫• תסיסה חברתית – תחושת תרעומת בנושא חברתי כלשהו‪ ,‬אך תסיסה זו עדיין אינה‬
‫מושתתת על היגיון כלכלי ומוצאת קווי דמיון בין תנועות חברתיות לבין כלכלת השוק‬ ‫•‬ ‫ממוקדת ומאורגנת‪.‬‬
‫התחרותית‪.‬‬ ‫• התעוררות עממית – גורמי אי‪-‬הנחת נעשים ברורים ומוגדרים יותר‪.‬‬
‫התנועות החברתיות פועלות בזירה תחרותית של תנועות ב'תעשיית התנועות‬ ‫• ארגון פורמלי – מקנה לתנועה החדשה דרגה גבוהה יותר של תיאום ומבנה פעולה •‬
‫החברתיות' שבו הם מתחרות על המשאבים הנדירים וגם על הפעילים‪.‬‬ ‫יעיל יותר‪.‬‬
‫• מיסוד – התנועה שהחלה את דרכה מחוץ לזרם הפוליטי המרכזי‪ ,‬מתקבלת כחלק‬
‫מן החברה הרחבה והחיים הפוליטיים‬
‫הביקורת‪:‬‬
‫• מצדדי גיוס משאבים מתעלמים מהשפעותיהם של שינויים חברתיים רחבים‪ ,‬כגון המעבר‬
‫לעידן הפוסט‪-‬תעשייתי ותהליכי הגלובליזציה על תנועות חברתיות‪.‬‬
‫• מגמות אלו עשויות לשנות את הנסיבות של מאבקי התנועות‪ .‬לדוגמא‪ :‬ארגוני סביבה‬
‫נתקלים בלחצים מצד הארגונים הסביבתיים הבין‪-‬לאומיים החדשים‪ ,‬כגון גרינפיס‪,‬‬
‫שעמדותיהם ומאבקיהם נראים כהולמים יותר את הנסיבות המתנות‪.‬‬
‫• אין בכוחה של הגישה להסביר תנועות חברתיות הקוצרות הצלחה על אף היותן דלות‬
‫משאבים‪ .‬שהצלחותיהן העיקריות הושגו בהיותן בשלבי ההקמה‪ ,‬בטרם הפכו למאורגנות‬
‫כיאות‪.‬‬
‫• הסיבה לכך היא שבשלבים המוקדמים היו פעיליהן בשיא התלהבותם והשתתפו בפעולות‬
‫ישירות רבות‪ ,‬כגון שביתות‪ .‬עם מיסוד התנועות‪ ,‬הפעולות הישירות התמעטו והתנועות‬
‫איבדו מתנופתן ומהשפעתן‪.‬‬
‫• הממצאים מעידים על כך שהיעדר משאבים יכול לעתים להפוך ליתרון‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫תנועות חברתיות – חלק שני‬
‫תיאוריית המתח המבני‬ ‫התנועות החדשות‬
‫סמלסר ניסה להסביר את התהוותן של תנועות חברתיות באמצעות תיאוריה של 'מתח‬ ‫ההבדלים בין התנועות באים לידי ביטוי בארבעה היבטים עיקריים‪:‬‬
‫מבני'‪ .‬ניתן לחלק את תהליך התהוותן של תנועות חברתיות לשלבים רצופים וניתנים לזיהוי‪.‬‬ ‫• בעיות חדשות – אינן קשורות ישירות לאינטרס עצמי חומרי‪ ,‬אלא מתמקדות‬
‫כל שלב מקנה לתנועה התהוות 'ערך מוסף' משלו ומגדיל את ההסתברות שתתהווה‬ ‫ב'איכות החיים' ומשקפות מעבר חברתי עמוק ומרחיק לכת מחברה מתועשת‬
‫התנהגות קולקטיבית או תנועה חברתית‪ .‬השלבים הם‪:‬‬ ‫לחברה פוסט‪-‬תעשייתית‪.‬‬
‫• מצב מבני מסייע – כל התנועות החברתיות פועלות בסביבה חברתית רחבה המאפשרת‬ ‫• צורות ארגוניות חדשות – צורה ארגונית רופפת שנמנעת מן המבנה הארגוני‬
‫את התנאים להתהוותן – מבנה הזדמנויות פוליטי‪.‬‬ ‫הפורמלי‪ .‬התנועות החדשות נראו הרבה יותר כרשת רופפות של בני אדם‪.‬‬
‫• מתח מבני – אם תנאי המבנה החברתי מסייעים להתנהגות קולקטיבית‪ ,‬יש צורך במתח‬ ‫• דרכי פעולה חדשות – התנועות החדשות משתמשות במגוון של צעדי מחאה‬
‫בין ציפיותיהם של בני האדם לבין המציאות החברתית‪.‬‬ ‫המאופיינים בפעולות סמליות ישירות ובלתי אלימות ובשימוש אמצעי התקשורת‬
‫• אמונות כלכליות – התפתחות והתפשטות אמונות כלליות באשר לסיבה של המתח כדי‬ ‫כדי להשיג תמיכה‪.‬‬
‫לשכנע בני אדם שעליהם לחבור זה לזה או להיות תנועה חברתית‪.‬‬ ‫• קהל בוחרים חברתי חדש – לאנשי המעמד הבינוני 'החדש' תפקיד מרכזי‪ .‬יש‬
‫• גורמים מציתים – אירועים הפועלים כניצוץ המצית את השלהבת של פעולת המחאה‪.‬‬ ‫המתארים את האקטיביזם של תנועות אלה כסוג של 'רדיקליזם של מעמד‬
‫גורמים אלה מסייעים לחשיפת המתחים החברתיים לעיני תומכים פוטנציאלים‪.‬‬ ‫בינוני'‪.‬‬
‫• גיוס לפעולה – תקשורת בעזרת רשת חברתית פעילה מאפשרת לפעילים לבצע כמה מן‬ ‫התנועות החברתיות החדשות הן תוצר ייחודי של החברה המודרנית השונות שינוי‬
‫הפונקציות החיוניות להצלחת המחאה ולבניית הארגון‪.‬‬ ‫מהותי בצורות הפעולה הקולקטיביות בעבר‪.‬‬
‫• פיקוח חברתי – תגובת הרשויות עשויה למלא תפקיד מכריע בפירוקה של תנועה‬ ‫ניתן לראות בתנועות אלו ביטוי ל'פרדוקס של הדמוקרטיה'‪.‬‬
‫חברתית בשלבי התהוותה או ביצירת הזדמנויות להתפתחותה‪.‬‬
‫‪15‬‬

טבלאות השוואה בין הגישות

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

טבלאות השוואה בין הגישות

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫טבלת השוואה מבוא לסוציולוגיה ‪ -‬נינט הלל‪2018 :‬א‬

‫פרק ‪ 1‬מהי סוציולוגיה פרק ‪ 3‬תיאוריות וגישות בסוציולוגיה‬

‫פרק ‪ 7‬אינטראקציה חברתית וחיי היומיום‬

‫במרחב וירטואלי‬ ‫במרחב‬ ‫מגדר‬ ‫תקשורת‬ ‫הדרמטורגית‬ ‫אתנומתודולוגיה‬ ‫הקונסטרוקטיביזם החברתי‬

‫פרק ‪ 8‬מהלך החיים‬

‫פרק ‪ 8‬מהלך החיים‬

‫פרק ‪ 8‬מהלך החיים‬

‫פרק ‪ 9‬משפחות ויחסים אינטימיים‬

‫פרק ‪ 11‬ריבוד ומעמד חברתי‬

‫פרק ‪ 14‬מיניות ומגדר‬

‫פרק ‪ 14‬מיניות ומגדר‬

‫פרק ‪ 14‬מיניות ומגדר‬

‫פרק ‪ 15‬גזע‪ ,‬אתניות והגירה‬

‫פרק ‪ 15‬גזע‪ ,‬אתניות והגירה‬

‫פרק ‪ 15‬גזע‪ ,‬אתניות והגירה‬

‫המעמד ישתפר רק ברגע שהפועלים יגבשו הכרה מעמדית ויכירו‬

‫פרק ‪ 18‬ארגונים ורשתות‬

‫פרק ‪ 18‬ארגונים ונגירה‬

‫ביקורות פמיניסטיות‪:‬‬ ‫כיצד ארגונים ביורוקרטיים מתמודדים עם שינויים?‬

‫פרק ‪ 18‬ארגונים ורשתות‬

‫פרק ‪ 21‬פשיעה וסטייה‬

‫פרק ‪ 21‬פשיעה וסטייה‬

‫פרק ‪ 22‬פוליטיקה‪ ,‬ממשל ותנועות חברתיות‬

‫פרק ‪ 22‬פוליטיקה‪ ,‬ממשל ותנועות חברתיות‬

‫פרק ‪ 22‬פוליטיקה‪ ,‬ממשל ותנועות חברתיות‬

You might also like