‫החוג לפסיכולוגיה‬

‫המרכז ללימודים אקדמיים‬

‫אור יהודה‬

‫מבחן בית‬
‫קורס ייעוץ ופסיכותרפיה א'‪ -‬ב'‬
‫מגישה עליזה דיין‬

‫יג' סיוון תשע"ז ‪ /‬יוני‬

‫המשגת מקרה לפי גישת הסכמה תרפיה‬

‫אישיות נמנעת – דאום והרטמן‬
‫פרטי רקע ‪ :‬נטלי ‪ ,‬אישה נשואה ‪ ,‬אם לשני ילדים‪ ,‬עובדת בצוות מחקר של חברה סלולרית גדולה‬
‫‪ ,‬השכלה גבוהה ‪-‬מכללה ‪ ,‬נטלי ילדה שלישית במשפחתה‪ ,‬עלתה יחד עם משפחתה ממוסקבה‬
‫שברוסיה בהיותה בת חמש‪ .‬נטלי בעלת אישיות נמנעת‪ ,‬חסרת בטחון‪ ,‬סובלת מחרדה חברתית ‪,‬‬
‫נמנעת מאינטראקציות בין אישיות‪ ,‬נמנעת מעימותים‪ ,‬רגישה לביקורות שליליות‪ ,‬חוששת חוויית‬
‫דחיה ‪ ,‬חוששת להתבטא בציבור ‪.‬‬
‫הסימפטומים שבגינה פנתה לטיפול ‪ :‬חרדות‪ ,‬חוסר יכולת בוויסות רגשות‪ ,‬חרדות‪ ,‬חוסר ביטחון‬
‫‪ ,‬חוסר בהערכה עצמית ‪ ,‬חוסר אונים ‪ ,‬הימנעות ‪ ,‬הפחד מכישלון והרצון להעז יותר ‪.‬‬
‫בעיות מרכזיות ודפוסי חיים נוכחיים ‪:‬‬
‫בעיה ‪ :1‬חרדה ופחד ‪ -‬נטלי הגיע לטיפול כדי להתמודד עם החרדה פחד הקהל שלה ‪ ,‬החשש שלה‬
‫מדחייה והקושי שלה בביטוי עצמי ‪ .‬היא חשה מאוימת ליד אחרים ‪ ,‬ביטוי החרדה אצל נטלי בא‬
‫לידי ביטוי הן מול בני משפחתה הקרובים ‪ ,‬והן מול אנשים איתם היא מנהלת אינטראקציה בין‬
‫אישית מחוץ למשפחה ‪ .‬לדבריה "בכל פעם כשאני צריכה לדבר לפני יותר משני אנשים אני נכנסת‬
‫לחרדות עמוקות " ‪...‬היא מספרת שהיא מוצאת עצמה בחוסר אונים וחרדה ואינה מתמודדת מול‬
‫הילדים שלה כאשר הם מתנהגים כלפיה בתוקפנות ‪ ,‬וכאשר אביה מאלץ אותה לתת לו כספים יש‬
‫לה חשש להתמודד איתו ולסרב לו ‪ ,‬היא מפחדת מדמויות סמכותיות כגון הבוס ‪ ,‬המורים בבית‬
‫הספר ומביעה חשש ומצוקה גדולה כשצריכה להיפגש איתם ‪" ,‬חוששת מביקורת של המורים על‬
‫ההורות שלה "‪...‬חוששת מביקורת על עבודות שביצעה ‪ " .‬מרגישה לחץ גדול ובלתי נסבל " היא‬
‫מפרשת פעולות של אחרים כלפיה כדחייה ‪,‬גם אם אינם כאלה ‪ .‬היא חרדה מעימותים ‪ .‬נטלי‬
‫מודעת לתחושות שלה‪ ,‬לרגשות שלה לתגובות שלה הן מפריעות לה בתפקוד והיא מרגישה חסרת‬
‫אונים שאין בידה כלים להתמודד ולהגיב ‪.‬‬
‫בעיה ‪ :2‬הימנעות – אצל נטלי עוד מילדותה ההימנעות חוסמת ומפריעה הן לביטוי העצמי של‬
‫נטלי ‪ ,‬הן לביטוי הרגשי שלה ויוצרת אצלה פרשנויות שונות לגבי עצמה ולגבי האחרים ‪ .‬והיא‬
‫באה לידי ביטוי בכמה אופנים בצורך ‪/‬רצון שלה לרצות את כולם ‪ ,‬היא נמנעת להיכנס‬
‫לעימותים ‪ ,‬ואינה דורשת באסרטיביות את שמגיע לה ועמלה עבורו ‪ ,‬הימנעות זו מפריעה לה‬
‫ומונעת ממנה להגשים את מטרותיה ‪ .‬נטלי נמצאת תמיד בתחושה של חוסר התאמה חברתית‬
‫היוצרת אצלה חוסר תפקוד חברתי היא מציגה את עצמה "תמיד הייתי הרבה יותר טיפשה משאר‬
‫האנשים בסביבה שלי ‪..‬אני מבוהלת רק מעצם המחשבה על חדר גדול ועמוס ‪ ,‬מה לעשות ‪,‬אתן לזו‬
‫שעובדת איתי לעשות את הפרזנטציה " ‪ ...‬נמנעת ליזום ‪ .‬נטלי מודעת לכך כי היא מחמיצה‬
‫הזדמנות להביא את עצמה לקדמת הבמה המקצועית אך יוצרת סיטואציה שבה מישהי אחרת‬
‫תעשה זאת במקומה רק כדי שהיא נטלי לא תיאלץ להתמודד עם העמידה מול קהל ‪ ,‬לקבל פרגון‬
‫או ביקורת – הימנעות ‪ .‬נטלי מציגה סיטואציות הימנעות גם בתיאור מילדותה שבו היא מתארת‬
‫חווית חיזור של בחור שאת התנהגויותיו כלפיה פירשה כדחייה ‪ ,‬ואף ייחסה לעצמה שהיא‬
‫משעממת ואינה רצויה ‪ ,‬וזאת כדי להימנע ממפגשים חברתיים בהם לתחושתה תעמוד תחת‬
‫ביקורת וחוסר ידע בשיח ‪ .‬ההימנעות של נטלי מקשרים חברתיים ופעילויות חברתיות נראים לכל‬
‫אורך הטקסט לא יצאה לטיולים ‪ ,‬לא יצאה לפעילויות חברתיות ואף לא שיחקה במשחקי קופסא‬
‫כדי שלא להפסיד ‪ ,‬הפחד שלה מעימות עם הסביבה גורם לה להימנעויות ‪ ,‬היא היתה ביקורתית‬
‫מאוד כלפי עצמה ‪ ,‬וכל זאת כדי להימנע מקבלת ביקרות או דחייה של הסביבה כלפיה ‪.‬‬
‫בעיה ‪ :3‬חוסר אונים – נטלי מתקשה להתמודד מול דרישות או התנהגויות של אחרים המופנים‬
‫כלפיה דבר זה מוביל אותה לקושי להתמודד עם הרגשות העולים בה ‪ ,‬חוסר אונים זה מובא‬
‫במספר אינטראקציות המתוארות ‪ ,‬ההתמודדות מול ילדיה אשר מרבים לצעוק עליה ‪ ,‬ומקללים‬
‫אותה ממלאים אותה זעם שאינה יודעת לבטא ויוצר אצלה חוסר אונים למולם ‪ .‬חוסר אונים ואי‬
‫יכולת לסרב לאביה בדרישתו לכספים ממנה ‪ ,‬חוסר האונים למול כעסה של בעלה כשמגלה שהיא‬
‫נותנת לאביה כספים ‪.‬‬
‫מקורות התפתחותיים ‪ :‬נטלי אחות לשני בנים אשר הם והוריה אהבו אותה מאוד ‪ .‬ניכר כי רוב‬
‫ילדותה של נטלי הייתה מגוננת מפני ה"חוץ המאיים" ‪ ,‬שני אחיה גוננו עליה מפני חברים בבית‬
‫הספר ומנעו ממנה את חווית ההתמודדות ‪,‬פתרו עבורה בעיות שהתעוררו ‪ .‬ההורים אף הם אהבו‬
‫את נטלי וגוננו עליה ועל התנהגותה ‪ .‬האווירה בבית הוריה של נטלי הייתה סגורה מאוד‪ ,‬ההורים‬
‫מיעטו להתראות או לחגוג עם חברים‪ ,‬לא נהגו לצאת לאירועים או לארח בביתם‪ .‬מלבד יציאות‬
‫לעבודה הם הרבו לשהות בבית‪ .‬נטלי אף היא נמנעה בעצמה ובחסות הוריה ממפגשים חברתיים ‪,‬‬
‫היא לא הלכה לחברות ולא הלכה לחוגים‪ .‬ההסתגרות שלה בבית הייתה לגיטימית בעיני ההורים ‪,‬‬
‫אף כי אחיה היו מלגלגים על כך‪ .‬נטלי זוכרת עצמה כילדה סגורה עד גיל ‪ 5‬עם מוצץ ‪ ,‬פחדה‬
‫מהחושך והתקשתה לישון לבד ‪ .‬לדברי הוריה התפתחות השפה שלה הייתה מאוחרת " הדבר‬
‫היחיד שאמרה עד גיל שנתיים היה 'על הידיים'‪ "...‬המקום הבטוח עבור נטלי היה בידיים של‬
‫ההורים ‪ .‬בהגיעה לגיל גן היה לנטלי קושי בפרידות מהאם וקשיי הסתגלות בגן הילדים אף‬
‫החיבור החברתי עם ילדים בגן לקה בחסר‪ ,‬היא סירבה להשתתף במשחקים חברתיים תחרותיים‬
‫ככל הנראה מחשש להפסיד ולקבל ביקורת שלילית או דחייה חברתית ‪ .‬בילדותה המאוחרת נטלי‬
‫הייתה נתקפת חרדה לפני טיולים המאלצים אותה להיות בצמידות קרובה לחבריה ‪ .‬נטלי מספרת‬
‫כי חבלי הקליטה וההסתגלות שלה כשעלתה לארץ היו קשים בשל קשיי שפה ‪,‬חוסר תקשורת‬
‫הבנה‪ ,‬והבדלי תרבות‪ .‬נטלי התביישה במבטא שלה והרגישה שהיא אינה מובנת ‪ ,‬גם כאשר אימה‬
‫עודדה אותה לנסות ולהתקרב נטלי הסבירה את החשש להתקרבות בגלל ההסמקה ‪ .‬בשל השוני‬
‫באישיות שלה משני אחיה פעמים רבות הייתה שואלת את עצמה היא מאומצת‪ .‬תחושת חריגות‬
‫זו נבעה מביקורתיות יתר כלפי עצמה ותחושה שהיא לא טובה בשום דבר ‪ .‬הוריה לא עודדו אותה‬
‫להשתנות‪ .‬ההורים קידשו את הבית ולא עודדו את נטלי להתערות חברתית‪ ,‬לא עודדו השתתפות‬
‫בחוגים ‪ ,‬או תנועות נוער והציגו את ה"חוץ" המאיים ככאבי ראש ‪ .‬אביה רואה בנטלי דמיון‬
‫לאימו שנפטרה אשר אותה הציג כ "חלשה וחיוורת" ‪ ,‬נטלי מבטאת את זה כזיכרון שנדמה כי‬
‫היא לוקחת את מקום הסבתא "החלשה והחיוורת הזקוקה להורים שישמרו עליה ויגוננו עליה כי‬
‫היא חלשה וחיוורת המסמיקה כשמשהו מאיים עליה "‪.‬‬
‫זיכרונות או תמונות ילדות מרכזיים ‪ :‬נטלי הרחיבה את השיח על ילדותה ‪ ,‬ופירטה בו זיכרונות‬
‫לא מעטים ‪.‬זיכרון משמעותי של נטלי בו היא מתארת את רשמיו של אביה ממותה של סבתא ‪,‬‬
‫אותה לא הכירה כלל ‪ ,‬אך מתיאורי האב את הסבתא המציג את דמיונה של נטלי לדמיון לסבתא‬
‫כחיוורת וחלשה "כמה נטלי מזכירה את אימי ‪ ,‬היא כל כך חלשה וחיוורת בדיוק אותו אדם "‪.‬‬
‫נראה כי נטלי מקבלת מהאב את האישור או הציפייה ממנה להיות חלשה ‪ .‬חלשים לא מתמודדים‬
‫ולא מתעמתים ‪ ,‬ולא אסרטיביים ‪,‬לא דורשים מהסביבה ונכנעים לתכתיביה ‪ .‬נדמה כי זיכרון זה‬
‫השפיע ככל הנראה על נטלי והיא משתמשת בו כתירוץ פנימי לא מודע להיות האדם הנמנע‬
‫מהתמודדות ועימותים ‪ .‬אף על פי שנראה כי יש בנטלי את היכולת להיות חזקה אך היא חוששת ‪,‬‬
‫פוחדת וחרדה מביטויי יכולת התמודדות של עצמה ותוצאותיהן ‪ .‬לדבריה עד גיל חמש הייתה עם‬
‫מוצץ ‪ ,‬פחדה מהחושך ניכר כי הפחד מהחושך היה משמעותי עבורה שכן בתיאורה את הפחד ידעה‬
‫להרחיב את התיאור בעקבות חלום רע או פחד מצללי הצעצועים שככל הנראה חרוטה בה תחושת‬
‫פחד עזה "פחד מצללי הצעצועים המזדחלים על קירות חדרה ‪...‬המקום הבטוח ביותר עבורה היה‬
‫גופם של הוריה "‪ .‬נטלי מתארת את תחושת הפחד מהחושך בהימנעות מיציאה לטיולים מחשש‬
‫שאם תתרחק מהורים הם לא יוכלו להגן עליה בלילה מפני החושך המאיים ‪,‬ולא ירגיעו אותה ‪.‬‬
‫היא אף מתארת את תחושה חוויות הדחייה של ילדים בכיתה שלא צירפו אותה למשחקים ‪,‬‬
‫והציקו לה עד כי הייתה צריכה את הגנתם של אחיה הגדולים האידיאלים והבלתי מנוצחים‬
‫ומחוויית הדחיה של בחור שיצאה איתו בתחילת גיל ההתבגרות ‪.‬‬
‫מזיכרונות ילדותה של נטלי עולה כי הייתה בבידוד חברתי המקשה על יצירת קשרים חברתיים‪,‬‬
‫והיא תלתה בידוד זה בקשיי קליטה ‪ .‬נטלי מתארת בסיפורה את הפנטזיות שהיו לה על כך שהיא‬
‫פעילה יותר חברתית מלכת הכיתה חזקה ואהובה ‪.‬‬
‫צרכים בסיסיים שלא קיבלו מענה ‪:‬‬

‫‪ . 1‬התפתחות ינקותה של נטלי מתארת את הליקוי בהתעצבות אישיותה של נטלי כתינוקת שאינה‬

‫נפרדת ואינה עצמאית מהאם עד כדי תלות מוחלטת ‪.‬תהליך ההיפרדות מהאם בו נטלי התינוקת‬

‫נפרדת מהאם ויוצרת לעצמה אגו וזהות פנימית מובחנים משלה נמשך זמן רב‪ ,‬אצל נטלי עוד‬

‫מינקותה עד לנעוריה היה קושי בהיפרדות מהאם‪ .‬מצבים בהם היא מתארת את קשיי הפרידה‬

‫מהאם בגן בבקרים‪ ,‬הקושי להיפרד מאימה גם בכדי לצאת לשחק בחצר‪ ,‬ואף קושי לצאת‬

‫לטיולים שנתיים‪ .‬נטלי מתארת כיצד מתמלאת חרדה כאשר היא מתבקשת לעמוד במצבים‬

‫דומים‪.‬‬

‫‪ .2‬תחושת שייכות זהות ואהבה – נטלי הייתה אהובה הן על הוריה והן על אחיה אלו מילאו את‬

‫הצורך להיות מחובר לאחר משמעותי עוד מינקות‪ ,‬אלא שנראה כי אצל נטלי החיבור להורים‬
 ‫מלווה בתחושת הגנה עד כדי גוננות יתר מצד ההורים שהובילה אותה לחשש מחשיפה לחברה‬

‫ולבידוד חברתי שם הרגישה דחויה ‪,‬ולא מוגנת ‪.‬‬

‫‪ 3‬הצורך בחיזוקים‪ ,‬פיתוח הערכה עצמית ביטחון עצמי ‪ ,‬ועידוד להצלחה אצל ילד הם חשובים‬
‫להתפתחות תקינה ‪ ,‬צרכים‪ ,‬אלה אצל נטלי לא קיבלו מענה ‪ ,‬שכן הוריה לא עודדו אותה‬
‫להתנסות ולחוות מחוץ לבית חוויות חברתיות ‪ ,‬חוויות מחזקות ‪ ,‬אלא החדירו בה את החששות‬
‫מהסביבה החיצונית "כאב ראש" ואין מה לעשות בחוץ"‪ ,‬יש בחוץ מפלצות "והיא חיוורת וחלשה"‬
‫ונטלי אימצה לעצמה את החרדה וההימנעות מהעולם של החוץ המאיים שבו תצטרך להילחם על‬
‫מקומה ‪..‬‬
‫‪ .3‬הבית וסביבת הגדילה בהם גדלה נטעו בנטלי חוסר בטחון למול העולם החיצוני ‪ ,‬בתחושת‬
‫שאינה מובנת מחוץ לביתה בגלל השפה‪ ,‬והתרבות‪ .‬תחושת החריגות שנטעו בה גרמו לה לתחושת‬
‫ערך עצמי נמוך ‪" ,‬אני מציירת גרוע ‪ ,‬אני גרועה בריקודים ‪ ,‬ובכלל לא טובה בשום דבר " תחושת‬
‫הקורבנות ונטייה לחוות עצמה כקורבן המציאות ‪ ,‬חוסר שליטה על מהלך חייה שמונעים ממנה‬
‫להגיע לכדי מימוש עצמי והתמודדות עם רגשותיה והבעתם ‪.‬‬
‫‪ .4‬הצורך בביטוי עצמי וביטוי רגשי –נטלי לא מרגישה חופשיה לבטא "שקטה מאוד כזו‬
‫המתבוננת על אחרים מהצד ולא יוזמת דבר בעצמה "‪ ...‬נטלי מספרת כי הייתה לה תקווה בסתר‬
‫כי תהיה מוזמנת לפעילויות למסיבות ומופיעה בפני בית הספר ‪ ,‬אך אלו היו רק מחשבות אותן לא‬
‫העזה לשתף עם איש מלבד עם יומן בו כתבה את הדברים ‪ ,‬אך לא נתנה מקום לביטוי מילולי‬
‫ממשי או רגשי ‪ .‬אף את הזעם שבה היא משתיקה ומחניקה ‪.‬‬
‫סכמות רלוונטיות ‪:‬‬
‫חסך רגשי – נראה כי נטלי בתחושה מתמדת של חוסר התאמה חברתית ‪,‬ורגישות יתר‬ ‫‪.1‬‬
‫לביקורת שלילית ‪ ,‬היא נמנעת ממגע בין אישי משמעותי‪ .‬נטלי חוששת מהבעת רגשות ‪ ,‬היא‬
‫נמנעת מליזום מחשש תטעה ‪/‬תיכשל ובשל כך תחווה דחיה‪ .‬כעס וביקורת מהסביבה שבה‬
‫היא מנהלת אינטראקציות חברתיות ‪ .‬נטלי הבינה במהלך הטיפול כי כאשר היא מרגישה כך‬
‫התנהגותה גורמת לאחרים להגיב אליה בהתאם החרדה מתוקפנות יצרה אדם מופנם ‪.‬‬
‫פגיעות – נטלי בתחושת פגימות ופגיעות ‪ ,‬ההערכה העצמית שלה נמוכה ‪ ,‬והיא חשה לא‬ ‫‪.2‬‬
‫אטרקטיבית ולאורך כל הטקסט נמצאו ביטויים המחזקים את תחושותיה אלה ‪" .‬אני הרבה‬
‫פחות חכמה משאר העובדים " ‪ ...‬תמיד הייתי יותר טיפשה משאר האנשים בסביבה שלי " ‪...‬‬
‫מה אעשה אם פשוט לא אצליח לדבר ?" הרגישה שהבחור אינו מעוניין בה " ‪ ..‬והיא משעממת‬
‫אותו" ‪ ...‬היא מציירת גרוע "‪ ...‬גרועה בריקודים ובכלל לא טובה בשום דבר "‪" ...‬היא חלשה‬
‫וחיוורת " ‪" ...‬היא לא מובנת "‪ ..‬היא לא מספיק טובה "‪...‬אין לה מה להראות" אין לה מה‬
‫לתרום "‪ ...‬אין לה דברים חשובים לומר או להראות " ‪ ...‬חוסר הביטחון שלה בנוכחותם של‬
‫אחרים גרם להם לחוש שלא בנוח לידה ‪.‬‬
‫גבולות לא מותאמים – הוריה של נטלי יצרו חומת מגן סביבה ‪ ,‬שמנעה ממנה מלהתמודד‬ ‫‪.3‬‬
‫בילדותה עם מצבים מאתגרים ‪ ,‬עד כדי שנוצר בה החשש לטעות פן תיאלץ להתמודד בעצמה ‪.‬‬
‫"הוריה נהגו לטעון שהילדים בישראל מרשים לעצמם יותר מידי מרבים להתחצף ומותר להם‬
‫לעשות ככל העולה על רוחם ‪ ,‬התיאור הזה הצדיק עבור נטלי במידה מסוימת את נטייתה‬
‫להתבודד "‪ .‬בבגרותה כבר אין את ההורים המגוננים ‪ ,‬נטלי נאלצת להתמודד עם דברים‬
‫שעולים בה ‪ ,‬ומבינה אף את החריגות שלה באינטראקציות חברתיות וכי קיים דיסוננס‬
‫בתוכה ‪ ,‬מצד אחד היא מרצה את כולם ‪ ,‬מרגישה לא שייכת ‪,‬נחותה מאוד ביישנית אבודה‪,‬‬
‫חלשה ‪,‬לא מוגנת שרוצה למצות את היכולות שבה ולהתקדם במקום העבודה‪ ,‬ומצד שני היא‬
‫מרגישה חכמה ואיכותית יותר מרוב האנשים שהכירה ‪ .‬גוננות היתר של הוריה יצרה אצל‬
‫נטלי את הפחד מפגיעת דחייה וכאשר כבר לא היה מי שיגונן עליה ויגן עליה היא חששה להעז‬
‫ליזום ולהתפתח ‪ ,‬וזה עיכב את התפתחותה החברתית ‪ ,‬את קידומה בעבודה ואת היחסים‬
‫הבין אישים בכללותם ‪.‬‬
‫חיפוש אישור והכרה – תחושת הערך העצמי של נטלי תלוי בתגובותיהם של אחרים ‪,‬‬ ‫‪.4‬‬
‫בסיטואציות בהם נטלי צריכה לדבר עם הבוס שלה היא חשה פחד ומחפשת אישורים ‪ ,‬אף‬
‫בשיחה עם אריאל המטפל מתארת נטלי את יחסיה הסבוכים עם אביה בהווה "מה לדעתך‬
‫עלי לעשות ? לומר לו שאין לי? לתת לו פחות ?"‪...‬‬
 ‫הכפפה עצמית – לתחושותיה של נטלי הרגשות הרצונות והעדפות שלה אינן בעלות משמעות‬ ‫‪.5‬‬
‫ולכן נטלי חשה זעם פנימי כאשר היא באה במגע עם רגשות הבאות עם סיטואציות ‪ .‬באופןל‬
‫לא מודע נטלי מכפיפה את הרגשות שלה הצרכים והרצונות לטובת האחרים ‪ ,‬בשל הרצון‬
‫שלה להימנע מעימותים או להתמודד עם תגובותיהם של האחרים מחשש למחיר שתיאלץ‬
‫לשלם אם תגיב ‪ ,‬נטלי לא מביעה את הכעס העצור בה שעשוי להתבטא בהתנהגות לא‬
‫מסתגלת ‪ ,‬בריחוק ‪ ,‬ניתוק רגשי ‪ ,‬וחוסר יוזמה ‪.‬‬
‫מצבי העצמי – מודים‪:‬‬
‫נטלי המבוגרת הבריאה – הצד של נטלי שלקחה יוזמה והגיעה לטיפול כדי להתמודד עם פחד‬
‫הקהל שלה‪ .‬עובדת בצוות עם עוד אנשי מחקר בחברה גדולה ‪ ,‬נמצאת בעמדה חשובה עובדת‬
‫באינטנסיביות ‪ ,‬שולטת בחומר ‪ ,‬מכירה את המגמות והשווקים ‪ ,‬מובילה פרויקט המצריך‬
‫פרזנטציה עם נתונים עליהם שקדה זמן רב בעלת ניסיון וכישורים רבים אך לא ממצה את עצמה‬
‫ומבקשת להתמודד עם הבעיה שלה ולהתפתח ‪ .‬הישגיה טובים מאוד ‪ ,‬אך נמצאת בניגוד היא‬
‫תמיד משווה את עצמה לאחרים האסרטיביים הישראלים הבטוחים בעצמם ‪ .‬בתוכה מהדהד‬
‫קולם של ההורים המתרים בה מהתחברות עם החברה שבחוץ ‪ " :‬הישראלים מרשים לעצמם‬
‫יותר מידי "‪...‬הם נחווים בעיני הוריה "כישראלי חצוף ולא תרבותי "‪ ...‬הבדלי התרבות והשפה‬
‫השאירו אותה תמיד מחוץ לחוויה בתחושה שאינה מובנת‪ .‬הם אינם מונעים ממנה לצאת אך‬
‫מדגישים כי חווית ההתערות בחברה היא כהתערות עם "מפלצות " ומבחינתם ההסתגרות שלה‬
‫בבית היא לגיטימית ותקינה ‪.‬‬
‫נטלי הקטנה והפגיעה – הצד הפגיע שלה שבו אין לה מקום בחברה ותחושת חריגות מלווה‬
‫אותה לאורך שנות ילדותה ‪ .‬מעוררת בה חרדה כאשר היא מרגישה נחותה ‪ ,‬חסרת ערך‪ ,‬דחויה‬
‫חברתית ‪ ,‬חסרת יכולת "חלשה וחיוורת" כשהיא לא מובנת שפתית ותרבותית ‪.‬היא חוששת‬
‫לטעות ליד "המפלצות" החברה "המסוכנת" כמשהו שעדיף לא להיחשף אליו ולעומתה אחיה‬
‫הגדולים לקחו את תפקיד האידיאליים והבלתי מנוצחים והיא הקטנה החלשה והחיוורת‬
‫שאסור לה להסמיק ‪ ,‬וכאשר היא מרגישה כך ‪ ,‬היא מרגישה מאוימת בנוכחות של אחרים ‪.‬‬
‫החרדה שלה בסיטאציות חברתיות מתוקפנות של האחרים השפיה עליה במהלך חייה ‪ ,‬אדם‬
‫מופנם שאחרים מגיבים כלפיו באותו אופן של תוקפנות שקטה ‪ .‬אנשים שהיא אדישה כלפיהם‬
‫מגיבים לה באדישות‪ ,‬אלה שכעסו עליה גרמו לה להתכנס עוד יותר בתוך עצמה ‪.‬‬
‫ההורה הביקורתי ‪ /‬ההורה הדורשני – הוריה של נטלי הרבו לבקר את החברה הישראלית‬
‫כחברה לא תרבותית ‪ ,‬לא קוראת מספיק ‪ ,‬לא מכירה היסטוריה ולא מבינה באומנות ‪ .‬הם הרבו‬
‫להאדיר את תרבות מוצאם כתרבות תרבותית בעלת ידע רב ‪ .‬ההורים הוצגו כמגוננים וכמקום‬
‫הבטוח עבורה הוא "על הידיים שלהם" ‪ ,‬גוננות יתר הדורשת סנטדרטים של פרפקציוניזם‬
‫הדוחפים את הילדה להיות כמוהם ולא להתערות בחברה החיצונית ‪ .‬מגוננים על ילדה ביישנית‬
‫שהפנימה לתוכה את קולם הביקורתי של הוריה ‪ ,‬הילדה שמרגישה לא בנוח להיכנס לעולם‬
‫הגדולים ‪ .‬המרגישה דחויה מילדות‪ ,‬תחושת הדחייה לא נבעה מדחייה חברתית מציאותית ‪,‬‬
‫אלא רק לתחושותיה ‪ ,‬ביקורת עצמית גבוהה שהובילה לבידודה מתוך צורך לשמור על הילדה‬
‫"החלשה וחיוורת"‪ .‬נטלי נכנסת למוד הפגיע הזה למול חבריה בעבודה שהיא מרגישה כי היא‬
‫נכנסת לקנאה ותחרות איתם ‪ ,‬היא מאבדת את הביטחון העצמי שלה ונכנסת לחרדה שמא היא‬
‫לא תצליח להציג את הדברים בפני הדירקטוריון ותיתן למישהי אחרת להציג במקומה ‪.‬‬
‫שאחרים יתקדמו במשחק ‪ ...‬היא כבר תישאר ב"בית" כדי לא להתמודד עם החרדה ‪.‬‬
‫המגן הכנוע צייתן – נטלי עסוקה בריצוי הסביבה ‪ ,‬ומתאמצת למלא את רצונם וצרכיהם של‬
‫האחרים לרוב על חשבון רצונותיה וצרכיה שלה ‪ .‬אין לה כלים להתמודד עם הכעס שמופנה‬
‫כלפיה ‪ ,‬אינה מסוגלת לשים גבולות ‪ ,‬ואינה שולטת על מהלך חייה‪ .‬חוסר אונים למול האחרים‬
‫וחרדה ביחס לכעס המופנה אליה ‪ ,‬היא מודעת כי אינה מסוגלת להתעמת עם אחרים ‪ ,‬תוקפנות‬
‫הילדים שלה כלפיה ‪ ,‬יחסיה עם אביה שלא הייתה מסוגלת לסרב לו ‪ ,‬החשש מריב עם בעלה ‪,‬‬
‫היא אינה דורשת את קידומה בעבודה ‪.‬‬
‫המגן המנותק – מצב של הימנעות רגשית מרוחקת "היה לה קשה ליצור מיוזמתה קשר עם‬
‫חברות" ‪...‬היא הייתה תמיד בשולי החברה ‪ ,‬שקטה מאוד ‪ ..‬מתבודדת שמתבוננת מהצד על‬
‫אחרים ולא יוזמת שום דבר ‪ ...‬התחמקה בקביעות ממופעי הקונצרט ‪ ...‬מתכנסת בתוך עצמה ‪,‬‬
‫יש לנטלי קושי עם התוקפנות החבויה בתוכה ‪ .‬לאריאל הייתה תחושה שהיא בעצם רק רוצה‬
‫שהוא יגן עליה מפני החלקים הקשים שבה ‪ ,‬האם מתחת לביישנות של נטלי מסתתר כעס ורצון‬
‫להכות אותו " ‪" ,‬האם היא מעדיפה להיות ביישנית ובלבד שלא תהיה נתונה לביקורת "‪ ...‬ביומן‬
‫שלה היא תיארה את עצמה כמלכת הכיתה חזקה מאוד ואהובה על כולם החרדה שלה‬
‫מתוקפנות יצרה אדם מופנם ‪.‬‬
‫התנהגויות כניעה ‪:‬‬
‫וויתור – בסיטואציות שונות נטלי מוותרת לעצמה מוותר על צרכים ורצונות שלה ‪,‬לא‬
‫מתמודדת למול אנשים ואפילו לא מצליחה לבטא את הרגש שנובע בה כתוצאה מהסיטואציות ‪,‬‬
‫הזעם נכלא בתוכה ‪ ,‬הכעס נבלע ‪ ,‬העלבון שמישהי אחרת תציג את המצגת במקומה ‪" .‬נראה לי‬
‫שכמו תמיד אתן לזו שעובדת איתי לעשות"‪" ...‬אז אני לא אעשה את זה וזהו "‪" ...‬מעולם לא‬
‫חלקה את רצונה להתקדם עם איש‪ " ...‬הפחד שלה להיתפס כתוקפנית ואסרטיבית מחשש של‬
‫דחייה‬
‫ריצוי – היא מרצה את הסובבים כדי שלא להתעמת איתם ‪" ,‬כירכר סביבה לבסוף נעתרה‬
‫לחיזוריו "‪ ...‬היא נהגה להלוות לאביה סכומי כסף גדולים" ‪ ...‬הקושי שלה לעמוד על שלה ‪.‬‬
‫התנהגויות הימנעות‪ :‬נטלי נמנעת מאינטראקציות בין אישיות מחשש מביקורת ‪ ,‬אין לה הרבה‬
‫חברויות ‪ ,‬עוד מילדות ‪ .‬חשש מאינטראקציה עם המורים בבית הספר ‪ ,‬חוששת ממפגש עם‬
‫הבוס ומנהלים אחרים וחוששת להציג את החומרים שהיא טרחה עבורם ‪,‬פן תקבל ביקורת‬
‫שלילית ‪ .‬ביישנית ‪ ,‬שקטה‪ ,‬חוששת שהיא טיפשה שאם תדבר יראו שהיא לא חכמה ‪ .‬חוששת‬
‫להעז וליזום ‪ ,‬נמנעת מפעילויות לא מוכרות מכונסת בתוך עצמה‪.‬‬
‫התנהגויות פיצוי יתר – במצב של פיצוי יתר נראה מעורבות רגשות של התנשאות עליונות‬
‫וזלזול בערכם של אחרים ‪ ,‬כשאריאל המטפל שואל אותה שאלה שמרגיזה אותה היא עונה מיד‬
‫"מה פתאום ?אני מקשיבה לך ‪ ,‬אני שמחה להקשיב לך ‪,‬ואין לי שום בעיה עם הדברים שאתה‬
‫אומר"‪ ...‬גם בעבודתה מתקיימים סיטואציות כאלה בהם היא מצד אחד מציגה עצמה כהרבה‬
‫פחות חכמה מאחרים כי למדה "רק" במכללה והיתר באוניברסיטה ובכל זאת היא "מקצועית‬
‫יותר מהם " אין מישהו ששולט בחומר יותר ממני " אין מי שמכיר את השווקים והמגמות כל כך‬
‫טוב ‪,‬אני הובלתי "‪ ...‬נראה לי שכמו תמיד אתן לזו שעובדת איתי " – נדמה כי ההתנשאות‬
‫הסמויה של נטלי מובעת כאן – ה"זו " שעובדת איתי ככל הנראה לתפיסתה של נטלי לא מספיק‬
‫מקצועית כמוה ‪ .‬נטלי מקטינה את המנהלים שלה מצד אחד ומצד שני מקטינה אותם ‪.‬‬
‫התנהגויות פיצוי אלה מציגים אותה כ"מושלמת" שנמצאת בחברה של "מפלצות שיבקרו אותה‪.‬‬
‫הקשר הטיפולי המפגשים בין נטלי לאריאל המטפל נמשכו שלוש וחצי שנים ‪ ,‬נטלי הגיעה‬
‫לטיפול בעצמה ‪ ,‬מתוך רצון וצורך להתמודד עם פחד הקהל שלה שפוגם לדבריה בהתנהלותה‬
‫בעבודה ‪ ,‬כבר בתחילה הציגה נטלי כי יש בה חרדות עמוקות ‪ .‬ואין לה כלים להתמודד עם‬
‫רגשות שעולים בה ‪ .‬בפגישה הראשונה בניהם היא הצהירה על הצורך שלה לקבל את הביטחון ‪,‬‬
‫כמו הבינה שיש אותו בתוכה וצריכה את המסייע שיעזור לה להוציא אותו מתוך עצמה‪ ,‬בהסכם‬
‫הטיפולי נטלי הביעה נכונות גבוהה ומחויבות לטיפול ‪ " ,‬אני מוכנה לעשות כל מה שצריך כדי‬
‫להפסיק לחשוש כל כך לדבר מול אנשים ‪.‬המוד של המבוגר הבריא המבין שקיימת בו יכולת‬
‫להגיע לתוצאות ‪ .‬בפגישה הראשונה נטלי נמנעה להביט בעיניי המטפל ודיברה אל נקודה בקיר ‪,‬‬
‫דיברה בקול שקט מכונסת בעצמה ושפת גוף עצורה ‪ .‬כשאריאל המטפל שאל שאלה שהרגיזה‬
‫אותה ובדק איתה אם שאלתו לא נעימה לה נטלי הגיבה מיד בהתגוננות "מה פתאום ‪ ,‬אני‬
‫מקשיבה לך ואין לי שום בעיה עם הדברים שאתה אומר "‪ ...‬פניה האדימו ונראה שקשה היה‬
‫לה לבטא ביקורת כלפי המטפל‪ .‬הימנעות שלה מעימות עם אריאל או התנגדות לביקורת שלו ‪.‬‬
‫בשיח הטיפולי נראים מספר פעמים בהם אריאל מזכיר לנטלי את ההשלכות השליליות של‬
‫הסכמות בתוכה ‪,‬ומוביל אותה להבנה כי סכמות אלה הינם מנגנוני הגנה של נטלי שהיו נכונים‬
‫עבורה לעבר וכיום כבר אינן משרתות אותה אלא פוגמות בהתנהלותה ‪ .‬השיח הטיפולי התנהל‬
‫בפתיחות ואריאל מצא בזיכרון שלו קווים מקבילים לסיטואציות שחווה בחייו עם דמויות‬
‫שונות ‪ ,‬סיטואציה שבה נטלי מזכירה לו ילדה שלמדה איתו בכיתה‪ .‬את חוויותיו בצבא היא‬
‫מייצגת עבורו את הקול הפנימי ש"יש לא יכול" ומעוררת בו את השאלה האם כוחותיה באמת‬
‫מוגבלים או שאולי היא לא יודעת על מעיין כוחות החבוי בתוכה ‪ .‬על הפער בין הכוחות‬
‫והיכולות של אנשים להתמודד עם מצבם ‪ .‬במהלך הטיפול מגלים אריאל ונטלי מתבטאים את‬
‫שורשי החרדה ובוחנים כיצד ההורות החדירה בה את החרדה מההתמודדות עם ה"חוץ" ‪ .‬נטלי‬
‫בחרה בהימנעות מחששה לדחייה וביקורת ‪ ,‬ובשל הקושי החבוי בתוכה להתמודד עם התוקפנות‬
‫החבויה בתוכה ‪ .‬הקשר הטיפולי היה יציב ונטלי בטחה באריאל היא שיתפה אותו בזיכרונות‬
‫מילדותה דרכם ראה אריאל את נטלי הילדה וסביבת גדילתה והתפתחותה ‪ ,‬ובהמשך נדמה היה‬
‫לאריאל כי נטלי מייעדת לו את תפקיד השומר המגן עליה מהתוקפנות המצויה בתוכה ‪.‬‬
‫מחשבות אלה עוררו באריאל כעס ‪ ,‬הוא שיתף אותה בתחושותיו ויחד הם גילו כי האופן של‬
‫הציפיות שלה מאחרים והטענות שלה כלפי אחרים מתבטאים בשתיקה מצידה ‪ ,‬אך שתיקתה‬
‫מתפרשת כהתנשאות אצל האחרים ומעוררת באחרים כעס וזעם כלפיה ‪ ,‬הלופ הזה והביקורת‬
‫כלפיה מגבירים את תחושת החרדה שלה ‪ .‬במשך הזמן עבדו אריאל ונטלי בטיפול בהימנעות של‬
‫נטלי ‪ ,‬החרדה של נטלי מפני העובדה שישנם דברים שהיא לא מסוגלת לעשות ומשתקים אותה‬
‫ולנוכח זאת היא נמנעת מהתמודדות בלהעז להשמיע את קולה ‪ ,‬להעז לדרוש ‪ ,‬לסרב ולהיות‬
‫אסרטיבית ‪ .‬כבר לאחר שנה של טיפול נטלי החלה להעז יותר ‪ ,‬ליזום יותר ולהיות אסרטיבית‬
‫היא יזמה שיחה עם הבוס שלה לקבל קידום ולהפתעתה נענה לה בשקילה לחיוב ‪ .‬היא למדה‬
‫להעמיד את אביה במקום ‪ ,‬למדה לבטא את התקיפות למול ילדיה ‪ .‬לאחר שנתיים אף שיתפה‬
‫את המטפל אריאל בתחושת הביקורת שהייתה לה כלפיו בתחילת הקשר הטיפולי וכמה היותו‬
‫מ"תרבות ישראלית" הרקע התרבותי לא מאפשר לו להבין אותה עד הסוף ‪ ,‬כי הם שונים ‪ ,‬האם‬
‫הוא "תרבותי כמוה" ‪ ,‬היכולת להתבטא כך מולו הייתה עבורו הישג ‪ ,‬כי בכך היא מתמודדת עם‬
‫"החוץ השונה ממנה‪ -‬המפלצות "‪ .‬ההבנה הכי גדולה שלה הייתה שאם היא לא מעיזה לנסות‬
‫להשיג משהו היא כבר נכשלה אז מה יש לה להפסיד ‪ .‬אולי היא תחווה ביקורת אולי תבטא‬
‫תוקפנות ותהפוך להיות אחת מה "מפלצות" אך בכך היא תתפוס את מקומה בעולם ‪.‬‬
‫מוקד ותוכנית לשינוי ‪ :‬הורות חלקית מתקנת ‪ -‬הטיפול הממוקד בסכמה תרפיה פותח את‬
‫המרחב הטיפולי שבין המטופל למטפל וזה לוקח את חובת התפקיד באופן מעמיק בשיטות‬
‫ההתערבות טיפוליות ‪ .‬מטרת הסכמה תרפיה היא לאפשר לנטלי הבוגרת למצוא דרכים‬
‫אדפטיביות לספק את צרכיה הראשוניים ‪.‬חסך בצרכים אלה בא לידי ביטוי בקשיים רגשיים‬
‫אצל נטלי בתחושת האחרות ‪/‬שונות‪-‬חריגות שלה ‪ ,‬תחושת הילדה הדחויה שאיש לא מעוניין בה‬
‫או בדעתה‪ .‬בעלת הביקורת עצמית גבוהה ‪,‬חוסר בטחון עצמי‪ ,‬וחוסר אסרטיביות ויכולת לתת‬
‫ביטוי לתחושות ורגשות כמו זעם וכעס ‪.‬החרדה שנוצרת בנטלי בעקבות רגשות אלה הגורמים לה‬
‫להימנע מאינטראקציות חברתיות‪ .‬סיפוק הצרכים שיסופקו בקשר הטיפולי יסייעו לה להפנים‬
‫בהדרגה את היכולת להתמודד עם רגשות ומצבים שעולים בסיטואציות השונות של החיים‪.‬‬
‫סיפוק צרכים אלו תלויי במידה רבה בסכמות ובמצבי העצמי ובהתאם לגבולות ההיגיון‬
‫והאתיקה ‪ .‬במקרה של נטלי בעלת האישיות הנמנעת אריאל המטפל מזהה ומבין את המורכבות‬
‫בנטלי מלאת הניגודים "החלקים שפיצלה בעצמה ‪ ,‬בחווייתה ‪ ,‬התוקפנות לא שייכת לה ‪ ,‬היא‬
‫שייכת לאחרים התוקפים אותה ההתקדמות של נטלי התרחשה רק כאשר הכירה בכך שגם בה‬
‫יש רצון לנצח ‪ ,‬להפחיד‪ ,‬לגרום לקנאה שהיא אינה רק קורבן ‪ .‬היא הפכה לקורבן משום שלא‬
‫יכלה לשאת את החלקים התוקפניים שבה "‪ ...‬ולתחושתו אריאל הבין כי נטלי מבקשת באופן‬
‫לא מילולי מאריאל לקחת על עצמו את עמדת ההורות החלקית המתקנת – שיגן עליה מפני‬
‫החלקים הקשים שבה‪ .‬אריאל לקח על עצמו את התפקיד לסייע לנטלי ללמוד "להסתער על‬
‫החיים " אך הצניע אותו לבל יהפוך בעיניה לאחיה הגדולים האידיאליים והנוזפים "שאין‬
‫מפלצות בחוץ "‪ ,‬אלא בדרך רכה אמפתית ומכילה להגיע לשורשי החרדה ולטפל בהימנעות ‪,‬‬
‫וזאת תוך כדי שהוא מאפשר לנטלי לקבל הכרה ניסוח ותיקוף לתחושות ולרגשות שהיא‬
‫מרגישה ולאפשר לה לראות כיצד התנהגויות שלה בהכרח משפיעות על תגובות הסביבה אליה ‪.‬‬
‫הכרה וריפוי הסכמות הפועלות בתוכה תוך שהוא גמיש קשוב לביטוי של צרכים אלה ‪ .‬יחדיו הם‬
‫בחנו גם כיצד הבית שבו גדלה וההגירה ממדינה אחרת השפיעו על החששות שלה ‪ ,‬ועל התחושה‬
‫של היותה "לא מובנת" ‪ ,‬המטפל אפשר לה להבין כי האופן שהיא חווה את עצמה כקורבן של‬
‫המציאות השבויה בחששות חרדות ומוגבלות פחד הקהל שלה ‪,‬הן כתוצאה מהנסיבות בהן גדלה‬
‫‪ ,‬ולא מהמציאות בה היא חייה ‪ .‬בחינת ההתמודדות בסיטואציות השונות בחייה ‪ ,‬להתנגד‬
‫לאביה ולדמויות אחרות בחייה והפחד שלה מעימותים קיבלו מקום בטיפול ‪ ,‬נטלי הבינה כי‬
‫התגובה הפיזית הסמקה היא תגובה נורמלית ‪ ,‬והיא אינה חריגה ‪ ,‬זה קורה לכולם ‪ .‬ובמובן זה‬
‫או אחר כולנו חריגים ‪ .‬תחושת הביטחון וההבנה שנטע אריאל בנטלי שהראה לה את האבחנה‬
‫בין אחיה האידיאליים והבלתי מנוצחים שהשוותה את עצמה אליהם ‪ ,‬גרם לה להבין כי‬
‫הבחירה שלה כחלשה וחסרת אונים כפי שהוגדרה ע"י הוריה כחיוורת וחלשה פתח לה את‬
‫האפשרויות לבחור מאילו קשיים להימנע ובאילו קשיים כדאי לה להסתער ולהתעמת ‪.‬‬
 ‫חלק ‪ 2‬מושגים‬

‫מושג ‪ :1‬העברה –טרנספרנס ‪Transference‬‬

‫העברה הינה כלי מרכזי בטיפול הפסיכואנליטי‪ ,‬העברה מתרחשת בין מטפל למטופל‪ .‬ונעשית‬
‫במהלך טיפול‪/‬מפגש מתוך פנים נפש המטופל החוצה אל המטפל‪ .‬זוהי התרחשות של תהליך‬
‫הנובע מתוככי הלא מודע‪ ,‬מתוך טראומות של אירועי עבר אשר עברו תהליכי הדחקה בשל חוסר‬
‫יכולתו של המטופל להתמודד עימם במודע‪ ,‬אלה עולים ושבים בצורה של העברה‪ .‬לתכני הלא‬
‫מודע אין משמעות לזמן ומקום‪ ,‬הם עולים כתוצאה מסיטואציות המפעילות את תת המודע‬
‫להעלות את תכנים מודחקים‪ .‬מבחינה טיפולית ההעברה היא רבת ערך להבנת התהליך‬
‫הטיפולי‪ ,‬שכן בקיומה יכול המטפל להבחין בקונפליקטים הפנימיים שאיתם מתמודד המטופל‬
‫ובאופן שבו קושר המטופל את חייו עם אובייקטים אחרים אשר אלה קשורים לעברו‬
‫הסובייקטיבי של המטופל ויופיעו גם בחדר הטיפול כאשר מתרחשת העברה בין המטופל‬
‫למטפל‪ .‬העברה יכולה להתבטא ברגשות‪ ,‬יחס‪ ,‬ומחשבה‪ .‬והתנהגויות‪ .‬ההנחה הקיימת היא כי‬
‫קיומן של השלכות לא מודעות מהמטופל מקורן ביחסיו הבסיסיים המוקדמים עוד מחייו‬
‫הילדיים בהיקשרות עם אחר משמעותי ‪ ,‬דהיינו יחסי ההתקשרות עם דמות משמעותית‬
‫מהעבר‪ ,‬שהינם האובייקטים בייצוג הפנימי‪ ,‬על פי רוב אלה יהיו ההורים‪ .‬במהלך טיפול‬
‫התנהגותו של המטפל עשויה להזכיר באופן לא מודע תכונה של מישהו אחר (דמות משמעותית‬
‫מהעבר)‪ ,‬מתבצע תהליך לא מודע אצל המטופל של שיוך התכונה לאובייקט‪ ,‬ומתוך כך מתבצעת‬
‫העברת שיוך זה של תכונות אל המטפל אשר אינו נושא בהן במציאות‪ .‬רוב ההשלכות הללו‬
‫משפיעות גם על האופן בו המטופל תופס את האנשים האחרים איתם בא בקשרים חברתיים ‪,‬‬
‫זוגיים ‪ ,‬משפחתיים ובאינטראקציות נוספות בהווה‪ .‬ההשלכות הללו יוצרות נטיות לא מודעות‬
‫הגורמות לאדם לשחזר מצבים ולהיקלע לקונפליקטים‪ .‬בזמן טיפול כאשר מטפל מבחין‬
‫בהיארעות של העברה ערנותו של המטפל חשובה בכדי להנכיח את ההעברה שבוצעה ולהביאה‬
‫לשיח הטיפולי הנכחה זו יכולה לתרום ולהועיל להבנות בטיפול ולעיתים אף להתקדמות‬
‫הטיפול‪.‬‬
‫בטקסט המתאר תהליך טיפול של נטלי –אישיות נמנעת ‪ ,‬אנו פוגשים מספר פעמים היארעות‬
‫של העברה הנובעת מהלא מודע של נטלי ‪ .‬נטלי סיפרה למטפל אריאל על חוויות ודמויות‬
‫מילדות שלה‪ ,‬אריאל המטפל מבחין כי נטלי מבצעת העברה ושואל את נטלי "איזה תפקיד היא‬
‫מועידה לו ‪ ,‬האם היא מצפה שישמור עליה מפני העולם המאיים "‪ ,‬כמו אחיה והוריה‬
‫המגוננים ‪ .‬מקרה נוסף שניתן לראות את ההעברה בו אריאל תוהה בקול האם הוא נחווה על ידה‬
‫כישראלי חצוף כמו חסרי התרבות המפלצות שבחוץ"‪.‬‬
‫מושג ‪ : 2‬התנגדות – ‪Resistance‬‬
‫הדגמה מתוך טקסט בספר "בשביל הנפש דאום והרטמן ‪" .‬אמשיך את הטיפול רק לאחר‬
‫שתראה לי את תעודת הפסיכולוג שלך "‪,‬הילה אישיות גבולית‪ .‬עמ' ‪.31,47‬‬
‫מנגנוני הגנה הם הכוחות הפנימיים של המטופל להתנגד לטיפול‪ ,‬אלה הם אותם כוחות‬
‫הגורמים למטופל מלכתחילה להדחיק את הזיכרונות המכאיבים הרחק מהמודע‪ .‬מקורה של‬
‫ההתנגדות הוא הרצון להימנע מאותם זיכרונות מכאיבים העלולים להציף רגשות של בושה‪,‬‬
‫כאב‪ ,‬גינוי עצמי‪ ,‬כאב רגשי ופיזי ‪ .‬וככל שקיימת התנגדות לבוא במגע או להעלות את החומרים‬
‫המכאיבים הסימפטומים של ההדחקה יהיו חריפים יותר‪ .‬התנגדות אינה רק פעולה של הדחקת‬
‫התכנים המכאיבים‪ ,‬אלא גם אמצעי לעיוותם ואז הם עולים בצורה אחרת‪ .‬כאשר המטופל‬
‫מרגיש כי התכנים מתקרבים לעלות מהלא מודע אל המודע הדבר גורם לאגו תחושת חרדה‬
‫המעוררת את מערכת מנגנוני ההגנה לפעולה אשר יסייעו להדחיק שוב את התכנים המכאיבים‬
‫חזרה אל הלא מודע‪ ,‬ההתנגדות פעילה לאורך כל הטיפול הצורך של המטופל להגן על עצמו מפני‬
‫פריצת התכנים המכאיבים זיכרונות ורגשות אשר עלולים להכאיב אם יעלו למודע ‪ .‬ישנה הבחנה‬
‫בין שני צורות התנגדות ‪ :‬התנגדות העברה (‪ = )Transference Resistance‬חוויות ותחושות‬
‫שליליות כלפי המטפל שמקורן בחוויות עבר עם דמויות משמעותיות ‪ .‬כאשר יש התנגדות לעצם‬
‫תהליך העברה נחסמת אפשרות לביצוע אנליזה ‪ ,‬התנגדות מעין זו לא תאפשר לטיפול להמשיך‬
‫ולהתקיים כראוי ‪ .‬בהתנגדות המתרחשת במהלך ההעברה שבה המטופל מסרב לראות את‬
 ‫היבטים של ההעברה ורואה אותה כלגיטימית ‪ .‬התנגדות הדחקה (‪)Repression Resistance‬‬
‫= )התנגדות פנימית לבוא במגע עם דחפים וזיכרונות מסוכנים ומכאיבים‪.‬‬
‫ככל שתכנים אלה מתקרבים לעלות כך מתעצמת ההתנגדות לטיפול וזו יכולה לבוא לידי ביטוי‬
‫באופנים שונים כגון‪ :‬אידיאליזציה – שהיא מנגנון ההגנה העומד מאחרי נאיביות‪ ,‬וזו נובעת‬
‫מתוך בעיית אמון הקיימת במטופל‪ .‬באידיאליזציה המטופל מייפה את המציאות ומתכחש‬
‫לצדדים השליליים והמכאיבים שבה כדי שיוכל להמשיך ולהישען עליה‪ ,‬באופן כזה המטופל‬
‫מייפה קשרים עם אובייקטים בחייו ומבצע אידיאליזציה של דמות אהובה תוך התכחשות‬
‫לפגמיה‪ ,‬זהו דפוס שיחזור לכל אורך חייו של המטופל גם עם אובייקטים אחרים‪ .‬התנגדות‬
‫אינה מודעת‪ .‬על המטפל להיות קשוב להעברות ולחשוף בפני המטופל את התנהלותו והתנהגותו‬
‫ולסייע באמצעות פרשנויות שלו להתמודד עם תכנים העולים ולהבין את התוכן המודחק אשר‬
‫יצר את מנגנון ההגנה ‪.‬‬
‫בהתנגדות ניתן לראות שני סוגי התנגדויות‬
‫‪ .1‬ההתנגדות הברורה היוצרת בלם לתהליך הטיפולי כגון ‪ :‬איחורים לפגישות הפסקת טיפול ‪,‬‬
‫החמצת פגישות ‪ ,‬שתיקה ‪,‬התנהגות פרובוקטיבית ומרגיזה‪ ,‬ציניות ‪ ,‬תוקפנות ‪ ,‬דחייה‬
‫אוטומטית של פרשנות ‪ ,‬חוסר קשב ‪ ,‬והסחות דעת ‪.‬‬
‫‪ .2‬התנגדות שקטה אשר מבטאת צייתנות וריצוי שבה המטופל מביא תכנים שיעניינו את‬
‫המטפל ולאו דווקא תכנים שהמטופל מתמודד איתם‪ ,‬הסכמה לכל דברי המטפל ללא כל זעזוע ‪,‬‬
‫לכאורה נראה כי הטיפול מתקדם כאשר בעצם לא חל כל שינוי אמיתי במטופל ‪.‬‬
‫התנגדות – אידיאליזציה ‪ :‬מנגנון ההגנה של התנגדות המבצע אידיאליזציה של דמות או מצב‬
‫כמטיבה ולא מזיקה ‪" .‬אריאל נסה לבחון דרך אחרת להתבונן בקשר שלה עם אפי –לראות‬
‫באופן ביקורתי את השפעתו על השימוש שלה בסמים ‪ ...‬אך היא הגיבה בביטול או בזעם והגנה‬
‫בחירוף נפש על מי שלטענתה הוא הדבר הכי טוב שקרה לה "‪...‬‬
‫התנגדות – ‪ split‬ספליט ‪ :‬בדומה לאידיאליזציה המתרחשת בזמן חרדה או משבר ‪,‬הספליט‬
‫הוא עיוות ‪,‬ניתוק עם חלקים בנפש ‪ ,‬מצב של רוע מוחלט או מושלמות‪ .‬הפיכתו של אובייקט‬
‫שאותו הגדירה כאובייקט מטיב‪ ,‬עוזר ותומך ההופך להיות אויב הכי גדול‪ ,‬או להיפך‪ ,‬הפיכת‬
‫אובייקט שלא מיטיב ‪ ,‬אובייקט ורע לה יהפוך בספליט לאובייקט מיטיב גם כאן מתקיימת‬
‫התנגדות קיצונית בעבור הילה אפי היה הדבר הטוב ביותר שקרה לה ‪ ,‬ולהגדרתו של אריאל‬
‫המטפל ‪ ,‬אפי בעבור הילה היה חיובי ובפועל אריאל ראה בו את השלילי והגורם בעל ההשפעה‬
‫השלילית עליה ‪" :‬נהדר ונצלני ‪,‬מושיע ומתעלל" ‪...‬להילה קשה היה לראות את אפי באופן‬
‫שלילי ואף הגנה עליו בזעם והגנה בחירוף נפש‪.‬‬
‫התנגדות – תוקפנות ופרובקטיביות‪ :‬בפגישה נוספת משתמשת הילה בהתנגדות ‪ " :‬הילה הגיעה‬
‫לקליניקה כחמש דקות לפני הפגישה כשפנייה אדומות מזעם "‪" ...‬היא בכתה מפני שאפי ביקש‬
‫ממנה להסיע אותו לבית הוריו בערב ‪ ...‬והיא לא יודעת מה לעשות "‪ ...‬כאשר אריאל עשה ניסיון‬
‫לבחון את הדברים יחד איתה היא לא יכלה לעמוד בזה וביקשה תשובה חותכת ומשלא קיבלה‬
‫אותה התפרצה ‪ ..‬וצעקה על אריאל ‪ ,‬אתה לא מבין אותי אפי הוא הדבר הכי חשוב לי ‪ ,‬היא כמו‬
‫נכנסה לאקסטזה "‪ ...‬הילה מאובחנת כבעלת אישיות גבולית המאופיינת בחוסר יציבות וסערה‬
‫סביב עניינים של יחסים בין אישיים ודימוי עצמי‪ ,‬דפוסים של הפרעת האישיות מתבטאים‬
‫בחשיבה‪ ,‬בתפיסת העצמי תפיסת אירועים‪ ,‬וברגש‪ .‬עוצמות הרגש והשליטה על דחפים אלו‬
‫דפוסים הגורמים לקושי רב ולמצוקה ‪.‬כאשר הילה מגיעה עם תכנים של קונפליקט איתו היא‬
‫אמורה להתמודד היא מבקשת כי אריאל הוא זה שיתן את המענה ומשלא מקבלת מענה החלטי‬
‫ומתבקשת לבחון את הדברים יחד עם המטפל אריאל‪ .‬היא נחרדת ‪,‬בחינה של התכנים שיעלו‬
‫למודע יאלצו את הילה לקבל החלטה‪ ,‬ויותר מכך היא חשה כי החשיבה שלה לגיטימית וכי יש‬
‫רציונליזציה כי כך צריך להיות‪ .‬כאן הילה מתאכזבת מהמטפל שלא נענה לה ומשתמשת‬
‫בפרובוקציה של צעקות בעלי מלל קיצוני ואף בתנועות גוף הנוטות לאלימות שהיא עוד סוג‬
‫התנגדות להעלאת התכנים‪.‬‬
‫התנגדות –מימוש בפעולה ‪ :‬בהמשך הילה אף משתמשת בהתנגדות מסוג מימוש בפעולה ‪acting‬‬
‫‪ out‬שבה צצים הדחפים התוקפניים שלה מהלא מודע אל המציאות ‪" :‬היא נעמדה בחדר קרוב‬
‫מאוד לאריאל וצרחה ‪...‬היא נופפה בידיה‪ ,‬לקחה כמה ספרים שהיו על המדפים אחזה בהם‬
‫בתנוחה מאיימת כמו ביקשה לזרוק על אריאל "‪"...‬כל הספרים האלה לא חשובים אם ברגע‬
‫האמת אתה נגדי ‪ "...‬כאן אפשר לראות כי הסיטואציה שנוצרה דחפה אותה להתמודד עם רגש‬
‫שהודחק וכי עליה לקבל החלטה אך יותר מכך היא חשה כי היא האמון שנתנה בו התערער ושוב‬
‫היא ננטשת לבדה לקבל החלטות ושוב היא אינה מובנת ‪.‬‬
‫התנגדות – הימנעות ‪ -‬הפסקת הטיפול ‪ :‬לאחר התקרית הילה לא חזרה לטיפול במשך חודשים‪,‬‬
‫"בחודשים הבאים הילה לא יצרה עימו קשר ‪ "..‬הפסקת טיפול היא התנגדות מסוג הימנעות‬
‫ברורה ‪.‬‬
‫התנגדות – שליטה בטיפול ‪ :‬הילה ביקשה לחזור לטיפול אך היא זו שקבעה את מועד הטיפול "‬
‫חשוב היה לה להיות זו שקובעת מתי נפגשים"‪ ...‬שליטה בסיטואציה ובמשתתפים בה על מנת‬
‫לחוש את הבטחון ‪ ",‬אבל קודם לכן היא רוצה לראות את התעודות של אריאל ‪...‬היא בוחנת את‬
‫העמידות שלו מולה "‪ ...‬כאן ניתן לראות כי הילה משתמשת במנגנון הגנה של השליטה ובחינת‬
‫האמון מחדש‪ .‬האכזבה שנחלה מהמטפל החזירה אותה לתחושת החוסר מוגנות ובה היא מנסה‬
‫לשלוט ‪.‬‬