‫בית המדרש הווירטואלי (‪ )V.B.
M‬שליד ישיבת הר עציון‬
‫‪http://vbm.etzion.org.il‬‬
‫הרב שמעון קליין‬
‫'אברהם הוליד את יצחק'‬
‫חותם האב על הבן‬
‫אירוע ראשון‪ ,‬מכונן‪ ,‬הוא לידתו של יצחק‪:‬‬
‫וַ ה' פָ ַקד אֶּ ת ָש ָרה כַאֲ ֶּשר ָאמָ ר וַ ּיַעַ ש ה' לְ ָש ָרה‬
‫כַאֲ ֶּשר ִדבֵ ר‪ :‬וַ ַּתהַ ר וַ ֵּתלֶּד ָש ָרה לְ ַאבְ ָרהָ ם בֵ ן לִ זְקֻ נָיו‬
‫ֹלהים‪ :‬וַ ּי ְִק ָרא ַאבְ ָרהָ ם אֶּ ת‬ ‫לַמוֹעֵ ד אֲ ֶּשר ִדבֶּ ר אֹ ת ֹו אֱ ִ‬
‫ֶּשם בְ נ ֹו הַ ּנ ֹולַד ל ֹו אֲ ֶּשר יָלְ דָ ה ל ֹו ָש ָרה יִצְ חָ ק‪ :‬וַ ּיָמָ ל‬
‫ַאבְ ָרהָ ם אֶּ ת י ְִצחָ ק בְ נ ֹו בֶּ ן ְשמֹ נַת י ִָמים כַאֲ ֶּשר צִ וָה‬
‫ֹלהים‪ :‬וְ ַאבְ ָרהָ ם בֶּ ן ְמַאת ָשנָה בְ ִהוָ לֶּד ל ֹו אֵ ת‬ ‫ֹאת ֹו אֱ ִ‬
‫ֹלהים כָל‬ ‫יִצְ חָ ק בְ נ ֹו‪ :‬וַ ּתֹאמֶּ ר ָש ָרה ְצחֹק עָ ָשה לִ י אֱ ִ‬
‫יקה‬ ‫הַ שֹמֵ עַ יִצֲ חַ ק לִ י‪ :‬וַ ּתֹאמֶּ ר ִמי ִמלֵל לְ ַאבְ ָרהָ ם הֵ ינִ ָ‬
‫בָ נִ ים ָש ָרה כִ י ָיל ְַד ִּתי בֵ ן לִ זְקֻ נָיו‪ :‬וַ ִּיג ְַדל הַ ֶּּילֶּד וַ ִּיגָמַ ל‬
‫וַ ּיַעַ ש ַאבְ ָרהָ ם ִמ ְש ֶּּתה גָדוֹל בְ יוֹם ִהגָמֵ ל אֶּ ת י ְִצחָ ק‪:‬‬
‫(שם‪ ,‬כ"א‪ ,‬א'‪-‬ח')‬
‫שוב ושוב משויך יצחק אל אביו‪ :‬שרה מתוארת כמי שילדה‬
‫בן ‪ -‬לאברהם‪ ,‬לזקוניו; אברהם הוא הקורא לו בשם; גם‬
‫ברית המילה וגם הציווי עליה ‪ -‬מופנים אליו‪ ,‬ובצורות‬
‫מייחסו הכתוב כבן אל אביו‪ .‬דומה שבתיאורים אלו נוכח‬
‫ניצן ראשון לדומיננטיות שהייתה לאב בחיי בנו‪.2‬‬
‫אירוע שני בו נזכר יצחק הוא ‪ -‬העקידה‪ .‬ככלל‪ ,‬סיפור‬
‫העקידה מסופר מנקודת מבטו של אברהם‪ ,‬לא של יצחק‪.‬‬
‫עצם השתיקה מלתאר מה עובר על יצחק‪ ,‬כמוה כאמירה ‪-‬‬
‫האירוע המשמעותי מתרחש בתודעת אברהם‪ .‬תודעת יצחק‬
‫‪ 2‬הקורא עשוי להיות נבוך נוכח דחיקתה של שרה‪ ,‬המתוארת‬
‫כיולדת בן 'לאברהם'‪ ,‬ולא לעצמה‪ .‬אכן‪ ,‬נוכחותה מצומצמת מצד‬
‫אחד‪ ,‬אך היא נוכחת בהיבטים אחרים של האירוע‪ :‬כך בפסוק‬
‫הפותח את הפרשה‪ ,‬בו היא ניצבת במרכז‪ ,‬לא אברהם‪ :‬וַ ה' פָ ַקד‬
‫אֶּ ת ָש ָרה כַאֲ ֶּשר ָאמָ ר וַ ּיַעַ ש ה' לְ ָש ָרה כַאֲ ֶּשר ִדבֵ ר (שם כ"א‪ ,‬א')‪.‬‬
‫פתיחה זו מתארת את הפקידה הא‪-‬להית ‪ -‬זכירת ה' את שרה‬
‫במובן הפנימי של מושג זה‪ ,‬נוכחות ופקידה המחוללים את עצם‬
‫קיומו‪ .‬ובהמשך ‪ -‬וַ ֵּת ֶּרא ָש ָרה אֶּ ת בֶּ ן הָ גָר הַ ִמ ְצ ִרית אֲ ֶּשר יָלְ ָדה‬
‫ַאב ָרהָ ם ג ֵָרש הָ ָאמָ ה הַ זֹאת וְ אֶּ ת ְבנָּה כִ י‬
‫ַאב ָרהָ ם ְמצַ חֵ ק‪ :‬וַ ּתֹאמֶּ ר לְ ְ‬ ‫לְ ְ‬
‫ִירש בֶּ ן הָ ָאמָ ה הַ זֹאת ִעם ְבנִ י ִעם י ְִצחָ ק" (שם כ"א ט'‪-‬י') ‪ -‬שרה‬
‫מכנה את ישמעאל "בן האמה"‪ ,‬בניגוד לאברהם המתייחס אליו‬
‫כאל 'בנו'‪ .‬א‪-‬להים מקבל את עמדתה‪ ,‬ורק יצחק‪ ,‬לא ישמעאל‬
‫ַאב ָרהָ ם ַאל‬‫ֹלהים אֶּ ל ְ‬ ‫זוכה להיכלל בזרעו של אברהם‪" :‬וַ ּיֹאמֶּ ר אֱ ִ‬
‫י ֵַרע ְבעֵ ינֶּיָך עַ ל הַ ּנַעַ ר וְ עַ ל אֲ ָמ ֶּתָך כֹל אֲ ֶּשר ּתֹאמַ ר אֵ לֶּיָך ָש ָרה ְשמַ ע‬
‫ְב ֹקלָּה כִ י ְביִ ְצחָ ק ִי ָק ֵרא לְ ָך ז ַָרע" (יב)‪ .‬שני תיאורים אלו מעמידים‬
‫את שרה כמי שמשלימה את אברהם בשני תחומים‪ :‬בפקידה ‪-‬‬
‫היא מוצבת בליבו של הסיפור‪ ,‬כמי שהצעד הראשון להבאתו‬
‫ִירש בֶּ ן הָ ָאמָ ה הַ זֹאת ִעם‬ ‫לעולם משויך אליה‪ .‬ובמילותיה ‪ֹ" -‬לא י ַ‬
‫ְבנִ י ִעם י ְִצחָ ק" היא מתייצבת בעמדה של מי שהכריעה‪' :‬יצחק‬
‫הוא ממשיכו של אברהם‪ ,‬לא ישמעאל'‪ .‬ובחזרה אל שאלת‬
‫הדומיננטיות של אברהם בעולמו של יצחק ‪ -‬ניתן בעקבות אלו‬
‫לראות את שרה כנוכחת לצידו של אברהם‪ ,‬במגרש פנימי יותר‪,‬‬
‫מחוללת את קיומו של יצחק‪ ,‬ו'ברת סמכא' ביחס למעמדו‪.‬‬
‫ע"ש ישראל קושיצקי‬
‫שיעורים בפרשת השבוע‬
‫פרשת תולדות‬
‫מבוא‬
‫וְ אֵ לֶּה ּתוֹלְ דֹת י ְִצחָ ק בֶּ ן ַאבְ ָרהָ ם ַאבְ ָרהָ ם הוֹלִ יד אֶּ ת‬
‫(בראשית כ"ה‪ ,‬י"ט)‪.‬‬ ‫י ְִצחָ ק"‬
‫פרשת תולדות פותחת בהצגת נושא‪ :‬תולדות יצחק‬
‫והמשכיותו בעולם‪' .‬יצחק בן אברהם' הוא מכונה‪ ,‬ומיד‬
‫מוסיף הכתוב‪' :‬אברהם הוליד את יצחק'‪ .‬הלומד תמה‪ :‬מה‬
‫הוסיף המשפט השני‪ ,‬שהרי הוא כלול בראשון? אכן אין‬
‫כאן תוספת עובדות‪ ,‬יש כאן מיקוד שונה‪ .‬במשפט הראשון‬
‫הנושא הוא יצחק המאופיין כבנו של אברהם‪ ,‬ובו הקדמה‬
‫לתיאור תולדותיו‪ .‬המקרא אינו מסתפק בכך‪ ,‬ומזמין את‬
‫הקורא לנקודת תצפית נוספת‪ ,‬בה הנושא הוא אברהם‪.‬‬
‫'נוכחות אב מועצמת' משתקפת מתוספת זו‪ ,‬בה מוצג‬
‫אברהם כגורם הדומיננטי שעיצב את דמותו של יצחק‪ .‬כמו‬
‫אומר הכתוב ‪ -‬רוצה אתה להכיר את תולדות יצחק? צעד‬
‫ראשון הוא לחזור דור אחד לאחור‪ ,‬ולהכיר בעובדה‬
‫שאברהם הוליד את יצחק‪ ,‬נכח והשפיע על עולמו ועל‬
‫תולדותיו‪.1‬‬
‫בשורות הבאות נצא ל'מסע' מקראי בו נבקש להבין במעט ‪-‬‬
‫מי היה יצחק? גם לזהות 'מה בין האב לבין הבן'‪.‬‬
‫נפתח בפרשיות בהן הולך הבן בדרך אביו‪:‬‬
‫‪ 1‬לשם השוואה‪ :‬כמה פסוקים קודם לתיאור זה‪ ,‬מובא תיאור‬
‫ַאב ָרהָ ם אֲ ֶּשר‬ ‫דומה ביחס לישמעאל‪" :‬וְ אֵ לֶּה ּתֹלְ דֹת י ְִשמָ עֵ אל בֶּ ן ְ‬
‫ַאב ָרהָ ם (שם כ"ה‪ ,‬י"ב)‪ .‬בדומה‬ ‫יָלְ ָדה הָ גָר הַ ִמ ְצ ִרית ִש ְפחַ ת ָש ָרה לְ ְ‬
‫לשיוכו של יצחק‪ ,‬גם שיוכו של ישמעאל הוא כפול‪ .‬יחד עם זאת‬
‫בשיוך הנוסף לא מתואר אברהם כמי שהולידו‪ ,‬כי אם הגר‬
‫המצרית כמי שילדה אותו לאברהם‪ .‬משמעות‪ :‬מורשת אברהם‬
‫מועברת ומעוצבת מחדש דרך הגר‪ .‬עוד יש לציין את העובדה‬
‫שפתיחה בלשון המציינת 'תולדות' בהקשר של המשכיות‪ ,‬נזכרת‬
‫תשע פעמים בספר בראשית‪ ,‬ופעמיים נוספות ‪ -‬בספר במדבר‬
‫ובמגילת רות‪ .‬אין מופע אחיד לאלו‪ ,‬ובכל תיאור מקופל סיפור‬
‫אחר‪ .‬לדוגמא‪" :‬אֵ לֶּה ּתוֹלְ דֹת נֹ חַ נֹ חַ ִאיש צַ ִדיק ָּת ִמים הָ יָה ְב ֹדר ָֹתיו‬
‫ֹלשה בָ נִ ים אֶּ ת ֵשם אֶּ ת ָחם‬ ‫ֹלהים ִה ְתהַ לְֶּך נֹ חַ ‪ :‬וַ ּי ֹולֶּד נֹ ַח ְש ָ‬
‫אֶּ ת הָ אֱ ִ‬
‫ֹלא י ַ‬ ‫וְ אֶּ ת יָפֶּ ת" (בראשית ו'‪ ,‬ט‪-‬י)‪ .‬אין ציון לשם אביו של נוח‪ ,‬יש ציון‬
‫לצדקותו כביטוי ראשון לתולדותיו‪ ,‬ומיד לאחר מכן מתוארים‬
‫תולדותיו בדמות שלשת בניו; "וְ אֵ לֶּה ּתוֹלְ דֹת ְבנֵי נֹ חַ ֵשם חָ ם וָ יָפֶּ ת‬
‫וַ ּיִוָ לְ דו לָהֶּ ם בָ נִ ים ַאחַ ר הַ מַ בול‪ְ :‬בנֵי יֶּפֶּ ת גֹ מֶּ ר ומָ גוֹג ומָ ַדי וְ יָוָ ן‪"...‬‬
‫(בראשית י'‪ ,‬א'‪-‬ל"ב)‪ - .‬כאן התיאור הוא של בני נוח לאחר‬
‫המבול‪ ,‬ומיד לאחר מכן ציונם של שבעים צאצאים (לימים ‪-‬‬
‫שבעים אומות); המופע הבא‪" :‬אֵ לֶּה ּתוֹלְ דֹת ֵשם ֵשם בֶּ ן ְמַאת ָשנָה‬
‫ַארפַ כְ ָשד ְשנ ַָתיִ ם ַאחַ ר הַ מַ בול‪ :‬וַ יְ ִחי ֵשם ַאחֲ ֵרי הוֹלִ יד ֹו אֶּ ת‬ ‫וַ ּי ֹולֶּד אֶּ ת ְ‬
‫ַארפַ כְ ָשד חֲ מֵ ש מֵ אוֹת ָשנָה וַ ּי ֹולֶּד בָ נִ ים ובָ נוֹת" (בראשית י"א‪ ,‬י'‪-‬‬ ‫ְ‬
‫כ"ו) ‪ -‬תיאור לשרשרת הדורות החל משם ועד תרח אבי אברהם‪.‬‬
‫ַאב ָרהָ ם הוֹלִ יד‬ ‫באף אחד מ ן המופעים במקרא אין תיאור דומה ל" ְ‬
‫אֶּ ת י ְִצחָ ק"‪ ,‬בו חוזר הכתוב ומתאר את האב שהוליד את הבן‬
‫שתולדותיו מתוארים בפרשייה (ראה הרחבה בהערה ‪.)9‬‬
 ‫‪-2-‬‬

‫בארץ‪ ,‬ויצחק הולך אל אבימלך מלך גרר (שם כ"ו‪ ,‬א') בן‬ ‫היא אינה נושא בפרשייה זו‪ .‬צהר לעמדתו נפתח במשפט‬
‫בריתו של אברהם אביו (שם כ"א); בגרר הוא דואג שמא‬ ‫היחיד היוצא מפיו‪:‬‬
‫יהרגוהו על דבר אשתו‪" :‬וַ ּי ְִשאֲ לו ַא ְנ ֵשי הַ מָ קוֹם לְ ִא ְשּת ֹו‬ ‫וַ ּיֹאמֶּ ר י ְִצחָ ק אֶּ ל ַאבְ ָרהָ ם ָאבִ יו וַ ּיֹאמֶּ ר ָאבִ י וַ ּיֹאמֶּ ר‬
‫וַ ּיֹאמֶּ ר אֲ ֹח ִתי ִהוא כִ י י ֵָרא לֵאמֹ ר ִא ְש ִּתי פֶּ ן יַהַ ְרגֻנִ י ַאנְ ֵשי‬ ‫ִהּנֶּּנִ י בְ נִ י וַ ּיֹאמֶּ ר ִהּנֵה הָ אֵ ש וְ הָ עֵ ִצים וְ אַ ֵּיה הַ ֶּשה‬
‫הַ מָ קוֹם עַ ל ִרבְ ָקה כִ י טוֹבַ ת מַ ְראֶּ ה ִהוא" (שם‪ ,‬ז')‪ ,‬והמענה‬ ‫לְ ֹעלָה‪( :‬שם כ"ב‪ ,‬ז')‬
‫שלו למציאות הוא המענה שהיה לאביו במציאות דומה‪:‬‬ ‫יצחק מבין שאברהם עומד להקריב קרבן‪ ,‬והוא תוהה ‪ -‬היכן‬
‫ַארצָ ה הַ ֶּּנגֶּב וַ ּי ֵֶּשב בֵ ין ָקדֵ ש ובֵ ין שור‬ ‫"וַ ּיִסַ ע ִמ ָשם ַאבְ ָרהָ ם ְ‬ ‫הוא השה לעולה? ניתן היה לצפות לתהייה נוקבת יותר‪,‬‬
‫וַ ָּיגָר בִ ג ְָרר‪ :‬וַ ּיֹאמֶּ ר ַאבְ ָרהָ ם אֶּ ל ָש ָרה ִא ְשּת ֹו אֲ ֹח ִתי ִהוא וַ ּי ְִשלַח‬ ‫בוודאי אם נאמר שחשד התגנב בליבו שמא הוא העשוי‬
‫אֲ בִ ימֶּ לְֶּך מֶּ לְֶּך ג ְָרר וַ ּי ִַקח אֶּ ת ָש ָרה" (שם כ'‪ ,‬א'‪-‬ב'); יצחק‬ ‫להיות לקרבן‪ .‬תחת אלו‪ ,‬עוטף יצחק את שאלתו ברכות‬
‫עוזב את גרר ויושב בנחל גרר‪ ,‬במקום בו חפר אברהם‬ ‫ובאמון רב‪" :‬וַ ּיֹאמֶּ ר י ְִצחָ ק אֶּ ל ַאבְ ָרהָ ם ָאבִ יו וַ ּיֹאמֶּ ר ָאבִ י"‪.‬‬
‫בארות‪ ,‬והוא חוזר וחופרן לאחר שסתמום פלשתים‪" :‬וַ ֵּילְֶּך‬ ‫הלומד יודע שאברהם הוא אביו‪ ,‬ובכל אופן חוזר על כך‬
‫ִמ ָשם י ְִצחָ ק וַ ּי ִַחן בְ נַחַ ל ג ְָרר וַ ּי ֵֶּשב ָשם‪ :‬וַ ּי ָָשב י ְִצחָ ק וַ ּי ְַחפֹ ר אֶּ ת‬ ‫הכתוב פעמיים כביטוי לעמדתו של יצחק‪ .3‬גם אברהם‬
‫בְ אֵ רֹת הַ מַ יִם אֲ ֶּשר חָ פְ רו בִ ימֵ י ַאבְ ָרהָ ם ָאבִ יו וַ יְסַ ְּתמום‬ ‫בתשובתו חוזר ומכנהו 'בני'‪:‬‬
‫ַשמֹ ת אֲ ֶּשר‬ ‫פְ לִ ְש ִּתים ַאחֲ ֵרי מוֹת ַאבְ ָרהָ ם וַ ּי ְִק ָרא לָהֶּ ן ֵשמוֹת כ ֵ‬
‫ָאביו" (שם‪ ,‬י"ז)‪ .‬עבודת שימור למפעלו של אביו ‪-‬‬ ‫ָק ָרא לָהֶּ ן ִ‬ ‫ֹלהים י ְִראֶּ ה ל ֹו הַ ֶּשה לְ ֹעלָה בְ נִ י‪...‬‬
‫וַ ּיֹאמֶּ ר ַאבְ ָרהָ ם אֱ ִ‬
‫בחפירת הבארות‪ ,‬ובשמות שהוא קורא להן ‪ -‬כשמות‬ ‫(שם כ"ב‪ ,‬ח')‬
‫שקרא להן אביו‪ .‬שוב ושוב מכונה אברהם ‪' -‬אביו'‪ ,‬במהלך‬ ‫המענה לשאלתך‪ ,‬הוא משיב ליצחק ‪ -‬בידי א‪-‬להים‪ ,‬והוא‬
‫אירוע זה‪ ,‬ובכך מצייר את הכתוב את עמדת הבן הממשיך‬ ‫שיחליט ‪' -‬יראה לו השה לעולה'‪ .‬לצד זאת הוא ממשיך‬
‫את דרך אביו‪.‬‬ ‫וקורא לו ‪' -‬בני'‪ .‬דומה שתוספת זו מכילה שתי תנועות‬
‫בנפשו של אברהם‪ .‬רחמי אב על בנו‪ ,‬שעה שא‪-‬להים עומד‬
‫להכריע את גורלו‪ .‬ואולי ביקש גם לשתפו‪ ,‬ברמז‪ ,‬בעמדה‬
‫פער בין האב לבנו‬ ‫הנוראה בה הוא נתון כעת ביחס ל'בנו'‪ ,‬כמי שנתבע על ידי‬
‫א‪-‬להים להעלותו לעולה‪ .4‬בעקבות השיתוף ‪ -‬יקבל התיאור‬
‫עד כאן ‪ -‬סקירת נקודות הדמיון בין הבן לבין האב‪ .‬כעת‪,‬‬
‫העוקב "וַ ּיֵלְ כו ְשנֵיהֶּ ם י ְַח ָדו" משמעות חדשה‪ .‬שניהם‬
‫נתבונן במתחולל בנפש השניים ‪ -‬והרי לנו פרדוקס‪ :‬היאך‬
‫הולכים יחדיו‪ ,‬זה לצד זה‪ ,‬מוכנים להגשים את שליחות‬
‫ניתן להמשיך את דרכו של אדם מקורי‪ ,‬פורץ וסולל דרכים‬
‫האב ביחס לבנו‪.‬‬
‫חדשות? כזה היה אברהם‪ ,‬איש שיצא לדרך חדשה‪ ,‬התנתק‬
‫מארץ‪ ,‬מולדת ומשפחה‪ ,‬יזם וחידש‪ .‬אם יבחר יצחק‬ ‫אירוע שלישי‪ :‬אברהם שולח את עבדו להביא אישה ליצחק‬
‫להעתיק את תנועת נפש אביו‪ ,‬הרי שגם הוא עשוי לסלול‬ ‫(פרק כ"ד)‪ .‬בפתחה של השליחות ‪ -‬שיחה ארוכה ומפורטת‬
‫דרך‪ ,‬להציב פתרונות חדשים‪ ,‬ובפועל יתנתק מדרך אברהם‬ ‫המתקיימת בין העבד לבין אברהם ביחס לבחירתה‪ .‬באירוע‬
‫‪ -‬ממש כפי שהתנתק אברהם מדרך תרח אביו! ואם יבחר‬ ‫זה יצחק אינו מעורב כלל‪ ,‬על אף העובדה שהוא כבר בן‬
‫באורחות חייו של אביו‪ ,‬הוא עשוי למצוא את עצמו ‪-‬‬ ‫ארבעים (שם כ"ה‪ ,‬כ')‪ .‬אמון מלא יש לו במהלך אותו מוביל‬
‫בעמדתו הרוחנית‪ ,‬רחוק מתנועת ההתחדשות שכל כך‬ ‫אביו‪ ,‬הוא אינו נוטל בו חלק פעיל אלא ממתין לתוצאות‪.5‬‬
‫אפיינה את אביו! יצחק בחר בדרך השנייה‪ .‬כל המביט‬ ‫ובפרשתנו‪ :‬אברהם כבר מת‪ ,‬ומתוארת שורה של אירועים‬
‫באיש ובדרכו‪ ,‬רואה את הפער הגדול הקיים בינו ובין‬ ‫בהם נכנס הבן אל 'נעלי האב' וממשיך את דרכו‪ :‬ישנו רעב‬
‫אברהם‪ .‬באופן פרדוקסאלי‪ ,‬ככל שהתמיד ללכת בדרך אביו‪,‬‬
‫כך גדל הפער בין השניים‪ :‬בין דרך החידוש של האב‪ ,‬לבין‬
‫דרך ההמשכיות של הבן‪ ,‬בין היצירתי לבין הקבוע‪.‬‬ ‫‪ 3‬פעם ראשונה בפי המספר המקראי המתאר את פנייתו אל אביו‬
‫‪ -‬ומעמיד את תשתית השאלה כשאלת בן את אביו‪ .‬פעם נוספת ‪-‬‬
‫כהמחשה לפער ביניהם‪ ,‬נתייחס לאחת מן התכונות‬ ‫ָאבי" כשיתוף לתנועת הנפש אשר ליוותה את דיבורו‪.‬‬
‫"וַ ּיֹאמֶּ ר ִ‬
‫הבולטות שהיו לאברהם ‪ -‬מידת ההכלה ‪ -‬בתוך משפחתו‪,‬‬ ‫‪ 4‬הנושא בדברי א‪-‬להים הוא בנו‪" :‬וַ ּיֹאמֶּ ר ַקח נָא אֶּ ת ִבנְ ָך אֶּ ת‬
‫וביחסיו עם העמים סביבו‪.‬‬ ‫י ְִח ְידָך אֲ ֶּשר ָאהַ ְב ָּת אֶּ ת יִ ְצחָ ק וְ לְֶּך לְ ָך אֶּ ל אֶּ ֶּרץ הַ מ ִֹרּיָה וְ הַ עֲ לֵהו ָשם‬
‫לְ ֹעלָה עַ ל ַאחַ ד הֶּ הָ ִרים אֲ ֶּשר אֹמַ ר אֵ לֶּיָך" (שם‪ ,‬ב')‪.‬‬
‫במעגל החיים המשפחתי‪ ,‬אברהם רואה את יצחק ואת‬
‫ישמעאל כמי שממשיכים אותו ואת דרכו‪ .‬בניגוד לכינויו 'בן‬ ‫‪ 5‬גם בצלע האחרונה של שליחות העבד ‪ -‬בתיאור המפגש בינו‬
‫לבין רבקה‪ ,‬הוא מוצג כמובל לא כמוביל‪ .‬יצחק יוצא לשוח‬
‫האמה'‪ ,‬בפי שרה ובפי ה' (שם כ"א‪ ,‬י'; כ"א‪ ,‬י"ג)‪ ,‬אברהם‬ ‫בשדה‪ ,‬ללא כוונה להיפגש עם מי שמיועדת להיות אשתו‪ ,‬רבקה‬
‫מתייחס אליו כאל בנו ‪ -‬ומבטא בכך התנגדות לדחייתו‪.6‬‬ ‫רואה אותו‪ ,‬שואלת לזהותו‪ ,‬ותשובת העבד היא ‪' -‬הוא אדוני'‪.‬‬
‫מכאן ואילך מוכרע הסיפור ללא הובלה מכוונת של יצחק‪" :‬וַ ִּת ָשא‬
‫ִר ְב ָקה אֶּ ת עֵ ינֶּיהָ וַ ֵּת ֶּרא אֶּ ת ִי ְצחָ ק וַ ִּתפֹ ל מֵ עַ ל הַ גָמָ ל‪ :‬וַ ּתֹאמֶּ ר אֶּ ל‬
‫‪ 6‬כך בתגובתו לבשורה הא‪-‬להית הראשונה על הולדת יצחק‪:‬‬ ‫אתנו וַ ּיֹאמֶּ ר הָ עֶּ בֶּ ד הוא‬‫הָ עֶּ בֶּ ד ִמי הָ ִאיש הַ ָלזֶּה הַ ֹהלְֵך בַ ָשדֶּ ה לִ ְק ָר ֵ‬
‫ַאב ָרהָ ם ָש ַרי ִא ְש ְּתָך ֹלא ִת ְק ָרא אֶּ ת ְשמָ ּה ָש ָרי כִ י‬
‫ֹלהים אֶּ ל ְ‬
‫"וַ ּיֹאמֶּ ר אֱ ִ‬ ‫אֲ דֹנִ י וַ ִּת ַקח הַ צָ ִעיף וַ ִּת ְתכָס" (בראשית כ"ד‪ ,‬ס"ד‪-‬ס"ה)‪.‬‬
 ‫‪-3-‬‬

‫בתקופת יצחק לעומת זאת‪ ,‬א‪-‬להים לא נגלה אל אבימלך‪,‬‬ ‫שונה ממנו הוא יצחק‪ ,‬האוהב את אחד משני בניו‪" :‬וַ ּיֶּאֱ הַ ב‬
‫והאופן בו מתבררת זהות רבקה כאשתו של יצחק שונה‬ ‫י ְִצחָ ק אֶּ ת עֵ ָשו כִ י צַ יִד בְ פִ יו וְ ִרבְ ָקה אֹ הֶּ בֶּ ת אֶּ ת יַעֲ קֹ ב" (כ"ח)‪.‬‬
‫בתכלית‪" :‬וַ ּי ְַש ֵקף אֲ בִ ימֶּ לְֶּך מֶּ לְֶּך פְ לִ ְש ִּתים בְ עַ ד הַ חַ לוֹן וַ ּי ְַרא‬ ‫לימים מתורגמת אהבה זו לברכה שהוא מייעד לו‪ .‬למעשה‬
‫וְ ִהּנֵה י ְִצחָ ק ְמצַ חֵ ק אֵ ת ִרבְ ָקה ִא ְשּתוֹ" (שם כ"ו‪ ,‬ח')‪ .‬בתגובה‪,‬‬ ‫מקבלה יעקב במרמה‪ ,‬ולתחנוניו של עשיו ‪" -‬בָ ֲרכֵנִ י גַם ָאנִי‬
‫ית לָנו כִ ְמעַ ט‬ ‫פונה אבימלך בטענות אל יצחק "מַ ה זֹאת עָ ִש ָ‬ ‫ָאחיָך בְ ִמ ְרמָ ה וַ ּי ִַקח בִ ְר ָכ ֶּתָך"‬
‫ָאבִ י" (שם ל"ו) משיב יצחק‪" :‬בָ א ִ‬
‫את עָ לֵינו אָ ָשם" (שם כ"ו‪ ,‬י')‪.‬‬ ‫ָשכַב ַאחַ ד הָ עָ ם אֶּ ת ִא ְש ֶּּתָך וְ הֵ בֵ ָ‬ ‫(שם ל"ה)‪ .‬עשיו אינו מרפה‪ ,‬והוא שואל‪" :‬הַ בְ ָרכָה ַאחַ ת ִהוא‬
‫במקביל הוא פוקד על בני עמו "וַ יְצַ ו אֲ בִ ימֶּ לְֶּך אֶּ ת כָל הָ עָ ם‬ ‫לְ ָך ָאבִ י"? (ל"ח)‪ ,‬והמעיין בברכה שנותרה‪ ,‬מבין שאכן כך‬
‫לֵאמֹ ר הַ ּנֹ גֵעַ בָ ִאיש הַ זֶּה ובְ ִא ְשּת ֹו מוֹת יומָ ת" (שם כ"ו‪ ,‬י"א) ‪-‬‬ ‫הוא‪ .‬ליצחק ישנה ברכה אחת לבן אחד‪ ,‬לא לשניים‪ .‬כמה‬
‫משמע שללא אזהרתו היו פוגעים ביצחק‪ .‬בניגוד ליחסו‬ ‫רחוקה היא הכרעה מצרנית זו מיחסו של אברהם אל בניו‪.‬‬
‫האוהד של אבימלך אל אברהם‪ ,‬כעת מתפתח סכסוך בין‬
‫ָארץ הַ ִהוא וַ ּי ְִמצָ א‬ ‫הפלשתים לבין יצחק‪" :‬וַ ּיִזְ ַרע י ְִצחָ ק בָ ֶּ‬
‫בַ ָשנָה הַ ִה וא מֵ ָאה ְשעָ ִרים וַ יְבָ ֲרכֵהו ה'‪ :‬וַ ִּיג ְַדל הָ ִאיש וַ ֵּילְֶּך‬ ‫עם העמים אשר סביבם‬
‫ומ ְקנֵה בָ ָקר‬ ‫הָ לוְֹך וְ גָדֵ ל עַ ד כִ י ג ַָדל ְמאֹ ד‪ :‬וַ י ְִהי ל ֹו ִמ ְקנֵה צֹאן ִ‬
‫פער גדול קיים בין אופייה של מערכת היחסים שהייתה‬
‫וַ עֲ ב ָֻדה ַרבָ ה וַ י ְַקנְ או ֹאת ֹו פְ לִ ְש ִּתים‪ :‬וְ כָל הַ בְ אֵ רֹת אֲ ֶּשר חָ פְ רו‬
‫לאברהם עם הסובבים אותו ‪ -‬עמים אחרים‪ ,‬לבין מערכת‬
‫עַ בְ דֵ י ָאבִ יו בִ ימֵ י ַאבְ ָרהָ ם ָאבִ יו ִס ְּתמום פְ לִ ְש ִּתים וַ יְמַ לְ אום‬
‫היחסים שהייתה ליצחק בהקשר זה‪ .‬נמחיש בדוגמא מן‬
‫עָ פָ ר‪ :‬וַ ּיֹאמֶּ ר אֲ בִ ימֶּ לְֶּך אֶּ ל י ְִצחָ ק לְֵך מֵ ִעמָ נו כִ י עָ צַ ְמ ָּת ִממֶּ ּנו‬
‫היחסים שהיו לשניהם עם אבימלך מלך גרר‪.‬‬
‫ְמאֹ ד" (בראשית כ"ו‪ ,‬י"ב‪-‬ט"ז)‪ .‬מערכת היחסים שלו עם‬
‫הפלשתים ועם אבימלך עולה על שרטון‪ ,‬ובעקבות קנאה‬ ‫בתקופת אברהם‪ :‬א‪-‬להים נגלה אל אבימלך ומזהירו ‪-‬‬
‫שהם מקנאים בו‪ ,‬הם מבקשים את ריחוקו מהם‪.‬‬ ‫"וְ עַ ָּתה הָ ֵשב אֵ ֶּשת הָ ִאיש כִ י נָבִ יא הוא וְ י ְִתפַ לֵל בַ עַ ְדָך ו ְֶּחיֵה‬
‫וְ ִאם אֵ ינְ ָך מֵ ִשיב ַדע כִ י מוֹת ָּתמות אַ ָּתה וְ כָל אֲ ֶּשר לְָך"‪.‬‬
‫התחנה הבאה היא נחל גרר‪ ,‬וגם בה הוא נתקל בשטנה‬
‫ִיראו הָ אֲ נ ִָשים‬ ‫אבימלך מיידע את אנשיו‪ ,‬ותגובתם היא "וַ ּי ְ‬
‫ובשנאה‪ .‬מעניין הוא התיאור הבא‪" :‬וַ ּי ָָשב י ְִצחָ ק וַ ּי ְַחפֹ ר אֶּ ת‬
‫ושפָ חֹת‬ ‫ְמאֹ ד"‪ .‬לאחר מכן‪" :‬וַ ִּי ַקח אֲ בִ ימֶּ לְֶּך צֹאן ובָ ָקר וַ עֲ בָ ִדים ְ‬
‫בְ אֵ רֹת הַ מַ יִם אֲ ֶּשר חָ פְ רו בִ ימֵ י ַאבְ ָרהָ ם ָאבִ יו וַ יְסַ ְּתמום‬
‫וַ ּי ִֵּתן לְ ַאבְ ָרהָ ם וַ ּי ֶָּשב ל ֹו אֵ ת ָש ָרה ִא ְשּתוֹ‪ :‬וַ ּיֹאמֶּ ר אֲ בִ ימֶּ לְֶּך ִהּנֵה‬
‫ַשמֹ ת אֲ ֶּשר‬ ‫פְ לִ ְש ִּתים ַאחֲ ֵרי מוֹת ַאבְ ָרהָ ם וַ ּי ְִק ָרא לָהֶּ ן ֵשמוֹת כ ֵ‬
‫ַאר ִצי לְ פָ נֶּיָך בַ ּטוֹב בְ עֵ ינֶּיָך ֵשב‪ :‬ולְ ָש ָרה ָאמַ ר ִהּנֵה נ ַָת ִּתי אֶּ לֶּף‬ ‫ְ‬
‫ָק ָרא לָהֶּ ן ָאבִ יו" (שם כ"ו‪ ,‬י"ח)‪ .‬כל עוד חי אברהם לא פגעו‬
‫ָאחיְך ִהּנֵה הוא ָלְך כְ סות עֵ י ַניִם לְ כֹל אֲ ֶּשר ִא ָּתְך וְ אֵ ת כֹל‬ ‫כֶּסֶּ ף לְ ִ‬
‫הפלשתים בבארות‪ ,‬ורק לאחר מותו הם סתמום‪ .‬ניתן‬
‫ֹלהים אֶּ ת‬ ‫ֹלהים וַ ּי ְִרפָ א אֱ ִ‬ ‫וְ נֹ כָחַ ת‪ :‬וַ ּי ְִתפַ לֵל ַאבְ ָרהָ ם אֶּ ל הָ אֱ ִ‬
‫לראות בכך עדות נוספת למעמדו של אברהם בעיניהם‬
‫ַאמה ָֹתיו וַ ֵּילֵדו" (כ'‪ ,‬י"ד‪-‬י"ח)‪ .‬אבימלך‬ ‫אֲ בִ ימֶּ לְֶּך וְ אֶּ ת ִא ְשּת ֹו וְ ְ‬
‫בחייו‪ ,‬ולעובדה שיצחק אינו ממלא את החלל שנוצר‪.8‬‬
‫משיב את שרה לאברהם‪ ,‬מזמין את אברהם לשבת בארצו‪,‬‬
‫ואף מפצה כספית את שרה‪ .‬אברהם מצידו פותח בתפילה‬
‫אב המון גויים‬ ‫לרפואת אבימלך והסובבים אותו‪.7‬‬

‫'דומה שפער זה במידת ההכלה‪ ,‬קשור לעובדת החיים‬ ‫ָש ָרה ְשמָ ּה‪ :‬ובֵ ַרכְ ִּתי אֹ ָתּה וְ גַם נ ַָת ִּתי ִממֶּ ּנָה לְ ָך בֵ ן ובֵ ַרכְ ִּתיהָ וְ הָ י ְָתה‬
‫הבסיסית‪ ,‬השונה כל כך בין השניים‪.‬‬ ‫ַאב ָרהָ ם עַ ל פָ נָיו וַ ּיִ ְצחָ ק וַ ּיֹאמֶּ ר‬ ‫לְ ג ֹויִם מַ לְ כֵי עַ ִמים ִממֶּ ּנָה י ְִהיו‪ :‬וַ ִּיפֹ ל ְ‬
‫ְבלִ ב ֹו הַ לְ בֶּ ן מֵ ָאה ָשנָה יִוָ לֵד וְ ִאם ָש ָרה הֲ בַ ת ִּת ְש ִעים ָשנָה ֵּתלֵד‪:‬‬
‫ָארץ אֲ ֶּשר‬
‫ומבֵ ית ָאבִ יָך אֶּ ל הָ ֶּ‬
‫וממ ֹול ְַד ְּתָך ִ‬
‫ַארצְ ָך ִ‬
‫"לְֶּך לְ ָך מֵ ְ‬ ‫ֹלהים לו י ְִש ָמעֵ אל י ְִחיֶּה לְ פָ נֶּיָך" (בראשית י"ז‪,‬‬ ‫ַאב ָרהָ ם אֶּ ל הָ אֱ ִ‬
‫וַ ּיֹאמֶּ ר ְ‬
‫ַאראֶּ ךָ" (שם י"ב‪ ,‬א') אומר א‪-‬להים לאברהם כשהוא בן‬ ‫ְ‬ ‫ט"ו)‪ .‬א‪-‬להים מבשרו על בן שייוולד משרה‪ ,‬והוא‪ ,‬אברהם‪ ,‬מביע‬
‫את שביעות רצונו מישמעאל‪ .‬בהמשך מבחין א‪-‬להים בין השניים‪:‬‬
‫ַאב ָרם" (בראשית‬ ‫הָ אֱ מֹ ִרי אֲ ִחי אֶּ ְשכֹל וַ אֲ ִחי עָ נֵר וְ הֵ ם בַ עֲ לֵי ְב ִרית ְ‬ ‫את אֶּ ת ְשמ ֹו‬ ‫ֹלהים אֲ בָ ל ָש ָרה ִא ְש ְּתָך ֹילֶּדֶּ ת לְ ָך בֵ ן וְ ָק ָר ָ‬ ‫"וַ ּיֹאמֶּ ר אֱ ִ‬
‫י"ד‪ ,‬י"ג) אברהם כורת ברית עם אשכול וממרא‪ ,‬והם מסייעים לו‬ ‫יתי ִאּת ֹו לִ ְב ִרית ע ֹולָם לְ ז ְַרע ֹו ַאחֲ ָריו‪:‬‬ ‫י ְִצחָ ק וַ הֲ ִקמֹ ִתי אֶּ ת ְב ִר ִ‬
‫במלחמתו בארבעת המלכים; אחרי נצחונו במלחמה‪ ,‬יוצאים אליו‬ ‫יתי אֹ ת ֹו‬ ‫יתי אֹ ת ֹו וְ ִה ְרבֵ ִ‬ ‫ולְ י ְִשמָ עֵ אל ְש ַמ ְע ִּתיָך ִהּנֵה בֵ ַרכְ ִּתי אֹ ת ֹו וְ ִה ְפ ֵר ִ‬
‫מלך סדום ומלכיצדק מלך שלם ומברכים אותו (שם י"ד‪ ,‬י"ז‪-‬כ');‬ ‫יתי‬‫יאם יוֹלִ יד ונְ ַת ִּתיו לְ גוֹי גָדוֹל‪ :‬וְ אֶּ ת ְב ִר ִ‬ ‫ִב ְמאֹד ְמאֹד ְשנֵים עָ ָשר נְ ִש ִ‬
‫יתי‬‫א‪ -‬להים משנה את שמו לאברהם‪ ,‬וההקשר הוא "אֲ נִ י ִהּנֵה ְב ִר ִ‬ ‫ָאקים אֶּ ת ִי ְצחָ ק אֲ ֶּשר ֵּתלֵד לְ ָך ָש ָרה לַמוֹעֵ ד הַ זֶּה בַ ָשנָה הָ ַאחֶּ ֶּרת"‬ ‫ִ‬
‫ַאב ָרם וְ הָ יָה‬
‫ית לְ ַאב הֲ מוֹן גוֹיִ ם‪ :‬וְ ֹלא יִ ָק ֵרא עוֹד אֶּ ת ִש ְמָך ְ‬ ‫ִא ָּתְך וְ הָ ִי ָ‬ ‫(שם י"ט‪-‬כ"א)‪ .‬אברהם אינו מגיב לנבואה זו‪ .‬מאוחר יותר מתברר‬
‫ַאב ָרהָ ם כִ י ַאב הֲ מוֹן גוֹיִ ם נְ ַת ִּתיָך‪ :‬וְ ִה ְפ ֵר ִתי א ְֹתָך ִב ְמאֹד ְמ ֹאד‬
‫ִש ְמָך ְ‬ ‫עד כמה קשה הייתה בעיניו דחיית ישמעאל‪ ,‬בהגיבו על תביעת‬
‫ומלָכִ ים ִמ ְמָך יֵצֵ או" (י"ז‪ ,‬ד'‪-‬ו'); אברהם מכניס‬ ‫ונְ ַת ִּתיָך לְ גוֹיִ ם ְ‬ ‫ִירש‬ ‫שרה לגרשו‪ .‬שרה אומרת "ג ֵָרש הָ ָאמָ ה הַ זֹאת וְ אֶּ ת ְבנָּה כִ י ֹלא י ַ‬
‫אורחים זרים (שם י"ז); ואף מתפלל על סדום החטאה‪.‬‬ ‫בֶּ ן הָ ָאמָ ה הַ זֹאת ִעם ְבנִ י ִעם י ְִצ ָחק" (שם כ"א‪ ,‬י')‪ ,‬ותגובתו קשה‬
‫‪ 8‬בהמשך יצחק כורת עמם ברית‪ ,‬אבל בסיסה אינו הקשר‬ ‫ַאב ָרהָ ם עַ ל א ֹודֹת ְבנוֹ" (שם כ"א‪,‬‬ ‫מאד‪" :‬וַ ּי ֵַרע הַ ָדבָ ר ְמאֹד ְבעֵ ינֵי ְ‬
‫ֵאתם‬‫אתם אֵ לָי וְ ַא ֶּּתם ְשנ ֶּ‬ ‫והקרבה‪ " :‬וַ ּיֹאמֶּ ר אֲ לֵהֶּ ם י ְִצחָ ק ַמדועַ בָ ֶּ‬ ‫י"א)‪.‬‬
‫א ִֹתי וַ ְּת ַשלְ חונִ י מֵ ִא ְּתכֶּם" (שם כ"ו‪ ,‬כ"ז)‪ .‬בתשובתם‪ ,‬הם אינם‬ ‫‪ 7‬הפער הוא תפישתי‪ ,‬ולא מעשי‪ ,‬שהרי למעשה גם אברהם נתבע‬
‫מכחישים את דבר השנאה‪ ,‬אלא מדברים על כך שראו שה' עמו‪:‬‬ ‫להכריע הכרעה כואבת ביחס לישמעאל‪ ,‬בניגוד לרצונו‪.‬‬
‫ֹאמרו ָרא ֹו ָר ִאינו כִ י הָ יָה ה' ִעמָ ְך וַ ּנֹ אמֶּ ר ְּת ִהי נָא ָאלָה בֵ ינו ֵֹתינו‬ ‫"וַ ּי ְ‬ ‫דוגמאות נוספות למערכת הקשרים שהייתה לו עם עמים ועם‬
‫בֵ ינֵינו ובֵ ינֶָּך וְ נִ כְ ְר ָתה ְב ִרית ִע ָמְך" (שם כ"ו‪ ,‬כ"ח)‪.‬‬ ‫שכֵן ְבאֵ ֹלנֵי מַ ְמ ֵרא‬
‫ַאב ָרם הָ ִע ְב ִרי וְ הוא ֹ‬
‫מלכים‪" :‬וַ ָּיבֹא הַ פָ לִ יט וַ ַּיגֵד לְ ְ‬

‫הזמנה מא‪-‬להים לא הייתה לו‪ ,‬ויתירה מכך ‪ -‬גם להתגלות‬
‫הוא כמעט ולא זכה (התגלות מתוארת בעקבות הרעב‪ ,‬עם‬
‫ירידתו אל גרר בפרק כ"ו)‪ .‬יצחק לא הכיר באמת מציאות‬
‫אחרת‪ ,‬והעמדה המורמת נדמתה לו כמובנת מאליה‪ ,‬לא‬
‫איפשרה לו לחוש את 'אוויר ההרים' בו הוא נתון ולהכיל‬
‫ממנו את העולם כולו‪.‬‬
‫מהו בכל אופן ייעודו של יצחק? דומה שתשובה לכך נוכחת‬
‫בדיבורו של א‪-‬להים אליו‪:‬‬
‫ייעודו של יצחק‬
‫ָארץ ִמלְ בַ ד הָ ָרעָ ב הָ ִראשוֹן אֲ ֶּשר הָ יָה‬ ‫וַ י ְִהי ָרעָ ב בָ ֶּ‬
‫בִ ימֵ י ַאבְ ָרהָ ם וַ ֵּילְֶּך י ְִצחָ ק אֶּ ל אֲ ִבימֶּ לְֶּך מֶּ לְֶּך פְ לִ ְש ִּתים‬
‫ג ְָר ָרה (שם כ"ו‪ ,‬א')‬
‫בפסוקים אלו מיוחס הרעב בימי יצחק אל הרעב הראשון‬
‫שהיה בימי אברהם‪ .‬ייחוס זה מזמין השוואה ‪ -‬היאך‬
‫התמודד אברהם עם הרעב‪ ,‬והיאך מתמודד יצחק בנו עם‬
‫מצב דומה‪ .‬אברהם יורד למצרים‪ ,‬מפאת כובד הרעב‪" :‬וַ י ְִהי‬
‫ָארץ וַ ּי ֵֶּרד ַאבְ ָרם ִמ ְצ ַריְמָ ה לָגור ָשם כִ י כָבֵ ד הָ ָרעָ ב‬
‫ָארץ" (י"ב‪ ,‬י')‪ .‬יצחק כצעד ראשון הולך אל אבימלך מלך‬
‫גרר ‪ -‬בן בריתו של אביו‪ .‬והנה פונה אליו א‪-‬להים‪" :‬וַ ּי ֵָרא‬
‫אֵ לָיו ה' וַ ּיֹאמֶּ ר ַאל ֵּת ֵרד ִמצְ ָריְמָ ה (שם כ"ו‪ ,‬ב')‪ .‬הוראה זו‬
‫מלמדת על מחשבתו לרדת מצרימה ‪ -‬בדומה לאברהם אביו‬
‫שבעת הרעב ירד מצרימה (שם י"ב)‪ .‬כעת מקדימו א‪-‬להים‬
‫ואומר לו‪:‬‬
‫ָארץ הַ זֹאת‬ ‫ָארץ אֲ ֶּשר אֹ מַ ר אֵ לֶּיָך גור בָ ֶּ‬ ‫" ְשכֹן בָ ֶּ‬
‫וְ אֶּ ְהיֶּה ִע ְמָך וַ אֲ בָ ֲר ֶּכ ָך כִ י לְ ָך ולְ ז ְַרעֲ ָך אֶּ ֵּתן אֶּ ת כָל‬
‫הָ אֲ ָר ֹצת הָ אֵ ל וַ הֲ ִקמֹ ִתי אֶּ ת הַ ְשבֻעָ ה אֲ ֶּשר נִ ְשבַ ְע ִּתי‬
‫יתי אֶּ ת ז ְַרעֲ ָך כְ כוֹכְ בֵ י הַ ָשמַ יִם‬‫לְ ַאבְ ָרהָ ם ָאבִ יָך‪ :‬וְ ִה ְרבֵ ִ‬
‫וְ נ ַָת ִּתי לְ ז ְַרעֲ ָך אֵ ת כָל הָ אֲ ָרצֹת הָ אֵ ל וְ ִה ְתבָ ֲרכו בְ ז ְַרעֲ ָך‬
‫ָארץ‪ :‬עֵ ֶּקב אֲ ֶּשר ָשמַ ע ַאבְ ָרהָ ם בְ קֹ לִ י‬ ‫כֹל ג ֹויֵי הָ ֶּ‬
‫וַ ּי ְִשמֹ ר ִמ ְשמַ ְר ִּתי ִמ ְצו ַֹתי חֻ קו ַֹתי וְ ת ֹור ָֹתי" (שם כ"ו‪,‬‬
‫ג'‪-‬ה')‪.‬‬
‫בניגוד לאברהם הנודד ממקום למקום בארץ‪ ,‬ובעת הצורך‬
‫אף מחוצה לה‪ ,‬מצטווה יצחק לשכון 'בארץ אשר אומר‬
‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫אליך'‪ .‬לא לצאת ממנה ‪ ,‬וגם בה נדודיו יהיו מועטים ‪.‬‬
‫דומה‪ ,‬שהפער ביניהם מקפל בתוכו את עומק סיפורם‪.‬‬
‫אברהם נתבע לצאת לדרך חדשה‪ ,‬וחייו היו בתנועה‬
‫מתמדת‪ ,‬במעבר ממקום למקום‪ ,‬במפגשים רבים‬
‫‪ 12‬ובמדרש‪" :‬גור בארץ הזאת‪ .‬א"ר הושעיא‪ :‬אמר לו הקדוש‬
‫ברוך הוא ‪ :‬אתה עולה תמימה‪ ,‬מה עולה יוצאה חוץ לקלעים‬
‫נפסלה‪ ,‬אף אתה אסור לצאת חוצה לארץ" (פסיקתא זוטרתא‬
‫לבראשית‪ ,‬תולדות כ"ו‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫‪ 13‬יצחק באופן בסיסי יושב בבאר לחי רואי (שם כ"ד‪ ,‬ס"ב; כ"ה‪,‬‬
‫י"א)‪ ,‬כעת הוא עוזב אותה ועובר אל גרר‪ ,‬מגרר הוא יעבור אל‬
‫נחל גרר ומשם אל באר שבע (שם כ"ו‪ ,‬כ"ג)‪.‬‬
‫‪-4-‬‬
‫שבעים וחמש שנה‪ ,‬ובמילים אלו הוא נתלש ממעגלי החיים‬
‫בהם היה נתון‪ .‬כמו מושיט לו א‪-‬להים יד ואומר ‪' -‬בוא ִעמי'‬
‫ומייעד אותו לגדולות‪ .‬אברהם הוא איש שהורם מעם‪.‬‬
‫'נשיא א‪-‬להים' בלשונם של בני חת (בפרק כ"ג)‪ ,‬או 'ברוך‬
‫אברם לאל עליון קונה שמים וארץ' ‪ -‬בלשונו של מלכי צדק‬
‫(בפרק י"ד)‪ .‬עמדה זו של מי שהורם מעם מצד אחד‪ ,‬ומצד‬
‫שני ‪ -‬נועד להביא בשורה לאנושות כולה‪ ,‬מציבה אותו כמי‬
‫שאינו מתמודד על מגרש אחד עם האנשים הנתונים סביבו‪.‬‬
‫שליחות הוטלה עליו‪ ,‬וגם סוג של אחריות להביא בשורה‬
‫לעולם‪ ,‬ואלו יוצרים בנפשו את עמדת ההכלה ‪ -‬במיטבה‪.‬‬
‫כמה מיוחדת היא העובדה שבספר בראשית חוזר על עצמו‬
‫תיאור ה'תולדות' ‪ -‬ביחס לכלל הדמויות המרכזיות‪,‬‬
‫שבתולדותיהן העמידו תשתית לקיומו של עולם‪ .‬כך‬
‫בתיאור תולדות אדם (פרק א') נוח (פרק ו') בני נוח (פרק‬
‫י')‪ ,‬שם (פרק י"א)‪ ,‬תרח (פרק י"א)‪ ,‬ישמעאל (פרק כ"ה)‪,‬‬
‫יצחק (פרק כ"ה)‪ ,‬עשיו (פרק ל"ו) ויעקב (פרק ל"ז)‪ .9‬אדם‬
‫אחד אינו נזכר בכל אלו ‪ -‬אברהם‪ .‬חסרונו בולט‪ ,‬ובמידה‬
‫רבה הוא פלאי‪ .10‬דומה ששתיקה זו מצטרפת אל תפישה‬
‫ָרעָ ב בָ ֶּ‬ ‫המוצגת במקרא שוב ושוב‪ ,11‬הרואה באברהם דמותו של‬
‫בָ ֶּ‬ ‫אבי האנושות‪ ,‬כמי שתולדותיו הן מעבר לשושלת הפיזית‬
‫של צאצאיו‪.‬‬
‫שונה ממנו הוא יצחק‪ .‬מעולם הוא לא הכיר מציאות‬
‫אחרת‪ ,‬זולת חזונו של אברהם ‪ -‬שהיה לו כמו מובן מאליו‪.‬‬
‫‪ 9‬עשר פעמים מופיע ביטוי זה בספר בראשית‪ .‬המופע הראשון‬
‫ָארץ‬
‫הוא בפתיחה לפרק ב' בבראשית "אֵ לֶּה תוֹלְ דוֹת הַ ָשמַ יִם וְ הָ ֶּ‬
‫ֹלהים אֶּ ֶּרץ וְ ָשמָ יִ ם" (בראשית ב'‪ ,‬ד)‪,‬‬ ‫ְב ִהבָ ְר ָאם ְביוֹם עֲ שוֹת ה' אֱ ִ‬
‫בשונה ממנו התשעה האחרים מתייחסים לתולדותיה של דמות‬
‫או משפחה מסוימת‪ .‬מן המופע הראשון ניתן ללמוד על פשר‬
‫מושג זה שאינו מצטמצם בהיבט הפיזי ‪ -‬המשכיות המשפחה‪,‬‬
‫אלא בתהליכי התפתחות במובנים רחבים יותר‪.‬‬
‫שני תיאורי תולדות נוספים במקרא‪ :‬למשפחת הכהונה (במדבר‬
‫פרק ג') ולמשפחת המלכות בחיתומה של מגילת רות‪.‬‬
‫‪ 10‬חלל זה זוכה להשלמה בתורה שבעל פה‪ ,‬במדרשים רבים‬
‫המייחסים את סיפור ה'תולדות' הראשון המופיע בתורה‪,‬‬
‫בפתיחה לפרק ב' בבראשית ‪ -‬לאברהם‪" .‬אֵ לֶּה תוֹלְ דוֹת הַ ָשמַ יִ ם‬
‫ָארץ ְב ִהבָ ְרָאם‪( " ...‬בראשית ב'‪ ,‬ד) אומר הכתוב‪ ,‬ומדרשים רבים‬‫וְ הָ ֶּ‬
‫מצביעים על המילה 'בהבראם' ומזהים בה את אברהם‪ .‬דומה‬
‫שכך היא המשמעות‪ :‬פסוק זה פותח את תיאורי פרק ב' בספר‬
‫בראשית‪ ,‬פרק בו האדם עומד במרכז‪ ,‬ומוטלת עליו אחריות על‬
‫המציאות כולה (ראה בהרחבה בעיוננו בפרשת בראשית 'תולדות‬
‫השמים והארץ')‪ .‬שיוכן של תולדות אלו‪ ,‬המתייחסות אל‬
‫הבריאה‪ ,‬מייעדות אותה ומטילות את האחריות על האדם‬
‫שבפרק ב'‪ ,‬מיוחסות במדרש לאברהם‪ ,‬וכמו מעידות על פועלו‬
‫שאינו מצטמצם בתוך גבול ישראל‪ .‬דוגמא למדרשים‪" :‬בהבראם‪.‬‬
‫באברהם בראה‪ ,‬נסתכל הקדוש ברוך הוא במעשה אברהם וברא‬
‫את העולם" (מדרש אגדה בראשית ב'‪ ,‬ד'); "אמר רבי יהושע בן‬
‫קרחה בהבראם באברהם בזכותו של אברהם‪( "...‬בראשית רבה‬
‫פרשה יב)‪.‬‬
‫‪ 11‬ראה עיוננו לפרשת לך לך‪ ,‬ובעיוננו לפרשת חיי שרה‪.‬‬
 ‫‪-5-‬‬

‫בהתגלות זו מייעד א‪-‬להים את יצחק‪ ,‬ומזמין אותו להמשיך‬ ‫ובבריתות‪ .14‬ליצחק אומר א‪-‬להים " ְשכֹן בָ ֶּ‬
‫ָארץ אֲ ֶּשר אֹ מַ ר‬
‫את המפעל הגדול של אביו ‪ -‬מזווית אחרת‪ .‬אברהם עשה‬ ‫ָארץ הַ זֹאת"‪ ,‬ומילים אלו הן סמליות ‪ -‬לא אל‬ ‫אֵ לֶּיָך גור בָ ֶּ‬
‫את הצעד הראשון‪ ,‬וכעת נתבעת תנועת נפש אחרת‪ ,‬של‬ ‫השינוי והתנועה‪ ,‬כן אל הקביעות במקום‪ ,‬ואל מה שמקופל‬
‫קביעות והמשכיות‪ ,‬הפנמה וסוג של עיכול‪ .‬יצחק מוזמן‬ ‫בעמדה רוחנית זו‪.15‬‬
‫לסוג זה של עבודה‪ ,‬ועליה מבטיחו א‪-‬להים‪" :‬וְ אֶּ ְהיֶּה ִע ְמָך‬
‫א‪-‬להים ממשיך‪" :‬וְ אֶּ ְהיֶּה ִע ְמָך וַ אֲ בָ ֲר ֶּכ ָך כִ י לְ ָך ולְ ז ְַרעֲ ָך אֶּ ֵּתן אֶּ ת‬
‫וַ אֲ בָ ֲר ֶּכ ָך"‪.‬‬
‫כָל הָ אֲ ָרצֹת הָ אֵ ל" ‪ -‬מבטיח את הארץ ליצחק ולזרעו‪ .‬דומה‬
‫שגם כעת ניכר ההבדל שבין השניים‪ .‬אברהם הובטח על‬
‫הארץ עבור זרעו‪ ,‬כשהקשר שלו אליה הוא מופשט‪ ,‬וכעת‬
‫נתפשת ישיבת יצחק הקבוע בה כצעד בנתינתה ‪ -‬לו‬
‫‪16‬‬
‫*‬ ‫**********************************************************‬ ‫*‬ ‫ולזרעו ‪" .‬וַ הֲ ִקמֹ ִתי אֶּ ת הַ ְשבֻעָ ה אֲ ֶּשר ִנ ְשבַ עְ ִּתי לְ ַאבְ ָרהָ ם‬
‫*‬ ‫*‬
‫*‬ ‫כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב שמעון קליין‪ ,‬תשע"ה‬ ‫*‬ ‫ָאבִ יָך" ‪ -‬הנושא הוא השבועה לאברהם אביך‪ ,‬אליה מחויב‬
‫*‬ ‫עורך‪ :‬מתנאל בן אבי‬ ‫*‬
‫*‬ ‫*******************************************************‬ ‫*‬ ‫א‪-‬להים‪ ,‬להמשיכה ולהקימה‪.‬‬
‫*‬ ‫בית המדרש הווירטואלי‬ ‫*‬
‫*‬ ‫מיסודו של‬ ‫*‬
‫*‬ ‫*‬
‫*‬
‫‪The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash‬‬
‫*‬ ‫‪ 14‬עם עלייתו אל הארץ הוא חי בה חיי נדודים (ראה בעיוננו‬
‫האתר בעברית‪http://vbm.etzion.org.il :‬‬
‫*‬
‫האתר באנגלית‪http://www.vbm-torah.org :‬‬
‫*‬ ‫לפרשת לך לך)‪ ,‬את לוט הוא מצרף אליו בשלב ראשון‪ ,‬ישנו רעב‬
‫*‬ ‫*‬ ‫והוא יורד מצרימה‪ ,‬מתמודד עם פרעה (שם י"ב)‪ ,‬מתהלך בארץ‬
‫*‬ ‫משרדי בית המדרש הווירטואלי‪ 02-9937300 :‬שלוחה ‪5‬‬ ‫*‬
‫*‬ ‫דוא"ל‪office@etzion.org.il :‬‬ ‫*‬ ‫לאורכה ולרחבה; יוצא למלחמה נועזת בארבעת המלכים‬
‫*‬ ‫*‬ ‫ומשחרר את לוט ואת הרכוש שנלקח בשבי (שם י"ד); זוכה‬
‫*‬ ‫**********************************************************‬ ‫*‬
‫להתגלות בברית בין הבתרים המשתפת אותו במה שעתיד לקרות‬
‫(שם ט"ו); יוצא להגנת סדום (שם י"ח); יורד לגרר (שם כ'); מקיים‬
‫מפגש מחודש עם אבימלך וכורת עמו ברית (שם כ"ב) ועוד‪.‬‬
‫‪ 15‬תכונה זו של יצחק קשורה גם לעובדה בסיסית פשוטה‪ :‬יצחק‬
‫נולד כאשר אברהם היה בן מאה‪ ,‬לא בתקופה בה נדד אברהם‬
‫ממקום למקום‪ ,‬והוא בא אל מציאות חיים אחרת‪ ,‬רגועה יותר‪,‬‬
‫לא אל התנועה המתמדת ממקום למקום‪.‬‬
‫‪ 16‬כך נאמר בראשונה לאברהם‪" :‬וַ ּי ֵָרא ה' אֶּ ל ְ‬
‫ַאב ָרם וַ ּיֹאמֶּ ר לְ ז ְַרעֲָך‬
‫ָארץ הַ זֹאת וַ ּיִ בֶּ ן ָשם ִמזְ בֵ חַ לַה' הַ ּנִ ְראֶּ ה אֵ לָיו (שם‪ ,‬י"ב‪,‬‬ ‫אֶּ ֵּתן אֶּ ת הָ ֶּ‬
‫ז')‪ ,‬והמשמעות הפשוטה היא‪' ,‬לזרעך' ‪ -‬ועדיין לא לך‪ .‬כך הבינו גם‬
‫חכמים במדרש‪ ,‬בייחסם את התפישה כאילו הארץ כבר ניתנה‬
‫ללוט‪ ,‬ללא הסכמת א‪-‬להים‪ ..." :‬אמר להם הקדוש ברוך הוא כך‬
‫אמרתי לו‪ :‬לזרעך נתתי‪ .‬אימתי? לכשיעקרו שבעה עממים‬
‫מתוכה‪ ,‬והכנעני והפרזי אז יושב בארץ‪ ,‬עד עכשיו מתבקש להם‬
‫זכות בארץ (בראשית רבה לך לך‪ ,‬מ"א‪ ,‬ה')‪.‬‬
‫ַאב ָרם‬ ‫אמנם‪ ,‬ישנו מקור נוסף‪ ,‬בו מבטיחו א‪-‬להים‪" :‬וַ ה' ָאמַ ר אֶּ ל ְ‬
‫ַאחֲ ֵרי ִהפָ ֶּרד לוֹט מֵ ִעמ ֹו ָשא נָא עֵ ינֶּיָך ְוראֵ ה ִמן הַ מָ קוֹם אֲ ֶּשר ַא ָּתה‬
‫ָארץ אֲ ֶּשר אַ ָּתה רֹאֶּ ה לְ ָך‬ ‫ָשם צָ פֹ נָה וָ נֶּגְ בָ ה וָ ֵק ְדמָ ה וָ יָמָ ה‪ :‬כִ י אֶּ ת כָל הָ ֶּ‬
‫ָארץ אֲ ֶּשר ִאם‬ ‫אֶּ ְּת ֶּנּנָה ולְ ז ְַרעֲ ָך עַ ד ע ֹולָם‪ :‬וְ ַש ְמ ִּתי אֶּ ת ז ְַרעֲ ָך כַעֲ פַ ר הָ ֶּ‬
‫ָארץ‬ ‫ָארץ גַם ז ְַרעֲ ָך יִ מָ נֶּה‪ :‬קום ִה ְתהַ לְֵך בָ ֶּ‬ ‫יוכַל ִאיש לִ ְמנוֹת אֶּ ת עֲ פַ ר הָ ֶּ‬
‫ָאר ָכּה ולְ ָר ְחבָ ּה כִ י לְ ָך אֶּ ְּת ֶּנּנָה" (שם י"ג‪ ,‬י"ד‪-‬י"ז)‪.‬‬ ‫לְ ְ‬
‫פעמיים מתוארת נתינה לאברהם‪ ,‬ומתבקשת השאלה ‪ -‬מה‬
‫השתנה? דומה שכאן הביטוי 'לך'‪ ,‬אינו פרסונאלי‪ ,‬לך אברהם‬
‫באופן אישי (ובניגוד ל'זרעך')‪ ,‬כי אם 'לך' בהתייחסות לעם שאתה‬
‫הוא נציגו‪ .‬ההקשר ‪' -‬אחרי היפרד לוט מעליו'‪ .‬קודם לכן לוט היה‬
‫אמור לנחול עמו‪ ,‬כעת‪ ,‬נדחה לוט מן הירושה‪ ,‬והארץ כולה‬
‫מובטחת לאברהם‪ .‬הפירוש המוצע בדברנו מבחין בין שני חלקים‪:‬‬
‫ָארץ אֲ ֶּשר אַ ָּתה רֹאֶּ ה לְ ָך אֶּ ְּת ֶּנּנָה" ‪ -‬לך כעם‪" .‬ולְ ז ְַרעֲ ָך‬ ‫"כִ י אֶּ ת כָל הָ ֶּ‬
‫עַ ד ע ֹולָם" ‪ -‬במעגל שני ההתייחסות היא האופק ההיסטורי‪,‬‬
‫העתיד המיוצג על ידי זרעך‪ .‬בציר זה מתחדשת ההבטחה ‪-‬‬
‫לעולם‪ .‬במופע הנוסף מצווה א‪-‬להים את אברהם להתהלך בארץ‬
‫לאורכה ולרחבה ‪" -‬כִ י לְ ָך אֶּ ְּת ֶּנּנָה" ‪ -‬שוב במשמעות של עם שאתה‬
‫עומד בראשו‪ ,‬ולא כאמירה שאתה אישית עומד לזכות במקומות‬
‫אלו (בלשון חכמים בגמרא‪" :‬ורבנן? (הסוברים שקרקע אינה‬
‫נקנית בהליכת הרבים בה) התם משום חביבותא דאברהם הוא‬
‫דקאמר ליה הכי‪ ,‬כדי שיהא נוח לכבוש לפני בניו" (בבא בתרא ק'‪,‬‬
‫ע"א)‪.‬‬