‫סיכום תולדות‬

‫ארצות הברית‬
‫● הגירה‬
‫● מבנה הממשל‬
‫● החוקה והכרזת העצמאות‬
‫● מלחמת אזרחים‬
‫● מקארתיזם‬
‫● מאבק השחורים למען זכויות במאה ה‪20-‬‬
‫● המשבר הכלכלי הגדול‬
‫● התפיסה הבדלנית‬
 ‫ההגירה לארהב‬
‫סיבות‬
‫◄ מניע כלכלי‬
‫יותר סיכוי לקבל אדמות‪ ,‬לפתוח דף חדש בארץ האפשרויות‪ ,‬לאחר שאיבדו את הפרנסה‬
‫והקרקעות שלהם באירופה בעקבות המהפכה התעשייתית‬
‫◄ מניע דתי‬
‫הנרי ה‪ 8-‬הכריז על שינויים בכנסייה והממשל רדף אחרי מי שהתנגד לשינוי‪ .‬הם ברחו מהרדיפה‬
‫הדתית של בית המלוכה האנגלית‬
‫◄ מניע פוליטי‬
‫באנגליה היה מאבק בין המלוכה לפרלמנט על הגבלת כוחו של המלך‪ .‬אזרחים שנרדפו בגלל הדעות‬
‫שלהם חיפשו מקום שקט ובטוח עם זכויות מהשלטון‪ .‬בארהב הייתה אפשרות למימוש עקרונות‬
‫החירות ושיטת הממשל הדמוקרטי‬

‫◄ ארץ האפשרויות‬
‫שטח עצום‪ ,‬קרקע פורייה ובתולה‪ .‬הרבה מקומות עבודה לכל כישרון ויוזמה‪ .‬נוצרת אווירת חירות‬
‫ושוויון הנותנת לכולם הזדמנות לחיות בכבוד‬

‫מאפייני המהגרים‬
‫◄ שכבות נמוכות‪ -‬בלי הרבה כסף ורכוש‪ ,‬קיוו לממש את החלום האמריקאי ולחיות בכבוד‬
‫◄ עיסוק בחקלאות‪ -‬הקימו חברה שמבוססת על חקלאות‬
‫◄ התמודדות עם אזורי הספר‪ -‬כנגד כל איתני הטבע‪ ,‬פיתח את האתוס האמריקאי (חלוציות‬
‫ויוזמה‪ ,‬שגשוג חומרי‪ ,‬כוח הםרט לעבור כל מכשול‪ ,‬עצמאות והזדמנות להשפיע לכל‬
‫אחד)‬

‫מושבות הדרום‬
‫ורגיניה‪ ,‬מרילנד‪ ,‬קרוליינה וגורגיה‬
‫‪-‬דייג‪ ,‬משרפות‪ ,‬בתי מלאכה ומפעלים ‪-‬אחוזות חקלאים עם עבדים‬
‫שחורים‬
‫‪-‬אין צמיחה של ערים או התפתחות‬
‫של מעמד בינוני רחב‬
‫אתוס הפרשים‪-‬‬
‫‪-‬שכבת אליטה שעבדו בשבילה‬
‫ולכן לא ראתה בעבודה ערך‬
‫‪-‬המטרה היא לשחרר את האליטה‬
‫מדאגות הפרנסה‪ ,‬כדי שתוכל‬
‫להתעסק בתרבות‪ ,‬ספורט והשכלה‬
‫מושבות‬
‫הקימו ‪ 13‬מושבות בחוף המזרחי של אמריקה‬
‫מושבות המרכז‬ ‫מושבות הצפון‬
‫ניו אינגלנד‪ ,‬מסצוסטס‪ ,‬רוד איילנד‪ ,‬פנסילבניה‪ ,‬דלאוור‪ ,‬ניו יורק וניו גרזי‬ ‫מדינות‬
‫קונטיקט וניו המפשייר‬
‫ייצוא וסחר‪ -‬טקסטיל‪ ,‬דייג‪ ,‬ספנות‬ ‫עיסוק‬
‫‪-‬מוכרים את התוצרת החלקאית‬ ‫ובנקאות‬
‫לאנגליה‬
‫הקווקרים‪-‬‬ ‫הפוריטנים‪-‬‬ ‫זרמים‬
‫‪-‬פתיחות דתית שמשכה מתיישבים‬ ‫‪-‬נוצרי נאמן נוהג ביושר ועסקיו‬
‫מכתות דתיות שחשו נרדפים להגר‬ ‫מצליחים‬
‫לפנסיבניה‬ ‫‪-‬מי שלא קיבל את מרותם גורש‬
‫מהמושבה (רוד איילנד)‬
‫המיקום הדמוגרפי השפיע על הכלכלה שהשפיעה על הפוליטיקה‬
‫האמריקאי החדש על פי קרווקר‬
‫◄ אדם חודש שנוצר מנישואי תערובת‬
‫◄ מאמין בערך החירות‬
‫◄ משאיר את עברו מאחור ומקבל עליו את הזהות החדשה‬
‫◄ בעל מימוש עצמי‬
‫◄ חלק מאומה המבוססת על יכולות האזרחים‬
‫◄ הופך מחסר תועלת לאזרח פעיל‬
 ‫כור ההיתוך‪ -‬דה קרווקר‬
‫האמריקאי החדש‪ -‬לשכוח מהעבר וליצור זהות חברתית חדשה שתועיל לאומה‪ ,‬והיות חלק פעיל‬
‫ממנה‬

‫גישת ההטמעה‪ -‬מאיו סמית'‬

‫הטמעת המהגרים החדשים והתבוללותם בתרבות ובחברה האמריקאנית השולטת בעזרת‪:‬‬
‫◄ שגשוג כלכלי‪ -‬לגרום להם להצליח כדי שירגישו שהם מסוגלים לחקות את סגנון ורמת‬
‫החיים סביבם‬
‫◄ מוסדות פולטיים‪ -‬הזדמנות להיבחר ולבחור בחופשיות‬
‫◄ השפה האנגלית‪ -‬משמשת ככוח מאחד ומנתקת אותם לחלוטין מעברם‬
‫◄ נישואי תערובת‪ -‬על מנת לנתק אותם לחלוטין ממוצאם‬

‫פלורליזם חברתי‪ -‬קלאן‬

‫אין על המהגרים הכרח ליצור חברה אחידה‪.‬‬
‫האמריקאיות מבוססת על הרמוניה בין קבוצות אתניות תחת מסגרת דמוקרטית פוליטית אחת‪.‬‬
‫לכל קבוצה יש לממש את יבודותיה האתניים ‪" -‬חיה ותן לחיות"‬
‫מתנגד לשיטת ההטמעה‬

‫◄ ב‪ 1942‬מחוקקים חוק שמגביל את ההגירה‪ -‬קובע אחוז מסויים של מהגרים שיכולים לבוא‬
‫מכל מדינה‬
 ‫מבנה הממשל‬
‫◄ עד ‪ 1736‬הייתה "ההזנחה המבורכת"‪ -‬המושבות קיבלו אוטונומיה בתנאי פנים‬
‫◄ באותה שנה אנגליה לא הייתה במצב כלכלי טוב בעקבות מאבקים פנימייה והיא החליטה‬
‫לגבות מיסים מהמושבות‬
‫◄ המושבות מבקשות בתמורה למיסים ייצוג בפרלמנט הבריטי ואנגליה מסרבת אס היא‬
‫מוותרת על המיסים‬

‫בעצם‪..‬‬

‫האמריקאים חשו תחושת גיבוש וגאווה‪( .‬כוח הנובע מקיפוח)‬ ‫מחאה החלה והבריטים נכנעו↤‬
‫‪ -‬הבריטים לא הגיעו ומצאו מרד‪ ,‬הם הביאו עליהם את המרד!‪-‬‬

‫אירועים שמציתים את האלימות‬

‫‪ -1770‬טבח בוסטון‬
‫מלחמת שלג שיוצאת משליטה וחיילים בריטים הורגים ‪ 5‬אמריקאים‬
‫◄ לא הוגן שהבריטים לא מטפלים בחיילים‬

‫‪ -1773‬מסיבת התה של בוסטון‬

‫האמריקאים מייבאים תה לבריטים ע"פ בקשתם‪ .‬האמריקאים מחרימים אותו וזורקים אותו לים‬
‫◄ גורם נזק כלכלי לבריטים‬
‫◄ האמריקאים מרגישים חוזק‬

‫‪ -1776‬ארה"ב מוקמת (הצהרת העצמאות)‬

‫‪ -1781‬סוף מלחמת העצמאות (עם בריטניה)‬

‫הכרזת העצמאות‬
‫‪ -‬הצהרת כוונות‬
‫‪ -‬הזכויות הטבעיות שמגיעות לכל אדם‬
‫‪ -‬חובת השלטון לשמור עליהן‪ ,‬ואם לא‪ -‬הוא יוחלף‬
‫‪ -‬הכרזה על מדינה עצמאית ומנותקצ מבריטניה‬
‫‪ -‬הזכות לחיים‪ ,‬חירות ורדיפת האושר‬
‫★ חסר זכויות נשים‪ ,‬דמוקרטיה מלאה ושחרור עבדים‬
‫★ אין לה מעמד חוקתי מחייב‬
 ‫תקופת הקונפדרציה‪1782-1776 -‬‬
‫בעיות עיקריות‬
‫‪ .1‬קושי בהחלטת החלטות‪ -‬קושי להגיע להסכמה של ‪ 9‬מתוך ‪13‬‬
‫‪ .2‬ניהול מדיניות החוץ והפנים‪-‬לא מסוגלים לסדר סכסוכי סחר‪ ,‬להחזיר את החוב הלאומי‬
‫וקביעת הגבולות‪ .‬הם לא הצליחו לרסן מתיישבים לבנים אל השטחים האינדיאנים‬
‫‪ .3‬קושי להשליט סדר ולסייע למדינות שצריכות עזרה‪ -‬אין משאבים לסייע או סמכות‬
‫להשליט סדר כלל מדינתי‬

‫מבנה הממשל‪ -‬הרשויות‬

‫הרשות המבצעת‬ ‫הרשות השופטת‬ ‫הרשות המחוקקת‬

‫הנשיא>> סגן הנשיא>> שרים‬ ‫בית המשפט העליון‪ -‬שופטים‬ ‫קונגרס‪ -‬סנאט‪ +‬בית נבחרים‬
‫פרוגרסיביים‪ +‬שמרניים‬

‫הנשיא‪-‬‬ ‫‪-‬מכהנים עד פרישתם לגמלאות‬ ‫‪-‬כל חוק מצריך אישור מ‪ 2‬הבתים‬

‫‪-‬מפקד עליון של הצבא‬ ‫‪-‬יכול לפסול חוק (לא מהחוקה)‬ ‫‪-‬הטלת מיסים ואישור תקציב‬
‫‪-‬ממנה לבד את השופטים‬ ‫‪-‬בית דין עליון לערעורים מדיניים‬ ‫‪-‬כניסה למלחמה‬
‫בבהמ"ש‬ ‫‪-‬לשופטים דעות מנוגדות מהנשיא‬ ‫‪-‬הדחת הנשיא‬
‫‪-‬וטו בקונגרס אם יש ‪2:3‬‬

‫‪-‬נבחר ע"י האלקטורים (שבחרו‬ ‫סנאט‪-‬‬

‫הציבור)‬ ‫‪ 100‬אנשים‪ 2 -‬מכל מדינה‬
‫‪ 4-‬שנים‬ ‫‪ 6‬שנים‬
‫ממונים ע"י מושלי המדינות‬

‫בית הנבחרים‪-‬‬
‫‪ -438‬נציגים ביחס לגודל המדינה‬
‫שנתיים‬
‫נבחרים ע"י הציבור‬
 ‫החוקה‬
‫התנסות‪ -‬מאי ‪1787‬‬
‫אישור‪ -‬עד יוני ‪ 1788‬אישרו ‪ 9‬מדינות‬
‫חשיבות אוניברסלית‪ -‬השבת הקניין והסכמתן של יחידות רבות שמעניקה למדינה את הזכות‬
‫לפעול‬

‫בעיות בכתיבת החוקה‬

‫◄ החלוקה בין הממשל המרכזי לבין המדינות‬
‫כולם הסכימו שיש להקים שלטון מרכזי אבל הם פחדו שעוצמת יתר תפגע באוטונומיה של‬
‫המדינות‬
‫◄ מידת השיתוף של העם בשלטון‬
‫האמינו שהעם צריך לנהל את המדינה על פי שיפוטה ושהבחירות למוסדות השלטון יהיו ישירות‬
‫מהעם (הנשיא יבחר ישירות ע"י העם)‪ .‬אבל חלק פחדו שבחירות ההמון חסר השכלה שהולך‬
‫שולל אחרי נטיית ליבו יבוא על חשבון ערכים דמוקרטיים (חירות‪ ,‬שוויון)‬
‫◄ ניגוד אינטרסים בין המדינות הגדולות לקטנות‬
‫המדינות הקטנות פחדו שהייצוג בבית הנבחרים ביחס לגודל הדמוגרפי יפגע באינטרסים שלהן‪,‬‬
‫והמדינות הגדולות פחדו שייצוג ללא קשר לגודל הדמוגרפי יפגע באינטרסים ובזכויות שלהם‬
‫(בשביל זה יש את הסנאט)‬
‫◄ בעיית העבדות‬
‫הדרום מבוסס על העבדים השחורים בחוות הכותנה‪ .‬הצפון המתועש פיתח השקפה יותר נאורה‬
‫וליברלית וראה בעבדות כמוסד פגום מוסרית ואנושית‪ .‬האם החוקה תגן על המוסד או תמצא דרך‬
‫ביניים לאפשר את קיומו?‬
‫◄ התחשבות בגודל האוכלוסייה‬
‫יש הרבה עבדים שחורים בדרום והם מהווים חלק גדול מהאוכלוסייה אבל אין להם קול וייצוג‪-‬‬
‫האם יש למנות אותם גם?‬
 ‫הפשרה הגדולה‬
‫כוללת בתוכה ‪ 3‬פשרות‬
‫‪ .1‬הייצוג‬
‫הקונגרס יורכב משני בתים‪ -‬בית הנבחרים והסנאט‪ .‬בבית הנבחרים הייצוג יהיה יחסי לגודל‬
‫הדמוגרפי ובסנאט יהיו ‪ 2‬נציגים לכל מדינה‬
‫‪ .2‬כוח הבחירה‬
‫יתרון למדינות הקטנות בבחירת הגוף המבצע (הנשיא)‪ -‬מספר האלקטורים כולל את מספר‬
‫הנציגים בקונגרס ובסנאט ביחד מה שמעניק משקל נוסף למדינות הקטנות ביחס לגודלן‬
‫‪ .3‬העבדות‬
‫שלוש פשרות‪-‬‬
‫◄ עובד שיברח לאדוניו יוחזר אליו גם אם ברח למדינת חירות‬
‫◄ סחר העבודים יופסק בשנת ‪1808‬‬
‫◄ לכל עבד יהיה ⅗ קול בבחירות ‪ -‬איזון מספר האוכלוסייה‬

‫עקרונות היסוד של החוקה‬

‫‪ .1‬פדרליזם‬
‫ממשל מרכזי בעל סמכות בתחומים שונים על כל שטח ואוכלוסייתה של ארה"ב וממשלי מדינות‬
‫בעלות סמכות על שטח ואוכלוסייתה של מדינה מסויימת‬

‫אחראיות הממשל המדיני‬ ‫אחריות הממשל המרכזי‬

‫חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬תחבורה פנימית‪ ,‬פלילי‬ ‫חוץ וביטחון‪ ,‬מטבעות‪ ,‬ערך המטבע‪ ,‬דואר‬
‫תקשורת בארהב וגביית מיסים‬

‫◄ לכל אזרח יש שתי אזרחויות‪ -‬פדרלית ומדינית‬

‫◄ הפדרליזם מתמודד עם ההבדלים בין המדינות (עבדות‪ ,‬זכות בחירה‪ ,‬עונש מוות‪,‬‬
‫נישואים גאים‪ ,‬הפלה)‬
‫◄ וגם לשמר חיי קהילה יחודיים לכל מדינה המקובלים על תשוביה וגם להוות מדינה חזקה‬
‫כלפי חוץ ויכולה לשמור על שלום ויציבות פנים‬
 ‫מגילת זכויות האדם‪ 10 -‬התיקונים הראשונים של החוקה‬
‫‪ .1‬הגבלת כוח הקונגרס למסד דת‪/‬פולחן בעזרת הפרדת דת ומדינה (חופש הדת‪ ,‬הביטוי‪,‬‬
‫ההתאספות)‬
‫‪ .2‬הזכות לאזרחים לשאת נשק‬
‫‪ .3‬שיכון אנשי צבא בעת שלום‬
‫‪ .4‬שמירה על זכויות משפטיות של אזרחים (צו חיפוש)‬
‫‪ .5‬הזכות להליך משפט הוגן‬
‫‪ .6‬הזכות למינוי חבר מושבעים‬
‫‪ .8+ .7‬דאגה לזכויות המשפטיות של הפרט‬
‫‪ .9‬הגנה על הזכויות הכתובות בחוקה‬
‫‪ .10‬הגבלת הממשל הפדרלי שיוכל לקבוע ולפעול רק ע"פ מה שנתון לו במסגרת החוקה‬
 ‫מלחמת האזרחים‬
‫פרצה ב‪ 1861‬ונגמרה ב‪ 4( 1865‬שנים)‬
‫גורמים‬
‫‪ .1‬פיצול חברתי‪ -‬תרבותי‬
‫בצפון עיור מתקדם‪ ,‬השכלה וליברליזם‪ ,‬תפיסה תרבותית דמוקרטית הרואה במוסד העבדות‬
‫כפגם מוסרי באנושות‪ ,‬ובדרום יש הצדה לעבדות והוא מבוסס על חקלאות ועבדות עם ‪ 3‬שכבות‬
‫עיקריות‬
‫‪ .2‬מחלוקות כלכליות‬
‫לצפון היה יותר כוח בממשל הפדרלי והוא החליט להטיל מכס על יבוא מוצרים מאנגליה‪ .‬הדרום‬
‫שהתבסס על מכירת חומרי גלם לאנגליה ויבוא מוצרי גמורים מהם נפגעו מהמכס‪ -‬הימסים‬
‫התאימו לכלכלת הצפון ופגעו בדרום (קיפוח)‬
‫‪ .3‬זכויות המדינות מול הממשל הפדרלי‬
‫הממשל הפדרלי נשלט ע"י הצפון והדרום הרגיש קיפוח כאשר הוא ביטל‪ /‬הציב חוקים הנוגדים‬
‫את האידיאולוגיה והאינטרסים שלו‪.‬‬

‫‪ .4‬תוואי מסילות הברזל לקליפורניה ‪1854‬‬

‫כל צד רצה שהמסילה תעבור אצלם (איפה שהרכבת עוברת‪ -‬מתפתח)‪ .‬סנטור מאילנוי מציע את‬
‫"חוק קנזס‪ -‬נברסקה"‪ -‬הרכבת תעבור בצפון וקנזס נברסקה יהפכו למדינות עבדות (יחזק את‬
‫ההשפעה והכוח של הדרום)‪ ,‬ובנוסף כל מדינה שתצטרך לאיחוד תוכל לבחור אם היא עבדות או‬
‫חירות (מבטל את מיזורי)‬
‫‪ .5‬קריסת פשרות פוליטיות‬
‫הצפון גדל דמוגרפית ולכן הופר האיזון בין הצפון לדרום בבית הנבחרים‪ -‬הביא לקריסת שתי‬
‫פשרות גדולות‪ -‬פשרת מיזורי ‪ 1820‬והפשרה הגדולה ‪1850‬‬

‫פשרת מיזורי ‪1820‬‬

‫ב‪ 1818‬מיזורי ומיין רצו להצטרף לאיחוד‪ .‬עלה קונפליקט כי לא רצו להפר את האיזון (‪11‬‬
‫עבדות ו‪ 11‬חירות)‬
‫לבסוף בפשרה צורפה מיין כחופשית ומיזורי כעבדות‪.‬‬
‫בנוסף הוחלט שבכל המדינות שמצפון לקו מייסון דיקסון (‪ )1767‬תאסר בה העבדות‪ ,‬חות‬
‫ממיזורי‬
‫בוטלה ע"י "קנזס נברסקה"‪ -‬היא נוגדת לחוקה‪ -‬אסור לפגוע בקניין האזרח ועבדים הם‬
‫קניין ולכן איסור על עבדות פוגעת בזכויות הקניין‪.‬‬
 ‫‪ .6‬דרד סקוט ‪1857‬‬
‫עבד ממיזורי שעבר עם אדונו לאילנוי (בצפון)‪ .‬כשאדונו מת הוא דרש את שחרורו המיידי‬
‫מאלמנתו כי עכשיו הוא תושב מדינה חופשית‪ .‬בית המשפט העליון קבע ברוב של ‪ 6/3‬שהימצאו‬
‫על אדמה חופשית לא משחררת אותו מעבדות‪ ,‬וגם הוא עבד ולכן הוא רכוש ולא אזרח אז אין לו‬
‫זכות לתבוע בכלל‬
‫‪ .7‬האלימות שהציתה את המלחמה‬
‫לאחר חוק קנזס נברסקה‪ ,‬מתנגדי העבדות התנגדו באלימות (גון בראון והטבח בבעלי העבדים)‪.‬‬
‫בקנזס הוקמו שני ממשלים מנוגדים והקונפליקט על לתמוך או לא בעבדות לווה בנשק ואלימות‬
‫‪ .8‬מערכת מפלגתית חדשה ‪1854‬‬
‫מפלגה חדשה קמה לצד הדמוקרטים והוויגים‪ -‬הרפובליקנים (בראשות לינקולן)‬
‫לינקולן נבחר ב‪ 1860‬והיה מתנגד גדול לעבדות‪ .‬הוא זכה בכל מדינות החירות ואויבו זה בכל‬
‫האלקטורים של הדרום‪.‬‬

‫‪ 11‬מדינות דרום פרשו והקימו את הקונפדרציה (איחוד מדינות הדרום)‬

‫לינקולן ראה בזה כמרד וב‪ 1861‬יזם צבא ארצות הברית את המלחמה נגד מדינות הקונפדרציה‬
‫(מלחמת האזרחים)‬
 ‫דרכי השיקום של הדרום‬
‫◄ בתחום החברתי כלכלי‬
‫מעמד השחורים‪" -‬שווה אבל נפרד"‪-‬‬
‫‪ .1‬חוקי ג'ים קרואו‬
‫● אדם שחור לא יקבר בחלקה של לבנים‬
‫● לא ידרש מאישה לבנה לטפל במחלקה‪/‬חדר עם שחורים‬
‫● לא יישא אדם לבן אישה שאינה לבנה‬
‫● ספר שחור לא יספר נשים לבנות‬
‫● אין החלפת ספרים בין ביה"ס שחור ללבן‬

‫‪ .2‬הצפון עוזר לעבדים המשוחררים‬

‫דור שלם של עבדים משוחררים‪ -‬חסרי השכלה ויחסי אדם‪ .‬הם לא יצליחו להתקדם וימצאו את‬
‫עצמם בעבודות "העבדות החדשה" (מנשקים‪ ,‬שרתים‪ ,‬פועלים ועוד)‪.‬‬
‫● הוקמו לשכות חינוך והשכלה להכשרה מקצועית למורים‬
‫● אנשי הצפון עברו לדרום כדי ללמד את השחורים זכויות משפטיות ואזרחיות‬
‫ולעזור להם להקים קהילה עצמאית‬
‫● לשכת עבדים משוחררים‪ -‬דאגה להאכיל ולכלכל אותם‬

‫◄ בתחום החוקתי‬
‫‪ .1‬התיקון ה‪1865 - 13‬‬
‫ביטל ואסר קיום עבדות בכל רחבי ארה"ב‬

‫‪ .2‬התיקון ה‪1868 - 14‬‬

‫כל מי שנולד‪ /‬התאזרח ואפשר לשפוט אותו הוא אזרח ארה"ב‪ .‬אין לקחת להם‪ /‬אותם כרכוש או‬
‫לקחת להם את החירות והזכויות שלהם בלי הליך משפט הוגן‬

‫‪ .3‬התיקון ה‪1870 - 15‬‬

‫זכות ההצבעה שווה לכולם‪ .‬היא אינה תישלל‪ /‬תוגבל בגלל גזע‪ /‬צבע עור‪ /‬אם היו עבדים בעבר‬
 ‫מאבק השחורים למען שוויון זכויות במאה ה‪20-‬‬
‫אחרי מלחמת האזרחים יצאו ‪ 4M‬עבדים שקיוו לשוויון זכויות‪ ,‬שגשוג וחירות‪.‬‬
‫סיבות לחוסר שוויון אחרי מלחמת האזרחים ועד לאמצע המאה ה‪20-‬‬
‫◄ סיבות כלכליות‬
‫העבדים חסרי השכלה‪ ,‬הכשרה מקצועית‪ ,‬רכוש ואדמה‪ .‬הם נאלצו להישאר אצל בעלי העבדים‬
‫שהלוו להם מזון‪ ,‬מקום מגורים ואמצעי מחייה‪.‬‬
‫◄ סיבות אזרחיות‬
‫הצבא הצפוני שאכף את חוקי החירות והשוויון לשחורים‪ ,‬עזב והצפון הזניח את הדרום והגזענות‬
‫חזרה‪ .‬הדרום מצא דרכים חוקיות ולא חוקיות לאפלייתם של השחורים ולהנצחת הפערים‪.‬‬

‫גורמים להתחזקות המאבק‬

‫‪ .1‬במלחמת העולם השנייה השחורים לחמו לצד הלבנים על אידיאלים של חירות ושוויון מול‬
‫הנאצים‪.‬‬
‫‪ .2‬הדימוי של ארה"ב במלחמה הקרה‪-‬‬
‫ארה"ב הציגה את עצמה כנציגת הדמוקרטיה וזכויות האדם ולכן לא הייתה יכולה להרשות‬
‫לעצמה התנהגות גזענית‪.‬‬
‫‪ .3‬תהליך הדה קולוניזציה‪-‬‬
‫ארה"ב נקלעת למלחמת קוריאה ומלחמת וייטנאם ולא מצליחה להביס את העמים האסייאתים‪.‬‬
‫זה מעמיד בפסק את עליונות של האדם הלבן ומשפיע ישירות על המודעות למצב השחורים‪.‬‬
‫‪ .4‬הגירה פנימית של האוכלוסייה השחורה‪-‬‬
‫לאחר מלחה"ע ה‪ 2‬השחורים מהגרים לערי הצפון והאוכלוסייה הופכת לנראית לעין וההבדלים‬
‫ברמות החיים בולטים וגלויים‬

‫פעילות הרשות הפדראלית לקידום השוויון‬

‫‪" -1954 .1‬בראון נגד מחלקת החינוך של טרפוקה"‬
‫לינדה בראון‪ ,‬ילד שחורה בקנזס שהייתה צריכה ללכת רחוק מאוד לביה"ס לשחורים כשסמוך‬
‫אליה היה בי"ס ללבנים‪ .‬אביה וה‪ NAACP‬עתרו לביהמ"ע על המצב‪ .‬ביטלו את חוקי ג'ים קרואו‬