‫אישיות תיאוריה‬

‫ומחקר‬

‫‪1‬‬
 ‫יחידה ‪ 1‬מבוא – מונחים והגדרות‬

‫מהו מונח‪/‬מבנה תיאורטי‬

‫כל דבר שלא רואים ממש ושאינו ניתן לצפייה ישירה אך משערים את קיומו‪( .‬כמו הרוח – לא ניתן לצפות‬
‫בה באופן ישיר אך אנחנו רואים את ההשפעה שלה על תנועת הענפים בעץ) ומסבירים תופעות על פיו‪.‬‬
‫כמו המבנים והתהליכים הפסיכולוגיים באדם (השכל קיים אולם לא ניתן לצפות ביכולת השכלית אלא‬
‫בהשלכותיה בלבד)‪.‬‬

‫מהי הגדרה אופרציונלית‬

‫הגדרת הפעולות שיש לעשות כדי למדוד את מה שאנו מבקשם לחקור‪ .‬ההגדרה מאפשרת מעבר‬
‫מהמונח התיאורטי לתצפיתי המאפשר חקירה מדעית‪.‬‬

‫אין התאמה מלאה בין המונח התיאורטי שהוא רחב וסובייקטיבי וכל אחד יכול לפרש זאת אחרת לבין‬
‫ההגדרה האופרציונלית המודדת את המונח התיאורטי‪ .‬לדוגמא‪ :‬המונח התיאורטי יהיה – האדם הוא‬
‫תוקפן‪ .‬נשאלת השאלה מהי תוקפנות? כמה הרמות יד יחשבו לתוקפנות? האם התנהגות כזו או אחרת‬
‫היא תוקפנות? וכו'‪ .‬ההגדרה האופרציונלית תמדוד את כמות הרמות היד‪,‬היחס לסיטואציה מסויימת‬
‫ברמות תוקפנות וכדו' אולם בגלל שכל אחד יכול לפרש את התוקפנות באופן שונה אין התאמה בין‬
‫ההגדרה האופרציונלית למונח התיאורטי‪ .‬עם זאת ההגדרה האופרציונלית היא זו המאפשרת לנו את‬
‫היכולת לבצע תצפיות ולערוך מחקר מדעי היכול לאשש או להפריך תיאוריות שונות‪.‬‬

‫מהי תיאוריה‬

‫מערכת של מונחים‪,‬הגדרות וטענות – מונחים תיאורטיים (כמו תוקפנות ‪,‬תסכול) ומונחים תצפיתיים (כמו‬
‫הרמת יד‪,‬בכי) המקושרים בניהם באמצעות הגדרות אופרציונליות‪ .‬הטענות מקשרות בין המונחים‬
‫התיאורטיים השונים‪.‬‬
‫המייצגים השקפה על תופעה מסוימת – התיאוריה מציגה נקודת מבט על תופעה ספציפית עם קביעה‬
‫נקודתית‪ ,‬למשל‪ :‬תסכול גורם לתוקפנות‪.‬‬
‫על ידי הצגת היחסים בין המונחים במטרה להסביר ולנבא את התופעה – התיאוריה מתארת את‬
‫התופעה וקושרת אותה לקביעה‪ ,‬כך היא מספקת הסבר לתופעה ויכולה לנבא את תוצאותיה‪.‬‬
‫התיאוריה מאפשרת סדר וארגון של מידע על כל מיני תופעות ועל מערכות היחסים בינהן‪ .‬היא זו‬
‫המאפשרת לקשור קשר הגיוני בין תופעות שונות‪ ,‬לתת להם הסבר ולנבא מה יהיו ההשלכות לקשר זה‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫מהי תיאוריה של האישיות‬
‫כמו כל תיאוריה ומטרתה לתאר את האישיות ולהציג ארגון שיטתי משלה למה שאנו קרואים לו אישיות‪.‬‬
‫היא רחבה ומסועפת מאוד (יחסית לתיאוריה על תוקפנות או למידה) כי היא מנסה לעסוק במונח אישיות‬
‫כולו‪.‬‬
‫מהי תיאוריה מדעית‬
‫תיאוריה זו צריכה לעמוד בקריטריונים מסוימים(מדעיים ואחרים) ותורמת תרומה ייחודית למאגר הידע‬
‫האנושי‪ .‬ככל שהתיאוריה עומדת בקריטריונים רבים יותר כך היא יעילה יותר וניתן להרחיב את השימוש‬
‫בה ליישומים אחרים‪.‬‬
‫מה זאת אישיות ?‬
‫מקור המילה אשיות מגיע מהמילה היוונית "פרסונה" והכוונה היא למסכה של שחקן‪ .‬עם הזמן קיבל‬
‫המושג משמעות מופשטת והכוונה היא להבדל בין מה שהאדם מראה כלפי חוץ כדיומוי חברתי ציבורי‬
‫לבין מה שמתרחש בפנים‪ .‬ישנם פסיכולוגים רבים המגיעים ממקומות שונים ובעלי אמונות שונות וזה‬
‫הביא לריבוי של תיאוריות על האישיות‪ .‬לאישות צדדים רבים ושונים מלבד דימוי חברתי ומכאן נולדו‬
‫הגדרות רבות למונח אשיות‪ .‬תכונות אישות אינן בהכרח מולדות‪ ,‬חלקן נרכשות‪ .‬יש להבחין בין תכונות‬
‫אוניברסאליות כגון משכל‪,‬דחף תוקפני שכולנו חולקים לבין פנומנאליות וכישורים מיוחדים אישיים‪.‬‬

‫תיאוריה נבנית על השערה אחת‬

‫לתוקפנות‬ ‫גורם‬ ‫תסכול‬

‫↓‬ ‫↓‬
‫משתנה תלוי‬ ‫משתנה בלתי תלוי‬
‫(מוסבר)‬ ‫(בלתי מוסבר)‬

‫איפיון תיאוריה טובה ‪:‬‬

‫כלליות – ככ ל שהתיאוריה ניתנת להכללה מעבר למצבים ספציפיים כך היא כללית(רחב )יותר‪.‬‬
‫יכולת התרחבות – יכולתה של התיאוריה להתרחב או להשתנות (להיות גמישה) על מנת לאפשר שילוב‬
‫של רעיונות חדשים ותוצאות מחקר חדשות מבלי לערערה מהיסוד‪.‬‬
‫דיוק – עד כמה התיאוריה עושה שימוש במושגים בהירים ומובנים שאין עליהם ויכוח ושמומחים בתחום‬
‫יבינו למה התכוון המשורר‪ .‬תיאוריה שניסוחה מעורפל ומסובך עלולה להניב מגוון של פרשנויות ומסקנות‬
‫שאינן עולות בקנה אחד עם כוונתו של הוגה התיאוריה‪.‬‬
‫חסכנות – שימוש במינימום מושגים על מנת להעביר מקסימום אינפורמציה יהפוך את התיאוריה ליעילה‬
‫מבחינת המושגים והמבנים שבה‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫עומק – עד כמה התיאוריה מתמודדת עם הסבר לתופעה חדשה ‪ ,‬למשל אישות סמכותנית‪ ,‬ובהרחבה –‬
‫תיאוריה הפונה לתחומים חדשים שטרם נחקרו‪ ,‬יוצרת מושגים חדשים‪ ,‬מעלה השערות שטרם הועלו‬
‫ומסייעת להבין תופעות שלא נמצא להן הסבר בתיאוריות קודמות‪.‬‬
‫קשר למציאות – קושרים תיאוריה למציאות ע"י הגדרות אופרציונליות‪.‬‬
‫השערות הניתנות לבדיקה – כדי שההשערות של תיאוריה תהינה מדעיות הן צריכות להיות נתונות‬
‫לבחינה‪ .‬למשל‪ ,‬לגרום לפעולה שתגרום לתסכול וכך לבחון את התיאוריה‪.‬‬
‫קריטריון ההפרכה – תיאוריה מדעית טובה ניתנת לבחינה ולא דווקא להפרכה‪ ,‬עם זאת עצם היכולת‬
‫לבדוק אותה אומרת שניתן גם להפריכה‪ .‬אם לא ניתן להפריך תיאוריה הרי שהיא אינה עומדת בקריטריון‬
‫זה‪.‬‬
‫גישות שונות לחקר האישיות ‪:‬‬
‫הגישה הנומותטית – מדגישה את המשותף באישיותם של בני האדם‪ .‬אין עניין באישיות השלמה אלא‬
‫בחקר תכונות בודדות‪.‬‬
‫נומותטי פירושו חוק ומכאן שהגישה הנומותטית מנסה למצוא חוקים לתכונות ספציפיות של האדם‬
‫ושיהיה אפשר להכילם על כלל ההתנהגות האנושית‪ .‬ההבדלים בין בני האדם הם כמותיים כלומר‪ ,‬לכולם‬
‫יש אינטיליגנציה‪ ,‬השאלה היא למי יותר ולמי פחות‪.‬‬
‫המחקר הנמוטתי יכול להגיע להכללות סיבתיות אך לא רואה את האיישות כיחידה מאורגנת ושלמה‬
‫אלא חוקר חלקים של האישיות‪ .‬המחקר נעשה דרך קבוצות בשתי דרכים ‪:‬‬

‫א‪ .‬השיטה הניסויית – החוקר עורך מחקר בקבוצה על מנת לגלות את הקשרים הסיבתיים בין‬
‫המשתנים השונים‪ .‬הוא כל הזמן משנה את תנאי הניסוי ובודק מה קרה בעקבות השינוי וכך‬
‫מסיק מסקנה‪ .‬לחוקר יש שליטה על המשתנים ותנאי הניסוי ולכן הוא יכול להעיד על טיב הקשר‬
‫בין המשתנים‪(.‬מדגמים מזווגים בהם להפרשים יש משמעות)‪ .‬השיטה הניסויית מבוקרת מאוד‬
‫ונעשית בתנאי מעבדה מלאכותיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬השיטה המתאמית – גם היא בודקת את הקשר בין שני משתנים או יותר אולם אינה מאפשרת‬
‫להעיד אם קיים קשר סיבתי המראה כי משתנה אחד השפיע על משתנה שני‪ .‬השיטה המתאמית‬
‫תוכל להגיד לנו שקיים קשר אבל לא איזה קשר ומהי מהותו (מדגמים בלתי תלויים) למה לבחור‬
‫בשיטה המתאמית ? כי ישנם משתנים שאי אפשר לשלוט בהם (גיל‪,‬מין‪,‬מערכות יחסים) צריך‬
‫לציית לכללי האתיקה ( לא נגרום בכוונה לפגיעה מוחית בכדי לבדוק תיאוריה) והשיטה הזו גם‬
‫חסכונית בכסף מכיוון שהיא בודקת קבוצות במצב הטבעי שלהן‪.‬‬
‫הגישה האידיוגראפית – אידיוגראפי משמעו‪ ,‬אישי‪ .‬הגישה מדגישה את הייחודיות באישות האדם‪.‬‬
‫מטרתה להבין את אישיות הפרט בשלמותה‪ ,‬על כל מורכבותה והניגודיות שבה‪ .‬גישה זו מאפיינת‬
‫את עבודתו של הפסיכולוג הקליני‪.‬‬
‫המחקר האידיוגראפי נעשה באמצעות שיטת חקר מקרה‪ ,‬המאפשרת לשמור על שלמות האישות‬
‫וייחודה אולם קשה להגיע איתה להכללות על כלל בני האדם‪:‬‬

‫‪4‬‬
 ‫לקיחת מקרה בודד וניתוחו לעומק‪ ,‬על מנת לקבל תמונה ברורה על מהות האדם היחיד‪,‬עפ"י‬
‫תיאוריה מסוימת‪ .‬היא מאפשרת אישוש או הפרכה של רעיונות תיאורטיים אך יש בחובה בעיה‪,‬משום‬
‫שהמדגם הוא אדם בודד וקשה להכליל על כלל האוכלוסיה לכן רצוי לבדוק מספר מקרים ולא‬
‫להסתמך על מקרה בודד‪.‬‬
‫‪ -‬חקר מקרה בודד לאורך זמן (ולא נקודתי) יכול לבדוק את התופעות‪,‬להסבירן ולתת להן דדרכי‬
‫פתרון‪.‬‬
‫‪ -‬שיטת חקר המקרה מאפשרת תיאור של תופעות חריגות ונדירות‪.‬‬
‫שילוב שיטות המחקר יסייע להבין טוב יותר את התנהגותו של היחיד ולנבא מסקנות תקפות‬
‫יותר‪.‬‬

‫תשע הנחות בסיסיות על טבע האדם המיוצגות ע"י שני קצוות ‪:‬‬

‫חופש לעומת דטרמיניזם – עד כמה האדם חופשי להתנהג כרצונו וכאדון לגורלו או עד כמה‬ ‫‪‬‬
‫התנהגותו מוכתבת ע"י גורמים חיצוניים ‪ /‬פנימיים‪.‬‬
‫היגיון לעומת חוסר היגיון – האם ההיגיון ‪ /‬המחשבה מכתיבים את התנהגות האדם או כוחות‬ ‫‪‬‬
‫לא מודעים‪.‬‬
‫‪ ‬שלמות לעומת חלקים – האם אפשר לתאר את האדם ולהבינו בשלמותו או‬
‫שיש להתייחס לתהליכים ספציפיים‪.‬‬
‫‪ ‬תורשה לעומת סביבה – האם מבנה האדם כפי שעבר לו בתורשה הוא הקובע‬
‫את אישיותו [פרויד] ‪ ,‬או שלסביבה שהוא חי בה יש השפעה גדולה יותר והיא‬
‫המעצבת את אישיותו [סקינר]‪.‬‬
‫‪ ‬בר שנוי או שאינו בר שינוי – האם האדם יכול להשתנות במהלך חייו או‬
‫שטבע האדם נקבע בתחילה ואינו בר שינוי משמעותי‪.‬‬
‫‪ ‬סובייקטיביות לעומת אובייקטיביות ‪ -‬האם בני האדם חיים בעולם סובייקטיבי‬
‫של התנסויות שהוא המשפיע על חייהם ‪ ,‬או שהתנהגותם מושפעת בעיקר‬
‫מכוחות חיצוניים אובייקטיביים‪.‬‬
‫‪ ‬פעולה לעומת תגובה – האם בני האדם יוצרים התנהגות מבפנים או‬
‫שהתנהגותם זו היא רק שרשרת תגובות לגירויים חיצוניים‪.‬‬
‫‪ ‬הומאוסטזיס לעומת הטרוסטזיס – האם האדם מונע ע "י רצון להקטין מתחים‬
‫כדי להשיג שיווי משקל פנימי (דולרד ומילר ) או שההנעה העיקרית שלו היא‬
‫להגדילה‪ ,‬לחיפוש גירויים ולהגשמה עצמית (רוג'רס ומאסלו)‪.‬‬
‫‪ ‬ידוע או בלתי ידוע – האם טבע האדם ידוע או שמא יש באישיותו מרכיבים‬
‫הבלתי ניתנים להבנה מדעית‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫שלושת הזרמים המרכזיים בתחום האישיות‬

‫– הסביבה דרכים אופייניות לפתרון‬ ‫האדם פסיבי‬ ‫פסיכואנליטית‬ ‫דינמי‬

‫קונפליקטים לא מודעים‪.‬‬ ‫בונה את האדם‪.‬‬ ‫(פרויד יונג ואדלר)‬
‫ניאואנליטית‬
‫(ממשיכי דרכו של‬
‫פרויד)‬
‫– הסביבה האישיות היא בדיה‪ ,‬התנהגות‬ ‫האדם פסיבי‬ ‫ביהביוריזם רדיקלי‬ ‫התנהגותי‬
‫האדם נלמדת ומפוקחת ע "י‬ ‫מעצבת את התנהגותו‪.‬‬ ‫(ביהביוריסטי)‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫– האישיות היא סך כל התגובות‬ ‫גישה אינטראקטיבית‬ ‫ביהביוריזם‬
‫הנרכשות והניתנות לצפייה ‪,‬‬ ‫האדם בונה את הסביבה‬ ‫קוגניטיבי‬
‫‪ ,‬ויש לה גם מרכיבים‬ ‫ע"י ציפייה לבאות‬
‫קוגניטיביים כמו הרצון‬ ‫והסביבה מעצבת את‬
‫לשלוט‪.‬‬ ‫האדם ע"י תוצאותיה‪.‬‬
‫האדם האקטיבי – האדם דרכים אופייניות למימוש‬ ‫אקזיסטנציאליסטי אקזיסטנציאליסטית‬
‫הסביבה‪ .‬פועל הצרכים והערכים של העצמי‬ ‫בונה את‬ ‫‪-‬הומניסטית‬ ‫הומניסטי‬
‫למרות לחצי המציאות‪.‬‬ ‫יוצר ואדון לגורלו‪.‬‬

‫מושגים למבחן‬
‫הגדרה אופרציונלית ‪ -‬כוללת את הפעולות שיש לבצע כדי למדוד את המונח המוגדר ‪ .‬ההגדרה מאפשרת‬
‫מעבר מהמונח התיאורטי לתצפיתי המאפשר חקירה מדעית‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית נ מדדת‪ :‬תהליך שהחוקר מבצע כדי למדוד את המשתנה התלוי או הבלתי תלוי ‪-‬‬
‫לדוגמא‪ :‬באמצעות שאלון לדיווח עצמי ניתן למדוד מדד התנהגותי ‪ .‬דרך תוצאות התשובות על השאלון ‪,‬‬
‫החוקר יוכל למצוא מדד שיהווה ציון להתנהגות מסוימת או את היחס המשתנה הנמדד‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית ניסויית ‪ :‬משמש בשיטה הניסויית ‪ -‬ההגדרה של המשתנה המסביר היא בעזרת‬
‫הגדרה אופרציונלית ניסויית ‪ :‬התהליך שהחוקר מבצע כדי לתפעל את המונח הת יאורטי (דבר שאינו ניתן‬
‫לתצפית ישירה ) כמו למשל ‪ ,‬הערכה עצמית ‪ -‬שהוא משתנה בלתי תלוי ‪ ,‬כלומר החוקר מפעיל מניפולציה‬
‫כדי לקבוע מיהו בעל הערכה עצמית גבוהה או נמוכה‪.‬‬
‫כלליות – קריטריון המאפיין את ההסבר המקיף של התיאוריה ‪ .‬תיאוריה טובה צריכה להיות מנוסחת כך‬
‫‪ ,‬על סמך ההכללות החוקר יכול‬ ‫שתהייה מקיפה ותתייחס לניסוח הכללות על התופעות המופיעות בה‬
‫להגיע לתיאוריה כללית בנושא שתקיף מגוון רחב של מצבים וטיפוסי אישיות‪.‬‬
‫יכולת התרחבות – מתאפיינת ביכולתה של התיאוריה להתרחב או להשתנות כך שיהיה אפשר לשלב בה‬
‫תוצאות מחקר חדשות או רעיונות חדשים בלי לערערה מן היסוד‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫דיוק – בהירות התיאוריה נבחנת האם ההגדרות ברורות בתיאוריה מנוסחות ומוסברות היטב ‪ .‬תפקידה‬
‫של התיאוריה לתאר במדויק את המציאות שהיא עוסקת בה‪.‬‬
‫חסכנות ‪ -‬עוסקת בין הסיבה לתוצאה (התוצאה זו התנהגות האדם )‪ .‬עיקרון החסכנות‪:‬תיאוריה המצליחה‬
‫להסביר תופעות רבות בעזרת מושגים מעטים ‪ .‬למשל אצל פרויד ‪ ,‬יצר החיים ויצר המוות ‪ ,‬תיאוריה זו‬
‫מסבירה כמעט את כל התנהגות החיים ‪ .‬לתיאוריה לא חסכנית – כוח הסבר נמוך‪ .‬השאלה שאנו צריכים‬
‫לשאול היא‪ :‬האם התיאוריה מוסברת ע"י הרבה סיבות או מעט סיבות ?‬
‫רמת פרשנות – עמקות לעומת שטחיות ‪ :‬כאשר התיאוריה מציגה מניעים להתנהגות יותר פנימיים ‪ ,‬תוך‬
‫אישיותיים ומאפשרת הבנת תופעות לעומק‪ ,‬מעבר למה שנראה ע"פ השטח‪ .‬אם המניעים הם לא מודעים‬
‫אז התיאוריה אפילו יותר מעמיקה (למשל‪ ,‬פרויד‪ ,‬תיאוריה מעמיקה והביהביוריזם‪ ,‬תיאוריה שטחית)‪.‬‬
‫מקוריות – תיאוריה הפונה לתחומים חדשים שטרם נחקרו ויוצרת מושגים חדשים ומעלה השערות שטרם‬
‫הועלו‪ ,‬מסייעת להבין תופעות שלא נמצא להן הסבר בתיאוריו ת קודמות ‪ .‬כמו הרחבה ‪ .‬העלאת רעיונות‬
‫שבעבר ההיסטורי פחות דיברו עליהם (מתייחס לחלק של התחומים החדשים)‪.‬‬
‫קשר למציאות – על התיאוריה להיות קשורה למציאות קשר זה נוצר באמצעות הגדרות אופרציונאליות ‪,‬‬
‫הגדרות המבהירות את המונחים התיאורטיים ומאפשרת את כימותם ובחינתם האמפירית‪.‬‬
‫השערות הניתנות לבדיקה – תיאוריה הבנויה כהלכה כוללת הנחות על תופעות ועל הקשרים הסיבתיים‬
‫שביניהן‪ .‬מן ההנחות הללו אפשר לגזור השערות אמפיריות מפורטות שבדיקתן המחקרית תאשש או‬
‫תפריך את ההנחות‪ ,‬מה שיכול לחזק את התיאוריה (אישוש) או לערערה (הפרכה)‪.‬‬
‫קריטריון ההפרכה – לפי פופר ‪ ,‬תיאוריה מדעית ‪ ,‬היא תיאוריה שיש בה השערות שיש אפשרות לנסות‬
‫להפריך אותן‪ .‬תיאוריה שאין דרך אמפירית לנסות להפריך את ההשערות הנגזרות ממנה‪ ,‬איננה תיאוריה‬
‫מדעית‪.‬‬
‫מידת הקלות או הקושי בבדיקת השערות – מהי מידת הקלות ‪ ,‬או הקושי וגם משך הזמן הנדרש לביצוע‬
‫הבדיקה‪ .‬יש תיאוריות שבדיקתן מסובכת ודורשת זמן כה רב ‪ ,‬עד שלמעשה היא כמעט בלתי אפשרית ‪,‬‬
‫לכן היא אינה מעשית‪.‬‬
‫ערך הירסטי – מדידת השפעתה של התיאוריה על תחומי המחקר ועל החידושים ‪ .‬הערך ההירסטי בא‬
‫לידי ביטוי בכמותן ובאיכותן של ההשערות המחקריות הניתנות לבדיקה הנובעות מהתיאוריה‪.‬‬
‫פוריות – האפשרות הטמונה ביישום התיאוריה לתחומים שונים וחדשים‪.‬‬
‫גישה אידיוגרפית‬
‫הגישה האידיוגרפית (‪=idios‬אישי ביוונית ) מדגישה את ייחודיות האדם ‪ ,‬והנחת היסוד שלה היא כי יש‬
‫ית‪ ,‬עלינו לחקור את האדם‬ ‫שוני איכותי בין אדם לאדם ולכן אם ברצוננו להבין את ההתנהגות האנוש‬
‫היחיד ולא את התנהגות כל בני האדם‪ .‬בגישה זו נעשה שימוש בשיטת חקר המקרה‪ ,‬שהיא ניתוח מעמיק‬
‫של אישיותו של אדם יחיד או תופעה מסוימת‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫הגישה הנמותטית – (נמוס=חוק) הגישה חותרת לתאר את התנהגות הפרט בעזרת תכונות כלליות‬
‫המאפיינות אל כלל בני ה אדם והיא שואפת למצוא חוקים כלליים שיתאפשר להסביר בעזרתם את‬
‫התנהגות הפרט‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫השיטה הניסויית – בודקת את הקשר שבין שני משתנים או יותר ‪ ,‬מבקשת לגלות קשרים סיבתיים בין‬
‫משתנים או תופעות בתחום האישיות ‪ .‬קשרים סיבתיים מעידים על כך כי משתנה אחד חולל משתנה‬
‫אחר‪.‬‬
‫השיטה המתאמית – בודקת את הקשר שבין שני משתנים או יותר ‪ ,‬אך אין היא מאפשרת להסיק כי קיים‬
‫ביניהם קשר סיבתי ‪ .‬מתאם בין שני משתנים ‪ ,‬מצביע כי שני המשתנים קשורים ככל הנראה זה בזה ‪ ,‬אך‬
‫לא ניתן להסיק מכך כי א' גורם ל‪-‬ב'‪.‬‬
‫ו הפרכה של השערות המועלות‬ ‫– ניתוח מעמיק ומפורט המשמש לאישוש א‬ ‫שיטת חקר המקרה‬
‫בתיאוריה‪ .‬פרויד השתמש רבות בחקר המקרה כדי לאשש את התיאוריות הפסיכואנליטיות‪.‬‬
‫חופש לעומת דטרמיניזם – באיזו מידה האדם חופשי להתנהג כרצונו והוא אדון לגורלו או שהתנהגותו‬
‫מוכתבת ע"י גורמים פנימיים או חיצוניים‪.‬‬
‫הגיון לעומת חוסר הגיון – באיזו מידה ההגיון או המחשבה (מודע) מכתיבים את ההתנהגות או שהאדם‬
‫מונע ע"י כוחות לא מודעים‪.‬‬
‫שלמות לעומת חלקים – האם אפשר לתאר את האדם ולהבינו בשלמותו או שיש להתייחס לתהליכים‬
‫ספציפיים (גירוי‪-‬תגובה סינר)‪.‬‬
‫תורשה לעומת סביבה – האם מבנה האדם כפי שהורש לו הו א הקובע את אישיותו או שלסביבה שבה‬
‫הוא חי יש השפעה רבה יותר והיא זו שמעצבת אותו‪ .‬רוב הפסיכולוגים נוטים לאמץ את עמדת הביניים‪.‬‬
‫בר‪-‬שינוי או שאינו בר‪ -‬שינוי – האם האדם יכול להשתנות במהלך חייו או שטבע האדם נקבע בתחילה‬
‫ואינו בר‪-‬שינוי משמעותי‪.‬‬
‫סובייקטיביות לעומת אובייקטיביות – האם בני אדם חיים בעולם סובייקטיבי של התנסויות והוא זה‬
‫שמשפיע על חייהם (דיווח סובייקטיבי – מניע פנימי ) או שהתנהגותם מושפעת בעיקר מכוחות חיצוניים‬
‫אובייקטיביים ( שיטות מחקר – המניע הוא גירוי חיצוני)‪.‬‬
‫פעולה לעומת תגובה = מהי הסיבה להתנהגות ? האדם יותר אקטיבי ‪ ,‬נוטל יוזמה = פעולה(גם כאשר‬
‫המניע הוא פנימי = פעולה)‪ .‬האדם יותר פסיבי – פועל כתגובה לגירוי = תגובה‪.‬‬
‫הומיאוסתזיס לעומת הטרוסטזיס – האם האדם מונע ע "י הרצון להקטין מתחים כדי להשיג שיווי משקל‬
‫‪ ,‬לחיפוש גירוי ים ולהגשמה ‪ ,‬לעליונות‪ .‬הטרוסטזיס‪ ,‬זו‬ ‫פנימי או שההנעה העיקרית שלו היא לגדילה‬
‫השאיפה ליציאה מאיזון ‪ .‬מתאים למניעים ‪ ,‬שכאשר האדם מספק אותם ‪ ,‬הם מתעצמים ‪ .‬הגשמה עצמית ‪,‬‬
‫נתפסת כמניע כזה‪.‬‬
‫ידוע או בלתי ידוע – האם טבע האדם ידוע ומוכר מהבחינה המדעית או שמא יש באישיות מרכיבים‬
‫שאינם ניתנים להבנה מדעית ‪ .‬לפי הדטר מניסטייים והאובייקטיביים בד "כ הכל יכול להיות ידוע ואילו‬
‫החוקרים הסובייקטיביים וחסידי החופש – לא ראו כך את פני הדברים‪.‬‬

‫שיטה מתאמית‬
‫השיטה המתאמית היא אחת מהשיטות הנהוגות במחקר הנומוטתי שהמאפיין העיקרי שלו הוא למצוא‬
‫חוקים כלליים שבעזרתם ניתן להסביר את ההתנה גות האנושית ‪ .‬השיטה המתאמית בודקת את הקשר‬

‫‪8‬‬
‫‪ .‬בשיטה המתאמית‬ ‫בין שני משתנים או יותר אך אין היא מאפשרת להסיק כי קיים ביניהם קשר סיבתי‬
‫‪ ,‬כלומר הנסיין בודק את המצב ללא‬ ‫המשתנה הנבדק מוגדר בעזרת הגדרה אופרציונלית נמדדת‬
‫מניפולציה על הנבדק על סמך שאלון‪ ,‬שיחות וכדומה‪.‬‬
‫דטרמיניזם‬
‫דטרמיניזם‪ ,‬משמעותו שכל מה שיקרה‪ ,‬יקרה בהכרח‪ .‬השאלה בהקשר הפסיכולוגי היא באיזו מידה‬
‫האדם חופשי להתנהג כרצונו והוא אדון לגורלו כפי שטוענת הפסיכולוגיה ההומניסטית או‬
‫שהתנהגותו מוכתבת על ידי גורמים פנימיים (כפי שטען פרויד בתיאוריה הדינמית) או חיצוניים (כפי‬
‫שטען סקינר בתיאוריה הביהביוריסטית)‬

‫יחידה ‪ 2‬תיאוריות דינמיות‬

‫את ילדותו בילה פרויד בווינה‪ .‬הוא למד רפואה עסק במחקר נוירופיזיולוגי והשתלם אצל שרקו בתקופה‬
‫שבה התחילו לטפל בחולי היסטריה בעזרת היפנוזה‪ .‬היסטריה – רחם‪ ,‬תופעת ההמרה ששויכה בזמנו‬
‫לנשים בלבד‪ .‬ההיסטריה היא שיתוקים פתאומיים שאין להם הסבר פיזיולוגי ופרויד הסיק שמקורם של‬
‫הסימפטומים הגופניים הוא פסיכולוגי‪ .‬בעזרת היפנוזה הצליח להעלים את הסימפטומים הגופניים‪.‬‬
‫ייסד את החברה הפסיכואנליטית ב ‪ .1906‬טרגדיות אישיות פקדוהו בשנות השישים לחייו עם מותם של‬
‫בתו ונכדו וגילוי מחלתו הממארת‪ .‬בשנת ‪ 1938‬הוברח לאנגליה שם חי ועבד עד למותו בגיל שמונים‬
‫ושלוש‪.‬‬

‫המודל הטופוגרפי ‪ :‬מחולק לשלוש רמות מודעות‪:‬‬

‫מודע – כל התהליכים הרציונליים‪ ,‬אינטלקטואליים המתרחשים ברגע נתון ובאותו הרגע המידע הופך‬
‫לנחלת העבר‪ .‬כלומר‪,‬יש זרם של מידע הנמצא בהכרה בזמן נתון‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫סמוך למודע – הצנזור ‪ /‬הסלקטור של הנפש העומד על‬
‫המשמר ומונע מתכנים לא רצויים להגיע למודע‪ .‬כל החומר‬
‫שניתן להעלות לרמה המודעת במאמץ מסוים(על קצה‬
‫הלשון) משמש צנזורה בין המודע ללא מודע ואחראי על‬
‫בחינת מציאות(בדיקת המחשבות לנוכח המציאות) ‪.‬‬
‫בחינת המציאות – מישוש שולחן ואיחוד המחשבה עם‬
‫הזיכרון החזותי של השולחן‪ .‬בנוסף‪ ,‬משמש "שומר סף"‬
‫למה שיעבור למודע‪ .‬מנגנוני הפעולה של הצנזור הם החלום ומנגנוני ההגנה (הדחקה‪,‬בידוד‪,‬השלכה)‬
‫החלום יגיע באופן "מעובד" ‪ /‬סימבוליזציה (שימוש בסמלים) ולא גולמי ותהליך של מנגנוני ההגנה‪.‬‬
‫תת מודע – (עיקר) כל מה שאינו נגיש או כל תוכן מאיים מדי לתודעה (ניסיונות לחקור את הלא מודע ע"י‬
‫ניתוח חלומות ‪ ,‬פליטות פה ‪ ,‬נוירוזות‪ ,‬פסיכוזות‪ ,‬יצירות אומנות ‪ ,‬טקסים ואנליזה עצמית )‪ .‬אינו פועל ע "פ‬
‫ההיגיון ואינו מתחשב בזמן ‪/‬בחלל‪ .‬אין תקשורת בין רעיונות ולכן יכול להיווצר מצב של רגשי אהבה‪ -‬שנאה‬
‫‪/‬ה"סמוך למודע " אינו‬ ‫לאדם מסוים ‪ .‬הרעיונות הנמצאים בלא מודע שואפים לעלות למודע אך הצנזור‬
‫מאפשר זאת אלא רק לאחר שעברו הצפנה והסוואה לסמלים קשי פירוש‪ .‬מכאן כי יש היבטים לא מודעים‬
‫בחיינו וכי כוחות אלו קובעים את רוב התנהגויותינו‪.‬‬

‫המודל הסטרוקטוראלי ‪ :‬שלושה מבנים תיאורטיים ויחסי הגומלין בניהם קובעים את האישיות‪.‬‬
‫הסתמי – ‪ - ID‬דורש (לא מודע‪,‬מבנה מולד) החלקים הדחפיים ‪ /‬ביולוגיים‪.‬‬
‫במהות הבסיסית שלנו אנו האיד‪ ,‬חייתיים ‪ .‬סך היצרים‬
‫הדיחפיים‪,‬הצרכים‪,‬האינסטינקטים הבסיסיים בגלל הציויליזציה אנחנו‬
‫מתפתחים‪.‬האיד מייצג מבנה פרימיטיבי עם שתי קבוצות אינסטינקטים‬
‫ארוס – אינסטינקט החיים – דחפים המכוונים‬
‫לחים(צמיחה‪,‬גדילה‪,‬התפתחות‪,‬רעב‪,‬צמא)‪ .‬המניע ‪ :‬אנרגיה מינית (ליבידו)‪.‬‬
‫הדוניזם = נהנתנות >עיקרון העונג >נהנתנות >רצון לסיפוק ועונג מיידי ללא‬
‫דיחוי (טוטאלי)‪.‬‬
‫טאנטוס – אינסטינקט המוות >אנרגיה תוקפנית המניעה את המוות ואת התהליכים המובילים לכליה‬
‫והרס עצמי‪.‬‬

‫אינסטינקט המוות‬ ‫←‬ ‫תפקידו לשרת את‬ ‫←‬ ‫אינסטינקט החיים‬

‫האינסטינקט מייצר דחף(אנרגיה)שיוצר מתח‪ .‬העונג הוא כאשר יורד המתח‪ .‬כל פעולה הנובעת‬
‫מהאנרגיה (ליבידו) של הסתמי מטרתה הורדת המתח והגעה לאיזון‪ .‬מכיוון שלסתמי אין גישה‬
‫למציאות‪,‬הדרך היחידה בה הוא מספק את עצמו היא דרך"הפנטזיה"‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫תהליכי חשיבה ראשוניים – לא רציונליים‪ ,‬חשיבה ללא חוקים‪,‬אין קשר עם המציאות הפועלת בבסיס‬
‫האיד ‪ .‬תהליכים בראשיתיים ‪/‬פרימיריים – החלום מספק את הפנטזיה על ידי יצירת דימוי חזותי‪.‬‬
‫האני (‪ – )ego‬מתפתח מהסתמי ומטרתו היא שימור החיים ‪ ,‬בתיווך בין הצרכים הפנימיים לדרישות‬
‫המציאות‪ ,‬זאת בעזרת תהליכים משנ יים (תהליכי חשיבה מציאותיים ולוגיים ברמה ההכרתית )‪ .‬פועל‬
‫ע"פ עקרון המציאות (דחיית סיפוקים ודרישות של הסתמי עד בהתאם למקובל בחברה ‪ ,‬משהה זמנית‬
‫את עקרון העונג של הסתמי)‪ .‬האני נלחם בשלוש חזיתות‪ .1 :‬הגנה על האורגניזם מפני דרישות מוגזמות‬
‫של הסתמי ולשם כך האני נע זר במנגנוני הגנה להדחקת הדחפים האסורים מהמודע ‪ .2 .‬סיפוק דרישות‬
‫האני במסגרת המציאות החיצונית ‪ .‬לשם כך האני נעזר בתפיסה ‪ ,‬בחשיבה ובמע ' הפעולה‪ .3 .‬תיווך בין‬
‫הסתמי לאני העליון‪.‬‬
‫האני פועל להגנה – משתמש במנגנוני הגנה על מנת לצנזר דרישות מוגזמות של הסתמי‪.‬‬
‫האגו מתפתח כל החיים > ידע‪ ,‬סטטוס אקונומי וכל מה שגורם להאדרת כוחו של האדם‬
‫גורם להגדלת כוחו של האגו‪ .‬חוויות של כישלון ודחייה פוגעות באגו‪,‬האגו הוא המבנה‬
‫המשמש כמראה חברתית‪.‬‬

‫האני העליון (‪ – )super-ego‬מנגנון המייצג את הערכים המוסריים‪ ,‬המצפון והאידיאלים החברתיים‪.‬‬

‫מבנה אישיות תובעני‪ ,‬שואף לשלמות ונוקשה‪ ,‬אינו שכלתני וברובו אינו מודע‪ .‬מתפתח בתום הקונפליקט‬
‫האדיפלי כאשר הוא מזדהה עם ההורה בן מינו ומפנים את דרישות החברה‪ .‬כך מתפתח המצפון המגדיר‪,‬‬
‫כמו ההורה בעבר‪ ,‬את ההתנהגות המוסרית והאידיאלית שיש לחתור אליה‪ .‬תפקידיו העיקריים הם‪:‬‬
‫לבלום את דחפי הסתמי שאינם מקובלים בחברה‪ ,‬ולהשפיע על האני לשנות את מטרותיו המציאותיות‬
‫למטרות אידיאליות מוסריות‪.‬‬
‫אני עליון‬ ‫אני‬ ‫סתמי‬
‫תחושות מחויבות לעשות מעשים‬ ‫חשיבה הכרתית‪ ,‬רעיונות‬ ‫מודע‬
‫טובים ורגשי כבוד לסמכות‪.‬‬ ‫על מטרות בעתיד‪ ,‬דרכי‬
‫החלטה וכו'‬
‫רגשי כעס ותוקפנות כלפי העצמי‬ ‫מנגנוני הגנה‪.‬‬ ‫דחפים ורצונות‬ ‫לא‬
‫בגין כל הרהור על עברה מוסרית‪.‬‬ ‫הסוואת‪/‬הדחקת דחפי‬ ‫מודע – כולו מצוי בלא‬
‫רגשי אשמה ושנאה עצמית‪.‬‬ ‫הסתמי‪.‬‬ ‫מודע‪.‬‬

‫המודל הדינמי‬
‫אנרגיה פסיכית היכולה לעבור בין מ בני האישיות ומשרתת את הפיסי והנפשי כאחד ‪ .‬מקום המפגש בין‬
‫האנרגיה הפיסית לאנרגיה הפסיכית הוא הסתמי והאינסטינקטים שלו‪.‬‬
‫אינסטינקטים ‪ -‬ייצוג פסיכולוגי מולד של מצב עוררות פיסית פנימית ‪ ,‬משאלה‪/‬צורך המניע להתנהגות ‪.‬‬
‫האינסטינקט מורכב ממקור (מצב גופני של עוררות ‪/‬צורך)‪ ,‬מטרה (סיפוק הצורך )‪ ,‬אובייקט (כולל את כל‬

‫‪11‬‬
 ‫ההתנהגויות מהתעוררות הצורך עד לסיפוקו ) ודחף (הכח המניע את האדם והוא מתעצם בהתאם‬
‫לעוצמת הצורך)‪.‬‬
‫קתקסיס ‪ -‬כל התנהגות שהיא השקעת אנרגיה באובייקט‪.‬‬
‫אנטי‪-‬קתקסיס ‪ -‬מכשול המונע סיפוק אינסטינקט ‪ .‬פרויד חילק את האינסטינקטים לשניים‪ :‬חיים (מין)‬
‫ומוות (תוקפנות)‪ .‬ע"פ פרויד האינסטינקטים של החיים משרתים את של המוות ‪ ,‬שכן הם דואגים לכך‬
‫שהארוגניזם ימות בדרכו שלו (שאיפה של כל אדם)‪.‬‬
‫הדינמיות של האישיות נובעת מתנועתה של האנרגיה הפסיכית בין מערכות הסתמי ‪ ,‬האני והאני העליון ‪.‬‬
‫כמות האנרגיה היא מוגבלת ולכן נוצרים קונפליקטים בין הכוחות הנפשיים‪.‬‬
‫‪ /‬גירוי של מע ' העצבים‪ ,‬מצב חופשי לחלוטין‬ ‫עקרון הנירוונה ‪ -‬חתירה מתמדת למצב נטול כל מתח‬
‫מדחף ‪ /‬צורך כלשהו‪ ,‬וכן חופשי מכל תלות‪.‬‬
‫הזדהות כמקור אנרגיה לאני ולאני העליון‪:‬‬
‫בילדות כל האנרגיה מצויה בסתמי‪ .‬לאני אין מקור כח משלו ולכן הוא צריך לשאול אנרגיה מהסתמי‪ ,‬אחת‬
‫הדרכים היא ההזדהות ‪ -‬הפנמה של אישיות חיצונית (בד"כ דמות משמעותית לילד ) וייצוגה בתחומים‬
‫שונים של האני ‪ .‬הסתמי משקיע אנרגיה ליבידינלית בייצוגים של הדמויות המשמעותיות ומכאן האני‬
‫משתמש באנרגיה הזו כשהם הופ כים להיות חלק ממנו ‪ .‬ההזדהות חיונית להסתגלות נכונה ‪ ,‬התמודדות‬
‫ותפקוד בחיי היום‪ -‬יום‪ .‬גם האני העליון צובר אנרגיה ע "י הזדהות – הזדהות והפנמת ערכיי הוריו ‪ ,‬שהם‬
‫האובייקטים המקוריים שבהם ריכז את האנרגיה שלו ‪ .‬כמות האנרגיה הנתונה בכל אחת ממערכות הנפש‬
‫הללו משתנה ודינמית ומכאן המאבקים‪/‬הקונפליקטים היוצרים את הדינמיות של האישיות‪ .‬חשוב לזכור כי‬
‫האני צריך לנווט את דרכו בין דרישות שניהם כך שתישאר לו די אנרגיה להתמודד עם המציאות‪.‬‬
‫חרדה‬
‫חרדה כדרך להיערך בפני סכנות חיצוניות או פנימיות‪.‬‬
‫שלושה סוגי חרדות ‪:‬‬
‫חרדה מציאותית – מזהירה את האדם מפני סכנות חיצוניות ומפעילה את רפלקס הבריחה‪.‬‬
‫חרדה נוירוטית – חשש מאיבוד שליטה על האינסטינקטים ‪ ,‬החשש נובע מהפחד מפני עונש ‪ .‬החשש‬
‫מקורו במתח שבין האני שלא מצליח לווסת את רצונות הסתמי‪.‬‬
‫חרדה מוסרית – נובעת מהמתח בין האני לאני העליון ‪ .‬מוכרת כרגשות אשם שמ קורם במצפון – חרדה‬
‫מפני מעשה ומחשבות על משהו שיכול לפגוע בדרישות המוסריות של המצפון‪.‬‬
‫מנגנוני ההגנה – בכדי להתמודד עם החרדה‪ ,‬האני מפתח מנגנוני הגנה‪.‬‬
‫מנגנוני ההגנה שומרים על האגו‪,‬מסלפים את המציאות וצורכים אנרגיה פסיכית רבה‪ .‬להם שני תפקידים‪:‬‬
‫‪ .1‬להשיג פשרה תוך נפ שית (אינטר פסיכית ) לא מודעת בין דרישות האיד (דחפים) לבין איסורי‬
‫הסופר אגו (המצפון)‪.‬‬
‫התוך נפשי (אינטר פסיכי )‪ .‬כל אירוע שמעורר איום על‬ ‫‪ .2‬הגנה מפני איום חיצוני במישור‬
‫האגו‪(.‬חוסר ערך בושה וכדו')‪.‬‬
‫מנגנוני ההגנה שהאני משתמש בהם בכדי להמנע מחרדה‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫מנגנונים אלו פועלי ם ברמה הלא מודעת יש בהם משום סילוף המציאות והם צורכים אנרגיה פסיכית‬
‫רבה‪.‬‬
‫‪ ‬הדחקה – סילוק דחפים ‪ /‬מחשבות מהמודע ללא מודע בשל איום על האני‬
‫ובאופן חד פעמי ‪ .‬מנגנון זה הוא חזק ויעיל ומאפשר לשלוט בדחפים חזקים‬
‫שמנגנוני הגנה אחרים אינם מצליחים לשלוט בהם ‪ .‬מה שקורה ז ה "מחיקת‬
‫זיכרון" מחיקה זו מסלקת תוכן המעורר איום אל התת מודע ‪ .‬זו הדחקה חלקית‬
‫ורק החלק הטראומתי באירוע יודחק ולו דווקא כל האירוע ‪(.‬נפגעת אונס תזכור‬
‫את האונס אך לא את פני האנס )‪ .‬מעבר ליעילותו של מנגנון זה יש בו גם סכנה‬
‫משום שניתוק מחלקים של האני יכול לפגום בש למותה של האישיות והוא גם‬
‫צורך אנרגיה רבה בשמירה על הזיכרון‪.‬‬
‫‪ ‬הכחשה‪ -‬מאפשרת לתוכן המאיים לעלות למודע ‪ ,‬אך מלווה אותו בטענה‬
‫המציינת שהתוכן אינו נכון‪".‬לי זה לא יקרה" "ואני מעדיף לשחק לבד"‪.‬‬
‫‪ ‬התקה – העברת הרגשות ‪ /‬הדחפים מעוררי החרדה המכוונים כלפי אובייקט‬
‫מסויים אל אובייקט אחר מאיים פחות ‪ .‬ילד שחש תוקפנות כלפי אחיו הקטן‬
‫מתיק אותה ע"י הכאת הבובה‪.‬‬
‫‪ ‬השלכה‪ -‬סילוק רעיונות ורגשות שמאיימים על האני תוך ייחוסם לאחרים ‪.‬ניתן‬
‫לראות כיצד במצבי פרנויה אדם מייחס לאדם אחר כוונות זדון שהם בעצם‬
‫שלו‪....‬‬
‫‪ ‬בידוד – הפרדה שעשה האני בין הח לק הרגשי לחלק התוכני של המחשבה ‪/‬‬
‫‪ ,‬ההפרדה של התוכן מהרגש‬ ‫זיכרון ‪/‬דחף‪.‬ללא הפרדה תתעורר חרדה‬
‫מאפשרת לאני להפחית מעוצמת החרדה ‪.‬הביטוי החיצוני ‪ :‬אדישות‪,‬וקריורת‬
‫בהתייחסות למצבים רגשיים המאיימים על האדם‪.‬‬
‫"י‬ ‫‪ ‬תגובת היפוך – האני מסתיר את הדחפים והמשאלות האמיתיים ע‬
‫התנהגות הפוכה למשאלות הדחפים (בעל שאומר לאשתו שהוא אוהב והוא‬
‫לא)‪.‬‬
‫דפוס טקסי החוזר על עצמו ‪,‬באופן לא מודע התנהגות מסויימת‬ ‫‪ ‬ביטול –‬
‫אמורה לבטל דחף המאיים על התודעה‪(.‬יריקה למראה חתול שחור)‪.‬‬
‫‪ ‬עידון ‪ /‬סובלימציה – מנגנון הגנה חיובי‪ ,‬מפנה את הדחפים והיצרים לכוון שיש‬
‫בו תועלת תרבותית ‪ /‬חברתית באופן בו הדחף בא על סיפוקו ‪.‬היכולת לקחת‬
‫את הדחף ולהמיר אותו בהתנהגות שאינה פוגעת‪(.‬הילד כועס ויושב לצייר)‪.‬‬
‫‪ ‬רציונליזציה – מתן הסבר ‪ /‬צידוק להתנהגות בכדי להסתיר את הסיבה‬
‫האמיתית (אב מכה יאמר ‪,‬חוסך שבטו שונא בנו)‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫‪ ‬אינטלטוקואליזציה – האדם מטפל בבעיה ‪ /‬מצב רגשי ע "י הפיכתם לשאלה‬
‫אינטלקטואלית בנושא בו הוא מתעמק בצורה חובבנית ומתעלם מהצדדים‬
‫הרגשיים והאישיים הכרוכים בעניין‪.‬‬
‫‪ ‬הפנמה ‪ /‬הזדהות – הפנמה של ערכים שליליים ‪ /‬מעוותים או מוגזמים של‬
‫דמות אחרת המהווים כסוי ‪ /‬פיצוי לאני האמיתי‪ .‬אדם נוירוטי וחלש יפנים דימוי‬
‫של כח ועוצמה)‪.‬‬
‫‪ ‬נסיגה ‪ /‬ריגרסיה – חזרה של האני הבוגר לדפוס התנהגות מוקדם יותר‬
‫שאינם מתאימים לגילו של האדם כפתרון לחוסר התמודדות עם מצב מאיים ‪.‬‬
‫שחזור של הילדות מגנה מפני קשיי החיים‪.‬‬
‫המודל הפסיכוסקסואלי‬
‫מודל התפתחות נפשית שמתבסס על שלבים התפתחותיים שהסדר שלהם קבוע מראש‪.‬‬
‫הליבידו (הדחף המיני ) ממוקם בכל שלב באזור שונה בגוף (אזור ארוטוגני ) ועובר מאזור לאזור‬
‫בשלבים קבועים שמובנים גנטית ‪.‬למרות המעבר של האנרגיה משלב לשלב חלק ממנה נשאר‬
‫באזור הקודם (קיבעון)‪.‬‬
‫קיבעון שלילי – חסך‪ ,‬הדחף של האורגניזם ל א סופק במלואו בשלב זה של ההתפתחות ולכן‬
‫נשארה אנרגיה מרובה בלתי פתורה כי ההתפתחות ממשיכה וצריך לעבור לשלב הבא‪.‬‬
‫קיבעון חיובי – סיפוק יתר באותו שלב‪ ,‬נשארת מעט אנרגיה ורובה עוברת הלאה לשלב הבא‪.‬‬
‫(ריגרסיה) לאותו‬ ‫ככל שהקיבעון חריף יותר כל יגדל הסיכוי שבעת מצוקה יחזור האדם‬
‫השלב שבו רוב האנרגיה נמצאת ואז יצופו בעיות הקשורות לאותו שלב ואשר לא נפתרו‬
‫במלואן‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫אזור‬
‫איפיוני אישיות‬ ‫סוגיות התפתחות מרכזיות‬ ‫מקור לקונפליקט‬ ‫גיל‬ ‫שלב‬
‫ארוטוגני‬
‫רק הסתמי קיים וכל האנרגיה אצלו‪ ,‬פעילות‬
‫אופיינית‪:‬יניקה ונשיכה‪ .‬בבגרות עשויה היניקה‬ ‫קבלה פאסיבית דרך הפה (הכל)‬
‫פה‬ ‫אוראלי‬
‫לבוא לידי ביטוי בלקיחה‪,‬בקבלה ללא תמורה‬ ‫אשיות תלותת (להכניס אליי‬ ‫הזנה‬ ‫‪1-0‬‬
‫שפתיים‬
‫ובתלות עם הזולת‪,‬נשיכה עשויה להתגלות בנטייה‬ ‫משהו )‬
‫לשון‬
‫לתוקפנות מילולית‪,‬עוקצנות ווכחנות‪.‬‬
‫התפתחות האגו והחשיבה‪,‬מתחיל להכיר במציאות‬
‫(מותר ואסור) האנרגיה מושאלת מהסתמי‪-‬פעילות‬
‫חיפוש להפחתת מתח‪,‬שליטה‬
‫אופיינית‪ :‬עצירה והתפרצות‪.‬הילד יוצר קשר עם‬
‫עצמית‪,‬כניעה‪ .‬משחק סביב‬ ‫עשיית צרכים גמילה‬
‫עולמו באמצעות שליטה בצרכים‪,‬עצירתם ושחרורם‬ ‫מחיתול‪.‬‬ ‫פי‬
‫‪3-2‬‬ ‫אנאלי‬
‫צרכים‪,‬גמילה מחיתול‪.‬‬ ‫הטבעת‬
‫כרצונו‪ .‬בבגרות ‪:‬עשויות פעולות אלו לבוא לידי‬
‫ביטוי באימפולסביות נטייה להרס ולהתפרצויות‬
‫זעם‪,‬קמצנות או יצירתיות‪.‬‬
‫התפתחות הסופר אגו ‪,‬מוסר ‪,‬אידיאלים חברתיים‬
‫של ההורה בן אותו המין‪ .‬פעילות אופיינית‪:‬‬
‫סקרנות‪,‬פנטזיות ארוטיות‪,‬שאיפה לכיבוש‬ ‫תסביך אדיפוס וקונפליקט‬
‫ותחרות‪.‬בבגרות‪ :‬זה יבוא לידי ביטוי‬ ‫אלקטרה‪,‬אוננות והנאה מאבר‬ ‫השלב האדיפאלי‬
‫אברי‬
‫‪5-3‬‬ ‫פאלי‬
‫בהישגיות‪,‬בשאיפה לחקור נושאים לא‬ ‫המין‪ .‬הילד רוצה לישון עם‬ ‫והאלקטרה‪.‬‬ ‫המין‬
‫מודעים‪,‬תחרותיות ‪ .‬קיבעון בשלב זה יכול להביא‬ ‫ההורים‪.‬‬
‫בבגרות לחיפוש בן זוג שימלא את מקום‬
‫ההורה‪,‬מושא האהבה האדיפאלי‪.‬‬

‫לאירועים המתרחשים בשלב זה אין השפעה על‬ ‫‪,‬הפניית‬ ‫דחפים מיניים מודחקים‬
‫‪10-6‬‬ ‫חביון‬
‫עיצוב האישיות הבוגרת‪.‬‬ ‫אנרגיה ללמידה‪.‬‬

‫לאירועים המתרחשים בשלב זה אין השפעה על‬ ‫אינטימיות מינית וסיפוק מופנית‬ ‫קשיי החיים‬ ‫אברי‬ ‫‪10‬‬ ‫גניטאלי‬
‫המין‬
‫עיצוב האישיות הבוגרת‪.‬‬ ‫כלפיי בן ‪ /‬בת הזוג למען התרבות‬
‫במקום לסיפוק עצמי‪.‬‬

‫תסביך אדיפוס‬

‫‪15‬‬
 ‫הילד מגלה אהבה עזה לאם שבאה לידי ביטוי בפנטזיות אירוטיות ורצון לכבוש את האם‪ .‬פנטזיות אלה‬
‫לא יכולות להתממש בגלל שהאב עומד בדרך‪ .‬הילד רוצה לסלק את אביו מהדרך(אני אתחתן עם אמא‬
‫ואבא ילך לצבא)‪.‬‬
‫הילד מפתח חרדת סירוס שזה הפחד שאביו ידע על הרצון שלו וייקח ממנו את מקור ההנעה שלו (איבר‬
‫המין) בנוסף‪ ,‬הילד חושש מכך יותר בגלל שהוא רואה כי לבנות אין פין והוא מסיק כי הן בעונש ולקחו להן‬
‫אותו‪ .‬התסביך הזה נפתר ע"י הזהות עם התוקפן‪ -‬הילד מבין כי הוא "גבר" מה שאומר שגם לו תהיה‬
‫אשה ולכן מזדהה עם האב‪.‬‬
‫תסביך אלקטרה בהתחלה הילדה קשורה לאם אך כאשר היא מגלה שאין לה פין היא מאשימה אותה‬
‫האם בכך‪.‬וכועסת עליה‪ .‬הילדה נקשרת לאב והיא מדמיינת שהאב יכניס אותה להריון‪,‬היא מאמינה‬
‫שההריון יהווה תחליף לפין ויעניק לה מעמד שווה אצל אביה‪.‬‬
‫פסיכופתולוגיה‬
‫‪ .‬סוג‬ ‫פתולוגיה נוצרת כשהאני לא מסוגל להתמודד כראוי עם קונפליקטים ועם החרדה שהם מעוררים‬
‫הפתולוגיה שתיווצר תלוי ביחסי הכוחות שבין הסתמי‪ ,‬האני והאני‪-‬העליון‪.‬‬
‫נוירוטי ‪ -‬אני הנאבק בסתמי ‪ .‬האני מדחיק את הפנטזיות ללא‪ -‬מודע ומאפשר ביטוין רק לאחר‬
‫שעברו עיוות‪.‬‬
‫פסיכוטי ‪ -‬אני הנכנע לסתמי ‪ .‬האני נוטש את תפקידו כמתווך בין הסתמי למציאות ומפנה את‬
‫כל האנרגיה לשירות הסתמי ‪ .‬התנהגות האדם הפסיכוטי יהיו ע "פ התהליכים הראשוניים‬
‫בלבד‪ ,‬נראה כחסר הגיון ומטורף‪.‬‬
‫פרוורטי ‪ -‬אין קונפליקט בין האני לסתמי מכיוון שהאדם נשאר ילדותי ‪ .‬הפנטזיות באות לידי‬
‫ביטוי ללא כל עכבות מהאני‪ .‬סיפוק מיני ע"י צפייה בחלקי גוף וחשיפת אברי גופו לזולת‪ .‬קיבעון‬
‫בשלב הגניטלי בו האדם מוצא סיפוק מיני בגופו במקום לחפש סיפוק במגע עם בן זוג‪.‬‬
‫תביעותיו של אני‬ ‫הסימפטום הנוירוטי (הנוירוזה) נוצר במקרים שבהם האני אינו מצליח להתמודד עם‬
‫עליון נוקשה ומעניש‪ .‬ולכן האני יעוות דחפים‪/‬רגשות‪/‬מחשבות שהאני העליון מסרב לקבל‪ .‬העיוות מתבטא‬
‫בהתנהגותו של הנוירוטי הכפייתי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬נטילת ידיים כפייתית ‪ .‬זהו ביטוי מעוות של דחפים מיניים ‪ .‬הסימפטום הכפייתי ‪ ,‬נטילת הידיים ‪,‬‬
‫משרת שתי מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬ע"י מנגנון הביטול נטילת הידיים מטהרת ממחשבות מלוכלכות‪.‬‬
‫‪ .2‬ע"י מנגנון התקה‪ ,‬הידיים הופכות להיות אובייקט מיני ונטילתן התכופה היא פעילות‬
‫מינית מוסווית‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬האדם גם מבטל את המשאלה המינית האסורה וגם מספק אותה בו זמנית‪.‬‬
‫לשלב שבו התרחש הקיבעון ‪ .‬רחיצת ידיים כפייתית‬ ‫במצבי לחץ האדם ייסוג לצורות סיפוק האופייניות‬
‫מבטאת נסיגה לשלב האנלי שבו סיפוק הדחף קשור בתכנים של לכלוך‪.‬‬
‫מטרת הטיפול ושיטותיו‪:‬‬

‫‪16‬‬
‫פרויד סבר כי בכדי להבין את האדם עלינו למצוא כלים שיעברו את מחסום הלא מודע ויאפשרו לנו גישה‬
‫אל העולם המסתתר בו ‪ .‬הגישה ללא מודע הכרח ית גם לצורך הטיפול בפתולוגיות בכלל ‪ ,‬ובנוירוזות‬
‫בפרט‪ .‬הטיפול נועד להעלות את הקונפליקט לרמת המודע ולאפשר מציאת פתרון טוב יותר מהדחקה‬
‫המביא בחשבון כי הפתרון הקודם שלווה בחרדה לא היה מוצלח וכי האני התחזק בעזרת הטיפול ויכול‬
‫כעת להציע פתרונות אלטרנטיביים‪.‬‬
‫אסוציאציות חופשיות‬ ‫‪.1‬‬
‫לומר בקול רם כל שעולה בדעת ‪ ,‬ללא כל ניסיון לבקר את מחשבותיו ‪ ,‬גם אם הם נשמעים מגוחכים ‪/‬‬
‫‪/‬רגשות‬ ‫חסרי היגיון ‪ /‬בסתירה למוסכמות החברה ‪ .‬ההנחה היא שתהליך זה יחשוף מחשבות‬
‫מודחקים שחשיפתם תסייע בפתרון בעייתו הנפשית‪.‬‬
‫ניתוח חלומות‬ ‫‪.2‬‬
‫תולדה של שיטת האסוציאצי ות החופשיות‪ .‬פרויד הבין כי החלומות והאסוציאציות הקשורות להן הם‬
‫מקור מידע חשוב על הדינמיקה של האישיות‪ .‬פרויד גרס כי לחלום שני תפקידים עיקריים‪:‬‬
‫תפקיד ביולוגי – שומר על מהלך השינה מגירויים פנימיים וחיצוניים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תפקיד נפשי – החלום מאפשר הגשמת משאלה לא מודעת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החלום אינו מקרי ‪ /‬טריוויאלי וכדי להבין את משמעותו יש לחדור מבעד ל תוכן הגלוי (החלום שאנו‬
‫מדווחים עליו ) ולהגיע לתוכן הסמוי (התוכן המסתתר מאחורי הביטוי המעוות הסמלי של הדחפים‬
‫הלא מודעים שמעוררים חרדה או אי נעימות )‪ .‬תהליך זה נקרא עבודת החלום ‪ .‬החלום הוא ביטוי של‬
‫הלא‪-‬מודע ומקורו בתהליכים ראשוניים ‪ ,‬הם מתוארים בסמלים ‪ ,‬אין הפרדה בין סיבה למסובב ויש‬
‫עיבוי של מושגים ותכנים ‪ .‬בתוכן הסמוי משמעויות מתהפכות והחשיבות שניתנה בתוכן הגלוי עשויה‬
‫להשתנות גם כן‪.‬‬
‫רגשות שמקורם בחוויות ילדות שהודחקו בשל‬ ‫העברה ‪ -‬המטופל חווה מחדש‬ ‫‪.3‬‬
‫הקונפליקט שעוררו ומעבירם אל המטפל‪ ,‬כאילו הוא מושא רגשות אלה‪.‬‬
‫ניתוח מקרה ‪ -‬שיטת המחקר העיקרית של התיאוריה הפסיכואנליטית כמקור להשערות‬ ‫‪.4‬‬
‫שעליהן נבנו התיאוריות וכתמיכה מחקרית לתיאוריה עצמה‪.‬‬
‫הפסיכופתולוגיה של חיי היום‪-‬יום‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫פרויד סבר כי תופעות שכיחות כמו פליטות פה ‪ ,‬שכחת שמות‪ ,‬אי יכולת להיזכר בדבר מה ‪" ,‬איבוד"‬
‫חפצים וכיוב' הנם מקור חשוב להבנת הדינמיקה של האישיות ומאששות את השערותיו התיאורטיות‪.‬‬
‫פרויד שיער כי כשלים אלו הם בעצם דחפים מודחקים הממשיכים לפעול ושואפים לפורקן אך באים‬
‫לידי ביטוי רק בעקיפין מכיוון שהם עומדים בסתירה למציאות ולמוסכמות החברתיות‪ .‬הם מצויים בלא‬
‫מודע ונובעים מאי הצלחתם של מנגנוני הגנה לעצור לגמרי את התפרצות הדחפים הלא מקובל‪.‬‬
‫‪ ‬פליטת פה ‪ -‬ביטוי למחשבה ‪/‬משאלה לא מודעת ‪ ,‬שהאדם לא הצליח‬
‫להדחיקה לגמרי‪.‬‬
‫‪ ‬שכחה של שמות‪/‬מקומות ‪ -‬נובעת בד"כ במישרין מפעולתו של מנגנון‬
‫ההדחקה‪ ,‬המבקש למנוע היווצרות רגשי אשם‪/‬חרדה‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫‪ ‬היסח ההנחה ‪ -‬כשאדם אינו יכול למצוא חפץ שהניח בעצמו במקום‬
‫מסוים‪ .‬בשל סיבות שהאדם אינו רוצה להודות בקיומן‪.‬‬
‫התיאוריה של פרויד‪ :‬הערכה‪ ,‬ביקורת ומחקר אמפירי‬
‫‪ ,‬התנהגותם מוכתבת ע "י דחפים לא רציונליים ‪,‬‬ ‫פרויד האמין שבני אדם הם נטולי חופש פעולה ורצון‬
‫‪.‬‬ ‫‪ .‬כדי להבין בני אדם יש לחקור אותם בשלמותם‬ ‫ולסביבה כמעט אין השפעה על אופי התפתחותם‬
‫אישיותם נקבעת בלידה ובילדות‪ ,‬ויכולתם להשתנות מזערית‪ .‬מטרת התנהגות האדם היא להפחית דחף‪.‬‬
‫התנהגות זו מוכתבת מפנימיותו של האדם ולא כתגובה לגירויים חיצוניים ‪ .‬הטבע האנושי לדעת פרויד‪,‬‬
‫ידוע וניתן לחקירה ‪ .‬נגד התיאוריה של פרויד הופנתה ביקורת בגלל מרכזיותם של אינסטינקט המין‬
‫וגורמים תורשתיים והתעלמותה מגורמים סביבתיים ‪ .‬גם תפיסתו הפסימית של פרויד לגבי טבע האדם‬
‫והנחתו שהאדם מונע רק ע"י רצון להפחית דחף שנויים במחלוקת‪.‬‬
‫סייגים הופנו כלפי התיאוריה בעיקר בהקשרה האמפירי ‪ ,‬מונחיה לא מוגדרים באופן אופרציונלי ‪ ,‬קשה‬
‫‪ ,‬היא אינה ניתנת להפרכה ‪ ,‬ושיטות החקירה שלה ‪,‬‬ ‫לבחון השערות הנגזרות ממנה בצורה אמפירית‬
‫המבוססות בעיקר על דיווחי נבדקים‪ ,‬אינן מהמנות ותקפות‪ .‬יש הגורסים כי שיטת הטיפול הפסיכואנליטית‬
‫אינה יעילה יותר משיטות אחרות שהן קצרות‪ ,‬וחסכניות יותר‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה האנליטית של יונג (ממשיכו של פרויד)‬
‫ככל שהמשיך לעסוק בלא‪ -‬מודע‪ ,‬יונג התקשה לקבל את הקביעה של פרויד כי כל נוירוזה‬
‫נובעת ממניעים מיניים ‪ .‬המושג הפרוידיאני "ליבידו" לא התקבל על דעתו כהסב ר לאישיות‪.‬‬
‫הוא הגיע למסקנה כי חיי הנפש יונקים את תכניהם לא רק מהלא מודע האישי שהוא עולמו‬
‫מהלא‪-‬מודע הקולקטיבי המורכב מתכנים משותפים לאנושות‬ ‫הייחודי של האדם אלא גם‬
‫לאורך ההיסטוריה המעצבים את חיינו הנפשיים‪.‬‬

‫מבנה האישיות‬
‫הלא מודע הקולקטיבי‬
‫"בני האדם פועלים בהשפעת ההיסטוריה של המין האנושי "‪ .‬מבנה הכולל את כל החוויות‬
‫שהצטברו במשך דורות של קיום הגזע האנושי‪ ,‬לרבות ההיסטוריה של המין האנושי‪ ,‬ונשארו‬
‫כעקבות זיכרון במוח האדם‪ .‬על הלא מודע הקולקטיבי בנויים האני והלא מודע האישי‪ .‬הלא‪-‬‬
‫מודע הקולקטיבי מורכב מארכיטיפים רבים (דימויים של אובייקטים או ערכים שהאנושות‬
‫חוותה)‪ ,‬כמו‪ :‬לידה‪ ,‬גיבור‪ ,‬ילד‪ ,‬אמא‪ ,‬אלוהים וכדומה‪.‬‬
‫הלא מודע האישי‬
‫"‪ .‬התוכן המנטלי שאינו מעניינו של המודע ‪ ,‬או‬ ‫"בני האדם פועלים בהשפעת חוויות העבר ומימוש מטרות העתיד‬
‫נשכח מהמודע אך אפשר להעלותו למודע ‪ ,‬נשמר בלא‪ -‬מודע האי שי‪ .‬יונג סבר‪ ,‬בניגוד לפרויד‪ ,‬כי הלא מודע האישי‬
‫אינו רק מאגר של חוויות העבר ‪ ,‬אלא הוא מבנה מורכב ‪ ,‬שעניינו בעבר ובעתיד כאחד ‪ .‬הוא האמין שבני אדם ניחנו‬
‫גם ב"ראייה קדימה " לעתיד‪ ,‬וכי הם פועלים בהשפעת חוויות העבר וגם לשם מימוש מטרות עתידיות ‪.‬‬
‫ארכיטיפים מרכזיים‪:‬‬

‫‪18‬‬
‫צל ‪ -‬החצי האפל באישיותנו‪ ,‬מכיל רגשות ויצרים פרימיטיביים‪ .‬סמליו המיתולוגיים כוללים שדים‪ ,‬מפלצות‬
‫ורשע‪.‬‬
‫פרסונה‪ -‬המסכה שהפרט מאמץ כלפי החברה ‪ ,‬תוצר פשרה בין אישיותו של היחיד לדרישות החברה‬
‫בעבר ובהווה‪.‬‬
‫אנימה ‪ -‬החלק הנשי המצוי באישיות הגבר ‪ ,‬האנימה של כל גבר קובעת א ת יחסו לנשים בחייו ולצדדים‬
‫ה"נשיים" שלו‪.‬‬
‫אנימוס ‪ -‬החלק הגברי המצוי באישיות האישה ‪ ,‬האנימוס של כל אישה קובע את יחסה לגברים במהלך‬
‫חייה ולצדדים ה"גבריים" שלה עצמה‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫הדינמיות של האישיות‬
‫יונג ראה את האישיות כמערכת אנרגיה התלויה בעולם החיצון לשם סיפוק צרכיה ‪ .‬הנחת‬
‫היסוד שלו‪ ,‬בדומה לפרויד‪ ,‬היתה כי האישיות פועלת ע"י אנרגיה פסיכית המשמשת לסיפוק‬
‫הצרכים הביולוגיים ‪/‬המולדים‪ ,‬ולסיפוק הצורך בפעילויות תרבותיות ורוחניות ‪ .‬לעומת זאת ‪,‬‬
‫יונג לא הסכים עם מושג הליבידו ולא ראה בו אנרגיה מינית ‪ ,‬אלא אנרגית חיים כללית ‪,‬‬
‫שהיא מקור כל התהליכים הנפשיים ובהם חשיבה ורגש‪.‬‬
‫טבלת טיפוסי אישיות בהמשך‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫העמדה‬ ‫העמדה המוחצנת‬ ‫סוגי תפקודים‬
‫פסיכולוגיים‬
‫המופנמת‬ ‫עניין האדם מופנה לסביבה‪ .‬גורמים חיוצוניים‬
‫עניין האדם‬ ‫מכוונים את התנהגותו‪ .‬אימוץ הקוד המוסרי‬
‫מופנה לעמנו‪.‬‬ ‫של החברה‪.‬‬
‫גורמים‬
‫סוביקטיביים‬
‫מנחים את‬
‫פעולתו‪.‬‬
‫המופנם החושב‬ ‫המוחצן החושב‬ ‫חשיבה‬
‫תכונות ‪:‬תיאוריטיות ‪,‬אינטלקטואליות וחוסר‬ ‫תכונות‪ :‬אוביקטיביות ‪,‬נוקשות ‪,‬קרירות ‪ .‬פותר‬
‫מעשיות‪.‬אינטלקטואל העסוק במופשט‬ ‫בעיות ע"י האינטלקט ומתחשב באובייקטים‬
‫ובבנית תיאוריות ‪ .‬מתעלם מהיבטים‬ ‫חיצוניים‪ .‬נאבק למען אמיתות אוניברסליות‬
‫מעשיים של חיי היום יום ונוטה לדרוש‬ ‫ואוביקטיביות ‪.‬‬
‫פרטיות רבה ‪.‬‬

‫המופנם הרגשי‬ ‫המוחצן הרגשי‬ ‫רגש‬

‫תכונות‪ :‬תשקנות‪,‬ילדותיות ‪,‬ואדישות‪ .‬לא‬ ‫תכונות‪ :‬בולטות בסיביה וחברותי ות‪ .‬מחפש‬
‫מגלה עניין בתחושותיהם ‪/‬רגשותיהם של‬ ‫הרמוניה עם העולם החיצוני ‪,‬חשיבתו נדחקת‬
‫אחרים‪ .‬מתנשא מעט‪ .‬ממעט לגלות את‬ ‫מאחורי מעטה של תגובות רגשיות דרמטיות ‪.‬‬
‫רגשותיו‪.‬‬

‫המופנם התחושתי‬ ‫המוחצן התחושתי‬ ‫תחושה‬

‫תכונות‪ :‬פסיביות רוגע ואמנותיות ‪.‬‬ ‫תכונות‪ :‬מציאותיות‪,‬חושניות ‪,‬ועליזות‬
‫התרשמותו הסובירטיבית מאירועים‬ ‫מחפש חוויות תחושתיות חדשות ‪,‬מדחיק כל נטייה‬
‫מכתיבה את התנהגותו (קיצונית בד "כ)‬ ‫לדאגה עצמית ומעדיף קשב רגעי לגירוי חיצוני ‪.‬‬
‫עלול להתרחק מקשר עם הזולת ‪.‬‬ ‫נוטה להסתגל היטב למציאות ‪.‬‬

‫המופנם האינטואיטיבי‬ ‫המוחצן האינטואיטיבי‬ ‫אינטואציה‬

‫תכונות‪ :‬מיסטיות‪,‬חולמניות ומקוריות ‪.‬‬ ‫תכונות‪:‬מעוף‪,‬גמישות ויצירתיות ‪ .‬נוטה להחליט‬
‫נטייה לחוסר עניין במציאות הממשית אלא‬ ‫החלטות ללא מחשבה מודעת ‪,‬אך פתרונותיו‬
‫רק בסיפוק רצונותיו ‪.‬כמו האמן המוזר או‬ ‫טובים בד"כ‪ .‬תבונתו נשענת על הלא מודע‬
‫הגאון המשוגע‪.‬‬ ‫הקולקטיבי‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫מחקר אמפירי‬
‫התיאוריה של יונג עוסקת ברובה במושגים ‪ /‬מורכבים מיסטיים וקשים להגדרה אופרציונלית ולמחקר‪.‬‬
‫מחקרים שנערכו במסגרתה נגעו בעיקר בטיפוסי אישיות ובממד המוחצנות‪ -‬מופנמות‪.‬‬
‫הערכה וביקורת‬
‫יונג שינה את התיאוריה הפסיכואנטליקאית והוסיף לה חידושים חשובים‪ .‬הראשון שדיבר על הצורך‬
‫בהגשמה עצמית ככח המניע את האדם‪.‬בניגוד לפרויד שגרס כי ‪ 5‬השנים הראשונות לחיי האדם הן‬
‫המפתח להבנת עולמו כבוגר‪ ,‬יונג טען כי לכל אדם חבלים המושכים אותו אל עתיד ייחודי‪ .‬התפתחותו‬
‫של האדם נמשכת כל ימי חייו‪ .‬תכלית החיים היא להגיע לייחודיות ולפיתוח עצמי הממזג בקרבו את כל‬
‫מרכיבי האישיות‪ .‬ע"פי יונג האדם נמצא בתנועה לקראת משהו שלם יותר ואינו עסוק רק בהגנה עצמית‬
‫מפני יצרים ודחפים אפלים החזקים ממנו‪ ,‬כפי שגרס פרויד‪.‬‬
‫רעיון הלא מודע הקולקטיבי הנו חדשני‪ .‬עם השנים הדגיש יונג את ההיבט הרוחני שבקיום האנושי‬
‫והתיאוריה שלו הפכה מעורפלת‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה האינדיבדואלית של אדלר‬
‫המחלוקת בין פרויד לאדלר מתמקדת בשאלה מה מניע את האדם? עפ"י פרוד חיפוש ההנאה וסיפוק‬
‫האינסטינקטים של מין ותוקפנות הם המניעים לכל ההתנהגויות האנושיות‪ .‬אדלר התנגד להשקפה זו‬
‫וטען ‪ ,‬כי חייו של האדם מתמקדים בחתירה לשלמות ‪ ,‬ולעליונות המעניקות לו חירות ומשחררות אותו‬
‫מתחושות אין האונים והנחיתות הטבועות בו‪ .‬השחרור והשלמות מושגים ע"י היחסים החברתיים ‪ ,‬שכן‬
‫האדם הוא יצור חברתי מטבעו‬
‫‪ -‬אינדיבידואל האדם הוא ישות מושלמת‪ ,‬הוליסטית שאין להתייחס למרכיביה בנפרד‪.‬‬
‫המניע העיקרי בחיים הוא הרצון להגיע לשלמות‪.‬‬
‫האדם הוא בריאה יצירתית‪ ,‬בעלת חופש בחירה ‪.‬‬
‫אין להסביר ‪ /‬להבין התנהגות אנושית במנותק מהסביבה החברתית‪.‬‬
‫התנהגות האדם הנה עפ"י תפיסתו הסובייקטיבית את המציאות‪.‬‬
‫אדלר גרס ‪ ,‬כי תחושת הנחיתות (תסביך נחיתות) הוא אוניברסאלי וכל הילדים נולדים עם‬
‫הידיעה כי הם חסרי אונים ‪ ,‬חלשים ותלותיים ביחסיהם עם המבוגרים השולטים בגורלם‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הילד נמצא במצב של מינוס בראשית חייו‪ .‬מה שמעורר בו לפתוח במאבק לכל‬
‫החיים כדי להתגבר על תחושת הנחיתות זה להתנתק מתלות ולהשיג עליונות דומה לזו של‬
‫המבוגר‪ .‬כלומר ‪ ,‬לצאת ממצב של מינוס לפלוס‪.‬‬
‫המאבק לעליונות כתהליך דו שלבי ‪-‬אדלר‬
‫‪ .1‬הילדים חשים נחיתות לעומת המבוגרים שמסביבם‪(.‬חוסר ביטחון)‬
‫‪ .2‬כתוצאה מכך נוצר מאבק לעליונות‪(.‬מאבק לעצמאות ופיצוי על תחושת הנחיתות)‬
‫אדלר הבין כי גילויי עליונות אינם אלא מסיכה להסוואת הנחיתות אשר בנוסף מרמזים על‬
‫תפיסת האדם את עצמו כנחות‪ .‬בני אדם מציבים לעצמם מטרות בדיוניות שהגשמתם‬
‫מצביעה על שליטתם בחייהם כלומר ‪ ,‬המאבק לעליונות היא בעצם חתירה להגשמה עצמית‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫אותה מטרה הופכת להיות המטרה הסופית שאליה מתנקז כל הישג‪ ,‬מחשבה ‪ ,‬פעולה‬
‫‪,‬פנטזיה במהלך החיים‪ .‬אדלר מדגיש את היצירתיות של האדם המאפשרת לו למצוא דרכים‬
‫להתגבר על נחיתותו להגיע לעליונות ‪ /‬הגשמה עצמית ‪ /‬עצמאות בכוחות עצמו‪ .‬מכאן נבין‬
‫שלאדם יש חופש בחירה וסגנון החיים שלו נובע מהעצמי היצירתי שלו‪.‬‬
‫בניגוד לפרויד ‪ ,‬שהדגיש את דחפי המין ‪ ,‬התוקפנות ‪ ,‬הלא מודע והדטרמניזם‪ ,‬הדגיש‬
‫אדלר את המודעות ‪ ,‬החתירה לשלמות ולעליונות‪ ,‬את הגורם החברתי ואת חופש הבחירה‪.‬‬

‫עניין חברתי וסגנון חיים‬

‫אדלר רואה את אדם כיצור חברותי באופיו ושדחפים חברתיים הם המניעים אותו‪ .‬האדם‬
‫מעורבות חברתית זו והעניין החברתי הנם כשרים –הבריא ‪ ,‬נוטה לדאוג לרווחת הזולת‬
‫מולדים והם האמצעי למאבק לשלמות ולעליונות‪ .‬לעומת זאת ‪ ,‬האדם הנוירוטי ‪ ,‬אינו‬
‫מתמקד בזולת אלא רק בעצמו‪ ,‬ברכישת ביטחון ועצמאות‪ ,‬ובעליונות אישית‪.‬‬
‫ניתן לראות כי כל בני האדם חותרים לעליונות ‪ ,‬אך הדרכים להגשמת שאיפה זו רבות ‪ ,‬יש‬
‫המפתחים את כושרם השכלי ויש המנסים להשיג שלמות פיזית‪ .‬הבדלים אלה משקפים‬
‫הבדלים בסגנון החיים שלהם‪ .‬סגנון החיים הנו תוצר של האישיות היוצרת ‪ ,‬הנוטה להתגבר‬
‫על התחושה הפרטית של אותו אדם על הנחיתות‪ .‬מטרה שאדם מציב לעצמו הנה מטרה‬
‫שלו‪.‬‬
‫האדם כאדם פעלתן הוא מה שהוא עושה מעצמו‪ .‬אדלר סבר כי הזיכרונות הראשוניים של‬
‫הפרט מילדותו הם אחד האמצעים החשובים ביותר לעמוד על סגנון חייו משום שהם בעלי‬
‫משמעות מיוחדת דווקא משום שהם נגישים לתודעה‪.‬‬
‫אדלר סבר כי אפשר לאבחן את סגנון חייו של האדם עפ"י מיקומו במשפחה‪.‬‬
‫הילד הבכור ‪ -‬נולד ראשון ונהנה מיתרונות של ילד יחיד‪ .‬הוא זוכה למירב תשומת הלב עד‬
‫שנולד עוד ילד‪ .‬כתוצאה הוא מנותק מתנתק באם ופונה לאב‪.‬הילד מרגיל את עצמו לבידוד‬
‫ועצמאות‪ ,‬הוא לומד לשרוד לבד ‪ ,‬ללא תלות בתשומת הלב ובחיבה של אחרים‪ .‬ילדים‬
‫בכורים נוטים לגלות עניין מיוחד בעבר ‪ ,‬מעריצים את העבר ופסימיים לגבי העתיד‪.‬‬

‫‪23‬‬