You are on page 1of 10

‫סיכום למבחן בנושא‬

‫פרק י״ז‪:‬‬
‫‪ 4‬שלבים בהתנהלות בין מלך אשור להושע מלך ישראל‪:‬‬
‫‪ .1‬כיבוש‪ :‬מלך אשור כובש את ישראל והושע וממלכת ישראל משתעבדים תחתיו‪.‬‬
‫‪ .2‬מרד‪ :‬הושע מורד במלך אשור בכך שמפסיק להעלות לו מנחה ושולח שליחים למלך מצרים על‬
‫מנת לבקש עזרה במרידה באשור‪ .‬כעונש על כך‪ ,‬מלך אשור עוצר את הושע בכלא‪.‬‬
‫‪ .3‬מצור‪ :‬מלך אשור שם מצור על שומרון ל‪ 3-‬שנים‪.‬‬
‫‪ .4‬חורבן‪ :‬בשנה ה‪ 9-‬למלכות הושע‪ ,‬מלך אשור לוכד את שומרון ומגלה את ישראל‪.‬‬
‫האירוע הטראגי שקרה לממלכת ישראל‪:‬‬
‫גלות ישראל (= גלות שומרון ‪ /‬גלות ‪ 10‬השבטים) ‪ -‬ממלכת אשור הייתה מעצמה אכזרית וחזקה‪ .‬כשהם‬
‫כבשו אומות‪ ,‬האנשים השתעבדו תחתם ושילמו להם מיסים‪ ,‬ואז אשור הייתה מגיבה בהרג רב והגלייה‬
‫של הנותרים‪ .‬אשור תמיד פיזרו את הנותרים לכמה מקומות נפרדים כדי להבטיח שהאומה לעולם לא‬
‫תצליח להשתקם‪ ,‬להתאחד ולמרוד באשור‪.‬‬
‫גם כאן‪ ,‬אשור מגלה את ממלכת ישראל ומפזרת אותם בהרבה מקומות‪ ,‬מה שמביא לסיום קיומה של‬
‫ממלכת ישראל‪.‬‬
‫● בפסוקים מתואר כי הושע עשה את הרע בעיני ה׳ אך פחות משאר מלכי ישראל‪ .‬בהמשך מתואר‬
‫כי בימיו של הושע הגלו את ישראל‪ .‬היינו מצפים שהגלות והחורבן יבואו בתקופת המלך הכי רע‬
‫בישראל‪ .‬מהמתרחש בפרק זה הכתוב רוצה ללמדנו שהגורם לגלות הוא לא המלך והוא גם לא‬
‫העם‪/‬הדור‪ .‬הגורם לגלות הוא משהו מצטבר‪ ,‬הגורם לגלות הוא האחיזה ברשע‪.‬‬
‫‪ 2‬סיבות לגלות ישראל‪:‬‬
‫‪ .1‬סיבה במישור הארצי ‪ -‬כעונש על מרידת הושע‪ ,‬מלך אשור מגלה את ישראל‪ .‬מרידה זו‬
‫התבטאה בכך שהושע הפסיק להעלות מנחה ושלח שליחים לבקשת עזרה ממלך מצרים‪.‬‬
‫‪ .2‬סיבה במישור הרוחני ‪ /‬אלוקי ‪ -‬עמ״י חטאו רבות בעבודה זרה ועל כן ה׳ הגלה אותם‪ .‬בגידה זו‬
‫התבטאה בכך שעמ״י עבדו עבודה זרה‪ ,‬לא קיימו מצוות והיו כפויי טובה‪.‬‬
‫מדוע הכתוב מפרט בחטאי בנ״י?‬
‫הכתוב מפרט הרבה כדי להדגיש עד כמה הם חטאו במהלך השנים בכל עבודה זרה שאפשר‪ .‬היו להם‬
‫הזדמנויות להשתנות אך הם הקשו עורף‪ ,‬ובגלל כל העבודה זרה שלהם לקב״ה לא הייתה ברירה אלא‬
‫להגלות ולהחריב את ממלכת ישראל‪ .‬הפירוט בכתוב בא להביא את הסיבה לעונש החמור שקיבלו‬
‫ממלכת ישראל על חטאיהם‪.‬‬
‫ארץ ישראל לאחר גלות ממלכת ישראל‪:‬‬
‫אשור מביאים לשומרון אנשים שהם הגלו ממקורות אחרים כדי ליישב ולפתח את הארץ (כדי שחיות לא‬
‫ישתלטו על השטחים)‪ .‬האנשים האלה נקראו שומרונים‪/‬פליטים והם עבדו עבודה זרה‪ .‬ארץ ישראל היא‬
‫ארץ שלא סובלת עובדי עבודה זרה אז הקב״ה דאג שיהיו אריות בארץ שיטרפו את הפליטים‪ .‬הפליטים‬
‫מבינים שזו לא תופעה טבעית אז הם הולכים למלך אשור ומבקשים לדעת את הכללים האמוניים של‬
‫הארץ‪ .‬מלך אשור שולח מבין האנשים שהגלה כהן מבית אל שילמד את השומרונים את עבודת ה׳‪ .‬הכהן‬
‫מלמד את השומרונים את עבודת ה׳ והם עובדים את ה׳ ויראים אותו‪ ,‬אך במקביל הם ממשיכים לעבוד‬
‫עבודה זרה‪ .‬הקב״ה נותן להם הזדמנות לעבוד רק אותו בתמורה להשגחה‪ ,‬אך הם לא מקשיבים‬
‫וממשיכים לעבוד גם את ה׳ וגם עבודה זרה במקביל‪.‬‬
‫● השומרונים‪/‬פליטים נקראים ״גרי אריות״‪ :‬הם לא התגיירו מתוך אמונה והשקפה‪ ,‬אלא מתוך פחד‬
‫מהאריות ומשם הגיע השם‪.‬‬

‫פרק י״ח‪:‬‬
‫חזקיה בן אחז (מלך יהודה)‪:‬‬
‫גלות ישראל התרחשה בימי הושע מלך ישראל שהתחיל למלוך בתקופת אחז והמשיך בתקופת חזקיה‪.‬‬
‫חזקיה מבחינה רוחנית עשה את הישר בעיני ה׳ ברמה כל כך גבוהה שהוא מושווה לדוד המלך‪.‬‬
‫● הוא מסיר והורס את הבמות גם של עבודת ה׳ וגם של העבודה זרה‪.‬‬
‫● הוא הרס את נחש הנחושת שהפך מתזכורת לנס שעשה הקב״ה לסמל זה עבודה זרה‪.‬‬
‫● הוא דובק ב‪-‬ה׳ ושומר מצוות‪ ,‬ובזכות זה הוא זוכה לכך ש‪-‬ה׳ נמצא עימו והוא מצליח בכל מה‬
‫שהוא עושה (לא רק בצד הרוחני)‪.‬‬
‫● הוא מורד באשור ומכה את פלישתים ומצליח בשניהם בינתיים‪.‬‬
‫האירוע הטראגי שקרה בימיו של חזקיה‪:‬‬
‫בימיו של חזקיה מתרחשת גלות ישראל‪ .‬לפי פרק זה‪ ,‬הסיבה לגלות היא רק במישור הרוחני‪/‬אלוקי‪.‬‬
‫מלך אשור עולה על כל יהודה‪:‬‬
‫בשנת ה‪ 14-‬למלכות חזקיה‪ ,‬מלך אשור עולה על כל ערי יהודה הבצורות (קל וחומר שהוא עלה גם על‬
‫הערים הלא בצורות) ורק ירושלים נשארת‪ .‬הסיבה לכך שמלך אשור עולה על כל יהודה היא כנראה שגם‬
‫אם חזקיה המלך עושה מהפכנים רוחניים‪ ,‬לוקח זמן עד שהעם יהיה איתו וילך בדרכו‪.‬‬
‫חזקיה מתחנן על נפשו ואומר למלך אשור שהוא טעה‪ ,‬נכנע בפניו ומבקש שיסלח לו‪ .‬בנוסף‪ ,‬חזקיה‬
‫לוקח חלקים מבית המקדש כדי לתת לאשור (יש הדנים את חזקיה על כך לשלילה)‪ .‬מלך אשור מטיל‬
‫עליו מס כבד ושם מצור על ירושלים‪ .‬רבשקה עומד בראש החילות הצרים על ירושלים ומנסה לשכנע את‬
‫תושבי ירושלים להיכנע‪.‬‬
‫הדרכים באמצעותם מנסה רבשקה לגרום לאנשי ירושלים להיכנע‪:‬‬
‫‪ .1‬רבשקה מקטין את חזקיה ‪ -‬מכנה אותו ״חזקיהו״ ולא ״חזקיהו המלך״‪ ,‬לצד זה שהוא מגדיל את‬
‫מלך אשור ‪ -‬מכנה אותו ״המלך הגדול״‪ .‬הוא מערער את ביטחונם במלך חזקיה ומגדיל את‬
‫הפחד שלהם ממלך אשור‪.‬‬
‫‪ .2‬רבשקה משכנע אותם בכל מיני נימוקים להיכנע (נרחיב על כך בהמשך)‪.‬‬
‫‪ .3‬הנאום הראשון של רבשקה לכאורה מופנה להנהגה והשני מופנה לכל העם‪ .‬רבשקה פונה‬
‫תחילה להנהגה והם אומרים לו לדבר בארמית ולא בעברית כדי שהעם לא יבינו את דבריו‬
‫ויתערער ביטחונם‪ .‬רבשקה אומר להם שהוא לא מדבר איתם אלא עם כל העם והוא גם מזלזל‬
‫בעם‪ .‬רבשקה מדבר בעברית (למרות שהשפה המקובלת שלו היא ארמית) כדי שכל העם ישמע‬
‫ויבין את דבריו‪ ,‬יתערער ביטחונם והם ירצו להיכנע‪.‬‬
‫הנימוקים בהם משתמש רבשקה לשיכנוע ירושלים‪:‬‬
‫‪ .1‬רבשקה מזכיר להם שהם פנו למצרים כדי לבקש עזרה במרידה באשור ואומר שאין להם על מי‬
‫לסמוך כי מצרים היא ״משענת קנה רצוץ״ = משהו לא יציב שלא רק לא עוזר אלא גם מפיל‪.‬‬
‫רבשקה אומר שברגע האמת מצרים לא תבוא לעזור להם‪~ .‬מדיני‬
‫‪ .2‬רבשקה אומר שחזקיה הרס את הבמות והשאיר רק אחד ועכשיו הקב״ה לא ירצה לעזור להם‪.‬‬
‫למה שהוא יעזור לעם שהמלך שלהם הרס את הבמות שדרכם עובדים אותו? רבשקה לא מבין‬
‫שבניגוד לעבודה זרה‪ ,‬הקב״ה רוצה שיקריבו לו רק בבית המקדש‪ .‬טיעון זה לא יערער את העם‬
‫שהרי טיעון זה הוא טעות ביסודו‪~ .‬דתי‬
‫‪ .3‬רבשקה אומר שגם אם הוא היה נותן להם מספיק סוסים כנגדם‪ ,‬אין להם מספיק כוח צבאי‪,‬‬
‫לוחמים‪ ,‬רוכבים וכו׳ כדי לנצח‪~ .‬צבאי‬
‫‪ .4‬רבשקה אומר שהכוח שיש לו הוא מהקב״ה‪ .‬הוא אומר שהוא שליח של ה׳ וזה מאוד מערער את‬
‫העם‪~ .‬דתי‬
‫‪ .5‬רבשקה מדגיש שהם במצב של מצוקה‪ .‬הוא מזכיר להם שהם סגורים בתוך המצור עם מחלות‬
‫שלהם והוא מזלזל בהם‪~ .‬מורלי‬
‫‪ .6‬רבשקה אומר להם לא להאמין לחזקיה שאומר ש‪-‬ה׳ יציל אותם ממנו‪ .‬הוא אומר להם להסתכל‬
‫על המציאות והיא שאף אומה לא הצליחה להינצל מאשור‪ .‬הוא מתגאה ומזלזל בכבודו של‬
‫הקב״ה בכך שהוא משווה אותו לאלילים אחרים‪~ .‬דתי‬
‫‪ .7‬רבשקה אומר להם להיכנע מרצון ולא לסמוך על חזקיה ומבטיח להם כמה דברים אם יכנעו‪:‬‬
‫‪ -‬עד שהוא יגלה אותם הוא יאפשר להם להמשיך לחיות בבתיהם כרגיל ולהתפרנס מהאדמה‪.‬‬
‫‪ -‬כשהוא יגלה אותם הוא יביא אותם לארץ שדומה לארץ ישראל (הוא משתמש בכינויים שהתורה‬
‫משתמשת לתיאור הארץ כדי לשכנע אותם)‪~ .‬מורלי‬
‫תגובת העם‪:‬‬
‫העם הולכים לספר לחזקיה את כל מה שקרה כשהם ״קרועי בגדים״ כי הם במצב של מצוקה‪ ,‬אך הם‬
‫נותנים גיבוי מלא לחזקיה ועומדים מאחוריו‪.‬‬

‫פרק י״ט‪:‬‬
‫ישעיהו הנביא אומר בשם ה׳ למלך אשור שיש הבטחה שירושלים לא תיפול במצור‪ .‬זה יקרה ללא שום‬
‫פגיעה‪ ,‬מלחמה או קרב ואשור לא יצליחו להיכנס לירושלים‪.‬‬
‫הקב״ה אומר שהוא יגן על ירושלים ״למעני ולמען דוד עבדי״‪ .‬כלומר‪ ,‬הקב״ה רוצה להציל את ירושלים‬
‫בשביל קידוש ה׳ ובזכות נאמנותו של דוד המלך‪.‬‬
‫הקב״ה מכה במחנה אשור שהיא סביב ירושלים והפגיעה היא רק באשורים‪ ,‬שום דבר לא עובר ונכנס‬
‫לירושלים‪ .‬מלך אשור חזר הביתה מירושלים והבנים שלו הורגים אותו‪.‬‬

‫פרק כ״א‪:‬‬
‫מנשה בן חזקיה‪:‬‬
‫חז״ל אומרים שחזקיה לא רצה להינשא ולהביא ילדים כי הוא ידע בנבואה שבנו יהיה רשע‪ .‬הקב״ה אמר‬
‫לו שזה לא עניינו ושבנו יבחר את דרכו בעצמו‪ .‬מנשה הוא בנו של חזקיה והוא יהיה מלך רשע שמלך ‪55‬‬
‫שנה ועשה את הרע בעיני ה׳ בצורה הכי קיצונית‪.‬‬
‫● הוא החזיר את הבמות שחזקיה אביו ביטל‪.‬‬
‫● הוא עבד עבודה זרה מכל הסוגים דווקא להכעיס ולהרגיז את הקב״ה (הכתוב מפרט רבות‬
‫בחטאי העבודה זרה של מנשה כדי להדגיש זאת)‪.‬‬
‫● הוא הכניס פסל אשרה לתוך ההיכל (דבר שלא היה עד כה) ובזה חצה גבול כי זהו המקום הכי‬
‫פרטי שמבטא את הקשר בין עמ״י לקב״ה‪ .‬מנשה מושווה לאחאב משום שגם אחאב חצה גבול‬
‫כשייסד עבודה זרה בממלכת ישראל וגרם להתדרדרות הממלכה‪ .‬מנשה הכניס צלם לבית‬
‫המקדש כמו שאחאב הכניס ע״ז לממלכת ישראל‪.‬‬
‫● הוא שפך דמים רבים ברמה שכתוב שהנהרות בירושלים שטפו דם‪.‬‬
‫המלבי״ם אומר שבנ״י לא שמעו לקב״ה ונסחפו אחרי מנשה‪ ,‬כלומר מנשה לא עבד עבודה זרה בעצמו‪.‬‬
‫גזירת הקב״ה בעקבות חטאי מנשה והעם‪:‬‬
‫בגלל שמנשה היה מלך כל כך רשע‪ ,‬חצה גבול והחטיא אחריו את בנ״י‪ ,‬הקב״ה גוזר גזרה נוראית על‬
‫עמ״י ברמה שכתוב ‪-‬״אשר כל שמעו תצלנה שתי אזניו״‪.‬‬
‫״ונטיתי על ירושלים את קו שומרון ואת משקולות בית אחאב״ ‪ -‬העונש שנגזר על אחאב ועל שומרון‬
‫יושווה לעונש שנגזר על ירושלים‪ .‬״מחה את הצלחת״ ‪ -‬הקב״ה אומר שהוא ימחה את ירושלים כמו‬
‫שמנקים צלחת ואם הופכים אותה לא נופל דבר כי לא נשאר כלום‪.‬‬
‫הסיבה לגזרה היא שבנ״י עשו את הרע בעיני ה׳ והיו כפויי טובה‪.‬‬

‫פרק כ״ד‪:‬‬
‫יהויקים‪:‬‬
‫קרב כרכמיש הוא קרב בין אשור‪ ,‬מצרים ובבל‪ .‬בקרב זה בבל מנצחת‪ ,‬מפילה את אשור וכובשת את‬
‫השטחים של אשור ושל מצרים‪ .‬מצרים מפסיקים לצאת מהמדינה שלה אחרי קרב זה‪ .‬היא גם מפסיקה‬
‫לשלוט על ממלכת יהודה ובבל שולטת עליה במקום‪.‬‬
‫ה׳ שולח עמים וצבאות רבים שמנסים לפגוע ביהודה‪ .‬ה׳ עשה זאת בגלל חטאי מנשה ושיפות הדמים של‬
‫יהויקים‪ .‬למרות שהעם חזר בתשובה מאז‪ ,‬שפיכות דמים זה השחתת צלם אלוקים ושום דבר לא יכול‬
‫לכפר על זה‪.‬‬
‫בשנה ה‪ 4-‬למלכות יהויקים עולה נבוכדנצר על בבל‪ .‬יהויקים היה עבד של נבוכדנצר במשך ‪ 3‬שנים עד‬
‫שיהויקים מרד בו‪ .‬לנבוכדנצר לוקח זמן להגיע ליהודה ולטפל במרד ובינתיים יהויקים מת ובנו יהויכין‬
‫מולך תחתיו‪.‬‬
‫יהויכין‪:‬‬
‫יהויכין מלך במשך ‪ 3‬חודשים והוא עשה את הרע בעיני ה׳‪ .‬בשנה השמינית למלכותו‪ ,‬נבוכדנצר מגלה‬
‫את יהויכין ולוקח את אוצרות המלך ובית המקדש‪ .‬נבוכדנצר מגלה את האנשים מהמעמד העליון לבבל‬
‫(מבניהם יהויכין) ומשאיר בירושלים החלשים בחברה כדי שהארץ לא תהיה שוממה‪ ,‬כדי לטפח את‬
‫הארץ ולדאוג שלא יבואו חיות רעות‪.‬‬
‫גלות זו נקראת גלות החרש והמסגר‪:‬‬
‫● דעה אחת אומר שהכוונה היא לאנשים שיוצרים מתכת‪ ,‬כלי עץ וכלי נשק‪ ,‬ונבוכדנצר הגלה אותם‬
‫לבבל וכך לא היה מי שיכין כלי נשק לעמ״י‪.‬‬
‫● דעה נוספת היא שזה כינוי לאנשי הסנהדרין‪.‬‬
‫כביטוי של שליטה ביהודה‪ ,‬נבוכדנצר בוחר בעצמו מי יהיה המושל המוקומי ‪ -‬מתניהו‪ ,‬בנו של יאשיהו‪.‬‬
‫כביטוי לשליטתו של נבוכדנצר במתניהו‪ ,‬הוא משנה את שמו לצדקיהו‪.‬‬
‫צדקיהו‪:‬‬
‫צדקיהו הוא המלך האחרון במלכות יהודה והוא מלך ‪ 11‬שנה על יהודה‪ .‬הוא עשה הרע בעיני ה׳ ובימיו‬
‫נחרבה הארץ‪ .‬צדקיהו מרד במלך בבל‪.‬‬
‫הסיבות למצור ירושלים‪ ,‬לכיבוש העיר ולהחרבת בית המקדש‪:‬‬
‫‪ .1‬סיבה ארצית ‪ -‬צדקיהו מרד במלך בבל‪ .‬הרד״ק אומר שצדקיהו מרד במלך בבל בגלל התוכנית‬
‫האלוקית של ה׳ שרצה להגלות אותם‪.‬‬
‫‪ .2‬סיבה אלוקית ‪ -‬ה׳ כועס על יהודה ורוצה להגלות אותם‪.‬‬

‫פרק כ״ה‪:‬‬
‫בשנה התשיעית למלכות צדקיהו‪ ,‬נבוכדנצר מלך בבל עולה על ירושלים בעשרה בטבת‪ .‬המצור נמשך‬
‫כשנתיים עד לבקיעת העיר ב‪-‬ט׳ בתמוז‪ .‬לאחר הבקעת העיר וכניסת הבבלים‪ ,‬חזקיה ואנשיו מנסים‬
‫לברוח אך תופסים אותם על גבול יריחו‪ .‬הם הרגו את בני צדקיהו‪ ,‬מנקרים את עיניו של צדקיהו ומגלים‬
‫אותו לבבל שם הוא מת‪.‬‬
‫ב‪-‬ז׳ באב בשנה ה‪ 19-‬למלכות נבוכדנצר‪ ,‬החריבו את בית המקדש ואת העיר והוציאו את העם לגלות‪.‬‬
‫הספר מסתיים בדבר טוב ‪ -‬יהויכין שוחרר מהכלא וזה מראה שיהיה המשך למלכות בית דוד‪.‬‬
‫יחידת ביטחון והשתדלות‬
‫הקדמה‪:‬‬
‫הסוגיה עוסקת בסוגיה האמונית‪/‬השקפתית ביחס בין ביטחון ב‪-‬ה׳ לבין השתדלות‪ .‬נראה מקורות על‬
‫חובת האדם לבטוח ב‪-‬ה׳‪ ,‬ומצד שני נראה שאנו לא פטורים ואפילו מחוייבים בהשתדלות‪.‬‬
‫אנו נתמקד בתקופה ההיסטורית הקשורה לסוגיה זו‪ .‬נעסוק בהכנות של חזקיה למרד ובהיערכות שלו‬
‫למצור‪ .‬נראה מה הוא עשה בסדר וכראוי ומה הוא עשה לא כמו שצריך‪.‬‬
‫דוגמאות מהתנ״ך בהם מופיעה סוגיית ביטחון והשתדלות‪:‬‬
‫● חטא המרגלים ‪ -‬בתחילת הסיפור משה שולח ‪ 12‬מרגלים לרגל את הארץ‪ .‬הרמב״ן בסוגייה‬
‫אומר שכשבנ״י ביקשו מרגלים שיבדקו איפה להיכנס וכו׳ זה היה דבר מאוד טבעי ונורמלי‪ ,‬הרי‬
‫הדבר המקובל לעשות לפני שבאים לכבוש זה הכנה אסטרטגית‪ ,‬ולכן משה רואה בעין חיובית‬
‫את בקשת העם לשליחת מרגלים‪ .‬זה בעצם מראה משהו חיובי על העם‪ .‬הם עושים השתדלות‬
‫אנושית ולא רק סומכים על הנס‪.‬‬
‫● ״לא ירבה לו סוסים״ ‪ -‬סוסים הם הטנקים של פעם אז לכאורה זה השתדלות אנושית להרבות‬
‫בסוסים‪ ,‬אז מה הבעיה במעשה זה? הרמב״ן אומר שלא כתוב ״לא יהיה ברשותו סוסים״ אלא‬
‫כתוב ״לא ירבה לו סוסים״‪ .‬משמעות הדבר היא שהאדם לא צריך להגזים כדי שהוא לא יסמוך‬
‫רק על עצמו‪.‬‬
‫הרמב״ן בסיפור המרגלים אומר שאסור לסמוך על הנס‪ .‬הרמב״ן בסיפור הסוסים אומר ש״כוחי ועוצם‬
‫ידי״ זה גם לא טוב‪ .‬איך ‪ 2‬דברים אלו מסתדרים ביחד? התשובה היא שצריך איזון דק מאוד בין השניים‪.‬‬
‫האדם מחויב בהשתדלות אנושית ואסור לו לסמוך על הנס‪ ,‬אך מצד שני האדם צריך להתפלל לקב״ה כי‬
‫הוא זה שקובע ומחליט‪.‬‬
‫● כשיוסף אומר לשר המשקים לזכור אותו ולהזכיר אותו בפני פרעה על מנת שישחרר אותו‪ ,‬הוא‬
‫נשאר על כך עוד שנתיים בכלא‪ .‬יוסף שכח לרגע את הקב״ה ושהוא צריך להתפלל אליו ועל כך‬
‫נענש ונשאר בכלא לעוד שנתיים‪.‬‬
‫● כששמואל אומר ״חזק ונתחזק״ הכוונה היא שאנחנו נעשה את ההשתדלות שלנו ו‪-‬ה׳ יעשה את‬
‫הטוב בעיניו‪.‬‬
‫סוגיית ביטחון והשתדלות בסיפור מרד חזקיה באשור‬
‫רקע היסטורי‪:‬‬
‫אשור הולכת ומתפתחת‪ ,‬צומחת ומשתלטת על כל מיני שטחים באזור‪ .‬שיטת הכיבוש של אשור היא‬
‫כיבוש אגרסיבי והטלת מיסים‪ .‬כשאשור מגלה סממני מרד אצל עם שהיא כובשת‪ ,‬התגובה היא כיבוש‬
‫אכזרי והגלייה שמביאה לאובדן עם‪.‬‬
‫רקע על חזקיה בן אחז‪:‬‬
‫אחז עשה את הרע בעיני ה׳‪ .‬חזקיה בנו‪ ,‬בשונה ממנו‪ ,‬עושה את הישר בעיני ה׳ והולך בדרכי דוד‪ .‬הוא‬
‫משמיד את הבמות והפסילים של העבודה זרה‪ ,‬הורס את נחש הנחושת‪ ,‬עושה תיקונים רוחניים בארץ‬
‫ומשפר את עבודת ה׳‪ .‬הוא מקריב את קורבן הפסח עם מממלכת יהודה ועם הנותרים ממלכת ישראל‪.‬‬
‫מהפסוק ״ביקש הקב״ה לעשות את חזקיה משיח״ אנו לומדות שחזקיה היה מלך טוב וישר‪.‬‬
‫אחז נכנע בידי אשור ‪ -‬הוא שילם מיסים לאשור ונאלץ לקבל את הפולחן האשורי‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬חזקיה צריך להחליט אם להיכנע בפני מלך אשור או למרוד בו‪.‬‬

‫כניעה‬ ‫מרידה‬

‫• במידה והמרד לא יצליח‪ ,‬הם‬ ‫• אוטונומיה מדינית דתית‪.‬‬ ‫יתרונות‬


‫שומרים על קיומו של העם‬ ‫• אין צורך לשלם מיסים‪.‬‬
‫(אמנם בתנאים מגבילים אך זה‬
‫עדיף מאובדן העם)‪.‬‬

‫• מסתכנים בכיבוש הארץ‪ ,‬מוות‪ • ,‬תשלום מיסים כבדים‪.‬‬ ‫חסרונות‬


‫• אובדן אוטונומיה מדינית‬ ‫שבי והגלייה עד לאובדן העם‬
‫ודתית‪.‬‬ ‫ולהתבוללות (‪ 10‬השבטים‬
‫יפוזרו בקרב העמים כמו שקרה‬
‫לעמים אחרים)‪.‬‬
‫החלטת חזקיה למרוד‪:‬‬
‫חזקיה מחליט לנקוט במרידה באשור מתוך נקודת מוצא שבגלל שהוא עושה את הטוב והישר בעיני ה׳‪,‬‬
‫ה׳ יהיה איתו‪ .‬בשביל להצליח צריך גם השתדלות אנושית וגם ביטחון ב‪-‬ה׳‪.‬‬
‫ההשתדלות האנושית של חזקיה‪:‬‬
‫הכנות צבאיות למלחמה‪:‬‬
‫‪ .1‬חזקיה מרחיב את גבולות הממלכה וכובש את פלשת (זה יוצר תחושת ביטחון)‪.‬‬
‫‪ .2‬חזקיה פונה לעזרת מצרים (בהמשך נראה ביקורת על פניה זו)‪.‬‬
‫‪ .3‬הוא מכין ומצייד את הצבא בכלי מלחמה‪.‬‬
‫‪ .4‬חיזוק מורלי שמהותו לעודד ביטחון ב‪-‬ה׳‪ .‬חזקיה אומר לעם שלאשור יש יכולות צבאיות אך להם‬
‫יש את הקב״ה‪.‬‬
‫ביצור העיר ירושלים‪:‬‬
‫‪ .1‬חזקיה מתקן את ״החומה הרחבה״ ‪ -‬הוא מחזק את החומה ומתקן את הפרצות בה‪.‬‬
‫‪ .2‬הוא בונה ומשפץ את המגדלים שנועדו להגן על ירושלים‪.‬‬
‫‪ .3‬חזקיה בנה חומה נוספת שנועדה להגן על התושבים שהצטרפו לירושלים‪ .‬היו פליטים שהתיישבו‬
‫מחוץ לעיר אז חזקיה בנה חומה סביבם כדי להגן עליהם‪ .‬הוא ניפץ חלק מהבתים של הפליטים‬
‫כדי להשתמש בחומרי הגלם בבניית החומר‪ .‬למעשה זה יש נקודה חיובית ונקודה שלילית‪:‬‬
‫‪ -‬חיובי‪ :‬המטרה היא להגן על האנשים ופשוט לא היה להם מספיק זמן להשיג את כל החומרים‪.‬‬
‫‪ -‬שלילי‪ :‬חזקיה לא דאג לפליטים העניים שישבו בבתים האלו‪.‬‬
‫הבאת מים ושמירתם בתוך ירושלים‪:‬‬
‫ישנם בעיות שצריכים להיות מודעים להם‪:‬‬
‫● המים צריכים להישאר בתוך ירושלים (בשביל תושביה) ולא לזלוג החוצה (ירושלים היא הר)‪.‬‬
‫● צריכים לדאוג שלא יהיה לאויבים מים כדי שיוכלו לנטרל את כוחם‪.‬‬
‫חזקיהו עושה לשם כך כמה דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬מניעת יציאת מי הגיחון מחוץ לירושלים על ידי סתימת מימי המעיינות‪.‬‬
‫‪ .2‬שמירת מים בתוך ירושלים על ידי בניית נקבת השילוח ובריכת השילוח‪.‬‬
‫נקבת השילוח היא תעלה שמובילה מים מהגיחון לבריכת השילוח‪ .‬הבריכה נמצאת בין החומה הישנה‬
‫לחומה החדשה ומטרתה לרכז את מי הגיחון כדי שהמים ישארו בתוך ירושלים‪ .‬בגלל הלחץ בזמנים הם‬
‫חפרו את התעלה משני צידיה בו זמנית‪.‬‬
‫יש ממצא ארכיאולוגי שקוראים לו כתובת השילוח‪ .‬זו כתובת עברית קדומה שמתארת את‬ ‫‪-‬‬
‫המפגש בין ‪ 2‬קבוצות החופרים‪ .‬כל קבוצה חפרה מהצד שלה‪ .‬כשהקבוצות שמעו אחת את‬
‫השניה הם הבינו שהם כמעט סיימו את חפירת התעלה והייתה התרגשות גדולה‪.‬‬
‫הפסוקים בכתוב‪ ,‬נקבת השילוח‪ ,‬בריכת השילוח וכתובת השילוח הם בעצם הוכחות לכל הסיפור הזה‪.‬‬
‫ממצאים ארכיאולוגיים אשוריים‪:‬‬
‫כשחזקיה מפסיק להעלות למלך אשור מיסים‪ ,‬מלך אשור עולה על כל ערי יהודה הבצורות וכובש אותם‬
‫ונותרת רק ירושלים‪ .‬חזקיה מתחנן בפני מלך אשור ואומר לו שהוא טעה‪ ,‬ובתגובה מלך אשור מטיל עליו‬
‫סכום ענק‪.‬‬
‫את התיאור של כל הסיפור הזה בין חזקיה למלך אשור ניתן למצוא ב‪ 2-‬ממצאים ארכיאולוגיים אשוריים‪:‬‬
‫‪ .1‬מנסרת סנחריב‪:‬‬
‫סוג של עמוד שם מלך אשור כותב בכתב אשורי קדום את הניצחונות שלו על ממלכת יהודה ואת דרכי‬
‫הכיבוש שלו‪ .‬תיאור הסיפור בין חזקיה למלך אשור כתוב על עמוד זה ומקביל לסיפור בתנ״ך‪ .‬משמעות‬
‫התיאור שנמצא במנסרת סנחריב היא סימן למצור על ירושלים‪ .‬מה שלא מתואר שם זה המפלה של‬
‫האשורים בעקבותיה‪.‬‬
‫סביב הסיפור ישנם ‪ 2‬דימויים לציפור‪:‬‬
‫● במנסרת סנחריב מלך אשור אומר שהוא כלא את תושבי ירושלים כמו ציפור בכלוב‪.‬‬
‫● בישעיהו פרק ל״א פסוק ח׳ כתוב שהקב״ה מגן על ירושלים כמו ציפור שמגוננת על ילדיה בעזרת‬
‫הכנפיים שלה‪.‬‬
‫‪ .2‬תבליטי לכיש‪:‬‬
‫ציורי קיר שקישטו את ארמונות המלך בננווה‪ .‬הם מתארים את כיבוש יהודה עם דגש על כיבוש לכיש‬
‫בעזרת ציורים (לדוג׳ רואים את השלל לאחר כיבוש יהודה)‪ .‬הציורים מראים שמלך אשור מתגאה בכך‬
‫שהוא כבש את לכיש‪.‬‬

‫ביקורת ישעיהו כלפי חזקיה והעם‪:‬‬


‫אנו נראה כמה נקודות ביקורת על השתדלות אנושית‪ .‬ניתן לשאול למה יש ביקורת על כך אם צריך‬
‫לעשות השתדלות אנושית? התשובה היא שהביקורת באה בגלל שהם תלו את כל ההצלחה שלם‬
‫בהשתדלות האנושית שלהם ולא בקב״ה‪ .‬הביקורת באה להראות שצריך לעשות השתדלות אנושית אך‬
‫בסופו של דבר לדעת ש‪-‬ה׳ הוא זה שמחליט והכל תלוי בו‪.‬‬
‫‪ .1‬נקודת ביקורת ראשונה היא על כך שהם עשו הכנות למרד‪ ,‬אך לא עשו שום הכנה‪/‬השתדלות‬
‫רוחנית‪ .‬הם לא התפללו‪ ,‬לא עשו חשבון נפש…‬
‫‪ .2‬נקודת ביקורת שניה היא על כך שהבתים שהם ניפצו עבור חומרי גלם לבניית החומה היו בתים‬
‫של העניים והם לא עזרו לאותם עניים אחר כך‪.‬‬
‫‪ .3‬נקודת ביקורת שלישית היא על כך שישראל פנו למצרים לעזרה‪ .‬לכאורה הדבר מאוד לגיטימי‪,‬‬
‫הבעיה היא שהם שמו את הפוקוס על כך שמצרים היא המעצמה הבאה בתור אחרי אשור והם‬
‫נשענו על כך שמצרים מאוד חזקה ונתלו בהם במקום בנביא‪/‬בקב״ה‪.‬‬

You might also like