Professional Documents
Culture Documents
חרמ׳׳א
קראקא 03נס
SC H A R E I CEDEK״"’ ״ ״ ^
ו א ח ר שידעת זה דע כי מנו שבחר י׳ ביעקב משאי האומות .כך בחל בציון מן הארצות
לשכון בירושלים מן המקומות וכמו שנפל לכל של ושר חלק בדור הפלגה מן הגייס
והארצות .כך עלה חלק יי׳ יתברך מן הגוים יעקב ומן הארצות אלץ ישראל וצנן המקומות
ירושלים על זה נאמר כי שמך נקרא על עירך ועל עמך .וכמו שיעקב באמצע האיות כך ירושלים
באמצע היישוב .ועל זה נאמר זאת ירושלס בתוך כל הגויס שמתיה וסביבותיה ארצות נמצא סוד
ארץ וחוצות מנואל ועל זה נאמר את יד״וד האמרת ויד״וד האמירך נמצאת למד סוד ויוצא אותו
החולה .שאין לאברהם שולש ומקום אחיזה נלאה אלא בחיצונית ובקליפות הנקראות עילה.
לפיכך תחלת מילה לאברהם סוד מילה וכשנעקל אברהם ממקום נטיעתו חזר הקדוש >יוך
הוא ושתלו במקום פנימית וסימן ואקח את אביכם מעבר הנהר וגו׳ ושמור העיקר הגדול הזה
כי הוא סוד פנימי מחדרי תולה :
ו א ח ר י שידעת זה דע כי יד״וד ימבי שמו יד״וד הגדול יתברך נקרא ביעקב ומאחר שילש יעקב
ירושת יד״וד יתברך הגדול הודיע יד״וד ליעקב באיזה שער יכנס בו כשיצטרך לכנס
בחדריו מה שאין כן בכל אומה ולשון .ועל זה נאמר מגיד דבליו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישיאל
לא עשה כן וגו׳ .ומניין שהשם יתברך הודיע ליעקב לבא לשער שבו יכנס להיכלותיו כתיב
ויפגע במקום וילן שם ויחלם והנה סולם מוצב אלצה .היה יודע מלכות ידו״ד יתברך ולא היה
יודע באיזה שער יכנס לה הראוהו השם יתברך דרך הכניסה מניין דכתיב ויחלום והנה סולם
מוצב אלצה וגו׳ והנה ידו״ד נצב עליו ויאמל הנה לאה השעל שיכנס בו לסולם שכתוב נו והנה
ידו״ד נצב עליו ומה כתיב אחריו וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יד״וד במקום הזה וגו׳
וזה שעל השונים .והנה זכה יעקב להשיג השעל שבו יכנסו לחצרות ידו״ד ככתוב זה השעל
לידוד צדיקים יבאו בו .ומאחר שהשיג זה השעל זכה ליכנס לשנים עשר גבולי אלכסון שהם
סוד עולם עליון ותחתון והכל מתאחז בסוד שלשה עשר מדות שהתורה נדרשת בהן וסוד שנים
עשל שבטים שהם שלשת עשל .וסוד שכיס עשר חדשים שהם שלשה עשר בסוד העיבור :
כשבא יעקב והשיג מקום השער עלה עד לוס הסולם מה שלא זכו ולא השיגו אנלהם ויצחק כי
אברהם ויצחק הגיעו עד מקוס,הכתפיס וזהו סוד מתחת זרועות עולם .ולא עלו יותר ואלמלא
זה לא היה לזרעו של יעקב ק־־ננא בין האומות בין ישמעאל ועשו .ואותס הכתפים נקראין נמת•
ארץ .והסוד הגדול אלהי אברהם אלהי יצחק .אבל למעלה מהם ואלהי יעקב .קו האמצעי
העולה עד אחיזת הכ״תר .וזאת קומתך דמתה לתמר .אבל למעלה ושדיך לאשכולות .ירכיבהו
על במותי ארץ ואתה על בינותימו תדרוך מעונה אלהי קדם ומתחת זרועות עולם .ויגלש
מפניך
ג צדק
מפניך אויג ויאמר השמד .וישכץ ישייאל געש מיד עץ >עקג .ולצו עין אניהס דציוק צפ>
שאנרהס ויצחק הם זיועוס והם מיוחס לפי שנהם נאחזים ישמעאל ועשו ושנעיס נמרים.
אבל יעקב מזנה להשיג השעי ולעלוס על דרן'התולם ונאחז נקו מאמצעי עד חם מעלה עד
אין qpדיך הצואר .לפיפך נאניהם ויצימן נמע מצרים שא >א עיניך יעה וצפונה ומימנה
ומזרחה .וכן ניצחק .אבל ניעקג ופרצמ יעה וקדמה וצפונה ונגנא .והוא נמלה נלי מצרים.
ולפי שאין שר מכל שיי האוימס עולה לאוסו מקום .ועל זה נאמר כי יעקנ נחי לו יה
בודאי ישראל לסגולמו .וכמינ אז ססענג על יחוד נודאי והיננמיך ננל נמומי אק והאכלמיך
נחלס יעהב אניך נחלס יעקב וצא נמלס אנרהם ויצחק :
ו א ח לי שהודענוך אלו הכללים דע נ* שוד השער הזה שזכה י ^נ והשיגו .הוא השוד השפייה
העשירי׳ הנקראס •:
ושימן וישכון ישיאל נסח נדד עין יעקב .וכשהשיג יעמנ זה השעי שהוא ישוד שכינה
השכינה הנקראס צד״ק .אז הנמונ ומריז ואומר פימוו צי שעי< צדק אנא נם אודה
יה וגומר .כי יעקב נחר לו יה ועי איזה מקום אנא עד המקום שנקרא צוואר אנא נם אודה
יה .ני יעקב נמר לו יה וזהו שוד ואני נצדק אחזה »ין כלומר מאמי שזכימי למצא השעי
אזי ^נש לי*» פני המלך :
ואזע* שידעת זה דע ני זה השער שנו נננשים להשיג ולראוי! פני העלך ימניד .הוא שוי
ייחוד נויאינו ימניך .והוא שתי הניכה שמשי הש 6ימנרך לאניהם .לפי שכל עיני
השפע והאצילות הנמשטס מעק העליק שנ^׳א נמ״י דקי הספארמ הנקרא נה״ר מלן נכנשין
ננייכה העשייי שהיא שוד מלכ״וס .ועל זה כמ»נ נאחס אניהם ויצחק .חי׳ ימנק* משי
לאביהם הבריכה הזאת שיסנרכו נו כל האומוס וזה שאמי ואעשך לגוי גחל וגומר והיה ניכה.
מאי והיה בינה כלומר נך אני משרה השכינה שהיא הנייכה .והיא השפירה העשירית שהיא
מקבלת שפע מתשע׳ אשפקלייאו׳ העאימת .ואן( על פי שמשי לאניהם הנייכה לא משצי לו
השעל .וכן ליצחק לפי שהיה נס פ^לא ישענ^ל ועשו .א bיעהנ שלא היה נו פשולס עשי
לו השעי נמו שביארנו .ומ״ש יי׳ י סנ ק לאניהם וננרפו נך כל עשפחוס האדמה הכל מטאר
כי שבעיה משפחות נאחזות באניהס דצחק מלשץ הבריך והיכנה ואלמלא אברהם ויצחק אין
לשנעים אומות אחיזה נמיכנה וזהו שוד שנעים פח המג :
ל א חל שידעת זה דע כי השעל הנקרא צחק אף על פי שירש אניהם השפילה לא ירש את
השעל עי שנא יעקב .ועל השעי הזה נאמר נאנרהם מי העיר ממזרח צדק יקראהו
לרגליו .חהו שוי שעח צדק :
ולצ) כי מזמן שידע יעקב השער ונפל הממסח אין לשוס נריאה בעולם לננס לשם ימנק.
אלא על יד יעקב ובניו כלומר עד שיסגייח ויהיו מהולים דננ ^ מחת כנפי השכינה
ובאיזה שעל יכנסו בשערי צדה ועל זה נקראים הגחס האממים גירי הצדק .כלומר הגחם
נכנסים להיכל יחוד יתברך על יד שעי צדק ושיפי עיקר זה .לפי שילש אביהם שפיית צדק
נקראים כל הגלים על שמו ניח הצדק והשוד ו מינו נך ננלט ממש :
ו א ח ר שידעת זה צריכים אנו להאיר נמינ לפניך נספילה הזאת הנקראת שעיליד״ח ונאמר
שאין כל אדם ראוי ליננש דרך קניעות נשער זה זולתי,ניאת עראי לננש ולצאת אנל
לא ישאר תמיד דירת קנע נפנים אפילו אברהם יצחק חעקב וכל הנביאים לא זט להשאר
תמיד בכנים אלא נכנסים ויוצאים ולא נשאי דרת קנע לפניק מן השעי הזה אלא עשה לנינו
עליו השלום לבדו ועל זה נאמר לך אמור להם שונז למז לאהליכם ואמה פה עמוד עמדי.
וזהו שאמרי כל הנביאים נסתכלו נאשפקלחא שאינה מצוחצחת ומנ« נסתכל נאספקלחא
המצוחצחת והטעם לפי שנכנס לפנים ק השעי הזה .ומנש נישות וקנע שם דירתו .והשוד
לא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שנן vteהעק וכבוד יחוד מלא את המשנן וקראו י ח ח
יתברך ונכנס בלשות .ועל זה נאמר ויקרא אל משה וידבר יחוד אליו מאהל מועד ונתיב
ואתה פה עינוד עמד• ומאחר שקבע דיר® שם לא פסק ועל זה נאמר ישקני מנשיקות פיהו.
ולפי שנכנס משה לפנים מן השער וקבע שם דיר® היה מאה ממח נאשפקלחא המצוחצחת.
אבל שאר הנביאים שלא היו דירתם קנע לפנים מן השעי אלא לפי שעה היו מסמכלין מק
לניס
שערי צדק
לנית שער והיו מ אין אחורי מחיצה העשירית והיא אהפקלליא שאינה מצוחצחת וזהו סוד שמעו
נא דבלי אס יהיה נניאכס וגוער לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא בכל ביתי ממש שנכנס
וקבע דירתו לפנים מן השער ונמצא נאמן בכל נכסי המלך שהם החדרים שנקראים ביתו של
מלך בכל בימי נאמן הוא :
ו א ח ר שידעת זה דע כי המדה הזאת הנקראת שער״י צד״ק שילם אותם יעקב מסר כל
המפתחית שלה ביד גניו והשער הזה יש לו שלשה עשל מפתחות שנים עשר לשנים
עשר חיליס ומפתח הפנימית שיוא תשלום שלשה עשי מסר אותו ללוי וזהו סוד ברכת כהנים
שמשם הברכות מתפשטות ו־וצאים לשנים עשר חדרים של שנים עשר מפתחות שבכל שבט ושבט
וזהו סוד כל אלה שבטי ישראל שנים עשי וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר
כבלכתו בירך אותם וכשבא משת לבינו עליו השלום ובירך את ישראל הודיע כי מפתח שהוא
כולל כל המפתחות הוא מסור ביד שבט לוי כמו שאמר וללוי אמר המיך ואוליך לאיש חסידך
סוד אורים והומים הוא סוד כל השעיים והנני רומז סוד אורה ויעקב איש תם לפיכך אמר
בתורה דבל אל אהלן ואל בניו לאמר כה מברכו,את בני ישראל ושמו שמי על בני ישראל ואני
אברכם ולפיכך אמר הכתוב על כן לא היה ללוי חלק ונחלת עם אחיו יד״וד הוא נחלתו ושמור
העיקר הגדול הזה כי השם יתברך בודאי נחלתו :
ל א ח ר שהודענוך זה דע כי אהל מועד שהוא סוד השכינה שילש יעקב והוא חלקו ונחלתו
ירשוה למיו לנחלה ועל זה נ א מי ונתתי משכני בתוככם והייתי לכס לאלהים וכתיב
השוכן אתם בוזוך טומאתם ממש אשרי העם שככה לו אשרי העם שיד״וד אלהיו :
ו ה נ ך המדה הזאת יש לה מאה פינות ולכל פינה ופינה בית הבול ומכל פינה ופינה נובעת
מעיינות ברכה לעולם ומשם ינק יצחק אבינו עליו השלום מאה ברכות מיני שנתעשר
ועל זה נאמר ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא ונאה שערים מאה שערים ממש
נתקנאו בו הפלשתים ומלכים לפילוב ולפיכך ויברכהו יד״וד ולפיכך ויגדל האיש וגו׳ ולפיכך
ק׳ שערים ומעיינות סביבשעריצדק ברכותיו ואלו ק׳ שעלים שמצא יצחק במה שנתברך הס
שמשם יוצא ברכה ושפע ואצילות לכל הנבראים על ידי ישראל ולפיכך תמצא באהל מועד מאה
אדנים למאת הככל ככד לאדן ואין לך אדן בכולן שלא היה נו בית קבול לעמוד יסוד העמודים
ידוע בתוך הווים וסימן ווי העמודים והסוד קו האמצעי ואלהים יעקב ולפי שהוא דרך שנו
יתברך כל אחד ואחר מישראל במאה מיני ברכות ומיני שפע ואצילות צריך כל אחד מישראל
לברך בכל יום מאה ברכות כלומר כל נרפה וברכה יש לה מעיין ומקור מגנה שהיא נשפעת
ונאצלת ואס ח״ו יחסל לאדם אח׳ ממאה ברכות בכל יום הוא פוגם אס כל התורה כולה
ונמצא מקלקל כל הצנולוס וסימנך נפ״ש רוח ונשמה ישראל לוי כה״ן והסוד לבני לוי נתתי
את כל מעשר בני ישראל לנחלה חלף עבודתם וגומר וכתיב אל הלייס תדבר ואמרת להם כי
תקחו את המעשר וגומל והלמותס ממנו תרומת יד״וד מעשר מן המעשר נמצא ישראל נותן
ללוי עשרה מכל מאה והלוי נותן לכהן אחד מכל עשר אם אין מאה לישראל אין עשרה ללוי
אם אין עשרה ללוי אין אחד לכהן ונתפרדה החבילה ואין עוד כלי להריק ברכה ובדיך זה אס
אין הנפש מברכת ק׳ ברכות בכל יום לא יגיעו מן המעשר עשרה לר״וח וכשאין הרוח מקבל
עשרה לא יגיע אחד לנשמ״ה והנה אנחנו חייבים בכל יום לקשוי הנפש ברוח והרוח בנשמה
והנשמה דבקה בידו״ד יתברך והסוד והיתה נפש אדוני ציורה בצרור החיים את יד״וד אלהיך
וזהו סוד ברכי נפשי את יד״וד וכתיב כל הנשמה תהלל יה ועל דיך זה אנו אומייס כי כל אדם
שאין משלים בכל יום מאה ברכות פוגם צולתו וננקצץ בנטיעות נפשו ואוי לו על חסרונו ואינו
נכנס בשערי צד״ק לפי שהאדנים לעמודים אינם מסודרים ואין האהל פרוסה כסדר לפיכך אין
השכינה שולה על דגר פגום וזהו סוד אהל 3ל יצען בצענניס ובל יסע יתידותיו לנצח וכל
חבליו בל ינסקו נמצא כל הגוגנל מאה ברכות כאילו פולס אוהל ותקעו על מאה אדנים ואז
מתנלך מנאה ברכות ולפי שמאה בלכות כנגד מאה אדנים למאת ככר וכולן נקובים נקב מפולש
נמצא מאת חלונות של אורה פתוחים לנגד מאה ברכות והיודע זה יודע סוד תרומה וסוד תל״י
ממאה שאם אין מאה אין תלי ממעשרות :
ו א ח ר שניאלנו זה דע כי השעל הזה נקרא בכל מקום בתולה :
אדני
ג שער' sדp
א ד ני והוא היכלו של יד״וד ימניך ולסיכך מןלא נו מעיד ט נל יד״וד נ3י»־ מעיי ושנן
זה מאד .ולפי שזו הספילה הנגד אק מ1ד 0דני האיש אדוני ^:אל״ץ כר .ולפי שאדם
הלאשון גלם ונסתלקה ממנו למפה עד שנא נש וקמזירה שעת אשת ולא עוד .אז נאמל נש
שננליו נקלא נש מלשון נשה' איש צדיק שמים היה נדומשיו אש האלהים הי«לן וגומל חהו
מש אליהו על אלישע ויקרא שעו נש לאמל זה •נשמינו וגומל ונש מצא הן נעיני יד״וד .זינן
נח מזנה וירש יד״וד אה ליש הגישוש ויאעל׳-יד״וי אל לנו לא ^סיף.ונועל כל זה נעשה
אן< על פי כן לא נמנלכה מד שנא אנלהם ושייס-להס ^&»מן עקונעש של גל9ומ דנן שס
מזנש ליד״וד ויקרא נשם יטוד ואנרהם אטט » vteלום טקן עצמו ועשה יעיט כסא
למרכנה ושימה עליו המדה הזאס לפיכן נאעל והיה נלכה וכגמבנס לאק וסיים עקועוס לשכינה
והמשיל לקרא נשם יד״וד על mהאלן שהיא ^ן ה ועל זה אמק ז״ל והאל פניו מל
מקדשך השמם למען אדני למען עי שקלאך אדון וזהו אנלהם אניט מליו השלום וכשסנץ
עניינים הללו יפמשו לפניך כעה שעלי אויה וסלע ומשכיל מן »לא דני והיאה ט נכל עקום
שחמצא נהולה שם יד״וד כסוג אד״ני כי הוא סוד הספירה העטליש והיא ^ןלנ ״ א שאינה
מאילה והיא צריכה מאוד מעה שעליה לפיע מעצא שאנלהס ^ לה עקוס כמי שמשזיק
נדנד אמנם לא נקנע דירת קנע נקלקע עד דגל היניעי ועל או>מ שעה אעלה זאש ענומהי
עדי עד פה אשנ ני אוישיה שהוא קוד כי שען נקיא על עירך ועל עמך והנן זה מאד :
ו א ח ל שנארנו לן זה הדני דע שי«נדה הזאס נ^יא נשיי השירים כ ל ח והסוד כחסן יכהן
פאר וככלה מעדה כליה אמי מלנ^ כלה והוא נחמן •צא מחופמו :
^ד^ והנן כי העדה הזאמ קלאמ ננל מקו® .ת ו ר ה שנעל ,פה לפי שהיא 3מ זוג למולה
שנכתנ ומפעם זה נק׳ אצל היודעים סוד הלננה ופעם שני עניינים הללו שוה לפי
שאין ללננה מאור נעצמה אלא מן החמה ואין למורה שנעל פה עיקל אלא מוטלה שנכמנ
לפיכן לא נתנה מולה שנעל פה נסיני לנמונ שלא לקנוע לה מקום אלא על הסויה שנכמנ
מפני סוד הנשיקה וזהו סוד פעם ישקני מנשיקות פיהו והיא נכסנה אסל כן גזירה שמאמשמכש
»לה עישלאל ע»י השמדות :
ו ה נ נ י י מעז יאש וסו qשנכל עקום דינור wנטלה שננמג אעירה סוד מולה שנעל פה זו
היא הנאמר נכל הסויה כולה דדגל ידיוד אל עשה לאעל זו היא נאשזת נזו חו
צריכה שעלי צדק נזו ואין זו עמפליוו עזו ומי ^ ל א מקיא נלא עשנה וסלמוד יומה כמי
שאין לו אלוה וניגן מפריד אלוף דדני אלהים אל משה דאער אליו אני יד״וד וזה הנקרא
גכל מקום :
ע ט ר ה וסימן נמורה והיית עפד״ס ספאלס ניד t f tנעפיה שעמלה לו אגט ניום שמונמו
והמנין לא מקש האם על הננים*.גץ סוד נמסרה שמפלה לו א>ט וזהו■ הייסוד ניום
ססונסו נויא* ולפעמים נקיא :
צ ד5ן והסוד צדק תמתין וצדק עליון צדק צדק מרדוף למען מחיה ויישת אה הא pולפי שהוא
ב״ד של מטה והיא המצדקת המקום כמיג צדק ילין נה וננמה מלצקיס או האי או האי
אני נצדק אחזה פנין כי הצדק התחמון הוא -נקרא אסורים ונודאי יש צדק עליץ שנקרא פנים
ולא הגיע משר• להשגת פניו לפי שהוא םוד השגת הפנים סביונים והעדה הזאת נקראת
ירושלים שציון וירושלים הס סוד יסוד ומלטס עיר דוד היא ציון ואין ישינה נעזרה אלא
למלכות ניס דוד נלנד והכיטנ מכריז ואומי נ מן יד׳וד מציץ גטכן ימשלים לפי שהוא שנגר
השמים והמדה הזאס נקרא :
נ ש ף לפי שנהיומה מיוחדת לישראל והם צדקיס וישרים אוהני עליון אז העדה הזאס שהיא
חלקם מתחדש נחדוש הלננה ועליה כסינ מתחדש כ מי ננפלייכי .ואס ח״ו ישראל ענרו
מולה חלפו חק הפלו -בלית עולם אז המדה הזאמ נמרפת וננעית ועליה נושרין ■ונקרא נשר
נודאי ונכל מקום נקיא המדה הזאת.נס שנ״ע והיא נס טגו של מד והפעם לעי שעכמייס
הני״נה היא מושכת ויונקס ועל ידי ששה הספי׳ האמצעיוי^ וסיק ני ששת יעים עשה ידוד
את השמים ואת הא^ וניום השניעי שנס וימש ואמת נניאשיס לנה לפי שאין לה נס טג
אמרו
שעד צדק
אמרו לה כנסה ישראל מהא נה זוגן וזהו סוד דוד ונת שנע לפי׳ w fדוד למלכומ ואמרו
ראויה היתה נח שנע לדוד מששת ימי כראשית אלא שאכלה פגה .מששת כודאי והנה המדה
הזאת נקראת :
א ף ץ חמדה והעעס נהיות הייחוד שלם האמתי ונמצא כשנת כזכור ושמור כסוד איש אניו
י ואמו תיראו ואת שנתותי תשמורו וכן הוא אומר ויכל אלהים כיום השניעי ותרגום
יונתן וחמיד חמדת ימים אותו קראת ונחמד העץ להשכיל שכל טונ וחן ולפעמים נק׳ :
ה א ר ץ הטונה כלומר כהיות המדה נקראת טונה שוכן נתוכה נקראת על שמו טונה וכן
י הוא אומר את האור כי טונ וינדל אלהים וגומר כשהאור נתוכה שהוא טונ ונקראת
טונ נם יד״וד יתן הטונ וארצינו תתן יכולה וכן לשאול ונחנו לריעך הטונ ממך ונקראת אורה
וכשאין האור שהוא טוכ נתוכה נקראת חושך ונקראת לילה וכה״א נכה תנכה נלילה ולפעמים
נקראת המדה הזאת ארץ רחנה והטעם כשהיא יונקת נמילוי שלם מיחונות הנה״ר שהיא מדה
שמינית עליה אז היא מתרחנת והולכת וסימן ורחנה ונסנה למעלה וזהו סוד עומדים צפופים
ומשתחויס רווחים עוד ישנו זקנים וזקנות נרחונות ירושלים הרחיני מקום אהליך והתנונן
עיקר גדול שהספירה הזאת נקראת נכמה מקומות על שם המדה שהיא יונקת ממנה נאותה
שעה והנן זה מאד כי צורך גדול הוא לך נכמה מקומות ולפעמים נקראת :
א ר ץ ינשה כלומר כשישראל מתרפין ידיה׳ מן המצות ומדות הטונ מסתלקת ממנה אז נמצאת
י גס היא חסירה שהיי נ ע נוי העכירה וניטול המצות ישתנרו הצנורו׳ ויפסקו ההמשכות
כי הענירות משניות הצינורות וכן הוא אומר לך רד ני שחת עמך חנר הוא לאיש משחית
ושחת ארצה ונניטול המצות יפסקו ההמשכות וכן הוא אומר על מה אנדה האלץ נצפה כמדנר
על עזנ ס את תורתי וגומר וכן הוא אומר צמאה ?פשי לאל חי כמה לך נשרי ומטעם זה אמר
נתורה אס נחקותי תלכו ונתתי גשמיכם נעתם ונתנה ה אין ינולה כלומר נעשותכם המצות
תתקנו הצנורות וימשכו הנריכו׳ מאין סו^ ונמצאו עליונים ותחתונים מתנרכיס שנאמר אשר
המתנרך נארץ יהנרך נאלהי אמ״ן ואס חס ושלום ענרו תורה מה כתינ אס נחקותי תמאסו
כולי אך< אני אעשה זאת לכס ונתתי שמיכם כנ ח ל וארצכס כנחושה ומטעם הזאת נקראת
המדה הזאת לפעמים ינשה כלומר כשנשתנרו הלוחות והצנורות נפסקו הנריכות וההמשכות והנני
רומז ויקרא אלהיס לינשה ארן וכתינ וירא אלהים את נני ישראל וידע אלהיס הראייה היא
סוד הפקידה ולפעמים נקראת המדה הזאת :
' JJוהוא נהיותס כל הצינורות וההמשכות הולכת אליה כמרוצה מעומק אין q pוזהו סוד כל
הנחלים הולכים אל הים אנל מכל מקום והים איננו מלא לפי שהיא אספקלריא שאינה
מאירה וצריך מאור מצד היסוד כמה שרמזנו נפסוק נ מ ך יד״וד מציון שוכן ירושלים וזהו סוד
ויקרא אלהים לינשה איןולמקוה המיס קרא ימים וזהו סוד מילוי ^ הלננה ותוספת המים
נ תו ס' הלננה וחסרונה נחסרון הלננה לפי שנהיות כנסת ישראל נשפעת ונתמלאת ומתלחלחת
אזי ננרכתה יתנרכו כל הננראיס עליונים ותחתונים והמדה הזאת נקראת נתורה :
ח ד ש וסימן זאת עולת חודש צחדשו זאת נטלת נודאי והטעם שעירי ראשי חדשים ואמר
נו למעאת לידו״ד וזהו סוד פנימת הליננה ומלואה וסוד ק ט מג הלננה על החמה והטעם
אין שני מלכים משמשין נכתר אחד והנני רומז אלמלא ישתמשו שניהם נכתר אחד אין תולדות
בעולם הזה וזהו טעם לכי וינעטי את עצמך והיודע טעם זה יודע מה טעם נתלו המאורות
ברביעי ונתחלה שני המאורות הגדולים ולנסוף את המאור הגדול לינמשלת היום ואת המאור
הקטן וגומר ולפיכך פעולת החמה והלננה נמאמר השם נתחתוניס וזהו טעם ויתן אותם אלהיס
נרקיע השמים להאיר על הארן ולמשול ניוס ונלילה וסוד ממגד תנואות שמש וממגד גרש
ירחים ומטעם זה שבת לחמה ומועדים ללבנה והסוד הגדול הודו ליד״וד כי טוב הודו לאלהי
האלהיס הודו לאדוני האדונים וזהו סור מידי חדש נחד״שו מיד״י שנת בשבתו יבא כל בשי■
היודע טעם זה יודע סוד קידוש החדש על פי נית דין הגדול ועל פי בית דין הקטן וסימן
פ ד ץ וזי״ח והעיקר והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שנעתיס^וסוד שבעתים
שהוא ארבעים ותשעה שערים וארבעים ותשעה ימים למתן פורה וארבעים ותשעה שנים
ליובל
ד שע?9י
לטבל ואז גאולה ממט לאק ג«לה סי ^ ^׳־ וגשינל יצא והימין שעמים גדולים שרמזנו גנאן
ינץ סוד נין לונן העליון ללתן הימסון יעה כ^נה גיה לשמה וסוד עשה ימו למועדים וסוד
אגן הסהי אל ימ^י המזג יוהמדה הזאח לפעמים נקיאח :
א ח רי ת והטעם לפי שהיא אעייס של פספימש וסימן ולאיש אה אפויי והמנין פעם זה
ינין והיה נאעריש הימים נכון יהיה הדניש ץזד ניאש ההרים והנץ הננה גדוצה
לנסוף כשינ כי מציון שצא שולה חהו עיקר הגאולה והשוהלש לישראל ולפי שהשכיצה שמיד עם
ישראל נ אק ונפוצה לאק כשינ השוק אשם נשץ טומאשס וזהו שאמר לני שמעון נן יומי
חנינץ ישראל שנכל מקום שגלו גלה שני» עמהם גלו למצרים שנינה■ עמהם גלו לננל שכינה
עמהם והמנץ סוד גלוש מצרים עץ סוד זענלש* נאק^עצלים ולא אמר וימשי מלו אסור
נלהסי׳ ונהר סיגי אמר למשה וילד יד״וד נ עק וישיצנ עמו שם ויקרא ואחל כך ויעטר ידו״ד
על פניו ויקרא ולפי שהשכינה פס ״ישראל ואם הם צדיקע הלי הוא אסשננים שמפה ונשינ
ישמח אנין ושגל יולדשן ראם פס ושלום ישראל פושאיס >»ן לאניו ונן כסיל שוגש אמו ונשינ
נן פנס ישמש אנ ונן כסיל וכף וכני רמזו משל לשיטק שמלכלך הנגדים אמר המלך שנא
מניקשו ושקנח הצואה והסוד ונפשעכם שולמה ל«מם ולפי שננסה ישראל סונלש הליכלוך שעושין
ישראל מה נשינ נשורה נצר לך ומצאוך סי הדנלים האלה נאפריש הימים ולפיק ושנש עד
ידו״ד אלהיך :
ו ה נ נ י פושח לך שערי אורה דע לפי שנקרא המדה הזאש אפריש אנו עשידין לחזור לציון
דרך ששונה והנני ממז המדה הנקראש אפריש דטקה נקו האמצעי על ידי שקוש פוש
השני והכשונ מכריז ואומר ויש מקוש לאפייק׳ נאום ידו״ד ושט ננים לנטלם עלפי השקוה
הקשורה נאפריש קשורה נישראל ולפיכך ■ W1נניס לגטלס וכל שקוה לשון קו וכן רומז טל
יד יסוד הפנימי ננניינה של יחזקאל וקו מלשים עאמה וקוה כשיג ונשינ ננטאש האפמנוש
וקו ■ונטה על ימשלים והמנין עיקרים גדולים ינין סוד)»ן״וה נכל מקום ועל ידי השקוה
נחזור עד קו האמצעי וקו ינשה על *משלים והמדה הזאש נקרא לפעמים :
א ל ח ח ב ר י ת היודע סוד זה יודע סוד הלופוש שמונח׳ נאמן וזהו סוד הנה אמן הנריש
אדץ כל האק זאש נמראש אדני ויסוד נקרא אדון כל האק טדאי ונהיוש י
הלופוש נאמן אזי שכינה שמיה נישראג נחלש נטלם וננל מיךם שהולכים הס נחלשו של
מקום ואינם יכולין להפמ מעט לנטלם ואין שם גש כמשוש וזהו סוד איזה ספר כרישוש
אמנם אשי שלפשיה וא״ש והמ כשע אחר pואראה כי על כל אודוש אשר נאפה משונה
ישראל שלפשיה ואפן ספר כיישוש אליה מס ושלום זה היא מלטש יינעם שאץ צה חזיה וכן
מלמה שומרון אנל יהודא שהיא סוד צנסש ישראנ והשכינה שורה נימשלים וניהודה על ידי
דוד לפיכך אמר הפסוק זה ולא יראה נגדה אפומה יהודה ^ ך ושזן גם היא וזהו סוד איזה
ספי כרישוש אמנם וגומי ושעור העי^• הגדול מאו 1וע״י יהודה שחזור שומיץ אנל לא
שחזור לעלטה לפי שספר כרישוש נשן לה השם על המלנוש וזהו סוד ועשיש אושם לטי אחי
נאק נהיי ישראל ומלך אחד יהיה להם ולא יהיו לשני גוים ולא •חצו לשני ממלנוש עוד
מנדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לטלם והנן זה מאוד והטעם לפי שהכשונ שנשנ
ה׳ לכנסש ישראל ונשן אושס מלכי יהודה שומרים אושה נקדש הקדשים וע״י ישראל שקנלו
השורה והלופוה והכניסום נאמן נשקשיו ש׳ ספימש נט^יריש וקוד הלופוש הנשונוש נאמן
ושעשו ישראל ולפיכך ע״י ישראל נשאפדו כל הספייוש ואלמלא לא קנלו שורה מלמטה אין
לספי׳ יחוד מלמעלה לפי שמקומה של שטנה היה נ אק ההי׳ חהו שאמר ננ״ר עיקר שכינה
בסחחוניס הימה ואם אין נטד קו האמצעי משפשט למטה לנא עד מקום השכינה אין שם
עוד ייחוד כלל כי נהיוש השנינה שלא נמקומה למשה אין שם יחוד אמשי והגה כשננרא
העולם היה קו התפארה למעלה מושך שפע לעשה למקום השנינה ואז היו השמים והאק
נאחזים וזהו סוד ויכלו השמים והאק וכל צנאם מלשון פ ק וכלה ושמום ואששכללו כלומר
התחתונים נעשו מרכנה לעליונים ונכנסים אלו עם אלו ועשפנרים יחד אז אלו עם אלו
ואז ה׳ יתברך אחד בעולם נשלם וכשנאאדם הראשץ וקלקל הצנומה נסשלקה השנינה ונשפמה
החבילה ונמצא חורבות העולם עד שנאו ישראל ומנלו השורה שנכהנ ח״ס קו האמצעי והמשיכוה
למשה
צדק
למטה ותקנו אדון דוגמא לשכינה ונמצא ע״י ישראל יד״וד אחד ושמו אחד סהו סוד יד״וד א׳
וכתיב מי כעמך ישראל גוי אחד נ א ק סהו סוד מה תעשה לשמך הגדול נני ט ל ע״י ישראל
נעשה יד״וד אחד והסוד שתי הלוחות הנתונות נ א מן והמנין סוד זה ינין כמה היה כח קינול
תורה והסוד מן השמיס השמעת דין א ק יראה ושקטה וכתינ השמיס כסאי והארך הדוס רגלי
וכתיב מקוס רגלי אכבד והמבין הדברים העיקרים הגדולים שרמזנו ינין טעס שמך נקרא על
עירך ועל עינך וסוד תקרא ל' אישי ולא תקראי לי עוד נעלי וגומר והסוד וארשתיך לי
בצדק וגומר וסוד כי ידו״ד אלהיך בקרבך והסוד לא אבא בקרבך בקרבך ממש וסוד בקרבך
קדוש לא אבא בעיר ומה שאמר לא אבא בירושלים של מעלה עד שאבא בירושלים שלמטה
והמבין זה יבין סוד גניז׳ הארון והסוד והשימותי את מקדשיכם ומה שאחז״ל אעפ״י שהן
שוממין בקדושתן הן עומדים לפניו פי׳ שהארון והברית אדון כל הארץ והלוחות שס גנוזים
וזהו סוד אדון כל הברית אדון כל הארץ הכל רמוז ומבואר למי שחנן בו השס יתב׳ דעת
והמדה הזאת נקראת לפעמים :
א ל ד ' 1ם והנני רומז המדה השמינית נכתב׳ יד״וד ונקראת אלהיס שהיא סוד גבורת יד״וד
והיא המושכת הדינין למטה וינמנה נאצלת מדת הגבורה הנקראת בכל מקום אלהיס
והמבין סוד אלד״יס ׳נין סוד בראשית ברא אלהי״ס איזה ראשית אמר כעניין נאמר אלהיס
צבאות ומן הגבורה נאצלת מדת הדין להוד וע״זנ אלהיס צבאות וכשישתכללו כל הספירות
העליונות מצד החס״ד ויריקו על העשירית נקרא יד״וד וכשישתכללו מדת הדין והגבורה ויריקו
בה נקראת גם הוא אלהיט ומלשון כי שמי בקרנו ועניינים הללו עמוקים עוד מהס תכנס
לסוד שאמרה תורה בראשית ברא אלהים כי מלת בראשית כולל כל מיני ראשית כל אחד לפי
עניינו ומלת אלהיס גס היא כוללת שנפסוק ,בראשית כל שם אלהיס שנזכר בתורה כל א׳ לפי
עניינו וכשאמרה תורה בראשית ברא אלהיס רומזת להתפשטות בינה מחכמה כי משם מתחיל שם
אלהים בעולם הדין והנה בינה ראשית לז׳ ספירות ורומז׳ לבריאת עולם המלאכים ושאר כל
העולמות וממלכות הנקרא ראשית ונקראת אלהים וכשתצין זה תזכה להבין כל מה שדר״זל
במלת בראשית שאמרו אין ראשית אלא חכמה אין ראשית אלא תורה אין ראשית אלא ישראל
ושאר כל הדברים שנקראו ראשית ותבין מה שאמר כי בזכות משה נברא העולם שנ׳ וירא
ראשית לו כי שס חלקת מחוקק ספון והכל גנוז בגנזי התורה והכל מבוא׳ למי שיש לו עיניס
לראות כי מן הנגלות יכנסו בעלי עיניס לנסתרות וסי׳ תפוחי זהב במשכיות כסף וגו׳ וא״כ
התבונן כי בזמן שמדת מלכ״ות נקרא אלהיס היא בשעה שמדת מלכות מתמלאת מן הגבור׳ סוף
דבר בכל מקום היא נקיא ע״ש הדב׳ שהיא מתמלאת ממנו וקיונן עץ הדעת טוב ודע .ואתת
שמור העיק׳ זה הגדול לכל מקום התורה שהמדה הזאת נקראת ע׳׳ש הדב׳ שמקבלת ממנו ע״ש
כי שמי בקרבו לפי׳ כשישראל טהורים וצדיקים ממלאות אותה אספקלרי׳ שעליה שכולם הס
צנורו׳ תרי״ג מצות ואס ח״ו ישראל נוניים מן ה מ ץ י\שר וחוטאים ומטמאין עולם אזי היא
מתמלאת מאותן דברים החיצונים שהם צורות העבירות ואז נקראת חרב מלאה דם וכתיב מלאתי
משפט צדק ילין בה ועחה מרצחים סוף דבר אינה ריקני׳ לעולם או מלאתי משפט או מרצחים
וזו שאמרו ז״ל מיום שחרב בית המקדש אעפ״י שד׳ מיתות בטלו דיניהם לא בטלו מת טעם
או צדק או מרצחים ושעור עיקר זה ממנו תוכל להשיג כמה כח המקיים מצות ומטהר עולם
וזוכה ומזכה את הרבים ומדריכם בדרך ישרה או אותן העוברים עבירה ומטמא עולם וחוטא
ומחטיא עד היכן יגיע כח רעתו שחטא ופגם בכנסת ישראל חהו כעס לאביו בן כסיל
וממי ליולדתו בן חכם ישמח אב יבן כסיל תוגת אמו ובפשעכס שולחה אמכם וסוד בני חנם
לבך ישמח לבי גס אני וסוד ויש׳ כסא לאס המלך ושמו׳ עיקר זה מה שכתב אם הבנים
שמחה וסוד ישמח אביך ואמך ותגל יולדתיך ואחר שביארנו לך העיקרי׳ האלו הגדולים דע
כי המדה הזאת נקרא ג״כ שדי והטעם לפי שממנה יבא השפע לכל הנמצאות שבעולם והיא
המפרנסת לכל הנביאות וממנה מקבלת כל בייה כח וקיו' והעמדה וחיים ופרנסה לפי שהוא
שער לכל הספירות ואין צד בענין בעולם לקבל משאר כל הספירות כלום אלא על ידה והסוד
ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן עד הגן הוא מקום השפע והאצילות והיניקה ומשם ולמטה
הוא עולם הפירוד כן ממלכות ולמטה יתפרדו כל הנבראים ל'מיניהם ויקבלו השפע והכח כל
אחד
ה שעד צדק
שממה וקיום ימיים יממה איש אמד ואמר למי מיגי ^נלים ממיס המלכופ הל אמי
לפי אכלו ולפי מינו לסינך >קדא מדה זו שדי שים בה ד ממתה וחיים וקיום ועמידה לכל
הנמצאים שבעולם ולא חסי כל נה ונמל יונקים ממנהחהושאמ״ר בחגיג׳ גשם שדי מי שאמי
לעולם ד כלומר נמדה הזאת יש ד ^קון יעמייה וקמם לגל הנמצאים לכל אחד לפי עניינו
וזאת המדה שהנביאים מתנבאים ע״י תמןן וישיאל עושים יצום של מקום אז יטאו כל הצינורו׳
מלמעלה אליה במילוי שלם והבריכות »«עות בישראל »ולה ומשם ואילן הבליטת נמשכות
לשאר כל הנביאים הנמצאות שבעולם איש לפי מינו והדמיון ענין השדי׳ שהתינוק יונק מהם
ואם ח״ו מושאים ומכעיסים אז* הצינורות נמסיך מלמעלה ואין בלכה נמצאת בנבראים והסוד
אחות לנו קטנ׳ ושדים אין לה מה נעשה לאמותיט ביום שידובר בה אס חומה היא נבנה עליה
שירת כס^ מלובן העליק ואס דלת היא דלה המ 1נצור עליה ^ח אח ולא pאח אני חומה
ושדי כמגדלות אני עזה במצו׳ ושדי כמגילות כנמלות אז הייתי בעיניו כמוצא׳ מלו׳ הכל רומז
בפסוק הזה ואמ״ו שמאו ישראל אש המקיש וההי^ ומכניסין בה את כמות השומאה אז בעדה
הנקראת שדי מכניסין באותו עקום כ»ת השומאה הנקראת שדם מקשב ישוד צהרים ישליו אהלים
לשודדים אוי לאות׳ שעה אזי היא שומא׳ המקיש לא האמינו מלבי אק וכל יושבי תבל כי
יבא צר ואויב בשעד ימסלים כי לא יושין( יבא בך ערל ושמא וגס הגילולים ולוח השומאה
אעביר מן הא^ התטנן רוח השומאה והשדים נקראים ממות כמו שאמר בחגיגה ובכמה
מקומות והסוד הלא כי קמב יום ימ״י כ «י משדי יבא סו^ מל כשנפסקה יניקת יו״ד משדי
אזי היא שמרה ולפיכך נקראת אספ^!ייא שאינה מאילה פי׳ מעצמה אלא ק השפע הבא
אליה מן הצטרות והנה נשעה שנתמלאת נקיא שדי דש בה לכל העולם די ואח״ו יפסקו
הצינורות אזי שוד נמצא ולשיכן נקראת אס^זליי׳ שאינה מאילה מעצמה אלא ע״י אות יוד
כשנקרא שיי והנה כל הנביאים לא נכנ® נמוכה אלא הגיעו עד בית השער והיא הית׳הפמכ׳
שעדי׳ הגיעו הנביאים ואחריי לואין מה צמזאין והיו שועעין קול ילזד צבאות ית׳ במלאה
הנבואה ולפיכן אין הדברים מנמרלין להן לפי שהוא מחיצה עומדת לפניהם וז״ס מראות
הצובאות אשר צבאו פתח אוהל מועד ועיזנ שמעו נא דבד אם יהיה נביאה׳ יחד במרא׳ אליו
אתוודע נחלום אדבר ט אבל עסה רע״ה נמס ב»כ׳ והשיג חון אספמלדא מצוחצחת שהרי
נכנס לפנים מאספקלריא שאינה מצומצמת מה כתיב באברהם וירא אלמ ידוד באלוני ממלא
והוא יושב פתח האהל כחם היום ובמשה כתיב ויקרא אל משה דדנר יחד אליו מאהל מועד
לאמר ולפיכן נטא׳ משה נבדלת מכל הנביאים ני כל הנביאים מאים מפסח האוהל ומשה
ראה ממון האהל חהו שאמר שמעו נא מלי אם יהיה נביאכם יחד במראה אליו אתודע
נחלום אדבר ט לא כן מנד משה בכל ביתי נא» הוא'וכבל ידעת כי ביתו של תפאל״ת שדי
והוא אהל מועד לפיכן אמר הכתוב למשה ואלא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד״י
וסמי ידוד לא שדעתי להם כלום לאו שמי יד״וד מתון אל שד וממון אספקלריא שאינה
מצוחצחת לפיכן לא נודעתי להם ממלית הנאור שלא השיגו אממהי אלא אחל הפרוגת והסוד
העמודים עם האדנים והמבין פ ד זה מה שביארש במדת שדי יבין סוד החקר אלוה ממצא
אם עד מכליש שדי ממצא ז״ס ואלא אל אברהם ושעי י״י כו׳ פקח עינין ומלאה נפלאוח אם
®זי® ®יא® יהמי® יייא® יקיא® מ ט ח והנממי הנה משתו שלשלמה ששים גטלים סביב לה
מגבולי ישראל לפי שסנינותיה כל מיני ^ולגי׳ ומשחיתים שמשלם וכמה מיני משחית ופולענוה
סביטמיה וסי׳ כשושנה נין החוחים זאת יחשלים נתון הטיס שמתיה ארץ וחוצות ואח״ו נושה
קצת האמצע כלו׳ » pהחיים נחון הנן הרי העלץ שלה נאחזי׳ בחוחים וממקלעין אבל נשעה
שישראל הגונים ושלמים ועושים זנח• שלמים כ»גן אזי מתיךים הפפק ונממי שלום באק ואז
היה משתו ש^ז^וה שלימה ודאי :
ני המשה הזאת היא יחשה יעקב אביש ע״ה לגמד מכל לפי שהיה בכול שלם שנ׳ בני
נכוד ישראל לפיכן ירש יעקב אס הממה הזאס ולא ירשה אברהם שהיתה בו פגימח
ישמעאל ולא ירשה יצחק לפי שהימה ט פגימת עשו שהמוחי׳ והברקנים סנינומהמשה זהעס
שאל כמות החיצוניות ושד האומות אבל ^ שהוא שלם והוא באמצע ירש ממה זו שנ׳ נני
בכולי ישראל לפיכן חזרה לו עמה זו n Wנדיסו של עולם ולפיכן וישמחו ישראל על ראג
המשה
שערי צדק
המטה מה טעם כתיב ויהי גשלס שנו וכתיג ויעקג איש מס יושג אוהלים ומסרגמינן גנר שלס
לפיכך הגה מטתו שלשלמה ואס תאמר נ אגי ה ם כתיג והיה תמים מתרגם והוה שלים הפהלן
לפני כתיב ביה על ידי הליכה ולא על ידי ישיבה שלא ישב על כסא יד״וד אגל יעקב כתיב
איש תם יושג אוהלים ע״י ישיבה שישב יעקב על כתא ידול ותימן ישראל אשר בן אתפאר
כתפארת אדם לשבת בית ולפיכך כתיב בי׳ איש תס ישב אהלים אהלים בודאי זאת התורה אדם
כי ימות באוהל ולפיכן אמר באברהם לא היה מטתו שלימה וכן ביצחק זכרונו לברכה אבל
יעקב שאמר ח״ו יש פסול במטתי כמו באברהם שיצא ממנו ישמעאל וכגון יצחק שיצא ממנו
עשו ענו כולם ואמרו שמע ישראל יד״וד אלהינו יד״וד אחד נמצא מטתו שלימה לפיכך בשעת
פטירתו נדבק בו לגמרי וזהו ויאסוך! רגליו אל המטה ויגוע ויאס^ אל עמיו ובכל מקום
בצדיקים אסים׳ הוא מקום המטה הוא מקום הטהרה ולפיכן אמר אל משה האסך אל עמיך
וכתיב בגני יעקב האספו ואגידה לכם ויאספו כל ישראל אל העיר כאיש אחד חברים זהו
טהרת כל ישראל ברגל ולפיכך כל מקום שתמצא בתורה אסיפה בצדיקים הוא ענין אסיפתם
למטה שהוא מקום הטהרה כי חוץ למטה זו הכל מקומות של טומאה לצדדין לפיכך כי יהיה
בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה וכתיב
וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב ובמריס כתיב תסגר שבעה ימים מחוץ למחנה ואחר תאסךו
פקח עיניך וראה נפלאות ובנעמן כתיב ואספתו מצרעתו והסוד הגדול כי מפני הרעה נאסף
הצדי״ק אספו לי חסידי ואנשי החסד נאספו והמבין סוד זה יודע סוד ויאסוף רגליו אל המטה
וגומר לפיכך צריך כלי אדם להזהר בשעת מותו שלא ישאר כלום מאבריו חוץ למטה זו כי כל
הנשאר ממנו חוץ למטה זו עליו נאמר לא יאסף ולא יקבר לחיית השדה ולעוף השמים נתתין
לאכלה לפי שסבינוח המטה הזאת הם כל מיני משחית ופורעניות והנשאר מאבריו של אדם
לחוץ ממטה זו מת בצער גדול וזהו סוד שאמרנו הנה מטתו שלשלמה ששים גגוריס סביב לה
מגגורי ישראל כלס אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרגו על יריכו מפחד בלילות כלומר מפחד
גיהנס שדומה ללילה לפיכך כתיב ביעקב ויאסף רגליו אל המטה לכן צריך כל אדם לתקן עצמו
אסיפה שאלמלא זה היה בצער גדול והתבונן עיקרים גדולים שפתחנו לך בונקוס הזה ומשם
תראה כמה סודות נפלאות כמו שאמרנו אין בין גן עדן לגיהנס אלא כחוט השערה וסימן
וסביניו נשערה מאד לפיכך צריך אדם שלא ישאר בחוץ אלא יאסף אל עמיו ומניעם זה תנין
כל מיני אסיפה שנאמר בעניין זה בצדיקים :
ס ן ה ולפיכך נקרא לקבל את בניו ולהצילם מיד אויביו הלא ייפ ייוי^ והמדה
אמרתי לך כי סביב ' המטה חוחים וסרנים וסלוני׳ והנה ארץ מצרים היא ארץ
שנייה לא״י ולפי׳ נקרא מצרים כלומר לשון מצרים הסמוכה לנחלה כי המיצר הוא מפסיק
נתחומין והנה הכתוב מכריז וחברון שבע שנים נבנתה וגומר שחובר יחדיו שנע שנים נבנתה
בית שבע היא וצוען מצרים סמוכה לה וזהו שאמרו א ק מצרים שנייה לארץ ישראל כי שר של
מצרים שני הוא במרכב' וירכב אותו במרכבת העשנה אשר לו ולפיכן הוצרך השם יתברך לעשות
האותות והמופתים בארץ מצרים לפי שהוא שר עליון על כל השרים שנייה מצרים לארץ ישר׳
כגן יד״וד כארץ מציים לפיכך נתן יד״וד יתב׳ האותות והמופתים באותו שר הגדול שר מצרים
כדי שלא יאמרו יש שר גדול בממס שאין השם יתב׳ יכול לו לפיכך הך הכפתור וירעשו
הסיפי׳ לפיכך אמרה התורה למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך כדי שנהיה
בטוחים שאין שר ומושל בכל האומות שאין הקדוש ברוך הוא יכול לו וכתיב בכל אלהי מצרים
אעשה שפטים לפיכך השם ית׳ בעצמו עשה שפטים בכל אלהי מצרים שאין שום שי ומושל
שיכול לו אלא השם בלבד ולפיכך ועניתי נאיץ מצרים אני ולא מלאן ובכל אלהי מצרים אעשה
שפטים אני ולא שליח לפיכן המכה בבכורות והמכה במזל טלה שהוא ראש י״ב מזלות והמכה
בניסן שהוא ראש י״ב חדשים וכתיב שעור את חודש האביב פי׳ אב י״ב והנה מציים המיצר
הסמוך לארץ ישראל ידפו אחרי ישראל עד שהגיעו ליס סוף וכשהגיעו לאותה מקום קבלה אותה
מדה הנקרא׳ ים סוף שהוא סוד ים הנק׳ סוף המדריגות בעשר ספירות והסוד ושתי את גבולך
מיס סוף עד ים פלשתים פקח עיניך וראה לפיכך נקרא המדה הזאת סופ״ה כתיב ה׳ בס״ופה
ונסערה דרכי סוד גדול רמוז סופה הוא סוף עשר ספירות וסימן סוף וסמיך לה סערה מקום
הבדיל
ו שערי צדה
הנדל הסחומין ופיק ופנינמ >שעיה מאוד ויען »* * tאמג מן השעיה אשל נשערה
ישופני והלן נפעמת מימן ולפיכן נפ״ופה ונפערה ליט ח״ש מז״ל הקנ״ה מיקמן עס
הלדקים כחוע השערה לפי שפנינ הצדקים הוא פוד השעיה ^ ק ייו אומז׳ נעקנ עשו
והוא שער והוא מקום פימד הסמומין ונא ימפו עוד אמ זנמיהס לשעידס לפי נשמדת פו״פה
עונית טדקת נכל מקום שהיא מוציא שעי קדקי שעל מההלן נאשעמ וכשהיא מוצאת ישקם
מנערת אותם מן העולם והנדר נעטי פופה ואין ישע צדיק יפוד עולם ני הנה יי׳ נאש
ינא ונפופה מרננומיו להשע נידמה אפו וגערתו מאלי אש ולפיכן ממצא ניציאת מצריס רדפו
מצרים את ישראל ער הים פו qונים פ^־ננמוה להם הנפ שהוא מקום הנפים ושם נפרע
מן המצרים' ונעשה הנפ לישראל ימיק־ יי׳ נאייי נכח ימינן י״י הלעץ אוינ ימיט משקעתם
ומצלת אמכם והטעם מפני שנקרא כד״פה מפני שיש לה פנים ואסור נמרה אסת מנפנים
רחמים מנחץ פורענות ו ק עמיד להיות נאדם נשעת הגאולה שתנא לנער השעי פניטמיה
שזהו אדום שהוא שמיי עשם ואילן יגלח קדקד שעיר למ^ה ט׳ ולא ישאל להם כלום מנחם
למטה יפקוד יי׳ על צנא הערום נערום ^ י^כי האדמה נאדמה ט׳ מי זה נא מאמם וגו׳
ואז כמינ הימיני עקום אהלן דגלמ יי׳ נ»נל השכירה וכתינ אן אלהים ימק אויניו קרקד
שעיר ממהלן נא.־ומיו וכשלא ישאי שער 6מניר אז ועלו מושיעים נהר ציק לשטט את הר
עשו והימה ליי׳ המלונה ואז והיה ייי למלן על כל ^( ק ח״פ מלסמ׳ ליי נעמלק מי זה נא
מאדום וכמו שהיתה מלחמת מצרי׳ שהיא פנינית לארן ^ אל כן עמידה להיות מלחמת שעיר
מצרני׳ לאק ישראל נמיג והיה לנס פאת נגנ מעדנר ^ן מ״י אמס ח״פ וידו אוחזת נעקנ
עשו ולפיכן כימי צאתן מאק מצדם איאט נפלאות ואז יגלח קדקד שעיר וישונ עמלו ניאשו
ועל קדקדו חמפו ירד לסי׳ אוע׳ עאולה אסמנה כי הנה יי׳ נאש ינא ונ^פה ערכטתיו
להשינ נחימה אפו וגערתו כלהני אם ו»ג^ן 4ה כי נאם יי׳ נשפט ונסרט את כל נשר
וזהו כי מתה נשמים חרני הנה toאמם « ד סי־נ ליי׳ מלאה דם עי זה נא מאדום חמץ
נגדים מדוע אדום ללטשין הרי לן ענואיי׳ נדדות מופלאים נענין תחומי ארץ ישראל וטלן
עתידים להתנער ואז כי ירחינ יי׳ אלהין אס גטלן וגו׳ הרחיני מנןום אהלין ואז והיה יי
למלן על כל האין וממקום זה תנין פוד שני שעימם ניום הניטרים ונשא השעיר עליו אס
כל עונותם אל אין גזרה וגו׳ ושלח את השעיר נמדג׳ והיה לכם פאת נגנ ממדנר צין ע״י
אדום ואוהנ את יעקנ ואס עשו שנאת* ואשים אס המו שמעה ואס נחל»■ לסט׳ מדנר הנה
לן הסוד מה שאחז״ל השם יסנרן מדקדק עם י^דקיס כחוט השערה לפי ששעיר חולק גטל
עם המדה הנקרא צדק ולפי׳ יעקנ ועשו טלמ נאחד ולפיכן כמינ אסם עונרים ממל אחיכם
נני עשו היושנים נשע־ר וילאו מכם ונשערמם מאוד אל מסגרו נם כי ירושה נתתי לעשו אס
הר שעיר והטעם השם יסנ^ הניחם לרדו׳ נהם אס ישראל ולדקדק עמהם כחוט השערה
וסניניו נשערה מאוד ואלה הטים אשר הניס יי׳ לנכד׳ נהם את ישראל אנל נפו^ הכל ועלו
מושיעים נהר ציון לשפוט את הר עשו והמזה ליי׳ המלונה אם סגניה כנשר ואם נין כוננים
עיקרים גמלים נעניין ים פו qונענין סוסה שים קנין משם אורידן נאום יי׳ הד ניארט
שמור אותם כי נכמה מקומות הם גטזים נסורה ופיק על כן יאמר נספר מלחמות יי׳ את
והנ נסו״פה ואת הנחלים ארטן ופי׳ הפקק זה מ נים סו qהיה עלסוטת יי׳ וננחלי ארטן
סוד השותפות עיסת ארנונא נהמס ארנונא־ המדע פוד זה יודע קד עענמ׳ ארטן והנפיס
הגדולים שנעשו נה ם וארנון •.יוא פוד משם מצרניס שנין מואנ ונין ישראל נסינכי ארטן
גנול ידאג נין מואנ ונין האמורי וישראל ירק את האמורי כתג וישנ ישראל נאלץ האמורי
לפי׳ ואת הנקלי׳ ארמן כלומר המלחמה שנלחם עלטוז נים qvנק׳ נשם זה ומענמס
ארנון נק' ארנון אצל האמוליי׳ ונלסמ ז נעט׳ ישראל ננל המק׳ הראוי לסי השם שלה הראוי
לה ים qioאצל המצרי׳ ארטן אצל אמורים ומכאן תכנס לקד כשושנה נין החוסים וסוד
זאת ירושלס נחוך הגוים שמתיה ופניטסיה אי־טת וסוד ששים גטיים סנינ לה כולם אחוזי
הדעת כלוע׳ ה ק שהוא חינ ונדרך זה תנין כמה נסתמת ק השרה והעדה הזאה נקרא
כסא לדעת ושואנת נה סיים ושפע וממשלה מן הדעת שהוא ספארסימט שאור הלננה שואנ׳
אור מן החמה ואח״ו יפסקו הציטמת לנא לה ק הדעת א qאותם החוח-׳ ומיני הטומאה
וערלה
שעד צדק
וערלה עגינותיה ואות׳ ע לנ ד ס ועלניס ינחאחזי׳ נה וא( הצלם עומד נהינל והזוהמא מוטלת
וזהו נ• ינא צר ואויב נשערי ירושליס ני ראתה נוי׳ באו מקדשה אשי צוית לא ינאו נקהל
לך וגו׳ לפי׳ עץ הדעת טוג ורע נעוד שהוא מושה׳ מן הדעת מושכת ע״י צדק שנקרא טוב
אמרו לצדיק כי טוב אז הלבנה נמילואה והמקדש נטהי ה ועץ הדעת טוג גמלתהו טוב ולא
המתדבקת רע כל ימי תייה כלומר בעוד העפירות מושכות מעול׳ החי־ס ע״י העשיתה
במלכות גמלתה טוב ולא רע כל ימי חיי׳ ואק״ו יפתקו צינורות הדעת מלבא למלכות אז
מסתלק׳ מדת הטוב ויבא הרע וזהו הסוד גס בלא דע״ת נפש לא טוב לפי שזה נאחז בזה
כש־שפיעו הנחות הטומאה והערלית והזוהמא אזי הצדיק מתאסף כ׳ מפני הי ע׳ נאסף הצדיק
כי ירד רע מאת השס לשפיי ימשליס בוודאי מאה יי׳ מאותן מחיצות הנאחזות מבחוץ במרכבה
אשר צוית לא יבאו נקהל לן ולפיכן נקרא המדה הזאת ע״ץ הדעת טוב ורע ושונור עיקר זה
לפי ששניהם מתאחזי׳ בה כתיב הנה נתתי לפניכ׳ את החיים ואת הטוב את המות יאת הרע
ברכה וקללה והכל ע״י ישראל איזה דבר שירצו היו ממשיכים המדה הזאת אס טוב אס רע
הכל על ידיה׳ כתיב ישמח אבין ואמן וכתיב בן כסיל תוגת אמו ובפשעכ׳ שלחה אמכס
ולפיכן תמצא בברית מילה טוב ורע נאחזי׳ והערלה מקפת את הטוב הוסרה הערלה הופיע
ויתגלה הטוב ו ^ הדעת טוב ורע שמור עיק׳ זה מאוד והנה אדס הראשק נצטווה שישתמש לבד
במלכות ע״י הטוב ונשתמש ע׳׳י הרע והכניס צלס בהיכל את ונקדש יי׳ טמא נסתלק׳ שכינת
ונתפרדה שבילה ונחקללה האדמה וסימן וחטאתיכס מנעו הטוב מכס מנעו הטוב בוודאי ונמצא
הרע רנה ב א ק ונמלא קללה משתלחת באדמה ולפיכן אפילו המחשבה מטמאה כשהכהן נכנס
ביו׳ הכסורי׳ לקדם הקדשי׳ ולפיכן אל יבא בכל עת אל הקדש כי יש עתים לטוב ויש עתי
לרעה וכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש זאת ירושלי׳ זאת התורה וזאת הברכה זאת נחלת עבדי
יי׳ וצדקת׳ ולפיכך נענשו הזקני׳ ויחזו את האלהי' ויאכלו וישתו וכתיב בבני אהרן ויקריבו
לפני יי׳ אש זרה ללמדן ילשמ pמאשה זרה סוף דבר בעוד שהערלה דבוק בטוב הטוב מסתתר
ונעלם ולפיכן כי תנא ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתי את פריו שלש שנים יהיה לכס
ערלים לא יאכל את פריו שלש קליפות של ערלה הס ונקרא רעה חולה והרביעי׳ ממוצעת
ולפיכן ובשנה השמשי׳ היא סוד המלכות היא סוד הא׳ אחרונה הכל טהור ומותר לאכול את
פריו להוסיף לכס תבואתו שהכל טוב ואין בו רע הרי לך מבואר קצת נפלאות נענין עץ הדעת
טוב ור״ע וממנו תכנס בכמה חדרים והמדה הזאת נקראת נשיר השירים :
וסוד כלה כשנתרחק׳ ממנת הרעה והוסרו בל הקליפות והיא שלימה במלוכה אין בה כלה
פגס ולא יחס׳ כל בה שהרי היא מן המדה שהיא יסוד הכל ופוקד את הכל ויבאו לה
עיני שפע ואלילות וברכות ונראש הכתר הנקראת כלה מלשון כל שיש בה שפע ואצילות וברכה
וחיים ח״ס גן נעול אחותי כלה כלומר שלא יכנסו בה כחות הטומאה ואז היא מתקדשת
ומתקשטת כל מיני תכשיטים הבאין אליה תשע אספקלריאות כחתן יכהן פאר ונכלה תעדה
כליה כשהחתן יכהן פאר ממש אזי היא ככלה תעדה כליה לפיכן שוש אשיש בה׳ לא יאוגר לן
עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה התבונן סוד באתי לגני אחותי כלה לגני ממש ולפיכך
ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהין ואס ח׳׳ו טמאה בעבירות אז• מתגרשת ממקימה וחרב
ליי׳ מלאה דם ה ש סי ת ב ^ יצילט מעונש זה והנני רומז כשהקליפה יוצאות לחון והכלה מתייחדת
בחיפה ואין זר אתם בבית אז כל מיני הערלות והקליפות מבחוץ וכתיב ופישת כנפיך על אמתין
כי נואל אתה וסימן גאולה תהיה לו וביובל יצא יובל היא שנח ?חמישיט שנחפרד כל מיני
השפע וההמשכוח הבאים ליסוד עולם הנקרא כ״ל ונשמתיחד עם המלכות שהיא סוד ה״א
אחרונה אזי נקרא כלה יד״וד אחי יי׳ שמו חכרו שמענה ואתה דע לן והמדה הזאת נקרא
וזאת הברכה אשר ברן משה איש האלהיס וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם
וסימן להניח ברכה אל תוך ביתן והנני רומז לזאת יקרא אשת כי מאיש לוקחה זאת וזה סוד
גדול מסודו׳ האמונה יסוד זה נקרא מלכות נקיא זאת לפי שכל גנזי המלן בידה
מא׳ ועד תי״ו זאת נחלת עבדי יי׳ וצדקתם מאתי נאם יי׳ את יי׳ אלהין תירא זאת עולת
חודש בחדשו ויהידא ירש אותה חכה למלכות וז׳׳את ליהודה ויאמר ודוד מכריז זאת היתה לי
כי פקודיך נצרתי לפי׳ הצדיקים הס נדבקו במדה זאת לכן נקרא זאת התורה אשר שם משה
וכל
ז
וכל כהן גדול ש»>פ לפני ולסגים גיוס הנפורי׳ איגו סמש אלא על עדה tאת וי«ןוד גזאמ
ינא אהק אל הקדש שאס אינה 9כ»ומ עמו לא יפיק כלום מכל צלכיו ולא ילאה פני העלו
ית׳ אלא ע״י מדה זאת ח״ש כי irtטיאגו ’מה^ העמהלל והסוד הגמל אנה הלן דודך היסה
גנשיס אנה פנה מדך ונגקשנו עמך כלומר־ אס אלו רוצים לנקם פני הסס יתברך לא נוכל
להשיגו אלא עמן והיה כל מבקש *״י יצא אל אהל מועד ומעדתי לן שס ועשו לי מקדש
ושכנתי נתוכס מי זאת הנשקפה כמו שחל על זאת ינ«לל כל rppאלין לעס מצא .לעת מצא
ממש והנל העדה הזאת קיאו סכמיס המזןנלים נכל עקום חכמה אחמנה והש&ם לסי שהמסשבה
הדבקה נכתי עליק הוא סול אות ימי של שס ^ ^ א שכמה ונאותה יממ״ה אין כל גליה
געולס יכולה לדעת איזה עקומה כ״ש סעיגוה על זה נאמד הסכמה מאין תמצא מאין מעש
מן המקו׳ שנקרא אץ ואותה הכמה נקראת עצם המחשבה והיא תחילת האצילות ועליה אמל
עמוק עמוק מי ימצאנו ולפיכן אמי סהף אמד לא בי היא וים אמד אץ עמדי אבדון ומות
אעמ באזנינו שמענו שמעה אלהים הנין דרכה והוא ידע אס מקומה אלהים בוודאי הבין לרכה
והוא ירע אס מקומה ועליה נאמר מאוד נממץ ממשנותין וכתיב ו ^ עמוק עי ימצאמ ועל
אותה המדה אין כל בדיה יכולה לעמוד ^י ה נאמר טבלת חכמה סל מעלת הפורה אמנם
הציממת וההעשכות הנשסעוס ממנה בהגיעם דקי הצינומת נמי המלטת אז היא מתמלאת
ממנה בסוד כי מלאה האיץ דעת יי* כמים ליס ממים ואז אומה הש»נ הנא אליה מן החכמה
העליונה ומתמלאת הימנו נקרא גם היא על שמו אכ״עה וקולא לה סכע״ה אחרונה וזה חכמה
שנא׳ בו ובלב כל סכם לב נתתי חכמה חהו היממה שנתנה לשלמה אבל חכמ״ה ראשונה אץ
כל אדם שבעולם סימל לעמוד עליה ועליה אימר שלמה כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אסכע׳
והיא רחוקה ממני אלא כן אמר שלמה אעפ״י שנמסרה לי מכמה אממנה נמתנה השתדלתי
להכנס אולי אשיג אל חכמה עליונה וראיתי hהשבילי׳ ופל הציטמס סימעות לפני ואין להכנס
ברייה ועליה נאמר אלהים הנץ דרכה והוא ידע אה לחכמה עליונה לסי שאינה נמסרת
מקמה נמצאת למד שלא השיג שלמה אלא נהכ״עה אמדמה וזה סוד וישב על כסא יי׳ עלן
ועז״נ וסרב חכמת שלמה מכל חפמא בני זךם ומכל סכמת מצרים וכני ידעת שאמרט לן
שמצרים שניה לאין ישראל ובני קדם גדולה היסה תכמתס ^ לו ה בדוי הפלגה נענץ ויהי
נאי היק הגיע חכמתם שלאותו מחום גלו כלי בנסעם מקדם והס אמרו נעשה לט סס
בית המקדש והענץ זה ינץ הצלם שעשה נטכדנאצר וצוה לכל האומות להשסחות לפניו ועליו
נאמר ופקדתי על בל בנבל וט׳ והסוד הוא ומשה לט סם ועל זה קרא שמו נבל וזו היא
חכמה בני קדם ובלעם הישע היה נקי נתפעה זו מן אדם ינמני בלק מלך מואב מהירי קדם
ודע כי יש הסיש נץ הררי קדם ונץ מראש הריי קדם כיתרון האור מן החושן ועור תשיג
נזה בגזית הש״י והמדה הזאת נקראת ס ®• אחיי׳ המים המ^לת החיים מן הנינה שהיא
ומממדה ממלאת מאותה סיים ונקראת ספר ונקרא P מדה שעיניה לה ונקראת הנינה
החיים כלומר האק המקבלת שפע החיים מן הבינה ע״י אל ס* שהוא יסוד וטל זה נאמר ומצא
סאק נפש מיה לעינה ואמת יז״ל זה נ מו סל משיח ופשבני אדם עמהרין עצמן ועקיימץ
המט׳ הנמשכץ מן הנינה שהיא עלם החיים אזי זוכי׳ למלאות העדה הזאת סיים ומתדנקים
בה ועל זה נאמר ואתם הדבקים ביי׳ אלה*כ׳ סיים טלה׳ היום חה סוד הנה נתתי לפניך אס
החיים ואס הטוב כלומר החיים באץ לעדה זל^ ע״י צדיק הנקרא טוב לפי׳ נקרא ס»■ החיים
כלומר ע״י הצדיקים הסופרי׳ אס הומיה ומאצילים אליה טוב מן נינה וטעם זה כטעם כל
הכתוב לסיים בימשלים והנה הצדיקי׳ מחברים pהחיים בען הדעת ועתאסדי׳ ואז הם נכחני׳
נספר סיים ושמור עיקר זה מאוד ח״ס גמלתהו טוב ולא רע כל יעי חייה בעוד שהחיים נססעים
לה ע״י הטוב ח״ס ובנייהו בן איש סי רב מלים ^ נ4אל עניץ נפלאות גדולות רוטז נזה
הפסוק וזהו ספר החיי׳ הפתוס נריה שהצדיקיי גמו^ נכתנים ונחסמים מעש ט שנ׳ כל
עצרת והנני פותח לפניך שערי׳ גדולי׳ הכתוב לחיים בייושלי׳ והיגיי• הזא®
פקס עינץ והט אזק ומראה יטשפלמו מושגות נעויגשו׳ כתוב מסח ששת יעים תאכל מצות
ונט׳ השביעי עצרת ליי׳ אלהץ יאמרו פי מיעי של פסח הוא עצרת אבל טא ליי׳ ולא לישראל
תהיה ל מ אומר כי ביום שמיני עצרת והיא שלנו ממס ובחג הסטת אומר ביו׳ השמיני
ועתה
שערי צדק
ועתה התגונן כי השניעי עצרת וגיוס שלו הוא כי הוא הצדיק ישוד עולס והוא שניעי והוא
מכלל תשע אשפקלריאות העליונות המאירות ונקג השכות אומר כי השמיני עצרת שלנו וזו היא
מלכית שהיא שכינה השרויה גישראל והיא ג״ת שגע שהיא שמינית ממש הרי עצרת של פשח
שלו ועצרת של שנות שלנו ודע גי עצית שלו שגיעי שלנו גיוס קו ד שנתנה תורה נתאחדה
למעלה ולמניה אחר מתן תורה שמיני חו .עצרת שלנו ושמור עיקר זה מאוד ותמצא כי לשין
עצרת הוא לשון מלכות שנ׳ זה יעצור נעיני ודע כי עצרת של פשח ושל שוכות שניה' מתאחדי׳
ע״י השנת זכור ושמור זכור ליוס ושמור ללילה לפיכך שגת אין לה גן זוג וכנשת ישראל היא
גת זוגו ושוד ח :שנועיה שינתאחדי׳ נממן תורה עצרת עליונה עס התחתונ׳ כלומר יש״וד עס
מלכ״ות פקח עיניך וראה שוד הטעמיס שנתינות שנתורה כי כל תינה שיש לה שנ עעמיס
על ידי הפשוק היא שוד חינור שני דנרי׳ כאחד וכתיג וניו׳ הניכוריס נהקרינס מנחה חדש׳
ליי׳ נשנעותיג׳ נכאן הכל מפור׳ שלו ושלנו מתאחדיס נאחד שנאי גיוס חתונתו וגיוס שמחת
לנו זה נניין נית המקדש גיוס חתונתו זה ונתן תורה ונדרך זה ותאונרנה כי אתך נשוג לעמך
והאחת עיקר והשנייה טפלה וכן ותען רחל ולאה ותאמרנה לו ונדרך זה כ״מ שתמצא חינה
מתחלקת לשני טעמיס על דרך זה והנן ז ה' נ י נחג השגועות נתנה התורה ונתאחדו תפארת
עם מלכות ניוס חתונתו וקודס מתן תורה שהוא הפשח וניוס השניעי עצרת ליי׳ אלהיך
נשוכות שהוא אחר מתן תורה עצרת תהיה לנס הרי שלו ושלט הכל שלנו ועשו לי מקדש
ושכנתי נתוכס וכנר אמרו משל למלך שהימה לו נ ת י חיד והשיאה וחזר המלך לדור עמה כך
ועשו לי מקדש ושכנתי נתוכס מאחר שנתן להס השס ית׳ שמיני חג עצרת שהיא נ״ת שנע
נא לדור עמנו והרי שניעי של פשח ג״כ שלנו כשהוא ונתאחד עס מלכות שהיא מדה הנתונה
לנו ושמור זה העיקר הגדול ותמצא כח הונועדיס והחגי׳ כמה הוא גדול אמנ׳ יש לנו לעוררך
ענין גדול על מה שאמיו כי שמיני חג עצרת הוא רגל נפני עצמו נאמת הפשח הוא רגל
אנרהס שנועות רגל יצחק שוכות יגל יעקנ שמיני חג עצר׳ רגל גפני עצמו והוא רגל ד׳ והוא
של דוד וז״ש מגן דוד ושמור זה עיקר הגדול והמדה הזאת נקיא : .
ת פ ל ד ,והיא מזמרת לפני ה׳ תדיר כדי להנעיר כל מיני חוחים וקמשוניס ולשקל האנניס
לך אל תחרש ואלתשקוטכי הנה אלהים אל דמי ולתקן המשילה לישראל וזה שוד
אויניך יהמיון וזה שוד תחת אהנתי ישטנוני ואני תפלה אוי להס לנריוש מעלנונה של תורה
והנני רומז לך למה נקרא חפ״לה כלומר שאין לה כח ולא מאור ולא קיום ושונחה מעצמה אלא
ע״י שפע המפארת ושיוגנך היאכל תפל מנלי.מלח וכאלו אינו דנר גפני עצינה אלא היא תפל
אצל הישוד שהוא המלח הכורת נרית וייפיכך מלכות נית דוד היא נרית מלח וכמו שהמלח טעס
לכל המאכלות כך ישוד טעס לכל כחות הונלכות וכל מעדניה ומעלותיה וכל ענייניה וזה שוד
צורך התפלה ומעלתה כי הוא שוד יחוד אונתי )יש״ג רשומה( נשומה עצס איניתתה תפל אצל
התפאר״ת כדמיון תורה שנכתנ ותורה שנע״פ נדנניון מאור הלננה מן החמה ולפיכך נקראת
חפלה ענודה עונד אדונתה ישנע לחס שמחנר מלכות לישו־ וכן כל אדס המתפלל הוא מעיד
על עצמו ש־ש לו אדון שהוא מפרנסו מנכלכלו ואין לו צד קיוס אלא ע״י האדון וזהו שוד התפלה
היאכל תפל מנלי מלח וכל מי שאינו מתפלל הרי כופר נעיקר כמי שאין לו אדון ואין לו
צורך לשאול כלוס מאלהותו וזש״ה ואותי השלכתי אחרי גיוך וזה שוד קנלת עול מלכות שמיס
כלומר שעושה עצמו תפל והשם ית׳ הוא עיקר וע״זנ הרוצא לקנל עליו עול מלכות שמיי יטול
ידיו ויניח תפילין ויקר׳ ק״ש ויתפלל וזו הוא עול מלכות שמיס שלימה נמצאלמד כמה הוא
גדול כח חפלה או כמה הוא כח עונש היננטלה ומדרך התפלה שאד' עושה למטהינעורר הונרכבות
העליונות ופותח כמה צינורות מן הכתר ונאות על מלכות ו מ תייכ' ע״י היוהילל וז״ש אשר
המתנרך נארץ מתנרך נאלהי אמן כלומר קוד׳ לכן מתניכת מדת המלכות וכשהיא מתנרכת
והניאוחים אל הר קדשי ושמחתי׳ נני ת תפלתי וסודות משפעת כח הגיכה על המתפלל וזה שוד
עמוקים גנוזי' נמקו׳ הזה נאמרס מניין שהקדוש ברוך הוא מתפלל והכל רמוז לזוכים להשיג
ואחר שעמדנו באלו העניניס המופלאי׳ דע כי המדה הזאת נקרא בייף] א?;• והטעם לפי
שהוא ניתו של אל והנני אימר לן דע כשננרא העולס ונשתכללו כל המערכות העלי־נו׳ והתתתיני׳
ונזדווגו נשגיעי כל המעיכוח ע״ד מקנל ומשפיע אז נעשה כל העולס אחד לאדון אח־ ותכ־׳״ת
אי!'■ ־,
ח » 'Wיק
למעלה נמשך עד למטה עד מעץ ה9ףכי>ה 9 8א; נהסמוגים שנאמי השמים נסאי והא^ הדוס
מלי והיה השם אחד והעולם אחד ו?ל הדבייס על סדי המעמת האמיתית ער שבא אדס
הראשון וקלקל כל הצינורות ונתפרדה החבילה על rו עד שבא אביהם אע״ה וראה קילקול
הסדרי׳ והבין וידע היאן נסתלקת השני״נה ע״י החטא שחטא אדם הראשון התחיל אביהם
לסדר הצינורות מצד הימין ותיק מסד מצד ימין,של בורא עולם ים׳ להאציל ולהשפיע׳ בשכינה
מן כמר עליון עד המלכות וז״ס ויעתק משס ההרה מיוים לביס אל מקי׳ שהוא סוד כתר
עליון עד בית אל שהוא סוד מלכו״ת והוא סוד ביתו של אל וצל מסעיו של אביהם אע״ה הוא
לתקן השכינה מצי הימין לפי שאדם היאשץ קלקל מצד השמאל ולפיכן ויסע אברהם הלוך
ונסוע הנגבה וכתיב מצפון מפתח הנ 8#לפינך ה»ויל אביהם לתקן הצינורות המקולקלי׳ להביא
השפע מצד הימין כדאומי שמאלו תמי^ לראשי;דמינו מחבקני וכשראה השם ית׳ מעשיו של
אביה׳ אביט ע״ה אומר שב לימיני ו&וה ימינו של אביהם כסא למרכבה העליונה ונמצאת
מלכות נשפעת ע״י אביהם מצד תקון הימין באעמ ויעימן משם ההרה עקד׳ לבית אל בא
יצחק וגדי נצפו״ן הפי״צות לרוח צפון שהוא מקום ה»וד כיי של* יהא לכמות הטומאה עקום
ליכנס שהיי אדם הראשון פיצו » nחמד יצחק ^ומי כוח שמפחד מן האויב והצורר עד שעמד
יעקב אע״ה וגדי כל הפיצות שבצד צפון מפני כמות הטומאה בעניץ הנה מטתו שלשלמה ששים
גטרים סביב לה מגטיי ישראל וכבי ידעת כי,יצחק הוא סוד הגבורה והפח״ד קודם שנולדו
יעקב ועשו הכין יצחק ששים גבויים לצד צפון דצחק בן ימים שנה בלדת אותם וכשבא •צחק
ותקן בגטריס אזי כתיב טל׳ אמוד חרב מלומדי מלחמה איש חרט על ירכו עפמר בלילות
מפחד יצמח ממש ופחד יצחק אביה׳ ממוין להתחיל הציטמת מן הימין יצחק גדי כל הפיצוח
שבצד שמאל מפני פחד הטומאה בא ^ ובנה בנייני• לפני׳ מן החומה שעשה יצחק נמצא
אברהם ויצחק שומרי׳ הן הצדדין ויעקב באמצע אז קבע יעקב לשנינה עקום כאמרו ויצא יעקב
מנאי שנע ויפגע במקו׳ והנה ^לם מוצג ארצה והנה יי׳ נצב עלץ ויאמר אני יי אלהי אברהם
אנין ואלהי יצחק וייקץ יעקב משנתו ויאמר מה טיא המקו׳ הזה אין זה כי אם ביה אלהים
ממש וישכס יעקב בנק־ דקח את האק אשי שם מיאשסיו ויקרא את שם המקו׳ ההוא בית אל
והאבן הזאת אשי שמתי מצבה יהיה בית אלהי׳ וכל אשי תתן לי עשי אעשינו לן היי יעקב
שמטתו שלמה חיקן לשכינה מקום וקבע לה מנימה ואמי שימשיך כל עשי ספירות ויתקן
הצינורות ע 1הסדר בייחוד שלם .ומה שהממיל אברה׳ זקיט מקרם לבית אל אמי שהוא יסדר
כל עשר ספירות ויעשה סדר לתקן כל הרמקולים ער שמתאחד מלטח שהוא העשירית והוא
בית אל בכתר מליץ שהוא קד״ם והאגן אשי שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר חתן לי
עשי אעשרנו לן עשי ספירות המסודמת הרי תיקן יעקב השכי״נה וסדרה עד הכתר בייחוד
עשר ספירות מסודרות מה שלא יכלו אביה׳ ויצחק אביט עליו השלום לעשות כי אברה׳ ויצחק
עלו עד הכתרים ולא נטד ויעקב עלה עד הנחי בסוד קו האמצעי בסוד הסולם ממטה למעלה
עלה מן המלכות עד הכתר נמצאו אברהם ויצחק נקראו זרועות עולם אבל יעקב שהוא קו
האמצעי עלה ונאחז בראש ונמצאו כל ע״ם עתאמזות ט ע״י אביה׳ ויצחק שהם נ׳ זיונטת
ונמצא יעקב נטלה עד הנסי ח״ס אז תסמנג על יי׳ והיכנחץ על במותי אח והאכלתיך נחלת
יעקב אבץ וזהו חיי עולם הנא מן הנינה צחלת יעקב ולא נחלת אביהם ויצחק וז׳׳ס ג׳ ספירות
והס נח י מכמ״ה נינה זהו והאכלתיך נחלת יעקב אבין שזהו חיי עולם הנא מן הנינ׳ ולמעלה
סגו״ל והסוד ני יעקב נמר לו יה יה ואין לא״ה דרך בעקום הזה וזהו סור זיק״א
ממש הוא סוד הסגולה לפי׳ ישיאל לסטלסו' פקח עיניך ויאה נפלאות ח״ס יי׳ נדר ינחנו ואין
עמו אל נכר כלומר ני השרי׳ העלווני׳ הנקיאי-ם אל נכי אין להם עלייה למקו׳ יעקב שהוא
מן הזרועות ולמעלה וזהו שסמך לו ייכינט עליגמו® אח תבין נפלאות נמצא יעקב מייחד כל
הספירות מלמט׳ למעלת ומשפיע מלמעלה למטה ממטה למעלה ויחלו' והנה סול׳ מוצב ארצה
וראשו מגיע השעימה והנה מלאכי אלהי׳ עולי׳ ויורדי׳.ט והנה יי׳ נצב עליו ו־אמר אני •י׳
וגו׳ מלמעלה למטה וישכ׳ יעקב בנקי טקח את.האבן אשי שם מראשותיו וישם אותה מצבה
ויצוק שמן על ראש׳ וז״ס כשק הטוב יורד עג הזקן זק״ן אהרן שיורד ע*פ מ!ץת*ו נטל
חרמון שיורד על הריי ציץ כי שם צוה יי׳ את פנינה חיי׳ ער הנטלם וכני ידע׳ הסוד שאמי
יורד
שערי צדק
יורד על הלרי ציון ואו׳ >עקנ אתי כי השפיע נהדק׳ השען והטונה נמקו׳ הזה הוא ע״י ע״ ס
מקדם עד נית אל וז״ש עשי אעשמו לך ומה שקרא יעקנ למקום הזה נית אל נפרש׳ הזא׳
פעמי׳ ולפעמים נית אלהיס הוא על סדי נ׳ תיקונין שעשו אנרהס ויצחק למלכות וכשהוא
מזכיר נית אל הוא סוד התיקון שעשה אנרהס לשכינה שמצד הימין שנקרא אל ולפי׳ קראה
על שמו נית אל אל מלך יושנ על כסא רחמים ויקרא שם נשם יי׳ אל עולם וכשקרא אותה
נית אלהי׳ הוא קורא אותה על שם התיקון שעשה יצחק שהוא מדת אלהי״ס נסוד הגנורה
והפח״ד ושמור נ׳ שמות שקרא יעקג למקום הזה נית אל נית אלהיס אל תשכח כי צורך גדול
הוא לך כנר כתגתי לך למעלה מן המדה שנקרא על שם הדנר שמתמלאות ממנה על שם כי
שמי נקרנו והרי זה מנואר והמדה הזאת נהתחנרה ע״י הצינורות המערכות נינה נקראו שתיהן
ד״ר וסוחר׳ מלכות נקרא ד״ר שהיא נית דירה לה׳ והיא דרה נינינו כענין השוכן אתם נתוך
טומא׳ ונחתי משכני נתוכ׳ הנן זה מאוד הח׳ שהיא נינ׳ היא מייחד הכתר המקיף כל הספירות
ואת כל המערכות ונקרא סו״חרת מלשון סחור סחו״ר וזה שלקח אנרהם אע״ה מערת המכפלה
לעלות משם למעלה מן הזרועות עד מקום הכתר וזהו סוד ד׳ מאות שקל כסף עו ני לסוחר
הנה המקום הזה להכניס משם לע״ה כי הוא הפתח העומד לזרועות עולם ומשם נכנס־ן לחיי
הע״ה וז״ס עונר לסו״חר וסוד דר וסוחר׳ פקח עיניך וראה כמה היא מעלת שדה המכפלה
שהיא נית שער לעדן העליון להכנס למקום הנינה שמור ואתה דע לך וסו׳ נ׳ האנניס האלה
הס סוד ולקחת את נ׳ אנני השהם ופתחת עליהם שמות נני ישראל והסוד כי הזוכה להכנס
למלכות זוכה לחיי הע״ה והזוכה לדר זוכה לסוחרת וזהו שאומר כל ישראל יש להם חלק לע״ה
וזהו צדק צדק תרדוף למען תחיה וגו׳ וז״ס נ׳ אנני׳ וסוד ד״ר וסוח״רת והמדה הזאת
נין׳ מ ז ב ח העולה והנני רומז על דרך מזנח העולה זוכין ישראל לעלות לעלייה והוא סור
נית קדש הקדשים וזהו סוד חיי עולם הנא ודע כי מזנח העולה היא החצר ועל עליית שער
ידו מתכפרים ישראל והשם יתנרך צוה ואמי מזנח אדמת תעשה לי וזנחת עליו את עולתיך
ואת שלמיך שלמיך ממש לפי שהיא המשלמת נין ישראל לאניהס שנשמיס ועוד נאמר אנניס
שלימות תננה את מזנח ידוד אלהיך והעלית עליו עולות וזהו סוד גדול שלא תננה אתהן גזית
והטעם כי המדה הזאת רוצה נטונתן של ישראל ואינה מדקדקת עמה׳ על רונ חטא׳ ופשעם
לפיכך אמר אנניס שלימות חננה ואע״פ שאין האנן מצויירת נצורה מכוונת אלא מצד זה רחנה
ומצד זה קצרה ומצד זה גנה ומצד זה דקה כך ישראל מה שמניאיס היא רצויה למזנח העולה
כלומר שאין מדה זו מדקדקת עמהס ננואם להקיינ קרנן אפילו אם יהיה רשע ופריץ ונליעל
הכל מקנל נרצון אנל אנני גזית הן עשוין נדקדוק גדול ונמדה ידועה ואס יש נהם מהומות
שאינן שוין מכה נפטיט עד שישוו כך אנני גזית אמר שאינם ראוין לונזנח העולה וצפיכך
אמר מזנח אדמה תעשה לי לא תננה אתהן גזית והטעם גזית כי גזית נקראי' כל הכחות
העקטרגי׳ על ישראל והמדקדקים עליה׳ לכל עון ולכל חטאת ולפיכך אינם ראויות לונזנח
כפרה לפי שמקטרגיס על ישראל הרנה יזהו שאמר הכתונ גדר דרכי נגזיח כענין כי אם
עונותיכם היו מנדילי׳ וגו׳ אנל יאמר נניין הנית היה נאנני גזית לפי שהמדה הזאת נקראת
ני״ת אלהיס הוא נית דין שלמטה ולפיכך ויצו המלך ויסיעו אנני׳ גדולות אנני גזית והטעם
לפי שהם לפעמים מדת הדין הקשה כשלא ינאו לה הצינורות מעולם הרחמים הרי היא מחרנת
והורגת ועוקרת וזהו סוד ויסרתי אתכם גס אני שנע על חטאתיכס וזהו סוד הנקרא חרנ
נוקמת נקם נרית ולפיכך יסודה גזית וכן המקום שהיו יושנין סנהדרין גדולה לדון היה כלשכת
הגזית שאין מיחמין בדין ודמיון הדין כדמיון הגזית כל שהיו יכולין לחקור ולדקדק אחר הדין
ושמור העיקרים הללו כי נמקוס הדין הפך מזנח העולה לפי שהדין אין שם רחמים ומזנח
כולה כפרה ורחמים ודע כי מדת מזנח הקטורת היא סוד הנינה שהוא סוד קשר כל המרכנה
ועדיין ננאר נעז׳ הש״י והמדה הזא׳ נקרא :
ב א ף שכע כלומר הכריכה נתמלאה מז׳ ספירות שעלי׳ נסוד נת שנ״ע וכנר נחנאר זה לעיל
ונקרא ג״כ עדן והנני מכאר כי ה׳ נטע גן נעדן ומאין נטע מקד׳ כלומר כל הספירות
הנאצלות מהכת־ הנקיא קדם כלס נטיעית במלכות והנה התפארת שהוא עץ החיים ימקו׳ שהוא
נטוע בו כי הוא סו״ מלכות וסימן מעשה יד־ להתפאי וזהו סוד גדול מסודות הייחוד ונמקו׳
הזה
ט ^צדק
הזה הוא עניץ עמוק והוא םתי קציצה ננמיעומ לי כל המפייד גמיעה ממקום חיטרה נקלא
מקצץ ננטיעית והטעם לפי שהעלטה היא ^דה מקום מהספימת טלן נטועות גו לעשות ענף
ולעשות פלי והנני לומז ועץ החיים גהון הגץ נאמת ני פתיים בתוך הגן ממם וזהו נצל מטע
ה׳ להתפאל וזהו סוד החטל והייהוד *:ל עץ הדעת טוג ולע לא אמל שהוא גנן והגן זה
מאוד לפי שעץ הדעה והגן ענין אחר אנל עץ התיי׳ נטוע נמץ■ הגן ושי׳ ווי העמודי׳ והנה
העקצץ נאת׳ מכל הנטיעות מן עליו נא»מ־ מנל הוא לאיש משחי׳ תגל הוא לילגעם גן נגט
יד ני שחת עמך כי השחית כל נשל דלכו על האל׳ שהשחי׳ לישראל נץ אביהם שגשמים
לפי׳ וירא אלהים אח האק והנה נשמתה וכן והיה אם ,נא אל אשת אחיו ושח׳ אלצה והשוד
הכולל לא משחית את עצה לנמח עליו p iשמת לו לא נניו מועם זרע מרעים נני׳ משחיתי׳
והענין עניין זה ינץ ^ד מוצא האק mמיה לעינה והעדה הזאת נקראת גם כן :
כ ו ס של נר״נה והפעם לפי שיועדה המתמלאת ממנה השפע והאצילות מלמעלה נאתאחד
עשר שפירות וזהו שוד ש^מז נמש של נרכה טעון עשרה דנרים והמבין זה יבין
שוד עשרה דברים ודע והאק כי יש מוץ למחיצות היחוד מש אחד שהוא מש של פורענות
וזהו שאמי הנמיב כי נום ניד ידו״ד ויין חמל מלא משן ויגר מזה והנה כוש של ברכה
מבפנים והוא של דור וזהו שאמר הכמת לשנת נשמן לאשי כושי מיה מש ישועות אשא וגשם
יד״וד אקרא אבל מש של פורענות שחוא שורי,הגפן נכליה שהוא נטוע מנח^ וכשישראל
חוטאים שותים מאותו המש שגא׳ אש.קונעיו מש התרעלה ששית מצית ,ואותו היין הוא
הנעשה מגפן של שדום עיאנצית חמא שמי המות השוצנים בחץ וזהו שוד חמת מנינים יינם
וגו׳ ורע והאמן כי אותם שאינם זוכים »וש של נרכ׳ חומשים נפש ומפשידים כמ׳ מיני
נרכות ואילולי האריכות הייט מנארים כמה עניינים גדולי׳ נענין זה והמדה הזאת נקראת :
תסייליין של יד והשוד והיה לאום על ידכה ולטוטפות נין עינין והנה תפילין של לאש שוד
י קשר תפארת נכ״תר על ידי נינה ותפילין של יד «ד קטל של מלטת בתפארת על
יד ישוד ונעזרת השם יתעלה נמלת תפארת טריען עקרים גלולים נענץ התפילין ומעשיהם
ועגיניהם והמלה הזאת ג״כ נקרא :
האהל לעיקדם גמלי׳ שעדיץ תשיג נעזרת הש״י ונקרא פתח פתח פתח
®’י*״® ייקי*
עינים להשגת הפחח והאהל לתורה ו^א כעין חשמל שנעה אלה עיני יד״וד זאת התורה
אדם כי ינטתנ ^וניןרא גם כן :
והטעם שהוא שוד מקום הנטיעות וצמימות הזיעי׳ והנני רומז ממזרח אביא זרען
וממערב אקנצך והנני »םיף רמז ממה ולבנה וכנר אמרו לנותי׳ זכמנם לנלנה
שכי״נה נמע״רנ ודע כי מיום שחלנ נים המקדש ניטל טעם פימת ואין ענני׳ בגפן ואין תאינה
נתאנה והעלה ננל ונמעשה נראשית מעז הכל ויהי* עלב ויהי טקל יום אחד יום אחד ממש
ומטעם זה אין נן דוד נא מד שיכלו כל הממגות שנטף וילן שם כי נא,השמש ונקרא גם בן :
p yוצליכץ אנו לבאר מג ט כנר נ^־ט הטעם שנקרא עץ הדעת טוב ולע וכשתנין אותו
הדרך תוכל להנץ שוד ואני םםל« לך ^ימיל עת-לצון כי נהתחנל דעת עם לצון אז בל
העולמות מתוקנות והשעירות נאחלות וכנ®! ישראל נשלימות והלננה נמלואה חהו שוד ואני
תפלתי לן ימ״ד עם רצון ודע והאמן שנאותה שעה אץ מדם הדן מושלת כי בל נטלמות בול׳
נלחמים ואין שק ואין פגע יע לפי דלן זה אעלה מלה דני אל אהלן אחין ואל יבא בכל
עת אל הקדש ודע שיש מיתות שאינם מכלל הטונות נהתאחז הטומאה בהיכל הקדש ועל זה
נאמר לכן המשכיל נעת ההיא ידם כי עת ימה הוא ולחיבן חיו החשדים הראשוני׳ מתמנים
הצינומת נטאם לנקם מאת יד״וד עד הגיע׳ לעת יצץ ודע כי בהתאחד מדתהטונעם המלטת
אז כל המלטת לעיניה׳ מקבלים w wוקיו* ומק וחיי׳ מן המלטת והשוד עיני כל אלין
נעשו מעם ולא נכל מת מה כתיב אחריו פותח את ישנת ואתה טתו להם את אכלם
ידיך ומשביע לכל חי רצץ עת רצון חהו שאמי הכתוב יפסח ידו״ד לן את אוצרו הטוב אח
השמים לתת מטי ארצן נמחו ולנין את כל מנמק.ידיך וט׳ וכתיג והיה כעץ שתול על פלגי
מים אשי פריו יחן בעתו וזהו ^ד זכור ושמור אמט חנעיט ז״ל מונה של תלמידי פכעים
מלילי
שערי צדק
מלילי שנת ללילי שנת ולפיכך הגשמים נלילי שנת תימן נלכה לעול׳ וכתינ איש אמו ואניו
תילאו ואת שנתותי תשמלו וכשילד שלמה עליו השלום לעומק הידיעה זו פילש כמה דנרי׳ ואמר
עת ללדת ועת למות עת לכיעת ועת לעקור ושאל כל העתי׳ שפילש נאותן פעוקי׳ ונא ופילש
פתוק אחד לתקן כל מיני עתי׳ ואמר נכל עת יהיו נגדיך לנכי׳ כלומר למשוך הלונן העליון
ע״י הלצון ואז יהיו כל העתים נטונה ונשפע וכיצד הוא המריק תשמן מלמעלה דלך הצינורות
העליונות ואמר נסוך הפתוק ושמן על לאשך אל יחתל ואמר כשמן הטו׳ היולד על הזקן זקן
אהלן נודאי שמושך עולם ההםד והרחמי׳ ולפיכך היה נכנם לקדש הקדשים ניום הכפולי׳ ננגדי
לנן ולפי שהם מרצים ומתקני׳ כל העתים כתינ אל ינא נכל ע״ת אל הקדש וכתינ נכל עת
יהיו נגדי׳ לננים וכתינ נזאת ינא אהלן אל הקדש כתנת נד קדש ילנש ומכנסי נד יהיו על
נשלו נגדי קדש הס ולחץ נמים את נשלו ולנשס נכאן הודיע סוד נכל עת יהיו נגדיך לנני׳ ואלו
הס העיקרים הגדולים הנקראים ע״ת לצ״ון י.
ו א ח ר שהודענוך אלו העקרים הגדולים נמלת מלכות דע שיש להן גס שמות הלנה מיוחדים
לה לפי לונ מעלותיה לפי שהם תכשיטיה ותקוניה ואס נאנו לפי־־ש כל אחד ואחד נ פי ט
צריך זה טורח גדול אמנם ממה שכתנתי לך נזה השעל תכנס לכמה חדלי׳ פנימיס פקח עיניך
ולאה כמה סודות שהם סתווני׳ לפניך ונעזרת הש״י גס נזכרנו נחנול זר שאל מעלות המלכנה
והמערכה נסלל הספירות נזכיר גס שמות הסמוכים לוגדת מלכו״ת וכנל ידעת כי יחוד כל
הספירות על דרך האמת נהתאחדם כול׳ נמלת המלכות והסוד והיה יד״וד למלך על כל הארץ
וזהו שאמר נספר יצירה עשל ולא תשע וכנל ידעת כי תשעה אספקלליאות מאילות ואח׳ אינה
מאירות ואין תקון טלם אלא זאת מאילה והסוד שלהנת קשורה נגחלת והיא כסא לכול׳ נסוד
גדול ועמוק וחתום :
כי הספירות הזאת היא אות אחלונ׳ שנשם המיוחד והיא נסוד ייחוד השם לגמרי ונה
יתאחדו כל הספירות ואליה ימשכו כל הצינורות וזהו סוד ה׳ אחרונה של שם המיוחד :
והאמן כי כל תלי״ו .מצוה שנתולה נאלגות נעשל ספירות כדמיון הצולה שנעשית נמעשה
חושנ ונמעשה לוקס כ״א לפי מינו ויש מצות שהס נאחזות מנדת המלכות כגון תכלת
שנציצית שיש נה חוט אחד תכלת ושנעה לנן והסוד נ״ת שנע נאל שנע והסוד הזאת של יום
הכפולים אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת ואלנע אחת וחמש אחת ושש אחת ושנע שזו
היא הנינ״ה וזו הספיר׳ מתאחזת נשנעה שעליה שזהו הייחוד השם השלם וכשמתאחזות נ שנע
מתאחזות נתשעה שהוא נשניעי מתאחזות השלש נסוד יה ונסוד סגולה וסימן ני יעקנ נחל
לו יה ישראל לסגולתו והנני רומז לך ולתתך עליון על כל הגויס אשל עשה לתהלה ולשם
ולתפארת נכאן כלל שלשה מקומות הייחוד והנני מפלש עליון אינו אלא העולה לתהלה כי על
הגדולה והגנולה עולין כל שלי האומות נסוד אנרהס ויצחק ונקלאין זרועות ונקלאין נמות ואתה
על נמומימו תדרוך והאכלתיך נחלת יעקנ אניך ולא נחלת אנלהס ויצחק ומתחלה הולכי׳ הנחלים
משםאלון האלהי׳ אשל נקרא עד שם אשל הוא סוד המלכות והנני רומז אמר ננניאים לי^עלות
שם שס אלהיס יד״וד צנאות יושג הכלוניס עליו ונדנלי הימים כתיג אשל נקרא שם ולא עוד
ניאר הכל ניאור גדול ודור הפלגה ידעו עיקרים הללו ורצו להפריד אלוף אמרו ונעשה לנו שם
שם רצו להפריד מלכות מיסוד לפיכך דור הפלגה ועליהם כתינ ואנשי דמים ומרמה לא יחצו
ימיהם וביסוד כולו רמוז שם האחד פלג ני נימיו נפלגה הארץ נימיו ממש אנשי דמים ומרמה
לא יחצו ימיהם ונשאר פלג אלהיס מלא מיס והם לא יראו בפלגות נהרי נחלי דבש וחינאה
אע״פ כן שם נגנזו הכלים על ידי גולה ומה שהתחילו לא יבצר מהם ושם הס עד שינא משיח
וישיבו הדנליס לתקנן וזהו שאמרו חכמינו ז״ל כל העולה מננל לארץ ישראל עונל נעשה שנא׳
בבל יובאו ושמת יהיו עד יום פוקדי אותם והנן זה מאד אמר אחל כך לתפאר׳ כי התפארת
הוא קו האמצעי הקושר הכל בין מהלה לשם כדמיון יד״וד אלהיס והסוד תהלת יד״וד ידבר פי
ויברך כל נשל שם קדשו לעולם ועד ונדרך זה דע כי יש מצות מיוחדת למדת מלכ״ות ויש מצות
מיוחדת ליסוד כגון עליות ובלית מילה וכמה מסודרות וכן לנצח והוד וכן לתפארת וכן לגדולה
וכן לבינה וכן לחכמה וכן לכתר העליון ובדרך זה נארגות מצות התורה אשלי היודע והמקיימם
והיודע סוד זה הכתוב שאמר עת לעשות ליד״וד עת לעשות ממש כביכול כל העושה מצוה למטה
כאלו
י 'Wצדק
קוד פאמל ימיק גמעת* יעפפ^ום לי פלוס יעפה כאלו מקייס הפורה פהיא למעלה
ל• npגדול מופלא ומטקה וזהו קוד ^ כאל יפויץ מנג פמיס בעזרן געזרך ממפ מכאן,
ואילך ונגאופו פחקיס והיודע סודופ הללו עץ סוד »ןג אפר פמע אבלהס נקול* רפמור
מ^־מי מצופי מקופי וסודמי *.
)יף^ והאמין כי יפ לן לחקור על הצוריז ן«>ןלאפ כפא לכסא ויפ כסא חיצון לכפא פנימי
וכפא החיצון נקרא אדה וחץ לכפא החיצץ יס קליפופ ומעי כיפואין פאינן ראוי׳ ליכנפ
לפני׳ ועמידפן בחון ואם ח״ו נ כ ^ לפניס נפקלקלה השורה ונטמא ההיכל אשר צוימה לא יבאו
נקהל לך ויש מצום הרנה שהן מולוה על כפא חיצון ועל קליטה החיצונוח כענץ גע הנשה
פמולה על כפא חיצון וכענין.חוט חלב הדם והפאר כמה דבלים ויש מצוח הלנה שהן מולוה
על הקליפות כענין ערלות הפירופ וערלמ* הנפל וכענין נהמוס ועופות ודגים טמאי׳ פאלו
ענינים כולם נצטוו על פדר הקליטת החיצונות שהם נקראים כפאות הטומאה נשעה פטחות
הטמאה מנחץ והטהורה מנפנים אז• כל התרים שעדי׳ תל הפדל ואם ח״ו נמהפך הפדל
ונכנפו טמאים נעזרה אז כל הטטרים יוצאעז לטן לט פאין פניה׳ נכנפים נחדל אחד והפוד
כי קצר המצע מהשפרע והמפכה צרה כהתכנס וכמה יאליט חכמ»מ זכלונם לברכה להודיענו
הפפוק זה והמעה לו :
ן ף אוי אתה לפקוח עינין נדברים שאערט לן נענץ העצות לפי שהם כנשוט פל עולם
ומהם תנין כח המקיים הע^ה ^ כמה טא מקולקל הטנר עבירה והכל רמוז נענין
הנדה והזבה כי הנדה ים לה קצת טמאה ולפיכן אין לה שנעת •מים והזבה שופעת חץ למקום
לפיכן ופפרה לה שבעה יעים ולפיכן ויפלט מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש שלם.
מדרגוה של טומאה פט כאן כ»ד ) tskממנות אוי להם לבריות מעלבונה של טרה ואלו
ידט ויביט בני אדם במקום שהם עקל^גים ושיעור שהם מקלקלים ידע כמה הוא כח העביר׳
ויהיו נשמרים ננפשופם ושמור עיקר הגדול הזה לכל הטרה טלה ואמר פהודענץ דברים הללו
טכל לדעת מט כח הקדושה פטא פוד הטהיה השפע והטכאת קדום ומהו כה הטמאה שהוא
טדהטפפס והריחוק הטמאה הפן הטהרה זו ריחוק וזו קירוב והמנץ זה •וכל להנץ פוד
ודי לן במה שרמזט לן בענץ .מלכ״ות ויד״וד טועאמה בשוליה ופוד אח מקדש יד״וד
למען רחמיו וחפדיו הרבים יפתח לגנן טזורקו ־ויורט נפלאות ואמר גל עיני ואביטה נפלאות
ת ט מ ^י :
ה ס פ י ר ה השנייה נקראת אל ח״י ועליה אמר.דוד ע״ה נכספה וגם כלמה נפשי לאל חי
וכתיב צמאה נפשי לאלהי׳ לאל חי■ וגו׳ והטעם כי גשעה שהעולם ברצון אז הכתר
מתגלה נפח־ אל ואז כל הטל׳ ברחמים וזהו סוד אל מלן *ושבעל כפא רחמים וא״ת והכתיב
אל זועם בכל יום נאמת זט אל שהוא זונגם נבל מיני משחית וטרעניות בשעה שהוא מפגלה
לא אמי אל נזעם אלא זועם ועל דין זה טא סוד אל עליון ממש וסוד ברון אברם לאל
עליון חהו המושך רחמים וחיים מלמעלה וכשמושן היממים והחיים אז נקרא אל ח״י ולכן
תקנו בחפלה אל ח״י ומגן מגן מעיני.משחית וטיעמת ולפיט־ כ״מ שתמצא שם אל הוא לצד
מלת הרחמים וזט שם אל שטא מטלה בגמנה שממטרמת שצם מאות וי׳ כימות של דין על
העולם ונקיא ים נפול גמל ונעלם וגשמחעויי עליה* אל מלם נהפטת ליחעי׳ וכלם נכבשות
לפניו וזהו פיל יכבשו רחמיך אה כעסן מעלינו שאץ שוס דבר בגל תיקון המפ^ת שאין ט
כמה ספרים וזהי יטלו ימעץ־ על מידמזץ והנני מעז נקראו מידות כעד מה שעולדין
מלמנוה כפי המרה כך היא מצאה אם »־ת טהרה ממלאים ^תה מהררי קדש העליונים ואם
מדת טומאה ממלאים אותה מן החיצוטס ומן הזוהעא חה טא שאמר במידה שאלם עולל בה
מוללין לו לפיכך כשיופיע שם אל עליץ כל אלו הממה טרחות ומיאחדות ומתפזרות ומטלגלות
ויוצאות ואז הלין נהפך לרחמים חזי טל־ אל מלן• משב bכפא ר׳מעים ומה שאמר בשעה
שיופיע עולם הרחעי׳ אז יכבשו לחמין אס כעסן ויטלו רחמיך על ממתיו :
ודו^ והאמן כ• כ״מ שיופיע מלת אל החיים ^באים עמו והנני פותח אברהם ירש נעלת חסד
ומלט אל והוא פעון לטלם החיים «זוא עולם הנינה וסימן אל מי וכשעל׳ אל יופיע
ומתחנל למלכות אז נקראת המלכות אלהים חיים ואז כל העולם ברחמים ובקיום ובחיים וזהו
סוד
שעד צדק
סוד מת שתקנו כתפלה מחיה ממיס כרחמי׳ לניס שאילמלא שקדם אנרהס ליצחק א־ן שם
תחיית המתיס ולפיכן והאלהיס נסה את אכלהס וכתיכ ויקח כידו את האש וחת המאכלת כאן
רמז כשרה ספירות נפסוק זה ואס תאמר והא כחיכ ויקרא שמו פלא יועץ אל ככור אכי עד
שר שלוס כאמת פלא הוא סוד שלשה ס פי ת׳ עליונות שהוא מקוס הנפלאות וז:ו שאמ׳הכתונ
אודן על כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך ונאמר לעושה נפלאות גדולות לכדו לכדו ממש
ונשגכ •ד״וד לכדו;
ו ה ; ; ג י מפיש תמזונור הנקרא הלל הגדול חוזר ומפלש הודו ליד״וד כי עונ הודו לאלהי האלהיס
הודו לאדוני האדוניס כאלו שלש׳ פסוקים סוד הכח״ל והתפא״לת והמל״כות וכל המזמור
משולש לנאר חזר המזמור על ראשון ראשון ועל אחמן אחרון ופירש לעושה נפלאות גדולות
לכדו סוד הודו ליד״וד כי עונ שזהו סוד לכדו כאמת פירש סמון לו לעושה השמיס כתכונה
סוד הודו לאלהי האלהיס שזהו קיום מעשה כראשית פירוש סינון לו למכה מצרים כנכוריהס
סוד הודו לאדוני האדונים שזהו סוד הנס־ס ושינוי הטכע ולפיכן אמר כמקום הזה ויקרא שמו
פלא וזהו סוד יועץ את מי נועץ ויכינהו נאמת ואפר כך סמון לו אל שהוא מדת הגדולה
ואחר כך סינון לו גנור שהוא מרת גנורת ואחר כן אמר אכי עד עולה לינעלה ולמעה שהוא
התפארת עד עדי עד לכל צד יתנרן שר שלום שהוא ידו״ד וזהו שהכין המכין המלכות לפיכן
אמר סמוך לפסיק זה לינרנה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה
ולסעדה נינשפע וכצדקה אס כן פקח עיניך וראה נפלאות כינה שניארנו כעניין אל חי ותראה
ככל מקום שמזכיר כתורה אחת משמות הקדש לאיזה ינקום הוא רוינז ונאיזה מדה הוא מתנהג
וזהו הנקרא כתורה אל שדי :
פותה לן שערי עליונים דע כי כל ינקום שתינצא כתורה שם שדי הוא סוד מלכות
לכד וככל ינקום שתמצא אל שדי הוא התחנרות יסו״ד וינלכ״ות ואז ינלכ״ות מתינלאת
חיים וכרכה :
כי אכרהס יצחק ויעקכ שלשתם חכרו יסוד למלכות לפי שהוא עיקר תיקון המרככה ושריות
שכי״נה למעה לפיכן אמרה תורה וארא אל אכרהס אל יצחק ואל יעקכ כאל שדי לפי
שאין נכנסין לראות מעלות הננואה אלא כהתחנר אל שדי ולפיכך אינרו האנות הס הס המרככה
והס תקנו נית המנוחה ליסוד נחינור המלכות ונקרא שם אכרהס כית אל ויעתק משם ההרה
מקדם לנית אל ונאמר וילך לתסעיו מנגנ ועד נית אל לפי שאנרהס הסיע את הרחמים מן
הכת״ר שהוא קדינונו של עולם כעניין אל שחברו עם כתר ומאיזה צד מנגכ שהוא חסד אכרהס
ולפיכן וילך למסעיו מנגב ועד כיח אל כי מקומו של אברהם היה נגב שנא׳ ויסע אנרהם
הלון ונסוע הנגבה וזהו שנא׳ ימין יד״וד ומשך האצילות לשכון נמלכוח ויצחק גדר כל הפרצו׳
שבצד שמאל מפני הפחד ונקרא על שם יצחק כית אלהיס והסוד ויירא ויאמר מה נורא המקום
הזה אין זה כי אס בית אלהיס וזה שער השנניס ויירא הוא סור פחד יצחק ויצחק ירש מדת
אלהיס יעקב עמד באמצע והכין לו מקום כית מלון ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם
אותה מצכה ויצק שמן על ראשה והשפיע לה עשר ספירות ותיקן הצמרות ונתייחדו כולן על
ידו כמו שאמל כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך וקרא אותם בית אל וכיח אלהיס על שם
אברהם ויצחק באו הנביאים וקראו בית יד״וד על שס יעקב כי יעקב הוא קו האמצעי והוא
ירש שם יד״וד מכל צד ועל זה אמר הנביא והיה כאחרית הימים נכון יהיה הר כית יד״וד
כראש ההרים וכתיב לכו ונלכה אל יד״וד ואל כית אלהי יעקב בינה שמעה זאת ולפיכן תמצא
שנקרא המלטת בית אל ובית אלה־״ס ובית יד״וד כנגד אברהם יצחק ויעקב כל אחד לפי מדתו
אברהם מדה אל יצחק מדת אלהים יעקב מדת יד״וד וזהו סוד אלהי אברהם אלהי יצחק
ואלהי יעקב והסוד הגדול המחבר כל הספירות כמלכ״ות ע״י אברהם יצחק ויעקב וזהו שאמר
הכתוב מזמור לאסף אל אלהיס יד״וד דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו וגו׳ כאן רמוז
בפסוק זה סוד מעלת האבות היאך חברו כל הספירות ותקנו כל הצנורות שקילקל אדם הראשון
והסימן מזמור לאסף לאסף ממש וסימן ואסף איש עהור האספו ואגידה לכס כינו שביארנו
ככר אל אלהיס יד״וד דכר ויקרא ארץ ואז נתחברו שלשה מדות עליונות כנגד אברהם יצחק
ויעקב הס היו סבה לקריאת הארץ מקרא קודש ישראל מקוראי ה א ק שהיסה גרושה האדמה
אשל
' א צ ד ל.
אשי גנומא ע״י אדם הראשון ואמי y6־ e46*0יד״וי דגר וט‘ ואז מאוגר מאיר האק מכגודו
והסוד שאמי נפון< הפפוק ממזרה שמש ^ ו מי׳ הומננוד מהו ממזליו שמם עדמנואו ודני
זה הוא סוד חיטר הספירות וייחוד ?שלס מנ״״-אניהס יצסין ויעקג ולפיכך אנו אומיין זכור
לאנרהם ליצחק ולישראל ענדיך וגו׳ אשי כרת את אניהם ושטעתו ליצחק וי עדי ה ליעקג
חק לישראל נריס עולם וגו׳ ולפיכן נקיא ניס אל גיס אלהים ני״ת ידו״ד על ידי הנניינים
שננו שלשמם ונמצא יד״וד יתנין מתייחד ע״י אניהם ויצחק ויעקג אחר כן מזי ואמי המזמור
הזה מציון מכלל יופי אלהים הופיע כלוייי אחי שחקנו הצנויוס אניהם ויצחק ויעקנ נאיזה
מקום הוא חיטר הספירות נמלכ״וח ונייחוד הוא הספירה הנקיאס ציון ולפיכן מציון מכלל
יופי אלהיס הופיע ולפיכך אניר יעקנ שהוא שלישי לאטח והמנין pד עיקרים הללו ינין סוד
יק נאנותין חשק ידו״ד לאהנה אותם חשק מעש ו«ד וינמי נזיעם אחריהם וזהו סוד אל
סי ומגן וזהו סוד מגן דוד »א׳ כמגדל מד צואדן ננוי^,לתלפיות אלף המגן מלוי עליו ואם
כן שמור נכ״מ שתמצא אל שדי הוא סוד חיטד הספירות י^ד נמלטת ועניין הייחוד חה
היסוד שסקט האטת ולפיכן איגי הגסוג ^איא ״אל אניהס אלי»^וק ואל יעקנ נאל שדי ושעי
טועתי וט׳ : ,ידוד
כי נזמן שנמצאת יסוד עם מ^וס טיסוד אל שד* נשם יד״וד שהוא התפארת מצוי עמו
לפי שהי^ד הוא קוצו של וי״ו התחתון וסימן אגיל».עקנ ולפיכן נראה נאל שדי ושמי
יד״וד עמו וסימן ווי העמודים והאדנים לעמודים ואם תאמי היי אמר לא טדעמי להם דע
כי w5ידוד היה נראה להם נאמצנטת מלטש אל שד ושד הוא אספקלריא שאינה מאירה
ולפיכן ראו המלך במלטשו ולא נראה להם אלא נאעצעות מלטש ואינם יטלין להנץ אמיתת
עצמו ממש לפי שהמלטש מפסיק ולפיכן לא נת־עסי להם לא נת־עסי אני נעצעי ונממשיתי להם
שמחיצות המלטש מפסקת וזהו נמיאה אליו אתוודע אנל עשה יע״ה סילק המלטש נאמרו
פשעתי את כמנמי וראה אסורים אגל לא יאה הפנים וא״כ שמוי נכ״ע שתמצא שדי גמורה
או אל קדי ותוכל ליסד אם כל דני על מסטנמו׳;ישטן .נפלאות גדולות כי מתון השם הנזכר
נכל ענין מעניני המורה «כל להנץ עניין הפרשה אר הפ^ק לאיזה מקום הוא רומז ויפתחו
לפניך כמה פתחים ותוכל להננס נהיכל ^ ן ותראה מלאות גטזות ונסתמת מטאיוח לעיניך
והנן עד מאוד כל מה שפירשנו ואז מצליח אס דיכץ ואז משכיל העדה הזאת נקראת :
מ ה ל ר סיים והמעם לסי שכל הנחלים הנמשניס עיסוטס הנהי היוצאץ מע״דן טלן ממקנצין
נמקום הזה והוא המקור הנמשןייןע״נ גשרים ע״י החסד והוא המ^א מדת המלכות י
וע״י נקרא מקור מים חיים והוא מעיין גגי״ם מעני שמקור מיס סיים מדק נמוכה כל מיני
ברכה ושסע וחיים וזשה״כ אומי עזט מקור מים סיים לחצוג להן טמס נשניות אשי לא יכילו
המיס ואותן הטיות הן חיצונות אין לתם חלק נגאל שנע שהוא נאר מים חיים אנל אומן
טרות הן נורות חצוטת הם נארה נשניים אשי לא -ינילו המים ועליהם נאמר כי שוחה עמוקה
זונה ונאי צרה נכריה ואלו הן ,הנאיות חץ W׳ החיים וטלן יוידץ לנאר פחת ולמקום שאון
ועליהם נאמר ויעלני מנאי שאין ממיע היון ואמה־ אלהים סוריים לבאי שחס וכל אלו מקליפות
העילה שהן חץ למחיצת ההיכל והתיעןזאת ימ^ים נתון הטיס שמחיה ותניטסיה איצוס :
כי נשעה שסועאים ישראל ועפמאי׳ ההיכל היי ערסשץ נסיע היץ ומקורות החיים
פושקים ונאפפי׳ וזהו שוד מעיץ ניסש ומקור .מש»« 1צדק ע״נו לפגי ישע וכתיב כי
מפני הרעה נאשף הצדיק ורע כי משנטמא ההיכל ,וסיג הניס פשקו הציטיוח נאמת ונסתמו
המעייטת עד שוב העלט״ה להחחנר נצד*ק כ* מש»1טה עלטת הרשעה נעול׳ נאסף צדק
כאמרו כי מפני הרעה נאסף הצדיק וכשהר»נה ^ה נעשן תכלה ויעביר ממשלות חוטאין מן
האק אז ביום ההוא יצאו מיס חיים מימשלי׳ ומעיץ מנית ידוד יצא ואז והיה יד״וד צמלו
על כל האק גיוס ההוא יהיה יד״וד אמד ושמו אסר ע״י המעיין היוצא מירושלי׳ שהיא מססנרס
נה מקור מיס חיים וזה נקרא פלג אלהים וזהו שאמי ה»טנ פלג אלהים מלא מים ופי׳
הפ pק כן פקדת המיס והאי־ן ותשוקקיה מות תעשינה פלג אלהים מלא מים ופקדת טןולא
תחטיא
שערי צדק
תחטיא ויד״וד פקד את שרה כאשר אמר כמקום הזה רצו להפריד דור הפלגה ואמרו ונעש׳ לנו
שם רצו להפריד נין יס״וד למלכ״ות ורצו להשתמש במלנ״ות בכחות הטומאה ועל ידי הזוהמה
שהטיל הנחש הידוע נמלכו״ת ע״י אדם הראשון כסוד עץ הדעת טוב ורע לפי שהמקדש הוא
מזומן לטהרה ואח״ו יכנסו בו טמאים מטמאי׳ את המקדש וזהו סוד ותנאו ותטמאו את ארצי
ונחלתי שמתם לתועבה כי את קדש יד״וד טמא ולפיכך רצה אדם הראשון להשתמש במקדש ע״י
טומאה דהיינו רעה וכן רצו אנשי דור הפלגה ולפיכך גלו ובב״ר אשר בנו בני האדם אשר בנו
בנוי דאדם קדמאה וחטאת׳ דומה לחטא אביהם ורצו להפריד בין פלג אלהים מלא מיס לבאר
ינים חיים המתמלאות מן הפלג הזה ורצו למלאות הבאר מן המים הזידוני׳ מי המרי׳ המאררים
ורצו להשתמש נו וזהו שאמר הפסוק לעשות כוונים למלאכת השמי׳ ומן אז חדלנו לקטר
למלאכת השמי׳ ח סינו כל וזהו ע*קר ע״ז בזמן מלכי ישראל גס בזמן מנשה היו מפרידין את
השפע מן הפלג והיו רולים להשתמש ע״י טימאה וזהו שאמי הכתוב אל ירא בפלגות נהרי
נחלי דבש וחמאה מי שהוא רואה בפלגות אינו רואה נחלי דבש וחמאה אברהם אבינו ע״ה היו
בידיו כל כפות הטומאה והטהרה הטהרה מבפנים והטומאה מבחוץ ו מ סי כחות הטהר׳ ליצחק
שנ׳ ויי׳ ברן את אברה׳ בכל ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק וכחות הטומאה החיצונות
מסר אות׳ לבני הפלגשיס וז״שה ולבני הפילגשי׳ אשר לאברה׳ נתן אברה׳ מתנת וישלחם מעל
יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל א ק קדם הנה הבין אברהם אבינו ע״ה המרכבות טהורי׳
מבפני׳ ליצחק בן שרה והטמאות מבחוץ לבני הפלגשיס וזהו שנא׳ בשלמה המלך ע״ה ותרב
חכמת שלמה מכל חכמת בני קדם שבני קדם היו בני הפלגשי׳ שמסר להם אברה׳ מתנת שהוא
שם הטומאה וכמו שאמרו חז״ל ובדרך זה היו עובדין ע״ז בזמן שהיה בית המקדש קייס עושי׳
ומשתמשים בשמות של טומאה ודור הפלגה רצו להכין לה*ו׳ המלכות כסא צכחות הטומאה
כענין עץ הדעת טוב ורע ואמר ונעשה לנו שס שס ממש כחטא אדס הראשון ולפי׳ אמד
הש״י נפלגה ה א ק ועמה לא יבצר מהם וגו׳ ולפיכך קרא עבר בנו פלג כי בימיו נפלגה הארץ
הם ראו להפריד מקור מים חיים הנקרא פלג אלהיס מצא מיס ולפיכך נתפלגו מהם אנשי דמי׳
טוב
לפי שהוא ומרמה לא יחצו ימיהם הרי לך מבואר ענין הפלגה והמדה הזאת נקרא בתורה
תשע לספיר׳ המאירות והיא סוד קוצו של ויו התחתון והבית שהוא סוד מלכות סמוכה לה וסי׳
בראשית ברא אלהי׳ ניס רבתא בית אל בית אלהים בית ידור :
ו ד ע כי כל אור הנברא במעשה בראשית במד׳ הזאת חתומה תהו האור הנשפע מן התפארת
כענין ז יאמר אלהיס יהי אור וכתיב וירא אלהיס את האור כי טוב ויבדל אלהיס גנזו
לצדיקים גנזו באמת במלכות אור זרוע לצדיק צדיק וצדק מתחברים באור זרוע וכתיב וימנע
מרשעים אורם שהרי האור הזה אינו מאיר אלא במלכות בלבד וכל החיצונות שהם חוץ למלכות
אינ' רואי׳ ואינם נהנים בזה האור לפי שהם גנחה במלכות והמלכות נתנה לישראל בלבד ואין
לאומות העול׳ חלק בה לפיכך וירא אלהיס את האור כי טוב וינדל אלהיע בין האור ובין
החשך האור לישראל והחשך לאומות העולס וכן הוא אומר כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל
לאמיס ועליך יזרח יד״וד וכבודו עליך יראה וזהו סוד הבדלה רמבדיל נין קדש לחול בין אור
לחושך נין ישראל לעמים נין יום השביעי לששת ימי המעשה וכשתנין סוד כל סדר הבדלה
או תראה כי קודש אור וישראל ויום השביעי ענין אחד ואז תבין וירא אלהי׳ את האור כי
טוב וגו׳ והנה ביום השני שהוא סוד ההבדלה לא נאמר כי טוב לפי שבו נברא גהינם כלומר
נו נתלו כל כחות הטומאה למיניהם ונתנה רשוח למשחית לחבל ולפיכך לא נאמר נו כי טוב
וזהו ההבדלה שבשני שבזמן שהעליוני׳ והתחתוני׳ מתאחדים הרי הכל טוב והמבין הסיד הזה
יבין לא טוב היות האדם לבדו ונרגן מפריד אלוף וכתיב מצא אשה מצא טוב :
ן ף ע כי כל מעשה בראשית באמת חתומים במדת טוב שהיא קיומו וכחו וסגולתו וממנו יבא
הטוב והשפע והקיום והפרנס׳ למלכות שמשם מתפרנסים היצורי׳ למיניה׳ ואם ח״ו יחטאו
בני אדם ויסתלק הטוב כלומר נאסף הצדיק אזי כתיב וחטאתיכם מנעו הטוב מכם לפי שהיתה
מדתו של דוד במקום זה נאמר בו והוא אדמוני עם יפה עיניס וטוב ראי ועניין אדמוני כי
מדתו כלולה בדין וברחמים ומצד הדין שרו של אדום תקע בו יד ותקע כף ירך יעקב ולפיכך
אלה תולדות ם pבסוד כי יד על כס יה ועשו הוא אדום ונאמר נדוד והוא אדמוני ועל עשו
נאמר
,ב
עועריצדמ
גאמי ויצא היאשץ אלמוגי פי שס!( יממן 6יצ 6זמז 1כגו 1ידו״ד מלין מלק חהי המקור
והיסוד הגקיא מי עולמים לסי שהוא ״מוסך'הא^ם מן הגיגה נשוי השגיעיות וממשיך אומו
נמלנ״ומ נסור ניו שנע וגקראסי עולמים מן העולם ופי'העולם מנר ביארט למעלה שנקרא
אל חי ולפי שמא סוד השניעיע ו»א ס״» עולעיס והנה סוד השטעה תלויה ט חהו סוד
חי׳ יד״וד וחי גפשן ואמנם יש לט לעוריך נשני סימצים נאסזים נמסוק זה האסד חי יד״וד
'והשני סי נפשך :
מנאר חי יד״וד שאין לו סיים עזולמו צלומ׳ מלנד עצם הסמימת שכולם אחדות שוה והנני
ומי נפשך הוא חיי הנפשו׳ שהיי הגמשות תלדות נר עם שאל כל הנמצאים והוא
הסוד וישנע נחי העולם הוא סי הוא מיי העולם נאמת כי כשהוא ממשיך החיים pהנינה
נמלכוס אז כל הנמצאות טלם מסספקים ס*מ« ונלכה ושפע מן המלכ׳׳ות כדמיון הנליכה
המתמלאות מים שממנה מסתפקים ל ^ ת כל עמגות צ«נן וכל עיני זרעים ונעעים למיניהם
וזהו סוד וישנע נחי העולם אנל לא יקרא נסי העולמים אלא נסי העולם והנן זה מאד:
והאק כי הכופל נשטעה כופר נמלה זו ונמל ^יו »ן העולם מכאן תנין סוד העונל
על השטעה שאין לו גמלשמןיום ועמידה נצד העילם כי כל שנעת יעי נלאשית נסתלקו
מענו וטפט נשטפה לא נשתייר לויףום נמקום העולם ונואל נשטעה נעקר נשניעיוח ואין
לו עקום נעולס לעמוד ולהשק ואין לו סיים ומזון ולןיום נצד שוס עניין לכך וישנע כחי
העולם והנן זה מאד וממקום הזה אנו ןטאנים החיים תמיד כאומרו כי עמך מקול חיים כי
עזט מקור מיס חיים את יד״וד ונמקום מה אט מואלין נראש השנה זכליט לחיים שהוא מקו׳
הזנמן ואומר נתניט נספר הסייס כלומר נספר שלו שזו היא מלטת נאמח כל הכתוג לחיי׳
נירושלי* וזו היא הספירה הנקראת יוצל נלאפית *ו היא המדה המציירת כל הצורות נולן
נמדת המלטת וזהו סור ואץ צול כאלהינו והטי מעז לן ושמתץ ננקרת הצור נחולנ ונקית
הצור טא סוד מלטה ולפינך וראית אה אמורי" אמנם לא השימו נטל עצמו וזהו סוד הנני
עומד לפניך שם על הטל נ טלנ והצית נצור נדנר הנקרא טל ונגס טל העליון הוציא מים
מטל החלמיש לאגם מים כתג ההוסכי הטי אגם מים נגס טל עליון תעכי כל סולמתם של
ישראל ק הצור יצאו וכן »א אומי טל ילדך משי וט׳ ו^מי ואין טר נאלהיט :
ו ה נ ג י מנאר הצור ממים פעלו תמים ממש נהמאתד עס המלטת ואהיה ממים ט ממים
תהיה עם ימ״ל אלהיך »והלן לפט והיה סמים לפיכך אמד מד המלך ע״ה ואהיה
המים לו ואשממלה מעוני ולפיכן הטל חמים פעצו ועמה »ןמ עיניך ויאה נתינ ד^ הנחש
עלי צול לפי שהוא אדוטני עם יפה פינים וטונ ראי לפי* אלה הולמת פרץ וטרן גדר ישכט
נחש עקלטן וכעשפט טי נענץ הנסש שהוא עקלתון אףל ט כל דרכיו משפע ויע ני הערה
: הזאת
צו ר עצי הגטלה ויטשכה^ הגמלה נסול הניפו אל טי מוצנס׳ ואל* עקמו טר נקרתם הניעו
אל אניה׳ אניכם ואל שיה ואמלל׳ ואמי טל *לקי תש» ומשנת אל עסולליך והיודע סודות
הלט יוכל להנץ כה יהיה זרעך שאין,ט לצ1נלהם זרע משיה ימצד מעיכת הטננים והמזלהו
אלא על פי ניסים ונפלאות וזהו סול זעל דעות הכסא למות כמראה אדם כשראה דוד דמות
והפנימית אדני אמי יד״ול לי לא אירא מה צורות הנסאות החיצונות והקליטת נקראות
א ג י ל »עקנ אניי ישראל לפי שמדת היסוד מלוי׳ יעשה לי אדם והמדה *״א® היא
ניעקנ שט< קו האמצע* ויש לו ששה שופת שט! למעלה ושלשה למסה של מעלה גדול׳ גנולה
תפארת של מעה נצח הו״י יסור וזהו מוד נקיא אני״י יעקנ ולא אני״ר אניהם ולא אניר
יצחק לפיכך התטנן עיקר גדול אמר נאום האיון ידול צנאות אנ״יי ישראל הד אנחם מצרי
אנקמה מאויני שהיי דוד שטא נעל המלחמות והוא הכסא ליל״וד צנאות שזהר סוד אדין והרי
יעקנ עלה עד הנינה לפי שהוא מ » על נמואי אניאם ויצחק כמו שנאים כני ונשאניר יעקנ
שואנ מן הנינה למעלה אז גפן שט כפויסס עלמה ניצה ונמ»!א הנשר נוצה וכן הוא אומר
המנינחך יאנר pיפחש כנפיו הנן ^ *ו ת עליונות ״מטוש מסיו לתימן שהי» חסדי מד
שואנים ע״י יעקנ אנרהם שהוא tw p wשאמלי הצ)«נ מנן אניהם עגן מד חסד לאניהם
חסד*
שעד צדק
חסדי דוד לפיכך יפרוש משיו לשימן לצד *מ'ן וזהו ננ או לחנק המלכ״ות שמאלו תחת לראש'
וימינו שחנקינ* אלוה משימן ינא וחהלשו מלאה ה א ק תהלשו נודאי ומצדק לצר״קה יד״וד
אלהיס ועשה פקח עיניך והנן נפלאוח כיצד השורה נאמש נחכמח השם ישנרן והמדה הזאס
נקראה :
צ ד ה כלומר שהוא פלס ומאזני משפט ונה יחקיימו כל המצוח והעולמוש נייחוד שלם והיא
' מפרנסש אח הכל ע״י מרח המלכוש והיא עומדש נאמצע למעלה ולמטה ולצדדין והנה
המדה הזאת נקראת צד״יק ומדש המלכות נקראת צד״ק ונהשתפע נשפע צדיק נצדק אז אותה
השפע נקרא צדקה וזה כדמיון הנותן פרוטה לעני שאותה המשנה נקראת צדקה ונמצא הנותן
צדקה מעורר צדיק להתאחד נמדש צדק ומניא שלום ניניהם ומחנר הספירות נאחר ומניא שלום
בעולם וזהו סוד והיה מעשה הצדקה שלום :
ה ג ן סוד גדול הנני רומז זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד הזרע ממש והחסד ממש והנני
י רומז וצדקה תציל ממוח כשנני אדם חיטאים וינפריד אלון< ונשארה הארץ ינשה כי אין
מים גשמים אזי רגל המלכות יורדות מוח שאול צעדיה יחמוכו וכל מי שפוגע נדינה מת
בלי י ח מי ס וחמלה אוי לאותה שעה אנל כל הגורם להתחנר צדי״ק לצדק וירדו גשמי נרכה
ל א ק אזי החיים ” נמצאים וזה נעשה ננותן צדקה לעני גורם למעלה להעשוח צדקה וזהו הסוד
וצדקה תציל ממות ממש שאלמלא צדקה החינור הנעשית עם מלכות כל הפוגע נדינה ימות
פקח עיניך וראה נפלאות לפיכך נאמר ני נצ״דק יכון כסאו ושניה נצדקה נצדק׳ תכונני שמרו
משפט ועשו צדקה כי קרונה ישועתי לנא והמנין ענייני׳ הללו ינין כי מצות הצדקה הוא סוד
חיטר הספירות וייחודם והנאת שלום נ־ן צדיק לצדק וזהו דנר הנראה לעין ממש נמצאת למד
שלשה שמות דומים זה לזה צדיק צדק צדקה מחנרות את האהל להיות אחד צדקה תרומם גוי
וא״כ התבונן מעלות הצדקה נענין היותה מתחנרת נין צדיק לצדק והרי היא מניאה שלום נין
העליונים ובין התחתונים ומביאה ברכה ושפע ואצילות לעולם וגורמת לייחוד השלם ועל זה יש
לו לאדם להתבונן בכל מצוה ומצוה מכל מצות שנתורה כונה עולמות מקיים נעשייתן וכמה
עולמות הוא ונחריב בביטולו וכל שכן בעוברי עבירה וזהו סוד על מה אנדה הארץ נצחה כמדנר
ויאמר יד״וד על עזבם את תורשי והמבין סוד זה יוכל להבין וסוד הניאו את המעשר אל נית
האוצר ויהי מרן< בביתי ובחנוני נא נזאש אם לא אפתח לכם ארובות השמים והריקותי לכם
ברכה עד נלי די וכן מה שאמרו נעון ביטול חלה בעון ניטול מעשרות ושמיטת הארץ ושאר
מצות ולא יעלה נדעה^ כי הס בענין עונשים שילענשין את המנטלים או את העוברים אבל זה
אינו כך אלא כל המנטל מצוה מן המצות אותו הטונ שהיה נשפע בסיבת עשייתו כגון צדקה
נמנע כדמיון מי שאינו זורע שדהו אינו קוצר או כדמיון מי שאינו לובש שמתקרר גופו כי
עונש המצות הם דבר טבעי מננש וכמו שטבע האש לחמס וטבע המים לקרר נהרטינ וטנע
הלחם להשביע הרעבים וטבע המיס להשקות צמאים כך נטבע כל מצוה ומצוה להעשות אותם
הטובות שנא׳ בה או אותם העונשים שנא׳ בה נביטולן בענין שאמר בצדקה וכמו כן בעבירות ;
ני יש עבירות נוגעים בהיכל פנימי כגון גלוי עריות וחילול שבת ושאר כיוצא בהן
ויש עבירות הנוגעות ח ץ להיכל כגון אכילת שקצים ורמשים ונהמה וחיה ועוף ודגים
טמאים שהעובר כאלו מקלקל את השורות ומשבר את הצינורות ומביא צלם בהיכל וסימן ומעץ
הדעת טוב ורע לא מאכל ממנו :
כי לכך נקראים הצדיקים צדיקים על היותם מעמידים כל הדברים הפנימיס במקומ׳
מבפנים וחיצונים מבחוץ ואין דבר יוצא מגבול שלו ועל דרך זה נקראים צדיקי׳ והמבין
מה שבארנו למעלה יבין מה שנא׳ וצדיק יסוד עולם כלומר מדת הצדי״ק הוא יסוד עול׳ עליוני׳
ותחתונים שמחבר האהל להיות אחד ועליונים מתברכים ומתאחדים אלו עם אלו ואז נטיעות
הגן מתנרכות ואז כל הדברים בשלימית ועל ד׳׳ו צדיקים למטת מעמידים כל דבר ודבר על מכונו
ונמצא כל דבר בגטלו ובתחומו הפנימים בפנים והחיצונים מבחוץ :
כי לפי מעלותם מתייחסים את ישראל ומהם צדיקים ומהם זקנים ומהם חסידים ומהם
קדושים וכל אחד כפי הינקום שדבוק נו למעלה והבן זה מאד ודע ני מדת הצדיק זו
היא המשפעת את הטונה על הארץ הידועה וכן למטה ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ
נצי
יג שעד !Tcr
גצי »מפ* »9נש> 9ד להג»אי 39ן ג>>0 9ל*»ס »גגץ גצי >גpפ> ו}»3יץ dom).יד מ99ו
פאמסיו ופמגיו לכל צו חהו לההמאי וגו׳ כמה »א טי האילן iw sפ»*ו מ*גו
פוד הכשיגוים הנק׳פאר מ קכ ^ן יכהןפארועמיה נג ד קדש לאהיןאמיר^נודולסהאיהוהנן
מה פאמרגו נמקוגטה אלו מלן כל 4פ מולי׳ לה»פ מהם ל^ה פויי פויה פיט נה כמה
גסיס והמוה הואפ »: <p
י סו ד דפ לי להודיעך עיקר כלל גוזל תע כי יש יפוז פהוא למפה ק הנגיץ והנדן מומו
מליו »נ>ץ יגץזוה »>ין פנעולס הוה הפפפץ דפ יפוו פהוא נאמצע והנ ^ מומו
פניניו כעגץ יפויוה וננייפים »פמים למי >«םעי׳®.נולים הם וכל גלגל י מיו נאמצעימו
וע״י אמצעיתו כל גלגל מננ והולך ואם מאמי היי כל העולם היאומון כל יפווומיה עגולים
דע פנגייני עול׳ הלאוסק פוקעים וגתים ואיג׳ עמטיוי׳ אנל הג^נלים פונני׳ והולכים סמיד
ולפיכך גקיאו המתמוגים ממים והפמים ומה פנהש עיים ד 0מאד פהוא למעלה תגייגי׳ למעה
וזהו פוד עול׳ המלאכים שהם למעה ומפמוקקיס וגכג^יס לעלות וליאומאת פגי יד׳ורימ׳ ופילק
ניידות המים מיים למעה היות « י נ האש עולה נענע למעלה דמיין פלשה עורגות ואפי
ש rעמ זה .דע כי הש*י טפא כל והוא למעלה ומשאו למעה ממט ו ק מא אומי כה אמי
יד׳וד ים וגפא ואמי פידעת זה דע ט »«ייה הגקלאס יפוד היא הט»מ סיים וניכה
למלמת והוא למעלה ממגה ופעיית המלכות משממאך ו מ ^ ת תמיד לעלות להמסני נמדת
יפוד והד מדת המלכות מ!דה נמדת צדיק ^ ד עולם המו פהנגץ פומך על הימד ואם ס״ו
הופי היפוד' גהיפ כל נ ^ו ל ק מדת היפוד מכגפת יפיאל גמצא סוינן העולם והמנץ פוד
זה ינין מה שאמד זכוי ידו״ר לנגי אדום rtiיום ייופלים האומיים מיו עמ עד היפוד נה
וק הוא אומי כי מפני היעה גאפן( הצדק והסנונן היענ ויאה מה שאמי וצדיק יפוד עולם
פהרי כשנפמלק הצדק >ק הצדק אוי כמינ נפלה ג«ית יאפיט שהיי הוגא־ הי©י וכן הוא
אומי גפלה ולא תופיף קום גתולת נת ציון והתנוק היעג פוד ז«( טן< משוש כל האין הי
ציון ירכתי צפון קדת מלך ינ ^ויו ניוס ההוא אקים פוכת דוד הט»מ ימה פאמ׳ הכמונ
התגעד מעפר קומי פני ימפל׳ והמגיןזה ינין מה שאמי איכה»עינ וגוי השליך משמים אי.
תפארת ישראל והמנץ נגץ יפוד ינץ »נין ^לה אמגם נשונ הייסוד למקומו ימזוי הנגי'
נשוט חהו שאמר הממזיי שכיגתו ל 4ון «ךסוא rtrifג^ען מכלל ♦ופי אלהים הוסיע
n f rמציץ וט׳ כי נאמת מציץ יופיע נפסן־נימפי ^י ג^יון דיושלים הם י«ד ומלטת
ואם אץ ציץ אין נימשלים שכיגה והנן wמאוד ,והעדה הזאת גקראת כל והפעם לפי שכל
מיגי השפע והאצילות והנדכה והסיים גמפכו מ פ סי ^ ץ נדרך כל הצטמס נפל הסדרים וכל
הגפים העליוגי׳ כולם ימשכו עכל הצדדין וכולן יתמנת נא׳ נמד׳ צדיק יפוד עולם וממט
ימשט כל העוטת וכל השפעות נמלטת ו ^׳ גקיא נלשץ כל כלומר מדה שהכל תלוי ט וכן
הכ»נ אומי כל פקודי כל יפיתי וזהו ^ד אגי יי׳ פומה כ״ל כלו»מ־ ממדת כ״ל יוצא הכל ני
זאת המדה היא הגמיי• התשיעי׳ ^ליה •טאו כל הצגורות וכל האצילות מאץ פץ< וממגה
הכל נשפע ונאצל נמדת המלטת ומתניכת נם היא נמדת ל׳ל וכשהיא מתניכת מענה גקיאת
גם היא על שמה כ״ל מל שהם נקיא׳ כלה ■nnfaשהיא כלולה וץ הכל וזו היא המדה פצייכה
לה ולה צופים לסי שהיא יפוד הכנ והכל סלו* נה ולפי שהמצכ״ות מתניך ממנה נקראת על
שמה כ«ל כמו שכתנט כי מדת המלטת »ךאת גמקומות הלנה ע*ש הפעייה שמתמלאת ממנה
וכני נתכנו נזה עקד׳ גמלים ועל דיך זה נקיא מלגות נם היא כ״ל וכן הוא אומי ד ת ^
אק בכ״ל היא והמדה הזאת נמנה לאנוס לנס6פ לסי פשלשתן האצילו נהם ממת מלמעלה ניט
שבארנו אברהם הכין לה ציטיות וסקונים ונקניס לו וזהו ^ מי דד״וד נירך אס אנרהם ננל
ונקרא על שם אברהם ניס אל ונהנה לצמן מכתינ rאיכל ^ ונקרא גם על שם יצעק נית
אלהיס ונמנה ליעקב כמו שנתת כי סנני אלהים וני יש לי כיל ונקרא על שם יע^ :נית יד״וד
נמצאת למד האבות ילשו שלשמן המדה הנקראת כל וזכו »ל ולא ספרו כל ל»5נלה ולמעה
והס באמת נקראו אשטלוס נכ״מ איש שהכל מלוי ט והמדה הזאת נקרא׳ :
ציון לפי שעציץ עשסיט של סויה )פ״א לפי שמציץ משתיתו של עולם ומיפוי משתיתו של
מלכות י
שעד צדק
מלכות( ומיסוד משתיתו של עולס והנה ליון וידושליס הס יסוד ומלכות וכה״א נרוך יי׳ מציון
שוכן ימשליס וגו׳ ואומר המחזיר שכינתו לציון כענין המחזיר אנידה לנעלים וככר ידעת כי
עיר דוד היא ציון והנה הרגל הד׳ נמרכבה הוא דוד והנה המדה הזאת היא סוד מדת שבת
שהוא שביעי לימי השנוע ובאמת כי בו שנת מכל מלאכתו לפי שנו כלו כל הדנריס כשלימות
ובמילוי ובשב׳ מלוין ששה ימי׳ ומגרנתו ומטובו יתברכו עליונים ותחתונים ולפיכן ויברך אלהיס
את יום השביעי ואין לו 3ן זוג שהוא שביעי לפי׳ כנסת ישראל היא בת זוגו ונהם יתאחדו
עשי ספירות ומתנרך הכל ומתאחז לפיכך בשבת נאמר זכור ושמור זכור ליום ושעור ללילה
ועונ׳ ת״ח מלילי שנת ללילי שבת והמחלל שבת מות יומת לפי שכפר בעולם החיים ואל מקום
זה יתחברו כל מיתות ב״ד והנה זאת המדה היא סוד המילה ממש וסוד מילה ופריעה זכור
ושמור ולפיכך דוחה את השבת וזהו סוד שביעיות ושמטו׳ ויובלות לשמיטות ויובלות למעלה ואס
ח״ו בטלו שמיטות אז תתחייב הארץ גלות בודאי כל ימי השמה תשבות אשר לא שבתה בשבתותיכם
מדה במדה בודאי עמוד והתבונן ממורת יד״וד :
ו ה מ ל ה הזאת היא יסוד ברית מילה בסוד מילה ופריעה כאחד ינילה כנגד יסוד פריעה
כנגד מלכות ולפיכך מל ולא פרע כאלו לא מל וזהו השער שנכנסי׳ בו בסוד מילה
שאלמלא ברית מילה לא נתנה מורה לישראל ולכך ידעת מה שאמרו בג׳ דברים נכנסו ישראל
בברית מילה וטבילה והרצאת קרבן והנה כל הנימולי׳ נדנקיס ביס״וד ומלכות ולפיכך כתיב
באברהם התהלך לפני והיה תמים ואמנה בריתי ביני ובידך ביני וביניך ממש ומאותה המקום
זכה לזרע והבן זה מאד שאלמלא לא נפתח המקור לא זכה לזרע וזהו סוד ויוצא אותו החוצה
ומאחר שנימול אברהם ונתגלה המקור ילדה לו שרה בן וזהו סוד ויוצא אותו החוצה ויאמר
הבט נא השמימה וספור את הככביס ובאלה מצא לו מקור זרע מצדיק יסוד עולם וזהו וידו״ד
פקד את שרה כאשר אמר נפקדו כל העקרות עמה והנה אדם הראשון נשתמש במקום הזה עס
הערלה בענין עץ הדעת טוב ורע ובא אברהס וסילק הערלה ואז נתגלה אור זרוע',צדיק ונפקדה
שרה ונפקדו כל העקרות עמה והנן זה מכאן תנין כה יהיה זרעך כי הוא נורא שיי׳ ונוטיהס
תחתיהם רוקע הארץ וצאצאיה נותן נשמה לעס עלית סוד מלכות וזהו סוד כה תנרכו וגו׳ כה
אמר האל אני יד״וד קראתיך נצדק ואחזיק נידן ודעכי סוד המילה הוא סוד הגאולה והנני
מפרש בליל שמורים נמולו נני ישראל יסוד מילה הוא סוד הגאולה כי הערלה שהיחת דנוק׳
נבשר הוסרה נגלות וזהו סוד אח גס נדם נרית׳ שולחתי אסיריך מנור כי היסוד הוא סוד
הגאולה לפי שהוא שואנ מן היונל שכתונ נו גאולה תהיה לו וביונל יצא ונכל א ק אחוזתכם
גאולה תתנו לארץ והיובל נודאי הוא סוד כל הגאולו׳ וסוד כל החירו׳ :
כי במדות היובל יצאו ישראל מארץ מצרים שפתחו להם שערי בינה וזהו סיד וחמשיס
עלו בני ישראל מארץ מצרים ותמצא יציאת מצרים ג׳ פעמים בתורה ולא עוד ולפיכך
תמצא כי הגאולה תלויה בברית מילה שזהו היסוד ובהתחנר היסוד עם המלכות הרי הגאולה
סמוכה למלכות וזהו שאמר צריך לסמוך גאולה לתפלה חותם נא״י גאל ישראל אדנ״י שפתי
הפתח והבן זה כל הנימול זוכה לשתי גאולות גאולה למעלה וגאולה למטת שניצול מנאר שחת
שהיא הערלה ולפיכן הגואל משחת חייכי המעטיכי חסד ורחמים הנן זה מאד והנן כמה כח
המלכות כששואנת ומקנלת שפע מן נרית מילה כי זהו השער שבו נכנסים לכל הגאולות והנה
היסוד שהוא סוד כל הגאולות הנמשכות מבינת נקראת המלכות על זה המלאך הגואל כלומר
שליחות של יסוד עולם וזהו המלאך שהיה הולך עם יעקב הנקרא האלהיס הרועה אותי וגו׳
והמדה הזאת נקראת :
ח ד ודע שבכל מקום שאתה מוצא בתורה חק הוא סוד מדת יסוד ובכ״מ שאתה מוצא חוקה
י הוא סוד מלכות ודע והתבונן כי ח״ק הוא היסוד שהוא מקום הקדושה והטהרה והוא
סוד הרחמים הפנימית וכל הסמוך לו מבחוץ והוא סוד הקליפות והערלות וכחות הטומאה והפנימי
הוא קדש ומת שחוצה לו חולין והוא הנקרא אור ומה שחוצה לו הוא חושך וזהו מקום ההבדלה
המנדיל נין קדש לחול נין אור לחשך לפי שזהו מקום שהערלה מתאחז מבחוץ ועל דרך זה
נקראת מדת המלכות עץ הדעת טונ ורע אי האי או האי וזהו כשושנה נין החוחים ולפיכך כ״מ
שהמצא בחורה לשון חק צריך אדם להבדיל בין מחיצת קדש למחיצת חול כי חק לשון גבול וגדר
הוא
T 'Wצדק
הוא נפומו לים חוקו ומים לא יעגמ vpואמי מק מון ftiiיענוי ויאה p»p Pfw pכמה
מיני מוחים וקוצים וקמשונים וזהו מקום דמי ולפיכן הו^ן האוימוו כדי ללסו׳ »ם המקמלגיס
ואמל יד״וד מה לט צלי ואמי כל גוים פגנוני גשם יי״וד כי אמילם פגוני גם סמוני
נשם יד״וד ני אמילם נקצץ הפללה שהוא גלים מילה נשם יד״וד כי אמילם:
ן ך;) שזה המקום שהוצלן מד להלחם נאמניו ולפיכן הוצלך מגן מומן לי מגן ישעך ח״ש
מגן מד ולפיכן אלדפה אויגי ואשיגם ודפ כי מד קצן כל נחום הפללה והטומאה סניג
לננפס ישלאל ונלחם מלחמומם וניטל הקוצמ מפנינומ הכלם אז נא שלמה נ» ומצא הכל
ננחס אין שטן ואין פגט לע ונגה הניס פל מכוט מ־פ כי ל ע נאמל נפל׳ פפח משט וקמו
לכם וגו׳ ושמלא או 1הדנל הזה למק לן ולננין :
למצוח שנקלאי׳ מקים או מוקמו ואיג׳ ט שאץ מוציאים ew דן המקום שנכשלים הלשפים
יודפים המיקלים הגמלי׳ והפונים הסלוין־ נהם ולפיכן אמרה מולה מקומי משמולו
נהממך לא מרניט כלאים ואמל ושמיח׳ אם ^ מי ואלזיל דנלים שהשטן מקטת פליה׳ואומום
הפול׳ משינין פליה׳ כגק שפטס ואי^ל נשל נחלנ ונלאים ואכילמ מזיל ושאל כיוצא נהם
שטל׳ הם נכלל המקים והנה פלה אדומה ושפיל המשסלח שניה׳ פדים נאמני׳ מגלי׳ פמלי׳
פליוני׳ נפוד הנדלה דט כי פ נ י נ ^ .ו ם ייכ^ד כמה פלני׳ ופלונים והנה פניטמ יפ״וד הוא
ששמן דמים השדה המלאה מצחי׳ ומקטלגים והוא טמ של•טשו וינא פשו ק השדה והוא
וזהו היא השדה שנה מגלה פליום־ ני נשדה מצאה צפקה הנפלה המאולפה ואץ מושיט לה וזו
קין אל הנלאמיו ויהלגט חו היא השיה היא השדה שנה הרג קין הנל דהי ניוו^נשדה
שנה נופלים חללים חללים ח״פ וכל *(ל יגמפל פני השדה נמלל ח מ או נימו או נטצם אדם
או נקנל וזו היא מקום הטומאום למי שהם :
נמדרי׳ הפנימי׳ שדה מוג והוא הנקלא שדה מפוחים תהו כליא שדה אשל ניכו יד״וד
מכלל שיש שדה אחד טטא מק־לל והנן זה מאד לפיכן צןה הקנ״ה נפרה אדומה וקלאה
חוקה זאם חוקם המולה כלומר שמצום פלה אדומה פוד גדול המנדל נין קדם למול ונץ
טומאה לטהרה הצד הפונה לפנים טהול והצד הפונה לחץ טמאה לפי׳ אפל הפל׳ מטהר אט
לכל מנייני הרחוקים הטמאים ומטמא אם הטהורים ושוטר זה הפיקל הגדול ט ממנו
ודצ^ כי החזיר יש ט מקצמ פימט טהרה מפליפ פלפה ומט טמא לפי׳ אפול לגמרי דש
נפוד הארננם והשפן פוד נפנץ מוגלה גלה ופלפה לא הפליפו מנייני׳ גדולי׳ ואממ
מזיר למה נקרא שמו חזיר טפמיד הקנ״ה למוזיר לישראל לאוכלו והיודט מקלים הללו ינץ
נמה שפרים מלוים נמקים ומקום וזט לא ^ ו נמקו׳ הגוי׳ אשל אני משלח מפניכם כי חק
הפונה לפנים הוא מק שלנו והוא טהור והמק הפונה לחוץ הוא חק הטיםוהוא טמא ולפי דרן
זה ממצא נ׳ שפירים ני״ה אחד דמו נכ » ל»י ולפנים ואמד משמלח לחץ לשלח אוט לפזאזל
המדנרה ומז״נ והימה זאס לכם למקיו נטלם נטפול לחדש והמנין זה ינץ פחי הטמם למה
נולדו יפקנ ועשו מאומים ננרם אמד מפרדו זה מזה ופוד משא השעיר פ 4ו אם כל נטנומם
אל אץ גזירה גפלאוס נפחי שג׳ ואס משו שנאמי ואשים אס הריו שממה ושניה׳ טלמ נכלם
אחד ושניהם פוד חק נינה שמעט זאוו וכןד והלא אס טשו ליפקנ נאום יד״וד ואוהנ אס
ופקנ ואם פשו שנאמי ואשים אס הליו שמ«ז ושניהם מלמ נכרם אחד ח״פ של טומאה
טהרה תלוין נמלס חק וז״ם פרלה חדלה ונטר pהדפס חוג ומג ואם מנץ נפוד מקרים
הללו יסנאלו לפניך נכ״מ שסמצא נמורה ל45ן מקים #מקום והמנץ זה ינץ פחי אם לא
נליתי יומס ולילה חקוס שמים ואדץ לא שמסי פודוס פיטץים ונפלאוח גטזומ נמקווטס הללו
n״ pאת חקמי משמרו ומכאן סכנס לסוד הגלום ו^ןוד הגאולה ומה פעם שנגאלו ישראל
כמו שכמנט־ כנל לפיכן הימה נימ כלא לישר׳ שהיו ממצרים ו ד;ן כי מצרים מצלגי׳
יושנין מצד הגדי הפונה .לצד החץ שהוא מקום הגליוס והקנ״ה צוה לקצ[י הפרלה ונשאמ
ישראל מנפנים חהו פוי ואמם לא מצאו איש מפממ נימו פי נקר והמנץ פוד זה ינץ פוד
נלאים ושעטנז מדוע נאפת לישראל ומדוע מסלה נציצים כמיג לא מלנש שפטס צמר ופשמים
יחדיו וכמיצ גדילים מעשה לן המנץ פוי זה ינץ פ ח המלמ״ם שנמוג ט צמר ופשסיםוממן
נפלן
צדק
בפלך כפיה אשריכם ישלאל שזכיחס לזה לפיכך כתיב כלאי׳ כלומד שהוא מכניש שני ד 3מ ם
נגדל אחד כלא כלא שניהם כלאים יד יד שניהם ידים רגל רגל שניהם רגלים יום יוס
שניהם יומים איננם יש דביים שאין בהן פירוד מים רחיס ודברים הללו הן כבשונו של עולם :
ו ד ^ כי בגדי לבן יש בהן סוד גדול ובשאר נגדי כהונה יש נה ם סוד גדול כטעם איסור
כלאים ואם תזכה לכנס תראה כמה נפלאות ואחר שביארנו לך זה דע כי במדה שנתנה
תויה לישראל ונתנו עמה לישראל חקיס ומשפטים אשרי העם שככה לו דע כי מרה מנחון
ומתוקה מבפנים לפיכך כתיב שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו ובמקום הזה הוא סוד הנסים
והנפלאות ומצלים נסים לקראתו והכל במלת חוק לפי שהוא דבוק נינשפט והנני מפרש משפט
הוא תפאית ח״ק הוא יסוד ויעקב נאחז בתפארת ח״ק ונאחז במשפט כמה שנא׳ ומי גוי
גדול אשר לו חקים ויושפטי׳ צדיקים ולפי שזב׳ יעהב לבכורה זכה לח״ק אשל כרת את אבדהס
ושבועתו ליצחק ויעמידה לח״ק ליעקב לפי שהחק תלוי ביעקב והוא אביר •עמב וכשישראל
צדיקים נקראו אביר יעקב לנד והנני מוסל לך מפתח במרה שנא׳ שם שם נו חק ומשפט
ושם נסהו כל הנסים והנפלאות תלוין במרה .זכה מבפנים מתוקה לא זכה מנ ח ^ מרה ויצא
נכ״מ שאמר ולפי שהוציא את עצמו לחוץ וכן הוא אומר ויצא בן האשה הישראלית וזהו סוד
ארץ וחוצות ויוצא אותוהחוצה לא מן הכלל כפר בעיקר והמבין זה ינין סוד עד לא עשה
תהיה אשת המת החוצה וילץ לבן אל האיש החוצה אלמלא העין לרעה נתכוין לבו ולפיכך כל
שוחטי חוץ בכרת אחר שנבנה בית המקדם כל אלו העיקרים הגדולים נכלים במלת חק ועתה
שים לבך והתבונן ותמצא סוד באר מיס חיים או סודות בורות נשנרים אשר לא יכילו המים
והמדה הזאת נקרא ליודעים הסודות חן ;
ל ו י ת ? והסוד עתה הפעם ילוה אישי אלי לפיכן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו יד״וד
עסק בחוץ אלא מבפנים והמבין זה יבין כי לוית חן הם לראשיך י הוא נחלתו שאין לו
וענקים לגרגרותיך והנני רומז כונער איש ולויות סביב והנני מוסין< מלוה ידו״ד חונן דל כל
הלואות שבעולם תלויות במקום זה וכתיב לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן לפיכך גדול
המלוה לעני בשעת דוחקו ועל כן לא היה ללוי חלק ונחלה ודע כי הלוים הוצרכו לנחלה טהורה
בהכרח סוד גדול מסודות האמונה וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו
תער על כל בשרם וכנסו בגדיהם והניהרו ובמקום הזה הוא סוד הטהרה לפי שהטומאות מקיפות
מכל צד וצריך גלוח נסוד זמירות דוד וכבר כתבנו הטעם לעיל׳ דרך נחש עלי צור וזהו סוד
מה שכתבנו לעיל לפיכך צריך תגלחת והנה הכהן הגדול לצד ימין והלויס לצד שמאל אלו מצד
הגדולה חסד ואלו מצד הגבור״ה דין לפיכך כולם ילוו ויקוו במדה הזאת שנקרא לויתן והנה
יצאו מלוי הכהניס שהם חסד גמור ושאר הלויס שהם דין נינ״ה שמעה זאת ולפיכן נקרא לוי
לויי באמת והנני מבאר לויתן נחר בריח לויתן נחם עקלתון דרך נחש עלי צור כי בו נאחזים
כחות החיצונות בסוד רחמים ודין ויש לוה ופורע ויש לוה ואינו משלם לוה ופורע צדיק הפנים
הפנימיס מושך כחות עליונים מן הספירות וממשיך אותם בכנסת ישראל ואז כל העולם בברכה
אמנם כחויז הטומאה מקבלין ואינם נמשכין והמה מפסיקים הטונה מן העולם חהו סוד לוה
רשע ולא ישלם אבל צדיק חונן ונותן את הכל כמבואר וזהו סוד מלוה ידו״ד חונן דל וגמולו
משלם לו מלשון גומל חסדים גמו״ל ידו הדה :
ו ד ^ ן כי ים לויתן והוא בים וממנו עתידים הצדיקים לעשות סעודה הכל אמור וממנו נכנסין
לחיי העולם הנא והזוכה לסעודת לויתן זוכה לחיי עולם הנא ויש לו חלק לעה״ב
וזהי סוד ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ ודי לך נמה שרמזנו במקום זה וזו הי׳ המדה
הנקרא נכ״מ :
ן כ ן ף לפי שהוא מקום הזכרון שממנו עולין עד מקום נינה וזהו שאמר הכתוב זכר עשה
לנפלאותיו כבר ביארנו לך כל שלשה ספירות העליונות הס מקום המחשבה העמוקה
והאצילות וכל הדבייס כדמיון המעין שאדם רואה המבוע ואינו יודע מקום התחלה וזהו שאמר
לעושה נפלאות גדולות לבדו וכתיב אודך על כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך והסוד הגדול
נורא תהילות עושה פלא והמבין סוד נורא וסוד תהילות יבין מקום הנפלאות לפי שאותה מקום
נעלם
שו שעד צדה
נעלם ונשהיר היקן לו הקנ״ה יניקה וזהו שוי t wשגיע* שלנו והוא השואג* מ&ומו מקום
המליץ יויעת סודות והסמרים והנפלאומ לפי״מויג אי פשה לנפלאמויו אשיי הפס שפכה
לו ועד המקום הזה הנקרא אור אנו *ערים toלפי שהפל נו ועמנו נכנפץ לכל הגנויס
העליונים חהו מקום הברבה שממש עהגרכים כנסת ישראל ואו שאמר הסווג גגל העקום
אשי אזכיר את שמי אגאאלק־ וגיכמין עלשץ עי״וד אינו יג ^ וזע כי toמקוםשהפיעשם
האר ניכה מצויה שם וה^ד אר צדק לנינה לפי .שהוא לוה ומשלם ידור הוא נסלהו אגל
הרשעים שלוים ואינם משלמץ כסיג טה ישע ולא ישלם ,זהו שם ישעים ייקנ כמו היקג
שמבלה אס העץ ועוא התנוק פשוק זה שאעי אי ט*ק לגינה ושם רשעים ידקנ :
ו הנ ד; ניארנו לך כי מדה הזאת נקיא שנועה לפי ®זשטנשת ט תלויה והטפי נשנועה לא
נשאר לו מקום וקיום ננל השפייות והרי .הוא נגל נאלה נבלת עלי׳ לפי שאין לו
מקום יניקה נכל הספימת ואץ ^ ישוו נמס ישען וכני ניאינו ^נעלה ניאוי גמל ונכני :
ו ד ^ כי זה הוא השער שט נכנשץ ליאות פני העלן יר״וד לנף^ נננה ניס המ^ז נהי
ציון ודע והאמן כי זהו המקום שנו הנךיג אדם היאשץ קינן שנא׳ וסיענ לה׳ עשוי
פר מקדן ומפדס וזהו מקום שט נפה נס עזגת לה׳ והוא ^ ם שנקרא הי העוייה שט
נעקר יצסק וזה כל שער השפימת משנגנש אום ^גל ^ נתיב wהשעי ליי• צדיקים יבאו
נו ומשנתאחז ארם הראשון נשמי אלו יאופיח׳ת כלומר נמלטת זנישוד היה עולה עד הנ״תי
ואין לו מקנורג ומונע לפי^ נתיב נספיית הע^וס פסט לי שעד צד״ק »3ייםהינה שעיי
הישוד שערי נינה שהיא מכוונת נוזויה וכשנכנש אדם גישוד שזהו מקום השטעה אץ לו מענג־
ומונע וזט שאמר הכתוב wהשעי להי י צדיקים עאו ט לפי שזה המקום ניס שעי לעלייה
והשוד על העומק הזה טא שוד ימשלים וצק הוא שעי ^ מ י ונקרא ישוי ומשם עולץ עי
מקום הרצון לפיכן כשהיו ישראל נימשלים הייו מתפללץ נניס־ המקדש ו^לתן עולה ער למעלה
בלי מעכב ומונע וזהו שוד מtoמ שלמה נשננ׳ גה״ע המו«נן זה יסטק עיקרים גמלים
ונוראי׳ נמו שביארנו במקום הזה וצריך אתה להתגונן נאוו« פרשה של תפילת שלמה ותמצא
כל העניינים משודרים וכל זה נספלס r nא ק ^ אל ונץושלים וניס המקיש אנל תפלת
חץ לאק מקערגים הרנה יש בה קודם'נגליי^ה ואין ספלס מוצה לאק עולה למ^ה דיו ישי
עד שהולכת לאק ישראל ומשם למזשלים ומשש לגיס זזמפדש כמו שנסוג ט^לס שלמה ע*ה
וכשמנעת לבית המקדש אז היא עולה למעלה לפיכן ^ א ל שהם טלמו הס מתפללים שניטת
ירושלים בארבע כנפות האק ירושלים באמצע לפיק כל אמץ נגגלות לקצוס מערב יתפל^
כלפי מזרח וכן אותן שבצד מזרח יתפללו ל ^וג pאוסך שבצד צפון יתהפכו פניהם ויתפללו
לצפון נמצאו כל ישראל משלחים תפלתם למזשליס ומיס טנקדש כי משם תפילות עולות להשס
’ ״גיו • ו ע ת ה יש לט להודיען מה יש בץ ® Dtoהאיץ למtoמ חוצה לאיץ :
j nכי מפלס אץ ישר׳ ממה למי שטא צדד לדבר עם העלך וניט קמב מאוד לניס המלן
ואין בדרן פגע רע ואץ שען דע תאנת חולה לאץ ממה למי שצדן ^יני עם המלן
וביט רחוק מאוד מבית המלן ויש בדין כמה לשמים וכמה גנבים וכמה חיות רעות ועסה יאה
כמה צרין ליזהר כד שימלמ ממק ההלן ואמי המולח טלו יסטץ שתהא ראויה להתקבל כמו
שאמיט ועוד דע כמה מעכבים ומןמיגים יש לטזלוס ישראל נשהן טלכץ לאץ ישראל ע״•
כחות המומאה של אומות העולם ו*וה יאה כמה אט ראוין לישהר אס עצמיט^ויןגספלסיט
בחוצה לארץ כדי שנהיה יאוים להתtoלאל הש*י זאוזי םעורלטן כלאלוטגיקיי׳והםברמיץ
רמזים דע כי שוד אל חי הוא שוי .בדקתז טופצוס:והט^זוס וכשהספלה כהוגן ונדגקות נמלע
אל חי אז אדני מתקרב אל א״ל מי ואז מסאהזוס »ופ»מס ואשמתקיגת ^ ל ה נא״ל ח״י
כבר ידעת כי הוא השריש הלמסון * toס ד״ו מאתמת w׳» ומאחי שממינקס התפלה נ ^
חי היי היא נכנסת בכל החייים שבשור אות ז״״ו ואז עולה ה 0פ^ למקום הניפה וממקום
אט *עייס ניאש התפלה ידוד הבינה מחדבקת נחכמ״ה• הנתרא לצון חהו »ו יצץ
שפמי תפתח שהוא ביס שעל לסכנש ונשץ< סאטלה אט אועיים יהיו לרצון אעייפי לסי שישן
רצץ וען הלצון שהוא סוד י״וד עולה נקוש »א שוך המעלות וטא י׳ של שם המיוסד
to
שערי צדק
של יו״ד ומהדנק׳ נכ״תר הנקרא אין סו^ ולפי שהתפלות עולות עד מקום הכח״ל תקנו נתפלח
מוסף כת״ל יתנו לך יד״וד אלהינו בתפלת מוסף ולא בתפלת יוצל כי בתפלת יוצל עדיין לא
נאמיו כל התפלות ולא הגיעו עד לכ״תל אבל בתפלת מוסף כבל נשלמו תפלת יוצל ועלו לראש
הכת״ל ואחל שעוללתיך כל אלו העיקליס יש לנו להכנס עכשיו בביאול שאל שמות ע״ד
המעלות והרי״י ידליכנו ויולנו דלך אמת בענין שנהיה דבקים בו לעדי עד אמן :
' ה ו ה א ל ה י ם צ ב א ו ת שמע תפלתי האזינה אלהי יעקב סלה לפי ששני שמות אלו ידו״ד
צבאות אלהי״ס צבאות מתאחדים זה כנגד זה ושניהם נכונים
להריק בדרך הצינורות מעלה נמדת כלומר המשכות הספירות של אל חי ושניהם פועלין לפי
הדין הישר בכל צבאות העולם האחד פועל מצד החסד והשני פועל מצד הדין ושניהם מושכים
דין ולחמים במדת אל חי :
לנו להודיעך כי מדת יד״וד צבאוא היא המושכת חסד עליון וחסד אנלהס וחיי עילס במדת
אל חי ומדת אלהיס צבאות היא המושכת כח הגבורה והדין והפחד והעונש במדת אל חי
לפיכך מדת אל חי כוללת הכל לפיכך נקראת כ״ל שהכל בה חסד ולחמים ודין וזהו סוד אני
יד״וד עושה כ״ל וכתיב על כן כ״ל פקודי כל ישלתי ואומר ויד״וד ברך את אברהם בכל והנועם
לפי שכל הצינורות וההמשכות לדין ולרחמים כולו נמשכות במדת אל חי וע״י מי ע״י מדת יד״וד
צבאות וצלי.׳ ם צבאות שהם שני מדוח לימין ולשמאל ומשתי מדות הללו עם השלישית שבאמצע
נכללת מדת כ״ל ולפי שדוד המלך ע״ה נתלבש במדת אל חי עם קוצו של וי״ו והוא סוד של רגל
הרביעי מרגלי המרכבה והיה אדוק במדת אל חי והיה כלול בחסד ודין וברחמים נאמר עליו
והוא אדמוני עם יפה עיניס וטוב לאי והוא אדמוני זהו סוד המשכות הדין עס יפה עיניס
זהו סוד חסד אברהם וטוב לאי זה תפארת זהו יעקב שהטוב תלוי בו אבל נעשו מה כתיב
בו ויצא הראשון אדמוני כולו בלי יפה עיניס וטוב לאי אלא באדרת שעל לפיכך היה שופך
דמים וכתיב בו ועל חרבך תחיה שהוא ילש הדס ושפיכות דמים על ידו אבל נדוד כתיב והוא
אדמוני עם יפת עיניס וטוב לאי לפי׳ כשהיה דוד מתלבש במדת אדמוני היה נלחם עם אויביו
ולא תשוב חלבו ריקם וכשהיה מתלבש עם יפה עיניס היה מפרנס ישראל ועושה עמס נמה
חסדים בעין יפה וכשהיה מתלבש טוב לאי היה מדקדק בתולה והיה יולד לעומק התולה והיה
מסתכל בסתליס ונכסוף לטעום טעם מתוקה והיה אומר טוב לי תורת פיך מאלפי זהנ וכסף
ויגיה נכסף ומתאוה ואמר גל עיני ואניטת נפלאות מתולתיך והיה מקיים התולה מדת טוב
לאי ונונדה הזאת היה יולד לסתרי תולה לפי ששלש׳ מדות הללו נתחברו נמדת אל חי שהם
החסד והדין הלחמים ונאחז דוד בשלשתן ועשה גס הוא רגל הרביעי לכסא נושא את השלשת וזהו
סוד שאמר תחכמוני לאש השלשיס ולו שם בשלשה :
בי משתי מידות הללו הנקראות ידו״ד אלהיס צבאות נמשכים כל צבאות העול׳ למיניה׳
ומהם נמשני׳ כל מיני מלחמות שיעול׳ ובמקום הזה הוא מקום הקנאה וזהו קנאת יד״וד
צבאות והוא נלחם ע״י למעלה קנאת יי׳ צבאות תעשה זאת ומהם יונקים הנביאי׳ באמלו בנביאי׳
בכמה מקומות כה אמר ידו״ד כי לא השיגו לשם העליון אמרו כה אמר יי׳ :
כי מעלת משת לבינו ע״ה הוא על כל הנביאים כול׳ ומשה לנע״ה היה נאחז במקור׳
והנניאי׳ כולם נאחזים בעיקרי הנחל למטת והכתובים ממש נאחזים בבריכה ואלו שני
המידות נקלאי׳ נחליאל והמדה ששופכת בה נקראת כ״ל והמדה ששופכת בל בתוכה נקרא ים
ונמצא ד׳ מדוח הללו כוללת בפסוק אחד כ״ל הגחלי׳ הולכים אל הים והים איננו מלא ומה
שאמר שהי״ם אינו מלא שאין לו מילוי מעצמו ועוד שהים מקבל מצד זה ומשביע לכל בני
העולם מצד זה והסוד ונהל יוצא מעון להשקות את הגן משם יפלד והיה לארבע לאשים ואחל
שהודענוך זה בשתי אלו המדות שהם יד״וד אלהיס צבאות יש לנו ליכנס בביאור כל אחת ואחת
כסי שיעול הראוי בעזרת הצור לפי יכלתינו אלהי׳ צבאות הושיענו ונושע׳ והאל פנינו והשם
השלישי משמות הקדש הוא הנקרא :
א ל ד ^ ם צ ב א ו ת והטעם שנקרא אלהיס צבאות הוא שהמדה הזאת מושכת כל מיני הדין
והגבורה מצד שמאל ושואבת מן הנינה ומן הפחד ונלחמת מלחמות
ידו״ד
שי צוי ר,
ידו״ד בצבאות מליופה ובכל המוגי מפה ומו-שנמוב ביום ההוא יפקוד יד״ול על צנא ממם
בממס ועל מלבי האדמה באדמה .וצלין אגי להודיעו עיקל הדבל נמו שנבל הויגמויך נ» שם
אד״ני הוא המושל בבל העוני מעלה ועפה והוא » ל מ הגדול על בל הנבלאים ובימ בל גמי
המלן וכל גבולי המלחמה ובל בל* המלהמה מ שי אש ולבב* אש בלי זיין למהוה והלמה וקשמף
וחצים ואבני בלתהלאוה ושאל,בל בלי המלחמה וששים גבולי׳ סביב לעדה הזאת מלם אהחי
חלב מלמדי מלחמה ובו׳ עפהד בל^ה ומלם :מ ^לי ם )«ע מצד הפחד ונבל הודעהיך
כי השם הנקלא א דני שהוא מדה העלטה והוא המושל על בל הנבלאי׳ והוא מחייה וממיה
מולים ומעשיל משפיל ומלומם » pו לו ^ וכל אלו .הדמים שם אדנ״י פועל על בל דבל ודבל
בפי השפע הבא אליו מן המעלות.העליוסה אם ^וובה׳אם ללעה אם למלחמה אם לשלום אם
ללעב אס לשובע ועתה יש לט להודיען* בשעה ש ^ אדני יוצ' למלחמה ללחום במלום אובאק
מתלבש כל• המלחמה מגבולי הפחד וע״י עי ע״י :אלה״ים צבאות שהוא העושן־ הכח והגבולה
והמלחמה לשם אדני והשוד הזה למה אלהים ןנחומו ולאםצא בצבאותיט התבוק בפסוק זה
ותמצא אלהי״ם צבאות בענץ העלח«ג׳ועניין המלחמה בדלן זה :
בי כשהשם יה׳ מצה לעקוד או להגמיל א«מ 6וטה אינה משפיל עד שמשפיל של שלה
מקודם נמלום שהלי אעלו זבלונם ^ כ ה אין *עה מ ^ ת אלא א״ב טפל שלה תחילה
כל צבא עלום ב מ מ ם מל מלכי אדעה באדמה : שנא׳ ביום ההוא יפ^זי ידוד
ו ד ע והאמן כי בשלדף פלעה אחר* ישל ^ #ו הבהוב #ע ל ויקח שש מ^ת לבב בחול ובל
לבב מצליס בי המלחמה היתה למעלה ^ג פ ה והמלנמגה היתה למעלה ולמפה חזקה
גשמים והשוד ויקח שש מאום מ ב בחול שמדי ע ל של עצלים נואונד עם שמאל ונחושפו שש
שש מאות לבב בחול ובל לבב מצליס מאוס לבג בחול מלבד לבב עצלים דאל״ב *toנתיב
וכי טלם לא היו לבב עצלים לפיכך אעל והל יבב .עצלים שב #להלחם עם אדנ״י וזהו שאמל
משה לנע״ה לישלאל מדעו כי לא לכם המלחמה אלא להש״י שנא׳ יי׳ ילחם לכם ואתם חחלישון
ואילו לא היסה שם אמ״י במלחמה למה אמית תולה י דו ד ילחם לכם יי איש מלחמה אלא
מלחמה היסה בלקיע ולפישישלאל wע ל מין על הים המוה מלחמת השלים החיצונים קשה
מה עשה מדס אדנ״י נסלבשה בשלושת מיני מולגושים ■לטש עלנ״וס והייט חפא״לס אדק
יעה״ג ולגוש החש״ד מצד אבלהם להציל אה י ^ אל ו#וש׳ המלחמה מצד הגטלה שהוא יצחק
להלחם עם מלבטס העליוני׳ של מצד׳ ושמאל הישע ונתלבש בשוד שלשה מלטשץ דשוד וישע
מצלי׳ ונצחה ויבא וי״פ שהם שוד שלשה ^מ שי ם שאעלט^עשס׳ מלחמה של מצלי׳ סל
אותם והייט שוד וישל אס אופן מלנטסיו וינהגהו בכבדות וי א « מצדם אטעה מ מי ישלאל
ב* יי׳ נלחם להם במצדם וסוד וישי או» מיבבות^ הם אופנים עליוני׳ של מצלי׳ שהיו
מנהיגים למצלים שלמפה במלוצה ובלח מעלה .ונשתבט אווס האופני׳ ונשתבט כחוס מצלים
שלמטה משל בעגלה זו בזמן שנשסבט אופנים הי^* מ הג המשא שעליה בך בשנשתגט אופני
העליוני׳ של מצלים נשאלו כל היפני מצדיע שלמסה^־זמם המשא *של ׳ אומן האופנים מסנהגס
של של מצדם למעלה ומה כתיב בכובד וכשמצאו המצטם עצמן נטנדייימט ש ^ אופן
אטשה מפני ישלאל.והפעם ט יד״וד נלס׳ להם במצד׳! שלמעלה ו ^ אלו המלחמות ננס עי
נצח אומס אדנ״י בנח אלהים צבאות נמסלגש בהן וז״ש.י»ןוד יי׳ צבאות על צבא מלו׳ במטס
ועל מלבי אדמה באדמה וגו׳ ואומד טסה בשמים מ־ני־על איום תלדואועה אוט אוט ע מז
אמר מלאך יי׳ צנאוס בי לא באו לעזלה יי׳ ואעל ) wנו ז׳ל יש או׳ מלוז טכב היה ולס*
דרך זה דע כי השם הנקלא ^ הי ם צבאות הוא המנמי׳ לסם אדני׳* :בח״ללסום עלחמוס ה׳
והשוד אלהיס צבאות שוב נא הנע משמי׳י־ולאה ומןוד גפן זאס־ אלהים צבאות שוב נא עד״ז
שונה יי׳ לבבות אלפי ישלאל שוב לה שפיע:נח׳ממ יד״וד הנקלא גפן זאת על י ד עי אתה
פוקד גפן זאס על ידי הפקיד שהוא אל״עי ול ט דלן זה ^ מל אלהים צנאומהשינט והאל פניך
וטשעה והעדה הזאת נקלאס :
ה ו ד בסויה בפשוק לן י׳ הגמלה ו»«טיה־ ומזפאלס והנצח ו ה טי ופעם שנקלאהו״דנהיוט
מתלבש במדס הגטלה להשפיל אויבים ולנצח מלחמות ולהציל אוהבי ע טון והסוד נהפן
עלי למשחית ולא עצלסי כס וכל עיני ההודאות שאמי מד «>3ל סהיליםחצל עדה זו סמוטס
וההודאות
שערי צדק
וההוראות על הנסים ועל הנפלאות במקום זה קבועות נסוד יודו לה׳ חקדו ונפלאומ^ו לנני
אדם וסוד איבע צרינין להודות ממקום גוינל לחייבים טובות בהשתתן! אצלו יי׳ צבאות שהוא
סוד גמילות חסדים וסוד הודו ליי׳ כי טוב כל״ח וסוד מודים שקבעו בתפלה יסוד מודים
דרבנן במקום זה הוא קבועה כי יי׳ אלהי׳ צבאות הס סוד מדת תלמידי חכמים וע״י כן נאמל
ת״ח מלבים שלום בעול׳ וסודו ליודעי חן כי הס המרבי׳ השלו׳ והסוד כי זרע השלו׳ הגפן
תתן פריה ו ה א ק יתן יבולה והשמי׳ יתנו טלם כבר ידעת כי סל חרמון ירד על הררי ציון
שהם נצח והוד ולפי שהם מקו׳ ההודאות אמרו שצריך כריעה במודים שהם סוד הכריעה לנכנסי׳
לידיע׳ האמת ועל זה נאמר כי לן תכרע כל ברן וכל בלכה הבאה לעולם ע״י אלו נאה לפיכן
מי שאינו כורע במודים שדרו נעשה נחש לאחר שבעים שנה וסוד ע׳ שנים ע׳ שרי׳ שעומרי׳
בשורה כעיגול שהרי הנחש אורב מבחוץ כנגד נצ״ח והו״ד וכל מי שאינו נזהר עמהם ראוי
להכישו נחש וזהו סוד כל העובר דבלי חכמים ראוי להכישו נחש וכבר.ידעת כי החכמה הם
נצח והו״ד לפי ד ^ זה כי כשמתלנש אדנ״י לבוש הי״ד נוצח כל מלחמות ישראל ונפרע לנו
מצליט וונשלם גמול לכל אויבי נפשינו לפיכן צרין להודות למי שמתלבש לבום הה״וד והנצח
למלחמ׳ והסוד הוד והדל לבשת וזהו אל ההודאות אדון הנפלאות לפיכן התבונן בכ״מ שתמצא
לשון הודאה שהוא כנגד מקום זה :
כי כנגר מדה זה עשה שלמה בנית המקד׳ העמוד השני נקל^< שמו נועז כי שני עמודים
היו יכי״ן ובועז ושוקי ועמודי שש מיוסדי׳ על אדני פ״ז והמבין מלת נוהו יבין מלת
טעז ודע כי המדה הזאת מקבלת עוז מן הגבורה וונעוז מן הבינה והוא נותן עוז ותעצומות
לעס ומן המקום הזה נמשכין כל מיני כח ואצילות וגבורה מצד הדין והפח״ד ובכח זה יושב
מדת אד״ני נה״וד מלכ״ות ועתה התבונן בכ״מ שתמצא ההודאות או מודים שצרין כריעה שאצל
מדה זו סמוכה וכשמתלבש מדת אד״ני למדת יד״וד אזי נוצחות המלחמה וחייבין אנו להודות
לפניו כמו שאמרו באגדה לפיכן אנו חיינין להודות להלל לשבח ונרכ׳ מודי׳ שתקנו בתפלה
התבונן כי כולה על נצח והוד הולכת והסוד הטוב שמן ולן נאה להודות ואס תזכה עדיין
תראה בכאן גדולות ונפלאות :
כי נצח והוד שהם ידוד אלהיס צבאות שניה׳ נקראי׳ בכל התורה שחקי׳ ואלו הן שני
השמות הנקראי׳ שחקים שבהן טוחנין מן לצדיקי׳ ותדע לן בודאי ובבירור כי בסוד
השחקי' נמשן המן והטל וסימן וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו וכבר ידעת כי טל
חרמון היורד על הררי ציון ולמי לצדיקי׳ שבהם צדי״ק וצדק ובכל צדיק וצד״ק מקבלין כח
פרנסה וחיים לכל הצדיקי׳ הנקראים על שמם וכשישראל צדיקי׳ ומסייעים מרכבה עליונה רוכב
בשמים השם בעזרתו של ישראל ואל תתמה שאני אומר בעזרתו של ישראל שאמרו חכמינו זכרונס
לברכה שהעליוני׳ צריכים לתחתוני׳ לסיוע וכן הכתוב אומר רוכב שמיס בעזרין ואומר או
יחזיק במעוזו יעשה שלום לי שלום יעשה לי ואומר ועתה יגדל נא כח אדנ״י ואס ת״ו נ ה פן
אומר צור ילדן תשי ואומר הוגעת׳ בדבריכ׳ ואומר השיב אחור ימינו נחזור לענינינו אומר כי
הש״י רוכב שמיס בעזרתו שצ ישראל מה הוא עושה מתקן שחקי׳ להריק על ישראל ברכה וחיים
וזהו סוד ובגאותו שחקים אחר שרוכב שמים מה שכרן כשהוא מתגאה על השמי׳ מחקן שחקים
וכה״א אשר יזלו שחקים ירעפו טל על אדם רב ואומר ויצו שחקים ממעל ודלתות שמים פתח
והסוד הגדול הרעיפו שחקים ממעל ושחקים יזלו צדק יזלו צדק ממש שטוחנין מן לצדיקים
וצד״ק הנקר׳ צדיק ומת כתיב בתריה תפתח ה א ק ויפרו ישע והנני מאיר עינין :
כי שני שמות שתחתיהם שהם נצח והוד שהם יי׳ צבאות ואלהיס צבאות נקראים שחקים
ושמים ממעל ושחקים תחתיהם ועל שני שמות הללו נקרא ואמר היושבי בשמי׳ ואתה
השמע השמי׳ ולפי דרן זה התבונן סוד רוכב שמיס בעזרין ובגאותו שחקים וסוד ירעיפו שמיס
ממש ואחר כן שחקים יזלו צדק ואס תבין סוד שאמרו מאי שמיס אש ומים גדולה וגבורה
אלהיס אל ודע^האמן כי מן המקום הנקרא שמיס יבא השפע לונקוס הנקרא שחקים וזהו
סוד הרעיפו שמיס ממעל ואחר כן ושחקים יזלו צדק וכה״א רוכב שגנים בעזרין ובגאותו שחקים
ואומר ויצו שחקים ופירוש הפסוק ויצו שחקים גנן המקו׳ שהוא למעלה מהן ומהן דלתי שמיס
פחח ודע כי נצה והוד נקראו עצם השמים לטוהר ועליהם נאמרו כעצם השיניס לטוהר לפי
שעצומ׳
r ש ע ר p -n r
כי הש׳ הנכבד והנורא הזה יי׳ תמצאהו בתורה נכונה שימושים וכמה עניינים כי לפעמים ודע
תמצא בפני עצמו ברוב התורה כאמרו וידני יי׳ ויאיני יי׳ ויעש יי' ולפעמים תמצא לו
ממחבר שם א׳ משמות הקודש כאמרו אחר מעשה בראשית ביום עשות יי אלהים ארץ
ושתים ולא תמצא בכל תעשה בראשית כ״א אלהים בלבד וכשהתחיל לדבר בשלימות הבריאה
בפ׳ אלה תולדות השמים והארץ התחיל לדבר ולהזכיר שם יי׳ אלהים וצריכי׳ אנו להודיען הטעם :
כי נהיות הש״י משכלל ואילו כל הדברים נו מתאחזות הספירות כמו שהודעתין לא
הוצרן להזכירו נתעשה בראשית לפי שעדיין לא היו כל !דברים נגמרים בגמר מלאכה
ולא היה העולם על מלואו אלא כל הדנרים היו נעשים ונאים אבל נהיות כל הדנרי׳ והעראי׳
כולם בהשלמה ובתיקון שלם אז נא והזכיר יי׳ אלהים שהם שני שמות מתאחדים אלהיס הוא
סוד אד׳ני ואעפ״י כי אלהיס הוא סוד הגבורה והדין ואע״פ שאז״ל התחיל לברא העולם נמדת
הדין בראשית ברא אלהים ראה שלא יכול להתקיים עינד ושיתן! עמו מדת הרחמים וה־ינו
דכתיב ביום עשות ה׳ אלהיס א ת ושנניס ואינת הדבר ונכון ויציב אבל מ״מ מדת הגבורה
ושאר הספירות השפיעו בשם אדנ״י ונתלבש נשם הנקרא אלהים וני א העולם לפי ששס אלהי׳
לפעמים הוא חסר ולפעמים הוא מלא הוצרן להזכירו בבריאת עולם בעוד שלא היה העול׳ מלא
במלואו והסוד אומי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יי׳ וסוד מי ישים אלם הלא אני
יי׳ הוא סוד אלהים שאס תסור מאלהים ב' אותיות של שם יי׳ אז יהיה אלם בסוד אלם יה׳ ולפי׳ נברא
העולם בשם אלהים וכשנשתכללו כל הדברים וכל היצירות כולן והיה העולם במלואו הוצין להזכיר
שם יי׳ אלהיס וז״ש חז״ל הזכיר שם מלא על עולם מלא לפי׳ אחר מעש׳ נרא׳ תתחיל לפר'
יי׳ אלהים על מלואו של עו 3ס לפי׳ יש לן להבין בכ״מ שתמצא בתורה י״י אלהיס הוא שם
מלא וכל הדברי׳ הנמצאים באותה פרשה שמזכיר שם מלא הס נאים בכל התנאים של מדת
הדין ומדת הרחמים כמו שתמצא בבריאת אדם הראשון ונדינו ונגירושיו ונאות׳ העניינים וא׳ כ
בכל מקום שאתה מוצא בחורה י״י אלהיס יש לן להתבונן כי מדת הרחמים מתלבשים עם
מדת הדין וכל אחד מן המדות הוא פועל בשלימות הן לדין הן לרחמים והתבונן עיקר זה
מאד ושמור אותו תמיד :
ו ד 1ס ו ד תקיעות שופר פשוטה ותרועה וסי׳ עלה אלהיס נ תיועה י״י בקול שופר ופעמים
תמצא שם י״י מתאחד עם אדנ״י בשני פנים מקדים י״י ואדוני אדנ״י כאמרו י״י
אדנ״י חילי ולי״י אלהיס למוח תוצאות כי אלין י״י עיני יש לן לדעת כי כשמזכיר שני שמות
הללו כאחת נשנה השם בקריאת נקודו וקוראים אותו אלהיס ואעפ״י שהוא כתוב שם י״י נקרא
בניקוד אלהים וזהו רמוז למדת בינה שהיא מתאחדת עם מדת מלכות הנקרא אדני י וע״י מי
ע״י י״י יתברן :
והאמן כי נהזכיר י״י אדנ״י כסדר זה אזי השפע יורד מן הספירות העליונות עד שמגיעין
לשם אדנ״י ואז כל העולם מתברן וכשמזכיר אדנ״י בראשונה ואחריו י״י נאמרו אדנ״י
י״י מה תתן לי אדנ״י י״י אתת החילות אדני י״י אל תשחת ע מן ונחלתין וכיוצא בו דע והאמן
כי בהיות השם הנזכר נזה הסדר אז היא הכוונה בהעלות את הספירות ובהתאחד ממטה למעלה
כמו שרוצה להתאחד ולהדבק נאור העליון ולפעמים תמצא השם י״' מתאחד עם אל באמרו אל
י״י ויאר לנו והכוונה זו כשהזכיר אל עם י״י אז כל העולם כולה בהשפעה ברחמים והחסד וכל
המאורות בשלימות ובמלוי כי הוא אל חס״ד עליון ושפע חס״ד לאברהם והסוד נשם י״י אל
עולם
י מ 'wצדק
&m עולם וגס שסי״יהואשם המומים ו מ א לונ׳ » « « »• » \/b
ובשלימות וכל הננלאי׳ מקנלי׳ יוסד ויממים מלמעלה לממס נאמדו אל *״י ויאר לנו וממלא
בי״ג מדות של רחמים שהזכיר אלו שני הש»ממ לנד *0הי אל דמום תמוך ^י שנהם כלולים
כל החסד והרחמים ולפעמים שתמצא שם ה׳ שהוא ממאמד מם אל ומס אלסים נאמר אל
אלהים י״י אל אלדיס ה׳ הוא יודע ואמר מזמול לאסן אל אלקי*»״י ת ל ויקיא אין מעזייו
שמש עד מבואו דע ני הטונה נו להיות השם מסלנש כל כל♦ מלנוש אס לדן אס לרסוגים
כיצד הלי כשעשו בני לאונן ונני נד ומצי שבע המנשי הממה נטנל ^לדן ולאו כל ^ א ל
לעלות עליהם למלחמה וקודם שילסעו עמהס שלמו ל » » מס ומשיה נשיאי ישלאל לתל
עמהם על עסקי המזבח מה היסה השונים של נני לאוק ונד ומצי שנט המנשי אל אלהים ה׳
נ ס' אל יושיענו היום הזה לנכות אל אלהיס ה׳ הוא יודע וישראל יודע אס נ מ ת ואם
לנו מזבח לשוב מאחרי ה׳ ואם להעלות עליו עולה ^ מכמה אם צא עדאנה מינל והיה ט
יאמרו אלינו ועל דורותינו מחר ואמרנו לאו אס מנדת ממס א * עשו אטסיט לא לעולה ולא
לזבח כי עד הוא בינותינו וביניכם חלילה לנו■ לממד נ ה' ועסה שהוצתו מי נד ונני ^ נ ן
וחצי שבט המנשי להזכיר אילו שלש מדוס כאסד הזכילו wהאסל שהוא אל ושם הדין והנמלה
והעונש שהוא אלהים ושם המתלבש בשניהם שהוא ה׳.ו א »ז אם עשינו הממס לה׳ למלון
ולא לזבח הש״י ישפיע עלינו ברטתע וטומתזו ועסדיו מומו אל ג«וא הצד היודע הכוונה
שעליה עשינו זה ואס עשיט המזנח הזה לממד נני ס נעמן הי ^ויוס מזנה זה לנמלה ולמס
אלהים שהוא העד והדיין ובעל דין >»־ע,מעט דענישם על הענילה הגדולה ^ויכן הוצתו
להזכיר אל אלהים 0׳ שהם סוד אלמי אבלהס אלהי יצחק ואלהי יעקב הגמ״לה והננו״לה
והתפארת וכן בבריאת עולם 0וצ^ לנמכיר נמזמול זה אל אלהיס ה״ ת ל ויקלא אין נהיוס
השם מתלבש בבריאת עולם במלטש הרחמים הנדוליס xamמסלנש מ ^נו ס הדץ הגמול וממנו
בדק■ האמצעי לסמים ודין והכל ב pד בליאת הננלאים כולן כי •יש להם מלאים נלסמיס
געורי׳ ומהם בדן גמור ומהם בדין ונלסמים וכתיב הס©מ והחסד והלסמי' ניצייה נהנהגס
ה 3ףי עם העולם פעם מתנהג ברחמים גמולי' לאנמים נדץ גמול ולהעמיס נ ח ונלסמיס
ולפעמים תמצא שם ה' >ת' עם מלת צבאות חה לא ^ ה ו ט אם מניאים ונכסוניס
באמט בנביאים כה אמר ה׳ צבאות ונכ תניס נכמה עיןממס ה' צנאוס עמנו משגב לט
אלהי וגו׳ :
ן ך ע כי כשהשם הזה מתלבש עם ה»< הנקרא צנאוס אז הוא עושה משהע תיטלעוב ולמועב
וכפי שיצא הדין בג' לשוטת א״ל אלסים ה' ק הוא טעל המשפט בהסלמט נ ה' צנאוס
והסוד ויגבה ה׳ צבאות במשפט והנני ממז עניין גמל נ »ןוק זה כשה״י עושה> m nמבלאי'
אל אלהיס ה' אז מתלבש בנד קנאה ומתלבש מ ם ה' ם:אוס כאמלו קנאס הי צנאוע תעשה
זאת ולפי שהנביאים באים לרוכיס אס ישראל ולסמילם הוצרכו להזכיר שם ה׳ צבאות נענץ
עדים והתראה לטוב ולרעה וכשנגמר הדין על ישראל טל מב שהכעיתהו אלמלא שהנניהו
האבות י״י צבאות למעלה ועשו צדק עם ישלאל 1Aנשאלו י דו שטל ו*2יט והסוד ויגנה ה׳
צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה והתנונן נמנה ה• נמשפט ועד היכן הגיע עד האל
נטשה ^ום כלייה וזש״ה לו ה׳ הקדוש מדח החסד ומה עושה הקג״ה עם ישר» צדקה
הצדקה ולט טשת הפניס :
ו ל פ ע מ יי ס תמצא ג׳ שמות הללו בסי׳ ^;!ים צבאות שעטה ^ ת י והכוונה מדס הלסעיס
ומדת הדין והפחד מתלבשת כל אתת ואיזס נמתומה )ינרג *דויד נעדס( ט
אל במדס ההוד חי׳ מדוח אלו מלובשים ד מלטשיס למדת אנ ט ם ט צבאות ג' ש»ס הוא
כולל נצח היד יסוד וכשאומר הכתוב ה׳ ס׳ אלהיס ^ ס ה ׳ ספימס במשמע וכלאססואסס
מתאחזס כלאו• לה והד׳ ממאמדמו ני מזי לטכך למוז נגסו׳ הי אלהיט צבאות השעט האל
פניך ונושעה ולפיכך כתיב קרוב ה׳ לכל קוראיו וט׳ ומניין אמת נעקום זה שיודע ל ^ ל ל
באיזה מקום הוא עומד באותו פסוק או השם שהוא מזכיר ולאיזה כםירה הוא מסכוין בסס
יתבק ועמה צייכין אט לסכנס נסוד עניינים כ ט סונס ספל זה כפי סיוע המליון צםלהוא
עושה עמט תעיד ;
והעיקר
שערי צדק
ו ה ע י ק ל והשורש יש לך לדעת ני אילו ד׳ אותיות שהם ידו״ד שנהם נכללות י׳ ספירות ונו
סוד האמיתי השלם כשאדם יודע לכוין עשר סס־רות נד׳ אותיות אתה הייחוד ע״פ
הרצון ועניין הייחוד עשר ספירות ני׳ שמות על שם ה׳ ית׳ הם נדרך זה :
ה א אחרונה הוא אדני שדי אלהים שהם סוד השכינה והמלכות וכנסת ישראל על כל שאר
הנינוים הידועים למדה זו נתורה :
ו י ן של שם היא סוד ו׳ שמות הידועים לו׳ ספירות הכלולות נאות וי״ו שהם אל חי אלהיס
צנאות ידו״ד צנאות ידו״ד אלקיס שסוד אלו הספירות אל ח״י הוא הידוע נמדת היו״ד
ונקרא צד שמאל עם כמה שאר ענינים שרמזנו נזכרונם י״י צנאות הוא הידוע נמדת נצח ונקרא
צד ימין עם שאר כמה עניינים ידועים י״י הוא סוד תפארת שהוא סוד ק״ו האמצעי עם שאר
כמה כינויים אלהיס הוא מדת הגנורה והפחד נ׳׳ד של מעלה עס שאר כמה כינוייס אל הוא
סוד מדת החסד והגדולה והמעין הנוונ מצד המקור העליון עם שאר כמה כינויים הא ראשונה
של שם הוא סוד השם הנכתנ ידו״ד ונקרא אלהים שהיא סוד נינה וסוד יונל וסוד צדק עליון
ושאר כמה כנוין :
י ו ד של שם הוא סוד של שם הנקרא י״ה שהוא סוד החכמה שנקרא ראשית החפץ והוא סוד
היראה והרצון ושאר כמה כינויים :
ו ס ו ד קוצו של יו״ד העליון הוא סוד הכתי נשם הנקרא אדי״ד שהוא סוד הנקיא אין סוף
ונקרא אין מאין ינא עזרי ונאותו חוץ הכתר מתאחד עס שאר הספירות נמצא זה השם
שהוא ידו״ד כולל כל י״ס נד׳ אותיותיו נכל שמות הקודש הידועים נתורה והכל תלוי נזה השס
והכל מתאחד נו ואין דנר נעולס שאינו יוצא ממנו וכשאדם קורא קריאת שמע ומניע להזכיר
י״י אחד ראוי לו לטין לד׳ אותיותיו ולייחד נהם י׳ שמות נכוונה גדולה ניחוד שלם ורצון ואז
יהיה אהונ ורצוי לפני הש״י :
ךי ^ צ לנו להודיעך כי כנד נאה קנלת פנימי׳ נעניין ק״ש כי כשהאדם קורא ק״ש ראוי לכוין
ד׳ אותיותיו של שס נעניין זה שמע ישראל כשמגיע להזכיר י״י מתכוין לשם זה אוח
ראשון שהוא אות יו״ד אלהינו מתכוין נשם זה אוח שנייה שהוא אוח ה״א ה׳ יתכוין נשם זה
נאות ראשונה שהוא אות ג׳ אות וי״ו אחד מתכוין נשם זה אות ד׳ והיא ה״א אחרונה של שם
נמצאת למד שאדם יכול לכוין נשעה שקורא ק״ש נשני עניינים נייחוד הש״י הענין אחד
לכלול עשר ספירות ועשר שמוח הקדש נד׳ אותיות של שם כמו שהודעתיך ולכוין ד׳ אותיות
של שם נהזכירו י״י אלהינו י״י אחד כל אות ואות נכוונות שמו :
ו א ח ר שהודענוך זה יש לנו להודיעך היאך זה השם יסוד ועיקר לכל החשנונות שנעולס
כנר ידעת כי החשנונות לפי דעת חכמי המחקר אינו אלא ט׳ ויש מהן שסנור שהאחד
אינו חשנון ואין לנו עכשיו לדנר זולתי דרך כלל כי כנר ידעת כי מערכת י״י ית׳ נכללת
מלמעלה ולמטה נג׳ שמות שהם אה י״ה אד׳ ואותיות השם הגדול אינו אלא ג׳ יד״ו וסדרי
המרכנה אינו אלא נערך ג׳ דרכים וכנר ידעת כי ג׳ ספירות ראשונות מתאחדות ניחד והן
כתר חכמה נינה ושלשה ספירות אמצעיות מתאחדות ניחד והם גדולה גנורה תפארת ושלשה
ספירות אחרונות מתאחדות ניחד והס נצח והוד יסוד נמצאו ט׳ ספירות נתשעה מערכות וכל
אלו התשעה ספירות משפיעות נרכוחיהס ע״י יסוד שהיא הספירה המשעה על הספירה האחרונה
העשירית שהוא אדנ״י :
ו ^ ת ה פקח עיניך וראה כי כפי׳ מערכת תשע ספירות על שס המיוחד כך הס כל החשנונות
שנעולס אינם אלא תשעה כי כשתתחיל לספור ולחשונ מא׳ עד י׳ תמצא הט׳ שה׳
פרט י׳ אנל כשאמה מגיע ליו״ד הרי היו״ד כדמיון הא׳ הרי כשאתה סופר אנ״ג כך אתה
סופר יכ״ל הרי היוד כמו הא׳ והכ׳ כמו הנ׳ והל׳ כמו הג׳ וכן הדין כשאתה מגיע לצ׳ תמצא
הצ׳ ט׳ עשריו׳ אנל כשאתה סופר הק׳ הרי הק׳ כמו א׳ נמצא הולכים נעשירות ואין הנשאר
אלא ט׳ כיצד מעשר של מאה עשרה מעשר של יו״ד א׳ נמצא כל החשנון כולה שאינה אלא
ט׳ ונמצאו שמות הקודש מיוחדים נט׳ ספירות נכללות נשם ידו״ד אדנ״י ועד״ז תמצא כי אותיות
האלפא נית הס כ״ז אותיות שהן ג״ם ט׳ כדרך זה שאמרנו אי״ק נכ״ר גל״ש דמ״ת הנ״ך וס״ס
זע״ן
כ ^מנדצדק
והיו״ד והאי מגד היו״ד זע״ן מפ״ף שצ״ץ הלא תלאה שאין שם -אלא ^ מע^ת משולשת
מגד cppwאי״ק :
יש לנו להודיען ט משגון שמשלם שהם ט׳ והמעלות שהם י׳ מלן תליין גמופם
השם הגדול ית׳ 3צימ qהאותיות ^ ד יי אותיות א״ב ג״ד ה״ו ז״ת פףי 5צימ^ אע
נ״ח ג״ז ד״ו י״ה הלא תראה י״ה ממלא עולם ומוצה לו ונ ד ^ הצימף מ ני על הנהגות המעלות
א״י נ״ע ג״מ דז ה״ו הלא מראה ה״ו מומס כל הנשלס המעלות והצומת ל ^ קדר הננלאים
נמצא ידו״ד מו מ כל המעלות וההנהגה :
ני שם בן ד אותיות הוא np־ השם יתנרך מעיד ומורה שאין,געצם אמית® של שם ודע
ימנלך שוס שינוי ו ג ^ ומםלזן אלא אמימו וגדול® קיימת נשוה קודם שבלא עולם
ואסל שנרא נשלס ואלו ירצה להמרינ ®לם » א נשאל נמציא® שוה קיים »)יד מ נלי
עינו* נמולם :
אני לעוררך על דני גלול ימה נאמר כסמל יצירה שהשם ית׳ ני א כל היצורים על וצרייך
האממת ומהן נרא כל הנניאים לעיניהם ולשון י ממנת האותיות נ״ג ונ״ז וני״נ
צילו qצל*ן א)« לדעת » » :
ךי ע שאס אמה מאה חתימת של כם^ ל^א אע״ס שהיא לננה אינן יודע נודאי נלי ספק אם
הלני נודאי כשמכניס אומה ®ן טי׳ על האש יש תלעונוח דנל אסל ואימתי יודע
ניגצל׳ ואז מדע טדאי אס יש ט ®ם ^ מ ת כאמור וצלסמיס כציו^ אס הכסן< ונסנמי׳
כנחק מ הנ הלי נקרא מצל)< כל דני שמנמק אמימז הנס^ אס ים ט תל שטמק• וכן נדלן
זה נשמסנל הש״י אותיות אלו לאלו ו » « עלות מגו דאת אומי כ״® q״ו יי״ש ומעשה מהן
נס ׳ל יש לן לצין £אלו האותיות ולנמן אם ים נהן חיעונות שאינה נמלות נ ^ ל וממצא ע״י
הצירוף שיש נה כלת שהוא הסן כס״ל ועי גילה זה הצימף ונמו שהמציף מנמק את הכס<1
כן הצימף ענמון מבחין את המלות וזהו ®7־ אמרות ימ״ד אמרות שהומת כסף צמף לעליל
לאלן ואולם אמרת י״י צמפה :
ל א ח ר שהודענון זה כבי ידעת כי אמו ק־ה ש«מ המורים על הגדול״ה הסס״ד והיסמים
הוא סוד א״ל כמו שאנו אומדנו לג עלן יושב על כסא לח^ם ואומי מי אל כמון
נושא ®ן ועובר על פגע אע״ס שאמה מאה *»ת אל נמעלה הגדולה הזאת אם מכניס אותה
נעציף ממצא אומה שהוא לא .עסה יאה כמה יש נין מלת אל ונין מלת לא וז״ס שאמי נעל
ספל יצירה שלשה אותיות אמש זני נאמא ו »ן מ נאשם הלא מלאה צי אמש ואשם אותיות
אסדות הן ומי נרם לה׳ להוליד נהם מג* יטןינה ®י אומר הפן האותיות אע״פ שהאותיות
שוות וכה״א כי הטוב הוא ענ״ג ה מן וקליו וממצא נג״ע ואמר נספר יצירה ני ®ד ההטכים
כולם שנבראו בדבי אחד אין בטונה למעלן מ®נג ואץ ניעה למטה מנגע הלי אמרנו נ׳
אותיות של אל תמצא בהפן לא עסה יאה כמה יש בין אל ונין לא ואם נב׳ אותיות יש הפן
נזה כל שנן נשלשה אותיות כי נ הי ט ס האותיות ילט הה»ים כמו סאעיס נ׳ אותיות ט ט ת
נ׳ נמים נמו אב ב״א ג׳ נוטס nנסים אכ^נל .ננ״א ^ *נ נא״ג גנ״א גא״נ ואמה יאה כי
לבל מלות שנעולם־כשגופם ®נצאנהן הפדות הלנה;
אותיות rו״ה יתבלן ממצא נהן י*נ לימפין ולא ממצא ב ק הפון אלא כל צימפין של
ש״י נולן י״נ מויין פל ®ץ אמ 1והוא סוד הסויות על ש״י ומציאתו נסוד אני
rו״ד לא שניתי כלומר נבל הדנדם ש נ ^ ו סעצא שימי זולת נה׳ יתבין שאק ני שיטי נעולם
■ כיצד צימף הי ימנלן לי״נ דרכים :
יהוה יההו יוהה הוהי הדה ההו' ודדה וההי ויהה ד\וזו ה'וה ההד.
המטנן בי״ב צילוסין אלו ולא תמצא נהן סיפון יותר ולא תמצא מעידין אלא ®י״ה ומציאותי
והנה כשרוצים ישראל להדנק נשם יסב^ שטא יט״ה ואינו משתנק ?ך ישיאל אינם משמצים
כלימם סלומר כשם שאין לי ואינ׳ כלים לעולם בפוד אני הי לא שני®.דאנט בני •יעקב
ונוי ולפי דלן זה הנן שינוי כך נני יעקב אין להם כלייה וזהו שאמי ו*וס הדנקיס
נאו ^ ® נני יעקב י״נ וכל שנט יש לו »םם נ® שהש״י יש לו י״ב צירופץ p
נשמו
שערי צדק
גשמו הנמל יה׳ חהו סוד י״ג אנני האפוד נסור י״ב צילופין כך למספרם שנטי נני יעיןב י*נ
ואמר הנמוג כי שמן נקרא על עירן ועל ע מן ושמו ודאי נקרא על עמו כיצד י״ג צירופין
כנגד י״ג שנטיס כל שגט ושגט יש לו שס ידוע מי״ג :
ו ד ^ והנן כי נכל שס ושס מי״ג צירופין על שס שעלו גחלק כל שגט ושגט נהן גירן אותן
יעקג שנא׳ כל אלה שנטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דגר להם אניהס ויגרן אותם
איש אשל כברכתו בירן אותם מאי אשר כברכתו בירן אותם כל שבט כפי השם הנופל נחלקו
מי״ב צירופים על השס באותו שם גי לן אותם יעקב ;
כי שם אדני שהוא סוד הברכה והבריכה שיש בה י״ב מעיינות נמשכות לי״ב שבטים ו ד ?5
והסוד הנדול ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שס
על המיס :
כי אין להש״י שום שינוי מה שאין כן בשאר כל השמות והכינויין ואחר
שידעת זה.
שבעולם שהרי ראשית השמות הוא אל ותמצא לא וכאשל לצו ישראל להכעיס אח השם
ולמרוד בו לא יוכלו להכעיסו גשם המיוחד ידו״ד והכעיסו במלת אל ז״ש הנביא כשכחשו באל
ויאמרו לא הוא כשכחשובידוד לא יוכלו להכעיס את השם באותיות ידוד אלא באותיות אל
שהפכו אוחו וא״ת מניין כי לא הו׳ שהיתה הכוונה להכחיש שם אל הלי גילה הדבל בחורה
בשיר׳ האזינו הם קנאוני בלא אל כלו׳ באל הפכו ואמרו לא ובמדת לא שהכעיסוהו באותה מדה
אל ואמרו לא כןהש״י אקניאם עם מדה גמדה הס הפנו ממש אקניאס וזהו אהניאס בלא
בלא עם אבל אינם כניס ואינם יכולים לפרוק עול מלכותו שהרי חותם שמו בהם קייס וזהו
סוד חי אני נאום ה׳ אלהי ישראל אס לא ניד חזקה ונחימה שפוכה אמלון עליכם ואומר במקום
אשר יאמרו לא עמי אתה יאמרו להם בני אל חי נמה שקלקלו בו ממם חוזר הדבר לתקונן
וכבר ידעת כי אל ח״י הוא מדת אות גרית קודם ולפי שקננו בניישראל אות ברית מילה על
זה יאמר להם בני אל חי ואס תנין עומק זה תנין שאפילו אח״ו יעשו כל הכעסים אין להם
כלייה אלא היסורין נאין עליהם והסוד ני ינואו אלין כל הדברים האלה הברכה והקללה וגו׳
ולא והשגות אל לבנן ושב ה׳ אלהין את שבותך ורחמך ואמר גצר לך ומצאוןוגו׳ לא ירפן
ישחיתן מתהפכת לא למדת אל רחום יאל לא הכל חוזר לרחמים ואם יש לן עיניס הבט כמה
יש כחס של ישראל בדיבוק הש״י :
ו א ח ר שהודענון כל אלו העיקרים יש לנו לחזור ולהודיען היאך השם הגדול יהוה יתברן
הוא מנהיג כל העולם כולו בכוחו והיאך כל השמות הקודש מתאחדים נו והיאך שאר
כינויים שבתורה הס כדמיון מלבושים שהמלך מתלבש י ה ס ואות' המלבושים אינם מעצם המלך
כלים שהמלך מתלבש בהם פעמי׳ מתלבש בגדי מלכות בהיות המלך בנחת בהשקט ממש אבל הן
לכל שריו ועבדיובהראותו את וסימןעשת משתה בשלום ובהבטחה בכל ארצו ועבדיו כולם
המלך במלחמה גדולה וכמה צרים שודדים ובוזיס ארצו ונאים עושר כבוד מלכותו ולפעמים
לשלול שלל ולהשחית מלכותו אז המלך לובש בגדים אחרים שריונות ונובעות ושאר כלי מלחמה
למיניהם חרבות ורמחו׳ מגינים וקשתות ואז המלך ועבדיו בחפזון וטרדה וכל ארצו כולה
משובשת עד יעבור זעם ולפעמי׳ המלך יושב בביתו ואין שם עמו מכל חילו ופישיו כי אס
אנשי ביתו אשתו ובניו והקרובים אליו והמלך מסיר רוב בגדיו ונשאר עמהס בהשקט ובצהלה
וכמה עניינים עושי׳ עמה׳ שאינו יכול לעשות בפני ההמון לפני שבני ביתו חשובין עליו כאחד
מאבריו ואינו חושש להסיר מלפניה׳ קצת מלבושיו וכליו והסוד לא יכנ^ עוד מוריך ולפעמים
המלך מתייחד מכל בני ביתו ולא נשאר עמו מכל אנשי הבית אלא המלכת לבד אזי המלך
מתפשט כל כליו מכל וכל ואז מתדנק עם המלכה ונעשו עצם אחד וסימן פשטתי את כתנתי
איככה אלנשנה וגו׳ ואחר הקדמה זו :
כי השם יתברך ידוד הוא מתפאר ומתעער שני שעות הקיד׳ וכולם מתאחדים באמתות זה
השם יתברך וכל אחד מורה עניין ידוע כדרך שאמרנו כיצד כשהשם יתב׳ הוא רוצה לרחם
על עולמו ולחנן עליהם אז הוא מתלבש מלבוש מלכות והדין והרחמים והדגל הנושא בשם יי׳
יתברך זהו הדגל החקוק נו צורתאל וסימן איש על דגלו באותות וכשהש״י הוא שמח עם
בריותיו אז הוא מרחם על עולמו ושמח עמתס וזהו סוד יהי כבוד יי׳ לעולם ישמח יי' במעשיו
ואז
כא צדק
ואז הוא לונש ומתסאי ג»לנושיו הנקיא אל ו ה »י אל »ולן יושב »ל >סא מו»*ם חסי סוד
ני אל רחום יי׳ אלהיך וסימן כ* אל גדול ייי ומלך גמל על toאלהים וסימש הכתוב מדת
הלחמים מלן גמל על כל אלהים אלהים הוא מדת היץ י»נאן ימין סוד והאלהיס נסה אס
אברהם כ* האלהים נתן הדגל ב*ד אמהם ^ Timsוזהו © Tאלה* אברהם אלה* יצחק
ואלהי יעקב ולא ואלה* יצחק לס* שהמל של *צחק שהוא אלהים rsאברהם הוא שהוא
מדת אל :
ו כ ^ מ ה ש ם יתברן כועס על עולמו מצד מעש*הם היע*ס אז* מוצ*א כל* זעמו ומתלבש בגד
נקם וגומל לכל אחד מאנשי עולם אמ« הדץ שהוא ראו* והסוד *קום אלה״
ויפוצו אויביו וסימן כי המשסס לאלה״ הוא ואז חקוקה בדגלו של *מ״ד צורת שם אלה*׳ והסוד
זה למוז קומה יי׳ ויפוצו אועין יקום אלקים ויפוצו אויביו ואם מ היאן אמר בכאן יי׳ ובכאן
אלהים אלא כגר הודעתיו שכל השמוש סלוין בשס 30ףי והוא מתנגש בהן וכשאמר קומה **״
וכו׳ אז לקח שם יי׳ כלי זעמו וחקוק ט בדגלו אלהים וזהו סוד *קום אלה*׳ וכשהש״י מביא
בני העולם נמשסע אינו לובש בגד לחמי׳ גמורים ולא בגד pגמולים אלא לפי שאין גא
במדת הדין גמול ולא במדס לממים גומלי׳ אלא במדת הדין מעולבה עם מדת הרחמים והסוד
אלך אפים ורב חסד מ״מ אבל מאסר שאמר הפסוק רב חסל ה ^ ק מעיד שיש ט )אגרוטת
דין שאם כולו חסד ממע אמר הכתוב לב ס®־ מה לגי למג או למיעוט אלא מ ט על משפט
חסד ומיעוט דן וכשהש״י שופט אם הפול׳ לפעמיס נקרא ג מ » ט יי׳ ולפעמי׳ נקרא במשפט
אלהים והכל לסי המדה שמתלבש ט השם ולס* שהעולם ראוי כיצד אמר הכתוב נ* ידו״ד שופטנו
ואמר יסרני יי׳ אך במשפט ואמר *** במשפט יבא ה ד המשפט סומך לידו״ד ולפעמים המשפט
סמוך לאלהי׳ כאמרו נקום למשפט אלי^׳ ואמי בי אלהיס שוסנו והסוד הזה כפי עומק עסק
מ ט רחמים יי׳ ואם יצא לצד הדין נקרא הדן כך נקרא הש״י נ ג מ ר ^ המשפט אם
אלהים וכפי ד ^ זה התבונן נכ״מ שאו« ומצא בתולה שהשס המוכתר הוא שם יי׳ כשהוא
נקרא עם אחר משאר המומס אז תבץ כ* שם ייי הוא לטש נגדים ידועים כס* שעה ראויה ;
ני שאל הבנוים שאינם משומת הקודש שומסי למסקן בטן רמו׳ וחנון .םס rקדוש ודע
וכיוצא בהן כי הס כלים לשמות «ןלש שאסור לומחקם ובהם פועלים שמות הקדש
פעולתם כיצד כגץ השם שהוא מממה מל מל החסד שהוא אל הנימץ שהן טרת חיילים הם
רחו״ם וחנ״ון חסיד אל״ך אפי״ם ולב חסיד קמש וסולח וומסל והשם שהוא מומנה על מ ל
המלחמה והדן שהוא אלהים הניייק שהן צומו חיילים הן אדיר שו » ד ץ חז״ק כביר נ״ס
איש מלחמ״ה גנ״ל פוק״ד עו״ן ומשלם נמול והשם שהוא מומנה על המשפט הכלול מן הלחמי׳
והדן יי׳ אלהים הוא השם הנקרא ידגד י סנ ס שהוא משני הכינויץ שהם טרס חיילי׳ והוא
נושא עון ו עוני על פשע אמס מיום רם נוציסס״ד שוק ע״ד וקמ״ש הר* הודענוך כלל והנני
מאיי עיכיך בהש״יX
1ד ^ בזמן שהוא ית׳ נקיא נאחד מן השומס כ»^מן אל א4זיס שדי צבאות וכיוצא נהם
באיזה מזה הוא עומד או באיזה מלטש הוא מתלבש וכשהוא נקרא אמד מן השמות
כגון אל אלהי״ם או אלה או שדי וכיוצא נהם צדך אמה למנג מי הן מחטת וצבאות של אל
או יני הם מחנות וצבאות של אלהים ונדרך הזה סנץ כי ■כל השימה והכינוין טלן תלוין נשם
השם יתברך :
היא מדת דן או מדת מ פ ט ו א ח ר שידעת זה צריך אתה לדעת מה היא מדת לתמים
או מדת דיין או מדת טשא טון מדת ו עוני על פשע או מאיזה מדה האש או מדה הנק׳
מים או מדת הלוח ומה היא פעולת כל אלו העדות או היאך מדות אלו ממעלבות זו בזו כל
אלו העניינים כלולים בכינוים והכינדס כ^לים בשמות הקדש ושמות הקדש כלולים בשם ידו״ד
יתברך נקרא לפעמים נכטי זה ולפעמים ננ טי זה והכל כסי העדה שהוא מתנהג עם עולמו
כמו שתמצא כתוב חנ״ון ולח״ום יי׳ ואומי ואווה מיום לגמלם יי׳ יי׳ אדוניט מה אדיי שמך
בכל הארץ וכן כל כיוצא נזה ולפיכך צריך אדם לדעת כיצד כל השומת והכטים נשואות בשם
יד״וד הגדול יתברך וכשתנין זה אז תמג וסנץ שאתה בייה שפלה לפני תמים דעות יתברך ;
דע
ו
שערי צדר,
כי שלשה שמות אלו קשר כל המרכבה וכל המערכות׳ וכל צבאות העול׳ עליוני׳ ותחתוני׳
נשואות בהן האחד מהן עיקר והוא שס ילוד והשניס מהס נשואים בו והס אל אלהיס אל
מימינו אלהים משמאלו וזהו סוד וכל צבא השמים עומדי׳ עליו מימינו ומשמאלו ועל מי כולן
נשואין על שם הש״י וזהו סוד מימינן לזכות ומשמאילין לחובה מדת אל לייזמי׳ ולזכות מדת
אלהיס לדין ולחובה :
ו א ח ר שהודענוך זה צריכיס אנו להכנ׳ ולפרש סוד הכינוין הרמוזין בראש מרכבות יחזקאל
ויהי כשלשים שנה שהס סוד שלשים כנוין שהן סומכין המיכבה וכשהשס יתברך דן
כל בריותיו לטו׳ ולרע לגמול טוב או לעונש או למות או לחיים כפי העולם ראוי ואך על פי
שמשפטיו יתברך שמו כלס בנויס לרחמים אע״פכ בגמר דין אינו מוותי כלום ואע״פ שמאריך
אפו וממתין סוך סוך גומר הדין וזהו שאחז״ל כל מאן דאמר רחמנא וותרן הוא מוותרין לו
חייו אלא מאריך אפיה וגבי דיליה ולפיכך תצטרך לדעת כי כל אחד מאלו ג׳ שמות שהם אל
אלהיס ידוד נושאים הכינוין כמו שמתלבש נמצא הכל כינוין וכולן תלוין בהש״י וכל אילו
הכינוין נקראין כנפיס וסימן ופרשת כנפיך על אמתך וכשהקב״ה דן כל בריותיו לפי הדין
שהוא ראוי לפניו דן אלו באותן השלשיס כינוין ואלו הן השינוין שהבריות משתנות בהן אילו
מאילו בין לטוב בין לרע שתמצא הבריות בהן כיצד זה הצדיק משונה מן הרשע כמו שזה משונה
מזה כך דיניהן משונות זה מזה וכפי היות השינוין בבני אדס כך השינוין הן בדינים הראוין
כך השמין נמצאו בשלשיס הכינויס שהן גורמין הדין כיצד רחום פועל דינו וגומרו לטוב איש
מלחמה וגו' דינו לעונש אמת גומר דינו לרחמי׳ ולעונש ולפי היות שלשה שמות אל אלהיס
יד״וד כל אחד נושא ע שי כינוין שכלל כול׳ שלשים כינוין שבהם משתנים הבריות לפיכך כתיב
ויהי בשלשיס שנה בשלשים כינוין ראה יחזקאל הנביא ע״ה שישראל גמיו וחטאו עד שלא נשאר
גבית דין של מעלה בשלשי׳ כינוין שהן שלשי״ שמין מקום זכות לישראל כדי שלא תחרב ירושלי׳
אבל מצד דין גמור ובהשכמת אל אלהיס יד״וד ובשלשיס כינוין שלהן כול׳ מוסכמים במשפט
אמת חרבה ירושלים וזהו סוד ויהי בשלשי׳ שנה אז חרבה ירושלים שהיא מדה רביעית שהוא
אות רביעית של שס שהוא אות ה׳ בחמשה לחדש ואז הלכה השכינה שהיא אות ה׳ הנקרא אדני
בגולת וזהו סוד ואני בתוך הגולה ואני ממש הלכה בגולה וזהו שאמרו רבותינו זכרונס לברכת
חביבין ישראל שבכ״מ שגלו שכינה עמהס :
אנו צריכים להכנס בביאור כל אחד ואחד מהם או מאיזה משפחה הוא ואז תנין ועתה
יראת השם יתברך :
ו ל ן ו ד ס שנכנס בביאור אלו שלשים כינוים צריכי׳ אנו לידע כי ידו״ ד יתברך יד״וד הוא
השם המיוחד לישראל ושאר הכנוין כדמיון הכנפיס ומלבושי׳ שכל שאי השמות
מתאחדים בהם שהרי שבעי' שרים של אומות מתאחזיס באלו הכינוין ובמלבושיו שלו ושם
ידו״ד מיוחד לישראל לבדו וזהו סוד כי עם קדוש אתה לידו״ד אלדיך כי בך בחר ידו״ד להיות
לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה וזהו שאמר כי חלק ידו״ד עמו וזהו סוד
כי כל העמיס ילכו בשם אלהיו ואנחנו נלך נשם אלדינו לעולם ועד וזהו סוד וראו כל
עמי הארץ כי שס ידו״ד נקרא עליך ויראו ממך והסוד הגדול יהושע עליו השלום גלהו וישמעו
הכנעני וכל יושבי האיץ ונסנו עלינו והכריתו את שמינו מן הארץ ומת תעשה לשמך הגדול
התבונן כי שם המיוחד לישראל לבד וזהו את ידו״ד האמרת וידו״ד האמירך נמצא שם ידוד המיוחד
לישראל ושם ישראל מיוחד לשם ידו״ד ואין זה נפרד מזה נמצאת למד כי שם יד״וד מיוחד
לישראל לבד ושאר האומות ושריהם מתאחזיס במלבושיו וזהו סוד זאת ירושלים בתוך הגויס
שמתיה וסביבותיה ארצות והנני מפרש שם יד״וד חלקו מן הארץ ירושלי׳ וחלקו מן האומות
ישראל וזהו סוד כי שמך נקרא על עירך ועל עמך וכתיב כי בחריד״ודבציון איוה למושב
לו ואמר ברוך יד״וד מציון שוכן ירושלים הללויה מציון מכלל יופי אלהים הופיע כלומר מציון
הופיע לשכון בירושלי׳ וזהו סוד כי לא יטוש יד״וד את עמו בעבור שמו הגדול כלומר אע״פ
שישראל אינם צדיקי׳ אעפ״כ לא יטוש אותם ומה טעם לפי שבה׳ חלק שמו הגדול ודע כי
כשהש״י מתראה בפני האומות אינו נראה בפניה׳ כי אס במלבושיו וטכסיסיו וכשהש״י עומד
על כל ישראל הרי הוא עומד עם בני ביתו ומסיר ממנו קצת מלבושיו כמו שדרך המלך להסיר
קצת
כב צ ד5ן
שלש פעמים גשגה יראה כל p wואמת רטמימ קצת מלטסיו בהיותו עם >?י בי« וזהו
ז״ל פשס שבא לראית כך הוא נא ליראות קוד גדול יימו שוד הראוין שאמרו בראש פאה
ובחגיג׳ ואע״ם שהש״י כשהוא מתייתד עם ?קראל במקדש מקיר קצת כינויו שהן מלטשיו
וישראל מאין עצמו של י דו ד ימ p3יותר משאל אומות אע״פכ מ ד ק י«א לטש קלם מלטשיו
והכנוץ והנועם לפי שאין כל ההמק יאוק לשגיע לאעיתתו של osידו ד י מנ ע ואיני יכולק
לזיעת מכלית עיצומו אבל כשהש״י י מנ ע »ך»וד עם ־הצדקי׳ והמשידים אטת העולי לאיתט
אז הוא משיר ממנו כל הכימק ונשגב שם ידו ר לבדו ונמצא 00יד״וד פושט כל הפינוק שהן
מלבושיו ועומד עם חשידי ישראל וצדיקיהס ווהו פשטסי אס כסנמי אינכה אלבשנה היה הש״י
מסכננש עם ישראל ואמר פשטמי אמ כמנמי פירוש אס כל אומם כינוים שיש לי כדי שלא ימאסזו
בי שדי אומות העולם ונשארתי עם ישראל לבד מדוע אתם חוטאי' ורוצים שאחזור ללבוש
אותם הכינויס ויתאחזו שרי האומות נאות׳ הכזנויס ויוליכו אסכם בגלות לפיכך אמר פשטתי
את כסנתי איככה אלבשנה פשטתי ממני ל׳ 'כינוק שהם pד כתנמי איככה אתם רוצים
שאחזור ואלבשנה רחצתי את רגלי מטינוף א ע העמים שהאע הדום רגלי והיאך אתם גורמי׳
שאוליך עמכם שטנתי בגלות בארצות העמים רטנפו בטומאה וזהו שוד רחצתי את רגלי איככה
אטנפם וז״ש הארץ הדוס רגלי וא״כ המטנן כשהלט ישיאל נג^ת לבבל לבש השי״ת כינוין
שה 6הכת ונס אז נסאחזו ט האועוס חהס״ה דהי בשלפי׳ סנה אז ווי הוא פשהי״ת נמלנש
בשאר המלטפים אז ואני נמוך הטלה כל זה נגלות אגל לעמיד לבא בהמת השכינה חוזרת
למקומה יפשוט השי״ת כל אומן המלנושים הכיטין והכנפים ואז יראו ישראל אה הש״י פנים
אל פנים וז״ש לא יכנ qנטד מודך מכאן ואילך ויהי׳ עיניך מאוס את מוריך כלו׳ לא ימלנש
עור אומן הכינוים הנקראי' כנפים שנהם היה הש״י ממכסה מישראל ולא היו מ אי׳ אוהו וזהו
ולא יכנ^ עוד מוריך וזהו שוד כי עין בעין יראו בטוב יד״וד את ציק ואמר ביום ההוא הנה
באצבעו ואומר זהיד״וד אלהינו זה קוינו לו נגילה זה יד״וד טדא• כל א׳ ואחד מראה לו
ואימתי בזמן שהוא מפשיט את הכנוין וישלק את הכנפים ולא יכנף טוד ומניין לו שהכנפיים
משתיות ומכסות שנא׳ ותחת לרקיע בכנפיהם ישמח אשה אל אחותה לאיש שמים מכשות להנה
ולאיש מכסות להנה את טיומיהן ונאמר שש כנפים שש כנפיס לאחד בשמים יכשה פניו ובשמים
יצסה רגליו ובשמים יעופס עפיפה וכיסוי באים כאחד משנסתלקה שכינה ועשה לו כנפים
הלכו ולא יאו אומה ישראל וכתיב וירכב על פמב ויעוף זהו שאמי שסרה משעות נשעה שכינה
כזאימא בראש השנה :
מה שאמרנו ששמות הקדש אינם נמחקי׳ ואם לאןשה ותאמר מאפר שכמות הקדש הם
מלטשים וכשהש״י מתלבש בהן הוא pסל ונעלם .מישראל עמע אינם נמחקי׳ וזו היא
טובת ישר׳ וגדולת יד״וד כאממ פשטתי אק פמנמי איככה אלבשנה :
ך ? 5כי אע״ם שאנו אומרים ששמות הקדש אי » צמקקי׳ הם כיטים באמת שהוא מפשיט
אותם אבל אינ׳ מאבדים מן העולם כאמיו ופשט את בגדי הבד אשי לבש בנאו אל הקדש
והניח' שם לעול׳ כך הש״י עתיד להבדיל ממט הכינוין לעת באו אל הקדש ויניחם מבחק
ועוד לא ילבשם ואלו הן המקומות שבהן ממאחזיס שד האומות ואין שד האומות נעקרים
מן הכל ולפיכך שמות הקודש אינן נמחקין אבל שאי הכנוין שהן נמחקין כגון רחום וחטן
וכיוצא בהם הן כדמיון החיילות סל שיי האומות שעתיד למחקן מן העולם ולא משאי אומה
שאינה כופרת נשל שלה כאמלו ואמרו עמים יני ם לט ונלכה אל יהו״ה ואל בית אלהי יעקב
ויוד ט ונלכה באורחותיו וכתיב כ* אז אהנמן אל עמים שפה במיה לקרא גשם יהו״ד ולעבט
שכם אמד ולפיכך ממצא שמות הקודש שהן כיטק כדמיון קגויים א»נ׳ נמחקים אבל הכינוין שהם
כדמי^ האומות נמחקק :
ו^ 5ת ד ,יש לנו להודיעך שוד אלו השנשים כיטק שבהם הש׳׳י ממנהג בדק עם גייותיו כל
אחד ואחד לאיזה צד שהוא מטה או מה מדת כל כיט* וכינוי או לאיזה שם משמות
הקודש הוא נוטה וסימן ועליו דגל מסה מנשה וכתיב וצבאו ופקודיו תמצא דגל תמצא מטה
תמצא פקודיו כך יהו״ה יתברך הוא העיקר ושמות הקודש הס שוד צורת הדגליס ושאר הניטין
הס שוד צבאותיהם :
וקודם
יצזערי צדק
ו מ ו ד ס שנכנס לנאר זה יש לנו להודיע כי כל שמות הש״' כלולים נשס יהו״ה יתגלן
כיצד אהיה היא סוד קוצו של יוד שהיא אות ראשונה של שס סוד י״ה הו^ סוד עצס י
היוד ממש שהרי אוח יוד סוד י״ה וקיצו של יו״ד סוד אהיה יסוד ה׳ סוד יהו״ד שנפסוק זה
בכינוי אלדיס הוא סוי אות ה׳ יאשונה שהיא נשס יי׳ י תני! וסוד אות ו' של שם הוא סוד
ששה שמות שהס שלשה למעלה מחציו ו׳ ולמעלה ושלשה למטה מחציו ו׳ ולמטה שהם אל
מימין הוי״ו ולמעלה אלדיס משמאל הוי״ו ולמעלה יד״וד נאונצע חציו ו׳ ולמעל׳ ושלשה מחצי
ויו ולמטה יד״וד צבאות מימין חצי וי״ו למטה אלהיס צבאות ונשמאל ויו ולמטה אל חי נאמצע
חצי ויו למטה ולפעמי׳ נק' אל שדי נמצא בו תלויס ששה שמות ועוד תלוי שס שביעי באות
וי׳׳ו שהוא אלוה והסוד ולא אמר איה אלדי עושי עושי לא נא׳ אלא עושי ואומר אלוה מתימן
ינא וכדרך זה עוד תשמע נו דברי אלדי׳ חיים סוד אות ה׳ אחרונה של השם היא סוד אדני
ולפעמים נקרא שדי נמצאו כל שמות הקרש כלולים בשם יד״וד ית׳ וכשאנו מזכירים שס
יד״וד הרי הוא בא עס כל שמות הקדש ונא יד״וד אלדיס וכל קדושיו עמך כלמנל כל שעות
הקדש עונך נמצאת לינד שהכל תלוי בשם השם אבל כשאמה מזכיר אחד משאר שינוח הקיש
אינו מדבר אלא נפרט אחד מפרטיו של יד״וד כמו שהודעתיך ;
צריך אתה לידע לעיין לאיזה אות ינאותיות השס רמז אותו שס הקדש כגון אל אלר\ס
וכיוצא בהס ואחר שתדע זה תנין שכל הפרטין מלוין נכלל וכל שמות הקדש תלוין
נשם יד״וד יתברך ואס כן תמצא למד כי שמזכיר שם אחד משאר שמות הקדש אז מבין
שהשם מתלבש במלבוש ידוע מאותו השם אתה יכול להבין מאיזה מדה או באיזה מלבוש שם
יד״וד יתבר׳ מתלבש או במלבוש אל שהוא סוד רחמים והדגל שלו מעיד שהוא אל רחום או
מלבוש הדין והמלוכה והדגל שלו אלדיס או במלניש הננשפט הכלול בדין ורחמים והדגל שלו
יד״וד בכל מדותיו וזהו סוד שאמרו חכמינו זכרונס לברכה כי הנה יד״וד יוצא ממקומו יוצא
ממדת רחמיס ובא לו למדת הדין וכי איזה מקוס יש לו והלא השמיס בזרת תיכן ואיזה
מקום מנוחתי ואיזה מקומו שנוכל לומר כי הנה יד״וד יוצא ממקומו והלא הוא נקרא מקומו
של עולם ונקרא ברוך המקום ואמרו רבותינו זכרונם לברכה הוא מקומו של עולם ואין עולננו
מקומו אלא פירוש הפסוק כך הוא כי הנה יד״וד שהוא סוד שם הכלול במדת רחמים ודין
יוצא ממנןומו שהוא מקום הרחמים ונא לי למדת הדין ומתלבש במדה הנקרא אלדיס שעיקר
ישיבתו של יד״וד יתברך במדת רחמים הוא תמיד וזהו שאמרו חכמינו זכרונס לברכה אל מלך
יושב על כסא רחמים יושב תמיד אבל מדת הדין איט עיקר ישיבת מקומו תמיד אלא כשהוא
מצטרך לה נע ת הדין :
מעלה יתירה פירש פסוק זה ופירוש באגדה זה כי הנה ידו״ד יוצא ממקומו ואמרו
רבותינו זכרונס לברכה יוצא ממדת רחמי׳ ובא לו למדת הדין וכבר ידעת כי שלשת
שעות נאחזים כשלשלת ונלמעלה למטה ואלו הן אדי״ד ידו״ד אדנ״י ועיקר כל אלו הוא שם
אדי״ד והוא מקומו של ידו״ד ואהי״ה כולו רחמים וכשהוא יוצא משס אדי׳׳ד שהוא יחמיס והוא
מקומו של יהו״ה ■־תברך ובא לשם אדני למטה שהוא מדת הדין ובו דן את בריותיו הרי לך
פשט הכתוב על מתכונתו והרי לך כל השמות הקדושים תלויס נשם ידו״ד יתברך והנני נכנס
לביאור שלשים כינוים כיצד הס אדוקים בשלשת שמות שהוא אל ידו״ד אלהיס זהו סוד ויהי
בשלמים שנה שהם סוד שלשים כינוין שהס סוד שלשים כנפיס עשרה לצר ימין עשרה לצד
אמצע עשרה לצד שמאל ועליה׳ שלשת דגלים דגל אמצעי ידו״ד ושם ידו״ד חותם הכל נמצאו
שלשיס שנת תלויס נשם ידוד והוא על כולם וכולם עמו והכל תלוי בו ויש לחזור ולהודיע סוד
סדר שלשים כינוין אלו ובאיזה מדה עומד כל כינוי וכינוי מהם כי הכינוין שנעה ועשי־יס
כנגד שנעה ועשרים אותיות ושלשה שמות עליהם נמצאו כולם שלשיס וראויס אנו להכנס
בביאור זה כל אחד ואחד מהן על סדר המעלות הממשלות ועל סדר תכונות הרחמים והדין
וחני בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאוחס :
אל
כג Wי צדק
»םאל א לזזי ם ידוד אג«ע 'pO אל
אדיד נוחו גחל
שום& , ^ נושא עון מ-רחום
חין ^'עובר על םשע
מק א טת — חסין
gכביד כוו סרוס 8ארך אסים
-י איש םלחסד, רם -רב חסר
גב■n נוצר חסד קדוש
סיקר עין שונן עד חסיד
« « ל 0נ סו ל קת ש סולח
העומד לצי ימין הגקיא א״ל שא מו ע »ןד והיא ממ 1אניהם אנינו ע״ה חהו השם
שאמר הכשג ויקרא שם גשם ייוד אל ננולם וזהו םו 1שאנו אומרים ידו״ד אל
הגדול ומדת חסי כלולה נעים שהיא ממו כח » nסוד המקרה נמים עליותיו עליומיו ממש
עליותיו ודאי ואת עלית על טלנה וזש ■npאל עליק וגרון אל ע ל ק אשר מגן צריך T r3
נכל המדות של ששת הקודש מדה יחידה וצריך אני לעוררן על עיקר גדול ולומר לך שאץ
שאינה מתערנת עם חניתה כיצד אין לן מאגיים ולמעה מוזו יסעים שאין נה קצת מדת
דין ואין לך מדת הדין שאין נה רחמים ואם ■»ltoא״כ למה ^וה קורא אומה מדת היץ :
כ» המדה שעיקרה ומנה רחמים אע״פ שיט נה קצת דין אומה נקרא מדת רחמים דע
וכל מדה שעיקרה ומנה דין אע״ח שיש נה קצם רחמים אנו יךלאים אומה מרח הדן
ומדע לן שכן שא שאם לא מאמר כן נמצא קוצן ננעיעות ומפריד נימת־ שאם מאמר שמדת
רחמים נפרדת מן הכל ממדת הדן א״כ לא יממנמ לעולם ואם נמחנמ היי הייחוד נפרד ואם
תאמי היי מדת רחמים הפן מדת הדין והיאן יממנמ שני הפכים כאחד דע כי דנר זה סוד
האצילות הוא וקשר הספימת והנני מאיי עיניך :
כי מדת החסי ראשיתה סולת נקייה מסי וכשהיא עימשסת שלכת ומתענה והרי שני׳ דע
נדמיון דן ונאוש ה שני שיש נו קצת יין מחאסזם מדם ה ^ וגם מדת הדין נאו ש
מקום האחיזה אינה כולה דין גמור לפי שעתעינת נמקום האחיזה פס מדת החסד וכששלכת
ומתרחקת עדת הדן למצה האחרון דן שק נמצאו שמי הקצוות של חסד ודין חזקים נעממם
ונמצא מקום האמצע כלול משניהם ואינו שק נעדתו נאמד משני הקצוות וזש סוד האצילות
הנמצאות וקשר שורכטת :
ו א ח ר שידעת זה יש לי להודיען עיקר גדול שעליו שכל להשען וממנו »נ ס לסודות
עליונים והוא שיש לך לדעת שהש״י •נרא מים והרי המים עקנל האדם ממנו כמה
מי»י תועלת ואע״פ שאדם נוגע נעצמו נעים אינו ניזוק נאומה נגיעה אנל אם אדם נוגע
נעצמו של אש הרי עצמו של אדם נשר^ כאומרו היחת׳ איש אש נחיקו ונגדיו לא משמנה
וא״כ הרי אלו שני יסודות שהם אש ו שם הם צורן גדול נשלם שאם אין אש אין דנר
מהחמם ואין חיים נעולם ואס אין מים ה9 10םדן< ע״• אם מה עשה הקדוש ברוך הוא לקח
קצה האחד מן קאש וקצה אמד מן המים ועשה ענמו מח והמוין את סרו^ינין המים לאש
נמצא הרוח ממוצע נין קור וחום קור מן המים ויוום מן האש נמצא הוא אמצעי ועל דרן
זה שאר כל קשרי המרכנה נולן וכן האין נ ץ המים ונין האש pהאש נ ץ הארץ ונין הרוח
וכן המיס נין הרוח ונין האין נמצא ארנע יסודות שלכום סניטתם ע״י אמצעי ובדרן זה
מתקיימים וכדין היסודות למעה כן דין שסודות למעלה האצילים שוהר עליון אם לא היה
ניניהם אמצעי לא היה נקשרים לשלם ונמצא הכל שעד נפיחד ואין לן מדה פשועה מכל
וכל כי אס מקוצו של יו״ד ולמעלה והכינוין ש^ כגץ רחום וחנון וכיוצא נהם הם נמשכין
ממקורות ידועים ונפי המקור שנמשכין כן היא סעולמס והנני מנאר לן כיצד שא נעזרת הש״י :
השם
צדק שעד
ה ש ם העומד לצד ימין הוא אל ודגלו חקור! אל והוא מושל על המיס ותימכך אל הכגוד
הלעיס י״י על מיס רניס וכנויו מיוסדי׳ על יסוד מיס העליונים אל יעלה נדעתך
מים כאלו אלא המי׳ העליוני׳ הס מיס חיים ואנלהס אנינו ע״ה חפל נאדות מים ותיקן
החסד נמדת אל ואלו הכינוין נמדת אל שהוא תשעה ואלו הן גדול זו השס מד׳ של חסל
גדול זו השס תנא ונן המיס והיא המדה הידוע למקונליס הנקלא מיס נמיס כלוולל כשאתה
מהפך נמדה הזאת תמצא לחמיס מכל צד נין לפניס נין לאחול לפיכן נכ״מ שאתה לואה גדול
הוא לאש מדת החסד שהוא סוד המיס צלוליס וזכין מלאש החנית ונ׳ צדדין של מדת גדול
הצד הפונה למעלה נקלא לחוס והצד הפונה למעה נחלא חנון ואע״פ שלחום וחנון מדת מיס
ונקלא מדת גדול צלולין החנית שויס למיס למטה מהס המיס שנלאש נעי ס אין
להס והם למטה ממדת גדול ומדת חנון וזכין מלאש החניות ונקלא מדת לחוס מיס הסמוכי׳
היא קצת מיס הסמוך ללחום ונדלך הזה תעלין סדל הלכנת השמות והכינויס ותמצא שהס
נאלגין על סדל המלכנה העליונה ומכאן תכנס לסוד שאמרו נמדה שאדס מודד נה כן
מודדין לו הנה נאלתי לך השעל הזה כמה מעלות טונות למקוס ואתה פקח עיניך לדאות
כמה גנוזים וכמת סתליס שהס גנוזים נתולה וידו״ד יולנו נפלאות מתולתו להשיג סוד ייחוד
אמונתו :
המפתחות תצטלן להנין כי שם ידו״ד ית׳ הוא הנקלא : ומתוך
ת פ א ל ת והטעם לפי שהשס הזה הוא מתלנש כל המלנושיס הצורך לעול׳ פעמים מדת
אדי״ד נהיותו מלחס על נליותיו ופעמים מתלנש מדת אלדיס נהיותו דן את כל
תנליות וכן שאל כל השמות וזהו סוד תפארת והעיקר הגדול ועשית נגדי קודש לאהרן אחיך
לכנוד ולתפארת כחתן יכהן פאל והסוד הגדול פאלות האלו שנא׳ ותשלח פאלות והנה שס
תפארת עולה עד הכפל העל;ון ויולד על המלכות ומתאחד נכל הצררין לכך כתינ לך ירו״ ד
הגדולה והגנולה והתפארת והנצח וההוד לפיכך נקרא ק״ו האמצעי וכנל נאלנו עניינו למעלת
נסוד וי״ו של שס המיוחד נששה שמות וזה הי׳ נקרא משפט והסוד משפט וצדקה ני ע קנ אתה
נצדק יקונ הדין אח ההל לפיכך עולמו עשית ואין לן משפט שאין נו לחמים ושהוא דן את
צוה לסנהדלי גדולה שלא ילחמו נדין אלא אמל ושפטו את העס משפט צדק אנל הש״י ויגנה
יהו״ה צנאות נמשפט והאל הקדוש נקדש נצדקה סודות עמוקים נלינזים נפסוק זה ליודעי
סתרי תולה ודוד העלך ע״ה קודם שחטא אמל אני נצדק אחזה פניך ואחל שחטא אמל אל תנא
נמשפט את ענדך :
כי לולי המשפט המחאחז נצדיק אין קיום לנליות נדין הצדקה לפיכך אמר צדק ומשפט
מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך :
כי צדק ומשפט הוא סוד המלכות והתפארת מלכות דין תפארת דין ולחמים וזו היא
ספירה הנקרא תולה שנכתנ ומשה לנינו ע״ה קנלה שאין דלך לשוס נליה לקנלה
אלא למשה שנכנס להיכל לפני׳ לאה׳ וזכה לשמש לפני׳ כעניין ודנל יהו״ה אל משה פנים
אל פנים ותולה שנעל פה היא מלכות לפיכך אין כותנין תולה שנעל פה שלא לקנוע לו מקום
מלנד תולה שנכתנ משוס ונרגן מפריד אלו qלפי שאין לתורת שנעל פה קיום אלא ננשיקת
תולה שנכתנ וזהו היחוד האמיתי השלם והנה הלוחות שנהן התולה נתונה נ א מן אשרי העם
שנכה לו שהרי נידיהס הייחוד השלם והשם המיוחד השוכן ניניהם וזהו הספירה הנקרא נתולה
אתה וסימן אתה נורא אתה והנה ספירת הכתר נקרא הוא שאינה מושגת כלל וזו היא קו
האמצעית נקראת אתה שמשיגין אותה הנניאיס ע״י מלכות ומדת מלכות נקראת א ד שהיא
מושגת לנעלי רוח הקדש ודברים הללו הן כנשונו של עולם ומי שיש לו עיניס יראה והספירה
הזאת נקראת נולא וסימן נורא תהילות עושה פלא וזו היא מדתו של יעקב וכשנתדבק בה
כתינ ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה וזהו סוד הגדול הגנול והנורא אנלהס יצחק יעקנ
גדולה גבולה ותפארת ונקרא׳ נורא שנו ילאו כל הנוראות וכל האספקלריאות והנני לומז אודך
על כי נוראות נפלאתי וזהו סוד קשר הספירות בנורא והספירה הזאת נקראת דעת והנני
מנאל קשל הספירות העליונות חכמה ונינה וכתר והנה הדעת הוא סוד קו האמצעי נאחזת
נכתר
נכתל ונמלטת והכל מיוסד נו חהו ■npגשכ59״ס ונהטנ״ה ו5דעמ 1׳ oxממ,ד
הררים ימלאון כל הץ יקל ו»נ*ם וכסי? ?יעסו תהומות ננקעו ושחקים ייעפו כל וכמע אל
תלט תדנרו גטה גטה יצא עסק מפיכם כי אל דעות •מ״ד וגו' והיודע סוד הדע״ת שהוא
יץ האמצעי ינ ץ סוד מה שאמס שכמיגו ז״ל גדולה דעה שגחגה נ ץ ?׳ שמות אל דעות ה׳
הכל רמוז נמקום זה לפיכן הניא נסמלס ?^לוס י״ס אסה סוק לאדם יעס ונתינ ני אמה
הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי וססנ® ®י® ^להין אשכח מין גס אגי ומכעס זה נקרא
המלטס עץ הדעת כלומר עצו של הדקס כמו שאתה אומר ביס פלונית והכל מט אי לפיכך גם
נלא דעת נפש לא כוג לפי שהכו? הוא »ןצו ® 1דעס המססון והוא אניי יעק? לפיכן ה Tיעה
נאמצע ואמרו לעולם י«א יעסו של אלם עעוינס עה הנליוס וזו היא הספי׳ הנקרא :
והנני מנאר ?מחלה נקרא רסום ואפרייו יוטן ואסייו א ^ אפים ואסליו מ ’חסד אמת
ואם לא יספיקו כלס ואמם לסום נססלס מליאה נגיסו מרמם יצא אסל כן p p
חונן ומיחס ומשלו טמן ממנס סנם ואסל pססא אדם מאליך אפו אולי יחזור נסשונה
והטעם לפי שכלי זיין של דין נלסוק הם עומדים נאים מארץ מיחק מקצה השמי׳ השם וכלי
זעמו אן קרוב לקוראיו ישש ל ש^ כ טו נאלצנו אס זכה אדם לכל זה ואם לאו שוקנין עונותיו
מעניל ראשק ראשון ולב ססד מכריע ומסה כלפי מסד אם מספיק אדם לנ״ז ואם לאו יקוב
הדן את ההל הוא סוד אמס ו » ק הדי ^ המנק סודות הללו ינין כמה הם לחמי הש״י על
הנייאוס והיאך ק אויס נלסמי׳ יסו^ ׳שן< צדק חהו שד ואמה יוו״ד אל לחום וחנון אין
אפים ולב חסד ואמס כמה הם גנוזי׳ גמלים שסומים נסולה אוי להם לנריוס מעלטנה של
תורה ועל סוד זה תקט ניי ר י**ן הא»ת ודין מ ש^ו אמת שפוש וחסד ולסמים עשו איש
את אחיו לפי שמדס אמת היא סוד yהאמצע* הוא אל מצד ימין אלהים מצי שמאל ידו ד
באמצע שהוא אמת שהוא סיףלאש ו סון ואו^ע'לאותיותיו וזהו וידו״ד אלייסאמס וכמינ סמן
אמס ליעקב הכל מנואל ? ^ עו ת הללו והספירה הזאס נקראת :
והנני מבאר היומנים שד סמלי מיכנה והיודעי׳ סוד הלחמי׳ הפנימים וסוד רחמים
תדעס תדרים ימלאין ינ ץ שי ז טי אזכרנו שד על כן המו מעי לו יחם ארחמנו
נאום ימ״ד ושגנין סיי יפי® *יץ שד »י יתנני ניי חי קדם וסוד יחם האם כמה גנזי גנתיס
נגי ש מלתם יצא אלמלא של׳ נמ שים לא נתקיים הטצל ניחם האם דנל דנל על אופניו
אמנם מצד כת״ל מליץ כתיב וסנמו‘ את אשר אחון אם אין לי מסטת חנם ולחמתי את אשל
אלמם סוד היציאה ניח ם האנ« ואחל שיא מרמם חחל להעיב ומקדם רחום לחנון ילו״ד
ידו״ד אל לחום וחטן נמצא p pמק»ן< לי מ ם יץד הבדאה ואחל הכליאה אשלי הגכסי׳ לחדרי
חכמה וזוכים לסתרי השלה ולש pנתיב השן שעין ולסמין עלי התאפקו פקח עיניך ולאה
נפלאות נטוות בשיה :
ני מדת לפמים קשרה ביעקב לפיכן שליי שנים עשל שבפי׳ מהשן מעיס נכנס בשל׳
הלחמים ופתח דלשת נעולים וירא ידו״ד ני שטאס לאה דפמח את מומה וכן שאל
העקרות שכשב בהן פסיסם לסם לפיבך מוגז לחס תזטל והנה הזנמטס סמוכים ללחמים
זטל אזניט שד לחם אלחמט ואגלהם החזק ?מדת ח ש ויעק? ?מדת רחמים והנה הכתו?
מכרת כוב יד״ד לכל ורחמיו על כל מעשיו שאלמלא יסמיס אין ?ליה נולד בעולם ויספילה
מאת נקראת :
והסוד ולשת אס אשי* ופנ״י לא •ראו אשלים הם שד מלט״ת לפיכך ויקרא אל
משה וידבר יד״ד אלת והש״י לא » ע ממשה שאילש אמנם אמר לו שאין נכסו לסבול
שהש*י סוב ומשב טסן ששלם חסידיו ^י נ ן אמי ופני לא ילאו ולא אמר יפני לא תלאה לא
וסוכל לראות ומה שאמר ודבל ידו״ד אל משה פנים נפנים ילאו אינן יטל לראותם מי
כלומר בלי הפסק ת ל מסים רוכל עמו ל תי פני׳ אל פני׳ ובלוג הזו שלא יטל משה ליאות
הפנים והנה משל אדם מאה פט עין השגה ואיט ימל להסתכל ט וכן הוא לא שכל לראות
פני לפי שמלאה עיני׳ תלוש ו ק »י׳ בפני׳ דבל ה׳ עמכם ולא אמר פני׳ אל פני׳ אלא פני׳
נפנים כלומר פנים נד pפנים וזהו הנה ש ש נא אלין בעב הענן ונתיב מ שן האש והכל
מבואי וים לט עוד לשסיף לן בי שי גשויממ ספירה זו כתיב שוקיו עמודי שש שוקיו נצ״ח
והו״ד
’,ו.ורי? עמו! י u uתפאר״ת שהוא םוד ששה שמוה ואתי שהזכ־ר שוקיו שהם נצ"מ והו״דוהס
עמודי שש שהם סוד יכי״ן ונוע׳יז עמודים שנים הזכיר מדת היסו״ד והמלכ״ות ואמר אחריו
מיוסדים על אדני סז המנין סוד אלו ועיקייהן יכנס לכמה מרננות ועל היסוד הזה נ מו נגי ת
המקדש עינודיס שנים וגולות הכותרות אשר על ראש העמודי׳ שנים והשנכות שחיס לכסות את
שתי גולות הכותרות אשי על ראש העמודי׳ על סדרי הספירות למעלה ולמטה עוד תראה נזה
כמה סתרים וכמה גנזים יאה פתחתי לפניך שערים נידיעות הש״י :
ה ש ם הששי מן הספייות היא א ל ד י ם וכנר נארגו לך נשער החמישי עניין המעלות נדרך
שם הש״י כילד הוא מתלנש נשינות ונכנוין כפי צורך להתנהג עם נני העול׳ ונאותה
מדה שהוא צריך להתנהג נאותה מדה נקרא באותו שעה :
צריך אתה נדעס כי מדת הגנו״רה נקרא אלהי׳ וזהו הדין המוחלגי שאין נו שנוי ועתה
לפיכך ננרא העולם נשם אלהים לומר כי כל מעשה נראשית עשוים ע״פ האמת והחכמה
השלימה נכל הנייות למיניה׳ נעליוני' ונתחתוני׳ וכן אנרי כל נריה ונריה מן הנריות המשונות
זו מזו כולן עשוין נתילית השלימות והתיקון הראוי לכל נריה ונריה וכל אנר ואנר וזהו
שאמי שלמה ע׳׳ה כי כל מעשה אלהיס הוא יהיה לעול׳ עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע
והטע׳ לפי שהש״י עשה כולם נתכלית השלימות אין דנר נעול' יכול להיות יותר מתוקן מן
התבונה שהכינו הש״י יתעלה לפיכך נזכר נכל מעשה בראשית אלקים לומר שהכל נעשה ע״פ
הדין לפיכך אין צייך לשנות טבע מכל הטנעי׳ שבעול׳ כדי לתקנו אמני צריך לשנותו כרי
להראות מלכותו ושלטנותו על כל הנביאי׳ להודיע שהוא עשה הכל ובידו הכל :
תמצא במזמור הלל הגדול ג׳ שמות יד״וד אלקיס אד״ני שני הודו ליי׳ כי טוב ולפיכך
הודו לאלקי האלקים הודו לאדוני האדוני׳ אמנם השם הראשון הוא עצם הממשלה
גדולות לבדו וחזר ומציאות הטס הקדמון ית׳ ומחשבותיו עמוקות נסוד שאמר לעושה נפלאות
לרוקע הארץ על נשם השני הודו לאלקי האלקי׳ פירש במזמור ואמר לעושה השמי׳ בתנונה
הוני׳ לעושה אורי׳ גדולים את השמש לממשלת ניום ואת הירח והכוכני׳ לממשלת נלילה וחזר
נשם שלישי שהוא אדנ״י ופירוש ני סוד האדנות והשלטונות והממשלות על כל הננראי׳ כמ״ש
כל אשר חפץ י״י עשה נשמיס ונארץ ואמר ובמצבייה עביד נחיל שמיא ולא איתיה למח׳ ויימר
ליה מה ענד׳ וכנגד שם אדנ״י זה חזי להשלים שלישית במזמור למכה מצרים נבכוריה' ויוצא
ישראל מתוכם ניד חזקה ובזרוע נטויה לגוזר יס סוף לגזיי׳ והעביר ישראל נתוכו וניער פרעה
וחילו ביס סוף ושאר תשלום המזמור לפיכך נקרא הלל הגדול לפי שהואכולל שם הקדמון
ית׳ בפסוק הודו לה׳ כי טוב וכולל שם אלקי׳ שנו ננרא העולם ע״פ הדין הישר שאין דנר
צריך תוספת או מגרעת ועל המכונה שהכינה הש״י וזהו שאמר לאלקי האלקי׳ וכולל שם אד״ני
שהוא השם המורה על השלטנות והאדנות על כל הגבראות ונידו לשנותו ולעשות בו חפצו ורצונו
כדי להודיע לכל שהוא הבורא אותם ולפיכך נקרא שם המזמור הלל הגדול ראש לכל מיני תהילות
ותמצא בו כ״ו פעמים כל״ח כנגד שם השם ית׳ וכבר ביארנו בשער הממשי כי נין התפארת
ושם אלהי׳ עומדי׳ סנהדרי גדולה ושם הוא חיתוך הדין על פי האמת :
כי כל מעשה נראשית וסודי ספירות חתומי׳ בשם אלקים מתחילה ועד סוף ניסוד
מחילת צירוף האותיות בבריאת עולם והנקודה האמצעית שכל צירוף אותיות עליה
סופר נספר יצירה הוא סוד אל לפיכך הודיע אברהם אע״ה לכל נאי עולם ויקרא שם נשם
יי׳ אל עול׳ וזהו מחלה לכל הכינוין הסמוכין לשם הש״י וכשתזכור אצל שם אל הוא סוד
עשר מעלות לספירות בי׳ מאמרות שנה׳ ננרא העולם תמצא׳ י״נ מא׳ ועד י׳ ונהם נכללי׳ כל
הנבראי׳ והסוד הן ליי׳ אלקיך השמי׳ ושמי השמי׳ האיץ וכל אשר בה לפיכך אומר כל
הנחלי׳ הולכים אל היס אל הים ממש שהוא כנף האלקי׳ אמנם הים אינו מלא שהכל תלוי
בשה״י שהוא היסוד והעיקר לפיכך הודיע בתורה כי שם אלקי׳ בהסתלק ממנו חות׳ י״ה שהוא
משמו הגדול נתאר אלם אינו יכול לדבר ולעשות כלום וזהו מי ישום אלם הלא אנכי ’ י׳
בהיות שם יי׳ לבדו לוקח האצילות והשפע והנשמה שהכניס נשם אלקיס ישאר אלם לפיכך
אומר הודו ליי׳ כי טונ לא שינה בו ואמר הודו לאלקי האלק־ם וכפל בהם הדיבור וכן הודו
לאדוני
פד. ציק
לאוזני האיוגים שאים יחיד אלא מלי wהשם י הנ ק לחיקי זובח לאלקים יחים בלמי
: ליד״וד
ו ה מ ב י ן סודוח הללו יבץ ompחמווומים במזמוי שבו נסמם נ«ל ®זילוס אמר הלצויה
י ^ לו אל נקרשו הללוהו במךע מזו היי זה המזמור מולה צ>לו qבאלפא בית בספל
יצירה וגילגולם ו הי ק מחלבש שס יי״וד יס' בשס אל פסנמיס אלד״ם פממ« אלה חציו בזה
וחציו בזה בכאן ים סודות עמוקים בעניין שימלא במעשה בלאשיוו ל״ב פמי אלהי• בסוד ל״ב
גתיטת פלאות חכמה שבהם נברא העול' בל»לו qאלדים לחיקי אין בכל האותיות אות שיתלבש
בה ה »ז באום אחת כי אם אותיות ל״ב :
כי נמקו׳ הזה יש בית קיבול ואחיזה והצלחה לרשעי׳ כדי לייסר מתוכם את החוניאיס
וז״ס ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו וסוד ועתה שא נא כליך תליך וקשתך חלילה
וחם מעלות בדעתו של יצחק לברך את עשו הרשע בברכה הראויה ליעקב שהיא ברכת אברה׳
וסופו מוכיח על תחילתו והמניד סוד-רטעמי׳ שביארנו במלת צפון יבין סודהקרבנף הנקראי׳
קדשי קדשים שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרית בצפון ושחט אותו על ירך המזבח צפונה זבחי
אלדיס רוח נשברה ולפי שהספיר׳ הזאת הנקראת צפון היא מעכבת להשלים חפצי החוטאי׳ כתיב
על ידכה יד כהה והסוד הגדול שהכל תלוין וקרניס מידו לו ושם חביון עזו שם חביון עזו
בוודאי שהוא אוצר שם גנוזות שאלות כל החוטאים ומצד זה נקרא הספירה הזאת בכ״מ :
פ ח ף המשל ופחד עמו שם פחדו פחי בציון וז״ס ופחד יצחק מפחד בלילות סמר מפחדך הכל
רמוז והספירה הזאת נקראת :
ג ב ו ר ד ! בסוד לך יי׳ הגדולה הגבורה כלומר מקום הדין הקשה החזק הגדול שאין כל בריה
יכולה ליכנס במקום הזה מחוזק הדין אלא הגבורים הנקראי׳ על שמה וז״ס שאומר
איזה גיבור הכובש את יצרו הכל רמוז במקום הזה כי כשיכבוש אדם את יצרו אז הוא ראוי ליכנס
בהיכל זה וכל חפצו יעשה לפיכך אמר מאימתי מזכירין גבורת גשמים כלומר כשיורדין בדין
אם העול׳ ראויס אס לאו וזהו סוד כל רמזי התורה שנא׳ ונתתי מטר ארצכם בעתו או ועצר
השמי׳ לפיכך נידון בגבורה ולפיכך נקראו גבוריס עומדי׳ במקום הזה שהוא מקום המדה וזה
סוד ששים גבורי׳ סביב לה מגבורי ישראל כולי אחוזי חרב מלומדי מלחמה מפחד בלילות הכל
רמוז במקו׳ זה והנה משה רבינו עליו השלום עלה ל קום הזה ולקח התורה בחזקה עיר
גבורי׳ עלה חכם כי המורה נתנה מן הימין על יד השמ 1:.וזה סוד וידבר אלדיס את כלהדברי׳
האלה בגבורה נתנה תורה ונמשכה מן הימין על יד שמאל ונתנה למשה וזהו ביאור לכל מה
שפירשנו לעיל והבן זה :
הגדולה לפי שהאש הזאת היא חזקה מכל אש שבעול׳ וכל הזאת נקראת והספירה
מיני אם לפניה׳ נקש לפני אש והיא הלוחחת והשורפת והלוחמת והגורמת דין
ולפי שגבורה נתנה תורה לפיכך נחנה מתוך האש מיונינו אש דת למו וכתיב את דבריו שמעת
מתון האש וכתיב ואת אשו הגדולה הזאת לא אראה עוד ולא אמות לפיכך אמר מתו כול׳ ונפשו
יצאה בדברו אותם שאין כח לכל בריה לעמוד בפני הדין הגדול התלוי בגבורה ומן המקו׳
הזה נמשכי׳ כל מיני אש וכשוב אחד אומר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט המלאכים
הס רוח לפיכך רוח הטומאה ורוח הטהורה המשרתיו אש שנא׳ כי באש ה׳ נשפט וצורך המשרתי׳
להיות אש לוהט שזהו סוד מקוס טבילה לנכנסים להיכל המלך ולהבה ליהטה כל עצי השדה
ומדה זאת נקראת :
צור
צו ש ע רי
יוצל־ גיאשית ^ גי ג ^ נ ו w צ ן ך לענייגי גפלאוה המוציא לן מים » 6ד
ודע שהאש יצאה מן המים למיות גפל »6צ(גיה 6הוליד איו יצחק ו*>ןמ Tryאש האש
ואס המאכלת וילכו שגיהם יחדיו סו^ מ י ו^ויה נשער החמישי ושם ומוצא בי ^י לשפידת
זו ואע כי העדה הואס נק»( עקום . :
ה עו ^ ^זל פעמי׳ לטונה ופעמים לרעה.ני הפושר “שיעל לגעליו לרעתו ומן המקום הזה יצא
זהב אדום ואין זוכין 6־ אלא נ ^ו ע ן המדה הזאת מתעורלת עדת התרועה כשהיא
לואמת עם האויני׳ אמנם נל״ה מ?ףפין אניה׳ ויעקר נקול פשוט לפיכן השומה לפניה ופשוטה
לאחריה ואשלי העם שיודעי׳ תלו®^ שעשאמשין נה ויולעין כיצד הילן איש על גחלי׳'ורגליו
לא ׳,חשלפנה היחמה איש גחלי׳ נמיקו ועדיו לא ממיגה לפיכך נפלה חומת יריחו וננלעה על
•ד תרועה וצריכי׳ אנו להקיף לה נל״ה נמלס הראעי׳ אגדה׳ ויעקב עלה אלהים גתרועה יי׳
נקול שופר ולפיכן ותקעתם סמעה נ׳ ו»ןעו ונתיב קומה יי׳ ויפוצו אוינין ונהקהיל אס
הקהל תתקעו ולא 'תליש כי תבואו מייסעהעל ארצכ׳ והרעוסם וניו׳שעחתכ׳ ועועדנ׳ ותקעס׳
בחצוצרות ויום י״ה אע״פ שהוא ר״ה יום nmnיהיה לכם נכסה ל^ום חגינו לשי׳ מםננים
לה אברה׳ ויעקב ואנו חותמים נ׳ אתה שומע 5יןל שופל אתה .הוא מעול׳ ומאזין תרועה ואין
דומה לן וחותם שומע קול תרועת עמו ישראל היו׳ בלחמי׳ ועל דין זה התבונה סוד הדינים
הקשוים ע עי ה וספירה'ה^ת .נקראת :
ז ל ו ע ה והוא עושה מלחמות ומק* ^ ס ישראל כלמר בהיות מלכות לובשת כלי זיין מן
הגטרה עורי לנשי עוז ז מ ע ה׳ נימי קדם וכו׳ הלא זאת 'היאהמש^סרהב מחוללת
תנץ וכתיב בגדול זרוען w rכאבן וכתיב מעונה אלהי קדם ומתחת זרועות עולם כלומר
כשמזכיר שניהם מזכיר זלושס וכשמזכיר זרוע אחת היא השמאל ני ימינן חרוען תפארתו ויש
מתלבש׳ בזרוע בהיות המלכות מת^נשת בזמע הגמלה והמבין סוד זה יבין מה שאחז״ל נענץ
ר חניגא pיוסא וחביייו כל הצצולם טלו .נ^ק נז מ ע יד׳ ;
ה ש ס .ה ש בי עי לספימס נקרא א ל־ כג ל ידעת כי הג« הנקרא אל היא מדת הרשמי׳ והנני
מבאר לן עוד כ* כשהשם במה ל«נז ב מ רי שהוא של׳ הלחמי׳ הגמור נקרא אל
עליון וזהו סוד אל מלן יושב על^שא לאמי׳ וכשהוא מדבר בשל׳ יש ט דין ורחמי׳ מ שרני׳
נמרא אל עולם וזו היא מדת »ןד אבלהם ש^רא גם נ ן חסד עולם ויש חסד עליון נענץ
אל עליץ וכשהוא מחבר אצל ה ^ ד כעניין מכמיי דוד ,נקרא אל שדי ואז הייחוד נמצא
ביסו״ד ומלט״ת וכשהוא מושן החסד והרחמים מן הנינה נקראת אל ח״י ונבר ביארנו זה
, זה למעלה , :
א מ נ ם יש לט לעוררן נ מין ם הזה ש ^ל הנשב ,ויקרא שמו פלא יועץ אל ג טי אבי עד
שי שלום סדי ספמזס הוא שנה » jשאמי כי אל גדול יד״׳וד הוא סודתי״ו מת׳׳יו
וכיטיין כמו שאמרנו באריגת הששמכי ^ יחוס 7״וד אלדין הוא יסוד הסחבמת חסד וי ח מ מ
ונבל ביארנו למעלה כי אל הוא מ ד הסחנלמו תחילת ■המפץ במחשבה לבריאת של׳ ט1ירוף
האותיות ני מסילת כל צימף האותיות שנהס -מרא מגול׳נקרא אל והוא שי הנקודה האמצעי׳
שעליה כל הגלגלי׳ חוזרים נין בשלם השכל • 5ץ"נ של׳ המפל נין בשאר כל המנונות אמנ׳
גלגל יד׳וד היא שבב על זה גלגל המנומס שבב ע ^ו והסוד כל סשם בסוד אלדם ובסוד
אל'בקדשו הללוהו ברקיע עזו בכאן אלוה וכבר ני אי ט רמז סתימת ספי ההילס הללויה
רמז צימף האותיות וסוד ממנת ג ל ג ^ ^ ע ש ‘לפיכן הת״ע אביהם אניט ע״ה לכל באי שלם
סוד אמיתת יד״וד ית׳ ע״י אל שזו שד ויקרא ישם בשם ידו״ד אל של׳ ני אל"הוא סוד של
בריאת של' וסוד המנהג ע ש במדס ה ^ ובמדת היחמי׳ ני אין השם יס׳ טדע ממון ידו״ד
שעמוק וסתום הוא לפיכן איט נקיא כ»»ו-א3ל הוא נודע מתוך פעולש באומרו ־שאו מיום
עיניכ׳ וראו מי נרא אלה מ שן הנביאות » 1נ הש״י וזהו שי ויקרא שם בשם ידו׳׳ד אל שלם
אל עול׳ טראי לפי שאביהם אביט ע״ה החזיק במלת אל שהוא סוד של׳ הרחמי׳ישד בריאת
העולם נקיא סמדה הזאת על שש ונצ״מ « 5אנ סתם הוא מדתו של אביה׳ כתיב ^ ר תי שלם
חסד יבנה בניין הנטל׳ היא חסד נ שד אל שלס ונתיב חסי אל to׳'.ייום לפיכן חסדלאניה׳
והיומג
^:זערי צדה
והיודע עיקרים הללו יודע סוד מי א״ל כמוך גושא עון ועובר על פשע והספירה הזאת נקלאמ :
מ י ם ח י י ם לפי שזה הסוד יוצא מהבינה הנקראת :
ר ח ו ב ו ת ה נ ה ף ובמדה זו יש שנים ושבעים גשלי׳ שנהם הולני׳ המי׳ העליונים נסדר
ויס״ע וינ״ א׳וי״ע ומכת אלו המים נבקעו המים ועברו ישראל נתוך
היס ביבשה ואופס הס כחס של ישראל והיודע סדר המרכבות יבין סודות עמוקים בעניין זה
וספירה הזאת נקראת :
וממנה זכו ישראל לתולה בסוד ■מימינו אש דת למו כי אברהס אבינו ע״ה התחיל ימין
למשוך הכחות המסחלות בסתר עליון למניה שהרי בימי אדס הראשון נאסף הצדיק
והמירו אנשי דור הפלגה ודור המבול והשחיתו הנהיות וסתמו כל המעיינות ונסתלקו כל הספירות
למעלה למעלת ואין דורש ואין מבקש לפיכך לא היה הש״י נודע נעול׳ לפי שצינורוח השכינה
נסתתמו ע״י מעשי׳ הרעי׳ עד שנא אברהם אבינו ע״ה ותיקן הצינורות לשאוב מיס חייס
מהבינ״ה שהוא סוד הנהרות העליונות לפיכך כתיב ויעתק משס ההרה מקדם לבית אל מקדמונו
של עולם הסיע המי' העליוני׳ מן ההרה היא הנינה מקדם עד שהמשיכן לבית אל בציניר
אחד הנקרא חסד והוא הימין ולפיכך כל מסעיו של אברהם אבינו ע״ה היו לימין וזהו סוד
ויסע אברהם הלוך ונסוע הנגבה אלמלא מימין של אברהם אבינו מדת הימין היתה הנגבה
יבישה ונגובה ומתוך הימין של אברהם נתמלא הימין מיס אפתח על שפאיס נהרות לפיכך
נאמר בו נאם ידו״ד לאדוני שב לימיני וע״י אברהם נתרוממה הימין לפיכך ימין ידו״ד רוממה
וימינו תחבקני כמה היתה מעלתו שהמשיך המיס העליוני׳ מן הנינ״ה ולמעה והכין לה צינורות
ללכת עד בית אל וזהו סוד אלוה מתימן יבא והוא טלל סוד המשכות מבינה לימין אשי על
דיך תמנת ותמונת ידו״ד יביע והמדה הזאת נקראת :
ח ס ד והנני רומז נאמר בבריאת העול׳ אמרתי עול׳ חסד יבנה וכתיב חסד אל וכתיב חסד
לאברה׳ אברהם גלה לנבראים דרך השגת חסד וכתיב כל ארחות ידו״ד חסד ואמת
וכתיב תחן אמת ליעקב חסד לאברה׳ אבל דין ליצחק לשמור הפרצה שלא יכנסו המשחיתים
בחסד בכלל אורחות השם בשנים ושבעי׳ גשרים עד הגיעם למדת אמת וכתיב וחסדי מאתך
לא אמיש וכתיב חסדי דוד הנאמני׳ מאברה׳ נמשכו לדוד לפיכך נאמר מגן דוד ומגן אברהם
והוכן בחסד כסאו כסא נורא לפיכך תמצא בהלל הגדול חותם כי לעול׳ חסדו עשרים וששה
פעמים כל זה משך אברהם למעה לפיכך זכה לרב חסד מעה כלפי חסד והמדה הזאת
נקראת :
ג ל ו ל ה משוס ארך אפיס וגדל חסד והנני רומז תכתר עליון הנקרא אין סוף כי אל גדול
ידו״ד לפיכך לך ידו״ד הנדולה והגבורה לך בודאי אין סוף והכל הען לפיכך עוז
בידך וגבורה בימינך והאלהי׳ נסי־ את אברהם ויקח בידו את האש ואת המאכלת עושה גדולות
עד אין חקר ונו׳ לפיכך נקראת גדולה גדול ידו״ד וגו׳ כמה נפלאות בכתר הספירות רמוזות
אוי להן לבריות מעלבונה של תורה לא ידעו ולא יבינו בחשיכה יתהלכו שהתורה פתוחה לפניה׳
ובסכלותם מסתתמיס עענותס וזו היא מדת של אביהם והוא סמוך למצרנות הבינ׳׳ה לפיכך
נסתכל באצעגנונית ולא מצא בן משרה אלא מנשים נכריות הסמוכות במלרנוחו עד שהמשיך בו
מן הגיכ׳׳ה שהיא סמוכה לפיכך בה יהיה זרעך והיודע סודות שביארנו יבין מתוך זה ני יש
מקום למצא כסף וכמוצא מיס שהרי אברה׳ המשיכו מן הלובן העליון אבל מקום לזהב חוח
סימן שהאש יצאה מן המי׳ לפיכך נקרא מדה של אברה׳ חסד עולם ולא חסד עליון שהרי ישמעאל
ועשו סיג הכסף והזהב לפיכך עשו הוא אדום סיג דדהבא וזו היא המדה הנקרא :
.ג ה ר והעעס שהוא בוקרו של עולם י״י בקר תשמע קולי ולא אמי נבקר אלא נקר וכתיב
י וישכ׳ אברהם בבקר ויהי ערב ויהי בקר הבקר אור ולא אמר הנ קי האיר אלא אור
כניך־ת רועת עדרו אחר שהיה העול׳ ערב בא אברה׳ והיה בקר לחזות בנועם י״י ולבקר בהיכלו
והמדה הזאת היא סוד הנדבה ומה בין נדר לנדנה נדבה הרי זה נדר הרי עלי :
! jyני הבינ״ה היא מקום הנדר כמו שנבאר לפנינו ואין אותו המקום מושג אלא ע״י הנדר
ונגאל זה בעזרת תש״י והנה אביה׳ ראש לנדיבים והוא סוד המרומה וע״י זכו ישראל
לפנינה
כז שעריצדר,
ייבט לט סקחו איו הממס* והנגי מגאר גדגי עמי׳ גאשפו לשכינה שנן{׳ מאא כל איש
עם אלהי אניהם הכל יגטאי ולפני״ מה יסו סעעיך ננעלים נס נלינ כי נח נדיכיי צריכים
נעלים משום מלרטס הכסרים אשרי מונ ה לפמ^ן ימה וכפוס הענעלי׳ שומרוס אס ישראל כי
אוריש טים מפגין והרסנסי אס גטלץ לא יפמוד איש ^ 1ארצן־ נעלוחן ליראוס אס פני י״י
אלהיך שלש פעמים :
ו ה' ה אנרהם מקור הטנה לפיכן כל הנא לשאול מאס הימין דנר אין מונע ואין יועכנ כן
הימץ פחוחוס לסס ממטס ומקנל מסנוס שנים ואלמלא יד כהה מעכנח והצפון מצפין
כל אדם משיג שאלסו שונ וסומא והיודע מפני הנדנה וזהו המפסה לפשוק ושם חניון עזו מה
רנ מונן אשר צפנס ליראין והנה שוד נדנה,הוא סור אצילוס השפע נלי עירוני מכסר עליון
לימין ומן הימין עד הגטרה אנל מ>ןם השכנה הוא מ ^ ם הגטרה ששם עומד״ מיני מקמרגיו
ואלמלא נדנהו שלאנרהם אין כס למיס לעמוד זש״ה ארפא משונסםאוהנם נדנה נשודהמעכני׳
והמונעים לפיכן נשם נדטס סניף והמיץ שוחה הללו ינ ץ שוד מונ ^ושוח ני״י מנמוס
נאדם נוונ לססוס ני״י מנטוה ננדני״ השרים הנטמדי׳ לצדאנרהם נקראו נדני ם ואף על פי כן
עיניהם צרה :
כי מדס האהנה היא מדס אנרהס ועל ידו ,אנרהסנאס׳ ניעקנ וזה שוד הטמר נעמו
ישראל נאהנה וזה שוד הנדיניס והשפע והאצילמו מונ ארוסה ירק ואהנ׳ שם וט׳ מה
מעם כלסון השור אס ירק השדה שנאה סנטרר מדגים ועל כל פשסים סכשה אהנה זו המפסס
לכ״מ שאט אומרים זכור לאניהם ליצסק ו ל י ^ ענדץ• חכרסי אס נ ד סי יעקנ ואף אס
נרימי יצסק ואף אס נריסי אנרהם אזמר והאק אזכור עין אס שוד זה על כל פשעים חכשה
אהנה לפיכן־ שמט ק*ש למלס אהנה ו^נכו ^גס ל «ף ק*ש ססן אמס ליעקג סשד לאנרהס
ואם השור נא ללסון על כל פשעים סכשה אהנה והמי רומז אמ״ס חש״ד פח״ד ודע כי
האהנה היא עמקשרס ננדנה מ ט שאערט ארפא משונוס אוהנם נ ת ה והיודע שוד יניקס אנרה׳
ויודע שוד הפשוק הזה כי מקום הרטאה הוא מקום הסוטנה ומשם ינק אנרהס כשטנק
נמדס הימוד ודי נמה שנארט :
ה ש ם השמיני לשפירוס גכסנס ידו״ד (^ *jwלהים יסףד אדנ״י סילי חה שוד לפי שזה
לן דע כי נ סי עליץ הוא הרחמי׳ הגמורי' עקום החילס הדינין ומוקדם דהנני
שאין נהם סעמטס דן ונהסאצל ומוט המנעיה והנינ״ה אז ומוצא דין ורסעי׳ מעורני״ אנל
אמנם הרסמי׳ והדין נמשכים ע״י גדול״ה אץ כחם יוצא לפועל נדץ לפי שהם
וגטרה נמו הזמעוה הנעשכי׳ מן העקור שגמוס ופועלץ פעולה ולפי שעי^־ המקף לרחמים
ולדן הם ע״י חנע״ה ונינ״ה הנקראי׳ עדן ונקרא מקור והם מקים ננמ״ר ואינם פועלי׳
אלא ע״י גדולה וגטיה לפיכן נינ״ה שהוא:.מקור הדין ואיט »על ^לא על יי נטרה כן » מנ
ימ״ד על rשהוא קשור בעולם הרחמי* ונקרא אלהים על יד טנעים ממנה לפיכן סמצא
כסונ ננמה מקומוס ידו״ד אדנ״י שהוא שוד המנועים ההולכי׳ עד העלטס ווה סוד יעי פשח
ושמונה יעי החג ונסוד שעיר עצרס אחד ^ו• ואחד שלט וגשהגניאים עולים מלמנוה למעלה
קורין בסורה יהו״ד אדנ״י כמו שאמר אדני* ♦הו״ד מה ש » לי וכיוצא מ וכשהשפע יורד
מלמעלה למטה וממטה למעלה והכמד »ל» -נמיל אל סע לפיכן סמצא השפזרה הזאה
,נ ק ^ו :
צ ד ה' עליון חה סוד שמוס אדני* יהו״ר שכסננו והסימן ^־ק צדח מרדוף צדק ראשון סוד
י מלכו״ס צדק שני סוד ביניה כי שם הוא סוד הייחוד השלם בכל העולעוס חו היא
שאמי בסמוך למען מחיה וירשס אס הארץ למען סנטה צדק מחסון וירשס אס הארן והכל
מבואי והספירה הזאס נקר^ו :
ב י נ ה במקום הזה הוא שוד כל הנסלי׳ הנגליוני׳ ולא נכנסה בה שום אדם ועץ לא יאסה
סוד מעלומיה ושגולומיה לפי שהיא ל ^| ה מכל ההשטס והנה כל הנביאי׳ אפילו עשה
יבינו ע״ה פסח משעה וארבעים שעדם ומטויה אחמנה כנ ^ ס נמצא כל חדרי׳ גנוזים ונעולים
בפני כל נריה וזה שאמרו הנניאיס עין ל ^י א טז אלהים זולמין יעשה למחכה לו והנני טמס
לן קצס ^ ו י ה כדי שסכנש לידיעסם :
וזע '
עערי צדק
כי שלשה הפילות עליונות טל׳ הס ממאחדוח נאחד ולעולם לא יפרדו והשם הכולל ודע
אותם נכ״מ הוא יו״ד ה״א רמז יו״ד לחכמה וה״א לנינה וקוצו של יו״ד רמ rכתר אין
הוג< ואינו מושי נשום עניין לייחד לו אות קבוע ודע והאמן כי לא עלה מעולם לא של ולא
מלאך ולא דבל נעולס להתאחד נאלו שלשה ספירות לפי שאנרהס ויצחק עלו עד הגדולה ועד
הגבורה והבינות אבלהס ויצחה נאחזים שנעים שרים עליוני׳ בשבעים כתריס על יד ישמעאל
ועשו שהם סוד חק הפרה ואליצלא ישמעאל שיצא מאברהם ועשו שיצא מיצחק אין מקום לשבעי׳
שרים אחיזה סביבותס ודבי זה נודע בסיד סדר הקשרים והנה אברהם יצחק שנאחזים בגדולה
ובגבורה יש לנחלתם גבול שהרי המצרניס שלהם סמוכים להס והסוד ואקח את אביכם אברהם
מעבר הנהר :
א מ נ ם יעקב אבינו ע״ה שהיה מזוקק ולא היה נמעתו פסול אין בו מקום אחיזת לאחד מן
הכוחות החיצוניות כלומר ע׳ שלים לפיכך הוטל יעקב בין אברהם ויצחק באמצע :
* 1ד,נני רומז הצד המחוקק שנאנרהס ויצחק יוא היכל הקודש הפנימי והנה הקו האמצעי ניניה׳
הוא יעקב ונאחז במקום הטהור שבין אברהם ויצחק הס כלפי חס והנה שבעים שרי׳
החיצונים נאחזות באותי צד שים בו סימן כלומר ישמעאל מצד זה עשו מצד זה לפיכך כתיב
wס הלא אח עשו ליעקב נאום י״י ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי נמצא יעקב עלה עם אברר
ויצחק עם הכתפיס והזמעיס שבהם נאחזים אברה׳ ויצחק ונקראת דמות אדם ונמצא יעקב לבדו
עולת עד הכתר ונאחז בשלשה ספירות עליונות עולה מן הציואר למעלת הנאחז בקו האמצעי
עד לאש העליון ונמצאים אברהם ויצחק עולי׳ עד מקום הזרועית עמו ומשם ולמעלה אין
להם עלייה ונמצא יעקב לבדו עולה עד הכתר ונאחז בשלשה ספירות עליונות שהם נכללות
בשם ית׳ לפיכך כי יעקב בחר לו י״ה ישראל לסגולתו לסגולתו ממש כי סוד סגולה הוא סוד
י׳׳ה ממש בסוד זרקא מקף סגול נמצא הבינ״ה נקרא סגולה ליודעי סוד האמת לפי ששלי
אומות העולם עולים עד הזרועות ולא עוד וישראל לשם י״ה עולין כתיב והייתם לי סגולה
מכל העמיס העמיס ודאי שאין אחד מכול׳ עולה לאותו מקום לפיכך כתיב כי חלק י״י עמו
יעקב חבל נחלתו וכתיב י״י נדד ינחנו ואין עמו אל נכי כלומר אחד מכל השלים העליונים
וזהו סוד ירכיבהו על במוחי ארץ וזהו מקום שאין דרך לשל ומושל לעלות שס ועל זה כתיב
ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל :
והאמן כי יעקב שעלה למעלה ונאחז נשם י״ה הוא לבדו נחל נחלה בלי מצרים וזהו
שאמר הכתוב והאכלתיך נחלת יעקב אביך ממקום הצואל עד מקום הראש נחלה שאין
לה מצינות וזהו שאננרו חכמים לא כאברהם שכתוב בו קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה ולא
כיצחק אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ומקום הפרצה שפרץ הוא
מקום הצואל שעולה למעלה מן הזרועות והנן זה היטב לפיכך כי יעקב בחל לו יה ישראל
לסגולתו :
ן ף ^ כי דוד המלך עליו השלום צפה בלוח הקדש כל הגליו׳ וראה את ישראל גולין נמצלניהם
ואף בל גויס סבבוני וצעק על כובד הגליות המשיגות את ישראל נמצלניהם ואמר מן
המצל קראתי י״ה מן המצל ודאי קרא י״ה שהוא עולם הרחובות שאין שם מצרנות ואחר כך
אומי ענני במרחב י״ה :
רומז כתוב הלבנת אנוש לראשינו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה באש ובמים והנני
אברהם ויצחק ואח״כ ותוציאנו לרויה לפיכך התבונן היטיב ותלאה מעלת ישראל על
האומות ודרך עלייתן למעלה למקום שאין שם צורך ומקטרג ומזיק אלא כולה השקט ומנוחה
ונחלה וזהו הספירה הנקרא :
ל ח ו ב ו ת כלומר העקום שאין לו מצרניות אלא לחב נכ״מ והנה ירושלים בעולם הזה בתוך
הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות לפיכך כל רודפיה השיגוה בין המצלים וסימן
כשושנה בין החוחים ואם בא רוח ומשב עלין שלה לכאן ולכאן הלי החוחי׳ קולעין אותה כך
ירושלים בזמנים הראשונים סביבות ארצות ומצרניס כל גויס סבבוני וזהו סוד גליות אבל
לעתיד לבדו י״ה מתאחד בירושלים ואז כל השלים הצוררים כלים והולכים להם כלמנר אינה
מריעים לה עוד וזהו סוד ורחבה ונסבה למעלה הרחיבי מקום אהליך ויריעות משכנותיך יפו
אל
מיו שעד pn
אל מהשוני האריכי מימיי׳ ויסידומיי מזקי ני ימין ו ש^ל מפיוצי זהו ני ^גקג שנמוג גו מל5ם י»מ
וקומה וצמונה ונגגה הגן זה המיג ימין ושמאל מ%וצי >הלמ אגיהס ויצהק הגן גהלאומ ג7ולומ וזהו
סוד באנו נאש ובמים ומוציאט למיה מן המצל ^ א מי י״ה »»* גממוג **ה ושוו ואס הלנת גימגה
פקה פיבין בכ*מ שממצא נמוג יסובומ ונסיג ^ #ןביס גיהוגות ימשליסחהו המקום הבקיא
יהובומ הנהי כי שם הוא סוד הנהי הפלק ?אין ^ וקן לימוממיו וזהו סויא ת ימוגומ מיי
זנה לו מוגמה ^ שהוא pהמולס הגא והיומג ואמ נלה נלה ט ודאי מגא גנלה נ^י
^ ליש שאין זין־ ה ^ון ^ מי סממני סוד ימזומ האלו ינין פ ד מיסיג צעדי סמאגי ממסי
אלא מהמ ב׳ שהוא סוד ג׳ שמי* ג*» והמיקס הזה ^י א :
ני מן המקום הזה מושן• א״ל מ״י ^ ז לסמון גאולה לסמלה ואם מנין סוד היוגל גאולה
ונ׳ שפיי נינה פנק פנק זה הנגה שנימומ ומבני מנאי לן J
כי נל שגפים שיים שנמגט למיל ^ מ ק .פ גי ג אגיהס יצמק ויפקג ומקיפין יפקג מד דע
הכמף ואומו המקום הוא מ ^ ם ה ^.:0א» שמקום ^:מ^ ולמפלה הוא מקום ההימס
ליפקג ולבניו והמיפ פ ד זה ינין ט מיה ידו״ד אם ימ^ג וגאלו >טי מזק ממ» וזהו שאמי
הכפב ונאו וינ ט בממם ציון נמיום צ ק ודאי ש»א פ י הנינה שהוא צניו״ם צי״ון והיסה
נפשך נגן מ ה כגן יוה ממש ופציאני ל מ ק המנץ מ קי ^ הללו ינ ץ פ י הגפלה נאמס
והיודפ סויוס הללו ינ ץ מה שאמי גאו^ומהיה לו ובמגל יצא :
יקיאיי י ו ג צ ן וכן הוא אומי יוגל היא שנס הסמשים שנה מהיה לכם ו ד ? 5הסי*’ ”!
ממשים ודאי זהו סוד נ׳ שפי* נינ״ה וכמיג גשנא היונל הזאס מ פ ט איש אל אסוזסו :
ו ^ Jני היובל הוא פ ד לסימס « י יאוי ש י מני ידים ח פ ^ נ י הנסוג ומל יובל *שלה
שישיו ולא ייאה ני ינא מום והשמם שאץ החום ^ י פ ל ץ ^ 1ו פ מקום לפיכך אט
מונים לממנס פי ה ממיט יום וניום ם הוא מ ן הסויה ל ט שהמורה ק היוגל נמנמה ואלמלא
מפשה הפנל ושנייס הלוחוס אץ פ ם ^ ס שהיי מ ^ ם החייוס נמשכו ^ חו ס ח פ שאמי
הכמת והמנמב מנסב אלהים הוא מממ מל אלופס אל מןיי ממס אלא מימס טדאי והנה
ביובל יצאו ישיאל ממצרים וכן פ א אומי וממשש מ ^ גני שלאל מ אין מצרים ומכל הדניים
ופי־ ה מ מ מ וכדומה לו ואפילו נטי קטן שביאיט יש להמנונן ננ״מ פ י »ליומ ו פ ד
ראוי להסטק מכאן ואילן ; ^*
ו י ש לי ל פי pפל מה שאמת י בו פ ט זכימם נניכה גלוס 5א לפלם טל מנודה זיה ופל
כמיג אז מיצה הא ק אמ שנפמיה כל גלוי פייוס ופל שפינס דמים וטל שמיטס
ימי השמה והטפם לפי שכפג וספרס לן ג»פ שבפס שנש והנה הגאולה מלויה בשבשיס
ליודט• הנססיוס :
ו ע ת ו ! ציינים אט ל פי ק פל פדוס מ ^ ם ®טנק יין נסך שאין הנל מגיפים ליטס
: פיקיי ה פי ה וססייה
^ ק .הגינ ה שזנה אניהם מ״י האהנה ני היין הפליץ המשמס אליים ואמים פ א דע
הסמוכה לה וכן פ א אומי הניאט אל ב ש.היץ ודגלו פלי אהבה :
פלדוסן והנה היץ סיבה לנלוס כי היין שאדם פ מ ה פלה למקום שהיסה ודע
הנסתיוס והנה הפלם שפא מפץ הטנ״ס פץ לא אאסה זולסין היא פ י יץ ה מ פ מי
בפנביו מששמ ימי ניאשיס טי אי ולפלם לא נגט ט גוי שאין דין למ^ס שם שיי האומוס
שהי• הוא למעלה מנל הנמוס ופ א מקום ה פי נכ»ו ק יצא פ ד ^י כן אין* לשבטים אופס
לעלומ גו וחלק בו ומגע הגו* טט״ז יעשו ק » ן כי הטייש טט״ז ש פ יץ נסיצם פ י‘ ג ק
נכריה אבל ישראל לנד פ שנץ יץ ק הגיניס חסו היין הטשמח .א^יים ^ שי ם וזהו פ ד
שרמזו נתלמוד שהיין הוא סיבה־ נ ג ^ פיו ס ו פזיז ס לק נאמר נכנס ק יצא פ ד ואומי יין
השביעית והטעם לסי שהיין למפלה משבעים שיי האומוס :והוא מ פ ם ה פיו ס פ ד ימ״ד
ליייאיו וביימו להוייפם לסינד מגע טי פשה ק נק• ממקום הנינה נמק• נס אחד לגמלה
שהוא היין הראוי להמנסן על גבי סטזבס.כלומר ^ ג פי -הנ פ ס » אביהם לי קי לה כס
» מו:ו ״ ^ ק פ ז ז ה ק^ .יי ן ה ק ניסוך על יצחק שנאמר וילכו פי ה ם שדיו ג•
גגי
שער' צדק
גגי המזנח אנל היין העליון המשומר נענניו עי״ן לא ראסה אלהים זולתין זהו שוד אישור יין
נשך ליודעים והנה הנזיר אשור ניין לפי שהוא שוד התחלח עולם הדין והנזיר מושך מן הכת״ר
לבדו שהוא עולם הרחמים וכן הוא אומר כל ימי נזרו קדוש הוא ונתיב כל ימי נדר נזרו תער
לא יענור על ראשו נדר נזרו נודאי ולפיכך אשור ניין ואחר שידעת זה :
דע ני השפירה הזאת היא שוד שכולל השפירות וייחוד העליון ועליו נאמר יהיה ידו״ד אחד
ושמו אמד וכשאדם חוטא וחייב כרת או שאר מיני עונשים ונתרחק מן הנינ״ה אז הוא ניד
השרים שהם תחת הבינה ונתחייב נפשו גלות כי כל הגליות הם במקום אנרה׳ ויצחק ובהתאחז
אדם בגינ״ה אינו מתיירא מנזק ולא מפגע רע יעליו נחמי יושב נשתר עליון ממש ואינו ירא
מפגעים ונזקים לפי שאין שום צד ומקטרג ומשטין רשות לו לעלות באותו מקום לפיכך נצל
שדי יתלונן למטה נמלכו״ת בהיותו נוטל בידו אותה הבינה ואז אינו נמשר ביד מיצר וזהו
שאמר ויצא קין מלפני ידו״ד ויצא ממם וישב בארץ נוד קדמת עדן כלומר נדו אותו מקדמת
עדן אשדי היודעים שתרי התורה וכשהוציאוהו מן המקום הזה אז מתיירא ואומר והיה כל
מוצאי יהרגני כי כמה צוררים ומקטרגים שניב שנעים כתריס לפיכך נקרא הנינה נכ״מ תשונה
כלומר כשיחטא ישראל ונפרד מן המקום הזה שהוא מקום החירות ופשפש במעשיו ונתחרט על
כל פשעיו ושב למהוס הבינה אז הוא נתקבל כנתחלה וזהו שוד ותחולל ארץ ותבל מעולם
ועד עולם אתה אל תשב אנוש עד דכא ותאמר שוט בני אדם חהו מקום התשובה שמשם
יוצאות נשמתן של ישראל ותשובתו הרמתה כי שם ביתו וכתיב ביובל הזאת תשובו איש
אל אחזתו :
ן ך ע והאמן כי זהו מקום תשובתו של ישראל שנא׳ ושב ורפא לו והמבין שוד זה יבין מה
שנא׳ ושנת עד ידו׳׳ד אלדיך ושב ידו״ד אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקנצך מכל העמים
הלא כתבתי למעלה כי הגלות נין השרים השמוכיס לאברהם וליצחק ושב והנצך נשוב ישראל
לרחובות הנהר למקום שאין ידי העמיס והשדים שולט־ם וזהו שוד ולתתך עניון על כל הגוים
אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת לפיכך ושבת _עד ידו״ד אלהיך ושב יהו״ה את שבותך וריחמך
ושב וקנצך מכל העמיס :
ו ד ע ני מצרים היתה שנייה ל א ק ישראל כמו שידעת כנר לפיכך היה במצרים פי החירות
היודע שוד זה יודע כמה נשתרות בעניין פי החירות ויבין שוד ואנכי אעלך גס עלה
ושוד מה שאמר אלמלא לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים הרי אנו ובני בנינו
משועבדים היינו לפרעה במצרים לפיכך וחמשיס עלו בני ישראל מארץ מצרים וכתיב ואשא
אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי אשרי היודעים סתרי הרמז הזה נפשטיה וכתיב
שונה ישראל עד ידו״ד אלדיך גדולה התשובה שמגעת עד כסא הכבוד כי יש כסא לכסא
וכן הוא אומר אס תשוב ישראל נאום ידו״ד אלי תשוב נאום ידו״ד ואם תסיר שקוציך מפני
לא מנוד :
ו ד ע והאמן כי הימין היא הגדולה והוא סוד אברהם פשוטה לקבל שביס הנן זה מאד ותראה
כי דרך ימין עולין לתשובה ובמקום שנעל משונה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין
)שמא גרים( איש אשר כברכתו בירך אותם פקח עיניך וראה כמה כח המשונה עד הינן שמגעת
והספירה הזאת נקראת :
מ י וכה״א שאו מרום עיניכם וראו •מי ברא אלה וכן הוא אומר בראשית ברא אלדיס והכל
רמוז את מ״י נועץ ויבינהו ויבינהו ממש והנני רומז את הנינה למעלה שהיא המבטלת
אח הגזרית הקשות הרעות נין של יחיד בין של צינור והטעם לפי שהוא מקום התשובה וזהו
שאמרו חכמינו ז״ל גזר דין דצינור מקרע וגזר דין דיחיד אינו נקרע ומה הקרע שלו הבינה
מקרעת כל שטרי חונות שבעולם והטעם משוס תשונה ני הבינה למעלה מכל השרים וקטיגוריס
ונעלי קטיגור והנה כל השבים אליה לא ייראו מפחד רעה שהרי הס למעלה מכל הפגעים
והנזקים והשוד כי ידו״ד צבאות יעץ ומ״י יפר וידו הנטויה עי ישיבנו מי יפר ומי ישיבנו
ודאי :
שנקרא בלשון מ״י שהוא מקום הסתרים והסודות עין לא ראתה אלהים זולתיך
לעיכך נחנה לשאלת מ׳׳י כלומר במי שאינו משיגה ושואל מי שהרי גם למשה
גתנח
עערצדק
נמנה לשאלה מי והסוד מ* ימלל גגויהו יזז״ד ישמיע כל ©«»ל» הוא סוד הגטמה שהיא
מבעלח כל הסימס ישמיע פל מהילמו טדאי »> hשמה »!לל יה שלשה מיטלו מומס Vעל
גני זו המנץ ימחומ הללו יראה סוח׳ס המרד*? תנוזוס .פשועים ל»יו וסוד המשתה מנעל
כל ה*וש 3נסעניה נשנה קויעץ לו גזל דנו של ע׳ גזירה וסוד גדול רמזו נסלמוד והנני
שנה והטעם כי מן השנמ יעלה אדם אל המשתה שהיא שניעייו לה נמצא שניצול מגזל P
שנ ^ ט נשלש כמלים סנ ת לגדול״ה ולגנוירה ואס פלה נמשתה שהיא מעץ נינה לא ירא מכל
צל ומקטלג שהרי הוא למעלה מכולן תמצא שקויעץ לו גזל ד ט של שנעים שנה T©wהכולל
כל שנא׳ rו״ד צנאוס יעץ ומי יפל וידו הנטויה עי ישיננה כמה הדלים תמה גנזים גנוזים
נפסוק זה ידו״ד צנאומ ממש ששם הוא >זד הצנ#ס ומהם נ »י ם ומהם נח מ אנל הנינה
ל ^ל ה עכולס: ,
ו ב י נ ה נקרא נמילה גטלומ נלשון יני ם שנא׳ מי'ימלל גנוממ ידו״ד כי עי אל נשמים תאלץ
אשל יעשה כמעשיך וכגנוממץ• ומדמי פסדייצמק נקרא גנולה נלשץ יהיד לפתך
גטלומ מנטלץ כס וגנולה וכה״א וידו הנטויה מ? ישיננו ת מ ת צדק מושל ילאס אלקים אמל
הקנ״ה אני מושל נכל ומי מושל ני wהצדיק שאני מזל נזילה והוא מנמלה כמה סמלים
גנוזו׳ נמקום הזה וזהו סוד נ ^ ד קויעין iגז רו נו של שנעים שנה כ* כשמגיע אדם למעלה
צדיק עולה למעלה עד הנינה וקולע.כל גזל דן .אנת טזלץ טליו סנהדדן של מפאלמ וזהו
■סוד וידו נטוי׳ מ־ ־׳ישימו טדאי והספירה הזאמ נקלאמ I
?נלל ס הנא חהו נמקום שלא הנדטהנניאים אפילו מלנע״ה לא עלה להנזיגההשגה מנואל
מן המפאל״מ ולמעלה וא״ס ו מ ד השיג עד מ״ע שעלי נינה זנג ששעל המעשים אשל
נכנסים משם לגנזי הנינה ומדדה לא־ השיגה עשה נדה חהו שכמת וקלאמי נשם י״י לפניך
לאוד אלקים זולמץ : וחטמי אס אשל אמץ ■וזהו עין
ו ה נ ד; כמה חכמים מן האממנים טעו טעוס גדול נענץ מעולם הנא ולא ידנט ולא יני ט
וחשט כי נשעמ פטילמו יכנס למיי סע״ה כי המעיין נכל המלמוד ילאה הכמשמ
מעומס שהרי לני עקינא אהל שנפטר אמל לו אגתיך מ י »ןינא שא>« טהור ויצאה נשממך
נאחד ואמה מזו ק לחיי העה״נ והטעם ^י ^מדדפטילס האדם י מ ס למלממא ועקנל פני
שכינה ונכנס לפני המ״ס ושומע הלכה מפי הש״יוסם קעוטדנה כל הנשמו׳ עד סמיים המסים
ויום הדין וכן אז״ל נסוטה נהסהלכן ו »י «» .^ -נו ל ם מ ה נשכנן משמור עליך זה יום המיסה
ונהקיטמך היא וסימיך ל ^; ! הגא הכל גלוי :
ןךן^ך ,דע והאמן כי כמו שנמסלקה ה א ק נ קי טן כל׳ישלאל כך נקיטץ כל הנשמוס אסל
יום הדין ממחלק להם נסלמם לעה״ג » א1ד כפי ^ י לותמקום מ ה כנל הפליגו
והספירה הזאס נקרא : הפלגות גדולות נספל המצומשנהן * כ ^; ^ מ ה מ ד ם
ע ל י ה וז״ס עלייה שהיתה למעלה ^ שי קדשת( וגלל זה אמל נוזלוטד ואיסנני׳ עלייה תאמס
כי זאת העל״ה הוא למעלה מהפ^ת והנה סוד המלכתז סוד המקדם והתפארת קדש
קדשים וענינה עד הכתל סוד העלץ׳ שעל גני קדש קדשים ומה שאמר לאיתי נני עלייה והם
יטעטץ א^ל לך :
כי הזוכים לחיי העה״נ אינם יודעים נפי׳ עד יום הדץ שנאומו היום יתפלשו נשמות דע
כמו שכתוב ויני ס מישני אדמם עמי יקיט אמנם צדיחים ג מלי׳ שמכדזץ עליהם קודם
•וס הדין ואומל פלוני מזו ק לחיי העה״ג ממיץ ל׳ סני » נן יאזייון ת׳ עקיבא ושאל
צדיקים שמכליזין עליה׳ קורם מם הדן על אילו נאמל לאימי נני עלייה והם מועטץ וכנל
ביארנו באילו נפלאות גדולומ וסיטד ם ועניץ הא דעיילי ננל הא דעיילי נלא נל ונקרא עלייה
נאמת שזהו העלייה שע״ג העליות ומונה לדעת עלייה זו ינין סוד• כ״מ שנא׳ בתולה ותתפלל
. על ידו״ד השלך על ימ״ד והנני מנאל :
כי ב״ד הגדול שהוא נ ץ חו האמצעיי למדם אלקים הנקרא לשכס הגזימ שם סותכין כל דע
הדינין ומתייעצין נב׳׳ד של צנאומ ששם עמלה העצה נצ^נלו לעמה העצה יסילנה ונסיג
כי י״י צבאות ’ pוז״ס שאמל נספר »צילה שהעצה,ממלה נ ^יו ת והנה בהא גמלה העצה
נסנהדלי גדולה עם צנאוס אז הכל נסון נמדם צדק וגומלת ה ח וסט pכל אדם מישראל
שלא
I
שעד צדה
שלא זנה נעונותיו לעלות מן הזרעות הלי הוא נכל המזלות ונידון ע״פ הכוננים לפי שהככני׳
והמזלות הס מן הזרועות ולמפה לפי שהזרועות נקלאיס שמים ואס זכה אדם מישלא׳ אעפ״י
שהמזלות מורים על עניות ודלות ופסלון בניס וקוצר חיים אותו הצדק עולה למעלה ממקום
הכוננים וה״ס העלייה ופז מפיק כל צרכיו ודוחק מערכת המזלות שהעלייה היא סוד מקום
כל המזלות וה״ס מזל הגדול שמשם ימאנו כולם ועל הכא גרסי׳ חיי בני ומזוני לאו נזכותא
תליא מלתא אלא במזלא תליא מילתא וז״ס חנה ותתפלל על י״י השלך על ידו״ד יהבן והנני
יו pי qעל ימין ומקום הזכות הוא סנהדלי גדולה אס זכה צדיק לעלות לעלייה קולע כל גזל
דין שבעולם והטעם לפי שנדבק נמדת עלייה אין נזק ואין פגע לע ואין ח ס מן נדבק באותו
מקום לפי שהוא המקום השלם מכל מיני שלימות ושם הששון והשמחה תמידית וזו היא שאמר
נכ״מ וקולין אוהו במי גואי ומה שאומר בחגיגה ויקרא ידו״ד אלדיס צבאות ביום ההוא לבכי
ולמספד ומקשי והא כתיב הוד והדר לפניו עוז וחדות במקומו לא קשיא הא בבתי גואי הא
בבתי בראי דע כי בתי גואי נקרא מן הבינה למעלת שהוא קו העלייה בתי בלאי מהתפאלת
והמלכות לפי שסביב התפארת שבעי׳ שלים שצרים את ישראל כשהם חוטאיס וסביב המלכו״ת
כל כסאות של מלניות נכריות והיא כשושנה בין החוחים החוטאים באותן המקומו׳ הן הגלות
ומיני מחלות וצרות וחסרונות ומיני נזק ויגונות אבל מבינה ולמעלה אין שם כי אס ששון
ושמחה אין שטן ואין פגע רע כי הכל במילוי ומה שתמצא כתוב אין רע יולד מאת ה׳ הוא
מקום העלייה שהוא סוד הנינה ומה שתמצא כתוב כי ילד רע מאת ידו״ד הוא מן הכתלים
מסביב התפארת עד הזרועות לפיכך כתוב לשער ירושלים השליך משמים ארץ תפארת ישראל
נלומל הפריד התפארת את מי השליכו תפארת ישראל כלומר נפרד יסוד והמלכות והבן מאד
והספירה הזאת נקראת :
ח י י ם כי ממנו ימשכו חיים לכל דבר שיש בו חיים ובמשון אותם יסוד נקרא אל ח״י
וכשמתמנאת המלכות מן העלייה נקל׳ אלהיס חיים ומן הספירה הנקרא חיים
נמשכת התורה שבכתב ונתנה לישראל לפיכן נקרא תורת חיים וכה״א חיים הס למוצאיה׳ וכתיב
וחי נהם והדבקים בחורה דבקים בחיים ממש שנא׳ ואתם הדבקים ני״י אלהיכס חיים כלכ׳
היום והטעם לפי שנקרא עץ החיים וזה סוד החפאר״ח שהוא עץ החיים לפיכך החולה נקראה
בשמו עץ החיים שנא׳ כי עץ חיים היא למחזיקים בה כי התורה שבכתב היא סוד התפארת
הנקרא עץ חיים וי^כל דבל אחד ונבל ביארנו עניינים ׳גדולים בספירה אליח״י ובספירה אלהיס
חיים וכמה עניינים חסרי לב חושבים שיש חיים טובים או חיים רעים בכל המקראות שבתולה :
ד ; ן כי נ״מ שנקרא חיים אין שם רע לא מעט ולא הלבה ובכ״מ שנקרא רע אין בו) חיי ם(
לא מעט ולא הרנה כי הדבל הנקרא חיים הוא עיקל ועצם כל טובות ותענוגים וכל
מיני הגמול העתידי׳ לצדיקי׳ ולחסידים והמקום הנקרא מות הוא הפך החיים לפיכך אמרה
תולה לאה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב את המות ואם הרע עם החיים יבא טוב ועם
המות יבא רע כי החיים ממם הם עצם הדבל נקרא כך והוא סוד הספירות העליונות מקום כל
מיני אצילות ושפע בלכה וטובה והצלה ובריאות וחיים והמות ממש הוא עצם דבר ונו כל כחות
הטומאה החיצונית הנקראים אשה זרה וזונה ובאר צלה נכרייה והמות ממש הוא עצם דבל
היודע סוד זה יבין סוד גויעה ואסיפה ומיתה האמורה בצדיקים וסוד מיתה האמורה נלשעיס
וסוד טומאת מת סודות גדולים תלוין בענין טומאת מת במה שרמזנו הנה לפיכן רמזו במס׳
ברכות בי החיים יודעי׳ שימותו והמתים אינם יודעים מאומה ואמר הצדיקים במיתתן קרויס
חיים והלשעי׳ נחייה׳ קלויס מתים והנני רומז סודות נפלאות לא המתים יהללויה והטעם
כי הדבר נקרא מת הוא הפך עולם החיים הנקרא י״ה אבל ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם :
מוסיף ביאור אמרתי לא אראה י״ה בארץ החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חלד
יושבי חד״ל ממש והכל מבואר לעי שיש לו עיניס והיודע אלו הסודות יודע סוד חיי
האדם או מיתתו ויודע ויבין סוד שאלתינו בראש השנה זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים ובתבינו
בספל החיים פי״ה טועים הענין האומר >תבנו בספר החיים טובים ולא טובת שמועת׳ שאינ׳
מבינים דבל ואינם יודעי׳ כי יש מעלה שנקראת חיים בודאי והוא מקול כל הטובות וכל מיני
השפע
ל ^יי צ ד ק
האדפ » 9וו 90גפ9 6נ 9 מופע והאצ>לו» ^ 3tnm<0 2ץ ^ 9» 0צ » 0י אלא « %ץ
פל»לס חל>לס לפ>כן לא >ג>»ו npספן> 0ן מ » 11מ אפי ^ הוג ר מ ס 9על 0עסס וסספ>יפ
מאת »קדאס :
לפי המווענס ואינה»צא« גזען or חהו מקום המירי׳ שאיש מושגים גניבה *מל היי נדר
הזה לומי היי זה *פיק• גל הנייי׳ אומר היי עליוגהיב עלי ני ל ץ והנה גל שבועי גי״י
לפי שבו שוי השניעיוו וכל נדי לימ!״י :
כי בעקום נדי נמשכי' הגני׳ מ אינ ם באים עצר ע»יכפ הכוכבי׳ וגם הנני׳ נמשכים וד^ן
למזלות ולמכבי׳ זהו עקוי׳ לפיכך כשבאין על צד מע מיו ואים מושא בנדי אוי»ה
מדה נחשיה pהחועא ובעון נדרי׳ בניס מתים ממש והנה כשראתה הנה שלא מצאה מקום
להפיק בנים בשנהייי גדולה עלתה ל ^ו ם בישיה שהוא עקום עלייה שמא מקום הניי שהוא
מקום המשכת בנים ולכן כתיב ותתמל הה* על יהו״ד ו ת מי נדי ליהו״ד תואמי יהו״ד צבאות
אם יאה תלאה בעני אמתין לפיכן שזב אשר לא תיול עשהיול ולא תשלם כתיב מוצא שפתיך
השמור הוא הנדל הוא מקום השפתיים למעלה והיודע Tpהשפייות ימע כל מי מ ה הלשון
בפה הוא שוד הבינה למעלה והתבוק כי הש«ות אלומות ואס חש וש*ם אדם חושא במקוש
זה מדקדקים בו הלבה לפיכן שוב אשי לא ת מי שפתותיך «שניס נושפות מי עובי והשפילה
מאת ק ר א ת: .
ת ה ל ה זהו עקום ההלל הגמל הגמול שאין במקום הלל זה מלוג אלא הלל גמול ממש :
אודיעך בכ״מ שתמצא הלל בסויה מביאים בכתובים הוא י עז לבינ״ה והנני מעז והנד,
ולתתן עליון על כל הטיס אשי עשה למפלה ו*ו 0ולתפארת ולתתן עליון בודאי לפיכן
לתהלה כל הנשמה תהלל יה שלשה תיבות הל* מומת זו על גב* vהנשמה תהלל י*ה והנפש
היא לתפלה ולבין שם י מ״י ומה שתמצא הללי נפשי את ימ״ד ז מ שוי הלל שאין ג »י כגון
הלל של ראש חודש וחול ה>שעד של פשח ולא תמצא הללי נפש* את י*ה אלא השם הכל מבואי :
כי בכ״ע שתמצא הלל גמול ז״ש הביניה ומוהלה והלל שאץ גמול הוא *jpהמלטת
אלה מולדות פ ק לפיכן כל האומר תהלה למי בכל יזם מובטח * שהוא ק מ״הב שדי
המעלות שנו כאן לפיכן תמצא מזמוייס שמתחלת הל*יה ומשיימין הללויה כמה נפלאות גטזיס
במקום הל* כצאת הנשמה מעולם התפלה ו טזי ת לעולם התהלה הל*יה בראש הל*יה בשו^
והיודע pמס הללו יבין pד פ pקי חמלה שמתחילץ בהללדה ועשיימין גהל*יה והסטק ט
הכל לתפלה ואין הכל לסהלה ודע כל האומר הלל,גמול בכל יום היי זה מחק< ומגדן< אץ
משתמשין בגלי קדש בחול וטגלה pאת נקראת :
ש ו פ ל ג ד ו ל שמ*ין ט כל מיני שעטת וכל עיני חילות וכל עיני גאו*ת משעה
שמתעויי המדה הזאת * ^ ל את ישראל אז יהיה הקיבת מארבע כנטת הא p
לפי שוו היא המדה הנקראת :
ס ו ח ר ת העקפת כ״ל ואין דני עקפת אותה לפי שהעלמת כמה כטס אחמת עקיפות אותה
*ויכן הוא נג*ה ניניהם זאת ימשלים » א עי ב טן הטים פעמיה ושביטסיה
ארצות שנא׳ היתה ירושלים לנדה נעיהם לפיכן נתפזרו בניה לארבע כנפות האיץ אבל בהסנטרר
. הבינה שנקיא : .
נקיא טחלת ט נ י לשוחי שהוא שוד של שוט־ גדול אז יהי׳ הקיטן גליות רחובות
לגמרי וזש״ה והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים באין אשור
והנדחים באת מצרים על מה אבד׳ הא ת הצדיק א ט pהא ת תמקיעת שופר גמל תחזור
אגידה לנעלי׳ ותחזור השכינה לצת אבל מדע ט המתן טרה בשיני בשופר יצחק הימה תקיעה
והנה יעקנ שוד השופר •ויצחק טקנג לפיכן ט פי של ראש השנה ט א ט ד תקיעת ט פי יצחק
כתיב מי יקום יעקב כי ק ת הוא לפיכן והיה ביום ההוא יתקע בשופר ‘גדול ואז נמקיעת
אותו שופר הוא קיטץ גליות * מיי שהיי אומו ה ט « גמל ט א והוא ט שן * כל גליות ישראל
למעלה מן הזרועות לגמרי ולא יעיקו ט ד ציין ולא יושיט ט י *זעא אומה לפי שימשלים
תהיה דבקה וממאחיס ננינ״ה לפיכן• הרחיבי אהלן ויחצה ובשנה למעלה למעלה וכתיב כי
אוריש
שערי צדק
אוריש גדס מפרך והרחנתי גמלך ומשם ואילך לא יהיה מקום לנחות הטומאה לעד ולעולס
ליכנה ליחשלים כי בתקיעת שופל יכיתו ראנדו הצליס והקטגויי׳ ולא ישאל לוחץ ומוחץ ר.ס
את הגילוליס ואת לוח הטומאה אעביר מן האלץ והאליל־ס כל'ל יחלו^ ואז יה־ו ננפי הבינ״ה
פרודות ופרושות על המלכות בפודידו״ד אמי וזהו פוד ביום ההוא יהיה יהו׳יד אחד ושמו
לנחשל־כנפ ואז ימחה זכרם ויאבדו מן הכפא שנא׳ כי יד על כפ אחד ולא יהיה מקום פלצה
י״ה מלחמה ליהו״ד בעמלק ואז יתמו חוטאים מן הארץ וישעיס עוד אינ׳ ברכי נפשי את ידריד
הללויה הללויה בודאי כי משם יהיה הייחוד שלם למעלה ולמטה ואז הקליפות הנשארות
הראויות לישאר תעמודנה בחוץ במקומות ולא יריעו ולא ישחיתו בכל הי קדשי ומה טעס כי
מלאה הארץ דיעה מלאה בודאי ולא ישאל מקום פנוי בבל הארץ הידוע שלא יהי׳ מלא דעת
ולא יהיה עץ הדעת טוב ורע אלא כולו מלא טוב כינים ליס )נכפים ועל אותה שעה כתיב כי
אז אהפוך אל עמים שפה נ מ ר ה לקרא כולם בשסיידו״ד ולעבדו כולם שכס אחד שכס אחד
ממש מדאי ועל זאת יתקנו בתפלה ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך נלבב שלם ואז
הישע כולה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן ה א ק ואז חלפת עמו יפיר מעל כל
הארץ והמדה הזאת נקרא בתורהבלשי] פתס כיפולי״ס ומן הינקוס הזה יתכפרו עונות ישראל
בכל זמן לפי שהוא מקום התשובה ואין כפיה בלא תשובה והנה בכ״מ שתינצא בתורה כתוב
תופפת כפרה כעניין שבתות ור״ח ומועדים שיש בהן קרבן מופך( הוא פוד התגלות המיה
הזאת על מלכות בסבת השפע והאצילות שנתוסף באותו היום מוסיפים נו קרנן ומוסף כלומ׳
תופפת כפרה כענין שאמר בתפלת ראשי חדשי׳ לעמן נתת זמן כפרה לכל תולדותם פוף דבר
בכל מחום שתמצא בתורה לשון כפרת הוא פוד התשובה והרפואה והכפרה והכל מטעס שאמר
שהוא למעלה מן הזרועות והשלים והוא מקום עולם הרחמים וכשיפתחו שערי בינ׳׳ה אז יתרבה
שעלי האור במלכו״ת באותן הזמנים והסוד כתיב שער החצר הפנייני הפונה קדים יהי׳ סגול
ששת ימי המעשה וביום השנת יפתח וביום החודש יפתה דברים גדולים גלו הנה לפיכך זהו
זמן כפרה והנני מבאר דע כי בהיות הכתר מתגלה אין מקום לפנים של זעם לעמוד לא מעט
ולא הלבה וסימן יאר ידו״ד פניו אלין ויחונן הכל רננוז ני במאור פנים העליונים אין מקום
לפנים של זעם וחנותי את אשל אחון לפיכן כל מיני כפלה תלוין במאור הפנים העליונים כלומי■
בגלוי הפנים ואותה שעה נקרא עת לצון בכל העולמות כולם :
!'ד?^ כי בהיות המלכות עומדת בר״ת לתת חשבון על כל אשר עשו ישיאל כל השנה שעביה
היא עומדת בבושה וכלימת על מעשיהם של ישראל לפיכן מתכפא בכסא ליום חגינו
כמי שמתעטף ומתבייש להביט והשם ית׳ פותח שערי אורה מר״ה עד י״כ שאלו הן שעלי
בינ״ה וכשאותן שערים נפתחים אז כתיב דלשו ידו״ד בהמצאו קראהו בהיותו קלו׳ יעזוב רשע
יי' וירחמהו ואל אלדינו כי ירבה לסלוח המבין דלן זה דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל
יבין סוד עשרת ימי תשובה למה נקרא ימי תשובה ימי תשונה ממש ולפי ששערי נינ״ה ושערי
חירות ושחרי גאולה ושעלי כפלה פתוחות מר״ה עד יום כפול בין לצבור בין ליחיד לפיכן
דרשו יי׳ בהמצאו קראהו בהיותו קרוב קלוב בודאי שאלמלא שעלי בינ״ה פתוחות לחיק היה
הדרך מאד וכן הוא אומר מרחוק יי' נראה לי והטעם אהבת עולם אהבתיך הט אזנך ושמע ;
כי יום שנעקד יצחק על גבי מזבח ביקש אברהם אבינו ע״ה שיפתחו שערים הללו לכל
ישראל להיות כפרה לכל חטאתם והש״י הודה לו לתת לו מתנה זו לבניו ולפתוח לפניהם
שערי תשובה וכה״א ויקרא אברהם שם המקום ההוא י ׳ ילאה אשל יאמר היום בהר יי׳
יראה אותו היום הוא כפרה לזרעו של אברהם הנקרא מדת אהבה ולפי שפפירות הרחוקים שהם
כתל חכמה בינה מתגלות ביום שנעקד יצחק מר״ה עד יוס כיפור השערים נפתחים בזכות
אהבה של אברהם וזהו מרחוק יי׳ נלאה לי אהבת עולם אהבתיך על כן משכתין חסד חסד
בודאי לפיכך י״ה יום אחד ששני מיני כפרות נאחזים בו כפית המלכות למעלה וכפרת הבנים
למטה וסימן וכן יעשה לאהל מועד השוכן אתם בתוך טומאתם יום הכפוריס בודאי למעלה
ולמטה וכתיב וכפר על תקדם הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהניס ועל כל
d rהקהל יכפר ביום כפולים הוא בודאי לא יום כפלה אלא יום כפולים והמבין סוד זה יבין
כמה
נמה גדול נס המשונה וכמה מולמום מ ה ^ המואי » מ 3׳ 3»1ין נמה מעלמו I»|Apמ »0
נדרים פו ק מי שהוא סומא למעה ונן הוא״אומר ^ן־נדני nwjע מן נאמה נניס משחיהים
נאמה הורםים נגיינים ומקלקלים שויזמ ועוקרים מי עו ה ומשסימים עולמום ומשניים uftiW
למעלה נפשעים שפושעים גודאי נל* םפק לסינן ני יום מורי ם הוא למעלה ולמעה ו ק הוא
אומר ונפשעינם שולמה אמסס :
ן ך ^) כי נהמגלוס סודוה הניגה שהם מ17מ הנ » ה או מוינ ני ניום הזה יכפר עלינם
לטהר אמכם כמינ יכפר עלינס ולא נמיג אכפי א>»ס והנל רמוז ני שלשה ספויוס
העליונו׳ קשומה נמלה הוא אמצעיה נמלם או« ססמוט׳ נמלס אנ״י נמה שעלים פמומים נמקום
זה ^ני שיש לו עינים :
כי ענודות הנעשות ניום הכפויים ננגד ילק pענודות היום ועטדוה הגעשולו ננג ד והנ
^ רמוז נמסכת יו״הנ אם מסנה עלי ממנה הן ענודות שאל היעים ממידין ועוספץ
לא יילא לני אם מקום עלי עלסמה נא(״ת אני טעס נזאת ינא אהלן אל הקדש לסי שניום
הזה אז מתגלה נטלם הלממים לפי^ נזאת אני טעס והסוד מסיתי נ עג פשעיך ונ ע ק סטאמיך
שונה אלי ני גאלמין הכל מטאל והטעם שהנמל עס^יאסיסע מסגלה ניום הזה לפיכן לית
לשות לשטן למסטין והנה שני שעיל* יום הנפודי׳,ושאל עטנים שענוית יום זה עולים אוסט
סוד המגלות דין ולסמים והצו pננטלם לכסות הסצמות והגרי נתן סיס לכל נס כסי מה שמא
שאם היו כל הכסות שננטצם עומדות על משמלסם נ תייןן הנייאה שסדלם השיי היה הכל טונה
ואץ שום מזיק ננטמדו נמקומו כלומל הנמות הפנימיות נ »י ם והכסות הסיצונית מנסץ חהו
שאמל הנמוג וילא אלדים את כל אשי עשה והנה פ ת מאד אנל נהסהסכות הסדרים שסדלם
נמסלה ונכנסו סיצוטת לפנים ויצאו הפנימיות למוץ אז נתקלקלו השומת ונסתלק׳ השנינה ונמצא
הגליו׳ לפיכך צלין להמטנן נסדל הליטס פנימי ומיצץ ואז ינ ץ מעשה אלדם הוא כי לעולם
עליו אין להוסיף וממט אין לגדוע ונמיג והאליים עשה ש^ ■ מלפניו ונמיג לנד זה לאה
מצאתי אשל עשה האלדים את האדם ישר והמה נקשו משגוטת יני ם כלומר קלקל אדם הראשון
התמנות והסדרי׳ והגנים טמאים לפנים והוציא טהורים למון ואז נ ה »ה הקננלה על פניה
ונתקלקלו כל הנניינים והסדרים וזהו מ ד הנט»ז צלם נהיכל ט לאתה טיס נאו מקדשה
אשל צוית לא ינאו נקהל לן וכמינ לא יו מ ף עוד לנא נ ן ערל וטמא ונאמר לא יוסי^ לנא
נך נליעל כלו נכרת אנל אלו עמדו נל התריס על ה מ י מיקוט הראשון היה נמג נעקונט
וגהשתטת מקונט נשתנה טע>ט ומראהו :
ו ר ; ן כי נהתגלות הכתר אז ינואו לכל הדניים הפגיעים והסיצוטת »עלס ש»נ והנאה וזהו
סוד שני שעירי י״כ הפנימי והסיצון והמנץ זה ינ ץ מ י השוסד של סמאל ו מ ד ע׳
פלי הסג ושאל מיני השפעשהע נאים ל^יטמ והמד הגדול ,הכולל אס הכל וננרנו נ ן נל
משפסות האדמה וסוד הנותן מטל על פני האלץ!1שולס מים על פני מוצות וכמדומה לט ני די
נמה שלעזט נמלת יו ט נפוריס :
ו ת כי גמשעול הכרמים יש ט כמה נמשכות לכמות המיצוטת ע*» שפע הגא להם נהתגלות
ני הנ« 0הזאת היא מ ד אום ה׳ של הגרי שהיא ה׳ ראשונה הנינה ע״י המלטת
ני נהיות צדיק מתאמי עם מלטמו של שם המיוסד וזהו מקום הייסוד העליון והנני ממז
ינא לו השפע מהנינה וכל עיני נלכה ונילו ס ואם ס״ו ^ א הפירוד נין י מי למל' אז יפסקו
כמה עיני שפע ואציל׳ לבא אל המ״ת ולימד מן הנינת ואז מ ת א ^ הימד למעלה לסי שפסקה
יניקתה מן הנינה וכן הוא אומר מפני הרעה ג ^ הצהת והענץ זה ינץ שזוהמדה נקראת
א ם וכן הוא אומר כי אס לנינה תקרא אל סקרי אס א ^ אס וזהו שאמר הנ מג לא תגף
האס על הבנים כמה פודות וכמה עיקרים פנימיים גנוזים נ מ ט ם זה והמנץ זה ינ ץ שלס יטלס
גדול הוא קי לעולם שטלו א ^י ודי לן את האם ואח הבנים תקס לך לפי שהאם
בבנים בעולם הזה לפיכך ואת הננים מקס לן והמנמז שילוס האם למען ייטנ לך והאמת
יעים והכל לעוז ליודעים ;
כי כמו שהמלה הזאת נקרא צדק עליון מגד צדק ממזון כן כמיג יד״ו אדנ״י זו ודע
משפעת
ינשסעת בזו א־מא עילאה משסעת על א*מא תתאה כתיג ישינח אנ 7ואמך ותנל ילדתיך ^״ם
וילדת׳ והכתונ שאמר ונפשעיכס שולחה אמכם מ ל ניארנו נשער ראשון :
כי השכינה הולכת עם ישראל גנלוס אבל צדק העליון לעולם לא rrrממקומ׳ כתיב כי
אס לבינה תקרא ותטנה תהן קולה פקח עיניך כמו שכתבתי לך בעני ן הבינה וסדריה
כי בה תבנה ותכונן עולם התחתון ועולם העליון והש״י יילנו בדרך האמת אמן פלה :
ה ש ם התשיעי לספיח׳ הוא שס י ה ואע״פ שני ספימ ת עליונות מתאחזות בזה השם והנה
היוד רמז לספירות הע' הנקראת חכמה וה׳ רומזת לבינה וקוצו של יו״ד הוא סוד
הכתר הנקלא אין סוך .לפי שאין לכחד אות מסוימת אלא נאחזת בקיצו של יו״ד רומז לא״ס
והנה אלו הג׳ ספירות מתאחדו׳ נא׳ ובהן נאחזות ו״ס בסו׳ ר ע״י ת״ת ובת״ת נאחזת ספיר׳
העשירי׳ ע״י יסוד :
ני י״ה נכ״מ הוא ס ד עולם הלחעיס ד ע כי ו׳ הוא כסא לי״ר ה׳ אחרונה היא כסא
לאות ו׳ והש״י מתייחד נשם ידו״ד ית׳ ולפיכך עזי וזמרת י״ה ויהי לי לישועה כלומר
זמרת עולם שאין סביב לו מקטרג ולוחץ וצל ואויב זמרת אמת כי הזמירות במקום המעל הס
הצורך בעניין ידו״ד וענין אביהס ולפיכך זמירות היו לי חוקיך בנית מגורי נותן זמירות בצילה
עת הזמיר הגיע זעיר עריצים יענה וכרת הזלזל במזמילות ולפיכך מזמור לדוד ויעקב אבינו
אמר קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם ומעולם הרחמים המשיך עליהם ולפיכך אמד ואל שדי
יתן לכם רחמים לפני האיש »זפלל גאל שדי לועד לצרותיו די ולפיכך קחו מזמרת ה א ק ראה
כמה כח האטת גדול ולפיכך מן המיצל קראתי י״ה ענני במרחב י״ה שהיא עולם הרחובות שאין
שם מצרנים וכבר ביארנו שעולם המצרעת והצרות הוא מן הזחעות ולמטה והסוד מקום המשכת
הלצון ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא ר ט עליה מעש דקרא שמה לחוטת לפי שאין שם
מצרנוס לשוס שר עליץ ולפיכך על ידי רחוטת העליונים זכה לבאר שנע זהו סוד ויעל משם
באל שנע והסוד ק ש מזמרת ה א ק נכליכס ואל שדי יתן לכס לחמים והיודע סודות
הללו יודע מדוע נקרא מצרים ונקרא פרע׳ כי שני אלו סמוכים זה לזה ולפיכך הוצרכו להיות
הניסיס והנפלאות במצרים ונפרעה כי בעקום המצרים שם מיני הפורענות ופרעה הקריב ופרעה
קרב מ ע עי ליה אלא ופרעה הקריב את ישראל לאביהם שבשמים מה כתיב בתרי׳ וישאו בני
ישראל את עיניהם והנה מצרים ט ס ע אחריהם וייראו מ א ד ויצעקו בני ישראל אל יי׳ וזהו טעם
יי׳ נצל פקדטך צ קן למש מוסר למו וכתיב ואלה הגויס אשר הניח יי׳ לנסות בהם אח ישראל
וכתיב תחת אשל לא עבדת את יי׳ אלקיך ועבדת את אויביך :
כי בהתלחק ישראל אפילו מעט מהיכל המלך מיד פוגעים בהן מיני חיות י עו ת דובים
ואריות ונחשים ועקלניס וכ״ש אס ישראל פורצים הגדר שסביב ההיכל ופורץ גדל ישכנו
נחש וז״ס אל תט ימין ושמאל הסר רגלך מרע אל תס׳ לצד ישמעאל שהוא נא מאברהם שהוא
•מין שהרי ישמעאל מקטלג׳ עומדת סביניו ושמאל לצד יצחק שהוא מקום הפח׳ ושלי הפורענות
אלא הדבק בתפארת שהוא הק״ו האמצעי ואינך ירא מכל רע שהרי אתה עומד בהיכל פנימי
בהיכל המעדני׳ מקום מנוחה אין שטן ואין פגע רע וז׳׳ס ואתם הדבקים ביי׳ אלקיכס חיים
כולכם היום וגו׳ ושמור פסוק וכתיב יש דרך ישל לפני איש ואחרית׳ דרכי מוח ז״ס אל תט
יינין ושמאל וכ״מ שאתה מוצא ישר או מישרים אלו תן שמי מדות הנקראים :
וכן מישרים וישר הוא נהמאחד הספירות כל אמד מהם עצ מקומת וז״ס ישר
יחזו פנימו אמנם כי ישלים דרכי יי׳ וצדיקים ילכו נ ם ופושעים יכשלו נ ס הכל
מתוק ליודע האמת :
והאמן כי בהתאחד כל הספירה על מתכנתו נקראים ג׳׳כ :
מ י ש ר י ם אמנם •ש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות ושמור מקום הזכרים ומקום
הנקבות בפסוק זה ע״נ נכ״ע שאמה מוצא בתולת שם י״ה הוא מהוס הרחובות
אין שטן ואין פגע רע ולפיכך כתיב כי יד על כס י״ה נאמת הוא על כס י״ה הכל מבואר וכתיב
עזי וזמרת י״ה ויה• לי לישועה זה נהלתמו פרעה אבל לעתיד לבא מה כתיב עזי וזמרת יה
ויהי לי לישועה וכתיב אודך כי אנפת ני ישוב אפך ותנחמני וז״ס אס עונות תשמור י״ה אדר•
מי •עמוד הכל למוז והספירה הזאת נקראת י.
מחשבת
מ ח ש ב ד ,נכ״מ ח״ס המס»ה »ן » מל מהו »ןום הספגמוה המפן וה6צילויוח״ס קוצו
של יו״י המיולת הי»ופוס הי׳ וה»׳ נקודה ממשגוה וזסו מקום נקיא עמוק
אשרי מי שיגיע למקום wחהו פ י המים המגימיס וע״ז אמי שלמה עמוק עמוק מי ימצאט
ג׳ פעמים עומק הגינה ולפנים מן הנינה עומק ההפמה הנ^יאע מהשגה ושפ מדוע הללו
נאהזוס נכתר והסוד מאוד עמקו מהשנופ סנן נפלאוע חהו המהשגה הנקראת נג״ע :
עו מ ל ,וז״ש ספר יצירה לפי שהמיושכה נ^אס סוהרה וסוהלה סכמה ונינה כי עוג סהרה
י מסהר כס^ כמה נפלאוס רמוזים כי סערה סל jqpdאע*פ שהוא מקום הפסד כמה
צרים ומקמרגים סניטתיה אנל ני ליושניס יהיה לפנים יהיה סמלה לאכול כשנעה ולמכסה
עתיק הכל רמוז ולפיכן ניקש אנרהס Jמערת המכפלה ו ^ .אותה מאע־ נגי עפק וגני הע
נד׳ מאוס שקל כסף עונר לסומ כי סוב,סהרה ^ ר qooולפיכן הממשנה היא המקפת
יזם ועומק מהס עומק עזרה את כל הספירות של ממה מן הכתר חהו סגד ספר יצירה
ושמק מערב שמק צפק ועומק דמם שמק'מונ ועומק רע כל הדנרי׳ שנעולם שתמת הכתר
נכללים נמסשנה והמחשנה מ^1ת אס כולם ו ס » ם עליה ולפיכן מאוד עמקו מהשטתין שם
עמוקים נלב איש ואיש סטטס ידלנה עשק עשק עי ימצאט והמנין עייןרים הללו יתטנן
בכמה מקומות שנכתב בשרה לשק מהשנה כי לא ממשטתי מהשטתיכם והנה גצלאל והששים
במלאכת נאמר ־בהן להשוג מהשטת לעשות.בזהב ונכסף ונכששת -וכתיב מעשה ששב מעשה
רוקם מעשה הישג בצומת שהוא מש ^ולם .המהשנה מעשה מקם נצורות שהם רמז מן
הזרועות ולמעה הכל מבואר :
וד}גגי מש נכ״מ אומר עלה נמהשנה ואער ירד נמחשנה ויסב אל העלייה וישכב שמה ואער
ירד למרכבה דע ני המרכבה היא למעה מן המהשנע ולעסה וכל ׳ המרכבה כללם עד
המחשנ״ה ולפיכן אמר עלה בעשמה ועעהשנה ולמעה ירד למרכבה נכנ׳י סוד פגים ואשר
לבן וששי סוד שמים ואק בכאן פ י רהמים ודין מאן סוד העינים עיניו כיונים על אפיקי
מים מחצות נהלב יושבת על מלאות פ ף דגר זהו משמק לסי שהעד דבקה נכסי עליון אינה
טמסידס ממט ונקרא :
א'? םןןש ולה״ פשק פשק ע* ימצאט מאיד עמקו מהשטתין דהנני רומז ע מק המהשנה
עליו נאמר שיי המעלות ממעקים קיאתין י״י העולה עד המקום הנקרא ממעמקים י
הפלש בלי ספקממקנלס שהיי הוא רנקמיז״י ועולה ^נולםהחסד והיהמיסויפק רצון פ ד
רמוז הנה ולפיכן יהוק מה שהיה ועמוק עשק עי ימצאנו שגנם הם שאשת הי״ל מתהלל
לשם לטכס מצא אשה מצא שב וישן רצת עה׳ ויהק יצון ממש וז״ס ממיהק תניא להעה
ולפיכן הכל גלוי לעין כל משכיל וזו היא הספירה נקיא ;
ר צון שהרצון והמחשבה עסאשים מת״י » ץ אהד וזה המקום שלא השיג נביא נשלם לדעת
’ מתנת הרצון והמהשנה ולהינד נמקו© הזה שנאהדים ענין ישע ושב לו ענין צדיק
ורע לו ולפיכן אמר נענץ מיתתו מצתי עקיבא היאיסני שיחו הראני שנמ יאה ששתכין אה
נשמ במקולים אמי זו שיה פ ^י ה א״ל ששק pעלה נעהשנ״ה ולשכן כתיב אני אעביר
כל מוני על פנין וקראתי בשם י״י לשין ושוסי אם אשי אהק אלו הן הפטם שלא ננגס בהן
משה יביט ע״ה ולא בייה מטלם וש׳ז נאמר והסכמה מאין תמצא תהום אמי לא ני היא וים
אמר וט׳ באזמו שנענו א^זים הבץ דרכה :
כי זהו הנקרא יצו״ן באין גמל לש שמשוברת באין פ ף ולפיע יו״ד וקוצו של יו״ד
פותה את ידין ומשביע »ל ש רצון ולשכן ניו ^ ויצק שמני סג״ה חטאתה לראש
יוסף ולפיכן מראש הריי קדם מני ידעת שהכתר נ^!( הרי״י קד״ס יוסף המשין לו הרצון
מן הכתר ברבות שמיס מעל ניעות סהמז הנצת המת ולפיכן נ טי שומ היי לו ושט
מתיירא מקעיוג שען נין קרני פ י ולשכן בן שית יו ^ בן שית עלי שן הנה עין יי׳ אל
ייאיר הכל ישז :
כי הזוכה לישא בת זוג הראויה לו מן המקום הזה שא פאב לישא אשה ההטגה לו ודע
והיי הוא פ ד אדם מדאי ואס ססא אדם ולא זהה לישא אשה הראוי׳ לה יקימנו אהד
ברהמיס
' S -r >4
בלחמים ח״ש גדול תשמענו בקבלה פה אל פה בעז״ה ולפי׳ כת׳ב מצא אשה מצא פונ דפר ,רצון
מיי׳ והיודע סוד זה יבין סוד ויבן יי׳ אלקיס את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה דביאה אל
האדם וכתיב ויאמר האדם זאת הפעם עצס מעצמי ובשר מנשרי לזאת יקרא אשה כ־ מאיש לוקחה
זאת וארז״ל נמסכת נדה ויבן יי׳ אלקיס את הצלע אשר לקח מן האדם מלמד שנתן הקנ״ה
בינ״ה יתירה באשה יותר מבאיש וכחיב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבא כי שכור שכרתיך
וכתיב ומבני יששכר יוד׳ בינה לעיתי׳ הכל ירשו מן האס כי אס לנינה תקרא ולפיכך נעון
נדרים אשתו של אדס מתה ח״ו והמבין עעס זה יבין מה שאמדו ראוי׳ היתה בת שנע למד
מששת ימי בראשית אלא שאכלה פגה ולפעמים ישא אשה בתולה ואינה בת זוגו ולפיכך אמרו
עס הארץ שנשא בת כהן זוגו אינו עולה יפה או היא קברתו או הוא קוברה וכתיב בגדו נני ס
זרים ילדו עתה יאכל חדש חלקיהם ולפיכך כתיב כי אס לבינ״ה תקרא ולפיכך אמרו מצא
אשה מצא עוב ויפק רצון מי״י ואין מציאה אלא דבר שאבד לו לאדס ולפיכך אמר דוד כי אני
לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד לצלע ודאי אבל לפי שזכה יוסף הצדיק לבת זוג ראויה ואמר
ורצו״ן שוכני סנה ולפיכך ירש בכורה אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ ולפיכך נתמנה
פרנס על העולס וכתיב ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ולפיכך ארון יוסף הלך במדבר עס
ארון הברית:
ו ד ^ כי נתחלת התפילה כתיב אדני׳י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך ולבסוף כתיב יהיו לרצון
אמרי פי והתבונן מה שאמר בעניין אשר יעקב אמר מאשר שיננה נחמו והוא יתן מעדני
מלך ולא פי׳ יותר ומשה רבינו פי׳ כל המפתחות ואמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטובל
בשמן רגלו סובל בשמן רגלו בודאי הכל מבואר והטעם לפי שהוא מושך מן הרצו״ן )פירוש
א״ז הגי׳ אל כת״ר נקרא שמן כי שמן בא״ת ב״ש בי״ט שהוא בגימטר׳ אהי״ה( וזהו וטובל
בשמן רגלו והנני מבאר מאחר שלדבר ,ברצון הוא טובל בשמן רגלו וזו הספירה נקרא׳ :
ראשית כלו׳ הראש הנמשך מן הכתר ובראשית זה נבראו כל הנבראים ונאצלו כל מיני אצילות
ח״ס בראשית ברא אלר,יס וסוד של ב׳ דבראשית גדולה שתרגם ירושלמי בתכונת' כלו׳
בראשית ברצון סוד המחשבה בו עושה הכל וינסוד ראשית זה נאצלו כל הדברי׳ הנר,ראי׳ ראשית
כל אחד על מקומו לפי מיני האצילות ולפי בריאות העולמות כך סוד כל אחד מהם כתיב י״י
קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז כתי׳ קודש ישראל לי״י ראשית תבואתה כתיב ראשית
עריסותיכם חלה תרימו תרומה וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקר ,ספון כתיב ראשית חכמה
יראת י״י והנה סוד בראשית סוד הספי׳ השנייה הנמשכת מן הכפר בסוד אות יוד וזו היא
הספירה הנקראת :הנ מ ה כתיב ה׳ קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז קדם הוא קוצו של
יוד א״ז הוא סוד הבינ״ה וז׳ בניה אז ישיר משה אז ישיר ישראל מעולם נסכתי מאז מקדוני
א ק נכון כסאך מאז וז״ס חכמה שאמר שלינה כל זה נסיתי בחנמ״ה אמרתי אחכמ׳ והיא רחוק׳
ממני וכבר בארנו רחוק י5ה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו ממרחק תניא לחמה וא״ת והא
כתיב וה' נתן חכמה לשלמה אלא זו חכמה אחרונה הנקראת מלכות ומתוך מלכות רצה שלמה
להכנס לחכמה הנקרא׳ ראשית המחשבה הדבק בכתר ואמר כל זה נסיתי בחכמה הנקראת מלכות
אמרתי אחכמה אגיע עד הרצון שהוא סוד חכמה ראשונה והיא רחוקה ממני :
כי יש חכמה חצונה ונקראת חכמת בני קדם היא חכמה שנתן אברהם לבני הפילגשים
וכתיב ויתן אברהם אח כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשי׳ אשר לאברהם נתן אבייהס
מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם ולפיכך ותרב חכמת שלמה מחכמת
כל בני קדם ומה שאמר וישלחם מעל יצחק בנו כמו שאמר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב
אמנם בחכמה מחשבות מה כתיב עמוק עמור ,מי ימצאנו :
ל ד ^ כי הכתוב שאמר מה רבו מעשיך י״י כולם בחכמ״ה עשית הכתוב זה רמוז בחכמה
מחשבות ובחכמה אחרונה והכל ענין אחד ומה שהתחיל ס׳ יצירה נל״ב נתינות חכמה
חר,ר• ,ה י״י צבאות באמת כתיב ובלב כל חכם לב נתתי חכמה והסכמה בלב והסוד כי אותיות
השס אינה מתלבשת באות אחר אלא בשתי אותיות הללו ובחכמה עליונה כתיב י״י בחכמה יסד
א ת כונן שמים בתבונה וכתיב ביום עשות י״י אלקים א ת ושמים וכתיב בראשית ברא אלקיס
אח השמים ואת ה א ת וכתיב מי חכם וינן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי י״י וגו׳ בפסוק
הזה
לג שערצדס
הזה הוא פוי הפפיר וסוד כל טמוה המיצונמו שמקיהין להם מגהץ והנה ג ^ ק ( 9א»י
לפי גמהכמה גאצלס מן הא>״ן פלל האצילוה הפפימס והמומס ק הנפי הנקרא אי״ן
שהאי״ן א»ן לו שהוא א״פ שאץ מזפנ מה״א והסנמ״ס מאץ סמצא ח*פ קוצו מל יו״ד
אופ מסוימת ולפינד נקרא אי״ן אץ ל»נלה אנ> למפה ג»פ קיטל^ופע • W׳ ולפיכך והפנמה
מאין המצא צדק להקריג אים ייפוי ^ פ הסכמ״ה נגינה והניגה נדעפ ח״פ מי מכס דנן
אלה יקרנ הנינה למנעה ננון דלמס יקינ היעס לנינה כי ישריס פוי גנורה וגמלה הנאמזיס
נמנה זה מכאן וזה מכאן ני ישלים ולאי זה עול זה ייכי י״י אלו נצפ והוי שוקע עמויי י״י
ילני י״י נודאי נים ילנין וצייקים ילכו נס צדק וציק לפינן צדקים נמינ וע״ע מפל יו״י
אפס צדיק וציק ופוסעים ינשלו נס מקופהפומניס והעפשלים סניג לשמים יסהלכוך והמכשלות
אה הלשעיס וישלפו מן המפנה כל צרזע וכל זנ ו bפמא לנפש נ מ ישג מפוז למפנה מושט
ויוצא אותו הפוצה ויצאת שמה מ pויצא אל ממון ^מנה לא ינא אל תור המתנה ופושעים
ינשלו נס כי יש מקום שהוא מכשול לממניס כתיג יין לפעי׳ נאפלה לא ייפו נמה יכש^
ולפני עול לא התן מכשול ולפינן זאת ילושליס נסוך הגויס «גתיה ופניטסיה אלצות ויצא
נן אשה ישראלית ותצא יינה נת לאס הכל לעוז ומטאל לפיכן מי פנס וישמל אלה דמנוננו
מפד ה׳ :
ו ה מ ביין ספוק ,זה ינץ פוי דאמל יי׳ לאים הילשמן לעניה ולשמלה לעניה מנפניס ולשמלה
י מנמוץ ולעשות גודם ופייגים ^זמייה הנן פלא *נגפו נפות הסומאה לפנים אותם
הנקראים פשעים ושנל פשעים ופעאים יפייו וגשזני יד״וי יכלו לפיכן אעלה תולה לפשות
פייגים לתולה להיכלות ושמלתם אס עפעלת* לנלס* עשוס מפיןת המועטת אשל געשו לפניכם
ולא תעמאו נהם אני יי' אלהיכם מפקוס ומגש מקום הגיל והפייג נקרא מוק פק נתן ולא
יעבור לפיכן ושמלתס את משמלתי אס אני שמתי פוק ופייג כ״ש מה שאתם צליכיס להשיס
סייגים וגדלים מפני יצל הלע שנכס ולסי^ עשו משמלת למשמרתי וזהו שאח״ל ועשו פייג
לתולה ואין הכל נעשה אלא על יי מכמה ונינה מי מכם דשעל אלה דסנוננו פפיי ידו״י צלין
להקין( המנונה אל מקום הספד ני הפפי הוא עקום אפיזה השלים והצרים והצולדס ולפיכן
נמקום גדולה וגטלה צרין שמילה חהו פוי גמנילס המקיש שצוה הסם לנהנים וללויס והנה
הכל למוז פנימי וחיצון אמל הנסוג נשמילת המקדש תמיד ואת׳ וננץ אמן צפני אהל העמת
כלומר כהני׳ ולוים שומרים נמקדש תמיד ואמה וננץ א ^ אשד יודעי הפמדם לפי שפניג
המקדש נמה מחנות של טומאה הגה מפתו ש^!ולמ׳ ששים גטליס פניג לה מלס אפוזי .פלג
מלומדי מלחמה ולפיכן מי פנם וישמור אלה וכמיג דניפהו נגן עק לעניה ולשמלה ולפיכן
שנת זכור לעס ושמול ללילה תשה פשן דהי לילה ט מלמוש 0צ חיתו יעל הנפידם שואגים
לפין< מזלח השמש יאפפק ולפיכן ויניחהו ען עדן ונר וצא עשה כן אלא הכניסם להיכל ולפיכן
נתקלקלו כל הסדרים ופושעים ינשלו נם נס ממש ני פנינ רשעים'ימהצמן ולפיכן נן חכם
ישמת אג ונן כסיל תוגת אמו ונסיג חכם גני י»גמ לגי גם אני ואשינה•חורפי יגל הלי לן
מנואל קצת פדל מעלות סוד חכמה ל א » » וחכמה אפלונה וקצת פנמי הקנלה אממ חכמה
בראש וחכמה נפוף והנני לומז הזוכה לחכמה אחרונה זוכה לחכמה ראשונה וכן הוא או׳ יהג
חכמסא לחנימין ונלג כל פנס לנ »תי חכמה ונתע והיה אם שעוע משמע וכמיג ואם יפנה
לגנן ולא פסמ>נ הכל מנואל :
התנונן ושמימס את משמלתי כמינ'עקנ אשל שמע אנלהס נקול* דשמול משמלתי ועתה
ואמרו לז״ל אפילו עמג ומשילה קיים אנלהם אנינו ע״ה כל ק• עשהפיעים פניג
כנסת ישראל כי כל מה שלאו ז״לועשו פייטן למולה לא עשו אלא כגני הסייני׳ שעשה אנלהס
בתחלה וגלוי מלתא גמלמאהוא הנן פור גדול גלוי לעינים n״ pהמזנמו׳ ־שננה אנלה׳וסור
משעותיו וענייניו שעשה מיני משמלת w pהמולה נאמת לפיכן אמלה ומלה עקג אשל צמוע
אברהם נקולי וישמור עשמלהי מצות* פקומי ותולומי »י תולות חולה שנכתב ותולה שנע״ס
ושתיהן מתחילות ממקום אנלהם כ6יעל מן התפארת שהוא סוד הגמלה והגטלה פר הצואל
ומן הזרועות ולמטה השמילה צורן גמל שזהו מקום השדים הסיצונים עד המלטת ו^ויכן מגן
אגרה׳ מגן מד שניהם צדכץ שמילה :
ועתה
שעריי צדק
ו ע ת ד | התגונן נכ״מ שתמצא נתולה שמירה וענין אביה׳ שנא׳ וישמור משמלתי ועניין מה
שזכרנו למעלה כמה עניינים עמוקי׳ רמוזים ואחל שידעת זה התגונן נמה עניינים
רמוזים נמה שאמר הכתוג ראשית חכמה יראת ה׳ וכגר רמזנו לך שספירה זו נקראת חכמה
ונקראת יראה כלומר מקום היראה כי המגיע לדעת קצת המעלות ספירה זו כמה הוא צריך
ליראה לפני הש״י מלוג קלות האדם ושפלותו ומעלת הש״י והיראה נשני דרכים יראה פנימי'
ויראה חיצונית יראה חיצונית למטה מן האהנה ויראה פנימית למעלה מן האהנה ולפיכך יראה
זו למעלה מאהגה כיצד ילאה חיצונית היא סוד כל היראה מלענור מצו׳ המלך.לנלתי יענש
ולנלתי יהלג ויתפש נמאמר המלך וישפט נשפטים י עי ס זו היא ילאה חיצונית אגל יראת פנימית
היא נהיות האדם משיג מעלת הנויא ית׳ ולוג התענוגים ועושר וכגוד שהם נהיכליו ומזומנים
לענדיו אותם שהוא חפץ ונהגיע האדם לידיעת מעלה זו יפחד וינהל ויאמר שמא אינני ראוי
לעמוד נהיכל מלך כי לפי לוג מעלתו וגודל פחיתתי וחסלוני ימצא ני ערות דנר ויוציאני לחוץ
מהיכלו ונמצא בל ימיו עומד ביראה ודאגה לנל ימלא נו המלך מום או חסלון או ערות דנר
ויוציאנו לח^ כמו שאמר הפסוק ולא ילאה בך ערות דנר ושג מאחריך ונמצא זה ירא ודואג כל
ימיו מרוב אהבתו וחנתו לידנק נמלך ולהיות ממשרתיו וזו היראה שהיא למעלה מן האהנה ועל
זה נאמר נאנרה׳ כשרצה לשחוט את יצחק כי עתה ידעתי כי ירא אלהיס אתה וזו היא היראה
הפנימית כי המגיע למעלה זו הרי גופו ואשתו ונניו ונכסיו אינו כדאי למסלם על הנורא ית׳
כמו שקנה שוה מאה ככלי כס^ וזהב בפרוטה אחת ולפיכך כי עתה ידעתי כי ירא אלדיס אתת
וזו היא היראה הפנימית שעליה מסל אברהם אבינו ע״ה גופו ואשתו ובניו ונכסיו ונאמר נו
אברהם אוהב• והנני רומז ילאה למטה אהבה למעלה הימנה ילאה למעלה ממנה והנה הכל
רמוז בעניין מעלת הספירות :
ו>^ף;ד ,התגונן נמה שאמר הכתוב ראשית חכמה יראת ה׳ וכתיב אשלי איש ירא ה׳ במצותוו
חפץ מאד זו היא ילאה הנקרא למעלה מן האהבה וכן אשלי ירא ידו״ד ההולך נדרכיו
אמנם בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו יש פנימי וחיצוני בדבלים התנונן בעיקרים
גדולים חדלים גדולים תלוין בשערה אשרי מי שיחוננו ה׳ ית׳ עינים לראות ולהבין ועתה
התבונן סוד ילאה פנימית וסוד יראה חיצוני' יראה פנימית סוד מעלות המלך ית׳ קיום מצות
עשה ילאה חיצונות סוד השמירה מן הקליפות חיצונה הנקראת ערלה וטומאה מצות לא תעשה :
ו ד ? ) כי נהדנק סוד ילאה זו נ מלט ת אז כתיב אשת יראת ידו״ד היא תתהלל היא תתהלל
בודאי הכל למוז והכל ע״י הבנים ההגונים וספירה הזאת נקרא :
? p jכלומר המקום הנובע מן הכתר כי עדן הוא לשון מקול וכהא אמרינן נשרה אמנו אחרי
י שנפסק המקור מדעיה ולא היתה ראוי לילד וכשנתחדשה במקור הדמים אחרי בלותי היתה
לי עדנה כלומר מקול החיים ומקול החלב כי החלב נמשך לאשה מן הדמי׳ ליודעים סתרי
הבריאה ולפי המחשבה והרצון הוא סוד התחלת האצילות והשפע בבריאות הנקרא עדן כלומר
מול הנמשך מן הכתר ונקרא עקור כמו שאדם רואה את המים היוצאים מן המקור ואין אדם
רואה אס המקור שממנו תחלת המקור שהוא עמוק עמוק וכה״א ונהל יוצא מעדן יוצאים
מן המקור ובלשון ערני קולין למקור מעדן וכן תחלת ההמשכה שהוא סוד חכמה ראשונה
נמשך מן הכתר הנקרא א״ס לפיכך עמוק עמוק מי ימצאנו וכתיב מים עמוקים עצת בלב איש
ואיש תנינות ידלנה :
ל פ י כ ך סוד המרכבה וייחוד השלם אני רומז ונהל יוצא מעדן להשקות את הגן ונהל יוצא
י מעדן קו האמצעי הנמשך מהכתר על ידי חכמה ונינה להשהות את הגן מלכות עד
כאן היחוד אבל משם יפרד והיה לארבעה ראשים ומכאן ואילך סוד עולם הפירוד סוד ארבע
מחנות שכינה וההיכלות ושאל השלי׳ הממונים נפרדו כונס זה מזה אבל והנהר היוצא מעדן
להשקות את הגן זהו סוד אדי״ד תפארת מלכות סוד הייחוד וזהו סוד שלשה ספירות של שבת
ויברך אלדיס את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו כי בו שבת בודאי סוד
המנוחה במלכות וכל הנעשה בעולם על ידיו נעשה לפיכך עדן בודאי והכתוב מכריז ואומר
ויטע ה' אלקיס גן בעדן מקדם סוד עדן היוצא מהכתר לצון מאין גבול מאין סוך והנה
הנינה
לי njwצדלו
הנ*נה הוא 15וד הנהי היוצא מן הממנה ^{»וףו כ>פמ ישלאל >תיב ימין »דסן גיוון ונמל
עדניך משקם נחל עדניך ממש וכשיג הנמל יעלה על שפמו מוה1 .מוה כל pמאכל פרי׳ לא
ייעט ועליהו לא יטל לפי^ צל*ן הגן םמ rה ויניחהו בגן pלעבדה ולשמלה חהו TIP
שמיר׳ המקדש למפה והיודע סוד עין ימע שוי ^ילו׳ ושפע ^׳אמעלות והציעלדה עד הגיעם
אל המלכמו והספידה הזאס נ ^ לו >
לפי ש .יספייה של מעלה הימנה נקלאס אין כ&»ד אינא מושגה לפיכך נימזא בקוצו של
יוד אבל המחשבה שהיא סוד אימשפף המפן הנמלא יש בסוד אווו יוד של שם המיומד :
בי יעקב אבינו ע״ה כשהגיע מד הסולם למעלות הידועים בכנסת ישל^ ובס״ת והנה ודע
י״י נצב עליו ויאמל הגיע להל^יל עלע עמה מ^י שפע pהסכמה והגינה לפי שהוא
סוד קו האמצעי וכשעלה למעלה מן מכספים ונמאמז בשמי ^ הספימת נמאחז בכתר או
לא ידעמי כי עי עמה עי >»י«ים היה עולה. המחיל לומי אכן יש י״י גננקוס הוה
ויילא ממג מקום ועסה נמאחז בספירה הנקלאיו יש לפיכן ויייא ויאמל מה מלא המקום
היראה ועל שמו נקיא מלא-וסיק מלא מהילות עושה פלא מלא תהלות מ*גש לפיכן עושה
פלא מקום הנפלאות הוא ספירה עליונה כמיב אודן על בי מלאוס נפלאים מעשיך עושה
נפלאות גדולות לבדו לעושה נפלאוס לגט מאני לזמו בעניין גדול וכל עשה לנ^אומיו חמן
נל#סיי׳:
כי געשו׳ יי׳ הניסים והנפלאות >»iבל שאלו וחקמ נל׳י מסה ומריבה ואמת על ליג
בני ישראל ועל נסות© את יי׳ לא»ער היש־ יי׳ בקמצו אם אי״ן לצו לנממת הכא גג׳
ספירות הללו במקום שאין הנדל ופירוד כלל בי אי״ן הוא סוד הכמל י״ש היא הסוד התכמה
והבינה ועתה מדע והאמן ני הטוב הגמל הגנח למע^ז למעלה הוא סוד ג׳ ספימת הללו
שהם סוד ע״ה והטוב הגנח לצדיקים נקיא עליות ננמ ב^צאלמ נעעלס בינ״ה ני ננ״משנזניל
נינ״ה המטנן שהיא מחבלת לנמ״ל ולסמנ״ה והנה העה״ב שנא׳ ט מה לב טובן אשל צפניו
לייאץ לייאין ממש נקיא יש שנא׳ להנמיל אוהבי יי® ואוצממיהם אמלא אוהבי ממש בי
במקום האהבה עולין לחנמ״ה ולניצ״ת שהוא,סוד יש ואנסלה הואמ צפונה לאוהנין וליליאין
ואכל ענואל:
כי במקום הנקרא יש הוא פ ד התחלת המרכבה בסוד דן ולסמים לפיכן ואוצממיהם ודע
אמלא ואוצרות י״ה אמלא וכתיב יראת ^י׳ היא אוצלג ובדעת א׳לליס ימלאו אלא הספירות
הן סוד תפילין שבראש שמניח הקנ״ה שהוא מפאיס נהגיע הדעת ובהתאחז הכמי בסוד
החכמה והגינה בסוד קו האמצעי העו^ן עד למעלה כי כשעלה ינמןב אבינו ע״א והתאסז
בשמי אילו הספימת אז נמו׳ עליו והמנמיןעל במומי אלן והאכלתי נחלת מנקב אנין וזהו סוד
הנס׳ תפילין ישראל של לאש וסוד ולאו כל עמי האיץ כי שם יי׳ נקיא מלין וילאו ממן כי
היראה והבינה הם שמי פרשיות של תפילין שניאש והנני מנאי נעזרת המלמד לאדם דעת כתיב
ו pהחיים בהון הגן החיים ממש החיים הם הנינה ומקורם החכמה p wשלהם דעת וזהו
המפארת חהו סוד הקנ״ה מניס מפילץ ואתה מלאה כמה היא מעלת מצות תפילין ונחם למטה
או כמה הוא עניין ביטולה וכמה הוא עניין fגדול ש^גי כל המצה לקבל עליו עול מלכות
שמיס שלימה יפנה ויטול ידיו ויניח תפילץ ויקלא קיש ולאה נפלאות גדולות לענין כל ד׳
פרשיות שבמפילץ שבלא© בד• פיפוח:
ראשונה קדש לי כל נמל שנייה והית כי יביאן שלישית שמע ישראל רביעית פרשה
והיה אם שמוע .והנני מבאר לן מל ידעת כ* פ ד הייחוד בשני מקומות ייחוד
המלכות בתפארת על ידי יסוד ייחוד הת״ת נכתר ע״י סכמה ובינת .ונתיב ביום ההוא יהיה
יי׳ אחד ושמו אחי אחד בייחוד עליון ואחד בייסוד מלכות ופד תפילין שבלאש וד׳ פרשיות
הם סוד ייחוד אספאלת נכמר ע״י מכמה וגינה כיצד.
ראשונה קיש לי כל בפי ממש הסכמה הוא פ ד הבנויה לאשית הכל .ניאשיח פרשה
ברא אלקים וכתיב כי הוא ראשית אוט לו משפט הבטלה הלי ממאחז התפארת
נכתר ע״י חכמה פרשה קדש לי כל נטל .פשה שניה והיה כי יביאן פ א סוד יציאת מצרים
להילכותיה שנאמר והיה כי ^ ן גנן עמל לאעל ואעמן אליו בסזי| יי פ ד חוזק יד פ א
נינה
\
צדה
נינה שממנה שואגת היד הוציאנו יהו״ה ממצרים מבית ענדים .עיין נפלאות מנית ע ג ד ם
מד־ועות ולמטה הוא נית ענדים ומצרים לאש הממשלות שנעטלו ויהי כי הקשה פרעה
לשלחנו ויהרוג יהו״ה כל ככול נ א ק מצרים וגו׳ זה לאש כל הממשלו׳ שנשלי האומות שהוא
בכור שלה לפיכך ויהיג ה׳ כל בכור בארץ מצרים כי אנרהס אבינו ע״ה ירד למצרים ומצלים
ראש לכל ממשלות השרים מצרים שניה לא״י לפיכך םוד מצרים הוא בכור שבאומות למכה
מצרים בבכוליהם והכל מכח בכור עליון קדש לי כל בטל סוד תחת בכורי מצרים .לפיכך
ובכל אלהי מצרים אעשה שפגייס אני י״י ומי עשה באלקי מצרים הבינה שהיא למעלה
הימנה .והיא םמוכה לה לפיכך נזכרת יציאת מצרי׳ כתולה נ׳ פעמים כלומר ע״י בינ״ה יצאו
ממצרים שים לה נ׳ שעלים ונפתחו לישראל .ואז ילאו ממצרים שאלמלא נפתחו נ׳ שערי נינה
אין יכולת לישראל לצאת ממצרים כתיב אלו לא הוציא הקב״ה את אבותינו ממצרים הרי אנו
ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה נמצליס לפי ששלו של מצרים הוא בכור ואין יכול לו אלא
הנינה שיש למעלת הימנו בנ׳ שערים כי בבינה תלוים כל חילות וכל גאולה לפי שהיא
למעלת מכל השרים ונקרא רחובות .כי מן הזרועות ולמטה הס השלים והגליית לפיכך גלות
מצרים תחילת הגליות .ואברהם ירד למצרים והנה הני״נה שיש לה נ׳ שערים כשנפת׳ נמצא
הגאולה והחירות והסוד הגדול וספרת לך שנע שנתות שנים יונל היא שנת החמשי' שנה תהיה
לכס וכתיב בשנת היובל הזא׳ תשנו איש אל אחוזתו אזי יוצאי׳ עבדים לחילות לפי שאין במקום
הז־ גלות ולא שי ולא צל לפי׳ גאול׳ תהי' לו וביובל יצא לפי׳ פ׳ והיה כי יני א' שהיא
שנייה לתפילין הוא סוד הבינה וסוד היובל והחירות והגאולה לפי׳ כתיב בסוף הפלשה והיה
לאות על ידך ולטוטפות נין עיניך כי בחוזק יד .יד ממש .הוציאנו יד״וד ממצרים והרי לך
סוד גדול מפולש כי במקום הזה יבא החזק ליד כי זה גבורות וזה גבולה לפיכך כי בחוזק
יד .שאין יציאת מצרים אלא בחוזק יד .לפיכך זה היא פרשה שנייה לתפילין .נמלאת למד ששתי
פרשיות ראשונות קדש לי כל בכור .והיה כי יביאך זוהי סוד חכמ״ה ונינה .פרשה שלישית
שמע ישראל .ואהבת זי מדת אהבה מדתו של אברהם הספירה הנקר׳ גדולת כתיבוכתבתם
על מזוזות ביתך ובשעליך .אלו הן ט שעלי נינה כי צריך לייחד עמהס גדולה וגבולה שיכנסו
מהם לשעלי בינה לפיכך ובשעריך פלשה רביעית והיה אם שמוע סוד הגבורה-כי כל הפלשה
הזאת מדברת על העונשין השמלו לכס וגו׳ וחלה אף ידו״ד .הרי לך מבואר ארבע פרשיות
שבתפילין שהס סוד ייחוד הכת״ר הכתוב על ידי חכמה ובינה בשתי פרשיו׳ ראשונות בתפארת
גדולה וגבורה בשתי פרשיות אחרונות נמצאת למד כי בתפילין שבראש מתאחר תפארת בחכמה
ובינה וגדולת וגבולה נעשה הכל ענין א׳ והנה התפארת שהוא קו האמצעי מתאחד באלו
פרשיות ארבע שהן ידו״ד בסוד הכת״ל שהיא קוצו של יו״ד שהוא דבקה בחכמה ונמצא ו׳ של
שם המיוחד מתאחר למעלה ונעשה כל שש ספירות ו׳ אחד עולם אחד ענין אחד־ לפיכך
הקב״ה מניח תפילין הקב״ה ממש שהוא סוד התפארת .הלי לך מבואר סוד תפילין שבראש
והטעם שנהם והתועלת .וסוד הקב״ה מניח תפילין שהתפילין שבראם הם סוד ייחוד העליון.
אמנם תפילין של יד הוא סוד ייחוד מלכות נת״ת לפיכך והיה לאות על ידכ״ה עםידו״ר כי
ביארנו לך כי בגבורה שהיא סוד י״ד נשלמה הפלשיות שבתפילין והס סוד ו׳ ספירות הד׳ מן
הפלש יו׳ סוד ד׳ ספירות מתאחדות בתפארת שהוא סוד ו׳ בבחי׳ עליון על ידי פיסיות ונמצא
מתאחד בשלשה אותיות יה״ו כשמגיעות הספירות לי׳׳ד שהוא סוד הגבורה שהוא סוד פרשה ד׳.
והנה משיכת מכולם אחיז׳ בי״ד שהוא בסוד י":ו וצריך לסמוך ה׳ אחרונה לי״ד לפיכך והיה
לאות על ידכה סמוכים לעד לעולם נמלא מלכ״ות שהיא סוד יה׳ אחרונת של שם סמוכים
ליד שהוא סוד ד׳ פרשיו׳ הנאחזו׳ בתפארת ונקשרות נהם על יד קשר של יד בצורת הקשר
של תפילין של יד הדומה בצורת יו״ד שהיא סוד יוד קטנה הנקרא יסוד כי יוד גדולה חכמה
עליונה יוד׳ קטנת יסוד .לפיכך ברית מילה הוא סוד גילוי אות יוד .נמצאת המלכות נקשרת
בתפארת ע״י הגבורה הנקרא י״ד שהיא סוד פרשיות לפיכך נסמכת מלכות ליד בסוד והיה
לאות על ידכה .לאות ממש וסוד אות ברית קדש הוא יסוד הוא סוד קשר של תטלין של יד
בצורת יוד לפיכך תמצא תפילין של יד בשמאל .שאוחזת את המלכ״ות עמה נמצא השם המיוחד
מתאחד בשני מיני יחוד .בעניין תפילין לפיכך נקראו תפילין של ראש קדושה חמורה .ותפילין
של
לה שערי צדק
של יי יןיישה הלה כל דני ג»קו»׳י וה»י ימאי *יייי• ד ע ט סממילץ כשהם גמושו
של אדם ראוי להנית שהיהן מי לייהד ינלמיו נס^י״ם דיהוי מהאי״ס ננ״מי ואם אץ
נישוס אדם אלא מפילין אסס מניס אומה ^ מל ט שאינה מייסד לגמיי מייסד אותה mrtD3
הסמוכה לאומה ספילץ שמניס .והק מוי ׳כל מץ נמנניס מניס של יי »וילה כי נן כןדל
ממלה כי wכמיי ה»ץ עאלמלה אץ המלכ״מו מ»יןנס המולמו׳ והייהוד אנל כשמולן של
לא מפימ הכתר מ״י הנינה להשפימ אצי׳ נמפא*9פ וכמו כן סוד מפסיק מסיים מנייה היא
ונמן מפייד אלק( והמיקי שלא לשוס ולדני משמה .שנ»ן ניכה יאנונה נ ד שיסאסמ יהוד
^ כאסד.
א מ נ ם שיץ של גי יאשץ ימז להתא^ יס3ו ססייוס מליונוס ניwאיי> Jנסוד יהיו נסוד
מפילץ של יאש שי״ן של די יאשים ^י מפילץ של rנקשי ה׳ אסיונה שהוא
סיד מלכומ נקשל מס יה״ו ונמשה »» wלו אקי יסוד השם אסד .ממה המנוגן ניצד
המלכות נקשימ ניאש ונקיאס מסי״ה ממאסדס מם הצמי Tsaשל גי יאשון וסוד שין של
די לאשים לפיכן שין של ד׳ יאשים הלכי^ ^יש״ה מסיני .ואסי נמאינו זה מנין נמה הוא
י״י^^יהם יסץ וזהו סוד הקנ״ה מניה כח של מצוס מפילין של לאש ושל *י נססילץ
הייסוד נדנמי כמינ יזז״ד אלהינו יהו״י אהד מפילץ והכל ימוז נמלמוד והנני מנאי
סוד הייהוד של שם נ ד אותיות כמו הוא אומד'-השם יאשון ימז לאוס יאשונה של שם שהיי
יו״ד הכולל סוד הכמ״ל הפליץ והסכמה ^ י ^ת קו^־ שליו״ד ויו״ד מצמה .אלקינו סוד
הנינה שהיא rtpאות הי יאמינה teשל ייו״ד סוד ^ י י ת שהוא סוד אות וי של שם
שהוא אוס גי .אהד הוא סוד הייסוד אום ה׳ ,אסיונה של שם סוד מלנו״ס .וכשהוא מאייך
נאחד ציץ להאייך מד שסמלה הימזשנה ל ^י שהסמיל מממילה ניצי ממהילתן היאויל
מקוצו של יו״ד לסכמה לנינה ולספאי״מ מד שיגיפ למלמס נסוד אהד.
ציץ להאיץ נמלס אהד מי שיקשוי ^ ו ס ני מי שהיא קוצו של ד״ו שהיא
המפאי״ס וממפאל״ת לניטה שהיא ©ד ^ ומטנה לסכמה ומהנמה ^ שהיא ^צו ישל
יוד שהוא אי״ן סו״ף .נמצא הקויא מסוק אסד נק״ש מייסד הסטיות מלמפלה למסה ומממה
למפלה וכן מנץ הקדושה ננל מ©ם שמקצא ©זשהוא סוד טפלות-המחיה והייחוד פהויה
הוא להמרחק מכשס החיצונים ונמצאת הקדושה הוסטו אצילוי וץ הנתי שטא מקום הקדושה
ולפישהדניכן הוא נאמי ננזיי קדוש יהיה גדל סימש»־ יא© ונאנטנקיח קיס טא מהוי טא והקודש
סוד למי והמהיה סוד מ״ם זה סוד אצילוי^ חה-סוי הפסק ל פ ^ תלושה נגטים סהיה נלוים שנאמי
אס אהרן ואס נניו מקדש וקישת אוסם .מה תפשה להם אסהים מי והמנימ »גי מל כל
נשים .וכמצם השמים לטהר .נסהט את ^נ ס ,ס טי יאמי .ואמי שימזגו זה דפ כי הקמשה
היא סוד רמז המשכס אצילות מן הנת!׳י ושוי ■קמש־■ קדוש ©יש סודו טא אצל אוס קמשה
מגי ספי• מליונוס לאמצמיס ומאמצמיס לאסממם נץ האסיונוס מתאסד כל קדושה במלמ״ת.
וטני מנאי קדוש קדוש קדוש הן ©ד גדולה גמלה תפארת מקנלת ^ילות ^ הקמשה מן
הנסר והסכמה והנינה ומהם לנצ״ס ט״ד י©ד כ טנ אסדו י״י צנאוס ומהם למלכות כתיג
מלא כל האק כטדו .היי לן סוד הייטד והקמשה כיצד מסאמיים נמשי סטיוי Jומה שמראה
הקדושה שאמר ישעי' שני ואי^ז אס ״י יושג מל כסא ים ונשא Miימלה נמגמך שאין
כתיב אלא אדנ״י את אדנ״י צנאות יאו עיני מ״י הכסא וזט מ©ם הקדושה .לפיכך שיפים
עומדים ממעל לי סנינ הי©״ד עומדים שיפים שש כנסים לאסי כי למעלה pהזיועוס אץ
מלאך ולא שר qולא שי אלא כל ^ ם שסמצא כענץ זה טא למט^ז טסו״ד ומלמ״ס כדכתיג
ראיתי אח ידו״ד יושב על כסאו וכל צנא השטס עמנדים פ ^ מימינו ומשמאלו עליו טא
למעלה מיסוד ומלכוס .אצו הן שנעים שיים©ןקיסים אמ הספאיס ונאומו מהום הדן של
סגהדרי גדולה כדאמר למיל אנל נמקומוי ^ צ א ^ נ »> Mדו fי ©ום זו למפלה pהת*מ
כמו ותתפלל חנה על ידו״ד השלך מל י7ז״ד יהק• וכיוצא נזט cumראוי לנו שנעמוד נמקום זה
לטנס לספירה עשידה והשם ימנק■ יויינו האמוג
והוא השם המור׳ מל הספירה טקיא אהיה העשירי לספימס הוא השם היקיא השם
אין שהיא כמי שנודעת היא לנ^מה ^ן מושגת זולסה .וזטלשץ אדי״ד וטה הספירה
הזאת
4
שעריי צדר,
הזאת היא עולס כרחמי׳ הגמולות שאין עמהם תערוכות דין כעולם אלא כולו רחמים גמוליס
כמו שנכאל כעז״ה.
כששלח השם יתכלך משה לכינו עליו השלום אל מצרים אמר לפניו רכונו של עולם
כאיזה מדה אתה שולחני אם כמדת הדין או כמדת הרחמים .וכהא אמלינן ואמרו לי
תדע
מה שמו מה אומר עליהם .א״ל כמדת הלחמים אני שולחך והנני מכאל.
כי יש שם שנקרא מדת הדין גמול הוא שם אלדים .ויש שם שנקרא לחמי׳ והוא
ידודי יתברך אכל יש נו קצת תערוכות דין לפי ששם ידו״ד יתכלך הוא סוד התפארת
תדע
והוא קו האמצעי והוא כלול ביחמים ובדין כמו שידעת כבל .ואמר לו משה לבינו עליו השלום
רבון העולמים אם תשלחני במדת הדין למצרים אינם יוצאים משם לעולם ואצ״ל במדת הדין
גמור אלא אפילו במדת ידו״ד יתנלך שהוא כלול ברחמים ובדין אין ישראל יוצאים משם לפי
שישראל היו שקועין בעבודה זרה במצרים לפיכך לא היו לאוין ליגאל לא מעע ולא הרגה כמו
שנתנאל כיחזקאל כיום נחרי כישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב .ואודיע להם בארץ מצרים כי
כיום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מאלץ,מצרים אל איך אשל תיתי להם זנת חלנ ודנש
ואמרתי להם איש שיקוצי עיניהם השליכו ונגלולי מצרים אל תיעמחר וימרו ני ולא אנו שמוע
לי א*ש שיקוצי עיניהם לא השליכו וכתינ לשפוך חמתי עליהם לכלות אפי נהם נ א ק מצרים
ואעשה למען שמ• לנלתי הקל עיני הגוים אשל המת נתוכם ואוציאם מארץ עצלים הלי לך
שלא היו לאין ליגאל אפילו על ידי השם יתנרך שהוא מדת הלחמים הכלול נאותו שעה אמר
לו הקדוש ברוך הוא מצד מדה שהיא כלולה מעט או הרבה אינם לאוין ליגאל אבלהן נגאלים
נמדח שכול׳ לחמי׳ גמורי׳ שהוא סוד הכתרשהוא עולם הרחמים והוא אדי״ד שאין בו דין לא
מעט ולא הלבה .והסוד ואעשה למען שמי ממש זהו השכינה שהיתה עמתס גגלו׳ שילדה עם
יעקב אנינו עליו השלום שנאמר אנכי אלד עמך מצרימה ואנכי אעלך גס עלה .כי יעקב לאה
שלא יהיו בניו לאוין ליגאל .לפיכך ילדה שכינה עמהס ובא השם יתברך להוציא את השכינה יצאו
ישראל השמין עמה וזהו ואעשה למען שמי .זו היא השכינה וכבל ניאלנו שהיא נקרא.
ש ם וזהו סוד עניין שנאמר ונעשה לנו שם לפיכך אמר השם יתברך למשה אהיה אשל אהיה
אני השם העליון שאינו מושג .ונודע לזולתי לך אמור להם שוב אהיה שלחני אליכם.
וסוד שנאמר וחנותי את אשל אחון .א^ על פי שאינם לאויס .וכל זה מן הטעם שנשבע אברהם
נין הנתלים שנא׳ אשל כלת את אבלהס ושבועתו ליצחק ויעמידיה ליעקב לחק שאמר לו אנכי
אלד עמך מצרימה ואנכי אעלך גס עלה מהו גס עלה כלומר ננואי להוציא שכינה ממצרים
אוציא את בניך עמה .וזה טעם שהשכינה גולה עם ישראל נכל מקום .וזהו סוד שנאמר אני
יהו״ה בעתה אחישנה.ומה שאמרו זכו אחישנה לא זכו בעתה שנא להוציא שכינה .וימשכו ישראל
עם השכינה שהם נאחזים נה אפילו נטומאתס שנאמר השוכן אתם בתוך טומאתם .וזו היא ענין
יציאת מצרים ואעשח למען שמי ממש וזהו שאמר הכתוב כלו הפך לנן טהור הוא.
כ ם ף' בי א ל נו לך שהשכינה היא סוד הגאולה .והחירות שהוציאה ישראל ממצרים .והטעם לפי
שהבינה נקשרת נכת״ל שהיא עולם הלחמים .והכתר בעצמו הוציאם ממצרים על ידי
שהבינה והספירה הזאת נקראת.
והטעם לפי שאין בכל הנמצאות כולן מי שיגיע לכת״ר עליון .לפי שאין הדבל מושג הוא
לנמצא ז■לתו לפיכך נקרא אדי״ד לעצם אמיתתו הוא מושג ולא לזולתו והנה הנינה שהיא
ספירה שלישית לא הגיע משה לנינו עליו השלום לידיעת אמיתתה ק״ו זולתו והנה נקרא אין
מטעם זה אין מי שישיג על אמיחתה יעל ענין הנהגתו בעולם או ענין חפצו בבריאותו או לדעת
מה טעם דבר זה כך או דגר זה כך ודי לך בזה המעט שרמזתי לך מן השמות הקדושים אס
תזכה עדיין ותשמע מונני בעזרת השם יתברך והש״י למען רחמיו וחסדיו הוא יפתח לגנו בתורתו
ויזכנו לזמן שכתוב כי מלאה הארץ דעה את ידו״ד כמיס ליס מכסים .סליק בעזרת דשמיא
היודס סודו* גגנזי לזיא והו׳ יזכנו בעלמא רחמייא לעלם לעלמיא אמן .כן יהי לצון.