‫אפריל ‪2019‬‬

‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫המחלקה לספרות‪ ,‬לשון ואמנויות‬

‫העיסוק בגאולה ופיוס עם זיכרו ות השואה‬

‫בקול וע הישראלי בש ות התשעים והאלפיים‬

‫עבודה סמינריונית בקורס ניצולי השואה בקולנוע הישראלי ‪10551 -‬‬

‫מגיש‪ :‬פליקס גרבר‬

‫ת‪.‬ז‪308868595 .‬‬

‫מנחה‪ :‬ד"ר ליאת שטייר לבני‬

 ‫תוכן ע יי ים‬
‫פתח דבר ‪3 .................................................................................................................................‬‬
‫‪ .1‬מבוא ‪4 ..................................................................................................................................‬‬
‫‪ .1.1‬זיכרון ושכחה של השואה ‪4 .................................................................................................‬‬
‫‪ .1.2‬זיכרון השואה בקרב יצולים וב י משפחותיהם ‪6 ....................................................................‬‬
‫‪ .1.3‬השואה בקול וע הישראלי‪ :‬ייצוגים‪ ,‬רטיבים ותמות ‪8 ............................................................‬‬
‫‪ .2‬יתוח הסרט "החטאים" ‪11 ......................................................................................................‬‬
‫‪ .2.1‬דור ראשון ‪11 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ .2.2‬דור ש י ‪12 .......................................................................................................................‬‬
‫‪ .2.3‬ייצוגי שכחה ‪13 ................................................................................................................‬‬
‫‪ .2.4‬ייצוגי זיכרון ‪14 ................................................................................................................‬‬
‫‪ .2.5‬יתוח סצ ה ראשו ה ‪15 ......................................................................................................‬‬
‫‪ .2.6‬יתוח סצ ה ש ייה‪16 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬יתוח הסרט "שם רדף" ‪17 ......................................................................................................‬‬
‫‪ .3.1‬דור ראשון ‪17 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ .3.2‬דור ש י ‪18 .......................................................................................................................‬‬
‫‪ .3.3‬ייצוגי שכחה ‪19 ................................................................................................................‬‬
‫‪ .3.4‬ייצוגי זיכרון ‪20 ................................................................................................................‬‬
‫‪ .3.5‬יתוח סצ ה ראשו ה ‪21 ......................................................................................................‬‬
‫‪ .3.6‬יתוח סצ ה ש ייה‪22 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .4‬יתוח הסרט "היה שלום פיטר שוורץ" ‪23 ....................................................................................‬‬
‫‪ .4.1‬דור ראשון ‪23 ...................................................................................................................‬‬
‫‪ .4.2‬דור ש י ‪24 .......................................................................................................................‬‬
‫‪ .4.3‬ייצוגי שכחה ‪25 ................................................................................................................‬‬
‫‪ .4.4‬ייצוגי זיכרון ‪25 ................................................................................................................‬‬
‫‪ .4.5‬יתוח סצ ה ראשו ה ‪26 ......................................................................................................‬‬
‫‪ .4.6‬יתוח סצ ה ש ייה‪27 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .5‬סיכום ומסק ות ‪28 ..................................................................................................................‬‬
‫רשימת מקורות ‪30 ......................................................................................................................‬‬
‫פילמוגרפיה ‪31 ...........................................................................................................................‬‬
 ‫פתח דבר‬
‫עבודה זו מבקשת לבחון כיצד הקול וע הישראלי מתייחס לשכחה וזיכרון של אירועים שהתרחשו בתקופת‬
‫השואה או מיד לאחריה ואשר השפיעו על דור ה יצולים וב י משפחותיהם‪ .‬על מ ת לבחון זאת‪ ,‬א תח את‬
‫העיסוק בסודות ובזיכרון השואה כפי שהם באים לידי ביטוי בשלושה סרטים בחרים‪" :‬החטאים" )אבי‬
‫שר‪" ,(2016 ,‬שם רדף" ) יצה גו ן‪ (1989 ,‬ו"היה שלום פיטר שוורץ" )יעל ראוב י‪ .(2013 ,‬בשלושת הסרטים‬
‫יש ו עיסוק באופן שבו יצולי שואה וב י משפחותיהם מתעמתים ומתמודדים עם הזיכרו ות והסודות‬
‫המתגלים להם‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬הסרטים עוסקים בשאלות ה וגעות להשפעת האירועים על החיים‬
‫המשפחתיים וכיצד אלו מהווים עבור ב י המשפחה הזדמ ות לגאולה אישית והשלמה עם העבר‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הסרטים אף עוסקים ביחסים אותם מפתחים צאצאיהם של יצולי השואה לחוויות השואה‪ ,‬מתוך ה יסיון‬
‫להבין את החוויה לעומקה ואת ההשפעות על חיי המשפחה‪.‬‬

‫העבודה תהיה ב ויה מפרק סקירת ספרות העוסק בזיכרון ושכחה של השואה‪ ,‬האופן שהדבר בא לידי‬
‫ביטוי אצל יצולים וב י משפחותיהם וכן‪ ,‬כיצד הדבר מתקיים בקול וע ישראלי עלילתי ותיעודי‪ .‬על מ ת‬
‫לבצע הלימה בין ה ושא ה חקר לבין ספרות המחקר‪ ,‬אערוך מחקר איכות י ובו אבצע יתוח של שלושת‬
‫הסרטים המוזכרים מעלה‪ ,‬תוך התמקדות בארבעה מוטיבים מרכזיים המופיעים בהם‪ :‬ייצוגים של ב י‬
‫הדור הראשון‪ ,‬ייצוגים של ב י הדור הש י‪ ,‬ייצוגי שכחה וייצוגי זיכרון‪ .‬כמו כן‪ ,‬אבצע יתוח של שתי סצ ות‬
‫בחרות מכל סרט‪ ,‬בהן אתמקד ב יתוח הטקסטים המילוליים‪ ,‬הטקסטים החזותיים והמוטיבים הטכ יים‬
‫וכיצד אלו מדגישים את ה ושא בתוך ההקשר ה בחן‪ .‬יתוח סמיוטי של המסרים ואופן הצגתם יאפשר‬
‫להצביע על ה רטיבים השו ים המב ים את הסיפור האישי והמשפחתי בעלילות הסרטים ואופן‬
‫ההתייחסות של גיבוריהם לשכחה וזיכרון השואה‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫‪ .1‬מבוא‬
‫‪ .1.1‬זיכרון ושכחה של השואה‬
‫מדי ת ישראל והשואה קשורות זו בזו‪ .‬שתיהן מהוות את השבר הקיומי מן הצד האחד ואת המפ ה‬
‫הלאומי מן הצד האחר‪ ,‬בקורות חייו של העם היהודי‪ .‬משום כך‪ ,‬השואה הפכה למרכיב מרכזי בתפיסת‬
‫השייכות הלאומית של יהודים בישראל וברחבי העולם וה צחת הזיכרון זוכה באופן מסורתי וטבעי‬
‫לקו צ זוס רחב בקרב העם היהודי‪ .‬אחת מהסיבות המרכזיות המסייעות לתהליך הה צחה עוצה בעדותם‬
‫של יהודים רבים בישראל וברחבי העולם‪ ,‬אשר חוו את מאורעות השואה באופן ישיר ) יצולי שואה( או‬
‫באופן עקיף )קרובי משפחה של יצולי שואה(‪ .‬מתוקף היותה של מדי ת ישראל מדי ת הלאום של העם‬
‫היהודי‪ ,‬זיכרון השואה הפך עם הש ים לפעולה חשובה ולחלק בלתי פרד מהתרבות הישראלית‪ .‬הדבר‬
‫ביטא את החובה המוסרית וההיסטורית שחש הציבור בישראל‪ ,‬בכל ה וגע לשימור זיכרון זוועות השואה‬
‫והעיסוק בה בתרבות הישראלית ביטא חלק מחובה זו‪.‬‬

‫על מ ת ל תח את האירוע התרבותי בהקשרו הרחב‪ ,‬אציג תחילה את החשיבות הקיימת בפעולת הזיכרון‬
‫הקולקטיבי‪ ,‬כמרכיב חשוב בזיכרון השואה‪ .‬הלבוואקס )‪ (Halbwachs, 1980‬ציין במאמרו‪ ,‬כי מאורעות‬
‫העבר מהוות תשתית לתרבות זיכרון בהווה‪ ,‬אך הדבר מותאם לצרכיו של הזוכר באמצעות שלוש‬
‫פרקטיקות‪ .‬הראשו ה‪ ,‬זיכרון אוטוביוגרפי – מסתמכת על האירועים שהתרחשו ו חוו על ידי החווה אותם‪.‬‬
‫הש ייה‪ ,‬זיכרון קולקטיבי – הזיכרו ות שהועברו לדורות הממשיכים‪ .‬השלישית‪ ,‬זיכרון היסטורי – האופן‬
‫שבו העבר סופר ותואר על ידי היסטוריו ים‪ .‬האלבוואקס מדגיש כי לרוב זיכרון תפסת כפעולה של‬
‫האי דיבידואל וככזו‪" ,‬היא רחוקה מעי יהם של הכלל" )‪ .(Halbwachs, 1980, 37‬עם זאת‪ ,‬האלבווקס‬
‫מציין כי לעתים אין זה אפשרי שלא לחלוק זיכרו ות אישיים עם השאר‪ ,‬זאת משום חלוקת הזמן‪ ,‬המרחב‬
‫והמשמעות ה ית ת לאירוע הזיכרון בעי י החברה )‪.(Halbwachs, 1980‬‬

‫משום שזיכרו ן הוא תופעה חברתית‪ ,‬כל תופעת היזכרות רתומה תמיד ברשת משמעויות‪ ,‬כאשר אלו מהוות‬
‫בפ י עצמן תופעה מרכזית בחברה בה היא מתרחשת‪ .‬בר און )‪ (2000‬ציין כי זיכרון קולקטיבי למשל‪,‬‬
‫מתייחס לאופן בו חברי הקהילה הזוכרת‪ ,‬אשר לא כחו באירוע ההיסטורי ואי ם יכולים 'לזכור' אותו כפי‬
‫שארע בדיוק‪ ,‬למדו אודות האירוע והזיכרון שלו כפי שמסופר להם מבוסס על גורמי ידע שרכשו מגורמים‬
‫מעצבי זיכרון )בר און‪ .(2000 ,‬הזיכרון בממדיו האי דיבידואלי והקולקטיבי‪ ,‬מסייעים לפרט לחוש כי "אי ו‬
‫לבד" באקט הזיכרון עצמו‪ .‬מכאן‪ ,‬זיכרון קולקטיבי מבטא את צורך כפול‪ ,‬אשר מצד אחד מעגן את‬
‫החוויה האי דיבידואלית ומצד ש י‪ ,‬מסייע לאדם להעביר את החוויה לפרטים אחרים בחברה‪ ,‬כחלק‬
‫מה ורמות הערכיות והתרבותיות שלה‪.‬‬

‫קודה וספת עליה מצביע בר און ובהמשך להשקפתו של הלבוואקס‪ ,‬מתארת את אירועי העבר השמורים‬
‫בזיכרו ה של חברה‪ ,‬כמי שמעידים על הצורך ביציקת ערכים אל תוך תחושת הזהות הקולקטיבית ועל ידי‬
‫כך‪ ,‬להפוך את החברה לחברה ייחודית )בר און‪ .(2000 ,‬אלו תורמים מידה רבה לזיכרון הקולקטיבי של‬
‫החברה ושטייר )‪ ,(2014‬אשר געה אף היא ב קודה זו‪ ,‬ציי ה כי הזיכרון הקולקטיבי מתבסס ברובו על‬
‫הצורך לבחור את האירועים ההיסטוריים בבירור רב‪ ,‬כיוון שמטרת הזיכרון הקולקטיבי בסופו של דבר‬
‫היא לשרת אי טרסים שו ים של הקבוצה ובתוכם‪ ,‬פוליטיים‪ ,‬חברתיים וחברתיים )שטייר‪ .(2014 ,‬יצירת‬
‫זיכרון קולקטיבי המשותף לפרטים בחברה‪ ,‬מהווה בסיס ליסודה של חברה המזוהה עם עברה ומסייע‬
‫ליצירת תחושת שייכות )‪ (Halbwachs, 1980‬ו יתן לראות זאת כאפשרות לספק לדורות הצעירים‪ ,‬אשר לא‬
‫חשפו לאירועי העבר‪ ,‬יכולת להכיר את ההיסטוריה על כל היבטיה‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫קודה זו מובילה למסק ה וספת‪ ,‬אשר לפיה זיכרון קולקטיבי מוב ה בעזרת מיסודו של ' רטיב‪-‬על'‬
‫המספר את סיפור החברה‪ .‬בר און )‪ (2000‬מציין כי זיכרון קולקטיבי מוזן מש י מקורות עיקריים‪ :‬הצרכים‬
‫בהב יית זהות קיבוצית וה חיות רטיב‪-‬על דומי טי בחברה )בר און‪ .(2000 ,‬וי יצקי‪-‬סרוסי )‪ (1998‬מוסיפה‬
‫כי הזיכרון הקולקטיבי שואב את זכות קיומו מתוך השימוש ה רחב בתרבות ובהיסטוריה המזוהה עם‬
‫החברה ובעזרתם הוא מספר את החוויות ומעבירן הלאה )וי יצקי‪-‬סרוסי‪ .(1998 ,‬טע תה של וי יצקי‪-‬‬
‫סרוסי מאפשר לראות את השואה כ רטיב‪-‬על המתקיים בתרבות הישראלית ולו ערך רב בהיסטוריוגרפיה‬
‫הלאומית של העם היהודי ודרכה הוא מביא לתודעת ההווה את הסיפור ההיסטורי אותו היא מספרת‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬השואה תפסת כסוכן תרבות שאי ו רק מ ציח את סיפורי המאורעות‪ ,‬אלא אף מח ך את הדורות‬
‫הבאים באשר להתרחשותם‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬וי יצקי‪-‬סרוסי מוסיפה כי הזהות הלאומית‪-‬ציו ית מוב ית דרך‬
‫הזיכרון הקולקטיבי וסיפור השואה מוב ה בתוכו‪ ,‬בעיקר משום הצורך להשפיע על ההווה ולקשר אותו עם‬
‫העבר )וי יצקי‪-‬סרוסי‪.(1998 ,‬‬

‫עם זאת‪ ,‬לצד פעולות זיכרון השואה והצורך להסתכל עליהן כמי שבו ות את החברה הישראלית ואת‬
‫הסיפור המלווה אותה בהיסטוריה המשותפת‪ ,‬יתן לראות בספרות המחקר עמדות המ ציחות תפיסות‬
‫מ וגדות ש טמעו בציבור‪ .‬שפירא )‪ (1996‬ציי ה כי בדומה להיסטוריו ים שו ים‪ ,‬גם היא ראתה בשואה‬
‫אירוע ש שכח מהתודעה הלאומית ובעשורים הראשו ים שלאחר תום מלחמת העולם הש ייה‪ ,‬השואה לא‬
‫טלה חלק במרכיבי הזהות הישראלית‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬השואה הודרה מהמרחב הציבורי והעיסוק בה דחק‬
‫אל שולי השיח )שפירא‪ .(1996 ,‬מקומה של השואה בשיח הלאומי‪-‬ציו י בחן לא מעט בפרספקטיבות‬
‫מ וגדות ולאו דווקא בש ות קיומה של מדי ת ישראל‪ ,‬אלא גם באותן הש ים שהפרידו מש ות התרחשותה‬
‫לבין הש ים שלאחר הקמת מדי ת ישראל‪.‬‬

‫תהליך זה סייע למיצובן של עמדות אשר הובילו לוויכוח אודות זיכרון השואה ובין היתר גם ליצירתן של‬
‫תפיסות מ וגדות למה שא ו מכירים כיום‪ ,‬לפיהן השואה היא מאורע שפגע ברעיון הציו י‪ .‬בר און )‪(2000‬‬
‫ציין בהקשר זה את המהפכה הציו ית‪ ,‬אשר מרגע כי ו ה חוללה מהפך בתחום הזיכרון הקיבוצי של‬
‫החברה היהודית והציעה להתוות עקרו ות חדשים לפיהם יש לעדכן את הזהות הקולקטיבית של העם‬
‫היהודי )בר און‪ .(2000 ,‬וי יצקי‪-‬סרוסי )‪ (1998‬מוסיפה כי בש ים שטרם הקמת המדי ה‪ ,‬הת ועה הציו ית‬
‫הקפידה להבליט אירועים היסטוריים בעלי ממד של גבורה‪ ,‬יותר מאשר אירועים תבוסת יים והשואה‬
‫בי יהם‪ .‬הב יית הזהות הציו ית התמקדה בהבלטתם של אירועים כגון‪ ,‬מרד בר כוכבא‪ ,‬קרב מצדה וקרב‬
‫תל‪-‬חי והציגה אותם כסיפורי גבורה המתארים יותר מכל את הלך רוחו של היהודי החדש‪ .‬לעומתם‪,‬‬
‫סיפורים ה וגעים לתקופת הגלות עברו תהליך שכחה שיטתי )וי יצקי‪-‬סרוסי‪ (1998 ,‬ויתכן כי הסיבה עוצה‬
‫בכך שעיצוב זיכרון מסוים‪ ,‬הצריך לעתים בהשכחה מכוו ת של זיכרון אחר )שטייר‪ .(2014 ,‬וי יצקי‪-‬סרוסי‬
‫הוסיפה עוד כי הזיכרון והשכחה של השואה הובלטו בגישתה של הת ועה הציו ית ולצד אירועים שאותם‬
‫היא בחרה להדגיש ובאמצעותם את הקשר המתחדש של היהודי החדש למולדתו ההיסטורית‪ ,‬מ היגי‬
‫הת ועה בחרו להדיר מהשיח את כל מה שסימל את הגלותיות ואירועים שסימלו את תקופת הגלות עלמו‬
‫מההיסטוריוגרפיה המתחדשת כלא היו‪ ,‬בעיקר משום שהם היוו יגוד מוחלט לרעיון הציו י )וי יצקי‪-‬‬
‫סרוסי‪.(1998 ,‬‬

‫‪5‬‬
 ‫‪ .1.2‬זיכרון השואה בקרב יצולים וב י משפחותיהם‬
‫זיכרון השואה תפס לעתים כאלמ ט המעצב את חייהם של מי שהיו שם וחוו אותה על בשרם‪ .‬יתן לה יח‬
‫כי ישראלים ויהודים רבים חשים כי השואה סופרה לא מעט ולצד פעולות שימור כטקסי זיכרון‪ ,‬רבים‬
‫יודעים לספר סיפור או ש יים אודות השואה‪ .‬בתוך כך‪ ,‬סיפורים אלו יצאו מפיהם של אלו שחוו את‬
‫השואה באופן ישיר ושהיו שם בכדי לספר‪ .‬ואכן‪ ,‬רבים מהם מספרים את הסיפור האישי ומדברים את‬
‫טראומת השואה‪ ,‬דבר שקרוב לוודאי אי ו קל לשמיעה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬תיעוד זיכרו ותיהם של יצולי‬
‫השואה לא התקיים באופן שכמותו א ו מכירים כיום ובעשורים הראשו ים לקיומה של ישראל רובם אף‬
‫הושתקו והתבקשו שלא לספר את האירועים עצמם‪ .‬א יטה שפירא )‪ (2003‬טוע ת בספרה "יהודים חדשים‬
‫יהודים יש ים"‪ ,‬כי העיסוק בחלום הציו י והקמת המדי ה‪ ,‬תפסו כאקט של גאולת העם היהודי‪ .‬השואה‬
‫הודחקה והוזזה הצידה‪ ,‬בעיקר משום שהיוותה אלמ ט של חורבן ולמעשה "הרסה" את השיח הציו י‬
‫שהחל להתפתח‪ .‬הזיכרון של ה יצולים תפס כזיכרון של טראומה ולא היה לו מקום בהתפתחות הרעיון‬
‫הציו י שהחל לקרום עור וגידים‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬א שים לא רצו לדבר על השואה והייתה תחושה כי יש ם‬
‫דברים חשובים יותר לדון בהם‪ ,‬דוגמת מלחמות ישראל )שפירא‪.(2003 ,‬‬

‫הדרת השואה מהשיח הציבורי תפסה כאקט שאי ו מתיישב עם הצורך להתמודד ולהתעמת עם המציאות‬
‫שהחלה לרקום עור וגידים ובהתאם לכך‪ ,‬גם בהתמודדות עם הרעיון הציו י‪ .‬שפירא געה בכך וציי ה‪ ,‬כי‬
‫היסטוריו ים רבים זעמו על הדרת השואה מהשיח הישראלי ודחיקתה אל שולי ההיסטוריוגרפיה היהודית‬
‫מהווה מעין זלזול בעולים החדשים ששרדו את זוועות השואה‪ .‬ה ושא קיבל תשומת לב ציבורית ואף‬
‫שימש את מצדדי הדיון בה גד של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון‪ ,‬אשר הזזת השואה אל מחוץ‬
‫לשיח הישראלי המתהווה היה עבורו כהשארת הטראומה מאחור ולהתמקד בב יין המדי ה היהודית‬
‫)שפירא‪ .(2003 ,‬הרמן )‪ (2011‬מוסיפה כי קודת המפ ה חלה עם פתיחת משפטו של אדולף אייכמן בש ת‬
‫‪ ,1960‬אשר סימן עבור רבים את סוף עידן ההדחקה‪ .‬סיפורי שואה החלו לקבל פומביות ו יצולי השואה‬
‫החלו להישמע בציבור‪ ,‬מה שהשפיע במידה רבה על הזיכרון הקולקטיבי והזהות הישראלית‪ .‬עדויות‬
‫ה יצולים החלו להישמע באמצעי התקשורת והרדיו הישראלי‪ ,‬אשר סיקר את המשפט הביא את זיכרון‬
‫השואה לבתיהם של הישראלים‪ .‬לפתע יצולי השואה קיבלו במה פומבית להשמעת הזיכרון האישי‪ .‬מה‬
‫שהחל כסיקור טבעי למשפט מסקרן‪ ,‬הפך לפתע לאפקט מראה עבור הציבור הישראלי בכללותו‪ .‬הרמן‬
‫מציי ת כי עדויות ה יצולים היו הבסיס למשפט ואלו סייעו במידה מוחלטת לעיצוב מחדש של דפוס זיכרון‬
‫השואה‪ .‬הרושם ש ותר משידורי הרדיו היה כה עמוק‪ ,‬עד כי רבים זכרו את העדויות ואת הפרטים שסופרו‬
‫בו מפי ה יצולים )הרמן‪.(2011 ,‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬ראוי לבחון את הזיכרון הטראומתי מהשואה במבחן תפיסת האבֵ ל והתגובה לכך‪ .‬גרץ )‪(2004‬‬
‫ציי ה בספרת את אבח תו של לה‪-‬קפרה )‪ ,(La Capra‬אשר זיהה שתי תגובות לטראומת השואה‪ .‬את‬
‫הראשו ה הוא הגדיר כתגובה מחצי ה )‪ ,(Acting out‬כלומר העבר חווה מחדש והוא מוצג ומתואר‬
‫במציאות העכשווית וזו מובילה להחצ ת תגובות רגשיות‪ ,‬כאילו מדובר בהתרחשות בת ימי ו‪ .‬על פי לה‪-‬‬
‫קפרה‪ ,‬מצב זה מדגים את העימות ש ערך עם פעולת הזיכרון וכן‪ ,‬את חוסר היכולת של האדם להתמודד‬
‫עם גודל הטראומה‪ ,‬דבר שמביא לפגיעה ברעיו ות מסוימים‪ .‬מהעבר הש י יש ה את התגובה המופ מת‬
‫יותר )‪ ,(Working through‬אשר משלימה עם הזיכרון הטראומתי ויוצרת תהליך אבֵ ל המכיר בעבר וזה‬
‫תורם לפעולת הקישור בין העבר להווה )גרץ‪ .(2004 ,‬כלומר‪ ,‬זיכרון של טראומת השואה תפס כפעולה שיש‬
‫לקבל אותה כחלק ממעגל החיים ו יתן אף לומר שדרך פעולה זו התאימה לזיכרון השואה המסורתי‬
‫והרשמי‪ ,‬זה המצוין בטקסים ובהתאמה לתפיסת "משואה לתקומה"‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫לצד ההכרה בשואה כטראומה של ממש‪ ,‬החלה לחלחל בציבור הישראלי ההב ה כי השואה היא אירוע‬
‫טראומתי בק ה מידה לאומי‪ .‬יתן אף להגדיל ולומר כי עוצמתה הייתה כה גדולה‪ ,‬עד כי רבים התקשו‬
‫לתפוס את ממדיה ואת תיאורי הזוועה שה יצולים סיפרו‪ .‬בד בבד‪ ,‬זיכרון השואה הוכיח עד כמה הפצע‬
‫הקיים אצל יצולי השואה פתוח ופעולת הזיכרון אי ה פשוטה כלל וכלל‪ .‬עם זאת‪ ,‬השיח הגובר אודות‬
‫השואה הוביל לקיים פעולות זיכרון שו ות שהחלו להתפתח בישראל והדוגמא המשמעותית ביותר היא‬
‫ה קמתו של מרכז "יד ושם" בירושלים והפיכתו למרכז שימור זיכרון השואה החשוב ביותר )שפירא‪.(2003 ,‬‬
‫גוטל )‪ (2005‬מציי ת כי "יש ושם" התבסס על שימור זיכרון השואה של ה יצולים כמהות פעילותו‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬גוטל מצטטת יצולת שואה שתיארה את זיכרון השואה שלה ושל אמהּ כזיכרון שיש ל צור ל צח‬
‫והסירוב לדבר עליה‪ .‬הסירוב לדבר ולהיזכר באירועי השואה החל להיסדק ו יצולים רבים החלו להשתתף‬
‫בפעולות שו ות למען שימור זיכרון השואה )גוטל‪ .(2005 ,‬שפירא מוסיפה בהקשר לכך‪ ,‬כי זיכרו ות השואה‬
‫הפרטיים הפכו את השואה הע קית והבלתי‪ -‬תפסת‪ ,‬לזיכרון ש יתן להזדהות עמו ובעיקר עם אלו שחוו‬
‫זאת על בשרם )שפירא‪.(2003 ,‬‬

‫בתוך כך ובמרוץ הש ים‪ ,‬פעולות שימור זיכרון וספות החלו להתפתח ומעגל הזוכרים התרחב והכיל אף‬
‫את ב י הדור הש י‪ ,‬הם ב יהם וב ותיהם של יצולי השואה‪ .‬גוטל )‪ (2004‬תיארה זאת במאמרה ובו היא‬
‫ציי ה כי ב י הדור הש י לשואה מהווים את אחד מהמקורות הזמי ים והמידיים לזכור את האירועים‬
‫השו ים‪ .‬לעתים חלקם קיבלו את השואה כהוראה מהוריהם לזכור ולא לשכוח ולעתים חלקם הגיעו‬
‫לשימור הזיכרון‪ ,‬מתוך הדחף לעסוק בשואה ובמרכיביה הטראומתיים ביותר‪ .‬ב י הדור הש י מתוארים‬
‫כמי שאי ם עדים לשואה באופן ישיר‪ ,‬אולם חוו אותה כילדים וכבוגרים בבית‪ .‬גוטל מביאה את עדותה של‬
‫בת ל יצולת שואה‪ ,‬אשר רק בעשור השישי לחייה של אמה‪ ,‬היא חוותה מעמסה פשית שהובילה אותה‬
‫לספר לבתה את הזיכרו ות‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬גוטל מתארת את ב י הדור הש י כמי ש עים סביב זיכרון השואה‬
‫וחותרים להגיע לחקר ידיעת האמת‪ ,‬עד כדי הצורך לספר אותה מלשו ם )גוטל‪.(2004 ,‬‬

‫קודה זו ממחישה את מקומם של ב י הדור הש י כמי שמהווים סוכן זיכרון "רשמי"‪ .‬יתן להתייחס לב י‬
‫הדור הש י של השואה‪ ,‬ילדיהם של ה יצולים‪ ,‬כמי שזוכרים את אותה גם כן ומספרים את הסיפור באופן‬
‫שאי ו חותר תחת אמת האירועים‪ .‬על אף שילדי ה יצולים לא חוו את השואה באופן ישיר‪ ,‬הם מהווים‬
‫מוקד מרכזי בהתייחסות לשואה ובסיפורה‪ .‬גוטל )‪ (2004‬ציי ה כי מעורבותם בזיכרון השואה מלווה‬
‫במחויבות רבה מצדם ל ושא‪ .‬פיי )‪ (Faye, 2001‬התייחסה לכך במחקרה‪ ,‬בו היא טע ה כי סיפורי ב י הדור‬
‫הש י חשבים לסיפורי שואה מהימ ים ואף יתן להתייחס אליהם כאל סיפורים המספרים את שאירע‬
‫באמת‪ .‬פיי יוצאת גד תפיסות החותרות גד יסיון הזיכרון של ב י הדור הש י והציעה להתייחס לזיכרו ות‬
‫הללו כעדות אמיתית לכל דבר וע יין‪ .‬לדבריה‪ ,‬ב י הדור הש י אימצו את תפקיד המספר ממקור ראשון‪,‬‬
‫זאת על אף שלא חוו את השואה במישרין‪ .‬היא תיעדה במחקרה עדות של בת ל יצולת שואה וזה הוביל‬
‫אותה למסק ה המרכזית במחקר‪ ,‬כי אין להגביל את העדות של ב י הדור הש י ויש לראות בהם כמי‬
‫שמספרים את חוויות השואה ממקור ראשון )‪.(Faye, 2001‬‬

‫‪7‬‬
 ‫‪ .1.3‬השואה בקול וע הישראלי‪ :‬ייצוגים‪ ,‬רטיבים ותמות‬
‫זיכרון השואה וסיפורה בקול וע הישראלי מהווים את אחד משדות התרבות המרכזיים בתרבות‬
‫הישראלית‪ .‬חוקרים רבים געו ב ושא וטע ות שו ות עלו‪ ,‬כאשר חלקן התמקדו בביקורת על סרטי השואה‬
‫וחלקן בביקורת העולה מתוך הסרטים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין עוררין על התפיסה כי הקול וע הוא כלי חשוב‬
‫בה חלת מורשת השואה והזיכרון שלה‪ .‬טע ה כזו מופיעה במאמרן של ליפשיץ וסימן‪-‬טוב )‪ (2018‬מציי ות‬
‫כי הקול וע תפס כסוכן זיכרון חשוב ממדרגה ראשו ה וזאת משום היכולת שלו להעביר את האירועים‬
‫שהתרחשו ולהדגים אותם באופן המדמה את האמת‪ .‬השואה במקרה הזה‪ ,‬תפסה חלק חשוב מאוד בשיח‬
‫התרבותי הישראלי והקול וע היה לאחד הכלים המרכזיים שסייע בקיבוע שלה בתוך הזיכרון הקולקטיבי‬
‫)ליפשיץ וסימן‪-‬טוב‪.(2018 ,‬‬

‫ורית גרץ )‪ (2004‬תיארה כי הקול וע הישראלי אודות השואה הוזן רבות מהלך הרוח ומתפיסתה בציבור‬
‫היהודי בארץ ישראל ומאוחר יותר‪ ,‬במדי ת ישראל‪ .‬גרץ טוע ת‪ ,‬כי השתקת השואה כפי שהתרחשה‬
‫בחברה הישראלית בעשורים הראשו ים למדי ה הובילה לכך שהעיסוק בה בקול וע הישראלי הודר‬
‫משמעותית ולצד זה‪ ,‬יצר ייצוגים שו ים של השואה )גרץ‪ .(2004 ,‬שטייר‪-‬לב י )‪ (2009‬הוסיפה כי מה שטרם‬
‫לכך היה התרבות הישראלית‪ ,‬אשר העדיפה להתמקד בייצוגים של "א שי הארץ" – אותם יהודים ציו יים‬
‫שהגיעו לב ות את הארץ ולקדם אותה אל העתיד והקול וע הציו י של ימי ראשית המדי ה דאג לקדם‬
‫עמדות אלו‪ ,‬על פי ההעדפה לעסוק בקטסטרופות א ושיות כדוגמת השואה‪ .‬שטייר‪-‬לב י אף משרטטת את‬
‫הקו המ חה בין עמדות אלו לבין ההעדפה הגורפת של מ היגי היישוב עוד מראשיתו‪ ,‬באשר לייצוגים‬
‫שאותם צריך להדגיש באמצעות הקול וע‪ .‬על פי אלו‪ ,‬על "היהודי החדש"‪ ,‬העברי‪ ,‬הציו י‪ ,‬בו ה הארץ‬
‫והחסון לבלוט על פ י "היהודי הגלותי"‪ ,‬הפסיבי אשר הלך כצאן לטבח ושהיווה דימוי ל יצולי השואה‬
‫ככאלו‪ .‬בתוך כך‪ ,‬שטייר‪-‬לב י מציי ת כי הסרטים של אותה התקופה השתדלו ככל האפשר להימ ע‬
‫מעיסוק בשואה וב יצולים ואם עשו כן‪ ,‬אזי בגלל הצורך להדגיש את מקומה של ארץ‪-‬ישראל כמקום‬
‫מפלט ליהודי העולם‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬העיסוק בטרגדיה לא עמד באותו ק ה מידה לאומי המצוין ומקודם‬
‫באמצעות החי וך לרעיון הציו י )שטייר‪-‬לב י‪.(2009 ,‬‬

‫ייצוגי יצולי השואה אם כך היו רבים ומגוו ים‪ .‬שטייר‪-‬לב י עוסקת בכך רבות ומציי ת כי בקול וע של‬
‫ש ות הארבעים‪ ,‬הודגשה החלטתם השגויה של יהודי אירופה שלא לעלות לארץ‪-‬ישראל ולהי צל‪ .‬יצולי‬
‫השואה הוצגו בסרטים כמי שהיו אחראים במישרין על גורלם וחוסר שיתוף הפעולה עם הצעת ההצלה של‬
‫הה הגה הציו ית היא למעשה זו שהובילה לגודל הטרגדיה‪ .‬בקול וע הדוקומ טרי ה יצולים הוצגו כדמויות‬
‫שטחיות וחסרות כל אישיות‪ ,‬פסיביים‪ ,‬גלותיים וחסרי סממ ים עבריים‪ .‬העמדות שהוצגו בסרטים היו‬
‫מעין זלזול בטרגדיה הא ושית ש חוותה בשואה והסרטים המשיכו להדגיש את ה יגוד הבולט בין יצולי‬
‫השואה הגלותיים לבין ב י הארץ העבריים‪ .‬בקול וע העלילתי המצב היה מורכב יותר‪ .‬הקול וע אמ ם עסק‬
‫בטרגדיית השואה‪ ,‬אולם " יצל" זאת בשביל לתאר את המעבר משואה לתקומה ואת הגאולה של‬
‫ה יצולים‪ .‬לצד זאת‪ ,‬יצולי השואה הוצגו באור שלילי ומסוגר‪ .‬דמויותיהם הוצגו כמי שלא לקחו חלק‬
‫ביישוב היהודי ש ב ה ולמעשה הם חיו בתחושה כי הם טע זר בחברה‪ .‬בש ות החמישים המגמה המשיכה‬
‫והקול וע המשיך לעסוק בב יין הארץ ולהתמקד בלקח שהשואה "לימדה" את העם היהודי – מקומם של‬
‫היהודים הוא בארץ ישראל‪ .‬הם הוצגו באור שלילי לרוב והמשיכו להיות מוצגים באור בעייתי ולרוב הכילו‬
‫דימויים שליליים‪ ,‬עלובים ושבורי‪-‬רוח )שטייר‪-‬לב י‪.(2009 ,‬‬

‫אופן תיאור יצולי השואה באור שלילי העלה לא אחת דיון ביקורתי ב ושא‪ .‬ספיר‪-‬ויץ )‪ (2012‬התייחסה‬
‫לכך וחיזקה את טע תה של שטייר‪-‬לב י‪ ,‬כי הקול וע העלילתי עשה עוול ל יצולי השואה באופן הצגתם‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫תפיסות חברתיות המסו וורות מהגשמת הרעיון הציו י הזיזו הצידה כל עיסוק בשואה וה יצולים היו אלו‬
‫ששילמו את המחיר‪ .‬הקול וע העלילתי המשיך בקו הזה אף בעשורים מאוחרים יותר ובש ות ה‪ 70-‬וה‪80-‬‬
‫המשיכו להופיע על המסך דמויות סהרוריות המעורערות פשית‪ .‬על אף זאת‪ ,‬המצב בקול וע הדוקומ טרי‬
‫היה שו ה מעט והעיסוק בדמויות ה יצולים לא ע סביב דימויים שליליים )ספיר‪-‬ויץ‪ .(2012 ,‬ליפשיץ‬
‫וסימן‪-‬טוב )‪ (2018‬מוסיפות כי הקול וע הדוקומ טרי של ש ות ה‪ 40-‬וה‪ 50-‬אמ ם לא עשה חסד ל יצולי‬
‫השואה והעיסוק בשואה היה דל‪ ,‬אולם המסרים העיקריים שעלו בסרטים אלו ביססו את חיצות הקמתה‬
‫של מדי ת ישראל ומציאת פתרון מידי ליהדות העולם‪ .‬הת ועה משבר לאומי קטסטרופלי לתקומה‬
‫לאומית היוותה את הערך העיקרי ששימש את יוצרי הסרטים ועל כן‪ ,‬העיסוק בטרגדיה הא ושית כמעט‬
‫ולא קיבל תהודה מספקת )ליפשיץ וסימן‪-‬טוב‪.(2018 ,‬‬

‫על אף הטע ות שהועלו קודם לכן‪ ,‬הצגת יצולי השואה באור שו ה וא ושי יותר התקיים לאורך הש ים‪,‬‬
‫שם יתן היה למצוא סרטים שבח ו את השפעתה על האדם הבודד‪ .‬חלק יכר מן הסרטים עסקו בפצעים‬
‫שהשואה השאירה ואופן תפיסת השואה בפן האישי‪ ,‬החל מזיכרון אירועי השואה ועד השכחתם וחוסר‬
‫הרצון לעסוק בהם ברמה האישית‪ .‬ליפשיץ וסימן‪-‬טוב ציי ו סרטים דוקומ טריים כדוגמת "בדמייך חיי"‬
‫)‪" ,(1961‬עוף החול" )‪ (1972‬ו"הים האחרון" )‪ ,(1979‬אשר הביאו את קולם האישי של יצולי השואה‬
‫)ליפשיץ וסימן‪-‬טוב‪ .(2018 ,‬גרץ )‪ (2004‬מתייחסת לכך בספרת וטוע ת כי העיסוק בזיכרון הקולקטיבי פי ה‬
‫את מקומו לזיכרון הפרטי והקול וע הדוקומ טרי החל להביא את קודת המבט האישית על האובדן‬
‫והטראומה של האדם‪ .‬על פי תפיסה זו‪ ,‬הסרטים אי ם שואפים להציג מצג לאומי‪-‬ציו י ולאו דווקא באים‬
‫לעסוק בהצלחת סיפורי ההצלה‪ ,‬אלא מעמתים את הצופים עם העבר שלא ותן מ וח ומעסיק את מי‬
‫שחווה את השואה ללא הרף‪ .‬גרץ מוסיפה כי החל מש ות ה‪ 80-‬מגמה זו הלכה והתפתחה עד לכדי מתן‬
‫לגיטימציה לסיפור אישי המערער את הסיפור הלאומי‪ .‬כלומר‪ ,‬זיכרו ותיו של יצול השואה הם אישיים‬
‫והרובד האישי המודחק לעתים אבק ברוב הלאומי‪-‬קולקטיבי שמודגש בשלל פעולות זיכרון )גרץ‪.(2004 ,‬‬

‫דבר וסף עליו גרץ מצביעה הוא ההבדלים שהחלו להתקיים בקול וע העלילתי של ש ות ה‪ 80-‬וה‪ ,90-‬אשר‬
‫מתאפיין בש י סוגי קול וע המציגים את האחר‪ ,‬קול וע עלילתי מצומצם וקול וע אמביוול טי‪ ,‬לעומת‬
‫הקול וע של ש ות ה‪ 40-‬וה‪ 50-‬שמציג במרכזו את העיסוק ביהודי החדש ודוחק לשוליים את כל מה שזר‬
‫ושו ה ממ ו‪ .‬גרץ מציי ת כי קול וע שמשמר את הסטריאוטיפים השליליים‪ ,‬אך עדיין שומר על הזהות‬
‫המקובעת של הא שים ומעמיד מולם את הגבר הישראלי‪ ,‬אי ו מייצר תזוזה או מצליח ליצור מעברים בין‬
‫קבוצה אחת לש ייה‪ .‬הסרטים משמרים את הסטריאוטיפים השליליים‪ ,‬אך לא מצליחים לפרק את‬
‫הקבוצות ולא מייצרים הטרוג יות‪ ,‬כך יצול השואה עובר להיות במרכז והיהודי החדש מחליף את מקומו‬
‫בשוליים‪ ,‬אך הסטריאוטיפים שארים בגי ם‪ .‬לעומת הקול וע המצומצם‪ ,‬הקול וע האמביוול טי‪ ,‬מצליח‬
‫לפרק את הקבוצות השו ות בחברה ולייצר הטרוג יות‪ .‬סרטים אלו למעשה שברו את הדימויים‬
‫הסטריאוטיפים‪ ,‬הצליחו לייצר ערבוב וחפיפה בין הקבוצות וייצרו קול וע שהוא דו‪-‬ערכי ומורכב‪ .‬אבח ה‬
‫זו השפיע בעיקר על ייצוגי יצולי השואה בקול וע ולטע תה‪ ,‬אלו סייעו בשי וי העמדה הקול ועית כלפי‬
‫יצולי השואה‪ .‬המגמות הקול ועיות תואמות את השי ויים שחלו בתודעה הציבורית הישראלית‬
‫וההתמקדות הזו יצרה ביקורת חריפה על הממסד הקולט את יצולי השואה ואת חוסר ההכלה של‬
‫הזוועות ש אלצו לשאת )גרץ‪.(2004 ,‬‬

‫בהמשך לכך‪ ,‬יתן לראות כיצד הקול וע‪ ,‬בין אם העלילתי ובין אם הדוקומ טרי‪ ,‬היווה חלק אי טגרלי‬
‫בעיסוק הטראומתי בשואה בקרב צאצאי ה יצולים‪ ,‬דבר שהעלה את העיסוק בזיכרון ובשכחה שלה‪.‬‬
‫לושיצקי )‪ (Loshitzky, 2013‬עסקה בכך במאמרה בו טע ה‪ ,‬כי הקול וע הדוקומ טרי במידה רבה משרטט‬

‫‪9‬‬
 ‫שיח מוב ה ב וגע לזיכרון ולשכחת השואה‪ ,‬דבר המסייע לדורות הבאים לפתח לעצמם תפיסה רטיבית‪,‬‬
‫גם אם הם לא חוו את האירוע באופן ישיר )‪ .(Lushitzky, 2013‬לטע תה‪ ,‬ה טייה בעשורים האחרו ים היא‬
‫להפוך את העיסוק בשואה לעיסוק פרטי ולבחון את השפעתה על עיצוב ה רטיב האישי של ב י הדור הש י‬
‫והשלישי לשואה‪ .‬לושיצקי בחרה לעסוק בסרטים תיעודיים העוסקים בחוויותיהם של ב י הדור הש י‬
‫והשלישי לשואה וכיצד הם מתמודדים עם הזיכרון וההדחקה שלה בקרב דור ה יצולים‪ .‬לדבריה‪ ,‬העיסוק‬
‫בשואה בקול וע הדוקומ טרי הביא את צאצאי ה יצולים לעסוק בשורשי המשפחה‪ ,‬ב יסיון לחפש אותם‬
‫ולהע יק משמעות לחלקים החסרים בהיסטוריוגרפיה הפרטית‪ .‬בדרך זו‪ ,‬העיסוק בפרטי הפך לעיסוק‬
‫בקולקטיב‪ ,‬בעיקר משום שטראומת השואה שהם חוו מבית היוותה חלק מרכזי בעיצוב חייהם הבוגרים‬
‫וזו השפיעה באופן מוחלט על עיצוב תפיסת העולם האישית‪ .‬הקול וע לא רק שסייע להגיע ל קודה זו‪ ,‬אלא‬
‫שהעיסוק בו השלים את החלקים החסרים של מי שחוו אותה בעקיפין )‪.(Lushitzky, 2013‬‬

‫‪10‬‬
 ‫‪ .2‬יתוח הסרט "החטאים"‬
‫סרטו של אבי שר וצר בש ת ‪ 2016‬ועלילתו מתרחשת בש ת ‪ 1977‬ו עה בין ירושלים‪ ,‬תל אביב‪ ,‬ברלין‬
‫וורשה‪ .‬במרכז העלילה סיפורן של האחיות יוספה ואהרו ה מילך‪ ,‬ב ותיו של ד"ר ברוך מילך‪ ,‬יצול שואה‬
‫ממוצא פול י‪ .‬גיבורת הסרט היא יוספה‪ ,‬תלמידת האקדמיה למוזיקה בירושלים‪ ,‬אשר במהלך הופעה‬
‫בקו צרט בברלין היא מתעמתת עם קשישה שזיהתה אותה כבתו של ד"ר מילך‪ ,‬אותו הקשישה כי תה‬
‫"רוצח"‪ .‬מ קודה זו הסרט ע בין הדמויות ואחר יסיו ן של יוספה ואהרו ה להתחקות אחר העבר של‬
‫אביהן‪ ,‬אשר בטוחות כי הוא מסתיר מהם פרטים מתקופת השואה‪ .‬אביהן מ סה לה יא את הב ות‬
‫מלחקור את האמת וטוען כי העובדה שלא שיתף את ב ותיו באירועי השואה‪ ,‬היא למעשה הג ה שלהן‬
‫מלתאר להן את התקופה האפלה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬האב מבין שהחתירה של הב ות לחקור את האמת היא‬
‫בלתי מ עת ומציע לספר להן מתוך הזיכרון את קורות חייו‪ ,‬כפי שכתב ביומן המלחמה שלו‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫הסרט מציג את הקו פליקט ש וצר במשפחה במהלך התקופה המתוארת בעלילה ובמרכזו הוויכוח אודות‬
‫זיכרון השואה לעומת השכחתה‪.‬‬

‫‪ .2.1‬דור ראשון‬
‫הדור הראשון בסרט מיוצג על ידי הוריהם של של הב ות‪ ,‬ד"ר ברוך מילך ואשתו‪ .‬אבי המשפחה הוא רופא‬
‫שים במקצועו ומתואר בסרט כדמות עיקשת‪ ,‬מלאת יראה וכבוד‪ .‬לעומתו‪ ,‬אם המשפחה מתוארת כדמות‬
‫פסיבית‪ ,‬אי ה מורגשת כמעט והיא למעשה וכחת‪ -‬פקדת בחיי המשפחה ובסרט‪ .‬היא ובתה הצעירה‬
‫יוספה מכבדות את אב המשפחה ואילו הבת הבכורה אהרו ה‪ ,‬אי ה ע ית למרותו ומרבה למרוד בו‬
‫ובעקרו ות שלפיהן הוא מח ך את ב ותיו‪ .‬על אף שהוא ואשתו הי ם יצולי שואה‪ ,‬הם מתוארים בסרט‬
‫כמי שלא שוחחו על ה ושא עם ב ותיהם והשואה מוצגת בסרט באור ערטילאי ומעורפל‪ .‬במהלך חיפוש‬
‫הב ות אחר האמת ואחר עברו של האב‪ ,‬הן מגיעות לשוחח עם רומק‪ ,‬יצול שואה אשר הכיר את אביהן‪,‬‬
‫אך מתקשה לסלוח לו בעקבות אירוע שקרה ושבעקבות הטראומה שהתרחשה‪ ,‬הוא מתקשה לדבר איתן‬
‫ולספר להן את שארע‪ .‬ב יסיון לעמת את הב ות עם סיפור המלחמה הוא אומר להן "כמו עטלפים היי ו‬
‫כשיצא ו מהבור‪ ..‬סיפר לכן אבא שלכן על בור?" ואהרו ה משיבה לו "אבא‪ ,‬קשה לו לדבר"‪ .‬קודה זו‬
‫ממחישה למעשה את האופן שבו השואה עדרה מהשיח המשפחתי ומההכרה של הב ות מדוע אביהן לא‬
‫דיבר עליה עד כה‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם רומק וגם ד"ר מילך הם ב י דור ראשון שמתקשה להתמודד עם הטראומה‬
‫שחוו‪ .‬הקושי של ש יהם הוא קושי של דור שלם והרצון שלא לדבר על השואה מהווה עדות לחוזקה של‬
‫הטראומה גם ש ים אחרי‪ .‬חשיפת פעולות החיפוש של ב ותיו מביאות את ד"ר מילך לסוג של השלמה‬
‫עצמית וכ ראה מתוך יסיון לה יא אותן מתהליך החיפוש או לחילופין‪ ,‬מתוך צורך לשתף אותן באירועים‪,‬‬
‫הוא מחליט לשחזר את היומן שכתב בתקופת השואה ובו רשם את חוויותיו השו ות‪ .‬לדבריו‪ ,‬הוא דלה את‬
‫האירועים מזיכרו ו מילה במילה‪ ,‬דבר המדגיש את ה יגוד העומד בבסיס הסרט‪ :‬ההדחקה של האירועים‬
‫ואי סיפורם בבית‪ ,‬לעומת זיכרון האירועים וכתיבת היומן מזיכרון מצולם‪.‬‬

‫דמותו של ד"ר מילך אי ה מוצגת בסרט כדמות יצול שואה קלאסית‪ ,‬כפי שהוצגה בסרטים ישראלים‬
‫אחרים‪ .‬בסצ ת הפתיחה‪ ,‬כאשר גב' ז'לי סקי צועקת על בתו של ד"ר מילך‪ ,‬מרגיע אותה המרצה‬
‫מהאקדמיה ואומר לה "א שים לא בסדר בראש מהמלחמה ויש כאן לא מעט‪ ,‬כמו אצל ו"‪ ,‬רמז לאופן שבו‬
‫תפסו יצולי שואה באותה התקופה‪ .‬קודה זו מחזקת את טע תה של ספיר‪-‬ויץ )‪ ,(2012‬לפיה הקול וע‬
‫העלילתי עשה עוול ל יצולי שואה וחלקם תוארו כדמויות סהרוריות ומעורערות פשית והדבר בא לידי‬
‫ביטוי בקול וע של ש ות ה‪ 70-‬וה‪ .80-‬עם זאת‪" ,‬החטאים" הי ו סרט מהמאה ה‪ ,21-‬אולם הוא מביא את‬

‫‪11‬‬
‫הלך הרוח שהיה בישראל באותן הש ים‪ .‬ב יגוד לתיאורים אלו‪ ,‬ד"ר מילך מתואר כ יגוד מוחלט של אותם‬
‫יצולי שואה‪ .‬אדם משכיל שהחי וך והמשמעת חשובים לו‪ .‬לצד הקשיחות הרבה המאפיי ת אותו כאדם‬
‫הוא מתואר כבעל משפחה המגלה חמלה ואחריות‪ ,‬בין אם כאב החרד לבתו החולה ובין אם משמירת‬
‫הזיכרון המערער והחבאתו מפ י ב ותיו‪ .‬כמו כן‪ ,‬המשפחה מתוארת כבעלת אמצעים‪ ,‬מתגוררים בבית‬
‫מפואר בירושלים והבת הצעירה לומדת באקדמיה למוזיקה בירושלים‪ ,‬מוסד אקדמי חשב‪ .‬כדי להסביר‬
‫כיצד דמותו מהווה יוצא מן הכלל שביט )‪ (2016‬מוסיף כי דמותו של ד"ר מילך מוצגת בסרט במידה שווה‬
‫של קשיחות ופגיעות‪ .‬מצד אחד הוא איש משפחה קשה‪ ,‬החלטי עם דרישות גבוהות ומ גד‪ ,‬הוא חש מיד‬
‫את הקטסטרופה שעלולה להיווצר בשל העקש ות של ב ותיו להתחקות אחר עברו ועל כן הוא מחליט‬
‫להסיר את המג ות ולספר את זיכרו ותיו מהשואה‪.‬‬

‫ביטוי וסף לדור ראשון קיים בדמותה של גב' ז'לי סקי‪ ,‬אשר בזכותה מתפתחת העלילה בסרט‪ .‬על אף‬
‫שהיא אי ה יהודייה היא מוצגת בסרט כמי שחוותה את טראומת השואה והייתה וכחת לאירועים‬
‫מזוויעים‪ .‬לעומת ד"ר מילך‪ ,‬גב' ז'לי סקי מתוארת באופן שווה לדמויות יצולי שואה המעורערים ב פשם‪,‬‬
‫כפי שהוצגו בסרטים ישראלים לא מעטים‪ .‬הת הגותה בסצ ת הפתיחה עשויה לרמז את הערעור ה פשי‬
‫שהיא חווה בגלל אירועי המלחמה‪ .‬במובן מסוים‪ ,‬יתן להשוות את דמותה של גב' ז'לי סקי לדמותה של‬
‫ה יה מהסרט "הקיץ של אביה"‪ .‬גרץ )‪ (2004‬מציי ת בספרה‪ ,‬כי מאורעות המלחמה מערערות את פשה של‬
‫ה יה וחוסר יכולתה להיטמע בחברה הלאומית והציו ית משמר למעשה את מקומה בקבוצת השוליים של‬
‫יצולי השואה‪ .‬בזמן שהיא רוקדת ואלס עם אביה‪ ,‬היא מביטה בה ואומרת לה "עי יים כאלו בדיוק היו‬
‫לו"‪ ,‬כאשר היא מתכוו ת לבעלה‪ ,‬אבא של אביה וגרץ מתארת כיצד פעולה זו מכ יסה את ה יה להתקפת‬
‫שיגעון‪ .‬כמוה‪ ,‬גם גב' ז'לי סקי מוצאת עצמה שרויה בעבר ואי ה מצליחה להיחלץ ממ ו‪ .‬כאשר היא‬
‫מסתכלת ביוספה היא מזהה את פ יו של ד"ר מילך ובדיוק כמו ה יה‪ ,‬היא תקפת פ יקה וצועקת "רוצח!‬
‫רוצח!"‪.‬‬

‫יסוד וסף שבא לביטוי בסרט הוא היסוד התרבותי והאידיאולוגי שאפיין את הדור הראשון בכל ה וגע‬
‫לתפיסתם אודות גרמ יה ופולין‪ ,‬אשר תפסו בסרט כמהות הרוע והאכזריות הא ושית בעי י הדור‬
‫הראשון‪ .‬כאשר יוספה החליטה ל סוע לפולין‪ ,‬אביה רואה בזאת בגידה בכל העקרו ות לפיהן חי ך את‬
‫משפחתו ולפיהן הוא חי‪ .‬בעי יו הפול ים היו משתפי פעולה של ה אצים ולכן‪ ,‬ה סיעה של בתו לשם תפסה‬
‫בעי יו כריסוק סופי של האידיליה שלה הוא שאף‪ .‬בו בזמן‪ ,‬ה סיעה לפולין היוותה סגירת מעגל בסרט‪ ,‬בו‬
‫הדור הש י הוא זה שביכולתו להתעמת עם העבר בצורה טובה יותר ומחוזקת יותר מאשר הדור הראשון‪.‬‬
‫בעוד שאלו האחרו ים לא יכלו לדבר על האירועים‪ ,‬הדור הש י מסוגל ליצור את האי טראקציה הדרושה‬
‫וזאת בשמם של ב י הדור הראשון‪.‬‬

‫‪ .2.2‬דור ש י‬
‫הדור הש י בסרט מוצג באמצעות ב ות המשפחה – אהרו ה ויוספה‪ .‬הגיבורה הראשית בסרט היא יוספה‪,‬‬
‫בתו הצעירה של ד"ר ברוך מילך‪ ,‬סטוד טית באקדמיה למוזיקה בירושלים‪ .‬אהרו ה היא אחותה הבכורה‬
‫והדעת ית‪ ,‬עיתו אית במקצועה ובמקביל לעלילה המרכזית בסרט‪ ,‬אלצת להתמודד עם אתגרים בדמות‬
‫עיתון כושל‪ ,‬מערכת יחסים מעורערת עם בעלה ומחלת הסרטן שמתגלה בגופה‪ .‬האירוע המכו ן שמוביל‬
‫לחיפוש אחר האמת והזיכרון המשפחתי מתקופת השואה מתרחש בסצ ת הפתיחה‪ :‬במהלך הופעתה‬
‫בברלין של יוספה‪ ,‬תלמידת האקדמיה למוזיקה בירושלים‪ ,‬היא תקלת בגברת ממוצא פול י המזהה אותה‬

‫‪12‬‬
 ‫כבתו של ד"ר מילך‪ .‬הגברת אוחזת בידה של יוספה וצועקת בקול רם "בתו של רוצח"‪ .‬יוספה אשר חוזרת‬
‫מעורערת מהמפגש‪ ,‬משתפת את אחותה הגדולה בחוויה ושתיהן מחליטות להתחקות אחר סיפורו האישי‬
‫של האב ואשר מעולם לא חשף אותו לפ י ב ותיו‪ .‬ב קודה זו האחיות עות בין הדמויות הקשורות לחיי‬
‫אביהן מתקופת השואה‪ ,‬כולן משתייכות לדור הראשון‪ ,‬מתשאלות אותן סביב האירועים ומבקשות מהן‬
‫פריטי מידע שיסייעו להן לחבר את הפאזל החסר‪ .‬במאי הסרט מ ווט בין רצו ן של הב ות להשלים את‬
‫הפאזל‪ ,‬לבין רצו ו של האב להעביר להן את האירועים‪ ,‬כחלק מההבטחה שלו לספר להן את כל שהוא‬
‫זוכר מהאירועים‪ .‬ההתחקות אחר הזיכרו ות הופך למשימה העיקרית של צמד האחיות וחיפוש הפרטים‬
‫מההיסטוריה המשפחתית ובמיוחד העבר של אביהן הופך מהר מאוד ללב העלילה‪ .‬קודה זו מ כיחה את‬
‫הקו פליקט המשפחתי שבין שכחת השואה לבין הזיכרון שלה והפערים בין הדורות לא רק מעמתים את‬
‫המשפחה עם הזיכרו ות האפלים מהתקופה‪ ,‬אלא מערערים את היציבות המשפחתית והאידיליה‬
‫שההורים קיוו ליצור‪.‬‬

‫חלק כבד מהקו פליקט בין הדורות מוצג בסרט בדמות המחויבות וכיבוד ההורים ב י הדור הראשון‪ ,‬לבין‬
‫הרצון והצורך של הדור הש י ללמוד על העבר המשפחתי‪ ,‬גם במחיר חקר האמת‪ .‬הב ות מתוארות בסרט‬
‫כמי שהשתקת השואה בבית המשפחה הרחיק אותן מכל ידע ואמת אודות משפחתן בתקופת השואה‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬בחי ה מעמידה יותר של הסרט מציגה מסר לפיו‪ ,‬אין מ וס מהתמודדות עם העבר‪ .‬החוויה שטלטל‬
‫את יוספה בברלין הוציאה אותה מאזור ה וחות של חוסר הידיעה והעימות הבלתי יתן למ יעה עם האב‪,‬‬
‫מוביל אותה לעמדת כוח ובה היא שואפת לגלות פרטים מעברו של האב‪ ,‬פרטים שיסייעו לה להאיר את‬
‫חוסר הוודאות גם על עצמה‪ .‬על אף ש"החטאים" הי ו סרט עלילתי‪ ,‬קודה זו תואמת את טע תה של‬
‫לושיצקי )‪ (Lushitzky, 2013‬ובה לב י הדור הש י יש ו דחף ורצון עז יותר לגלות את סודות המשפחה‪,‬‬
‫אפלים ומודחקים ככל שיהיו‪ .‬דוגמא בולטת לכך היא דמותה של אהרו ה‪ ,‬אשר בשו ה מיוספה היא מגלה‬
‫חישות רבה מאוד לגלות את האמת ואי ה מרפה מל סות ולהתחקות אחר הדמויות השו ות שהיו בחייו‬
‫של האב בתקופת השואה‪ .‬אהרו ה בטוחה כי יש ם חורים בסיפורו של האב ועל כן היא משוכ עת כי הוא‬
‫ביצע פשע ורא אך אי ה יודעת מהו‪ .‬ב קודה זו אהרו ה בטוחה כי מעשיו של האב בעבר מהווים עו ש‬
‫עבורה ואלו מבטאים את תכליתו של הפסוק המקראי‪" :‬אבות אכלו בוסר ושי י ב ים תקהי ה"‪ .‬עבור‬
‫אהרו ה‪ ,‬הצרות והאתגרים שעמם היא מתמודדת הם עו ש ועל כן היא מחליטה כי אי ה לחמת בהם‪,‬‬
‫מעין צורך לכפר על מעשיו של האב‪.‬‬

‫‪ .2.3‬ייצוגי שכחה‬
‫הסרט מפגיש אות ו עם דמויות המתעמתות עם עבר סתר של יצולי שואה ודור המלחמה‪ ,‬אשר העדיפו‬
‫להדחיק את האירועים ולא לשתף אותם עם ב י הדור הש י‪ .‬מרבית ייצוגי השכחה מדגימים את האופן‬
‫שבו השואה עדרה מבית המשפחה‪ .‬כבר בתחילת הסרט א ח ו למדים על חוסר ההיכרות עם אירועי העבר‬
‫בקרב ב י הדור הש י‪ ,‬בין אם אלה ב ותיו של ד"ר מילך ובין אם זה ב ה של גברת ז'לי סקי‪ .‬ב י הדור הש י‬
‫אי ם מודעים לאירועים שהתרחשו במשפחותיהם‪ ,‬זאת משום שלא קיבלו זאת באופן ישיר מהוריהם‪.‬‬
‫השתיקה המתוארת אי ה מחזיקה מעמד והתקרית בברלין בין ספי לגברת ז'לי סקי פותחת למעשה תיבת‬
‫פ דורה‪ ,‬ממ ה ובעים זיכרו ות העבר ומעמתים את ש י הדורות עמם‪ .‬ב ותיו של ד"ר מילך שואפות לברר‬
‫את האמת על אביהן‪ ,‬בעוד הוא מתאר כי הוא ביקש לחסוך מהן את זוועות המלחמה‪ .‬קודה זו ממחישה‬
‫את הדחקת השואה והבחירה בהשכחתה מהשיח המשפחתי‪ .‬הוא אמ ם זוכר זאת‪ ,‬אך הוא בוחר שלא‬
‫להעביר זאת לב ותיו‪ .‬עצם העובדה שהוא כתב יומן בתקופת המלחמה אמ ם מהווה עדות מסוימת לרצון‬

‫‪13‬‬
 ‫לשמר את הזיכרו ות שליוו אותו‪ ,‬אולם הפקדתו בארכיון בפולין והעלייה לארץ סימלה את השארת‬
‫הזיכרון שם‪ ,‬הרחק מהחיים העתידיים בישראל‪ .‬לצד זה‪ ,‬א ו מזהים כי אהרו ה היא זו אשר שואפת‬
‫לחקור את האמת‪ ,‬יותר מאשר אחותה יוספה‪ .‬באחת הסצ ות בסרט‪ ,‬כאשר שתי האחיות ד ות על‬
‫התקרית והמעורבות האפשרית של אביהן במעשה הריגה‪ ,‬ספי פו ה לאחותה ואומרת "ואפילו אם קרה‬
‫משהו בעבר הרחוק‪ ,‬אז זה לא רלוו טי"‪ ,‬אמירה המדגישה את הצורך האישי לא ל בור באירועי עבר‬
‫טראומתיים‪ ,‬אשר מאפשרים את הצפתה החוזרת של הטראומה וחוסר הרלוו טיות שלה לימי ו‪.‬‬

‫רצו ה של יוספה לא ל בור באירועים הטראומתיים תואם לתפיסה של לה‪-‬קפרה שהוצגה במאמרה של‬
‫גרץ )‪ ,(2004‬לפיה תהליך ההפ מה וההשלמה )‪ (Working through‬של השואה מתקבל בעי יה כתהליך‬
‫לגיטימי של השלמה‪ .‬בתחילת הסרט היא מזדהה עם הטראומה שאביה חווה ומאמי ה שיש להשאיר את‬
‫המציאות כפי שהיא‪ ,‬לא ל בור בעבר ואף מ סה לה יא את אחותה מלהמשיך לחקור אותו‪ .‬כך גם עם‬
‫אמהּ‪ ,‬אשר מת גדת לכתיבת היומן ולרעיון כי הוא צריך לספר להן את אירועי השואה ואומרת "זה מאוד‬
‫קשה לאבא להיזכר‪ ,‬לכתוב מה שהיה‪ ..‬זה להכ יס יד לפצע‪ ..‬בשביל מה להתעסק עם מה שהיה?"‪ .‬בהקשר‬
‫לכך‪ ,‬דמותה ה וכחת‪ -‬פקדת של האם מהעלילה מקבלת ופך משמעותי לצד זה‪ ,‬פעולת החצ ה ) ‪Acting‬‬
‫‪ (out‬עליה לה‪-‬קפרה הצביע‪ ,‬מופיעה בסצ ת הפתיחה‪ ,‬כאשר הזיכרון המודחק של גב' ז'לי סקי עולה והיא‬
‫מתעמתת עם יוספה‪ .‬דוגמא וספת מתקיימת בתגובתה של אהרו ה לחטאיו לכאורה של אביהן‪ .‬חטאי‬
‫העבר חווים בעי יה בזמן ההווה ומחלתה היא תוצר של החטאים‪ .‬הימ עות שלה ממלחמה בסרטן היא‬
‫אזכור לאירועים המודחקים ושמוצגים במציאות היומיומית בהווה‪.‬‬

‫‪ .2.4‬ייצוגי זיכרון‬
‫לצד האופן שבו ייצוגי זיכרון והשכחה מופיעים בסרטים‪ ,‬א ו למדים אף על החתירה לזכור את אירועי‬
‫השואה וה יסיון להתחקות אחר האמת‪ .‬ראשית‪ ,‬פעולות הב ות והחקירה הפרטית אותה הן מ הלות היא‬
‫הסממן הבולט ביותר לאופן שבו יתן לזכור את האירועים‪ ,‬החיוביים והשליליים כאחד‪ .‬דוגמא לכך‬
‫מופיעה בסצ ה בתחילת הסרט ובה המשפחה יושבת לארוחת שישי ובעיצומו של ויכוח על רקע פוליטי‪,‬‬
‫יוספה מטיחה באביה "אתה לא מבין שלהשתמש בשואה כדי להצדיק כל פעולה לא רציו לית ולא מוסרית‬
‫של ו זה‪ ."..‬אביה קוטע אותה ומסיים את הוויכוח כאשר השואה משתרבבת לשיחה‪ ,‬פעולה אשר למעשה‬
‫מדגישה את פעולת ההשכחה בקרב ב י הדור הראשון‪ .‬ההעדפה לשכוח ולא לזכור את האירועים ממחישה‬
‫את גודל הטראומה‪ ,‬כפי שהיא מהווה אצלם‪ ,‬אולם מ גד היא גם מדגישה את הזיכרון של ב י הדור הש י‪.‬‬

‫בסצ ה וספת‪ ,‬בה הב ות משוחחות עם המורה למוזיקה אשר הכירה את אביהן בתקופת המלחמה היא‬
‫מציי ת לפ יהן "יש לי אוסף כמעט מושלם של הרבה עיירות מגליציה‪ ..‬זה בגלל שאצלי כל ב אדם צריך‬
‫שתהיה לו התחלה‪ ,‬שיזכור מי שהיה"‪ .‬ב וסף‪ ,‬המורה מספרת לב ות זיכרו ות מתקופת השואה והמחבוא‬
‫שלה מה אצים‪ .‬על אף התיאורים הקשים‪ ,‬יכר על פ יה וקולה כי היא מספרת זאת ללא קושי רגשי‪.‬‬
‫כלומר היא מעבדת את האבל והחורבן של הקהילות לזיכרון בדמות ספר ה צחה‪ ,‬דבר שמדגיש את‬
‫תגובתה כהפ מה של העבר‪ .‬כמו כן‪ ,‬פעולת השימור בדמות הרישומים שבהם היא מחזיקה והאמו ה שלה‬
‫כי על האדם יש ה חובה לזכור את עברו‪ ,‬מעידים אף הם על החשיבות שאותה היא רואה בפעולת הזיכרון‬
‫אולם היא מבחי ה בין העבר להווה‪ .‬היא זוכרת את העבר כחלק מהותי בחייה‪ ,‬שומרת על ספר הזיכרון‬
‫ומדברת פול ית במבטא כבד‪ .‬העבר הוא חלק פעיל ממ ה וחייה בהווה אי ם מתעמתים עם הזיכרו ות‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫מ גד‪ ,‬היא אי ה ות ת לעבר להתערבב עם ההווה‪ ,‬ארשת פ יה חייכ ית ואישיותה עימה ומסבירת פ ים‪,‬‬
‫ב יגוד לאישיות הקרה והכעוסה של ב י הדור הראשון כדוגמת ד"ר מילך ורומק‪.‬‬

‫פעולת הזיכרון המשמעותית ביותר בסרט באה לביטוי ברצון של ד"ר מילך להעלות על הכתב את היומן‬
‫אותו כתב בתקופת המלחמה ולספר אותו לב ותיו‪ .‬האב הצהיר לב ותיו כי הוא יכול לכתוב את היומן‬
‫מילה במילה משום שהוא זוכר אותו במדויק‪ .‬שפירא )‪ (2003‬ציי ה כי אחד הסוגים של זיכרון השואה‬
‫הפרטי הוא בה חלת הסיפור לדורות צעירים יותר ובאמצעות סיפור השואה‪ ,‬לה חיל את התחושה הבלתי‪-‬‬
‫אמצעית לזיכרון עצמו‪ .‬בסרט‪ ,‬א ו רואים הוכחה לכך כבר במילים הראשו ות שד"ר מילך אומר לב ותיו‬
‫ומבקש לשים עצמן במקומו‪ .‬בו בזמן‪ ,‬המילים הזהות המופיעות ביומן המקורי וביומן שאותו הוא שכתב‬
‫מזיכרו ו‪ ,‬ממחישות כיצד הזיכרון האישי חרת בו עמוקות‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬א ו רואים עדות וספת לפעולת הזיכרון במפגש האמוציו אלי בין ההורים‪ ,‬הורי הב ות מצד אחד‬
‫ואמו של תומאס מהצד הש י‪ ,‬מפגש טעון ובו הזיכרו ות מציפים את דור המלחמה ואלו שחוו אותה באופן‬
‫ישיר‪ .‬לצד הטי ה השוררת אצל גברת ז'לי סקי‪ ,‬היא מתרצה ופוגשת בד"ר מילך ובאשתו‪ .‬כאשר היא פו ה‬
‫ללכת‪ ,‬גב' מילך פו ה אליה ומבקשת ממ ה סליחה כי גם הם מ סים להתמודד עם השלכות המלחמה‬
‫ותוצאותיה‪ ,‬עדות לזיכרון שאותו הם סוחבים על גביהם בכל אותן ש ים‪ .‬גורביץ' וערב )‪ (2015‬ד ים ב ושא‬
‫המחילה והסליחה בקול וע ומציי ים כי הצורך לבקש מחילה הוא גזרת של קבלת עול החטא‪ ,‬גם אם‬
‫השיח מחבר בין ש י צדדים יצים כדוגמת קורבן ומקרבן‪ .‬הכמיהה של המקרבן לבקש את הסליחה היא‬
‫דוגמא להזדככות המתאפשרת תוך מגע ישיר בין הצדדים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬גם הזוג מילך וגם גב' ז'לי סקי הם‬
‫קורב ות של פשעי ה אצים והשיחה על זיכרו ות השואה המשותפים אי ם מפחיתים מעוצמת הזיכרון‬
‫הטראותי שגב' ז'לי סקי מחזיקה וממ ו אי ה מצליחה להשתחרר‪.‬‬

‫‪ .2.5‬יתוח סצ ה ראשו ה‬
‫בסצ ה המרכזית בסרט‪ ,‬בה ד"ר מילך חושף בפ י ב ותיו את זיכרון השואה הוא פו ה אליהן ואומר‬
‫"הסיפור שאספר לכן הוא באמת קשה ומפחיד וכדי שבאמת תבי ו‪ ,‬א י מבקש מכן שתשימו את עצמכן‬
‫איפה שא י הייתי"‪ .‬פ ייתו של האב לב ותיו מדמה את תחילת פעולת שימור הזיכרון האישי שאותו הוא‬
‫מבקש לבצע מול ב ותיו וזאת לדעתו יתאפשר‪ ,‬רק אם הן ישתתפו בפעולת הזיכרון עצמה ויקשיבו לו קורא‬
‫ביומן‪ .‬שביט מדגיש סצ ה זו במאמרו ובו הוא מציין כי מבחי ה אמ ותית‪ ,‬הבמאי הצליח להמחיש את‬
‫פעולת הזיכרון תוך שימוש מדויק במשחק של אור וצל‪ .‬החדר החשוך מדגיש את המעבר של הגיבורים‬
‫מהעולם הרגיל‪ ,‬הצבעו י וה י וח‪ ,‬לעולם של חשכה ובמעמקי הזיכרון הטראומתי ביותר של האדם‪ .‬לפי‬
‫שביט‪ ,‬הסצ ה מבטאת באופן בולט את חוסר ה י וחות ה גרמת מהירידה למעמקי האפלה הא ושית‬
‫)שביט‪.(2016 ,‬‬

‫סצ ה זו מדגימה כיצד הבית החשוך והסגור מהווה את הסגירות של הדור הראשון מהפתיחות ממ ה הם‬
‫כה חוששים‪ .‬אביהן של הב ות מספר להן את החוויות שלו מ"הבור"‪ ,‬אותה מחילה חשוכה שבה ארע‬
‫האירוע הטראומתי והצורה שאותה הוא מספר את הזיכרו ות שלו עשית גם כן במקום חשוך ואפל‪.‬‬
‫היעדר האור מדגיש את היעדר החירות המחשבתית והיכולת של ב י הדור הראשון להתעמת עם העבר‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ד"ר מילך מתיישב מול הב ות‪ ,‬אך גם מול המראה – הוא מתעמת עם אירועי הטראומה לראשו ה‬
‫ב וכחות ב ותיו‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫‪ .2.6‬יתוח סצ ה ש ייה‬
‫בסצ ת הסיום בסרט‪ ,‬ערך מפגש בין ב י הדור הראשון – ב י הזוג מילך וגב' ז'לי סקי‪ .‬בתחילה‪ ,‬ההורים‬
‫לא רצו להיפגש‪ ,‬אולם הדחיפה של ילדיהם לערוך את המפגש הוביל לכך בסופו של דבר‪ .‬בסצ ה א ו רואים‬
‫את גב' ז'לי סקי‪ ,‬לבושה בבגדים כהים וחובשת מטפחת‪ ,‬לבוש המזכיר כיצד שים הגו להתלבש בתקופת‬
‫השואה‪ ,‬רמז לתקיעות שלה בעבר‪ .‬לעומתה‪ ,‬ב י הזוג מילך לבושים לבוש מהודר‪ ,‬בדרכם לקו צרט‪ .‬גב'‬
‫מילך לבושה בגדים בהירים‪ ,‬מסורקת בסג ון עכשווי ואי ה מסגירה במבט ראשון את היותה בת דור‬
‫ראשון לשואה‪.‬‬

‫הפגישה ערכה בגי ה חשוכה בברלין‪ .‬גב' ז'לי סקי ישובה על הספסל וממתי ה לבואם של ב י הזוג מילך‪.‬‬
‫כאשר הם מגיעים א ו שומעים לראשו ה את ד"ר מילך מדבר פול ית‪ ,‬על אף הסירוב שלו לדבר את השפה‬
‫בתקופה המתוארת בסרט‪ .‬הפגישה עם גב' ז'לי סקי מביאה אותו להתעמת את העבר ואחד מההיבטים‬
‫הללו הוא ההכרה הזהות התרבותית ממ ה הוא הגיע ודיבור השפה הפול ית‪ .‬ב קודה זו גב' ז'לי סקי‬
‫רתעת מלדבר איתם ובאה לעזוב את המקום‪ ,‬אולם גב' מילך אוחזת בידה ומתח ת בפ יה שתישאר‬
‫ומבקשת ממ ה סליחה‪ .‬ב אום שאותו שאה בסצ ה זו‪ ,‬היא וטלת את האשמה על עצמה ובפעם הראשו ה‬
‫בסרט א ו שומעים אותה מדברת ברצף ומעידה על זיכרו ות השואה כפי שהיא חוותה ועל ב י משפחתה‬
‫ש רצחו בידי ה אצים‪ .‬בקול שבור היא מתח ת בפ י גב' ז'לי סקי לסלוח להם וטוע ת שעובדת מחלתה של‬
‫בתהּ הוא צחוק הגורל‪ ,‬אולם אין לה מה לעשות ב דון‪ .‬במהלך ה אום שלה עובר זוג גרמ ים וגב' מילך‬
‫מסתכלת עליהם ברתיעה‪ ,‬אך פו ה לגב' ז'לי סקי ואומרת "א י מביטה בא שים שעוברים כאן‪ ,‬אולי הם‬
‫הלשי ו‪ ,‬או היו שומרים במח ות ריכוז‪ ..‬וצריך להגיד גם לא שים האלו שחטאו‪ ,‬א י סולחת‪ .‬א י סולחת"‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫‪ .3‬יתוח הסרט "שם רדף"‬
‫סרטה של יצה גו ן וצר בש ת ‪ 1989‬ועלילתו מתרחשת בתל אביב של ש ות השמו ים‪ .‬הסרט וצר עבור‬
‫הטלוויזיה הישראלית והתסריט כתב על ידי סביון ליברכט ועליזה אולמרט‪ .‬הסרט עוקב אחר ב י משפחת‬
‫רוז באום‪ ,‬האב החורג חמן‪ ,‬הב ים שלמה ומיכה‪ ,‬הבת ימימה ו ירה אשתו של שלמה‪ .‬ב י המשפחה‬
‫מתכ סים בבית האם מ יה ש פטרה לפ י ש ה בדיוק ולרגל ציון יום פטירתה ובמקביל הם מתעתדים לחגוג‬
‫את יום הולדתה הראשון של מאיה‪ ,‬בתו של שלמה‪ .‬אם המשפחה מ יה‪ ,‬למעשה מפגישה את ב י המשפחה‬
‫עם עורך דין‪ ,‬אשר התבקש למסור להם חבילה שאותה הפקידה בידיו‪ .‬בטרם המשפחה מתיישבת לפתוח‬
‫את החבילה ולראות מה מצא בה‪ ,‬א ו מתוודעים לציפיות של ב י המשפחה לקבל ירושה כספית וכן‪,‬‬
‫ליחסים המתקיימים בין ב י המשפחה‪ :‬המסירות של חמן לב י המשפחה‪ ,‬הימצאותה של אישה בשם‬
‫ש קה בחיי המשפחה‪ ,‬היריבות בין ש י האחים‪ ,‬מצבו הכלכלי הרעוע של שלמה‪ ,‬ישואיה הכושלים של‬
‫ימימה והגירתו של מיכה הבכור לארה"ב במסגרת לימודי הדוקטורט ב ושא השואה‪.‬‬

‫בתחילת הסרט המשפחה מתאספת ו מצאת במצב רוח חיובי ובאווירה טובה‪ .‬עם זאת‪ ,‬המצב מתהפך‬
‫כאשר הם מגלים מה מצא בחבילה שאותה מסר עורך הדין‪ :‬קלטת וידאו‪ .‬ב י המשפחה המאוכזבים מעט‬
‫ממה שמצאו מכ יסים את הקלטת למכשיר הווידאו ולהפתעתם הם רואים את מ יה מקליטה עצמה ובאה‬
‫לספר פרטים אודות עברה מהמלחמה‪ .‬בתחילה‪ ,‬ב י המשפחה רואים פתיח מסדרת הא ימציה "הפ תר‬
‫הוורוד" ומיד לאחר מכן מ יה מתחילה לגולל את סיפורה האישי תוך שהיא פו ה למצלמה ואומרת‪" :‬א י‬
‫רציתי לספר דברים שלא דיבר ו עליהם אף פעם‪ ,‬אבל עכשיו מוכרחים לדבר‪ ,‬אסור לשכוח"‪.‬‬

‫הצפייה בקלטת לא עוברת בצורה חלקה וה ושא שאותו מ יה מעלה מביא את ב י המשפחה לדון ביחסים‬
‫שלהם בי יהם ובמקביל‪ ,‬מוביל אותם להתעמת האחד עם הש י‪ .‬הדבר מתגבר כאשר ב י המשפחה מגלים‬
‫את הסוד שמ יה הסתירה כל הש ים‪ :‬היא ג בה זוג עליים מאישה אחרת‪ ,‬בידיעה שזו בוודאי תקפא‬
‫מקור ולאחר מכן‪ ,‬היא גרמה לש קה שעברה איתה את מאורעות השואה לוותר על ילדהּ ולעבור איתה‬
‫ל"צד של הבריאים"‪ .‬להפתעת ב י המשפחה‪ ,‬הם שומעים את העדות לראשו ה בחייהם ועד לאותו הרגע‬
‫הם לא קיבלו רמז אחד לפשר זיכרו ותיה של האם מתקופה השואה ואף על סיפורה האישי של ש קה‪,‬‬
‫אישה שהתארחה אצלם כדרך קבע‪ ,‬אך א ו מבי ים שאי ם מכירים אותה באמת‪.‬‬

‫‪ .3.1‬דור ראשון‬
‫הדור הראשון מוצג בסרט על ידי מ יה וש קה‪ .‬אין ודאות לגבי חמן‪ ,‬שכן הסרט לא מתאר את קורותיו‬
‫בתקופת המלחמה‪ .‬את מ יה א ו מכירים באמצעות צד שלישי‪ ,‬כלומר קלטת וידאו אשר תיעדה את עדותה‬
‫למול המצלמה‪ .‬לצופה אין אפשרות לראות כיצד היא מקיימת דיאלוג עם ב י המשפחה האחרים ועל כן‪,‬‬
‫המידע המובא אודותיה מסתמך על הופעתה בקלטת וזיכרו ות ב י המשפחה‪ .‬מ יה היא אישה מבוגרת‪ ,‬עם‬
‫מבטא פול י כבד‪ ,‬לבושה בגדים אפרוריים ולראשה פאה וכרית‪ ,‬שכן הייתה בשלבים מתקדמים של מחלת‬
‫הסרטן‪ .‬היא מדברת עברית עם שגיאות הגייה התואמות עולים חדשים ממזרח אירופה ובעלת פ ים‬
‫חמורות‪-‬סבר‪ ,‬שכן הקלטת ועדה לתעד את זיכרו ותיה מהשואה‪ .‬העדות של מ יה אמרת מפיה‪ ,‬תוך‬
‫שמורגש שהיא חווה טלטלה רגשית עצומה‪ ,‬הן בשל הצורך להיזכר ולהעביר את הזיכרו ות הלאה והן בשל‬
‫הפג ת הרגשות הרבה מצידה‪ .‬מרבית עדותה של מ יה עה סביב ש קה וא ו למדים על חוויות השואה שלה‬
‫באמצעות עדות של צד שלישי‪ ,‬כלומר עדותה של מ יה‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫א ו למדים עם המורכבות הקיימת של האם בחייה‪ .‬הב ים מעידים על אמא וקשה ועקש ית ואילו הבת‬
‫מתארת אמא דאג ית‪ ,‬אשר השתרכה מאחוריה בכל הזדמ ות‪ ,‬עד לכדי גיחוך של חבריה בבית הספר‪.‬‬
‫שטייר‪-‬לב י )‪ (2011‬מזכירה את הדיון אודות האם במאמרה ובו היא מציי ת כי הסרט מדגיש את מערכת‬
‫היחסים המורכבת בין האם כבת הדור הראשון לשואה‪ ,‬לבין ילדיה שהם דור ש י‪ .‬עוד א ו למדים‪ ,‬כי האם‬
‫גילתה דומי טיות ומעורבות רבה בחיי הילדים‪ :‬כך מתברר בסוף הסרט‪ ,‬כאשר האם פו ה לכל אחד ואחד‬
‫מהם ומדגישה מסרים אישיים אליהם‪ ,‬תוך היכולת שלה לדעת ולהבין כל אחד ומה מתרחש בחייו‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬שטייר‪-‬לב י מציי ת אף את עדותה של האם לכך שהיא מודה בשתיקתה לאורך הש ים ועל כך שלא‬
‫הרבתה לדבר‪ ,‬בין אם על השואה ובין אם על רגשותיה )שטייר‪-‬לב י‪.(2011 ,‬‬

‫מלבד מ יה יש ה ש קה‪ ,‬אישה מסתורית שאיש מב י המשפחה אי ו מכיר לעומק‪ .‬לעומת מ יה‪ ,‬ש קה‬
‫כמעט ואי ה וכחת במהלך הסרט‪ .‬ב י המשפחה מזכירים אותה פעמים רבות‪ ,‬כאשר עורך הדין תוהה‬
‫מדוע אי ה מצאת בעת שהחבילה פתחת ומודיע כי זהו אחד הת אים שאותם מ יה הציבה‪ .‬בתחילה‪ ,‬היא‬
‫מוצגת על ידי ב י המשפחה כאישה חולמ ית‪ :‬וטה לשכוח דברים ומרבה לאחר לאירועים‪ .‬כאשר ב י‬
‫המשפחה ממתי ים לש קה שתגיע‪ ,‬שלמה מחקה אותה ואומר דברי הלצה וגיחוך‪ ,‬תוך שהוא מדמה מבטא‬
‫פול י כבד ו ירה אשתו צוחקת ואומרת לו‪" :‬די שלמה‪ ,‬אישה חולה"‪ .‬אישיותה החולמ ית ממשיכה להיות‬
‫ושא לבדיחה ושלמה ממשיך וצוחק‪ ,‬תוך שהוא מחקה את ש קה במבטא פול י‪" :‬בכמה זמן א י אחרת?‬
‫חמש שעות?! הוו‪ ..‬א י הסתובבת ברחוב‪ ,‬המשכת והסתובבת ולא היה בית‪ ..‬אוי אוי אוי"‪ .‬על אף זאת‪ ,‬ככל‬
‫שעלילת הסרט מתקדמת א ו למדים כי ב י המשפחה לא מכירים את הסיפור העומד מאחוריה ואי ה‬
‫יודעים מדוע היא חלק מהמשפחה‪ .‬לכך מתווספת תהייתו של שלמה אל חמן‪" :‬מה פתאום ש קה אמורה‬
‫להגיע? א י חשבתי שגמר ו עם הזכויות המיוחדות של ש קה בבית הזה"‪ .‬לקראת סוף הסרט ובדקות‬
‫האחרו ות שלו‪ ,‬א ו מתוודעים לש קה כאשר היא מגיעה לבקר בבית המשפחה‪ .‬דמותה מ וגדת מעט לזו‬
‫של מ יה‪ :‬לבושה בצורה אופ תית‪ ,‬בכפות ידיה כפפות לב ות‪ ,‬שערה מסודר ואיפור בפ יה‪ .‬ש קה כמעט‬
‫ואי ה מדברת‪ ,‬פרט למלמול "מ וצ'קה" בליווי חיוך‪ ,‬בכל פעם שב י המשפחה מזכירים את אמם‪ .‬החזות‬
‫של ש קה מק ה תחושה של דודה טובה וחייכ ית שמגיעה לביקור‪ .‬היא מצטרפת לב י המשפחה כאשר הם‬
‫מתיישבים בשולחן וחוגגים יום הולדת למאיה בת הש ה‪.‬‬

‫‪ .3.2‬דור ש י‬
‫הדור הש י מוצג בסרט באמצעות ילדיה של מ יה‪ .‬מיכה הבכור‪ ,‬חי ומתגורר בבוסטון ועובד על הדוקטורט‬
‫שלו ב ושא ת ועות וער בתקופת השואה‪ .‬מיכה הי ו רווק‪ ,‬אין לו ילדים והחזות החיצו ית שלו שו ה מאלו‬
‫של אחיו‪ :‬הוא לבוש חליפה מחויטת‪ ,‬מרכיב משקפיים ו וצר הרושם כי רווחתי האישית והכלכלית טובה‬
‫יותר משל אחיו ואחותו‪ .‬שלמה הוא ב ה האמצעי של מ יה‪ ,‬שוי ל ירה ולו שלושה ילדים‪ .‬שלמה מגיע‬
‫למפגש המשפחתי כאשר הוא לובש חולצה צבאית וצמוד לרדיו בשביל לשמוע את סיסמת הקריאה של‬
‫יחידת המילואים‪" ,‬שם רדף"‪ .‬שלמה ממתין בדריכות רבה‪ ,‬העובדה כי הוא לובש חולצה צבאית מסגירה‬
‫את הפטריוטיות שלו וכפי ששטייר‪-‬לב י )‪ (2009‬ציי ה בספרה‪ ,‬הדבר עשוי להיות עדות להיפוך התפקידים‬
‫בין היהודי‪ ,‬הישראלי‪ ,‬החייל והמגן‪ ,‬לבין היהודי הקורבן והגלותי של תקופת השואה‪ .‬המעבר לאתוס‬
‫אופ סיבי ועדכ י של אותה תקופה מהווה את עיקר ההת הגות המצופה מהיהודי המגן על עמו ומדי תו‬
‫)שטייר‪-‬לב י‪ .(2009 ,‬יתרה מזאת‪ ,‬אישיותו מוחצ ת‪ ,‬אימפולסיבית וקול ית יותר מאשר מיכה וימימה‪.‬‬
‫ימימה היא בת הזקו ים של מ יה‪ ,‬שואה עם ילד בשם תום‪ .‬ככל שמתקדמת עלילה הסרט א ו מבי ים כי‬
‫היא מצאת בעיצומה של פרידה מבעלה ד י‪ .‬כאשר ב י המשפחה שואלים אותה מדוע לא הביאה את תום‬

‫‪18‬‬
 ‫עמה למפגש היא משיבה כי הוא חולה ו מצא אצל אביו‪ .‬בהמשך‪ ,‬א ו מבי ים כי ימימה מסתירה מאחיה‬
‫את דבר גירושיה והעובדה שתום מצא במשמורת מלאה אצל בעלה לשעבר‪.‬‬

‫מערכת היחסים בין האחים מורכבת‪ ,‬עוד בטרם הצפייה בקלטת מלהיטה את הרוחות‪ .‬בתחילה‪ ,‬א ו‬
‫רואים זאת באמירת השלום הקרירה של מיכה ושלמה‪ ,‬אשר האחרון מופתע לראות את אחיו הבכור מגיע‬
‫ושומר ממ ו מרחק מסוים‪ .‬בו בזמן‪ ,‬בין מיכה לימימה יש ם יחסים משפחתיים חמים וש יהם שומרים על‬
‫קשר קבוע ו דמה שאי ם מסתירים דבר האחד מהש י‪ .‬הצפייה המשותפת בקלטת מובילה לפרץ רגשות בין‬
‫האחים‪ ,‬עד לכדי עימות קול י בי יהם‪ .‬שלמה חש כי הוא מהווה כבשה שחורה עבור המשפחה ומגלה כי‬
‫בעת שטיפל באמו בבית החולים‪ ,‬היא קראה לו בשמו של אחיו‪ ,‬דבר אשר פגע בו רבות והוביל אותו‬
‫למחשבה כי אי ו חשוב בעי יה‪ .‬פרט משמעותי ה וגע לשלמה ושמלווה את מהלך הצפייה בסרט הוא‬
‫בפרש ות השכלת ית שאותה הוא מע יק לעדות האם‪ .‬כאשר זו אומרת מול המצלמה בצורה מעורפלת‬
‫למדי‪ ,‬כי לקחה זוג עליים מאחת ה שים ברכבת לאושוויץ‪ ,‬הוא מתעמת עם אחותו ואשתו ומטיח בפ יהן‪:‬‬
‫"אתן חירשות או שאתן לא מבי ות מה היא מספרת כאן?! את יודעת טוב מאוד מה אמא שלך עשתה‪ ,‬היא‬
‫הסתכלה ישר כי לא רצתה לראות איך האישה ההיא הולכת בשלג!"‪ .‬על פי גרץ )‪ ,(2004‬הת הגותו של‬
‫שלמה היא למעשה אקטי ג אאוט )‪ (Acting Out‬על פי המודל של לקפרא‪ ,‬משום חוסר היכולת להתמודד‬
‫עם גודל הטראומה‪ .‬הת הגות זו מביאה את שלמה לשפוט את מעשיה של אמו ולא מש ה העובדה כי היא‬
‫התמודדה עם המציאות הבלתי אפשרית‪ :‬הוא מבחי תו רואה את המעשה והשלכותיו ובכך מפקפק‬
‫בתמימותה של האם‪.‬‬

‫קודה זו בעימות מובילה לדיון וסף במורכבות ביחסים המשפחתיים ומדגישה את הקו פליקט המתקיים‬
‫אצל הדור הש י בכל ה וגע לזיכרון השואה‪ .‬לכאורה‪ ,‬בדקות הראשו ות בסרט א ח ו למדים על משפחה‬
‫המגיעה לכבד את זכר האם ש פטרה ויתרה מזאת‪ ,‬הם צופים בקלטת בשקיקה ומתוך זיכרון וכיבוד‬
‫השואה‪ .‬עם זאת‪ ,‬א ו מגלים כיצד הצפייה בסרט מעלה מעל לפ י השטח את ההתמודדות עם טראומת‬
‫השואה וכיצד זו מקרי ה כלפי הדור הש י‪ .‬האם אמ ם מציגה את עצמה כקורבן של מאורעות השואה‪,‬‬
‫אולם גם ב י המשפחה מעידים על עצמם ככאלו וכך אומר מיכה‪" :‬היה איזה יום עיון בבוסטון ומרצה‬
‫אחד אמר שא ח ו מוכרחים לאסוף עדויות כי הדור של קורב ות ה אצים הולך ו עלם‪ .‬אז א י רציתי‬
‫לצעוק 'קם דור חדש של קורב ות ה אצים‪ ,‬א י בעצמי קורבן של ה אצים'"‪ .‬עמדתו של מיכה מתאימה‬
‫לטע תה של גוטל )‪ ,(2004‬לפיה חלק משמעותי מב י הדור הש י חוו את השואה בבית וההתייחסות שלהם‬
‫אליה היא כאל דבר מקרבֵ ן וגם הם חלק מהקורב ות שלה )גוטל‪.(2004 ,‬‬

‫‪ .3.3‬ייצוגי שכחה‬
‫ייצוגי שכחה מופיעים בעיקר בעדותה של האם‪ ,‬כאשר היא מעידה על הסתרת המידע והחוויות אודות‬
‫השואה מילדיה‪ ,‬משום שרצתה שיגדלו להיות א שים שמחים‪ .‬כפי שצוין קודם לכן‪ ,‬האם פותחת את‬
‫ההקלטה עם הצהרה שהיא מעולם לא סיפרה את הדברים‪ ,‬בעיקר כי רצתה לשמור על ילדיה‪ .‬שכחת‬
‫האירועים סייעה לה לשמור על ילדיה ולא לערב אותם בזיכרו ות זוועתיים מתקופת השואה‪ .‬אחד‬
‫מהזיכרו ות הללו שמוזכרים בצורה מעורפלת מאוד הוא ע יין ה עליים שאותם מ יה השיגה‪ .‬היא מצביעה‬
‫על עובדת השגת ה עליים‪ ,‬אך לא מתארת כיצד השיגה אותם‪" :‬בלילה עשיתי מה שצריך – ומצאתי"‪.‬‬

‫השכחת השיח על השואה והמלחמה בבית באו גם בהצהרת המשך של מ יה‪ ,‬כאשר היא אמרה‪ 40" :‬ש ה‬
‫א י לוקחת כוח מחלק קשה של מלחמה וילדים שלי הם לא יידעו מה שהיה שם והם יהיו ילדים שמחים"‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫מוטיב הילדים חוזר לא מעט פעמים בסרט‪ ,‬בין אם זווית ההתייחסות לילדיה של מ יה בש ות ילדותם‬
‫ו ערותם ובין אם מדובר בילד של ש קה‪ ,‬אשר התברר שמ יה גרמה לכך שיימסר לאישה שצעדה לעבר‬
‫השמדה‪ .‬גם לאחר שמ יה מספרת את הסיפור שלה ושל ש קה היא מזכירה כי הזמן עבר ושהיא זכרה‬
‫פחות ופחות שהיא הצילה את ש קה ושהיא גרמה לכך שהיא עזבה את הילד שלה‪.‬‬

‫החווייה הסעירה את מ יה וגרמה לה ולש קה להשתיק את ה ושא ולא לדבר עליו יותר לעולם‪" :‬א ח ו אף‬
‫פעם לא דיבר ו על זה‪ ,‬כאילו שלא היה ילד"‪ .‬השכחה מתבטאת בכך שש קה מגיעה לבקר בבית המשפחה‪,‬‬
‫על אף החוויה המטלטלת בסלקציה שה אצים ערכו ועל אף מסירת הילד להשמדה בידיעה ברורה‪ .‬לכך‬
‫מתווספת גם שתיקתה של ש קה‪ ,‬אשר מתוארת בסרט כאישה שאי ה מרבה לדבר‪ .‬לקראת הסיום‪ ,‬כאשר‬
‫ש קה מגיעה לבית המשפחה היא אומרת מילה אחת בלבד‪" :‬מ וצ'קה"‪.‬‬

‫‪ .3.4‬ייצוגי זיכרון‬
‫על אף האמור לעיל בתת הפרק הקודם‪ ,‬א ו מוצאים מ גד אזכורים רבים של זיכרון‪ .‬המשפחה פגשת‬
‫במועד סמוך מאוד ליום פטירתה של מ יה‪ .‬המפגש ביום הש ה מהווה מעין הקבלה לאזכרה המקובלת‬
‫במסורת‪ ,‬שבה פגשים ב י המשפחה ומכבדים את זכר המת‪ .‬לצד זה‪ ,‬מתברר שיום המפגש הוא גם יום‬
‫ההולדת לבתו בת הש ה של שלמה ולכך חמן מוסיף‪" :‬אם לא היי ו יודעים שהיום זה יום הש ה‪ ,‬היה עוד‬
‫אפשר לחשוב שזו חגיגה"‪.‬‬

‫העדות של מ יה מו צחת בקלטת וידאו זיכרון השואה כפי שמצטייר אצל מ יה והקלטתו על קלטת וידאו‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬מ יה מקליטה עצמה על קלטת החתו ה של ימימה‪ ,‬היא מוחקת זיכרון טוב כביכול ומקליטה‬
‫במקום זיכרון עצוב ומורכב‪ .‬את הקלטת מ יה פותחת את עדותה ומוסיפה את המשפט הבא‪" :‬זמן שלך‬
‫הולך להיגמר אז לפ י שאת הולכת מכאן את מספרת פעם אחת בחיים מה שהיה"‪ .‬בזיכרו ותיה היא מו ה‬
‫מספר אירועים שהדחיקה עם הש ים ולא רצתה להיזכר בהם‪ ,‬אך העובדה שהיא כי סה את כל ב י‬
‫המשפחה בחדר אחד ומכריחה אותם להקשיב לדבריה‪ ,‬מהווה עבורה הזדמ ות לקחת על עצמה אשמה‬
‫ולבקש מחילה‪ .‬גורביץ' וערב )‪ (2013‬וגעים ב קודה זו ומציי ים כי בקול וע העכשווי יש ה חזרה אל שיחה‬
‫המעלה דילמות‪ ,‬שהדור הש י לשואה מתקשה לתפוס‪ .‬כך למשך‪ ,‬שאלת היותו של הקורבן גורם לעוולה‬
‫באשר היא מאפשרת ליצוק לתוך השיח הקול וע פן מוסרי והעדות שלו היא אפשרות לקחת אשמה ומ גד‪,‬‬
‫לבקש את מחילה מהשאר )גורביץ' וערב‪.(2013 ,‬‬

‫סיפור הזיכרון של מ יה מעלה אמוציות רבות בקרב ב י המשפחה ותופס אותם לא מוכ ים‪ ,‬עד לכדי מצב‬
‫של עימותים‪ .‬כאשר מ יה מתחילה לספר את זיכרו ותיה היא מספרת על תקופת המלחמה ועל כך שהייתה‬
‫מח ות אושוויץ וברגן בלזן וימימה פו ה מופתעת ל חמן ושואלת‪" :‬מה‪ ,‬אמא הייתה גם באושוויץ וגם‬
‫בברגן בלזן?"‪ ,‬סימן לחוסר בשיח על זיכרו ות וחוויות השואה‪ .‬דמותה של מ יה החלה להשת ות בעי י‬
‫ילדיה וזה אפשר את הפתח לעסוק בפצעים של כל אחד מהם מתקופת העבר מיכה מדבר על ה וקשות‬
‫והדומי טיות של אמו ועל כך שהיא דחפה אותו לעסוק בדוקטורט‪ .‬שלמה העלה זיכרו ות מהימים‬
‫שש קה התארחה אצלם בבית והוא מ גד ישן על שטיח ברצפה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא מספר על זיכרו ותיו‬
‫מהאשפוז בבית החולים‪ ,‬שבו היא קראה לו בשל אחיו וזהו זיכרון מר מאוד‪ ,‬בעיקר לאור העובדה שמיכה‬
‫כמעט ולא כח בתקופת המחלה‪ .‬ימימה העלתה זיכרו ות מימי בית הספר‪ ,‬בהם היא תיארה אמא דאג ית‬
‫שהלכה אחריה לכל מקום‪ ,‬עד אשר עשו ממ ו צחוק בכל בית הספר‪ .‬כמו כן‪ ,‬כאשר ימימה מספרת לאחיה‬
‫על כך שתום עבר לחזקת אביו‪ ,‬מיכה שואל אותה מדוע היא לא סיפרה והיא משיבה כי היא הייתה זקוקה‬

‫‪20‬‬
 ‫לו אז ושכעת זה לא מש ה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שלמה פו ה אליה ושואל אותה‪" :‬יכולת לזכור שיש לך אח אחד‬
‫כאן בארץ שיכול היה אולי גם לעזור"‪.‬‬

‫על אף שמדובר בסרט עלילתי‪ ,‬יתן להתייחס להקלטת הקלטת כאל יסיון תיעודי ומשכך‪ ,‬הסרט מכיל‬
‫היבטים של סרט דוקומ טרי‪ .‬לב י )‪ (2009‬מציי ת כי בסרטים דוקומ טריים העוסקים בשואה‪ ,‬ה יצולים‬
‫הופכים להיות עדים ובאמצעות תחקור ודיבור אל המצלמה‪ ,‬הם מתארים את האירועים שאותם הם חוו‪.‬‬
‫פעולתם הופכת לעדות והם מע יקים תוקף להיסטוריה ש חוותה )לב י‪ .(2009 ,‬לצד זה‪ ,‬התיאורים ברובם‬
‫עוסקים בבעיות ובדילמות שבהן הם תקלו ולצד סיפורי גבורה יתן לזהות את רצו ם לשרוד‪ ,‬א ו מזהים‬
‫סיפורים אישיים ש ועדו לשחזר‪ ,‬לזכור‪ ,‬לגלות ולשמר ואף לאשר את השכחה )ליפשיץ‪-‬סימן טוב‪.(2018 ,‬‬

‫‪ .3.5‬יתוח סצ ה ראשו ה‬
‫בסצ ת הפתיחה של הסרט א ו רואים את ימימה ו חמן בחדרה של האם‪ .‬המצלמה עה על הקיר ובו א ח ו‬
‫רואים את תמו ותיהם של מיכה וימימה ולאחר מכן תמו ות שלמה וילדיו‪ .‬על המראה מו חת תמו ת‬
‫שחור‪-‬לבן של מ יה ומתחתיה על השידה מו חות תמו ות ילדים אשר מתברר כי אלו כדיה של מ יה‪.‬‬
‫ימימה מצאת מול המראה מסדרת את שערה ולובשת מספר פרטים לקראת הפגישה המרגשת לכאורה עם‬
‫עורך הדין‪ .‬חמן כ ס לחדר וימימה שואלת אותו לפשר הפגישה והאם ידוע לו מה יש בחבילה שהם‬
‫הולכים לקבל‪ .‬חמן מעיר על ימימה על המראה הג דר י שלה והיא משיבה לו ש"אמא תמיד אמרה‬
‫שאישה צריכה תמיד לדאוג ליופי שלה"‪ ,‬מעין יגוד לעדות שלה ולהסתרתה של ש קה מעי י ה אצים‪,‬‬
‫משום שהייתה יפה‪.‬‬

‫החדר עצמו מיושן‪ ,‬הקירות כהים והצבעים שבו אפרוריים‪ .‬בסצ ה א ו רואים משחק רב של אור וצל‪.‬‬
‫החדר חשוך ברובו‪ ,‬טול תאורה והאור היחיד ש כ ס הוא מהחלון או לחילופין מדלת הכ יסה לחדר‪.‬‬
‫כאשר המצלמה מתמקדת על ימיה בעת ש חמן כ ס לחדר‪ ,‬האור ברובו מרוכז בה ואילו חמן חשוך‬
‫וכמעט שלא רואים את פ יו‪ ,‬רמז לפערים ולהבדלים בין הדור הצעיר לדור המבוגר‪ .‬רמז וסף קיים‬
‫בהבדלי ה ראות בין הש יים‪ .‬בעוד ימימה מתארג ת ומתייפה‪ ,‬היא אומרת ל חמן המיושן‪" :‬ככה הולכים‬
‫היום‪ ,‬חמן"‪ .‬כמו כן‪ ,‬יתן לראות עוד כי המשחק של האור והצל משקף מעט מן ההבדלים בתפיסת העולם‬
‫בין הש יים‪ :‬ימימה מפתחת ציפיות על החבילה וחושבת שקיימים שם תכשיטים ואילו חמן מעיר לימימה‬
‫על הג דר ות ומזכיר לה שזהו יום הש ה לפטירתה‪ .‬יחד עם ימימה‪ ,‬חמן מתארגן גם כן לפגישה‪ ,‬לובש את‬
‫החליפה החומה שלו ומשווה לעצמו מראה מיושן יחסית‪.‬‬

‫הדגש המיוחד ה מצא בסצ ה זו הוא בשיר המת גן ברקע‪" :‬שועל במ וסה" של רמי פורטיס‪ .‬תחילה‪,‬‬
‫לצופה לא ברורה הכוו ה מדוע השיר הזה מושמע דווקא בסצ ה זו ומהו הקשר בי ו לבין סרט על השואה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לאחר צפייה בסרט השיר מע יק לסצ ה ופל משמעותי‪ ,‬בעיקר בשל החזרה שלו גם בסצ ת‬
‫הסיום‪ .‬בפזמון השיר מופיעות השורות‪" :‬את כמו שועל במ וסה שאיבד הכל‪ ,‬ומבקש למצוא מסתור‬
‫ומתבייש"‪ .‬כאשר משווים את דמותה של מ יה לשועל שבשיר‪ ,‬ש יהם מ סים לשרוד‪ ,‬כל אחד את‬
‫המציאות שבה הוא היה או מצא‪ .‬כמו כן‪ ,‬מ יה מעידה בקלטת הווידאו שהיא איבדה את כל ב י משפחתה‬
‫וכמוה‪ ,‬גם השועל איבד הכל‪ ,‬אך אי ו יודעים מה בדיוק‪ .‬בבית אחר של השיר‪ ,‬אשר שמע חלש מאוד‬
‫בסצ ת הפתיחה מופיעות השורות הבאות‪" :‬בדרכים שלך גברת יש משהו אפל‪ ,‬אז זקוקה לכח וקורבן‬
‫להתעלל‪ ,‬בתמימות שאת משדרת יש משהו מפלצתי"‪ .‬גם באמצעות שורה זו יתן לתאר את מ יה‪ ,‬כאשר‬
‫א ו מתייחסים לעברה האפל ושאי ו תמים‪ .‬ב ה שלמה מתאר זאת באופן הבולט ביותר ומעמת את‬

‫‪21‬‬
 ‫ה וכחים בחדר לפשר מעשיה של האם‪ .‬ב וסף‪ ,‬הדומי טיות שלה והאופן שבו היא הגה במשפחה ביד‬
‫חזקה בא לביטוי גם כן במילה "כוח"‪ .‬לבסוף‪ ,‬המבט התמים של האם כפי שא ו מסיקים מתמו תה וכפי‬
‫שמשתמע מקולה‪ ,‬אי ם תפסים ככאלו בעיקר לאחר שא ו עדים לאירועים שבהם הייתה מעורבת‪.‬‬

‫‪ .3.6‬יתוח סצ ה ש ייה‬
‫בסצ ת העדות העיקרית של מ יה‪ ,‬היא פו ה למצלמה ואומרת‪" :‬עכשיו אתם צריכים לדעת בדיוק מה‬
‫שהיה עם ש קה" ומתחילה לספר על הזיכרון ש חרת ועיצב אותה‪ ,‬את מערכת היחסים בי ה לבין ש קה‬
‫ושלשמו הקליטה את הקלטת‪ .‬הפריים בו מ יה ראית פשוט למדי‪ ,‬ברקע החדר יש ה ספרייה‪ ,‬עציץ‪ ,‬כד עם‬
‫פרחים‪ ,‬יירות עליהם העדות כתובה‪ ,‬מיקרופון וכוס מים‪ .‬מ יה מספרת את האירועים בקול דרמטי ושבור‬
‫ומעבירה באמצעותו את הזיכרון המודחק שלה מהשואה‪ .‬לקראת שיא הזיכרון‪ ,‬בו התברר שמ יה הובילה‬
‫לכך שהילד יימסר לאישה בשורה האחרת‪ ,‬המצלמה מתקרבת לפ יה ומתמקדת בעוויות פ יה ומבטלת את‬
‫המסגרת החיצו ית של הטלוויזיה בה הם צפו‪ ,‬עד לכדי ביטול המחיצה הקיימת בי ה לבין הצופה‪ .‬כאשר‬
‫מ יה מודה בקול רם שהיא עזבה את הילד של ש קה היא פורצת בבכי והמצלמה מתמקדת עליה יותר‪.‬‬
‫בסצ ה ש משכת קרוב לדקה‪ ,‬מ יה ממשיכה לבכות‪ ,‬שאר המשפחה בשקט‪ ,‬היא מוציאה ממחטה מכיסה‬
‫ומ גבת את דמעותיה‪.‬‬

‫סצ ה זו גורמת לחלחול ההב ה של מקומה של ש קה בחיי המשפחה‪ .‬פתאום יש ה סיבה להיותה חלק‬
‫מהבית ויתרה מזאת‪ ,‬הם מבי ים את פשר שתיקתה של ש קה ואת המוזרות שלה‪ .‬שטייר‪-‬לב י )‪(2011‬‬
‫מוסיפה בהקשר לכך‪ ,‬כי הסצ ה מסבירה כיצד האימהות לקחה מש קה ומי שעשתה זאת היא לא אחרת‬
‫מאשר אמם‪ .‬ש קה אי ה עוד האישה המוזרה והחולמ ית שהם מכירים‪ ,‬אלא אישה שחוותה טראומה‬
‫קשה מ שוא )שטייר‪-‬לב י‪ .(2011 ,‬לפיכך‪ ,‬המחילה שאותה מ יה מבקשת מש קה מבטאת אפוא את בקשת‬
‫המחילה הקולקטיבית של שאר ב י הבית וזאת א ו רואים בסצ ה מאוחרת יותר‪ ,‬כאשר ש קה מגיעה‬
‫וכולם מגלים כלפיה חמלה וכבוד‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫‪ .4‬יתוח הסרט "היה שלום פיטר שוורץ"‬
‫סרטה של יעל ראוב י וצר בש ת ‪ 2013‬ועלילתו עה על הציר שבין ישראל‪ ,‬גרמ יה ופולין‪ .‬הסרט משתייך‬
‫לסוגת סרטי תעודה והוא עוקב אחר שלושה דורות של משפחת שוורץ המספרים את סיפורם של אח‬
‫ואחות שהופרדו במהלך השואה ולא פגשו מעולם‪ .‬יעל‪ ,‬אשר מתגוררת בברלין במהלך החמש הש ים‬
‫האחרו ות מגוללת בסרטה את סיפורה האישי של מיכלה פריזר‪ ,‬סבתה המ וחה‪ ,‬יצולת שואה ששרדה את‬
‫המח ות ובהם איבדה את מרבית ב י משפחתה‪ .‬בש ת ‪ 1945‬ומיד לאחר המלחמה‪ ,‬מיכלה סעה ללודז'‬
‫ושם פגשה במכר המשפחה‪ ,‬אשר סיפר לה כי פגש בלודז' את אחיה פייבקה וששלומו טוב‪ .‬מיכלה ה רגשת‬
‫קבעה פגישה עם אותו אדם ביום שלמחרת בתח ת הרכבת של לודז'‪ ,‬אליה הוא היה אמור להגיע עם‬
‫פייבקה‪ .‬מיכלה הגיעה לפגישה‪ ,‬אולם הש יים לא הגיעו ומאז הקשר עם פייבקה ותק לתמיד‪ .‬מיכלה‬
‫השבורה עלתה לארץ‪-‬ישראל בה החלה את חייה החדשים ושם הביאה לעולם את אמה של יעל‪ .‬במקביל‬
‫אליה‪ ,‬התברר כי פייבקה עבר להתגורר בגרמ יה‪ ,‬מרחק קצר מאוד ממח ה הריכוז שבו שהה‪ .‬שם הוא‬
‫שי ה את שמו לפטר‪ ,‬התחתן עם אישה גרמ יה והביא לעולם שלושה ילדים‪ .‬בעוד מיכלה זכרה את אחיה‬
‫והקפידה לספר עליו לב י משפחתה ולחברותיה‪ ,‬פטר השאיר את הזיכרו ות מאחוריו והתחיל בעתיד חדש‬
‫טול כל סממן לעברו‪ ,‬תוך שאי ו מספר על משפחתו ש ספתה בשואה‪.‬‬

‫מכתב מפתיע שאותו אמה קיבלה ושמעיד על קיומם של ב י משפחה בגרמ יה‪ ,‬מביא את יעל להתחקות‬
‫אחר עקבות אח של סבתה‪ .‬יעל עוקבת אחר סיפורו האישי של פטר‪ ,‬ב יסיון לחבר את הפרטים הביוגרפיים‬
‫ול סות לקבל תשובות על אותה פגישה שהוחמצה‪ .‬היא פוגשת בא שי העיירה שלייבן )‪ (Schleiben‬שם‬
‫התגורר פטר כל חייו ובה פטר בש ת ‪ .1987‬פגישה עם גיסתו של פטר מקשרת אותה לש י ילדיו ש ותרו‬
‫בחיים‪ :‬הבת ברברה והבן אובה‪ .‬בעוד הקווים המשפחתיים מתחברים אט אט‪ ,‬יעל מתעדת את המפגשים‬
‫עם ב י המשפחה האבודים ו וגעת בשאלות של זהות‪ ,‬שייכות משפחתית וסליחה וכן בשאלות הרות הגורל‬
‫שהובילו את שתי המשפחות לב ות חיים שלמים מבלי שידעו אחת על הש ייה במשך אותן הש ים‪ .‬משום‬
‫שהעבודה עוסקת באופן שבו מוצגים ש י הדורות הראשו ים לשואה‪ ,‬לא ארחיב על הצגתו של הדור‬
‫השלישי לשואה‪ ,‬אלא ב קודות הקשורות לסיפור המשפחתי הרחב‪.‬‬

‫‪ .4.1‬דור ראשון‬
‫הדורות הראשו ים המוצגים בסרט הם ש י האחים המ וחים‪ :‬מיכלה ופטר‪ .‬וסף אליהם‪ ,‬יעל מתעדת את‬
‫זיכרו ותיהן של חברותיה הקרובות של מיכלה‪ ,‬דרכן היא מבקשת לחבר את הפרטים שגילתה במהלך‬
‫יצירת הסרט‪ .‬שתי דמויות ה יצולים המשמעותיות אי ן בין בחיים והסיפור האישי שלהם מתואר דרך צד‬
‫שלישי‪ ,‬בתה של מיכלה ואילו מ גד‪ ,‬ב ו ובתו של פטר‪ .‬לאורך כל הסרט‪ ,‬א ו כמעט ולא רואים את תמו תה‬
‫של מיכלה‪ ,‬פרט לזו המתעדת את משפחתה ערב השואה ובה א ו רואים אותה לצדו של פטר‪ .‬יתרה מזאת‪,‬‬
‫הקרבה הפיזית אליה מתבצעת באמצעות מספר עליות לקברהּ‪ ,‬שם יעל מתעדת אותה משוחחת עם אמה‬
‫ומאוחר יותר בסרט‪ ,‬גם עם סטפן‪ ,‬כדו של פטר‪ .‬הדיבור עליה מתבצע באמצעות זיכרו ות ממ ה ותיאור‬
‫ההתמודדות שלה עם זוועות השואה‪ ,‬מחשבותיה על גרמ יה והקושי שלה לסלוח לאחיה‪ ,‬כאשר ודע לה‬
‫שהוא בחר להישאר לחיות בגרמ יה ולהתחתן עם גרמ יה גויה‪ .‬בשלב מסוים בתה של מיכלה מתארת את‬
‫הקשיים שאמה תקלה בהם עם עלייתה ארצה‪ .‬חברתה של הסבתא אף מתארת שהיא השת תה מאוד‬
‫אחרי המלחמה והייתה מכו סת בעצמה יותר‪ .‬במקרה של פטר‪ ,‬א ו לומדים עליו מסיפורים של ילדיו‬
‫וקרובי משפחה שהכירו אותו‪ .‬לעומת מיכלה‪ ,‬פטר לא דיבר על השואה ולא הזכיר זאת לילדיו או‬

‫‪23‬‬
 ‫לסביבתו‪ .‬הסיפורים עליו התמקדו באישיותו השמחה‪ ,‬המחויבות שלו למשפחתו והיותו איש עסקים די‬
‫מצליח בעיירה‪.‬‬

‫מלבדם‪ ,‬א ו פוגשים בסרט יצולי שואה וספים בדמות חברותיה של מיכלה‪ .‬כולן שים מבוגרות‬
‫שסוחבות על גביהן זיכרו ות מתקופה טראומתית‪ .‬כלל ה שים בעלות מבטא מזרח אירופאי מובהק‪ ,‬הן‬
‫מתגוררות בבתים צ ועים ומספרות ליעל ולמצלמה את הזיכרו ות שלהן מסבתה ומדברות את הסיפור של‬
‫הסבתא ומשחזרות את הסיפורים שלה על האח‪.‬‬

‫יסוד וסף שבא לביטוי בסרט הוא היסוד התרבותי והאידיאולוגי שאפיין את הדור הראשון בכל ה וגע‬
‫לתפיסת גרמ יה והאופן שבו צריך להתייחס אליה‪ .‬כאשר הוסבר למיכלה שאחיה בחיים וכי הוא שאר‬
‫להתגורר בגרמ יה ולהתחתן עם אישה מקומית‪ ,‬היא ביטלה באחת כל רצון לשוחח על ה ושא או שמא‬
‫להכיר את משפחתו של אחיה‪ .‬מתיאורים של קרובי משפחתה‪ ,‬א ו למדים עליה כי גרמ יה מהווה בעי יה‬
‫את מהות הרוע והאכזריות הא ושית וכל סיכוי לפיוס עמה תקל בסירוב מוחלט מצדה‪ .‬ה קודה המרכזית‬
‫המציגה זאת בסרט‪ ,‬מוזכרת בסצ ה בה יעל מביאה אב ים ממצבתו של האח ומבקשת לה יח אותם על‬
‫קבר הסבתא‪ .‬אמה של יעל חשה באי‪ -‬וחות ואומרת ליעל כי סבתה הייתה מת גדת לכך בתוקף משום‬
‫שמדובר באב ים מאדמה מקוללת‪ .‬סיגולי )‪ (2013‬דן ב ושא זה בסרט וכתב כי יעל ואמה מתמודדות מול‬
‫המצלמה עם הזעם והכעס הגדול על העם הגרמ י ובו בזמן‪ ,‬ד ות בשאלות של מחילה וסליחה‪ .‬הוא מוסיף‬
‫ואומר כי הדילמה וצרת לאור שאלות של רווח והפסד‪ ,‬כאשר הטי ה עדיין קיימת )סיגולי‪.(2013 ,‬‬

‫‪ .4.2‬דור ש י‬
‫הדור הש י מוצג בסרט באמצעות ילדיהם של האחים שוורץ‪ :‬אמה של יעל ומ גד‪ ,‬ילדיו של פטר‪ ,‬ברברה‬
‫ואובה‪ .‬השיח המוצג בסרט וש וגע לדור הש י‪ ,‬מציג אותם כמי שחיו לצלה של טראומת השואה‪ ,‬אך לא‬
‫הכירו אותה מעדות הוריהם‪ .‬אמה של יעל מתוארת כילדת דור ש י אולטימטיבית‪ :‬גדלה לש י הורים‬
‫יצולי שואה ו"ספגה" את השלכותיה עוד בילדותה‪ .‬בזיכרו ה תיאורים של אמה כמי שהתקשתה‬
‫להתמודד עם הטראומה וכילדה היא זוכרת כיצד הייתה שומעת צעקות מתוך שי ה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬היא‬
‫מתארת את עצמה כמי שלא ברה בסיפורי השואה של האם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בסרט א ו רואים דיאלוגים‬
‫רבים מעל הקבר‪ ,‬בו היא מעלה זיכרו ות‪ ,‬ד ה בסוגיות של זיכרון‪ ,‬מחילה והתמודדות עם כובד טראומת‬
‫השואה‪ .‬באחת הפעמים בה האם מספרת ליעל מעל הקבר של הסבתא היא מספרת כי "סבתא לא דיברה‬
‫על עצמה‪ ,‬סבתא לא פתחה אף פעם‪ .‬אי אפשר היה להכיר אותה"‪ .‬סומך )‪ (2014‬מתארת את עבודתה של‬
‫יעל כהזדמ ות לתת לב י משפחתה הזדמ ות לדבר על הטראומה שבזיכרון השואה ובאמצעותם להציג את‬
‫הסדקים הקיימים במיתוס המשפחה שחיה בצל השואה )סומך‪.(2014 ,‬‬

‫ילדיו של פטר מספרים על ילדות טולת זיכרו ות שואה‪ .‬ההיכרות עם השואה התרחשה בגיל מאוחר‬
‫יחסית‪ ,‬אולם הם מעידים כי היא לא הייתה וכחת בחיי המשפחה או בהת הגות יוצאת דופן של אביהם‪.‬‬
‫בעוד אחותו חייתה את השואה באופן כמעט יומיומי‪ ,‬מה שהוביל לאובדן שמחת החיים‪ ,‬ילדיו של פייבקה‬
‫מתארים אדם שמח שדאג למשפחתו בכל הזדמ ות ושראה במשפחתיות ערך מקודש‪ .‬משום כך‪ ,‬הם‬
‫מעידים על עצמם כמי שחיו חיים ורמטיביים למדי‪ ,‬אך עד הגילוי המפתיע על יהדותו של האב וסיפור‬
‫הישרדותו בשואה‪ .‬על פי קודת מבטו של אובה‪ ,‬זהו רגע מכו ן בחייו‪ ,‬בו הוא מגלה פרטים שלא ידע על‬
‫אביו וכך החל לחקור את קורות המשפחה בשואה‪ .‬יש ם קווים מקבילים בין אובה לבין יעל המהווה דור‬

‫‪24‬‬
 ‫שלישי לשואה‪ ,‬שהרי ש יהם תרים אחר הסיפור המשפחתי וה יסיון להתחקות אחר האמת שהובילה‬
‫ל תק המשפחתי‪.‬‬

‫‪ .4.3‬ייצוגי שכחה‬
‫ייצוגי השכחה בסרט עולים בש י מישורים‪ :‬הראשון הוא שכחת השואה כפי שמתבטאת אצל פטר‪ .‬הוא‬
‫בוחר להשאיר את חייו מאחור‪ ,‬אי ו עושה דבר בכדי לאתר שרידים ממשפחתו ויותר מכל‪ ,‬הוא שאר לגור‬
‫סמוך למח ה הריכוז שבו שהה כאסיר ה אצים‪ .‬כאשר יעל פוגשת את גיסתו‪ ,‬היא שואלת אותה האם הוא‬
‫אי פעם דיבר על השואה והיא משיבה שהם ידעו כי הוא היה במח ה ריכוז אך מעולם לא דיברו‪" ,‬ה ושא‬
‫הזה היה טאבו" היא משיבה לה‪ .‬בהמשך‪ ,‬פטר מתואר כמי שבחר להשכיח את השואה ולא להביא אותה‬
‫אפילו למשפחתו הקרובה ביותר‪ .‬ילדיו של פטר מעידים על כך כי הם ידעו שהוא היה במח ה הריכוז‬
‫הסמוך לעיירה‪ ,‬אולם ה ושא מעולם לא עלה‪.‬‬

‫מישור ש י שבו השכחה מתבטאת בסרט הוא בת ועה של מיכלה בין זיכרון לשכחה‪ .‬לעומת אזכורי זיכרון‬
‫רבים אותם אתאר בהמשך‪ ,‬בולט האופן שבו ושא השיחה הושתק במשפחה לזמן רב‪ .‬כבר בתחילת‬
‫הסרט‪ ,‬כאשר יעל ואמה עומדות מעל קבר הסבתא‪ ,‬האם מתוודה על כך שהשואה לא כחה בשיח שלה עם‬
‫אמה‪" :‬אבל א י חושבת שלא שאלתי הרבה שאלות‪ ,‬עובדה שא י הרבה דברים לא יודעת‪ ,‬יש דברים שלא‬
‫וגעים בהם"‪ .‬כלומר‪ ,‬הבחירה שלא לגעת בדברים הביאה את המשפחה היוותה בחירה מודעת להשכיח‬
‫את ה ושא ולדון בכך ש ים לאחר מות הסבתא‪.‬‬

‫ה חה זו מתחזקת לאור הטראומה הקשה של הסבתא‪ ,‬בעיקר לאור הידיעה כי אחיה היה חי כל הש ים‬
‫הללו בגרמ יה והקים שם משפחה‪ .‬כאשר ודע לאמה של יעל באופן מוחלט על משפחתו של פטר היא‬
‫הראתה לאמה את תמו תו של אחיה וסיפרה לה כי הוא היה חי בגרמ יה ו פטר מספר ש ים קודם לכן‪ .‬יעל‬
‫אומרת כי "הסדק בסיפור של ו החל לצוץ כאשר החלו להגיע מכתבים בגרמ ית"‪ ,‬אשר שלחו על ידי‬
‫אובה‪ .‬כאשר אמה של יעל סיפרה על כך אמה‪ ,‬שאלתה של מיכלה הייתה "האם הוא התחתן עם גויה"‬
‫ומש ע תה בחיוב השיבה‪" :‬אז א י לא רוצה לדעת"‪ .‬לכך מתווספת אמירה וספת של יעל‪ ,‬בה היא אומרת‬
‫כי "עד מותה של סבתא‪ ,‬היה ברור לכולם שאסור לתת לסיפור הטראגי על מותו של פייבקה אחרי‬
‫המלחמה להתפרק"‪ .‬כלומר‪ ,‬גם כאן א ו מזהים בחירה מודעת של המשפחה לא להעלות את הסיפור הזה‬
‫ובכך למ וע מהסבתא שברון לב וסף‪.‬‬

‫‪ .4.4‬ייצוגי זיכרון‬
‫ייצוגי זיכרון מובאים בסרט במגוון דרכים‪ .‬שירם )‪ (2014‬מתאר את החוויה הקול ועית של יעל כ יסיון‬
‫להציג את וכחות העבר בחיי ההווה של הדור הש י והדור השלישי לשואה‪ .‬מלבד הזיכרו ות עצמם‪ ,‬יעל‬
‫מתעדת את אחת הדוגמאות הקיצו יות בסרט‪ :‬חיים בעיירה גרמ ית הצמודה למח ה ריכוז ושחלק‬
‫מתושביה אף עבדו במקום וידעו על המתרחש בה )שירם‪ .(2014 ,‬עם זאת‪ ,‬הזיכרון המתואר בסרט מעורפל‬
‫מעט והחיים השלווים של תושבי העיירה אי ם מסגירים את שהתרחש במקום בזמן המלחמה‪.‬‬

‫ייצוגי זיכרון מתקיימים גם בתיעוד החוויות והזיכרו ות של קרובי המשפחה וחברותיה של מיכלה‪ ,‬אשר‬
‫מהווים תיעוד משמעותי של זיכרון השואה והסיפור המשפחתי‪ .‬לושיצקי )‪ (Lushitzky, 2013‬הזכירה‬
‫במאמרה‪ ,‬כי בקול וע התיעודי יש ו יסיון של ב י הדורות הש י והשלישי להתחקות אחר הזיכרו ות‬

‫‪25‬‬
 ‫המשפחתיים‪ ,‬בחיבור הפרטים החסרים ובאיתור שורשי המשפחה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬ביכולתם לסייע בשרטורט‬
‫השיח על זיכרון ושכחת אירועי השואה ובמקביל‪ ,‬מסייעים לדורות הבאים להב ות רטיב‪ ,‬גם אם הם לא‬
‫חוו את האירוע באופן ישיר )‪ .(Lushitzky, 2013‬קודה זו מובילה את יעל‪ ,‬בת הדור השלישי לעקוב‬
‫בדריכות אחר העדות של כל אחד מהמשתתפים ולתעד באופן מדוקדק את קווי העלילה המשפחתית‪ ,‬תוך‬
‫שאילת שאלות המסתמכות על זיכרון מהתקופה וזיכרון של דור ה יצולים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ייצוגי הזיכרון של‬
‫הדור הראשון מוצגים בש י מישורים‪ :‬האחד הוא באמצעות עדויות חברותיה של מיכלה‪ ,‬המתארות את‬
‫הזיכרון שלהן מתקופת השואה וכן מהסיפורים הידועים להן על פייבקה‪ .‬המישור הש י הוא בזיכרו ות של‬
‫ב י הדור הש י‪ ,‬המתארים כיצד השואה חוותה בביתם‪.‬‬

‫לכך יתן אף להוסיף את האופן שבו מיכלה בחרה להציג את הסיפור על אחיה גם ל כדיה ובעיקר ליעל‪,‬‬
‫אשר מתארת את סבתה מראה לה תמו ה אחת ויחידה שהייתה לה מלפ י המלחמה ובה היא מצולמת לצד‬
‫אחיה האובד‪ .‬השימוש בתמו ות מהווה אי דיקציה וספת לזיכרון‪ .‬כפי שמיכלה אחזה בזיכרון הישן שבו‬
‫היא מאוחדת עם ב י משפחתה ועם אחיה‪ ,‬כך גם ב י משפחתו של פטר‪ .‬זיכרו ות רבים צורים בתמו ות‬
‫שאותן הם מציגים לה ומתעדים את חיי המשפחה‪.‬‬

‫אלמ ט זיכרון וסף קיים בסימבוליות ה צחה המוזכרת בסרט במגוון דרכים ופריטים‪ .‬ראשית‪ ,‬חלק‬
‫מהצילומים ערכים מול מצבותיהם של מיכלה ופטר‪ .‬ב י המשפחה פוקדים את הקבר כאקט זיכרון‪ ,‬יעל‬
‫ואמה מ יחות אב ים על קבר הסבתא ואילו אובה אומר קדיש מעל אביו‪ .‬כמו כן‪ ,‬בסרט מתואר אקט‬
‫ה צחה של מיכלה בהיכל הה צחה של בית קהילת ויל ה בתל אביב‪ ,‬בו היא הקדישה לוח חושת עליו‬
‫חרוטים שמות הוריה ושם אחיה‪ .‬בהמשך‪ ,‬יעל מתעדת תפילת "אל מלא רחמים" באותו היכל זיכרון‪,‬‬
‫תפילה ה אמרת בימי השואה וש ועדה לזכור את ה ספים‪ .‬לקראת סוף הסרט יעל פגשת עם סטפן‪ ,‬כדו‬
‫של פטר ובסיור בבית הכ סת בברלין הם עמדים מול ר התמיד‪ ,‬אשר אותו סטפן מתאר כאש הדולקת‬
‫תמיד לזיכרון המתים‪.‬‬

‫קודת זיכרון וספת מתרחשת בעת שב י משפחת שוורץ מוצאים את יהדותם ויותר מכל‪ ,‬ההשפעה‬
‫העמוקה על ה כד סטפן‪ .‬יעל מתעדת את חדרו המעוטר בדגלי ישראל‪ ,‬מילון בעברית‪ ,‬עבודתו בבית הכ סת‬
‫בברלין ואת ההתקרבות שלו ליהדות‪ ,‬עד לכדי לימוד תורה ושיקולים להגר לישראל‪ .‬עבורו הזיכרון חי‬
‫ביומיום וההתקרבות ליהדות מבטאת זאת באופן המובהק ביותר‪.‬‬

‫‪ .4.5‬יתוח סצ ה ראשו ה‬
‫במהלך החיפוש אחר העבר המשפחתי‪ ,‬יעל וסעת עם אובה לוויל ה‪ ,‬שם הם מבקרים בבית שבו המשפחה‬
‫התגוררה ערב הגירוש למח ות הריכוז‪ .‬יעל ואובה מסתובבים בשכו ה עזובה‪ ,‬יש ה ומרופטת‪ ,‬חווים את‬
‫האזור שבו משפחתם הייתה חיה‪ .‬כאשר הם מגיעים לבית המשפחה‪ ,‬יעל מתיישבת על המדרגות‪ ,‬אובה‬
‫עומד לפ יה והיא שואלת אותו‪" :‬יש לי שאלה שא ח ו לא וכל לקבל תשובה עליה‪ ,‬אבל האם אתה חושב‬
‫שיש סיכוי שהוא לא רצה לפגוש אותה?"‪ .‬אובה משיב כי הוא לא יודע ויש שתיקה בין הש יים‪ .‬יעל אומרת‬
‫בקול שבור כי זו שאלה ב וגע למשפחה וכאשר אובה שואל אותה האם זה חשוב היא משיבה כי היא‬
‫מרגישה ש עשתה שם בחירה‪ ,‬כ ראה מצד ש י האחים ובכל יום שהם חיו הם בחרו שלא לחפש אחד את‬
‫הש ייה‪ .‬לאחר מכן היא שואלת אותו‪" :‬האם א ח ו וכל להיות משפחה?" והוא משיב לה "א ח ו כבר‬
‫משפחה‪ ,‬זו לא שאלה האם א ח ו משפחה או לא"‪ .‬יעל מוסיפה ואומרת‪" :‬אז עשי ו את המסע הזה‬
‫כמשפחה"‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫מבחי ה קול ועית‪ ,‬הסצ ה אי ה מכילה אלמ טים יוצאי דופן‪ :‬ש י א שים מצאים ברקע של בית ישן‪,‬‬
‫האור ופל בחלקו על דלת הבית‪ ,‬המצלמה קפואה ומתעדת את ההתרחשות ואת השיח בי יהם‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫המצלמה לוכדת רקע סמלי מבחי ת משפחת שוורץ הגדולה‪ .‬ש י ציגים משתי תתי המשפחות‪ ,‬יעל מצד‬
‫מיכלה ואובה מצד פטר‪ ,‬פגשים בבית שבו כל ההיסטוריה המשפחתית מצד אחד התקיימה במשך ש ים‬
‫רבות ומצד ש י גדעה באחת‪ :‬זהו הבית שאותו הם עזבו ומאז פרדו דרכי ב י המשפחה לעד‪ .‬השאלה‬
‫שיעל שאלה והתשובה שקיבלה מאובה מ ציחות את האיחוד המשפחתי בפן ההצהרתי שלו ובו הם‬
‫מאשרים האחד מול הש ייה כי הם ב י משפחה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬יתן להבין מהסצ ה כי ב י הדור הש י‬
‫והשלישי של האחים לבית שוורץ זוכרים את המשמעות המשפחתית ומעבר לכך‪ ,‬את הצורך בעריכת‬
‫איחוד שכזה‪ ,‬גם עשרות ש ים לאחר האיחוד המשפחתי שלא היה‪.‬‬

‫‪ .4.6‬יתוח סצ ה ש ייה‬
‫יעל מבקרת את אחיה בחווה שבה הוא מתגורר ועובד בעבודה חקלאית ובטיפול בבעלי חיים‪ .‬היא שואלת‬
‫אותו האם הוא שמח היכן שהוא מצא ולאחר מכן האם הוא התגעגע אליה‪ .‬הוא שואל את יעל האם היא‬
‫זוכרת שהיא הייתה הולכת לסבתא ומבקשת ממ ה שתספר לה סיפורים על השואה והיא משיבה כי היא‬
‫לא ביקשה‪ ,‬אלא הסיפורים עלו באופן ספו ט י משום שהיא הייתה שם‪ .‬הוא אומר לה עוד כי הוא חש‬
‫שהיא הייתה מחוברת לזה יותר מאשר ממ ו‪ .‬יעל מוסיפה כי היא הייתה בטוחה שהוא לא רצה לשמוע‬
‫ושזה לא חשוב בעי יו‪ .‬מ גד‪ ,‬אחיה אומר שבעי יו להתעסק בשואה מצריך משאבים רבים וזה מו ע‬
‫מהאדם להתעסק בדברים שהוא צריך להתעסק בהם ולהתמודד איתם‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬בעי יו ההתעסקות‬
‫בשואה טובה בשביל להתמודד עם הכאב ולא יותר מזה והוא מסיים בשאלה‪" :‬למה לא ל סות לדחוף את‬
‫עצמך קדימה?"‪ .‬סומך )‪ (2014‬געה בסצ ה זו בכתבתה‪ ,‬בו היא תיארה את יעל כמי שמ סה להבין מדוע‬
‫דווקא היא זו ש תקעה באובססיביות בעיסוק בשואה‪ ,‬אלא שזווית הראייה שלה מציעה להסתכל על‬
‫העבר וההווה בזווית שו ה ולבחון באמצעותה את היחסים המשפחתיים ש וצרו )סומך‪.(2014 ,‬‬

‫המפגש בין האח והאחות ב י הדור השלישי מקביל למפגש של האח והאחות ב י הדור הראשון‪ .‬במקרה של‬
‫סבתם‪ ,‬היא לא הצליחה לפגוש באחיה לאחר המלחמה וגם אחרי עלייתה לארץ והקמת משפחה‪ ,‬היא‬
‫הקפידה לזכור אותו ולספר עליו בשלל הזדמ ויות‪ .‬במקרה של פטר‪ ,‬הוא בחר להמשיך קדימה בחייו‪ ,‬לא‬
‫להתמודד עם הכאב של המלחמה ולבחור בדבר הטוב ביותר עבורו‪ :‬לב ות את חייו שוב ולחפש לעצמו‬
‫חיים טובים יותר‪ .‬שתי העמדות שהוצגו בסצ ה זו תואמות במקצת את דפוס החשיבה של האחים לבית‬
‫שוורץ‪ :‬יעל היא זו שזוכרת‪ ,‬היא חוקרת את הסיפור המשפחתי‪ ,‬וסעת בעולם בעקבותיו ומחפשת תשובות‬
‫ואף מחפשת את ב י המשפחה האבודים‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬היא הקפידה לתאר בסרט כיצד הייתה משוחחת עם‬
‫סבתה על השואה ומעלה איתה זיכרו ות על ב י המשפחה ובעיקר על האח האובד‪ .‬לעומתה‪ ,‬אחיה כמעט‬
‫ולא מתעסק בזה‪ ,‬בדיוק כפי שהוא לא התעסק בזה גם בעבר‪ ,‬כאשר סבתו הייתה בחיים‪ .‬הוא מיעט לדבר‬
‫איתה על השואה ולא חש כי שיחה על ה ושא מקדמת אותו ואולי אף חייה של סבתו‪.‬‬

‫קודה וספת ש יתן להצביע עליה מהסצ ה הזו היא בכיוו י החיים שכל אחד מהאחים ראוב י בחר לעצמו‪.‬‬
‫בעוד שהאח בחר להתגורר בישראל ולעבוד בחקלאות‪ ,‬מקצוע המקושר יותר מכל עם הצבר האולטימטיבי‪,‬‬
‫האחות היא זו שבחרה לעזוב דווקא לגרמ יה – מדי ה עם זיכרו ות מקוללים עבור משפחתה‪ .‬א ו מזהים‬
‫כאן כי חל היפוך בתפקידים של האח והאחות‪ ,‬זאת ב יגוד למה שהתרחש בחיי האחים שוורץ‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫‪ .5‬סיכום ומסק ות‬
‫המסק ה העיקרית העולה מהעבודה היא כי הקול וע העוסק בשואה הי ו מדיום בעל אמצעים רבים‬
‫ומגוו ים הממחישים את ההתמודדות של ב י הדור הראשון והש י עם ייצוגי הזיכרון והשכחה של‬
‫טראומת השואה‪ .‬לקול וע יש ה יכולת להעביר ייצוגים אלו באמצעות יצירת עלילה קול ועית ה עה על‬
‫הציר שבין זיכרון לשכחה וכן באמצעות יצירת מבע קול ועי מתאים‪ .‬בין אלו א ו רואים כיצד עיצוב‬
‫הטקסטים והשיח אודות זיכרון ושכחת השואה ועיצוב הסצ ות כמי שמעג ות את ה ושא בתוך ההקשר‪,‬‬
‫מהווים אמצעי הקיים ליצירה הקול ועית לפעול בתוך השדה ה חקר‪ .‬כך למשל‪ ,‬א ו רואים בשלושת‬
‫הסרטים כיצד תיעוד זיכרו ות השואה הופך ל ושא שיח מרכזי בחייהן של משפחות ה יצולים‪ .‬בסרט‬
‫"החטאים" א ו חשפים למשמעות הרבה שיש לתיעוד יומן האב וכיצד כתיבתו מחדש והחיפוש של יוספה‬
‫בארכיון בפולין‪" ,‬מעסיקים" את ב י המשפחה בחיפוש האמת‪ .‬בסרט "שם רדף" א ו למדים על הערעור‬
‫במב ה המשפחתי שחשיפת תיעוד הזיכרון יוצרת בקרב ילדיה של מ יה וכיצד טראומת העבר מדגישה את‬
‫מערכת היחסים המשפחתיים בהווה‪ .‬בסרט "היה שלום פטר שוורץ" א ו חשפים להשלכות שכחת השואה‬
‫וכיצד זו מפרקת ובו ה מחדש את יסודות המשפחה השסועה‪ .‬בו בזמן‪ ,‬כלל הייצוגים ו יתוח הסצ ות‬
‫שהובאו בעבודה‪ ,‬מדגישים יתרה מכל את כוחו של המדיום הקול ועי בעיצוב תפיסות ועמדות אישיות‬
‫ומשפחתיות בכל ה וגע לשואה‪.‬‬

‫מסק ה וספת ממ ה יתן לצאת מהעבודה היא "ה יצול במרכז" וכיצד הזיכרון האישי המובא בסרטים‬
‫מקבל את המקום לכך בסרטים‪ ,‬גם אם הדבר בא על חשבון הזיכרון הקולקטיבי‪ .‬א ו רואים כיצד שלושת‬
‫הסרטים ה ידו ים בעבודה פחות מתמקדים בזיכרון הקולקטיבי ומתפ ים לספר את הסיפור האישי של‬
‫ה יצולים עצמם‪ ,‬על כל הטראומות והמשמעויות‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשלושתם מוזכר רטיב העל של שואת יהודי‬
‫אירופה‪ ,‬אולם ההתמקדות המוע קת היא בזיכרון האישי של אדם כ יצול ולא של אדם כחלק מאומה‪ .‬בו‬
‫בזמן‪ ,‬הסרטים מתפקדים כהזדמ ות להע יק במה לדברים ה חשבים פחות הירואיים‪ ,‬לכאורה מעשיהם‬
‫של ד"ר מילך ושל מ יה‪ .‬בעוד שלקול וע יש ה טייה להאדיר אירועים מכו ים ולצקת לתוכם משמעות‬
‫לאומית‪ ,‬סרטי השואה הללו יוצאים דופן‪ ,‬משום היותם פלטפורמה המאפשרת את הצבתו של הפרט מול‬
‫המצלמה והבאת הסיפור האישי שלו‪ ,‬קטן ושלילי ככל שיהיה ורחוק מתדמית הירואית‪.‬‬

‫בהקשר לכך‪ ,‬א ו רואים את הצורך הקיומי להיתלות בשכחת השואה ובזיכרו ות העבר של ה יצולים‪.‬‬
‫הסתרת הסודות מתקופת השואה‪ ,‬בין אם הם מהווים תועלת לתא המשפחתי ובין אם הם לתועלת‬
‫האישית של ה יצול‪ ,‬מהווים אפוא מוטיב חוזר בסרטים והשיח המשפחתי על השואה עדר‪ ,‬בעיקר בקרב‬
‫בין ב י הדור הראשון והש י‪ .‬יתן לראות כיצד שכחת השואה מהווה מעין מ ג ון המגן על טראומה‬
‫משמעותית איתה ה יצול מתמודד‪ ,‬המסייעת לו לב ות חיי משפחה שמחים ו טולי טראומה‪ .‬קודה זו‬
‫בולטת בשלושת הסרטים‪ ,‬בהם א ו חשפים לתפקיד המכריע בעיצוב החיים של ה יצולים והרצון לה יח‬
‫מאחוריהם את הטראומה‪ .‬בשלושת הסרטים א ו חשפים לדמויות )ד"ר מילך‪ ,‬מ יה ופטר שוורץ( אשר‬
‫מבקשים להשכיח את השואה באופן מכוון ולא להזכיר אותה בשיחה עם הילדים‪ .‬שלושת הדמויות הללו‬
‫מתוארת בסרטים כמי שרצו להע יק לילדיהם ילדות רגילה‪ ,‬שמחה ו טולת טראומה והשואה למעשה‬
‫"מפריעה" לאידיאה זו מלהתקיים‪.‬‬

‫ההפתעה שבגילוי סודות השואה וזיכרו ותיה מוביל רבים מב י הדור הש י להצפה אמוציו אלית וחוסר‬
‫יכולת להתמודד עם גודלה והשפעתה על המרקם המשפחתי‪ .‬א ו רואים זאת בשלושת הסרטים ובעיקר‬
‫בסרטים "החטאים" ו"שם רדף"‪ ,‬שם ב י הדור הש י מצויים בקו פליקט שבין הזדהות עם הטראומה‬
‫וחוויות השואה‪ ,‬לבין המעשה ה תעב שהוריהם ביצעו‪ .‬ב"שם רדף" א ו רואים כיצד שלמה מתקשה לקבל‬

‫‪28‬‬
‫את מעשיה של אמו ויתרה מזאת‪ ,‬א ו מזהים ריחוק וצר בי ו לבי ה‪ .‬הוא קוטע את הקלטת מספר פעמים‪,‬‬
‫הוא מעלה זיכרו ות ילדות לא עימים עבורו ומתקשה להכיל את פסטיבל הזיכרון ש וצר בסלון המשפחה‪.‬‬
‫ב"החטאים"‪ ,‬אהרו ה היא זו שמאמי ה בכל לבה שאביה ביצע מעשה פסול ותגובותיה כלפיו עות על‬
‫הגבול שבין חוסר קבלה להת כרות‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬היא רואה בעצמה קורבן של מעשיו ומחלתה היא עדות‬
‫לאותו מעשה‪ .‬לעומתם‪ ,‬בסרט "היה שלום פטר שוורץ" א ו רואים כיצד גילוי הסודות משפיע על בתה של‬
‫מיכלה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬התגובה הרגשית אי ה כ גד מעשיה של האם אלא כ גד חוסר היכולת להתמודד עם‬
‫גודל הגילוי ועם הקו פליקט הפ ימי ש וצר בעקבות מחשבות כגון "מה אמא הייתה אומרת"‪.‬‬

‫על אף זאת‪ ,‬יתן לראות בסרטים אלמ ט זיכרון אחד החוזר על עצמו והוא הטי ה לגרמ יה ול אצים‪.‬‬
‫בסרט "שם רדף" תיאור הזיכרון מהגרמ ים הוא שלילי‪ :‬הם המחלקים את היהודים לבריאים וחולים‬
‫ושולחים אותם למוות‪ .‬לצד זה‪ ,‬בסרט "החטאים" א ו עולים מדרגה בכל ה וגע לטי ה כלפיהם‪ ,‬בדמות‬
‫חוסר שביעות רצו ו של האב מה סיעה הצפויה של יוספה לגרמ יה‪ ,‬משום חוסר היכולת לסלוח לעם‬
‫בכללותו‪ .‬בסרט "היה שלום פטר שוורץ" א ח ו מתוודעים למשפחה שהקפידה להסתיר ולהשתיק את‬
‫השיח אודות ב י המשפחה שאותרו בגרמ יה‪ ,‬זאת משום שהסבתא אי ה מסוגלת לסלוח‪ .‬אלמ ט הטי ה‬
‫כל כך וכח בש י הסרטים האחרו ים‪ ,‬עד לכדי רצון להכחיד מהזיכרון כל דבר הקשור לגרמ יה‪ .‬בו בזמן‪,‬‬
‫בש י הסרטים הללו א ו רואים כי יש ה גיעה ישירה של ב י הדור הש י והשלישי לעם הגרמ י‪ ,‬סמליות‬
‫לפיוס אפשרי שקשה לתאר אותו מלהתקיים בקרב ב י הדור הראשון‪.‬‬

‫מכאן‪ ,‬יתן לראות כי בכל אחד משלושת הסרטים יש ו שיח על בקשת מחילה‪ :‬בין אב לב ותיו‪ ,‬בין אם‬
‫לילדיה וחברתה ובין ב י המשפחה לסבתם‪ .‬בקשת המחילה מלווה במגוון דרכים‪ ,‬כאשר תיאור הזיכרו ות‬
‫הוא הבולט שבהם ויצירת השיח באמצעותם מובילה לבקשת המחילה‪ .‬המחילה יכולה להיות על הסיפור‬
‫שלא סופר מעולם ושלא ית ה ההזדמ ות לשמוע אותו ולחילופין‪ ,‬על מעשה הישרדותי המהווה היפוך‬
‫מוחלט למעשה גבורה‪ .‬באמצעות הזיכרון יש ה יכולת לחבר בין מבקש המחילה למי שהיא מופ ית אליו‬
‫ולגשר באמצעותה על הפערים והסודות המתגלים‪ ,‬רעים ושליליים ככל שיהיו‪ .‬על אף הרצון והאי סטי קט‬
‫המיידי להסתיר את חוויות השואה השליליות‪ ,‬א ו למדים כי החיים איתן מצריכים מהמעורבים מידה‬
‫רבה של גילוי פש ויכולת להודות במעשים שמוטב לשכוח מהם‪.‬‬

‫לסיכום עבודה זו‪ ,‬יכר כי העיסוק בשואה בשלושת הסרטים מוביל את היוצרים לספר סיפורים אישיים‬
‫יותר ושאי ם בהכרח מתמקדים בדברים חיוביים או הירואיים‪ .‬השואה היא חוויה אישית שלאדם יש ה‬
‫הבחירה לזכור או לשכוח אותה‪ ,‬אולם כל אחת מהפעולות מצריכה ממ ו משאבי פש אדירים‪ .‬יתן לראות‬
‫מהסרטים כי השיח אודות זיכרון או שכחה אי ו שאלה של שחור או לבן ואין כאן יכולת להעריך את טיב‬
‫הבחירה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬יתן לה יח כי הן גילוי האמת והן הסתרתה עשויות להוביל את ב י הדור הש י‬
‫והשלישי לקשיים בהתמודדות אותה עמן וליצירת קו פליקטים אישיים ומשפחתיים‪ .‬א ו רואים זאת‬
‫בסרטים באופן מובהק‪ ,‬כאשר בכל אחד מהם הסיפור אודות השכחת השואה או זכירתה מובילה את ב י‬
‫המשפחה לראות בכך כ קודת מפ ה ביחסים המשפחתיים‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫רשימת מקורות‬
‫בר און‪ ,‬מ' )‪ .(2000‬לזכור ולהזכיר – זיכרון קולקטיבי‪ ,‬קהילות זיכרון ומורשה‪ .‬בתוך‪ ,‬מ' מייזל וא' שמיר‬
‫)עורכים(‪ ,‬דפוסים של ה צחה‪ .‬תל אביב‪ :‬משרד הביטחון‪ .‬עמ' ‪ – .11-47‬המאמר יסייע להציג היבטים של‬
‫זיכרון קולקטיבי ה וגע לשואה וכיצד זה מתבטא בחברה הישראלית‪.‬‬

‫גוטל‪ ,‬א' )‪ .(2004‬שותפים למורשת‪ :‬פעילות דור ההמשך לזיכרון השואה‪ .‬יד ושם‪.11-10 ,35 ,‬‬

‫גוטל‪ ,‬א' )‪ .(2005‬עדות בגוף ראשון למען הוראת השואה‪ .‬יד ושם‪.17-16 ,37 ,‬‬

‫גורביץ'‪ ,‬ד' וערב‪ ,‬ד' )‪ .(2013‬טראומה‪ ,‬אשמה‪ ,‬מחילה‪ :‬המעוול כעד בשיח של הקו פליקט בטלוויזיה‬
‫ובקול וע הישראליים‪ .‬תקריב‪.5 ,‬‬
‫‪https://takriv.net/article/%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94-‬‬
‫‪%D7%90%D7%A9%D7%9E%D7%94 -%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%94-‬‬
‫‪%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%9C-%D7%9B%D7%A2%D7%93-‬‬
‫‪/%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%A9%D7%9C-%D7%94‬‬

‫גרץ‪ .(2004) ' ,‬מקהלה אחרת‪ :‬יצולי שואה‪ ,‬זרים ואחרים בקול וע ובספרות הישראליים‪ .‬תל אביב‪ :‬עם‬
‫עובד‪.‬‬

‫הרמן‪ ,‬א' )‪" .(2011‬שידורים מפל טה אחרת"‪ :‬משפט אייכמן‪ ,‬בן גוריון וקול ישראל‪ .‬קשר‪.61-47 ,42 ,‬‬

‫וי יצקי‪-‬סרוסי‪ ,‬ע' )‪ .(1998‬לזיכרון הקולקטיבי אין גבולות‪ .‬סוציולוגיה ישראלית‪ ,‬א)‪ ,(1‬עמ' ‪.171-181‬‬

‫ליפשיץ‪-‬סימן טוב‪ ,‬י'‪ .‬ה' )‪ .(2018‬בין כיסוי לגילוי ובין גאולה לגלות‪ :‬זיטרה ושתיקת הארכיון‪ .‬תקריב‪.16 ,‬‬
‫‪https://takriv.net/article/%D7%91%D7%99%D7%9F-‬‬
‫‪%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99-‬‬
‫‪%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-‬‬
‫‪%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-‬‬
‫‪/%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%99%D7%98%D7%A8‬‬

‫סומך‪ ,‬א' )‪ .(2014‬היה שלום פטר שוורץ – לא רק סרט שואה‪ .‬אוחזר בתאריך ‪ 10‬באפריל מתוך‪,‬‬
‫‪http://mevakrot.blogspot.com/2014/01/blog-post.html‬‬

‫סיגולי‪ ,‬א' )‪" .(2013‬היה שלום פטר שווארץ"‪ ,‬סקירה‪ .‬אוחזר בתאריך ‪ 23‬במרץ ‪ ,2019‬מתוך‪:‬‬
‫‪http://srita.net/2013/12/15/farewell-herr-schwartz-review/‬‬

‫ספיר‪-‬ויץ‪ ,‬כ' )‪ .(2012‬עי יים שלא רואות‪ :‬מדוע דמות יצול השואה בקול וע הישראלי שלילית? אוחזר‬
‫בתאריך ‪ 14‬בי ואר ‪ ,2019‬מתוך‪:‬‬
‫‪https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART2/359/388.html‬‬

‫שביט‪ ,‬א' )‪ .(2016‬סלח לי אבי כי חטאתי‪" :‬החטאים" של אבי שר הוא קול וע במיטבו על וידויים‬
‫ותיקו ים‪ .‬אוחזר בתאריך ‪ 10‬בי ואר ‪ ,2019‬מתוך‪https://e.walla.co.il/item/3018330 :‬‬

‫שטייר‪-‬לב י‪ ,‬ל' )‪ .(2009‬שתי פ ים במראה‪ :‬ייצוג יצולי השואה בקול וע הישראלי‪ .‬ירושלים‪ :‬מאג ס‪.‬‬

‫‪30‬‬
‫שטייר‪-‬לב י‪ ,‬ל' )‪ .(2011‬הגלות המשולשת‪ :‬דימויה של יצולת השואה בקול וע העלילתי הישראלי‪ .‬מגדר‬
‫בישראל‪.520-497 ,2 ,‬‬

‫שטייר‪ ,‬ל' )‪ .(2014‬הר הזיכרון יזכור במקומי‪ :‬הזיכרון החדש של השואה בתרבות הפופולרית בישראל‪ .‬תל‬
‫אביב‪ :‬רסלי ג‬

‫שירם‪ ,‬מ' )‪ .(2014‬הקרובים שלי מהוורמאכט‪ :‬הצצה לסרט "היה שלום פטר שווארץ"‪ .‬אוחזר בתאריך ‪23‬‬
‫במרץ ‪ ,2019‬מתוך‪https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000923765 :‬‬

‫שפירא‪ ,‬א' )‪ .(1996‬השואה‪ :‬זיכרון פרטי וזיכרון ציבורי‪ .‬זמ ים‪ :‬רבעון להיסטוריה‪.13-4 ,57 ,‬‬

‫שפירא‪ ,‬א' )‪ .(2003‬יהודים חדשים יהודים יש ים‪ .‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬

‫‪Faye. E. (2001). Missing the real of trauma: how the second generation remember the‬‬
‫‪holocaust. American Imago, 58(2), pp. 525-544.‬‬

‫‪Halbwachs. M. (1980). Historical memory and collective memory. The Collective Memory.‬‬
‫‪New York: Harper Colophon Books. pp. 50-87.‬‬

‫‪Loshitzky, Y (2013). Postmemory cinema: second-generation Israelis screen the Holocaust in‬‬
‫‪Don’t Touch My Holocaust. In The politics of war memory and commemoration (pp. 196-214).‬‬
‫‪Routledge‬‬

‫פילמוגרפיה‬
‫גו ן‪ .(1989) ' ,‬שם רדף‪ .‬ישראל‬

‫שר‪ ,‬א' )‪ .(2016‬החטאים‪ .‬ישראל‬

‫ראוב י‪ ,‬י' )‪ .(2013‬היה שלום פטר שוורץ‪ .‬ישראל‬

‫‪31‬‬