‫‪13/01/2013‬‬

‫לסיכומים נוספים – סרוק קוד זה‬

‫מבחן פסיכולוגיה קוגניטיבית – שאקי ‪2008‬‬

‫שאלות ‪ +‬תשובות‬

‫שאלות‬
‫‪ .1‬מה מתוך המשפטים הבאים אינו שייך לגישה הסטרוקטוראליסטית?‬
‫א‪ .‬אפשר לחלק את כל החוויות המנטליות לשלושה מרכיבים בסיסיים‬
‫ב‪ .‬את המחקר הפסיכולוגי יש לבצע בעזרת נבדקים מאומנים‬
‫ג‪ .‬הגישה המחקרית הטובה ביותר היא אינטרוספקציה אנליטית‬
‫ד‪ .‬על הפסיכולוגיה להתמקד בשאלה למה משמשת המודעות‬
‫‪ .2‬במה דומה הגישה הפונקציונאליסטית לגישה הסטרוקטוראליסטית?‬
‫א‪ .‬שתיהן עוסקות בחקר התהליכים המנטליים‬
‫ב‪ .‬שתיהן עוסקות בחקר ההתנהגות הנצפית‬
‫ג‪ .‬שתיהן מצודדות בעריכת ניסויים‬
‫ד‪ .‬שתיהן התפתחו כתגובה לשאלות שלא נפתרו בעזרת הגישה הביהביוריסטית‬
‫‪ .3‬מהי אינטרוספקציה אנליטית?‬
‫א‪ .‬ספירקולציות של העצמי‬
‫ב‪ .‬בחינתנו את הזולת הסובב אותנו‬
‫ג‪ .‬תצפית אובייקטיבית של התנהגות האדם‬
‫ד‪ .‬תצפית עצמית של האדם על תפיסותיו‪ ,‬מחשבותיו ורגשותיו‬
‫‪ .4‬אחד הטיעונים נגד השימוש בהוספת משתנים מתווכים הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬הוספת משתנה מתווך אינה בהכרח מועילה בניבוי התוצאות‬
‫ב‪ .‬לא ניתן למדוד משתנים מתווכים‬
‫ג‪ .‬תשובות א‪ +‬ב נכונות‬
‫ד‪ .‬המבנה ההיפותטי ניתן לצפיה רק בדרך עקיפה‬
‫‪ .5‬אפקט המיקום הסדרתי‬
‫א‪ .‬הוא דוגמא ללמידה חבויה‬
‫ב‪ .‬עשוי לרמז על קיומם של מספר מאגרי זיכרון במוח‬
‫ג‪ .‬מורכב מאפקט הראשונות והאחרונות‬
‫תשובות ב‪ +‬ג נכונות‬
‫‪ .6‬מטלה משנית של הסחה )לספור לאחור מ‪ (20-0‬במטלת היזכרות הקטינה את אפקט האחרונות אך לא השפיעה על‬
‫אפקט הראשונות‪ -‬ממצא זה מהווה‪:‬‬
‫‪ 1‬מתוך ‪14‬‬
‫נאסף ושוחזר על ידי – לא ידוע‬
‫עריכה ותשובות על ידי גל‬
‫‪http://behavioral-sciences-nac.blogspot.com‬‬
 ‫א‪ .‬דיסוציאציה בודדת‬
‫ב‪ .‬דיסוציאציה כפולה‬
‫ג‪ .‬הוכחה לקיום שני מאגרי זיכרון נפרדים במוח‬
‫ד‪ .‬תשובות א‪ +‬ג נכונות‬
‫‪ .7‬הפרדיגמה של חקר תנועות עיניים מתאימה מאד לחקר הסדר של רכישת מידע בתהליכי למידה וקבלת החלטות‪,‬‬
‫בעוד ששיטת החשיבה בקול מתאימה יותר לחקר פתרון בעיות מתמטיות‪ -‬נכון‪ /‬לא נכון‬

‫‪ .8‬המטרה של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית‪:‬‬

‫א‪ .‬לפתח תיאוריה בדבר התפקוד האמוציונאלי‬
‫לפתח תיאוריות על הארגון של תהליכים מנטליים‬ ‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬לערוך ניסויים על המוח ומערכת העצבים‬
‫ד‪ .‬לערוך ניסויים על הגשמה עצמית‬
‫‪ .9‬הכיוון של תהליכים קדם קשביים הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬מלמטה למעלה‬
‫ב‪ .‬מלמעלה למטה‬
‫ג‪ .‬הם מבוססים הן על מאפייני הגירוי והן על המידע האגור בזיכרון‬
‫ד‪ .‬כיוון שהם תהליכים בלתי מודעים לא ניתן לדבר על הכיוון שלהם‬
‫‪ .10‬מה מהבאים אינו גורם חשוב להכנסת הגירוי למודעות?‬
‫א‪ .‬קביעת הגירוי כדמות רקע‬
‫ב‪ .‬היותו בעל משמעות כפולה )כמו תמונות דו משמעיות(‬
‫ג‪ .‬כוונות הנבדק‬
‫ד‪ .‬מאפייני הגירוי‬

‫‪ .11‬היכולת לבצע שתי מטלות בו בזמן מעידה על היכולת האנושית‪-‬‬

‫א‪ .‬לפצל את הקשב‬
‫ב‪ .‬למקד את הקשב‬
‫ג‪ .‬לא ניתן לבצע שתי מטלות בו זמנית‬
‫‪ .12‬בטכניקת האזנה דיכוטית )משמיעים באוזניות מסרים שונים בכל אוזן(‬
‫א‪ .‬הנבדק מתבקש לחזור על מה ששמע באוזן אחת בלבד‬
‫ב‪ .‬מעוניינים למקד את הקשב של הנבדק במסר אחד ולבדוק מה קורה בתפיסת הקשב הלא קשור‬
‫ג‪ .‬נמצא כי בדרך כלל רק מאפיינים פיזיקליים של המסר הלא קשור נתפסו‬
‫ד‪ .‬א‪ +‬ב נכונות‬

‫‪ 2‬מתוך ‪14‬‬
‫נאסף ושוחזר על ידי – לא ידוע‬
‫עריכה ותשובות על ידי גל‬
‫‪http://behavioral-sciences-nac.blogspot.com‬‬
 ‫ה‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .13‬תופעת מסיבת הקוקטייל‪:‬‬
‫א‪ .‬תומכת לחלוטין במודל הסלקציה המוקדמת‬
‫ב‪ .‬תומכת לחלוטין במודל הסלקציה המאוחרת‬
‫ג‪ .‬לא תומכת ולא מנוגדת למודל הסלקציה המוקדמת‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪ .14‬מודל הזרקור הקשבי של פוזנר‪:‬‬
‫א‪ .‬מנוגד לגישת הסלקציה המוקדמת‬
‫ב‪ .‬מנוגד לגישת הסלקציה המאוחרת‬
‫ג‪ .‬מנוגד למודל המחלש‬
‫ד‪ .‬עוסק בהשפעת הקשב על תפיסת המידע ועיבודו וכלל אינו עוסק בשאלת המיקום של סינון הגירויים‬
‫‪ .15‬הפניה גלויה והפניה סמויה של קשב‪-‬‬
‫א‪ .‬תומכות במודל הזרקור הקשבי של פוזנר‬
‫ב‪ .‬תומכות בתיאוריית אינטגרציית התכונות של טריזמן‬
‫ג‪ .‬רק הפניית קשב סמויה תומכת במודל הזרקור הקשבי ואילו הפניה גלויה אינה רלוונטית‬
‫‪ .16‬תיאוריית אינטגרציית נתכונות של טריזמן מסבירה כי הנבדקים מצילחים לתפוס בלא קשר את התכוניות בנפרד אבל לא‬
‫את החיבורים בינהן‪ .‬כתוצאה מכך נוצרים חיבורי אשליות‪ .‬מדוע אם כן איננו חווים אשליות אלו בחיי היום יום?‬
‫א‪ .‬כי בדרך כלל אנו נחשפים לגירויים למשכי זמן ארוכים‬
‫ב‪ .‬כי בדרך כלל האובייקטים מוכרים לנו והידע המוקדם מסייע לנו לתפוס את החיבורים הצפויים‬
‫ג‪ .‬א‪+‬ב נכונות‬
‫‪ .17‬ממצא הניסוי של חיפוש מטרה כאשר מספר הלא מטרות גדל‬
‫א‪ .‬תומך בגישת הסלקציה המוקדמת‬
‫ב‪ .‬תומך בגישת הסלקציה המאוחרת‬
‫ג‪ .‬סותר את מודל המחלש‬
‫ד‪ .‬תומך בתיאוריית אינטגרציית התכונות של טריזמן‬
‫‪ .18‬לדעת דנקן )קשב כתלוי אובייקט( קשב מופנה לאובייקטים שלמים כיוון ש‪:‬‬
‫א‪ .‬קרבה מרחבית היא העקרון המנחה היחיד של הארגון התפיסתי‬
‫ב‪ .‬שתי תכוניות של אותו אובייקט יותר קרובות זו לזו )במרחב( מאשר שתי תכוניות של שני אובייקטים‬
‫ג‪ .‬זיהוי אובייקטים מתרחש עוד בשלב הקדם קשבי ותחילה אנו מעבדים ומזהים את הגירויים ורק אח"כ מפנים קשב לאובייקט‬
‫הנבחר )ולאו דווקא למיקום מסויים(‬

‫‪ 3‬מתוך ‪14‬‬
‫נאסף ושוחזר על ידי – לא ידוע‬
‫עריכה ותשובות על ידי גל‬
‫‪http://behavioral-sciences-nac.blogspot.com‬‬
 ‫‪ .19‬מאפיין חשוב של מושגים לוגיים מלאכותיים הוא‬
‫א‪ .‬גירויים אלו מורכבים ממספר מאפיינים‪ /‬תכונות וחוק לוגי ברור המקשר בינהן‬
‫ב‪ .‬אין לנבדקים בניסויים אלו ידע קודם על מושגים אלו‬
‫ג‪ .‬מושגים אלו קשים לאפיון ממושגים טבעיים‬
‫ד‪ .‬תשובות א‪ +‬ב נכונות‬
‫‪ .20‬מורכבותם של המושגים הטבעיים‪-‬‬
‫א‪ .‬נובעת מהקושי להגדירם‬
‫ב‪ .‬גורמת לכך ששימוש במושגים לוגיים מלאכותיים למחקר אינו יעיל‬
‫ג‪ .‬מתגלית בעיקר במושגים הסמנטיים‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .21‬המחקר על השבט הדני )שבשפתם יש רק הבחנה בין כהה לבהיר( אינו תומך בטענה כי‪:‬‬
‫א‪ .‬אבטיפוס משמש לעיצוב המושגים התפיסתיים בזיכרון‬
‫ב‪ .‬לא כל הגירויים הכלולים במושג הם בעלי מעמד שווה‬
‫ג‪ .‬האבטיפוס של מושגים תפיסתיים נקבע על פי תהליכים נירופזיולוגיים בסיסיים‬
‫ד‪ .‬המושגים הסמנטיים חסרים בסיס תפיסתי ברור והגדרתם תלויית תרבות‬
‫‪ .22‬רוש טוענת כי אבטיפוס יכול לייצג הן מושג תפיסתי והן מושג סמנטי‪ -‬נכון‪ /‬לא נכון‬
‫‪ .23‬יוסי שתה ‪ 4‬בקבוקי בירה ולא הרגיש רע‪ .‬הוא טען שביכולתו לשתות בקבוק חמישי בלי שירגיש רע‪ .‬טענתו היא דוגמא‬
‫ל‪:‬‬
‫א‪ .‬הסקה אינדוקטיבית‬
‫ב‪ .‬הסקה דדוקטיבית תקפה‬
‫ג‪ .‬הסקה דדוקטיבית שאינה תקפה‬
‫‪ .24‬כאשר אדם מסיק כי חלק מהחתולים הם כלבים‪:‬‬
‫א‪ .‬הוא מבובל‬
‫ב‪ .‬הוא עושה שימוש נכון בהסקה דדוקטיבית‬
‫ג‪ .‬הוא עושה שימוש לא נכון בכללי ההסקה הדדוקטיבית‬
‫ד‪ .‬הוא עושה שימוש בהסקה אינדוקטיבית‬
‫ה‪ .‬כל התשובות יכולות להיות‬
‫‪ .25‬כאשר סטודנט טועה בהסקת מסקנות אודות כלי תחבור עתיקים באיטליה שלי ימי הביניים אבל מצליח לענות נכון על‬
‫שאלה דומה אודות הקורסים אותם הוא לומד‪ ,‬ייתכן מאד והסיבה לכך היא‪:‬‬
‫א‪ .‬השפעת האווירה‬

‫‪ 4‬מתוך ‪14‬‬
‫נאסף ושוחזר על ידי – לא ידוע‬
‫עריכה ותשובות על ידי גל‬
‫‪http://behavioral-sciences-nac.blogspot.com‬‬
 ‫ב‪ .‬השפעת התוכן‬
‫ג‪ .‬עקרון הזהירות‬
‫ד‪ .‬הסבר ההמרה‬
‫ה‪ .‬היסק הסתברותי‬
‫‪ .26‬במשימת ‪ 4‬הקלפים רוב הנבדקים‪:‬‬
‫א‪ .‬בוחרים רק בקלפים המנסים להפריך את הטענה אותה הם צריכים להוכיח‬
‫ב‪ .‬בוחרים רק בקלפים התומכים בטענה אותה הם צריכים להוכיח‬
‫ג‪ .‬מצלחים להתגבר על הטיית האישוש‬
‫‪ .27‬העובדה שהנטייה לשייך פרט לקטגוריה מסויימת גוברת ככל שהוא נתפס כדומה יותר למאפיינים הבולטים של‬
‫הקטגוריה‪-‬‬
‫א‪ .‬מכונה כלל היציגות‬
‫ב‪ .‬מכונה כלל האישוש‬
‫ג‪ .‬נובע כתוצאה של טעות ההיפוך‬
‫‪ .28‬כלל הזמינות‪-‬‬
‫א‪ .‬מסביר מדוע סטודנטים למדעי ההתנהגות מעריכים שיש יותר סטודנטים למדעי ההתנהגות מהאחוז האמיתי שלהם‬
‫ב‪ .‬סותר את כלל היציגות‬
‫ג‪ .‬נובע באופן עקיף מהטיית האישוש‬
‫ד‪ .‬אינו תקף באומדן של שכיחות הנעשה על סמך מידע מהזיכרון‬
‫‪ .29‬ספרות )‪ 1,2‬וכו'(‬
‫א‪ .‬הן דוגמא לגירויים תפיסתיים‬
‫ב‪ .‬הן דוגמא לגירויים סמנטיים )סימבוליים(‬
‫‪ .30‬במטלה של שיפוט השוואתי הנבדק‪-‬‬
‫א‪ .‬מחליט אם שני אובייקטים זהים או שונים‬
‫ב‪ .‬צריך לבחור את הגדול או הקטן מבין שני אובייקטים תפיסתיים )כמו אורכי קווים(‬
‫ג‪ .‬צריך לבחור את הגדול או הקטן מבין שני אובייקטים סמנטיים‪ /‬סימבוליים )כמו שמות בע"ח(‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫ה‪ .‬תשובות ב‪+‬ג נכונות‬
‫‪ .31‬אפקט המרחק מתרחש‬
‫א‪ .‬עבור אובייקטים תפיסתיים בלבד כמו אורכי קווים‬
‫ב‪ .‬עבור אובייקטים סמנטיים בלבד כמו שמות בע"ח‬

‫‪ 5‬מתוך ‪14‬‬
‫נאסף ושוחזר על ידי – לא ידוע‬
‫עריכה ותשובות על ידי גל‬
‫‪http://behavioral-sciences-nac.blogspot.com‬‬
 ‫ג‪ .‬עבור כל סוגי הגירויים‬
‫‪ .32‬אם אפקט ההתאמה הסמנטית נובע מחישוב יחסי המרחק בין האובייקטים לבין האדם אזי השם של האפקט כלל לא‬
‫מתאים משום שאין בו שום דבר סמנטי‪ -‬נכון‪ /‬לא נכון‬
‫‪ .33‬לפי תיאוריית הקידוד הסמנטי )שלב‪ /‬תת שלב( _______ אחראי להיווצרותו של אפקט ההתאמה הסמנטית‪.‬‬
‫א‪ .‬הקידוד‬
‫ב‪ .‬ההבחנה‬
‫ג‪ .‬ההתאמה‬
‫ד‪ .‬התגובה‬
‫‪ .34‬אפקט הקצוות בשמות של בע"ח מתבטא ב‪:‬‬
‫א‪ .‬זמני תגובה קצרים יותר לזוגות של חיות גדולות מאד או קטנות מאד מאשר חיות בגודל בינוני‬
‫ב‪ .‬זמני תגובה ארוכים יותר בזוגות של חיות גדולות מאד או קטנות מאד‬
‫ג‪ .‬זמני תגובה ארוכים יותר לזוגות של חיות בגודל בינוני‬
‫ד‪ .‬זמני תגובה ארוכים יותר ככל שזוג החיות גדול יותר‬
‫‪ .35‬כשרוצים להפוך את גרנר לסטרופ מה משווים‪:‬‬
‫א‪ .‬קורלטיבי לבייסלנד‬
‫ב‪ .‬קורלטיבי לפילטר‬
‫ג‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫ד‪ .‬שני קורלטיבים ושני פילטר‬
‫‪ .36‬דנקן קשור ב‪:‬‬
‫א סלקציה מוקדמת‬
‫ב‪ .‬סלקציה מאוחרת‬
‫ג‪ .‬גישה אנליטית‬
‫‪ .37‬גרנר וסטרופ‪ ,‬מה יכול בלי מה?‬
‫א‪ .‬גרנר יכול בלי סטרופ‬
‫ב‪ .‬סטרופ יכול בלי גרנר‬
‫‪ .38‬צורה זה אוטומטי וצבע זה לא‪-‬‬
‫א‪ .‬קשב סלקטיבי מופנה לצורה ולא לצבע‬
‫ב‪ .‬קשב סלקטיבי מופנה לצבע ולא לצורה‬
‫‪ .39‬כאשר מבקשים מנבדק להגיד האם המילה אדום כתובה באדום או בירוק‪:‬‬
‫א‪ .‬קבוצת ניסוי של סטרופ‬

‫‪ 6‬מתוך ‪14‬‬
‫נאסף ושוחזר על ידי – לא ידוע‬
‫עריכה ותשובות על ידי גל‬
‫‪http://behavioral-sciences-nac.blogspot.com‬‬
 ‫ב‪ .‬קבוצת ביקורת של סטרופ‬
‫ג‪ .‬קבוצת ניסוי של גרנר‬
‫‪ .40‬תיאוריית נקודת הייחוס‪:‬‬
‫א‪ .‬משווים את עצמנו‬
‫‪ .41‬במה משתמשים בנוירופסיכולוגיה קוגניטיבית?‬
‫א‪ .‬אנשים עם פגיעה מוחית‬
‫ב‪ .‬פעילות מוח של אנשים בריאים‬
‫ג‪ .‬כל התשובות נכונות‬
‫‪ .42‬מתוך הנחה שיש ‪ A‬שהוא ‪ B‬הסיקו שיש ‪ A‬שאינו ‪B‬‬
‫א‪ .‬צודק‬
‫ב‪ .‬טעות ) אווירה(‬
‫ג‪ .‬טעות )זהירות(‬
‫ד‪ .‬טעות )המרה(‬
‫‪ .43‬משולש אדום גדול זה מוד‪ .‬אח"כ הנבדק לוקח שני משולשים גדולים ירוקים‪:‬‬
‫א‪ .‬ניסוי באפיון מושגים‬
‫ב‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪ .44‬ניסוי שבו המשתנה הבלתי תלוי זה שיעור הטעויות משתמש בפרדיגמה של‪:‬‬
‫א‪ .‬תנועות עיניים‬
‫ב‪ .‬שיטת הקול‬
‫ג‪ .‬הקופסא השחורה‬
‫ד‪ .‬עקבות התהליך‬
‫ה‪ .‬זמני תגובה‬
‫‪ .45‬מודלים שלא קיימים במציאות יכולים לקרות בפרדיגמה של‪:‬‬
‫א‪ .‬תנועות עיניים‬
‫ב‪ .‬שיטת הקול‬
‫ג‪ .‬הקופסא השחורה‬
‫ד‪ .‬עקבות התהליך‬
‫ה‪ .‬זמני תגובה‬
‫‪ .46‬נוירוזה ניסויית‪-‬‬
‫א‪ .‬אי ודאות בנסיסוי‬

‫‪ 7‬מתוך ‪14‬‬
‫נאסף ושוחזר על ידי – לא ידוע‬
‫עריכה ותשובות על ידי גל‬
‫‪http://behavioral-sciences-nac.blogspot.com‬‬
 ‫ב‪ .‬מתודולוגיה קוגניטיבית‬
‫ג‪ .‬מתרחש בכל ניסוי קוגניטיבי‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪ .47‬חולה שלא יכול לזהות אובייקטים אך כן יכול לזהות את מיקומם וחולה אחר שיכול לזהות מיקום אך לא את האובייקטים‬
‫עצמם‪:‬‬
‫א‪ .‬דיסוציאציה כפולה‬
‫ב‪ .‬אסוציאציה כפולה‬
‫ג‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪ .48‬אנשים עם דיסלקציה נרכשת שלא מצליחים לבטא מילים בג'יבריש ומילים יוצאות דופן‪:‬‬
‫א‪ .‬דיסוציאציה בודדת‬
‫ב‪ .‬בעיה בתיאוריה של הנתיבים‬
‫‪ .49‬בניסוי שמשווים ‪ 4-3‬ו‪ 9-8‬זה מתאים ל‪:‬‬
‫א‪ .‬התאמה סמנטית‬
‫ב‪ .‬אפקט המרחק‬
‫ג‪ .‬אפקט הקצוות‬
‫ד‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪ .50‬מודל מערך התכונות‬
‫א‪ .‬קשור לדמין משפחתי‬
‫ב‪ .‬אבטיפוס מורכב מאפיונים מסויימים של תכונות דומות‬
‫‪ .51‬האם מודל מערך התכונות יכול להסביר גם ייצוגים תפיסתיים? נכון‪ /‬לא נכון‬
‫‪ .52‬פונקציונאליזם‪-‬‬
‫א‪ .‬אמרו שיש לחקור את החוויה בשלמותה‬
‫ב‪ .‬מחלקים את החוויה ל‪ 3-‬מריכיבים‬
‫ג‪ .‬אמרו שיש לחלק את החוויה למרכיביה‬
‫ד‪ .‬א‪ +‬ב נכונות‬
‫‪ .53‬הגישה הקוגניטיבית היא המשך של הגישה‪-‬‬
‫א‪ .‬הביהביוריסטית‪ ,‬הם גם חקרו באופן מדעי‬
‫ב‪ .‬הסטרוקטוראליזם‪ ,‬כי הם חוקרים את התודעה‬
‫ג‪ .‬הפונקציונאליזם‪ ,‬כי הם חוקרים את התודעה‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ 8‬מתוך ‪14‬‬
‫נאסף ושוחזר על ידי – לא ידוע‬
‫עריכה ותשובות על ידי גל‬
‫‪http://behavioral-sciences-nac.blogspot.com‬‬
 ‫‪ .54‬חקירת תנועות עיניים היא דוגמא ל‪:‬‬
‫א‪ .‬הקופסא השחורה‬
‫ב‪ .‬עקבות התהליך‬
‫ג‪ .‬חקר זמני תגובה‬
‫‪ .55‬כשמאריכים את רשימת המילים זה גורם לאפקט הראשונות להיעלם ולאפקט האחרונות להישאר‪ ,‬זו דוגמא ל‪-‬‬
‫א‪ .‬דיסוציאציה בודדת‬
‫ב‪ .‬דיסוציאציה כפולה‬
‫ג‪ .‬אסוציאציה‬
‫‪ .56‬מדוע משתמשים במושגים לוגיים ולא במושגים טבעיים?‬
‫א‪ .‬בגלל מורכבותם של המושגים הלוגיים‬
‫ב‪ .‬כדי להימנע מנטיות טבעיות של בני אדם‬
‫‪ .57‬מה יכולה להיות הביקורת של הקוגניטיביים על הבהביוריסטים?‬
‫התנהגות אדם מורכבת ויש דברים בהתנהגות שהם לא מתייחסים אליהם‬ ‫א(‬
‫אי אפשר להסיק מהתנהגות של בעלי חיים על התנהגות בני אדם‬ ‫ב(‬
‫כל התשובות נכונות‬ ‫ג(‬
‫‪ .58‬מה אינו נכון לגבי תהליכים קדם קשביים?‬
‫הם מלמטה למעלה‬ ‫א‪.‬‬
‫הם תהליכים לא מודעים‬ ‫ב‪.‬‬
‫מושפעים מאפיוני הגירוי‬ ‫ג‪.‬‬
‫מושפעים ממאפייני הגירי ומזיכרון קודם‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .59‬אם אני מחפש מטרה ומספר הלא מטרות )מסיחים( גדל אז‪:‬‬
‫א‪ .‬תמיד משך התגובה יגדל‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם הגירוי הוא פריאטי משך התגובה גדל‬
‫ג‪ .‬אם הגירוי הוא פריאטי משך התגובה קטן‬
‫ד‪ .‬רק אם הגירוי הוא מורכב משך התגובה יגדל‪.‬‬
‫‪ .60‬כותרת לתמונה _________ להשפיע על הדרך שנצייר את התמונה אח"כ‬
‫א‪ .‬יכולה‬
‫ב‪ .‬לא יכולה‬
‫‪ .61‬אם משך התגובה שלי בתנאי האימון היה גדול יותר מתנאי הבסיס זה סימן ל‬
‫א‪ .‬תופעת גרנר‬

‫‪ 9‬מתוך ‪14‬‬
‫נאסף ושוחזר על ידי – לא ידוע‬
‫עריכה ותשובות על ידי גל‬
‫‪http://behavioral-sciences-nac.blogspot.com‬‬
 ‫ב‪ .‬תופעת סטרופ‬
‫‪ .32‬לפי חומסקי )דקדוק(‬
‫א‪ .‬יותר קשה להעביר מפעיל חיובי לסביל חיובי‬
‫ב‪ .‬יותר קל להעביר מפעיל חיובי לסביל שלילי‬
‫ג‪ .‬יותר קשה להעביר מפעיל חיובי לסביל שלילי‬
‫ד‪ .‬גם השטחי וגם העומק נלמד ע"י חיזוקים‬
‫‪ .63‬מה צריך לקחת בחשבון כשמודדים זמני תגובה?‬
‫עייפות הנבדקים‬ ‫א‪.‬‬

‫ב‪ .‬הבדלים אישיים‬ ‫ב‪.‬‬

‫ג‪ .‬טריידאוף‬ ‫ג‪.‬‬

‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .64‬האם העובדה שיגידו לאנשים שהדוגמא הבאה היא לא מייצגת‪ ,‬עדיין הם ישליכו על כל הקבוצה? נכון‪ /‬לא נכון‬
‫‪ .65‬כאשר מטלות שונות מנסות להוכיח אותו הדבר‬
‫א‪ .‬אופרציות מתכנסות‬

‫‪ .66‬כאשר אדם נשאל לגבי עכבר‪ -‬פרה‪ ,‬חתול‪ -‬חמור ויענה יותר מהר על ההבדל בגודל בין עכבר‪ -‬פרה‬
‫א‪ .‬אפקט המרחק‬

‫ב‪ .‬ב‪ .‬אפקט הקצוות‬

‫ג‪ .‬אפקט ההתאמה הסמנטית‬

‫‪ .67‬האם הקשב משפיע על הייצוג התפיסתי? )אשליית מילר‪ -‬לייר( נכון‪ /‬לא נכון‬
‫‪ .68‬אפקט גרנר וסטרופ‬
‫א‪ .‬אפשר שיהיה אפקט גרנר בלי סטרופ‬

‫גרנר זה השתנות‬ ‫ב‪.‬‬

‫ג‪ .‬סטרופ זה הקונפליקט בין שני גירויים‬

‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ 10‬מתוך ‪14‬‬
‫נאסף ושוחזר על ידי – לא ידוע‬
‫עריכה ותשובות על ידי גל‬
‫‪http://behavioral-sciences-nac.blogspot.com‬‬
 ‫תשובות‬
‫‪ .1‬ד – שייך לפונק'‬

‫‪ .2‬א‬

‫‪ .3‬ד‬

‫‪ .4‬ג‬

‫‪ .5‬ד‬

‫‪ .6‬א – זה מבטל את הזכרון לטווח קצר‬

‫‪ .7‬לא למדנו – אבל נראה נכון‬

‫‪ .8‬ב‪.‬‬

‫‪ .9‬א‬

‫‪ .10‬ב‬

‫‪ .11‬א‬

‫‪ .12‬ה‬

‫‪ .13‬ד – כנראה‪ ,‬תומכת בעיקר במודל המחלש‬

‫‪ .14‬ב‬

‫‪ .15‬ג‪.‬‬

‫‪ .16‬ג‬

‫‪ .17‬ד‬

‫‪ .18‬ג‪.‬‬

‫‪ .19‬לא למדנו – אבל כנראה ד‬

‫‪ .20‬א‬

‫‪ .21‬לא למדנו‬

‫‪ .22‬לא למדנו‬

‫‪ .23‬א‬

‫‪ .24‬ה‪.‬‬

‫‪ 11‬מתוך ‪14‬‬
‫נאסף ושוחזר על ידי – לא ידוע‬
‫עריכה ותשובות על ידי גל‬
‫‪http://behavioral-sciences-nac.blogspot.com‬‬
 ‫‪ .25‬ב‬

‫‪ .26‬ב‪.‬‬

‫‪ .27‬א‬

‫‪ .28‬א‬

‫‪ .29‬ב‬

‫‪ .30‬ה‬

‫‪ .31‬ג‬

‫‪ .32‬לא נכון‬

‫‪ .33‬ג‬

‫‪ .34‬גם א‪ .‬וגם ג נכונים‬

‫‪ .35‬גם א וגם ד נכון‪ ,‬את ד הזכרנו בשיעור‬

‫‪ .36‬ב – קשב כתלוי אובייקט‬

‫‪ .37‬א‪.‬‬

‫‪ .38‬א‬

‫‪ .39‬א‬

‫‪.40‬‬

‫‪ .41‬ג‬

‫‪ .42‬ד‬

‫‪ .43‬נראה שלא למדנו‬

‫‪ .44‬לא למדנו‬

‫‪ .45‬לא למדנו – אני מנחש שזה קשור לשיטת הקול‬

‫‪ .46‬א‬

‫‪ .47‬א‬

‫‪ .48‬א‬

‫‪ 12‬מתוך ‪14‬‬
‫נאסף ושוחזר על ידי – לא ידוע‬
‫עריכה ותשובות על ידי גל‬
‫‪http://behavioral-sciences-nac.blogspot.com‬‬
 ‫‪ .49‬ד‬

‫‪ .50‬לא למדנו‬

‫‪ .51‬לא למדנו‬

‫‪ .52‬א‬

‫‪ .53‬א‬

‫‪ .54‬ב‬

‫‪ .55‬א‬

‫‪ .56‬לא למדנו‪ ,‬אבל כנראה ש‪-‬ב‬

‫‪ .57‬א‬

‫‪ .58‬ד‬

‫‪ .59‬לא למדנו – בעקרון זמן התגובה גדל כאשר צריך יותר קשב לטפל במסיחים )אינטגרציית התכונות של טריזמן(‬

‫‪ .60‬א‪ .‬למשל בגלל פריימים )הטרמה(‬

‫‪ .61‬זה מתאים לשני המקרים‬

‫‪ .62‬לא למדנו‬

‫‪ .63‬ד‬

‫‪ .64‬לא מנוסח ברור – אבל כנראה שזה נכון )קשור להטיית הזמינות(‬

‫‪ .65‬א‪.‬‬

‫‪ .66‬אם פרה וחמור הם באותו גודל – אז זה א‪ .‬אם חמור יותר גדול מפרה אז זה ב‪.‬‬

‫‪.67‬‬

‫‪ .68‬א‪) .‬ג ו‪-‬ב לא מדוייקים(‬

‫‪ 13‬מתוך ‪14‬‬
‫נאסף ושוחזר על ידי – לא ידוע‬
‫עריכה ותשובות על ידי גל‬
‫‪http://behavioral-sciences-nac.blogspot.com‬‬
 ‫‪ 14‬מתוך ‪14‬‬
‫נאסף ושוחזר על ידי – לא ידוע‬
‫עריכה ותשובות על ידי גל‬
‫‪http://behavioral-sciences-nac.blogspot.com‬‬