‫יחידה ‪ -4‬גישות אקזיסטנציאליסטיות והומניסטיות‬

‫צמיחת הזרם השלישי (שתי הגישות)‬

‫כתגובה לזרמים האחרים (הזרם הדינאמי‪-‬חקר חולי נפשי ‪ ,‬והזרם הביהביוריסטי‪ -‬חקר בע"ח)‬ ‫•‬
‫הקשר היסטורי – מלחמת העולם השנייה (‪)1939-1945‬‬ ‫•‬
‫הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית‬ ‫•‬
‫נקודות משותפות לזרם השלישי (לאקזיסטנציאליזם והומניזם)‬
‫פילוסופיה ומחקר פנומנולוגי (פנומנה=תופעה)‪ .‬מתמקד בחוויה הסובייקטיבית של האדם‪.‬‬ ‫•‬
‫הוליזם‪.‬‬ ‫•‬
‫האדם כשולט בגורלו‪.‬‬ ‫•‬
‫עתיד לעומת עבר‪.‬‬ ‫•‬
‫הגשמה עצמית‪ :‬אין משמעות חיצונית לקיום‪ .‬התפקיד של כל אדם היא להעניק משמעות‬ ‫•‬
‫סובייקטיבית לקיום‬
‫נקודות שוני בזרם השלישי‬
‫הבדלים תרבותיים ‪ -‬באירופה וארה"ב‪ .‬ארהב‪ :‬שגשוג כלכלי‪ ,‬תיעוש‪ ,‬החלום האמריקאי‪.‬‬ ‫•‬
‫אירופה‪ :‬מנסה להתמודד עם ההשלכות של מלחמת העולם השנייה‪ ,‬עוני‪ .‬ההבדלים האלה משתקפים‬
‫בגישות‬
‫‪---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫תיאוריות אקזיסטנציאליסטיות‬
‫‪---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית‬
‫ממוקדת אינדיווידואל‪ ,‬הוא המוקד ונרצה ללמוד על החוויה הפנומנולוגית שלו‪ .‬איך הוא חווה את‬ ‫•‬
‫העולם‬
‫האדם כפרט‪ ,‬מציאות פרטית‪.‬‬ ‫•‬
‫כנגד מערך ערכים אוניברסאלי‪.‬‬ ‫•‬
‫האדם נותן למציאות משמעות אישית‪ .‬אין משמעות מובנית שהיא בילט‪-‬אין‪ ,‬אין אלוהים‪ ,‬יש את‬ ‫•‬
‫האדם שמעניק משמעות לחייו‪.‬‬
‫הפילוסופיה של מרטין היידגר (‪) 1889-1976‬‬
‫האדם משול לאלוהים‪.‬‬ ‫•‬
‫לא במובן שיכול לברוא יש מאין‪ ,‬אלא במובן שהוא בורא את חייו‪ .‬בורא את המשמעויות שממלאות‬
‫את חייו‪.‬‬
‫נותן משמעות = משתמש‪.‬‬ ‫•‬
‫האדם מעניק משמעות לדברים לפי השימוש שהוא עושה בהם לתועלתו‪.‬‬
‫היות בעולם (היושם) = למה לאדם לפנות החוצה לעולם? אנחנו מושלכים אל העולם‪ ,‬אין לנו ברירה‬ ‫•‬
‫לא בחרנו להיוולד‪ .‬אנחנו זקוקים לעולם בשביל לייצר משמעות‪ .‬אם לא הייתי יולדת ילדים לא הייתי‬
‫יכולה לממש את עצמי כאמא‪.‬‬
 ‫חיפוש משמעות‪ ,‬ומשמעות = שימושיות‪.‬‬ ‫•‬
‫מעניק משמעות לדברים דרך השימוש שלו בהם (שימוש במובן ניטראלי‪ .‬להיות באינטרקציה עם)‪.‬‬
‫דברים= חפצים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬מערכות יחסים‪ .‬זה שאני אמא זה מעניק משמעות לחיי‪ .‬זה שאני לומדת‬
‫פסיכולוגיה זה מעניק משמעות‪ .‬זה שמעיין משתמשת במחשב היא מעניקה משמעות למשהו שנקרא‬
‫קורס‪.‬‬
‫האדם משתמש בעולם בכדי לתת משמעות‪.‬‬ ‫•‬
‫לפיכך האדם תמיד חלקי‪ .‬האדם לא יכול לשבת במערה ולעשות מדיטציה ולהיחשב אדם שלם‪.‬‬ ‫•‬
‫אנחנו זקוקים ליש עם אחרים‪ ,‬חפצים‪ ,‬בני אדם ורעיונות כדי להעניק משמעות‬
‫האדם חייב להשלים עצמו דרך השימוש בעולם‪ .‬לפיכך הוא שם‪ ,‬מתהווה בעולם‪ -‬היושם‪.‬‬ ‫•‬
‫מושג של בינסוונגר‪ :‬קרקע הקיום‪ -‬מתייחסת לנתונים שאיתם אנחנו מתמודדים כאשר אנחנו‬ ‫•‬
‫מושלכים אל העולם הזה‪.‬‬
‫אותנטיות‬
‫אותנטיות‪ -‬משמעות ‪ :‬הכרה באין סוף אפשרויות הגילוי של כל מה שקיים בעולם‪ .‬היכולת שלנו‬ ‫•‬
‫להיפתח להמון משמעויות ואפשרויות‪.‬‬
‫לגבי חפצים‪ .‬דוגמא ‪ -‬מרקר יכול לשמש לכתוב על הלוח‪ ,‬לגרד בגב‪ ,‬לזרוק על סטודנטים וכו'‬ ‫•‬
‫לגבי עצמו‪ .‬דוגמא ‪ -‬אני יכולה להיות סטודנטית‪ ,‬חברה‪ ,‬בן זוג‪ ,‬מגלה עולמות וכו'‬ ‫•‬
‫יש סיטואציות שאנשים נאלצים לבחור בין מי שהם ברמה הבסיסית לבין החיים בסביבה שלהם ולפעמים‬
‫זו בחירה בין חיים למוות (להטבים דתיים\ערבים)‬
‫למה אנשים בוחרים בחוסר אותנטיות?‬ ‫•‬
‫מכיוון שהחיים האותנטיים מפחידים וקשים מאוד‪.‬‬
‫התחתנו\עשו ילדים\הלכו ללמוד "כי ככה עושים"‪ .‬בחירות שהן לא באמת קשורות לרצון האישי אלא‬
‫לנורמה‪ ,‬תרבות‪ ,‬לא להתמודד עם השונות שלך מול החברה או מול עצמך‬
‫איך חוסר אותנטיות נראית? אנשים שהם חסרי חיות‪ ,‬מרגישים שהכל משעמם‪ ,‬שהכל אפור‪ ,‬אין‬ ‫•‬
‫ריגושים בחיים‬
‫האדם הרגיל בורח מהאותנטיות ומוצא מפלט באמת הכללית של הזולת‬ ‫•‬
‫הוא ניצב מול בדידות מוחלטת ואחריות מוחלטת לכל מעשה ממעשיו‪ .‬אחריות זו גורמת לו עייפות‬
‫קיומית בלתי נסבלת‪ ,‬והזולת מציע לאדם מפלט מתשישות זו‪ ,‬המשמש מנגנון הגנה המשחרר אותו‬
‫מאחריות הבחירה החופשית‪ .‬הזולת מציע אמת כללית‪ -‬ערכים אוניברסליים הפוטרים אותו מהשאלה‬
‫ומהספק‪.‬‬
‫מה יכול להחזיר לאותנטיות? חווית האימה עשויה להחזיר את האדם אל האותנטיות‪ .‬המוות‬ ‫•‬
‫והמפגש עם המוות‪" .‬המוות מכלה את האדם אבל רעיון המוות מציל אותו"‪ .‬המפגש שלנו עם המוות‬
‫מאיים כי אנחנו לא רוצים למות‪.‬‬
‫הרבה מהמטופלים של יאלום‬
‫‪---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫הפסיכולוגיה האקזיסטנציאלית‪-‬אנליטית של רולו מאי‬
‫אנחנו קיימים‪ ,‬אין משמעות‪ ,‬על כל אדם להעניק את המשמעות לחיים שלו בעצמו‪.‬‬

‫להתהוות שם או בעולם ‪ :‬קיומו של אדם אינו מצב סטטי אלא תהליך שינוי מתמיד (‪becoming in the‬‬ ‫•‬
‫‪)world‬‬
 ‫היות בעולם – ‪ 3‬מימדים של התהוות בעולם‪:‬‬ ‫•‬
‫העולם עם [הזולת] ‪ -‬יחסיו של האדם עם סביבתו האנושית‪ .‬תלויים במידת רצונו להיות מעורה‬
‫בעולם ובמערכות יחסים‪ .‬מערכות היחסים שלנו‪ ,‬איך הן נראות‪.‬‬

‫העולם שמסביב‪ -‬הסביבה הביולוגית הטבעית לכל בעלי החיים והאדם‪ .‬כולל את הפיזיולוגיה של‬
‫האדם‪ :‬צרכים ביולוגיים‪ ,‬דחפים ואינסטינקטים‪ .‬הקיום בעולם זה אינו מצריך תודעה‪ .‬יש הפרדה בין‬
‫הנפש והגוף‪ .‬מסביב זה גם הגוף הפיזי‪ -‬דחפים‪ ,‬מיניות‪ ,‬ביולוגיה‪ .‬דחפים זה גם הטבע שסביבנו‪.‬‬

‫העולם של עצמו‪ -‬יחסיו של אדם עם עצמו‪ .‬כולל את מחשבותיו ורגשותיו בנוגע לעצמו וגופו‪ .‬מערכת‬
‫היחסים של האדם עם המחשבות שלו‪ ,‬הרגשות‪ ,‬עד כמה הוא מודע לעצמו‪ ,‬למה שמניע אותו וכו'‪.‬‬

‫שלושת המימדים מקיימים ביניהם קשרי גומלין‪ :‬יחסיו של האדם עם עצמו ועם סביבתו מושפעים‬ ‫•‬
‫ממבנהו הביולוגי‪ .‬כשיש פגיעה במימד התהוות אחד יש פגיעה גם באחרים‪.‬‬

‫האדם הבריא‪ :‬מתהווה בשלושתם‪ .‬שומר על פתיחות לעולם בכל ממדיו ושואף לממש את יכולתו‬ ‫•‬
‫בכולם במידה שווה‪( .‬זה רף מאוד גבוה לתפקוד)‬
‫איך יראו פתולוגיות?‬ ‫•‬
‫הצטמצמות של האדם וויתור על חלק מממדי התהוותו‪ .‬לדוגמה אדם צעיר המתכחש למיניותו (דחף‬
‫ביולוגי) כדי להיענות לדרישות הוריו מקריב את "העולם שמסביב" לטובת "העולם עם"‪.‬‬
‫קיום אותנטי ולא אותנטי‬
‫קיום אותנטי‬
‫האדם נולד לתוך מציאות מסוימת אבל יש לו חופש בחירה‪ ,‬ועמו אחריות כבדה לחייו‪ .‬הוא צריך להתמודד‬
‫עם‪:‬‬
‫חרדה קיומית‪ -‬הכרה בעובדה שהקיום שלנו סופי‪ .‬המודעות למוות והחרדה מפניו‪ .‬חרדה קיומית‬ ‫•‬
‫דוחפת ומניעה אותנו לעבר קיום אותנטי‪.‬‬
‫אשמה קיומית ‪-‬כישלון האדם בהגשמת כל אפשרויות קיומו‪ .‬אנחנו תמיד נכשלים כי ברגע שבחרנו בן‬ ‫•‬
‫זוג ספציפי יש עוד ‪ 10‬שאנחנו לא בקשר איתם‪ .‬האשמה מתעוררת כשאנחנו חווים אשמה כלפי‬
‫דברים שלא הגשמנו‪.‬‬
‫בטיפול אקזיסטנציאלי ‪ -‬נגביר אשמה קיומית‪ .‬נגביר את המודעות של המטופל לאותנטיות‪ ,‬לכל‬ ‫•‬
‫האפשרויות‪ .‬נראה למטופל שהחיים לא חייבים להיות אפורים ומשעממים ושיש מלא אפשרויות‬
‫קיום לא אותנטי (חרדה פתולוגית)‬
‫חוויה שהחיים משעממים אפורים חסרי חיות דיכאון עמוק חרדה‪ .‬כל הפתולוגיות נובעות מקיום לא אותנטי‪.‬‬
‫מה שמאפיין את האדם זה ניסיון לברוח מהחרדה הקיומית ולכן הוא מפתח חרדה מפני החרדה‪ .‬הוא מכחיש‬
‫את החרדה הקיומית שלו והסימפטומים יכולים לבוא בהרבה צורות (התמכרויות‪)..‬‬
‫הניסיון להתחמק מהחרדה הקיומית והאשמה הקיומית עלול להוביל לחרדה נוירוטית ולאשמה נוירוטית‪.‬‬
‫חרדה נוירוטית ‪ -‬חרדה מפני החרדה‪ ,‬הכחשת החרדה הקיומית (תלות בזולת‪ ,‬התמכרויות‪ )...‬נגרמת‬ ‫•‬
‫מניסיונו של האדם להתחמק מהתמודדות עם חרדת הקיום על ידי הדחקתה‪.‬‬

‫* הדרך היחידה לחיות חיים אותנטיים היא לחיות אותם באומץ‪ -‬להכיר בסכנות ובסבל ולמרות זאת לחתור‬
‫קדימה‪.‬‬
 ‫ארווין יאלום וארבע דאגות הקיום (תוספת לרולו מיי)‬
‫פסיכודינמיקה אקזיסטנציאלית‬
‫יאלום מקבל את המבנה הדינמי הבסיסי שתיאר פרויד‪ -‬התעוררותו של דחף מובילה לחרדה ובתגובה לחרדה‬
‫מופעלים מנגנוני הגנה‪ ,‬אך מה שמעורר חרדה אינו דחף אלא מודעות לדאגות יסוד קיומיות (מוות‪ ,‬חופש‪,‬‬
‫בידוד‪ ,‬חוסר משמעות)‪ .‬בניסיון להפחית מחומרתה של כל אחת מהחרדות או הדאגות הללו בני האדם‬
‫משתמשים במנגנוני הגנה (דומה לפסיכודינמי)‬

‫הדאגות הגורמות את הקונפליקט האקזיסטנציאליסטי‪:‬‬

‫מוות‪ ,‬אי קיום‬ ‫•‬
‫חופש ‪ -‬מצד אחד האדם חופשי לברוא את עולמו‪ ,‬מצד שני החופש מאיים עליו כי טמונה בו אחריות‬ ‫•‬
‫רבה‪ .‬מנגנון הגנה‪ -‬כפייתיות (מטופל כפייתי נמנע מחופש על ידי טקסים המאפשרים לו אשליה של‬
‫שליטה)‬
‫בידוד‪ -‬דגש על בידוד קיומי ‪ :‬תחושת האדם שיש נתק בינו לבין העולם למרות שהוא מקיים קשרים‬ ‫•‬
‫עם הזולת ומכיר את עצמו‪ .‬קשור לשני סוגי הבידוד (בידוד בין‪-‬אישי‪ ,‬בידוד תוך‪-‬אישי)‪ .‬ההבנה או‬
‫ההכרה שבסופו של דבר גם אם נהיה מוקפים במשפחה וחברים אנחנו לבד באיזשהו מקום קיומי‬
‫עמוק‬
‫הגנות לנוכח הבידוד הקיומי ‪ -‬מערכות יחסים שבהן האדם "מאבד את עצמו"‪ ,‬עיסוק כפייתי במיניות‬
‫והכחשת הצורך בזולת‪.‬‬
‫חוסר משמעות ‪ -‬בניסיון להתחמק מסתמיות הקיום האדם מנסה להשיב לשאלה מהי משמעות החיים‬ ‫•‬
‫מבחינתו‪.‬‬
‫מנגנוני הגנה כנגד חרדת הקיום‪ :‬אמונה בייחודיות (אני סופרוומן ולי לא יקרה שום דבר) ובמושיע‬ ‫•‬
‫אולטימטיבי (מושיע יכול להיות כל דבר‪-‬אדם‪ ,‬רעיון‪ ,‬אמונה‪ .‬איזשהו גורם שבסופו של דבר יושיע‬
‫אותי‪ ,‬יאפשר לי לצלוח את המוות)‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫פסיכופתולוגיה מנקודת מבט אקזיסטנציאליסטית‬
‫מקור אחד‪ :‬בריחה מאחריות‪ ,‬בריחה מאשמה קיומית וחרדות קיומיות = אי קיום אותנטי‪ .‬ברגע‬ ‫•‬
‫שהקיום לא אותנטי אנחנו מרגישים חסרי חיות‪ .‬זה יכול להתבטא ב‪ ,OCD‬דיכאון‪ ,‬חרדה וכל צורה של‬
‫פתולוגיה‪.‬‬
‫זו בחירה באופן הוויה מצומצם‪.‬‬ ‫•‬
‫אין האדם רוצה לסבול אך הוא יכול לבחור דרכים בריאות יותר להתמודד עם החרדה הקיומית‪ .‬אדם‬
‫שהוא מדוכא בוחר בצורת הוויה מצומצמת‬
‫השלכות מגוונות ‪ :‬אשמה וחרדה נירוטיות‪ ,‬דיכאון‪ ,‬שעמום‪ ,‬תחושת חוסר אונים הגורמת אלימות‪,‬‬ ‫•‬
‫התמכרויות שונות ומגוון תסמינים נוירוטיים שהמשותף להם הוא צמצום הההוויה של האדם‬
‫קרלו שטרנגר (‪ -)1998‬צמצום ההוויה כתחושת תלות בגורל בניגוד לתחושת שליטה‪.‬‬ ‫•‬
‫אם אדם חש שחייו נשלטים מכוח ההכרח וע"י נסיבות חיצוניות או פנימיות‪ ,‬הוא חש שהוא נתון‬
‫לחסדי הגורל‪( .‬הורוסקופ‪ ,‬כוכבים וכו') הוא יכול להגיב בשתי דרכים‪:‬‬
 ‫‪ )1‬להתנער מאחריות על חייו‪ ,‬להתפשר ולהתקיים קיום לא אותנטי ומצומצם‪.‬‬
‫‪ )2‬בריאה עצמית ‪ -‬לדחות באופן פעיל את חייו כפי שהם ולבנות את עצמו מחדש תוך הרחבת חופש‬
‫הבחירה‪.‬‬

‫הבנת הסימפטומים ‪ :‬צמצום החרדות הקיומיות לבעיה ספציפית אחת (דיכאון למשל)‪.‬‬ ‫•‬

‫הסימפטומים גוזלים זמן ומאפשרים הימנעות מקיום מלא ואשמה קיומית‪ .‬אם יש לי ‪ OCD‬ואני‬ ‫•‬
‫צריכה למלא ‪ 4‬טקסים שונים במהלך היום שלי אז אני לא יכולה להתעסק בקיום אותנטי‪ ,‬כל‬
‫האנרגיה מתנקזת לסימפטום וזה לא מאפשר לי להתמסר לחיים אותנטיים‪.‬‬
‫אובדן שליטה – הסימפטום שולט‪ .‬האדם מאבד את השליטה ומעביר אותה לסימפטום‪.‬‬ ‫•‬
‫הבריחה מאחריות אינה חייבת להביא להפרעה נפשית ‪ .‬בריחה מאחריות עשויה גם לפתח אישיות‬ ‫•‬
‫קונפורמיסטית‪ .‬עם זאת הקונפורמיסט פגיע יותר מאדם אחר לפתולוגיה נפשית במצבי משבר (כגון‬
‫מות אדם קרוב) שכן הם יעוררו בו את חרדת הקיום וימוטטו את המערך החברתי שהוא חי בו‪.‬‬
‫מנגנוני הגנה שהאדם יכול להשתמש בהם מול החרדה הקיומית‪:‬‬ ‫•‬
‫* מנגנונים אלה פועלים גם במצב הרגיל אבל במצב של חרדה נוירוטית הם מופעלים באופן קיצוני‬
‫ונוקשה ומעכבים את צמיחת האדם‪.‬‬
‫א‪ .‬אמונה בייחודיות ‪ -‬אמונתו של אדם שהוא מיוחד במינו ושונה מזולתו‪ .‬מאפשרת לאדם לשאת את‬
‫הבדידות‪ ,‬חרדת הקיום‪ ,‬ההתגמדות מול הטבע והמודעות למותו‪ .‬עם זאת‪ ,‬חרדה נוירוטית עלולה‬
‫לגרום לאדם לבטא את ייחודיותו באופן מופרז ומוגזם (למשל הרואיזם כפייתי‪ ,‬מכורים לעבודה‪,‬‬
‫נרקיסיזם‪ ,‬התנהגות תוקפנית ושתלטנית)‬
‫ב‪ .‬אמונה בקיומו של מושיע אולטימטיבי ‪ -‬המחשבה שיש מי שדואג לנו ויכול להציל אותנו (תורמת‬
‫גם להכרת ייחודינו)‪ .‬יכול להתבטא בחרדה נוירוטית‪.‬‬
‫פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית‬
‫עקרונות‪:‬‬
‫‪ .1‬שימוש בשיטות טיפול נוספות ‪ -‬המטפל אינו מתנגד לשיטות טיפול אחרות אלא שואף להשלים אותן‬
‫מנקודת מבטו‪( .‬מכירים ומודעים לזרם הפסיכודינמי‪ ,‬ביהביוריסטי וכו)‬
‫‪ .2‬התבוננות אקזיסטנציאלית ‪ -‬המטפל יציע למטופלת להתבונן בבעיותיה מן הפן האקזיסטנציאלי ויעזור לה‬
‫למצוא דרכים מסתגלות להתמודד עם חרדה זו‪ .‬לפגוש את המטופל כמפגש של אדם לאדם‪.‬‬
‫‪ .3‬פירוש החוויה מנקודת המבט של המטופל‪/‬ת ‪ -‬גישה פנומנולוגית‪-‬פרשנית‪ .‬להיות בנעליו של המטופל‪.‬‬

‫מטרת הטיפול‪" :‬המטרה היא לאפשר למטופל לחוש את קיומו כאמיתי‪ ,‬להיות מודע לפוטנציאלים‬ ‫‪‬‬
‫שלו ולהיות מסוגל לממשם" (מאי‪.)1958 ,‬‬
‫טכניקות טיפול‪:‬‬
‫הגברת אשמה קיומית ‪ -‬זהו רגש אותנטי שעשוי לדחוף את המטופל לחולל שינויים מהותיים בחייו‬ ‫•‬
‫והשינוי תמיד אפשרי‪.‬‬
‫המטפל מנסה לחזק את תחושת הבחירה של האדם ואת כוח הרצון שלו‬ ‫•‬
‫התמקדות בהווה ולא בעבר‬ ‫•‬
‫עיסוק רב בדאגות קיומיות‪ ,‬לא כדי לשכך אותן אלא כדי לאפשר למטופל להתמודד איתן באומץ‪.‬‬ ‫•‬
‫שאלות‪" :‬מה את‪/‬ה רוצה ממני היום?"‪" ,‬מדוע באת לכאן היום?"‪" ,‬מה תרצה‪/‬י שיהיה כתוב על‬ ‫•‬
‫הקבר שלך?" שאלות אלה נועדו להכריח את המטופל לקבל אחריות לכל שעה ושעה של הטיפול‪.‬‬
‫על המטופל להפסיק לחיות את חייו כאילו הוא חומר ביד היוצר‪.‬‬
 ‫פרנקל –"האדם מחפש משמעות‪ :‬מבוא ללוגותרפיה" (‪)1970‬‬
‫לוגותרפיה‪ :‬מציאת משמעות לחיים באמצעות עשיית מעשה‪ ,‬התנסות בחוויה משמעותית‪ ,‬הקניית משמעות‬
‫לסבל‪ .‬מציאת משמעות לחיים היא הכוח הראשוני שמניע את בני האדם‪.‬‬
‫משמעות אישית וייחודית שהאדם מקנה לחייו‪ -‬בניגוד לריק קיומי‪ :‬בני אדם שאינם מוצאים משמעות‬ ‫•‬
‫ומטרה לחייהם חיים בהוויה המכונה ריק קיומי‪ .‬מקור המצב בשני מאפיינים של החיים המודרניים‪:‬‬
‫התרחקות מהחיים הטבעיים המתנהלים על פי דחפים חייתיים ראשוניים והתפוררות המסורות‬
‫והאידאולוגיות שהעניקו בעבר ביטחון לבני האדם‪ .‬הריק הקיומי מתבטא בשיעמום והקידמה‬
‫והטכנולוגיה מחמירות את הבעיה‪.‬‬
‫ניטשה ‪"-‬מי שיש לו בשביל מה יכול לשאת כמעט כל איך"‬ ‫•‬
‫טכניקות בסיסיות‪:‬‬
‫דרפלקסיה‪ :‬שלילת ההשתקפות (הסיפור על הרב)‪ .‬להניע את המטופל להסיט את מבטו מעצמו‬ ‫•‬
‫למשהו שמעבר לו‪ .‬למשל להניעו לתת מעצמו לזולת‪ .‬חשוב להשתמש בעולם המשמעויות הייחודי‬
‫של המטופל כדי לעזור לו להעניק משמעות (אם מגיע מטופל טבעוני לא להגיד לו להפסיק להיות‬
‫טבעוני)‬
‫כוונה פרדוקסאלית ‪ -‬בשיטה זו מורים למטופל לעשות בכוונה את הדבר שהוא חושש שיקרה לו‪.‬‬ ‫•‬
‫טיפול בנבואה שמגשימה את עצמה‪ ,‬כוונת יתר‪ ,‬נדודי שינה‪( .‬מזכיר שיטות טיפול התנהגותיות)‪ .‬אם‬
‫יש לי מטופל עם חרדה חברתית והוא רוצה בת זוג אבל מפחד שהוא יסמיק ויגמגם‪ .‬מעיין תגיד לו‬
‫ללכת לפאב ולדבר עם אנשים ולמלא את שתי החולצות שלו בזיעה ותהיה אדום כמו עגבנייה וכו'‪.‬‬
‫להגדיר מראש איזשהו רף מוגזם לחלוטין‪ ,‬המטופל יראה שהשד לא נורא כל כך‪.‬‬
‫‪---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫תיאוריות הומניסטיות‬
‫‪---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫הפסיכולוגיה ההומניסטית של קרל רוג'רס‬
‫פסיכותרפיה המרוכזת באדם‬ ‫•‬
‫הנטייה להגשמה כמניע מרכזי‪ :‬לכל היצורים החיים יש נטייה להגשמה בין אם זה צמחים‪ ,‬בע"ח ובני‬ ‫•‬
‫אדם‪ .‬הם רוצים או נוטים לממש את הפונטציאל שגלום בהם‪ .‬הנטייה להגשמה פועלת בכל רמות‬
‫התפקוד של האורגניזם ולא רק ברמה של תכנון וכוונה מודעים‪ .‬עץ תפוזים "ישאף" להיות הכי גדול‬
‫ומניב פרי שהוא יכול להיות‪ .‬זה טבעי‪ ,‬אוניברסלי ועשוי להשתבש במהלך הדרך‪.‬‬
‫האדם מממש את הנטייה שלו להגשמה על ידי תהליך ההערכה האורגניזמית‪ :‬יכולת מולדת להעריך‬ ‫•‬
‫באופן חיובי את הדברים המקדמים הגשמה (סיפוק והרגשה טובה) ובאופן שלילי את הדברים‬
‫המעכבים אותה (תסכול וכאב)‪.‬‬
‫עקרונות הפסיכולוגיה ההומניסטית‪:‬‬
‫א‪ .‬הטרוסטזיס‪ -‬התיאוריה מונעת לגדילה וצמיחה‬
‫ב‪ .‬כוח מניע (תהליך ולא מטרה)‪ .‬התהליך של הצמיחה‬
‫ג‪ .‬תמיד חיובי‪ .‬אם אין משהו שבלם אותנו בילדותינו מלממש את הנטייה להגשמה אז אנחנו אמורים‬
‫להיות אנשים מוגשמים‬
 ‫מושג העצמי והחוויה האורגניזמית‬
‫החוויה האורגניזמית‪ :‬החוויה הכוללת‪ .‬מנח הגוף‪ ,‬התחושות הגופניות‪ ,‬רגשות ברגע נתון‪ ,‬מחשבות‪ .‬החוויה‬
‫כולה‪ -‬המודעת והלא מודעת (חשיבות רבה ללא מודעת)‪.‬‬
‫מורכבת מ‪:‬‬

‫תת תפיסה‪ -‬הרמה הלא מודעת‪ ,‬החוויה הראשונית לפני התפיסה המודעת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הסמלה‪ -‬אם הרמה הלא‪-‬מודעת עוברת ייצוג ויזואלי היא הופכת למודעת‪ .‬רק חלק מהחוויות עוברות‬ ‫‪‬‬
‫הסמלה ומקבלות ייצוג במודעות‪.‬‬
‫תפיסה מודעת‪ .‬המרכיב החשוב ביותר במודעות הוא מושג העצמי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מושג העצמי‪ " :‬התבנית המושגית המאורגנת והעקבית המורכבת מתפיסות של אפיוני 'האני' ‪,‬של היחסים בין‬
‫'האני' לזולת ושל היבטים שונים של החיים וכן הערכים המיוחסים לאותן תפיסות"‪ .‬העצמי הוא רק החוויה‬
‫המודעת‪ .‬אנשים יגיעו לקליניקה כשמשהו משתבש בהגשמה העצמית‪.‬‬

‫חוויות לא מודעות‬ ‫חוויות מודעות‬

‫תת תפיסה‬ ‫מושג העצמי‪ .‬כולל עצמי אידיאלי‬ ‫חוויות לגבי העצמי‬

‫תת תפיסה‬ ‫תפיסות ומחשבות לגבי העולם‪.‬‬ ‫חוויות לגבי העולם‬

‫היחסים בין העצמי לחוויה האורגניזמית‬

‫הסביבה מעצבת את חוויית העצמי דרך יחסי הגומלין שביניהם‪ .‬הסיבה היא‬

‫צורך בהערכה חיובית‪ :‬כשאנחנו משביעים את רצונם של האנשים המשמעותיים שסביבנו אנו‬ ‫‪‬‬
‫שואבים סיפוק מדעתם החיובית עלינו‪ .‬זהו צורך חיוני לאדם ואם אינו מסופק העצמי שלו נפגע‪.‬‬

‫צורך בהערכה עצמית חיובית‪ :‬האדם זקוק לאהבה ולקבלה מעצמו‬ ‫‪‬‬

‫משמעויות של פערים‬
‫יכולים להיווצר פערים בין העצמי לחוויה האורגניזמית‪ .‬בהינתן הערכה חיובית מותנית יכול להיווצר פער בין‬
‫העצמי כפי שהוא ובין העצמי האידאלי‪ .‬הערכה חיובית מותנית יוצרת את הפערים והסדקים האלה שגורמים‬
‫לשימוש במנגנוני הגנה‪.‬‬
‫הפער בין מושג העצמי לחוויה האורגניזמית‪.‬‬ ‫•‬
‫הפער בין מושג העצמי בהווה לעצמי האידיאלי‪ .‬הילד רוצה להיות מוזיקאי‪ ,‬ההורים רוצים שיהיה‬ ‫•‬
‫רופא‬
 ‫שימוש במנגנוני הגנה – עיוות והכחשה (מקביל להדחקה אצל פרויד) ‪ .‬דוגמאות‪ ...‬דברים‬ ‫•‬
‫שנמשכתי אליהם עכשיו מגעילים אותי‪ ,‬רציתי חולצה מסוימת אבל עכשיו אני חושבת שהיא מכוערת‬
‫כי ההורים חושבים שזה מכוער‪.‬‬
‫הצורך בהערכה חיובית ומאפייני ההערכה‬
‫צורך בהערכה חיובית – כל אדם זקוק לתחושה שהוא מקובל ואהוב‪.‬‬ ‫•‬
‫הערכה חיובית מותנית‪ -‬תנאים של ערך (מגבלות שהורים מטילים על הילד וקובעים לפיהן אם יזכה‬ ‫•‬
‫ליחס חיובי או שלילי) "אנחנו נאהב אותך אם‪ ,‬כש‪"..‬‬
‫למשל ילדה שהיא סקרנית מדי ושואלת יותר מדי שאלות‪ .‬הסביבה לא מעודדת את הסקרנות‬
‫מהסיבות שלה ולועגים לה על זה שהיא שואלת שאלות‪ .‬היא מקבלת את המסר אנחנו נאהב אותך‬
‫אם לא תשאלי שאלות‪.‬‬
‫הערכה חיובית בלתי מותנית‪ -‬רוג'רס מניח שכולנו זקוקים להערכה חיובית בלתי מותנית‪ :‬הידיעה או‬
‫התחושה של כל ילד שלא משנה מה הם יעשו ולא משנה מה יהיו הם אהובים‪ ,‬מוערכים‪ .‬כך נוצרת‬
‫התאמה בין הצורך בהערכה חיובית לחוויה האורגניזמית‪.‬‬
‫הורה שממשיך לאהוב את בתו למרות התנהגותם השלילית‪.‬‬
‫תהליך ההערכה האורגניזמי – מאפיינים של התהליך ופגיעה בו‪.‬‬ ‫•‬
‫פסיכופתולוגיה‬
‫הערכה חיובית מותנית ‪ >-‬תנאים של ערך (הילד מרגיש אהוב רק כש‪ >- )..‬פסיכופתולוגיה‪.‬‬ ‫•‬
‫חוויות שאינן מתאימות לתנאי הערך‪ ,‬או שסותרות את תוכנו של מושג העצמי עלולות לעבור‬ ‫•‬
‫הכחשה או עיוות תפיסתי‪.‬‬
‫למשל ילד המקנא באחותו ורוצה להכות אותה‪ .‬בתגובה הוא מקבל מהוריו את המסר שהוא ילד רע‬
‫ושהם לא יאהבו אותו אם ימשיך כך‪ .‬כדי להתגבר על הרצון להכות את אחותו הילד עשוי לעוות את‬
‫החוויה הפנימית שלו ולומר לעצמו שבעצם הוא אוהב את אחותו ואינו רוצה לפגוע בה‪.‬‬
‫הערכה עצמית מותנית‪.‬‬ ‫•‬
‫מאפיינים‪ :‬ערך עצמי נמוך‪ ,‬עיכוב בהגשמה‪ ,‬חוויה מצומצמת‪ ,‬מנגנוני הגנה ומתח בין השאיפה לבין‬ ‫•‬
‫הנטייה להגשמה עצמית ‪ .‬הנטייה להגשמה שלי היא להיות מוזיקאית והנטייה להגשמה של העצמי‬
‫היא ללמוד רפואה‪ .‬במצב ההרמוני הטבעי זה יהיה אותו דבר והם ילכו יד ביד‪.‬‬
‫חוויות שאינן הולמות את מושג העצמי מלוות בתחושת איום הגורמת לחרדה‪ .‬החרדה מפעילה שני‬ ‫•‬
‫מנגנוני הגנה‪:‬‬
‫עיוות תפיסתי‪ -‬מתרחש כשחוויה מסוימת מאיימת על העצמי אך אפשר לעוותה כדי שתחדור‬
‫למודעות ללא הפרעה‬
‫הכחשה‪ -‬האדם מתעלם לחלוטין מהחוויה המאיימת ונוהג כאילו אינה קיימת בכלל‬
‫*כשמושג העצמי של האדם כולל תנאי ערך מחמירים יותר והשימוש במנגנוני ההגנה נעשה מסיבי אז‬
‫יש פסיכופתולוגיה‬

‫האדם המתפקד במלואו‬

‫אדם שזכה לקבל הערכה חיובית בלתי מותנית ‪ ,‬יוכל לפתח מושג עצמי שתואם את החוויה האורגניזמית‬
‫שלו‪ .‬הוא לא יצטרך להשתמש במנגנוני הגנה‪ ,‬ויהנה מאפיוניו של האדם המתפקד במלואו‪.‬‬
‫אפיונים‪ :‬קיום אקזיסטנציאליסטי וחופש חוויתי‪ .‬זה אומר שהוא ירגיש שכל רגע ורגע הוא מלא‬ ‫•‬
‫חיות‪ ,‬מרגש‪ ,‬מלא בטוב‪ ,‬חוויה של חופש בבחירת החוויות שלו‪ ,‬יהנה מהערכה עצמית גבוהה‬
‫תכונות‪ :‬הערכה עצמית בלתי מותנית‪ ,‬פתיחות לחוויה (חוויות חיצוניות אינן מאיימות על מושג‬ ‫•‬
‫העצמי שלו ואין לו צורך להפעיל מנגנוני הגנה)‪ ,‬אמון אורגניזמי (אמון באותה חוויה אורגניזמית‪.‬‬
‫להיות מסוגל לעצום עיניים ולדמיין את כל האופציות ומה קורה בגוף בתגובה לאופציות‪ .‬לא לפעול על‬
‫פי השפעות חיצוניות)‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬יחסים בין אישיים מוצלחים‪.‬‬
‫פסיכותרפיה המרוכזת באדם‬

‫מעמד שוויוני בין המטפל ללקוח‪ ,‬הלקוח מוביל את הטיפול (תרפיה שאינה מכוונת)‬ ‫‪‬‬

‫‪ 3‬תכונות לפסיכותרפיה המרוכזת באדם‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫כנות‬
‫אמפתיה‬
‫מתן הערכה חיובית בלתי מותנית‬
‫יישומים נוספים‪ :‬קבוצות מפגש וחינוך המרוכז באדם‬
‫‪----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫תיאוריית ההגשמה העצמית של אברהם מאסלו‬
‫פוטנציאל לצמיחה אישית‬ ‫•‬
‫יכולת לפתח יחסים כנים‪ ,‬נדיבים ואוהבים‬ ‫•‬
‫מאסלו מציג תאורייה של מוטיבציה בעיקרה‪ ,‬כלומר נטיותיו המולדות של האדם מנוסחות כצרכים‬ ‫•‬
‫המניעים את התנהגותו‪ .‬הוא מבחין בין שני סוגי צרכים\מניעים עיקריים‪:‬‬
‫מניעי חסך‪ -‬פועלים למלא חסך בצורך חיוני לקיומו הפיזי והפסיכולוגי של האדם‪ -‬מזון‪ ,‬אהבה‬ ‫•‬
‫ושייכות‪ .‬הומאיוסטזיס ‪ -‬פועלים להפחתת מתח לא נעים‪ .‬אחרי שסיפקנו את הדברים הבסיסיים‬
‫האלה אנחנו יכולים לעבור למניעי גדילה‪ .‬מניעי חסך משותפים לכל בני האדם‪.‬‬
‫מניעי גדילה‪ -‬הטרוסטזיס ‪ :‬גורמים לנו מתח נעים כשאנו חווים יופי‪ ,‬מבטאים יצירתיות או מעניקים‬ ‫•‬
‫אהבה לזולת‪ .‬דברים שכשאנחנו חווים אותם זה לא מסופק אלא מעורר בנו השראה לחוות יותר‬
‫ויותר‪ .‬כשאנחנו יוצרים נרצה להמשיך ליצור‪ .‬מניעי קיום שונים מאדם לאדם מכיוון שהם כרוכים‬
‫בהגשמת טבעו הייחודי של כל פרט‪.‬‬

‫מאפייני האדם המגשים את עצמו‬

 ‫תפיסה מדויקת יותר של המציאות‪ -‬משתמשים פחות במנגנוני הגנה‬ ‫‪‬‬
‫קבלת העצמי והזולת‬ ‫‪‬‬
‫ספונטניות‪ -‬מונחים עי עקרונות פנימיים ולא נורמות‬ ‫‪‬‬
‫התרכזות בבעיה‪ -‬מקדישים את חייהם למשימה מסוימת ועסוקים פחות בהתבוננות פנימית‬ ‫‪‬‬
‫צורך בפרטיות‬ ‫‪‬‬
‫עצמאות‬ ‫‪‬‬
‫רעננות בהערכת חוויות‪-‬יכולת נפלאה להעריך שוב ושוב את הדברים הבסיסיים בחיים‬ ‫‪‬‬
‫שכיחות רבה יותר של חווית שיא‬ ‫‪‬‬
‫עניין חברתי מפותח‬ ‫‪‬‬
‫יחסים בין‪-‬אישיים עמוקים‬ ‫‪‬‬
‫ערכים דמוקרטיים‬ ‫‪‬‬
‫חוש הומור מיוחד‬ ‫‪‬‬
‫יצירתיות‬ ‫‪‬‬
‫פסיכופתולוגיה‬

‫מקורה העיקרי הוא העדר סיפוק של צרכים ‪ :‬הצרכים הפיזיולוגיים‪ ,‬צורכי הביטחון‪ ,‬השייכות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ההערכה והאהבה וצורכי ההגשמה העצמית‪ .‬ככל שהצרכים שאינם מסופקים הם ברמה נמוכה יותר‬
‫של מדרג הצרכים‪ -‬כלומר חיוניים יותר כך הפתולוגיה חמורה יותר‪.‬‬

‫הסביבה כגורם מרכזי ‪ -‬רוב הצרכים מלבד ההגשמה העצמית תלויים בסביבה לסיפוקם ומכך נובע‬ ‫‪‬‬
‫שהסביבה מעודדת בריאות נפשית כשהיא עוזרת לספק צורך ותורמת לפתולוגיה כשהיא מתסכלת‬
‫צורך‪.‬‬

‫מקור נוסף לפסיכופתולוגיה‪ :‬אנשים שאינם בריאים בנפשם מתקשים לספק צרכים בגלל מערכת‬ ‫‪‬‬
‫צרכים מעוותת‪.‬‬

‫שישה סוגי תסמינים שמאפיינים את רוב הפתולוגיות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫אשמה בושה או חרדה‬ ‫‪.1‬‬
‫אדישות וחוסר אונים‬ ‫‪.2‬‬
‫תפיסה מעוותת של העצמי והסביבה‬ ‫‪.3‬‬
‫תלות יתר בסביבה כאמצעי לסיפוק צרכים‬ ‫‪.4‬‬
‫פחד מהכרת עצמו המוביל לשימוש במנגנוני הגנה‬ ‫‪.5‬‬
‫דבקות במוכר ובשגרתי וחשש משינויים‬ ‫‪.6‬‬

‫הפרעת‪-‬על ‪ :‬פתולוגיה הנובעת מאי יכולת להשיג את הצורך בהגשמה עצמית‬ ‫‪‬‬
‫יישום מדרג הצרכים בעבודה‬
‫התיאוריה של הרצברג‪:‬‬
‫גורמי הניעה (מוטיבציה)‪ -‬הגורמים המהותיים לעבודה‪ :‬מידת העניין בה‪ ,‬מידת האחריות המוטלת על העובד‬
‫והאפשרות שניתנת לו למצות את כישוריו ולהתפתח‪.‬‬
‫גורמי היגיינה‪ -‬הגורמים החיצוניים כגון שכר‪ ,‬תנאי עבודה וכדומה‪.‬‬

‫יש לדאוג שהגורמים ההיגיינים יהיו ברמה מספקת כדי למנוע חוסר שביעות רצון‬ ‫‪‬‬
‫העלאתם מעבר לרמה זו אינה תורמת לשביעות רצון רבה יותר (עניין בעבודה כן)‬ ‫‪‬‬
 ‫שיטות טיפול אינטגרטיביות של הגל השלישי‬

‫מדובר למעשה בשיטות שנחשבות לגל השלישי של הבהביוריזם הקוגניטיבי‪ ,‬ולמרות הקשר הרעיוני‬ ‫‪‬‬
‫שלהן גם להומניזם‪ ,‬אנחנו רואים אותן כקשורות יותר ליחידה ההתנהגותית‪-‬קוגניטיבית‪ ,‬וממליצים‬
‫בזמן הלמידה לבחינה ללמוד עליהן בצמוד לחומר על שיטות הטיפול שמופיע ביחידה ‪.3‬‬
‫הכנה לממן ‪14‬‬

‫לא צריך להתייחס לכל הפרטים‪ ,‬הרעיון לתת לנו תמונה עשירה של סגנון חיים‬ ‫‪‬‬
‫שאלה ‪ 3‬נוגעת לנקודות חוזקות וחוסן אנחנו מתבקשים לבחור אישיות מפורסמת (מעיין לא צריכה‬ ‫‪‬‬
‫להכיר את הבן אדם‪ ,‬לא חייב להיות מפורסם) מעיין כתבה בפורום את העמודים הספציפיים‪.‬‬
‫לא צריך להשתמש בכל המושגים של כל התיאוריות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אפשר לעשות תרשים זרימה של המושגים בכל התיאוריות וזה יעזור גם בממנים וגם במבחן‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תיאור מקרה אקזיסטנציאליסטי‬

‫השאלות שצריך לשאול‬
‫מהי קרקע הקיום? איזה הסתכלות על העולם נולדת מתוך קרקע היום הזו? איך זה בא לידי ביטוי?‬
‫מהן החרדות העיקריות שיורם סובל מהם? האם הוא חש אשמה קיומית או אשמה נוירוטית?‬
‫העולם עם‪ ,‬העולם שמסביב‪ ,‬העולם של עצמו (הדחפים התוקפניים שלו מנהלים אותו)‪ .‬איזה חרדה היא הכי‬
‫עוצמתית? (שתי חרדות שהכי מעסיקות ומטרידות אותו)‬
‫איזה תפיסת עולם התעוותה אצלו‬
‫ניתוח מקרה הומניסטי‬
‫האדם קיבל הערכה חיובית מותנית‪ ,‬זה הוליד פתולוגיה‪.‬‬
‫מה סוג ההערכה שקיבל‬
‫מה היו תנאי הערך (יורם הרגיש אהוב רק כש‪ )...‬איך תנאי הערך השפיעו על מושג העצמי שלו‪ ,‬איך הם עיצבו‬
‫אותו‬
‫איזה פערים נוצרו בין הנטייה להגשמה והנטייה להגשמה של העצמי‬
‫איפה יש מנגנוני הגנה איך הם באים לידי ביטוי‬