Professional Documents
Culture Documents
עיבוד פרידה ואובדן בטיפול הדינמי המוגבל בזמן ע - פ ג'ימס מאן
עיבוד פרידה ואובדן בטיפול הדינמי המוגבל בזמן ע - פ ג'ימס מאן
כעבודה זר ,נציג בפני הקורא טיפול מוגבל בזמן ב ~:tשה מדוכאת בעקבות פרידה מחבר ,רעל רקע של אבל
בלתי מעובד על מרת אמה .ב"מעבדה לעיבוד פרידה" ,כפי שמכנה מאן את שיטת טיפולו ,נעשתה ,לראשונה
בחייה ,התמודדות רגשית פרודוקטיבית עם שאלות של אבל ופרידה .בסירם הטיפול חלה הטבה בסימני הדכארן .
במעקבים כעבור חצי שנה ושנה מסירם הטיפול• נשמרו התוצאות יציבות.
בפגישות הקבלה .בפגישות ההיכרות עם המעריך רעם המטפלת בלטו ואינם מתאימים למציאות בהווה .במרקד כורך המטפל את
מרטיב הרצון לךצרת אחרים ,והרגש שאינה נאהבת ראינה רצויה ,לא מימו הזמן עם הרגש של הפציינט כלפי עצמו ,והתחושות
הטיפול : על-ידי אמה ולא על-ידי החבר .נקבע מרקד יש במוקד גם גורם של תמיכה הקשורות בדימוי העצמי.
"את ~שה עם יכולת וכשרובות טובים ,ובמשך כל חייך השתדלת וגם הכרה בכוחותיו של המטופל וביכולתו] .הרחבה במודל
והיית ילדה טובה .למוות זאת ,מאז ומתמיד הרגשת ,ואת מרגישה הטיפולי של מאן ראה בספריו ) ( 1,2וכן ) ,6פרק ([. 3
גם כעת לא רצויה" .המרקד נבנה על סמך חומר קליני שצ' העלתה
בראיונות ההערכה .יש הכרה ביכולתה ובכוחותיה ,לאחר מכן זיהוי הטיפול הדינמי המוגבל בזמן' שיוצג להלן ,הוא בעל
של הכאב המתמשך לאורך חייה )הכאב שבהרגשתה בלתי רצויה(, מבנה שלבים טיפוסי ) (: 1,2,3
תוך שילוב גררם הזמן )עבר והרוח( עם הרגש כלפי העצמי. שלב התחלה ; מאופיין ברגשות של תקורה ואופטימיות.
מאן• הטיפול התפתח בדרמה למהלך הטיפול שאופיין על-ידי שלב אמצע ; בירור מלא ברגשות אמביוואלכטיים.
כשהוא מתחלק במהלכו ל 3-שלבים .העקררן המנחה עבור המטפלת מכריח את שותפיו להתמקד שלב סיום בלתי כמנע ;
היה שמירח קפדנית על המרקד. בפרידה.
השלב הראשון התאפיין נבנית בוית טיפולית טובה והתפתחות
מהירה של העברה חיובית .היה בר מה שמאן מכנה "ירח דבש" עם תיאור מקדח
המטפלת .ארבע השיחות הראשונות היו עמוסות ברגש ומלוות ככי
',צ רווקה ,ערביה ברצויה ,בשנות ה 40-לחייה ,פנתה ביוזמתה
רב של '.צ היא הגיבה למרקד בתגובה רגשית חזקה ,תוך כדי סיפור
לטיפול' כשהיא מתלוננת על וכארן שנמשך כשנתיים וזאת בעקבות
פרטים רבים על עברה רעל ההורה שלה כקרובן וכאובייקט לרחיה
פרידה מחבר יהודי .היא סרבלת מחוסר שמחת חיים ,נדודי שינה,
ירידה בתיאבון )למרות שלא חיתה ירידה משמעותית במשקל(,
התפרצויות של בכי ,חוסר מנוחה ,חוסר סבלנות כלפי אנשים הסובבים
פגישת הקבלה לא ברצעה על-ידי המטפלת ,אלא על-ידי מעדיך אחד •
מהיחידה לטיפול קצר במרפאה ,כמקובל אצלנו לגבי כל ההפניות לטיפול ארתה ,תחושת חוסר ערך עצמי ומחשבות ארבדנירת .יצריין כי למרות
קצר .זר הסיבה שהתקיימו 13פגישות עם המטפלת ולא 12כפי שנוהג הסימפטומים הדכארניים הרבים שמתארת ,הצליחה צ' לשמור על
ג'יימס מאן. התפקוד הטוב ,שאפיין ארתה במשך כל חייה.
215 כדך ',ג חרב' מס' ,3יוני 1989 " שי ח ו ת "
התנהגותה של צ' כ"ילדה טובה" ,וציפיותיה שיחזירו לה כאותה ולאי צדק כעיקר מצד ~מה ,אן גם מצד חכורת לעבודה ,כני משפחה
מטבע )"אני אהיה כסדר אד השני יהיה כסדר איתי"( ,לכין המציאות וכמרבן החכר .עצם היכולת לשתף מישהו כסוד השמור )יחסיה עם
של "לא רצויה" שהיא חררה כמשך כל חייה .צ' מתחילה להשתמש החכר היהודי( ,הביאה לצ' הקלה רכה .היא מציינת את הנכונות של
כעצמה כמרקד הטיפולי כשארמדת שאביה כבית ממשיך לכקש אותר המטפלת להקשיב ובטוחה שהיא תעזור לה .היא מבטאת רגשות קשים
יחס שחרא רגיל אליו ,כלי להתחשב כמצבה עכשיו ,רנותן לה הרגשה כערכית ,כשלא מוצאת ביטוי עכרי מדרייק ,והעובדה שהמטפלת
של "לא רצויה" .יש בסירן מצידה לברר בידור נרקב מדוע החכר מכינה שפה זו ,מגבירה עוד יותר את רגשות הקידכה .צ' מבטאת
התרחק .צ' תוהה אם היה משהו אמיתי כיניהם "הוא לא מראה ככלל ייאוש ש"הכל נגמד לגביה" וכגילה אין לה ככד סיכויים להינשא.
ערן למה שהיה כינינו רזה משהו שהורג אותי" .היא מבטאת קונפליקט "כשהייתי צעידה חיתה לי ערד תקורה להתחתן .הייתי אומדת שאם לא
כקשר לכן שהיה נשוי ומרגישה שמגיע לה עונש .המטפלת מכדרת אסתדר ,אז יש עוד" .היא מכקשת את נפשה למרת ,ואומדת שחיתה
איחה אם היא קושרת את סירם יחסיהם דווקא כשהתאלמן ,לכן מתאבדת אם זה לא היה גרדם ל"פדיחה" )בושה( כמשפחתה .הא~ל
שהוא יהודי והיא ערכיה .צ' אומרת שלשניהם היה כדוד שאף אחד על ההזדמנויות האבודות מקרשו ,על-ידי המטפלת ,למוקד ולח;ט
מהם לא יחצה את הגשר .שרב עולות הרגשות שלא יכולה להיפרד השני של הכאב הבררני כחייה .תוך כדי האקספלרדציה הרגשית,
ממנו ,ומתארת את יחסיהם האורכים והעמוקים ,שחיתה כהם הבטחה מראה המטפלת לצ' קשר ודמיון כין הכאב שהדגישה מאז ומתמיד
לנצח .הוא נהג לומר לה " :תדעי ל.ן נהיה זקנים-זקנים ,והיחס ישאר כיחס לוחיתה על-ידי האם ,לכין הכאב העכשווי כתוצאה מן הניתוק
כמר שהיה" .צ' מנסה להחיות את הקשר כשהיא מציעה לו זיתים, מהחבר .כצד הפגיעה המציאותית מהתרחקות החכר ממנה ,מתעוררת
שנהג לקבל כל שנה ,אכל מרגישה " :כאילו לא רוצה ממני כלרם". כתוכה ,כיתד שאת ,תחושת הכאב המתמשכת של "הלא וצריח".
המטפלת מפרשת כאמצעות המרקד" :את שרב הילדה הטובה ,שמנסה למרות שצורת ההתייחסות הרגשית שהמטפלת מציעה לצ' חדשה
לןצות את הזולת ,רככן לזברת כקירכה ,אך נדחית' '.כתגרנה לכן. וזדה לה ,ניכר שהיא נענית ומגיבה לכן .היא מתאדת את יחסה
מספרת צ' על ~מה ,שגם היא אהבה זיתים אכל אסרו היה לה לאכול אל החכר" :אני אהבתי אותר ,אהבתי אותר כמר היה אבא ,אמא,
אותם כגלל מחלת הלב .צ' חיתה משרה אותם כמים ,כדי שלא יהיר כל המשפחה כולם רגם אהוב שלי .ככה אהבתי אותר והאמנתי לו,
מלוחים ,אך כתגרנה לכן כעסה האם .צ' חשכה שהאם צריכה להרזות סיפרתי לו הבעיות שלי ,הכל' '.צ' מספרת שהחבר מתנהג כאילו
לה כי שמרה עכורה על דיאטה והאריכה את חייה .לצ' היה קשה מאד לא היה דבר כיניהם .היא מכליגה ככר שנתיים וסרבלת מאד ,אן
לראות שיש לכן צדדים נוספים .האם התקשתה ,ולפעמים לא רצתה, מקורה שאם תשמור על קשר ,מה שהיה יחזור לקדמותו .כעידוד
לעמוד מול מחלתה,' .צ כהתנהגותה המסורה ,אן הקפדנית מאד, המטפלת ,מצליחה לבטא כקרשי רב שהיא מפחדת שאם תשוחח
לא נתנה אפשרות לכן .קשה לצ• לראות שיש כה עוד חלקים חרץ איתר על מה שקורה תדע שהיחסים נגמרו והיא "לא ורצה להפסיד
מ"הילדה הטובה". אותר" .כחלק הזה של הטיפול כמעט ואין פירושי העכרה .נעשית
יש הרחבה כטיפול כבירור דמות האם וכהמשך עבודת האכל אקספלורציה רגשית רכה וקישור כין אירועי העכר וההורה לחוט
על מותה .צ' מגלה ~ם שחיתה גס חמה וחזקה וגם דואגת לשמירה השני הרגשי של חייה ,כפי שבא לידי ביטוי כמרקד הטיפולי .ואומנם,
על משפחה מאוחדת .ה~ם סמכה על צ' יותר מאשר על כל בנותיה, כתגובה להקשרים אלה ,עולים זכרונרת ילדות ונאסף מידע דב שאותו
וכעצם מתכדר ,שלמעשה ,צ' חיתה יד ימינה .ככל זאת ,חוסר הוודאות מבטאת צ' בצררה חיה וציורית .כשלכ זה ,אין שיברי כסימפטומים,
הרגשית לא עוזב ארתה " :הבעיה שהיא מתה ,ואני לא יודעת אם היא כשעות הטיפול לא משתנה. - כעוצמתו וככמרתו - והבכי
אוהבת אותי או לא?" היא מזכרת ככעס וכמרירות על ~מה ,שרצתה ביטויי כהופעת מתאפיין הטיפול של האמצעי השלב
כקירכתה של צ' לפני מרתה "אולי כגלל שהיא דאגה שהם )אחיה( אמכיוראלנציה כמילים ,כרגשות וכהתנהגות .שום דבר מאגי לא קדה.
התעייפו כל הלילה לשכת על הכסא" .צ' משחזרת שרב את דחייתה האופטימיזם של השלב הראשון מתחיל לדעו.ך ויש מודעות לכן
על-ידי ~מה ,אן הפעם ,עם נכונות לראות היבטים חדשים ואחרים שהטיפול ככר כאמצעו ,ושיש לו סוף ידוע וקרוב .כשלכ זה ,שכלל
כמערכת היחסים שחיתה כיניהן .המטפלת אומרת" :נראה שאדם, את חמש השיחות האמצעיות ,מתחילה צ' לתפוס ,שמה שהיה לא
שנוטה למות ,ירצה מישהו קרוב לידו" .צ' מגיבה כריגוש רעולים יחזור )גם כחיים וגם כשערת הטיפול החולפות( .סביב זה היא מבטאת
זכררנרת נוספים .היא מתאדת כאופן מדגש ועשיר רגעים אינטימיים ייאוש "אני מכקשת למות ,ככה מאלוהים ,שאף אחד לא יפתח את
עם האם ,שכרכה ארתה לפני מרתה. הפה" .צ' מרגישה שאין שיברי כמצבה ,וארמדת למטפלת " :אני רוצה
כשעה השמינית פסק הבכי הרב . ,שליורה כרציפות את מהלך להגיד לך ,לא זה שאני לא מאמינה כך חס וחלילה" ...המטפלת
הטיפול ,ועד לסוף הטיפול היו התייפחויות בודדות .מידי פעם כמהלן מפרשת" :את רוצה לראות כמה ואיפה אני יכולה לעזרו" .כתגובה,
הטיפול ,ביקשה המטפלת מצ' לבטא את רגשותיה אל זמרתו של מציינת צ' את כל האנשים שאיבדנו ארתה ,כעיקר אמה והחכר ,ועושה
החכר .צ' מספרת שהחליטה לזכר עם החכר .ומזורחת על שיחתה. מעין ספירת מלאי של כל מה שאין לה עכשיו .המטפלת אומדת" :את
היא תיארה לפניו ,כפעם הראשונה ,את רגשותיה "אתה שיחקת כי, מדגישה שעכשיו גם אני לא אוכל לעזור לן" ,ו"צ' משיכה " :את לא
כמו משחק עשית ממני ,מתי שרצית שיחקת כי ואחר כן זרקת אותי". תהיי כמו אחרים ,את תרכלי לשמוע אותי" ,ונכיה נמשך.
הוא הסביר לה שמרת אשתו קשה לו מאד• וחרא לא מכין לחלוטין האכזבה רהאמכירראלנציה של צ' משתקפות כרגשותיה של
על מה היא מתלוננת לעומת אסרנו .צ' מגיעה להכרה שהחבר שקרע המטפלת .כהדרכה מספוח המטפלת ,שמרגישה אף היא ,שהדכארן
כאכלו ,ושקורים לו דברים שלא תלויים כה .היא מכבדת אותר שכך של צ' הוא אקזיסטנציאלי וככד וכעקבותיו מתעוררים אצל המטפלת
מתאכל וארמדת "אני פוחדת שזה סופי סופי" .כשלכ הזה מופיעים ספיקות ראמכירראלנציה ,ושואלת את עצמה איך טיפול קצר יכול
יותר ביטויים של שמחת חיים כאירועים שהיא מתארת והדגשתה לעזור כמקרה שכזה.
כלפי עצמה משתפרת. כעס מתחיל לפרוץ כערצמה רכה כשהמטפלת מקשרת כין
היומית בטיפול עצמו• שגם בו כמות הזמך• שנותרה לה' שכבר נעזבה בעבר על-ידי ( l:מה והחבר .בעיבוד הפרידה ,מתארת צ'
את חייה ,שחלפו עם החבר ,מבלי שתרגיש שהזמן עובר ,וכשנעצרה
מצטמצמת מפגישה לפגישה .בטיפול ,הצליחה לנצל את
גילתה שסיכוייה להינשא קטנים .היא עומדת מול המציאות -אין
ההזדמנות שניתנה לה להיפרד' תוך כדי עבודת אבל• על
לה ילדים ולכן אין לה משענת לעת זיקנתה .היא חושבת שאולי
ההזדמנויות האבודות של חייה ) (. 13הדמיון בין החוויה
נענשה על חטאיה ,וקשה לה עם תחושות אלו .אולם ,היכולת לדבר
הטיפולית והחוויה האקזיסטנציאלית מגביר את יעילותו על כך מאפשרת לה לראות עצמה בצררה שלמה יותר :לא רק "ילדה
של הטיפול .בקונפליקט הפנימי שבתפיסת חווית הזמך' טובה" ,אלא גם ( l:שה עם רצונות ,שואפת לשלמות מטבעה ,ושיש בה
"ניצח" הזמך הקלנדרי המציאותי את הזמך הילרי .במקביל, כעס וביקורת ,לא רק בתגובה להתנהגות כלפיה .שינויים משמעותיים
נעשו צעדים נוספים בתהליך האינדיבירואציה וגדלה היכולת חלים ברמה היומיומית .האב לא לוחץ בדרישותיו ומבין אותה יותר.
להיפרד באופך מוצלח ) . ( 1המוקד הטיפולי הקשור בקונפליקט אחיה ,נעצת אשתו ,משוחח איתה ומבטיח שידאג לה תמיד .יש לה
הצעת עבודה מפתה ,שמשקמת ,כמידה מסויימת ,את בטחונה העצמי.
של פרידות לא מעובדות ובחוויות של רחיה ,שהוצג כבר
מרגישה שנעשית שוב מקובלת כמשרד ומספרת על שנחים שמקבלת.
בפגישה הראשונה ,זירז את התפתחותה של הברית הטיפולית,
הסימפטומים נעלמים ואין ביטוי למחשבות ארנדנירת .בטיפול עצמו
והגביר את השפעת ההתערבויות הטיפוליות ) (. 3במוקד יש הבלחות של צחוק והומרד .צ' נותנת הרגשה שיש שיברי כתפיסה
שהוצג חיתה הצהרה של מה שהפציינטית הרגישה כלפי העצמית שלה רה תא וששרת כדימוי העצמי .היא קושרת זאת ליוזמות
דרך המוקד י נפרקו רגשות וכאבים ממושך . עצמה במשך זמן שלקחה עם החבר וכתרך המשפחה ולכך שהיא אסרטינ • ת יותר
עמוקים ,והדבר סייע לשיפור ההרגשה העצמית .המוקד בעבודה .נשלב הזה ,לאחר שנאסף החומר סביב המרקד הטיפולי
שימש כעיקרון המנחה של הטיפול ,והמטפלת השתמשה מחד גיסא ,וקשיי הפרידה מאידך גיסא ,הראתה המטפלת לצ' את
בו בפירושים רבים שנתנה .אלה התמקדו בחזרה על חווית הקשר והדמיון שנין רגשותיה כלפי הפרידה מהאם והחכר לנין אלה
שמתעוררים בצ' לנוכח הפרידה היגרבה מן המטפלת .היא מרגישה
ה"לא רצויה" של הפציינטית ,וקשרו חוויה זו אל מאורעות
שלא תרכל להתמודד לב,ד ללא המטפלת ; קשה לה ,והיא שואלת אם
שונים בחייה שדמו אלה לאלה באופך סמלי .בו בזמן הפנתה
תרכל להיעזר במטפלת כעתי.ד גם המטפלת חררה את קשיי הפרידה,
המטפלת את תשומת לב הפציינטית לדפוס "הילדה הטובה",
אכל ,נשלב הזה ,מרגישה המטפלת שצ' נעזרה ושתרכל להיפרד .
שדרכו ניסתה לןצות אחרים במשך חייה .העימות בין כאב כאופן מוצלח .כמקביל היא לא ורצה להיעזב על-ידי החבר וקושרת
ה"לא רצויה" ובין דפוס ההתנהגות של "ילדה טובה" )אשר הערכתה העצמית כר "אני יודעת שאם יחזור איך שהיה ,הכל ישתנה
בא לידי ביטוי בהעברה כלפי המטפלת( ,הביא לתובנה של גם כאילו הייתי כלום בלעדיו" .אולם בד בבד מתפתחת גם ידיעה
אופי היחסים עם האנשים המשמעותיים בחיי הפציינטית ועזר שהקשר הקודם נגמר והשלמה עם ידיעה זאת .תרדמות לכך פגישות
לה ליצור מערכת יחסים עם אחרים ,תוך עמדה עצמאית נוספות שהיא יוזמת איתר' פגישות שאחריהן יחסיהם נעשים קורקטיים
בטיפול עמדה לפני פרידות מרובות .פרידה מהחבר ,פרידה תואר טיפול אינטנסיבי• שהביא לשיפור ולשינוי אצל
מחודשת ומוצלחת יותר מהאם ,שנעשתה באמצעות עיבוד אשה ,שצורת החשיבה שהמטפלת הציעה לה חיתה זרה
האבל הדחוי ובירור דמותה של האם ,ופרידה מהמטפלת .כל לה ) (. 11מעירך במהלך הטיפול ניכר ,שחיתה השפעה רבה
אלו נעשו תוך בירור רגשותיה השליליים כלפי עצמה .מאן לאפיונים המבניים של הטיפול ,דהיינו ,הזמך הקצוב והמוקד