‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫מושגים בסיסים‬
‫(מקביל למילה במשפט) מסגרת‪ ,‬תמונה בודדת אחת‪ ,‬צילום בודד על רצועת סרט‪ .‬כאשר מקרינים סדרת פריימים על מסך במהירות‪ ,‬נוצרת אצל‬ ‫פריים‬
‫הצופים אשליה של תנועה‪ .‬הסטנדרט שנקבע הוא מהירות של ‪ 24‬או ‪ 25‬פריימים בשנייה אחת‪.‬‬ ‫‪frame‬‬
‫קטע אחד רציף מה דלקת המצלמה עד שהבמאי צועק קאט‪ ,‬חומר הגלם איתו מגיע העורך לחדר עריכה (שייך לתהליך ההפקה) מהם יוצרים את‬ ‫טייק‬
‫השוטים‪.‬‬ ‫‪take‬‬
‫היחידה הבסיסית ביותר השומרת על חלל וזמן כאשר יש מעבר בחלל או בזמן‪ ,‬עוברים לשוט אחר‪.‬‬ ‫שוט‬
‫‪shot‬‬
‫אוסף של שוטים‪ .‬קטע קולנועי‪ ,‬המתרחש במרחב אחד ובזמן אחד‪ .‬מעבר למרחב חדש‪ ,‬גם אם הוא מתרחש בשוט אחד‪ ,‬או שבירה של רצף הזמן‪,‬‬ ‫סצנה‬
‫גם אם נשארים באותו מרחב‪ ,‬הוא מעבר לסצנה חדשה‪.‬‬ ‫‪scene‬‬
‫(מקביל לפרק קטן בספר)‪ .‬רצף של התרחשויות עם התחלה‪ ,‬אמצע וסוף‪ ,‬או רצף דימויים שמייצרים רעיון שלם‪ ,‬שיכול להכיל כמה סצנות‪ ,‬סצנה‬ ‫סיקוונס‬
‫אחת (סצנה‪-‬סיקוונס) או לעתים אפילו בשוט אחד בלבד (שוט‪-‬סיקוונס)‪ .‬הצלבה של שני אירועים בעריכה‪ ,‬תהיה גם היא סיקוונס‪ .‬לדוגמה‪ :‬סיקוונס‬ ‫‪sequence‬‬
‫פתיחה‪ ,‬סיקוונס מרדף‪ ,‬סיקוונס הצלה ברגע האחרון‪ ,‬סיקוונס מפגש האוהבים הראשון וכו'‪.‬‬

‫דוגמאות‬ ‫הסבר‬ ‫השאלה הנשאלת‬ ‫המודל המתודולוגי‬

‫חיסול הגטו (רשימת שינדלר)‪:‬‬ ‫מתן כותרת לקטע ‪ +‬תיאור שטחי של‬ ‫מה קורה בקטע?‬
‫שינדלר ובת זוגתו מטיילים ביער בדרכם הם נתקלים‬ ‫הקטע‪ ,‬נקי מפרשנות אישית‪.‬‬
‫בחיילים נאצים המוצאים להורג את יושבי הגטו במטרה‬ ‫תיאור חיצוני של הקטע‬
‫לחסל אותו‪ ,‬שינדלר צופה במתרחש מרחוק תוך שהוא‬
‫מבחין בילדה קטנה עם שמלה אדומה‪ ,‬הוא עוכב אחריה‬
‫בעינו וכתוצאה מבחין בזוועה המתרחשת‪.‬‬
‫אקספוזיציה‪ ,‬שוט מכונן‪ ,‬תפנית‪ ,‬קונפליקט‪ ,‬התרה וכו'‪.‬‬ ‫מה חשיבות הקטע הנידון בעלילה‪.‬‬ ‫מה מקומו של הקטע בסרט‬
‫השלם?‬ ‫משמעות עלילתית‬
‫במה הוא תורם לסיפור?‬
‫קונפליקט פנימי‪ ,‬מכשול‪ ,‬רצונות מנוגדים‪ ,‬דמות חזקה‪,‬‬ ‫אפיון דרמטי של הדמויות הדומיננטיות‬ ‫מה מטרת הדמויות? לאן הן‬
‫הכרעה‬ ‫בקטע (פנימי וחיצוני) הקונפליקטים‬ ‫חותרות? מה המוטיבציה‬ ‫משמעות דרמטית‬
‫והיחסים בניהם‪ ,‬ובין עצמם‪.‬‬ ‫שמניעה אותם? הקונפליקטים?‬
‫למשל‪:‬‬ ‫תחבולה פיגורטיבית (המעבירה משמעות‬ ‫האם לאובייקט יש משמעות‬
‫מדורה = אש תשוקה‪.‬‬ ‫באופן עקיף) שבה אובייקט‪ ,‬אירוע‪,‬‬ ‫נוספת מעבר למשמעותו‬ ‫משמעות סמלית‬
‫תנועה מעלה = מוות‪/‬צאת נשמתה של הדמות‪.‬‬ ‫טכניקה קולנועית הינם בעלי משמעות‬ ‫המילונית?‬
‫חרב = גבריות וכו'‪.‬‬ ‫מעבר למשמעותם המילונית‪.‬‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה‬ ‫מידע נוסף‬ ‫הגדרה‬ ‫מושגים‬ ‫פרק ‪ 1‬צילום‬

‫שוט מכונן‪ ,‬נותן חשיבות רבה‬
‫לרקע חיסול הגטו‪.‬‬
‫שינדלר עדין מרחוק רגשית‬
‫לכן גם הצילום ממרחק רחוק‪.‬‬
‫בזכות הילדה בשמלה‬
‫האדומה הוא רואה "מקרוב"‬
‫את הזוועות והסבל בגטו‪.‬‬
‫הקרב האחרון‪ :‬צילום הכולל‬
‫את אזור החלציים לשם‬
‫הדגשת האקדח מוביל ליצירת‬
‫מתח‪.‬‬
‫מצולמים הרבה במרחק זה‪,‬‬
‫מוביל ונותן תחושה אמתית‬
‫של אהבה‪.‬‬
‫"רשימת שינדלר"‬ ‫משמש לרוב כ"שוט מכונן"‪ ,‬ובו היכרות‬ ‫אקסטרים לונג שוט‪:‬‬ ‫‪Extreme Long Shot‬‬
‫עם המרחב בו מתרחשת הסצנה‪.‬‬ ‫צילום האובייקט מרחוק‬
‫מרבים להשתמש בשוט זה בסרטים‬ ‫מאוד‪ ,‬הרקע הוא‬
‫אפיים‪ :‬סרטי מלחמה‪ ,‬מערבונים וכדומה‬ ‫הדומיננטי בצילום‪.‬‬
‫בהם יש חשיבות רבה לרקע הרחב‪.‬‬
‫"רשימת שינדלר"‬ ‫חשוב שרוצים להראות דינמיקה של‬ ‫לונג שוט‪:‬‬ ‫‪Long shot‬‬ ‫מרחקי‬
‫הפרט עם החלל‪.‬‬ ‫צילום מרחוק בו רואים‬ ‫צילום‬
‫את כל הדמות‪ ,‬מכף רגל משתמשים בשוט זה כאשר רוצים‬
‫להראות הרבה תוכן בפריים‪ ,‬אבל לא‬ ‫ועד הראש וגם את‬ ‫מרחק‬
‫לאבד את הנושא‪.‬‬ ‫הרקע סביבה‪.‬‬ ‫המצלמה‬
‫מהאובייקט‪.‬‬
‫"הטוב הרע והמכוער"‬ ‫נדיר בשימוש‪.‬‬ ‫מדיום לונג שוט‪:‬‬ ‫‪Medium long shot‬‬
‫נעשה בו שימוש בסרטי מערבונים בהם‬ ‫צילום ממרחק בינוני‬
‫המרחק אמור‬
‫יש חשיבות לאזור בו נמצא האקדח‪.‬‬ ‫רחוק ראש עד ברכיים‪.‬‬
‫לעזור לנו‬
‫נקרא גם ‪American‬‬ ‫להבין אך‬
‫‪.shot‬‬ ‫אנחנו אמורים‬
‫"כשהארי פגש את סאלי"‬ ‫שוט זה משמש לצילומים כמו דיאלוג בין‬ ‫מדיום שוט‪:‬‬ ‫‪Medium shot‬‬ ‫להרגיש כלפי‬
‫שני שחקנים‪ ,‬או מעבר תנועה וכדומה‪.‬‬ ‫צילום ממרחק בינוני‪.‬‬ ‫הדמות‬
‫שוט זה הוא גם הנפוץ ביותר בגלל‬ ‫ראש עד מותניים‪.‬‬
‫המרחק ה"סטנדרטי" שלו מהדמויות‪ .‬קל‬
‫לקורא שפת גוף‪.‬‬

‫מרחקי הצילום משקפים את‬ ‫"רשימת שינדלר"‬ ‫מתאים מאוד לשוט תגובה‪ ,‬משום שהוא‬ ‫מדיום קלוז אפ‪:‬‬ ‫‪Medium close up‬‬
‫המעורבות הרגשית של‬ ‫מתמקד בהבעות פניה של הדמות תוך‬ ‫צילום ממרחק בינוני‬
‫שינדלר‪.‬‬ ‫שמירה על אינטימיות ועדין מאפשר לה‬ ‫קרוב‪.‬‬
‫מבליט את הסיכה של‬ ‫טווח רחב של תגובה‪.‬‬ ‫ראש עד כתפיים‪.‬‬
‫המפלגה הנאצית‬
‫הדגשת דמעתה ומתן רובד‬ ‫"בלייד ראנר"‬ ‫‪.1‬להפנות את תשומת הלב של הצופה‬ ‫קלוז אפ‪:‬‬ ‫‪Close Up‬‬
‫אנושי לאישיותה‪.‬‬ ‫למשהו מסוים‪ .‬כגון הבעת פנים או‬ ‫תקריב‪.‬‬
‫מעצים את הרגש ומחבר את‬ ‫חפץ\פריט שמשפיע על המשך העלילה‪.‬‬ ‫צילום הראש‪ ,‬הפנים‬
‫הצופה לכאב שלה‪.‬‬ ‫‪.2‬הזדהות עם הדמות‪.‬‬ ‫בלבד או אובייקט קטן‪.‬‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫העין כחלון לנפש האדם‪,‬‬ ‫"בלייד ראנר"‬ ‫‪.1‬לרוב כדי להדגיש דבר מה בסצנות‬ ‫אקסטרים קלוז אפ‪:‬‬ ‫‪Extreme close up‬‬
‫התמקדות באנושי‪.‬‬ ‫דרמטיות המעבירות מתח או סמליות‬ ‫צילום מקרוב מאוד צילום‬
‫שהאובייקט המצולם מעביר‪.‬‬ ‫של איבר או פרט מאוד‬
‫קטן‪.‬‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה‬ ‫משמעות‬ ‫מידע נוסף‬ ‫הגדרה‬ ‫מושגים‬ ‫פרק ‪ 1‬צילום‬

‫צילום האחים בזווית‬ ‫"ימים ברקיע"‬ ‫‪.1‬מקטינה את הדמות הופכת‬ ‫זווית זו אינה קיצונית כמו הצילום‬ ‫צילום מזווית‬
‫גבוהה מחלישה אותם‬ ‫אותה לפגיעה וחלשה‪.‬‬ ‫ממעוף הציפור‪ ,‬אלא מביטה מעט‬ ‫גבוהה‪ .‬המצלמה‬ ‫זווית גבוהה‬
‫הם פגיעים מישהו צופה‬ ‫‪.2‬משדרת ערך עצמי נמוך‪.‬‬ ‫מלמעלה על המתרחש‪.‬‬ ‫נמצאת גבוה‬ ‫‪High‬‬
‫עליהם‪.‬‬ ‫‪.3‬הדמויות יראו נמוכות יותר‬ ‫הזווית מטשטשת מהירות‪ ,‬ונותנת‬ ‫מהאובייקט‬ ‫‪Angle‬‬
‫בעל החווה מגלה‬ ‫מזווית זו‪.‬‬ ‫לצילום אופי איטי‪ .‬בזווית זו הרקע‬ ‫המצולם‬
‫שהוליכו אותו שולל‪ ,‬הוא‬ ‫בתמונה מקבל יותר חשיבות‪.‬‬ ‫זוויות‬
‫בזווית נמוכה כועס‬ ‫"ימים ברקיע"‬ ‫‪.1‬מאדירה את הדמות‪.‬‬ ‫הדמויות יראו גבוהות יותר בצילום‪.‬‬ ‫צילום מזווית‬
‫ומאיים‪.‬‬ ‫‪.2‬דמות מפחידה ומאיימת‪.‬‬ ‫זווית נמוכה נותנת לצילום אופי מהיר‪.‬‬ ‫נמוכה‪ .‬המצלמה‬ ‫זווית נמוכה‬
‫צילום‬
‫‪.3‬מעוררת יראה וכבוד‪.‬‬ ‫הדמויות מבודדות יותר‪ ,‬ויש פחות‬ ‫נמצאת מתחת‬ ‫‪Low angle‬‬
‫הזוויות בלבד מספרות‬ ‫‪.4‬שרוצים להגביה שחקן נמוך‪.‬‬ ‫דגש על הרקע (לרוב הרקע הוא רק‬ ‫לאובייקט המצולם‪.‬‬ ‫נותנות‬
‫את הסיפור ללא צורך‬ ‫שמיים או תקרה)‪.‬‬ ‫זווית המביטה על‬ ‫פירוש עבור‬
‫במילים‪.‬‬ ‫המתרחש מלמטה‪.‬‬ ‫הצופה‪ ,‬אך‬
‫הוא אמור‬
‫הזווית אינה נותנת‬ ‫"פורסט גאמפ"‬ ‫‪.1‬הזדהות עם הדמות‪.‬‬ ‫זווית ניטרלית שאינה נותנת פרשנות‬ ‫זווית צילום‬
‫פרשנות ומייצרת חיבור‬ ‫‪.2‬תחושת ניטרליות‬ ‫משלה על המתרחש‪ .‬המצלמה‬ ‫הסטנדרטית בגובה‬ ‫זווית ישרה‬ ‫להרגיש כלפי‬
‫הדמות תוך‬
‫עם הדמות‪.‬‬ ‫ואובייקטיביות כלפי הדמות‬ ‫מייצרת זווית ישרה ביחס לאובייקט‬ ‫המקביל לעיני‬ ‫‪eye level‬‬
‫שהוא מציג‬
‫(הצופה שווה לדמות)‪.‬‬ ‫לא מייצג נקודת מבט של דמות‪.‬‬ ‫האדם העומד‪.‬‬
‫הבימאי הריאליסט ישתמש בזווית זו‪.‬‬ ‫את מצבה‬
‫הנפשי או‬
‫ססיל בזווית עקומה‬ ‫"יחסים מסוכנים"‬ ‫‪.1‬תפיסת עולם של חולה נפש‬ ‫זווית המושגת על ידי הטיית‬ ‫אלכסונית המצלמה‬
‫הפיזי של‬
‫מרמזת על חוסר האיזון‬ ‫‪.2‬מציאות אינה יציבה‪ ,‬שיכרות‬ ‫המצלמה‪ ,‬יכולה לייצר רגשות כמו‬ ‫נטויה כך שהדמות‬ ‫זווית עקומה‬
‫הדמות‬
‫והכאוס הקרב‪.‬‬ ‫‪.3‬חוסר איזון‪ ,‬בלבול‪ ,‬אי סדר‪.‬‬ ‫פחד וחוסר נוחות‪ ,‬מדגישה מצוקה‬ ‫או החפצים על הצד‬ ‫‪Oblique‬‬
‫‪.4‬אסון שמתקרב‪ ,‬כאוס‪.‬‬ ‫פסיכולוגית ויוצרת מתח‪.‬‬
‫רקדניות מזווית לא‬ ‫"חתיכות"‬ ‫‪.1‬תחושת עליונות‪.‬‬ ‫זווית חריגה המביטה ישירות‬ ‫המצלמה ממוקמת‬
‫רגילה‪ ,‬מייצר צילום לא‬ ‫‪.2‬תחושה אלוהיות על אנושית‬ ‫מלמעלה אל הנעשה למטה‪ ,‬בזווית‬ ‫מעל האובייקט‬ ‫זווית מעוף‬
‫מוכר ומופשט‪.‬‬ ‫‪.3‬חשיבות‪ -‬רגע גורלי‬ ‫זו‪ ,‬יראו האנשים כנמלים חסרי‬ ‫המצולם ב‪90-‬‬ ‫הציפור‬
‫‪.4‬בדידות‬ ‫חשיבות ביחס למצלמה (הצופה)‪.‬‬ ‫מעלות‪.‬‬ ‫‪Bird's-eye‬‬
‫‪.5‬מדגישה תנועה למשל מרדף‬ ‫זווית זו לא יכולה להיות ‪up-Close‬‬ ‫‪View‬‬
‫‪.6‬גורליות‪ -‬מוות \ חיים‪.‬‬ ‫רוב המקרים היא ‪ Long Shot‬לסוגיו‪.‬‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫התחושה התקבלת היא‬ ‫"ממזרים חסרי כבוד"‬ ‫מערבת את הצופה בצורה‬ ‫ניתן ליצור אפקט זה באמצעות‬ ‫מאפשר לצופה‬ ‫נקודת מבט‬
‫זו כאילו האקדח היה‬ ‫אקטיבית‪.‬‬ ‫החזקת המצלמה בידיים של הצלם‬ ‫לראות את הזווית‬ ‫‪Point of‬‬
‫מופנה אל הצופה‪.‬‬ ‫ולא בעזרת מייצב‪.‬‬ ‫אותה רואה‬ ‫‪View‬‬
‫האובייקט דרך עיניו‬
‫שלו‪.‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה‬ ‫הגדרה‬ ‫תתי מושגים‬ ‫מושגים‬ ‫פרק ‪ 1‬צילום‬

‫תאורה "משעממת"‬ ‫"פורסט גאמפ"‬ ‫האור הראשי החזק ביותר מהשלושה‬ ‫‪ .1‬אור מפתח‬ ‫תאורה קלאסית‬
‫רגילה כזאת‬ ‫אור מרוכז המתמקד בחלק החשוב ביותר‬
‫שמספרת ששום דבר‬ ‫בתמונה שהבמאי בוחר להאיר בדרך כלל‬
‫‪key light‬‬ ‫תאורה‬
‫לא קורה‪.‬‬ ‫הדמות הפועלת‪ .‬יכול לבוא גם מהחזית‪,‬‬
‫התאורה תוחמת את‬
‫מהצד‪ ,‬מאחור‪ ,‬מלמטה או מלמעלה‪.‬‬
‫החלל המצולם ויכולה‬
‫להדגיש אזורים אלה או‬
‫משמש כאור נוסף (משלים)‬ ‫אחרים בתוכו‪ ,‬ולהפך‪,‬‬
‫‪ .2‬אור משלים‬ ‫להשאיר אזורים שוליים או‬
‫מגיע מהכיוון השני של אור המפתח והוא‬
‫משלים את מה שאור המפתח לא מצליח‬
‫(אור מילוי)‬ ‫בעומק השדה חשוכים‪.‬‬
‫להאיר‪.‬‬ ‫‪fill light‬‬
‫התאורה קובעת את אופי‬
‫הצילומים שיתקבלו ואת‬
‫אופי העולם שישתקף‬
‫סוג של אור משלים אחורי אור משלים‬ ‫‪.3‬אור אחורי‬ ‫מהם‪.‬‬
‫נוסף שמרכך את התאורה ועוזר בתחושת‬
‫‪back light‬‬ ‫תאורה יכולה להיווצר‬
‫תלת ממד נותן עומק ומפריד את הדמות‬
‫מאור טבעי‪ ,‬ומשחק‬
‫מהרקע‪.‬‬
‫צלילים טבעי‪ ,‬מפנסי‬
‫תאורה או משילוב בין אור‬
‫חייבת להיות מורכבת‬ ‫טבעי לפנסי תאורה‪.‬‬
‫משלושה מקורות אור‪:‬‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה‬ ‫משמעות‬ ‫הגדרה‬ ‫מושגים‬ ‫פרק ‪ 1‬צילום‬

‫‪.‬‬ ‫משטח את הדמות‪ ,‬מנטרל את האורות‬ ‫‪ )1‬אור מפתח חזיתי‬ ‫זווית האור‪:‬‬ ‫תאורה ניגודית‬
‫האחרים‪ .‬אין תאורה אחורית ולכן התמונה‬
‫נראית דו‪-‬ממדית‪ .‬אין מרווח בין הדמות‬
‫‪High contrast‬‬
‫כאשר אין אורות‬
‫לקיר‬ ‫משלמים לאור‬
‫המפתח כלומר‬
‫אור מהצד מחלק את‬ ‫"בלייד ראנר"‬ ‫מייצר קונפליקט‪ ,‬דרמה‪ ,‬האדם חצוי‪.‬‬ ‫‪ )2‬אור מפתח מן הצד‬ ‫אור מפתח יחיד‬
‫פניה של רייצ'ל‪ ,‬מסמל‬ ‫נוצרים משחקים‬
‫את הקונפליקט בו היא‬ ‫של אור וצל‬
‫נמצאת‪,‬חצויה מבולבלת‪.‬‬ ‫שמייצרים‬
‫משמעויות שונות‪,‬‬
‫דרמטיות סמליות‬
‫כאשר הוא אור בודד הוא יוצר צלילית‬ ‫‪ )3‬אור מפתח מאחור‬ ‫וכו'‪.‬‬
‫(סילואטה) מעיד על פחד ומסתורין‬

‫מייצר תחושה של משהו מאיים‪.‬‬
‫טוב בשימוש לסרטי אימה‪.‬‬
‫הקברן בסצנת הפתיחה‬ ‫"הסנדק"‬ ‫נוצרת אווירה של חדר חקירות‪.‬‬
‫העיניים מוצללות‪.‬‬
‫‪ )4‬אור מפתח מלמטה‬ ‫יש להתחשב גם ב‪-‬‬
‫תאורה ניגודית (קונטרסטית) היא‬
‫תאורה שבה יש רק מקור אור בודד מקור האור‪:‬‬
‫שמש‪ ,‬חלון‪ ,‬ירח‪,‬‬ ‫ללא מקורות אור נוספים על רקע‬
‫אש‪ ,‬פנסים וכו'‪.‬‬ ‫חשכה‪ .‬הדבר גורם לכך‬
‫שהאובייקטים בחלל המצולם‬
‫‪ )5‬אור מפתח מלמעלה‬ ‫תאורה טבעית\ לא‬ ‫מוארים ישירות או שאינם מוארים‬
‫טבעית‪.‬‬ ‫כלל ‪ -‬הדפוס הנוצר הוא של‬
‫ניגודים עזים וחדים בין אור וחושך‪.‬‬
‫עדי גרנר‬
‫תאורה עמומה מדגישה‬
‫אופי אפל מסתורין‪.‬‬
‫ניתן לראות את פניהם‬ ‫"הקוסם מארץ עוץ"‬
‫של הדמויות באופן ברור‬
‫‪,‬העמדות שלהם ברורות‬
‫כלום לא מוסתר אווירה‬
‫קלילה ונינוחה‪.‬‬
‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬
‫"הסנדק"‬ ‫סגנון תאורה המדגיש‬ ‫אין בדפוס תאורה זה את אותם ניגודים‬ ‫‪Low key (1‬‬
‫צללים מפוזרים ואווירה‬ ‫חדים בין אור וחושך (מכיוון שיש יותר‬ ‫תאורה עמומה‬
‫אפלה‪.‬‬ ‫ממקור תאורה בודד הצללים "מרוככים") אך‬ ‫וחלשה‪ ,‬אור מפתח‬
‫מתאים‪ :‬לדרמות‬ ‫התאורה בכללותה נותרת חלשה‪.‬‬ ‫חלש במיוחד‬
‫וטרגדיות פילם נואר‪.‬‬
‫מייצר‪ :‬פחד‪ ,‬רוע‪,‬‬
‫מסתורין‪.‬‬ ‫עוצמת האור‪:‬‬
‫מתאים‪ :‬לקומדיות‬ ‫יכולה להיווצר גם כשאור המפתח חזק‬ ‫‪Hight key (2‬‬ ‫יש יותר ממקור אור בודד‪ ,‬אך מקור‬
‫מחזות זמר‪.‬‬ ‫במיוחד ו"שורף" חלק מהתמונה‪.‬‬ ‫האור החזק ביותר בעוצמתו‪-‬‬
‫אור מפתח חזק‬
‫מייצר‪ :‬ביטחון‪,‬‬ ‫אור המפתח הוא אור חזק מאוד שמציף את‬ ‫אור המפתח ‪ Key Light -‬הוא‪:‬‬
‫במיוחד‬
‫מוסריות‪ ,‬אמת‪,‬‬ ‫החדר ויוצר תאורה בהירה ומאוזנת‪ .‬מכילה‬ ‫חלש מאוד ‪low key -‬‬
‫שמחה‪ ,‬אושר‪.‬‬ ‫גוונים בהירים ולבנים‪.‬‬ ‫או חזק מאוד ‪Hight key -‬‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה‬ ‫מידע נוסף‬ ‫הגדרה‬ ‫מושגים‬ ‫פרק ‪ 1‬צילום‬

‫שימוש בצבעים קרים‬ ‫"בלייד ראנר"‬ ‫צבעים קרים‪ :‬כחול‪ ,‬סגול ירוק‪ .‬גורמים‬ ‫התגובה לצבע מייצרת אפקט‬
‫משדר עולם עתידני ללא‬ ‫לתחושה של שלווה שקט וריחוק‪.‬‬ ‫פיזיולוגי‪ .‬התחושה שהצבע משרה‬ ‫חלוקה לצבעים‬
‫רגש קר ומנוקר‪.‬‬ ‫צבע חם או קר התגובה הרגשית‬
‫צבע‬
‫הצבע הוא‬
‫היא תולדה של משמעות למי ולמה‬ ‫חמים‬
‫אמצעי מבע‬
‫מול שימוש בצבעים‬ ‫משויכים הצבעים‪.‬‬ ‫קרים‬
‫המשמש‬
‫חמים המשדרים חיים‬ ‫צבעים חמים‪ :‬אדום‪ ,‬צהוב‪ ,‬כתום‪ .‬רומזים‬ ‫להעברת אווירה‬
‫ואהבה‪.‬‬ ‫לאלימות לגירוי לאגרסיביות הם נוטים‬ ‫ולפעמים גם‬
‫להשתלב ברוב התמונות‪.‬‬ ‫משמעות‬
‫סמלית‪.‬‬
‫שימוש בצבע אחד כמעט‬ ‫"הדרך לפרדישן"‬ ‫לרוב משדר אפלוליות‪ ,‬עגמומיות‪ ,‬פחד‪.‬‬ ‫חד גוני (מונוכרום)‪ :‬צבע אחד‬ ‫סקאלת הצבעים‬
‫לא ניתן לראות שימוש‬ ‫השלט בפריים‪.‬‬ ‫קיימת חלוקה בין‬ ‫יש לקחת‬
‫בצבעים נוספים התמונה‬ ‫חד גוניות‬ ‫בחשבון ‪:‬‬
‫כמעט בשחור לבן מצביע‬ ‫לרב גוניות כלומר‬
‫על אווירה קודרת‪.‬‬ ‫מספר רב של‬ ‫מהו הצבע‬
‫"המספריים של אדוארד"‬ ‫לרוב משדר שמחה וחיים‪.‬‬ ‫רב גוני‪ :‬שימוש במספר רב של‬ ‫צבעים בגוונים‬ ‫השולט?‬
‫מול שימוש במספר‬ ‫צבעים וגוונים‪.‬‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫האם יש בסרט‬
‫צבעים המעביר תחושה‬ ‫ניגודי צבע‬
‫של חיים‪.‬‬ ‫משמעותיים?‬
‫מה מסמלים‬
‫הצבעים‬
‫הצבעים משדרים חוסר‬ ‫"המספרים של אדוארד"‬ ‫ישנה משמעות בבחירת עזות הצבע‬ ‫לצבעים עזים ובולטים מול צבעים‬ ‫חלוקה‬ ‫הבולטים‬
‫מציאות ופנטזיה‪ .‬יש‬ ‫דהויים‪.‬‬ ‫לצבעים בולטים‬ ‫בסצנה?‬
‫העמקה בחיצוני להסתיר‬ ‫דהויים‬
‫משהו אפל שמסתתר‪.‬‬

‫שימוש חוזר בצבעי‬ ‫"הרחק מגן עדן"‬ ‫קיימת חזרה גם ברמה ספציפית לסרט‬ ‫חזרה של מספר פעמים על אותו‬ ‫שימוש חוזר‬
‫השלכת בתפאורה‬ ‫שימוש חוזר בצבע מסוים בתוך הסרט‬ ‫הצבע‪ .‬שימוש חוזר בצבע מסוים‬ ‫בצבע‬
‫בתלבושות ועוד‪ .‬צבעים‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫יכול לסמל משמעות‪.‬‬
‫חמים מסמלים לקסם‬
‫ורומנטיקה‬
‫עדי גרנר‬
‫איתן והמשפחה בצבע‬ ‫"המחפשים"‬
‫דומה‪ :‬בחירת הצבעים‬
‫מרמזת לנו למי הייתה‬
‫צריכה להיות שייכת‬
‫המשפחה‬
‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬
‫רמה תרבותית‪ :‬משמעות הצבע תלויה‬ ‫לעיתים הצבע משמש להעברת‬ ‫צבע שמייצג‬
‫בערך תרבותי בהבנת הערך הסמלי‬ ‫משמעות סמלית‪.‬‬ ‫משמעות‬
‫לתרבות שאותה מייצג הסרט‪.‬‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה‬ ‫משמעות‬ ‫הגדרה‬ ‫מושגים‬ ‫פרק ‪ 2‬מיזנסצנה‬

‫“כשהארי פגש את סאלי"‬ ‫מבטאת קשר קרוב‪ ,‬קרבה גדולה מתאימה‬ ‫מגע עור‬ ‫תבנית סמיכות‬
‫לאוהבים‪ ,‬בני משפחה‪.‬‬ ‫ועד‬
‫או חדירה תוקפנית למרחב אינטימי (אלימות‬ ‫כחצי מטר‪.‬‬
‫אינטימית‬
‫היחסים המרחביים בין‬
‫פיזית)‬ ‫הדמויות בתוך המיזנסצנה‪,‬‬
‫המרחק והקרבה בין הדמויות‬
‫על המסך‪.‬‬
‫ההיכרות יותר פורמלית‪.‬‬ ‫שמור למכרים וידידים אך ללא מגע עור או‬ ‫חצי מטר‬
‫מפגש בין מכרים וידידים‪.‬‬ ‫אינטימיות גופנית‪.‬‬ ‫ועד‬ ‫יש להתייחס‪:‬‬
‫מעיד על מרחק רגשי שעדין‬ ‫הדמות במרחק המתאים לדיאלוג‪.‬‬ ‫מטר וחצי‪.‬‬
‫אישית‬
‫כיצד המרחק בין הדמויות‬
‫קיים‪.‬‬ ‫מעיד על יחסיהן ועל‬
‫מתאים בסיטואציות חברתיות ידידותי אך‬ ‫מטר וחצי‬ ‫הקונפליקט הדרמטי?‬
‫בכל זאת מרוחק‪ ,‬הדמויות יותר קרובות זו‬ ‫ועד‬ ‫מהי חשיבות המרחב בפריים‬
‫לזו מהתבנית הציבורית‪ ,‬רואות אחת את‬ ‫שלושה‬
‫חברתית‬ ‫ביחס למיקום הדמויות‪ ,‬אחת‬
‫השניה‪ ,‬אך לא בהכרח במרחק המאפשר‬ ‫מטרים וחצי‪.‬‬ ‫ביחס לשניה?‬
‫דיאלוג פגישות עבודה וכדומה‪.‬‬
‫*יש להתייחס למינוח תבנית‬
‫כאשר הארי רואה לראשונה‬ ‫הדמויות רחוקות זו מזו‪.‬‬ ‫שלושה וחצי‬ ‫סמיכות רק בהקשר של מרחק‬
‫את סאלי במסיבת השנה‬ ‫מטרים‬ ‫בין הדמויות!‬
‫החדשה המרחק בניהם‬ ‫ועד‬
‫ציבורית‬
‫רב‪.‬‬ ‫שבעה מטרים‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה‬ ‫הסבר והמשמעות להצבתן‬ ‫הגדרה‬ ‫מושגים‬ ‫פרק ‪ 2‬מיזנסצנה‬

‫הדמות שפונה למצלמה‬ ‫"ספרות זולה"‬ ‫‪.1‬אינטימי‪ -‬מעורר השתתפות‪.‬‬ ‫כאשר הדמות המצולמת‬ ‫‪.1‬חזיתי‪:‬‬
‫היא לרוב החשובה יותר‪.‬‬ ‫‪.2‬יכול להעיד על דמות פגיעה‬ ‫עומדת ישר מול המצלמה‪.‬‬
‫‪.3‬יכול להעיד על דמות בעלת ביטחון‪,‬‬ ‫זו העמדה לא טבעית בקולנוע‪.‬‬
‫חצופה או ישירה‪.‬‬ ‫היא יוצרת תחושה שהדמות‬
‫מדברת אל הצופה‪.‬‬ ‫העמדת‬
‫הדמות ביחס‬
‫אינטימיות ללא מעורבות רגשית‪.‬‬ ‫ההעמדה הכי טבעית בקולנוע‪.‬‬ ‫‪.2‬רבע סיבוב‬
‫אין קשר עין בין הצופה לדמות‪.‬‬ ‫מאפשרת לצופה להתחבר אל‬ ‫חזיתי‪:‬‬
‫למצלמה‬
‫הדמות‪ ,‬אך מנגד מגבירה את‬
‫התחושה כי הדמות לא מודעת‬ ‫היכן ממוקמת‬
‫לצופה‪/‬למצלמה‬ ‫הדמות ביחס‬
‫למצלמה?‬
‫מרוחק‪ ,‬הדמות לא מודעת לצילום‬ ‫חצי סיבוב‪ .‬הדמות שקועה‬ ‫‪.3‬פרופיל‬
‫ושקועה במחשבותיה‬ ‫בעולמה‪ .‬היא מודעת פחות‬ ‫(צדודית)‪:‬‬ ‫באיזו מידה הדמות‬
‫לנוכחות המצלמה‪.‬‬ ‫חשופה?‬

‫כמה היא מודעת‬

‫לנוכחות המצלמה?‬

‫אלמוניות מרוחקת יותר‪ ,‬יחס אנטי‬ ‫העמדה המפחיתה עוד יותר‬ ‫‪.4‬שלושת רבעי‬
‫חברתי של דמות‪ ,‬דוחה את התעניינות‬ ‫את ההזדהות עם הדמות‪.‬‬ ‫סיבוב‪:‬‬
‫הצופה‪.‬‬ ‫הסתרה כמעט מוחלטת של‬
‫חזית הדמות‪.‬‬

‫כאשר מדובר בדמות‬ ‫ניכור‪ ,‬הסתרה‪ ,‬אנחנו רוצים לראות‬ ‫הדמות עומדת בגבה למצלמה‬ ‫‪.5‬גב למצלמה‪:‬‬
‫שמופיעה לראשונה על‬ ‫יותר‪ .‬כאשר מדובר בדמות שהכרנו‬ ‫מסתירה את רגשותיה‬
‫המסך‪ ,‬זה גורם‬ ‫כבר קודם‪ ,‬זה יכול להעיד על ריחוק או‬ ‫והחיבור לצופה מתנתק‪.‬‬
‫לסקרנות ומסתורין‪.‬‬ ‫ניתוק מהצופה‪.‬‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה‬ ‫מידע נוסף‬ ‫הסבר‬ ‫מושגים‬ ‫פרק ‪ 2‬מיזנסצנה‬

‫קומפוזיציה מאוזנת‪ ,‬שני‬ ‫"בלייד ראנר"‬ ‫מצב מאוזן‪ ,‬משמעותו שאופן העמדת הדמויות‬ ‫הצבת הדמויות או‬ ‫קומפוזיציה‬
‫הצדדים מאוזנים‪ ,‬משקל‬ ‫או הפיזור שלהם בפריים הוא מאוזן ובעל‬ ‫האובייקטים בפריים‬ ‫מאוזנת‬
‫שווה בפריים‪.‬‬ ‫משקל שווה‪ .‬האיזון מלמד על סדר‪ ,‬רוגע‬ ‫יוצרת איזון‬
‫קומפוזיציה‬
‫חלוקה וארגון‬
‫ושלווה‪.‬‬
‫המרחב הדו ממדי‪.‬‬
‫דוגמה למסגור פנימי‬ ‫"הדרך לפרדישן"‬ ‫רוב הקומפוזיציות בקולנוע הן א‪-‬סימטריות לכן‬ ‫שתי חלקי התמונה‬ ‫סימטרית‬
‫מצב של סימטריה מדויקת בקומפוזיציה מייצר‬ ‫זהים (תמונות ראי)‬ ‫קומפוזיציות‬
‫משמעות מיוחדת‪.‬‬ ‫מאורגנות לרוב‬
‫כמאוזנות‪ ,‬או לא‬
‫מאוזנות‪ ,‬ובצורות‬
‫קומפוזיציה לא מאוזנת‪,‬‬ ‫"בלייד ראנר"‬ ‫הצבת הדמויות או האובייקטים בפריים יוצרת‬ ‫תחושה שהפריים‬ ‫קומפוזיציה‬ ‫גאומטריות ארגון‬
‫הקומפוזציה "שוקעת"‬ ‫חוסר איזון מצב של חוסר איזון מייצר‬ ‫"שוקע" לאחד הצדדים‬ ‫לא מאוזנת‬ ‫מתעדף (היררכי)‬
‫לצד ימין של הפריים‪.‬‬ ‫משמעות מיוחדת למשל חוסר איזון מלמד על‬ ‫לא קיים שיווי משקל‬ ‫ובעל משמעות של‬
‫חוסר סדר וכו'‪.‬‬ ‫בין החלק הימני לחלק‬ ‫האובייקטים‬
‫השמאלי‪.‬‬ ‫והדמויות במרחב‬
‫"הדרך לפרדישן"‬ ‫מצב "נורמלי" משקף את חי היום יום‪,‬‬ ‫שתי חלקי התמונה‬ ‫א‪-‬סימטרית‬ ‫הדו ממדי‪.‬‬
‫רוב הקומפוזיציות בקולנוע‪.‬‬ ‫אינם זהים (לא יוצרים‬
‫תמונות ראי)‬ ‫כיצד מחולק‬
‫ומאורגן המרחב‬
‫הדו ממדי?‬
‫בעימות על איב בין‬ ‫"מזימות בין לאומיות"‬ ‫‪ .1‬אם ראש של דמות ממוקם גבוה ביחס‬ ‫צורות גאומטריות‬
‫ת'ורנהיל לואנדם במכירה‬ ‫לראשים אחרים (בחלק העליון של הפריים)‪,‬‬ ‫משולש ריבוע עיגול‬ ‫צורות גאומטריות‬
‫הפומבית‬ ‫זה יכול להעיד על עמדת כוח של הדמות‪.‬‬ ‫וכו' הנוצרות מאופן‬ ‫(גרפיות)‬
‫ראשי הדמויות מייצרים‬ ‫‪ .2‬משולש הפוך יוצר היפוך ביחסי הכוחות‬ ‫הצבת הדמויות‬
‫ביניהם משולש הפוך‬ ‫בתוך המשולש (מי שבקודקוד הנמוך (בחלק‬ ‫ומייצרות משמעויות‬
‫שמשקף משולש רומנטי‪.‬‬ ‫התחתון של הפריים) נמצא בעמדת חולשה)‪.‬‬
‫"לינקולן"‬ ‫הקומפוזיציה היא ביחס להצבה של דמוית‪ /‬אובייקטים אחרים ומרכיבי מיזנסצנה אחרים כמו למשל צבע‪.‬‬ ‫•‬
‫ככל שהמצלמה רחוקה יותר‪ ,‬יש מקום לקומפוזיציות מורכבות יותר‪.‬‬ ‫•‬
‫קומפוזיציה סימטרית היא בהכרח גם מאוזנת‪.‬‬ ‫•‬
‫דוגמה לקומפוזיציה מאוזנת אבל לא סימטרית (לינוקלן) האור תופס מקום ומונע מהפריים לשקוע לצד אחד‪ ,‬המבט לספר נותן איזון‬ ‫•‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה מ"האזרח קיין"‬ ‫המשמעות לעצבתן‬ ‫הגדרה‬ ‫מושגים‬ ‫פרק ‪ 2‬מיזנסצנה‬
‫הוריו של קיין מוסרים אותו לאימוץ על‬ ‫הדמות הנמצאת במישור זה‬ ‫קדמת התמונה‬
‫מנת שיזכה לחינוך טוב יותר‪:‬‬ ‫היא לרוב הדמות החשובה‬ ‫המישור הקדמי בפריים‬ ‫מישור קדמי‬
‫האם מצולמת קרוב ביותר למצלמה‬ ‫והדומיננטית בפריים‪.‬‬
‫מרחב‬
‫‪Foreground‬‬
‫וכתוצאה מכך היא הדמות הגדולה‬ ‫טריטוריאלי‬
‫ביותר‪ ,‬דבר המעיד על כך שהיא‬
‫המחליטה המרכזית בסצנה‪ ,‬הדמות‬ ‫חלוקת המרחב‬
‫הדמות הנמצאת במישור זה‬ ‫הטריטוריאלי‬
‫השלטת באירועים והחשובה מבין‬
‫היא לרוב הדמות השנייה‬ ‫מישור‬ ‫(העמדה לעומק‬
‫המבוגרים‪.‬‬
‫בחשיבותה לדמות הנמצאת‬ ‫אמצעי‬ ‫השדה) בין‬
‫מאחוריה‪ ,‬קטן יותר‪ ,‬האיש שמולו‬
‫במישור הקדמי‪.‬‬ ‫‪Midground‬‬ ‫מישורי התמונה‪:‬‬
‫נחתם החוזה; ומאחוריו האב‪ ,‬שנראה‬
‫כי חשיבותו בקביעת ההחלטה למסור‬
‫את הילד היא הקטנה ביותר מבין‬
‫המבוגרים‪ .‬הילד הוא הקטן ביותר‬ ‫המישור האחורי בד"כ מראה‬ ‫המישור האחורי בפריים‪ ,‬הרקע‬
‫מבין הדמויות‪ ,‬כך שחשיבותו בקבלת‬ ‫מיקום גאוגרפי או מישורי של‬ ‫מישור אחורי‬
‫ההחלטה היא אחרונה‪.‬‬ ‫הפרטים המקדמים במישור‪.‬‬ ‫‪Background‬‬
‫מסייע להבנת מיקום וחלל‪.‬‬

‫כשהוויקונט מדבר עם אהובה של‬ ‫"יחסים מסוכנים"‬ ‫לרוב‪ ,‬במצב כזה‪ ,‬המיקוד לא‬ ‫הפוקוס נמצא על מישור אחד‬ ‫מיקוד מרוכך‬ ‫פוקוס‬
‫ססיל המרקיזה יוצאת מפוקס‪ ,‬מדגיש‬ ‫ישתנה במהלך השוט‬ ‫בלבד‪ .‬שאר התמונה מטושטשת‪.‬‬ ‫‪Soft Focus‬‬
‫את החוסר רלוונטיות שלה מדברים‬
‫מישורי התמונה‬
‫מעל לראש שלה‪ ,‬בלי להתייחס אליה‪.‬‬
‫יוצרים גם את‬
‫עומק השדה‬
‫(פוקוס)‬
‫מלמד על יחסי כוחות‬ ‫הפוקוס עובר בין המישורים‬ ‫מיקוד דינאמי‬
‫משתנים ודינאמיים‪.‬‬ ‫בהתאם לדמויות‪( .‬בין ‪ 2‬מישורים‬ ‫(משתנה)‬
‫ישנם שלושה‬
‫לרוב)‪.‬‬
‫סוגי מיקוד‪:‬‬
‫מלמד על הקונפליקט הילד אמנם‬ ‫המיקוד נמצא על שלושת‬ ‫טכניקת צילום המאפשרת לכל‬
‫משחק בחוץ אך "כלוא" במסגרת של‬ ‫המישורים‪ .‬כל התמונה חדה‬ ‫שלושת מישורי התמונה להישאר‬ ‫מיקוד עמוק‬
‫החלון‪ ,‬כלומר "כלוא" בחייו על אף‬ ‫וברורה‪( .‬נוצר על ידי שימוש‬ ‫במיקוד ברור‪ ,‬מטווח של תקריב‬ ‫‪Deep Focus‬‬
‫שהוא נראה חופשי‪ -‬אין לו חופש‬ ‫בעדשות רחבות)‪ .‬לשם‬ ‫עד מרחק גדול מאוד‪.‬‬
‫בחירה‪.‬‬ ‫יצירת פרספקטיבה‪ ,‬כדימוי‬
‫לקונפליקט‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה "האזרח קיין"‬ ‫מידע נוסף‬ ‫המשמעות לעצבתן‬ ‫מיקום בפריים‬ ‫פרק ‪ 2‬מיזנסצנה‬
‫קיין הצעיר‪ :‬נמצא בחלק‬ ‫משדר נחיתות פגיעות ואף‬ ‫דמות הנמצאת בחלק התחתון‬
‫התחתון של הפריים‪ ,‬הוא‬ ‫כניעות‪ .‬תחושת חוסר‬ ‫לרוב תהיה נשלטת וחסרת אונים‪.‬‬ ‫חלק תחתון‬
‫הדמות החלשה הנשלטת‬ ‫אונים ועיתים בסכנה ממי‬
‫מיקום הדמות‬
‫שנמצא בחלק העליון של‬ ‫בפריים‬
‫הפריים‪.‬‬ ‫מחלקים את הפריים‬
‫לקווי אורך ורוחב‪,‬‬
‫לאורך הסצנה ראשה של‬ ‫ביחס לדימויים האחרים‬ ‫דמות הנמצאת בחלק העליון של‬ ‫חלק עליון‬ ‫ובודקים את היחס בין‬
‫מרי קיין נמצא בחלק העליון‪,‬‬ ‫הנמוכים ממנה‪.‬‬ ‫הפריים תהיה הדמות שולטת‪,‬‬ ‫הדמויות בהתאם‬
‫היא השולטת הדומיננטית‬ ‫חזקה‪ ,‬סמכותית‪ ,‬שאפתנית‪.‬‬ ‫למיקומם‪.‬‬
‫ומקבלת את ההחלטה‬
‫איזה חלק של המרחב‬
‫קיין הצעיר‪ :‬מרכז הפריים‬ ‫דמות הנמצאת במרכז התמונה‬ ‫הדו‪-‬מימדי‪ ,‬הממוסגר‬
‫קטן מאוד‬ ‫תהיה לרוב הדמות החשובה‪.‬‬ ‫תופסות הדמויות?‬
‫מרכז הפריים‬
‫מעיד על חשיבות‪.‬‬
‫היכן הדמויות‬
‫ממוקמות בפריים?‬
‫קיין הצעיר עומד בין אימו‬ ‫ביטוי לחוסר חשיבות‪,‬‬ ‫יש לשים לב גם למיקום הדמויות‬ ‫שוליים‬
‫לבין מר תאצ'ר הוא מושא‬ ‫לעיתים קרובות‪ .‬הדמות‬ ‫ביחס לרוחב התמונה (ימין ‪/‬‬ ‫(ימין ושמאל)‬ ‫כמובן הכל תלוי‬
‫התמונה הקונפליקט סביבו‪-‬‬ ‫העומדת בשולי הפריים‬ ‫שמאל) והאם גם לזה יש גם‬ ‫בהקשר לסצנה‪.‬‬
‫אהבה מול כסף‪.‬‬ ‫קרוב לסופו של הפריים‬ ‫משמעות‪.‬‬
‫מראה על חוסר חשיבות‪.‬‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה‬ ‫מאפיינים‬ ‫הגדרה‬ ‫מושג‬ ‫פרק ‪ 2‬מיזנסצנה‬

‫נראה כאילו מדובר‬ ‫"גברת סופל"‬ ‫‪.1‬העיצוב ניראה אקראי יוצר תחושה של ראליזם‪.‬‬ ‫חלק מהמידע החשוב נמצא‬ ‫צורה‬
‫בתמונה מקרית שלא‬ ‫‪ .2‬תחושה שניתן לנוע לעבר המרחב המצוי מחוץ‬ ‫מחוץ לגבולות הפריים‪,‬‬ ‫צורה פתוחה‬ ‫שתי דרכים להציג‬
‫אורגנה במתכוון "רגע‬ ‫לגבולות הפריים‪.‬‬ ‫גבולות הפריים פתוחים‪.‬‬ ‫את העולם הגלוי‪:‬‬
‫אמת קפוא"‪.‬‬ ‫‪ .3‬אין אלמנטים שמגבילים את תנועת הדמות‪.‬‬
‫‪ .4‬עצמים ואפילו דמויות נחתכים ע"י הפריים‬ ‫‪ .1‬מחוץ לפריים ‪:‬‬
‫"המספריים של אדוארד"‬ ‫‪ .1‬כל אובייקט נמצא "במקום" יוצר תחושה של‬ ‫כל המידע החשוב והנחוץ‬ ‫פריים פתוח‬
‫פורמליזם (מציאות לא רגילה)‪.‬‬ ‫מתקיים בתוך הפריים‪ ,‬מה‬ ‫צורה סגורה‬
‫‪.2‬מעלימה גורמים "מסחי דעת"‪.‬‬ ‫שנמצא בחוץ לא מעניין‬ ‫‪ .2‬בתוך הפריים ‪:‬‬
‫‪ .3‬מדגישה עיצוב מסוגנן מאורגן ומוקפד‪.‬‬ ‫אותנו‪ .‬התמונה מעוצבת‬ ‫פריים סגור‬
‫‪ .4‬עשירות בניגודי מרקמים ואפקטים ויזואלים‬ ‫בצורה מדויקת‪.‬‬
‫ברוב הסרטים‬
‫ססיל‪ ,‬נמצאת בין‬ ‫"יחסים מסוכנים"‬ ‫אין חופש תנועה במרחב הפריים יוצר תחושה‬ ‫פריים הדוק‪ :‬צורה סגורה‬ ‫מסגור‬ ‫משתמשים בשתי‬
‫שני פסלים (גברים)‬ ‫חסומה וסגורה‪ ,‬יש אלמנטים שמגבילים את‬ ‫תחושה שאין לאן לברוח‪.‬‬ ‫(פריים)‬ ‫הצורות גם יחד תלוי‬
‫"כלואה" בין הסורגים‬ ‫תנועת הדמות‪.‬‬ ‫הדוק\משוחרר‬ ‫בהיקשר הדרמטי‬
‫תחושה של גורל ‪ ,‬אין בידי הדמויות חופש‬ ‫הספציפי‪.‬‬
‫החלטה‪.‬‬
‫העין נמשכת‬ ‫"המחפשים"‬ ‫ניתן ליצור את הדומיננטה באמצעות תאורה‪ ,‬צבע‬ ‫כופה עלינו תשומת הלב‬ ‫דומיננטה‪:‬‬
‫לראשונה למרתה‪,‬‬ ‫מיקום בפריים תנועה ועוד‪.‬‬ ‫מידית משום שהוא בולט‬ ‫הדבר הראשון שהעין נמשכת אליו‬
‫האור עליה‪ ,‬כולם‬ ‫יותר‬ ‫בפריים‪.‬‬
‫מסתכלים עליה‪.‬‬

‫איתן ואהרון‬ ‫כאשר הקונטרסט המשני דומיננטי מאוד‬ ‫קונטרס משני‪:‬‬

‫הקונטרסטיים‬ ‫כשלעצמו‪ ,‬נוצרת מעין מלחמה בין הדומיננטה‬ ‫האובייקט שהעין מבחינה ונמשכת‬
‫המשניים‬ ‫לקונטרסט המשני בנוגע לתפיסת תשומת הלב‬ ‫אליו (אם קיים כזה) אחרי הדומיננטה‬
‫שלנו‪ .‬מלחמה זו יכולה להעיד על קונפליקט‬
‫דרמטי‪.‬‬
‫קונפליקט בין שני‬ ‫"המחפשים"‬ ‫משרים אווירה מסוימת‬ ‫אתר הצילומים של הסצנה‬ ‫לוקיישן‬
‫עולמות‪ :‬מתיישבים‬ ‫יכולים להוות בסיס לקונפליקט בין עולמות שונים‬ ‫המצולמת (דירה‪ ,‬חוף‪ ,‬הרים‪,‬‬ ‫‪LOCATION‬‬
‫מול נוודים‪ -‬הבית מול‬ ‫לדוגמה‪ :‬בית מגורים מסמל ציוויליזציה מול מרחב‬ ‫רחוב)‬
‫תפאורה‬
‫המרחב הפתוח‪.‬‬ ‫פתוח כמו מדבר‪.‬‬ ‫(סטינג)‬
‫מחסום‪ :‬יוצר גבול‬ ‫יכולים ליצור משמעות סמלית‬ ‫אביזרים – כל האביזרים‬ ‫פרופס‬
‫וריחוק‪.‬‬ ‫המצטלמים לסרט (כוס‪,‬‬ ‫‪PROPS‬‬
‫שולחן‪ ,‬שטיח)‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה‬ ‫דוגמאות ומשמעות‬ ‫הגדרה‬ ‫מושגים‬ ‫פרק ‪ 3‬תנועה‬

‫הסיבוב הפיזי שעושה שינדלר‬ ‫"רשימת שינדלר"‬ ‫סיבוב של ‪ 180‬מעלות‪:‬‬ ‫תנועה של אובייקט‬
‫כאשר הוא צופה בגטו מסמל‬ ‫כשדמות עושה זאת לרוב מסמל רגע של תפנית‪ ,‬אירוע‬ ‫התואמת לתנועה‬ ‫קינטיקה‬
‫את שינוי נקודת המבט שלו‪.‬‬ ‫מכונן‪.‬‬ ‫במציאות‪.‬‬
‫קינטיקה‬ ‫כל תנועה של‬
‫ריאליסטית‬ ‫האובייקט‬
‫משיכה בחבל‪ :‬מצילה את עצמה‪ ,‬נולדת מחדש הקבלה לחבל טבור‪.‬‬ ‫תנועות נוספות‬ ‫בפריים (אדם‬
‫עצירה בצומת‪ :‬עצירה בפרשת דרכים נפשית‪.‬‬ ‫בעלות משמעות‬ ‫או חפץ)‬
‫טיפוס‪ :‬מאבק אובססיבי שלא מתפשר ולא מעגל פינות‪.‬‬ ‫סמלית‬
‫דלת נסגרת‪ :‬מסמלת סגירת פרק‪.‬‬ ‫התנועה כסמל‬
‫(דוגמאות מסצנת‬
‫לחיים‬
‫דמות שנעה בניגוד לתנועה‪ :‬אינדיבידואליזם‪ ,‬הליכה נגד הזרם‪.‬‬ ‫הפתיחה של שתיקת‬
‫הכבשים)‬
‫תנועת בעלת‬
‫טרקינג שוט אחרי דמות עם אופק חסום‪ :‬תחושה של אי ודאות‪ ,‬הליכה לאיבוד‪.‬‬ ‫משמעות‬
‫רוקדים יחד ריקוד זוגי‪ ,‬ריקוד‬ ‫"כובע צילינדר"‬ ‫סוג כזה של תנועה מפוענח ע"י מוסכמות מהחוץ למשל‬ ‫תנועה מלאכותית‬
‫שמספר מערכת יחסים‪.‬‬ ‫פנטומימה‪ ,‬ריקוד‪ ,‬מחזות זמר אומנות לחימה וכו'‪.‬‬ ‫במתכוון המביעה‬ ‫קינטיקה‬
‫תפנית במערכת היחסים בין‬ ‫פורמליסטית ומעצימה רגש‪.‬‬
‫ג'ינג'ר לפרד‬
‫הריקוד ומילות השיר מסמלים‬
‫את התפתחות מערכת היחסים‬
‫בניהם‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה‬ ‫משמעות‬ ‫הגדרה‬ ‫מושג‬ ‫פרק ‪ 3‬תנועה‬

‫יוצר תחושה‬ ‫מצב בו מצלמים במהירות שהיא איטית מ‪ 24-‬פריימים‬ ‫הילוך מהיר‬
‫קומית‪ ,‬טכנית‪ ,‬חסרת‬ ‫לשנייה‪ ,‬ומקרינים במהירות רגילה‪ .‬התנועה הופכת‬ ‫‪fast Motion‬‬
‫רגש‪.‬‬ ‫להיות מואצת‪.‬‬
‫עיוותי‬
‫תנועה‬
‫מטרתו היא להציג‬ ‫"בלייד ראנר"‬ ‫יוצר תחושה‬ ‫מצב בו מצלמים במהירות שהיא גבוהה מ‪ 24-‬פריימים‬ ‫הילוך איטי‬ ‫מכאניים‬
‫את מותה של זורה‬ ‫רגשית‪ .‬מצביע על‬ ‫לשנייה‪ ,‬ומקרינים במהירות רגילה‪ .‬התנועה הופכת‬ ‫‪Slow Motion‬‬
‫באופן אנושי ונוגע‬ ‫משמעות או חשיבות של‬ ‫להיות איטית‪.‬‬ ‫אפקטים של‬
‫ללב‪ ,‬הגדלה של‬ ‫האובייקט המצולם‪.‬‬ ‫תנועה (עיוותים)‬
‫הזוועה‬ ‫הנוצרים‬
‫"‪ 400‬המלקות"‬ ‫יוצר תחושה של מבט‬ ‫מצב בו מדפיסים פריים מסוים מספר פעמים‪.‬‬ ‫הקפאת‬ ‫באמצעות צילום‬
‫מבחוץ‪ ,‬הדגשת רגע‪,‬‬ ‫נוצרת תחושה של תמונה שקפאה‪.‬‬ ‫תמונה‬ ‫או מחשב‪ ,‬והם‬
‫הבנה‪.‬‬ ‫‪Frame‬‬ ‫מייצרים‬
‫‪Freeze‬‬ ‫משמעויות שונות‪.‬‬

‫להדגיש את הרצון‬ ‫"בנג'מין באטן"‬ ‫צילום קטע והקרנתו בכיוון הפוך‪ .‬מייצר רצף‬ ‫הילוך אחורי‬
‫של האב להחזיר את‬ ‫תנועה שנראה כאילו הוא מתרחש אחורנית‪.‬‬ ‫‪Motion‬‬
‫הזמן לאחור‪ ,‬את בנו‬ ‫מדגיש את ממד הזמן‪ .‬שובר חוקים קונבנציונליים‪.‬‬ ‫‪Reverse‬‬
‫שאבד במלחמה‪.‬‬
‫צילום עצם סטטי בתמונות נפרדות‪ ,‬כאשר בכל אחת‬ ‫‪Animation‬‬
‫מהתמונות ישנו הבדל קטן בעצם‪ .‬מה שיוצר תחושה של‬ ‫אנימציה‬
‫תנועה‬

‫‪.‬‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה‬ ‫משמעות‬ ‫הגדרה‬ ‫תנועות מצלמה‬ ‫מושגים‬ ‫פרק ‪ 3‬תנועה‬

‫יכול ליצור גורם‬ ‫פן ימין \ שמאל‪ :‬תנועת‬ ‫‪Pan Right\Left‬‬ ‫חצובה‬ ‫תנועת מצלמה‬
‫הפתעה (חושף משהו‬ ‫מצלמה אופקית ‪-‬‬ ‫מסביב לחלל הנראה‬
‫שלא היה קודם‬ ‫משמאל לימין או מימין‬ ‫בפריים קיים חלל שאינו‬
‫בפריים)‪.‬‬ ‫לשמאל‪( .‬קיצור של‬ ‫נראה שיכול להיחשף‬
‫פנורה)‬ ‫באמצעות תנועת המצלמה‪.‬‬
‫כשהוא ייחשף הוא יכנס‬
‫התנועה מתבצעת ע"י‬ ‫לפריים‪ .‬על מנת להבין את‬
‫יכול לסמן ירידה\כניעה‬ ‫טילט למטה \ למעלה‪:‬‬ ‫‪Tilt Up \Down‬‬ ‫ציר החצובה הנייחת‪,‬‬ ‫תנועת המצלמה נשאל‪:‬‬
‫תנועת מצלמה למעלה‬ ‫‪. 1‬מה נחשף בעקבות‬
‫שעליה מונחת‬
‫למטה או למטה למעלה‬ ‫הנעת המצלמה?‬
‫המצלמה‪ .‬האפקט‬ ‫‪. 2‬מה אנחנו מפסיקים‬
‫(אותו העיקרון כמו ‪Pan‬‬ ‫הנוצר הוא של פריים‬ ‫לראות (אם מפסיקים) בגלל‬
‫רק למעלה‪/‬למטה ולא‬ ‫נייד‪ ,‬הסוקר את‬ ‫התנועה?‬
‫שמאל‪/‬ימין)‪.‬‬ ‫המרחב‪.‬‬ ‫‪. 3‬מתי בסיטואציה‬
‫"‪ 400‬המלקות"‬ ‫משמשת למעכב‪.‬‬ ‫דולי ימין\שמאל‪:‬‬ ‫‪Dolly Left/Right‬‬ ‫דולי‬ ‫הדרמטית המצלמה נעה?‬
‫התנועה הפשוטה ביותר‪.‬‬ ‫‪. 4‬כיצד (מהירות‪ ,‬אופי‬
‫‪Dolly‬‬ ‫התנועה‪ ,‬חלקה או‬
‫קופצנית‪ ,‬סדר המעברים‬
‫בין אלמנטים) נעה‬
‫המצלמה?‬
‫דולי אין בשלוב ריצה‬ ‫"שתיקת הכבשים"‬ ‫לעקוב אחר אובייקט‬ ‫דולי קדימה‪ :‬המצלמה‬ ‫‪Dolly in‬‬ ‫‪. 5‬האם תנועת המצלמה‬
‫בכיוון הנגדי מייצר‬ ‫להדגיש אובייקט‬ ‫הולכת קדימה‬ ‫משקפת נקודת מבט למשל‬
‫תחושה כי קלריס‬ ‫מסוים\רגע‪.‬‬ ‫דמות בעולם הדמיוני או את‬
‫נרדפת‪.‬‬ ‫המערכת המספרת לנו את‬
‫דולי אווט בשילוב עם‬ ‫בשילוב תנועה קדימה‬ ‫דולי אחורה‪ :‬המצלמה‬ ‫‪Dolly Out‬‬ ‫הסיפור? או את מצב‬
‫ריצה בכיוון המצלמה‬ ‫של הדמות‪ ,‬מעצימה‬ ‫הולכת אחורה (נסוגה)‪.‬‬ ‫המצלמה מורכבת על‬ ‫הביניים הממחיש את‬
‫נוצרת תחושה כי‬ ‫תחושת כוח‪.‬‬ ‫חצובה ממונעת‬ ‫האינפורמציה הניתנת‬
‫שולטת‪ ,‬היא במרדף‪.‬‬ ‫נעשה על מנת‬ ‫מנקודת מבט של דמות‬
‫מסמל משחקי כוחות‪.‬‬ ‫להרחיב את טווח‬ ‫מסוימת מבלי שהעמדת‬
‫המצלמה והתנועה יהיו‬
‫סיבוב של ‪180‬‬ ‫"שתיקת הכבשים"‬ ‫משמעות דרמטית‪,‬‬ ‫המצלמה מסתובבת‬ ‫התנועה‬
‫מזוהים איתה באופן‬
‫מעלות‪ :‬מסמל שינוי‬ ‫סחרור בלבול‪ ,‬שינוי‪.‬‬ ‫מקדימה\מאחורה\מסביב‬ ‫דולי סיבובי‬ ‫מוחלט?‬
‫משמעותי בחייה‪.‬‬ ‫לדמות‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫"שתיקת הכבשים"‬ ‫מצלמה עוקבת אחרי‬ ‫טרקינג שוט‬

‫אובייקט בתנועה‪ ,‬בדרך‬ ‫‪TRACKING SHOT‬‬
‫כלל צילום כתף‬

‫צילום ממכונית נוסעת‪.‬‬ ‫טרבלינג שוט‬

‫‪SHOT TRAVELLING‬‬
‫ניתן להרכיב‬ ‫לייצר תחושת רחיפה‬ ‫נגדיר אותו כדולי‬ ‫‪:steady cam‬‬ ‫סטדיקאם‬
‫סטדיקאם גם‬ ‫קדימה\אחורה‪.‬‬ ‫מנשא המורכב על גוף‬
‫למכונית‪.‬‬ ‫(התנועה תהיה חלקה‪,‬‬ ‫הצלם ומחובר למצלמה‬
‫כמו בצילום על מנשאה‬ ‫ולבולמי זעזועים‪.‬‬
‫(‪.)dolly‬‬ ‫באמצעותו ניתן לצלם‬
‫בהליכה בלי שהמצלמה‬
‫והתמונה ירעדו‪.‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה‬ ‫משמעות‬ ‫הסבר‬ ‫הגדרה‬ ‫מושג‬ ‫פרק ‪ 3‬תנועה‬

‫הצעיף שעף ברוח‬ ‫"הרחק מגן עדן"‬ ‫ירידה‪ :‬כניעה‪ ,‬ירדה‬ ‫תנועה מרשימה בדרך כלל‬ ‫צילום ממצלמה המורכבת‬ ‫עגורן (מנוף) ‪crane‬‬
‫מעל הבית‪ .‬רוחות‬ ‫לתמונה הקטנה‪.‬‬ ‫יורדת או עולה‬ ‫על מנוף‪ ,‬לרוב כדי לצלם‬
‫של שינוי‪.‬‬ ‫מרחבים גדולים וגבוהים‬

‫תנועות‬
‫יכול לבטא שליטה‪.‬‬ ‫המצלמה מרחפת מראה‬ ‫צילום ממצלמה המורכבת‬ ‫צילום אווירי ‪Aerial‬‬ ‫חופשיות‬
‫משמש גם כשוט מכונן‪.‬‬ ‫שטחים גדולים מאוד‬ ‫על מטוס או רחפן‪.‬‬ ‫‪shot‬‬
‫יותר‬

‫דקארד במרדף אחרי‬ ‫"בלייד ראנר"‬ ‫ראליזם‪ ,‬נוצרות‬ ‫יוצר אשליה של טבעיות‪,‬‬ ‫צילום ממצלמה המחוברת‬ ‫צילום ממצלמת כתף‬
‫זורה‪ ,‬מטרת הצילום‬ ‫רעידות (בגלל הצלם)‬ ‫דוקומנטרי‪ ,‬חדשותי‪.‬‬ ‫על כתפו של הצלם‪.‬‬
‫הוא לרמז על חוסר‬ ‫יכול לסמל חוסר שקט‬
‫שקט נפשי אצל‬ ‫נפשי‪.‬‬
‫הדמויות‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫מטרתו היא להדגיש‬ ‫"שתיקת הכבשים"‬ ‫נראית מלאכותית‪.‬‬ ‫‪ -Zoom in‬התקרבות עד‬ ‫טכניקת עיוות בעדשת‬ ‫זום ‪zoom‬‬
‫את התגלית‪ ,‬קלריס‬ ‫לרוב מהירה יותר‪.‬‬ ‫שהאובייקט ממלא את כל‬ ‫המצלמה היוצרת תחושה‬
‫ראתה את הלוח‬ ‫הרקע מאוחר נהיה‬ ‫התמונה‬ ‫כאילו המצלמה מתקרבת‬
‫במשרד‪ ,‬גילוי‬ ‫שטוח‪ .‬לרוב נחשבת‬ ‫או מתרחקת למרות‬
‫דרמטי‪.‬‬ ‫תנועה דרמטית‬ ‫‪ -Zoom out‬התרחקות‬ ‫שהמצלמה לא זזה‬
‫ממקומה‪.‬‬

‫דוגמה‬ ‫הסבר‬ ‫הגדרה‬ ‫מושגים‬ ‫פרק ‪ 4‬עריכה‬

‫ישנם חוקים‪/‬תבניות (קונבנציות) הידועים לצופה‬ ‫סגנון עריכה שבו רצף השוטים נקבע בהתאם להדגשים‬ ‫קלאסית‬ ‫עריכה קלאסית\‬
‫ולבמאי‪ .‬תבניות אלו הן סוג של הסתמכות של הבמאי‬ ‫הדרמטיים והרגשיים של הסצנה‪ ,‬ולא רק על‪-‬ידי‬
‫על הצופה‪.‬‬ ‫הפעולה הפיזית‪ .‬בעריכה הקלאסית‪ ,‬רצף השוטים‬
‫אנליטית‬
‫מתאר את השתלשלות האירועים בהתאם למרכיבים‬
‫הפסיכולוגיים והלוגיים שלהם‬ ‫מטרתה היא לעמעם‬
‫מאפשרת לצופה להתמקד בעלילה‪.‬‬ ‫העריכה לא בולטת ובלתי מורגשת‪.‬‬ ‫בלתי נראית‬ ‫ולנסות להעלים את‬
‫העריכה‪ ,‬ובכך לחזק את‬
‫הדרמה בסיפור ולתרום‬
‫לרוב מצלמים הרבה יותר זוויות ומרחקים ממה שמופיע‬ ‫מצלמים את כל המרחב בכללותו‪ ,‬ומפרקים אותו לאחר‬ ‫אנליטית‬ ‫לעלילה מהודקת‪.‬‬
‫בסרט הסופי‪ ,‬ורק בשלב העריכה מחליטים מה להכניס‬ ‫מכן לזוויות ומרחקי צילום רבים ושונים‪.‬‬
‫לסרט‪.‬‬ ‫מורכבת מארבעה‬
‫טכניקה הפועלת במסגרת העריכה הקלאסית‪ ,‬ששומרת על החוקיות בדפוס עריכה זה‪.‬‬ ‫המשכיות‬ ‫ממדים‪.‬‬
‫בכל מה שקשור לתפיסת המרחב‪ ,‬לעריכה ההמשכית יש שתי מטרות‪:‬‬ ‫כל הארבעה חייבים‬
‫‪ .1‬ליצור אשליה של רציפות החלל המצולם‪ ,‬למרות שהשוטים צולמו מנקודות שונות‪ ,‬ממרחק שונה ומזוויות שונות‪.‬‬ ‫להופיע כדי שהעריכה‬
‫הצופה משלים את המרחב בשלמותו גם כשהוא לא רואה אותו באותו רגע‪ .‬היכולת של הצופה להתמצא במרחב‬ ‫תחשב כקלאסית‪.‬‬
‫שנובעת מעריכה זו‪ ,‬מונעת בלבול וניתוק רגשי מהסיטואציה הדרמטית‪.‬‬
‫‪ .2‬מניעת תחושת הקיטע במעבר בין שוט לשוט על ידי טשטוש פעולת החיתוך‪.‬‬
‫כל שוט יתחיל ויסתיים בתנועה‪ .‬התנועה מטשטשת את המעבר בין השוטים והיא מושכת את תשומת הלב של‬ ‫חיתוך תוך כדי‬
‫הצופה‪ .‬עיקרון זה אמור לעזור לשמור על שקיפות‪.‬‬ ‫תנועה‬
‫טכניקות‬
‫מעבר מצילום קרוב לצילום רחוק (או הפוך) של אותו מושא צילום‪ ,‬יחייב תמיד לשנות את מיקום המצלמה ביחס‬ ‫עיקרון ה‪30-‬‬
‫אליו ב‪ 30-‬מעלות מהצילום הקודם‪ .‬טכניקה זו מונעת קפיצה לא טבעית בעין הנקראת ‪.Jump cut‬‬ ‫מעלות‬
‫ללא‬
‫קו דמיוני על פיו פועלים הצלם והבמאי‪ ,‬שבו בעצם יצולם האובייקט והוא תמיד יצולם בצד זה ואסור יהיה לו לחצות‬ ‫עיקרון ה‪180-‬‬
‫משמעות‬
‫את הקו הזה‪.‬‬ ‫מעלות‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫דוגמה‬ ‫הסבר‬ ‫הגדרה‬ ‫מושג‬ ‫פרק ‪ 4‬עריכה‬

‫מטרת השוט המכונן היא הצגת מכלול הדמויות‬ ‫שוט שפותח את הסצנה או מצוי קרוב מאוד לתחילתה‪,‬‬ ‫שוט מכונן‬
‫ומיקומם בזירה‪ ,‬שיוצגו בהמשך השוטים באותה‬ ‫לפחות עד השוט השלישי בסצנה‪.‬‬ ‫‪shot‬‬
‫הסצנה‪ ,‬וממרחקי צילום קרובים יותר‪.‬‬ ‫‪Establishing‬‬
‫כל שוט שמופיע לאחר השוט המכונן ועד השוט‬ ‫מצב בו לאחר שהבמאי מיקם את הסצנה (בשוט המכונן)‬ ‫‪in/away‬‬ ‫טכניקות‬
‫המכונן הבא באותה הסצנה‪ ,‬או בסצנה אחרת‬ ‫הוא עובר ממרחק צילום גדול‪ ,‬להתמקדות בפרטים‬ ‫‪Cut‬‬ ‫שיוצרות‬
‫יקרא ‪ Cut in/away‬ההתמקדות הזאת לא יכולה‬ ‫ספציפיים מקרוב‪ ,‬בהתאם לחשיבות הדרמטית שלהם‪.‬‬ ‫משמעות‬
‫לבלבל את הצופים‪ ,‬מפני שהם כבר מודעים‬ ‫אין חוקיות לכמה חיתוכים יהיו בסצנה‪.‬‬
‫לארגון והמיקום של הדמויות בהתאם לחוק ה‪180-‬‬
‫מעלות‪.‬‬
‫מוצג שוט מכונן חוזר ולאחריו עוד ‪Cut away‬‬ ‫במצב בו הבמאי רוצה להזכיר לצופה את מיקומם של‬ ‫שוט מכונן‬ ‫חיתוך מהכלל‬
‫הדמויות‪ ,‬או לקראת העצמה דרמטית בסצנה‪.‬‬ ‫חוזר‬ ‫אל הפרט‪:‬‬
‫"מזימות בין לאומיות"‬ ‫בדרך כלל אינטרקאט הוא שוט שמושחל אל‬ ‫החדרת שוט קצר שלא קשור לסיטואציה הדרמטית‬ ‫אינטרקאט‬
‫פעולה או לדיאלוג‪ .‬אינטרקאט לסצנה אחרת יכול‬ ‫הקיימת‪ ,‬והבמאי מכניס אותו כדי לייצר משמעות‪( .‬יכול‬
‫להיות מעבר קצר לפאלשבק‪ ,‬או לסצנה מקבילה‪.‬‬ ‫להופיע בכל סוגי העריכה)‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬בסצנת דיאלוג בין ‪ 2‬דמויות‪ ,‬הוספת שוט‬
‫שמראה אנשים הצופים בהם מהצד‪.‬‬
‫לטכניקה זו כמה תפקידים‪:‬‬ ‫מבוסס על עיקרון ה‪ 180-‬מעלות‪.‬‬ ‫התאמת‬
‫הראשון – להכניס מידע ויזואלי חדש בדרך‬ ‫בשוט הראשון נראה את הדמות מביטה לעבר כיוון מסוים‬ ‫כיווני מבט ‪-‬‬
‫המאפשרת לנו להבין את מיקומו במרחב המצולם‬ ‫מחוץ לחלל המצולם‪ ,‬ובשוט הבא נראה את האובייקט‬ ‫‪view of‬‬
‫ביחס לשוט הקודם‪.‬‬ ‫שלא ראינו בצילום הקודם ושעליו מסתכלת הדמות‪.‬‬ ‫‪Point‬‬
‫השני – לתת לצופה אפשרות לחוות נקודת מבט‬ ‫הצופה מבין את מיקומו של האובייקט השני ביחס למיקום‬
‫סובייקטיבית של דמות מסוימת‪.‬‬ ‫בו ראה קודם את הדמות מתבוננת‪.‬‬
‫השלישי – ייצור הזדהות רגשית עם הדמות‪.‬‬
‫כלומר שהמצלמה ממוקמת על אותו ציר דמיוני בו‬ ‫שוט שמצולם מזווית המנוגדת ב‪ 180-‬מעלות לזו של‬ ‫שוט מזווית‬
‫צולם גם השוט הראשון‪ ,‬אך הפעם היא פונה לכיוון‬ ‫השוט הקודם‬ ‫הפוכה‬
‫הנגדי‪ .‬הרבה פעמים שוט מזווית הפוכה משמש‬
‫כפתיח לשוט רברס שוט‪.‬‬
‫"בלייד ראנר"‬ ‫כלומר לפחות שלושה שוטים ברצף של אובייקט‬ ‫מצב בו ישנו שכלול של שוט מזווית הפוכה‪.‬‬ ‫שוט‪-‬רברס‪-‬‬
‫א'‪-‬אובייקט ב'‪-‬אובייקט א'‪.‬‬ ‫שוט‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה‬ ‫מידע נוסף‬ ‫מטרה‬ ‫הגדרה‬ ‫מושגים‬ ‫פרק ‪ 4‬עריכה‬

‫סצנת הבריחה מאיראן‪,‬‬ ‫"ארגו"‬
‫מספר סיטואציות‬
‫דרמטיות המתרחשות כל‬
‫אחת במרחב אחר‪,‬‬
‫יוצרים מתח וסקרנות‬
‫אצל הצופה‪.‬‬
‫סצנת ההטבלה‬ ‫"הסנדק"‬
‫וההתנקשות‪ ,‬מחברת בין‬
‫שתי סיטואציות‬
‫שלכאורה אין בניהם‬
‫קשר ולכן מייצרת‬
‫משמעות חדשה‪.‬‬
‫מדובר בשני מרחבים או יותר שיש בהם‬ ‫לחזק את הדרמה‬ ‫עריכה מודגשת של‬
‫קשר של סיבה ותוצאה (יוצר מתח משום‬ ‫וליצור מתח‪.‬‬ ‫מרחבים בעלי קשר‬ ‫עריכה‬
‫שכאשר אנחנו נמצאים במרחב אחד‬ ‫של סיבה ותוצאה‪.‬‬ ‫מקבילה‬
‫עריכה‬
‫אנחנו לא יודעים מה קורה במקום השני)‪.‬‬ ‫(חייבת להתרחש‬ ‫אנליטית‬ ‫מקבילה‬
‫בו זמנית)‪.‬‬ ‫(צולבת)‬
‫מעבר חוזר ונשנשה‬
‫של שני מרחבים או‬
‫יותר (או ‪2‬‬
‫סיטואציות‬
‫המעבר בין המרחבים לא חייב להתרחש‬ ‫להעביר משמעות‪.‬‬ ‫מעבר חוזר ונשנה‬ ‫דרמטיות)‬
‫בו זמנית‪.‬‬ ‫מייצרת בדרך כלל‬ ‫בין שני מרחבים או‬ ‫עריכה‬ ‫עריכה מורגשת‬
‫משמעות סמלית‪.‬‬ ‫יותר‪ ,‬שלא חייב‬ ‫מקבילה‬ ‫(בניגוד לקלאסית)‬
‫קרובה מאוד לעריכת מונטאז‪.‬‬ ‫להיות בניהם קשר‬ ‫סינטטית‬
‫סיבתי‪.‬‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה‬ ‫מידע נוסף ודוגמאות‬ ‫הגדרה‬ ‫מושגים‬ ‫פרק ‪ 4‬עריכה‬

‫הצגת הוריה של‬ ‫"אמלי"‬ ‫חיבור של מספר שוטים שיכולים אך‬ ‫מונטאז'‬
‫אמלי‬ ‫לא חייבים להיות קשורים זה‬ ‫מונטאז'‬ ‫(עריכה סינטטית)‬
‫לזה‪ ,‬והחיבור שלהם יחד מייצר‬ ‫תוכני‬ ‫"הרכבה"‪.‬‬
‫משמעות רעיונית חדשה‪.‬‬
‫עריכה בה נשברים‬
‫מעידה על העצמה דרמטית‪ ,‬או על ניסיון‬ ‫דגש על צורה‪ ,‬החלק הצורני תופס‬ ‫חוקי העריכה‬
‫של הבמאי להעניק חוויה דרמטית לצופה‪.‬‬ ‫חלק דומיננטי בעריכה‬ ‫מונטאז'‬ ‫הקלאסית‪.‬‬
‫צורני‬
‫עריכה מאוד מורגשת‬
‫חיתוך בין שני שוטים אשר בולט וקופץ לעין‪ .‬חיתוך לא הרמוני‪ ,‬לא‬ ‫‪Jump cut‬‬ ‫ומודגשת‪ .‬בעלת‬
‫שומר על חוק ‪ ,180‬או ‪ 30‬המעלות‪ ,‬חיתוך גס‪.‬‬ ‫חיתוך קופץ‬ ‫ניגודים גדולים בין‬
‫מרחקי צילום‪.‬‬
‫טכניקות‬
‫יוצר חיבור סמלי‪,‬‬ ‫"פורסט גאמפ"‬ ‫מצב בו שוט אחד מסתיים באופן דומה או זהה לתחילת השוט הבא‬ ‫‪Match cut‬‬ ‫בולטות‬ ‫חיבור מלכאותי בין‬
‫רעיוני או דרמטי בין‬ ‫אחריו‪.‬‬ ‫חיתוך תואם‬ ‫ומאפיינות‬ ‫שוטים או רצפים של‬
‫השוטים‪.‬‬ ‫שוטים שיכולים‬
‫להיות קשורים ולא‬
‫קשורים שונים זה‬
‫קלוז אפ על קופסת‬ ‫"מזימות בין לאומיות"‬ ‫למשל שוט תגובה‪ ,‬קלוז אפ‪.‬‬ ‫‪Inter cut‬‬ ‫מזה‪ ,‬ממקומות‬
‫הגפרורים לשם‬ ‫טכניקה שמשתמשים בה גם בעריכה צולבת‪/‬מקבילה אולם בשונה‬ ‫אינטרקאט‬ ‫שונים או מזמנים‬
‫הדגשה על הכתוב‪.‬‬ ‫מעריכה צולבת‪ ,‬האינטרקאט מתרחש לרוב רק פעם אחת ולא חוזר‬ ‫שונים‪ ,‬שהחיבור‬
‫על עצמו שוב ושוב‪.‬‬ ‫ביחד יוצר אפקט‬
‫דרמטי או רעיון חדש‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬
‫הסבר‬ ‫דוגמה‬ ‫שימושים ומשמעות‬
‫חיתוך פשוט בין שוט לשוט‪.‬‬
‫מעבר זה יוצר תחושה של‬ ‫דיסולב‪ :‬שוט אחד נעלם בהדרגה‪ ,‬ושוט אחר מופיע‬
‫המשכיות‪ ,‬רוגע‪ ,‬מעבר זמן‬
‫ורצף‬
‫סצנת הפתיחה‪,‬‬ ‫"אפוקליפסה עכשיו"‬ ‫מצב בו שוט אחד מוצג יחד‬
‫העריכה תואמת‬ ‫עם השוט הבא אחריו (כמו‬
‫את צבו הנפשי‬ ‫‪ Dissolve‬רק ארוך יותר)‪.‬‬
‫(פוסט טראומה)‬
‫מעבר זה מסמן לרוב את‬
‫תחילת או סיום הסצנה‪.‬‬
‫לפעמים הוא גם מסמל ניתוק‬ ‫פייד אווט‪ :‬תמונה הולכת ונעלמת בהדרגה עד מסך‬
‫בין עולמות שונים‪.‬‬
‫מייצר תחושה דינמית‪.‬‬
‫תנועה שמשמשת‬ ‫‪-‬מעבר בין פערים גדולים‬
‫גם כסוג של‬ ‫ושונים‪.‬‬
‫מעבר עריכה‪.‬‬ ‫‪-‬מכניס אנרגיה‬
‫‪-‬מייצר תחושה של דילוג בזמן‬
‫או במקום‪ ,‬אפקטים‬
‫השוט מופיע בתוך עיגול‬
‫שמתרחב )‪ )Iris in‬או מצטמק‬
‫(‪. )Out Iris‬‬
‫אותו העיקרון כמו ‪.Fade‬‬
‫(ראה טבלה למעלה‪ -‬טכניקות בולטות במונטאג')‬
‫להבין סרטים )‪)10640‬‬
‫הגדרה‬ ‫מושגים‬ ‫פרק ‪ 4‬עריכה‬
‫קאט‪ :‬חיתוך רגיל‪ ,‬תמונה מתחלפת בתמונה ויוצרת‬ ‫‪Cut‬‬
‫רצף אחיד‪.‬‬ ‫מעברי‬
‫‪Dissolve‬‬
‫בהדרגה‪ .‬לרגע אחד שתי התמונות מופיעות יחד‪.‬‬
‫עריכה‬
‫טכניקות‬
‫המעבר בין‬
‫סופר אימפוזיציה‪ :‬שתי תמונות מוקרנות בו זמנית‬ ‫‪Super‬‬ ‫שוט לשוט‪.‬‬
‫על אותו הפריים‪.‬‬ ‫‪imposition‬‬ ‫מעברי עריכה‬
‫יכולים להופיע‬
‫בכל סוגי‬
‫פייד אין‪ :‬ממסך שחור התמונה עולה בהדרגה‬ ‫‪Fade in‬‬ ‫העריכה‪.‬‬
‫‪Out‬‬
‫שחור (או צבע אחר)‬
‫מגב‪ :‬תמונה מתחלפת בתמונה על ידי אפקט של‬ ‫‪Wipe‬‬
‫מגב ימינה שמאלה למעלה או למטה‪.‬‬
‫שוט אחד כאילו דוחף את השוט הקודם‪.‬‬
‫תנועת מצלמה מהירה ביותר מצד לצד (בתנועה‬ ‫‪Swish pan‬‬
‫אופקית)‪ ,‬הגורמת לתמונה להיראות לזמן קצר‬
‫כשורות של קווים מטושטשים ובלתי מובחנים‪.‬‬
‫אפקט‪ ,‬שנראה כתנועת מצלמה מאד מהירה ימינה‬
‫או שמאלה‪ ,‬עד כדי "מריחה"‪.‬‬
‫תחבולת מיסוך‪ ,‬המחשיכה חלקים של המסך כך‬ ‫‪Iris In\ Out‬‬
‫שרק חלק ממנו נראה לעין‪.‬‬
‫האיריס הוא בדרך כלל עגול‪ ,‬ועשוי להתרחב או‬
‫להצטמצם (‪.)iris in/iris out‬‬
‫‪ - Jump cut‬חיתוך קופץ‬
‫‪ - Match cut‬עריכה תואמת‬
‫‪ - INTER CUT‬אינטר קאט‬
‫עדי גרנר‬
‫הסבר‬ ‫דוגמה‬
‫השיר ברקע מדבר על‬ ‫"אפוקליפסה עכשיו"‬
‫הסוף שמגיע הקבלה‬
‫לפירוק נפשי של הדמות‬
‫(כתוצאה מפוסט‬
‫טראומה)‬
‫קולה של ג'ונו מלווה את‬
‫הצופה מבלי שהיא‬
‫נראית על המסך‬
‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬
‫מידע נוסף‬ ‫הגדרה‬ ‫מושג‬ ‫פרק ‪ 5‬סאונד‬
‫מונולוג חיצוני‪ :‬מונולוג שנשמע בעולם הסרט‬ ‫מונולוג‪ :‬הוא דיבור יחיד‬
‫כאשר רואים את הדמות המדברת‪.‬‬ ‫בקולנוע העלילתי‪ .‬בדרך‬ ‫דיבור‬
‫מונולוג פנימי‪ :‬נקרא גם (‪. )Voice over-‬‬ ‫כלל מעמדת המספר‪.‬‬ ‫סאונד‬
‫המונולוג יכול להוסיף אינפורמציה מנקודת מבטו‬ ‫נחלק‪:‬‬
‫נחלק ל‪:‬‬
‫של מישהו‪ .‬הוא משמש לרוב כדרך להוספת מידע‪.‬‬ ‫מורכב משלושה‬
‫דיאלוג‪ :‬דו‪-‬שיח בין שתי‬ ‫היבטים‬
‫דמויות בעולם הסרט‪.‬‬ ‫הנשמעים‬
‫פונטיקה‪ :‬הגייה‪ ,‬ניב‪,‬‬ ‫בדיבור‬ ‫בסרט‪:‬‬
‫מבטא וסגנון הדיבור‪.‬‬
‫יש לשים לב‬
‫גם לפונטיקה‬ ‫‪ .1‬דיבור‬
‫סמנטיקה‪ :‬אוצר המילים‪,‬‬
‫ולסמנטיקה‪.‬‬
‫הסאב‪-‬טקסט (המשמעות‬ ‫‪.2‬מוזיקה‬
‫שבין המשפטים והמילים)‪.‬‬
‫‪ .3‬רעשי‬
‫רקע‪/‬שקט‬
‫שימושים במוזיקה‪:‬‬
‫• יצירת אווירה (מלאות ריאליסטית)‪.‬‬ ‫מוזיקה‬
‫• בניית מתח‪ ,‬העצמה דרמטית או רגשית‪.‬‬
‫• העברת אינפורמציה‪.‬‬
‫רעשי הרקע יוצרים מלאות ריאליסטית (בכל פגיעה‬ ‫כל מה שאינו דיבור או‬ ‫רעשי‬
‫במלאות זו נחשוב מדוע עשו כך)‪.‬‬ ‫מוזיקה נחשב כרעשי רקע‪.‬‬ ‫רקע\שקט‬
‫רעשי הרקע תורמים גם להעצמה הדרמטית‪,‬‬ ‫(אפילו דיבור לא מובחן)‪.‬‬
‫למשמעות סמלית‪ ,‬ונותנים אינפורמציה לגבי‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫"ג'ונו"‬ ‫מצב בו אנו שומעים את‬ ‫קול על‬
‫מחשבות הדמות בלי שאנו‬ ‫דיאגטי‬
‫רואים את הדמות מדברת‪.‬‬
‫קול על‬
‫פנימי‬
‫‪:voice over‬‬
‫קול דיבור הנמצא‬
‫כגון קריינות‪ ,‬או קול של מספר שדמותו אינה‬ ‫קול חיצוני ששומעים את‬ ‫קול על‬ ‫על גבי התמונה‬
‫בהכרח מופיעה במרחב הדיאגטי‪ .‬שומעים את‬ ‫דבריו על גבי התמונה‪.‬‬ ‫אקסטא‬
‫דבריו על גבי התמונה‪.‬‬ ‫נחלק ל‪:‬‬
‫דיאגטי‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫הסבר‬ ‫דוגמה‬ ‫הסבר ודוגמאות‬ ‫הגדרה‬ ‫מושגים‬ ‫פרק ‪ 5‬סאונד‬

‫סאונד דיאגטי‪ :‬בתוך עולם‬ ‫"אישה יפה"‬ ‫‪-‬צפייה בהופעה‪ ,‬קונצרט וכו'‪.‬‬ ‫‪ - Off screen‬מקור הסאונד‬ ‫סאונד‬
‫הסרט‪.‬‬ ‫‪-‬רעשי פסיעות‬ ‫במרחב המצוי מחוץ לגבולות‬ ‫סאונד‬
‫חיצוני‪ :‬מגיע מאופרה‪.‬‬ ‫‪-‬רעשי מכוניות נוסעות‬
‫דיאגטי‬
‫הפריים ולכן רק שומעים אותו‬ ‫דיאגטי‬
‫אוף סקרין‪ :‬מקור הסאונד‬ ‫‪-‬מוזיקה שמקורה בנגינת‬ ‫אבל לא רואים את המקור שלו‬ ‫חיצוני‬
‫לא נראה בפריים‪.‬‬ ‫תזמורת‪.‬‬ ‫רעש\מוזיקה‬
‫מתוך רדיו‬ ‫סאונד שמקורו‬
‫סאונד דיאגטי‪.‬‬ ‫"רווק פלוס ילד"‬ ‫הופעה מוזיקלית‬ ‫‪ - On screen‬מקור הסאונד‬
‫טלוויזיה בתוך‬ ‫במרחב של‬
‫חיצוני‪.‬‬ ‫הוא במרחב המצוי בתוך‬
‫העולם המוצג‪.‬‬ ‫העולם הבדיוני‬ ‫יחסי‬
‫און סקרין‪ :‬מקור הסאונד‬ ‫גבולות הפריים ולכן מקורו‬
‫נראה בפריים‪.‬‬ ‫ניראה‬ ‫נחלק ל‪:‬‬ ‫המוצג בסרט‪,‬‬ ‫פסקול‬
‫הדמויות והצופה‬
‫שומעות אותו‬
‫תמונה‬
‫מונולוג פנימי של ג'ונו רק‬ ‫"ג'ונו"‬ ‫אפקטים ומוזיקה יחשבו‬ ‫סאונד תודעתי פנימי של‬ ‫סאונד‬
‫הצופים שומעים אותה‬ ‫לסאונד דיאגטי פנימי כשהם‬ ‫הדמות בעולם הבדיוני‪.‬‬
‫מדברת‪.‬‬ ‫חלק מזיכרון הדמות או עיוות‬ ‫הצופים יכולים לשמוע אותו‬
‫דיאגטי‬ ‫נחלק ל‪:‬‬ ‫נחלק ל‪:‬‬
‫סאונד הנובע ממצב פנימי‪.‬‬ ‫אבל הדמויות לא‪.‬‬ ‫פנימי‬
‫למשל מחשבות של הגיבור‪.‬‬
‫אקסטרא דיאגטי‪ :‬פסקול‬ ‫"אפוקליפסה עכשיו"‬ ‫למשל מוזיקה בסצנת מתח‬ ‫התאמה בין משמעות התמונה‬ ‫סאונד‬ ‫סאונד‬
‫שהולבש בחדר העריכה‪.‬‬ ‫התורמת לאווירה‬ ‫למשמעות הסאונד‪ ,‬משמעות‬ ‫סנכרוני‬
‫סינכרוני‪ :‬משמעות השיר‬ ‫הסאונד מחזקת את משמעות‬
‫אקסטרא‬
‫(מותאם)‬
‫תואמת למצבה הנפשי של‬ ‫(יכול להיות גם דיאגטי)‬ ‫התמונה‪.‬‬ ‫דיאגטי‬
‫הדמות (‪.)The End‬‬ ‫סאונד שמקורו‬
‫מחוץ לעולם‬
‫דיאגטי‪ :‬מוזיקה הבוקעת‬ ‫"כלבי אשמורת"‬ ‫חוסר התאמה בין משמעות‬ ‫סאונד א‪-‬‬ ‫הבדיוני של‬
‫מרדיו‪.‬‬ ‫התמונה למשמעות הסאונד‬ ‫הסרט‪ ,‬רק הצופה‬
‫סינכרוני‬
‫א‪-‬סינכורני‪ :‬מוזיקה עליזה‬ ‫משמעות הסאונד מערערת‬ ‫שומע אותו‬
‫(לא מותאם)‬ ‫הולבש בחדר‬
‫תוך מראות של התעללות‬ ‫(יכול להיות גם דיאגטי)‬ ‫את משמעות הסאונד‪.‬‬
‫קשה‪.‬‬ ‫העריכה‪.‬‬
‫נחלק ל‪:‬‬
‫קול הכומר ונגינת העוגב‬ ‫מעבר בין שתי סצנות שבו‬ ‫חיבור עלילתי המשכי או יצירת זיקה רעיונית בין‬
‫על גבי הרציחות וההטבלה‬ ‫הסאונד השייך לאחת מהן‬ ‫שתי סצנות או יותר באמצעות סאונד דיאגטי או‬
‫מחזקים את הרעיון הסמלי‬ ‫נשמע לפרק זמן קצר גם‬ ‫אקסטא דיאגטי שמתחיל בסצנה אחת וממשיך‬
‫שמייקל הופך לסנדק בשני‬ ‫בשניה מעין דיזולב קולי‪.‬‬ ‫לבאה‪,‬‬ ‫גשר קול‬
‫העולמות‪.‬‬ ‫יכול להגיע בסוף או במעבר‬
‫לסצנה‪.‬‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫פרק ‪ - 6‬נרטיב‬
‫סיפור )‪ (Story‬בסרט נרטיבי‪:‬‬
‫הגדרה‪ :‬הסיפור הוא כל מהלך האירועים שאנו רואים בסרט בצורה מפורשת‪ ,‬וגם מה שהבמאי סומך עלינו שנבין לבד‪( .‬גם את מה שהצופה משלים בראשו)‪.‬‬

‫כל האירועים שאנו רואים ושומעים במהלך הצפייה (מידע מפורש) ובנוסף כל האירועים שאנו מסיקים או מניחים שקרו מבלי שנראה או נשמע אותם מתרחשים בסרט‬
‫עצמו )מידע מרומז)‪ .‬ה"סיפור" הוא‪ ,‬לכן‪ ,‬הבנייה דמיונית‪ ,‬תוצר של ארגון המתקיים במחשבתו של הצופה והמתאפשר לאחר חווית הצפייה וההתנסות במערכת‬
‫הנרטיבית‪ .‬ההבניה של הסיפור )במחשבתנו) שואפת לארגן את מכלול האירועים (המפורשים והמרומזים) במה שנתפס כיחסיהם הסיבתיים (סיבה לפני תוצאה)‪ ,‬הסדר‬
‫הכרונולוגי שלהם כלומר מה קדם למה‪ ,‬המשך שלהם והמקום שבו הם התרחשו‪( .‬את הסיפור ניתן לספר בנרטיבים שונים)‪.‬‬
‫עלילה )‪ (plot‬בסרט נרטיבי‪:‬‬
‫הגדרה‪ :‬העלילה היא האופן בו האירועים מוצגים בסרט לפי סדר הצגתם‪.‬‬

‫כל האירועים שמוצגים (נראים או נשמעים) בצורה ישירה במהלך הסרט‪ .‬תיאור העלילה הוא תיאור סדר האירועים כפי שהופיעו בסרט (גם אם הם לא שמרו על יחסי‬
‫סיבה‪/‬תוצאה ברורים או רצף כרונולוגי)‪ .‬אירועים שאנו מסיקים על התרחשותם מבלי שיופיעו בצורה ישירה (מידע מרומז) אינם חלק מהעלילה‪.‬‬
‫נרטיב )‪: (Narrative‬‬
‫הגדרה‪ :‬העלילה המסופרת‪ .‬הנרטיב הוא המערכת הצורנית שמארגנת את העלילה בסרט‪ .‬בהקשר של יחסי סיבה‪ -‬תוצאה‪ ,‬וגם זמן‪ .‬כל אחד עומד לפני היגיון‬
‫אחר‪ .‬כאשר אופן ההעברה של העלילה מספר את הסיפור‪.‬‬

‫המערכת הצורנית המארגנת את האירו עים המופיעים בעלילה ביחסי של סיבה‪/‬תוצאה וזמן‪ .‬הארגון הצורני של החומרים העלילתיים ע"י המערכת הנרטיבית הוא זה‬
‫שמאפשר לצופה לייצר במחשבתו את הסיפור‪ .‬בהכללה ניתן לדבר על שלושה מבנים (פרדיגמות( נרטיביים ‪ :‬בשלושת המערכות שלושת המרכיבים הקולנועיים כלולים‪-‬‬
‫הדרמה‪ ,‬הריאליזם (הקולנוע מתבסס על צילום‪/‬ייצוג מציאות ( והסמלי‪/‬תמטי ) הרובד המסוגנן והמופשט יותר)‪ .‬ההבדל בין המערכות הוא הדגשים השונים‪ ,‬מה בחזית‬
‫ומה מובלע‪.‬‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫מערכת נרטיבית קלאסית‪:‬‬

‫הגדרה‪ :‬שאיפה לבהירות ולאפקט רגשי בחיבורים של אירועים עלילתיים ביחסי סיבה‪/‬תוצאה ורצף כרונולוגי במבנה דרמטי קבוע‪ .‬הדרמה היא החשובה‪ ,‬המשמעויות‬
‫הסמליות והתמאטיות משרתות את הדרמה ‪.‬‬

‫נרטיב קלאסי הנרטיב הנפוץ ביותר‪.‬‬ ‫✓‬

‫משלב עקרונות ומסכמות ספרותיים ודרמטיים‬ ‫✓‬
‫המרכז העלילה שמירה על שקיפות הנארציה‬ ‫✓‬
‫רצף דרמטי‪ ,‬אחדות הסיפור‪ -‬אירועים תמיד מתרחשים‬ ‫✓‬
‫קשרי סיבה ותוצאה‪ -‬עלילה הגיונית סיבתית‬ ‫✓‬
‫פעולה היא אופי‪ -‬אנחנו מכירים את הגיבור לפי פעולותיו לא מספרים עליו‪.‬‬ ‫✓‬
‫קיימת בו מערכת מאוד סדורה שאי אפשר להפר אותה‪.‬‬ ‫✓‬
‫מערכת שמובילה ליחסי סיבה‪-‬תוצאה מאוד ברורים‪ ,‬שיוצרים קו לינארי שיש לו התחלה‪ ,‬אמצע וסוף‪.‬‬ ‫✓‬
‫עלילה סוחפת מעורבת רגשית‬ ‫✓‬
‫גיבור שעובר שינוי מהותי לפעמים ממש טרנספורמציה‬ ‫✓‬
‫דרמה‪ ,‬מבנה עם מטרה עם כיוון‪ -‬יש מטרה לסיפור‬ ‫✓‬

‫נרטיב קלאסי‬
‫הדמות הטובה‪ .‬הגיבור‪.‬‬ ‫פרוטגוניסט‬
‫הדמות שהבמאי גורם לצופה להזדהות אתה‪.‬‬ ‫בכל נרטיב קלאסי חייב להיות דמות‬
‫הפרוטגוניסט יכול להיות אדם אחד‪ ,‬ממסד או קבוצה‪.‬‬ ‫גיבור שהוא פרוטגוניסט ומנגד‬
‫לפרוטגוניסט יש מטרה ברורה‪.‬‬ ‫אנטגוניסט יש בניהם סדרה של‬
‫עימותים שמסלימים עד שמגיעים‬
‫לשיא‪.‬‬
‫הדמות הרעה‪ .‬הנבל‪.‬‬ ‫אנטגוניסט‬
‫הניגוד של הפרוטגוניסט‪ .‬מטרתו היא למנוע מהפרוטגוניסט להשיג‬
‫את מטרתו‪ .‬יכול להיות אדם בודד‪ ,‬ממסד או קבוצה‪.‬‬
‫הפרוטגוניסט יוצר כל הזמן הנעה לעבר המטרה שלו‪.‬‬
‫יוצר עימותים עם האנטגוניסט (קונפליקט) כתוצאה מההנעה לעבר‬
‫המטרה שלו‪.‬‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫מבנה הנרטיב הקלאסי‪:‬‬

‫‪ .1‬אקספוזיציה – הצגת הפתיחה של הסרט‪ .‬היכרות עם הדמויות‪ .‬תחילת הסרט‪ .‬באקספוזיציה נכנסות כל הנקודות החשובות של הסרט‪ .‬צריך להיות בה הרבה‬
‫מידע‪:‬‬
‫החומרים הדרושים להבנה של הסיפור ‪ 5‬ה"מ"‪ :‬מי‪ ,‬מתי‪ ,‬מקום‪ ,‬מה‪ ,‬מדוע‪.‬‬ ‫✓‬
‫הצגת הדמויות המרכזיות‬ ‫✓‬
‫העבר הסיפורי – הרקע‬ ‫✓‬
‫הקונפליקטים המרכזיים‬ ‫✓‬
‫רמזים מקדימים לעתיד לבוא – ליצור סקרנות לעורר ציפיות‬ ‫✓‬
‫הרקע ההיסטורי‪-‬חברתי‪-‬גאוגרפי‬ ‫✓‬
‫מרביתם של המוטבים המרכזים שיפותחו בהמשך העלילה‬ ‫✓‬
‫השפה הסגנונית‪ ,‬מבחינה צורנית הסגנון הויזואלי ערכתי של הסרט‬ ‫✓‬
‫‪ .2‬נקודת המפנה הראשונה (אירוע מחולל) – נקודה הנמצאת כ‪ 25%-‬אל תוך העלילה‪ .‬אירוע המשנה את העלילה‪ .‬האירוע יכול להתרחש במקביל לאקספוזיציה‬
‫או אפילו לפני הסרט‪.‬‬
‫‪ .3‬נקודת המפנה השנייה – נמצאת כ‪ 75-%‬מההתחלה‪ .‬גם היא משנה את העלילה‪( .‬בין נקודות המפנה הקונפליקטים מתעצמים)‪.‬‬

‫‪ .4‬נקודת השיא – הרגע בו מגיע הקונפליקט בין הפרוטגוניסט לאנטגוניסט לשיא‪ .‬ובעקבות זאת להכרעה‪ .‬זהו הרגע המותח ביותר‪ .‬הרבה פעמים זה מגיע למאבק‬
‫פיזי בין השניים‪ .‬בסיומו של רגע השיא תהיה הכרעה‪ .‬ולאחריה התרה והרגעה‪.‬‬
‫‪ .5‬התרה – סגירת הנקודות הפתוחות‪ .‬התשובות לשאלות והקונפליקטים שעלו במהלך הסרט‪.‬‬

‫‪ .6‬סוף סגור – סיום הסרט‪ .‬סגירת העלילה‪( .‬סוף פתוח לא יכול להופיע בנרטיב הקלאסי)‪.‬‬

‫ברגע שהמבנה של הנרטיב אינו קלאסי‪ -‬הוא ריאליסטי או פורמליסטי לפי ההגדרות הבאות‪:‬‬
 ‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫מערכת נרטיבית ריאליסטית‪:‬‬

‫הגדרה‪" :‬חיקוי" של סיפור מציאותי משמע כוללים גם את החלקים ה"לא דרמטיים" (אלו שלא מאפיינים את הנרטיב הקלאסי)‪ .‬בדרך כלל מבנה של כרוניקה‪ ,‬רצף‬
‫האירועים על פי סדר הופעתם‪ ,‬כמו בחיים )במציאות אי אפשר לחזור אחורה בזמן או להשמיט אירועים‪ .‬הנושאים מבוססי מציאות חברתית‪ .‬הריאליזם הוא החשוב‪,‬‬
‫המשמעויות הדרמטיות והסמליות‪/‬תמאטיות מובלעות במבנה המחקה את המציאות ‪.‬‬

‫נרטיב ריאליסטי‪:‬‬
‫נרטיב השואף ליצור אשליה כאילו העבירו לנו את הסיפור לא בצורה מלאכותית‪.‬‬ ‫✓‬
‫עוסק לרוב בתמות (נושאים) שיש בהם מורכבות פסיכולוגית חברתית שמייצגת מציאות מסוימת‪.‬‬ ‫✓‬
‫האינפורמציה שמוצגת בסרט כזה‪ ,‬אינה בהכרח משרתת את הסיפור‪ ,‬אלא היא באה להדגיש את אותה מורכבות‪.‬‬ ‫✓‬
‫הנושא חשוב יותר מהסיפור‪.‬‬ ‫✓‬
‫כדי להעביר את המורכבות הזאת‪ ,‬הדמויות וההתרחשויות בדרך כלל נורא דומות למציאות‪.‬‬ ‫✓‬

‫סממנים מזהים בנרטיב הריאליסטי (לא צריכים להופיע בסדר מסוים)‪:‬‬

‫✓ כרוניקה‪ :‬ישנו רצף עלילתי שמעביר לנו רצף אירועים שנעשים בזמן מוגדר‪ ,‬שבדרך כלל מותאמים למציאות‪( .‬לילה‪ ,‬חורף‪ ,‬סתיו)‪.‬‬

‫✓ תבנית זמן טבעית‪ :‬המעבר בין ההתרחשויות בנרטיב הריאליסטי מתאים יותר למציאות‪.‬‬

‫✓ סוף פתוח‪ :‬יכול לפעמים להופיע סוף שמשאיר שאלה לגבי עתיד הדמויות‪ .‬מה שמוסיף לתחושת המציאות‪ .‬סוף שמותיר את השאלה‪/‬ות המרכזי‪/‬ות ללא מענה‬
‫ברור וסופי‪ .‬סוף של סרט שאינו עונה על מכלול השאלות שעלו במהלך הנראטיבי‪ ,‬ומשאיר את גורלן של הדמויות לא ברור‪ .‬מתאים לנראטיב ריאליסטי או‬
‫פורמליסטי ‪ .‬בעוד הפיתרון המלא והסופי (סוף סגור) הוא היבט מלאכותי של אירגון הסיפור‪ ,‬הסוף הפתוח שואף לחוסר שלמות מהסוג המאפיין את "החיים"‪ ,‬ואת‬
‫המשך קיומן של הדמויות ושל הסיטואציה החברתית שאותה משקף הסרט גם מעבר לגבולות העלילה‪.‬‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫מערכת נרטיבית פורמליסטית‪:‬‬

‫הגדרה‪:‬‬

‫( ‪ = FORM‬צורה)‪ ,‬ארגון האירועים בעלילה באופן המבליט את צורת הארגון למשל‪ ,‬שיבוש מכוון של סדר האירועים מבחינה כרונולוגית או מבחינת יחסי סיבה ותוצאה‪.‬‬
‫הארגון הצורני יוצר משמעות סמלית‪/‬תמטית מופשטת למשל‪ ,‬הסרט "דלתות מסתובבות" בו מתפצל הסיפור לשניים (צורה של מזלג) בכל סיפור גורל אותה דמות שונה‪.‬‬
‫הצורה של ארגון האירועים משרתת את הרעיון הפילוסופי‪ " -‬מה היה אילו"‪ .‬במציאות אנו לא יכולים לחיות פעמיים‪ .‬החשוב הוא שהדרמה וחיקוי המציאות משועבדים‬
‫לרעיון‪.‬‬
‫בארגון החומרים הסיפורים בעלילה מבצעת המערכת הנרטיבית את ההחלטות הבאות ‪:‬‬

‫מה יהיה סדר האירועים‪.‬‬ ‫•‬

‫איזו מידת בהירות תהיה ליחסי הסיבה – תוצאה בין האירועים‪.‬‬ ‫•‬
‫איזה מידע סיפורי יהיה מפורש ואיזה מידע מרומז ‪.‬‬ ‫•‬
‫באלו דפוסי נראציה יועבר המידע הסיפורי‪.‬‬ ‫•‬

‫נרטיב פורמליסטי הוא‪:‬‬

‫נרטיב שיש בו מן ההפרה של התבנית והחוקיות של הנרטיב הקלאסי‪.‬‬ ‫✓‬
‫מספיקה שבירה‪/‬הפרה אחת כדי שהסרט יוכל להיחשב פורמליסטי (או ריאליסטי)‪.‬‬ ‫✓‬
‫סרטים בעלי נרטיב פורמליסטי מתעסקים בדרך כלל בסוגיות אינטלקטואליות‪.‬‬ ‫✓‬
‫בדרך כלל הם מעבירים איזשהו רצף עלילתי שיש בו יחסי סיבה ותוצאה אחרים‪.‬‬ ‫✓‬
‫הנרטיב הפורמליסטי יוצר סרטים מאוד סובייקטיביים‪.‬‬ ‫✓‬
‫יכול להופיע גם בסרטים דוקומנטריים וגם בסרטים עלילתיים‪.‬‬ ‫✓‬
‫עדי גרנר‬ ‫טבלה מסכמת‬ ‫להבין סרטים )‪)10640‬‬

‫סיכום נרטיב ודוגמאות‪:‬‬

‫מידע נוסף‬ ‫רצף נרטיבי‬ ‫דמות הגיבור‬ ‫רקע‬ ‫פתיחה וסיום‬ ‫במרכז‬ ‫פרק ‪ 6‬נרטיב‬
‫שומר על עיקרון השקיפות‬ ‫התפתחות נרטיבית בהתאם לצרכים‬ ‫אפיון ברור של יחסי‬ ‫רקע מובלע‪-‬‬ ‫אקספוזיציה‬ ‫הסיפור‪,‬‬
‫העלילה היא כדי לספר‬ ‫הדרמטיים‪ :‬אקספוזיציה‪ ,‬נקודת מפנה‬ ‫פרוטגוניסט ואנטגוניסט‬ ‫בהתאם לצרכים‬ ‫סוף סגור (מזימות‬ ‫העלילה‬ ‫נרטיב‬
‫סיפור‬ ‫‪ ,1‬נקודת מפנה ‪ ,2‬שיא‪ ,‬התרה‪.‬‬ ‫(סרטי ג'יימס בונד)‬ ‫הדרמטיים ואפיון‬ ‫בין לאומיות)‬ ‫(סרטי דיסני)‬ ‫קלאסי‬
‫(חלף עם הרוח)‬ ‫(הסנדק)‬ ‫הגיבור‬
‫(אישה יפה)‬
‫תת פעילות נרטיבית‬ ‫תבנית זמן "טבעית" למשל עונות‬ ‫ריבוי גיבורים‪ -‬המאפשר‬ ‫רקע חברתי‬ ‫התחלה כחלק‬ ‫המציאות‬ ‫נרטיב‬
‫הפרה של עקרונות‬ ‫השנה‪ ,‬כרוניקה‬ ‫להדגיש את הרקע‬ ‫מודגש‪ -‬על חשבון‬ ‫מרצף החיים‬ ‫ריאליסטי‬
‫הנרטיב הקלאסי‪.‬‬ ‫זמן מת (סודות ושקרים)‬ ‫החברתי המשותף‬ ‫הדמויות‬ ‫סוף פתוח‬
‫סטיה מהממד הסיפורי‬ ‫(עיר של תקווה)‬
‫עודף פעילות נרטיבית‪,‬‬ ‫רצף מורכב חידתי (החשוד המידי)‬ ‫ריבוי גיבורים המדגיש את‬ ‫הדגשת הרקע‬ ‫בעיה בהעברת‬ ‫הסגנון‬
‫הבלטה של התחבולה‬ ‫תבנית מלאכותית (טובעים במספרים)‬ ‫המלאכותיות והמורכבות‬ ‫המלאכותי‪,‬‬ ‫מידע‬ ‫(הצורה)‪,‬‬ ‫נרטיב‬
‫הנרטיבית ‪ -‬הפרת‬ ‫הדגשת עודף או חוסר בממד הזמן‬ ‫(ספרות זולה)‬ ‫מינימליזם‬ ‫(כלבי אשמורת)‬ ‫התמה‬ ‫פורמליסטי‬
‫השקיפות‪.‬‬ ‫(אודיסאה בחלל)‬ ‫פגיעה במוטיבציה‬ ‫(פרסונה)‬ ‫חשיפה שרירותית‬ ‫(הנושא)‬
‫סטייה מלאכותית מהתבנית הסיפורית‬ ‫הדרמטית‬ ‫של הפתיחה\סיום‬
‫(לשרוד את התשוקה)‬ ‫טשטוש האבחנה בין‬ ‫(אינסטינקט בסיסי)‬
‫רצף עלילתי תמטי (רוח החופש)‬ ‫הגיבור לנבל (מועדון קרב)‬
‫בעיה בארגון הזמן הסיפורי (ממנטו)‬