‫מקורות לשיעורו של ד"ר רז מוסטיגמן על הנושא‪:‬‬

‫תפוצות ישראל בתקופה ההלניסטית‬

‫מלכים ב'‪ ,‬י"ז‪ :6 ,‬בשנת התשיעית להושע [ בן אלה ] לכד מלך אשור את שומרון ויגל את‬ ‫‪.1‬‬

‫ישראל אשורה ויושב אותם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי‪.‬‬

‫שם‪ ,‬כ"ה‪ ...)21( :26 – 21 ,‬ויגל יהודה מעל אדמתו‪ )22( :‬והעם הנשאר בארץ יהודה אשר‬ ‫‪.2‬‬

‫השאיר נבוכדנאצר מלך בבל‪ ,‬ויפקד עליהם את גדליהו בן אחיקם בן שפן‪ )25 ( ...‬ויהי‬

‫בחודש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ועשרה אנשים אתו ויכו‬

‫את גדליהו וימות‪ ,‬ואת היהודים ואת הכשדים אשר היו איתו במצפה‪ )26( :‬ויקומו כל‬

‫העם מקטון ועד גדול ושרי החיילים ויבואו מצרים‪ ,‬כי יראו מפני כשדים‪.‬‬

‫עובדיה‪ ,‬א'‪ :20 ,‬וגלות הֵח ל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלות ירושלים אשר‬ ‫‪.3‬‬

‫בספרד‪.‬‬

‫אסתר‪ ,‬ג'‪ :8 ,‬ויאמר המן למלך אחשורוש‪ :‬ישנו עם אחד‪ ,‬מפוזר ומפורד בין העמים‪ ,‬בכל‬ ‫‪.4‬‬

‫מדינות מלכותך; ודתיהם שונות מכל עם‪ ,‬ואת דתי המלך אינם עושים‪ ,‬ולמלך אין שווה‬

‫להניחם‪.‬‬

‫אגרת אריסטיאס‪ :14 – 12 ,‬ואני חשבתי כי הגיעה השעה לדָב ר אשר שאלתי פעמים רבות‬ ‫‪.5‬‬

‫מאת סוסיביוס איש טרנטוס ואנדריאס שומרי הראש [ והוא ] על פדיון האנשים אשר‬

‫הועברו מיהודה בידי אבי המלך [ תלמי הראשון אביו של תלמי השני פילאדלפוס ]‪ .‬כי‬

‫הוא בא על כל שדה ארם ופניקיה בהצלחה והגבורה וקצתם העביר ממקומותיהם וקצתם‬

‫שבה‪ ,‬ואת כולם הכניע תחת ידו מפחד‪ .‬ובעת ההיא העביר כעשר ריבוא מארץ היהודים‬

‫למצרים‪ .‬וכשלוש רבוא איש בחור מהם זיין והושיב בָארץ במבצרים‪ .‬גם לפני מזה באו‬
‫שמה [ יהודים ] רבים עם מלך פרס‪ .‬ועוד לפני אלה נשלחו אחרים לעוזרים אל פסמטיכוס‬

‫להלחם בתוך צבאותיו נגד מלך הכושים‪ .‬אך אלה לא באו במספר רב כמספר אשר העביר‬

‫תלמי בן לגוס‪ .‬בבוחרו כאשר אמרנו את הטובים ביותר המצוינים במיטב נעוריהם ובכוח‬

‫זיינם‪ ,‬ואת המון הנותרים את הזקנים ביותר ואת הצעירים ביותר ואף את הנשים הביא‬

‫אל עבדות‪.‬‬

‫(פסוודו הקטאיוס‪ ,‬מובא אצל) פלאוויוס יוספוס‪ ,‬נגד אפיון‪ ,‬א'‪ :189 – 186 ,‬אחרי‬ ‫‪.6‬‬

‫המלחמה על יד עזה [ ‪ 312‬לפנה"ס ] הכניע תלמי את כל ארצות סוריה‪ ,‬ואנשים רבים‬

‫שמעו על ענוות רוחו ועל אהבתו את הבריות וביקשו לרדת עימו אל ארץ מצרים וליטול‬

‫חלק בשלטון‪ .‬ובכללם היה חזקיהו‪ ,‬כוהן גדול של היהודים‪ ,‬איש כבן שישים ושש שנה‪,‬‬

‫מכובד בקרב בני עמו‪ ,‬משכיל‪ ,‬נבון‪-‬דבר ואיש מעשה‪ ...‬האיש הזה‪ ...‬אסף כמה מן‬

‫האנשים אשר עימו וקרא בפניהם מגילה שלמה‪ ,‬אשר הכילה את סיפור התיישבותם ואת‬

‫חוקתם‪.‬‬

‫שם‪ ,‬א'‪ )227( :229 - 227 ,‬הסופר הראשון‪ ,‬אשר לו אקדיש את דברי‪ ,‬הוא זה אשר אך‬ ‫‪.7‬‬

‫מקרוב לקחתיו לעד ביחס לקדמותנו‪ )228( .‬סופר זה הוא מאנתון‪ ,‬זה אשר הבטיח לתרגם‬

‫[ ליוונית ] את ההיסטוריה של מצרים מן הכתבים הקדושים והחל את סיפורו בכך‬

‫שאבותינו ירדו ברבבותיהם מצרימה והשתלטו על יושביה‪ .‬בהמשך הוא הודה כי כעבור‬

‫זמן הם גורשו‪ ,‬כבשו את הארץ הקרויה עתה יהודה‪ ,‬בנו את ירושלים והקימו [ בה ] את‬

‫מקדשם‪ .‬עד כאן היה [ מאנתון ] נאמן לכתובים‪ )229 ( .‬אך מכאן ואילך הוא נטל לעצמו‬

‫את הסמכות לכתוב את הסיפורים והשמועות על היהודים ושרבב דברים חסרי שחר‪ ,‬כי‬

‫הוא רצה לערב בנו המון מצרים מצורעים ונגועי חולי אחרים‪ ,‬אשר‪ ,‬לדבריו‪ ,‬נחרץ דינם‬

‫להיות מגורשים ממצרים‪.‬‬

 ‫שני קטעים מתוך ספריו של פלאוויוס יוספוס‪:‬‬ ‫‪.8‬‬

‫קדמוניות היהודים‪ ,‬י"ג‪63 - 62 ,‬‬ ‫מלחמת היהודים‪ ,‬ז'‪426 - 423 ,‬‬

‫חוניו בן שמעון‪ ,‬אחד הכוהנים הגדולים ובנו של חוניו הכוהן הגדול‪ ,‬ששמו כשם‬

‫בירושלים‪ ,‬ברח מפני אנטיוכוס מלך סוריה אביו‪ ,‬אשר ברח אל המלך תלמי המכונה‬

‫בעת מלחמתו ביהודים והגיע לאלכסנדריה‪ .‬פילומטור וישב באלכסנדריה‪ ...‬ולבקש‬

‫קיבל אותו מהם רשות לבנות מקדש במצרים‬ ‫תלמי [ השישי פילומטור ]‬

‫במאור פנים משום איבתו לאנטיוכוס;‬

‫חוניו הבטיח לו את עזרת העם היהודי‬

‫במלחמתו אם ייענה לבקשתו‪ .‬כאשר‬

‫הסכים המלך לעשות כפי יכולתו‪ ,‬ביקש‬

‫חוניו רשות לבנות מקדש אי שם במצרים‬

‫ולעבוד [ בו ] את האלוהים לפי נוהג‬

‫האבות‪ ...‬תלמי נעתר לדבריו ונתן לו שטח‬

‫אדמה המרוחק מאה ושמונים ריס ממפיס‪,‬‬

‫במחוז הנקרא הליופוליס‬

‫משנה‪ ,‬מנחות‪ ,‬פי"ג‪ ,‬מ"י‪" :‬הרי עלי עולה – יקריבנה במקדש; ואם הקריבה בבית חוניו –‬ ‫‪.9‬‬

‫לא יצא‪ .‬שאקריבה בבית חוניו – יקריבנה במקדש‪ ,‬ואם הקריבה בבית חוניו – יצא‪."...‬‬

‫פלאוויוס יוספוס‪ ,‬קדמוניות היהודים‪ ,‬י"ג‪ :349 ,‬ולשרי הצבא כולו מינתה [ קליאופאטרה‬ ‫‪.10‬‬

‫השלישית ] את היהודים חלקיה וחנניה‪.‬‬

‫שם‪ ,‬י"ד‪ [ : 115 ,‬סטראבון הקאפאדוקי אומר ש]ארבעה [ סוגי תושבים ] היו בעיר אנשי‬ ‫‪.11‬‬

‫קירנה; אחד של האזרחים ואחד של האיכרים‪ ,‬שלישי של הגרים התושבים [ מטויקים ]‬

‫ורביעי של היהודים‪ַ .‬ע ם זה כבר חדר לכל עיר ועיר ואין למצוא על נקלה מקום בעולם‬

‫הנושב שלא קיבל את הגזע הזה ואינו נתון לשלטונו‪.‬‬

‫שם‪ ,‬י"ב‪ : 149 ,‬החלטתי [ = אנטיוכוס השלישי ] להעתיק אלפיים משפחות מיהודי‬ ‫‪.12‬‬

‫מסופוטאמיה ובבל אל המצודות והמקומות החשובים ביותר [ בפריגיה ובלודיה באסיה‬

‫הקטנה ]‪.‬‬

‫פילון האלכסנדרוני‪ ,‬המשלחת אל גאיוס‪ :281 ,‬העיר הזאת [ ירושלים ] היא מולדתי והיא‬ ‫‪.13‬‬

‫המטרופולין לא רק של ארץ יהודה בלבד‪ ,‬אלא גם של הרבה מדינות‪.‬‬

‫הנ"ל‪ ,‬על החוקים המיוחדים‪ ,‬א'‪ :69 ,‬שהרי מערים מרובות באים אנשים אין מספר דרך‬ ‫‪.14‬‬

‫יבשה ודרך ים‪ ,‬ממזרח וממערב ומצפון ומדרום בכל חג וחג אל בית המקדש‪ .‬שם הם‬

‫חוסים כאילו במקום מעגן ומקלט משותף‪ ,‬שיהא בטוח מהמונם ומהמולתם של החיים;‬

‫שם הם מבקשים להם שלוות השקט ומרגוע מדאגות אלה‪ ,‬אשר תחת עולן הם הולכים‬

‫שחוח משחר ילדותם‪ .‬לשעה קלה ינתן להם עתה לנשום לרווחה ולחיות שמחים ומדושני‬

‫עונג‪ .‬וכשמלא ליבם תקוות טובות‪ ,‬נחים הם מנוחת מצווה ומתפנים לקדושה וליראת‬

‫שמים; ותוך כדי כך הם קושרים קשרי ידידות עם אנשים שלא הכירו אותם עד כה‪ ,‬ושעה‬

‫שהם מביאים זבחים ונסכים‪ ,‬הם מחליפים רגשות ביניהם ומגיעים לאחדות לבבות‬

‫נאמנה‪.‬‬

‫פלאוויוס יוספוס‪ ,‬קדמוניות היהודים‪ ,‬י"ד‪ :111 - 110 ,‬ואל יתמה אדם שהיה עושר כזה‬ ‫‪.15‬‬

‫בבית מקדשנו‪ ,‬שהרי כל היהודים שבעולם ועובדי האלוהים‪ ,‬אפילו מאסיה ומאירופה‪,‬‬

‫היו נודבים (לו) כספים מאז שנים רבות מאוד‪ ,‬ואין (אנו) חסרים עדות על גודל (סכומי)‬

‫הכסף‪ ,‬שהזכרנו למעלה [ אלה שנשדדו על ידי קראסוס ]‪ ,‬ולא הגדלנו אותם עד לסכום‬

‫גדול כל כך על (דרך) ההתפארות והגוזמה‪ ,‬אלא סופרי דברי הימים רבים אחרים‬

‫משמשים לנו עדים‪.‬‬

‫כי תפש‬ ‫חשמונאים ג'‪ ,‬א'‪ : 1 ,‬ויהי כשמוע [ תלמי הרביעי ] פילופאטור מפי השבים‬ ‫‪.16‬‬

‫אנטיוכוס [ השלישי ] את מקומות אחוזתו‪ַ ,‬ו ְי ַש ַּמ ע אליו את כל אנשי חילו‪ ,‬רגלים ופרשים‪ ,‬ויקח‬

‫איתו את ארסינואי אחותו ויסע אל המקומות אשר על יד רפיח‪ ,‬אשר שם חנו אנשי אנטיוכוס‪.‬‬
‫שם‪ ,‬ו'‪ : 21 – 16 ,‬ויכל אלעזר מהתפלל את תפילתו‪ ,‬והמלך בא עם הבהמות וכל מערכת החיל אל‬ ‫‪.17‬‬

‫כיכר מרוץ הסוסים‪ :‬ויראו אותו היהודים ויצעקו בקול רם השמימה עד אשר השיבו העמקים‬

‫מסביב הד קולם ויהי קול צווחה במחנה ולא נדם‪ :‬אז הופיע בקודשו אלוהי הכבוד והכוח והאמת‬

‫ויפתח את שערי השמים וירדו משם שני מלאכים אדירים ותוארם נורא מאוד וֵיָר או אל כולם‪ ,‬רק‬

‫לא אל היהודים‪ :‬ויקומו וימלאו את חיל האויב פחד וחרדה ויעמדו תחתם כאסירי ברזל‪ :‬ובשר‬

‫המלך סמר עליו מרוב פחד וגודל עוזו סר ממנו‪ :‬והבהמות נסבו לאחור על הגיבורים ההולכים‬

‫אחריהן ותרמוסנה אותם ברגליהן עד הישמדם‪:‬‬

‫חשמונאים ד'‪ ,‬א'‪ : 1 ,‬ברצוני לתת דבר פילוסופי אמיתי‪ ,‬אם שולטת בכוח עצמה התבונה‬ ‫‪.18‬‬

‫המלאה יראת האלוהים על היצרים‪ ,‬ובדעתי לייעץ לכם אל‪-‬נכון‪ ,‬שתשימו ליבכם אל דברי‬

‫הפילוסופיה הזאת‪.‬‬

‫שם‪ ,‬י"ג‪ :2 - 1 ,‬ובכן ִא ם שבעת האחים בזו ליסורים עד מותם‪ ,‬נודה מכל הבחינות שהשליטה‬ ‫‪.19‬‬

‫היחידה על היצרים היא התבונה יראת אלוהים‪ :‬ואילו נכנעו ליצרים ואכלו דבר טמא היינו‬

‫אומרים שאלה נוצחו על ידם‪.‬‬

‫חוכמת שלמה‪ ,‬י"ד‪ : 26 – 25 ,‬ובכל [ החברה האלילית ] ימשלו בערבוביה דם ורצח‪ ,‬גניבה ומרמה‪,‬‬ ‫‪.20‬‬

‫שחיתות‪ ,‬מעל‪ ,‬מהומה‪ ,‬שבועת שקר‪ ,‬עושק ישרים‪ ,‬כפיות טובה‪ ,‬שיקוץ הנפש‪ ,‬חילוף המשכב‪,‬‬

‫הפקרּות הנישואים‪ ,‬ניאוף וזוללות‪.‬‬