‫זה ה^צער לה׳ צדיקים יבאו בו‬

‫;‪>gx:;>e6KCse‬‬
‫ספר‬

‫‪ mm‬יעלב‬
‫‪f‬‬
‫מבואר בו‬ ‫■‬

‫כמה מאמרים הנמצאים ב^ט״ם המדברים בעניני חנ ט ת‬

‫דתכונה ‪ .‬על פי הקדמות לקוהות מדברי התוכנים ‪.‬‬
‫״באופז שמסכימים המאמרים עם דעות דתוכנים‪.‬‬
‫‪I‬‬

‫ועוד נלוה אליוע ביאור רהב על פרק ששי ושביעי וקצת‬

‫מפ׳ ה׳ ממדרש פרקי ר׳ אליעזר‪ .‬שהם מדברים בעניני‬
‫תקופות ומולדות ומהזורים ‪ .‬שמושי הז׳ כוכבים וי׳ב מזלות ‪.‬‬
‫כולמו בדברים קצרים והרבה מהם נעלמי הבנה ‪ .‬ובארנו כע״ה‬
‫ברהבה למען יבין כל קוראי‪ .‬גם מבואר בו כמה מאמרים‬
‫ממדרשים אהרים המדברים בענינים אלה ‪ .‬מוסכמים עם‬
‫ס‬ ‫■‬
‫דעות החכמים ‪.‬‬ ‫י‬

‫משלם זלמן יעקב בא״א מ' טאיר‬ ‫מאתי‬

‫■‬ ‫האבערמאן מהלובאקא ‪.‬‬
‫—‬ ‫ה ועתק‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫‪I‬‬ ‫ע״י חיים תשס״ז‬

‫ו ו יל נא‬
‫בדפום ר׳ יהורא ליב בן המחוקק מהו׳ אליעזר ליפטאן מ׳ין נ״י‪.‬‬
‫!‬
‫חרמ״ד‬ ‫שנת‬
‫‪tUUMMiAl‬‬ ‫‪iISM‬‬
 This Sefer has been made available by:

n g S G jy ICORNER
5314 13th Avenue
Brooklyn, NY 11219
TEL !718)972-0777
FAX. (718) 972-0178

A deluxe bound copy of this sefer is available at:

Biegeleisen Hebrew Book Store
4409 Avenue
Brooklyn, N.Y. 11204
(718) 436-1165

‫הספר הזה צולמה על ידי א חי ם גאלדענבערג‬

:‫ אצל‬,‫ במחיר סביר‬,‫וניתן להשיג ממנו טופ ס מכורך‬

‫בימ״ס ביגלאייזן‬
4409 le*’’ Avenue
(718) 436-1165
 ‫הסכמות הגאונים‬
‫הרב הגאון החכם הכולל נודע למשגב כק״ש מ׳‬ ‫הרב הגאון זקן שקנה חכמה כק״ש מ׳ ישכר‬
‫יעקב באריט זצ״ל מ״צ ור״ם בק״ק ווילנא‪.‬‬ ‫בער זצ״ל ראב״ד בק׳ ווילנא ‪.‬‬
‫ה ל ב ה עשה המופלג החכם המחיר הלז להקן‬
‫ה ל ב המופלג מהורר זלמן יעקב נגע בקצה‬ ‫דכרי חז״ל לכל יהיו ללעג המהחכמיס‬
‫המטה אשר בידו בהלך הדבש היורד‬ ‫אמרהי לפעלא טנא יישר ואקיל אי״ה ס׳ כשיצא‬
‫מנוית האריות הם חכמי ישראל התוכנים ויעש‬ ‫מהדפוס במקח אשר יושה‪ .‬יום א׳ א״ש הורה לפ״ק‪.‬‬
‫בהם מטעמים למאמרי חז״ל הנפוצים אחת הנה‬
‫עד אשר מתקו לחיך יטעם בהם וגמד בדעתו‬ ‫נאום ישכר בער בהרב הגאון ם׳ תנחום זצ״ל‪.‬‬
‫לשום להם שארית בקרב הארץ ולהפיצם בקרב‬
‫הרב הגאון הגדול בתורה וחסידות כק״ש מ׳‬
‫ישראל ע״כ גם אנכי נמצאתי לקבל ממנו ס״א‬
‫יהודה ליב זצ״ל אב״ד דק׳ דענעבארג ‪.‬‬
‫כאשר יצא לאור ‪.‬‬
‫כ״ד יעקב במו״ה יהודה ליב באריט ‪.‬‬ ‫ג ם אנחנו אחרי רואנו דרכי ההשכל של המחכרה‬
‫הזה כי ישרים המה וע״כ אמרנו לקבלו‬
‫אחרי כי יצא לאור בשער בה רבים כמחיר אשר‬
‫הרב הגאון הגדול הצדיק המפורםם כק״ש ם׳‬ ‫יושה עליו ‪ .‬יום ח׳ אלול הרי״א ‪.‬‬
‫בצלאל הכהן זצ״ל אב״ד בק׳ ווילנא בעהמ״ח‬
‫יהודה ליב‬
‫ס׳ ראשית בכורים ‪.‬‬
‫הרב הגאון חטפורסם אביר התורה והחכמה‬
‫אנכי לאפס הפנאי עיינתי מעט בספרו‬ ‫גם‬ ‫כק״ש מ׳ שמואל שטראשון זצ״ל מק״ק ווילגא‬
‫הנחמד וראיתי כי כביר מצאה ידו בפי׳‬ ‫בעל ההגהות וביאורי הרש״ש ‪.‬‬
‫השני פרקים מפרקי דר״א הגדול ‪ .‬ומצוה רבה‬
‫לתמוך בידי הרב המחבר המופלג בתורה וביראה‬ ‫ף‪,‬י אחרי רואי גודל השהדלוה הרב המופלג‬
‫ובחכמה נ״י דבמצוה רבה קא עסיק ויהי ה׳ עמו‬ ‫י החכם מ׳ מש״ז יעקב מהלובאקא לצלול‬
‫לבצע מעשהו וגם אנכי הנני לקבל אי״ה ס׳ אחד‬ ‫בעמקי ים התלמוד ללקט פניני מאמריהם‬
‫במחיר הקצוב מיד הרב המחבר נ״י בלנ״ד כשיצא‬ ‫המדברים ברמזי חכמת התכונה וילטשם עד‬
‫הספר היקר הנ״ל לאור עולם ובאתי עה״ח ג׳ ייא‬ ‫אשר נחשפו מאוריהם ויגל מעליהם לעג‬
‫אייר תאי״רלפ״ק‪.‬‬ ‫המתחכמים ‪ .‬הכל בדרך נאות ‪ .‬נטפלתי היות‬
‫מעוזריו להוציא חבורו היקר לאור הדפוס וחתמתי‬
‫נאום בצלאל ב״ר ישראל משה הכהן ‪.‬‬ ‫שמי אור ליום ה׳ ח' א״ש תרי״א ‪:‬‬
‫שמואל שטראשון ‪.‬‬
 ‫הסכמות הגאונים‬ ‫‪4‬‬

‫שאינו מתוקן ‪ .‬והנני מסכים בכל לבבי על‬ ‫הרב הגאון המפורהם לתהלה כתורה ובמדעים‬
‫הדפסת ספרו היקר הנ״ל ‪ .‬באעה״ח יום ב׳ כ״ו‬ ‫תפארת ישראל מהור״ר שטואל נ״י מאהליווער‬
‫אדר תרמ״ג פה ראדוס ‪:‬‬ ‫אב״ד ד״ק כיאליסטאק ‪.‬‬
‫נאום שמואל כהרב מוהר״י מאהליווער ‪.‬‬ ‫ל ע ה יד שלוחה אלי מרחוק מכתב ממכירי‬
‫מכבר הרב המופלג בתורה וחכמה משכיל‬
‫הרב הגדול החכם המפורהם בתורה ויראה כק״ש‬
‫טל דבר אמת מו״ה זלמן יעקב נ״י ממיר מולדתי‬
‫מ׳ גרשון אמשטרדם זצ״ל מק׳ ווילגא ‪.‬‬
‫הלובאקא ‪ .‬בצירון! ספרו כתב יד בשם שארית‬
‫מ ל י א חפני טיבותא להאי גברא המופלג בתו״לז‬ ‫יעקב ‪ .‬אשר רוצה כטת להדפיסו ובקש הסכמתי‬
‫מ׳ מש״ז יעקב אשר נתן עינו ולכו‬ ‫והנה הגם 'כי מגודל טרדתי לא היה לי פנאי‬
‫להפיק דברי חז״ל ודעת קדושים מצא כי טעם‬ ‫לעיין כ״א איזה ראשי פרקים ‪ .‬אמנם אוקי גברא‬
‫טעם דבש בדבריהם הנחמדים מזהב ומתוקים‬ ‫אחזקתי׳ כאשר ידעתיו עוד מנעורי ושמעתי‬
‫מדבש אשר חכמים■ יגידו ראו כי אורו עיני‬ ‫ממנו כמה ביאורים טובים ונעימים בהגדות חז״ל‬
‫במאירת דבריהם הקדושים והטהורים ולזאת‬ ‫בעניני מולדות ותקופות ‪ .‬ובפרט כי כבר יש לו‬
‫להיות נטפל לעושי מצוה הנני בל״נ לקבל ס״א יום‬ ‫הסכמות מרבנן קשישאי גאונים מובהקים נ״ע ‪.‬‬
‫א׳ י״ב לחודש שנים עשר הוא חדש אדר תאי״ר ‪.‬‬ ‫ולהבדיל לחיים את אשר אתנו חיים היום ‪ .‬ה׳‬
‫גרשון אמשטרדם ‪.‬‬ ‫יאריך ימיהם ‪ .‬ובלי ספק לא יצא מת״י דבר‬
 ‫הקדמה‬
‫—‪— t>>j«3cccs1*e«<1‬‬

‫רבבות מחברים מני דור ודור ‪ .‬מיום אשר החלו הספרים לרוב על פני הארץ ‪.‬‬
‫‪ .‬אלך גם אני‪ .,‬אשר יפתחו פ תח ספריהם בהקדמה ‪ .‬אם להציע על מה יסובו‬ ‫׳ ׳‬
‫אופני דברי המחברת ‪ .‬והגיוני רוחם ‪ .‬או ■הסיבה אשר ה שיאה רעיוניהם לבוא בספר בקהל‬
‫עם ‪ .‬אף כי בני דורם רא יחמודו דברים חדשים מקרוב באו ‪ .‬באין מבקר בין טוב לרע ‪ .‬נזק‬
‫■‬ ‫ומועיל ‪ .‬סכלות ושכל טוב ‪:‬‬
‫הביאני עד הלום להלוך בגדולות ממני ‪ .‬לבאר כמה אגדות חז״ל המדברים כעניני‬
‫חכמת התכונה )אסטראנאמיע( המפוזרים בתלמוד ושארי מדרשים ‪ .‬שלפי הנראה מהם‬
‫בראשית הדעת לקוצר הדברים הם אינם כפי הנח ת בעלי התכונה ‪ .‬ורוב הבאורים אשר באו‬
‫ויש מבחירי‬ ‫עליהם ‪ .‬הרחיקו אותם הלאה מאוהל החכמה ותמכו יסודותם באבני בהו ‪.‬‬
‫החכמים השרים הישרים אשר החליטו שנעדרים היו חז״ל מידיעות אלו ‪ ,‬ז״ל רשא״ז ביפה‬
‫תואר שהרי חז״ל לא היו בקיאי; בחכמה זו רק הצורך ‪,‬לקביעא דירחא ‪ .‬ובפ״ו שם‪ ,‬שרבים‬
‫מחז״ל יראה מדבריהם שאינם מסכימים עם האצטגנינים בתכונת השמים כו׳ והתמרמר עליו‬
‫בעל עשרה מאמרות )מאמר העתים סי׳ י׳( התוב; המפואר רד״ג בנחמד ונעים )סי׳ ג׳( כי‬
‫בעניני התכונה דברי התוכנים לחוד ודברי החכמים לחוד ‪ .‬בעקידה )שער ל״ו פ׳ כ״א( שחז״ל‬
‫להיותם שקועים וטרודים בעסק התלמוד לבד לא הוצרכה להם החכמה רק לדעת העבור‬
‫ולחשוב תקופות ומולדות ויותר היה להם לאבוד זמן א( כי אנשים רבים חו״י אומרים שחז״ל‬
‫עצמן מודים על‪ ,‬העדר ידיעתן בחבמה זאת ‪ .‬ובעל מאור עינים )א״ב פ״י( כי חז״ל האמינו‬
‫היות הארץ שטוחית ב( והרקיע כקופה עליה ‪ .‬שאין הגלגלים מקיפין א ת הארץ מתחת ג(‬
‫והעיר‬ ‫_ ________‬

‫א( אי אפשר לומר כן כי עד ימי אכיי ורכא שהיו נסוך חכמי התלמוד היו מקדשים‬
‫חדשים על פי הראיה ‪ .‬והיו ב״ד צריכין לידע בדיוק השש בדיקות לבדוק העדים ואס אפשר שהתראה‬
‫הלבנה באותה לילה ‪ .‬ולידע כל זאת צריך ידיעה רחבה בחכמה זו כמו שיסד ע״ז הרמב״ס ז״ל כל‬
‫מ כו ת קידוש החודש ‪:‬‬ ‫'‬
‫ב( אנו מוצאים בדברי חז״ל מפורש היות הארץ כדורית והוא בירושלמי ע״ז ובמדרש רבה‬
‫במדבר )פי״ג( ז״ל מזרק אחד כסך כנגד העולם שהוא עשוי ככדור הנזרק מיד ליד כו׳ ומנין שהים‬
‫עשוי שגמת קערה והעולם עשוי ככדור כההוא דתנינן כו׳ כדור ‪ .‬שהעולם עשוי ככדור ‪ .‬אל״מ כד‬
‫הוה סליק כו׳ עד שראה את העולם ככדור כו׳ ‪:‬‬
‫ג( בתנמומא )פ׳ יתרו( יוצר איר ובורא חושך הכל בבת אמת היא עכ״ל וע״כ שזה הוא לפי‬
‫היסוד שהארז היא כדורית והחמה מקפת אותה למעלה ולמטה ‪ .‬שמתחיב מזה להיות בזמן אמד‬
‫בחצי‬
 ‫הקדמה‬ ‫‪6‬‬
‫והעיר עליו הימה מהר״ל ז״ל בם׳ באר הגולה ‪ .‬החכם רד"נ בם׳ מטה דן ז״ל שהרי לפי מכרת‬
‫חז״ל הרקיע כחצי כדור ‪ .‬והארץ אשר תחתיו עומדת על כמה עמודים והרים ד( עכ״ל ‪ .‬ויש‬
‫כאורים אשר הם נגד חוש הראיה בהאי פי׳ הנדפם םוף מ׳ ר״ה על מחלקות ר״א ור״י)שם‬
‫י״ב ע״ב( שהוא מפרש דברי ר״א ור״י על פי הנחה בדויה שהמזלות מםבבים א ת הארץ מםביב‬
‫בי״ב שעות והכוכבים שוקעים אחר זריחתם בו׳ שעות ומה נפלא דברי רש״י ז״ל בפםחים‬
‫)ציד ע״ב( ז״ל אבל המזלות מהלכים םביב הילוך מועט ואין מקיפין א ת הגלגל אלא בל מזל‬
‫משמש א ת החמה נד ממקומו ומוליכו עד הכירו וחוזר למקומו עכ״ל ‪:‬‬
‫ן ^ן ךן טוב עשו אבירי החכמים כמו הנ שיא ראב״ח הםפרדי והכוזרי ור״ז בעל המאור כמם׳‬
‫ר״ה ור׳ יצחק הישראלי אשר האריכו למעניתם כבאור ההלכות החמורות במט׳ ר״ה ‪.‬‬
‫והרב מהר״ל בם׳ באר הגולה והרמ״א כם׳ תורת העולה והרב ר׳ ישראל זאמושץ בם׳ נצח‬
‫ישראל אשר בארו כמח מאמרים חנראים מתנגדים לחכמת התכונה ‪ .‬אמנם לא על כל המאםרים‬
‫בא באוריחם ‪ .‬ויש מבוארים אצלם בדחוקים רחוקים ;‬
‫ו ל א י ת י להרמ״א ז״ל בתוח״ע )ה״א פי׳ב( ז״ל וכל מה שאפשר לפרש דברי החכמים שלא‬
‫יחלוקו על המפורםם מה טוב ומח נעים בו׳ וכל מי שחם על כבוד קונו וכבוד‬
‫חכמי התורה ידקדק כתוך דבריהם וימצא כודאי שידעו סוד התכונה עכ״ל‪ .‬הדברים חאלזז‬
‫הרהיבוני עוז ויפיחו בקרבי רשפי חשק ‪ .‬וכע״ה בארתי במה מאמרים על פי הקדמות לקוחות‬
‫מבעלי החכמה ‪ .‬ורצוף הכוונה בלשונם ז׳ל ‪:‬‬
‫ן « ן ף לויתי לזה ביאור רחב על פ״ו ופ״ז וקצת מפ״ח מםדרש פרקי ר׳ אליעזר המדברים‬
‫בעניני התכונה ‪ .‬ומלבד אשר נפל בהם טעותים שונים ‪ .‬הרבה אמרים נפלאים‬ ‫^‬
‫בעצמן וקשיי ה בנ ה ‪ .‬כאשר העיד עליהם החכם ר׳ דוד גנז בהקדמתו לס׳ נחו״נ ז״ל ומצינו‬
‫לר״א בן חורקנום שחיה אצטגנין וחכם גדול בעניני ה תכונ ה ‪ .‬אף שכל דבריו נפלאים תמוהים‬
‫םתומים וחתומים מאוד עכ״ל ‪ .‬ואחרי אשר כתבתי הביאור עליהם ראיתי בי נדפס המדרש‬
‫עם ביאור חדש ותוכו רצוף על פ׳ו׳ז׳ ביאורים מהגאון ר׳ בנימין ד ל מהוראדנא ‪ .‬וארא כי‬
‫הגדיל לעשות ‪ .‬אבל לקוצר דברי המדרש יש פנים לכאן ‪ .‬ובהרבה מקומות לא הלכנו בדרך‬
‫אחד ‪ ,‬הן כהגהה והן כביאור ‪ .‬ולא דלנתי המקומות אשר אין בהן הבדל לשלמות הביאור‬
‫כי מעט המה ‪ .‬והתגוללו בדברינו מאמרים ומדרשי חכמינו ז״ל םמקומות אחרים הנפלאים‬
‫■‬ ‫כרא שית ה ה ש ק פ ה;‬
‫ן א ץ להפליא על מה שקצרו חז״ל מאוד במה שדברו בענינים אלה ‪ .‬ראשית כי כן היה דרכם‬
‫י בכל החכמות שקצרו באמרים ויש אשר הלבישו במשל וחדה ‪ ,‬כי כן היה דרך כל‬
‫הקדמונים‬ ‫_________‬

‫בסצי כדור הארץ אשר ממול השמש יום ‪ .‬וברזצי כדור השני לילה ‪ .‬ונזוהר ויקרא )דף י׳( להא כל‬
‫ישובא מתגלגלא ככדור אלין לחחא ואלין לעילא כו׳ לאלין יממא ולאלין ליליא ‪:‬‬
‫כיון למה שאמרו בסגיגה )י״ב ע״ב( הארץ על מה היא עומדת על העמודים והעמודים‬ ‫ד(‬
‫על המים והמים על ההרים וההרים על הרונז ‪ .‬וחכ״א על י״ב עמודים כו׳ וי״א על ד׳ ‪ .‬מי לא‬
‫יבין כי אין כוונתם על עמידה במקום הלא יראה מה שאמרו עוד שס ר׳׳א ב״ש אומר על עמוד‬
‫אחד וצדיק שמו שנאמר וצדיק יסוד עולם ‪ .‬אך הכוונה עמידה בזמן כמו שאמרו על ג׳ דברים‬
‫העולם עומד על החורה כו׳ ובמקרא כוגנח ארץ ותעמוד ‪ .‬הוא צוה ויעמוד ‪ .‬והארץ לעולםעומדת;‬
‫ד‬ ‫הקדמה‬
‫חקדמונים במשיב ר׳ יצחק הישראלי בם׳ יסור עולם ור׳ ישראל זאמושץ בם׳ נצח ישראל ‪.‬‬
‫ונוםף על זה בחכמת התכונה הצניעו ביותר ‪ .‬מה מאוד קצרו אף בהלכות‪ .‬חנתלים בם ‪.‬‬
‫כמו הרואה חמה בתקופתה ולבנה בגבורתה וכוכבים כמםילותם ומזלות כםדרן ברכות )נ״ט ע״ב(‬
‫ואיך קצרו בברייתא דסוד העבור עד ששמואל המפורםם בחכמה זו לא ידע כולה ד״ה)כ״ה‬
‫ע״ב( ‪ .‬ואפשר מפני שעד םוף חכמי התלמוד היו מקדשים חדשים על פי הראיה ‪ .‬ואז היו‬
‫צריכין לבדוק עדי ראיה ב ש שה בדיקות האמורה במ שנה ר״ה )ב׳ג ע״ב( ובית דין הנ ח ל‬
‫שקבלו העדות היו יודעין כל זה על פי חשבון ‪ .‬ואם •לא נמצא עדותן כפי אשר הורה להם‬
‫הח שבון‪ .‬לא קבלו אותם‪ ,‬כםש״כ הרמב״ם ז״ל)הלקה״ח פ״ב ה״ז( וכן היו ב״ד מחשכין אם‬
‫אפשר שיראה הירח בליל ל׳ ואם יצא להם בחשבונם שאי אפשר שתתראה ‪ .‬ובאו עדים‬
‫להעיד שראו ‪ .‬ידעו שהם עידי שקר כםש״כ שם )פ״א ה״י( ‪ .‬וידוע כי הכותים והכיתוםים‬
‫רצו להכשיל ב״ד ולקלקלם בענין קידוש החודש עד ששכרו עידי שקר כדאיתא כר״ה )כ״ב ע״ב(;‬
‫י ז ^ כן מזה הטעם הצניעו החכמה הז א ת שלא יחשכו רשעי ישראל בדרך שהיו ב״ד מחשבין‬
‫^ לידע איך תתראה הלבנה בכל הששה בדיקות ‪ ,‬ויכשילו ב״ד לקבל עירי שקר ‪ ,‬א ף‬
‫שלא ראו הלבנה ‪ ,‬על כן להיות כח ב״ד יפה הםתירו עניני החכמה בכל מה דאפשר ‪ .‬ואלקינו‬
‫זה קוינו לו ‪ ,‬יחיש גואלו ‪ .‬ונקדש על פי הראיה ‪ ,‬בירושלים הבנויה ;‬
‫המחבר ‪.‬‬ ‫_ ____‬ ‫‪.‬‬
‫ב ט ן ף או״ח )פי׳ רכ״ו( הביא מתשובת מהרי״ל ז״ל אם היה לקוי לבנה שאנו רואים ניגוד‬
‫אמיתי אמצעות הלקוי בודאי שאין לברך אחר כך ‪ .‬אבל פ ת מ א סמכינן אח שבונינו‬
‫שהוא מולד השוה ‪ .‬אפילו אם היה לקוי חמה שחוא מולד אמיתי קודם לשלנו או אחריו בו׳‬
‫עכ״ל וכתוב בדרכי משה ואיני מבין דבריו דמ״ש שאנו רואים המולד האמיתי בלקוי הלבנה‬
‫שהוא הניגוד ‪ .‬או בלקוי חמה שהוא עת המולד כו׳ ואפשר לישב דברי מהרי״ל דבענין לקוי‬
‫לבנה אנו רואים ניגוד האמיתי כי הוא שוה בכל העולם ‪ .‬אבל לקוי חמה מ שתנה לפי הישוב‬
‫ולפי הרואים כמבואר ליודעים בענין הלקות ‪ ,‬ולכן אין להתבונן מולד האמיתי סלקוי חמה‬
‫הנראים לנו עכ״ל‪ ,‬ר״ל שקודמת הלקוי ליושב במערב הארץ קודם היושב באמצע הארץ מפאת‬
‫שינוי מראה של הירח ]הוא החלוף שיש בין העומד על גבנונית הארץ ובין אלו היה עומד‬
‫במרכז הארץ[ וע״כ אפשר שתהיה הלקוי ליושב המערב קודם מולד האמיתי ‪ .‬והוא טעם‬
‫חלוש כי השינוי מראה של הירח היותר גדול הוא רק כשיעור שעה ;‬
‫נראה להצדיק דברי מהרי׳ל ז״ל בטעם היותר ממפיק והוא הידוע במם׳ ר״ח )כ״ה ע״א(‬
‫שהלבנה פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה ‪ .‬והתוכנים הקדמונים הניחו הסיבה‬ ‫^‬
‫היותר גדולה כי בגלגל הירח אשר קראוהו נלגל הנו שא קבוע גלגל קטן קראוהו גלגל ההקפה‬
‫וכשהירח סובבת בגלגל ההקפה בחלק התחתון בזמן י״ג יום ט״ו שעות אז הירח מהירה‬
‫במהלכה שגלגל הנושא וגלגל ההקפה מוליכין שניו ש הלבנה לרוח מזרח על כן משגת הלבנה‬
‫את החמה במהרה ‪ .‬וכשסובבת בחלק העליון מגלגל ההקפה היא מתאחרת ומהלכת במתינות‬
‫שגלגל ההקפה מוליכה אז למערב היפך גלגל הנושא‪ ,‬ע׳ תום׳ לו״ט ר״ה )פ״ה ם״ח( נו״נ )שער‬
‫ח׳( ויש עוד סיבות המקדימין ומאחרין ‪ .‬וכשיתקבצו כל הסיבות המקדמים ראיתה יהיה‬
‫מולד האמיתי קודם מולד השוה קרוב לט״ו שעות ‪ .‬וכן הסיבות המאחרים ראיתה יאחרו מולד‬
‫האמיתי‬
 ‫הקדמה‬ ‫‪8‬‬
‫האמיתי אחרי מולד חשוד‪ .‬קרוב לט״ו שעות ‪ .‬וכמו בן הוא לעניין הנגוד הוא א מצע החודש■‬
‫שרפעמים יהיה ניגוד אמיתי קודם ניגוד השוה ‪ ,‬הוא האמצעי קרוב לט״ו שעות ‪ .‬ולפעמים‬
‫יהיה ניגוד האמיתי אחר ניגוד השוה קרוב לט״ו שעות ‪ .‬וההבדל היותר גדול לעגין ב ר סז‬
‫הלבנה בין חשבון הלקוי ובין חשבון המולד השוה ‪ .‬הוא לא יותר מששד‪ .‬שעות ‪ .‬שאם תהיה‬
‫הלקוי חמה מ שעה כ׳ אחר חצות היום ואילך ‪ .‬אין הבדל כלל ששעות של ההבדל‪ .‬יהיו‬
‫כיום ‪ .‬למשל אם היתד‪ .‬הלקוי חמה שעה ג׳ אחר חצות יום ז׳ והמולד במרחק היותר גדול‬
‫ר‪.‬וא שעה ר אחר חצות ליל א׳ ‪ .‬לחשבון הלקוי אין לקדש הלבנה רק ליל א׳ חמ״ע זבן‬
‫לחשבון המולד ‪ .‬ואם ת הי ה הלקוי בחצו ת יום ז׳ ‪ .‬וחמולד אח״ב כ שעה ג׳ אחר חצות ליל‬
‫א׳ ‪ .‬אז יש הבדל ביניהם יותר משני שעות ‪ .‬שלפי המולד יש לקדש ב׳ שעו ת ומחצה כליל‬
‫כ׳ ולחשבון הלקוי אין לקדש כ ו ע ‪ .‬ואם תהיה הלקוי בוקר יום ז׳ והמולד י״ד שעו ת ומחצד‪.‬‬
‫אח׳ב הוא כ׳ שעות וחצי בליל א׳ ‪ .‬אז לחשבון המולד יכולין לקדש כל הלילד‪ .‬של ליל א׳‬
‫חמ״ע ‪ .‬ולחשבון הלקוי רק עד חצות ליל א׳ נמצא ההבדל היותר גדול הוא ש שה שעות ‪.‬‬
‫וכן אם כין הלקוי ובין המולד רק חצי המרחק הוא ז׳ שעות ‪ .‬והלקוי בוקר יום ז׳ והמולד‬
‫ש ע ה‪ ,‬כ׳ אחר חצות היום ‪ .‬לפי המולד יש לקדש בל ליל א׳ ‪ .‬ולפי הלקוי רק חצות ליל א׳ ‪.‬‬
‫ההבדל הוא רק ו׳ שעות ‪ .‬ע״ב אף שקדמה הליקוי להמולד שעות אחדות אינו ברור שאחר‬
‫חצי ב״ט י״ב תשצ״ג מאמצע הלקוי הוא ניגוד אמיתי ונתמלא פגימתה של לבנה ‪ .‬כי אפשר‬
‫שבשני ה שבועות הלבה הלבנה במה ימים במהלך המתון יותר ממה שהלכה במהלך‬
‫הנמהר ולא ת הי ה ניגוד האמיתי שתתמלא פגימתה אלא עד חצי ב״ט י״ב תשצ״ג מ ה מ ^ ד‬
‫או יותר מאוחר ‪ .‬ואף בהיות ההבדל היותר גדול שהוא ששה שעות ‪ .‬אפשר שלא תהיה‪.‬‬
‫ניגוד אמיתי קודם ניגוד האמצעי ‪ .‬ואפשר שיהיה עוד מ או ח ר‪ .‬ובפרט אם הלקוי רחוק‬
‫מהמולד ‪ .‬שהוא מפני שהלכה קודם הלקוי כד חלק הגלגל אשר הולכת בו במהירות ‪ .‬בהכרח‬
‫שתלך כי״ד ימים שאחר המולד כל חלק הגלגל אשר הולכת בו במתינות ‪ .‬ויהיו הששה שעות‬
‫שאחר חצי החודש מהלקוי עד חצי החודש מהמולד ‪ .‬בוודאי קודם ניגוד האמיתי טרם‬
‫‪.‬‬ ‫שנתמלאה פגימתה של לבנה ‪:‬‬
‫ו א ח ר שבבל אופן שיהיה אינו ברור שבוודאי נתמלא פגימתה קודם בלות חצי ב״ט י״ב‬
‫תשצ״ג מהמולד ‪ .‬על בן הולבין אחר חשבון המולד שהוא אמצעי בין המהירות ובין‬
‫המתינות ‪ .‬במו בכל חודש ‪ .‬מה שאין בן כלקוי לבנה שברור הוא שנתמלאה פנימתד‪ .‬אז ע׳׳ב‬
‫אין לברך עוד ‪:‬‬ ‫‪,‬‬
 ‫יונ תן )בראשית א׳ ט״ז‪(.‬‬ ‫ב ת ר גו ם‬
‫ועבד ה׳ ית תרין נהורא רברביא והוו שוין באקרהון עשרים וחד שעק‬
‫בציר מנהון שית מאה ותרין ושובעין חולקא שעתא • ומן א שתעת סהרא‬
‫‪,‬‬ ‫עלוי שמשא לישן תליתאי ואזדערת ‪.‬‬
‫כן הוא בספרים מדויקים דפוס ווין ואמשטרדם ‪ ,‬וכהוב על הגליון והגאון ר' דוד ז״ל הגיה‬
‫שצ״ל הלה מאה וארבעה וחמש ין יומין ושבעין ושיה עכ״ל ומוכן שחסר בהגהסו ‪ ,‬וכן רצה‬
‫להגיה הלה מאה וארבעה וחמשין יומין והמניא שעין והמניא מאה ושבעין ושיה כו׳ והוא‬
‫י״ב חדשי לבנה ‪ .‬ולא די שלא הועיל בהגההו כי בין כך ובין כך אין אלו אלא דברי‬
‫נביאוה ‪ .‬עוד הוסיף להפליא כי אחרי שבעה ימי בראשיה אין כל חדש החה השמש ‪:‬‬

‫למולדוה הראשונוה לר׳ יהושע שבניסן נבה״ע‬
‫היה המולד ד׳ ט׳ הרמ״ב ‪ ,‬ולר״א שבהשרי נבה״ע‬
‫היה המולד וי״ד‪ ,‬ובהשרי שלפניו אלו היה ננה״ע‬
‫י‬ ‫היה המולד ב׳ה׳ר״ד והוא ‪:‬‬
‫במס׳ שבה )פ״ז ע״ב( ובכמה‬ ‫איתא‬ ‫א(‬
‫מדרשים ניסן שבו יצאו ישראל‬
‫ממצרים אוהו היום חמשה בשבת היה ‪ .‬עוד שם‬
‫)פ״ח ע״א( ובס״ע ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים‬
‫אוהו היוס ששה בשבה היה ‪ .‬וכן היה ראש חודש‬
‫לזה ביום ה׳ ולזה ביום ו׳ ‪ .‬וזה ידוע לנו‬
‫מהכתובים שיציאה מצרים היהה בשנה ב׳ אלפים‬
‫המ״ח לב״ע )ע׳ רש״י ע״ז ט׳ ע״א( וכן איהא‬
‫בסדר עולם ותנחומא ‪ :‬ועתה אם נחשוב ב״א‬
‫המ״ח לפי יסוד המעברים מתשרי של ב׳ה׳ר׳׳ד ‪.‬‬
‫יוצא על פי חשבון המולדות שמולד ניסן של‬
‫יציאה מצרים היה י״ט שעות ההרכ״ז חלקים‬
‫ביום א׳ ‪ .‬ואיך אפשר להיות ר״ח ביום ה׳ או ו׳‪.‬‬
‫וכן אמרם שם )פ״ו ע״ב( לר׳ יוסי בחד בשבת‬
‫אקבע ירחא ]דסיוון ולרבנן בהרי בשבת[ והלא‬
‫היה אז מולד סיוון כ״א שעות הנ״ג חלקים •‬
‫ביום ד׳ א״כ צ״ל ר״ח ביום ו׳ או בשבת ‪ ,‬ואיך‬
‫אפשר שיהיה ר״ח ביום ב׳‪ ,‬אחר שהיה המולד‬
‫ביום ד׳ ‪ ,‬והיוחסין כהב שהיהה יצי״מ בשנת‪,‬י״ו‬
‫למחזור‬
‫לי באורו על פי מה שכהוב בלבוש‬ ‫ונראה‬
‫החור )סי׳ הכ״ח( ובס׳ עברונוה‬
‫שהדעה נוהנה לפי האגדה שמעוגי הלבנה היהה‬
‫ברגע המולד הראשון ‪ :‬ועוד נוסיף לומר שדעה‬
‫בעל ההרגוס היה שנברא העולם בהשרי ‪ .‬ולא‬
‫בהשרי שיסדו המעברים שהיה בו המולד ו׳י״ד‬
‫ר״ל י״ד שעוה ביום ו׳ ולא בהשרי שלפניו‬
‫שקראוהו השרי של ההו שהיה בו המולד ב׳ה׳ר״ד‬
‫ר״ל ה׳ שעוה ר״ד חלקים ]של אלף ושמונים‬
‫בשעה[ ביום ב׳‪ .‬אך דעהו שהיהה הבריאה‬
‫בהשרי שלפני השרי של ב׳ה׳ר״ד‪ .‬ואס נחסר ד׳‬
‫ימים' ח׳ שעוה ההע״ו חלקים שאריה של שנה‬
‫מן ב׳ה׳ריד יוצא לנו שהיה אז מולד השרי כ׳‬
‫שעוה ה׳׳ח חלקים ביום ד׳‪ .‬והמאורוה נבראו‬
‫בהחילה ליל ד׳ כמש״כ בפרקי ר״א )פ״ו( נמצא‬
‫שהיהה הלבנה שוה עם החמה מהחילה ליל ד׳‬
‫עד המולד שהוא כ׳ שעו ה ה״ח חלקים ‪ .‬והוא‬
‫עשרים וחד שעין פחוה שיה מאה והרין ושובעין‬
‫חולקא שעהא ‪:‬‬
‫ו א ח ל י ההשקפה בדברי חז״ל נראה שחשבו‬
‫שנוה עולם כדעה ההרגוס שהיהה‬
‫הבריאה בשנה שלפני השרי שהיה בו המולד‬
‫ב׳ה׳ר׳׳ד ולא כהמעבריס ששמו לנו העקרים‬
 ‫שארית יעקב‬
‫בליל ה׳ והיה ר״ח ביום ה׳ שאם כן היה יום‬
‫כ״ד שהיה בו הצום בשבת ‪ .‬וההכרח לומר שלא‬
‫ראו הלבנה בליל ה׳ על כן קבעו ר״ה ביום ו׳‬
‫אם כן היה יום כ״ג בשבת ‪ :‬על כן נראה שחשב‬
‫שנות עולם כפי התרגום שהיה בשנה קודם לזה‬
‫שהיה אז מולד תשרי י״ז שעות קנ״ז חלקים ביום‬
‫ה׳ ‪ .‬ואף שלפי מה שאמרו שיח שעי מכסי‬
‫סיהרא אפשר שחתראה הלבנה לפעמים בליל ו׳‬
‫ויהיה ר״ה ביום ו׳ וכ״ג בו בשבח ‪ .‬אומר ר׳‬
‫יוחנן אנא חש•‪ :‬יתיה בחשבונות מהלכי המאורות‬
‫שנמנע היה לראות אז הלבנה בליל ו׳ שהיה אז‬
‫מולד האמיתי מאוחר למולד האמצעי‪ ,‬ועל כן היה‬
‫ר״ה בשבת והיה כ״ג בו ביום א׳ והצום ביום ב׳ ‪:‬‬
‫כליל ה׳ על כן היה ר״ח כיום ו׳‪ .‬ולפייז היה מולד‬
‫ד( א ם החשבון שיצאו ממצרים ב״א תמ״ח‬
‫מתחיל מחשרי שהיה בו המולד בהר׳ד‬
‫היה אותה שנה שנת ששה עשר למחזור העבור‬
‫של י׳יט שנה ‪ .‬אם כן שנה שניה צריכה להיות‬
‫מעוברת ששנת י״ז לעולם שנה מעוברת ומוכח‬
‫בשבת )פ״ז ע״ב( ששנה פשוטה היתה דאיתא שם‬
‫ומדריש ירחא דניסן דהאי שתא ]שנה שניה[‬
‫חד בשבת דאשתקד בד׳ בשבת כו׳ ‪ .‬אכן יש‬
‫יש לומר שדי להקשות אף אס^היה השנה פשוטה‬
‫אבל התירוץ לר׳ יוסי ז׳ חסרים עבד לרבנן ח׳‬
‫חסרים עבד אס היתה השנה מעוברת נוכל לתרץ‬
‫לר׳ יוסי כדמתרץ לרבנן שעבדו ח׳ חסרים ‪ .‬ואף‬
‫שהיתה השנה מעוברת יכול להיות ר״ח ניסן של‬
‫יצי״מ ביום ה׳ וניסן של שנה שניה ביום א׳‬
‫אבל לרבנן והס״ע שלדעתם היה ניסן של יצי״מ‬
‫ביום ו׳ אף אס עבדו ח׳ חסרים אי אפשר שיהיה‬
‫ר״ח ניסן זה ביום ו׳ אם ניסן השני היה ביום‬
‫א׳ כשהשנה מעוברת ‪ .‬אבל לפי חשבון התרגום‬
‫היתה יציאת מצרים בשנה קודם לזה שהיתה שנת‬
‫ט״ו במחזור‪ ,‬ושנה שניה היא שנת ט׳יז במחזור‬
‫שהיא שנה פשוטה ‪:‬‬
‫במס׳ ר״ה )י״א ע״א( בפסח נולד‬ ‫יס איתא‬
‫יצחק כו׳ תנא אותה שנה ‪ .‬שנה‬
‫מעוברת היתה ולידח יצחק היתה בשנת ב״א ‪.‬‬
‫מ״ח‬
‫יי‘‬
‫למחזור ושעשו עכור על כן היה מילד ניסן כשטה‬
‫ט׳ כליל ג׳ והיה ר״ח כיוס ה' ט ל ל ‪ .‬ולא יהכן‬
‫לרכנן האומרים שהיה ר״ח כיום ו׳ ‪ .‬ועוד י^א‬
‫בשנה י״ו אין צורך לעכור ומפורש אמרו כמכלהא‬
‫)פ׳ ט״ז( היום אהס יוצאים שאין ה״ל כחודש‬
‫האכיכ מגיד שהשנה שיצאו ישראל ממצרים אינה‬
‫צריכה לעכר ‪:‬‬
‫י ז ל כן נראה כרור שחשבון ב״א המ״ח הוא‬
‫׳ מהשרי שלפני חשרי של בהר״ד ‪ .‬ואס נגרע‬
‫מן א׳ י״ט הה״ר כ״ז שאריח של שנה שהוא ד״ח‬
‫ההע״ו יוצא אז מולד ניסן י״א שעוה קנ׳יא חלקים‬
‫כיוס ד׳ על כן ס״ל לר׳ יוסי שראו הלכנה כליל‬
‫ה׳ ועשו ר״ח כיוס ה׳ ‪ ,‬ולרכנן לא נראתה הלכנה‬
‫סיון של אוהו שנה י״כ שעוה הרנ״ז חלקים כיוס ז׳‬
‫ע״כ לר׳ יוסי היה ר״ח ביום א‪ /‬ולרבנן לא ראו‬
‫הלבנה בליל א׳ ע״כ היה ר׳׳ח ביום כ׳ ‪:‬‬
‫=( ב מ ר ל ש איכה )פ״ב סי׳ ה׳( ובפהיחהא‬
‫)סי׳ כ״ג(‪ ,‬ובקהלת )פ״ג סי׳‬
‫כ׳( איתא שנהרג זכריה הנביא ביוס כפור‬
‫שמל בשבת ‪ .‬והלא היתה בשנח ל׳יט למלך יהואש‬
‫שהוא שנת ג״א ומאה לב״ע כמש״כ מסדרי הדורות‬
‫ואס נחשוכ ג״א ק׳ לב״ע מתשרי שהיה בו המולד‬
‫ב׳ה׳ר׳׳ד יוצא מולד חשרי של אוחו שנה ח׳ שעות‬
‫חרס׳׳א חלקים בליל א׳ נמצא ר״ח ביום ב׳ ויוס‬
‫כפור חל כיום ד׳ ‪ .‬אבל לפי התרגום היתה זאת‬
‫בשנה שלפניו ‪ .‬והיה אז מולד חשרי כ״ג שעות‬
‫חחס״ה חלקים ביום ג׳ נמצא ר״ה ביום ה׳ ויוצא‬
‫יו׳׳כ בשבת ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪ 0‬א י ת א בירושלמי פ״ק דע״ז על מה שקבעו‬
‫בימי עזרא ונחמיה את יום כ״ד‬
‫תשרי לתענית )נחמיה ט׳( ולמה לא בכ״ג משום‬
‫בריה דמועדא‪ ,‬אין נאמר דהוה בשובתא כו׳ אמר‬
‫ר׳ יוחנן אנא חשב יחיה ולא הוה בשובתא עכ״ל‬
‫וזה היה בשנת כ״א לארתחשסתא שהוא ג״א‬
‫תכ״ז ואם נחשוב ג״א תכ״ז מתשרי שהיה בו‬
‫המולד ב׳ה׳ר״ד יוצא מולד תשרי י״ד שעות תשמ״ו‬
‫חלקים ביום ד׳ ‪ .‬ואי אפשר לומר שראו הלכנה‬
‫ו‬ ‫שארית יעקב‬
‫שבט ול׳ של אדר וי״ו של כיסן ואוהה שכה לא‬ ‫מ״ח כמש״כ כל מסדרי כ דו ח ה ע"פ סדר עולם‬
‫היסה מעוברה עכ״ל ‪ .‬ומיסה משה היסה בשכה‬ ‫ואס כהחלה המכין הוא מהשרי שהיה גו המולד‬
‫ארבעים ליציאה מצרים שהוא שכה ב״א הפ״ח ‪.‬‬ ‫ב׳ה׳ר״ד היהה אז שכה חמשה כישר במחזור שהוא‬
‫ולפי דעה המעברים שראשיה המכין מתשרי של‬ ‫שכה פשוטה ‪ ,‬אבל לפי חשנון ההרגוס היה‬
‫גהר״ד היסה אז שנת י״ח במחזור שהוא שכה‬ ‫בשכה הקודם שהוא שכח י״ד במחזור שהוא שכה‬
‫פשוטה ואין טעם שיפול בו מחלוקה אס שנה‬ ‫מעוברה לטולס ;‬
‫י״ח מעוברה או פשוטה ‪ .‬אבל לפי חשבון ההרנוס‬
‫היסה גשנה קודם שהוא י״ז במחזור על כן אומר‬
‫בסוטה)י״ב ע״ב( למאן דאמר גכ״א‬ ‫איתא‬ ‫י(‬
‫בכיסן ]שמו אה משה ביאור[ היכי‬
‫ר״א המודעי ששנה עבור היסה■ ששנת י״ז הוא‬ ‫משכחה לה ‪ .‬אוהה שכה מכיוברה היסה וכן‬
‫לעולם שנה מעוברה ‪ .‬ויש מקום גס לדברי ר״א‬ ‫במדרש רבה שמוה )פ״א( והקשה היפ״ה הלא‬
‫שבשנה י׳יז יש מחלקוה שלר״א וחכמים בברייתא‬ ‫משה כולד גשכה ג״א שס״ח והרי אוהה שכה שכה‬
‫המובא גס׳ יסוד עולם לר׳ יצחק הישראלי מעברים‬ ‫י״ב למחזור שהוא שכה פשוטה ‪ .‬אגל לפי חשבון‬
‫פנה י״ו • ושנה י״ז היא פשוטה ולקמן בביאור‬ ‫ההרגוס היה לידה משה בשכה קודם שהוא שכה‬
‫פרקי דר״א נבאר טעמי מחלקוהס ‪:‬‬ ‫י״א למחזור שהוא שכה מעוברה לעולם ‪ .‬ומאן‬
‫דאמר שם ששה בסיון שמו את משה ביאור יכול‬
‫ח( ב ס ד ר עולם )פי״א( אחר הפסח בכ״ב‬ ‫להיוה ג״כ שכה מעוברה ונולד משה באדר שכי ‪:‬‬
‫בכיסן וסבוהס את העיר וגו׳ ויהי‬
‫ביום השביעי )יהושפ א׳( ר׳ יוסי אומר יום‬
‫השבה היה מלחמהו של ירחו עכ״ל לפ״ז היה‬
‫מובא בילקוט פ׳ בשלח‬ ‫במכילתא‬ ‫‪c‬‬
‫ובילקוט יהושע‪,‬ר׳יא המודעי‬
‫ר״ח ביום א׳ *( וכן הובא בסוס׳ מכחוה )ל׳‬ ‫אומר שבעים יום אכלו ישראל את המן‬
‫ע׳יא( וברא״ש ומרדכי וב״ח או״ח )סי׳ רצ׳׳ב(‬ ‫]שבכליהם[ כיצד מה משה ז׳ אדר ‪ .‬ואכלו אה‬
‫ואס נחשוב מולד ניסן של שנה ב׳יא תפ״חיוצא‬ ‫המן כ״ד של אדר ראשון ושלשים של אדר שכי‬
‫שהיה י״א שעוה המ״ח חלקים ביום ג׳ ‪ .‬ואיך‬ ‫ששכה עבור היתה וי״ו של כיסן ר״א אומר ע׳‬
‫אפשר שיהיה ר״ח ביום א׳ שהוא יום חמישי‬ ‫יום בז׳ בשבט מה משה ואכלו ממכו כ״ד של‬
‫מהמולד‬

‫*( ובפרקי ד א )פ״ט( כהוב בחמישי יצאו אבוהינו ממצרים בחמישי עמדו מימי הירדן לפני‬
‫ארון ברית ה׳ עכ״ל ע״כ שהמדרש הזה חולק על הס״ע אחר שהעברה הירדן עשירי בחודש הוא‬
‫ביום ה׳ אס כן ראש חודש ביום ג' ולא ביום א׳ ‪ ,‬ולפי מדרש זה יסכן דברי הזוהר בפ׳ הח מה‬
‫ובפ׳ יהרו שמה משה בההוא שעהא דצלוהא דמכחה בשבה ‪ .‬והוא כדברי השר שלום בסוס׳ שם כי‬
‫^‪U‬‬ ‫אחר שהיה ר״ח ניסן ביום ג׳ היה אז ר׳׳ח אדר ביום א׳ ‪ .‬כי לדעה הכי הכאי דמכילחא‬
‫מלא אס כן היה אז ז׳ אדר ביום שבה לדעה ר׳ יהושע גמכילהא ובגמרא קדושין )ל״ח ע״א( דס״ל‬
‫שמה ז׳ אדר הסמוך לניסן ‪ .‬ואס אמכם קשה אחר שהיה המולד בשעה ג׳ בליל ו׳ שיהיה ר״ח ביום‬
‫ג׳ שאחריו ‪ .‬אמנם להני הכאי דמכילתא שעשו ב׳ או ג׳ חדשים רצופים מלאים ע״כ נדחה עד יום‬
‫ג׳ ‪ .‬ולפי מדרש זה מוכרח שיהיה ר״ח רחוק מהמולד כי בין יצי״מ להעברה הירדן מ׳ שנה ו ה מ‬
‫ב׳ מחזודס ושני שנים ואחה מן השנים מעוברת יוצא יהרונס יום אחד ט״ו שעוה הצ״ה חלקים‬
‫שמאוחר בזה מולד של ניסן זה ממולד ניסן של יצי״מ ‪ .‬ור״ח ניסן של יצי״מ היה ביום ה׳ ור״א‬
‫ניסן זה ביום ג׳ שביניהם ההבדל ד׳ ימים ‪.‬‬
 ‫שארית יעקב‬
‫ג״א תייה מתשרי של בהר״ד יוצא שהיה בו המולד‬
‫כ״ב שעות תרצ״ה חלקים ביום א' ‪ .‬ואיך אפשר‬
‫שיהיה ר״ח כל כך רחוק מהמולד ומ אין‪,‬ידע‬
‫המן בשנה קודם ‪ ,‬שיעשו כל כך מלאים • אן‬
‫חסרים עד שיהיה י״ג בחודש ביום ג׳ בשבת ‪.‬‬
‫אבל לפי דעת התרגום היה בשנה שלפני זה‬
‫שהיה אז מולד אדר שני י״ג שעות תתצ״ט חלקים‪,‬‬
‫ביום ד׳ וראו הלבנה בליל ה׳ והיה ר״ח ביום‬
‫ה׳ ומגיע י״ג בחודש בשלישי בשבת ‪:‬‬
‫ובפרקי ר״א )פ״נ( כתוב שהיה אז ערב שבת‬
‫היה בשנת אלך תרנ״ו לב״ע‬ ‫המבול‬ ‫־=(‬
‫נחשוב ב״א תפ״ח ]כי מלחמות ירחו עי וגבעון‬
‫כדאיתא בס״ע ובראשית רבה‬
‫)פ׳ ל״ח( והקשה היפ״ת וכן בס׳ לוית חן ובס׳‬
‫מנחת יהודא הלא אמרו חז״ל במס׳ עידית‬
‫שנידונו בני המבול י״ב חודש ‪ .‬והלא היה אז‬
‫שנה ג׳ במחזור שהוא שנה של עבור עכ״ל אבל‬
‫לפי התרגום היה המבול בשנה קודם והוא שנה‬
‫ב׳ שהוא שנה פשוטה ‪:‬‬
‫יג( א י ת א בשבת )ל׳ ע״ב( דוד המלך מת‬
‫בשבת ובירושלמי שמת בעצרת‬
‫ובתוס׳ חגיגה )י׳׳ד ט״ב( דלא ס׳׳ל להירושלמי‬
‫שמת בשבת והרש״ל בפ׳ אמור אמר אבל גמרא‬
‫דידן דס״ל דמת בשבת י׳׳ל דס״ל ג״כ דמת‬
‫בעצרת עכ״ל ובמדרש רבה רות )פ״ג( ‪.‬דמת‬
‫בעצרת דחל בשבת ‪ .‬ודוד המלך מת בשנת ב׳׳א‬
‫תתקכ״ד מתשרי של ב ה ד ד ואז היה המולד של‬
‫סיון י״ב שעות ד׳ חלקים ביום ו׳ ‪ .‬ואי אפשר‬
‫שתהיה עצרת בשבת שאך שלא ראו הלבנה עד‬
‫ליל א׳ היה ר״ח ביום א^ ועצרת ביום ו׳ ‪ .‬ולפי‬
‫התרגום שהיה בשנה הקודם היה אז מולד סיון‬
‫י״ד שעות תצ״ה חלקים ביום ז׳ ויתכן שני הדיעות‬
‫שדעת הירושלמי שראו הלבנה בליל א׳ והיה ריח‬
‫ביום א׳ וע״כ עצרת בחול ודעת המדרש שלא‬
‫נראה הלבנה בליל א׳ ע״כ היה ר״ח ביום ב׳‬
‫ועצרת בשבת ‪:‬‬
‫מ כ ל אלה נראה שצדקו דברי התרגום שנברא‬
‫העולם בתשרי שלפני תשרי שהיה בו‬
‫המולד בהר״ד ‪ .‬ואין לומר שנב׳׳הע בתשרי שהיה‬
‫בו‬
‫‪12‬‬
‫מהמולד ואין לומר שעשו חדשים חסרים והיה‬
‫ר׳׳ח ביום א׳ שלשני המולד הלא לכולהו סנאי‬
‫דמכילהא היו השני חדשים שלפני ניסן מלאים י‪.‬‬
‫אבל לדעת התרגום היה זה כשנה שלפניו שהיה‬
‫אז מולד ניסן ב׳ שעות תרמ״ו חלקים ביום‬
‫ו׳‪ .‬וכאשר לא ראו הלבנה כליל ז' עשו ר״ח‬
‫ביום א׳ ועל כן היה אדר מלא ‪:‬‬
‫ט( ב ס ד ף עולם שם בשלשה בתמוז ויאמר‬
‫לעיני כל ישראל שמש בגבעון דוס‬
‫וכן בילקוט יהושע וכן משמע בס״ע שם ‪ .‬ואם‬
‫היו בשלשה חדשים כמש׳כ בס״ע שם[ מתשרי‬
‫שהיה בו המולד ב׳ה׳ר״ד היה אז מולד ניסן כנ״ל‬
‫י״א שעות תמ״ח חלקים ביום ג' ‪ .‬אס כן מולד‬
‫תמוז שעה אחת תרס״א חלקים ביום א׳‪ .‬ואיך‬
‫יהיה ר״ח כל כך רחוק מהמולד אבל לפי התרגום‬
‫שהיה בשנה שלפניו היה אז מולד ניסן כנ״ל ב׳‬
‫שעות תרמ״ז ח׳ ביום ו׳ ‪ .‬אם כן היה מולד‬
‫תמוז ט״ז שעות תתס״ה חלקים ביום ג׳ ואפשר‬
‫לראות הלבנה ולקבוע ר״ח למחר ביום ד׳ ועשו‬
‫אז ניסן טס סיון חסרים לפי שעשו לפני ניסן‬
‫שני חדשים מלאים כדאיתא במכילתא הנ״ל על‬
‫כן היה ר׳׳ח ניסן ביום א׳ ותמוז ביום ד׳ ‪:‬‬
‫'( א י ת א בירושלמי פ״ק דמנילה ר׳ לוי בשם‬
‫■ר׳ חנינא אותו השנה ]של נס‬
‫פורים[ היתה מעוברת ואותה שנה היתה ג״א‬
‫ת״ס מתשרי של בהר״ד ‪ .‬והלא הוא שנה ד׳‬
‫במחזור שהוא שנה פשוטה אבל לפי התרגום היה‬
‫זה בשנה שלפניו הוא שנה ג׳ במחזור שהוא‬
‫שנת העבור ‪:‬‬
‫יא( ב ^ ל מ י ר״א‪)-‬פרק ו׳( ר׳ יוסי אומר‬
‫׳ אסטרוגלוס גדול היה המן וכתב‬
‫אגרות פתקין והפיל גורלות להשמיד להו״ל בי״ג‬
‫לחודש שנים עשר הוא חדש אדר ביום השלישי‬
‫עכ״ל ואחר שהיה י״ג בחודש ביום ג׳ א''כ היה‬
‫ר״ח ביום ה׳ ואס נחשוב מולד אדר של שנת‬
‫ז‬ ‫?טארית יעקב‬
‫אחס ‪ .‬ולפי זה כל המעשים והמאורעוש הכשובים‬ ‫בו המולד בהר״ד ‪ .‬וההיזילו למנוס שגוה העולם‬
‫בשנ״ך היו ונעשו לדעס השרגום בשנה' קודם ‪.‬‬ ‫מהשרי של ההו שהיה בו המולד ד׳כ׳ה״ח משום‬
‫ממה שהוא לפי מנין שלנו ‪ .‬והמנין שאנו מונים‬ ‫דיום א' בשנה חשוב שנה ‪ .‬כמו שהוא לדעח‬
‫היום שר"מ לבריאש עולם היא לפי חשבון‬ ‫המעברים שנבה״ע בהשרי של וי״ד ‪ .‬וההחילו‬
‫השרגום שרמ״א ופן הוא נגד הקבלה' וקלקול‬ ‫‪.‬למנוס שנוה העולם מ השרי של ההו שהיה המולד‬
‫‪.‬‬ ‫בחשבון העבור ‪:‬‬ ‫בהר״ד משום דיום א' בשנה חשוב שנה ‪ .‬כי לפי‬
‫ה ן כבר הרבה דברים ובאר היטב הרב‬ ‫זה יום ו׳ שנברא אדם הראשון היה ד' או ג'‬
‫י בס׳ מאור עינים שהחוקר בשנוש היצירה‬ ‫ימים בחודש ‪ .‬והלא אמרינן בצלוסא זה היום‬
‫אין זה חוקר על דברי מז״ל ‪ .‬ואק על ידי זה‬ ‫החלס מעשיך )ר״ה כ״ז ע״א( ולא יסכן אמרם‬
‫שינוי בחשבון המולדוש‪ .‬יהיה היצירה״‪•:‬באיזה‬ ‫בויקרא רבה )פ' כ״ע( ובפסקסא דר״כ בכ״ה‬
‫שנה שיהיה ‪ .‬וחשבון המולדוש ב׳ה׳ר״ד ;ו׳י׳ד׳‬ ‫באלול נברא העולם ‪ .‬ובפרקי ר״א )פ״ז( בכ״ח‬
‫ד׳ ט׳ שרמ״ב לא היה בקבלה מחז״ל ‪ .‬כי ‪ .‬אם‬ ‫באלול נבראו חמה ולבנה ‪ .‬על כן דעס הסרגום‬
‫שהוציאו המעברים ממולד שהיה ידוע להםי‪-‬בזמנם‬ ‫שנברא העולם בפוי^ בסשרי זה שהיה בו המולד‬
‫על ידי האצטגנינוס ‪ .‬וחשבו לאחור‪ ..‬ועל פי‬ ‫ואי אפשר‬ ‫כ׳ שעוס ס״ח חלקים ביום‬
‫מספר כשנים שמנו עד הבריאה יצא להם החשבון‬ ‫שססראה הלבנה עד ליל ו׳ ע״כ היה ראש חודש‬
‫שהיה מולד ששרי של הבריאה ו׳י״ד‪ .‬וניסן‬ ‫ביום ו׳ וצדקו המאמרים הנ״ל‪ .‬ומאוסו סשרי‬
‫שלפניו ד' ט׳ שרמ״ב ‪ .‬וששרי שלפניו ב׳ה׳ר״ד ‪:‬‬ ‫הסחיל מנין שנוס העולם ‪:‬‬
‫ו מ ה יקר לנו דברי הסרגום כי על ידי הנחסו‬
‫ו ה נ ר א ה לשש טעם וסיבה בהבדל שני‬ ‫הסברר לנו דברי חז״ל בכל המאמרים‬
‫השנים ‪ .‬שהקדים בעל השרגום‬ ‫הנ״ל שהם אמסיים מוסכמים עם החשבון ‪ .‬כי‬
‫זמן היצירה לפני חשבון של המעברים והמספר‬ ‫לפי הנחס המכיברים ‪ .‬החשבון מכחיש כל דבריהם‬
‫שאנו מונין ‪ .‬הוא כי■ המסכימים הראשונים‬ ‫ומחליך זמניהם■'’ ( ‪:‬‬
‫לחדול ממנוש למלכי יון שהיה נהוג ^‪,;*5‬אחרי‬ ‫א ך יקשה בעיני איזה קורא שלפי דעס‬
‫ססימש הסלמוד כמש״כ בצ״ד ‪ .‬ו ה ח לי ^ ^ ט ^ז‬ ‫הסרגוס נברא העולם שני שנים קודם‬ ‫*‬
‫מבה״ע חשבו עמידש ביש ראשון הנאמר י בס״ע‬ ‫הזמן שנבה״ע לדעס המעברים ‪ .‬כי לדעס‬
‫ובגמרא שעמד ש״י שנים הוא עם שנש החורבן ‪.‬‬ ‫המעברים נבה״ע בסשרי שהיה בו המולד וי״ד‪.‬‬
‫שחרב הביש בשנש ש״י כמו שמוכח במס׳ ערכין‬ ‫שהוא שני שנים אחר סשרי שהיה בו המולד‬
‫)י״ב ע״ב( וכן• הביש שני שאמרו שעמד‪.‬ח״כ שנה‬ ‫ד׳כ׳ש״ח ולפי שהמעברים השחילו למנוס מסשרי‬
‫הוא עם שנש החורבן שבשנש ח״כ חרב הביש‬ ‫של שהו ‪ .‬ולדברינו חשבון ההרגום מסשרי של‬
‫כפי׳ רש״י והרא״ש במס׳ ע״ז )ט׳ ע״ב( ‪. .‬טל כן‬ ‫בריאה ע״כ ההבדל במנין שנוש עולם רק בשנה‬
‫כאשר י‬ ‫‪.‬‬

‫*( והרמ״א ז״ל בפרישה על ח״מ )סי׳ ס״ז( וכן הגר׳׳א ז׳׳ל אומרים שכל החשבונוס‪-‬שממרא‬
‫ע״ז)ט׳ ע״א וב׳( ובערוכין)י״א י״ב( בחשבון שנוש עולם‪ .‬אינו לחשבון שלנו מששרי של בהר״ד השהו‬
‫אלא מהיצירה שהישה בסשרי שהיה בו המולד וי״ד ע״ש ‪ .‬וכן נראה מדברי הרמב״ס )הל׳ שמיטה‬
‫כ״י( ‪ .‬אבל גם לפי זה לא יעלה ארוכה למאמרים האלו כלל ‪ .‬שגם לפי זה אינם מוסכמים עם החשבון‬
‫שלפ״ז שהיה יצי״מ שנש ביא שמ״ט למנינינו ‪ .‬והיה אז המולד של ניסן י״ז שעוש שקל׳׳ו ח׳ גשבס ‪.‬‬
‫ואי‪.‬אפשר שיהיה ר״ח ניסן ביום ה׳ ‪ .‬וכן כל המאמרים הנ״ל ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫בית‬
 ‫שארית יעקב‬
‫חשצ״ג יצא להם מולד חשדי הראשון שהיה בו‬
‫המולד כ׳ה׳ר״ד‪ .‬וניסן שאחריו ד׳ ט׳ תרמ״ב‬
‫־ ותשרי שאחריו ו׳י״ד *( ‪:‬‬
‫ו ד ^ ת כעל החרגום היה שעמד כיח שני ח״כ‬
‫שנים מלכד שנח החורכן ‪ .‬שחרכ ־כשנח‬ ‫^‬
‫חכ״א כדעח רש״י וחום׳ כערכין והרשכ״ס כחוס'‬
‫ע״ז פס ‪ .‬אך לא כדעת החוס' שהיה החורכן‬
‫מאוחר כשנה ממה שהוא לדעח רשי׳י ‪ .‬אלא לדעח‬
‫שניהם היה החורכן כשנה אחח**( רק שלדעה‬
‫הרשכ״ס נכנה הכיח שנה קודם ממה שנכנה‬
‫לדעה רש״י ‪ .‬ולפי זה כשנחשוכ עמידה הכיח‬
‫תכ״א שנים ניחוסף שנה אחח כנלנין שנוח היצירה‪.‬‬
‫ונמצא היצירה שנה קודם לפני השרי שהיה כו‬
‫המולד כ׳ה׳ר״ד‪ .‬ולא רצה התרגום לומר שכניסן‬
‫נכרא‬
‫‪14‬‬
‫כאשד חשכו זמן כיח שני ח״כ שנים ‪ .‬כצעים‬
‫שנים של גלוח ‪ .‬חי׳י זמן כיח ראשון‪ ,‬ח״פ מכנין‬
‫הכיח עד יציאח מצרים ככחוכ )מלכים א׳ ו׳( ‪.‬‬
‫שני אלפים חמ״ח מכה״ע עד יציאח מצרים עלו‬
‫להס מהחורכן‪ ,‬עד צריאח עולם ג' אלפים חחכ״ח‬
‫שנים ‪ .‬וקיס להו שאוחה שנה שהוא שנח ג״א‬
‫חחכ״ח למנין שאנו מונים ‪ .‬הוא היה השנה פכו‬
‫היה החורכן כדעח ר׳׳ח ור״ח כחום׳ ע״ז שם‬
‫והרא״ש וכן כל מסדרי הדורוח ולפי זה כשחשבו‬
‫המעכריס אח המולדוח לאחור ממולד שהיה‬
‫ידוע להם כזמנם על ידי האצטגנינוח ‪ .‬וחשכו‬
‫על פי חשכון המולדוח לכל מחזור של י״ט כנה‬
‫כ'’ י״ו חקצי׳ה ולשנה פשוטה ד' ח' חחע״ו‬
‫ולמעוכרח ה׳ כ״א חקפ״ט ולכל מולד א' י״כ‬

‫*( לסי זה קפה למה קראו שנה זה שנה של חהו ‪ .‬אך כאמה כלתי מוכן למה התחילו המנין‬
‫משנה של חהו ‪ .‬כמש״כ הגר״א ז״ל )כהשמטוח לחלק כ' של ח״מ( שנתקשו כל המפרשים דל״ל לחשוכ‬
‫שנה של חהו ‪ .‬ודחקו משוס אותן ה׳ ימים של ימי בראשית וכחכו שהוא דוחק גדול ‪ .‬וכחכ הוא‬
‫ז״ל שגס המנין שלנו הוא מהיצירה ומפני שאמרו ששנת המכול לא שמשו המאורות ‪ .‬אבל למנין‬
‫מושבין אוחו בכלל השניס ולפיכך צריך לחשוב המולד לאחור ד׳ ח׳ חחע״ו קודס עכ״ל והוא •יותר‬
‫דחוק וכי ר' יוחנן רוכא דעלמא הלא אמר לו ר' יונתן שמשו אלא שלא היה רשומ| ניכר)ב״ר פ׳ ל״ג(‬
‫ואמרו שם )פ' לי׳ב( ר״י אומר שנח המבול אינו עולה מן המנין ‪ .‬אמר לו ר׳ נחמן אע״פ שהוא‬
‫אינו עולה מן המנין עולה הוא כתקופות וחשבונות ‪ .‬ולפי זה שהיה המולד כ׳ה׳ר״ד בעת הבריאה‬
‫יקשה הקושיות שיתבאר ‪ .‬ולדברינו מבואר הטעם לנכון ‪ .‬כאשר החשבון הורה דרכו להם שמהחורבן‬
‫עדהיצירה ג״א חחכ״ח ‪ .‬על כרחך שנכנס השנה בחשבון שנוח העולם ‪ .‬ומפני שיוצא המולד‪ .‬של‬
‫השרי זה ב׳ה׳ר״ד אס כן היה ר״ח כיוס ג׳ או ד׳ ‪ .‬ויסתור דברי חז״ל שאמרו בויקרא רבה )פ׳‬
‫כ״ט( ובססקחא דר״כ בכ״ה באלול נברא העולם ‪ .‬ובפרקי ר״א )פ״ח( בכ״ח באלול נבראו חמה‬
‫ולבנה ‪ .‬ומצלינן זה היום חחלח מעשיך‪).‬ר״ה כ״ז ע״ב( על כן הוכרחו לומר שהבריאה היחה בתשרי‬
‫שאחריו שהיה בו המולד ו׳י״ד ע״כ היה ר״ח ביום ו' ‪ .‬ומה שנכנס השנה של חהו שלפניו בחשבון‬
‫שני הדורות הוא משוס החמשה ימיס דיום אחד בשנה חשוב שנה וכש״כ‪-‬לר״י החצי שנה נחשב‬
‫לשנה ‪ .‬ומשום שהחמשה ימים נחשב לשנה על כן הוכרחו לומר שניסן של ר״י קודם לתשרי של ר״א‬
‫שאלו‪ .‬היה ניסן של ר״י אחר תשרי שלו׳י״ד היה בין ר״י לר״א‪ .‬הבדל במנין שנות עולס בשנה‪.‬‬
‫עיין תשובת מעיל צדקה )כ״ב( ‪:‬‬
‫**( ולפ״ז סר קושית התוס׳ והרא׳׳ש שהקשו דכל סוגיא ההלכה נטפי עשרין שכין הול״ל י״ט‬
‫שנין‪.‬עכ״ל‪ .‬כי גס להרשב״ס אפשר שיתחיל מלכות היונים רק ש׳׳פ שנים קודם החורבן‪ .‬ושנה‬
‫הנוסן‪ £‬הוא במלכי סרס ‪ .‬ולפי זה לא יהיה הבדל בין רש״י והרפב״ם בשנת השמיטה ‪ .‬שגס להרשב״ם‬
‫'‬ ‫יהיה שנת י״א לאלן! הששי התחלת השמיטה לחזור ;‬
 ‫שארית יעקב‬
‫ב' ‪ .‬שבליל ב' ראו הלבנה ‪ .‬ולר׳ יוסי לפי שדעהו‬
‫שר״ח ניסן היה ביום ה׳ ‪ ,‬ואייר חסר ע״כ היה‬
‫ר״ח ביום א׳ ‪ .‬ביום המולד ‪ .‬ב( הריגה זכריה‬
‫הוא לפי זה בשנה ג״א ק״ב והיה אז מולד השרי‬
‫י״ד פעוה אלן! מ״ו חלקים ביום ד' נמצא ר״ה‬
‫ביום ה׳ ‪ .‬אס כן היה יום כפור בשבח ‪ .‬ג( צום‬
‫שיש עוד דעה אחרה בשנה החורבן ‪.‬‬
‫וראשיה הבריאה ‪ .‬אפר על פיה‬
‫של נחמיה היה לפ״ז בשנה ג״א הכ״ח ‪ .‬והיה אז‬
‫מולד השרי כ״א שעוה נ״א חלקים ביום ז׳ נמצא‬
‫ר״ה ביום ב׳ וכ״ג בו ביום ג' ולא בשבח‪.‬‬
‫ד( כבר אמרנו שלר׳ יוסי דס״ל 'שר״ח ניסן של‬
‫יציאה מצרים היה ביום ה׳ ‪ .‬אפשר להיוה גס כן‬
‫שגה שניה של יצי״מ מעוברה‪ .‬ולרבנן דס״ל‬
‫שיצי״מ היה ביום ו׳ ‪ .‬אי אפשר שיהיה ר״ח ניסן‬
‫של שנה ה;‪1‬גיה ביום א׳ אם היה השנה מעוברה‬
‫אם לא שעשו ע׳ חסרים עם חודש העבור או‬
‫שחולקין על מה שאמר ראשון למע״ב ‪ .‬ה( לידה‬
‫יצחק היסה לפ״ז שגה ב״א ג׳ שהוא שנח י״ז‬
‫במחזור העבור שהוא שנה מעוברה ‪ .‬ו( לידה‬
‫משה היה לפ״ז שגה ב״א ש״ע והוא שנה י״ד‬
‫במחזור העבור שהוא שנה מעוברה ‪ .‬ז( שגה‬
‫שמה משה והעברה הירדן היה לפ״ז שנה ב״א‬
‫ה״צ למנין שלנו שהוא שגה ראשונה במחזור על‬
‫כן דעה ר״א ור״י במכילהא שם ששנה פשוטה‬
‫היהה ‪ .‬וכן משמע בקדושין )ל״ח ע״א(‪ .‬ור״א‬
‫המודעי האומר ששנה מעוברה הי ס ה‪ .‬אפשר‬
‫שעברו מפני הצורך שיקריבו הפסח ב א ק ישראל ‪.‬‬
‫ח( מלחמה יריחו היה לפ״ז כנ״ל בשנה ב״א ה׳'צ‬
‫והיה אז מולד ניסן י״ז שעוה ההכ״ז חלקים ביום‬
‫ו׳ וראו הלבנה בליל א׳ על כן אומר בסדר עולס‬
‫שהיה ר״ח ביום א׳ ‪ .‬ט( מולד המוז אחר ניסן‬
‫זה היה ז' שעוה ההרמ״ו חלקים ביום ד׳ ‪ .‬ולפי‬
‫שעשו סיון חסר על כן היה ר״ח ביום ד׳ ‪.‬‬
‫י( שגה של נס פורים הוא לפ״ז ג״א ח״ז שהוא‬
‫שנה ו׳ במחזור שהוא שנה מעוברה ‪ .‬יא( מולד‬
‫אדר של נס פורים היה בשנה ג״א ח״ז‪ ,‬ה׳ שעוה‬
‫בליל ה׳ ‪ .‬והיה ר״ח ביום ה׳ ביום המולד כי‬
‫שבט מלא ‪ .‬ובגולה לא קדשו על פי הראיה ‪.‬‬
‫יב( המבול היה בשנה אלף חרנ״ח למניניגו ‪.‬‬
‫שהוא‬ ‫״‬
‫נברא העולם‪ .‬ועד הפרי של ב׳ה׳ר״ד נחפב לפנה‬
‫מפני שמולד של אוהו ניסן הוא ההמ״ו מלקים‬
‫ביום י׳ ‪ .‬נמצא כל הבריאה באדר ולא בניסן ‪:‬‬
‫ונראה‬
‫יהאמהו ג״כ כל המאמרים הנ״ל ‪ .‬ועוד שגי‬
‫מאמרים אשר נביאם ‪ .‬ואולי היא האמיהיה‪ .‬והוא‬
‫שחורבן ביה שני היה בשנה ג״א הה״ל למגין שאגו‬
‫מונים מהשרי של ב׳ה׳ר״ד ‪ ,‬וכן סופר בעל קורא‬
‫הדורוה שבחג הפסח פל שגה ההכ״כי היהה‬
‫המלחמה בין אליעזר רוחגן בבהמ״ק‪ .‬ובחודש‬
‫אייר הה״ל לחמו האויבים על חומה הפניה‪ .‬ולפי‬
‫מה שחשבו חז׳׳ל עמידה ביה שגי ה״כ וביה‬
‫ראשון ה״י והגלוה ע׳ שגים וה״פ עד הבגין‬
‫וב״א המ״ח מיצי׳מ עד הבריאה הוא מהבריאה‬
‫עד החורבן ג״א התכ״ח בנים וכן הסוגיא בע״ז‬
‫)ט׳( ובערכין )י״א י״ב( נמצא ראשיה הבריאה‬
‫בשהי שנים מאוחרה ממה שהוא לדעה מהדרי‬
‫הדורוה והמעברים ‪ .‬והוא בהפרי שאחר הפרי‬
‫של ו׳י״ד ‪ .‬וכן נראה דעה רפ״ד בפי' ההגדה‬
‫מובא ביוחסין וסה״ד שהיהה יציאה מצרים שגה‬
‫י׳׳ז למגין ו׳י״ד‪ ,‬י״ח למנין בהר״ד ‪ .‬והוא פגה ב״א‬
‫ה״נ למנין שלנו מהשרי של בהר״ד ‪ .‬ויצי״מ הלא‬
‫היהה ב״א המ״ח מהבריאה ‪ .‬הרי שלזעהו היהה‬
‫הבריאה מאוחרה שהי שנים ממה שהוא לדעה‬
‫מסדרי הדורוה והמעברים ‪ .‬והוא בהפרי שאחר‬
‫השרי של וי״ד שהיה בו המולד ג׳ כ״ב ההע״ו ‪.‬‬
‫‪-‬ולפי זה מוסכמים ומהאמהים כל מאמרים הג״ל‪.‬‬
‫א( שמולד ניסן של יציאה מצרים היה אז ב׳‬
‫שעוה ש״ב חלקים בליל ה׳ ‪ .‬ואי אפשר לראוה‬
‫הלבנה עד ליל ו׳ ‪ .‬על כן היה ר״ח ביום ו׳ לדעה‬
‫רבנן ‪ .‬ולר' יוסי שהיה ר״ח ביום ה׳ סבר‬
‫כדאיהא בפסיקהא דר״כ )פ׳ החודש( שלא היה‬
‫ביטלה לראוה הלבנה בליל ה׳ והקב״ה בנס‬
‫הראה למשה‪ .‬ומזה יסד הקאליר בפ' החודש‬
‫באצבע הראהו כו' ‪ .‬והיה אז מולד סיון ז׳ שעוה‬
‫'הה״ח חלקים ביום א' ע״כ היה לרבנן ר״ח ביום‬
 ‫שארית יעקב‬
‫במחזור עבור שאז לעולם התקופה עם המולד‬
‫ביום אחד ‪ .‬ואותה שנה הוא שנת כ״ו במחזור‬
‫של כ״ח שנה קאז תקופת ניסן בחצות ליל ז׳ ‪.‬‬
‫ותקופת המוז שעה ומחצה בבוקר יום ז׳ ‪ .‬ואמרו‬
‫יוס התקופה‪ .‬היה ר״ל שעמדה החמה אותו יוס‬
‫והזמן שנצרכה להיות בו התקופה הוא יום ז׳ ‪,‬‬
‫לפי דעת ר״א ורשב״נ בע״ז )כ״ה ע״א( כיוס‬
‫תמים ‪ .‬וכמה‪ ,‬ר״א אומר ל״ו ]שעות היה אותו‬
‫היום[ אזל שית וקם י״ב וכו׳ רשב״נ אומר מ״ח אזל‬
‫שית וקס י״ב ‪ .‬אזל שית וקס כ״ד ‪ .‬וכן בפר״א‬
‫)פ׳ ל״ד( ובתרגום שיר השירים שעמדו ל״ו שעות‬
‫הרי שאחר משך שעה‪.‬ומחצה בעמידה שניה היתה‬
‫ראויה שתהיה התקופה ‪ .‬עוד אפשר לומר שהיתה‬
‫התקופה בפועל באותו יום הארוך ‪ .‬שהעמידה‬
‫הוצרכה שלא תלך הלוך היומי ממזרח למערב ‪.‬‬
‫אבל הילוך השנתי שממערב למזרח הלכה בעמידה‬
‫שניה ועברה ראש מזל סרטן שזהו רגע תקופת‬
‫תמוז ‪ .‬וזהו אמרו מלמד שהיתה התקופה של‬
‫ניסן בר״ח ניסן ‪ ,‬שהיה אז מולד ניסן כנ״ל י״ז‬
‫שעות תתכ״ז חלקים ביום ו׳ וראו הלבנה בליל א׳‬
‫על כן היה ר״ח ביום א׳ ‪ .‬והיה אדר מלא כהני‬
‫תנאי דמכילתא ‪ .‬והיה ר״ח ניסן יוס ז׳ ויום א׳ ‪:‬‬
‫ן ‪ y‬ל פי הדעה הזאת נ״ל לבאר מאמר תמוה‬
‫^ בס״ע ‪ .‬א״ר אלעזר והלא מתחילת בריתו‬
‫של עולם ימי החמה יתרים על ימי הלבנה אחד‬
‫עשר יוס שנבראו מלאין חמשה עשר צא מהן‬
‫ארבעה לפנים מכן הרי אחד עשר עכ״ל והוא‬
‫אינו כפי יסוד המעברים שלדעתם בניסן של‬
‫ר״י היתה התקופה ז׳ ימים ט׳ שעות תרמ״ב‬
‫חלקים קודם המולד‪ .‬ובתשרי של ר״א היתה‬
‫התקופה קודם המולד יו ס א׳ כ״ג שעה ‪ .‬על כן‬
‫נראה שהיה דעתו שנבה״ע בתשר; זה שהוא‬
‫תשרי שאחר וי״ד ‪ .‬והיתה אז התקופה אחר‬
‫המולד ט׳ ימים פחות שעה ותתע״ו חלקים ‪.‬‬
‫ונ״ל שכוון על תקופה האמיתית של תשרי שהיא‬
‫שני ימים אחר האמצעית והוא י״א יוס אחר‬
‫המולד ‪ .‬ומה • שאומר שנבראו מלאין חמשה עשר‬
‫כו׳‬ ‫‪-‬‬
‫‪16‬‬
‫שהוא שנה ה׳ במחזור שהוא שנה פשוטה ‪ .‬יג( דוד‬
‫המט״ה מת לפ״ז בשנת ב״א תחקכ״ו והיה אז‬
‫מולד סיון כ׳ שטות תת״פ חלקיה כיוס ג׳ ‪ .‬ואתי‬
‫שפיר הירושלמי שלא היה עצרת בשבת ‪ .‬והמדרש‬
‫האומר שהיה עצרת בשבת אפשר דס״ל כרשב״נ‬
‫שנבאר לקמן ‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫ן י מ ל פי כדעה הזאת שנבה״ע בתשרי שאחר‬
‫^ תשרי שהיה בו המולד ו׳י״ד ‪ .‬מבואר לנו‬
‫מאמר חמוה בסדר עולם)פ' י״א( ר׳ יוסי אומר‬
‫יום התקופה היה ]שלשה בתמוז שהעמיד יהושע‬
‫אח החמה[ מלמד שהיה התקופה של ניסן בראש‬
‫‪.‬חודש ניסן עכ״ל והוא אינו מוסכם לחשבון שלנו‬
‫שהרי היה זה בשנת מ״א ליציאת מצרים והוא‬
‫בשנת ב״א תפ״ח למנין שלנו ‪ .‬כדאיתא שם‬
‫שמלחמת ירחו עי וגבעון היו בשלשה חדשים ואם‬
‫נחלק ב״א תפ״ח למחזורים של כ״ח שנה יוצא‬
‫שהוא שנת כייר במחזור‪ .‬ובשנת כ״ד במחזור של‬
‫‪ ,‬חמה לעולם תקופת ניסן בחצות יום ה׳ ‪ .‬ור״ח‬
‫ניסן היה אז ביום א׳ כדאיתא שם שיום ‪.‬כ״ח בו‬
‫שנפל‪.‬חומת ירחו היה בשבת‪ .‬והיותר קפה הלא‬
‫ב״א תפ״ח הוא שנת י״ח במחזור העבור ‪ .‬ובשנת‬
‫י״ח לעולם התקופה המיוחסת לרב אדא שבעה‬
‫ימים ס' שעות תקפ״ו חלקים אחר המולד ‪.‬‬
‫ותקופת שמואל היתה אז אחר תקופת ר״א עוד‬
‫כ״א שעות תשל״ב חלקים ‪ .‬ולחשבון התרגום היה‬
‫אז שנת כ״ג במחזור של ה״ח שנה שאז התקופה‬
‫תחלת יום ד׳ ‪ .‬והוא שנת י״ז במחזור העבור‬
‫שאז תקופה דר״א ג׳ ימים י״ב שעות רי״ד חלקים‪.‬‬
‫ותקופת שמואל ב׳ ימים י״ד שעות תרמ״ב חלקים‬
‫קודם מולד ניסן ‪ .‬ולא יתכן שתהיה התקופה‬
‫בר״ח כי אס בשנה ראשונה במחזור העבור ‪:‬‬
‫כן נראה להדיא דעתו של ר׳ יוסי שנברא‬
‫^ העולם בתשרי שאחר תשרי של ו׳י״ד ‪ .‬או‬
‫בניסן שאחר תשרי זה‪ ,‬וכלים ב״א תמ״ח עד‬
‫יציאת מצרים בשנת ב״א ת״נ ‪ .‬ושנת מ״א ליצ״מ‬
‫שהעמיד יהושע את החמה בשנת ב״א ת״צ למנין‬
‫שלנו מתשרי של ב׳ה׳ר״ד ; שהוא שנה ראשונה‬
 ‫ט‬ ‫שארית יעקב‬
‫שעות תרס״ג חלקים ביום ז׳ ‪ .‬ואפשר שחסרו‬
‫עוד חודש אחד מלבד תמוז על כן היה ריח אב‬
‫בשבת וט׳ באב במוצאי שבת ‪ .‬אבל מחורבן בית‬
‫שני קשה שבשנת ג׳׳א תתכ״ח היה מולד אב ט ‪f‬‬
‫שעות תתרל״ו חלקים ביום ב׳ ‪ .‬והיה‪ .‬ריח‬
‫ביום ל או ד׳ ‪ .‬א״כ ט׳ באי ביום ד׳ או ה׳ ‪.‬‬
‫אם לא שחסרו ג׳ חדשים יוסר על המלאים והוא‬
‫שלא כדין ערכין)ט׳ ע״א( ולדעת התרגום קשה‬
‫גם מחורבן ביה ראשון שלפי חשבונו היה בשנה‬
‫קודם שהוא שנת של״ז שהיה אז מולד אב ח׳‬
‫שעות תתס״ז חלקים ביום ג׳ ‪ .‬נצטרך לומר ג׳׳כ‬
‫שעשו ג׳ מלאים יתר על החסרים שלא כדין ‪.‬‬
‫ואם נאמר שדעה התרגום היה גם כן שחורבן‬
‫בית שני היה בשנת תתכ״ט כדעת הרמב״ס‬
‫הלכות שמיטה )פ״ו( וכן נראה בהקדמתו ‪.‬‬
‫ובהלקה״ח)פי״א ה׳ ט״ז( והרשב״ם לפי׳ התוס׳ ע״ז‬
‫)ע׳ ע״ב( ולפי זה עמד בית ראשון גם כן ת״י‬
‫שנים מלבד שנת החורבן‪ .‬ויהיה לדעתו‪.‬גם ק‬
‫החורבן בשנת של״ח ובשנת תתכ״ט היה מולד‬
‫אב תתל״ב חלקים ביום ז׳ ‪ .‬ואפשר להיות ר׳׳ח‬
‫ביום ז׳ ‪ .‬אך לפ״ז יהיה מבריאת עולם עד‬
‫החורבן ג״א תת״ל שנים ולא אתי שפיר הסוגיות‬
‫בערכין ויקשה ביותר עליו קושיח התוס' שהקשה‬
‫על הרשב״ם בע״ז שה ‪:‬‬
‫ו ל פ י חשבון הזה שהיתה בריאת עולם בתשרי‬
‫שאחר תשרי של ו׳י״ד והוא בשנה ג׳‬
‫למנין שלנו ‪ .‬וחורבן בית שני בשנת ג״א תת״ל‬
‫למנין שלנו שלפי זה עמד בית ראשון ת״י ‪.‬‬
‫ובית שני ת״כ והם עם שנוה החורבן ‪ .‬ויהיה‬
‫לפי זה מבריאה עולם עד החורבן גיא תתכ״ח‬
‫שנים ‪ ,‬אתו שפיר הסוגיות בערוכין כפי׳ הרא״ש‬
‫ז״ל שם וכל החשבונות בע״ז שם ‪ .‬וכל המאמריס‬
‫הנ״ל וגם מאמר זה שבשנת גי׳׳א הת״ל היה מולד‬
‫אב כ״ב שעות שמ״א חלקים ביום ה׳ ע'כ ראו‬
‫הלבנה בליל ז׳ והיה ראש חודש בשבה על כן ט'‬
‫באב במוצאי שבה ‪ .‬וחורבן בית ראשון לחשמן‬
‫זה היה בשנת ג״א ש״מ למנין שלנו ‪ .‬והיה אז‬
‫מולד אב כ״ג שעות תתרי״ח חלקים ביום ג׳ וצ׳ל‬
‫ריח‬
‫'כו׳ פי׳ הגר״א ז״ל שחמשה עשר היה כמוצאי‬
‫שכת ‪ .‬והתקופה היתה כתחילה ליל ד׳ שנתלו‬
‫המאורות והוא ד׳ יום קודם מוצאי שכת עכ״ל‬
‫לפי זה נכראו המאורות כיום י״א כחודש ‪ .‬ומה‬
‫שאומר שנכראו מלאין חמ״ע ‪ .‬ע״כ ר״ל שנכראו‬
‫כאופן שיהיו מלאין חמ״ע שתהיה הלכנה מלאה‬
‫כמוצאי שבת שהוא חמ״ע ‪ .‬והוא דחוק ואינו‬
‫מוסכם לשום חשכון שתהיה המולד כמוצאי שכת‬
‫והתקופה בתחילה ליל ד׳ ‪ .‬ולדברינו שנבראו‬
‫מלאין חמ״ע כפשוטו ‪ .‬שתחילת ליל ד' שנבראו‬
‫היתה חמשה עשר יום אחר המולד ‪ .‬שיוצא אז‬
‫המולד כ״ב שעות תהעי׳ו חלקים ביום ג׳ ‪ .‬ודעת‬
‫ר׳ אלעזרכריב״ל ר״ה)י״א ע״א( חולין)ס׳ ע״א(‬
‫כל מעשה בראשית בקומתן בצביונן נבראו ‪ ,‬ע״כ‬
‫דעתו שנבראו המאורות בחמ״ע בעת שהלבנה‬
‫מלאה ]וכן מצינו בב״ר )פ׳ כ״ב( שנברא אדם‬
‫הראשון בחצי החודש ‪ .‬ויהי מקז ימים מאן דאמר‬
‫בתשרי נבה״ע עשה הבל קיים מן החג כו׳ מ״ד‬
‫בניסן מן הפסח עד ^ ר ת[ והתקופה היתה‬
‫ארבעה ימים לפנים והוא בליל שבת ‪ .‬והכוונה‬
‫שנברא החמה ד' מעלוה במזל טלה כמו שהוא‬
‫■ לעולם ד' ימים אחר התקופה ‪ ,‬ומה שאומר‬
‫שנבראו כו׳ צא מהן כו׳ ‪ .‬איננו הוכחה וראיה‬
‫שהיתה התקופה אחר המולד י״א יום ‪ .‬כי מאיו‬
‫ההוכחה לגרוע ד' ימים ולא פחות או יוסר ‪.‬‬
‫ומי יאמר לגרוע ולא להוסיף ‪ .‬אלא אומר שכן‬
‫היה שנבראו חמ״ע ‪ .‬ובד׳ ימים קודם חמ״ע‬
‫היתה התקופה ‪ .‬דגמרא גמיר שהתקופה היתה‬
‫ד׳ ימים קודם הבריאה ;‬
‫א ך קשה לנו מאמר אחד בסדר עולם הובא‬
‫י במס׳ תעניה)כ״ו ע״א( ובערל‪-‬ין)י״א י״ב(‬
‫מקשה ומפרק בו ‪ .‬והוא ר׳ יוסי אומר כשחרב‬
‫הבית בראשונה אותו היום ט׳ באב היה ובמוצאי‬
‫שבת היה ובמוצאי שביעית היה כו׳ וכן בשניה‬
‫ולפי מה שכתבו מסדרי הדורות שהיה חורבן‬
‫בית ראשון־ בשנת ג״א של״ח וחורבן בית שני‬
‫בשנת ג״א תתכ״ח למנין שלנו מתשרי של בהר״ד‪.‬‬
‫לפ״ז יוצא מולד אב של חורבן בית ראשון י״ז‬
 ‫שארית יעקב‬
‫למעלה ‪ .‬וגס לא היתה התקופה בליל ה׳ ‪ .‬שאס‬
‫נחלק ב״א תמ״ח למחזורים של כ״ח שנה ‪ .‬יוצא‬
‫שאותה שנה הוא שנת י״ב במחזור שאז תקופת •‬
‫ניסן בחצות יום ג׳ ‪ .‬ואס נקדים הבריאה בשנה‬
‫כדעת התרגום ‪ .‬לא היתה התקופה תחילת ליל‬
‫ה׳ ‪ .‬רק תחילת יום ב׳ ‪ .‬ואם נאמר שדעתו‬
‫שיצאו ממצרים ב״א תמ״ט למנין שלנו שהוא‬
‫שנת י״ג במחזור של כ״ח שנה ‪ .‬שאז התקופה‬
‫תחילת ליל ה׳ ‪ .‬הלא היה אז המולד י ״ז שעות‬
‫תקל״ו חלקים ביום ז׳'‪ .‬ולחשבון הנ׳׳ל שהיה‬
‫בריאת עולם בתשרי שאחר תשרי של ו׳י״ד ‪ .‬והיה‬
‫יצי״מ בשנת ב״א ת״נ ‪ .‬היתה התקופה חצות ליל‬
‫ו׳ ‪ .‬ב( הלא נראה דעתו שהיתה התקופה באותה‬
‫ליל ה' שאחר המולד שלא הי תה התקופה רחוקה‬
‫מהמולד רק ו' שעות ‪ .‬ולא היה כן באלו השנים‬
‫שבשנת ב״א תמ״ח מתשרי שלפני בהר״ד כחשבון‬
‫התרגום היה אז שנת ט״ו במחזור העבור שאז‬
‫התקופה המכונה בשם ר׳ אדא הוא לעולם ז׳‬
‫ימים י״ו שעות שלייה חלקים אחר המולד ותקופת‬
‫שמואל בעוד י״ח שעות מאוחר ‪ .‬ואם התחלת‬
‫המנין מתשרי של בהר״ד כמנין שלנו היה אז שנת‬
‫ט״ז במחזור שאז תקופה דר״א ט״ו יום ג׳ שעות‬
‫תנ״ז חלקים אחר המולד ‪ .‬ותקופת שמואל ט״ז‬
‫ימים ‪ .‬ואס תחילת המנין מתשרי שאחר בהר״ד‬
‫היה אז שנת י״ז במחזור שאז תקופה דר״א ג׳‬
‫ימים י״ב שעות קודם המולד ותקופת שמואל ב׳‬
‫ימים י״ח שעות קודם המולד ‪ .‬ואם ב״א תמ״ח‬
‫הוא מתשרי שני של ב׳ה׳ר״ד היה אז שנת י״ח‬
‫במה״ע שאז תקופה דר״א ז׳ ימים ח׳ שעות‬
‫תתקפ״ז ח' אחר המולד ‪ .‬ותקופת שמואל ח׳‬
‫ימים ב׳ שעות אחר המולד ;‬
‫ועל‬
‫‪18‬‬
‫ל׳ח ביום •ה׳ א ו ו׳ ‪ .‬ואפשר לומר שעשו תמוז‬
‫מלא וג ס אייר מלא *( שמפ>י טרדת המלחמה‬
‫לא ישבו ב״ד לקבל עדות החודש ולקדש כזמנם‬
‫ולא יכלו עדים לבוא מפני המצור ‪ .‬ואפשר‬
‫שהמעברים בכוונה הקדימו לומר שהבריאה היה‬
‫כשני שנים קודם ‪ .‬כדי להקל החשבון שהשנה‬
‫שהיה בו מולד תשרי בהר״ד הוא מסוגל להתחיל‬
‫ממנו החשכון ‪ .‬שהוא שנה ראשונה במחזור של‬
‫עיבור ‪ .‬והוא שנה הראשונה במחזור של חמה‬
‫שבו התקופה בתחילת ליל ד׳ ומזה נשתלשל אחרי‬
‫כן שהתחילו מסדרי הדורות לחשוב משנה זה ‪:‬‬
‫יש מאמר אחד לחז״ל שבהכרח היה לו‬
‫דעה אחרת בזמן בריאת העולם ‪ .‬ועל ידי‬ ‫^‬
‫זה יתבאר המאמר הפלאי אשר תמהו עליו‬
‫גדולים חקרי לב ‪ .‬והוא בפסיקתא דר"כ פ׳‬
‫החודש ז׳יל ‪:‬‬
‫ף ׳ שמואל בר נחמן אמר שנה שיצאו ישראל‬
‫ממצרים היתה התקופה בליל ה' בתחילת‬
‫הלילה ‪ .‬ומולד הלבנה היה ביום ד׳ בחצות‬
‫היום ‪ .‬זהתחילו חדש הלבנה וחדש התקופה‬
‫בלילה ‪ .‬ר׳ אחא בשם רשב״נ שנה שיצאו‬
‫ישראל ממצרים היו חדשי הלבנה וחדשי‬
‫התקופה שוין ‪:‬‬
‫הזה אינו מוסכם עם החשבון‬ ‫המאמר‬
‫בשום שנה מאלו השנים הנאמרים‬
‫למעלה בזמן יציאת מצרים ‪ .‬א( אם חשבון ב״א‬
‫תמ״ח שמבריאת עולם עד יצי״מ הוא מתשרי‬
‫שהיה המולד בהרייד כחשבון שלנו ‪ .‬לא היה‬
‫המולד ביום ד׳ כי אם ביום א׳ כמו שכתבנו‬

‫*( והוא כמו שהיה בשילוח מרגלים שהיה תמוז מלא כמו שאמרו בתענית )כ״ט ע״ב( ונ״ל‬
‫שגס אייר היה אז מלא כי אמרו בשבת )פ״ח ע״ב( לר׳ יוסי ז' חסרים עביד לרבנן ח׳ חםריס עביד‬
‫וכיון שעשו קודם ניסן חסרים יותר מהראוי על כן ההכרח שאחר ניסן ימלאו החסרים ‪ .‬ולפי זה‬
‫שעברו אייר נפרש בתענית שם או שאכלו חודש הוא כ״ט יום כפי׳ המפרשים ‪ .‬או שהשלשה ימים‬
‫הם מלבד יום העשרים ‪ .‬או שאכלו חודש הוא ל׳ יום כפי׳ התוספות ‪:‬‬
 ‫שארית יעקב‬
‫קודם והוא בחצוה אוהו יום ד'[ על כן היו אז‬
‫חודש הלבנה וחודש התקופה שוין ‪ . .‬והתחילו‬
‫החדשים שניהם צלילה אחת והוא ליל ה׳ ]ואפשר‬
‫שמלה בלילה הוא ב׳ מלוה שצ״ל בליל ה׳[ ומה‬
‫שאומר'שהיה המולד בחצות היו ם‪ .‬והחשבון‬
‫עולה בשעה ד׳ בלילה אפשר שהיה אז מולד‬
‫האמהי קודם האמצעי כמה שעות והיה• אחר חצות‬
‫היום ‪ .‬והיה אז מולד סיון ה׳ שעות קפ״ח חלקים‬
‫ביום א׳ ‪ .‬ע״כ היה לרבנן ר״ח ביום ב׳ ולר׳‬
‫יוסי ביום א׳ לפי שלדעתו היה ריח ניסן ביום‬
‫ה׳ ‪ .‬ואייר חסר ע״כ היה ר׳ח ביום המולד הוא‬
‫יום א׳ ‪:‬‬
‫ו כ ל המאמרים שהבאנו למעלה המנגדים ליסוד‬
‫המעברים ‪ .‬כולם מהאמהים לחשבון הזה‪.‬‬
‫ששנה ב' של יצי״מ היהה שנה שניה במחזור‬
‫העבור שהוא שנה פשועה ולידה יצחק היהה‬
‫אלך הפ״א למנין שלנו שהוא שנה י״ע במחזור‬
‫שהוא שנה מעוברה ‪ .‬ולידה משה שנה ב״א ר״א‬
‫שהוא שנה ע״ז שהוא שנה מעוברה לדעה ר״א‬
‫וחכמים שהבאנו למעלה ‪ .‬ומיתה משה ־היתה‬
‫בשנה ב״א שכ״א שהוא שנה ג׳ במחזור שהוא‬
‫שנה מעוברה ‪ .‬ונס פורים בשנה ג״א רל״ח‬
‫שהוא שנה ח׳ במחזור שהוא שנה עיבור ‪ .‬והמבול‬
‫היה בשנה אלך פ״ע שהוא שנה ז׳ במחזור שהוא‬
‫שנה פשועה ‪ .‬וניסן שעבר יהושע הירדן והקיך‬
‫ירחו היה המולד י״ע שעות קע״ז מלקים ביום ו׳‬
‫ע״כ ראו הלבנה בליל א׳ והיה ר״ח ביום א׳‬
‫וכ״ח בו בשבת ‪ .‬ומולד אדר של נס פורים היה‬
‫ו׳ שעות ביום ה' והיה ר״ח ביום ה' שבגולה‬
‫לא קדשו ע״פ הראיה ‪ .‬וצום של נחמיה היה‬
‫ג״א ר״ס והיה אז מולד השרי בשעה עשירית‬
‫ביום א׳ ‪ .‬והיה ר״ח ביום ב׳ וכ״ג בו ביום ג׳ ;‬
‫מ ד ב ר י רשב״ג הנ״ל הוא שיסד ר״אהקליר‬
‫בפייע לפ׳ החודש קץ מולדתו חל‬
‫להקצות ביום רביעי כו׳ ילדות חרס וסהר בו‬
‫ביום חשבון מצו *( ולמען באר אמרו עוד שם‬
‫ובתחילת‬
‫בשם רמה״ד ז״ל שמפרש הפייט הזה ע״פ חשבון‬
‫הכתוב‬
‫ן ו ז ל כרחינו שמאמר הזה חולק על מאמר הנ״ל‬
‫^ שכס״ע ר׳ יוסי אומר מלמד שהיתה‬
‫ההקופה של ניסן בר״ח ניסן ‪ .‬כי בין יציאה‬
‫מצרים ובין העברה הירדן ומלחמה גבעון הוא‬
‫ארבעים שנה שהוא שני מחזורים של עבור ושני‬
‫שנים ‪ .‬ואם היה השנה של יציאה מצרים שנה‬
‫הראשונה במחזור שאז ההקופה והמולד ביום‬
‫אחד כדברי רשב״נ ‪ .‬אי אפשר שההיה בשנה‬
‫שעברו הירדן ההקופה עם המולד ביום אחד ‪.‬‬
‫אך מוכרח שההיה ההקופה אחר המולד ביהרון‬
‫של שני שנים שהוא כ״ב יום ‪ .‬ועל כן ההכרח‬
‫לומר שרשב״נ היה לו דעה אחרה במנין שנוה‬
‫הדורוה ר״ל ההחלה בריאה עולם ‪:‬‬
‫ו א י ■אפשר שיהאמהו דברי רשב״נ כי אם‬
‫בשנה שיתקבצו בו שלשה הנאים אלו ‪.‬‬
‫א( שההיה אוהה שנה שנה י״ג במחזור של חמה‬
‫שאז הקופה ניסן החילה ליל ה׳ ‪ .‬ב( שההיה‬
‫אוהה שנה‪ .‬שנה א' במה״ע אשר אז הקופה‬
‫ניסן עס המולד ביום אחד ‪ .‬ג( שההיה מולד‬
‫ניסן של אוהו שנה בסון( יום ד׳ ‪ .‬על כן ההכרח‬
‫ילמדנו לומר שהיה לו דעה אחרה בזמן יציאה‬
‫מצרים ;‬
‫ו ה נ ׳ ל לבארו ע׳'פ שני דרכים ‪ .‬האחד‪ .‬שהיה‬
‫דעה רשב״נ שיציאה מצרים היהה קס״ז‬
‫שנים קודם הזמן שאנו חושבים ‪ .‬ושהיה בריאת‬
‫כעולם גם כן קס״ז שנים קודם השרי שהיה בו‬
‫המולד בהר״ד מעעם שיהבאר ‪ .‬וכלו ב״א המ״ח‬
‫מבה״ע עד יציאה מצרים בשנה ב״א רפ״א מהשרי‬
‫של בהר״ד ואם נחלק ב״א רפ״א למחזורים של‬
‫צ״ח שנה יוצא שהיה שנה י״ג במחזור של חמה‬
‫שבו ההקופה לעולם החילה ליל ה' ‪ .‬ואס נחלק‬
‫ב״א רפ״א למחזורים של י״ע שנה יוצא שהיה‬
‫שנה א׳ במחזור שההקופה קרובה אל המולד ‪.‬‬
‫והיה באוהה שנה מולד ניסן ג׳ שעוה השס״ב‬
‫חלקים בליל ה׳ באוהה הלילה שהיהה ההקופה‬
‫בהחילהה ]אך תקופה דרי׳א היהה רק ששה שעוה‬
‫*( וכס' יסוד העבור הביא העהקה כ״י‬
 ‫שארית יעקב‬
‫שהם ע׳ שעמים ד׳ ח׳ ההע״ו ‪ .‬ויהרון של ששה‬
‫שנים מעוברוה שמשנה ה' שהם ששה פעמים ה׳‬
‫כ״א הקפ״ט ונחברם יחד יוצא ה׳ ימים ד׳‬
‫שעוה ההקנ״ח חלקים ונגרעה מן ב׳ה׳ר״ד יוצא‬
‫מולד השרי של בריאה החילה ליל ד׳ רכ״ו חלקים‬
‫בשעה א' וההקופה היהה אז ט׳יו שעוה ביום‬
‫ד׳ כי אם נחלק קס״ז שנים למחזורים של כ״ח‬
‫שנים נשאר כ״ו שנים ‪ .‬נמצא שהיהה הבריאה‬
‫שנה‬ ‫י‬
‫‪, 20‬‬
‫ובחחילח בריחם בחלון אחד נמצאו נאמר שדעה‬
‫רשב״נ היה שבחשרי נבה״ע ואס נחלק קס״;‬
‫שנים ]שלדעהו נבה״ע קודם השרי שהיה בו‬
‫המולד בהר״ד[ למחזורים של י״ט שנים יוצא ח׳‬
‫מחזורים וט״ו שנים נמצא שהיה בה״ע לדעחו‬
‫גשנה ה׳ למחזור ואם נקח היהרון של ח' מחזורים‬
‫שהם ז׳ ימים י״כ שעוה ס״מ חלקים ‪ .‬ויהרון‬
‫של ט׳ שנים פשוטוה שמשנה ה׳ עד כלוה המחזור‬

‫הכהוב בפר״א שהחודש הוא כ״ט יום י״כ שעוה ושני שלישי שעה והוא פחוה ע״ג חלקים ]מההר״ף ‪.‬‬
‫־ בשעה[ לכל חודש ומולד הראשון של בריאה העולם וכן ההקופה היו שניהם בהחילה לילה אחה‬
‫הוא ליל ד׳ ר״ח ניסן ‪ .‬לדעהינו אי אפשר לומר כן כלל ‪ .‬כי דברי הפייט הן הן דברי רשב״נ ואם‬
‫אמנם לחשבון זה יוצא מולד ניסן כשנח ב“ א המ״ח מחשרי של בהר״ד אחר חצות יום ד׳ ‪ .‬אבל‬
‫מה יענה על החקופה הלא היחה אז ט״ז ימים אחר המולד ‪ .‬ואף כי לחשבון זה יוצא המולד‬
‫קרוכ לשלשה ימים אחר המולד היוצא לפי חשבון המעברים ‪ .‬הלא ישאר עדיין י״ג יום שבאה החקופה‬
‫אחר המולד ורשב״נ אומר שהיו החקופה והמולד ביום אחד ‪ .‬וכן אומר הפייט ילדוח חרס וסהר‬
‫בו ביום חשבון מצו ‪ :‬ועוד חמוה לדבריו שם שכל שאינו מונהע״ג חלקים אינו מוציא ז׳ ט׳ הרמ״ב‬
‫ר״ל שלחשבון זה היחה החקופה החילה ליל ד' של ז׳ ימי בראשיח והוא מאוחר שבעה ימים ממה‬
‫שהוא לחשבון המעברים ‪ .‬והוא חמוה מאוד שלפי זה חהיה החקופה אחר המולד בניסן של יציאה‬
‫מצרים בעוד שבעה ימים מאוחר והוא ביחד עשרים ימים ואס כן לא יצאו בחודש האביב שהיה‬
‫יום י‪5‬י״מ חמשה ימים קודם ההחלה האביב ואם נאמר שלדעחו עשו עוד שנה מעוברה לא יהיה‬
‫המולד ביום ד׳ רק אחר חצוח ליל ו׳ וההקופה ההיה לפ״ז גס כן לא ביום המולד רק ט׳ ימים‬
‫אחר המולד ‪:‬‬
‫ו מ א ו ד אהפלא איך עלה על דעהו שרשב״נ חשב על פי חשבון טועה זה ‪ .‬הלא הוא האומר‬
‫בשבח )ע״ה ע״א( מנין שמצוה לחשוב בהקופוה ומזלוה כו׳ וחשב והורה לנו ההקופה‬
‫והמולד של יצי״מ ולא חשב מולד אחד בימיו הלא בד׳ אלפים שעברו מבה״ע יהיה הבדל בין שני‬
‫החשבונוח קל״ח ימים וחצי ‪ .‬ואם נעשה מהם ה׳ עבורים שהם קמ״ז ימים ט״ו שעוה ישאר קרוב‬
‫להשעה ימים ‪ .‬הוא שיהיה המולד לפי חשבון זה מאוחר ממולד של המעברים המוסכם עם‬
‫•המציאוח‪ .‬הלא כחש החשבון בפניו יענה שהיה ביום הכסה יום מכסה סהרא לפי חשבונו‪ .‬ה ל ח‬
‫יקר הולך יוחר מחצי הלילה בחצי מלואה ‪ .‬וכן החקופה חהיה בימיו עוד ז׳ מאוחר ממה שהוא‬
‫■באמה ‪ .‬וכן שמואל שאמר יכילנא לחקוני לכל בני גולה )ר״ה כ׳ ע״ב( ושלח ■עבורא דשחין שנין‬
‫גזולין )צ״ה ע״ב( ואמר נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא )ברכוה נ״ח ע״ב( גם הוא‬
‫]לדברי רמה״ד ז״ל שם[ לא ראה ולא ידע כי החקופה והמולד מהאחרים לפי חשבונו השעה ימים‬
‫‪.‬‬ ‫ממה שהוא במציאוח הלא יבחין זאה כל בעל עינים ‪ :‬־‬
‫ו ה ח ש ב ו ן הזה שהיהה החקופה בחחילח ליל ד׳ של ז׳ ימי בראשיח הוא אחר ז׳ ימים מכפי‬
‫׳ שהוא לפי חקופת שמואל לפי יסוד המעברים שלדעחם היה בעח הבריאה בניסן‬
‫בחחילת ליל ד׳ של ז׳ ימי בראשיה שבעה ימים אחר הקופח שמואל ‪ .‬והחקופה שיסדו לנו המעברים י‬
‫הוכיח‬
‫יא‬ ‫^טארית יעקב‬
‫שאחר תשרי של ב׳ה׳ר״ד שבעה ימים קודם תקופת‬
‫ר׳יא כנודע בספרי המעברים ובמשך קס״ז שנים‬
‫וחצי נתרבה עוד ההבדל קס״ז וחצי פעם פ״ב‬
‫חלקים נ׳יח רגעים ]הוא ההבדל שתקופת שמואל‬
‫יתירה מל תקופת ר״א בכל שנה[ והוא י״ב שעות‬
‫תתל״ו חלקים נ״ד רגעים וכשנחסר ז׳ ימים יי׳ב‬
‫שעות תתל״ז ח׳ נ״ד רגעים ]הוא הזמן שתקופת‬
‫שמואל קודמת לתקופת ר׳יא[ מן ח׳ ימים ג׳ שעות‬
‫‪ .‬תר״י‬
‫שנה בניה למחזור וניסן שלפגיו היתה שגה א׳‬
‫שבו התקופה תחילת ליל ד׳ וכשני התקופות‬
‫מתאחרות ט״ו שעות והוא באותו יום שהיה בו‬
‫המולד בתחלת הלילה■ שלא היה יתרון החמה‬
‫על הלבנה לתקופת שמואל רק הט״ו שפות כי‬
‫תקופת ר״א הוא בתשרי של שנה ה׳ במחזור‬
‫לעולם אחר המולד ח׳ ימים ג' שפות תר״י‬
‫חלקים נ״ד רגעים ‪ .‬ותקופת שמואל היתה בניסן‬

‫הוד ח בצדק החה״כ רחז״ס בס' תה״ש שהוא מכוון לזמן יוליוס צעזאר ‪ .‬ויסוד יוליוס היה בשנת‬
‫ג״א תשע״ו כמ״ש בצייד ‪ .‬אם כן התחלת החשבון תקופה זו ]ר״ל עת שבחנו התוכנים והיתה‬
‫מוסכמת עם המציאות[ היתה בשנת ב״א תתי״ב שהוא בימי שמשון ‪ ,‬שבזמן תתק״ג שנים מ ת קק‬
‫ההבדל ז' ימים מה ששנת החמה הוא פחות באמת משס״ה יום ו' שעות; היאומן אשר נא ידעו‬
‫חכמי ישראל בא״י מיסוד יוליוס וחשבון הרומים מושלי הארן הלא יהודים רבים גרו ^ו מי ויוציוס‬
‫קבל' החשבון ממצרים אשר היו אז עם רב מהיהודים באלכסנדריא ‪ .‬ועל כן כתב רע״א בס מאור‬
‫עיניס שקרוב להאמין שהיהודים היו המלמדים ליוליוס ‪ .‬ואיך יתכן שחשבו בימי הבית וגס חחרי‬
‫כן התקופה מאוחר ז׳ ימים מרגע התקופה‪ -‬שחשבו הרומים והמצרים ‪ .‬מצינו ששאלו החכמים נרופאיס‬
‫)נדה כ״ב ע״ב נזיר ל״ב ע״א( בדינים' פרטים ‪ .‬ואיך בדבר עבור השנים שהרבה גופי תורה ת‪,‬ויס‬
‫בה ‪ .‬לא השתדלו לידע ולהודיע והיו מוטעים כמה מאות שנה במה שהיה■ נודע ומפורסם א^ג‬
‫האומות שביניהם ומושליהם והלא יכלו לידע מימי חגס ק׳נדא וםערנורא ‪.‬‬

‫’’ ?׳ ‪3‬‬ ‫ו כ ל בענין המולד אמר אשר נכר‬

‫׳ את החודש כ״ט י״ב תשצ״ב ואחריו התוכן בטלמי חבר ספרו האלמאגעסטי בשנת ג א תת} ב‬
‫בימי רה״ק את החודש כ״ט י״ב תשצ״ג היתכן שלא ידעו מזה בימי שמואל ורשב״נ ויחשבו המולד‬
‫פחות בע״ג מלקים שהוא תתע״ו חלקים בכל שנה ולא היה המולד שלפי חשבון זה מוסכם עם‬
‫המציאות רק בשנת ג״א ת״ח שהוא בימי אחשורוש ומני אז היה המולד שלפי חשבון זה מוקדם ח‬
‫יוס בכל כ״ט שנה עד שבימי רשב״נ ושמואל היה מקדים המולד שלפי חשבון זה יותר מעשרים יום‬
‫ממה‪:‬שהיה באמת‪ .‬נודע ונראה לעין כל והמאמרים שהבאנו למעלה יש בהן די להוטח שחשבו‬
‫מז״ל כפי יסודי החשבון שבידינו כי כל המאמרים מכוונים לחשבון שלנו לפי מה שבארנו מה שחין‬
‫כן לחשבון זה ‪ :‬והג״ל בחשבון המחזורים של כ״א שנה הכתוב בפר׳א )פ״ז( שהס מיוסדים על פי‬
‫חשבון שתי ידות שעה בלי הע״ג חלקיס שהוא רק לענין האצטגנינות לידע הוראת הכוכבים והשפעתן‬
‫על הארז וכן יורו שם ‪.‬המאמרים ההם שאין תכליתם לידע מהן קביעות חדשים ושנים ‪ ,‬רק לידע‬
‫באיזה כוכב מהז׳ כוכבים שצ״ס חנכ״ל חל המולד או התקופה כדי לידע מהן מה שיקרה ויהיה‬
‫בעולם ‪ .‬וחסר בפר״א אשר אתנו הרבה מעניני האצטגנינות אשר היה בו כנראה מיהכוזרי )מ ד‬
‫כ״ע( ובזה נמשכו אחרי הפרסיים והכלדייס הקדמונים כפי מה שקבלו מהאצטגנעיס מ ס כי כל‬
‫ידיעת האצטגנינות מיוסדה על הנסיון והקבלה יותר מעל העיון ע' עקריס )מ״ד פ ד( ותשובת‬
‫צמח צדק )שי״ד( ;‬
 ‫שארית יעקב‬
‫היו כולם קס״ז שנים קודם הזמנים שהם לפי‬
‫חשבון שלנו ע"פ ס״ע ובכללם יציאת מצדים ‪.‬‬
‫והס״ע ובעלי התלמוד שמנו ימי הבית שני ת״כ‬
‫מפני שחשבו מלכי פרס רק ד׳ הנזכרים במקרא‬
‫ושנותיהם ג״כ רק מה שנודע מהם במקרא מפני‬
‫שתפשו הוודאי והניחו הספק כי במנין מלכי פרס‬
‫ושנותיהם נבוכו סופרי דברי הימים כולם זה‬
‫מוסיף וזה גורע ‪ .‬על כן נכון עשו שתפשו חשבון‬
‫המצומצם שהוא משולל מפחות כמליצת חז״ל‬
‫תפשת מועט תפשת ‪:‬‬
‫׳ ב א ו ^ ן אחר היותר פשוט אפשר לפרש דברי‬
‫׳ רשב״נ הנ״ל שהיתה בריאת העולם‬
‫לדעתו רק חמשה שנים קודם תשרי שהיה בו‬
‫המולד וי״ד ]שהיה'בו הבריאה לדעת המעברים[‬
‫שהוא ד׳ שנים קודם תשרי שהיה בו המולד בהר״ד‬
‫לפי זה היתה יציאת מצרים בשנת ב״א תמ״ד‬
‫מתשרי של בהר״ד ' שהיה אז מולד ניסן י״ט‬
‫שעות אלף וחמישים חלקים ביום ג׳ נמצא שראו‬
‫כלבנה בליל ה' על כן היה ר״ח ויום ט״ו בו‬
‫'שיצאו ממצרים בחמישי בשבת ‪ .‬שמולד סיון היה‬
‫כ״א שעות תע״ו מלקים ביום ו׳ ‪ ,‬ע"כ היה לר׳‬
‫יוסי ר״ח ביום א׳ ולרבנן לא ראו הלבנה בליל‬
‫א׳ ע״כ היה ר״ח ביום ב' ‪ .‬ושנת ב״א תמ״ד הוא‬
‫שנה ח׳ במחזור של כ׳יח שנים שבו תקופת ניסן‬
‫בחצות יום ה׳ ‪ .‬והוא היה אותו יום ה׳ שהיה‬
‫ראש חודש ‪ ,‬ששנת ב״א תמ״ד הוא שנה י״ב במחזור‬
‫העבור שאז תקופה דר״א אחר המולד יום א׳‬
‫ג׳ שעות תשס״ג חלקים ‪ ,‬ותקופת שמואל היתה‬
‫אז י״ח שעות אחר זה נמצא התקופה באותו יום‬
‫ה׳ שהיה בו ראש חודש ‪ .‬וזהו דברי ר׳ אחא בשם‬
‫רשב״נ שהיו חדשי הלבנה וחדשי התקופה שוין ‪.‬‬
‫שהתחילו למנות שני החדשים מיום אחד‪ ,‬ולישב‬
‫דברי רשב״נ מוכרח להגיה ג׳ במקום ד׳ ‪ .‬וצ״ל‬
‫ומולד הלבנה היה ביום ג׳ בחצות היום ‪ .‬ואף‬
‫שהמולד קרוב לשני שעות אחר חצות פורתא לח‬
‫דק ‪ .‬כי אף אס המולד היה בחצות היום מוכרח‬
‫להיות ר״ח ביום ה׳ ‪ .‬עוד אפשר שהיה מולד‬
‫אמיתי קרוב לשני שעות קודם האמצעי וכוונתו‬
‫עליו‬
‫‪22‬‬
‫חר״י חלקים נ״ד רגעים ה‪:‬״ל ]הוא הזמן שהיחה‬
‫תקופח רב אדא ארזר המולד[ יוצא שהיחה‬
‫התקופה אחר המולד י״ד שעות חחנ״ד חלקים‬
‫ובצירוף רכ״ו חלקים שהיה המולד■ אחר תחילת‬
‫הלילה הוא ט״ו שעות נמצא שבתשרי שבו נבה׳יע‬
‫לדעת רשב״נ היתה ‪.‬התקופה עם המולד ביום‬
‫אחד וכמו כן לדעתו בניסן של יצי״מ‪ .‬וזרחו החמה‬
‫והלבנה באמצע האקיע במזרח ביום שהיה יצי״מ‬
‫כמו ביום ד׳ של ז׳ ימי בראשית שנבראו בו חמה‬
‫ולבנה וזהו מאמר ‪ .‬הפיט ובתחלת ברייתם ]ר״ל‬
‫כמו כן[ 'בחלון אחד נמצאו ונ״ל שצ״ל וכתחלת‬
‫בכף ; ואם יקשה בעינינו הלא לרשב״נ יתוסף‬
‫קס״ז ישנים למנין שנות היצירה כי זמן יציאת‬
‫מצרים מוכרח מחשבון הדורות שהיה בשנת ב״א‬
‫תמ״ח מהבריאה על כן מוכרח לדעתו להקדים‬
‫שנות היצירה בסך קס״ז שנים ‪ .‬והוא רחוק‬
‫מחשבון שלנו על פי הש״ע והמתניתא)ט' ע״ב( ‪:‬‬
‫זה נשיב גברא אגברא קא רמינן שכבר‬
‫הזכרנו למעלה שהאריך הרבה בזה בעל‬ ‫׳‬
‫מ״ע שיש ספי^ ת ודעות שונות במספר מלכי‬
‫פרס ובשנותיהס ובזה תלוי חשבון עמידת בית‬
‫שני וכל מי שמאריך עמידת בית שני יותר מת"כ‬
‫שנה ע״כ לדעתו מוקדם שנות היצירה במספר‬
‫שנים אלו ‪ .‬וז״ל סדר הדורות חורבן‪ -‬ירושלים‬
‫ובית שני ג״א תתכ״ח ת״כ לבנינו ובתוס׳ ע״ז‬
‫תכ״א ולרלב״ג תרל״ט וחצי ‪ .‬ויוסיפון בעשירי‬
‫מס׳ מלחמותיו הכס אחד העלה וקבץ שעמד‬
‫הבית תקפ״ז שנים עכ״ל והוא מס׳ מ״ע )ימי‬
‫עולם פל״ו( ושם בפ׳ מ״א גם כן בשם קצת‬
‫מחכמי נוצרים שעמד הבית תקפ״ז שנים ובהערה‬
‫שם ומספר •כזה הוא קרוב אל האמיתי ‪ .‬ונראה‬
‫שכן היה• דעת רשב״נ׳שעמד הבית תקפ״ז שנים‬
‫על כן בין חשבון של ס״ע שחשב ־עמידת הבית‬
‫ת״כ שנים ׳ובין חשבון רשב״נ הוא קס״ז שנים על‬
‫כן לדעתו בריאת העולם היה קס״ז שנים קודם‬
‫הזמן שאנו חושבים וכל הדברים שהיו וכל‬
‫המעשים שנעשו קודם מנין היונים ממלכות אל״מ‬
 ‫שארית יעקב‬
‫עליו שהוא העיקר לראיה כלבנה ובענין ההקושה ביום ג׳‪ .‬על כן היה ר״ח ביום ה׳‪ .‬והיה י׳ג בו‬
‫שאומר רשב״נ שהיתה תחילה ליל ה׳ או שכוונהו ביום ג׳ וצום של נחמיה היה בשנת ג״א תרכ״ב‬
‫על תקופה האמצעית של רב אדא ]לדעה האומריס והיה אז המולד י״ד שעות סשס״ע חלקים ביום‬
‫שהיתה נודע בדורות הראשונים[ שהיא היתה רק ו׳ ‪ .‬על כן היה ר״ה ביום ז׳ וכ״ג בו ביום א׳‬
‫י״ח מינוט קודם תחילת ליל ה׳ ‪ .‬ופורתא כזאת לא ודוד המלך מת בשנת ב״א תתק״כ והיה אז‬
‫דק או שכוונתו על תקופת שמואל ולא על מולד סיון י״ב שעות נ״ז חלקים ביום א׳ ‪ .‬על‬
‫האמצעית רק על האמיתית שהיא לעולם קודם כן ראו הלבנה בליל ב׳ והיה רייח ביום ב׳ ועצרת‬
‫האמצעית‪ .‬והיתה לחשבונו י״ח בעות קודם בבבת ‪ .‬ולהירושלמי לא ראו הלבנה בליל ב׳ ע״כ‬
‫האמצעית על כן אומר שהיתה תחילת ליל ה׳ ‪ .‬היה ר״ח ביום ג׳ ועצרת ביום ‪.‬א׳ ‪ .‬והריגת זכריה‬
‫אן« שבזמנינו אקופה האמיתית של ניסן מוקדמת היתה בשנת ג״א צ״ו והיה אז המולד ח׳ שעות ‪-‬‬
‫להאמצעית שני ימים ‪ .‬חך לפני ג׳ אלפים שנים תרפ״ד חלקים ביום ג׳ ‪ .‬ואפשר שלא ראו כלבנה‬
‫היתה הקדימה פחות הרבה ‪ .‬כידוע בספרי תכונה בליל ד׳ ‪ .‬על כן עשו ר״ה ביום ה׳ והיה יום‬
‫כפור בשבת ‪:‬‬ ‫שרום גלגל החמה נעתק ממזל למזל והוא בימינו‬
‫להביא ראיה לדברי המעברים ממה‬ ‫במזל סרען ובעת יצי״מ היה במזל שור ‪:‬‬
‫י שאמרו בברכות )נ״גי ע״ב( הרואה חמה‬
‫ו ^ ל א ה שהיה דעתו שנברא העולם בניסן בתקופתה כו׳ ואימת הוה אמר אביי כל כ״ח שנין‬
‫שהיה אז המולד כ׳ שעות התקנ״ב הדר מחזור ונפיל תקופת ניםן בשבתאי באורתא‬
‫רזלקים ביום ד׳ ‪ .‬על כן לא נראית הלבנה דתלת נגהי ארבע ולפי פרש״י משמע שנבה״ע‬
‫עד ליל ו׳ ‪ .‬לכן נחשב יום ו׳ שנברא אה״ר בניסן והיתה התקופה תחילת ליל ד׳ בשעה שנבראו‬
‫והוא ניסן שאחר תשרי של בהר״ד ‪:‬‬ ‫לראש חודש ‪:‬‬
‫א ב ל זה קשה מאוד לפי שחשבון המחזור‬ ‫ו כ ל המאמרים שהבאנו למעלה אינם מנגדים‬
‫הוא‪ ,‬על פי תקופת שמואל ששנת החמה‬ ‫לדעה זו ‪ .‬ששנה ב' של יצי״מ הוא שנה‬
‫י״ג במחזור שהוא שנה פשוטה ‪ .‬והמבול היה שנת הוא שס״ה יום עם ששה שעות שלימות ‪ .‬ותקופה‬
‫אלך תרג״ב למנין שלנו ‪ .‬שהוא שנה י״ח במחזור זו לא היתה בעת תלית המאורות כמבואר‬
‫שהוא שנה פשועה ‪ .‬ולידת יצחק היתה שנת ב״א בספרי המעברים ‪ .‬ובתוס׳ ר׳ ה) ח׳ ע״א( שבעת‬
‫מ״ד שהוא שנה י״א במחזור'שהוא שנה מעוברת תלית המאורות היה שבעה ימים אחר התקופה ״‬
‫ולידת משה בשנת ב״א שס״ד שהוא שנה ח׳ ותקופה המיוחסת לר״א שהיתה לדברי המעברים‬
‫במחזור שהוא שנה מעוברת ‪ .‬ומיתת משה היתה בעת תלית המאורות ‪ .‬הלא היא פחותה בשיטור‬
‫כשנת ב״א תפ״ד שהוא שנה י״ד במחזור שהוא פ״ב חלקים נ״ח רגעים ככל שנה ‪ .‬ולפי יזשבון‬
‫שנה מעוברת ע״כ אומר ר״א המודעי ששנה תקופה הזאת אין חשבון למחזורים ‪ .‬ואין מר\ס‬
‫לברכה ‪:‬‬ ‫מעוברת היתה ‪ .‬וניסן שעבר יהושע הירדן היה ״‬
‫בשנת ב״א תפ״ד ‪ .‬והיה בו המולד י״א שעות ו ה נ ״ ל שאין הכוונה שחוזרת התקופה לפול‬
‫באותה זמן שהיתה תקופה הראשונה‬ ‫תס׳׳ה חלקים ביום ה׳ ‪ .‬ואפשר להיות ר״ח ביום‬
‫א׳ לפי שעשו ב׳ חדשים שלפניו מלאים לדעת של בריאה ‪ .‬רק על מה שבכל כ״ח שנה חוזרוא‬
‫ר״א ור״א המודעי ‪ .‬ומולד של אותו תמוז היה חלילה התקופות לפול על‪ .‬סדר וזמן אחד כמו‬
‫שעה א׳ תשס״ד חלקים ביום ג׳ ‪ .‬על כן היה שהיו סדר התקופה בכ״ח שנים הראשונים וכן‬
‫ר׳יח ביום ד׳‪ .‬ויום ג׳ בו ערב שבת ‪ .‬ומולד אדר הס בכל כ״ח שנה הבאים ‪ .‬ועל זה נקבעה‬
‫שני של נם פורים היה כ״ב שעות תשי״ח חלקים הברכה על גלגול וחזרת תקופה לפול בכל כ״ח‬
‫שנה‬
 ‫שארית יעקב‬ ‫‪u‬‬

‫שיהיו מקרי העולם בתקופות מחזור הזה כמו‪.‬‬ ‫שכס בשמוש כוכב אחד ‪ .‬ובאוחה רגע ברגעי‬
‫שהיו בכ״ח שנים הקודמים ובכל כ״ח שהיו ושיהיו‬ ‫השבוע שנבראו המאורוח והכוכבים ‪:‬‬ ‫■‬
‫בעולם בדמיון אחד על פי מזל■ השעה■לפי שבאותו‬ ‫וליתר*‬
‫ביאור ‪ .‬ידוגי דעס האצטגניצים חו‪ 1‬י‬
‫כוכב שנפלה התקופה במחזור זה כן היא נופלת‬ ‫הכוכבים להגיד עתידות ‪ .‬שהנהגת‬
‫בכל המחזורים שהיו ושיהיו ‪:‬‬ ‫■ העולם ומקריה הוא לסי שסע הכוכב מהשבעה‬
‫ב א ו ל ת א דתלת ננהי ארבע‪ ..‬שהתקופה‬ ‫כוכבי לכת ]שבתי צדק מאדים חמה נוגה כוכב‬
‫בתחילת ליל ד' באותו עת ורגע‬ ‫לבנה[ המשמש באותה שעה כמו שאמרו בשבת‬
‫שהיתה בכ״ח שנים קודם ‪ .‬ויהיו המקרים שוים‬ ‫)קנ״ו ע״א( האי מאן דבחמה יהא גבר כו׳ האי‬
‫כמו שהיו בכ״ח שנים הקודמים שהיו ושיהיו‬ ‫מאן דבסכב יהא גבר כו׳ והכוכב המשמש‬
‫בעולם על פי מזל היום ‪:‬‬ ‫בתחילת היום על פיהו עיקר ההנהגה בכל היום‬
‫יעד שכמה אומות קראו ז׳ ימי השבוע על שם‬
‫לומר עוד שכמו שמתנהגת העולם במשך‬ ‫הכוכב המשמש בתחילת היום כידוע בלשון אשכנז‬
‫ימי התקופה על פי ראשית התקופה שהוא‬ ‫וצרפת ״ וכן ראשי המולדות והתקופות באיזה‬
‫ראשית השינוי בנסיגת החמה מאמצע הרקיע אל‬ ‫כוכב שחל על פיהו יתנהג בכל י החודש והתקופה‬
‫הצדדין ‪ .‬ומהצדדין אל האמצעי ‪ .‬כן ודאי תחילת‬ ‫כמו שאמר שמואל בערובין )נ״ו ע״א( אין לך‬
‫הבריאה ‪ .‬הוא בתחילת ליל ד׳ שיצאו מאין ליש‬ ‫תקופת ניסן שנופלת בצדק שאינו שובר את‬
‫הוא ראשית והתחלה היותר גדולה ‪ .‬ואך שלא‬ ‫האילנות ‪ .‬ואין לך תקופת טבת שנופלת בצדק‬
‫היתה אז התקופה היא התחלה גדולה מהתקופה‬ ‫שאינו מיבש את הזרעים ‪ .‬ועוד יש הוראה שנית‬
‫והיה אז שעה של שבתאי על כן כל משך תקופת‬ ‫והוא מזל היום ‪ .‬ר״ל היום של ז׳ ימי בראשית‬
‫ניסן היתה אז על פי הוראת שבתאי ‪ .‬וכאז כן‬ ‫כדאיתא בשבת שם האי מאן דבחד בשבת יהא‬
‫ההוראה בכל מחזור של כ״ח שנה ‪ .‬וזכו חידוש‬ ‫גבר‪-‬כו׳ משום דאברי ביה כו׳ ; ■‬
‫מעשי בראשית ‪:‬‬ ‫אמרו כל כ״ח שנין הדר ממזור ונפל‬ ‫וזהו‬
‫■תקופת ניסן בשבתאי הוא הדמיון הראשון‬
 ‫יג‬ ‫שארית יעקב‬
‫לפי שלמאמרים הנ״ל ההכרח לידיעה הריה מולדוח משנים הדמוניוח על כן ארבוס יחרוני המולדוח ‪:‬‬
‫יימים‬ ‫שעוה‬ ‫מחזורים חלקים‬ ‫שעוה ימים‬ ‫חלקים‬ ‫שנים‬ ‫חדשים חלקים שעוה ‪ .‬ימים‬
‫‪n‬‬ ‫ט‬ ‫קז‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫תתעו‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫יב‬ ‫תשצג‬ ‫א‬
‫א‬ ‫א‬ ‫ת שה‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫יז‬ ‫תרעב‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫תקז‬ ‫ב‬
‫ג‬ ‫יח‬ ‫רב‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫טו‬ ‫קפא‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫יד‬ ‫ריט‬ ‫ג‬
‫ו ‪.‬‬ ‫י‬ ‫תתטו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫תתרגז‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫תתריב ב‬ ‫ד‬
‫ב‬ ‫ג‬ ‫של‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫תתנג‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫טו‬ ‫ת שבה‬ ‫ה‬
‫ד‬ ‫יט‬ ‫תתקכה‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫שסב‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫תלח‬ ‫ו‬
‫ז‬ ‫יב‬ ‫תט‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫טו‬ ‫קנה‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫יז‬ ‫קנא‬ ‫ז‬
‫ג‬ ‫ד‬ ‫תתרלה‬ ‫ט‬ ‫ד‬ ‫יב‬ ‫תשמז‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫תתקמד ה‬ ‫ח‬
‫ה‬ ‫כא‬ ‫תקג‬ ‫י‬ ‫כא א‬ ‫תקמנ‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫יח‬ ‫תרנז‬ ‫ט‬
‫ד‬ ‫יט‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫שלט‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫שע‬ ‫י‬
‫ג‬ ‫טז‬ ‫תקע‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ת תקנ ה‬ ‫יא‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫פ‪:‬‬ ‫יא‬
‫ב‬ ‫יד‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫יב‬ ‫תשבד‬ ‫יב‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫תתעו‬ ‫יב‬
‫א‬ ‫יא‬ ‫תקצ‬ ‫נ‬ ‫בא ו‬ ‫תקב‬ ‫יג‬ ‫ה‬ ‫בא‬ ‫תקפט‬ ‫יג‬
‫ז‬ ‫ט‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫יט‬ ‫כט‬ ‫יד‬
‫ו ‪.‬‬ ‫ו‬ ‫תרי‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫תתקה‬ ‫טו‬
‫ה‬ ‫ד‬ ‫‪ .‬פ‬ ‫פ‬ ‫ז‬ ‫יב‬ ‫ת שא‬ ‫טז‬
‫ד‬ ‫א‬ ‫תרל‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫רי‬ ‫יז‬
‫■ ב‬ ‫בג‬ ‫ק‬ ‫ק‬ ‫ג‬ ‫יט‬ ‫ו‬ ‫יה‬
‫ה‬ ‫כב‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫יו‬ ‫תקצה‬ ‫יט‬
‫א‬ ‫בא‬ ‫ש‬ ‫ש‬

‫ל י ד י ד ת איזה מולד למשל מולד ניםן של שנה ב״א המ״ח החלק ב״א המ״ז על מחזורים של‬
‫י״ט שנה יוצא הכ״ח מחזורים ט״ו שנים ‪ .‬וששה חדשים מהשרי של שנה ח׳ עד ניסן‬ ‫׳‬
‫תיהח היהחן של ק׳ מחזורים הוא ק׳ כ״ג ב׳ ושל ג מחזורים הוא כ׳ יייט ד׳ ושל ח׳ מחזורים הוא‬
‫ה״מ י״ב ז׳ ושל ט״ו שנים הוא ההק״ה ג׳ ג׳ ‪ .‬ושל ו׳ ‪1‬חדשים הוא הל״ח ד׳ ב׳ והוסיך ר׳ד׳ ה״א‬
‫_‬ ‫^‬ ‫_ ‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ו‬

‫יום והחבר אל הימים ‪ .‬ומהימים השליך כל שבעה יו‪5‬א מולד ניסן י״ט שעוה חחרכ״ז חלקים ביום א׳‪:‬‬

‫כפי אשר יורה המאמר בר אשיה ההשקפה ‪.‬‬
‫וביאור ■הרש״א ז״ל הוא רחוק מאוד מדעה‬
‫ההוכנים ‪:‬‬
‫ו ה נ ל א ה כי טעוה סופר הוא ו‪5‬׳׳ל וילון הוא‬
‫דמרקע ומצאהי שהמפרש למדרש‬
‫כונן בהקדמהו הגיה כן והוא מבואר ע״פ הקדמוה‬
‫אלה ‪ .‬א( דעה היכנים הקדמונים היה במהוה‬
‫הכוכבא‬
‫)ברכוה נ״ח ע״ב( מאי זיקים ‪ .‬אמר שמואל‬
‫בוכבא ד שביט כו׳ וגמירי‬
‫דלא עבר כפלא ואי עבר כפלא חרב עלמא‬
‫בו׳ רב הונא בריה דר״י אמר וילון הוא דמקרע‬
‫ומתחזי נהורא דרקיע ‪ .‬רב אשי אמר בוכבא‬
‫ד שביט הוא דעבר מהאי גיפא דכסלא ודןזי‬
‫ליה חבריה מהך גיסא ומחזי כמאן דעבר ;‬
‫גימל‬
 ‫שארית יעקב‬ ‫‪26‬‬
‫טכ״ל ‪ .‬הק׳ ב( דטח הרמב״ם ז״ל והרצה חכמיט‬ ‫הכוכבא דכביט אכר הוא איננו כו‪:‬־‪ :‬מכוניי‬
‫שהשבטה רקיטיס שחושב ר״ל בחגיגה )י״ב ט״ב(‬ ‫השמים אשר הוא מראשיה היריאה ולא חאונה‬
‫וילון רקיט שחקים כו׳ הן המה הז׳ גלגלים שבהם‬ ‫אליו ההפסד והכליון ‪ .‬אך הוא נולד לשטחו‬
‫השבטה טכבים שצ״ם חנכ״ל ‪ .‬לפי זה וילון הוא‬ ‫מפטולח האדים והקכיורים הטוליס מן הארץ טל‬
‫גלגל הלבנה ‪ .‬או שהוא גלגל היומי והוא למטה‬ ‫ידי חוס השמש אשר האדים החמים והיבשים‬
‫מכולם כמו שנבאר בט״ה במס׳ חגיגה ‪ .‬הק׳ ג(‬ ‫מרוב קלוחס יטלו מטלה מטלה טד בואם אל‬
‫שם רקיט הוא שם משחחף ‪ .‬להגלגל וגם להאיד‬ ‫גלגל האש‪ .‬אז השמנים והפחילוח אשר נקבצו‬
‫הקטורי כמש״כ הרב המורה )ח״ב פ׳יל( והרב‬ ‫ובאו יחדיו יקנו אור מאור החמה ויאירו כל ימי‬
‫אברבנאל בפ׳ יהי רקיט ‪ .‬י וכן מפרש הרב הטל‬ ‫היוחס טדי יחפזרו ויפסדו ויכלו כן היה דטח‬
‫נצח ישראל מה שאמרו בפסחים )צ״ד ט״א(‬ ‫הקדמונים טד זה זמן ש׳ שנה )טיין נחמד ונטיס‬
‫סומכא דרקיט שהכוונה טל האיד הקטורי ‪:‬‬ ‫סי׳ רל״א( והנה כשטוליס האדים טולים טד‬
‫מקום שיכולים לטלוח ‪ .‬והוא טד קטרוריח גלגל‬
‫הונא כג‬
‫כלל‬ ‫ו מ ׳ ‪ 0‬זה מבואר המאמר ‪ .‬איך רב הונח‬ ‫הלבנה וכן כחוב בטקריס )מ״ד פ״ג( ז״ל וידאה‬
‫במלוח קצרוח‪ .‬מהוח הכוכבא דשביט‬ ‫לטין שהכוכבים בטלי הזנבוח המחרשמיס ביסוד‬
‫וסיבח הויתו ‪ .‬ונאמר שרב הונא קאי טל מאי‬ ‫האש שהם מחנוטטיס חנוטה היומיח ואין סיבה‬
‫זיקים כפרש״י ז׳׳ל *( ואומר שוילון הוא גלגל‬ ‫בחנוטה ההיא אלא טל צד הפגישה לגלגל הירח‬
‫הראשון‬ ‫‪---------------‬‬

‫*( והחוספוח הקשו לפי הטנין משמט דבא רב הונא לחרץ דלא טבר כסלא ולא קאי‬
‫אמחניחן לפרושי מאי זיקים דהא רב אשי דבחריה קאי אשינויא דלא טבר כסלא טכ״ל ‪ .‬ונראה‬
‫לומר לפי שבא רב אשי ליישב מה שנראה דטבר כסלא ‪ .‬ונחן הסיבה בזה שהכוכבא דשביט הוא‬
‫דנטקר ונהפדד לאפס ‪ .‬וחזי לי חברי' כו׳ שכוכב דשביט אחד נולד מטבר השני ‪ .‬ונדמה שטבר‬
‫הראשון‪ .,‬והוא לדטח הקדמונים שהכד״ש אינו מכוכבי השמים אשר נבראו בז׳ ימי בראשיח‪ .‬אך‬
‫נולד מחדש טל ידי האידים לשטחו ‪ .‬ואחרי זמן מה כלה ומחפזר וישוב לאפס ‪ .‬אבל להדטח‬
‫שהכד״ש הוא אחד מכוכבי השמים א( אי אפשר לומר כן שהוא נטקר לחלקים וישוב לאין כי צבא‬
‫המרום במרום לא ימוטו כל ימי הארץ ב( טל כן מקדים דטח רב הוגא שהכד״ש נולד מהאידיס‬
‫ויכול לקבל ההפסד והכליון ‪ .‬ויחכנו דברי רב אשי ;‬

‫א( ונראה שכן הוא דטח שמואל כדטח חוכני זמנינו ‪ .‬וזהו אמרו לא ידענא מאי ניחר ר״ל‬
‫אינו מהכוכבים הנודטיס לי מכבר במפח השמים ‪ .‬אך חדש הוא לי שלא ידטחיו קודם ‪ .‬או אפשר‬
‫שהיה שמואל מסופק בין אלו שני הדטוח ‪ .‬וזהו אמרו מאי ניהו ‪ .‬מה הוא ‪ .‬אם הוא כביר ימים‬
‫אחד מכוכבי השמים ‪ .‬או נולד מחדש מהאידיס חחח גלגל הירח ‪ .‬וקשה לפירוש בטל הטקרים‬
‫סיבח חנוטחו כדטח‬ ‫)מ״ד פ״ג( והחוספוח יו״ט ז״ל כי אס היה סיבר שמח־לד מהאירים ולא ידט‬
‫ב טל ה ט ק ריס‪ .‬או סיבח החהוחו והפסדו כד ט ת ה חיו״ט‪ .‬איזה שייכוח הוא לשבילי דשמיא ‪ .‬הלא‬
‫איננו בשמים רק באויר ‪ .‬וגס הלשון מאי ניהו ‪ .‬אינו מורה כן ‪:‬‬
‫כ( ודטח חוכני זמנינו שהוא מצבא השמים כאחד מהו׳ כוכבים שצ״ס נכ״ל שסובב כמוהם‬
‫אח השמש ‪ .‬ואוחוחס אוחוח כי יגידו מראש ביאתו כנודט ‪ .‬רק חומרו אינו כחומר הארץ והכוכבים‬
‫כי הוא קלוש ודק מהאויר ‪ .‬ומחבקט לפטמיס ויחצה לשנים ‪ .‬כאשר הטידו טל זה חוכנים שמלפנינו•‬
‫‪.‬ובימינו כשנח חר״ז נחבקט כוד״ש ויחצה לשנים ‪ ,‬וכן נראו אחרי כן בשנח חרי״ג ;‬
 ‫שארית יעקב‬
‫נדלק ביותר וחומו היה מחריב ושורף מת הארץ‪.‬‬ ‫הראשון היושר שפל וסמוך לארץ הוא דמרקע‬
‫אבל כשהוא מתחלק החלק העובר ומתגלגל דרך‬ ‫ר״ל מחמלא ומתכסה מרקיעיס הס אידיס קגיוריס‬
‫שם אין בו הכח ליתן חוס כל כך להחריב וליבש‪.‬‬ ‫)בל״א אהן גיוואלקענגי( ומתחזי נהורא דרקיע‬
‫ומתהזי גהורא דרקיע ר״ל ומהות הכד״ש איננו‬ ‫ר״ל האור הנראה הוא האור של האידים אשר הס‬
‫כוכב מכוכבי השמים ‪ .‬כי אם מתחזי נהורא של‬ ‫מקבלים מן החמה ומחזירים לנו ‪ .‬ולפי הנירסא‬
‫האידים המקבלים מאור השמש ‪:‬‬ ‫דמגלגל ר״ל האידים מתגלגלים בעיגול על ידי‬
‫התנועה שישיגו מהגלגל אשר למעלה מהם על‬
‫)עירובי! לו ע״א( ת ״ ר בא לרבעה מרכעה‬ ‫כן יתראה לנו בתמונה כדורית ‪:‬‬
‫בריבוע של עולם‬ ‫ו א פ ש ר לקים המאמר כמו שכתוב לפנינו‬
‫נותן צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם ‪.‬‬ ‫וילון הוא דמקרע ‪ .‬שרב הונח בא‬
‫וסימנך עגלה בצפון ועקרב בדרום ‪ .‬ר׳ יוסי‬ ‫לישב הקושיא והא קא חזינן דעבר כסלא כפי׳‬
‫אומר אם אינו יודע לרבעה ברבוע של עולם‬ ‫התוספות ז״ל ‪ .‬והוא מבאר בדברים אחדים מהות‬
‫מרבעה במין התקופה ‪ .‬כיצד המה יוצאה‬ ‫הטכבא דשביט וסיבתו ‪ .‬וזהו אמרו וילון הוא‬
‫ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך זהו פני צפון‪.‬‬ ‫דמקרע דמגלגל ‪ .‬ר״ל וילון הוא גלגל התחתון על‬
‫המה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר זהו‬ ‫ידי תנועתו המהירית מקרע את הכד״ש ומפרידו‬
‫פני דרום בו׳ ‪ .‬אמר ר׳ משרשיא ליתנהו להני‬ ‫לשנים ‪ .‬דמנלגל ר״ל ומתגלגל חלק ממנו מעבר‬
‫בללי ד תני א לא יצאה חמה מעולם‪ .‬מקרן‬ ‫לכסלא אבל לא שהכד״ש עובר בשלימותו מעבר‬
‫מזרחית צפונית ‪ .‬ושקעה בקרן ■מערבית‬ ‫השני לכסלא ‪ .‬כי אז היה חרב עלמא מגודל‬
‫צפונית ‪ .‬ולא יצאה חמה מקרן מזרחית‬ ‫סחוס והיובש שלו ‪ .‬ומעמדו במקום חוס ‪:‬‬
‫דרומית ‪ ,‬ושקעה בקרן מערבית דרומית ‪:‬‬ ‫ו א פ ש ר שכסלא הוא מזל קשת של הי״ב‬
‫מזלות *( ]ואפשר שע״כ נקרא‬
‫מ ה שיש להתבונן בזה המאמר הוא זה ‪ .‬כי‬ ‫החודש כסליו על שם כסיל שהוא מזל המשמש‬
‫הנה נקודת זריחת ושקיעת החמה ביום‬ ‫בו[ והוא המקים היותר חם ושורך! כי בו היתה‬
‫ארוך וקצר אינם על נקודה אחת לכל יושבי כדור‬ ‫נקודת השפל של גלגל חמה ]בזמן ראש התוכנים‬
‫הארץ כי אם מתחלף בכל רוחב הישוב ‪ .‬כאשר‬ ‫בטלמיוס שהיה בזמן רבינו הקדוש[ ר״ל שהחמה‬
‫ישתנה אורך וקוצר של הימים והלילות ‪ .‬כי‬ ‫אז ‪.‬בגגגלה קרובה לארץ יותר מבשאר עתות‬
‫ליושבי תחת קו המשוה יהיה נטיית זריחת‬ ‫השנה ‪ .‬ואילו היה הכד״ש עובר דרך שס היה‬
‫ושקיעת‬

‫*( אפשר ששורש בסל הוראתו דבר עקום ומעוות וע״כ נקרא הכוכב בשם כסיל ורבים‬
‫כסילים )ישעיה ג׳ עמוס ה׳( לפי שתמונת הכוכב הוא עגול כדורי שהוא הולך בעיות ועיקום ‪ .‬ועל‬
‫כן תרגם סורי על כסיל עוותא ‪ .‬וכן נקרא תלם המענה בשם כסלא במס׳ ברכות )ו׳ ננ״א( וקיימא‬
‫טלן כי כסלא לאוגיא פרש״י כסלא הוא תלם המענה המקיף סביב סביב את תל האוגיא ‪ .‬וע כ‬
‫הונח על השוטה שם כסיל ‪ .‬על שם ששכלו מעוות ועקום ‪ .‬וכן כתב הרג גה׳׳י בס׳ גן נטול ששם‬
‫סכל הונח על נטדר השכל ושם כסיל הונח על מי שיש לו שכל בטכע אבל לא יהלוך אצנו בדרך‬
‫ישר ‪ ,‬ואפשר שעל כן נקרא מזל קשת בשם כסיל ‪ .‬לפי שצורת הקשת הוא עקום ומעוות ‪ .‬ובזה‬
‫יובן מעט מליצת הכתוב או מושכות כסיל תפתח)איוב ל״ח( ששם משיכה‬
‫משך בקשת לתומו )מלכים א׳ כ״ב( ‪ .‬וכן פתח נופל על יתר הקשת כמו כי יתרי פתח )איוב נ ( ‪.‬‬
 ‫שארית יעקב‬ ‫‪28‬‬
‫ושקיפת החמה ביוס ארוך וקצר כ״ד מעלות‪ ■ .‬מושב האדם ‪ .‬צדק בדבריו מאוד כי בהחלק‬
‫וקרוב לקצות הישוב כמו במעלה ס״ד בצפון קו עגולת האופק הוא העגול המקיף את הרקיע‬
‫השוה ‪ .‬יהיה זריחת ושקיעת החמה ביום הקצר סמוך לארץ שהוא ש״ס מעלות על ד׳ חלקים ‪.‬‬
‫קרוב לאמצע רוח דרום ‪ .‬וביום ארוך קרוב יגיע לכל חלק צ' מעלות ‪ .‬ומקום מושב האדם‬
‫לאמצע רוח צפון ‪ .‬ואם כן יקהה איך אומר ר׳ ממול פניו הוא אמצע המזרח נמצא שכלה ‪ .‬החצי‬
‫יוסי כי זריחת ושקיעת החמה ביום ארוך וקצר ממנו לצפון אחר מ״ה מעלות■ ומשם מתחיל רוח‬
‫הם קצוי והתחלות רוחות דרוס וצפון אשר אין זה צפון ‪■ .‬וכן כשכלה מ״ה מעלות מהאמצע לדרוס‬
‫מתחיל רוח דרוס ‪ .‬וכן כנגד זה ברוח מערב ‪.‬‬ ‫מכוון אלא במקום אחד מיושבי תבל ‪:‬‬
‫כחב הרב בעל נצח ישראל היות ר׳ יוסי לח כמו בכתוב בס' נו״נ) סי' פ״ה( היות רוחות‬
‫מסכים עס הנחות בעלי התכונה ‪ .‬אך דרוס וצפון התחלתם כ״ד מעלות מקו המשוה תחת‬ ‫^‬
‫‪,‬‬ ‫עגול גדי וסרטן ‪:‬‬ ‫בדבר אחד חולק עליהם ‪ .‬והוא היותו סובר כי‬
‫לי בביאור דברי ר' יוסי כי הוא‬ ‫והנראה‬ ‫נטית החמה מה שהיא נוטה במהלכה העצמי‬
‫מסכים עם כל הנחות בעלי התכונה‬ ‫מגלגל משוה היום היא מ״ה מעלות ‪ .‬והוא כלא‬
‫כחכמי התכונה היות ברור אצלם כי נטית החמה אף במדת נטיית החמה יסבור שהוא כ״ד מעלות‬
‫מה שהיא נוטה לדרום ולצפון אינה יותר מכ״ד כדעת התוכנים ‪ .‬ולא עלה על דעתו שנקודת‬
‫מעלות כו׳ ע״ש ‪ .‬נפלאה בעיני ולא אדע מה הזריחה והפקיעה ביום ארוך ויום קצר הן המה‬
‫הכריחו לזה ‪ .‬אס מה שלפי דעת התוכנים לא התחלת הרוחות דרוס וצפון בכל הישוב ‪ .‬כי לא‬
‫תהיה נטית החמה יותר מכ״ד מעלות מקו בא ר' יוסי ללמדינו מידת נטיית החמה בזריחה‬
‫המשוה ‪ .‬ורוחות דרוס וצפון יתחילו את עצמן ושקיעה או מקום התחלת הרוחות מאין יתחילו‬
‫מ״ה מעלות מאמצע המזרח שהוא מקום פגישת ואנה יכלו‪ .‬אך בא להורות לנו איך לרבעות‬
‫האופק עם קו השוה ‪ .‬וע״כ הניח היות ר' יוסי העיר ברבוע של עולם ‪ .‬ועל זה צדקו דבריו בכל‬
‫סובר כי החמה נועה מ״ה מעלות מקו השוה ‪ .‬נבולות הארץ כי אין חילוק בזה אס נקודת‬
‫באמת אין צורך לזה כי מקומות של זריחת זריחת ושקיעת החמה הס התחלת הרוחות באמת‬
‫ושקיעת החמה אינם לפי ' מדת נטית החמה ‪ .‬או המה נקודות אחרות ‪ .‬חך אס הקוים שבין‬
‫כי הוא משתנה לפי רוחב הישוב עד שקרוב לציר הזריחה והשקיעה הס קוים מקבילים והולכים‬
‫הצפוני יזרח וישקע הממה סמוך לאמצע הצפון‪ .‬ביושר עם קוי רוחות העולם ‪ .‬יובן ויובחן מהם‬
‫רק בחצות היום היא על מדת נטיתה מקו השוה רבוע של עולם ‪ .‬ולתוספות ביאור זה הציור‪‘.‬‬
‫ולא אדע מה הרויח בהנחתו שדעת ר' יוסי‬
‫שהחמה נוטה מ׳יה מעלות הלא ר׳ יוסי היה דר‬
‫בא״י או בבבל ולא תחת קו השוה ‪ .‬וחלילה‬
‫ליחס דעה כוזבה כזה לר' יוסי כי יכחישוהו‬
‫המוני רבבות בני אדס היושבים על כדור הארץ‬
‫מרוחב ■כ״ד מעלות עד מ״ה אשר לא תעבור‬
‫החמה ממעל לראשם לעולם ‪ .‬ובתוך רוחב הארץ‬
‫הזאת היא א״י ובבל מקום חיי ר' יוסי ‪:‬‬

‫הנראה מדבריו שהתחלת רוחות דרוס‬ ‫אסנם‬

‫וצפון מתחילים מ״ה מעלות ממקום‬
‫טו‬ ‫׳טארית יעקב‬
‫ארוך הוא תחילת רוח צפון ‪ .‬וכן מקום זריחתה‬
‫ושקיעתה כיום קצר הוא התחלת רוח דרום ‪ .‬או‬
‫אם נדע מקום התחלת הרוחות נדע שתזרח‬
‫ותשקע שם החמה כיום ארוך וקצר ‪ .‬על זה‬
‫אומר ליתנהו להני כללי ‪ .‬שזהו רק כמקום אחד‬
‫על כדור האדן להיושכים קרוב למעלה מ׳ כצפון‬
‫קה״ש ‪ .‬והוא כצפונו של א״י וככל ‪ .‬שכאותו‬
‫מקום היום הארוך יתר על יום השוה יותר‬
‫משעה ושני שלישי שעה ‪ .‬שלפי זה חצי קשת‬
‫הנוסך על היום הוא כ״א מעלות ]ששיעור מהלך‬
‫החמה ממזרח למערב כשעה הוא ט״ו מעלות[‬
‫וכצירוך הכ׳יד מעלות שהחמה נועה מקו השוה‬
‫הוא מ״ה מעלות ‪ .‬נמצא שבאותו מקום תזרח‬
‫ותשקע החמה כיום ארוך בהתחלת רוח צפון‬
‫שהוא מתחיל מאמצע המזרח מ״ה מעלות ‪ .‬וכן‬
‫מאמצע המערב ‪ .‬וכן כיום קצר כהתחלת רוח‬
‫דרום ‪ .‬איל מאותו המקום ולדרום אינה מנעת‬
‫החמה לעולם כזריחתה לקצה רוח מזרח ותחילת‬
‫רוח צפון ‪ .‬וכן כשקיעתה אינה מגעת לקצה רוח‬
‫מערב ותחילת רוח צפון ‪ .‬וכן הוא כיום הקצר‬
‫אינה מגעת לרוח דרום אך כירושלים שהיא ל"כ‬
‫מעלות כצפון קה״ש ‪ .‬יום הארוך שם הוא י׳יד‬
‫שעות נמצא שחצי קשת הנוסך הוא ע״ו מעלות‬
‫וכצירוך הכ״ד מעלות הוא ל״ט מעלות מאמצע‬
‫המזרח ]שהוא מקום פגישת האופק עם קו השוה‬
‫ככל מקום[ נמצא שזורחת החמה כיום ארוך‬
‫רחוק מרוח צפון ששה מעלות ‪ .‬וכן הוא כשקיעה‬
‫וכן הדין כיוס הקצר אינה מגעת לרוח דרוס‬
‫ששה מעלות ‪ .‬וככל המקומות הנסוגים משם‬
‫ולדרום ‪ .‬יהיה המרחק של הזריחה ושקיעה מן‬
‫הרוחות דרום וצפון עוד יותר ‪ .‬עד שתחת קו‬
‫השוה יהיה זריחת החמה כתקופת תמוז כ״ד‬
‫מעלית כצפון קה״ש וכתקופת טכת כ״ד מעלות‬
‫כדרום קה״ש ‪ .‬והוא רחוק מרוחות דרוס וצפון‬
‫כ״א מעלות ‪ .‬והאי כרייתא לאי כללי כייל שככל‬
‫רוחב הישוב הוא שלא יגיעו הזריחות והשקיעות‬
‫לרוחות דרוס וצפון ‪ .‬אלא האי כרייתא נפנית‬
‫על מקום התנא דתני לה שהוא היה כא״י או‬
‫כבכל‬
‫ונעשה רינוע העיר על סי קוי הזריחה והשקיעה‬
‫של יוס ארוך וקצר הס קוי א׳ו׳ב׳ה׳ ‪ .‬יוצא לנו‬
‫רבוע העיר ט׳י׳כ׳ל^ כאלו הינו מרבעים ע״פ‬
‫קוי ז׳ח׳ג׳ד׳ ובלחי הבחינה הזאח אפשר הינו‬
‫מרבעים כמו רבוע מינ׳ב׳ע׳ שאינו כרבוע של‬
‫עולם ולפי שקשה לידע התחלת הרוחות ‪ .‬וצורות‬
‫עגלה ועקרב אינם ידועים לכל ואינם נראים‬
‫כיום ‪ .‬על כן הורה לנו סימן אחר הניכר ונודע‬
‫לכל ‪ .‬ויוצא על ידו מכוון כדקדוק כמו על פי‬
‫הוראת הרוחות ממש ‪ .‬וכמו הסימן של עגלה‬
‫ועקרב ‪ .‬שגם עגלה ועקרב אינם שוים לכל יושבי‬
‫כארץ ‪ .‬ואינם כמקום התחלת הרוחות לעולם ‪.‬‬
‫אך לפי שאין חלוק כזה אם הוא דרום וצפון ממש‬
‫או מקבילים להם ‪ .‬ולפי דברינו לא יפה עשו‬
‫הפוסקים שהביאו לדינא כסימן של עגלה ועקרב‬
‫והשמיטו דברי ר׳ יוסי כי שניהם כאחד ניוכים‬
‫לענין רבוע העיר כרכוע של עולם ‪:‬‬
‫שהורה לנו ר׳ יוסי לרכעות העיר על סי‬ ‫ומד‪,‬‬
‫קוי נקודות הזריחה והשקיעה של יום‬
‫ארוך וקצר ‪ .‬ולא של שארי ימים ‪ .‬כי כשארי‬
‫ימים אינו מדוהדק כל‪ ,‬כך כי השקיעה אינה‬
‫נגד הזריחה כ״ח נוטה מעט לצפון אם הוא‬
‫מתקופת טכס עד תקיפת תמוז ‪ .‬או לדרום אם‬
‫הוא מתקופת תמוז עד טכס כשיעור הנטיה‬
‫כמשך הזמן שכין הזריחה להשקיעה ‪ .‬ולפי זה‬
‫יהיה הקו עקום ואינו מקביל לרוח צפון או דרום‬
‫אכל כיום התקופה הבחינה ע״ס רוב מדוקדק‬
‫יותר כי כמספר השעות שתפול התקופה על‬
‫היום ‪ .‬כן אחר מספר כזה תהיה החמה כעצמה‬
‫על אותו רוחב שהיתה כתחילת היום ‪ .‬וא"כ לא‬
‫יהיה הנטיה מיום שלם ‪:‬‬
‫‪.‬רב משרשיא ליתנהו להני כללי כו׳ ‪.‬‬ ‫אמר‬
‫אינו בא לחלוק על ר׳ יוסי כדין רבוע‬ ‫‪.‬‬
‫העיר ‪ .‬כי דבריו כניס ואמיתים קולעים אל‬
‫שערת הדין ולא יחטאו ‪. .‬אך ר׳ משרשיא כא‬
‫להרחיק הטעות מדבריו של ר׳ יוסי ‪ .‬שלא ידמו‬
‫שזה כלל מכוון ככל מקום לענין ידיעות רוחות‬
‫העולם ‪ .‬שמקום זריחת החמה ושקיעתה כיום‬
 ‫שארית יעקב‬
‫הוא כעת כשהתרחק רבע כדור הארץ ‪ .‬עומד‬
‫ממעל לראשו וכן כשילך ממקום מושבו לצד מזרח‬
‫הכוכב שראה אז ממעל לראשו יורד וישפל לצד‬
‫מערב ‪ .‬והכוכב שראה אותו זורח באופק המזרחי‬
‫יורם ויוגבה אצלו ]מלבד מה שנגבה מצד מהלט[‬
‫עד שאם ירחיק עצמו רבע כדור הארץ למזרח ‪.‬‬
‫אז הכוכב שראה אז זורח באיפק המזרחי יראהו‬
‫עתה ממעל לראשו‪ .‬והכוכב שהיה אז ממעל לראשו‬
‫יראה שהוא שוקע במערב ‪ .‬ואין להאריך בזה כי‬
‫ידוע ומפורסם הוא ‪ .‬וחוש הראיה מעיד ע״ז‬
‫בנסיונות רבות ‪ .‬א"כ מה שפי׳ רש״י ז״ל ואלו‬
‫לא היה מחזיק כל הישוב כשהוא עומד במערב‬
‫ורואהו על ראשו כשהוא למזרח לא היה רואהו על‬
‫ראשו אלא מן הצד באלכסון עכ׳׳ל הוא אינו כפי‬
‫המציאות והיפך החוש ‪ .‬שבאמת אינו רואהו על‬
‫ראשו אלא מן הצד למערב ‪:‬‬
‫בביאור המאמר הוא זה ‪ .‬וערם‬ ‫והנראה‬
‫נקדים מה שכתב החה״כ מהר״י‬
‫קנדיא בס' האלים ]חלק גבורת ה׳ מ״ד[ ז״ל‬
‫ביארו הפילוסופים וכן הובא בם׳ הכדור ובמאמר‬
‫א' לבעלמיוס ואלפרגינוס ואלבתין שהכדור הארצי‬
‫הוא כנקודה בערך גלגל השמיני ר״ל שאין לו ערך‬
‫או שיעור מורגש כלל עם גלגל הכוכבים הקיימים‬
‫לרב המרחק שבינו לבינינו ‪ .‬וזה ביארו בעלמיום‬
‫ואלפרגינוס ויש לאמתתו כמה ראיות כו׳ ג' שאס‬
‫יעוינו אלכסוני הכוכבים ברגע אחת משלשה‬
‫עינים אחד במזרח ואחד באמצע העולם ואחד‬
‫במערב‪ .‬יהיו נראים שוים הלכך המרחק שביניהם‬
‫אינו נחשב לכלום ‪ .‬שאס לא כן היה נראה יותר‬
‫גדול לעומד באמצע שהוא קרוב לנוכח ראשו‬
‫ממה שנראה לראשון שהוא במזרח ולשלישי שהוא‬
‫במערב אלא נ״ל שכל אותו מרחק שממזרח למערב‬
‫היינו כל אלכסון הארץ אינו נחשב לכלום בערך‬
‫מרחק הרב עכ״ל ‪ .‬והן דבר זה מבואר מעצמו‬
‫כי אחר שהארץ אינה תופסת מקום בגלגל השמיני‬
‫שבו הכוכבים כולם ]חוץ מהז׳ כוכבים שצ״ם‬
‫חנכ״ל[ רק כנקודה אחת ‪ .‬ושיעור מקום ראותינו‬
‫בגלגל הכוכבים כנקודה הוא גדולה כמו‪.‬אלכסון‬
‫הארץ‬
‫‪30‬‬
‫בבבל ‪ .‬וכן הוא בכל רוחי הישוב שמשם ולדרום‬
‫אבל להיושבים ממעלה מ׳ ולצפון כל שהוא‬
‫מתרחק לצפון יותר ‪ .‬תזרח ותשקע החמה ברוחות‬
‫צפון ודרום יותר ‪ .‬עד שבמעלה הס״ה תזרח‬
‫הממה כמעע באמצע צפון ‪ .‬וכן תשקע קרוב‬
‫לשם וכן ביום הקצר תזרח ותשקע קרוב לאמצע‬
‫רוח דרום ‪ .‬וממעלה ס״ו ואילך לצפון לא תשקע‬
‫החמה כלל ביום הארוך ‪ .‬ולא תזרח ביום הקצר‪:‬‬
‫דתנא דב״א ר׳ נתן‬ ‫)פסחים צ״ד ע״א(‬
‫אומר כל הישוב כולו‬
‫תחת כוכב אחד יו שג ‪ .‬תדע שהרי אדם‬
‫נותן עינו ‪ ,‬בכוכב אחד ‪ .‬הולך למזרח עומד‬
‫כנגדו לד׳ רוחות העולם עומד כנגדו מכלל דבל‬
‫הישוב תח ת כוכב אחד יושב )ובתנא דב״א‬
‫שלפנינו כתוב בזה הלשון( אמרו חכמים כל‬
‫הישוב יושב בין עגלה לעקרב כו׳ א״ל תח ת‬
‫כוכב אחד כל באי עולם יושבים ‪ ,‬א״ל תן‬
‫סימן לדבריך ‪ .‬א״ל יעמדו שנים אחד בא״י‬
‫ואחד ככרך גדול שבבבל וישימו ראשיהם תח ת‬
‫כוכב אחד ‪ .‬לא העומד בא״י כעומד בבבל הא‬
‫למדת שכל העולם תחת כוכב אחד יושב ;‬
‫מ ה ת ח ל ו ת הראשונות שהניחו התוכנים‬
‫הראשונים והאחרונים הוא‬
‫היות הארץ כדורי מכל צד והשמים מקיפים אותה‬
‫מכל עבריה ‪ .‬וכל עברי כדור הארץ מעלה ומעה‬
‫מיושבים עם בני אדם רגליהם לארץ וראשם‬
‫לשמים ‪ .‬ובכל מקום רואה האדם חצי כדור‬
‫השמים ‪ .‬וחצי השני נסתר ממנו ‪ .‬מתחייב מזה‬
‫שאם יראה האדם במקום מושבו כוכב ניצב ממעל‬
‫לראשו וילך לצפון כל מה שירחיק עצמו לצפון יראה‬
‫שהכוכב יורד ומשפיל לדרום ‪ .‬והכוכב שראה אז‬
‫מול אופק של צפון בשיפולי הרקיע ‪ .‬יורם ויוגבה‬
‫אצלו ‪ .‬עד שאש יתרחק לצפון רבע כדור הארץ ‪.‬‬
‫אז יראה הכוכב שהיה אזי ממעל לראשו ‪ .‬עומד‬
‫עתה באופק הדרומי ‪ .‬ואש יתרחק עוד מעע לצפון‬
‫יעלם מאתו ‪ .‬והכוכב שראה אז באופק הצפוני‬
 ‫טז‬ ‫שארית יעקב‬
‫בכל מקום על כדור הארץ בשוה ‪ .‬ע״כ שאין‬ ‫הארץ ‪ ,‬ועל מקום נקודה הזאס נראה פני כוכב ‪.‬‬
‫כדור הארץ נחשב כלל לעומת גלגל הכוכבים ‪.‬‬ ‫ע״כ שהכוכב הוא גדול כמו אלכסון האר! ‪ .‬ואין‬
‫ואם כן על כרחך הכוכב הנראה ‪ .‬הוא גדול‬ ‫צורך להוכיח רק שאלכסון האדן אינה נחשב‬
‫כמו כדור הארץ ‪:‬‬ ‫למאומה לעומת גלגל הכוכבים ‪ .‬וזהו אמרו בתנא‬
‫עגלה בצפון וערןב בדרום‪.‬‬ ‫)פסחים שס(‬ ‫דב״א תחת כוכב אחד כו׳ אחרי שאמרו שם‬
‫וכל הישוב אינו יושב‬ ‫החכמים שכל הישוב הוא בין עגלה לעקרב‬
‫אלא בין עגלה לעקרב ‪ .‬וכל הישוב כולו אינו‬ ‫שביניהם ערך תשעים מעלות כמו שנבאר בע״ה ‪.‬‬
‫הוה אלא שעה אח ת ביום ]שאין ‪,‬חמה נכנם‬ ‫בא הוא להורות לנו שאין ישוב הארץ תופסת‬
‫ליישוב אלא שעה אה ת ביום[ תדע שבחמש‬ ‫מקום שיעור זה בקוטר גלגל הכוכבים ‪ .‬שהמון‬
‫חמה במזרח ‪ .‬וב שבע חמה במערב ‪ .‬חצי שש‬ ‫הכוכבים שמעגלה לעקרב מחזיקים בגדלם רק‬
‫וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם ‪.‬‬ ‫כשיעור שטח ישוב הארץ ‪ .‬אלא תחת כוכב אחד‬
‫כל באי עולם יושבין ]ומה שמחזיק ה־שוב מעילה‬
‫המאמר נעלם ההבנה ‪ .‬ולא בא עליו שום ביאור‬ ‫לעקרב הוא מפני כדורית הארץ[ והביא לראיה‬
‫שיסכים עם המציאות ‪:‬‬ ‫על זה יעמדו שנים כו׳ וישימו •ראשיהם ]ר״ל‬
‫ו נ ל א ה לבארו ע"פ הקדמית אלה ‪ .‬א( עגלה‬ ‫שיביטו על כוכב אחד וכן איתא בגמרא וישימו‬
‫‪ .‬אינו כפרש״י שהוא מזל שור ‪- .‬אלא‬ ‫עיניהם[ לא העומד בא״י כו' ר״ל ששניהם רואים‬
‫הוא הצורה אשר נקראת אצל ההמון)דער וואגען(‬ ‫את הכוכב על שיעור גודל אחד בלי שינוי‪ .‬ואם‬
‫ואצל התוכנים דוב הגדול ‪ .‬והוא סמוך לציר‬ ‫כן ע״כ שאין אורך המרחק שביניהן נחשב למאומה‬
‫הצפוני כמש״כ בנחמד ונעים)סי׳ כ״ו( ז״ל שבעה‬ ‫בגלגל הכוכבים ‪ .‬וכן הוא כשיתרחרך זה מזה‬
‫כוכבים הגדולים המזהירים לצד צפון ואינם‬ ‫יותר עד צ׳ מעלות לא יהיה הבדל כלל ביניהם ‪.‬‬
‫שוקעים לעולם לנו הם הכוכבים אשר התוכנים‬ ‫ועל כרחך שאין אלכסון הארץ תופסת מקום‬
‫קוראים אותם דוב הגדול וההמון קוראים להם‬ ‫בגלגל הכוכבים ‪] .‬והוא ממש דברי מהרי״ק ז״ל[‬
‫העגלה עכ״ל‪ .‬עקרב כתב התוספות שעקרב זה‬ ‫ואם כן ע׳׳כ שתחת כוכב אחד כל באי עולם יושבין;‬
‫אינו העקרב של הי׳ב מזלות ‪ .‬וכן פרש״י ז״ל‬
‫הוא כפי הנוסח הכתוב בגמרא‪ .‬אך מה בברכות )נ״ח ע׳׳ב( שעקרב היינו כימה וממזל‬
‫וכן _ _ ‪.... ,‬‬
‫שכתוב הולך למזררז עומד כנגדו ‪ .‬לדרום טלה הוא *( ובס׳ מחר חודש שכימה הוא הצורה‬
‫העולם עומד כנגדו ‪ .‬הוא הוכחה בבחינה יותר הנקראת )ארי׳אן( שהיא סמוכה לסוך מזל טלה‬
‫מוגשמת ונראית והוא שאם היה כדור הארץ וראש שור ‪ .‬וכן כתוב בס׳ רזיאל ]לפ״ז רק שני‬
‫שיעור מורגש בגלגל הכוכבים ‪ .‬היו כוכבים עקרבים יש ולא שלשה כמו שחשב בתשובת חות‬
‫רבים הנראים על שטח עליון של כדור הארץ יאיר)סי׳ רי״ט([ ‪ .‬הק׳ ב( דעת התוכנים ובעלי‬
‫קטנים וכהים ‪ .‬אינם מתראים כלל בקצה המזרח המדידה הקדמונים היתה ‪ .‬שאין הישוב מתפשט‬
‫וכן בקצת המערב‪ .‬ואחר שאנו רואים את הכוכבים בכל רוחב כדור הארץ ‪ .‬אך הוא מתחיל מקו השוה‬
‫ומתפשט‬ ‫‪.‬‬

‫*( וכן כתב הראב״ע בס׳ כלי נחושת שכימה ממזל טלה הוא ולא אדע דברי הרש״א בח״א‬
‫ברכות )נ״ט( ז״ל י״ל דכימה נמי לאו ממזל טלה הוא אלא מזל עקרב המיוחד לחדש חשוון ‪ .‬וכן בכתבי‬
‫ר״ש ראפאפארט הנדפס בראש ס׳ תלדות השמים להח׳ רחז״ס שמפרש הסוגיא דר״ה )י״ב ע׳׳ב( על‬
‫פי הנחתו שכימה הוא מזל עקרב העולה עם החמה בחודש חשוון • וכן בס׳ ראשית בכורים להג׳ ר׳‬
‫בצלאל‬
 ‫יבארית יעקב‬
‫נכנס בו להקיפו רק כשיעור הזה שאין החמה‬
‫נועה לצפון יותר מכ״ד מעלות ‪ .‬והישיב מתחיל‬
‫ממעלה י׳ מקה״ש ‪ .‬נמצא שאין החמה מקפה‬
‫שטח המיושב מן הארץ רק ט׳יו מעלות ממעלה י׳‬
‫עד כ״ד ‪ .‬שהוא שיעור מהלכה ממזרח למערב‬
‫בשעה אחת ‪ .‬כי הקף הרקיע הוא ש״ס מעלות‬
‫מגיע לשעה שהוא אחד מכ״ד במל״ע ‪ .‬חמשה‬
‫עשר מעלות ;‬ ‫‪.‬‬
‫ת ד ט שבחמש כו׳ ר״ל אס תרצה לידע זה‬
‫׳ השיעור ]ואינו הבאת ראיה[ הוא שיעור‬
‫מהלך החמה בשעה אחת תדע זה כאשר תביט‬
‫בחמה שבחמש חמה במזרח כו׳ חצי ו׳ ומצי ז׳‬
‫עו מ ד ת‪ .‬וכשיעור זה המקום ברקיע שמהלכת‬
‫מחצי שעה ו׳ עד חצי שעה ז׳‪ .‬כשיעור זה המקום‬
‫מהלכת בכל תקופותיה ננד הישוב מדרום לצפון‬
‫ושאר הישוב שבצפון אין החמה נכנסת בו ואי(‬
‫החמה מקפת אותו רק יראו החמה בצד‪ .‬דרוס ולא‬
‫תהיה החמה נוכח קדקדם לעולם ‪ .‬ומה שתפש‬
‫הבחינה מחצי ו׳ עד חצי ז׳ ולא בשעה אחרת‬
‫מפני ששעה זו ניכרת לכל אדם ‪ .‬אבל בשארי‬
‫שעות טעו אנשי ‪ .‬עומדת ‪ .‬לא שהחמה עומדת‬
‫כל השעה על מקום אחד ‪ .‬אך הכוונה שאינה‬
‫מורגש מהלכה בעיון הגס לאיש המוני כי אס‬
‫בבחינה דקה ‪:‬‬
‫מצרים היד‪ ,‬ת׳ פרסה על‬ ‫)פסחים שם(‬
‫ת׳ פרסה ‪ .‬והוא אחד מם׳‬
‫בכוש וכוש א׳ מס׳ כעולם כו׳ ‪■ :‬‬
‫ה כ‪ 1‬א ם ר הזה הוא על דרך הפלגה ‪ .‬וגוזמא‬
‫שמספר ס׳ הוא מספר גוזמא בעשירית‬
‫]רש״י חולין)צ״ח ב׳( וחוס׳ ב״ק )צ״ב ב׳([ כמו‬
‫שבעה‬
‫‪32‬‬
‫ומתפשע לצד צפון עד כמו ס׳יד מעלות או ע׳ ‪.‬‬
‫ויש שחשבו מעיגול סרטן שהוא כמו כ״ד מעלות‬
‫מקה״ש לצפון‪.‬בס׳ נחמד ונעים)סי׳ ס״ו( ויש אמרו‬
‫שהישוב מתחיל ממעלה י״ג כמש״כ בס׳ הנלגל‬
‫)שער ג'(־ ויש אמרו ממעלה ו׳ או ח׳ כמו שכ׳‬
‫בס׳ צורת ה א ק ‪ .‬וכן נראה שהיה דעה בעל‬
‫המאמר הזה שהישוב מתחיל כמו ח׳ או ט׳‬
‫מעלות בצפון ‘קה״ש ‪ .‬הק׳ ג( מסלול החמה‬
‫שמסבבת בו ממערב למזרח הוא נוטה מקה״ש‬
‫לדרום ‪ .‬וכן לצפון כג׳ מעלות וחצי ‪ .‬וכפי זה‬
‫הנטיה החמה נוטה במהלכה ומנסגת מקה״ש כל‬
‫ימי התקופה עד שביום תקופת טבת האמיתית‬
‫היא נטויה בדרום קה״ש כנ׳ מעלות וחצי ‪ .‬וכן‬
‫לצפון ביום תקופת תמוז‪.‬ויוסר לא תתרחק החמה‬
‫מעולם וער עולם • הק׳ ד( מהמבואר לנו‬
‫שעקרב היינו כימה הסמוך למזל טלה ‪ .‬נראה‬
‫שהוא במעלה כ״ה או כ״ו בטלה וכן נראה מדברי‬
‫ראב״ע בס׳ כלי נחושה שכתב שם שנימה הוא‬
‫מחנה ב׳ מכ״ח מחנות לבנה וכל ‪ .‬מחנה הוא‬
‫י״ג מעלות ‪ .‬והן נטיית מעלה כ״ו ממזל טלה‬
‫הוא תשעה מעלות בצפון קה״ש)ע׳ תולדות השמים‬
‫לוח 'ב׳( ועל פי זה נבאר המאמר וכל הישוב‬
‫אינו אלא שעה אחת ביום ר״ל ששטח הישוב‬
‫מדרום לצפון חינו אלא כשיעור שעה אחת במהלך‬
‫היום ‪ .‬כוונתו שהישוב כולו אינו מוקף מהחמה‬
‫שאין החמה מקפה מקום המיושב על כדור הארץ‬
‫אלא כשיעור מהלכה מצגזרח למערב בשעה אחת‬
‫שהוא ט״ו מעלות ‪ .‬ומבאר כוונתו שאין החמה‬
‫כו׳ ‪ .‬לא שהישוב אינו מחזיק רק כשיעור הזה‬
‫כי הישוב מתפשט לצפון הרבה ‪ .‬אלא שאין החמה‬

‫בצלאל ‪ .‬ולא אדע איך יפרשו הגמ׳ דבבא מציעא )ה״ו ע״ב( עד דאתא אריסא מדברא וקיימא כימה‬
‫ארישיהו ‪ .‬בין לפרש״י שהוא א׳ אדר בסוף שעה י׳ על היום ובין לפי׳ התוספות שהוא תחילת כלילה‬
‫בראש שבע ‪ .‬מזל עקרב של הי״ב מזלות הוא אז קרוב לקו חצי הלילה תחת הארץ ואינו נראה כלל ‪.‬‬
‫ובפירוש מצינו בירושלמי תענית אמר ר׳ אבא מרי הכל מודים בשבעה עשר ]בחשוון[ שהוא זמן כימה‬
‫לשקוע שבו ירד מבול לעולם מאי טעמא ביום הזה נבקעו כל מעינות ת״ר עכ״ל ‪ .‬והוא ראיה ברורה‬
‫לגירסת התוס׳ במס׳ ר״ה )י״ז ע״ב( ‪:‬‬
 ‫שארית יעקב‬
‫פכעה גיהידוח ומספר ד׳ מאוח הוא גוזמא מעצמו כי לא בא ריב״ז להורוח לנו ידיעח שיעור‬
‫כמאוח ‪ ,‬והמאמר הזה הוא כירושלמי ריס ‪3‬רכוח ‪ .‬כל רקיע בפרט ‪ .‬אך ־בא להפליג לנו עוצם מרחק‬
‫וכמדרש רכה פה״ש ונראה לי להגיה הטעוח הרקיע בכלל על כן לא דקדק בפרטים ‪ .‬כי אין‬
‫שנשמגיו כשניהם ז״ל המד׳ חנא חמציח כור חרקכ הפרש לענינו אף אם היה רקיע אחד עובי כל‬
‫שוחה וחמציח כוש מצרים שוחה‪.‬ומצרים מהלך מ׳ המרחק ‪ .‬ושאר הרקיעים יהיו כמלא נימא ‪ .‬אך‬
‫יום והוא ד׳ מאוח פרסא ע״ד מאוח פרס׳ ‪ .‬והוא שיהיה מרחק כולם בכלל מדויק כאשר הוא‬
‫אחד מס׳ככוש והוא מהלך ו׳ שנים ועוד והוא אחד שבעח אלפים שנה ‪ .‬ושנוח אדם אם בגבורוח‬
‫מסי כעולם ‪ .‬וארכו של עולם ח״ק שנה כו׳ וכחכ שמונים והוא אמר אעלה אדמה לעליון ‪ .‬והחשבון■‬
‫המ״כ כחשבון אינו מכוון כי הוא ש״ס שנה שבעח אלפים בנה מכוון עם דעח חוכנים‬
‫עכ״ל ‪ .‬ונ״ל שחםר כאן וצ״ל רבנן אמרין ארכו הקדמונים ז״ל ר׳ יצחק הישראלי בס׳ יסוד עולם‬
‫ש״ע ה׳יק שנה ‪ .‬שכן הוא כירושלמי ז״ל חמציח )מ״ב פי״ח( וכי מרחק שבחי ממרכז הארץ שבכדי‬
‫כוש מצרים שוחה נמצאח אומר מצרים מהלך מ׳ כן הוא מרחק עקמומיוח גלגל השמיני הוא י״ע‬
‫יום וכוש מהלך ו׳ שנים ועוד' ורבנן אמרין מהלך אלף וחחקמ״ו קנים שזהו ע׳יו אלף אלפים מילין‬
‫ח״ק שנה כ ו׳ עכ״ל‪ .‬ואין ספק דרבנן על העולם וקנ״ו אלף מיל שזהו מהלך ששח אלפים וחחק״ס‬
‫קאי שהוא מהלך ח״ק שנה ולא על כוש ‪ .‬ונראה שנים עכ״ל‪ .‬ובין רקיע לרקיע מהלך ח״ק שנה ‪.‬‬
‫שחסר כאן וצ״ל וכוש מהלך ו׳ פנים ועוד והוא פרש״ י לארכו של עולם ‪ .‬לא אדע איזה הכרח‬
‫אחד מס׳ כעולם כמו שכחוכ במדרש הנ״ל ‪ .‬ועל הביאו לפי׳ זה כי בלתי זה הקושיא לרבא ‪ .‬וגם‬
‫זה פליגי רבנן ואמרין בהוא ח״ק שנה וכן כחכו הדברים מיוחרים לחשובח אוחו רשע ‪ .‬כי‬
‫החוס׳ ד״ה כל הישוב ז״ל וגם חשבון של ח״ק החשובה הוא על אמרו אעלה אדמה לעליון ‪.‬‬
‫שהעליה על רקיע השביעי הוא שבעח אלפים שנה‪.‬‬ ‫שנה פליג אחשבון דכוש אחד מששים בעולם ‪:‬‬
‫ומה ענין לזה המרחק שבין קצה שמים המזרחי‬
‫דא״ר יוהנן ב״ז כמה שנותיו של אדם לקצה שמים המערבי שהוא כמדח גובהו ‪ .‬וזה‬
‫כו׳ מן הארץ עד לרקיע מהלך ה׳ מאות המאמר נמצא בחגיגה )י״ג ע״א( בירושלמי ריש‬
‫ת״ש‬
‫שנה ‪ .‬ועוביו של רקיע מהלך ה׳ מאות שנה ‪ .‬ברכוח וריש )פ״ט(‪ .‬בראשיח רבה)פ׳ו( חנחומא‬
‫ובין רקיע לרקיע מהלך ה׳ מאות שנה ‪ .‬וכן פ׳ חרומה ‪ .‬שוחר טוב חהליס )מ״ג( ולא נמצא‬
‫■ זכר על אורך שממזרח הרקיע למערבו ‪ .‬וכן כאן‬ ‫בין כל רקיע ורקיע כו׳ ‪:‬‬
‫הרמב״ם ז״ל וחכמים רבים שהשבעה הכוונה פשוטה בין רקיע ראשון לרקיע שני שעליו‬
‫רקיעים שחשבו חז״ל הם השבעה גלגלים‪ .‬הוא ח״ק שנה ‪ .‬ואחר כך אומר וכן בין רקיע‬
‫דעת‬
‫ונאריך בזה במס׳ חגיגה ‪ .‬ולפי זה יהיה מרחק לרקיע ‪ .‬ר״ל שכן הוא המרחק בין שארי‬
‫הרקיעים כולם ;‬ ‫כלוח כל הכוכבים שבעח אלפים שנה ‪ .‬כי לשבעה‬
‫רבא שית אלפא פרסא‬ ‫אמר‬ ‫רקיעים ולשבעה מקומוח שביניהם הוא ביחד )פסחים שם(‬
‫הוו עלטא וסוטבא דרקיע‬ ‫שבעח אלפים שנה ‪ .‬וכן כחוב בחנחומא פ׳‬
‫חרומה נמצא מהלך כולן ז׳ אלפים שנה ‪ .‬והוא אלפא פרסא כו׳ ת״ש מצרים היה כו׳ת״ש ד תנא‬
‫מוסכם בכלל עם דעח החוכנים הקדמונים ‪ .‬ואם דב״א ט׳ ת״ש עגלה כו׳ ת״ש דאמר ריב״ז כו׳ ;‬
‫אמנם בפרטוח הדברים אינו שוה לדעח החוכנים‬
‫ביאר מאמר רבא הרב בעל נצח ישראל‬ ‫כבר‬ ‫שלדעח החוכנים אין עובי כל הגלגלים שוין זה‬
‫ז״ל וחורף דבריו הוא זה ‪ .‬הק׳ א( הקף‬ ‫לזה ‪ .‬וכן‪.‬מה שביניהם אינו שוה זה לזה ‪ .‬כי‬
‫יעדיף ויחסיר אחד על חבירו ‪ .‬אבל זה מבואר כדור הארז הוא כ״ד אלף מיל כמו שזכר הרמב״ס‬
‫‪.‬‬ ‫ז״ל‬
 ‫עארית יעקב‬
‫כוכבים ברקיע שהוא ששח אלפים פרסא ואנו‬
‫רואים כוכבים הרבה ‪ .‬ח״ש דאמר ריב״ז בין‬
‫הארץ לרקיע ח״ק שנה‪ .‬אם כן הקף הילוך‬
‫החמה ביום‪ .‬ג׳ פעמים ח׳׳ק שנה ‪ .‬ח״ש עגלה‬
‫כו׳ וכל הישוב אינו אלא שעה אחה ס״ד שכל‬
‫הישוב הוא כל כדור הארץ הוא אחד מי״ב מהקף‬
‫החמה ‪ .‬ולדברי רבא שהקף החמה הוא רק ו׳‬
‫אלפים פ׳ אם כן אף אס היה הארץ סמוכה‬
‫לרקיע היא פחוס מה״ק פרסא ‪ .‬וידוע שהוא‬
‫יוסר הרבה ‪:‬‬
‫)פסחים ש ם(ו ‪ 7‬״ ר חכמי ישראל אומרים‬
‫גלגל קבוע ומזלות חוזרין ‪.‬‬
‫וחבמי אוה״ע אומרים גלגל חוזר ומזלות‬
‫קבועין ‪ .‬אמר ר׳ ת שובה לדבריהם מעולם לא‬
‫מציגו עגלה בדרום ועקרב בצפון ‪ .‬מתקיף לה‬
‫רב אחא בר יעקב ודלמא בבוציגא דרחיא ‪ .‬אי‬
‫נמי בצנורא דד שא ‪:‬‬
‫פ ר ע ז ״ י בזה המאמר הוא יוצא מדעת‬
‫הסוכנים מאוד ‪ .‬ויש אשר היפך‬
‫החוש וכבר התלונן ע״ז הרב בעל נצח ישראל ‪.‬‬
‫ורבים הבינו בדעה חכמי ישראל האומרים גלגל‬
‫קבוע ומזל חוזר ‪ .‬שדעתם היסה כדעה סוכני‬
‫זמנינו שאין גלגל במציאות ‪ .‬אלא הכוכבים פורחים‬
‫באויר על פי חוק וזמן ניסן להם וכן מובן‬
‫מדברי הרמב״ם ז׳׳ל )במו״נ ח׳׳ב פ״ח( והרמ״א‬
‫ז״ל בהורה העולה)מ״א פ״ב( ומהרי״ק ז״ל באלים‬
‫)חלק גבורה ה'( ובעקידה )שער ל״ו פכ״א(‬
‫ובנחמד ונעים )סי׳ כ״ה( וזולתם ‪ .‬אבל השובת‬
‫רבי מעולם לא מצינו עגלה כו׳ ודלמא דרב אב״י‬
‫אין מי שביאר ‪:‬‬
‫ו ה נ ר א ה לי בביאורו הוא ע״פ הקדמות אלה ‪,‬‬
‫א( חכמי ישראל וח״א ההם היו‬
‫קודמים בזמן לפני ראש התוכנים בעלמיוס ‪.‬‬
‫כי רבי הוא הבוחר בשתי הדיעוה והוא ■־היה‬
‫בימיו ‪ .‬הק׳ ב( ידוע דעת התוכנים הקדמונים‬
‫שכל הגלגלים הולכים וסובבים תנועתם העצמית‬
‫ממערב למזרח ‪ .‬וגלגל חמה גומר הלוכו על‬
‫סדר הי׳יב מזלות בשס״ה יום ורביע ‪ .‬אך למעלה‬
‫מכולם‬
‫‪34‬‬
‫ז״ל בהקדמחו לסדר זרגיים ‪ .‬ומיל הנזכר הוא ד׳‬
‫אלפים אמה כמש״כ כס׳ צורח הארץ )שער ני׳( ‪.‬‬
‫ופרסאוס של בעלי הגמרא היא של ד׳ מילין‬
‫שכל מיל ב׳ אלפים אמה ‪ .‬נמצא היקף כדור‬
‫הארץ הוא ב׳ אלפים פרסאוס של בעלי הגמרא ‪.‬‬
‫והקף חצי כדור הארץ הוא ששח אלפים פרסא ‪.‬‬
‫וזהו מאמר רכא שיח אלפא פרסא הוו עלמא ‪.‬‬
‫ועלמא הכוונה על הישוב שהוא חצי הכדור שאנו‬
‫יושבים עליו ‪ .‬וסומכא דרקיע אלפא פרסא ‪.‬‬
‫מבואר ע'פ הקדמוח אלו • הק' א( שם רקיע הוא‬
‫י שם משוסף להגלגל וגס להאיד הלח ‪ .‬פי׳ שהאי ד‬
‫הלה נקרא גם כן בשם רקיע ‪ .‬שכן פירשו‬
‫מפרשים הראשונים הכסוב יהי רקיע בסוך המים‬
‫על האויר הלח )עיין מו״נ ח״ג פ״ל( * הק׳ ב(‬
‫נוהוח עמוד השחר הוא ניצוץ השמש הנכפל‬
‫מהאדים העולים מן הארץ תמיד כמו שזכר הרמב״ס‬
‫ז״ל במשנה פ״א דברכוח ‪ .‬וזהו כוונה רבא ‪.‬‬
‫שעובי האדים הס פועלים בכדי הילוך החמה‬
‫ע ד שעח הארץ אלף פרסא ‪ .‬ושם עוביו אינו‬
‫נאמר על הכמוס רק על איכוח ומהוח הפעולה‬
‫שלהם ‪ .‬וכוונסו שנמשך מהם הפעולה בהראוס‬
‫עמוד השחר במרחק אלף פרסא שכאשר יהיה‬
‫■החמה סחס האופק בכדי אלף פרסא בכדור‬
‫הארץ יסראה לנו אורו ויהיה עמוד השחר ע״כ‬
‫הוכן דבריו ז״ל ‪ .‬ועוד עלינו לבאר דעס המקשן‬
‫שהעמיס על רבא כמה קושיוס ‪ .‬אחר שדברי רבא‬
‫הם כניס ואמסים ‪ .‬ונראה שהמקשה סבר שמה‬
‫שאמר רבא שיה אלפא פרסי הוו עלמא כוונסו‬
‫על היקף החמה שמקפח ברקיע סביב העולם‬
‫בכל היום הוא שש אלפים פרסא ‪ .‬וכן פרש״י היקף‬
‫הילוך החמה בסוך החלל ממזרח למערב ‪ .‬וסומכא‬
‫דרקיע אלפא פרסא • שהחמה מהלכה מסחלס‬
‫הנץ עד הזריחה אלף פרסא ברקיע ‪ .‬ועל זה‬
‫הקשה ח״ש מצרים כו' שלפי זה כדור הארץ הוא‬
‫יוסר מששה אלפים פרסא ‪ .‬והקף החמה ברקיע‬
‫וודאי הרבה יוסר מהקף כדור הארץ ‪ .‬ה״ש כל‬
‫הישוב כו' ואחר שהכוכבים כל אחד גדול כמו‬
‫כדור הארץ ‪ .‬אי אפשר לדברי רבא שיהיו רק שני‬
‫יח‬ ‫שארית יעקב‬
‫שהוא בצפון קו השוה ‪ .‬וכנגדו הוא נקודת השפל‬
‫במעלה ששית במזל קשת שהוא בדרום קו השוה‬
‫ולפי זה כשהחמה הולכת במזלות הצפונים היא‬
‫הולכת בגבוה ורום של הארץ ר״ל רחוק מן הארץ‬
‫וכשהולכת במזלות הדרומיס היא הולכת בשפל‬
‫הגלגל סמוך וקרוב לארץ ‪ .‬והוא מבואר בכל‬
‫ספרי תכונה ‪ .‬הק׳ ה( כבר הקדמנו דעת‬
‫הקדמונים שאין הישוב מתפשט בכל עברי כדור‬
‫החרץ ‪ .‬יש אמרו שהישוב מתחיל מקו המשוה‬
‫ומתפשט לצפון עד ס״ד מעלות ‪ .‬ויש חשבו‬
‫ממעלה כ״ד בצפון ‪ .‬ויש חשבו ממעלה ח׳ ויש‬
‫חשבו ממעלה י״ג ‪ .‬ולפי דברינו שס חשבו חז״ל‬
‫ממעלה י׳ ומשם ואילך לדרוס נעדר הישוב ‪.‬‬
‫וכן מס״ו מעלות לצפון אין בו ישוב ‪ .‬וסיבת‬
‫זה הוא נטית השמש בצדדי קו השוה‪ .‬ונוסף‬
‫לזה מה שהחמה פעס עולה ברום הגלגל ‪.‬‬
‫ופעס יורדת בשפל הגלגל ‪ .‬ז״ל ר׳ יצחק הישראלי‬
‫ביסוד עולם )מ״א פ״ג( החכמים אומרים ‪.‬כו׳‬
‫כי הישוב מתפשט לצד צפון בכדי ס״ו מעלות‬
‫בלבד לקוחות מקו הרוחב הולכת מקו השוה‬
‫והנה לפאת צפון ‪ .‬והכ״ד מעלות הנשארות‬
‫במקצוע צפון אמרו שאין בו ישוב מפני חוזק‬
‫הקור הנמצא שם תמיד מחמת נליזת החמה‬
‫משם הרבה לצד דרום ואפי׳ בימי החום כו׳‬
‫וכמו כן דעתם שאין ישוב מקו השוה לדרום‬
‫ואומרים שאי אפשר ולא יכול להיות מחמת‬
‫תומח החמימות שיהיה להם בעת שהחמה‬
‫מתגלגלת‬
‫מכולה יש גלגל אמד קראוהו גלגל היומי והוא‬
‫בכחו מכריח אס כולה לסבב בהנועהו ממזרח‬
‫למערב בכ׳׳ד שעוח ועושה לגו חלישוס היום‬
‫והלילה ‪ .‬והחוכניס שקדמו לשגי בגילמיוס היה‬
‫דעחס שגלגל המזלוח הוא המניע חנועה היומיח‬
‫כמש״רהרב אברבנאל)פ׳ תרומה( ובאוצר נחמד‬
‫מפרש הכוזרי)מ״ד פכ״ה( וכן היה דעת הראב״ע‬
‫כמובא בעקרים )מ״ד פ״ד( וראב״ח בצורת הארץ‬
‫)פ״ע( ורלב״ג במלחמות ה׳)פ״ד( ‪ .‬הק׳ ג( דעת‬
‫התוכנים שגם גלגל המזלות הולך וסובב ממערב‬
‫למזרח תנועה מתונה לדעת בטלמיוס מעלה אחת‬
‫במאה שנה ‪ .‬ולדעת אחרים בשבעים שנה ‪ .‬וכן‬
‫כתב הרמב״ס ז״ל )הל׳ קה״ח( ויש מהחכמים‬
‫סוברים שאין גלגל המזלות סובב סיבוב שלם עד‬
‫שיקיף כל הרקיע אלא יסובב זמן שמונה מאות‬
‫שנה על סדר המזלות כלפי מזרח ואחר כך ישוב‬
‫אחור כלפי מערב ‪ .‬והאריך בזה ר׳ יצחק הישראלי‬
‫ביסוד עולם )מ״א( וכן ראב׳ח הספרדי בצורת‬
‫הארץ )שער י׳( *(‪ .‬הק׳ ד( דעת התוכנים שאין‬
‫הארץ קבוע במרכז גלגל חמה אלא מרכז גלגל‬
‫חמה יוצא ממרכז הארץ לצד ידוע מהצדדין וכן‬
‫קראוהו גלגל יוצא מרכז ‪ .‬ואחר שהגלגל יוצא‬
‫מרכז יש בו נקודה שהיא היותר גבוה מן הארץ‬
‫מכל חלקי הגלגל ‪ .‬ונקודה זו קראוה רום הגלגל ‪.‬‬
‫וכן יש בו נקודה שהיא היותר שפלה וסמוכה לארץ‬
‫וקראוה נקודת השפל ובעלמיוס מצא בזמנו‬
‫שנקודת הרום הוא במעלה הששית במזל תאומים‬

‫*( ובפי' ר' יונה על הרי״ף ברכות)נ״ט ע"ב( מה שאמרו ומזלות כסדרן ‪ .‬שר״ל בעת שיעמדו‬
‫המזלות על מצב איתו המקום שהיסה בתחילת הבריאה ‪ .‬בוודאי אי אפשר לומר שהיה דעת מז״ל‬
‫שסובבים המזלות סיבוב שלם ‪ .‬שאי אפשר שיקבעו ברכה לזמן כ״ד •אלפים שנה ‪ .‬אך היה דעתם‬
‫שחוזרים אחר אלף ות״ר שנים ‪ .‬או אחר אלף ק״כ שנים ‪ .‬ואפשר שיפיל הדבר בימיהם או ק מ ב‬
‫להם ‪ .‬ובס׳ עטרת ראש על מס׳ ברכות כותב שאין לתנועה אשר לגהמ״ז שום סדר קבוע כי הקב״ה‬
‫אינו מניחם לילך בהדרגת מהלכם רק כאשר זכיות העולם הם על משקל השוה ‪ . .‬אבל אם אינם על‬
‫משקל השוה הקב״ה משדד מערכתם להוליכם לפנים או לאחור עכ״ל תמה אני כי לא עלה זה על‬
‫דעת מעולם ‪ .‬כי צבא השמים חק נתן להם הבורא ולא ישנו את תפקידם ‪ .‬אך הבורא ית׳ משדד ומיפר‬
‫את כוחם והשפעתם אשר ניתן להס לפעול בתבל ומלואה ;‬
 ‫שארית יעקב‬ ‫‪36‬‬

‫מחגלגלח בפאח דרוס שאז כבר ירדה לננומח סרטן והשפל לראש גדי שהם תכליתי הנסיות‬
‫שפל גלגלה כו׳ והוא בחכליס קירובה לאדמה היה הישוב מתפשע לצפון יותר עד שהיה‬
‫וגורמח שיחחמס האויר אז לשס מאד מאד עד יוצא לצפון עגלה ‪ .‬והיה ליושבי מקוס ההוא‬
‫שהוא שורך פני האדמה ‪ .‬ולפיכך אי אפשר עגלה בדרום ‪ .‬כי בחורך שהחמה רחוקה מהם‬
‫שחולד שס שום חי ולא צמח ‪ .‬וכמו כן בימוס היתה הולכת שפל וסמוך לארץ יותר ממה שהוא‬
‫החורך שלהם אשר החמה ‪.‬מחקרבח אל־גו ועולה ע ת ה‪ .‬ולא היה להם תוקף הקיר כאשר נמצא‬
‫למזל סרטן אז הוא בגובה הגלגל ורחוקה היו ם‪ .‬וכן היה הישוב מתפשט לדרוס יו תר‪.‬‬
‫מאד מצד דרוס •ויגבר הקור מאד אצלם ‪ .‬אם היה הרוס נעתק למזלות שבדרוש והשפל‬
‫מה שאין כן בצד צפון כאשר חחקרב החמה לצפון ‪ .‬כי בימות החמה שלהם היתה הולכת‬
‫לחגוח קרוב לנוכח ראשם ‪ .‬הוא בגובה■ גלגלה בגובה ורום מן הארץ ‪ .‬ולא היה להם תוקף‬
‫ולכן יהיה החום במיצוע ‪ .‬וכמו כן בימוח החום כל כך ‪ .‬ובחורף היתה הולכת שפל‬
‫הגשמים כאשר חחרחק מנוכח ראשינו אז הוא וסמוך לארץ ולא ה־ה תוקף הקור כל כ ך‪.‬‬
‫כשפל גלגלה וקרובה אל הארץ ‪ .‬ובזה יתפשר והיה הישוב אז יוצא מחוץ לעקרב לנד דרוס ‪.‬‬
‫הקור אנלינו בימות הגשמים והחום בימוח עד שהיה ליושבי אותו מקום עקרב בצפון‬
‫החמה ‪ .‬ויפשר האדמה והאויר להוליד ולגדל ואחר שמעולם לא יצא הישוב חוץ מהגבול עד‬
‫שתהיה ליושבי איזה מקום עגלה בדרום ‪ .‬או‬ ‫בע״ח וצמחי האדמה עכ״ל ‪:‬‬
‫ו א ח ר י הקדמנו כל אלה ‪ .‬מבואר לנו דעת שתהיה ליושבי איזה מקום עקרב בצפון ‪ .‬על‬
‫רבי ‪ .‬שזה היה תשובתו לדבריהם כן אי אפשר להיות ההנחה של חכמי האומות‬ ‫‪.‬‬
‫שגלגל חוזר ומזל קבוע ‪ .‬וכפי שהוכרחו להניח שגלגל חוזר ומזל קכוע ‪ .‬ומסתבר כחכמי ישראל‬
‫שגלגל המזלות הוא מסבב כל הגלגלים עם שגלגל קבוע ומזל חוזר ‪ .‬שהכוכבים בעצמן‬
‫הכוכבים ממזרח למערב מתחייב מזה שכמו חוזרין ומסבבין כפי חוק■ וזמן שקבע להם‬
‫שגלגל המזלות מסבב ומכריח בכחו את כל היוצר מתחלה ‪ .‬ואין אחד מגלגל את חבירו‬
‫הגלגלים לסבב כסיבובו ממזרח למערב‪ .‬כן בהכרח ‪ .‬ויהיה המקום שהחמה הולכת בו‬
‫‪.‬מתחייב שיכריח כולם לסבב בתנועתו ממערב ברום הרקיע ‪ .‬והמקום שהולכת בו כשפל‬
‫למזרח ‪ .‬ואנו לא נמצא כן ‪ .‬וזה לנו לעד שלא עומדים על מקומם לעולם ‪ .‬וישאר הישוב לדור‬
‫נמצא כן ‪ .‬שמעולם לא מציגו עגלה בדרום אחרון כימי קדם ‪ .‬וכתב ראכ״ח בצורת הארץ‬
‫ועקרב בצפון ‪ .‬שאם הגלגלים כולם מסבבים )פ׳ י״ב( ז״ל וזהו דעת בטלמיוס ואברכם והס‬
‫עם גלגל המזלות גס תנועתו שממערב למזרח ‪ .‬סוברים כי אין לגובה רום החמה מהלך כלל‬
‫והן מרכז גלגל המזלות הוא מרכז האר׳ן ‪ .‬ולא גילגול מן הנקודה אשר היא נתונה בה‬
‫מתחייב מזה שאותן ‪ ,‬הגלגלים שהן יוצאי מרכז בראשית הבריאה ‪ .‬והסומכים עליה מביאים‬
‫ינתקו הרום והשפל שלהן מ מקו מן‪ .‬ויסבבו ראיה לדבריהם ואומרים אילו היה גובה רום‬
‫בסיבוב כתנועת גלגל המזלות ‪ .‬ואם כן אחר החמה מתגלגל לא היה ישוב העולם עומד על‬
‫שגלגל ממה יוצא מרכז כמו שהקדמנו ‪. .‬מתחייב מעמד אחד ‪ .‬אבל היה הישוב בפאת דרום‬
‫שיהיה הרוס והשפל שלו הולך ונעתק מ מ ^ ס וצפון פעמים מתארך ופעמים מתקצר; ולא‬
‫למקום ממזל למזל ‪ .‬ואס כן בהכרח שיתפשט היה ישוב צפון מגיע אל ס״ו מעלות בכל עת ‪.‬‬
‫לפעמים הישוב יותר עד שיצא מחוך לעקרב אבל בפחות מהם היה נכרת ‪ .‬והיה ישוב דרום‬
‫ועגלה ‪ .‬כי כשהיה הרום נעתק למזלות הצפונים מתארך ומוסיף בהיות גובה רום החמה מחליף‬
‫יותר והשפל לדרוס יותר עד שיבוא הרום לראש את‪,‬מעמדו ממזלות צפון למזלות דרום עכ״ל‪:‬‬
‫מתקיף‬
‫יט‬ ‫שארית יעקנ‬
‫^ ת ל ד ה לה ר״א ב״י דילמא כ‪3‬וני)א דרחיא ובנחמד ונעים )סי׳ כ״ה( ‪ .‬ואפשר מפני שתשובת‬
‫י י א״נ כצ״ד ‪ .‬לא נראה בעיני ראכייי רבי היתה רק לשעה‪ .‬כי אחרי כמה שנים‬
‫לדהוח דעת חכמי אומוח וכיעתה בכלל מכח השיגו שבאמת רוה ושפל גלגל חמה נעתקים‬
‫חשובח דבר פרגיי‪ .‬והוא שאה היה מניע גלגל ממקומן מזמן לזמן כמש״כ בהפרי תכונה * ואחר‬
‫המזלוח אח כל הגלגליה בחנועהו ממזרח למערב שהנסיון מעיד כי הרוה ושפל מגלגל חמה הולכים‬
‫חנועה היומיח היה לי להכריח אה גלגל יוצא ונעתקיס ‪ .‬ועל כל זה לא נשתנה הישוב ‪ .‬ע״כ‬
‫שיש סיבה אחרת בזה ‪ .‬ואין מזה תשובה ‪:‬‬ ‫מרכז של חמה להחנועע בתנועהו ממערב למזרח‬
‫ר׳ נתן אומר כימות‬ ‫( תניא‬ ‫ג"כ ‪ .‬והיה על ידי זה משחנה הישוב דילסא‬
‫החמה המה מהלכת‬ ‫גלגל יוצא מרכז של חמה נשען בחזקה על‬
‫קועבו ומרכזו ‪ .‬או שהוא נשען על ציריו עד כגוכה של רקיע לפיכך בל העולם כולו רותח‬
‫שאין גלגל המזלוס יכול להזיזו ממרכזו וציריו ומעינות צוננין כימות הנשמים חמה מהלכת‬
‫ולסבבו על מרכז וצירו של גלגל המזלות ‪ .‬וזהו כשיפולי של רקיע לפ־כך בל העולם כולו‬
‫אמרו ‪ .‬כבוצינא דרחיא ‪ .‬שהנלנל נשען על צונן ומעינות רותחין ‪ .‬בנובה כל רקיע ‪ .‬ר״ל‬
‫מרכזו ‪ .‬כאבן הרחיס שהאבן אינו זז ממקומו גבוה מן האופק קרוב לנוכח הראש ובשיפולי‬
‫מחמה הברזל ‪ .‬שבמרכזו ‪ .‬אי נמי כצייד ‪ .‬של רקיע ר״ל סמוך לאופק הדרומי שנוטה‬
‫והוא‬ ‫שהגלגל נשען על ציריו כצ״ד שאין הדלת נעתקת הרבה לדרום מנוכח ראשנו כפרש״י‬
‫לצדדין מתמה שנאחזה על הציריס שלה ‪ .‬ואפשר אומר זה לפי רוחב הישוב שהוא בצפון ‪ .‬וסיבת‬
‫שהיה דעתו שמה שמסבב גלגל חמה תניעה זה מבואר בנו״ג )סי' קנ״ע( ז״ל כאשר השמש‬
‫היומית ממזרח למערב ‪ .‬אינו על ידי גלגל תשפיע על הארץ כקו ישר נצב ממעלה למטה ‪.‬‬
‫המזלית כי אה משיבה אחרת ולא באר לנו אך שהיא רחוקה וגבוה מכדור הארץ מכל‬
‫הסיבה ‪ .‬ואפשר היה דעתו כדעת איזה חכמיה מקום תתחמם האויר ביותר ‪ .‬כי ניצוץ מרכז‬
‫שיש לכל גלגל מניע מיוחד למענה ממנו או השמש יוצא בגבורה ביותר ויציץ בכח גדול‬
‫תחתיו או הסיבה לזה מה שכתוב בנו״נ )הי׳ על כדור הארץ ויחזור ניצוץ החימום מכדור‬
‫ט״ז(‪ .‬והיה הגירסא לפני כמה חכמיה ‪ .‬וניצחו הארץ למעלה ‪ .‬ויתחמם האויר לנו אז בו ביום‬
‫ח״א את חכמי ישראל ‪ .‬ואחרים העתיקו והודו בחימום יתירה ‪ .‬מה כאין כן בעלית השמש‬
‫חכמי ישראל לח״א ‪ .‬כמובא במו״ג )ח ׳ב פ״ח( ושקיעתה שאז תזרח לנו השמש מן הצד בקו‬
‫ובמלחמות ה׳ לר״א בן הרמב״ס ז״ל ‪ .‬ובשיטה משיפע ‪ .‬ואין בה אז כח כנזכר ‪ .‬וחכמים‬
‫מקובצת על מס׳ כתובות ובתורת העולה הביאו על זה דמיונות ומשלים הרבה מאבן‬
‫להרמ״א ז״ל )ח״א פ״ס( ובמשנה למלך )ה׳ שבת הנזרק מלמעלה למטה בקו נצב אז‪ .‬יפול האבן‬
‫פ״ה( ובזכרון תורת משה )חות מ'( ובאלים בכח גדול ‪ .‬גם ירקוד ויחזור למעלה לנוכח‬
‫הזורקו‬

‫*{ ובס׳ עומק הלכה ‪ .‬הקשה על פרש״י שלפי זה היה צ״ל שם לפחות חה ‪ .‬והגמרא‬ ‫_‬
‫אומרת שכל העולם כולו צונן עכ״ל ‪ .‬וקושיתו נגד המציאות המפורסם הלא באמת כן הוא‬
‫שבמדינות הדרומיות הוא חם מאוד ‪ .‬שכל הקדמונים חשבו שאין ישוב תחת קו השוה וסביבותיו‬
‫מחוקך כחוס ‪ .‬ויש קראו קו השוה חגורה השורפת ‪ .‬ומה שאומר ר׳ נתן כל העולם כולו כוונתו‬
‫על חלק רב מהישוב ‪ .‬כי פעמים יאמרו גם על מדינה ומחוז וכן כתוב במאור עיניס )א״ב‬
‫ע' י״א( בשם ידידיה האלכסנדרוני ‪ .‬וכן בנחמד ונעים )סי' ס״ג( ‪.‬‬
‫דלית‬
 ‫שארית יעקב‬
‫אחרונוה בלילה ‪ .‬וכל היום הוא שוקע ענ״ל‪;,‬‬
‫אמרו וכל היום הוא שוקע ‪ .‬אינו מובן ‪.‬‬
‫והגיה א״א המופלג מ׳ מאיר ז״ל שצ״ל וכלות‬
‫היום ‪ .‬והוא ב׳ שעוה אחרונוה מהיום מהחיל‬
‫לשקוע‪ .‬ובכלוה היום כולו נגמר שקיעה מזל‬
‫טלה כולו ‪:‬‬
‫)ראש השנה כ׳ז ב״א( כ מ א ו מצלינן האידנא‬
‫• זה היום תחלת‬
‫מעשיך כר״א דאמר בתשרי נבה״ע ‪ .‬כהוב‬
‫בהוס׳ ד״ה כמאן ‪ .‬ומה שיסד ר״א הקליר‬
‫בפייט גשם דשמ״ע כר״א דאמר בהשרי נבה״ע‬
‫]בפייט שלנו לא נמצא ‪ .‬אלא במוסף ליום א׳‬
‫דרי׳ה בפייט המהחיל אופד מאז כו׳ הראשון‬
‫אדם בו נוצר ‪ .‬ובפייט המהחיל אומץ אדירי כל‬
‫תפץ‪ .‬אדם יציר עפר כו׳ ויום ■זה ליושר דרשו[‬
‫ובפייט דפסח יסד כר״י דאמר בניסן נברא‬
‫העולם ‪ .‬אומר ר״ה שאלו ואלו דברי אלקיס‬
‫חיים ‪ .‬דאיכא למימר דבהשרי עלה במחשבה‬
‫להבראוה ולא נברא עד ניסן עכ״ל ובס׳ אור‬
‫המאיר )דרוש ר״ה( ובס׳ מבוא שערים שבניסן‬
‫היה בסוד הלידה ובהשרי בסוד ההריון ‪ .‬וכן‬
‫בסה״ב )מ״ב פ״א( המובן מזאה שההשרי שב>‬
‫נבה״ע לדעה ר״א הוא ההשרי שקודם ניסן‬
‫שנברא בו העולס לדעת ר״י ‪ ,‬ולא כן נמצא‬
‫בספרים המדברים בעניני המולדות והעבורים‬
‫שאצלם נמצא כי בהשרי של בריאה היה המולד‬
‫י״ד שעוה ביוס ו׳ ‪ .‬ובניסן של בריאה כיה‬
‫המולד ט׳ שעוה הרמ״ב ח׳ בליל ד׳ ‪ .‬וכן בהוס׳‬
‫ר״ה )ח׳ ע״א( ‪ .‬לפי זה תשרי של ר״א הוא אחר‬
‫ניסן של ר׳ יהושע ‪:‬‬
‫ו ר ב ל י הפייט אינו סובל פי׳ ר״ת כלל ‪ .‬כי ז׳׳ל‬
‫אדס יציר עפר מאדמה כו׳ ועבר על‬
‫ציווי ויגרשו ‪ .‬ויום זה ליושר דרשו כו׳ ‪ .‬ונראה‬
‫ברור שט״ס הוא וצי׳ל דבניסן עלה במחשבה‬
‫להבראות ולא נברא עד תשרי ‪ .‬והוא כדברי‬
‫המעברים ‪ .‬וכן כתוב בס׳ אור החיים )על מלת‬
‫בראשית( ז״ל שנחלקו כו' כי בניסן חשב ובתשרי‬
‫יצא לפועל וכן בס׳ עבודה הלוי )דרוש ר״ה(‬
‫ו ג ס׳‬
‫‪38‬‬
‫הזורקו אנל כאשר נזרוק אוהו בשיפוע אינו נופל‬
‫כל כך בכח גס לא יחזור וירקוד נגד זורקו עכ״ל ‪:‬‬
‫וזה הוא העילה בעצמה מה שהמעינוח הס‬
‫היפך העולס ‪ .‬כי בהיוה השמש סובבה בגובה‬
‫הרקיע הוא בימוה החמה ‪ .‬ניצוץ השמש הולך‬
‫בדרך‪ .‬ישר וקו ניצב על כן נלקיס ניצוציה בכח‬
‫ונזוריס מיד לאחור וחינס יורדיס במעמקי ארץ‬
‫לחמס המיס שבהוכה ‪ .‬על ■כן אויר העולם חם‬
‫ומעינוה צוננין ‪ .‬אבל בימוה הגשמיס שהולכה‬
‫בשיפולי הרקיע סמוך לאופק ניצוצי החמה‬
‫יורדין בקו עקוס ומשופע ואינס נלקיס ונזוריס‬
‫אחור כי אס הולכיס הלאה למעמקי הארץ‬
‫ומחמס אח המיס שבהוכה ‪ .‬על כן נובע מיס‬
‫רוחחיס אך כי כל העולם צונן ‪ .‬מפני נעיח‬
‫השמש מאחנו ‪ .‬ואין ניצוציה חוזרים ונכפליס‬
‫לחמם העולם ‪:‬‬
‫)ראש השנה י״א ע״כ( ב ת ו ם ד ה יום שמזל‬
‫כימה ‪ .‬בניסן‬
‫טלה עולה בהחילח היום ושוהה ב׳ שעוה עם‬
‫חלק אחד משלשים בשעה ‪ .‬אחריו שור כו׳ ‪.‬‬
‫והגיה בחשובה חוח יאיר )רי״ט( שצ״ל ב׳ שעיוה‬
‫פחוח חלק אחד מק״פ בשעה ‪ ,‬ובאמח היה לו‬
‫להגיה מקפ״ב וחצי בשעה ‪ .‬ויוחר נראה להגיה‬
‫במקום משלשים בשעה צ״ל של ש״ס בשני ]ונקל‬
‫לפול הטעו ח בזה[ ור״ל במזל השני ‪ .‬שהשני‬
‫שטוח ששוהה טלה אינו רק טלה‪ .‬אך הוא‬
‫בצירוך חלק אחד מש״ס ממזל השני ]או שצ״ל‬
‫מש״ס בשור[ ועל כן למחר שנחקבצו י״ב חלקי‬
‫ש״ס שהוא חלק ל' ממזל עולה בחחילת היום‬
‫חלק ל׳ השני של טלה ‪ .‬וחלק ל׳ הראשון כבר‬
‫עלה קודם היום ‪ .‬וכן ביום ג׳ עולה עם החמה‬
‫חלק ל׳ השלישי ‪ .‬ושני חלקי ל' ממנו עלו קודם‬
‫זריחה החמה עד שביום ל׳ עולה חלק ל׳ האחרון‬
‫עם החמה ‪ .‬ולמחר שהוא יום א׳ באייר עולה‬
‫חלק ל׳ הראשון ממזל שור ‪ .‬וכן הולך בכל חודש‪,‬‬
‫עולה מזל אחר בראשיח החודש‪.‬חלק ל׳ הראשון‬
‫ממנו ‪ .‬ובסוך החודש חלק האחרון ממנו ;‬
‫שם נמצא טלה עולה ב׳ שעוה‬ ‫ברש־י‬
 ‫שארית יעקב‬
‫וגס' ארן חמדה להגאון רמל״מ )פ' בא(‪ .‬ולפי זה כשם גלגל אשר אצל החוכניס שכוונחם גלגל‬
‫נכון דברי הפייטן שמה שיסד בסהר! כר״י הכוונה המקיך אח הארן מסביב ‪ .‬אך גוף כדור החמה‬
‫בו טל המחשבה ‪ .‬שכן כחוב שס וחלש היטל קראו בשם גלגל כמו שקראו טין האדם ‪ .‬גלגל‬
‫דוק וחלד לכונן בקן טתוחי טל‪ .‬ר״ל שהטיל הטין במס׳ נידה)כ״ג ט״ב( סנהדרין)ק״ח ט״א(‬
‫גורל )כביכול( אס לכונן ‪ .‬והיה זה בטח ובבראשיח רבה )ס׳ כ״ג( מה טדשה זו טשויה‬
‫שמחפללין טל הטל ‪ .‬לוא בניסן ‪ .‬ובפייט דר״ה כגלגל ‪ .‬ואפשר שהוראח שם גלגל הוא גל טל‬
‫מדבר ממה שהיה בטח הבריאה בפוטל בחטא גל שהוא חמונח כדור ‪ .‬והושאל השם גס טל‬
‫אה״ר ‪ .‬והפייט הרח טולס ‪ .‬סי׳ ימר הריון של גלגל המקיף טל שם שהוא מחגלגל ‪ .‬או קל שם‬
‫י הטולס ‪ .‬וכן פי' המקובל רמב״ג בס' חולטת חמו נחו החיצונה ‪ .‬שהוא ככדור ‪ .‬ודטח ר׳ לוי‬
‫יטקב )סוד ר״ה( וז״ל אליהו זוטא מפרש לבוש היה כדטח חכמי ישראל כפסחיס )צ״ד ט״ב(‬
‫החור )סי' חקצ״ב( הרח טולס לשון הריון ‪ .‬כי שגלגל קבוט ומזל חוזר ‪ .‬וכן כחב הרב המירה‬
‫הריון יאמר גס טל הלידה שבו נברא אדס כס ז״ל כי זה הדטח ר״ל היוח להם קולוח‬
‫אמנס הוא נמשך אחרי האמנח גלגל קבוט‬ ‫הראשון ‪:‬‬
‫)יומא ל נגי׳נ( א מ ר ר' לוי מפגי מה אין ומזלוח חוזרין טכ״ל ‪ .‬וכן נמצא בבראשיח רבה‬
‫קולו של אדם גשמע )פ׳יו( א״ר לוי ג' דברים הולך מסוף הטולס‬
‫ביום כדרך שנשמע בלילה מפני גלגל חמה וטד סופו ואלו הן היום ‪ .‬א״ר יהודא אח סבור‬
‫שמנסר ברקיע ‪ .‬כחרש המנסר בארזים ‪ .‬והאי שהוא שף ברקיט ‪ .‬ואינו אלא כמסר הזה שהוא‬
‫חרגא דיוטא לא שמיה ‪ .‬והיינו דקאבר נוסר ב טן‪ .‬וכן בשמואל רבחא )פ״ט( וכן‬
‫נבוכדנצר וכל דיירי ארעא כלא חשיבין בשמוח רבה)פ״ה( א״ר לוי כו' אמר ריב״א זה‬
‫הכוכב שהוא שף ברקיט אינו אלא כמסר הזה‬ ‫)דניאל ד׳( ‪.‬‬
‫ה ן זה שצבא השמים משמיטים קול בחנוטחס שהוא נחון בטן טכ״ל ]נראה שמלח אינו צ״ל קודם‬
‫י נמצא גס כן לחכמי יון הקדמונים ‪ .‬והוא מלח שף וכצ״ל שהוא אינו שף ברקיט אלא כו׳[‬
‫דטח פיטאגרוס וסיטחו כמובא במו״נ )פ' כ״ח ונ״ל ביאורו אח סבור שהשמטח הקול הוא מזה‬
‫לשני( ובשביל אמונה )נ״ב( שהם מולידים קולוח שהכוכב‪.‬כף וחוכך טל גבנוניח הגלגל *( והוא‬
‫נוראוח אך מרוב מרחקם ‪ .‬וההרגל בס מטח כסברח בטל נו"נ )סי' ט״ז( ז״ל נוכל לומר‬
‫הלידה לא נשמט קולס ‪ .‬ואמרו גלגל חמה אינו שמהלך הגלגל לחוד ומהלך הכוכב לחוד שמהלך‬
‫כו׳‬

‫•( וזהו אחד משלשה ספיקוח של ר' שמטון ב״י בבראשיח רבה שם ז״ל אמר רשב׳׳י אין אנו‬
‫יודטין אס פורחים הם באויר ]הוא דטח ר' לוי כדטח חכמי ישראל והוא דטח חוכני זמנינו[ ואס‬
‫שפין ברקיט ]הוא כאח סבור של ר׳יי וסברח בטל נו״נ[ ואס מהלכין הן כדרכן הדבר קשה מאוד‬
‫וא״א לבריוח לטמוד טליו טכ״ל ‪ .‬ואני לא אוכל לטמוד טל כוונח מהלכין הן כדרכן ‪ .‬כי לא נשאר‬
‫הספק רק שהכוכבים קבוטין בגלגל‪ .‬והגלגל מוליך אוחן כדטח ח״א והוא דטח ה חוכני ס מי מי‪.‬‬
‫קדם טד זה זמן ש׳ שנה ‪ .‬ואיה רצופה הכוונה במלח כדרכן ‪ .‬ט״כ נ״ל להגיה שצ״ל ואס שפין‬
‫ברקיעץ ]ר״ל כל כוכב ברקיט וגלגל שלו[ ומלח כדרכן‪ .‬מוסב טל הרקיטין ר״ל כדרכן של רקיטין‬
‫ילכו הכוכבים כל כוכב כפי רקיט שלו ]שם רקיט וגלגל הכל אחד כי מראש קראו שמיס רקיט‬
‫ואח״כ'נחחדש שם גלגל כמ״ש הרמב״ם ז״ל במו״נ )ח״ג פ׳ י״ד([ או שצ״ל כמו שכחוב ברקיט ‪ .‬וכאן‬
‫צ״ל כדרכו ומוסב טל הרקיט ‪ .‬ר״ל כדרכו שלו ילך כל כוכב וכוכב ‪:‬‬
 ‫שארית יעקב‬
‫כן כל דיירי ארעא חשובין לפניו שאין בהם ממש‬
‫נגדו ‪ .‬וחוקרי הטבע האחרונים החפלאו על‬
‫האבק הדק הנראה בעמוד של חמה ‪ .‬והחליטו‬
‫שהם אינם כולם מאבק הארץ ‪ .‬והמה דקים‬
‫מאוד עד שאינם יכולים בכלי זכוכיח המגדלח‬
‫היוחר גדולה להבחין ‪ ,‬עליהם ‪ .‬ולא נדע עדיין‬
‫תנונחס העצמי ‪:‬‬
‫מעט‪ .‬אח גלי האויר מקולוח אהריס ולא גשמע‬
‫)סוכה כ״ע ע״א( ^ ״ ך בע־ביל ד׳ דברים הטה‬
‫לוקה על אב ב״ד שטת‬ ‫■‬
‫ולא נספר כהלכה ועל נערה המאורסה שצעקה‬
‫בעיר ואין מוי׳ל ‪ .‬ועל מש״ז ‪ .‬ועל שגי אחים‬
‫שנשפך דמם כאחד‪ .‬ובשביל ד' דברים מאורות‬
‫לוקין ‪ .‬על כותבי פלסתר ‪ .‬ועל מעירי עירי‬
‫שקר ‪ .‬ועל מנדלי בהמה דקה באי׳י ועל קוצצי‬
‫אילנות טובות ;‬
‫לעין שהנקודוח הנראוח בעמוד של חמה הוא‬
‫נראה מהמאמר בראשי‬ ‫ישאלו על !‬‫רבים‬
‫ההשקפה כי הניחו חז״ל סיבת ליקוי‬
‫המחורוח למפטלוח גבר ‪ .‬הלא מחחייב זה‬
‫ממעגל סיבובם ‪ .‬כי בהיוח הלבנה בעח הק־בוץ‬
‫הוא רגע מולד האמיתי החח ראש החלי או זנבו‬
‫הם כמקומות אשר יפגשו תעגל סיבוב הלבנה‪.‬‬
‫עם החמה עד מרחק ע״ו מעלוח אשר אז לא‬
‫חהיה הלבנה נוטה מהחמה לשום צד או אך‬
‫שיעור קטן אז כדור הלבנה בהיותה החח החמה‬
‫מפסקת אור החמה כי חהיה מסך מבדיל בין‬
‫אור החמה בל סוכל להניע לנו ‪ .‬והחשך השמש‬
‫וזה נקרא ליקוי חמה ‪ .‬ואם בעח הניגוד שהוא‬
‫בחצי החודש **( תהיה הלבנה בראש סלי או זנבו‬
‫עד מרחק י״א מעלות אז כדור הארץ מכוון בין‬
‫החמה‬
‫'‬ ‫‪40‬‬
‫כו׳ והכוכב עצמו יסובב על ג•‪ :‬הגלגל עכ״ל‪ .‬אלא‬
‫כמסר הזה כו' כן הכוכב מנסר בהוך הרקיע‬
‫הוא החויר הזך שבין הכוכביס הגקרא)עטהער(‬
‫ועושה גליס נוראיס בהוכו עד אשר ירעיד גס‬
‫חלקי האויר עד אבר יגיע לאוזן האדס ‪ .‬אך‬
‫מרוב המרחק העצום יחלשו גליו ערס יגיעו‬
‫לארץ ‪ .‬אף גס זאח פעולחס ניכר בזה שיכריעו‬
‫קולס ביוס כדרך שנשמע בלילה ‪ .‬אשר לא יגיעו‬
‫קולוח החמה שהארץ מפסקה ‪:‬‬
‫שמיה ‪ .‬פרש״י‬ ‫ו ה א י ד ד ג א דיומא לא‬
‫פסולח ^הניסרח והוא הנראה‬
‫בעמוד של חמה ‪ .‬ובעל עשרה מאמרוח )מאמר‬
‫העחיס סי׳ י׳( החאמץ לקייס הדיר כפשעיה ‪.‬‬
‫ובס' הבריח החלונן על זה כי היוח הדבר נראה‬
‫אבק דק מעפר הארץ והניח המאמר בסודוח‬
‫נעלמוח בעולם הרוחני ‪ .‬ונ״ל פשוט כי הוראה‬
‫מלוח ״חרגא דיומא״ הוא על ניצוצי החמה‬
‫היוצאים ממנה ומאירים לנו ‪ .‬וכן פרש״י בנדרים‬
‫)ח׳ ע״ב( על אמרם ״חרגא דיומא מסי״ ז״ל‬
‫זיהרא דשמשא והיינו לא עכ״ל ונראה כי מלה‬
‫‪,‬מרגא״ הוא כמלח בן חורג ‪ .‬בח חורגח ‪ .‬יבמוח‬
‫]כ״ח ע״א( וכמש״כ מהריצ״ד בס׳ אפס דמים כי‬
‫מלח חורג לקוחה מלשון ערבי ‪ .‬והוא בל״ע‬
‫יציאה לחוץ)הער אויס גיין( עכ׳׳ל ‪ ,‬ומלח לא‬
‫הוראחו בל״ע מחנועע )וואנדערער( כמש׳כ‬
‫בבכורי טחיס »( על כן נקראים ניצוצי החמה‬
‫בשם לא על שם חנועחס העצומה ‪ .‬כלא חשיבין‬
‫כמו לא שהם דקי הכמוח מאוד ואין בהם ממש‬

‫*( אפשר שמה שתרגם יונתן על סופה עלעולא ‪ .‬הוא שתרגום של עצם הוא עלעו כמו וחלת‬
‫עלעין )דניאל ז׳( ומלת לא הוראתו מתנועע ‪ .‬והוראתו עצם ה מ תנועע‪:‬‬
‫**( בזוהר תצא )רפ״א ע״ב( וסיהרא כו׳ וכד לקת במילואה סימנא לא טב לישראל‪ .‬וכד‬
‫לקת בחסרונה סימן רע לכותים עכ״ל אי אפשר לומר בחסרונה ‪ .‬בעת חסרון הלבנה שאין הליקוי‬
‫אלא ברגע הניגוד האמתי שהוא עת הלבנה בעצם מלואה ‪ .‬וע״כ הכוונה של במלואה רי׳ל שנלקה‬
‫כא‬ ‫עוארית יעקב‬
‫‪:‬נאמר כו׳ נראה ממנו שעצם הליקוי יהיה‬
‫לעולם מצד סיבתה ‪ .‬ואינה תלויה במעשה בני‬
‫אדם ‪ .‬אך הרעה אשר יושפע לא תחול על עושי‬
‫רצונו ;‬
‫ו נ ר א ה לחח קצת טעם מה שהוא דווקא על‬
‫חוטאים אלו ‪ .‬כי ידוע הוח כי‬
‫החמה הוא המושל היותר גדול כבכל צבא השמים‬
‫וגדול כחה מיתר הכוכבים ‪ .‬ו‪:‬ן כח הלבנה הוא‬
‫גדול מכל שאר הכוכבים מפני שהיא קרונה‬
‫הכתוב ההנהגה‬ ‫לארץ מכולם ‪ .‬וכן מיחס‬
‫לשניהם ממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים‬
‫)דברים ל״ג( וזה ידוע ג״כ כי הכוכבים אינם‬
‫שוים בשפעת כחם זה לזה אך כל אחד מנגר‬
‫ומחליש אתכח השני‪ .‬ולכן בכל עת כח החמה‬
‫והלבנה מחלישים אז כח שאר כוכבי לנח ‪ .‬אבל‬
‫בעת הליקוי שאז נתבטל כחה ‪ .‬אז עת מועד‬
‫לשאר כוכבי לכת להשפיע כחם ביתר שאז ‪.‬‬
‫ומפני זה נענשים החוגיאים האלו ‪:‬‬
‫אב ב״ד שמת ואינו נספד ‪ .‬עליהם‬
‫משפיע רעה כוכב צדק עבור שלא כבדוהו‬ ‫^‬
‫כהלכה ‪ .‬כי הוא מורה לכבד למי שמחויב לכבדו‬
‫כמש"כ הראב״ע בפ' יתרו ושנגדו הוא כבד את‬
‫אביך ‪ .‬נם שכוכב צדק הוא ממונה על השופטים‬
‫והדינים כמש״כ בנו״ג )סי׳ ח׳( ולכן דווקא‬
‫אב״ד ‪ .‬ועל נה״ם ועל מש״ז עליהם יורה שפעת‬
‫נוגה כי הוא מורה על כל משכב זנות כמש״כ‬
‫הרחב״ע שם שנגדו הוא לא תנאך ‪:‬‬
‫ו ט ך ב״א כו׳ עליהם יורה שפעת מאדים‬
‫׳ שהוא מורה על שפיכת דמים וכמש״ב‬
‫הראב״ע שם שנגדו הוא לא תרצח ‪ .‬על כ"פ‬
‫הוא משפעת כוכב שאחרים יקראוהו כותב שהוא‬
‫מורה על הכתיבה כמש״כ בנו״ג שם ובמס׳ שבת‬
‫)קנ״ו ע׳׳א( משום דספרא דחמה הו א‪ .‬ועל‬
‫מעידי ע״ש ‪ .‬הוא ג״כ משפעת כוכב שהוא‬
‫מורה‬
‫החמה שהיא החס הארץ וכין הלמה ‪ .‬על כ;‬
‫חהיה מסך מכדיל וחפשיק אח אור החמה מזרוח‬
‫על הלבנה על כן נאהך אורה ותקדיד ]‪:‬י‬
‫הלינה גוך חשוך רק חחזיר לנו אח אור החמה[‬
‫והוא ליקוי הלכנה ‪ .‬והנסיון מעיד על זה כי‬
‫כאשר עידו החוכנים מראש על פי החשבון מחי‬
‫חלקה החמה או הלבנה באיזה רגע חחחיל‬
‫והכלה בכל מדינה ומדינה ‪ .‬אם חלקה כולה או‬
‫חלק ממנה ‪ .‬כן יקום וכן חהיה כאשר יורה‬
‫החשבון ‪ .‬וע"כ הגאון ר׳ יהונחן ביעה״ד נגיה‬
‫לומר שאין הכוונה על ליקוים החמידים רק על‬
‫מה כנראה לעהים רחוקים כחמים רבים על‬
‫החמה ונחשך אורה מעט עי׳ש ‪ .‬ומלבד מה שלא‬
‫יהכנו דבריו על ליקוי הלבנה כי לא נמצא עליה‬
‫כחמים חולפים ועוברים ‪ .‬לו ראה דברי החוכנים‬
‫האחרונים בכחמי החמה לא היה כוהב דבריו ‪:‬‬
‫ו ת ־ ל שאין כוונהם שדברים אלו הם בעצם‬
‫סיבח ליקוי המאורוח ‪ .‬ובהעדרם‬
‫יעדרו הליקויס ‪ .‬רק כוונחם כי הוראוח‬
‫המאורעוח אפר יורו בעולם ‪ .‬ורעה הנמשכח‬
‫מהם בהיוחם ‪ .‬לא חבוח על כלל בני אדם אשר‬
‫לא נלכדו בחטאים אלו ‪ .‬אך למי אשר נלכד‬
‫במצודחם ועשה אחח מכל חטאוח האלו עליו‬
‫יורה הוראה הזאח ‪ .‬ועל ראשו חחול‪ .‬וזהו אמרם;‬
‫ד' דברים כו׳ כי אלו לא היו‬ ‫בשביל‬
‫דברים אלו במציחוח היו ליקוי‬
‫המאורות ללא הועיל ‪ .‬שלא היה מהם שום שינוי‬
‫בעולם ‪ .‬כי לא היה נמשך מהם רעה כלל ‪.‬‬
‫אבל בשביל דברים אלו יהיו ליקוי המאורות‬
‫להועיל כי ימשך בסיבת הליקוי רעה רבה‬
‫לחוטאים אלו ‪ .‬וכן משמע מת״ר ובזמן שישראל‬
‫עושין רצונו של הקב״ה אין מתיראין מכל אלו‬

‫הלבנה מלוא שטחה הוא עת ליקוי כולל ‪ .‬ובחסרונה ‪ .‬ר״ל שנחסר רק חלק ממנה ולא כולו ‪.‬‬
‫והוא ליקוי חלקי ‪:‬‬
 ‫עארית יעקב‬ ‫‪42‬‬
‫כ ת ב הרמב״ם ז״ל הלכוח יסוה״ח )רפ״ג( וכן‬ ‫מורה ג״כ על הלשון כמש״כ הראכ״ע שם שנגדו‬
‫יובן מדבריו בס׳ המורה )פ״ע לראשון‬ ‫הוא לא חענה כרעך עד שקר ‪ .‬ועל מגדלי‬
‫כה״ד ‪ .‬עליהם יורה שפעח חמה כמש״כ הראכ״ע ופ״ה לשלישי( שהשבעה רקיעים הם השבעה‬
‫שם שנגדו לא חגנוכ ‪ .‬וכגמרא שם האי מאן גלגלים שבהם הז׳ כוכבי לכה שצ״ם חנכ״ל ונכלל‬
‫דבחמה יהיה אכיל מדיליה ושהי מדיליה אם בהם גס גלגל כמזלוה ‪ .‬וכן דעה כמה חכמים‬
‫גניכ לא מצלח ‪ .‬ולא חהיה זאה זולה זמן ליקוי זולחו ‪ .‬ורבים מאט לזה הדעה ‪ .‬והר״מ אלשיך‬
‫לכנה ‪' .‬שממשלה הלכנה הורה על הצלחה הגנכ והרמ״ק ז״ל הרבו להקשוה על זה ‪ .‬ורוב קושיהס‬
‫כדאיחא שם האי מאן דכלכנה אם גנכ מצלח ‪ .‬כבד יישב הרמב״ם ז״ל בעצמו ‪ .‬הקשה הרמ״ק‬
‫ועל קוצצי א״ט ‪ .‬הוא משפעח נוגה שהוא ממונה ז׳‪ 9‬בפרדס )שער מ״א פ״ג( ור״מ אלשיך ז״ל‬
‫)דברים ל״ג( שאס כן היה ראוי שימנה שמונה‬ ‫יעל אילנוח כמש״כ כס׳ רזיאל ‪:‬‬
‫ו ר א י י ת י כס׳ באר ההורה להג' ר׳ משה מה רקיעים ז׳ לז׳ כוכבי לכה ואחד לגלגל המזלוח‬
‫וכן בס׳ מעשה ה׳ וכס׳ צידה עכ״ל ‪ .‬כבר השיב על זה במורה נבוכים )ח״א‬
‫לדרך ‪ .‬שהקשו אחר כי הליקוים הס מהחייבים פ״ע( ז׳יל ובדברי חכמים הנכפלים בכ״מ שהם ז׳‬
‫על פי מהלכם הקבוע להם איך יורו הוראוח רקיעים ושערבוה הוא העליון המקיף בכל ולא‬
‫ויעשו שינוים כעולם ‪ .‬ואין מקום לקושיחם כי הרחיק היוהם מונים הרקיעים ז׳ ואם היוהם‬
‫כן הוא כל הוראה הכוכבים על פי חשבון יוחר כי פעמים ימנה הכדור אחד אע״פ שבו‬
‫מהלכם הקבוע ‪ .‬אשר מזה ידעו החוזים גלגלים הרבה ‪ .‬כמו שהוא מבואר למעינים בה‬
‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫עכ״ל ‪:‬‬ ‫העחידוח מראש בחשבם ע״פ חשבון מהלכם אח‬
‫מצבן ומעמדן והערכחן זה לזה ‪ .‬וכפי השחנוח ו ב ן מה שהקשה האלשיך■ שם איככה אפשר‬
‫* שבהמ״ק בנוי בתוך איזה גלגל ‪ .‬וכן כל‬ ‫מערכה מצבן כן יהיו השינוים בעולם ‪ .‬יש‬
‫מערכוח טובוח ‪ .‬ויש מערכוח רעוה‪ .‬ומכללן הם הדברים הנעשים בכל רקיע ורקיע עכ״ל ‪ .‬השיב‬
‫על זה הרמב״ם ז״ל שם ז״ל כל מה‪-‬שחמצא‬ ‫ליקוי חמה ולבנה ‪:‬‬
‫לחכמים ז״ל כי השמים הפלונים יבהס כך ופך‬
‫ר׳ יהודא ב׳ רקיעים אין ענינו שבשמים גשמים אחרים בלהי השמים‬ ‫אמר‬ ‫)חגיגה י״כ ע״נ(‬
‫הם שנאמר )דברים אבל ענינו שהכחוה המהווה 'הענין הפלוני‬
‫י׳( הן לה׳ אלהיך השמים ושמי השמים ‪ .‬ר״ל והשומרוה סידורו יבואו מן השמים ההן והראיה‬
‫‪.‬‬ ‫כו׳ ע״ש ‪:‬‬ ‫אמר שבעה ואלו הן ‪ .‬וילון רקיע שחקים זבול‬
‫מה שהקשה האלשיך שם שאם כן בהמ״ק‬ ‫מ׳מ׳ע׳ ‪ .‬וילון אינו משמש כלום ‪ .‬אלא נכנם‬
‫העליון חוזר«פעם למעלה ופעם למטה‬ ‫שחרית ויוצא ערבית ומחדש בבל יום מעשה‬
‫כראשית ‪ .‬רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ופעם מן הצדדין עכ״ל ‪ .‬נהיישב בדברי הרמב״ם‬
‫ומזלות קבועין שנאמר ויתן אותם אלהים ז״ל הנ״ל ]ובשביל טענה זו לא נכחיש דעח חוכני‬
‫זמנינו אשר לדעהם כדור ארצינו יש לה ב׳‬ ‫ברקיע השמים ‪ .‬שחקים שבו רחים כו׳ ;‬
‫תנועות אחה להפוך על צירה בכ״ד שעות ‪.‬‬
‫נרחיב הדיבור בדעוח המפרשים והשנית לסבב את החמה בשנה חמימה ‪ .‬שלפי‬ ‫ראש^ת‬
‫בכללוח השבעה רקיעים‪ .‬ואח״כ זה כשהיה ׳ בהמ״ק קיים ושכינה שרוי בתוכו ‪.‬‬
‫נבוא אל באור מאמר חמוה של רקיע וילון מה ע״כ שבה״מ והשכינה סבבו הקפות אלו ‪ .‬כי אחר‬
‫הוא ‪ .‬ומי מעיד על מציאוחו ‪ .‬ובחנ״ך לא נמצא שהרוחני מדובק עם גשמי ‪ .‬אפשר שיתנועע עמו‬
‫תנועה מקריית כאשר יתנועע נפש האדם עם‬ ‫זכרונו ‪:‬‬
‫הגוף‬
‫כב‬ ‫שארית יעקב‬
‫שכל מזל חוזר ורקיע ק בו ע‪ .‬וכן 'הוא האמת‬
‫כי הגלגל והכוכב שבו הכל נקרא שמו על שם‬
‫הכוכב כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו וזהו‬
‫הטעם שלא נזכר בדברי רז״ל תנועת גלגל אלא‬
‫תנועת כוכב לבד עכ״ל ;‬
‫) ז ו ף הקשה הרמי׳ק ור״מ אלשיך שס הלא אמר‬
‫רי׳ל וילון א״מ כלום‪ .‬רקיע שבו ממה ולבנה‬ ‫^‬
‫כוכבים ומזלות ‪ .‬הרי שכל ‪ .‬הכוכבים סם ברקיע‬
‫אחד הנקרא רקיע עכ״ל ‪ .‬ואפשר לומר בזס כי‬
‫אמרם רקיע שיו כו׳ שחקים שבו כו׳ זבול שבו‬
‫כו׳ אין כוונתו להודיע מה שיש ברקיעים ההם‬
‫כי א״כ היה לו לומר רר‪,‬יע בו חמה ולבנה‬
‫שחקים בו רחים ‪ .‬זבול בו ירושלים ‪ .‬וכן אין‬
‫ר״ל שלמה נקרא שחר‪,‬ים מפני שבו רחיים‬
‫ושוחר‪,‬ות שבא לדרוש טעם קריאת שמותן■‪..‬בא״כ‬
‫לא יתכן אמרו רקיע שבו חו״ל כומ״ז ‪ .‬ערבות‬
‫שבו כו׳ איזה שייכות הוא הוראת שמוק לדברים‬
‫אלו ‪ .‬־־אלא שבא לסמן על הרקיעים עצמן איזה‬
‫כמים הוא רקיע שבו כו׳ איזה רקיע הוא שחקים‬
‫שבו רחים כו׳ איזה שמים הוא מכון שבו כו׳ ‪.‬‬
‫וזהו אמרו רקיע שבו חו״ל כומ״ז ר׳׳ל רקיע אינו‬
‫שם פרטי לרקיע אחד כמו וילון מכון מעון ולא‬
‫יאמר אלא על רקיע השני ממטה למטלה ‪ .‬אלא‬
‫הוא שם כללי משתתך לכל הרקיעים גם כן ‪.‬‬
‫פעמים יאמר על השמים שבו הלבנה ‪ .‬ופעמים‬
‫יאמר על השמים שבו כוכב מהז׳ כוכבים וכן על‬
‫כולם בכלל כמו שנאמר ויתן אותם א׳ ברקיע‬
‫השמים ‪ .‬הרי שהרקיע הוא שם כולל לכל השמים‬
‫ודמיונו כמו הכוכב שבו שנקרא כוכב כשם הכולל;‬
‫חיים )שער צ״ע אבי״ע פ״ב( ואינם עושים עקר‬
‫ה מ ש ה מהר״ל ז״ל בבאר הגולה )סי׳ כ״ו(‬
‫וכן‬ ‫>‬
‫הגון{ )ע׳ מז״נ פ׳׳א ח״כ( ונן היחס השראה‬
‫השכינה במשכן וכארון ‪ .‬ואפשר שהוקשה■ לו‬
‫סיבובו לפי שאמרו במ׳ שה״ש )פ״ג סי׳ י״ז(‬
‫בהמ״ק שלמטה מכוון כנגד בהמ״ק שלמעלה וכן‬
‫הקשה בעל נאדר בקודש מפרש לחוה״ל )שער‬
‫הבחינה פ״ה( ואין לחוש לזה כי אין הכוונה‬
‫כנגד במקום כי אס במעלה עיין פרדס להרמ״ק‬
‫ז״ל)ש״ח פ׳ י״ג( של״ה )ר׳׳פ ויחי( לקוטי חורה‬
‫)פ׳ פקודי( ‪ .‬ולא נכחיש בזה דעח חוכני זמנינו‬
‫כסיבוב הארץ ‪:‬‬
‫ו מ ף ‪ ,‬שהקשה האלשיך שס הלא אמר ר״ל וילון‬
‫אינו משמש כלום אלא נכנס שחריח כו׳‬
‫הרי שאין כוכב בוילון עכ״ל ‪ .‬אפשר לומר שאי(‬
‫הכוונה שאין כוכב בוילון כי הלא יש בו הלבנה‬
‫אלא ר״ל שוילון אינו משמש כשאר הרקיעים‬
‫שפועלים פעולות עצמיות רבות ‪ .‬אבל וילון אינו‬
‫פועל פעולת עצמותו אלא מה שהגלגלים שלמעלה‬
‫ממנו משפיעים בו כמש״כ בזוהר)פ׳ פנחס רל״ט(‬
‫וילון אינו משמש דהא לית ליה מדיליה אלא‬
‫מאי דיהבין ליה עכ״ל ואין פעולת עצמותו אלא‬
‫מה שהוא מגלגל את עצמו נכנס שחרית ויוצא‬
‫ערבית והיה יכול לומר בהפך נכנס ערבית ויוצא‬
‫שחרית א( כי הגלגל עגול הוא מכל הצדדין נמצא‬
‫שכל רגע הוא יוצא ונכנס ‪ .‬אך מפני שוילון הוא‬
‫הרקיע הראשון שבו קבוע הלבנה ‪ .‬ולכן מושב‬
‫יציאתו ]ר״ל זריחתו[ וכניסתו ]ר״ל שקיעתו‬
‫כפרש״י[ ב( כפי יציאת וכניסת הלבנה שהיא‬
‫יוצאת ערבית כי תנועת הגלגל לא יחשב רק כפי‬
‫תנועת הכוכב התקוע בו ‪ .‬ז״ל ר״י הקדוש בעץ‬
‫מן הגלגל אלא מן הכוכב שהוא המזל שבי ואמרו‬

‫א( וכן מצינו בזוהר שבפ׳ פנחס)רל״ו ע״א( כתוב ושבע רקיעין איכון וילון כו׳ וילון דביה‬
‫מכניס ערבית ומוציא שחרית ‪ .‬ושם )רל״ט ע׳׳ב( וילון כו׳ ודא מכניס שחרית ומוציא ערבית ‪:‬‬
‫ב( ועל פי' התוס׳ שם שפי׳ ויוצא ערבית שיוצא מן העולם ואיננו ‪ .‬קשה ממה דאמרו בברכות‬
‫)נ״ח ע״ב( מאי זיקין וילון הוא דמקרע ומתחזי נהורא דרקיע הרי שיש וילון בלילה ‪ .‬כי הזיקים‬
‫נראים בלילה ולא ביום ‪:‬‬
 ‫שארית יעקב‬
‫נו"נ )סי׳ קע״ה( אינם מיושבים כלל ללשון‬
‫המדרש ‪:‬‬
‫לי שמדרש זה הוא אליבא דר׳ יהודא‬ ‫ונראה‬
‫החולק עם ר״ל וסובר ששני רקיעים‬
‫הס ‪ .‬השמים ושמי השמים ‪ .‬והוא כולל כל צבא‬
‫השמים ומונה אוחם לכדור אחד כמש״כ במו״ג‬
‫)ח״ב פ״ד( אך מה שכחב הרמב״ם ז״ל במו״ג‬
‫)פ״ט לשני( ז״ל שני רקיעים הם השמים ושמי‬
‫השמים כו׳ ומונה כדור גלגל המקיף אשר אין‬
‫בו כוכבים כדור שני עכ״ל הוא אינו מוסכם‬
‫למדרש זה )ומצא־י שכבר הקשה במ״ע חא״ב‬
‫פ'״א( שכחו־‪ :‬בו שהכוכבים כשמי השמים שהוא‬
‫כדור השני ‪ .‬והשמים הראשון הוא למטה מכל‬
‫הכוכבים ‪ .‬וכן בבראשיח רבה )פ׳ד( ונעשו‬
‫השמים החחחונים ושמי השמים העליונים ‪ .‬אלא‬
‫נראה שרב יהודא ומדרש רבה הנ״ל חושבין אויר‬
‫החחחון שלמטה מכדור הלבנה לרקיע הראשון‬
‫והוא השמים ‪ .‬והאויר הזך שבין הכוכבים לרקיע‬
‫שני והוא שמי השמים ‪ .‬או לפי מה שאנו עחידין‬
‫לבאר שדעחם היה כדעח איזה חכמים שגלגל‬
‫היומי הוא למטה מכל הכוכבים והוא הכדור‬
‫הראשון הנקרא שמים ‪:‬‬
‫יש להקשוח על דעח הרמב״ס ז׳^‬ ‫עוד‬
‫מדאיחא בנדרים )ני׳ו ע״ב( דרש רבא‬ ‫^‬
‫וא״ל‬
‫‪44‬‬
‫וכן בעל נאדר בקודש ז״ל ועוד חמיהני אס‬
‫הרקיעים הם הז׳ גלגלים הלא פליגי חז״ל במרחק‬
‫שבין רקיע לרקיע שהוא ח״ק שנה ‪ .‬ולפי דעה‬
‫החוכנים אין ריקוח בין גלגל לגלגל כי כל אחד‬
‫פוגש בחבירו כאופן בחוך האופן עכ״ל ‪ .‬הן כבר‬
‫השיב על זה הרמב״ם ז״ל במו״ג )ח״ג פי״ד( ז״ל‬
‫וזה אשר חמצאם אומרים בין גלגל לגלגל רוחק‬
‫כך ענינו ■עובי הגרם אשר בין הגלגלים לא שיש‬
‫שם ריקוח עכ״ל ועיין מו״נ)ח״ב פכ״ד( •( ‪:‬‬
‫ן י ע ן להקשוח עוד הלא בב״ר)פ״ו( איתא היכן‬
‫גלגל חמה ולבנה נחונין ברקיע השני‬
‫שנאמר ויחן אוחם א׳ ברקיע השמים ‪ .‬ר׳ פנחס‬
‫בשם ר׳ אבוה אמר מקרא מלא הוא ‪ .‬ואנשי‬
‫כה״ג פרשו אוחו אחה עשיח אח השמים שמי‬
‫השמים וכל צבאם וגומר‪ .‬היכן כל צבאם נחונים‬
‫ברקיע שהוא למעלה מן השמים עכ׳ל עוד שם‬
‫שאלו נחנם ברקיע הראשון לא היחה בריה יכולה‬
‫לעמוד‪.‬מאשו של יום עכ״ל ‪ .‬ואס כדברי הרמב׳ם‬
‫ז״ל הלא הלבנה ברקיע הראשון והחמה ברקיע‬
‫הרביעי ולפי מה שכחב הרב אברבנאל )בס׳‬
‫בראשיח( שבעל מאמר‪ .‬הזה סובר כדעח קצח‬
‫חוכנים הקדמונים שהחמה נחונה חחח כוכב‬
‫■ ונוגה נחישב קצח אבל קשה מלבנה ‪ .‬ודברי בעל‬

‫•( עיין שם בפי' מהרי״ש שבין הגלגלים גשם חוירי ורוחני ‪ .‬והרלב׳יג בפ׳ בראשיח כוחב‬
‫שבין הגלגלים גשם בלחי שומר חמונחו ‪ .‬כוונחו פשוט לע״ד כי הוא מבואר למעיין בסדר לגלגלי ה׳‬
‫'כוכבי נבוכה לדעח הקדמונים ע׳ צורח הארץ)שער ה׳( ז״ל שפעמים יחקבץ רום גלגל העליון^ לשפל‬
‫גלגל הסחחון ויחרחקו הגלגלים זה מזה ויחעבה הנשם האוירי שבינס ‪ .‬וכאשר יחקבץ שפ‪ ,‬גלגל‬
‫העליון לרום גלגל החחחון יחקרבו הגלגלים זה לזה בהכרח שיחדקה הגשם שבינם ‪ .‬ואם כן‬
‫הגשם הלז אינו שומר אח חמונחו וחוארו ‪ .‬כי פעמים הוא עב ופעמים יצומצם גופו ויחדקה‬
‫עכ״ל ‪ .‬וז״ל הרשב״ץ בס' מגן אבוח פי' הרלב״ג זה הרקיע כפשוטו שהוא שם לגלגל המחפשט והשיג‬
‫בחכמחו וכן השיגו הראשונים מחכמי חכמח הכוכבים כי יש בין גלגל לגלגל גשמים בלחי שומרים‬
‫חמונחם לפעמים יחדקו ולפעמים יחעבו עכ״ל ‪ .‬וכחבנו כל זה כדי להציל הרלב״ג מחרפח הרב‬
‫אברבנאל ששפך עליו רב בוז עד שכחב)בפ' בראשיח( והרלב״ג כוחב שבין הגלגלים גשם בלחי שומר‬
‫חמונחו ‪ .‬ו ה ^ עם זה בלחי שומר אמונחו כי הסברא הזאח הביאו להאמנח הקדמוח עכ״ל ‪ .‬ולדברינו‬
‫אינו מחיחס הדבר כלל למה שאחר הטבע ‪:‬‬
‫כג‬ ‫שארית יעקב‬
‫כמש״כ הרמב״ם ז״ל במו׳׳ג )ח״ג פי״־( ‪ .‬ובזוה״ק‬
‫פ׳ בכלח )רכ״ו ע״ב( ז״ל ר׳ יצחק אומר כו׳ הא‬
‫דתגינן ז׳ רקיעין עבד קוב״ה ובכל רקיע ורקיע‬
‫ככבין קבועין ורהיטין בכל רקיע ורקיע לעילא‬
‫מכולהו ערבות ‪ .‬ובפ׳ ויקרא )גי׳ ע״ב( ד׳ יהודא‬
‫פתח כו' ז' שחקין רקיעין לעילא ובכל חד וחד‬
‫כוכבים ומזלות עכ״ל ‪ .‬לדעת הרמב״ם יפורש‬
‫הכוונה על ז׳ הגלגלים ומה שאמר ככבין בלשון‬
‫רבים ר״ל בכל חד וחד יש בהן מן הכוכבים ‪.‬‬
‫ולדעת החולקים ע״כ אין כוונתו כוכבים גשמים‬
‫אנא למעלה מן הרקיע השני ‪ .‬הרקיעים והכוכבים‬
‫המה רוחנים ‪:‬‬
‫ו מ פ ו ל ש מציגו בזוה״ק כדעת הרמב״ם ז״ל‬
‫שלמעלה מערכות הוא גלגל היומי‬
‫והוא בפי תרומה )קס״ה ע״א( ז״ל שבע רקיעין‬
‫דבהו כוכביא ומזלי לאגהגא עלמא דא כפום‬
‫ארחיה כמה דאצטריך ליה בכלהי שביעאה עדיף‬
‫בר תמינאה דקא מדבר ]שמנהיג ומסבב את‬
‫כולם[ לכלהו וקיימא על כולהו עכ״ל ‪:‬‬
‫ו צ ״ מ מה שחשבו חז״ל בכמה מקומות שבעה‬
‫^ רקיעים בשמותן וילק רקיע שחקים‬
‫זימ׳מ׳ע׳ ‪ ,‬הן הששה שמות נמצאים במקרא‪.‬‬
‫אבל השם ‪,‬וילון״ לא נזכר זכרו במקרא ‪ .‬ונראה‬
‫שהוא תמור שמים על‪ .‬שם הכתוב נוטה שמים‬
‫כיריעה ‪ .‬וכן משיב בויקרא רבה פ׳ כ״ט )סי׳‬
‫ט׳( שמים שמי שמים רקיע ש׳ז׳מ׳מ׳ע׳ ‪:‬‬
‫א ב ^ • עוד לנו להבין מאמר ר״ל וילון אינו‬
‫משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא‬
‫ערבית ומחדש בכל יום מעשה בראשית ‪ .‬וכן‬
‫בזוהר פ׳ פנחס )רל״ו ע״א רל״ט ע״ב( ‪ .‬מה הוא‬
‫המעיד על סיביבו כי לא דרשוהו מן המקרא ע״כ‬
‫שהוציאו מן הסברא ‪:‬‬
‫ו ה נ ר א ה לומר בזה שהיה דעת ר״ל שאק‬
‫גלגל היומי ]המניע את כל‬
‫הכוכבים ממזרח למערב[ למעלה מכל הגלגלים‬
‫וכוכביהם‪ .‬אלא הוא תחת כל הכוכבים למטה‬
‫מגלגל הירח ‪ .‬ואין בזה שום הבדל במהלך‬
‫הכוכבים ‪ .‬אם המניע הוא למעלה מכולם או‬
‫למעה‬
‫וא״ל א״ר יצחק מאי דכהיכ כמש ירה עמד‬
‫זבולה ‪ .‬במש ירח בזבול מחי בעי והא ברקיע‬
‫קביעי מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול‬
‫ואמרו לפניו כו׳ וחמיהני שלא הקשו מזה‬
‫החולקים הנ״ל ‪:‬‬
‫ו י ע ן להקשות על החולקים הלל ממה שכתוב‬
‫בתנא דב׳יא אמרו חכמים גלנל חמה‬
‫מהלך ת״ק שגה ‪ .‬ולדעת החולקים מרחק הרקיע‬
‫של הכוכבים הוא מן הארץ ג׳ פעמים ת״ק כנה‬
‫לפי זה ההקף הוא קערורית הרקיע הוא תשעה‬
‫פעמים ת״ק שגה אם כן החמה שהוא תייק שגה‬
‫הוא חלק ע׳ מהקך הרקיע הגראה ‪ ,‬אם כן‬
‫ממזרח עד נוכח הראש הוא אמצע הרקיע אין‬
‫חמשה פעמים כרוחב השמש ‪ .‬והוא נגד החוש‬
‫שבאמת יש ק"פ פעמים כרוחב הנראה של השמם‬
‫ועוד קשה אחר שאנו רואים שהירח וכוכב גם‬
‫נוגה מאפילים אור החמה בעברם תחתיה ‪ .‬אם‬
‫כן הם למגיה מן הרקיע ‪ .‬שהרי כחמה ממלא כל‬
‫שעח עוביה כל רקיע ‪:‬‬
‫ו ^ ו ד לדעת החולקים כל הכוכבים הם בשטח‬
‫ה״ק שגה הרביעים מן הארץ שהוא ב׳‬ ‫^‬
‫אלפים שגה ‪ .‬מה מאוד הוא רחוק מדעת‬
‫התוכנים שלדעתם קערורית גלגל הכוכבים הוא‬
‫במרחק ז׳ אלפים שנה‪ .‬ולדעת הרמב״ם ז׳יל‬
‫דבריהם מכוונים ממש לחשבון ז׳ חלפים שנה ‪.‬‬
‫כמו שבחרנו במאמר ריב״ז בפהחים ‪:‬‬
‫א מ נ ם אפשר לומר שנם לדעת החולקים ‪.‬‬
‫מה שנאמר כאן ובכמה מקומות בין‬
‫רקיע לרקיע ת״ק שגה ועוביו של רקיע ‪ ,‬אין‬
‫הכוונה על השבעה רקיעים שמנה ר״ל וילון‬
‫רקיע שחקים כו׳ ‪ .‬אך על השבעה גלגלים‬
‫שבהם הכוכבים שלא חשבו שם רק הגשמים‬
‫הנראים ]השייכים לתשובת אותי רשע שאמר‬
‫אעלה עב״ע אדמה לעליון[ ולא השב הרקיעים‬
‫הרוחגים הנודעים ‪,‬רק למי שבא בסוד ה׳ כי לא‬
‫היו נודעים לאותו רשע ‪ .‬ומה שאמרו רקיע ולא‬
‫גלגל ‪ .‬כבר הזכרנו מזה ששם גלגל נתחדש בימים‬
‫‪ ,‬אחרונים ‪ .‬ומראש קראו בשם שמים רקיע‬
 ‫שארית יעקב‬
‫נקודה ונקודה ממנו אל אותו המקום שהיה בעת‬
‫מעשה בראשית ‪ .‬בכל יום ויום ‪ .‬כמו שאמרו‬
‫בברכות )נ״ט ע״ב( הרואה חמה בתקופתה אומר‬
‫ברוך עושה מעשה בראשית ‪:‬‬
‫ו א ח ^ הדברים בענין השבעה רקיעים ‪ .‬נתור‬
‫נא מעט בשבעה ארצות הנמצא בדברי‬
‫חז׳יל ונאמר כי היה בזה לחז״ל דעות מחולקות‬
‫והוא בב״ר )פי״ג( אמר רשב״ג ד׳ שמוח נקראו‬
‫לארץ כנגד ד׳ תקופותיה ארץ חבל אדמה ארקא‬
‫ארץ כנגד תקופת ניסן שהיא מריצה אח פירוחיה‬
‫חיל כנגד תקופח תמוז שהיא מחבלת אח‬
‫פירוחיה כו׳ ‪ .‬ובמדרש שוחר טוב משלי )פ״ח(‬
‫וכן בספרי עשרה שמוח יש לארץ ‪ .‬ארץ אדמה‬
‫חריבה יבשה ארקא תיל חלד ראשית גיא שדה ‪.‬‬
‫ארץ שבני אדם רצין בה ‪ .‬אדמה שממנה נברא‬
‫אה״ר ‪ .‬חריבה שמחריבין אותה המים כו' ובאבות‬
‫דר״נ)פ' ל״ז( שבעה רקיעים וכנגדן קרא לארץ‬
‫ז' שמוח ‪ .‬נראה ברור היות דעתם שכל השמות‬
‫הם שמות נרדפים ‪ .‬שכדור הארץ בכללו נקרא‬
‫בכל אחד מהשמות ההם ונותנים טעם לשבח‬
‫'‬ ‫למה נקראת בכל אלו הכינוים ‪:‬‬
‫א ב ל בויקרא רבה )פ׳ כ״ע( כל השביעין‬
‫חביבין לעולם ‪ .‬בארצות שביעית חביבה‬
‫ארץ אדמה כו׳ תבל וכתיב והוא ישפוט תבל‬
‫בצדק ‪ .‬ובתנחומא )פ׳ במדבר( ברא ארצות וברר‬
‫אחת מהן זו ארץ ישראל ‪ .‬ובפרקי דר״א )פ׳ י״ח(‬
‫שבעה ארצות ברא הקב״ה ומכולם לא בחר אלא‬
‫ארץ ישראל ‪ .‬כל המאמרים האלו יורו היות‬
‫השבעה ארצות נבדלות זו מזו ‪ .‬ומי יתן ואדע ‪.‬‬
‫אנה יתחילו ואנה יכלו ‪:‬‬
‫ו ה נ ל א ה לומר‪ .‬על פי הקדמות ידועות‬
‫האלו ‪ .‬ידוע שים אוקינום מקיף‬
‫את הישוב מכל עבריה ומבדילה לשני חלקים ‪.‬‬
‫חלק העליון לפי דמיונינו שאנו יושבים עליה ‪.‬‬
‫וחלק התחתון ‪ .‬עוד ידוע ומפורסם כי ישוב‬
‫הארץ הוא בשני עברי כדור הארץ למעלה ולמטה‬
‫אך בחלק הצפוני והדרומי הסמוכים אל הצירים‪.‬‬
‫אין בהם ישוב מפני תוקף הקור השוכן תמיד‬
‫שם‬
‫«‪4‬‬
‫למטה מכולם ‪ .‬וכן מצאתי כשאלוח למהר׳'״ו‬
‫קנדיא נס׳ האלים ז״ל ואני כל ימי לא יכולתי‬
‫לסטל תנועה האכזרית היומי שתהיה כמקיף‬
‫הגדול ‪ .‬וחובתי אולי‪.‬היומית היא היותר ששלה‬
‫והגבוהים נשענים עליה כעל המרכבה כי בזה‬
‫האופן יהיה המשל דומה למהלך הנמלה בעגלה‬
‫עכ״ל‪ .‬ובעל העקרים )מ״ד פ״ה( ז׳יל ועוד‬
‫שהיסודות הם גשמים בלחי בעלי נפש ונראה‬
‫לעין שהכוכבים בעלי הזנבות המתרשמים ביסוד‬
‫האש שהם מתנועעים תנועה היומית והוא מושג‬
‫בחוש ואין סיבה בתנועה ההוא אלא על צד‬
‫הפגישה לגלגל הירח וא״כ למה יתנועע הכוכב‬
‫ההוא הנרשם ביסוד האש התנועה היומית לבד‪.‬‬
‫ולא יתנועע עמה התנועה המיוחדת לגלגל הירח‬
‫אחר היותו פוגש אח גלגל הירח שאנחנו רואים‬
‫הכוכבים בעלי הזנבות חודש או שני חדשים‬
‫נמשכים'לתנועה היומית ואין להם התקשרות עם‬
‫תנועת הירח‪ .‬וזה ספק חזק מאוד יסתור היות‬
‫התנועה היומית להם בפגישה כו' שסיבת זה‬
‫נעלמת על דבר האמת אלא אס נאמר שגלגל‬
‫היומי הוא למגיה מגלגל הירח עכ״ל ובס'‬
‫מלחמות ה׳ להרלב״ג )מ״ה פ״ד( ז״ל ויהיה‬
‫הגלגל הכוכבי הוא כגלגל העליון המקיף בכל‬
‫ויהיה למטה ממנו גלגל היומי עכ״ל ;‬
‫ו ז ך ן הוא אמרו וילון אינו משמש כלום ‪ .‬ר״ל‬
‫שאין‪ .‬בו שום כוכב שישמש בעולם ‪ .‬ואין‬
‫תועלתו ופעולתו של הרקיע וילון אלא מה‬
‫מגסבב ומגלגל אח עצמו נכנס שחרית ויו״ע‬
‫ובסיבובו מחדש מעשה בראשית שמחזיר אח‬
‫החמה וכל‪ .‬הכוכבים שיצאו מחדש אחרי שקיעתם‬
‫]ובזוה״ק שהבאנו למעלה מדוקדק יותר שכתוב‬
‫שם מכניס ערבית ומוציא שחרית עוד שם מכניס‬
‫שחרית ומוציא ערבית ר״ל שמכניס ומוציא‬
‫אמרים ‪ .‬שמוציא שחרית החמה ומכניסה בערב‬
‫ו ק‪ ,‬מכני ס‪ :‬שחרית הכוכבים ומוציאם ערבית[ או‬
‫שכוונתו בחידוש מע״נ שכל' הגלגלים אינם‬
‫חוזרים למקומם שהיו בראשית הבריאה אלא‬
‫בזמן רב ‪ .‬אבל וילון חוזר ובא‪ .‬איל מקומו כל‬
‫כי‬ ‫יטאדת יעקב‬
‫נקראים א רן‪ .‬תבל‪ .‬א ד מ ה‪ .‬וארבעה נעדיו‬ ‫׳‪£‬ס ‪ .‬מפאת שאופקם נטוי הרבה מהילוך החמה‬
‫■הישוב נקראים בשמותן ציה‪ .‬נשיה‪ .‬חריכה‪.‬‬ ‫ואין שם דיורין אף בחלקי היבשה לא זרט ולא‬
‫ויבשה • שהם שמות מורות על חורכן ושממה ־‬ ‫קציר כי השלג והקרח אינו נמס כל■ ימות‬
‫‪.‬השנה ‪ .‬והקור נורא מאוד ‪ .‬ואצל הצירים טחצית‬
‫השנה הוא לילה נמצא לסי זה נחלק כדור הארץ ו ^ ל ח ר י דברינו בענין השבעה רקיעים ‪ i‬אהיה‬
‫כפוטר מים להעיר המשכילים ‪ .‬יעירו‬ ‫בבחינה מחויבת לששה חלקים ‪ .‬שלשה חלקים ■‬
‫בחצי כדור הארץ הטליון ‪ .‬הם חלק הצפוני נבונים וילמדונו דעת ‪ .‬והוא אשר לדעת תוכנים‬
‫הנעדר מהישוב ‪ .‬וכן חלק הדרומי ♦( וחלק האחרונים שאין שום גלגל במציאות‪ ■.‬והכוכבים‬
‫השלישי הוא המיושב שביניהם‪ .‬וכמו כן חצי הולכים בעצמן ]על ידי כח המושך[ ברחבי‬
‫‪.‬הכדור התח׳תון מן הארץ נחלק על שלש אלה‪ .‬הבריאה ‪ .‬ואין בין הכוכבים וסביבותם גשם‬
‫אלו הם הששה ארצות הנבדלות בטבע זו מזו ‪ .‬מקשי דוחה ומכריח ‪ .‬וזה כדבר נתברר במופתי©‬
‫ועוד יש אחת הנבדלת מהן בסגולה ‪ .‬והוא ארץ ■נמנע הכחשתס‪ ,‬וכאשר הרסו עד היסוד‬
‫ישראל ‪ .‬על כן חשבוה לארץ מיוחדת על כי התוכנים האחרונים את כל בניני הגלגלים טל ם‬
‫נבדלת משאר ארצות בקדושה ‪ .‬היא ארץ אשר כאחד ‪ .‬שלא היו ולא נבראו בעולם המציאות‬
‫עיני ה׳ בה מראשית השנה ועד אחרית השנה כן נפלו ונשבתו כל פרושי הקדמונים בפסוקי‬
‫)ע׳ אלשיך שם( ‪ .‬א״י משקה הקב״ה בעצמו וכל מעשי בראשית בענץ השמים והרקיע » ומה זה‬
‫הע״כ על ידי שליח כדאיתא בתענית )י׳ ע״א( על השמים והרקיע שנזכרו בתנ״ךפעמים רבים‪.‬‬
‫כן‪ ,‬חושבה בתנחומא ובפר״א לארץ השביעי אשר והשמים לעולם בכינוי הרבים כמו האזינו השמ^ם‬
‫בחר בה ה׳ ‪ .‬וגם שארי המדרשים החושבים תבל )דברים ל״ב( השמים מספרים )תהלים י״ט(‬
‫לארץ אשר בחר בה ה׳ ‪ .‬הוא גם כן הכוונה על ובישעיהו כ״פ שמעו שמים)שם א׳( הטטה כדק‬
‫ארץ ישראל כמו שפירש העץ יוסף ברבה ויקרא שמים וימתחם )שם מ׳( בורא שמים ונוטיהם‬
‫)ס׳ כ״ט( מדאיתא בספרי)ס׳ עקב( וראש עפרות )שש מ״ב( רנו שמים )מ״ד מ״ט( וכדומה )שם‬
‫חבל זו א״י שנאמר משחקת בתבל ארצו למה מ״ה נ׳ נ׳א ס״ה( ומה זה לשון נטיה בשמים אשר‬
‫נקרא תבל שהיא מתובלת בכל כו׳ ד״א למה הקדמונים פירשו על שטח הגלגל ‪ .‬ומהו ההבדל‬
‫נקרא שתה תבל על שם תבלין שבתוכה ואיזה זה אשר בין השמים ושמי השמים ‪ .‬אשר הקדמונים‬
‫תורה‪ .‬מכאן שהתורה בא״י עכ״ל ובילקוט תהלים פירשו האחד על גלגלי הכוכבים כולם ‪ .‬והשני‬
‫על גלגל היומי ;‬ ‫)תרע״ב( ובקצה תבל זו א״י שהיא תבלו של עולם‬
‫ז א ת למשפט שמנו שאין כיזג״ך■ לא שם ולא‬ ‫אלו הן השבעה ארצות שלשה מהן המיושבות‬
‫זכר‬

‫•( על סי זה נ״ל ביאור הכתוב נוטה צפון על תהו )איוב כ׳׳ו( שמה שאמר רק צפון ולא‬
‫דרום ‪ .‬הוא לסי אופק ארץ עוץ שהוא בין מצרים וא״י ‪ .‬והוא כמו כ״ח מעלות בצפון קו השוה ‪.‬‬
‫אם ק ציר הדרומי עס כ״ח מעלות ממט לצפון הוא תחת האופק ‪ .‬נמצא שרוח דרוס מיושב עד‬
‫קצהו‪ .‬מה שאין כן רוח צפון שהוא שם כ״ח מעלות מעבר לציר הצפוני נמצא שכל התהו שמשני‬
‫עברי הציר הס למעלה מהכדור והוא כמו מ״ח מעלות ‪ .‬שהישוב חשבו הקדמונים עד מעלה הס״ו‬
‫מקו השוה ‪ .‬וקצה רוח צפון מתחיל מ״ה מעלות ממקום מושב האדם כמו שבארנו במס׳ ערובין‪.‬‬
‫נננצא שכל רוח צפון הוא נעדר הישוב ‪ .‬ולכן קראו תהו כמו לא תהו בראה לשבת יצרה )ישעיה מ״ה(‬
‫‪.‬‬ ‫ותרגום יונתן על תהו ובהו ‪ .‬צדיא מבני■ אנשא ט׳ ‪:‬‬
 ‫שארית י׳עקב‬ ‫‪48‬‬
‫זכר ‪ .‬מ מ ח ח מלגליס ‪ .‬ומלת שמים הוראהו הנעלם מאתנו מרחקם יכונו בשם שמי השמיס*‬
‫רחוק וגבוה למעלה ‪ .‬מזה בגמרא שמי קורה רקיע שם נופל על כל דבר מרוקע ושטוח לאורן‬
‫פסחים )ח׳ ע״ב( ‪ .‬ולפי שלגבהו אין שיעור על ולרוחב ‪ .‬על כן מקום הכוכבים נקרא רקיע‬
‫כן בא בלשון רבים כמו אלהיס ‪ .‬או שהוא נגזר שהוא מקום רחב ידים ‪ .‬מתפשט עד חיץ חקר ;‬
‫מלשון‪ .‬שם כמש״כ הגר״א בא״א ‪ .‬שהוא מורה שם שחקים )דברים ל״ג( כשם שמיס ‪ .‬ומורה‬
‫על מקום רחוק המקבילו לעומתו עכ״ל ‪ .‬על הפלגת הגובה יותר מהשמים ‪ .‬וכן מורה‬
‫‪.‬ולדעתינו‪ .‬יורה לפעמים על מקום משכן של הכתוב רוכב שמים בעזריך ובגאותו שחקים‬
‫הכוכבים ‪ .‬ולפעמים על הכוכבים עצמן על שהם )דברים ל״ג( וטל כן תרגם אונקלוס על שחקים‬
‫במקומות הגבוהים ומרחק רב מאוד ‪ .‬ולפעמים שמי שמיא ‪ .‬והושאל השם על העננים ‪ .‬כמו‬
‫יורה על גובה האויר כמו שפרשו ע״פ ועצר את ושחקים יזלו )ישעיה מ״ד( תרגם יונתן ענניא ‪.‬‬
‫השמים‪ .‬כל צפור כנף אשר תעוף בשמים ‪ i‬ר״ל וכן ע״פ באמצו שחקים ממעל )משלי ח׳( ובב״ר‬
‫בגובה ורום ; האזינו השמים ‪ .‬שמעו שמים ‪) .‬פ'^ י״ב(_ותנחומא )פ׳ מקץ( עבי שחקים ‪ ,‬ל מ ה‬
‫ר״ל שמעו האזינו הנמצאים הגבוהים‪ ,‬הם הוא קורא אותן שחקים שהן שוחקות את המים ‪.‬‬
‫הכוכבים ‪ .‬וכן פסוקי ישעיה ודומיהם ‪ .‬ועל כן שס ערבות )תהלים ס״ח( כשם שמיס ‪ .‬ואפשר‬
‫נקראים בלשון רבים ‪ .‬ומה שנאמר בהם לשון שנקראים הכוכבים כן על שם תנועתם שהם‬
‫נמיה ״ הוא לפי דמיונינו שלפי מצבינו על כדור שוקעים ומעריבים ‪ .‬או מפני שכל הכוכבים חוץ‬
‫כארץ ומבע חוש הראיה שלנו ‪ .‬יתדמו לנו שהם מהשמש נרחיס לנו רק בערב ‪ .‬עוד אפשר‬
‫נטוים בעיגול כדוק וכיריעה הפרושה על האהל שערבות הונח על המקום שממעל לכל הכוכבים‬
‫ואפשר שבאמת כן הוא הבריאה שהכוכבים כולם הרבה עד שאינו מניע שם אורות הכוכבים ‪.‬‬
‫נטוים ומסודרים בעיגול וכן ישערו התוכנים וישכון שם הערב והעדר האור‪ .‬וכן חשבוהו‬
‫חזיל לרקיע האחרון היותר גבוה מכולם ;‬ ‫בהשערות בנויות על יסודי החכמה ‪ :‬צב א השמים‬
‫)דברים ד׳ נחמיה ט׳( ר״ל צבא הגבוהים ‪.‬‬
‫השמים וכל צבאם )בראשית ב׳( ר״ל מקומות סנהדרין )צ״א ננ״כ( א מ ר ליה אגטונינום‬
‫לרבי מפגי מה‬ ‫הגבוהים וכל הנמצאים שבהם או ר״ל הכוכבים‬
‫חמה יוצאה במזרח ושוקעת במערב ‪ .‬אסר‬ ‫הששים‬ ‫וכל המון הנמצאים אשר עליהם ‪ .‬שמי‬
‫)דברים י׳ מלכים א׳ ח׳ תהלים קמ״ח נחמיה ט׳( ליה אי הוה אפבא גמי הבי הות אמרת לי ‪.‬‬
‫הוראתו גבוה מעל גבוה ר״ל גבוה מאוד כמו א״ל הכי קאמיגא לך מפגי מה שוקעת במערב‬
‫קדש קדשים ‪ .‬שבת שבתון ‪ .‬והוא ידוע ומפורסם א״ל כדי ליתן שלום לקונה שנאמר )נחמיה ט׳(‬
‫בספרי תוכנים האחרונים כי השמש עם י״א וצבא השמים לך משתחוים ‪ .‬א״ל ותתי עד‬
‫כוכבי לכת המסבבים אותה וכוכבי דשביטין פלגא דרקיע ותתן שלמא ותיעול ‪ .‬משום‬
‫פועלים ‪ .‬ועוברי דרכים ‪:‬‬ ‫המקיפין אותה ‪ .‬אינם נחשבין בגבהם לעומת‬
‫נוראות מרחקי יסר כל הכוכבים כי כל היגיעות‬
‫כדרך חכמים‬ ‫ה מ א מ ל סתום וחתום‬ ‫מחזות‬ ‫העצומות אשר עמלו התוכנים בכלי‬
‫הקדמונים ‪ .‬שכללו עניניס נשגבים‬ ‫ומרחקם‬ ‫היותר גדולים לא השיגו תכלית גבהם‬
‫באמרים קצרים ‪ .‬ולא בא עליו שום ביאור‬ ‫‪.‬‬ ‫מחנות‬ ‫‪ .‬מאתנו ‪ .‬על כן מתחיב החלוקה לשני‬
‫‪.‬המחנה האחת הוא מערכת השמש ‪ .‬הוא השמש להסכימו עם דעת התוכנים‪ .‬והיפ״ת הביאו‬
‫מם הכוכבים המקיפים או ת ה‪ .‬ויכונו בשם לראיה לדבריו שהיה לחז״ל דעות זרות במהלך‬
‫הכוכבים ‪:‬‬ ‫שמיס ‪ .‬ומחנה השניה הס יתר המוני הכוכביס‬
‫ונראה‬
 ‫כה‬ ‫שארית יעקב‬
‫היה מה הוא הסיבה בזה ‪ .‬מה שהחמה הולכת‬
‫ממזרח למערב ‪ .‬וכוונתו היה על פלשה הנחות‬
‫הנזכרות אס המניע הוא על צד הפגישה מי הוא‬
‫המניע היומי ‪ .‬גלגל המזלות ‪ .‬או גלגל עליון‬
‫ממנו שקראוהו גלגל היומי או שהמניע הוא שכל‬
‫נבדל ‪ .‬וסיר רבי שכוונתו פשועה למה נבחר‬
‫להכוכביס שינכו ממזרח למערב ולא להיפך‬
‫שיזרחו במערב וישקעו במזרח ‪ .‬והשיב לו אי‬
‫הוה אפכא כו׳ ‪ .‬אייל אנגיונינוס הכי קאמינא‬
‫כו׳ באר לו שכוונתו לשאול סיבת תנועת החמה‬
‫שזורחת במזרח ומקפת כנ חורך הרקיע עד‬
‫שחין מתנועע ינח מניע‬ ‫׳‬ ‫ששוקעת במערב‬
‫החמה לבד כי‬ ‫]ושאלת אנעונינוס היה נא‬
‫‪ V,.‬החמה לפי‬ ‫‪ V‬ענ‬ ‫‪i‬‬
‫ושחג‬ ‫ר״^ין'■‬ ‫‪ *“ •-1‬ייי^‬
‫שחנועתה ניכרת יותר[ ‪ ,‬א״יל דבי כדי ליתן שנום‬
‫נקונה ‪ .‬כוונת רבי שגם תנועה היומית הוא על‬
‫צד הציור ‪ .‬כדעת החכמים הנ״ל ואין כוונתה‬
‫בתנועתה להשיג שלימות ומעלה לעצמה כדעת‬
‫הפליסופים אך כדי ליתן שלימות לקונה כדעת‬
‫אנשי כנסת הגדולה הנ״ל שנאמר וצבא השמים‬
‫לך משתחוים ‪ .‬השתחויה כינוי אל ההכנעה‬
‫והיראה כעבד שמשתחוה לאדונו מפני יראתו ‪.‬‬
‫ולך ‪ .‬לה׳ ולא לשכל נבדל ופן יסדו בנה״ת‬
‫עושים באימה וביראה רצון קונס ‪ .‬א״ל ותיתי‬
‫עד פ״ד ותיעול ‪ .‬הוא שאלה אחרת בענין זה ‪.‬‬
‫למה תנועת החמה שממזרח למערב היא תנועה‬
‫מהירית שמקפת כל העולם רק בכ״ד שעות‪.‬‬
‫ותנועתה שממערב למזרח היא כל כך מתונה ‪.‬‬
‫שאינה מקפת העולם אלא עד שס״ה יום ורביעי‪.‬‬
‫וזה אמנם אי אפשר שיהיו שני התנועות שוות‬
‫זו לזו ‪ .‬שאם היה כן היתה עומדת על מקום‬
‫אחד כי שני תנועות מתחלפות שוות זו לזו‬
‫מחייבות העמידה ‪ .‬אבל היה די שתהיה תנועתה‬
‫ממערב למזרח כפולה בזמן מהתנועה שממזרח‬
‫למערב ‪ .‬שתסבב את העולם ממערב למזרח‬
‫בשני ימים ‪ .‬וזהו שאלתו ותיתי עד פלגא דרקיע‬
‫ר״ל במשך הזמן שמזריחה לשקיעה תלך 'החמה‬
‫במהלכה שממערב למזרח מני מן הרקיע ‪ .‬ואז‬
‫אחדי‬ ‫הא‬
‫לבאר המהמר ע״ס הקדמוס הלה ‪.‬‬ ‫ונראה‬
‫הק' א'( דעה החוכגיס והפ;יסופ'ה‬
‫הקדמוניס היה אכר חנועח והלוך הכוכביס הוח‬
‫על ידי חנועח גלגליהם בקבועיס בהס כמסמר‬
‫בחוך האיפן ‪ .‬ותטעה הגלגל הוא על ידי ככל‬
‫נבדל )רי׳ל מלאך( א‪:‬ר הגלגל יכסוך ויהכוק‬
‫אליו אחר אשר ציירוהו להדמוח אליו כמב"כ‬
‫במו״ג )ח״ב פ׳ כ״ד(‪ .‬וזה לבון בעל העקרים‬
‫)מ״ג פ' כ״ד( שתכלית כוונה השכלים הנבדלים‬
‫בתנועה או הגלגלים בתנועה אינה אנא כדי‬
‫לעשות רנון השם וגזירתו שגזר עליהם שיתנועעו‬
‫וזהו תכלית תשוקתס ושלימותם ‪ .‬וכן כתב הכן‬
‫רש״ד בס׳ הפלת ההפלה ז״ל וסברת אנשים‬
‫הקדומים הוא שיש התחלות לגרמים השמינ;■״‬
‫נבדלות מהמרים הס המניעים לגרמים השמימים‬
‫ויתנועעו הם ]ר״ל הגלנליס[ על נד האמונה‬
‫והאהבה אותם והקבלה גצואתם בתנועה כו׳ וכן‬
‫נמצא אנשי כנה׳יג יסכימו בזה שתנועת הגלנלים‬
‫הוא כדי לעשות רצון השם עכ״ל ‪ .‬הק׳ כ( דעת‬
‫הוה‬
‫‘‬ ‫התוכנים היה שכל הגלגלים מהלך עצמוי‬
‫אך‬‫ממערב למזרח כל אחד בזמנו המיוחד לו עון‬
‫למעלה מכולם יש גלגל אחד קראוהו גלגל היומי‬
‫אשר הוא מסבב את כולם כתנועתו ממזרח‬
‫למערב ‪ .‬ויש אמרו שגלגל המזלות הוא המסבב‬
‫את כולם ממזלמ״ע ובעל העקרים )מ״ד פ״ג(‬
‫הקשה אם מניע היומי הוא על צד הפגישה איך‬
‫יניע גלגל העליון את התחתון ממנו התנועה‬
‫המקרית אשר באה לו מגלגל היומי ‪ .‬ולא‬
‫יתנועע גלגל העליון את התחתון התנועה היומית‬
‫אשר לו כו׳ ועל כן היה דעת הראב״ע שגם‬
‫התנועה היומית אשר לכל גלגל הוא על צד הציור‬
‫וכן כתב בעל נו״נ) סי׳ י״ז( וכן כתב אבן סיני‬
‫בס׳ השמים והעולם שתנועת הגלגלים ממזרח‬
‫למערב איננו בסיבת דבר גשמי שיניע אותם רק‬
‫רוח חיים ר״ל שכל נפרד מניע אותם וכן אמרו‬
‫אבן רש״ד ואבונצר על אריסטו עיין בפי׳ מוגיובי‬
‫על הראב״ע בפ׳ והיו לאותות ;‬
‫יבואר המאמר‪ .‬ונאמר ששאלת אנטיונינוס‬ ‫ובזה‬
 ‫שארית יעקב‬ ‫‪50‬‬
‫לארץ‬ ‫מ ה ש מי ם‬ ‫אם‬ ‫ל הן‬ ‫אמר‬ ‫הגנב ‪.‬‬ ‫זקני‬ ‫מחרי שהלכה רוצי מהרקיע הנרהה חיעול וה‪:‬קצ‬
‫ליה מ מזר ח‬ ‫או ממזרח למערב ‪ .‬אמרו‬ ‫רחוק ‪.‬‬ ‫]לא כמו שהוא עהה שהיא כוקעח סחרי כהגנה‬
‫ל מ ע ר ב ‪ .‬ת ד ע שהרי ה מ ה ב מז ר ח הבל מסתכלין‬ ‫אחד מן חש״ל כרקיע[ ותתן שלמא ‪ .‬ר׳׳ל שהיה‬
‫מםתבלין ב ה ‪ .‬ח מ ה‬ ‫הבל‬ ‫המה במערב‬ ‫בה ‪.‬‬ ‫נשלם גס כן נהינהה הכלימות לקוגה ‪3‬שגי‬
‫ב א מ צ ע ה ר ק י ע אין ה כ ל מ ס ת ב ל י ן ב ה ‪ .‬ו ח כ מ י ם‬ ‫מהלכיה ‪ .‬כי היה חנועתה ניכרה בשני מהלע־ה‬
‫דהמה‬ ‫והא‬ ‫שוין ‪.‬‬ ‫כאהד‬ ‫וזה‬ ‫זה‬ ‫אי מ רי ם‬ ‫ועל זה לא היה שייך לומר אי הוה אפכא כו׳‬
‫מ שום‬ ‫כה ‪,‬‬ ‫כ א מ צ ע ה ר ק י ע אין ה כ ל מ ם ת כ ל י ן‬ ‫כי בזה האופן היה יוחר עוב בכמה דברים‬
‫ד ק א י ל ה ד י א ‪ .‬ו ל א ב ס ו ל י ה מי די ‪:‬‬ ‫שהיה שוה כל השנה כקיץ כהורך ולא היה חוקך‬
‫הקור באופקים הנוטיס ולא חוקך החום החח‬
‫ה ט א מ ר נעלם ההבנה ‪ .‬כי השאלות במלות‬ ‫המשוה ‪ .‬וכן מוכח במדרש )ב״ר פ״ו( עד שלא‬
‫קצרות ‪ .‬ובם׳ כהנוה אור בארו‬ ‫חטא אדם הראשון היו המזלוח מהלכין דרך‬
‫ע״פ הנחות מוכחשי החוש ובם׳ הורה חיים במס׳‬ ‫קצרה ובמהירוח ומשחטא אה״ר הבבן דרך ארוכה‬
‫סנהדרין )צ״א ע״ב( מבאר שדעתם היה שכל כך‬ ‫ובמחינוה יש מזל כהוא גומר הילוכו לי״ב חודש‬
‫כ״‪ :‬השמי‪:‬‬ ‫נלנל חמה ייצא מרכז עד שא‬ ‫כגון כוכב חמה עכ״ל ‪] .‬נראה שבעל המדרש‬
‫נח־ן דחיק יוהר ממה ש■‪ [•:‬ד‪,‬נ‬ ‫הוקשה לו קושיה אנעונינוס ‪ .‬וחירץ שראשיה‬
‫עד קצה הננגל שבמערב ‪ .‬וכן בם' ישועה‬ ‫הבריאה היה כן רק שהחכיא גרם שנש־נה‬
‫בישראל )פ׳ י״א מהלכו־ קיה׳׳ס להרמב״ב(‬ ‫לריעוהא[ ‪ ,‬ורבי השיב שהבריאה כאשר הוא‬
‫מפרש דעה החכמים שאמרו אידי ואידי חדא‬ ‫עחה הוא יוהד טוב לבני אדם ‪ .‬א״ל מפני‬
‫שעירא הוא ‪ .‬וזקני הנגב שאמרו ממזלמ״ע רחוק‬ ‫פועלים ‪ .‬ועוברי דרכים ‪ .‬שהיה נמשך להם רעה‬
‫טעו בזה ונכלאתי על חכם כמוהו ח־ך יפרש‬ ‫אם היה הבריאה בזה האופן ‪ .‬כי היה מהחיב‬
‫בהנחה היוצא מהמציאות מאוד כי תתחייב לפי‬ ‫מזה שיהיו ימים ארוכים וגדולים ‪ .‬וכן כמוהם‬
‫זה שיהיה הגלגל יוצא מרכז צ׳ מעלות ‪ .‬ואס‬ ‫לילוח ארוכוה כמבואר מעצמו והיה אורך וקוצר‬
‫נאמד כדעת התוכנים שגלגל היומי מניע אה כל‬ ‫הימים והלילוה בסדר נמהר ב' ימים קצרים וב׳‬
‫הגלגלים שבהם הכוכבים על מרכז גלגל היומי‬ ‫ימים ארוכים וכן הלילוה ‪ .‬והיה היוס הארוך‬
‫ששא מרכז הארץ ‪ ,‬אז אין הבדל בזה שהגלגל‬ ‫רעה רבה לפועלים שהיו יגעים במלאכהס זמן‬
‫יוצא מרכז ‪ .‬ומרחק החמה מן הארץ הוא שוה‬ ‫רב ‪ .‬וכן אריכה הלילה היה רעה רבה לעוברי‬
‫בכל עהותי היום כאותו מרחק שבעת הזריחה‬ ‫דרכים שהיו עומדים במלונס כל אורך זמן‬
‫והשקיעה כן הוא בחצות היום בהיותה באמצע‬ ‫הלילה ‪ .‬על כן אה ככל עשה יפה ליחן חוק‬
‫הרקיע ‪ .‬וע"כ שנאמר לפ״ז שגלגל חמה היוצא‬ ‫לחמה לסבב ממערב למזרח במהינוה רק מעלה‬
‫מרכז סובב ממזרח למערב על מרכזו שהוא יוצא‬ ‫אחה במענ״ע ‪ .‬ובזה‪ .‬הוא הימים והלילוה על‬
‫ממרכז הארץ צ' מעלות ‪ .‬לפי זה מתחייב שיהיה‬ ‫דרך מיצוע כאשר נמצא היום ‪ .‬ופועלים ועוברי‬
‫יום השוה לעולם כפיל מהלילה ‪ .‬ותחת קו‬ ‫דרכים הם כללוה בני אדם יושבי הבל ‪ .‬מהם‬
‫המשוה כל ימות הבנה צריך להיות היום כפול‬ ‫בעלי חרש וחושב או עובדי אדמה נכללים בשם‬
‫מהלילה ‪ .‬וכן מתחייב שיהיו ימות החמה רע״ד‬ ‫פועלים ‪ ,‬ומהם בעלי מסחר הנוסעים ממקום‬
‫יום וימה״ג צ״א יום ועוד שינוים רבים ־‪.‬‬ ‫למקום והם נכללים בשם עוברי דרכים ‪:‬‬

‫ו ה נ ר א ה לבאר המאמר על דרך פשיע ע״פ‬ ‫^ ׳ ף עשרה דברים שאל‬ ‫חמיד )ל״ב ע״ב(‬
‫א( אמרו ממזרח‬ ‫הקדמות אלה‬
‫״ייי־‬ ‫אלכסנדר מוקרן את‬
‫למערב‬
‫כו‬ ‫שארית יעקב‬
‫הרבה ‪ .‬חצי קוטר הארץ אינו נחשב בגלגלו‬
‫מאומה ולא יורגש בו שום הילוך והבדל כלל‬
‫להבדל הזה קראו ההוכנים • חילוך המראה ‪.‬‬
‫ומבואר בספרי תכונה שחילוך המראה ניכר בג׳‬
‫כוכבים נוגה כוכב לבנה ובחמה י״א שיש לה‬
‫חילוף מראה מעט וי״א שאין לה חילוף מראה‬
‫כלל ע׳ צורת הארץ )פ״ט( וס' עטרת ראש על‬
‫ברכות)ד׳ ט׳( ‪:‬‬
‫ן ^ ״ ל שעיקר שאלת אל׳'מ היה אם ממזרח‬
‫למערב רחוק טפי ‪ .‬או אם שוין הן ‪.‬‬
‫ומה ששאל אם מהשמים לארץ רחוק ‪ .‬שאם היה‬
‫שואל אם שוין הן היו מושיבין ששוין הן בלי‬
‫ראיה כאשר השיב ר׳ יהושע צסבא דב״ח בבכורות‬
‫)ח׳ ע״ב( על שאלתם מציעושא דעלמא היכא ‪.‬‬
‫על כן שאל אם ממזרח למערב ‪ .‬או משמים‬
‫לארץ כדי שיעלה על דעתם שיש לו ראיה או‬
‫מופת לאחד מן הספיקות *( והשיבי לו ממזרח‬
‫למערב שהקו שבין מזרח למערב הוא עודף על‬
‫הקו שמן השמיש לארץ בשיעור חצי עוביו של‬
‫כדור הארץ והביאו ראיה על זה מהחיש ‪ .‬תדע‬
‫שהרי המה במזרח כו׳ באמצע הרקיע אהמ״ב ‪.‬‬
‫והוא מחמת שהיא קרובה אז לארץ ‪ .‬וחכ״א זה‬
‫וזה כאחד שוין ‪ ,‬דעתם היה כדעת התוכניש‬
‫האומרים ‪ .‬שאין לחמה חילוף ושינוי מראה‬
‫מורגש‬
‫למערב כוונהם על הקו שמגקודח הזריחה עד‬
‫אמצע העולה הוא מקוה עמידה החדה ‪ .‬ומן‬
‫האמצע ואילך מהחיל רוח מערב ‪ .‬וכן פי' הרש״א‬
‫בשם המזרחי ומהר״ל בס׳ באר הגולה ‪ .‬ובעל‬
‫נצח ישראל וכדאיהא בפסחים )צ״ד ע״א( בחמש‬
‫חמה במזרח בשבע חמה במערב ‪ .‬וע׳ רש״י‬
‫פסחים )י״ב עייב( ד״ה שיה יומא בקרנהא וע׳‬
‫מפרש הלקה״ח להרמב״ם )פ״ח( ‪ .‬הק' ב'( אם‬
‫היה אדם עומד במרכז הארץ שהוא מרכז גלגל‬
‫חמה ‪ .‬היה אצלו נקודה נוכח הקדקד שהוא‬
‫מעמז׳ החמה באמצע היום ‪ .‬במרחק שוה כמרחק‬
‫שבינו לנקודה הזריחה ‪ .‬וכן מרחק שבינו לנקודה‬
‫השקיעה ‪ .‬כי כל הקוין היוצאים מהמרכז אל‬
‫הגלגל כולם שוים ‪ .‬אבל אחר שהאדם עומד על‬
‫גב כדור הארץ ‪ .‬והוא רחוק ממרכז הגלגל‬
‫כשיעור חצי קוטר )ר״ל חצי עוביו( של הארץ ‪.‬‬
‫הנה נהקצר אצלו המרחק שבינו לבין נקודה‬
‫נוכח הקדקד כשיעור חצי קוטר הארץ ‪ .‬ובזה‬
‫השיעור ב׳־ן מזרח למערב המרחק יוהר ‪ .‬ויהרון‬
‫הזה שהוא ההנ״טי פרסאוה אפשר שיהיה ממנו‬
‫הנדל בראיה הכוכב ‪ .‬ובכוכב שהוא קרוב לארץ‬
‫חצי קוטר הארץ נחשב בגלגלו ‪ .‬ויהיה ההבדל‬
‫יותר ניכר ‪ .‬ובכוכב שהוא רחוק יוהר מהארץ‬
‫יהיה ההבדל ניכר בפחוה ובכוכב שהוא גבוה‬

‫♦( ואפשר עוד לומר'שנסתפק ג״כ לומר שמהשמים לארץ יותר ‪ .‬אולי החמה אינה מקפת‬
‫את העולם בעגול ישר כ״א בעגול ארוך ]כמו שהוא דעת תוכני זמנינו שמקיפים הכוכבים סביב‬
‫השמש במסלול עליפזע[ ובריח הגדול ממסלולה הוא נגד מדינתם ‪ .‬ואשר הביאו לספק הזה ‪ .‬אפשר‬
‫מפני זה ‪ .‬שכאשר נבחין על שיעור העיגול שהלכה החמה בשעה ראשונה מהזריחה ‪ .‬נמצא שהלכה‬
‫ברקיע שיעור גדול ‪ .‬ובשעה הפניה שיעור קטן מזה ‪ .‬ובשעה השלישית שיעור קטן מבשעה ב׳ עד‬
‫שבשעה של חצות היום הולכת שיעור קטן מאוד עד שנדמה כאלו היא עומדת‪ .‬כמו שאמרו בפסחים)צ״ד‬
‫ע״א( חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם ‪ .‬וכן אחר חצות היום כל שהחמה מתקרבת אל‬
‫האופק שיעור שטח הרקיע מתארך בהילוך שעה ‪ .‬והיה מסתפק אל״מ ‪ .‬אפשר שסיבת זה הוא שהחמה‬
‫מהלכת ממזרח למערב בעיגול ארוך ותכלית גבהו הוא במדינתם נוכח הקדקד באמצע הרקיע ‪.‬‬
‫ובאמת סיבת זה איננה מצד הילוך החמה אך הוא מצד הרגל חוש הראיה שלנו להביט במוחשיס‬
‫קרובים לארץ מאשר רגיל להביט במוחשים גבוהים ממעל לו כמבואר בספר תולדות השמים‬
‫■ להחה״כ רחז״ס)סי' מ׳( ‪:‬‬ ‫'‬
 ‫שארית יעקב‬
‫לתרץ שאינו דומה המדכרי שאנל מבוי להמדכרי‬
‫דאלונשיח וגור שכס המדכרי לזולתו‪ .‬ושלא‬
‫יעשה האיסור ‪ .‬שאס ישכח האחד וירצה לסחוט‬
‫יזכירו השני שאסור ‪ ,‬לסחוט כמו אצל הטיית‬
‫הנר תרוייהו שפיר דמי שאס ירצה אחד להטות‬
‫יזכירו השני ‪ .‬וכן הוא אצל ביר הרבים‬
‫שאם ירצה אחד לטלטיל יזכירו השני שאסור‬
‫לטלטיל ‪ .‬אבל המדכרי שאנל מבוי הוא לזכור‬
‫לעצמו ולעשות מלאכת התיקון ‪ .‬איננו מזכיר‬
‫לעצמו כי סומך על חבירו שהוא יעשה ‪ .‬כקדרא‬
‫דב״ש שכל אחד סומך על זולתו שיעשה התיקון‬
‫וח״ש אך שיסמוך טיל חבירו ולא יתקן מאי אכפת‬
‫לן‪ .‬הרי אס ירצה אחד לטילטיל יזכירו השני‬
‫שאשור כמו אצל בור • יי׳ל שאינו דומה שאצל‬
‫בור שפשקו מיא דבר הנראה לעין כל ומיד‬
‫מתפרסם ונודע לכל הקלקול על כן אם ישכח‬
‫אחד יזכירו השני דלא כ״ע שכחי נינהו ‪ .‬אבל‬
‫אצל המבוי א־נו ניכר הקלקול וסוכה דליחיד הוא‬
‫רא״נ ומדכר לעצמו לראות ולמדוד פן נשאר‬
‫הקורה למעלה מכ׳ ‪ .‬ואם יצטרך לתיקון יתקן ‪.‬‬
‫אבל במבוי כל יחיד לא מדכר לעצמו לראות‬
‫ולמדוד פן נשאר הקורה למעלה מכ׳ ואתקן ‪ .‬כי‬
‫סומך שזולתו ימדוד ויתקן אם צריך תיקון ‪ .‬על‬
‫כן אם יבוא אחד לטלטל לא יזכירו השני שאסור‬
‫לטלטל ‪ .‬כי גס מאתו נטילס האיסור ‪:‬‬
‫הם ביחד על כן מדכרי זה לזה ‪ .‬אבל אצל מבוי‬
‫ר מ ב ״ ם הלכות תמורה )פ״ד ה״ג( השוחט את‬
‫החטאת ומצא בה בן ארבעה הי‬
‫הרי זה נאכלת כבשר החטאת שולדי הקדשים‬
‫במעי אמן הס קדושים עכ״ל וכתיב שם בהגהת‬
‫מהר״י אבוהב ומצא בה בן ארבעה ס״א שמונה‪.‬‬
‫וצי׳ע ונ״ל שצ״ל בן שמונה חי בגסה ובן ד' בדקה‬
‫הרי זה וכו' עכ״ל והוא נפלא כי לא מצינו‬
‫בתורה חטאת של גסה נקבה ‪ .‬כי חטיאת היחיד‬
‫הוא שעירת עזים או כבש )ויקרא ד׳ פכ״ח ל״ב(‬
‫ושל כהן המשיח והעלם דבר של ציבור הוא פר ‪:‬‬
‫‪52‬‬
‫מומש כלל ‪ .‬שההבדל שיש כי! שני הקויס אינו‬
‫נחשב אלא כנקודה‪ .‬ולא יהיה על ידו שוס‬
‫הבדל מורגש בחוש הראיה ‪ •.‬והא דחמה כו׳ ‪.‬‬
‫כבר העחקנו במס׳ פסחים במאמר ר׳ נתן דברי‬
‫בעל נו״נ כי ניצוצי החמה ההולכים ונופלים על‬
‫קו עקוס ומשופע אין כחס חזק כמו הניצוצים‬
‫היורדים על קו ניצב וישר ‪ .‬זהו מצד החמה ‪.‬‬
‫ולא כסו ליה מידי ‪ .‬הוא טעם שני שהאדים‬
‫המפוזרים באויר המה מסתירים ומאפילים אור‬
‫החמה בעתותי הזריחה והשקיעה ‪ .‬יושר מבחצי‬
‫היום ‪ .‬שבחצות היום ניצוצי החמה יורדים דרך‬
‫האידים נקו ניצב ‪ .‬והוא מהלך מועט ‪ .‬מה שאין‬
‫כן בהיות החמה ‪b‬מוך לאופק ‪ .‬הולכים ניצוצי‬
‫החמה דרך האדים בקו אלכסון ‪ .‬והוא מהלך‬
‫יותר רב ‪:‬‬
‫)למלאות הגליון אציג איזה גרגרים מחדושי(‪.‬‬
‫ט ר ו ב י ן )ג׳ ע״א( אמר רבא מפרזקיא סוכה‬
‫י דליחיד הוא רמי אנפשי׳ ומדכרי ‪.‬‬
‫מבוי דלרביס סמכי אהדדי ולא מדכרי דא״א‬
‫קדירא דב״ש ל״ח ול״ק ‪ .‬והקשה בס׳ באר אברהם‬
‫ממהניתין דשבת )קמ״ז ע״א( אכל עשרה בני‬
‫אדם מסתפנין באלונטית אחת ומביאין אותו בידן‬
‫פרש״י הואיל ומרובין הן מדכרי אהדדי הרי‬
‫שרבים ■מדכרי‪ .‬ותירץ דאנל האלונתית הרבים‬
‫שהולכים ‪.‬יחידים ויטלטל אחד ולא יהיה מי‬
‫שיזכירו עכ״ל ‪:‬‬
‫ו ל ז ש ה הלא נוכל להקשות גס ממסניחין‬
‫דערובין )כ״ב ע״ב( אחד באר ה*בים‬
‫ובור הרבים ובאר היחיד עושין לו מחיצה פרש״י‬
‫אי פסקי מיא מדכרי אהדדי ‪ .‬וכן שם)י״ח ע״א(‬
‫הרי שרבים מדכרי ‪ .‬ועל זה אינו עולה תירוצו‬
‫שגם לכור הולכים יחידים וע"כ מפני שרבים‬
‫הולכים שס שכיחי אנשי ומדכרי ‪ .‬וכן הוא אצל‬
‫מבוי ולמה במבוי אמרי דלא מדכרי ‪ .‬והנראה‬
‫כז‬ ‫יעקב‬ ‫פרקיראו־־י(‬ ‫^טאיית‬
‫ב ל ב י ט י )א( ברא שיני מאורות הגדולים לא זה גדול מזה ‪ .‬ולא זה גדול מזה ושוין)ב( בגבהן‬
‫^ )ג( ובתוארן)ד( ובאורן ‪ .‬שנאמר )בראשיס א׳( ויעש אלהים א ת) ה( שני המארת‬
‫הנדולים נכנם' )ו( תחרות ביניהם זה אומר לזה )ז( אני גדול ממך וזה אומר לזה אני גדול ממך‬
‫ולא היה שלום ביניהם ‪ .‬מה עשה הקב״ה)ח( הגדיל את ה א ח ד) ט( והקטין את האהד שנאמר‬
‫)שס( את המאור הנדול לממשלת היום ואת המאור הקטין לממשלת הלילה )י( ואת הבוכבים‬
‫כל‬

‫מהלבנה ‪) .‬ט( והקטין שנטל ממנה האור‬
‫ועשאה שתסבב את הארץ בכ״ז יום ושליש‪ .‬ומזה‬
‫נתחלפו ונבדלו השפעתן על הארץ ונעשים‬
‫פעולות שונות לפי העת והזמן ‪) .‬י( ואת‬
‫הכוכבים ‪ .‬הביא מהמקרא גס זאת לפי שהוסיף‬
‫ללבנה אחרי שנתמעטה הכוכבים לעזור אותה‬
‫בהנהגה ‪ .‬כמש"כ בב״ר )פ״ו( ואת הכוכבים ‪.‬‬
‫משל למלך שהיו לו שני אפטרופסים אחד שולט‬
‫בעיר ואחד שולכי במדינה אמר המלך הואיל‬
‫ומיעט את עצמו להיות שליט בעיר גוזר אני‬
‫עליו בשעה שהוא ‪.‬יוצא תהי בולי ודימום נכנסת‬
‫עמו כך אמר הקב״־ הואיל והלבנה מעטה א״ע‬
‫להיות שולטת בלילה גוזר אני עליה בשעה שהיא‬
‫יוצאה יהיו הכוכבים יוצחין עמה ובשעה שהיא‬
‫נכנסת יהיו הכוכבים נכנם ין עמה עכ׳ל ופי׳‬
‫היפה תואר שבתחילה היו הכוכבים קרובים לארץ‬
‫והיו נראים אף ביום ‪ .‬ואחרי שמיעט הלבנה‬
‫הגביהס מן הארץ כלא יהא נראים אלא בלילה‬
‫עכ״ל ובנזר הקודש פי' באופן שאין הדעת סובלתו‬
‫גם פי' היפ״ת לא יצויר שיכיל המקום המוני‬
‫כוכבים אין חקר בהיותם סמוכים לארץ עד‬
‫שיהיו נראים ביום ‪ .‬וגם אין המשל דומה לנמשל‬
‫כי הבולי ודימוס לא היו מתחילה לאחד מהם ‪.‬‬
‫ואח״כ הוסיפם לאחד וכאן היו מתחילה לשניהם‬
‫ולא הוסיף ללבנה מאומה רק שגרע מן החמה ‪.‬‬
‫ע״כ נראה בהיפך שבראשית היצירה לא■ היו‬
‫הכיכבים נראים אף בלילה ‪ .‬ואח״כ החלו להאיר‬
‫על הארץ ולא ששינה מקום הכוכבים כולם ‪ .‬אך‬
‫לפי מה שידוע אצל חכמי הזמן שהאור היוצא‬
‫מכוכב המאיר ישהה במהלכו עד שירעיד אישון‬
‫האדם ‪ ,‬מ״ב אלפים פרסאות בזמן זעקונדא ‪.‬‬
‫והכוכב‬
‫כן כתוב במקצת ספרים ‪ .‬ובקצת‬ ‫ברא‬ ‫)א(‬
‫ספרים כתוב חבר וכן מובא באוהל‬
‫יוסך מפרש הראב״ע וט״ס הוא ‪) .‬ב( בנבהן ר״ל‬
‫בגובה מן האופק כמו בגובה של רקיע פסחים‬
‫)צ״א ע״ב( או שר״ל ביובה וריחוק מן הארץ כי‬
‫כיון שהיו שוין באורן ‪ .‬אס היתה אחה קרובה‬
‫לארץ היתה אורה על הארץ ביותר ‪) .‬ג( ובתוארן‬
‫שהיהה הלבנה מאירה בכל כדורה ‪ .‬אך שהיה‬
‫אז אך מעט קודם המולד שבעת כזה אינה נראית‬
‫עתה כלל ‪ .‬כי אז היה ללבנה אור עצמי ‪.‬‬
‫)ד( ובאורן ‪ .‬שהיה ללבנה אור עצמי כאור‬
‫החמה ‪ .‬ובס׳ שערי תפילה כתוב שנס בתחילת‬
‫ברייתה לא היה לה אור עצמי אלא קבלה מהחמה‬
‫אור גדול עד שלא היתה מבינה ‪) .‬ה( שני דייק‬
‫מדכתיב שני משמע שבניהן שוין ‪ .‬וכן ביומא‬
‫)ס״ב ע׳יב( שני שעירי עזים מיעוט שעירים‬
‫שנים מת״ל שני שיהיו שניהם שוין וכן בקידושין‬
‫)י' ע״א( וכן בסנהדרין)כ״ו ע״ב( ובערובין )ז'‬
‫ע׳א( ומתו גס שניהם עד שיהיו שוין כאחד‬
‫ובתנחומא )פ׳ עקב( שני לוחת אבנים כו׳ שלא‬
‫יהיו גדולים זה מזה אלא שניהם שוין ‪) .‬ו( תחרות‬
‫מריבה וקטטה כמו אל תתחר )תהליס ל׳ז( ‪.‬‬
‫)ז( אני גדול הכוונה כי פעולות השופעות על‬
‫הארץ מהחמה הס החום והיובש ‪ .‬ופעולות‬
‫הלבנה הם הקור 'והליחות שהם מעדים זה לזה‬
‫וכשיהיו שניהם שופעות על הארץ בערך אחד היו‬
‫שני הפכיים בנושא אחד ‪ .‬ולא היה נעשה שוס‬
‫פעולה ‪ .‬ע״כ כאשר יעד הנביא)ישעיה ל׳( והיה‬
‫אור הלבנה כאור החמה אמר ואיר החמה יהיה‬
‫שבעתים ‪) .‬ח( הגדיל אפשר שלא למנוע הטוב‬
‫מבאי עולם הוסיך על החמה האור שלקח‬
 ‫יעקב‬ ‫פיקיי׳א)=״‪0‬‬ ‫שארית‬
‫כל הכוכבי‪ ) £3‬כ ( משרתים לשבעה כוכבים)ל( של שעות ושמן )מ( כל״ש צסה״ן כוכב לכנה‬
‫שבתאי צדק מאדים חמה נוגה ‪) .‬נ( והם משרתים לז׳ ימי השבוע )ס( יום א׳ )ע( כוכב חמה‬
‫יום‬

‫כוכבים שכל אחד משמש שעה אחת מן היום ‪.‬‬
‫)מ( כל״ש צמח״ן סידורן כרקיע מלמעלה למגיה‬
‫הוא שצ״ס חנכ״ל ונסדר הזה הס משמשין כל‬
‫אחד שעה ‪ .‬והתחילו לשמש כסדר הזה כתחילת‬
‫ליל ד׳ כשעה שנבראו כל אחד שעה ‪ .‬וחוזרים‬
‫חלילה כשכעת ימי השבוע עד שב^ ליל ד׳ שעה‬
‫א׳ שבתאי כסדר הראשון כי בז׳ ימים יש קס״ח‬
‫שעות שהם כ״ד פעמים ז׳ ‪ .‬ולפי שסדר ימי‬
‫השבוע מתחיל ממוצאי שכת על כן הסדר כל״ש‬
‫צמח״ן שכשעה א׳ של ליל א׳ משמש כוכב וכשעה‬
‫כ' לכנה ‪ .‬לפי סדר שצ״ם חנכ״ל מתחילת ליל ד׳‪.‬‬
‫)נ( משרתים ר״ל הס משרתים את העולם‬
‫ונחלקין כשמושם לז׳ ימי השכוע ‪) .‬ש( יום הוא‬
‫מעת לעת לילה ויוס ‪) .‬ע( כוכב חמה כוכב כל‬
‫הלילה וחמה כל היום וכן כולם אחד כל^ה ואחד‬
‫כיום ‪ .‬שהכוכב המשמש כשעה ראשונה מהלילה‬
‫כחו אינו נפסק כל הלילה ‪ .‬וכן כוכב המתחיל‬
‫שעה ראשונה מהיום כחו נמשך כל היום **( מה‬
‫שאין כן כשמשמש כשארי שעות כש^ה השעה‬
‫כלה‬
‫והכוכב היותר קרוב לנו הוא כ׳ אלפים פעם‬
‫כמרחק השמש מאתנו ‪ .‬שהוא כ״ד מיליאן פרסאות‬
‫אשר לפי זה יגיע לנו האור מהכוכב אמרי שנאצל‬
‫מאתו ‪ .‬יותר משלשה שנים ‪ .‬ע''כ כראשית‬
‫הכריאה לא הגיע עוד אורן על הארץ ‪ .‬ואחרי‬
‫שמיעע הלכנה גזר שיתראו הכוכבים מיד ולא‬
‫ישהה האור כמהלכו וכזה המפל דומה לנמשל ‪.‬‬
‫)כ( משרתים שהם משפיעים כהשכעה כוככיס‬
‫והס מוריקים השפעתן על הארץ ‪ .‬כי הוראת הז׳‬
‫כוככיס משתנים לפי מערכת הי״כ מזלות שהז׳‬
‫כוככים מסככיס תחת הי״כ מזלות ‪ .‬כל הנהגת‬
‫ופעולת הכוככיס כארץ נקרא שרות או שמוש ‪.‬‬
‫מפני שהם עושים ככח הנשפע להם כעכד ומשרת‬
‫שעושה פעולת אדונו ‪ .‬או לפי שהם עושים‬
‫פעולתם לא ככחירה ורצון שלהם כי אס כפי רצון‬
‫הכורא כמו שאנו אומרים עושים כאוכ״י רצון‬
‫קונם ‪ .‬או לפישהכוככיס עושים פעולות גיוכות‬
‫ותועליות רכות כארץ■ כמשרת ושמש שמהנה‬
‫אדונו כשימושו *( ‪) .‬ל( של שעות ‪ .‬ר״ל לשבעה‬

‫( מנדרש כונן כתוב וקרא שמו שמש שמש מ שאת עולם וכתב המפרש שהוא מלשון‬
‫משיאין משואות ‪ .‬או מלשון וישא משאת ‪ .‬ומוכן לכל שאינו נכון ‪ .‬ונראה כרור שט״ם הוא שמלת שמש‬
‫^שני ואותיות מש ממלת משאת הוא מלה אחת שמשמש ואותיות את הוא מלה לכד וכן צ״ל ופרא‬
‫שמו שמש שמשמש את העולם ‪ .‬ר״ל שמנהגת ומשרתת את העילס וכן אומר שם וקרא שמו ושל‬
‫לכנה[ סהר שהוא משמש כלילה שהוא כו׳ ‪:‬‬
‫♦י( וכאוצר נחמד מפרש הכוזרי )מ״ד ס׳ ליה( ז״ל כלפי אמרם כפ׳ מפנין שככל יום מימי‬
‫השבועה יש בחינה לאחד מז' כוככי לכת עליל והוא תמוה כי לא נמצא שם ולא ככל הש״ס כי זה‬
‫אמרם שם )קכ"מ ע"כ( כתלתא כשבת לא יקיז משוס דקאי מאדים כזווי פי' רש״י כשעה ח' שהיא‬
‫שעה ש^ זוגות ‪ .‬הרי להיפך שלא חששו מה שמשמש כתחילת היום רק מפני זה שהוא משמש ■כשעה‬
‫של זוגות ‪] .‬ובחידושי מהרל״ח על יו״ד)סי׳ קע״מ( ז״ל דקאי כזונות ר״ל שבאותו יום ג׳ ישמש שני‬
‫פעמים עכ״ל והוא תמוה שהרי הקשו כגמרא מעלי שכתא נמי' ק אי מאדים כזווי ‪ .‬והלא כיום ו׳‬
‫משמש מאדים רק פעם אחת ‪ .‬ועוד שמשמש מאדים שני פעמים גס כימי כ׳ה׳ז׳[ וכעין זה כס׳‬
‫חמים דעיס )פ״ד( ז״ל וככר ידוע שהאצמגניניס מחזיקים לעקר מזל שצומח כתחילת היום וכן מוכח‬
‫כג׳‬
‫כח‬ ‫יעקב‬ ‫‪£‬רקירא)־'י(‬ ‫שארית‬
‫יום ב׳ צדק לבנה יום ג׳ נונה מאדים ‪ .‬יום ד׳ שיבתאי כובב יום ה' חטה צדק ‪ ,‬יום ו׳ לבנה‬
‫נוגה ‪ .‬יום ז׳ מאדים שבתאי ‪ .‬וכלם )פ( משרתים )ג( לי״ב מזלות שהן כנגד י״ב )ק( הדשים‬
‫ואלו הן) ר( טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת נדי דלי דגים)ש( ואלו‬
‫שנבראו‬

‫הקו שכו מסככת החמה ממערכ למזרח ‪ .‬ושארי‬
‫כוככי לכת ינטו עד ח׳ מעלות מקו החמה ממנו‬
‫לדרוס וכן לצפון על כן רוחכ החגורה ט״ז‬
‫מעלות ‪ .‬וחלקוהו ממער־כ למזרח על י״כ חלקים‬
‫מפגי שהילוך החמה כחלק אחד מהם קרוכ לחודש‬
‫הלכנה ‪) ,‬ק( שהן כנגד כו׳ שככל חודש משמש‬
‫אחד מהם טלה ■‪:‬ניסן שור כאיר תאומים כסיון‬
‫כו׳ כי הם העולים עש החמה אז ‪ .‬שככל חודש‬
‫נישן החמס נמצאת כמזל עלה יום א׳ כמעלה‬
‫ראשונה ממנו וכיום כ׳ כמעלה שניה ממנו‬
‫]שככל יום הולכת החמש ממער■‪ :‬למזרח קרו■‪:‬‬
‫למעלה אחת[ כיום ל׳ כמעלה ל׳ הוא מעלה‬
‫אחרונה ממנו ‪ .‬כיום ל״א שהוא א׳ איר כמעלה‬
‫א׳ ממזל שור כיום כ׳ כמעלה כ׳ ממנו וכן כסדר‬
‫עד שככלות השנה תכוא עוד הפעם לראש עלה ‪.‬‬
‫וחדשים שאומר הס חדשי חמה כמו שאומר לקמן‪.‬‬
‫)ר( טלה שור כו׳ זה הסדר הוא ממערב למזרח‬
‫כלה שימושו ‪) .‬פ( משרתים ידוע כספרים‬
‫ששכהאי משמש לגדי כלילה ולדלי כיוס ‪ .‬צדק כן‬
‫לדגים וקשת מאדים לעקרכ ולמלה חמה לאריה‬
‫נוגה לשור ולמאזגיס כוככ לתאומים וכתולה‬
‫לכנה לסרטן ‪) .‬צ( לי״ב מזלות ‪ .‬ענץ המזלות‬
‫^הוא שחכמי התכונה חלקו קו אחד מהכוככים‬
‫‘ארכו ממזרח למערכ כל היקף הרקיע את‬
‫שלמעלה מן הארץ עם שלמטה מן הארץ ‪ .‬ורחכו‬
‫מדרום לצפון אשכו הקדמונים י״כ מעלות ]הקף‬
‫כל הרקיע נחלק לכ״ס מעלות[ והאחרונים חושכיס‬
‫ט״ז מעלות ‪ .‬וחלקו החגורה הזאת ממערכ‬
‫למזרח על י״כ חלקים שויס ‪ .‬וקיכוץ הכיככים‬
‫שככל חלק נקרא מזל והוא לשון המקרא )מלכים‬
‫ב׳ כ״ג( וכוונתם היתה כחלוקת החגורה הזאת‬
‫משארי הכוככים ‪ .‬כדי לסמן ולציין מקומות של‬
‫השכעה כוככי לכת שצ״ס חנכ״ל לפי שתחת חגורה‬
‫הזאת הם סוככים כולם ‪ .‬כאמצע החגורה יעכור‬

‫כג' שכת )קכ״ט( עכ״ל ‪ .‬ולא נמצא שם רק שימוש מזל השעה ‪ .‬ואג■‪ :‬מה שהקשה שם על הרמכ״ן‬
‫שכתכ \אותן שאין מתחילין כב׳ וד׳ מפני שאין מזל לכנה קל ואין מלאכה נגמרה כו כהוגן ומזל‬
‫מאדים נמי קשה הוא וכמ״ד מזל יום גורם שהוא צומח כו ‪ .‬תימה גדולה כדכרי הרמכ״ן שנתן טעם‬
‫לסי האצטגנינות שלא להתחיל מלאכה כיום ד׳ משום דמזל מאדים נמי קשה ‪ .‬וזה אינו אמת שכיום‬
‫ד' אין מזל מאדים אלא מזל כוככ צומח כו כתחילת היום ועל מזל כוככ לא אמרו האצטגנינים שוס‬
‫תחילת ליל ד׳ הוא‬ ‫שהתחלת המעתלעת‬ ‫קושי ט' עכ״ל‪ .‬ונ״ל כוונת הרמב׳׳ן שטעם של יום ד׳ מפני‬
‫שימוש מזל שכתי שהוא מזל קשה הוא כמו שאמרו כשנת שם האי מאן דכשכתי יהי גכר מחשכתיה‬
‫כטלין ‪ .‬ועוד ששעה אחרונה של יום ד׳ הוא שימוש מזל מאדים שהוא קשה וחסר שם וכעין זה צ״ל‬
‫כהוגן וכמ״ד דמזל יום גורם שהוא צומח כו ומזל שכתי נמי קשה הוא ומזל מאדים נמי קשה הוא‬
‫כן נ״ל להגיה שכן מצינו כזוהר פ׳ תצא )רפ״א ע'׳כ( ז״ל דכתי מאדים וכתי שכתאי וכתי לכנה‬
‫עלייהו אתמר אין מתחילין ככ״ד ותמוה על הכ״י יו״ ד) סי׳ קעי׳ט( שהעתיק תשוכת רמכ״ן הנ״ל ולא‬
‫הכיא מהזוהר‪ .‬עוד שם וכגין דאאין מתחילי; ככ״ד כגין דגיהנם אתכרי כיום כ'ולקותא דנהורין‬
‫ביומא רכיעאה ‪ .‬וכפ׳ עקכ‪).‬רע״ג ע״א( דהא תנינן אין מתחילין ככ״ד ‪ .‬וכפ' פנחס )רל״ד ע״א(‬
‫וכגין דא לית סימנא טכא כשני וכרכיעי ‪:‬‬ ‫•‬
 ‫יעקב‬ ‫ופ׳ו(‬ ‫פרקי ר׳א‬ ‫ש איי ת‬ ‫‪56‬‬
‫שנבראו במע שה בראשית לנהוג א ת העולם ‪) .‬ת( וכן חוקיהן ‪ .‬וז׳ )א( שמשים אילו נ ב ר או)ג(‬
‫והסדירן ברקיע השמים‪ .‬כל המזלות)ג( משרתים )ד( א ת ימות חודש החמה ‪ .‬וימות חודש החמה‬
‫ל׳ יום עשר שעות ומחצח ‪ .‬וכל מזל ומזל משרת את ימות חודש החמח שני ימים ומחצה‬
‫שני מזלות לחמשה ימים ‪ .‬השר המתחיל בראש חודש חמה הוא השר )ה( המשלים בפוך‪ .‬חודש‬
‫חמה הוא הפותח והוא הסוגר ‪) .‬ו( מחזור גדול)ז( כ״ח שנה )ח( ושבעה מחזורים הקטנים יש‬
‫בו‬

‫את תפקידם ‪) .‬א( שמשין אלו צ״ל שמשין לאלו‬
‫ור״ל הז׳ כוככים כל״ש צמח״ן נכראו לשמש לאלו‬
‫הי״כ מזלות שיקכלו השפע מהמזלות וינהגו‬
‫באר! כאשר אמר לעיל וכולם משרתים להי״ב‬
‫מזלות ‪ .‬והמזלות קורא כשם מנהיג וכן לקמן‬
‫כשם שר שהם העיקר בהנהגת העולם ‪.‬‬
‫)כ( והסדירן ברקיע השמים מוסב על כולם ‪.‬‬
‫שסדרם הכורא ית' ברקיע כרצונו כפי ההנהגה‬
‫שקצב להם שכן סדר שמושן לפי סדר מצבן‬
‫ברקיע ‪ .‬הי״ב מזלות העקרים כהנהגה הם‬
‫העליונים כנלנל השמיני ‪ .‬והז׳ כוכבים משרתיהם‬
‫הס למעה ‪ .‬וסדר שמושן שצ״ם חנכ״ל שבתאי‬
‫שהוא היותר גביה התחיל שעה א' צדק שהוא‬
‫תחתיו שעה כ׳ וכן כולן לפי סדר מצבן ברקיע‬
‫ממעלה למטה ‪) .‬ג( משרתים ר׳יל שהם משרתים‬
‫את העולם ‪) .‬ד( א ת ימות סדר שימושן שוה‬
‫לימי החודש וכשנדע מי מהמזלות הוא המתחיל‬
‫אז נדע שהוא המשלים‪) .‬ה( המשלים על הרוב‬
‫הוא כן ולפעמים שאין המתחיל הוא המשלים‬
‫והוא לעתים רחוקים ‪) .‬ו( מחזור גדול ‪ .‬ידוע‬
‫שכל כ״ח שנה׳נקרא מחזור גדול שככל כ״ח שנה‬
‫חוזרת התקופה לסול שוב כתחילת ליל ד׳ ‪.‬‬
‫)ז( כ״ח שנה ‪ .‬כי שנת החמה חשכו הקדמונים‬
‫שס״ה‬ ‫‪.‬‬
‫כפי הילוך החמה העצמי ממערב למזרח ‪n r r‬‬
‫המזלות‪ .‬והשמות טלה שור כו' אינם על שם‬
‫הצורה ‪ .‬שק נראה לעין הכוככיס שכחלק ההוא‬
‫כדמות טלה או שור ‪ .‬אך הם שמות הסכמיים‬
‫שהסכימו הקדמונים לקר^ הכוכבים שכחלק זה‬
‫כשם טלה ‪ .‬ושבחלק זה כשם שור כאלו היו‬
‫נמשכים קוים מכוכב לכוכב עד שיתראו כדמות‬
‫זה ‪ .‬ויש חומרים שכל צורה מורה על עני! פעולה‬
‫וממשלה מיוחדת הדומה לה כצורתה האריה‬
‫והשור מורים לגבורה ‪ .‬מאזנים על המשפט‬
‫סרטן ודגים על המים עיין עקרים)מ״ד פ״ד(‬
‫נחמד ונעים )סימן ק״ז( ותשובות חות יאיר‬
‫)ר״ט( *( ‪) .‬ש( ואלו שנבראו כו' מוסב על‬
‫המזלות שהם עקרי מנהיגי העולם ‪ .‬והז' כוככי‬
‫לכת מקכלים הפעולה מהם והס טפלים להם כמו‬
‫שאומר לקמן ‪) .‬ת( וכן חוקיהן ‪ .‬חק ולא יעבור‬
‫להם שהם ינהגו העולם ‪ .‬כל הנהנת ופעולת‬
‫הכוככים נקרא חק כמ״ש חקות ירח וכוככים‬
‫)ירמיה ל״א( חקות שמים )שם ל״ג( איוב )ל״ז(‬
‫כי מלת חק מורה על הנהגה תמידית כאופן אחד‬
‫וגם על ציווי וגזירה שיעשה כן ‪ .‬והכוכבים כולם‬
‫ינהגו כל ימי עולם כאופן אחד על פי הציווי‬
‫והפקודה אשר נתן הכורא לכל אחד ‪ .‬ולא ישנו‬

‫״( והנראה לי כרור כי הוא מסתעך מכתב מצרים הקדמונים ‪ .‬שלא היה להם אותיות נפרדות‬
‫להרכיכ מהן מלות שורות יורו על מושגים שונים כאשר הוא אצלינו ‪ .‬אך מכתבם היה מכתב החרטום‬
‫)כילדער שריפט( אשר לכל מושג פרטי היו רושמים תמונה מיוחדת מכעלי חיים ושאר נמצאי תבל ‪.‬‬
‫וכן עוד היום כמדינת חינא ‪ .‬ומצרים הקדמונים שהיו ראשי חכמת התכונה ]כמש״כ הח״ר דוד גאנז‬
‫בהקדמתו לס׳ נו״נ[ ציירו המזלות כתמונות אלו על פי כתכם כא־ן טעם ככל האותיות שבכל כתב ולשון‬
‫שבעולם ‪ .‬והמעתיקים קראו המזלות כשם התמונה של הכתיבה ‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫כט‬ ‫יעקב‬ ‫‪-‬יקי י׳אי״״י^‬ ‫שארית‬
‫בו ) ט ( מ ד׳ ד׳ שנ ה‪ .‬ח ש בון)י( ימות החמה שס״ה יום ורביעי יום )כ( תקופת שנת החמה‬
‫ארבע מתשעים ואחד יום וז׳ שעות ומחצה ‪ .‬ראשי מחזורות של תקופה )ל( דב״ז הגא״ו ‪ .‬בין‬
‫מחזור למחזור ה׳ ימים )מ( ו׳ שעות )נ( תקופת של מחזור הקטן ארבע בכל שנה וכולם מצ״א‬
‫יום וז' שעות ומחצה )ס( יש מהן מצ״ב )ע( שנה הראשונה )פ( א״ג )לא ב״ד( שנה שניה‬
‫ב״ב‬ ‫‪,‬‬

‫ניסן והיום שוה אל הלילה והוא תקופת תשרי ‪.‬‬
‫ומאז ואילך מתרחקת יום אחר יום מהאמצע לצד‬
‫דרום עד שתבוא תחת המזלות לראש גדי והוא‬
‫תקופת עבת ובמשך הימים האלה היה היום‬
‫מתקצר והלילה מתארכת ‪ .‬ומרגע תקופח טבח‬
‫החמה חוזרת לאחור ומתקרבת לצפון יום אחר‬
‫יום והיום מתארך עד שתבוא שוב אל ראש טלה‬
‫והוא תקופת ניסן ועולה ושוקע באמצע הרקיע‬
‫והיום שוה אל הלילה בכל מקום כן חוזרת כל‬
‫ימי השמים ‪) .‬ל( דב״ז הגא״ו ‪ .‬תקופה כל מח״ק‬
‫הראשון והוא התחלת המח״ג הוא תחילת ליל ד׳‪.‬‬
‫ושל מח״ק שני הוא תחילת ליל ב׳ ושל מח״ק ג׳‬
‫הוא תחילת ליל ז׳ וכן כולם ‪ .‬כי בין ד׳ לב׳‬
‫ובין ב׳ לד׳ כו׳ הוא ה׳ ימים ‪) .‬מ( ו׳ שעות‬
‫אין מקום לישבן כאן ונ״ל שחין זה מקומן אלא‬
‫אח"כ מצ״ב ו׳ שעות שנה כו׳ ‪) .‬נ( תקופת של‬
‫מח״ק ‪ .‬הוא נתינת עעם למה‪ .‬שאמר בין מחזור‬
‫למחזור ה׳ ימים ‪ .‬ואומר מפני שהתקופות שבמ׳׳ק‬
‫הם ד׳ בכל שנה נמצא שבמח״ק שהוא ד׳ שנים‬
‫הוא ט״ז תקופות כי ד׳ פעמים ד׳ הם ט״ז וסלם‬
‫כו׳ ‪) .‬ס( יש מהן צ״ל בהן ר׳יל וכולם מצ״א‬
‫ועוד ז׳ שעות ומחצה יש בהן ר״ל בחרךפוח בכל‬
‫תקופה ותקופה מיום הצ״ב נמצא שבין מח״ק‬
‫למח״ק הוא ה׳ ימים כי הצ׳׳א יום שבכל ח ^פה‬
‫הם שבועות שלימות ולא נשאר בכל תקופה רק‬
‫הז׳ שעות ומחצה ‪ .‬וששה עשר פעמים ז׳ שעות‬
‫ומחצה הם ה׳ ימים שלמים ‪) .‬ע( כאן מקומן של‬
‫הו׳ שעות דלעיל וכצ״ל ו׳ שעות שנה ‪ .‬והוא‬
‫מאמר בפני עצמו ור״ל בין תקופת שנה אחת‬
‫לתקופת שנה שניה הוא ו׳ שעות בשעות היום ‪.‬‬
‫)פ( א״ג מבאר החלוק של הו׳ שעות במנינם בכל‬
‫השניס של מח״ק ‪ .‬וזהו אמרו שנה כראשונה‬
‫בכלותה‬
‫שס״ה יום ורביטי כמו שאומר ‪ .‬ואלו היה שס״ד‬
‫יום היתה‪.‬התקופה נופלת ככל פנה כעת אחת‬
‫כשבוע כי שס״ד יום הם שכוניות שלימות נמצא‬
‫החילוק כין שנה לשנה שניה יום א' ו' שעות ‪.‬‬
‫ובכ״ח שנה הוא כ״ח פעמים יום ורביעי יום‬
‫שהם ה׳ שבועות כלימות ‪ .‬וכאשר היתה תקופת‬
‫ניסן של מחזור הראשון בתחילת ליל ד׳ כן אחר‬
‫כ״ח שנה תקופת ניסן של שנת כ״ע בתחילת ליל‬
‫ד׳ ‪) .‬ח( ושבעה מח״ק כל ד׳ שנים נקרא‬
‫מחזור קגין שבכל ד׳ שנה במח״ג חוזרת תקופת‬
‫ניסן לפול בתחילת הלילה אבל לא בתחילת ליל‬
‫ד׳ כי זה אינו אלא בכ״ח שנה ‪) .‬ט( מד׳ ד׳ ‪.‬‬
‫כי ד׳ פעמים ו׳ שעות ויום אחד הוא ה׳ ימים‬
‫שלמים ‪) .‬י( ימות החמה הוא הזמן שמקפת‬
‫החמה ממערב למזרח תחת המזלות וגומרת‬
‫הלוכה עד שתבוא לחותו מקום שהיתה בראשית‬
‫השנה ‪) .‬כ( תקופת שנת החמה ‪ .‬שם תקופה‬
‫הוא על הקף הילוך החמה בג׳ מזלות שהוא חלק‬
‫רביעי מה שנה‪ .‬ורגע התקופה הוא התחלת‬
‫השינוי שמנסגת החמה מאמצע הרקיע לצדדין ‪.‬‬
‫ומלצדדין אל האמצע ‪ .‬בתקופת ניסן הוא היות‬
‫החמה בראש טלה עולה החמה באמצע הרקיע‬
‫ושוקעת באמצע ואז היום והלילה שוין ‪ .‬ולמחר‬
‫עולה ושוקע נסוגה מעט לצפון וכן יום אחר יום‬
‫היא עולה בצפון המקים שעלתה אתמול עד‬
‫שתבוא החמה תחת המזלות בראש סרטן ‪ .‬ואז‬
‫תקופת תמוז וכל משך ימי התקופה היום מתארך‬
‫והלילה מתקצרת ליושבי צפון קו השוה ‪ .‬ומרגע‬
‫תקופת תמוז החמה חוזרת לאחור ומנסגת כל‬
‫יום ויום לדרום יותר והיום מתקצר עד שתבוא‬
‫החמה תחת המזלות לראש מאזנים ואז החמה‬
‫עולה ושוקע באמצע הרקיע כמו ביום תקופת‬
 ‫יעקב‬ ‫פרקי ר״א)־״י(‬ ‫שארית‬ ‫‪58‬‬
‫)צ( ב״ב )נ״א ב״ג( שנה שלישית )ק( ג״א )נ״א ב״ב( שנה רביעי ת)ד( ד״ד )‪:‬״‪ f5‬בא״ד( ארבעה‬
‫)ש( ראשי תקופות לד׳ ר א שי) ה( הרשים ‪ '.‬ש ל ניסן נכנסת )א( תחילת הלילה וחצי הלילה‬
‫תחילת היום והצי היום ‪ ,‬ושאר )ב( כל ימות התקופה )ג( ז׳׳ח ג׳י״ח א״ח טר״ח )ד( תקופה‬
‫הראשונה •^‪:‬זל ניסן נכנסת בראש שעות )ה( ש ב ת אי‪ .‬תקופת תמוז נכנסת )ו( בחציה של‬
‫שבתאי‬

‫לשנה ג׳ שלפניו‪ .‬ד' רומז שאח״כ חוזר עוד‬
‫הפעם כמו בתחילה להיות שייך כל הד׳ פעמים‬
‫ו' שעות לשנה אחה ‪ .‬הוא שנה א במח״ר‪ ,‬השני‪.‬‬
‫)ש( ראש־ תקופות ‪ .‬ההחלה ההר‪,‬ופות ‪) .‬ה(‬
‫חדשים הם ניסן תמוז תשרי טבת ‪ .‬שההר‪,‬ופה‬
‫הוא בתחילת החודש ‪ .‬וחדשים שאומר הם חדשי‬
‫חמה ‪ .‬חלר‪ ,‬י״ב משנה החמה ‪) ,‬א( תחילת‬
‫הלילה הוא בשנה א' של מח״ק ‪ .‬וחצות הלילה‬
‫הוא בשנה ב' החילה היום הוא בשנה ג' ‪ ,‬וחצות‬
‫היום הוא בשנה ד' ‪) .‬ב( כל ימוה ההר‪,‬ופה‬
‫מלוה ״כל ימות״ מחוסר הבנה ‪ .‬וצ״ל ושאר‬
‫ההר‪,‬ופות כל ימות ר״ל שארי התקופות הס המוז‬
‫השרי טבה כל ימות עולם אינם נופלים רר‪,‬‬
‫בשעות אלו ז״ח כו׳ ‪) .‬ג( ז״ח גי״ה א״ח תד״ח‬
‫כצ״ל ואין צורך לתקן רר‪ ,‬הרי בד' וכן הוא ברש״י‬
‫ערובין )נ״ו ע״א( ובאורו ‪ .‬ז״ח קאי על הר‪,‬ופה‬
‫המוז שהיא נופלת ז' שעות עם חצי שעה על‬
‫היום או על הלילה ‪ .‬ג' רומז על הר‪,‬ופת תשרי‬
‫שהיא נופלת ג' שעות על היום או על הלילה ‪.‬‬
‫י״ח רומז על הקופה טבה שהיא נופלת י' שעות‬
‫עם חצי שעה על היום או על הלילה‪ .‬א״ח ט׳ ד׳ ח‬
‫רומז שיש עוד שעות שנופלות בהן הג' הקופות‪.‬‬
‫והוא א״ח רומז על תר‪,‬ופה תמוז שהיא נופלת‬
‫שעה א' וחצי על היום או על הלילה ‪ .‬ט' רומז‬
‫על תר‪,‬ופת תשרי שהיא נופלת ט' שעות על היום‬
‫או על הלילה ‪ .‬ד׳׳ח רומז על הקופה טבת שהיא‬
‫נופלת די שעות וחצי שעה על היום או על הלילה‬
‫וכלל זה אמר שמואל בערובין )נ״ו ע״א( ובחנם‬
‫הרבה להניה הגאון ר' בנימין ז״ל ‪) .‬ד( תקופה‬
‫הראשונה ‪ .‬ר״ל הקופה הראשונה שבמחזור גדול‬
‫הוא של ניסן נכנסת כו' ‪) .‬ה( שבתאי ‪ .‬כי‬
‫התקופה בתחילה ליל ד׳ שאז מהחיל לשמש אותה‬
‫שעה‬
‫בכלוהה ‪ .‬פיום שנופל ההר‪,‬ופה ‪ .‬א״ג א׳ פעס ו׳‬
‫שעוה שייכים אל שנה א׳ ‪ .‬וג׳ פפמיס ו׳ שפוה‬
‫שייכים לשנה ב׳ ‪ .‬כי אז ההר‪,‬ופה בהצי הלילה ‪.‬‬
‫הרי שא׳ פעם ו׳ שעוס שמהחילה הלילה עד ח׳נוה‬
‫שייך לשנה א׳ ומחצוה הלילה עד כלוה היום‬
‫הוא י״ח שעוה הוא ג' פכימים ו׳ שעוה השייכים‬
‫לשנה ב׳ ‪) .‬צ( ב״ב ב׳ פעמים ו׳ שעוה שייכים‬
‫לשנה ל ‪ .‬ו‪ ' 3‬פעמים ו' שעוה שייכים לשנה ג׳‬
‫כי אז נופלה ההקופה בהחילה היום ‪) .‬ק( ג״א‬
‫ג׳ פעמים ו׳ שעוה שייכים לשנה ג׳ ‪ .‬וא׳ פעם‬
‫ו' שעות שייך לשנה ד׳ כי אז ההקופה בחנוה‬
‫היום ‪) .‬י( ד״ד ד' פעמים ו׳ שעוה שייכים‬
‫לשנה ד' ‪ .‬וכל ד׳ פעמים ו׳ שעוה מיום שאחריו‬
‫שייכים לשנה שאחריה ר״ל שאין משההפין ביום‬
‫אחד ‪ .‬שיהא מר‪,‬צה היום שייך לשנה זה ומקצה‬
‫היום לשנה שלאחריו אלא לשהי השנים שייך יום‬
‫שלם כי אז ההר‪,‬ופה בהחילה הלילה ‪ .‬וגם הנ״א‬
‫אפשר להולמו אם נמחר‪ ,‬אוה אחה והוא הב׳‬
‫מאוהיוה ב״ד ‪ .‬ו;פל הטעוה ממה שכהוב ב׳‬
‫אצל שארי הסימנים ב״ג ב״ב בא״ד ‪ .‬וביאורו‬
‫שנה הראשונה ד׳ כל הד' פעמים ו' שעו ה מיום‬
‫הזה שייכים לשנה זו שנה א׳ ‪ .‬שנה שניה ב״ג‬
‫הב' שאצל כל סימן מודה שאוהו יום של ההר‪,‬ופה‬
‫נחלר‪ ,‬לשנים ‪ .‬יש ממנו שהוא מגיע לשנה הקודם‬
‫ויש ממנו שהוא שייך לשנה זו ‪ .‬ג׳ רומז שנ׳‬
‫פעמים ו׳ שעוה שייך לשנה זו שנה ב׳ והמוהר‬
‫לשנה א' • שנה שלישיה ב״ב ‪ .‬הב' הראשון מרמז‬
‫כנ״ל שנחלר‪ ,‬לשנים‪ .‬ב' השני רומז ששני פעמים‬
‫ו׳ ששת שייכים לשנה זו שנה ג' והמוהר שייך‬
‫לשנה הר‪,‬ודם ‪ .‬שנה רביעית בא״ד ‪ .‬הב' ’רומז‬
‫כנ״ל שנחלק לשנים ‪ .‬א' רומז כי א' פעם ו'‬
‫שעות שייך לשנה זה שנת ד' ‪ .‬והמוהר שייך‬
‫ל‬ ‫יעקב‬ ‫פרקי רא)־״י(‬ ‫^ז איי ת‬
‫שבתאי ‪ .‬תקופה )ז( הראשונה של תשרי נכנסת בראש שעות )ח( צדק ‪ .‬תקופת טב ת נכנסת‬
‫)ט( בחציה של צדק )י( ושאר בל התקופות נכנסין בראשן של שעות ובחצין של שעות )כ(‬
‫מחזור ראשון נכנס בראש שעות שב ת אי)ל( ושטן שצ״ם הנב״ל ‪ .‬מחזור הב' בשעה )מ( שלפניו‬
‫בראש שעות )נ( צדק מחזור השלישי נבנס בראש שעות מאדים מחזור הרביעי נבנס בראש‬
‫שעות חמה* מחזור החמישי נבנם בראש שעות נונה ‪ .‬מחזור הששי נכנם בראש שעות כובב ‪,‬‬
‫מחזור הז' נבנם בראש שעות לבנה )ס( בסוף ז׳ שעות בסוף ז׳ מחזורות )פ( בםוף ששים וה׳‬
‫ימים)פ( של מחזור הגדול של ב״ח שנח )צ(חוזר לתחילת ליל ד׳) ק( ב שעת שבתאי בשעה שנבראו‬
‫)ר( ובשלשה מאות וששים וששה מעלות החמה עולה ויורדת קפ״ג עולה ברוח מזרח וקפ״ג‬
‫יורדת‬ ‫‪.‬‬

‫)ס( בסוף ז׳ שעות ‪ .‬ר״ל בסוף ז׳ כוכבים של‬
‫שעות ]הז' כוכבים נקראים שעות לפי שכל אחד‬
‫משמש שעה כמו שאמר למעלה לז׳ כוכבים של‬
‫שעות[ כי בין מח״ק למח״ק החלוק בשעה א״כ‬
‫לז' מחזורים הס ז׳ שעות ‪) .‬ע( כסיף ששים‬
‫ט״ס הוא וצ׳׳ל בסוף שלשים וה' ימים ‪ .‬והיא‬
‫קיכיז הה' ימים שבין מח״ק למח״ק ולז' מחזורים‬
‫הוא ל״ה ימים ‪) .‬פ( של מחה״ג ‪ .‬מהתחלת‬
‫המח״ג ‪) .‬צ( חוזר ‪ .‬התקופה להיות בשבתאי ‪.‬‬
‫)ק( ב שעה שנבראו ‪ .‬כמ״ש לקמן ושני המאורות‬
‫נבראו בתחילת ‪ ,‬ליל ד' ‪) .‬ר( ובשלשה כו׳‬
‫מעלות ‪ .‬זה אומר בכלל העליות והירידות ‪ .‬ואף‬
‫הירידות קורא מעלות כי מעלות פי׳ חלוקים‬
‫ומדרגות כמו במעלות אחז מלכים )ב׳ כ'( ‪.‬‬
‫ואח״כ אומר בפרטות שהשס״ו מעלות הם קפ״ג‬
‫ברוח מזרח ‪ .‬וקפ״ג ברוח מערב ‪ .‬וענין המעלות‬
‫הוא מקומות שהשמש זורחת ברוח מזרח בעליתה‬
‫מן האופק כל יום ויום ‪ .‬ומעלות שבמערב הם‬
‫מקומות השקיעה שלכל יום ויום ‪ .‬וכן דרכה של‬
‫חמה מתקופת טבת עד תמוז הולכת מדרום‬
‫לצפון ‪ .‬ובכל יוס היא זורחת נסוגה לצפון מביום‬
‫האתמול עד תקופת תמוז ‪ .‬והוא שיעור שני‬
‫תקופות שהוא קפ״ב ימים ט״ו שעות ע״כ אומר‬
‫קפ״ג מעלות ‪ .‬ומתקופת תמוז עד תקופת טבת‬
‫חוזרת על אלו המקומות ועולה בכל יוס נטוי‬
‫לדרום ושוהה ג״כ קפ״ג ימים עד שתבוא לקצה‬
‫גבולה בדרום ‪ .‬ורוחב כל מקומות אלו של‬
‫הזריחות או השקיעות מתקופת טבת עד תקופת‬
‫תמוז‬
‫שעה שבחאי ‪) .‬ו( בחציה כו׳ שאז נופל החקוסם‬
‫בז׳ שעוח וחצי בליל ד׳ וברג^ש שעה ח׳ מהחיל‬
‫לשמש שבחאי ‪) .‬ז( הראשונה ט“ ס הוא ‪ .‬ואפשר‬
‫שר״ל הקופה השרי הראשונה שבמחזור ‪ .‬ומפני‬
‫שיש מונין מהשרי ואצלם מהחיל חשבון המחזיר‬
‫מהשרי ע״כ קורא אוהה ראשונה ‪) .‬ח( צדק ‪.‬‬
‫שאז ההקופה רחש שעה ד׳ על יוה ד' שאז‬
‫מהחיל לשמש צדק ‪) .‬גי( בחציה של צדק ‪ .‬שאז‬
‫ההקופה י' שעוה ומצי ביום ד׳ שאז משמש צדק ‪.‬‬
‫)י( דטאר כל ההקופוה ר״ל וכן שאר כל ההקופוה‬
‫נכנסין כו׳ וזולה ראש השעה וחצי השעה אינה‬
‫טפלה לעולם ‪) .‬כ( מחזור ראשון ‪ .‬עהה מבאר‬
‫כל הקופה ניסן של ז׳ מחזורים הקטנים בשימוש‬
‫איזה כוכב הם נופלים ‪ .‬והועלה ידיעהס כי לפי‬
‫הכוכב המשמש בעה ההקופה כן יהיו מאורעוה‬
‫העולם במשך ההקופה הזאה כמו שאומר שמואל‬
‫בערובין )ניו ע״א( אין לך הקופה ניסן שטפלה‬
‫בצדק שאינו שובר אה האלנוה ‪ .‬ואין לך הקופה‬
‫טבה שנופלה בצדק שאינו מיבש אה הזרעים ‪.‬‬
‫)ל( ושמן שצ״ס ‪ .‬אין שייכוה לזה כאן ‪ .‬ונראה‬
‫שט״ס הוא וצ״ל וסימן שצ״ס ‪ .‬שנותן סימן‬
‫לתקופוה שבראש כל מחזור ‪ .‬שחלים בשימוש אלו‬
‫הכוכבים כסדר הזה כמו שמבאר‪ .‬או שצ׳׳ל‬
‫כשמושן ר״ל כסדר שהן משמשין בשעות היום‬
‫כן הוא בסדר המחזורים ‪) .‬מ( שלפניו ר״ל‬
‫בשעה השנית ‪) .‬נ( צדק לפי שהתקופה תחילת‬
‫ליל ב׳ שאז משמש צדק וכן בכל המחזורים ‪ .‬לפי‬
‫הכלל שאמר למעלה ראשי מחזורות דב״ז הגא״ו‪.‬‬
 ‫יעקב‬ ‫פרקי דא )פ׳ו(‬ ‫שארית‬ ‫‪60‬‬
‫יורדת כרוח מערב כננד ימות )ש( שנות החמה ‪ .‬ובג׳ מאות וששים וששה )ח( חלונות החמה‬
‫יוצא‬ ‫*‬

‫שדרך שם עוברת החמה ואותן החורין הם הס‬ ‫חמוז הוא להיושבים על קה״ש מ״ח מעלוח כ״ד‬
‫החלונות שאמרו חז״ל זהו תוכן דבריו ומלבד‬ ‫לצפון וכ״ד לדרום *( ובאופקים הנוטים הוא‬
‫אשר הוא רחוק מהשכל הוא מוכחש מעצמו ‪ .‬כי‬ ‫יותר ‪) .‬ש( שנות צ׳׳ל שנת ‪ .‬ואע״פ שימוח החמה‬
‫קשת כל הזריחות מתקופת טבת עד תקופת‬ ‫הם שס״ה והמעלות חושב שס״ו אין דקדוק בזה‬
‫תמוז הוא על קו השוה רוחב מ״ח מעלות ומספר‬ ‫כי המעלות ע“ פ רוב הם שס״ה ‪) .‬ת( חלונות‬
‫הזריחות הוא קפ״ב ‪ .‬נמצא שמזריחת יום אחד‬ ‫כו׳ ‪ .‬חלונות והמעלות הם דבר אחד וכן כתוב‬
‫עד מקום הזריחה ביום פני הוא פחות משליש‬ ‫בס׳ רזיאל ז׳ל ועתה אשכילך ואורך בעניני החמה‬
‫מעלה ‪ .‬ושעור רוחב הנראה של החמה הוא כמו‬ ‫שס״ו חלונות והם מעלות קפ״ג כו׳ ‪ .‬והם שמות‬
‫חצי מעלה כמ״ש באלים )חג״ה קנ״ג( וכן דעת‬ ‫נרדפים כמו שקראום בשם שערים בנוה״ח‬
‫הגר״א לפי הגהתו ברמייא או״ח )םי׳ נ״ה סק״ח(‬ ‫בחכמה פותח שערים הפותח בכל יום דלתות‬
‫ובאמת הוא מעט יותר )ע׳ סי׳ קיייא( בס׳ תה״ש‬ ‫שפרי מזרח ובוקע חלוני רקיע ‪ .‬ושם חלון הוא‬
‫להחכם רחז״ס ובס׳ עטרת ראש בשם ס׳ מבוא‬ ‫שם מושאל מחלון הבית אשר האור והשמש זורח‬
‫השמש )מ׳׳א פ״ז( נמצא שקרוב לחני רוחב מן‬ ‫בו כן ברקיע אותו המקום שהשמש זורח בו‬
‫השמש עולה וזורח באותו המקום ממש שזרחה‬ ‫בזריחה ושקיעה קראו בשם חלון ונקראים שערים‬
‫אתמול כן הוא בכל יום ויום ‪ .‬ואם כן אין שייך‬ ‫ע״ד מליצה ואופן השיר ע״ד שכתוב ודלתי שמים‬
‫כלל לומר שיש מקום מבדיל בין חלון לחלון ‪:‬‬ ‫פתח )תהלים ע״ח( וזה שער השמים)בראשית‬
‫ל ח( וארובות השמים )שם ז׳( ‪ .‬ובעל עשרה‬
‫ו מ ה שמונה החלונות שס״ו קפ״ג במזרח וקפ״ג‬ ‫מאמרות במאמר העתים )סי׳ ט׳( רצה לקיים‬
‫במערב וכן כתוב בס׳ רזיאל כמה פעמים‬ ‫כפשעיה שהחמה הולכת בלילה על גבנונית‬
‫הרקיע וביום תחת קערורית הרקיע נמצא ובירושלמי ר״ה )פ״ב( וכן בשמות רבה )פ׳ ע״ו(‬
‫שבזריחה ובשקיעה היא עוברת דרך עובי הרקיע חושב שס״ה חלונות*♦( הוא מפני שאין התקופות‬
‫והרקיע גשם מקשי ע״כ שיש שם חורין וסדקין משלימות בכלות היום או בתחילתו על כן לפעמים‬
‫בשני‬

‫*( ובס׳ הגלגל מראה האופנים )שער ב׳( כתוב גלגל המזלות יש בו ש״ס מעלות כפי דעת‬
‫התוכנים ‪ .‬וכתב שם הר׳ מנוח כלומר לאפוקי דעת חכמי התלמוד שחולקים את הגלגל לשס״ה מעלות‬
‫כמספר ימ‪/‬השנה כדאיתא בפר״א הגדול עכ״ל‪ .‬הוא תמוה כי השס״ה מעלות שאומר כאן אינו היקך‬
‫כל הגלגל כי אם רוחב קשת הרקיע שבו זריחת החמה ‪ .‬ורוחי חלק הרקיע במערב שבו כל השקיעות‬
‫והם על קו השוה רק צ״ו מעלות ‪:‬‬
‫**( ז״להירושלמי שס״ה חלונות ברא הקב״ה שישמש בהם העולם■ קפ״ב במזרח קפ״ב במערב‬
‫ואחת באמצעו של רקיע שממנו יצא מתחילת מעשה בראשית עכ״ל ‪ .‬ובמ׳ רבה ז״ל שס״ה חלונות‬
‫ברא הקב ה ברקיע קפ ג במזרח קפ״ב במערב עכ״ל‪ .‬והוא תמוה מאד אם האחת שממנה יצאה הוא‬
‫בקצה המזרח בין מקומות הזריחה של כל יום ויום ‪ .‬הלא החמה זורחת בה בכל עת הילוכה כסדרה‬
‫מצפון לדרום ומדרום לצפון ומה נשתנה מכל החלונות ‪ .‬הלא בכל ד׳ שנים זורחת החמה בדיוק על‬
‫המקומות שזרחה אחר הבריאה ואנה היא שוקעת באותו היום ‪ .‬ומה נשתנה מערב ממזרח שמונה‬
‫במערב‬
‫לא‬ ‫יעקב‬ ‫פררן ר״א ופ•י<‬ ‫שארית‬
‫) ‪ ( 6‬יוצא ונכנס במזרח ‪ .‬צ״א יום בקרן דרומית וצי׳א יום בקרן צפונית ‪ .‬וחלון אחד באמצע‬
‫ושמו חלון )ב( נוגה ‪ .‬בתקופת תעירי מתחיל כחלון נונה וחולך וסובב לקרן דרומית חלון אחר‬
‫הלון עד שהוא מניע לחלון )ג( שבתאי והולך וסובב וחוזר לאחוריו חלון אחר חלון עד שהוא‬
‫מגיע‬

‫טבת שנה ג׳ שהיא י' שעיח וחצי בלילה שהיא‬
‫רחוקה ממקום שזרחה אתמול קרוב לשיעור שבכל‬
‫יום ‪ .‬ולהירושלמי ולהמדרש רבה הם נכללים‬
‫בחלון שאצלם ‪) .‬א( יוצא ונכנס ‪ .‬יציאה הוא‬
‫זריחה ונכנס הוא שקיעה ‪ .‬ומלת במזרח קאי‬
‫אדלמגיה ‪ .‬שבתחילה כלל בכלל חלונות שברוח‬
‫מזרח עם חלונות שברוח מערב ‪ .‬ואח״כ מבאר‬
‫בפרטות רוח מזרח ואומר במזרח צ״א יום בק״ד‬
‫וצ״א יום בק״צ כו׳ ואחר שבאר בפרט רוח המזרח‬
‫מבאר רוח מערב בקוצר ואומר באלו שבמזרח‬
‫היה יוצא כנגדו במערב הוא נכנס ‪ .‬והגר״ב‬
‫הקים מלח במזרח אדלמעלה ע״כ מחק מלת‬
‫ונכנס ללא צורך ‪) .‬ב( נוגה אפשר שנקרא כן‬
‫לפי שהלוך החמה מאז ולדרום האור מתמעט כי‬
‫מראה נוגה הוא במדריגה שפילה מן האור‬
‫כמש״כ ונוגה כאור תהיה )חבקוק ג׳( ובדניאל)ו(‬
‫יקום בנגהא ‪) .‬ג( שבתאי אפשר שנקרא כן‬
‫ששם החמה שובח מלכת הלאה לדרוס וחוזרת‬
‫לאחוריה ‪ .‬ובס׳ רזיאל וס׳ פליאה מובא בילקוט‬
‫)ר׳ פ׳ ואתחנן( קוראים זה החלון בלנה ‪ .‬ואפשר‬
‫שלכמה‬
‫בשני התקופות שהולכת החמה מקצה צפון אל‬
‫קצה דרום‪ ,..‬ומדרום לצפון הוא לפעמים קפ״ב‬
‫זריחות ולפעמים קפ״ג ‪ .‬במשך מחזור קטן שבו‬
‫שמונה הליכות לחמה מקצה אל קצה ‪ .‬נמצא‬
‫חמשה פעמים של קפ״ג זריחות ושלשה פעמים‬
‫של קפ״ב זריחות ‪ .‬הוא מתקופת תמוז בשנה א׳‬
‫שהיא י' שעות וחצי נלינה ‪ .‬עד תקופת עגת‬
‫שהיא ו׳ שעות ביום הוא קפ״ג זריחות וכן‬
‫מתקופה טבח שנה א׳ עד תקופת תמוז שנה ב׳‬
‫וכן מתקופת טבח שנה ב' עד תמוז שנה ג׳ ‪.‬‬
‫ומתקופת טבת שנה ג׳ עד תמוז ‪ .‬וכן מתקופת‬
‫תמוז שנה ד׳ עד טבח ‪ .‬אבל מתקופת תמוז שנה‬
‫ב׳ שהוא א׳ וחצי ביום עד טבח שהוא ד׳ וחצי‬
‫בלילה הוא רק קפ״ב זריחות וכן מתמוז שנה ג׳‬
‫עד טבח וכן מטבח שנה ד׳ עד תמוז שנה א׳ ‪.‬‬
‫וכן נמצא בחלונות המערב לפעמים קפ״ג ולפעמים‬
‫קפ״ב ‪ .‬ודברי מדרש זה הוא מדוקדק יותר כי‬
‫בתקופת תמוז שנה ב׳ שהוא א׳ וחצי ביום ‪.‬‬
‫זורחת כמעט מרחק יום ממקום שזרחה אתמול‬
‫א״כ' ראויה להחשב לחלון בפני עצמו ‪ .‬וכן בתקו'‬

‫במערב רק קפי׳ב ובמזרח קפ״ג ‪ .‬על כן נ״ל שמה שאמר וחלון אחד באמצע הרקיע ‪ .‬אין הכוונה‬
‫בקצה האופק בין חלונות הזריחה אלא האמצע הוא ממזרח למערב גבוה מן אופק הזריחה ‪ .‬ובראשית‬
‫הבריאה אחרי ההעדר והאפס יצאה וזרחה משם והתחילה להתנועע למערב ‪ .‬והוא לדעת ב״ה בב״ר‬
‫)פ׳ י״ב( ב״ש אומר מחשבה בלילה ומעשה ביום ‪ .‬וב״ה אומרים מחשבה ומעשה ביום ‪ .‬ומצינו אמרם‬
‫בבריאת אה״ר סנהדרין )ל״ח ע״ב( ובאדר״נ )פ״א( ובמדרש זה )פי״א( ובחנחומא )פ׳ שמיני( שעה‬
‫א' הוצבר עפרו חמשיח עמד על רגליו ‪ .‬וכן היה דעתם בחמה שלא נשלמה בתיקונה ליצא על הארץ‬
‫עד איזה שעות על היום ‪ .‬וכן כתוב בלבוש החור )חכ״ח( שלר״א דאמר בתשרי נברא העולם נחלה‬
‫החמה בעיצומו של יום בשעה ג׳ ביום ד׳ • וזהו אמרו ואחת באמצעו של רקיע שממנו יצא כו׳ ואמצע‬
‫הרקיע לאו דווקא רק לאפוקי ממקום הזריחה בקצה מזרח ‪ .‬ועל כן מיחסה במ׳ רבה לרוח מזרח‬
‫ואומר קפ״ג במזרח מפני שהיא קרובה למזרח ‪ .‬וכן משמע לשון הירושלמי שאותו חלון אינו משמש‬
‫כעת ‪ .‬רק הקפ״ב משמשים נ‬
‫ואו‬
 ‫יעקב‬ ‫פרקי ר״א)פ״ו(‬ ‫שארית‬ ‫‪62‬‬
‫מגיע לחלון ’ )ד( תעלומה שבו האור יוצא שנאמר )איוי כ״ח( ותעלומה יוציא אור ‪ .‬בתקופת‬
‫ניסן מתחיל מחלון תעלומה שבו האור יוצא והולך אל קרן צפונית הלון אחר חלון עד שהוא‬
‫מגיע לחלון נעמן ‪ .‬בתקופת תמוז מתחיל מחלון נעמן והולך וסובב לאחוריו הלון אחר חלון עד‬
‫שהוא מגיע לחלון )ה( הדר שבו מ ה )ו( סופה יוצא שנאמר )‪ 5‬ס ל״ז( מן ההדר תבוא סופה‬
‫וממזרים קרה ‪ .‬באלו שבמזרח היה יוצא כנגדו במערב הוא נכנס)ז( והשכינה לעולם )ח( במערב‬
‫ונכנס ומשתחוה )י( ואומר לפניו רבון כל העולמים ע שיתי)כ( ככל אשר צויתני)ל( וחלון‬
‫אחד יש באמצע הרקיע ושמו מזרים ואין יוצא ונכנס בו אלא פעם אחת של מחזור הגדול שבו‬
‫יוצא ביום שנברא׳)מ( בלילה במערב החמה בתקופת תשרי וטב ת הולך וסובב לקרן דרומית‬
‫ולמימי אוקינוס )נ( בין קצות השמים לבין קצות הארץ שוקעת )ס( שהלילה גדולה והדרך‬
‫גדולה‬

‫כידוע בסח״כ ‪) .‬ל( וחלון אהד כו' עד ביום‬
‫שנברא הגר״ב ז״ל מחק חיבח הגדול ‪ .‬כי בכל‬
‫מחזור קטן כל ד׳ שנים הולכה על אוהו המקום‬
‫בדיוק ‪ .‬ולפ״ז צריך להגיה ג״כ ביום בכף ‪ .‬ולי‬
‫נראה שאין צורך להגיה כלל ‪ .‬ושיעור המאמר‬
‫כאלו היה כחוב ואין יוצא ונכנס בו ביום שנברא‬
‫הוא יום ד׳ אלא פעם אחה בכ״ח שנה של מח״ג‬
‫שאף שבכל מח״ק יוצא בו מכוון בדיוק כמו בעח‬
‫הבריאה אבל הוא בשאר ימי השבוע לא ביום ד׳‬
‫שנברא‪) .‬מ('בלילה אחר שבאר מהלכה ביום‪.‬‬
‫מבאר ג״כ מהלכה בלילה בד׳ חקופוה השנה ‪.‬‬
‫)נ( בין קצות כו׳ ענינו הוא כפי הנראה לעינינו‬
‫שאנו רואים רק חצי כדור השמים ‪ .‬וחצי כדור‬
‫השמים שמחחת לארץ נעלם ומכוסה מאתנו ‪.‬‬
‫ע״כ מקום כלות ראות עינינו בקערורית השמים‬
‫מכל הצדדין קורא קצות השמים שהוא קצה גבול‬
‫שמים שלנו אשר ישלוטו בו עינינו ]או שהוא‬
‫ל׳ חיתוך כמו וקצותה את כפה)דברים כ״ה( קצות‬
‫עמים רבים )חכקוק ב׳( ר״ל שנכרת ונחתך גבול‬
‫ראותינו[ ומשם ואילך אין התיחסות לנו כלל ‪.‬‬
‫והתוכניס קראו לקו המבדיל ומגביל ראותינו‬
‫בשם‬
‫שלכמה חלונוח קראו בשני פמוח ‪ .‬והוא לפי‬
‫הילוך החמה מדרום לצפון ומצפון לדרום ‪) .‬ד(‬
‫תעלומה כחוב בס׳ רזירל שהוא חלון הראשון‬
‫שבצפונו של נוגה ‪ .‬ומה שמיחס לה האור שכאשר‬
‫זורחח החמה ממנה ואילך לצד צפון האור מחרבה‬
‫שמאז ואילך היום מחנדל והחמה מחקרבח אלינו‬
‫ומאיר ביוחר ‪) .‬ה( חדר כהוב בס׳ רזיאל שהוא‬
‫החלון שבדרומה של נוגה ‪ .‬ואפשר שמלח חדר‬
‫זה הוא מלה ערביח שהוראחו כמו בלשה״ק‬
‫חגורה או אזור כמש״כ הח״ר שד״ל בס׳ המשחדל‬
‫וידוע שקו השוה נקרא איזור החס או חגורה‬
‫השורפח ‪ .‬ובחקופח ניסן וחשרי פוגש קו השוה‬
‫עם האופק ‪ .‬והולכח החמה ביום החקופה חחח‬
‫קו השוה ‪) .‬ו( סופה יוצא ‪ .‬שמאוחו הזנק ואילך‬
‫ימוה הגשמים שבהם רוחוה חמיד ‪) .‬ז( והשכינה‬
‫עיין מו״ג )ח״א פכ״ה( ‪) .‬ח( במערב וכן הוא‬
‫דעח ר״ע ורישכ״ל ור׳ אבהו בב״ב )כ״ה ע״ב(‬
‫•( ‪,‬ודעח כמה הנאים שם שהשכינה בכל מקום ‪.‬‬
‫)י( ואומר ענין האמירה אינה בשפה ולשון אלא‬
‫על דרך השכלה בציור ורעיון ע׳ מו״ג )ח״ב פ׳‬
‫כ״ה( ‪) .‬כ( ככל א״צ ‪ .‬כי כמה הנועוה יש לחמה‬

‫*( כתוב במ״א )סי׳ י״ב( ז״ל ובג׳ ב״ב )פי׳ב( דמזרח נקרא אויר יה ‪ .‬וכתוב במחצית‪ -‬השקל‬
‫דמזרח כו׳ משמע דעיקר שכינה במזרח עכ״ל ‪ .‬ולא אדע הלא מפורש שם ר׳ אבהו אמר שכינה‬
‫במערב דאר״א מאי אוריה אויר יה ‪ .‬ונראה שע״ס הוא וצ״ל משמע דאויר שכינה במזרח ‪ .‬והוא לפי׳‬
‫השני ברש״י ז״ל שכינה במערב נמצא המזרח אוירו ‪:‬‬
‫לב‬ ‫יעקב‬ ‫)־■י(‬ ‫פרקי ר־א‬ ‫שאיית‬
‫גדולח עד שחוא מגיע לחלונות שבמזרח לחלון שהוא רוצת לצאת בו ‪ .‬בלילה במערב החמה‬
‫בתקופת ניסן ותמוז חולך וסובב לקרן צפונית ‪ .‬למימי אוקיגום בין קצות חשמים לבין קצות‬
‫הארץ )ע( שהלילה קצרה)פ( והדרך קצרה עד שחוא מגיע לחלונות שבמזרח )צ( שהוא רוצה‬
‫לצאת בו ‪ .‬שנאמר )קהלח ח׳( הולך )ק( אל דרום וסובב אל צפון ‪ .‬הולך אל דרום בתקופת‬
‫תשרי ובתקופת טבת ‪ .‬וסובב אל צפון בתקופת ניסן ותקופת תמוז‪) .‬ר( סובב סובב ו׳ חדשים‬
‫בקרן דרומית ‪ .‬ו׳ חדשים בקרן'צפונית )ם( ועל סביבותיו שיב הרוה לחלון שבמזרח שב הרוח‪.‬‬
‫)ח( החמה ג׳ אותיות של שם כתובים בלבו )‪ ( 6‬והמלאבים מנהיגים אותו ‪) .‬א( אלו שמנהיגים‬
‫אותו‬

‫לשון המקרא ומפרש אותו על סיבוב הלילי ור״ל‬
‫על הסיבוב שסבב אתמול שב גם היום לסבב אך‬
‫ע״פ ששקעה במערב שב לחלון שבמזרח לעלות‬
‫ולסבב כמו אתמול ‪) .‬ת( החמה נ׳ איתיות ש״ש‬
‫כו' ‪ .‬בילקוט תהליס )מ' י׳׳ע( כתוב ג' אותיות‬
‫מן השם ‪ .‬ובס' רזיאל כתוב החמה ג' אותיות‬
‫שהם כתובים בלבו ‪ .‬המאמר פלאי ונ״ל שהגרסא‬
‫הנכונה הוא של רזיאל ‪ .‬וכליו ר״ל בתוכו‬
‫ובפנימיותו כמו בלב ים )שמות י״ב( וכתובים‬
‫ע״ד כתבם על לוח לבך ‪ .‬ור״ל שהם שמורים‬
‫וקבועים ודריש חמה נוטריקון ‪ .‬חמה ‪ .‬מאירה‪.‬‬
‫‪,‬הולכת ‪ .‬וזהו אמרו ג' אותיות של חמה שהם‬
‫מורות על חומה ואורה והילוכה קבועים בתוכה‬
‫ושמורים לנצח ‪ .‬ולפי הגרסא שלפנינו של שס‬
‫ר׳יל של שם שלו הוא חמה ‪) .‬א( והמלאבים כו'‬
‫בירושלמי ע״ז )פ״א( כתוב שמונה מלאכים‬
‫מנהיגים את החמה וכן הוא מובא בילקוט שמעו'‬
‫בר!הלת ע״פ וזרח השמש *( ואפשר שכן צ״ל כאן‬
‫ונתחלף החית בה' והוא שני מלות וכצ״ל וח'‬
‫מלאכים ‪ .‬וידוע דעת הקדמונים שיחסו לכל‬
‫גלגל מלאך מיוחד ‪ .‬ולכל כוכב כמה גלגלים לפי‬
‫מספר התנועות שנראה באותו כוככ ‪ .‬ולחמה‬
‫חשבו ד' תנועות תנועתה ממערב למזרח במשך‬
‫שנה ותנועתה ממזרח למערב‪ .‬ותנועתה עם‬
‫גלגל‬
‫בשם אופן המפריש ובל״ע אופק ‪ .‬והאר! שכגגד‬
‫קצוח השמים נקרא קצוח הארץ ‪ .‬ובמקום שהוא‬
‫באמצע כני ימי האוקיגוס המזרחי והמערבי קצה‬
‫השמים שלו הם נגד הימים ‪ .‬וקצה האיץ שכנגדו‬
‫הוא קרקע ים אוקינוש נמצא שים אוקינוס הוא‬
‫בין קצות השמים שעליו וביןקצוח הארץ שמהחחיו‬
‫וזהו אמרו למימי אוקינוס שהוא בין קצות השמים‬
‫לבין קצוה״א שוקעת‪ .‬והוא חושב הזריחה‬
‫והשקיעה לפי המקום על כדור הארץ שהוא בתוך‬
‫בין ים אוקינוס המזרחי והמערבי והוא מקום‬
‫מושבו ארץ ישראל)עי' אוצר נחמד מפרש הכוזרי‬
‫מ״ב י״ע( ‪) .‬ס( שהלילה גדולה ‪ .‬ר״ל מה‬
‫שהלילה גדולה אז מפני שהדרך גדולה עד שהוא‬
‫כו׳ שהאופק חותך עיגול הקך החמה באופן‬
‫שחלק הגדול ממנו הוא תחת האופק ‪) .‬ע( צ״ל‬
‫הארץ שוקעת כמו למעלה ‪) .‬פ( והדרך קצרה‬
‫מה שהלילה קצרה הוא שהדרך קצרה ‪ .‬שהאופק‬
‫חותך אז עגול החמה באופן שנשאר רק חלק קטן‬
‫תחת הארץ לכן הלילה קצרה ‪) .‬צ( צ״ל לחלון‬
‫שהוא כמו למעלה ‪) ,‬ק( אל דרום ‪ .‬פי' בדרום‬
‫כמו ואל הארון תתן את העדות )שמות כ״ה( ‪.‬‬
‫)ר( סובב סובב הוא לשון המקרא ומפרש אותו‬
‫סובב האחד על קרן דרומית וסובב האחד על‬
‫קרן צפונית ‪) .‬ש( ועל סביבותיו שב הרוח הוא‬

‫*( ובתוספות חולין )מ' ע״א( ז״ל כדאמרינן במדרש י’׳ב מלאכים מנהיגים את החמה ‪ .‬והגיה‬
‫הג' רי“ פ צ׳יל במ' רבה קהלת בפ׳ וזרח השמש שגגה שיצא מלפני השליט הוא כי נתחלף לו‬
‫הילקוט במדרש רבה ‪:‬‬
 ‫יעקב‬ ‫פרר‪,‬יר״א)־׳׳י(‬ ‫שאלית‬ ‫‪64‬‬
‫אותו כיום אין מנהיגין אותו כלילה ‪ .‬אלו שמנהיגים אותו כלילה אין מנהיגים אותו ביום‬
‫)ג( ההמה רוכב במרכבה )ד( ועולה מעוטר)ה( כחתן ‪ .‬וישיש כנבור שנאמר )חהליס י״ט^ והוא‬
‫כחתן יוצא מחופתו וגו׳ )ו(‪ ,‬החמה קרנותיו )ז( ופניו מביטות למטה לארץ )ס( של אש‬
‫וקרנותיו‬

‫השמש נבדל מכל הנמצאים הםחחוניס‪) .‬ד( ועולה‬
‫מעוער ‪ .‬שהיא עולה מן האופק וקרני אור‬
‫מעיערים אוחה מסביב לה ‪) .‬ה( בחתן ‪ .‬שהוא‬
‫לבוש עערה וניצוצי העערה מאיריס סביבום־ו ‪,‬‬
‫כי לפנים היה בישראל שהיו חחנים מלובשים‬
‫בעערה כמ״ש)שה״ש ג׳( בעערה שעערה לו אמו‬
‫ביום חהונחו ‪ .‬ובפולמוס של אספסינוס בעלוהו‬
‫כדאיחא במשנה סוף סועה ובמס׳ געין)ז׳ ע״א(‪.‬‬
‫)ו( החמה כו׳ צ״ל בימות החמה קרנוחיו כו׳‬
‫וכן הוא כחוב בס׳ רזיאל אשר דבריו מועחקים‬
‫ממדרש זה ‪ .‬ושעמום המאמר מורה שגוף החמה‬
‫מחהפכם על ציריה במשך שנה ‪ .‬זה אמנם נודע‬
‫כעם שכדור החמה מחהפכם וסובבם על ציריה‬
‫בכ״ז יום ‪ .‬אבל שיהא מגוף החמה נמשך גס‬
‫הקור הוא נמנע ‪ .‬ואיך יוצא מהברד אור מאיר‬
‫והוא נגד החוש כי ליושבי קו השוה שוה החום‬
‫כקיץ כחורף ‪ .‬ולהיושביס בדרום קה׳יש ימי הקיץ‬
‫שלהם בימי החורף שלנו ‪ .‬ונראה בביאור המאמר‬
‫ע״ד זה ‪ .‬קרנותיו ר״ל קרני אורה ‪) .‬ז( ופניו‬
‫הוא כינוי אל החשק והרצון והוא שם מושאל‬
‫מהאדם כשעושה איזה דבר או שהוא עדן ברצינו‬
‫ומשחוקק לעשום זה ‪ .‬הוא בפניו כלפי הדבר‬
‫ההוא כמש״כ הרב המורה )ח״א פ״ב( ז״ל כי‬
‫פנים שם נגזר מן פנה כי האדם בפניו מכוון‬
‫לדבר אשר ירצה ‪ .‬וע׳ מהר״י אברבנאל בבאור‬
‫הכחוב על פני המים ‪ .‬והשחמשו במלה זו על‬
‫החמה בעל יסוד עולם)מ״א פ״ו( ובשבילי אמונה‬
‫)נ״ב ש״ד( בימות החמה הוא חקופם ניסן וחמוז‬
‫אז בעם כשקרנוחיו ופניו מביעים למעה לארץ‬
‫הוא עם םקיפם ניסן שבחחילם החקופה החמה‬
‫עולה וזורחם כנגד אמצע הארץ ‪ .‬ואח״כ מיום‬
‫ליום היא נועה יוחר לצפון עד חקופם חמוז ‪.‬‬
‫וכל מה שנועה יוחר מאמצע הארץ היא הולכם‬
‫בשפל‬
‫גלגל המזלוח ‪ .‬וחנועח הרוס והשפל ‪ .‬ולדברי‬
‫המדרש שמחחלפים המלאכיס ביוס ובלילה על‬
‫כן הס שמונה ‪ .‬אך ההסלפוח המלחכים נעדר‬
‫ההבנה מעצמו ‪ .‬וגס שההסלפוה היום עם הלילה‬
‫הם בכל רגע ורגע בלי הפסק כידוע ‪ .‬ואפשר‬
‫הכוונה ע״ד זה ‪ .‬על שיש בכל הכוכבים שני‬
‫חנועוח מחנגדוח לעילום למעלה ולרדח למעה‬
‫כאשר נראים סובבים ‪ .‬מה שלא נמצא כן באחד‬
‫מד׳ יסודוח הארץ‪ .‬שעל כן אמרו הפליסופים‬
‫שהגלגלים הם גשם חמישי שנמצא בו שני כחום‬
‫עבעיום מםנגדום ‪ .‬נבדל מד׳ יסודום ה א ק ‪.‬‬
‫ודעם חז״ל נמצא שיסודום הכוכבים הם יסודום‬
‫הארץ כמו שאמרו בבראשים רבה )פי״ב( וקהלם‬
‫רבה )פי׳ע( וכן בזוהר )פ׳ צו( הכל היה מן‬
‫העפר ר׳ נחמן אומר אפילו גלגל חמה לא נברא‬
‫אלא מן הארץ ‪ .‬וכן השיגו האחרונים שבוערים‬
‫בחמה יסודום הנמצאום בארץ על כן יחס שני‬
‫הכחום המםנגדום לכחום אלקיים ‪ .‬ששני הכחום‬
‫המםנגדום הנמצאום בכל רגע הסיבוב שהם‬
‫גורמים היום והלילה בלי הפסק הס שני כחום‬
‫אלקיים נבדלים ‪ .‬שהכח המנהיג של החמה‬
‫שםעלה למעלה שגורם היום ‪ .‬אינו כח המנהיג‬
‫שחרד למעה לגרום הלילה ‪ .‬שאין מלאך אחד‬
‫עושה שני שליחום ר״ל שני כחום שונום הפכיים‪.‬‬
‫)נ( החמה רוכב במרכבה ‪ .‬וכן הוא ברבה‬
‫במדבר )פ׳ י״ב( זה השמש שהוא נחון למעלה‬
‫ורוכב במרכבה ומאיר לעולם כו׳ ‪ .‬ר״ל כמו‬
‫הרוכב במרכבה שהוא אינו מםנועע בכח עצמוםו‬
‫אלא בכח הסוסים המושכים אוחו כן החמה אינו‬
‫מחנועע מכח עצמו אלא שהמלאכים מניעים אוחה‬
‫או שר״ל קמו הרוכב שהוא מנהל ומנהיג המרכבה‬
‫כן החמה מנהגם אם העולם ‪ .‬ובס׳ באר הגולה‬
‫מפרש כמו הרוכב שהוא נבדל מהמרכבה כן‬
‫לג‬ ‫יעקב‬ ‫פיק־ יא)־־י ־״׳(‬ ‫יטארית‬
‫)ט( וקרנותיו ופניו המביטות למעלה)י( של ברד)כ( ואילולי הברד שיהוא מכבה פניו של אש היה‬
‫העולם נבער באש שנאמר )שם()ל( ואין נפתר מחמתו )מ( ובחורף הופך )נ( את פניו של מטה‬
‫למעלה )ס( ואילולי האש שהוא מחמם את הברד לא היה יכול לעמוד מפני הקרח שנאמר‬
‫)שס( לפני קרתו מי יעמוד ‪ .‬ואלו הן )ע( קצות דרכיו של חטה ‪:‬‬
‫יוהנן בן זכאי)א( ור׳ גמליאל)כ( ור׳ ישמעאל ‪ .‬ור״א בן ערך )ג( ור״א בן הורקנום‬ ‫פ״ז‬
‫י ) ד ( ור׳ עקיבא היו יושבים ודורשים על מולד הלבנה ואמרו ‪ .‬דבר אחד אמד הקב״ה‬
‫ונבראו‬

‫פניה למטה גרמה אז החום ‪ .‬בחורף היא גורמת‬
‫זאת כשפונה פניה למעלה ‪ .‬והוא בתקופת טבח‬
‫שבכל יום ויום היא עולה למעלה לעליונו של ארץ‬
‫הוא סיבה לחום‪ .‬שהיום הולך וגדול‪ .‬והחמה‬
‫מתקרבת אלינו ‪ .‬וכן הוא להיפך מה שגרמה‬
‫ביה״ח כשפנה פניה למעלה ‪ .‬היא גורמת זאת‬
‫בחורף כשפונה פניה למטה הוא תקופת תשרי‬
‫שה־ום הולך וחסר והחמה מתרחקת מאתנו ‪.‬‬
‫)ס( ואילולי האש כו' שאם לא היתה מסנבת‬
‫החמה בצפון לגרום החום לא הין יכולים בחורף‬
‫לעמוד מפני הקור ‪) .‬ע( קצות דרכיו ‪ .‬פי' קצת‬
‫והוא לשון המקרא )איוב ל״ח( ‪) .‬א( ור״ג כפי‬
‫מה שכתב היוחסין ומוכיח בסה״ד )אוח ג'(‬
‫שלדעתו היה ר״ג דיבנה בן כ״ג או כ״ד בעת‬
‫חורבן הבית ‪ .‬אפשר שהוא ר״ג דיבנה כי ריב״ז‬
‫נח נפשיה כמו ה' שנ־ס אחר החורבן כמ״ש‬
‫בסה״ד )ח״א( ולדעת ע"מ ומפרשו יד יהודא‬
‫שכתבו שר״ג דיבנה היה קטן בעת החורבן ‪ .‬ר״ג‬
‫זה ע״כ הוא ר״ג הזקן ‪ .‬וקשה למה אחרו אותו‬
‫אחר ריב״ז הלא ר״ג הזקן היה נשיא קודם ריב״ז‬
‫ואפשר לפי שריב״ז היה זקן מר״ג כי רי‪5‬״ז היה‬
‫בן צ״ז שנים במוח ר״ג הזקן כי ר״ג הזקן נח‬
‫נפשיה י׳׳ח שנה קודם החורבן כמ״ש בסה״ד)ח״א‬
‫וח״ב( וריב״ז נ׳'נ ה׳ שנים אחר החורבן ‪ .‬והוא‬
‫חי ק״כ שנה כדאי׳ בספרי ובמס׳ ר״ה)ל״א ע״ב(‪.‬‬
‫)ב( ור׳ ישמעאל ‪ .‬כחוב בסה״ד אולי הוא ר׳‬
‫ישמעאל בן אלישע כ״ג או ר׳ ישמעאל בר חנניא‬
‫כי ר׳ ישמעאל ב״פ דר״ע היה תלמיד ר׳ יהושע‬
‫תלמידו של ריב״ז וא״א שישב עם ריב״ז עכ׳יל ‪.‬‬
‫וכן נראה מדמקדים אוחו לפני ראב״ע ור״א בן‬
‫הורר!נוס‬
‫כשפל למעה כדרך כל כדור שמאמצע אל הצירים‬
‫הוא מגכוה אל השפל ‪) .‬ח( של אש ‪ .‬אז הוא‬
‫קרנוחיה ופניה של אש שגורמח חמימוה בעולם‬
‫מפני שהיום הולך וגדול והשמש מהקרבת אלינו ‪.‬‬
‫ואמר זה לפי מדינתו שהוא בצפון קה׳׳ש שבו רוב‬
‫הישוב ‪) .‬ע( וקרנותיו ופניו מביטות למעלה ‪.‬‬
‫ר״ל ובזמן שקרנותיו כו׳ הוא בתקופת תמוז ‪.‬‬
‫שבכל יום ויום מהתקופה ואילך היא נוטה יותר‬
‫לדרום עד תקופת תשרי שהיו‪ /‬עילה באמצע‬
‫הרקיע ‪ .‬וכל מה שהיא הולכת ונוטה לדרום‬
‫יותר היא מגבהת עצמה בעליונה וגובה של ארץ‪.‬‬
‫)י( של ברד ‪ .‬הוא סיבת הקור ‪ .‬שהיזמה‬
‫מתרסקת מארצינו ‪ .‬והיום הולך וחסר ‪ .‬ומה‬
‫שמכנה הקור בשס ברד ‪ .‬מפני שר״א בעל מדרש‬
‫הזה היה מושבו בא״י שאין שם קור חזק ולא ניכר‬
‫מציאת הקור וכחו כי אם בברד שהוא מתהוה‬
‫בגובה האויר במקום קור חזק ‪) .‬כ( ואילולי‬
‫הברד כו׳ מבאר למה עשה הבירא ית׳ שתסבב‬
‫החמה מצפון לדרוס ומדרום לצפון ‪ .‬ואומר שהוא‬
‫לטובת ישוב ה א ק ‪ .‬שאלולי לא היתה מהלכת‬
‫הולך וסובב היה חלק רב מן העולם נבער באש‬
‫מרוב הפלגת החום ‪ .‬וע׳ אוצר נחמד מפ׳ הכוזרי‬
‫)מ״ד ס׳ כ״ה( ‪) .‬ל( ואין נסחר מחמתו‪ .‬כוונת‬
‫הכתוב לפ״ז ותקופתו על קצוחם ‪ .‬תקופח החמה‬
‫הוא בקצוי דרוס וצפון וזה מפעולת חמים דעיס‬
‫מפני ואין נסחר מחמתו ע״כ אס היחה החמה‬
‫מסבבח על קו אחד היו נבערים באש ‪) .‬מ(‬
‫ובחורף הופך כו׳ הוא תקופח תשרי ועבת הדבר‬
‫הוא בהיפך ממה שהוא בימות החמה ‪) .‬נ( את‬
‫פניו כו׳ ר״ל מה שגרמה בימות החמה כשפנה‬
 ‫יעקב‬ ‫פילו י׳א)=״י(‬ ‫שארית‬ ‫‪rc‬‬

‫ונבראו שמים )ה( למבון כסא מלבותו שנאמר בדבר ה׳ שמים נעשו ‪ .‬אבל בצבא השמי־ם)ו(‬
‫יגיעח חרבח נאמר בם שנאמר וברוח פיו בל צבאם )ז( מח עשח הקב״ח נפח ברוח נשמת פיו‬
‫ונבראו כל צבא חשמים בב ת אח ת שנאמר וברוח פיו בל צבאם ‪ .‬בל חבובבים וחמזלות ושני‬
‫חמאורות‬ ‫■‬

‫בשמים הכין כסאו ‪ .‬שהשמים הם כניס ובסיסים‬
‫לכסא מלכוחו הוא הכוכבים המסדר אוחם כרצונו‬
‫ומנהיג בהם אח הארץ ‪) .‬ו( יגיעה הרבה ‪.‬‬
‫אינה יגיעה בפועל כמאמר הנביא )ישעיה מ׳(‬
‫בורא קצוח האדן לא ייעף ולא יגע ‪ .‬אך הכוונה‬
‫על צד הדמיון להסביר אח האוזן שהכוכבים‬
‫שהם גסי החומר מול הגלגלים ‪ .‬או חומר הגשם‬
‫האוירי הממלא כל החלל שבין הכוכבים שהוא‬
‫השמים לדעח האחרונים ‪ .‬נעשו על ידי עילוח‬
‫ועלולוח יוחד לצמצם כחי יח׳ הבלחי בעל ח ^י ח‬
‫כמבואר בס׳ קבלה ‪) .‬ז( מה עשה כו׳ לפי שלא‬
‫כחוב וברוח פיו נעשו ע"כ מפרש מה עשה ‪.‬‬
‫שמלח נעשו קאי גם על כל צבאם כאלו כחוב‬
‫וברוח פיו נעשו כל צבאם ‪ .‬ודייק זה מדלא‬
‫כללם הכתוב בדבר ה׳ נעשו השמים וכל צבאם ‪.‬‬
‫מכלל שנבדלים הס ביצירתן ‪) .‬ח( נבראו בחחילח‬
‫ליל ד׳ ‪ .‬בב״ר)פ׳ י״ב( נחלקו ב׳יש וב״ה ורשב״י‬
‫בבריאת שמים וארן ב״ש אומרים מחשבה בלילה‬
‫ומעשה ביום וב״ה אומרים מחשבה ומעשה ביום‬
‫רשב״י כו׳ ומעשה עם דמדומי חמה ‪ .‬וכן ביצירת‬
‫אה׳יר אמרו בסנהדרין )ל״ח ע״ב( וי״ב שעות‬
‫היה אותו היום שעה א׳ צבר עפרו כו׳ וכן‬
‫במדרש‬
‫הורקנוס שהיו חכרים של ר׳ יהושע רכו ‪) .‬ג(‬
‫ור״א בן הורקנוס אחרים כהכו ס׳ זה ולא ר״א‬
‫בן הורקנוס בעצמו כמ״ש היוחסין ‪) .‬ד( ור׳‬
‫עקיבא כהוב בסה״ד שם וצ״ע כי ר״ע היה ג״כ‬
‫חלמיד ר״א ור״י הלמידו של ריב״ז עכ״ל לדעחינו‬
‫ודאי יחכן זה ‪ .‬לדעה ס׳ כריהוה מובא בסה״ד‬
‫)אוה י׳( ריב״ז קבע ישיבה מ׳ פנה אחר החורבן‬
‫וכן כחוב במחזור ויגירי א( פשיטא שיחק זה ‪.‬‬
‫ואן! לפי מה שכחוב בסה״ד )ח״א וכן בח״ש אוח‬
‫א׳( שר״ע נולד ג״א חש״ס והחורבן היה ג״א‬
‫חחכ״ח אס כן היה בשעח החורבן בן ס״ח שנים‬
‫וריב״ז נפטר ה׳ כניס אחר החורבן ‪ .‬ובמוח‬
‫ריב״ז היה ר״ע כ״ח שנה אחרי לימודו ‪ .‬וכבר‬
‫הקים כ״ד שנה אחרי לימודו כ״ד אלף חלמידיס‬
‫כדאיהא בכחובוח )ס״ג ע״א( ובנדרים )נ׳ ע״א(‬
‫ואם נאמר שר״ג זה הוא ר״ג הזקן אם כן היחה‬
‫הישיבה הזאח קודם י״ח שנה לפני החורבן והיה‬
‫אז ר״ע רק ה׳ שנה מהחחלח לימודו‪ .‬כחוב בס׳‬
‫שלשלח הקבלה ז״ל ר׳ אבויי אביו של אלישע כו׳‬
‫קרא לסעודה ר׳ יוחנן ב״ז ור״ע וחלמיד׳ ב( כו'‬
‫ראיחו שהלל הזקן וריב״ז ור״ע ראו זה אח זה‬
‫עכ״ל נ(‪) .‬ה( למכון כסא מלכוחו ‪ .‬ע״ד הכחוב‬

‫א( רחוק להאמץ שיהיו ר״א בה״ו ור׳ יהושע זקנים קרובים לע׳ שנה בהיות ריב״ז חי ‪ .‬כי‬
‫ר׳׳א ור״י נשאו את ריב״ז רבם לאספס^נוס קיסר גיטין)נייו ע״א( ור״א כה״ו התחיל ללמוד בן כ״ח שנה‬
‫כמ״ש במדרש■ זה )פ״א( ‪ .‬ואף אס נאמר שבא לריב״ז בשנת החורכן ‪ .‬ה־ה מ׳ שנה אחר החורבן‬
‫בן ס״ח שנה ‪:‬‬ ‫י‬
‫ב( סיפור הזה כתוב ברבה קהלת )פ״ז( ורות)פ״ה( ובירושלמי חגיגה מובא בתוס׳ חגיגה)ט״ו‬
‫ע א( וכתוב בכולהו ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ‪ .‬ולא נזכר לא ר׳ יוחנן ב״ז ולא ר׳ עקיבא ‪:‬‬
‫ג( החשבון מורה שר״עיהיה ח׳ שנים בפטירת הלל כנשיא כי הלל נהג נשיאותיה מ׳■ שנה‬
‫והוא היה לנשיא ק׳ שנה קודם החורבן כדאיתא בשבת)ט״ו ע׳יב( הרי שנפטר ס׳ שנים קודם החורבן‬
‫ור״ע נולד ס״ח שנה קודם החורבן ‪:‬‬
‫לד‬ ‫י עקב‬ ‫פ־קירא )־"'(‬ ‫שארית‬
‫המאורות )ח( נבראו בתחילת ליל ד׳ )ג•( ולא קדם זה לזה אלא )י( ב׳ ידות שיעה ‪) .‬כ( ולפיכך‬
‫בל‪,‬מע שי חמה במתינות וכל מעשה לבנה בזריזות מה שההמה מהלכת )ל( כל י ימות השנה‬
‫מהלכת הלבנה ליום אחד ‪ .‬וכל שהחמה מהלכת כל ימות השנה מהלכת הלבנה )מ( לשלשים‬
‫יום ‪) .‬נ( בל הימים משרתים לראש מולד הלבנה )ס( לאחריהם למפרע ‪ .‬בתהילת ליל רביעי‬
‫ראש מולד לבנה ב שעת שבתאי שנ״ק כמ״ל ח״ש ‪ .‬ולאחר ג' שנים של מחזור הקטן יום של‬
‫אחריו תחילת ליל ג׳ ראש מולד הלבנה ב שעת נונח ‪ .‬ולאחר ג׳ שנים של מחזור חקטן יום‬
‫שלאחריו‬

‫ולפי הוא מיותר וצ״ל כך כל מעשה כו׳ ‪) .‬ל(‬
‫כל כו' עד אהד ‪ .‬ברמה דפוסים הקיפוהו בקו‬
‫תהו ‪ .‬אבל קשה למחוק כל המאמר ע״כ נ״ל‬
‫להגיה חמור כל ימות השנה צ״ל לשנים עשר‬
‫יום וכן צ״ל מה שהחמה מהלכת לי״ב יום מהלכת‬
‫הלבנה ליום אחד ‪ .‬והוא לחשבון שאומר לקמן‬
‫מה שהחמה כו׳ מהלך לשלשים יום ‪ .‬ויש ספרים‬
‫שכתוב בהן מס שהחמה מהלכת כל ימות‬
‫השבוע ‪ .‬לפ״ז צורך להגיה מהל׳ לחצי יום אחד‪.‬‬
‫)מ( לשלשים יום ‪ .‬אף כי באמת מהלכת הלבנה‬
‫בנלנלה ומקפת אותו רק בכ״ז יום ושליש ‪ .‬אך‬
‫פעולת סיבובה אינו ניכר עד שמתחדשת באורה‬
‫שהוא ל׳ יום ‪) .‬נ( כל הימים כו׳ ‪ ,‬הכוונה כל‬
‫הכוכבים המשמש־ס בתחילת היום ‪ .‬וקוראם‬
‫ימים לפי שכחם נמשך כל היום ע"כ פועלים‬
‫פעולה רבה בשפעת הלבנה והנהגתה בעולם ‪.‬‬
‫לשנות ימי החודש לפי טבע של אותו כוכב לקר‬
‫ולח לחים ויובש לשקעי או לרוח ‪) .‬ס( לאחריחם‬
‫למפרע כו׳ שסדר הכוכבים המשמשים בראשי‬
‫הימים )ר״ל הלילות( מתחילת ליל ד׳ שנבראו הוא‬
‫שחל״מ כצי׳נר״ל בתחילת לילד׳ שבתאי בתחילת‬
‫ליל ה׳ חמה ‪ .‬בתחילת ליל ו׳ לבנה כו׳ וכאן‬
‫הולך ה‪.‬סדר מהמאוחר אל הקודם הוא שנצ״כ‬
‫מלח״ש ‪.‬׳‪.‬וזה לפי שכל מולד של מחזור קטן שהוא‬
‫ג׳ בנים נופל בתחילת הלילה של יום הקודם כמו‬
‫שהולך ומפרש ‪ .‬וחושב מולד הראשון בתחילת ליל‬
‫ד׳ ‪ .‬וחושב כל מולד שהוא כ״עי יום י״ב שעות‬
‫ושני שלישי שעה ‪ .‬לי״ב חודש הוא י״ח ימים‬
‫ושמונה שעות י״ד ימים הם שבועות ‪ .‬נשאר ד׳‬
‫ימים ח' שעות שנעתק מולד שנה זה ממולד שנה‬
‫שלפניו‬
‫במדרש זה לקמן )פיייא( ובאדר״נ ושסקחח‬
‫והנחומא ‪ .‬ואפשר שרק השלשה שמים ו ה ק‬
‫ואה״ר ■שכהוב בהן כיוס גישוה ה״א ארץ ובמים‬
‫ביום ברוא אלקיס אה האדם ‪ .‬וזולה אלו פלא‬
‫כתוב בהן ביום נבראו בתהילה הלילה וצבא‬
‫השמים אינם בכלל השמים ‪) .‬ט( ולא קדם זה‬
‫לזה ‪ .‬מסתבר שעל שני המאורות קאי ‪ .‬שקדם‬
‫אחד מכס לשני ‪ .‬מדלא קאמר אלו לאלו ‪.‬‬
‫והקדימה אינו בזמן היצירה שהרי אמר שנבראו‬
‫בבת אחת ע״כ שהקדימה הוא במקום קביעתן‬
‫ברקיע ‪) .‬י( ב׳ ידות שעה ‪ .‬וכן העתיק בס׳‬
‫רזיאל ‪ .‬והוא מבואר לפי מה שהוכחנו למעלה‬
‫בביאור התרגום יונתן שמולד הראשון של בריאה‬
‫היה למ״ד בתשרי נברא העולם כ׳ שעות ס״ח‬
‫מלקים ביום ד׳‪ .‬לפ״ז קדמה הלבנה להיות‬
‫במערב החמה ‪ .‬שיעור מהלך החמה ממזרח‬
‫למערב בזמן ב׳ ידות שעה ‪ .‬כי אחר שנתחברה‬
‫הלבנה עם החמה אחר כ' שעות מתחילת הלילה‬
‫אם כן הי תה הלבנה בתחילת הלילה רחוקה‬
‫מהחמה לצד מערב שיעור מהלך הלבנה ממערב‬
‫למזרח כ׳ שעות והוא עשרה מעלות ]אף כי‬
‫החשבון בדיוק מורה יותר ובצירוף הת״ח חלקים‬
‫הוא קרוב למעלה ‪ .‬נגד זה מהלך החמה ממערב‬
‫למזרח בזמן זה הוא קרוב למעלה[ והן מהלך‬
‫החמה ממזרח למערב הוא ט״ו מעלות בשעה ‪.‬‬
‫א״כ פשרה מעלות הוא שיעור ב׳ ידות שעה‬
‫נמצא שלא באה החמה עד המר\ם שהיתה הלבנה‬
‫ברגע הבריאה אלא אחר ב' ידות שעה ‪) .‬כ(‬
‫ולפיכך ‪ .‬א״ס שט״ס הוא ואפשר שנעתק ממקום‬
‫אחר וצ״ל בזריזות ולפיכך טח ‪ .‬או שאותיות‬
 ‫יעקב‬ ‫פרקי יא)־־‪c‬‬ ‫שארית‬ ‫‪,‬‬
‫שלאחריו בתחילת ליל שני ‪ .‬ראש מולד הלבנה ב שעת צדק ‪ .‬ולאחר נ׳ שנים של מח״ק חוזר‬
‫יום שלאחריו בתחילת ליל א׳ ראש מולד לבנה ב שעת כוכב ‪ .‬ולאחי ג׳ שנים של מהס״ק ‪.‬‬
‫חוזר יום שלאחריו בתחילת ליל שבת ראש מולד לבנה ב שעת מאדים ‪ .‬ולאחר ג' שנים של‬
‫מחה״ק חוזר יום שלאחריו בתחילת ליל ו׳ ראש מולד לבנה ב שעת לבנה ‪ .‬ולאחר ג' שנים של‬
‫מחה״ק חוזר יום שלאחריו בתחילת ליל ה׳ ראש מולד לבנה ב שעת החמה ולאחר ג' שנים של‬
‫מחה״ק חוזר יום שלאחריו בתחילת ליל ד' ראש מולד הלבנה ב שעת שבתאי בשעה שנברא‬
‫)ע( מחזור הנדול של לבנה כ״א שנה ‪ .‬ז' מחזורים קטנים יש בו מ״ג ג׳ שנים )פ( וכל מזל ומזל‬
‫משרת את ימות חודש הלבנה כ״ט ימים ומחצה וב׳ ידות שעה וע״ג הלקים ‪ .‬וכל מזל ומזל משרת‬
‫את ימות חוד ש הלבנה ב' ימים )צ( וח׳ שעות )ק( וג׳ מזלות לז׳ ימים )ר( השר המתחיל בר״ה‬
‫הלבנה הוא השר המשלים בסוף חודש הלבנה ‪ .‬הלבנה מתחד שת בכל מולד ומולד )ש( אחת‬
‫בלילה ואחת ביום וזה האות שלהם ויהי ערב ויהי בוקר ‪ .‬אין בכל מולד לראש מולד לשנה‬
‫הבאה‬

‫מזל השני כן יהיה חליפוה חודש בחודש ‪ .‬ע״כ‬
‫נראה שזה השימוש הוא כמו בחמה שהי״ב מזלוה‬
‫מנמשין אה החמה כל אחד חודש טלה בניסן‬
‫שור באיר לפי שהחמה נמצאה חז החהיו והולך‬
‫עמו ממזרח למערב ‪ .‬כמו כן הלבנה מקפה‬
‫בגלגלה החה הי״ב מזלוה בהילוכה ממערב למזרח‬
‫בזמן כ״ז יום ח׳ שעוה מגיע לכל מזל‪ .‬שהלבנה‬
‫נמצאה החהיו והולכת עמו ממזרח למערב ‪ .‬ב׳‬
‫ימים ו' שעו ה ושני שלישי שעה ‪ .‬ועד שמשגה‬
‫הלבנה אה החמה שהלכה החמה בכ״ז ימים‬
‫ושליש ממערב למזרח ל' מעלוה הוא דשוהה עוד‬
‫ב׳ ימים וד׳ שעוה וב׳ שלישי שעה ‪ .‬ואז מהחברה‬
‫עם החמה והוא עה המולד ‪ .‬ובזמן זה ב׳ ימים‬
‫ד׳ שערה ושני שליש ‪ .‬משמש שוב מזל הראשון‬
‫שהולכה עוד הפעם החהיו ‪ .‬לפ״ז המזל המהמיל‬
‫בהחילה החודש הוא המשמש בסוף החודש רובא‬
‫דרובא‪ .‬ויהיה שלא ישלים המתחיל מחמה חסרון‬
‫הב׳ שעוה כי אם פעם אחה בכ״ז חדשים ‪) .‬ש(‬
‫אח ת בלילה ‪ .‬מפני שבין מולד למולד ההבדל‬
‫בשעות הוא י״ב שעוה ושני שלישי שעה על כן‬
‫אם מולד האחד הוא בחצי היום ‪ .‬השני הוא‬
‫בחצי הלילה ואף שמפני הב׳ שלישי שעה יקרה‬
‫שיהיו שניהם ביום ‪ .‬האחד בסוף היום והשני‬
‫בתחילה היום ‪ .‬וכן יקרה שיהיו שניהם בלילה ‪.‬‬
‫אך הוא על המעט ולא יקרה כי אם אחר י״ח‬
‫חדשים‬
‫שלפניו ‪ .‬לשלשה שנים הוא ג' פעמים ד' ימים‬
‫ח׳ שעוה שהוא י׳׳ג יוס ‪ .‬נשאר יסר על השבוע‬
‫ששה ימים ‪ .‬הוסיפס על ליל ד׳ כלה בהחילהליל‬
‫ג׳ ‪ .‬וכן אמר ג׳ שנים השניים הוסיף ו׳ ימים‬
‫על החילה ליל ג׳ יכלה החילה ליל ב׳ וכן כולם ‪.‬‬
‫ולשבעה פעמים ככה שהוא כ׳יא שנים ‪ .‬מניע‬
‫המולד שוב להחילה ליל ד׳ ‪) .‬ע( מחזור הי־ול‬
‫כו׳ ‪ .‬עהה אומר בקיצור שכל ג׳ שנים נקרא‬
‫מחזור קטן שהמולד בו בהחילה היום)ר״ל הלילה(‬
‫בשימוש הכוכב שהוא משמש כל היום ‪ .‬ובכ״א‬
‫שנה יש יהרון יוהר גדול שהמולד בהחילה ליל ד׳‬
‫שהוא בשעה שנבראו בשימוש הכוכב שההחיל‬
‫הראשון להנהיג ע״כ נקרא מחזור גדול ‪) .‬פ( וכל‬
‫מזל כו׳ הם הי״ב מזלוה כל אחד משמש שעהו‬
‫בימי החודש שעוזר בהנהגה אה הלבנה ובהחלה‬
‫אומר בכלל ‪ .‬ואח״כ אומר בפרט שכל מזל משרה‬
‫ב׳ ימים עם ח׳ שעיה ‪) .‬צ( וח' שעוה ‪ .‬נראה‬
‫שצ׳׳ל ו' שעוה ‪ .‬או שצ״ל ז' שמוה כמו שיהבאר ‪.‬‬
‫)ק(וג' מזלוה לז' ימים ‪ .‬לאו דווקא ־אלא פחוה‬
‫ד׳ שעוה ‪) .‬ר( השר המהחיל הוא המשלים לפי‬
‫מה שכהוב כל מזל ב' ימים ח׳ שעוה הרי חוזרים‬
‫המזלוה בכ״ח ימים ‪ .‬ונשאר עד כלוה החודש‬
‫יום א׳ י״ב שעוה וב׳ ידוה שעה ‪ .‬לפי זה לא‬
‫יהיה המהחיל הוא המשלים לעולם כי אם חודש‬
‫אחד ובחודש השני לא ישלים המהחיל כי אם‬
 ‫לה‬ ‫יעקב‬ ‫פיקיריאי־־יו‬ ‫שארית‬
‫הבאה אלא ד׳ ימים וח׳ שעות )ח( ותתע״ו חלקים ‪ .‬אין בין מחזור הגדול למחזור הקטן)א( אלא‬
‫י״ג יום ‪) .‬ב( ובמערב )ג( אימתי בזמן שההמה מהלכת לקרן דרומית • הלבנה מהלכת לקרן‬
‫צפונית‬

‫חדשים ‪) .‬ח( ותתע״ו חלקים ‪ .‬כי בין מולד למולד מח״ק הראשון הוא ג׳ שנים ‪ .‬וג׳ פעמים ד׳ ימים‬
‫ההבדל בשבוע הוא יום א׳ י״ב שעוח ופני שלישי ח' שעות הוא י״ג יום ‪ .‬וכן הוא ממח״ק זה עד‬
‫שעה‪ .‬אם חכפלם י״ב פעמים ככה יוצא י״ח מח״ק השני ‪) .‬ב( ובמערב ‪ .‬אינו מתחבר לא‬
‫ימים ח׳ שעות י״ד יום הם ב׳ שטעות ‪ .‬נשאר עם שלמעלה ולא עם שלמטה‪ .‬ואין ספק שט״ס‬
‫ד' ימים ח׳ שעות והחחע״ו חלקים הוא לפי הוא ‪ .‬או שהוא שארית מאיזה מאמר שנשמע‬
‫החשבון שבין מולד למולד הוא עוד ע״ג חלקים מכאן ‪) .‬ג( אימתי בזמן שהחמה מהלכת לק״ד‬
‫מחחר״ף בשעה נוסף על השני ידוח שעה ‪ .‬וי״ב הלבנה מהלכת לק״צ ‪ .‬לא אדע להלום המאמר‬
‫פעמים ע״ג הס חחע״ו ‪ .‬ורבים הקשו כי ערבובי עם המציאות ‪ .‬והגאון ר׳ בנימין זי׳ל כותב ביאור‬
‫חשבונות שונות אנו רואים בפרק זה ‪ .‬כי חשבון הענין גלגל חמה וגלגל לבנה חותכים זה את זה‬
‫המחזורים הוא ע״פ היסוד שהחודש הוא כ״ט בזויות קטינה של חמש מעלות ‪ ,‬ונודע כבעת‬
‫יום י״ב שעה ושני שלישי שעה בלי הוספת הע״ג המולד הלבנה בגלגלה קרובה אל השמש בתכלית‬
‫חלקים ‪ .‬וכן לקמן כמה מאמרים‪ .‬ובכמה מאמרים האפשרות ‪ .‬וממילא כשהחמה במחצית הדרום‬
‫חושב גם הע״ג הלקים ‪ .‬ולכן י״א כי כל מה בגלגלה ‪ .‬ע׳'כ הלבנה הוא כנגד זה במחצית‬
‫שנכתב פה בצירוף הע׳יג חלקים הכל הוא הוספה הצפוני בגלגל שלה שזהו המקום היותר קרוב‬
‫שהוסיף אחד מהאחרונים וכן יאמרו כי גס במס׳ שאפשר וכן אפכא עכ״ל ‪ .‬הנה העתיק הפליאה‬
‫ר״ה )ל׳ה ע״א( הע״ג חלקים הוספה הוא וכן מהמדרש להתפלא על דבריו ‪ ,‬איך על ידי נטיית‬
‫בערכין )ט' ע״ב( והאיכא יומא לל׳ שנין הוספה הלבנה ה' מעלות מגלגל חמה ‪ .‬יהיה בעת קרוב‬
‫הוא ‪ .‬ולדעתינו אין להתפלא על שינויי החשבונות הלבנה עם החמה ‪ .‬החמה בדרום גלגלה והלבנה‬
‫פה ‪ .‬כ־ כל הדברים הנאמרים בזה הפרק אינם בצפון גלגלה ‪ .‬שהוא תכלית המרחק הלא מסיבת‬
‫דברי יחיד כי אס קבוצת דברי ששה חכמים הנטיה יחויב ההיפך ‪ .‬כשהחמה בדרום גלגלה‬
‫הנזכרים בראש הפרק ‪ .‬ע״כ לא נמצא גס סדר הוא בחדש טבח תהיה הלבנה נטויה לפעמים‬
‫המאמרים בזה הפרק ‪ .‬אבל על עיקר הענין עוד יותר לדרוס וכשהחמה בצפון גלגלה ‪ .‬הלבנה‬
‫שיהיה אף דעת יחיד שהמולד רק עם ב׳ ידות מסיבת נטייתה היא לפעמים נטויה ביותר לצפון‬
‫שעה בלי הע״ג חלקים ‪ .‬יש להתפלא כי יהיה פעם תהיה הנטיה מעט ופעם עד ה׳ מעלות‬
‫לדעתו הבדל רב בקביעות חדשים ועבור שנים ‪ .‬לפי מרחקם מן ראש תלי או זנבו ‪ .‬וקושי המאמר‬
‫וכבר דברנו בזה בביאור התרגום יונתן שחשבון מבואר מעצמו כי כשם שהחמה הולכת מדרום‬
‫המחזורים והמאמריס פה המיוסדים ע"פ חשבון לצפון ומצפון לדרום במשך שס׳׳ה יום ורביעי ‪.‬‬
‫ב׳ ידות שעה לבד ‪ .‬הוא רק לידיעת האצטגנינות כן מ בנ ה הולכת מדרום לצפון ומצפון לדרום‬
‫כמו שמורים המאמרים בעצמן שמורים לידע בזמן כ״ז יום ושליש ‪ .‬תקופה אחת של חמה הוא‬
‫שימוש הז׳ כוכבים ברגע המולד ‪ .‬ובזה היה צ״א יום בקירוב ‪ .‬ותקופה של לבנה הוא ז׳ יום‬
‫'לבעל המאמר קבלה מחוזי כוכבים הקדמונים בקירוב ‪ .‬ואיך יתכן הכלל כשהחמה הולכת בדרום‬
‫מאוד ולא שינה מהקבלה כי כל עניני החוזים אז הלבנה הולכת בצפון‪ .‬וכשהחמה הולכת בצפון‬
‫אינס מיוסדים על העיון אך על הקבלה והנסיון‪ .‬אז הלבנה הולכת בדרום ‪ .‬הלא במשך הילוך‬
‫)א( אלא י"ג יום ‪ .‬כי בין מחזור גדול עד החמה מדרום לצפון הוא ששה חדשים תסוב‬
‫הלבנה‬
 ‫יעקב‬ ‫שארית ®יקי י״א'=׳׳׳‬ ‫‪'0‬‬

‫צפונית ‪ .‬אימתי בזמן שהחמה מהלכת כקרן צפונית ‪ .‬הלבנה מהלכת בקרן דרומית )ר( בל‬
‫השעות משרתות לראש מולד לבנה )ה( לאחריהן למפרע של״ב נחמ״קי ‪ .‬בשנה ראשונה תחילת‬
‫ליל ד ראעז מולד לבנה ב שעת שבתאי ‪ .‬ובשנה ה שנית ראש מולד לבנה בשעת לבנה‬
‫ובשנה השלישית ^ ־ ע ה של אחריה ראש מולד לכנה ב שעת כוכב ‪ ,‬ובשנה הרביעית בשעה‬
‫של אחריה ראש מולד לבנה ב שעת נוגה ‪ .‬ובשנה החמישית בשעה של אחריה ראש מולד‬
‫לכנה כ שעת ח מ ה‪ .‬ובשנה ה ש שית ‪.‬כ שעה של אהריה ראש מולד לכנה כ שעת מאדים‬
‫ובשנה השכיעיי^ ראש מולד לבנה ב שעת צדק ‪ .‬וכן ג׳ פעמים‪ .‬ה שעות הללו משרתות לראש‬
‫מולד לכנה לאחריהם )ו( עד כ״א שנה של מחזור ‪ .‬כל המזלות )ז( משרתים לבנה כלילה מד׳‬
‫ג כצפון ג׳ כדרום ‪ .‬ג׳ במערב ג׳ במזרח )ח( וכל השעות )כי( משרתות לכנה‬ ‫פנות‬
‫כל לה ‪) .‬י( שתים בדרום ‪ .‬שתים כצפון ‪ .‬שתים במזרח ‪ .‬שתים במערב )כ( וכשעה שמתחיל‬
‫לשרת‬

‫בראש סרגין הוא בתמוז בהנילב קצרה ‪ .‬א(‬
‫הלבנה בדרום בראש מזל גדי והולכת קשת קצרה‬
‫והוא רק כס• שיעור הלילה הקצרה ‪) .‬ד( כל‬
‫ה שעות כו' ר״ל הז׳ כוכבים שהם משמשין כל‬
‫אחד שעה ‪) .‬ה( לאחריהן למפרע ‪ .‬נסי שבכל‬
‫שנה חל המולד בשעה קודם ‪ .‬ממה שהיה בשנה‬
‫שלפניו כי בין שנה לשנה ד' ימים ח' שעוה‬
‫שהוא ק״ד שעות השלך כל שבע נשאר ו' שעות‪.‬‬
‫וכל המאמר הוא לחשבון ב' ידות שעה לבד ‪.‬‬
‫)ו( עד כ״א שנה ש״מ ‪ .‬שחוזר עוד לשעה של‬
‫שבתאי ‪) .‬ז( משרתים לבנה בלילה ‪ .‬נ״ל שצ״ל‬
‫בלילה וביום וכן לקמן אצל השעות ‪ .‬ובצפין ר״ל‬
‫בהיות הלבנה הולכת בצפון ‪ .‬ובדרום ר״ל בעת‬
‫הילוך הלבנה בדרום‪ .‬והוא בהלוכה היומי ממזרח‬
‫למערב ‪) .‬מ( וכל השעות כבר נשנה כ״ס שר״ל‬
‫השבעה כוכבים וגס הלבנה בכלל ז ה‪) .‬ע(‬
‫משרתות לבנה בלילה ‪ .‬נ״ל שצ״ל כלילה וביום‪.‬‬
‫)י( שתים בדרום בהיות הלבנה הולכת בדרום ‪.‬‬
‫וכן ב׳ בצפון בהיות הלבנה הולכת בצפון ‪) .‬כ(‬
‫ובשעה שמתחיל ל״ב גומר במערב ‪ .‬נ״ל שצ״ל‬
‫גומר כמזרח לפי שהרוחות הם ארבעה‪ .‬והכוכבים‬
‫הם שבעה ושני כוכבים משרתים לכל רוח ‪ .‬נמצא‬
‫כברוח הרביעי משרת כוכב השני ‪ .‬הוא אותו •‬
‫שהתחיל ברוח הראשון ‪ .‬שאם התחיל ברוח דרום‬
‫שבתאי ואחריו צדק ‪ .‬משרת לרוח מערב מאדים‬
‫ואחריו חמה ולרוח צפין נוגה וכוכב ולרוח מזרח‬
‫לבנה‬
‫הלבנה ששה פעמים מקצה דרום לקצה צפון ‪.‬‬
‫וששה פעמים מקצה צפון לקצה דרוס ‪ .‬וכמו כן‬
‫במשך הילוך החמה מצפון לדרום תסוב הלננה ו'‬
‫פעמים מדרום לצפון‪ .‬וששה פעמים מצפין‬
‫לדרום‪ .‬ואין_ספק שט״ס ים בזה או כצייל אצל‬
‫הנבנה כמו אצנ החמה ‪ .‬וכן ‪ ,‬צ״ל בזמן שהחמה‬
‫מהלכת לקרן דרומית הלבנה מהלכת לקרן דרומית‬
‫א״ב שהחמה מהנכת בקרן צפונית‪ .‬הלבנה מהלכת‬
‫בקרן צפונית ‪ .‬וקאי ^על עת המולד שאז הלבנה‬
‫עם החמה במקום אחד • ואל •מקום אשר רוח‬
‫החמה ללכת ‪ .‬הולכת אז גס הלבנה איזה ימים‪.‬‬
‫והיותר ג״ל שצייל ובאמצע החודש אמתי ובזמן‬
‫כו’_ ]ונשתבש‪ .‬על מלת ובמערב[ שבחצי החודש‬
‫הוא אשר יקראו התוכנים עת הניגוד ‪ .‬שהלבנה‬
‫אז לעולם נגד החמה ‪ .‬רחוקה ממנה חצי הרקיע‬
‫אם החמה נמצאת בקרן דרומית בראש מזל גדיי‬
‫הוא בחודש טבת ‪ .‬אז הלבנה בג לגלה בקרן‬
‫צפונית בראש מזל סרטן ‪ .‬וכשהחמה בקרן‬
‫צפונית בראש מזל סרטן הוא בחודש תמוז ‪ .‬אז‬
‫הלבנה בגלגלה בקרן דרומית בראש מזל גדי ‪.‬‬
‫ועל כן הלבנה בחצי החודש הולכת כל הלילה‬
‫זורחת במזרח בערב ושוקעת במערב בבוקר בין‬
‫שהלילה ארוכה בין שהיא קצרה ‪ .‬כי בטבת‬
‫שהחמה בדרום בראש גדי שהלילה ארוכה ‪ .‬אז‬
‫ה‪..‬בנה בחצי החודש בצפון בראש סרטן ע"כ‬
‫הולכת אז קשת ארוך ושוהה כל הלילה‪ .‬וכשהחמה‬
‫לו‬ ‫יעקב‬ ‫פיר!'יא)־־’(‬ ‫שארית‬
‫לשרת כדרום גומר במערב )ל( ובל סביבותיו כן ‪ .‬כל מאורי אור הנדולים נתונים )מ( בדרום‬
‫חוץ מן )נ( העגלה שהיא נתונה בצפון ‪) .‬ס( וכל המזיקים המהלכים ברקיע ו־מלאבים שנפלו‬
‫מגדולתן וממקום קדושתן מן השמים בימי דור אנוש כשהם עולים לשמוע דבר מאחורי הפרגוד‬
‫חם מתרדפין ב שבט של אש וחוזרין לאדזוריהן למקומן )ע( י׳ ימים וכ״א שעות ור״ד חלקים ‪.‬‬
‫יתרון ימות החמה על ימות הלבנה ‪ .‬והעכור נכנם )פ( להשוות ימות שנות ההמח עם ימות‬
‫שנות הלבנה ‪) .‬צ( והחמה והלבנה מתהילין מר״ח ניסן ‪ .‬החמה מהלכת)ק( לפניה )ר( בתקופתה‬
‫וטלה מתחיל לשרת )ם( לפניו ביום )ח( וכל המזלות משרתים אחריו כדרבן ‪ .‬והלבנה מהלכת‬
‫)א( לאחריה )ב( וטלה מתחיל לשרת לפניה בלילה ‪) .‬ג( וכל המזלות משרתים אחריו כד רכן)ד(‬
‫וכן עד שנת )ה( מחזור הקטן עד שנת העכור ‪ .‬בא העכור דוחה )ו( לראש מולד לבנה ועומד‬
‫בר״ח‬

‫לפ־ חשבון החמת שהחודש הוח עם ע״ג חלק־ם‬ ‫לבנה בעצמה בראש‪ .‬ואחריה בבחאי ניוד הפגים‬
‫נוסף על ב׳ ידות שעה ‪ .‬דא‪:‬־ לחה־ון כי״שלכד‬ ‫נמצא ששבתאי הוא המתחיל בדרום והגומר‬
‫יתרון ימות החמה הוא י׳ ימים כ״ב שעות ‪) ,‬פ(‬ ‫במזרח ‪ .‬ולפי שתפס מתחילת רוח דרוס שאמר‬
‫להשוות ימי שנה״ח עישה״ל ‪ .‬הלשון אינו מדוקדק‬ ‫שתים בדרום ‪ .‬אומר בשעה שמתחיל בדרום גומר‬
‫והכוונה להשוות שנות הלבנה שיהיו שויס לשנות‬ ‫במזרח ‪ .‬וכן היה יכול לומר בשעה שמתחיל‬
‫החמה שההוספה הוא בימי הלינה ‪) ,‬צ( והחמה‬ ‫במערב גומר בדרום ‪ .‬או המתחיל בצפון גומר‬
‫והלבנה ‪ .‬ר״ל שנות החמה והלבנה ‪) .‬ק( לפניה‪.‬‬ ‫במערב או המתחיל במזרח גומר בצפון ‪ .‬וע״ז‬
‫לפי שיאמר שהלבנה מאחריה אומר על החמה‬ ‫אומר וכל כו׳ ‪) ,‬ל( וכל סביבותיו כן ‪ .‬שהמתחיל‬
‫לפניה ‪ .‬והכוונה לצד מערי שפניה מועדות לבוא‬ ‫ברוח אחת הוא הגומר אחר הסביבה ברוח‬
‫למערב ‪) .‬ר( בתקופתה לפי שמתחיל לבאר‬ ‫שלפניו ‪ .‬והגר״ב ז״ל רצה להגיה כשעה שגומר‬
‫מראש מחזור העבור שאז החמה והלבנה שניהם‬ ‫במערב מתחיל בדרום ולא פירש כוונתו ‪) .‬מ(‬
‫בראש מזל עלה ‪ .‬ועת היות החמה בראש טלה‬ ‫בדרום אן« שהמזלות טש״ת סא״ב הם בצפון קו‬
‫הוא עת התקופה ‪) .‬ש( לפניו ביום ‪ .‬צ״ל לפניה‬ ‫השוה וכן החמה והלבנה סובבים גס כן בצפון‬
‫ביום ‪ .‬כמו לקמן אצל הלבנה ‪) .‬ת( וכל המזלות‬ ‫על כל זה לגו יושבי צפון אף בא״י הס סובבים‬
‫שבניסן טלה ובאיר שור כו׳ כסדרן ברקיע‬ ‫לימין האדם לעולם ‪ .‬אבל העגלה סובבת עגול‬
‫ממערב למזרח כפי הילוך החמה שמהלכת תחתם‪.‬‬ ‫קטן ברקיע כולו בצפון ולא תהיה ממעל לראשינו‬
‫)א( לאחריה לאחר החמה לצד מזרח ‪ .‬שהלבנה‬ ‫אף כי לימין ‪ .‬אף שאנו נטויס הרבה לצפון כי‬
‫אחר המולד היא במזרקה של חמה מצד מהירת‬ ‫צורת העגלה סמוכה לציר הצפוני ‪) ,‬נ( העגלה‬
‫מהלכה ממערב למזרח ‪) .‬ב( וטלה מתחיל כו׳‬ ‫בארנוה במאמר ב׳ למס׳ פסחים ‪) .‬ס( וכל‬
‫שבעת המולד הלבנה עם החמה במקום אחד‬ ‫המזיקין כו׳ ‪ .‬חסר איזה מלות כעין ופתח אחד‬
‫וכאשר החמה אז בטלה הלבנה גם כן אז בטלה‪.‬‬ ‫יש ברוח צפון וכל המזיקין כו׳ הם נכנסים דרך‬
‫)ג( וכל המזלות כו׳ הוא גס כן לפי שהולכת‬ ‫אותו פתח ומתרדפין כן׳ ‪) .‬ע( י׳ ימים וכ״א‬
‫תחתיהן ממערב למזרח ‪) .‬ד( וכן עד שנת כו׳‬ ‫שעות ור״ד חלק־ם ‪ .‬ידוע הוא ששנת החמה שס״ה‬
‫מלת וכן קאי אלפני פניו על מה שאמר שהחמה‬ ‫יום ו׳ שעות ושנים עשר חדשי לבנה שכל חודש‬
‫והלבנה מתחילין שניהם בחודם אחד ]ולא קאי‬ ‫הוא כ״ט יום י״ב שעות תשצ״ג חלקים עולה רק‬
‫על מה שאמר ועלה מתחיל כו׳ שיזה לא ישתוו‬ ‫שנ״ד יום ח' שעות תתע״ו חלקים נמצא ששנת‬
‫השנים הבאים עד מח״ק לשנה הראשונה ‪ .‬שבשנה‬ ‫החמה יתר על שנת הלבנה י׳ כ״א ר״ד ‪ ,‬והוא‬
‫ב׳‬
 ‫ייעקב‬ ‫־(‬ ‫פייו י א‬ ‫שארית‬
‫בר״ח אדר ‪ .‬וכן עד שנת טחזור הקטן ‪ .‬בא העכור דוחה לראש מולד לבנה ועומד בר״ח )((‬
‫ט ב ת ‪ .‬וכן עד י״ב עבורין כ אין) ח( החמה והלבנה שוין )ני( לתהילת ליל ד' ב שעת שבתאי‬
‫בשעה שנבראו ‪ .‬אין בין מולד למולד )י( אלא ל״ו שעות וב׳ ידות שעה וע"נ חלקים )כ( אין‬
‫הלבנה חסרה מן השמים )ל( אלא בהרף עין אפילו יש בה במלא החוט )מ( פובבת במזרח‬
‫ובמערב )נ( ואין כח בעין לראות הלבנה עד )ס( ח' שעות )ע( גדולים )פ( בין בראש מולד‬
‫לבנה בין בסוף מולד לבנה ח שבון)צ( ימות שנות הלבנה ג' מאות ונ״ד ימים ושליש יום ותתע״ו‬
‫חלקים )ק( כל ה שעות של חודש הלבנה תרק׳יח שעות וב' ידות שעה ‪ .‬כל השעות של עונת‬
‫הלבנה ה' אלפים ותק׳יד שעות )ר( כל המזלות משרתים )פ( למולד הלבנה )ח( ולתולדות בני‬
‫אדם‬

‫האור מחחיל להופיע בעבר המערבי של לבנה ‪.‬‬
‫)נ( ואין כח בעין ‪ .‬שאין כח בעין לראוחה‬
‫ולהכירה בהיוח אורה קטן לעינינו הצופוה‬
‫במרחק רב ומחמח היוחה סמוכה לחמה קודם‬
‫המולד מכסה אוחה אור השחר ‪ .‬והחד המולד‬
‫מכהה אוחה אור הערב שאחר שקיעה החמה עד‬
‫שמחרחקח למזרח כמה מעלוח אז חתראה לעינינו‪.‬‬
‫)ס( ח׳ שעוח ‪ ,‬נ״ל להגיה י״ח שעוח כי כן הוא‬
‫המציאוח כמו שכחב הרמב״ם ז״ ל הלקה״ח )פי״ז‬
‫ה״ג( שאי אפשר שחחראה הלבנה בחדושה אלא‬
‫א״כ יהיה אורכה יוחר על אורך החמה יוחר‬
‫מחשעה מעלוח ושיעור מהלך הלבנה בזמן זה‬
‫הוא י״ח שעוח עכ״ל ‪ .‬והוא השיעור הפחוח‬
‫כשבא בקצרה שמחקבנים כל הסגולוח הממהרוח‬
‫ראיחה ‪ .‬ולפעמים לא חחראה עד שחחרחק‬
‫מהחמה עד י״ח מעלוח ‪ .‬והוא זמן ל״ו שעוח ‪.‬‬
‫והמדה הבינוניח הוא י״ב מעלוח שהוא כ״ד שעוח‬
‫ע׳ צורח הארץ )ש״ה פ״א( ונו״נ )סי׳ רי״ב(‪.‬‬
‫)ע( גדולים ט״ס הוא ונראה שהוסיף אחד על‬
‫הגליון מלח גדולות ‪ .‬והוא מדברי החוס׳ ר״ה‬
‫)כ״ד ע״ב( ‪) .‬פ( בין בראש כו׳ ר״ל שי״ח שעוח‬
‫קודם המולד אין כח בעין לראוחה וכן עד י״ח‬
‫שעוח אחר המולד אי אפשר לראוחה ‪) .‬צ( ימות‬
‫שנוח הלבנה כו' הוא קיבוץ י״ב חדשים שכל‬
‫אחד כ״ט י״ב חשצ״ג ‪) .‬ק( כל השעות כו' מונה‬
‫מספר השעוח בחודש ואח״כ בשנה לפי שבכל‬
‫שעה משמש כוכב אחר מהז׳ כוכבים הנורם שינוי‬
‫לפי כחו וטבעו ‪ .‬ולפי קבלח שפעו מהי״ב מזלוח‬
‫וכאומר‬
‫ב' יהיה המולד ברזעלה י״ט בדגים ‪ .‬וכשנה ג׳‬
‫במעלה ח׳ ממנו[ ‪) .‬ה( מחה״ק ‪ .‬מחזור קגין זה‬
‫אינו ממחזורים הקטנים שבמחזור של כ״א בנה‬
‫הנזכר למעלה ‪ .‬כי אם במחזור הטבור של י״ט‬
‫שנה ‪ .‬שאומר לקמן)פ״ח( מחזור העבור י״ט שנה‬
‫וז׳ מחזורים קטנים יש בו שלש כו' ששני שנים‬
‫פשוטוח עם שנח העבור נקרא מחזור קטן ‪) .‬ו(‬
‫לראש מולד ‪ .‬חודש הראשון מכל י״ב חדשים‬
‫קורא ראש בכל הפרק ‪) .‬ז( ט ב ת צ״ל שבט ‪.‬‬
‫)ח( החמה והלבנה שוין ‪ .‬ר״ל שנוח החמה ושנוח‬
‫הלבנה מחחילין שוב בחודש אחד ‪ .‬שכלים ל״ג‬
‫שנים של חמה עם ל״ד שנים של לבנה בשוה‬
‫ויהיה עוד הפעם ראש מולד לבנה ר״ח ניסן ‪.‬‬
‫)ט( לתחילת ליל ד׳ בשעה שנבראו ‪ .‬כולו ט״ס‬
‫הוא ונשחלשל הטעוח ממה שכחוב כן לקמן ‪.‬‬
‫)י( אלא ל״ו שעוח ‪ .‬ששיעור החודש הוא כ״ט יום‬
‫י״ב שעוח כו׳ וכ״ח ימים הם ד' שבועוח שלימוח‬
‫נמצא שההבדל כשבוע הוא יום א׳ י״ב שטוח‬
‫שהם ל״ו שעוח ‪) .‬כ( אין הלבנה חסירה כו׳ ‪.‬‬
‫ר״ל אור הלבנה אינו נפשק לגמרי ממנה אפילו‬
‫רגע ‪ .‬ומה שלא נראה אוחה כמה שעוח הוא‬
‫מצד הגובה והמרחק שבינינו עד הלבנה ‪) .‬ל(‬
‫אלא כהרף עין אפילו ‪ .‬נראה שמלח אלא ואפילו‬
‫חלפו מקומם וכצ״ל אפילו כהרף עין אלא יש‬
‫בה ‪) .‬מ( סובבת במזרח ובמערב ‪ .‬ר״ל מלא‬
‫חוט האור סובבח במזרח ובמערב כאומר שאור‬
‫המזרחי משלים אח אור המערבי ‪ .‬כידוע כי‬
‫קודם המולד האור במזרח הלבנה ‪ .‬ואחר המולד‬
‫לז‬ ‫יעקב‬ ‫פיקי י׳א)־״>(‬ ‫שארית‬
‫אדם )א( ועליהם העולם עומד ‪ .‬וכל מי שהוא )כ( חכם ומבין הוא מבין מולד לבנה ותולדות‬
‫כני אדם )ג( ועליהם אומר דבתוב )בראשיהא׳( והיו לאותות ולמועדים )ד( אותות הללו לא‬
‫ימושו משרתים לחמה ביום וללבנה בלילה ‪ .‬בג׳ מחזורות של חמה וד׳ מחזורות של לבנה פ״ד‬
‫שנים שהוא שעה אחת מיומו של הקב״ה באים חמה ולבנה )ה( שוים בתחילת ליל ד׳ ובשעת‬
‫שבתאי ב שעה שנבראו ‪ .‬ב שעה ששלהבת לבנה מנעת להמה ביום )ו( במעלות ששים עובר‬
‫בתוכו‬

‫השעה המהחלה לשמש בכניסה החמה לאותו מזל‪.‬‬
‫)ג( ועליחם על המזלוה אומר הכהוב והיו‬
‫לאותות שידעו מהס החכמים העהיד לבוא ‪) .‬ד(‬
‫אותות הללו לא ימושו כו׳ נראה שדריש מלוה‬
‫והיו שיהיו בהויהן המיד בלי הפשק ‪ .‬והוא שיהיו‬
‫משרתים לחמה ביום וללבנה בלילה ‪ .‬ואחר שדרים‬
‫והיו שיהיו בהמידוה ע״כ שקאי לאוהוה על‬
‫המזלות דאלו החמה והלבנה זה ביום וזה בלילה‬
‫ואינם בתמידות ‪ .‬ולפי המדרש ע״כ יהי מאורות‬
‫ברקיע של ראשית הכתוב קאי על כל הכוכבים‬
‫ולא על שני המאורות לבד ‪) .‬ה( שוים לתחילת‬
‫ל״ד ‪ .‬אין הכוונה בליל ד׳ אחד ‪ .‬אלא הלבנה‬
‫אחר כלות פ״ד שנים משנותיה שהס של י״ב‬
‫חודש הוא אחר אלף ושמונה חדשים ‪ .‬וכן החמה‬
‫אחר כלות פ״ד שנים משנותיה של שס״ה ימים ו׳‬
‫שעות ‪ .‬ומה שכוללם כאחד מפני שהם‬
‫שויס במספר■ כמספר השנים שתבוא החמה‬
‫בשנותיה לתחילת ליל ד׳ ‪ .‬כן מספד השנים‬
‫ליל‬ ‫לתחילת‬ ‫בשנותיה‬ ‫הלבנה‬
‫למספד השנים הוא שעה‬ ‫ד׳ והסימן‬
‫אחת‬
‫וכאומר שכל כך שינוים יש במשך חודש וכל כך‬
‫שינוים יש במשך שנה ‪) .‬ר( כל המזלוה ‪ .‬גס הז׳‬
‫כוכבים נקראים בשס מזל כדאיהא בבראשיה‬
‫רבה)פ״ו( יש מזל שהוא גומר הילוכו לל׳ יוס‬
‫והוא לבנה ‪ .‬יש מזל שהוא כו׳ והוא שבהאי ‪.‬‬
‫)ש( למולד הלבנה‪ .‬שימי החודש הלויס לפי‬
‫השעה שחל בה המולד באחד מהז׳ כוכבים ולפי‬
‫המזל מהיייב מזלוה שבו ההחברה עם החמה ‪.‬‬
‫)ה( ולתולדות ב״א ‪ .‬כשס שמקרי ימי החודש הם‬
‫לפי המולד ‪ .‬כן מקרי האדם הלויס לפי התחלה‬
‫הויהו בעולם ‪ .‬באיזה מזל נולד כמו שאמרו בשבה‬
‫)קנ״ו ע״א( האי מאן דבחמה יהא גבר כו׳ האי‬
‫מאן דבכוכב נוגה יהא גבר כו' וחשיב שם הולדה‬
‫האדם בכל השעוה של הז׳ כוכבים ‪) .‬א( ועליהם‬
‫על המזלוה ‪) .‬ב( חכם ומבין ‪ .‬על דרך הכהוב‬
‫)דברים ד׳( כי היא חכמהכס ובינהכם לעה״ע‬
‫ודרשו בגמ' שבח )ע״ה ע״א( איזה הוא חכמה‬
‫ובינה שהוא לע״ה זה החושב הקופוה ומזלוה ‪.‬‬
‫שתבא‬ ‫פי׳ רש״י ז״ל שכל העהים לפי הילוך החמה‬
‫במזלוהיה ומולדוהיה *( במזל הלוי והכל לפי‬

‫*( האי ומולדותיה ‪ .‬אינו מתישב על החמה ונ״ל שע״ס הוא וצ״ל והלבנה במולדותיה כו‬
‫ככניסת החמה והלבנה לאותו מזל ‪ .‬והרש״א ז׳׳ל כותב ואין זה שייך בחשבון הלבנה שאינה אלא‬
‫לקביעת מועדים אלא כפרש״י שאומר שנה זו כו' שזה לפי שינוי ד׳ תקופות ומזלות ע״ש ‪ .‬זה איץ‬
‫כפי דעת המדרש זה וכל האצטגנינים ‪ .‬ומפורש בערובין)נ״ו ע״א( שאינו מיבש את הזרעים כ^והוא‬
‫דאתיליד לבנה בצדק ‪ .‬ונראה שבכלל תקופות נכללת גס הלבנה ‪ .‬וכן איתא בסוכה )כ״א ע״א( על‬
‫ריב״ז שלא הניח תקופות כו׳ פרש״י ז״ל חשבון הילוך החמה והלבנה ‪ .‬וכן במס׳ ר״ה )ח׳ ע א( דר‬
‫זירא אמר לתקופות ‪ .‬פרש״י ז״ל לתקופת חמה ולבנה ‪ .‬תקופת החמה ומולדות הלבנה מתשרי ‪.‬‬
‫וכן בתוס׳ ומונין מולד הלבנה והתקופה ‪ .‬וכן שם )י״ב ע״ב( ולתקופות כר״י פדש״י ז״ל ומונין תקופת‬
‫החמה והלבנה ‪:‬‬
‫זיין‬ ‫‪.‬‬
 ‫יעקב‬ ‫פרקי ר״א)פ״ז(‬ ‫שארית‬ ‫‪74‬‬
‫בתוכו ומבבה את אורו ‪ .‬ובשעה ששלהבת החמה מגעת ללבנה בלילה במעלות ארבעים עובר‬
‫בתוכו ומכבה א ת אורו ‪ .‬ר׳ נהוראי אומר גזירת מלך במלה מפורסמת )ז( בשעה שישראל‬
‫חוטאין ואינן מעברין את השנה כראוי ‪ .‬כ שעה ששלהבת חמה מגעת ללבנה כלילה מעלות‬
‫ארבעים ‪ .‬הקב״ה מכהה את הלבנה וגונז אחד מן הסנהדרין ‪ .‬וכשישראל עושין רצונו של‬
‫הקב״ה עושה ברחמיו הרבים )ח( ומכהה את רתמה ושולח רוגזו על הכותים שנאמר)ירמיה י׳(‬
‫כה אמר ה׳ אל דרך הגוים אל תלמודו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה‬
‫כותים יחתו ולא ישראל )מ( כשם שאין אור החמה מושל באור הלבנה ולא אור הלבנה באור‬
‫החמה‬

‫מעלות ע׳ בס׳ חולדות השמים להח׳ רחז״ס‬
‫)סי׳ י״ח וקכ״ד( ובנחמד ונעים )סי' רכ״ט(‬
‫נשתבש וזה אטעיתי' להרב הנ״ל ‪) .‬ז( בשעה‬
‫שישראל חועאין כו׳ כבר בארנו במס׳ הוכה שאך‬
‫שהליקוים הס מתחייבים על פי מהלך המאורות‪.‬‬
‫על כל זה יורו הוראות בעולם ואוחוחס אותות‬
‫לעתיד שתבוא פורעניות על החוטאים‪ .‬וע״כ‬
‫אומר ר׳ נהוראי שכך גזרה חכמתו יח׳ כשיהיו‬
‫ישראל חוטאין בזה שלא יעברו השנה כראוי ]או‬
‫שחוטאין קאי על שארי חטאים אך אם מעברין‬
‫השנה כדאי הוא המצוה הזאת שהרבה גופי חורה‬
‫תלוים בה להגין עליהם[ אז כשיגיע החמה‬
‫והלבנה בגבול שחלקה הלבנה אז אוח הוא על‬
‫העונש העתיד לבוא שיעדר מאור אחד המאיר‬
‫עיני חכמים ‪ .‬אחד מהסנהדרין אשר מהם תצא‬
‫חירח הטבור ‪ .‬וכשאין בהם חטא זה אז לא ימשך‬
‫מליקוי הלבנה שום אוח רע ‪) .‬ח( ומכהה את‬
‫החמה כו׳ ‪ .‬חסר כאן וצ״ל כששלהבח לבנה מגעת‬
‫לחמה ששים מעלות מכהה אח החמה ‪ .‬כמו‬
‫שאמר אצל ליקוי הלבנה ‪ .‬ואפשר דסמך על מה‬
‫שנאמר למעלה ‪ .‬ור״ל כשמכהה אח החמה אז‬
‫ברה״ר שולח רוגזו על הגוים עובדי החמה‬
‫ומוכיח מהכתוב אס חשמורו דרך ה׳ אז מאוחות‬
‫השמים אל חחחו אלא יחחו הכותים מהמה ’ כי‬
‫אוח הוא על הרעה העתידה לבוא עליכם ‪ .‬על‬
‫שהם עוברים רצונו של מקום שכשם שבמצרים‬
‫נלקה היאור אלהיהם תחילה כן כאשר נלקה‬
‫החמה א;הי הנוחים העובדים אותה אות הוא‬
‫שילקו עובדיה ‪) .‬ע( כשם שאין אור כו׳ ר״ל‬
‫שאור‬
‫אחח מיומו של הקב״ה ‪ .‬וחשבון הלבנה הוא‬
‫לחשבון ב׳ ידוח שעה לבד ‪) .‬ו( במעלות ששים‬
‫כו׳ סיבח הלקויס נודע וכבר הזכרנו במס' סוכה‬
‫כי כאשר מרחקי החמה והלבנה בעה מולד‬
‫האמחי יהיו מראש חלי או מזנט ]הם השני‬
‫מקומוח שפוגשים עיגול הלבנה עס עיגול החמה[‬
‫רק ט״ו מעלות ומעט יותר אז בהכרח שתלקה‬
‫החמה ואס הם קרובים יותר יהיה הליקוי יותר‬
‫גדול ‪ .‬ואס בחצי החודש בעת ניגוד האמיתי לא‬
‫תהיה מרחק הירח מראש תלי או זנבו רק מעט‬
‫יותר מעשרה מעלות אז בהכרח שחלקה הלבנה‬
‫ויעדר אורה ‪ .‬והמעלות שאומר המדרש אינם‬
‫מעלות של התוכנים שהם ש״ס בגלגל אלא הס‬
‫חלק רביעי ממעלות התוכנים ]אפשר שחלקו‬
‫הרקיע לד׳ פעמים ש״ס שיהיה לפ״ז מעלה אחת‬
‫כדי שיעור מהלך החמה חלק ששים משעה שהוא‬
‫א׳ מינוט כי מהלך החמה בשעה הוא ט״ו מענות‬
‫של התוכנים נמצא שהולכת החמה מעלה אחת‬
‫בד' מינוטין ‪ .‬ומעלה של בעל המדרש שהוא חלק‬
‫רביעי ■ממעלת התוכנים בחלק ששים בשעה שהוא‬
‫א׳ מינוט[ נמצא שמה שאומר במעלות ששים‬
‫הוא ט״ו מעלות של התוכנים ‪ .‬ומעלות ארבעים‬
‫הם עשרה ‪ .‬והוא כדברי התוכנים‪ .‬והגר״ב ז״ל‬
‫כותב דמוחלפח השיטה דברישא דמיירי בקדרות‬
‫חמה צ״ל במעלות ארבעים ובסיפא בקדרות ירח‬
‫צ״ל במעלות ששים ‪ .‬או דצ״ל ברישא מגעת לחמה‬
‫בלילה ובסיפא ביום כו׳ בחנם הרבה להגיה שלא‬
‫כפי האמת ‪ .‬כי כן כחוב בכל ספרי תכונה אצל‬
‫ליקוי חמה ט״ו מעלות והצל לקוי לבנה ע‪:‬רה‬
‫לח‬ ‫יעקב‬ ‫פריןרא)״־׳“•״(‬ ‫^טארית‬
‫התמה )י( כך אנו מונים לא מנין ההמה בלילה ולא מנין הלבנה ביום ולא ישיגו נבול איש‬
‫א ת רעהו ‪:‬‬
‫פ״ח ‪ h w‬נכנסה התקופה )א(מעשרים יום של הורש טבת ולמטה מעברין א ת השנה מב' יום של‬
‫חודש טבת ולמעלה אין מעברין את ה שנה‪) .‬כ( מהזור העבור מי״ט שנ ה)ג( וז׳ מהזורים‬
‫קטנים יש בו ) ! ( יש מהן משלש )ה( ויש מהן משתים )ו( שלש )ז( ו שתים)ח( שלש)ט( ושלש‬
‫)י( ושלש )כ( ושלש ושתים ;‬
‫בר״ח‬

‫האסיף ‪) .‬ב( מחזור העביר מי״ט שנה ‪ .‬ידוע‬
‫הוא בכל ספרי המעברים וקראוהו מחזור קטן‬
‫של לבנה והוא של י״גי שנה ונקבעו בו שבעה‬
‫עגוריס בשנים ידועים ממנו ואחר כלות הי״גי‬
‫שנים חוזר עוד הפעם על סדר הראשון כי אחר‬
‫י״ט שנים ישלמו שנות הלבנה עם שנות החמה‬
‫בשוה ‪) .‬ג( וז׳ מח״ק השנים פשוטים עם שנת‬
‫העבור קורא מחזור קגין והוא קטן לעומת מחזור‬
‫הטבור שהוא פחות בשנים ממנו ‪ .‬גם נופל הוא‬
‫ממנו שבו לא ישלמו שנות הלבנה והחמה בשוה‬
‫כי אס כקיוכ ‪) .‬ד( יש מהן כו׳ בז׳ מחזורים‬
‫הקטנים ‪ .‬יש מחזורים של ג' שנים הוא ב' שנים‬
‫פשוטות והשלישית מעוברת ‪) .‬ה( ויש מהן‬
‫משתים הוא כנה אחת פשוטה ‪ .‬ושנה השנית‬
‫מעוברת ‪) .‬ו( שלש הוא שנה א׳ ובנה ב׳ במחזור‬
‫פשוטות ‪ .‬ושנה ג' מעוברת ‪) .‬ז( ושתים הוא‬
‫שנה ד׳ פשוטה ושנה ה׳ מעוברת ‪) .‬ח( שלש‬
‫הוא שנה ו׳ ושנה ז׳ פשוטות ושנה ח׳ מעוברת ‪.‬‬
‫)ט( ושלש הוא שנה ט' ושנה י׳ פשוטות ושנת‬
‫י״א מעוברת ‪) .‬י( ושלש הוא שנה י״ב ושנה י״ג‬
‫פשוטות ושנת י״ד מעוברת ‪) .‬כ( ושלש ושתים‬
‫ט״ס הוא וצ״ל ושתים ושלש ‪ .‬שתים הוא שנה‬
‫ט״ו פשוטה ושנה ט״ז מעוברת ושלש הוא שנה‬
‫י״ז ושנה י״ח פשוטות ושנה י״ט מעוברת ‪ .‬וכן‬
‫מצינו לר״א ]שהוא בעל מדרש זה[ בבריתא מובא‬
‫ביסוד עולם לר׳ יצחק הישראלי ז׳׳ל תניא שנות‬
‫העבור שלש שתים שלש שלש שלש שתים שלש‬
‫דברי ר' אליעזר ‪ .‬וחכ״א שלש שלש שתים שלש‬
‫שלש שתים שלש ‪ .‬ר״ג אומר שלש שלש שתים‬
‫‪ .‬שלש‬
‫שאור החמה אינה בלילה ואור הלבנה אינה נכרת‬
‫ביום ‪) .‬י( כך אנו מונים כו׳ לא מנין הלבנה‬
‫ביום כמו שאמרו בב״ר )פ״ו( אין מונין ללבנה‬
‫אלא משתשקע החמה כו׳ ובמש׳ רי׳ה )כ׳ ט״ב(‬
‫צריך שיהא לילה ויום מן החודש ‪ .‬שאש המולד‬
‫בתחילת היום לא יתחיל החודש אלא בלילה ‪ .‬וכן‬
‫היום כצה משתשקט החמה ‪ .‬מה שאין כן שארי‬
‫האומות יש מונים התחלת המעת לעת מחצות‬
‫הלילה וכן השנה מתחיל וכלה אצלם בחצות הלילה‬
‫נמצאו מונין לחמה בלילה ‪:‬‬
‫)א( מעשרים כו׳ ולמטה מעשרים כו׳ ‪ .‬בלי ספק‬
‫כי ט״ס הוא ע׳ ר״ה)ליא ע״א( כד חזית דמשכא‬
‫תקופת טבת עד שיתשר בניסן עבריה לההוא‬
‫שתא דכתיב שמור את חודש החביב שיהא אביב‬
‫של תקופה בחידש ני סן) ע׳ רש״י שם וי״א ע״ב(‬
‫ובסנהדרין )י"נ ע״ב( על תקופת טבת שנמשך‬
‫זמנה עד ט״ז בניסן שהבאת עומר דיליה בתקופת‬
‫טבת מעברין עכ״ל ומה ענין לתלות התקופה‬
‫בכ׳ טבת שיהיה לפי זה תקופת ניסן ביום כ“ ג‬
‫או כייר בניסן ‪ .‬וכפי מה שנבאר לקמן דעת ד א‬
‫שהוא בעל מדרש זה שהוא חושש שלא תפול‬
‫תקופת ניסן בי‪-‬״ד בניסן צריך להגיה כאן מעשר‬
‫כו׳ ולמטה מעשר כו׳ ולמעלה ‪ .‬ואפשר לקיים‬
‫גרסת מעשרים כשנגיה ת שיי במקום טבת ‪.‬‬
‫ויסבור כר״י דתוספתא ‪.‬בסנהדרין )י״ג ע״א(‬
‫דאיתא שס אין מעברין את השנה אלא אס היתה‬
‫תקופה חסירה רובו של חודש וכמה רובו של‬
‫חודש ר״י אומר שתי ידות בחודש וכמה שתי‬
‫ידות עשרים יום ועיבור זה הוא משוס חג‬
 ‫פרקי ר״א )פ״ח(‬
‫יעקב‬
‫התקופה ביוס י״א על כן אין צריך עבור ‪ .‬ועד‬
‫ניסן של שנה ג׳ נהוסך עוד יתרון משנה והוא‬
‫ביחד כ״א יום ח׳ שעות תרפ״א חלקים כ׳ רגעים‬
‫והיה נופלת התקופה ביום כ״י בחודש ‪ .‬על כן‬
‫מעברים אותו שנה ואינו מגי״ היתרון לחודש‬
‫שהוא כ״ע יום י׳יב שטות תשצ״ג חלקים ‪ .‬עוד‬
‫ח׳ ימים ד׳ שעות קי״א חלקים נ״ו רגעים ועד‬
‫ניסן של שנה ד׳ נשלם זה ועוד נשאר ב' י״ז ט׳‬
‫ס׳יח ‪ .‬ועד ניסן של שנה ה׳ נתוסף עוד יתרון‬
‫משנה ‪ .‬והוא ביחד י״ג י״ד קל״א מ׳ ונופל‬
‫התקופה ביום י״ד ‪ .‬ונראה שר״א סובר יום‬
‫תקופה גומר כר״י דתוספתא בסנהדרין )י״ג‬
‫ע״א( נמצא שאין התקופה נופלת בחדושה של‬
‫לבנה ע"כ סובר שמעברין זה השנה ואינו מגיע‬
‫לחודש ע״וכ״ב תרס״א ל״ו‪ .‬ועד ניסן של שנה‬
‫ו׳ עוד לא נשלם ‪ .‬ועד ניסן של שנה ז׳ נשלם‬
‫החסר ועוד נשאר ה׳ י״ע תרס״א ס׳ ועד ניסן‬
‫של שנה ח׳ נחקכץ עוד משנה והוא ביחד ע״ז‬
‫ע״ז תשפ״ג ל״ב והיתה התקופה נופלת ביום י״ז‬
‫בחודש • על כן עושים בו עבור ואינו מגיע‬
‫לחודש י״ב כ׳ ע׳ מ״ד ועד ניסן של שנה ע׳‬
‫עוד לא נשלם‪ .‬ועד ניסן של שנה י׳ נשלם החסר‬
‫ועוד נשאר ח׳ כ״ב רל״ג נ״כ ואין צורך לעבור ‪.‬‬
‫ועד ניסן של שנה י״א מ ס ק ק ע^ '?ויי״ע״שלה‬
‫כ״ד והיתה נופלת התקופה ביום כ׳ בחודש על‬
‫ש א רי ת‬ ‫‪76‬‬
‫שלש שלש שהים *( עכ״ל‪ .‬ונכאר טעמי מחלקוהס‬
‫וטרם נקדים שהיסוד שעליו חוזרים חשכון‬
‫העכורים הוא כמו שכהכו נכחרי החכמים שלא‬
‫תסול תקופת ניסן אחר יום ט״ו כניסן כדאיחא‬
‫בר׳יה )כ״ח ע״א( שלח ר״ה בר אבין לרבא כד‬
‫חזית דמשכה תקופת טבת עד שיתסר בניסן‬
‫עברה לההוא שתא דכתיב שמור את חודש‬
‫האביב שיהא אביב של תקופה בחודש ניסן‬
‫פרש״י ז״ל שיהא ניסן של המה בתוך י״ד יום‬
‫למולד הלבנה שהוא עדיין בחדוש הלבנה עכ״ל‬
‫וכן כל הסוגיא בסנהדרין )י״ג ע״א ב׳( שלא‬
‫הפול תקופת ניסן יותר מע׳׳ו או ט״ז בחודש‬
‫]ולא כמו שכתבו כמה מדברים בעניני העבור‬
‫שבהתקבץ היתרון קרוב לחודש אז עושין עבור‬
‫שהוא נגד ההלכה[ עוד נקדים שמה שאמרו שלש‬
‫אינו שנתקכז היתרון של ג׳ שנים שהוא יותר‬
‫מחודש • אלא קניז של שני שנים ששנה א׳‬
‫במחזור הוא שנשתוו ימות החמה עם ימות‬
‫הלבנה ‪ .‬שחל אז התקופה ביום המולד ועד ניסן‬
‫של שנה ב' יש יתרון משנה אחת ‪ .‬ועד ניסן‬
‫של שנה ג׳ הוא יתרון משני שנים ‪:‬‬
‫ו ט ת ה נבאר כל שנה בפלט לפי דעת בעל‬
‫מדרש זה ‪ .‬והוא כר״א בברייתא ופרטי‬
‫ה ח ^ון על פי תקופת ר׳ אדא ]וכן הוא לתקופת‬
‫שמוחל ר ק שבסיף כל מחזור נשחר שעה ותפ״ה‬

‫תל״ז נ״ב ‪ .‬ועד ניסן של שנה י״ב נשלם החסר‬ ‫תחלת שנה א התקופה קודם המולד ע׳ שעות‬
‫ונשאר עוד א׳ ג׳ תשס״ג ע״כ ‪ .‬וטד ני סן ^ ל‬ ‫תרמ״ב חלקים ויתרון החמה על הלבנה בשנה‬
‫שנה י׳יג נתקבץ י״ב ימים תתפ״ה מ״ד ונופלת‬ ‫הוא י׳ ימים כ״אשעות קכ״א חלקים מ״ח רגעים‬
‫התקופה ביום ייב ואין צורך לעבו^ ועד ט ק ‪S‬‬ ‫] ת תי ף סלקי ס בשעה וע״ו רגעים בחלק[ ונופל‬

‫*( מכאן תוכחת מגולה לחכמי זולתינו שכתבו שהיהודים למדו לעשות העכורים מהוע? הכללי‬
‫שעשו בוינציאה בשנת שכ״ה למספרם ‪ .‬ויש מהם אומרים בשנת ת״ק כמו שמובא בס׳ מעה דן ובס׳‬
‫מחר חודש כתב דברים אשר לא כן ‪ .‬הנה מדרש זה והברייתא יענה נגדם ‪$> .‬א י א ‪4‬ג ‪S‬‬
‫ולשנת ת״ק ערך ש״ע שנים והם סדרו פרעות העכורים במחזור‬ ‫של^^‪ °‬״ י י י׳'נ‬
‫והרלב ג והאברמאל « בא הביאו שבעלמי ראש התוכנים ש^ה בימי רבי הפליג לשבח חשבון המחזור‬
‫של י ׳ט שנים אשר לבני ישראל וכתב שזה יוכיח שהיתה נבואה ביניהם ‪ .‬ונם הוא קדם ספרו ת״צ‬
‫י‬ ‫שנים להוועד שלהם;‬
‫לט‬ ‫יעקב‬ ‫פיקיר־א)״־״(‬
‫י״א ו׳ חשס״ג מ״ח ‪ .‬ועד ניסן של שנה א׳‬
‫במחזור השני נשלם ונשאר יחרון ללבנה על החמה‬
‫היינו שההקופה קודם המולד ט׳ שעוח הרמ׳׳ב'‬
‫חלקים כמו שהיה בראש המחזור כן חוזר חלילה‪:‬‬
‫נבאר דעח החכמים דפליגי על ר״א‬
‫בשנה ה' וסוברים שאין מעברין אוהו‬ ‫^‬
‫אפשר מפני שסוברים יום הקופה מהחיל כר׳‬
‫יוסי בסנהדרין)י״ג ע״א( על כן כשחלה החקופה‬
‫ביום י״ד יש כאן אביב של הקופה בחודש ניסן‬
‫אבל בשנה ע״ז שטפלה ההקופה ביום ט״ו אין‬
‫כאן אביב של הקופה בחודש ניסן כמו שפרש״י‬
‫ברייה )כ״א ע״א( שמיום י״ד ואילך ישנה היא ולא‬
‫ס״ל גס כן לעבר אדר ‪ .‬או אפשר דס״ל לחכמים‬
‫שיום ט״ו הוא מן החודש כנהרדעי כמו שפי׳‬
‫ההוספוה בר״ה שם על הא דשלח ר״ה ב״א לרבא‬
‫אך ס״ל שיום הקופה גומר ולכן בשנה ע״ז צריך‬
‫לעבר ‪ .‬ור״ג דפליג גס על שנה ע״ז במחזור‬
‫וסובר שאין צריך עבור נראה דס׳יל דיוס ט״ו‬
‫הוא מן החודש כנהרדעי שיום ט״ו נק־א עדיין‬
‫בחדושה של לבנה ♦( ויום הקופה מהחיל ‪ ,‬על‬
‫כן‬
‫שארית‬
‫כנה י״ד מהקב׳ן עד כ״ב ימים כ״א תחנ״ז ט״ז‬
‫ונופלח החקופה ביום כ״ב על כן מעכריס חוהו‬
‫וחינו מגיע לחודש ו׳ י״ד'חהס״ה ס׳ ‪ .‬ועד ניסן‬
‫כל שנה ע״ו נכלם ‪ .‬ונשחר עוד ד׳ ו׳ כל״ה ס״ד‬
‫וחין צריך עבור ‪ .‬ועד ניסן של שנה ט״ז מהקב׳ן‬
‫עד ע״ו יום ג׳ שעוה הנ׳יז ל״ו והיסה נופלח‬
‫החקופה ביום ט״ו לכן מעברים אוהו ]מזה נרחה‬
‫ההכרח להגיה במד׳ זה ולהחליף המלוח שצ״ל‬
‫קודם ושתים ואח״כ ושלש כאם כמו שכהוב‬
‫לפנינו ושלש החלה אין עבור בשנה זה ‪ .‬והרי‬
‫בשנה ה׳ היה היהרון פחוס מבשנה זה ביום‬
‫אחד י׳יג שעוח וכהוב בו עבור כש״כ פנה ט״ז‬
‫כצריכה עבור ‪ .‬והרי לחכמים שאין לדעחם‬
‫עבור בשנה ה׳ ובשנה זה ס״ל שמעברין אוהו[‬
‫ואינו מגיע לחודש י״ד ע׳ כל״ה מ׳ ועד ניסן של‬
‫שנה י״ז עוד לא נשלם ‪ .‬יבניסן של שנה י״ח‬
‫נשלם ועוד נשאר ז׳ ח׳ ההקפ״ז נ״ו ואין צריך‬
‫עבור ועד ניסן של שנה י״ע מחקב׳ן עד י״ח יום‬
‫ו׳ ששח כייע כ״ח והיהה הל ההקופה ביום י״ע‬
‫בחודש על כן עושים בו עבור ואינו מגיע לחודש‬

‫*( נ׳׳ל הטעם לפי כחחילה יום ט״ו הוא קודם שנחמלאה הלבנה על כן לא פלוג נשעוח ‪.‬‬
‫ואף שהפול ההקופה בסוף היום נקרא בחדושה ‪ .‬גס שלפעמים גס סוף היום הוא קודם מילוי הלבנה‬
‫אס המולד האמיהי הוא מאוחר מהאמצעי ‪ ,‬והחשבון מורה לנו שבעה יציאה מצרים היהה ההקופה‬
‫ביום ננ״ו ‪ .‬ששנה החמה כפי מה בחקרו עליה ההוכניס מדור דור בבחינוה מדויקוה העלו חוכניס‬
‫שעוהמ׳׳ח מינוע נ׳ חלקי ס׳ במינוט והוא פחוס‬ ‫האחרונים שמדח פנה החמה הוא שס״ה יום ה׳‬
‫משנה החמה כל רב אדא בכדי ״ ‪ 26‬י־ ״ ‪ 36‬־ ׳ ‪ 6‬ו מ ח ק ק מזה בכל מאה שנה ״ ‪ “ 2 3‬׳ ‪ 5 8‬־ ‪ 10‬ש‬
‫ומזמן יציאה מצרים שהיה ב״א המ״ח עד שנה זו ה״א הרל״ח הוא ג׳ אלפים ק״צ שנים ‪ .‬נכפיל ל״א‬
‫פעמים ״ ‪ 23‬־ ׳ ‪ 5 8‬י* ‪ 10‬ש וחשעיס פעמים ״ ‪ 2 6‬־ ״ ‪ 36‬י ׳ ‪ 6‬ונחברס יחד טולה ״ ‪ 32‬־׳ ‪ 4‬־ ‪ 14‬ש ־ ‪14‬‬
‫יום הוא ההבדל שבין הקופח רב אדא לחקופח סוכני זמנינו במשך שנים אלה ‪ .‬ובימינו נראה כי‬
‫הקופח ר״א מחאחרח לחקופה חוכני זמנינו בכדי ׳ ‪ 5 6‬־ ‪ 6‬ש ־■‪ 4‬יום ‪ .‬נגרעס מהנ״ל ונשאר‬
‫* ‪ 32‬־ ׳ ‪6‬י־‪ 7‬ש ‪ 10‬יו ם‪ .‬הוא הזמן שהחקופה לחו״ז היחה מאוחר לחקופח ר״א בניסן של יציאה‬
‫מצרים ‪ .‬וניסן של יצי״מ היה בשנה ע״ו במחזור כמו שהוכחנו בביאור החר״י ובשנה ט״ו במחזור‬
‫שעוחי״ע מינוע ‪ .‬נחברסיחד נמצא שהיה לחשבון‬ ‫הקופה דר״א מאוחר מהמולד לעולם ד׳ ימים ו׳‬
‫הו״ז אז החקופה אחר המולד ״ ‪ 28‬־ ‪ 13‬ש ־ •‪ 14‬יום ‪ .‬והמולד היה אז י״א שעוח קנ״א חלקים ביום‬
‫ד׳ נמצא שהיסה החקופה ל״ד מינוט בשעה ראשונה בליל ה׳ ‪ .‬הוא הלילה שיצאו בה ממצרים ‪ .‬ולפ״ז‬
‫יבואר הכחוב כי בחודש האביב יצאה ממצרים ‪ .‬ר״ל בראש חודש כמו מחר חודש‪:‬‬
 ‫יעקב‬ ‫שארית פיקידא)־״״(‬ ‫‪78‬‬
‫ק כשהחקופה ביום ט״ו אין צריך ענוד ♦( וכן עוד הקשה החכם ר׳ משה חיים רימיני ג ס׳‬
‫מחר חודש על מאמר רהב״א לדבא כד‬ ‫אנו נוהגים ועושים סדר העבוריס ג ו ח א ד ז ט‬
‫חזית כו׳ ז׳׳ל וקשה דאנן בעיבור דידן אין אנו‬ ‫כסדר של ר״ג ‪ .‬׳ והוא על סי מימרא דר״ה בר‬
‫נוהגין כן שהרי בשנת עייז למחזור התקופה‬ ‫אבין לרבא כד חזיח דמשכא חקופה עבח עד‬
‫נופלת בי׳׳ו בניסן על הרוב ואין אנו מעברין‬ ‫שיחסר בניסן עבריה לההוא שחא כו׳ ‪:‬‬
‫עכי׳ל ‪ .‬וכן הקשה בס׳ יסוהע״י ז״ל ועוד אחרת‬
‫קשה הימנה כו׳ הנה התבאר כי בע״ז עצמו‬ ‫ו ל א י ת י שהקשו חכמים מצוינים על מנהגינו‬
‫מניברין ומה יתרון לתקופה דרב אדא על שמואל‬ ‫שאנו מעברים בשנה ח במחזור ואין‬
‫הלא גם היא באה בשנת ע״ז במחזור נגד הדין‬ ‫אנו מעברין בשנה ט״ז‪■.‬הקשה בס׳ יסוד העבור‬
‫דשיתסר בניסן ‪ .‬וזהו תברא שאין עליה תשובה ;‬ ‫מדוע חקנו לנו לעבר שנח ח למחזור מפאת‬
‫שהחקופה באה אז ביום י״ז בניסן לפי דברי‬
‫ו ה נ ר א ה להשיב ע׳׳ז ‪ .‬כי מה שכתב רמש״ח‬ ‫המעברים נגד הדין ‪ .‬והלא באמח החקופה‬
‫ז״ל שבשנת ע״ז נופלת התקופה‬ ‫האמיחיח מקדמח לה ב׳ ימיה שלמים וכבר בא‬
‫ביום י״ו על הרוב לא כן המציאות ‪ .‬כי אינו‬ ‫‪.1‬יוס הנף בחקופה חדשה עכ״ל ‪:‬‬
‫על הרוב כי אס על המעע ‪ .‬כי ברוב השנים‬ ‫! ‪ V j‬פשוע שאף לפי החקופה האמיחיח לא‬‫ותל‬
‫תפול בע״ו ‪ .‬ויש אף בי״ד ונציג לוח אחד שכתוב‬ ‫יצא השנה מכלל חובח עבור‪ .‬שאס‬
‫בו כל שנש ע״ז מחמשים מחזורים ‪ .‬משנת ע״ז‬ ‫אינו צריך משוס חקופח ניסן הצורך לעבר משום‬
‫שבמחזור רס״ו הוא שנת ה׳יא וחמישים עד שנת‬ ‫חקופח חשלי האמיחיח שחקוסח חמוז האמיחיח‬
‫ע״ז שבמחזור שע״ו הוא שנת ששת אלכיס מתי‬ ‫היא אחר‪ .‬תקופח ניסן האמיחיח צ״ב יום כ״א‬
‫חל בהם תקופת ניסן והמולד של אותו ניסן ‪.‬‬ ‫שעוח י״ד מינוט ‪ .‬וחקופח חשרי האמיחיח אסר‬
‫והקביעות של אותו שנה למען נחזה כי ' כן הוא‬ ‫חקופח חמוז צ״ג יום י״ג שעוח נ״ה מינוע והם‬
‫שבזמן חמשיס מחזורים נופל התקופה רק כ׳ פפם‬ ‫ביחד קפ׳יו יום י״א שעות ע״מ ע׳ חולדות השמים‬
‫בט״ז ול׳ פעם קודם ט"ז הוא כייד פעם ביום ט״ו‬ ‫)סי׳ נ״ע( ונו׳ינ)סי׳ קס״ז( וביחד שני התקופות‬
‫וו׳ פעם ביום י״ד ‪:‬‬ ‫הס קפ״ו יוס וחצי ‪ ,‬נמצא כאשר תקופח ניסן‬
‫כן כשיסדו לנו המעברים סדר המחזור‬ ‫האמיתית ביום ע״ו ‪ .‬יהיה תקופת תשרי האמיתית‬
‫^ וקבעו לדורות עד כי יבוא שילה ‪ .‬הנכון‬ ‫כיוס כ׳ה כתשרי‪ .‬ואין כאן מקצת האסיף‬
‫והישר לקבוע העיבור על פי רוב השנים ברובא‬ ‫בתקופה חדשה על כן מן הצורך לעבר את השנה‪:‬‬
‫דמינכר ולא לפי מעוט השנים ‪:‬‬
‫שנת‬

‫•(^ואף שכמה פעמים חל‪ .‬התקופה ביום י״ו זהו לפי הקביעות שלנו שאנו עושים חסרים‬ ‫‪.‬‬
‫ומתחיל ר״ח קודם המולד ‪ .‬אבל בזמן שהיו מקדשין ע״פ הראיה לא היה חל לעולם ביום י״ו כי‬
‫אחר שהיתרון הוא רק ט״ו יום ג׳ שעות תנ׳יז ח׳ ואף אם תהיה הראיה רק ו׳ שעות אחר המולד ‪.‬‬
‫מ ה נשאר אחר הראיה פחות מע״ו יום ‪:‬‬
 ‫מ‬ ‫יעקב‬ ‫פרקיר־א)״־״!‬ ‫שארית‬
‫)ל( בר״ח ניסן נגלה הקב״ה על סשה ועל אהרן כארי‪ •,‬מצרים והיתה שנ ת) מ( ט׳ ו של מהח״ג של‬
‫'‬ ‫לבנה‬
‫זנון ההקופה בחודש‬ ‫שגח מולד ?יסן מש‪:‬ח טז — זמן ההקופה כחודש שנה מולד ניס; משנה טז‬
‫טז‬ ‫טז‬
‫במחזיר מינוט שעה יוס קביעוש מינוכי שעה ביום במח׳ור מינוט שטה יום קביטוה מינוט שעה ביום‬
‫טז יד‬ ‫לז‬ ‫יב יג ב גכה‬ ‫טו רצא‬ ‫י‬ ‫נא‬ ‫ה הבז‬ ‫כה ז‬ ‫דהו‬
‫יא יד‬ ‫יא‬ ‫מה ה ד הבז‬ ‫נ יד דצב‬ ‫בד‬ ‫נח בג ז זשג‬ ‫דסז‬
‫טו‬ ‫א‬ ‫מג‬ ‫יח בב זי זשג‬ ‫יט טו דצג‬ ‫לא טז נ בשה גז‬ ‫דסח‬
‫טו‬ ‫יח‬ ‫יד ;נ׳ל ‪,.‬בשה טז‬ ‫‪i‬‬ ‫דצד‬ ‫יב טז‬ ‫ל‬ ‫ט ו הבז‬ ‫דסט ‪ .‬ד‬
‫ו‬
‫■‪*%‬‬
‫טז‬ ‫מט‬ ‫ז‬ ‫ה טז דצה׳■■■‬ ‫נ‬ ‫לז א ב בחג‬ ‫רע‬
‫טז‬ ‫ג‬ ‫כב‬ ‫בחג‬ ‫א‬ ‫בג‬ ‫‪t‬‬‫‪Y‬‬ ‫'‬ ‫דצו‬ ‫יד‬ ‫בא‬ ‫לו‬ ‫הבז‬ ‫‪ ,‬ו יח ד‬ ‫דעא‬
‫יט יד‬ ‫הבז נה‬ ‫טז ד‬ ‫י‬‫ל‬ ‫יד טז דצז‬ ‫ז זחא ט‬ ‫ו‬ ‫פד‬ ‫דעב‬
‫יב טז‬ ‫זחא כה‬ ‫ט ז‬ ‫טו דצח‬ ‫ו‬ ‫נ כשה פב‬ ‫‪ ,‬יז‬ ‫רע‪:‬‬
‫טו‬ ‫ה‬ ‫בשה א‬ ‫לו א ג‬ ‫בג טו דצט‬ ‫יט ה הבז טו‬ ‫נ‬ ‫רעד‬
‫כא טו‬ ‫הכז לד‬ ‫יח ה‬ ‫ט‬ ‫טו ט‪:‬י ש‬ ‫פח‬ ‫יו• א זשג‬ ‫בג‬ ‫רעה‬
‫יד טו‬ ‫זש‪ :‬ח‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫פב‬ ‫ח טז שא‬ ‫ד ד גבה בא‬ ‫נו‬ ‫רעו‬
‫טז‬ ‫ו‬ ‫נכה מא‬ ‫טו • ד‬ ‫השא נד — טז שב‬ ‫כט בא ו‬ ‫ר עז‬
‫כג טו‬ ‫השא יד‬ ‫פח יט ו‬ ‫יז טז שג‬ ‫בז‬ ‫יד י• ‪ .‬בחג‬ ‫ב‬ ‫רעח‬
‫טו טז‬ ‫בחג מז‬ ‫בא יי• ב‬ ‫ו טו שד‬ ‫—‬ ‫ה הבז‬ ‫ו‬ ‫לה‬ ‫רעט‬
‫ח טו‬ ‫כ‬ ‫הבז‬ ‫נד ד ה‬ ‫לג י■ טו ש*ה‬ ‫זשג‬ ‫בג ז‬ ‫ד‬ ‫רפ‬
‫טו‬ ‫—‬ ‫נג ‪,‬‬ ‫זשג‬ ‫ז‬ ‫בא‬ ‫בז‬ ‫שו‬ ‫טו‬ ‫יט‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫בשה‬ ‫ג‬ ‫טו‬ ‫פא‬ ‫רפא‬
‫טז טו‬ ‫בשה כו‬ ‫— יד‬ ‫יא טז שז‬ ‫לט‬ ‫הבז‬ ‫ח ו‬ ‫יד‬ ‫רפב‬
‫יט טז‬ ‫הבז ג ט‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫לד‬ ‫שה‬ ‫טז‬ ‫ד‬ ‫יג‬ ‫בחג‬ ‫ב‬ ‫—‬ ‫פז‬ ‫רפג‬
‫טז‬ ‫■‬‫ו‬ ‫בחג לב‬ ‫בג א‬ ‫ז‬ ‫שט‬ ‫טו‬ ‫בב‬ ‫בה‬ ‫הבז‬ ‫ד‬ ‫יז‬ ‫ר‬ ‫רפד‬
‫‪T‬‬ ‫חבז ה ״ יט‬ ‫טו ד‬ ‫ט‬ ‫יג טז שי‬ ‫יט‬ ‫זחא‬ ‫ז‬ ‫גג ט‬ ‫ר׳פה‬
‫יב טז‬ ‫זחא יד‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ג טו שיא יג‬ ‫ג בשה גב‬ ‫בו כ‬ ‫רפו‬
‫טו‬ ‫ד‬ ‫בשח יא‬ ‫—‬ ‫כה בב טו שיב פו‬ ‫הבז‬ ‫גט יח ה‬ ‫רפז‬
‫טו‬ ‫הבז פד ‪ .‬ב‬ ‫יט יז ה‬ ‫יד טו שיג‬ ‫נח‬ ‫זשג‬ ‫רפח לב יא א‬
‫זשג יז ‪ .‬יב טו‬ ‫ז טז שיד גב ט א‬ ‫לא‬ ‫גבה‬ ‫ר ד‬ ‫ה‬ ‫רפט‬
‫ט‪7‬‬ ‫ח‬ ‫גבה נ‬ ‫— טז שטו כה יי ד‬ ‫השא ה‬ ‫ו‬ ‫לט‬ ‫רצ‬

‫ב א ו ר הלוח ‪ .‬בשנח ט״ז במחזור רס״ו המולד של נישן ה׳ ימים ז׳ שטוש כ״ה מינוט ביום ה׳ ‪.‬‬
‫הקביעוח של חוחו שנה הוא הכ״ז שאז א׳ דפשח ביום ז׳ ‪ .‬ואחר שהושפנו על רגע המולד ט׳ו יום‬
‫ג' שעוש חנ״ז חלקים שהם כ״ה מינוט ז׳ חלקים ‪ .‬יוצא השקופה י׳ שעוס נ״א מינוט ביום ט״ו ‪:‬‬

‫)צ״ל בפשיקתא( שהראהו הקב״ה למשה באצבע ‪.‬‬ ‫)ל( ב ר ךן כו׳ ‪ .‬ו‪:‬ן איחא בפשחיס )ו׳ ע״ב(‬
‫)מ( ט״ו של מחה״‪ :‬ט׳ ‪ .‬החשנון אינו מכוו;‬ ‫וכשבש )פ״ו ע״ב( וכשב השוש׳‬
‫שהרי יצי״מהישה בשנת ב״א חמ״ח לבריאה )ע״ז‬ ‫וודאי בריש ירחש קאי דאמרינן במדרש מכלשא‬
‫ט׳‬
 ‫\‬ ‫■‬ ‫;‬

‫יעקב‬ ‫פרקי ר־א)״־״(‬ ‫שארית‬ ‫״‪8‬‬

‫י■־־‬ ‫ל בנ ה‪ .‬שנת י״ז לשנת מחזור העכור מבאן ואילך )י(‬

‫ביותר וכתוב שנת ט״ז של מחה״ג של לבנה שנת‬ ‫ט׳ ט׳׳א( ולפי המנין שלנו מתשרי שהיה בו המולד‬
‫ט׳ למחזור העבור‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בהר״ד היה אז שנח ט״ז במחזור הטבור ‪ .‬ושנה‬
‫ו ך ל שחלו במאמר הזה שתי ידים יד מגיה ויד‬ ‫טל‬ ‫ג׳ במחזור של לבנה ‪ .‬שאס נחלק ב״א חמ״ח‬
‫טועה שהגיה אחד על פי דעתו שחשבון‬ ‫מחזורים של טבור שהס של י״ט שנים יוצא קכ״ח‬
‫מחזורים טם טי׳ז שנים ‪ .‬ולפי חשבון התרגום חז״ל בשנות הדורות■ הוא מתשרי של וי״ד שהיה‬
‫יונתן שבארנו בראש הספר שהיחה ה ^ ^ ה בשנה בו ל׳בריאה ‪ .‬ולא מתשרי של בהר״ד כמו שאנו‬
‫קודם וראש המחזור הוא מתשרי של בהר״ד היתה מ ונין ‪ .‬שכן כתב הרמ״א ז״ל בפרישה )ח״מ סי׳‬
‫יציאת מצרים שנת ט״ו במחה״ט ‪ .‬ולפי הדטה ס״ז( והגר״א ז׳יל שם וכן נראה מדברי הרמב״ם‬
‫שבארנו שם שהיתה הבריאה בתשרי שאחר תשרי )הלכות שמיטה פ״י( ולפי זה היה יצי״מ בשנת‬
‫י״ז למח׳ העיבור ‪ .‬והיה כתוב שנה ג׳ במח״ג‬ ‫של וי״ד ‪ .‬היה אז שנת י״ח למחה״ע ‪ .‬וגם מחייג‬
‫של לבנה ‪ .‬והגיה הוא או אחר י״ב‪ .‬לפי שכשנחלק‬ ‫יוצא‬ ‫של לבנה אס הבריאה בתשרי של בהר״ד‬
‫ב״א תמ״ח על כ״א יוצא י״ב ‪] .‬וכן ראיתי שהגיה‬ ‫שנים‬ ‫כ׳יא‬ ‫שהיה בשנה ג׳ ממנו שהרי המחזור הוא‬
‫של י״ב חדשים שהם רנ״ב חדשים ושני אלפים כן גאון וחכם מפורסם ואיננו כן כי המחזור של‬
‫תמ״ז שנים אס נכפלס בי״ב יוצא כ״ט אלפים לבנה הוא רנ״ב חדשים כמבואר למעלה )בפ״ז([‬
‫שס״ד חדשים ‪ .‬ובב״א תמ״ז שנים יש ק ל ח וכותב או מדפים צירף שני המספרים ג׳ עס י״ב‬
‫מחזורים של טבור ובכל מחזור יש שבטה חדשים וכתב ט״ו ‪ .‬ובאמת צ״ל שנת ג׳ במח״ג ש״ל לכל‬
‫של טבור ‪ .‬וטוד נשאר י׳׳ד שנים שבהם ה' חדשים הדעות ובמחזור העבור ‪ .‬לפי המנין שאנו מונים‬
‫של טבור ‪ .‬וטם הששה חדשים שמתשרי טד ניסן מתשרי של בהר״ד צ״ל שנת ט׳יז למחה״ע ‪ .‬ולפי‬
‫של יצי״מ הם שלשים חלף רט״א חדשים‪ .‬נחלק התרגום יונתן צ״ל שנת ט״ו ‪ .‬ולדעת השנית‬
‫אותם טל רנ״ב יוצא ק״כ מחזורים ונשאר ל״א שבארנו שם צ״ל שנת י״ח ‪) .‬נ( המנה יהיה לכם‪.‬‬
‫חדשים שהם שני שנים ושבטה חדשים בשנה ג׳ מלות אלו הם לשון המקרא יחזקאל)מ״ה( ופי׳‬
‫שלישית ‪ .‬וכן הוא לכל הדטות של זמן הבריאה ‪ .‬רש״י בשם מנחם שהוא לשין מנין ‪ .‬וד״ל מכאן‬
‫כי התחלת המח׳יג הוא מזמן הבריאה כנראה ואילך תהיה לכס מנין של החדשים ו־שניס כמו‬
‫לטיל )בפ׳ ז׳( ‪ .‬ויש להוסיף טל חשבון זה ג' שאמר למעלה עד עכשיו אצלי היה ע ‪ -‬העבור‬
‫חדשים ‪ .‬ואם הבריאה היה בניסן הצורך לגרוע מכאן ואילך שלכם היא ‪ .‬והי במ׳ חנחומא )פ'‬
‫ו׳ חדשים ‪ .‬אבל כך או כך יהיה בשנה ג׳ ‪ .‬בא( עד עכשיו אני הייתי ׳‪.‬זעבר את השנים הרי‬
‫כבר מסרתי לכס ‪ .‬מעתה התחילו למנות ‪:‬‬ ‫ובסדר הדורות מעתיק מדרש זה ונפל בו טעות‬