Professional Documents
Culture Documents
.hel3rewbooks.org׳WWW
הצעיר
ישראל בעקמייסטר
.בעמה״ם קרושר־נ ישרא?ר *עה׳׳ת
.מ!ועדי ישראל .בד יוהאי ועור
.סיפור ב
•דהרב אור החיים ז״ל
היב ר׳ גרשון מקיטוב ז״ל גיסו של הבעש׳ט ז״ל נסע לארץ ישראל ,וכשנפטר מגיסו
/הבעש״ט אמר לו ראה להיות אצל ד־זרב בבל המחבר א •ר החיים כי הוא איש קרוש מאור
ותתאמץ ללמור בישיבה שלו שלומדים שם נגייה ,וגם בישיבה שלו שלומרים שבם נסחר .ויהי
כבוא הרב ר׳ גרשון לירושלים עיה״ק ,הייך לישיבת הרב אור הרחיים ,וישאלהו שומר רהפתרח
טה תבקש ?ויאמר אני רוצה ללמוד בישיבת הרב .אמר לו אין לי רשות להכניסך ער שתשאל
מקודם את פי הרב ,וילך אל הרב ויתן לו הרב שלום ,וישאלהו מה ,נבקש ,ויאמר אני מבקש
,מהרב רשות ללמוד בישיבה שלו ,וישאויהו מאין אתה ?ואצל מי למרת ?השיב מארין פולין אני
ולמדתי אצירי גיסי הרב ר׳ ישראל בעל־שכם ,הביט עליו רחרב מראשו ועד רגל״ו וירא כי
רו^חוי הוא הו^חורדח ללימוד בישיברתו ויתן לו הרשורח ולמד בישיבה שלשה ימים .ביום
ספורי נפלאות a
הרביעי בא כמנהגו ,ולא הניר־זו שומר הפתח ליכנם ,וישאלהו על וה ,ויען כי איננו יורע בלום
רק הרב צוה כך .וילך אל הרב וישאלהו הסיבה ,ויען הרב לא תוכל ללמוד בישיבתי כי לא דחי׳
לך עוד שימוש של תלמידי חכמיכם .מנהגו של הרב הי׳ בכל פעם שיצא לנקביו החליף את כל
מלבושיו מבתנתו עד כובעו ומנעליו ,ולהטיל מים החליף רק כובעו ומנעליו .כשמוע ר׳ גרשון
את תשובת הרב ר־זכה מעט ,וראה שהרב רוצה ללכת להטיל מים ,מיד לקה את הכובע והמנעלים
/ויושיטם להרב וילבשם ולא אמר לו כלום .בבקר כשבא אל הישיבדח לא אמר לו השומר כלום
והבין כי קיים בזה מצות שימוש של ת״ח .אח״ב התדחיל לחקור אצל התלטירים שיגידו לו מקום
הישיבה שלומרים בה נסתר והתפלאו מאד ,מאין יודע ה<~!;ורח שיש פה ישיבה שליומדים
נסתר ,ויאמר לו בחור אחד אני יודע ,בי אני לומד שם ,אך צריך לזה רשות מהרב ,וילך ויקה
רשות טהרב ולמד בכל ערב חבטת הנבחר בחברת הרב עם איזה מתלמידיו .פעם אחת כשבא
/בערב ללמוד נסמר צעק עליו הרב מדוע לא אפרט טוב ?וו־ונד־ז הרב דבר רק בדישון הקדש
דחשב ר׳ גרשון שכוונרחו
למד דהיטב> ,שו שלא ההפלל היטב ,וישאלהו ר׳ גרשון ע״ז ,וימפר לו בי רצו בשטים לעגוש
אה הרב ,על שזלזל בבכור ה״דז גדול ששימש אוהו שימוש בזוי כזה שהושיט לו הבובע וד־
זמנעלים ולולא שהגין עלי מורך וגימך הרב הקדוש ר׳ ישראל כעל־שם טוב והמליץ בעד •/טי
יודע מה שהיה .ו>ההה בשאמרה לי שמורך הוא ר 'ישראל בעל-שם לא ידעתי מי הוא /ואם
אמרה כעל שם טוב אז מיד הייתי יודע ,בי אותו הנני מכיר מאוד /שאגי רואדה את צורתו הקדושה
ככל ההיכלות והוא איש גדול וקדוש מאוד .ומאז קרבו מאור וגהג בו בר״ג כבוד גדול /ובטו-זזר
ר׳ גרשון לחוין לארץ וכא אל גימו הבעע־״ט ויספר לו הכל /ויען הבעשיט /הרב הק׳ בעל אור
החיים הוא איש זריז ,כי בבל פעם כאשר אני בא למעלה אל איזה היכל אומרים לי הםלאכים זה
/עתה הי׳ פה האור החיים והלך לו ואי >תפשר לי להפגש עמו .וכשחזר ר׳גרש־ון לארין ישראל
אמר בעל אוד החיים לתלמידיו נלך לקבל אה פני ר׳ גרשון .ויחן לו שלום בחביבות רב וישאלהו
לשלום גיסו ד־זרב כעש״ט /אח״ב שאל את ד 'גישון שיגיד לו אם הוא יודע את מהות נשמות
תלמידיו /והביט ר׳ גרשון עליהם /ויאמר אל הרב /אמת כי הם צדיקים גדולים׳ אך הנני רואה
.שיש להם נשמורת נמוכות ,ויאמר דו הרב אמת הדכר ויקרבהו מאוד
.סיפור ג
•בעל שאגת אריה ז״ל
מיפר הרב הישיש ר׳ יצחק דאנציג שהי׳ רב בעיר המלוכה פעטערבורג ,שהרב ר׳ חיים
מוואלאזין ז׳׳ל זכה לכתר תורה ע ”ברכתו של הגאון כעהמיו-ז ם׳ שאגת אריה מוהר׳ר אריה
ליב ז״ל .הרב ר׳ ליב הי׳ רב כעיר וו^זלאזין ,פעם אחת הי׳ לו איזה עסק עם הרב ר׳ יצחק אביו
של ר׳ חיים ,וכשנכנס לביתו של ר׳ יצחק
’1 מגדולי ישראל
נטל אח ידיו ורצד־ !לנגב אורתן כסטפחת׳ והאשד ,רבקח׳לה פ^שו !ר׳ יצחק היתה מעוברת
ומחמת צניעות לבשה סינור לבן ואריך כדי לחעלים את הריונה ,וחרב בעל שאגת אריה לא הביט
חוץ לד 'אמות ונגב אח ידיו בסנור שעליה שחשב שזאת היא אלונטיח שתלוי על הקיר ,והאשה
נבהלה מאוד וחסוג אחור וכשתרגיש הרב מה שעשה נתבייש מאוד ,אך התחזק ואמר לד ,אפייטך
בזה בי הבן שיולד לך יאיר עיני ישראל בתורתו וצדקתו ,ונולד יליה בן קדוש ר >חיים שהי׳
תלמיד מובהק לד־זגאון טווילנא ז״ל .ביסים ההם נפטר והלך לעולמו הוד־ז״ג ר׳ יחיאל ז׳ל
בעהט״ח סדר הדורות שהי׳ רב במינסק דליטא ,ונשאר אחריו בן אחד שהי׳ ראוי למלאות מקום
אביו ,אך אנשי מינסק נחלקו לשתי כתות ,כת אחת הסכימו לד,ושיכ את בן הרב הנפטר על כסא
אביו ,וכת שניה רצו לקבל את הרב מוואלאזין שהי 'חריף וגאון גדול /ובן הרב לא הגיע
לקרסוליו ,ויהי עי״ז ריב ומדון בין אנשי העיר ,פעם אחת בבקר כשבא השמש לפתוח דלתות
ביהכנ״ם ,דפק ג׳ פעמים על הדלת ,ובשפתה הדלת נבר,ל מאור ,כי ראה אח הרב הנפטר יושב
למעלה על מקומו ועל צוארו תלוי זר של עשבים ,ורצה תיכף לברוח מטם ,אך הרב קרא אליו
בקול ;הירשל ,בא נא אלי !ובע״ב נגש אליו ,אמר לו הרב אל תפחד ,אך שמע בקולי ולך אל
פרנסי וראשי הקר,לה ותאמר להס בשמי שימהרו ויחתמו כתב רבנות לבני ,ועור היום יושיבוהו
על כסא הרבנות השמש מילא תיכף את פקודת הרב ,וילך אל ראשי הקהל ויספר להם את דברי
/הרב /ונפל עליהם פחד גדול ,כי הכירו את השמש שהוא איש אמת וירא שמים והאמינו לדבריו
וימהרו ויכתבו כתב רבנות ומסרוהו יייר השמש שהביאו תיבף לפני הרב שהמתין עליו
בביהכנ״ם ,וכשראה הרב את כתב הרבנות אמר אל השמש ,לך אל עזרת נשים ותאמר לאשתי
הרבנית ;מזל־טוב ,כי כנה נכתר ככתר הרבנות ,השמש נתפעל מאוד בידעו טהרבנית הלכה
לעולמה עשר שנים לפני פטירת הרב ,ובשבא לעזרת נשים רזנחה שהרבנית יושבת מקושטת
בתכשיטיה
n גדולי ישראל8
כמו בהיים ומתפללת מתוך הסידור ,ויאמר לה :םז״ט !וכששב אל הרב אמר ל ,ו :הירשל !עתה
הנה מגיע לך שכר טרהא שטרהת בשליחותי ,לכן בחר לך אחת משתי אלה ,או שיהי׳ לך אריכות
ימים או שתבלה ימיך הקצובים לך בעושר רב .ויען השמש ויאמר :ארוני הרב !הנה אם אבחר
באריכות ימים, ,מה אעשה לימי הזקנה שיהי׳ תש כחי שלא אוכל לעבור את עבורתי ולשמש את
הקהלה ,ואם אבחר בעשירות הלא ימי קצובים וכצל יחלופו ומה בצע לי בעשירות ,לכן אחלה
את פני הרב שיאציל עלי אלה שתי הברכות יחר כי טובים השנים מן האחר .ויען הרב :הנה
נשאת 'פניך נם לרבר הזה ויקים אלקים את רבריך /ויחולו שתי אלה הברכות על ראשך .אח״ב
שאל השמש את הרב מהו זר העשבים שנושא על צוארו ?ויאמר לו הרב כי הנשמות כשיוררים
מעולם העליון לזה העולם קשה עלירתם מאוד למבול את האויר הגם מעולם השפל׳ לזאת יקחו
עמהם עשבים מגן־ערן שריחם הטוב מגרש הריח הרע מזה העולם ,ונעלם תיכך מעיניו .והברכות
נתקיימו בהשמש הנ״ל ,ועור היום נמצאים בטינםק משפחות שהם נכרי השמש והם עשירים
גרולים .אך הכוב שנטו אחרי הרב טוואלאזין לא נתקררה עור רעתם ולא היתה להבו קורות
רזה מהרב החרש ,וש“?ד-זו אחר הרב מוואה־יזניזזין והושיבו אותו על כםא הרבנות ,אך הרב
א נחל שם כבור כי נותהוה טד־זלוקת גרו“?ה בעיר מינםק ,וגבר הצר ש “?בן הרב ובע׳כ“?
,הוכרח לעזוב את העיר מינמק ,וכשבא ר־זזרה לעיר וואלאזין שמע שבעיר מעטץ צריכים לרב
ונםע תיכך לעיר ברה־יין ויםר אל בית הרב אכ״ד ר׳ צבי גכר הגאון חכם צבי ז״ל ,והרב שטח
מאור לקראתו ,כי שמע שטעו הגרול ,והשתעשעו יחר בפלפולא ראוריתא אח־כ בקש הרב בעל
שאגת ארי׳ מהרב ר׳ צבי שיתן לו מכתב מליצה לראשי קו־זלת עיר מעטץ שיקבלוהו עליהם
לרב׳ השיב הרב את פניו ,כאמרו כי זה כשני שבועות שנתן מכתב מליצה לרב אחר ובטח כבר
הגיע לשם ואין לר!שיב את אשר נעשה ככר .אך הרב שאגת אריה אמר כי לפעמים יזרמן
שנתהוה איזה אונם או עיכוב
בורך וווכל מאוד להיוה שהרב הקודם לא הגיע עוד לעיר מעטץ ,לכן בקש שהרב מברלין יהן
גם לו סבהב מליצה ובם'נ אם חרב הקווט ובא ראשון לעיר מעטץ ויהקבל שם לרב אז חלילה
אם הוא יבא ר>פ1שונט בודאי משמיט קא ■זכוsו לירד ל^זומנות שכבר זכרה ב 1חבירו׳ ו“?
ליה אה כסא הרבניה ,והרב מברלין הבון כי צדקו רברי הרב כעל ש^זגה ארי׳ וכהב לו מכתב
מליצה והרבה להפליא את הרב כי הוא תכם גדול בתורה כמותו —.וכאשר קרא הרב את
המכתב >פמר לו ,אני רוצה שתכתוב שא1ד גדול בתורד־ז יותר ממך ,ור׳־צ בענותנותו היתרה
נעתר לו גם לזה .וכן הי׳ ,כי הרב בעל ש־א הקדים לבא דימעטץ בטרם בא הרב הראשון ונתקכל
שם לרב בד,םכם כל אנשו העיר ,ובשבת הראשון כשנתאספו כל אנשי העיר לביהכ״ג עלה הרב
ע 5י הבימה ודרש לפניהם דרשה עמוקה וחריפה בידו הגדולה ,ובעת הדרשה ראה שבפינה
עומרים שני אנשים ושמע אחד אומר לחבורו אמר־ו שמפי עמקות הדרשה נראה שהרב הוא
חריף גדול ולמדן מופלג ,אך אין רוחי נוחה הימנו כי כפי הנראה הוא איש שכבר בא בימים
ושיבה זרקה בו ובעור איזו שנים יגיע לשנים שיאמר אין לי בהם כדי חפץ ונהי׳ מוכרהים בקרוב
לבקש לנו רב תדש .כששמע הרב את דבריהם הפםיק בא.מצע הדרשה ואמר ,כשבא יעקב אבינו
ועמד לפני פרעת ושאל אותו פרעה כמד־ז ימי שני חייך וואמר יעקב אל פרעה וטי שנו מגורי
שלשים ומארת שנה ,מעט ורעים היו ימי שני חוי ולא השיגו את ימי שני דתיי אבותי /וקשה
,מאוד ,הלא איש העומד לפני המלך טהנימום דקצר בדבריו וישיב בקיצור על שאלות המלך
ספורי נפלאות a
וכאן כאשר פרעה שאל אותו כמה ימי שני חייך ?הי׳ לו להשיב שלשים ומאת שנה /ולמה האריך
בדברים שפרעה לא שאל אותו עליהם .אך יובן ,כי פרעה שמח מאד בביאת יעקב ,שראה
שהנילום עלד ,לקראתו והרעב כלה מן הארץ בפרט שהוא אב המשנה וגדול במעלה ,אך כשהביט
בפניו וראה שהוא איש זקן ראג ע׳׳ז שלא ישתעשע עטו הרכה זמן ,ולכן שאל אותו כמה ימי שני
חייך שתחי׳ עוד ואפשר שתגערת
כנר לימי חיי אבוהיך .לזאה השכיל יעקב ואמר לפרעה ימי שני חיי שלשים ומאח שנח ולמלאוה
אח ימי חיי אבוהי יש לי עור לחיוח דחמשה וארבעים שנה ,ומה שאחה רו^!זה שזקנה קפצה
עליי זהי כי מעט ו1רעי ט היו ימי ח "ולכן קפצה עלי זקנה ,ובאמח ל^!ז השיגו עוד שנורתי אח
שיט מחלחשים עלי שכבר הגעחי לימי הזקנה אךsימי שני חיי אבוחי ,כן שמעדתי אנכי שני אנ
חדעו כי 1גט ימי ושנורתי הם מעט ורעים ,ובאמח לא דנעחי עוד לימי השיבה ,ואני מבטיהכם
.אשר בעזרח השם אכהן בכהונה הרבנוח בקהלחכם עשרים שנדת ,וכן היה
•סיפור ד
—קבלת קנין כנהוג ,תאמר בקול רם אל הםוחרים ;האם אינכם יודעים כי אלימלך ישנו פה ן
ויעש חברו כאשר צוהו ויאמר להם את הרבדים האלד ,ומיד נעלמו כולם יחד לא נשאר מהם אף
אחד ,וירוצו אל תארוה ולא מצאו לא סוסים ול^!פ מרכבה ,ויהי הדבר לפלא גדול ,ויכפר להם
חמלמד כי חברו ר׳ אלימלך יודע סיבת הדבר ,וישלחו אחריו וישאלוהו סיכת הדבר ויאמר להם
כי אלד ,הסוחדים היו מהסטרא אחרא והיו בלבוש של אנשים ,ואם הי׳ נעשה ביניהם התקשרות
לא היתד ,היייו תקומד ,לחתן הנ׳׳ל .כשראה הפאסעסיר את תוקף קדושת המלמר ר׳ אלימלך
.התחתן עפו ועשו כיניחם התקשרות וכנו הי׳ חתן המלך וד־וי 'צדיק גדול וקדוש
.סיפור דן
טליזענטק .ד,רכ ר׳ א לי מ לך ז־ל
שמעתי כי הדה׳׳ק הר״ר אלימלך ז׳׳ל אמר ששמע כרוז כשסיבם כ׳ טעתה תענית אינה
עור עבודה ,ואמר על עצמו כי הוא האחרון כעבודת התענית ,פעם אד־זת שאל אותו אברך אחד
הלא הבעש״ט ז״ל התענה הרכה מאוד ?ויען הר״ר אק“יםלך /הנה דרך הבעש״ט ז״ל היה כשכא
מוצש״ק לקח כשקו ששה כברוח לחש וכד למים ,והלך למקום החכודדותו ,וככל יום אכל ככר
לחם אהד ושתה כד מים פעם אחת כעש׳ק כשלקח את השק לילך ולשוכ לביתו הרגיש כי השק
כבד והי׳ לפלא בעיניו ,ויפתח את השק וירא והנה כל ששה הבכרות עודם שמה ,כי בכל השבוע
התעסק בנמתרות ובא לידי התפשטות הגשמיות כמעט לגמרי עד ששכדת לאכול ולשתות וסיים
הרה״ק ב^אופן כוה מותר להתענות אטם שוכחים מחיזו דד־זאי עלמא לגמרי וממילא אינם
.אוכיל׳ים ושותים כמו הבעל שם טוב ו״ל
.סיפור ך
•סיפור ז
סליזענטק .טהרב ר׳ אלימלך ז״ל
פעט אחה נערב יום הכפירים אטר וורה״ק לטלמידו אם רצונכם לרעט איך עושים
נפרוט כעיוהב׳פ /רתלנו אל ההיט אשר גר בקצה העיר .וילכו הטלםידים כעליה השחר ויעטרו
צל חלון ניטו של ההיט ,ור»ו שהטיט ובניו הטפללו בפשטוט כסו כל החייטים ,אהרי הטפלה»
לבשו כולם בגדי שבט וחרליקו נרוט ויערכו שלחן עם כל מעדנים וישבו אל השלהן בשסהה
רנה ,ויקדט םהארון םפר אהד שהי׳ כטוב בו כל הענירוט שעשה נפשן השנה םיום כפורים שעבר
עד יוהכ״יפ הבא ,והטחיל כן :דכש״ע י חיום הגיע הזסן לעשוט בינינו חשכון על כל העכירוט
שעשינו כי זטן כפרה הוא לכל ישראל ,והטחיל לחשוב ולםנוט כל העכירוט שעשה בסשך השנה
שכולם היו נרשמיטם בם׳ הזכרון הזה ,ואחר שגמר חשכון העכירוט הוציא מהארון ספר גדול
וככר יוחר מהראשון ואמר :רנש״עו מקודם חשבתי העבירוה שאני עשיטי ,ועכשיו אטנה אט
העבידוט שעשיט אטת וחשב כל הצער והיםוריט ,צרות ועגמט נפש וחלאים רעים והפמד מטון
שר עברו כמשך כל השנה עליו ועדי נפשוט כיטו ,וכשגמר החשבון אמר כן :רניט־ע !אם»
נחשוב נאמט עפ״י יושר ארטה טייב לי יוטר ממה שהנני חייב יין ,אן לא אדצה לבא עמן בחשבון
המדוקדק כי ד,לא ערב יוהכ״פ היום !ומוכרח כל אחד להטפיים עם חברו ,ולכן הננו מוחלים לן
על בל העבירוט שעשיט נגדינו ,וגם אטה טמהול לנו על כל העבירוה שעשינו נגדן ,וימזוג כום
יין שרף וברן שהכל ואמר בקול 1רט :לחיים 1דבשיע !ד־זננו מודחלים זה לזה כל מה שחטאנו
איש לרעהו וניל “העבירות הן שלנו והן שלן חן בטלוט וטכוטיליוט כסו שלא היו כלל בעולם1
ואח״כ אכלו ושטו נשמחה רנה מאד ,הטלטירים הק׳ חזרו וימפרו להדהייק א! —,כל מה שראו
ושמעו ,וי*-זםרו כי דברי החיט הם בעיניהם דברים קשים ,וחוצפה יטירה כלפי שטיא .ויען
“?חרה״ק ויאמר ,דעו לכם כי הקניה בכבודו ונעצמו עם כ
יא
הפמליא של מעלה באים לשמוע דברי ההיט הנאמרים כפשטורת גדולה׳ ומדברי אמת שלו נעשה
.רצון וחדוה ושמחה גדולה בכל העולמות
.סי^יר ח
.הרב ר׳ אהרן משד־ !ז ״ל מבראד
סיפר הרב מחברון ר׳ שמעון מנשה ז״ל שהי 'מתלמידי הרב בעל התניא ז״ל׳ שהרב
ר׳ אהרן משה מבראד מתלמידי הרבי מלובלין ז״ל כשבא לארץ ישראל ,שם דיררתו בירושלים
וחרב ר׳ ש״מ דחי׳ נוסע אליו לפרקים על ש״ק .והרב ר׳ ש״ם הי׳ מתענדת הפסקות ,פעם אחת
בהיותו אצלו בעש׳׳ק בתענית של הפסקה שעה בתפלת ערבידת של דייל שבת והתדחיל לומר
אתה חונן ,אח»כ כשישבו שניהם בסעודת דייל שכת אמר לר׳ ש״מ הרב מחברון :מי למד זאת
מגדול 'ישראל
לכם לשברת בתענית ולטעות כתפלת שמנח עשרה ,ראה כי רוה״ק שויה כבית מדרשו .פעם
אחת שמע מאכרך אחר שבא והתנצל לפני הרה״ק שהנהו ככי בארץ ישראל איזו שנים ואינו
מרגיש בנפשו שום קדושה והתעוררות לעבודת הבורא ית׳ ולא ענהו כלום .בבקר סיפר שב״ילה
בא ז-תליו רבו הק׳ מלובלין זי״ע כחלום ויאמר לו ;דע בני כי יש מסורה ב״פ מאוד מאוד ,טובה
הארץ מאוד מאוד ,מאוד מאוד הוי שפל רוח .דירמז כי אין יכולים לזכות להרגיש קדושת הארץ
בטרם יגיע לטעלח מאוד מאוד הוי שפל דוח ,ודיכן תראה מקזדם להשפיל עצמן מאוד ואז תזכה
.דיהיגיש את קדושת הארץ ____________________
.סיפור ט
’a
והרה;ק ר! 'זיזהרן ז״ל לא זז מלחנבה .פעם אתת כשישנו כ“?יל פסח כחיסבה עם כל בני הבית
וכשפתדחו את הפתח ואסרו שפוך המתך כנהוג׳ צעקה הילרה לאה ואמרה :זיירעשי !ראת נא
איש זקן נא 1ולמחרת כשנודע זה נין התסידיס ,התחילו לדרוש את הילדה שתגיד להם הוארו
,וצורתו של האיש הזקן שראתה אתמול כלילת והראו לד׳ על הרנה אנשים הכור ,ראיה או כזד
ן ותען הילדה׳ הזקן שראיתי הי׳ איש יפז-ז ם>תוד .ולתקופת השנה ילדד ,אמר ,חרננית נן זכר
וחירנ השמתה נניתו שי "הרכ ר 'אשר וגם הרג ר׳ אלימלך מגראדזינמק ז״ל אני היולדת נא אל
הכרית מילה ,וכשהננימו את רך הנימות “לנית הכנסת להכניסו לנריתו של אאע״ה ,וניהכנ״ם
;וגס הילדה לאד ,עמדה שם אצל הרה״ק ר׳ אהרן׳ פתאום צעקה הילדה Iהי׳ מלא אנשים
זיידעשי !דאה נא הזקן שהיה !זיזצלנו אתמול נא עוד פעם !הדכין עצמו הדה״ק ד׳ אהדן ואטד
.עס שנירת גילוי אליהוCלהדהיק ד׳ אלימלך :מחותן !הילדה הקשנה הזאה יש לה פ
.סיפור יא
.ן ״ל מטשערנאביל tהרב 1ר ' >אהרן
הנה ידזע שבין ישני האהים הדח״ק ר׳ אהק מטשערנאביל והרה״ק ר 'יעקב ישראל
טטשערקאם היו ד־זלוקי דעות בענין הכסף של ארץ ישראל .ובעיר קטנה אחת סמוך
לטשערנאביל הי 'גר אברך אחד טחסידי ר׳ אהרן ושמו בן ציון ,פעם אחת בא לעיר הזאת הרה־
צ ר 'יעקב ישראל ז״ל ,והאברך הנ״ל לא הלך לקבל פניו כי ירא שלא יבקש הרב טמנו הרבה
’1 מגדולי ישראל
ככןפ כדרכו בקדש .למחרת קראו את האברך הנ״ל שיבא על ברית מילה והרהיק הי׳ ג״כ על
הברית ושאל אותו ;אמור לי מדוע לא תכבדני לבקר בביתך ואינני מבקש בעד זה רק סך של
ת״י כסף ,ונתרצה לו בזה וד,זטין את הרב שיבא לביתו .ולאברך הזה היו לו שני בתים בית ישן
ובית חדש אשר כנה מקרוב .הזמין את הרב אל ד־,כית הישן ועשר ,שם סעודה עבורו .אח׳כ
אמר הרב הנני רוצה ללכת לראות הבית החדש שלך וכן עשה .וכראותו את הבית אסר לו :כן
ציון )כקשה אהה יש לי לבקש סמך ,הנה בדעתי להעתיק דירתי טטשערקאם והנני רוצה שתרהן
לי את הבית הזה על איזה זמן לגור בו האברך בשמעו זאת נפל במבוכה גדולה ,אם יסכים לדברי
הרב הלא יפסיד כספו שהניח בבני ;,ואם יסרב לנגדו אז בטח יעלה בזה את חמתו של הרב .ועלה
בדעתו לד.שתםט לפי שעה מאת ז—.רב ,ונסע לטשערנאכיל ויספר לרבו ר׳ אהרן את צרת
נפשו ,כי מפחד הוא מאד מפני הרב ר׳ ישראי ■יעקב ז׳ל .ויאמר לו רבו ד,ק׳ א״כ הדבר שהוא
.מפיל פחדו על אנשים :והלא הפחד שלי הוא !לכן אני אומר לך שתסע לביתך ואל תפחד כלל
נסע חזרד .ייביתו ולא מצא שם את הרד,״ק ,ויספרו לו כי פתאום נרתעורר הרב ויצו יחבוש את
.הכוסים ,ובבהלה גדוייה נכע מן העיר
)פפורי נפלאוו *1
■סיפור יב
.ל י ב ז ־ ל בעהם־ח ספר שאגת אריה 'אריt 'הרב ר
הרב ר 'ארי 'ליב אהרי הרפיתו את ספרו שאגת »ריה נרס רוחו ללכת כגולה וכתת
רגליו מעיר לעיר עד שבא לעיר לעסבערג .בעת ה.—1יא ישם שם על כסא הרכנות הגאון הגרול
ר׳ חיים ראפאפורט ז״ל .בשבת קורש /שבת תשוכה׳ עלה הרב הגאון על הביסה וררש מעניני
ריומא ררוש חריף ועמוק והרב בעל ש>1-גת אריה עמר שבש כתוך השוטעיבבו לבוש כאחר
העניים המסבביס על הפתחים .כתום הררשה עבר שחוק קל על שפתיו ויאמר אל האנשים
.העומרים שם כי כל רברי חרב הרורש הם רברי עבש הארץ שאינו יורע כין ימינו לשמאלו
תיכף נעשה רעש כביהכ־נ כי נמצא איש מחוצף אשר יעיז להשפיל כבור הרב בתוך קהל וערה׳
ותיכף באו משמשי הקהלה ונתנוחו כ״קונא״ שהי 'בחצר ביהכ״נ וכן עמר שם ער יום המחרת
שהביאוהו לפני הרב אכ׳ר ובית רינו .וישאלהו הרב אם אמת בפי משמשי הקהלה שרבר כדברים
האלה ?ויען ויאמר אמת הרבר ,כןרניתי .ויחר אף הרב ויפן פניו ממנו ויאמר אל הנייר צרק
ומרחציף כולי האי שמע מינה ממזר הוא !ויאמר אליו :אכל חז״ל Iשלו כמה חצוף הא 'גברא
אמרו ממזר ת״ח קודם לכהן גרול עם
הארין .אז הכין הרב כי הוא ת־ח ונשתכך מעט חמתו ויפן אליו ויאמר :א״כ אטור לי איזר .שגיאה
וטעות מצאת כררשה שלי ?תיכף פתח הרב בעל שיא את פיו וחזר לפניהם כל הדרשה ואחיכ
סתר את כל הררשה בשאלות עמוקות וחריפות מאור ובפלפול גרול ,וחרב הוכרח להודות כי
הצרק אתו ,אך אמר שגנב מספר שאגת אריה שנדפס מחרש ,אמר לו אני חספר שאגת אריה".אז
בקש הרב מטנו מחילה על חלול כבודו וכבור תויתו ואמר לו שמהיום את כל הקושיות הנני
כל מחמורו עליו ,מטה שלחן ומנורה כל ימי שבתו בלעמבערג /אך הטחבר של
הק׳ בצדקתו מאם בכבור ולחם חמורות ויבקש מאת הרב שיתן לו המפתח של בית הכסא ומשם
.המק ועבר והלך לררכו
■יפוד יג□
טסאמנו־ .הרב ר 'אורי ז״ל
סיפר ד׳ מאיר אליץזר ליפשיץ טלעטבערג שהרה״ג מסאטבור בימי חורפו דר בקיר
קאמארנק והי 'מסתופף בצל קדושת הרה״ק ר׳ שלום מבעלזא ז״ל והי 'עני גדול וישב תמיר
בביהט״ד על התורה ועל העבודה ואשתו התפרנסה מיגיע כפיה בי תפרה שקים בשביל סוחר
,אחד .פעם אחת כשגטרה את מלאכתה לקתה את השקים על כתפה ונשאה אותם לבית הסותר
והיא תיתה אז מעוברת ,בדרך נתקלה ברגליה ונפלה והפילה את העובר .הודיעו את הדבר לבעלה
ובא לביתו ומצא שם נשים הרבה ,אד־זת צעקה שצריך ליתן דה מעט יין והשניה אטרה שצריכים
ליתן לתוך פיה מעט מרקחת להשיב נפשה ,אבל בבית אין כל דבי ליתן לה להשיב נפשה ושפכו
כל תטתם על ד׳ אורי שהשליך את עול הפרנסה על אשתו האטללה וטבלה כל ימיו בביהט״ד
כבטלן .וכאשר הציקו לו בדבריהם עזב את ביתו והלך אל רבו לשפוך לפניו את כל לבו בא
IB !<מגדז!<י ישדא
בחצי הלילה לעיר לעטבערג והי 'רעב מאוד ועיף מן הדרך ולא ידע מה לעשות׳ כי כל אנשי
העיר היו ישנים בבר וכל הבתים היו סגורים .פתאבט נשא את עיניו וראה איש אחד עומד לננדו
וישאלהו האיש את מי תבקשי ויספר י׳יו ר 'אורי כי הואי עובר אורח ורוצה ליכנם ייאיזה בית
־“נוח טורבו בי עיף הוא מאוד ולהחיות ג״ב נפשו הרעבה .ויקת אותו האיש בידו והביאהו<
לבית הכנסת ,ועמד שם בפינה ארון אחד ויפתח את דלת הארון ויקח משם ככר לחבבו וצלוחית
יין שרף ותיכף נעלם מעיניו .רתין את ידיו ואכל ושתה כל צרכו ובירך ברהטיז ושכב עצמו על
הספסל ויישן וירדם .בבקר בא השמש וירא כי אין הלחם ויין שדף בארון והבין כי זהו מעשה
? האורח השוכב פה על הספסל ויגש אליו והקיצו משנתו וישאל אותו מי אכל הלחם עזבארון
,השיב לו איש אחד נתן לי הלחם לאכול ,ונתכעם השמש מאור והכהו על הלחי פעמיים ושלש
ותיכף נפתחה הדלת והאיש שראה אותו בלילה נבנם לביהכ״נ ויאמר אל^השמש הרף ירך !אל
תכה אותו ,ר׳ אורי
ספורי נפלאות
to
מקאטארנן איננו גנב חייו רק אני בעצם 'נתתי לו ו,לחם לאכול ,כי הי׳ רעב מאוד עו לסכנת
ת כל מצוקתו ומצבו ^ssנפשורת ,אז נשתכך חמת השמש ממנו והלך משם אל רבו וסיפר לו
הרע> .תםר לו הרה״ק ר 'שלוס :אתה דואג על פרנסה ,יש לנו קבלד ,כי לאיש שנראה לו אליהו
ויהי כאשר שמעו האנשים Iאין לו שום דאגות של פרגסד ,ואחד ,הלא ראירת את אליהו פעמים
שהיו שם בבית הרב את דברי רכס הק׳ וימהרו ויקחו את ר׳ אורי ויושיבוהו על כסא כבודדת
ויאמרו מלך אדוננו הרב ו׳ אודי והרד,״ק ר׳ שלים סמך ג״כ את ידיו עליו להיות רבן של ישראל
וישלחהו לביתו ויאמר לו לך בכחך זה והושעת את ישראל ,וכל דתייצא מפיך יתקיים .ותיכך
נתקבצו אליו אנשים רבים טן כל הסביבות ויבאו לפניו עם בקשותיהם ויעניקו לו כסך וזהב והיי
פועל ישועות גדול ,ואת כל הכסף שהביאו לו חילק לענייסס ותידת ולכל איש מר ומצוק ,ורו־
תקנזג-זו בו חסידי ד,רה«ק ר ‘אייזיק מקאמאדנע והציקו לו מאוד /ויצא מעיר קאמארנע
.והתיישב כעיר סאסכור ומשם יצא שמעו על כל הגליל
.סיפור יד
ז״ל .מד,רב מ א פט א
בעיר אפטא גר איש עני ומלאכתו מלאכת חיט ,והי׳ יוצא ונכנס תמיד בבית הרב שהי׳
צדיק גדול ותמיד הי׳ מתאונן לפניו על גודל עניו .פעם אחת בא החיט וסיפר להרב כי ד׳ ריחם
עליו וייס לו עכשיו פרנסה בעז׳ ה ,וישאלד,ו הרב סיבת הדבר ,ויספר לו כי אדון העיר מכר את
,הכפר שמתוין לעיר לאדון אחר והאדון החדש עושה אצלו כל ד־זבגדים שלו ומרויח ממנו היטב
וישמח ע׳ז ד,רב מאוד .אחדי איזה ימים כא ההיט לבית הרב ויספר לו כי שמע אומרים שהאדון
החדש הוא יהודי מומר ,ויאמר לו הרב לך ועשר ,עיז חקירד ,ודרישה אם באמת הוא מומר
כדבריך ותגיד לי .ויעש החיט כן .ואחרי ד־זקירתו נודע לו שאמת הדבר שהוא מומר ,ויבוא אל
הרב ויספר לו שנודע לו אל נכון כי האדון הוא מומר ,ויאמר לו הרב א״ב הדבר !הנני גוזר עליך
[שלא תתפי לו בגדי שעס בשום אופן ויבסיחהו התיס ע'ז >אחרי איזה ימים נתן לו ה>-נרו
סחורה שיעשה לו מטנו בגד ליום הולדתו׳ וכשרצה לעשות לו הבגד דאה שחלקי הבגד תם
שעבזנז גמור ולא ידע לעשות עצה בנפשו׳ בתוך בך עברו איזה ימים והוא לא התחיל עזר לעשות
את הבגד ויבא האדון בעצמו וישגיזייהי אם כבר עשה זי}ת הבגד ולא ענהו ויבעס עליו האדון
ויאמר אם אינך רוצה לעשות את הבגד מדוע לא הגדת לי ?והייתי נותנו להיס אחר דיעשותו
ויען החיט ויאמר :אני אינני אשם בזה שלא עשיתי לך את הבגד כי הרב אמר ה“י שלא אתפור
לך בגד שעמנו וילך האדון אל הרב ויאמר לו אדוני הדב !מדוע אמדת להיט שלא יתפור לי בגד
מגדול 'ישראל
שענזנז ?ויאמר לו הרב הזיל אמרו ישראל אעפ״י שחטא ישראל הוא ,וקשה להבין האם נאמר
שאם אחד חטא איזה חטא איננו כבר ישראל ?שצריכים ע*ז לומר שאעפ״י •שחגא עורנו ישראל
אך רע ירידי !שחז״ל אמרו זה׳ על חטא כזה שהוא מענין ישראל היינו כשאיש ישראלי ממיר !
דתו ורוצה שלא להיות עור ישראל׳ אחז״ל ישראל אעפ״י שד־זטא פי 'שחטא בזה שלא רצה
להיות ישראל ואומר שאעפי׳ב ישראל הוא׳ ואין מועיל לו כלום *המרת רתו׳ ולכן כאשר אתה
ישראל מומר וד-זזיל קראו אותך עוד בשם ישראל ולזה צויתי לתיט שלא יתפור לך שעטנז
האסור לישראל ובשמוע האדון את דבריו התחיל לבכות מאד׳ ויאמר רר-זם עלי רבי דבורי י כי
לא ידעתי עד במה התורה אתבה את נפשו של איש ישראלי ,שאפי׳ כשהשחטד ופנה עורף לדת
ישראל אעפייכ קוראים אותו עוד בשם ישראל ,ויתן לו הרב תשובה ויצוהו ליסע למדינה אהדת
.ויחזור לדת ישראל׳ ויעש כן וחזר לדת ישראל ונעשה בעל ־׳שובה גדול
מויצמק והו35ש ל^נינפינש
wwv\f.hebrewfeooks.org
דtע״י חיים תשס ״
ספירי נפלאות'n I
*סיפור טו
.מהרב 1י » 'א?לי3מ?לך ז ״ל םלי:ענםק
'אחד 1שהי ■' 'עשיר גדול ,והי 'לו חנות גדולה /והי !Sגר איש pבקיר ליוענסק
—כנהגו 1בכל בקר אחרי התפלה הלך אל חנותו 1ועמד שס £כל היום .פעם א׳ תתיישב ברע
ו כה יהי׳ תכליתי ?ואמר לאשתו כי היום לא יעמוד כתנות והלך לביהמ״ד והתפלל ולמד שם.
ערב ה^יך Pעד אחרי הצהרים .כה נהג עצמו איזה :מן /וביב נהגו את החנות והי 'מנהגר שבכל
ז״ל לשמוע ממנו דברי־ תודה . £פעם א׳ שמע מהרבי ו׳ל שאמר אם Iר״ר אלימלך pאל הרה״ק
עצמו 1שלא לדבר דברי שקר מעליע שלם מובטח לו שהוא בן עוהיב .וכשמעו Pאחד מתאפק
אלה הרבדים הםכים בלבו לעשות כן ונכנם לחדרו ומגר את עצמו שם כדי שלא יהי׳ לו שום
מגע ומשא עם בן אדם ,ועי״ :בטד-ד שלא ידבר שקר בזה היום ,ויהי בצהרים רצתה כלתו אשת
בנו ליכנם אל הד־ודר הזד .וחרא כי םגור הוא ותדפוק בדלת ואין עונוד לה וחשבה בלבה טי
יורע אם חמיה לא נתעלף שם והקימה רעש גדול ונת»-זםפו הרבה אנשים ושברו את המנעול
ונכנםו שמה ומצאר אותו יושב בעוטף בטלית ותפילין ולומד .ועל כל השאלות ששאלוהו לא
ענח לד,ם כלום ,כי פחד שלא ישקר ברבדיו בשוגג ,וב׳ב פחדו מאוד מזה כי אמרו מי יודע אפשר
■(נשתתק חיו שאינו יכול לדבר והתחילו לבכות מאוד כתוך כך נכנם השכן הגוי וצעק שבן
השאילני קרדומך !והשיב לו אין לי קרדום וכשראו ב״ב שמדבר עזבוהו ויצאו מן החדר וכשגמר
את לימודו קם מן השלחן פתאום ראה שהקרדום מונח תחת המטה ונפל עליו פחד גדול מאוד
וצעק אוי לי כי דברתי היום שקר ,והלך תיכף אל הרה״ק ותיכף כשנכנס שאל אורהו הרב איה
קרדומך ’והבין שהרב יודע מכל הנעשה עמו והתחיל לבכות מאוד א״ל הרבי דע שהראו לך מן
השמים שאין זה חדרך לקנות עוה״ב בפעם אחת אך כשמרגילים עצמם לעמוק במו״מ עם כני
.אדם ונזהרים שלא לדבר שקר זוכים עי״ז לחיי עוה״ב