‫אינטליגנציה רגשית‬

‫הקדמה‬

‫האינטליגנציה הרגשית היא תחום מחקר חדש יחסית‪ ,‬אשר נולד כתוצאה ממקורות חברתיים ואקדמיים רבים‪.‬‬

‫מקורות אקדמיים לעלית המושג "אינטליגנציה רגשית"‬

‫מחקר תחום של אינטליגנציה ורגש‪ ,‬ביקורת על האינטליגנציה הכללית וניצנים של א"ר בתאורית אינטליגנציה כלליות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לרעיון הא"ר יש שורשים בתולדות התיאוריה והמחקר בתחום הפסיכולוגיה‪ .‬בביקורת על מודל החד גורמי של המשכל‪,‬‬
‫פסיכולוגים רבים טענו כי אינטליגנציה אינה מתמצה ביכולת פתרון בעיות מופשטות בלבד‪[ ..‬פסיכולוגים דוגמת גרדנר‬
‫שיערו שקיימות אינטליגנציות מרובות היכולות להתבטא במגוון תחומים בחיים (וסיווג בתוך אינטליגנציות אישיות את‬
‫האינטליגנציה התוך אישית והבין אישית)‪ .‬דוגמא נוספת‪ ,‬תורנדייק התייחס למונח "אינטליגנציה חברתית" כיכולת‬
‫שונה מאינטליגנציה קוגניטיבית והתייחס למושג אינטליגנציה במובנו הרחב והרב תחומי ואף גיבש מודל תלת גורמי‬
‫של משכל הכולל אינ' מופשטת‪ ,‬אינ' מכנית ואינ' חברתית (היכולת לנהל בתבונה מצבים חברתיים‪ ,‬להבין את‬
‫התנהגותו של הזולת ולהבין את "המפה החברתית" שסביבנו)‪ ,‬יכולת שקרובה למושג א"ר]‪.‬‬
‫המודל החד גורמי של המשכל נתפס כמשהו מולד ובלתי ניתן לשינוי‪ ,‬פסיכולוגים רבים טענו שאינטליגנציה היא בעלת‬ ‫‪‬‬
‫יכולת שינוי והאדם יכול לשפר את היכולות שלו‪ .‬בעקבות זאת התפתח לו תחום של א"ר שנתפס כדבר שהאדם יכול‬
‫להשתפר בו והוא לא עומד חסר אונים מולו‪.‬‬
‫מקום הרגש ויחסי רגש‪-‬הגיון ופסיכולוגיה חיובית‬ ‫‪‬‬
‫מאז הפך האדם ליצור המכיר ובוחן את עצמו‪ ,‬הוא לא חדל לדון ביחס שבין הרגש וההגיון‪ .‬בעבר התפיסה היתה שיש‬
‫קונפליקט בין תפקוד הרגש לתפקוד השכל‪ ,‬ההשקפה המסורתית חפצה ב"שלטון השכל" כאשר הרגש נחשב כגורם‬
‫מעכב התנהגות יעילה‪ .‬לאט לאט צמחה לה "תפיסה מודרנית" שרואה את השכל והרגש כשני צדדים שמשלמים זה‬
‫את זה‪ ,‬כאשר אפשר לגרום לאינטראקציה חיובית ביניהם תוך כדי דטרמיניזם הדדי‪ ,‬כאשר יחסי גומלין פוריים בין‬
‫הרגש לשכל מפרים ומסגלים את האדם לסביבתו‪,‬‬
‫הקשר בין רגש ויחסי הגיון‬
‫א‪ .‬רגשות מתחוללים בתגובה להערכה אוטומטים של הסביבה בהקשר של העצמי‪.‬‬
‫הערכה אוטומטים של הסביבה ← רגש‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרגשות עצמם משמשים מקור מידע קוגניטיבי‪ .‬הרגש מוסר מידע על הסביבה ועל המצב בסביבה‪ ,‬ודבר זה‬
‫מעצב את ההחלטות ואת הפעולות (לדוגמא‪ ,‬אדם מרגיש שאם הוא יתחצף למפקד זה לא יהיה נחמד‪ ,‬ולכן‬
‫הוא לא לוקח את הסיכון הזה)‪ .‬פגיעות מוחיות באזורים של "הרגש" גורמים לליקוים בשיפוט ובקבלת‬
‫החלטות‪.‬‬
‫ג‪ .‬רגשות יכולים לקדם את החשיבה להגביר מוטיבציה ולמקד את האדם בבחירת התנהגות אדפטיבית בשבילו‪.‬‬
‫רגשות ← קידום החשיבה‪ ,‬הגברת מוטיבציה‪ ,‬מיקוד האדם בהתנהגות אדפטיבית‪.‬‬

‫המודלים של "אינטליגנציה הרגשית" הם "גולת הכותרת" בתחום זה כיון שהם נולדו מתוך ניסיון לבחור את נקודת התפר‬
‫הזאת שבין הרגש לשכל‪ ,‬יכולת של אינטליגנציה רגשית נותנת לאדם יכולת לזהות את הרגש‪ ,‬לערוך רפלקציה של מצבים‬
‫רגשיים‪ ,‬לקדם את החשיבה על ידי הרגש‪ ,‬לנתח את הרגש‪ ,‬להוביל אותו ולווסת אותו‪.‬‬

‫בעקבות המגמה לראות גם ברגש כגורם הרה גורל‪ ,‬התפתח לו התחום של "פסיכולוגיה חיובית" שבו נחקר התחום‬ ‫‪‬‬
‫של מקורות האושר‪ ,‬הסיפוק והאופטימיות‪ .‬דוגמה לכך אפשר למצוא בביקורת שמרטין זליגמן העביר על מדע‬
‫הפסיכולוגיה‪ ,‬זיגלמן טוען שהפסיכולוגיה התעסקה יתר על המידה בבעיות ובחוסר הסתגלות או פתולוגיות‪ ,‬לפי זליגמן‬
‫על מדע הפסיכולוגיה לעסוק בצדדים החזקים והמסתגלים של האדם‪ .‬תובנות אלו הובילו להתפתחות המחקר של‬
‫הפסיכולוגיה החיובית בכלל ושל א"ר בפרט שהיא עוסקת גם בהבטים המסתגלים האלו‪ ,‬תוך כדי הקפדה על ממצאים‬
‫אמפיריים‪.‬‬

‫המקורות החברתיים לעליית המושג‬

‫רוח התקופה ‪ :‬החברה התעסוקה והכלכלה המערבית מבוססת על הכשרה אקדמית ומבחנים מתוקננים‪ .‬היא גם‬ ‫‪‬‬
‫מדגישה נתונים מדעיים בקביעת מדיניות והחלטות‪ .‬בעקבות זאת התעורר בחברה בקורות ותסכול‪ ,‬שבה נוצר אוירה‬
‫חברתית שבה הודגש הצורך להשתחרר מה"מכניות הרובוטית" ולעבור לגישה רגשית אינדיווידואלית‪ ,‬תוך כדי הדגשת‬
‫תפקיד הרגשות בהסתגלות האנושית‪.‬‬
‫הפולמוס שהתפתח על ספר "עקומת הפעמון" ‪ :‬בעקבות הוצאת הספר עקומת הפעמון שהדגיש את חשיבות‬ ‫‪‬‬
‫האינטלגציה הכללית והדגיש את ההיבט המולד של האינטליגנציה‪ ,‬תוך הדגשה גזעית‪ .‬התפתח דיון ציבורי נרחב‬
‫בשאלות‪ :‬האם הצלחה בחיים של הפרט קשורה בעיקר למנת המשכל שלו? האם הצלחה בעולם זה דבר שנקבע‬
‫מראש על פי רקע תורשתי וגזעי? האם אינן שוויוניות באפשרויות להצליח בעולם‪ .‬הא"ר נולדה כדי לומר שיש תחומים‬
‫נוספים שעוזרים להצלחה בחיים‪ ,‬ושיש יותר שוויוניות ויכולת שינוי בשביל להשיג הצלחה‪. .‬‬
‫הספר "אינטליגנציה רגשית" ‪ .‬רקע חברתי זה מצא לו אוזן קשבת בספר "אינטליגנציה רגשית" שתאם את האוירה‬ ‫‪‬‬
‫והחזון שממעיט בערכים של אינטליגנציה קוגנטיבית מכנית ומעלה את העורכים של רגש אינדיווידואליות‪ ,‬גמישות‪,‬‬
‫חכמת חיים‪ ,‬שויוניות והסתגלות‪ .‬כתוצאה מאוירה זאת והוצאת הספר התעורר סקרנות בכלל החברה לגבי‬
‫"אינטליגנציה רגשית" והמחקר מנסה לענות על סקרנות זו‪.‬‬

‫ניצני אינטליגנציה רגשית באינטליגנציה כללית‬

‫במהלך הניסיון להגדיר את האינטליגנציה החלה לצמוח ההבנה כי בעלי אינטליגנציה זהה‪ ,‬יכולים להתמודד עם‬ ‫‪‬‬
‫הסתגלות לסביבה בדרך שונה לגמרי (וכפי שוכסלר וחלק מעמיתיו מצאו)‪ .‬הבנה זו מעוררת תהיות והתחלת חיפושים‬
‫לגבי גורמים נוספים המשפיעים על ההסתגלות‪.‬‬
‫גרדנר ‪ -‬טען שהתייחסות לאינטליגנציה כמכלול אחד אינה משקפת מרכיבים בלתי מדידים כמותית ופיתח את גישת‬ ‫‪‬‬
‫האינטליגנציות המרובות‪ ,‬התיאוריה שלו מתייחסת לשבעה אינטליגנציות שונות‪ ,‬ביניהן כאלו המתייחסות לתחום‬
‫היכולות התוך אישית והבין אישית‪ ,‬שייכות לאינטליגנציות אישיות‪ .‬אינטליגנציות אלו דומות לאינטליגנציה רגשית והן‬
‫לא נופלות‪ ,‬על‪-‬פי תפיסתו‪ ,‬מאינטליגנציות אחרות‪,‬‬
‫המודל הרב גורמי של תורנדייק ‪ -‬תורנדייק היה החוקר הראשון שהתייחס לאינטליגנציה חברתית כאל אחד ממרכיבי‬ ‫‪‬‬
‫האינטליגנציה‪ ,‬אך כיכולת שונה ונפרדת מהאינטליגנציה הקוגניטיבית‪ .‬לפי תפיסתו אינטליגנציה חברתית מתוארת‬
‫כ"יכולת להתמודד עם גברים ונשים‪ ,‬ילדים וילדות ולהבינם‪ ,‬לנהוג בחכמה ביחסי אנוש" תפיסה זו של אינטליגנציה‬
‫במובן הרחב והרב תחומי פותחת את השער לתיאוריית אינטליגנציה רגשית‪ ,‬הן על‪-‬ידי ההנחה כי ישנן מרכיבי‬
‫אינטליגנציה נוספים פרט לקוגניטיבית‪,‬בעלת חשיבות רבה והן בהתייחסות ליכולת להבין מצבים פנימיים והמוטיבציות‬
‫של האדם וזולתו‪.‬‬
‫מודל מבנה האינטלקט של גילפורד‪ -‬התייחס למושג רב פנים הכולל מאה סוגי אינטליגנציות המסווגים ל‪ 3-‬ממדים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בינם התייחס לאינטליגנציה התנהגותית המקבילה לרעיון של עיבוד מידע רגשי‪ ,‬המהווה נדבך בתיאוריית‬
‫האינטליגנציה הרגשית‪.‬‬
‫האינטליגנציה הזורמת והמגובשת‪ -‬על פי גישה זו‪ ,‬האינטליגנציה מתחלקת לאינטליגנציה זורמת ‪-‬יכולת מולדת‪,‬‬
‫המושפעת מגנטיקה‪ ,‬לפתור בעיות חדשות ללא ידע מקדים‪ .‬יכולת זו כמעט אינה תלוית למידה ותרבות והיא פוחתת‬
‫עם הגיל‪ .‬לצד אינטליגנציה מגובשת‪ ,‬המסתמכת על ידע קודם‪ ,‬והינה נרכשת ומשתפרת במהלך החיים‪ .‬תפיסת‬
‫האינטליגנציה המגובשת מקבילה במובנים רבים לתפיסת האינטליגנציה הרגשית‪.‬‬

‫ההבדלים המרכזיים בתפישות הבסיסיות של גישות מסורתיות לחקר הרגש לעומת גישות מודרניות לחקירתו‪.‬‬
‫מודרנית‬
‫ההיגיון משרת את הרגש‬
‫רגש וחשיבה הם שני צדדים של אותו המטבע‬
‫ויכולים לעבוד יחד‬
‫הרגשות אינם מפריעים ליכולת הקוגניטיבית ואך‬
‫מגבירים אותה‪.‬‬
‫הדגשת תפקידם האדפטיבי של הרגשות בכל‬
‫התהליכים הפסיכולוגים ואף הקוגניטיביים‪.‬‬
‫מסורתית‬
‫שלטון השכל‪ ,‬הרגש נחות‬
‫נחשבו לשני ניגודים‬
‫האינטלקט מייצר מידע נכון ומדויק ואילו הרגש‬
‫עמום‪ ,‬פוגע בהסתגלות‪ ,‬מעכב את התהליך‬
‫הטהור של החשיבה ומפריע לו‬
‫הרגש אינו גורם מסוכן המעודד חוסר שכלתנות‪,‬‬
‫אימפולסיביות ונהנתנות נטולת מחשבה‪.‬‬
‫מאמר ‪ - 2‬חוקי הרגש) מאמר מתורגם(‬

‫הסיבה שפריידה רואה את הרגש שתופעה בעלת מערכת חוקים משלה‬

‫בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב שרגש הוא ענין אינדוודואלי אישי שפועל בכאוס‪ ,‬בחרות מוחלטת ובאופן ייחודי לכל‬
‫אדם‪ , .‬פריידה טוען לרגש יש מנגנונים קבועים‪ ,‬דפוסים ברורים‪ ,‬אינו בעל אופי רצוני והוא ניתן לנבוי‪ .‬לפי פריידה‬
‫חוקי הרגש מספקים תמונה עקיבה וקוהרנטית של "מנגנוני הרגש"‪ ,‬אותם מנגנונים פועלים בהתאם לתפיסה‬
‫הסוביקטיבית המצב ‪ .‬בהתאם לזה טוען פריידה שהסיבה לצורה השונה שהרגש מתבטא בבני אדם‪ ,‬הוא בגלל‬
‫שהרגש תלוי בנסיבות ופרשנות קוגנטיבית של ארועים‪ ,‬שכל אדם יכול לפרשם בצורה שונה‪ .‬פריידה מנסה להוכיח‬
‫את טענתו בהוכחות אמפיריות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬פריידה מדווח על מתאמים בין דיווחי נבדקים על מצבם הרגשי ולבין‬
‫הערכות מודעות שלהם אודות האירועים שפקדו אותם‪ ,‬שמורים על מנגנונים אוניברסליים לרגש‪.‬‬

‫חשיבות בניית מערכת "חוקי הרגש"‬

‫חוקי הרגש יכולים להיות לעזרנו בהבחנה כי כוחות פשוטים ואוניברסליים מניעים את המהלכים הרגשיים המורכבים‬
‫והייחודיים של כל אדם‪ .‬על ידי ניסוח אותם חוקים נוכל‪ :‬לעמוד על דפוסים של רגשות מסוימים‪ ,‬ליצור תמונה אחידה‬
‫ועקיבה של מנגנוני התגובה הרגשית הזאת‪ ,‬לקדם ניסויים ומקרי מעבדה להבנת הרגשות השונים‪ ,‬נוכל להבין את‬
‫הסיבות שגרמו לאותו הרגש ונדע איך להשפיע על הרגש‪.‬‬

‫חוקי רגש‪:‬‬

‫חוק משמעות המצב ‪ -‬חוק זה מהווה מעין נוסחה של מנגנון הרגש‪" :‬קלט"‪ -‬אירוע כלשהו המתקיים‪ ,‬עובר‬ ‫‪‬‬
‫תהליך של קביעת משמעות והערכה של הפרט ובהתאם למשמעות זו יוצא "פלט" של תגובה רגשית‪.‬‬
‫משמעות החוק היא שהמשמעות שהאדם נותן לאירוע היא המשפיעה ביותר על התגובה הרגשית שלו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לפי חוקיות זו‪ ,‬אם נדע כיצד האדם מתאר אירוע ובאיזה מידת עוצמה הוא חווה אותה‪ ,‬נוכל להעריך‬
‫את התגובה‪ .‬פעילות החוק לא תמיד ברורה והיא פועלת בצורה מובנת יותר כשמנגנוני הבקרה וכוחות הנגד‬
‫חלשים‪ .‬במצבים נורמאליים אנו עדים לקיום החוק בדוגמת הסנטימנטליות‪ ,‬למשל ‪ -‬במקרה זה נדמע‬
‫בעקבות חשיפה להשתלשלות אירועים המעלה חשש להתגשמות היקשרות רגשית והתגשמותה הפתאומית‬
‫בסופו של דבר‪ .‬הצפת הרגש תתקיים ללא קשר לתחכום האינטלקטואלי‪...‬‬
‫חוק החשיבות ‪ -‬הרגשות מופיעים כתגובה לאירועים הנתפסים כחשובים לאדם‪ .‬החשיבות יכולה להיות בגלל‬ ‫‪‬‬
‫שלל סיבות כמו‪ ,‬להשגת יעדים‪ ,‬מניעים או שמעסיקים את האדם‪ .‬חוק זה משלים את חוק משמעות המצב‬
‫שאומר שרגשות יתעוררו אם המצב או הדבר קודם כל יקבל משמעות מסויימת ואם ייתפס כחשוב‪ .‬פריידה‬
‫מציין שזה לא בהכרח שכל רגש הוא כתוצאה מדבר חשוב אבל במובן הרחב הופעת רגש בעקבות אירוע‬
‫מצביעה על קשר סיבתי בין האירוע לרגש ומאחורי האירוע קיימת משמעות כלשהי שגורמת להופעת הרגש‪.‬‬
‫חוק האסימטריה של ההנאה ‪ -‬חוק ההסתגלות הלא שווה לעונג ולכאב הגדרה‪ :‬ההנאה נמצאת תמיד רק‬ ‫‪‬‬
‫בעת שינוי והתחדשות ונעלמת כשהסיפוק מתמשך‪ .‬כאב עשוי להתמשך גם בתנאים רעים מתמידיים‪ .‬לגבי‬
‫כאב‪ ,‬יש אומללות‪ ,‬קיפוח הצקות או כאב שאדם לא מתרגל אליהם גם אם הם קימים הרבה זמן‪ .‬לעומת זאת‬
‫אדם מתרגל לאירועים שקודם לכן גרמו לו עונג ושמחה‪ ,‬ובעקבות ההרגל הוא לא חש כשהם נמצאים עונג או‬
‫שמחה‪.‬‬
‫ניתן ללמוד מכאן – רגש נוצר בשביל תגובה ועשייה‪ ,‬שההכרה האנושית לא נוצרה בכדי שנהיה מאושרים‪,‬‬
‫אלא בשביל לשרוד‪ ,‬וחוסר ההתרגלות למצב שלילי גורם לעשיה ותקון המצב הקיים וממילא הוא עוזר‬
‫בהישרדות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מצב של אושר לא גורר בעקבותיו צורך לתגובה ועשייה ולכן הוא נעלם כשהוא‬
‫תמידי‪.‬‬
‫חוק המציאות הנראת – רגשות מתעוררים עקב אירועים שהאדם מעריך שהם אמיתיים‪ .‬עוצמת הרגשות‬ ‫‪‬‬
‫מתאימה למידה שבה הם אכן כאלה‪.‬‬
‫חוק השינוי‪ ,‬חוק ההתרגלות וחוק ההרגשה ההשואתית‪-‬רגשות אינם מתעוררים דווקא בגלל תנאים טובים או‬ ‫‪‬‬
‫גרועים‪ ,‬אלא בעקבות שינויים צפויים בתנאים טובים או רעים‪.‬‬
‫חוק הסגירות – כשרגשות באים ומופעלים הם לא באים ביחס מידתי למה שהפעיל אותם‪ ,‬הם מגעים בצורה‬ ‫‪‬‬
‫מוחלטת חזקה וכוחנית‪.‬‬
 ‫חוק ההתחשבות בתוצאות – כל דחף רגשי מעורר דחף משני הנוטה לשנות את הדחף הרגשי בהתאם‬ ‫‪‬‬
‫לתוצאות האפשריות שלו‪.‬‬
‫חוק המטען הקל ביותר – בכל פעם שאפשר לראות את המצב בדרכים חלופיות‪ ,‬קיימת נטייה לראות אותו‬ ‫‪‬‬
‫בדרך שממזערת את המטען הרגשי השלילי‪.‬‬

‫הבנת רכיב האינטליגנציה באינטליגנציה רגשית (מתיוס זיידר ורוברטס)‬

‫הערה‪ :‬כיון שמאמר זה מסובך ארוך ומסורבל‪ ,‬אני סיכמתי רק את החלקים שמופעים בממני"ם‪ ,‬או שהמרצים נתנו להם חשיבות‬
‫בשיעורים‪.‬‬

‫הקדמה‬

‫אינטליגנציה רגשית‪ ,‬הוא ענף מדעי חדש בתוך תחום הפסיכולוגיה‪ ,‬ענף זה בא להגביר את העיסוק ברגש ואת המודעות‬
‫לחשיבות שלו לחברה כאשר היא מקשרת בין חקר הרגש לבין חקר היכולות הקוגניטיביות של האדם‪ .‬תוך כדי כך הוזנח חלק‬
‫האינטליגנציה שבתוך המושג "אינטליגנציה רגשית"‪ .‬כותבי המאמר טוענים שבסקירות הספרות המדעית קיימת התעלמות מכל‬
‫היסטוריית תחום האינטליגנציה‪ ,‬מהתיאוריות ומהמבחנים שנבנו במסגרתו‪ .‬זאת למרות שתחום האינטליגנציה זכה לתשומת‬
‫לב מדעית רבה ביותר ומבחינה יישומית תרם לחברה תרומה רבה ביותר מכל ענפי פסיכולוגיה‪ .‬למודלים של אינטליגנציה‬
‫כללית עשויות להיות השלכות על התהוות האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬בהמשגה ובמדידה‪ ,‬במטרה להעניק לקורא זווית ראיה‬
‫רחבה וכוללת על הנושא מוצגים במאמר הן היסטוריית התחום‪ ,‬הרעיונות ומהלכים שהובילו להתפתחותו‪ ,‬הן כיווני מחקר‬
‫ותאוריות מרכזיות ‪.‬כל זה נעשה בצורה שתאפשר בחינת האינטליגנציה הרגשית כתחום מחקרי לגיטימי במסגרת תיאורטית‬
‫מתאימה‪.‬‬

‫הגדרות של "אינטליגנציה"‬

‫‪ ‬יכולת להסיק על קיומם של יחסים" (‪)Spearman, 1904‬‬

‫‪" ‬יכולת חשיבה כוללת" (‪)Vernon, 1950‬‬
‫‪" ‬היכולת הכוללת של אדם לחשוב באופן רציונלי‪ ,‬לפעול בתכליתיות ולהתמודד ביעילות עם‬
‫סביבתו"(‪)Wechsler, 1974‬‬
‫‪" ‬אינטליגנציה היא מה שבודקים מבחני אינטליגנציה" (‪)Boring, 1923‬‬

‫סוגי ההגדרות של אינט' קובעים האם אפשר להגדיר את "אינטליגנציה רגשית"‬ ‫‪-‬‬
‫כאינטליגנציה‪.‬‬
‫אם רואים את המושג אינטליגנציה כמושג רב ממדי אפשר לכלול בו את המושג אינטליגנציה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אם אינטליגנציה זה יכולת להתמודד עם הסביבה‪ ,‬סביר להניח שא"ר נחשבת אינטליגנציה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫סוגי מודלים של אינטליגנציה –‬

‫מודלים סגורים לעומת מודלים פתוחים‬

‫מודלים סגורים –מודלים אלו נשענים על עיבודים סטט' מתוך מבחני משכל ומנסים מתוך‬
‫העיבודים לאתר גורמים שבונים את האינט' ולפתח על סמך זה מודלים שונים‪ .‬תיאוריות אלו‬
‫מבוססות על מדע הפסיכומטריה והן טוענות שלאינטליגנציה יש מבנה שניתן לתקף מבחינה מדעית‪.‬‬

‫יש שני סוגים של מודלים סגורים‪:‬‬

‫מודלים מבניים – לדוגמה‪ ,‬המודל של ספירמן וגילפורד‪ ,‬במודלים אלו כל מרכיב דומה‬ ‫‪o‬‬
‫בחשיבותו לאחרים‪.‬‬
 ‫מודלים היררכיים (תיאורית האינטליגנציה הזורמת והמגובשת) – אפיון הגורמים לפי‬ ‫‪o‬‬
‫רמת חשיבות שונה‪ .‬חלק מהתאוריות בניות בצורות מבנית דמוית עץ‪ ,‬כאשר הגזע‬
‫מסמל אינטליגנציה רחבה המסבירה מגון רחב של יכולות אנושיות‪ ,‬מתחת לזה יש‬
‫ענפים המסברים מגוון של יכולות אינטליגנציה מסוימות מתחת לזה הן מתחלק‬
‫לגורמים צרים וממוקדים יותר‪ .‬שיטות אלו נתמכות רבות מהפעמים על ידי שיטות‬
‫ניתוח גורמים‪ ,‬והם גם מדגמים וממשגים בצורה הברורה והחסכונית ביותר את היכולת‬
‫האנושית‪.‬‬

‫מודלים פתוחים – מודל מערכתי‪ .‬לא נשענים על עיבודים סטט' וניתוח גורמים‪ ,‬אלא מבוסס על‬
‫גורמים יותר רחבים הם יונקים את המבנה שלהם על מידע שנשען על הרבה גורמים‪ ,‬כמו עולם‬
‫הפסיכו' כמו סוציולוגיה‪ ,‬קוגניטיבית וכו' פגיעות מוחיות ועוד‪( .‬לדוגמה‪ ,‬המודל של גרדנר)‪..‬‬

‫מודל רב גורמי לעומת מודל חד גורמי‬

‫חד גורמים‬

‫הגדרה‪ :‬תיאוריות אלו טוענות שבעזרת גורם יסודי אחד (מודל חד גורמי)‪ ,‬או בשילוב עם גורמים‬
‫בודדים נוספים ניתן לתאר‪ ,‬להבין‪ ,‬להסביר ולנבא את מושג האינטליגנציה‪.‬‬

‫רב גורמי‬

‫הגדרה‪ :‬מודלים שטעונים שיש כמה גורמי יסוד שמסברים מתארים ומנבאים אינטליגנציה‪.‬‬

‫המודל של ספירמן‬

‫‪ -G‬כושר כללי‬

‫יכולת קוגניטיבית כללית התורמת לטווח רחב של התנהגויות אינטליגנטיות‬ ‫‪-‬‬

‫כושר הפשטה והסקה לגבי קשרים ויחסים‬ ‫‪-‬‬

‫‪ – S‬כושר ספציפי‪.‬‬

‫כל קושר ספציפי נובע הכושר הכללי‪ ,‬ההבדל בין אנשים ביכולת ספציפית נובע ביכולת הניצול של ה‪-‬‬
‫‪ G‬למטרה מסוימת‪ .‬כושר ניצול ה‪ G-‬קשור לנסיון בתחום יכולת חילוץ הקשרים וכו'‪.‬‬

‫ביקורת על המודל של ספירמן‪:‬‬

‫לא ייתכן גורם ‪ g‬אחד ויחיד‬ ‫‪-‬‬

‫אף מבחן אינטליגנציה איננו מספק מדגם מייצג של כל היכולות‬ ‫‪-‬‬
‫ה‪ g-‬משתנה כפונקציה של המבחנים שנעשה בהם שימוש‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬אינטליגנציה אינה מתמצה ביכולת פתרון בעיות מופשטות בלבד‬

‫תאורית האינטליגנציה הזורמת והאינטליגנציה המגובשת‬

 ‫מודל היררכי‪ ,‬תאוריה זו בנויה בצורה מבנית דמוית עץ‪ ,‬כאשר הגזע מסמל אינטליגנציה כללית‬
‫רחבה‪ -‬גורם ‪ g‬שהוא גורם כללי יסודי לכלל האינטליגנציות‪ .‬מתחת לזה יש ‪ 8‬כאשר כל ענף‬
‫מסברים מגוון של יכולות אינטליגנציה מסוימות‪ ,‬מתחת לזה הן מתחלק לגורמים צרים וממוקדים‬
‫יותר‪.‬‬

‫למרות שמבחינה מבנית קימים ‪ 8‬גורמים רחבים לאינטליגנציה רוב החוקרים מיקדו את מחקרם ב‪2 -‬‬
‫ענפים‪ ,‬שהם היכולת הזורמת והיכולת המגובשת‪ .‬ההבדל העיקרי בין היכולת הזורמת ליכולת‬
‫המגובשת היא המדה שבו ההשכלה הפורמלית והתרבות משפעים על הממצאים‪ .‬היכולת המגובשת‬
‫כוללת דברים שיש להשכלה ולתרבות השפעה עליהם כמו יכולת שפה‪ ,‬ידע כללי‪ ,‬דקדוק‪ ,‬תקשורת‪,‬‬
‫הקשבה ועוד‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היכולת הזורמת היא בעיקר היכולת להתמודד עם מצבים וחומרים‬
‫חדשים היא פחות תלויה בתרבות ובלמידה והיא בעיקר יכולת מולדת [היא כוללת בן השאר‪,‬‬
‫חשיבה הגיונית‪ ,‬כמותית ועוד‪ .]..‬בבסיס ההנחה של התאורה שהיכולת הזורמת והמגובשת הם שני‬
‫מבנים המתגבשים בנפרד‪ ,‬ולכן סביר להניח שיש פחות מתאם בין שני המבנים‪ ,‬לבין גורמים‬
‫עצמו‪.‬‬ ‫המבנה‬ ‫בתוך‬ ‫מסוימים‬
‫עצם זה שתאוריה זו מגדירה יכולות נרחבות חוץ מאינטליגנציה זורמת ומגובשת מבהירה‬
‫שאינטליגנציה לא מורכבת רק מחשיבה גבוהה אלא גם מיכולות תפיסה פשוטות יותר כמו תפיסה‬
‫חזותית ושמעתית‪ .‬כיון שתיאוריה זו היא תאוריה שמקיפה הרבה יכולות קוגניטיביות היה אפשר‬
‫לכלול בתאוריה זו ענף של "אינטליגנציה רגשית" לו היו מוצאים ראיות אמפיריות מספקות‬
‫שאינטליגנציה רגשית יוצר תחום ביצועי ניפרד‪.‬‬

‫בעכבות התאוריה הנ"ל עולה השאלה האם א"ר יכולה להשתלב בתאוריה זו? האם אינטליגנציה‬
‫רגשית אפשר להגדירה כיכולת רחבה בפני עצמה‪ ,‬או שהיא יכולת צרה שצריך לשלב אותה בתוך‬
‫הגדרות אחרות של המבנה הנ"ל?‪ .‬שאלות אלו יכולים להוות אמצעי מנחה למחקרים הבאים‪ ,‬בשביל‬
‫לענות על הנ"ל דרוש מחקרים שיבדקו את הגורמים הנורו‪-‬פסיכולוגיים הקוגניטיביים התורשתיים‬
‫וההתפתחותיים העומדים בבסיס של א"ר‪.‬‬

‫אחד המחקרים האמפרים הראשונים בנושא אינטליגנציה רגשית נעשה במסגרת תיאוריית‬
‫האינטליגנציה הזורמת והמגובשת‪ ,‬לפי הממצאים אפשרי שתפיסה רגשית אכן מהווה יכולת מנטלית‬
‫בסיסית נפרדת‪ .‬אם זאת‪ ,‬ישנם ממצאים שמורים שא"ר קרובה יותר להגדרות של אינטליגנציה‬
‫מגובשת כיון שא"ר נרכשת בעיקר על ידי התרבות‪ .‬תאוריה זו מוסיפה להגדרה של א"ר כיון‬
‫שתאוריה זו גורמת למתג את א"ר כתחום מסוים של אינטליגנציה מגובשת‪.‬‬

‫הוגה התאוריה ריימונד קאטל‪ ,‬סבור שהרגשות קרובים יותר למבנים של מוטיבציה (ולא של יכולת‬
‫אינטליגנטית) לפי קאטל א"ר משפיעה על רמת האינטליגנציה אבל היא לא אינטליגנציה בעצמה‪.‬‬
‫חלק מהחוקרים בשיטה זו מגדרים יכולות של א"ר כיכולות חברתיות והם מסרבים לכוללם במושג‬
‫"אינטליגנציה"‪ ,‬הסיבה לכך בין השאר הוא משום שעיקר מדידת א"ר מתבסס על פי מדדים לדיווח‬
‫עצמי ולא על ידי מבחנים המראים "יכולת"‪.‬‬
 ‫תאורית האינטליגנציות המרובות של גרנדר‬
‫‪ ‬תאוריה‪ ‬המבחינה בין סוגים שונים של‪ ‬אינטליגנציות‪ ‬ולא רואה בה יכולת אחת כללית‪.‬‬
‫טענתו האינטליגנציה האנושית מכילה סדרות רבות של כשרים שכליים‪ ,‬ולהן שלושה תפקידים‬
‫מרכזיים‪ :‬איתור קיומן של בעיות‪ ,‬הצגת שאלות בקשר לבעיות אלה ופתירתן‪ .‬בני האדם הם בעלי‬
‫אינטליגנציות רבות‪ ,‬אוטונומיות במידה רבה ובלתי ניתנות למדידה כמותית פשוטה‪ .‬לכן אין לראות‬
‫במבחני ה‪ IQ-‬כמשקפים את רמת אינטליגנציה של האדם‪.‬‬

‫גרנדר מבחין בין שבעה סוגי אינטליגנציות‪ ,‬ובין השאר הוא מונה בהם‪:‬‬

‫‪ ‬אינטליגנציה תוך אישית‪ :‬היכרות עם היבטים פנימיים של האישיות‪ ,‬היכולת לזהות‬

‫ולאבחן את המצב הפנימי ושימוש בו לצורך הנחיית התנהגות‪,‬מודעות עצמית‪ ‬גבוהה‪,‬‬
‫מודעות להלכי רוח פנימיים‪ ,‬כוונות‪ ,‬מניעים‪ ,‬מזגים ומשאלות‪ ,‬משמעת עצמית‪ ,‬הבנה‬
‫עצמית והערכה עצמית‪ ,‬כמו גם ידיעת היכולות החזקות והחלשות‪ .‬היכולת להבין את‬
‫הסיבות והמניעים להתנהגות העצמי‪.‬‬
‫אינטליגנציה בין אישית‪ :‬יכולת לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם‪ ,‬מזגם‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫רגשותיהם‪ ,‬מניעיהם וכוונותיהם ולהתייחס לכל אלו‪ .‬אפשר לכנות אותה גם‬
‫"אינטליגנציה חברתית"‪ .‬יכולת זו היא מה שאנו מכנים רגישות לזולת‪. .‬‬
‫תרומת מודל זה לאינטליגנציה רגשית נובעת מהחפיפה הקיימת בין אינטליגנציות אישיות מעצם‬
‫הגדרתן והתמקדותן בעיבוד מידע רגשי‪ ,‬להבחין בין הרגשות ולהשתמש בהן להכוונת ההתנהגות‬
‫והיכולת להבין את האחר ולזהות רגשותיו לאינטליגנציה רגשית‪ ,‬וכן מעצם העובדה שהוא הרחיב‬
‫את הגדרת האינטליגנציה מעבר לאינטליגנציה קוגנטיבית ‪.‬‬

‫[הממצאים שתומכים בקיומן של מספר אינטליגנציות נפרדות הם‪ :‬פגיעה מוחית שגורמת להפרעה‬
‫קוגניטיבית ספציפית‪ ,‬כששאר התפקודים נשארים תקינים; אנשים בעלי כישרון יוצא דופן בתחום‬
‫מסוים ובו בלבד; פעולות שכליות מרכזיות שמאפיינות תחום התנהגות אחד בלבד[‪.‬‬
 ‫מאמר ‪ - 2‬חוקי הרגש) מאמר מתורגם(‬

‫הסיבה שפריידה רואה את הרגש שתופעה בעלת מערכת חוקים משלה‬

‫בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב שרגש הוא ענין אינדוודואלי אישי שפועל בכאוס‪ ,‬בחרות מוחלטת ובאופן ייחודי לכל‬
‫אדם‪ , .‬פריידה טוען לרגש יש מנגנונים קבועים‪ ,‬דפוסים ברורים‪ ,‬אינו בעל אופי רצוני והוא ניתן לנבוי‪ .‬לפי פריידה‬
‫חוקי הרגש מספקים תמונה עקיבה וקוהרנטית של "מנגנוני הרגש"‪ ,‬אותם מנגנונים פועלים בהתאם לתפיסה‬
‫הסוביקטיבית המצב ‪ .‬בהתאם לזה טוען פריידה שהסיבה לצורה השונה שהרגש מתבטא בבני אדם‪ ,‬הוא בגלל‬
‫שהרגש תלוי בנסיבות ופרשנות קוגנטיבית של ארועים‪ ,‬שכל אדם יכול לפרשם בצורה שונה‪ .‬פריידה מנסה להוכיח‬
‫את טענתו בהוכחות אמפיריות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬פריידה מדווח על מתאמים בין דיווחי נבדקים על מצבם הרגשי ולבין‬
‫הערכות מודעות שלהם אודות האירועים שפקדו אותם‪ ,‬שמורים על מנגנונים אוניברסליים לרגש‪.‬‬

‫חשיבות בניית מערכת "חוקי הרגש"‬

‫חוקי הרגש יכולים להיות לעזרנו בהבחנה כי כוחות פשוטים ואוניברסליים מניעים את המהלכים הרגשיים המורכבים‬
‫והייחודיים של כל אדם‪ .‬על ידי ניסוח אותם חוקים נוכל‪ :‬לעמוד על דפוסים של רגשות מסוימים‪ ,‬ליצור תמונה אחידה‬
‫ועקיבה של מנגנוני התגובה הרגשית הזאת‪ ,‬לקדם ניסויים ומקרי מעבדה להבנת הרגשות השונים‪ ,‬נוכל להבין את‬
‫הסיבות שגרמו לאותו הרגש ונדע איך להשפיע על הרגש‪.‬‬

‫חוקי רגש‪:‬‬

‫חוק משמעות המצב ‪ -‬חוק זה מהווה מעין נוסחה של מנגנון הרגש‪" :‬קלט"‪ -‬אירוע כלשהו המתקיים‪ ,‬עובר‬ ‫‪‬‬
‫תהליך של קביעת משמעות והערכה של הפרט ובהתאם למשמעות זו יוצא "פלט" של תגובה רגשית‪.‬‬
‫משמעות החוק היא שהמשמעות שהאדם נותן לאירוע היא המשפיעה ביותר על התגובה הרגשית שלו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לפי חוקיות זו‪ ,‬אם נדע כיצד האדם מתאר אירוע ובאיזה מידת עוצמה הוא חווה אותה‪ ,‬נוכל להעריך‬
‫את התגובה‪ .‬פעילות החוק לא תמיד ברורה והיא פועלת בצורה מובנת יותר כשמנגנוני הבקרה וכוחות הנגד‬
‫חלשים‪ .‬במצבים נורמאליים אנו עדים לקיום החוק בדוגמת הסנטימנטליות‪ ,‬למשל ‪ -‬במקרה זה נדמע‬
‫בעקבות חשיפה להשתלשלות אירועים המעלה חשש להתגשמות היקשרות רגשית והתגשמותה הפתאומית‬
‫בסופו של דבר‪ .‬הצפת הרגש תתקיים ללא קשר לתחכום האינטלקטואלי‪...‬‬
‫חוק החשיבות ‪ -‬הרגשות מופיעים כתגובה לאירועים הנתפסים כחשובים לאדם‪ .‬החשיבות יכולה להיות בגלל‬ ‫‪‬‬
‫שלל סיבות כמו‪ ,‬להשגת יעדים‪ ,‬מניעים או שמעסיקים את האדם‪ .‬חוק זה משלים את חוק משמעות המצב‬
‫שאומר שרגשות יתעוררו אם המצב או הדבר קודם כל יקבל משמעות מסויימת ואם ייתפס כחשוב‪ .‬פריידה‬
‫מציין שזה לא בהכרח שכל רגש הוא כתוצאה מדבר חשובאבל במובן הרחב הופעת רגש בעקבות אירוע‬
‫מצביעה על קשר סיבתי בין האירוע לרגש ומאחורי האירוע קיימת משמעות כלשהי שגורמת להופעת הרגש‪.‬‬
‫חוק האסימטריה של ההנאה ‪ -‬חוק ההסתגלות הלא שווה לעונג ולכאב הגדרה‪ :‬ההנאה נמצאת תמיד רק‬ ‫‪‬‬
‫בעת שינוי והתחדשות ונעלמת כשהסיפוק מתמשך‪ .‬כאב עשוי להתמשך גם בתנאים רעים מתמידיים‪ .‬לגבי‬
‫כאב‪ ,‬יש אומללות‪ ,‬קיפוח הצקות או כאב שאדם לא מתרגל אליהם גם אם הם קימים הרבה זמן‪ .‬לעומת זאת‬
‫אדם מתרגל לאירועים שקודם לכן גרמו לו עונג ושמחה‪ ,‬ובעקבות ההרגל הוא לא חש כשהם נמצאים עונג או‬
‫שמחה‪.‬‬

‫ניתן ללמוד מכאן – רגש נוצר בשביל תגובה ועשייה‪ ,‬שההכרה האנושית לא נוצרה בכדי שנהיה מאושרים‪,‬‬
‫אלא בשביל לשרוד‪ ,‬וחוסר ההתרגלות למצב שלילי גורם לעשיה ותקון המצב הקיים וממילא הוא עוזר‬
‫בהישרדות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מצב של אושר לא גורר בעקבותיו צורך לתגובה ועשייה ולכן הוא נעלם כשהוא‬
‫תמידי‪.‬‬
 ‫מאמר ‪ - 4‬מודלים מתחרים של אינטליגנציה רגשית )מאמר מתורגם(‬

‫סוגי המודלים הקיימים כיום לתיאור המושג אינטליגנציה רגשית הם‪:‬‬

‫מודל יכולת‬ ‫‪‬‬

‫ההנחה במודל זה היא שהאינטליגנציה הרגשית הינה מערכת יכולות לעיבוד מידע רגשי‪ .‬האינטליגנציה הרגשית דומה‬
‫לסוגים אחרים של אינטליגנציה שעוסקים ביכולות קוגניטיביות‪ ,‬היא מתמקדת ביחסי הגומלין בין אינטליגנציה לרגש‬
‫והיא מיצגת יכולת מנטלית ללמידה לעיבוד לתפיסה ולהבנת מידע רגשי‪ .‬להבדיל מאינטליגנציה כללית המביאה יכולת‬
‫מנטלית כללית אינטליגנציה רגשית מאופיינת ביכולות קוגניטיביות שמתיחסות לרגש‪ ,‬כמו הבנת רגשית‪,‬‬
‫הרציונל המכתיב את מודל היכולת‪ :‬א‪ .‬קיים גורם אינטליגנציה קוגניטיבי שמשפר את היכולת הרגשית והאדפטיבית‬
‫של האדם‪ .‬ב‪ .‬בדומה לסוגים אחרים של אינטליגנציה יש קשר גומלין והיררכיה בין היכולות‪ ,‬לפי מודל זה אדם חייב‬
‫להיות מסוגל לזהות ולבטא רגש על מנת ליצור רגשות למשימות מסוימות ואז יכולות פרוצדורליות אלה יובילו להבנה‬
‫דקלרטיבית טובה יותר למקורות והתוצאות של הרגשות‪ .‬ג‪ .‬הויסות הפנימי של מצבו הרגשי של האדם ויכולת‬
‫ההשפעה וויסות רגשות הזולת‪ ,‬תלויים ובנוים על מיומנויות אחרות של א"ר‪ .‬ד‪ .‬א"ר מתאימה לאופרציונליזציה‬
‫והערכה ‪ -‬המודל הזה מגדיר גם את חלק התאורטי וגם את החלק חלק המעשי תצפיתי‪ ,‬הוא מעלה בפירוט דרכים‬
‫למדוד את המושגים התאורטיים‪.‬‬
‫מודל התכונה‬ ‫‪‬‬
‫מודלים הרואים בא"ר תכונת אישיות‪ ,‬לפי מודלים אלו א"ר היא מכלול של נטיות התנהגות תכונות ותפיסות של האדם‬
‫בהקשר ליכולתו לזהות מידע רגשי‪ ,‬לעבד אותו‪ ,‬ללמוד אותו‪ ,‬להפנים אותו ולהשתמש בו‪ .‬מודלים כאילו הם המודלים‬
‫של פטריידס ופרנהם‪ .‬מודלים אלו מניחים שא"ר בנויה רק על תכונות והיא לא יכולת מנטלית‪.‬‬

‫מודל מעורב‬ ‫‪‬‬

‫לפי מודל זה א"ר היא שילוב של יכולות קוגניטיביות ותכונות אישיות קיימת [אחד החוקרים (בראון) הוסיף לטעון‬
‫שהאינטליגנציה הרגשית היא אינטליגנציה לא קוגנטיבית] ‪ .‬מודל זה מיצג בנוסף ליכולת מנטלית לעיבוד רגשות גם‬
‫דברים שהם בגדר "תכונות אישיות" ומאפינים של האישיות שהם משתנים אישיותיים ולא קשורים בהכרח לחשיבה‪.‬‬
‫המיוחד במודלים אלו שהם מערבים במושג א"ר יכולות מנטליות היבטים רגשיים גורמים מוטיבציוניים ונטיות רגשיות‪.‬‬
‫מודלים אלו מניחים ש"יכולות קוגנטיבית" בעיבוד רגשי לא ממצים את התחום של א"ר‪ ,‬כיון שיכולת קוגניטיבית לא‬
‫ממצה את התחום של מכוונות הסתגלות כשירות ומיומנות רגשית‪ ,‬ולכן חייבים לכלול בא"ר גם תכונות ומאפינים של‬
‫האישיות‪ .‬מודלים אלו מניחים שבהקשר של עיבוד רגשי יש קשר גומלין בין "יכולות קוגנטיבית" לתכנות אישיות‬
‫מסוימות ורק הבנת הקשר הגומלין הזה במלאו יתן לנו כושר ניבוי ומדידה בהקשר של א"ר‪ .‬ולכן המודלים המעורבים‬
‫שתוארו כוללים גם תכונות אישיות (כגון‪ :‬בטחון עצמי‪ ,‬אסרטיביות‪ ,‬עצמאות‪ ,‬אמפתיה‪ ,‬יוזמה‪ ,‬אופטימיות כללית) וגורמי‬
‫מוטיבציה (כגון‪ :‬מניע הישג)‪ ,‬המצטרפים ליכולת המנטלית ותופסים א"ר כשילוב של תכונות אישיות וכישורים‪.‬‬

‫המודלים הקיימים לא"ר‬

‫המודל של מאייר וסאלוביי – מודל יכולת‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬ההגדרה של א"ר ‪" :‬אינטליגנציה רגשית היא מערך היכולות המסביר את ההבדלים במידת הדיוק של‬
‫התפיסה הרגשית וההבנה הרגשית אצל בני אדם שונים"‪ .‬וביתר פירוט‪" :‬יכולתו של האדם לנטר את‬
‫רגשותיו ואת רגשותיהם של אחרים‪ ,‬להבחין בן רגשות שונים ולהשתמש במידע הזה להכוונת חשיבתו‬
‫ופעולתו"‪.‬‬
‫‪ -‬מודל זה מורכב מכמה מרכבים בסיסים אשר הם מגדירים א"ר כמערכת של יכולות עיבוד מידע‪.‬‬
‫‪ 4‬סוגים של יכולות עיבוד רגשי בצורה היררכית כאשר הענפים מסודרים מהרמה הנמוכה לרמה הגבוהה‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫כאשר כל רמה בנויה על היכולות הקודמות‬
‫‪ 4 -‬הענפים לא"ר הם‪:‬‬
 ‫יכולת זיהוי‪/‬תפיסת רגש‪" :‬היכולת לתפוס בדייקנות‪ ,‬להעריך לזהות ולבטא רגשות"‪ ,‬יכולת זו כוללת‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לתפוס באופן נכון‪ ,‬מדויק ואדפטיבי רגש וידע רגשי‪ .‬קליטה זיהוי‪ ,‬ביטוי וסיווג של רגשות‪ ,‬אצלנו‬
‫ואצל הזולת‪.‬‬
‫קידום החשיבה באמצעות הרגש – יכולת ליצור תחושות המשפרות את התפקוד הקוגניטיבי‪ .‬ענף זה‬ ‫‪.2‬‬
‫כולל את היכולת לכוון מחדש את החשיבה על בסיס רגשות‪ ,‬לחולל רגשות שיקדמו את השיפוט‬
‫והזיכרון‪ ,‬לנצל מצבים רגשיים כדי לקדם היכולת להסתייע ברגשות לתהליכי חשיבה‪-‬הטמעת רגש‬
‫בחשיבה‪ ,‬סעיף זה מודד כמה האדם משתמש ברגש בצורה מועילה לחשיבה מועילה ועד כמה‬
‫האדם "תורם" את הרגש לסיוע לשיפוט וזיכרון;‬
‫ניתוח והבנת רגשות‪ ,‬היכולת להבין ולנתח רגשות וידע רגשי‪ .‬יכולת זו כוללת‪ :‬כינוי רגשות וסערות‬ ‫‪.3‬‬
‫רגשיות בשם‪ ,‬יכולת להבין רצפיות ברגשות ויכולת להבין קשרי גומלין ברגשות‪ ,‬להבין רגשות‬
‫מורכבים‪ ,‬ולהבין את הגורמים לרגשות‪.‬‬
‫יכולת לוויסות רגשי‪ ,‬יכולת לווסת רגשות של העצמי ושל האחר‪ ,‬יכולת זו כוללת את היכולת להיות‬ ‫‪.4‬‬
‫פתוח לרגשות ויכולת לשלוט ולווסת רגשות באופן שיאפשר צמיחה רגשית ואינטלקטואלית‪.‬‬

‫המודל של בראון – מודל מעורב‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬ההגדרה של א"ר ‪" :‬מערך של יכולות‪ ,‬כשירויות ומיומנויות רגשיות וחברתיות‪ ,‬המאפשרות לאנשים‬
‫להתמודד עם דרישות יומיומיות ולהיות יותר אפקטיביים בחייהם האישיים והחברתי"‬
‫‪ -‬מודל זה מתבסס על ראייה רחבה של רווחה נפשית ומתייחס לחמישה תחומי תפקוד‪:‬‬
‫‪ .1‬מיומנויות תוך אישיות‪ ,‬הכוללות מודעות לרגשות‪ ,‬אסרטיביות‪ ,‬הבעת רגשות ורעיונות‪ ,‬קבלה עצמית‪,‬‬
‫הגשמה עצמית ועצמאות‪.‬‬
‫‪ .2‬מיומנויות בין אישיות‪ ,‬כוללות‪ :‬יכולת להיות מודע לרגשות הזולת‪ ,‬אמפתיה‪ ,‬אחריות חברתית והיכולת‬
‫לבסס מערכות חברתיות טובות ומספקות‪.‬‬
‫‪ .3‬כושר הסתגלות‪ ,‬כולל‪ :‬יכולת להעריך את המציאות באופן מדויק‪ ,‬יכולת פתירת בעיות וגמישות‪.‬‬
‫‪ .4‬מצב רוח כללי‪ ,‬כולל‪ :‬אופטימיות‪ ,‬אושר ויכולת הבאה חיובית‪.‬‬

‫המודל של גולדמן – מודל מעורב‬ ‫‪‬‬

‫ההגדרה של א"ר‪ " :‬כל מאפיין אישי רצוי שלא מיוצג על ידי אינטליגנציה קוגניטיבית"‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מודל כישורי האינטליגנציה הרגשית של גולמן‪ ,‬כולל ‪ 20‬כישורים רגשיים (שזוהו במחקרים פנימיים במאות תאגידים‬ ‫‪-‬‬
‫וחברות כחשובים ביותר לביצוע אפקטיבי בעבודה)‪ ,‬המחולקים על ידי שני מימדים (יכולת ‪ -‬זיהוי רגש לעומת וויסות רגש‬
‫ומטרה ‪ -‬עצמי לעומת אחרים) לארבעה תחומים (מודעות עצמית‪ ,‬מודעות חברתית‪ ,‬ניהול עצמי וניהול מערכות יחסים)‪.‬‬
‫טבלה ‪ 2‬מפרטת את הכישורים הרגשיים‪ ,‬לפי ארבעת התחומים‪.‬‬

‫עצמי (כישורים אישיים)‬ ‫אחרים (כישורים חברתיים)‬

‫זיהוי‬ ‫מודעות עצמית‬ ‫מודעות חברתית‬

‫‪‬‬ ‫מודעות עצמית רגשית‬ ‫‪‬‬ ‫אמפאתיה‬

‫‪‬‬ ‫הערכה עצמית מדויקת‬ ‫‪‬‬ ‫מוכוונות לשירות‬
‫‪‬‬ ‫ביטחון עצמי‬ ‫‪‬‬ ‫מודעות ארגונית‬

‫ויסות‬ ‫ניהול עצמי‬ ‫ניהול מערכות יחסים‬

‫‪‬‬ ‫שליטה עצמית רגשית‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח אחרים‬

‫‪‬‬ ‫זכאות לאמון‬ ‫‪‬‬ ‫השפעה‬
‫‪‬‬ ‫אחריות‬ ‫‪‬‬ ‫תקשורת‬
‫‪‬‬ ‫סתגלנות‬ ‫‪‬‬ ‫ניהול קונפליקטים‬
‫‪‬‬ ‫מניע הישג‬ ‫‪‬‬ ‫מנהיגות בעלת חזון‬
‫‪‬‬ ‫יוזמה‬ ‫‪‬‬ ‫זירוז שינוי‬
‫‪‬‬ ‫בניית קשרים‬
‫‪‬‬ ‫עבודת צוות ושתוף פעולה‬
 ‫הערכת האינטליגנציה הרגשית‬
‫הסיבות שהמודל הארבע גורמי נחשב המדעי ביותר‬

‫קריטריונים מִ תאמיים ‪ -‬במחקרים נמצא שיש גורם כללי ברור של אינטליגנציה רגשית שמתחלק‬ ‫‪‬‬
‫לשלושה תת‪-‬גורמים ספציפים המתחלקים לתפיסה רגשית‪ ,‬הבנת רגשות וניהול רגשות‪.‬‬

‫אינטליגנציה רגשית מצדיקה את עצמה רק אם היא קשורה בקשר חלש לאינטליגנציה כללית‪,‬‬
‫ומצד שני היא מוכיחה על מבניות וקשר גבוה בתוך עצמה‪ ,‬כך שכל התכונות הכלולות בה יש‬
‫בניהן קשר הדוק והן דומות במהותן‪ .‬דבר שבעצם מגביר את התוקף המבחין והתוקף המתכנס‪.‬‬

‫העובדה שאין מתאם גבוה בין א"ר לאינטליגנציה כללית מוכיח שהיא "אינטליגנציה"‬ ‫‪‬‬
‫שמובחנת מאינטליגנציה כללית (תוקף המבחין)‪.‬‬
‫הקשר המתון בין אותה אינטליגנציה לאינטליגנציה כללית מוכיח שהיא "אינטליגנציה"‬ ‫‪‬‬
‫מנטלית ולא דבר אחר‪.‬‬
‫המתאם הגבוה בין תת הגורמים לבין עצמם מוכיח שמדובר כאן על "מבנה" של‬ ‫‪‬‬
‫אינטליגנציה המובחן מהמבנה הכללי של אינטליגנציה (תוקף מתכנס)‪.‬‬

‫קרטריון מושגי ‪ -‬המושג "אינטליגנציה"‪ .‬המודל של מאייר מתיחס ליכולות קוגניטיביות והוא‬ ‫‪‬‬
‫דומה מבחינה מושגית למושג "אינטליגנציה"‬

‫אינטליגנציה צריכה לשקף ביצוע מנטלי שקשור לאינטלקט‪ ,‬במקרה זה "יכולות שקשורות‬
‫לרגש"‪ .‬ב‪ .‬הביצועים המנטליים אמורים למדוד באופן ברור את המושג הנחקר שהוא "יכולות‬
‫שקשורות לרגש"‪.‬‬

‫יש תוקף לתאוריה זו כיון שנמצא כי היכולות הכלולות באינטליגנציה כללית מתפתחות עם הגיל‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫יש גם רמזים לקשר בין אינטליגנציה רגשית לדיווחים עצמים של חום הורי ועוד‪ ,‬דבר שמראה‬
‫על תוקף ניבוי‪.‬‬
‫קריטריון ההתפתחותי ‪ -‬אינטליגנציה מתפתחת עם הגיל‪ .‬המחקרים שביססו את המבחנים של‬ ‫‪‬‬
‫אינטליגנציה כללית קבעו שהאינטליגנציה מתפתחת עם הגיל ועם הניסיון‪ .‬בשביל לקבוע‬
‫שיכולת היא אינטליגנציה דהינו יכולת מנטלית עליה להוכיח שהיא מתאימה לאינטליגנציה כללית‬
‫והיא גם "מבנה מתפתח"‪ .‬קביעה זו מחזקת את תוקף הפנימי מסוג חקר בין מתאמים‪.‬‬

‫יש עדין פגמים במתאמים בתת הסולמות השונים במבחן ה‪.MSCEIT-‬‬

‫עדין דרושים מחקרים נוספים להוכחת התוקף של א"ר‪.‬‬

‫שבעה מיתוסים על אינטליגנציה רגשית‬

‫מטרות המאמר‬
‫מטרות המאמר להפריד בין מדע למיתוס בתחום של אינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫בגלל העדר במידע אמפירי מוצק התפתחו כל מיני סכמות מזויפות‪ ,‬אמרות ומתאמים מדומים‪ ,‬הסכמות ותאוריות מרחיקות‬
‫לכת בנושאים של אינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫הסיבות לכך הם‪:‬‬
‫בעת האחרונה צמחה הפופולאריות של המושג "אינטליגנציה רגשית"‪ .‬בעקבות פרסום של ספרים מאמרים חשיפה‬ ‫‪‬‬
‫תקשורתית ועוד‪ .‬בעקבות פופולריות זאת פורסמו ספרים‪ ,‬מאמרים ודיונים רבים בתקשורת‪ .‬העלייה בעניין הציבורי‬
‫בתחום האיצה את המחקר בתחום‪ .‬אולם גם הביאה לעלייתם של מיתוסים רבים‪.‬‬
‫הציבור נוטה להאמין למיתוסים בנושא של א"ר כיון שהוא רוצה להאמין בהם‪ .‬המיתוסים על א"ר מספיקים תקווה‬ ‫‪‬‬
‫לחברה טובה יותר נטולת מעמדות ובר יכולת שינוי‪ ,‬וזאת בניגוד לא"ק שהיא פחות ברת שינוי‪ .‬בעקבות זאת אנשים‬
‫נוטים להאמין לתאוריות ולמיתוסים של א"ר‪ ,‬למרות שחלקם אינם מבוססים‪.‬‬
‫ישנה נטייה תרבותית להדגיש את תפקידם של הרגשות בהסתגלות האנושית‪ ,‬ולכן יש נטיה תרבותית לאמץ מודלים‬ ‫‪‬‬
‫של א"ר כיון שהם נותנים את ה"כבוד" הראוי לעיבוד רגשי‪.‬‬
‫בגלל כל הנ"ל הצורך לבחון מיתוסים לאשש או להפריך‪ .‬מטרת החוקרים להפריך את המיתוסים על מנת להביא למחקר‬
‫מדעי יותר ובעל משמעויות פרקטיות יותר‪ .‬להאיר את התחומים בהם כדאי להמשיך ולחקור על מנת שהשערה תזכה‬
‫לאישוש על ידי נתונים אמפיריים‪.‬‬
‫המטרות והתועלת שעשויות לצמוח מהפרדה זאת‪:‬‬
‫לדעת איזה מידע בא"ר הוא מבוסס אמפירי ואיזה מידע הוא לא מבוסס‪ .‬עשוי להביא תועלת לחוקר שרוצה‬ ‫‪‬‬
‫להסתמך על מידע קיים‪ ,‬או לגוף שרוצה למדוד ולהעריך את תוקפם ואמינותם של מדדי א"ר השונים‪.‬‬
‫לכוון את המחקר העתידי על ידי בירור הנושאים הטעונים מחקר אמפירי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫להעריך את רמת החולשה של כל מיתוס ועד כמה יש סיכוי לכל מיתוס להתבסס בצורה אמפירית במחקרים‬ ‫‪‬‬
‫עתידים‪ .‬למידע זה יש גם ערך חסכוני כיון שעל ידי העלאת זרקור על ה"חולשות" של א"ר ידע החוקר היכן לא‬
‫שווה לא להשקיע מאמץ אמפירי‪.‬‬
‫להטיל ספקנות מסוימת בכללות הנושא של א"ר‪ ,‬ולהעלות אפשרות שאין היא אלא "אופנה פסיכולוגית חולפת"‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המיתוסים‬
‫מיתוס – ההגדרות של ‪ EI‬הן עקיבות מבחינה מושגית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חוקרים המצדדים בא"ר טוענים שהמושג "אינטליגנציה רגשית" הוא מושג מוגדר ברור לכיד עכבי וקוהרנטי‪.‬‬
‫בדיקה מדוקדקת של הנושא מעלה הרבה מבוכה ובבלול‪ ,‬ישנם אי ברירות וערפול בהגדרה של א"ר‪ ,‬כאשר יש חוקרים‬
‫הכוללים בה תכונות מסוימות וחוקרים אחרים כוללים בה תכונות אחרות‪.‬‬
 ‫לדוגמה‪ ,‬מאייר וסאליביי (מודלים של יכולת) פירשו את המושג א"ר "כיכולת לחשוב ולהסיק מסקנות בקשר לרגשות"‪,‬‬
‫לפי הגדרה זו א"ר זה מבנה קוגניטיבי לעיבוד גרויים רגשיים‪ .‬לעומת זאת בר און מאפיין א"ר כ"אוסף של יכולות‬
‫וכישורים לא קוגניטיביים"‪ ,‬לפי הגדרה זו א"ר זו מאפין אישיות או מעין כלי הסתגלות אדפטיבי למצבים מאתגרים‪.‬‬
‫גולמן הפריז לעשות כאשר הוא ערך "רשימת מכולת" לא"ר כשהוא כולל בה רשימה של תכונות חיוביות מועילות שלא‬
‫כלולות באינטליגנציה כללית‪.‬‬
‫קיים בלבול בתוך ההגדרות השונות שמרכיבות את הא"ר (עקיבות פנימית)‪ ,‬לפעמים ההגדרות לא נבחנו באופן‬
‫אמפירי‪ ,‬הם יכולות להיות מפורשות באופן שונה‪ ,‬ויכול להיות שתכונות אחרות (לא א"ר) מקשרות בין כל התכונות‬
‫שמרכיבות א"ר‪.‬‬
‫למרבה האירוניה‪ ,‬למרות שהחוקרים כללו בא"ר כמעט כל תכונה שישנה‪ ,‬אפשרי שיש תכונות נוספות שהם בסופו של‬
‫דבר יעזרו לאדם לבצע מטלות רגשיות באופן מיטבי‪ .‬הסיבה לכך היא שביצוע מטלות רגשיות מתבסס בעיקרו על ידע‬
‫פרוצדרלי שלא שייך למודדו במבחני "יכולת" מילולים‪.‬‬
‫אי בהירות וערפול בהגדרה של א"ר‪ ,‬היא חולשה יסודית בא"ר‪ ,‬כיון שהוא גורם לנו "לירות לכל כיוון אפשרי"‪ .‬הדבר‬
‫היסודי בעריכת מחקר הוא שיש לתאוריה הגדרה אופרציונלית‪ ,‬רבוי ההגדרות היסודיות גורם קושי ליצור תקנון של‬
‫מחקר‪ ,‬הוא מקשה באופן קריטי להעריך האם א"ר הוא מבנה היררכי שכולל יסוד כללי אחד‪ ,‬או כמה יסודות קטנים‪.‬‬
‫והוא יוצר תנאים בלתי אפשריים ליצור מבחן עם תוקף תוכן שמקיף באופן שווה וקוהרנטי את המושג מכל ההבטים‬
‫שלו‪.‬‬
‫המיתוס שיש ההגדרות של ‪ EI‬הן עקיבות מבחינה מושגית הוא מופרך נכון להיום‪ ,‬עם זאת כיון שתחום זה מתפתח‬
‫וישנם כמה סוגי מודלים שכל אחד בפני עצמו מגדיר באופן מובהק מהי א"ר סביר להניח שהמחקר יוביל לאימוץ של‬
‫שיטה אחת כך שיהיה קל להגדיר מהו א"ר‪.‬‬
‫מיתוס – מדדים של ‪ EI‬עומדים בסטנדרטים פסיכומטריים מקובלים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הסטנדרטים המקובלים‪ :‬מהימנות‪ ,‬תוקף תוכן‪ ,‬תוקף מבנה‪ ,‬תוקף ניבוי‪.‬‬
‫א"ר אינה עומדת לעת עתה בכל הסטנדרטים שלעיל‪ ,‬אבל הושגה התקדמות מסויימת‪.‬‬
‫תוקף תוכן – לא ברור איזה תכונות צריכים להתקבל כמרכבים של א"ר‪.‬‬
‫מהימנות – במבחני דיווח עצמי יש רמה סבירה של מהימנות‪ ,‬במדדי יכולת יש בעיה של "מהימנות כעקיבות פנימית"‪.‬‬

‫מיתוס ‪ -‬דיווח עצמי על ‪ EI‬הינו מופרד ושונה ממבני האישיות הקיימים‪ .‬במבחני דיווח עצמי למדידת א"ר‬ ‫‪‬‬
‫הבנויים בד"כ כסולמות שבהם מתבקש העונה לדרג את עצמו על הסקלה בין ‪( 1-5‬מסכים מאוד‪ -‬לא מסכים‬
‫כלל)‪ .‬לכן במבחן מעין זה יכולה להיות הטייה של הנבדק כתוצאה מתפיסה עצמית שאינה מדוייקת‪ ,‬מכיון‬
‫שהיא מושפעת מרציה חברתית‪ ,‬הונאה ורצון ליצור רושם חיובי‪ .‬כל אלו עשויים להשפיע על הדיוק של הדיווח‬
‫העצמי‪ ,‬ולעיתים יכולת רגשית אינה נגישה ברמת המודע‪.‬‬
‫ממדי דיווח עצמי של הא"ר מעריכים כל דבר שהוא משותף לאינטליגנציה הכללית‪ .‬למרות שממצאים‬
‫אימפירים מראים קשר רעוע בינם לבין מאפייני אינטליגנציה כללית‪.‬‬
‫טענה נוספת על שיטת הדיווח העצמי‪ ,‬היא בעובדה כי לא נמצא במבחנים תוקף מתכנס ברמה מספקת‪.‬‬
‫כלומר הקשרים של מבחנים אלו עם גורמי אינטליגנציה אחרים נמוכים‪ ,‬וכן אינם בעלי תוקף מבחין‪ -‬הקשרים‬
‫שלהם עם מדדי האישיות גבוהים מידי‪ ,‬יש דמיון רב מידי בין מדדי א"ר לבין ממדי אחרים של אישיות‪.‬‬
‫נתונים אמפירים מעידים על קשר משמעותי בין א"ר ומדדים קיימים של אישיות‪ ,‬ולעומת זאת מחקרים שעשו‬
‫שימוש בשאלוני דיווח עצמי הציגו קשרים רופפים למדי בין מדדי דיווח עצמי יכולות אישיות ובין מדדים‬
‫ליכולת ממשית של הנבדק‪.‬‬
‫מיתוס – ‪ = EI‬רגש‪ = IQ ,‬קוגנציה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אין ראיות שיש ‪ 2‬מערכות נפרדות‪ ,‬אדרבה במחקרים נראה שיש קשר בין רגש לקוגניציה‪ ,‬הרגש גם פועל לפי אותם‬
‫כללים של קוגניציה ולקוגניציה יש השפעה גדולה על הרגש‪.‬‬
‫מיתוס ‪ -‬אינטליגנציה רגשית הנה קריטית עבור הצלחה בחיים‪ .‬אחד מהטענות הפופולאריות המרכזיות הנוגעות‬ ‫‪‬‬
‫בא"ר נוגעת להשפעת הא"ר על הצלחה בחיים‪ .‬טענה זו מרכזית בספרות הפופולארית ובתקשורת ההמונים‪ .‬גולמן אף‬
‫טוען שלא רק שא"ר היא קריטית להצלחה בחיים‪ ,‬אלא אף חשובה יותר מאינטליגנציה "רגילה"‪ .‬החוקרים בוחנים‬
‫מיתוס זה ומבהירים כי בפועל יש מעט מאד מחקרים בתחום‪.‬‬
‫ארגונים ומערכות החינוך מיהרו לאמץ גישות של א"ר‪ ,‬אולם בשל מיעוט העדויות המבוססות התומכות‪ ,‬עד כה‪,‬‬
‫והבלבול הקיים במושגי א"ר‪ ,‬לא ניתן להעיד כי יש בסיס איתן לתפיסות המיתוס והציפיות בשלב זה מוגזמות‪ .‬מעבר‬
‫לכך‪ ,‬תחומים אלו אינם מקיפים את המושג "הצלחה בחיים" ועל כן הכללה של יישומים אלו לגבי מושג זה מוגזמת‬
‫ביותר‪.‬‬
 ‫מדידת אינטליגנציה רגשית‬
‫הכלים למדידת אינטליגנציה רגשית פותחו בהתבסס על שני סוגי המודלים התיאורטיים‪ .‬חוקרים‬
‫המצדדים במודלים של יכולת‪ ,‬מגדירים את האינטליגנציה הרגשית כמערכת של יכולות עיבוד רגשית‪,‬‬
‫שואפים להעריך אותה דרך מבחני ביצוע אובייקטיבים הבודקים ישירות את יכולות הנבדק לפי ביצועיו‬
‫במטלה‪ .‬כפי שעושים מבחני אינטליגנציה כללית סטנדרטים‪ .‬חוקרים המצדדים במודלים מעורבים‪,‬‬
‫תופסים באינטליגנציה הרגשית כמקיפה היבטים רבים של התפקוד האישי הם שאופים למדוד גם‬
‫"תכונות אופי" וגם ביצוע בתנאי אמת ולא בתנאי מעבדה‪ ,‬בהתאם לכך‪ ,‬הם מסתמכים על סולמות של‬
‫דיווח עצמי המתבססים על התפיסה של הנבדק לגבי יכולתו‪.‬‬

‫מדדי ביצוע‬
‫מדדים אלו בדומה למדדי אינטליגנציה כללית מודדים את היכולת המנטלית של האדם לעבד ללמוד להבין לתפוס‬
‫ולווסת מידע רגשי‪ .‬הם מיועדים לבחון באופן ישיר את ביצועו של הנבדק על ידי מטלות כשהוא אמור לפתור את‬
‫המטלות האלו באופן הטוב ביותר‪.‬‬

‫יתרונות‬

‫אובייקטיביים ‪ -‬היות ומבחני ביצוע לא מסתמכים על הדיווח העצמי הסוביקטיבי של הנבדק‪ ,‬הם אוביקטיבים‪ ,‬והם‬
‫‪.‬ניתנים למדידה מדויקת יותר‪( .‬שאין לה את ההטיות שיובאו להלן במבחני דיווח עצמי)‬

‫חסרונות‬

‫קושי בצינון ‪-‬קיים קושי בכתיבת פרטי המבחן מפני שהם עוסקים בתחום הרגשות וקשה לקבוע באופן מובהק מה נכון‬
‫ומה לא נכון‪ ,‬ועד כמה תנוקד כל תכונה חיובית‪ .‬המדדים שנמצאים היום קובעים את התשובה הנכונה או על פי‬
‫ממוחה על פי המטרה או הסכמת הרוב‪.‬‬

‫מאייר ועמיתיו פרסמו שני מבחנים למדידת א"ר‬

‫‪ MEIS-‬הסולם הרב‪-‬גורמי של אינטליגנציה רגשית‬ ‫‪‬‬

‫‪-MSCEIT‬מבחן מאייר‪-‬סאלוביי‪-‬קארוזו לאינטליגנציה רגשית‪ ,‬שזה בעצם גרסה מתקדמת למבחן הקודם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מדדי דיווח‪-‬עצמי‬
‫במדדי דיווח עצמי החוקרים משתמשים בשאלון בשביל למדוד את הא"ר‪ .‬הם מודדים את התפיסה העצמית‬
‫והתדמית העצמית של אדם על עצמו בהקשר של א"ר‪ .‬בשאלון מוצגים לנבדק שאלון ואמרות והוא מתבקש להסכים‬
‫או לא להסכים איתם‪.‬‬

‫קימים כמה מדדים עצמיים למדדית א"ר כמו‪:‬‬

‫"שאלון תפיסה עצמית"‬ ‫‪‬‬

‫סולם בר‪-‬און ‪" -‬שאלון מנת המשכל הרגשי" מכיל ‪ 15‬סולמות המודדים הערכה עצמית עצמאות פתרון בעיות‬ ‫‪‬‬
‫בוחן מציאות ותכונות אחרות‬
‫סולם אינטליגנציה רגשית של גולמן‬ ‫‪‬‬

‫יתרונות‬

‫קל להעברה ‪ -‬קל ליצור את מבחנים אלו‪ ,‬והם לא דורשים שיטות מסורבלות לצינון‪ .‬אפשר לשאול ישירות על‬ ‫‪‬‬
‫תכונה ולחקור עד כמה זה באמת משפיע על ההסתגלות‪.‬‬
‫גישה לחוויות פנימיות ‪-‬קיים קושי לבדוק א"ר כיון שהוא מתיחס לעיבוד הרגשי הפנמי של האדם‪ .‬למבחני‬ ‫‪‬‬
‫דיווח עצמי יש את היתרון כיון שהאדם שעונה עליהם מדווח על ההיבטים הרגשיים הפנימיים שלו‪.‬‬

‫חסרונות‬

‫מודדים תפיסה עצמית ולא רמה ממשית‪ -‬במבחנים אלו הא"ר לא נמדדת באופן ישיר על ידי ביצוע‪ ,‬אלא‬ ‫‪‬‬
‫נמדד התפיסה העצמית שזה בעצם דיווח של האדם על האינטליגנציה של עצמו‪.‬‬
‫יכולת רגשית עשויה שלא להיות נגישה באופן מודע‪-‬יכולת רגשית עשויה של להיות נגישה באופן מודע‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫האדם במעריך את עצמו באופן מוטה והוא מעביר את ההטיה הזאת לשאלונים לדיווח עצמי‪ .‬תפיסה עצמית‬
‫היא לא בהכרח מוכיחה על א"ר גבוה‪ .‬אין מתאם גבוה בין שאלונים של דיווח עצמי לשאלונים אחרים‬
‫שמודדים אותה יכולת רגשית‬
 ‫נתונים להשפעות של רצייה חברתית‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬הערכה עצמית‪-‬המתודולוגיה הזאת עשויה להיות לא‬ ‫‪‬‬
‫מדויקת בהיותה חשופה להשפעות בדמות רצייה חברתית‪ ,‬רצון לעשות רושם וכו' העשויים להשפיע על‬
‫הדיווח העצמי במדדים אלו‪.‬‬
‫חפיפה למדידת מאפייני אישיות‪ -‬מדידת אישיות ומאפיני אישיות גם נמדדת באמצעות שאלוני דיווח עצמי‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫והמתאם בין מבחנים אלו למבחני דיווח עצמי לא"ר הוא די גבוה ולכן דרוש ניתוח קפדני כיד להבחין בין‬
‫המושגים המהווים חלק מא"ר לבין מושגים אחרים שמערבבים בה או שמבלבלים בינם לבינה‪ .‬כישלון זה‬
‫הוא פגם בתוקף מבחין‪.‬‬
‫הם לא חופפים לגורמי אינטליגנציה אחרים‪ -‬המתאם בין מבחני דיווח עצמי למבחני אינטיליגציה נמוך מדי‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫מה שמוביל לשאלה "האם באמת א"ר זה סוג של אינטליגנציה"? כישלון זה בעצם הוא פגם בתוקף מתכנס‪.‬‬
 ‫אינטליגנציה רגשית בקרב תלמידים מחוננים (שני‪-‬צינוביץ' וזיידנר ‪)2003‬‬

‫הממצאים העיקריים העולים מתוך המחקר‪:‬‬

‫נמצא כי קיים הבדל בין מחוננים ולא מחוננים מבחינת רמת האינטליגנציה הרגשית‪ .‬כיוון ההבדל‬ ‫‪‬‬
‫באינטליגנציה הרגשית נמצא כתלוי בכלי המדידה‪ :‬נמצא כי מחוננים הינם בעלי אינטליגנציה‬
‫רגשית גבוהה יותר כאשר אינטליגנציה רגשית נמדדה באמצעות מדד ביצועי (‪ )MSCEIT‬אולם‬
‫כאשר אינטליגנציה רגשית נמדדה באמצעות מדדי דיווח עצמי ( ‪ )Schutte‬נתקבלו תוצאות‬
‫הפוכות‪ -‬כשרמת האינטליגנציה היתה גבוהה רמת הא"ר היתה נמוכה‪.‬‬
‫קיים הבדל בין מחוננים ולא מחוננים ברמת האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬אולם ההבדל הינו קטן יותר‬ ‫‪‬‬
‫מן ההבדל בין שתי הקבוצות בכושר מילולי‪ .‬ממצא זה מלמד שאינטליגנציה רגשית ביצועית אינה‬
‫גבוהה אצל מחוננים בהשוואה ללא‪ -‬מחוננים‪ ,‬באותה מידה שאינטליגנציה קוגניטיבית גבוהה‬
‫אצלם יותר‪.‬‬
‫הממצאים הנ"ל מוכחים שמחוננים אינם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר מלא מחוננים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫לפחות לא בכל מדד בה היא נמדדת ולפחות לא באותה מידה שאינטליגנציה מילולית גבוהה‬
‫אצלם‪ .‬את העובדות הסותרות שהובאו לעיל [מחוננים הינם בעלי א"ר גבוהה יותר כאשר‬
‫אינטליגנציה רגשית נמדדה באמצעות מדד ביצועי ( ‪ )MSCEIT‬אולם כאשר אינטליגנציה רגשית‬
‫נמדדה באמצעות מדדי דיווח עצמי (‪ )Schutte‬הם בעלי א"ר נמוכה יותר] אפשר להסביר בשני‬
‫צורות‪:‬‬

‫המחוננים הם בעלי א"ר נמוכה יותר כמו שמתבטא במבחני דיווח עצמי‪ ,‬אמנם למרות כן‬ ‫‪‬‬
‫המחוננים קיבלו ציון גבוהה יותר בשאלון ‪ MSCEIT‬כיון שהוא דורש כושר מילול‪ -‬השאלון ארוך‬
‫במיוחד ומילויו באופן תקין דורש מוטיבציה רבה וקשה וריכוז לאורך זמן‪ ,‬גורמים אישיותיים‬
‫וקוגניטיביים הבולטים יותר אצל מחוננים‪ ,‬דבר שיכול לשפר את ביצועיהם בשאלון‪ ,‬בנוסף לכך‪,‬‬
‫שאלון ‪ MSCEIT‬הינו בעל טעונות משמעותית על כושר מילולי וכפי שצוין לעיל היכולת‬
‫המילולית של מחוננים גבוהה מזו של הלא מחוננים‪.‬‬
‫המחוננים הם בעלי א"ר גבוהה יותר מלא מחוננים‪ ,‬ולמרות כן כשא"ר נמדדה במדד דיווח עצמי‬ ‫‪‬‬
‫(‪ ) Schutte‬הם קיבלו ציון נמוך כיון שמחקרים מוכחים שלמחוננים יש דימוי עצמי נמוך‬
‫וביקורתיות‪ -‬כנראה כתוצאה מתהליכי השוואה חברתית‪ ,‬וכתוצאה מהעובדה שהיכולות‬
‫הרגשיות אינן זוכות לטיפוח משמעותי לו זוכות היכולות האינטלקטואליות‪ .‬בהתאם לאמור לעיל‪,‬‬
‫מחוננים שהינם בעלי דימוי עצמי נמוך וביקורתיות עצמית רבה יתפסו את יכולותיהם הרגשיות‬
‫באופן נמוך מאשר יכולתם בפועל כפי שמתקבלת משאלון (‪ )MSCEI‬לעומת תלמידים לא‬
‫מחוננים‪.‬‬
‫הממצאים הנ"ל מוכחים שמחוננים אינם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר מלא מחוננים‪ ,‬לפחות לא‬
‫בכל מדד בה היא נמדדת ולפחות לא באותה מידה שאינטליגנציה מילולית גבוהה אצלם‪ .‬הדבר מוכיח‬
‫שאינטליגנציה אינה מונח גלובלי המתאר יכולת אחת לכידה אלא היא מורכבת ממספר יכולות בתחומים‬
‫שונים‪ .‬אדם יכול להיות בעל יכולת גבוהה בתחום אחד ובו זמנית בעל יכולת ממוצעת או נמוכה בתחום‬
‫אחר‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫ההשלכות היישומיות של המחקר‬

‫לא לצפות מהמחוננים ביצוע טוב בכל התחומים‪ ,‬עצם הנטייה לצפות ממחוננים להצלחה בכל‬ ‫‪‬‬
‫התחומים מעמידה את אוכלוסיית המחוננים בסיכון להתפתחות של בעיות רגשיות וחברתיות‬
‫במהלך החיים‪ .‬ויכול להיות שיש לזה קשר לתפיסה הסוביקטיבית הרגשית הנמוכה שלהם‪.‬‬
‫חשוב שגורמי חינוך יכירו בזה ולא יפתחו "אשליות"‪ ,‬לחץ‪ ,‬הקפצת כיתה וכו' שיקשו על‬
‫ההסתגלות של המחוננים‪.‬‬
‫תלמידים מחוננים עשויים לסבול מבעיות ייחודיות הנובעות מפער בין יכולת שכלית המפותחת‬ ‫‪‬‬
‫לגילו בכמה רמות‪ ,‬לבין יכולת רגשית התואמת את בני גילו‪ .‬פער זה מביא לביקורתיות כלפי‬
‫העצמי ולבדידות רבה בשל קושי לתקשר עם בני גילו כתוצאה מהפער הקוגניטיבי וקושי לתקשר‬
‫עם עולם המבוגרים בשל הפער הרגשי ומוביל לתסכול‪ ,‬חשוב שהצוות החינוכי ידע לסייע‬
‫להתפתחותו של המחונן בתחום הרגשי על מנת למצות את הפוטנציאל שלו ולדאוג לרווחתו‬
‫הפסיכולוגית‪.‬‬
 ‫אינטליגנציה רגשית‪ ,‬תמיכה חברתית‪ ,‬התמודדות‪ ,‬רווחה נפשית ובדידות בקרב בני נוער (אולניק‪-‬שמש וזיידנר)‬

‫שלבי המחקר רגשות יכולים לקדם את החשיבה ולמקד את האדם בבחירת התנהגות אדפטיבית‪.‬‬

‫התמודדות עם לחץ‬ ‫‪.1‬‬

‫האדם הוא יצור שמעריך ובוחן את הסביבה‪ ,‬רמת הקושי בהתמודדות‪ ,‬יכולת ההתמודדות שלו‬ ‫‪-‬‬
‫והסיבות ללחץ‪ ,‬כמעט באופן אוטומטי‪ ,‬ובהתאם לזה מתעורר הרגש או רמת הלחץ‪ .‬הליכים אלו הם‬
‫דינמיים ופעולים במעגלים‪.‬‬
‫התמודדות אדפטיבית – לא האירוע המלחיץ מעורר את הרווחה הנפשית אלא האפקטיביות של‬ ‫‪-‬‬
‫ההתמודדות‪.‬‬
‫התמודדות עם לחץ יכולה להיות בשלוש צורות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫אסטרטגיות התמודדות הממוקדות בבעיה‪.‬‬ ‫‪.A‬‬

‫אסטרטגיות התמודדות הממוקדות ברגש‪.‬‬ ‫‪.B‬‬
‫הימנעות – נסיון התמודדות עם הבעיה באמצעות התרחקות מהבעיה‪.‬‬ ‫‪.C‬‬

‫סאלוביי ומאייר מניחים‪:‬‬

‫רגשות יכולים לקדם את החשיבה ולמקד את האדם בבחירת התנהגות אדפטיבית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מערך היכולות של הא"ר מאפשר לאדם לרכוש בסיס ידע המסייע בהקלת מצבים רגשיים‪ ,‬בקידומם‬ ‫‪-‬‬
‫ובניהולם‪ .‬הוא ידע לתעל את הרגשות להתמודדות אדפטיבית‪.‬‬
‫התמודדות בלתי אדפטיבית עלולה להיות תוצאה של קשיים בעיבוד חומר רגשי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫התמודדות אדפטיבית היא המהות האמיתית של א"ר כי היא מאפשרת ליחיד לנהל משא ומתן עם‬ ‫‪-‬‬
‫דרישות חיצוניות ופנימיות הכרוכות בלחצים גדולים‪.‬‬
‫בעלי א"ר גבוהה יוצרים לעצמם מלכתחילה סביבות פחות מלחיצות ומנסים לנהל את חייהם כך‬ ‫‪-‬‬
‫שיוצרו להם פחות אירועים מתסכלים‪.‬‬
‫משאבי התמודדות עשירים – בעיקר של תמיכה חברתית‪ ,‬רמות שונות של קרבה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫הקשר בין בדידות ורווחה אישית‬ ‫‪.2‬‬

‫בדידות‬

‫בדידות משקפת פער תפיסת מערכת היחסים של הפרט לבין שאיפותיו ביחס למערך החברתי בו הוא‬ ‫‪-‬‬
‫נמצא‪.‬‬
‫בפרט בקרב מתבגרים‪ ,‬תחושת בדידות עמוקה קשורה לדחייה חברתית‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫רווחה אישית‬

‫תחושת רווחה אישית מתייחסת להערכה הקוגנטיבית של האדם לגבי איכות החיים שלו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫חוויות חיוביות נאספות לתחושה כללית של רווחה אישית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫רמת הרווחה האישית יש לה תפקיד חשוב באדפטיביות ויש לה חשיבות גדולה ביציבות הנפשית של‬ ‫‪-‬‬
‫הפרט‪.‬‬

‫הקשר בין א"ר ורווחה אישית‬

‫מחקרים הוכיחו על קשר משולש בין "אינטליגנציה רגשית גבוהה"‪" ,‬תחושת רווחה אישית" ו"דיכאון ברמה‬
‫נמוכה"‬

‫הסיבות הם‪:‬‬

‫יכולת להימנע ממצבים מלחיצים‪ -‬יודעים לזהות מראש מצבים לא נעימים ונמנעים מזה‪.‬‬ ‫‪.A‬‬
‫יציבות רגשית ‪ -‬יכולת להכיר בתגובותיהם הרגשיות ללחץ כטבעיות – לא נבהלים כשנלחצים לא‬ ‫‪.B‬‬
‫נלחצים מעצם הלחץ‪ ,‬יש להם גמישות מחשבתית‪ ,‬הם יכולים לראות את הבעיה "מבחוץ" ורואים‬
‫מגוון אפשרויות להתמודד עם הבעיות‪.‬‬
‫יודעים לנהל את הרגשות שלהם בעת לחץ לקראת התמודדות אדפטיבית‪.‬‬ ‫‪.C‬‬
‫משאבי התמודדות עשירים – בעיקר של תמיכה חברתית‪ ,‬רמות שונות של קרבה‪.‬‬ ‫‪.D‬‬
‫רפרטואר גמיש של אסטרטגיות התמודדות‪.‬‬ ‫‪.E‬‬

‫השערות תאורטיות למחקר‬ ‫‪.3‬‬

‫הקשר בין א"ר לתחושת רווחה אישית ובדידות נמוכה עוברת דרך "מערכת חברתית"‪ .‬א"ר גורמת‬ ‫‪-‬‬
‫לבניית מערכת חברתית טובה שגורמת למשען בשעת דחק‪ ,‬המשענת והביטחון גורמים לתחושת‬
‫רווחה אישית גבוהה‪.‬‬
‫הקשר בין א"ר להתמודדות אדפטיבית עובר דרך מערכת חברתית שמענקים תמיכה בעת לחץ‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫השערות מעשיות למחקר ותוצאות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫בעלי ‪ EI‬גבוהה ישתמשו יותר באסטרטגיות התמודדות הממוקדות בבעיה – הופרך! (הסבר‬ ‫‪o‬‬
‫אפשרי התמודדות ממוקדת בבעיה לא תמיד יעילה יותר מהתמודדות ממוקדת רגש)‪.‬‬
‫בעלי ‪ EI‬נמוכה ישתמשו יותר באסטרטגיות התמודדות נמנעת – אושש! במחקר נמצא‪ ,‬שתייה‬ ‫‪o‬‬
‫מרובה של אלכוהול‪ ,‬ועוד מגוון התמודדות נמנעת בבעלי ‪ EI‬נמוכה‪.‬‬
‫בעלי ‪ EI‬גבוהה ידווחו על רמה גבוהה יותר של רווחה נפשית – אושש!‬ ‫‪o‬‬
‫בעלי ‪ EI‬גבוהה יותר ידווח על רמה נמוכה יותר של בדידות – אושש! מוקפים ביותר תמיכה‬ ‫‪o‬‬
‫חברתית‪ ,‬הסבר‪ :‬הקשר בין ‪ EI‬לבדידות ורווחה אישית עובר גם דרך משתנה מתווך של תמיכה‬
‫חברתית‪.‬‬
 ‫אינטליגנציה רגשית בהקשר של למידה והישגים (גץ‪ ,‬פרנצל‪ ,‬פקרון והול (‪2005‬‬

‫המודל להבנת האינטליגנציה הרגשית שאימצו החוקרים לצורך הישום של למידה והשגים‪ ,‬הוא מודל‬
‫היכולת (המתוקן) של מאייר וסאלוביי (‪ .)1997‬מודל זה מתאים למצבים של למידה אקדמאית והישגים‪:‬‬

‫המושג "אינטליגנציה "‪ -‬המודל של מאייר מתיחס ליכולות קוגניטיביות והוא דומה מבחינה‬ ‫‪‬‬
‫מושגית למושג "אינטליגנציה" כללית‪.‬‬
‫המודל זקוק למעט שינויים על מנת להתאים למודל שהחוקרים מציעים לישם אינטליגנציה‬ ‫‪‬‬
‫רגשית בהקשר של למידה והשגים‪ .‬ואכן החוקרים רק השמיטו את ענף ‪ 2‬של המודל‪ :‬קידום‬
‫רגשי של החשיבה‪ ,‬בשל החלטתם שהוא פחות ישים לצורכי התערבות‪.‬‬
‫כשמחלטים על תוכנית התערבות כדי להעלות הישגים‪ ,‬חשוב למדוד באופן מדעי האם התוכנית‬ ‫‪‬‬
‫באמת יעילה‪ ,‬חשוב גם להעריך עד כמה היא יעילה בשביל ללמוד מהנסיון ולשפר וליעל אותה‪,‬‬
‫בשביל ליצור מדידה מדעית צריך מודל שאפשר למדוד אותו באופן אמפירי‪ .‬המודל הנ"ל מתאים‬
‫לאופרציונליזציה והערכה ‪ -‬המודל הזה מגדיר גם את חלק התאורטי וגם את החלק חלק המעשי‬
‫תצפיתי‪ ,‬הוא מעלה בפירוט דרכים למדוד את המושגים התאורטיים‪ ,‬כך שיהיה אפשר למדוד‬
‫ולהעריך את התוכנית באופן אמפירי‪.‬‬
‫המודל יכול לעזור לפיתוח תוכניות התערבות‬ ‫‪‬‬

‫החוקרים מציעים מודל לקידום אינטליגנציה רגשית במצבי למידה והישג‪ .‬המודל ממוקד בשלושה‬
‫רכיבים של אינטליגנציה רגשית‪ :‬תפיסת רגשות‪ ,‬חשיבה על רגשות וויסות רגשי‪.‬‬

‫הרציונל שעומד מאחורי המודל הוא‪:‬‬

‫רגשות חשובים ללמידה כיון שהם משפעים על המוטיבציה של התלמיד‪ ,‬על פיתוח האסטרטגיות‬ ‫‪.1‬‬
‫למידה שלהם ועל גיוס המשאבים הקוגניטיביים שלהם‪.‬‬
‫בהצלחה בלימודים יש קשר גומלין בין הרגשות להצלחה‪ -‬רגש חיובי גורר הצלחה וההצלחה‬ ‫‪.2‬‬
‫בתורה גוררת רגש חיובי‪ ,‬לעומת זאת רגש שלילי גורר כישלון והכישלון בתורו גורר רגש שלילי‪.‬‬
‫ידע חשיבה וזהוי רגשות תורם ליכולת הויסות רגשי בהקשר של למידה והשגים‪ ,‬ויסות הרגש‬ ‫‪.3‬‬
‫באופן מכוון מטרה עוזר לשפר את יכולת הלמידה וההשגים‪.‬‬
‫אפשר לטפח אינטליגנציה רגשית של תלמידים כאשר מקנים להם ידע על רגשות‪ ,‬החדרת‬ ‫‪.4‬‬
‫אמונה שאפשר לשלוט ברגשות‪ ,‬מוטיבציה לשפר את האינטליגנציה רגשית ושיטות לוויסות של‬
‫חוויות רגשיות‪.‬‬

‫למודל ארבעה מרכיבים‪ :‬שנים מתוכם נועדו ישירות למטרת קדום אינטליגנציה רגשית‪ ,‬ושנים מהם‬
‫נועדו בתור "תנאי מקדים" למטרת פיתוח מוטיבציה ללמוד את הנושא ולהקדיש מאמצים להתפתחות‬
‫בו‪.‬‬
 ‫תוכנית התערבות ‪ -‬קדום האינטליגנציה רגשית‬

‫הקניית ידע על רגשות אקדמאים‪ -‬על ידי הצוות החינוכי‪ ,‬להקנות לתלמידים בהוראה‬ ‫‪.1‬‬
‫ובאינטראקציות לימודיות ידע על הרגש הקשור ללמידה ולהישגים‪.‬‬

‫הגדרת רגשות ‪ -‬לגבש עם התלמידים הגדרה כללית לרגש ולדון עימם במרכיבי הרגש‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הרחבת אוצר המילים הרגשי ‪ -‬להרחיב את אוצר המילים של התלמידים לדיבור על‬ ‫‪.2‬‬
‫רגשות‪ .‬שלב זה חשוב ומהותי על מנת שהתלמידים יהיו מסוגלים לדון ברגשות‪.‬‬
‫הקניית טקסונומיות של רגשות ‪ -‬ללמד את התלמידים לקטלג ולסווג רגשות על מנת‬ ‫‪.3‬‬
‫שבעת הצורך הרגש יהיה נגיש נהיר ובהיר לתלמיד‪.‬‬
‫ידע על השפעותיהם של רגשות אקדמיים על למידה והישגים ‪ -‬ללמד את התלמידים‬ ‫‪.4‬‬
‫את השפעת הרגשות האקדמאים על הלמידה וההישגים שלהם‪ ,‬למשל השפעת‬
‫המוטיבציה על ההצלחה בלימודים‪.‬‬

‫שיטות לוויסות עצמי של רגשות אקדמאים ‪ -‬להגדיר עם התלמידים את המונח ויסות עצמי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ללמד ולהקנות ידע על השיטות שניתן להשתמש בהן לווסת את הרגשות‪ .‬רצוי גם לשחק עם‬
‫התלמידים ולהביא אותם באמצעות משחק להתנסות בשיטות לוויסות עצמי‪ .‬טכניקות הרפייה‬
‫וחשיבה על רגשות‪.‬‬

‫תוכנית התערבות ‪ -‬פיתוח מוטיבציה להקדשת מאמצים להתפתחות האינטליגנציה הרגשית‬

‫פיתוח התפיסה שהרגשות האקדמאים ניתנים לשליטה‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫רגשות אינם נובעים מתּכונות קבועות ויציבות‬ ‫‪o‬‬

‫פירוש החוויות הרגשיות הקודמות כבעלות פוטנציאל לשליטה‬ ‫‪o‬‬

‫פירוש התפיסה שהרגשות האקדמאים הם בעלי ערך‪ ,‬על ידי לימוד בכיתה של‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫חשיבות הרגשות לרווחה האישית ואיכות החיים‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫מה שחשוב אינו עוצמת הרגשות החיוביים אלא התדירות שלהם‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫חשיבות הרגשות לתקשורת בבית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫חשיבות הרגשות לאיכות הלמידה‪.‬‬ ‫‪o‬‬
 ‫אינטליגנציה רגשית ואיכות היחסים בקרב זוגות (בראקט‪ ,‬וורנר ובוסקו ‪)2005‬‬
‫תפקידה של האינטליגנציה הרגשית ביחסים בינאישיים‬

‫מחקרים עדכניים ‪ -‬מראים שרמת א"ר גבוהה מנבאת (על פי דיווח עצמי או חיצוני)‪:‬‬

‫יותר אינטראקציות חברתיות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫תמיכה רגשית מחברים והורים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הפחתת קונפליקטים ועוינות‪ ,‬יחסים תומכים עם ההורים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫סיפוק ביחסים עם חברים משני המינים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫יכולת גבוהה יותר לאינטימיות בחוויה שלהם‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫בהתאם לכך שיערו החוקרים‪:‬‬

‫שיש קשר בין א"ר לבין איכות היחסים בין בני הזוג‪.‬‬

‫יחסים רומנטיים שיש בהם אינטימיות ורגשות מצרכים הסתגלות חברתית‪ ,‬שיערו בעקבות זו שיערו החוקרים‬ ‫‪.1‬‬
‫שככל שהא"ר גבוהה כך היחסים יהיו טובים יותר‪.‬‬
‫מחקרים שהעלו שיש מתאם בין אושר בנישואים ל‪ :‬א‪ .‬מידת הדיוק בהבעת הרגשות‪ .‬ב‪ .‬זיהוי רגשות‪ .‬ג‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫דיוק ובהירות בהקשר של רגשות‪ .‬ד‪ .‬דיוק בתקשורות בלתי מילולית‪ .‬ה‪ .‬ויסות וניהול רגשי‪.‬‬
‫פיטנס‪ ,‬העלתה את הרעיון שייתכן שא"ר גבוהה מועילה בניהול טוב יותר של מחלוקות המתעוררות בין בני‬ ‫‪.3‬‬
‫זוג (בקשת סליחה והסכמה לסלוח) שמוביל לתחושה טובה יותר כלפי היחסים הזוגיים ופחות קונפליקטים‪.‬‬

‫השערות המחקר‪:‬‬

‫א‪ .‬האינטליגנציה הרגשית (הצירוף הזוגי( ינבא את איכות היחסים באופנים האלה‪:‬‬

‫זוגות שבהם שני בני הזוג בעלי אינטליגנציה רגשית נמוכה‪ ,‬ידווחו על איכות יחסים נמוכה יותר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫זוגות שבהם לפחות לאחד מבני הזוג יש אינטליגנציה רגשית גבוהה ידווחו על איכות יחסים טובה‬ ‫‪.2‬‬
‫יותר‪.‬‬

‫ממצא זה אושש‬

‫ב‪ .‬ימצא קשר בין רמת הא"ר של כל אחד מבני הזוג לבין –‬

‫איכות היחסים שלו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫איכות היחסים של בן‪/‬בת הזוג‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫ממצא זה הופרך‬

‫ממצאים ומסקנות‪+‬הסברים לממצאים‬

‫זוגות ששניהם בעלי ‪ EI‬נמוכה נטו לדווח על תוצאות גרועות יותר באופן מובהק באיכות היחסים‬ ‫‪‬‬
‫(תסמינים שליליים יותר) מבחינת היחסים בהשוואה לזוגות בהם אחד או שני בני הזוג בעלי א"ר‬
‫גבוהה‪.‬‬
‫היעדר דמיון בין בני הזוג ברמת ה‪ :-EI‬לא נמצא מתאם מובהק בין ציוני ‪ EI‬של שני בני הזוג –‬ ‫‪‬‬
‫ייתכן והתוצאה הייתה שונה אם היו לאורך יותר שנים יחד או נשואים‪.‬‬
‫השערה השניה הופרכה‪ - ,‬לא נמצא קשר בין ‪( EI‬אצל אדם בודד) לבין הערכת מערכת היחסים‬ ‫‪‬‬
‫– גם של האדם עצמו וגם של בן הזוג‪.‬‬
‫היה מצופה שככל שסך כל משאבי הא"ר העומדים לרשות בני הזוג גבוהים יותר‪ ,‬כך תוצאות‬ ‫‪‬‬
‫איכות היחסים שלהם טובות יותר‪ .‬בפועל נמצא‪ ,‬שכששני בני הזוג בעלי א"ר נמוכה איכות‬
‫היחסים היתה פחות טובה‪ .‬אבל‪ ,‬כששני בני הזוג בעלי ‪ EI‬גבוהה הם לא היו בהכרח בעלי‬
‫תוצאות גבוהות יותר ביחס לזוגות שאחד מהם בעל ‪ EI‬גבוהה‪ .‬במימדים מסויימים של איכות‬
‫היחסים עדיף שאחד בלבד יהיה עם ‪ EI‬גבוה‪.‬‬

‫ייתכן שהסבר זמני שהולם את דפוס התוצאות‪:‬‬

‫להצלחת היחסים – מספיק שאחד מבני הזוג יהיה בעל ‪ EI‬גבוהה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תוספת של ‪ EI‬גבוהה אצל בן הזוג האחר אינה מביאה לשיפור נוסף בתפקוד הזוגי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שני בני זוג עם ‪ EI‬גבוהה ‪" >-‬יותר מדי" הבחנה דקה וזיהוי רגשות‪ ,‬ניהול רגשות ‪>-‬‬ ‫‪‬‬
‫התנפצות "אשליות חיוביות"‪.‬‬
‫שני בני הזוג "מומחים לרגשות" ‪ >-‬תחרות על תפקיד האחראי לניהול הרגשות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מגבלות ‪ -‬המדגם היה מצומצם‪ ,‬רק סטודנטים ולא זוגות שחיים לאורך זמן‪.‬‬

‫)‪Emotional Intelligence in practice (Salovey, Caruso, & Mayer, 2004‬‬

‫תחומים שונים בהם ניתן ליישם את האינטליגנציה הרגשית‪:‬‬

 ‫יישום א"ר בחינוך – ישום של תוכניות שבו מלמדים תלמידים מיומנויות של א"ר‪.‬‬

‫יישום א"ר בעבודה – ניהול משאבי אנוש ובמיוחד ניהול‪ ,‬עובדים או מנהלים בעלי א"ר גבוהה עשויים‬
‫לנהל ולהתנהל בצורה יעילה יותר בכל הקשור לשיתוף פעולה בין אישי להצבת מטרות‪ ,‬הגדלות החזון‪,‬‬
‫התבטאות יעילה‪ ,‬הגדלת מיומנויות של העובדים ועוד‪.‬‬

‫יישום א"ר בפוליטיקה – ניהול רגשות וא"ר הוא דבר הרה גורל בהקשר לקבלת החלטות רציונליות‪,‬‬
‫בהשפעה על אמונות וערכים‪ ,‬ניהול ועוד‪.‬‬

‫יישום א"ר בשיווק – כנראה לא"ר יש תפקיד חשוב בכל הקשור ליכולת לשווק מוצר בצורה נכונה‪.‬‬

‫יישום א"ר במשפחה ‪ -‬התנהלות הורית עם א"ר עשויה לעזור לאינטראקציה טובה להתפתחות טובה‬
‫ובטוחה של הילד ולמניעת תפקוד משפחתי לקוי‪.‬‬

‫יישום א"ר בחינוך‬

‫בשנים האחרונות‪ ,‬הנושא של "אינטליגנציה רגשית" נעשה שימושי בשביל ללמד ילדים מימוניות שעוזרות להם לבנות‬
‫יכולת לניהול עצמי וניהול קשרים חברתיים‪ .‬התוכנית נעה בין לימוד של כמה מימוניות בודדות (לדוגמה‪ ,‬פתירת‬
‫בעיות חברתיות וסכסוכים) ל‪ -‬תוכנית לימודים גדולה שמקיפה הרבה נושאים של ניהול חברתי‪.‬‬

‫בתוכנית לפיתוח אינטליגנציה רגשית שנעשתה בדרום אפריקה‪ ,‬ניתן דגש על‪:‬‬

‫ביטוי מדויק ומודעות לרגשות סבוכים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫פיתוח מיומנויות תקשורות והתבטאות יעילה‪ .‬חשיפת מחשבות ורגשות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לימוד על מקורם של רגשות וההשפעות הפיזיות שנובעות מרגשות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫זהוי רגשות אצל חיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הבנת המשמעות של רגשות‪ ,‬ועוד‪..‬‬ ‫‪-‬‬

‫למרות שעדין לא התפרסמו מחקרים שבודקים באופן אמפירי את היעילות של תוכניות הלימודים הללו‪ ,‬הדיווחים של‬
‫ההורים‪ ,‬המחנכים ושל התלמידים מצביעים שהתוכניות יעילות מאוד‪.‬‬

‫עדין יש קושי בזהוי המימניות הספצפיות שיעיל ללמדם בבית הספר‪ ,‬פיטון ערך רשימה של ‪ 4‬נושאים מרכזים‬
‫להתמקדות‪:‬‬

‫מודעות עצמית ומודעות של האחר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫גישה חיוביות‪ ,‬וערכים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קבלת אחריות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מיומנויות התנהלות חברותית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בשביל ליישם א"ר בבית ספר עדין עומדים לפנינו האתגרים הבאים‪:‬‬

‫הרשימה מקיפה מגוון עצום של מימוניות באינטליגנציה רגשית‪ ,‬עדין צריך להתמקד בצורה ספציפית באיזה‬ ‫‪‬‬
‫מיומנויות להתמקד‪.‬‬
‫עדין יש בלבול לגבי התת מיומנויות של א"ר‪ ,‬צריך חוקרים שיקיפו ויערכו רשימה של מכלול התת מיומנויות‬ ‫‪‬‬
‫של אינטלגנציה רגשית‪.‬‬
‫צריך שהחוקרים יתרגמו את הנושאים האלה לשפת המעשה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫יישום א"ר במשפחה‬

‫יישום א"ר במשפחה ‪ -‬התנהלות הורית עם א"ר עשויה לעזור לאינטראקציה טובה להתפתחות טובה‬
‫ובטוחה של הילד ולמניעת תפקוד משפחתי לקוי‪.‬‬
 ‫הרבה ספרי הדרכה נכתבו על הודות החשיבות של יכולות ניהול קשר רגשי ומיומנויות של ניהול הורי‬
‫יעיל להתפתחות הילד‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬גוטמן טוען שחשיפה ובטוי רגשי גלוי ומועיל הוא קריטי להתפתחות הילדים‪ .‬הורים מוצלחים‬
‫הם הורים‪:‬‬

‫הם ערניים לרגשות ילדיהם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בעלי הכרה בחשיבות הבנת הרגשות של הילד בשביל ללמוד עליו וליצירת יחסים קרובים איתו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בעלי הקשבה אמפתית לילדים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שעוזרים לילדים למקד ולסווג את הרגשות שהם חווים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שמצבים גבולות לילדים תוך כדי שימת לב לפתירת מצוקות רגשיות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מחקר שבדק את הקשר בין א"ר של ההורים ליכולת חברתית בילדים בגיל ‪ 3.5‬מצא קשר בין א"ר אצל‬
‫האם (במיוחד בענף הבודק תפיסת רגשות בצורה מדוייקת) לאמפתיה‪ ,‬ויחסים ידידותיים עם חברים‬
‫אצל הילדים כמו כן נמצא שבקרב אמהות בעלי א"ר גבוהה‪ ,‬ישנו שיעור יותר גבוהה של הקשרות‬
‫בטוחה‪.‬‬

‫למרות המחקרים והספרות הענפה חסרים עדין מחקרים שבודקים את הקשר בין א"ר הורית‬
‫להתפתחות וגידול הילדים‪ ,‬מאמר זה רק מראה "ציון דרך" בהתחלת המחקר בתחום בהתבסס על‬
‫הדגם של מאייר לאינטליגנציה רגשית‪.‬‬

‫המסקנה המרכזית של כותבי המאמר‪:‬‬

‫במאמר זה הוצג ישומים של א"ר במגוון תחומים‪ .‬הישומים נמדדו בעיקר במודל של מאייר שיש לו‬
‫מימדי תוקף ומהמנות גבוהים‪ .‬המחקרים נמדדו לא רק בדיווח עצמי אלא גם במחקרים אמפרים‪ ,‬למרות‬
‫שהמחקר בענין זה הוא עדין בהתחלתו ישנם ממצאים המראים שהכיוון הוא נכון ושאפשר לישם א"ר‬
‫בתחומים הנ"ל‪.‬‬

‫בשנים האחרונים א"ר מיושמת רבות במערכת החינוך ובניהול משאבי אנוש‪ ,‬עם זאת גם בתחומים‬
‫האחרים נמדדת עליה בישום של א"ר‪.‬‬

‫יש עוד מקום רב לפתח את הפן היישומי של האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬התקוה והצפיה‪ ,‬שתחום זה ימשיך‬
‫להתפתח בצורה מענינת‪.‬‬