' ^

■t/v
"-■\K
;k'i/

x'fk’
.r ■‫י‬
•‫*״‬.
J‫' '־‬V
 ‫•‬ ‫ע מו קו ת‬
‫להשקותה מן המעיין פ;א' לאפית ווכמ י‪7‬א‬
‫לכל עושיהס וא״ת שהיא חסר׳ כלום ה ל ^‬
‫‪ -‬ותהלתי עוקלת לעד ‪ .1‬״ ‪.‬‬
‫*^ ‪ 5‬רני אמרא‪,‬ולרש‪.‬ח*ל ומלא ברכת יי*‬
‫ירשה כן אע'משה אם תלן נחקןתץתירש הע״ז‬
‫והע״הב שהוא נחשל ליס שנאחר ‪1‬רחנה חני ים וכע*הו‬
‫נחשל לדרוס שנאחר כי ארץ הנגג נתני וחתיגח;נן ארי‬
‫ארעא דלרוחא ועול צחה הוסיף הק״נה ה*א נאגרהיותר‬
‫משאר אותיות אלא כדי שיוכו כל איבריו סל אלם )חיי‬
‫ה״ה שהוא נמשל לים כביכול ט נשלם הנניין דכעיב כי‬
‫בצלם אלהיס עשה את ה^לס ואנרהס נגיח' ימ*ח כמטן‬
‫איברי׳ של אלס ח״ל ירשה רש היהל> לומר‪.‬אלא רש יה אף‬
‫הק״נה בכלל והיינו ר״ש י*ה לחה״דלחלן שהיו לו נ׳‬
‫אוצרותיו והקצה לו אח' יזהם לנט לסיף יחים אמר לבנו‬
‫טול מהשיש בשני אוצרות הללו אמר הנן טמא לא יתן לי‬
‫מה שהקצה אחר ליה טיל הלל והיינו לכתיניסולרוס‬
‫ירשה וינתן לך הכל ויה רש ולמי שתשחו' ‪.‬דרכי אמרר״‬
‫נין מ*ד מעילם נסכתי מראש מקדמי ארץ מאי מעילם‬
‫שצרין להעלימו מכולי טליוא דכתינגסאתהטזלס נתן ‪,‬‬
‫נלנס אלתקריגעזלס אלא העלם אחר׳ תורה אני קלעתי‬
‫לעולם שנא׳ומעזלס נסכתי מראם וא*ת שמא הארץ קלחה‬
‫לה ת׳ל מקדמי ארץ כדאמריין בראשית נרא ומאי ברא‬
‫ברא כל צורכי הכל ואת*כ אלהים ןמאי כתיב בתריה את‬
‫לסמים ואת הארץ ומאי גס את וה לעמת‪1‬ה עשה האלהיס‬
‫ברא בהו ושס מקומו בשלום וברא תהווססחקיחוברע‬
‫בהו בשלום שנאמר מושה סצוסבמרומיו מצמד שמיכאל‬
‫פל הימיני סל הק׳בה מיס וברד וגבריאלשר שמאלו של‬
‫לק״בה אש ושם שלום ניניה׳ מכריע והיינו דכתי' עושה‬
‫פלוסגחרוחיווחנלן דתהוהוא ברע דכמי^ עושה פלוס‬
‫ובור׳ רע הא כיצד רע מתהו ופלוס מנהו ברא תהספם‬
‫מקומו ברע י ועודישב ר׳ בון ולרש‪.‬מ״ד אצר אור ובורא‬
‫חסן אלא אור פיס בו ממש כתי'ביה יציר׳חשןפאין ‪5‬ו‬
‫ממס כתיב ביה בריא׳ כ ל א יוצר הייה וגויא לוח ואיב״א‬
‫אור שיש בועפיי’ לכתי׳ ויאחר אלהיס יהי איר יאק לויה‬
‫אלא ע’י עשייה ויצירה מסן ל ל ^וי ביה עשיי׳ כלו' דלא‬
‫כתי^ביהפשיי' אלא הבדלה ו ה ש ^ בלבד קרי ליה ו;ריא״^‬
‫כמ״ל לבריא הלו׳למה בי״ת סתומה ייגל צכוקתזח׳מלפליה‬
‫ללמ‪ 7‬ן ‪6‬הוא ? ‪ p‬לע‪1‬לס והייני לק*בה מקומו שלפולס‬
‫■‬ ‫‪...‬י א ?‬
‫נוונוח‬
‫מ י >חוני^»ן כקגס בג«ב*^^חז ‪6‬וסד‬ ‫אמו­‬
‫ועתה צא לאו אור מי ר ‪• p'pPM‬‬ ‫‪.‬‬
‫נבמוב אסד אוקר יסתחשן סתרו וגם עק ועלס‪ 5‬סניגיז‬
‫קש א נא הכתוג הסציעי ויכריע ניניהם • גס חשן צא‬
‫יחסין חמן צילה כיוקיאילכסתכה נאורה •׳ אחר רני‬
‫ניני ה מאשככתיב והארץ הית' תהו ונהו מאי משמע תהז‬
‫סכנר היתה תהו ומאי נהו אצא תהו היעה ומאי תהו דנר‬
‫המתסא נני אלם ומזרה צנהו י‪ .‬ומאי נהו דנר סיש נו‬
‫ממש ^כתיננהו נו הוא• ‪1‬מפגי מה התתיצ התורה ננ״ית‬
‫נמה דאתתיל נרבה • ומגלן להתורה נקראת נרכה‬
‫סנאמר ומלא נרכת יי' ים ודרום ירשה ואין יס אצא תורה‬
‫סנאמר ולמנה חני יס ומאי ומלא נרנת יי* אלא נל מקום‬
‫סנאמל בי**ת הוא‪,‬צפון ברכהכדאמלי' בראשי' ואין ראשי'‬
‫^אצא מכמה סגאמל לאפית סנמה ילאת יי'ואין חכמה‬
‫נלכה שנאת' וינלן להים את פצתה וכתיב ויי׳ נתן חנמה‬
‫לשלחה ♦‪ .‬משל צמלן סהשיא את בתו'צגגו ונתנה צו‬
‫נחתונה ואתל צו פשה נה כרצונן ״ ומאי לההיא נלכה‬
‫ציסנא לב^ הוא לצמא צישנא לבלן הוא לכתיב כי לי‬
‫תכרע כל ברן מקום פנל ברן גולע • מל*הל למבקשים‬
‫ליאיתפניהמלן • ואינם יודעים אנה המלן אנה ביתו‬
‫םואציס אנה בית החלן תחלה ואחר כןסואליס אנה העלן ’‬
‫לפיכן ני צי תכרע כל ברן ואפי׳מליוגיס ־ תשבע כל לפו ן ‪:‬‬
‫ר׳רחומאיולרםמ״דומלא ברכת יי׳יס וללוס‬ ‫יש□‬
‫‪ .‬ירשה• אלא בכל מקום בי״ת מטרן הוא כי הוא המלא‬
‫סנא*ומצא ברכת יי'ומפס חשקההצדיכיס ומאי מלא פי׳‬
‫מן המלא נטלה עצה תחלה צמ״ה!דצמצן פיצה לבנות‬
‫פלטרין פצו בסלעים חוקים קצץ צורים וחצ‪ 3‬סלעיס^יצא‬
‫^‪ 15‬מעיין מים גלול מים חיים אחר המלך הואיל וים לי מיס‬
‫נובעי׳אסע גן ואשתעשע אני וכל העולם הה'ל ואסיה אצלו‬
‫אמון פעפוע יוס יום מפמקת לפניו בכל עת אמר'קומן‬
‫אלפים סנה הייתי נמקו פעפועי' שנא׳ יום יזם ויולע פל‬
‫הק״בה אלף סנה פנא׳ כי אלף פנים בעינין כיום אתחול‬
‫כי יעכור מכאן ואילן בכל עתים סנאם׳ בכל עת והשאר‬
‫לעולס םנאיו׳ ותהלתי אתסיס לן ! מאי ותהלתי לכתיב‬
‫מהלה ללול איוממן מאי תהלה משוס לארוממןוחאי‬
‫דוממה מפום לאנרכהפחן לעולם ופד ומאי ברכה אלא‬
‫נושל למלן שנטע אילטת בגט ואף על פי שירדו גשמים‬
‫‪#‬ואב תמיד וגם הקרקע לחה וסזאנ׳ תמיד צריןהוא‬
 ‫יי־‬ ‫ספר הבחל־י‬
‫ברא הק״גה קידם השחי' א*ל ק אלה*ד למלן שלקש ל>ש׳‬
‫אילן בגני השגיח בכל הגן אס יש שם מעין נוגע מיס‬
‫)ס״א המעמיד אותו( ולא מצא אחר אחעזרמיסזאזצי׳‬
‫מעץ כדי שיוכל להתקיי׳ האילן חפר והוציא מעין נובע‬
‫ממעין מיס חיים נאחיכננזע האילן ועמד ועשה ערי‬
‫והצליח בשרשיו שהשקוהו תמידששאבו מף‪:‬חעק ״‬
‫א״ר ינאי הארן נברא׳ קודם לשמים סנא׳אר־ן ושמים‬
‫יהלתי׳ את השמים ואתהאק אני מלא׳ אחר להם חלהי״ד‬
‫למלן שקנה ח ק נאה ולא היה סלם ולא קרא עליו שם אקך‬
‫אשלחנו ואתקן בניר וחכורז ואן אקרא לו רם הה*ד לפניי‬
‫האין יםדתואח*כ ומעשי ידין סח ‪ 9‬ואחילעטה אור‬
‫כ‪0‬למ׳ ניטה שמים כיריע׳החקר׳ במים עליותיו וגייואומר‬
‫עשה מלאכיו רוחית משרתיו אש לזהטואח*כ יסד א ק עצ‬
‫מכוני׳ בל תחוט פול׳ יעד כשתיקין לל יורק או תאייץ*ל ‪0‬־‬
‫שנא׳ גל תחוס ומה שמה ועד שחה זחפונ׳עול׳ והיינו עולס‬
‫ועד* א״ר ברכיה מ״י ויאמר אללי' יהי אור ויהי אור ולא‬
‫אמר יהיה אור )ס״א ולא אחר והיה אור( חשל למלן‬
‫שקנ׳ חפן נאהוהקצהו סדסוימן לו מקים ושחהו שס‬
‫ההי׳ד יהי אור ויהי אולי סצב׳ היה • א״ר אמוראי ח״ד יו׳‬
‫איש מלחמה אידרתומאי גר' לא תגעי לן מילת' דפשיעא‬
‫לן שמע לי ואמליכנן א״ל למליד למלן שהיו לו דירו׳נאות‬
‫וסם שם לכל אח' ואח* מהם ושם כל\זו טיב' מוי אמ׳הקלן‬
‫אתן למי דיר׳ וו ששח׳ אל׳ף גס זו סוב' ‪0‬שמ׳ יו״ד גס זס‬
‫סוגה ששמה שי״ן תה עשה אנפן כלס השלש'ועשה מה‬
‫שם אחד ובית אח' א’ל עד מתי תסתום דכרין א״ל גנין‬
‫אל*ף ראש יו׳דשני לה שי*ן כולל כל העול׳»למהשי'ןלולצ‬
‫כלהעיל'מפניהכקוגגהתסוגה * סאלותלמידיומה‬
‫ו‬ ‫דליית א*ל תלה*ד לי' מלכי' שהיו במקום א׳ וכלס משירו'‬
‫וא׳מהס עשיראןלא כא׳ מהםאע״ס שמשיו גדול דל נקל•'‬
‫כנג׳ העשירי׳ אסרו לו מהו ה*א כמס עליה׳ אחר להם‬
‫אמרתי לכם לא תשאלו לי על דבר האחרון ואת׳כ עצ‬
‫הראפזן איל וה״א אחרונ' כת ג' איל ראיי ליכתג גימ״ל‬
‫‪0‬״אועלמהניכת׳גית*ל דליית מפני שהיה לולכתזג‬
‫דליית ה״א ומפר מה כתג גימיל דליית אס׳ להם נחלפי׳‬
‫הג' כמקום הל׳ כראש׳ גמקוס ה׳ דליית בקוצה מקום ס'‬
‫מאי ה׳ אמר להם ה׳ תחתוג׳ וה סליונ א׳למאי ויין ^חר‬
‫להם גוי״ו קציות נסתם העולם א״ל ו ה ^‪1‬׳ אחח איו׳ להם‬
‫והלא מ י ג עושה אור לשלייה איר אמודאי גן עדן ?יכן‬
‫הז^ ׳‬
‫^י^ין ה ‪r‬י‪35‬ז ‪(^0‬תז ןאל תקרי כית>‪ t>\f‬נית הה״י‬
‫י מ׳ נ י ז יבתליג? זלחהלד)י>ם לאדם שנ צ׳נחוחס‬
‫‪-‬סןית׳מללצד ופתוח מלפניו ול פתזיז מלאתריו כ!?‬
‫א לות' וה ?נ‪ 3‬הב שפתוח' מלאחריו שאלחל' ק לא‬
‫יתקיי האדם כן אלמלא לי ת לזנלה סל א לא יתקיים‬
‫מו ל' ״ א*ר רתומאי קזמ'לעול׳ שענן ומרפלסטביו‬
‫סג'ויאמר אלהי'יהי איר איורו לו קוד'יציית ישראל מ ן‬
‫תעשה לו עשרה אחר לק הן • מלה״ד למלן שמתאוה לבן‬
‫ומצא עער' נאה קלוש׳ וחפולח' שחח‪1‬אח׳‪ 1‬־ לגני לראשו‬
‫לי לו גאל אמרו לו ויולע הו‪/‬שלנו ראוי לה אמר שתוקו‬
‫י ן לשחשלה עלה ונודע שנאמ׳ וחשב מחשלו׳ ולו׳ ‪:‬‬
‫י ש ב י׳ אמוראי ודרש לחה א'ף בראש שהיא קודמ'‬
‫לכל ואפי'לתורה ולחהלי״ת קרוב‘ לה מפני‬
‫‪0‬ייא‪,‬הית׳תחלה ולמה יש לה ונכ כזה ^ להראז׳חאיז׳‬
‫מקום הית׳ וי״א שמשם נתקיי׳ העולם ולחה ג׳ שלישית‬
‫להודיע שהו' לומל חסדים ר״ע אחר למה ג' פלישית מפני‬
‫יגוחלת יחתקי מת ומתגדלת כד׳א ויגדל הילד זיגמל א*ל‬
‫הוא דבריי כי היא גודל וגומל חסד לשכנו עמו ואמן אצלו•‬
‫ומפני מה יש לה ונב לחשה לגי״מל א*ל רא ‪ t‬יש לי לג׳‬
‫מלמעל׳ ודוחה לצינו׳כוה ן מה צנור וה שואב מלמעלה‬
‫ויודיק למטה אן גימל ש!אבת דרן הראש וחריק׳דרן הונב‬
‫וזהו גימל א״ר יוחנן בפגי נבראו המלאכי' דכתיג המקרה‬
‫נמיס עליותיו וכתיב עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש‬
‫לוהם • וא'ר'לוישם נ ן שבדום הכלחודיס וחודה ר׳י דמים‬
‫לבר היו אבל בשני המקר׳ מיס בעליותיו ומאי השם עבים‬
‫יכובו ומאי ^חהלן על פנפי דוח אבל שלוחי׳לא נביאו עד‬
‫יום ה׳ומויי׳הכל שלא נבראו ביום ראשון שלא יאמרו חיכ^‬
‫היה מותח בדרוחו של רקיע וגבריה גצפונו והק׳בה סודר‬
‫באמצעו אלא אר יי' פשה כל מט׳ שמים לבדי רוק׳ הארן‬
‫מאתי חי אתי כתיב אני הוא שנטעתי אילן זה לססתעש׳בו‬
‫אני וכל העול׳ ורקעתי בו כל וקראתי שמו כל • ופי׳ כן‬
‫הוא יותש בפשוטו אני יי׳ עשה כל רוקע האק חי ^תי ולא‬
‫היה אתי לא מלאן ולא שרף אלא אני נעצמי וקראתי שמו‬
‫כל שהכל תלויגווהכל יוצא ממנווהכלצריכי״לוזבו‬
‫צופי׳ ולו מתכין ומשספורתין הנשמות לבדי הייתי‬
‫כשעשיתי אותו ולא יגדל עליו מלאן לאחד אלי קראתי לן‬
‫כי גס געת שיקעתי ארצי שבה נסעתי ושרפתי אילן זה‬
‫מסתתי גימד )ושמתתי בהם מי אתי שגלית• זה ס‪ 1‬די(‬
‫א״ר רתומאי חדכרן כלמוד שצורן הע״הז‬
 ‫ג‬ ‫עמוקות‬
‫»זאא*^גארץץרפי’׳ישמעא‪ 5‬לר״ע יז״ז^(ת הימי'זאת משל לשני מי אדם אחץ מזומן לעשות רמ מגפה עוג ואהד‬
‫האיץ אלמלא לא נאח' את היינ» א>מרי׳ סמים וארץ י‪1‬הזת מזימן לעשות טונ ועסה טונ לקי חשנמין מתר למי שמגיל‬
‫הן א״להעציזהמפת‪1‬לא סגעתאנללא נדרת לן ד‪ 3‬י ת לעסות דע ועסה עוג אולי יעשה פעם שנייה •• הדא הוא‬
‫א‪3‬ל את לרנו' חמה ולננה מ נ י ומונו' ואת לינית אילס' ‪ .‬דצתיל או?נ יי'שערי ציון חבל משכנות יעקונ שהן כלם‬
‫שלום י ושנאמרדעקנ איש תסמסנ אוכלים ‪:‬‬ ‫ודשאים ינ״ע א״ל הפתי׳ השלין מפמיס ארץ י תאית יסי^ ־‬
‫וא״כ נהלו א״ל אס קיו לא שנו ואם שנו לאשלשוחלה״י שאלו תלמידיו מהו תילם א*ל נשחה ושמה חולס‬
‫שאס תשמע תחלים נופו לעתיד לנאואס‬ ‫למלן שהית' ל♦ עערה נאה על יאשו מלת לאה נפתישיו‬
‫לושחועהדסה השלין העשרה מעל לאסו ורמלת תמרוד נה ישונו מלאים בראשך וחלים נראשיועוד‬ ‫ל‬
‫’ מלפניו• ש‪6‬ו מ‪>5‬י מהצול'יוי*‪-‬ת פ ת ח ו^וד' ב ^| ר‪ /‬ח ־'אחרו שכל חלום הואנחולסוכלמדגלית לננההיאכחלס‬
‫כדכתינ ואחלמה אמר להס עולו ושמעו דקדוקי נקודה‬ ‫חוץ‬ ‫קטן א״ל >יפר שכל לוחית סתומו'‬
‫יומת צפין שהיא פתיחה לטזג‪ 1‬ליע א*ל לטונה והכתיג דאורייתא דמסהיושנ ודורש להם ת ‪T‬ק שונא את כרעיס‬
‫ולנה רוח סעדה נאהמן הצפון טנן גדיל ואש מתלקחת ומייסרם ונצדו הקנאה והשנאה והתחרות דכתיג וחורק‬
‫; ואין אש אלא חרון אן< לכתיב ותצא אס מלפני יי׳ותאכל עלירשיניו אל תקרי חרק אלא דחק אלא נמדות אלו‬
‫י^אותס וימותו א״ל לא קשיא גאן גוחןשישראל צנוסיס יצונו יתרחק ממן כלעוכ״ס דהטובדנקגןחדק אל תקרי חרק‬
‫׳־ כאן נפאין ישראל עישים רצוני נומן שאין ישראל עושים אלא קרח אלא כל מקוססדפן'מדק נשאר קרח שנאמר‬
‫דצונו אס קרונה ונוחן שישראל עושים רצונו מדת הרחמי׳ ״ ונקה ומאי משמע דהאי חר׳יק לשון שורף משוס דהיא אש‬
‫מתגלגלת וסינכת הה׳ד נושא עון ועוני על פשע משל שורפת כל האשית דכתיב ותפיל אש יי' ותאכל את הטלה‬
‫למלן שרצה לידית את עידיו וליסדס פחד לגיזוןאחד ואת לעצים ואת האנניס ואת כעפר יאת המיס כעפר‬
‫ושאל על מה א״ל על כן א*ל לא עשו ענד ן דנל‪'1‬ה מעולם לחכה ״ אמרמלמ״ד וכלכעסרואיסאתלקוליתזאת‬
‫ואני פר‪ 3‬לן נהם ואתל תנר־ק אחריהם נין כן ונקהן הלפ די׳ ובי נראים קילות אלא וכל העם רואים את הקוילו ׳‬
‫אותן שאחר לוד קול יי׳ מל החים אל הפנמיהרעיס קול יי׳‬ ‫סנפה חמת מלן * שאלו תלמידיו ואמרו מפני מה‬
‫ף אמר להם מפני הסגו״ל שהוא נכח ואומר נכח ידי עשית♦ ואוחי אף מי יסדה ארץ קול‬ ‫ע?המןהצדבוה‬
‫נפתח קקסנאיזי פתחי עולם ‪ 00‬שס פ ת ח למעלה יי' סינר ארזים זו קשרת שמשברם עצי נדושים ועצי א מי׳‬
‫פ ת ח קיליי׳תיצנלהנזת אשוהשעושס שלום נין המיס ונין‬ ‫וסמל למטה ונאה ענה מאי פ ת ח‬
‫האש שמוצב גח האש ומונע אות׳מללחק המים וגס מוכמן‬ ‫שהיא פתח‬ ‫ומאי פתח הודיו ת צפונית‬
‫לכל העולם יק השטרשיצא הרע יוצא הטוב ומאי טונלצלג ‪ .‬מלפנות קול יי׳ יחיל חדברשנ'ועושה חסדלמסיאולנוד‬
‫־ עליהם והלא אמרתי לכי פתח קטן איייו לו שכחנו שצה לנו זלורעו עד עולם קול יי' יחולל אילות ויחשווף יערו׳ונהכלו‬
‫סנה להם ; למלן שהיה לוכסאלפעחיס לוקחאותועל כולו אומר כנולוכתינ השבעתי אתכם מית ירושלים‬
‫זרועו ולפפחיס על ראשו ״ א*ל לחה לפי שהוא)אס וחס כצנאות או נאילות השלה הא ל״ית שנשנע קילות נתנה‬
‫ליסג עליו ‪ :‬א״ל ואנה שמו על ראשו א״ל במ״ס פתוחה תורה ונכלם נגלהאדין העולם עליה׳ ויאוסוהיינו דכתינ‬
‫■‬ ‫וכל הע® רואים אתהקוצית «‬ ‫סנאמר אמת מאיץ תצמח וצדק משמים נשקף ‪:‬‬
‫‪ 0‬תו ב אחד אות׳ ויע סמים וירד וערפ‪ 5‬תתת רנליו‬ ‫לני אמוראי ודרש מאי דכתינ אוהכ ה׳שערי ציון‬
‫וכתוב א׳ אומר וירד יי' על הר סיני וכתוב א׳‬ ‫מכל יזשכנית יעקב • שערי ציון הס פתתי עולם‬
‫‪ -‬ואין סער אלא פתוחה ״ כמהדא*א פתחו לי שערי איחר ט מן השמים דברתי עמכם הא כיצל׳אשו הגדולה‬
‫רחמים• י ו איור הקדוש נרוןהוא אוהג אני שערי ציון היית בארץ שהיא קול אחד ושאי הקולות היו בסמים*‬
‫לשהן פתיתיןלמה שהן מצר הרעה וכשישראל סונים לפני שנאמר כי מן השמים השמיסן את קולו ליסרן ועל הא ‪p‬‬
‫המקו׳יראזייס להפתח םק*צה אוהנ‪|0‬מכל משכנות יעקב היאן אשו הגדולה ומריו שמעת מתון האש מאין היה‬
‫• שהשכלסשלוס‪ :‬שנאמר ו<עק‪ 7‬איש ת‪ 0‬י ו » אזהליש ‪ , :‬ייגא הדבור מן האס סנא׳ומריו סייעת מתון האס נמאי‬
‫איגכס‬

‫‪ i‬י‪.‬‬
 ‫׳עמוקות‬
‫ולי הזהו*חאי לי הכםף ילי הזהב מלה״ל • לחלךשישל‪+‬ג'‬
‫איצרותאחתשלכסףואחת של והב סס סל כסף בימינו‬
‫ושל והב בשחאלו אח• זה יהה ייקיחריקל^להוצ־או ■ועושה‬
‫דבריו בנחת והוא יהיה דביק עם העניים יחנהיגס בנחת‬
‫שמח בח קי סוב ואס לאו‬ ‫הה״ד יחידיי' נאדרי בכח‬
‫יתען יי׳ תרמז אויב אחרו לו וה הז ב דכתיב לי הכסףולי‬
‫הוהב ולמה נקיא שמו והב שט כלולית שלש חדות זכרוהוא‬
‫ויי׳ן כשמה והיא ה*א וה' שחות לנשמה רוח חיה‬
‫נפש נשחה מאי עבידתיה בה*אהיא כסא לזיין לכתיפכי‬
‫גבוה חעל גבוה סומר וגי*ת היא קיימסכדאת' בראשית‬
‫ברא ומאי עגידתיה גהא מלהיד למלן סהיית׳לי בת סזנש‬
‫ונעימה ונאה ושליחה והשיאה לבן מלן והלבישה ועעל ‪9‬‬
‫וקססהונתנהלו בממון רב אפשר ל‪ 1‬לילן והלישבשוק ׳‬
‫מבתו אחרת לא אפשר לשנת עמה כל כיוס תמיד אמית^לא‬
‫הא כיצד שס אלון ביצז לניצה וכל שעה שצריכה הבת לאביה‬
‫סאב לכתי מתחברים יחד דרן החלז ן הס״ד כל כבודה גון‬
‫מלן פנימה ממפנטת ♦;ב לבושה ומאי היא גי׳ת יצתיו;‬
‫בחכמה יבנה בית נבנה לא נאמר אלא יבנה ע׳זיל^״ >פ‬
‫לבנואה ולקשש^אלשים באחד על אשר היית׳ כדאחרי׳»‪Cf‬‬
‫‪ 010‬יתסלת האור' בני*ת לכתיב ואהיה אצלו אתון ואהיס‬
‫®ע‪1».‬עי'יז ‪ 0‬יום ארי א׳פ ן שנין שלוא לאשיאתיי והכאן'‬
‫אומי שגע דכאיב והיה אזר הלבנה כאור התמה ואוד‬
‫התיזה יהיפפנעתיס כאור שנעא ימי בראשית דאמרינן‬
‫מ‪ 0‬חח? לו' אף לבנה לו' אנא אלפים אמרינן א*ל ע*כ‬
‫אמשה מצאן ואילן מאי א*לאניאפיש אחלה והבמאי‬
‫ו‪0‬כ שממנו יוצא לין ואס תמהדכריןיחין ושמאל ג‪ 1‬הד‬
‫מיק מאי והיה אור הלבנה כאור החמה ואוי האמה יהיס‬
‫סגעתיי׳צאור ו׳ימיס יסי׳מינעי׳ליה אלא אותן ימים שנתו'‬
‫נהן ט ששת ימים עפה ה' את השמי' ואת ה אין והא‪1‬׳ הן‬
‫וכן כתוב וביום השביעי שבת וי>פש מאי וינפש מלמד פיוס‬
‫השבתמקייס כל הנ‪1‬מות שנאת' וינעש • ד*א שחשמ‬
‫סרחין כל הנשמות סנא׳וינפש על אלף דור שנא' מ ג צו?‬
‫לאלף דור זסחין ליהאשר נרא ‪ 6‬ת אביהם ומאי כרת לי‬
‫ברית בין י׳ אצבעות ידיו וי'■אצגעית רגליו נתביישאט־ה'‬
‫א״ל הק״בה אני בריתי אתן ובו תהיה לאב המון טים •‬
‫ומאי שמיס מלמדשגיגל■ הקבה אש ומיס וספחן‪ 1‬הגו ס‬
‫ומשה מהן ראש לינייי לכתיב י א ש דנ מ אסתוהייכר‬
‫דכתיב שמיס שם מיס אש ומים ןא״צ עד נאןעוסה פ ל ס‬
‫גתרוחיו‬
‫י־ כו הנו ת‬ ‫׳‬
‫י אענסרואים זולתי קול ההיא >דאיתא נתוס' אמר ללם‬
‫מסה ליסראל כי לא ראיתם כל תמונה תמונ׳ולא כל מתונה‬
‫יזלה״דלמלןסעוחדמל עבדיו ועסף נסות למהלאו די‬
‫לאימת מלכות פיסתכלו במלבושיו ועוד רתוק היה המל ן‬
‫זשתעי את קזל' יכזלי׳ לדאז׳ מדלו אמדת לא הא לחדת‬
‫תראו תחונה ולא כל תחינה והיינו דכתיג ותמיכה‪.‬אינכם‬
‫רואות זולתי לקול ונתיב קול מריס אתסשיחעיס כתיב‬
‫אתד אומר וכל העם ייציס את הקולית וכתוגאתד אומר‬
‫קיל מריס אתם שומעיס * האכיצדבתתלהרואיסאז‬
‫הקולו׳ומאי ראו‪ '1‬קולות שאמר דוד ולבסיף שמעי הדביר‬
‫יוצא חבק כולם • והא אנן תנן עשרה דרכצן תק אמרי‬
‫דכלהו אמירה יתדא מילת׳כן כילהי אחירא כתדא חילתא‬
‫והוי !׳ אמירה מז׳ קולות ועל תלת נאחר קול דגריס‪,‬את‪0‬‬
‫סוחעים ותמונה אינכם יואיתזולת* קול הא למדת דכלהו‬
‫בחדאחילת׳אתירה ובעבןי סלא יעעו ישראל לאחר אחייס‬
‫עזרהי מן המלאכים אן קילו לבדי אינו חזק כ*כ וגענו׳‬
‫ג ן חוץד וכוללן ד״אתלא יאמרוק״ה הואיל ו»י י׳מאמיו׳‬
‫לי׳מלאכיס שמא לא יוכל לדבר על פיזאחד כתבניה אצני‬
‫וכלל כלהי׳ומאי י'מלאכים ו קולות זג מאחרות ויזאי‬
‫אחרים דכתיב ויי׳ האמירן היום ומאי נינהי ג׳ לכתיב‬
‫ראשי׳ת חכמה קנה מכמ״ה ובכל קנינין קנה גינ״ה כד״א‬
‫וגסמת שדי ת‪3‬ינ'נשמתן סל סדי היא תבינם שלישי מאי‬
‫ס וי כדאחר ליס ההוא סבא לההוא ינוקא במופלא שחן בל‬
‫תדיזש ובמכוסה מחן גל תחקור גמס שהורשית התפיצן‬
‫; ואץ לן מסק בנסתרות ‪ .‬תנא כבוד אלהיסה&תי דבר‬
‫מאי דגר כדאתריאש דברן אמת וכבודנזלציס תקור מאי‬
‫דבר דנתי'דבר דטר על אופניו אל תקרי אופניו אלא‬
‫אפניו במותני ילכו ז‬
‫ש א ל ו תלמידיו את רבי ברכיה רצה מרינו לפנין לא‬
‫נתןלהס רשות פעם אח ז נזן להם ישות והוא‬ ‫;‬
‫דעבוד לבודקן לין הוא השת׳ כוונו לנחשייהו יום את׳בדק‬
‫אותן אמרלהס כתתיעיני חכמתכם פתשרצאחרו גראפית‬
‫אתר ורוח אחדמלפני יעשוף ונשמות אני עשיתי פלג‬
‫אלהים מלא חים ועל ידם אדם לומד תורה דכתיב היי׳יל‬
‫צמא לכו למיס ואשר אין ל» בסף לכו שברוואכלודא״ר‬
‫י יזחא נזכות^תילת חסלאדם ליחד תורה כדכתיב הוי כל‬
‫ר צמא לט סבלו ויגמול לכס חסי ושברו ואכלו י ד׳׳א ואפר‬
‫אין ל^ שף לכו אליו כי יש אצלו כשף דכתיג כי לי הכסף‬
 ‫צי‪1‬ג‪ 1‬ז ו עפורןות‬
‫נלורימיויתן נ^'נושלוס»א?‪3‬ה^ועול ‪6‬י»‪5' 1‬ן ‪OTC 3‬יוס< ולייסר למה מפני חטאתי פס ואם תשובו אלי אשובה אליכס־^‬ ‫ג‬
‫הללתין על מםפט^צ>אן א״ל‪»-‬א' הס א׳ל ל‪6‬׳‪%‬יזייןמ־ י דכתיב שיבו אלי ואשובה אליכסואשוב לא נאחר אלא‘‬
‫גזנר* צאי ילאלקו צהס ותמצאם ‪ tpiHto‬מאי ‪ p ' 75‬א״ל י ואשובה אליפסה׳ עמכם ונבקש כלנורחחיסחןהמלן‬
‫ןי‪-5‬ני*ן י‪ 1‬ד צלי׳ק אן♦ זי^^נ^ן יו*ד הה׳ד יצליק סיל עזל׳י למהאזחרנמלןשיבו גנים פולביסאדפא משיבתיכם'‬
‫סאלולז מאי לנתי'ד^חהי שלה צוסים לכת ב לכה לולי שוני והשיבו מאי שזבו והשיבו אלא שזבו ובקשו רתמי©‬
‫גצאהסמאל־תקריהשלם אצא השילה‪1‬גזאי שלהא״ל מאיתן שבע שישובו עמכם הה*ל והושיבו אותם שאמרו על‬
‫חמאתיכס ‪:‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫לגט דודי נצא השלה הי'לכו להקיצה לטייל יאל אשנ^תמיד‬
‫־ תלחילים של רב• רחזמאי מ*ד מפלה לחבקוק‬ ‫נתקוס אשל ימאי לכו לול א*כ ‪1‬זיזא אגתיץ אתה ג‪ -‬מו •‬
‫הנכיאעלשגיזנזתתהלהחבעיאליהאלאכל'‬ ‫היא שלשים ושתים יהיועתומיס ומסנכרא־העילס‬
‫ייאיליגא^לל״גנתימת משל למלן שהיה יושב נתלרי המפנה לנו מעסקי עולם וחסתכל נמפשה מרכמ חקיבל‬
‫חזרי׳ ומנין הסלרי' ל*כ וכל תלר יס לו נתי' נאה למלן וה לפני הקיבה כאלי חתפללכל היום שנאמר תפלה ומאי על‬
‫להכ?ש ב עי רויד נתינתו אמית לא נאה לו שלא לכלות שכימית כדכתיב באהבתה תשגה תמיד ומאי ניהו מעסס‬
‫פניגירו»ןו‪5‬מתירי«ומ‪1‬ינא יגנ^יו ותחינותיו אמלת נא מרכבה ‪ :‬ל*א יי ‪ T‬שמעתי'^זעץ יראתי וגימר חיט‪^-‬י‬
‫כשאמר שמען אחד יראתי וכמאמר בקרבשציס לא אמט’‬ ‫מהמתה יגע נכתר וגלל ‪5‬ה כל הלתילות י פנולעישה י‬
‫להכגש בפ>*ס‪:.‬יסתכל הנש־ עשא למלן כס נשי' לו׳כמאצה ייא ^ ! ‪ ft‬משמען יראתי ומאי ■משמסךממקוסשסזחצגיפז‬
‫לפעמים קולא אמה נאהכ>מ אתית! פ*ממקי' אתל באז ‪ 15‬ויויעאחר שמעתי הכנתי מיבעיי ליה כדיא גוי אשר ל!^‘‬
‫ולפעמים קורא אנת׳גתי כ י מ ו היא ולפעמים קירא תשמע לשונו וחיט יראתי מסוס דאון דמותאל ףואליף‬
‫אותה אמי ועי׳כי איןד*ן אש אין ת‪ 3‬מ' שהיי נאמ׳ויי׳נתן יאס לכל האותיות ולא עוד אלא אליף גירחת לכל האזתיו*‬
‫חכמה לשלמה יאח*כ לן את לין על מתסצתו >^‪:‬א' ויסאעו קיומם זאליף דמות המוח מה אליף כשאתה זיבלה אתה‬
‫יכל ישראל אנוה‪0‬שפ' אשי שפת המלן שלמה ויראי מלפני פותח הין ‪ p‬המחשבה כשאתה חושב תחשוב לאיןסיף‬
‫למלן כי ראו כי חרמת אל הים בקרבו לעש‪ 1‬משפט ומה נתגליתוחהא^׳ף יצאו כללאיתיות הלא תראהשס^ן‬
‫תכמ׳ נתן הק״בה לשלמהשלמה כיש׳ שיי' של זז ק‪ /‬ה לאי׳ר כתחלתן ואח׳ ויי׳ בראשם וק״ל דכל שם הכתיב ביו״ל היא‬
‫יוחנן כל שלמה האמור בש״ה קדש לבד מא' אמר הק״בה וייו ה״א מייתד הקיבה ומקודש בקדש ומאי בקדש בהיכל‬
‫למיל ושחן כשם לבודי אשיא לן כתי והיא נו^אה לן •והיא■ הקדש ואנה היכל כקדש הוי אוח׳ במחשבה והיינו אל״ף■‬
‫כמתנה נתונה לך לכתיב ויי׳ נתן חכמה ל^לח^זלא פי״' ההיד יי׳ סחעתי סחען יראתי ז ק אחר חבקיק תפלתי‬
‫ו‪ 5‬יכןפי׳ להלן שנא׳ני ראו כי חכאת&ה־ס בקיגילעשות ידעתי שנתקבלה בתענוג )סיא נהיכל‪-‬הקלש( ואני גם‬
‫מספש הוייאזמר אותה חכמה שנתן לו האלהיסשהיא עמו התענגתי וכשסגעתיליוקזס פלוני והבנתי שמען יראתי‬
‫בחלרו היא בקרבו לעשות משפטי מאילעשות משפט ‪ f t‬עיר יי׳פעלן גקיב שנים חייהו ביחילן חלה״ד למלן אחון‬
‫כל ויין שאדם עושה משפם חכמת אצהיס בקרנו עוזרתו מופלא ומכוס׳ שנכנס לביתו וצוה הכל שלא יבקשו פלי!‬
‫ומקרבתו נאם לאו מרחקתו ולאפוד אלא מייסרתו יכתיב תרה המבקש י פ ת ל ק ידע המלן שהו'עוכל על מציתיו‬
‫ויסיתי אתכם אף אני שבע על חשאתיכם ז ‪1‬א*י רחומאי ולק אחר יראתי יי׳ ׳פעצין נקרב שניסחייהו כן אמר‬
‫ל ד אף אט אלא ה״קאחר זיסרתי אתכם לננסת ישראל אנקיק הואיל ושמן ק וב^ שחן פעלן נקרב שנים חייה!‬
‫אל תראו שאני חלקש רחמים עליכם אלא אף אט אי׳יסר פן יהיה לצוד ‪ :‬ד״א מלהיד למלן שהית׳ לו מרגליל טובה‬
‫זהיא תמלת חללית ובעת שמחתו חובקה ומנשקה ושתה‬ ‫‪.‬אתכם לא די שאני אדון הדין אלא אףאניאייסרכם •‬
‫‪.‬מאיחבע פי׳ כנגד‪1‬׳ ‪ piTrc‬על תמאתיכם אלא אמר ‪0‬״ על ראשו ואוהב אותה אמר חבקוק אע'פ שהמלאכים צגיון‬
‫‪.‬לכנסת ישראל ויסדתי אתכם אף אט והס ענו ברו נאמד אותההמרגלי׳ חתלס סיא בעולק ע*כ נקרב סטסחייהו ׳‬
‫ו^בע בחס הללתין נתלויאליהם ואחלו אף א^שבע אע*פ ג(אי לזשמע לישנא ד^וטם שנא' דאמר אליהיס יה^אזר ו איך‬
‫תגממישמחונה^על מכות ועלהשובה אףא« נתהפך אוראלאיום ‪7‬כתיבאק המאורהגלול לממשלת היוס ואק ׳‬
‫המאור •‬ ‫■‬ ‫•‬
 ‫‪r‬‬

‫ספר* ‪:nsn^n‬‬
‫)הזוניס רן הימים ה?״ל אמו הן בתי כית' מ!ה'ד לח‪5‬ך שהיה לו עבל תיזיס ושלם‬ ‫‪|5» 9‬ויהקםן‪5‬ממש‪5‬מ‬
‫‪3‬קר‪ 3‬סניס קרנאותה התרגצי׳החולילה את רסני' יהכתי' לפניוונסה! נפיונות יעמל נכלן אתי המלן מה אתן לעבי ‪.‬‬
‫ממורח אניא ורען יהשחש ו‪1‬רחת ממיית יאמר סהמרגלי׳ וה או מה אעסז לי אמר אין לי אלא‪ . .‬אצונולאמי הגדול‬
‫היא יום אני לא אמרתי אללן ויהי ערגויהי גקר ייסינתיג ליפצו ולשמר! ולכבדו חזר העבד‪(^ -‬צל אחיו הגליל לחי‬
‫ביים עסותיי׳אלהיםארץושמ ‪ c‬והכתיב יסת חסן סתרו יזלותיואהטזשמת האתחאדוקראיאהבי לכתיב זרע‬
‫סגיטתי! סכתו חשכת חים עביסחקים א׳לכת בכיה אברהם אוהבי אחר מה אתן לן או מה אעסה לן הנהגל♦‬
‫ושחקים יולי צדק ובלק זה ח״ה שלעולם שנא' כדק כדק נאה עשיתי ובו מרגלית אחת אין כמוהו והן םג> לו׳ חלכי®‬
‫תרדוף וכתיב לחען תתיה וירשת את האק ואם תלק׳?ןק■ אתננה לו ויוכה במקומו הה״ד ויי׳ ‪3‬רן‪.‬את אברהם ננל *‬
‫תחיה ואס לאו הוא ידיןעליץ ותתקיים בע*כ ותאי צדק ד׳א שמעתי שמען יראתי הבנתי שמען יראתי תאי הנין‬
‫צדקתרי ומניא*לחדכתיב חנוגה נגדו צדק ראשון צדק שנתיר' כנין מחשבתו של הק׳בה מה מחשב׳ אין לה קץ‬
‫ממס והוא שכינה כדכתיבצלק ילין בה וחאי צדק שני וס ד‪:‬א חשיב אינש ושסיל ל ‪0‬יפ' דעלח׳ אף האזן אין לס קץ‬
‫צדק סמפחי' את הצדיקן' והאי צדק הוי צדק' או לא א״ל ולא תשכע דנתי' ולא תמלא און משמוש מ׳ט תפני סהאון ‪.‬‬
‫לא ומה »ע‪ 0‬כלכתי' וילבש צדקה כשריון יצדק הוי הונע דמו׳ אל״ף עיקר והן די בחצי הלא לא תמלא האזן מפמוע‬
‫יקועה בראשו ואין ראשו אלא אחת שנא׳ ראש דברן אחת ומאי זיי״ן לכתיב באון דהא אחרינן כלמה שגיא הק״ב®‬
‫ואין אמת אלא שלום שנא׳ כי אס של‪1‬ם ואחת יהיה בימי בעולמו שם שחו מענינו דכתיב וכל אשי יקיא לו האדס‬
‫אפשר לאדם לומר כן אלא חוקיה אמר בן אומה החדה נסש חיה הוא שמו כלומר הוא מסו ומנלן דשמו מפו סייס‬
‫שנתת׳ לדוד אבי היא ימי ושלום ואחת חצי יחי ווהו שאתר לכתיב זכר צדיק לברכה ושם רשעי® ירקב אצזוסמוחדקק‬
‫חזקי׳ שלום ואתת יהיה בימי שהכל אחד היינו הוא דנתי׳ א^א מסו ה״נ גופו כמן מאי כגון פרש לשי״ן דומי' דפרןן‬
‫שלום * ויהי ערג ויהי נ!קר יום מה היום שלום אף הוא האילןושרם כל האילן הוא מעיקרו ושי*ן בתריה חלןי‬
‫בקש שלום שנא ׳ שלום ואמת יהיה ב מי גאית' מוסשנתת' עמדתי׳ ללמדן שאס תקח מנףזתטעהו שנפשה שרש ויי*ן ׳•‬
‫לדוד אבי דכתי' וכסאז כשחש נגדי ותאי בקיבשני׳ת ליע מאיעבידתיה כמנין יחי השבוע ללמדךשכל יום ישלו כת‬
‫כןאח׳ ידעתי שאתה האל הקדוש דכתיבמי כמון נאדר ומאי עכייתיה הכא ללמדן שיש תפירה גדולה לאזן לאין‬
‫בקדש וקדש בן ואתה בקדש‪1‬אע*פכ בקרב שכים תודיע תכלית כךיש הכת בכל האיברים ומאיז׳מגדאיבריס‬
‫ומאי תודיע תרחם כד׳א וירא אלהים את נכי ישראל וידע פנעשיס ןאד‪ 0‬כדכתיב כי נצלם אלהים עשה את האד®‬
‫אלהים מאי וידע אלהיס מלה’ד למלן שישלואשהנאה‪ .‬גיא;א‪ 1‬תווכלאי‪ 3‬ייווכל חלקיווהאמר !י״ולחההזלן‬
‫ו;עח>־ד מחנה נניס וחנקן וגדל! ויצאו לתיבות י ע מ דומה לענזה אזר כשלמה והא זי*ז אינו אלאבששקצח^‬
‫שנאם ושנא׳ אחן חזרה אמם אליהם ואמרה »ו‪,‬לתה אתם א*ל ביית מילה ‪ louv‬שלאדסחשבומ חדותדי ידמ ו^‬
‫עושי׳כן תאביכ'שונא אותיואתכס על שנכמרו רחמיו ראשי ומשו ה' שתי שוקיו ז' וכנגדן כהנון בשמים יכת» ‪5‬‬
‫ונתחממו ותורו לעסות רצון אבייש ראה אביהם כן אהלס גס את ‪ 01‬לעומק וה עשה האלהיס והיינו כי ספת יחי^‬
‫כבתחלה וזכר אמס הה״ל וירא אלהי^ם וידע וכתיבנקרב עשה יי׳ את השמים יאת ‪ • p 60‬בששת לא נאמן*‬
‫שנים תודיע ומאי ברוגז רחש תוטר^‪1‬חל נעת ‪• .‬שיחמאו מלמד כי כל יזם ויום יש לו כס לבדו ״ ימאי ט*ן לליזדך‬
‫נשאי ימס תומר לןותו שקמות הזא עיקר חוט הסדרה • ומשם שואנהמף תדיר‬ ‫לן בני!תכעוס עליהם לח׳ם‪.‬‬
‫שאמר ארח^ יי'חזקי ונתת׳לז‪.‬םמדה ‪3‬ואת שהיא שכינת­ ואלמלא חוט הסדרה לא יתקיים המזח ובלי חוח גו׳ ל^‬
‫פל ישראל זכו' לנו שירש׳ ונתת' לו דכת>‪1‬יי׳ נתן חכתה יתקיים הגוף כי כל הגיף לצוין ואס לא יתקיים כל סגו^‬
‫לשלחה וזכור אביהם אברהם דנתי׳ ורע אברהםאוהבי‪ .‬לא יתקיים המזח ע’ב חוט הסדרה ימייקלכלהגזףמן‬ ‫‪, ,1‬‬
‫בקרב שנים תודיע ומהיכן היה לאברהם בת הן דכתי׳ןיו' המזח והיה גו*ן בתול הא נו*ן זאת אלוה' לפזל׳גתשלמן^‬
‫בין את אברהם בכל נכתי׳פל הנקר׳גסמי!לגבולי ביאתיו המלה ללמדן סנו״ן ארוכה כולליתהנפוסס וארוכה אכ‪5‬‬
‫*צרתע אף עשיתי! סאי^ גדכ‪ 9‬בת) סית א‪ 1‬לא ‪9‬ית אלא מופ ה יפיד ללמדן שנקאלוכס כלולה מזכר ונקבה מ* ‪9‬‬
‫׳‬ ‫»וי «‬
 ‫ספר הנהיר‬
‫באלה הנתינות אי אפשל לסימי אחד לקיים בל אלה‬
‫הכתיבו' ועול כי יאמרו העולם כי לי הוא מלן זה ושומר וה‬
‫לכן שש סומר זה שומרים אחרים לכל הנתיבזתאלהה©‬
‫ל'כ נתינות וח״ט ד זכלת אחר הסומר שמא יאמרו השומדי׳‬
‫האלה הון שלנו הוא נתן להם ש־מן ואמר להם ראו זה‬
‫ס־חןשלמלן שהוא שלו הגן הזה ואלה הנתינות הוא‬
‫תיקינס ואינם שלי והנה חיתמז מלהיל למלן ובתו שהיו‬
‫להס ענליס ובקשו לילן למרחוק פחלו מאימת למלן נתן‬
‫להס ה מלן סימנו פיולו מי הבת נתנה ל‪ 5‬ס סימן אמר\‬
‫חעתל משני סימניס אלה יסתרן מכל רע ישמור את‬
‫נפשן ‪:‬‬
‫השחי׳ ושמי שמיס לא‬ ‫י ‪ 1 0‬ר' אחיראי ולרש מ״ד‬
‫יכלכלון מלמד שעיב שתית יח לו ללק״בה וכלס‬
‫קבעום בשבט סלכתינששה חשחותס על האבן האחת‬
‫ואז שתות הששה הנותרים עלהאגן הסגית נתילל‪v‬תם‬
‫וכתיבש זים עשר האבנים האלה הקים וגו' מה אלה אבני‬
‫וכר>ן אף‪:‬אלה אבני זפרון לי'נ שבעים ושתים משר אב־ניס‬
‫הש עיב כנגד■ ע'ב שמות של הקיבה זמיע התחיל בשזיס‬
‫משיה ללמדן שייב חכהיגי' יש לו להק״בה ובכל א' וא׳‪ 1‬׳‬
‫כוחות ומאי הס ע׳ב שחזת כנגד עיב לשונות אילן אחד יש‬
‫לי להק*בה זבו שנים עשרה אלכסין גבול מזרחית דרומית‬
‫גבול מזרחי' צפינית גביל מזרחית דרומית גבול מזיתית‬
‫תת זי ז גבול מערב צפונית גבול מערב לרומית גבול מערב‬
‫תתתייתנבולצפי&יז לריתית גבול צפינית תחזית גבול‬
‫ליימ ת תתתיו׳וחרתיבין והולכץ על עלי עד והס זרועות‬
‫עולם וגפנים מהם הוא האילן ובהל אלה האלכשונקיש‬
‫כנגדש «ןידי ‪ 0‬והם שפים עשר וגס בפני® בגלגל יש פנים‬
‫עשו׳ פקידים וכןבלבייב פקידים אלה שלשזושזה‬
‫פקידים עם האלכעיכיס ולכל א׳ יש שר א׳כדכתיב כי גביה‬
‫מעל גבוה שומר נמצא לרוח מזרח־ת תשגגחשת מערבית‬
‫תשע מרוח דרומי' תשע מרזח צפיני' תשע מלות והיינו י*כ‬
‫זייב וייג שהם פק דיפ כתלי וגלגל ולב והס שלשים ופשה‬
‫זכלס לנ׳ וליו שכת א' יש להם וכת כל א' ואחל בחנירו‬
‫ואע'פ ששנים עשד נפל א׳ וא' מן הזלפה כלס אדוקים זה‬
‫נוה מל הליו כחית הנמצאות בראשים שהוא תלי ואס‬
‫תדרשפבלכ תמצא אותם עצמם לכל א׳ ייב נמצא ל*ג לין‬
‫וחוזית חליל? נמצא כל אחד בזבירו הילכן כל א ליו וכלה‬
‫איכסיזתרמליו צורות זכלסנזלמובליב נתיבות קסודללג‬
‫ב ונשארו‬
‫גימזמ׳ מאי פת^חה כ‪1‬י‪5‬ה מוגי ‪ 1‬ג ק מ ח׳ם ‪0‬תזמ׳ ‪ pS‬אי‬
‫^ א עשויה כמיןנסןחלמעלה ןן;א אמר ר'חייא הבצזן‬
‫אנא‬ ‫כמין מי״ת ההיא לאחר כמין ב פגיס כזה‬
‫לאחרי כמין ביומא* מ״ס אלתקר* מ*ם אלא קיס חההחיס‬
‫למיפאףהגשןלחלעזל'ולמה ‪ o’p‬פתוחה כלולתוכר‬
‫ונקבה זםזומה זכר ללמלן שעייןד הוא הזכר והוא הוסיף‬
‫פתיחה לשם כקלה ומה וכר הוה איט מנליל אלא בפתיח‬
‫אן מ׳ם סתומה אינה מוללת אלא בפתות׳ומהנקבה‬
‫מוללת סתית״ ופתוחה אף מ*פ סתומה ♦פתוחה ומה ראית‬
‫לרניתמ״סבפזיחה יסתימהמשוס לאמריכן אל תקרי‬
‫מ״ס אלא מיס והא אשה תקלה ע*כ צליכיס להתממש מכר‬
‫ומה ראי ת לדט' נ ^ ה לכתיב לפני שחם ימן שחו בשני‬
‫נ‪1‬ני״ןני*ן פפופז וארוב׳ וצריף להיות ע״יזכרונקמ‬
‫כתיב ולא תמלא אק משמוע וכתי' לא תתבע עי ן לראות‬
‫ח!מל ששניה׳ שואבים מן המחשבה ומאי חתשבהמלן‬
‫שצריכין לו כל תה שגבר בעליוצי׳ וגזחזוני׳ ותאי הוההא‬
‫לאמרינן עלה במחשבה ולאאמרינן ירל ל‪-‬הא אמרינן‬
‫המסתכלבצ‪-‬פי^החדכבה ייל !אחב יעלההתסמשים‬
‫דאתרינן ויקרא אריה ^גל מצפה יי' הכא ‪ 3‬חתשמ לית‬
‫לנפייתכללוליתליה תכלית כלל והל ללית ליה תכלית‬
‫והוףלית ליה יריד׳ נלאמריאיצשי ירד פלוני לסוף לעתו‬
‫סלחגירוולאלפףמחזכתו ••‬
‫רג* את יראי ודרש ת ‪ *f‬לכתיב סגו׳ל איל סגולה‬
‫שתהכדאמרלי^לבתרורק^ ורקא מיס כשמו‬
‫ק הוא לזיאנזרק כגון דגר הנזרק ובתריה אתיא סגילת‬
‫מלכים וזחלינות ח״עלכתיב בר ף כביד ייימתקימו מכלל‬
‫דליכא לידע אז מקומו ואמרי ‪^ CD‬זגא אזלא יאזיא על‬
‫ראש קונה לכתיב יןצה שמיס ו א ק וכלו אולא ?אי בזרוןא‪.‬‬
‫נסגילאבתריה והוי בראש כל אותיות וח״עהיאבע־ף‬
‫תיגהזאינהבראש ללח רן שאות'תבא עולה עד לעגלה‬
‫למעלה זחאי משחת להאי תגא לישנא אפן יקרה היא‬
‫מחוללתמ מ מ ר ת ד כז ^ א ק מאסו הפונישהיתיהלניאש‬
‫פג ועולזעדהמקושאשרנחצכהממנז‪-‬לכתיפחשערזעה‬
‫אנן ישראל והא לא ת׳מ׳ט אנו מסילין תכלת בציצית זע ע‬
‫שלשי׳ ושתים מלהיל למלן שהיה לו גן נאה ולו ל״ב כתיבות‬
‫ושש שומר עלי‪:‬כ יהוליעו לבדו אותן מתיבות איל שתרם‬
‫ולן עליה? בכל יום ובכל!מןשתברכם שלום לן ומה עשה‬
‫הסוחר שש שזמריש אחריש עליהם אחד אם אני לבדי‬
 ‫ספר הבהיר‬
‫התפלל אל השמים שישמע תפלתם ‪6‬לא אותו שנקרא פתו‬
‫על השמים ללתיב הסמיס ושתי השחים לא יכלכלון הזי‬
‫שמו של הקינה והיי אס ואחרת קלס אלא אימא כחם קלס‬
‫של אותם צורות של המקום ההוא ואחיכ הצורית הקדישיס‬
‫ההם ומאי ניהוכחס נ‪7‬א' א ן קדוש ביי׳ ני אין בלתן ואין‬
‫‪.‬‬ ‫צורכאלהינו ‪:‬‬
‫י שב‪ .‬דני ברכיה ולרש מאי לולב דאחרינן איל ליו‬
‫חסורללנזהיאןא״לג׳ סרים הס תלי גלגל ולג‬
‫וכל אחלי״ב»זזרי בשלשה כמנין ליו ונהם שמקיים העולם‬
‫דכתיב וצדיק יסוד עולס ‪:‬‬
‫תנא עמיד פי׳יסול חן הע' עד ת'פ את' יש מן הארץ‬
‫עד לרקיע וצדיק סחו עלשש הצדיקים יכשיש‬
‫צדוקי' נעזלם העמויזיזתגגר ואם לאו מתחלש והוא סוכל‬
‫העולם לכתיב יסיד עולם ואס חלש לא יוכל להתקיי׳ העול'‬
‫הילכן אפי' אק בעולם אלא צדיק א׳ חעחיי סעולס שנא'‬
‫וצדיק יסוד פולס לפיכן קחו תרומתי ממני תחלה ואת*כ‬
‫וזאת התתסה אשר תקחו מאתם מאת השאר ומהווהכ‬
‫‪ 'u1‬דיא ייקחו לי תדומה ייקחו לקדש תרומה שהיא י״‬
‫והוא עשירי ומכלן דפשירי קד‪ 6‬דכתיב העשירי יהיה קדש‬
‫ומאי גיהו קלש לכתיב וראשית כל בכורי כל יכל תרומת‬
‫כל וגו׳ונתיגלאשית חכח'יראתיי'אל תקרי יראת»ו״‬
‫אלא מראות יי׳ )סיא ויר^ז זי׳( י‬
‫ש א ל ו תלמידיו את ר׳ אליעזר רבינו מ״ד קדש לי כ^‬
‫בכור ו‪1‬ני הקיבה בכור איל אין קדש לי כל בכור‬
‫אלא שצי בקדש )ס״א שנתקדש( ונקר׳עלשס ישראל לכתי'בני‬
‫בקרי ישראל כביכול עחהס היה בשע׳השעבוד והיונו לכתי׳‬
‫סלח תשלח את האם וגו׳ • ולא אחר סלח תשלח את האב‬
‫אלא )סיאסלח( תשלח את האס בכבול איהס שנקראת‬
‫העולם שנא׳ האס בכור )יי׳א בכור בכורים והוא הנקרא‬
‫עצרת שנקרא אס שג' כי אס לנינה תקרא ומאי ואת לבנים‬
‫תקח לן ר׳רחומאי אחר אזתס בניס שגדלה ומאי ניהו ז׳יתז‬
‫הסוכות והייני יחי השבוע שהם ז׳איכא נינייהו שהם יותר‬
‫בקלש לכתי׳כהסמקר׳קדש והיינו א'כ עצרת להוא מקרא‬
‫קלש איל אין אבל זה א' וזה ב' לכתיב ביום הראשיןמקרא‬
‫קדש וניו׳השביעי מקר׳ קדש אייל מיס הוי עצרת אח׳ מפני‬
‫שבו נתנה תורה לישראל ורשכברא'התור ראשית היה הק׳בעי‬
‫שליט בעולמו עמה יחידי לנתי׳יאשי׳חרמ׳אמר הואיל וכך‬
‫קדושתן יהיה לן לבלן ומאי גיהו סוטת א״ל ביית דכזיב‬
‫לסוכות‬ ‫כתכח׳ימהגיתותנלן‬
‫ארבע והס ס״י גויות ומכלן תמסור לב ללב דכתיג‬
‫כי גבוה מעל גנוה סומר א*כ היינו ‪* 0‬דחסרת’ לע*ב‬
‫פחותיושל הקינה והיינו דכתיב וגנוהיס עליהס והס ן׳יחי‬
‫השבוע וחסר אתת והיינוןלכתיב ויתרון א ק בכל היא מאי‬
‫יתרון חקו׳יתרק סמשס נחצב הארץ והוא יתרון מחה שהיה‬
‫זמאי ניהו יתרון כל לבר שבימלס שאנשי השלס ראו‪-‬ס‬
‫לקחת ממנו תוונס אז הוא יתרון ומאי ניהו ארץ שנחצב‬
‫ממנה הכל ונחצג ממנה שמיס והוא נסאו של הקיבה והוא‬
‫אבן יקרה והיאיס החכמה וכנגלה תכלנ^בציצית לאיר‬
‫מאיר מה נשתנה תכלז מכל חיני צבעיס מפני שהתכלת‬
‫לומה ליס ויס דומה לרקיע ורקיע לוחה לכסא הכנו ל‬
‫סנא'ויראו את אלהי ישראל ותחת דגליו כמעשה לבנת‬
‫ספיר וכעצם השמים לסיהר ואחד למראה אבן הספיר‬
‫דמות כסא ‪:‬‬
‫י ע‪1‬ב‪ ' .‬רבי ברכיה ודרש מיל ויקחו לי מרומה כן אמר‬
‫הקיבה איתי תרומה הרימו אותי גתפליתירם‬ ‫^‬
‫ותי הוא אותו סנלבו לכו להחסין מן העולם הזה כי נו אני‬
‫סמת ש לוע לו שמי וחחנז ראוי לקחת את תרומתי פנאמר‬
‫»זאת התרומה וכתיב מאת כל איש אשר ילבנו לבי תקתז‬
‫־ את תרומתי מאותו המתנדב לאיר דחוחאי אלמלא הצדיקי'‬
‫והחסידי' שבישראל שחרימן אותי על כל העולם בזכיותיהן‬
‫ואהן מתפרנס הלב והלב מפרנסן ומלם נורות קלושות‬
‫ממונות על כל אומה וישראל קדושים סמלין נק< האילן‬
‫זלגו מה לבשהוא הדר פרי הגיף אף ישראל פרי עץ הדר‬
‫מה אילן תחר ענפיו סביביו ולולב באמצע אף ישראל נסלז‬
‫גוף הא־לן זה שהוא לבן וכנגד הגוף חוט השדרה נאים‬
‫‪0‬ה»א עיק־ הגוף ומה לולב לילב כתיב מסורת כי לו לב‬
‫ה‪ 5‬ליו ל׳ב ומה לן זה שלשים ושתיס כתיבות פלאים חכמ'‬
‫נ^אף בכל נתיב מהן צורות סזחיו' לכתי' לשמור את לרך‬
‫עץ החיים וחאי ניהו צורות לכתי' וישכן מקלס לג״׳ע את‬
‫הכריביס ואת להתהחרב המתהפכת■ לשמיר את דדן עץ‬
‫השייס ומאי וישכן חקד׳לגיע ויסכן באותן הנתיכו׳שקלמו \‬
‫לאותו מקו׳ הנקר׳ג״ע יסקדס צגרזבי' דכ־י' ואת הכרוני‬
‫וסקדם ללהט החרב המתהפכת שקדם והנתיב סמים ואש‬
‫קץמו לכתיב יהי רקיע בתון החיסווהי מבליל בין מיס‬
‫למים וכתוב ויקרא אלהיס לרקיע שמיס מנלןןלשמי'הוי‬
‫אשלכתיבכייי׳אלהין אש אוכלה הוא אל קנא ומגלן‬
‫ד^מיס הקינה לכתיב ואתה תשמע השמים א ש ש ^‬
 ‫‪t‬‬

‫ו‬ ‫ספר הבהיר‬

‫דפוט' הוי נית דגתי׳!יטקגנסע פטת׳ ויק לו גית ‪ S‬י שב י׳אהלהא ודרש »ז״דיי'חלןמ׳מלןיי׳ימלון‬
‫לעול׳ועדאלא זהו הסם המסור׳ שניתן בו רשו׳לצרף‬ ‫י'ברכיה ודרס מאי תלוי דמו'הוא שיס לפני‬
‫רק״בה סבו כלולי'הנלגליס דכתי׳ קווצותיז ולהזכיר דכתיב ושמו את פמי טל בני יסיאל והוא שם סל י״ב‬
‫תלתלי' ומאי גלגל זה בסן ומאי לב דכתיג טד לב השמי׳ובו בשסשל ברכת ‪ p33» ^r3‬יי׳ומ׳סהס ג׳והס י ‪ 3‬ונקידו בו‬
‫כליליס ל׳ג נתיבותפליאית חכמה מאי דכתי' יברכן יי׳ ל פ ע לי פו ע לי פ ע ו ל וכל ססוחרו ומזכירו בקדז&ס‬
‫ובטהרה חקבלין'תסלחו ילא עוד‬ ‫י‬ ‫ויסיזדן יאר יי' פדו אלין ויחנן יסא יי' פניו אלין‪ 0DM‬־י י י •‬
‫לן סלוס זה שמג של®קי׳בה המפורש מוא סס סל י״ב דכתי' אלא שהוא אהוב למטה ולחעל׳ונחמ׳לחט' ולמעל' ונענ׳ מיד‬
‫יהויד יהו״ל יהז*ד מלמד שפחותיו סל י ק״בה סלש' חייליס ונעזור זה השם המפולש הנכת׳טל מצח אהרן ושס למפורש‬
‫וכל חיל וחיל איני דומה לתברז וסמן כלס בשמו חתומים ע*ב ובשם החפור' של י*‪ 3‬שאסר סק׳בה לחסחרי׳ה העזמ׳‬
‫ניהו*הזהיאןתצ‪0‬יףכ*ד משהרס יהו׳ה היינו אחד לפני רפדגיד והוא מפרס לאליהו בכר הכרח׳ובזכות׳נתעל׳‬
‫ינרנן יי' וגם השני יאר יי' מס כ״ד שמותיו פל הק^בה יגם ולא טעם טפס מיתה ואלו הס השמית ה־ קרו' והמפורסזת‬
‫השלישי יסא יי' פס כ׳דשמותיו סל הק*נה ומתה תצטרף והחסוארו׳ סהס י״ב ‪ 3M‬שבטי ישראל אהציצה״רק‬
‫?*ד וגס עם כ״ד שמותיו סל הק*בה ג*פ ויהיו מ*ב פחותיו אכליתה״רון סחקתו״ן דחוסהרוין וצסצפסיתרו״ן‬
‫סל ה ‪p‬ינםםי‪l‬צאי‪p.o‬ן ייסע וינ‪/‬ויט זחי הס אלה השרים הולחירו״ן ביחיהגאו״ן ער’‪ 0‬גדיאו״ן נסאו״ה חנאהו׳ן‬
‫מלמדסשלש' הם סהגבירהסר כל הצודו׳הקדושו׳ וכן הוא חזהזי״ה סיוי האה׳ אהי׳ה יכיאתיט ‪ f‬וכלם נכללי׳בל״ג‬
‫מצדסמאלסלהק״גה עומד גבריאל וחימינו כל הצורות נתיבו'השחי׳ומוזחלקי׳לכ״ד שחו׳ כחוסאחמי לייעל'וגה‪6‬‬
‫לקדושו' חי‪ 10‬ובאמצע הוא האמת סר לכל הצורו׳הקדוסו׳ כלול ז׳ וג' פקידיו בתלי וגלגל ולב והם מעינית החכמה *‬
‫וכל סר כ׳ד צורו' ואין חקר לגדודיו דכתי' היס מספר י ש ב ד׳ רח ומאי ודרס מאי י’ ג שבטי יה ישראל אלא‬
‫חלוזד שי*ב שבטי' יש לי להקיבה ומאי ניהו משל‬ ‫לגדודיו א כ הם עוד ע״ב וע*‪ 3‬א״ל ולא תימא אלא נעת‬
‫סישר׳ן מקריבין קרנן לפני אבייה' סבשחי׳מתיתדים והיינו לחלןשהיהלזחעין נאה וכל א'אין לו מיס אלא מאותו‬
‫יחודו סל אלהי*נוואמאי אקרי קרון אלא מפני שמקרב המעין ואינן יכולין לסבולצחא מאי עשה למעין משה י״‪5‬‬
‫הכחות הקדוסית כדכתיב וקרב אותם אחד ‪ t‬אחד לן לעץ גינורו׳וקראס ע׳ב םיוו׳זאחר אס יהיו הבנים טזגי׳כאנזת׳‬
‫אחד וגו' ואחר לריח ניחת ואין ריח אלא באף ואין נשיח׳ חכו ואמלאהצנורו׳ירוו אבותס וישתו הנני׳אחריה׳ואה לא‬
‫סהיא עי חאל]א באף ואין ניחחאלא יריד׳סנ׳וירד ומתרגמו׳ חכי הכניס ולא עסו דברי’ הגוני' לפני הרי צנורז׳ עוחדו'‬
‫ונחת יורד ומתייחד בצורו' הקדוסות ההם ומתקרב ע*י לפני וגענין אהן להם החים שלא יתנו לבניה' הרב' אחר‬
‫כקרבן והיינו בלכתי׳ קרבן אזתיו׳ )ס״א השם הייצא מן שאינ׳מושיס רצוני והאי לישנא ד ש ב ט דבר פשוט הוא‬
‫מרובע צגי מרוב‬ ‫הג' פסוקי'ויסע ויבא ויט הפסוזהא׳כסדיהפסו׳נסלרו׳ ואינהו מרובע מ*ס דלית אפשר‬
‫בסם ואותי!׳ הסישוק הב׳ נהפן הפסוק והפסוק הג׳ שהוא אחראלא עיגולא בצרריכוע׳וברהטי ואי מרובע בגי ריבוע׳׳‬
‫ויט כסדר הפסו' נפרדו' בסס וכל א' וא מן הפסוקי'ע*פ לא רהטי ומאי ניהו עיגולא הדין נקודה דאורייתא דמשה‬
‫אותיו׳נמצ'שבכל סס וסם מע׳ב סחו'המצאי'מאלו הגי דאיצהו כולה עיגול׳ ודמיין גאתמתא ונשייתא דחיי בגופא‬
‫סשוקי׳ויסיןגיבא וין‪ 1‬ג אותיו' אלה ה® ויסע וינא רט והו דאינש׳דלית אפשר למחיי כל היפא דלית קיחא בגוה ולא‬
‫ססהמסייס היוצא^חחנווה*י יל*י סי*ט‪ ,‬מל״ס וס׳׳אסזד‪ -‬למנקנו חימר!וטא (רנתא בלא כשמת' טזתיה הדין נקודה‬
‫להזכיר אלהה‪;0‬ע*ג ‪0‬חול‪:‬יזצאי׳‪.‬וחתחליןי' לג׳חלקי׳כ״ד דלית אפשרלמלתא >לא או <וטא לאתאחרא בלא נאודה‬
‫לכל חלק יעל כל חלק חג׳חלקי׳סר גבוה עליה׳ועל כל יזלק ונל נקודה עיגולא נכלאתיא ניללשק איתרבועא‬
‫יש לו דירוחו' לסחז' חזרת מערב צפון דרו׳ומתחלקי׳ו' לכל ומתקייחא אתיא בנקוד׳ ואינהון־חייהון וה‪]<7‬נקודה‬
‫רוח נסצ' לד׳יוחות נ*‪ 7‬צזלו׳ וכן^לב׳ וכן לג׳ וכלן חתומי' אתיא“ דדן הצינורות להדין אתיאעלידי ייח הקרבןויויד‬
‫ביה‪ 1‬ה אלזי ישראל אלהיסחייספדירם וצשא פןנן עד מרזסד יורדדכתיכ ריח כיחא ליי׳ שיולד יי׳ היינו דכתיב ‪'0‬מע^‬
‫ישראל ונוחר ולמשכיל יכין‬ ‫;‬ ‫וקדוש‪ ,‬סמויה^הנשכמלל! ;‬ ‫׳‬
‫אמר‬

‫‪m‬‬

‫ספר הבה'ר‬
‫תיייגמצות ומגהאיתס איתייא סליי״ל יצרואמצשכת‬
‫דאעון תרייג אותיות יצהס כל כ*ב אותיית און מט' דלית‬
‫בהון מאי עעחא ללחדן ‪7‬צ‪ '1‬ה*א ג ק יא'צ' נבלל הספיר׳‬
‫ואמאיקרי ספילהחשוס דכתיג ^םי*י® גםאי והאין‬
‫הדוס רגלי )פ״אהסחיס מהסריס מו ד אל( יחאיציסז‬
‫תלת א איגין יבכללן סלסה חיילית ושלשה חחפלו׳ הממשלה‬
‫כראשונה אור ואור חיי® סל יחים * החמשלה השנית‬
‫חיות בקדש ואופני׳ וגלגלי רחרצגה וכל נדודיו של‪:‬קנ*ה‬
‫מברכי׳ ומעריצין זמכדדי׳^קפארין ומקדיסין גחצן נאיר‬
‫נקמסה וכאלר בסוד קדושים יבהמלן איום ונירא‬
‫ומכתירין בשילום קלושה ומאי>יהו פלס ולא ארבע ניפט‬
‫שקדישת מעלהשלש לכתיב יי' מ לן יי‘ מלן יי׳יחלון‬
‫וכתיב יברכן יי׳ יאריי׳ ישא יי' והשארשל מדיתיו״סלישר‬
‫מאי הוי יי* אל רחום וחנון ונו' סלם עשרה מלות‪M‬זאי הזר‬
‫קלוש קדוש קלוש יי צבאות מכה*כ אלא קליש כתר עליון‬
‫קלוש סורש האילן » קדלע לבק מיוחל בכלן יי' צנאות‬
‫מכהיכ ומאי גיהג קדום שהוא דבק ומיוחד אלא לאלן‬
‫שהיו לו נטם ולאותן בניםבני® בוסן סנניהם עושי' רציכש‬
‫נפנסניטהם ומעמיד הכל ומשביע הכל ומשפיע לה^‬
‫עונה כלי שישבעו האבות והבנים • ופשאק עושים הבגי©‬
‫רצונו משביע לאבית כלי צרצס לנד • ומאיניהואלאכצ‬
‫הארץכבולו אלא כאיתה ארץ שנבראת נמס יאפי! תאלסי‬
‫שהיא למפלה כנגדה א ק ישר‪ 6‬מליאה מכבוד הסם הננבר‬
‫ומאי ניהוחכמה דכתיכ כמד חכהיס יטילו יאוממצז ברון‬
‫כבוד יי‘ממקומו מסל למלן שהיתהלו חסרונית׳בחדריו‬
‫שכל חיילותיו משתעשעין בה והיו לה בנים ובאים נצל יו©‬
‫לראות פט אחלן ומכרכין איתו א*ל אמנו אפה אחי לה©‬
‫לא תוכלו לראותה עתה אחיו ברוצה תהא צכל מקי׳ סהית‬
‫ומאידכתיב ממקומו מילל דליכא לידע מקומו ססל לבון‬
‫מלן סכאה מרתוק ולא ילעי מהיכןנאה על שיאו פהית‬
‫אשת חיל!הגופה נכל מעשיה אתיו ידאיואת אניית האור‬
‫נלקחה צי במעשיהיאמ■ הסולם שאלי אותה מאין ‪pf,‬‬
‫אארהממקואיאמרוא״צגדולזס אנתיייקומה ברוכה‬
‫תהא וחבו^ מקומן • וכיאקכציייי׳^אחדמצבאותיד‬
‫לא גרע איזאי מברריץ ליה אלא אשל לאיש שהיה לו גן נאם‬
‫ומק לגן בקרוב ממנו חתיכת שיה נאה עפה גו גינה נאם‬
‫השקהאתהקבתתלתשקמתא והלכו להם המים פלכ‪5‬‬
‫הגן אן אותה תתיהה סל פיהפהיא אינה דביקה אף ע' ‪9‬‬
‫סהסל‬
‫ז ^‪,:‬־־‪%‬‬
‫■‬ ‫■‬ ‫‪■ M‬ג'■‬
‫■‬ ‫‪ •.■A‬־‬
‫מ י ייתנן מאי דכתינ יי' אים מלחמה יי׳ שמו‬ ‫אמר‬
‫אלא איש סיסן גדחתרגתיקיי' איש מלחמה יי׳‬
‫מרי נצחן קרניא* ומאי ניהז מארי אל*ף ראשונה הינלא‬
‫‘ קדישא היכלא קליסא ס״ד אלא אימא היכל ?‪? D7p‬׳‬
‫געפיה מאמרותשננראינהן העול© ־ ומאי)יהז היינו‬
‫‪5‬ורת אמת שכוללת כל הטולחיס * ושי׳ןמאי הויא״ל‬
‫פרס‪:‬איל( דשי’ן היי כמושרש האילן ומאי כיהו שרס‬
‫האילן אחרי ליה כחותיו סל הקנ״ה זה מל מ זה וכן דומין‬
‫לאילן וה מה אילן והשמל ידי חים היא מתא כתות כאלו‬
‫כופות מן האילן אף הקכ*ה מל ידי המיס חתה צחות‬
‫האילן • ומאי דהו מיסשל הק‪*3‬ה חכמה והיינו חכמה זה‬
‫גשתתן סל צדיקיס שפורחין חן החמין אל הלנור הגדול‬
‫ועולה ותק באילן ומל ידי מי פיית על ילי ישראל כשהן‬
‫צדיקים וטוביס שכיכה סדויה ניניהס ושריים ניזעשיהס‬
‫בחיקושל הקדוש גרון הוא ומפיה זמינה אותן דסנינה‬
‫אקרי צדק דנתיב רופב שחים במזרן יכתיב זשתקיס יזלו‬
‫צדק וצדק זושכינה לכתיב צדקיליןבז וצדק נתן לדוי‬
‫דכתיב יחלון יי' לעולם אלהין ציון וגמור ״ !כתיפציין‬
‫עירציוד * אמר מאי לכתעימלון יי'לעולם אלהין ציון‬
‫לדור ודור הללייה ־ מאי דור ודור אמר רבי פנחשרור‬
‫הולןזדורנא • ואמר רני עקיבא לור נא שכנר בא מסל‬
‫למלן פהיו לו עכליס והלבישן מי יכלתו נגדי חפי ורקמה‬
‫קלקלו הפורה השליכן ולחסן מעליו והפסיטן כגדיז והלפו‬
‫להם לקח הנגלים זרמצן היסב מדשלא פשאר בהן סיג‬
‫בזניסן אצלו מוומנין והלן וקנה עלדיס אחרים והלניסן‬
‫פבגלים ההם והוא לא י‪7‬ע אס טיניס אותם הענליס אם‬
‫לאווהריוהונרגדיסשכנר נאולעילםולבשזס אתיים‬
‫לעיט ‪ 0:‬אבל הא ‪p‬לעולםע)מלת והיימ לכתיב ויפיג‬
‫אשר צתצה ג‬ ‫העפר אל הארץכשהיה והרות תסיבאל‬
‫א מ ר רבי רחזמאי מ׳ל וישא אהרן את ידיו אל העם‬
‫רגרבם מרד והרי כברירל אלא וירו תעשות‬
‫מתטאת והעולה ואח׳^כ וישאאהקאתילי• כשיטתו!למ>‪5‬‬
‫לפר שהקריב קרק ונתקרבלשני אביהםשנשחיס כדאמד‬
‫ליהצלקאותזצדקשחקרפ הצתות ומקרנן לעליונים‬
‫‪ j7p»i‬ליחד בכללןאל! • ומי העם דכתינאל העס בעבור‬
‫המס ומ*מ ננשיאו' כפ*ם וליברון להון בברכה אלא משום‬
‫לאית בידים י'אצבעות רמז לי״ ספירות שבהם נתתמר‬
‫‪>9‬צי‪0‬ואחיאותםי'נצגלי' ‪ rw 7‬ובבללאותןו'נ‪3‬לל‪4‬‬
 ‫‪t‬‬ ‫הכהד‬
‫ואין מישוראלא שליה דכתיב תום ויושר הילכן כאשר ירים‬
‫חסם ידו ונבר ישראל מלמד שנקראת ישראל בתוכה תורת‬
‫אמת ו^<אי ניכו תורת אמת דבר סחורה על אחיתו' העולם‬
‫ופעלתו במחשבה והוא מעמיד י׳ מאחרות סגהס עומד‬
‫העולם והוא אחד מרס ובדאהאלס מגל אותם י׳אצנעית‬
‫ידים וכשהיה חשה מרים ידו! וחבוין כמעט בכיונת הלב‬
‫באותה החלה הנקראת ישראל ובתוכה תורת אחת ודוח‪ 1‬ת‬
‫לו בי' אצבעות ידיו שהוא מעמיד את העשר ואס לא יעזור‬
‫לישראל לא יתקדשו י׳ מאמרות בכל יוס ויום הילרן נגר‬
‫ישראל וכאשר יניח ילוונבר עמלק וכי היה חשה עושה‬
‫®נבר עמלק דכתיב וכאשר יניח אלא'אס ר לו לאדם לשהו'‬
‫ג' שעות כפיו פרוסות הסתים ;‬ ‫‪.‬‬
‫ש א ל ו תלמידיו לחי נושאין כפים א״ל לרוםהשחיס‬
‫ותנלן דכתיב תהו׳גתן קולו יום ידיהו נסא הא‬
‫למדת שאין נסיאית כפים אלא לריס השחי© י וכסיפראל י‬
‫חשכיליס וי‪1‬לעי'את סוד הפס כנכבד ומשאין כפילס מיד‬
‫נענים ‪ 0‬נ' או תקרא ויי׳ יענה אימתי תקיא ויי' יענה מאי‬
‫אזאלא מלמד ס אן רשות לקרוא צאל׳ף לבד! אלא ע׳י שנים‬
‫האותיות הדבקים בה היושבים ראשונה במלכות וטסהאל*ף‬
‫ה® שלפה ונשארו‪1‬׳ מי' מאמרות והיעו ‪ '1‬דנתיג או יפיר‬
‫חמה ובני ישראל ג*כ מאי ניהו י׳ מאמרות אל״ף כמו עליון‬
‫ברק הוא זחבזרן שמו ועינו מוי עמו ישראלדכתי’ כי יי׳כוא‬
‫^אלהיס הוא עשנו ולא אנחנו עמו ולאל״ף אנחנו להכיר ולידע‬
‫אחד האחדיס ומיוחד דהמיב יי׳ הוא אלהיס הוא עפנו ולא‬
‫אניד״ו צפי ‪ p‬נכתב לו באלי^כי הוא אחד ומיוחד בכל‬
‫שמותיו ״ שבית סבמה לכתיב יי׳ קנני ראשית דרכוואין‬
‫ראשית אלא חכמה לכתיב ראשית תנחה ייאת יי' שלישית‬
‫מחצב התורה אזצר החכמה רזמאלהיס חיים מלמד שהים‬
‫הקב״ה פושה כל האותיות של תורה וחקקו גרות ועסה נו‬
‫צומתי!‪ 1‬היימ איןצור כאלהינראין צורה דומה לאלזינו ואין‬
‫צייר כאלהינו שליסי׳הוי רביעית מאי רביעי ‪ 00‬צדקת הסם‬
‫ממתיו וחסדיו עס כל העולם והיינו יחינו סל הק״בה •‬
‫חיזישי׳מאי חמישי׳אשושל הקניה סנא׳ואת ראש הפדולס‬
‫הזאת וגו׳ולוא שיזאלו סל הקיבה הם תיו׳הקדשי׳והשרפים‬
‫הקלושיס מימינם וחפחאלס הס הנעימים הגבזהיסעד‬
‫למעלה דפתיבמבוהיס עליהם ועוד ‪ WU1‬להם ויראה‬
‫וסביבי! סלאניס‬ ‫להסוגבותס מלאות פיניס ימי •‬
‫בססכיטתיהסמסתתויסלפכיהס מורעיס *ומשתתזיס‬
‫וצומויס‬
‫ספר‬
‫שהכל אחד ר יא לפיכן פזת לה חקי׳והשקהאותה לנדה ‪:‬‬
‫א ס ר רני דחוחאי כניד ולכהרי הם אחדאלא סהכנוד‬
‫‪p‬דא על שספעולית מעלה !לכנקראמל ‪0D‬‬
‫פעזלית מטה יהייגו כניד כסם והיינו כנודסמים •‬
‫א׳ר יוחנן מאי דנתינ והיה נאסר ירים משה וגנר יסדאל‬
‫ונאסר ינ ח ידו וגנר עמלק מלמד סהעולס מתקיים‬
‫נסבילכסיאיתכפיס חי׳טסשוסדאותונססנתן ליעקב‬
‫אבינו יסדאל סמו דלאנרהס וליצחק וליעקב ניתנו נחות‬
‫לכל אחד ואחד וגמדה אשר הלן כל אחד !אחדדונתתה‬
‫ניתן לו לאנרהס חסל בשביל שהיה נועל הסד למלאכים‬
‫ויצא לקראת ספתח האהל ועוד וישתחו זאת היתה נחילו'‬
‫חסד שלמה * והקניה חדד לו כחדתוכדכתיבתתן אמת‬
‫ליעקב חסד לאברהם הרי סנתןלוחדתחסד * אפר‬
‫נטנעת לאבותינו מימי קדם מלמד סאס לא היהאנרלם‬
‫ןומלחםדוווכהלחדת חםדלאהיס יעקב זוכה לחדת‬
‫אחת סנצנית שזכה אברכם למדת חסד זכה יצחק למדת‬
‫גחדדכתיב וישבע יעקב בפחד יצחק אביו )אטוכולס‬
‫אין( יש איש סי‪0‬ג׳‪ 1‬ק באמונה פחד אביו אלא עד כאן ל^‬
‫ביתן כח ליעקב ונשבע בנח עניתן לאביו • סנאח׳ וישבע‬
‫יעקב בפחד אביו יצחק‪ :‬ומאי ניהו תהו שמחנו יוצא הרע‬
‫המתה׳ את גני אדם ומאי ניהו דכתיב ותפל אש ותאכל‬
‫העלה וגו'וכתיב כי יי׳ אלהק אש אוכלה היא אל קנא ומאי‬
‫ניהו חסד כיינו תורה דכתיבה■ י כלצסא לכו למיס ואןמי‬
‫אין לו כשף והו כנוף דכתיב לגו אליו אלא גלא כסף ובלא‬
‫מחיר יאכילכס תולה דלחדכס כי כבר זניתיס לכן בזכות‬
‫אברלה אסר נמל חסד בלא כסף והיינו מאכל ומסקס‬
‫תלא מחיר מסד פחד יין וחלב מהיין וחלבוחהעדן וה‬
‫אצל זה אלא מלמד ‪8‬עיק ה‪1‬א פחד וחלב היא חסד ומפני‬
‫»זה הזכיר יין תחלה מפני שהוא קרוג אליו תחלה יין וחלב‬
‫‪*0‬ל אלא אימא דסזתיין וחלב ובזהות אנרהס שזכה‬
‫למדת חסד זבה יצחק למדת פחל * והזאילווכהיצחק‬
‫למדת פחד זכה יעקב למדת אמת שהיא חדת סלוס ומדד‬
‫לוכמדתו ' שנאמר ויעקב אישתם ישב אהלים זאיןתס‬
‫אלא שצום לכתיב תמים תהיה מסיי אלהין ותתרנחינן‬
‫סלים תהא יאק תס אלא תורה שנאחר חורת אתת וכתיל‬
‫תיית יי׳ תחימה ואין אמת אלא םלז ‪ 0‬דכתיב סלוס ואמת‬
‫יהיה בימי ואין אמת אלא תורה שנאמר תורת אמת היתס‬
‫‪ .‬מיהגו מ'י מ ה ‪p‬ית ‪p‬ריה מ לו « ממיפורהלן אתי‬
‫■‪f/‬‬

‫ספר הבדדר‬
‫וכתיב כי היא חייןואורן ימין ומי שירצה לזכות בס ימא®‬
‫בהנאת גיף ויקבל עול חצות ואס באים עליו יסירי' יקבלם‬
‫מאהבה ואל יאמר הואיל ואני מקיים רצון כבורא 'ואני‬
‫למד תורה בכל יום לח‪ :‬באים עלי יסוריב אלא יקכלס‬
‫מאהבה ואז יחכה לדרן החיים שלמה כי חי יודע דעת‬
‫הקב״ה וחייב לות'על הכל צדיק אתה יי׳ וישר משפטיך‬
‫וכל דעבדין מן שחיא לטבי • אמרת כסאו והא אחרת וה‬
‫כתרו סל לקב״ה דאחרינן לג כתריס נכתרו ישראל כתר‬
‫כהונה וכתר סלכית וכתר מזרה פל גביהם ־ חשל למלן‬
‫שהיה לו כתי גבוה ומבוסס ואוהבו מאד לפעח־ם משאילו‬
‫לבנו לשכת עמו ולפעמים נטלו בזרועו הי נו תפילין‬
‫פנזרזעו ולפעמים שחו בראשו והייט תפילין סניאש‬
‫ולפעתי׳גקרא כסאו כי בזרועו נושאי כקיזיע כעין כסאוי‬
‫ומאי שביעית הוא ערכית ולחה נקרא שחים אלא ם‪:‬וא‬
‫עגול כמו ראש האיש ומלמד סחים מימינו ואש משמאלו‬
‫והוא באמצע והוא ‪»0‬זי' כלומר סס מיס מאש וחחי׳וחכניס‬
‫שלום ביניהם בא האם ומצא צדו מדת אש באו המיס חצדן•‬
‫ומצאו חדת הסיס וזיינו עושה סלים בחרוחיו • שביעי ולא‬
‫ספי ‪6‬לא מלמד שכאן היכל הקדש יהואנושאאתכלם‬
‫ונחשב לסניס והוי שביעי ומאיניהז המחשבה שאין לה‬
‫סוף ותכלית וכןהחקוס הוה אץ לי סיף ותכלית* שביעי‬
‫כוי מורתגסל עולס ומשם נא זיעס סל ישראל כי חוס‬
‫השדרה משין מן המוח ‪ 50‬אדם ובא לאמה ומשם נא הורע‬
‫דכתיב סיזורח אביא ויען כשישר*! טוניס אכיא זרעףמזה‬
‫החקזס ויתחדש לן זרע חדש וכשישראל יעים מן הורע‬
‫סכברבאלעילסשנאמר דור הזלן ודור נא מלמד שכבר‬
‫נא ומאי דכתיב אק‪ ^ 3‬שנאמר ממערב אקנצן מאותה‬
‫המלה )שנוטה תמי ד( סנתיחד? תמיד למערג לחה‬
‫כקרא עמה מעיב ששם מתערב כל הזרע ; מסל למלן‬
‫סהיתה לו כלה נאה וצנועה בתזרו והיה לוקח מבית אביו‬
‫פושרוחניאלה והיא לוקחת הכל !מצנעת אותי תחיד‬
‫ומערכת ומעכבת הכל לסיף הייוים בקט לראות מה אסף‬
‫ומה קיבן והיינו דכתיג וממערב אקבצן ומאי ניסן‬
‫כית אביו דכתיב ממורח אביא זרען ‘ מלחי שתמורת‬
‫מביא וזורע במערב ואחר כן הוא מקבץ מה שהוא‬
‫וזיע ״ שמיני מאי הזי יש לו להקב״ה צדיק א' בעילמו‬
‫והוי חביב לו מפני שוזקייט עולמי והיא יסידו זמצחחז‬
‫יקגללוימסקתןאהוג ‪ 1‬הני‪3‬למעלה אכיב וחביב למטם‬
‫נורא‬
‫‪i‬‬
‫►(•*י■*‬
‫‪. ■y‬‬
‫ויומיים יי'הז^האלהיס * משית גם^ ?נ טז המעוטר‬
‫ניווכללהחאוסרומהולל הוא בית העגלם כבאויזקומו‬
‫חקוק בחכמה דכתיב ויאחר אלהיס יהי אור ויהי אור ‪:‬‬
‫א^*ר יוחנן מגי אורים גדולים היושנא׳ויהי אור ועל השניס‬
‫נאמר ‪3‬י טוב ולקח הקב״ה האתל וגנזו לצדיקיס לעתיד‬
‫’ לבא ׳ והיינו דכתיב חה\־ב טובן אשר צהנתליריאן‬
‫מלמד שאזר הראשון גנוז א ן כל כריה יכולה להסתכל בו‬
‫שגאחר וירא אלהיס את האור כי טוב וכתיב וירא אלהיס‬
‫את כל אשר עשה יכנה טיב מאי ראה הקב״ה את כל אשר‬
‫עשה וראה סיב מזהיר בהיר לקח מאיתו טוב וכלל בו ל״ב‬
‫נתיבו ת סחכמה ונתנו לעילם הזה והיינו יכתיב כי לקת‬
‫טוב נתתי לכס וגיחר הוי אומר זה אוצרה של תורה שבעל‬
‫פה ואחר הק״בה אס ישהרג ואת התורה בעולם הוה שזאת‬
‫המדהגחשבתיה אתורה שכעלסהואחר סגואתכחדה‬
‫יזכו לעולם הבא שהוא הטיגהגנוו ומאיניהו עוזו סל‬
‫כקב׳ה לכתיב ונינה כאור תהיה עתידלנוגה שנלקח חן‬
‫האור הראשון להיות באורם אס יקיימו בנים התורה‬
‫והמצות אשר כתנתי למרותם לכתיב שמע בני מוסר אבין‬
‫ואל תמוש תורת אסן ז?מ נ קרניס מידו לו ושם חביון‬
‫עוזו מאי חצייל עיוו אלא שגנו והחביא שנאמר אשר צפנת‬
‫ליי׳ אין ומה שנאחר פעלת לתיסיס בן בעולם הוה ושומרי‬
‫תויתןנחקיימיסמצואין ומקדשים שמן הגדול וחיחליס‬
‫בסתר ונגלויגגד כל גני אדם אמר רב רתוחאי מלתד‬
‫שהיא אירה של ישראל ונרה אור והכתיב כי נר מציה יתירה‬
‫אור ואחרינן נר וו מציה ומצ ה וו תולה‪:‬שכעל פה יאור ‪II‬‬
‫תורה שבגמב אלא מתון שיין שבנר מתקיים האור קרי‬
‫ליה א>ר חשל לתדר צנוע בסופי הבית אף על פי שיום הוא‬
‫ואור גדיל בעולם אין אדם יכול ליאות נאותי חדי אא*פ‬
‫הכנים בו אוי הכר ‪ p‬תירה שבכתב שאן‪ c‬על פי שהיא נר‬
‫צריכה היא לתורה שבעל פה לפרק קושיותיה ולבאר‬
‫סודותיה ‪:‬‬
‫ו^גמר רבירחומאימאי דכתיב וירן חיים תוכחית‬
‫מוסר מלמדשכל הרגיל במעשה בראשית‬
‫ינמטששמרכבה אי אפשר שלא ינשל שנאמר והמכשלה‬
‫טאתשחת ידין דברים שאין אדם יכול לעמוד בהן אא*כ‬
‫נכשל בכן והתורה אוחייצתוכתות תוסר אבל באחת זוכה‬
‫ללרן חיית לפיכן מישרוצה ל*גית?‪7‬דן תי‪,‬יס יסבול‬
‫^‪1‬טז‪1‬ממוףר^• ד'א׳חי>ן«ו תולהשגאיזר ונחרק נחיים‬
 ‫ספר הבהיר‬
‫מלמל שבאותה שעה דבק בהס' וניקם לאבדם מן העולם‬
‫^ש'נ'וילינו העם על חסה לאחר מה נשתה ועו׳ קטרגעל‬
‫חסה כי צעק אל ‪0‬׳ י זחאי ויורהו היפץ מלמד שען החיים‬
‫היה סביב החים ובא הסטן ונטלו משם צדי לקטרג על‬
‫ישראל ולהחטיאס לאביה' סנשחי' והיה אומר טתה תכנסו‬
‫בחדבר ועדין אלה החים סהס מריס הס טונים כי תהפ׳יקו‬
‫חהס אבל בחדבר לא תחצא! אפילו לרחוץ ידיכס ופניכס‬
‫זאויתחותו ברעב ונצחא ובחוסר כל באו אל יושה ואחרו כן‬
‫וכן דחה אותם ראה כי לא יכול להס התחזק על ישראל ועל‬
‫חשה ובאו העס וילונו על חשה כאן חסר לנו החים ווזה‬
‫נשתה גאדנר כא השטן יזייף דבריהם אל משה להחטיאם‬
‫ומיד כשראה משה השטן ויצעק אל ה' ויורהו עץ אוקו׳עץ‬
‫החיים היה שהסיר הסטן וישלן אל המיס וימתקו המיס שם‬
‫סםלזתקוחשפט הק״בה לשטן ושם נסהולישראלובא‬
‫לק״נה ונוהיר להם לישראל שאס שחוט תשמעולקולה' <ג‪1‬״‬
‫חסל למלן שהית' לו בת נאה ואתרי׳משתחויס לה ידע המלך‬
‫נדבר ולא היה יכול להתקוטט עם החוציאי' נתו לתרבות‬
‫רעה והזהיר את בתו אל תחושי לדברי אלה החו קי״ ט לא‬
‫יוכלו לן יאל תצא לפתח הבית ועשי חלאצתן בביתן ואל‬
‫תשבי בטלה אפי׳ שעה אחת ולא יוכלו לראותן ולא להזיק‬
‫לן כי יש בהם מדה אחת מתרחקים מכל דרן טוב וטחליס‬
‫בכל דרן דע זכשרואי' איס מדרין עצמו נדרן טוב' והולין‬
‫בה שונאים י<זתו׳וחאןניהו השטן מצמד פיס להק״כה מדה‬
‫ששת' רעה והיא לצפונו של הק״נה דכתי׳חצפין תפתח רעה‬
‫על כל יושבי הארץ כלוח' כל רמה אשר היא בא׳לכל יופבי‬
‫הארץ מצפון בא' ומאי ניהו חדה היה צורת יד ורגל ולה‬
‫סלוחי׳ הרבה ושמם סל כלס' רע רע אף יש נהם קטן וגדול‬
‫והס מחריבי' את העול' כי תהו לצ' צסין ואין תלו אלא רע‬
‫שמתה׳נני אדם עד שיחסיאס וכל יצ״הר שיש בבני אד•‬
‫משם הוא ולמה ניתן בישראל בשמאל מפני שאין לו יפות‬
‫בכל העול׳אלא בצפון ולא רצה להיות אלא בצפון ולא הודנל‬
‫אלא בצפון לפי כשיהי׳גדרוס עד שילמד מהלן הדרוס!היאן‬
‫הוא יכול להטעות יתעכב אותן הימי׳ סליחוי זלא׳יהטיא‬
‫לפיכן הוא לעולם בצפון בשמאל והיינו דנתי'כי יצר לג‬
‫הארס רע מנעוריו רע הוא חנעזריו ולא יטה אלא לשמאל‬
‫שכבר הורגל נה לפוס הכי את' הי)“ נא ליפרןזאס פמוע‬
‫תשמע לקוליי' אלהין והישרנפיניז תעשהוהאוגת למצותיו‬
‫ללא לחצו'יצ״הר ושמרת כלמ>{יו ולא חק׳יצ*הראנייי'‬
‫לופאן‬
‫■ ‪I‬‬
‫לרא ואדיר לחעלה נורא ואויר למטה חתוקן ומקזבצ‬
‫למעלה מתוקן וחקונל לחטז והזא יסוד הנפשות כלן •‬
‫אחרת י ‪ 7!0‬הנפשית כלן ואחרת שמיניוהנתי' ונוהשגיעי‬
‫שנת וינפש • אין הוי שביעי משוס ומכריע גינייהו דשית‬
‫אינין תלת מלרע ותלת לעיל והוא למכרי' בינייהו וח׳ט‬
‫אקרי שחיני יכי לא היה בשביעי אלא מפני שרק״בה שבת‬
‫בשבת באותה חדה כתי' כי ששת יחים עשה ה' את הסמים‬
‫ואת הארץ וביו' השביעי שגת וינפם מלמד שכל י‪ 1‬ם ויום ים‬
‫לו מאמר שהו אדין לו לא מפני שהוא נברא בו אלא שהוא‬
‫פועל בו פעולה המסורה בידו פעלו כלם פעולתם וקיימו‬
‫קעשיהס לכן בא יוס השביעי ופעל העולתי ושמחו כלם אף‬
‫הק׳בה ולא עוד אלא שבדלה נשמתם דכתי׳ וביום השביעי‬
‫שנת יייפש ותאי הניא שנית׳זו דלית בה מלאכה והוי הנחה‬
‫דכתיב שבת חשל למלן שהיה לו ז' בנות ובגן האחנעי מעין‬
‫נובע חמקזד חיים משקה לב' לימינו וג' לשמאלו ומיד‬
‫שפעל פעולה זז ומתמלא שחתיס כלס כי אחיו לניכנו הוא‬
‫יזתחלא והוא משקה איתס ומבדלס והס ממתינים ושואניס‬
‫והוא חשקה אתהשגעה והנתיב מלזזרח אביא ורטן והוי‬
‫מד מנהון ומשקה ליה א‪ 1‬א אימא הוא חשקה הלב והלב‬
‫משקה את כלס • )יחמי' בצח הוא יסוד ע׳ חסד דין והסוד‬
‫נעוץ סוסה נתחל' ותחלה בפיפ‪ :‬ואחצע בתחלה וכוי( ‪:‬‬
‫י ש ב ד ברכיה ודרש מאי האי דאמרינן כוליטלחא‬
‫)העולם הבא ולא ידעינן חאי קאחר העולם הבא‬
‫חתרגמינן עלת' דאתי מלחדשקודסנםנבר' וכו( כשנבי'‬
‫העולם עלה במחשבה לגראזת אור זנבר^ אור גדול שאין‬
‫כל בריה יכולה לסובלו ולשלוט נו צפה הק״גה שאין כל‬
‫כריה יכולה לסובלו לקת שביעי ושס להס במקומו והשאר‬
‫גנזז לעתיד לבא אחר אם יזכו בני בזה השביעי וישחרוהו‬
‫אתן להם זה לעולה אחרון והיינו לעול' הבא שכבר בא‬
‫מקודם ששת יחי בראשית הס״ד אשר צפנת ליראין זבומר‬
‫מאי דכתיב ויבאו אלימה זשס שנתיס פשרה עינזת חים‬
‫זשבעיס תחרים ויחנו שם על המיס וכי מה שבח הי‪/‬גםבעי‬
‫תמרים באחת מקטני המקימות יש אלף אלא זכות שיש להם‬
‫חשל בתמרי'דנתי'ויבואו חרתה ולאיכלז לשתות מים‬
‫מחרה כי מריס הס ^ ח ד שרוח צפונית היתה מעורבת שג׳‬
‫ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ זישלן אל המיס וימתקו המים‬
‫מיד נתן הק״בה ידו בשטן ומיעטו ואלמלא כן לא היו ישראל‬
‫יכולין לעמוד מפניו שג' פס טס צו חק ומשפט ושם נסהו‬

‫ספר הנחיר‬
‫‪V‬‬ ‫וסכנין שחלקו מחן הסת ותיאר חעסילס וסחייתם‬
‫ותשתדל לפמיר כמותם ועוד דייסין איתי למס הרגת את‬
‫עצמן לא די שקלקלת הסת אלא עוד הוספת והמת חומר‬
‫גופן וקצרת •חין וגרמת יאפשר שהיו נניס טוניס יוצאים‬
‫חמן יהיה נזציל איתך וקלקי־ן ואחרים וקלקולס לק מכל‬
‫צד ירנו עלין יס!רין ננהל צלשיב והשיג מה הייתי יכול‬
‫לעסות מאחר סלא היה לי סת ומחה הייתי יכול לחיו' אחי‬
‫ואס היית עמל ויגיע בתורה לא היית מ‪ ' 0‬ג כסילות‬
‫ועוית כזאת סחתין תשונ' דנרין ניכר סלא היית יגיע‬
‫בתורה כי לא על הלחכ לגדז יחיה האדם כי על כל מוצא‬
‫פי יי' יחיה האלם ומה הי? לן לדרוס ולסאול מה הדבר‬
‫אשר יחיה האדס נו וחל ניהו מוצא סי ה' הוי אומר יחיה‬
‫נתירה דהיינו מוצא פייי'מכאן אתרי צא עם הארץ חסיד‬
‫אם עליי איני גימל אין אפשר להקרא חסיד ואף על פי‬
‫שחתחסד עם הנריית והיא עם הארץ לא חסיד יהי'כקרא‬
‫ובמה יתחסל עם קונו אם אינו נזחל חסד אין אפשר‬
‫להקריא חס ד עט קונו אס לא נתלמזד תורה סכל הליסד‬
‫תירה גומל חסד לקינו דכתיברונב פחים בעורן כשאתם‬
‫לומד ס תורה לשחי אזי אתם טהריס לי ואני רוכב שמיס‬
‫ואו ובגאותו סחק ‪ 0‬ומאי סחקיס ה!י אומר בחדרי חדרי*‬
‫כדמתרגחינן מארי כשמי שמיא הלכן לא על הלחם לבדו‬
‫יחיה לאדם וגי' הלכן כת ב ועשיר יענה מוות שאם לחית‬
‫תורה לא תענה כאשר ענית הלכן נענס ומה עונשו כנר‬
‫פרשתי • ח*ד החכם יענה דעת ריח מאי דעת רוח אלא‬
‫שדעתי קרו' לרוח דכתיב ונחה עליו רוח יי' רוח חכמס‬
‫ואחריו בינה ובבינה עצה וגבירה לדעתויראתיי' •‬
‫והאתית לן עצה יגגורה ודעת ויראת יי' פי׳ והאחרת לן‬
‫עצה וו גמילות חסדים גבורה וו חדת הלין דעת וו כאמת‬
‫וכן הדעת שבז ג»חן אתהאדס האחת יראת יי' היא אוצרו‬
‫שלתורה והיינו דאמדי אינסי אלא שוו למעלה יזוו* דאיל‬
‫‪ ,‬עקיבא כל חד סברא הקב׳ה ברא לנגד שנא' את זה לעמת‬
‫וה עסה להיס ומאי ניהז אוצרם סל תירה דנתיב יראת ‪*II‬‬
‫היא" אוצרו לפ כןצרין האדם להיות ירא שמיס ואחר כן‬
‫ילחיד תורה חסל לאדם שהלן לקנית דנס של תמרים ולא‬
‫הזלין עמו כלים להביאם אחר אביאם בחיקי כבל משאן‬
‫מליו נתפחלפן יקרעו בגדיו ויתלכלכו וורקם בארץ נ ד ^‬
‫כענש שמיס אחת חשים הפסד אוכלים ואתת משום איבד‬
‫ממונו ״ יראת יי׳ היא למעלה בכפו סלהקב׳ה וגס היא‬
‫עוון‬
‫>־‬
‫טית טונו ‪ 50‬הקביה ומ*ס אמר יי תי את סנתיתי חסחרו‬
‫‪1‬לא אחר סכתי חשל לחלןסהיתה לוכלרנאז זכלשנוע‬
‫ושבועמ‪ 1‬״נר יום אחד להיית עמו ורחלן יס לו כני' נאים‬
‫וארוניס אמר להם הואיל יכן רוא שייחו ג*כ גיוס שמחתי‬
‫בי כן בשבילכס אני משתדל יאתס ג’כ הליו אותי יח*ט‬
‫וכור את יום הסבת וסחור וכור לויי*ן ^וכור ושמור לנו״ן‬
‫לכלה • ומ״ט וחקדשי תיראו סמרו עצחיכם חהרה‪1‬ר יז׳ט‬
‫כי מקדשי קדום הוא לתה כי אני ה׳חקד^כ׳ועל כן כי אני‬
‫יי' רופאן מכל צד וח*ס אמרינן על נל מה סנרא וכו׳ חי‬
‫הע‪1‬לח־םולאאחרינן מה סגראתה אלאאנוחנרכין‬
‫להקנ״ה סחספי'חכמתו כן לחי העולמים וה והוא ניתן‬
‫הכל • זח*ט אמרינן אסר קדסנו גמצותיווצינו ולא אמרי*‬
‫!קדשתנו וצויתנו מלמד שחי העולמים כלולי' ני כל המצית‬
‫כלן וברחמיו עלינו נתנם לנו נד* לקדשנו נהם ואולי נוכ'•‬
‫ומ*ס כי נסעה שנוכה נ ע ה‪ 1‬לעשותם נ*כנונה לע״הב‬
‫הגדול ונידו אוצרות הנשמות ונסעה סיסראל טינים אוצרו‬
‫הנשמות ויכין לצאת ולבא בעולס הוה ואם אין שינים לא‬
‫יצאו והיינו דאחרי רו״ל אין בן דיד בא עד סיכלו כל‬
‫הנסמזתסגגוףוחאיכל הנסחית סנגיףהוי איחר כל‬
‫הנשמות שלנין< האדם ויוכו החדשות לצאת יאו ‪3‬ן דוד נא‬
‫ווכה לה ולד כי נשחתו ייצאה נכלל האחרים ־ משל למלן‬
‫שהיה לו תיל וסלח להס פת לאכול לרוב ונתעצלו וגא אכלו‬
‫מה ששלח להם ולא שמרוהו ינתעפש ונפסד הפת נא לדרוש‬
‫ולפקיד אס יש לכס מה לאכול ואס אכלו יזה נסלח להם‬
‫מצא להם פת מעופש ומצאם חתניישיס לבקש קת אחרת‬
‫כלוקר לא שמינו ואחר מקש גס החלן כפס ולקח אותו‬
‫פת המעופש יצוה עליז ליגסו ולתקנו כפי היכולת ונסכע‬
‫לאלה האנשים פת אחר׳לא את ן להם עד שיאכלו כל הפת‬
‫‪,‬המעופש ה‪1‬ה שלח! להם מחדש מה טשו אחרו לחלוק אותו‬
‫חלקוהזונטל כל אהד חלקו מהס הזריוססחלקז באויר‬
‫לשמרו ואכלו סוב והאח' נטל ואכל מחנו נתאוה והסאר‬
‫הניחו ולא שחרו כי נת אש מחני ונפסד ייתר וכתעפש ולא‬
‫גופו‬ ‫יכילו כלל לאכלן ונשאריעבעד שחת נפק' עליו‬
‫במותי לחה הרג׳ עצמן לא די שהפת קלקלתם לכב מתחלה‬
‫והחזרתי איתו לכם חתיקן וקלקלתס איתו ואתה קלקלת‬
‫חלקן יכתרסלת חלסומר! ולא עוד אלא שהרגת עצמן והוא‬
‫יושיבאדיניחס היה לי לעשות ועונין אותו היה לן‬
‫לסמרוואסתאמר ‪5‬א יכלת היה לן להסגית נתבירן‬
 ‫ספר הבהיר‬
‫»וזו»‪6‬ות» ?רףגקר‪ 6‬רףז ‪0‬ממשוס דח‪?0‬ע»ל‪ 0‬לנף זהאע״תזהשל״וס ולפיכן אמר אגן מאסו יביציסהיתזן‬
‫וכוש והיינו לכתיב והריחזביראתיי׳ לא למראה מיניו לראש פנה פי׳ אנן שמאסו אברהם יצחק ויעקב שבנו‬
‫ישפוט ולא למשמע אוניו יוכיח ^א מטה כלפי חסד ומטה העולם היתל לראם פנה • ולחה מאסו בה והלא נאחר עקב‬
‫נלהעילסלכף וכותומשם עצה תצא' ומשסכייאו׳יוצאית אשר שמע אברהם בקילי וישמזר^ןזשמרתי מאי משמרתי‬
‫לעולם ומשם רומה אבן ישראל והוא המקום שנקרא שם כן אקרה מדת החסד רל יחי היית אברהס בפולס לא‬
‫שנאחר וסס חניק עיוו לכיון שלאה מלתא וו הדרה מאי הוצרכתי לעשות מלאכתי שהרי אגרהסעחל סם במקומי‬
‫תיטרה אימא לן קניניס י' ^וןחלתא חדודאחאי חדודא וישמור משמרתי כי אני ואת מלאכתי שאני מוכה העולם‬ ‫\י•‬
‫^אימא לן חאי ניהי קרניס סיד‪1‬לו׳ומאי ״ ניהו לקאחר ואפילו נחחייטאגיחוכם * ועול משיבם ותביא בלבם‬
‫קרנים ואחר כן מידי ידיז חגעיא ליה לא קשיא דהיינו לפשות רצון אביהם שנשחים וכל וה עשה אברהם לכתיב‬
‫ויחד אףמשהוישלן מידיו מו‘ חילו כתיב והיים לכתיב ויטע אשל בבאר שבע סדר לחתו ומימיו לכל באי פולס‬
‫ויהי ידיו אחונה עד גא השמש ולא אתונות ר' אנו חקשינן והיה מזכה ומדבר על לנס לחי אתם עובדים מבלו את יי״‬
‫לן לתרץ ואתה חכסהעינינו למלתנו רגיניחשיבים על אלהי השמים ואלהי כארץ והיה דורש לרם על שהיו סבים‬
‫יאשקראפזןועלאחרון אחרק זחה סירוס קרניסחידו ימנלן שאףהמייביםהי‪0‬מוכהשנא׳החכסה אנ־ חאברהס‬
‫לו העבידה כבי פירשתי לכס עתה נתון דנריס שאמרתי זאברלס היו יהיה אלא אוכהו שידעתי שיבקש עליהם‬
‫אכסיסו כיון דחזינהו דאכסיסז התחיל ואחר להס והלא רחמים ייוכה אפשר שלא ידע אברהששלא יוכלו להנצל‬
‫^חיס הזו ומהם יצא האש אמרו דברי הכל אלא לזכותו קאי‪*(1‬מכאן אחרו כבא לטהר יזסייעיןלז סבא‬
‫אס כן החיס כוללים האש וחאי נינהו ה׳ קרניס אחר לטמא פ־תחין לו * ויש אומרים פתחם לו וכן נראה לי •‬
‫להס ה' קרניס כנגד ה׳ חוחשי תורה וכנגד ה' אצבעות מאי פותתיס לו אותן הפיתחיס תמיד יוציתי וחקתי אחר‬
‫שגיד יחינו של איסור'את הוא דאמר ליה חשחי׳ דרבי הואיל ולא חפצת בה אשמור מצותי ומאי תורתי אלאאפי‘‬
‫יוחנן דאינו אלא שתי זריעות עולם ־ אחר ליה ברם הכ‪ 6‬הוראות ופלפולים סחירים למעלה הוא ידעם וקיימם •‬
‫קרניסמעחש לשתים קרניסדשלמטה הימנו * וחאיניהו ומאי מסס רועה אנן ישראל שחשה נוון אבן ישראל ומאי‬ ‫‪Ik‬‬
‫אחר לחטה בכעס ולמעלה חאי אחר להו יראת חטא זחאי משס הוי צדק עליון ומאי הוא היינו סכר הגדול הצפון‬
‫ניהז׳יראתיי' ^אוצר הראשון דאמר רבי מאי לכתי'ו יאחר והיינו סותרת והאגן הדלה למטה נקרא דר ומאי ניהו‬
‫קררס שנא׳ קרניס מידו לו היינו חמשה אצבעות ‪1‬‬ ‫אלהיס יהי אזר ולא אחר ויהי כן אלאחלחד שיאור ההוא‬
‫א מ ר רבי רחומאי כן קבלתי כשבקש משה יבינו עליז‬ ‫היה גדיל מאד ואין כל נריה יכיל' להסתכל לו גנזו הקב׳ה‬
‫השלום לידע ידיעת השם הנכבד ית׳ ואמר‬ ‫לצדיקים לעתיד לבא והיא חדת כל סחירזתסבפולס והיא‬
‫כח אבן יקרה שקירין סותרת ודר על מה היא חדת דר סראנינאאתכבודןבקשלדעתחפני מה צדיק ורע לו‬
‫חלחד שנטל הק׳ בה חזיזה אחד זזאלפיס ולנה מחנה אבן ורשע וטיב לו ולא הודיעו ילא הודיעו סלקא דעתן אלא‬
‫יקרה נאה ימקושטז וכלל בה כל החצית ונא אברהם ובקש לא הודיעו מה שבקש יכי תעלה על דעתן שחשה לא הים‬
‫כת לי נתנו לו אבן יקרה וו ולא רצה אותה וכה ולקח חדת יודע סוד זה אלא כן אחר חשה ירכי הכוחו׳אני יודע אבל‬
‫החסד דכתיב חסד לאברהם בא יצחק ובקש נח ונתנו לו איני יז‪ 7‬ע היאך ואין חתפסטית בה יודע אני סבמחשמ‬
‫ולא רצה בה ולקח את חדת לגבורה דהיינו פחד דכתיב האמת אן לא ידעתי חלקיו ובקש לדעת ולא הודיעוהו ״‬
‫וישבע יעקב נפחד אביו יצחק גא יעקב ורצה גל ולא מפני מה רשע וטיב לווצדיק ורע לו חסני סצדיק כגר‬
‫נתני‪,‬ל• אמר לו הואיל ואברהם לחעלס ויצחק תחתיי אתה היה רע לשעבר ועתה נענש ‪ :‬ואם תאחר וכי מענישיןע^‬
‫תהיה באמצע וטול שלשתן ומאי ניהו אמצע היינושלום ידי נערות והאחר רבי שמעון שאין מענישין גבית די‬
‫והכתיב התן אמת ליעקב אחת ושלום חדהוא • ליתיב של מעלה אלא מ ק טסייס שנה ולמעלה » אמרליהאטו‬
‫לשעבר ‪:‬‬ ‫^®לוס־יאחת יהיה בימי והייני לכתיב זהאכלתיןנחלת לא בתיי איזרינא אנא לאמרינא‬
‫יעקב אבין דהיינו נחלה גמורה דלית ליה תסור החס״ד אחרו לו חגיי*» חל חתי מס^י® דגרין ״‪ :‬אמר להם ^‬
‫וראו‬

‫‪:A‬‬
 ‫‪I‬‬

‫הבהיר‬ ‫ספר‬
‫ולאו משל לאד«פנשע ננטכרס לעפות עגביס»עםמ ונר‪1‬נקבה וה אן שהלולב הוי זכר והפרי מבהג=ן כוי זכר‬
‫גאוסי׳ראה פלא העית גדרו‪1‬נעעו‪1‬נקה הגפני׳יאה פלא ומבפני הוי נקבה זהיאן בגרעיני כתייר שהיא סלוק׳ נעץ‬
‫הגליח גדרו ונסעו ע‪ 7‬כמה; אמרי ליהלאלן* לול זצתי׳דבל כנגדה כח הצבנה זהקב״ה ברא זכר ונקנה שכ' וכר ונקנה‬
‫צוהלאלן לו'והייני לא*^^תתקע״ב‪7‬זרו'מפרז יעחדהאנ׳ה צרא איתס אפשר ל!תר כן והכתיב ייברא אלהים את האלס‬ ‫‪Ik‬‬
‫ונשען ושתלן ננל לזר ולור ; אסר יכה אי געי צל־קי' בל־ו בצלחזזאת*כ אעש לו עוד כנגד! ויקח א׳חנלעית‪ 1‬יסגור‬
‫׳׳עלמא חי“אבליל עומותיהס לכתיב כי אפעוניתינא צשר תחתנהאלא אימא כת בנהו יצירה וכת נ בהו בריאה‬
‫ליו מבליליס ביניכס ונין אלהיכס הא אס לא ' ציעת עשיית הנשמ׳עשיי וכר ונקבה היה זשס אותה יצירה‬ ‫‪I‬‬
‫‪1‬בעא שהדכיבהנפמיעל הגיף לכל א וא׳נאסף הכל־ וחנלן‬ ‫^היו עונותיכס לא היה ■הפרם ב ניכס ובינו צו' ‪i‬‬
‫‪.‬להא לבאברא גברא סלרי׳ לקחי דר׳וירא הוי קא משתע< להאי יצירה לישנא לאסיפה ה א לכתיב וייצר יי' אלה סמן‬
‫^הדיה ולא מהדר*‪ .‬אמר להו אלמלא עונותיכם הוה מהלי האדחה צל סית השלה ואת כל עוף השחיס ויביאאל האלם‬
‫'וחחאי הול מהדר יונשחתי׳ומי הוי ליה נפת' לאינם למיעל לדאיתחהיקראלווגו' והיינו לכתיב וכר ונקבה בראם‬
‫ניה ‪ :‬אמרו ליה אין דכתי׳ויפא באפיו נשאת אייס ולאינס וכתיב ו<ברן אותס אלהי׳נשמת‪:‬נקבות מן הט״ן הם ונשמת‬
‫הוי ליה נשחת מיים ואלמלא עזנותיכ' פאין הנפאה אהודה ?וכריס מן הנוטה לצד צפון הזיי׳ן והייני לכתוב לקאזיל‬
‫והיינו הפרם סביניכס לבינו לכתיב ותחסרהו חעע אאלהיה ?נחש במלה דסוה אמר והיאילונשמתהחן הצפון אסיתנה‬
‫מהרה!מאי הסתה הי? משוס יבא עליה ן‬ ‫מאי מעט דאית ביה אינו מדבר בכאן אלא על המלית לצל ׳‪.‬‬
‫עונות וה^*הה לית ציה עונות וביון הוא וברין שאי לעד ש א ל‪ 1‬תלמידיו אימא לן גופא דעזבלא היפי הוה אמר‬
‫לה‪ 0‬הלן סחאל הרשע קשר כל צנא חעלה על רכו‬ ‫ולנצח עונית היא ללי׳ ביה הא יצר הרע אית ביה צתחיהה‬
‫עיניה את• אתי סלקא לעזן אלא איחא ה!ה קאתי מיציה משוס שאחר הקב״ה ורדובדגת היה מלאצי׳ובעוף השמים‬
‫דהו^בראו לעל לאתא ליד להייגי ‪ :‬הלא היא לכתיב לני אמר היאן נוכל להחטיאו ולגישהו מלפניו קיבץ כל‬
‫חלל בקרבי כן א‪/‬זר לול הואי' ולא יכולתי לו לא יגורן רע חיילותיוזגקש ‪ 15‬בארץ חבר כמותי ומנא■ כנחש היה לו‬
‫ובמה‪.‬יכזל ל‪ 1‬דוד בגרסתי פלא היה סותק לילה ויוס והיה דמות וקימה וקיפ'ורכב עליי והלן ליאל האשה אמר לה אף‬
‫מחבר לצק׳כה תורה סל מעלה ני כל שעה פאד׳לזמי תורה צי אתראלהי׳לא תאכלו מכל עץ הגן אכזר אבקש יות׳ואיסי'‬
‫לעמה התורה של מעלה מתמכרת להק׳בה והיינו לאחרינן כדי לגרסס כן אמרה הכחש אחר לא מנ^^לא ספרי עץ‬
‫לעו ‪i‬ם ילחוד אלם תורה ואפי שלא לשמה שחתו׳שלא לםחה שצתיך יגן אמר אלהים לא תאכלו דמנו ולא תגעו גו פן‬
‫נא לסחהוחאיניהו תורה לאחרת היינו כלה פחקושסת תמותין והוסיפה שתי דברים אחרה ומפרי הי‪1‬ץ אשר כתון‬
‫ומעוטרת!סוכללת בכל החצית והיא אוצר התורה והיא הגןילא נאתראלא ומעץ הדעת כלן ינגע זדחף האשה עליו‬
‫ארוסתו סל הקב״ה דכתינתזר? צוה לנ‪ 1‬מפה חורשה אל • ונגעה נעץ ?לעת ואמרה לא תגעו נו סן תמות! ן מה עשה‬
‫תקרי מ‪ 1‬רפ‪ :‬אלא חאוישה ‪ :‬ה׳א כיצד נפ שראל עו&קיס סחי‪ (.‬הרשע הלן ונגע ודחף האמה עליו ונגע' נעץ הדעת‬
‫בתודה לשמה היא ארזשתו *ל הקנ׳ה והיא מורסה לישיאלז ולא מתה אמר כתו שלא בא חית׳לן על הנגיעה רן לא יבא‬
‫י ש ב רנירמומאיולרשחר וכתה תחר פיצאו ממכה פרץ לן על האכיל' מיד לקתה ואכלה וצתנה גם לנעלה ונענשו‬
‫‪%‬ורח מפני שהיה שחה תמר אחזת אחצון היא דעבילא לכך מיתה בשביל שדברי הרב ודברי יתלמיי דגרי חי שוחסין‬
‫ןאסא> אקדי פרץ י‪1‬ל ם‪ 0‬הלבנה שהיבג׳נפרעת לעתי׳מרח ‪ 0M.‬לנחש יענשעל גחינן חלן ומעפר תאכל כל יחי חיין‬
‫אקריע׳ש התחס שהחמה וודתת תמיד כעגין זורח השמש והוא יסופן ראש ואתה תשופנו עקב־ וסחאל נענש שנעשה‬
‫'והא פ ק הואהככו׳וחי»ה גדילה מןסצננה י׳ק להא כתיב סר תעשו הישע לעתיד כםימקור הקג׳ס מלכות אלום‬
‫ןיתן יל וכתי' ואחר יצא אחיו אשר על ידו השצי ויקרא שמ‪ • 1‬במהרה בימינו ישפילהי תחלה סל יסקיי יי על צבא מרום‬
‫ורח להוא ‪0‬י ‪ r‬לו לה ו'הבכור ומפני פילע הקב*ה שעתיל • במרוס •והאמירה והמיתה והעונש כל‪ ?1‬על ש^וסיפל‬
‫״ לצאת ממנו לני ושלמה שעתי׳צוח פיר השירי׳החוירי יח*ט ציוזי&ל הק*נה יעל זה נאח׳גל המוסיף גורע •זהש«»א^‬
‫אקכית תמר ולא שאר שחות מפני שהיא נקנה נקב‪ :‬ס*י עינינו ימאי׳תורתו*יישיס נלבינו יר^תו • ויזכנו לקראתו ן‬
‫לא אלח מפני פכוללת וצי ונקבה לכל אילני תמרי׳כוללי׳ אשר הלבבית יאיר* ולא בינסיעיי • והעיניס זוהל יזןיר ‪.‬‬