‫התשובות לא בהכרח נכונות!!!

‫שאלות מחשבה למבחן בתפיסה וקוגניציה‬

‫לפניך ‪ 12‬שאלות מחשבה‪ .‬על כל שאלה יש לענות תוך שימת דגש על תשובה יצירתית‪ ,‬אך נתמכת‬
‫בטיעונים לוגים ובממצאים קיימים‪ .‬אורך התשובה לא יעלה על ‪ 10‬שורות‪.‬‬

‫‪ .1‬תפיסה היא אשליה חזותית‪ .‬דון‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬עלינו להסכים בהגדירנו הן תפיסה והן אשליה חזותית‪ .‬לכך הגדרות רבות‪ .‬אצא מנקודת‬
‫ההנחה כי התפיסה היא החוויה המודעת הסובייקטיבית (אמנם אוטומטית אך שונה אצל כל פרט) של‬
‫פירוש הגירויים הפיסיקליים שנקלטו בזמן תהליך החישה‪ .‬בנוסף אצא מנקודת ההנחה שלעיתים מה שאנו‬
‫רואים אינו מה שנמצא שם בחוץ‪ .‬כלומר‪ ,‬אין אנו יכולים לומר בביטחון שהעולם "האמיתי" הינו העולם‬
‫אשר נקלט דרך חושינו‪( .‬הדיון הינו עמוק ופילוסופי כמובן אך המקום צר מלהכיל)‪ .‬להגדרתנו השנייה‪,‬‬
‫אשליה חזותית הינה תפיסת העולם לא על פי המתרחש "באמת"‪ .‬משמע מכך כי תפיסה מדויקת של‬
‫העולם האמיתי (דבר הנדיר בעולמנו הפיסיקלי) לא תהייה בשום אופן אשליה‪ .‬חשוב להדגיש בקצרה כי‬
‫אין לנו הכלים האמפיריים לדעת מהו העולם האמיתי‪ .‬מהנאמר למעלה ניתן לראות שתפיסה תהייה‬
‫אשליה (בדיו שלנו חזותית) בחלק מן המקרים ובחלקם לא‪ .‬מכיוון שבכל תהליך של תפיסה אנו‬
‫משתמשים ברמזים רבים על מנת לפענח את תמונות החושים שלנו וברוב הזמן אנו משתמשים ברמזים‬
‫רבים בו זמנית‪ ,‬מן ההיגיון כי לעיתים אחד מן הרמזים הללו יגרום לנו להטעיה כלשהי ובכך לאשליה‬
‫מינורית בחלק מן המקרים‪ .‬עקב כך ניתן לומר שבכל תהליך תפיסה (פרט לתהליכים המושלמים‬
‫הנדירים) יש מידה מסוימת של אשליה‪ .‬המבחן האמיתי אם כן הוא אם אשליה זו תגרום לנו לטעויות‬
‫שיפוט או לא‪ .‬מכיוון שאין אני יכול להגדיר כל תפיסה כאשליה חזותית אבנה מקדם ביטחון ואומר כי אם‬
‫אחד מרמזי פענוח החושים יגרום לנו לאשליה חזותית עד כדי לטעות בפענוח או לחילופין לתגובה לא‬
‫נכונה‪ ,‬רק למקרים כאלו אני אעז ואקרא "אשליה חזותית"‪.‬‬

‫‪ .2‬נסה לעמת את ממצאיו של דוד נבון (עיבוד לוקלי מול עיבוד גלובלי) עם הממצא שלפיו‬
‫הפניית קשב למיקומים קריטיים של דמויות דו משמעיות משפיעה על תפיסתן של‬
‫הדמויות‪.‬‬

‫ממצאיו של דב נבון מצביעים על קדימות גלובאלית ומתארים תהליכי ‪ .top down‬ממצא הפניית‬
‫הקשב הינו רלוונטי לדמויות דו משמעיות ומדבר על תהליכי ‪ .bottom up‬אני טוען כי לא ניתן להכליל‬
‫את ממצאי דב נבון על פרדיגמות הדמויות הדו משמעיות זאת מכיוון שבפרדיגמה של דב נבון אין מדובר‬
‫על דמויות דו משמעויות‪ .‬בפרדיגמה של דב נבון אנו רואים גירוי גלובאלי וגירוי לוקאלי‪ .‬השאלה‬
‫הנשאלת היא איזה פירוש מתבצע מהר יותר אך אין כל סיבה לחשוב שהאותיות הקטנות ביחד מכילות‬
‫משהו אחר מאשר האות הגדולה‪ .‬מהכיוון הזה הממצאים של הדמויות הדו משמעותיות לא יפגשו לעולם‬
‫עם העיבוד הלוקאלי והגלובלי‪ .‬מצד שני‪ ,‬הפניית קשב לנקודה מסוימת בפרדיגמה של דוב נבון ייתכן‬
‫ותגרום לעיבוד לוקאלי מהיר יותר ועיבוד גלובאלי איטי יותר אך זאת בהינתן תנאים ספציפיים כמו רווח‬
‫גדול בין האותיות ושדה גלובאלי גדול יחסית‪ .‬במצב כזה הפניית קשב לפינה קיצונית מרוחקת מן המרכז‬
‫של האות הגלובאלית יכול להוביל לפענוח מהיר יותר של האות הלוקאלית‪.‬‬

‫בחר בתיאוריה המשתמשת במטאפורה לתיאור הקשב (הפנס הקשבי של פוזנר‪ ,‬הדבק של‬ ‫‪.4‬‬
‫טריזמן ועוד) וכתוב מהם היתרונות והחסרונות בשימוש במטאפורה לתיאור תופעה‬
‫פסיכולוגית‪.‬‬
‫מטאפורה אחת לתיאור קשב הינה השימוש בזרקור להאיר על אזור מסוים כאשר שאר האזורים‬
‫לידו הינם במעיין אפילה‪ .‬על פי תיאורית הפנס הקשבי של פוזנר ניתן לשלול מטאפורה זו מכיוון שנראה‬
‫כי גם כאשר אנו מביטים פיזית על אזור מסוים ישנה עין פנימית אשר מחלקת את הקשב לאזור אחר‬
‫(לדוגמא‪ ,‬כלומר‪ ,‬גם כאשר אנו מביטים עם הזרקור על מרכז התמונה‪ ,‬העין הפנימית מביטה על‬
‫האוזניים)‪ .‬מצד שני‪ ,‬נאמר כעת כל בכל זאת יש איזה מן זרקור רק שהוא מכוון מן העין הפנימית ולא מן‬
‫העין עצמה‪ .‬זו תהייה ביקורת טובה על הנאמר‪ .‬יתרון של מטאפורה זו היא שבעזרתה אפשר להסביר‬
‫תופעות שונות‪ .‬ההסברים לתופעות אלו נותנים הצדקה למטאפורה ובכך הצדקה להבנה שלנו לפעולות‬
‫הקשב‪ .‬אין דרך ממשית לאחוז בתופעה פסיכולוגית ומעטים הדרכים בהן ניתן להדגים את תוצאותיה‬
‫במעבדה‪ .‬מטאפורה זו נותנת לנו המחשה לדבר‪ .‬לטעמי‪ ,‬חיסרון עיקרי בשימוש במטאפורות הוא קיבוע‬
‫צורת החשיבה‪ .‬ייתכן מאוד ואף סביר כי המניעים הפסיכולוגים והנוירולוגים המניעים אותנו בנויים‬
‫במנגנונים אשר חוקיהם מעבר להבנתנו כעת ושימוש במטאפורות אונס אותנו להבין אותם דרך שפה שלא‬
‫תואמת את התנהלותם‪.‬‬
‫בנושא זה‪ ,‬אני טוען‪ ,‬כי אם אאלץ להשתמש במטאפורת הזרקור אומר כי אכן המרכז עליו‬
‫מביטה העין הפנימית הינו המואר והברור ביותר אך סביבו יש מעגלי אור נוספים אשר דוהים עם המרחק‬
‫ממרכז המעגל‪ .‬גם במעגלים חיצוניים אלו ניתן לפרש את הנמצא‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייתכן שבחשיכה יש איזה חוש‬
‫מגע שממשש את הקרקע ועוזר לפענח דברים הנסתרים מן החוש הוויזואלי‪.‬‬

‫מי מבין התיאוריות הבאות היא התיאוריה הטובה ביותר‪ :‬תיאורית אינטגרציית התכוניות‬ ‫‪.5‬‬
‫(טריזמן)‪ ,‬תיאורית הפילטר (ברודבנט)‪ ,‬תיאורית המרחק המדומה (גרגורי)‪ ,‬תיאורית הפנס‬
‫הקשבי (פוזנר)?‬

‫ראשית אומר את דעתי כי בסיס ההשוואה אינו קיים מכיוון שכל תיאוריה מדברת על תופעה‬
‫שונה לגמרי‪ .‬מצד שני‪ ,‬תיאורית הפילטר של ברודבנט יכולה להיחשב התיאוריה הטובה ביותר בכלליות‬
‫עקב העובדה כי היא היחידה אשר הצליחו להפריך אותה‪ .‬שלושת התיאוריות הנותרות עדיין לא הופרכו‬
‫וניסויים רבים אף תומכים בהן‪ .‬תיאורית הפילטר אינה נכונה אך הופרכה בין לילה על ידי שני סטודנטים‬
‫אשר ביצעו ניסוי שברודבנט עצמו הכתיב להם ואף תופעה מוכרת כמו "אפקט מסיבת הקוקטייל" מספיק‬
‫דיו בכדי להפריך אותה‪ .‬על פי צאל‪ ,‬זהו מדד לטיבה של תיאוריה‪.‬‬

‫הבא דוגמא לתופעה המייצגת תפיסה בלתי מודעת‪ .‬נסה לקשור בין התופעות של תפיסה‬ ‫‪.6‬‬
‫בלתי מודעת בכללותן ותיאורית אינטגרציית התכוניות של טריזמן‪.‬‬

‫אחת התופעות המייצגות תפיסה בלתי מודעת היא ההשפעה של חשיפה למילים בצורה תת‬
‫סיפית‪ .‬דוגמא לכך היא הניסוי של תמונת מלצר בו נבדקים נחשפו בצורה תת סיפית למילים שמח או‬
‫עצוב ופירשו את אותה התמונה באופן שונה על פי ההטרמה אותה עברו‪ .‬על מנת לקשר בין ממצאים אלו‬
‫לתיאורית אינטגרציית התכוניות אנסה להניח כי ישנם תכוניות להרגשה של שמחה או עצב אשר יכולות‬
‫להיות מקבילות לתכוניות פיסיקליות של צבע אדום או ירוק‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬ייתכן וגירויים צמודים (אשר‬
‫אחד מהם הינו תת סיפי) מעובדים יחדיו והתכוניות שלהם מתערבבות‪ ,‬בדיוק כמו באחת התופעות‪,‬‬
‫הצטלבויות מדומות‪ ,‬כחלק מתיאורית אינטגרציית התכוניות‪ ,‬כמובן כאשר ישנו בסיס לקיבוץ של אותם‬
‫המתארים והתכונות יחדיו‪ .‬לדוגמא הריבוע האדום הינו דמות המלצר והמשולש הירוק הינו המילה שמחה‬
‫והקיבוץ אותו יעשה הנבדק הוא של ריבוע ירוק – כלומר דמות מלצר שמחה‪.‬‬

‫הצע ניסוי שיבדוק האם ניתן לחלק קשב בין שני גירויים שונים‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫בהסתמך על ניסויים שלמדנו עליהם אך עם ניסיון לחדש אעלה את הפרדיגמה הבאה‪:‬‬

‫‪ . 1‬אנסה לבדוק בין חלוקת קשב לגירוי חזותי לבין גירוי אודיטורי‪ .‬ראשית הנבדקים יעברו‬
‫למידה למילה שולחן כאשר הם שומעים אותה ומקבלים שוק חשמלי‪ .‬לאחר מכן הם יעברו ניסוי בו‬
‫עליהם לחלק את הקשב השמיעתי בין שני רמקולים כפי אשר למדנו בכיתה כאשר מוצגות להם תמונות‬
‫אשר תואמות‪/‬לא תואמות את הגירוי האודיטורי הקשבי שלהם‪ .‬כלומר ‪ ,‬עליהם להתרכז בגירוי אודיטורי‬
‫אחד‪ ,‬משימה אשר מצריכה קשב לגירוי שמיעתי ובנוסף הם צריכים להתרכז בתמונות שאמורות לעזור‬
‫להם או לחילופין להפריע להם‪ .‬אני אצפה לראות כי כאשר התמונות אמורות מראש להפריע להם הקשב‬
‫אשר יופנה לתמונות יהיה מינימאלי‪( .‬המבט שלהם יהיה מקובע למסך ועיניהם יישארו פתוחות)‪ .‬על מנת‬
‫לבדוק אם הם עדיין מפנים קשב לגירוי הוויזואלי אציג בפניהם תמונות של שולחן ואראה אם מתבצעת‬
‫המרה של הלמידה האודיטורית למשמעות הויזואלית‪ .‬כלומר האם הם מפנים קשב לתמונה של שולחן‬
‫ומעבדים אותה גם למשמעות הסמנטית של המילה‪ .‬אם כך יהיה הדבר אצפה לראות את תוצאות הלמידה‪.‬‬
‫(שינוי במוליכות החשמלית העורית)‪.‬‬

‫‪ . 2‬אתן לנבדקים מטלה אשר מצריכה ריכוז קשב גבוה בתחום האודיטורי‪ .‬אנסה להגיע למטלה‬
‫בה הנבדקים יאלצו להשתמש בכל מאגרי הקשב שלהם‪ .‬כאשר אגיע למצב כזה אציג גירויים חזותיים‬
‫לנבדקים (אשר יהיו מול מסך עם עיניים פקוחות) כאשר אומר להם שהגירוי החזותי יעזור‪/‬לא יעזור להם‬
‫במטלה‪ .‬כאשר הגירוי לא אמור לעזור הנבדקים לא יפנו אליו קשב מכיוון שכל המשאבים שלהם כבר‬
‫מנוצלים במטלה האודיטורית‪ .‬כאשר נאמר לנבדקים שהגירוי הוויזואלי לא עוזר להם אך באמת הוא כן‬
‫אמור לשפר את הביצוע אני אצפה לראות שגם אם הם לא מפנים קשב מודע לגירוי הוויזואלי‪ ,‬ישנו‬
‫שיפור בביצוע המטלה האודיטורית‪.‬‬

‫הגדר את המושג קשב‪ .‬בחר שלושה ניסויים קלאסיים שעסקו בקשב ודון בשאלה האם כל‬ ‫‪.8‬‬
‫הניסויים מתייחסים לאותה תופעה‪ ,‬קרי אותות מנגנון קוגניטיבי‪.‬‬

‫הפניית המשאבים לעיבוד המידע‪ ,‬הקוגניטיביים ו‪/‬או התפיסתיים שלנו‪ ,‬על ידי שימוש בחושים‬
‫החיצוניים והפנימיים לאזור או גירוי מסוים‪ .‬כלומר בחירה מצומצמת של ערוצי המידע‪ .‬הפניית‬
‫המשאבים‪ ,‬בין אם רצונית או לא‪ ,‬למקום או גירוי אחד באה על חשבון אותם המשאבים למקום או גירוי‬
‫אחר‪.‬‬

‫שלושת הניסויים שבחרתי הינם‪:‬‬

‫‪ .1‬ניסוי ההאזנה הדיכוטית‪.‬‬
‫‪ .2‬ניסוי של כהנמן עם שתי מטלות‪ .‬ראשית ומשנית‪ .‬כאשר עומס קוגניטיבי על המטלה הראשית‬
‫גרם לירידה בביצוע במטלה המשנית‪.‬‬
‫‪ .3‬הניסוי של אנדרווד בשנות ה ‪ 80‬באנגליה‪ .‬נהיגה בסלאלום ושיחה בו זמנית‪ .‬כאשר פעם‬
‫הראשון הוא המטלה הראשית ופעם הוא המטלה המשנית‪.‬‬

‫בכל שלושת ניסויי הקשב ניתן לראות שעומס קוגניטיבי מגביל את יכולת חלוקת הקשב‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫בצורה סותרת‪ ,‬ניתן לראות שקל יותר לזהות גירויים שחשובים להישרדותנו וכי יש רמות שונות של סף‬
‫קשבי הנחוצות לקליטת גירוי‪ ,‬גם אם אנו נאלצים להפנות קשב לגירוי אחר‪.‬‬
‫לטעמי אכן מדובר על אותו מנגנון קוגניטיבי של חלוקת משאבים עם חוקים מסוימים‪ .‬חשוב‬
‫לזכור שזיהינו כמה חוקים המגדירים את המנגנון הקוגניטיבי של הקשב אך הם אינם מתיישבים בהכרח‬
‫זה עם זה – משמע שבסך הכול עוד לא זיהינו את הדבק המקשר בין חוקים אלו או שישנם רמות נוספות‬
‫של מאגרי קשב שעוד לא עמדנו על טיבם‪ .‬אין זה אומר שממצאי ניסוי זה או אחר אינם נכונים‪.‬‬

‫האם דמות דו‪-‬משמעית היא סוג של אשליה חזותית?‬ ‫‪.9‬‬

‫אשליה חזותית הינה פענוח לא נכון של המציאות על פי גירויים פיסיקליים על הרשתית‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫שגירוי פיסיקלי שאמור להיות מתורגם למשמעות ‪ X‬מתורגם במקום זאת למשמעות ‪ .Y‬אם ניקח דוגמא‬
‫פרטנית אזי האורך של קו יראה לנו כ ‪ 20‬ס"מ כאשר במציאות הוא בעצם רק ‪ 17‬ס"מ‪ .‬שוב‪ ,‬אם נניח‬
‫שלכל קו ישנו האורך שלו שהוא ערך חד חד ערכי אזי נראה בפענוח שלנו כפענוח שקרי של המציאות‪.‬‬
‫לחילופין‪ ,‬לטעמי‪ ,‬דמות דו משמעית היא עולם שונה לחלוטין‪ .‬אם נביט על הגירוי הפיסיקלי‬
‫שנקלט ברשתית שלנו ומפוענח על ידינו נראה כי הפה‪/‬הענק בדמות הזקנה והצעירה הוא במציאות ‪ 6‬ס"מ‬
‫וגם בתפיסה שלנו הוא ‪ 6‬ס"מ כך שיש פענוח אמיתי של המציאות‪ .‬השוני הוא שיש לנו שתי דרכים לתת‬
‫פירוש לקו זה של הפה‪/‬הענק‪ .‬הפירוש השונה אינו מגיע מפענוח לא נכון אלא מן הטרמה‪ ,‬קשב‪ ,‬ניסיון‬
‫עבר או גורמים שונים‪.‬‬
‫לאור זאת אין אני מקטרג את הדמויות הדו משמעותיות כאשליות חזותיות‪ ,‬זאת מכיוון שאין אני‬
‫יכול לומר בביטחון כי הגירויים הנקלטים על הרשתית מפוענחים בצורה שלא תואמת את המציאות‪.‬‬

‫הבא דוגמא לתופעות המייצגת תפיסה בלתי מודעת‪ ,‬ונסה להסביר כיצד מתייחסות‬ ‫‪.10‬‬
‫התופעות של תפיסה בלתי מודעת למחלוקת שבין סלקציה מוקדמת ומאוחרת‪.‬‬

‫אחת הדוגמאות לתפיסה בלתי מודעת היא הפניית הקשב אל גירוי מטרה כאשר מוצג גירוי רקע‬
‫(אשר אינו בהכרח תת סיפי)‪ ,‬דיווח הנבדק כי הוא לא נחשף אל גירוי הרקע אך ניתוח התוצאות מראה כי‬
‫גירוי הרקע אכן השפיע על תוצאותיו‪ .‬דוגמא שלא מן המעבדה היא אפקט מסיבת הקוקטייל‪.‬‬
‫המחלוקת בין סלקציה מוקדמת ומאוחרת מדברת על מיקום הפילטר (צוואר הבקבוק) מייד‬
‫לאחר המרשם החושי או שמא רק בשלב העיבוד המודע בהתאמה כך שיקבע האם הגירוי יכנס לעיבוד‬
‫המידע או שמא לא‪ .‬תיאורית הבחירה המוקדמת הופרכה על ידי זיהוי אפקט מסיבת הקוקטיל וזיהוי‬
‫התופעה של תפיסה בלתי מודעת כפי שניתן בדוגמא‪ .‬לאור כך קמה התפיסה השנייה של סלקציה‬
‫מאוחרת‪ .‬מהנאמר למעלה ראינו כי כל המידע המגיע ממערכת החושים עובד עיבוד ראשוני ובכך המידע‬
‫המגיע דרך תפיסה בלתי מודעת עובר עיבוד כלשהו ולא נחסם על ידי צוואר בקבוק או פילטר מוקדם‬
‫טרם המידע עובד‪.‬‬