‫גיפלטדיא רכרטדיקרן‬

‫שחים מ ל ‪ -‬ב מ ד ו ת ש ה תו דה נדר שת כ ה ז‬

‫ביאור שרשיחם ויסודותיהם השתלשלותם והתפתחותם‬

‫בדרכים וכיוונים שונים בםשך הדורות‬
‫על פי התלמוד ומדרשי ההלכה וההגדה‬
‫עם דוגמאות מספרי הראשונים והאחרונים‬ ‫'‬

‫כצירוף טבלאות שונות‬

‫תחסזק ‪tsm‬ס לא*»סר»ס‬

‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״ * ח י י ס מ מ ^ ״ א‬

‫מאת‬

‫זאלב‬ ‫ב״ד יצחק דוד ‪Vt‬‬ ‫צב י חי ים‬

‫טורנטו‪-‬קנדה‬ ‫מעיר‬
 ‫כל חזבויות שמורות‬

‫ו דו ע ת פ ו הו צ נ ס ^ א י י ס י נ פ‬
‫‪www.hebrewbooK6.org‬‬
‫יג״י ו«יים ת שפ״א‬

‫דפוס ‪.‬״יהודה״ בע‪-‬מ‬

‫ירומליס‬
 ‫סםד זה סוקדש לזכרון אנוחי היקרים‬

‫ז׳ ל‬ ‫י׳ יצחק דוד נו חיים צבי זאלב‬

‫נפטר ה׳ סיון שנח ‪ .‬ה שנ ה' לסיק‬

‫ז״ל‬ ‫פרח דבורה ריבא כח דוב זאב‬

‫נפטרה ה■ אלוי שנח ‪.‬השבח• לפ״ק‬

‫חחי­‬ ‫ולנבור הורי אשחי ם י ר ל‬

‫ח ע נ י א שיחיו‪.‬‬ ‫ס ג ל וחסוחי‬ ‫חלוי‬ ‫""’*’ ר׳ פ ש ה‬
‫חי ח‪ .‬ונניחם‬ ‫ואשחו נ חי ש ר ה‬ ‫קאהנןרג‬ ‫» בי‬ ‫חו ״י חיי ם‬
‫א פ ו ר ה ‪ ,‬י א ח ק י ח ו ד ח ‪ ,‬ולאחי ד ר י ו ח שיחיו‪.‬‬ ‫דבורהריבא‪,‬‬

‫יח״ר שאונה לראוח בנים ובני בנים עוסקיס בחורח ונפאווו^‬

‫חויגתאן והוצגט >איצטרנט‬

‫‪www.hebrewbook8.org‬‬
‫י ) ״י ח י י ס ת ש ט ״ א‬
 ‫פ ול ים א ח ד ו ת‬

‫הפגיד הקדוש אדמו׳ר מטריסק זצ׳־ל בספרו מגן אברהם‪ ,‬ובנו הקדוש‬
‫אדמו׳׳ר מהו״ר מררכי פקוזמיר בעל מהבר ספר מאמר מרדכי‪ ,‬היו מפורסמים בעולם‬
‫בחור בעלי גימטריא ונוטריקון‪ ,‬כל חדושיהם ומאמריהם בספריהם בעיקר בנוים‬
‫על שתי מדות הללו והביאו בספרם בענין זה מדברי הזהר‪ ,‬כתכי האר״י‪ ,‬של׳ה‬
‫הקדוש והבעש״ט זצ״ל‪ .‬וכתוב בספריהם ! ירוע הוא שקודשא בריר הוא וישראל‬
‫ואורייתא הד הוא‪ ,‬וכמו ששם הוי״ה כולל ד' אותיות כן יש להתורה ארבע פנים‬
‫הנקראים פרד‪-‬ס ! פשט‪ ,‬רמז‪ ,‬דרוש‪ ,‬סוד‪ .‬ולנשמת ישראל ארבע מדרגות ‪ :‬נפש‪,‬‬
‫רוח׳ נשמה‪ ,‬חיה־יחידה‪ .‬וסדרן על פי השם הן ‪I‬‬

‫״חיה־יחידה״‬ ‫״סוד״ —‬ ‫י נגד‬

‫״נשמה״‬ ‫״דרוש״ —‬ ‫ה ‪-‬‬
‫״רוח״‬ ‫״רמז״ —‬ ‫ו ׳‬
‫״נסש״‬ ‫״פשט״ —‬ ‫ה ׳‬

‫ומדרכי הרמזים המה הפדות גימטריא ונוטריקון‪.‬‬

‫אבי היקר באדם המופלג בתורה החסיד ר׳ יצחק דוד זאלב ז׳׳ל הי' מחסידי‬
‫המגיד מטריסק ואח״ב מחסידי קוזמיר‪ .‬מהם למד דרכי החסידות וסדר למורם‪.‬‬
‫בשנת תש״ב כשאבי הי' בן ע״ה אמר לי שמיום עמדו על דעתו לא עבר יום שלא‬
‫למד תורה‪ ,‬וזה בא לו בהשפעת הצדיק מקוזמיר ואבי ז״ל השפיע עלי שאלמוד‬
‫בספריהם הקדושים‪ ,‬ועל ידי זה התחלתי להתענין במדות אלו של גימטריא ונוטריקון‬
‫דרו למודם של רבותיו הצדיקים הנ״ל‪ .‬ובזכותם זכיתי ג״ב לחדש כמד‪ ,‬רברים‬
‫במדות אלו‪ .‬ועלח בדעתי שמן הצורך לסדר הכללים שעל פיהם דרשו דבריהם‬
‫בגימטריא ונוטריקון‪ ,‬כדי שהדרכים של בדות אלו יהיו ברורים וגלוים לכל הרוצה‬
‫לד׳תענין בחם‪.‬‬
‫והנני להביע בזה תודתי להרב משה שלמה כשר מנהל המכון ״תורד‪ ,‬שלמה״‬
‫בירושלים עידרק בעד מאמרו פתיחה לספרי‪ ,‬ובעד השתדלותו להדפסת ספרי זה‪,‬‬
‫וכן להרב מאיר דוד בן שם בעד המבוא הכולל שני פרקים בירור היסודות והשרשים‬
‫של שתי המרות גימטריא ונוטריקון‪.‬‬
‫במאמרים הנ*ל נמצא חומר רב מדברי חז׳ל והראשונים שהניחו את‬
‫היסוד לכל אופני הדרוש בשתי מדות אלו‪ .‬אמנם מצאתי להוסיף מספר דוגמאות‬
‫מספריהם של האדטו״רים ‪1‬י‪.‬קמשים זמר שעלר במצודתי נ״ה‪ .‬ומוגטחני שזר‪.‬‬
‫יהי׳ עילוי לנשמת אבי היקר ולרבותיו הקדושים זצ׳ל‪.‬‬
‫וכדאי לר‪.‬ב‪-‬א מד‪ .‬שנדפס בספר הגר״א ח״ב דףקי״גמא תר״י ריבלין וז״לו‬
‫הגר״א מווילנא בפירושו למאמר ד‪.‬זור‪.‬ר כל גיא ינשא )ישעיה מ‪ .‬ד‪ (.‬א לו‬
‫ג י מ ט ר י א ו ת ‪ ,‬מבאר שזו חכמת הגימטריות הנראית כשפלד‪ ,.‬עתידה לד‪.‬יות‬
‫בימות המשיח חשובה מאד‪ .‬והגר״א עצמו היה בונה הרבד‪ .‬מאד על שיטת‬
‫הגימטריאוח והמספרים‪ ,‬רגיל היה ר־ יצחק צבי ריבלין ז״ל לאמר‪ ,‬ש»כל הישוב‬
‫בארץ ישראל מיסוד תלמידי הגר״א נבנה על יסוד גימטריאות״‪ .‬ראה בספרי מאה‬
‫שערים עמוד ‪ ,13 11 4‬והערות עמוד ‪ .111‬ע׳־ב‪.‬‬

‫צבי חיים זאלב‬

‫מעיר טורנטו — קנדה‬
 ‫הרב מ שה ש ל מ ה כשר‬

‫נ ו ט ר י ק ו ן‬

‫אחת מל״ב מדות שהתורה נדדשת בהן היא נוטריקון‪ ,‬והיסוד למדה זו מצאו‬
‫הזיל בתורה עצמה כמבואר במדרש ל״ב מדות‪ ,‬מדה ל׳ שאברהם נקרא על שם אב‬
‫המון גויס‪ .‬רואים אנו מזר‪ .‬שהררך היה לרמז במלה אחת‪ ,‬רעיון שלם‪ .‬בגון בהמלה‬
‫אנרהם סיף המלה ״הם״ ולא סיימו ״המון״ יגם ריש מיותרת באמצע והמלה גוים‬
‫‪/‬א רמוזה בלל‪ .‬אבל אין זה מעכב בי בן היה דרך הבטוי שלהם‪) .‬ויש להעיר מהשם‬
‫עשו‪ ,‬מפני שהיו יריו שעירות‪ .‬ובאע״ז שעשו מובנו עשוי(‪.‬‬
‫על אותו יסור בנו הז״ל הרבה דרשות בהלכה והגדה ומהם ררך אסמכתא‬
‫ורמז‪ .‬דוגמא אופיינית יש לנו מהמלה הראשונה בתורה‪ ,‬״בראשית״ שדרשוה‬
‫בנוטריקון לכמה וכמה אופנים כמו שיתבאר להלן‪ ,‬ולא רק המלד‪ .‬עצמה אלא גם‬
‫האות הראשונה‪ ,‬הבית של בראשית דרש־ כן‪ ,‬ובאותם המדות והדרכים השתמשו‬
‫לדרוש הרבה פסוקים בתורה‪.‬‬
‫כדי לתת להקורא צייר מהשיתלשלות והתפתחות של דרבי הדרוש של מלה‬
‫בנוטריקון מזמן הקדום של התנאים ואמוראים ער לתקופת הראשונים ועד בכלל‪,‬‬
‫אביא פה בקיצור כארבעים דרשות על המלה בראשית‪ .‬המקורות אני מציין לחומש‬
‫"תורה שלמה״ בראשית פ״א מאבא מארי שליט״א‪ ,‬לפי האותיות וראה שם בביאור‪.‬‬

‫בראשית — ברא שית‪ .‬תו״ש מב י‪.‬‬

‫בראשית — ברא שית שתותיו )היסודות( של עולם כמד‪ ,‬דאת אמר כי‬
‫השתות יהדסון‪ .‬תו״ש צזב‬
‫בראשית — ברית אש‪ .‬תו״ש סה‪ ,‬סו‪ ,‬צט‪ ,‬קיב‪ ,‬קלג‪ ,‬קלה‪.‬‬
‫בראשית — שיר תאב‪ .‬תו״ש סח‪ ,‬פב‪ ,‬קסא‪.‬‬
‫בראשית — ברא תיש‪ .‬תו״ש ע‪ ,‬פג‪ ,‬קפז‪.‬‬
‫בראשית — ירא שבת‪ .‬תו״ש פד‪ ,‬קא‪ ,‬קב‪ .‬קלה‪.‬‬
‫כראשית — ירא בשת‪ .‬תו״ש צו‪ .‬קיח‪.‬‬
‫בראשית — בת ראשי‪ .‬תו״ש צז‪.‬‬
‫בראשית — בא תשרי‪ .‬תו״ש קז‪.‬‬
‫בראשית — שב יראת‪ .‬תו״ש קיג‪.‬‬

‫‪ ( 1‬ר‪.‬מקור ד‪,‬ראשון ד‪.‬וא בסוכר‪ .‬מם ‪ :‬אמר רבה בר כר חנא אמר רכי יוחנן‪ ,‬שיחין ‪.-‬״ק;״‬
‫ריא׳־יח נביאו יכו■ תנא י■ ישמעאל ב י א •ס• ר‪ .‬אל תקרי בראשית אלא בו א שית‪) .‬חלל שחחח‬
‫‪ -‬ח בוגד מל\ם הוסכים‪ ,‬רש״י )ותורה שלמד‪ .‬בראשית ס״א אות מב‪ {.‬ויש בספרי חז״ל הריב‬
‫ת ס ררש ת בסנגון ‪•.‬אלתקרי‪ -‬ור‪.‬רבר‪ .‬מהם יש להכניסם בכלל דרשות של נוטריקון‪,‬‬
 ‫גימטריא ונוטריקון‬
‫בראשית — ראשי כת‪ .‬תו״ש קא‪.‬‬
‫בראשית — תרי אש‪ .‬תו״ש קצ‪ ,‬קיג‪.‬‬
‫בראשית — באשרי‪ .‬תו״ש קבג‪ .‬קבב‪ ,‬קבה‪.‬‬
‫בראשית — א׳ בתשרי‪ .‬תו‪-‬ש קמה‪.‬‬
‫בראשית — אתר יבש‪ .‬תו׳ש קנב‪.‬‬
‫בראשית — אש ברית‪ .‬תו״ש קמה‪.‬‬
‫בראשית — ברא שתי‪ .‬תורה שבכתב ושבע״פ‪ ,‬תוייש קמא‪ — .‬עורדז ועות׳ב‪,‬‬
‫תויש ד‪ — .‬שמים וארץ‪ ,‬תו״ש א‪ — .‬יצר הרע ויצר טוב‪ ,‬תו״ש יז‪ — .‬גן עדן‬
‫וגיהנם‪ ,‬ז נו ונקבה‪ ,‬תו״ש יה‪ — .‬ב' שעמים יחרב העולם‪ ,‬תו׳׳ש‪ ,‬יב‪ — .‬בי‬
‫פעמים יחרב ביהמ״ק‪ ,‬תו״ש יד‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫בראשית — בניתי וקמתי איצתי שרשתי ישבתי תמכתי‪ .‬תו״ש עו‪ .‬ובסגנון‬
‫זה ראה תו׳׳ש פה‪ ,‬פו‪.‬‬
‫בראשית — ברא שית )ששה דברים צריכים לבנין בית וכן לבריאת העולם‪.‬‬
‫תהו‪ ,‬ובהו‪ ,‬חשך‪ ,‬רוח‪ ,‬מים‪ ,‬תהומות‪ .‬ב‪-‬ר פ״א תו״ש רצח! מח‪ (.‬להלן עוד‬
‫עשרו‪ ,‬סגנונים שונים ברמז למספר שש‪.‬‬
‫בראשית — ברא שית שש רוחות העולם נט‪ .‬זח׳א ט״ו עב מדרש הגדול‬
‫צ אות צב‪.‬‬
‫בראשית — ברא שית שש מדות של מעשה אומן‪ .‬תו״ש עו‪.‬‬
‫בראשית — ברא שית ששת ימי המעשה‪ .‬תו״ש כה‪ ,‬צג‪ ,‬קכב‪ ,‬קצד‪.‬‬
‫בראשית — ברא שית ששה סדרי משנה‪ .‬תו״ש צג‪.‬‬
‫בראשית — ברא שית דרגין בנבואה שוקיו עמודי שש‪ .‬תו״ש קכט‪.‬‬
‫בראשית — ברא שית אלפי שנין‪ .‬תו״ש קא‪.‬‬
‫בראשית — ברא שיתיום הששי‪ .‬תו״ש קנו‪.‬‬
‫בראשית — שית סטרין דמשכנא‪ .‬תו״ש קצה‪.‬‬
‫בראשית — שית גדפין דרויה‪ .‬תו״ש קנד‪.,‬‬
‫בראשית — שית סטדין באו״ד‪ .,‬תו״ש קצב‪.‬‬

‫גזרה שוה באגדה‬

‫דרך הדרוש של מדת גזרה שוד‪ .‬היא‪ ,‬לדרש ולפרש הטלה שלפנינו עם‬
‫רעיון שנמצא במקום אחר שהתבטא ג״כ באותה המלה עצמה‪ ,‬כגון בראשית ברא‬
‫א׳‪ .‬יש בסדר רבא לר״י כה״ג כתוב אחד אומר בראשיתה ראיתי אבותיכם‪ ,‬וכתיב‬
‫בראשית ברא א׳ לגזרה שוה‪ ,‬מלמד שלא ברא הקב״ה את העולם אלא בקזביל‬
‫ישראל שאין ראשית האמור כאן אלא ישראל שנאמר קדש הילולים לה׳‪ .‬ובתו׳ש‬
‫אות עה‪ .‬דורש כן בראשית בשביל אברהם דכתיב כבכירה וגו׳ מלמד שלא‬
‫נכרא העולם אלא בזכות אברהם‪- .‬לן מצינו בבבלי שדרשו המסורה של מלת בראשית‬
‫שנמצאת עוד ד׳ פעמים בתנ״ך ב' פעמים בראשית ממלכת יהויקים‪ .‬וב׳ פעמים‬
‫בראשית ממלכת צדקיה‪ .‬ואמרו בסנהדרין קג‪ .‬ועירוביו יז‪ .‬א׳׳ר יוחנן משום רשב״י‬
‫מאי דכתיב בראשית ממלכת יהויקים בן יאשיהו וכתיב בראשית ממלכת בן יאשיהו‬
‫וכתיב בראשית ממלכת צדקיהו וכי עד האידנא לא הוו מלכי אלא בקש הקב״ד‪,‬‬
‫להחזיר את העולם כול‪ -‬לתוד‪,‬ו ובוהו בשביל דורו של צדקיה נסתכל בצדקיה ונתקררה‬
‫יא‬ ‫ג י מ טר יא ו נו טר י ק ו ן‬
‫דעתו‪ .‬םירש«י דהול״ל למכתב בשנה הראשונה למלכותו אלא להני שנה קרא‬
‫בדיבוריה וכתיב בראשית ללמדך מעשה בראשית היה בימי יהויקים שבקש הקב״ד‪,‬‬
‫ייהחזיר עולמו לתהו ובהו כמו שהיה מבראשית ע״ב‪ .‬הרי שדרשו הבראשית שכתוב‬
‫בניב בגזרה שוה לד‪,‬בראשית שבראש התורה‪ .‬ובסדר רבא לריכה״ג הנ״ל דורש‬
‫מלת ״בראשית״ עם "בראשיתה״‪ .‬ושוב דרשו בגזרה שוה בראשית עם 'ראשית״‬
‫‪.‬‬ ‫שכתוב בנ״ב כמה סעמים‪.‬‬
‫בראשית — אין ראשית אלא תורה היאך דאת אמר ה׳ קנני ראשית‬
‫דרכו תו״ש )מה(‪.‬‬
‫בראשית — בשביל ישראל שנקראו ראשית חו״ש נ‪.‬‬
‫בראשית — בזכות משה שנאמר וירא ראשית לו תו״ש מז‪.‬‬
‫בראשית — בזנות חלה‪ ,‬ואין ראשית אלא חלה שנאמר ראשית עריסותיכם‬
‫תו״ש מז‪.‬‬
‫בראשית — בזכות מעשרות‪ ,‬ואין ראשית אלא מעשרות שנאמר ראשית‬
‫דגנך‪ .‬תו״ש מז‪.‬‬
‫בראשית — בזנות ביכורים‪ ,‬ואין ראשית אלא ביכורים שנאמר ראשית‬
‫ביכורי אדמתך‪ .‬תו״ש מז‪.‬‬
‫בראשית — בשביל יראה כר‪ ,‬מנין שנאמר ראשית הנמה יראת ה׳‪ .‬תו״ש‬
‫נג‪ ,‬נח‪ ,‬סט‪ ,‬עא‪.‬‬
‫בראשית — בחכמה נבראו כל העולמות כר ראשית חכמה יראת ה׳‬
‫תו״ש סד‪.‬‬
‫ולא רק המלה לבד דרשו אלא גם האות בי״ת של המלה בראשית דרשו‬
‫חז״ל בב״ר ובאותיות דר״ע‪.‬‬
‫כן עורת הבית‪ .‬תו״ש א‪ ,‬ב‪ ,‬ו‪ ,‬בג‪ ,‬בו‪ ,‬כד! בז! לו לאו לב‪ ,‬לם‪.‬‬
‫תגי הבית‪ .‬תו״ש ג‪ ,‬ד‪ ,‬ט‪.‬‬
‫ראשי תיבות של אותיות המלה בית‪ .‬תו״ש יא‪.‬‬
‫ובסגנון זה המשיכו הקרטונים בתקוני זהר בבראשית רבתי של ר״מ הדרשן‬
‫ובעל הטורים וסענח רזא שסתי כהן וכר וכר‪.‬‬
‫הסוג הזה של דרשות ברמז בנוטריקון וגימטריא‪ ,‬במשך הזמן התסתח הרבה‬
‫עד שדרשו גם מספר המלים של■ הפסוק‪ ,‬מספר האותיות‪ ,‬ברמזים דקים שונים‪,‬‬
‫ראה בבראשית רבתי שם‪ .‬ויסוד אחד היה להם »לינא מידי דלא רמיזא באורייתא״‪.‬‬
‫ולכן השתדלו למצוא בתורה רמן לכל רעיון שהגו‪.‬‬
‫ונתב ר׳ יצחק בר׳ שמעון כ״ץ חתנו של המהר״ל בהערות לספר פענח רזא‬
‫בראשית שכתב חבור מיוחד נקרא על שם זה סדרי בראשית‪ ,‬ודרש בו תש״ד‬
‫צרופים על מלת כראשית וסימנך כת״ש וד‪.‬וא על פי היסוד של ספר יצירה שתי‬
‫איתיות בונות ב״ בתים‪ ,‬שלשה בונות ו׳ בתים‪ ,‬ארבעה בונות כ״ד בתים‪ ,‬ה'‬
‫בינות ק״ך בתים‪ ,‬שש בונות שבע מאות ועשרים בתים ובו״‪ ,‬דוגמא לג׳ אבנים‬
‫חיים חמל לחם למח מחל מלח‪ ,‬ע״ב‪.‬‬
‫אמר המחבר צבי חיים‪.‬‬
‫נותן אני כאן רשימה של תש׳׳ב צורות ממלה בראשית שסדרתי אותה לפי‬
 ‫גי מטויא ונוטריקון‬ ‫יב‬
‫רצון בעל ו‪,‬מאמו הנ‪-‬ל‪ ,‬יש למצוא רמז במספר זו‪ ,‬לוזוי‪-‬ג מאווז וז׳ ד ו מן ביחד‬
‫תר׳׳ב כמספר האותיות של עשרת דברות )כמבואר במדרש ובאריכות בס׳ תורה‬
‫■‬ ‫שלמה הט׳׳ז‪ (.‬ומאה ברכות‪.‬‬
‫‪ 720‬צירופי נזלה ״נראשיה*‬
‫בתראשי‬ ‫ביראשת‬ ‫בשראית‬ ‫בארשית‬ ‫בראשית‬
‫בתראיש‬ ‫ביראתש‬ ‫בשראתי‬ ‫בארשתי‬ ‫בראשתי‬
‫בתרשאי‬ ‫בירשאת‬ ‫בשריאת‬ ‫בארישת‬ ‫בראישת‬
‫בתרשיא‬ ‫בידשתא‬ ‫בשריתא‬ ‫באריתש‬ ‫בראיתש‬
‫בתריאש‬ ‫בירתאש‬ ‫בשרתאי‬ ‫בארתשי‬ ‫בראתשי‬
‫בתרישא‬ ‫בירתשא‬ ‫בשרתיא‬ ‫בארתיש‬ ‫בראתיש‬
‫בתארשי‬ ‫ביארשת‬ ‫בשארית‬ ‫באשרית‬ ‫ברשאית‬
‫בתאריש‬ ‫ביארתש‬ ‫בשארתי‬ ‫באשרתי‬ ‫ברשאתי‬
‫כתאשרי‬ ‫ביאשרת‬ ‫בשאירת‬ ‫באשירת‬ ‫ברשיאת‬
‫בתאשיר‬ ‫ביאשתר‬ ‫בשאיתר‬ ‫באשיתר‬ ‫ברשיתא‬
‫בתאירש‬ ‫ביאתרש‬ ‫בשאתרי‬ ‫באשתרי‬ ‫ברשתאי‬
‫כתאישר‬ ‫ביאתשר‬ ‫בשאתיר‬ ‫באשתיר‬ ‫ברשתיא‬
‫בתשראי‬ ‫בישראת‬ ‫בשיראת‬ ‫באירשת‬ ‫בריאשת‬
‫בתשריא‬ ‫בישרתא‬ ‫בשירתא‬ ‫באירתש‬ ‫בריאתש‬
‫בתשארי‬ ‫בישארת‬ ‫בשי ארח‬ ‫באישרת‬ ‫ברישאת‬
‫בתשאיר‬ ‫בישאתר‬ ‫בשיאתר‬ ‫באישתר‬ ‫ברישתא‬
‫בתשירא‬ ‫בישתרא‬ ‫כשיתרא‬ ‫באיתרש‬ ‫בריתאש‬
‫בתשיאר‬ ‫בישתאר‬ ‫בשי תאר‬ ‫באיתשר‬ ‫בר י תשא‬
‫בתיראש‬ ‫ביתראש‬ ‫בשתראי‬ ‫באתרשי‬ ‫ברתאשי‬
‫בתירשא‬ ‫ביתרשא‬ ‫בשתריא‬ ‫באתריש‬ ‫ברתאיש‬
‫בתיארש‬ ‫ביתארש‬ ‫בשתארי‬ ‫באתשרי‬ ‫ברתשאי‬
‫בתיאשר‬ ‫בי תאשר‬ ‫בשתאיר‬ ‫באתשיר‬ ‫ברתשיא‬
‫בתישרא‬ ‫ביתשרא‬ ‫בשתירא‬ ‫באתירש‬ ‫ברתיאש‬
‫בתישאר‬ ‫ביתשאר‬ ‫בשתיאר‬ ‫באתישר‬ ‫ברתישא‬

‫רתבאשי‬ ‫ריבאשת‬ ‫רשבאית‬ ‫ראבשית‬ ‫רבאשית‬

‫רתבאיש‬ ‫ריבאתש‬ ‫דשבאתי‬ ‫ראבשתי‬ ‫רבאשתי‬
‫רתבשאי‬ ‫ריבשאת‬ ‫רשביאת‬ ‫ראבישת‬ ‫רבאישת‬
‫רתבשיא‬ ‫ריבשתא‬ ‫רשגיתא‬ ‫ראביתש‬ ‫רבאיתש‬
‫רתביאש‬ ‫ריבתאש‬ ‫רש בתאי‬ ‫ראבתשי‬ ‫רבאתשי‬
‫רתכישא‬ ‫ריבתשא‬ ‫רשבתיא‬ ‫ראבתיש‬ ‫רבאתיש‬
‫רתאבשי‬ ‫ריאבשת‬ ‫רשאבית‬ ‫ראשבית‬ ‫רבשאית‬
‫רתאביש‬ ‫ריאבתש‬ ‫רשאבתי‬ ‫ראשבתי‬ ‫רבשאתי‬
‫רתאשבי‬ ‫ריאשבת‬ ‫רשאי בת‬ ‫ראשיבת‬ ‫רבשיאת‬
‫רתאשיב‬ ‫ריאשתב‬ ‫רשאיתב‬ ‫ראשיתב‬ ‫רבשיתא‬
 ‫!יי;‬ ‫יג‬ ‫גי מ ט ר י א ו נ ו ט ר י ק ו ו‬
‫רתאיבש‬ ‫ריאתבש‬ ‫רשאתבי‬ ‫ראשתבי‬ ‫רבשתאי‬
‫״‬ ‫‪f‬‬ ‫רתאישב‬ ‫ריאתשב‬ ‫רשאתיב‬ ‫ראשתיב‬ ‫רבשתיא‬
‫רתשבאי‬ ‫רישבאת‬ ‫רשיבאת‬ ‫ראיבשת‬ ‫רביאשת‬
‫י‬ ‫‪i‬‬
‫רתשביא‬ ‫רישבתא‬ ‫רשיבתא‬ ‫ראיבתש‬ ‫רביאתש‬
‫רתשאבי‬ ‫רישאבת‬ ‫רשיאבת‬ ‫ראישבת‬ ‫רבישאת‬
‫רתשאיב‬ ‫רישאתב‬ ‫רשיאתב‬ ‫ראישתב‬ ‫רבישתא‬
‫רתשיבא‬ ‫רישתבא‬ ‫רשיתבא‬ ‫ראיתבש‬ ‫רביתאש‬
‫־‬ ‫‪■i‬‬ ‫רתשיאב‬ ‫רישתאב‬ ‫רשיתאב‬ ‫ראיתשב‬ ‫רביתשא‬
‫‪i‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫רתיבאש‬ ‫ריתבאש‬ ‫רשתכאי‬ ‫ראתבשי‬ ‫רבתאשי‬
‫‪i‬‬ ‫‪,‬‬ ‫רתיבשא‬ ‫ריתבשא‬ ‫רשתביא‬ ‫ראתביש‬ ‫רבתאיש‬
‫רתיאבש‬ ‫ריתאבש‬ ‫רשתאבי‬ ‫ראתשבי‬ ‫רבתשאי‬
‫רתיאשב‬ ‫ריתאשב‬ ‫רשתאיב‬ ‫ראתשיב‬ ‫רבתשיא‬
‫רתישאב‬ ‫ריתשבא‬ ‫רשתיבא‬ ‫ראתיבש‬ ‫רבתיאש‬
‫רתישבא‬ ‫ריתשאב‬ ‫רשתיאב‬ ‫ראתישב‬ ‫רבתישא‬

‫אתברשי‬ ‫אי ברשת‬ ‫אשכרית‬ ‫ארבשית‬ ‫אברשית‬

‫אתבריש‬ ‫איברתש‬ ‫אשברתי‬ ‫ארבשתי‬ ‫אברשתי‬
‫אתבשרי‬ ‫איבשרת‬ ‫אשבירת‬ ‫ארבישת‬ ‫אברישת‬
‫אתבשיר‬ ‫איבשתר‬ ‫אשביתר‬ ‫ארכיתש‬ ‫אברי תש‬
‫אתבירש‬ ‫איבתרש‬ ‫אשבתרי‬ ‫ארבתשי‬ ‫אברתשי‬
‫אתבישר‬ ‫איבתשר‬ ‫אשבתיר‬ ‫ארבתיש‬ ‫אכרתיש‬
‫אתרבשי‬ ‫אירבשת‬ ‫אשרבית‬ ‫ארשבית‬ ‫אבשרית‬
‫אתרביש‬ ‫אירבתש‬ ‫אשרבתי‬ ‫ארשבתי‬ ‫אבשרתי‬
‫אתרשבי‬ ‫אירשכת‬ ‫אשריבת‬ ‫ארשיבת‬ ‫אבשירת‬
‫י‬
‫אתרשיב‬ ‫אירשתב‬ ‫אשריתב‬ ‫ארשיתב‬ ‫אבשיתר‬
‫אתריבש‬ ‫אירתבש‬ ‫אשרתבי‬ ‫ארשתבי‬ ‫אבשתרי‬
‫אתרישב‬ ‫אירתשב‬ ‫אשרתיב‬ ‫ארשתיב‬ ‫אבשתיר‬
‫אתשברי‬ ‫אישכרת‬ ‫אשיברת‬ ‫אריבשת‬ ‫אבירשת‬
‫!‬ ‫אתשביר‬ ‫אישבתר‬ ‫אשיבתר‬ ‫אריבתש‬ ‫אבירתש‬
‫‪1‬‬ ‫אתשרבי‬ ‫אישרבת‬ ‫‪ .‬אשירבת‬ ‫ארישבת‬ ‫אבישרת‬
‫‪:‬‬ ‫אתשריב‬ ‫אישרתב‬ ‫אשירתב‬ ‫ארישתב‬ ‫אבישתר‬
‫ז‬ ‫אתשיבר‬ ‫אישתבר‬ ‫אשיתבר‬ ‫אריתבש‬ ‫אביתרש‬
‫אתשירב‬ ‫אישתרב‬ ‫אשיתרב‬ ‫אריתשב‬ ‫אביתשר‬
‫אתיברש‬ ‫איתכרש‬ ‫אשתברי‬ ‫ארתבשי‬ ‫אכתרשי‬
‫אתיבשר‬ ‫איתבשר‬ ‫אשתכיר‬ ‫ארתביש‬ ‫אכתריש‬
‫אתירבש‬ ‫איתרבש‬ ‫אשתרבי‬ ‫ארתשכי‬ ‫אבתשרי‬
‫;‬ ‫אתירשב‬ ‫איתרשב‬ ‫אשתריב‬ ‫ארתשיב‬ ‫אבתשיר‬
‫'‬ ‫אתישבר‬ ‫איתשבר‬ ‫אשחיבר‬ ‫ארתיבש‬ ‫אבתירש‬
‫אתישרב‬ ‫איתשרב‬ ‫אשתירב‬ ‫ארתישב‬ ‫אבתישר‬
 ‫גימטויא ונוטריקון‬
‫שתבראי‬ ‫שיבראת‬ ‫שאברית‬ ‫שרבאית‬ ‫שבראית‬
‫שתבריא‬ ‫שיברתא‬ ‫שאברתי‬ ‫שרבאתי‬ ‫שבראתי‬
‫שתבארי‬ ‫שיבארת‬ ‫שאביבת‬ ‫שרביאת‬ ‫שבריאת‬
‫שתבאיר‬ ‫שיבאתר‬ ‫שאביתב‬ ‫שרביתא‬ ‫שבריתא‬
‫שתבירא‬ ‫שיבתרא‬ ‫שא בתרי‬ ‫שרבתאי‬ ‫שברתאי‬
‫שתביאר‬ ‫שיבתאר‬ ‫שאבתיר‬ ‫שרבתיא‬ ‫שברתיא‬
‫שתרבאי‬ ‫שירבאת‬ ‫שארבית‬ ‫שראבית‬ ‫שבארית‬
‫שתרביא‬ ‫שירבתא‬ ‫שארבתי‬ ‫שראבתי‬ ‫שבארתי‬
‫שתראבי‬ ‫שיראבת‬ ‫שאריבת‬ ‫שראיבת‬ ‫שבאירת‬
‫שתראיב‬ ‫שידאתב‬ ‫שאריתב‬ ‫שראיתב‬ ‫שבאיתר‬
‫שתריבא‬ ‫שידתבא‬ ‫שארתבי‬ ‫שראתבי‬ ‫שבאתרי‬
‫שתריאב‬ ‫שירתאב‬ ‫שארתיב‬ ‫שראתיב‬ ‫שבאתיר‬
‫שתאברי‬ ‫שיאברת‬ ‫שאיברת‬ ‫שרי באת‬ ‫שביראת‬
‫שתאביר‬ ‫שיאבתר‬ ‫שאיבתר‬ ‫שריבתא‬ ‫שבירתא‬
‫שתארבי‬ ‫שיארבת‬ ‫שאירבת‬ ‫שדיאבת‬ ‫שביארת‬
‫שתאריב‬ ‫שיארתב‬ ‫שאירתב‬ ‫שריאתב‬ ‫שביאתר‬
‫שתאיבר‬ ‫שיאתבר‬ ‫שאיתבר‬ ‫שריתבא‬ ‫שביתרא‬
‫שתאירב‬ ‫שיאתרב‬ ‫שאיתרב‬ ‫שריתאב‬ ‫שביתאר‬
‫שתיברא‬ ‫שיתברא‬ ‫שאתברי‬ ‫שרתבאי‬ ‫שבתראי‬
‫שתיבאר‬ ‫שיתבאר‬ ‫שאתביר‬ ‫שרתביא‬ ‫שבתריא‬
‫שתירבא‬ ‫שיתרבא‬ ‫שאתרבי‬ ‫שרתאבי‬ ‫שבתארי‬
‫שתיראב‬ ‫שיתראב‬ ‫שאתריב‬ ‫שרתאיב‬ ‫שבתאיר‬
‫שתיאבר‬ ‫שיתאבר‬ ‫שאתי בר‬ ‫שרתיבא‬ ‫שבתירא‬
‫שתיארב‬ ‫שיתארב‬ ‫שאתירב‬ ‫שרתיאב‬ ‫שבתיאר‬

‫יתבראש‬ ‫ישבראת‬ ‫יאברשת‬ ‫ירבאשת‬ ‫יבראשת‬

‫יתברשא‬ ‫ישברתא‬ ‫יאברתש‬ ‫ירבאתש‬ ‫יבראתש‬
‫יתבארש‬ ‫ישבארת‬ ‫יאבשרת‬ ‫ירבשאת‬ ‫יברשאת‬
‫יתבאשר‬ ‫ישבאתר‬ ‫יאבשתר‬ ‫ירבשתא‬ ‫יברשתא‬
‫יתבשרא‬ ‫ישבתרא‬ ‫יאבתרש‬ ‫ירבתאש‬ ‫יברתאש‬
‫יתבשאד‬ ‫ישבתאר‬ ‫יאבתשר‬ ‫ירבתשא‬ ‫יברתשא‬
‫יתרבאש‬ ‫ישרבאת‬ ‫יארבשת‬ ‫יראבשת‬ ‫יבארשת‬
‫‪ .‬יתרב שא‬ ‫ישרבתא‬ ‫יארבתש‬ ‫יראבתש‬ ‫יבארתש‬
‫יתראבש‬ ‫ישראבת‬ ‫יארשבת‬ ‫יראשבת‬ ‫יבאשרת‬
‫יתראשב‬ ‫ישראתב‬ ‫יארשתב‬ ‫יראשתב‬ ‫יבאשתר‬
‫יתרשבא‬ ‫ישרתבא‬ ‫יארתבש‬ ‫יראתבש‬ ‫יבאתרש‬
‫יתרשאב‬ ‫ישרתאב‬ ‫יארתשב‬ ‫יראתשב‬ ‫יבאתשר‬
‫יתאברש‬ ‫ישאברת‬ ‫יאשברת‬ ‫ירשבאת‬ ‫יבשראת‬
‫יחאכשר‬ ‫ישאבתר‬ ‫יאשבתר‬ ‫ירשבתא‬ ‫יבשרתא‬
‫יתארבש‬ ‫ישארבת‬ ‫יאשרבת‬ ‫ירשאבת‬ ‫יבשאדת‬
 ‫ג י ‪ :0‬ט ר י א ו נ ו ט ר י ק ו ן‬
‫יתארשב‬ ‫ישארתב‬ ‫יאשרתב‬ ‫ירשאתב‬ ‫יבשאתר‬
‫יתאשבר‬ ‫ישאתבר‬ ‫יאשתבר‬ ‫ירשתבא‬ ‫יבשתרא‬
‫יתאשרב‬ ‫ישאתרב‬ ‫יאשתרב‬ ‫ירשתאב‬ ‫יבשתאר‬
‫יתשברא‬ ‫ישתברא‬ ‫יאתברש‬ ‫ירתבאש‬ ‫יבתראש‬
‫יתשבאר‬ ‫ישתבאר‬ ‫יאתבשר‬ ‫ירתבשא‬ ‫יבתרשא‬
‫יתשרבא‬ ‫ישתרבא‬ ‫יאתרבש‬ ‫ירתאבש‬ ‫יבתארש‬
‫יתשראב‬ ‫ישתראב‬ ‫יאתרשב‬ ‫ירתאשב‬ ‫יבתאשר‬
‫יתשאבר‬ ‫ישתאבר‬ ‫יאתשבר‬ ‫ירתשבא‬ ‫יבתשרא‬
‫יתשארב‬ ‫ישתארב‬ ‫יאתשרב‬ ‫ירתשאב‬ ‫יבתשאר‬

‫תיבראש‬ ‫תשבראי‬ ‫תאברשי‬ ‫תרבאשי‬ ‫תבראשי‬

‫תיברשא‬ ‫תשבריא‬ ‫תאבריש‬ ‫תרבאיש‬ ‫תבראיש‬
‫תיבארש‬ ‫תשבארי‬ ‫תא בשרי‬ ‫תרבשאי‬ ‫תברשאי‬
‫תיבאשר‬ ‫תשבאיר‬ ‫חאבשיר‬ ‫תרבשיא‬ ‫תברשיא‬
‫תיבשרא‬ ‫תשבירא‬ ‫תאבירש‬ ‫תרביאש‬ ‫תבריאש‬
‫תיבשאר‬ ‫תשביאר‬ ‫תאבישר‬ ‫תרבישא‬ ‫תברישא‬
‫תירבאש‬ ‫תשרבאי‬ ‫תארבשי‬ ‫תראבשי‬ ‫תבארשי‬
‫תירבשא‬ ‫תשרביא‬ ‫תארביש‬ ‫תראביש‬ ‫תבאריש‬
‫תיראבש‬ ‫תשראבי‬ ‫תארשבי‬ ‫תראשבי‬ ‫תבאשרי‬
‫תיראשב‬ ‫תשראיב‬ ‫תארשיב‬ ‫תראשיב‬ ‫תבאשיר‬
‫תירשבא‬ ‫תשריבא‬ ‫תאריבש‬ ‫תראיבש‬ ‫תבאירש‬
‫תירשאב‬ ‫תשריאב‬ ‫תארישב‬ ‫תראישב‬ ‫תבאישר‬
‫תיאברש‬ ‫תשאברי‬ ‫תאשברי‬ ‫תרשבאי‬ ‫תבשראי‬
‫תיאבשר‬ ‫תשאביר‬ ‫תאשביר‬ ‫תרשביא‬ ‫תבשריא‬
‫תיארבש‬ ‫תשארבי‬ ‫תאשרבי‬ ‫תרשאבי‬ ‫תבשארי‬
‫תיארשב‬ ‫תשאריב‬ ‫תאשריב‬ ‫תרשאיב‬ ‫תבשאיר‬
‫תיאשבר‬ ‫תשאיבר‬ ‫תאשיבר‬ ‫תרשיבא‬ ‫תבשירא‬
‫תיאשרב‬ ‫תשאירב‬ ‫תאשירב‬ ‫תרשיאב‬ ‫תבשיאר‬
‫תישברא‬ ‫תשיברא‬ ‫תאי ברש‬ ‫תריבאש‬ ‫תביראש‬
‫תישבאר‬ ‫תשיבאר‬ ‫•תאיבשר‬ ‫תריבשא‬ ‫תבירשא‬
‫תישרבא‬ ‫תשירבא‬ ‫תאירבש‬ ‫תריאבש‬ ‫תביארש‬
‫תישראב‬ ‫תשיראב‬ ‫תאירשב‬ ‫תריאשב‬ ‫תביאשר‬
‫תישאבר‬ ‫תשיאבר‬ ‫תאישבר‬ ‫תרישבא‬ ‫תבישרא‬
‫תישארב‬ ‫תשיארב‬ ‫תאישרב‬ ‫תרישאב‬ ‫תבישאר‬

‫‪i‬‬
 ‫ה רג מ א י ד ד ו ד בז שם‬

‫גימטריא‬
‫שם מדר‪ .‬מל״ב מדות‬
‫בבריתא דל׳ב פדות של רבי אליעזר בנו של ד׳ יוסי הגלילי ! 'מזד‪ .‬כ״ט‬
‫— מלשוז גימטריא'‪ .‬ובספר הבריתות‪ .‬לר־ש מקינוז‪ ,‬הוסיף ‪ :‬״תרי אפי‪ .‬חד אפי‬
‫בחילוף האותיות וחד שהוא בחשביז האותיות'‪.1‬‬
‫ושם■ ״פניז שדורשיז גיפטריא באגדה — אם לחשבוז‪ ,‬הרי הוא אופר‬
‫)בראשית יר( שמונה עשר ושלש סאות רעולה לפניז אליעזר־(‪ ,‬ואם לתפורות‬
‫האותיות‪ ,‬הרי בבר אפור )ירמיה‪ ,‬נא( לב קמי‪ ,‬בחילוף האותיות — בשרים■(‪ .‬לב‬
‫קפי מחליפיז באותיות א׳ת כ׳ש כשרים'‪ ,‬ובספר הבריתות■ ״אולי ר׳ ישמעאל‬
‫)שדורש רק י׳ג פדות( לא דריש גמטריא ולא דריש י ח י ה בגימטריא תלתיז <(‬
‫גבי נזיר‪ ,‬אלא באידך דאית לתו מנזיר ונזירות דכתיב בתורה כדאיתא התם ולכך‬
‫לא זדנזיב ליה הך ובד׳ת לית ליה ד‪,‬ך דרשה'‪,‬‬

‫הדרש עפ״י גימטריא‬

‫בהקדמת הרמב״ז לבראשית‪ :‬״וכל הנמסר למשה דבינו בשערי הבינה‬
‫ד>ל נכתב בתורה בפירוש או שרמוזה בתיבות או בגימשריאות״‬
‫נאורים שוגים למלת גימסריא‬
‫באבות )פ״ג מי״ח(‪ :‬״תקופות וגימטריאית פדפדאות לחכמה״‪ .‬ופירש‪-‬י!‬
‫״השבוז האותיות ונוטדיקון״יא(‪ .‬ובתוי״ט שם! ״ונראה שהוא שם מושאל ולקוח‬

‫‪ (1‬כסי׳ מדרש תנאים )על בריחא דל״ב מדוח( ‪ :‬״ונעבו ר שגם עגין תמורת האותיו ת הם‬
‫כאותיות ע‪ 1‬םם כל אוח בסגי עעמר‪ .‬כמו בחשבון האותיות על כן נכללו נפד ה אחת״‪.‬‬
‫ורב״ז ככר כתב באו״י ע׳ גמטריא ז ״אולם בל״ב מדות כאלה שנמצאות בספר אשכול‬
‫הכפר של הקראי יהודה הדסי כן דורו של הראב״ע )סי׳ קס״א( האסן השני גמגה למידה בסני‬
‫עצפר‪ .‬ושמה ״גזרת האותיות‪ .-‬וכן בל״כ מדות הנמצאות בהקדמת מדרש הגדול )חלק כראשית‬
‫הוצאת שבסר( שגי אופני גמסריא הם שתי מדות נבדלות זו מזו ושם ד‪.‬שגית ״חלוף האותיות״‪.‬‬
‫‪ (2‬עי׳ נדרים ל״ ב א׳ והובא להלן‪.‬‬
‫‪ (3‬וכן סירשו רש״י ורד״ק שם‪.‬‬
‫‪ ( 4‬עי׳ להלן הערה ‪. 13‬‬
‫‪ (5‬ובשי׳ מדרש תנאים ‪ :‬״שהרי הגמסריא והוא החשבון מסורש בחורה ומור‪ .‬אגו‬
‫למדים לדרוש בחשבונות התורה אף במקומות שאינם מבוארים כפירוש‪ .‬ועי׳ מגן אבות‬
‫להרשב׳׳ץ )אבות ס״ג מי׳׳ח( ‪ :‬״ואין זה מגופי ההלכות כי כבר הי׳ עו ע אצל החכמים כי סתם‬
‫נזירות ל׳ יום ורצי לחדד התלמידים לסמוך זה לגי׳ יהי׳ ל׳ יוס בגימטריא וכו׳‪.‬‬
‫‪5‬א( יש להעיר שמציגו שחז״ל הביאו מלת ‪.‬נמטריא״ והכונה ל״גוטריקון״ וכן להיסו• —‬
‫עי׳ רש״י יומא ע׳׳ה ב׳ ד״ה מחוססס‪ .‬ורשב״ם כ״ב קל״ד א׳ ו״ ה ו^ימסריאות‪ .‬וע״ע ילקוט תהלים‬
 ‫גיטטדיאונוטדיקון‬ ‫יח‬
‫פל׳ יון שקודאים כן להכמת המדידה והתשבורת והבמינו השאילו השם לכל‬
‫עניני חשבון וטסשד'•(‪.‬‬
‫ובספד מגן אבות להדשב״ץ )שם (‪ ■.‬״וגימטדיאות הוא לחשוב האותיות וכן‬
‫נקדא בלשון דומי חכמת החשבונות והשיעודים והיא חכמת ההנדסה גימטדיא וכו'‪.‬‬
‫ודב׳׳ז בכד כתב באו״י ע׳ גמטדיא! ‪-‬שעיקד שם המדה ״ ג ד מ ט י א '‬
‫והיא מלה נגזדת משם הסופד בלשון יון כמו שנוטדיקון נגזד משם הסופד בל׳‬
‫דומי‪ .‬ובאמת נמצא גם ׳ ־ ג מ ט ו י ק ו ן ״ בפסיקתא רבתי )פמ*ג( וגם בתלמוד‬
‫ירושלמי )תענית פי״א ה״ב( נמצא ״גמטריון' וצ״ל ״גמטויקון״‪ .‬וברור שטעם‬
‫אחד הוא לשתי מלות אלה‪ .‬גמטריא ונוטריקון‪ ,‬כלומר מנהג הסופדיס מנהג סופרי‬
‫יון ורומי הי׳ לכתוב הטלות בדדו קצרה או בדרך נסתרה‪ ...‬וכן קדמונינו בדרשם‬
‫מלות המקרא ע״ד נסתרה אמרו שזה גמטריא‪ .‬ר׳׳ל דרך הסופרים‪ .‬המעלימים‬
‫בבתיבתם‪ .‬ואפשר שיחדו לשון ״גרמטיא' )הוא גמטריא( למדה הזאת בעבור כי‬
‫בשם ״גרמטיא״ נשמע ג'כ שם האותיות בל' יון ובמרד‪ .‬הזאת דרשו אותיות הטלה‬
‫בין לחשבון בין לתמורה״‪.‬‬
‫ובספר כללי הגמרא למהד״י קארו )על הליכות עולם בם׳ יבין שמועה(!‬
‫רוצה ליהד מלה זו ומפרשה ״פי׳ גימטריא גיא מטוריא‪ ,‬שהמלות הם כמו הרים‬
‫■היוצא מהם כמו ו‪.‬יא״‪.‬‬

‫סדר ר׳אותיות מסיני‬

‫ובפי׳ מדרש תנאים )שם(! ופי׳ חשבון האותיות — שכך קבלנו מסיני‬
‫סדר האלפא ביתא מאלף ועד תיו ועל יסוד זר‪ .‬אנו דורשים מנין יהשבון האותיות‬
‫שכל אות של הא״ב יש לה מנין וחשבון‪ .‬למשל! א׳ — אחד‪ .‬ב׳ — שנים‪ .‬ג' —‬
‫שלשה‪_.‬וכן כולם‪ .‬שאם לא קבלנו זאת מסיני לא יתכן כלל דדו הגימטריא אלא‬
‫ודאי שכך קבלנו סדר האלף בית מסיני וע״פ זה אנו מחשבים הגימטריאות‪.‬‬

‫דרשות תז״ל ע״פ תשבו! האותיות‬

‫בהז״ל מציגו דרשות ע״פ חשבון האותיות — כאופנים שונים‪ .‬ועד כמה‬
‫שאפשר להבחין ביניהם‪ .‬יש לחלקם לאופנים דלהלן !‬
‫‪.‬אזנוספר הנזכר בפסוק‪ .‬והוא נדוש שהנונה היא לנולח שחשבון אותיותיה‬
‫הוא כך‪ .‬ולדוגמא;‬
‫בנדרים ל״ב א׳! ״וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלש מאות‬
‫)בראשית י״ד( — אמר רב אמי בד אבא אליעזר כנגד כולם‪ .‬איכא דאמרי אליעזר‬

‫י׳‪) .‬הובא להלו(‪ .‬וראה נב א בתרא קל״ד א׳ ; ‪.‬אמרו עליו על ר׳ יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא‬
‫משנה וכי׳ וגימסריאות ונו'‪) .‬וכ״ה בסוכר‪ .‬כי ח א'(‪ .‬ונרשב־ם שם שפי ; ‪,.‬וגימסריאות — כגון‬
‫אגכ״י אנא נסשי כתיבת יהיבת‪ ,‬יר״ם יראה ראתה נטתה )שבת ק׳־ה א׳( יר‪,‬ורעות הג״ל לביאה‬
‫ד׳גמ׳ שם בשם נ ו ט ר י ק ו ן ולא בשם ג י מ ט ר י א‪.‬‬
‫ויש שסירשו שכונת המשגה היא לכתחילה על חכמת המדידה יהתשבורח — עי׳ תוי׳׳ם‬ ‫‪(6‬‬
‫שס בשם הניסרש להל׳ קידוש החודש )פי״ח ר׳י״ג( ובשם מ״מ הל׳ גניבה ס״ח‪ .‬ועי׳ ערור השלם‬
‫)ע׳ גמסריא( בשם בעל היוחסין בע׳ ר׳ אליעזר חסמא‪.‬‬
‫יט‬ ‫גיפטדיאונוטריקון‬
‫הוא דחושבניה הכי הוי' ואליעזר בגימטריא שמונה עשד ושלש מאות שלא הי•‬
‫עטו אלא אליעזר לחוד‪ .‬רש״י( י(‪.‬‬
‫ב( מלח הנונוח בפסוק‪ .‬והיא נדרשת לומו עד מלה אחוח שחשבו!‬
‫אותיותיה שור! דוו ;‬
‫בחולין קל״ט בי ! ״משר‪ .‬מן התורה מנין — בשגם הוא נשר )בראשית גי(“‬
‫נבשנם בגימטדיא נמו משה ונתיב שם והיו ימיו מאה ועשרים שנד‪ .‬וכך היו ימי‬
‫חיי משה‪ .‬בלומד עתיד לבוא בשנם משה פן הנולדים ובן ימיו‪ .‬רש״י(‬
‫ובאסתר רבד‪ .‬ם״ז כ״א! ״ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך — הכסף‬
‫בנימטריא מאה ששים וחפשה נמו הע״ץ״‪.‬‬
‫וברש״י עזרא ד׳ ז׳‪ 1‬״ובימי ארתחששתא — הוא כורש פלו סרס‪ .‬מנין‬
‫אותיות של כורש עולה למנין אותיות דדיוש ובן שנינו בפס' ר״ה הוא נורש הוא‬
‫דריוש הוא ארתחששתא ונו״‪.‬‬
‫ובססר בעל הטורים יש הרבה דרשות מסונ זה ונביא דוגמאות אחדות ;‬
‫וישאר אך נח אף עונ נשאר אן נח בגי' עוג)נח(‪.‬‬
‫היין גי' יללה )שם(‪.‬‬
‫שפד‪ .‬אחת בגי׳ לשון הקדש )שם(‪.‬‬
‫אראך בני' בעננים מלמד שהיו העננים הולכים לפניו ומדאים לו הדרך‬
‫)לד לו(‪.‬‬
‫וד‪.‬נה שלשה בני׳ אלו מיכאל נבריאל ורפאל )וירא(‪.‬‬
‫שילד‪ .‬בגי׳ משה‪ .‬יבוא שילה בגי׳ משיח‪) .‬ויחי(‪.‬‬
‫אשר אעשה בקרבו‪ .‬אשר בגי׳ דצ״ך עד״ש באח״ב שבקרבו היו רשומות‬
‫המנות )שמות( יא‪.‬‬
‫ג( נזצינו שחז״ד תקנו תפילה בדרך זה‪:‬‬
‫בסוכה מ״ה א׳ ! ״מצות ערבה כיצד ונו׳ ר׳ יהודה אומר אני והו הושיעה‬
‫נא״ )אני והו בנימי אנא ד׳‪ .‬רש״י(‪.‬‬

‫הונ א ננ רי ת א ו ל ״ נ פדוה )עי׳ לעיל< וכ־ד‪ .‬נ נ ס ו נ ו רנה סי״ה כ״א ‪ 1‬נ״ ר סם״ג ‪I‬‬ ‫‪(7‬‬
‫ייק״ר סנ״ה ‪ 1‬אגדה נראשיה פי״ג ! מורש שוה״ק מזמור ק״י ‪ 1‬סרקי ו ״ א םנ־ז‪ .‬וילקוט לו לך‪.‬‬
‫ועי׳ אנו עזרא בראשית שם ‪. 1‬ו ת ש בון אותיות אליעזר ורך ור ש נ י אין הכתוב מונ ר‬
‫נגימסריא כי יכול יוכל הרוצה לו‪.‬וציא נ ל שם לפוג ולו ע רק השם נפ שמ עו״‪ .‬ונ סי׳ פור ש‬
‫תנאים שם תאריו להוכיח מנין' לקחו תז״ל שהבונה לאליעזר‪ .‬וכ תנ ! ‪.‬וג כון יותר שכר קנלו‬
‫תז״ל״‪.‬‬
‫‪7‬א( בעל עיטור ביבורים סי׳ על בעל הסורים כילל כללים בשימוש הגימסריאות‪.‬‬
‫א( על אחו לא רק והטעם הוא שמתשבין גם הכולל ר״ל כל התיכו‪ .‬נולד‪ .‬כאתת‪ .‬ועי׳‬
‫הערר‪.(8 .‬‬
‫נ( שאין מדקוקים על מלא והסר אלא מפלאין ההסוים ומהסרין הפלאים לצורך הגימטריא‪.‬‬
‫ג( שאין מחשביו לפעמים אותיות הנוספות‪.‬‬
‫ד( שאין מחשבין לשעמים אותיות השמוש‪.‬‬
‫ה( שצריך לחשוב לפעמים התיבות למגין בסוג האחו או בשגי הסוגים וכן הדין ג״כ‬
‫באותיות שמחשבין אות לפעמים לתשלום המגין‪ .‬ומביא כאן איזה משלים מבעל הטורים בראשית‬
‫כגי׳ שש סדרים‪ ,‬והא׳ עולה תתקי׳׳ג והב׳ תקי׳׳ד וע״כ צריך לחשוב הכולל לאחד ו ה א ת היחה‬
‫תיר׳ו ובוהו‪ ,‬בגי׳ אלפים שגר‪ .‬כלי תורה‪ ,‬והסוג הא׳ עולה חתשג‪-‬ב והסוג הב׳ עולה חתשס‪-‬ם‬
 ‫ג י ט ט ו י א ונוטדיקיז‬ ‫נ‬
‫‪ n‬דושו דרשה משני ם‪ 7‬יס שחשבו! אותיותיחם שוח‪:‬‬
‫בערובין ט׳ה א׳‪' 1‬אטד ד׳ ווייא בל הטמישב ביינו יש בי י‪5‬ונ ע׳ ז ^י ם‪.‬‬
‫יק ניטן בשבעים אוטיוט )כך וושבונו בגימטויא‪ .‬וש״י( וטור ניחן בשבעים אוטיוט‬
‫נכנם יק יצא סוד' )וזה הואיל ולא יצא סודו שקול הוא כסנהדרין של ע׳‪ .‬וש״י(‪.‬‬
‫ובבמדבר דבה סי״ה כ״א! •ידאה בגיטטדיא הדי׳א וונודח הדי׳א וידאה‬
‫וונודה עטם הרי תרי״ג' •(‪.‬‬
‫ר!( מלה הנזכרת בפסוק ונדרשת לרמז על מספר שות לחשבון אותיותיה‬
‫בברכות ח׳ א׳ ! •תשע מאות ושלשה טיני טיתה נבראו בעולם שנאטר‬
‫)תהלים ס״ה( למות תוצאות — תוצאות בנימטדיא הכי ועי'‪.‬‬
‫ובשבת י׳ ב׳ו *שנאמד )בראשית י׳ט( הנה נא העיד הואת קרובה לנום‬
‫שטה והיא מצעד — מאי קרובה‪ ,‬אילימא קרובה דטיקדבא וזוטא והא קא חוו לה‬
‫אלא מתוך שישיבתה קרובה עוונותיה מוצעדין‪ .‬אמד רב אבין מאי קרא דכתיב‬
‫אטלטה נא שטה — נ״א בגיטטדיא נ׳ וחד הוי ושל סדום נ׳ וב׳ ובו"‪.‬‬
‫ושם צ״ז ב׳‪ 1‬״וד׳תניא דבי אומד דברים הדברים אלה הדברים אלו ל״ט‬
‫טלאכות שנאסרו למשה בסיני'»( )גבי שבת דכתיב בויקהל אלה הדברים אשד‬
‫צוה וגו׳ רבדים משמע תדין ה״א מרבד‪ ,‬חד הא תלת‪ ,‬אל׳ה בגימטריא תלתין ושש‬
‫אלו ל׳ט‪ .‬רש׳י(‪.‬‬
‫ושם קט״ה ב׳ ! ״דתניא ד׳ יהודה אומד נ׳ ב שנה לא עבד איש ביהודה‬
‫שנאמד )ירמיה ט( על ההדים אשא בכי ונהי וגו׳ מעוף השטים ועד בהמה נדדו‬
‫הלכו — בהטה בגי׳ חטשין ותרין ועי'(‪.‬‬
‫וביומא כ׳ א׳ נ 'שטן ביומי דכיטודי לי ת ליה רשותא לאסטוני ממאי אטד‬
‫דמא בד חטא השט׳ן בגימטדיא תלת מאה ושתין וארבע הוי בגי׳ תלת מאה ושתין‬
‫וארבע יומי אית ליה דשותא לאסטוני ביומא דנפודי לית ליה דשותא לאסטוני'״‘(‪.‬‬
‫ושם ע״ד‪ .‬ב׳‪' 1‬טחוססם — ד׳ יוחנן אמד רבד שנבלע בטאתים וארבעים‬
‫ושמונה איברים )מחוססם נוטריקון ״(‪ .‬דש׳י( טחוססם טובי הוי אמד דב נחטן‬
‫בד יצחק מחספס כתיב'‪.‬‬
‫ושם ע׳ו א׳ נ ״אמד אביי ש׳ם כסי ד ח ד לעלמא דאתי מאתן ועשדין והד‬
‫לוגא טחויק שנאמד )תד‪,‬לים בג( כוסי דויד‪ — ,‬דוי׳ה בגיטטדיא הכי הוי'‪.‬‬
‫ובמגילה ט״ו ב׳‪ 1‬״ויספר להם הטן את כבוד עשרו ודוב בניו — וכטד‪,‬‬
‫רוב בניו ובו׳ ודמי בד אבא אטד כולן מאתים ושנענה הוי שנאטר ודוב בגיו —‬
‫ורו״ב בגיטטריא טאתים ואדביסד הוי ז ! אטד דב נהטן בר יצחק ורב כתיב'‪.‬‬

‫׳״ז יותר‪ ,‬א ם » אס נתשוב נולל תסיג תא׳ לאתו ואת״נ נמנו‪ ,‬ד‪,‬אותיות של כל ו‪,‬סוג שו‪.‬ם ס״ז‬
‫אוהיות יי‪,‬יה ד‪ 0 .‬ניו סנתו■ ורות א־להים מרתסת בגי׳ זו היא וו תו של סלר הסשית ולא יעלו‪.‬‬
‫חהשבון אלא אם נמנה גם האותיות שגב׳ הסוגים‪.‬‬
‫‪ (8‬באן יש להבהיו שהז־ל תשתמשו גם נזניווף כל י המלה לה שנון הכולל‪ .‬ובתנתומא‬
‫הגירסה •יראת נגימטריא ת רי׳א ותורה ומילה עמה הרי ת רי׳ ג'‪,‬‬
‫‪ (9‬עי׳ שבת ‪ 7‬א׳ כעי״ז בשם ר׳ גתן‪ .‬ועיע מכילתא סר׳ ויקהל ובמרבר רכר‪ ,‬סי׳ ח כ״וג‬
‫‪ (10‬וב״ר‪ .‬ביומא נ״ר א׳‪.‬‬
‫סוא( וכיה בויק־ר סכ״א ובמדב״ר סי״ח ועי׳ נררים ל׳ב‪.‬‬
‫‪ ( 11‬עי׳ לעיל הערר‪5 ,‬א•‬
‫‪.1J‬‬
‫ן! ! ‪.‬‬
‫כא‬ ‫גימטדיא ונוטדיקון‬
‫וכמועד קטן '״ז א׳‪• 1‬מאי שמתא וכו׳ דאמד ד״ל כשם שנכנסת במאתים‬
‫ואדכעים ושמונה איכרים כך כשהיא יוצאה יוצאה ממאתים ואדכעים ושטונת‬
‫איכרים‪ .‬כשהיא נכנסת‪ ,‬דכתיכ )יהושע ‪ 0‬והיתה העיד חרם — תר‪-‬ם כני׳ מאתים‬
‫ואדכעים ושמונה הוו‪ .‬כשהיא יוצאה‪ ,‬דכתיכ )חכקוק ג( כדוגז דחם תזכור — רח׳ם‬
‫בגימסדיא הכי הוו*‪.‬‬
‫ושם כ‪-‬ח א׳ ! ״ששיט‪ ,‬זו היא מיתה כידי שמים‪ .‬אמד מד זוטדא מאי קרא‬
‫דכתיב )איוב ה( תכוא ככלח אלי קכר — ככל״ח כני׳ שיתיז הוי*‪.‬‬
‫ובחגיגה י*ב א׳ ! •אמד דב יהודה אמד דב אדם ד‪,‬ראשון מסוף העולם ועד‬
‫סוסו הי׳ וכו׳ כיון שסרח הניח הקביה ידו עליו ומיעטו שנאמר )תהלים קליט(‬
‫ותשת עלי כפו* )ובילקוט הגירסא *והעמידו על מאה אמה וכיד‪ ,‬בדשיי סנהדרין‬
‫ק׳ א׳ ד״ח קוממיות‪ .‬וכתב שם! *והעמידו על מאה אמה שנאמד ותשת עלי כסד —‬
‫כיף בגימטדיא הכי הוי*‪.‬‬
‫ובגטין פ*ח א׳ ! *מאי דכתיב )דניאל ט( וישקוד ד׳ על הדעה ויביאה עלינו‬
‫כי צדיק ד׳ אלקינו וכו׳ עולא אמר שהקדים ב׳ שנים לונושנתם‪) .‬היינו צדקה‬
‫שמיהר להביא הרעה לסוף ח׳ מאות וחמשים דהיינו ב׳ שנים קודם *ונושנתם*‬
‫דהוא בגימטדיא ח׳ מאות וחמשים ושתים ואם שהו עד *ונושנתם* הי׳ מתקיים‬
‫בחם כי אבד תאבדון‪ .‬דש*י(‪.‬‬
‫ובנדרים ל*ב א׳! *ואמר ד׳ אמי בד אבא בן ג׳ שנים הכיר אברהם את‬
‫בוראו שנאמד )בראשית בו( עקב אשד שמע אברהם בקולי — חושבניה מאה‬
‫ושבעין ותדיף )במנין עקב שמע ואברהם חיה קע*ה נמצא שבן ג׳ הכיר את‬
‫בוראו‪ .‬ר*ן(‪. .‬‬
‫ושם! *ואמר דמי!רב אמי[ בד אבאכחיב אברם ובתיב אברהם — בתחילה‬
‫המליבו הקב״ח על מאתים וארבעים ושלשה איברים ולבסוף המליכו על מאתים‬
‫וארבעים ושמונה אברים אלו הן שתי עינים ושתי אזנים וראש הגויה*•'( )דלאחד‬
‫שמל ד‪,‬י׳ שלם בבל אבריו‪ .‬דש*י ועי׳ ד*ן שם(‪.‬‬
‫ובנזיר ה׳ א׳ ! *סתם נזירות ל׳ יום — מנה*מ אמד דב מתנא אמר קרא‬
‫)במדבר ו( קדוש יהיה — יהיר‪ .‬בגימטדיא תלתין ועו* •י(‪.‬‬
‫ובבבא קמא י*ז א׳ ! *ת*ד )דה*ב ל*ב( יכבוד עשו לו במותו זה חזקי׳ מלו‬
‫יהודה שיצאו לפניו שלשים וששה אלף חלוצי כתף דברי ר׳ יהודה ובו׳*‪ .‬ובתוס׳‬
‫שם ד*ה שלשים! ״ל*ו בגימטריא הבי הוי*‪.‬‬
‫ושם צ*ב ב׳! *)שמות כג( והסירותי מחלח מקדבך — ותניא מחלה זו מרה‬
‫ולמה נקרא שמה מחלה שקומונים ושלשה חלאין יש בה‪ .‬מחל*ה בגימטריא חכי‬
‫הוו‪ .‬וכולן פת במלח שחרית וקיתון של מים מבטלן*‪.‬‬
‫ובסנהדרין ז׳ א׳! ״ד‪,‬הוא דהוה קאמד ואזיל טוביה דשמע ואדיש חלפוה‬
‫בישתיד‪ ,‬מאה )אשריו ששומע חרפתו ושותק ומרגיל בנן וכו׳ הלכו להם בשתיקתי‬
‫מאה רעות שהיו נאים עליו התגר‪ .‬רש»י(‪ ,‬א״ל שמיאל לד׳ יהודה קרא כתיב )משלי‬

‫‪ (! 2‬ועי׳ בראשית רבד‪ ,‬סל״ם י*א‪ .‬ובמדבר רבה סייח כ״א‪.‬‬

‫!ער לעיל ד‪,‬ערד‪ 5 ,‬בשם מגן‬ ‫ע!( ועי׳ מוי ק י״ם ב׳ ! חענית י*ז א׳ וסנדדרין כ־ב ב׳‪.‬‬
‫אניח להרשב*ץ‪.‬‬
 ‫גימטריאונוטריקון‬ ‫כב‬
‫י״ז( פוטר מים ראשיה מדון — ריש מאה דיני )מדו׳ז בגימטריא מאה‪ .‬רש*י(‪.‬‬
‫ושם ם*ב ב׳‪ :‬״אמר רב נחמן אמר רב‪ ,‬מאי דכהיב )משלי ל( זרזיר מהנים‬
‫או היש ומלך אלקום עמו — די מאוה ועשרים בעילוה בעל אוהו רשע אוהו‬
‫היום והמהיז לו פנרס ובו׳׳׳‪) .‬זרזיר בגי׳ הכי הוי(‪ .‬רש׳׳י(‪.‬‬
‫ושם צ*ז ב׳ ! *אמר אביי לא פחיה עלמא מהלהיז ושיהא עריקי דמקבלי‬
‫אפי שבינה בבל דרא‪ .‬שנאמר )ישעי׳ ל( אשרי בל הובי לו — ל*ו בגי׳ הלהיז‬
‫ושיה׳ הוו*‪.‬‬
‫ושם ק׳ א׳! ״דאמרי במערבא משמיה ררבא בר מרי עהיר הקב*ה ליהז‬
‫להל צדיק וצדיק ג׳ מאוה ועשרה עולמוה שנאמר )משלי ח( להנחיל אוהבי יש‬
‫ואוצרוהיהם אמלא — י״ש בגימטריא הלה מאה ועשרה הוי* •י‪.‬‬
‫ושם ק*ר א׳‪ 1‬״אמר ר׳ יוחנן מפני מה לקו ישראל באיבה מפני שעברו‬
‫על ל״ו בריהוה שבהורה*)איכ״ה בגימטריא ל*ו‪ .‬רש*י(‪.‬‬
‫ובמבוה כ*ג ב׳‪* 1‬ררש ר׳ שמלאי שש מאוה ושלש עשרה מצווה נאמרו‬
‫לו למשה‪ .‬שלש מאוה וששים וחמש לאויז במנין ימוה החמה ומאהים וארבעים‬
‫ושמונה עשה כנגר איבריו של ארם‪ .‬אמר רב המנונא מאי קרא )רברים ל*ג( הורה‬
‫צוה לנו משה מורשה — הור*ה בגימטריא שיה מאה והר פרי הוי‪ .‬אנכי ולא יהי׳‬
‫לו מפי הגבורה שמענום*‪.‬‬
‫ובהוריוה י*א ב׳ ! *ר׳ יהורה אומר שמן המשהה שעשה משה במרבר במה‬
‫ניסים נעשו בו מההילה וער סוף ההילהו לא הי׳ אלא שנים עשר לוגיז ובו׳‬
‫ואוהו שמן קיים לעהיד לבוא שנאמר )שמוה ל( שמן משהה קורקז יהי׳ זה לי‬
‫לדורוהיכם — ז*ה בגי׳ י*ב לוגיז הוו*»>(‪.‬‬
‫ובנדה ל״ה ב׳‪ 1‬״אמר מר זוטרא מאי טעמא רחסירים הראשוגים רבהיב‬
‫)רוה ד( ויהן ה׳ לה הריץ — הריו״ן בגימטריא מאהן ושבעין והד הוו* •*(‪.‬‬
‫ובמס׳ מופרים פט״ן ה*ו‪ 1‬״אמר ר׳ ינאי הורה שנהן הקב*ה למשה ניהנה‬
‫לו במ*ט פנים טמא ומ״ט פנים טהור שנאמר )שה*ש ב( ורגלו — בגימטריא‬
‫מ״ט הוא*‪.‬‬
‫ובבמרבר רבה פי*ג י*ר ‪* :‬למה הי׳ שלשים ומאה משקלה לפי שכקוהקוה‬
‫הקב*ה ביום השלישי של יצירה העולם כל המים למקום אחר קראן ימים שנאמר‬
‫)בראשיה א( ולמקוה המים קרא ימים‪ .‬וימי*ם בגי׳ הוא מאה וכו׳ וכנגר אוהן ל׳‬
‫אמה שהי׳ קו הים שעשה שלמה סביב הוסיף על משקל הקערה ל׳ שקלים ובו׳*‪.‬‬
‫ושם פי*ה כ״א ! *ציצי*ה — ה״ר‪ .‬ח׳ גרורין וה׳ קשורין הכי הרי*ג וכו׳‪.‬‬
‫ושם ! ״הוקם ע*ל — כנגד מאה ברכוה שבכל יום היו מהים מישראל ק׳‬
‫אנשים והקן להם ק׳ ברכוה כיון שהקנה נהעצרה המגפה*‪.‬‬
‫ושם ; *)הושע יד( כל השא עון וקח טוב ונשלמה פרים שסהינו — אמרו‬
‫ישראל רבש״ע בזמן שבהמ״ק קיים היינו מקריבים קרבן ומהכפר ועכשיו אין‬

‫‪ ( 14‬כעי״ז הוא במשנה סוף עיקציו‪ .‬ועיי נ‪.‬י ש סור לסשנו‪ *,‬ישוב על זו‪ ,‬שה‪» 1‬׳ מביאה‬
‫בשס אמורא‪.‬‬
‫‪ ( 15‬ועי׳ מנוזוח ס״ט א׳ ״הין תריסר לוגי הוי וכו׳‪.‬‬
‫‪ ( 16‬עי׳ רש׳׳י שם‪ .‬ועי׳ במובר רבה סי״ח כ־א‪.‬‬
‫כג‬ ‫גימטריא ונוטריקוז‬
‫בידינו אלא תפילה‪ .‬טו‪-‬ב כגימטריא י״ז‪ .‬תפילה י״ט ברכות‪ .‬הוצא משם ברכת‬
‫המינים שתקנות ביבנה ואת צמח דוד שתקנו אתריו על שום בהניני ת׳ ונפיני' ״(‪.‬‬
‫ושם ‪' :‬ומנין למקוה שצריך ארבעים סאה )ישעי׳ ת( מי השילוח ההולכים‬
‫לא״ט — בגי׳ ארבעים*‪.‬‬
‫ושם! ״חלה מ״ג ביצים וחומש ובו׳ ומפריש תלה צדיך שיפריש אחת‬
‫מארבעים ושלש וחומש למניז הל״ה״ •י(‪.‬‬
‫ושם! ״)ויקרא ט״ז( בזא״ת — רמז למקדש ראשון שיעמור ת׳י שנד‪.(!»«,‬‬
‫ובילקוט מקץ )רמז קמ״ח( רד״ו שמה — בשרן שהם עתידים לעשות שם‬
‫מאתים ועשר שנים מנין רר״ו “(‪.‬‬
‫ובתנחומא פ׳ קרח י״ב ‪ :‬״יהורה על שמו נקרא — למ״ד כנגד ל׳ מעלות של‬
‫מלבות )הבונה ! יחורה בגימטריא שלשים — עץ יוסף שם(‪.‬‬
‫ושם! ״גוג ומגוג בגי׳ ע׳ שהם ע׳ אומות*‪.‬‬
‫ובתנחומא ישן פ׳ תצא סי׳ ד׳ ! דאמר רב הונא ראויה היתה רבקה שתעמיד‬
‫י*ב שבטים שנאמר ובו׳ ואית דמייתי לה מהבא ותאמר א*>נ למה זה אנכי ז׳ה‬
‫בגי׳ י*ב‪.‬‬
‫ושם פ׳ וילך פי׳ א׳ ‪ :‬״וכן בדברי הימים נכתב רויר מלא שהוא בגי׳ כ״ד‬
‫כנגר כ״ד משמרות שהעמיד דוד*‪.‬‬
‫ושם פי׳ ב׳ ! זשה״ב )משלי כ״ב( הלא כתבתי לד שלישים במועצות ודעת‬
‫מועצות עולה בגי׳ תר״ו ושבע מצוות שנצטוו לבני נח תרי״ג‪ .‬וכן הוא אומר‬
‫)ישעי׳ ה( כרם הי׳ לירירי ובו׳ ויטעהו שורק ובו׳ שורק עולה בגי׳ תר״ו ושבע‬
‫מצוות של ב*נ הרי תרי״ג‪.‬‬
‫ובילקוט תהלים רמז תרכ״ט! ״שלשים צריקים שאין העולם חסר מר‪.‬ם‬
‫שנאמר בה יחי׳ ורעד ואמר ואברהם היה יהי״ה — בגימטריא שלשים״‪.‬‬
‫ודוגמאות מבעל הטורים !‬
‫ויבדל‪ .‬במנין ויבדל מבדילין בשנה במוצאי שבתות )בראשית(‪.‬‬
‫ויבאה כתיב חסר והוא עולה כ״ר שקישטה בכ״ד קישוטין והביאה לו )שם(‪.‬‬
‫עבד עברים יהיה‪ .‬יהיה עולה ל׳ רמז דמי שקלים של עבר )נח(‪.‬‬
‫לד לד רמז לו כשתהיה בן מאה כמנין לך לך אז אעשך לגוי גדול שנולד‬
‫לו יצחק)לד לח‪.‬‬
‫ושמח את אשתו מנין ימות של ושמח חייב בתשמיש המטה בשנה חוץ‬
‫מיום הכפורים )תצא(‪.‬‬
‫‪ 0‬דרשו רק את ראשי התיבזת יוזשבון הגיהטויא; ‪■ .‬‬
‫בחגיגה ט׳ ב׳ ! *אמר ליה בר הי הי להלל מאי דבתיב )מלאכי ג( ושבתם‬
‫וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו ובו׳ ואינו דומה שונה‬
‫פי־קו מאד׳ פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד*‪) .‬ובגליון שם! נראה דד״ל‬

‫סדור ״עבודה ישראל״ כברכח אח צמח דוד‪.‬‬ ‫עי׳‬ ‫‪( 17‬‬

‫חלה ס״כ ה״ו‪.‬‬ ‫עי׳‬ ‫‪( 18‬‬
‫ויקרא רכה סכ״א ט׳״ כעי״ז‪,‬‬ ‫עי׳‬ ‫‪(19‬‬
‫בראשית רכה פצ״א וסרקי ר״א סמ״ח‪.‬‬ ‫עי׳‬ ‫‪(20‬‬
 ‫גימטריא ונוטריקון‬ ‫כד‬
‫דר״ת מן ע׳ובד א׳לקים ל׳אשר — גימטריא ט*א‪ .‬ורית מן ל׳א ע׳בדו גמטריא‬
‫ק׳‪ .‬העתק מחלופי גרם׳(‪.‬‬
‫ז( דרשו את האותיות הגעלמוח מ! המלה‪ ,‬לחשבו! הגמטריא‪:‬‬
‫בתגיגת י*ב א׳‪ :‬׳׳דאמר ר״ל מאי דכתיב )בראשית לד‪ (,‬אני א־ל ש־די‬
‫אני ד‪.‬וא שאמרתי לעולם די״‪ .‬ובתום׳ שם ד׳ה מסוף‪” :‬מסוף ד‪.‬עולם ועד סופו‬
‫מהלו ת״ק שנד‪ ,‬שנאמר ש־די שאמר די שלא לד‪,‬רתיב יותר ובו׳ ותימא מנא לו‬
‫הא שיש ת״ק שנה ולא יותר ולא פחות‪ ,‬וי״ל דנפקא לן מן ש־די‪ .‬בש־די יש ג׳‬
‫אותיות שי״ן דל״ת י״וה קח י״ו ל״ת ו״ד הנעלם מן ש־די ויעלה ת*ק״‪.‬‬
‫ובבמדבר רבה פי״ה ב״א‪ ,‬״ל״ו נרמז לאברהם למאד‪ ,‬שנה‪ ,‬יוליה״ )ובפי׳‬
‫מתנות בהונה שם‪ :‬ב״ף יתירה במלואו גמטריא מאה בלומר לד לכ״ף‪ .‬וכן ל״ר‬
‫ל״ו גי׳ ק׳(‪.‬‬
‫ח( דרשו אות לחשבו! גימטריא וחילקוהו לשני אותיות שחשבונם שוה לזו ;‬
‫בבמדבר רבה פי״ת ב״א ‪) :‬משלי יב( אשת תיל עטרת בעלה — זו שרה‪.‬‬
‫שרי היתה שמה פליגי בד‪ ,‬תרי אמוראי תד אמר נחלק היו״ד לשנים ה׳ לאברהם‬
‫וה׳ לשרה ובו׳ >־(‪.‬‬
‫ט( השתמשו במלים מסוימות שחשבונס שוה למספר שרצו להשתמש בו ‪:‬‬
‫בבבא בתרא ע״ה ב׳ ‪ :‬״אמר ר״ל עתיד הקב״ה להוסיף על ירושלים אלף‬
‫״טפף״ גינואות אלף •קפל״ מגדלים אלף ״ליצוי״ בירניות אלף ושני ״שילה״‬
‫טוטפראות וכל אחת ואזזת הויא בצפורי בשלותה״‪ .‬ופידש״י‪ :‬בל הני גימטריאות‬
‫הי והאי דהאריד בסימנים בהאי גונא היינו משום דלשו! הגון הוא בעירם בלא‬
‫חשבו! ויסד ההשבו! בתיבה המתפעלת״‪.‬‬
‫י( דרשו נל אות מ! המלה לחוד לחשבו! האותיות ;‬
‫בבמדבר רבה פי״ח כ״א ‪ :‬״יו״ה מיצחק מול עשרה נסיונות‪ .‬צ׳ — לתשעים‬
‫שנה לשדה נולד‪ .‬ה׳ — לשמונה ימים נמול‪ .‬ק׳ — מאה שנים היו לאברהם״‪.‬‬
‫ושם‪ :‬״ויעקב על שמו נקרא‪ .‬יו״ד — מול העשירי‪ .‬חשוב מבנימין עד לוי‬
‫הוא עשירי ••( ע׳ — בשבעים נפש‪ .‬ק׳ — בנגד אותיות הברבה ויתן לד••( נשתיירו‬
‫ב׳ — כנגר ב׳ מלאכים עולים״‪.‬‬
‫ובילקוט תהלים רמז תרכ״ט! ״למנצח על הנחילות — ריב״ל אומד‬
‫נוטריקון••( הוא‪ .‬ה׳ — חמשה כנגד המשה הומשין‪ .‬נ׳ — המשים‪ .‬כנגד חמשים‬
‫יום בין פסח לעצרת‪ .‬ח׳ — שמונה בנגד שמונה ימי המילה‪ .‬י׳ — עשרה כנגד‬
‫עשרת הדברות‪ .‬ל׳ — שלשים צדיקים שאין העולם חסר מהם ••( שנאמר כה יהי׳‬
‫זרעד‪ .‬ואמר ואברהם הי׳ יהי״ה בגימטריא שלשים״‪.‬‬
‫ובבעל הטורים;‬
‫ואחר עד עתה‪ .‬כלומר אני צייד להתאחר עד שעברו ע׳ת׳ה׳ ע׳ של בבל‬

‫!‪ (2‬ועי׳ בראשיח רבה סי־ז ושמות רבה ם־ו‪.‬‬

‫‪ (22‬ובחנחוכיא ם׳ קרח י״ב‪ ,‬הגירסא ג ‪.‬ונ תנו מעשר ל מ ת ם לקיים וכל אשר חתן לי עשר‬
‫אעשרנר לך״‪.‬‬
‫‪ (13‬ובחנחומא שם הוסיף ‪. :‬הוצא משם השם נשתיירו מאה״‪.‬‬
‫‪ (24‬עי׳ לעיל הערה ‪5‬א‪.‬‬
‫‪ (25‬עי׳ סנהדרין צ״ז ב׳) הו ב א לז״־ל( לא סחות עלמא מל״ו צדיקים וכו׳ וצ״ע‪,‬‬
 ‫כה‬ ‫גימטריאונוטריקיז‬
‫ות׳ של מצרים וה׳ אלפים ויבא אלף הששי שהם ימות המשיה ואהכי׳)ואה״ג( ועלן־‬
‫מושיעים וגו׳ )וישלח(‪.‬‬
‫דרשות תזיל ‪v‬״‪ d‬תילוף האותיות‬
‫בפי׳ מררש תנאים )שם( ׳׳וכז קבלנו האלפא ביתא בסרורים אחרים כגון‬
‫אחמ ש ״ ( ‪ .‬אלב״ם ’״( אי׳׳ק בב׳׳ר י־(‪ .‬ובא להשמיענו באן שקבלנו עור מה שנוכל‬
‫לררוש גם בחילופי האלפא ביתות‪ .‬בי בל התורה בפשטותיה והלבותיה נתנו באלפא‬
‫ביתא בםדרן מאלף וער תיו וע״פ ררש מרה זו אנו יבולים לררוש גם בע״פ אלפא‬
‫ביתות אחרים שהם בסרר אחר ובנ׳ל״‪,‬‬
‫ושם! ׳׳וגם שיש במה מיני פרורים של אלפא ביתות במו אלב׳ם אי״ק‬
‫בב״ר אח׳׳ם בט״ע “( אטב׳׳חי׳•( ותשר״קיי( ובר׳ תמורותיהם וחילופיהם ובן‬
‫אותיות_שהם ממוצא אחר מתחלפים ! אהח׳ע‪ ,‬גיב׳׳ק‪ ,‬בומ«ף‪ ,‬דטלנ״ת‪ ,‬זסשר‪-‬ץ‪.‬‬

‫ררשות חז׳׳ל עפ׳׳י אתב‪-‬ש מצינו באופנים שונים ברלהלז‪:‬‬

‫א( מלה ה מנו ת בפסוק והיא זדושת לונח על מלה אחרת שאותיותיה‬
‫מתחלפיס בראשונה ע«י א׳׳ת ב׳׳ש ‪:‬‬
‫בבריתא רל״ב מדות )הובא לעיל(! )ירמי׳ נא( ״לב קמי בחילוף האותיות —‬
‫בשדים‪ .‬לב קמי מחליפים באותיות א״ת ב״ש — בשדים״‪.‬‬
‫ובירושלמי )תענית פ״ג ה״י( ‪ :‬״)משלי י( בן חבם ישמח אב ובן בפיל תוגת‬
‫אמו — מהו תוגת אמו אמר רב לורא לישן גמטרייז הוא‪ .‬אפרא בעיני אמיר‪ ,‬״)בלומר‬
‫בא״ת ב״ש תוגת הוא אפרא וה״ק בן בפיל הוא נותן אפר בעיני אמו‪ .‬קרבן העדה(‪.‬‬
‫ובבמרבר רבה פי״ח כ״א ! ״וה׳ פימון אמה )הושע יר( קח טו״ב בגימטריא‬
‫)בא״ת ב״ש[ נפ״ש‪ .‬אמרו ישראל בשבית המקרש קיים היינו מקריבים חלביט‬
‫ואימוהים ומתכפהים ועכשיו ההי הלבינו ורמינו ונפשותינו‪ .‬יה״ר מלפניך שתהא‬
‫כפהת עלינו*‪.‬‬
‫ושם ! ״)יהמי׳ נא( איד נלברה שש״ך‪ .‬שש״ך בא״ת ב״ש — כבל' =י(‪.‬‬

‫‪ (26‬בעדור ע׳ אתב״ש םי׳ ד‪.‬רכבוז ר‪.‬אותיות בדרך שיוזחבר א׳ עם ח׳ ב׳ עם ש׳ כעין זד‪: ,‬‬
‫א״ת ב״ש ג״ר ו״ק רדץ ו״ם ז״ל ח׳ים ט״נ י ״ ם כ ״ ל‪.‬‬
‫)עי׳ תרשים מם׳ ‪.(1‬‬
‫‪ (27‬ס ד ר ו ה ו א כ ר ‪ :‬א׳׳ל כ״מ ג״נ ד״ם ר׳״ע ו״ס ן״צ ח״ק ט״ר י״ש כ״ת‪.‬‬
‫)עי׳ תרשים מס׳ ‪.(2‬‬
‫ה ו א כ ך ‪ :‬אי׳׳ק כב׳׳ר גל״ש רמ׳׳ת הג׳׳רי וס״ם זע׳׳ן חס״ף טצ״ץ‪,‬‬ ‫‪ (28‬ס ד ר ו‬
‫געי' תרשים מם׳ ‪.(3‬‬
‫כ ך ‪ 1‬אח״ס בס״ע גי״ף דכ״ץ הל״ק ומ׳׳ר זנש״ת‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫‪ (29‬ס ד ר ו‬
‫)עי׳ חרשים מם׳ ‪.(4‬‬
‫‪ (30‬עי׳ להלן שיטות רש״י רהערוך בהרר אטב־׳ח‪) .‬ועי׳ חרשים מס׳ ‪.(6 5‬‬
‫‪ (31‬נראה שחשר׳׳ק אינו חילוף אותי־ת אלא היא סרר ר‪,‬סור של א׳ ב׳ שהשתמשי בו לדרשות‬
‫יכדרים שונים!‬
‫‪ (32‬וכן פירשו רש־׳י ורר׳׳ק שם‪ ,‬רר\בא ברש׳׳י סוכה כ׳׳ח א׳ ד״ה גמטריאוח‪.‬‬
‫ז‬
‫גימשריאונושריקוז‬ ‫כו‬
‫ונילקוש שמואל א׳ רמז ע״ז ■•( ! ״בז ירוחם בז אליהו נו תוהו — אשר ר׳‬
‫יוחנן לשיז גימשריקון״( הוא תוהו הוא אסף — א״ה ח״ם ו״ף‪.-‬‬
‫ובמדרש ההלים מזמור ש״ב )הובא נ״אוצר ישראל' ע׳ גמשריא — ולא‬
‫מצאתי שם( ״שר׳ בדניה בשם ר׳ יהודה נ ר סימון דרש מלה ' ש י' )ישעי׳ יא‪,‬‬
‫‪ p‬שהוא בתמורה האותיות ' נ ם' ‪.‬‬
‫ב( סלה הנדרשת לרעז על נזספר היוצא ע״י חדוף האותיוח בא״ח ב״ש‬
‫ננ מדנ ר רבה פי״ג ש׳ז ‪ .‬״מלאת קשרה — שהרי׳ג מצווה בלולות בהן ונו׳‬
‫שנן ק׳ מהחלפה נ ד׳ — א״ה ב״ש ג״ר ד״ק — ועולה חשבון ההינה )קשרה( אח״ב‬
‫למנין הרי׳ג'‪.‬‬
‫ונחוס׳ פסחים קי״ז נ׳ ד״ה למען‪ :‬״ושמעתי מהר״ם שיש במדרש לסי‬
‫שבמצרים ענדו נהם בישראל נסרך ופרו נא״ה ב״ש — ו ג״ ל שהם טלאנוה‬
‫ארבעים חסר אחה ונשנגאלו ממצרים הזהירם על השנה לשנות באותן ל״ש‬
‫מלאכות״‪) .‬והובא נהו״ש שמוה א׳ סי׳ ק״ם ועיי״ש בהערות(‪.‬‬
‫וננעל השורים ז‬
‫שרה בא״ה ב״ש בגץ שהוא בגי׳ יסבה רמז למה שאמרו חז״ל יסבה זו‬
‫שרה )נה(‪.‬‬
‫נמה אדע‪ .‬נמה נא״ה ב״ש שי״ץ ויעלה לחשבון ד מאות )לד לד(‪.‬‬
‫פרץ נא״ה ב״ש וג׳ה עולה י״ד בגי׳ דור )וישב(‪.‬‬
‫‪ a‬הקדטזניס השוזעשו בחילזף האותיזוז א״ת ב״ש‬
‫נסנהדרין כ״ב א׳‪ :‬״)דניאל ה( לא כהלין נחבא לטיקרי — אמררננגימשריא‬
‫אנהיב להון‪ :‬יש״ה יטה אידך סוגחמש )נא״ה ב״ש‪ .‬רקז״י( מאי פדיש להו מנא‬
‫ח‬ ‫מנא הקל וסרסין ונו׳'‪.‬‬

‫דרשוה חז״ל עפ״י אלנ״ם‬

‫ננמדבר רנה סי״ח נ״ א‪) :‬ישעי׳ ז( שבא״ל — נאלנ״ם רמלא )ורמלא הוא‬
‫רמליהו‪ .‬מתנות בהונה(‪.‬‬

‫דרשות וזז״ל עס״י אוז״ס נט׳׳ע‬

‫פסחיט ה׳ א׳ ‪ :‬״ואימא סצפרא אך חלק״‪ .‬ונרקז׳י •אנין ורקין טיעוטין‬
‫אלמא ^!צה היום מוהר ומקצהו אסור ונו׳ ואינא דאמר א״ך הוא ח״ץ נגימטריא‬
‫‪,‬‬ ‫דאח״ס נט״ע גי״ף דנ״ץ ותופס ח׳ החת א׳ וצ׳ במקום נ׳'‪.‬‬

‫סירושי רש״י והעדוו נאסנ״ה‬

‫נסוכה נ״ב נ׳ ‪ :‬״אמר ר׳ שמואל נר נחמני אמר ר׳ יונתן יצר הרע מסיתו‬
‫לאדם נעוה״ז ומעיד עליו לעולם הנא שנאמר )משלי כט( מפנק מנוער עבדו‬

‫נ‪ (3‬וכ״ה בססיקחא רבתי סמ״ג‪.‬‬

‫‪ (34‬עי׳ לעיל מד' ״אודר ישראל״ בעזיז הלשון ‪-‬גמטדיקוז״‪.‬‬
‫כז‬ ‫גימטדיאזנוטריקון‬
‫ואחריתו יזזי׳ מנון — שנן באטב‪-‬ח של ר׳ חייא קורין לסהדד‪ .‬מנון״‪ .‬ובסידש״י‬
‫שם ! באטב״ח — אלפא ביתא הוא‪ 1‬א״ט ב״ת ג״ז ר*ו‪ ,‬הרי עשיריות‪ .‬י' צ כ‪-‬ס‬
‫ל‪-‬ע מ׳‪-‬ם‪ ,‬הרי מאות‪ .‬ק׳׳ץ ר״ף ש״ן ת״ם הרי אלפים‪ .‬ונשארו הנ״ך‪ ,‬שלא הי׳‬
‫לה״א בן זונ בעשיריות ולא לנו״ן בן זונ במאית‪ ,‬לפי סדר האותיות ולא לכ־ף‬
‫בן זונ באלפים וחברם יחר נמצא דרך אלף בית זה סהרה מנון סמך מן מ׳‪-‬ם במקום‬
‫מ‪-‬ם ה״א מן הין במקום נו״ן רלת מן ר״ו במקום וי״ו ועור ה' במקום נו״ן‪.-‬‬
‫‪!.‬בחנמת שלמה )מהרש״ל( שם‪ .‬הביא בשם רש״י בספרים מרויקים ששם‬
‫הנירסה כך ! ״באטב״ח — אלפא ביתא הוא ב״ח ג״ז ד״ו הרי עשיריות׳ י״צ‬
‫נ״פ ל*ע מים הרי מאות‪ .‬ק׳־ת ר׳׳ש הרי חמש מאות נשאר ה*ן שלא הי׳ לה״א‬
‫בן זונ בעשיריות ולא לנו׳׳ן במאות לפי סדר האותיות וחברם יחר נמצא ובו׳‪ .‬וכתב‬
‫עינן הניאו בפי' ע״י‪ .‬ופי׳ זה שנכתב בספרים שלנו הוא סי׳ הערוך ולא של רש״י‬
‫והוא מונה אותיות הנפולים אחר ק*ר ש״ת — ך׳ ם' ן׳ ף׳ ‪ — 7‬פי״ ואז יהי׳‬
‫הך' פשוטר‪ ,‬ה׳ מאות ומי סתומה ו׳ מאות והנו״ן פשוטה ז' מאות וממילא פ־א‬
‫פשוטה ח׳ מאות והצ׳ פשוטה ט׳ מאות‪ .‬א‪-‬נ ק״ץ הוא אלף וכן ר״ף ש״ץ ת׳ם‪.‬‬
‫רק הך׳ פשוטה נשארה בלי חיבור‪ .‬ונתב שם ; ״אבל קשה לי לפירוש הערוך שלא‬
‫מצינו בכל אותיות שאר אלפא ביתא שישמשו בו אותיות כפולות אם לא באלפא‬
‫ביתא האמתית ועור קשה למה ה׳ אחרונה של סהרה מתחלפת במקום נון פשוטה‬
‫מאחר ששי״ן מתחלפת בנו״ן פשוטה וק״ל‪ .‬ועוד קשה הך' פשוטה נשארה בלי‬
‫חיבור כלל לא באותיות ממש ולא בין אותיות נפולות‪ ,‬ודו׳ק‪ .‬אבל לסירשיי‬
‫שאינו חושב האלפא ביתא עם הנפולים נדרך כל אלפא ביתא הנאצלים א*כ‬
‫לא קשה מידי וכן נ״ל עיקר'‪.‬‬

‫ורש חז׳׳ל על אטב׳׳וז‬

‫בשמות רבה פט״ו ז׳ יי( ! )במדבר ננ( הן עם לבדד ישכון — מהו הן —‬
‫כל האותיות מזדונין רוץ מב׳ אותיות הללו כיצד‪ .‬א״ם‪ ,‬הרי י׳‪ ,‬ב״ח הרי י'‪ ,‬ג׳ז‬
‫הרי י'‪ .‬ד׳ו הרי י׳‪ .‬נמצא ה׳ לעצמה‪ .‬וכן אות הנו׳ן אין לה זונ‪ .‬י־צ הרי ק׳‪,‬‬
‫נ״פ הרי ק׳‪ .‬ל׳׳ע הרי ק׳‪ ,‬מ־ס הרי ק׳ נמצא נ׳ לעצמה‪ .‬אמר הקב״ה כשם ששני‬
‫אותיות הללו אינן ינולין להזדוונ עם כל האותיות אלא לעצמן כך ישראל אינן‬
‫יכולין להדבק עם כל העכו״ם אלא לעצמן מפורשים ובו׳‪.‬‬

‫חילופי אותיות בחנ׳־ד ע״י אסב״ח‬

‫ביחזקאל כ״ה ז׳ ; ״ונתתיך לבג לגוים )הקרי ״לבז״( וסי׳ רד״ק לבג כתיב‬
‫!ענינו מאכל כמו )דניאל א( פת בגי וקרי לבז‪ .‬והענין אחד כי המאכל הוא משל‬
‫על הביזה והג' והד מתחלפין באלפא ביתא דאטב״ח״‪.‬‬
‫ושם מ״ז י״ז ‪ :‬״כה אמר ה׳ גה גבול וכו׳ ופי׳ רד״ק ״גה״ כמי ״זה״ וכר‬
‫והגימ״ל זיין באלפא ביתא דאטב״ח״‪.‬‬
‫הוציאו את חלופי האותיות עצחס‪ ,‬לדרשה עפ״י נוטריקזן‪.‬‬
‫בשבת ק״ד א' ‪ :‬״אמרי ליה רבנן לריב״ל אתד דרדקי האידנא לבי מדרשא‬

‫וכ״ה בילקוט ראובני פ׳ בלק ובילקוט שמעוני רמז חשס״ח בשם ילמדנו‪.‬‬ ‫‪(35‬‬
 ‫גימטריא ונוטריקיז‬ ‫כח‬
‫איתמרנותיימ■ אל׳ף בי״תוכר‪.‬‬ ‫ואמרי מילי דאשילו נימי יתושע בז נץ לא‬
‫— בילא תשק שטי יחולעליו‪.‬‬ ‫א •׳ ת ב י׳ ש — אותי תעב אתאוה לו י■( ב״ש‬
‫ג״ר — גושו טימא ארחם עליו‪ .‬דייק — דלתותי נעל קרניו לא אגדע‪ .‬עד כאז‬
‫מדת רשעים אבל מדת צדיקים ! א־ת נ׳ ש — אם אתת בוש )מלחטוא‪ .‬רש*י( ג״ר‬
‫ד־ק אם אתה עושה בן גור ברוק )נששך תהא צרורה תחת נשאי ודוק שמים( ה״ץ‬
‫ויש — חציצה הוי בינך לאף‪ .‬ז*ע ח׳ס ט״ז — יאיז אתה מודעוע מז השטז‪.‬‬
‫י*ם נ׳׳ל — אמר שר של גיהנם לשני הקנ׳ה רבש״ע לים בל )גיהנם קרוי ים‬
‫"שי שהדוב הולכים שם( אמר הקבייה אח*ש נ ט * ע ג י ‪ -‬ף —אני חש עליהם משני‬
‫שבעטו בגי״ף )בניאוף( דנ‪-‬ץ — דנים הם‪ .‬בנים הם‪ .‬צדיקים הם‪ .‬הל׳ק — איז‬
‫לך חלק בהם‪ .‬ומרו‪-‬ן ש״ת אמר גיהנם לשניו רבש‪-‬עמרי זניני מורעו של שת‬
‫א׳ל א ל ב ״ ם ג ״ ז ד י ס — להינז אוליכם לגז הדם )לא יהא לך חלק בהם‪.‬‬
‫אמר הקב״ה אולינם לגז הדש לגז עדז‪ .‬רש״י( דרעו״ש — אמר גיהנם לשני הקב״ה‬
‫רבש‪-‬ע עיף אנכי‪ .‬ז*ץ חיק — הללו זרעו של יצחק )ולא אתנם לך( ט״ר י׳׳ש‬
‫ב״ת )טר — שמור לי והמתן רש*י( יש לי בתות של עברט שאני נותז לו*‪.‬‬
‫ומצינו לחכמינו ז״ל שדרשו דרשות על מניז אותיות‪ ,‬תיבות‪ ,‬שסוקים‬
‫ושרשי ות‪.‬‬
‫נבמד׳ רבה שי׳ג ! ביום השני אלים ה׳ עתודים ה׳ כבשים בני שנה ה׳‬
‫בנגד ג׳ ששוקים של התורה שמהם ששה שדרי משנה יהז מז שתים ששקה ובל ששקה‬
‫וששקה מז ה׳ תיבות ואלו הם תורת ה׳ תמימה וגר‪ .‬ובשי‪-‬ד שם א״ר שנחש ב׳‬
‫אויבים לא נאררו עד שהשלים עליהם ע׳ פשוקים הנחש והמז הרשע מבראשית‬
‫עד ארור אתה מכל הנהמה עי פשוקים המן מאחד הדברים עד ויתלו ע״ ששוקים‪.‬‬
‫ובבמדנ*ר שם קרבן בל נשיא ונשיא היה מז השלמים מז ג׳ המינים ט׳׳ו ט״ו‬
‫כנגד פשוק יברכו ה׳ שהוא ט״ו אותיות ובר עיי״ש‪.‬‬
‫ועי׳ ברבות נר ע*ב ובירושלמי דשבת ם׳ בל נתבי קע׳ה פרשיות שכתוב‬
‫בתורה דבר צווי אמורה בנגד שנותיו של אברהם ונו׳ עיי״ש‪.‬‬
‫וננ מד בג רנה םי*ז ביום ה׳ עשרה זהב בנגד י׳ פרשיות שכתוב בהן עשייה‬
‫הנאמר׳ במשנז וכר‪.‬‬
‫ובבעל הטורים השתמש הרבה בדרבים אלו והרי נמה דוגמאות !‬
‫מנין אותיות‪ ,‬עשרת הדברות יש בהם ת ריו אותיות בנגד מצות וו׳ מצות‬
‫של בני נח וי׳ כתר תורד‪) .‬יתרס‪.‬‬
‫בה תברכו‪ ,‬להזכיר זנות כ*ה אותיות בששוק שמע ישראל )נשא(‪.‬‬
‫יברכו וגו׳‪ ,‬ג׳ תיבות בשסוק להזכיר זנות ג׳ אבות ובהם ט*ו אותיות על‬
‫שם האבות שראו זה את וה ט*ו שנים )שם(‪.‬‬
‫מנין תיבות‪ ,‬בפשוק של בראשית יש ו׳ תיבות בנגד ו׳ ימי השבוע וז׳ שנים‬
‫בשמיטה וז׳ שמיטין יובל וז׳ רקיעים וז׳ ימים וז׳ משרתים שצ*ם חננ׳׳ל‬
‫וכנגדם אמר שנע ביום הללתיך ולכך תקנו יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי‬
‫עלמיא שהם ז׳ תיבות ואומר אותו ז׳ פעמים ביום ויש נששוק נ״ח אותיות ובז‬
‫ניהא שמיה רנא וכנגדו אמר שלמה ז׳ פשוקים מעת ללדת עד שלום שיש בהט‬

‫פירש רש־י ‪ :‬בוזמיה‪ .‬וער כח״א מהרש״א שפירש כאפן אחר‪.‬‬ ‫‪(36‬‬
‫נם‬ ‫גיטטרי* ונוטריקון‬
‫נ*ח ענתים ני עיתים ד׳ משהנים בכל כיום ולילה מהבקר עד ו מי היום ונו׳ וכן‬
‫בסטוק וידבר א־להים את בל הדברים האלה לאמור יש בו ז׳ תיבות ונ״ח‬
‫אותיות )בראשית(‪,‬‬
‫ויעש ה׳ א־לר‪.‬ים לאדם ולאשתו וגו׳‪ ,‬ח׳ תיבות בז׳ הפסוק נבגד ח׳ בנדי‬
‫נהוגה )שם(‪,‬‬
‫עקב אשר שמע‪ ,‬יש בפסוק‪,‬יו׳׳ד תיבות בנגד י׳ הדברות שבהם ע׳ ק׳ ב׳‬
‫תיבות )תולדות(‪,‬‬
‫החדש הזה לבם‪ ,‬הפסוק משולש יש בו ג׳ פעמים חדש ובן ביו בל אחד‬
‫ואחד ג׳ תיבות לומר בא׳ בניסן ר׳׳ה למלכים ולרגלים ולחדשים וחשבון חדיש‬
‫בגי׳ לרגלים לנ*מ אותיות מלך מתחילים עבור החדש בג׳ ובן ג׳ פעמים חדש‬
‫בפסוק ונושאין ונותנין בה׳ שאלו הגיס חדש ב׳ מהם חדשי חדשים שהם ה׳‬
‫וגומרים בז׳ שד׳ פעמים נתיב עוד חדש בפרשד‪ .‬ונשתסיר ג״פ חדש שבפסוק‬
‫ישאבו ז׳ תיבות דשבעה עולין לעבור השנה )בא(‪) ,‬עי׳ משנה סנהדרין ב׳ א׳(‪.‬‬
‫י״ז תיבות יתירות דברות אחרונות על הראשונות כמנין טו׳׳ב וזהו שנתוב‬
‫למען ייטב לו )ואתחנן(‪,‬‬
‫מנין פסוקים‪ ,‬שבעה פסוקים בתורה שנתובים ברכה להקב*ה ברור ה׳‬
‫א־לד‪,‬י שם וברור א־ל עליון ויאמר ברור ה׳ א־להי אדוני אברהם‪ ,‬ואקוד ואשתחוה‬
‫לה׳ ואברו‪ ,‬ויאמר יתרו ברוד ה׳‪ .‬ואנלת ושבעת ונדבת את ה׳ ולגד אמר ברור‪,‬‬
‫ובהם מאה תנות כבגד מאד‪ ,‬ברבות שבכל יום ושבעד‪ ,‬פסוקים כנגד שבעד‪ ,‬ברנ^ןן‬
‫שבשבת ויו׳׳ט ובחמשה מהם השם אעל ברור ה׳ בנגד ה׳ חומשי תורה שעריו‬
‫לברר עליהם תחילד‪ ,‬ואם תצרף עמהם וברור א־ל עליון יהי׳ ששה כנגד ששד‪,‬‬
‫סדרים )לו לו(‪,‬‬
‫ובור את יום השבת זה הפסוק ז׳ ומתחיל בז׳ בשביל שהשבת היא שביעית‬
‫יו׳ מוזנרים בפסוק אתה ובנך ובתו עבדך ואמתו ובהמתך וגרו וננגדם תקנו ז׳‬
‫מנוחות באתח אחד )יתרו(‪,‬‬
‫עשרה פסוקים מאם בחקותי עד ואולר אתכם קוממיות כנגד י׳ ברבות‬
‫שבויתן לו ובנגר י׳ הדברות )בחוקותי(‪.‬‬
‫נ״ב פסוקים בהאזינו ולפי שעברו על ידם לנו לא עבר איש ביהודה נ״ב‬
‫שנה )האזינו(‪.‬‬
‫מנין פרשיות‪ ,‬עשרה פרשיות של נגעים הם בין נגעי אדם בין נגעי‬
‫בגרים ונגעי בתים שאם יקיימו י׳ דברות ינצלו מאילו עשרד‪) ,‬תזריע(‪.‬‬
 ‫גיטטריא וניטריקון‬

‫חלוסי אותיות — תרשימים‬

‫)‪(1‬‬
‫אתנ״ש‬
‫כ‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬
‫ל‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫‪D‬‬ ‫ע‬ ‫‪C‬‬ ‫‪X‬‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ת‬

‫)‪(2‬‬
‫אלסם‬

‫כ‬ ‫י‬ ‫‪D‬‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬
‫ת‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫צ‬ ‫‪e‬‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ל‬

‫)‪(3‬‬
‫אי״ק נ ס ר‬

‫‪D‬‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬

‫‪X‬‬ ‫‪D‬‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫י‬

‫‪r‬‬ ‫ף‬ ‫ז‬ ‫‪D‬‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ק‬

‫)‪(4‬‬
‫אוו״ם כט״ע‬
‫ז‬ ‫ו‬ ‫ד‪,‬‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬
‫נ‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ח‬
‫ש‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫צ‬ ‫‪D‬‬ ‫ע‬ ‫ס‬
‫ח‬
 ‫לא‬ ‫גיצוטריא ו ג ו ם ר י ק ו ן‬

‫חילונוי אותיות — תרשימים‬

‫אטב״ח‬
‫)ורש״י לפי גרסתנו(‬ ‫לשיטת הערוך‬
‫)‪(5‬‬

‫קרשתךט ןףץ‬ ‫כ ל ט נ ס ע פ צ‬

‫ה‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫‪D‬‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫כ‬ ‫א‬

‫נ‬ ‫ם‬ ‫ז‬ ‫ף‬ ‫ז‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫‪C‬‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ט‬
‫ו‬

‫לשיטת רש*י ) ל פי גרסת מהרש׳ל(‬

‫)‪( 6‬‬

‫שח‬ ‫ק ר‬ ‫יכלמנסעפצ‬ ‫אבגדהוזחט‬

‫)כדלעיל(‬ ‫)כדלעיל(‬

‫ה‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫כ‬ ‫א‬

‫נ‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫‪D‬‬ ‫ע‬ ‫‪D‬‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ט‬
‫‪1‬‬
 ‫נ ו ט ר י ק ו ן‬

‫שם פווז פל־נ פוות‬

‫בבריתא דל״ב פדות דרבי אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי! •פדה ל׳ —‬
‫נוטריקון‪ .‬פנין שדורשין נוטריקון באגדה‪ ,‬ת*ל )בראשית י״ז( אברהם‪ ,‬אב הפון‬
‫גויים! )ויקרא ב׳( כרפל ר״ך פ״ל דבר שהוא רך ונפלל ביד! )פלכים א' בי( והוא‬
‫קללני קללה נפרצ״ת‪ ,‬נואף פואבי רוצת צורר תועבה! )בפרבר כ״ב( יר‪-‬ט‪ ,‬יראה‬
‫ראתה נטתה'‪ ,‬ובספר הכריתות שם ! •גם זו אינד‪ ,‬אלא דברי אגדה ולא תשיב לי׳‬
‫ד■ ישפעאל'‪.‬‬
‫ובשבת ק״ד‪ ,‬א׳! ‪-‬אפר ר׳ יותנן פשום ר׳ יוסי בן זפרא‪ ,‬פנין ללשון‬
‫נוטריקון פן התורה שנאפר )בראשית י״ז( בי א״ב הפו״ן גוים נתתיך — אב‬
‫נתתיך לאופות‪ ,‬בתור נתתיך באופות‪ ,‬הטון תביבי( נתתיך באובות‪ ,‬פלך נת תיו‬
‫לאופות‪ ,‬ותיק נתתיך באופות‪ .‬נאפן נתתיך לאופות‪ .‬ר׳ יותנן רירית אפר‬
‫)שטות כ׳( אנכי )פדלא אפר אני‪ .‬רש״( נוטריקון אנא נפשי )אני בעצפי‪ .‬רש׳׳י(‬
‫כתיבת יהבית‪ .‬רבנן אפרי אפירה נעיפת כתיבה יהיבה‪ .‬איכא דאטרי אנכי לטפרע‪,‬‬
‫יהיבח כתיבת נאפנין אטריה‪ .‬דבי ר׳ נתן אפרי )בפרבר כ׳׳ב( כי ירט הדרך‬
‫לנגדי — יראה ראתה נטתה‪ .‬דכי ר׳ ישטעאל תנא )ויקרא כ״ג( כרטל כר פלא י(‬
‫)גבי טנתת העופר כתיב גרש כרפל שפביאה כשהיא לתה בעור שהזרע נפות‬
‫והכר של קש פלא‪ ,‬רשי־י( רב אחא בר יעקב אפר )פלכים א׳ ב׳( והוא קללני‬
‫קללה נמרצ״ת‪ ,‬נוטריקון רב נתמן בר יצתק אמר )בראשית מ־ד( מה נדבר ומר‪,‬‬
‫נצטד״ק‪ ,‬נכונים אנתיו‪ ,‬צדיקים אנתנו‪ ,‬טהורים אנתט‪,‬דכים אנתנו‪ ,‬קדושים אנתנו׳׳ י(‪.‬‬

‫‪ ( 1‬בםירוש מורש תנאים )פי' על תבריתא דל״ב מוות( כתב שכונת ד‪,‬גמ׳ היא שעתר‪ ,‬מתחיל‬
‫לוו ש תיבת ר‪,‬מו־ן א תו שורש תיבת א*ב ובא לורוש שד‪,‬ד‪*,‬א של תמו•! יתחלף בתי״ת‪ .‬ועי׳ ד‪,‬ערד‪.5 ,‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ (2‬עי׳ להלן תערה ‪. 10‬‬
‫‪ (3‬בבריתא ול״ב מוו ת משמע שהראי׳ לורש הנופוי קון פהססוק אב הנזון ובי׳ הוא‬
‫שהתורה מפרשת‪ ,‬ש־‪-‬אב ה מון• הוא הנונוריקו! של אברד‪,‬ם‪ .‬ובסי׳ מדרש תנאים )שם( עמד על‬
‫‪1‬ר‪ ,‬שד‪.‬גמ׳ בשבת מוסיפה לדרוש ‪,.‬אב נתתיך לאומות•‪ ,‬כלומר שר‪,‬גמ' דורשת את האותיות של‬
‫המלים א^ב המו״ן לנופריקון‪ .‬ועוד הקשה שם למה לא פירפו הכתוב את הרי^ש של אברהם‪ .‬וכתב‬
‫שם לפו ש עם־י מה שאמדו כ בו בו ת יי ג א׳ ‪. :‬אבדם הוא אברהם‪ ,‬בתהילה נעשה אב לאום ולבסוף‬
‫נעשה אב לכל העולם כולו• — הרי שנם כשתי׳ שמו אכרם הי' הנופוי קון שלו אב לאום‪ ,‬וא־כ‬
‫הוי״ש נ שאו על מקומו לדרוש אב לאום‪ .‬ו ה תוו ה לא הזכירה את הוי״ ש כי אין בו הידוש‪ .‬ועפ״י‬
‫זה נתן פעם למה שהנם' ב שנ ת מוסיסו‪ .‬לדרוש את האותיות של א־ב המו״ן‪ ,‬שמכיון שגם במלת‬
‫איב אין חידוש‪ — .‬שהרי גם קודם ר‪,‬י׳ אב לארם — אי כ למה הזכירה התורה את ה‪-‬אב• אלא‬
‫לומר לך שגם את המלים של א^ב המו•! יש לדרוש לנופויקון‪ .‬והביא ו אי׳ לדבריו מכ״ר פ מיו ‪:‬‬
‫״מנין לנוסריקון מן התורה והיית לאב המון גוים דתות חסר רייש״‪ .‬והוא חסר ביאיר‪ .‬והוא‬
‫מפרשו‪ ,‬כדבריו שהלימוד הוא מזה שהתורו‪ ,‬לא פירשה את הויי ש‪.‬‬
 ‫ג י מ טר יא ו נו טר י קון‬ ‫לד‬

‫כאור ללח ד ס ריל\ן‬

‫גסי׳ ובנו חננאל )שבת ק״ה א'(ל ״נוטריקון הוא לשון יון וסופרי המלכים‬
‫יהשרים שלהם יש להם כתב שקוראין אותו נ ו ט ר י ק ו ן ואומר המלך לסופד כתוב‬
‫טוסס ווזמלך מסדר לפניו בפיו והסופר כותב מסיו מילי שמשמשת כמה ובשיטה‬
‫אחת כותב מגילה וזהו נוטריק״ו‪.‬‬
‫ונסיהמ״ש להרמב״ם שסל ״ונוטריקון הוא שיכתוב אות אחת מראש המלה‬
‫ויובן מאותו אות כל חמלה כמו שיכתוב ק׳ וינקוד עליה ויהיה רמז על קרבן או‬
‫יכתוב מ׳ ויהי׳ רמז על מעשר ויובן ממנו זה כפי מה שהסכימו אנשי נוף אחר אי‬
‫אנשי מדינה אחת וכו׳״‪.‬‬
‫ובערוך )השלם )ע׳ נוטריקון(ל *פי׳ אות אחת שנעשית סימן לכל דבר וכו׳‪.‬‬
‫כופרי ב״ד או מדינה בהיותם נחפזים היו כותבים ראשי דברים וכתיבדל זו נקראת‬
‫בל״ר נוטריקון״‪.‬‬
‫ובתום׳ יו״ט )שבת שםל ״ופי׳ נוטריקון כתב התשבי כי בלשון יון ורומי‬
‫קורין לסופר נוטארי״ו *( וכ״ס בערוך‪ .‬וררך הסופדים לכתוב בקצרה לכן קורין‬
‫?סימנים נוטריקון כלומר דרך ספרות*‪.‬‬
‫ובספר כללי גמרא למחה״י קארו על הליכות עולם )בם׳ יבין שמועה ס״ד‬
‫ע״ב(ל ״פי׳ נוטריקון נוטר אות קונה תיבה״‪.‬‬

‫נוסריקון — ענין הנלמד מרמז וקיצור‬

‫במכילתא פ׳ יתרו )הובא ברש״י שמות כ׳ י*ב(ל ״למען יאריכון ימיך —‬
‫אם תכבד יאריכון ואם לאו יקצרו שדברי תורה נוטריקון הם‪ .‬נדרשים מכלל הן‬
‫לאו ומכלל לאו הך‪ .‬ומבואר שהשתמשו במלת נוטריקון לכל ענין הנגלה ממאמר‬
‫סתום‪ ,‬הן ממאמר שלם והן מאותיות ורמזים בעלמא הכל בכלל שם זה‪.‬‬
‫ובדברים רבה )ס״ג ל״ג(ל ״עם שונים אל תתערב )משלי כ״ד( אלו שאומרים‬
‫יש אלוה שני אל תתערב וכו׳‪ .‬אמר רב אחא כעם הקב״ה על שלמה כשאמר הפסוק‬
‫הזה‪ ,‬א״ל דבר של קידוש שמא )צ״ל שמי( היית אומרו בלשון נוטריקון וו — ובסי׳‬
‫מהרז׳‪ 7‬שם‪ :‬״ועם שונים שאומרים שנים הם אל תתערב ומכלל לאו אתה שומע‬
‫הן שתחזיק באמונת היחוד‪ ,‬דומד‪ ,‬למדת נוטריקון שאות אחת מורה על תיבה‪ ,‬וכן‬
‫כאן חצי ענין מורה על ענין שלם וכ״ה בהדיא במכילתא יתרו וכו׳״ )כמו שהובא‬
‫לעיל(‪.‬‬
‫נוטריקון בתנ״ך‬
‫מלבד הפסוק הנאמר באברהם‪ ,‬שממנו למדו חז״ל לדרוש נוטריקון‪ ,‬מצינו‬
‫כמה פסוקים‪ ,‬שמהם נלמד שהקדמונים השתמשו במרת נוטריקון‪ ,‬בעיקר לקריאת‬
‫שמות‪.‬‬

‫‪ (4.‬קי׳ סוטה ל״ד‪ ,‬ב׳ ; ״ר‪,‬איך למדו אומות של אותו ר‪.‬זמו תורר‪ ,‬וכו׳ ושיגרו נוטרי׳‬
‫שלהם וכו׳״ ובשירש״י ; ״סוטרים שלהם והם ק־ריו אותן נוטירין״ ובערוה״ש )שם( הניא ממדרש‬
‫שמות רכר‪ .‬טל״א אם כסף תלות ‪ :‬משל למי שרצח והביאוהי לסני השלטון כ־ון שקרא נוטוי א שלו‬
‫יכו׳ — פי׳ דכרים נכתכים נגדו‪.‬‬
 ‫יי■'‬ ‫ג י ‪ B tt‬ר י א ו נ ו ט ר י ק ו ז‬
‫בבראשית )נ׳׳ט ל״ב( ! ״ותקרא שמו ראובן ני אמרה כי ראה ד׳ בעניי• ־(‪,‬‬
‫ושם )נ״ט ל'ג(ז •ני שמע ר׳ כי שנואה אנכי ונו׳ ותקרא שמו שמעוך‪.‬‬
‫ושם )נ״ט ל׳־ה( ‪. ,‬הטעם אודה את ר׳ על כן קראה שמו יהורד‪.(«*,‬‬
‫ושם )ל״א מ״ה( ‪ ,‬״הגל הזה עד ונו׳ על כן קרא שטו גלעד*‪.‬‬
‫ושם )ל״ב כ*ט(• ״לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל ני שרית עם‬
‫אלקים ועם אנשים ותוכל*‪.‬‬
‫ושם )ל*ב ל״א( ‪ ,‬״ויקרא יעקב שם המקום טניאל כי ראיתי אלקים טניס‬
‫אל טניב ונו׳״‪.‬‬
‫ושם )ל״ה י״ח(! ״ואביו קרא לו בנימין* וברש״י שם! ‪.‬בנימין בן ימין‬
‫לשון זנסון וימין אתה בראתם* ״לטי שהוא לבדו נולד בארץ כנען שהיא בנגב וכו״׳‪.‬‬
‫ובשוטטים )ו׳ ל*ב( ‪ :‬״ויקרא לו ביום ההוא ירבעל לאמור ירב בו הבעל ונו׳*‪.‬‬

‫גוסריקון כהלכה‬
‫ההלכות הקשורות עם נוטריקון מצינו בארסנים שוניםז(‪:‬‬
‫א( הלנה הנלמדת מדרשת הפסוק ע״י נוטויקון‪.‬‬
‫במשגה )כלאים ט״ט מ*ה( ! ״אין אסור משים כלאים אלא טווי ואריג שנאמר‬
‫)דברים נ*ג( לא תלבש שעטנז — דבר שהוא שוע טווי ונוזי( ר׳ שמעון בן אלעזר‬
‫אומר נלוז ומליו הוא את אביו שבשמים עליו •(‪.‬‬
‫ובשבת )ק״ג ב׳( ‪ ,‬״דתניא ר׳ יהודה בן בתירר‪ ,‬אומר )נאמר( בשני ונסניהם‪,‬‬
‫בששי ונסכיה‪ ,‬בשביעי כמשטטם הרי מ*ם יו*ד מ״ם — מים מכאן רמז לניסוך‬
‫המים מן התורה*‪.‬‬
‫ושם■ ״וכתבתם שתהא נתיבה תמה שלא יכתוב אלטין עיינין‪ ,‬עיינין אלטין*‪.‬‬
‫ובטסחים )מ״ב א׳( )ויקרא נ*ב( וידבר ד׳ אל משה לאמר — לימד על‬
‫כל הטרשה כולה שיהא בל*ת דברי ר׳ יהודה‪ .‬אמר לו רבי לבר קסרה מאי משמע‪.‬‬
‫א״ל דנתיב לאמור — לא נאמר בדברים )נוטריקון לאמר‪ .‬רש״י( בי רב אמרי‬
‫לאמר — לאו אמור*‪.‬‬
‫ובחגיגה )ב׳ ב׳(‪ ,‬״וממאי דמדבר ואינו שומע זה■ חרש‪ ,‬שומע ואינו‬
‫מדבר זהו אילם דנתיב )תהלים ל*ה( ואני כהרש לא אשמע ונאלם לא יסתה טיו‪.‬‬
‫ואי בעית אימא נראמרי אינשי אישתקל מלוליה )אלם כמשמעו נוטריקון אשתקל‬
‫מלוליה ניטל דבורו‪ .‬רש*י(‪. .‬‬
‫ובקיתשין )ל*ב ב׳( ; ״ר׳ יוסי הגלילי אומר אין זקן אלא מי שקנה חכמה‬
‫)וברש״י הגי׳ ״אלא ז ה שקנה חכמה* — ולשון נוטריקון דיבר הכתוב(‪.‬‬

‫‪ (5‬עי׳ בונו ת ז׳ נ׳ ‪ :‬״ו אונן ‪ -‬אפו ו׳ אלעזו אפוו‪ ,‬לאו‪ ,‬ו או פו‪ ,‬נין בני לבן וזמי ונו׳״‪.‬‬
‫‪ {6‬בפי׳ מדוש תנאים כתב שזו‪ ,‬שייך למרת ‪-‬פפעל״ )ור‪,‬יא פדה כ״ח מל״ב ומדות{ ואינו‬
‫סוכוח‪ .‬וו‪,‬מסושים מניאים מהפסוקים בבואשית ‪ :‬חוה ~ אם כל חי ! קין — קניתי איש ! שת ״­‬
‫^‬ ‫שח לי‪ .‬וכן את הפסוק בדה״א ד׳ יעב״ץ ~ ילדתי בעצב‪.‬‬
‫‪ {7‬על האופנים ד‪,‬שונים ב צ ו ו ת ו‪ ,‬ו ו ש של נוטויקדן — עי' לו‪,‬לן‪.‬‬
‫‪ (8‬עי׳ פיחמ‪-‬ש ופי׳ הו‪ -‬ש שנא וע*ע ’ בפו ת ה׳ נ׳ ובתום׳ שם ד״ו‪ ,‬עו‪.‬‬
‫ען עי׳ וא״ ש שם שנתב ‪. 1‬ו דוי ש ליו‪ ,‬מלשון נו״ז שהוא מעורם‪ .‬הלובש כלאים פעקם‬
‫דוכי הקנ״ר‪ ,‬עליו*‪.‬‬
 ‫גיטטריאינוטריקון‬ ‫לו‬
‫ושם )גיו ב׳(ו ‪.‬בכלאי הכרם טנלן )שאסורה בהנאה‪ .‬רש״י( אמר חזקיה‬
‫אפר קרא פן ונוקדש )דברים כ״ב( — פן ונוקד אש״‪.‬‬
‫ובמנחות )ל״ר א׳(ו‪ .‬ת״ ר וכתבתם — יכול יכתבנד‪ .‬על האבנים ובו׳ אמר‬
‫קרא וכתבתם — כתיבה תטה והדר על המזוזות״‪.‬‬
‫ושם )ל״ד ב׳(ו •ת״ד לטטפת לטטפת לטוטפת — הרי כאן ד׳‪ .‬דברי ר׳‬
‫שתים )באותו‬ ‫שתיםפת באפריקי‬ ‫ישמעאל‪ .‬ר׳ עקיבא אומר אינו צריך‪ .‬טט בכתפי‬
‫מקום קורין לשתים טט‪ .‬רש״י(‪.‬‬
‫ושם )נ׳ ב׳(■ ‪.‬איתטר חביתי כהן גדול כיצד עושין אותן‪ ,‬דבי הייא בר‬
‫אבא א״ר יוחנן אופה ואה״ב מטגנה רב אסי א״ר הנינא מטגנה ואה״ב אופה‪.‬‬
‫א״ר הייא בר אבא כותיה דידי מסתברא‪ ,‬תופיני תאפינה נא )בשעת אפייתה כתנור‬
‫תהא גא כמו אל תאכלו ממנה נא‪ ,‬כלומר תהא מבושלת קצתה ואינה מבושלת‬
‫כל צרכה‪ .‬חזז״י(‪ .‬כתנאי‪ .‬תופיני — תאפינה נא רבי אומר תאפינה נאה רבי יוסי‬
‫אומר תאפנה רבה )אפיות הרבה אופה ומטגנה ואופה‪ .‬רש״י( אית ליה נא ואית‬
‫ליה נאה )עי׳ רש״י שם ג׳ לשונות(‪.‬‬
‫ושם )ס״ד ב'(■ ‪.‬מצות העוטר להביא מן הקדוב‪ .‬מאי טעמא אי בעית אימא‬
‫משום כרמל )תקריב רך ומלא שתהא התבואה רכה ונמללת ביד ואי מייתי מרחוק‬
‫נשיב ליה זיקא ומתקשה בדרך‪ .‬רש״י(‪.‬‬
‫ושם )ס״ו ב׳(; ‪.‬כרמל — רך ומל ובן הוא אומר )דדרשינן נוטריקון‪.‬‬
‫רש״י( ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלקים לחם ביכורים ועשרים לחם‬
‫שעורים וכרמל בצקלונו ויאמר תן לעם ויאכלו )ט״ב ד׳( — בא ויצק לנו ואכלנו‬
‫ונוח היה )בצקלונו‪ .‬ב׳ בא‪ ,‬צ׳ ויצק‪ ,‬ל׳ לנו‪ ,‬ו׳ ואכלנו‪ ,‬נ״ו ונוה הי׳‪ ,‬נאה הי׳‬
‫הלחם‪ .‬רש»י(‪.(10‬‬
‫ובתנהומא )אטור פי״ח(■ ‪.‬ולקחתם לכם בלקיחה המה שלא תהא גוזל‬
‫ועומד בו ונמצא סנגורו קטגורו*‪.‬‬
‫ובתורת כהנים )סוף פ׳ בחקתי(■ ‪.‬רבי אומר אלה המצוות מלמד שמעשר‬
‫בהמה בעמוד ועשר״‪ .‬ובגליון שם בשם הגר״א■ ‪.‬נוטריקון דאלה המצוות דריש!‬
‫א׳ם ל׳א ה׳עברת ה׳עשירי מ׳ן צ׳אן ו׳בקר ת׳עביר״(‪.‬‬
‫ובתוספות )ברכות נא ב ד״ה והלכתא(‪. .‬לפי שברכת המזון דאורייתא‬
‫החמירו בה להיות יושב ומברו ובו׳ והוא נוטריקון ואכלת ושבעת — שב עת‬
‫וברכת לברכת המזון — מפי ר׳ משה אלבדט(‪.‬‬
‫הלנות שנושאיהם נוטריקון‪:‬‬ ‫ב(‬
‫במשנה )מעשר שני פ״ד משנה י״א(■ ‪.‬המוצא כלי וכתוב עליו ק׳ קרבן‪,‬‬
‫מ׳ מעשר‪ ,‬ד׳ דמאי‪ ,‬ט׳ טבל‪ ,‬ת׳ תרומה‪ .‬שבשעת הסכנה היו כותבים ת׳ תחת‬
‫תרומה‪ .‬ר׳ יוסי אומר כולם שמות בני אדם הם )שאפשר שאלו התיבות הם מראשי‬
‫שמות בעלי אותם הכלים — סיהמ״ש להרמב״ם(‪.‬‬
‫כ״ה גם בתורת כהנים ויקרא סי׳׳ד‪ .‬ובם׳ מדרש תנאים ריסרש שחז״ל הגיאו ראיה רכרמל‬ ‫‪( 10‬‬
‫שהעומר בא מן השעורים שהם בזמן הבאת הןיומר «רך ומלא״ אבל חמים אין חרשים בפסח וא״כ‬
‫איגם רך ומלא והראי׳ מהפסוק הוא כי שם מוזכר שעורים‪ .‬עיי״ש‪ .‬ובחידושי מהר״ם שטרשאן העיר‬
‫עליו שלא הביא את הגפד במגחור‪4‬‬
 ‫לז‬ ‫גי&טריא ו נ ו ט ר י ק י ז‬
‫ובירושלמי )שם ר‪-,‬ו( ‪, ,‬רני אל־ף דל«ה חי׳‪-‬ה רי״ש מ׳׳ם הי‪-‬ו ‪ -‬תרומה‪.‬‬
‫דמאי‪ /‬חי״ת‬ ‫)״הרי זה תרומה״ — שני משה( אל״ף — קדמייתא״ דל״ת‬
‫חלבו‪ ,‬טי״ת — טובו‪ ,‬רי״ש — ראשית‪ .‬מ״ם — מעשר‪ ,‬תי״ו — תרומת )״ומפרש‬
‫לד‪ ,‬הש״ם מ*ט אמרינן על בל הסימנים הללו שהוא תרומה משום דאל״ף היא‬
‫סימן לקדמייתא ובו׳׳ — פני משה(‪.‬‬
‫ובמשנד‪) ,‬שבת קד ב(; ״כתב אות אתת נוטריקון■■( )שעשר‪ ,‬סימן נקודד‪,‬‬
‫עליה לומר שלהבין תיבה שלמד‪ ,‬כתבה־■( רש״י( ר׳ יהושע בן בתירה מחייב‬
‫וחכמים פוטרים״‪.‬‬
‫ובגמ׳ )שם קג ב(‪ :‬״דת״ק סבר אל״ף אל״ף דאאזרק לא מחייב ור״ש סבר‬
‫כיון ראיתיה בגלטודי בעלמא חייב״‪) .‬בגלטודי — קמיעות וכתבים ובו■ רש״י(‬
‫ובתום׳ ד״ת בגלטורי ! ויש מפרשים א״א היינו אמן אמן )טלה( שכותבין בקמיעין‪,‬‬
‫וליתא דד‪,‬יינו נוטריקון וחייב אפילו באחד ובו׳‪.‬‬
‫‪ 0‬הלכות שטעמי! ופירושם הוא ע״פ נוטריקו!‪.‬‬
‫בשבת )כ״ח ב׳( ‪ ,‬״והאמר אביי שי״ן של תפילין הלכה למשה מסיני״ )שיהא‬
‫העור נקמט מבחוץ ג׳ קמטין ודומה לשי״ן וד‪,‬רצוער‪ ,‬נקשרת כמין דלת ויש רצועה‬
‫כפופה כמין יו״ד דהיינו ש־די רש״י ״(‪.‬‬
‫במנחות )כט ב( ! ״אמר רב אשי חזינא לד‪,‬ו לספרי רווקנא דבי רב דתטרי‬
‫להו לגגיה דתי״ת )עושין למעלה כעין חוטר‪ .‬רש״י יי(‪ ,‬כלומר חי הוא ברומו של‬
‫עולם״ )כלומר הקב״ה חי שוכן ברומו של עולם‪ ,‬חי״ת היינו חי רש״י(‪.‬‬

‫ור שות חז״ל עם״י נוטריקוו נאוויגים שוגים‬

‫בעמודים הקודמים נתבארו האופנים השונים של ״נוטריקון בהלכה״ והודגשו‬
‫רק האופנים השונים שבהם מתבססת ההלכד‪ ,‬על הנוטריקון ונשאר עוד לבאר‬
‫את הצורות השונות של הנוטריקון כפי שהם משתקפים בדרשות חז״ל בהלכה‬
‫ובאגרח‪.‬‬
‫דרשות חז״ל עפ״י נוטריקון‪ ,‬ו מ השימוש בנוטריקון‪ ,‬מצינו כצורות‬
‫שונות‪ ,‬ועד כמד‪ ,‬שיש להבחין ביניהם‪ ,‬יש לחלקם לאופנים דלהלן■‬
‫א( המלה הנדרשת וחלקת לנזליס אחדזת ט(כל אוחיותיהס וסצאות בה•׳(‬
‫במס׳ ביצה )ט״ז א׳(‪ ,‬״דאמר ר״ש בן לקיש נשמד‪ ,‬יתירה נותן הקב״ח‬

‫‪ (11‬וברש״י שם הגירסא ‪- :‬לל שם נוטריקון׳*■‬

‫‪ ( 12‬עי׳ לעיל מפירוש ר״ח ורמב־׳ם ותום׳ יו״ל‪.‬‬
‫‪ ( 13‬ע־׳ע שם ס״ב א ‪ /‬ובניותות ל״ה ב׳ ובהוס׳ שם ל״ר‪ ,‬אלו ובתום׳ ברכות ו׳ א׳ ז״׳ה אלו‬
‫וכתום׳ מגילה כ‪-‬ו כ׳ ד״ה תשמישי יבתום׳ ערובין צ״ז א׳ ד״ר‪ ,‬קשר‪.‬‬
‫‪ ( 14‬עי׳ תום׳ שם בשם ר״ת שבאמצע גגו של הי׳׳ח גכוד‪ .‬מעם כמי חטרתא דגמלא דכאמצע‬
‫‪ ( 15‬רסוג זה וכללים כמה דרשות תז״ל שהובאו לעיל ‪ :‬בשבת ק״ג ב׳ וכתכחם כת ב■‪ .‬תמי׳‬
‫במנחות ל״ד ב׳ לנוטפת וכו׳ בתוחומא אמור סי־ת‪ ,‬ולקחתם לקיחה תמה‪ .‬בתום׳ ברכות ג״א ב׳‬
‫ד־׳ה והלכחא‪ ,‬ושבעח וכו׳‪.‬‬
 ‫גיטטריאונוטריקון‬ ‫לח‬
‫באדם ערב שבת ולטוצאי שנת נזטלין אותה היטנו שנאטר )שטות ל*א( שבת‬
‫וינפש — כיון ששבת ווי אבדה נפש )וינפש דרשינן ליה או על הנפש שהלבה‬
‫לה*‪ .‬דש״י(‪.‬‬
‫ובטגילה )יא א( ויהי ביטי אהשורוש — אטד רב ווי והי‪.‬‬
‫ובקידושין )ל ב(; »ת*ר )דברים יא( ושטתם — פם תם נטשלה תורה‬
‫כפם חיים׳■‪.‬‬
‫ובירושלטי )חגיגה פ״ב ה׳׳א( י‪« .‬ר׳ אבהו בשם ר׳ יוחנן ובו׳ טן טה דנתיב‬
‫)בראשית ב׳( אלה תולדות השמים והארץ בהבראם — נה״א בראם הוי העולם‬
‫הזה נברא בה״א נו■«■(‪.‬‬
‫ובפפרי )פ׳ האזינו( ‪ :‬אטדתי אפאיהם — אטרתי באפי איה הם'■(‪.‬‬
‫ובבראשית רבה )פט״ז ג׳( ; ושם הנהר חדקל — שהוא חד )בקולו‪ .‬רש׳׳י‪.‬‬
‫הרקל נוטריקון חד בקולו שהוא הולך ורועש בקול‪ .‬״מתנות‪-‬כהונה*(‪.‬‬
‫ובתנחומא )לך פ״ו( ‪ :‬״ויהי בימי אמרפל ומי הי׳ זה נמרור ולמה נקרא שטו‬
‫אטרפל על שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש׳׳‪.‬‬
‫ושם )ויקהל פ׳׳ג(‪ :‬״ולמה נקרא שטו בצלאל שעשה צל לאל שנאמר‬
‫)תהלים צ׳‪-‬א( יושב בפחד עליון בצל ונו״׳‪.‬‬
‫ושם )בהעלותך פט״ו(! ״זש׳׳ה )קהלת י׳׳ב( דברי חכמים כדרבונות ונו׳‬
‫כדור של בנות מה הכדור של בנות מזרקין לו לכאן ולכאן כך היו הדברות נזרקיו‬
‫בפיני׳׳‪.‬‬
‫ובפרקי רבי אליעזר )פמ״ח(! ״בתי־ה בת פרעה — בת י־ח בתו של מקום׳׳‪.‬‬
‫‪ a‬המלה הנוו שת נחלקת למלים אחוות שוק חלק מאותיותיהס נחצאזת בה •י(‪.‬‬
‫בשבת )ל׳׳א ב׳(‪ .‬״דרש רבא נר עולא מאי דכתיב )תחלים ע׳׳ג( כי איו‬
‫חרצובות למותם ובריא אולם — אמר הקב׳׳ה לא דייו לרשעים שאינן חרדין‬
‫ועצביו מיום המיתר‪ .‬אלא שלבם בריא להם כאולם' )חרדין ועצביו נוטריקון‬
‫דחרצובות‪ .‬רש׳י(‪.‬‬
‫ושם )קמ״ט ב׳(‪ :‬״איך שבת נוגש שבתה מדהבה )ישעי' י״ד( — אמר‬
‫רב יהודד‪ ,‬אמר רב שבתר‪ ,‬אומד‪ ,‬זו שאמרה מדוד והבא )מדוד מעות ודנרי זהב‬
‫והכא‪ .‬רש״י( ואיכא דאמרי שאמרה מאד מאד הבא בלא מדד‪.',‬‬
‫ובערובין )נ״ד ב׳(; אמר רב שיזבי משום רבי אלעזר בן עזריא מאי‬
‫דכתיב )משלי י׳ג( לא יחרוך רמיה צידו — לא יחיה ולא יאריך ימים ציד‬
‫הרמאי )לא יחדוך נוטריקון דריש ליה לא יחיד‪ ,‬ולא יאריך‪ .‬רש״י(‪.‬‬

‫עי׳ ניגרות כ״ט ב׳ ושם רלשון ״ א ל ת ק ר י כהכראם אלא בד‪,‬״א בראם׳׳‪ ,‬וראה לעיל‬ ‫‪( 16‬‬
‫עמוד ‪ 1‬שדרשות ״אל תקרי׳׳■ שייכות למרת נוטריקון‪ ,‬ומציגו גם בסוסה ל״ז א׳ ; ״שם כנימין צעיר‬
‫רודם — אלתקרי רודם אלא רד ים״‪,‬‬
‫‪ {17‬כרש״י שם ז ״יאונקלום תרגם אחר לשון הבריחא ר‪.‬שנויה כספרי‪ ,‬החולקת תיבה זי‬
‫לג׳ חינו ת‪ ,‬אמרתי אף אי הם‪ ,‬אמרתי כאפי אתנם כאילו אינם שיאמרו רואיהם עליהם איה תם״‪.‬‬
‫«‪ ( 1‬בסוג זה נכללים כמר‪ ,‬דרשות חז״ל שד‪-‬ובאו לעיל ; בכריתא דל״ב מדות‪ ,‬אברהם— אכ‬
‫המון ובפסחים מ״ב א׳ לאמור לאו אמיר ומנחות נ׳ כ־ תופיגי תאפה נאה וכו־‪.‬‬
 ‫לט‬ ‫גימטריא וגוטריקון‬
‫וביומא )ע״ה ב׳( ‪. ,‬דק מחוספס — אמר ר״ל דבר שנמוח על פסח היד״‬
‫)מחוספס נוטריקון‪ .‬רש״י(‪.‬‬
‫ובגיטין )נ״ז ב׳( ‪. :‬דרש להם הגדול שבהם )תחלים ס״ח( אמר ד‪.‬׳ מבשן‬
‫אשיב אשיב ממצולות ים — מבשן אשיב מבין שיני אריות אשיב )בשן בין שן‬
‫נוטריקון‪ .‬רש״י(‪.‬‬
‫ושם )נ״ט א׳( ויאמר לאשר על המלתחד‪) ,‬מלבים ב׳ ב׳( — מאי מלתחה‬
‫אמר ר׳ אבא בר יעקב אמר ר' יוחנן הנמלל ונמתח )בגדי פשתן הם שחוטן‬
‫נמתח ע״י מלילה שמולל באצבעותיו בשהוא טוה‪ .‬רש״י(‪.‬‬
‫ובסוטה )י״א ב׳( ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך )שמות א׳( ר׳‬
‫אליעזר אומר בפה דך ובו׳ •>(‪.‬‬
‫ובבא בתרא )קע״ג ב׳( לך התרפס ורהב רעיו )משלי ו׳( — אם ממון‬
‫יש לו בירד התר לו פיסת יד ובו׳ )ד‪.‬תד לו פיסת י דו ותן לו מעותיו‪ .‬דשב״ם(‪.‬‬
‫ובסנהדרין )ס״ז ב׳(! ‪.‬אמר ד׳ יוחנן למה נקרא שמן בשפים שמכחישין‬
‫פמליא של מעלה״ )בשפים נוטריקון כהש פמליא של מעלה‪ .‬רש״י(‪.‬‬
‫ושם )ק׳ א ׳ ( ‪ :‬ועלהו לתרופה )יחזקאל מ״ז( — מאי ועלהו לתרופה ר' יצחק‬
‫בו אבדימי ורב הסדא חד אמר לד‪.‬תיר פה של מעלה וחד אמר להתיר פה של‬
‫מיטה‪ .‬איתמר חזקיה אמר להתיר פד‪ ,‬אלמין‪ ,‬בר קפרא אמר להתיר פה עקדות‪.‬‬
‫ר׳ יוחנן אמר לתרופד‪ ,‬ממש‪ ,‬מאי לתרופה ר׳ שמואל בר נחמני אמר לתואר פנים‬
‫של בעלי הפה ובו׳ )וקדריש נוטריקון לתרופה‪ ,‬רש״י מנחות צ״ח א׳(‪.‬‬
‫ושם )ק״ה א׳(! ‪.‬בלעם בלא עם )שאין לו חלק עם עם‪ ,‬רש״י( ד״א בלעם‬
‫שבלה עם )שבלבל ישראל בעצתו‪ .‬רש״י(‪.‬‬
‫ובשבועות )מ״ז ב׳(‪ ,‬ותרגנו באד‪,‬ליבם )דברים א׳( — שמעון בן טרפון‬
‫אומר תרתם וגניתם באהלו של מקום )תרתם את הארץ וגניתם את המקום שהשכין‬
‫שכינתו ביניכם‪ .‬רש״י(‪.‬‬
‫ובירושלמי )תענית פ״ג ה״ג‪ ,‬וכ״ה בספרי פ׳ מסעי(! ״בעון ג׳ דברים‬
‫הגשמים נעצרים ובו׳ בעון שופכי דמים מנין )במדבר ל״ה( כי הדם הוא יחניף‬
‫את הארץ — כי הדם הוא יחן אף על הארץ״‪.‬‬
‫ובספרי )פ׳ בהעלותך( ! ‪.‬צפורה ‪ -‬ר׳ אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי‬
‫אומד צפו ודאו )פי׳ ביפיה‪ ,‬שהכל מסתכלין בה ואומרים זה לזה צפו וראו‪ .‬מדרש‬
‫תנאים(‪.‬‬
‫ובב״ד )פ״צ ג׳(! ‪.‬ויקרא'פרעה שם יוסף צפנת פענח — אמר ד' יוחנן‬
‫צפונית מופיע ונחות לו לאומרם ר׳ חזקיה׳ אמר צפונות מופיע בדעת‪ ,‬מניח דוחן‬
‫של בריות בהן״‪.‬‬
‫ובויקרא רבה )פכ״ד ו׳( ! הדא הוא דכתיב )מלכים ב׳ ד׳( ויגש גחזי להדפה‬
‫אמר ר׳ יוסי בר חנינא שהדפה בר‪,‬וד_יפיה )ד‪,‬רפה דריש נוטריקון הוד יפיה‪ .‬מ״ב(‪.‬‬
‫ושם )פ״י ב׳( ! ״שכן כתיב לאי תנאף — לא תהנה האף ממך‪ .‬ד״א אל תנאף‪.‬‬
‫אי תתן אף בין איש לאשתו״‪.‬‬
‫ובתנחומא )לך פ״ח( ‪. :‬עשו מלחמה את ברע — שהי׳ רע לשמים ולבריות ‪I‬‬

‫ונ״ר‪ .‬נ ש פו ״ו א‪-‬יא ב ס‪-‬ו ‪0‬־‪ '.‬הנחיסא נר‪,‬ע‪'7‬ו!זו י‪-‬ג ילקוס שפית רמז קס״ב‪.‬‬ ‫ן‬
 ‫גיטטריא ינוטריקון‬ ‫ט‬
‫ברשע — שנעשה רשע! שנאב — שחי׳ שונא לאב שבשמים ! שמאבר — שאמר‬
‫אעלה באבר על במתי עבי‪.‬‬
‫ושם )בשלח ביה( ! ״אחרים אומרים איו רסידים אלא שרפו ידיהם מן‬
‫התורה ולטיבו עמלק בא עליהם*‪,‬‬
‫ושם )מצורע טיב( ‪ :‬״ללמהו שהמספר לשון הרע הנגעים באיו עליו שנאמר‬
‫זאת תהי׳ תורת המצורע — המוציא שם רע מוצא רע ובו׳‪.‬‬
‫ובילקוט )שמות רמז רסיה‪ .‬והוא ממבילתא(! •וילוש יהושע ובו׳ — ד׳‬
‫אלעזר המודעי אומר בו לשון נוטריקון ויחל וישבר*‪.‬‬
‫המלה הנדרשת וחלקת ימליח אחדות שרק האות הואשוגה ננזצא בה•■(‪.‬‬ ‫ג(‬
‫בשבת )נ״ה ב׳( ! •סחז כמים אל תותר )בראשית מ״ט( — ר׳ אליעזר אומר‬
‫ט׳זתה ח׳בתה ז׳לתה‪ .‬ר׳ יר‪,‬ושע אומר ס׳סעת על דת‪ .‬ח׳טאת ז׳נית‪ .‬ר׳ גמליאל‬
‫אימר פ׳יללת ח׳לתה ז׳רחה תפילתו‪ .‬אמר ר*ג עריץ צריכין אנו למודעי ר׳ אליעזר‬
‫המודעי אומר הפוך את התיבה ודורשה ״( ז׳עזעתה ה׳רתעתה ט׳רהה הטא ממך‪,‬‬
‫רבא אמר ואמרי לה ר׳ ירמי׳ בר אבא ז׳כרת עונשו של דבר חלית עצטך חולי‬
‫גדול פירשת מלחטוא*‪.(” ,‬‬
‫ושם )פ*ת ב׳(! ״מאוזז פני בסא פרשז עליו עננו )איוב כ׳׳ו( — ואמר ר׳‬
‫נחום מלמד שפירש ש־די מזיו שבינתו ועננו עליו״( )פירש ש־די מזיו‪ ,‬נוטריקון‬
‫של פרש*ז‪ .‬רש*י(‪.‬‬
‫ושם )קי*ט ב׳( ! מאי אמן — אמר ר׳ חנינא א־ל מלו נאמו ״( )בד מעיד‬
‫על בוראו שהוא א־ל מלו נאמן‪ .‬רש׳־י(‪.‬‬
‫ובסוטד‪) ,‬ה׳ א׳( ! »אמר ר׳ יוחנן אדם — אפר דם סרה )כלומר בולו הבל‬
‫‪.‬כד אל יתגאה‪ .‬רש*י( בשר — בושה סרוחח רמה‪ .‬איכא דאמרי שאול‪ ,‬דכתיב‬
‫בשי״ן״‪.‬‬
‫ושם )י׳ א׳( ‪• :‬ויטע אש*ל בבאר שבע )בראשית ב׳׳א( — אמר ר*ל ובו׳‬

‫‪ (20‬כסוג זה נכללים כמד וי שו ח יזו‪-‬ל שי׳ינאו לציל‪ :‬נניי ת א יל־נ סיית ונ ס ב ״ ק‪-‬וז‬
‫׳׳ ־‘ ״י א י׳ ׳ ‘י«י־■ ״'אב'‪ ,‬ייא"‪ ,‬צויי‪ ,‬תיציח ‪ :‬יי״ ם‪-‬יו א ה יאחה לסחה־‪ .‬ונ שיח שם■ א‪-‬נ‬
‫ה־ו ן ‪ -‬אי‪ ,‬יחוד‪ ,‬חייב‪ ,‬מלו' וחיק נאנזן וכר אנכ״י ‪ -‬אנא נפשי כחיבח ירינח ונר ושם‬
‫נצנזו״ק ‪ -‬נכונים צויקיס כו׳ורים וכים קיושים ובחו‪-‬נ םוף בחוקחי ננליון שם נשם חגר״א וצי׳‬
‫’ י־ א יל־' =׳( ^ *יאף י׳יא צ״הח ־נל» י־ו׳ אמי י׳ ל ־שום י ׳ ינאי ״ ל ׳ ף נ י' ״ ו ״יי ש ‪ -‬י ‪,‬‬
‫י ־ ש ״׳י ) ם ‪ -‬״ ר‪ ,‬נ אמי י ־ י״ויח ח־־ח יכו׳ ו ‪ ; ,‬י ד מניח ״שקוח‬

‫‪ (21‬יש לשים לי >ם לםי־ יי‪ ,‬באונוני וי שו ח הנוםייקון‪ ,‬שו׳ילי‪ ,‬נוישח נאנזן ו‪,‬םוו‬
‫‪ (22‬צי׳ חנ״ומא ויחי ס׳ הוו שי‪ ,‬ו‪.‬יאת ככמי‪ ,‬שינייים‪ .‬וז׳ ל ה״נחומא נ •מהו סה‪-‬ז‬
‫׳ ‪-‬יי קון י׳ אליצזי או מי פחזת חסאח זנית‪ .‬י ׳ י חו ש‪ ,‬או מי סחזת חסכח צול מ או איו זצת סו‬
‫החנא‪ .‬ו׳ יהווה מ נ י ס את החינה זצת חרוח םוח חייזאתו ו״ א סחז פםצת צל ות חללח נ נ ו ר י ו‬
‫י‬ ‫שעשית כמים׳׳ וכו׳ עיי״ש‪.‬‬
‫ו ‪ (2‬וכ״ה בסוכה ה׳ א׳ ישם הגי׳ אמר ר׳ חגחום• וכ שמו״ר םמ״ב ו׳‪.‬־ ס׳רש ר׳תלם ש׳ד•‬
‫‪■r‬‬ ‫ז‪-‬יו עגנו עליו״‪.‬‬
‫וכ״ה כסנרדריו קי־א א׳‪ .‬ובפירשי׳י שס ‪ :‬א־ל מלך נאמן בנוטריקון‪ .‬שמאמין עליו‬
 ‫‪KB‬‬ ‫גי מ ט די א ו נו ט רי קו ו‬
‫ר' יהודה ור׳ נחמיה חד אמר פרדס וחד אמר פונדק )פונדק ללון שם אורחים‬
‫ולשן אש׳״ל‪ .‬נוטריקון הוא א׳כילה ש־תיה ל׳וייה‪ .‬שהי׳ מאכילן ומשקו ואח״ג‬
‫מלוה אותן‪ .‬רש‪-‬י(‪.‬‬
‫ובספרי )בהעלותך פסקא פיט(‪ :‬״והיה טעמו כטעם לשד השמן זהו לשון‬
‫נוטדיקון דבר אחד משמש לג׳ לשונות ל׳יש ש׳מן ד׳בש בליש הזה שערוך בשמו‬
‫ומקוטף בדבש כך היתה בריתו של מן וכך היו כשאובלין אותו'‪.‬‬
‫ובויקרא רבד‪) .‬פכ׳ב י׳( ! ״הה״ד )תהלים נ׳( ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי‬ ‫^‬
‫עמדי — אמר ר׳ יהודה ב״ר סימון ובו׳ ולמה נקרא שמו זיז‪ ,‬שיש בו במה מיני‬
‫טעם מזח ומזה*‪.‬‬
‫ושם )פ'צ ג׳( ‪. :‬צפנת פענח ובו׳ ורבנן אמרי צד״יצופה‪ ,‬פ״א סודה‪ ,‬נו״ן‬ ‫|‬
‫נביא‪ ,‬תי״ו תומיך‪ .‬פ״א פותר‪ ,‬עיי״ן ערום‪ .‬נו״ן נבון‪ ,‬חי״ת חוזה״‪.‬‬
‫ובבמדבר רבד‪) ,‬פכיג ב׳( ! ‪.‬זש״ד‪) .‬תהלים ע״ז( נחית כצאן עמך ביד משד‪,‬‬
‫■^זהרן — מה נחית נוטריקון הוא‪ .‬נחית‪ ,‬ר׳ אליעזד אומד נ׳סים עשית עמהם‪.‬‬
‫תי׳יים נתת להם‪ ,‬י׳ם קרעת להם‪ .‬ת׳ורה נתת להם‪ ,‬ועי׳ מי‪ ,‬עי׳ משה ואהדן‪.‬‬
‫דן׳א נחית — ר׳ יהושע אומר נפלאות עשית להם חירות נתת להם ימינך הושע‬
‫אותם תלוי ראש נתת להם ע״י משה ואהרן‪ .‬ורבותינו אימיים נדית‪ ,‬נ׳ביאים‬
‫העמדת מהם‪ .‬ח׳סידים העמדת מהם‪ ,‬י׳שרים העמדת מהם‪ .‬ת׳מימים העמדת מהם‬
‫משה ואהח‪ .‬ד״א נחית‪ .‬ר׳ עקיבא אומד נ׳וראות עקוית בשונאיהם ח׳רון אף‬
‫קלחת בהם י׳דך הולחמה אותם ת׳הומות כפית עליהם‪ .‬ע״י מי‪ ,‬ע״י משה ואהרן״‪.‬‬
‫המלה הנדרשת נחלקת למל‪-‬ס אחדות שמאחוז וזהס נמצא נר‪ ,‬אזת אחת‪ ,‬זמאחת‬
‫מר‪,‬ס נמצא בר‪ ,‬אותיות אחדות•’(‪.‬‬
‫בפסחים )ל״ו ב׳(■ ״ויחלק לכל העם וכו׳ ואשפר אחד ואשישה אחת )ש׳יב‬
‫‪ -‬ואמר דב הנן בר אבא אשפר אחד מששה בפר אשישה אחד משישה באיפה !‬
‫וביומא )נ״ח ב׳( ‪. ,‬הוא דמשק אלעזר )בראשית ט״ו( אמר ר׳ אלעזר שדולה‬
‫ומשקח מתורתו של רבו לאחרים )דולה ומשקה נוטריקון של דמשק דש״י(‪.‬‬
‫ובחגיגה י״ב א׳ מאי שמים וכו׳ במתניתא תנא אש ומים וכו׳ ”א(‪.‬‬
‫ובסנהדרין )ז׳ א׳( ‪, .‬ההוא דד‪,‬וה קאמר ואזיל טוביה דשמע ואדיש חלפוה‬
‫בישתא מאה )אשריו ששומע חרפתו ושותק וכו׳ הלבז לד‪,‬ם בשתיקתו מאה רעות‬
‫וכו׳‪ .‬רש״י( אמר ליה שמואל לרב יהודה קרא כתיב )משלי י״ז(‪ .‬פוטר מים ראשית‬
‫גןדון — דיש מאה דיני״ )מדון נוטדיקון מאה דיני‪ .‬רש׳י(‪.‬‬
‫ושם )כ״ו ב׳( ‪, .‬הגדיל תושיה )ישעי׳ כ״ח( אמר רב חנן וכו׳‪ .‬ד״א תושיה‬
‫דברים של תורע שהעולם משותת עליהם )ונוטריקון הוא תי״ו תוהו שייר‪ .‬משותת‪.‬‬
‫וןש״י(‪.‬‬
‫ובדברים רבד‪) ,‬פ״ג ל״ג(‪., ,‬ד״א ירא את ה׳ בני ומלך — מהו ומלו‪,‬‬
‫ואל למולד כענין שנאמר )ויקרא י״ח( ומזרעתך לא תתן להעביר למולך״‪.‬‬

‫‪ (25‬במיג זר‪ ,‬נכללים דרשות הז‪..‬ל ■גיריכאי לעיל ; כמשני‪ ,‬כלאים ס״ס מ״זז ‪ :‬שעג■״ כ״ע‬ ‫'‬
‫יזווי ונוז ובקירושיז ליב ב ׳ זקן‪ ,‬זר‪ ,‬קנה ודמנוזות ס״ו ב׳‪ ,‬בצקלונו— כא ויצק לנו ואכלנו ונות ר‪.‬י‪..‬‬
‫‪25‬א( יש להרגיש שכאן נררשוז הבילה באפו שממלת ‪.‬א ש״ נמצא רק השי״ן ולא הא‪ .‬שהיא‬
‫האות הראשונה‪ .‬וכעי״ז גם בקידושין נ״־ ב׳ )הובא לעיל( תוקדש— תוקר אש‪.‬‬
 ‫גימטריאינוטריקון‬ ‫מב‬
‫ה( המלה הנדרשת נחלקת לשתי מלים באפ! שאות אחת ממנה משמשת לשתיה!‪,‬‬
‫בבראשית )מ־ט כיד( ! ‪.‬משם רועה אבן ישראל' — ונאונקלוס שם‪« 1‬די‬
‫במימריה זן אבהן ובנין זרעא דישראל'‪ .‬וברש׳י ‪• .‬אבן ישראל לשון נוטריקון‬
‫אב ובן' ובו׳‪.‬‬
‫ובחגיגה )י׳ב א׳(ו מאי שמים אמר ר' יוסי בר תנינא ששם מים ונו׳‪.‬‬
‫ובסנהררין)ק״ה א׳( ‪,‬ר״א בלעם שבלה עם‪ .‬וגי׳ הערוך )ע׳ בלע( ש ב ל ע‬
‫עם‪ ,‬סי׳ שיעץ עצות לבלע עם ישראל״‪.‬‬
‫‪ 0‬שתי מלים הנדרשות על־פי נוטריקון למלה אחת‪.‬‬
‫בברבות )נ׳ו ב׳(! ״הרואה גמל בחלום‪ .‬מיתה נקנסה עליו מן השמים‬
‫והצילוהו ממנה‪ .‬אמר רב חמא ב״ר חנינא מאי קראה )בראשית מ׳ו( אנבי ארד‬
‫עמך מצרימה ואנני אעלך גם עלה ונו״׳ )גם עלה קרוב לנוטריקון של גמל‪ .‬רש״י(‪,‬‬
‫ובשבת )נ״ג ב׳(! ‪.‬מאי משמע דהאי שחוזית לישנא רגלוי הוא רנתיב‬
‫)משלי ז׳( והנה אשר‪ .‬לקראתו שית זונה ונו׳ )שית זונה נוטריקון רשחוזת‪ .‬רש״י‪.‬‬
‫ו! צירוף אותיות‪ ,‬המפוזרות בפסוקים שוניס‪ ,‬למלה אוזת ננ״י נוסריקון *>{■‪,‬‬
‫בסונה )מ׳ה א׳(‪ :‬נבל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת ואומדים‬
‫אנא ה׳ הושיעה נא אנא ה׳ הצליחה נא ר׳ יהודה אומר אני והו הושיעה נא‬
‫ונו׳ ונרש׳י )י׳ה אני והו{! ‪.‬ועוד מע׳ב שמות הן הנקובים כשלש מקראות‬
‫הסמונין נפרשת ויהי נשלח‪ .‬ויסע וגו׳‪ ,‬ויבא נין מחנה‪ ,‬ויט משה את ידו‪ .‬ושלשתן‬
‫בני שנעים ושתים אותיות ומהן שם המפורש‪ .‬אות ראשונה של פסוק ראשון‬
‫ואחרונה של אמצעי וראשונה של אחרון ונן נזה הסדר נולן‪ .‬השם הראשון ו ה ו‬
‫— וי׳ו של ויסע‪ ,‬ה׳׳א דבל הלילה‪ ,‬וי״ו דויט‪ ,‬ושם השלשים ושבע הוא א נ י ‪-‬״‬
‫אל׳ף דמאחריהם ונו״ן ראשון דהענן בחשבון של מפרע ויו׳ד דרוח קדים'‪,‬‬
‫ובמגילה )נ׳ נ׳(! מנצס״ך — צופים אמרום‪.(” .‬‬
‫ה! הוספת אות אחת למלה הדומה למלה שממנה נלקחה האות‪.‬‬
‫בתענית )י׳ א׳( ! דאמר רב יצחק בר יוסף אמר ד׳ יוחנן נתיב )תהלים‬
‫י״ח( ח ש כ ת מים עני שחקים ונתיב )ש׳ב נ׳ב( ח ש ר ת מים עני שחקים —‬
‫שקיל כ״ף ושדי ארי״ש וקרי ביה ה כ ש ר ת שממתקין ומקשירין בעבים‪ .‬רש׳י(‪.‬‬
‫ט( אותיות מסוימות בא״ב נדרשות שהס מרמזות על מליס‬
‫נכרכות )ד׳ נ׳( ! ‪.‬אמר ד׳ יוחנן מפני מה לא נאמר נו״ן באשרי מפני‬
‫שיש נה מפלתן של שונאי ישראל דנתיב )עמוס ה׳( נפלה לא תוסיף ובו׳‪.‬‬
‫ובשבת )נ׳ה א׳{; ״א״ל הקב״ה לגבריאל לך ורשום על מצחן של צדיקים‬

‫‪ (26‬בסוג זי‪ .‬ננללת ורשת חז״ל בשבת ק״ג נ' )ר‪.‬ונא לעיל( ‪-‬ותני א ו ׳ יחוור‪ ,‬נן‬
‫כתירא אומר נאמר בשני ונסכיר‪.‬ם בששי ונפני ת בשביעי במשפטם ד‪,‬רי מ״ם יו״ר מ׳׳ם—מים מכאו‬
‫רמז לניסוך ר‪.‬מים מן התורה״‪.‬‬
‫‪ (27‬עי׳ תום׳ שם הייה ועוד■ וב־ה בשבת ק׳׳ו א׳ ועי׳ תום׳ ו״ ה גריעי‪.‬‬
‫מ;‬ ‫גימטריאונוטריקון‬
‫מצחם של רשעים תיו של רם‬ ‫ועל‬ ‫א ישלטו בהם מלאכי חבלה‬
‫כדי שישלטו בהם מלאכי חבלה וכר‪ ,‬ומ״ש תי׳ו — אמר רב‪ ,‬תי״ו — תחיה‪,‬‬
‫תי״ו — תמות‪ .‬ושמואל אמר תמה זכות אבות ור' יוחנן אמר תחון זכות אבות‪.‬‬
‫ור״ל אמר תיו סוף חותמו של הקב׳׳ר‪ ,‬דאמר ר׳׳ח חותמו של הקב׳׳־ אמת‪ .‬ר׳‬
‫שמואל בר נחמני אמר אלו בני אדם שקיימו את התורה כולה מאלף ועד תי׳׳ו׳׳‪.‬‬
‫ושם )ק׳׳ד א׳( ! ‪.‬אמרי ליה רבנן לריב׳׳ל אתו דרדקי האירנא לבי מררשא‬
‫ואמרו מילי דאפילו בימי יהושע בן נון לא איתמר כותייהו אל׳׳ף בי״ת אלף בינה‬
‫גימ׳׳ל דלת גמול דלים‪ .‬מ״ט פשוטה כרעיה דגימ׳׳ל לגבי דל״ת שכן דרכו של‬
‫וגמל חסדים לרוץ אחר דלים ומ׳׳ט פשוטה כרעיה דדל׳׳ת לגביה גימ׳׳ל דלימציה‬
‫נפשיה ומ״ט מהדד אפיה דדלי׳׳ת מגימ׳׳ל דליתן ליה בצנעה כי היכי דלא לכסוף‬
‫מיניה‪ .‬ה״ו זה שמו של הקב*ה‪ .‬ז״ח ט׳׳י כ״ל — ואם אתה עושה כן הקב׳׳ה זן‬
‫אותך ומטיב לך ונותן לך ירושה וקושר לך כתר לעולם הבא‪ .‬מ׳׳ם פתיחה מ״ם‬
‫סתומה מאמר פתוח מאמר סתום )יש דברים שנתן רשות לדורשן ויש שאתר‪,‬‬
‫מצווה לסותמן כגון מעשה מרכבה‪ .‬רש״י(‪ ,‬נו׳׳ן כסופה נו״ן פשוטה נאמן כפוף‬
‫נאמן פשוט )אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו להיות פשוט וזקוף לעוה׳׳ב‪.‬‬
‫רש׳׳י( ס׳׳ע — סמוך עניים‪ .‬לשון אחד‪ .‬סימנים עשה בתורה וקנה אותה‪ .‬פ׳‬
‫כפופה פ׳ פשוטה פה פתוח פה סתום‪ .‬צר׳׳י כפופה וצד׳׳י פשוטה צדיק כסוף‬
‫צדיק פשוט‪ .‬היינו נאמן כפוף נאמן פשוט — הוסיף לך הכתוב כפיפה על כסיפת■‬
‫מכאן שניתנה התורה במנוד ראש‪ .‬קו״ף — קדוש‪ .‬רי׳׳ש — רשע‪ .‬מ׳׳ט מהדר‬
‫אפיה דקו׳׳ף מרי׳׳ש אמר הקב״ה אין אני יכול להסתכל ברשע‪ .‬ומ׳׳ט מהדרה‬
‫תגיה דקו׳׳ף לגביה רי״ש אמר הקב׳׳ה אם חוזר בו אני קושר לו כתר כמותי‪.‬‬
‫ומ׳׳ט כרעיה דקוף תלויה ראי הדר ביה לעייל וליעול בהך‪ .‬מסייע ליה לר״ל דאמר‬
‫ר״ל מ״ד )משלי ו׳( אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן בא ליטמא פותחין‬
‫לו בא ליטהר מסיעין אותו‪ .‬שי״ן — שקר תי׳׳ו — אמת‪ .‬מ׳׳ט שקר מקרבן‬
‫מיליד‪) ,‬זו בתחילת א׳׳ב וזו באמצע וזו בסוף‪ .‬רש׳׳י( שיקרא שכיח קושטא לא‬
‫שכיח‪ .‬ומ״ט שיקרא אחדא כרעיה קאי )כל אות ואות שבו עומדת על רגל אחד(‬
‫ואמת מלבן למניה )מושכבין תחתיה אותיותיה כמין לבנר‪ (,‬קושטא קאי שיקרא‬
‫לא קאי•׳‪.‬‬
‫ובנדרים )נ״ד ב׳(‪ :‬״רהא אמר שמואל נו״ן סמ׳׳ך עי״ן — נונא סמא‬
‫‪,‬‬ ‫לעינים״‪.‬‬
‫ובבבא קמא )נ׳׳ה א׳( ! ‪.,‬אמר ר׳ יהושע הרואר‪ ,‬טי׳׳ת בחלומו סימן יפה‬
‫לו וכו׳ הואיל ופתח בו הכתוב תחילה לטובד״ שמבראשית עד וירא אלקים את‬
‫האור לא כתוב טי׳׳ת )טי׳׳ת שכתובה ראשון בתודה נאסרה לטובה‪ .‬רש״י(‪,‬‬
‫ובסנהדרין )ע' א׳( דריש עובר גלילאי י׳׳ג ווי״ן נאמרו ביין )לשון ווי‬
‫ווי‪ .‬רש״י( ויחל נח איש האדמה וכו׳‪.‬‬
‫ושם )ק״ד ב׳(; ‪-‬אמר ובה אסר ר׳ יוחנן בשביל מה הקדים הקב״ה פ׳־א‬
‫לעיי״ן )ברוב ד‪,‬אלפא ביתא שבאיכה‪ .‬רש׳׳י( בשביל מרגלים שאמרו כפיהם מר‪,‬‬
‫שלא ראו בעיניהם׳׳‪.‬‬
‫ובירושלמי )חגיגד‪ ,‬פ״ב ה״א(! ״ר' יונה בשם ד׳ ליי בבי״ת נברא העולם‬
‫וכו' ולמה בבי׳׳ת שהוא בל׳ ברכה וכו״׳‪.‬‬
 ‫גימטריא ונוטריקון‬

‫א׳‬
‫גימטריא רגילה‬
‫כ״ב אותיות יש באלף בית וזה מססרם בגימטריאז‬

‫‪30‬‬ ‫ל‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬

‫מ = ם ‪40‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ב‬
‫נ =ן ‪50‬‬ ‫‪3‬‬ ‫נ‬
‫‪60‬‬ ‫ס‬ ‫‪4‬‬ ‫ד‬
‫‪70‬‬ ‫ע‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬
‫ס=ף ‪80‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ו‬
‫צ = ץ ‪90‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ז‬
‫‪100‬‬ ‫ק‬ ‫‪8‬‬ ‫ח‬
‫‪200‬‬ ‫ר‬ ‫‪9‬‬ ‫ט‬
‫‪300‬‬ ‫ש‬ ‫‪10‬‬ ‫י‬
‫‪400‬‬ ‫ת‬ ‫כ=ך ‪20‬‬

‫לעיל בקונטרסים הנ״ל נתבארו הרבה דוגמאות ואוסיף מבעל הטורים ן‬

‫בגימ׳ בראש השנה נברא‬ ‫׳•בראשית ברא״‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪200‬‬
‫‪200‬‬
‫‪1‬‬
‫‪300‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪300‬‬
‫‪300‬‬
‫‪10‬‬
‫‪50‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪400‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪200‬‬
‫‪200‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪1116‬‬ ‫‪1116‬‬
 ‫גימטריא ונוטריקון‬

‫גימטריא‪;,‬עם הכולל״‬
‫ררבן של דורשי גימטריאות כשנחוץ להם להשלים המספר משתמשים גם‬
‫עם הכולל לשם מספר א‪ /‬וכן במספר המלים או האותיות ולפעמים בשניהם יתד‪.‬‬
‫״ע״‬ ‫‪ 1‬בבעל הטורים בפרשת שופטים כותב בי ״שום‬
‫״סנהדרין״ ‪I‬‬
‫‪70‬‬ ‫ע‬ ‫‪300‬‬ ‫ש‬
‫‪60‬‬ ‫ס‬ ‫‪6‬‬ ‫ו‬
‫‪50‬‬ ‫נ‬ ‫‪80‬‬ ‫פ‬
‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫‪9‬‬ ‫ט‬
‫‪4‬‬ ‫ד‬ ‫‪10‬‬ ‫י‬
‫‪200‬‬ ‫ר‬ ‫‪40‬‬ ‫ם‬
‫‪10‬‬ ‫י‬ ‫‪6‬‬ ‫עם האותיות‬
‫‪50‬‬ ‫ן‬ ‫—‬

‫‪2‬‬ ‫עם מלות‬ ‫‪•I‘51‬‬

‫‪451‬‬

‫וגם ״ראשי תיבות״ של עשר ספירות בגימ׳ ״ישראל׳* עם האותיות ז‬

‫וגם‪:‬‬ ‫‪10‬‬ ‫י‬ ‫‪20‬‬ ‫כתר‬

‫‪26‬‬ ‫שם ״הוי״‬ ‫‪300‬‬ ‫ש‬ ‫‪8‬‬ ‫חכמה‬
‫פעמים‬ ‫‪200‬‬ ‫ר‬ ‫‪2‬‬ ‫בינה‬
‫‪21‬‬ ‫שם ״אהי״‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫‪8‬‬ ‫חסד‬
‫‪30‬‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬ ‫גבורה‬
‫‪546‬‬ ‫עם‬ ‫‪400‬‬ ‫תפארת‬
‫‪5‬‬ ‫האותיות‬ ‫‪50‬‬ ‫נצח‬
‫—‬ ‫‪5‬‬ ‫היד‬
‫‪546‬‬ ‫‪10‬‬ ‫יסוד‬
‫‪40‬‬ ‫מלכות‬

‫‪546‬‬
 ‫גימטריא ונוטרי?ון‬

‫ג׳‬
‫״אותיות מנצפך'‬
‫לפעמים נמנים למספר גדול וחשבונם מתחיל אחרי אות ת׳ וג׳‬
‫‪.500‬‬
‫״כ״ ארוכה‬ ‫‪500‬‬ ‫או‬ ‫‪20‬‬ ‫ך‬
‫״מ״ סתומה‬ ‫‪600‬‬ ‫או‬ ‫‪40‬‬ ‫ם‬
‫״נ״ ארוכה‬ ‫‪700‬‬ ‫או‬ ‫‪50‬‬ ‫ן‬
‫‪,‬׳פ״ ארוכה‬ ‫‪800‬‬ ‫או‬ ‫‪80‬‬ ‫ף‬
‫‪,‬׳צ״ ארוכה‬ ‫‪900‬‬ ‫או‬ ‫‪90‬‬ ‫ץ‬
‫ועם כ״ב אותיות עולה מספר האותיות לכ״ז‪.‬‬
‫באופן כזה ט׳ אותיות הראשונות הם יחידות‬
‫״ השניות יהם עשרות‬ ‫״‬
‫״ השלישיות הם מאות‬ ‫״‬
‫‪100‬‬ ‫ק‬ ‫‪10‬‬ ‫ו‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬
‫‪200‬‬ ‫ר‬ ‫‪20‬‬ ‫כ‬ ‫‪2‬‬ ‫כ‬
‫ש ‪300‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬ ‫ג‬
‫‪400‬‬ ‫ת‬ ‫‪40‬‬ ‫מ‬ ‫‪4‬‬ ‫ד‬
‫‪500‬‬ ‫ך‬ ‫‪50‬‬ ‫נ‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬
‫‪600‬‬ ‫ם‬ ‫‪60‬‬ ‫ם‬ ‫‪6‬‬ ‫ו‬
‫‪700‬‬ ‫ן‬ ‫‪70‬‬ ‫ע‬ ‫‪7‬‬ ‫ז‬
‫‪800‬‬ ‫ף‬ ‫‪80‬‬ ‫פ‬ ‫‪8‬‬ ‫ח‬
‫‪900‬‬ ‫ץ‬ ‫‪90‬‬ ‫צ‬ ‫‪9‬‬ ‫ט‬
‫כמו ״איק״ ״בכר״‬
‫אחרי שידענו שלסי סדר הנ״ל צ׳ סופית חשבונה היא ‪ 900‬יש לקבוע‬
‫כי האלף לפעמים נמנית במספד ‪ 1000‬וב' ‪ 2000‬ובן ו‪,‬לאה‪.‬‬
‫ועי׳ ב״ק י״ז א׳ ‪ .‬וכבוד עשו לו במותו יה חזקיה מלך יהודה שיצאו לפניו‬
‫שלשים וששה אלף חלוצי כתף ופי' התוס' ! ל״ו בגי׳ הכי הוי הרי שדרשו כן‬
‫_‬ ‫‪.‬‬ ‫האותיות ל׳־ו לאלפים‪.‬‬
‫וע»פ דרך זו נראה לי לפרש לשון רש״י דניאל יב‪ ,‬יא‪ .‬כותב; ‪-‬הוסף‬
‫עליהן מאתים ותשעים הרי אלפים וח׳ מאות ושבעים וד' כמנין ערב בקר‪.‬‬
‫בגמטריא אלפים וג׳ מאות״ ע״ב‪ .‬וד‪,‬דברים תמוהים ואין להם פירוש‪ .‬ולדעתי‬
‫כוונת רש״י לחשבון זה‪.‬‬
‫‪2300‬‬ ‫ב ‪2‬‬ ‫ע ‪70‬‬ ‫כ ‪2000‬‬
‫‪272‬‬ ‫ק ‪]00‬‬ ‫ר )‪2(X‬‬ ‫ק ‪100‬‬
‫‪302‬‬ ‫ר ‪200‬‬ ‫ב ‪2‬‬ ‫ד ‪200‬‬
‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫______‬

‫‪2874‬‬ ‫‪302‬‬ ‫‪272‬‬ ‫‪2300‬‬

 ‫גי מ ט ר י א ו נ ו ט ר י ק ון‬

‫‪,‬אותיות מילואים'‬
‫בגימטריא יש דרד שמשתמשים גם במילואים של האותיות‪ ,‬ויש צורות‬
‫שונות למלואי האותיות‪ ,‬כגון אות הא ואות ואו יש לכל אחת ג׳ צורות כמבואר‬
‫להלן!‬
‫למד למיד‬ ‫אלף אליף‬
‫מם‬ ‫בית בת‬
‫נון‬ ‫גמל גימל‬
‫סמך‬ ‫דלת דלית‬
‫עין עיץ‬ ‫הי‬ ‫הא הה‬
‫פא פת פי‬ ‫ויו‬ ‫ואו‬ ‫וו‬
‫צדי צדיק‬ ‫זיז זיק‬
‫קוף‬ ‫חת חית‬
‫רש ריש‬ ‫טת טית‬
‫שין‬ ‫שן‬ ‫יוד‬
‫תו תאו תיו‬ ‫כף‬
‫לרוגמא אני נותן •ארבעה מילואים״ של שם ״הוי״! כמבואר בספרי מקובלים‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫‪6‬‬ ‫הא‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬
‫‪12‬‬ ‫וו‬ ‫‪13‬‬ ‫ואו‬ ‫‪13‬‬ ‫ואו‬ ‫‪22‬‬ ‫ויו‬
‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫‪6‬‬ ‫הא‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬
‫_‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬
‫‪52‬‬ ‫׳■בך‬ ‫״מה״ ‪45‬‬ ‫״סג״ ‪63‬‬ ‫״עב״ ‪72‬‬
‫•שלשת מילואים של שם •אלדים״‪.‬‬
‫‪U1‬‬ ‫אלף‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬
‫‪74‬‬ ‫למד‬ ‫‪74‬‬ ‫למד‬ ‫‪74‬‬ ‫למד‬
‫‪6‬‬ ‫הא‬ ‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪80‬‬ ‫מם‬ ‫‪80‬‬ ‫מס‬ ‫‪80‬‬ ‫מם‬

‫‪291‬‬ ‫‪295‬‬ ‫‪300‬‬

‫מילואים של שם ׳ונאהי״‬ ‫״שלשה‬
‫‪111‬‬ ‫אלף‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬
‫‪161‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הא‬ ‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬
‫‪151‬‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪143‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הא‬ ‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬
‫______‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬
‫‪455‬‬ ‫‪143‬‬ ‫״קמג״‬ ‫״קנא״ ‪151‬‬ ‫״קסא' ‪161‬‬
 ‫נא‬ ‫גימטריא ונוטריקון‬
‫למשח ונינו נתגלח שם •אהי'‪1‬‬
‫‪80‬‬ ‫סם‬
‫‪360‬‬ ‫שין‬
‫‪15‬‬ ‫הי‬

‫‪,‬משה* ‪455‬‬
‫לדוגמא דרש של גימטריא במילואים של האותיות והמילואים באוסנים‬
‫שונים כמו שנתבאר לעיל‪.‬‬
‫במפר ‪,‬מאמר מרדני* נותב על הפסוק ״האוינו השמים ואדברה ותשמע‬
‫הארץ אמרי פי* ני ‪,‬השמים ואדברה* במילואים בגימי ‪,‬אהבה יראה תפארת‬
‫נצח הוד יסוד מלכות*‪.‬‬
‫‪-‬השמיס ואדברה* במילואים«‬
‫‪13‬‬ ‫אהבה‬ ‫‪10‬‬ ‫הה‬
‫‪360‬‬ ‫שין‬
‫‪216‬‬ ‫יראה‬
‫‪80‬‬ ‫מם‬
‫‪1081‬‬ ‫תפארת‬ ‫‪20‬‬ ‫יח­‬
‫‪148‬‬ ‫‪80‬‬ ‫מם‬
‫נצח‬
‫‪22‬‬ ‫ויו‬
‫‪15‬‬ ‫הוד‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬
‫‪60‬‬ ‫יסוד‬ ‫‪434‬‬ ‫דלת‬
‫‪412‬‬ ‫בית‬
‫‪496‬‬ ‫מלכות‬ ‫‪510‬‬ ‫ריש‬
‫—‬ ‫‪10‬‬ ‫הה‬

‫‪2049‬‬ ‫‪2049‬‬

‫ני עיקר ותכלית האום בעולם הזה הוא לתקן את הספירות הקדושות שהם‬
‫משבעה של עשר מדות הקדושות‪ ,‬והאנשים שהם במדרגה גבוהה מפשוטי העם‬
‫נקראים בבחינת ‪,‬שמים* והיינו האנשים הלומדים ועוסקים בתורה והאזינו וידעו‬
‫היטב ני עיקר תכלית האדם בעבודתו הקדושה שיזכה לבא למדרגה הזאת לתקן‬
‫את השבע המדות הקדושות‪ ,‬ונאים לזה רק על ידי מדת ‪,‬השפלות* ני ‪,‬השמים*‬
‫במילואים כמנין ‪,‬עניו שסל* וגם בגימ׳ נמנין •הוי״ פעמים •אד‪,‬י* שד‪,‬וא היהוד‬
‫היותר גדול ליחד ‪,‬שם הוי* ו״שם אהי*‪ ,‬ועל ידי יחוד זה יתרבה מאד מאד השפע‬
‫וכל טוב מר‪,‬עולמים העליונים שאין שם שום תערובות דין‪.‬‬
 ‫ג י מ ט ר י א ו נ ו טר י ק ו ן‬ ‫נב‬
‫״השמים׳‪ -‬במילואים‪:‬‬
‫‪26‬‬ ‫שם ״הוי״‬ ‫‪136‬‬ ‫עניו‬ ‫‪6‬‬ ‫הא‬
‫סעמיס‬ ‫‪410‬‬ ‫שפל‬ ‫‪360‬‬ ‫שין‬
‫‪21‬‬ ‫שם ״אהי״‬ ‫—‬ ‫‪80‬‬ ‫מס‬
‫—‬ ‫‪546‬‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪26‬‬ ‫‪80‬‬ ‫מם‬
‫‪52‬‬

‫‪546‬‬ ‫‪546‬‬

‫וגם ״האזינו השמיט״ במילואים כמנין ״אז תקרא ו הוי׳ יענה״‪.‬‬

‫״האזינו השמים׳׳ במילואים‪:‬‬
‫‪10‬‬ ‫ד‪,‬ה‬
‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬
‫‪8‬‬ ‫אז‬ ‫‪360‬‬ ‫שין‬ ‫‪67‬‬ ‫זין‬
‫‪!01‬ד‬ ‫תקרא‬ ‫‪80‬‬ ‫מם‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪32‬‬ ‫והוי׳‬ ‫‪326‬‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪106‬‬ ‫נון‬
‫‪135‬‬ ‫יענה‬ ‫‪550‬‬ ‫‪80‬‬ ‫מם‬ ‫‪12‬‬ ‫וו‬
‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬

‫‪876‬‬ ‫‪876‬‬ ‫‪550‬‬ ‫‪326‬‬

‫וזד‪ ,‬״ואדברה* שיהיה לו כה לדבר ולהתפלל לפניי השם יתברך כי יקרא‬

‫והשם יענה‪ ,‬והכל על ירי מדת ענוה ושפלות שמרומז בתיבת ״שמים*‪.‬‬
‫״ותשמע הארץ״ פירש ״הפשוטיי עם״ שמכונים בבחינת ״ארץ״ שאינם‬
‫יודעים כלל לתקן את המדות הקדושות‪ ,‬על כל פנים ישמעו ״אמרי פי״ כי ״אמרי‬
‫פי״ נגימ׳ ״שמא ״ והוא נוטריקון ״שלום משפט אמת״ כבתוב ״אמת ומשפט ושלום‬
‫שפטו בשעריכם׳‬
‫‪1‬‬ ‫א‬
‫‪300‬‬ ‫ש לום‬ ‫‪40‬‬ ‫מ‬
‫‪200‬‬ ‫ר‬
‫‪40‬‬ ‫מ שסט‬ ‫‪10‬‬ ‫י‬
‫‪80‬‬ ‫פ‬
‫‪1‬‬ ‫א מת‬ ‫‪10‬‬ ‫י‬

‫‪341‬‬ ‫‪341‬‬

‫וגם ותשמע ״הארץ״ במילואים בגימ׳ ״טאד מאד ו די שפל ריח״ פירש כי‬
‫גם מפשוטי העם שמכונים בבהינת ״ארץ״ יזכו על ידי השסלות לשמוע ״אמרי‬
‫פי״‪ ,‬כמאמרם בפרקי אבות ״רבי לויטם איש יבנה אומר מאד מאד הו‪ -‬שפל רוח‬
‫שתקות אנוש רמר‪.*,‬‬
 ‫גי מ ט ר י א ו נ ו ט ר י ק ו ן‬

‫‪.‬הארץ* במילואים !‬
‫‪45‬‬ ‫מאד‬
‫‪45‬‬ ‫‪5‬׳‪.‬אד‬ ‫‪10‬‬ ‫הה‬
‫‪21‬‬ ‫הוי‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬
‫‪410‬‬ ‫שפל‬ ‫‪510‬‬ ‫ריש‬
‫‪214‬‬ ‫רוח‬ ‫‪104‬‬ ‫צדי‬
‫‪-‬‬
‫‪735‬‬ ‫‪735‬‬
‫עוד כתב שם ‪J‬‬
‫׳‪.‬בראשית*‬ ‫ראש התיבה של ״תורה״‬
‫״אנכי״‬ ‫״עשרת הדברות״‬
‫״‪1‬‬ ‫״מאימתי״‬ ‫׳‪.‬משניות״‬
‫״תנא״ ־‬ ‫״גמרא״‬

‫״בא‬
‫שהוא ״באמת״ שזה ״ב״ ״אמת״ — ״ב״ פעמים ״אמת״ או‬
‫־‪,‬וי שפל רוח בפני כל אדס״ו‬
‫‪21‬‬ ‫הוי‬
‫‪410‬‬ ‫שפל‬
‫‪214‬‬ ‫רוח‬
‫‪142‬‬ ‫בפגי‬
‫‪50‬‬ ‫כל‬
‫‪45‬‬ ‫אדם‬

‫‪882‬‬
‫ומסיים ״שתקות אנוש ומה״ והיינו שיקוד‪ ,‬להיות במדרגת ״^'לעוו ולא‬
‫איש״ כמו שאמר דוד המלך ״ואנכי תולעת ולא איש״‪.‬‬
‫ובחינת •עפר״ היא למעלה מזה במו שאמר אברהם אבינו ״ואנכי עשר ואסר‬
‫וכן אנו מתפללים ״ונפשי כעפר לכל תהיה״‪.‬‬
‫וגדול מהם מה שנאסר במשה רבינו ״ונהנו מר‪,‬״‪ ,‬ועל זה אמר דוד המלו‬
‫״בני איש עד ״מה* כבודי*‪.‬‬
‫ובספר ״רוקח* ״שרש ענוד‪,‬״ הוא כותב שהמלה ״אמת* היא «ראש תוך סוף״‬
‫של האותיות וגם בשבע ספירות הקדושות‪.‬‬
‫״ראש* ״א* ״אפר*‬ ‫אברהם שאמר״ואנכי עפר ואפר•‬ ‫הסו‬
‫גבורה יצחק‬
‫תפארת יעקב‬
‫״תוך* ״מ״ ״מה*‬ ‫משה שאמר ״ונחנו מה״‬ ‫נצח‬
‫אהרן‬ ‫הוד‬
‫יוסף‬ ‫יסוד‬
‫‪,‬׳תולעת״‬ ‫מלכות דוד שאמר ״ואנכי תולעת ולא איש״ ״סוף*‬
 ‫גימסריאונוסריקון‬ ‫נד‬
‫וגם ״בעל הטורים״ כותב כי סוף אותיות של ״בראשית ברא אלדים״‬
‫׳•ת״ ״א״ ״מ״ הוא ״אמת״‪.‬‬
‫וגם בסוף פרשה ראשונה במלות ״ברא אלדים לעשות״ יש בסוסי‬
‫אותיות המלה ״אמת״‪.‬‬
‫וזה הפשט בספר ״רוקה״ כי ״ראש תוך סוף״ של האותיות הוא ״ א מ ת ״ ‪.‬‬
‫נקה את העשרים ושבע אותיות עם אותיות ״מנצפד״ז‬
‫״תוך״‬
‫‪15‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪700‬‬ ‫ז‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪60.‬‬ ‫ס‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪70‬‬ ‫ע‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪800‬‬ ‫ף‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪90‬‬ ‫צ‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪900‬‬ ‫ץ‬ ‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪100‬‬ ‫ק‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪200‬‬ ‫ר‬ ‫‪11‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪300‬‬ ‫ש‬ ‫‪12‬‬ ‫‪500‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪400‬‬ ‫ת‬ ‫‪13‬‬ ‫‪30‬‬
‫״סוף״‬ ‫‪14‬‬ ‫‪40‬‬

‫בגט׳ סוסה ה‪ .‬אמדו תלמיד חבם צריך שיהא בו אחר משמונה בשמינית‬
‫גאות‪.‬‬
‫ונראה לי להוסיף טעם לזה משום ש״שמיני שבשמינית״ הוא חלק של‬
‫״ששים וארבע בגימ׳ ״דין״׳ והכוונה שלדין צריך להשתמש במדת גאוה‪ .‬עוד יש‬
‫לומר משום שחלק ס״ד הוא כבר שיעור קטן שהוא בסל ואין לו ערך‪ .‬ומענין‬
‫זה כתב בספר ״ילקוט יצחק״ על הפסוק בתהילים ״למנצח בנגינות על השמינית״‬
‫בי באשר נתפלל תפלת ״מעריב״ נמחל חצי עבירות ונשאר חצי׳ וכאשר נתפלל‬
‫תפלת ״שחרית״ נמחל חציה של חצי ונשאר רביעית׳ ובאשר נתפלל תפלת‬
‫״מנחה״ נמחל חציה של רביעית ונשאר שמינית‪ :‬ועל זו השמינית התפלל דוד‬
‫המלך ״ה׳ אל באפך תוכיחני״‪.‬‬
‫ועל פי דבריו יש להסביר מה שביום כפורים יש לני שש תפלות• כי בערב‬
‫יום כפור אומדים ״ועל ח ט א‪ /‬ונמחל לנר חצי עבירות ונשאר חצי ‪ :‬ובתפלת‬
‫״מעריב״ נשאר רביעית; בתפילת ״שחרית״ נשאר שמינית; בתפילת ״מוסף״‬
‫נשאר חלק של שש עשרה ; בתפלת ״מנחה״ נשאר חלק של שלשים ושתים ‪:‬‬
‫•בתפלת ״נעילה״ נשאר חלק של ששים וארבע או ״שמיני שבשמינית״‪ .‬וחלה‬
‫‪-‬‬ ‫ככר מבוטל‪.‬‬
‫עוד יש להוסיף שביום הכפורים כשכאנו למדרגת ״תשובה״ — שזאת‬
 ‫גה‬ ‫גימטריאזנוטריקיז‬
‫‪.‬ה״ עילאי‪ ,‬עולם הבריאה ועולם המלאכים שמרומזים בשם ״סג״ )‪ ,(63‬והם‬
‫רחמים גמורים‪ .‬וכאשר רחמים גובר על דין — יהיו הרחמים של שם ״סג״‬
‫כ• כל עם ישראל נמחלו ביום כפורים על ״סג״ חלקים‪ ,‬מנשרים על חלק שנשאר‬
‫של ששים וארבע שבגימ׳ ״דיד ‪i‬‬
‫כתיב ״וחי נהם אני ה׳״ שיהיה כל אחד עובר את השם יתברר בדין׳‬
‫אבל לאחיו ישראל גומל רק רחמים; כי המלה ״בהם״ בגיט' ‪.610‬‬
‫ב ‪2‬‬
‫ה ‪5‬‬
‫ם ‪600‬‬
‫‪3‬‬ ‫עם האותיות‬

‫‪610‬‬
‫כי פיקוח נפש דוחה ‪ 610‬מצוות‪ ,‬ובפסוק הזה כתיב ״אני ה״׳‪ ,‬כי השם‬
‫■תברך יודע אם באמת יש פקוח נפש; אבל בשלש עבירות יהרג ואל יעבר‪ ,‬והם‪:‬‬
‫עבודה זרה‪ ,‬גלוי עריות‪ ,‬ושפיכת רמים‪.‬‬
‫ויש גם פסוק ״וחי אחיך עמך״ ללמוד כי לאחיך יהיה רק ״רחמים״‪ ,‬המלח‬
‫״עמך״ בגימ׳ ‪J 613‬‬
‫ע ‪70‬‬
‫מ ‪40‬‬
‫ך ‪500‬‬
‫‪3‬‬ ‫עם האותיות‬

‫‪613‬‬
‫ללמוד שאחיך יחיה עמך בכל תריג )‪ (613‬מצוות‬

‫ה׳‬
‫״מספר קטף‬
‫כשם שמשתמשים באותיות למספר גדול כגון ש׳—שלש מאות‪ ,300 ,‬כן אפשר‬
‫להשתמש למספר קטן והש׳ מונים אותה במספר ‪.3‬‬
‫י ״ עולים ‪ ,‬ת ו ' ״ ג ״ ‪.‬‬
‫‪1I‬‬ ‫>‬
‫י‬
‫‪4‬‬ ‫ת‬ ‫‪3‬‬ ‫ש‬
‫‪2‬‬ ‫ר‬ ‫‪2‬‬ ‫ר‬
‫‪1‬‬ ‫ר‬
‫‪1‬‬ ‫א‬
‫‪3‬‬ ‫ג‬ ‫‪3‬‬ ‫ל‬

‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬
‫לרמז שישראל צריך לשמור תרי״ג מצות וישראל ואורייתא חד הוא‪.‬‬
‫וראיתי להביא כאן עוד רמז בשם ״ישראל״ מהמבואר בשל״ה הקדוש‬
 ‫גימטריאונוטריקון‬ ‫ני‬
‫כותב שאותיות הראשונות של עשר ספירות עולים כמנין ישראל לרמז שכל‬
‫א׳ מישראל יכול להגיע להמדות של עשר ספירות‪ .‬ומונה גדולה במקום חסד‬
‫מדת אברהם‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫כתר‬
‫‪8‬‬ ‫חכמה‬
‫‪2‬‬ ‫בינה‬
‫‪3‬‬ ‫גדולה‬
‫‪3‬‬ ‫גבורה‬
‫‪400‬‬ ‫תפארת‬
‫‪50‬‬ ‫נצח‬
‫‪5‬‬ ‫הור‬
‫‪10‬‬ ‫יסוד‬
‫‪40‬‬ ‫מלכות‬

‫‪ 541‬בגמ׳ ״ישראל״‬
‫דוגמא למספר קטן יש בספרו של המגיד מטריסק ששאל תלמידיו׳ מדוע‬
‫באותיות של מילואים של שם ״הוי״ יש ארבעה צרופים הנ״ל ׳‪,‬עב״ ״סג״ ״מה״‬
‫׳■בך׳ למה בשמות ‪-‬עב״ ״סג״ ״מה״ האותיות הגדולות במספר קודם לאותיות‬
‫הקטנות כמספר — כזה‬
‫אותיות הגדולות במספר‬ ‫א־תיות הקטנגת במספר‬
‫‪2‬‬ ‫‪70‬‬ ‫ע‬
‫‪3‬‬ ‫‪60‬‬ ‫ס‬
‫‪5‬‬ ‫‪40‬‬ ‫מ‬
‫אכל באותיות ״בן״ יש בהן האות הקטנה במספר ״ב״ ‪ 2‬קודם לאות‬
‫הגדולה בטספד ״ן״ ‪.50‬‬
‫‪45‬׳ כל אלו במסכי‬ ‫ותירץ כי השמות ״עב״ — ‪ ,72‬״סג״ — ‪ ,63‬״מה״‬
‫קטן — ״‪9‬״‪.‬‬
‫ואם כתב ״נב״ — ‪ 52‬תהי־ התיבה במספר קטן ״‪7‬״‪ .‬אבל אם אנחנו כותבים‬
‫״בן״‪ ,‬המספר ״ב״ — ‪ 2‬והאות ״ן״ באיתיות ״מנצפך״ — ‪ 700‬תהיה כל התיבה‬
‫מספר ‪ 702‬אשר במספר קטן גם ״‪9‬״‪.‬‬
‫עוד דוגמא מענין מספר קטן ‪t‬‬
‫כתיב ״וירא אלהים כי טוב״ ובגמרא ואין ״טוב״ אלא ״תורה״‪.‬‬
‫רואים אנחנו במספר קטן כי ‪:‬‬
‫‪,‬טוב״‬ ‫״תורה״‬ ‫״נשמה״‬ ‫שם ״הוי״‬
‫‪9‬‬ ‫ט‬ ‫‪4‬‬ ‫ת‬ ‫‪5‬‬ ‫נ‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬
‫‪6‬‬ ‫ו‬ ‫‪6‬‬ ‫ו‬ ‫‪3‬‬ ‫דו‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬
‫‪2‬‬ ‫ב‬ ‫‪2‬‬ ‫ר‬ ‫‪4‬‬ ‫מ‬ ‫‪6‬‬ ‫ו‬
‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬

‫‪17‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪17‬‬

 ‫נ׳‬ ‫גימטדיאזנוטדיקון‬
‫שם •הזי• •נשמה• •תורד!' כלם ״טוכ״‪.‬‬
‫‪.,‬נשמר‪ ',‬במילואים בגים׳ ״ישהאל״ עם האותיות מ ה!‬
‫‪106‬‬ ‫נון‬
‫‪350‬‬ ‫שן‬
‫‪80‬‬ ‫מם‬
‫‪10‬‬ ‫הה‬

‫‪546‬‬
‫בגיט' •ישראל' — ‪ 541‬עם ‪ 5‬אותיות ומה •קודשא בריך הוא‪ ,‬ישראל‪,‬‬
‫ואורייתא' »תד' הוא‪.‬‬
‫‪418‬‬ ‫תית‬ ‫•חד' במילואים כזה‬
‫‪434‬‬ ‫דלת‬
‫‪2‬‬ ‫עם שתי אותיות של •חד'‬

‫‪854‬‬
‫‪17‬‬ ‫במספר קטן •טיב״ —‬

‫ראשי תיבות‪ ,‬אמצעי תיבות‪ ,‬סופי תיבות‬

‫האות ההאשננה בכל מלה נקראת ״ראש תיבה״ או ״נוטריקון״‪ .‬האות‬
‫האההונה בכל מלה נקראת ‪.‬סוף תיבד‪,‬״‪ .‬והאות או אותיות כין ראש תיבה‬
‫לסוף תיבה נקראות •אמצעי תיבה״‪ ,‬או אותיות אמצעיות של תיבה‪.‬‬
‫ה מ ג י ד מטריסק כותב כי בעת צרה יתפלל לשם ״שרי״ ! ״שדי ישמהני‬
‫מן היצר הרע ומכל צרה וצוקה‪ ,‬שנאמר •ועת צהה היא ליעקב וממנה •יושע'‪,‬‬
‫ונוטריקין של •שדי ישמרני עולם ועד״ — •יושע״‪.‬‬
‫ו י ט ע •אשל״ בבאר שבע נוטריקון ״א״כילה‪ ,‬״ש״תהיה‪• ,‬ל״ויה‪ .‬שאפילו‬
‫באכילה ושתיה יש גם לויה לשם יתברך לתיקון שבע מדות הקרושות‪ .‬יש גם‬
‫רמז מן הפסוק! ״ויקהו להם איש •ש״ה ״ל״בית ״א״בות‪ ,‬שיש גם ״לויה' בין‬
‫‪.,‬שתיה״ ו״אבילה״‪.‬‬
‫ה מ ג י ד מטריסק כותב'גם בספרו •מגן אברהם״ כי הנוטריקין של •אמן‬
‫יהא שמי׳ רבא לעלם‪ /‬הן אותיות של ״ישראל״‪ ,‬וסוף התיבות ״יהא׳• באותיות‬
‫‪1‬‬ ‫של ״י‪ -‬״ה״ בגיס׳ ״אמך‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫)סוף תיבה ״י״(‬ ‫יוד והי‬
‫‪30‬‬ ‫״ ״ה״‬ ‫״‬ ‫יוד הה‬
‫‪26‬‬ ‫״ ‪.‬א״‬ ‫״‬ ‫יוד הא‬

‫!‪ y‬בגימ׳״אמן׳‬ ‫״יהא״‬

‫אשר יחוד שם ״הו ״ — ‪ 26‬עם שם ״אדגי״ — ‪ 91 = 65‬ליחד בסוד‬
‫הקדוש את השם ״יאהדונה ״‪.‬‬
 ‫גימטדיא ונוטריקוז‬ ‫נח‬
‫המגיד נותב גם כן על מדת ״ענוה״ מן הפסוק ״'אתה תצור‪ .*,‬האנתיות‬
‫״אתה״ הז האותיות של ״א• ער ״ת• שהן אותיות התורה הקדושה‪ .‬ואות •ה* היא‬
‫ה׳ מוצאות הפה‪ .‬ואות ״ו״ היא סימז התקשרות‪ ,‬שהאות ״ו״ היא ספירה ששית של‬
‫״יסוד״ ״התקשרות״‪ ,‬כי נווין תתקטר‪ .‬״תצוה״ היא לשון התחברות נמו צוותא‬
‫חרא‪ .‬ובפסוק ״ויקחו אליו שמן זית זך״ כותב רש״י ‪,,‬זך״ — «בלי שמרים״‪.‬‬
‫וכותב שיש רמז במלת ״שמרים״ אותיות ״שמי רם״‪ .‬כי אפילו הצדיק מלמד‬
‫להוליו אותנו לאור עילאי גם כן חיוב על כל תלמיד להעביר את רוה הגאוה שלא‬
‫יתגאה ני רבו ומורו דוקא היה גדול בדור וגם זה מדת גאוה‪ .‬ומדת גאוה בכלל‬
‫ובפרט מרה רעה מאד ני השם יתברר אומד אל כל אחד שמתגאה ״כי איז אני והוא‬
‫יכולים לדור במדור אחד״‪■ .‬גם ״רם״ בגיס׳ ‪.‬עמלק״‪ .‬״זו״ אשר עשרים ושבע‬
‫אותיות התורה עם אותיות מנצסר תהיינה דוקא בלי ״שמי רם״‪ .‬״שמן זית זר* —‬
‫ראשי תיבות ״שזז״ בגימ׳ ״שם״ ״שדי״ — ‪ 314‬שהשם ״שדי״ שמירה מן יצר‬
‫תרע‪ .‬סופי התיבות של ״שמן זית זר״ אותיות ״נתר״ — ‪ 470‬בנים׳ ״עת״ הרומז‬
‫לפסוק ״עת לעשות לד־ הפרו תורתיר״ והמלה «ר‪.‬פרו״ בלשון •פרה ורבה״‪ ,‬בי‬
‫התלמיד ילמד בכל יום ב״עת״ את התורה הקדושה ובזה יפרינה וירבנה לו גם בן‬
‫את המרות הטובות‪ .‬אמצעי תיבות של ״שמן זית זר״ אותיות ״מי״ — ‪ 50‬רמז‬
‫לחמישים שערי בינה — המשים שערי תיעובה אור התשובה עילאי‪ ,‬ני הנשמה‬
‫ועיקר היות הארם שהיא חלק אלוה ממעל באה מסוד ״בינה״ וגם השפעת הרפואה‬
‫לאה מסור ‪,,‬בינר‪.‬״ שנאמר •מי ירפא לך״‪ .‬״מי״ — ‪ .50‬המשים‪.‬‬
‫נספר ״עשר צהצהות״ מביא רמז נפסוק ״די מחסורו אשר יהמר לו״ ני‬
‫בין עני לעשיר יש הבדל במספר ״די״ מאותיות האמצעיות‪.‬‬
‫״אותיות האמצעיות של‬
‫״עשיר״‬ ‫״עני״‬
‫‪10‬‬ ‫עיז — ״י״‬ ‫‪10‬‬ ‫עיז ‪ -‬״י׳׳‬
‫ט‪1‬‬ ‫שיז — ‪ V‬״‬ ‫‪6‬‬ ‫נוז — ‪1,‬״‬
‫‪6‬‬ ‫יוד — ״ו״‬ ‫‪6‬‬ ‫יוד — ״ו״‬
‫‪10‬‬ ‫ריש — *י״‬

‫‪36‬‬ ‫‪72‬‬

‫מן ״עני״ — ‪ 22‬ער ״עשיר״ ״לו״ — ‪ 36‬הסר ״די״ — ‪.14‬‬

‫וגם ״לו״ במילואים נגימ־ השם ״אלהים״ — ‪.86‬‬
‫למד — ‪74‬‬
‫‪12‬‬ ‫—‬ ‫וו‬

‫‪86‬‬
‫ויש להעיר ני בזמן גלותנו ‪ 1878‬היה לנו שלש מאות שנות שמטה )בדעת‬
‫חכמים ובן פסק הרניב״ם בשמטה ויובל פ״י ה״ז ששנת יובל אינו עולה ממניז שני‬
‫שבוע(‪ .‬וכאשר שלש מאות שמיטות — ‪ 300‬מילואי ״אלדים״ סרת הרין ״ש״ מלא‬
‫ימינו בגלות אפילו בדין‪ ,‬ואנחנו צריכים עתה לצרף את הסוד ״די״ לשם ״אלהים״‬
‫נט‬ ‫גימטריאונוטריקון‬
‫בגיט׳ ״ש• נדי לטלאוה לשם • שיי' ובזה ■שדי ישמרנו מכל צדה וצוקה ומן יצר‬
‫הרע• כדי למהר ביאה משיחנו‪.‬‬
‫כי שם ״אל שדי״ הוא רחמים גמורים וגם בגיט׳ ״משה״‪ .‬ושם ״מה' בעולם‬
‫״יצירה״ ואות ״ו״ בשם ״הוי״‪ .‬נאשר אנחנו לוקחים עלינו ״עול מלכות שמים״‬
‫אשד ביסוד ״ה״ תתאי‪ ,‬אנחנו עולים במשך האות ״ו״ של שם ״הוי״ אשר שם יש‬
‫״חסה״ ״גבוהה״ ״תפארת״ ״נצח״ ״ה!וה״ ״ויסוה״‪ .‬וגם האות ׳׳ו״ היא משך הכורע‬
‫ל״ה״ תתאי להעלותה ל״ה״ עילאי של תשונר״ ובזה אין נח להסטהא ארהא בנו‪.‬‬
‫וגם השם ״מה״ סובב אות ״ש״ אשה מילואי ״אלדים״ בשם ״משה״‪ ,‬ובזה אפילו‬
‫הדין מודה לכל ישהאל שהם ישבו מעתה ועד עולם על ארצם בארץ ישראל‬
‫בשלום בשלוה ובמנוחה ונראה כלנו במהרה ביאת הגואל הצדק דוד משיחא‪.‬‬

‫״אלדים״ *ש״‬ ‫״שם‬ ‫׳‪.‬שם ׳‪.‬הוי״‪.,‬מה״‬

‫‪ 1‬ע‬ ‫אלף‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪74‬‬ ‫למד‬ ‫‪6‬‬ ‫הא‬
‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫‪13‬‬ ‫ואו‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪6‬‬ ‫הא‬
‫)׳‪8‬‬ ‫ניר‬ ‫־״‬

‫‪300‬‬ ‫‪45‬‬
‫־ כותב כ׳י מלת ״בראשית״ יש שם אותיות של ״ ירא שבת׳ ואני הקטן‬
‫חושב ני ראשי תיבות באותיות ״יהא שבת״ חוד״ ״החמים״ ״אהבה״ ״שבת״‬
‫•בריתי ׳תפליד׳‬
‫‪28‬‬ ‫)‪(4‬‬ ‫יחוד‬
‫‪298‬‬ ‫)‪(5‬‬ ‫רחמים‬
‫‪52‬‬ ‫שם ״בך‬ ‫‪13‬‬ ‫)‪(4‬‬ ‫אהבה‬
‫‪300‬‬ ‫שם ‪-‬אלדים״‬ ‫‪13‬‬ ‫עם ״יג״ אותיות‬
‫—‬ ‫—‬

‫‪352‬‬ ‫‪352‬‬
‫שם ״בן״ בעולם ״עשיה״ ואות ״ד‪.‬״ תתאי בשם ״הוי״ וגם בחינת ״מלכות״‬
‫<י‪.‬שד דינין מתעדין בה; וגם שם ״אלדים״ בבחינת ״דין״‪ ,‬ונזה צדינים אנחנו‬
‫׳רחמים ואהבה״ להמתיק את הדינין‪ .‬וגם צדינים אנחנו •יחוד״ — ‪ 28‬בגימ׳‬
‫ראשי תיבות של כתה חכמה‪ ,‬״נח״ — ‪ 28‬אשר שם דק רחמים גמורים‪.‬‬
‫‪702‬‬ ‫שבת‬
‫‪612‬‬ ‫ברית‬
‫‪570‬‬ ‫תפלין‬

‫‪1884‬‬
‫‪ 1884‬בגיט־ ששת )‪ (6‬ימי חול פעט־ם שם ״שדי״ — ‪ 314‬שהוא שמירר‪,‬‬
‫מן יצר הרע‪ ,‬כי ״שבת״ בעצמה היא שמירה מן יצר הרע‪ .‬כמצוות הללו נאמר‬
‫בתורה הקדושה ״אות״‪.‬‬
 ‫גימטריאונוטרייןון‬ ‫‪c‬‬
‫״בשבת' נאמר 'ביני ובין בני ישראל ״אות״ היא לעולם'‬
‫•בברית' נאמר ״אות ברית״‪.‬‬
‫״בתטלין' נאמר 'והיה ל״אות' על ידך'‬
‫ובזה אם יקת עליו עול מלבות שמים בשתי 'אותות' או עדות‪ .‬בי בברית‬
‫יש לו עד אהד בכל עת‪ ,‬בשבת יש לו יום המטרה‪ ,‬ובחול יש לו מצות תפליז‬
‫לעד‪ ,‬תהיה השמירה מן היצר הרע בשם ״שדי' באות ' ו ' בעולם ״יצירה״ ואות‬
‫‪ ' v‬של שם ' הוי'‪.‬‬
‫״שבת' — ‪ 702‬יש בד‪ ,‬שם ' ע ב' כזה‬

‫= ‪300‬‬ ‫הי — ‪15‬‬ ‫יוד — ‪ 20‬פעמים‬

‫= ‪330‬‬ ‫הי — ‪15‬‬ ‫ויו — ‪ 22‬פעמים‬
‫עם שם «עב״ המקור ‪72‬‬
‫‪-----‬‬ ‫‪ ,‬אשר שם רק רחמים גמורים‬
‫‪702‬‬

‫״ברית״ עם הכל בגיס׳ תריג בסוד ״התורה שומרת״‬

‫״תפלין' — ‪ 570‬בגימ׳ ״עשר פעמים״ )‪ (10‬״אל הוי' )‪ (57‬אשר יש שם‬
‫רחמים גמורים בכל עשר ספירות‪.‬‬
‫כי כל בן ישראל אם יקח עליו עול מלכות שמים אשר נקשר באות ״ה״‬
‫תתאי של שם ״ר‪,‬וי״ יש גם לו השמירה מן יצר הרע על כל שש ספירות של חסד‬
‫ובורה תפארת נצח הוד ויסוד אשר נקשר באות ״ו״ של שם ״הוי״‪ ,‬אשר מורר‪ ,‬גם‬
‫על חסדים ורחמים‪.‬‬
‫״בינד‪,‬״ אשר בבחינת אות •ה״ עילאי של שם ״הוי״ היא עולם •בריאר‪,‬״‬
‫אשד אותיות ״ברא' ״י' ״ה״‪ .‬ואפילו ספירת בינה גם יש שם דינין מתערין בה‪.‬‬
‫אבל שרשיה רחמים גמורים כי שם ״י״ ״ה״ מקור של רחמים‪.‬‬
‫והמלה ״יחוד״ — ‪ 28‬ראשי תיבות של ״ב״תר ״ח״כמה אשר בבחינת אות‬
‫״י' של שם ״הוי״ היא עולם האצילות ושם רק רחמים גמורים‪.‬‬
‫בזה יש ״בבראשית ברא״ כל עשר ספירות‪.‬‬
‫״ברא אלדים״ יורד‪ ,‬על דין של בינד‪ ,‬אשר עולם הבריאה ואותיות ״י" ״ר‪".‬‬
‫מן ״בריאד‪.‬״ ממתיק הדינין בממתקת הרחמים‪.‬‬
‫בשם ״עב״ עולם אצילות‬ ‫״הוי״‬ ‫״יוד ״ של שם‬
‫בריאה‬ ‫״ ״סג״‬ ‫״‬ ‫‪.,‬ה״ עילאי ״‬
‫יצירה‬ ‫״ ״מה״‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫״ויד׳‬
‫״ עשיה‬ ‫״בן״‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫‪-‬הה״׳ תתאי ״‬
‫‪.‬כתר•‬ ‫הקוץ של יוד —‬
‫‪.‬חכמה״‬ ‫—‬ ‫יוד גופא‬
‫•בינה'‬ ‫—‬ ‫הי עילאי‬
‫‪,.‬חסד• ״גבורה" ״תפארת״‪.‬נצח״ ״הוד' ״יסוד*‬ ‫—‬ ‫ואו‬
‫״מלכות'‬ ‫—‬ ‫הד‪ ,‬תתאי‬
 ‫גימטריא ונוטריקיז‬
‫היא ררמים גמורים‬ ‫יוד‬
‫דינין מתערין בת אגל שרשיה רחמים גמורים‬ ‫הי עילאי‬
‫מורה על חסדים ורחמים‬ ‫ואו‬
‫מורה לדינא רפיא‬ ‫הה תתאי‬
‫״שבת' גם בגימ׳ "זך״ — ‪ 27‬אותיות התורה פעמים שם ׳׳הוי'‬
‫בל ד מילואי ״הוי״ וגם כל ג מילואי ״אד‪,‬י״ עם המקור ״י' ״ה״‬
‫‪232‬‬ ‫מילואי שם ״הוי'‬ ‫‪52 A 5 ,63 ,12‬‬
‫‪455‬‬ ‫מילואי שם ״אהי'‬ ‫‪143 ,151 ,161‬‬
‫‪15‬‬ ‫— ‪.‬י״ ־ה״‬ ‫מקור של שמות‬

‫‪ 1‬״ר״ — ‪200‬‬ ‫״אל הארץ אשר אראן״‪ ,‬בי מקור הברכה ״שבת״ ' א'‬
‫״א' — ‪ 1‬״ד״ — ‪ 500‬־ ‪702‬‬

‫אותיות שלפניהם ולאחריהם‬

‫״עין תחת עין״ זה ״כסף״ או ״שוה כסף״‬
‫והדרש הוא עין תחת עין כלומר האותיות שהן אחרי המלה עין וד‪,‬ם כסף‪.‬‬
‫״פ״‬ ‫״ע״‬
‫״כ״‬ ‫«י״‬
‫״ס״‬ ‫‪V‬״‬
‫״כסף״‬ ‫״עין״‬
‫כן במזוזה נוהגין לכתוב מבחוץ אותיות ״בוזו‬
‫האותיות שאחרי השמות בפסוק;‬
‫״שמע ישראל יהוד אלדינו יהוד אחד״‬
‫״בוזו במוכס! בוזו״‪.‬‬
‫אבל בשם ״כב״ יש כזה ״יהוד ״ ‪26‬‬
‫•״טדהד ״ ‪22‬‬

‫ארבעה מיני אלפא ביתו״ת ע״י חילופי אותיות‬

‫לעיל נדפסו ארבע צורות של אלפא בית׳ ורצוני פה להביא איזה דוגמאות‬
‫של דרשות‬
‫■‬ ‫‪ .1‬״ א ת ״ ״ ב ש ״‬
‫כ‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬
‫ל‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ת‬
 ‫גימטויא ונוטויקיו‬ ‫סב‬
‫לדוגמא יש לנו לוח המיוסר על אתב״ש‬
‫תשעה כאב‬ ‫‪,‬ת״‬ ‫;א״ רפסה‬ ‫ה בשבת‬ ‫יום‬
‫שמעות‬ ‫*ש״‬ ‫״‬ ‫ערב שבת קדש‬ ‫יום‬
‫ראש השנה‬ ‫״ר״‬ ‫״‬ ‫שבת קדש‬ ‫יום‬
‫קריאת התורה‬ ‫‪-‬ק״‬ ‫״‬ ‫‪/‬׳ד״‬ ‫א בשבת‬ ‫יום‬
‫)שמחת תורה(‬
‫צום כפורים‬ ‫׳•צ״‬ ‫״‬ ‫׳״ה״‬ ‫יום ב בשבת‬
‫פורים ׳‬ ‫״פ״‬ ‫״‬ ‫יוב ג בשבת‬
‫‪-‬תך צידפי'‬ ‫הנעל הטורים נו תנ נפרשת ראה ״אל המקום״ נאת בש‬
‫נגימ׳ זהו ירושלים •‬
‫ת‬ ‫א‬
‫ד‬ ‫ל‬
‫צ‬ ‫ת‬
‫‪18‬‬ ‫=‬ ‫זהו‬ ‫‪420‬‬ ‫=‬ ‫תך‬ ‫ו‬ ‫מ‬
‫‪596‬‬ ‫=‬ ‫ירושלים‬ ‫‪194‬‬ ‫=‬ ‫צידפי‬ ‫ד‬ ‫ק‬
‫—‬ ‫—‬
‫פ‬ ‫ו‬
‫‪614‬‬ ‫‪614‬‬ ‫ו‬ ‫ם‬
‫בעל אוהב ישראל הרב הצדיק מ׳ אפט בותב כי השם «הוי״ באת בש‬
‫השם ״מצפצ״‪.‬־‬
‫*מ״‬ ‫אני*‬
‫׳‪/‬צ״‬
‫״פ״‬
‫׳‪,‬צ״־‬ ‫‪ ,‬ד׳‬

‫‪ .2‬״אל בם״‬
 ‫סג‬ ‫ג י מ ט ר י א ונוטר יקיז‬
‫בספר ‪.‬מגן אברהם* על הפסוק ‪..‬וארא אל אברהם באל שרי* כי ‪-,‬באל‬
‫שדי׳* כמנין אמת באל בם‪1‬‬

‫‪360‬‬ ‫במילואים שין‬ ‫‪40‬‬ ‫&‬ ‫נ‬

‫‪130‬‬ ‫עין‬ ‫‪300‬‬ ‫״ש״‬ ‫״י'‬ ‫‪30‬‬ ‫ל‬ ‫א‬
‫‪81‬‬ ‫פא‬ ‫‪70‬‬ ‫״ע״‬ ‫״ה'‬ ‫‪I‬‬ ‫‪K‬‬ ‫ל‬
‫‪130‬‬ ‫עין‬ ‫‪80‬‬ ‫»‪-‬פ'‬ ‫‪,‬ו״‬ ‫‪10‬‬ ‫י‬ ‫ש‬
‫‪1‬‬ ‫עם הכל‬ ‫‪70‬‬ ‫״ע״‬ ‫‪-‬ד״‬ ‫‪60‬‬ ‫‪D‬‬ ‫ד‬
‫‪300‬‬ ‫ש‬ ‫י‬
‫‪702‬‬ ‫‪ 520‬עשר םעפים שם ״בן'‬ ‫—‬
‫בגיט׳ שם ‪ .‬בן ״ באותיות טנצפך‬ ‫‪ 441‬כמגין ץ‪-‬אמר‪' 1‬‬

‫וגם המגיד כותב על הפסוק ‪.‬וירא אליו יהור‪ -‬כי האות השלישית של המלות‬
‫בשם הקרש ר י ו •ריו״ שהם ראשי תיבות של ‪.‬רפאינו יהוד ונרפא״ ‪.‬שם הסגולה‬
‫לרפואה שלימה״‪.‬‬
‫והראשי תיבות של הפסוק ‪.‬והוא יושב פתח האהל״ במנין באת בש שם‬
‫תקדש »ריו״ ‪1216‬‬
‫‪80‬‬ ‫״פ'‬ ‫״ו״‬
‫‪40‬‬ ‫‪-‬״מ'‬ ‫‪,‬י*‬
‫‪6‬‬ ‫״ו״׳‬ ‫‪ ,‬פ'‬
‫‪90‬‬ ‫״צי*‬ ‫‪,‬ה״‬

‫‪216‬‬

‫״אחס׳״ ״בטע׳* ״גיף״‬

‫‪.‬מילואי מילואים של צירוף הראשון שם אד‪,‬י׳ ״אלף הא יוד הא״;‬
‫רש״י ב״פסחים״ דף ה׳ א׳ כתב כי ‪.‬אך״ בגימ׳ ‪.‬חץ* כי יש לנו לחלק‬
‫חציו לאיסור וחציו להיתר ואיכא דאמר ‪.‬אך״ הוא ‪.‬חץ* בגינד ״אחס בטע גיף״‬
‫ותוסס ״ד״ תחת ״א* וצדי במקום ״כ״ !‬

‫׳‪.‬איק״ בכר‪ -‬גלש׳*‬ ‫‪.4‬‬ ‫״א״ במקום ׳‪.‬ח״‬ ‫ה‬

‫ק‬ ‫א‬ ‫״ב׳* במקום ״צ״‬ ‫ט‬
‫ר‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫י‬
‫ש‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫ב‬
‫ת‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ל‬
‫ד‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫מ‬
‫ם‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫נ‬
‫ז‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫ת‬
‫ף‬ ‫‪D‬‬ ‫ח‬
‫ץ‬ ‫צ‬ ‫ט‬
 ‫גימטריא ונוטריקו!‬

‫״מילואי מילואים'‬
‫ראשית אנחנו כותבים את האוח במילואיה כמו ‪.‬א״ «ל״ ״ף״ )אלף( ואחר‬
‫כך אנחנו טתבים את האותיות ״אלף' במילואיה רמו ‪.‬אלף למר פי' וכו׳‪.‬‬
‫משה רבינו כתוב עליו בתורה והאיש משה עניו מאר מכל הארס אשר על‬
‫פני הארמה ולכז נגלה אליו המקום ‪ :‬בשם «אהי׳ אשר אחי״‪.‬‬
‫בשם ‪ .‬א הי״ יש שלשה אירופים‪ .‬ואנחנו נקח לראשית את מילואי מילואים‬
‫של צירוף הראשו! וצירוף השלישי‪ ,‬ואחר כך נקח את הצירוף האמאעי עם מילואי‬
‫מילואים של המלה ‪.‬אשר'‪ ,‬כי המלה •אשר״ ביז שתי שמות ‪ .‬אהי" בפסוק‬
‫״אחי׳ אשר אהי״‪.‬‬
‫‪,‬מילואי מילואים של צירוף הראשח שם אהי׳ ‪.‬אלף הא יור הא' ;‬
‫‪111‬‬ ‫אלף‬
‫‪74‬‬ ‫למד‬ ‫אלף‬ ‫;‬
‫‪81‬‬ ‫פא‬ ‫‪i‬‬
‫‪6‬‬ ‫הא‬ ‫הא‬ ‫‪:‬‬
‫‪111‬‬ ‫אלף‬ ‫‪i‬‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪1‬‬
‫‪13‬‬ ‫ואו‬ ‫יוד‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪434‬‬ ‫דלת‬ ‫‪i‬‬
‫‪6‬‬ ‫הא‬ ‫הא‬ ‫!‬
‫‪111‬‬ ‫אלף‬

‫‪967‬‬ ‫‪967‬‬
‫‪I‬‬
‫צירוף השלישי שם אהי׳ ״אלף הי‬ ‫‪,‬מילואי מילואים של‬ ‫י‬
‫בגימ׳‬ ‫ן‬
‫‪322‬‬ ‫והאיש‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬ ‫‪I‬‬
‫‪345‬‬ ‫משה‬ ‫‪74‬‬ ‫למד‬ ‫אלף‬ ‫^‬
‫‪126‬‬ ‫ענו‬ ‫‪85‬‬ ‫סה‬ ‫■‬
‫‪45‬‬ ‫נ׳אד‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫הי‬ ‫‪1‬‬
‫‪90‬‬ ‫מכל‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪50‬‬ ‫האדם‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪501‬‬ ‫אשר‬ ‫‪13‬‬ ‫ואו‬ ‫יוד‬
‫‪100‬‬ ‫על‬ ‫‪434‬‬ ‫דלת‬
‫‪140‬‬ ‫פגי‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫הי‬
‫האדמה ‪55‬‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬

‫‪1774‬‬ ‫‪807‬‬
 ‫םיי‬ ‫גירסריאונוטריקון‬
‫המלה ‪.‬אשר' בין שתי שמות אך‪,‬י׳ ‪,‬אלף שין דש• ‪I‬‬ ‫‪,‬מילואי מילואים של‬
‫‪111‬‬ ‫אלף‬
‫‪74‬‬ ‫למד‬
‫בגיט׳ ״משה״‬ ‫שמות ״אהי׳ נצרסים‬ ‫‪81‬‬ ‫סא‬ ‫אלף‬
‫‪80‬‬ ‫מם‬ ‫‪143‬‬ ‫‪360‬‬ ‫שין‬
‫‪360‬‬ ‫שין‬ ‫‪151‬‬ ‫‪30‬‬ ‫יוד‬ ‫שין‬
‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫‪161‬‬ ‫‪106‬‬ ‫נון‬
‫—‬ ‫—‬ ‫‪510‬‬ ‫ריש‬ ‫דש‬
‫‪455‬‬ ‫‪455‬‬ ‫‪360‬‬ ‫שין‬
‫עם השם ״אהי׳‬
‫‪111‬‬ ‫אלף‬
‫‪10‬‬ ‫הה‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪10‬‬ ‫הה‬
‫עם הכולל ‪1‬‬

‫‪1774‬‬
‫׳מילואי מילואים של ד שמות ׳הוי׳ בגימ׳ ברבת נהנים‪:‬‬
‫יוד ‪20‬‬ ‫יוד ‪20‬‬ ‫יוד ‪20‬‬ ‫יוד ‪20‬‬
‫‪.. 12‬‬ ‫וו‬ ‫ואו ‪13‬‬ ‫ואו ‪13‬‬ ‫ויו ‪22‬‬
‫שם המקור‬ ‫דלת ‪434‬‬ ‫דלת ‪434‬‬ ‫דלת ‪434‬‬ ‫דלת ‪434‬‬
‫‪26‬‬ ‫״יהוד״‬ ‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫הא ‪6‬‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫הי ‪15‬‬
‫‪610‬‬ ‫שם ״עב״‬ ‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫אלף ‪111‬‬ ‫יוד ‪20‬‬ ‫יוד ‪20‬‬
‫‪674‬‬ ‫שם ״סג״‬ ‫‪12‬‬ ‫וו‬ ‫ואו ‪13‬‬ ‫ואו ‪13‬‬ ‫ויו ‪22‬‬
‫‪838‬‬ ‫שם ״מה״‬ ‫‪12‬‬ ‫וו‬ ‫אלף ‪111‬‬ ‫אלף ‪111‬‬ ‫יוד ‪20‬‬
‫‪530‬‬ ‫שם ״בן״‬ ‫ואו ‪13‬‬ ‫ואו ‪13‬‬ ‫ויו ‪22‬‬
‫‪39‬‬ ‫עם מלות‬ ‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫הא ‪6‬‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫הי ‪15‬‬
‫‪1‬‬ ‫עם הכל‬ ‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫אלף ‪111‬‬ ‫יוד ‪20‬‬ ‫יוד ‪20‬‬
‫—‬
‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫_____‬
‫‪2718‬‬ ‫״בן״ ‪530‬‬ ‫״מה״ ‪838‬‬ ‫״ס ג״ ‪674‬‬ ‫״עב״ ‪610‬‬
‫‪252‬‬ ‫יברכך‬
‫‪311‬‬ ‫ישא‬ ‫‪26‬‬ ‫יהוד‬
‫‪26‬‬ ‫יהוד‬ ‫‪576‬‬ ‫וישמרך‬
‫‪146‬‬ ‫פניו‬ ‫‪211‬‬ ‫יאר‬
‫‪61‬‬ ‫אליך‬ ‫‪26‬‬ ‫יהוד‬
‫‪356‬‬ ‫וישם‬ ‫‪146‬‬ ‫פניו‬
‫‪1392‬‬ ‫‪50‬‬ ‫לד‬ ‫‪61‬‬ ‫אליך‬
‫‪1326‬‬ ‫‪376‬‬ ‫שלום‬ ‫‪94‬‬ ‫ויחנך‬
‫—‬ ‫—‬

‫‪2718‬‬ ‫‪!326‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪I 592‬‬
 ‫גימטריאוגוטריקון‬ ‫סו‬
‫‪.‬בראשית ברא* במילואי מילואים עם מילואי ‪.‬אלדיט‪ -‬שנת הקמת מדינת‬
‫ישראל ‪ 5708‬תשיח‪1‬‬

‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫בגימ׳‬ ‫‪412‬‬ ‫בית‬ ‫בית‬

‫יוד של ‪ .‬ע ב'‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫הי עילאי של‬ ‫‪416‬‬ ‫תיו‬
‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫שם ‪.‬סג״‬ ‫‪510‬‬ ‫ריש‬ ‫ריש‬ ‫[‬
‫‪13‬‬ ‫ואו‬ ‫ואו של ‪.‬מה*‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪i‬‬

‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫הה תתאי של‬ ‫‪360‬‬ ‫שין‬ ‫‪i‬‬

‫—‬ ‫שם ‪.‬בן״‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬ ‫אלף‬ ‫■‬ ‫‪1‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪.‬חף‬ ‫בגימ׳‬ ‫‪74‬‬ ‫למד‬ ‫‪j‬‬
‫‪81‬‬ ‫‪KC‬‬
‫‪360‬‬ ‫שין‬ ‫שין‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪.‬ח‪ ' 1‬אותיות מנצטך ‪708‬‬ ‫‪106‬‬ ‫נו!‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫יוד‬
‫‪22‬‬ ‫ויו‬
‫‪434‬‬ ‫דלת‬
‫‪416‬‬ ‫תיו‬ ‫תו‬ ‫•‬
‫‪22‬‬ ‫ויו‬
‫‪412‬‬ ‫בית‬ ‫בית‬
‫‪20‬‬ ‫י^‬
‫‪416‬‬ ‫תיו‬
‫‪510‬‬ ‫ריש‬ ‫דיש‬
‫ונקוה ונתפלל לשם יתנרך נשנה הזאת‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫להשם של ררמים גמורים שם ‪.‬עב״‬ ‫‪360‬‬ ‫שין‬
‫‪72‬‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬ ‫אלף‬ ‫‪j‬‬
‫‪74‬‬ ‫למד‬
‫שיענה תפלתינו‬ ‫‪81‬‬ ‫פא‬
‫‪13‬‬ ‫יבא‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬ ‫■‬
‫‪52‬‬ ‫בן‬ ‫‪74‬‬ ‫למד‬ ‫‪f‬‬
‫‪14‬‬ ‫דוד‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫‪:i‬‬
‫‪M‬‬
‫‪106‬‬ ‫גואלינו‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪451‬‬ ‫אמתי‬ ‫‪80‬‬ ‫מם‬
‫‪:‬‬
‫‪708‬‬ ‫‪5708‬‬
‫אבי׳ ז״ל כ׳ כשם אדמו״ר זצ׳ל מקוזמיר ‪.‬שהלומד תורה יש לו שפע ברבה‬ ‫;‬
‫והצלחה בכל מעשר ידיו ורמז שהכל ביד תורה הקדושה‪ ,‬והתורה אורזת בידה‬ ‫׳‬
‫את השסע ברכה •הצלחה ותתן אל מי שיתן את לבו ויקרב את נטשו אליה באמת‪1‬‬ ‫‪.‬‬
 ‫גימטדיא ונוטריקון‬
‫״תורה״ במילואי מילואים ״תיו ״ ״ויו״ ^דיש״ ״הה״»‬
‫‪416‬‬ ‫תיו‬ ‫תיו‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪22‬‬ ‫ויו‬
‫‪22‬‬ ‫ויו‬ ‫ויו‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪22‬‬ ‫ויו‬
‫בגים׳‬ ‫‪510‬‬ ‫דיש‬ ‫דיש‬
‫‪450‬‬ ‫שפע‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪227‬‬ ‫ברכה‬ ‫‪360‬‬ ‫שין‬
‫‪144‬‬ ‫והצלחה‬ ‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫הה‬
‫‪611‬‬ ‫עם תודה‬ ‫‪10‬‬ ‫הה‬

‫‪1432‬‬ ‫‪1432‬‬

‫‪.‬אנכי ‪ .‬הוי' אלדיו* במילואים בגיס׳ יג שמות »הוי״ שונות;‬

‫‪72‬‬ ‫= ‪72‬‬ ‫יוד הי ויו הי‬ ‫= ‪m‬‬ ‫אלף‬ ‫״אנכי״‬
‫‪67‬‬ ‫‪67 -‬‬ ‫יוד הי ויו הה‬ ‫= ‪106‬‬ ‫נון‬
‫= ‪67‬‬ ‫יוד הה ויו הי‬ ‫= ‪100‬‬ ‫כף ‪.‬‬
‫= ‪63‬‬ ‫יוד הי ויו הא‬ ‫= ‪20‬‬ ‫יוד‬
‫~ ‪63‬‬ ‫יוד הי ואו הי‬ ‫= ‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪.‬הזי״‬
‫‪63‬‬ ‫= ‪63‬‬ ‫יוד הא ויו הי‬ ‫= ‪15‬‬ ‫הי‬
‫= ‪62‬‬ ‫יוד הי וו הי‬ ‫= ‪22‬‬ ‫ייו‬
‫‪62‬‬ ‫= ‪62‬‬ ‫יוד הה ויו הה‬ ‫= ‪15‬‬ ‫הי‬
‫= ‪58‬‬ ‫יוד הי ואו הה‬ ‫= ‪111‬‬ ‫אלף‬ ‫״אלדיד״‬
‫= ‪58‬‬ ‫יוד הא ויו הה‬ ‫= ‪74‬‬ ‫למד‬
‫= ‪58‬‬ ‫יוד הה ויו הא‬ ‫= ‪10‬‬ ‫הה‬
‫‪58‬‬ ‫== ‪58‬‬ ‫יוד הה ואו הי‬ ‫= ‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪57‬‬ ‫יוד הי וו הה‬ ‫= ‪100‬‬ ‫כף‬
‫‪57‬‬ ‫^ ‪57‬‬ ‫יוד הח וו הי‬ ‫—‬
‫= ‪54‬‬ ‫יוד הי ואו הא‬ ‫‪724‬‬
‫= ‪54‬‬ ‫יוד הא ויו הא‬
‫‪54‬‬ ‫= ‪54‬‬ ‫יוד הא ואו הי‬
‫^ ‪53‬‬ ‫יוד הי וו הא‬
‫^ ‪53‬‬ ‫יוד הא וו הי‬
‫‪53‬‬ ‫‪53 -‬‬ ‫יוד הה ואו הה‬
‫‪52‬‬ ‫~ ‪52‬‬ ‫יוד הא ואו הה‬
‫״ ‪49‬‬ ‫יוד הה ואו הא‬
‫‪49‬‬ ‫‪49 --‬‬ ‫יוד הה ואו הא‬
 ‫גימטריא ונוטריקון‬ ‫סח‬
‫= ‪48‬‬ ‫הה‬ ‫וו‬ ‫הא‬ ‫יוד‬
‫‪48‬‬ ‫= ‪48‬‬ ‫הא‬ ‫וו‬ ‫הה‬ ‫יוד‬
‫‪45‬‬ ‫‪45‬‬ ‫הא‬ ‫ואו‬ ‫הא‬ ‫יוד‬
‫‪44‬‬ ‫= ‪44‬‬ ‫הא‬ ‫וו‬ ‫הא‬ ‫יוד‬

‫‪724‬‬ ‫‪1521‬‬

‫שמות של ״כתר״ ״ חכמה״ ״בינה* אשר‬

‫למעלה מן השכל באותיות קטנות‬ ‫באותיות קטנות‬
‫= ‪12‬‬ ‫״אהיה״‬ ‫= ‪9‬‬ ‫אנכי‬
‫= ‪12‬‬ ‫‪,‬יהו״‬ ‫‪17‬‬ ‫ידוד‬
‫‪6 -‬‬ ‫״יה״‬ ‫אלדיד = ‪12‬‬
‫‪9‬‬ ‫עם אותיות‬ ‫‪■1‬‬ ‫עם הכל‬

‫‪ 39‬פעמים ‪1521 = 39‬‬

‫״נעלמים'‬ ‫■‬
‫בגימטריא שקודים אותה נעלמים למשל האות אלף האות הראשונה‬ ‫יש מדה‬
‫המלה והאותיות ״לף״ נקראים נעלמים‪ -‬ואפשר לדרוש אותם‬ ‫היא היסוד של‬
‫ט ת ב בעל‪ ,‬אוהב ישראל מ׳אסט׳ ני •שם נגף׳׳ נעלמים של ד‬ ‫לבדם‪ .‬לדוגמא‬
‫״הוי* עם ד מלות ועם הכל‪.‬‬ ‫מילואי השמות‬
‫‪46‬‬ ‫—‬ ‫נעלם ‪26‬‬ ‫‪72‬‬ ‫״עב״‬ ‫שם‬
‫‪37‬‬ ‫—‬ ‫‪26‬‬ ‫״‬ ‫‪63‬‬ ‫״סג״‬ ‫שם‬
‫‪19‬‬ ‫—‬ ‫‪26‬‬ ‫״‬ ‫‪45‬‬ ‫״מה״‬ ‫שם‬
‫‪26‬‬ ‫—‬ ‫‪26‬‬ ‫״‬ ‫‪52‬‬ ‫״בן״‬ ‫שם‬
‫‪4‬‬ ‫עם ד מלוח‬
‫‪1‬‬ ‫עם הכל‬

‫‪133‬‬ ‫שם ״נגף״‬

‫‪,‬אחוריים״‬
‫בספר ‪,‬מאמר מרדכי• כותב כי מילואים של שמות ‪,‬הוי אלדים״ בגיס׳‬
‫״שבע•! אבל כאחוריים בגימ׳ ‪,‬רעב״‪:‬‬
 ‫ג י מ ט ר י א ונוטדי־קון‬
‫״אות *ד״ נכתב‬ ‫‪,‬אחוריים״‬ ‫מילואים״‬
‫במקום ״אות ״ה״‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪15‬‬ ‫יד‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬
‫‪21‬‬ ‫יהו‬ ‫‪22‬‬ ‫ויו‬
‫‪26‬‬ ‫יהוד‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬
‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬
‫‪31‬‬ ‫אל‬ ‫‪74‬‬ ‫למד‬
‫‪36‬‬ ‫אלה‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬
‫‪46‬‬ ‫אלדי‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪86‬‬ ‫אלדים‬ ‫‪80‬‬ ‫מם‬

‫‪272‬‬ ‫״רעב״‬ ‫‪372‬‬ ‫״שבע״‬

‫וכ״כ הרב הצדיק מאפט זצ״ל בספרו שם כי המלה ‪.‬׳סמים׳ בקטרת באיק‬
‫בכר גלש אותיות ״תקום״ או מתקו׳ ״מו״ נעלמים של שם ״עב״ ; ״תק״ נעלמים‬
‫של אחוריים של שם ״אהי״ )קסא(‪1‬‬
‫‪,/‬מו״ — ‪ 46‬נעלמים של שם ״עב״ ־‬
‫‪10‬‬ ‫״וד״‬ ‫י‬
‫‪10‬‬ ‫״י״‬ ‫ד‬
‫‪/‬׳ם״‬ ‫בכר‬ ‫איה‬ ‫‪ 16‬״ס״‬ ‫״יו״‬ ‫ו‬
‫״ת״‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫‪ 10‬״מ״‬ ‫״י״‬ ‫ד‬
‫״ק׳׳‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫— ״י״‬
‫״ו״‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫‪ 46‬׳ ם ״‬ ‫״מו׳‬

‫״תק״ נעלמים באחוריים של שם ״אהי״ )קסא(י‬

‫‪111‬‬ ‫אלף‬ ‫‪110‬‬ ‫א ״לף״‬
‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫‪120‬‬ ‫ה ״'״‬ ‫א ״לף״‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪130‬‬ ‫י ״וד״‬ ‫ה ״י״‬ ‫א ״לף״‬
‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫‪140‬‬ ‫״וד״ ה״׳‬ ‫י‬ ‫ה ״י״‬ ‫א ‪.‬לף״‬

‫‪161‬‬ ‫״קסא״‬ ‫‪500‬‬ ‫‪,‬תק״‬

‫מיל־אים של שם ״עב״ באחוריים עם שם‬ ‫וגם כותב בספרו כי שם‬

‫קסא שהוא שם ״אהי״‪.‬‬
‫שם קסא‬ ‫מילואים של שם ״עב״ באחוריים‬
‫‪111‬‬ ‫אלף‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫‪35‬‬ ‫יוד הי‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪57‬‬ ‫יוד הי ויו‬
‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫‪72‬‬ ‫יוד הי ויו הי‬

‫= ‪ 345‬שם ״מהש״‬ ‫‪161‬‬ ‫‪184‬‬

 ‫גימטריא ונוטריקון‬
‫מילואים שלשמות ״הוי״ באחוריים ‪i‬‬
‫״בד‬ ‫״מה'‬ ‫״םג״‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪30‬‬ ‫יוד הה‬ ‫‪26‬‬ ‫יוד הא‬ ‫‪35‬‬ ‫יוד הי‬
‫‪42‬‬ ‫יוד הה וו‬ ‫‪39‬‬ ‫יוד הא ואו‬ ‫‪48‬‬ ‫יוד הי ואו‬
‫‪52‬‬ ‫יוד הה וו הה‬ ‫‪45‬‬ ‫יוד הא ואו הא‬ ‫יוד הי ואו הי ‪63‬‬

‫‪144‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪166‬‬

‫שמות ״עב״—‪ 184‬״סג״—‪ 166‬״מה״—‪ 130‬״כן״—‪ .624: 144‬יחשב בכל‬
‫כד שעות כיום בשם ״הוי״ — כי ״הוי״ ‪ 26‬שעמים ‪.624 = 24‬‬
‫נעלמים של מילואי שמות ״הוי״ כאחודיים‬
‫״עב״‬
‫‪10‬‬ ‫י ״וד״‬
‫‪20‬‬ ‫י ״ו ר״ ה ״י״‬
‫‪36‬‬ ‫יו״‬ ‫ו ‪-‬‬ ‫י ״וד־׳ ה ״י״‬
‫‪46‬‬ ‫יו״ ה ״י״‬ ‫ו ״‬ ‫י ״וד״ ה ״י״‬

‫שם ״הוי אלדים״‬ ‫‪112‬‬

‫״םג״‬ ‫;‬
‫‪10‬‬ ‫י ״וד״‬ ‫!‬
‫‪20‬‬ ‫י ״וד״ ה ״י״‬ ‫‪,‬׳‬
‫‪27‬‬ ‫או״‬ ‫ו ״‬ ‫י ״וד״ ה ״י״‬ ‫‪I‬‬
‫‪37‬‬ ‫או״ ה״י״‬ ‫ו ‪-‬‬ ‫י ״וד״ ה ״י״‬ ‫י‪.‬‬

‫שם ״סג״ ״אל״‬ ‫‪94‬‬ ‫;‬

‫‪10‬‬ ‫״מה״‬ ‫\‬
‫‪11‬‬ ‫י ״וד״‬ ‫‪1‬‬
‫‪18‬‬ ‫או״‬ ‫• ״וד״ ה ״א״‬ ‫•‬
‫‪19‬‬ ‫או״ ה ״א״‬ ‫י ״וד״ ה ״א״ ו ״‬ ‫■‬
‫—‬ ‫י ״וד״ ה ״א״ ו ״‬ ‫^‬
‫שם ״חן״ וגם שם‬ ‫‪58‬‬
‫‪-‬מה״ ״אהבה״‬
‫״בד‬ ‫ץ‬
‫‪10‬‬ ‫י ״וד״‬ ‫‪I‬‬
‫‪15‬‬ ‫י ״וד״ ה ״ה״‬ ‫;‬
‫‪21‬‬ ‫ו״‬ ‫י ״וד״ ה ״ה״ ו ״‬ ‫;‬
‫‪26‬‬ ‫ו״ ה ״ה״‬ ‫י ״וד״ ה ״ה״ ו ״‬ ‫‪:‬‬

‫שם ״עב־‬
‫עא‬ ‫גימטריא ונוטריקון‬
‫שמות ״עב״—‪ , 112‬״סג״—‪ ,94‬״מה״—‪ >58‬״בך—‪ 336 —72‬אשר נצרך‬
‫לברכה ״די״—‪ 14‬מחסורו אשר יחסר לו ככל שעות ביום כי ״די״ ‪ 14‬טעמים‬
‫‪^ 36 = 24‬‬
‫וגם ג פעמים ״הוי אלדים״ כי כל דינים נמתקו בשמות הרחמים כי באות‬
‫הראשון ״י״ אין שם שום דינים בכלל אלא רחמים גמורים אבל בשלש אותיות‬
‫של הי עילאי‪ ,‬ואו זעיר‪ ,‬הה תתאי צריכים שמות ״הוי״ של רחמים להמתיק‬
‫הדינים בהם‪.‬‬
‫כשם שיש אחוריים יש גם לפניים וכתיב שם ״הוי״ כזה ליודעי ״חן״ אשר‬
‫הולך למעלה מעולם ״עשיה״ לעולם ״אצילות״ בסוד ״מעלין בקרוש־״ כבית הלל‪.‬‬
‫■‬ ‫ה =‪5‬‬
‫ו ד! = ‪11‬‬
‫ה ו ה = ‪16‬‬
‫י ד ו ר = ‪26‬‬

‫בגימ׳ ״חך‬ ‫‪58‬‬

‫במזוזה רואים אנחנו ״כוזו במוכסז כוזו״ ״שדי״‪.‬‬
‫ו =‪6‬‬
‫ז ו = ‪13‬‬
‫ו ז ו = ‪19‬‬
‫כ ו ז ו = ‪39‬‬

‫‪77‬‬ ‫‪77‬‬
‫ז= ‪7‬‬
‫ז=‪67‬‬ ‫ס‬
‫ז =‪87‬‬ ‫ב ס‬
‫ז=‪93‬‬ ‫ו כ ס‬
‫ז =‪133‬‬ ‫מוכס‬
‫ז = ‪135‬‬ ‫במוכס‬

‫‪522‬‬
‫ו =‪6‬‬
‫ז ו = ‪13‬‬
‫ו ז ו = ‪19‬‬
‫כ ו ז ו = ‪39‬‬

‫‪77‬‬
 ‫ג י מ ט ר י א ו נ ו ט ר יקרן‬ ‫עב‬
‫‪ 676‬בגיס׳ שם ״הוי׳=‪ 26‬שעמים שם ‪-‬הוי״ ‪676= 26‬‬ ‫= ‪10‬‬
‫‪ 338‬בגימ׳ שם ״הוי׳׳ ‪ 26‬שעמים ״אחד״ ‪338= 13‬‬ ‫= ‪14‬‬
‫־ = ‪314‬‬
‫‪ 1014‬בגיס׳ שם ״כוזו״ = ‪39‬‬
‫=‪1014‬‬ ‫פעמים שם ״הוי״=‪26‬‬

‫באחוריים כנודע‬ ‫בלפניים‬

‫הי=‪15‬‬
‫ויו הי =‪37‬‬
‫הי ויו הי=‪52‬‬
‫•וד הי ויו הי =‪72‬‬
‫‪360 = 18-1‬‬ ‫— ‪ 176‬עם‬

‫הי =‪15‬‬
‫ואו הי =‪28‬‬
‫הי ואו הי = ‪43‬‬
‫יוד הי ואו הי =‪63‬‬
‫‪315 = 166‬‬ ‫‪ 149‬עם‬

‫הא =‪6‬‬
‫ואו הא =‪19‬‬
‫הא ואו הא = ‪25‬‬
‫יוד הא ואו הא=‪45‬‬
‫עם‬ ‫— ‪95‬‬

‫הה=‪10‬‬ ‫שם ״בד‬

‫וו הה =‪22‬‬
‫הה וו הה =‪32‬‬
‫יוה הה וו הה=‪52‬‬
‫‪260 = 144‬‬ ‫— ‪ 116‬עם‬

‫‪1160 = 624‬‬ ‫‪ 536‬עם‬

‫הגדולה של ״זך״ שמות ״הוי׳׳ =‪ 72‬יוד הי ויו הי‬
‫הקטנה של »זך״ שמות ״הוי״ = ‪ 44‬יוד הא וו הא‬

‫‪ i 16‬בכל עשר ספירות =‪1160‬‬

‫שתי שמות בסיד ״חן״ = ‪116 = 58‬‬

‫בסוד גימ׳ של אחוריים עם לפניים נקח גימ׳ של המלה פעמים אותיות‬
‫המלה עם אחד ‪.‬‬
 ‫גימטריא זנוטריקון‬
‫בשם ״אל״ ‪ 2‬אותיות‬
‫ל =־ ‪30‬‬ ‫א = ‪1‬‬
‫אל = ‪31‬‬ ‫אל = ‪31‬‬

‫=‪=93‬שם ״אל״ = ‪ 31‬פעמים ‪93=3‬‬

‫)אותיות המלה ‪ 2‬עם ‪( 3 = 1‬‬

‫שם ״שדי״ ‪ 3‬אותיות‬

‫ש = ‪300‬‬ ‫י = ‪10‬‬
‫שד = ‪304‬‬ ‫די = ‪14‬‬
‫שדי = ‪314‬‬ ‫שדי = ‪314‬‬

‫עם ‪918‬‬ ‫‪338‬‬

‫=‪-1256‬״שדי״ ‪ 314‬סעמ' ‪4‬‬
‫)איתיות המלה ‪ 3‬עם ‪(4= 1‬‬

‫שם ״הוי״ ‪ 4‬אותיות‬

‫=‪5‬‬ ‫ה‬ ‫= ‪10‬‬
‫וה = ‪11‬‬ ‫־ד = ‪15‬‬
‫הוה = ‪16‬‬ ‫ידו = ‪21‬‬
‫ידוד = ‪26‬‬ ‫ידוד = ‪26‬‬

‫= ״הוי״ ‪ 26‬פעמים ‪5‬‬ ‫‪130 = 58‬‬ ‫‪ 72‬עם‬

‫)אותיות המלה ‪ 4‬עם ‪(5= 1‬‬

‫שמות הספירות בלפניים‬

‫בגימ׳‬ ‫בלפניים‬
‫‪82‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪61‬‬ ‫אהיה‬ ‫כתר‬
‫‪59‬‬ ‫=‬ ‫‪21‬‬ ‫‪38‬‬ ‫יהו‬ ‫חכמה‬
‫‪35‬‬ ‫=‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫יה‬ ‫בינה‬
‫‪92‬‬ ‫=‬ ‫‪31‬‬ ‫‪61‬‬ ‫אל‬ ‫חסד‬
‫‪402‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪316‬‬ ‫אלדים‬ ‫גבודה‬
‫‪84‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪58‬‬ ‫ידוד‬ ‫תפארת‬
‫‪2620‬‬ ‫‪499‬‬ ‫‪2121‬‬ ‫צבאות‬ ‫נצח הוד‬
‫‪652‬‬ ‫‪314‬‬ ‫‪338‬‬ ‫שדי‬ ‫יסוד‬
‫‪26-1‬‬ ‫=‬ ‫‪65‬‬ ‫‪199‬‬ ‫אדני‬ ‫מלכות‬

‫‪4290‬‬ ‫‪1078‬‬ ‫‪3212‬‬

 ‫גיטטריא ןנוטריק ון‬
‫מזוזה=‪=65‬שם אדני=‪ 65‬שם ״ה״ תתאי אשר עולם עשיה‬
‫מזוזה •‪65 -‬‬
‫זוזה = ‪25‬‬
‫זזה = ‪18‬‬
‫זה = ‪12‬‬
‫ה =‪5‬‬

‫‪125‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪,‬יה״ כזה ״י״ פעמים ‪.‬‬
‫‪25‬‬

‫‪125‬‬
‫שם ״ה״ עילאי אשר עולם בריאה‬
‫אמת = ‪441‬‬
‫מת = ‪440‬‬
‫ת = ‪400‬‬

‫‪ 1281‬בגיס׳ אהיה פעמים אהיה‬

‫‪ 1281‬עולם אצילות‬ ‫‪61‬‬ ‫‪ 61‬״‬
‫שתי פרשות ״שמע״ עם ״והיה אם שמע״ אשר במזוזה ‪t‬‬
‫‪165204‬‬ ‫בלסניים‬
‫‪2002‬‬ ‫ואותי‪1‬תיה‬

‫בגימ׳ שם ״הוי״ ‪ 26‬פעמים ‪6431‬‬ ‫‪167206‬‬

‫‪676‬‬ ‫כרזו במוכסז בוזו‬
‫‪41‬‬ ‫אותיותיה‬
‫‪338‬‬ ‫שדי‬
‫‪6‬‬ ‫אותיותיה‬
‫‪1‬‬ ‫עם הכל‬

‫‪1062‬‬ ‫‪1062‬‬

‫‪7493‬‬ ‫בגימ׳ ‪ 59‬פעמים ‪127‬‬

‫= ‪) 59‬אצילות(‬ ‫חכמה‬

‫= ‪) 35‬בריאה(‬ ‫בינה‬
‫‪) 92‬יצירה(‬ ‫חסד‬

‫‪127‬‬
 ‫עה‬ ‫גימטדיא ונוטריקון‬
‫בגיס׳‬ ‫שמות הדינים‬
‫שם חכמה— י ה ו ‪) 38-‬אצילות(‬ ‫= ‪402‬‬ ‫אלדים‬ ‫שם גבורה‬
‫עם שם בינה—י ת =‪) 20‬בדיאה(‬ ‫‪15‬‬ ‫עם אותיותיה‬
‫—‬ ‫= ‪2620‬‬ ‫צבאות‬ ‫שמות נצח הוד‬
‫‪58‬‬ ‫‪15‬‬ ‫עם אותיותיה‬
‫= ‪264‬‬ ‫אדני‬ ‫שם מלכות‬
‫‪10‬‬ ‫עם אותיותיה‬
‫פעמים‬ ‫שם חכמה‬ ‫וממתיקים עם‬
‫שם תפארת —י ד ו ד=‪) 58‬יצירה(‬ ‫= ‪38‬‬ ‫אשד י הו‬

‫‪3364‬‬ ‫‪3364‬‬

‫אותיות‬
‫‪4‬‬ ‫כבוד = ‪32‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪228‬‬ ‫=‬ ‫בדוך‬
‫‪3‬‬ ‫בוד = ‪12‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪226‬‬ ‫=‬ ‫דוד‬
‫‪2‬‬ ‫וד = ‪10‬‬ ‫שם = ‪2 340‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪26‬‬ ‫=‬ ‫וך‬
‫‪1‬‬ ‫ד =‪4‬‬ ‫ם = ‪1 40‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20‬‬ ‫=‬ ‫ד‬

‫‪10‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪3 380‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪500‬‬

‫‪6‬‬ ‫מלכוחו=‪502‬‬
‫‪5‬‬ ‫לעולם=‪176‬‬ ‫‪5‬‬ ‫לכותו=‪462‬‬
‫‪4‬‬ ‫עולם=‪146‬‬ ‫‪4‬‬ ‫כותו=‪432‬‬
‫‪3‬‬ ‫ועד=‪80‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ולם=‪76‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ותו=‪412‬‬
‫‪2‬‬ ‫עד=‪74‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לם=‪70‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תו=‪406‬‬
‫‪1‬‬ ‫ד=‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ם=‪40‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ו=‪6‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪508‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪2220‬‬

‫בגימ׳ שם אל = ‪ 61‬פעמים שם אל =‪3721 = 61‬‬ ‫‪510‬‬ ‫ברוד‬

‫‪ 383‬עם שמות אהיה = ‪82‬‬ ‫שם‬
‫יהו = ‪59‬‬ ‫‪68‬‬ ‫כבוד‬
‫יה = ‪35‬‬ ‫‪2241‬‬ ‫מלכותו‬
‫—‬ ‫‪523‬‬ ‫לעולם‬
‫‪176‬‬ ‫‪176‬‬ ‫‪164‬‬ ‫ועד‬
‫—‬ ‫‪1‬‬ ‫עם הכל‬
‫‪3897‬‬ ‫‪6‬‬ ‫שש מלות‬
‫להשלים נתר הנמה נינה עם חפד‬ ‫‪J‬‬ ‫עם הכל‬
 ‫גי מ טר י א ו נ ו ט ר י ק ו ז‬ ‫עו‬
‫‪61‬‬ ‫אל‬
‫‪160‬‬ ‫מלך‬ ‫נאמז= ‪4 141‬‬
‫‪372‬‬ ‫נאמן‬ ‫אמן = ‪3 91‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מלך =‪90‬‬
‫עם אותיותיה ‪19‬‬ ‫מן =‪2 90‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לך=‪50‬‬ ‫אל =‪2 31‬‬
‫‪1‬‬ ‫עם הכל‬ ‫ז=‪1 50‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ך =‪20‬‬ ‫ל=‪1 30‬‬
‫—‬ ‫_ —‬ ‫_ __‬ ‫_ _‬
‫‪613‬‬ ‫‪10 372‬‬ ‫‪6 160‬‬ ‫‪3 61‬‬
‫במלת א מן נכלל כל תריג מצוות אשר בעולם עשיה‪:‬‬
‫אווז׳ יןטנ׳‬
‫אלדיכט=‪16 6 106‬‬
‫להיכם=‪15 5 105‬‬
‫היכם=‪12 4 75‬‬ ‫'דוד = ‪17 4 26‬‬
‫‪9 3‬‬ ‫אמת= ‪441‬‬ ‫יבם =‪7 3 70‬‬ ‫ד‪.‬וה=‪16 3 16‬‬
‫‪8 2‬‬ ‫מת=‪440‬‬ ‫כם=‪6 2 60‬‬ ‫'ה = ‪11 2 11‬‬
‫‪4 1‬‬ ‫ת=‪400‬‬ ‫ם=‪4 1 40‬‬ ‫ה= ‪5 1 5‬‬
‫——‬ ‫—‬ ‫— —‬ ‫—‬ ‫___‬ ‫—‬
‫‪21 6‬‬ ‫‪1281‬‬ ‫‪60 21 456‬‬ ‫‪49 10 58‬‬
‫אותיות קטנות ‪ 49‬עם הבל ‪) 50‬בריאה( לחמשים שערי בינה‬
‫בגיט׳ ג פעמים תירה=‪1833= 611‬‬ ‫‪58‬‬ ‫ידוד‬
‫‪456‬‬ ‫אלדיכם‬
‫‪1281‬‬ ‫אמת‬
‫עם אותיותיה ‪37‬‬
‫‪ 60‬עם הכל=‪ 61‬לשם אהיה — כתר )אצילות(‬ ‫עם הכל ‪1‬‬
‫‪ 21‬עם הכל =‪ 22‬לאותיות התורה )יצירה‬
‫להראות ללימוד התורה בעולמות אצילות בריאה ויצירה‬ ‫‪1833‬‬
‫שתי פרשיות •שמע* ‪,,‬והיה אם שמע״ בלפניים עם אותיותיה =‪167 206‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪66‬‬ ‫והיה‬
‫‪3‬‬ ‫‪81‬‬ ‫אם‬
‫‪10‬‬ ‫‪1216‬‬ ‫ועצר‬ ‫‪6 590‬‬ ‫שמע‬ ‫‪6 590‬‬ ‫שמע‬
‫‪3‬‬ ‫‪801‬‬ ‫את‬ ‫‪15 1430‬‬ ‫תשמעו‬ ‫‪15 1364‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪,‬‬
‫‪15‬‬ ‫השמים ‪965‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪61‬‬ ‫אל‬ ‫‪10‬‬ ‫‪58‬‬ ‫ידוד‬ ‫!‬
‫‪6‬‬ ‫‪69‬‬ ‫ולא‬ ‫‪15 1888‬‬ ‫מצותי‬ ‫‪21 402‬‬ ‫אלדינו‬ ‫|‬
‫‪10‬‬ ‫‪70‬‬ ‫יהיה‬ ‫‪6 1201‬‬ ‫אשר‬ ‫‪10‬‬ ‫‪58‬‬ ‫ידור‬ ‫‪1.‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪658‬‬ ‫מטר‬ ‫‪10 201‬‬ ‫אנכי‬ ‫‪6‬‬ ‫‪29‬‬ ‫אחד‬ ‫־‬
‫\ ‪2‬‬ ‫והאדמה ‪265‬‬ ‫‪10 258‬‬ ‫מצרה‬ ‫‪ 1‬ז‪15 20‬‬ ‫ראהכת‬ ‫׳‬
‫‪3‬‬ ‫‪32‬‬ ‫לא‬ ‫‪10 1021‬‬ ‫אתכם‬ ‫!‪3 80‬‬ ‫את‬ ‫‪:‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪1350‬‬ ‫תתן‬ ‫‪10 203‬‬ ‫היום‬ ‫‪10‬‬ ‫‪58‬‬ ‫ידור‬ ‫‪f‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪801‬‬ ‫את‬ ‫‪15‬‬ ‫‪80‬‬ ‫לאהבה‬ ‫‪15 216‬‬ ‫אלדיד‬ ‫\‬
‫‪15‬‬ ‫‪177‬‬ ‫יבולה‬ ‫‪3 801‬‬ ‫את‬ ‫‪6 132‬‬ ‫בכל‬ ‫‪I‬‬
 ‫עז‬ ‫ג י מ ט ר י א ז נ ו ט ר י קוז‬
‫‪21 2270‬‬ ‫ואבדתם‬ ‫‪10‬‬ ‫‪58‬‬ ‫ידוד‬ ‫‪10 120‬‬ ‫לבבך‬
‫‪10 670‬‬ ‫מהרה‬ ‫‪21‬‬ ‫‪456‬‬ ‫אלדיכם‬ ‫‪10 190‬‬ ‫ובכל‬
‫‪6 270‬‬ ‫מעל‬ ‫‪21 340‬‬ ‫ולעבדו‬ ‫‪10 1190‬‬ ‫נפשך‬
‫‪10 967‬‬ ‫הארץ‬ ‫‪6 132‬‬ ‫בכל‬ ‫‪10 190‬‬ ‫ובכל‬
‫‪10 49‬‬ ‫הטבה‬ ‫‪15 320‬‬ ‫לבבכם‬ ‫‪10 134‬‬ ‫מאדך‬
‫‪6 1201‬‬ ‫אשר‬ ‫‪10 190‬‬ ‫ובכל‬ ‫‪10‬‬ ‫‪70‬‬ ‫והיו‬
‫‪10‬‬ ‫‪58‬‬ ‫ידוד‬ ‫‪15 1390‬‬ ‫נפשכם‬ ‫‪21 1109‬‬ ‫הדברים‬
‫‪6 1000‬‬ ‫נתז‬ ‫‪15 2956‬‬ ‫ונתתי‬ ‫‪10 117‬‬ ‫האלה‬
‫‪6‬‬ ‫‪190‬‬ ‫לכם‬ ‫‪6 658‬‬ ‫מטר‬ ‫‪6 1201‬‬ ‫אשר‬
‫‪15 2526‬‬ ‫ושמתם‬ ‫‪15 951‬‬ ‫ארצכם‬ ‫‪10 201‬‬ ‫אנכי‬
‫‪3 801‬‬ ‫את‬ ‫‪10 1366‬‬ ‫בעתו‬ ‫‪10 318‬‬ ‫מצוך‬
‫‪10 648‬‬ ‫דברי‬ ‫‪10 642‬‬ ‫יורה‬ ‫‪10 203‬‬ ‫היום‬
‫‪6‬‬ ‫‪76‬‬ ‫אלה‬ ‫‪21 2406‬‬ ‫ומלקוש‬ ‫‪3 130‬‬ ‫על‬
‫‪3 130‬‬ ‫על‬ ‫‪15 2508‬‬ ‫ואספת‬ ‫‪10 120‬‬ ‫לבבך‬
‫‪15 320‬‬ ‫לבבכם‬ ‫‪10 240‬‬ ‫דגנך‬ ‫‪21 3196‬‬ ‫ושננתם‬
‫‪6 236‬‬ ‫ועל‬ ‫‪56‬־‪21 32‬‬ ‫ותירשך‬ ‫‪15 324‬‬ ‫לבניך‬
‫‪15 1390‬‬ ‫נפשכם‬ ‫‪21 1436‬‬ ‫ויצהרך‬ ‫‪15 2820‬‬ ‫ודברת‬
‫‪21 4146‬‬ ‫וקשרתם‬ ‫‪15 2956‬‬ ‫ונתתי‬ ‫‪3 82‬‬ ‫בם‬
‫‪6 921‬‬ ‫אתם‬ ‫‪6 676‬‬ ‫עשב‬ ‫‪15 2308‬‬ ‫בשבתך‬
‫‪10 1650‬‬ ‫לאות‬ ‫‪10 694‬‬ ‫בשדך‬ ‫‪15 1736‬‬ ‫בביתך‬
‫‪3 130‬‬ ‫על‬ ‫‪21 2329‬‬ ‫לבהמתך‬ ‫‪21 2300‬‬ ‫ובלכתך‬
‫‪10 238‬‬ ‫ידכם‬ ‫‪15 2188‬‬ ‫ואכלת‬ ‫‪10 690‬‬ ‫בדרך‬
‫‪10‬‬ ‫‪?0‬‬ ‫והיו‬ ‫‪15 2892‬‬ ‫ושבעת‬ ‫‪21 1120‬‬ ‫ובשכבך‬
‫‪21 2902‬‬ ‫לטוטפת‬ ‫‪15 1555‬‬ ‫השמרו‬ ‫‪21 654‬‬ ‫ובקומך‬
‫‪6 172‬‬ ‫ביז‬ ‫‪6 190‬‬ ‫לכם‬ ‫‪21 4146‬‬ ‫וקשרתם‬
‫‪21 620‬‬ ‫עיניכם‬ ‫‪3 180‬‬ ‫פז‬ ‫‪10 850‬‬ ‫לאות‬
‫‪21 2442‬‬ ‫ולמדתם‬ ‫‪10 1390‬‬ ‫יפתה‬ ‫‪3 130‬‬ ‫על‬
‫‪{, 921‬‬ ‫אתם‬ ‫‪15 320‬‬ ‫לבבכם‬ ‫‪6‬‬ ‫‪78‬‬ ‫ידך‬
‫‪3 801‬‬ ‫את‬ ‫‪15 2526‬‬ ‫וסרתם‬ ‫‪10‬‬ ‫‪70‬‬ ‫והיו‬
‫‪15 412‬‬ ‫בניכם‬ ‫‪21 2408‬‬ ‫ועבדתם‬ ‫‪15 2395‬‬ ‫יטטפת‬
‫‪10 844‬‬ ‫לדבר‬ ‫‪15 316‬‬ ‫אלדים‬ ‫‪6 172‬‬ ‫ביז‬
‫‪3‬‬ ‫‪82‬‬ ‫נס‬ ‫‪15 857‬‬ ‫אחרים‬ ‫‪15 380‬‬ ‫עיניך‬
‫‪15 2308‬‬ ‫בשבתך‬ ‫והשתחויתם ‪45 6222‬‬ ‫‪21 3494‬‬ ‫וכתבתם‬
‫‪15 1736‬‬ ‫‪ ,‬בביתך‬ ‫‪6 160‬‬ ‫להם‬ ‫‪130‬‬ ‫על‬
‫‪21 2300‬‬ ‫ובלכתך‬ ‫‪10 642‬‬ ‫וחרה‬ ‫‪15 2099‬‬ ‫מזזות‬
‫‪10 690‬‬ ‫בדרך‬ ‫‪3 161‬‬ ‫אף‬ ‫‪10 1302‬‬ ‫ביתך‬
‫‪21 1120‬‬ ‫ובשכבך‬ ‫‪10‬‬ ‫‪58‬‬ ‫ידוד‬ ‫ובשעריך ‪28 2390‬‬
‫‪21 654‬‬ ‫ובקומך‬ ‫‪6 162‬‬ ‫בכם‬
‫— —‬ ‫__ _‬
‫‪525 44365‬‬ ‫‪635 56068‬‬ ‫‪577 43898‬‬
 ‫ג י ס ט ר י■א ב נ ו ט ר י ק ו ן‬ ‫עח‬
‫‪577‬‬ ‫‪43898‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪3494‬‬ ‫וכתבתם‬
‫‪635‬‬ ‫‪56068‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪130‬‬ ‫על‬
‫‪525‬‬ ‫‪44365‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪2530‬‬ ‫מזוזות‬
‫‪265‬‬ ‫‪20873‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1302‬‬ ‫ביתך‬
‫—‬ ‫—‬ ‫‪28‬‬ ‫‪2390‬‬ ‫ובשעריך‬
‫‪165204‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪520‬‬ ‫למען‬
‫‪2002‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪440‬‬ ‫ירבו‬
‫—‬ ‫‪15‬‬ ‫‪400‬‬ ‫ימיכם‬
‫‪167206‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪186‬‬ ‫ויפי‬
‫‪15‬‬ ‫‪412‬‬ ‫בניכם‬
‫‪3‬‬ ‫‪130‬‬ ‫על‬
‫‪15‬‬ ‫‪204‬‬ ‫האדמה‬
‫‪6‬‬ ‫‪1201‬‬ ‫אשר‬
‫‪10‬‬ ‫‪936‬‬ ‫נשבע‬
‫‪10‬‬ ‫‪58‬‬ ‫ידור‬
‫‪28‬‬ ‫‪2088‬‬ ‫לאבתיכם‬
‫‪6‬‬ ‫‪2030‬‬ ‫לתת‬
‫‪6‬‬ ‫‪160‬‬ ‫להם‬
‫‪10‬‬ ‫‪200‬‬ ‫כימי‬
‫‪15‬‬ ‫‪965‬‬ ‫השמים‬
‫‪3‬‬ ‫‪130‬‬ ‫על‬
‫‪10‬‬ ‫‪967‬‬ ‫הארץ‬

‫‪265 20873‬‬

‫׳בראשית• בלפניים‬
‫ידוד=‪ 26‬טעמים ידור =‪676=26‬‬ ‫בראשית ‪913‬‬
‫‪6‬‬ ‫פעמים ששת‬ ‫ראשית ‪911‬‬
‫—‬ ‫ימי בראשית‬ ‫אשית ‪711‬‬
‫‪4056‬‬ ‫שית ‪710‬‬
‫ית ‪410‬‬
‫ת ‪400‬‬
‫עם הכל ‪1‬‬

‫‪4056‬‬
‫עט‬ ‫גיטטריא זנוטריק ון‬
‫‪,‬ברא אלדים״ בלסניים!‬
‫ברא ‪203‬‬
‫רא ‪201‬‬
‫א ‪1‬‬
‫אלדים ‪86‬‬
‫להים ‪85‬‬
‫הים ‪55‬‬
‫בגימ׳ ‪.‬שבת״ עם הנקודות‬ ‫ים ‪50‬‬
‫שבת ‪702‬‬ ‫ם ‪40‬‬
‫פתוו תוות ש ‪6‬‬ ‫שתי מלות ‪2‬‬
‫קמץ תוות ב ‪16‬‬ ‫עם הכל ‪1‬‬
‫‪724‬‬ ‫‪724‬‬
‫‪.‬שבת״ שמא רקודשא בריר הוא‬
‫שלש עשרה מילואי שמות ‪.‬הוי״=‪724‬‬
‫להמתיק ברחמים את העולם הבריאה אשר‬
‫כדינים כי שרשיה רחמים גמורים‪.‬‬

‫י״ב‬
‫״הכפלה׳׳‬
‫פי׳ שהאות הראשונה שבטלה מנפילה האות השני׳ והשני׳ השלישית וכו׳‪.‬‬
‫נן האות מנפילה את עאמה‪ .‬לדוגמא!‬
‫בספר ‪.‬מאמר מרדני״ נותב על פפוק ‪.‬שבת אתים גם יתד״ ני בשעה שאחים‬
‫יושב עמהם הקדוש ברוך הוא ברחמיו‪.‬‬
‫‪80‬‬ ‫״י״ ‪ 10‬פעמים ״ח״ ‪8‬‬
‫»ד״ ‪32 = 4‬‬ ‫״‬ ‫״ח״ ‪8‬‬

‫‪112‬‬ ‫שם ‪.‬הוי אלדים״‬

‫והמגיד בספרו ‪.‬מגן אברהם׳׳ נותב ני השם צוה לגת לעשות תבה ‪.‬שלש‬
‫מאות אמה ארך התבה‪ ,‬המשים אמה רחבה‪ .‬ושלשים אמה קומתה״ ובזה נצטרף שם‬
‫‪.‬הוי״ עם שם ‪.‬אדני"‪.‬‬
‫י ‪ 10‬פעמים א ‪10 = 1‬‬
‫ר ‪20 = 4‬‬ ‫״‬ ‫ה ‪5‬‬
‫‪30‬‬ ‫שלשים אמה קומתה‬
‫שלש מאות אמה ארך התכה‬ ‫ו ‪ 6‬פעמים נ ‪300 = 50‬‬
‫חמשים אמה רחבה‬ ‫‪ r 5‬פעמים י ‪50 = 10‬‬

‫‪380‬‬
‫ודאר״י הקדוש כותב שצירוף זה עולה ‪.‬שלום״ עם ד׳ אותיות‬
‫‪380 = 4‬‬ ‫‪376‬‬
 ‫גימטריא ונוטדיקון‬
‫גם שם ״הוי״ בהכפלה בגימ׳ כמנין ״מקום״‬
‫י פעמים י ‪100 = 10‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ה‬
‫‪36‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ו‬ ‫״‬ ‫'‬
‫‪25‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫ד‬ ‫)כמקום ה(‬

‫כמנין ״מקום״‬ ‫‪166‬‬ ‫‪26‬‬

‫גימטריא יוצא מן הכלל‬

‫נספרו של המגיד סטריסק כותב על הפסוק ״הם הן יודו ויברכו׳■ ונר‪,‬‬
‫בי השם ‪.‬הוי״ נגיס׳ ״הם הן׳■‬
‫הוא לוקח את שתי אותיות !‪,‬ראשונות משם «הוי״ שהם נגימ׳ ‪ 15‬ונותנ‬
‫פל שתי אותיות אשר בגיט׳ ‪ 15‬ונזה יש לנו אלא שלשד‪ ,‬פעמים נזה‬
‫י ה ‪15‬‬
‫ט ו ‪15‬‬
‫ח ז ‪15‬‬

‫נגימ׳ ‪.‬הם״‬ ‫‪45‬‬

‫ועל ישתי אותי ות האחרונות של שם ״הוי״ יש‬
‫‪11‬‬ ‫ה‬ ‫ו‬
‫‪11‬‬ ‫ד‬ ‫ן‬
‫‪11‬‬ ‫ג‬ ‫ח‬
‫‪11‬‬ ‫ב‬ ‫ט‬
‫‪11‬‬ ‫א‬ ‫י‬

‫בגיט׳ ״הן״‬ ‫‪55‬‬

‫וכזה בתפלה י ודו ויברכו להשם יתכרך‪.‬‬
‫אחד משמות של השם י‪1‬זכרו ״ חף‬
‫‪20‬‬ ‫י*ד‬ ‫אות הראשון של שם ‪.‬עב״‬
‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫אות השנית של שם •״םג״‬
‫‪13‬‬ ‫ואו‬ ‫אות השליש ית של שם ״מה״‬
‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫אות הרביעית של שם ״בן״‬

‫‪58‬‬
‫וצירוף הזה יש לנו מן כל ד מילואי שמות ‪.‬הוי׳‬
 ‫‪KD‬‬ ‫גימטריא ונוטריקון‬

‫סרק א׳‬
‫‪,‬עשר ספירות; ארבע עולמות; שמות וסודות‬
‫בספר ״מגן אברהם״ להאדמו״ר מטריסק זצ״ל כתוב;‬
‫קודם שנברא העולם היה הוא ושמו בלבד‪ .‬וכשעלה ברצונו יתברך לברא‬
‫את העולם צמצם אורו והאציל העשר ספירות הכלולים כשמו יתברך ועשה‬
‫השתלשלות העולמות עד שברא העולם התחתון‪ .‬והאדם יכול להשיג אפס מה‬
‫מאורו יתברך על ידי שיתקן הפדות הכלולים בשמו יתברך‪ ,‬שעל ידי זה יזכה‬
‫להיות בסוד מרכבה ומקדש ומשכן לשמו יתברך‪.‬‬

‫סוד עשר ספירות הכלולים בשם ״הוי״‪.‬‬

‫שלש הספירות הראשונות הן למעלה מן השכל‪ ,‬ואלו הן;‬
‫)יום כפורים(‬ ‫״כתר״‬ ‫הקוץ של •יוד״‬
‫)שבת( ■‬ ‫‪,‬חכמה•‬ ‫‪.‬יוד״ גופא‬
‫)ראש השנה(‬ ‫‪.‬בינה״‬ ‫‪.‬ה' עילאי‬
‫•כתר וחכמה הכלולים ב‪,‬יוד״ הן עולם •אצילות״‪.‬‬
‫‪.‬בינה הכלולה ב‪.‬ה״ עילאי היא עולם ‪.‬בריאה״‪.‬‬
‫‪.‬ואו זעיר״ היא עולם ‪.‬יצירה״ וכלולים בזאת האות;‬
‫)פסח(‬ ‫״אברהם אבינו״ ״גדולה״ ״רחמים״ ״אהבה״‬ ‫״חסד״‬
‫)סוכות(‬ ‫״יראדד‬ ‫״יצחק אבינו״ ‪.‬דין״‬ ‫‪.‬גבורה״‬
‫״יעקב אבינו״ ‪.,‬אמת״ ״אמונה״ ״התפארות״ )שבועות(‬ ‫‪,.‬תפארת‬
‫)חנוכה(‬ ‫״ניצוח״‬ ‫״משה רביגו״‬ ‫‪.‬נצח״‬
‫)סורים(‬ ‫״הודיה״‬ ‫״אהרן הכהן״‬ ‫״הוד״‬
‫״יוסף הצדיק״ ‪.,‬התקשרות״ )תשעה באב של קץ הגאולה(‬ ‫‪.‬יסוד״‬
‫האות ״ה״ תתאי היא עולם ‪,‬עשיה״ והספירה שלה ;‬
‫)ראש הדש(‬ ‫‪,‬מלכות״ ‪.‬דוד המלך )משיהא(״ ״דבור״‬
‫רמז מפסוק ‪.‬לך השס הגדולה )חסד( והגבורה והתפארת והנצח‬
‫וההוד כי כל )‪ (80‬בגימ׳ יסוד )‪ (80‬בשמיס ובארץ״‪ .‬כי היסוד היא הצדקות‬
‫המיחדת שמים וארץ באות ‪..‬ו״ עם אות ״ה״ תתאי‪., .‬לך השם הממלכה״ —‬
‫היא ה״מלכות״ הכלולה באות ‪.‬ה״ תתאי‪. .‬והמתנשא לכל לראש״ שכל שבע‬
‫הספירות מתנשא־ת לראש הספירות הראשונות‪,‬‬
‫ולכן נותנים לצדיק ‪.‬ששי״ כאשר קוראים אותו לעליה לתורה בסוד‬
‫•צדיק יסוד עולס• אשר נדמות בספירה הששית ‪..‬יסוד״‪ .‬אנו מוצאים את‬
‫שבע הספירות גם ‪.‬באושפיזין״ ב״הקפות של שמחת תורה״ וב״ספירת העמד״‪.‬‬
 ‫ג י מטר יא ו נ וט ר יקון‬ ‫פב‬
‫״הה תתאי״‬ ‫״ואו זעיר״‬ ‫•הי עילאי׳־‬ ‫״קוץ של יוד״ ‪,‬יוד גופא״‬
‫״מלכות״‬ ‫״חסד גבורה״‬ ‫״בינה״‬ ‫״חכמה״‬ ‫״כתר״‬
‫״תפארת נצת‬
‫״הוד יסוד״‬
‫״נפש״‬ ‫״ר'ח״‬ ‫״נשמה״‬ ‫״חיה״‬ ‫‪.‬יחידה״‬
‫שם ״בך‬ ‫שם ״מה״‬ ‫שם ״סג״‬ ‫שם ״עב״‬
‫״עשיר‪.‬״‬ ‫״יצירה״‬ ‫עולם ״אצילות״ ״בריאה״‬
‫״פשט״‬ ‫״רמז״‬ ‫״דרוש״‬ ‫‪.‬סוד״‬
‫״תורה״‬ ‫״משנה״‬ ‫״הלכה״‬ ‫‪.‬קבלה״‬
‫‪.‬דברים״‬ ‫״במדבר״‬ ‫״ויקרא״‬ ‫״שמות״‬ ‫״בראשית״‬
‫״אמת״‬ ‫״דעת״‬ ‫״בינה״‬ ‫״חכמה״‬
‫)״מעבר יגק׳(‬ ‫״אלדים״‬ ‫״הוי״‬
‫כמנין ״הטבע״‬
‫‪.‬אדני״‬ ‫״יעקב״‬ ‫״אהי׳״‬ ‫״הוי״‬
‫״עפר״‬ ‫״רות״‬ ‫״אש״‬ ‫יסוד ״מים״‬
‫״אדם״ )מערת‬ ‫״יעקב״‬ ‫״יצחק״‬ ‫״אברהם״‬
‫המכפלה(‬
‫‪.‬אנוש״‬ ‫״איש״‬ ‫״אדם העליון•׳ ״גכר״‬
‫״אריה״‬ ‫״שור״‬ ‫״נשר״‬ ‫״אדם״‬
‫‪.‬נמר״‬ ‫׳•ארי״‬ ‫״נשר״‬ ‫״צבי״‬
‫״דומם״‬ ‫״צומח״‬ ‫״חי״‬ ‫״מדבר״‬
‫‪.‬רפאל״‬ ‫״מיכאל״‬ ‫״גבריאל״‬ ‫״אברהם״‬
‫״יעקב״‬ ‫״יצחק״‬ ‫״אברהם״‬
‫״עתיקא קדישא״ ״חקל תפותין״ ״זעיר אנפין״‬
‫קדישין״‬
‫״רחל״‬ ‫״יעקב״ ^‬ ‫״לאה״‬
‫עלמא דאתגליא‬ ‫עלמא דאתכסיא‬
‫‪.‬תקיעה אחרונה׳ ״תרועה״‬ ‫״תקיעה ראשונה ״שברים״‬
‫בחינת דוד המלך‬ ‫בחינת יעקב‬ ‫בחינת אברהם בחינת יצחק‬
‫״מעשה״‬ ‫‪.‬דיבור״‬ ‫״מחשבה״‬
‫״כבד״‬ ‫״לב״‬ ‫״מות״‬
‫״ערל שפתים״ ״ערל בשר״‬ ‫‪,‬׳ערל לב״‬
‫״נחשת״‬ ‫״זהב״‬ ‫״כםף״‬
‫״שהור״‬ ‫״ירוק״‬ ‫״אזום״‬ ‫״לבן״‬
‫׳•מערב״‬ ‫״מזרח״‬ ‫״צפון״‬ ‫״דרום״‬

‫‪1‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1Q0‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫)‪(XX‬׳‪10‬‬

‫מלכות‬ ‫זעיר‬ ‫בינה‬ ‫חכמה‬ ‫כתר עילאי‬
 ‫פג‬ ‫ג י מ ט ר י א ו נ ו ט ר י ׳קון‬
‫״הה תתאי״‬ ‫״ואר זעיר״‬ ‫״הי עילאי״‬ ‫״יוד גופא״‬
‫״מורה‬ ‫‪.‬דינין מתערין ״מדת החסד‬ ‫״רחמים‬ ‫‪.,‬רחמים״‬
‫לדינא‬ ‫אבל שרשיה מורה על‬ ‫גמורים״‬ ‫״גמורים״‬
‫רפיא״‬ ‫למעלה רחמים ורחמים״‬
‫חסדים‬ ‫גמורים״‬
‫״תפלה״‬ ‫״תורה״‬ ‫״אל שדי״‬
‫תוספות נשמה‬
‫דבריאה״‬
‫״אות בריח‬ ‫״אוח תפלין‬ ‫״אות שבת״‬
‫ואות תסלין‬ ‫של רשי״‬
‫רבינו תם*‬
‫״יעקב מלבר‬
‫משה מלגאו‬
‫יוסף במשך״‬
‫״חוש הדיבור‬ ‫״חוש השמיעה״ ״חוש הריח״‬ ‫״חוש המישוש״ ״חוש הראיה״‬
‫וטעם״‬
‫״פה״‬ ‫״חוטם״‬ ‫״אזן״‬ ‫״עיד‬
‫״יראה״‬ ‫״שסה לא תעשה״ ‪/,‬אהבה״‬ ‫״רמח עשה״‬
‫״תורה‬ ‫״תורה‬
‫שבעל פה״‬ ‫שבכתב״‬
‫״רפאל״‬ ‫״אוריאל״‬ ‫״גבריאל״‬ ‫״מיכאל״‬
‫״אבן העזר״‬ ‫״חושן משפט״ ״יורה דעה״‬ ‫״אורח חיים״‬
‫״פרי עץ הדר״ ״כפות תמרים״ ״ענף עץ עבות״ ״ערבי נחל״‬
‫״ערבה״‬ ‫״הדס״‬ ‫״לולב״‬ ‫״אתרוג״‬
‫״עד יוצר אור״ ״עד ברוך שאמר״‬ ‫״שמונה עשרה״ ״אהבה רבה‬
‫וקריאת שמע״‬ ‫עד ״עלינו״‬
‫‪>..‬ל אדני״‬ ‫״אל יהוד״‬ ‫״שמוח של השלש ״אל שדי״‬
‫עולמות שלפנים׳׳‬
‫‪:‬ר •מגן אברהם״ לאדמו״ר מטריסק זצ״ל‪.‬‬

‫‪, ,‬מלכ ות״‬

‫היא ספירה עשירית של עשר ספירות וצירוף כה ״ה״ תהאי של השם‬
‫״הוי'‪ ,‬ועולמה ״עולם עשיה• והשם שלה שם «בן״ כזאת יוד הה וו הה‪.‬‬
‫בחינת ‪,,‬דוד מלכא משיחא״ ובאדם העליון היא ״הפה״ וכשם שלה‬
‫אין בה נקודות‪ .‬והספירה הואר‪ .‬מורה לדינא רפיא‪.‬‬
‫כתיב •ראשית רכמה יראת ה״‪ .‬אם אחד חפץ בחכמה שנרמזת ביו״ר‬
‫גופא של שם ‪,‬הוי׳ יקבל ראשית עליו •יראה תתאי• שהיא ״עול מלכות שמים*‬
‫והיראה הזאת נקראת ״יראת שמים •יראת חטא" כי ירא ממש בנפשו ונשמתי‬
 ‫גימטריאונוטריקון‬ ‫פד‬
‫לעמוד לפני ד‪,‬דין ותרד מענשו אשר יתנו לו משום שאינו יכול לענוח מדוע עבר‬
‫את מצוות ‪.‬המלך״ בחטאיו‪ .‬ולא עשה בל אשר מצווה עליו‪.‬‬
‫ואם יש לו יראה כזאת בכל יום לבל יעבור על מצוות לא תעשר״ ולעשות‬
‫ולקים את מצווח עשה שכתורה יעלה מיראד‪ ,‬לאהבד״ כי השל״ה הקדוש כתב כי‬
‫פוף אותיות יראד‪,. ,‬א ה״ הן אותיות ראשונות של •אהבה׳־‪ .‬ואם היד‪ ,‬רק ירא‬
‫חטא בראשונה יעלה ‪-‬לאהבת שמים ויראת שמים׳־ שזאת יראה עילאי והיא‬
‫יראה של אהבי‪ .,‬שירא ממש באהבתו את השם יתברך כי הוא רואה כי בודאי‬
‫עושה עמו טוב בכל יום ובכל עת ובכל שעה‪ ,‬ויש לו לכל הפחות בושת לעבור הלילה‬
‫על מצוותיו‪ ,‬ועושה מצוותיו רק משוס אהבתו ולא הפץ אפילו לקבל שכר‪ ,‬בבן‬
‫א‪ 1‬אה או ידיד עושים מעשים משום אר‪.‬בתם‪.‬‬
‫ובעולם עשיר‪ ,‬הזד‪- ,‬יע שה' בפשט את בל מצוות הבורא וידבר רק ״אמת׳־‬
‫בפיו כי חותם המלכות הוא ״חותמו אמת״‪.‬‬
‫חכמה ‪ -‬יוד‪ ,‬בינה ‪ -‬הי‪ ,‬דעת ‪ -‬ואו‪ ,‬אמת ‪ -‬הה‪) .‬חבד(‪.‬‬
‫והספירה הזאת בשם דוד מלכא כי אע״ט שד‪,‬יד‪ ,‬מלך של עם ישראל לא‬
‫היה לו יצר נאוה כמלכי אומות העולם אלא היד‪ ,‬ענו גדול כמו שאמר ‪.‬ואנכי‬
‫תולעת ולא איש״‪ .‬והוא עבד את בוראו בכל ימיו ולילותיו וכתב תרלות לשבהו‬
‫ולפארו‪ ,‬ועשת תשובה וצעק על הטאיו כעני בעמו ישראל‪ ,‬והתפלל לצורך עמו‬
‫ישראל בשם ‪.‬שקוצית״ נמו שכתב המגיד מטריסק כי‪,,‬תולעת״ = ‪906‬‬
‫‪.‬שקוציתיז = ‪906‬‬ ‫בנימי השם‬
‫שר‪,‬וא ראשי תיבות של פסוק ‪-‬שועתינו קבל ושמע צעקתינו יודע תעלומות״‪.‬‬

‫יום טוב שלד‪ ,‬״ראש הדש״ ויסודר‪- ,‬עפר״ ״דומם״ ״נפש״ ״ששט״ ״תורה״‬
‫ושמד‪ ,‬״אל אדני״‪,‬‬

‫״יסוד״‬
‫היא ספירה תשיעית של עשר ספירות וצירוף בה אות ‪,‬ו* של השם ״הוי״‬
‫ועולמה ‪.‬עולם יצירה״‪ .‬והשם שלה שם ‪.‬מה״ כזאת‪ ,‬יוד הא ואו הא‪,‬‬
‫בחינת ‪.‬יוסף צדיקיא״ מפסוק ‪.‬צדיק יסוד עולם״ וזאת שמירר‪ ,‬מן החטא של‬
‫אדם הראשון שלא תצא שכנת זרע לבטלה מן אות ברית קדש‪ .‬ובאדם העליון‬
‫היא ‪.‬אות ברית קדש״‪ .‬ובשם שלד‪ ,‬נקודה ״בשורוק■ והספירה הזאת מורד‪ ,‬על‬
‫הסדים ורחמים‪ ,‬וכל הבא לטהר מסיעין אותו מלעילא‪.‬‬
‫נאשר יעלה מ‪-‬מלכות״ שהיא ‪.‬יראה תתאי" יכבוש את יצרו הבוער בו ני לא‬
‫יעבור על עבירות נדד‪ ,‬וגילוי עריות בפרט‪ ,‬ואם אפשר לו יתגבר על עצמו שלא‬
‫יעבר על חטא אדם הראשון‪• .‬אם חלילה עבר על זאת יעשה חשובה במהרה בכל‬
‫כזחותיו ויתפלל לשם יתברך שיושיעו‪ .‬כי שמירה מן החטא הזה יסוד לעבודת‬
‫הנורא‪ .‬ואע״פ שכל אבותינו היו צדיקים גמורים נתן השם ליוסף את יסור‬
‫צדיקיא כי יוסף עבד בארץ אשר נקראת ערות הארץ ובכל זאת היה צדיק גמור‪.‬‬
‫ובעולם יצירה ייצר מוחו לידע את בוראו כי אות ‪.‬ואו־ היא משך הכורע‬
‫שה‬ ‫גימטריא ונוטריקון‬
‫ל״ה״ תתאי להעלותה ל‪.‬ה״ עילאי שהוא בתינת תשובה‪ .‬ובכל עת ידבר בדעת‬
‫ובאמת בסוד התקשרות‪ .‬״ברית‪ -‬עם הכל עולה בגיס׳ •תריג״‪.‬‬
‫אות ברית היא עד‬
‫אות שבת היא עד‬
‫אות תשלין היא עד‬
‫ואם ישמור את הער של ברית ובשבת ישמור את אות שבת‪ ,‬ובחול ישמור‬
‫את אות תפלין‪ ,‬יהיה בבל יום שתי עדות להורות על ערקתו‪.‬‬
‫יום טוב שלה ״תשעה באב של קץ הגאולה״ ויסודה ״רוה״ «עומח' ״דמו״‬
‫‪,‬״‬ ‫״משגה״ ‪.,‬דעת״‪ .‬ושמה ״אל הוי״‪.‬‬

‫״ ה ו ד״‬
‫היא ספירה שמינית של עשר ספירות וצירוף בה אות ‪,‬ואו של השם ״הוי•‬
‫ועולמה עולם ״יצירה״‪ .‬השם שלה שם ״מה״ כזאת; ‪,‬ייד הא ואו הא״‪ .‬בחינת‬
‫״אהרן הכהן״ מפסוק ״אמת ואמונה חק ולא יעבר״‪ .‬האת שמירה מן לשוז הרע‪,‬‬
‫כי ה׳ נתן לאר‪,‬רן הכהן כת בדיבורו לרפא את המצורע‪ ,‬והצרעת אינה באה אלא‬
‫על לשון הרע‪ .‬וגם את הלכות הקרבנות צוה ה׳ על ירי אהרן ובניו הכהנים‬
‫המדקדקים בעשיותיהם‪ ,‬בי אין דקדיקים כהלכות הקרבנות‪ .‬ובאדם העליון היא‬
‫רגלא דשמלא וד‪,‬שם נקודה בקבוץ‪ .‬ור‪,‬ספירה הזאת גם מורר‪ ,‬על חסרים ורחמים‬
‫כספירת יסוד אשר שם הברירה שוד‪ ,‬לרין ורחמים‪.‬‬
‫כאשר יעלה ממלכות ויסוד‪ ,‬יעלה בידו לעשות את מצוות התורה בסוד‬
‫‪,‬ויקח ״רמח״ בירו׳ אשר נעשה בפינחס הכהן‪ ,‬כי ישמור לעשות את כל דמ״ה‬
‫מצוות ״עשה״ בלי גאוה בכלל‪ ,‬ובפרט‪.‬‬
‫כי ״הוד״ בגימ׳ ‪15‬‬
‫‪ 15‬הפוגם בשם ״י ה״‬ ‫״גאוד‪,‬״‬ ‫‪15‬‬ ‫וגם ״יה״ ״‬
‫ובזה יעשה וישמר כל מצוות עשה בשם ‪.‬יה״ בלי גאוה בכלל ופרט‪.‬‬
‫ולאהרן הכהן נתן השם את מדת ״הוד״ לעשות ״הודיה״ כמצוות עשה‪ ,‬כי‬
‫אהרן אהב וברד את עמו ישראל‪ .‬ולא כעם עליהם‪ .‬כי היה אוד‪.‬ב שלום ורודף שלום‬
‫וד‪.‬ביא שלום בין אדם לחברו‪ ,‬ובין איש לאשתו‪ .‬ורפא את חוליהם‪ ,‬והיה באה‬
‫ביניהם‪ .‬ולא היד‪ ,‬ככד‪.‬ן כאומות העולם המתגאד‪ ,‬במלכותו וגדול מאחיו‪ .‬הוא קיבל‬
‫כל עלבון אפילו מקטני עמו ולא התגאה עליהם כמלכות הכהונה‪ ,‬כדי לד‪,‬ראות‬
‫את חסדו ואהבתו לעמו‪.‬‬
‫כאשר ראו ישראל כי משה רבינו עלד‪ ,‬שמימה ולא שב אליהם חשבו ני‬
‫משד‪ ,‬עלה לעולם הבריאה שהוא עולם הגשמות ולא ישוב אליהם ובזר‪ ,‬הרח הרדר‪,‬‬
‫גדולד‪ ,‬כי לא יהיה לר‪,‬ם רב להורות וללמוד עמהם את מצוות ״לא תעשה״‪ .‬והפצו‬
‫לקבל את התורה רק בחפדים ורחמים ונתנו לאהרן ר‪,‬כד‪,‬ן בל ממונם‪ ,‬כי חשבו ני‬
‫רק בצדקה תר‪,‬א אמונתם‪ .‬ובעבירי‪ .‬הקשה הזאת נעשד‪ ,‬עגל מזד‪,‬ב‪ .‬ואהרן ד‪,‬כד‪,‬ן‬
‫צעק עליד‪,‬ם ואמר ״חג״ לשם מחר‪ .‬כי מלת חג עולד‪ ,‬חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬ני דק‬
‫במדות חסד עם גבורד‪ ,‬תעבדו לשם‪ .‬אם אתם חפצים לעשות מצוות עשר‪ ,‬של ״מחר"‬
‫— רמ״ח‪ .‬נצדד לבם את אותיות ״חג״ שד‪,‬ם חסד עם גבורה‪ ,‬ובזה דק ביראד‪.‬‬
 ‫ג י מ ט ר יא ו נ ו ט ר י ק ו‬ ‫פו‬
‫עילאי של גבורה אשר גם במצוות לא תעשה‪ ,‬תעשו גם בבחינת רוזמים את‬
‫מצוות עשד‪ .‬ועבודה בזאת עבודת השם אשר עם גבורה‪ ,‬ללמד לדורות הבאים‬
‫בישראל כי לא יהשוב כל אחד כי אם רק יתן צדקה יהיה בזה ישראלי טוב‪,‬‬
‫אלא חייב גם לעסוק בכל מצוות התורה אשר אפשר לו‪ .‬וזה בל מצוות לא תעשה‬
‫בבחינת גבורה‪ ,‬עם מצוות עשה בבחינת רחמים‪ .‬ובזה יהיה •מחר* אותיות ‪.‬רחם״‪.‬‬
‫יום ט־ב שלה ‪.‬פורים״‪ ,‬ויסודותיה ושמה כמדת יסוד‪.‬‬

‫‪.‬נצח״‬
‫^יא ספירה שביעית של עשר ספירות וגם ספירה אמצעית של שבע‬
‫ספירות וצירוף שלה אות ‪,‬וי׳ של שם ‪.‬הוי״ ועולמה עולם ‪'.‬צירה״‪ .‬השם שלה‬
‫שם ‪.‬מה״ בזאת ״יור הא ואו הא״‪ .‬בחינת ‪.‬משה רבינו* מפסוק ״אמת ואמונה חק‬
‫ולא יעבר״‪ .‬וזאת נצוח על סטרא אחרא שי'א יעבר על מצוות לא תעשה‪ .‬ובאדם‬
‫העליון היא רגלא דימינא‪ .‬וד‪,‬שם שלד‪ ,‬נקודה בחיריק‪ .‬וד‪,‬ספירה הזאת מורה על‬
‫חסדים ורהמיה כספירות יסוד והוד א־שר שם הברירה שיה לדין ורחמים‪.‬‬
‫כאשר יעלד‪ .‬מ״מלבות״ ‪.‬יסוד״ ו״הוד״ יעלה בידו שלא לעבור חלילד‪ ,‬על‬
‫מצוות לא תעשה בכלל ובפרט‪ ,‬ויהיר‪ ,‬בנצוחו כגבור הכובש תת יצרו‪.‬‬
‫ולמשה רבינו נתן השם את מדת ‪.‬נצח״ כי אע״פ שנתגדל ונתחנך‬
‫בבית בתיה כבן מלך ונולד במזל רע ובדרך הטבע היה לי להיות בעל גאוה‪ ,‬בכל זאת‬
‫נצח את יצרו והיה ענו מכל האדם א־שד על פני האדמה‪.‬‬
‫משה רבינו אמר ‪.‬ונחנו מה״ והמלה ונחנו בגימי ‪ 120‬כמאה ועשרים‬
‫צירופי אלדים בדין‪ ,‬מה בגימי שם הוי ברחמים‪ .‬וגם בשמו ‪.‬משה״ יש שם‬
‫רחמים סובב את הדין כזה ;‬
‫״מה״ יוד הא ואו הא — ‪ 45‬רחמים‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫«ש״ אלף למד הי יוד מם — ‪ 300‬דין ‪,‬מילואי אלדים״‪.‬‬
‫כי בד‪,‬יותו עיו אשר לא היה כמיהו סבב את הדין ברחמיו לעמו‪.‬‬
‫וגם הפקיר את עצמו בשביל עמו ישראל‪ .‬כאשר צוה אותו ה׳ לדבר אל‬
‫הסלע להוציא מים ראה בנבואד‪ ,‬כי אם יעבור על מצות השם ויכה את הסלע‬
‫לא יכנס לארץ ישראל‪ ,‬ובכל זאת הכד‪ ,‬את הסלע כי ראה בנבואתו את הטענה‬
‫של סטרא אחרא בכל שנה ושנד‪ .‬ביום הכפורים כי אבן שהוא דומם שמע לאיש‪,‬‬
‫ואיזה תירוץ יהיה לנו לענווע ביום הכפורים אשר חטאו ישראל בכל השנד‪,‬‬
‫למלך העולם‪ .‬ולכן הכד‪ ,‬את הסלע ולא עלה לארץ ישראל משום שיהיה חסד‬
‫וישובו מחטאותיהם ויסלחו מכל עווניתיהם ביום כפורים‪.‬‬
‫משה ואהרן ׳;׳תי רגלים השומרות את אות ברית קדש‪.‬‬
‫הוד הוא פורים‬ ‫חנוכה‬ ‫נצ ח היא‬
‫ואמונה‬ ‫אמת‬
‫‪,,‬חק• מצוות ע־שה! ‪.‬ולא יעבר״ מצוות לא תעשד‪..‬‬
‫משה רבינו מלגאו של א‪-‬ת ‪ .‬ו • וגם מלגאו ‪.‬אמת״ ‪i‬‬
 ‫ג י » טר י א ו נ ו ט ר י ק ו ן‬
‫״ א' פר אברהם אבינו‪,‬‬
‫משה רבינו‪-‬‬ ‫‪.‬מ״ י‪.‬‬
‫״ת״ ולעת דוד המלך‪.‬‬
‫יים טוב שלה ‪.‬חנוכה״‪ ,‬ויסודותיה ושמה כמדות היד ויסוד‪.‬‬

‫תםא ר ת ׳‬
‫היא ספירה ששית שיל עשר ספירות וצירוף בה אות ‪.‬ו‪ -‬של שם ‪.‬הוי״‬
‫ועולמה עולם ״יצירה״‪ .‬והשם שלה שם ‪.‬מה״ כזאת ! ״יוד הא ואו הא״‪ .‬בחינת‬
‫•‪,‬יעקב אבינו״ שנקרא בחיר האבות ו״איש תם• בהתפארות‪ .‬ובאדם העליון היא‬
‫‪.‬גופא״ שד‪,‬וא חסד עם עורה‪ ,‬ובשם שלה נקודה בחולם‪ .‬והספירה הזאת גם מורה על‬
‫חסדים ורחמים בספירות יסיד היד ונצח אשר שם הברירה שוה לדין ורחמים‪.‬‬
‫יעקב אבינו נקרא איש ונם כי הוא הלך בימינו בחסד ובשמאלו בגבורה‪.‬‬
‫וזאת מדה טובה ושיור‪ .‬לכל בן ישראל לעבוד את השם יתברך‪.‬‬
‫לאותיות מת‪ ,‬כי רשע בחייו נקרא מת‪.‬‬ ‫אבל ברשע נחלף אותיות ״תם״‬
‫ליעקב אבינו נתן את הגמר של השם ‪.‬הוי*‪.‬‬
‫כי ‪.‬אברהם אבינו כאות יוד של שם הוי״‪,‬‬
‫‪.‬יצחק אבינו באות הי עילאי״‪,‬‬
‫״יעקב אבינו באות ואו״‪.‬‬
‫וגם כתב ד&סוק ‪,‬בית יעקב ‪.‬אש״ נוטריקון שתי אחיות ‪I‬‬
‫לאה בשם ‪.‬ה״ עילאי עלמא דאתכסיא‪,‬‬
‫רחל בשם ‪.‬ה״ תתאי עלמא דאתגליא‪.‬‬
‫‪ ,‬ובשקז הספירות של חסד‪ .‬גבורה‪ .‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬יסוד‪ ,‬נמצא נצח‬
‫הוד ויסוד שהן שלש תתאות ושם הדין מתגבר על רחמים‪ ,‬אבל חסד גבורה ותפארת‬
‫הן שלקו עילאות ושם הסטדא אחרא חלושה ומדת הדהמים מתגבדת על הדינים‬
‫ויצרו של אדם‪.‬‬
‫יעקב אבינו תיקן תפלת ‪.‬ערבית" שהוא לשון עריבות שממתקת כל‬
‫הדינים‪ ,‬וגם כתוב בתפלת ערבית ״ונשמח בדברי תלמוד תורתיך ומצוותיו לעולם‬
‫ועד כי הם חיינו וארך ימינו״‪ ,‬ראיה בזה כי ‪.‬ארך ימים״ היא תלמוד תורה‬
‫ועשית מצוותיה‪.‬‬
‫ומפסוק ״ארך ימים בימינה ובשמאלה עשר וכבוד״ אנחנו לומדים כי‬
‫בימינו שהוא ‪.‬חסד״ יעשה חסדים לאחיו הישראלים וגם ילמוד תורד‪ .‬וישמור‬
‫מצוותיה‪ .‬ובשמאלו שהוא ״גבורה״ ילמוד תורה וישמור מצוותיה‪ ,‬וגם יעשה חסדים‬
‫כצדקה בבחינת ״עשד וכבוד״‪ ,‬בי ״עשר״ כא מפסוק ‪.‬עשר תעשר״‪.‬‬
‫ח ‪400‬‬ ‫‪.‬עשר״ בגימ׳ עין ‪130‬‬
‫ם ‪) 600‬באותיות מנצפ״ו(‬ ‫שין ‪360‬‬
‫דיש ‪510‬‬

‫‪1000‬‬ ‫בגימ' ‪ .‬ת ם'‬ ‫‪1000‬‬

 ‫גימטריא ו נ וטר יק ו ן‬ ‫סח‬
‫במסטר קטן‬ ‫במסטר גדול‬ ‫׳‪.‬חסד' בגימ׳ו‬
‫‪2‬נ‬ ‫חת ‪408‬‬
‫‪2‬נ‬ ‫ססו ‪ 20‬נ‬
‫‪II‬‬ ‫דלת ‪434‬‬
‫‪9«2‬‬ ‫‪.‬חסד•‬ ‫אותיות קטנות ‪35‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪.‬וכבוד׳‬ ‫עם המלות ‪3‬‬

‫‪ 000‬נ‬

‫התפארות גם נקראת ׳‪.‬אמת׳׳‪,‬‬

‫יום טוב שלה ‪,‬שבועות״‪,‬‬
‫יסודותיה ושמה כמדות יסור הור ונצח‪.‬‬

‫‪.‬גבורה״‬
‫היא סטירה חמשית של עשר ספירות וצירוף בה אית ״ו״ של שם ‪,‬הוי'‬
‫ועולמה עולם ‪'.‬צירה״‪ .‬והשם שלה שם «מה״ כזאת ! ‪.‬יור הא ואו הא״‪.‬‬
‫בחינת ״יצחק אבינו״‪ .‬והיא יראה עילאי של שבע ספירות‪ ,‬כי מלבות יראר‪,‬‬
‫תתאי‪ .‬אבל בעשר ספירות גבורה היא יראה תתאי‪ .‬ני נאמר ראשית ‪.‬חכמה' יראת‬
‫ה׳‪ ,‬ובחכמה נמצאת יראה עילאי‪.‬‬
‫וכאדם העליון היא דרועא שמאלה כנגד הלב‪.‬‬
‫ובשם שלר‪ ,‬נקורר‪ ,‬נשוא‪ .‬ור‪,‬ספירה הזאת גם מורה על חסרים ורחמים בספירות‬
‫יסוד הוד ותפארת אשר שם הברירה שוה לדין ורחמים‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫יצחק אבינו חפץ בכל לנו להיות עולה תמימר‪ ,‬ני יראתו את השם יתברך‬
‫היתד‪ ,‬באהנוז גמורה כמו שכתוב בספרי קבלה ני סופי האותיות של ‪.‬יראה״‬
‫שד‪,‬ם אותיות א ה הם ראקוי אותיות של מלת •אהבה״‪ .‬וד‪,‬יראר‪ ,‬עילאי הזאת היא‬
‫רק באד‪,‬בה בסוד •אהבת שמים ויראת שמים״ — היראד‪ ,‬משום אד‪,‬נה‪ .‬כי הוא‬
‫אוד‪,‬ב את הקדוש ברוד הוא בכל לבו ונפשו וירא לסגוע בכבודו בכל שהוא‪.‬‬
‫יצחק אבינו תיקן תפלת מנחר‪ ,‬שאפילו אחר עבודתו בעסק צרכיו נאשר‬
‫טנה היום וכל אנשי העולם נוחים מעבודתם הוא יצא לשוח בשדה לעכורת הבורא‬
‫ותקן תפלת מנחה קורם למנוחתו מעבודתו הקשח‪.‬‬
‫‪,.‬שוח״ נמנין ‪.‬שדי' שהיה גבורתו לשם שדי שישמור אותו מכל דעה ומצוקה‪.‬‬
‫בדא׳נז השנת אנחנו מתפללים לשם יתברך שיכפר בעדנו בזכות עקרי‪,‬‬
‫יצהק כי יצחק אבינו הוא ‪..‬ה״ עילאי בשלשת אבות‪ .‬וזאת יסוד התשובה‪.‬‬
‫ובאהבת יצחק לשם יתברך כת לנו להתפלל ״־יום ברחנזים תזנר״‪ ,‬כי נזנירח‬
‫עקדת יצחק אין כח לספרא אחרא להיות קטגור ז ובשם ‪.‬שדי״ שישמר מכל רעד‪,‬‬
‫ומצוקד‪ ,‬עולה כח הסנגור למחילר‪ ,‬לסליחה וכפרה לכל אחד מישראל‪.‬‬
‫יום טוב שלה ‪.‬סוכות״‪.‬‬
‫יסודותיה ושמה כמדת יסוד הוד נצח ותפארת‪.‬‬
 ‫גימטריא ונוטר'קוז‬

‫‪.‬חסד•‬
‫היא סטירה רניעית של עשר ספירות וראש של שבן סטירות וצירוף נר‪,‬‬
‫אוח ‪.‬ו* של שם ‪.‬הוי״‪,‬‬
‫יעולסר‪ ,‬עולם ‪.‬יצירה״‪.‬‬
‫והשם‪.‬עלה שם ‪.‬מה״ כזאת! »יוד הא ואו הא״‪.‬‬
‫כחינת אברהם אבינו שעוכד ד' כווסי ואיננו חטץ לקכל שכר סעבודח׳‬
‫אלא לאד‪.‬נת השם יתברך ולאהבת הבריות‪ .‬ועושה הסד לכל אדם לטניס פשורת הדיז‪.‬‬
‫באדם העלייז היא דרועא דימינא‪.‬‬
‫ונשם שלד‪ ,‬נקודד‪ .‬בסגול‪ .‬והסטירה הזאת נם מורה על הסדים ורהמים בסטירות‬
‫יסוד הוד נצה תפארת וגבורה‪ ,‬אשר שם הברירד‪ ,‬שוה לייז ורחמים‪ .‬אבל כשיגיע‬
‫איש לבחינת ח ס ד איז בו זכירה דיז בכלל‪.‬‬
‫אברהם אבינו תיקז תטלת שחרית כי כאשר יקום משנתו בבקר יעס־ט‬
‫תחילה לשם יתברך בתפלתו ואחר כז לצורך ביתו וכל אדם‪.‬‬
‫בשלשה האבות הוא ‪.‬יוד״ של שם ‪.‬הוי״ ששם איז יש דין בכלל ונטרט‪,‬‬
‫אלא גמורה באהבה והסד‪.‬‬
‫יום טוב שלה ‪ .‬פ ס ה״‪.‬‬
‫יסודותיה ושמר‪ ,‬כמדות יסוד הוד נצח תפארת וגבורה‪.‬‬

‫״ס י נה״‬
‫היא סטירה שלישית של עשר סטירות והיא למעלה מן השכל ואין בה‬
‫איש מישראל כמו אברד‪,‬ם בחסד‪ ,‬יצחק בגבורה‪ ,‬יעקב בתטאדת‪ ,‬משה בנצח‪,‬‬
‫אהרן בהוד‪ ,‬יוסף ביסוד‪ ,‬ודור במלכות‪.‬‬
‫וצירוף בה אות ‪.‬ה״ עילאי על שם הוי‪..‬‬
‫ועולמד‪ ,‬עולם ‪.‬בריאה״‪.‬‬
‫והשם שלה שם «סג״ כזאת ; ״יוד הי ואו הי״‪.‬‬
‫היא עולם התשובה עילאי ועולם הנשמות‪ ,‬ושם שורש של שם ‪.‬אהיה״‬
‫אקזר נתן במתנה למשה רבינו בשם ‪.‬אהיה אשר אהיה״‪.‬‬
‫כדי שיהיה בל ישראל עוסק בספירות ‪.‬ו״ שד‪.‬ן מיסוד עד חסר וד‪.‬אות ‪.‬ו״ תדדה‬
‫משד הכורע ל״ה״ תתאי להעלותה ל‪.‬ה״ עילאי לעולם התשובה‪ ,‬כי שם ‪.‬סג״‬
‫׳סל רהמים גובר על כל הדינים‪.‬‬
‫היא אות השם שדינין מתערין אבל שרשיה רחמים גמורים ואם אפילו‬
‫רק מד‪,‬רד‪,‬ר בתשובד‪ ,‬מסייעין אותו מלעילא לסליחה וכפרה‪.‬‬
‫באדם העליון היא הלב‪.‬‬
‫׳בשם שלה נקודה בצירי‪.‬‬
‫יום טוב שלה ״שבת״‪.‬‬
‫יסודותיה נשמה‪ ,‬דרוש‪ ,‬הלכה‪ .‬מחשבה‪ .‬מוח‪ .‬אש‪.‬‬
‫ושמה ‪.‬אל שדי״‪.‬‬
 ‫גימטדיאונוטריקון‬ ‫צ‬

‫״ ח כ מ ה״‬
‫היא ספירה שניה של עשר ספירות וגם היא למעלה מן השכל‪ .‬וצירוף בה‬
‫אות ״יוד• של שם ״הוי״‪) .‬יוד גופא( ועולמה עולם ״ א צילו ת'‪ ,‬וצירוף שלה שם‬
‫‪ ,‬ע ב• כזאת ״יוד הי ויו הי• יוד הזד‪ ,‬הוא הכמה עילאי שיש בו רק רחמים בלבד‪.‬‬
‫ור‪,‬שם שלד‪ ,‬״הוי״ ״אדני• כזאת ״י א ה דונ הי״‪.‬‬
‫יוד עילאי הוא חכמה עילאי ויוד תתאי הוא הכמה תתאי‪.‬‬
‫וום נתן כמתנה לשלמה המלד שנקרא חים‪.‬‬
‫המגיד מטוריסק כתב כי ״הכמה" אותיות כה ״מה״‬
‫״מחשבה• ״ חשב ״מה׳‬
‫כמו שאמר משה דבינו ‪ .‬ו נ ח נ ו מה״‪ .‬ויכול כל איש מישראל להבין החכמה עילאי‬
‫אם יהיה עניו בכל שעד‪ ,‬ובכל עת‪ .‬כי דק בכח ומחשבת ״מה• יבין חכמה עילאי‪.‬‬
‫וכן כתוב ״וידבר השם אל משה ׳ל א מ ה״‪ ,‬כי אותיות ״ל א מר• הן ״לא רם*‪.‬‬
‫נקודה של חכמה ״פתה״‪ .‬ובאדם העליון היא ״ראש״‪ .‬יום טוב שלד‪ ,‬״רא ש‬
‫'‬ ‫ה שנ ה•‪ .‬יסודותיה חיר״ מדבד‪ ,‬סוד‪ ,‬קבלד״ מים‪.‬‬
‫ושמה כל ‪-‬שמות שלפניה ״אל ש די• ״אל הוי• ״אל אדני״‪.‬‬

‫״ כ ת ר״‬
‫היא ספירה ראשונד‪ ,‬של עשר ספירות ולמעלה מן השכל‪ .‬וצירוף בה ״קוץ‬
‫של יוד• של שם ״הוי״‪ .‬ועולמה עולם ״אצילות״‪ .‬וצירוף שלד‪ ,‬שם ״עב״ כזאת‬
‫״יוד הי ויו הי'‪.‬‬
‫״קוץ יוד״ בגימ' •י ר א ה•‪ ,‬כי רק ביראת השם ואהבתו יכול לכוון לספירה‬
‫הקדושה הזאת שנתן במתנה ל״מ שיח בן דוד״‪.‬‬
‫‪Me‬‬ ‫״י שר אל• ) ע ם האותיות( בגיט׳‬
‫‪65‬‬ ‫״אדני•‬

‫!! ‪ 6‬בנימי ״ תו ר ה•‬

‫להראות ‪:‬‬
‫״ כ ת ר שם ה ק דו ש ב רו ך הוא״‪,‬‬
‫״ כ תר תו ר ה •‬
‫״ כ תר י שראל״‪.‬‬
‫שכל אחד מישראל אם יעסוק בתורה ובמצוותיה‪ ,‬באמת ביראד‪ ,‬באר‪,‬כר‪ ,‬וענוה‬
‫ככל כוחו‪ ,‬יכול להגיע גם לספירת ״כתר״‪ .‬אע״ס שהיא למעל־ מן השכל יקוד‪ ,‬לשם‬
‫יתבדר שיתן לו כת לד‪,‬שיג את הקדושות העליונות‪,‬‬
‫נקודד‪ ,‬של כתר קמץ״‪ .‬יום טוב שלה ״יום ה כ כ ו ר י ס ״ ‪.‬‬
‫יכודותיד‪ ,‬חיה יחידה‪ .‬ושמר‪ ,‬כמדר‪ .‬חכמר‪.,‬‬
 ‫גימטריא ונוסריקון‬

‫פרק ב‬
‫י״ב צי רו פי • הוי• ע ם י״ב ח ד שי ה ם ה צ רו פי ם ל ש ם ‪ .‬הוי • ב פ ס ו ק י ה ם‬
‫ו ב ס פ רי ה ם‪ ,‬ג ם צי רו פי ש ם א דני ו ש ם א הי׳ כ ז א ת ; ״י הוד• ״ אדני ■׳‪ .‬אהיד•‪.‬‬

‫לכל חדש וחדש ייט צירוף שם ‪,‬הוי' אשר נצרף לחדש ־‪,‬הוא והשמות‬
‫הם מראשי תיבות או מסופי תיבות מארבע מלות מפסוקי תו ר ה‪.‬‬

‫ראשי תיבות‪ — ,‬בחדשי ני סן איי ר סיון א ב ח שון כ ס ל ו שב ט‪ ,‬סופי‬

‫תיבות‪ — ,‬בחדשי ת מוז א לו ל ת ש רי ט ב ת א ד ר‪,‬‬

‫נאמר א שנ ב הו כי י ד ע שג?י י ק ר אני ו א ענ הו וגם נאמר ‪,‬ו א ת חנן‬

‫א ל ה ש ם ב ע ת ה הי א‪ ,‬למה נאמר בעת ההיא אלא אל צירוף ה ש ם השייך‬
‫לחודש ההוא‪ ,‬טוב ויפה מאד לצרף ה ש ם של החדש בתפלת מו ס ף של ר א ש ח ד ש‬
‫עם האותיות והנקודה שלה‪ ,‬וגם טוב ויפה מאד לצדף השם השייך להודש ההוא‬
‫עם כל התפילות של ההודש ההוא‪.‬‬
‫)כדי להבדיל ביו אותיות ״ה• עילאי‪. ,‬ה״ חתאי‪ ,‬בשמות הוי׳ ואהי׳‪ .‬כתבתי‬
‫את ״ה ׳׳ עילאי באות ה‪ /‬ואת ״ה׳׳ תתאי באות ד‪ /‬כמו ״יהוד׳׳ ״אהיד׳׳ וכר(‪.‬‬

‫שארי השמות‬
‫ידיושע‬ ‫אדיה‬ ‫אינד‬ ‫ידוה‬ ‫בדאשית‬ ‫אהיד‬ ‫אדני‬ ‫יהוד‬ ‫ניסן‬
‫דברים‬ ‫אדהי‬ ‫אי ת‬ ‫ידהו‬ ‫שנ;*ת‬ ‫אהדי‬ ‫אדינ‬ ‫יהדז‬ ‫אייר‬
‫במדבר‬ ‫אידה‬ ‫אניד‬ ‫יודה‬ ‫ויקרא‬ ‫איהד‬ ‫אנדי‬ ‫יוהד‬ ‫סיון‬
‫דברי הימים‬ ‫דיהא‬ ‫ינדא‬ ‫דוהי‬ ‫ישעיה‬ ‫הידא‬ ‫דניא‬ ‫הודי‬ ‫תמוז‬
‫עזרא‬ ‫ריאה‬ ‫ינאד‬ ‫דויה‬ ‫שמואל‬ ‫היאד‬ ‫דנאי‬ ‫הוי ד‬ ‫אב‬
‫ירמיה‬ ‫דהיא‬ ‫ידנא‬ ‫דהוי‬ ‫יחזקאל‬ ‫הדיא‬ ‫דינא‬ ‫הדוי‬ ‫אלול‬
‫איוב‬ ‫יהאד‬ ‫נדאי‬ ‫והיד‬ ‫קהלת‬ ‫ידאה‬ ‫ניאד‬ ‫ודיה‬ ‫תשדי‬
‫אסתר‬ ‫יהדא‬ ‫נדיא‬ ‫והדי‬ ‫משלי‬ ‫ידהא‬ ‫נידא‬ ‫ודהי‬ ‫חשון‬
‫תהלים‬ ‫יאהד‬ ‫נאדי‬ ‫ויהד‬ ‫רות‬ ‫יאדה‬ ‫נאיד‬ ‫וידה‬ ‫כסלו‬
‫תרי עשר—חבקוק‬ ‫האדי‬ ‫דאינ‬ ‫שיד השירים הי דו‬ ‫דאהי‬ ‫יאדנ‬ ‫דיר‪,‬ו‬ ‫טבת‬
‫מלכים‬ ‫האיד‬ ‫דאני‬ ‫היוד‬ ‫איכה‬ ‫דאיה‬ ‫יאנד‬ ‫דיוה‬ ‫שבט‬
‫שופטים‬ ‫הראי‬ ‫דיאנ‬ ‫הדיו‬ ‫דניאל‬ ‫דהאי‬ ‫ידאנ‬ ‫דהיו‬ ‫אדר‬

‫ששה צי'רוסים לשמות ‪-‬שדי׳׳ ״אלד׳‬

‫אלד‬ ‫שדי‬
‫אדל‬ ‫שיד‬
‫לאד‬ ‫דשי‬
‫לדא‬ ‫דיש‬
‫דאל‬ ‫ישד‬
‫דלא‬ ‫ידש‬
 ‫גימטריא ונוטויקון‬

‫מאה ועשרים צירופי השם ״ אל הי ם־ והשם ‪ -‬צ ב או ת־ י‬

‫מאלהי‬ ‫יאלהם‬ ‫האלים‬ ‫לאהים‬ ‫אלהים‬
‫מאליה‬ ‫יאלמה‬ ‫האלמי‬ ‫לאהמי‬ ‫אלהמי‬
‫מאהלי‬ ‫יאהלם‬ ‫האילם‬ ‫לאיהם‬ ‫אליהם‬
‫מאהיל‬ ‫יאהמל‬ ‫האי מל‬ ‫לאימר‪,‬‬ ‫אלימה‬
‫מאילה‬ ‫יאמלה‬ ‫האמלי‬ ‫לאמהי‬ ‫אלמהי‬
‫מאיהל‬ ‫יאמהל‬ ‫האמיל‬ ‫לאמיה‬ ‫אלמיה‬
‫מלאהי‬ ‫ילאהם‬ ‫ד‪,‬לאי ם‬ ‫להאים‬ ‫אר‪,‬לים‬
‫מלאיה‬ ‫י לאמה‬ ‫הלאמי‬ ‫להאמי‬ ‫אהלמי‬
‫מלהאי‬ ‫ילהאם‬ ‫הליאם‬ ‫להיאם‬ ‫אהילם‬
‫מלהיא‬ ‫ילהמא‬ ‫הליטא‬ ‫להימא‬ ‫אהימל‬
‫מליאה‬ ‫ילמאה‬ ‫הלמאי‬ ‫להמאי‬ ‫אהמלי‬
‫מליהא‬ ‫ילמהא‬ ‫הלמיא‬ ‫להמיא‬ ‫אהמיל‬
‫מהאלי‬ ‫יהאלם‬ ‫היאלם‬ ‫ליאהם‬ ‫אילהם‬
‫מהאיל‬ ‫יהאמל‬ ‫היאמל‬ ‫ליאמר‪,‬‬ ‫אילמר‪,‬‬
‫מהלא■‬ ‫יהלאם‬ ‫הילאם‬ ‫ליהאם‬ ‫איהלם‬
‫מהליא‬ ‫יהלמא‬ ‫הילמא‬ ‫ליהמא‬ ‫אי‪.‬ר‪,‬מל‬
‫מהיאל‬ ‫יהמאל‬ ‫הימאל‬ ‫לימאה‬ ‫אימלה‬
‫מהי לא‬ ‫י המלא‬ ‫הימלא‬ ‫לימר‪,‬א‬ ‫אימהל‬
‫מיאלה‬ ‫ימאלה‬ ‫המאלי‬ ‫למאיה‬ ‫אכלר‪,‬י‬
‫מיאהל‬ ‫ימאהל‬ ‫המאיל‬ ‫למאהי‬ ‫אמליה‬
‫מילאה‬ ‫ימלאה‬ ‫המלאי‬ ‫למהאי‬ ‫אמהלי‬
‫מילהא‬ ‫ימלהא‬ ‫המליא‬ ‫למהיא‬ ‫אמר‪,‬יל‬
‫מיהאל‬ ‫ימהאל‬ ‫המיאל‬ ‫למיאה‬ ‫אמילר‪,‬‬
‫מיהלא‬ ‫ימהלא‬ ‫המי לא‬ ‫למי הא‬ ‫אמיהל‬

‫תצבאו‬ ‫וצבאה‬ ‫אצנות‬ ‫בצאות‬ ‫צבאות‬

‫תצבוא‬ ‫וצבהא‬ ‫אצבתו‬ ‫בצאתו‬ ‫צבאתו‬
‫תצאבו‬ ‫וצאבת‬ ‫אצובת‬ ‫בצואת‬ ‫צבואת‬
‫תצאוב‬ ‫וצאהב‬ ‫אצותב‬ ‫בצו תא‬ ‫צבותא‬
‫הצובא‬ ‫וצהבא‬ ‫אצתבו‬ ‫בצתאו‬ ‫צבתאו‬
‫חצואב‬ ‫■צהאב‬ ‫אצתוב‬ ‫בצחוא‬ ‫צבתיא‬
‫תבצאו‬ ‫ובצאת‬ ‫אבצות‬ ‫באצות‬ ‫צאבות‬
‫תבצוא‬ ‫ובצהא‬ ‫אבצתו‬ ‫באצחו‬ ‫צאבתו‬
‫חבאצו‬ ‫ובאצת‬ ‫אבוצת‬ ‫באוצת‬ ‫צאובת‬
‫תנאוצ‬ ‫ובאתצ‬ ‫אבותצ‬ ‫באותצ‬ ‫צאותב‬
‫תבוצא‬ ‫ובתצא‬ ‫אבהצו‬ ‫באתצו‬ ‫צאתבו‬
‫תבואצ‬ ‫ובתאצ‬ ‫אבתוצ‬ ‫באתוצ‬ ‫צאתוב‬
‫תאצבי‬ ‫ואצבת‬ ‫אוצבת‬ ‫בוצאת‬ ‫צו באת‬
‫צג‬ ‫ג י מ ט ר יא ו נ ו ט ר י ק ו ן‬
‫תאצוב‬ ‫ואצתב‬ ‫אוצתב‬ ‫בוצתא‬ ‫צובתא‬
‫תאבצו‬ ‫ואבתצ‬ ‫אובצת‬ ‫בואצת‬ ‫צואבת‬
‫תאבוצ‬ ‫ואבצת‬ ‫אונתצ‬ ‫בואתצ‬ ‫צואתב‬
‫תאוצב‬ ‫ואתצב‬ ‫אותצב‬ ‫בותצא‬ ‫צותבא‬
‫תאובצ‬ ‫ואחבצ‬ ‫אותבצ‬ ‫בותאצ‬ ‫צותאב‬
‫תוצבא‬ ‫ותצבא‬ ‫אתצבו‬ ‫בתצוא‬ ‫צתבאו‬
‫תוצא ב‬ ‫ותצאב‬ ‫אתצוב‬ ‫בתצאו‬ ‫צתבוא‬
‫תובצא‬ ‫ותבצא‬ ‫אתבצו‬ ‫בתאצו‬ ‫צתאבו‬
‫תובאצ‬ ‫ותבאצ‬ ‫אתבוצ‬ ‫בתאוצ‬ ‫צתאוב‬
‫תואצב‬ ‫ותאצב‬ ‫אתוצב‬ ‫בתוצא‬ ‫צתובא‬
‫תואבצ‬ ‫ותאבצ‬ ‫את‪.‬יבצ‬ ‫בתואצ‬ ‫צתואב‬

‫יש עשרים וארבעה צ'רוסי ״ או תיו ת ש ם ‪.‬הוי' ׳־ מארבע אותיות שלה‪.‬‬

‫ויש לכל צירוף וצירוף עשרים ושבעה צירופי ״ מילו אי ‪,‬הוי"‬

‫‪1‬‬ ‫‪72‬‬ ‫אחת‬ ‫פעם‬ ‫‪72‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪134‬‬ ‫פעמים‬ ‫שתי‬ ‫‪67‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪189‬‬ ‫פעמים‬ ‫שלש‬ ‫‪63‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪124‬‬ ‫פעמים‬ ‫שתי‬ ‫‪62‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪232‬‬ ‫פעמים‬ ‫ארבע‬ ‫‪58‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪114‬‬ ‫פעמים‬ ‫שתי‬ ‫‪57‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪162‬‬ ‫פעמים‬ ‫שלש‬ ‫‪54‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪159‬‬ ‫פעמים‬ ‫שלש‬ ‫‪53‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪52‬‬ ‫אחת‬ ‫תעם‬ ‫‪52‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪98‬‬ ‫פעמים‬ ‫שתי‬ ‫‪49‬‬ ‫‪1Q‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪96‬‬ ‫פעמים‬ ‫שתי‬ ‫‪48‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪45‬‬ ‫אחת‬ ‫פעם‬ ‫‪45‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪44‬‬ ‫אחת‬ ‫פעם‬ ‫‪44‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪27‬‬ ‫‪1521‬‬ ‫‪724‬‬

 ‫ג י מטר יא ו נו טר יקו ן‬ ‫צד‬
‫ה׳של״ה הקדוש׳ כותב מכתבי ‪,‬הארי הקדוש׳ כי כל פתר כמו ‪,‬ו׳ = ‪6‬‬
‫תירק כמו ‪,‬י׳ = ‪10‬‬
‫‪20‬‬ ‫צירה כמו שני יודין = ‪ 20‬וגם שוא‬
‫סגול כמו שלשה יודין = ‪ :10‬זכו׳ וכו׳‬
‫ומה ‪.‬קמץ׳ כמו פתת עם תירק = ‪16‬‬ ‫‪.‬‬
‫כתוב בספר ‪.‬בני יששכר* ״שבת* עם הנקודות כגימ׳ •תשכר׳■ = ‪724‬‬
‫שבת = ‪ 702‬פתח = ‪ 6‬קמץ = ‪ 16‬ס״ה = ‪.724‬‬
‫והיא בגימ׳ ‪,‬יג׳ מילואי ׳ הוי׳ שונים = ‪.724‬‬
‫הד‪ ,‬שכתבנו בספרינו ‪,‬אגר*א דכל״ה מד‪ ,‬שביקש משה ‪ .‬הו די ע ני נ א א ת‬
‫‪.‬דרכך׳*‪ .‬נכתב ררכך תטר יוד והוא מרמז שבקש לד‪,‬ודיע לו »יג* מדותיו‬
‫ית*ש שבד‪,‬ם »י*ג מי לו אי הוי* הנ״ל בגימ׳‪,‬ת שכד' וד‪,‬יא בגימ׳ ‪ .‬ד ר כ ך * » ך * =‬
‫‪> 500‬ב»אי*ק בכ״ר*(‪ ,‬וד‪,‬נד‪ ,‬ש ב ת עם נקוד־תיד‪ ,‬בגימ׳ כל מילואי ‪,‬יג׳ הויו ת׳ הנ״ל‪,‬‬
‫וזד‪ ,‬יש לפרש בדברי הזוד‪,‬ר הנ״ל ; מד‪,‬ו ‪,‬שבת׳ שמא ד קו ד ש א ב ר י ך הוא׳‪.‬‬
‫שמא דאיהו שלים מכל סטרוי‪ .‬עכ*ד הספר ״בני יששכר*‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫=‬ ‫ד‬
‫‪200‬‬ ‫=‬ ‫ר‬
‫‪20‬‬ ‫=‬ ‫כ‬
‫‪500‬‬ ‫=‬ ‫ד‬

‫‪724‬‬
‫ניסן ■אות ‪.‬ה* מזל טלה‪ ,‬שבט י הו ד ה רגל ימין בנפש בסוד שיחד‪— ,‬‬
‫דיבור ״ישמחו השמים ותגל הארץ״ ‪.‬יהוד* •אדני* •אה‪,‬יד*‪.‬‬
‫= ‪25‬‬ ‫שם‬ ‫חירק = ‪ 10‬תחת ‪.‬י*‪ ,‬פתח = ‪ 6‬תהת ״ד‪ *,‬עלאי ;‬
‫נקודות = ‪52‬‬ ‫שוא = ‪ 20‬תחת ‪.‬ו״‪ ,‬קמץ = ‪ 16‬תחת ‪.‬ה״ תתאי‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫שם ‪-‬עב*‬ ‫באחוריים = ‪184‬‬ ‫‪72‬‬ ‫הי =‬ ‫וי;‬ ‫הי‬ ‫יוד‬

‫‪175‬‬ ‫‪63‬‬ ‫הא ‪-‬‬ ‫ויו‬ ‫הי‬ ‫י;ד‬
‫‪179‬‬ ‫‪67‬‬ ‫הה‬ ‫דיו‬ ‫הי‬ ‫ייד‬
‫‪ 166‬שם »םג״‬ ‫‪63‬‬ ‫הי‬ ‫ואו‬ ‫הי‬ ‫יוד‬
‫‪157‬‬ ‫‪54‬‬ ‫הא‬ ‫ואו‬ ‫הי‬ ‫יוד‬
‫‪ 161‬שם ‪ .‬חן״‬ ‫‪58‬‬ ‫הד­ ‪-‬‬ ‫ואו‬ ‫הי‬ ‫יוד‬
‫‪164‬‬ ‫‪(12‬‬ ‫ד­ י‬ ‫וו‬ ‫הי‬ ‫יוד‬
‫‪155‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הא‬ ‫וו‬ ‫הי‬ ‫יוד‬
‫‪159‬‬ ‫‪57‬‬ ‫הד­‬ ‫וו‬ ‫הי‬ ‫יוד‬
‫‪157‬‬ ‫‪63‬‬ ‫ד­ י =‬ ‫ויו‬ ‫הא‬ ‫יוד‬
‫‪14a‬‬ ‫‪54‬‬ ‫הא‬ ‫ויו‬ ‫הא‬ ‫יוד‬
 ‫גימטריא ונוטדיקיז‬
‫‪152‬‬ ‫הי ‪58 -‬‬ ‫ואו‬ ‫הא‬ ‫יוד‬
‫‪139‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫הה‬ ‫ויו‬ ‫הא‬ ‫*ור‬
‫‪ 130‬ש ם‪ .‬מ ה •‬ ‫‪45‬‬ ‫הא‬ ‫ואו‬ ‫הא‬ ‫יוד‬
‫‪134‬‬ ‫‪49‬‬ ‫הר‪.‬‬ ‫ואו‬ ‫הא‬ ‫יוד‬
‫‪137‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הי‬ ‫וו‬ ‫הא‬ ‫יוד‬
‫‪128‬‬ ‫‪44‬‬ ‫הא‬ ‫וו‬ ‫הא‬ ‫יוד‬
‫‪132‬‬ ‫‪48‬‬ ‫הה‬ ‫וו‬ ‫הא‬ ‫יוד‬
‫‪169‬‬ ‫‪67‬‬ ‫הי‬ ‫ויו‬ ‫הה‬ ‫יוד‬
‫‪160‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הא‬ ‫ויו‬ ‫הה‬ ‫יוד‬
‫‪164‬‬ ‫הר‪62 = .‬‬ ‫ויו‬ ‫הה‬ ‫יוד‬
‫‪151‬‬ ‫‪58‬‬ ‫•הי‬ ‫ואו‬ ‫הה‬ ‫יוד‬
‫‪142‬‬ ‫‪49‬‬ ‫הא‬ ‫ואו‬ ‫הה‬ ‫יוד‬
‫‪146‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הה‪.‬‬ ‫ואו‬ ‫הה‬ ‫יוד‬
‫‪149‬‬ ‫הי ‪57 -‬‬ ‫וו‬ ‫הה‬ ‫יוד‬
‫‪140‬‬ ‫‪48‬‬ ‫הא‬ ‫וו‬ ‫הה‬ ‫יוד‬
‫‪ 144‬שם ‪.‬בן״‬ ‫הה — ‪52‬‬ ‫וו‬ ‫ה­‬ ‫יוד‬

‫‪4122‬‬ ‫‪1521‬‬

‫‪ 544‬שם ״קסא'‬ ‫‪161‬‬ ‫הי‬ ‫יוד‬ ‫­י‬ ‫אלף‬

‫‪533‬‬ ‫־• ‪152‬‬ ‫הא‬ ‫יוד‬ ‫הי‬ ‫אלף‬
‫‪539‬‬ ‫‪156‬‬ ‫הה‬ ‫יוד‬ ‫הי‬ ‫אלף‬
‫‪517‬‬ ‫‪152‬‬ ‫הי‬ ‫יוד‬ ‫הא‬ ‫אלף‬
‫‪.‬קמג״‬ ‫‪ 503‬שם‬ ‫‪143 -‬‬ ‫הא‬ ‫יוד‬ ‫הא‬ ‫אלף‬
‫‪512‬‬ ‫‪147‬‬ ‫הה‬ ‫יוד‬ ‫הא‬ ‫אלף‬
‫‪529‬‬ ‫‪156‬‬ ‫הי‬ ‫יוד‬ ‫הה‬ ‫אלף‬
‫‪520‬‬ ‫‪147‬‬ ‫הא‬ ‫יוד‬ ‫הה‬ ‫אריף‬
‫‪.‬קנא'‬ ‫‪ 524‬שם‬ ‫‪151‬‬ ‫הה‬ ‫יוד‬ ‫הה‬ ‫אלף‬

‫‪4728‬‬ ‫‪. 1365‬‬

‫אלף דלת נוז ייד = ‪671‬‬

‫= ‪756‬‬ ‫נון‬ ‫= ‪ 364‬בגי׳ מלואי ״ ני ס ף‬ ‫״ישמחו׳׳‬

‫= ‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫״ ‪395‬‬ ‫״השמים״‬
‫‪600 -‬‬ ‫סמך‬ ‫= ‪439‬‬ ‫״ותגל״‬
‫=־ ‪106‬‬ ‫נרז‬ ‫^ ‪296‬‬ ‫״הארץ״‬
‫עם אותיות = ‪12‬‬
 ‫ג י מ ט ר י א ו ג ו ס ר י קין‬ ‫צו‬
‫אייר אות ‪ *1,‬מזל שור שנט יששכר נוליא ימנית כנפש נסור הרהור — רפואה‪.‬‬
‫״יתהלל המתהלל השכל וידוע״ ״י ה דו• ‪-‬אדני' «אהדי״‪.‬‬
‫= ‪26‬‬ ‫’שם‬ ‫פתח = ‪ 6‬תחת •ה* עלאי ;‬ ‫הירק = ‪ 10‬תחת ״י״־‪.‬‬
‫!קידוח‪42 = ,‬‬ ‫שוא = ‪ 20‬תחת *ו״‪.‬‬ ‫פתח = ‪ 6‬תחת ‪.‬ה‪ -‬תתאי‪1‬‬
‫—‬ ‫באחודיים‬
‫‪68‬‬ ‫‪177‬‬ ‫יוד הי הי ויו = ‪72‬‬
‫‪159‬‬ ‫יוד הי הא ויו = ‪63‬‬
‫באחוריים‬ ‫‪167‬‬ ‫יוד הי הה ויו = ‪67‬‬
‫‪539‬‬ ‫אלף הי הי יוד ­ב­ ‪161‬‬ ‫‪168‬‬ ‫יוד הי הי ואו = ‪63‬‬
‫‪521‬‬ ‫אלף הי הא יוד = ‪152‬‬ ‫‪150‬‬ ‫יוד הי הא ואו = ‪54‬‬
‫‪529‬‬ ‫אלף הי הה יוד = ‪156‬‬ ‫‪158‬‬ ‫יוד הי הה ואו = ‪58‬‬
‫‪512‬‬ ‫אלף הא הי יור = ‪152‬‬ ‫‪167‬‬ ‫יוד הי הי וו = ‪62‬‬
‫‪494‬‬ ‫אלף הא הא יור = ‪143‬‬ ‫‪149‬‬ ‫יוד הי הא וו = ‪53‬‬
‫‪502‬‬ ‫אלף הא הה יוד = ‪147‬‬ ‫‪157‬‬ ‫יוד הי הה וו = ‪57‬‬
‫‪524‬‬ ‫אלף הה הי יוד = ‪156‬‬ ‫‪150‬‬ ‫יוד הא הי ויו = ‪63‬‬
‫‪506‬‬ ‫אלף הה הא יור = ‪147‬‬ ‫‪132‬‬ ‫יוד הא תא ויו = ‪54‬‬
‫‪514‬‬ ‫אלף הה הה יוד = ‪151‬‬ ‫‪140‬‬ ‫יוד הא הה ויו = ‪58‬‬
‫— ——‬ ‫‪141‬‬ ‫יוד הא הי ואו ‪54 -‬‬
‫‪4641 1365‬‬ ‫‪123‬‬ ‫יוד הא הא ואו = ‪45‬‬
‫‪1892‬‬ ‫‪671‬‬ ‫אלף דלת יוד נון‬ ‫‪131‬‬ ‫יוד הא הה ואו = ‪49‬‬
‫‪140‬‬ ‫יוד הא הי וו = ‪53‬‬
‫‪122‬‬ ‫יוד הא הא וו = ‪44‬‬
‫בגיס׳ !עלמים של מילואי אותיות‬ ‫‪130‬‬ ‫יוד הא הה וו = ‪48‬‬
‫״אלף יוד יוד ריש׳‬ ‫‪162‬‬ ‫יוד הה הי ויו = ‪67‬‬
‫‪144‬‬ ‫יוד הה הא ויו = ‪58‬‬
‫= ‪110‬‬ ‫א לף‬
‫‪152‬‬ ‫י ^ הה הה ויו = ‪62‬‬
‫ל מד =־ ‪44‬‬
‫‪153‬‬ ‫יוד הה הי ואו = ‪58‬‬
‫= ‪10‬‬ ‫פ י‬
‫‪135‬‬ ‫יוד הה הא ואו = ‪49‬‬
‫= ‪10‬‬ ‫י וד‬ ‫‪143‬‬ ‫יוד הה הה ואו = ‪53‬‬
‫= ‪6‬‬ ‫ו ו‬ ‫‪152‬‬ ‫יוד הה הי וו = ‪57‬‬
‫ד לת = ‪430‬‬ ‫‪134‬‬ ‫יוד הה הא וו = ‪48‬‬
‫‪142‬‬ ‫יוד הה הה וו = ‪52‬‬
‫= ‪10‬‬ ‫י וד‬
‫= ‪6‬‬ ‫ו ו‬
‫‪3978‬‬ ‫‪1521‬‬
‫= ‪430‬‬ ‫ד לת‬
‫‪475‬‬ ‫״‬ ‫״יתהלל״‬
‫= ‪310‬‬ ‫ר יש‬ ‫‪510‬‬ ‫=‬ ‫״המתהלל״‬
‫= ‪10‬‬ ‫י ח­‬ ‫‪355‬‬ ‫=‬ ‫‪,‬השכל״‬
‫= ‪60‬‬ ‫ש ין‬ ‫‪96‬‬ ‫=‬ ‫״וידוע״‬

‫‪1436‬‬ ‫‪1436‬‬
‫צז‬ ‫גימטריאונוטריקון‬
‫רגל שכיאל בנפש בסוד הילוך אל התורה‪.‬‬ ‫סיון אוח מזל תאומים שבט זבולון‬
‫״ידיתיו ולצלע המשכן השנית״ ״יוהד״ ״אנדי״ ״איהד״‪.‬‬
‫שם = ‪20‬‬ ‫שורק = ‪ 30‬תחת ״ו״ ‪:‬‬ ‫שוא = ‪ 20‬תחת ״י״ !‬
‫גקידות = ‪42‬‬ ‫פחח = ‪ 6‬תחת ״־״ תתאי‪.‬‬ ‫עתח ‪ 6 --‬תחת ״־״ עלאי ;‬

‫‪549‬‬ ‫‪161‬‬ ‫אלף יוד הי הי‬ ‫‪191‬‬ ‫‪72‬‬ ‫=‬ ‫יוד ויו הי הי‬
‫‪540‬‬ ‫‪152‬‬ ‫אלף יוד הי הא‬ ‫‪182‬‬ ‫‪63‬‬ ‫=‬ ‫יוד זיו הי הא‬
‫‪5-U‬‬ ‫אלף יוד הי ה ­ = ‪156‬‬ ‫‪186‬‬ ‫‪67‬‬ ‫יוד זיז הי הה‬
‫!‪53‬‬ ‫אלף יוד הא הי = ‪152‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪63‬‬ ‫יוד ואו הי הי =‬
‫‪522‬‬ ‫‪143‬‬ ‫אלף יוד הא הא‬ ‫‪155‬‬ ‫‪54‬‬ ‫יוד ואו הי הא =‬
‫‪526‬‬ ‫‪147‬‬ ‫אלף יוד הא הה‬ ‫‪159‬‬ ‫‪58‬‬ ‫יוד ואו הי הה ‪-‬‬
‫‪539‬‬ ‫‪156‬‬ ‫אלף יוד הה הי‬ ‫‪161‬‬ ‫‪62‬‬ ‫יוד וו הי הי =‬
‫‪530‬‬ ‫אלף יוד הה הא ‪147 -‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪53‬‬ ‫יוד וו הי הא ‪=:‬‬
‫‪531‬‬ ‫!‪15‬‬ ‫אלף יוד הה ה ­‬ ‫‪156‬‬ ‫‪57‬‬ ‫יוד וו הי הה =‬
‫—‬ ‫—‬ ‫‪173‬‬ ‫‪63‬‬ ‫יוד ויו הא הי =‬
‫‪4815‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪54‬‬ ‫יוד ויו הא הא =‬
‫‪1650‬‬ ‫‪671‬‬ ‫אלף נין דלת יו־ד‬ ‫‪168‬‬ ‫‪58‬‬ ‫יוד ויו הא הה =‬
‫‪146‬‬ ‫‪54‬‬ ‫יוד ואו הא הי =‬
‫‪436‬‬ ‫=‬ ‫״ידותיו"‬ ‫‪137‬‬ ‫‪45‬‬ ‫יוד ואו הא הא =‬
‫‪226‬‬ ‫=‬ ‫״ולצלע״‬ ‫‪141‬‬ ‫‪49‬‬ ‫יוד וא׳• הא הה =‬
‫‪415‬‬ ‫=‬ ‫״המשכן״‬ ‫‪143‬‬ ‫‪53‬‬ ‫יוד וו הא הי =‬
‫‪765‬‬ ‫=‬ ‫‪,‬השנית״‬ ‫‪134‬‬ ‫‪44‬‬ ‫יוד וו הא הא‬
‫‪138‬‬ ‫‪48‬‬ ‫יוד וו הא הה =‬
‫‪1842‬‬ ‫‪181‬‬ ‫‪67‬‬ ‫יוד ויו הה הי =‬
‫‪172‬‬ ‫‪58‬‬ ‫יוד ויו הה הא ‪=:‬‬
‫‪176‬‬ ‫‪62‬‬ ‫יוד ויו הה הה ‪-‬‬
‫נגיפ■ ‪,‬ב׳ פעמים מילואי סיון‬ ‫‪154‬‬ ‫‪58‬‬ ‫יוד ואו הה הי =‬
‫= ‪120‬‬ ‫סמך‬ ‫‪145‬‬ ‫‪49‬‬ ‫יוד ואז תה הא‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪!49‬‬ ‫‪53‬‬ ‫יוד ואו הה הה‬
‫‪13‬‬ ‫וא­‬ ‫‪151‬‬ ‫‪57‬‬ ‫יוד וו הה הי‬
‫= ‪756‬‬ ‫ג­ן‬ ‫‪142‬‬ ‫‪48‬‬ ‫יוד וו הה הא =‬
‫= ‪12‬‬ ‫עם א‪-‬תיות‬ ‫‪146‬‬ ‫‪52‬‬ ‫יוד וו הה הה ‪=:‬‬

‫‪921‬‬ ‫‪4266‬‬ ‫‪1521‬‬

‫שגית להראית ‪:‬‬

‫שניתן■ ‪:‬יראי בחדש הזה‪.‬‬ ‫״תורה שבכתב״‪ .‬״תורה שבעל פה״‬
 ‫ג י מ ט ר י א ו נ ו‪ D‬ר י ק ו ן‬ ‫צח‬
‫יד ימין כנפש בסוד ראיה‪.‬‬ ‫תמוז א־ת ‪,‬ח‪ -‬מזל סרטן שבט ראובן‬
‫‪ .‬זה איננו שוה לי‪ . -‬הודי‪• -‬דניא' ‪,‬הידא*‪.‬‬

‫= ‪26‬‬ ‫שם‬ ‫צירי = ‪« 20‬ו״ ‪:‬‬ ‫סגול = ‪ 30‬״ה‪ -‬עלאי ‪I‬‬

‫נקודות = ‪70‬‬ ‫חירק = ‪« 10‬י״‬ ‫חולם = ‪. 10‬ה‪ -‬תתאי ;‬

‫‪261‬‬ ‫‪161‬‬ ‫הי אלף =‬ ‫יוד‬ ‫הי‬ ‫‪176‬‬ ‫‪72‬‬ ‫=‬ ‫ויו הי יוד‬ ‫הי‬
‫‪243‬‬ ‫‪152‬‬ ‫הא אלף ‪=:‬‬ ‫יוד‬ ‫הי‬ ‫‪158‬‬ ‫‪63‬‬ ‫=‬ ‫ויו הא יוד‬ ‫הי‬
‫‪251‬‬ ‫‪156‬‬ ‫הה אלף‬ ‫יוד‬ ‫הי‬ ‫‪166‬‬ ‫‪67‬‬ ‫=‬ ‫ויו הה יוד‬ ‫הי‬
‫‪225‬‬ ‫‪152‬‬ ‫הי אלף‬ ‫יוד‬ ‫הא‬ ‫‪149‬‬ ‫‪63‬‬ ‫=‬ ‫ואו הי יוד‬ ‫הי‬
‫‪207‬‬ ‫‪143‬‬ ‫הא אלף‬ ‫יוד‬ ‫הא‬ ‫‪131‬‬ ‫‪54‬‬ ‫=‬ ‫ואו ר׳א יוד‬ ‫הי‬
‫‪215‬‬ ‫‪147‬‬ ‫הה אלף =‬ ‫יוד‬ ‫הא‬ ‫‪139‬‬ ‫‪58‬‬ ‫ואו הה יוד‬ ‫הי‬
‫‪241‬‬ ‫‪156‬‬ ‫הי אלף‬ ‫י'ד‬ ‫הה‬ ‫‪146‬‬ ‫‪62‬‬ ‫=‬ ‫וו הי יוד‬ ‫הי‬
‫‪221‬‬ ‫‪147‬‬ ‫הא אלף‬ ‫יוד‬ ‫הה‬ ‫‪128‬‬ ‫‪53‬‬ ‫=‬ ‫וו הא יוד‬ ‫הי‬
‫‪231‬‬ ‫‪151‬‬ ‫הא אלף ‪-‬‬ ‫יוד‬ ‫הה‬ ‫‪136‬‬ ‫‪57‬‬ ‫וו הה יוד‬ ‫הי‬
‫—‬ ‫—‬ ‫‪140‬‬ ‫‪63‬‬ ‫=‬ ‫ויו הי יוד‬ ‫הא‬
‫‪2097‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪122‬‬ ‫‪54‬‬ ‫=‬ ‫ויו הא יוד‬ ‫הא‬
‫‪2205‬‬ ‫= !‪67‬‬ ‫דלת נין יוד אלף‬ ‫‪130‬‬ ‫‪58‬‬ ‫=‬ ‫וו הה יוד‬ ‫הא‬
‫‪113‬‬ ‫‪54‬‬ ‫=‬ ‫ואו הי יוד‬ ‫הא‬
‫‪12‬‬ ‫״זה׳׳‬ ‫‪95‬‬ ‫‪45‬‬ ‫=‬ ‫ואו הא יוד‬ ‫הא‬
‫‪117‬‬ ‫״איננו״‬ ‫‪103‬‬ ‫‪49‬‬ ‫=‬ ‫ואו הה יוד‬ ‫הא‬
‫‪311‬‬ ‫״שוה״‬ ‫‪110‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪-‬‬ ‫וו הי יוד‬ ‫הא‬
‫‪4C» =:‬‬ ‫״לי״‬ ‫‪92‬‬ ‫‪44‬‬ ‫=‬ ‫וו הא יוד‬ ‫הא‬
‫‪100‬‬ ‫‪48‬‬ ‫וו הה יוד‬ ‫הא‬
‫‪480‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪67‬‬ ‫=‬ ‫ויו הי יוד‬ ‫הה‬
‫‪138‬‬ ‫‪58‬‬ ‫=‬ ‫ויו הא יוד‬ ‫הה‬
‫בגי׳ ראשי תיבות עם אמצעי תיבות‬ ‫‪146‬‬ ‫‪62‬‬ ‫=‬ ‫ויו הה יוד‬ ‫הה‬
‫של מילואי תיו מם ויו זין‬ ‫‪129‬‬ ‫‪58‬‬ ‫ואו הי יוד‬ ‫הה‬
‫תי )ו( = ‪410‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪49‬‬ ‫ואו הא יוד‬ ‫הה‬
‫מ )ם( = ‪40‬‬ ‫‪119‬‬ ‫‪53‬‬ ‫=‬ ‫ואו הה יוד‬ ‫הה‬
‫‪(1‬‬ ‫ו )י(‬ ‫‪126‬‬ ‫‪57‬‬ ‫=־‬ ‫וו הי יוד‬ ‫הה‬
‫‪17‬‬ ‫זיי )‪(1‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪48‬‬ ‫=‬ ‫וו הא יוד‬ ‫הה‬
‫ד‬ ‫עם אותיות‬ ‫‪116‬‬ ‫‪52‬‬ ‫=‬ ‫וו הה יוד‬ ‫הה‬

‫‪480‬‬ ‫‪3483‬‬ ‫‪1521‬‬

‫צט‬ ‫גימטריאונוטריקון‬
‫כוליא שמאלית בנסי״ כסיד■״’‪:‬דע־‪.‬‬ ‫א ‪ 3‬אות ״‪U‬״ מזל ארייה שבט‬
‫״הסכת ושמע ישראל היום״ ״ ה ר ד ״ ״דנאיי״ ״היאד״‪.‬‬
‫״ ‪25‬‬ ‫שם‬ ‫שורק = ‪ 10‬״ו״‪:‬‬ ‫פתח = ‪ 6‬״ה״ עלאי‪:‬‬
‫נקודן‪32 ^ ;,‬‬ ‫פתח = ‪ 6‬״ה״ תתאי•‬ ‫הירק = ‪, 10‬י״־‬

‫‪357‬‬ ‫‪161‬‬ ‫=‬ ‫יוד אלף הי‬ ‫הי‬ ‫‪181‬‬ ‫= ‪72‬‬ ‫הי ויו יוד הי‬
‫‪348‬‬ ‫‪152‬‬ ‫=‬ ‫יוד אלף הא‬ ‫הי‬ ‫‪172‬‬ ‫‪63‬‬ ‫הי ויו יוד הא‬
‫‪352‬‬ ‫‪156‬‬ ‫=‬ ‫יוד אלף הה‬ ‫הי‬ ‫‪176‬‬ ‫‪67 -‬‬ ‫הי ויו יוד הה‬
‫‪321‬‬ ‫‪152‬‬ ‫=‬ ‫יוד אלף הי‬ ‫הא‬ ‫‪:54‬‬ ‫‪63‬‬ ‫הי ואו יוד הי‬
‫‪312‬‬ ‫‪143‬‬ ‫=‬ ‫יוד אלף הא‬ ‫הא‬ ‫‪145‬‬ ‫= ‪54‬‬ ‫הי ואו יוד הא‬
‫‪316‬‬ ‫‪147‬‬ ‫=‬ ‫יוד אלף הה‬ ‫הא‬ ‫‪149‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הי ואו יוד ה ­‬
‫‪337‬‬ ‫‪156‬‬ ‫=‬ ‫יוד אלף הי‬ ‫הה‬ ‫‪151‬‬ ‫‪62‬‬ ‫הי וו יוד הי‬
‫‪328‬‬ ‫‪U7‬‬ ‫=‬ ‫יוד אלף הא‬ ‫הה‬ ‫‪142‬‬ ‫= ‪53‬‬ ‫הי וו יוד הא‬
‫‪332‬‬ ‫‪151‬‬ ‫=‬ ‫ייד אלף הה‬ ‫הה‬ ‫‪116‬‬ ‫= ‪57‬‬ ‫הי וו יוד ה ­‬
‫______‬ ‫______‬ ‫‪145‬‬ ‫= ‪63‬‬ ‫הא ויו יוד הי‬
‫‪3003‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪54‬‬ ‫הא ויו יוד הא‬
‫‪140‬‬ ‫= ‪58‬‬ ‫הא ויו יוד הה‬
‫‪2296‬‬ ‫‪671‬‬ ‫דלת נון אלף יוד‬ ‫‪118‬‬ ‫‪54‬‬ ‫הא ואו יוד הי‬
‫‪109‬‬ ‫= ‪45‬‬ ‫הא ואו יוד הא‬
‫‪113‬‬ ‫= ‪49‬‬ ‫הא ואו יוד ה ­‬
‫‪115‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הא וו יוד הי‬
‫‪485‬‬ ‫=‬ ‫״הסכת״‬ ‫‪106‬‬ ‫= ‪44‬‬ ‫הא וו יוד הא‬
‫‪416‬‬ ‫=‬ ‫״ושמע״‬ ‫‪110‬‬ ‫‪48 -‬‬ ‫הא וו ייד ה ­‬
‫‪541‬‬ ‫=‬ ‫״ישדאל״‬ ‫‪161‬‬ ‫‪67‬‬ ‫הה ויו יוד הי‬
‫‪61‬‬ ‫=‬ ‫״היום״‬ ‫‪152‬‬ ‫= ‪58‬‬ ‫ויו י יד הא‬
‫‪17‬‬ ‫=נ‬ ‫עם אותיות‬ ‫‪156‬‬ ‫= ‪62‬‬ ‫— ויו י*ד ה ­‬‫ה‬
‫‪4‬‬ ‫=‬ ‫עם מלות‬ ‫‪134‬־‬ ‫‪58 -‬‬ ‫הה ואו יוד הי‬
‫______‬ ‫‪125‬‬ ‫‪49‬‬ ‫הה ואו ייד הא‬
‫‪1524‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪53‬‬ ‫—— ואו יוד הה‬
‫‪131‬‬ ‫= ‪57‬‬ ‫הה וו וד הי‬
‫בגימ׳ מילוא' »אב׳‬ ‫‪122‬‬ ‫‪48‬‬ ‫הה וו •ד הא‬
‫= ‪1110‬‬ ‫אלף‬ ‫‪126‬‬ ‫= ‪52‬‬ ‫הה וו י •ד הה‬
‫= ‪412‬‬ ‫בית‬ ‫—‬ ‫—‬

‫עם מלות = ‪2‬‬ ‫‪3744‬‬ ‫‪1521‬‬

‫‪1524‬‬
‫) א׳ =‪(1000‬‬
 ‫גימטריא ונוטריקון‬
‫י ד שמאל בס‪,‬־ד עשיה‪.‬‬ ‫א לול א‪-‬ת ״י" מזל בתולה שבט גד‬
‫‪,‬וצדקה תד‪.‬יה לנו כי' ״הדוי״ ״דינא״‪.‬הדיא׳‪/‬‬
‫= ‪26‬‬ ‫יטם‬ ‫הידק = ‪ 10‬״ה״ תו‬ ‫שורק = ‪. 10‬״״ עלאי‬
‫נקודית = ‪46‬‬ ‫חירק = ‪ 10‬״י״‪.‬‬ ‫קמץ = ‪16‬‬

‫‪72‬‬
‫באחוריים‬
‫‪256‬‬ ‫‪161‬‬ ‫יוד אלןז =‬ ‫הי‬ ‫הי‬ ‫)גדול(‬
‫‪229‬‬ ‫‪152‬‬ ‫יוד אלף =‬ ‫הא‬ ‫הי‬ ‫‪169‬‬ ‫‪72‬‬ ‫הי הי ויו יוד =‬
‫‪241‬‬ ‫‪156‬‬ ‫יוד אלף‬ ‫הה‬ ‫ה­‬ ‫‪142‬‬ ‫‪63‬‬ ‫הי הא ויו יוד =‬
‫‪220‬‬ ‫‪152‬‬ ‫יוד אלף‬ ‫הי‬ ‫הא‬ ‫‪151‬‬ ‫‪67‬‬ ‫הי הה ויו יוד =‬
‫‪193‬‬ ‫‪143‬‬ ‫יוד אלף =‬ ‫הא‬ ‫הא‬ ‫‪151‬‬ ‫‪63‬‬ ‫הי הי ואו יוד‬
‫‪205‬‬ ‫‪147‬‬ ‫יוד אלף‬ ‫הה‬ ‫הא‬ ‫‪12-1‬‬ ‫‪54‬‬ ‫הי הא ואו יוד =‬
‫‪236‬‬ ‫‪156‬‬ ‫יוד אלף‬ ‫הי‬ ‫הה‬ ‫‪136‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הי הה ואו יוד =‬
‫‪209‬‬ ‫‪147‬‬ ‫יוד אלף =‬ ‫הא‬ ‫הה‬ ‫‪149‬‬ ‫‪62‬‬ ‫יוד ‪ ::‬ה‬ ‫הי הי וו‬
‫‪221‬‬ ‫‪151‬‬ ‫יוד אלף‬ ‫הה‬ ‫הה‬ ‫‪122‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הי הא וו יוד =‬
‫‪134‬‬ ‫‪57‬‬ ‫הי הה וו יוד =‬
‫‪2010‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הא הי ויו יוד‬
‫‪!06‬‬ ‫‪54‬‬ ‫הא הא ויו יוד =‬
‫‪2119‬‬ ‫‪671‬‬ ‫דלת יוד נון אלף‬ ‫‪118‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הא הה ויו יוד =‬
‫‪115‬‬ ‫‪54‬‬ ‫הא הי ואו יוד‬
‫‪88‬‬ ‫‪45‬‬ ‫הא הא ואו יוד ‪-‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪49‬‬ ‫הא הה ואו יוד‬
‫‪113‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הא הי וו יוד‬
‫)קטן(‬
‫‪86‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הא הא וו יוד‬
‫‪98‬‬ ‫‪48‬‬ ‫הא הה וו יוד‬
‫‪149‬‬ ‫‪67‬‬ ‫הה הי ויו יוד‬
‫‪122‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הה הא ויו יוד‬
‫‪134‬‬ ‫‪62‬‬ ‫הה הה ויו יוד‬
‫‪131‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הה הי ואו יוד =‬
‫‪104‬‬ ‫‪49‬‬ ‫הה ד‪-‬א ואו יוד =‬
‫‪116‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הה הה ואו יוד‬
‫‪129‬‬ ‫‪57‬‬ ‫הה ד‪.‬י וו יוד =‬
‫‪102‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪:r:‬‬ ‫הה הא וו יוד‬
‫‪114‬‬ ‫‪52‬‬ ‫=‬ ‫הה הה וו יוד‬

‫‪3339‬‬ ‫‪1521‬‬
‫קא‬ ‫נימטריא ‪1‬נ‪,‬־טריקון‬
‫‪.’:‬ילואי מיל*אים של ״אלף למד וו למד״‬
‫‪111‬‬ ‫=־‬ ‫אלף‬ ‫‪205‬‬ ‫=‬ ‫״וצדקה״‬
‫‪1‬׳‪7‬‬ ‫=‬ ‫למד‬ ‫‪420‬‬ ‫=‬ ‫״תהיו־‪,‬״‬
‫‪85‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פה‬ ‫‪86‬‬ ‫=‬ ‫״לנו״‬
‫‪74‬‬ ‫״‬ ‫למד‬ ‫‪30‬‬ ‫=‬ ‫״כי״‬
‫‪80‬‬ ‫=‬ ‫מם‬ ‫—‬
‫‪43-1‬‬ ‫=‬ ‫דלת‬ ‫)םעמיים=‪(1482‬‬ ‫‪741‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪--‬‬ ‫ואו‬
‫‪12‬‬ ‫=‬ ‫ו■‬
‫‪74‬‬ ‫=‬ ‫למד‬
‫‪80‬‬ ‫״‬ ‫מם‬
‫‪43-1‬‬ ‫=‬ ‫דלת‬ ‫יגימ׳ לסובב‪:‬‬ ‫)לנר( ‪86‬‬
‫‪11‬‬ ‫עם מל'ת‬ ‫הגדול במספר ‪72‬‬ ‫)כי( ‪30‬‬
‫—‬ ‫‪44‬‬ ‫הקסן במספר‬
‫‪1482‬‬ ‫‪-----‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪116‬‬ ‫‪116‬‬
‫כי בחדש אלול יש חוב עלינו לצרף ״לגו״ = ‪ 86‬בגימ׳ ״אלדינ‬
‫עם ״כי״ == ‪ 30‬בגימ׳ )עם האותיות( ״הוי״ רחמים< לד‪,‬מתיק כל ‪t‬־‪,‬דינים ;‬
‫צדקה לאחינו ולטהר נשמותינו בחשובה ורחמים בסוד ״ואהבת לרעך כמוך״‪.‬‬

‫מרה בנפש בסוד תשמיש‪.‬‬ ‫תשרי‪ .‬אות ‪,‬ל׳׳‪ .‬מזל מאזנים‪ .‬שבט אפרים‪.‬‬
‫״ויראו אותה שרי פרעה״ ״ודיה״ ‪,,‬ניאד״ ״ידאה*‪.‬‬
‫= ‪26‬‬ ‫שם‬ ‫חולט = ‪ 10‬״ה• תחאי ;‬ ‫קמץ = ‪ 16‬״ו״‬
‫נקודות = ‪48‬‬ ‫פתת = ‪ 6‬״ה״ עלאי‪.‬‬ ‫ו״‬ ‫קמץ = ‪16‬‬

‫‪74‬‬
‫באחוריים‬ ‫באחוריים‬
‫‪362‬‬ ‫‪161‬‬ ‫=‬ ‫אלף הי‬ ‫יוד הי‬ ‫‪L88‬‬ ‫‪72‬‬ ‫יוד הי‬ ‫ויו הי‬
‫‪353‬‬ ‫‪152‬‬ ‫=‬ ‫אלף הא‬ ‫יוד הי‬ ‫‪179‬‬ ‫‪63‬‬ ‫יוד הא‬ ‫■יו הי‬
‫‪357‬‬ ‫‪156‬‬ ‫^‬ ‫אלף הה‬ ‫יוד הי‬ ‫‪183‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יוד הה‬ ‫ויו הי‬
‫‪335‬‬ ‫‪152‬‬ ‫=‬ ‫אלף הי‬ ‫יוד הא‬ ‫‪152‬‬ ‫‪63‬‬ ‫=‬ ‫יוד הי‬ ‫ואו הי‬
‫‪326‬‬ ‫‪143‬‬ ‫=‬ ‫אלף הא‬ ‫יוד ד‪,‬א‬ ‫‪143‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪:::‬‬ ‫יוד הא‬ ‫;או הי‬
‫‪330‬‬ ‫‪147‬‬ ‫=‬ ‫אלף הה‬ ‫יוד הא‬ ‫‪147‬‬ ‫‪58‬‬ ‫=‬ ‫יוד הה‬ ‫ואו הי‬
‫‪347‬‬ ‫‪156‬‬ ‫־‬ ‫אלף הי‬ ‫י־ד הה‬ ‫‪148‬‬ ‫‪62‬‬ ‫■_‪:‬נ‬ ‫יוד הי‬ ‫וי ה*‬
‫‪338‬‬ ‫‪147‬‬ ‫=‬ ‫אלף הא‬ ‫יוד הד‪,‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪53‬‬ ‫ב=‬ ‫י'ד הא‬ ‫וו הי‬
‫‪342‬‬ ‫‪151‬‬ ‫=‬ ‫אלף הה‬ ‫יוד הה‬ ‫‪143‬‬ ‫‪57‬‬ ‫יוד הה‬ ‫וו הי‬
‫—‬ ‫—‬ ‫!‪16‬‬ ‫‪63‬‬ ‫=‬ ‫יוד הי‬ ‫ויו הא‬
‫‪3090 1365‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪54‬‬ ‫=‬ ‫יוד הא‬ ‫■יו הא‬
‫‪1140‬‬ ‫‪671‬‬ ‫נ־ו יוד אלף דלת‬ ‫‪!56‬‬ ‫‪58‬‬ ‫יוד הה‬ ‫וי' הא‬
 ‫ג י מ ט ר ייא ו נ ו ט ר י קון‬ ‫קב‬
‫להראות מראש חדשי‬ ‫‪125‬‬ ‫‪54‬‬ ‫הא יוד הי‬ ‫־או‬
‫‪743‬‬ ‫לתשובה‬ ‫‪116‬‬ ‫הא יוד הא = ‪45‬‬ ‫ואז‬
‫‪517‬‬ ‫בתפלה‬ ‫‪120‬‬ ‫הא יזד ה ­ =‪49 -‬‬ ‫ואו‬ ‫׳‬
‫‪205‬‬ ‫וצדקה‬ ‫‪121‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הא יוד הי‬ ‫וו‬
‫ולחצי חדש י‬ ‫‪112‬‬ ‫‪•14‬‬ ‫הא יוד הא‬ ‫וו‬
‫‪355‬‬ ‫בשמחה‬ ‫‪116‬‬ ‫‪48‬‬ ‫הא יוד הה‬ ‫וו‬
‫—‬ ‫‪173‬‬ ‫הה יוד הי = ‪67‬‬ ‫ויו‬
‫‪1820‬‬ ‫‪164‬‬ ‫הה יוד הא = ‪6S‬‬ ‫ויו‬
‫‪168‬‬ ‫הה יוד הה ‪62 -‬‬ ‫ויו‬
‫= ‪1820‬‬ ‫פעמים תשרי = ‪910‬‬ ‫בגימ׳ ב‬ ‫‪137‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הה יוד הי‬ ‫וא'‬
‫‪!28‬‬ ‫‪■19‬‬ ‫הה יוד הא‬ ‫‪.‬־א•‬
‫‪132‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הה יוד הה‬ ‫'א­­‬
‫‪133‬‬ ‫‪57‬‬ ‫הה ירד הי‬ ‫וי‬ ‫■‬
‫‪124‬‬ ‫‪48‬‬ ‫הה יוד הא‬ ‫יו‬
‫‪128‬‬ ‫׳‪5‬‬ ‫הה יוד הה‬ ‫וו‬

‫‪3888‬‬ ‫‪!521‬‬

‫בגימ׳ כ פעמים כזה‪ :‬מילואי ״תיו‬

‫שין ריש יוד״ באחוריים‬
‫= ‪400‬‬ ‫ת‬
‫‪410‬‬ ‫תי‬
‫= ‪416‬‬ ‫חיו‬
‫‪300 -‬‬ ‫ש‬ ‫במשפר קטן‬
‫־‪310 =-‬‬ ‫שי‬ ‫‪16‬‬ ‫‪223‬‬ ‫=‬ ‫•ויראו•‬
‫= ‪360‬‬ ‫שין‬ ‫‪16‬‬ ‫‪412‬‬ ‫=‬ ‫״אותה•‬
‫= ‪200‬‬ ‫ר‬
‫‪6‬‬ ‫‪510‬‬ ‫=‬ ‫״שרי•‬
‫= ‪210‬‬ ‫רי‬
‫‪22‬‬ ‫‪355‬‬ ‫=‬ ‫•פרעה•‬
‫‪510 r r‬‬ ‫ר יידי‬
‫י‬ ‫‪60‬‬ ‫במספר קטן = ‪60‬‬
‫= ‪10‬‬
‫‪16‬‬ ‫עם אותיית‬
‫‪16 -‬‬ ‫יי‬
‫‪4‬‬ ‫עם מלות‬
‫סי‬ ‫ייד‬
‫‪1‬‬ ‫עם רכל‬

‫‪3162‬‬ ‫‪ 1581‬ופעמיים־^ ‪(3167.‬‬

 ‫גימטריא ונוטריקון‬
‫דקין בגפש בסיד ריח‪.‬‬ ‫חשון‪ .‬אות ״נ״‪ .‬מזל עקרב‪ .‬שבט מנשה‪.‬‬
‫״ודבש היום הזה יהוד״ ‪-‬ודהי״ ‪-‬נידא״ \דהא״‪.‬‬
‫= ‪6‬נ‬ ‫שם‬ ‫פתח = ‪ 6‬״ה״ תתאי ;‬ ‫שורק = ‪ 10‬׳״ו״ ז‬
‫נקודות = ‪12‬‬ ‫שוא = ‪ 20‬״י״‪.‬‬ ‫סתח = ‪ 6‬״ה״ עלאי ;‬

‫‪266‬‬ ‫‪161‬‬ ‫=‬ ‫אלף‬ ‫הי‬ ‫הי‬ ‫יוד‬ ‫‪183‬‬ ‫‪72‬‬ ‫יוד‬ ‫הי הי‬ ‫ויו‬
‫‪248‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪:r:‬‬‫אלף‬ ‫הא‬ ‫הי‬ ‫יוד‬ ‫‪165‬‬ ‫‪63‬‬ ‫יוד‬ ‫הי הא‬ ‫ויו‬
‫‪256‬‬ ‫‪156‬‬ ‫=‬ ‫אלף‬ ‫הה‬ ‫הי‬ ‫ייד‬ ‫‪173‬‬ ‫‪67‬‬ ‫יוד‬ ‫הי הה‬ ‫ויו‬
‫‪239‬‬ ‫‪152‬‬ ‫=‬ ‫אלף‬ ‫הי‬ ‫הא‬ ‫יוד‬ ‫‪147‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יוד‬ ‫הי הי‬ ‫ואו‬
‫‪221‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪=:‬‬ ‫אלף‬ ‫הא‬ ‫הא‬ ‫יוד‬ ‫‪129‬‬ ‫‪54‬‬ ‫יוד‬ ‫הי הא‬ ‫ואו‬
‫‪229‬‬ ‫‪147‬‬ ‫=‬ ‫אלף‬ ‫הה‬ ‫הא‬ ‫יוד‬ ‫‪137‬‬ ‫‪58‬‬ ‫=‬ ‫יוד‬ ‫הי הה‬ ‫ואו‬
‫‪251‬‬ ‫‪156‬‬ ‫אלף‬ ‫הי‬ ‫הה‬ ‫יוד‬ ‫‪143‬‬ ‫‪62‬‬ ‫=‪r‬‬ ‫יוד‬ ‫הי הי‬ ‫וו‬
‫‪233‬‬ ‫‪147‬‬ ‫אלף ‪=:‬‬ ‫הא‬ ‫הה‬ ‫יוד‬ ‫‪125‬‬ ‫‪53‬‬ ‫יוד‬ ‫הי הא‬ ‫וו‬
‫‪241‬‬ ‫‪151‬‬ ‫אלף‬ ‫הה‬ ‫הה‬ ‫יוד‬ ‫‪133‬‬ ‫‪57‬‬ ‫יוד‬ ‫הי הה‬ ‫וו‬
‫‪156‬‬ ‫‪63‬‬ ‫יוד‬ ‫הא הי‬ ‫ויו‬
‫‪2184‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪138‬‬ ‫‪54‬‬ ‫יוד‬ ‫הא הא‬ ‫ויו‬
‫‪146‬‬ ‫‪58‬‬ ‫=‬ ‫יוד‬ ‫הא הה‬ ‫ויו‬
‫‪1463‬‬ ‫‪671‬‬ ‫נון יוד דלת אלף‬
‫‪120‬‬ ‫‪54‬‬ ‫יוד‬ ‫הא הי‬ ‫'או‬
‫‪102‬‬ ‫‪45‬‬ ‫=‬ ‫יוד‬ ‫הא הא‬ ‫ואו‬
‫= ‪312‬‬ ‫״ודבש״‬
‫‪110‬‬ ‫‪49‬‬ ‫יוד‬ ‫הא הה‬ ‫ואו‬
‫‪61‬‬ ‫״היום״‬
‫‪116‬‬ ‫‪53‬‬ ‫=‬ ‫יוד‬ ‫הא הי‬ ‫וו‬
‫= ‪17‬‬ ‫״הזה״‬
‫‪98‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יוד‬ ‫הא הא‬ ‫וו‬
‫= ‪26‬‬ ‫״יהוד״‬
‫‪106‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪=:‬‬ ‫יוד‬ ‫הא ה ד­‬ ‫וו‬
‫עם אותיות = ‪15‬‬
‫‪168‬‬ ‫‪67‬‬ ‫=‬ ‫יוד‬ ‫הה ה י‬ ‫ויו‬
‫‪150‬‬ ‫‪58‬‬ ‫יוד‬ ‫הה הא‬ ‫ויו‬
‫‪431‬‬
‫‪.158‬‬ ‫‪62‬‬ ‫=‬ ‫יוד‬ ‫הה הה‬ ‫ויו‬
‫‪132‬‬ ‫‪58‬‬ ‫יוד‬ ‫הה הי‬ ‫ואו‬
‫בגימ׳ ראשי תיכית ואמצעי תיבות‬
‫‪114‬‬ ‫‪49‬‬ ‫=‬ ‫יוד‬ ‫הה הא‬ ‫ואו‬
‫של מילואי ״חית שין ויו נוף‬
‫‪122‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יוד‬ ‫הה הה‬ ‫ואו‬
‫באיתי‪-‬ת קטנות‬
‫‪128‬‬ ‫‪57‬‬ ‫יוד‬ ‫הה הי‬ ‫וו‬
‫‪9‬‬ ‫חי )ת( = ‪18‬‬
‫‪110‬‬ ‫‪48‬‬ ‫יוד‬ ‫הה הא‬ ‫וו‬
‫‪4‬‬ ‫שי ) ‪ 0‬״ ‪310‬‬
‫‪118‬‬ ‫‪52‬‬ ‫יוד‬ ‫הה הה‬ ‫וו‬
‫‪7‬‬ ‫וי }‪.‬־( = ‪10‬‬
‫‪11‬‬ ‫נו )‪56 = 0‬‬
‫‪3027‬‬ ‫‪1521‬‬
‫—‬ ‫אותיות קסגות = ‪31‬‬
‫‪31 -----‬‬
‫‪431‬‬
 ‫ג י מ ט ר י א ו נ ר נזר י קון‬ ‫?ד‬
‫שבט בני מין ‪ .‬קיבה בנפש בסוד שינה‪.‬‬ ‫כ ס לו‪ .‬אות ‪0 -‬״‪ .‬מזל ק ש ת‪.‬‬
‫״וירא יושב הארץ הכנעני״ ״וידה״ ״נאיד״ ״יאדה״‪.‬‬
‫= ‪26‬‬ ‫שם‬ ‫‪10‬‬ ‫חולם‬ ‫פתח = ‪ 6‬״‪',‬״ ;‬
‫נקודות = ‪38‬‬ ‫‪,‬ה״ עלאי‪.‬‬ ‫‪6 :‬‬ ‫פתח‬ ‫קמץ = ‪ 16‬״־״ תתאי‪:‬‬

‫‪458‬‬ ‫‪161‬‬ ‫=‬ ‫הי‬ ‫הי‬ ‫אלף‬ ‫יוד‬ ‫‪193‬‬ ‫‪72‬‬ ‫הי הי =‬ ‫יוד‬ ‫ויו‬
‫‪449‬‬ ‫‪)52‬‬ ‫=‬ ‫הא‬ ‫הי‬ ‫אלף‬ ‫יוד‬ ‫‪184‬‬ ‫‪63‬‬ ‫הי הא =‬ ‫יוד‬ ‫ויו‬
‫‪453‬‬ ‫‪156‬‬ ‫=‬ ‫הה‬ ‫הי‬ ‫אלף‬ ‫יוד‬ ‫‪188‬‬ ‫‪67‬‬ ‫הי הה‬ ‫יוד‬ ‫ויו‬
‫‪440‬‬ ‫‪152‬‬ ‫=‬ ‫הי‬ ‫הא‬ ‫אלף‬ ‫יוד‬ ‫‪157‬‬ ‫‪63‬‬ ‫הי הי =‬ ‫יוד‬ ‫ואו‬
‫‪431‬‬ ‫‪143‬‬ ‫=‬ ‫הא‬ ‫הא‬ ‫אלף‬ ‫י‪-‬ד‬ ‫‪148‬‬ ‫‪54‬‬ ‫הי הא =‬ ‫יוד‬ ‫ואו‬
‫‪435‬‬ ‫‪147‬‬ ‫=‬ ‫הה‬ ‫הא‬ ‫אלף‬ ‫יוד‬ ‫‪152‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הי הה‬ ‫יוד‬ ‫ואו‬
‫‪448‬‬ ‫‪156‬‬ ‫=‬ ‫הי‬ ‫הה‬ ‫אלף‬ ‫יוד‬ ‫‪153‬‬ ‫‪62‬‬ ‫הי הי =‬ ‫יוד‬ ‫וו‬
‫‪439‬‬ ‫‪147‬‬ ‫=‬ ‫הא‬ ‫הה‬ ‫אלף‬ ‫י‪-‬ד‬ ‫‪1-14‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הי הא =‬ ‫דד‬ ‫וו‬
‫‪M3‬‬ ‫‪151‬‬ ‫=‬ ‫הה‬ ‫הה‬ ‫אלף‬ ‫יוד‬ ‫‪148‬‬ ‫‪57‬‬ ‫הי הה‬ ‫יוד‬ ‫וו‬
‫—‬ ‫הא הי =‬
‫—‬ ‫‪175‬‬ ‫‪63‬‬ ‫יוד‬ ‫ויו‬
‫‪3996‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪166‬‬ ‫‪5-1‬‬ ‫הא הא =‬ ‫יוד‬ ‫ויו‬
‫‪1231‬‬ ‫‪671‬‬ ‫נון איף יוד דלת‬ ‫‪170‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הא הה‬ ‫ייד‬ ‫ויו‬
‫‪139‬‬ ‫‪54‬‬ ‫הא הי‬ ‫יוד‬ ‫ואו‬
‫‪130‬‬ ‫‪;5‬‬ ‫הא הא =‬ ‫יוד‬ ‫'או‬
‫= ‪217‬‬ ‫‪’,‬ידא׳׳‬ ‫‪134‬‬ ‫‪49‬‬ ‫הא הה‬ ‫יוד‬ ‫וא­‬
‫= ‪318‬‬ ‫•יושב"‬ ‫‪135‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הא הי‬ ‫יוד‬ ‫וו‬
‫‪296‬‬ ‫=‬ ‫‪.,‬הארץ•‬ ‫‪126‬‬ ‫‪44‬‬ ‫הא הא =‬ ‫יוד‬ ‫וו‬
‫= ‪205‬‬ ‫‪,‬הכנעני״‬ ‫‪130‬‬ ‫‪48‬‬ ‫הא הה ‪z::‬‬ ‫יוד‬ ‫יו‬
‫‪183‬‬ ‫‪67‬‬ ‫הה הי =‬ ‫יוד‬ ‫ויו‬
‫‪1036‬‬ ‫‪174‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הה הא =‬ ‫יוד‬ ‫ויו‬
‫‪178‬‬ ‫‪62‬‬ ‫הה הה‬ ‫יוד‬ ‫ויו‬
‫‪147‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הה הי‬ ‫יוד‬ ‫ואו‬
‫״כסלו״ במילואים‬ ‫בגים׳‬ ‫‪138‬‬ ‫‪49‬‬ ‫הה הא‬ ‫יוד‬ ‫'אי‬
‫= ‪ 820‬באיקבכר‬ ‫כף‬ ‫‪142‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הה הה‬ ‫יוד‬ ‫וא­‬
‫= ‪120‬‬ ‫סמר‬ ‫‪143‬‬ ‫‪57‬‬ ‫הה הי =‬ ‫יוד‬ ‫וו‬
‫‪-‬־= ‪74‬‬ ‫למד‬ ‫‪!34‬‬ ‫‪48‬‬ ‫הה הא‬ ‫ייד‬ ‫וו‬
‫‪11‬‬ ‫=‬ ‫•י'‬ ‫‪138‬‬ ‫‪52‬‬ ‫הה הה =‬ ‫יוד‬ ‫וו‬

‫‪1036‬‬ ‫‪.1149‬‬ ‫‪1521‬‬

‫קד■‬ ‫גימטריא ונוטריקון‬
‫כבד בנשש בסוד רוג‬ ‫טבת‪ .‬אות‪.‬ע*‪ .‬מזל גדי‪ .‬שבט דן‪.‬‬
‫■■ליהוד אתי ונרוממה שמו״ ‪-‬דיהו״ ״יאדנ‪- -‬דאהי״‪.‬‬
‫הירק = ‪,, 10‬י״ו‬ ‫‪ 6‬״ ה״ תתאי‪:‬‬ ‫פתח‬
‫שוא = ‪ 20‬״ו*‪.‬‬ ‫שורק ‪ « 101 =:‬ה־ עלאי‪1‬‬
‫= ‪6‬נ‬ ‫שם‬
‫נקידות = ‪46‬‬

‫‪72‬‬
‫באתיריים‬
‫‪443‬‬ ‫‪161‬‬ ‫=‬ ‫יוד‬ ‫הי אלן׳ ד‪,‬י‬ ‫‪172‬‬ ‫= ‪72‬‬ ‫הי יוד הי ויו‬
‫‪425‬‬ ‫‪152‬‬ ‫=‬ ‫יוד‬ ‫ד‪.‬י אלן׳ הא‬ ‫‪154‬‬ ‫= ‪63‬‬ ‫הי יוד הא ויו‬
‫‪433‬‬ ‫‪156‬‬ ‫=‬ ‫יוד‬ ‫הי אלן׳ הה‬ ‫‪2‬י‪11‬‬ ‫‪u7‬‬ ‫הי יוד הה 'יו‬
‫‪407‬‬ ‫‪152‬‬ ‫=‬ ‫יוד‬ ‫הא אלן׳ הי‬ ‫‪163‬‬ ‫= ‪63‬‬ ‫הי יוד הי ואו‬
‫‪389‬‬ ‫‪143‬‬ ‫=‬ ‫יוד‬ ‫הא אלן׳ הא‬ ‫‪145‬‬ ‫‪54‬‬ ‫הי יוד הא ואו‬
‫‪397‬‬ ‫‪147‬‬ ‫״‬ ‫יוד‬ ‫הא אלן׳ הה‬ ‫‪153‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הי יוד הה ואו‬
‫‪423‬‬ ‫‪156‬‬ ‫=‬ ‫יוד‬ ‫הה אלן׳ הי‬ ‫‪162‬‬ ‫‪62 -‬‬ ‫הי יוד הי וו‬
‫‪405‬‬ ‫‪147‬‬ ‫=‬ ‫יוד‬ ‫הה אלן׳ הא‬ ‫‪144‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הי יוד הא וו‬
‫‪413‬‬ ‫‪151‬‬ ‫=‬ ‫ייד‬ ‫הה אלן׳ הה‬ ‫‪152‬‬ ‫= ‪57‬‬ ‫הי יוד הה וו‬
‫—‬ ‫—‬ ‫‪130‬‬ ‫‪63‬‬ ‫הא יוד ה* ויו‬
‫‪3735‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪54‬‬ ‫הא יוד הא ויו‬
‫‪1387‬‬ ‫‪671‬‬ ‫יוד אלן׳ דלת נון‬ ‫‪126‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הא יוד הה ויו‬
‫‪127‬‬ ‫= ‪54‬‬ ‫הא יוד הי ואו‬
‫במספר קטן‬ ‫‪109‬‬ ‫‪45‬‬ ‫הא יוד הא ואו‬
‫‪20‬‬ ‫‪56‬‬ ‫=‬ ‫״ליהוד־‬ ‫‪117‬‬ ‫= ‪49‬‬ ‫הא יוד הה ואו‬
‫‪6‬‬ ‫‪411‬‬ ‫=‬ ‫■אתי״‬ ‫‪126‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הא יוד הי וו‬
‫‪32‬‬ ‫‪3(7‬‬ ‫=‬ ‫״ונרוממה״‬ ‫‪108‬‬ ‫‪44‬‬ ‫הא יוד הא וו‬
‫‪13‬‬ ‫‪346‬‬ ‫=‬ ‫״שמו•‬ ‫‪116‬‬ ‫‪48‬‬ ‫הא יוד הה וו‬
‫—‬ ‫עם אותיות‬ ‫‪152‬‬ ‫= ‪67‬‬ ‫הה יוד הי ויו‬
‫‪71‬‬ ‫‪71‬‬ ‫=‬ ‫במספר קטן‬ ‫‪134‬‬ ‫= ‪58‬‬ ‫הה יוד הא ויו‬
‫—‬ ‫‪142‬‬ ‫‪62‬‬ ‫הה יוד הה ויו‬
‫‪1231‬‬ ‫‪143‬‬ ‫= ‪58‬‬ ‫הה יוד הי ואו‬
‫‪125‬‬ ‫‪49‬‬ ‫הה יוד הא ואו‬
‫בו‪.‬ימ• מילואי טת בית תאו‬ ‫‪133‬‬ ‫= ‪53‬‬ ‫הה יוד הה ואו‬
‫‪409‬‬ ‫=‬ ‫טת‬ ‫‪M2‬‬ ‫= ‪57‬‬ ‫הה יוד הי וו‬
‫‪412‬‬ ‫=‬ ‫טית‬ ‫‪124‬‬ ‫‪18 -‬‬ ‫הה יוד הא וו‬
‫‪407‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תאו‬ ‫‪132‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫הה יוד הה וו‬
‫‪3‬‬ ‫=‬ ‫עם מלות‬ ‫_____‬ ‫_____‬
 ‫גי מ טר יא ו נו טר יקון‬ ‫קי‬
‫קורקבן בגסש בסוד לעיטה‪.‬‬ ‫שבט‪ .‬אות ״צ״‪ .‬מזל דלי‪ .‬שבט אשר‪.‬‬
‫‪.‬המר ימירנו והיה הוא׳׳ ״דיוה״ ״יאנד״ ״דאיה״‪.‬‬
‫שוא ‪ 20 -‬״ו״ ‪:‬‬ ‫סתת = ‪« 6‬ה״ תתאין‬
‫שורק = ‪« 10‬ה״ עלאי‪.‬‬ ‫שבא = ‪ 20‬״ו״‪:‬‬
‫= ‪26‬‬ ‫שם‬
‫נקודות = ‪56‬‬

‫‪82‬‬

‫‪448‬‬ ‫‪161‬‬ ‫=‬ ‫הי אלף יוד הי‬ ‫‪179‬‬ ‫‪72‬‬ ‫הי יוד ויו הי =‬
‫‪439‬‬ ‫‪152‬‬ ‫=‬ ‫הי אלף יוד הא‬ ‫‪170‬‬ ‫‪63‬‬ ‫הי יוד ויו הא =‬
‫‪443‬‬ ‫‪156‬‬ ‫=‬ ‫הי אלף יוד הה‬ ‫‪174‬‬ ‫‪67‬‬ ‫הי יוד ויו הה‬
‫‪412‬‬ ‫‪152‬‬ ‫=‬ ‫הא אלף יוד הי‬ ‫‪161‬‬ ‫‪63‬‬ ‫הי יוד ואו הי ‪-‬‬
‫‪403‬‬ ‫‪143‬‬ ‫~‬ ‫הא אלף יוד הא‬ ‫‪152‬‬ ‫‪51‬‬ ‫הי יוד ואו הא‬
‫‪407‬‬ ‫‪147‬‬ ‫=‬ ‫תא אלף יוד ה ­‬ ‫‪156‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הי יוד ואו הה‬
‫‪428‬‬ ‫‪156‬‬ ‫=‬ ‫הר‪ ,‬אלף יוד הי‬ ‫‪159‬‬ ‫‪62‬‬ ‫הי יוד וו הי‬
‫‪419‬‬ ‫‪147‬‬ ‫=‬ ‫הה אלף יוד הא‬ ‫‪150‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הי יוד וו הא‬
‫‪423‬‬ ‫‪151‬‬ ‫=‬ ‫הה אלף יוד הה‬ ‫‪154‬‬ ‫‪57‬‬ ‫הי יוד וו הה ‪-‬כ‪:‬‬
‫—‬ ‫—‬ ‫‪143‬‬ ‫‪63‬‬ ‫הא יוד ויו הי =‬
‫‪3822‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪54‬‬ ‫הא ייד ויו הא‬
‫‪1059‬‬ ‫‪671‬‬ ‫יוד אלף נון הלח‬ ‫‪138‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הא יוד ויו הה =‬
‫‪125‬‬ ‫‪54‬‬ ‫הא יוד ואו הי‬
‫‪245‬‬ ‫=‬ ‫»המר'‬ ‫‪116‬‬ ‫‪45‬‬ ‫הא יוד ואו הא‬
‫‪316‬‬ ‫=‬ ‫■ימירנו״‬ ‫‪120‬‬ ‫‪49‬‬ ‫הא יוד ואו הה‬
‫‪26‬‬ ‫=‬ ‫■והיה״‬ ‫‪123‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הא יוד וו הי =‬
‫‪12‬‬ ‫=‬ ‫»ד‪,‬וא"‬ ‫‪114‬‬ ‫‪44‬‬ ‫הא יוד וו הא‬
‫‪4‬‬ ‫=‬ ‫עם מלות‬ ‫‪118‬‬ ‫‪48‬‬ ‫הא יוד וו הה‬
‫—‬
‫‪159‬‬ ‫‪67‬‬ ‫הה יוד ויו הי‬
‫‪603‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪58‬‬ ‫הה יוד ויו הא‬
‫‪154‬‬ ‫‪62‬‬ ‫הה יוד ויו הה =‬
‫בגיס' אותיות שבט‬ ‫‪141‬‬ ‫‪50‬‬ ‫הה יוד ואו ד‪-‬י ‪=:‬‬
‫בא׳׳לב״ם‬ ‫בא״תב״ש‬ ‫‪132‬‬ ‫‪•19‬‬ ‫הה יוד ואו הא‬
‫י = ‪10‬‬ ‫ב = ‪2‬‬ ‫ש‬ ‫‪136‬‬ ‫‪53‬‬ ‫הת יוד ואי הה‬
‫מ = ‪40‬‬ ‫ש = ‪300‬‬ ‫ב‬ ‫‪139‬‬ ‫‪57‬‬ ‫הה יוד וו הי‬
‫ר = ‪200‬‬ ‫נ = ‪50‬‬ ‫ט‬ ‫‪130‬‬ ‫‪■18‬‬ ‫הה יוד וו הא‬
‫—‬ ‫‪134‬‬ ‫‪52‬‬ ‫הה יוד וו הה‬
‫‪250‬‬ ‫‪352‬‬ ‫—‬ ‫—‬
‫‪3861‬‬ ‫‪!521‬‬
‫ס‪-‬ד‪) .‬עם הכולל( = ‪603‬‬
‫קז‬ ‫גימטריא ו נ וםר י קו ן‬

‫טח־ל בגסש בסוד שחוק‪.‬‬ ‫אדר‪ .‬אות »ק■ מזל דגים‪ .‬שבט נפתלי‪.‬‬
‫‪.‬עירה ולשורקה בני אתונו״ ‪.‬דהיו״ ‪-‬ידאג• «דהאי״‪.‬‬
‫= ‪26‬‬ ‫שם‬ ‫שוא = ‪ 20‬״ה״ עלאי ‪:‬‬ ‫חירק = ‪ 10‬״ך״ תתאי ;‬
‫נקודות = ‪56‬‬ ‫פתח = ‪• 6‬׳י“■‬ ‫שוא = ‪ 20‬״י״ י‬

‫‪82‬‬
‫באחוריים‬ ‫באחוריים‬
‫‪94‬‬ ‫!‪4.‬‬ ‫=‬ ‫יוד וו‬ ‫הא‬ ‫הא‬ ‫‪167‬‬ ‫הי הי יוד ויו = ‪72‬‬
‫‪106‬‬ ‫‪48‬‬ ‫=‬ ‫יוד וו‬ ‫הה‬ ‫הא‬ ‫‪140‬‬ ‫הי הא יוד ויו = ‪63‬‬
‫‪147‬‬ ‫‪67‬‬ ‫־‬ ‫יוד ויי‬ ‫הי‬ ‫הה‬ ‫‪152‬‬ ‫הי הה יוד ויו = ‪67‬‬
‫‪120‬‬ ‫‪58‬‬ ‫=‬ ‫יוד ויו‬ ‫הא‬ ‫הה‬ ‫‪158‬‬ ‫‪63‬‬ ‫הי הי יוד ואו‬
‫‪132‬‬ ‫ב‪6‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יוד וי־‬ ‫הה‬ ‫הה‬ ‫‪131‬‬ ‫הי הא יוד ואי = ‪54‬‬
‫‪138‬‬ ‫‪58‬‬ ‫=‬ ‫ייד ואו‬ ‫הי‬ ‫הה‬ ‫‪143‬‬ ‫הי הה יוד ואו = ‪58‬‬
‫‪111‬‬ ‫‪49‬‬ ‫יוד וא'‬ ‫הא‬ ‫הה‬ ‫‪157‬‬ ‫הי הי יוד וו = ‪62‬‬
‫‪123‬‬ ‫‪53‬‬ ‫יוד ואי =‬ ‫הה‬ ‫הה‬ ‫‪130‬‬ ‫‪53 -‬‬ ‫הי הא יוד וו‬
‫‪137‬‬ ‫‪57‬‬ ‫יוד ‪V.‬‬ ‫הי‬ ‫הה‬ ‫‪142‬‬ ‫הי הה יוד וו == ‪57‬‬
‫‪110‬‬ ‫‪48‬‬ ‫יוד וו =‬ ‫הא‬ ‫הה‬ ‫‪131‬‬ ‫הא הי יוד ויי ״ ‪63‬‬
‫‪122‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יוד וו‬ ‫הה‬ ‫הה‬ ‫‪104‬‬ ‫הא הא יוד ויו = ‪54‬‬
‫_____‬ ‫______‬ ‫‪116‬‬ ‫‪5S‬‬ ‫הא הה ייד ויו‬
‫‪3456‬‬ ‫‪1521‬‬ ‫‪122‬‬ ‫הא הי יוד יאו = ‪54‬‬
‫‪1710‬‬ ‫‪671‬‬ ‫יוד דלת אלף נין‬ ‫‪95‬‬ ‫הא הא יוד ואו = ‪45‬‬
‫‪107‬‬ ‫הא הה יוד ואי = ‪49‬‬
‫‪121‬‬ ‫הא הי יוד וו = ‪53‬‬
‫‪285‬‬ ‫^‬ ‫״עירה״‬ ‫‪347‬‬ ‫הי הי אלף יוד = ‪161‬‬
‫‪647‬‬ ‫=‬ ‫״ילשורקה״‬ ‫‪320‬‬ ‫הי הא אלף ייד = ‪152‬‬
‫‪62‬‬ ‫=‬ ‫״בני״•‬ ‫‪332‬‬ ‫הי הה אלף יוד = ‪156‬‬
‫‪463‬‬ ‫=‬ ‫״אתונו״‬ ‫‪311‬‬ ‫הא הי אלף י‪-‬ד = ‪152‬‬
‫‪4‬‬ ‫=‬ ‫עם מלות‬ ‫‪284‬‬ ‫הא הא אלף ייד = ‪143‬‬
‫_____‬ ‫‪96‬ר■‬ ‫הא הה אלף ייד ״ ‪147‬‬
‫‪1461‬‬ ‫‪327‬‬ ‫‪156‬‬ ‫הה הי אלף ייד‬
‫‪300‬‬ ‫‪147‬‬ ‫ה־ הא אלף יוד‬
‫בגימ׳ מילואי אדר‬ ‫י!‪3‬‬ ‫הה הה אלף י־ד ־ ‪151‬‬
‫‪!1! -‬‬ ‫אלף‬ ‫—‬ ‫—‬
‫‪434 -‬‬ ‫דלת‬ ‫‪2829‬‬ ‫‪1365‬‬
‫‪500‬‬ ‫רש‬
‫= ‪416‬‬ ‫עם אדר ואדר‬

‫‪M61‬‬
‫הראית שפעמים שני חדשים לאדר‬
 ‫ג י מט ר יא ו נו טר יקון‬ ‫י‪,‬ח‬
‫בחדש הזה יש לנו לכוין בכל י״ב צירופי שם ‪/‬׳הוי״‪.‬‬ ‫ואדר‪.‬‬
‫אלף למד‬ ‫אלף ‪:‬‬ ‫מילואי מיל־אים של ״אדר״ ;‬
‫דלת למד‬ ‫דלת‪:‬‬
‫ריש יוד‬ ‫ריש ‪:‬‬
‫‪111‬‬ ‫אלף‬ ‫)אלף(‬
‫‪7406‬‬ ‫)ס״ה ‪ 6‬חדשים(‬ ‫‪74‬‬ ‫למד‬
‫‪223‬‬ ‫)‪,‬תשרי( ויראו‬ ‫ישמחו ‪364‬‬ ‫)ניס](‬ ‫‪90‬‬ ‫פי‬
‫‪412‬‬ ‫א'תה‬ ‫השמים ‪395‬‬ ‫‪74‬‬ ‫למד‬ ‫)למי(‬
‫‪510‬‬ ‫שרי‬ ‫ותגל ‪439‬‬ ‫‪80‬‬ ‫מם‬
‫‪5‬ל׳‬ ‫פרעה‬ ‫הארץ ‪296‬‬ ‫‪434‬‬ ‫דלת‬
‫‪90‬‬ ‫פי‬ ‫)פי(‬
‫‪.312‬‬ ‫)חשו]( ■דבש‬ ‫)אייר( יתהלי‘ ‪475‬‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪61‬‬ ‫הי ים‬ ‫המתהלל ‪510‬‬
‫‪17‬‬ ‫הזה‬ ‫השכל ‪355‬‬ ‫‪434‬‬ ‫דלח‬ ‫)דלת(‬
‫‪2u‬‬ ‫י‪-‬וד‬ ‫יידוע ‪96‬‬ ‫‪74‬‬ ‫למד‬
‫‪416‬‬ ‫תיו‬
‫!כסלו( וירא ‪/17‬־‬ ‫‪436‬‬ ‫ידותיו‬ ‫)סיו](‬ ‫‪74‬‬ ‫למד‬ ‫)למד(‬
‫יושב ■‪21fc‬‬ ‫‪226‬‬ ‫ולצלע‬ ‫‪80‬‬ ‫מם‬
‫הארץ ‪2‘’6‬‬ ‫‪415‬‬ ‫המשכן‬ ‫‪4,34‬‬ ‫דלת‬
‫הכנעני ‪;05‬׳‬ ‫‪765‬‬ ‫השנית‬ ‫‪416‬‬ ‫תיו‬ ‫^תיו(‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫)טבת( ליהוד ‪56‬‬ ‫‪12‬‬ ‫>תמוז( זד‪-‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ויו‬
‫‪411‬‬ ‫אתי‬ ‫‪117‬‬ ‫איננו‬
‫ונרוממה ‪347‬‬ ‫‪311‬‬ ‫שוה‬ ‫‪510‬‬ ‫ריש‬ ‫)ריש(‬
‫שמו ‪346‬‬ ‫‪40‬‬ ‫לי‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪1010‬‬ ‫שין‬
‫)שבט( המר ‪245‬‬ ‫הסכת ‪485‬‬ ‫)^‪ 1‬ב(‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫)יוד(‬
‫ימירנו ‪316‬‬ ‫ושמע ‪416‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ויו‬
‫והיה ‪26‬‬ ‫ישראל ‪541‬‬ ‫‪434‬‬ ‫דלת‬
‫‪12‬‬ ‫הוא‬ ‫היום ‪61‬‬ ‫‪1010‬‬ ‫שין‬ ‫)שין(‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫)אדי( עירה ‪285‬‬ ‫)אלול( וצדקה ‪205‬‬ ‫‪756‬‬ ‫נון‬
‫ולש‪-‬רקה ‪0-17‬‬ ‫תהיה ‪420‬‬
‫‪62‬‬ ‫בני‬ ‫‪86‬‬ ‫לנו‬ ‫‪74‬‬ ‫אותיות‬
‫אתיגו ‪463‬‬ ‫‪30‬‬ ‫כי‬ ‫עם יג חדשים ‪13‬‬

‫)פעמיים א׳ לשם ׳‪/‬יהוד״ וא׳ לשם ׳‪/‬אדני״( ‪13664 -‬‬

‫‪(700 -‬‬ ‫)ך(‬ ‫ובא־ת מנצפך‬
 ‫גימטריא ונוטריקון‬
‫בשמונה עשרה יכויו בשמות ״יהוד״ ״אדני• כשנודע בתחילת ברכת אנות‬
‫יכויז כאילו ירדה ״י" אצל •א״‪ .‬ונשזוקף בשם יצייר במחשבתו להעלות ״א* עם‬
‫״' ■‪ ,‬וכן בברכת מגן אברהם יכוין להוריד ״ה״ להעלות עמד‪ .‬״ד‪ ,-‬ובמורים להוריד‬
‫•ל״ לד‪,‬עלות ״נ״‪ ,‬ובסוף ברנד‪ ,‬יכויז להעלות ״י' עם ״ה• תתאי ובוה יד‪,‬יד‪ ,‬השם‬
‫הנכבד ״יאהדונהי״‪.‬‬

‫נקודות של כל חודש וחדש‬

‫בגיט־ ‪ 1184‬פעמים יב = ‪ 12‬חדשים‬ ‫‪52‬‬ ‫ניסן‬

‫עם השרש שם ״הוי״‬ ‫‪V.‬‬ ‫אייר‬
‫אשר בשמו מתפללים‬ ‫‪4Z‬‬ ‫סיון‬
‫‪70‬‬ ‫תמוז‬
‫‪32‬‬ ‫אב‬
‫‪40‬‬ ‫אלול‬
‫‪48‬‬ ‫תשרי‬
‫‪42‬‬ ‫חשון‬
‫‪38‬‬ ‫כסלו‬
‫‪46‬‬ ‫טבת‬
‫‪56‬‬ ‫שבט‬
‫‪56‬‬ ‫אדר‬

‫‪570‬‬
‫ז‬ ‫בספר ד‪.‬זוד‪,‬ר כתוב כי שמות לספירות כזה‪1‬‬
‫‪.%‬‬
‫אותיות‬
‫במספר קטן‬ ‫במספר גדול‬
‫יב חדשים ‪136&1‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪21‬‬ ‫״אהיה״‬ ‫כתר‬
‫‪12‬‬ ‫‪21‬‬ ‫״יד״ו״‬ ‫חכמה‬
‫‪,‬ז‬ ‫‪6‬‬ ‫‪15‬‬ ‫״יה״‬ ‫בינה‬
‫‪4‬‬ ‫‪31‬‬ ‫״אל״‬ ‫חסד‬
‫‪.‬‬ ‫‪,‬׳‬ ‫‪14‬‬ ‫‪86‬‬ ‫״אלהים״‬ ‫‪.‬‬ ‫גבורה‬
‫‪17‬‬ ‫‪26‬‬ ‫״יהוד‪,‬״‬ ‫תפארת‬
‫‪M.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪499‬‬ ‫״‪2‬יבאות״‬ ‫נצח — הוד‬
‫‪8‬‬ ‫‪314‬‬ ‫״שדי״‬ ‫יסוד‬
‫‪11‬‬ ‫‪65‬‬ ‫״אדני״‬ ‫מלכות‬

‫‪106‬‬ ‫‪1078‬‬
‫‪106‬‬ ‫אית׳ קטנית‬

‫‪t‬‬ ‫‪1184‬‬
‫‪-t‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪i‬‬
 ‫גי מ ס רי א ו גו ט רי קון‬
‫״אחוריים של יב צירופי ״הוי״ של כל חדש וחדש״‬
‫)ם״ה ‪ 6‬חדשים( ‪394‬‬
‫‪6‬‬ ‫תשרי ו‬ ‫‪1U‬‬ ‫ניסן ‪,‬‬
‫ו ה ‪11‬‬ ‫יה ‪15‬‬
‫והי ‪21‬‬ ‫יהו ‪21‬‬
‫והיה ‪26‬‬ ‫יהוה ‪26‬‬
‫‪6‬‬ ‫השון ו‬ ‫‪10‬‬ ‫אייר י‬
‫‪11‬‬ ‫ד­‬ ‫יה ‪15‬‬
‫והה ‪16‬‬ ‫יהה ‪20‬‬
‫וההי ‪26‬‬ ‫יההו ‪26‬‬
‫‪6‬‬ ‫כסלו ו‬ ‫‪10‬‬ ‫סיון י‬
‫‪16‬‬ ‫ךי‬ ‫‪16‬‬ ‫יו‬
‫ויה ‪21‬‬ ‫יוה ‪21‬‬
‫ויהה ‪26‬‬ ‫יוהד‪26 .‬‬
‫‪5‬‬ ‫טבת ה‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬
‫הי ‪15‬‬ ‫הו ‪11‬‬
‫היה ‪20‬‬ ‫הו ה ‪16‬‬
‫היהו ‪26‬‬ ‫הוהי ‪26‬‬
‫‪5‬‬ ‫שבט ה‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫אב‬
‫הי ‪15‬‬ ‫הו ‪11‬‬
‫היו ‪21‬‬ ‫‪21‬‬ ‫הוי‬
‫היוה ‪26‬‬ ‫הויה ‪26‬‬
‫‪5‬‬ ‫אדר ה‬ ‫‪5‬‬ ‫אלול‬
‫הה ‪10‬‬ ‫הה ‪10‬‬
‫ההי ‪20‬‬ ‫ההו ‪16‬‬
‫ההיו ‪26‬‬ ‫הד‪.‬וי ‪26‬‬

‫‪700‬‬ ‫‪394‬‬
‫‪65‬‬ ‫בגימ׳ שם ״אדני״‬
‫‪12‬‬ ‫פעמים ״יב״‬

‫‪780‬‬

‫בכל חדש יש ^‪ 2‬ימים וחצי‪ ,‬ובזה יכוון בשם ״הוי״ השייך לחרש ההוא׳‬
‫‪ 30‬פעמים ‪780 - 26‬‬ ‫יחיד׳ סך הכל ‪ 30‬ימים פעמים שם ״הוי״‪:‬‬
‫בחצי הראשון של היום שבסוף החדש יכון בשם ״הוי״ השייך לחרש ההוא י‬
‫ואהר חצי היום שהוא התחלת החדש הבא יכון בשם ״הוי״ השייך לחדש הבא•‬
‫קיא‬ ‫גימטריא ונוטריקון‬

‫י״ב חדשים עם שמות •הוי־ ‪-‬אהי' ״אדני״ ו״אחוריים•‬

‫‪-‬אדני• אחוריים‬ ‫אחוריים «אהי• אחוריים‬ ‫•הוי״‬
‫‪1978‬‬ ‫‪671‬‬ ‫‪4728‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪4122‬‬ ‫‪1521‬‬ ‫ניסן‬
‫‪1892‬‬ ‫‪671‬‬ ‫‪4641‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪3978‬‬ ‫‪1521‬‬ ‫אייר‬
‫‪1650‬‬ ‫‪671‬‬ ‫‪4815‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪4266‬‬ ‫‪1521‬‬ ‫סיון‬
‫‪2205‬‬ ‫‪671‬‬ ‫‪2097‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪3483‬‬ ‫‪1521‬‬ ‫תמוז‬
‫‪2296‬‬ ‫‪671‬‬ ‫‪3003‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪3744‬‬ ‫‪1521‬‬ ‫אב‬
‫‪2119 . 671‬‬ ‫‪20)0‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪3339‬‬ ‫‪1521‬‬ ‫אלול‬
‫‪1140‬‬ ‫‪671‬‬ ‫‪3090‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪3888‬‬ ‫‪1521‬‬ ‫תשרי‬
‫‪1463‬‬ ‫‪671‬‬ ‫‪218J‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪3627‬‬ ‫‪1521‬‬ ‫השוז‬
‫‪1231‬‬ ‫‪671‬‬ ‫‪3996‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪4149‬‬ ‫‪1521‬‬ ‫כסלו‬
‫‪1387‬‬ ‫‪671‬‬ ‫‪3735‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪3717‬‬ ‫‪1521‬‬ ‫סבת‬
‫‪1059‬‬ ‫‪671‬‬ ‫‪3822‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪3861‬‬ ‫‪1521‬‬ ‫שבט‬
‫‪1710‬‬ ‫‪671‬‬ ‫‪2829‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪3456‬‬ ‫‪1521‬‬ ‫אדר‬
‫‪-‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫—‬
‫‪20130 8052‬‬ ‫‪40950 16380‬‬ ‫‪45630 18252‬‬

‫‪ .702‬בצירוף ימם ״עב״ מעולם ‪-‬אצילית‬ ‫שבת שמא דקודשא בריך הוא‬
‫אשר שם רק חסדים ■רחמים גמורים‪.‬‬
‫פעמים הי =‪300 = 15‬‬ ‫יוד = ‪20‬‬
‫פעמים הי ״‪330 = 15‬‬ ‫ויו = ‪22‬‬
‫= ‪72‬‬ ‫של שם ‪.‬עב•‬ ‫עם המקור‬

‫ו‪,(1‬־‬ ‫בגיס׳ שבת‬

‫וגם בגימי שם ״אדני• במילואים שהיא בספירת מלכות מעולם עשיה‬

‫אשר שם דינים מתגברים‪ •.‬ומצטרפים בשס •אל" שיהוא מקור החסד ואשר למעלה‬
‫בספירות של עולם היצירה להמתיק ■כל הדינים‪.‬‬

‫אלף = ‪111‬‬ ‫שם ״אדני'‬

‫דלת = ‪434‬‬
‫״ ‪106‬‬ ‫נון‬
‫יוד = ‪20‬‬
‫עם שם ״אל״ ‪31‬‬

‫‪702‬‬ ‫בגימ׳ שבת‬

 ‫י מ ט רי א ו נו ט רי קון‬
‫‪■*252 -‬‬ ‫‪ 702‬פעמים שם ״הוי* ‪26‬‬
‫= י***•“‬ ‫‪ 702‬פעמים שם ״אדני• ‪65‬‬

‫‪63882‬‬ ‫=‬ ‫‪ 702.‬פעמים ‪ 91‬שם ״יאהדונהי•‬

‫= ‪16380‬‬ ‫אחוריים שם ״הוי* = ‪ 780‬פעמים שם ״אהי* ‪21‬‬
‫שם ״אדני• ‪ 65‬פעמים שם ״אהי* ‪ 21‬פעמים ‪30‬‬
‫= ‪40950‬‬ ‫ימים בחדש‬
‫‪--------‬‬ ‫שם ״אהי‪ 21 -‬פעמים •יאהדונהי• ‪ 91‬פעמים ‪30‬‬
‫= ‪57330‬‬ ‫ימ־ם בחדש‬ ‫■‬
‫‪8052‬‬ ‫=‬ ‫י״ב מלואי שם ״אדני'‬
‫‪20130‬‬ ‫=‬ ‫אחוריים‬

‫‪28182‬‬ ‫=‬ ‫במילואים = ‪671‬פעמים ‪42‬‬ ‫שם ״אדני״‬

‫בסוד ״אהיה״ אשר ״אהיה ׳ = ב פעמים ‪42 = 21‬‬
‫לצרף שם ״אדני״ במלכית עם שם ״אהיה״ בכתר‬
‫‪,‬יראה עלאי״‬ ‫״יראה תתאי‪ -‬עם‬
‫שם ״אל•‬
‫‪8‬‬ ‫אברהם ‪ = 248‬״ח* פעמים שם ״אל•‬ ‫ראש‬
‫‪ = 208‬״ח• פעמים שם ״הוי״‬ ‫יצחק‬
‫‪ = 182‬״ז* פעמים שם ״הוי״‬ ‫יעקב‬
‫משה‬ ‫תיד‬
‫‪12‬‬ ‫״יב• פעמים שם ״אל• = ‪372‬‬ ‫= ‪80‬‬ ‫מם‬
‫״ג• פעמים שם ״הוי״ = ‪78‬‬ ‫= ‪360‬‬ ‫שיז‬
‫= ‪10‬‬ ‫הה‬

‫‪256‬‬ ‫אהרן‬
‫‪4‬‬ ‫עם אותיות‬
‫‪10‬‬
‫ו׳‪ =; 26‬״י״ פעמים שם ״הוי״‬
‫‪6‬‬ ‫‪ n. ! 56‬״ו״ פעמים שם ״הוי•‬ ‫יוסף‬
‫‪22‬‬ ‫״כב• פעמים ■בם ״אל• — ‪682‬‬ ‫‪4.34‬‬ ‫דוד‬ ‫סוף‬
‫‪,‬ח״ פעמים שם ‪..‬הוי״ = ‪208‬‬ ‫דלת ד‪22 --‬‬
‫= ‪4 34‬‬ ‫ויו‬
‫‪----- -‬‬ ‫דלת‬
‫‪= 890‬‬
 ‫גי מ ט רי א ו נ ו ט רי ק ון‬
‫‪248‬‬ ‫אברהם‬
‫‪208‬‬ ‫יצחק‬
‫‪182‬‬ ‫יעקב‬
‫‪450‬‬ ‫משה >נמלואים(‬
‫‪260‬‬ ‫אהרן )עם אותיות(‬
‫‪156‬‬ ‫יוסף‬
‫‪890‬‬ ‫דוד‬

‫‪2394‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪.‬אהיה״ =‬ ‫שם כתר‬ ‫= ‪31‬‬ ‫־אל‪-‬‬

‫‪21‬‬ ‫=‬ ‫‪.‬יהו*‬ ‫שם חכמה‬ ‫= ‪26‬‬ ‫‪,‬הוי״‬

‫‪2394 = 42‬‬ ‫‪ 57‬פעמים‬ ‫‪57‬‬

‫להראות את הספירות של אבותינו מאברהם עד דוד בסוד אות ״ו׳׳ של‬

‫השם ‪-‬ה‪1‬י״ כעולם היצירה מן חסד עד יסוד ואית ״ה״ תתאי בשם ״הוי״‬
‫בעולם העשיה במלכות‪ .‬נצרף בשמות הרחמים של כתר 'חכמה מעולם האצילות‬
‫באות ״י״ של שם ״הוי״‪.‬‬
‫וכולם בסוד אות ‪ .‬ה״ עלאי בעילם הכריאה‪.‬‬
‫= ד‪6‬‬ ‫כינה‬
‫‪42‬‬ ‫שמות ״אל״‬ ‫שם ״יד‪,‬״‬ ‫‪15‬‬ ‫שם ״כינה״‬
‫‪42‬‬ ‫שמות ״הוי״‬ ‫‪2‬‬ ‫עם מלות‬

‫‪34‬‬

‫״שרשי שניים ושרשי של^ציים״ וכר‬

‫בסוד הזה המראה אות פעמים אות בשניים או אות פעמים אות פעמים אות‬
‫_‬ ‫בשלשיים וגם כן במלות וכר‪.‬‬

‫בשם ״הוי״‬ ‫בשם ״אהיה״‬

‫‪100‬‬ ‫=‬ ‫י פעם י‬ ‫= ‪1‬‬ ‫א פעם א‬
‫‪25 -‬‬ ‫ה פעם ד­‬ ‫‪-‬־‪25 :‬‬ ‫ה פעם ה‬
‫‪36‬‬ ‫ו פעם ו‬ ‫‪100‬‬ ‫=‬ ‫י פעם י‬
‫^ ‪25‬‬ ‫ה פעם ר‪,‬‬ ‫‪25 -‬‬ ‫ה פעם ה‬

‫‪186‬‬ ‫‪151‬‬
‫בגימ׳ שם ״מקום״ אחד משמות ״ה״‪.‬‬ ‫כגימ' שם ״אהיה״ במילואים‬
 ‫גי מ ט רי אונו ט רי קון‬ ‫קיד‬
‫המגיד מטריסק כתב בספרו ״מגן אברהם״ כי רק השם יתברך שהוא אחד‬
‫ומיוחד״ יטל לאמר ‪,‬אנכי״ ככתוב בעשרת הדברות‪.‬‬
‫= ‪1‬‬ ‫א פעם א‬
‫= ‪64‬‬ ‫ח פעם ח‬
‫= ‪16‬‬ ‫ד פעם ד‬

‫בגימ׳ ״אנכי״‬ ‫‪81‬‬

‫באות׳קטנ׳‬ ‫כתוב בכתבי הארי כי בראשית אותיות ״ירא שבת״ = ‪13 = 913‬‬
‫״שם הוי״ = ‪ 26‬פעמים אותיות התורה ‪ 27‬בגימ׳ ״שבת״ = ‪702‬‬
‫״שם הוי״ = ‪ 26‬פעמים ״שם אהי״=‪ 21‬בגימ׳ ״ישראל״ = ‪546‬‬
‫י ‪-----‬‬ ‫)עם ה' אותיות(‬
‫‪1261‬‬
‫אשר באותיות קטנות = ‪ 10‬ובאות שרש הקטן = ‪1‬‬
‫להראות כי ״קודשא בריך הוא״ ישראל ואורייתא ״חד״ הוא‪.‬‬
‫וגם שמות הרחמים במלות פעמים מלות בגימ׳ פסוק ראשון בתורה‬
‫אותי׳ות‬ ‫‪4‬‬ ‫״אהיה״= ‪ 21‬פעם ‪441 = 21‬‬ ‫כתר — שם‬
‫בראשית ‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫״יהו״ = ‪ 21‬פעם‪441 = 21‬‬ ‫חכמה‬
‫‪203 =-‬‬ ‫ברא‬ ‫‪2‬‬ ‫״אל״ = ‪ 31‬פעם ‪= 31‬־ ‪961‬‬ ‫חסד‬
‫אלדים ■= ‪86‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪,‬הוי״ = ‪ 26‬פעם ‪676 = 26‬‬ ‫תפארת‬
‫־= ‪401‬‬ ‫את‬ ‫—‬ ‫—‬
‫השמים ־= ‪395‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪2519‬‬
‫ז= ‪407‬‬ ‫ואת‬ ‫‪13‬‬ ‫אותיות השמות‬
‫הארץ ‪296 =:‬‬ ‫״אחד״ = ‪ 13‬״אהבה״ =‪ 13:‬פעם ‪169 = 13‬‬

‫‪2701‬‬ ‫‪2701‬‬

‫מילואים של פסוק ראשת בתורה ;‬

‫קטנות‬ ‫באותיות גדולות‬
‫‪412‬‬ ‫בית‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪412‬‬ ‫בית‬
‫‪510‬‬ ‫דיש‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪510‬‬ ‫ריש‬
‫‪111‬‬ ‫אלף‬ ‫‪3‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬
‫‪360‬‬ ‫שין‬ ‫‪4‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪360‬‬ ‫שין‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪5‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪416‬‬ ‫תיו‬ ‫‪6‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪416‬‬ ‫‪"r.‬‬

‫‪412‬‬ ‫בית‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪412‬‬ ‫בית‬

‫‪510‬‬ ‫דיש‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪510‬‬ ‫ריש‬
‫‪111‬‬ ‫אלף‬ ‫‪9‬‬ ‫‪]2‬‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬
 ‫קטו‬ ‫גי מ ט רי א ו נו ט רי קון‬
‫‪Ill‬‬ ‫אלף‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬
‫‪74‬‬ ‫למר‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪74‬‬ ‫למד‬
‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫‪12‬‬ ‫־‪6‬‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪13‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪80‬‬ ‫מם‬ ‫‪14‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪80‬‬ ‫מם‬

‫‪111‬‬ ‫אלף‬ ‫‪15‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬

‫?‪■i‬‬
‫‪416‬‬ ‫תיו‬ ‫‪16‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪416‬‬ ‫תיו‬

‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫‪17‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬

‫‪360‬‬ ‫שין‬ ‫‪18‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪360‬‬ ‫שין‬
‫‪80‬‬ ‫מם‬ ‫‪19‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪80‬‬ ‫מם‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫‪20‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪80‬‬ ‫מם‬ ‫‪21‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪80‬‬ ‫מם‬

‫‪22‬‬ ‫ויו‬ ‫‪22‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫וו‬

‫‪111‬‬ ‫אלף‬ ‫‪23‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬
‫‪416‬‬ ‫תיו‬ ‫‪24‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪406‬‬ ‫תו‬

‫‪15‬‬ ‫ה­‬ ‫‪25‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הא‬

‫‪111‬‬ ‫אלף‬ ‫‪26‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪111‬‬ ‫אלף‬
‫‪510‬‬ ‫ריש‬ ‫‪27‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪500‬‬ ‫רש‬
‫‪204‬‬ ‫צדיק‬ ‫‪28‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪204‬‬ ‫צדיק‬

‫עם אותיות ‪28‬‬ ‫‪266‬‬ ‫‪5594‬‬

‫עם מלות ‪7‬‬ ‫‪266‬‬

‫‪5668‬‬ ‫‪5860‬‬

‫שם ״עב״ = ‪ 72‬פעם ‪5184 = 72‬‬ ‫שם ‪-‬עב״ = ‪ 72‬פעם ‪5184 = 72‬‬
‫שם״טדהד״= ‪ 22‬פעם ‪484 = 22‬‬ ‫שם ״הוי״ = ‪ 26‬פעם ‪676 = 26‬‬
‫)שם ״עב״ = יוד הי ויו הי( —‬
‫‪5668‬‬ ‫‪5860‬‬
‫ו ה‬
‫ה ד‬ ‫ט‬
‫ט קטן מן י‬
‫יהודיע השם‬ ‫ד קטן מן ה‬
‫לעמק לבב וענוות‬ ‫ה קטן מן ^‬
‫ד קטן מן ה‬
 ‫ג י מ ט ר י א ו נו סר י קון‬ ‫קטז‬
‫‪.10648‬‬ ‫שרשי שלשים של שם ״טדהד״ = ‪ 22‬פעם ‪ 22‬סעם ‪22‬‬
‫‪5595‬‬ ‫בגימ׳ מילואים של שלש עשרה מדות!‬
‫= ‪106‬‬ ‫‪ 37‬נון‬ ‫נוצר‬ ‫= ‪20‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪22‬‬ ‫‪ 38‬ויו‬ ‫= ‪15‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ 39‬צדיק = ‪204‬‬ ‫= ‪22‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ 40‬ריש = ‪510‬‬ ‫= ‪15‬‬ ‫‪4‬‬
‫= ‪20‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ 41‬חית = ‪418‬‬ ‫חסד‬
‫= ‪15‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪ 42‬סמך = ‪120‬‬ ‫= ‪22‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ 43‬דלת = ‪434‬‬ ‫= ‪15‬‬ ‫‪8‬‬

‫לאלפים ‪ 44‬למד = ‪74‬‬ ‫־= ‪111‬‬ ‫‪ 9‬אלף‬ ‫אל‬

‫‪ 45‬אלף = ‪111‬‬ ‫‪ 10‬למד = ‪74‬‬
‫‪ 46‬למד = ‪74‬‬ ‫‪ 11‬ריש = ‪510‬‬ ‫רחום‬
‫‪ 47‬פה = ‪85‬‬ ‫‪ 12‬חית = ‪418‬‬
‫= ‪20‬‬ ‫‪ 48‬יוד‬ ‫= ‪22‬‬ ‫‪ 13‬ויו‬
‫‪ 49‬מם = ‪80‬‬ ‫= ‪80‬‬ ‫‪ 14‬מם‬
‫= ‪22‬‬ ‫‪ 15‬ויו‬ ‫וחנון‬
‫‪ 50‬גון = ‪106‬‬ ‫נשא‬
‫‪ 16‬חית = ‪418‬‬
‫‪ 51‬שין = ‪360‬‬ ‫= ‪106‬‬ ‫‪ 17‬נון‬
‫= ‪111‬‬ ‫‪ 52‬אלף‬ ‫= ‪22‬‬ ‫‪ 18‬ויו‬
‫‪ 53‬עין = ‪130‬‬ ‫עון‬ ‫‪106‬‬ ‫‪ 19‬נון‬
‫= ‪12‬‬ ‫!■‪ 5‬וו‬ ‫= ‪111‬‬ ‫‪ 20‬אלף‬ ‫ארך‬
‫‪ 55‬נון = ‪106‬‬ ‫‪ 21‬ריש = ‪510‬‬
‫= ‪100‬‬ ‫‪ 22‬כף‬
‫= ‪22‬‬ ‫‪ 56‬ויי‬ ‫ופשע‬ ‫= ‪111‬‬ ‫‪ 23‬אלף‬ ‫אפים‬
‫‪ 57‬פה = ‪85‬‬ ‫= ‪85‬‬ ‫‪ 24‬פה‬
‫= ‪360‬‬ ‫שין‬ ‫‪58‬‬ ‫= ‪20‬‬ ‫‪ 25‬יוד‬
‫‪130 -‬‬ ‫‪ 59‬עין‬ ‫‪80‬‬ ‫‪ 26‬מם‬
‫= ‪22‬‬ ‫‪ 60‬ויו‬ ‫וחטאה‬ ‫= ‪22‬‬ ‫‪ 27‬ויו‬ ‫ורב‬
‫‪ 61‬חית = ‪418‬‬ ‫‪ 28‬ריש = ‪510‬‬
‫‪ 62‬טית =־ ‪419‬‬ ‫‪ 29‬בית = ‪412‬‬
‫= ‪111‬‬ ‫‪ 63‬אלף‬ ‫״ ‪418‬‬ ‫‪ 30‬חית‬ ‫חסד‬
‫= ‪15‬‬ ‫‪ 64‬הי‬ ‫= ‪120‬‬ ‫‪ 31‬סמך‬
‫‪ 32‬דלת = ‪434‬‬
‫‪ 65‬ואו = ‪13‬‬ ‫ונקה‬ ‫‪ 33‬ויו‬ ‫ואמת‬
‫= ‪22‬‬
‫‪ 66‬נון = ‪106‬‬ ‫‪111 -‬‬ ‫‪ 34‬אלף‬
‫= ‪186‬‬ ‫קוף‬ ‫‪67‬‬
‫־ ‪80‬‬
‫= ‪15‬‬ ‫‪ 68‬הי‬
‫= ‪416‬‬
‫^ __‬ ‫עם אותיות‬
‫‪10648‬‬ ‫‪5595‬‬
‫קיז‬ ‫גי מ ט רי א ו נו ט רי קון‬
‫וגם גקח מלת ״נשא״ = ‪) 351‬שמשמעה מחילה גמורה( פעם ‪123201 = 351‬‬
‫שמוחל וסולח ומכפר את שלש עבירות של עון ופשע וחטאה בסוד‬
‫תשובה מעולם הבריאה אשר שם ‪.‬סג״ שולט שם‪.‬‬
‫= ‪250047‬‬ ‫יוד הי ואו הי = ‪ 63‬סעם ‪ 63‬סעם ‪63‬‬

‫נגיס׳ שם ״עב״ ‪ -‬יוד הי ויו הי ״ ‪ 72‬סעם ‪ 72‬פעם ‪= 72‬‬

‫)מעולם האצילות שאין שם אלא חסדים ‪’1‬רחמים גמורים(‪.‬‬
‫״ונקה״ = ‪ 161‬בגיט׳ הגדול במילואי שם ״אהי״> גם מעולם‬
‫‪22‬‬ ‫מילואי ״ונקה״ ויו‬
‫‪106‬‬ ‫מו‬
‫‪186‬‬ ‫קיף‬
‫‪15‬‬ ‫הי‬
‫‪22‬‬ ‫עם שם ״טדהד״‬
‫— ‪ 351‬בגימ׳ ״נשא*‪.‬‬
‫‪72‬‬ ‫בשם ״עב״ יוד הי ויו הי = ‪ 72‬במילואים‬
‫‪10‬‬ ‫‪ 10‬א'תיות‬
‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫באחוריים‬
‫‪35‬‬ ‫יוד הי‬
‫‪57‬‬ ‫יוד הי ויו‬
‫‪'/2‬‬ ‫יוד הי ויו הי‬
‫‪184‬‬ ‫‪184‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪10‬‬ ‫י‬ ‫פעם‬ ‫באות פעם אות י‬
‫‪36‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ו‬ ‫פעם‬ ‫ו‬
‫‪16‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ד‬ ‫סעם‬ ‫ד‬
‫‪25‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫פעם‬ ‫ה‬
‫‪100‬‬ ‫‪10‬‬ ‫י‬ ‫פעם‬ ‫י‬
‫‪36‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ו‬ ‫פעם‬ ‫ו‬
‫‪100‬‬ ‫‪10‬‬ ‫י‬ ‫פעם‬ ‫י‬
‫‪36‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ו ‪-‬‬ ‫פעם‬ ‫ו‬
‫‪25‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫פעם‬ ‫ה‬
‫‪100‬‬ ‫‪10‬‬ ‫י‬ ‫פעם‬ ‫י‬
‫‪574‬‬ ‫‪574‬‬
‫‪400‬‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬ ‫פעם‬ ‫במלה פעם מלה יוד‬
‫‪ 5‬י‪2‬‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫פעם‬ ‫הי‬
‫‪484‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ויו‬ ‫פעם‬ ‫ויו‬
‫‪225‬‬ ‫‪15‬‬ ‫הי‬ ‫פעם‬ ‫הי‬

‫‪1334‬‬ ‫‪1334‬‬
 ‫ג י מ ט ר י א ו נ ו טר י ק ו ן‬ ‫קיח‬

‫שבעה ועשרים מילואי שם ‪-‬הוי״‬

‫מילואים אחוריים אות פעם אות מלה ס‪-‬עם מ‬ ‫אותיות‬ ‫‪,‬‬
‫‪1334‬‬ ‫‪574‬‬ ‫‪184‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הי‬ ‫יוד הי ויו‬ ‫ן־‬
‫‪1145‬‬ ‫‪475‬‬ ‫‪175‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הא‬ ‫יוד הי ויו‬ ‫;;‬
‫‪1209‬‬ ‫‪499‬‬ ‫‪179‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪10‬‬ ‫יהה‬ ‫יוד הי ויו‬
‫‪1019‬‬ ‫‪475‬‬ ‫‪166‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הי‬ ‫יוד הי ואו‬ ‫•‬
‫‪830‬‬ ‫‪376‬‬ ‫‪157‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הא‬ ‫יוד הי ואו‬ ‫ן■‬
‫‪894‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫יוד הי ואו‬ ‫י‬
‫‪994‬‬ ‫‪474‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הי‬ ‫יוד הי וו‬
‫‪805‬‬ ‫‪375‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הא‬ ‫יוד הי וו‬ ‫■‬
‫‪869‬‬ ‫‪399‬‬ ‫‪159‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הה‬ ‫יוד הי וו‬ ‫!'‬
‫‪1145‬‬ ‫‪475‬‬ ‫‪157‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הי‬ ‫יוד הא ויו‬ ‫*‬
‫‪956‬‬ ‫‪376‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הא‬ ‫יוד הא ויו‬ ‫‪,‬‬
‫‪1020‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫יוד הא ויו‬ ‫‪.‬‬
‫‪830‬‬ ‫‪376‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הי‬ ‫יוד הא ואו‬
‫‪641‬‬ ‫‪277‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הא‬ ‫יוד הא ואו‬
‫‪705‬‬ ‫‪301‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫יוד הא ואו‬
‫‪805‬‬ ‫‪375‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הי‬ ‫יוד הא וו‬
‫‪616‬‬ ‫‪276‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הא‬ ‫יוד הא וו‬ ‫^‬
‫‪680‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הה‬ ‫יוד הא וו‬ ‫;‬
‫‪1209‬‬ ‫‪499‬‬ ‫‪169‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הי‬ ‫יוד הה ויו‬ ‫;‬
‫‪1020‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הא‬ ‫יוד הה ויו‬ ‫‪1‬‬
‫‪1084‬‬ ‫‪424‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫יוד הה ויו‬ ‫‪i‬‬
‫‪894‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הי‬ ‫יוד הה ואו‬
‫‪705‬‬ ‫‪301‬‬ ‫‪142‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הא‬ ‫יוד הה ואו‬ ‫;‬
‫‪769‬‬ ‫‪325‬‬ ‫‪146‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הה‬ ‫יוד הה ואו‬ ‫‘‬
‫‪869‬‬ ‫‪399‬‬ ‫‪149‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הי‬ ‫יוד הה וו‬
‫‪680‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הא‬ ‫יוד הה וו‬
‫‪744‬‬ ‫‪324‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הה‬ ‫יוד הה וו‬

‫‪24471‬‬ ‫‪10575‬‬ ‫‪4122‬‬ ‫‪1521‬‬ ‫‪261‬‬

‫‪261‬‬
‫‪1521‬‬
‫באחוריים מן יב חדש‪.‬‬ ‫בגימ׳ שמ*ת ״אהיה״‬ ‫‪4122‬‬
‫שם ״אהיה״ = ‪ 21‬בכתר‬ ‫‪10575‬‬
‫פעם שם ״אדני״ = ‪ 65‬במלכות‪.‬‬ ‫‪24471‬‬
‫פעמים שלשים ‪ 30‬ימים בכל חדש‪.‬‬
‫‪ 21‬פעם ‪ 65‬פעם ‪.40950 = 30‬‬
‫קיט‬ ‫גי מ ט רי א ו נ ו ט רי ק ון‬

‫הכפלת מספר האותיות‬

‫לדוגמא ! בספר ‪-‬לקוטי שושנים׳ כתוב בשם רבי שמשון מאוסטערפאלי בשם‬
‫כתבי האר״י ז‪-‬ל ‪,‬‬
‫= ‪156‬‬ ‫אדם בגיס׳ יוסף‬
‫= ‪I‬‬ ‫א=א‬
‫= ‪10‬‬ ‫ד = אבני‬
‫ם = אבגדהיזחטיכלמ = ‪145‬‬

‫שהוא ששה פעמים שם‬ ‫‪ 156‬בגיס׳ יוסף‬

‫אשר שם‬ ‫בי יוסף הצדיק שהוא בסוד הספירה הששית ׳׳יסוד״‬
‫ברית קדש׳ ת׳יקן את החטא של אדם הראשון‪.‬‬
‫את ­­ בש‬ ‫אל — בם‬
‫‪1495‬‬ ‫=‬ ‫ת‬ ‫!‬ ‫=‬ ‫א‬ ‫‪105‬‬ ‫=‬ ‫ל‬ ‫‪1‬‬ ‫=‬ ‫א‬
‫‪1095‬‬ ‫=‬ ‫ש‬ ‫‪3‬‬ ‫=‬ ‫ב‬ ‫‪145‬‬ ‫ב­‬ ‫מ‬ ‫‪3‬‬ ‫ב­‬ ‫ב‬
‫‪795‬‬ ‫=‬ ‫ר‬ ‫‪6‬‬ ‫=‬ ‫ג‬ ‫‪195‬‬ ‫=‬ ‫ג‬ ‫‪6‬‬ ‫=‬ ‫ג‬
‫‪595‬‬ ‫=‬ ‫ק‬ ‫‪10‬‬ ‫=‬ ‫ד‬ ‫‪255‬‬ ‫=‬ ‫ס‬ ‫‪10‬‬ ‫=‬ ‫ד‬
‫‪495‬‬ ‫=‬ ‫צ‬ ‫‪15‬‬ ‫ב­‬ ‫ה‬ ‫‪325‬‬ ‫=‬ ‫ע‬ ‫‪15‬‬ ‫=‬ ‫ה‬
‫‪405‬‬ ‫=‬ ‫‪C‬‬ ‫‪21‬‬ ‫=‬ ‫ו‬ ‫‪405‬‬ ‫=‬ ‫פ‬ ‫‪21‬‬ ‫■ =‬
‫‪325‬‬ ‫=‬ ‫ע‬ ‫‪28‬‬ ‫=‬ ‫ז‬ ‫‪495‬‬ ‫=‬ ‫צ‬ ‫‪28‬‬ ‫ז =‬
‫‪255‬‬ ‫=‬ ‫ם‬ ‫‪36‬‬ ‫=‬ ‫ח‬ ‫‪595‬‬ ‫=‬ ‫ק‬ ‫‪36‬‬ ‫ח =‬
‫‪195‬‬ ‫=‬ ‫נ‬ ‫‪45‬‬ ‫=‬ ‫ט‬ ‫‪795‬‬ ‫=‬ ‫ר‬ ‫‪45‬‬ ‫ט =‬
‫‪145‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מ‬ ‫‪55‬‬ ‫=‬ ‫י‬ ‫‪1095‬‬ ‫=‬ ‫ש‬ ‫‪55‬‬ ‫י =‬
‫‪105‬‬ ‫=‬ ‫ל‬ ‫‪75‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ב‬ ‫‪1495‬‬ ‫=‬ ‫ת‬ ‫‪75‬‬ ‫כ =‬

‫שם ״הוי״‬
‫‪145‬‬ ‫מ‬ ‫י =‬ ‫‪1095‬‬ ‫= ש =‬ ‫י‬
‫‪495‬‬ ‫צ =‬ ‫ה =‬ ‫‪325‬‬ ‫= ע =‬ ‫ה‬
‫‪405‬‬ ‫‪= D‬‬ ‫ו “‬ ‫‪405‬‬ ‫= ‪= D‬‬ ‫ד‬
‫‪495‬‬ ‫צ =‬ ‫ה =‬ ‫‪325‬‬ ‫= ע‬ ‫ה‬
‫‪26‬‬ ‫העצם‬ ‫עם שם‬ ‫‪26‬‬ ‫שם העצם‬ ‫עם‬
‫‪1‬‬ ‫עם הכל‬ ‫‪1‬‬ ‫הבל‬ ‫עם‬

‫‪3744 = 1567‬‬ ‫‪2177‬‬

‫= ‪ 72‬פעמים שם בן = ‪.3744 = 52‬‬ ‫בגיס׳ שם עב‬
‫להראות ששם ״הוי״ שולט מעולם הקטן העולם תעשיה בסוד שם ‪,‬בף‬
‫עש חסדים ורחמים גמודים עד בלי די לעולם האבילות בסוד שם ״עב*‪.‬‬
 ‫גי מ ט רי א ו נו ס רי קון‬

‫שמות הרחמים בגינו׳ ‪106‬‬

‫שם ״אל״‬ ‫שם ״הוי״‬
‫‪55 -‬‬ ‫־‬
‫‪15 -‬‬ ‫ה‬
‫‪1 -‬‬ ‫א‬ ‫‪21‬‬ ‫=‬ ‫■‬
‫= ‪105‬‬ ‫ל‬ ‫= ‪15‬‬ ‫ה‬

‫״ה‪ 1‬י״ בנימ׳ ״אל״‪.‬‬ ‫‪106‬‬

‫כרדב בתורה בראשית ברא אלהים ״את השמים ואת הארץ״‬

‫באמצעי איתיות שמי א אר‬
‫‪552- = 201‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪350‬‬

‫נודע כי ״אלהים״ הוא ״דין״ וגם נודע כי לא יכול העולם להתקיים בדין״ ל פינו‬
‫נתן ״הוי״ ברחמיו הגדולים בסודות התורה את השם ״אל״ לצרף עם בדיותיו‪.‬‬

‫‪ 552‬פעמים שם ״אל״ = ‪17112 = 3 1‬‬

‫בגימ׳ ״מילואי כ״ב אותיות התורה״‬

‫‪460‬‬ ‫=‬ ‫פי‬ ‫‪1595‬‬ ‫=‬ ‫טית‬ ‫‪511‬‬ ‫=‬ ‫אלף‬

‫‪560‬‬ ‫=‬ ‫צדי‬ ‫‪86‬‬ ‫יוד‬ ‫‪1553‬‬ ‫בית‬
‫‪1021‬‬ ‫=‬ ‫קוף‬ ‫‪480‬‬ ‫=‬ ‫כף‬ ‫‪311‬‬ ‫גימל‬
‫‪1945‬‬ ‫=‬ ‫ריש‬ ‫‪260‬‬ ‫למד‬ ‫‪1610‬‬ ‫=‬ ‫דלת‬
‫‪1345‬‬ ‫=‬ ‫שין‬ ‫‪290‬‬ ‫=‬ ‫מם‬ ‫‪70‬‬ ‫=‬ ‫הי‬
‫‪1571‬‬ ‫=‬ ‫תיו‬ ‫‪411‬‬ ‫=‬ ‫נון‬ ‫‪97‬‬ ‫=‬ ‫ויו‬
‫עמ^״כב״‬ ‫‪475‬‬ ‫=‬ ‫סמך‬ ‫‪278‬‬ ‫=‬ ‫זין‬
‫אותיות = ‪22‬‬ ‫‪575‬‬ ‫=‬ ‫עיז‬ ‫‪1586‬‬ ‫=‬ ‫חית‬

‫= ‪17112‬‬ ‫‪6924‬‬ ‫‪4172‬‬ ‫‪6016‬‬

‫גם בגימ׳ שם ״אל שדי■׳ במילואי מילואים עם שלש עשרה מדות‬

‫ועם שלש עשרה ״אחד׳׳ = ‪13‬‬
‫קכא‬ ‫גי מ ט רי א ו נו ט רי קון‬

‫‪13768‬‬ ‫‪7891‬‬ ‫‪4024‬‬

‫ע = ‪325‬‬ ‫עון‬ ‫ח = ‪36‬‬ ‫חסד‬ ‫א =‪1‬‬ ‫אל‬ ‫אלף א = ‪1‬‬
‫י = ‪21‬‬ ‫ס = ‪255‬‬ ‫ל = ‪105‬‬ ‫ל = ‪105‬‬
‫ן = ‪195‬‬ ‫ד = ‪10‬‬ ‫ף = ‪405‬‬
‫‪21‬‬ ‫ואמתי ^‬ ‫ר = ‪795‬‬ ‫רחום‬ ‫ל = ‪105‬‬ ‫למד‬
‫ופשעי = ‪21‬‬ ‫ח = ‪36‬‬ ‫מ = ‪145‬‬
‫א =‪1‬‬
‫ש = ‪405‬‬ ‫מ ב ‪145‬‬ ‫ו = ‪21‬‬ ‫ד = ‪10‬‬
‫ש = ‪1095‬‬ ‫ת ‪M95 =:‬‬ ‫ם = ‪145‬‬
‫ע = ‪325‬‬ ‫ש = ‪1095‬‬ ‫שין‬
‫נ ‪195 =:‬‬ ‫נוצר‬ ‫וחנון ו = ‪21‬‬ ‫י = ‪55‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪:‬‬
‫= ‪36‬‬ ‫ח‬
‫וחטאה‬ ‫ן = ‪195‬‬
‫צ ‪495 : :‬‬ ‫= ‪195‬‬ ‫נ‬
‫ו = ‪21‬‬ ‫דלת ד =‪10‬‬
‫ר ‪795 : :‬‬ ‫= ‪21‬‬ ‫ו‬
‫ח = ‪36‬‬ ‫ל =‪105‬‬
‫ח ‪36 : :‬‬ ‫חסד‬ ‫= ‪195‬‬ ‫ן‬ ‫ת = ‪1495‬‬
‫ט = ‪45‬‬
‫ס ‪255 =:‬‬ ‫י = ‪55‬‬ ‫יוד‬
‫א =‪1‬‬ ‫ארך א = ‪1‬‬
‫ד ‪ :‬ז ‪10‬‬
‫ה = ‪15‬‬ ‫ו = ‪21‬‬
‫לאלפים‬ ‫ר = ‪795‬‬ ‫ד = ‪10‬‬
‫‪105 _ 1,‬‬ ‫ד = ‪75‬‬
‫ונקהו = ‪21‬‬
‫א = ‪1‬‬ ‫= ‪55‬‬ ‫י‬ ‫הוי׳‬
‫נ = ‪195‬‬ ‫אפים א = ‪1‬‬
‫ל ; ‪105‬‬ ‫= ‪15‬‬ ‫ה‬
‫ק = ‪595‬‬ ‫ם = ‪405‬‬
‫‪15 = n‬‬ ‫‪405‬‬ ‫= ‪21‬‬ ‫ו‬
‫י = ‪55‬‬
‫עם שלש‬ ‫‪55‬‬ ‫= ‪15‬‬ ‫ת‬
‫ם = ‪145‬‬
‫ם = ‪145‬‬ ‫= ‪55‬‬ ‫י‬ ‫הוי'‬
‫עשרה = ‪13‬‬
‫נ = ‪195‬‬ ‫נשא‬ ‫ו = ‪21‬‬ ‫ורב‬ ‫= ‪15‬‬ ‫ה‬
‫ש = ‪1095‬‬ ‫ר = ‪795‬‬ ‫= ‪21‬‬ ‫ו‬
‫א =‪1‬‬ ‫כ =‪3‬‬ ‫= ‪15‬‬ ‫ה‬

‫‪17112‬‬ ‫‪13768‬‬ ‫‪7891‬‬ ‫‪4024‬‬

‫״עב״ ש מ ו ת‬
‫כפרשת בשלח י״ד כפסוקי ‪,‬יט׳־ ‪ 0 .‬״כא• יש ״עב‪ -‬אותיות בכל פסוק ופסוק‪.‬‬
‫בפסוק \ ט• הן ראשי אותיות של ״ עב‪ -‬שטות והולכות מלמעלה למטה‪.‬‬
‫בפסוק ‪ 0 ,‬הן אמצעי איתיות של ‪.‬עב־ שמות ו־ולכית מלמטה למעלה‪.‬‬
‫בפסוק ^^כא• הן סופי אותיות של ‪.‬עב• שמות והולכות מלמעלה למטה‪.‬‬
‫״יט״ ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילד מאחריהם ויסע עמוד‬
‫הענן מפניהם ויעמד מאחריהם‪.‬‬
‫״כ׳׳ ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן וההשך ויאר את הלילה‬
‫ולא קרב זה אל זה כל הלילה‪.‬‬
‫‪.‬כא• וים משה את ירו על הים ויולד ‪.‬יהוד״ אח הים ברוח קדים עזה כל הלילה‬
‫וישם את הים לחרבה ויבקעו המים‪.‬‬
 ‫ג י מטר יא ו נ ו ס רי ק ון‬ ‫קכב‬
‫‪17‬‬ ‫=‬ ‫ו ה ו‬ ‫‪455‬‬ ‫נ ת ה =‬ ‫= ‪17‬‬ ‫ו ה ו‬
‫‪64‬‬ ‫=‬ ‫ד נ י‬ ‫‪7‬‬ ‫ה אא =‬ ‫= ‪50‬‬ ‫י ל י‬
‫‪313‬‬ ‫=‬ ‫ה ח ש‬ ‫‪610‬‬ ‫י ר ת =‬ ‫‪79‬‬ ‫ס י ט‬
‫‪150‬‬ ‫=‬ ‫עמם‬ ‫‪306‬‬ ‫ש א ה =‬ ‫= ‪140‬‬ ‫עלם‬
‫‪101‬‬ ‫=‬ ‫נ נ א‬ ‫‪220‬‬ ‫ר י י =‬ ‫‪345‬‬ ‫מ ה ש‬
‫‪460‬‬ ‫=‬ ‫ו‪ .‬י ת‬ ‫‪47‬‬ ‫או ס =‬ ‫‪65‬‬ ‫ל ל ־‬
‫‪47‬‬ ‫=‬ ‫מ ב ה‬ ‫‪52‬‬ ‫ל כ ב =‬ ‫‪22‬‬ ‫אבא‬
‫‪96‬‬ ‫=‬ ‫פ ו י‬ ‫‪506‬‬ ‫ו שר =‬ ‫‪425‬‬ ‫כהת‬
‫‪130‬‬ ‫=‬ ‫נ מ ם‬ ‫‪24‬‬ ‫י ח ו =‬ ‫= ‪22‬‬ ‫הז י‬
‫‪50‬‬ ‫=‬ ‫י י ל‬ ‫‪43‬‬ ‫ל ה ח =‬ ‫= ‪35‬‬ ‫אלד‬
‫‪213‬‬ ‫=‬ ‫הרח‬ ‫‪126‬‬ ‫כ ו ק =‬ ‫‪37‬‬ ‫י א י‬
‫‪330‬‬ ‫=‬ ‫מצר‬ ‫‪94‬‬ ‫מ נ ד ‪-‬‬ ‫‪80‬‬ ‫ה ה ע‬
‫‪48‬‬ ‫=‬ ‫ו מ ב‬ ‫‪61‬‬ ‫א נ י‬ ‫‪47 =:‬‬ ‫י ז ל‬
‫‪20‬‬ ‫=‬ ‫' ה ה‬ ‫‪118‬‬ ‫העם =‬ ‫= ‪47‬‬ ‫מ ב ­‬
‫‪126‬‬ ‫=‬ ‫ע נ ו‬ ‫‪275‬‬ ‫ר ה ע =‬ ‫‪215‬‬ ‫ה ר י‬
‫‪58‬‬ ‫=‬ ‫מ ח י‬ ‫‪27‬‬ ‫י י ז =‬ ‫‪145‬‬ ‫הקם‬
‫‪46‬‬ ‫=‬ ‫ד מ ב‬ ‫‪15‬‬ ‫ה ה ה =‬ ‫= ‪37‬‬ ‫ל א ו‬
‫‪190‬‬ ‫=‬ ‫מ נ ק‬ ‫‪70‬‬ ‫מ י ו =‬ ‫‪60‬‬ ‫כל י‬
‫‪81‬‬ ‫‪-‬‬ ‫א י ע‬ ‫‪42‬‬ ‫ו ו ל =‬ ‫‪42‬‬ ‫ל ו ו‬
‫‪16‬‬ ‫=‬ ‫ח ב ו‬ ‫‪45‬‬ ‫י ל ה =‬ ‫‪115‬‬ ‫פ ה ל‬
‫‪206‬‬ ‫=‬ ‫ראה‬ ‫‪91‬‬ ‫ס אל =‬ ‫= ‪100‬‬ ‫נ ל ו‬
‫‪52‬‬ ‫=‬ ‫י ב ם‬ ‫‪280‬‬ ‫ע ר י =‬ ‫= ‪30‬‬ ‫י י י‬
‫‪25‬‬ ‫=‬ ‫ה י י‬ ‫‪400‬‬ ‫ע של ־‬ ‫‪75‬‬ ‫מלה‬
‫‪86‬‬ ‫=‬ ‫מ ו ם‬ ‫‪55‬‬ ‫מ י ה =‬ ‫= ‪19‬‬ ‫ח ה ו‬

‫= ‪9143‬‬ ‫‪2925‬‬ ‫‪3969‬‬ ‫‪2249‬‬

‫‪216‬‬ ‫אותיות‬
‫‪1‬‬ ‫עם הכל‬

‫‪9360 -‬‬ ‫בגיס׳ ״עב״ =־ ‪ 72‬שמות םעמים ‪130‬‬

‫בלפניים‬
‫‪10‬‬ ‫י‬ ‫‪26‬‬ ‫ה ‪ '1‬ה‬
‫‪15‬‬ ‫י ה‬ ‫‪16‬‬ ‫ה ‪ '1‬ה‬
‫‪21‬‬ ‫י ה ו'‬ ‫‪11‬‬ ‫ן־ ה‬
‫י ה ו ה ‪26‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬

‫‪72‬‬ ‫‪58‬‬
‫‪j3P‬‬ ‫גימטריאונוטריקון‬
‫כל מספר אם נרלק במספרו = ארד = ‪. 1‬‬
‫כל מספר אם נחלק נאחד = מספרו‪.‬‬
‫מן אחד עד מאה יש ‪ .‬כו״ ‪ 26‬מספרים שאינם נחלקים אלא במספרם או באחד;‬

‫אהיה‬ ‫כתר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬

‫‪21‬‬
‫‪21‬‬ ‫יהו‬ ‫חכמה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪15‬‬ ‫יה‬ ‫בינה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫אל‬ ‫חסד‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ד‬
‫‪31‬‬
‫אלהיס‬ ‫גבורה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬
‫‪86‬‬
‫תפארת‬ ‫‪11‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ו‬
‫)(‪2‬‬ ‫יהוד‬
‫נצח‬ ‫‪13‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪499‬‬ ‫צבאות‬ ‫הור‬ ‫‪17‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪314‬‬ ‫שדי‬ ‫יסוד‬ ‫‪19 9‬‬
‫‪65‬‬ ‫אדני‬ ‫מלכות‬ ‫‪23 10‬‬
‫‪9‬‬ ‫עם ״ט״ שמות‬ ‫‪29 11‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪1087‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪53 17‬‬
‫‪59 18‬‬
‫‪61 19‬‬
‫‪67 20‬‬
‫‪71 21‬‬
‫גם בגימ׳ ״אל הוי״‬ ‫‪73 22‬‬
‫אפעמיםא =‪1‬‬ ‫‪79 23‬‬
‫ל=‪900‬‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫‪83 24‬‬
‫״ י =‪100‬‬ ‫י‬ ‫‪89 25‬‬
‫״ ה ‪25-‬‬ ‫ר‬ ‫‪97 26‬‬
‫״ ו =‪36‬‬ ‫ו‬
‫׳׳ ה=‪25‬‬ ‫ה‬ ‫‪1061‬‬
‫עם מספריו ‪26‬‬

‫‪1087‬‬
 ‫ג י מ ט ר י א ו נ ו ט ר קון‬
‫י פעמים י = ‪100‬‬ ‫ראש אות של שם *הוי״‬ ‫בראשי וסופי אותיות‬
‫שאר האותיות ה ו ה = ‪ 16‬״ ‪256 != 16‬‬ ‫של שם ״ ה ו י ״‬
‫= ‪160‬‬ ‫י ‪ 10‬פעמים ה ו ה = ‪16‬‬
‫ראשוני אותיות שם ״הוי״ ’ ה ו = ‪ 21‬פעמים ‪441 = 21‬‬
‫סוף אות של שם ״הוי ה = ‪ 5‬פעמים ה = ‪25 = 5‬‬
‫‪105‬‬ ‫י ה ו = ‪ 21‬פעמים ה = ‪5‬‬
‫ל‪108‬‬
‫שמות ״יבק״‬ ‫״ישראל״‬
‫אהיה ‪21‬‬ ‫‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪26‬‬ ‫יהוד‬ ‫‪350‬‬ ‫שן‬
‫‪65‬‬ ‫אדני‬ ‫‪500‬‬ ‫רש‬
‫‪112 -----‬‬ ‫אלף ‪111‬‬
‫בכל *ד״ עולמות‬ ‫למד ‪74‬‬
‫תריג‬ ‫עם אותיותי׳ ‪5‬‬
‫עם הנל ‪1‬‬

‫‪1061‬‬
‫‪541‬‬ ‫ישראל‬
‫שם בן בכל‬
‫עשר ספירות‬
‫פעמים ‪961 31‬‬ ‫אל = ‪31‬‬ ‫‪) 52‬עולם‬
‫‪100 10‬‬ ‫״‬ ‫י = ‪10‬‬ ‫‪520‬‬ ‫עשיה(‬

‫‪1061‬‬ ‫‪1061‬‬

‫שם ״חן״ יוד הי ואו הה‬

‫=‪1‬‬ ‫א =א‬ ‫‪23‬‬
‫ל = א ב ג ד ה ו ז ה ט י כ ל = ‪105‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪23‬‬

‫ב ג ד ה ו ז ח ט י ״ ‪55‬‬ ‫י ‪-‬א‬
‫‪15 -‬‬ ‫בג דה‬ ‫ר א‬
‫^‬ ‫ב ג ד ה־‬ ‫ו ^א‬
‫‪15 --‬‬ ‫בג דה‬ ‫ה =א‬
‫קכח‬ ‫גימטריא ונוטריקון‬
‫יודעים אנחנו כי אות ״י״ בספירות כתר וחכמה‬
‫־כתר בשם ״אהיה״ בלפניים‬
‫‪21‬‬ ‫=‬ ‫אהיה‬
‫‪20‬‬ ‫=‬ ‫היה‬
‫‪15‬‬ ‫=‬ ‫יה‬
‫‪5‬‬ ‫=‬ ‫ה‬
‫= ‪61‬‬ ‫—‬

‫בשם‬ ‫חכמה‬
‫יהו = ‪21‬‬
‫הו = ‪11‬‬
‫ו = ‪6‬‬

‫בשם ״הוי״‬
‫‪49‬‬ ‫‪ 23‬פעמים ‪=■ 7‬‬
‫‪529‬‬ ‫‪= 23‬‬ ‫״‬ ‫‪7‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪= 7‬‬ ‫״‬ ‫‪11‬‬
‫‪121‬‬ ‫‪= 11‬‬ ‫״‬ ‫‪7‬‬
‫‪748‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪48‬‬

‫‪101 = 23 19 17 13‬‬
‫= ‪18‬‬ ‫‪ I ■--- n 2 2 5‬ר‬
‫‪29‬‬ ‫־ = ‪11 7 5 3 2 1‬‬
‫‪18 -‬‬ ‫ה = ‪7 532 1‬‬

‫‪ 6‬פעמים ‪n 36= 6‬‬

‫‪ 2‬״ ‪4 =: 2‬‬ ‫‪ 3‬פעמים ‪9 = 3‬‬ ‫‪9-‬‬
‫‪ 3‬״ ‪9= 3‬‬ ‫‪ 4‬״ ‪16= 4‬‬ ‫‪16:‬‬

‫‪49‬‬ ‫)ה( ‪5‬‬ ‫‪25‬‬ ‫)ז( ‪7‬‬ ‫‪26‬‬ ‫)ח( ‪8‬‬

‫‪49‬‬ ‫)נחלקים(‬ ‫‪25‬‬ ‫)נחלקים(‬ ‫‪26‬‬

‫‪I‬‬
 ‫גימטריא ונוטריקון‬ ‫קכו‬
‫ח ז = ‪15‬‬
‫ו = ‪6‬‬
‫ה = ‪5‬‬

‫‪26 -‬‬ ‫ח ז ר ה‬ ‫‪26‬‬

‫מספרים שאינם נחלקים ‪26‬‬

‫‪ 25‬ה פעמים ה‬ ‫מספרים שנחלקים‬
‫בגיס׳ זה‬ ‫ז‬ ‫״‬ ‫מספרים שנחלקים בשנים ‪ 49‬ז‬

‫‪100‬‬

‫לי = למד מם דלת יוד ואו דלת‬ ‫‪,,‬זה איננו שוה לי■‬
‫למד =־ ‪74‬‬
‫‪80‬‬ ‫מם‬
‫‪434‬‬ ‫דלת‬
‫= ‪20‬‬ ‫יוד‬
‫‪13‬‬ ‫ואו‬
‫‪434‬‬ ‫דלת‬
‫‪6‬‬ ‫עם ‪ 6‬מלות‬

‫‪1061‬‬
‫בנים׳ • לי' שאינו נחלק‬

‫‪33‬‬ ‫= ‪= 23—10‬‬ ‫'‬

‫‪58‬‬ ‫= ‪= 43—15‬‬ ‫■ה‬
‫‪92‬‬ ‫= ‪= 71—21‬‬ ‫־הו‬
‫‪:23‬‬ ‫= ‪- 97—26‬‬ ‫■ה־ד‬

‫חי = ‪ 18‬פעמים טוב = ‪17‬‬ ‫‪: 306‬‬

‫חי = ‪ 18‬פעמים ‪324 = 18‬‬

‫טוב = ‪ 17‬״ ‪289 = 17‬‬

‫בנימי׳ תריג‬
‫• ‪306‬‬ ‫בסוד הפסוק מצא אשה■‬
‫באותיות קטנות = ‪17‬‬ ‫כי תורה‬ ‫‪17 -‬‬ ‫מצא טוב‬
 ‫קכז‬ ‫גימטריא ונוטריקון‬

‫מספרים שנחלקים בשנים‬ ‫מספרים שנחלקים‬

‫‪54 26‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪58‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫‪27‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ו‬ ‫‪33‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪72‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪22 10‬‬ ‫י‬ ‫‪49‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪74‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪24 11‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪76‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪26 12‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪78‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪28 13‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪30 14‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪82‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪32 15‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪84‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪34 16‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪86‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪36 17‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪17‬‬
‫‪88‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪38 18‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪90‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪40 19‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪19‬‬
‫‪92‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪42 20‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪94‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪44 21‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪96‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪46 22‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪98‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪48 23‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪50 24‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪24‬‬
‫~‬ ‫‪52 25‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪25‬‬

‫‪2548‬‬ ‫‪1441‬‬
‫‪25‬‬ ‫עס מססריו‬

‫‪ 49‬מספרים פעמים שם ״בן״‬

‫)עולם עשיה(‬
‫‪72‬‬ ‫בעולם אצילות שם ״עב״‬
‫‪26‬‬ ‫מקור שם ״הוי״‬

‫‪26‬‬ ‫‪ 98‬פעמים שם ״הוי״‬

‫‪M‬‬
‫‪II‬‬
 ‫גי מטר יא ונוטר יקון‬ ‫קכח‬

‫= ‪26‬‬ ‫יש ארבע עולמות ובכל עולם ״הוי״‬

‫= ‪611‬‬ ‫‪.‬תורה״‬

‫= ‪2548‬‬ ‫= ‪ 4‬פעמים ‪637‬‬ ‫ד‬

‫יש שש ספירות בעולם יצירה ‪ 424‬פעמים ‪44 = 6‬ל‪2‬‬

‫עם ארבע אותיות שם ״הוי״ ‪4‬‬

‫‪220‬‬ ‫=‬ ‫י = ‪ 10‬פעמים ‪22‬‬

‫‪60‬‬ ‫=‬ ‫‪12‬‬ ‫״‬ ‫ה = ‪5‬‬
‫‪84‬‬ ‫=‬ ‫‪14‬‬ ‫״‬ ‫ו = ‪6‬‬
‫‪60‬‬ ‫=‬ ‫‪12‬‬ ‫״‬ ‫ה = ‪5‬‬

‫‪424‬‬

‫‪1000‬‬ ‫=‬ ‫י = ‪ 10‬פעמים י פעמים י‬

‫‪125‬‬ ‫=‬ ‫ד׳ ״ ד‪.‬‬ ‫״‬ ‫ד‪5 = .‬‬
‫‪216‬‬ ‫=‬ ‫ו‬ ‫״‬ ‫ו‬ ‫״‬ ‫ו =‪6‬‬
‫‪125‬‬ ‫=‬ ‫ה‬ ‫ד­ ״‬ ‫״‬ ‫ה =‪5‬‬

‫‪1466‬‬
‫‪100‬‬ ‫=‬ ‫‪10‬‬ ‫״‬ ‫‪10‬‬ ‫=‬ ‫י‬
‫‪225‬‬ ‫=‬ ‫‪15‬‬ ‫״‬ ‫‪15‬‬ ‫=‬ ‫יה‬
‫‪441‬‬ ‫=‬ ‫‪21‬‬ ‫״‬ ‫‪21‬‬ ‫=‬ ‫י ד‪ ,‬ו‬
‫‪676‬‬ ‫=‬ ‫‪26‬‬ ‫״‬ ‫‪26‬‬ ‫=‬ ‫יהוד‬

‫= ‪1442‬‬ ‫‪ 1441‬עם הכל ‪1‬‬

‫קנט‬ ‫גימטריא ונוטריקון‬

‫פעמי כ ח ו ת‬
‫באותיות ב ב של ה תו ר ה הן שבע אותיות שמולידות בבל פעם ופעם ואלו הז■‬
‫אה וי נסק‪.‬‬
‫ק = ‪ 100‬פעם ק =‪10000‬‬ ‫י = ‪ 10‬פעם י = ‪100‬‬ ‫א = ‪ 1‬פעם א = ‪1‬‬
‫נ = ‪■ 50‬׳ נ = ‪2500‬‬ ‫ה = ‪ 5‬׳ ד‪25 = ,‬‬
‫ס =‪ 60‬״ ם = ‪3600‬‬ ‫ו = ‪ 6‬״ ו =‪36‬‬
‫באלו אותיות אנחנו דואים א תהיה א‪ 1‬באות ה המספר כ ה תהיה ה ‪I‬‬
‫באות ו המספר לו תההי ו‪ 1‬באות י = ‪ 10‬המספר ‪ 100‬תהיה ‪110‬‬
‫באות נ = ‪ 50‬תהיה המספר ‪ 2500‬ובזה גם ‪ 150‬באות ם = ‪ 60‬מספר ‪3600‬‬
‫גם באמצעי מספר ‪ ; 60‬ובאות ק = ‪ 100‬המספר ‪ 10000‬תהיה גם מספר ‪.100‬‬
‫בעזס ״הוי״ כל האותיות מולירות‪.‬‬
‫באות ב צריבים חמש נפות בדי שנולד אות ב‪.‬‬
‫ב = ‪ 2‬פעם ‪ 4 = 2‬פעם ‪ 8 = 2‬פעם ‪ 16 = 2‬פעם ‪ .32 = 2‬במספר ‪ 32‬נולד‬
‫אות ב = ‪2‬‬
‫באות ג = ‪ 3‬פעם ‪ 9 = 3‬פעם ‪ 27 = 3‬פעם ‪ 81 = 3‬פעם ‪ 243 = 3‬נולד ג בחמש‬
‫בחות‬
‫באות ד = ‪ 4‬פעם ‪ 16 = 4‬פעם ‪ 64 = 4‬נולד ד בשלש בחות‬
‫באות ‪ T = 7‬פעם ‪ 49 = 7‬פעם ‪ 343 = 7‬פעם ‪ 2401 = 7‬פעם ‪ 16807 = 7‬נולד ז‬
‫בחמש נחות‬
‫באות ח = ‪ 8‬פעם ‪ 64 = 8‬פעם ‪ 512 = 8‬פעם ‪ 4096 -- 8‬פעם ‪32768 = 8‬‬
‫נלד ח גם בחמש כהות‬
‫באות ט = ‪ 9‬פעם ‪ 81 = 9‬פעם ‪ 729 = 9‬נולד אות ט בשלש בחות‪.‬‬
‫דואים אנחנו כי באות ב צריכים ‪ 5‬בחות‬
‫‪5‬‬ ‫ג‬
‫‪3‬‬ ‫ד‬
‫‪5‬‬ ‫ז‬
‫‪5‬‬ ‫ח‬
‫‪ 3‬סך הבל באותיות אחדים ‪ 26‬שם ״הוי"‬ ‫ט‬
‫‪5‬‬ ‫כ‬
‫‪5‬‬ ‫ל‬
‫‪3‬‬ ‫מ‬
‫‪5‬‬ ‫ע‬
‫‪5‬‬ ‫פ‬
‫‪26‬‬ ‫עשר‬ ‫של‬ ‫באותיות‬ ‫גם‬ ‫‪3‬‬ ‫צ‬
‫‪5‬‬ ‫ר‬
‫‪5‬‬ ‫ש‬
‫‪13‬‬ ‫‪ 3‬באותיות של מאות‬ ‫ת‬
‫‪ 65‬שם ״אדני'‬
‫שם ״הוי״ ככתב קוראים אנהנו בדיכור כ»פ ״אדני״‬
‫‪65‬‬ ‫‪26 ,‬‬
‫‪7‬‬ ‫יש לשבע אותיות כח אחד לבל אות ואות‬
‫‪ 65‬כחות‬ ‫ובאותיות הנוספות ‪ 15‬צריכים לנולדות‬
‫‪ 72‬בחות‬ ‫תהיה סך הבל לכל כב אותיות התורה‬
‫‪72‬‬ ‫המספד הבי גדול במילוי שם ״הוי"‬
 ‫גימטריא ונוטריקון‬ ‫קל‬
‫אותיות הנולדות כפחות‬ ‫אותיות היולדות‬
‫‪I‬‬ ‫א‬
‫‪5‬‬ ‫ב‬
‫‪5‬‬ ‫ג‬
‫‪3‬‬ ‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ט‬
‫כ‬
‫ל‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ס‬
‫ע‬
‫ם‬
‫צ‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ת‬
‫= ‪2‬‬ ‫‪65‬‬ ‫עם‬ ‫‪7‬‬
‫״אהי״‬ ‫כתר‬
‫״יהו״‬ ‫חככ׳ה‬
‫כל אותיות יולדות‬ ‫״יהי״‬ ‫בינה‬
‫״‬ ‫א‬ ‫״אל״‬ ‫חסד‬
‫‪5‬‬ ‫ל‬
‫״‬ ‫א‬ ‫גבורה ״אלהיט״‬
‫‪5‬‬ ‫ל‬
‫״‬ ‫ה‬
‫״‬ ‫י‬
‫‪3‬‬ ‫ם‬
‫כל אותיות יולדות‬ ‫תפארת ״הוי״‬
‫נצח הוד‬
‫‪3‬‬ ‫צ‬ ‫״צבאות״‬
‫‪5‬‬ ‫ב‬
‫״‬ ‫א‬
‫״‬ ‫ו‬
‫‪3‬‬ ‫ת‬
‫‪5‬‬ ‫ש‬ ‫יסוד ״שדי״‬
‫‪3‬‬ ‫ד‬
‫״‬
‫״‬ ‫א‬ ‫מלכות ״אדני״‬
‫‪3‬‬ ‫ד‬
‫«‬ ‫נ‬
‫‪ 35‬שם ״ א ל ד ״‬ ‫״‬
‫ז‬ ‫‪1‬‬
‫ר‬
‫קלא‬ ‫גימטריא ונוטדיקון‬

‫שרש שמות ״הוי״ לחדשי השנה‬

‫כלל א יב חדשים נחלקים לארבעה חלקים כזה ‪,‬‬
‫חדשי ניס! אייר סיו!מתחילים באות ‪,,‬י'‬ ‫חלק א —‬
‫״ »ה״ עילאי‬ ‫׳׳‬ ‫״ תמוז אח אליל‬ ‫חלק ב —‬
‫״ ״ן»‬ ‫׳ תשרי חשו! כסלו ״‬ ‫חלק ג —‬
‫״ »ה״ תחאי‬ ‫׳־‬ ‫״ טבת שבט איר‬ ‫חלק י ‪-‬‬
‫)גכתב באות ד כדי‬
‫לסרש ביו עילאי‬
‫לתתאי(‬

‫כלל ב חדשי ניסן תמוז תשרי טבת ‪.‬ראש׳־ של כל חלק וחלק‬

‫‪,,‬‬ ‫״חוך‪ .‬״ » ״‬ ‫׳׳ אייר אב חשו! שבט‬
‫״‬ ‫״סוף״ ״ ״ ״‬ ‫׳ סיי‪ 1‬אלול כסלו אדר‬
‫כלל ג בחדש ניסן אשר ראש לחלק א מתחיל בשם כנודע ״יהור״‬
‫בחדש תמה אשר ראש לחלק ב כותבים אות ראשונח אשר ״י׳־ בניסן לאחרונה‬

‫יאש לחלק ג נותבים אות ראשונה אשר ״ה' בחמת‬

‫^^^^^^^^^^טבת^^אשר^יאש לחלק ר כותבים אות ראשונה אשר ‪.‬ו״ בתשרי‬

‫כלל ד בחדש;אייר אב חשו! שבט אשר ‪ .‬תוו״ כל חלק וחלק נחלפות אותיות ‪.‬ג״‬

‫יהוד‬ ‫)ראש(‬ ‫ניסן‬

‫אות ר = ד )ה תתאי(‬ ‫אות ג ‪ -‬ו‬
‫יהדר‬ ‫)תוי(‬ ‫אייר‬
‫׳ ד = י‬ ‫״ ג = ד‬ ‫הודי‬ ‫)ראש(‬ ‫תמוז‬
‫הוי ד‬ ‫)תוך(‬ ‫אב‬
‫ודיה‬ ‫)ראש(‬ ‫תשרי‬
‫— ן•ה‬
‫״ יד ־‬
‫—‬ ‫"ג‪=:‬י‬
‫חשון‬
‫ודהי‬ ‫)חוו(‬
‫דיהו‬ ‫)ראש(‬ ‫טבת‬
‫*ר = ו‬ ‫— ה‬ ‫שבט‬
‫דיוה‬ ‫)תוך(‬
‫! בחדשי‬
‫״ג״ עם סיון אלול כסלו אדר אשד ״םוף״ כל חלק וחלק נחלפות אותיות‬
‫■‬ ‫״ב״‬
‫יהוד‬ ‫)ראש(‬ ‫ניסן‬
‫ארח ב ״ ה‬ ‫אות ג = ו‬ ‫סיון‬
‫יוהד‬ ‫)סוף(‬
‫הודי‬ ‫)ראש(‬ ‫תמוז‬
‫״ ב = ו‬ ‫״ ג = ד‬ ‫אלול‬
‫הדוי‬ ‫)סוף(‬
‫״ כ— ך‬ ‫‪ —5‬י‬ ‫ודיה‬ ‫)ראש(‬ ‫תשרי‬
‫וידה‬ ‫)סוף(‬ ‫כסלו‬
‫דיהו‬ ‫)ראש(‬ ‫טבח‬
‫״ ב ‪ =:‬י‬ ‫״ ג = ה‬ ‫אדר‬
‫דהיו‬ ‫)סוף(‬
‫כל כלל וכלל גם חן בשמות ״אתי‪ -‬״אדני״‬
 ‫גי מ מ ר י א ו נ ו ט ר י ק ו ן‬ ‫קלב‬

‫בפרשת במדבר ״‪,‬תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן'‬

‫‪910‬‬ ‫=‬ ‫אליצוד בן שדיאור‬ ‫= ‪259‬‬ ‫ראובן‬
‫‪1083‬‬ ‫שלמיאל בן צורישדי =‬ ‫= ‪466‬‬ ‫שמעון‬
‫‪642‬‬ ‫=‬ ‫נחשון בן עמינדב‬ ‫= ‪30‬‬ ‫יהודה‬
‫‪949‬‬ ‫—‬ ‫נתנאל בן צועד‬ ‫= ‪830‬‬ ‫יששכר‬
‫‪184‬‬ ‫אליאב בן הלן‬ ‫= ‪95‬‬ ‫זבולן‬
‫‪638‬‬ ‫אלישמע מן עמיהוד =‬ ‫= ‪331‬‬ ‫אפרים‬
‫‪551‬‬ ‫=‬ ‫גמליאל בן פדהצור‬ ‫= ‪395‬‬ ‫מנשה‬
‫‪256‬‬ ‫אבידן בן גדעני‬ ‫= ‪152‬‬ ‫בנימן‬
‫‪782‬‬ ‫אחיעזר בן עמישדי צ­‬ ‫= ‪54‬‬ ‫דן‬
‫‪586‬‬ ‫ג­‬ ‫פגעיאל בן עבדן‬ ‫= ‪501‬‬ ‫אשר‬
‫‪334‬‬ ‫=‬ ‫אליסף בן דעואל‬ ‫= ‪7‬‬ ‫גד‬
‫‪521‬‬ ‫=‬ ‫אחירע בן עינן‬ ‫= ‪570‬‬ ‫נפתלי‬
‫‪11136 = 7446‬‬ ‫‪3690‬‬
‫‪10610‬‬ ‫מספר שאין נחלק — ‪ 1061‬בכל עשר ‪ 10‬ספירות‬
‫נשאר ‪526 ------‬‬
‫‪46‬‬ ‫לוי‬ ‫בני ישראל אשר לא נפקדו בשם‬
‫‪156‬‬ ‫יוסף‬
‫בגיט׳ שנים עשר ‪ 12‬נשיאים עם משה ואהרן ‪ 14 = 2‬פעמים שם ״ ב ך = ‪728‬‬
‫וגם שם ״י ע ק ב״ ‪ 182‬בארבע ‪ 4‬עולמות = ‪728‬‬

‫תיוני שגיאות‬

‫אותיות של כורש — צ״ל ; כרש‪ ,‬בלי וי״ו‪.‬‬ ‫דף יט שורה ‪; 11‬‬

‫שפה אחת — צ״ל ! עם הכולל‬ ‫‪115‬‬ ‫״‬
‫אלו ל״ם — צ״ל ‪ :‬עם ג׳ אותיות של המלה אלה‬ ‫״ ‪: 17‬‬ ‫״ כ‬
‫ועשרים — צ״ל ! ועשרים וארבע‬ ‫‪!3‬‬ ‫״ כב‬
‫מועצות — צ״ל ! מעצות‬ ‫״ ‪! 19‬‬ ‫״ כג‬
‫א׳ה — צ״ל ‪ :‬ת״א‬ ‫״ ‪!2‬‬ ‫״ כר‬
‫‪26‬‬ ‫‪ 26‬פעמים ‪ ,21‬צריו לתקן‬ ‫״ ‪:7‬‬ ‫״ נב‬

‫‪26‬‬
‫‪52‬‬
 ‫תקוני שגיאות‬
‫קלג‬
‫‪1‬‬ ‫״רא ש״ באות ‪ ,‬א'‬ ‫ני‬ ‫׳‬
‫‪14‬‬ ‫״חוך״ באות ״מ‪-‬‬
‫‪27‬‬ ‫״םו‪ 1‬ז״ באות ״ת ­‬
‫במספר ‪-‬ר‪ -‬או תיו ת הגדילות במספר‬
‫הקטנות ב מ ס פ‬
‫״ נדפס‪.‬אותיות הקטנות‬ ‫‪. 19‬‬ ‫׳‬ ‫' יי‬
‫צר י^לתיזו ‪ .‬או תיו ת הגדולות במספר ‪ -‬או תיות ה קטנו ת‬
‫בסוף דף נח יש להוסיף •‬
‫‪ 50‬שנה יש בהן ‪ 7‬שמטות עם ‪ 1‬י ו ב ל ‪ 8 -‬שבתות הארץ‬
‫ייי"‬ ‫‪ 1850‬שנה יש בהן ‪ 37‬פעמים ‪50‬‬
‫‪ 37‬פעמים ‪296 = 8‬‬
‫‪4‬‬ ‫נשאר ‪ 28‬שנה׳ ‪ 4‬שמטות‬
‫! ■ל‬
‫‪W‬‬
‫שבתות הארץ‬
‫יש למחוק כל השורה כי אין מקומה כאן‬
‫סח שודה ‪ 6‬נדפס ! יו״ד — ‪30‬׳ צ׳׳ל יו׳׳ד ‪20‬‬ ‫דף‬
‫הה ‪52 -‬‬ ‫סז שורה ‪) 3‬מלמטה( נדפס ‪ :‬יוד הא ואו הה ‪ .52 -‬צ״ל־ יוד הה וו‬ ‫דף‬
‫הה _ ‪9‬‬ ‫סי שורה ‪) 1‬מלמטה( נדפס ‪ ,‬יוד הא יאו הא ‪ •49 -‬צ׳ ל‪ .‬יוד הא ואו‬ ‫דף‬
‫הה ‪49 -‬‬ ‫י ח« ו^ו‬ ‫עד נדפס‪ 61 .‬פעמים ״ _ ‪., , 3,‬‬ ‫דף‬
‫‪1281‬‬ ‫עס ט ‪21‬‬ ‫►‪.‬‬
‫׳‬ ‫^‬
‫דף עם שורה ‪ 6‬מלמטה‪ .‬נדפס ‪ 10 .‬צ״ל ‪10‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬
‫״הבסה״ )ראש השנה(‬ ‫דף פא שורה ‪ 13‬־‪ 14‬צריו לתקן‪ .‬״יוד״ נופא‬
‫״בינה״ )שבת(‬ ‫עילאי‬ ‫״ה״‬
‫דף צה שורה ‪ 1‬־‪ .2‬נדפס־ יוד הא ואו הי _ ‪58‬‬
‫יוד הא ויו הה — ‪54‬‬
‫יוד הא ויו הה — ‪58‬‬ ‫צריך לתקן־‬
‫^וד^הא ואו הי — ‪54‬‬ ‫^‬
‫ויו הה ״ ‪,‬‬
‫יוד _ ‪58‬‬ ‫הא ״ ‪,‬‬
‫לתקן ה ״‬
‫צרירו לתק‪1‬‬
‫‪ ..558‬צר‬
‫דף צח שורה ^‪ 17‬נדפס ־ הא וו הה יוד _ ‪^^-‬‬
‫הוי״ _ ‪78‬‬ ‫דף קיב שורה ‪ 21‬צריך לתקן‪ .‬״נ״ פעמים שם‬
‫‪ 3‬נדפס תהת היטוד של שם «אל• וצריו להיות‬ ‫יף קיב‬
‫דף קבה‪ .‬בקטע שלישי צריך לתקן‪.‬‬
‫״הוי״‬ ‫בשם‬
‫‪529‬‬ ‫‪ 23‬פעמים ‪— 23‬‬ ‫י —‬
‫‪49‬‬ ‫‪— 7‬‬ ‫ד ״‬ ‫ה—‬
‫‪121‬‬ ‫‪— 11‬‬ ‫ח ״‬ ‫ו —‬
‫‪49‬‬ ‫‪— 7‬‬ ‫״‬ ‫‪7‬‬ ‫ה—‬

‫‪748‬‬ ‫‪48‬‬
 ‫תקוגי שגיאות‬ ‫קלי‬

‫כקג קז ) ז‪ (10‬גפלו סו שגיאות אהדות והסדר של הטורים מסורס‪ ,‬לכן גותן‬

‫אני כאן את כל העמוד כצורה מתוקנת‬
‫אדר אות ‪.‬ק‪ -‬מזל דגים שבם נפתלי טחול בנפש בסוד שחוק‬
‫»עירה ולשורקה בני אתונו״ »ד ה י ו ‪ -‬ידאג״ »דהאי'‬

‫= ‪26‬‬ ‫שם‬ ‫״ה״ עלאי‬ ‫שוא = ‪20‬‬ ‫״ה״ תתאי‬ ‫חידק = ‪10‬‬
‫בקורות = ‪56‬‬ ‫‪.,‬ו* ‪.‬‬ ‫פתח = ‪6‬‬ ‫״י" ?‬ ‫שוא ‪20 =:‬‬

‫‪82‬‬
‫באחוריים‬ ‫באחוריים‬
‫‪347‬‬ ‫‪161‬‬ ‫יוד =‬ ‫אלף‬ ‫הי‬ ‫ד‪,‬י‬ ‫‪167‬‬ ‫הי הי יוד ויו ‪72 :‬‬
‫‪320‬‬ ‫‪152‬‬ ‫יוד =‬ ‫אלף‬ ‫הא‬ ‫הי‬ ‫‪140‬‬ ‫‪63‬‬ ‫הי הא יוד ויו‬
‫‪332‬‬ ‫‪156‬‬ ‫יוד —‬ ‫אלף‬ ‫הה‬ ‫הי‬ ‫‪152‬‬ ‫הי הה יוד ויו = ‪67‬‬
‫‪311‬‬ ‫‪152‬‬ ‫יוד‬ ‫אלף‬ ‫הי‬ ‫הא‬ ‫‪158‬‬ ‫הי הי יוד ואו = ‪63‬‬
‫‪284‬‬ ‫‪143‬‬ ‫יוד =‬ ‫אלף‬ ‫הא‬ ‫הא‬ ‫‪131‬‬ ‫הי הא יוד ואו = ‪54‬‬
‫‪296‬‬ ‫‪147‬‬ ‫יוד =‬ ‫אלף‬ ‫הה‬ ‫הא‬ ‫‪143‬‬ ‫הי ד‪-‬ה יוד ואו = ‪58‬‬
‫‪327‬‬ ‫‪156‬‬ ‫יוד =‬ ‫אלף‬ ‫הי‬ ‫הה‬ ‫‪157‬‬ ‫הי הי יוד וו = ‪62‬‬
‫‪300‬‬ ‫‪147‬‬ ‫יוד ‪-‬‬ ‫אלף‬ ‫הא‬ ‫הה‬ ‫‪130‬‬ ‫הי הא יוד וו = ‪53‬‬
‫‪312‬‬ ‫‪151‬‬ ‫יוד‬ ‫אלף‬ ‫הה‬ ‫הה‬ ‫‪142‬‬ ‫הי הה יוד וו = ‪57‬‬

‫‪2829‬‬ ‫‪1365‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪63‬‬ ‫יוד ויו‬ ‫הא הי‬

‫‪104‬‬ ‫‪54‬‬ ‫יוד ויו‬ ‫אה הא‬
‫‪1710‬‬ ‫‪671‬‬ ‫יוד דלת אלף נון‬ ‫‪116‬‬ ‫יוד ויו = ‪58‬‬ ‫הא הה‬
‫‪122‬‬ ‫‪54‬‬ ‫=‬ ‫ואו‬ ‫יוד‬ ‫הא הי‬
‫‪95‬‬ ‫יוד ואו = ‪45‬‬ ‫הא הא‬
‫‪107‬‬ ‫יוד ואו = ‪49‬‬ ‫הא הה‬
‫‪121‬‬ ‫יוד וו = ‪53‬‬ ‫הא הי‬
‫‪94‬‬ ‫יוד וו = ‪44‬‬ ‫הא הא‬
‫‪106‬‬ ‫יוד וו = ‪48‬‬ ‫הא הה‬
‫‪147‬‬ ‫יוד ויו = ‪67‬‬ ‫הה הי‬
‫‪120‬‬ ‫יוד ויו ‪58 =:‬‬ ‫הה הא‬
‫‪132‬‬ ‫יוד ויו — ‪62‬‬ ‫הה הה‬
‫‪138‬‬ ‫יוד ואו — ‪58‬‬ ‫הה הי‬
‫‪111‬‬ ‫‪49‬‬ ‫יוד ואו‬ ‫הה הא‬
‫‪123‬‬ ‫יוד ואו — ‪53‬‬ ‫הה הה‬
‫‪137‬‬ ‫יוד וו = ‪57‬‬ ‫הה הי‬
‫‪110‬‬ ‫יוד וו = ‪48‬‬ ‫הה הא‬
‫‪122‬‬ ‫‪52‬‬ ‫יוד וו‬ ‫הה הה‬

‫‪3456 1521‬‬
‫מילואי אדר‬ ‫בגים׳‬ ‫‪285‬‬ ‫=‬ ‫״עירה״‬
‫אלף = ‪111‬‬ ‫‪657‬‬ ‫״ולשודקה״ =‬
‫דלת = ‪434‬‬ ‫‪62‬‬ ‫=‬ ‫״בני״‬
‫רש = ‪500‬‬ ‫‪463‬‬ ‫=‬ ‫״אתונו״‬

‫= ‪416‬‬ ‫עם אדר ואדר‬ ‫‪4‬‬ ‫עם מלות‬

‫‪1461‬‬ ‫‪1461‬‬
‫לד‪.‬ראות שפעמים שני חדשים לאדר‪.‬‬