‫הסירם בטיפול דינמי·קצר·מרעד ואישיות המטפל‬

‫מ‪.‬א‪1 .‬‬ ‫דורית נוי‪-‬שרב‪,‬‬

‫שלב הסיום בטיפול דינמי‪-‬קצר‪-‬מועד הוא בעל חשיבות מכרעת להצלחת הטיפול‪ ,‬והוא מלכד בתוכו את הבעייתיות‬
‫המיוחדת‪ ,‬אשר המטפל והמטופל חווים סביב הכאב של פרידה‪ ,‬ארנון וחוסר שלימות‪ .‬במאמר הנוכחי כדון‬
‫באיפיוכים האישיותיים הנדרשים מהמטפל כדי לעסוק בהצלחה בתחום זה של טיפול דינמי• וכתאר סוגים של העברה‬
‫נגדית העלולים להתעורר בהשפעת צרכים והגנות לא מודעים של המטפל• אשר מופעלים בטיפול דינמי‪-‬קצר‪-‬מוע‪,‬ד‬
‫ובעיקר בשלב הסיום שלו‪ .‬נביא קטעים משכי טיפולים המדגימים חלק מביטויי העברה נגדית והשפעתם על סיום‬
‫הטיפול‪ .‬המאמר מכוון לעורר את המטפל לבדוק את עצם משיכתו או התנגדותו לעבוד כ'מטפל קצר מועד' ובכן‬
‫שלו‪.‬‬ ‫להעמיק את מודעותו העצמית ואולי לאפשר לו להרחיב את הרפרטואר הטיפולי‬

‫הערכים‬ ‫את‬ ‫בכתחם‬ ‫‪(, 11‬‬ ‫עמ'‬ ‫)‪, 1‬‬ ‫וגורמן‬ ‫כורמן‬ ‫מ בוא‬
‫לעומת‬ ‫מועד‬ ‫קצרי‬ ‫מטפלים‬ ‫המאפיינים‬ ‫האידיאליים‪,‬‬
‫ב טיפול קצר מרעד התחלת הטיפול היא גם התחלת‬
‫הטיפול כבעל‬ ‫שראיית‬ ‫מציינים‬ ‫ארוך'‬ ‫לטווח‬ ‫מטפלים‬
‫אפילו על תהליך‬ ‫הסירם‪ .‬צילר של הסירם מרשלן‬
‫איכרת על‪-‬זמנית הדורשת ציפייה סבלנית לשינוי' היא אחד‬
‫הבחירה של המטופלים‪ ,‬ואחר‪-‬כך הוא צובע את השלבים‬
‫הערכים המרכזיים של המטפל הדינמי בטיפול ארוך‪-‬טרוח‪.‬‬
‫השונים בטיפול ולא רק את שלב הסירם‪.‬‬
‫לערמת זאת‪ ,‬בטדק"מ יש הדגשה מכרוכת של הזמן הריאלי·‬
‫הסירם‬ ‫למייחד את שלב‬ ‫הנוכחית אתייחס‬ ‫בעבודה‬
‫האמיתי; לרוב‪ ,‬מרעד הסירם כקבע כבר מראש‪ ,‬ועובדה זר‪,‬‬
‫טרק (מ" ובעיקר אתמקד‬ ‫)להלן ‪:‬‬ ‫בטיפול דינמי‪-‬קצר‪-‬מרעד‬
‫של 'זמן ריאלי' על משמעויותיו האקזיסטכציאליות ) ‪(, 2‬‬
‫ברגשות ובתהליכי ההעברה וההעברה הנגדית המתחוללים‬
‫מוזכרת ומודגשת בכל שלב של הטיפול‪ ,‬כך ששלב הסירם‬
‫במטופל ובמטפל בשלב זה‪ ,‬ואשר לדעתי משפיעים גם על‬
‫בטדק"מ הוא בעל חשיבות מכרעת‪ ,‬ולעתים קרובות הוא זה‬
‫ההנעה של מטפלים לבחור אר לא לבחור בשיטת טיפול זר‪.‬‬
‫שקובע את הצלחת הטיפול או את כשלרבו ) ‪(. 4 , 3‬‬
‫בסיומו של טיפול קצר בעל אופי תמיכתי‪ ,‬המיועד‬
‫הטדק"מ מיועד מלכתחילה לאנשים עם כוחות אני‬
‫לאנשים במשבר‪ ,‬אר כאלה עם כוחות אני מוגבלים‪ ,‬איום‬
‫למשל‪ ,‬ממליץ לקבל לטיפול הקצר שלו‬ ‫)‪(, 5‬‬ ‫מאן‬ ‫‪j‬‬ ‫מספקים‬
‫הפחתה הדרגתית‬ ‫כגרן ‪:‬‬ ‫שרכים‪,‬‬ ‫מררכן באמצעים‬ ‫הפרידה‬
‫רק אנשים המסוגלים לשאת עוצמות רגשיות גבוהות‪ ,‬כולל‬
‫של תדירות הפגישות‪ ,‬הדרכה לגבי שימוש בידע ובתובנה‬
‫סיפכיארס‬ ‫) ‪(, 6‬‬ ‫התיסכרל של הסירם הקבוע מראש‪ .‬גם מאלאן‬
‫שהושגו' וצירן כגישות המטפל במצבי קרשי בעתיד‪ .‬לערמת‬
‫מועמדים‬ ‫לבחירת‬ ‫בקריטריונים‬ ‫מדגישים‬ ‫ואחרים‬ ‫) ‪(7‬‬
‫זאת‪ ,‬בטדק"מ מעודד המטפל את המטופל לחורת רגשית‬
‫מתאימים אנשים עם מידה די יציבה של כוחות אני‪ ,‬והם‬
‫רגם לבחרן את הכאב‪ ,‬הצער והכעס על הארבדן העכשווי‪,‬‬
‫בודקים זאת בשלב ההערכה הראשונית‪.‬‬
‫ולקשרם עם ארבדכים ופרידות משמעותיים מן העבר‪ .‬כמרבן‬
‫כתרן חשוב אחר‪ ,‬שעל המטפל לבדוק בשלב ההערכה‬ ‫שחווית הסירם‪ ,‬עם עיבוד כל הרגשות הקשורים לפרידה‬
‫של המועמדים לטיפול' הוא ההתכסויות הקודמות של‬ ‫בכל עוצמתם‪ ,‬תופסת מקום חשוב גם בכל טיפול דינמי‬
‫המועמד עם קשר ועם פרידה‪ .‬עצם קיום בעייתיות בתחום‬ ‫ארוך‪-‬טווח‪ ,‬אך שם שולטת במשך תקופה ארוכה מאוד‬
‫של‬ ‫בעברו‬ ‫טראומתיים‬ ‫אובדכים‬ ‫או‬ ‫נטישות‬ ‫כגון‬ ‫זה‪,‬‬ ‫המאפשרת דחיית‬ ‫) ‪(, timelessness‬‬ ‫תחושה של 'על זמניות'‬
‫המועמד‪ ,‬איכה מהווה התווית‪-‬כגד )קוכטראיכדיקציה(‪ ,‬אלא‬ ‫הנושא והכחשת ריאליות הסיום במשך שכים ארוכות‪.‬‬
‫עוזרת למטפל לדעת למה לצפות בתהליך הטיפול‪ .‬לפי מאן‪.‬‬
‫ההנחה היא שדרך ההעברה למטפל' חווה המטופל מחדש‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫!‬

‫‪13‬‬ ‫"שיחות" כרן '‪,‬י חוב' מס' ‪ , 1‬נובמבר ‪1995‬‬

‫לגרנדיוזיות של‬ ‫) ‪(antidote‬‬ ‫שכן יש בכך מעין תרופת נגד‬ ‫איחוד ופרידה מאותו הורה שאיכזב אותו ואשר כלפיו הוא‬
‫המטפל בדבר חשיבותו בחיי הפציינט‪.‬‬ ‫חש אמביוואלנטיות ואשמה‪ .‬העיבוד מחדש של רגשות‬
‫האופי‬ ‫בהדגשת‬ ‫הקוטבי‬ ‫הוא‬ ‫) ‪(7‬‬ ‫שסיפניאוס‬ ‫נראה‬ ‫קשים בעזרת האמפתיה והפירושים של המטפל מאפשרים‬
‫החיובי של הסיום‪ .‬בעוד שהוא מציין את המרכיב המעורר‬ ‫שיפור וגדילה מחודשת‪ ,‬הן בתהליך הסיום והן לאחריו‪.‬‬
‫חרדה כמהותי בתהליך הטיפול ואף קורא לטיפול שלו‬ ‫במובן זה מהווה הטדק"מ מעין מהדורה תמציתית של‬
‫"טיפול קצר מעורר חרדה"‪ ,‬הרי הוא נמנע מקביעת מועד‬ ‫תהליך התחברות‪ ,‬אינדיבידואציה והיפרדות‪ .‬אם להשתמש‬
‫סיום מראש‪ ,‬אם כי מסביר לפציינט שהטיפול אמור להיות‬ ‫הרואה בסיום הקבוע מראש זרז‬ ‫) ‪(, 8‬‬ ‫במטאפורה של ואבק‬
‫את‬ ‫המטרה‪,‬‬ ‫השותפות בהשגת‬ ‫את‬ ‫מבליט‬ ‫הוא‬ ‫קצר‪.‬‬ ‫)קטליזטור( לעימות המטופל עם בעיות של תלות ו'קיבעון‬
‫עלייה במידת‬ ‫כגון ‪:‬‬ ‫ההישגים החיוביים ואת ההנאה מהם‪,‬‬ ‫אימהי'‪ ,‬אפשר אף לראות במאבק סביב הפרידה מהמטפל‬
‫האוטונומיה והערך העצמי‪ .‬תאריך הסיום נקבע כאשר יש‬ ‫אקט סימבולי של לידה מחדש‪.‬‬
‫הוא‬ ‫שבמוקד ‪.‬‬ ‫בבעיה‬ ‫משמעותית‬ ‫התקדמות‬ ‫תחושת‬ ‫המטרות של הטדק"מ הן• בהכרח‪ ,‬מוגבלות‪ .‬אם בטיפול‬
‫מתייחס‪ ,‬אומנם‪ ,‬לאמביוואלנטיות הרגשית של המטופל‬ ‫ארוך קיימות לפחות המשאלה והאשליה של פתרון אידיאלי‬
‫לפני הסיום‪ ,‬אך דואג ליצור "שיווי משקל פוזיטיבי" בין‬ ‫לכל הבעיות‪ ,‬הרי כאן• הטיפול מוגבל מעצם הגדרתו• וסב‬
‫רגשות עצב ואכזבה לרגשות שמחה וסיפוק‪ ,‬ומתאר מקרים‬ ‫סביב סוגייה מרכזית אחת‪ .‬מטרת הטיפול היא בעצם פתרון‬
‫בהם נושא הסיום עלה רק בשיחה האחרונה‪ .‬קריאה בכתביו‬ ‫הנושא שנבחר כמוקד‪ .‬כאשר זירת השינוי‪ ,‬כמו בכל טיפול‬
‫נותנת תחושה של מאמץ למעט בערך רגשות ארכון ונטישה‪,‬‬ ‫ביחסים בין המטופל‬ ‫עצמו ‪:‬‬ ‫דינמי• היא קודם כול בטיפול‬
‫"תלות‬ ‫מכנה‬ ‫שהוא‬ ‫ממה‬ ‫להימנע‬ ‫מודגש‬ ‫צורך‬ ‫ושל‬ ‫למטפל‪.‬‬
‫רגרסיבית"‪ ,‬בעזרת דגש אופטימי על קומפטנטיות ועל‬ ‫בין המטפלים‪ ,‬שפיתחו שיטות טדק"מ‪ ,‬יש שוני במידת‬
‫ניתן‬ ‫) ‪(, 7‬‬ ‫הכוונה )אוריינטציה( כלפי העתיד‪ .‬לדעת סיפניאוס‬ ‫ההדגשה שהם נותנים לשלב הסיום ובצורת העיבוד שלו‪ .‬יש‬
‫הקשורים לתלות‬ ‫דיאדיים‬ ‫לקונפליטים‬ ‫מכניסה‬ ‫להימנע‬ ‫את ההחיאה של הקונפליקט‬ ‫) ‪(, 9‬‬ ‫המדגישים‪ ,‬כמו מאלאן‬
‫בסיום‬ ‫קשיים‬ ‫אדיפליים‪.‬‬ ‫בנושאים‬ ‫ולהתמקד‬ ‫ילדותית‪,‬‬ ‫המרכזי לקראת הסוף‪ .‬כשהסיום מהווה הזדמנות לאינטגך‪-‬‬
‫בבעיות אופי פ‪.‬רה‪-‬גניטליות‪ ,‬והפציינטים‬ ‫נעוצים• לדעתו•‬ ‫ציה מחודשת‪ .‬מאלאן ממליץ לקבוע תאריך לסיום כבר‬
‫שלו‪ ,‬שנבחרו בקפדנות‪ ,‬אינם מציגים בעיות כאלו‪ .‬נראה‬ ‫בשלב ההערכה‪ .‬הוא שם דגש על הפרידה‪ ,‬ומקדיש לה את‬
‫כאילו סיפניאוס עושה מאמץ להימנע מהתמודדות עם‬ ‫הרבע האחרון של הטיפול‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬טוען מאלאן שאין‬
‫בעיות של התמזגות וארכון הנובעות מקשר מוקדם עם‬ ‫פציינטים‬ ‫‪j‬‬ ‫לייחס ערך‪-‬יתר לסיום כאילו הוא עקרון בסיסי‬
‫כאלה‬ ‫של פציינטים‬ ‫מוקדם‬ ‫סינון‬ ‫דמות האם‪ ,‬על‪-‬ידי‬ ‫שאינם תלותיים מקבלים מהטיפול מה שהם זקוקים לו‬
‫מאוכלוסיית מטופליו‪.‬‬ ‫ויוצאים מרוצים ללא כאב גדול עם הפרידה‪ .‬מטפלים‬
‫מארגן את כל שיטת‬ ‫קוטבי•‬ ‫ג'יימס מאן ) ‪ (, 2‬בניגוד‬ ‫ממליצים על גישה גמישה‪,‬‬ ‫) ‪(, 10‬‬ ‫אחרים‪ ,‬כגון דאבאנלו‬
‫הטיפול שלו וגם את המוקד הטיפולי סביב נושאים שבהם‬ ‫המטופל• דהיינו•‬ ‫כשאורך הטיפול נקבע לפי כוחות האני של‬
‫הזמן הוא הבעיה המרכזית‪ ,‬כשאורך הטיפול שלו קבוע‬ ‫בין ‪ 5‬ל ‪ 30-‬שיחות‪ .‬דאבאנלו מציין שאנשים‪ ,‬שחוו אובדנים‬
‫באופן נוקשה ל ‪ 12-‬שיחות‪ .‬הוא מדגיש את הקושי של‬ ‫חשובים בשלבים קריטיים בהתפתחותם‪ ,‬יגיבו לרוב בתהליך‬
‫המטופל לקבל מגבלות של זמן ריאלי‪ ,‬מה שמתקשר‬ ‫של אבל בסיום הטיפול‪ .‬עם אנשים כאלה דרוש בשלב‬
‫לקונפליקטים סביב פרידה ואינדיבידואציה‪ ,‬וסביב ההכרח‬ ‫הסוגייה המרכזית‬ ‫‪-‬‬ ‫הסיום מעין פיצול לשני מוקדים‬
‫לה ‪.‬תמודר עם המוות ועם סופיות החיים‪ .‬עבור מאן• הבעיות‬ ‫כשתהליך‬ ‫ה ארכון•‬ ‫חווית‬ ‫ועיבוד‬ ‫מלכתחילה•‬ ‫שנבחרה‬
‫גלובליות‬ ‫רק‬ ‫לא‬ ‫הן‬ ‫וארכון‬ ‫היפרדות‬ ‫מתוך‬ ‫העולות‬ ‫הסיום מהווה מעין מטאפורה לארנון המקורי‪ .‬גם וולברג‬
‫אלא אף נגישות יותר מן הבעיות האדיפליות‬ ‫בהשפעתן•‬ ‫מבחין בין פציינטים‪ ,‬שבתולדותיהם יש חוויה של‬ ‫) ‪( 11‬‬
‫) ‪(. 13‬‬ ‫אובדנים משמעותיים‪ ,‬ואצלם יש להקדיש פרק זמן מהטיפול‬
‫מאן מציין את הנטייה של מטופלים להכחיש‪ ,‬תוך‬ ‫להכנת הפציינט לסיום ועיבוד כל הרגשות העולים‪ ,‬לבין‬
‫חייב‬ ‫המטפל• לטענתו•‬ ‫את הסוף המתקרב‪ ,‬אך‬ ‫הטיפול•‬ ‫פציינטים שזו אינה בעיה מודגשת אצלם‪ ,‬או כאלה שעל פי‬
‫שהרגשות‬ ‫כך‬ ‫מהנושא‪,‬‬ ‫בריחה‬ ‫של‬ ‫אפשרות‬ ‫למנוע‬ ‫אופיים אינם תלותיים‪ ,‬או שהם ‪ .‬מרוחקים רגשית ונמנעים‬
‫השליליים כלפי המטפל לובשים את העוצמה ואת הדפוסים‬ ‫מציינים‬ ‫)‪( 12‬‬ ‫מליצור קשר עמוק למטפל‪ .‬בארור וקונוס‬
‫שהמטופל חווה בעבר עם הדמויות שתיסבלו אותו‪ .‬מאן היה‬ ‫בהקשר זה‪ ,‬שעצם ראיית הסיום כהזדמנות לגילוי והתמוך‪-‬‬
‫הראשון שהדגיש את ההתנגדות העלולה לעלות בשלב זה‬ ‫דרת עם פרידות ואובדנים בעבר ובהווה ולא בהכרח כארנון‬
‫שגם עליו לעמוד בפני אפשרות של פרידה‬ ‫) ‪(, 5‬‬ ‫גם במטפל‬ ‫טראומתי כשלעצמו )בעצם‪ ,‬הם מציעים לעבוד על ההיבט‬
‫ללא פתרון• בנוסף לכאב‪ ,‬לחרדה ולאשם המתלווים לה‪ .‬אך‬ ‫ההעברתי בפרידה ולפרשו(‪ ,‬מקילה הן על המטפל והן על‬
‫ההתמודדות האקטיבית והמתאימה עם רגשות‬ ‫מאן•‬ ‫עבור‬ ‫המטופל‪ .‬הסיום מקבל משמעות קוגניטיבית של חוויה‬
‫אלה‪ ,‬מבלי להאריך את הטיפול‪ ,‬היא חיונית‪ ,‬ורק היא‬ ‫ולכך יש גם חשיבות מבחינת ההעברה הנגדית‪,‬‬ ‫‪j‬‬ ‫לימודית‬

‫חוב' מס' ‪ , 1‬נובמבר ‪1995‬‬ ‫‪'',‬‬ ‫"שיחות" כרך‬ ‫‪14‬‬

‫או שעליו להיאבק עם‬ ‫‪ -‬לגורלו ;‬ ‫עדיין נזקק‬ ‫‪-‬‬ ‫פציינט‬ ‫מאפשרת את הפנמת המטפל כדמות חיובית יותר' כתחליף‬
‫תחושות פנימיות של חדדה וחוסר‪-‬אונים על שהוא נדרש‬ ‫לאובייקט האמביוואלנטי המקורי' ובעזרת הפנמה זו' פיתוח‬
‫בעבודתו על סיום‬ ‫) ‪(, 16‬‬ ‫לבצע תפקיד בלתי אפשרי‪ .‬גליק‬ ‫יכולת הסתגלות טובה יותר‪ .‬מתקבל דושם שמאן וההולכים‬
‫כפוי‪ ,‬עומד 'על רגשות המטופל‪ ,‬אשד בדמה כלשהי יחד‪.‬ש‬ ‫בעקבותיו חשים צודך עמוק להתמודד שרב ושרב עם נושא‬
‫עומד על הסכנה שיש‬ ‫שהמטפל 'זרק' אותו‪ .‬שטרן ) ‪( 17‬‬ ‫גודלי זה של פרידה‪ ,‬מורת וסופיות החיים‪ ,‬אולי אף על‬
‫של התהליך‬ ‫בסיום כפוי כזה ליושר ולמהות )‪(integrity‬‬ ‫חשבון נושאים מהותיים אחדים‪.‬‬

‫הטיפולי' שכן הוא פוגע בהדדיות הנדרשת ביחסי מטפל‪-‬‬ ‫בהדגשת משמעות הסיום‬ ‫אלה‬ ‫לי שהבדלים‬ ‫נדאה‬
‫מטופל וממעיט את עדנו של המטופל כאדם‪ .‬נדאה לי‬ ‫ועיבודו משקפים לא דק הבדלי גישה תיארדטית‪ ,‬אלא‬
‫שהמטפל‪ ,‬לפי מבנה אישיותו‪ ,‬יגיב בכעס והעברת האשם‬ ‫מושפעים‪ ,‬וודאי‪ ,‬מאישיותם של המחברים השונים רמח‪-‬‬
‫רציונליזציה‪,‬‬ ‫כגון ‪:‬‬ ‫על המערכת‪ ,‬או יפתח הגנות שונות‬ ‫שיכרתו הראשונית של נושא הפרידה רהארבדן בחוויותיהם‬
‫ניתוק וריחוק דגשי מהמטופלים‪ .‬מעדך כזה נוטה להחריף‬ ‫המוקדמות ובמעדך ההגנתי שלהם‪ .‬רזה מביא אותי לנושא‬
‫שאלות של זהרת אישית ומקצועית אצל המטפל‪ ,‬ולהגביר‬ ‫אישיותו של המטפל הבוחר לעבוד בשיטת הטדק"מ‪.‬‬
‫ספיקות ביחס לערך עבודתו הטיפולית ולכושרו‪ ,‬כמטפל‪,‬‬ ‫לבחירת‬ ‫המדדים‬ ‫בנושא‬ ‫נרחבים‬ ‫דיונים‬ ‫יש‬ ‫בספרות‬
‫לעזור לאנשים‪ .‬לדעתי‪ ,‬מטפל העובד במערך כזה צפוי‬ ‫מטופלים המתאימים לשיטה זר‪ .‬אבל‪ ,‬כנראה שיש גם‬
‫למדי‪.‬‬ ‫לשחיקה מהירה‬ ‫מדדים לבדידה עצמית של מטפלים מתאימים‪ .‬סרג זה של‬
‫או‬ ‫פרטי‪,‬‬ ‫במשרד‬ ‫המטפל עובד‬ ‫לעומת זאת‪,‬‬ ‫אם‪,‬‬ ‫טיפול מעודד במטפל בעירת רגשיות מיוחדות רבערצמה‬
‫הטיפולים‬ ‫באורן‬ ‫גמישות‬ ‫יותר‬ ‫המאפשרת‬ ‫במידפאה‬ ‫מהן ‪.‬‬ ‫שרנה מאלו המתעודדות בטיפולים אחדים‪ ,‬ואאיר כמה‬
‫המרצעים והתאמתם לצורכי המטופלים‪ ,‬העמדה הבסיסית‬ ‫יש מטפלים הנמשכים לעסוק בטדק"מ מתוך הנעה‬
‫המטפל‪ ,‬לאחד שעשה הערכה מתאימה‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שונה לגמרי‬ ‫הם מאמינים ביתרון של התערבות‬ ‫‪-‬‬ ‫)מוטיבציה( ברנה‬
‫)‪treatment of‬‬ ‫נבחר‬ ‫כטיפול‬ ‫טדק"מ‬ ‫למטופל‬ ‫מציע‬ ‫חסכונית ככל האפשר בהתפתחות הטבעית של מטופלים‪,‬‬
‫תוך אמונה שזה הטיפול המתאים ביותר עבורו‪.‬‬ ‫‪(, choice‬‬ ‫רגרסיה‬ ‫כגרן ‪:‬‬ ‫רעדים להשפעות שליליות של טיפול אדרך'‬
‫ברור שעמדה זו עוברת גם למטופל' אשד אף אם ציפה‬ ‫ויצירת תלות‪-‬יתד אר אף התמכרות לטיפול‪ .‬על אלו ועל‬
‫למשהו אחר' קולט מסר של התייחסות אישית לבעייתו‬ ‫ערכים אידיאליים אחדים‪ ,‬האופייניים למטפל בטדק"מ‪,‬‬
‫ולצרכיו‪ ,‬בעוד שבפורמט הנוקשה‪ ,‬המטופל חש לעתים‬ ‫לערמת זאת‪ ,‬יש‬ ‫)‪(. 1‬‬ ‫עמדו כבד בהרחבה כורמן וגורמן‬
‫קרובות כ'מיספד‪ ',‬אשר נקבעה לו צורת טיפול באופן‬ ‫מטפלים שעבודם טדק"מ מהורה מפלט לא מודע מהאיום‬
‫שרידותי ואדיש לצרכיו האמיתיים‪ .‬קביעה של טיפול קצר‬ ‫שבהתקשרות לטורח אדרך עם העומק‪ ,‬המחרייברת‪ ,‬והסבל‪-‬‬
‫מתוך בחידה מעודדת בניית ברית טיפולית חיובית‪ ,‬אך אינה‬ ‫כלומר'‬ ‫אדון ;‬ ‫כרת ארוכת הנשימה שדורש קשר בטיפול‬
‫מונעת‪ ,‬כמובן' ואינה אמורה למנוע את מכלול רגשות‬ ‫המשיכה לעסוק בטיפולים קצרים משרתת אצלם הגנות לא‬
‫מהרגרסיה‬ ‫חלק‬ ‫שהם‬ ‫הטיפול‪,‬‬ ‫סירם‬ ‫לקראת‬ ‫ההעברה‬ ‫מודעות‪ ,‬בעוד שהנימוקים הערכיים משמשים כרציונליזציה‪.‬‬
‫השכיחה כל כך בסיומו של כל טיפול‪ .‬וודאי שאין הדבר‬ ‫מטפלים אחדים אינם מוכנים לעסוק בטיפול קצר‪ ,‬אפילו‬
‫מונע גם את הצורות השונות של העברה נגדית‪.‬‬ ‫אם למדר את השיטה‪ .‬וינוקרו ודסבדג ) ‪ ( 14‬רכן שפלו ) ‪( 15‬‬
‫ממטפל‬ ‫הנדרשים‬ ‫האישיותיים‬ ‫נחזור לאיפירנים‬ ‫אם‬ ‫עמדו על הקושי לשכנע מטפלים‪ ,‬ובעיקר מטפלים ותיקים‬
‫הנכונות להיות פעיל יותר‬ ‫כגון ‪:‬‬ ‫בטקד"מ‪ ,‬הרי חלק מהם‬ ‫במסגרת מידפארת‪ ,‬ללמוד ואחד‪-‬כך לעסוק בצררה זר של‬
‫ומתוכנן יותר‪ ,‬אינם קשורים ישירות לנושא הסיום‪ ,‬ולכן לא‬ ‫טיפול‪ .‬מעבד לנימוקים רציונליים ומקצועיים‪ ,‬ומעבר לקרשי‬
‫ובבעיות‬ ‫תכונות‬ ‫באותן‬ ‫אתמקד‬ ‫זה ;‬ ‫במאמר‬ ‫בהם‬ ‫אדון‬ ‫ללמוד שיטה חדשה ולגמישות הנדרשת לשם כן' נדאה‬
‫הרגשיות של המטפלים‪ ,‬אשר מתייחסות לסיום‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שקיימים נימוקים שאנו‪ ,‬כמטפלים‪ ,‬פחות מודעים להם‬
‫עיקר‬ ‫את‬ ‫בתוכו‬ ‫מלכד‬ ‫קצר‬ ‫בטיפול‬ ‫שלב ‪ .‬הסיום‬ ‫למשל הקושי להתקשר ולהיפרד כל פעם מחדש ברווחים‬
‫הבעייתיות שמטפל חווה נט‪1‬ק"מ‪.‬‬ ‫הקושי להשתתף שוב ושוב בצודה ‪ .‬אקטיבית‬ ‫קצרים ) ‪; (4‬‬
‫כך‪.‬‬ ‫בחוריה אינטנסיבית כל‬
‫א‪ .‬בעיות פרידה וארכון‬ ‫התגובה הרגשית של המטפל לטדק"מ שונה גם לפי‬
‫‪ .‬ההתמודדות המכאי~ה עם בעיות פרידה וארנון עלולה‬ ‫אם מדובר במידפאה‬ ‫עבודתו‪.‬‬ ‫המעדן הטיפולי במקרם‬
‫לעורר במטפל בעיות לא פתורות משלו עם נושאים אלה‪ ,‬כך‬ ‫ציבורית‪ ,‬שבה בגלל עודף ביקוש על היצע הוחלט לאפשר‬
‫שיתקשה להיפרד מהמטופל ויתקשה לעזור לו במיקוד‬ ‫טיפולים קצרים בלבד לכל הפונים‪ ,‬או בשידות במסגרת‬
‫בעיות הפרידה‪ .‬לעתים‪ ,‬המטפל עובר משבר משלו‪ ,‬כגון‬ ‫ביטוח בריאות‪ ,‬שבו מוקצב מספר שערת מוגבל לכל פונה‬
‫עזיבה אר מוות של אדם אהוב‪ .‬הוא עלול אז להשתקע יחד‬ ‫כלכליים‪ ,‬המטפל עלול למצוא עצמו‪ ,‬לעתים‬ ‫מטעמים‬
‫עם המטופל באבל מוגזם‪ ,‬להשתמש בו ככלי או כמכשיר‬ ‫קרובות‪ ,‬נתון ללחץ ולדגשי כעס של המטופלים עם התקרב‬
‫לאבל של עצמו ולהיות עירור להיבטים של שמחה על הישג‬ ‫מרעד הסירם‪ ,‬והוא חייב להילחם ברגשות אשמה על נטישת‬

‫‪15‬‬ ‫שיחות" כרך י; חוב' מס' ‪ ' 1‬נובמבר ‪1995‬‬ ‫‪11‬‬

‫צרכי המטפל יכולים‪ ,‬כמובן• להשתנות‪ .‬ייתכן שכאשר‬ ‫ושל גדילה של המטופל‪ .‬או להיפך‪ ,‬הוא יכול לכדוח‬
‫מטפל מסויים עבד ועיבד כמידה מספקת את נושא האונדן‬ ‫מהנושא על‪-‬ידי עידוד הגנות של המטופל כנגד עיבוד‬
‫או הנטישה‪ ,‬דדך עבודתו‪ ,‬או בעזרת טיפול אישי מוצלח‪ ,‬או‬ ‫הפרידה‪ .‬גם ההימנעות מלעסוק כטיפולים קצרי מועד יכולה‬
‫יפוג‬ ‫‪-‬‬ ‫שענד נעצמו שלב מבחינת ביסוס האוטונומיה שלו‬ ‫להוות הגנה כנגד העימות עם נושא מעיק זה‪ .‬העיסוק‬
‫לגביו ה'קסם' של העיסוק בטדק"מ‪ ,‬והוא יעדיף טיפולים‬ ‫כטיפול ארוך' עם תחושת ה 'על זמניות' שנו' מאפשר‬
‫ונשימה‬ ‫ממושכת‬ ‫מחוייבות‬ ‫הדורשים‬ ‫דווקא‪,‬‬ ‫ארוכים‪,‬‬ ‫הדגשה נוחה של ביטחון והתדפקות הדדית‪.‬‬
‫ארוכה יותר‪ ,‬או טיפולים זוגיים‪ ,‬המאפשרים התמודדות‬ ‫‪-‬‬ ‫אצל מטפלים אחדים יכולה להיות תגובה הפוכה‬
‫אותו‬ ‫עבוד‬ ‫משמעותית‬ ‫שהיא‬ ‫אחד‪,‬‬ ‫מסוג‬ ‫בעייתיות‬ ‫עם‬ ‫העיסוק נטדק"מ ובהתקשרויות והיפרדויות יכול לקבל‬
‫כאן•‬ ‫נושא זה מובא‬ ‫כחייו‪.‬‬ ‫מטפל נשלב נר הוא נמצא‬ ‫משמעות של ניסיון להתמודדות חוזרת עם טראומה אישית‪.‬‬
‫כמובן• בהקצנה מסויימת‪ ,‬שכן מטפלים לא מעטים עוסקים‬ ‫ניתן אף לדאות מקדים נהם טיפוליו הקצרים של מטפל‬
‫כמקביל בצורות שונות של טיפול‪ .‬על דרך הבדיחה‪ ,‬ניתן‬ ‫מסויים לובשים אופי של חלום חוזר או סיוט חוזר‪ ,‬כמו אצל‬
‫נצורות שונות של טיפול‬ ‫לומד שאולי אלה העוסקים‬ ‫נפגעים פוסט‪-‬טדאומתיים‪ .‬כמקדים אלה‪ ,‬המטפל יחד עם‬
‫משתמשים בכל צודה כדי 'לעבוד' על בעיה כלתי פתורה‬ ‫המטופל חווים שוב את התחרשות המכאיבות של איום‬
‫שהיכולת‬ ‫יותר‬ ‫סביר‬ ‫לי‬ ‫נראה‬ ‫אך‬ ‫באישיותם‪.‬‬ ‫אחרת‬ ‫עזיבה וארנון' מבלי לפתח יכולת התמודדות חדשה‪.‬‬
‫להשתמש בגישות שונות בצודה גמישה ולפי צורכי המטופל‬ ‫זכור לי מקדה של מטופל שהגיע במצב משנד• וסיפר‬
‫המסויים מעידה על גמישות ;י"‪;.:.‬י·~‪.‬ביו אישיותי‪ ,‬שהם חלק‬ ‫שמטפלת קודמת סיכמה איתר‪ ,‬אומנם‪ ,‬מראש על טיפול‬
‫מאישיות בוגדת ומאוזנת יותר‪.‬‬ ‫אינטנסיבי קצר‪ ,‬אך במשך הטיפול נפגשה איתר יום יום ללא‬
‫הגבלה וישבה איתר כיחד על השטיח כמקום בכיסאות ‪ j‬אין‬
‫ב‪ .‬בעירת סביב סיפוק ושמחה על הישגים‬ ‫פלא שבתנאים אלה נוצרו תלות עצומה וציפיות רגרסיביות‪,‬‬
‫בשלב הסירם‬ ‫וכשלכסוף הודיעה לו על סיום הטיפול‪ ,‬כאופן שנתפש על‪-‬‬
‫לטדק"מ יש יסוד מתגמל מאוד‪ .‬המיקוד‪ ,‬האינטנסיביות‬ ‫ידי המטופל כפתאומי וטראומתי‪ ,‬הגיב במשבר קשה‪.‬‬
‫והגבלת הזמן מניאים לשינויים בולטים ומהירים‪ .‬המטופל‬ ‫דק עיבוד מעמיק‪ ,‬דדך טיפול אישי או הדרכה‪ ,‬יכול‬
‫חש כוחות מחודשים‪ ,‬שחדור והתחלה חדשה‪ .‬המטפל‪,‬‬ ‫לחלץ את המטפל ממעגל קסמים זה‪ .‬אם אין עיבוד כזה‪,‬‬
‫להתקשות‬ ‫יכול‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫של‬ ‫וכשלרכות‬ ‫מיגנלות‬ ‫בגלל‬ ‫ייתכן שמטפל יזדהה הגנתית עם התוקפן הנוטש ויחוש‬
‫להשתתף כשמחת המטופל‪ .‬יכולים להתעורר בו רגשות‬ ‫סיפוק מן העובדה שהוא זה אשר נידו כעת הכוח לנטוש‬
‫למשל כשהמטפל מזדקן ומדובר כמטופל צעיר‬ ‫‪-‬‬ ‫קינאה‬ ‫ולפגוע מכלי להיפגע‪ .‬כמקדים כאלה‪ ,‬הטיפול הקצר יהיה‬
‫שכל החיים לפניו י או כשהמטפלת רווקה או חשוכת ילדים‬ ‫ענוד המטופל חוויה טראומתית יותר מאשד חוויה נונה‪.‬‬
‫והמטופלת הולכת לקראת נישואים או הריון‪ .‬המטפל עלול‬ ‫כמקדים הפוריים יותר‪ ,‬יהווה הטדק"מ בידי המטפל אמצעי‬
‫אז לצנן את התלהבות המטופל• להצביע על הבעיות שטרם‬ ‫מוצלח של התמודדות ‪ j‬הוא יחווה‪ ,‬אומנם‪ ,‬את איום האונדן‬
‫נפתרו‪ ,‬ולא 'לפרגן' לו‪ .‬המטפל הנודד או המתוסכל בחייו‪,‬‬ ‫והעזיבה מחדש ככל פעם‪ ,‬אכל‪ ,‬תוך הזדהות עם המטופל‪,‬‬
‫אשד המטופלים מספקים אצלו צרכים של קירבה וחברות‪,‬‬ ‫יהיה שותף חלקי להצלחה ולתחושת הסיפוק שנחווית‬
‫ונותנים לו הדגשה שהוא נחרץ ומיטיב‪ ,‬יכול אף לחוות את‬ ‫נכך• המטפל מתקן‬ ‫‪j‬‬ ‫הגדילה והאינדינידואציה של המטופל‬
‫הוא‪-‬‬ ‫וכעזיבתו•‬ ‫שמחת המטופל על הסיום ככפיות טובה‬ ‫וממשיך כאילו את תהליך עיבוד האובדנים ואת תהליך‬
‫המטפל‪ ,‬לנדירותו‪ .‬הוא עלול אז להתרחק רגשית מהמטופל‪,‬‬ ‫האינדיבידואציה של עצמו• וכל טיפול מהווה עבורו חוויה‬
‫או לפרש שמחה זו כהתנגדות או כ'נדיחה לכריאות'‪.‬‬ ‫מתקנת‪ ,‬מבלי שהדבר יפגע‪ ,‬כהכרח‪ ,‬בהתקדמות המטופל‪.‬‬
‫מטפל עם בעירת נרקיסיסטיות עלול גם לחוות נצורה‬ ‫לחוויות מוצלחות כאלו יש ~פקט מושך ומשכד‪ ,‬והמטפל‬
‫מרבן‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫מוגזמת את הישגי המטופל כהישגים של‬ ‫יכול למצוא את עצמו 'מכור'‪ ,‬ככיכול‪ ,‬לסוג זה של טיפולים‪.‬‬
‫שמידה מסויימת של תחושת הישג היא מציאותית וטבעית‪,‬‬ ‫נין מטפלים כאלה ניתן למצוא את אלה הנושאים את דגל‬
‫ומהווה אחד התגמולים החשוכים בעבודתו של מטפל‪ .‬אך‬ ‫הטדק"מ נלהט כטיפול הנכחד או האידיאלי‪ ,‬ומסתייגים‬
‫הכוונה להצניע כאן על מקדים של השקעה נרקיסיסטית‬ ‫מצודות טיפול אחדות‪.‬‬
‫נהנה‬ ‫) ‪(, 18‬‬ ‫מוגזמת‪ ,‬כשהמטפל‪ ,‬לפי המטאפודה של סידלס‬ ‫ה'צודך' של המטפל בחוויות של עיבוד אובדנים ואכל‬
‫לעצב את אישיותו ואת עתידו של המטופל "כעין פיגמליון‬ ‫דדך הזדהות‬ ‫‪-‬‬ ‫יכול להוביל‪ ,‬לעתים‪ ,‬גם להשלכת הבעיה‬
‫המתאהב בגלתיאה שלו"‪ .‬כלומד‪ ,‬הוא מתייחס למטופל‬ ‫ולעודד במטופל תגובות‬ ‫‪-‬‬ ‫השלכתית מן המטפל למטופל‬
‫כאילו הוא יצירה שלו‪-‬עצמו‪ .‬גודקין ) ‪ ( 19‬מתאר שעמדה כזו‬ ‫מוקדמות של אבל אר צוררת מיוחדות של חדדה ושל‬
‫אצל המטפל עלולה לגדוד ספיקות אצל המטופל כאילו‬ ‫התנהגות הגנתית‪ ,‬הנובעות מצרכיו המוכחשים של המטפל‪.‬‬
‫ההישג אינו שלו‪ ,‬לעודד תחושות של 'עצמי כוזב' ואפילו‬ ‫ההתעסקות המוגזמת בנושאים אלה עלולה להיות אף על‬
‫לגדום למטופל לחבל כהישגי הטיפול בניסיון להרוס את‬ ‫חשבון עיבוד הנושא שנבחר כמוקד טיפולי‪.‬‬

‫"שיחות" כרך ‪ '',‬חרב' מס' ‪ , l‬נובמבר ‪1995‬‬ ‫‪16‬‬

‫השאיפה לשלמות ולפתרון כל בעיות המטופל בזמן קצר קשורה‬ ‫ה'יצידה' של המטפל‪ .‬לעתים‪ ,‬משהה המטופל באופן לא‬
‫בפנטזיות הארמכיפוטכטירת המוקדמות‪ ,‬אשד גדמו לחלק מאיתנו‬ ‫מודע את הישגיו עד לאחרי הסירם‪ ,‬כדי להדגיש שאלה‬
‫"התקווה להיות רב‪-‬כוח במקום חסך‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לכחוד במקצוע הטיפולי‬
‫הישגיו‪-‬שלו‪ ,‬ולהתגונן כך מפני הפלישה של המטפל‪.‬‬
‫אונים‪ ,‬מציל במקום הרסנ‪,‬י להיות ז‪p‬ד בעל שפע בלתי מוגבל במקרם‬
‫תינוק דעכתן וטפילי"‪.‬‬
‫ג‪ .‬בעיות סביב מאבק המטפל בצודך לשלמות‬
‫כך שנדאה שעל כולנו ללמוד להשלים במידה מסריימת‬
‫כשלרן•‬ ‫מטפל עם פגיעות נרקיסיסטית‪ ,‬המתקשה לשאת‬
‫שלהן‪.‬‬ ‫עם משאלות אלו• כמר גם עם תיסכול מסריים‬
‫יכול לפעול בדרמה לאנשים‪ ,‬אשד מתוך חשש לכשלרן‬
‫דדך אחרת להתמודד עם משאלות ורגשות‪ ,‬אשד חיים‬
‫בבחינה מכשילים את עצמם מראש‪ ,‬למשל על‪-‬ידי כך‬
‫ופעילים גם במטפל ה'מרדע'‪ ,‬היא לשתף את המטופל בשלב‬
‫שבאים לא מוכנים כראוי לבחינה‪ .‬המטפל יכול 'להצדיק'‬
‫בדירנו בנושא ההעבדה‬ ‫) ‪(, 19‬‬ ‫הסירם ברגשות המטפל‪ .‬גרדקין‬
‫את‬ ‫שלו•‬ ‫המבקר הפנימי‬ ‫ובעיקר בעיני‬ ‫אחדים‪,‬‬ ‫בעיני‬
‫הנגדית בסירם טיפול )לא טיפול קצר(‪ ,‬מציע שהמטפל‬
‫העובדה שהישגי הטיפול אינם כוללניים וההצלחה אינה‬
‫המודע ישתף את המטופל בצעד שלו• למשל• על הפרידה‬
‫'מושלמת' על‪-‬ידי הרציונליזציה שמראש הטיל על עצמו את‬
‫גרדקין•‬ ‫לדעתו של‬ ‫בטיפול‪.‬‬ ‫ממטופל שהתקדם והצליח‬
‫המיגבלרת של טיפול קצר‪ ,‬כאילו בחד כביכול משימה בלתי‬
‫שיתוף זה יכול להיות לא דק אנושי‪ ,‬אלא גם טיפולי‪ .‬קאדן‬
‫אפשרית‪ .‬תפיסה כזר עוזרת בהפגת החדרה שמעלה הסירם‬
‫מארורה ) ‪ (21‬תומכת‪ ,‬גם היא‪ ,‬בפתיחה של נושאי ההעבדה‬
‫הבלתי מושלם‪.‬‬
‫הנגדית עם המטופל כחלק מסירם מוצלח‪ ,‬ונדאה לי‪ ,‬שניתן‬
‫אשד הגנותיו‬ ‫אצל מטפל עם בעירת נרקיסיסטיות‪,‬‬ ‫‪.‬‬
‫ליישם גישה זר גם בטיפול קצר‪-‬מרעד‪ .‬יש בכך מתן הכרה‬
‫נרבערת מעצמי גרנדיוזי• הדי ציפיותיו של המטופל לפתרון‬
‫האמורים‬ ‫רשיררירן•‬ ‫נוספת לשלב של בגדות‪ ,‬אוטונומיה‬
‫מאגי של כל הבעיות בזמן קצר עלולות לשמש גירוי‬
‫מידת החשיפה של המטפל‬ ‫להיות חלק מהישגי הטיפול‪.‬‬
‫"מה שאחדים לא הצליחו‬ ‫‪-‬‬ ‫לארמניפרטנטירת של המטפל‬
‫צריכה להיעשות‪ ,‬כמוכן• תוך רגישות למטופל‪ .‬על המטפל‬
‫להשיג בשנים של פסיכואנליזה עם המטופל הזה‪ ,‬אני‬
‫להעריך עד כמה המטופל רוצה ומסרגל לדעת ולקבל אישור‬
‫פגישות!"‪ .‬הוא ייטה להתעלם מחולשות‬ ‫אצליח ב‪i s-‬‬
‫לתחושותיו‪ ,‬כשהוא חש במודע אר שלא במודע בקשייו הלא‬
‫במבנה אישיותו של המטופל ומבעייתיות שטרם נפתרה‪,‬‬
‫מבוטאים של המטפל‪ .‬כלומר‪ ,‬גם כאן המטפל חייב לפעול‬
‫ילחץ על המטופל להגיע להישגים שמעל ליכולתו‪ ,‬אר ייפה‬
‫בהתאם לצוני המטופל המסויים‪ ,‬ולא דק מתוך צרכיו‪-‬הוא‬
‫ויאדיר הישגים חלקיים כהצלחות גדולות‪.‬‬
‫'להוריד את המסיכה' ולבטא‪ ,‬סוף סוף‪ .‬את שמחתו או את‬
‫כאבר‪ .‬לעתים‪ ,‬על המטפל לכבד את הצורך של המטופל‬
‫ההתמודדות עם תופעות של העבדה נגדית‬
‫של‬ ‫הנגדית‬ ‫ההעבדה‬ ‫שחשיפת‬ ‫מ קירבת‪-‬יתד•‬ ‫להימנע‬
‫בכל התופעות של העבדה נגדית שתואדר‪ ,‬הבעיה אינה‬
‫ואף לקבל את רצונו לשמור על‬ ‫עלולה ליצור•‬ ‫המטפל‬
‫עצם ;וירם בעייתיות אצל המטפל‪ ,‬אלא חוסר המודעות לה‬
‫ריחוק מסריים בשעה האחרונה‪ ,‬כאילו הוא ככד נפרד והחל‬
‫ולמד‬ ‫לבעייתו‪,‬‬ ‫עד‬ ‫המטפל‬ ‫אם‬ ‫בטיפול‪.‬‬ ‫ולהשפעתה‬
‫בדרכו העצמאית‪.‬‬
‫להתמודד איחה דדך טיפול והתנסות אישית‪ ,‬הדי סיכוייו‬
‫טובים להתמודד בהצלחה עם הנושא גם עם מטופליו‪.‬‬
‫תיאורי מקדים‬
‫הדרכה רגישה ומעמיקה יכולה גם היא לעזור למטפל בזיהוי‬
‫לשם הדגמה של הרעיונות שהובאו לעיל• אביא קטעים‬
‫ולמנוע תקיעות‬ ‫מצידו•‬ ‫מוקדם של תגובות העברה‪-‬נגדית‬
‫משני טיפולים קצרי‪-‬מרעד מעבודתי במידפאה‪ ,‬תוך התמק‪-‬‬
‫וכשלרבות טיפוליים‪.‬‬
‫דרת בבעירת סביב הסירם ‪.‬‬
‫האיבחרן של העבדה נגדית יכול לאותת למטפל על‬

‫מקדח ראשון‬
‫והמטפל‬ ‫המטופל•‬ ‫אצל‬ ‫של בעייתיות משלימה‬ ‫קיומה‬

‫אודן ‪) 1‬שם בדוי( בן ‪ ,24‬אובחן נבעל הפרעת אישיות עם קווים‬

‫המודע יכול להשתמש בחוריה האישית שלו כדי לעזור‬
‫היסטריים ותלותיים‪ ,‬אשר כככס מידי פעם למצבי חדדה קשים עם‬ ‫למטופל להביא את רגשותיו החבריים לידי ביטוי ‪ j‬הוא יכול‬
‫תופעות סומטיות‪ ,‬בעיקר סביב כדשאים של קשר‪ ,‬פרידה ותיפקדו‬ ‫להיות הגנתי פחות ואמפתי יותר לקשיי המטופל‪ ,‬בין אם‬
‫עצמאי‪ .‬אודן סבל מלידה מפגם‪ ,‬אשד הקשה על אכילה ובליעה‬ ‫בשאיפות‬ ‫אם‬ ‫רבין‬ ‫וארכון•‬ ‫פרידה‬ ‫סביב‬ ‫בבעירת‬ ‫מרובד‬
‫ודרש ניתוח וטיפול דב; הוא גדל בתוך הגנת‪-‬יתד של האם‪ ,‬ועבד‬ ‫לשלמות אר בקשיים באינדיבידראציה‪ ,‬הנובעים מפנטזיות‬
‫טיפולים פסיכולוגיים שוגים עוד מגיל הילדות‪ .‬הפעם הגיע במצב‬ ‫לאיחוד סימביוטי מושלם‪ .‬דדך האמפתיה הדגישה עם‬
‫משבד עקב קשר תלותי בעייתי עם ח~דה וקושי להיפרד ממכה‪.‬‬
‫המטופל‪ ,‬כשהוא שומר על הגבול הדק בין אמפתיה לגלישה‬
‫בשלב ההערכה היה ברור שאין הוא עומד בכל המדדים הדרושים‬
‫לתוך ה·דהרת‪ ,‬יכול המטפל להשתמש בהתנסותו האישית‪,‬‬
‫להתאמה לטדק"מ‪ ,‬בעיקר מבחינת כוחות האני ורמת הגיבוש של‬
‫העצמי‪ .‬הוחלט‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬על טיפול ממוקד בן ‪ 12‬שיחות‪ ,‬בתקווה‬
‫כדי לעזור למטופל לפתח יכולת התמודדות טובה יותר‪.‬‬
‫התכסות‬ ‫לו‬ ‫ולאפשר‬ ‫הנוכחי‬ ‫המשבר‬ ‫להתגבר על‬ ‫לו‬ ‫לעזור‬ ‫אומנם‪ ,‬גם לתובנה עצמית יש בוודאי גבולות‪ ,‬וכמר‬
‫משמעותית בשלב א‪1‬זד של ביפדדות ובחיזוק תחושת האיבדיבידוא‪-‬‬ ‫)‪ (20‬כותב ‪:‬‬ ‫ששייפו‬

‫‪17‬‬ ‫שיחות" כדך ‪',‬י חרב ' מס' ‪ , 1‬כובמבד ‪1995‬‬ ‫‪11‬‬
‫השתלטנות שלה‪ ,‬כך שתרכל‪ ,‬אומנם‪ ,‬לעזור לה‪ ,‬אך ללא מעודנות‪-‬‬
‫היתד ותוך שמידה על החיים והחופש של עצמה‪ .‬משך זמן הטיפול‬
‫נקבע ל ‪ 6-‬חודשים‪ ,‬בהם התקיימו ‪ 23‬שיחות‪ .‬במהלך הטיפול נוצר‬
‫מהד למדי קשר של אמון• רדינה גילתה הנעה גבוהה מאוד ועבדה‬
‫בטיפול תוך עיבוד מעמיק של חוויות רגשיות מהעבד ומההווה‪ .‬עלו‬
‫ועובדו הקשיים לעמוד מול הלחץ רהחרדדנות של האם נעכר‪,‬‬
‫ויכולנו לדאות יחד כמה קשה לפתח עצמאות ואופטימיות ללא אשם‬
‫מול אם‪ ,‬התופשת כל צעד לניפדדות כבגידה‪ .‬דינה החלה להיות‬
‫אסרטיבית ויוזמת יותר בעבודה‪ ,‬ולחמה נגד הפסימיות‪ ,‬שהוכנה‬
‫עכשיו כהפנמה של עמדות האם‪ .‬היא ביטאה אמון גובר ביכולתה‬
‫לבנות קשר של נישואים ואמהות‪ ,‬בעוד שבעבד חשבה ש"דה לא‬
‫בשבילה"‪.‬‬
‫האם‬ ‫‪: 9-8‬‬ ‫ציה‪ .‬המוקד נוסח תוך הישענות על חוויה של אורן מגיל‬
‫כאשר הוא שומע שחברים באים‪ ,‬הוא‬ ‫בכפית ;‬ ‫מאכילה אותו‬
‫מתבייש ואוכל בכוחות עצמו‪ ,‬אך כשהם הולכים‪ ,‬הוא נענה שוב‬
‫לתפקיד התינוקי שמטילה עליו האם‪ ,‬וגם לו נוח בו‪" .‬בתוך תוכך‬
‫אתה יודע שיש לך כוחות ואתה מסוגל לאכול לב‪,‬ד כלומר לתפקד‬
‫כבוגר וכעצמאי‪ ,‬אך החשש לאבד הגנה ואהבה של אנשים קרובים‪,‬‬
‫ממשיך עדיין לעורר בך פחדים ואתה חושש שלא תחזיק מעמד"‪.‬‬
‫במהלך הטיפול התארגן אורן ועשה צעדים משמעותיים לכיוון‬
‫הוא נפרד מהחברה ועמד בפרידה‪ ,‬דילל במקצת‬ ‫‪-‬‬ ‫חיים עצמאיים‬
‫התקדם בעבודה וכד‪ :‬גם חלק‬ ‫הוריו•‬ ‫את הקשר התלותי עם‬
‫מהסימפטומים‪ ,‬כגון סחרחורות והתעלפויות נעלם‪ .‬לקראת הסיום‬
‫חלה תסוגה )רגרסיה( מסויימת‪ ,‬תופעה שהיא כשלעצמה שכיחה‬

‫כשעלה לדיון המועד המדוייק לסירם‪ ,‬עלתה הבעיה שהחבר‪,‬‬ ‫אך אני חשתי אי‪-‬שביעות רצון וקוצר‪-‬‬ ‫דינמי ;‬ ‫בכל צודה של טיפול‬

‫אך יודעת שצריכה להיפרד ממנו• עומד‬ ‫מאוד•‬ ‫שאליו היא קשורה‬ ‫דוח מהמשך התנהגותו התובענית והתלותית של אודן כלפי וכלפי‬

‫לעזוב את הארץ בסוף אותו חודש‪ ,‬הסמוך למועד שקבענו לסירם‪.‬‬ ‫אינו משתמש בכוחות‪,‬‬ ‫כצפרי•‬ ‫חשתי שאינו מתקדם‬ ‫בני‪-‬משפחתו‪.‬‬
‫התלבטתי אם לא אעמיס עליה יותר מדי על‪-‬ידי סיום הקשר הטיפולי‬ ‫אשד לדעתי יש לו‪ ,‬רגם בסיום המתוכנן של הטיפול לא יגיע לאותה‬

‫דווקא כשצריכה להתמודד עם פרידה מכאיבה מחבר‪ .‬חרדתי איך‬ ‫מידה של עצמאות‪ ,‬שלה ציפיתי ממנו‪ .‬נדאה שנכנסתי כאן לציפיה‬
‫תעמוד בשתי 'נטישות' כאלו‪ .‬תוך בידוד איחה קבענו‪ ,‬איפוא‪ ,‬את‬ ‫אודן•‬ ‫אומניפוטנטית לחולל בזמן קצר שינוי דרמטי באישיותו של‬
‫הפגישה האחרונה שבוע אחרי הנסיעה המיועדת של החבר‪ ,‬ונכך‬ ‫השלכתי עליו את צרכי שלי לאוטונומיה‪ ,‬ו'שכחתי' את נתוני‬

‫הטיפול‪.‬‬ ‫הארכנו בשבועיים את‬ ‫ההערכה הראשונית‪ .‬המציאות טפחה על פני כשאודן הגיע לחדד‬
‫המיון של בית‪-‬החולים בהתקף נוסף של חדדה מציפה‪ ,‬ביום בו ידע‬
‫דינה עוררה בי אהדה דנה‪ ,‬ונהניתי מהקשר איחה‪ ,‬מהשקעתה‬
‫שאיני נמצאת‪ ,‬ומבלי לדווח תחילה למיון שהוא נמצא בטיפולי‬
‫אמה‬ ‫עם‬ ‫התמודדותה‬ ‫דרך‬ ‫העשיר‪.‬‬ ‫הפנימי‬ ‫ומעולמה‬ ‫בטיפול‬
‫במידפאה‪ .‬כשיכולתי לעבד עם עצמי את רגשות הכעס והאכזבה על‬
‫השתלטנית והחודרנית‪ ,‬חוויתי מחדש את מאבקי ההיפרדות של‬
‫'נפילה' זו‪ ,‬יכולתי לדאות שהדגשתי יתד על המידה את הכוחות‬
‫אישית ;‬ ‫תקופת ההתנגדות מאמי שלי• אותם עיבדתי בעבד באנליזה‬
‫והמשאלות הקיימים באודן לשינוי ולהתפתחות‪ ,‬אך לא נתתי מספיק‬
‫ועתה נוסף להם מימו ההיפרדות כאם מילדי שבגדו והיו נאותה‬
‫מקום לאימת הפרידה המתקרבת‪ ,‬ובכך דחפתי אותו להיכנס שרב‬
‫תקופה בתהליכי יציאה מהבית לדדכם העצמאית‪ .‬גם דינה‪ ,‬למרות‬
‫לתפקיד של 'חולה' שחייבים לעזור לו ולטפל בו‪ ,‬תפקיד המוכר לו‬
‫חששותיה‪ ,‬ביטאה אמונה וסקרנות לגבי יכולתה להשתמש במה‬
‫מילדות‪ .‬שינוי מתאים של הדגש‪ ,‬ובעיקר של הציפיות המוגזמות‬
‫שקיבלה מהטיפול לעתיד‪ .‬היא עבדה לגרד בניפדד מהחבר‪ ,‬ואירגנה‬
‫שלי‪ ,‬איפשדו לאודן להתארגן מחדש ולסיים פרק זה של הטיפול‪,‬‬
‫לה פינה משלה‪ .‬בטיפול חשתי אהדה דנה כלפי האומץ והנחישות‬
‫מתוך ידיעה של שנינו שייתכן מאוד שבעתיד יחזור לשלב נוסף של‬
‫הדנה שגילתה בתהליך האינדיבידואציה שלה‪ ,‬אך במקביל חשתי גם‬
‫טיפול ובו ניתן יהיה להתקדם צעד נוסף )ויצטום וחן ) ‪ (22‬מתאדים‬
‫צודך חזק להגן עליה מפני טראומות נוספות של נטישה‪.‬‬
‫רעיון כזה של טיפול קצר‪-‬מועד‪ ,‬אך רב‪-‬שלבי‪ ,‬במאמרם ב"שיחות"‬
‫כשהגיע מועד השיחה האחרונה‪ ,‬התבדר שגם הטיסה של החבר‬ ‫מ ‪(. 1989-‬‬
‫נדחתה במפתיע בשבוע‪ ,‬כך שיום הסיום שלנו היה גם יום טיסתו של‬
‫החבר ליבשת דחוקה‪ .‬התמלאתי חדדה ראשם שאני עוזבת ארתה‬ ‫מקרח שני‬
‫ביום כזה‪ ,‬וכבר היי!רי מוכנה להציע פגישה נוספת‪ .‬נדאה שכחרדתי‬ ‫דינה )שם בדוי(‪ ,‬בת ‪ ,29‬בת יחידה להרדים מבוגדים‪ ,‬שעלו אחדי‬
‫וארנון‪.‬‬ ‫השלכתי על דינה את הקושי שלי עצמי להתמודד עם נטישה‬ ‫השראה‪ .‬ההודים מסוכסכים ביניהם ואינם חיים יח‪,‬ד אך ממשיכים‬
‫חשתי אשם שכמטפלת אני עומדת בנוקשות על מועד הסיום בעוד‬ ‫לממד אחד את חיי השני בלי יכולת להיפרד סופית‪ .‬דינה חיתה תמיד‬
‫שעלי להמשיך ללוותה ולתמוך בה‪.‬‬ ‫נתונה ביניהם‪ ,‬אך בעיקר גוייסה על‪-‬ידי האם לצידה‪ ,‬כשהאב מוגדר‬
‫אך כאן 'הזכירה' לי דינה בהתנהגותה שהמוקד הטיפולי עליו‬ ‫כאלים‪ ,‬עדיין ומדוחק‪ .‬בגיל ‪ 18‬התרחקה דינה תוך מאמץ דב מהבית‪,‬‬
‫‪-‬‬ ‫היא מצאה את המרחק המתאים מהחבר‬ ‫‪-‬‬ ‫עבדנו הופנם היטב‬ ‫כשהיא‬ ‫בירושלים‪,‬‬ ‫והתמקמה‬ ‫מוסיקה‬ ‫למדה‬ ‫בצבא‪,‬‬ ‫שירתה‬
‫הגיעה בזמן לשיחת‬ ‫התעופה ;‬ ‫נפרדה ממנו בבית בלי ללוותו לשדה‬ ‫מתפרנסת בדוחק כמודה לנגינה‪ .‬במשך שנים נמנעה מקשר עם‬
‫הסיום והשתמשה בה במלואה‪ ,‬מבלי לשכוח להביא מתנה אדחה‬ ‫גברים‪ ,‬אך בשנתיים האחרונות נרצד קשר עם בחוד דרום אפריקאי‪,‬‬

‫והגישה לי אותו בהבעת‬ ‫‪-‬‬ ‫ציוד אמנותי שציידה בעצמה‬ ‫‪-‬‬ ‫יפה‬ ‫קשר שעבד תהפוכות דנות‪ ,‬וכעת הם גרים יחד‪ .‬כמו כן יש לה מספר‬
‫תודה‪ .‬כך ביטאה את יכולתה למצוא מדחק מתאים גם ממני‪ ,‬עם‬ ‫ידידים קרובים‪.‬‬

‫יכולת נתינה והכרת טובה‪ ,‬אך תוך שמידת מדחק מהצרכים שלי‬ ‫ודרשה‬ ‫דינה פנתה לטיפול כשהאם‪ ,‬הגדה בשפלה‪ ,‬חלתה‬
‫להגנת‪-‬יתד ולריכוך פרידות‪.‬‬ ‫תושמת‪-‬לב דנה‪ ,‬תוך תובענות והאשמות דנות‪ .‬כשדינה העידה‬
‫להיפגש עם האב‪ ,‬שגם הוא רצה פתאום קשר‪ ,‬הגיבה האם בזעם‬

‫סיכום ודיון‬
‫ואף האשימה את בתה שהיא והאב זוממים להרוג ארתה‪ .‬דינה חשה‬
‫שהאם שולטת בה בכוח המיסכנרת שלה כמר בשלט‪-‬דחוק‪ ,‬וביקשה‬
‫המקרים שתוארו מציגים‪ ,‬כל אחד‪ ,‬את האופן שבר‬ ‫עזרה‪.‬‬
‫חוויותיו והגנותיו האופייניות מוצאות‬ ‫אישיות המטפל‪,‬‬ ‫כבד בשיחה השגיח ניסחנו את מוקד הטיפול סביב "מציאת‬
‫ביטוי באמצעות ההעברה הנגדית ומשפיעות על הדרן בה‬ ‫לפתח דרכים להתמודד רגשית כנגד‬ ‫‪-‬‬ ‫המרחק הנכון מהאם"‬

‫"שיחות" כדך '‪,‬י חוב' מס' ‪ , 1‬נובמבר ‪1995‬‬ ‫‪18‬‬

 ‫ספררת ‪:‬‬ ‫הוא מנהל את הטיפול‪ .‬בסירם‪ ,‬המהווה כאמור אבן ברחן‬
‫‪1. Budman S.H. & Gurman A.S., Theory and practice ofbrief‬‬ ‫להצלחת הטדק"מ‪ ,‬מגיעה השפעת גורמים אלה לשיאה‪.‬‬
‫‪therapy. New York, Guilford , 1988 .‬‬ ‫עבור‬ ‫מגרונות‬ ‫משמעריות‬ ‫לקבל‬ ‫יכול‬ ‫הסירם‬ ‫שלב‬
‫‪2. Mann J. , The core oftime limited psychotherapy: Time and‬‬ ‫מטופלים שונים‪ ,‬הנובעות משלבים התפתחותיים שונים‬
‫‪the central issue. In: Budman S.H . (Ed.), Forms of brief‬‬ ‫ומהקונפליקטים המרכזיים שעלו בטיפול החל מחווירת של‬
‫‪therapy. 2d ed. New York, Guilford , 1986 .‬‬
‫פרידה רארבדן‪ ,‬דרך תחושות אכזבה וכשלרן‪ ,‬אשם‪ ,‬כעס‪,‬‬
‫‪3. Strupp H.H. & Binder J" Psychotherapy in a new key. New‬‬
‫‪Y ork, Basic Books , 1984.‬‬ ‫רכלה בתחושות נצחרן' התגברות על מכשולים והכרת תרדה‪,‬‬
‫‪4. Hoyt M.F., Aspects of termination in a time-limited brief‬‬ ‫אר כל שילוב של רגשות אלה‪ .‬אך נראה לי שמידת ההדגשה‬
‫‪psychotherapy. Psychiatry , 42 : 208-219 , 1979 .‬‬ ‫על חשיבותם של תהליכי הסירם משקפת אצל כל מטפל'‬
‫‪5. Mann J" Time limited therapy. Cambridge Mass., Harvard‬‬ ‫מעבר לתפישה התיאררטית בה הוא מחזיק‪ ,‬גם את מידת‬
‫‪University Press , 1973 .‬‬
‫החשיבות של נושאי פרידה‪ ,‬אינדיבידראציה‪ ,‬ארכון ומרות‬
‫‪6. Malan D.H., The frontiers of brief psychotherapy. New‬‬
‫‪York, Plenum , 1976 .‬‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫בחוויותיו המוקדמות ובמערך ההגנתי‬
‫‪7. Sifneos P.E., Short-term dynamic psychotherapy: Evalua -‬‬ ‫את עצם ההתנגדות לעסוק בטדק"מ וההעדפה של טיפול‬
‫‪tion and techniques. New York, Plenum, 1987 .‬‬ ‫ארוך יש להבין לא רק כחלק מהשקפה תיאררטית אודות‬
‫‪8. Rank O., .Will therapy. New York, Knof, 1936.‬‬ ‫מבנה האישיות‪ ,‬משך הזמן הדרוש ליצירת שינוי מבני'‬
‫‪9. Malan D.H" Exploring the limits of brief psychotherapy .‬‬
‫כאן‬ ‫תורמים‬ ‫ההעברה‪.‬‬ ‫ההדרגתי של נריררזת‬ ‫ופתרונה‬
‫‪In: Davanloo H. (Ed.), Basic principles and techniques in‬‬
‫‪short term dynamic psychotherapy. New York, Spectrum‬‬ ‫גורמים של אינדוקטרינציה וקרשי‬ ‫של המטפל )‪(, 1‬‬ ‫הערכים‬
‫‪Press , 1978 .‬‬ ‫רכן גורמים אישיותיים מודעים ולא‬ ‫חדשה ) ‪(, 14‬‬ ‫בלמידה‬
‫‪10. Davanloo H., Short term dynamic psychotherapy. New‬‬ ‫מודעים‪ ,‬שהמטפל מוכרח להתמודד איתם בעיקר בשלבי‬
‫‪York, Jason Aronson , 1980 .‬‬
‫קצר‪-‬מרעד‪.‬‬ ‫הסירם של כל טיפול‬
‫‪11. Wolberg L.R., Handbook of short term psychotherapy .‬‬
‫‪New York, Thieme Straton , 1980 .‬‬ ‫לערמת זאת‪ ,‬יש המרחיקים לכת‪ ,‬כמר מאלאן ) ‪(, 23‬‬
‫‪12. Bauer G.P. & Kobos J.C., Brief psychotherapy: Short-term‬‬ ‫כ"התפתחרת החשובה‬ ‫המדבר על הטיפול קצר‪-‬המועד‬
‫‪psychodynamic intervention. Northvale, Jason Aronson ,‬‬ ‫ביותר בפסיכותרפיה מאז שפרויד גילה את הלא מודע"‪.‬‬
‫‪1987 .‬‬ ‫מאלאן אף מקצין עד כדי תיאור התפנית שפרויד עשה‬
‫מאן ‪',‬ג פסיכותרפיה מוגבלת בזמן ‪ -‬מבט אחדי שלושים שכה ‪13 . .‬‬
‫במעבר לשימוש בשיטת האסוציאציות‬ ‫בתחילת המאה‬
‫בתוך ‪ :‬שפלו ג' )עודך(‪ ,‬הקדמה לספר‪ :‬פסיכותרפיה מוגבלת בזמן‬
‫‪ -‬תיאוריה‪ ,‬טיפול מחקר‪ .‬ירושלים‪ ,‬מאגכס‪. 1994 ,‬‬ ‫החופשיות ובאמצו עמדה פסיבית וסבלנית ביותר מצד‬
‫‪14. Winokur M. & Dasberg H., Teaching and learning short -‬‬ ‫המטפל כ "תפנית הרת‪-‬אסרן' שגרמה להארכה אין‪-‬סופית‬
‫‪term dynamic psychotherapy. Bulletin of the Menninger‬‬ ‫של הטיפול וירידה ביעילותו"‪ .‬לדעתי' ההתבוננות בעבודתם‬
‫‪Clinic, 47 : 46-52 , 1983 .‬‬ ‫של מטפלים המתלהבים מטדק"מ כצורת טיפול אידיאלית‪,‬‬
‫שפלו '‪,‬ג יחסי גומלין כין טיפול מוגבל כזמן לבין מחקר‪ ,‬על רקע ‪15 .‬‬
‫אצלם‪ ,‬בנוסף‬ ‫ר'מתמכרים' לשיטה זר‪ ,‬מראה שפועלים‬
‫התנגדות מטפלים ומטופלים לשניהם‪ .‬כתוך ‪ :‬שפלו ג' )עודך(‪,‬‬
‫פסיכותרפיה מוגבלת בזמן‪ .‬פרק ‪ . 15‬ירושלים‪ ,‬מאגכס‪•1994 ,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לשיקולים תיאררטיים ומעשיים‪ ,‬גם צרכים אישיים כגרן‬
‫‪16. Glick R.A., Forced terminations. J. of Am. Academy of‬‬ ‫הצורך לעיבוד חוזר של טראומה אישית סביב ארכון אר‬
‫‪Psychoanalysis , 15 : 449-463 , 1987 .‬‬ ‫יש‬ ‫שבר‬ ‫ארוך‬ ‫מקשר‬ ‫ההגנתי להימנע‬ ‫הצורך‬ ‫נטישה‪,‬‬
‫‪17. Stern S., Managed care, brief therapy and therapeutic‬‬ ‫מחרייברת עמוקה‪ ,‬הצורך להוכיח ארמניפרטנציה‪ ,‬אר להיפך‪,‬‬
‫‪integrity. Psychotherapy, 2: 135-148 , 1993 .‬‬
‫הצורך להתגונן מפני תחושות חוסר שלימות ומפני פגיעה‬
‫‪18. Searls H.F., Co.untertransference and related subjects. New‬‬
‫‪York, International U niversities Press , 1979 .‬‬ ‫נרקיסיסטית במשאלות ארמניפרטנטירת‪.‬‬
‫‪19. Gorkin M., The uses of countertransference. New Jersey ,‬‬ ‫כיום‪ ,‬עם שינוי החרק והנהגת ביטוח בריאות ממלכתי‪,‬‬
‫; ‪Jason Aronson , 1987‬‬ ‫ערלה החשיבות של רכישת ידע ומיומנות‪ ,‬המאפשרים‬
‫‪20. Schafer R. , The termination of brief psychoanalytic‬‬ ‫ככל‬ ‫רבים‬ ‫מטופלים‬ ‫אצל‬ ‫משמעותיים‬ ‫לחולל שינויים‬
‫‪psychotherapy. Internatibnal J. of Psychoanalytic Psy -‬‬
‫האפשר תוך זמן מוגבל‪ .‬כדי לאפשר למספר רב יותר של‬
‫‪chotherapy, 2: 135-148 , 1973 .‬‬
‫‪ wer of countertransference: Innova -‬ס ‪21. Maroda K.J., .The p‬‬ ‫מטפלים ללמוד את השיטה ולהתנסות ביתרונותיה ומגב‪-‬‬
‫‪tions in analytic technique. John Wiley & Son , 1991 .‬‬ ‫לרחיה‪ ,‬חשוב להתייחס בהוראה ובהדרכה להיבטים שונים‬
‫ויצטרם ‪',‬א חן '‪,‬א טיפול דינמי דב‪-‬שלבי ‪ -‬גישה התפתחותית‪22 . ,‬‬ ‫של ההעברה הנגדית‪ ,‬העלולה להתעורר במטפל המתלמד'‬
‫מודל תיאודטי והצגת מקדה‪ .‬שיחות‪ ,‬ג)‪. 1989 , 218-213 (: 3‬‬ ‫ולעזור לו לזהותם ולהתמודד איתם‪ .‬רק אז ירכלו המטפלים‬
‫‪23 . Malan D., The most important development in psychother -‬‬
‫להשתמש בהתנסותם האישית בצררה ברנה‪ ,‬על מנת לעזור‬
‫‪apy since the discovery of the unconscious. In: Davanloo‬‬
‫‪H., Short term dynamic .psychotherapy. pp 13-14. North -‬‬ ‫גם למטופליהם להתמודד בצררה יעילה יותר ובזמן קצר‬
‫‪vale, New Jersey, Jason Aronson , 1980 .‬‬ ‫יותר עם בעיותיהם‪.‬‬

‫‪19‬‬ ‫"שיחות" כדך ‪',‬י חוב' מס' ‪ , 1‬נובמבר ‪1995‬‬