‫מטלת מנחה (ממ"ן) ‪15‬‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫א‪ .‬לפי גישת התכונות‪ ,‬התכונות טבועות בפנימיותו של האדם והן נובעות מגורם נוירופסיכולוגי הגורם לכך‬
‫שבני האדם מתנהגים באופן עקבי יפה מעבר למצבים רגשיים חברתיים ומעבר לתקופת זמן שונות‪ .‬תכונה היא‬
‫דפוס עקבי ביולוגי‪ ,‬טבוע במערכת העצבים המרכזית‪ .‬לפי גישת המצב‪ ,‬תכונות הן רק מילים ומבנים‬
‫היפותטיים כדי לשמר את התקשרות בין בני האדם‪ ,‬ולמעשה בני האדם פיתחו אמצעי דמיוני שעוזר להם לפרש‬
‫את המציאות המורכבת‪.‬‬
‫לצד המחלוקת ניצב הקושי להבחין במצבים דומים‪ ,‬כלומר יש צורך להבחין האם האדם פועל ומתנהג בהשפעת‬
‫תכונות פנימיות ולכן באופן זהה או דומה במצבים שונים‪ ,‬או תחת השפעת המצב ולכן באופן שונה במצבים‬
‫שונים‪ .‬הבחנה זו אינה פשוטה מכיוון שאפשר להתייחס לדמיון הסובייקטיבי בין המצבים‪ ,‬כלומר למצבים‬
‫שהאדם חווה אותם כדומים‪ ,‬או לדמיון האובייקטיבי בין המצבים‪ ,‬כלומר למצבים שמרבית בני האדם רואים‬
‫אותם כדומים‪ .‬קושי זה להגדיר מהו מצב דומה מקשה לבודד את ההתנהגות של האדם ולהבחין עד כמה היא‬
‫דומה בין מצבים משתנים או משתנה עם כל מצב‪.‬‬
‫הקושי השני נעוץ בקביעה מהי התנהגות דומה או עקבית‪ .‬כדי להכריע האם האדם פועל בעקביות‪ ,‬כלומר באופן‬
‫דומה לאורך זמן ומצבים שונים‪ ,‬יש צורך להגדיר מהי התנהגות עקבית‪ .‬גם כאן התשובה עשויה להשתנות לפי‬
‫האופן בו נתבונן בה‪ .‬כדי לקבוע האם התנהגות היא עקבית ניתן לבסס את הבדיקה על השוואה בין ההתנהגויות‬
‫האדם להתנהגות אדם אחר או למדוד את התנהגותו של אותו האדם במועדים שונים (גישה תלוית משתנה)‪.‬‬
‫כמו כן ניתן למדוד את התנהגות האדם ביחס לעצמו ולהתנהגותו מעבר למצבים שונים (גישה תלוית אדם)‪.‬‬
‫מעבר לכך עומד הקושי להבחין האם המתאם מתאר את העקביות בהתנהגות או שמא את הדמיון במצב‪ .‬לשון‬
‫אחר‪ ,‬כדי להבחין האם אדם מתנהג בצורה דומה ועקבית במצבים שונים מודדים את גובה המתאם של‬
‫התנהגותו בין המצבים‪ ,‬ואולם עדיין נשאר הקושי להכריע האם המתאם מצביע יותר על התכונה העקבית‬
‫שמתבטאת דרך ההתנהגות הדומה של האדם‪ ,‬או שהוא מצביע על הדמיון בין המצבים שבהם התנהגות זו‬
‫נמדדה‪ .‬יפה‬

‫ב‪ .‬על מנת לבדוק מקורה של תכונה מסוימת בתורשה או סביבה ניתן לבצע‪:‬‬
‫‪ ‬מחקרי תאומים ‪ :‬מאחר שתאומים נולדים עם מטען גנטי זהה ובתנאים שווים‪ ,‬כאשר התאומים נשלחים‬
‫לאימוץ ניתן לבחון את השפעות הסביבה על תכונות האישיות‪.‬‬
‫‪ ‬מחקרי אימוץ ‪ :‬מעקב אחרי ילדים שהמטען הגנטי שלהם שונה זה מזה והגיעו לאימוץ על ידי משפחה‪.‬‬
‫לכן דמיון בתכונות משותפות בין האחים עשוי להצביע על השפעה חזקה של הסביבה‪.‬‬
‫‪ ‬בעבר ניסו למצוא את הקשר בין מבנה המוח לבין תכונות מסוימות אך לא הצליחו לתת זה תוקף‪.‬‬
‫‪ ‬ניתן גם לבחון קשר ישיר בין מוטציה במטען הגנטי (דנ"א) לביטויי התנהגות‪ .‬למשל בתאומים‬
‫מונוזיגוטיים שלמרות היותם זהים מבחינה גנטית נמצא הבדל ברצף הגנטי שבא לידי ביטוי בתכונה‬
‫ידועה‪ .‬אם הם גדלו יחד באותה סביבה ומבטאים אותה תכונה באופן שונה ניתן להצביע על‬
‫הדומיננטיות של המקור הגנטי‪.‬‬
‫‪ ‬דימות מוחי ‪ :‬כיום כאשר מנסים להתחקות אחרי תכונה מסוימת נעזרים בדימות מוחי ובו בודקים אזור‬
‫מסוים בחשיפה לגירוי כלשהו בשעה שמוחו של הנחקר נסרק על ידי סורק מוח‪ .‬ניתן לחפש מתאם בין‬
‫תכונות האישיות לכמות הקשרים במצבים מוחיים שונים‪ .‬ניתן להיעזר בדימות כזה גם במחקרי‬
‫תאומים וגם במצבי פגיעה מוחית (כלומר מצב שבו הסביבה עשויה להשפיע על האישיות)‪.‬‬
‫יפה ‪50‬‬

‫‪1‬‬
 ‫שאלה ‪2‬‬
‫כעסנות‬
‫לדעתי כעס מתקשר לחוסר בנועם הליכות‪ ,‬יפה כעס מגיע ממקום לוחמני ובדרך כלל יתבטא בזלזול ופגיעה‬
‫באחר‪ ,‬בפחות אמפתיה ודאגה לזולת ומעט מחשבה איך חש הזולת‪ .‬כעס מתקשר גם לחוסר בתחושת חובה יפה‬
‫כיוון שכעס מגיע בדרך כלל מחוסר שליטה‪ .‬כעס גם נתפס בחברה כדבר שלילי ואף על פי כן האדם הכועס‬
‫מתנהג כך‪ ,‬זאת אומרת שהוא נכנע לדחפים שלו ופחות שולט בעצמו ופחות מתחשב במה שאחרים מצפים ממנו‪.‬‬
‫כעס יכול להתקשר גם לנוירוטיות‪ ,‬יפה בדרך כלל הכעס בא מתפיסת מציאות שלילית‪ .‬זה יכול גם להגיע מזה‬
‫שהוא חווה חוויות שליליות בצורה חזקה יותר‪ ,‬מה שגורם לו לפעול בצורה כזו‪.‬‬

‫עצלנות‬
‫עצלנות ומופנמות ‪ -‬העצלנות מתקשרת לתכונה מופנמות‪ ,‬כאשר אדם מתנהג בעצלנות הוא נמצא בפחות‬
‫אינטראקציות בין‪-‬אישיות ומאמץ התנהגויות שאינן דורשות השקעת אנרגיה וכיוצא בזאת דברים שאפשר‬
‫ובדרך כלל עושים לבד‪ ,‬למשל צפייה מרובה בטלוויזיה‪ ,‬אכילה מרובה‪ ,‬בטלנות‪ ,‬שינה מרובה לכן אדם זה סביר‬
‫יותר שיהיה מופנם ופחות ישקיע במפגשים חברתיים‪ ,‬חוגים ופעילויות שמאלצות אותו להשקיע אנרגיה פיזית‬
‫ונפשית‪ .‬יפה‬
‫עצלנות וחוסר תחושת חובה ‪ -‬עצלנות מתקשרת לחוסר בתחושת חובה‪ .‬יפה אדם עצלן מעצם עצלנותו נוטה גם‬
‫להסיר אחריות כי אין לו רצון ומוטיבציה להשקיע בדברים‪ ,‬והוא ידחה את משימותיו עד הרגע האחרון או שלא‬
‫יעשה אותן‪ ,‬יבקש מאחרים שיעשו עבורו דברים וינסה כמה שפחות להתאמץ ושהכול יושג במינימום השקעה‬
‫מצידו לכן הוא גם ירגיש פחות תחושת חובה‪ .‬אדם כזה יכול שיהיה מובטל או שיסבול ממשקל יתר או כל דבר‬
‫אחר שכרוך בהזנחה וחוסר מוטיבציה להניע את עצמו לפעולה אקטיבית‪.‬‬
‫עצלנות וחוסר פתיחות להתנסויות ‪ -‬אדם עצלן יהיה פחות פתוח להתנסויות‪ .‬יפה הוא יקיים פחות קשרים‬
‫חברתיים ופחות אינטראקציות עם הסביבה לכן גם יהיו לו פחות סיטואציות בהן תהיה לו הזדמנות להתנסות‬
‫בדברים חדשים‪ .‬הוא גם ייטה להיות מקובע בהתנהגויות שסיגל לעצמו וייטה להישאר באזור הנוחות שלו‪.‬‬

‫מנהיגות‬
‫לדעתי מנהיגות מתקשרת למוחצנות‪ .‬יפה אדם שמנהיג הוא אדם שפונה החוצה‪ ,‬הוא פעיל חברתית והוא‬
‫משקיע את המשאבים שלו בחברה‪ .‬מנהיגות מתקשרת גם לתחושת חובה‪ ,‬יפה שכן המנהיגות באה מתוך‬
‫אמונה בדברים מסוימים ועשיית פעולות על מנת להגשים אותם‪ ,‬הצבת מטרות והשגתן‪ .‬המנהיגות מתקשרת גם‬
‫לצד השני של נוירוטיות‪ .‬אדם שאינו נוירוטי יפה כשיר יותר להנהיג הוא בדרך כלל אדם שבטוח בעצמו‪ ,‬בעל‬
‫כריזמה‪ ,‬יציב‪ ,‬ושרואה בסך הכול את הדברים באופן חיובי‪ ,‬ולכן מונע לפעול ולקדם עניינים‪ .‬מנהיגות גם‬
‫מתקשרת לשמחת חיים בסיסית שכן‪ ,‬אדם עצוב יהיה מכונס בתוך עצמו ולא יהיו לו המשאבים הפנימיים‬
‫להנהיג‪50 .‬‬
‫ממן מצוין‬

‫‪2‬‬