‫עיבוד פרידה וארנון בטיפול הדינמי המוגבל בזמן ע"פ ג'ימס מאן‬

‫מ‪.‬א‪1.‬‬ ‫אילנה נברן מ‪.‬א‪ 1.‬אילנה דומן מ‪.‬א‪ 1.‬גבי שפלו‬

‫כעבודה זר‪ ,‬נציג בפני הקורא טיפול מוגבל בזמן ב ‪ ~:t‬שה מדוכאת בעקבות פרידה מחבר‪ ,‬רעל רקע של אבל‬
‫בלתי מעובד על מרת אמה ‪ .‬ב"מעבדה לעיבוד פרידה"‪ ,‬כפי שמכנה מאן את שיטת טיפולו‪ ,‬נעשתה‪ ,‬לראשונה‬
‫בחייה‪ ,‬התמודדות רגשית פרודוקטיבית עם שאלות של אבל ופרידה‪ .‬בסירם הטיפול חלה הטבה בסימני הדכארן ‪.‬‬
‫במעקבים כעבור חצי שנה ושנה מסירם הטיפול• נשמרו התוצאות יציבות‪.‬‬

‫של בעיה ממרקדת ‪ ,‬מוטיבציה חזקה לשינוי של המטופל'‬ ‫מברא‬

‫קירם קשרים משמעותיים בעבר‪ ,‬רמת אינטליגנציה טובה‪,‬‬
‫מורעות פסיכולוגית מפותחת ויכולת להביע רגש‪ .‬התוויות‪-‬‬
‫פסיכוטיים‪ ,‬הפרעות אישיות‬ ‫וכאון עמוק‪ ,‬מצבים‬
‫קשרת ביותר )אישיות גבולית והפרעות נרקיסיסטיות(‪ ,‬קיום‬
‫סימפטומים כפ י יתיים מגבילים‪ .‬עם התרחבות הנסירן ביישרם‬
‫של גישות טיפול דינמיות קצרות ובשימוש בהן מתפתחת‬
‫כיום גטיה להרחיב את ארכלוסית היער היכולה להפיק תרעלת‬
‫מטיפול דינמי קצר מועד‪ .‬הררוביץ רחב' ) ‪ (7‬מציגים טיפולים‬
‫דינמיים קצרים בהפרעות אישיות קשרת ביותר‪.‬‬
‫עקרונות הטיפול הדינמי הקצר על פי ג'יימס מאן ) ‪( 1,2,3‬‬
‫במודל הטיפול שפיתח מאן יש בדרן כלל שעתיים של‬
‫הערכה‪ ,‬ואחר‪-‬כן סידרה של ‪ 12‬שערת טיפול‪.‬‬
‫הוא אחד משני העקרונות המרכזיים של‬ ‫‪-‬‬
‫הסוגיה‬ ‫‪-‬‬ ‫השיטה‪ ,‬הוא גם אחת מאבני היסוד נבנית המרקד‬
‫המרכזית‪ ,‬שהוא העקררן המרכזי השני של שיטת הטיפול‪.‬‬
‫מאן מדבר על שני סרגי דמן ‪ .‬האחר' זמן ילדי‪-‬פנטזירני' שהוא‬
‫אינסופי‪ ,‬ושבר החרם והנחמה של ההתחברות הנצחית אל‬
‫האם הופכים הכל לנעים‪ .‬השני הוא הזמן הקלנררי‪ ,‬שהוא‬
‫מציאותי' סופי ומכאיב‪ .‬קיים מאבק מתמיר בין שתי תפיסות‬
‫הזמן הללו ; ה "ילד" שבמבוגר מצפה שמחשבותיו המגיות‬
‫יתאמתו והוא יחדור לתקופה שבה הזמן נתפס כאינסופי‪ ..‬ככל‬
‫שנושא הזמן מעורפל יותר‪ ,‬כן השפעת הזמן הילרי על הלא‬
‫מודע גדולה יותר‪ ,‬וישנם קשיים בהתמודדות עם פרידה‪.‬‬
‫בטיפול בשיטתו של מאן ההתמודדות המעשית עם מושג‬
‫הבאות ‪:‬‬ ‫הזמן נעשית ברמות‬
‫תאריכים‬ ‫ביומניהם‬ ‫קובעים‬ ‫והמטופל‬ ‫המטפל‬
‫ברורים ל ‪ 12-‬פגישות‪ ,‬רבכן מגדירים באופן ברור ביותר חרדה‬
‫עבורה טיפולי עם תאריך סירם ברור‪.‬‬
‫ג 'ימס מאן ] ‪ [ 1,2,3‬ניגש לטיפול הדינמי המוגבל בזמן‬
‫הן ‪:‬‬ ‫נגד‬
‫וארנון ‪.‬‬ ‫מזרוית הראיה של מומחה לעיבוד בעירת פרידה‬
‫לפי השקפתו החיים הם סידרה בלתי נגמרת של פרידות‬
‫הכואבות והברורות ביותר‬ ‫והתגרנות האנושיות‬ ‫רארבדנים‪,‬‬
‫מופיעות כשניצבים מולם ‪ .‬לדעתו של מאן• אי אפשר לעמוד‬
‫בפרידה מבלי לחרש כאב מרגשות קשים המופנים כלפי‬
‫)‪(. self‬‬ ‫העצמי‬
‫הציר המרכזי בגישתו של מאן לטיפול מכרסס על שני‬
‫השימוש בזמן והסוגיה המרכזית אר המוקד‬ ‫עקרונות חשובים ‪:‬‬
‫) ‪(. Central Issue‬‬
‫בטרם בתאר את הדרן שבה מיושמים שני עקרונות אלה‬
‫בשיטתו של מאן• נתאר בקצרה את האפיונים המרכזיים של‬
‫טיפולים דינמיים קצרי מרעד‪ ,‬שהטיפול של מאן הוא אחד‬
‫הזמן‬ ‫מהם‪ .‬שפלו מאפיין טיפול קצר באופן הבא ‪" :‬דהר טיפול‬
‫אקטיבי' ממוקד בבעיה או בבעירת ספורות וספציפיות של‬
‫המטופל' אשר לשם ביצועו בדמן קצר נדרשות מן המטפל‬
‫מידות של מעורבות‪ ,‬אקטיביות‪ ,‬התלהבות‪ ,‬אינטנסיביות‪,‬‬
‫ונטילת סיכונים" ‪ , 4 ) .‬עמ' ‪ (. 111‬טיפול דינמי קצר מועד יכול‬
‫להימשך מפגישה אחת ) ‪ (5‬רעד כ ‪ 40-‬פגישות‪ .‬בדרן כלל‬
‫בקבע מראש שהטיפול יהיה קצר‪ ,‬וברוב המקרים והגישות‪,‬‬
‫נקבע גם מרעד ברור לסיום הטיפול‪ .‬מאן )‪ ( 1‬הדגיש עניין זה‬
‫מאד‪.‬‬
‫למרות השינויים וההבדלים‪ ,‬שבין הגישות השונות‬
‫לטיפול הדינמי קצר המועד' הרי לרובן מספר עקרונות‬
‫משותפים לבחירה ולרחיה של מטופלים לטיפולים דינמיים‬
‫קצרי מועד ) ‪ (. 6,4‬ההתוויות לבחירת מטופלים הן ‪ :‬קיומה‬
‫א‪.‬‬
‫היחידה לטיפול דינמי קצר מועד‪ ,‬מרכז קהילתי לבריאות הנפש " עזרת‬ ‫ו‬
‫נשים"‪ ,‬ירושלים ‪.‬‬

‫כרן ג‪ ,‬חוב' מס' ‪ ,3‬יוני ‪1989‬‬ ‫"שי ח ו ת "‬ ‫‪214‬‬

‫מתולדות חייה התבדר‪ ,‬שהיא הבת הרביעית במשפחה של שמרנה‬ ‫המוגבלות החד משמעית של משך הטיפול יוצרת‬ ‫ב‪.‬‬
‫ילדים‪ .‬כילדה הרגישה אהובה פחות מאחיה על‪-‬ידי האם‪ ,‬וחיתה לה‬ ‫פוטנציאל מידי להבנת הפרידה הבלתי נמנעת‪ ,‬ומאפשרת‬
‫הדגשה שאמה מתנכרת ומתנכלת לה‪ .‬לערמת זאת‪ ,‬מתואר האב על‪-‬‬ ‫אינטנסיביות רבה בעבודה הטיפולית על נושא זה‪.‬‬
‫ידה‪ ,‬כאוהב וכמגן מפני האם הדרשנית והלא מרוצה‪ .‬האם נפטרה‬
‫אולר ) ‪ (9,8‬רהרטרקרליס מתייחסים אף הם לסרגית‬
‫ארבע שנים לפני הפניה‪ .‬צ' השתדלה כל ימי חייה להתנהג למרפת‬
‫בבית‪ ,‬בבית הספד ומארחו יותר גם בעבודה‪ .‬היו לה מספר הזדמנויות‬ ‫הזמן בפסיכותרפיה‪ .‬אולר‪ ,‬כמר מאן‪ .‬מבחין בשני סרגי‬
‫להינשא‪ .‬שלא התממשו מסיבות שרנות‪ ,‬שעל חלקן מצטערת היום‪.‬‬ ‫חווית זמן אצל המטופל‪ .‬הוא קושר את התפתחות הזמן‬
‫שנה פגשה גבר יהודי נשרי והתפתח ביניהם דומן ללא‬ ‫כ‪is -‬‬ ‫לפני‬ ‫הקלנדרי‪ ,‬שנקרא על‪-‬ידו הזמן האובייקטיבי‪ ,‬לרכישת קביע~ת‬
‫קשר אינטימי מלא‪ .‬אחרי כשלש שנים השתכר היחסים ביניהם‪ .‬הקשר‬ ‫האובייקט‪ ,‬שנותנת לעצמי )‪ (self‬איכות של ישרת שיש בה‬
‫הגופני החלקי נפסק‪ ,‬והתפתחה ידידות עמוקה שחירותה את הקשר‬ ‫המשכיות‪ .‬אולר קושר את תהליך האינדיבידואציה לתהליך‬
‫החשוב ביותר כחייה של '‪.‬צ לפני כשנתיים נפטרה אשתו של החבר‪,‬‬ ‫בנית מושג הזמן ‪ .‬הרטוקוליס )‪ (, 10‬מתאר את היחס בין זמן‬
‫ומאז‪ ,‬לדברי '‪,‬צ "היחס מתקלקל מיום ליום'‪ '.‬החבר התרחק ממנה‬ ‫לרגש‪ ,‬וקובע כי חווית הזמן קשורה ברגש המתלווה אליה‪.‬‬
‫וזאת אחרי ‪ 13‬שנה של קשר יום‪-‬יומי‪ .‬היא הגיעה לטיפול ככקשה‬
‫לעזרו לה לחזור להיות כפי שחיתה פעם‪.‬‬
‫מרכזי נוסף‬ ‫מאפיין‬ ‫קיים‬ ‫מרכזי•‬ ‫כעיקרון‬ ‫בצד הזמן‬

‫בטיפול של מאן וחרא המוקד )הסוגיה המרכזית(‪ ,‬הנקבע‬

‫לאחר שתי פגישות קבלה מפרוטות ודירן קבוצתי נצררת על מידת‬
‫התאמתה לטיפול קצר• הוחלט לקבלה לטיפול בשיטת מאן‪ ,‬מתוך‬
‫על‪-‬ידי המטפל‪ ,‬שמציג אותו למטופל בתחילת הטיפול‪ .‬זהו‬
‫הנימוקים הבאים ‪ :‬צ' הגיעה לטיפול עקב כאב על ארכון ופרידה‪ .‬היא‬ ‫מוקד הממצה את הבעיה העיקרית של המטופל‪ .‬הצגת המוקד‬
‫הציגה בעיה ממרקדת היטב‪ ,‬רמת האינטליגנציה שלה טובה‪ ,‬חיתה לה‬ ‫מעודדת יצירת ברית טיפולית בין המטפל לבין המטופל‪.‬‬
‫הנעה לטיפול‪ ,‬קשרה קשרים משמעותיים בחייה בעבר‪ ,‬יצרה קשר‬ ‫המטפל‪ ,‬שמצליח להגדיר כבר בהתחלת הטיפול את הבעיה‬
‫מידי רטוב עם המראיין וחיתה בעלת יכולת הבעת רגש‪ .‬הסתייגות‬ ‫הקיומית של המטופל‪ ,‬בצד יכולתו לאתר את איזורי הכאב‬
‫מסריימת הרעלתה לגבי התאמתה לטיפול דינמי קצר מרע‪,‬ד שחיתה‬ ‫המתמשך‪ ,‬שהפרכה מרגיש ותמיד הרגיש כלפי עצמו‪ ,‬נתפס‬
‫קשורה בהערכה שיש לה מידה מוגבלת של מ~דע~ת פסיכולוגית ‪:‬‬ ‫כעוזר אמפטי שאפשר לסמוך עליו‪ .‬המרקד כבנח מתוך הבכה‬
‫היא נטתה להחצין את רגשותיה‪ ,‬ולתלות את ההתרחשויות בחייה‬
‫המטופל‪,‬‬ ‫של המטפל את המשמעות הנחבאת של תלונות‬
‫ואת אומללותה כמזל רע שמלווה ארתה ) ‪(. 11‬‬
‫מתוך הההיסטוריה האישית שלו‪ .‬לכן‪ ,‬הערכה מוקדמת יסודית‬
‫מהלך הטיפול ‪:‬‬ ‫ומעמיקה היא בעלת חשיבות ונח‪ .‬מאן טוען כי כל אדם‬
‫הטיפול התקיים אחת לשבוע במשך כשלרשה חדשים‪ .‬נערכו ‪* 13‬‬ ‫חי עם ההרגשה כי א;‪-‬פעם היה קורכן לאי צדק‪ .‬אצל כל‬
‫פגישות‪ .‬כראשונה נערכה היכרות עם המטפלת‪ ,‬הובהרו פרטים שחסרו‬ ‫שהיו ככוכים בעבר'‬ ‫העצמי‪,‬‬ ‫אדם נמצאים מרכיבים בדימוי‬

‫בפגישות הקבלה‪ .‬בפגישות ההיכרות עם המעריך רעם המטפלת בלטו‬ ‫ואינם מתאימים למציאות בהווה‪ .‬במרקד כורך המטפל את‬
‫מרטיב הרצון לךצרת אחרים‪ ,‬והרגש שאינה נאהבת ראינה רצויה‪ ,‬לא‬ ‫מימו הזמן עם הרגש של הפציינט כלפי עצמו‪ ,‬והתחושות‬
‫הטיפול ‪:‬‬ ‫על‪-‬ידי אמה ולא על‪-‬ידי החבר‪ .‬נקבע מרקד‬ ‫יש במוקד גם גורם של תמיכה‬ ‫הקשורות בדימוי העצמי‪.‬‬
‫"את ~שה עם יכולת וכשרובות טובים‪ ,‬ובמשך כל חייך השתדלת‬ ‫וגם הכרה בכוחותיו של המטופל וביכולתו‪] .‬הרחבה במודל‬
‫והיית ילדה טובה‪ .‬למוות זאת‪ ,‬מאז ומתמיד הרגשת‪ ,‬ואת מרגישה‬ ‫הטיפולי של מאן ראה בספריו ) ‪ ( 1,2‬וכן ) ‪ ,6‬פרק ‪([. 3‬‬
‫גם כעת לא רצויה"‪ .‬המרקד נבנה על סמך חומר קליני שצ' העלתה‬
‫בראיונות ההערכה‪ .‬יש הכרה ביכולתה ובכוחותיה‪ ,‬לאחר מכן זיהוי‬ ‫הטיפול הדינמי המוגבל בזמן' שיוצג להלן‪ ,‬הוא בעל‬
‫של הכאב המתמשך לאורך חייה )הכאב שבהרגשתה בלתי רצויה(‪,‬‬ ‫מבנה שלבים טיפוסי ) ‪(: 1,2,3‬‬
‫תוך שילוב גררם הזמן )עבר והרוח( עם הרגש כלפי העצמי‪.‬‬ ‫שלב התחלה ; מאופיין ברגשות של תקורה ואופטימיות‪.‬‬
‫מאן•‬ ‫הטיפול התפתח בדרמה למהלך הטיפול שאופיין על‪-‬ידי‬ ‫שלב אמצע ; בירור מלא ברגשות אמביוואלכטיים‪.‬‬
‫כשהוא מתחלק במהלכו ל ‪ 3-‬שלבים‪ .‬העקררן המנחה עבור המטפלת‬ ‫מכריח את שותפיו להתמקד‬ ‫שלב סיום בלתי כמנע ;‬
‫היה שמירח קפדנית על המרקד‪.‬‬ ‫בפרידה‪.‬‬
‫השלב הראשון התאפיין נבנית בוית טיפולית טובה והתפתחות‬
‫מהירה של העברה חיובית‪ .‬היה בר מה שמאן מכנה "ירח דבש" עם‬ ‫תיאור מקדח‬
‫המטפלת‪ .‬ארבע השיחות הראשונות היו עמוסות ברגש ומלוות ככי‬
‫'‪,‬צ רווקה‪ ,‬ערביה ברצויה‪ ,‬בשנות ה ‪ 40-‬לחייה‪ ,‬פנתה ביוזמתה‬
‫רב של '‪.‬צ היא הגיבה למרקד בתגובה רגשית חזקה‪ ,‬תוך כדי סיפור‬
‫לטיפול' כשהיא מתלוננת על וכארן שנמשך כשנתיים וזאת בעקבות‬
‫פרטים רבים על עברה רעל ההורה שלה כקרובן וכאובייקט לרחיה‬
‫פרידה מחבר יהודי‪ .‬היא סרבלת מחוסר שמחת חיים‪ ,‬נדודי שינה‪,‬‬
‫ירידה בתיאבון )למרות שלא חיתה ירידה משמעותית במשקל(‪,‬‬
‫התפרצויות של בכי‪ ,‬חוסר מנוחה‪ ,‬חוסר סבלנות כלפי אנשים הסובבים‬
‫פגישת הקבלה לא ברצעה על‪-‬ידי המטפלת‪ ,‬אלא על‪-‬ידי מעדיך אחד‬ ‫•‬
‫מהיחידה לטיפול קצר במרפאה‪ ,‬כמקובל אצלנו לגבי כל ההפניות לטיפול‬ ‫ארתה‪ ,‬תחושת חוסר ערך עצמי ומחשבות ארבדנירת‪ .‬יצריין כי למרות‬
‫קצר‪ .‬זר הסיבה שהתקיימו ‪ 13‬פגישות עם המטפלת ולא ‪ 12‬כפי שנוהג‬ ‫הסימפטומים הדכארניים הרבים שמתארת‪ ,‬הצליחה צ' לשמור על‬
‫ג'יימס מאן‪.‬‬ ‫התפקוד הטוב‪ ,‬שאפיין ארתה במשך כל חייה‪.‬‬

‫‪215‬‬ ‫כדך '‪,‬ג חרב' מס' ‪ ,3‬יוני ‪1989‬‬ ‫"‬ ‫שי ח ו ת‬ ‫"‬
‫התנהגותה של צ' כ"ילדה טובה"‪ ,‬וציפיותיה שיחזירו לה כאותה‬
‫מטבע )"אני אהיה כסדר אד השני יהיה כסדר איתי"(‪ ,‬לכין המציאות‬
‫של "לא רצויה" שהיא חררה כמשך כל חייה‪ .‬צ' מתחילה להשתמש‬
‫כעצמה כמרקד הטיפולי כשארמדת שאביה כבית ממשיך לכקש אותר‬
‫יחס שחרא רגיל אליו‪ ,‬כלי להתחשב כמצבה עכשיו‪ ,‬רנותן לה הרגשה‬
‫של "לא רצויה"‪ .‬יש בסירן מצידה לברר בידור נרקב מדוע החכר‬
‫התרחק‪ .‬צ' תוהה אם היה משהו אמיתי כיניהם "הוא לא מראה ככלל‬
‫ערן למה שהיה כינינו רזה משהו שהורג אותי"‪ .‬היא מבטאת קונפליקט‬
‫כקשר לכן שהיה נשוי ומרגישה שמגיע לה עונש‪ .‬המטפלת מכדרת‬
‫איחה אם היא קושרת את סירם יחסיהם דווקא כשהתאלמן‪ ,‬לכן‬
‫שהוא יהודי והיא ערכיה‪ .‬צ' אומרת שלשניהם היה כדוד שאף אחד‬
‫מהם לא יחצה את הגשר‪ .‬שרב עולות הרגשות שלא יכולה להיפרד‬
‫ממנו‪ ,‬ומתארת את יחסיהם האורכים והעמוקים‪ ,‬שחיתה כהם הבטחה‬
‫לנצח‪ .‬הוא נהג לומר לה ‪" :‬תדעי ל‪.‬ן נהיה זקנים‪-‬זקנים‪ ,‬והיחס ישאר‬
‫כמר שהיה"‪ .‬צ' מנסה להחיות את הקשר כשהיא מציעה לו זיתים‪,‬‬
‫שנהג לקבל כל שנה‪ ,‬אכל מרגישה ‪" :‬כאילו לא רוצה ממני כלרם"‪.‬‬
‫המטפלת מפרשת כאמצעות המרקד‪" :‬את שרב הילדה הטובה‪ ,‬שמנסה‬
‫לןצות את הזולת‪ ,‬רככן לזברת כקירכה‪ ,‬אך נדחית'‪ '.‬כתגרנה לכן‪.‬‬
‫מספרת צ' על ~מה‪ ,‬שגם היא אהבה זיתים אכל אסרו היה לה לאכול‬
‫אותם כגלל מחלת הלב‪ .‬צ' חיתה משרה אותם כמים‪ ,‬כדי שלא יהיר‬
‫מלוחים‪ ,‬אך כתגרנה לכן כעסה האם‪ .‬צ' חשכה שהאם צריכה להרזות‬
‫לה כי שמרה עכורה על דיאטה והאריכה את חייה‪ .‬לצ' היה קשה מאד‬
‫לראות שיש לכן צדדים נוספים‪ .‬האם התקשתה‪ ,‬ולפעמים לא רצתה‪,‬‬
‫לעמוד מול מחלתה‪,' .‬צ כהתנהגותה המסורה‪ ,‬אן הקפדנית מאד‪,‬‬
‫לא נתנה אפשרות לכן‪ .‬קשה לצ• לראות שיש כה עוד חלקים חרץ‬
‫מ"הילדה הטובה"‪.‬‬
‫יש הרחבה כטיפול כבירור דמות האם וכהמשך עבודת האכל‬
‫על מותה‪ .‬צ' מגלה ~ם שחיתה גס חמה וחזקה וגם דואגת לשמירה‬
‫על משפחה מאוחדת‪ .‬ה~ם סמכה על צ' יותר מאשר על כל בנותיה‪,‬‬
‫וכעצם מתכדר‪ ,‬שלמעשה‪ ,‬צ' חיתה יד ימינה‪ .‬ככל זאת‪ ,‬חוסר הוודאות‬
‫הרגשית לא עוזב ארתה ‪" :‬הבעיה שהיא מתה‪ ,‬ואני לא יודעת אם היא‬
‫אוהבת אותי או לא?" היא מזכרת ככעס וכמרירות על ~מה‪ ,‬שרצתה‬
‫כקירכתה של צ' לפני מרתה "אולי כגלל שהיא דאגה שהם )אחיה(‬
‫התעייפו כל הלילה לשכת על הכסא"‪ .‬צ' משחזרת שרב את דחייתה‬
‫על‪-‬ידי ~מה‪ ,‬אן הפעם‪ ,‬עם נכונות לראות היבטים חדשים ואחרים‬
‫כמערכת היחסים שחיתה כיניהן‪ .‬המטפלת אומרת‪" :‬נראה שאדם‪,‬‬
‫שנוטה למות‪ ,‬ירצה מישהו קרוב לידו"‪ .‬צ' מגיבה כריגוש רעולים‬
‫זכררנרת נוספים‪ .‬היא מתאדת כאופן מדגש ועשיר רגעים אינטימיים‬
‫עם האם‪ ,‬שכרכה ארתה לפני מרתה‪.‬‬
‫כשעה השמינית פסק הבכי הרב‪ . ,‬שליורה כרציפות את מהלך‬
‫הטיפול‪ ,‬ועד לסוף הטיפול היו התייפחויות בודדות‪ .‬מידי פעם כמהלן‬
‫הטיפול‪ ,‬ביקשה המטפלת מצ' לבטא את רגשותיה אל זמרתו של‬
‫החכר‪ .‬צ' מספרת שהחליטה לזכר עם החכר‪ .‬ומזורחת על שיחתה‪.‬‬
‫היא תיארה לפניו‪ ,‬כפעם הראשונה‪ ,‬את רגשותיה "אתה שיחקת כי‪,‬‬
‫כמו משחק עשית ממני‪ ,‬מתי שרצית שיחקת כי ואחר כן זרקת אותי"‪.‬‬
‫הוא הסביר לה שמרת אשתו קשה לו מאד• וחרא לא מכין לחלוטין‬
‫על מה היא מתלוננת לעומת אסרנו‪ .‬צ' מגיעה להכרה שהחבר שקרע‬
‫כאכלו‪ ,‬ושקורים לו דברים שלא תלויים כה‪ .‬היא מכבדת אותר שכך‬
‫מתאכל וארמדת "אני פוחדת שזה סופי סופי"‪ .‬כשלכ הזה מופיעים‬
‫יותר ביטויים של שמחת חיים כאירועים שהיא מתארת והדגשתה‬
‫כלפי עצמה משתפרת‪.‬‬
‫כרן ג‪ ,‬חוב' מס' ‪ ,3‬יוני ‪1989‬‬ ‫" שי ח ו ת "‬
‫ולאי צדק כעיקר מצד ~מה‪ ,‬אן גם מצד חכורת לעבודה‪ ,‬כני משפחה‬
‫וכמרבן החכר‪ .‬עצם היכולת לשתף מישהו כסוד השמור )יחסיה עם‬
‫החכר היהודי(‪ ,‬הביאה לצ' הקלה רכה‪ .‬היא מציינת את הנכונות של‬
‫המטפלת להקשיב ובטוחה שהיא תעזור לה‪ .‬היא מבטאת רגשות קשים‬
‫כערכית‪ ,‬כשלא מוצאת ביטוי עכרי מדרייק‪ ,‬והעובדה שהמטפלת‬
‫מכינה שפה זו‪ ,‬מגבירה עוד יותר את רגשות הקידכה‪ .‬צ' מבטאת‬
‫ייאוש ש"הכל נגמד לגביה" וכגילה אין לה ככד סיכויים להינשא‪.‬‬
‫"כשהייתי צעידה חיתה לי ערד תקורה להתחתן‪ .‬הייתי אומדת שאם לא‬
‫אסתדר‪ ,‬אז יש עוד"‪ .‬היא מכקשת את נפשה למרת‪ ,‬ואומדת שחיתה‬
‫מתאבדת אם זה לא היה גרדם ל"פדיחה" )בושה( כמשפחתה‪ .‬הא~ל‬
‫על ההזדמנויות האבודות מקרשו‪ ,‬על‪-‬ידי המטפלת‪ ,‬למוקד ולח;ט‬
‫השני של הכאב הבררני כחייה‪ .‬תוך כדי האקספלרדציה הרגשית‪,‬‬
‫מראה המטפלת לצ' קשר ודמיון כין הכאב שהדגישה מאז ומתמיד‬
‫כיחס לוחיתה על‪-‬ידי האם‪ ,‬לכין הכאב העכשווי כתוצאה מן הניתוק‬
‫מהחבר‪ .‬כצד הפגיעה המציאותית מהתרחקות החכר ממנה‪ ,‬מתעוררת‬
‫כתוכה‪ ,‬כיתד שאת‪ ,‬תחושת הכאב המתמשכת של "הלא וצריח"‪.‬‬
‫למרות שצורת ההתייחסות הרגשית שהמטפלת מציעה לצ' חדשה‬
‫וזדה לה‪ ,‬ניכר שהיא נענית ומגיבה לכן‪ .‬היא מתאדת את יחסה‬
‫אל החכר‪" :‬אני אהבתי אותר‪ ,‬אהבתי אותר כמר היה אבא‪ ,‬אמא‪,‬‬
‫כל המשפחה כולם רגם אהוב שלי‪ .‬ככה אהבתי אותר והאמנתי לו‪,‬‬
‫סיפרתי לו הבעיות שלי‪ ,‬הכל'‪ '.‬צ' מספרת שהחבר מתנהג כאילו‬
‫לא היה דבר כיניהם‪ .‬היא מכליגה ככר שנתיים וסרבלת מאד‪ ,‬אן‬
‫מקורה שאם תשמור על קשר‪ ,‬מה שהיה יחזור לקדמותו‪ .‬כעידוד‬
‫המטפלת‪ ,‬מצליחה לבטא כקרשי רב שהיא מפחדת שאם תשוחח‬
‫איתר על מה שקורה תדע שהיחסים נגמרו והיא "לא ורצה להפסיד‬
‫אותר"‪ .‬כחלק הזה של הטיפול כמעט ואין פירושי העכרה‪ .‬נעשית‬
‫אקספלורציה רגשית רכה וקישור כין אירועי העכר וההורה לחוט‬
‫השני הרגשי של חייה‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי כמרקד הטיפולי‪ .‬ואומנם‪,‬‬
‫כתגובה להקשרים אלה‪ ,‬עולים זכרונרת ילדות ונאסף מידע דב שאותו‬
‫מבטאת צ' בצררה חיה וציורית‪ .‬כשלכ זה‪ ,‬אין שיברי כסימפטומים‪,‬‬
‫כשעות הטיפול לא משתנה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כעוצמתו וככמרתו‬ ‫‪-‬‬ ‫והבכי‬
‫ביטויי‬ ‫כהופעת‬ ‫מתאפיין‬ ‫הטיפול‬ ‫של‬ ‫האמצעי‬ ‫השלב‬
‫אמכיוראלנציה כמילים‪ ,‬כרגשות וכהתנהגות‪ .‬שום דבר מאגי לא קדה‪.‬‬
‫האופטימיזם של השלב הראשון מתחיל לדעו‪.‬ך ויש מודעות לכן‬
‫שהטיפול ככר כאמצעו‪ ,‬ושיש לו סוף ידוע וקרוב‪ .‬כשלכ זה‪ ,‬שכלל‬
‫את חמש השיחות האמצעיות‪ ,‬מתחילה צ' לתפוס‪ ,‬שמה שהיה לא‬
‫יחזור )גם כחיים וגם כשערת הטיפול החולפות(‪ .‬סביב זה היא מבטאת‬
‫ייאוש "אני מכקשת למות‪ ,‬ככה מאלוהים‪ ,‬שאף אחד לא יפתח את‬
‫הפה"‪ .‬צ' מרגישה שאין שיברי כמצבה‪ ,‬וארמדת למטפלת ‪" :‬אני רוצה‬
‫להגיד לך‪ ,‬לא זה שאני לא מאמינה כך חס וחלילה" ‪ ...‬המטפלת‬
‫מפרשת‪" :‬את רוצה לראות כמה ואיפה אני יכולה לעזרו"‪ .‬כתגובה‪,‬‬
‫מציינת צ' את כל האנשים שאיבדנו ארתה‪ ,‬כעיקר אמה והחכר‪ ,‬ועושה‬
‫מעין ספירת מלאי של כל מה שאין לה עכשיו‪ .‬המטפלת אומדת‪" :‬את‬
‫מדגישה שעכשיו גם אני לא אוכל לעזור לן"‪ ,‬ו"צ' משיכה ‪" :‬את לא‬
‫תהיי כמו אחרים‪ ,‬את תרכלי לשמוע אותי"‪ ,‬ונכיה נמשך‪.‬‬
‫האכזבה רהאמכירראלנציה של צ' משתקפות כרגשותיה של‬
‫המטפלת‪ .‬כהדרכה מספוח המטפלת‪ ,‬שמרגישה אף היא‪ ,‬שהדכארן‬
‫של צ' הוא אקזיסטנציאלי וככד וכעקבותיו מתעוררים אצל המטפלת‬
‫ספיקות ראמכירראלנציה‪ ,‬ושואלת את עצמה איך טיפול קצר יכול‬
‫לעזור כמקרה שכזה‪.‬‬
‫כעס מתחיל לפרוץ כערצמה רכה כשהמטפלת מקשרת כין‬
‫‪216‬‬
‫הטיפולי‪ .‬הרגשתה הקיומית של הפציינטית‪ ,‬שהזמן הולך‬ ‫בשלב האחרון והמסיים של הטיפול התעודדו מחדש כל הרגשות‬
‫ואוזל בהתקרבה לגיל מחצית החיים ) ‪ (, 12‬הקבילה לחוויתה‬ ‫הקשים שהיו כלפי עצמה‪ .‬צ' מסרבת להיעזב על‪-‬ידי המטפלת‪ ,‬כפי‬

‫היומית בטיפול עצמו• שגם בו כמות הזמך• שנותרה לה'‬ ‫שכבר נעזבה בעבר על‪-‬ידי (‪ l:‬מה והחבר‪ .‬בעיבוד הפרידה‪ ,‬מתארת צ'‬
‫את חייה‪ ,‬שחלפו עם החבר‪ ,‬מבלי שתרגיש שהזמן עובר‪ ,‬וכשנעצרה‬
‫מצטמצמת מפגישה לפגישה‪ .‬בטיפול‪ ,‬הצליחה לנצל את‬
‫גילתה שסיכוייה להינשא קטנים‪ .‬היא עומדת מול המציאות ‪ -‬אין‬
‫ההזדמנות שניתנה לה להיפרד' תוך כדי עבודת אבל• על‬
‫לה ילדים ולכן אין לה משענת לעת זיקנתה‪ .‬היא חושבת שאולי‬
‫ההזדמנויות האבודות של חייה ) ‪ (. 13‬הדמיון בין החוויה‬
‫נענשה על חטאיה‪ ,‬וקשה לה עם תחושות אלו‪ .‬אולם‪ ,‬היכולת לדבר‬
‫הטיפולית והחוויה האקזיסטנציאלית מגביר את יעילותו‬ ‫על כך מאפשרת לה לראות עצמה בצררה שלמה יותר ‪ :‬לא רק "ילדה‬
‫של הטיפול‪ .‬בקונפליקט הפנימי שבתפיסת חווית הזמך'‬ ‫טובה"‪ ,‬אלא גם (‪ l:‬שה עם רצונות‪ ,‬שואפת לשלמות מטבעה‪ ,‬ושיש בה‬
‫"ניצח" הזמך הקלנדרי המציאותי את הזמך הילרי‪ .‬במקביל‪,‬‬ ‫כעס וביקורת‪ ,‬לא רק בתגובה להתנהגות כלפיה‪ .‬שינויים משמעותיים‬
‫נעשו צעדים נוספים בתהליך האינדיבירואציה וגדלה היכולת‬ ‫חלים ברמה היומיומית‪ .‬האב לא לוחץ בדרישותיו ומבין אותה יותר‪.‬‬
‫להיפרד באופך מוצלח )‪ . ( 1‬המוקד הטיפולי הקשור בקונפליקט‬ ‫אחיה‪ ,‬נעצת אשתו‪ ,‬משוחח איתה ומבטיח שידאג לה תמיד‪ .‬יש לה‬
‫הצעת עבודה מפתה‪ ,‬שמשקמת‪ ,‬כמידה מסויימת‪ ,‬את בטחונה העצמי‪.‬‬
‫של פרידות לא מעובדות ובחוויות של רחיה‪ ,‬שהוצג כבר‬
‫מרגישה שנעשית שוב מקובלת כמשרד ומספרת על שנחים שמקבלת‪.‬‬
‫בפגישה הראשונה‪ ,‬זירז את התפתחותה של הברית הטיפולית‪,‬‬
‫הסימפטומים נעלמים ואין ביטוי למחשבות ארנדנירת‪ .‬בטיפול עצמו‬
‫והגביר את השפעת ההתערבויות הטיפוליות )‪ (. 3‬במוקד‬ ‫יש הבלחות של צחוק והומרד‪ .‬צ' נותנת הרגשה שיש שיברי כתפיסה‬
‫שהוצג חיתה הצהרה של מה שהפציינטית הרגישה כלפי‬ ‫העצמית שלה רה תא וששרת כדימוי העצמי‪ .‬היא קושרת זאת ליוזמות‬
‫דרך המוקד י נפרקו רגשות וכאבים‬ ‫ממושך ‪.‬‬ ‫עצמה במשך זמן‬ ‫שלקחה עם החבר וכתרך המשפחה ולכך שהיא אסרטינ • ת יותר‬
‫עמוקים‪ ,‬והדבר סייע לשיפור ההרגשה העצמית‪ .‬המוקד‬ ‫בעבודה‪ .‬נשלב הזה‪ ,‬לאחר שנאסף החומר סביב המרקד הטיפולי‬
‫שימש כעיקרון המנחה של הטיפול‪ ,‬והמטפלת השתמשה‬ ‫מחד גיסא‪ ,‬וקשיי הפרידה מאידך גיסא‪ ,‬הראתה המטפלת לצ' את‬
‫בו בפירושים רבים שנתנה‪ .‬אלה התמקדו בחזרה על חווית‬ ‫הקשר והדמיון שנין רגשותיה כלפי הפרידה מהאם והחכר לנין אלה‬
‫שמתעוררים בצ' לנוכח הפרידה היגרבה מן המטפלת‪ .‬היא מרגישה‬
‫ה"לא רצויה" של הפציינטית‪ ,‬וקשרו חוויה זו אל מאורעות‬
‫שלא תרכל להתמודד לב‪,‬ד ללא המטפלת ; קשה לה‪ ,‬והיא שואלת אם‬
‫שונים בחייה שדמו אלה לאלה באופך סמלי‪ .‬בו בזמן הפנתה‬
‫תרכל להיעזר במטפלת כעתי‪.‬ד גם המטפלת חררה את קשיי הפרידה‪,‬‬
‫המטפלת את תשומת לב הפציינטית לדפוס "הילדה הטובה"‪,‬‬
‫אכל‪ ,‬נשלב הזה‪ ,‬מרגישה המטפלת שצ' נעזרה ושתרכל להיפרד‬ ‫‪.‬‬
‫שדרכו ניסתה לןצות אחרים במשך חייה‪ .‬העימות בין כאב‬ ‫כאופן מוצלח‪ .‬כמקביל היא לא ורצה להיעזב על‪-‬ידי החבר וקושרת‬
‫ה"לא רצויה" ובין דפוס ההתנהגות של "ילדה טובה" )אשר‬ ‫הערכתה העצמית כר "אני יודעת שאם יחזור איך שהיה‪ ,‬הכל ישתנה‬
‫בא לידי ביטוי בהעברה כלפי המטפלת(‪ ,‬הביא לתובנה של‬ ‫גם כאילו הייתי כלום בלעדיו"‪ .‬אולם בד בבד מתפתחת גם ידיעה‬
‫אופי היחסים עם האנשים המשמעותיים בחיי הפציינטית ועזר‬ ‫שהקשר הקודם נגמר והשלמה עם ידיעה זאת‪ .‬תרדמות לכך פגישות‬
‫לה ליצור מערכת יחסים עם אחרים‪ ,‬תוך עמדה עצמאית‬ ‫נוספות שהיא יוזמת איתר' פגישות שאחריהן יחסיהם נעשים קורקטיים‬

‫יותר וחסדי ציפיה מצידה‪.‬‬

‫ובוגרת יותר‪.‬‬
‫המטפלת מפרשת לצ‪ :‬שעכשיו‪ ,‬לנוכח הפרידה שלהן‪ .‬שרב‬
‫ההתמודדות עם הרגשת ה "לא רצויה" באווירת הטיפולי‬
‫מתעוררת בצ' השאלה הישנה ‪ :‬האם אמא אהבה ארתה אר לא ?‬
‫שהוא אמפטי‪-‬פרשני במהותו י ויש בו קבלה רבה של‬
‫ושהיא '‪,‬צ שואלת את עצמה ארתה שאלה לגבי יחסה ורגשותיה‬
‫המטופלת‪ ,‬עזרה לה לנטוש‪ ,‬באופן פנימ‪,‬י את חווית ה"לא‬ ‫"אני מאמינה שאמא אהבה אותי"‬ ‫מגיבה ‪:‬‬ ‫של המטפלת כלפיה‪ .‬צ'‬
‫רצויה" ולשפר את התייחסותה ל"עצמי"‪.‬‬ ‫ומוסיפה שהמטפלת לא איכזבה ארתה‪ ,‬אלא‪ ,‬ש"כראב שזה נגמר‪ .‬תראי‬
‫אלמנט נוסף במוקד‪ ,‬שתרם להצלחת הטיפול‪ ,‬קשור‬ ‫את לא תמצאי כן אדם שירצה לשמוע אותך ככה"‪ .‬נראה שהפנמת‬
‫במבנה שלו‪ .‬במוקד הטיפולי לא מדברים על קונפליקטים‬ ‫דמותה של המטפלת כדמות טובה איפשרה לצ' חוריה מאחדת של‬
‫עם "אחרים משמעותיים" כי הדבר‪ ,‬לפי מאן‪ .‬מעלה את‬ ‫פרידה מהאם‪ ,‬מהחבר ומהמטפלת‪.‬‬
‫כראיון מעקב שנערך חצי שגה אחרי סירם הטיפול‪ ,‬דיווחה צ'‬
‫ההגנות של המטופל באופן מידי‪ .‬אצל הפציינטית‪ ,‬שחונכה על‬
‫על מצב רוח משרפד ותפקוד תקין• למרות שנשארה כה מידה של‬
‫ערכים קפדניים ומחמירים ביותר של כיבוד הורים‪ ,‬הטכניקה‬
‫דכדוך‪ .‬הקשר עם החבר לא חודש ולא השתנה‪ ,‬והיא אינה עסוקה בר‬
‫התרפויטית של מאן י אשר עקפה את ההגנות‪ ,‬והפגישה אותה‬
‫כמחשכותיה כמידה רבה‪ .‬השיפוד כמצבה והשינוי כהדגשתה כלפי‬
‫עם כאבה המידי י חיתה מוצלחת במיוחדי ותוך זמן קצרי היא‬ ‫עצמה נשארו יציבים במשך תקופת מעקב נוספת של שנה לאחר‬
‫דיברה על הקונפליקטים עם האנשים המשמעותיים בחייה‪,‬‬ ‫הטיפול‪.‬‬ ‫סירם‬
‫כשהיא מצליחה להתגבר על מעצוריה התרבותיים‪.‬‬
‫הפציינטית באה לטיפול עם בעיה של פרידה מחבר‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ר י ו ן‬

‫בטיפול עמדה לפני פרידות מרובות‪ .‬פרידה מהחבר‪ ,‬פרידה‬ ‫תואר טיפול אינטנסיבי• שהביא לשיפור ולשינוי אצל‬
‫מחודשת ומוצלחת יותר מהאם‪ ,‬שנעשתה באמצעות עיבוד‬ ‫אשה‪ ,‬שצורת החשיבה שהמטפלת הציעה לה חיתה זרה‬
‫האבל הדחוי ובירור דמותה של האם‪ ,‬ופרידה מהמטפלת‪ .‬כל‬ ‫לה ) ‪ (. 11‬מעירך במהלך הטיפול ניכר‪ ,‬שחיתה השפעה רבה‬
‫אלו נעשו תוך בירור רגשותיה השליליים כלפי עצמה‪ .‬מאן‬ ‫לאפיונים המבניים של הטיפול‪ ,‬דהיינו‪ ,‬הזמך הקצוב והמוקד‬

‫‪217‬‬ ‫כדך '‪,‬ג חרב' מס' ‪ ,3‬ירכי ‪1989‬‬ ‫" שי ח ו ת "‬

5. Bloom B.L., Focused single session: Initial development
and evaluation. In: S.H. Budman (Ed.), Forms of brief
psychotherapy. New York, Guilford Press, 1981 .
6. ‫ פסיכותרפיה קיצרת‬,(‫ )עורכים‬.‫ ושפלו ג‬.‫ איציקסון י‬., ‫דסברג ח‬
• 19 8 9 , ‫ד ירושלים' מגבס‬.‫מוע‬
7. Horowitz M., Marmar C. et al., Personality styles and brief
psychotherapy. New York, Basic Books , 1984.
8. Arlow J.A., Disturbances of the sense of time with special
refernce to the experience of timelessness. Psychoanalytic
Quarterly , 33-37 , 1984.
9. Arlow J .A., Psychoanalysis and time. Journal of the
American Psychoanalytic Association , 34 :(3,) 507-528 ,
‫ סרגית‬."‫קורא לשיטת הטיפול שלו "מעבדה לעיבוד פרידה‬
‫הסירם והפרידה אכן מתעוררת כבר מתחילת הטיפול' וגורמת‬
‫להאצה של התהליך הטיפולי' כפי שקורה בפסיכותרפיה‬
‫ חיתה‬,‫ אצל פציינטית זר‬.‫דינמית ממושכת לקראת הסירם‬
‫ השימוש‬.‫הפרידה המרטיב המרכזי של הטיפול בכל שלניר‬
‫ידי הפירושים שניתנו בטיפול‬-‫החוזר במרקד הטיפולי על‬
‫ רגשות‬,‫איפשר גם עיבוד הרגשות השליליים כלפי העצמי‬
.‫שהיו המקרר לדכא רן שנעטיר פנתה לטיפול‬
:‫ספררת‬

1986 . 1. Mann J., Time limited psychotherapy. Cambridge Mass ,.

10. Hartocollis P., Time and affect in psychopathology. Journal
of the American Association of Psychoanalysis , 23 (: 2) 383-
395 ,
11. Gorkin M. Countertransference in cross cultural
psychotherapy: The example of Jewish therapist and Arab
patient. Psychiatry, 49 : 69-79 , 1986.
12. Arieti S. and Bemporad J. , Severe and mild depression. The
psychotherapeutic approach. New York, Basic Books , 1978 .
Harvard University Press , 1973 .
2. Mann J . and Goldman R., A case book in time limited
psychotherapy. New York, McGrow Hill , 1982.
3. Mann J., The core of time limited psychotherapy: Time and
the central issue. In: S.H. Budman (Ed.), Forms of brief
psychotherapy. New York, Guilford Press , 1981 .
4. ‫ התפתחותם ומרכיביהם‬- ‫שפלו ג" טיפולים דינמיים קצרי מרעד‬
. 1988 ' 111 - 122 (, 2 ) : ‫ ב‬,‫ שיחרת‬.‫הטכניים המשותפים‬

‫ ילן‬r< -‫ץונינרםיטת נר‬r

, - ·- -- - ..
·- -
.. ......

‫ביח"ס לעבודה סוציאלית‬

‫היחידה ללימודי המשך‬

‫תכנית להכשרה בפסיכותרפיה לעובדים סוציאלים‬

.‫החל ההרשמה לשנת תש"ן‬ *
‫ בעלי בסיון קליני‬,‫התכנית מיועדת לסטודנטים בעלי תואר שני בעבודה סוציאלית‬ *
.‫המעונינים להעמיק את הידע שלהם בעבודה פרטנית קלינית‬
.‫ במשך שלוש שנים‬,‫הלימודים ייערכו בימי שלישי אחר הצהריים‬ *
03-5318354 1‫ יפה רחוב טל‬1‫ נא לפנות לגב‬,‫בדבר פרטים נוספים‬ *

1989 ‫ יוני‬,3 '‫ חרב' מס‬,‫כרן ג‬ "‫"שיחות‬ 218