‫יחידה ‪ :6‬הבדלים בינאישיים‪ :‬תיאוריות כלליות ותיאוריות ספציפיות‬

‫‪ 2‬ממדים למיון מודלים של אישיות‬

‫היקף התיאוריות ‪ -‬יש תיאוריות הבוחנות תכונות מרובות ויש המתמקדות במאפיין אחד‪.‬‬ ‫•‬
‫רחב וכללי (מודל ‪ 5‬התכונות הגדולות) לעומת מאפיין בודד (הערכה עצמית)‬
‫מידת הרלוונטיות‬ ‫•‬
‫רלוונטי לתחומי חיים רבים לעומת תחום ספציפי‬

‫כל תחומי החיים‬ ‫תחום חיים ספציפי‬

‫כל המאפיינים האישיים‬ ‫‪ 5‬התכונות הגדולות‬ ‫נטיות תעסוקתיות‬

‫מאפיין אישי ספציפי‬ ‫הערכה עצמית‬ ‫סמכותנות‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫מודל ‪ 5‬הגורמים‪ 5 -‬התכונות הגדולות‬
‫מציע ספקטרום שמדבר על זה שכל תכונה יש לה רצף ורוב בני האדם יהיו על הרצף הזה‪ .‬בקצה אחד יש אנשים‬
‫מאוד מוחצנים (נגיד סלבים) ובקצה השני מאוד מופנמים‪ .‬רוב האנשים יהיו באמצע‪.‬‬
‫לכל תכונה גדולה ‪ 2‬קטבים‪ -‬התכונה והיפוכה‪( .‬מוחצנות‪-‬מופנמות)‪:‬‬
‫‪)1‬מוחצנות ‪ :‬אנשים שמשקיעים אנרגיה בסביבה החברתית‪ .‬חברותיים‪ ,‬מעורבים ונלהבים אך גם‬ ‫•‬
‫אימפולסיביים ומזלזלים בזולת‪ .‬מופנמות‪ :‬לעומתם אנשים שמשקיעים אנרגיה בסביבה הפנימית (כלומר‬
‫בעצמם)‪ .‬שקטים‪ ,‬נסוגים‪ ,‬מהורהרים‪ ,‬מחושבים ונמנעים מהסתכנות‪.‬‬
‫‪)2‬נועם הליכות ‪ -‬דואגים לזולתם ואכפת להם מאנשים אחרים‪ .‬אלטרואיזם‪ ,‬אכפתיות‪ ,‬סובלנות‪ .‬לעומתם‬ ‫•‬
‫חוסר‪-‬נועם הליכות (אנטיפתים) אנשים שאינם נעימים‪ ,‬פחות עסוקים ברווחת האנשים שסביבם‪.‬‬

‫*ההבדל בין מוחצנות לנועם הליכות היא שמוחצנות מצביעה על כיוון ההתייחסות של האדם (החוצה‬
‫לעומת פנימה) ואילו נועם הליכות מצביע על אופן ההתייחסות (חם לעומת קר)‬
‫‪)3‬תחושת חובה‪/‬מצפוניות ‪ :‬הבדלים בנטייה לשליטה עצמית‪ ,‬מכוונות למשימות ומטרות‪ ,‬דחיית סיפוקים‪,‬‬ ‫•‬
‫נטייה לדבוק בנורמות וכללים חברתיים‪( ...‬מקביל לסופראגו פרויד)‬
‫‪)4‬פתיחות להתנסויות ‪-‬לאדם פתוח יש יכולת רפלקטיבית‪ ,‬דמיון מפותח‪ ,‬רגישות אסתטית‪ ,‬והעדפה‬ ‫•‬
‫כללית למורכבות‪ .‬לעומתם אנשים שמקבלים ציונים נמוכים בפתיחות נוטים להיות שגרתיים‪ ,‬מעשיים‪,‬‬
‫לא יצירתיים‪ ,‬פשוטים‪ ,‬קונפורמיים‪ ,‬שמרנים ומתעניינים בתחום צר של נושאים‪.‬‬
‫‪)5‬נוירוטיות ‪ -‬מצבי רוח שליליים‪ ,‬מתח גבוה ובדידות‪ ,‬אנשים מודאגים‪ ,‬עצבניים‪ ,‬אימפולסיביים‪,‬‬ ‫•‬
‫חרדתיים‪ ,‬חסרי ביטחון‪ ,‬עצובים או דיכאוניים‪ .‬בקוטב השני אנשים רגועים‪ ,‬מתונים‪ ,‬בטוחים בעצמם‪,‬‬
‫מאושרים ויציבים רגשית‪.‬‬
 ‫הקשר המתאמי שבין תכונות והתנהגויות‬
‫למוחצנים ‪ -‬יש יותר חברים‪ ,‬הם מתירנים‪ ,‬מאושרים ופעילים יותר מינית‪ .‬יש להם ריכוז גבוה יותר של‬ ‫•‬
‫דופמין במוח‪.‬‬

‫לנעימי הליכות‪ -‬שביעות רצון גבוהה יותר מנישואיהם‪ ,‬אך הם מקודמים פחות בעבודתם‪( .‬‬ ‫•‬
‫‪)Agreeableness‬‬

‫לבעלי תחושת חובה גבוהה‪ -‬הצלחה בלימודים‪ ,‬בקריירה ובנישואים‪ .‬הם בריאים יותר‪ ,‬חיים יותר ונוטים‬ ‫•‬
‫להיות דתיים יותר‪.‬‬
‫אנשים פתוחים להתנסויות ולחוויות‪ -‬דמוקרטים מבחינה פוליטית‪ ,‬פעילים פוליטית ומעדיפים מוזיקה‬ ‫•‬
‫מורכבת (ג'ז‪ ,‬קלאסית ורוק)‬
‫נוירוטים ‪ -‬נוטים להיות הורים שתלטנים וקרירים‪ ,‬ונוטים לסגנון התמודדות נמנע‪(.‬התכחשות לבעיה‪,‬‬ ‫•‬
‫אמונות שווא חיוביות וצריכת יתר של אלכוהול וסמים קלים)‬
‫סיווגים נוספים של תכונות אישיות (תיאוריות נוספות)‬
‫מודל ‪ 16‬הגורמים של קטל– נע מרמת בסיס (‪ 16‬גורמים כגון‪ :‬מעורבות רגשית‪ ,‬אינטליגנציה‪ ,‬אומץ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫תלות בקבוצה)‪ ,‬לרמת ביניים החופפת במידה רבה את ה‪ BIG 5‬וממשיכה לרמת על‪ -‬שבה ‪ 2‬גורמי על‪:‬‬
‫מוחצנות (עצמאות‪ /‬ומופנמות (נוקשות‪/‬שליטה עצמית‪)...‬‬

‫מודל ‪ 7‬הגורמים של טלגן ווולר‪ -‬דומה ל ‪ BIG 5+ 2‬גורמים‪ :‬ערך חיובי (הערכה עצמית גבוהה) וערך‬ ‫‪‬‬
‫שלילי (הערכה עצמית נמוכה)‬

‫מודל ‪ 6‬הגורמים של אשטון ולי‪ +BIG 5 -‬גורם כנות‪-‬ענווה‪ .‬מציעים גם חלוקה ל‪ 2‬גורמי על‪ :‬גורם של‬ ‫‪‬‬
‫הדדיות ואלטרואיזם וגורם של מעורבות והשקעה בתחומים‪/‬מיזמים שונים‪.‬‬
‫‪--------------------------------------‬‬
‫מודל ‪ 3‬הגורמים של אייזנק‪ :‬מוחצנות‪ ,‬נוירוטיות ופסיכוטיציזם‪) -‬הנטייה לדיסאסוציאציה‪ -‬נוסף בשנות‬ ‫‪‬‬
‫ה‪ .) 90‬אייזנק טען שמוחצנות ונוירוטיות מבטאים הבדלים ביולוגיים בין בני אדם‪.‬‬
‫פסיכוטיציזם ‪ -‬מידת הנטייה להתנתק מהמציאות‪ ,‬דיסאסוציאציה‪ .‬לדעת אייזנק פסיכוטיציזם‬ ‫‪o‬‬
‫הוא תכונה נורמלית באוכלוסייה‪ ,‬ורק אצל בני אדם מעטים הוא מתבטא בהפרעה נפשית‪.‬‬
‫גורם אישיות כללי המבטא התאמה לחיים חברתיים (במחקרי אישיות עלה הרעיון שיש גורם‬ ‫‪o‬‬
‫כללי לאישיות מפני שכמעט בכל המחקרים נמצא מתאם כלשהו בין כל גורמי העל) התכונה‬
‫התאמה לחיים החברתיים מוסברת על ידי עקרון הברירה הטבעית (דארווין)‪ :‬מי שהקבוצה‬
‫דחתה אותו בגלל תכונותיו הלא מתאימות לא שרד ולא העביר את התכונות האלה לדור הבא‪.‬‬
‫רעיון זה נותר שנוי במחלוקת ‪-‬ייתכן כי המתאם בין תכונות אישיות שהתקבל בשאלונים נובע‬
‫מרצייה חברתית‪( .‬איום על תוקף המבנה)‬
‫‪---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫מודל ההערכה העצמית‬

‫מודל שלוקח את המשתנה הזה כמשתנה על‪ ,‬אותנטי‪ ,‬ומנסים לנבא על פיו הרבה דברים‪.‬‬
‫הערכה עצמית ‪ -‬תחושה מתמדת ויציבה לאורך זמן שיש לאדם בנוגע לערכו העצמי (מה אני שווה?)‪ .‬איך‬ ‫•‬
‫כל אחד מעריך את עצמו‪ ,‬עד כמה הוא מרגיש שהוא טוב ומוצלח וכו'‪.‬‬
‫ניתן למדוד‬ ‫•‬
‫מקורות ההערכה העצמית‬

‫גיבוש הערכה עצמית לפי יחסם של אחרים כלפיי‬ ‫‪‬‬

‫גיבוש הערכה עצמית מהתבוננות בהתנהגותי‬ ‫‪‬‬
‫השוואה חברתית‬ ‫‪‬‬
‫ליבת ההערכה העצמית‪ -‬כוללת ‪ 4‬מאפיינים‪:‬‬
‫‪ )1‬הערכה עצמית כללית‬ ‫•‬
‫‪ )2‬יעילות עצמית* כללית‪"-‬אני מסוגל‪/‬ת לממש מטרותיי"‬ ‫•‬
‫‪ )3‬מקור שליטה פנימי (קשור בהערכה עצמית גבוהה) אני שולט בהתנהגות שלי ובמה שקורה בחיים שלי‬ ‫•‬
‫‪ )4‬יציבות רגשית (נוירוטיות נמוכה)‬ ‫•‬
‫*יעילות עצמית ‪ -‬הערכת האדם את יכולתו לבצע בהצלחה מטלה מסוימת‪ ,‬להשיג יעד מסוים ולהתגבר על‬
‫מכשולים‪.‬‬

‫הקשר המתאמי שבין הערכה עצמית ל‪BIG 5‬‬

‫קיים קשר חיובי חזק במיוחד בין הערכה עצמית למוחצנות‪.‬‬ ‫•‬
‫ייתכנו ‪ 3‬הסברים אפשריים‪:‬‬
‫הערכה עצמית משפיעה על מוחצנות‬ ‫•‬
‫מוחצנות משפיעה על הערכה עצמית‬ ‫•‬
‫גורם שלישי (גנטיקה‪ ,‬סביבה‪ )...‬משפיע על שתיהן‬ ‫•‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫מודל הנטיות התעסוקתיות‬
‫נטייה תעסוקתית ‪ -‬מידת המשיכה של הפרט לפעילויות שונות‪ .‬נטיות תעסוקתיות מתקשרות לתכונות‬ ‫•‬
‫אישיות אך אינן תכונות כשלעצמן‪.‬‬
‫תיאוריות הנטיות התעסוקתיות של הולנד‪ 6 -‬טיפוסים תיאורטיים‪:‬‬
‫‪ )1‬מעשי (ריאליסטי) ‪ -‬פעילויות הדורשות יכולת פיזית‪ ,‬קואורדינציה או יכולת מכנית‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ )2‬חקרני ‪ -‬אוהב לפתור בעיות‪ ,‬נהנה ללמוד דברים חדשים‪ ,‬נמשך לחשיבה מופשטת‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ )3‬הטיפוס האומנותי‪ -‬נהנה ממוסיקה‪ ,‬אומנות חזותית ודרמה‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ )4‬הטיפוס החברתי ‪ -‬נהנה להיות בחברת בני אדם אחרים ובמיוחד לקשור איתם קשרים קרובים‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ )5‬הטיפוס היזמי ‪ -‬מעדיף לשכנע‪ ,‬להוביל‪ ,‬ולסחוף אנשים כדי להשיג מטרות אישיות וארגוניות‪.‬‬ ‫•‬
 ‫‪)6‬הטיפוס הקונוונציולי‪ -‬אוהב כללים וחוקים‪.‬‬ ‫•‬
‫הקשרים בין הטיפוסים‪ :‬המבנה המשושה‬

‫•‬

‫טיפוסים דומים יימצאו זה ליד זה‪( .‬האומנותי והחברתי יהיו‬ ‫•‬

‫קרובים זה לזה‪ .‬יכול להיות שאצל אדם אחד נמצא גם נטיות‬
‫אומנותיות וגם חברתיות)‬
‫הלימה בין אדם לסביבת עבודתו‪ -‬משפיעה על שביעות הרצון‪/‬‬ ‫•‬
‫ההצלחה וההתמדה בעבודה‪ .‬הלימה חשובה לשביעות הרצון‬
‫ויכולת להתמיד בעבודה‪.‬‬
‫אנשים המתארים עצמם כפתוחים נוטים לטיפוס אומנותי וחקרני‪.‬‬ ‫•‬
‫מוחצנות קשורה לנטייה לטיפוס חברתי ויזמי‪.‬‬ ‫•‬
‫קשר בין המודל הזה למודל של הביג‪ -5‬אנשים שקיבלו ציון גבוה במוחצנות יהיה להם ציון גבוה בטיפוס‬ ‫•‬
‫חברתי וכו'‪.‬‬
‫סביבת עבודה‪ -‬סביבה מעשית‪ ,‬חקרנית‪ ,‬אמנותית‪ ,‬חברתית‪ ,‬יזמית וקונוונציונלית‪.‬‬ ‫•‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫סמכותנות‬
‫סמכותנות‪ -‬הנטייה של אדם לציית ללא עוררין לסמכות‪ ,‬כלומר למי שנמצא בעמדת כוח לגיטימית‬ ‫•‬
‫(ראש‪/‬ת הממשלה‪ ,‬מפקד‪/‬ת בצבא‪ ,‬מנהל‪/‬ת בעבודה) ולדרוש צייתנות מוחלטת מאנשים הנמוכים ממנו‬
‫בהיררכיה‪.‬‬
‫אסכולת פרנקפורט (גרמניה) חקרה את המושג‪ -‬הושפעה מהתיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד‬ ‫•‬
‫ומרעיונות מרקסיסטיים‪ .‬בהמשך חלק מהחברים הצטרפו לקבוצת ברקלי‪( .‬ארה"ב)‬
‫ההנחה הפסיכואנליטית ‪ :‬נטייה פשיסטית וסמכותנות נובעת משנאה בילדות כלפי דמות סמכות ‪-‬ההורה‬ ‫•‬
‫(בגלל הורים מאוד נוקשים) ‪ .‬כיוון שאסור היה לבטא כל כעס או שנאה כלפי דמות ההורה הילד היה צריך‬
‫להשתמש במנגנוני הגנה‪:‬‬
‫‪ -‬השלכה‪ :‬של זעם וכעס החוצה‬
‫‪ -‬התקה‪ :‬אני לא יכול לכעוס כרגע על אבא אז אני שונא את היהודים\שחורים\הומוסקסואלים‬
‫‪ -‬הזדהות ואידאליזציה עם הדמויות של ההורים‪ -‬הילדים מעריצים את ההורים אך עדיין יש מרחק מאוד‬
‫גדול מהם‪ .‬אין אינטימיות ויחסים קרובים יש שנאה שעוברת גלגולים רבים ואז ההורים נהים דמויות‬
‫מוערצות‪ .‬אותה הערצה לסמכות מיתרגמת למנהיג החזק (הפיהרר‪ ,‬מוסוליני וכו)‪.‬‬
‫ההנחה גורסת שהדעות הקדומות מבטאות נטיות פנימיות שאנשים היו צריכים לדכא בתוכם והן מושלכות‬ ‫•‬
‫החוצה‪ .‬הזדהות ואידיאליזציה של ההורים‪ -‬הערצה לסמכות‪ .‬התקה של השנאה לקבוצות חלשות‪ ,‬תוך‬
‫רציונליזציה של המניע‪.‬‬

‫שאלון הסמכותנות של קבוצת ברקלי‪ :‬סולם ‪( F‬פאשיזם)‬

‫מנסים ליצור תמונה עמוקה ומורכבת עם הרבה סימפטומים של איך נראית הנפש של האדם עם הנטייה‬
‫הפאשיסטית‪ .‬יהיו לזה כל מיני ביטויים‪:‬‬
‫דבקות במוסכמות‪ -‬מה שנורמטיבי בזמן מסוים בתרבות מסוימת הוא קדוש וחשוב לשמר את זה‪.‬‬ ‫•‬
 ‫כניעות סמכותנית ‪ :‬גישה צייתנית לסמכות‪ .‬כל מי שמעליי בהיררכיה אציית לו באופן עיוור‪ ,‬גם אם אומר‬ ‫•‬
‫דברים לא הגיוניים‪ .‬למשל פקודה בלתי חוקית בצה"ל‬
‫תוקפנות סמכותנית‪ :‬נטייה לגנות‪ ,‬לדחות ולהעניש אנשים המפרים את הערכים המקובלים‪ .‬כל מי‬ ‫•‬
‫שסוטה מדרך הישר ומהנורמות אנחנו נגנה נשפיל ונדחה אותו‪ .‬את מי נעניש ונדחה? כל מי שלא דומה‬
‫לאידאל מסויים‪( .‬למשל בארהב של היום שמאלנים הם מיעוט "סוטה")‬
‫הימנעות מאינטרוספקציה ‪ :‬התנגדות לחשיבה סובייקטיבית ולדמיון‪ .‬אני ארצה להימנע מלהתבונן פנימה‬ ‫•‬
‫כי אז אגלה כמה שנאה יש בתוכי ואלה דברים שלאנשים קשה להכיר בהם‪ .‬זה חובר לדחייה של חשיבה‬
‫סובייקטיבית ודמיון (כמו אומנות ופסיכואנליזה)‪.‬‬
‫אמונות טפלות וחשיבה סטריאוטיפית ‪ :‬אמונה בגורמים מיסטיים שקובעים את הגורל האישי‪ ,‬נטייה‬ ‫•‬
‫לחשוב בקטגוריות מוחלטות‪ .‬כי בעצם כל הדחפים והעולם הפנימי מושלכים החוצה‪ .‬אם אני לא מכירה‬
‫בתוקפנות של עצמי ומשליכה אותה החוצה אני הופכת לפרנואידית‪ .‬איזו צורה תופסת את התוקפנות‬
‫בחוץ? היא יכולה להתגלגל לאמונות תפלות‪ ,‬הכוח האפל של היהודים‪.‬‬
‫כוח וקשיחות ‪ :‬לכסות על חולשות‪ ,‬אני חזק ואתה חלש‪ .‬לזכור שהחוויה של אותם ילדים בילדות היא‬ ‫•‬
‫חוויה של חוסר אונים גדול‪ ,‬להיות חלשים ומושפלים והעולם מיתרגם לחזקים וחלשים‪ ,‬שולטים ונשלטים‪.‬‬
‫הילד מעדיף להיות בצד השולט והוא מזדהה עם המנהיג הכל יכול‪.‬‬
‫הרסנות וציניות ‪ :‬עוינות חובקת כל‪ ,‬העולם שלילי‪ .‬החוויה נולדת מתוך אומללות מאוד גדולה והיא‬ ‫•‬
‫ממשיכה לכרסם בנפשם ולכן הם ממשיכים להיות ציניים‪.‬‬
‫השלכה ‪ :‬מונע כניסת דחפים למודעות‪" ,‬העולם מסוכן"‬ ‫•‬
‫מין ‪ :‬עכבות וגינוי התנהגויות מיניות אצל אחרים‪ .‬נוקשות מאוד גדולה לגבי נורמות מיניות יש דרך נכונה‬ ‫•‬
‫אחת בלבד‪ .‬עסוקים בלגנות התנהגויות מיניות לא נורמטיביות וזה קשור להימנעות מאינטרוספקציה‪.‬‬
‫שינויים בהגדרת סמכותנות‪ :‬מתכונת אישיות לעמדה‬
‫פיצול של סולם ‪ F‬לשני משתנים‪ :‬סמכותנות של הימין ונטייה לדומיננטיות חברתית‬

‫סמכותנות של הימין (‪ )RWA‬מבטא עמדות בנוגע לקשר שבין היחיד לחברי קבוצתו‪ .‬היא משקפת‬ ‫•‬
‫תפיסה שבני אדם צריכים לשמור בקפדנות את נורמות הקבוצה‪ ,‬לציית למנהיגיה ולמורשתה ולהעניש כל‬
‫מי שאינו מקפיד על הנורמות והצייתנות‪.‬‬
‫'ימין' בהגדרתו של אלטמייר‪ -‬הנטייה לדבוק בנורמות חברתיות ולציית לדמויות בעלות סמכות חברתית‪.‬‬ ‫•‬
‫זה יותר מקביל לקונפורמיות‪.‬‬
‫שאלון הסמכותנות של הימין כולל ‪ 3‬ממרכיבי השאלון של ברקלי‪ :‬דבקות במוסכמות‪ ,‬כניעות סמכותנית‬ ‫•‬
‫ותוקפנות סמכותנית‪.‬‬
‫האם יש קשר בין סמכותנות לעמדות פוליטיות ימניות? סמכותנות קשורה בקשר חיובי לתמיכה‬ ‫•‬
‫בעמדות המשטר הקיים ובעמדות המקובלות בחברה‪ .‬בחברה שמשטרה דבק במדיניות כלכלית ימנית‬
‫סמכותנות תתקשר עם תמיכה בעמדות כלכליות ימניות ואילו במדינה שמשטרה דבק בעמדות כלכליות‬
‫שמאלניות היא תתקשר עם תמיכה בעמדות כלכליות שמאליות‪.‬‬

‫נטייה לדומיננטיות חברתית (‪ -)SDO‬עוסקת בקשרים בין הקבוצות בחברה‪ .‬מבטאת עמדה שיש קבוצות‬ ‫•‬
‫חברתיות עליונות ונחותות והעליונות צריכות לשלוט בנחותות‪ .‬כוללת מרכיבים של כוח וקשיחות‪,‬הימנעות‬
‫מאינטרוספקציה ‪,‬הרסנות וציניות‪ -‬מתוך שאלון ברקלי‪.‬‬
 ‫המודל הדו תהליכי של דקיט‪:‬‬
‫דקיט הציע מודל דו‪-‬תהליכי שלפיו כל אחד מהמדדים נוגע להיבט אישיותי שמקורו בתהליך פסיכולוגי נפרד‪.‬‬

‫סמכותנות של הימין קשורה ליחס של היחיד לתוך הקבוצה שלו‪ .‬מדובר בתפיסה שהעולם הוא מקום‬ ‫‪‬‬
‫מסוכן וחשוב וכדאי שכולנו נדבוק ביחד בקבוצה הקטנה שלנו‪.‬‬
‫יחס היחיד לקבוצתו‪.‬‬ ‫•‬
‫"העולם מסוכן"‬ ‫•‬
‫קונפורמיות חברתית (מתאם גבוה עם סמכותנות של הימין)‬ ‫•‬

‫‪ : BIG 5‬פתיחות נמוכה לחוויה (אני מפחד מהעולם) ותחושת חובה גבוהה (קונפורמיות גבוהה וציות)‬ ‫•‬

‫נטייה לדומיננטיות חברתית קשור ל‪ ,outgroup‬ליחס לקבוצות חוץ שאני לא שייך אליהם ואז יש תפיסה‬ ‫‪‬‬
‫שהעולם הוא ג'ונגל‪ ,‬שכל הקבוצות מתחרות ביניהן‪ ,‬משחק סכום אפס‪ ,‬הקבוצות מתחרות על משאבים‬
‫עוצמה וכוח וחשוב שהקבוצה שלי תהיה הכי למעלה‪.‬‬
‫יחס היחיד לקבוצות אחרות‬ ‫•‬
‫"העולם הוא ג'ונגל תחרותי"‬ ‫•‬
‫תחרות בין קבוצות על דומיננטיות‬ ‫•‬

‫‪ : BIG 5‬מתאם גבוה עם נועם הליכות נמוך (קשיחות)‬ ‫•‬

‫*שני הגורמים (סמכותנות של הימין ונטייה לדומיננטיות חברתית) יובילו להתפתחות של עמדות פוליטיות ימניות‪,‬‬
‫לאומנות‪ ,‬אתנוצנטריות‪ ,‬אי סובלנות ודעות קדומות‪.‬‬