Professional Documents
Culture Documents
מאמר מרדכי
א ש ר לקטתי ואספתי דנר דבד על אופגיו ,םתנ'כ ,ותלמוד ,
ומדרשים ,מטפרשי התודה ,וספדים קדושים ,כועספה משלי
תלי״ש ,בענין אחדות הבורא ,ושני לוחות הברית ,מאבות
ואמהות הק׳ ,מהומשי תודך , .וסדרי משנה ,מימי שבתא ,
וימי מילד , ,ובו' ובו׳ עד שלשד .עשר מדיא ,בחסלת ה׳ עלי
n g S G jy ICORNER
5314 13th Avenue
Brooklyn, NY 11219
TEL !718)972-0777
FAX. (718) 972-0178
4409 Avenue
(718) 436-1165
בימ״ס ביגלאייזן
4409 le*’’Avenue
(718) 436-1165
יצא לאור פה ברוקליו נ.י.
שנת תשנ״ז
ע”י
אחים גאלדענבערג
וב סיוע מו״ה ר׳ יצחק בר אך נ׳׳י
נדפס אצל:
מ כי ר ה ה ר א שי ת א צל:
בי מ״ ס ביג ל אייזן
4409 16th Ave.
Tel. (718) 436-1165
ך• ס
הקדמה ראשונה
ומה היכל תה בד.ם רו6י והמר ,דברי יגיד ופי א דני שפתי תפתח .
אלהים חיים .שפת אמת תבין לעד : תהלתך )מהליסכ׳אי־ס .
תשים ■ ..ל ,לאפר מי אתר■ כי ואם
באת עד הלום מה לך כי זעקת 1 וראיתי את כל העמל שעמלתי
הלא ידעת בי מפרי אשר חמוץ פי הצרעה תועת השמש .והנד ,הבל ורעות
נוציא דבש .ואם על הזמן חר,םה .מדוע דנת .ד׳ נתן לי לשון למודים .לדעת
לא אשאלך םר .עשית בזה העת גם אתה<• חבטה ומומר .ואנכי הסיבותי אל שירי הבל
אם• חבטת חבטת לך .ואולי על הנייר משל ומליצד■ לבטא בשפתים להרע
וחמת הדע תחום .מד■ לקחתי מאתך ואשוב )כמרקדת חרב( או לר,יטיב נבמוזליק לשון(
לך ! ואם אתה חפת על הקיקיון הזה . עתה סבותי אני ליאש את כל מעשי .ומר,
איך לא אחום ואציל את נפשי .האם אין יתרון לבעל הלשון .ראיתי כי אץ טוב
די להבלי הזמן אשר חלפו ועברו עלי■: בי אם למצוא חפץ וכתוב יושר דברי
אמת כי זר .כל האדם ז
? \ ת ה באתי בבלח )נ( עת לעשות ל ר
ולחשוב בי האדם הולך לבית ^ ן ל י ז י רבי גם רבו הנזתפרצים להקת
עולמו נטה יקה עטו אז ואי׳ כבודו אשר המשחקים יודעים לחקור אך על
ירד אחריו()נ( באו ימי הפקידה .באו ימי זולתם .ולשפוט על כל םעשיר,ם .אם זך
השילם .ועל בל אלר■ יבוא אלרוים במשפט וישר פעלם למען ידמו השומעיב כי נקיים
ממני וקבל אמת מטי ע״ב הרף המד ,םאלה )גם אנכי תלותי כמוהם( ע׳ב
שאמרו )ד( הנדתי לך וזיום בי לא למענך שמע נא קורא נעים .אל תשפוט טרם
אני עושה זאת .אך למען ד׳ ותורתי . תקרא .וטרם תשאל ! לענותך אחישה .
תחת אשר לא עבדתי את ר בשטחה בי לא חובר חבר אני .אך בינוחי
כרוב בל בימי בחרותי .בי אז פניתי אל בספרים .לקנזתי אוזר אל אדזד ערכתי
ההבל ווזכבוד .אל נחלת הזמן וטמחרי על רנליר,ם כתבתי אותם על ספר ,יגעתי
התבל .עתה נוזמתי אשר עשיתי ! ומצאתי תאטץ* )א( והמאםרים האלה לא
ע ק לא זכיתי להוציא לאור אמנם שלי ושלך הםר ,אכן םפי קדושים נדברו
מחשבתי .כי עוד הנני עמום !־םמקור החכטד■ יצאו .יקרים הנזר■ מפנינים .
בקישי _________________
תאמר יגעתי ולא מצאתי כי היגיעה בד״ח הוא עצמו המציאה .עיין בינה ואל )א(
לעתים דרוש ל׳ג :
בגיממרי׳ ששים .ע׳ ד המליצה ,כל איסורין שבתורה כמיל־ן כששים' בכלח )ב!
שמרמז כשמגיע לס' שנים .אז יש לדאג על יום מותי)ספר הסייס פ׳ז( :
)נ( ע י י ן אלשיך הקדוש על פסוק ,והי׳ ביזם כששי והכינו את אשר יביאו' שפי׳ הוא
י שנת הששים .שאז נכון להכין את עצמו את אשר יביאי בשובם אל ביתם .
עיין גם בפי׳ אלשיך ז׳ל על הנדה :
)ד( ^ י האדם ירי^ :לעיניס ויביש על סי המדבר לא על הדיבור .אכן ד׳ יראה
ללבב כי לפעמים יצא דבר אחת גם מאיש אשר ידומה כי לא ביוב הוא.
והנסיק בזה הלא נראה כי מאבן הדומם בהכותו נוציא האש אשר טמון בו .כן האדם
המדבר גם אס לבו כלב האבן אס ■יכה בפטיש השכל אז ימם לבבו ויוציא אור תעלומות
תפסה יהאמת הצפון בי .כי ^ קי ס פשה את האדם ישר וגתן לו דעת להשכיל
זלהיטיב .למען' ייהי׳ לבבי שלם עם ה׳ והאחת על שפתו ולשונו ז
ע״ן
ההדמה ראשונה 4
ולהוציא לאור כוונתי .וענתה בי מחשבתי ב pשי הזמן ובהטונם דק נהיות הפנאי
לטובה כי רצוני חפצו ולבי לעבוד די לשמור לקחתי עת לשמוע נליטודים אשר חזיתי
ולעשות הטוב בל עוד יש לאל ידי , ואשד ידעתי לקטתי והעליתי על לוח ומי
ואבטח בד׳ .ואצפה לישועתו ,כי לא ויבתבון מלי )ה( אשד עצור יתן
אבשל בדברי פי ולשוני .ויורני טה בעצמותי)ו( ואנית מדנשת הזמן ובימים
שאומר .ויבינני מה שאדבר .וד׳ ינמור האלו אשד אץ בהם חפץ .חפץ ר בידי
בעדי לטובה .ודברי אלה לא ימושו מפי יצליוז .ויערב שיחי .ואמרי יהי לרצון
ומפי זרעי עד עולם לפני אדון כל ואזכה להבין אמדי בינה ,
ההדמה שניה
והא pמ׳ ונתן שני לוחות הברית ובתר .ל א ד ם מערכי לב ומדי מענה ל » ך
בעטו ישראל ובאבותיהם שלשה המה )יסליש׳ז( .
מטיבי צעד וארבעה מטיבי לכת )פשלי ל־(
)המה ה א ט ת והאמהות()כ( וזכה אותם ץךן כמה שנים בלילי פסח בספודי הגדת
בחמשה חומשי תודה ושעזה מדרי משנה באמרי החרוז אחד מי יוחג ט׳ אשר
)הוא תורה שבכתב ושבע*פ( וצוה אותם מתחיל להודיע אחד אלקיני שבשמים
על קדושת יום השבת שהוא המובחר מימי ובארץ .ומונה והולך מאחד .ולמעלה עד
הבריאה )יבולם נקראים על שם יום השבת( שלשה עשר במספר .אמנם הדברים
)וקב׳ד ,ואורייתא ויעוראל חד ד 1א( ומלן האלה .ידועים ונכונים מעצמם עכיז
יע pTשהקב׳ה אחד בשמים ממעל ועל חקרתי לדעת מ ח ע אץ אומר ואץ מפרש
הארץ ,מתהת אץ עוד ובמותם ברא הש׳י בזה ולמה בחד הםג Tבחרה המשולב הזה
את התבל וצאצאיז והאדם למען יספרו השואל ומשיב לעצמו ובכל מספר חהר
תהלתי .בנמוודב עם זו יצרתי לי תהלתי במעלות אחורנית ל מ^ ר הראשון)א( ונתתי
יספרו )ישעי׳ פ*ג טלס ונזר להמול זכרם את לבי לתור ולדרמז במעלת המספרים
ביום השמיני כי נם בזכות המילה נברא האלו כי יקרים המה מפז ומלם פונים אל
העולם והיא אות וערום לישראל )נ()וודא היסוד ושורש ידיעזע מציאת השם ואחדותו
ההבדל בץ י»־אל לעגזים( כמזזזה׳ב ית*ש .ראשון ואין ראשית לראשיתו כי
.ומבשרי אחזה אלוה' )איוב יש( והשבת הוא אל אחד אענר ברא את השמים
והמילה
עיין מהרש״א ז׳ל חידושי אגדות )ברכות י׳ד( על מאמר כל הקורא ק״ש בלא תפילין וכו׳ ;
ר׳ שמלאי כו׳ עיין מהרש׳א ז״ל חילושי אגדות שס )ב( מ ס ׳ נדה )דף ל׳( דרש
ב אדכו ת :
*( עיין אות פ׳ :
רמב׳ם פ׳ ב מהל' יסודי התורה ל עיין )ג(
הקדמה שניה
וא ק שנית ואומר חרל לך ממני אחי כי לא ומעם כמעיר תכאוא כי אש־ עלה על
ממך טאומה כי ת*ל חנני אלקים רעיוני ידעתתי לך מרןם ^ .רא נעים .
וכי יש לי ומה ירע לך כאספי דברים למען תכיר המאמר אשר לא נרשם כשם
כאלה ומי יתן והי־ לבכי זה כל הימים. אמרו . .ולא נמיוין ספרו ומ^נע .הוא
ודעי הפעם כי רשות נהנה לאדם לכל א׳נזר משלי .ולפעמים כתבתי כלשון ,נראה
יבטא .אם תאכה ותשמע ותדגני לזכות .ישלם לומר* או ,יתכן* עתה תוכל לשפוט ולאמור
ר פעלך .ואם תמאן ולץת לכרך תשא כמאמר החכם .אשר לא טוב* ממני הוא
ועל כל אלה יכיאך אלקים במשפט .גם .ואשר טוב* לא ממני הוא .אך כעה
אם תחרפני נאלמתי לא אפתח פי .בי זאת אם אנכי העויחי ולא ישרו רברי
תחת ארךא ח מ ט עליך .אקרא חטם על כעעיך .בי העון הזה־ תשים .אכן כמקום
מעשי ועל פועל ידי .כי מי יחוש ויודע גדולים אל תעמוד ואל תבוז לשכל מליהם
נגעי לבבי יותר ממני ואיך אבקש אשר ובאלה הדברים אשר יצאו מפי יראים
דברי יישירו בעיניך אם עוד דחוקים המה ושלימים וחסידים .והזהר פן ת ט ה בגחלתן
ממני ומה בצע כ כ ט ד אשר תעניקני אם שמקורם מהלמוך וממדרשים וספרים קדושים
סעיפי גוזלי כבודי .וזה האות אם ימצא שים מדזטם ,לסו פיך כי המה מיוםדים
דברי כטחתרת לבבי כמו יטיפו על לשינו . על אבני האמננה .ויטדי התורה .אמנם
וזה פרי הסר כל חטאתי .אז אדע כי שארית ישראל המאמינים כד׳ ותורתו לא
יטגי דרכי לפניך .כי ברצות ד׳ דרכי ידברו עול טנך .הדת חלילה ! אכל ר ט
איש גם אויביו ישלים אתו )י( ועתה היום להקת המתלוצצים .כפעדם פיהם .
תי ח ה לי כי מן הכבוד נסתי .קול מחרף לא יתט הבדל כץ עוכר ר׳ ט׳ כין נקלה
לא שמעתי .ועל דברת אדם לא הבטתי לנכבד .והיי כעם ככהך .וכראותם איזה
ואעגה חורפי רבד .כי כדבריך ד' בטחתי מלקט אשר שמע או ראה או ידע אם
וך׳ יאיר עיני כתורתו וישים כלבי אהבתו יגיד ונשא עונו את גלימתו ישא ואם יעלה
ויראתו לעשות רצוני ולעבת כלב שלם .יהי דבריו על ספר .יאמרו .כי כא להשתחות
לרצץ אמרו פי והגיון לכי לפניך ד׳ צורי ומאליו לאגורת כסף לקחת כצע .או ל מ ק 5?0ד .
המלקט
הקדמה שלישית
עלי ארץ ומעת עברי על שים אדם אלך השע ממני ואכליגה בטרם
הנפש החוטאת היא תמות דבר השם . ואינני )מהליס ל׳ט( ז ■
ימותון ע*כ אימות מות נפלו וטלם כאדם
זקנתי ושבתי )א( לא ידעתי עלי .כי אני גבר יחי׳ ולא יראה מות -הלא מני
יום
מי
)ד( ע י ץ בינה לעמים )דרוש נ׳ו( שפי׳ אם דרכי איש ירצו את השם זולת אשר הוא
י יעיב דרכיו אכן גם אויבי ד׳ המה הרשעים ישלים אמי ע׳ש ע*ד הכמוב
לכו ונשובה אל ד׳ כנ׳ל )הושע ו( :
)א( עייל ספר החיים )פרק ז׳ ג׳( שפי׳ אחר זקנתי הנה שבפי במשובה .וכן מה
שאמרה מורה מפני שיבה תקום רמז קודם שימשמשו ימי הזקנה ראוי להיות
זריז לקום לעבודת השם ימברך שמו ויתעלה .עיין זוהר הקדוש פ׳ זה :
ע*ד
ד7 הלדמה שלישית
1 ' '
הולך ולפני מי אתה עתיר ליתן רץ ותשבץ יום מותי ימי חיי מעט ורעים ולא השיגו
לפני מלך טה״ם הקכ״ה .שהוא חי וקייס הכליה הנרצה ואירא כי עירום אנכי .
לעולם ולעולסי עד .ואם יבעום ע ל ז כי עירום אשיב ללכה וטא־מה לא אשא
וינס־וף לעד אפו אם יאסרך הלא ידעת בעמלי ובכן אבא אל ר&לן• אשר לא
כי יסגור על איש ולא יפתח וישב שם ער כדת .ע'כ אמרתי שעי ממני ודברתי
עולם )נ( אם יחתוף מי ישיבנו כי ירכא אני עם לבי :
לארץ חייתו ו ^י ב ני במחשכים כמתי רי ד ל ן זכור בוראץ■ .הפקיד ביוץ• רות
הישא פניך או עולם הירצך אז ' נ די ב ה .ונתן לפניך.ררך .החיים
במחיר או בשוחד נם .כי תזעק ותשוע והטוב .המות והרע .ואתה הסיבית את
דבריך ישמע לא שתם תפילתך לבך אחורנית ותם אשורך מני הדרך וסרת
ולא יוסיף לרצות עור .כי לא יתרצה מדרך הטוב .ותלך שובב בררך לבך .לא
ברצי כסף ולא יועיל הץ ביום.עברה אף זו הדרך אשר צוך מה תעשה ליום פקודה
לזאת תחרר לבי כי נם הושם לך שני ואיך לא תזכור -מאץ באת ולמנןם אתה
ררכים
*( ל כ ת ב הרא׳ש ז׳ל זה לשונו וממתך בדמעה תשתה ויכהלוך רעיונך מדי זכרך
חרדת ר׳ יוחנן בן זכאי בשעת פסירתו)ואמרו מס׳ סופרים פ׳ י׳ו( על
מעלתו אמרו עליו על ריב׳ז שלא הניח פ׳ אחת מן התורה שלא למדה ולמד bipns
והרגום מדרש הלכות ואגדות ומשלות הכל למד וכן אמרו מליו שאמר אם יהיו כל
השמים יריעות וכל האילנות קולמסיס וכל הימים דיו אין כדי לכתוב את חכמתי
שלמדתי מרבי ולא אצלתי מחכמת חכמים אלא כזבוב הזו שמובלת בים הגדול ומשהו
מחסרה עכ׳ל .ובמס׳ ב׳ב )דקל׳ד( הוסיפו עוד בדברים אמרו עליו על ריב׳ז שלא הניח
מקרא משגה הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים ג׳ש תקופות
וג.מגיריאות שיחת מלאכי השרת שיחת שדים ושיסת דקלים משלות כובסין משלות שועלים
{31ר קכין דבר גדול מעשה מרכבה דבר קמן הוייות דאביי ורבא לקיים מה
5נאמר ״להנחיל אוהבי יש ואוצדותיהס אמלא' עכ׳ל :
הלךמה שלישית 8
הכינותי .ולפני מי הנני נשפנז על חטאתי . חיבים םפקום אחד יצאו שניהם .אחת .
ומה אשוב לאלהים הרועה אותי מעורי מעוז לתם דקי ד׳ ,והשני' .תיעבת ר
ער אחרית .והוא יודע לאולתי ולא נכחד דרך רשע ואינך יוחג דרך זו תלך אם דרך
ממנו אשמותי .ע*כ במר לבי קראתי . אשר ישכון אור אז תלך לבטח דרכיך
השיבני ואשובה .כי רבו משובתי .וכאשר ישלח מלאך לפניך לשמרך בדרך להכיאך
טרך אלקים כל תאוותי .כן לא נסתרר. אל המרךם אשר הכיטת וחצבת מ שם.
ממך אנחתי .אחרי שובי נחמתי .אך ודרך רשגנים באפילה ויתיצב מלאך ד׳ לשטן
במה יכנע לבבי העקש חשבתי .רוחי וית;ם בתוהו לא דרך צנים ופחים בדרך עקש i
שברתי .פקודיך בחרתי .חשתי ולא
התמהמהתי .מכל מלמדי השכלתי .לבי טרם אכלה לדבר אל לבי .והנה
נטיתי .בספרים ביטתי .יגעתי ומצאתי ! נהפך לבי בקרבי .מנהמת לבי שאנתי.
דברי אלה לקטתי .על ספר חריתי .אולי מה זאת עשיתי .בי הימים הראשונים
בזאת יתוקן אשר עויתי .ויתרצה בעבודתי, שלחתי .ובשריחת לבי הלבתי .ודבר ד׳
ואני אליך ד' תפלתי .הי׳ נא מצליח דרכי בזיתי .אל הבלי מדומות טני ומסוזרי
ומגמתי .הי׳ עם פי ושפתי .לב טרור חומן פניתי .ויקרת נצח נטשתי .ושבלי ביד
ברא לי .וחדש כליותי .ויעשו בי דברי הבלי מכרתי .בושתי וגם נכלמתי כי
אות לטובתי כי לא לריק יגעתי לעברך חרפת נע Tי נשאתי .ואל לבי לא שמתי .
באמת יחלתי .כל עוד הנני על ארמתי. בי מארמה טצרתי .ולעפר הנני מיום היותי .
והבא לטהר מסייעין אותו קריתי .ע־ב ובל אשר יעבור יום או לילה טזםר
לישועתך קויתי .הדריכני בנתיב מצותיך מחייתי ובדרך אשר באתי .שבתי ומי יתן
אך הוא צורי וישועתי , כי בו חפצתי . ואשוב במו יצאתי ואני זקנתי .מתי אעשה
.כי ממני תקותי : משגבי *לא גם אנכי לביתי .ומה זה הצירה אשר
על הגד ה()ו ה ר׳ ס ע ” | בהקדמוסו בספר הישר( והמרברים אל לכם במוכסס מוסרם
בעל חו׳ה ובחינת עולם במליצתו הישרה זכמוהס ) .והאחרון הכביד בהקדמה דרך החיים
ע״ש( .מה אומר אני הנבזה והשפל תולעת ולא אי 1:ואיני כדאי להזכר ולהפקד ע ם
הקמן שבהם אשר ירדתי במעלות אין מספר .ע׳כ* לבי במר סבכה ויראתיני מהדרך
אשר יוליכו אותי .אכן גבוה מעל גבוה שומר .לב נשבר ונדכה לא יבזה .אולי אזכה
להיסיב זה הדרך בעוה׳ז כמאמר ״חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך' אז לא אבוס
בעוה׳ב ו ד תשועתי ויגמור בעדי למובה :
האדנה תפילתי
ב מ ה אקדם לך ואנכי עפר ואפר . מלבי ואלהי הואלתי .לדבר לך אחני .
׳פכרתי לישועתך ד׳ ועבודתי לא תופר . מי אנבי וביתי .עד הלום הביאותני
לבי יהי׳ תמים כוזוקיך .לא אספר . ד׳ ושפל ידאה .גם במוני . רם
מ־ שם פה .נותן אמרי שפו אחלי י ט ט דרבי לפניך .מחטוא בלשוני
ד,עבר חטאתי .פשעי סלח .ועוני כפר . דרך שקר הםר ממני .ותורתך חנני .
זה שמי וזה זכרוני . טוב וישר יצרוני .במעגלי צדק תטזני .
צרק עדותיך לעולם הבינני . ל*א עשיתי .בעוצם ידי ואוני .
. לשמור ולעשות ככתיב בספר . ירעתי .כי ממך הכל ומירך נתנו .
מרדכי ט טיל י מ ר ה שלמה זצ׳ל יערב שיוזי .אמרי יהי לרצון .והגיוני .
מיכלםזא.־.ן מקעלשין < לב נשכר ונכה רוח .כזבח תרצני
rm דברי מרדכי
חית וצוואת זקיני הרב הםאיה׳ג החסיר המפורםם הגביר הנדיב רןצי|
ושוע מוהיר מרדכי מאטיל זצ׳ל מיכלזאהן מעיי קאלשין בעהסח׳ס
מאמר מרדכי .
השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני :
אחר הוספתי לבקש על ככה .והשיב זירא לעמל יולד קצר ימים ושבע רוגז אדם
מנוחה כי טוב ייט שכמו לסבול ולעבוד. )איוב י׳ד( מעט ורעים היו ימי
וזאת המנוחה והמרגוע : שני חיי .בעודי נער מלאים ופגעים
סבוני .יגון ואנחה מביח אבי .ומיום • ^ ת ה באתי בימים עת לעשות ל ד מי
גבר ימי׳ ולא ידאה מות )פי׳ מי ^ היוחי לאיש לא נחחי ושקטחי .אמנם
גבר יחי׳ ולא יראה המות לפניו וליזשוב עליחי על במחי הצלחה .אכן הכל בעבודה
איך למלט נפשו מיד שאול( .ע' כ שמעו קשה בעמל ויגיעה ופחד טרם גררחי
בני אשר אני מצוה אתכם .בינותי בספרים איזה ענין .סבוני גם סבבוני מלשינים .
שמצוה על האב לצות את בניו .והוא תיקון אויבי חנם ושונאי שקר ,רדפוני למען
נשמתו .וזשה״כ למען אשר יצוה את בניו קחח בצע .וביוחר בעניני כלל עיר מושבי
ואת ביתו אחריו .ומה אומר לכם אם על אשר חמיד מנמחי הי׳ עליהם לטובה .
האורה ועל המצוה מבוארים המה .אם והמה לא מבינו זאח וישימו עלי חמם .
נכון לבבכם בהם תהגו משמעו ותעשו שיחה הייתי בפיהם .וישימו עלי רעה חחח
וטוב לכם .ואם תמאנו מה יועילו דברי . טובה .ויחפאו דברים לריב ומצה .יצאו
אכז דברי המורה וספרי קדושים אשר המה נגדי ריקים ופוחזים .והשם הי' בעוזרי .
בארן .אשר רשומים ונכתבים לעד לא והצילני מחרב פיהם .לא אשא שמותם .
ימשו פרי ,מה אקוה כי דברי ייטיבו . ני אינם כדאי להעלותם על לוח .ומה
גם אומי ואת דברי תשכחו : נם כי זה כמה מהם מתו ספו תמו .שם
זאת יעצתי לטובה לכם .הזהרו בשני ישאו עונם ,כי הרבה סבלתי,מהם ומהמונם .
י הדברים האלה .מן השכרות ודבר יגעתי באנחתי .מנוחה לא מצאתי :
לפני מו׳ר מקדוש איש שקר :כי כ׳א הוא נבזה בעיני אלקים ובהתחנני
ו,אנשים .והוא מן המדות .המגונות .נותן אלקי מהר׳י מווארקי
בכוס עינו יורש ,יתהלך במי xים .כמאמרם נבנ*מ ,על רוע גורלי .פעם השיבני כי
ז׳ל יומא )דף ע׳ ה ע׳ א( כל העולם נעשה לכך נוצרתי .והוסין{ לאמור בשם מהר׳ל
לו כמישור .יהי׳ שחוק לכל רואיו ואחריתו מפראג ז׳ל .כי האדם נברא לקיים' תרי׳ג
להכרית ,דובר שקרים לא יכון בעיני ד מצות .ובהם יש מצוה כוללת שנברא בעבורה
ואין שומע לו .ובזה כלול כל המורה לתקן נשמתו ונקראת בית אב וזה מ^מר
והמצוה כמאמרם ז׳ל על מאמר מדבר מרדכי לאםתר .להודיע לה שבית אב שלה.
שקר תרחק .וכל דבריכם בכל ענין ובמסחר היא שתבא תשועח ישראל ע ׳ י , .וכאשר
יהיו באמת נדברים .ושפת אמת תכין לעד תמנע עתה מעשי׳ א - 1ב ה כ ר ח תעמוד
ו כו׳ ,ושתי אלו המדות •רבים חללים הישועה ממקום אחר .ואה ובית אביך
הפילה .אמנם כל אלה מבוארים ועליהם וכו׳ .וכן אמר לי אתה נבראת לעשות
בנוי יסוד• המורה לטובה ולרעה .ימה בעניני הכלל אל חרף ועשה כי לא מנוח.
חדשתי לכם בזה .אך הגדתי לכס היום ועוד הוסיף לדבר אלי אל תאמר כשאפנה
כי אלה המדות מאסתי בחיי ונצלחים המה אשנה .שמא לא תפנה .שמא הנך מאנשים
מאוד )זולת המצוה( לקניני ומסחרי הזמן: אשר לא יניחו אותם לרנוע ולהפנוה .ובזמן
ועוד
דברי מרדכי 10
נפלו ואנכי קמתי בעזהש׳י .מה נ ס אכקש מאתכם .דביריכם יהיו ועוד
בפניני כללי העיר תרחיקו .גס כי יהי׳ בנחת ומעט .כי ברוב דברים לא
לכס הצדקה .כי יפרוש היצר את רשתי יחדל פשע .אל הרבו מדברו גבוהה .יצא
להכחיש האמת להמיר טוב ברע להתלונן מתק מפיכם .כי כקול השירים כן דברי
עליכם .ואס בעת הזאת תחרישי .ולא הכסיל .נס אנכי חליתי כמוכם .אך בהיות
תאבו להשתרר .אז גלי היס כאשר ירומו מר׳ן קדישא מווארקי ז׳ל נ׳ ע ביוארשא
כן ינוחו .כן קרני .בעת החזקתי דזערזאווע )בפ׳ נת לא אזכור השנה( אז באתי להשיב
קאלשין עם כל הכנסיס מאדון ה עי ר. שולתי דבר בענין הכלל וספרתי הענין
ונסבה המתלוקה .וכל העיר קשרו עלי בקול .השיבני דברי חכמים בנחת נשמעים .
קשר .ויהי העס כמתאוננים וילונו .והי׳ וזה נח מצא חן בעיני ד׳ בעבור שהי׳ נוח
זה עצת מו׳ר הרב הקדוש הנזכר נ בג׳ ת. לבריות .ודבריו בנחת מצא תן וכו׳ .
להיות מן הסבלניס .ותשקע האש המתלוקה ומיום אז דברתי לאט ולא יכולתי לשמוע
וציוני על ככה בלי ללחום אותם .ולהראות אשר ידובבו בקול :
ידי החזקה .כי אלקיס יבקש הנרדן( .וכן ג □ זאת תקיימו לטובמכס ומשמרו לומר
עלתה .כי נפלו נ ס גיעו כל הקמי 6פ לי. בכל יום איזה קאפיטליך תהליס
ועין בעין ראיתי כניס דברי קדשו ותשועת וטוב מעט בכוונה .ולאמור פסוקי בטחונות
ד׳ : כי זולת המצוה שאמירת מהליס יחשב כמו
ו מ ד י דברי .ארשום לכס לזכרון דברי עוסק בנגעים ואהלות כמאמרם ז׳ל .יועיל
פי חכם ואמרי קודש בענין זה . להצלתה .ובעת מבקשו לעשות ולהלוך
בהיותי בק׳ק שאלתי מדוע ככה עלתה לי. עשות באיזה ענין מסחר .תפתחו הספר
ואדוני רואה .כי לא חמס בכפי .התחפש מהליס .ותביטו בו אם טוב פתר תבטחו
,השקר בכנף האמת לאמור כו להם הצדקה כי כן יהי׳ בעזהש׳י .ונהפוך הו א .מאמרו
ואיך יטעו כולם בדבר הזה .אז השיבני . מן הנסתר ולהלן עדי תסיימו בדבר טו ב.
זה ענין מחלוקת קרח ועדתו בחלקם על 1ד׳ יגמור בעדכם לטוב .כל אלה נסיתי .
מרע׳ה .באמרים מדוע תתנשאו על קהל ומי ימן שתאבו בכל יום מה ללמוד .כי
ד׳ .כי כן דרכו של יצה״ר שיתאמץ להסית בזה היום שלמדתי הייתי שמח .ורעיוני
ולהכחיש האמת .ויען שהתורה העידה צלולים לקניני ומסחרי הזמן .ואין תכס
על -משרע׳ה שהוא עניו מכל ה אד ם,. כבעל הנסיון .גס השמרו מכילות כי היא
עמדו המה להכחיש האמת .ואמרו מדוע מדה מגונה מאוד .ושוח האומרים המקמן
תתנשאו .־ ובשם הרב הקדוש רשכבה׳ג יעשיר .והוא לא תצלח .ונ ה פו ך הוא הכילי
מלובלין ז׳ל אמר בדרך הלצה ,.כל הפוסל לא ישקיט לקבן הון .מת בחייו .ובמותו
במומו פוסל .הנה הס אמרו לו מדוע יבוזו זרים יגיעו .ויש מפזר ונוםן! עוד .
תתנשאו .ומרע׳ה כתב התורה והחזיר ישבע בחייו וישאיר ברכה במומו .והפיזור
להם מאמר זה מדוע תתנשאו .וסובב יהי׳ בהשכל .לא למען הכבוד והתפארת .
עליהם על עדת קרח .שהמה יתנשאו . . אפם כפי ערך הרכוש והצורך כיאות מצד
וגמר ואמר אלי בזה הלשון .יען נוצרת הנותן והמקבל :
לעשות טובות .וכן תגמול אס בני עירך . מצאו לריב ברחו מן המתלוקה ותהיו א5ך
ע' כ הסית אותם היצר למחלוקה .להכחיש מן הנרדפים )ש׳ם ב׳ ק דן( צ׳ג
האמת כי רעה העשה .וסיים בזה .אמנם ע׳א( .כי בכל עת חפצתי להראות את
גדול לפניך המדריגה הזאת .ולא שוה לך . ידי וגבורתי לנקום משיטני .גס כי
אך מה אעשה שכן הוא .והוסיף לדבר ,. צדקתי לא יכולתי לבצע מעשי .ובעת
אבל מי חשוד הקב׳ה דעביד דינא בלא הייתי נרדן( ניצלתי מהם ומהמונם .המה
דינא
ר 11 דברי מרדכי
היתר שבעולם .רק תמלאו רצוני .ואם ד־נא .אך 3עבור שלחחיך בעניני מ ל ל.
חלילה תעברו וחמרו .לא אשא לפשעכם. וכמה פעמים הלכת ולא טמיח בחמים .
ואקח נקם מכם .והי׳ כל המוב אשר כחשת לי למען חמלת מאל אשר הטמסתיך .
עשיתי כל ימי חיי בכלל ופרס יעמוד לי ע' כ קרה לך הדבר הזה .למחרתו בבוקר
להרע או להסיב אתכם .אס תאבו ותשמעו אמר לי דברי פיוס .וזהו אח הכל יביא
וכוזב לכם .ואם תמאנו ומריחם אייסר ד במשפמ על כל געלם אם מוב ואס
אתכם ואת זרעכם לא אשקוע ולא אטת רע .המשפפ טל רע נכון .אכן המשפט
עדי ח שבו ותקיימו .ועחה בחרו לכם על סוב לא יתכן .וזה הכוונה שנם על
הדרך הנמב .זולת זה בהיוח הזמן אעשה המוב הוא נשפס יען המוב ההוא שעושה
הכל פראוונע ננפ׳י הרזאנד שלא תוכלו האדם יכול ה׳ות ביותר מו ב .ע' כ מה
לשנות .עסה חמו דבר .ואבקש חנוני נא שאמרתי אתמול כי לא חשמע ותעשה
בזאח .וקיימו הכל ברצון העוב וכאשר אמנם שמעח גם עשית .אך יכולת לשמוע
צויתי כן תעשו .ותאריכו ימים ושנים וסוב ולעשות ביחר שאת המוב ההיא .כל אלה
לכס .אביכם מאמיל מיכלזאהן מקאלשין : הדברים רשמתי לפניכם לזכרו; למען תדעו
אשר קרני .ודברי פי הקדוש דל יעמוד
שםע1י ובן צויתי לכם בני. לכם ולא ימושו מפיכם ומפי זרעכם לעולם.
ותחי נפשכם: ושמעו אל אביכם וסוב לכם כי פי המדבר
אליכם :
הקרקעות בתים ומסחר וחובות רכושי ו ? ז ת ה בני שמעו מוסר אביכם .דעו
וספרים כסף מעבעל וכל חפצים כי ממרים הייתם מיום דעתי ^
ומלבושים וכל אשר לי .יחלק על עשרה א ת כ ם .לא שמעתם בקולי לא זכרתם
חלקים .עבור שלשה בניס וארבעה בנוה. המוב אשר עשיתי לכם .מהנהגותיכם
ויורשי בתי הענה המנחח .וחלק אחד וממסחרכם שבעתי כעס יגון ומכאובות .
לסלק לזוגתי המגיע ל ה .כאשר אפרוס הייתי לזרא בעיניכם .וכל דרכי לא יתכנו
אי׳ה בשמותם .ועבור כ״א חלקו .והעשירי אך מה אזעק עמס עליכם .הלא כולנו
יהי׳ קודש על תיקון נשמתי .והנה כפי נואלנו .בניס אנחנו ל ד .אל אחד בראנו
הפראווע יש לי להוסיף ולגרוע עד חלק אב אחד לכולנו .גם כי רואים הננו כל
רביעי מרכושי .ואנכי לא חסרתי ולא המוב אשר ייסיב ד׳ עמנו .בכל עת ובכל
העדפתי .אך באיזה ענין קמן עשיחי רגע רבו חסדיו .ואנחנו חמאנו .ועוד
הכל בדיעה מיושבת עד הנכון כרצוני . יוסיף עמנו האל האב הנאמן ברחמיו •יחוס
ומרס אדבר אודתכס בפרס העליתי בכלל, עלינו ויסלח לנו ולא ימנע הסוב מאתנו.
וראשית אצוה אודותי כי הרבה יגעתי ואנכי איש ולא אל .ע״כ הנני מוחל וסולת
שבעתי מרורים בקניני החבל .וזה חלקי לכם .יוכן יסלח ד לכס על כל שגגה
מכל עמלי להשאיר אחרי ברכה לחיקו; ונעלם ולא תזכרו הראשונות .אבל דעו
נשמתי .וכן גזרתי וכן יקום : כל אשר אנכי מצוה אתכם אחרי מותי .
בכסף לא לי .כי נכסוף א( חלקי אם השחח חשחיתון .ולא .תקיימו .מרה
י נכספתי לבית אבי ושמה אין יהי׳ אחריחכס .כי לא אסלח לאשר אשאיר
כסף נחשב למאומה .ע' כ מחיר הכסף ואצוה רק תקיימו ברצון ובנפש חפיצה .
יתנו לבהמ׳ד מקאלשין שני חלקים מספרים ועוד הנני גוזר עליכם בח׳ח ובאלה
שלי עפ׳י חשבון עשרה חלקים .בתוכם ובשבועה ובגזירת כיבוד בשם אלקי ישראל
יהי׳ הש׳ס ווינער אלפסיס ווינער וחומשיס שהשווה הכבוד לכבוד המקום וחלילה לסור
הגדולים עם אלשיך על בוגין .וכהנה■ מכל הדברים האלה הנרשמים ממני בהוראת
יבחרו
■דברי יזרדכי 12
סמערין שני נרות לבהמ׳ד בכל שבת ויו׳מ יבחרו ססרים הנצרכים ונצלחים לניהרדד.
ונר אחד לפני העמוד בעת התפלה בימות הנשאר מספרים עוד שמונה חלקים אבאר
החול .וכן בשמיבל שהתפללתי .ועל הי׳ל •אי״ה כדת מה עשות .וזאת ישאו קודם
שני למרות נרות לפני עמוד בבהכנ׳ם ממתי לבהמ׳ד :
ובהמ׳ד ' .ובכל השמיבלעך בעיר א שני ב ( ג ם הלייכמער של מעש הגדול ישאו
פינמ ושני נרות סמערין לפני העמוד ג' כ ושמה י הי׳:
ובשמיבל שהתפללתי .זולת זה י׳ש לכל נ( ל ח ל ל ו קודם ממתי גדולים כמספר
השמיבלעך וישתו ביום זה ויזכרוני וידונוני י מרדכי ,מאמיל בן שלמה
למונה .ויעלה לפניהם כל המוב אשר בן בריינדל מקאלשין ’ שעולה אל] 1שבעה
עשיתי בכלל ופרמ לכ׳א .ואולי הרעותי מאות ושמונים גדו׳ :
לאחד מהם .אבקש ממנו שימחול לי .ומה תורה הגדולה שלי .אשר הספר ד(
בצע במשממה העצורה .ויזכור קן כל היא נשמיבל מוגה לנכון .
בשר וזה סוןז כל האדם : אך זה ישן לצוות משלי לתקן ולעבור
ח( ה ר ב ה יגעתי בחבורי אשר לקמתי בקולמם ,וליתן לבהכנ׳ם ולשאת קודם
ואספתי דבר על אופניו . ממתי לבהכנ׳ם .ואח*כ יתקנו r
בהקדמות הרביתי לפרש כוונתי .יבחן עתה ממעות א׳י ממשה מאות יס קבלתי
דברי כי לא הדפסתי בחיי .וגס עתה ז הו׳ .אמנם הוצאתי סך י
לא להתפאר באתי .כי מה הכבוד המדומה רב על צורכי העיר .ויכולתי לנכות .עכ*ז
לפני שוכני קבר .א ק יהי׳ לזכרון לעד . רצוני וגוזר אני עליכם שתשיבו הסך הזה
ואולי אזכה כי יגיעו דברי לחדרי לב מם חומש הוספה ס׳ ה ששה מאות ז הו׳.
האדם .ויקח מוסר בעד ארגיעה .ויהי אולי מעלתי במעות הקודש שהי׳ מ׳י זמן
שפתי דובבות בקבר כמאמרם ז׳ל יבמות כביר .המחצה יהי׳ על מעות א׳י ומחצה
>דן( צ׳ז( ויהי׳ תיקון לנשמתי .ע״כ מבניי השנית על עניי חולי העיר .ובל לשנות
אשר תבחרו איש יודע ספר ומבין .יבקר מבור ענינים אחרים מצרכי העיר :
ספרי שנית .ויערוך הדברים ויתקן השעית
כי מין אנושי לא ימלמ מזה .וד׳ יודע מכם בניי שמלמדו בשנה בקשתי 0
כוונתי הי׳ למובה .ולסלק להמבקר בעד ,הראשונה כל ששה סדרי *
זה .וכאשר יגמור מלאכתו יתאמצו הבנים משנה .ואחר הלימוד לומר האנא כתיקון
או מנכדי אשר יבחרו היודע ומבין וידפיסו וקדיש .ויען מרודים הנכם .ומי יודע אם
יוון למדינה בלא שום הסכמה בלא שוס תאבו ותשמעו .ע' כ יחלקו ביניכם וחתני
התפארת ושבחיי .רק יזכירו שם המלקע ונכדי .ועל הי'צ הראשון יהי׳ סיום בין
כמבואר בספר .והנני גוזר עליכם ובאזהרת כולכם מכל הש״ם .וכ׳א מבני או חתני
ח׳ ח שחלילה לעשות מזה מסחר וליקח שלמד יאמר קדיש .זולת זה ימכרו שני
מחיר ,אך לחלקם בין בניי ומשפחתי אנשים שתבחרו אנשי אמונה שילמדו משניות
ואוהבים הבוחר יבחר .זכור אזכור למובה בכל יום פרק .ויאמרו האנא וקדיש .
אם אמצא זכות ויעמוד לו ולזרעו אתריו . ועל הי'צ יגמרו .וליחן לכל אחד מאה
אך בל יריבו ויהי׳ נעשה הכל בשלום זהו׳ .ושנים הבאים בפת הי׳ל מלמדו
ובהשקש ,ותשגיחו ותתאמצו בזה כי זה פרקים המתחיל בשמי .ואס קשה עליכם
מגמתי .ואם תמאנו לעשות בזה .יוקח גם זאת .תשכרו ולסלק בעד לימוד פ׳א
מרכושי אלך זה׳ עבור המבקר ועל הוצאות א זה׳ .ויאמר הלומד אחר כל פרק האנא
הדפום ויגרע מחלקכס .וכן אני מזר בזה עם קדיש
ומשיל עליכם בח׳ח באלה ובשבועה הראשונה יהי׳ ניסן נרות (tב^סנה
שתקיימו
ז 13 דברי מרדכי
יא( ה פ ל א ץ שיש לי אצל הציגעלניט שחקיימו רצוני .והאמח והשלום א ה ס :
שקניחי מחצר אצל ר׳ ט( מ ד ל ק י חלק טשירי .יחנו טל
נטע אבנר שפאדטל מחדק אורך ט׳ ה פריצטנט טל חופיטוק י
ורוחב מ׳ז אמוח .יהי׳ טל השטיבל בטוח כפי אשר יטלה מכל הרכוש חלק
ווארקטר חסידים .וכאשר הפלאן גדול , הטשירי כמבואר .וחלילה לימן זאס ליד
אזי יוכלו קחת החצי על צורך השטיבל אחד מבני ומחחני או נכדי ומשפחמי אפס
והחצי השני למכור על צורך הבנין )הוספה טל חופיטוק אחרים ובטוח .ומזה ה פ׳ ט
בנליון בזה׳ל :בענין הפלאן יטן מח מו׳ר יחנו נדן טל צורך נשואי יתום ויתומה
זלהיה מווארקי בחיי .לע׳ע בטלתי פינקט משני הצדדים או מצד אחד .והחסונה יהי׳
זה ובהיות הזמן אדטה אי׳ה מה לעשוח . ביום הי'צ דוקא .ואקוה לאל שיטלה
המצוה מאטיל( ועוד ינדבו בניי והמספלליס ביום אשר יוכל היות חחונוס .והנדן יהי׳
טל צורך בנין זה .ויגמרו בשנה הראשונה לא פחוס משני מאוס זה׳ מן הפיט שיקבלו
מל י'צ הראשון .ואז יהי׳ חנוכת הבית בכל שנה .ולהכין בזה מודם בא הזמן
ביום ההוא .ויספללו בשם בי'צ הזה . בכל החפטלוס .ואם יטלה ה פ׳ ט יומר
ובניי יאמרו קדיש .וישמחו ביום ההוא . מסך הנ׳ל יוכלו לטשות טוד חתונה של
ויגדרו כרצונם נרות זולח הנרות אשר יתומים .וסבניי יהי׳ טל החסונה הלז ואל
קבטתי כמבואר .השטיבל הלז לא ישונה יבושו גם אם יהיו החתן והכלה מפחותי
צטולם ולא ימכר טל שום צורך בטולם . טרך וסשממו טל זו החתונה .ואם סוכלו
וכן יהי׳ נטשה בחופוטיק לזכרון מולם . היות שושבינים מה טוב .והשץ יטשה
ואס בימים הבאים ישונה שם החסידים . אמ״ר קודם החופה בטבור שנדבסי מרכושי
אז למי יהי׳ שייך השטיבל למי יחפלל מל צורך הנשואין ויסיים כנהוג .והמצוה
בשם יש דטה לבניי וגס לאותן שהחפללי הזאת יטמוד לי ולכם טד מולם :
לשנות טל שס שטיבל אחר .וחלילה לשנות י( מ ל נשואי נכדי ומזרטי טד מולם
טל שום מנין וחברה בטיר זולת עבור יקחו ממטות פ״ט מחלקי ויתנו ^
תסידים .ואבטח כי יטשו הכל טפיי היושר ד*ג שלשה רו*כ ויכרזו דרשה נישאנק
והדת בהשקט ושלום ובלי מחלוקה .כי שהניח א*ז המנוח מטזבונו ,ויטמוד כל
זאת מאסתי .והאמת והשלום אהבו . הטוב שטשימי להיוח להם הזיווג להצלחה
והתפילות שיתפללו יעמוד לי ולזרמי א ח רי. וכל טוב ויאריכו ימים באושר ועושר
כן גזרתי בכל ענין אזהרוח בעולם .באלה וכו׳;
בשבועה ובח׳ח .וכן צויתי וכן יקום : ו א ל יקשה במיניהם הדבר הלז לאמור
! 1ב ל אשר צויתי למשוח בטת מוחי עת מה זה להזכר בין החיים .הלא
יגזור היוצר בקאלשין ואם חלילה מציגו בתלמוד ברכוח )דך ל׳א( ששרו
יעלה במקום דערבין לי כמבואר תקיימו בטת הנשואין ווי לן דמיתנא .ט*כ אל
הכל אח'כ ליתן כל הספרים ולשאת אותם ירט לכם הדבר הזה שנזכר ממותי אשר
לבהמ׳ד לקבוע זמן ואז יספידו אוחי הנחתי למתנה שידמו הכל כי הי׳ להם
ותקיימו הכל ככתוב בלי חחסרו דבר כן אב זקן אשר האציל .ברכתי טל הזוג
גזרחי : כמבואר :
גמרחי ״בע׳ש נחמו' תרכ׳ז פה ״קאלשין׳ וזה ינחמינו ממעשינו ומעצבון ידינו
באדמה אשר וגו׳ ויהי׳ לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ד׳ צורי וגואלי
מאטיל מיכלזאהן בקאלשין . אנכי החצוה
קטרת מרדכי 4־1
ולספאדס בהנהגומיו .במעלות מדוסיו . ובעזרתו ית״ש : בשם ה'
הדר הוא לכל חסידיו .מפורסש בססידסו
ב צ א ת הספד לאורה .אתיצבה פתח
ויראהו ושקידס למודו .ואהבסו העזה השמרה .יאליכס אישים אקרא
לתורה ולעוסקים בה .ונדבוס לבו לפזר שלימי אמוני ישראל .ראו ד מי חדש .
ממוני לעניים ולפדיון שבוים .והי׳ נשוא נאדר בקידש איר שמיר ונעלם .לא שזפשו
פנים פאר הסכמים ונבונים .מעוז לדל עין הדפום מעולם .הס׳ הזה אשר אר
ומשגב לאביונים .מ ש ם נדבוס .סמך נומן לפניכם היום הוא פועל אבי זקיני
לכל הנופלים דכאי לבבוס .מליצסו עבור הרב הנדול בסירה ובחסידוס ובעושר
כלל ישראל בכל פס לפני ■שרים .והשיב יבמע׳ש מוהר׳ר מרדכי מאשיל זצ׳ל מק״ק
בניס לאבוסס .הוציאם ממסגרוסם .ט קאלשין ק הגביר הנדיב המפורסם ס׳
היה שסדלן גדול ליהודיס במדינה .והקיסר שלמה פי״מ בקאלשין בן הגה׳ק מוהר׳ר
ניקוליי הראשון ע׳ ה כיבדו ונסן לו יחיאל סיכל אב׳ד בבס א׳ בשלש קהלוס
מאדאל )ארדען( .והיה לו מהלכים בחצר בק׳ נאווימינצק .וק׳ שעניצא .וק׳ קאלשין
השרים ריששפולץ הנציבים דמדינס ושם מ' כ ] .ועפ׳י סנאי הקהלוס .ואופן
פאסקעווישש .בערג .ובכח זה ה׳ עמו סשלומי השכירוס .היה שידור בקביעוס
להמציא לעמו פדוס ורוחה .ובישל כמה
>קאלשין .ויה!׳ נקרא מינצקער רב[ .
גזרוס רעוס .הוא בהשסדלוסו השיג היסר בן הגה׳ק ס׳ צבי הירש אבד׳ק ששארקב .
על עירובין במדינסיני בשנס סר׳ד .הוא
נכד הגאון מ׳ יחיאל מיכל ]אסוסו היסה
הוציא לאור משפשו של הגה״ק אדמו׳ר אשס הגה׳ק בעל שו׳ס כנסס יסזקיל
מהר׳ם זצ׳ל מקאצק .בעס שהי׳ עליו זצ׳ל אבד׳ק אה״ו[ בן הגאון מ׳ שלמה
משפ,ש נורא להביאו במשמר ע׳י עלילה
חלמן בן הגאון ס׳ יואל מבריסק בן בנו
נוראה .וכדומה לאין מספר :
של הג ה׳ ק רבינו יואל סירקם אבד״ק
עס אשר הגה׳ק מו״ר ר׳ יצחק ובכל קראקא בעל הב*ח זצ׳ל .ואשח הג׳ מ יואל
מווארקי זי׳ע עסק בצורכי הכלל מבריסק הנ״ל היסה בס הנה-ק רבינו
כנודע .והי׳ צריכים לעמוד לפני שרים ■יום שוב ליפמאן ה לוי העליר אבד״ק
גבוהים ורמים .שלח אס זקיני הררמ׳מ קראקא בעל מוספוס יו׳ש זצ׳ל ולמעלה
הנ״ל להיוס דורש שוב לעמו .ודובר שלום בקודש זי׳ ע :
לכל זרעו .וכן כל גדולי וצדיקי הדור ת ר ב הממכר זרץני ז׳ל נודע ביהודה
דפקו על פסחו .בבקשס שובוס ע׳ ע וכלל ובישראל גדיל שסו בשם ר׳ מאשיל
ישראל (* .והוא היה השליח צבור ישליסא קאלושינר ונודע ע״ פ סבל למכביר לשם
דרסמנא
דורו .אשר כסבי *( ו ל ד ו ג מ א אעסיק כאן איזהו מכסבים מהגאונים הק׳ גדולי
לזקיני זצ׳ל .וז״ל קדשם :
כ ב ו ד אה״ו ידדי וכו׳ מו׳ מאשיל נר״י .בקשסי מאוד להסאמן בדבר מצוה רבה
אזדוס הילדים א»־ נלקמו בידי א״י אשר לא נשמע זה מאס שנים .ואם
ככה יעשה ^ו וס׳ו יבצע מעשיהם יהי׳ ב״י הפקר ובערמה ורמיוס ספצים לשנזס
■גלעשוס פול .נא מאוד בל יהי׳ הדבר נקל בעינמ .יע שה אצל הגובערני מה דאפשר
וכו׳ ויסד הדמיים יספר לו ידדנו מוכ׳ז ד׳ יעקב בצלאל נ׳י .נא להיזס זריז כמגוה
דבה כע .ד3רי ידירז המז ש הק׳ יצחק מא*ר בהיב מוריי ז׳ל ]הוא אדמו׳ר בעל סי*
הרייס זל׳ל[ :
עוד
ח 15 עטרת טרדכי
עמל וטורח .ויכחת רגליו לעיר הפלן או דרממנא .ולא שס לכ לסובח עצמו .נטש
לעיר הבירה ,לא עצרו גשס ושלג חורב בימו .מזב רכושו וקטנו .ולא חם על
וקרח
יש מחיי מכתב מאדמו׳ר הנה׳ ק ז׳ל מגור .אל זקיני זצ׳ל .המבקשו שיכניס עוד
א׳ ע להשקיט הריב שהי׳ בווארשא נגד הרב הגאון וכו׳ מויה יעקב גיזונדהייט
זצ׳ל .בכדי שלא יבוא הדבר לפני ד׳ ע מ׳ו .וכדרכו רק להרבות שלום יכו׳ .
ואכ*מ להעמיקו :
ל י י י ד י י די וכו׳ מו*ה מאטיל נ׳י מקאלשין .אבקש מכבודו שימחול ויעשה טובה להאברך
מויה שמואל ב׳ מ מאיר ממינצק כאשר יספר לכבודו ולמצוה גדולה יחשב ,
יבטיח אני במדת טובו שבוודאי יעשה לי טיבה בכל היכולת ובזכות זה יזכה ל ^
טוב .נאום ידידו יעקב ארי׳ חופיק ראדזמין :
ב ״ ה במיש׳ק פ׳ מצא כמר׳ו לפ׳ק .לכבוד ידידי וכו׳ מויה מאטיל ד י :
ד ) נ ה שמעתי אשר העיר אקינאווע אשר טישים אומה לכפר ,והרבנית אשר טושים
עבור נכדי לא יהי׳ שיה לכלום וכו׳ ובקשתי שימחול ויכתוב לי תשובה עיי
המוקדם ומו לא רק חיים ושלום וכל טוב וכו׳ .והש״י ימן לו עסקים סיבים להרוויח
וריווח והצלה יעמוד ליהודים .נאום ידידו יעקב ארי׳ חופ׳ק ראדזמין :
יום א׳ וארא ימבר״ך לפ*ק ביאלא .ר ישפות שלום וכ׳ט לכבוד הגביר המפורסם
■ וכו׳ החסיד כש׳ת מו״ה מרדכי מאסיל ד י :
ה נ נ י לזכות את כבודו במצוה רבה .היות שהאברך מ׳'אברהם גרשון מריקא הימים
ממשמשים ובאים שיעמוד לגורלות לעבודם הצבא .והוא באין עומד לימינו .
והנה על החזה יש לו גובה אשר לדידהו הוי מומא ,יפעול נא כבודו בחסדו הטוב
ביום עמדו לפני שרי הצבא .ולהשתדל עבורו שיצא נקי .ונא עד כמה פעמים לרחם
על אביון העלוב המוכ׳ז .וכן יגמור ד׳ כל טובו על כבודו .ויתרומם קרנו על במחי
ההצלחה .ידידו דובעריש בהנאון מ׳ אברהם שי׳ לנדא :
ב * ה בין כסא לעשור .בגמר חחימה סובה יבושר כבוד ידידי וכו׳ מ ד ה מרדכי
מאסיל ד י .להיות הדבר לחון מאוד כפי אשר יספר המוכ׳ז אשר מהנמנע
בקסת הסופר להעלות על המכחב .לזה באמי בדברים קצרים לבקשהו על ככה להיות
נא לתשועה בריב יועץ חכם כמוהו .אקוה ט ימן מקום לדברי אלה כי כנושא חמור
מאוד וישא ברכה מהש׳י כנפשו ונפש ידדו הדור׳ש יעקב צבי מפאריסוב ;
ל ״ ה יום ב׳ משפטים פ׳ ק ווארקא .לכבוד וכו׳ מ׳ ר׳ מאמיל ד י מקאלשין. בעז•
בקשתי מאוד ומאוד ממעיה שימחול לעשות סובה להמוכ׳ז כמו שיספר לפני
מ עי ה כדיש .ובטוח אני שמעיה יצליח בדבר זה .ובזכות המצוה הזו יעזור ד׳ לכמע׳ה
שיצליח בכיע ובכל אשר יפנה .מנאי ידידו המצפה להצלחתו שמחה בונם בהרהיק זציל :
ב ״ ה ועשיק נח בריית לפיק קאלשין :
כ ב ו ד הנביר המפורסם .שמו נודע בשער בת רבים .ליקר ותהלה הוותיק החריף
שלשלת היוחסין נדיב לב וכו׳ מ׳ מאסיל מיכלזאהן ניי .מאמנו אנחנו החיע
ובצירוף מהרב המאהיג דפיק .אנא אל יחרה אפך בבני עמך .ואף אם אחד יחטא .
צאן קדשים מה פשעו .מבקשים וסמחננים אנחנו לפני כמחיה .יזכיר אהבת קדומים .
יכבוש עונינו ישיב ירחם .ויעשה .ויצליח כמאי ק עהה .מובטחים אנסנו .דמעמינו
אל ימניש .כי בך עינינו חלויוח .נא אל ישיבינז נכלם .מרחוק נקרא שלום לקרוב .
באנו עהיח :
באנס ^5גןה זלמן אלטשי־לרי חזפיק הניל .ואחריו שבטה חתימות מבעי ב שבעירו :
עטרת מרדכי 16
טמו .אבל הרב לא הלך,טמו .רק לבו וקרח .וכל מטינו אך באחיו .ובמד טמו
הי׳ קל טליו כאלו הולך ,טמו מי ] .וטיין רחמים שאל .ומשפט דרש .הוא היה מנהיג
בזוה׳ק בא )דל׳ד ט׳ א( לך אל פרטה ופרנס אשר רב אח ריבנו .והוציא לאור
מבטי ליה ט׳ש[ : משפטנו .בראותו צרוח אחרים .המו מטיו
מ ר אבי זצ׳ל סיפר לי כי פ׳ א הלך למו .רחם רחמס .ויהי בכל טח טומד
זקיני הריר מאטיל בשליחות רבו הכן להושיט למרי נפש .ולהיות אבי טזר
מנאדרזין )שנסט לשם מווארקי( להה״ג ד ואב• נדיב ככל אשר היה לאל ידו .ובין
זלמן פוזנר מווארשא .בדבר הטבת מצב המון טרדותיו הטצומים למד שיטורים
כלל ישראל שילך טמו להגראן £פאסקטוויטש . חמידין כסדרן .ושקד טל ההורה .ובטבדוח
טנה ר׳ זלמן .אחרי שהיא איש קדוש . הבורא .כחב ספרים .ומחדש חידושים .
למה צריך לזאת .יתפלל בביתו להקביה חדשים לבקרים .ולספר כל ממשי צדקתו
וימלא רצונו .והשיבו שזה יכול טבור יחיד ירבו הדברים:
ולא טבור כלל ישראל .וביאר בזה כי ו ה נ נ י להביא כאן איזה ד ב ד ם ממה שכ׳
מרדכי היהודי משנה למלך אחשזרש ורצוי אלי ש׳ב הגאון מ׳ יוסן( שי׳
לרוב אחיו .ולא לכל אתיו כדרשת חז׳ל אבד׳ק סטראצק וז׳ל :הרב הג׳ וכו׳ מו׳
ט״י שאלה כזאת .שיושב בשטר המלך . מאטיל ז׳ ל .הי׳ איש ברוחו דובר צחוח
ולא בביתו .והתיריץ למרדכי כי דורש טוב לשון המדינה ,ובטל חן וחכמה ,וטסקיו
לטמו וגו׳ ■היינו לכל הכלל: בווארשא .שליו מו״ר הקדוש מהר׳י מווארקי
) £׳ א התנצל א׳ ט זקינו הרה׳ג החסיד ר׳ שיבא אלץ .וביקש ממנו שילך לשר אחד
מאטיל ז׳ל .לפני מו׳ר הק׳ מהר'• לבטל רצון הממשלה לגזור לשרון( השלחן
מווארקי מטניני המצוקות שטושין לו . מרוך חושן משפט .מחמה שיש קאדטקס .
והשיבו שבילדותו בא להרבי מלובלין זי׳ ט . ומחיובים היהודים לילך מם משפטיהם
והוא היה אז קצת טשיר .אמר לו הרבי בדיניהם כחוקי ה ק אד ט ק ס .והשיב שהשר
כשיזדמן לפניך מלומדות טוב .אינו מזיק הוא כטסן .מד שהכין קנה שריפה לירוח
שתקבל .חשבתי שבודאי טטה טל אחר , לכל הבא אליו בטנינים כאלו .הן בממון
ויצאתי לביהמ׳ד הרבי .אחרי בא איש הן בטובה .וכן כולם השיבו כן .ואמר
כפר הסמוך לטיר טארניגראד .ובכה מו״ר הק׳ ז׳ל כחיב בא אל פרטה .ולא
לפניו שבניו טרל•.לב והוא בכפר ורצונו לך .רק שמשה הי׳ ירא מפרטה .א׳
להשאר בטרום וחוסר כל שיוכלו בניו הש״י שילך טמו )קום צי פרטה׳ן( .אז
ללמוד .אמר לו שבאם תוכל ליתן ס ך הלך מם לבו בשמחה .והשר בראותו אח
ארבטים אדומים אזי תקח אותו האברך הריר מאטיל נבהל מפניו ומשה לו כל
שיצא טתה ,ואזי יצליחו .הלך וחפש ומצא צזרכו .אז ראה כי ה׳ טמו .והי׳ הולך
אותי .ואמר לי ליחן אותו הסך .הבנתי ומחייטן טמו בכל דבר טכ׳ל .ובמכתב אחר
שאינו סוטה .ונסטחי טמו .וכתבתי כ׳ וז׳ל כי בטח שיצא הגזירה לשרון( אח
לאשתי זאת .וכתבה אלי שטוב טשיתי . הש׳ך טל חו'מ .הי׳ מו׳ר מווארקי
כי הצרפתים שטברו אז לרוסיא שללו ביתה בווארשא .ואמר וימת מלך מצרים וגו׳
בטיר זאריק .ולא הניחו אן( התבן . וחטל שוטחם אל ה׳ .כי בטוד שהי׳
והתחלתי ללמוד טמהם חומש .אבל לא פרטה קיים הי׳ מסך המבדיל קליפתו שלא
קיבלו ממני אן( מלה אחת .נסטתי תבא להשיי תפלתינו וכז׳ .ולמש׳ק א׳
לובלינה .וספרתי לו .אמר תתפלל לזקינו הר׳ר מאטיל .והי׳ ירא לילך .וא׳
על־הם .וכן עשיתי .והצליחו מאוד בא אל פ ר ט ה .היינו שהקב׳ה א׳ כלומר
בהתמדה ובפתיחת הלב משעה לשטה . שילך טמו .לרמז שהשי׳ת יטזיר ל 1לילך
וכמרחתי
ט 17 עטרת מרדכי
בנו הה*ק מו׳ר מנחם בסבלטס .יפ׳ א כשהתחיל ומכרחחי לאכול עם ב׳ב
לנהל מענדיל מווארקי הי׳ א׳ מהמניין מסרב לבא .מכעסו על
עדה .בא זקינו הר׳ר מאפיל .והר׳ ליבלי אחד .וא׳ כפרי א׳ ) פ׳ ויחי( וירא )מלשון
פלאצקר אבד׳ק קאריפשוב ושאלוהו על רואה אני ד׳ אדמון( מנוחה כי עוב .אז
היוחו חושך פיו להניד כדרך אביו .השיב זימ שכמו לסביל .ט כל סבלן יש לו
להם .השבח איש חרות שנים עשר ראו מנוחה מהכל .ואינו כועס על זולחו ) .עיין
עיניו היינו שנראה לו מה שמחנהגים סנהדרין )דף ז׳ ט׳ א( פוביה דשמע ואדיש
הדורוח שאחריו .כי בכל דור יש השחנוח וכו׳( כשכלה הזמן רצה שאהי׳ עוד מלמד .
מהנהגח הנשיא .וזו פני הדור .מובן שכל אבל היוח שעשיחי ע פ׳י הרבי .מוכרח
המורגל בדורו .קן נפשו בשינוי הדור אני לשאלו .ובאחי עמו להרבי .והשיב
החדש .וכן כל מי שכל ימיו הי׳ אצל שא'צ להיוח מלמד .הגיד לי מה חורה
צדיק א׳ קשה לו לסבול הנהגה האחד . שמעח שם בכפר .ולא ידעחי מה להשיב .
אבל אין צריך להיוח כך .כמו ששמעהי וא׳ עוד היחכן בחצי שנה שלא לשמוע
מפיו של הה*ק ר׳ בנימין מלובלין בפ׳ כלום .נזכרחי מזה והגדחיו אמר א' כ
שופפים אין לך אלא שופע שבימיך . הלא שמעת ה ר ב ה .ועפ׳י החורה הלז
שמוכרח כך .כי גם על השופס הקידס עיסק אני עד עחה לבא לגדלוח .והשכר
א׳ מקודם שהי׳ לפניו שופע עוד גדול מלומדוח נחמי לאחר .וכן הוה שבחוך
יוסר .ומי לנו גדול יוחר מהרבי מלובלין . הזמן נחעשרה ביחי ולא הוצרכחי לזה :
אמרו הזקנים שהמה ראו יוחר גדול הרבי
ר׳ אלימלך .והמגיד הגדול .וכן סיפר לי לו עוד לזקינו הרר״מ .שבהיוחו וסיפר
הרב מ׳ פייבל אבדיק נאווידוואהר שבפעם נוסע עם רבו הק׳ ר׳ דורל
הא׳ לפני הרה׳ק מהרי׳ם בגור .דיברו מלעלוב .בא לעיר אחח .זאשה עגונה
מקאצק .וא׳ שלא נמצא עוד זאח כ מוהו. מבעלה דממה עליז שהוא בעלה .והכחה
והשיבו המהרי׳ם .מה שהי׳ לא יהי׳ . אוחו .והה״ק מלעלוב שאלה על סימן
אבל מה שיצפרך לדור יש .ואליהו הי׳ פנימי .ועי״ז נודע שאינו זה .והוא איש
סובל כל דור ודור ומנהיגיו .עד שהצפרך קדוש ו מפור ס ם .בכמה מאוד על הכאחה
לדבר בדורו האחרון .שהרי לא מצינו ובזיונה .והשיב ה ה׳ ק אחה הכיח לבע^־ .
מפנחס מדבר או יעשה וכו׳ : אבל מעיח שאינו זה .ופי׳ בזה ואמם
הרה״ג ר׳ מאפיל עם ר׳ אברהם זקינו חשבחס עלי רעה וגו׳ .וסיים שעפי׳ז
דוד מקאלשין היו בראדזמין אצל י רוב המחלוקח הם עפ״י מ ע ו ח .שחושכ
הה״ק ר׳ יעקב ארי׳ ז׳ל ונסעו משם . שהוא דיבר או עשה לו :
ויום שאח׳ז דרש חולה רפואה .אמר לו ב ה י ל ת מו׳ר הק׳ מהר״י מווארקי
הק׳ מראדזמין ששמע אחמול מר׳ מאפיל בווארשא .באה אשה א׳ וילד
רפואה פובה למחלה זאח שיקח קאשפאניס על זרועוחי׳ .בבקשה .להיוח בעלה יושב
ולבשל ולשמוח .זקינו ר׳ מאפיל שמע מזה בסיביר זה ז׳ שנים .אולי יוכלו להשסדל
ונבהל כי לא דיבר עמו כלל מז ה .ונסע לנילוח בעלה משם למקום שיש רב להשחדל
חיכף אליו ושאלו מסי דברחי עמכם זאח . בש>וח הנע .היושבים עמו חמה! ,מה
השיבו אזנים כריחי לי ,והי׳ נכלל בדברי לזונה׳ ובנה בן ב׳ שנים כאן .א׳ מרן
מעלתו רפואה זו .ואף בלא כוונתו הודיע להר׳‘ •/מאפיל .וכי יש רחמנוח גדול מזו
לי אח זאת .והראה לו צירוף מחיבה לחיבה שאין );צונה לשבוק היחירא ולאכול איסורא
שדיבר אליו ביום אחמול .ובחוך החיבוח ור׳ מר׳פיל זקינו הרבה השמדלותו בציווי
גילה לפניו מבלי משים אח הרפואה עכ׳ל- סרבו .ופעל לפוב :
הרב
עטרת מרדכי IB
וא׳ הק׳ ריל איגר .אם אמנם איננו הויכ מסעראצק .ו 1אח סיפר לי גם ידידי
ה ר׳ מ קאלישינר האמחי .שכבר נפטר . הנ' מ פסחי׳ מו'צ בווארשא :
אבל כיין ששמו כשמו .ינוחו אוחו לכנוס : ע ו ך כ׳ אלי הרה׳ג מסעראצק :אגב
אכח 1ב לכ׳ח שי׳ אודוח חוחנו
' £א הי׳ זקינינו הר׳ר מאטיל .יחד ע ס זקינו 3נ ה' ק מ׳ משולם זלמן אשכנזי 1צ'ל
הה׳ק ר׳ יחיאל מאיר אבד׳ק אבד׳ק לובלין .אשר בשנח ח׳ ר הי׳ מו׳ר
גאסטינין זצ׳ל על ש׳ק .בחצרוח קודש הק׳ מהר׳י מווארקי בלובלין .ובשיק הי׳
הה׳ק מראדזמין .אחר סעודח שבח בריח מילה של אחי המופלג ישכר בעריש
שחריח הלכי לאכמניא .וישבי לשחות זיל .והיה על הבריח בבהמ׳ד הרבי b
משקה ימי דבש .ונאספו שם חסידים גדולי העיר .גם הג ה׳ ק מו׳ משולם זלמן
ויראי ה׳ .וישב הה-ק מגאסטינין באמצע האביד .וערכו השלחן שישב בו הרבי
השלחן .וזקינינו הרר׳מ אמר לו : בחייו .צד צפוני .ממזרח למערב .וחשבו
גאסמינינר רב .האם אינכם יודעים שראוי כי ישב בראש ממזרח .ואמר מו׳ר
לכם לישב בראש השלחן .בראש המסובין. מהריי .כי בחייו לא הלך מעולם למעלה
ועוד הוסין^ לאמור לו בדרך צחוח :די׳ל מחצי הבהמ׳ד מיראח רבו .וישב לממה
דזאח כונח קרח ומדוע חחנשאו על קהל למערב .והי׳ דוחק שם .וא׳ מו׳ר מהר׳י
ה׳ .דקשה לכאורה האס לא ידע קרח שאין לא׳ לשכוב על חבירו ולדחקו .כי
דהאיש משה עניי מאוד ונו׳ .אכן נם כל יהודי הוא ספר .ושאלו הה׳צ ר׳ געציל
משרע׳ה ישב באמצע המסובין .וטען קרח הלא מוחר ליחן ספר על ספר אחר .
האם אינך יודע רביני משה כי מניע לך והשיב מו׳ר שכאו׳א מישראל מחויב לומר
האויבין אהן .א'כ העניה הוא נאוח ע כ׳ ל. מל עצמו שאינו ספר .ואמר חוחנו זקיגו
ויש להבין הדבדי 5בהקדם מה שכחבסי הגה׳ק רמ׳ז האב׳ד ה נ׳ ל .אלו באחי
ח׳ל בספרי דנן שמים ר׳ה )דן^ ל׳ט ע-ב( לשמוע דבר זה יי .ודברו ״וכוח הרבים
עיי׳ ש .ובמק׳א כיונתי ,ח ^ לכל מש׳כ בספרים .אז עשה הגאון הק׳ ר׳ משולם
בס׳ תורת מ״ן )דן 1מ״ז ע״ב( .ופירשתי זלמן אשכנזי צוואה שאחר מוהו ימנו כל
בש׳ם שבח )דן( פ׳ ח( ואריביל בשעה וכו׳ הספרים שלו לבהמ׳ד הקהל .ו ק קיימי
מה לילוד .אשה בינינו א״ל לקבל חורה בא עכ׳ל :
וכו׳ חזור להם חשובה א*ל רבש׳ע מחיירא לי ש׳ב נכד זקיני הג׳ המחבר. סיפר
אני וכו׳ א׳ל אחוז בכסא כבודי ו ט׳ ה׳ ה המופלג החסיד מ׳ ראובן
דכשאמר הקב׳ה שבא מש׳ר לקבל התורה מעזרימצקי נ׳י מיוארשא .כי פ׳ א בא ר׳
אמרו מלה׳ש לפני הקב׳ה מה אניש וכו׳ שמואל מיאדאווניק מקאלשין להרה׳ק ר׳
דבו׳ד אינו ראוי לדבר יקר וחביב כזה דובעריש מביאלא זצ׳ל .ואז היה זקינינו
לקבל המורה .רק להם כי הם מלאט חולה .ושאלו הררד׳ב :מה נשמע אצל
רום .אמר הקב׳ה למשה שיחן להס הר-ר מאמיל .ומה מצב מחלחו עחה .
חשובה אמר משה האיך אוכל אני ליו.ן והשיב שאינו יודע .אז צעק עליו הה׳ק
להם חשובה הלא גם לפי דעחי הדין עמ:,ם בקול :האם ר' מ קטלי׳ קני׳ הוא .והאם
ומחוירא אני שישרפוני בהבל שבפ:הם . אינך יודע שהוא אדם גדול .ואיך לא
הייני שכל הבל פיהם הוא בלי שוס נדנוד חדע מצבו קודם נסיעחך מעירך :
פגם .ולהם נאה לקבל החורה , .משא׳כ ע ו ד סיפר בשם ר׳ מאמיל מוואלימין .
אנחנו קרוצי חימר .והנה שמעה ■',שהי׳ שבא פ׳ א להה׳ק ר׳ל איגר ללובלין
בזמן א׳ ,שני גדולי הדור וצדיקים ואצל ורצה לכנוס .ישלח לשאלו מי הוא .והשיב
אחד מהם היו .מחקבציס ובאים אנשים מאטיל קחצישינר .כי הי׳ יליד קאלישינר.
הרבה ׳
י 19 עפרת מרדכי
בן הרה׳ג המחבר זצ׳ל .בזה׳ל :זה כמה •רבה גם מדרך רחוקה בבקשיתיהם להתפלל
נכסון! נכספתי לתקן פה חברת איה ברית •ליהם .ל'מים בא חכם אצל גדול ההוא
כאשר ראיתי בעיר מולדתי קאלשין .אשר ׳®מי לא הי׳ אצלו הקיבון מן האנשים
הוסדה מקדם ע׳י כבוד אבי נ׳י .אך לא » ״ ל .והי׳ קובל א׳ ע ואמר ראה נא
יכולתי לבצע מחשבות לבבי מכמה שעמים . אהובי וחזייר לי השעם הלא גם אני
עתה באתי להחבר לכל ירא ד׳ .ורודפי נ ח ל כמותו ג?ל פנינים בנגלה ובנסתר
מצוותיו .והנה הגיעני כל התקנות מחברא זלמה נתקבל הוח אצל העולם לאיש מופת
הזאת כפי אשר נאמר 1מ״י כבוד א ט אשר ינהרו אליו בבקשותיהם ולמה לא
נ״י ועמה נחקקו פה בספר למען יעמדו בחרו בי .והשיב לו אותו החכם תאמין
ימים רבים .ותהי׳ זאת ג*כ לזכרון לי לי ידידי כי נם אותו חכם שואל קושי׳ זו
באשר אנכי החילותי לעשות ולקיים זאת . למה בחרו בו העולם בכקשותיהם .יותר
ועתה הנני מחייב לתת שלשה זהו׳ בכל נאה הי׳ לבחור בך ולבוא לפני הדרת
חודש .בע*ה יום ו׳ ז׳ אדר ברי׳ת לפ׳ק כבודך בשאלות ובקשות .אמנם כל אלה
פה פיעשרקוב .הק׳ יעקב יחיאל במו׳ה הקושיות הן המה התירוצים .אתה שאלם
מאשיל מקאלשין : למה קבלו אומו ילא אותך .לכן לא אותך
1ע ו ד ממעשי תקפו וגבורתו ופרשת בחרו .וסבירך שהקשה למה בחרו דוקא
גדולת מרדכי .הלוא הס כתובים ^ בי ולא בך ,לכן באמת בחרו בו .כי הכל
בצוואתו .ובקונש׳ דברי מרדכי .שנדפס תלוי במדת מנוה .ומשעם זה שהמלאכים
ע״י סלי״ש .בסו״ם בית משולם ) ד מתפארים מצמם והשפילו את הבני אד ם.
פיעשרקוב תרס״ה{ .ונודע שא׳ זקיני הג׳ כי רק להם ולא לישראל ראוי התורה .
המחבר זצ״ל .לפני פשירתו .בזה׳ל :איך זמשרמ״ה הסכים על ידיהם .כי להם
האב מיך ב״ה תמיד אויס גישאניש בזה ראד ולא לו ולאחיו .ולכן א׳ מתיירא אני
העולם .והנני במוח .אז וועל מיך בעור ננ״ל .אמר הקב׳ה למשה אחוז בכסא
השי׳ת .אוים שענין גם בעולם העליק . כבודי .׳;״נו כי השראת השכינה הוא רק
ויפער מ ע׳ ב שנים את מספר י מין מל מניו .כי בגאות אמרו i־,;§ i־
'מ)״א .בעיר קאצשק .סו°י גדו־ל כי*ם משובה.י'־'כי הקישיי׳ישלהע^י׳במצמם נרם
* ׳־׳נה זקיר קנה לי מקום י להם שאין מגיע להם המורה .ישפלוש
קבר .כמה שנים לפי פשירתו .אצל הגא•
שלך גרם שתקבלו המורה .יזה כונת הגמ׳
מ׳ שלמה ילמן אלטשיצי דל שהי׳ ר ג
8ם )דן! פ״ש מ״א( מה אני שנתן לי
לק ייחום מסר הי^1לש'* 1
הקב״ה תורה וכי׳ היאיל ומימשת -עצמך
א׳ .כי מצד השני כבר הי׳ גי,נ
וכי' והבק .ומיץ בס׳ אבות ישראל פ״ד
והמקום הפנוי באמצע קנה הוא .ו מ ה
מי״ש ודו׳ק :
אחר הגרש״ז הנ״ל .היה רב בקאלשין
הגאון ר׳ חיים יהידא ליב עפשש־ין .וקודם הס״י ^קונשרס הנקרא .תקנות
להחכרס מית 3ר' . 0מעיר פיע pר pו^
פשילתו שלח אחר זקיני יבקשו • שירשה
]ויש שם כ׳׳ז תקנוה • ועיק־ם להחזיק את
לקברו שם אצל הגרש'! הנ׳ל .והשיבו :
היולרה העני׳ בכל הצערריתי׳ .ולעשות
הליא אין שם רק מקום קבר א׳ .ואיך
סעודת מצוה ביום ברית מילה -על הוצאות
יוכל לוחר על זכותו וקנינו .והש־בו ה רב.
החברא[ ובראש הקינשרם כתוב בכת׳י
הנני מבשיח לו שגס עבורו יהי׳ שם מקום
זקיני ]אבי אבי זצ׳ל[ ה״ה הגביר המופלג
קבר אז הסכים זקיני לרצין ובקשת הרב.
החסיד הנדיב המפורסם מ׳ יעקב יחיאל
אוהבו הנאמן .ונקבר הרב אצל הגרש״ז 1
הנקרא ר׳ מיכל קאלישינר מפיעשרקוב .
יכשנפשר זקיני הלכו אנשי הח׳ ק על
הביה׳ש
עטרת מרדכי
עפ׳י היחר מגדולי הדור שי׳ .אשר פו״נ הגיה״ח .ועפ״י ציואיו זקיד .בקשו מחילה
עמהם בשו״ח בענין זה .כפי המונח סח׳י[ מהגרחי׳ל .והזנירו את התנאי שהיה
ואזכיר לטובה ולברכה אח שאריי האהים כיניהם .ואח ההבטחה כנ׳ל .והחחילו
הנגידים הנכבדים נדיבים ומהוללים י:ו׳ .מ׳ לחפור קבר אצל הגרחי׳׳ל .והצליחו כי
שלמה יו ס ף מפה .ומ׳ רו ט־ ב ך ^ כלז אד ץ מ מ ר שם קבר נם עבור זקיני דל .אשר
סקאלשץ .אשר נדבו קכ^סם סך מאה לא פללו שיעלה בידם למצוא שם מקום
רז״כ להוצאות הדפסח הס׳ מזקינינו זצ׳ל . קבר .ונקבר שם .ועד היום יסופר בעיר
ישלם הש׳י פעלם בכל מילי דמיטב : קאלשין הדבר פלא הז ה:
ל ז ה נוסח מצבתו)כפי שיסד אוהבו הרה׳ק
ו א ? 2ת זקיני הררמ״ח המחבר .היא
מהרי״ד זצ׳ל מאמשינוב( א ק מקיר חזעק
הנבירה הצדיקח מ׳ רבקה ]בא
״ ס ספד מדי בכו נא עוברי בעמק הבכא.
הר״ר בנימין מבריסק[ נפטרה ט״ז חשון
Tאו איש יקר פה בצל שדי ירגיע .
שנח חרט״ו .וכבעלה כן היא נודעת
Tורש מוב לעמו גומל חסד וברכה .
בממ״ט .בחלוקת בשר ודגים ומלוח וי״ש
״כמרדכי יהודי רצוי לאחיו מציל ומושיע .
לכל עניי עירה בכל עש״ק ויו״ט וכדומה :
״יחיד לעדתו חומך דלים רעבים השביע .
ל ע ו ד זוכרים בעירו הסעודות הגדולות ״בחין מליצחר המיצב לפני רוזנים ושרים .
שעשה ז׳ המחבר בכל שנה ושנה ״נונה צדקח ישורון לעמים הודיע .
למזכרת הנם של זקינינו רבן של ישראל ״שמו וזכרו לחהלה בין צדיקים וישרים .
התום׳ יו׳ט ז״ל .ע ם קריאת מגילת איב״ה ״לאסיריס קרא דרור הוציאם ממסגרוחם.
ו ק אנו נוהגים אחריו ת״ל .וכ' אלי ש״ב ״סעבדוס לסירות השיב לצים לאבוסם .
הג״ר יצחק שי׳ פייגינבוים ראבד״ק ווארשא ״הגה במורח אל אחרי עמלו ויגע כ ס i
]בן הר״ר ישראל איסר חתן הניר נפחלי ״זכרון בספר חכמסו חרוח על לוח .
הירן .חתן הגה״צ ר׳ מיכל אבד״ק קאלשק ״רבל»ח שבעים וש&ים מצא לנפשו מנוח :
הנ״ל[ ע*ד סעודת חיו״ט אני עושה תמיד S "1איש ■ירא ה' ה״ה מרדכי מאשיל בן
באדר שני כמסקנת ה מג׳ א סי׳ ת׳ ר : מ' שלמה הנקרא ד מאשיל קאלשינר
ממשפחת חויו״ש ז״ל נאםן 4אל עמיו ביום
,
דואג ונאנת מפגעי הזמן ומצפה
אלה ^ ה׳ י״א לחודש סגחס אב יי׳ י׳'•־*' *:
לרחמי שמיס . .יזכנו לבקר בהיכלו כל סנלג*״* •
הימים .עדי תבנה היכל ה׳ מכון לשבתו
י ה ר ה vj,,הגהמ״ח זצ״ל השאיר אמריו
עולמיס .ובזכות ישני חברק .ישיבנו חיש ברכה ספר גדול .נחלק בשלש
לבצרון .ותפרח כימי ע1לם יזבצלת השרון :
משרה אוחיוח .כסדר אחד מי יודע וכו׳
הכו״ח יום א׳ פ׳ ש מו ת י״ג ט ב « מד שלשה עשר מי יודע וכו׳ .וכל אוח
שנת תוייס״ז לפ״ק פ לונ ס ק : ואוח נחלק למאמרים רבים .ונקרא מאמר
צבי יחזקאל מיכלזאהן אבדפ׳ק
מרדכי .ומפני הוצאוח הדפוס .הנני מו׳ל
והגליל בן לאאמ׳ו המופלג הנדיב ועושה ל ע׳ ע חלק קטן מ ה ס ה׳ ק .והנני מקוה
חסד לב טוב מ׳ אברהם חיים ז״ל P !מפכה להש׳י כי יעזרינו להדפיס בקרוב
הגביר המפורסם תורה וגדולה במק״א גם יפר החלקים ] .ואם כי נעשו איזה
שתילה מו״ה יעקב יחיאל ז׳ל מפיעטרקוב שינוים בסדר ההדפסה מכפי הנא׳ בצוואה
הנ׳ל .בן הרב המחבר זצ״ל ־• וגס בסדר מכיניס הספרים .הכל הוא
מאמר אותא מאמר א מרדכי א1
שיש שם אלוה אחר חון מזה .עובר בל׳ת . מחד טי רדע אחד אני יודע אחר
שנאמר לא יהי׳ לך אלהיס אחרים על פני . אלהינו שבשמים ובארץ .אנבי ר
שזהו י עיקר כגדול שהכל תלוי בו עכ׳׳ל : אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים
מבית עבדים )במות כ( :
!! ך״' כוונת מאמר השם לישראל .אחר
שאני ד׳ אלהיך ביחוד .בועלך י ס ו ד ה מ צו ס ויאש ה מנין ממצוח פשה
ואישך .ארשתיך לי לעולם לעס סגולה . הוא הדיבור הזה .לידע שיש אלוה .
ומבקש אני.מאתך .שלא תזנה ב פני .והוא זדיבור השני לא יהי׳ לך .הוא הראשונה
לא יהי׳ לך כו׳)כמאמר בעל חובת הלבבות ממצות לא■ תעשה .שלא להעלות במחשבה
במוסרו .בשער עבודת אלהיס( לא תמרוד חלילה .שיש אלוה זולת השי׳ת שמו .כן
באדוניך .והוא מ א ה אותך .סון! דבר דעת הרניב׳ם ז׳ל )בם׳ המדע בפ׳א
בהזהר בכל מה ' שבכלל הדבור ההוא . מהלכות י׳ה( וז״ל ■יכוד היסודות ועמוד
תושלם אמונת הדבור הראשון כי לא שלם החכמות .לידע שיש מצוי ראשין )פי׳
ציור מציאות האל יתברך .עד שיסולק מחויב המציאות( מוצא יכל הנמצאים ) א(.
מעצמותו כל שום ריבוי ושיתוף בצד מהצדדים וכל הנמצאים משמים וארן • .ומה שביניהם .
עד שיהי׳ הוא והדיבור ההוא שנים .וע'כ לא נמצאו אלא מאמתת המצאו כו׳ .ואס
אמרו חז׳ל אנכי לך ולא יהי׳ בדיבור אחד יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי .אין דבר
נאמרו .שנאמר אחת דבר אלהייס שמיס אחד יכול להמצאות .ואם יעלה על הדעת
זו שמענו)ההלים ס׳ב( והכוונה כי אמונת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויס .הוא לבדו
היישות למחויב המציאות .היא עצמה יהי׳ מצוי ולא יבעל הוא לבסולם .שכל
'"אמונה שאין זולתו .והמחשבה בשיש שם הנמצאים צריכין לו .והוא אינו צריך להם .
שני אלהות היא עצמה הכפירה בשניהם . ולא לאחד מהם .לפיכך אין אמתתו כאמתת
וכרי הדבור הראשון נכלל בזה .ולזה לא אחד מ ה ם .שהנביא אומר וה׳ אלהים
ימלס שיהא דיבור ,אנכי' מצוה ראשונה אמת .הוא לבדו האמת .ואין לאחר אמת
או שורש המצות כולן .ולכן הוא ראשון כאמתו .והיא שהתורה אומרת .אין עוד
במעלה ובסדר .ונאמר כי אחרי הודיע מלבדו .כלומר אין שוס מצוי אמת מלבדו
אלהיס אותם זה העיקר הנפלא אשר הוא כמותו .המצוי הזה .הוא אלהי העולם .
יסוד היסודות וראש המפלות אשר הכינם אדון כל ה א רן׳ו הו א המנהיג הגלגל .בכת
ואשר למדם .כי הוא האלוה עצמו .והוא שאין לו תכלית .בכת שאין •לו הפסק .
הראוי ליעבד .והשכילם שסבת הסבות וע־לת שהגלגל סובב המ ד וא׳א שיסוב בלא
העלות אין לו שוס .שיעור .ולא ממונה . מסבב .והוא ב״ה המסבב אותן .בלא יד
ולא תנועה .ולזה גזרו כי הוא יתעלה אין וכת .וידיעת דבר זה מצות משה שנאמר
.לשתף עמו שום נמצא )ב( : אנכי ה׳ אלהיך .וכל המעלה על דעתו
יק
)א( אמר מצוי ולא זכר לו תואר אחר זולת המציאות לפי שכל דבר שנרצה לידע
מהותו לא גדע אותו אלא מגבולו והקב׳ה אין לו גבול שהגבול הוא המורכב מן הסוג
הקרוב וההבדל .והקב׳ה אין לו דבר שיכלל תחתיו )פיכך לא נוכל להשיג מהותו•'אלא
נאמר עליו שהוא מצוי ומציאתו הוא מהותו .ואינה מוספת .ואחר שנאמר שהוא מצוי נאמר
שהוא ראשון שלא קדמו שום דבר מפני שאין לו תתלה ולא עילה )מפי׳ המבואר מן הצד
בס׳ המדע .ע׳ש באריכות פי׳ על כל המאחר מהרמב׳ם ז״ל המובא בפנים( :
)ב( מלוקס מבעל עקידה שער מ׳ה בקוצר במתק לשונו הקדוש ;
ידוע 1 א ל& ,
מרדכי אות א מאמר א מאמר
נאום ד׳ )ירמי׳ י׳ב( .והנה יפחד האדם דטת הראב׳ע שדיבור אנכי הוא
ממלך בו׳ד »אשר הוא אנוש ימות ובן ׳ השורש .והוא כ ע ד עצם מו שא תשעה
אדם חציר ינחן' שלא יעשה נגד רצונו ה מ קד ם בכנן( בגדו וכדמות האחד במספר
ופקודתו ! ולא יפחד ממלך החמת חי עשרה )ג( : ,
וקיים שנפשו ונשמתו בידו בעוה׳׳ז ובעיה׳ב ה ע ו ל ה מזה שדיבור אנכי הוא מצות
ע' כ אם יגיע האדם לתכלית ״אנכי' המורה עשה הראשונה מקור ושורש ^
על המציאות והיחוד יקבל עליו לעבדו לכל מצות עשה .ודיבור לא יהי׳ לך הוא
ולשמור כל מצומיו ויבוש למרות פי מקור וראש לכל מצות לא מעשה .ואלה
השם ולעבור רצונו חלילה .כי מלא כל השנים מפי הגבורה שמענום .והמה
הארן כבודו ורואה ומבין תעלומות סחרי האבות לכל המצות .כי הס יסוד
בני האדם ומחשבומי׳ ובוחן לבות וכליות)ד(. העשין ושורש הלאוין .והם יחוד האל
ועפ׳י דרך המבואר שכל המצות עשה והרחקת השיתיןז שהוא יסוד האמונה .כי
זל״ת נכללו באלו השנים אמרו ז׳ ל) מ כו ת מי שאינו מאמין כלבו בשם .אין עליו
« כ׳ד( דרש ר׳ שמלאי תרי׳ג מצות מצוה ע״כ מייב אדם להזכירו בכל רגפ
נחמרו לו למשה בסיני שס׳ה לאוין כמנין = '"ולכבדו .וכל מה שיעשה לא יעשנו ט
ימות החמה ורמ׳ח עשין כנגד אבריו של אם בעבור »ו דו ולא ימנע א״ע ממצות
אדם ) ה( .אמר רב המנונא מאי קרא ל׳ת רק .בעבור כבוד השם המצוה .והנה
תורה צוה לנו משה מורשה )דברים לג( השם רואה במסתרים מה שלא■ ™■יוכלו בני
תורה בגימ׳ תרי׳א ואנכי ולא יהי׳ לך אדם לראות בגלוי .כסו שאמר הכתוב
מפי הגבור׳ ש מ ענו ם)ו()פי׳ רש׳י הרי תרי׳ג( אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו
בא
)ג( ידוע ע פ׳י חכמי הקבלה שהאחד מגלה כח העשרה שהם הכל מן האחד כי
האחד הוא יסוד כל המספרים אשר כולם אגודים בו וכל המספרים כללים ופרנוים וליסוד
אין ח ק ר .כי אם הי׳ לו חקר למה יקרא שם יסוד .כן אין לחקור ולדרוש אחר יחיד
ומיוחד .כי הוא ראשית הממציא כל הנמצאים הבורא לכל הנבראים ולא נמצא דבר הקדום
לו .כן דבור אנכי הוא מושכל ראשון מקור כל המצות כולן .והוא כוונת הראב׳ע שהוא
כנגד העצם הנושא תשעה המקרים והמקרה ישתנה לפי הזמן אבל העצם לא י!|£נה
לעולם .ומצות אנכי הוא העצם לכל המצות אשר נשואות על ידו)זה הפירוש ראיסי בספר
אחד ונעלם ממגי עמה שמו( :
) ד( עיין חובת הלבבזח שער חשבון הנפש :
)ה( מ י י ל זוה׳ק תצא וזה לשונו הקביה בחר לון לישראל מכל אומות הה׳ד כי תלק ד
י עמו ובגין דא יהי׳ כולהו אורייתא משמיה זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור .
והא אוקמוהו י״ה עם שמ׳י שס׳ה ו׳ה עם זכר׳י רמ׳תבכל מצוה ומצוה קשיר לון הקב״ה
בשמי׳ להוי כל אבר ואבר דלהון חלק עדביא ואחסנתא עיי׳ש :
)ו( ה נ ה בענין הזה שאמרו אנכי ולא יהי׳ לך מפי הגבורה שמענום .רבו המפרשים
שהקשו שזה סותר לדברי הכתוב בסדר ואתחנן את עשרת הדברים האלה
דבר "7אל כל קהלכם ונחלקו הקדמונים ביישוב מאמרם ז׳ל באופנים שונים הרמב׳ם
ז׳ל בס׳ מורה נבוכים פירש דבריהם ששני העקרים האלה אמונח האחדות והרחקת
השניות גם מגבורת המופת השכלי ידע ויבין אותם כבר כל איש משכיל .והרמב׳ן ז׳ל בפי׳
התורה פירש מאמרם ז׳ל ששני אלו הדברות שמעו בחיתוך הדברים באר הימיב והבינום
מפי הגבורה משא׳כ שמונה דברות האחרונות שמעו רק קול דברים קול מבהיל ומפחיד
מב;
ב3 מרדבי־ אות א מאמר א מאמר
בזה בלאוין שהם שס׳ה כנגד ימות החמה . בא דוד והעמידם ס׳ בא חבקוק והעמידן
ואמרו במס׳ יומא השנון הוא שסיד בכל על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחי'
השנה הוא מסנזין .חון ביוידכ .הוא נגד )חבקוק ב׳( )והענין כך הוא שנתן לנו השי׳׳ת
לאו של לא יהי׳ לך ששמענו מפי הגבורה שס׳ה לאוין ורמ׳ח עשין ובא הריבוי מצד
הכולל כל הלאוין כי כולם באו לעביר מצד המקבל .כי מצדהנוה; ב׳הכולס הסכמלוה
שיתוןן דברים אחרים ויוה׳ה שאנו כמלאכים אחת והו שאמר אנכי ולא יהי׳ לך מפי
ואין בנו שום מעשה ואטלה ושמי׳ ושום הגבורה שמענום .ואמרו במדרש את
שיתקה דברים אחרים יהוא מכפר על כל פשרת הדברים האלה דבר ד' אל כל קהלכם
השנה כי הוא כולל כולם ולזה אמר אני זמה ת׳ל אנכי ולא יהי׳ לך מלמד שאמר
ישינה כי מצדו כשאני ישנה והייתי סר מרע הקב׳ה עשרת הדבמת בדבור אחד • .מה
בכל השס׳ה ימים כמו שלא נברא ולא שא׳א למיד לומר כן .והוא מבואר כי
הייתי בא לעבור הלאוין אבל )וישנה כתוב הוא אחד ומלותיו אחד )כמו שכתוב אחת
חסר גיממרי׳ שס׳ה( לבי ער כי מצדו ית׳ דבר אלהים .חהליםס׳ב( ולא יקבל ריבוי מצדו
נבראתי וצריך להעיר את טצמו לקיים יס׳ש יהוא כי במצות אנכי שהיא אמונת
האמונה אנכי ד׳ שכל רמ׳ח טשין נכללין היחוד ונכללו כל העש־ן והפוכה לאו לא
בה כמו הלב שנכללים בה רמ׳ת האברים ו ע׳ פ יהי׳ לך שלא לשחן^ שם שמים ודבר אחר
הדברים האלה דרש ר׳ שמלאי שס׳ה לאוין כנגד נכללו בו כל הלאוין אלא שא׳א לאדם לומר
ימות החמה כמו שכתבנו למעלה כי לאו כן כי הוא מומבע בחומר ובזמן בא לו
של ולא יהי׳ לך שהוא מקור כל ל׳ת הוא הריבוי מצדו .וע׳כ אמר רב סעדי׳ גאון
ע ד יוה*כ שהוא מקור השנה ורמ׳ח מצות זיל והקדמונים שכל המצוות נכללין בעשרה
עשה ושורש לכולן האמונה מצות אנכי נגד הדברות ושוב כלל אותן חבקוק הנביא במצות
רמ׳ח אברים שהמקור ביניהם הוא הלב אמונה שהיא שורש ומקור לכולם ! ובפסיקתא .
והאברים לא נבראו רק בשביל העשים אני ישינה ולבי ער זה הקב״ה שהוא לבן
שהם כלי המעשה וא׳ ר המנונא מאי קרא של ישראל כו׳ שנאמר צור לבבי וחלקי
)שיזכה האדם במצוה אחת אם עשה אותה( אלהים לעולם )תהלים ע׳ג( הכוונה בזה
תורה צוה לנו תורה בגיח׳ תרי׳א היינו כי כל רמ׳ח אברים כנגד העשין ואבר הלב
מצדינו המקבלים )וזה שדקדק לומר לנו( כנגד עשה של אנכי כמו שהלב הוא שורש
אבל מצד הנותן ב׳ה אינו רק אחת של כל רמ׳ח אברים ומקור חיותם כן הוא
והוא משה של אנכי .וההיפוך ל׳ת אחת מצות אנכי ששמענו מפי הגבורה שהוא
לא יהי׳ לך בא דוד כו׳ עי׳ש בא היחוד והאמונה הוא כלל ומקור של ר מ׳ ח
חבקוק והעמידו על אחת שנאמר וצדיק טשין וזהו שאמרו שמצות אנכי שהיא אמונתו
באמונתו יחי׳ הוא האמונה מאנכי כמבואר( *( ב׳ ה הוא ער .ונגד לק של ישראל .והדמיון
מבלי הבנה והוצרך משה לבארם .וזהו כוונת הכתוב אנכי עומד בין ה׳ וביניכם להגיד
לכם דבר ה׳ כו׳ עיין רבינו בחיי יתרו )והרי׳ע בעל עקידה( ז׳ל דחה דבריו עיי׳ש ופירש
הוא חך שכולם נאמרו מפי הקב׳ה עכ׳ז דברות הראשונות נאמרו בלשון מדבר בעדו .ושאר
הדברור .בלשון נסתר ומותר המצות ע׳י משה לבדו וזהו פירוש אנכי ולא יהי׳ לך בלשון נוכח
שמענו .ורש׳י בשם המכילתא הביא שאמר מקודם עשרת הדברות בדבור אחד וחזר ופירש
כל דבור בפני עצמו .ועוד יש בזה כמה פירוש־ס וקצרתי .למען לא נצא מגדר מאמרינו ;
י*( הגה״ד .כל המאמר המוסגר הוא מעתק מחידושי אגדות מהרש׳א ז׳ל מכות שם ויפן מתקו
לחכי דברותיו הקדושים ויאות למאמריני כעתקסי דבריו ומי יתן ואענדם על
לוח לבי ולא נסוג חמך תחיינו ובשמך נקרא .ע' כ הגה׳ה :
ולשו!
מרדכי אות א riSD־־ א מאמר
וכמנין ימות החמה וע׳ז אמרו ז׳ל כל נמצא כל תרי׳א מצות נכללין באלו השניס
אבר ואבר צווח על האדם עשה ב; מצוה שנאמרו מפי הגבורה ודיבור השני לא יהי'
שמחי׳ בזכותה שס״ה ל״ת שבכל יו,ה לך נכלל בראשון ע*כ כולם נכללים בוה
משעה שהחמה זורחת עד שעה ששוקעת המאמר מאנט .שהוא היחוד והאמונה .וזה
צווחה ואומרת לאדם גוזרני עליך במי לשון עבודת הקודש מר׳ו אבן גבאי ז׳ל בפ׳
שהגיע ימיך ליום זה שלא תעשה בו כ׳ה מחלק היחוד .והנה מצות עשה ול׳ת
עבירה ואל מכריע אותי ואת כל העולם תורה אחת והתורה כוללת שניהם במדת
לכף חובה ) ח( .ובענין שני אלו הדברות היראה את ה׳ אלהיך תירא והיא מ׳ ע כוללת
שהם שרשים ויסוד כולן דעת אלו הגאונים כל כי הנמנע מלעבור עבירה הנה
מבואר ויש מהגאונים לא יחשבו אומן הוא ירא שמים וכן כלל ה מ׳ ע במצות ל׳ת
הס לראשונים ושורש כולן אכן עכ׳ז באמרה .לא מוסיף עליו ולא תגרע ממנו
מנויס במספר המצות כמו שכתב ס; והמבטל מ*ע גורע הוא ולזה יושב במל
המצות גדול שמצות אנכי הוא להאמין מלקיים המצוה גורע הוא וראוי לעונש .
שאותו שנתן לנו התורה ע״י משה רבינו והיושב במל ולא עבר עבירה ראוי לשכר
עה׳ש הוא ד׳ אלהיט אשר הוציאנו ממצרים )כמאמרם ז׳ל פ׳ ק דקידושין( ובשניהם עובד
וס׳ המצות קמן כמב לידע שאותו שברא ■ד׳ מ׳ ע .מצד יצר הרע הוא ל׳ת והוא
שמיס וארן הוא לבדו מושל למעלה ולמשה גובר ועושה ומצות ל׳ת מצד יצה׳ע הוא
ולארבע רוחות שבעולם שנאמר אנכי כו׳ עשה שגובר על ל*מ מצד שהקב׳ה גוזר
והרמב׳ן ז׳ל כמב באופן כולל הדעות בלי לעשות נמצא כל חצות ל*ת נכללים
כולם וזה לשונו הדבור הזה הוא מ׳ ע אמר במ*ע וכן שני מצות הראשונים עשה ול׳ת
אנכי ד׳ יורה ויצוה אותם שידעו ויאמינו אשר נאמרו מפי הגבורה הל׳ת נכלל בעשה
בד׳ כי יש ד׳ והוא האלהיס הווה וקדמון של אנכי כמבואר )ז( וכנאמר שרמ׳ח
ומאמו היה הכל בחפן ויכול והוא אלהיס מצות עשה המה-כנגד רמ׳ח אברי האדם
להם שחייבים לעבוד אותו .ואמר אשר ושס׳ה מצות ל״ת הוא כנגד שש״ה גידין
הוצאתיך
)ז< ו ל ^ 21ן ן ע טד ת הקודש הניל הובא בשליה הקדוש בחלק א׳ בית חכמה והוא הוסיף
’ וזה לשונו והנה מצאנו מ׳ ע כלולים בלית ולית בעשה מיע בלית )כפי פירשיי
פ׳ משפמיס( ע' פ ,ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו' לעשות כל מי ע באזהרה שכל
שמירה בתורה אזהרה הוא במקום לאו .ולית בעשה לשמור ולעשות את כל דברי המורה
הזאת השמירה נכלל בעשיה .ורמז לזה זכור ושמור בדבור אחד נאמרו זכור הוא מי ע
ושמור מצות ל' מ .וז הו את האלהיס ירא .ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם כו׳ לפי
שהוא כולל כל רמיח עשין כנגד א ב רי־ ^ ד ס ושסיה ל׳ת כנגד הגידין כמבואר בזוהר
וספרי הקבלה .ובגמ׳ מכות אמרו שסיה מצות לא תעשה כנגד ימות החמה )עיש שממרן
עפיי קבלה( ועוד ממרן ע פ׳י שכל )והביא בשם ראב׳ע זיל .שיש באדם שס״ה גידים
דופקים ישסיה נחים .הדופקים הס כנגד הימים .והנחים ,כנגד הלילות .והנה המקיים
שסיה לית כשב ^-ואל מעשה בלא התעוררות כלל הוא כנגד שסיה לילות .אמנם המקיים
שסיה לית בכוונה והתעוררות ובבחינה אפשי לעשות ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי
זה כנגד שסיה ימים ועפיי זה הזוהר והגמרא הכל אחד ולעולם כל מרייג מצות הס בשיעור
קומת האדם ■אך הגמרא מפרש שלא מאמר שסיה גידין נחים הנקראים לילות שהם
בשב ואל תעשה רק כנגד ינא החמה שהם דיפקיס ולעומת קול דודי דופק ל' כו׳ עיי״ש :
)ה( ב פ ס י ק ת א בשם ר״א הובא בינקוכי :
,יש
ג5 מרדכי אות א מאמר א מאמר
הציץ עליו הקב׳ה ואמר אני הוא בעל הוצאסיך יי איז מצרים כי הוצאחם משם
העולם שנאמר ויאמר ד׳ אל אברם ונאמר קורה על המציאוח ועל החפץ כי הידיעה
מי העיר ממזרח צדק אני ד' רששון ואח וההשגחה ממנו יצאו וגם הורה על החידוש
אחרונים אני הוא )ישעיה מ׳א( )י( וקייס כי עם קדמות העולם לא ישחנה דבר
אברהם אבינו ע׳ ה אה התורה עד שלא מטבעו ותורה על היכולת והיכולת הורה
נתנה שנאמר עקב אשר שמע אברהם על היחוד וכמו שאמר ״בעבור חדע כי
בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי אין כמוני בכל הארץ'וזהו טע ם אשר הוצאחיך
)יא( והוא למד דעת את יצחק בנו ויצחק כי הם היודעים ועדים בכל אלה וכו׳
מסרה ליעקב ובניו עד שבא משה רבינו וזה המצוה תקרא בדברי רבותינו מלכות
ע׳ ה אז החל רוח ד' לפעמו ונגלה אליו שמים .כדאיתא במכילחא .אנכי ד משל
וקבל התורה מסיני וזאת היתה .תכלית למלך שנכנס למדינה אמרו לו עבדיו גזור
המעלה והשגה נשגבה לישראל .אשר ירשו עלינו גזרות אמר להם כשחקבלו מלכותי
מהאבות עד זמן מ׳ ת כי אי שמעו כולם אגזור עליכם שאס מלכוחי אינכם מקבלים
מפי הגבורה ומפי משה שהגביר ה' כמו האיך אחם מתקיימים .כך אמר הקב׳ה
וקולו שישמעו כל מתנה ישראל שהיסה י׳ב לישראל אנכי כו' אני הוא שקבלתם מלכותי
מילין על י׳ב מילין קולו של משה בהגידו במצרים .ע' כ כשס שקבלתם מלכותי כן
להם שנית דבר ה׳ עשרת הדברים כ׳א בפני קבלו נזרותי ,לא יהי׳ לך כר )ט( דהשגה
עצמו ויאמינו בד׳ ובמשה עבדו וראו הזאת היה באברהם אבינו ע׳ ה אשר קידש
באספקלריא המאירה כעדות ד' נאמנה ה' ועמד בעשר נסיונוח ומאס בע׳ז ובא
ככתוב ויראו את אלהי ישראל )שמות כד( לתכלית הידיעה והודיע לכל כי יש אלוה
היינו שהכירו והשייגו בשכלם מן האצילות קדמון נמצא יריד ומיוחד שהיה אומר לבני
שנאצל עליהם ' שם היחס .המיוחד שיש לו דורו כסבורין אתם שאין מנהיג »עולס מיד
ית׳
שאמרו שדיבור אנכי הוא כמו הקדמה למה שיבוא אחריו והוא לא יהי' לך . )ט(
ובא לומר אחר שאני השגחתי .בך והוצאתיך מ א קמצרים מבית עבדים לא
לך אלהים אחרים על פני כלומר אין ראוי שתניח עבודתו ב ע מד ת זולתו )עיין ם׳ יהי׳
העקרים מאמר א׳ פי׳ד( וכן דעת בעל הלכות גדולות כי דבור אנכי לא נמנה בתרי׳ג
מצות .לפי שהכ;חיותו שיוקדם להם .מאחר שלא תצוייר מלוה בלתי מציאות מצוה
והראיה ממכילתא )המובא בפנים( וכן דעת האברבנאל בפ׳ י•^ יתרו ,שדיבור •
אנכי אינו מצוה לא אמונית ולא מעשיות אבל היא הקדמה למצות ואזהרות שיאמר בשאר
הדיבורים .וענינו להודיעם מי הוא המדבר אתם ושאינו מלאך מליץ מדבר כענין שאר
הנביאים אבל שהיא הסבה־ הראשונה מבלי אמצעי .והנה אמר ג׳ לשונות ־' “ האחד השם
המיוחד .הב׳ אלהיך .הג' אשר הוצאתיך כו׳ להודיע שיש להם לשמוע ולעשוחסמג׳
בחינות א׳ להיוחי השם והוא השם המורה על עצמותו שבו ברא העולם והנא נגזר מלשק
הויה המהוה והבירא לכל וראוי שתשמרו מצותי והב׳ להיותו אלהיך משגיח בך ומנהיג
אותך כי אין טליך שר או מזל ממונה עליכם כי אני בלבד אלהיך ומנהיגך ע״כ מחוייביס
לשריר מצותי והבחינה הג׳ אשר הוצאתיך מבית עבדים אשר האסורים לא יוכלו אתם
משס לעילס .עופני החסד שעשיתי עמך ראוישתעשו מצופי ותשמרו דרכי כו׳ לצאת
עיי׳ש באריכות :
אשר הוצאתיך מא *:^ pים ש• לא יולי יח׳ להמליכו עליהם )' ב( ומאז נעשה לבני
לך א׳א על פני .שניי בנביאים אנכי ד ישראל ירושה כמו שאמר הכתוב ״חורה
אלהיך מארץ מצרים ואלפים זולתי לא תדע צוה לנו משה מורשה קהלת י ע ק ב' ולא
ומושיע אין בלתי)הו שע י׳ב( ומשולש בכתובים ימושו מפיהם ומפי זרעם עד עולם וככל
לא יה־׳ בך )בך פירשו על המחשבה( אל החזיון הלזה הביע משה רבינו ע׳ ה אדון
זר ולא תשתחוה לאל נכר אנכי ד׳ אלהיך כל הנביאים לעמו ישראל ושרם השמיע
המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו להם עשרת הדברים אשר דבר ד ביום
)תהלים פא( וענין אשר הוצאתיך מ א' מ הקהל למד דעת את העם והבינם תכלית
כאמרם ז׳ל שע׳י שעבוד מצרים נזדככו הנרצה כמו שאמר הכתוב ,ראה למדתי
לקבלת התורה והוא שאמר הקב׳ה למשה אתכם תקים ומשפמים כאשר צוני ד׳ אלהי'
רבינו ע׳ ה בהוציאך את העם הזה ממצרים וגו׳,כי מי גוי גדול אשר לואלהים קרובים אליו
שעבדון אש האלהים על ההר הזה )שמות כ ד אלהינו בכל קראנו אליו' ,ומי גוי גדול
ג׳( וזהו אתה הראית לדעת כי ה׳ הוא אשר לו חוקים' וגומר ,רק השמר לך״
האלהים .הוא אנכי ה׳ אלהיך .אין עוד וגומר ,פן תשכח״ וגומר ,יום אשר עמדת״
מלבדו .הוא לא יהי׳ לך )יד( וע'כ כל וגומר ,ואתכם לקח' וגומר ,אתה הראת
איש מישראל מחויב להאמין בעיקר ויסוד לדעת' וגומר )דברים ד ( הנה למדם בשוב
הראשון שיש נמצא אמיתי מחויב המציאות שעם ודעת חובת אמונתם בד׳ ביתר שאת
ואין עש אל מציאותו שכל הנמצאים נקראים ויתר עוז על כל יתר העמים גויי הארץ יען
נמצא ע״ש המושאל שקנו המציאות מזולתם מה יען כי ישראל ראו בעיניהם את היד
הקדומים להם אבל בהשי׳ת הוא שם נמצא הגדולה והחזקה והמורא הגדול בצאת ישראל
בעצם גי הוא קדמון לכל דבר אשר נברא ממצרים ונאמר ,ע ם זו יצרתי לי תהלתי
ראשון ואין ראש׳ית אל ראשיתו ושהוא השי׳ת יספ רו' )ישעי׳ מג( ועל מנת כן הוציאם וייחד
מחויב המציאות נמצא ולא במציאות אחד שמו עליהם למען יקבלו אלהותו עליהם ובל
ואין יחיד כיימדו וזהו אנכי ה׳אלהיך המהווה יסורו ממנו לעד לעולם כי כן צוה להם בסיני
והממציא ה כ ל) מו( והנה באלה שני הדברות אנכי ולא יהי׳ לך)יג( ודברות אלה ששמעו מפי
נאמר בשניהם אנכי בראשונה שמורה על הגבורה כתוב במורה ושנוי בנביאים ומשולש
העשין נאמר אנכי ה׳ אלהיך כו׳ והוא אשר בכתובים .כתוב בתורה אנכי ר אלהין
תקבלו
)יב( מ י י ן בעל ענןידה שער ל׳א ב א ד מ ת .וזה ■שאמר הכתוב אני פי מלך שמור
׳ )קהלת ח'( אני פי מלך מלך מלכי המלכים הקב׳ה אשמור אותו■ הפה שאמר
לנו בסיני אנכי ד׳ אלהיך )מדרש שיר השידים רבה ב׳ (:
)יג( ע י ץ שמות רבה פ* יתרו ר׳ עוביה ב״ר יצחק אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך
י מ א' מ ועל מנת כן הוצאתיך מארץ מצרים שתקבל אלהותו עליך אמר רשב׳י
אמר להם הקב׳ה לישראל אלוה אני על כל באי העולם אבל ימדתי שמי עליכם ועיין שיר
השירים רבה סימן ב' אני לדודי ודודי לי הוא לי לאלהים שנאמר אנכי ה׳ אלהיך ואני
לו לעם ואזמה .שנאמר הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו .וזהו ענה דודי ואמר לי ,
ומה אמר לי ,אנ כי ד׳ אלהיך' :
)יד( ע י י ן אביבנאל יתרו .וזהו שנאמר פן תשכת את הדברים אשר ראו עיניך
׳ )דבדם ה׳( הוא שנידיבורים ששמעו ישראל מפי הקב׳ה )שיר השירים רבה א׳( :
) טו( ע י י | של׳ה הקדוש פ׳ ימרו וזה לשונו הכלל העולה שהמצוי הראשון הקדמזן
בהחלע וממציא כל הנבראים מכתו וחפצו כל מה •שהוא ושהיה ישיהיה והוא
סבת
ד ד מרדכי או ת א מ א מ י א מ^^מר
א׳א ע' פ .והוא השיתוף .ועיקר הפסוק נאמר תקבלו אלהוחו עליכם .ולעשוח אח כל
על המחשבה .וכן על פני מורה על המחשבה מלותיו .יבשניה שמורה על ל׳ח אמר לא
כי אין יודע מחשבת חבירו בלר>י ה׳ לבדו יהי׳ לך וממר כי אנכי ה׳ אלהיך אל קכא
שהוא בוחן לבות וכליות וזהו על פני בכל שאני לבדי מחוייב המציאות ואין ראוי
מקום שאני הוא )יח( ולא תמצא לעולם שתמירני באחר .ואם חלילה תמירני אנכי
שיאמר הכתוב אלהים אתרים .רק על ד׳ אלהיך אל קנא יש בידי הכח ויכולת
האמנת הלב )יט( וזהו כוונת הכתוב אתם להענישך ) טז(ו ע ד'זי ת כן לפרש מאמר הנביא
ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם לא הן אנכי בראתי חרש נופח 5אש פחם
תעשק אתי אלהי כסף וגומר )שמות כ׳( ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית
והכוונה אחרי שראיתם בעיניכם שפתחתי לחבל )ישעי׳ מ׳ז( פי׳ באנכי בראתי חרש
כל הז׳ רקיעים והראיתיכם שאין עוד מלבדו נופח באש הוא העוסק בתורה שנקראה אש
ואני הוא האדון כשמים ובארץ ופי המדבר ומוצ-א כלי למעשהו ללמוד וללמד לשמור
אליכם אל תשתתפו אתיאלהי כסף לאמצעיים ולעשות כי זה כל האדם ואנכי בראתי משחית
ביני וביניכם ט א-ן לכם צורך )כ( וזהו לחבל .לעוזבי תורה הוא אנכי אל קנא
שאמרו חדל במדרש שמות רבה .ירא את ומשחית לחבל והפסוק הזה מתחיל בהן
ה׳ בני ומלך)משלי כ״ד( מהו ומלך המליכהו שאותיות הללו אין להם חבור ומורים על
עליך ועם שונים אל תתערב אלו שאומרים האחדות כמו שאמרו)שבת ל׳א( יחידה היא
יש אליה שני .וזהו.ענין השתדלות יהושע היראה שנאמר הן יראת ה׳ הוא חכמה
אשר רצה לנעוע בלב ישראל שיאמינו בה׳ )איוב כ״ח( ואנכי מורה על האחדות
לבדו בלא שום שיתוף חלילה אשר מתחלה כנאמר )יז( וכמו שהדבור הראשון שנכלל
כאשר אמרו ישראל חלילה לנו מעזוב את כ 1כל העשין מורה על יחוד הלב והמעשה
ה׳ כי הוא האלהים הוא המעלה אותנו מארץ כמבואר כן דבור השני שנכללו בו כל
מצרים )יהישע כ׳ד( אשר מדבריהם אלו מצות ל״ת הוא שלא יעלה במחשבה שיש
נראה שמאמינים בדבור הראשון מאנכי אך שם אלוה זולתו השם .שנאמר לא יהי׳ לך
למען ,
סבת ועילת כל הנמצאים ע״כ ביכולתו לעשות כרצונו .כרצונו נתן וכרצונו נמל .וכן עשה
במצרים הראה בנסים ונפלאות ושידוד המערכות כי הוא ית׳ הממציא והמקיימם כפי רצונו
ומהרסם ומאבדם בעת חפץ רצונו להרסם ולאבדם ע״כ סיים אשר הוצאתיך מארץ מצרים כי שם
נודע כי אין כד׳ אלה־נו .וכי הוא בקרב הארץ ולד׳ הארץומלואה .ע׳ כ מתק לשונו הקדוש ;
) טז( ל ב י נ ו בחיי יתרו ) :יז( ועל דרך זה יתבאר אצל אחיה השילוני שאמר לאשת
ירבעם למה את מתנכרה ואנכי שלוח אליך קשה )מלכים א׳ י׳ד( יתכן
גם כן לפרש כאשר אמר לה דבר ה׳ יען אשר הרימותיך וגומר ותעש לך אלהים אחרים
ומסכות להכעיסני ואותי השלכת אחרי גוך וגומר ולכן בעון הזה כאשר עבר על אנכי
ולא יהיה לך הנה אנכי שלוח אליך קשה והוא אנכי ד׳ אלהיך אל קנא :
)יח( ^^ייץ ס מ׳ג ועיין של׳ה הקדוש :
)יט( ר מ ב י ״ ן ימרו ) :צ( עיין רמב׳׳ן משפטים .וזהו כוונת הכתוב זכרו ראשונות
מעולם כי אנכי אל ואין אלהים עמדי ואפס כמוני‘ )ישעיה מ׳ו( מציב
ציונים נגד שני הדברות ששמעט מפי הקב׳׳ה בסיני כי אנכי אל .זהו אנכי ד׳ אלהיך
ואין אלהים עמדי שאין עוד אחר ושום שיתוף זהו ולא יהי׳ לך ואפס כמוני .זהו
נגד לא תעשה לך פסל כל תמונה אשר בשמים ממעל גו׳ שנאמר כי מי נשחק
־ערוך לה׳ גז׳ והבן :
עיין
מרדכי אות א מאמר א מאמר 8
תוכן הדברים יתכן המימרא למען הסר מהם מחשבת פיגול סלילה
בשבת )דף פ׳ ח ע׳ב( ח״ר בשיתוף אמר להם שנית לא תוכלו לעבודאתה׳
שמואל בר׳ נחמני א״ר יונמן מאי דכתיב כי אלהים קדושים הוא כי לא ישא לפשעכם
לבבתני אחותי כלה לבבתני באחת מעיניך כו' )יהושע כד( והוא כאשר לא הבטיחוהו
)שיר השירים ד׳( בתחלה באחת מעיניך מפורש שלא ישתתפו עמו ד׳א וכאשר אמרו
לכשתעשי בשתי עיניך והמאמר הזה סתום לו שנית לא ט את ה' נעבוד ר׳ל אותו
)עיין פירש׳י שם בתחלה שקבלחם אחת היא לבדו נעבוד כפל הדברים ואמר עדים
אצליכם ולבסיף כשקיימתם שתים יש ובשיר אתם ועתה הסירו את אלהי הנכר וכרת
השירים פירש׳׳י בענין אחר ע׳ש( .אך לפי עמהם ברית למען הרחיקם מכל שיתוף
המאמרים שבארנו .אחת דבר אלהים שתים ועבודת זולתו ו ק אמר אליהו הנביא לישראל
זו שמענו ואנכי הוא כנגד אבר הלב שהוא מד ממי אתם פוסחים על שתי הסעיפים
המקור והשורש מרמ׳ח אברי האדם כמו וגומר .ואז כאשר ראו כי נכזבה תוחלת
אנכי שהוא השורש והיסוד מכל המצות נכון נביא' הבעל .ולא ענה הבעל אותם וגם
מאד פירש׳י ז׳ל והנואמר מובן בתחלה לעומת זה ראו כי שגבה תקות אליהו הנביא
וקבלה אחה היא .שני הדברות אחת היא ותפלתו עשתה פרי למעלה ויענהו באש משמי
כי אחד הם בנושא וכשקיימתם הרי יש מעונו הודו כולם ובאו לתכלית הידיעה
כאן שנים .אנכי ולא יהי' לך .וזהו לבבתני מהיחור לאמר ה׳• הוא האלהים רק הוא
כו' ויתכן יותר מאמר שאחריו )שבת שם( לבדו המושל והמנהיג ואין עוד מלבדו והוא
אמר עולא עלובה כלה מזנה בתוך חופתם תכלית הנרצה המצוה הכוללת מאנכי ולא
אמר רב מרי מאי קרא עד שהמלך במסבו יהיה לך ) כ א( ועפ׳י המבואר אנכי ולא
נרדי נתן ריחו)שה׳ש א׳( וזה המאמר אין יהי׳ לך הם שמים בדברות ובנושא אחד
לו שייכות אל המאמר הקודם )ולא זה פי המקיים האחד מקיים שתיהם והכפירה
האמורא מהמאמר שלפניו( ואם בעבור מלילה באחד היא הכפירה בשתיהן כאמור
שנזכר לבבתני אחותי כלה .אמר עולא וזהו כוונת אמרם ז׳ל )תענית ה׳( כי
עלובה כלה .הלא כמה פעמים נזכר כלה שתים רעות עשו עמי )ירמיה ב'( אר׳י
בשיר השירים ומדוע לא דרש עולא זאת אחת היא ששקולה כשתים ומאי ניהו ע׳ז
רק אחר מימרא דר׳ יונתן אכן לפי המבואר )נ ב ( וזהו שאמרו)גימין נ׳ז( מעשה• במרים
שהוא סובב על דבור אנכי ולא יהי׳ לך בת נחתום )בעת שהרג אםפסיאנוס את
נכין מאמר עולא עלובה כלה כו׳ והוא שבעה בניה( הביא את הראשון וא׳׳להשתחוס
אחר קבלתם התורה באנכי בעוד השנינה למ״ז איל לאו מפני שכתוב בתורתינו אנכי
וישראל בסיני עשו את העגל ועברו על אנכי ך אלהיך הביא את השני וא׳ל השתחיה
ולא יהי' לך ועיין רש׳י ג־ס־ן )דף ל׳ו(. לאליל זת א׳ל לאו מפני שכתוב בתורתינו לא
ועל דרך זה יתכן מה שאמר הכתוב ויאמר יהי׳ לך כ) 1וכן מבואר במדרש איכה()כג( :
אין
)כא( סיי ל בעל עקידה שער פ׳ ט באריכות) :כב( ,עיין מהרש׳א )בחידושי אגדות שם(
כי הכופר בעיקר תלילה עובר על אנכי ולא יהי׳ לך .וכן ה״! בשמות .
רבה תשא ט שתים רעות כו' שחי מרגליות שנתתי לכם .אנכי וני; יר.י׳ נ: ,
)כג( ^ Jי י jבתו '0שם ד׳ה אייתוי לקמא .שתא קרא' מייתי ושביעי נא מ־יתי קרא
עיין מהרש׳ל שם שפירש שהי׳ הגירסא שקמא אמר שני י ־ •ס רנני
חר ולא יהי' לך והשביעי לא אמר כלל והנוכחי מהגרסא נכין יען ני ה-:
יגישת אחד וזהו מפני שכתוב בתירמינו אנכי ד׳ אלהיך ע' כ לא ■היי
ה 9 מרדם איר .א מאמר א מאמר
הלאוין והם שנים במאמר,ובנושא אחר אין קול ענות גיורה ואין קול פ מ ת חלושה
ע׳־כ נ טן אמרו נעשה בתחילה שהוא העשין קול ענות אנכי שימע )שמות ל׳ב( היינו
והוא קבלת יחוד מאנכי ואח׳כ נשמע.'-שלא קול ענות מאנכי ה' אלהיך שומע ע׳ר
לעשות שלא לעבור חלילה על לא י,הי' לך הנאמר כה אמר ה' מה מצאו אבותיכם יי
וער׳ז אמר להם משה רבינו ע׳ ה לישראל עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהילו
אחרי כלותו לדבר את כל הדברים ויאמר ולא אמרו איה ה׳ המעלה אותנו מארן
אליהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר מצרים )שהוא דביר אנכי ה׳ אלהיך אשר
אנכי מצוה אמכם היום גו' לשמיר ולעשות הוצאתיך מארץ מצרים( כי שתים רעות עשו
את כל דברי המירה הזאת )דברים ל׳ב( עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחלוב להם
כמבואר שאנכי שילש כל המצות כמו הלב בארות בארות נשברים )ירמיה ב'( כמבואר
שהוא ,האבר• הראשי ברמ-ח אברי האדם שהכופר באחד כופר בשניהם והמה כחשו
וזהו שימו לבבכם כי עיקר מצות אנכ׳י באמת ובחרו בשקר בעד החיים אל המתים
תלייה בלב וזהי אשר אנכי מעיד בכם )כד( וזה הוא מאמר הנביא אוי להם כי
לשמור ולעשות כו' )וידוע שהשמר הוא נדדו וגו׳ ואנכי אפרם והמה דברו עלי כזבים
ל׳ת ולעשות הוא מ׳ ע ובשניהם נ א מ ר )הישע ז'( ואמרו אלה אלהיך ישתפו אומו
אנכי כנזכר למעלה( כי היא חייכם שהלב עמהם ועברו על הב' הדברות )כה( או
מבוע החיים לכל האברים כן' מצות אנכי יתכן קול ענות אנכי שומע על אנכי כביכול
והמקיים אנכי לא יכפור חלילה לעבור על אמרו חרופין וגידופין )כו( או קול כנות
לא יהי' לך וזהו נאה הי' לאבותינו לקבל מאנכי ה' אלהיך אל קנא ואמרו )ברבה
המירה ולומר נעשה ונשמע שהם העשין שם( אר׳ש ב״ר נחמן נאה היה לאבותינו
והלאווין ויסודם אנכי ולא יהי' לך ' .כיון לקבל את התורה .ולומר נעשה ונשמע כו'
שחעאו .קול ענות מאנצי שימע שחזרו מה קול ענות אנכי שומע קול חרופין
מפעשה ינשמע ו מ א שעברו על .אנכי ולא וגידופין אני שומע כו׳ אנשי כנסת הגדולה
יהיה לך היי לך ה' הצדקה ולנו...בושת עמדו יפילשו אותה )נחמיה מ׳( אן 1כי
הפנים וזה הענין מבואר גם בשבת )דן{ עשו להם עגל ומסכה ויעשו נאצות גדולות
פ*ח( דרש ר' סימא־־ בשעה■ שהקדימו הוי לך ד׳ הצדקה ולנו משת ה פני ם.
ישראל נעשה לנשמע באו שני רבוא של והענין יתכן לפרש ע״ד המבואר שאנכי
מלאכי השרת ,לכל אחד ואחד -מישראל הוא ראש ויסוד העשין ולא יהי׳ לך הוא שורש
וקשרו
)כי( 1א ח ר י הוויכוח הלז יתכן הנאמר להלן )ירמיה שם( ואנכ׳י נעעמיך שירק• כולו
זרע אמת ואיך נהפכת לי כו' כמבואר שאנכ׳י שורש כל תרי׳ג מצות
וזהו ואנכ׳י נמעתיך שור׳ק בגימ' תר׳ו נוסן! על ז' מצות בני נח הם תרי׳ג )במדרש
הובא ברש׳י שם( נמעמיך במרי׳׳ג מצות שנכללים באנכי ואיך נהפכת לי כמבואר
להלן איך תאמרי לא נממאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא נמצא עברו
על שניהם אנכי ה' אלהיך ולא יהי' •לך ;
)כה( עייל שמות רבה משא שוד להס כי פשעו בי ממני היו פורשים יש אדם
מחלין! רע ברבר מוב כו' ,והמה' מניחים לחיים של עולם ומחרים
במסים שנאמר עינים להם ולא יראו והמה דברו עלי כזבים מכזבים שזה העגל פדה
אותם ממצרים אן! אני אומר שאינם עמי לכך כי שחת עמך ע־י״ש :
) ני ( ר ב ה ומנחומא שם וזהו שנאמר הנא עם אל אלהיו ידרוש )כמ׳יש אליהו המבלי
אץ אלהים בישראל שלחת לדריש בבעל זבוב אלהי עקרין( בעד התייפ
אל
מרדכי אות א מאמר א מאמר 10
שנהמשם בסיני נעשה ונשמע אנכי אנכי וקשרו לו שני כתרים כו׳ וכיון שחטאו ירדו
הוא מנ ח מ כ ם)נ ט( ויתכן ע׳ ד הנזכר בשכר בו׳ ופרקו שנאמר ויתנצלו בני ישראל את
שאמרו נעשה ונשמע שהוא קיום העשין עדים מהר חורב בחורכ טענו ובחורב
והלאוין שהם אנכי ולא יהי׳ לך שנאמר פרקו ) מ ( ועתיד הקב׳ה להחזירה לנו
בשניהם אנכי שהם שנים במאמר ובנושא א׳■ שנאמר ופדויי ה' ישובון ובאו ציון■ ברנה
מאותה נהימה אנכי אנכי הוא מנחמכס■ ושמתת עולם על ראשם )ישעיה ל׳ה(
וזה שאמר הכתוב שמעה עמי ואדברה )נ ח ( והוא כאמרם ז*ל )ברכות ד׳ ל׳ב(
ישראל ואעידה pאלהים אלהיך אנכ׳י התשכח אשה עולה )ישעיה מ׳ ט( אמר
ויתכן עפ״י רמז שהבטיח להם שיזכור להם הקב״ה כלום אשכח עולות כו׳ שהקרבת
מעשה סיני אנכי ה׳ אלהיך )ל( וזה שאמר לפני במדבר אמרה לפניו רבש׳ע הואיל
להלן אל״ה עשית והחרשתי שישכח להם ואין שכחה לפני כסא כבודך שמא לא
מעשה העגל וגם אל׳ה תשכחנה )לא( וזהו תשכח לי מעשה העגל אמר לה גם אלה
שאמר הכתוב כי אל אנכי ולא איש )הושע תשכחנה )ופירש׳י שם מעשה העגל־ שאמרו
י׳א( ואמרו ברבה ויקרא פ״ו ע' פ ונפט אלה אלהיך ישראל( .אמרה לפניו הואיל
כי תתטא וגו׳ והוא עד וגו׳ זש׳ה )משלי ויש שכחה לפני כסא כבודך שמא השכח ל
כ׳ד( אל תהי פד חנם )פי׳ עד שוא( אל מעשה סיני אמר לה ואנכי לא *אשכחך
מהי עד אלו ישראל שנאמר אתם עדי נאם■ )פירש׳י ואנלי זה מעשה סיני שנאמר
ה׳ ואני אל )ישעיה מ״ג( ברעך זה הקב׳ה אנכי ד׳ אלהיך( וע״ז הכוונה נאמר אנכי
שנאמר רעך ורע אביך אל תעזוב )משלי אנכי הוא מנחמכם )ישעי׳ נא( מאותו נהימה
כ׳ד
אל המתים למה לכם להנית חי העולמים שנאמר וה׳ אלהים אמת הוא אלהים מייט
ומלך עולם .עלינו כתוב ואמם הדבקים בה׳ אלהיכם תיים כולכם היום .אנן חיים
נדרוש באלהים חיים אבל או׳ה ממים דורשים אל המתים כמוהם יהיו עושיהם )ילקוט
. . שמעוני ישעיה( עיי׳ש ;
)נז( א ח ר י כומבי מצאתי במהרש׳א )חידושי אגדות שם( והוא שע׳י כמר תורה
שהקדימו נעשה לנשמע דהיינו שקבלו עליהם שני חלקי התורה הא׳ העשין
שמורה על נעשה והב׳ הלאווין דהיינו נשמע זכו לב׳ כתרים הכהונה והמלכות וכל מלאך
מם׳ רבוא נשא ב׳ כתרים האחד בימין כנגד הכהונה שהוא מדת חסד וכתר שני בשמאל
הוא כמר מלכות כנגד מדת הדין ובדוגמא זו נעשה כנגד העשין ע׳ש מדת החסד
והרחמים ונשמע שהם הלאוין ע׳ש מדת הדין וכיון שחטאו בעגל ועברו על פשה מאנכי
ולאו דלא יהי׳ לך דמפי הגבורה שמענום פרקו מהם הכתרים עיי׳ש )ושמחת־ ג־ הקרה
ה׳ לפני דבר שיצא מפי גדול־ם וטובים .ואנכי בער ולא בינת אדם לי ומי הנני כי
באמי עד הלום( : _
)נח( 5י ר ? ' 2י בשבת שם שמחה שמעולם על ראשם ) :נ ט ( ילקוט שם פ־:ן ריהרש׳א
,אנכי ח׳א ברכות שם ד׳ ה ואנכי לא אשכחך וע׳ז הכוונה אמל
העגל הוא מנחמכם דהיינו לוחות שניות שניתנו להם לישראל אחר שנתכפר להם נ.
וע'כ נאמרו בלוחות שניות טוב: .
1־חדתי )ל( ^ י י ל רבה רות שמעה עמי כו׳ רשב׳י אמר אלהיס אני לכל בא■
שמי עליכם ונקראתי אלהי ישראל אלהים אלהיך אנכי ; ^
־ וויה )לא( ד י י ל רבה דברים אלה הדבר־ס זהו שחמר הכתוב אנה עש־ח
’ אלה עשית וכו׳ אלה אלהיך ישראל דמ־מ היות אהיה כ;
ו 11 מרדכי אות א מאמר א מאמר
בעבור אנכי הוצאתיך מארץ מצרים וקרעתי ( r :והפמיח כשפתיך ואחר שפתיתס אותי
לפניך את הים לנטוע שמים וליםוד ארן •נשפתותיכם בסיני ואמרתם כל אשר דבר
שע׳י התורה נתקיימו שמים וארן כמאמרם ד נעשה לסוף מ׳ יום אמרתם אלה אלהיך.
זיל ע*פ יום הששי ויכולו השמים והארן עוד שם אר׳׳א הדא רות הקודש סניגוריא
וכל צבאם זה לשונם הוםיך ה׳ בששי בגמר היא מלמדת זכות לכאן ולכאן אומרת
מעשה בראשית לומר שהתנה עמהם על לישראל אל תהי עד חנם ברעך ואתיכ
מנת שיקבלו עליהם ישראל חמשה תומשי אומר להקביה אל תאמר כאשר עשה לי כן
תורה דבר אחר יום הששי כלם תלויים אעשה לו )משלי שם( אר׳י כתיב והמה
ועומדים עד יום הששי הוא ששי בסיון כאדם עברו ברית )הושע ו( ברם הכא
המוכן למתן תורה עכיל ואמרו זיל עוד )עיין מ*כ אצל התשובה( כי אל אנכי ולא
במדרש רבה עי פ נמוגים ארן ויושביה איש )שם י׳א( וזהו כי אל אנכי שיזכור
אנכי תכנתי עמודיה םלה כי בשעת ממן להם מעשה סיני וזהו דמית היות אהיה
תורה תרדה ונמוגה ארן אולי לא יקבלו כמון־ כמדת בשר ודם בינו נא זאת שוכתי
ישראל את המורה ככל הגוים אשר מאנו אלוה )פי׳ שאל אנכי ולא איש( זבחי אלהים
לקבלה ויחזיר הקביה את העולם לתוהו רות נשברה ואז אראנו בישע אלהים וזהו
ובוהו ורק אנכי תכנתי עמודיה סלה המה שאמר הכתוב הרפו ודעו כי אנכי אלהים
ישראל שקבלו עליהם דבור אנצי ה׳ אלהיך אמר הקב״ה לישראל הרפו ממעשיכם ודעו
בקבלתי אנכיי אנכיי תכנתי עמודיה סלה כי אנכי אלהים )לב( והוא שיזכור להם
ועל ידי ארן יראה ושקטה ולאמר לציון מעשה סיני מאנכי :
עמי אתה והוא כמבואר שעיי אלה מהעגל בזה הענין הנה ישראל נקראו ונסיים
אמר ה׳ למשה שחת עמך )ולא עמי( וגם עמי כמו שאמר הכתוב שמעה
אל׳ה תשכחנה ואנכ׳י לא אשכחך והוא עמי ואדברה ישראל ואעידה בך ואמרו ז׳ל
שאסר כאן ואנכי ה׳ אלהיך בזכות אנכ׳י עד שלא עמדתם על הר סיני וקבלתם את
לאמור לציון עמי אתה וזהו שמעה עמ׳׳י התורה ישראל הייתם נקראים כשם• שאומות
ואדברה אלהים אלהיך אנט ויקויים בנו העולם נקיראים משקבלתם את התורה אתם
ואמרתי ללא ע סי .עמי אתה והוא יאמר נקראים עמי )לג( וזהו שאמר הכתוב
אלהי )הושע ב׳( והוא אנכי ה׳ אלהיך אחד ואנכי ה׳ אלהיך רוגע הי ם ויהמו גליו ה׳
אלהינו שבשמים ובארן : צבאות שמו ואשים דברי בפיך ובצל ידי
ל ע ת ה נבא אל המקראות אשר נאמר כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארן ולאמר
בהם מואר מלת אנכ׳י ובחסדי “ לציון עמי אתה )ישעי׳ ניא( ויתכן לפרש
ה׳
הצורה ליוצרה )מבואר שהכוונה אלה על מעשה העגל עכ׳ז ,יתכן והחרשתי שלא יזכור
להם ז א ת ע פ׳י דרש() :רב( רבה שיר השירים ג׳ :
)לג( מ כ י ל ת א ועל דרך זה יתכן לפרש מאמר הנביא )ישעיה מ׳ג( אנכי הגדתי
והישעתי והשמעתי ואין בכם זר ואתם עדי נאום ה׳ ואני אל באנכ׳י
מ ד תי .הוא אנכי ארד עמך מצרימה .והושעתי .ואנכ׳י אעלך גם עלה .והשמעתי .
אנכי ה׳ אלהיך מסיני .ואין בכם זר .הוא ולא יהיה לך .ואתם עדי נאום ה׳ ואני אל .
כמאמרם דל ע' פ אהה הראית לדעת כי וגו׳ מלמד שפתח להם הקב׳׳ה ז׳ רקיעים והראם
שאין עוד מלבדו .ועיין פסיקתא וז׳ל אנכי הגדתי במצרים ש^מר ויגד משה ואהרן
והשמעתי בסיני משמים השמעתי דין ארן יראה ושקטה ואתם עדי נאום ה׳ תני רשב׳י
אס אמס עדי ואני אל עכ׳ל הפסיקתא .המסכים והמתאים לדברינו :
עיין
מרדב‘ אות א מאפר א מאמר 12
ה' .ועוד יתואר הכוונה הזאת על התורה . ה׳ נבאר אופס עד מקום שיד מגעת
והוא אנכי ■ששמעו מפי הגבורה ונכלל בו ללקש וקש■ שכל• השיגם .ומרס נבוא אל
כל התורה ושם הזהירם על התורה תוכן הדברים נבאר כללי תואר אנכי והוא
והמצוות לעשותם ושלא לעברם ואם שמורה על עצמות המדבר ונזכר לרוב אצל
יעברום חלילה הוא אנכי כו׳ אל קנא ויש האבות והנביאים ושם זה הנזכר בו ית׳
כח בידו.להעניש לעוברי רצונו ועתה נבאר מורה הוראה מיוחדת על מציאותו המתוייב
מעלת אנכי ע פ׳י הכתובים באנכי נבראו ואין כן מלת אני) ר ד( ויסובב תואר אנכי
עליונים ותחתונים שנאמר אנכי ה' עושה על התורה שאנכ׳י נקרא כללית התורה ,
כל נועה שמים לבדי רוקע הארץ מי אתי ד,הוא יסוד ועיקר הראשון .שנכלל בו כל
)ישעיה מ׳ד( אנכי עשיתי ארן ואדם עליה תרי׳ג מצות כמבואר .וכאשר עוד נבאר
בראתי )שם מ׳ ה ( ) רז ( ויתכן כי מבלעדי איה׳ש .י ונתיחד אצל איש .או דבר
תואר אנכי שסובב אל השי׳ת שהוא בעל ננפורסם .ולזה כמה פעמים נאמר אצל
היכולת ועל מציאותו המיוחד סובב ג' כ אל המצות .אשר אנכי מצוך .או מצוה אתכם
התורה שהמקור הוא אנכי כאמרם ז׳ל לעשות .ואצל שכר ועונש .אשר אנכי
בשביל התורה וישראל שנקראו ראשית ברא נותן להם לרשתה .או אנכ׳י אדרוש מעמו .
אלהים את השמים ואת הארן )רח( וזהו וכהנה .כי זולתו תואר הזה .אשר יסובב
כוונת הכתוב נמוגים ארן וכל יושביה אנכי אל השי׳ת .שהוא בעל היכולת .להשכיר
תכנתי עמודיה סלה )תהנים ע׳ ה( באנכי ולהעניש ..ונאמר אצל משה רבינו עה׳ש .
כוננו עמודי עולם כנזכר למעלה )רגז( הנה שהוא אדון כל הנביאים )לה( ואצל אנשים
ידוע שהתורה היתה מחזרת על בעליה מפורסמים )רו( ונביאים שהם ידועים
להנתן להם והיתה מחזרת אצל אדם ירשומים ונאמנים בדבריהם ששמעו מפי
הראשון
)רד( מ י י ן בפי׳ דון יצחק אברבנאל יהרו .ועיין אהל יעקב מדיבור פ׳ יתרו .שהכלל
^ * דכל פעם שהוא יתברך מייחד שמו על איזה פעולה מיוחדת .יאמר בה לשון
אנכי ובעל היכולת שידוע בגדולתו ויכולתו שיש בידי לאמת דבריו .וע'כ נאמר
אנכ׳י במתן תורה .הוא האלהים הידוע אצליהם ע׳י מופתי מצרים .ואח׳כ בהתרגלם
במאמר ה׳ לא נאמר כי אם אני ה׳ אלהיכם :
אנכי יוצא מעמך )שמות ז'( וכהנה : )ר~(
)לי( כ מ ן אצל יוסף .אנכי אעשה כדבריך .אנכי אכלכל אתכם )בראשית מ׳ ח י׳כי(
כי הי' מלך רשום ומפורסם ובכחו־ לעשות הבמחתו : '
)לז( י י ל ק ו ט שמעוני )ישעיה נ׳ א( עוד שם באנכ׳י דברתי ע ם אברהם אנכי מגן .
באנכי דברתי עם יצחק .אנכי האל אביך .באנכי דברתי עם יעקב . ׳
אנכי ארד עמך מצרימה .באנכי העליחיו משם .ואנכי אעלך גם עלה .באנכי דברתי
עם משה .אנכי אלהי אביך .באנכי שמתי הדבור על פיו .ואנכי אהי׳ עם פיך .
באנכי נתתי עשרת הדברות .אנכי ה' אלהיך .באנכי הולכתיה המדבר .הנה אנכי
מפתיה והולכתיה המדברה .באנכי אני בונה ציון .הנה אנכי מרבין בפיך אבניך .
באנכי אני מביא גואל .הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא .באנכי הכי מנחם אתכם
שנאמר אנכי אנכי הוא מנחמכם פכ׳ל הילקוש שמעוני .וכל פנינים אלה .על מקומו
יבוא .ויבואר בפנים .דבר דבור על אופניו :
)לח( ע י י ן רבה בראשית וילקוכז )ישעיה מ׳ה( אנכי עש תי ארן וגו' אר״י סנאי התנה
ההב״ה עם מעשה ברהשית כו' ; )לפי( מבואר ברבה בה״ש א׳ עיי׳ש עיין
אות
ז 13 מרדכי אות א טאמר א מאמר
חמשים כנגד היובל הגדול שיעקר יצה׳ר הראשון ובנע ונס והאבות ובכוצס נמצא
)ידוע למשכילים וליודעי .ח*ן( וחעא קין חעא ועון על כן לא ניתנה להם עד
היתה בג׳ ענינים לא האמין בה׳ ובנבואה שבא משה רבינו ע׳ ה מבחר תולדות
ובשכר ועונש )כדעת ת תו ם ירושלמי שאמר אדם אשר לא מצא ה׳ כלי מזופת עהורה■
לית דין ולית דיין וליש עולם אחרון( : ונקיה כמוהו בכל הדורות הראשונים
והאחרונים והוא קבל התורה מסיני )ם(
ל ^ ו ד נרמז בעניני קין והבל קניני עוה׳ד וזהו שנאמר אצל אדם הראשון כי עירום
ועוה׳ב הכל בעל הכל היה מן ^ אנכי )בראשית נ׳( והוא שיסוד זה מאנכי
העפר־והכל שב ,אל העפר ע״כ הביא קין לא נתקיים בו וכן הודה באמרו כי עירום
'מפרי האדמה מנחה והבל מורה על מ-אוס הוא ,מן התירה שהוא אנכ׳י ומן הזכות
העוה׳ז שהוא הבל ורעות רוח ובס׳ הכוזרי וע׳כ נאמר •אנכי ולא אני ) ט א( ואנכי
מבואר שנפלה הקמעה ביניהם על ענין הנאמר אצל קין והבל השימר אחי אנכי
ירושת ארן ישראל ועל אלה הענינים )שם ד ( הנה ענין התנגדות האחים קין
הנזכרים יתכן משובת קין באנכי שכ-חש והבל היתה ע׳ ד התנגדות יעקב ועשיו
באנכי המורה על מציאות השם והיחוד מצד יצה׳ע ויצה׳ר וענין המנחה שהביאו
והשגחה ושכר ועונש ) ט ב ( באנכי דברתי היתה ביום חמשים לבריאת עולם )הן
עם אברהם הוא שאמר לי ^השם אנכי מגן לדברי כ׳א וי׳ר( )וכן דרשו בבראשית רבה(
לך )בראשית מ׳ו( זכות מאנכי ובשרו על ומה שהיה ביום שמשים יוצא לנו מעם
קבלת המורה שיסודה היא אנכי ) טג( והוא למה שנצמוינו במורה להקריב קרבן מנחה
השיב ה׳ אלהים מה ממן לי ואנכ׳י הולך ביום העצרת כנגד קין והבל שהקריבו ביום
ערירי היינו שהוא הולך במדרגת מציאת חמשים כי מתיך אותה הדבר תתברר אמתת
ואחדות השם לבדו כי אין לו בנים ואת פי הנבואה ותתברר ההשגחה ושכר ועונש הבל
יורה דעה ומי יקבל המורה ורק בן ביתו שנהרג ביום שמשים קבל שכרו ונתעלה
יורש אומו)שהוא עבדו אליעזר( אז היה משה )גלגול נשמת הבל( לקבל התורה ביום
דבר ה׳ אליו לא יירשך זה כי אם אשר ממשים וקין שהרג ביום זה נתקלל בו ביום
יצא ממעך הוא יירשך )בראשימ שם( ובשרו כמו שהוא היצה׳ר עמיד ליענש ולהמבמל
על בנים אשר •צוה את בניי ושמרו דרך מן העולם ביום ממשים של הקב׳ה דכמיב
ד׳־ לעשות צדקה ומשפס והם *קבלו אס כי אלן( שנים בעיניך כיום אממול כי יעבור
התורה : והכל מדה כנגד מדה ועל כן מנעה המורה
אנכי המבואר אצל י שרי והנר ועדז חמן בקרבן מנחה שהוא רמז ליצר הרע
)בראשית מ״ז( ותאמר שרי אל ע' כ בכל מקום הזהיר לא תאפינה חמן אבל
אברם הנה נא עצרני ה׳ מלדת בא וגו׳ ביום חמשים צוה בפירוש חמן תאפינה שיום
אולי
פיוט לשבועות ) :ט א( רבינו בתיי שם : א׳ ) :מ( עי' אות ו׳ מאמר
בחי' ואברבנאל .אחרי כותבי מצאתי במדרש תנחומא ורבינו ...
שם_____) מ ב( ע י י ן ברבה _
שם כיון שאמר לו הקב׳ה אי הבל אחיך אמר לו לא ידעסי השומר אחי
אנכי אתה הוא שומר כל הבריות ואמה ״ מבקשו מידי .כו׳ ואן( קין כך אמר אני
הרגתי אומו בראת בי יצה׳ר ואמה שומר את כל הבריות ולי הנחת להורגו אמה הוא
שהרגמו שנקראת אנכי שאלו קבלת קרבני כמותו לא הייתי מתקנא בו עכ׳׳ל)עיין פירוש
ען יוסך .אתה שנקראת אנכי ע״ש אנכי ד׳ אלהיך וע״ש עמו אנכי בצרה( על ק יתכן
כאן תואר אנכי ) :מג( עיין עיר גבורים לך :
מרדכי אות א מאמי א מ^מר 14
^:וא שפל ממדרגת קבלת אנכי או א1לי אבנה ממנה גף א ס'כ אמרה סמס'
כאמרס ז׳ל חרות על הלוחות חירות טליך אנכ׳י נתפי שפיזתי בח־קך ונריתאמרו
ממ׳ה ולולא שחעאו היתה המיתה מסתלק מפני שרי גברתי אנכי בורחס וגי׳ ) מ ד(
מהם נמצא אם קיבל אברהם אבינו את ויהי כראות שרה שלא ילדת לאברהם
התורה היה חי לשלם ובאמרו במה אדע בקשה אשר יקת את שפתתה לבנות
אמר ואנכי עפר ואפר שאינו ראוי לאנכי התורה וכאשר לקבלת ממנה בנים
ע' כ הוא עפר ואפר )כמו שפירש רבינו הרתה ותקל גברתה בעיניה אז אמרה
בחיי ז׳ל ע׳ ד הפשע מעפר נולד ואל עפר שפתתי בתיקו נתתי לאברהם אנכי
ישוב( ועדיז נזכר כמה פעמים אנכי בפ׳ פירוש בעבור התורה שיסודה אנכי
חיי שרה אצל אליעזר עבד אברהם לרמז כו׳ ועל זה אמרה הגר את״כ מפני שרי
על קבלת התורה שעתידין בנים היוצאים נברתי אנכי בורחת פירוש שאנכ׳י בורחת
מרבקה לקבל וזה שאמרו ז׳ל שני צמידים ממנה מפני שרי גברתי שהיא תהיה ראויה
על ידיה הוא רמז לשני הלוחות עשרה לכך ובניה אשר משרה יצאו הם עתידים
זהב משקלם רומז על עשרת הדברות וזהו ומוכנים לקבל התורה ולבא במסורת ברית
שרמז אליעזר אנכ׳י בדרך נחני ה׳ זטת ה׳ להיות להם לאלהים לדורות עולם ולא
אנכי שעסידין בניה לקבל היתה אתי הגר ותולדותיה וכמו׳ש ז׳ל ע' פ הופיע
בהצלחת הדרך )רבינו בחיי שם( : מהר פארן •שנגלה הקביה לבני ישמעאל
אם יקבלו התורה ומאנו לקבלה בעבור
ן מ ל דרך זה יתכן לבאר אנכי המבואר שכתוב בה לא תרצח שהוא כ ע ד ברכתו
^ אצל רבקה אמנו כאשר התרוצצו והוא יהיה פרא אדם וכו׳ והנאמר בברית
הבנים בקרבה אמרה אם כן למה זה אנכי בין הבתרים וגם את הנוי אשר יעבודו
)בראשית כ*ה( הנה ידוע מאמר חז׳ל דן אנכי )שם י׳ד( יתכן שבזכות אנכ׳י
כשהיתה עוברת על פתחי תורה יעקב רן אשר עתידים לקבל יגאלם ממצרים כמו
וממיכס לצאת )פירוש כלתה נפשו לאחדות שנאמר בהוציאך את העם הזה ממצרים
ומציאות ה׳ יסוד ושורש אנכי( ונהפוך הוא תעבדון את האלהים על ההר הזה )שמות
כאשר הימה עוברת על פתחי ע׳ז עשו רן י*ג( והוא בעבור יקבלו אנכי ה׳ אלהיך .
ומפרכס לצאת )שהמאוה לעבור על לא ואת מצרים ובאלהיהם יעשה שפעים
יהיה לך ולילך בשרירות לבו( והיא לא ידעה בעבור כי אנכ׳י ה׳ אלהיך אל קנא וכן
שהם שנים ע' כ התפלאה ואמרה .אם כן הנאמר אצל אברהם ואנכי עפר ואפר
למה זה אנכי כי איך יתכן שיהיו שני )בראשים י״ח( שזה היה אחרי אמרו במה
הפכים בנושא אחד כמבואר כי מי שיבא אדע ע״כ ידע שאיננו ראוי עוד לקבלת
לתכלית ידיעת אנכי ממילא לא יתאוה התורה ולזה ,יאמר ואנכי עפר ואפר
למרוד
)מד( ע י ר גבורים וירא .ויתכן ע׳ד שאמרו ששרה נקראת המורה ע ׳ י שמעו כי נגידים
אדבר והיא שרתי במדינות והתורה נקראת אם והקב׳ה נקרא אב כמו כן ^
נקרא אברהם כי אב המון טים הנהו וכתיב אח׳ד היה ״ אברהם .וכראות שרה היא
התורה שלא ילדה לאברהם כ^מר שלא עשתה בגולה פרי למעלה ושורש למעה ע׳י בנים
למודי ה׳ לומדי תורה לשמה אנשי מופת כקשה אשר יקח שפחתה הם יתר המכמות חיצוניות
לרקמות ולטבמות להוליד ממנה הקדמות והצעות לתועלת ולעזרת התורה ותרא כי
הרמה בקצת דרושים בהרמקת הגשמיות והתואריס ומקל גבירתה .התורה ב עיני ה.
והבן
עיין
5נ ח מרדכי אות א ט א מ“ א מאמר
אל תירא כי אתך אנכי )בראשית •כ׳ז( הוא ל^רוד חלילה למכור על לא יהיה לך והכופר
שבשרו כי אמך אנכי ורמז לו על קבלת הפורה באחד כופר במניהם אם כן למה זה אנכי
מאנכי שעמידין זרעו לקבל .ובזכות אנכי אמך אם מחזיק בתורתו מאנכ׳י איך ימאוה לע׳ז
אנכי .ובענין הברכות שרצה יצחק לכרך את שהוא דבר והפיכו ע׳ פ ותלך לדרוש את
פשו .זה בדין כאשר נכנס יעקב בברית הבסרה ה׳ ויאמר ה׳ לה )לא כפי העולה על רוחך
היה ראוי לברכה ויצחק אבינו פ׳ ה לא כי זה האתד מתהפך בתתבולומיו רק( שני
ידע מן המכירה הלא היה רצונו לברך את מים בבמנך איש לדרכו יפנה זה אל התורה
עשו שיזכה הוא בברכת אברהם להיות הוא והעבודה וזה אל התמאת ואל המרי והוא
בעל הברית לאלהים כי הוא הבכור)טו•( ע׳ ג ההבדל בין צדיק לרשע בין עובד אלהים
קרא את עשו בנו הגדול .ויצוהו להביא ללא עבדו .והוא עצמו ענין מכירת
ציד להכניסו במצות כיבוד אב שהשוה לכבוד הבכורה ליעקב אבינו ע״ה שנאמר שם כי
השכינה כאמרם ז׳ל ועי׳ז יבוא להשגת עין( אנכי )בראשית כ*ב( יתכן על זה
הברכות ) טז( ורבקה רצתה שיעקב יקבל האופן ידופ שקודם שהבדיל הקב׳ה את
הברכות כפי הנאמר לה בנבואה ורב יעבוד הלוים תחת' כל בכור היו הבכורים
צעיר ]אברבנאל[ ע*כ אמרה לו הנה שמעת קדושים ונבדלים לעבודת ה׳ והשגה
את אביך מדבר וכו׳ ולהלן ויאמר יעקב אל ^ ו ש ה והתורה ופשו הרשע כאשר כפר
רבקה אמו הן עשו אחי איש שעיר ואנכי בה׳ ותורתו ) מ ה( אמר ליעקב כי עין(
איש חלה ירצה הנה עשו ^יש שעיר דבק אנכי הסונ ה שהוא עיף ויגע ולא ירא
לסמרא אחרא הנקרא שפיר .ואנכ׳י פ״י אלהים ושר ממעלת אנכי ויחוד שמו
התדבקות מאנכ׳י הוא איש חלק ) ט ח( כי ♦תברך .וידע כי משנאיו אהבי מות
חלק ד׳ עמו יעקב חבל נחלחו _וירא כי לא יבא ולעוברי ר^נו הוא אנכי ה׳ אלהיך אל קנא
לברכות עוה׳ז כי נ חל תו"י הוא בעולם ליסרם .ע' כ אמר הנה אנכ׳י הולך למות
הבא כאמרם ז״ל ועל דרך זה בבואו )רצונו לומר שע״י אנכי שעבר עליו ודבק
אביו וכאשר שאלו יעקב אל יצחק בעבירה הוא בן מות ולמה זה לי בכורה
מי אמה בני ויאמר אנכ׳י פשו בכורך ויאמר פ׳ כ מכרה ליעקב ועץ חיים היא למחזיקים
יצחק מה זה מהרת למצוא בני ויאמר כי בה ותונמיה מאושר .באנכי דברתי עם
הקרה ד׳ אלהיך לפני)ברא שית כ׳ ז ( ) ט ט ( אנכי אלהי אברהם אביך יצתק .
יתכן
ורבינו בתיי פירש אין ספק שכל דבריו של יעקב אמת שהכתוב מעיד עליו תתן אמת
ליעקב ומה שאמר אנכי ירצה בו כי אנכי במקום עשו לבכורה כי בשביל הבכורה
רצה לברכו :
)נ( עיי ל פירש׳׳י ורבינו בחיי פירש כלומר שאני הוא האיש שאמה ראוי לברך ועיין
י בעל עקידה במאמר הברכות :
)נא( ^ י י ל זוהר הקדוש שמביא תרגום אונקלוס והא מימרי בסעדך תמא דישתלים
)נב( ו ה נ ה ה׳ כענין שנאמר וירד ה׳ על הר סיני אני ה׳ כענין אנכי ה׳ אלהיך ועיין
רבה שם ועיין רבינו בחיי :
)נג( ללייל מדרש וילקוע שם אמר יעקב אבינו לאבותי נגלה בלשון אנכי ובאנכי נבראו
^ * עליונים ותחתונים ולי נגלה בלשון אני ולא באנכי שמא עון יש בי ועיין ערבי-
נחל וכבר ישבנו בפנים עע ס הדבר למעלת ערך יעקב הנשגבה והבן :
)נד( ע י י ל זוהר הקדוש שם וזה לשונו אמר וכי כל האי אתגלי לי ולא tiihnab
י למנדע אנכי ולמיעל מתות גדפא דשכינתא למיהוי שלים עכ׳ל :
שפי׳ רבינו בחיי על פסוק אנכי בדרך נחני ה׳ הכתוב אצל אליעזר המובא כאופן )נ ה(
י למעלה :
עיי,י
ט 17 מרדכי אות א טאטר א מאמר
מעשי ידיו מחברכין »׳ pאמר לו זה ו ע ל דרך זה יתכן מה שאמרה ריזל ליעקב
עשרים שנה אנכי עמך הודיעו שכל משך הבה לי בנים ואס אין מתה אנכי
השנים האלה .אנכ׳י מהתורה שנכלל בו כל ויעקב השיבה התחת אלהיס אנכי) שם ל׳(
תרי״ג מצות היה אתו )נח( ע׳ כ בזכות הכוונה שרחל אמרה על מניעת הבנים ואס
התורה נתברכו מעשי ידי רחליך ועזיך אין מתה מאנכ׳י שלא תזכה אשר תצא
לא שכלו כו' טרפה לא הבאתי אליך אנכ׳י סמנה בניס שיקבלו התורה ויעקב השיבה
אחטנה שהייתי חוטא באנכי שהיא התורה התחת אלהיס אנכי ירצה ע׳ ד המבואר
]אס הייתי מביא טרפה אליך לפטור נפשי )ילקיט שמעוני שמואל א׳ א׳( הלא אנכי■
מתשלומין וכוונת יעקב היתה על טריפת טוב לך מעשרה בניס הלא אני אין כתיב
שועל ונמיה שאינו נחשב אונם כמבואר כאן אלא אנכי אמר לה )אלקנה לחנה(
ברש׳י משפטים ע' פ הטרפה לא ישלם[ בחייך יהי בחלקך כמה דאת אמר אנכי
וכן גנובתי יוס וגנובתי לילה מידי תבקשנה ה׳ אלהיך ע' כ כן רמז לה יעקב ]והכוונה
עפ׳י דיני התורה ]שהרי הוא שומר שכר[ ה׳ א ש 3התתת' היא תמיהא קיימת כמו הנגלה
לולא זכות התורה כי עתה ריקם שלחחני נגליתי כלומר תחת רשות אלהיס הוא גילוי
את עניי ויגיע כפי ]באמונה[ ראה אלהיס אלהותו ותורתו הכלולים באנכי והוא ידרש
ויוכח אמש : לך אס תדרשנו להיות לך חלק ונחלה באנכי
אנכ׳י הנאמר אצל יוסך! את אחי ע' כ אמרה בא אל בלהה שפחתי ואבנה גס
׳ אנכי מבקש )בראשית-ל׳ז( הנה אנכ׳י ממנה פירוש אולי ממנה יצמיח ענין
המפרשים התפלאו הלא בעת ידע יוסךו מפלת אנכ׳י )נו( ובוויכוח יעקב ע ס לבן נאמר
ממשטמת אחיו עליו ואיך ערב לבו לילך זה לי עשרים שנה אנכ׳י עמך רחליך ועזיך
אליהם וגס כפי מאמרם ז׳ל המלאך רמז לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי טרפה לא
לו כל הסבות והמלאות אשר יקראוהו .אכן הבאתי אליך אנכ׳י אחטנה מידי תבקשנה
עכ׳ז לא מנע א׳ ע מללכת אליהם למען גנובתי יוס יכו׳ לולא אלהי אבי אברהם
המצוה לקיים כיבוד אביו .שהשווה לכבוד ופחד יצחק היה לי כו׳ את עניי ויגיע כפי
המקום וזהו את אחי אנכי מבקש כלומר ראה אלהיס ויוכח אמש )בראשית ל׳א( יתכן
במצות אנכ׳י הנני מבקש אותם )נ ט( ועל ע׳ ד שאמרו חז׳ל ע ס לבן גרתי וחרי׳ג
דרך־ זה בענין תמר תואר אנכי המבואר מצות שמרתי )נז( ויהי לי שור וחמור הוא
שם יתכן שהוא על דרך המבואר אצל רבקה שברכו ה׳ כאמרס ז׳ל כל העוסק בתורה
כמובא
:י( ע י י ן רבינו בחיי ויצא שכתב שכל האמהות יש בשמותס אותה׳א לא׳׳הזלפ׳ה בלה׳ה
׳ והיא הנותנת כח התולדות ורק ברחל נחסרה ע' כ נתנה לו את בלהה שיש
בשמה שתים וזהו אולי אבנה גס אנכי ממנה מכח ה׳א השנית ועיין עוד שס ע פ׳י
הקבלה התחת אלהיס אנכי שהודיעה כי דמות תבניתו חקוקה במרכבה עליונה בכסא
כבודו עיי׳ש : -
)נז( ג ר ת י בגימטריא פ רי׳ג הובא בפירש׳י וישלח :
)נ ח( עייל רבינו בתיי ) ע׳ ד הקבלה( זה לי עשרים שנה בביחך כמו זה אלי ואנוהו
׳ כו׳ וידבר כשכינה כי היה ה׳ עמו כל כ׳ שנה שהיה בביחו ומזה סמך
לולא אלהי אבי כו׳ ;
)נט( ו ש מ ע ת י בשס רב קדוש אחד את אתי אנכי מבקש שאנכ׳י מבקש את אחיו
ויתכן לפרש את אחיו השבטים שעתידין לקבל את התורה ]עיין אוח
י׳ב במעלת שנים עשר השבטים[ :
בראשית 2 בי ת
מ ר ד כי אות א מא מי א מאמר 18
אותו חותמך ופת־לך וממך על ג׳ מעלות ]כמיבא למעלה[ שהוא רמז על הבנים שהיא
ה אלו) ס א( ]ואמר אנכי אשלח וכו׳ כלומדי הרה שעתיד לצאת ממנה נחשון שקידש שם
בזכות אנכי הוא גילוי אלהותו ואחדותי שמיס על הים ושעתיד לקבל את הפורס
ימ״ש וקבלת התורה הכלולה באנכי שיקבלו ולהיות ראש ונשיא לשבמ יהודה ומורה
זרעי והולדתי עי׳ז אגרש ממשלת השעיר( על התשובה ע' כ נאמר כאן מעלת
אנכי אערבנו מידי תבקשנו וכו׳ וחמאתי אנכ׳י לאיש אשר אלה לו אנכ׳י הרה
לך כל הימים )שם מ׳ג( ע׳ ד הנ׳ל הן והסימנים מורים ג' כ על ענינים נכבדים
אמרו חז׳ל שיהודה ערב ליעקב בעוה׳ב ]כמבואר במדרש[ ואמרו ז׳ל עוד בקש
שלו ) סב( ובמה יזכה אדם לעוה׳ב אם לא לכפור אמרה לו הכר נא אס בוראך .שלו
ע׳י התורה והמצוה ע׳ כ נזכר תואר אנכי ושל בוראך ) pם( והוא שאמרו)בבראשית
כאן המורה על התורה ותרי׳ג מצות שנכללין רבה פ׳ פ*ח( ר׳ שמואל ב׳ר נחמני פתח
בו באנכי דברתי עם יעקב )סג( אם כי כי אנכי ידעתי את המחשבות אשר אנכי
בתחלה דבר ה׳ אתו בלשון׳ אני ה׳ וכבר חושב עליכם וכו׳ נאום ה׳ שבמים עסוקים
ישבנו מעם הדבר בסיב מעם ודעת א ח' כ בנוכירתו של יוםן 1ראוק עסוק בשקו
נגלה עליו ויאמר לו אנכ׳י האל אלהי אביך ותעניסו ויהודה עסוק לישא אשה והקב׳ה
כו׳) שם מ״ו( אנכ׳י ארד עמך מצרימה עסוק לברוא את אורו של משית הוי מחשבת
ואנכ׳י אעלך גם עלה )שם( והזכיר אנכ׳י שלום לתת לכס אחרית ותקוה )שם( והנה
שהשכינה ירדה עמהם והעלה אותם מגלות ענין מענ ת תמר ויהודה הי׳ ע פ׳י רוה׳ק
מצרים והכל בזכות התורה מאנכ׳י )סד( בג׳ דברים העומדים ברומו של עולם האמונה
וזהו שאמרו עמו אנכ׳י בצרה )סה( ובירידה והמורה והמלכות וזהו שאמר אנכי אשלח
הקדים ירידת השכינה לירידתו כי אמר גדי עזים מן הצאן נצנצה בו רות הקודש
אנכ״י ארד עמך היא ירידת יעקב ובעליה כי מהזרע ההוא יצא מושל ורועה את עם
נאמר בהיפך ואנכ׳י אעלך גם עלה היינו ה׳ וצאן מרעיתו אשר ירעה אותו דעת
עליית יעקב תתלה ואת׳כ גם עלה הייט ובינה ויגרש ממשלת השעי׳ר .והיא השיבה
עליית
)ם( ב ר א ש י ת רבה שם )עיין .מתנות כהונה שם וברש׳י פירש שעל העוברים אמרס
( pועוד שם במדרש שהוא אחד משלשה מקומות שהופיע רוח
הקודש וזהו צדקה מסגי שרוה׳ק צותה ממני יצאו דברים כבושים הללו )עיין תרגום
' ירושלמי( :
בם׳ עקדת יצחק שער כ׳ ח באריכות ועיין בסון! סימן זה : ) םא(
)סב( ב ר א ש י ת רבה שם זה עולם הבא שכלו יום :
שמעוני נ׳ א המובא למעלה : ילקוט ) מ(
) סד( V1T1שהזכיר אנכ׳י כי בזכות שעתידין זרעו לקבל התורה תהיה השכינה עמהם
בגלות וע׳ד הקבלה רמז לשכינה שירדה עמהם למצרים ]כי אנכי היא תואר
לשכינה ובאמרו אנכיי אר׳ד מבואר הוא שתרד השכינה עמהם למצרים[ והוא שדרשו ז״ל
גלו למצרים שכינה עמהם גלו לבבל גלו לאדום שכינה עמהם וכדי לרמוז על זאת תרגם
אונקלוס אנא איתות וכו׳ רבינו בחיי ויגש ועיין בזהר שם :
) ® (rן ז י י ן רבה שמות .וילקוס שמעוני.בשעה שיש להס ירידה כו׳ ובשעה שיש להם
עליה יש לו ג׳ כ עליה .והוא יונתי תמתי שפממו עמי בסיני שאמרו נעשה
ונשמט
19 מרדכי אית א מאמר א מאמר
את עצמו ממדרגה הלזו מ אנ כי)עיין עקידת עליית השכינה שהיא השמירה הנכונה
יצחק שער ל*ה( וכן להלן מי אנכי כי בין בירידה ובין בעליה לא ישארו ישראל
אלך אל פרעה וכו׳ מה זכוה יש בידי בגלות רגע אחד בלא השכינה וכן הוא
)כמבואר בשמות רבה( ולהלן ויאמר משה אומר כי הולך לפניכם ה׳ ומאסיפכס
מי אנכי כי אלך אל פרעה אמר ר׳ יהושע אלהי ישראל ) סו( או על דרך שאמרו
בן ליי משל למלך כו׳ כך אמר משה לפני ]בפסינןתא[ שהקביה השלים מנינם של
הקב׳ה לא כך אמרת ליעקב אנכי ,ארד ישראל בירידת; למצרים לשבעים נפש שנאמר
עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עצה )סח( הוא תהלתך והוא אלהיך וסמיך ליה בשבעים
עוד אמר וכי כך הבנוחת לאבוהס שע׳י נפש ירדו אבותיך מצרימה וכן דרשו חז׳ל
בשר ודם אתה מוציא בניהם וכי אני הוא כשש מאות אלן £רגלי )שמות י׳ג( שהיה
שכתוב בו דן אנכי שאתה משלחני לא כך חסר אחד שהקב׳ה נכנם עמהם והשלימן
אמרת לאברהם דן אנכי אמר לו הקב׳ה לששים רבוא אם כן מציני שהקב״ה השלים
חייך אני יורד ומצילן כאשר באמת בעצמו מנינם בין בירידה ובין בעליה וזהו שנאמר
ובכבודו גאלן כמו שאמר הכתוב ועברתי ליעקב אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך
בארן מצרים בלילה הזה וכו׳ אני הוא ולא גם עלה שאנכ׳י היה במספר בני
השליח והכל בזכות אנכ׳י )סט( געל זה ישראל בין בירידה ובין בעליה )סז(
השיב לו השי׳ת כי אהיה עמך וזה לך האות באנכי דברתי עם משה אנכי אלהי אביך
כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים )שמות ג( ובשרו השם שיעלה את ישראל
תעבדון את האלהים על ההר הזה )שם( ממצרים כי על ידי יציאת מצרים נזדככו
והכוונה באמרו וזה לך האות כי אנכי לקבלת התורה כמו שאמר הכתוב אנכי ה׳
שלחתיך הוא להודיעו שבעבור ההורה אלהיך אשר הוצאתיך מארן מצרים והודיעו
)מאנכי( נשלח והיא האות בהוציאך את העם השם ית׳ כי הוא יתברך אשר נתפרסם
כו׳ כמו האות הנאמר במתן תירה בעיקר ידיעאו מפי אביו המזכירים אותו בשם
הראשק אנכי ה׳ אלהיך! אשר הוצאתיך מארן אלהי האבות הוא הנראה אליו בתכונת
מצרים הוא האות ]אשר האמירס מכל עם המראה ההוא ומשה רבינו עליו השלום
להיות להם לאלהים לשמרם מכל פגע ואסון הסתיר פניו מהביס אל האלהים כענין
ואשר הפלה ה׳ בין עמו ישראל ובין מצרים שנאמר אצל יעקב ואנכי לא ידעתי שהקמין
בכל
ונשמע ר*י בשם ר׳ לוי אמר תאומתי מה התאומים הללו אם חושש אחד מהם בראשו
חבירו מרגיש כך כביכול אמר הקביה אנכי בצרה שראשי נמלא מל )שה׳ש רבה( :
יקר פ׳ ויגש : כלי )סו(
)ם 0ר ב י נ ו בחיי פ׳ עקב וידוע כי foרבוא כלולים בהס כל הפרצופים מכל הנשמות
וכאשר היו ששים רבוא היו מוכנים לקבל התורה שיש בה ס׳ רביא אותיות
וכמבואר בכתבי האר״' דל כי ישרא׳ל הוא ר׳ ת יש ששים רבוא אותיות לתורה וכמו כן
ר׳ת יש ששים רבוא אנשים לישראל וברבה אמרו את הדברים האלה דבר ה' אל כל
קהלכם א׳ ר שמעון בן יוחאי אלמלא היה חסר אחד מהם לא היתה ניתנה להם התורה .
ועיין אות ו׳ :
)סח( ש מ ל ת רבה פ׳ג ) :סט( )רבה שם( )ובשמות רבה פ׳ מ׳ו( מבואר יותר זה
לשונו שלח הקב׳ה לגאלן ולא רצה פרפה אמר הקב״ה כראוי עשה
אני אמרתי לאבותיהם דן אנכי וכי משה או אהרן אנכי לא אמרתי אלא אנכי ה' אלהיך
המעלך מארן מצרים )עיין אסיפת אמרים במדרש שם שגירס שם ואנכי אעלך גס עלה( :
רבה
מרדכי אות א מאמר א מאמר 20
דבר חדש .כי ידוע שהתורה לא תנחן בשם בכל המופאים אשר הביא עליהם וכל המחלה
שדי הנזכר באבות רק בשם הגדול המורה אבר שם במצרים לא שם על עמו וביחוד
על מציאותו ויחוד שמו יחברך והוא לא שמע במכות בכורות אשר הפלא ה' בין בכורי ישראל
עודנה רק אנכי אלהי אביך ע׳ כ שאל הנה ובין בכורי מצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו
אנכי בא שאבשרם ענין התורה מאנכ׳י הציל[)וע' בפי׳ דון יצחק אברבנאל שם( ור
ואמרו לי מה שמו הגדול והמקודש מה שהשיבו הש׳י על שאלתו מי אנכי כי אלך
אומר אליהם ועיז השיב לו השיית אהיה אשר אל פרעה .כדברך כן הוא .שאני בעצמי
אהיה והכוונה הנמצא אשר הוא נמצא כלומר אגאלם ואהיה עמך ווה לך האות כי אנכי
שהוא נמצא ולא במציאות כו׳ והודיע לו השם שלחתיך ]הוא אנכי שאמרחי ואנכי אעלך
הגדול היוצא מן אנכי ה' אלהיך ) ע א( גם עלה[ ובהוציאך את העם כו׳ .תעבדון
ויש שאמרו שהודיע לו השם שלא יוכל את האלהים על ההר הזה ותשמעון מפי .
להודיע .והיא כאשר שאל מי אנכי .השיב אנכי ה' אלהיך כו׳ .כי אנכי המעלה אתכם
לו השיית כי אהיה עמך כו׳ בהוציאך את מארץ מצרים .ואתה רק )הכלי כגרזן
העם ממצרים .אז ידעו ויגיעו כולם לחכלית ביד החוצב בו והאמצעי( השליח אשר מודיע
הנכון והוא קבלת התורה לעיני כל ישראל . להם בשגזי אשר אני עושה .ועל ענין אשר
וכששוב אמר הנה אנכי בא אל בני ישראל הקמין את עצמו לאמר מי אנכי השיבו ג' כ
וכו׳ ואמרו לי מה שמו ירצה עם היות כי כי אהיה עמך ושמי המקודש יחול עליך כמו
כבוד ה׳ חופן{ עלי כל היום .איך׳ יבקשו על האבות ואל תהי קמן בעיניך כי ראש
ענין העצמי ומהותו האמתי .אשר נדעה שבמי ישראל אתה .וזה שנאמר■ אחר כך
אותו לעבוד אותו ביראה השיבו מה להם ויאמר משה ט׳ הנה אנכי בא אל בני
לבקש מה שלא יוכלו להשיגו והוא פלא' שאי ישראל .ואמרת להם כו׳ ואמרו לי מה
אפשר לכל נוצר להשיגו מאחר שהוא מבלי שמו מה אומר אליהם)שם( .אמנם מתשובת
ראשית ותכלית אך אמר להם אהיה ופירושו השי״ת זה ידע משה רבינו ע*ה שעל ידו
אשר אהיה ) ע ב( : תנתן התורה .וזהו הנה אנכי בא .אמר
ט ו ד שם )שמות ג׳( הוסין{ משה לדבר אל משה עתיד אני לעשות סרסור בינך וביניהם
ה׳ בי אדני לא איש דברים אנכ׳י ^ כשתחן להם התורה ותאמר להם אנכי ה׳
כו׳ כי כבד פה וכבד לשון אנכ׳י ויאמר ה׳ אלהיך וזהו אנכי עומד בין ה' וביניכם
אליו מי שם פה לאדם או מי ישים אלם או. )דברים ה׳ ( ) ע ( אכן אמר ושאל .משה .
חרש
חושב ומונה אלו עשה באלהיהם שפמים .ולא הרג את בכוריהם .דיינו. ובהגדה )עס
יראה שהי׳ שפמים באלהיהס .קודם מכת בכורות .והאמת כן הוא .
כי הוצרך הקב׳ה בכבודו ובעצמו .לפקוד על צבא המרום במרום .לבמל כח מזל מלה
בלילה ההוא ,ועל זה אמר .ובכל אלהי מצרים אעשה שפמים .ולהיות המזל ההוא
שילמ בבכורי מצרים .כמי שהוא גדול ובכור .יגדל מכל מזלות .נמשכה אחר משפמי
שהא בהא תליא .ולכן נלקו כל״הבכורות כולם .מבכור פרעה עד בכור מכות בכורות
השבי .ובכור בהמה כו׳ .ועיין אברבנאל פ׳ בא .ועיין מעשי ה׳ שהוא מונה גס כל
הנולד בעילות מזל מלה .שהוא הבכור .היו בוחרים אומו לאלוה .וכאשר הכה ה'
כל בכור .אז נעשה שפמים באלהיהס .אלו הבכורות שנולדו במזל הזה עיין שס :
אנא עבידא קרבא באמכסייא )עח( א ח * כ מצאתי בילקימ ראובני בשס המגיד מישרים
כלי יקר שם רפידים אותיות דאדכר זכומא דקבלמאנכי ה׳ אלהיך .ועיין
וכן מבואר בעיר גבוריס פ׳ פרודים שנפרדו לבס ע' כ הזכיר זכות החורה מאנכ׳י שינצלו
לראש הגבעה : וילך זכות הפורה הנרמז באנכ״י ילך עמהם
) ע ט( ב ת נ ח ל מ א כשזכימס וקבלתם את ההורה והייתם עושים רצונו כו׳ ועכשיו
כשעשיתם את העגל איני משלח לפניכם אלא מלאן עד כא! לשונו :
אנכי
יב 23 מרדמ אות א מאמר א מאמר
כן יתכן כאן .וכי אנכי אני שנתתי"להם מלאך )פ( וזהו שאמר הכתוב ואנכי אמרתי
התורה והייתי להם לאב אתה הוא אנכי ' •יי איך אשיתך בבניס כו׳ .ואימר אבי
ועליך לכלכלם די ספו ק ם)פג( ולהלן שם תקראי לי ומאתרי לא תשובי )ירמיה נ׳(
ויאמר משה כו׳ שש מאות אלן{ רגלי העם והוא .בזמן שהיו תביבים לא היה שום
אשר אנכי בקרבו .יתכן על דרך המבואר אמצעי בין ה׳ וכין ישראל והוא אנכ׳י כו׳
למעלה כשירדו למצרים השכינה נכנסה עמהם ועכשיו כששבו מאמרי ה׳ .נעשו בדילין .
למנין שבעים ובצאתם ממצרים היו כשש או שנאה או הפקר כדרשם לשון אשיתך .
מאות אלף והשכינה השלימה למנין ס׳ אבל לעתיד אני מנהיג אתכם .ואת אליהו
רבוא וזהו אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אני משלת לפניכם שנאמר הנני שולת לכם
אעלך גם עלה )פד( וזהו שאמר כאן אשר את אליהו הנביא כו׳ )מלאכי ג׳ ( ) פ א ( ;
אנכי בקרנו שהוא יתברך בקרבו נמנה
במנין שש מאות אלף הנזכר בראש הפסוק הרימי את כל העם הזה. האנסי
ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו תודש אם אנכי ילדתיהו כי תאמר
ימים הצאן ובקר ישתע להם ומצא להם כו׳ אלי שאהו בתקך כאשר ישא האומן
היספוק להם ע פ׳י המבע אם לא על דרך את היונק כו׳ )במדבר י׳א( ידוע שע׳י
נס כמו שעשה ביציאת מצרים ע׳י אותות התורה נעשו ישראל בנים למקום ) פ ב(ו הו א
ומופתים והשיב לו הקב׳ה היד • ה׳ תקצר הנאמר כאן תואר אנכי .לא בני ה ם.
עתה תראה שבדרך המבע אני מספיק רק בניך .ועליך להספיק להם צרכיהם .
להם ) פ ה( : כאב את בניו .או יתכן ע׳ ד הנאמר למעלה
ר א ה אנכי נותן לפניכם היום ברכה )ממדרשם( ע' פ מי אנכי כי אלך אל
וקללה .הכוונה שהתורה שנכלל פרעה .הנאמר אצל משה .וכי אנכי אני»
בה כל תרי׳ג מ׳ ע ול׳ת באנכי נותן לפניהם אתה הוא אנכי שאמרת אנכי אעלה אתכם
ברכה
)פ( א נ כ י שלומי אמוני ישראל .מכאן אמרו יש בו באדם דרך ארן ומקרא בלבד
מוסרין לו מלאך אתד רנאמר הנה אנכי שולת מלאך לפניך כו׳ קרא תורה
נביאים וכתובים מוסרים לו שני מלאכים שנאמר כי מלאכיו יצוה לך .אבל קרא אדם
תנ׳ ך ושנה מדרש הלכות ואגדות הקב׳ה משמרו בעצמו כו׳ דכתיב ה' שומריך .תנא
דבי אליהו .ובתנתומא ע׳ש בלשון אתר :
)פא( עיי ל תנתומא שם .ועיין פי׳ עץ יוסף ) :פב( עיין תרגום אונקלום .האב
אני לכל עמא הדין אם בני אינון כו׳ : י
)פג( א ח רי כותבי מצאתי סעד לדברינו בבעל עקידה שער כ׳ת שהקשה שמתתיל
באב ומסיים באומן .ע*כ פירשתי ז׳ל זה לשונו ואומר שלא על הספיק
צרכי המאכל והמשקה כוונתו רק על ההוראה והלמוד המיותדים לו כו׳ ושיעור הכתוב כך
זוא האנכי הריתי כו׳ שתאמר אלי שאהו בתיקך ללמד להם תורה ולהנהיגם במצותיו כאשר
ישא האומן כו׳ .כלומר את מי אורה דעה כגמולי מתלב כו׳ התרשתי אמנם להמיל עלי
שורת ומשא האב על הבנים בענין פרנסתם זה לא אוכל לשאת כי מאין לי בשר לתת
לכל העם הזה עיין שם :
)פד( ו ג ' אלפים שהיו יותר לא תשיב עיין רש׳י בשם ר׳ משה הדרשן ולא בכו רק אלה
■ י שהיו מיוצאי מצרים ;
רבינו בתיי שם: )פה(
מרדכי -אות א מאמר א מאמר 24
להסתר השכינה והעדר החכמה וזהו שאמר ברכה אס ישמעו אשר אנכי מצוה .והקללה
הכתוב ואנכ׳י הסתר רמז לחכמה ותורה אם לא תשמעו כו׳ וסרתם מן הדרך כ 1׳
הנרמזת באנכי שבעשרת ה׳ הדברות אז אנכי אל קנא ינקום מכס כמבואר )פו(
ואסתיר פני רמז להסתר השכינה וזהו ועד׳ז יתבאר אתס נצבים היום כולכם
הסתר רמז לה׳ סתר והוא ה׳ חומשי תורה . לפני ה׳ אלהיכם כו׳ .לעברך בברית ה׳
אסתיר הוא א׳ סתר היינו ה׳ אתד אלהיך וכו׳ .ולא אתכם לבדכם אנכי כורת
) פ ט( ואנכי האמור אצל יהושע בפ׳ וילך אח הברית הזאת כי את אשר ישנו פה
ואנכ׳י אהיה ע מך .כלומר זכות ספר ואשר איננו פ ה .יתכן כי אנכי הוא כלל
התורה אשר לא ימוש מפיך והגית בו יומס התורה וזהו לא אתכם לבדכם כורת אנכי
ולילה והיה עמך כי אז תשכיל ואז תצליח את הברית .כי את אשר ישנו פה ואשר
כאשר מפורש יצאו דבריס האלו מפי השי׳ת איננו פה כאמרס ז׳ל כי כל הנפשות
ליהושע בן טן )יהושע א׳ .פיי׳ש( ובפרשת שנבראו מבראשית ואשר לא נברא עדיין
האזינו שימו לבבכם לכל הדברים אשר הי' שם אשר קבלו עליהם עול מלכות ה׳
אנכי מעיד בכס כי לא דבר ריק הוא מכם . ותורתו והבטיחס ית׳ כי לא תשכח מפי
מודעת זאת כי מרבית דברי השירה הזאת . זרעם שאין תורה משתכחת מישראל ע' כ
פי ה׳ הוא המדבר והתוכח ע ס ישראל נאמר תואר מלת אנכ׳י ועד״ז יתבאר להלן
ע מו .אמרתי אפאיהס אשביתה מאנוש בן מאה ועשרים שנה אנכ׳י היום .יתכן
זכרס לולא כעם אויב אגור כו׳ הם קנאוני ע פ׳י המבואר במקובלים כי הי׳ ימיו ק' כ
בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאס שנה כ ע ד ק' כ יום שעמד בהר מ׳ יום
בלא עם בנוי נבל אכעיסם ראו עתה כי ראשונים לקבל הלוחות .מ׳ שניים .להתפלל
אני אני הוא אני אמית ואחיה מחצתי ואני פל עון העגל מ׳ שלישים לקבל הלוחות
ארפא .וזהו שימו לבבכם לכל הדברים אשר שטוס .וזהו טע ם אנכ׳י ולא אמר אני )פז( :
אנכי אל קנא מעיד בכם אס תקניאוהו
בלא אל גס הוא יקניאכם בלא פ ס ונקם דרך זה יתבאר ואנכ׳י הסתר
ישיב לצריו ואויביו הנותנים כבודו לאל אחר אסתיר פני ביום ההוא על ^
ותפלתו לפסילים : כל הרע אשר עשה כי פנה אל אלהיס
ל א נ כ ׳ י האמור אצל עכן אמנה אנ ט אחרים)דברים לא( והוא ע*ד המבו׳ כאשר
חטאתי לה־ אלה ישראל)יהושע עברו על אנכ׳י הוא אנ ט אל קנא כי פנה אל
ז׳( לפי שקידש השם כאמרס ז׳ל שעמדו אלהים אחרים ) פ ח( ושני מיני הסתר רמז
שבט ______________
דרך זה מצאתי בבעל הטורים שם ראה עשרת הדברות שפתת באנכי ותקיים ) פו(
אותם ועיין אור החיים t pמבואר יותר שסובב אל ה׳ הוא אותו שאמר ^
לכם אנכי כו׳ .הוא נותן לפניכם כו׳ :
)פז( ר ב י נ ו בחיי וילך עיין ערבי נחל שם'בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שאז נשלם
בחינת התורה :
)פח( מ צ א ת י סעד לדברינו במהרש׳א שם )חידושי אגדות חולין קל׳ט( על מאמר
אסתר מן התורה מנין דכתיב ואנכי הסתר אסתיר פני ע׳ש שבימיה
:הקיים מקרא זה שאמר ה קב׳ה .אסתיר לפי שרחקו והסתירו עצמם ישראל מדיבור
אנכי שהוא עיקר האמונה כדאמרינן פ״ק דמגילה למה נתחייבו כליה כו׳ לפי שהשתחוו
לע׳ז כו׳עיי״ ש:
)פט■(■■ .?^^:עיר גבורים פ׳ וילך :
רבה "י
יג .5 מרדכי* אות א מאמי א מאמר
ו ע ל דרך זה .יתכן לפרש ענין אנכ׳י שבט יהודה במריבה והרגו כמה אלפ״ס
המבואר אצל רוח ותאמר מדוע מישראל כיון שראה עכן כך אמר בלבו כל
מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכ׳י נכריה. המקיים נפש אחת מישראל כאלו ק־ים עולם
יתכן כי בתחלה אמר לה בועז הלא שמעת מלא כו׳ מיד עמד והשמיע קולו לכל הקהל
בתי אל תלכי ללקיט בשדה אחר ואמרו והודה ואמר אמנה אנכ׳י כו׳ וזה שאמר
במדרש שרמז לה על שם לא יהיה לך לו יהושע בני שום נא כבוד לה׳ אלהי
אלהים אחרים על פני וגם לא תעבורי ישראל ותן לו תודה )צ( ע' כ יתכן כאן תואר
מזה ע׳ש זה אלי ואנוהו )רבה שם( ועל מלת אננ׳י ! , ,ואנכי האמור אצל דבורה
זה השיבה לו מדוע מצאתי חן בעיניך כו׳ הנביאה אנכי לה׳ אנכי אשירה )שופטים ה׳(
ואנכ׳י נכריה שהיתה שפלה בעיניה .לכן אמרו ז׳ל זהו שאמר הכתוב כי כתבור
אמרה ואנכי נכריה שעדן מתנכרת היא בהרים וככרמל בים תבא בשעה שבא הקביה
מאעלת אנכ׳י )פירוש שלא השיגה עוד ליתן תורה על הר סיני שמעו תבור 1כרמל
תכלית המציאות מאנכ׳י( ועל זה השיב לה ובאו כו׳ והקב׳ה אמר להם למה תרצדון
בועז הגד הוגד לי כו׳ ותעזבי אביך ואמך הרים גבנונים כו׳ ההר חמד אלהיס לשבתו
)כאמרס ז׳ל ברבה וכילקוט .זה ע׳ז כמד׳א הוא סיני ואעפי׳־כ פרע להם הקב׳ה שכרם
אומרים לעץ אבי אתה( ותלכי אל עם אשר בסיני נאמר אנכי ובחבור ב׳ פעמים אנכ׳י
לא ידעת תמול שלשום ממילא ׳כאשר עזבת ובכרמל נתקדש שמו של הקב׳ה ונאמר ה׳
את הע׳ז בזה באת לתכלית אנכ׳י כי המודה הוא האלהיס כנגד אנכי ה׳ אלהיך )צא(
באחד משני הדברות מודה בשניהם .וכאשר ואנכ׳י המטאר אצל גדעון )שופטים ו׳(
קיימת לא יהיה לך■.באת אל מדרגת אנכ׳י בתחלה אצל התוכחה וישלח ה׳ איש נביא
כמבואר שהם שנים במאמר ובנישא אחד . אל בני ישראל ויאמר להם כו׳ אנכ׳י העליתי
על כן ישלם ה׳ פעלך ותהי משכורתך אתכם מאיץ מצרים ]היינו בזכות אנכ׳י
שלימה כי׳ ,אשר באת לחסות תחת כנפיו שתקבלו ע' מ כן הוציאם[ ואומרה לכס אני
וזהו' כוונת דברי ר׳ חסא )ברבה שם( מאי ה׳ אלהיכס לא תיראו את אלהי האמורי
אשר באת לחסות אשר באת לתסות תחת אשר אתם יושבים )הוא שלא תעברו על
כנפיו )פירוש כאשר עזבת אביך ואמך לא יהיה לך( ולהלן ויפן ה׳ אליו )אל גדעון(
בלי נטית אחרי אלהים אחרים ובאת לחסות ויאמר לך בבתך 5ה והושעת את -ישראל
תחת כנפיו תחת כנפי ה׳ לבדו בלא שיתון{ כו׳ ויאמר אליו בי אדנ׳׳י במה אושיע כו׳
הוא ההודאה במחויב המציאות אז ותאמר ואנכ׳י הצעיר בבית אבי )פירוש ,כמו
אמצא חן בעיניך כו׳ כי נחמתני וכי דברת שהקטין משה רבינו ע׳ ה א׳ ע ואמר מי אנכ׳י
על לבי שהודעתני כי באתי אל מדרגת כן אמר גדעון ואנכ׳י הצעיר ממדרגת אנכ׳י(
אנכ׳י שהוא הכללי כמו הלב באברי האדם ויאמר אליו ה׳ כי אהיה ממך ואמרו
כמבואר .ואנכ׳י לא אהיה כאחת שפחתיך . ז׳ל ליל פסח היתה ושאל גדעון איה איפוא
המשך המאמר עתה שבאתי בצל מחויב הנפלאות שעשה הקב״ה במצרים ליל זה
המציאות .רמזה לו שיתכן עתה שיקח אותה וכיון שלמד סנגוריא על ישראל אמר הקביה
לאשה להוליד ממנה דוד מלך ישראל שהוא אליו לך בכמך זה והושיע את בני ישראל
תכלית הנרצה וזהו שאמרו במדרש שרמזה בשלש מאות המלקקים אושיע )המה שלא
לו עתיד אתה להכירני וזהו שאמרו אמר כרעו לבעל ודבקו באנכ׳י( בזכות זה אושיע
לה אין אתה מן האמהות )פי׳ השפחות( ע*כ יאות תואר אנכ׳י :
אלא
ר ב ה מסעי ותנא דבי אליהו ז)צא(.׳ ילקוט שמעוני שופכי־ם : )צ(
9צ
מ ר ד מ אות א מאמר א מאמר 26
אחר .ואשתומם כי אין סומך שאין זכית אלא מן האימהות )רבה שס( אחר כך אנ 1רה
בדור ההוא( ואנכ׳י אחריך )ע׳ד ותושיע לי אנכ׳י רות אמתך ועוד תואר אנכ׳י
ימיני וזרועי הוא סמכתני( ויאמר אנכ׳י מבואר להלן וגס אמנה כי גואל אנכ׳י
אגאל היינו שהקב׳ה בחסדו בעצמו יגאלם ואם יגאלך נווב יגאל ואם לא יגאל וגאלתיך
למען שמו באהבה כמו שיסדו אנשי כ ה׳ג) צ ב(: אנכ׳י יתכן התואר הזה על הכוונה העתידה
ו ^ ת ה נסיים בענין אנכ׳י הנאמר על לצאת ממנה דוד מלך ישראל ומלך המשית
מעשיהם ואנכ׳י העתיד . ויצא חושר מגזע ישי כו' ונאה עליו רוח ה'
ומחשבותיהם באה לקבץ את כל הגוים רוח חכמה ובינה רוח דעת ויראת ה' )ישעיה
והלשונות ובאו וראו את כבודי והביאו א ת י׳א( ואז יכירו כל יושבי תבל שם הנשגב
כל אחיכם מנחה לה' כי כאשר השמים כי הוא לבדו יתברך ראשון ואחרון הוא אמת
החדשים והארץ החדשה עומדים לפני ותורתו אמת אנכ׳י ה' אלהיך .ויותר יתכן
כן יעמוד זרעכם ושמכם )ישעיה ם'ו< לבאר תואר אנכ׳י הנאמר אצל רות ועתה
הכל יתכן על דרך אחד למעלה כתיב כי באש כי אמנם גואל אנכ׳י וגם יש גואל קרוב
ה' נשפע ובחרבו כל בשר .על כל עובדי ממני ליני הלילה והיה בבוקר אס יגאלך
ע׳ז כאמור המתקדשים והממהרים אל הגנות מוב יגאל ואם לא יפפיץ לגאלך וגאלתיך
כו׳ ובעת ההיא ואנכ׳י לא אשכחך זכות אנכ׳י חי ה' שכבי עד הבוקר )רות
התורה שקבלוה וששומרים אותה גם בגלותם ג' ( .ידוע שענין רות הכוונה על מלך
כמו שאמרו במדרש על פסוק ואף גם זאת המשית שתצא ממנה ועל הגאולה וידוע
בהיותם בארץ אויביהם כו' בזכות התורה מאמרם ז׳ל אני ה' בעתה אח־שנה
שנאמר וזאת התורה ובא לרמוז שהתורה לא )ישעיה ני ע( זכו אחישנה לא ז ט בעתה
תזוז מהם אף בהיותם בגלות כענין שהבעית על זה רמז לה כי אמנם כי גואל אנכ׳י
כי לא תשכח מפי זרעו וזכות זה יעמוד להם שהיא התורה הכלולה באנכי וגם יש
לגאלם וזהו ואנכ׳י מעשיהם ומתשבותיהם גואל קרוב ממני הוא הקב׳ה אם יגאלך
באה אלי לקבן את כל הגויס כו׳ וכאשר מוב הוא המעשים עובים ) ע׳ד היום אס
השמים החדשים והארץ החדשה עומדים בקולו תשמעון( יגאל ואם לא יחפוץ
לפני כן יעמוד זרעכם ושמכם וזכות אנכ׳י לגאלך )להחיש כי לא זכו( וגאלתיך אנכ״י
לא תמוש מהם ! באנכ׳י הולכתיה המדבר הוא הקב׳ה למענו ולמען שמו הקדוש
שצאמר הנה אנכ׳יי מפתיה והולכתיה המדבר המחולל בעמים )כי עמו אנכי ’בצרה( חי
)הושע ב'( )ילקוע ישעיה ניא( סובב אל ה' שכבי עד הבוקר עד עת הגאולה
מאמר הנביא הקודם הנה מודעת זאת כיי בעתה וכן להלן )שם ד ( יתבאר ע״ד
המאמין באתדות השי׳ת יאמין כי הכל הזה אם תגאל גאל ע׳׳י המעשים עובים
מידו יתברך וכן אמר דוד המלך ע׳ה)דה*י■ הנמצאים בך ואם לא יגאל הגידה נא לי
א׳ כ״ע( והעושר והכבוד מלפניך ונו׳ ובידך ואדעה כי אין זולתך לגאול )על דרך וארא
כת וגבורה כו׳ כי ממך הכל ומידך כי אין איש ואשתומם כי אין מפגיע ובמקום
נתנו
יהיבה ^ תי ב ה נ א מני ם א מ רי ה )צנ( שבת הנשגבה שבנפלאוה ביוס ההיא המקווה .
)דק׳ה( וד׳ תיבות הללו רומזים שההורהנתנה זהוא שחהיה ההכרה הכוללח לכל יושבי
נשס המפורש והמיוחד ודע כי כל אנכ׳י תבל באלהותו יתברך וידיעת האומות
האמור בהקב׳ה חרגס אונקלוס מימרי חוץ הבלי עצביהם וכי שקר נחלו אבוחס ובאהבת
מזה ונזכר שני שמות רחמים ודין כי ה׳ את בני ישראל נאמר הנה אנכ׳י שולח
מלך במשפט יעמיד ארץ .ונצרך גס כן לכ׳ם לפני בא יום ה' הגדול והנורא ״שאז
שתתנהג עמהס בחסד וכענין שכתוב חסד ■יכירו כולם' ישלח השי״ת את אליהו הנביא
ואמת יצרו מלך וסעד בחסד כסאו )משלי לישראל ללמדם דעת לבוא אל תכלית
כ׳ח( )צד( ואנכ׳י זולת שהוא יסוד וראש הידיעה האמחיח וישוב לב האבות אל הבנים
לכל המצות ושורש כולן כמבואר מורה על אשר לא ידעו .ולב בנים אל אמתם .
נמצא והאל׳ן{ בראש מורה על האחדות. שיהיו האבות והבנים מקענם ועד גדולם .
ושאר האותיות כולן עשרות שהן מחלק כולם ידעו את ה' כי בבוא יום ה׳ הגדול
האחד ) צ ה( ואנכ׳י עולה פ׳ א ואחד אז נאמר כי אהפוך אל עמים שפה ברורה
בחשבון מרובע עולה ג' כ פ׳ א )צו( אנכ׳י לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד .
מורה על היה הוה ויהיה אני הוא במרה דאז יודע האחדות וחיוב המציאות שהוא אנט
ואני הוא על הים ואני בסיני ואני לעתיד ה׳ אלהיך והוא אחד אלהינו שבשמים
לבוא )צז( ובמכילתא אני על,הים ואני על ובארץ )ועיין ’ בינה לעתים דרוש כ׳ג(.
היבשה אני לשטבר ואני להבא .אני לעוה״ז דעתה עוד ידינו נמויה לד vבמעלת אנכ׳י
אני לעוה׳ב .אנכ׳י בגימטריא כ ס׳ א לרמוז ע פ׳י רמז ונומריקון המלוקע מסתרים אנכ׳י
שפתח להס הרקיע עד כסא הכבוד להודיעם נוטריקון ר׳ יוחנן אמר 'אנ א 'נפשאי
שאק שד מלבדו )צח( אנכ׳י מרומז על ' כ ת בי ת'י ה בי ת ורבנו אמרי'אמירה 'נעי מ ה
חיות הקודש ) צ ט( ובעבור זה פחח ההורה ׳כתיבה 'יהבי ת איכא דאמרי אנכ׳י למפרע
באנכי
)צג( עייל מהרש׳א חידושי אגדות שס דהוי סגי למיכתב אני ולא אנכי ע' כ דרשו כולה
׳ לדרשא אנא נפשאי ר׳ל שהקב״ה יעצמו נמנה כתיבה כדכחיב והלוחות
מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהיס כו׳ .ורבנן אמרי דבר נוסף להרחיק הגשמיות
שהאמירה הנעימה היוצאת מפי הגבורה נכתבה בלוחות מעצמה )וכ׳ה במי' ובמדרשות(
ואיכא דאמרי למפרע להורות שהתורה נתנה כתובה ולא ב ע' פ ודברים שבכתב א׳א
רשאי לאמרס בעל פה עיי׳ש ;
ר ב י נ ו בחיי יחרו ) :צה( ענין מורה על האחדות ע פ׳י חכמי ,הקבלה אות א׳ )צד(
נמצא בו שני יודין וגס ואו עולה כ׳ו כמנין אותיות השס הוי׳ה ב׳ה
שמורה על האחדות :
א ל ת פעמים א' הוא א' .ח' פעמים ח' עולה ס׳ ד .ד' פעמים ד׳ עולה ט׳ז )צו(
ס׳ ה פ׳ א וכל המספרס בככליס ישמנו ברובייס והאלף לא ישתנה .ע' כ אות
אלף מורה על האחדוח .עיין רבינו בחיי שס .ועיין של׳ה הקדוש יתרו :
רבה וילקוט שם ) :צח( בעל הטורים יתרו : ^יין )צז(
א נ כ י ר׳ ח ’ אריה ׳נשר ׳כרוב 'י ע ק ב והוא פני אדם חקוקה בכסא הכבוד ונהפן־ )צט(
שור לכרוב למה והח־רוץ לא יהיה לך אלהים אחרים על פכי )הוא פני
כור( אלא כרוב .הובא במדרש ובילקוט רחובני
עיי!
טו 29 מרדכי * nvsא מאמר א מאמר
הדבור מדבר ובעבור זה נאמר בלשון באנכי באות אלף שמורה על האחדות והקב׳ה
י»יד )קז( אנכ׳י בגיממריא אמת במ׳ין אתד ושמו אחד דכתיב שמע ישראל ה׳
תשעה להורות שה' אלהים אמת ואמפ אלהינו ה' אחד והתורה נקראת אחת דכסיב
הוא מספר תשעה שאק לו חשטן וסוןז■ תורה אחת יהיה לכם .ומנין שאלף הוא
כי אם תכפילהו עד אץ סיף ישאר תשעה אחד שנאמר איכה ירדוף אחד אל׳ף .אנכ׳י
וכן לעולם וה׳ אלהים אמת שהוא ראשון ראש לכל הדברות ואל״ף ראש האותיות
והוא אתרון ואין סוף ואמתת מציאותו הוא )ק( על כן אמר הקדוש ברוך הוא אני
האמת ) ק ח( וכשאמר הקב׳ה אנכ׳י השתיק אחד ואתה אחד כשאתן את התורה בך
9ל העולם כדי שידעו הברות שאין תוץ ^£תח ) ק א( ועוד נקרא שמו אלף שהוא
ממנו ) קט( וקודם מתן תורה שהיתה מסכים לאלף שנאמר דבר צוה לאלף דור
השכינה יתידה בלא תורה נאמר שקדתי )תהלים ק׳ ה ( ) ק ב ( ועשרת הדברות כנגד
ואהיה כצפור בודד על נג )תהלים ק*ב( עשרה מאמרות שנברא בהם העולם ודבור
וכאשר ג או להר סיני נאמר ויחן ישלאל אנכ״י כנגד יהי אור שהוא אור התורה
)ונעשו אומניא( אמר הקביה הרי השעה )קג( אנכ׳י כולל תורה נביאים וכתובים
שאתן פורה לבני ) קי( .וכאשר כתשו בה׳ שסימנם אנ׳ ך וכולם נכללים ביויד )קד( וד׳
והפרו האמת נאמר ותשלך אמת %צה אותיות מאנכ״י רומזים כנגד ד׳ חיות הקודש
)דניאל י׳א י׳ ב( תזר להיות בדד והוא 1׳ מחנות שכינה ד׳ יסודות ג׳ האבות ודוד
איכה ישבה בדד )קיא( כי אז נאמר ואנכ׳י שהוא רגל רביעי )ק ה( והדבור אנכי
אסתיר פני שהוא העדר השכינה וההורה הקדוש שיצא מפי הקביה פרת תחת השמים
)כנאמר לעיל( ואיכה בגיממריא פשעה כמו ונראה במחנות ישראל וחזר ונחקק על
אנכ׳י .ואמת .ובכל צרתם לו צר .ועמו הלוחות שהיו בידי משה וקרא ואמר עמי
אנכ״י בצרה ) קיב( אך אנתנו מקוים בני ישראל אנכי ה׳ אלהיך כו׳ וכן דבור
לישועת ה׳ כי יוסיף שנית אס ידו לקנוס השני כו׳ ) ( pוכל אחד מישראל אמר עמי
אס ■
________
אע״ג דאות ב׳ ב ה )ק( עיין זוהר הקדיש הקדמת בראשית אמר הקב״ה אל״ף אל״ף
בך pישמרון כל ׳ א ב ר עלמא אס תהי ראש ,לכל אתוון ל ת בי יתודא אלא
אלף עכ׳ל : חושבין וכל עובדין דעלמא וכל יתודא לא הוי אלא באות
שיר השירים ועיין ) ק א( עיין מדרש תנתומא ועיין אותיות דר' עקיבא ועיין רבה
במדרש עשרת הדברות וברבה בנוסת אתר :
בראשית רבה שיר השירים : )קב( רבה
ע י ץ ; ז ו ה ר ויקרא ובעקידה ורבינו בתיי יתרו וזה היה טונ ת הפיימן במערבית )קג(
Vליל א׳ שבועות אנכ׳י נלה והאיר לעמו ;
הקדוש רב־נו בחיי ) :ק ה( שם : )קד(
עיי| תרגום יונתן הובא בילקוע ראובני ) :קז( שם ) :קח( עיין רמב״ם המובא ) קו(
׳ בתחלת זה המאמר וענין תשעה עיין באריכות ^ ו ת מ׳ :
ל ב י נ ו בחיי של׳ה הקדוש שם ; ) ק ט(
^ י י ן רבה איכה עיין פירש״י בתהלים שס: )קי(
) ק' א( ל ׳ א שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג בשעה שאתה נומל גוזליה היא יושבת
בדד כך אמר הקביה שרפתי את ביתי בדד ישבתי)רבה שם(;
)קיב( ט ב ו א ל לעיל עיין עיר גבורים וארא )היינו אנכ׳י של מורה( :
עיין
פדדמ אות א מא^' א מאמר 30
)ירמיה ל׳( והיימס לי ל ע סי אנ כ׳י אהיה וכימי ינאלנו אנכ׳י ובזכות עמו את
לכס לאלהים והוא אחד אלהינו שבשמים צאתינו ממצרים יראנו נפלאות )קי־ג(
ובארן : נביאו ירי על הבכוחתו בנו ויקויים
אות א מאמר ב
בגופו ומיה ואילו היה היוצר גון £וגויה הי « אחד טי יודע ,אחד אני יודע .אחד
לו קן וחכליה שאי אפשר להיות גון £שאין אלהינו שבשמים וכאדץ ,שמע ישראל
ה׳ אלהיני ה׳ אחד )וכריס . 0
לו קן .וכל שיש לגופו קן ותכלית יש לכתו
קן וסון £ואלהינו ברוך שמו הואיל וכתו
אין לו קן ואינו פוסק שהרי הגלגל סובב ה ר מ ב ׳ ׳ ם ז׳ל במנין המצות מ מ׳ע מונה
תמיד אין כחו כח גון{ והואיל ואינו גון{ מצוה ב׳ לימדו ,וזה לשונו
לא יארעו לו מאורעות הגופות כדי שיהא הקדוש בס׳ המדע ב פ׳ א ה׳ז מהלכות יסורי
נחלק ונפרד מאחר לפיכך אי אפשר שיהיה המורה .אלוה זה אחד הוא .ואינו שנים
אלא אחד .וידיעת דבר זה מצות עשה ולא יתר על שנים אלא אחד שאין כיחודו
שנאמר ה׳ אלהינו ה׳ אחד ) א( עכ׳ל וכל מן האחרים הנמצאים בעולם ,לא אחד
אחד מישראל מחוייב להאמין שהבורא יתברך במין שהוא כולל אחדים הרבה .ולא אחד
שמו הוא אחד ואין שני .כי כל האחדים בניף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות אלא
הנמצאים במין ובסוג ובמורכב ובמספר יחוד שאין יחוד אחר כמותו בעולם ,אלו
יקראו שם האחד על דרך השאלה ובזמן היו אלהווו הרבה היו גופין וגויות מפני
שאין שני) ב( אבל בזמן שיבא השני יגרע שאין הנמנים השוים במציאותן נפרדים זה
שם האסד אכן הקב״ה הוא האחד האמת מזה אלא ב מאורעין)פי׳ במקרים( שיאורמו
ואיו
) ק ע( ע י י ן בראשית רבה )פמ״ד( וגס אס הגי' אשר יפבודו דן אנכ״י היה לו לומר
’ גם מאי וגס לרבות ד׳ גליות שיגאל אותנו בזכות אנכ׳י וזהו אני ישנה
ולבי מר )שיר השירים ב׳( אני ישנה מן הגאולה ולבו של הקב׳ה לגאלנו )והון^׳ה נקרא
ל ק של ישראל שנאמר צור לבבי וחלקי אלהיס( )רבה שם( או יתכן על ישראל אני
ישנה בגלות ישן מן המצות ולבי ער הוא האמונה שהוא אנכ׳י כמבואר לעיל הוא ער
ובומח באנכי בזכות התורה יגאלנו במהרה בימינו אמן :
)א( מ י י ן רמב׳ס שם ) :ב( עיין תיקונים פחח אליהו ואמר רבון עלמין אנס הוא חד .
’ ולא במושבן אנס הוא עלאה על כל עילאין .ססימא על כל ססימין .ליס
מחשבה ספיסא בך כלל יע׳ ש .ובזוהר חדש וזה לשונו .ליח אחר דלאו איהו סמן .לעילא
עד אין סו ף .ולססא עד אין תכלית .ולכל סנורא לית אליה בר מיניה כו׳ א ע׳ג
ד א ש ^זד ע לבני נשא .אסמר ביה דהוא חכם ולא בחכמה ידיעא .מבין ולא בבינה
יר.יעה .תשיר ולא זבקסד ־ידיעה .גבור ולא בגבורה ידיעה .איהו אסד ולא בחושבן כו׳
עיי׳ש באריכות : ׳
עיי!
טז 31 מרדכי א\ ת א מ א ט ר ב מאמר
כמתכונתו יבולע כי לא ידע ראשית דרכו . זאין שני )נ( יכל האחדים נמשכין ממקור
ונאמר כי מי בשחק יערוך לה׳ ידמה לה׳ בבני האחדות .והוא הבורא יתברך שמו ,והוא
אלים )תהלים פ׳כי( על כן לו דומיה תהלה ואחדותו אתד הוא כמו שאמר הכתוב ראו
ובאהבה ה׳ את בני ישראל בחר בהם לעם עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי
סגולה והבדיל אותם מכל העמיס ו נ ק )האזינו לב( רצונו לומר כמו שאני .אני הוא
להם את התורה ואמר להם אנכי ה׳ אלהיך וחץ אחדותו נפרד ממני .כן אץ אלהים
כו׳ אז שמעו וראו כי הוא אלוה בורא עמדי .כי אני הכל בעצמי ובכבודי )ד(
נמצא אחד וקדמון ואין עוד מלבדו והם קבלו ונאמר אתה הרא־ת לדעת כי ה׳ הוא האלהים
עול מלכותו עליהם)עיין מאמר א׳ באריכות( אץ עוד מלבדו )דברים ד ( וידוע מאמר
על כן כחוק על עבדים נאמנים ומצוה עליהם חז׳ל שפתח להם הרקיע והראה להם שהוא
ליחדו ולאהבו .ולקרוא אותו ה׳ אלהינו ה׳ לבדו הוא ה׳ אחד )ה( והבורא יתברך שמו .
אחד .ומה יקרה פרשה הזאת שק הוא בכל ענין שנערכהו ונשבחהו הוא באין גבול
השובת משה רבינו ע׳ ה לי ^ אל לאחר ותכלית אשר א״א להגבילהו ולשערהו וכמו
ששמעו עשרת הדברות מפי הגבורה ואמרו שהוא אחד בכת העצם באין ראשית וסון{
קרב אתה ושמע וכו׳ ושמענו ועשינו אז לאחדותו כן כל פעולותיו ותנועותיו ושבחיו
אמר אליהם שמע ישראל הנה שמעתם באין סוך וערך .כי מרומם הוא על כל
דבור ראשון מאנכ׳יי וקבלתם אלהותו עליכם ואיזהו שבח יקר כבוד י ברכה
לכן שמע ישראל ה׳ אלהינו ותיחדו אותו »מעלה אשר נתנה לו ]כפי אשר יאתה לו
ותאהבו אותו בכל לבבכם כו׳ )ו( והוא •וכראוי אליו[ ואשר נודה אותו ית׳ש הוא
הפעם שעשה אותה פרשה בפני עצמה וצוה ■רק ע׳ש השאלה כי קמנה שכל מין האנושי
אותם בכל אופני החומרות שהזכיר בה להשיג יקרו ותפארת גדולתו ומהותו ית׳ש
היינו שמע ישראל אחר שעמדת במעמר ולהמשיל לו להחבירה .כי השי-ת הוא
ההוא ושמעה מפי הגבורה חלו השני דברות עצם נבדל מכל יציר ולא יכילהו רעיון וגשם
וענינם הוא שה׳ אלהיט כמו שאמר בבירור ולא ידמה אליו כל נשם כמו שאמר הכתוב
אנכי ה׳ אלהיך שהוא המנהיג בכוונה ורצון ■ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש )ישעיה
כמו שאמר ה׳ הוא האלהים והוא ה׳ אתד נ׳ א( .ואס יאמר אדם אערוך אליו
שהכוונה
>ג( עיין בעל העקידה שער מ׳ ה .במליצתו הקדושה .שהוא ית׳ש .נמ.צא ולא במציאות.
מה ולא במהות .אחד ולא באחדות .קדמון ולא בקדמות .יודע ולא בדעת .
רוצה ולא ברצון .חי ולא בחיי ם .פועל ולא ביד .ולא במאמר .ולא במחשבה .מניע ולא
בפגישה .ולא בציווי .ולא בשום אופן .שיפול עליו לב האדם .עיי׳ש ■:
)ד( HTהפירוש שמעתי או ראיתי באיזה ספר ונעלם ממני שם האומר :
) ה( ה ה ל׳ המשורר אחה א׳ ראש כל מנץ ויסוד כל בנין אתה אחד ובסוד אחדותך חכמי לב
יתמהו כי לא ידעו מה הוא .אתה אחד ולא כאחד הקנוי והמנוי ט לא ישיגך רבוי
ושנוי לא תואר ולא כנוי .אתה אחד ולתת לך חוק וגבול נלאה הגיוני על כן אמרתי אשמרה
דרכי מחמוא בלשוני')כתר מלכות להרב החכם ר׳ שלמה בן גבירול מנוחתו כבוד( :
)ו( מ ה י כ ן זכו ישראל לקרות שמע כו׳ אמר ר׳ פנחס ב׳ר חמא ממתן תורה זכו
* כיצד אתה מוצא לא פתח הקב׳ה בסיני תחלה אלא בדבר זה אמר להן
שמע ישראל אנכי ה׳ אלהיך .וענו כולם ואמרו ה׳ אלהינו ה׳ אחד ונושה אמר ברוך
שם כביד מלכותו לעילם ועד )דברים רבה ב׳( :
מיי:
טרדכי א מארד כ מאמר 32
כהנה .והמלאכים א״א לאחד מהם להקרא שהטו-נה היותר מפורסמת בהבנתו הנמצא
בשם אחד כי יש גדול וגבוה ממנו )כמו המיוהד והמופשמ והמשולל מכולן והוא
שאמר קהלת כי גבוה מעל גבוה שומר עצמו תאמר לא יהיה לך כו׳ כי שם הראית
וגבוהים עליהם( .ולא יאות לשום נמצא לדעת כי ה׳ הוא האלהים בשמים ממעל
מהנמצאים זה השם כלל זולת אדון הכל ועל הארץ מפחת .ואין עוד והוא ה׳ אחד
ימ׳ש שהמציא אח כל הנמצאים אחרי העדרס כי הוא אחד ואין בלמו )ז( ופרשה זו הוא
והוא האחד האממי הקודם לרבויים והוא פרשת היחוד ונקרא עבודה שבלב לכן
האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת הזכיר שמע לשון כולל שמיעת האוזן ומערכי
והוא לבדו האחד הקדוש שאין לו ■ דמיון לב כלומר שמכוון לבו מה שמוציא בשפתיו
כענין שנאמר ואל מי מדמיוני ואשוה יאמר וגם משה רבינו ע׳ ה רצה להכניס א׳ ע
קדוש ) ט( וכמו שהוא אחד כן הוא לבדו במורת היחוד ע' כ אמר ה׳ אלהינו ולא
בעל היכולת ולא יבצר ממנו ימ׳ש כל דבר אמר אלהיך כמו בכל משנה מורה )ובשם
]כמו שאמר איוב והוא באחד ומי ישיבנו הר׳א מגרמיזא ז׳ ל( .ה׳ .קודם העולם.
ונפשו אומה ויעש[!יכולת ה׳ בחפצו קשורה אלהינו בעולם .ה׳ לאחר העולם .א ח ד.
וברצותו לא אחרה כמו שאמר הכתוב בכל העולמים ) ח ( .וע׳דה שכל ידענו מכל
ידעתי כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזימה הנמצאים בעליונים ובשפלים שיש אחד
)איוב מב( ומי יאמר לו מה תעשה כי כאשר אמתי אשר האצילם והמציאם .וכמו שהאחדות
ית׳ש הוא האחד האמתי כן הוא המנהיג קודם לכל־ המספרים כן האחדות קודמת
והמסבב לבדו ויתוד השלם בלב שלם ,הוא על כל רבוי וסבומם מכח האחד ואשר
ראש אמונת הדת .והזהיר עלינו ליחד ימצאו דברים רבים נקראו בשם אחד אין
אומו ,בכל ערב ובוקר ולא יעמוד רגע אחד זה על דרך האמת כי אם ע״ד ההעברה
באין יחודו במאכלו ומשתהו ובכל הנאותיו והשאלה )כמו והיה המשכן אחד( וידוע
ובכל הרגשותיו ותנועותיו וזאת השמועה שהי׳ בו דברים נפרדים וחלקים רבים .ועוד
היא
)ז( ע י י ן עקידה שער נ׳ .וכענין הזה מבואר באברבנאל ואתחנן וזה לשוני שמע ישראל
י רצונו לומר המה אזניך ושמע והבן בלבבך כי כל זה נכלל בלשון שמיעה שאוהו
ה׳ אלהינו אשר שמעת בדבור אנכי דע וראה שהוא אחד וידיעה זו על שני אופנים
ראשית לדעת היותו יתברך אחד בעצמו בתכלית הפשימות נמנע ההרכבה והריבוי לא
ריבוי דברים עצמיים ולא ריבוי מוארים מקריים לא בנפש ולא חוץ לנפש השנית מניעת
השניות ולרמוז על ב׳ מיני האחדות אמר בזה הפסוק שני פעמים שם ה׳ .מצרך השם
הראשון .ה׳ אלהינו לרמוז אל מין הראשון מהאחדיס שה׳ המנהיג אומנו»וא אחד בעצמו
ולרמוז על מין השני מהיחוד אמר ה׳ בלבד שהוא יתברך מפאת אלהומו כו׳ הוא ג' כ
אחד ואין שני :
כחיי שם .עוד ,שם נתבאר בספר החכמה שהמציאות כולו אחד רבינו )ח(
-מהגלגל העליון הנקודה הנקראת מרכז העולם או עמוד העולם וקבלנו
מופת לזה במלת אחד .כי אות אל׳ך מורה על הגלגל העליון המקיך הנקרא ערבות שהוא מ־וחד
מכל הגלגלים כמלך עליהם.אות חי׳ ת רומז לשמונה גלגלים שהם מקיפים בתוכו.אות ד׳ רומז
על ד׳ יסודות שתחתיהם והכל אחד .וכשם שהוא כן מנהיגו ימ׳שאחד וע׳ גלגלים וד׳ יסודות
עולה כמספר אחד עיי׳ש וע׳ד הקבלה הוא העשר ספירות וכמדת האחד נכלל העשר
והעשר מגלה כת האחד )וידוע ליודעי תן( :
■ )ט( ר י י נ ו בחיי ש ס:
חובה
33 יז מרדכי אות א מאמר כ מאמר
וזהו אני' ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא היא קבלת הלב ואמונתו לא על שמיעה
כליתס שפירושו אני ה'שהוא המיוחד לא שניתי האוזן בלבד .רק שצריך שנכוין ונאמין
רק אחדות גמור ובני יעקב לא כליתס דבל שהוא נמצא וזהו כולל מלת ה׳ הנקרא
זה אבל הודו לדברי אביכם לומר ה' אחר בפסוק )הוא שס הויה( שהכוונה היה הוה
)מהרש׳א חידושי אגדוח שס( והפרשה ויהיה ואח׳כ צונו שנקבע אלהותו בלבב־נו
הזאת כוללת כל התורה כולה .וע*כ נקראו וזהו כולל .מלת אלהינו ואח׳ב צוה אותנו
ישראל קודש לה׳ כי הם אומה ראשונה אשר להאמין שהוא אחד שאין אחד כמוהו בכל
נחקדש שם שמים על ידיהם והכירו כת האחדים ואלו ג' עניניס נכללים בפסוק
אלהותו ומלכותו ט חלק ה׳ עמו יעקב חבל הזה ונודה על יחודו שהוא ראשון והוא
נחלתו)יג( וכמו שמקדישים ישראל את השם אחרון בלי שיתון tובלי דמיון ולא יצמרך
ומיחדיס אותו באמרס שמע ישראל ה׳ אחד אחר למנין עמו וגס הוא אחד מבלי סבה
כן יתפאר השם עם ישראל כמו שאמר הכתוב ושינוי מעשה ובלא שינוי גזרה כי כל גזירותיו
מי כעמך ישראל גוי אחד בארן )דה׳י א׳ נגזציות וידועות לפניו ואין אחד נמצא
י׳ב( כאמרס ז׳ל )חגיגה ד׳ ג׳( אתם כאחדותו )י( וחותמו של הקביה חסת
עשיתוני חמיבה אחת בעולם )פי׳ ציור להודיע כי הוא אחד )י א(:
אחת בעולם כלומר דבר הניכר שאין כמוהו ^ ה ו שפת אמת תכון לעד )משלי י׳ב(
ערוך בשם רב האי גאון ז׳ל( דכתיב.שמע )יב( ופרשה זו קבלה בידינו מיעקב
ישלאל כו׳ ואני אעשה אתכם חמיבהיאחת אבינו ע׳ ה בשעה שקרא לבניו ואמר הקבצו
בעולם דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד ושמעו בני יעקב .פתחו כולם ואמרו .שמע
ב א רן .ואן( הוא פתח ודרש כולם נתנו ישראל כר כשס שאין בלבך אלא אחד כך
מרועה אחד )קהלת י׳ב( אל אחד נ תנן. אין בלבבינו אלא אחד )פסחים ד׳ נ׳ז(
פרנס
)יד( ה ק כ ׳ ה אחד שנאמר ה׳ אחד ומנין שהתורה אחת שנאמר תורה אחת לכס )סדר
שלח( מדרש תנחומא :
) מן( ע י י ל שבת ; ) טז( עיין תוספות חגיגה שם כ׳ מי כעמך ישראל גוי אחד בא p
אמרינן במדרש שלשה מעידין זה על זה ישראל ושבת והקב״ה )ושבת שקול
כנגד כל התורה כולה( וכולם הס בגזירת אחד על הקב״ה שהוא אחד יחיד ומיוחד
וישראל שהם יחידים באומות ושבת שהוא יום מנוחה א״כ שבת שהוא שקול כנגד התורה
הוא אחד כמו התורה שנקראת אחת עיין דרך חיים על אבות בהקדמה שבת שהוא יום
מנוחה שהוא אחד ואין לו בן זוג ויבואר אי׳ה באות ג׳ גם אות ז׳ באריכות (V) :כמבואר
בספר יצירה:
)ייי( ר ב י נ ו בחיי בעל העוריס ואתחנן :
)יט( ש ם ,עוד שם .ואתם עדי נאום ה׳ וגם הקב״ה הוא עד לישראל כדכתיב והייתי
עד ממהר כו׳ )מלאכי ג׳( ועוד הד׳ גדולה שלא העעה ברי׳ש חלילה
יכן רי׳ש של לא תשתחוה לאל אחר גדולה שלא תעפה ח׳ו בדלי׳ת וע׳ דשמע גדולה דע׳
שמות יש לישראל ונתן להם תורה שיש לה ע; שמות ונדרשת בע׳ פנים להבדיל בין ע׳
אומז-ת וע׳ של שמע תלוי שהקב׳ה ברא מעשיו בע׳ ע׳ והקב׳ה מלך על כולם וזה שיסד
הפייס באזהרת בראשית )לשבועות( ושמו מעולה למעלה משבעים )פירוש תזקיני על
פסוק שמע( :
>כ( י ל ס ו ט שמעוני קהלת ד׳א אני פי מלך שמיר .אני פי מלך מלכי המלכים אשמור
שכתוב בו שמע ישראל כו׳ ה׳ אחד : י
35 יח מרדכי אות א מאמר ב
ואומרים שמע ישראל ד׳ אלהינו ד׳ אחד 5אמרם ז״ל ג ם מחוייב האדם לאהוב אס
)כג( ולו קוינו כי ישיב אס שבוחינו כאשר השם הנכבד אם גמלהו עובה או רעה
הבעיחני ועלו מושיעים בהר ציון כו׳ והיסה סלילה כמאמר דוד המלך ע׳ ה צרה ויגון
לה׳ המלוכה כי אז יגמר האחדוס והמלכוס ׳אמצא ובשם ה׳ אקרא .כוס ישועוס אשא
שהם אחד )כד( והיה ה׳ למלך על כל >בשם ה׳ אקרא )סהליס קמי׳ז( וכן אנו
הארן ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד ) נ א ( מצפים ומקווים לישועסו של הקב׳ה
)זכריה א׳( כי כשיהיה השם שלם והכסא גכל יום ומיחדים שמו פעמים ואומרים שמע
שלם )כה( יכירו כולם אס כח אלהוסו ישראל כו׳ והוא אני לדודי ועלי תשוקסו
אחדוסו ומלכוסו שהוא אחד אלהינו שבשמים ) כ ב( גם בגלוסינו הוא פוחלסנו ושברינו
ובארץ : מיחלים אנחנו לחסדו ומיחדים שמו פעמים
אות א מאמר ג
על מעשי ה׳ ובלואיי ישטל ייכין כי יש אחד טי יודע .אחד אני יודע .אחד
אלהים יחיד ומיוחד אשר ברא ויצר הכל אלהיגו שבשטים ובאדק n rri .היום
בחכמה ובחבונה ובדעח ומצוה להחבונן והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא האלהים
בגדולסו יס׳ש כמו שנאמר שאו מרום עיניכם בשטים טטעל ועל האדץ טתחת
וראו מי ברא אלה )ישעיה מ׳( ועל ידי אין עוד )דכריס ד׳( .
זה יכול האדם לבוא אל יראס רוממסו
ועוצם גבורתו של השי׳ת כשהוא רואה כל ח כ מ י המחקר החלימו לאמר כי הפעולה
הפעולות והתנועות נקשרות בחפץ ה׳ . סעיד על פעלו בהחבונן האדם
ושכל
) כ א( ר ״ א בו׳ד כו' אך בני ישראל המיב עמנו ואין לנו אלא הוא הרעיב אותנו אין
לנו אלא הוא ה׳ אלקינו ה׳ אחד .וכן איוב אמר ה' נחן ו ט לקח יהי שם
ה׳ מבורך )ילקיש שמעוני ואסחנן( :
) כ ב( ר ב ה שיר השירים :
)כג( ^ י י ו מדרש רבה איכה על פסוק נשקד עול פשעי .גם על פסוק זאס אשיב אל
לבי על כן אוחיל לו :
)כד( ^זיי ל 'לקיש שמעוני ואתחנן ד׳א ה׳ אלהינו על כל באי העולם בעוה׳ז .ד׳
׳ אחד לעוה׳ב וכן הוא אומר והיה ה׳ למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה
ה׳ אחד ושמו אחד ע כ׳ ל .וברבה שיר השירים זה לשונו כשישראל נכנסין לביס הכנסת
וקורין שמע בכיוון הדעת בקול אחד בדעה ומעם אחד אומר להם הקב׳ה היושבת
בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני .ופמליא שלי מקשיבים לקולך .אבל כשישראל
קורין שמע במירוך הדעה .זה מקדים וזה מאחר ואינן מכוונים דעתם בקריאת שמע
רוח הקודש צווחה ואומרה ברח לך דוד־ ודמה לך לצבי לצבא של מעלה הדומים לכבודך
בקול אחד ובנעימה אחת עכ׳ל :
)כה( דיי ל אברבנאל סדר ואהחנן ;
עיי; ^ י
פ)רדכי אות א מאמר ג. מאמר 36
מנהיג העולם בשמים אלו הגלגלים ממעל יסכל צבא מרום מספרים כבוד אל וקדושתו .
אלו המלאכים .ועל הארץ הוא העולם כמו שנאמר השמים מספרים כבוד אל
השפל מתחת אלו מעמקי תהומות ואמר ומעשה ידיו מגיד הרקיע )תהלים י׳ מ(
אין עוד בכל העולמות .כולם )ב( ונזכר ולא השמים בלבד אפס השמים ושמי השמים
בדברי משה רבינו ע׳ ה רק שמים 'וארץ וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים
כמו בבריאת העולם במעשה בראשית .יען וכל אשר בהם ומן הארז אשר בלבנון עד
כי המה האמת לכל יצורי בראשית והנמצא האזוב אשר בקיר ומן הראם עד נמלה
בהם המה התולדות )ג( ושמים וארץ המה קסנה .מכולם י ט ר ויתבונן כי יוצר הכל
מעידים כי הבורא ית׳ש יחיד ומיוחד הוא אחד יחיד וקדמון בלי ראשית ובלי
וקדמון ]יען כי חלקי המציאות נקשרים תכלית ממציא כל הנמצאים ומנהיגם ומשגיח
זה בזה ומתאחדים זה בזה ומתאימים בהם .ומתיה את כולם הוא־ערכם והואמכינם
יתד ותלויס זה בזה וצריכים זה .לזה והוא משדדם ומשנם כמו שאמר הכתוב אתה
ולא יתקיימו זה בלא זה וכאשר השמים הוא ה׳ לבדך אתה עשית את השמים
יענו את הארץ לתת מערת עוזו ארצה אז וגומר ואתה מסיה את כולם )נתמיה ס׳(
הארץ תענה אס הדגן ואת התירוש וכל ובשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו
המציאות כולן כאיש אחד והאחד ברא אחד מיד הוא אוהב ומשבח את הבורא יתברך
והבן[ וכל מה שברא הקב׳׳ה בששת ימי ש מו) א( וידיעה זו מצות עשה מן התורה
הבריאה לא ברא אלא לכבודו ולעשות בידיעת הש׳י שנצעוינו לדעת אותו ולחקור
בהם רצונו הה׳ד כל פעל ה׳ ל מ ענ הו) ד( על אתדותו ושלא נסמוך על הקבלה בלבד .
ונאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו והידיעה הזאת הוא מתוך פעולותיו ומעשיו
יצרתיו אך עשיתיו)ישעיה מ״ג( ודבר ז ע הנוראים ונבראיו העליונים והשפלים כו׳
מבואר 9פורה ובנביאים ובכתובים .כתוב ]כמו שכתוב בתורה וידעת היום והשבות
בתורה הן ל ד אלהיך השמים ושמי השמים אל לבבך .כי וגומר אין עוד[ ואמר אל
הארץ וכל אשר בה)דברים '׳( שנוי בנביאים לבבך כנגד שני יצרים ובא ללמד שאם
כה אמר ה׳ בורא השמים הוא האלהים יוצר יעענו יצרו תלילה בשני רשויות אז ישיב אל
הארץ ועושה הוא כוננה לא תהו בראה לבו כי הוא אחד בשמים ובארץ אין עוד .
לשבת יצרה אני ה' ואין עוד )ישעיה מ׳ה( והענין הוא שיחשוב בלבו כי ה׳ הוא האלהים
ועוד
ע י י ן ברמבים ד ל בהלכות יסודי התורה באריכות• ודעת לנפשך ינעם : )א(
)ב( ל ב י ג ! בחיי ואתחנן ועל אמונה זו שבלב נצעווינו בפ׳ שמע והיו הדברים האלה
אשר אנכי מצוך היום על לבבך לא כאשר תשבו איזה מהחכמים שלא תפול
שס מצוה כי אס בדברים המעשיים כו׳ .על זה הודיעם משה רבינו ע׳ ה לא שיקנו
האמינות בנפשם כי אס שיתנו לב לנפלאותיו ויעיינו בדברי נביאיו באופן אשר יבואו
להאמנת האמונות האמהיות באלהותו ויחשוב בהם תמיד .אברבנאל שס עיי׳ש
באריכות :
)ג( ן ד י י ן רמב׳ן בראשית וזה לשונו השמים וכל אשר בהם חומר אחד והארץ וכל
אשר בה חומר אחד והקב׳ה ברא אלו שנים מאין ושניהם לבדם נבראו
' והכל נעשה מהם :
)ד( עיין רבה שמות פ׳׳ז עיי׳ש שחושב שם כל הנברא בששת ימי בראשית והכל
י מכתובים ;
יט 37 מרדכי אות א מאמר ג מאמר
יום קבלת התורה וכן מבואר בבראשית זעוד וה׳ אלהיס אמת הוא אלהיס חיים
רבה ובמס׳ מנחות )דן■ 1ק'מ( אלה תולדות ימלך עולם ס׳ כדנה האמרין להום
השמים והארץ בהבראס )בה׳א בראם( וע׳ד אלהיא די שמיא וארקא לא פבדו
המדרש בהבראם אותיות באברהם בזכות יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה )ירמיה
אברהם )ז( ועד׳ז אמרו חז׳ל)נדרי ם ל׳ב( »׳( משילש בכתובים ־ עזרי מעם ה׳ עושה
א׳ר אמי בר אבא בן ' ג׳ שנים הכיר שמים )ארץ עזרנו בשם ה׳ עושה שמים וארן
אברהם את בוראו )הוא הכרת ראשית )תהליס קכ׳א קכ׳ד( וכהנה פסוקים
היחוד לדעת כי ה׳ הוא האלהיס כנאמר הנסצאיס ב תנ׳ ך .הנזכרים בהם שמיס
אתה הוא■ ה׳ האלהיס אשר בחרת באברם )ארץ אבות הנבראים .לתורה .ולתפלה.
»׳ ומצאת את לבבו נאמן לפניך )נחמיה והודאה .אזהרה .תוכחה .התראה .חשא .
ס׳( ובא ,לתכלית הידיעה• ואמונת היחוד ועונש .ברכה .וקללה ) ה( וכל תכלית
שהוא אנכ׳י ה׳ אלהיך שהוא מקור ויסוד שריאת שמיס וארץ היתה בעבור התורה
כל המצות ומצאת את לבבו נאמן שהלב ;ישראל כאשר דרשו ־ ו׳ ל בשביל התורה
הוא ג' כ מקור ויסוד רמיח אברים שבאדם שנקראת ראשית שנאמר ראשית דרכו)משלי
כמובא במאמרים הקודמים : ח׳( ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתי
^ ד שם ואמר רמי בר אבא השמן שנאמר קודש ישראל לה׳ ראשית תבואתו
בחושבניה שסיד פירש הרין זיל ^ )ירמיה ב׳( )ו ( וכן דרשו חדל )שבתדפיז(
דמות היזמה שס׳ה ע' כ איכא חד יומא יום הששי מלמד שהתנה הקב׳ה מס מעשה
דליס ליה רשוהא למשסן דהיינו יוה׳כ )ח( בראשית מ' מ שיקבלו ישראל התורה ה׳
עוד שם ואמר רמי ב^א' נזתיב אברם יסירה משמע הששי המיוחד של ששי שסיון
וכתיב _ ____________
חשאו .בהן לקו .בהן מתנחמים : בהן העיד :« .ן רבה האזינו . >י‘( עיין
זוהר הקדוש יתרו : עיין )וי(
) 0א מ נ ם המבואר במנחות עיי׳׳ש הוא שהעוה׳ז נברא בה׳א והעוה״ב נברא ביו׳יד
עכיז יתכן מה שנברא בה׳א בשביל חמשה חומשי תורה שנקרא ראשית
ובשביל ישראל שנקראו ראשית שקבלו התורה בו׳ בסיון ודעת המדרש בהבראס באברהם הכל דרך
אסד כי מ ע .שאברהם אבינו ע״ה היה ראש ויחס ישראל וכולם נקראו על כמו .וכל
המאמרים בשבת ובמנחות ובמדרשים הכל נועה לדעות האלו .שנבראו בשביל ישראל
והמורה ,וכן מצאתי בילקומ שמעוני בראשית .אלה תולדות השמים והארץ בהבראס אמר
ר׳י בזכות התורה נברא העולם שנאמר אלה החקיס והמשפמיס והתורות .ד׳ א בזכות
השבמים שנאמר כל אלה שבמי ישראל כו׳ שני דעות האלו ג' כ נועה לדרך הזה בזכות
התורה ובזכות השבעים אשר יצאו מהם ובעבור שניהם נברא העולם )ועיין אות י׳ב( :
)ח( ה מ א מ ר הלזה הובא ג' כ במס׳ יומא בשם רמי בר חמא ולכאורה מה שהובא כאן במם׳
נדרים אין לו שייכות למאמר הקודם .ואם בעבור שחד אמורא אמרם )כמו
כל ואמר שבכל הש״ם( יקשה הלא המאמר הקודם הוא בשם ר׳ אמי בר אבא וזה המאמר הוא
בשם רמי בר אבא )אמנם בעין יעקב הגרסא ר׳ אמי ואיננו כן בש״ס שלנו( ועכ׳פ אין לו
שייכות למאמר שלאחריו אכן לפי מאמר ר' שמלאי המובא)במאמר א׳( ופי׳ המהרש׳א שם אשר
בארנו באריכות בענין רמ״ח מצות עשה שאנכי הוא הראש לכל מ׳ ע כנגד הלב שהוא הראש
ברמיח אברים שהמ״ע המה כנגדם ושסיה מצות ל׳ה כנגד שס׳ה ימות החמה ול׳ת של
לא יהיה לך הוא הראש של כולם .והוא כנגד יוה׳ע שהוא יום הקדוש בשס״ה ימים
וכמבואר
מרדכי אות א סאמר ג מאמר 88
גדולה הורה כו' אולי יתכן שבשכיהס כברא וכתיב אברהם בתחלה המליכו הקב׳ה על
העולם ולא פליגי הייכו שכברא העולם רמ״כ אברים כמכין אברס ולבסוף המליכו
התורה שכקרא ראשיה ובשביל בשביל על רמ׳יח איברים )כמכין אברהם( אלו הן
ישראל שכקראו ראשית וראש ויחס של שסי עיכיס שסי אזכיס וראש הכויה עיין ר׳ן
ישראל הוא אברהס ובאברהם כברא העולם ותוספות שפירשו שבתסלה המליכו על אברים
כמבואר וידוע שאברהם ראש .לכמולים שהם ברשותו אבל עיכיו ואזכיו איכס ברשותו
)ט( ע' כ גדולה מילה שעל ידה כתקיימו ולבסוף כשכימול המליכו הקב׳ה אפילו על
שמיס וארן שהוא ע׳י אברהם וישראל אלו שלא יסתכל ילא ישמע כי אס דבר
וגדולה תורה ג' כ שאלמלא פורה כו׳ ) ע׳ ד מלוה ע' כ קייס רמ׳ ת מלות עשה ככגד
המבואר למעלה( בשכיהם כברא העולם רמ׳ח אבריו כמלא קייס כל הפורה כולה
ואלו ואלו דברי אלהיס תיים )י( ועוד ורש׳י פירש על פסוק התהלך לפכי והיה
יתכן שבשכיהם כברא העולם עפ׳י מאמרם תמים עכשיו אתה חסר ה׳ והוסיף לך אות
)בבראשית רבה פ״ת( א״ר סימן כשבא ה׳ על שמך ויהיו מכין אות־ותיך כמכין
הקב״ה לברוא את האדם )וידוע שהאדם רמ״ח אברים עיי׳ש .ו9חזור למאמריכו
הוא מבתר הבריאה וכל אשר כברא למעכו שבזכות התורה וישראל כברא העולם והוא
הוא( מיד נעשו מלאכי השרת שורות חבורות שאמרו חכמיכו ז׳ל )פסתיס ס״ח( אלמלא
אלו אומרים יברא ואלו אומרים לא יברא תורה לא כתקיימו שמיס וארן ובמס׳
תסד אמר יברא מפכי שגומלים תסד אלו כדרים)ד׳ ^ ב ( ד׳ א כדולה מילה שאלמלא מילה
עם אלו אמת אמר אל יברא מפכי שכולו לא כתקיימו שמיס וארן שכאמר אס לא
מלא שקרים .מה עשה הקב״ה כפל האמת בריתי יומס ולילה תקות שמיס וארן לא
והשליך לארן שכאמר ותשלך אמת ארצה שמפי )ירמיה ל׳ג( ופליגא דר׳א דאמר
דכיאל
וכמבואר מי שמקיים אנכי לא יבא חלילה לעבור־על לא יהיה צך כי המה שכיס ,.במאמר
ואחד בנושא ומעתה יתכן כי משולבים המאמרים האלה במעלת אברהם אבינו ע׳ ה ,
)ה׳־א( בן שלש שנים הכיר א׳ א את בוראו ובא לתכלית־ היתוד מאנכ׳י שהוא שורש של
מצות ל״ת שהם כנגד שס״ה ימות החמה נמצא משלשה .שנים ואילך היתה לו ידיעס
האחדות האמיתית וכל השנה היה אצלו כמו יוה׳כ )במאמר ב'( השעץ שס׳ד וימות התמה
שס״ה וא׳כ איכא ,חד יומא דלית ליה רשזתא למשען)בשאר אנשים( ואצל אברהם אבינו
ע׳ ה היו כל הימים של שס׳ה בכל שנותיו כמו יוה׳כ .והמאמר השלישי שלאחריו כתיב אברם
וכתיב אברהם בסמלה המליכו הקביה על רמ׳ג אברים אח*כ כשכימול והיה שלס ונקרא
אברהם המליכו על רמית אברים שהם כנגד רמ׳ח מ׳ ע נמצא קייס אברהם אבינו ע׳ ה
כל התורה כולה עד שלא נתנה כמאמרם דל ביומא )דף ל׳ב( ובמ׳ע הראש והשורש מ׳ ע
הוא אנכי שהוא כנגד הלב ועד־׳ז יתכן סיפור הכתוב אתה הוא כו׳ אשר בחרת באברם
ושמת שמו אברהם ומצאת את לבבו כו׳ ולפי המבואר משגב המעלה שנקרא אברהם
מרומז על רמ׳ ת אברים שקיים בהם רמיח מ׳ ע והראש הוא הלב כמבואר וזהו שסייס
ומצאת את לבבו נאמן לפניך שהגיע לתכלית ידיעה אנכ׳י והיחוד וקיים כולם :
)ט( ל ^ ^ מ י י ם נקרא יצחק ראש לנימולים היינו שהוא הראשון הנמול לשמונה והראשון
הנימול בעולם אשר לו נאמר מצות מילה הוא אברהם אבינו ע׳ ה :
מצאתי מטה לזה בבעל העורים בראשית .בראשית אותיות ברית אש שבזכות. )י(
המילה ובזכות התורה שנמשלה לאש )ככתוב ' הלא כה דברי כאש כו'( נברא
העולם ומכמן לשני דעות שבגמרא :
עיי!
כ 89 מרדכי אות א מאמר נ מאמר
על הארץ הנהיה כדבר הגדול הזה כו׳ השמע )דניאל ת׳( וידוע שהתורה נקרא אמת
עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר ככתוב תורת אמת היתה בפיהו )מצאני
שמעת אתה ויחי ]הודיעם בכתובים האלה א׳( ומתחלה היה בדעת הש׳י ליתן הודו
כמה שגבה מעלת האומה הישראלית וכמה על השמים כמאמר המלאכים וראה שאין
נעלו על כל לאומים שזכו לשמוע קול אלהים העולם מתקיים אז השליך האמת לארן
חיים מדבר אליהם מתוך האש ונשארו בחיים היינו שהסכים והחליש בדעתו לתת התורה
לא עשה כן לכל גוי[ אתה הראית לדעת אל האדם אשר ברא על הארן ע' כ בעבור
כי ה׳ הוא האלהים אין עוד מלבדו ]הודיעם התורה ברא העולם )ינכון עתה מאמרם
בזה חין ערך מעלת התורה שבעמרה נברא מה עשה הקב״ה השליך אמת שהיא התורה
העולם כי בידה אוצר כל כלי חמדה פינת לארץ ועל ידה יתוקן העולם המליאה
יקרת וסוד היחוד והאחדות האמתית[ שקרים כי היא תנתה אותם בדרך אמת(
)ועוד אמר להם מעלת האבות( .ותחת כי וחסד אמר יברא כידוע שאברהם נקרא
אהב את אבותיך ויבחר בזרעו אתריו . במדת החסד .וזהו באברהם בראו .וזהו
הזדיעם שבעבורם נברא העולם והם הפרי הכיונה בכתוב תתן אמת ליעקב שהיא
הנבחר ממעעי לאומי תבל על כן הזהירם התורה וחסד לאברהם ובשני אלה ברא
ו־־עת היום והשבות אל לבבך )מעלת השי׳ת את העולם )י א(:
ואחדותו האמתית לדעת( כי .ה׳ הוא
האלהים בשמים ממעל ועל הארץ ־ מתחת ! ? ! ת ה נסיים במאמר הכתוב אשר התחלנו
אין עוד ]וכלל בזה הפסוק שני ענינים יקרים בו .וידעת היום והשבות אל
מסולאים ב פז .האחד איננו גון, £ולא כת לבבך מורה אל המערה הזאת וסובב אל
בגון £כי הגון £לא ימצא בשני מקומות כאחד הכוונה הזאת שתכלית .בריאת העולם היתה
והשני כי אין עוד מציאות אמתי לכל נמצא בעבור התורה ובעבור ישראל ונמשך אל
זולתו כי הם אפשרי המציאות והוא לבדו הקודם שאמר להם משה רבינו ע׳ ה
מחוייב המציאות .והוא אתד אלהיט שבשמים כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו
ובארץ : מלפניך ומן היום אשר ברא אלהים אדם
אות ב מאמר א
ומן הכתוב שיש בורא נמצא יחיד הברית . שני לוחות
אשר כל הנבראים והנמצאים צריכים לו ייפן וירד פ שה מן ההר ושני לוחות
והוא אינו צריך להם וזאת היא אחדות העדות קירו לחית כתוכים משני
השם ית׳ש .ועיקר האמונה אשר כל ישראל מזה ומזה הם כתובים עבריהם
מחוייביס להאמין .וכל בריאת שמים וארץ ע ״ו(. ל'כ פסוק )שמות
וכל הנמצא מצורה הראשונה עד יתוש
קכין לא לצורכו ולתועלת עצמו ברא ה׳ בארנו במאמרים הקודמים מן השכל
ת׳ו
)יא( ;זייין זוהר יתרו אל תקרא בהבראס אלא באברהם דכתיב כי אמרתי עולס חסד
עיין י -בנה )תהל־ס פ׳כי( :
מרדכי אות ב מאסר א מאמר 40
מתקיים .הקדים מדת הרחמים ושתפו עם ח׳ו אך לצורך נדבה לגמול מוב למוכניס נו
מדת הדין ככתוב ביום עשות ה' אלהים כמי שאמר הכחוב כל הנקרא בשמי לכבודי
ארן ושמים )ה( שהם אבות הבריאה בראתיו יצרתיו אך עשיתיו)ישמי' מ׳ג פ׳ ! ׳ (
כממאר באות א׳ מאמר ג׳ בשם הרמב״ן )א( כל מעשי בראשית כפול וישראל גהשבס
ז׳ל .וק שאר מולדות הבריאה גס הם כפול ו ע' כ נקראו בני ישראל בני בכורי כי
וחושך יוס ולילה ככתוב שנים אור הבכור כפול אותיות ב׳כ׳ו׳ר׳ ענין כפילות
ויקרא אלהיס לאור יום ולחושך קרא אל האותיות שלפניהם ו מ א׳ו כפולה עיין
לילה ויקרא אלהים ליבשה ארן ולמקוה בעל המורים תצא ע״׳ ש וכל הנבראים
המיס קרא ימים ויעש אלהיס את שני ברא השי׳ת אותם זוגות שנים שנים
המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת באו אל התבל')ב( ואיש את אחיו יעזורו
היום ואת המאור הקמן לממשלה הלילה ככל אשר יצוה עליהם השם ית׳ש )ג( ולכל
ואת הכוכבים )ו( גס הבהמה וחיה וכל רמש הנמצאים מובים השנים מן האחד )ד( אך
צפור כנך ועון( השמים זכר ונקיבה בראם הבורא ית׳ש אמד יחיד ומיוחד ואינו צריך
)ז( ונס האדם מבחר כל היצורים ראה להם לעזרתם כן בתחלה עלה במחשבה
השי׳ת כי לא מוב היות האדם לבדו. לברוא העולם במדת הדין וראה שאין
ויעש
ם׳ הישר לר׳ת ז׳ל מאמר סוד בריאת העולם : עיין )א(
ר ש ואתחנן .רבנן אסרו אמר הקב״ה לישראל בני כל מה שבראתי בראתי מד )ב(
זונות שמיס וארן .חמה ולבנה .אדם וחוה .עולם הזה ועולם הבא .אבל
אחד ומיוחד בעולם ממה שקרינו בענין שמע ישראל כו׳ ה׳ אחד עכ׳ל : כבודי
למובה נאמר אענה את השמים והס יענו את הארץ )הושע ב׳ פסוק כ׳ג( )ג( א □
ולרעה ועצר את השמים ולא יהיה ממר והאדמה לא תתן את יבולה )דברים
א׳ י׳ז( עכ׳ל המדרש :
כ ן לומר מובים השנים )שכולם מרועה אחד נתנו( אשר המה מן האחד מן ) ד( ו י ת
׳ השי׳ח שהוא אחד ושמו אחד :
)ה( א ל ה י ם נמזוא מדח הדין .בגינמדייא הוא דיין .אבל שם של ארבע מדהיר בא׳ת
ביש הוא מספר שפין בגיחמריא ברחמים ועוד שם הזה הוא שס העצם
המורה על אמתתו ואמתתו הוא המוב הגמור )«ר אריה בראשית( וכשם שהעולם נברא
בשני מדות כנגדו המשק נעשה בשני אומנים בצלאל משבע יהודה כנגד השם המיוחד
שהוא רחמים ו ^ י א ב משבט דן כנגד מדת הדין )עיין רבינו בחיי פקודי( וכן הקרבנות
שני כבשים אחד בבוקר ואחד בערב :
)ו( ע י י ן ילקומ בראשיח מדרש כונן אמרה הלבנה רבש׳ע למה בראת עולמך בב׳ אמר
י לה להודיע לכל בריות .שנים .כנגד ב׳ עולמות .ב׳ עדים .אמרה לו
רבש׳ע איזו גדול מחבירו עו ה׳ז או עו ה׳ ב אמר לה עוה׳ב אמרה לפניו רבש׳ע למה
בראת ב׳ עולמים עוה׳ב גדול עוה״ז קטן בראת שמיס וארן שמיס גדול מן הארן בראת
אש ומיס מיס מכבין אש בראת שמש וירח צריך להיות אחד גדול מחבירו אמר לה לכי
ומעט־ את עצמך כו׳ עכ׳ל המדרש כונן :
א כ ,ר רב יהודא אמר רב כל מה שברא הקב״ה בעולמו זכר ינקבה בראם אך )ז(
לויתן ' נחש בריח ולויתן נחש עקנתון זכר ונקיבה בראם ,גמרא בבא בחרא
פ'
בא41 מרדכי אות ב מאמר א מאמר
ירא אס ה'-ונו חל שני עולמים אשריו זיעש לו עזר כנגדו איש ואשה יקראו *(
בעוה״ז וטוב לו בעוה״ב ]וכן שני דברים וחלקי האדם גון! ונשמה ה' עשה גס שניהם
בימין .ושני דברים ביד .ב׳ דברים בימין . ופעולותיו חלק בהמה וחלק מלאכי שהוא
חורה וצדקה' .תורה .מימינו אש דת למו . השכל .הנפש מן השמים והגוף מ] הארן
צדקה .דכסיב צדקי מלאה ימינך .שט )ח( וכל הפעולות והמעלות והמדוס המה
דברים ביד .נפש'ומ שפט .נפש .אשר בידו שנים דבר והפיכו ומומר אדם מן הבהמה
צפש כל חי .ומשפט .דכס־ב ותאחז במשפט אין רק ההבדל אשר חנן לו השם לב מבין
ידי; הנפש נתינה במקים משפט .ונפש ■לדעת בחור בטוב ומאום ברע ובשני מדות
יוצאת ממקום משפט וחיטאת )מדרש רבה האלו ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע •בין
ויקרא( ומסחלס הבריאה בעשרה דורוס עובד אלהים ללא ע ב דו ) ט( ויסודי המורה
מאדם עד נח .ומנח עד אברהם הי' הטוב •המה בשנים מצות עשה ולא .תעשה עד
והרע .אס בנפש אחת או בנפרדות כמו האלהים יבא דבר שניהם צדיקים ילכו בם
באדם הראשון הן האדם היה כאחד ממנו ופושעים יכשלו בם ככתוב ראה נמתי
לדעת טוב ורע )בראשית כ׳ב( ובבניו לפניך היום את החיים ואח הטוב ואס
הבל הנבחר ככתוב ■וישע ה׳ אל הבל ואל •המוס ואס הרע וכר )דברים ל' ט׳ו( וככתוב
מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה )בראשית פוד העידותי בכם היום אס השמים ואס
ד׳ פסוק ד ה׳( וחנוך •הנבדל מדורו ונח הארץ החיים והמוח נתחי לפניך הברכה והקלל׳
צדיק בכל הדור ומצא חן בעיני ה׳ ויברך ובחרס בחיים )שם פסוק ט'( ואם ינטה
אס שם ויקלל אס חם .ומכל זרע שם . האדם מדרך הטוב והיצר הרע גבר על
העיר במזרח צדק בחר באברהם .וקרא ■יצר הטוב )י( והאוהב נהפך לאויב והנשמה
לו עבדי אשר בך א ת פ א ר .והפריד אס נטסה לגוא אז מועבס ה' גם שניהם כי
ליט מאסו )יב( ומכל בני אברהם .רק אז יעשן חף ה׳ וקנאתו באיש ההוא אכן
ביצחק קרא לו זרע .וריחק אס ישמעאל ברצוס ה' דרכי איש גם אויניו ישלים
ובני קטורה ממסורת הבריח .מהיות לו אתו )יא( ואז תפקחנה עיני שניהם וילכו
סגולה .ומזרע יצחק .אהב אס יעקב . שניהם יחדיו בדרך הטוב והישר אשרי איש
ואס
עשה .ולא יהי׳ לך ראש ויסוד ממצות לא ואת עשו שגא .ייפרדו איש מננל אחיו .
תעשה אשר המה מפי הגבורה שמענו פשו שב שעירה .ויעקב הלך לדרכו .
ושני הלוחות המה מעידים כי הבורא וע א שלם )יג( וממנו נולדו שבשי .יה שנים
ית׳ש נמצא יחיד ואין עוד )יד( ככתוב פשר .כולם אהובים .כולם ברורים .
אתה הראית לדעת כי ה׳ הוא האלהים אין אכן בריתו היתה את לוי .כי שפתי כהן
עוד מלבדו ) טו( ושני לוחות העדות הם ישמרו דעת .ותורה יבקשו מפיהו .הודיע
עדות לישראל שהשכינה שורה בתוכם , דרכיו למשה .עיר י גבורים עלה חכם .
ופתיחת התורה בב׳ מורה על שני לוחות וירד עוז מבשחה *( .ויקם ע1ות ביעקב
הברית**( ושני דברות הראשונים שנאמרו ותורה שם בישראל לא עשה;כן לכל גוי .
מפי הגבורה שהם כוללת כל תרי׳ג מצות כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים
מצות עשה ול׳ת אשר בהם ועל ידיהם נוחל אליו כ ד אלהינו בכל קראנו אליו .ונאמר
האדם שני עולמות עוה״ז ועוה׳ב ומרומז ויגד לכם את בריתו יאשר צוה אתכם
על תורה שבכתב ותורה של ב ע' פ וזהו לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לוחות
שאמרו במדרש שיר השירים נאוו לחייך אבנים .ועשרת הדברים מללות כל התורה
בתורים בשני תורות שבכתב ובע׳־פ שהם והסצוה .ואנכ׳י ה)א ראש ויסוד מצום
כנגד
)יג( י ד ו ^ ז מאמר חז׳ל שלם בתורתו ויעקב ועשו היו שני הפכים בנושא אחד בבמן
רבקה אמנו כשזה קם זה נופל ועכ׳ז הם נפרדים והיינו עולם הזה ועולם
הכא עשו רומז על עולם הזה מלשון עשיה ויעקב מלשון עקב לתכלית עולם הבא כענין
הכתוב )בשמרם עקב רב( ויו׳ד של יעקב רומז ליו׳ד דברות שהם כללי התורה ועל
היו׳ד בא הרמז הוא ישופך ראש ביו״ד של יעקב .ואתה תשופנו עקב .כשיסיר היו׳׳ד
של תורה .ועוד ירמז מה שאמרו במדרש .וידו אוחזת בעקכ עש־ו .כשיקיים היו׳ד .
וידו אוחזת .של׳ה הקדוש שער האותיות:
HTT Cמאמר המלין)בחינ ת עולם פ׳א( אלהים בשמים ואתה על הארן הולך נכוחו .
יתכן ע פ׳י הילקוע שיר השירים ר נופת תשופנה שפתותיך כלה ראה שבח
שהקב׳ה מקלס את ישראל כו׳ הוא מקלס אותה מלממה למעלה והיא מקלפת אותו
מלמעלה למשה ולמה כן שהיא היתה לממה והעלה אותם למעלה והיא מקלסת אותו
מלמעלה למסה שהוא למעלה משבעה רקיעין והורידוהו אצלה עכ׳ל הילקוש שיר
השירים
)יד( ר ב ח עקב ד׳א פסל לך שני לוחות למה שנים רבנן אמרו א״ל הקב׳ה^אלו
מעידין ביני ובין בני כנגד ב׳ עדים כנגד שני שושבנין כנגד חתן וכלה כנגד
שמים -וארן כנגד עוה׳ז ועוה׳ב )עיין פי׳ ידי משה שם( ועיין רמב׳ן ז׳ל פי׳ זה
המדרש ע פ׳י סוד :
) טי( יי ד ל ^ז מאמר חז׳ל במדרש דברים רבה ע׳ פ אתה הראית לדעת כו' •כשעת מ׳ ת
פתח להם כל השבעה רקיעים וכל התהומות,וראו בעיניהם שאין עוד
מלבדו והיו שומעין ומאין את הקול אנכי ולא יהיה לך עכ׳׳ל :
**( ר ב י נ ן בחיי בראשית .בראשיתחרמוז על החכמה שנא׳ ראשית חכמה יראת ה׳ יכן הב׳
רמז לחכמה והיא שניה לספירת כמר ע״ש ואין לנו עסק בנסתרות ועוד
אחת מהכוונות שהתחילה התורה באות ב' כלומר שני אלפים שהיא ראשית שהיתם
החזרה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה )רבינו בחיי בראשית( :
האזיני
כ ב 43 מרדכי אות ב מאמר א מאמר י
שברא הקביה אחד בה׳א ואחד ביו׳ד ואיני כנגד שנדם וארץ *( 1כ ע ד שני,חלקי הנפש
יודע אם העוה׳ב ביו״ד ועוה׳ז ב ה׳ א אם ואהבה מצות מושכלס וכנגד יראה
כו׳ .כשהוא אומר )בראשית ב( אלה ומקובלת)טז( ובאות ב׳ נברא העולם)יז( :
תולדות השמים והארץ בהבראם .אל תקרי
בהבראס אלא בה׳א בראם .הוי אומר א ך במס׳ מנ חו ת) דכ' מ( כדבעי מיניה ר׳
עוה״ז בה׳א .ועוה׳ב ביו״ד .ומפני ' מה * יהודא נשיאה מר׳ אמי מאי דכתיב
■נברא עוה׳ז בה׳א .מפני שדומה לאכסדרא )ישעי׳ כו( במתו בד׳ עדי עד כי ביה ה'
שכל הרוצה לצאת יצא )' ט ( ומאי מ ע מ א צור עולמים .אמר ליה כל המולה בעחוט
תליא כרעיה .דאי הדר בתשובה .מעיילי בהקב״ה הרי לי מחסה בעוה׳ז ולעוה׳ב .
ליה ולעייל בהך לא מסתייעא מילתא )כ< אמר ליה אנא הכי קא קשיא ל' »^י שנא
כדר׳ל כו׳ מאי דכתיב אם ללצים הוא יליץ דכמיב בייה ולא כתיב י׳ה )יח( כדדריש
ולעמים יחן חן .בא לימהר מסייעי] אותו. ר׳ יהודא בר׳ אילעאי אלו שני עולמות
בא
*( ה א ז י נ ו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי .מורה שבכתב נקרא שמים וש©
הויה .ותורה שבע״פ נקרא ארץ ושם אדני .,ועל אלו אמר משה ואמר
דבור בשמים שהוא רחמים ואמירה בארץ שהוא דין)ילקוע ראובני בשם פליאה האזינו( :
) טז( ה מ צ ו ת מה שנתנה לנו בהר סיני ע׳י משה רבינו ע׳ ה הוא תרי׳א כמנין תורה
צוה לנו משה מורשה ושני הדברות מפי הגבורה שמענום והוא בכלל
תרי׳ג עיין מאמר א׳ אות א׳ באריכות והמה נחלקים לשני חלקים מושכלת ומקובלת ואלו
ואלו לתועלת הגוץ! והנפש .יש במושכלת תועלת גופני בקיום העולם כמשפעי העמים
ובהנהגותיהם ובהן מועלת.הנפש ג׳כ ויש במקובלח מועלת נפשיי כי תתעלה הנפש בהן
ומשיג בקיומם חיי העוה׳׳ב ובהן תועלת הגון{ ג׳כ .וכן העיד משה רבינו ע״ה למוב לנו
כל הימים לחיותינו כהיום הזה )דברים כד( לחיותינו זה מועלת הגון{ וצדקה תהיה
לנו זה תועלת הנפש לעוה׳ב )רבינו בחיי בראשית( :
)יז( כ מ כ ו א ר בזוהר הקדוש הקדמת בראשית ופ׳ מקץ וכן הוא במדרש .עשרם
׳ הדברות ובבראשית.רבה ולמה נברא העולם בב׳ )עיין א םיפ ם .
זקנים שפירש שיאות מ ה לברוא העולם בא' שמורה על האחדות■ והוא אות ראשון
באותיות( .אלא )ירושלמי חגיגה(.מה ב׳ סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו כך אין רשום
לומר מה ,למעלה מה למעה מה לפנים מה לאחור עכ׳ל'בראשית רבה :
מהרש׳א ז׳ל שם כדבעי מיניה כו׳ וא׳ל כל המולה בנןחונו כו׳ .ויהי© עייל )יח(
׳ פירוש הפסוק הזה עפ״י מ״ש )בעירובין פ׳ עושה פסין( דיו לעולם
שישתמש בשני אותיות דהיינו י׳ ה אבל לעוה״ב יהיה שם בן ד׳ מלא כדאמרינן גבי כי
יד על כס י׳׳ה וגומר .וז׳ש כי הבועח בה׳ יהיה במוח בזה שיהיה ■לו ב׳ שמוח של י׳ ה
בעוה׳ז .ושם של ד׳ שישתמשו בו בעוה׳ב צור ומחסה בב׳ עולמות .וא״ל מכל מקום
לפי הדרש הזה הו׳ל למיכתב י׳ה מאי בי׳ה וב׳ מיותר וקאמר דאותיוח י׳ה גופיה
רומזין זה שצר בהן הקב׳ה שני עולמות כו׳ עכ׳ל המהרש״א ז׳ל בחידושי אגדות :
)' ט( ר 1ה ו ל ך בדרך רע ותענוגי עוה׳ז בקנינים המדימים נועה לצד צפון .אחר
עצת יצה׳ר שנקרא צפוני .אשר על זה אמרו הרוצה להעשיר יצפין
והרוצה להתכיס ידרים .מהרש׳׳א שם :
)נ ( ע י י ל פירש׳י דהבא לימהר בעי סיוע מפני יצה׳ר הלכך עבדי ליה סיוע פתת
יתירה ועיין הוס׳ שבת )דק״ד( דיה אית דגרסי) ,ועיי׳ש במהרש׳א ת״א שם(
המביא י
מרדכי אות ב מאמר א מאמר 44
בה׳א ורשוח נתינה לכל אחד ואחד .הרוצה בא לשמא פומחין לו ס׳ ומפט מה נברא
לצאח מגדר השיב חלילה יצא והשער פחוק םוה׳׳ב ביו׳ד מפני שצדיקים שבו מופמיס
לפניו .לא ישוב דרך השער אשר יצא בו . בו' ) כ א ( נמצא לפי דעח הגמרא עו ה'1
כי נכחו יבא .הוא צפון ודרום .ימין נברא באוח ה׳א ועפיי המדרשים והילקוש
ושמאל )כד( וה׳ לו בעוזרו הוא העוה׳ז זהזוהר המובא למעלה נברא באות ב׳ ) כ ב (
הנברא בה׳א ע פ׳י מאמרם זיל בחלמוד דנוכל לומר שאל\ ואלו דברי אלהים חיים
והעוה׳ב עולם הגמול הוא בעבור הצדיקים באוה ב׳ ובאוח היא נברא העולם הזה
ככחוב מה רב שובך אשר צפנח ליראיך הוא >מזה'ב ביו׳ד וזהו בייה נושה למאמר בשביל
הנברא ביו׳ד כי ראיחי בני עליה והמה המורה ובשביל ישראל שנקראו שניהם ראשיח
מועשיס ואות,יו׳ד היא הקשנה באוחיוח אשר נברא העולם )כמובא באות א׳ מאמר ג׳(
יי• ר יכחוב במספר יויד .לפי זה באות בשביל המורה הוא אות ב' שפחח בו .
ב׳ ובאות יו׳ד ה׳ א נבראו העולמים עוה׳ז המורה כנגד שני לוחות הבריח .ומצומ
ועוה׳ב : אנכי ולא יהיה לך יסודי עשה ולא מעשה ) *
מחיישב קושיח הגמ׳ מאי שנא יבשביל ישראל מקיימי המירה בעוה׳ז וזוכים
בי׳ה ולא כחיב י׳ ה כי הכי קאמר ^ דיש להם חלק לעוה׳ב ששני העולמות האלו
קרא כי בי׳ה ה׳ צור עולמים כלומר בשלשה נקראו עולם המעשים■ ועולם הגמול )כג(
אומיוח אלה יחדיו ברא העולמים בי׳ה דעבורם נבראו עו ה׳ב ביו׳ד ועולם הזה
באוח
המביא בשם הרמבים ז״ל בשמונה פרקים כי המושא אחר שחשא א״א לשוב ולשהר נפשו
סהרה שלימה עד אשר ירחיק עצמו הרחקה גדולה מצד אחר -אשר חמא .לכך אמר
באומו צד שהוא פחוח שחשא ויצא א׳א ליכנס לו לצד החשובה עד אשר ירחיק עצמו לצד
-אחר ומשם יכנס למקום שהרה כו' ע' כ צריך סיוע לצד אחר לפתח קשן כו׳ והבא לישמא
אינו צריך סיוע לצאת כי הצדדים שוים ופחח פחוח כו׳ ע' כ אמר פומחין לו והבא לימהר
מסייעי; לו כי צריך סיוע עיי׳ש :
שם .אמנם היו׳ד קשנה בכמוח ומרובה במספרה ע' כ מפרש ) כ א(
שהצדיקים שבו מועשים שמקשינים עצמם כמו שדרשו במס׳ חולין
■כי אחם המעש מכל העמים אחם ממעשים עצמיכם בעת גזאלחכם נחחי גדולה לאברהם
. אמר אנכי עפר ואפר כו׳ עיי׳ש : '
) כ ב ( ! כ ל מבואר במדרש וכן סדר הפייש לשבועוח בעל אקדמוח ובאחא קלילא דליח
י בה מששופא והיא אוח ה׳ א שהיא קל למבשא שאדם יכול לאומרה בלא קפיצח
פיו ושפחיו עיין רבינו בחיי בראשיח ;
>כג( י י ד ל ד מאמר חז׳ל באבוח ר׳ יעקב אומר למה העוה׳ז דומה בפני עוה׳ב כפרוזדור
^ בפני השרקלין החקן עצמך בפרוזדור כדי שמכנס לשרקלין .ועיין כחר
סלכוה .בלשונו הקדוש לך שני העולמים .אשר נפח ביניהם גבול .הראשון למעשים והשני
לגמול;
*( ן י ^ ו ך אפס מהכינה שהתחילה פורה באות ב׳ כלומר ב׳ אלפים שהוא ראשיח שהיפה
התורה כתיבה באש שחורה על גבי אש לבנה )ר׳ בחיי בראשית( : ^
•בבריאת העולם תמצא במעשי בראשית ל״ב פעמים אלהים והתורה מתחיל בב׳ ומסיים
בלמיד וכ״ז להתבונן שמי שברא אח העולם נתן לנו אח התורה )רביכי בחיי ואתחנן( .ויתכן
שליב אלהיס■ אלה הס המבואר בספר יצירה בשלשים ושתים נתיבות חכמה ברא הקב״ה
אח העולם ועל זה בא הרמז ל״ב פעמים אלהיס במעשי בראשית בתורה .כידוע מאמר
הנביא
כג 45 מרדכי אות ב מאמר א מאמר
ופלוח הראשון,מדת הרחמים .ונמצא בו באוח כ׳ ופאוחיוח י׳ה ע' כ מאמר הזוהר
שם המיוחד פכל דפור ודפור .ולא תמצאנו והמדרשים ומאמר הגמ׳ צדקו ימדיו ואינם
כלל פלוח השני .אפל נרשמו פו מנין שס סוחרים זה אח זה ואני לומוח הפרית הם
המיוחד כ׳ו אותיות ) נ ט ( .ועס׳י סוד ה ס חמש כנגד חמש .ממשה פכפוד הפורא.
חמש הראשונות .ט׳ש זה שמי וזה זכרי. וחמשה פכפוד האדם ) כ ה( כחופים משני
כמאמר חז׳ל .לא כמו שאני נכתפ אני טפריהס .רמז לנגלה ונסחר ) נו ( והמה
נקרא .חמש הראשונות .שם הוייה .כמו כמו חוחס של מלך ולכך הס שנים .שאין
שנכתפ .כנגד שם הוי׳ה פיה .וחמש אחרונוח עדות סחיח משנים ,ועוד לוחית העדוח .
כנגד שם אדני כו׳ )ל( ופשני לוחות יש לוחות אפנים מן הארן .והכחפ מן השמים .
עשרת הדפרות .המורים על אות יוד משם כענין שנאמר ואעידה פס את השמים ואת
העצם .וחמש כנגד חמש .הוא שני ההי׳ן . ה א רן)נז( .ורומזים לחכמהויראה .על דרך
ואורכם היה ששה טסחיס .הוא הו א׳ו. ראשית חכמה יראת ה׳ .תורה פגימטריא
ונשלם פהס שם הוי׳ה פ׳ה ) ל א( .ואם ח רי׳ א .יראת פגיממריא תרי׳א ויראה
תשכיל עוד פמדת הלוחות פין א ו ^ ורוחב ותורה סס הגימטריא עולה ת רי׳ ג ) נ ח ( והיו
ועופי .תמצא פכל לוח ק׳ח טסחיס .והטימן שוין פעצם .אמנם האחד היה גדול פמכתפ .
• שם
הנפיא ירמיה אס לא פריתי יומס ולילה חקות שמים וארן לא שמתי .מלה של פראשית .
פית ראש .ז הבי ת המקדש שכתופ פו מרום מראשון מקום מקדשינו)ירמיה ייז( ופתח והארן
היתה תהו ופוהו תה״ו בגימעריא תי׳ א .הוא הפית הראשון שעמד ת׳י שנים ותי׳א
חרפ .היתה פגימטריא ת׳ך שעמד פית שני .שיפנה פמהרה פימינו אמן
)סודי רז׳ א(:
) נ ד ( ו כ מ ו שההיא פתוחה לצד צפון ע׳ש יצה׳ר שנקרא צפוני והחוזר פתשופה שב
וסופב לדרוס עיד הרוצה להחכים ידריס )ועיין פי׳ מהרשיא חידושי אגדות
המובא למעלה( כן הפ׳ פתוחה לצד צפון)עיין כלי יקר פראשית( לכך התחיל פאות ב'
לפי שבספר קהלת מדמה את התורה לשמש שמהלכת רק לשלש רוחות כצורת הפיית הפתוחה
לצפון כו' ואולי הטעם שיצהיר הפורץ גדר הא 1רה פא מצפון כמי שאמר הכתוב ואת הצפוני
ארחיק מעליכם .וכמו כן הז הב .אשר מצפון' יאחה .המתנגד לתורה וזה הוא אורך ימים
בימינה ובשמאלה עושר וכבוד )משלי ל׳( קרא עוהיב ימין כי שם הוא זוכה לאריכת ימים
שכולו ארוך ועוהיז נקרא שמאל ומע^זו עישר וכבוד כי שם הוא הכנה פעוהיז אל
האדם לקפלהמישכלות כן העוהיז בעצמו הוא הכנה לקנות פו חיי עוהיב )עיין רפינו
בחיי בראשית( אי יתכן בשמאלה עושר וכבוד עיד הניל שהוא פצפון ימשס זהב יאתה
כנזכר למעלה :
)כ ה( ? ^יין רש״' שיר השירים על פסיק שני שדיך פשם המדרש .עיין זוהר יתרו :
)נו ( י ת כ ל לפרש משני עבריהם שפא לרמוז כי יש למשמעות דברי תורה שני עברים
נגלה ונסתר .כענין שאמר שלמה המלך ע׳ ה )משלי כיה( תפוחי זהב
פמשכמח כסך וככתוב עוד )איוב י׳א( כי כפלים לתושיה מפאר כי התירה כפולה .ומלבד
פשט התורה יש פה עוד תעלומות חכמה ועל זה אמר הכתוב )תהליס ס' פ( אחת דפר
אלהיס שתים זו שמעתי )רבינו בחיי תשא( :
) ט ( ר ב י נ ו בחיי שם ) :נ ח ( ילקיט ראובני עקב ) :נ ט ( רפינו בחיי תשא של׳ה הקדוש ::
ש ל ״ ה הקדוש שם ) :לא( שם : )ל(
רפיני'
מ ר ד מ או ת כ מ א מ ר א סאסר 4ft
למען דעת צדקות ה׳ )מיכה ז׳( .א׳ר נשם שם לי ח׳ ק ומ שפ ש)לב( וכשני לוחות
אלעזר .אמר להן הקב״ה לישראל .עמי •יל׳ו שפתים והיה זה־ כננד יר׳ו אותיות
ראו כמה צדקות עשיתי עמכם .שלא כעסתי שבע׳׳כ שמות .שהמה משולשים ונמשכות
עליכם כל אותן הימים .שאלמלי כעסתי לא Dצירון tהשם המיוחד והסימן ויעבור ה׳
נשתיירו משונאיהם של ישראל שריד ופליע . פל פניו)שמות ל׳ד( כי הכל נתפרש למשה
והיינו דקאמר ליה בלעם לבלק .מה אקוב בסיני כו׳ ) ,לג( :
לא קבה אל ומה אזעוסלא זעס ה׳)ב מדב ר ד ז מ ו ר ם מדברינו שהלותות שבהם עשרת
כ*ג( ומנלן דרגע רתח .דכתיב כי רגע הדברות כוללת כל המורה כולה
באפו )תהליס ל׳( .ואבע׳א מהכא .חבי זכל התורה שמותיו של ה ק ב׳ ה ה ם .ושם
כמעמ רגע עד יעבור זעס )ישעיה כ׳ו( . הויה ב׳ה הוא שם העצם .וממנו נשלמו
והנה פשמות הגמרא ,נראה שהקב״ה שתק כל השמות ) ל ד( .וכפי .המבואר במדרש
ולא כ ע ס כלל והתוס׳ שם מקשי)בד׳ה שאם המובא בהתחלה כל מה שבראתי בעולמי
כעסתי( וא׳ת מה היה יכול לומר בשעת הרגע ■בראתי זוגות ווגות אבל כטדי אחד ומיוחד
וי׳ל כלס אי נמי מאחר שהיה מתחיל קללתו בעולם , .נמצא משני לוחות הברית נתבונן
באותו"" שעה .היה מזיק אפילו אחר כך . גדולת ה׳ .ממציא כל הנ כ אי ם לדעת שהוא
נמצא הקושיא לא בהחלמ רק על ההוה אמינא ימ׳ש אחד אמתי ומיוחד .ונבוא לתכלית
אס היה כועס מה היה יטל לומר בזו הרגע. הידיעה מאנכי ה׳ אלהיך .והוא אחד אלהינו
אך במס׳ ע׳ז ) ד ף ד׳ ע׳ב( הביא המימרא שבשמים וארן ] .וכשם שהוא יחיד במציאות
הלזו בשינוי נוסח אות ובתוס׳שס )ד״ה רגע כך הוא יחיד במלוכה ושלימה[ .וכל סדרי
כמימריה( מקשי וא*ת .מה היה יכול לומר בראשית אשר ברא הוא ע רכ ם .והוא מ שנס.
בשעה מועמת כזאת .ויש לומר היה אומר משים אור לתושך .ותשך לאור .הופך בקר
לצלמות .נותן בים דרך .ובמים עזים נתיבה .כלס .והקב׳ה הפכו ואמר מלך .כדכסיב
ותרועת מלך בו .נמצא קושית התוס׳ בע״ז ישים מדבר לאגם מים וארן ציה למוצאי
הוא בה׳א .כמו בברכות .מה היה יכול מים כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו
לומר בשעה מועמת כזאת .והתירון הוא ממית ומחיה .מותן ורופא .מפיר אותות
עותלמ .שהיה אומר כלס .והקב״ה הפכו בדים .וקוסמים יהולל .משיב חכמים אחור.
לברכה .ויאמר מלך כדכתיב ותרועת מלך ודעתס יסכל .ויהפוך את קללת בלעם לברכה
בו .ואינו מכוון למאמר הגמרא שלא היה ]ובידו הכת והעוז לשנות סדר הבריאה כחפצו
מ ע ס כלל .והמהרש׳א ז׳ל בחידושי אגדות ורצונו .ככתוב כל אשר חפן ד׳ ?שה בשמים
וארן כו׳ שהכה בכורי מצרים מאדם■ ועד ,שס הרגיש בזה בד׳ה כי רגע באפו כו׳ וז׳ל
כי א ט וכעסו אינו רק רגע .ובזאת הרגע בהמה .שלח אותות ומופתים בתוככי מצרים
נופה אם רוצה הקב׳׳ה לא תועיל קללה בו בפרעה וכל עבדיו מ׳ ■ .תהלים קל׳ה[ :
רק חיים לישראל כמו שאמרו שלא כעסתי
עליכם כו׳ ועל זה נאמר ויהפוך ה׳ אלהיך ו * ה ו שאמרו)ברמת ד׳ז( והייט דקאמר
לך את הקללה לברכה )נראה הכוונה שלא להו ■נביא .עמי זכור נא מה יען
הועילה קללהו .כי הוא אמר כלס והקב׳ה •עליך בלק מלך :מיאב .ומה ענה אותו
הפכו למלך( )ל ה(: בלעם בן בעור מן השמים ועד הגלגל.
יכל
) ל ב( ר ב י נ ו בחיי שם ) :לג( רבינו בחיי תשא עיין של׳ה הקדום ועיין זוהר הקדום ;
' )לד( של״ה הר^־יש שס :
>לה( ל פ ו ם רהימא נ סן לשון הגמרא ברכות מנ׳׳ל דרגע ר ח ת .שהוא לשון ע ב ר .או
הוה ׳
47 כד מרדכי אות ב מאמר א מאמר
לא כעסתי עליכ׳ם .נראה י הכוונה שלא וכל
זה איננו שוה ל' .אס הכוונה פלאותו
כעם באותן הימים על ישראל .וי ת ק הרגע זמן ריתתיה .ובו היה אומר כלם
לפרש שכעס השם באותן הימים כהוכחתס )הקב׳ה הפכו ואמר מלך כדכחיב ותרועת מלך
מהכתוב ואל .זועם בכל יום אך באהבת כו יפלא הלא ותרועת מלך בכ•׳ הג' בברכות
השי׳ח אח ישראל לא כעס עליהם לבד ^של מקום השני בשדה צופים ובברכותיו
גס כי הרבה בלעם הרשע סחבולוחיו של מרךם הראשין בבמות בעל ושני פסוקים
לקללם .והוא כאשר' ראה כי לא נחנו ה׳ מברכתו השניה לא נזכר מלך )ועוד כי
להרע לישראל ויצו עליז לאמר לא חאור לא יתכן שענין בלעם ובלק היה ביום אחד
אח העם רצה בתחבולוחיו לברכם ולשבחם כי' בכ׳ל פעם העלהו בלק במקום אחד
)וע״ד שאמרו חז' ל) ב מ ס׳ ב' ב פ׳ גמ פשומ( זיבן לו שבעה מזבחות והכין לו שבעה
לעולם אל יספר אדם בשבחו של חבירו פרים ושבעה אלים והכנה רבה הלזאת
שמחוך שבחו בא לידי גנוחו( אזלי יבוא >א 'תכן שהיתה ■ביום אחד אך כיוון בכל
לידי גנוחם וימצא מקום לקללם חלילה יום■ אל ממרס הזמן שכועס הקב׳ה אזל'
על זה אמר לו ט ברוך הוא אינם 'מצא •מקום לבצוע מעשהו . .חלילה .
צריכים לברכוחיך )לז( : בזמן יליתחא בבוקר כמבואר בברכות
ו ז ה ן שאמרו דל )סנהדרין שם( מברכחו זבע׳ז ) p־( וכן מוכיח מאמרם שלא
של .אוחו רשע ניכר מה היה בלבו כעסתי׳ בכל אותן הימים )נראה שהי׳ כמה
ובדעתו אך הקב׳ה נתן מלאך או רסן ■ימים( עיין פירש׳י בסנהדרין )דף ק׳ה(
בגרונו )כמאמרם שם( וכשרצה לקללם ד״ה באו׳תן הימים וזה לשונו שהיה בלעם
בולמו ואינו מניחו ו ע׳ד שאמרו )בתנחומא( מצפה לרך)לם בשעה שהקב׳ה כועם בה
שוב אל בלק וכה חדבר אמר הקב׳ה כל הקללות מתקיימת .ועוד מבוארבכתוב.
לישראל רשע זה חשב לקללם אתכם ואני בפעם ראשון כתיב ויהי בבוקר ויעלהו
עוקם אח פיו והופכם לברכה שנאמר ולא במות בעל ויתכן שמקום השני שדה צופים
אבה כו׳ ויהפוך ה׳ אלהיך לך את הקללה והשלישי .ראש הפעור הי׳ ביום השני
לברכה .נמצא בכל יום מאותן הימים ולמחרתו ביום השלישי גם בכל סוגיות
שהחחיל לספר בשבחן ולברכן .עוד קודם הגמרות בברכות ובע״ז ובסנהדרין מבואר
זמן
הוה ,מוסב על שאר הימים שכועס בהם הקב׳ה .לא על אוחן הימים .כי באלה
לא כעם כלל )כסוגיח החוס׳ כאן( .ובמס׳ ע״ז מקשה הגמרא מנ׳ל דרגע
הוי רזתחיה הוא לפי כוונח החום' שהיה כועס באלו .אך לא הועילה קללח הרשע כי
הקב׳׳ה הפכו לברכה כמבואר .ולזה קושייה החוס׳ בברכוח )נסמן,בד'ה שאם כעסחי( .
הכוונה שמקשים אם היה כועס מה היה יכול לומר אז .וקושיית הפוס׳ בע״ז )נסמן
בד׳ה רגע כמימריה( .מורה אם כעסו רגע וכמימריה מה היה יכול לומר בשעה מועמת
כזאת .פירוש איזה תיבה של קללה בארגיעה הלז יכול לומר .על זה מתרצי היה אומר
כלס .והקב״ה הככו לברכה והשינויים האלו על הכוונה המדובר) :רו( אימת רתח בהני
שעי קמייתי ובשעה שהחמה זורחת עיין תוס׳ ע׳ז ד״ה בתלת שעי :
)רז( ן מ ל זה הפסוק מבואר במדרש המשל )הובא בפירש״י על חומש( אומרים לצרעה
לא מדובשך ולא מעוקצך ,וע׳׳ד הכתוב היה לו לומר לא מעוקצך ולא
מדובשך היינו לא תקללם ולא תברכס כסדר הכתוב אכן המשל הוא על כוונת הברכה
לבד שרצה לברכם ולשבחם ואח״כ יבא לידי גנותם ולקללם כמו הצרעה שתסלתה מסוק
נסופה מר ע' כ נכון מאמי ס לא סדובשך ולא מעוקצך וזהו ג׳ כ כוונח מאמר הכתוב
אצל
מרדכי אות ב מאמר א מאמר 48
כלס והקב״ה הפנו למלך לא שאמר בפי1- זמן זעמו של הקב׳ה וכוונתו היחה לסייס
בננותם ולכמן להגיע ולבוא לאותו רגע .אלא במחשבתו היה במה שהתחיל לברכפ
זעמו .לקללם כמאמרם ז׳ל בברכות פיק ־ להגיע לרגע הלזאת שכועס בה הקב׳ה
לומר באותו רגע כלס והקב׳ה עקם אח שהיה יודע לכוון הרגע .שהקב״ה « ע ס
פיו ולא הניחו והפכו ואמר בזמן ההיא בו .והיינו דקאמר להו הקב״ה .עמי זכור
מלך )וכן מורה להדיא לשון תירון החוס׳ מה יען עליכם בלק ■בן צפור ומה ענה
בברכות שכתבו יש לומר כלם ולא כתבו אותו •בלעם בן בעור למען דעת צדקות ה׳ .
שהיה אומר כלס( ובמס׳ עיז מתרצי החוס׳ ראו הצדקות שעשיתי עמכם שלא כעסתי
שהיה אומר והקביה הפכו במקום'שרצה עליכם דוקא והיינו דקאמר בלעם לבלק
לומר כלס עקם אח פיו והפכו לומר מלך מה א « ב לא קבה אל היינו שאין הקב׳ה
כדכתיב ואס .היתה כוונת התוס' שאמר מניחו לקלל את ישראל ימה אזעום לא
וקלל -אך הקב׳׳ה הפך הקללה לברכה ולא זעם ה׳ כלומר על ישראל גם כי זועם
הועיל בקללתו כמבואר במהרש׳א ז׳ל היה בכל יום על כל י לאומי תבל נמ׳צא פשמות
לו להתוס׳ בע׳ז לומר שאמר כלם אמנם הגמרא מוכח שכעס הקב׳ה באלו■ הימים
דיוק לשון התוס׳ שדייקו בתירוצם שהיה ג׳כ אך לא על ישראל ורק הניחו לברך
אומר מורה הכוונה כמדובר והקב׳ה הפכו והתוס׳ בברכות ,נסמן על מאמר הגמ׳
במקום הקללה ואמר מלך ) .ה׳ יראנו אח'כ שהוכיחו ״ שזעמו רגם וכמימריה
נפלאות מתורתו .תורה היא וללמוד אגן מקשי מה היה יכול לומר באותו רגע
צריך וכוונתי לנוובה ואם שגיתי אחי תפ, )כלומר אם היה כועס על ישראל( ומחרצי
משוגתי וד׳ יכפר בעדי ותהיה יגיעתי התוס׳ כלם היינו אם היה כועס היה יכול לומר
רצויה לפני יוצר נשמתי ) ל ח(: כלם אמנם התוס' ב ע׳ז שמחרצי שהיה אומר
אצל לבן אזהרת השי׳ת ללבן השמר לך מדבר עם יעקב ממוב עד רע )ובהשקפה
ראשונה יפלא בעינינו למה ימנענו השי׳ת מדבר מובוח עם יעקב( אכן יתיישב בדרכנו
הנ׳ל כי גס כי מוב ידבר בקרבו ישים ארבו וסופו לבוא לידי רעתו כי כן דרך המשבח
את האדם מתחיל בשבחו וסופו בא לידי גנותו אי לזאת הזהירו לבל ידבר ע ם יעקב
ממוב שסופו לבוא לידי רע .והבן :
)לח( 1ה ו א כוונת הכתוב שהתחלנו בו מפר אותות בדים ומשיב חכמים אחור כי
בלעם הרשע רצה לברך ולבוא לידי קללה והשי׳ח ברוב חסדו הפיר
מחשבתו ונרמז זאת במאמר הכתוב )משלי יב( שפח אמת חכון לעד שפח אמת היינו
)כמאמר הכתוב בירמיה וה׳ אלהיס אמת( והוא שם בפי בלעם הקב׳ה שנקרא אמת
כל הברכות ונתקיימו לעד .ועד ארגיעה לשון שקר הוא לשון השקר של בלעם שרק
צפה לארגיעה שכועס בה הקב׳ה לקלל בה אח ישראל וה׳ ברחמיו הצילם ויהפוך
הקללה לברכה ויהיה הכתוב נדרש מסופו למחלתו עד ארגיעה לשון שקר ושפת אמת
חכון לעד וכהנה רבות במקראי או יתכן ע״ד המבואר )בזוהר תשא( שפת אמת חכון
לעד אלין ישראל דאינון שפת אמת )ה׳ אלהינו ה׳ אחד( וכולא איהו אמה ורזא דאמת
ומסיימי ה׳ אגהיס אמת ודא איהו שפה אמת הכין למד ויתכן שהוא המכוון בפרשה
הזאת לא הביכי חון ביעקב כו׳ .ה׳ אלהיו עמו .הכוונה פל פ׳ שמע ישראל כו'
ותרועת מלך בו שמריפיס בקול וקוראים שהוא אלהיהס ומיחדים וממליכים אוחו עליהם־
כה 49 מרדכי אות ג מאמר א מאמר
המה האבות הקדושים אשר שמרו דרך שלשה מי יורע שלשוז אני יורע
ה׳ למשות צדקה ומשפכן ויצוו אח שלשה אבות שני לוחות הברית כו'.
בניהם ואת ביתם אתריהם את הדרך אשר ה' אלהי אברהם מ ח ק וישראל
ילכו בה ואת הממשה אשר ימשון .והמה אבותינו שמרה זאת לעולם ליצר
הצורים אבני פנה תוצבו מהם זרע קודש מח שבות ל ב ב עמך והכן לב ב ם אליך .
מחצבתם והמה יתס בני'שראל מקורס ויסודם . י׳ ס( . )וכרי הימים א׳ כ׳ט
כי מתחילה עובדי •ע׳ז היו אבותינו ככתוב ש ל ש ה המה ממיבי צעד כר )משלי ל■(
ביהושע
כי השירה נקראה מלשון חרועה כמאמרם דל )תולין ליא( חביבי; ישראל יותר מן
מלאכי השרת שישראל אומרים שירה ומזכירין שמו אתר שתי תיבות שנאמר שממ ישראל
ה׳ כר ומלאכי השרת אתר שלש תיבות שנאמר■ קדוש קדוש 'קדוש ד צבאות ואין מלאכי
השרת אומרים שירה למעלה עד שישראל אומרים שירה למעה שנאמר ברן יתד כוכבי
בקר )איוב ל׳ת( והדר ויריעו כלי בני אלהים וזה הוא ותרועת מלך בו )כלומר תרועת
מלך מלכי המלכים תלוים בו וכל בני אלהים מתעכבים וממתינים בתרועתם ער יעבור
הרנה מכוכבי בקר המה ישראל עם קרובו הנקראים כוכבים ככתוב בדניאל ומצדיקי
הרבים ככוכבים ונקראים כוכבי בקר על היותם• משכימי קום בבקר השכם' לקרוא את
in -להמליכו עליהם וליחדו( ועוד אימא )ברבה מולדות( בעמדם תרפינה כנפיהן
יגזקאל א׳( בשעה שישראל אומרים שמע ישראל המלאכים שומקין ואח׳כ תרפינה
,פיהן ומה הם אומרים ברוך שם כבוד• מלכותו לעולם ועד וברוך כבוד ה' ממקומו .
ר׳ לוי אמר ברן יחד כוכבי• בוקר ויריעו כל• בני אלהים שזרעו של יעקב שנמשל
לכוכבים מקלסין תחילה דכחיב ומצדיקי הרבים ככוכבים ואת״כ ויריעו כל בני
אלהים אלו מלאכי השרת ומה הם אומרים בשכסל׳ו :
ןי מ כן״י הדברים האלה יתכן פירוש לא הביע און ביעקב כמאמרם ז׳ל )בפ׳ ערבי
פסחים( כי יעקב אבינו לפני מומו אמר לבניו הקבצו ושמעו אל ישראל ׳
אביכם וכשראה שנסתלקה ממנו רוה׳ק על• שבקש לגלות את הקץ אמר להם שמא יש
שמע ישראל בכם פסול)כלומר מחשבת פיגול ננד יחודו ואמדותו יח׳ש( ת׳ו אמרו לו
בק׳ש לומר ה׳ אלהיע ה׳ אחד והוא ענה אחריהם בשכמל׳ו ומאז והלאה נתקן
בחשאי אחר פסוק שמע ישראל בשכמל׳ו וזה הוא לא הביס און ביעקב )כלומר
השי״מ הרואה ללבב לא יראה ולא ימצא בזרעו של יעקב מחשבת חון נגד יחודו
ואחדותו ימ׳ש( ולא ראה עמל בישראל)כלומר בשרידים אשר שם ה׳ קורא עליהם לא
ימצא בהם תושב מחשבות נגד השגחתו בעולמו יח״ש כמד׳א הונעחם ה׳ בדבריכם
באמרכם כל עושה רע עוב בעיני ר\ או איה אלהי המשפע .ה׳ אלהיו עמו .זה
הוא שקוראים שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד .ותרועת מלך ע׳ ד המבואר למעלה
ויריעו כל בני אלהים אלו מלאכי השרת ומה הם אומרים אחר ק׳ש שלמעה .
בשכמל׳ו .וכמו כן ישראל בעצמם אומרים שמע ישראל ובשכמל׳ז .ועיין ברבה פ׳
קול משתק העליונים ס׳ ה ובילקוע ויצא שמסיים הה״ד .הקול קול יעקב הוא
וחתתונים )כלומר משתק העליונים שמלאכי השרת שותקין בשעה שישראל אומרים
שמע ישראל) כמבואר ברבת מולדות הדל( ומשתק התחתונים המון מים רבים של
ישאו נהרות דכים ככתוב לאומי תבלי אשר יתנו בקולם עלינו נשאו נהרות קולס
מ מ ך .והבן כל זהכי נכי; הוא וראו כל עמי הארן כי שס ה׳■ נקרא עליך ויראו
בסייעתא דשמיא :
מרדכי אות ג מאסר א מאמר 50
מסמא להודיע כי הוא העושה והוא מוז ר ביהושע ויאמר יהושע אל כל העם כה
והוא יחודו של עולם ) ה( והוא היה הראשון אמר ה׳ כעבר מ ה ר ישט אבוהיכס מעולם
אשר דרש וחקר והכיר מדעתו ושכלו כי תרח אבי אברהם ואבי כחור ויעבדו אלהיס
יש אלוה בורא ומנהיג בעליונים ובתחתונים אחרים ואקח אח אביכם אח אברהם מעבר
יחיד ואין כיחודו בעולם והוא חקר והבין הנהר ואוליך אוחו בכל ארן כנען וארבה
והשיג כי יש נמצא מחויב המציאות קדמון אה ורעו p mלו אם יצחק ואח! ליצחק
לכל דבר אשר נברא ועליו נאמר והחכמה את יעקב ואס עשו )יהושע כ״ד( ומאברהם
תעוז לחכם מעשרה שלימים שהיו בעיר אבינו התחיל סקור היחס ושורש ישראל.
ועליו אמרו בביר פ׳ לך והמשילו עליו משל יכתוב הביסו אל צור חוצבתם אל אברהם
לאדם העובר ממקום למקום וראה בירה אביכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו
דולקת התחיל מתמה ואומר ס^שר שאין )ישעיה נ׳ א( ) א( ומאז והלאה קרבנו
לבירה זו מנהיג מיד הצין עליו בעל המקום ל ע ט ד תו ) כ ( *( ועד אברהם אבינו
סבירה ואמר לו אני הוא בעל הבירה P היתה חרק אן £בעולם )נ( והיה העולם
אמר אברהם תאמר שאין לעולם מנהיג חושך עד אשר הופיעה אורו של אברהם
מיד הציץ עליו הקב׳ה ואמר לו אני הוא אבינו ועליו דרשו בב׳ר יהי אור זה אברהם
בעל העולם ועליו אסרו עוד ושכחי עמך שנאמר מי העיר ממזרח צדק ו ט׳ )ישעיה
ובית אביך הה״ד לך לך מארצך וססולדסך מא( ) ד ( והקב׳ה הוציא יקר מזולל וסהור
ומבית
)א( ע י ץ בם׳ עקידת יצחק פ׳ סולדות ז״ל כשתגיסו אל שרשכם וראשי יחסכם .אל
י סבימו אלא אל אברהם ושרה ^יד פי כל הדורות הקודמים זרע אל נכר
המה ואין אבוס להם ואסרו חז׳ל גר שניעייר כ ק ק שנולד דמי )יבמות ד^ כיב( ע׳ש
באריכוח:
) כ( ו ע י י ן פירוש הגדה על מאסר מתחלה עובדי ע׳ז היו אטתינו ט׳ על ה טונ ה הזאת
^ וזהו בעצמי מונ ס הכתוב אברהם הוליד אס יצחק לומר שלא יקראו יצחק
וזרעו על סולדות סרס אל על אברהם ושרה לבד כי כל ה מ מ ס הקודמים אינם אבות
לישראל :
*( ו ^ ל דרך זה אולי י ס ק לסרן קישית רש״י ז׳ל על פסוק וימת סרס בחרן)בראשית
י*א( הלא כשיצא אברהם מחרן וסרח היה סי עודנה בעת ההיא )ועיין בפי׳ ^
הרמב׳ן ז׳ל ש <0גס מה ששינה סדר הפרשה כולה כי בשם וסילדיסיו לא הזכיר
הכתיב מיסה בשיס אחד מהם ולא חזר וכלל השנים כפי אשר כלל כאן אצל סרח והוא
ע*ד זה ט מ פ ס צאת אברהם אבינו ע*ה מחרן ועזב מולדתו ו ט ס אביו מאז נפסקה
ייחס תרח וימס ייחם סטש בחרן והחחילה אז ייחם אברהם ושורש ישראל ככתוב להלן
5פ׳ לך לך ואעשך לגוי ג מ ל .ועיין ברבה סוןז רוח זה לשונו כ ך' ה ק ב׳ ה אמר לאברהם
לך לך .לך טי סי מצפה מה צורך ט ה לי לייחס שם ארפכשד שלח עבר נחור פלג סרח אלא
בשבילך אברס הוא אברהם ומצאס א ס לבבו נאמן לפניך )נחמיה מ׳( :
כדר שמ ^ז׳ל במדרש ב rבחרן נון הפיכה לומר ע*כ חרון אך בעולם הובא )ג(
בפירש׳י פ׳ נח בסופו ויסכן הכוונה בדבריהם ע פ׳י מאמרם בילקוס
האזיני כ«:ולד אברהם מהו אומר ואח לצרה יולד )משלי י׳ז( :
רבה ) :ה( עיין רבה במדבר פ׳ חוקח מי יסן סהור מסמא לא אחד )ר( ב ר א ? 8י ת
)איוב יד( מי עשה כן מי צזס כן מי גזר כן לא יחודו של עולם :
מדרש
ט 51 מרדכי או ת נ ם א “0א מאמר
והיה צליק מסחלסו ועל סופו כי נאסר מזני ח ח ב' ך.וי מ או ה מלך יפיך ליפוסךבטולם
עליו אחל היה אברהם )יא( וכמו שנקרא כי הוא א דזנ ץ .וי א מרה׳ אל אברהם )ו(
הקב׳ה אחל כן נקרא הוא בסואר האחל . והוא באשר הופיעה אורו של אברהם אבינו
אשל היה אברהם כי אחל קראסיו ואברכהו ע׳ ה הביע וראה והבין וחקר וחצב ועלמה
ואיבהו ועול אמרו ז׳ל יש אחל ואין שני ביד> הבריאה שנאמר ואס הנפש אשר טשו
)רבה קהלס( זהו אברהם )יב( והקב׳ה בחרן מיל על ה עליו אלון הכל יח׳ש לעל
צופה ומביט על סוף כל הלורוס אשר נצמח ימשיכו בחיקו ונשקו על ראשו וקראו
ממנו בזכוסו ברא העולם כמ׳ש אלה סוללוס אברהם אוהבי וכרס בריח לו ולזרעו על
השמים והארץ בהבראם אוסיוס באברהם עולם שנאמר והאמין בה׳ ויחשבה לו
כמאמרם ז׳ל בביר בזכוס אברהם הה׳ל צלקה )ז( ועל א׳ א לא היה אלם שקראו
אחה עשיס אס השמים ואס הארץ וכו׳ להקגדה אלון אלא אברהם שנאמר ה׳
בזכוס מה בשביל אחה ה׳ האלהים אשר אלהים )ת( ובן שלשה שנים הכיר אס בוראו
בחרס באברם וכו׳ )נחמיה נד( (T) C שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי ) ט(
ומזל צלק היה מאיר לו צדקה היסה צווחס וקייסצל הסורה כולה אפילו עירוב סבשילין )C
)אומרס
)י( מ ד ר ש ב״ר פ׳ ל׳ט גם בילקוט ) :ז( עיין סוף ספר יצירה :
>ח( מ א מ ר רשב׳י )ברכוס ג׳( עיין סוס׳ ומהרש׳א שם שזולס שם הדה שמורה על
האחלוס קראו בשם אלני המורה על השגחה והיכולס :
) ט( ג ר ד י □ ל׳ב עיין רש׳י והרץ שם שכל שטחיו היו קע״ה שנים ועקב עולה קע׳ב
נמצא כי מן שלשה שנים והלאה הכיר אס בוראו וכן מט א ר באסחר
רבה פרשה ו׳ עיי׳ש :
)י( ע י י ל יומא )לף כ׳ ח( ועיין מהרש״א בחילושי אגלוס שם מה שנקט עירוב סבשילק
י מכל מצוס לרבנן והביא בשם ספר יוחסין שכחב בזה סול שאברהם חילש
העולם שנאמר הרימוסי ילי כו׳ וכבר ילוע כי טע ם עירוב משום זכור אס יום השבח
כו׳ שמורה על חילוש העולם עכ׳ל ה מ ה ר ש ^:
)יא( כ מ ד ר ^ צ מ ז׳ל כל מקום שנאמר בו היה הוא ססחלחו ועל סופו והוא הכיר אס
בוראו מן ג׳ שנים והלאה )משעה שהחינוק מסחיל ללבר( וללעס ריש
לקיש שבן מ״ח שנה הכיר אס בוראו הנאמר היה שהיה מסוקן להלריך אס כל העולם כולו
בהשובה )ביר פ׳ ל׳(:
)יב( ר ב ה קהלס עיי׳ש שמבאר סחלה על הקב׳ה ואח׳כ ל׳א־ש אחל ואין שני זה אברהם
והוא יסכן ע׳ ל שאמרו ז׳ל) חגיגה ל׳ג( אחם עשימוני.חטיבה אחס בעולם שנאמר
שמע ישראל כו׳ ה׳ אחל אף אני אעשה אסכם חטיבה אחס בעולם שנאמר ומי כעמך
ישראל גוי אחל ב א ק נמצא כמו שנאמר אצל הקביה מעלס חואר האחל כן נאמר סואר
הזה גם אצל ישראל ואברהם הוא ראש ויחס ישראל והוא הכיר אחלוסו ויחולו יח׳ש
לכן נאמר סואר אחל גם על אברהם כמו שמסואר בו האחל האמחי השי׳ח והבן:
)יב( ר ב ה בראשיס י׳ב וביאור המלרש שהעולם נברא בחסל שנאמר כי אמרפי עולם
חסל יבנה )חהלים פ׳ ט( ואברהם זכה למלה החסל שנאמר )מיכה ז׳( חחן
אמס ליעקב חסל לאברהם )רבינו בחיי בראשיח( ועיי׳ש ע׳ ל הקבלה ]וילוע למשכילים[
מוולס נברא בה׳א אחרונה של שם הויה כו׳ וה׳א אחרונה נתוספח לאברהם שנחנה לו כח
ההוללה )ועיץ ברכיט בחיי פ׳ לך(:
Q W D Cשינוי שמו בהוספה ה׳ א טולה רס׳ח נמנין אברי האלם שהם רס׳ח והם כנגל
רמ׳ח
מרדכי אות ג מאמר א מאמר 52
ה׳)בראשית י'ח( )יט( וכשהיה הקב׳ה נפנור ואומרת אם אין אכרהס עושה אותי
מאמו והיה צריך לדבר עם המלאכים אמר מי שיעשה אותי ) ( Tונקרא אין
לו הפער בשלום שנאמר ויעל אלהים מעל תמים שנאמר האל תמים דרכו זה
אברהם )בראשית י׳ז( )נ( וכשדבר אתו אכרהס שנאמר התהלך׳ לפני והיה
היה יושב והשכינה עומדת שנאמר והוא יושב ממים )פזו( ונאמר ומצאת את לכבו
)שם י׳ח( )נ א( והיה חביב עליו ביותר ואמר נאמן לפניך )נחמיה מ׳( וכאשר מל את
הקב׳ה איני עושה דבר נזון מדעתו שנאמר עצמו נקרא שלם )טז( וכך דרשו עליו
המכסה אני מאברהם אשר"אני עושה כבכורה בתאינה בראשיתה ראיתי אבותיכם
) ש ס()נ כ( כי במחלה היה סוד ד׳ ליראיו )הושע ע׳( מה התאנה הזו אין בה פסולת
ואח*כ לישרים סודו ואח׳כ לנביאים אמר אלא עוקצה בלבד כך העבר אותה התהלך
הקב׳ה אברהם ירא אלהיםגם ישר גם נביא לפני והיה תמים כו׳ )יז( וכרות עמו
המכסה אני מאברהם)כג( ולכל הנביאים נראה הברית שהיה הקב׳ה אוחז ואברהם חומך)יח(
הקב-ה בחזיון ולא׳א בחזיון ובמראה )נד( ואמר לו הקב׳ה מד שלא מלת בני אדם
וכשמזכירו מברכו ' שנאמר המכסה אני ערלים באו אצלך עכשיו אני בכבוד! :עלה
מאברהם כו׳ ואברהם היה יהיה לגוי גדול עליך שנאמר וירא אליו ה׳ *( ולא עוד
ט׳ )שם( ) נ ה ( ועליו נאמר אב המון שנגלה אליו אלא שהיתה השטנה ממתנת
גוים נתתיך אב נתמיך באומות בחיר חביב לאברהם שנאסר ואברהם עודנו שמד לפני
מלך ----------------------
רמ״ח מצות עשה שבתורה וזה שאמרו ד ל ) ע ר י ם דןז ל*ב( ואמר רמי בר אבא כתיב
אברם וכתיב אברהם בתחלה המליכו הקב״ה על רמ׳ג אברים ולבסוך המליכו על רמ׳ח
אברים אלו הן שתי עינים ושתי אזנים וראש הגויה ועיין פי׳ הרץ והרא׳ש שם שהם אבריס
המסרסרים בעבירה ואינם מסורים ביד האדם ומרוב צדקתו מסרם בידו כדכתיב )שמואל
א׳ ב׳( רגלי חסידיו ישמור כשאדם מתגבר על יצרו סון £שהקב׳ה מוסרם בידו והר׳ן פירש
שהם אברים שאינם ברשותו שהרי בעל כרתו ישמע ויראה ולבסוך כשנימול המליכו הקב׳ה
אפילו על אלו שלא יסתכל ולא ישמע כי אם דבר מצוה : ,
)יד( י ל ק ל ט ישעיה מ׳ א ע״ פ מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו) :טו( ב rמ׳ ד:
) טי( נ ד ר י ם .ל׳א תנחומא פ׳ לך ואולי הכוונה שנעשה אז שלם בכל אבריו שהם כנגד
רמ׳ח מ׳ ע ואולי זאת כוונת רש׳י דל שם ל׳ב ד״ה אלו הן שאחרי שמל
נעשה שלם בכל אבריו והרץ והרא׳ש פירשו שם בענין אחר עיי׳ש ועיין אות ח׳.:
)יז( )ב׳ר מ׳ו() :יח( חנחומא וב׳ר :
*( )ב rמ״ח() :יט( רבה שם :
)נ ( ^ □ 2ומכאן דרשו הנפמר מחבירו בין קמן ובין גדול צריך לימול רשות ממי אתה
למד מאברהם עיי׳ש במתנות כהונה:
)נא( ש □ וחתן לי מגן ישעך זה אברהם שנאמר אנכי מגן לך ימינך תסעדני כו׳וענותך
תרבני מה ענוה הרבה הקב״ה לאברהם שהיה יושב והשכינה שמדת ביקש
לעמוד א׳ל הקב׳ה שב אתה סימן לבניך וכו׳ כך בניך יושבים והשכינה עומדת שנאמר
אלהיס נצב בעדת אל )תהלים כ״ב() :נג( רבה שם:
ש ם עיי׳ש שמוכיח כולן מן הכתובים ) :נ ד ( ילקזע לך ; )בג(
) פ ה( ט ? ח דרשו חז׳ל זכר צדיק לברכה ]יומא לז[ :
ומזה
כז 53 מרדכי אות ג מאמר א מאמר
כלו סג יחדיו שנעשו סיגים שעשו מלן־ נפפיך )כו( ונקרא נדיב שנאמר
עצמם אלהות אין עושה מוב אין גם אחד נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם )כז(
שלא היה אברהם עמהס שנאמר אחד היה נאמר יפיפית מבני אדם)פהליס מ׳ה(
אברהם ) כ ט ( גם דרשו עליו הכתוב ואת נושיפית בעליונים שנאמר אראלים צעקו
כל אלה ידי עשתה )ל( גס דרשו עליו כל י«צה )ישעיה ל׳ב( נתיפית בתמחוניס שנאמר
קפימל קי׳א קי׳ב שבתהליס שנאמרים נשיא אלהיס אתה בסוכינו )בראשית כ׳י(
על אברהם אבינו עה׳ש מרף נתן ליראיו ועליו נאמר מי יעלה בהר ה׳ ומי יקום
יזכור לעולם בריתו אשרי האיש ירא את במקום קדשו נקי כפיס ובר לבב אשר לא
ה׳ במצותיו חפץ מאד גם דרשו עליו נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה כו׳
הכתוב הנה עין ה׳ אל יראיו להציל ממות )תהליס כ״ד( )כח( ישא ברכה מאת ד
נפשם ולחיותם■ ברעב )תהליס ל׳ג( )לא( וכו׳ וכן דרשו חז׳ל על פסוק לא ישבתי עם
גס דרשו עליו הכתוב לא יבושו בעת רעה מחי שוא מדבר 'באברהם שאמרו לו דור
ובימי רעבון ישבעו)תהליס ל׳ז()לבג( גס הפלגה הבה נבנה לנו עיר ומגדל וכו׳ אמר
דרשו עליו הפסוק רודה צדקה וחסד ימצא להם הנחתם מגדל עוז שסה׳ ואתם אומרים
חיים וכבוד )משלי כ׳ח( זה אברהם )לג( ונעשה לנו שם וה׳ הפיצם .ועל ענין זה
וכן דרשו הולך צדקות זה אברהם )לד( גס נאמר )תהליס נ׳ ג ( אלהיס משמים השקקן
דרשו עליו אשרי האיש זה אברהם שנאמר על בני אדם שהיה הקב״ה משקין £עליהם
השב
) כו( ל מ ז ה דרשו זיל מנין לנומריקוןמן התורה ]שבס ק׳ה[ ; )כז( )סוכה •מ׳ט( מה יפו
פעמיך בנעליסבת נדיב בתו של א׳ א שנקרא נדיב שנאמר נדיבי עמים נאספו
עם אלהי אברהם ולא יצחק ולא יעקב אלא אברהם אבינו שהיה תחלה לגרים :
סהליס .מי יעלה בהר ה׳ זה אברהם שקראו הר שנאמר בהר ה׳ יראה ילקוט >כח(
ומי יקום במקום קדשו זה אברהם שנאמר וישכס אברהם בבוקר וילך י
■אל המקום אשר אמר לו האלהיס נקי כפיס זה אברהם שנאמר אס מחומ ועד שרוך נעל
ולא נשבע למרמה שנאמר הרימותי ידי אל ה׳ כו׳ ישא ברכה מאת ה' זה אברכם שנאמר
וה' ברך את אברהם בכל :ל א אחלל בריתי .הברית שהבמחתי לאברהם ואמרתי לו כי ביצחק
יקרא לך זרע ומוצא שפתי לא אשנה שאמרתי לו קח נא את בנך כר והעלהו לעולה כר כי
יש לעץ תקוה ]איוב ד [ יש לא׳א תקוה אם יכרת ועוד יחליף אס יאמר עליו כרות הברית
ועוד יחליף מצות ומעשים מוביס ויונקתו לא תחדל זו לחלוחית שלו מריח מיס יפריח
מריס מצות ומעשים טובים יפריח ]איוב י״ד[ )ב״ר ס׳א( ) :כ ט( ילקוט תהליס כ״ד :
)ל( ב א ב ר ה ס הכתוב מדבר שהיה חרד על דבריו של הקב׳ה שוחט השור זה אברהם
שנאמר ואל הבקר רץ אברהם כר זובח השה כשהקריב את יצחק בנו
•אלהיס יראה לו השה לעולה )תנחומא הובא בילקיט ישעיה ס׳ז(:
שם הנה עין ה' אל יראיו זה אברהם שנאמר )בראשית כ׳ב( כי פתה )לא( בילקוט
ידעתי כי ירא אלהיס אתה .למיחליס לחסדו זה אברהם שנאמר חתן ׳
אמת ל י ע ^ חסד לאברהם להציל ממות נפשם .מן נמרוד .ולחיותם ברעב זה אברהם
שנאמר ויהי רעב בארץ וירד אברס מצרימה )ילקוט שם( ; .
)לב( י ל ק ו ט שס ) :לג( רודף לדקה וחסד שנאמר ושמרו דרך ה' לעשות לדקה ומשפט .
ימלא חיים שנאחר ושני חיי אברהם קע׳ה שנה :
)לד( ב ״ ר מ׳ח מגיד מראשית אחריח שהכל צפוי לפני הקב׳ה אשכול אוהבו של אכרהס
ונקרא אשכול על אודות כאשכול אשר כרתו משם בנ״י יכל אשר יעשה יל^ח
זה
מרדכי אות ג מאמר א מאמר 54
מגיירת נשים ועליו דרשו אל יקנא לבך השג אשת האיש כר אשר לא הלך בעצת
בחסאים כ׳ א ביראת ה׳ כל המם )משלי רשעים אלו דור הפלגה ובדרך חשאים לא
כ׳ג( אלמלא שקנא אברהם לא היה קונה עמד א^ הסדזמים ובמושב לצים לא ישב
שמים וארן שאמר למלכי צדק כיצד זה אבימלך שאמר לו כשוב בעיניך שב ולא
יצאת מן התיבה )כלומר באיזה זכות קבל כי אם בתורת ה׳■ מפצו כר מהיכן
שלא רבה תהום משסף נצלתם לסד תורה הכליות היו נובעין לו סכמה שנאמר'
הפכו את התיבה( א׳ל בצדקה שעשיתי אף לילות יסרוני כליוחי )ילקינן תהלים א׳(
שנתתי אוכל לפני בהמה חיה ועוף אמר וכן אמרו ז׳ל ושמר לך ה׳ אלהיך את הברית
אברהם אס הוא ניצל שפרנס חיה ועוף ואת הסםד)דברים ר( אברהם נתן לבניו
אם יעשה בבני אדם שהם בצלמו של הקב׳ה שני אריסין צדקה ומשפמ שנאמר כי ידעתיו
על אחת כמה וכמה מיד ויסע אשל בבאר כר ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפנו
שבע )ילקיס שם( וכן דרשו אתוס לנו )בראשית י׳ ח( אף הקב״ה זקף להם כנגדן
קסנה זה א׳ א שאיחה אס כל באי העולס שני אריסין .החסד .והרחמים .שנאמר
לעבדות ה ׳ ) מ ( ולפי שהקב׳ה מנסה את ושמר ה׳ לד את הברית ואת החסד וכר
הצדיקים )לז( כן נסה אותו הקב׳ה בעשרה אבדו ישראל את שלהן שנאמר ההופכים
נסיונות והאחרון נכבד בעקידת יצחק וזה ללענה משפמ אף הקב״ה נמל את שלו עמדו
שדרשו ה׳ צדיק יבחן זה אברהם )ל ח( וכשרו והביאו אותן שר אריסין שנאמר
ובנס של אור כשדים כשהשליכו נמרוד ציון במשפמ ספדה ושביה בצדקה )ישעי׳
לכבשן האש לא ירד עמו לא מלאך ולא א׳( אף הקזדה מביא שלו שנאמר וחסדי
שרף אלא הקב״ה בכבודו ובעצמו שנאמר מאתך לא ימוש נו׳)י שעיה נ׳ ד( אמר הקב׳ה
אני ה׳ אשר הוצאתיך מאור כשדים)בראשית אלו ואלו יעשו עשרה בראש בני שנאמר
סו ( ) ל ט ( וירח ה' את ריח הניחוח דרשו וארשתיך לי בצדק ובמשפס בחסד וברחמים
ז׳ל זה ריחו של אברהם שהיה עולה מכבשן וכר )דברים רבה( ועליו נאמר )ישעיה מ׳(
האש ומקובל כמו קרבן )ם( והוא היה ראו איים ויראו ויחזק חרש את צורף אומר
מתפלל על העקרות והם נמןדות ועל לדבק סוב )ל ה( שאמרו ראוי לדבק באלוה
החולים ונ ת ר פ או) מ א( וקבע מקום לתפלתו של אברהם כדרשם ז׳ל על הנפש אשר עשו
ועל זה דרשו כל הקובע מקום לתפלתו בחרן שהיה אברהם מגייר אנשים ושרה
אלהי
זה אברהם שהרעיש כל מלכי מזרח ומערב שנאמר מי העיר ממזרח צדק )פרקי ר׳׳א( :
מ ה איים מסויימים בים כך אברהם מסויים בעולם צורף זה אברהם שנצרף )לה(
בכבשן האש .אומר לדבק סוב ראוי לדבק באלוה של אברהם .ילקוט שם:
)לו( ר ב ה וילקוס ) :לז( עיין ב׳ ר וילקוס ישעיה .משל ריב׳ח הפשתני הזה בשעה
שיודע שהפשתן שלו יפה .כ׳ז שכותשה היא משתבחת כותשה כך הקב׳ה
אינו מנסה את הרשעים אלא הצדיקים עכ׳ל :
)לח( ב ״ ר ילקוס תהליס י׳ ג ועיין פרקי ר׳ א שחושב שם כל העשרה נסיונות ועיין
במחזור יוה׳כ :
)לט( מ ד ר ש ילקוס ועיין פסחים )דף קי׳ח( שרצה גבריאל לצנן הכבשן אמר לו
הקב׳ה אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולמו נאה ליחיד להציל את
היחיד עיין מהרש׳א חידושי אגדות שם דכתיב אצלו אחד היה אברהם עיי״ש ) :ם( שם נ
רבה ל׳ס : בראשית )מא(
ברכות
55 כח מרדכי אות נ מאט־ א מאמר
ראשון שקראו להקב׳ה אדון באמרו אדני אלהי אברהם בטורו ) ט ב ( ואצל מלחמת
אלהים מה תתן לי ואנכי הולך טרירי נכר המלכים היה משליך טליהס קש ונטשו
ומרגליות י טובה היתה תלויה בצוארו של חצים טפר ונטשו חרבות ונהפוך הוא
א׳א שכל הרואה אותה אם היה חולה מיד כשהיו הם משליכים טליו חרבות נטשו טפר
היה מתרפא שנאמר וה׳ ברך את אברהם חצים ונטשו קש שנאמר ורדפם יטבור
בכל )בראשית כד( וכשמת נטלה ה קב׳ה שלום )ישטיה מ׳א( ]ב״ר סימן מ׳ב[ :
וקבטה בגלגל חמה שנאמר וזרחה לכם
יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה )מלאט ו א ח ר י הנצחון הגדול אשר נצח במלחמתו
ג( ) ט ה( והוא היה מכניס אורחים וביתו התפלל ואמר רבון כל הטולמים
פתוח לרוחה שרן לקראת המלאכים וביקש לא בכח ידי טשיתי חיל רק בכח ימינך כי
מאת השכינה אל נא מטבור מטל טבדך אחה מגן לי בטוה׳ז ובטוה׳ב וטנו הטליונים
ומזה דרשו חדל גדולה הכנסת אורחים אחריו ברוך אלהי אברהם )מג( ומתפלתו
יוסר מהקבלת פני השכינה )טו( וא׳א היה שהתפלל טל אחרים דרשו דל המתפלל טל
א' מה׳ קניניס שקנה הקב״ה בעולמו מורה חבירו הוא נטנה מחלה )מד( והוא היה
שמיס
ואנכי הכינותי כיאות וכראוי לו אז נבהלתי והפצרתי שיבא לביתי ובא לביתי ואמר אז
הגד נא מצוה נשגבה כהכנסת אורחים שגדולה מהקבלת פני השכינה היכן מבואר
בתורה ומצות לא תחסום שור בדישו מבואר בין מ׳ ע והמצוה הגדולה מהכנסת אורחים
נכלל במצות ואהבת לרעך כמוך והשיב כי לא יתכן היה לבאר המצוה בתורה באר הימב
כי היו מקבלים את האורח הבא והיו מברכים עליו כמי על שאר המצות והיו מעכבין
אותו ולפעמים הוא נחון לדרכו ומפסידו הפסד רב אס יעכבנו .והוסיף להמשיל כי
אתה איש מסחר ויש לך עסק קבוע לזמן ולשעה אס יעכבוך להאכיל ולהשקות תפסיד
ממרח נסיעתך ע*כ נכללה המצוה בואהבת לרעך כמוך אס לא יוכל אל תעכבנו ואם
הזמן נכון ויאות אז קבלהו וכבדהו ונסע לדרכו זכותו יגן עלינו ;
) מז( א ב ל ת פ׳ו ובפסחים )דף פ*ז( סישב רק ד' קנינים ולא חישב את אברהם ,
הנכון בזה כי אברהם וישראל הוא אחד הוא האב והשורש וישראל הס
בניו וענפיו :
ל*ז ) :מ ט( ב*ר פ' כ״ס :ב״ר
)מח(
ש ם פ' ל׳ס ) :גא( שם פ' הנ׳ל : )נ(
)גב( י ל ק ל ^ י,הליס ק*י :
)נג( ע ס ח י י ם )דף קי׳ז( עיין מהרש׳א שס תלמוד לימר והיה הוא אותיות של שם
הוי׳ה הכוונה שבו חותמי! בשם הוי׳ה ולא בטלן :
)גד( עיין ב׳ר פ' מ*ו :
כט 57 מרדכ׳י אות ג מאמר א מאמר
אלא בזכות יום השלישי של א׳א )כה( והפלה להם הבאר והגיז להם השליו באברהם
והקב׳ה הבסיחו ואמר לו שכרך הרבה מאד כפיב והשפני מתח ה פן והקב׳־ה פירש להם
אמר לו'בעוה׳ז עשיתי עמך חסד חנ ם. שבפה פגני כ בוד)יד ר וילקיפ( ובזכות יירא
ושכרך לעוה׳ב .והקב׳ה ברכו .וכתיב ד רן לקראתם אמר הקב״ה אמה רצח שלש
ונברכו בך כל משפחות האדמה .ומי ברך ריצות אני ארון לפני בניך שלש ריצות ב מ׳ ת
אס אברהם ה ק ב׳ ה .שנאמר וה׳ ברך אס ויאמר ה' מסיני בא וזרח משמיר למו הופיפ
אברהם בכל> )גו( ואחרי כל אלה אמר מהר פארן )מדרש מנחומא( והוא התפלל
הקב׳ה לאברהם במה אברכך אס אומר לך בפבור' בניו בין בית אל ובין המי ופ׳ז
הודיעני בעולם הרי כבר הודעחני אם אומר אמרו ז׳ל למולם יקדים אדם ספלה לצרה
לך המליכני הרי כבר המלכתני אלא יהי רצון שאלמלא לא ,הקדים א׳א מ׳ ה ספלה לצרה
שיהיו כל יוצאי.חלציך כמותך לכך נאמר לא נשתיירו משונאיהם של ישראל במלחמת
והיה כען שתול על פלגי מים שתול ששתלו הפי שריד ופליס שנאמר הימרוך שופך לא
בגן ע דן ) נז ( ואותו היום שנפמר א׳א מ׳ה בצר )איוב ל׳ו( )סנהדרין ד מ׳ז( .ובזכות
מן העולם עמדו כל גדולי אומות העולם אברהם הוציא הקב״ה ' אס ישראל ממצרים
בשורה ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנהיגו שנאמר כי זכר אס דבר קדשו אס אברהם
ואוי לו לספינה שאבדה קברנימה )ב׳ב ד' עבדו ויוציא כו' ברנה אס בחיריו )מהלים
צ׳א( )ועיין מהרש׳א חידושי אגדות( וזה ק׳ה( )רבה וילקימ בא( וגם קריעת הירדן
שדרשו ועלהו לא יבול זה יצחק )נח( וזהו היה בזכותו שנאמר ויעמדו המים היורדים
בן חכם ישמח אב זה יצחק כי ביצחק יקרא מלמעלה קמו נד א' הרחק מאד מאדם העיר
לך זרע ובן כסיל תוגת אמו זה י שמעאל)נט( )יהושע ג׳( אתה מצא כל הנסים שנעשו
וזה כי ביצחק ולא כל יצחק במי שמודה בשני לישראל בזכותו של אברהם היו יציאת מצרים
עולמים)ם( וזהו גיל יגילאביצדיק ויולד חכם בזכותו כנדל קריעת ים סוך בזכותו שנאמר
ישמח בו )משלי כ׳ג( בזמן שהוא צדיק בן לגוזר ים סון! לגזרים וכתיב בין הגזרים
צדיק)סא( וזהו שאמר הכתוב הנה ברכתי אותו האלה קריעת הירדן בזכותו שנאמר מאדם
והפריתי אומו והרבסי אומו זה יצחק ) סב( העיר שמעת מימיך עיר שנקראס אדם אלא
וכיון שנולד יצחק מה אומר מובים השנים על אברהם נאמר האדם הגדול בענקים מתן
מן האחד )סג( ויצחק הוא אחד מששה פורה בזכותי שנאמר עלית למרום שביס
שנקראו בשמוסם קודם שטלד) סד( ויצחק שבי לקחת מתנות באדם )סהלים ס׳ ח(
הקב׳ה קראו בשמו שנאמר וקראת אס )מדרש ילמדנו( ודניאל ניצל מגוב אריות
שמו יצחק ומפני זה לא נשתנה שמו לעולם ונענה בזכות אברהם דכחיב על מקדשך
כמו שמצינו אצל אברהם ויעקב שנשסנה השמם למען אדני)דניאל (' pלמענך מיבעי׳
שמותם מאברם לאברהם ומיעקב לישראל ליה אלא למען אברהם שקראך אדון)ברכות
שאלו אבוסם קראו אותם ) ס ה( .ויצחק חק ד׳ז ע׳ ב( ואן! אסתר לא נענה ביום השלישי
נפשיות
תנא דבי אליהו )סו( רבה ) :סז( שם ) :סח( רבה בראשית ) :סט( מדרש ילקוט ) :ע(
פ׳ ו׳ )ילקוט וירא דכ׳ח ע׳ב(: .
) ע א( י י ל ק ו ט תהליס קי׳ ט ) :ע ב( תענית דך ט׳ו ע׳ ב ודך ט*ז ע׳ א פליגי בה ר׳
לוי בר חמא ורבי חנינא חד אמר הרי אנו חשובי; לפניך כאפר וחד אמר ׳
כדי שיזכור לנו אפרו שליצחק מאי בינייהו איכא ביטיהו עפר ס ת ם .ע׳ ברבה בראשית פ׳
מ׳ ט ונומנין אפר מקלה כו׳ ח׳א זכותו של אברהם .וח׳א זכותו של יצחק .מ׳ד זכותו
של אברהם .ואנכי עפר ואפר .ומ׳ד זכותו של יצחק אפר בלבד )וכה בירושלמי מ׳ ד
זכותו של אברהם בין עפר בין אפר .ואנכי עפר ואפר .ומ׳ד זכותו של יצחק אפר
לבד( ואולי יתכן בש׳ס בבלי .הגס שלא מבואר זכותו של אברהם .מכוון לפלוגתא
דש׳ס ירושלמי .מ׳ד הרי אנו חשובי; לפניך כאפר נוהנין גס עפר .שמורה על עניוות
כמ׳ש אצל אברהם ואנכי עפר ואפר .ומ׳ד הפר כדי שיזכיר לנו חפרו של יצחק .הוא
רק אפר .וזה שאנזרו א׳ב עפר סתם :
שבת
ל 59 מרדכי אות נ מאמר א מאמר
התפארת .ומעלתו שהוא איש תם יושב מעילם שמך )? (jjונזכר במעשה בראשית
אוהלים בשני אוהלים של שם ועבר ל׳ז פעמים אלקים כננד תיקון יצחק שהי׳
) ע ח( מצות עשה ול׳ת ) ע ט( ונולד ל׳ז שנים כ שנ עקד)עד( וביום שבשר מיכאל
מ הול) פ( ועליו נאמר תמים תהי׳ עם ד׳ את שרה שתוליד את יצחק שהי׳ ראש
אלהיך )דברים ד ( כשאתה תם חלקת עם לנימולים )לשמונה( נתמנה להיות שר של
ה׳ כ׳ י ) פ א ( וזש׳ה כי חלק ד עמו יעקב ישראל שנאמר ומיכאל שרכם )עה( וכאשר
חבל נחלתו כי מאברהם ויצחק יצאו פסולת התפלל על בנים ויעתר לו ד׳)ער( וכשנולד
ויעקב כל בניו כשרים כמי שנאמר ויעקב יעקב נאמר כי חלק ד׳ עמו יעקב חבל
איש תם מהיכן המקום מכיר את חלקו נחלתו)דברים לב( מה חבל זה משולש כך
מיעקב שנאמר כי יעקב בחר לו יה .ואומר יעקב שלישי לאבות יקבל שכר כו׳ ״( :
כי חלק ד׳ עמו .ועדיין אין אנו יודעים
אם המקום בחר לו לישראל .או ישראל יעקב מה מ א אומרוהחוע וכ^טנולד
בחרו להקב׳ה .מ׳ל ובך בחר ד׳ אלקיך המשולש לא במהרה ינתק
)שם( ומנין שאף יעקב בחר לו את הקב׳ה )קהלת ד ( ) ע ז ( ומדמי מדת האמת כמ׳ש
שנאמר לא כאלה חלק יעקב ט יוצר הכל מתן אמס ליעקב )סיכה ז׳( והוא מדת
הוא
הקב׳ה את יעקב ואת ישראל .את ■יעקב הוא )ירמי׳ י'( יעקב חבל נתלתו אין
שנאמר ואוהב את יעקב )מלאכי א׳( ואת חבל אלא גורל שנאמר חבלים נפלו ל'
ישראל שנאמר כי מאהבת ה׳ אתכם )דברים בנעימים מה חבל משולש אן! יעקב משולש
ז׳( ועליו נאמר חרדת אדם יתן מיקש ובוטח באבות .ועליו הוא אומר והחוע המשולש
בה׳ ישגב )משלי כט( שרצה יצחק לקללו . לא במהרה ינתק ) £ב( .וזש׳ה לא הביע
ובוטח בה׳ ישגב שנתן בלבו לברכו .שנאמר און ביעקב .הזכיר שם יעקב לבדו כי
גם ברוךיהי׳ )פז( .וכל הברכות שברכו מאברהם ויצחק יצאו פסולת אבל יעקב
אביו ברכו הקב׳ה יצחק אמר ויתן לך האלהים כולו קדושה .שנאמר כלך יפה רעיתי ומום
מטל כו׳ .והקב׳ה ברכו והי׳ שארית יעקב אין בך הוי הריעו לאלהי יעקב )ו£ג( וזה
כטל כו׳ .ומאחר שהקביה ברכו .למה שנאמר וחפרה הלבנה ובושה החמה .ואינה
ברכו אביו שנית .אלא שידע ברוה׳ק בושה לכוכבים .אברהם כחמה ויצחק
שעתתין בניו להגלות .ברכו ברכת גלות . כלבנה פניהם מתכרכמין בשביל ישמעאל
שיחזור הקביה ויקבלם מכל האומות )פח( יעשו .ויעקב ככוכבים אין בושה שנאמר
והקב׳ה אוהבו כו׳ מלך בדד חלה אוהבו לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פרו יחורו .כי
שלח ומבקרו אבל הקב׳ה אינו כן מתה בראותו ילדיו-מעשה ידי וגו׳ ]ישעי׳ כ׳ט[
רבקה בא לבקרו יצא לאכסני׳ הי׳ עמו שכולם .צדיקים .כלך יפה רעיתי )פד(
שנאמר והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר ויעקב בעצמו אמר עליו שהוא בחר בהקב׳ה
תלך )פט( וזה בהתהלכך תנחה אותך זה שנאמר ה[ עשו אחי איש שעיר )ממקום
יעקב שהי׳ מתעסק בתורה .בשכבך תשמור עומאה אשר שם שעירים ירקדו( ואנכי
עלי ך .ויקח מאבני המקום .והי׳ משמרתו . איש חלק .כי חלק ד׳ עמו יעקב חבל
והקיצות היא תשיחך ויקן יעקב משנתו )צ( נחלתו )פה( והנה יעקב אבינו קודם מותו
והי׳מתאוה לחזור לא׳ישנא׳ אתה מחסי בארן אמר לבדי שמא יש .במיטתי פסול כו׳
החיים )צא( .וכן זכה וחזר שנאמר מי אמרו כשם שאין בלבך אלא אחד .כך אין
•עלה בהר ד׳ מדבר ביעקב שנאמר קום בלבינו אלא אחד וענו ואמרו שמע ישראל
עלה בית אל ) צ ב( ועליו נאמר מאשר )ישראל סבא( ה׳ אלהיט ה׳ אחד .באותה
יקרת בעיני נכבדת .אמר הקביה ליעקב שעה פתח יעקב אבינו ואמר ברוך שם
הרבה אפה יקר בעיני כביכול שקבעתי כבוד מלכותו ל״ו ]עי׳ מס׳ פסחים )דןו
איקונין שלך בכסא כבודי .והמלאכים ופמליא דז([ וזה שנאמר אצל יעקב שבעים נפש.
שלך .שנאמר ויפגע במקום כו׳ .והנה מלאכי ואצל עשיו נפשות ביתו .שעבד לאלהות
אלהיס .והנה ד׳ נצב עליו )צג( ואשרי ילוד הרבה .ויעקב .אל אחד בראנו אב אחד
אשה שכך ראה .ממה׳מ ופמליא שלו משמרים לכלני )פו( וכמי שבחר יעקב בהקביה
אותו .ומשלח מלאכים בשליחתו .הה׳ד שהוא אל אחד ומיוחד .כן בחר הקב׳ה בו
וישלח יעקב מלאכים .וכה׳א מתהלך בתומו ובבניו .בו .כי יעקב בחר לו יה .ובבניו .
צדיק ) צד( והוא מן השלשה שקפצה עליהם ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ .וכאשר
הארץ )צה( ]בתנחומא פ׳ ׳ ויצא חשב ד׳ נאמר בישראל ואהבת את ה׳ כו׳ כן אוהב
שתפצה
) פ ב ( י ל ק ו ט האזינו ספרי האזינו ) :פג( רבה במדבר ) :פ ד( פסיקתא רבתי .
ילקיט מלכים א׳ א׳ ) :פה( זוהר הקדוש .וב״ר שם ) :פו( מדרש :
) פז( מ ל ר ש רבה רות ) :פח( בראשית רבה ילקיט ישעי׳ מ׳ ט :
) פ ט ( ת נ ח ו מ א ) :צ( מדרש וילקוט ) :צא( ילקיט ) :צ ב( ילקוט תהלים כיד :
)צג( ילקוט ישעי׳ ) :צד( תנחומא ) :צ ה( סנהדרין )דך צ״ה( -
ב׳ר
ל א 61 מ ר ד כי אות נ מאטר א מאמר
עד שנתן לו יעקב רשומ שנאמר שלחוני שקפצה עליהם האדן[ ושקעה ה־מה שלא
כי עלה השחר .ובשעה שהיו מתאבקים רצה בעונתה כדי לדבר עמו שנאמר ויל] שם כי
כת שלו לסכנו עד שנגלה עליהן ה קב׳ה בא השמש )צו( וראה שם כל המרכבה
כ׳י ואז■ תשש כתו שנאמר וירא כי לא ומ׳ ת כאשר אמרו רל סלם זה סיני ]עי׳
יכול לו •.א׳ל הקב׳ה מעכשיו תהא ממונה בעל הסורים פ' ויצא סלם בגי' סיני ע׳ש[
עליו ועל זרעו שנאמר ומיכאל שרכם .הוא והראהו הקב׳׳ה בהמיקבנוי חרב ו בנוי) צ 0
ראש למה׳ש וישראל ראש לאומות .הוא השר ישמע קולן של מה׳ש אומרים בא השמש
הגדול וישראל גדול .הוא עליון וישראל אתא שימשא )צח( והוא הי' הראשון לנדר
עליון כמ׳ש ונחנך ד׳ עליו] יבוא עליון ויבקש בעת צרה שנאמר אשר נשבע לד׳ נדר לאביר
מן העליון רחמים עליהם .כי גבוה מעל יעקב .אברהם ויצחק לא נאמר אלא מלה
גבוה שומר .ויעקב נעשה שר למלאך . הנדר במי שפתח בו תחלה ]עי׳ חוס׳ חולין
שנאמר כי שרית עם אלהים ) ק ד( ד׳ א )ד׳ ב׳ ע׳ ב( בשם ב׳ר וידר יעקב נדר לאמר .
אמר לו אתה הוא שאיקונין שלך חקוקים לאמר לדורות שיהיו נודרים בעת צרה[
למעלה ) ק ה( וגם קראו הקב׳ה אל דכתיב קסונתי מכל החסדים .יעקב מעיד בהקב׳ה
ויקרא לו אל אלקי ישראל .א׳ל אני אלקי על כל החסדים באין קצבה .אלא האלהים
בעליונים ואתה בתחתונים )קו( ועליו נאמר הרועה אוחי מעודי ) צט( וזה יאמר נא
וקוי ד׳ יחליפו כת )ישעי׳ מ׳( זה יעקב ישראל כליח .זה ■יעקב שנאמר קסנתי
ששר אל מלאך )קז( וזה וישר אל מלאך -ישראל זה ישראל סבא-והוא הי׳ הרחמן
)הושע י׳ב( יעקב נעשה שר למלאך ) ק ח( שבאבות שנאמר והיא עבר לפניהם )ק(
ויש שאמרו שזה המלאך הי׳ שרו של ע שו) ק ט( חביב הוא השלום שכל מע׳ ס וזכיות שעשה
והנה עשו ויעקב שונאים זל׳ז עודם בבסן . א׳א לא ניתן לו שכרו אלא השלום שנאמר
ומעת צאתם מרחם אמם .והם שני הפכים . ואמה תבוא אל אבותיך בשלום .וכן אתה
ועליהם נאמר אור וחשך .יום ולילה . מוצא ביעקב שנאמר ושבתי בשלום אל בית
יצ׳ס ויצה ) rקי( .ועשיו אויב לו ומבקש אבי ) ק א( ויאבק איש עמו א׳ל המלאך
רעתו ומססין עליו .ולא נתנו אלקיס לא כך אמרת יעשר אעשרנו לך .מיד לקח
להרע עמדו .וז׳ש כבוד חכמים ינחלו מקנה ועשר בהן .א׳ל המלאך יש לך בנים
וכסילים מרים קלון)משלי ג׳( )קיא( לב מה עשה הפריש ד׳ בכורות לד׳ אמהות
חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו)קהלת י׳( ונשתיירו שמונה .התחיל וגמר בלוי .ועשה
עשו איש השעירים בחלקו .ויעקב א'ש תס ללוי מע שר.הע שירי יהי׳ קודש לד׳ )קב(
יושב אוהלים .ומה שרצה עשו לקנות רצה חביב הוא השלום שכל מ ע׳ ס וזכיות שעשה א׳א
יעקב למכור :זה אחר תענוגי הגון( .וזה לא ניתן לו שכלו אלא השלום .שנא׳ ואתה תבוא
אחר עצת הנפש .עשו אחר תאות עוה׳ז . אל אבותיך בשלוםוכן אתה מוצא ביעקב שנא׳
כמ׳ש ויאכל וי שתכו׳ .וכראות אותו יעקב ושבתי בשלום אל בית אבי ) קג( ויאבק איש
בא מן השדה מתאוה זחומד אל נזיד עדשים עמו זה מיכאל ולוא הי׳ לו -רשות לזוז ממקומו
רחן _________________
)צו( ב ״ ר ויצא ) :צז( מדרשות ילקוס ) :צח( שם ) :צט( ילקוס תהלים שי׳ קי׳ ח:
)ק( ר ב ה וישלח ) :ק א( ספרי ילקוס נשא ) :קב( פרקי ר״א ) :קג( ב׳ר ילקיס :
) קי ( ש □ ) :ק ה( שם ) :קו( עי׳ מגילה )ד׳ י׳ח( אי ס״ד למזבח קרא לו יעקב
ויקרא לו יעקב מיבעי׳ לי׳ אלא מי קרא אל אלקי ישראל :
)קז( ת נ ח ו מ א ) :קח( חולין צ׳ב ) :קט( זוה׳ק פ׳ וישלח רבינו בחי' ) :קי( ב׳ ר
■וילקוס ) :קיא( מדרשות :
רביכו
™ ־ כי מאמר א 62
המלוכה .וזה שאמר יעקב עד אשר אבוא וימן צי .ויקח מכוורתו הבכורה )קיב( ובעת
אל אדוני שעירה )^!:ז( והי׳ בית יעקב יצא משו להרנו נתן לו שוחד ויפצר בו ויקח
אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ולא יניצל .וכן עברתו שצ»רה נצח .הוא ושרו
יהי׳ שריד לבית עשו)עובדי׳ א׳()קיז( וכן יכקש למצוא עון וירא כי לא יכיל לו .ויגע
אמר לו הקב׳ה אמה סי׳ לבניך כשס ביציאתך בכן! יריכו מצד עין שמי אחיות .ע׳ב
השקעתי לך חמה שנאמר כי בא השמש לא יאכלו בנ׳י את גיד הנשה .והוא סימן
ובחזירתן־ הזרחתי לך חמה שנאמר ויזרח לו לבניו כי כל מה שאירמ ליעקב עם עשו
השמש .כך בניך ביציאתם אומללה יולדה הוא רמז לדורוח .מה שאירע לנו עם בני
השבעה .ובחזירחם וזרחה לכם יראי שמי עשי .ומה שקרא יעקבלעשו ח'פ אדוני זכה
שמש צדקה ומרפא בכנפי׳ )קיח( וכן כאשר עשו לשמונה מלכים שמלכו לפני מלו מלך
ינום איש מפני הארי .ופגעו הדוב ובא לגנ׳י )קינ( וכלל ראשי הבהמות^י ששלח
הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש לו מק״נ ראשים .לפיכן קדמה מלכות
)עמוס ה׳( מדבר ביעקב .שנם מפני אדום למלכות ישראל מק׳ג שנה )קיד(
הארי לבן .ופגעו דוב זה עשו .ובא ]א[ ואת גיד הנשההוא סי׳ א׳תהוא תשעה
הבית ונשכו נחש זה שכם בן חמור )קיט( אב .גי״ד גימל הוא צום גדלי׳ מ׳ תשרי
וסי׳ לבני׳ כמו שדרשו על הסלכיות שסצירין יויד עשרה במבת גי׳ד עולה י׳ז בתמוז
לישראל )קב( אם תגביה כנשר .ואם בין שאז הי׳ ימי צלה לישראל .וכמו שהוא מקבל
כוכבים שים קנך משם אורידך )עובדי׳ שוחד ק שרו הוא סמאל נותנים לו שעיר
א׳( .לע׳ל כשהקביה דן את עשו מה לעזאזל ביו׳כ .ויסתום פי המסמין ועוד
עושה מתעמף במליתו ובא ויושב אצל ילמד עליהם זכות )קטר( וכן עברתם
יעקב .ואין כוכבים אלא יעקב .שנאמר דרך שמרה נצח עד כי ינא שילה ועלו מושיעים
כוכב מיעקב .ויעקב אוסר לו .אחי לא תהא בהר ציין לשפוע את הר עשו והיתה לד
כיוצא ____________
]א[ עייל בעל המורים מל הפסוק עזים מאחים .כל הפסוק מסיים במ׳ם .וכן פסוק
ומנחתם ונסכיהם שבשביל הבהמות ששלח לעשו הם חק׳נ קרבנות בשנה.
והם מ׳ ממי׳ן כנגדם מלכו שמונה מלכים באדום לפני מלך מלך באדום .ועי׳ אור
היזיים ודל שמעתי ממורי זקני זצוק׳ל שנתכוון יעקב בחשבון ששלח מב״ח כחשבון
שעיר שעולה בו תק'פ ולזה שלח בתשבון עזים ורחלים ת'מ ונמלים שלשים עם בניהם
הם ששים הרי ס׳ק פרוס ופרים חמשים אתונות ועירים מלשים הרי סק׳פ לשבר
הוקפו :
לב 03 מרדכי אות נ מאמר א מאסר
עמהם וזה יגל יעקב כשישמח י שראל)קבז( »*זצא ט .אהי לברך מות כיון שפשו
ל׳א מפני שהוא מזוק לסעודה שנאמר יורד ל ^ ל נשאר יעקב לעצמו .שנאמר
שמע אלי יעקב .וישראל מקוראי )ישעי׳ ♦השלישים יופר בה .ואין שלישיש אלא
מ׳ח( מהו מקוראי מזומני לכך נאמר יגל ישראל )הנא( והקב׳ה הבנויחו אל סחת
יעקב ישמח ישראל .וכן עלה הפורן לפניהם ישראל .מלבר ביפקב שהראה הקב׳ה
)מיכה א( זה יעקב שנאמר בו ופרצת ימה ■ליעקב שרי האומות עולים ויורדים .אמר
וקדמה )בראשית כ׳ח( ל׳א עלה הפו p קקב׳ה אן £אתה עולה .נתיירא אולי יש לו
ב שה׳ז פרצת גדרו של עולם ספני יעקב ירידה אמר לו הקב׳ה אל תחם ישראל .
שנאמר ויפרוץ האיש מאל מאל .וכתיב אם אתה עולה אין לך ירידה ) ק כ ב( וזה
וירב העם ויעצמו מאוד .ומה להלן ס׳ » ם צרה הוא ליעקב וממנה יישע
רט א אןן כאן ק״כ רבוא לכתיב מאוד >מיכס ז׳( מתוך צרה רות .מתוך
מאוד .ולע׳ל אני ®רן אותו לבני׳ )קנח( ריחוק ן ר ו ב .מתוך נפילה קומה .מתוך
וירא יעקב כי יש שבר במצרים ז״ש אשרי אפילה חורה .ממוך כעס רצון .מתוך
שאל יעקב בעזרו שברו סי׳ כי יש שבר . רוגז רתמים )קכג( וזה וי ק ביל עבדיו
יש סבר זה השובע .כי יש שבר זה פדר עדר לבלו .אמר לפניו רבוט של
הרעבון ) קנ ט( וכל מה שנאמר אצל הקב׳ה פולם .אם יהי' צרות באוש על גני
לעתיד .הקלים הקב׳ה לצדיקים .אצל לא תביא אותן זו אחר זי אלא הרויח
הקב׳ה כתיב ונשגב ד לבדו .ואצל יעקב להם מצרופיק כו׳ ובכה .ישמע הקב׳ה
כתיב ויוסר יעקב לבדו )קל( ובזכותו של תפילתו והבמיתו שהיא יושיעם שנאמר
יעקב נסייסל הארץ .וז׳ש כי הוא על •מנך ה׳ ביום צרה ישגבך שם אלהי
ימים יסדה )סהלים כל( באיזה זכות . ימקב )קנד( אברהם ויצחק לא נאמר אלא
בזכות זה דור לורשיו מבקשי פניך יעקב ימקב .לפי שאמר האל העונה אותי ביום
סלה )סלא( וכל השלם נברא בזכותו . לרמי .אמר דול לישראל מי שענה ליעקב
וזשה׳כ כה אמר ל' בוראך יעקב ויוצרך בע ת צרתו הוא יענה א חכ ם .הוי יענך
ישראל )ישעי׳ מב( אמר הקב׳ה לעולמו . ושל מכאן רמז לבעל הקורה שיכנס
חי בראך יעקב בראך ויוצרך ישראל .אר׳י בפובי הקורה )קנה( וזה שנאמר כה אמר
שמיס וארן לא נבראו אלא בשביל יעקב ד הנני שב את שבוס אהלי יעקב .צפי
שנאסר ו־קם עלות ביעקב .ואין עלות אלא שנ^זר ויעקב איש תם יושב אוהלים .
שמים וארן שנאמר העידותי בכם היום את א׳ל הקב׳ה אתה התחלת באוהלים חייך
השמים ואת הארן .ר׳ ברכי׳ אומר לא כשנשוב לירושלים בז ס מן אני חוזר .ארשב׳נ
נבראו אלא בשביל יעקב ששמו ישראל . ט כו ס אברהם ויצמק לא נאמר אלא אהלי
שנאמר בראשית ברא .ואין ראשית אלא •מקב .ומשכטתי' ארחם .וכן הוא אומר
ישראל כו׳ א*ר אבהו לא נברא הכל אלא מה מו ט אוהליך יעקב )קבו( וזה יגל יעקב
בשביל יעקב שנאמר לא באלה חלק יעקב ישמח ישראל .אברהם ויצחק לא נאמר אלא
כי יוצר הכל הוא )ירמי׳ י( )קלב( ובזכוש יעקב .לפי שיעקב מלמפר בזמן שישראל
פלאו לאברהם שנאמר כה אמר ל' אל ביס כו״ .לפיכך כשתבוא הגאילה הוא שמח
יעקב
] קנ א [ י י ל ק ו ט ] :קכב[ ילקוע ירמי׳] :קכג[ילקוס חי כ ה] :קכד[ ב׳ ר ע׳ ה .
| ק נ ה ' 1ל ל ו ל ט תהליס כ׳.־ ]קכו[ פגחומא ילקוע ירמי׳ ] :קנז[ ילקוע ישעי׳ מ׳ו :
] הנ ח[ ילקוט מיכה ] :ק נ ט [ ב׳ר צ׳א :
ב: ילקוט ישעי׳־ ס ״
מ״ב; !׳ מ׳י-־ ]קלא[ ילקוט תהלים כ׳ ר 1 :ס ל נ [ ילתוט ב־ר 5׳ m
סנהללון
מרדכי אות ג טאכד א 64
עבדך .והקב׳ה קראו עבדי א ס׳ ע יעקב יעקב אשר פדה אפ אברסם שפדאו מצננר
)ישעי׳ מ׳ד( )הלט( והקרשים למשכן הי׳ גידול בניס .לסי׳ לא 'עתה יבוש יעקב
מעשה נסים ■ .מהיכן הי׳ שהי׳ יעקב אבינו מאביו .ולא עסה סנ*ו יתורו מאבי אביו
ע׳ ה זריז לננווע א רזי ם .ואמרו .רבותינו רשב׳ר .אמר שניצל אברהם מכבשן
הבריח התיכון ירד ביד יעקב למצרים . האש בעבור יעקב שמסיד לצאח ממני)הלג(
שהי׳ משמש מקצה אל הקצה)סט( והדגלים ובזכות; של יעקב עברו הירק .ומבואר
במדבר הי׳ כאשר צוה להקיף ממתו בנשאם בסורה נביאים וכתובים .בסורה כי במקל'
אוי« אל מערת המכפלה .וזה איש על עברתי כו׳ .בנביאים ביבשה עבר ישראל
לבית אבותס )במדבר דגלו באותות )ישראל סבא( אס הירדן .בכתובים הירדן
ב׳( ) ק מ א( ושם הרגו לעשו כדאיסא ב מס׳ תסוב לאחור מפני אלקי יעקב )סלד(
סומה )דף י׳ג( ונתקיימה נבואת רבקה )ואף חלקי ,יחזקאל הראה הקב׳ה ליעקב
אמו למה אשכל גס שניכם יום אחד כו׳ דכחיב ופרצס ימה וקדמה כו׳ והלא לא פי׳
פתחינהו יעקב לעיניה ואחוך .והיינו יחזקאל אלא מן המזרח למערב בא ישעי׳(
דכסיב ישמח צדיק כי חזה נקס )קםב < וזה שאמרו ^כל המענג את השבת נוסנין
ויסכן חזה נקם ע׳ ד שאמרו במס׳ תענית לו נחלה בלי מצרים דכסי׳ והאכלתיך נחלת
)דף ה׳( יעקב אבינו fiמס שנאמר יעקב אביך )ישעי׳ נח( לא כאברהם דכסיב
ואחה אתע׳י כו׳ הנני מושיעך מרחוק בי׳ קום• התהלך בארץ לארכה ולרחבה .
ואת זרעך מארץ שביס מקיש הוא לזרעו לא כיצחק דכסי׳ כי לך ולזרעך אתן אס
מה זרעו בחיים אף הוא בחיים )סמג( : כל הארצות האל .אלא כיעקב דכתי׳ ופרצת
ה נ ה עד כה בארנו במעלת האבות בעינו ימה וקדמה צפונה ונגבה )סלה( ואף חלקי
כאמור בכא׳ו .במעלתו ומדתו יחזקאל הראה הקב׳ה ליעקב דכתי׳ ופרצת
וזכותו ושבחו .ועתה נדבר במעלתם ויקרם ימה וקדמה כו׳ והלא לא פי׳ יחזקאל אלא מן
והנאמר ,עליהם וזכותם בכלל .האבות יש המזרח למערב .בא ישעי׳ ופי׳ כי ימין
להס שורש .שנאמר הבאים ישריש יעקב ושמאל תפרוצי היינו מן הצפון לדרוס ) ק רו(
)סמד( ובחנוא ישראל חלילה נאמר שרשם וכן שניהם נכפל שמוחם אברהם אברהם
כמק ■הי' ) ק מ ה( וביעקב אבינו נשלמה יעקב יעקב לשון חבה לשון זירוז .הן הן
האבות כידוע .שכל היסוד .ושורש עד שלא נדבר עמהן .הן הן משנדבר
שורש נגמר .משלשה .ובשלשה הוי חזקה . עמהן )קלז( ואצל יעקב ואברהם נאמר
כי האבות הס שורש ויסוד ישראל ויחס כל וישכס בבוקר שהיו זריזים )קרח( ויעקב
ישראל אשר נשענים .עליהם .ובזכותם מאותן שקרא א׳ ע עבד שנא׳ אשר טשית את
ישראל
]קלג[ ם נ ה ד ר י ] ד ]קלד[ ביר וישלח ] :קלה[ עי׳ מהרש׳א ת׳א שם בשם הב׳י שהוא
מדה כ ע ד מדה כשס שהוח מפזר בלי שיעור לצורך שבת כן יתנו לו נחלה
בלי שיעור ועוד עונג שבת נוגע לדבר רוחני ע׳ש :
]קלו[ ב !' ר ילקוט שם] :קלז[ תוספתא ברכות פ׳א ] :קלח[ מכילתא הובא בילקוט׳
יהושע : . ,
]קלט[ י ל ק ו ט .ואתחנן יהושע ] :קם[ חנחומא :
ר ב ה ויחי במדבר ילקוט הובא ברש״י : ] ק ט א[
]קטב] ג □ הובא במדרש וילקוט ] :קמג[ עי׳ בעל עקידה ור׳ בתיי פ׳ וימי :
]סטד[ ר ב ה .שה׳ש ז׳ ] :ממה[ פסיקתא וילקוט ישעי׳ נא :
ב׳ר
לג 65 אות נ מאמר א מאמר
והוא יצר תינוק יאשה שמאל דוחה .וימין ישראל נושע .וביעקב נעשה קשר אמין
מקרבת .וזה שאמרו מנין שאומרים אבות וחזק .וזהו יעקב חבל נחלתו .מה חבל
שנאמר הבו לד׳ בני אלים ]קנב[ : זה פחות מג׳ אין מפקיעין אותי .כך האבות
מעלת האבות שהן הן המרכבה שנאמר אין פחותים מג׳ ]המו[ :
ויעל מפליו אלקים )קנג( וזה , מספל ג׳ הוא ג׳ עולמות .הכוללים
שאמרו ותחת כי אהב את אבותיך ונאמר כל המציאות .ע׳ז אמר יעקב
ותחת רגליו כו׳ )שמות ,כד( אצל הקב׳ה סבל נחלתו .כחבל המשולש .כן העמיד
והס■ שנים ,במסורה ולא יותר וירמוז ע׳ז ג׳ אבות סוד לכל המציאות )קמז( וזה
שאמרו האבות הן המרכבה )קנד( והחיות שאמרו ז׳ל .אין קורין■ אבוס אלא לג׳ וזה
במרכבה ירמוז על שלשה אבות .ארי׳ ו ,וא שנאחר הלא כתבתי לך שלישים )קמח(
אברהם .שור זה יצחק .ונשר זה יעקב . והחומ המשולש לא במהרה ינתק והתורה
ואוחיות שדי שהוא בא׳ת ב׳ש בק׳ס חקוק להם ירושה שנאמר תורה צוה לנו משה
בסוף שם האבות .אברהם' יצחק' יעקב' מורשה כו׳ ולא יפסוק לעולם כאמרם זיל א׳ר
והכל בזכות האבות שהם.המרכבה )קנה( ברוך כל שהוא ת׳ח ובנו ת״ח וב׳ב ת׳ח אין
ויעקב בגימ׳ ז'פ שם הוי׳ .יצחק ח'פ הוי׳ . התורה פוסקת מזרעו לעולם שנאמר ואני
אברהם ס'פ הוי׳ ויותר י׳ו) קנו( ובריאה זאת בריתי כו׳ לא ימושו מפיך כו׳ עד
שמיס וארן .בשביל התורה ו bכיל האבות עולם .והודעתים לבניך ולבני בניך ג׳ נונין
שהם שורש ישראל .כדרשס ז׳ל בשביל הפוכין לומר כל מי שהוא ובנו וב׳ב ת׳ח אין
התורה שנקרא ראשית ובשביל ישראל ההורה פוסקת מזרעו)ספצ׳ז( והקב׳ה בישר
שנקראו ראשית .וזה בראשית ברא אלקיס לא׳א ע׳ה על שלשת אבות)הג( ודרשו חז׳ל
בגימ׳ מורה נביאים וכתובים: ואעשך זה שאומרים אלקי אברהם .ואברכך
ד ״ א אברהם יצחק וישראל )קנז( זה שאו׳ אלקי יצחק .ואגדלה שמך זה שאו׳
ולבנה האטס נקראו חמה אלקי יעקב ]סנא[ הוא עושר שס ממון
ומכבים ____________
0ר פ׳ ס׳ח ] :המז[ אברבנאל ]מבואר בארימס מאמר ב׳[ : ]הרו[
]המח[ ל ב ד ,ותנחומא ] :המט[ בעל המורים ואש^ ] :מ[ ואעשך לגוי גדול ג׳
גדולות כתיב כאן שבשרו לג׳ אבות .מדרש וילקוס שם » ) :א( פסחים
)דף קי׳ז ע*ב(:
]הנב[ ל ׳ ח )דף ל׳ב( עי׳ מהרש׳א ח׳א שם האבוס נקראו אלים »'ש אל מכח
אלקיס שנתקיים באבות כמ׳ש בפ׳ ע׳פ .וטי׳ ר׳ בחיי שמוח ושם הנכבד
והנורא קרוא על כולם שנאמר אלקי אברהם ואלק־ יצחק ואלקי יעקב שלחני אליכם זה
שמי לעולם וזה זכרי לדור דור ע׳ד הפשומ יאמר הכתוב בשם הזה אני רוצה שיזכירני
בכל הדורות ויאמר אלקי אברהם כו׳ : .
]קנג[ ל ב ה וישלת ; ]קנד[ ר׳ בחיי ואתחנן :
)קנדי( י ל ק ו ט ראובני ) :קנו()בשם מקובלים שם( אולי יתכן מה שעולה אצל א״א
יותר י׳ו הוא כנגד י׳ו בריתות שנאמרו אצלו וישראל י״ג בריתות אצל
המילה .וג׳ בריתות אצל המורה והם כנגד י״ו פנים של החיות שהם ארבעה פנים לאחת
)כמבואר ר׳ בתיי בראשית( :
)קנז( ^!י 1בי ה׳ יזה יתכן שישראל מקבלי התורה וההורה עצמה והקב״ה חד הוא .
והוא שלשה אבות שני לוחות הברית אחד אלקינו כ1׳ :
ילקומ
מרדכי אות ג מ-אכי א יזאמר 66
לג׳ דברים אבות רומזים וכוכמ ) 6מנ ח( אברהם כיזמה •ליזק כלמה
הנקרא;ס אב .שהם תכליתם ויעקב ככוכבים .ושני האבות הס הק׳ב
של ישראל .א׳ .הקב׳ה נקרא אב אחד . שנה .אברהם יזי קע׳׳ה שנה .יליזק ק״פ
וכמו כן אברהם נקרא אחד .כי אחד יעקב ■קמ׳ז .ס׳ ה תק״ב .כימי השמים
נקרא שבכתב הי׳ אברהם .התורה על הארץ שהם ת׳ ק שנה .ושני שנים של
אב .שנאמר שמע בני מוסר אביך . א׳א פרס הכיר את בוראו כאמרס ז׳ל בן
ודרשו תכמז״ל שהוא תורה שבכתב .והוא שלשה שנים הכיר את בוראו .ו ק הכפית
כנגד ילחק שתרגום של ילחק הוא וחדי השי׳ת שיחי׳ ישראל כשני האבות )סנט( :
דכתיב פקודי ד׳ ישרים משמחי לב .משיח
נקרא אבי עד שר שלום והוא כנגד יעקב . נרמז תרי׳ג מלות וז*ש כי באבות
הלפון לימות שהוא רמז לרב פוב ידעתיו למען אשר יצוה את
המשיח ) ק ס א( • מיו כו׳ לשמור את דרך ד׳ .שכל ה א ט ת
היו עוסקים במורה שבכתב ומורה שבע׳פ.
ג ׳ ממטת פובות נתן ה קב׳ה לישראל . וכן נרמז בשמותיהן תרי׳ג מלות .כי
פורה וא׳י ועוה״ב .וכולם לא נתנו אלא ילחק ע' פ ענין הלחוק נאות לקרוא רק
ע״י יסורין)ברכוס ד * ה() ק ס ב( מורה בזכות צתק .וכן ביעקב לענין אחיזת העקב
אברהם ששמר אפילו עירוב תבשילין .א׳י ראוי לקרוא לו .אבל השי׳ת כמו ששם ה'
בזכות יצמק שנפקד בתוכה ולא יצא תולה בשמי של אברהם כן הושם י׳ בשמו של
לעולם .עוה״ב בזכות יעקב שהימה יצחק וביעקב .וכאשר תסיר ה׳ מאברהם
מיפמו שלימה .ודוד •המלך ע׳ ה אמר אחת ד ו׳ י מיצתק ומיעקב הנוספים .ישאר
שאלתי מאת ד׳ אומה אבקש בזכות האבות תרי׳ג .דכן תמלא שרמז הכ׳ בשם ישראל.
אתת נופריקון א׳י חיי עוהיב תורה ) קסג( כי כאשר עושים רלונו של מקום .ושם של י
וזה ואתן לך ארן חמדה נחלת לבי .ארץ ע׳ ב חונה על דנליהס .הרי הם נשלמים .
חמדה שחמדו לה גדולי הדור .אברהם ומעופריס בתרי-ג מלות .כי כשסוםן!
אמר תנו לי אחוזת קבר .וקב׳ה מחבבה ע׳ ב על ישראל עולה מרי׳ג .וראה שהכ׳
לפני יצחק שנאמר גור בארץ הזאת אומר .ושמו את שמי פ״ל בנ׳י ישראל
יעקב אמר בקברי אשר כריתי נתלה ואני אברכם ר׳ ת ע׳ ב .על ישראל תהי׳
מתאווים מלכי עולם לבי .שכל בפרי׳ג ומעזפרה שלימה הברכה
לה ) ק ס ד( : מלות )קם( :
האבות
]קנח[ י ל ס ו ט מלכים א׳ א׳ הובא לפיל ] :קנט[ מנחומא ] :קם[ מעשי ד׳ אבות פ׳
כ׳יז ע׳ ש : ׳
]קסא[ ע י ר גבוריס וירא ^ :מסב[ עי׳ מהרש׳א ח׳ א שס .ופד׳ז יש לפרש אשר נרמז
3פ׳ ע קב ג׳ ספמיס עינוי ויסורין .הא׳ כל המלוה .והוא למוד התורה . ^
וכתיב בתרי׳ למען פנור> ו^0 :ותך .הב׳ א׳י דכתיב כי כאטר ייסר איש את בנו כו׳ וכתיב
בהרי׳ כי ד׳ אלקיך מביאך אל ארץ כו׳ .הג׳ עוה״ב בענין למק ענותך להפיבך באחריתך
עיש .ו ע׳ בשליה הק׳ פ׳ תולדות מפנה ®ל תורה ססתיל סא׳ א כי שני אלפים הורה
פמנדלץ מ א׳ א כמ׳ש בפ׳׳ק ד פיז ) ד ך פ( pואת הנפש אשר עשו בחרן .איי לילחק
שנאסר לילך לחיל פוהיב שהוא איי של מעלה כנגד י ע ק ב .וג׳ מתנות אלה הס ביוד.
הזרה יוד הדברות .איי יוד קדושות .טוהיב נברא ביוד ] :קסג[ כנפי יונה :
]קסד[ מדרש :
שכיה
לד 67 מרדכי אות ג סאכור א מאמר
בהר ד׳ יראה)בראשית כ׳ב( לא כיצחק שכ׳ האבות הם במדות אברה׳ במדר! החסד
בו שדה .שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה שנא׳ חסד לאברהם יצחק במדת
)שם כ״ד( אלא כיעקב שקראו ביה שנאמר הגבור׳ שנא׳ ופחד יצחק .יעקב במדח האמת
ויקרא את שם המקום ההוא ביה אל)שם שנאמר תתן אמת ליעקב והוא התפארת .
כ׳ח( )ספי( וזהי בית יעקב לכו ונלכה וזה שנאמר אצל יעקב ג'פ ג׳ שמות אני
באור ד׳.כי בנין השלישי יהי׳ של אש )ססז( ד׳ אלקי אביך .אלקי אברהם ואלקי יצחק
וע׳ד הכוונה הזה יתכן ד׳ יבחר לנו אח >ו׳ .והוא סוד ג׳ שמות .בית אלקים .בית
נחלתינו את גאון יעקב אשר כו׳ )תהלים אל .בית ד׳ יש ד׳ במקום הזה .הוא על
מ׳ז( שבקש על נחלת יעקב ; ג׳ מקדשים .והנה זה ג׳ מדות של האבות.
אל הוא מדת החשד שנאמר חםד אל כל
! ה נ ה אצל יעקב נאמר ג׳פ מקום .ויפגע היום אלקים מדת הגבורהד׳ תפארת .ומכת
במקום .ויקחמאבניהמקום .וישכב ג׳ אלה נקרא ארן ממילא .שהם ג׳ יסודות
במקום .לרמוז ולהודיע שיעקב הי׳ הראשון העיקר .מים חסד )יסוד מים העליונים(
להגביל בהמ׳ק וכמ׳ש אשר נשבע לד׳ נדר אש מדת הגבורה .אויר הוא תפארת)ויסוד
לאביר יעקב כו׳ ולפי שהי׳ עתידין להיות עפר ממים נתהוה כמבואר שם( והסלם
ג׳ בתים באותו מקום לכן נאמר כאן ג'פ מצב ארצה .מורה .על עולם השפל .מגיע
שם מקום .ויפגע במקום על הראשון. השמימה מולם.הגלגלים .ומלאכי אלהים
וילן שם כי בא השמש מ׳ש החורגן .וכנגד כו׳ עולם המלאכים )הסה( ולבהמ׳ק אברהם
הבית הב׳ .אמר מאבני המקום לרמוז שלא קראו הר .יצחק שדה .ויעקב בית .כאמרס
יהא בשלימות כי יהי׳ מאבני ולא כל אבני וכנגד ז׳ל .אר׳א מאי דכתיב והלכו עמים רבים
הבית הג׳ אמר וישכב במקום ההוא כי ואמרו לכו ונעלה כו׳ אל בית אלקי יעקב
תהי׳ המנוחה והנחלה ]הסח[ .גם מקום )ישעי׳ ב( אלקי יעקב ולא אלקי אברהם
מכנין שמו של הקב׳׳ה .וקורץ אותו מקום ויצחק .אלא לא כאברהםשכ׳ בו הר שנאמר
מפגי
>קםד׳( ש ל ' " הקדוש פ׳ ויצא ע׳ש־• )ססו( פסחים פ״ח עי׳ מהרש׳א ח׳א שם .
מביאר במדרש משל למלך שהי׳ לו ג׳ אוהבים .ובקש לבנות פלמין
הביא לראשון אמר זכור הייתי אותו הר הי׳ מתחילה .הביא לשני אמר זכור הייתי שדה הי׳ .
הביא לג׳ אמר זכור הייתי פלטין מתחילה .א׳ל המלך חייך שאני בונה פלעין וקורא
אני ^תו לשמך .שנאמר בית אלקי יעקב והכונה כמ׳ש שהאבות היו סימן לבנים .
ואברהם אוהב הא׳ שקרא הר הי׳ סימן לבית ראשין שהשכינה היתה שומרה כשומר
בראש ההר כו׳ ישמירת עראי ועליו נאמר על הר ציון ששמם ואוהב הב׳ יצחק .שאמר
שדה סי׳ לבית שני שהי׳ שמורה פחותה מבית ראשון כי׳ ועליו נאמר ציון שדה תחרש .
ואוהב השלישי שאמר פלפין הי׳ בתחילה .ר׳ל קודם שנברא העולם כו׳ ותחילת המחשבה
סוך הגזעשה סי׳ לבית האחרון שיבנה ב׳ב שיהא שמורה מעולה שאז ילט אל בית
אלקי יעקב יש׳ה אץ זה כי אם בית אלקיס ע׳ש )וע׳ בעקידה פ׳ ויצא( .אך באמת
מקיס הפקידה .וי«לת יצחק ומשכב יעקב שלשתם היו במקום אחד בהר המורי׳ אשד
יבנה שם.בהמ׳׳ק קרא כ׳א שם מייחד .אברהם דימה רק להר אשר עליי לא ישפע
משפע העל מעל כמו על הארץ הנעבדת כי תכלית קרבני אל ד׳ הי׳ במדרגת הסריס
מהארן ט׳ ויצחק שהשיג יותד דמהו לשדה א xבו יפעל שפע העל מעל יופר .ל כרכה .
ויעקב שהשלים במראה הגדול והכיר שהוא אצלי כבן בית דמהי לבית ע*ש באריכות :
)קסז( ע י ׳ ארן החיים »ל תהליס ) :קסח( אברבנאל פ' ויצא ע׳ש באריכות :
רבה
מרדמ אות ג מאמר א מאמר 68
והאבות הי׳ להם אהבת השם בכל לבבם מפני שהוא מקומו של עולם .ואין העולם
נפשם ומאודם .ואהבת .אותיות האבות מקומו .דכהיב יאה מקום אסי מפני שהוא
]העת[ וכולם הי׳ יראי שמים מלפני מקומו כו׳ ולא המקום מקומו ]קסט[
■הקב׳ה .שנאמר אל תירא אברם .אין וסמצא אצל האבוס מ'פ מקום .להורוס
אומר מירא אלא למי שהוא ירא שמים שהמקום מיוסד לקרבנוח שהם סשעה .
)ויותר נכון מה שנאמר בו כי עתה ידעתי וכשסרב בהמ׳ק נאמר מבעו בארן שערי׳
כי ירא אלק־ם עתה בעקידה( וכן יצתק מ׳ זעירא ]עי׳ אוס מ׳[ ]הע[ והאבוס
בעת שנפער אברהם הי׳ בן ע*ה שנה . סקנו ג׳ ספלוס אברהם שסריס יצסק מנסה
אמר אולי אין'בי מעשים כמו שהי׳ לאבא יעקב ערביס ]ברכוס דכ״י ע'כ[ ]קעא[
מיד נתגלגלו רחמיו של הקב׳ה .ודבר וק דוד אמר ערב ובוקר וצהרים אשימה
אתו באותו לילה .שנאמר אחרי מוס ואהמה וישמע קולי ]סהלים ניה[ ]העב{
אברהם .וק אמר לו הקב׳ה ג'כ אנכי ובזכוסם הספלל דוד המלך ע׳ה• ואמר
כו׳ אל מירא ]בראשית כ׳ו[ וכן יעקב ואני .ברוב ססדך אבוא ביסך אשססוה אל
שנאמר ויתנו אג יעקב אס אלהי הנכר היכל קדשך ביראסך ]סהלים ה׳[ ואני
. כו׳ : ברוב ססדך בונוס אברהם שנקרא איש
ו ה ^ ] בו ת הגם שקיימו כל המורה .ססד .אשססוה אל היכל קישך בזכוס
הי׳להם מצות כמבואר יצסק שנעקד בקדושה .ביראסך .בזכוס
פרמיות אשר כל אחד תפס אס המצוה יעקב שאמר מה נורא ]קעג[ .ו^בום
החביבה מליו שנקראת ביס אב וזה שנאמר קיימו תורה ומצוס .כאמרם '1ל על
ויאחז צדיק דרכו .אברהם תפס המילה. פסוק .לק אסלק לו ברבים ואס עצומים
יצחק התפילה יעקב האמת .ועוד אמרו יסלק שלל )ישעי׳ כ׳ג( כאברהם יצסק
אברהם קיים לא תשא .שנאמר הרימותי ויעקב שהיו עצומים במורה ובמצות ]סעד[
ידי
1יז[ ו ל ם היו מששה שלא שלט בהם מלאך המות .ב׳ב )דך ייז( :
מרדכי ,אות ג מאמר א מאמר 70
והצילו הקב׳ה .ואח׳כ כתיב וינוע וימת , ה א ב ו ת היו נרדפים .ואלקים יבקש
מי גבר כיצחק שפשע צוארו ע׳ג המזבח . הנרדף .אברכם נרדף מפני
וכתיב הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי . דורו .וכתיב אתה הוא אשר ביזרת
מי גבר כיעקב שנתפגש אל המלאך וכתיב באברהם .יצתק מפני פלשתים וכתיב עתה
ויקרבו ימי ישראל למות )הצא( אך הצדיקים ראינו כי הי׳ ד עמך )קפז( יעקב נרדף
במותם קרוים חיים .וזה שאמרו ושבח מפני עשו .וכתיב כי יעקב בתר לו יה .
אני את המתים שכבר מתו .כשחעאו ואין הקב״ה מבקש קרבן אלא ק הנרדפים
ישראל במדבר עמד משה והזכיר זכות והי׳ להם .צער בתחילה ונוח בסופם .
אבות ונענה בזכותם )הצב( ודש החכם וזה והי׳ ראשיתך מצער ואחריתך ישנה
עיניו בראשו כו׳ .החכם זה אברהם .וכסיל מאד )איוב ח׳( ודרשו זה אברהם יצחק
זה נמרוד למחר נכנסין לצרה ואומרים זכור ויעקב )הפח( ונמנו מקום לשעה .אברהם
לאברהם כו׳ שמא ח׳ו או׳ זכור מעשה נמרוד נתן מקום .וברח מפני נמרוד ונפל
ההיד איך ימות החכם עם הכסיל)הצג(•: בידו .יצחק נתז מקום לשעה .וברת
האבות לא הרהרו אחר מדת השם .וז׳׳ש מפני אבימלך ונפל בידו .שנאמר ואבימלך
השם למשה לאבות נראיתי באל שדי .ולא הלך אליו מגרר .יעקב ברח מפני עשו.
הרהרו אחרי .ולא אמרו סס שמך)קצד(. ונפל בידו .וזה לך עמי ובא •בחדרך
נעוד במעלת האבות שהקב׳ה דבר אתם ]תנחומא שמות[ ובצר להם ויצעקו אל ה׳
במדה׳ר כמ׳ש ויאמר ד׳ חל אברהם .ועם וממצוקותיהם יצילם שאומנתם הי׳ תפלה
יצחק וירא אליו ד׳ .וכן עם יעקב .והנה כמ״ש ויצעקו בנ׳י אצל יצ'מ תפסו להם
ד׳ נצב עליו )סצה( .גם באנכי דבר אומנת אבותם באברהם כתיב וימע אשל
הקביה עם האבות )קצו( .ולכולם ייחד כו׳ ביצחק כתיב ויצא יציזק לשות בשדה
הקב׳ה שמו עליהם )קצז( .ולכל האבות הוא תפלה .ביעקב אומר ויפגע במקום .
קרא הקב״ה להם שמות .לאברהם .והי׳- וכה׳א אל תראו תולעת יעקב .מה תולעת
שמך אברהם .ליצחק .וקראת את שמו אינה מכה את הארזים אלא בפה כך אין
יצחק .ליעקב .והי׳ שמך ישראל .וזה להם לישראל אלא תפלה .וכה׳א אשר
קורא הדורות מראש כו׳ ^ןצח( :וחמש נתתי לך בחרבי ובקשתי זו תפלה )הפט( :
אותיות כפו 6ת נמסרו לאבות .וכולן לשון
גאולה .כ״ך .בו נגאל אברהם אבינו ! כ ו ל ו ניסה אותן השי׳׳ת ]ועמדו בנסיון[
מאור כשדים לך לך כו׳ .מזם .בו נגאל ’ והעלם לשררה וברכם שנאמר ד׳
יצתק מיד פלשתים .שנאמר לך מעמנו צדיק יבחן .אברהם ניסה אותו וברכו
כי עצמת ממנו מאוד .נ׳ן בו נגאל יעקב שנאמר וד׳ ברך כז׳ .יצחק ויזרע יצחק
מיד משו .שנאמר הצילני נא .פ׳׳ף בו כו׳ ויברכהו .יעקב וירא ד׳ אל יעקב
מאלו ישראל ממצרים שנאמר פקוד פקדתי כו׳ )הצ(:
צ׳ץ בו עתיד הקב׳ה לגאול את ישראל מ י גבר יחי׳ ולא יראה מות )תהליס פ'מ(
מיד מלכות שנאמר איש צמת שמו ומתחתיו מי גבר כאברהם שירד לכבשן האש
יצמח
שה״ש: ילקוט ]קפז[
איוב שם •] -הפט[ מדרש וילקוע .מכילתא ^]הצ[ תנחומיה ]ספח[
ילקלט
]קצא[ מדרש.ילק■ מ ] :קצב[ •לקוע שם] :הצג[ '
ילקוכי ק ה^ן י
שם] :הצד[ סנהדרין קי״ח ^ :קגה[ אלה הדב C ,זוס .קוע .
)ק;־ (hילקש שעי׳ .תכחומא-ן
]קצו[ ע י ׳ ילקוע ישעי׳ דא ) :קצז( רבה ויצא; ) ;p
פרתי
לו 1׳ו מרדכי א!ית ג טאסר א מאסר
א׳( )רו( .ונקראו אדירים שנאמד־ אשר יצמח )זכרי׳ י ( וניל; נמסרו לאבות)קצט(:
אדירים שדדו)זכרי׳ י׳א( ודרשו על האבות ונקראו ק־וש־ס שנאמר טובתי בל עלץ
)רז( וישראל נקראו על ,שמם בת גלים לקהשים אשר בארץ המה )תהליסשי׳ז( אמרה
כמ׳ש צהלי קילך בת גלים בני אברהם יצחק כ׳י החזק לי טובה .א״ל טובתי בל■ עליך.
ויעקב שעשו מצות כגלי הים .ומה הגלים איני מחזיק לך טובה אלא לאברהם
מסוימים בים כך אבותיהם מסוימים בעולם, יצחק ויעקב שהודיפיג־ בעולסתחילה שנאמר
או בני גלוותא שכ׳א מישראל סבל גלות)רח< לקדושים אשר בארץ■ המה )ר( ונקראו אילי
וכשלקו הבנים לקו האבות עמהם שנאמר מולם שנאמר מי ידמה לד בבני אלים כבני
והיתה יד ד׳ בכם ובאבותיכם .אןז כשיתנחמו אברהם יצתק ויעקב שהם אילי עולם .ואי;
-יתנחמו האבות עמהם .הה׳ד מי יתן מציון מקבל קרבנות אלא מהם שנאמר צו את אהרן
ישועות ישראל )רט( ומעשיהם של אבית ואת בניו )רא( והיו זריזים שנאמר וישכם
צפונים לפני הקב׳ה .וע'כ הקרבן הי׳ נשחט אברהם בבוקר )ויצחק הי׳ עמו והשכים ג*נ(
צפונה לזכור מעשי האבות )רי( : ואצל יעקב כתיב יישכם יעקב בבוקר )רכ(:
ו ב י צ ״ ט הקים הקב׳ה ג׳ האבות ביחד
פעמים אהי׳כנגד ג׳אבות]ריא[ לראות נפלאות השי׳ת כמ׳ש ננד
שמות האבות ר׳ת א׳ דאברהם אבוהס עשה פלא .וז׳ש אשירה לד׳ כי גאה
י׳ דיצחק י׳ דיעקב כ״א כמנין אהי׳ .ס׳ת גאה ר׳ת ג׳ אבות העולם )רג( .האבות
מ׳ דאברהם ק׳ דיצחק ב׳ דיעקב בק׳־מ נקראו ישרים כאמרם דל מהו ספר הישר
בא׳ת ב׳ש שדי .שלשה שמות בשמע ישראל זהספרבראשית אברהם יצחק ויעקב שנקראו
כנגד האבות ]רייב[ וכנגדו התקינו רבותינו ישרים )רד( וישרים בנימ׳ אבות העולם.
הקורא בתורה לא יפתות מג׳ פסוקים כעד ונקראו איש .אברהם ועתה השב אשת
אברהם יצחק ויעקב ]ריב[ וזה שקורין ג׳ האיש .־יצתק מי האיש הלזה ,יעקב איש
פעמים בשבוע בה׳ז כנגד ג׳ אבות ובימי תם )רה( :
אנד׳׳י אין קילין שהוא כנגד אמהות .כי אין
הנשים מצו־ס על מלמוד תורה ]ריר[ המטה ד ^ ^ בו ת נקראו גדולים .כמש׳ד האדם
שהי׳ בידי משה הי׳ מתחילה בידי האבות ]רטו[ הגחל בענקים .אלו אברהם
וכמה מקראות נאמרו כנגדן ובזכותן .ודרשו יצחק ויעקב .באברהם כתיב וד׳ ברך את
חז׳׳ל על האבות .חלום שר המשקים. אדוני מאד ויגדל)בראשית כ׳ד( ביצחק כתיב
גפן זה העולם .שלשה שריגים זה אברהם ויגדל האיש וילך הלוך וגדול עד כי גדל
יצתק יעקב ]רטז[ .מתר אנכי נצב על ראש מאד )שם כ״ח( ביעקב ויגדלו הנערים,
הגבעה .ראש אלו האבות .שנאמר מראש ועשו הי׳ בכלל אלא שקלקל מעשי׳ ונעשה
צורים אראנו .ומגבעות אשורנו אלו אמהות. קטן שנאמר הנה קטן נתתיך במים )עובדי׳
מראש
וירא והנה איל מקרא קודש זה יעקב מראש 5ורים בגית׳ בזכות אבות .מגבעוס
דכחיב שמע אלי יעקב וישראל מקוראי . בגימ׳ הן האמהות ]ריז[ ויקתו אבן וישב
אמר להם הקב׳׳ה .בני .אס תבקשו לזכות טלי׳ אבן מעשה אבות ]ריח[ ויהי ידיו
בדין תזכירו לפני אבותיכם )רכז( וסוד אמונה עד בא השמש קפן משה להתפלל בזכות
התקיעות הוא כנגדן תקיעה כנגד אברהם . האבות אמונה זה אברהם שנאמר והאמין בד׳ .
שברים כנגד יצחק .תרועה כנגד עד בא זה יצחק שנאמר ויצתק בא מבא .השמש
יעקב )רכח( .וזה פי׳ עלה אלהים בתרועה זה יעקב שנאמר ויזרח השמש )ריט( שיר
שהוא כנגד יעקב .שלשת המועדים כנגד או כשב או עז .שור כנגד ואל הבקר רן
ג׳ האבות )רכט( .ופרי ען הדר דרשו זה אברהם כשב כנגד יצחק .דכתיב והנה איל .
אברהם שהדרו בשבה מובה .כפות תמרים ופז כנגד יעקב דכתיב נך נא אל הצאן )רב(
כנגד יצחק .שהי׳ .כפוי על גבי המזבח . והי׳ אם לא יאמינו גם לשני האותות למה
ענף עץ עבות זה יעקב מה הדם מרוחש פשה לו הקב׳ה שלשה .אותיות כנגד ג׳
בעלים p .יעקב מרוחש בבנים )רל( . האבות )רכא( והגעתם אל המשקוף ואל
אצל נשיאים פר ואיל וכבש כנגד האבות . שתי המזוזות שאברהם גדול מרים .וכשם
אלים חמשה כו׳ ס״ה מ׳ז כנגד ג׳ אבות שהמשקוף גבוה כן הי׳ גחל שבאבות .
ייב שבמים )רלא( פר איל כבש בגימ׳ »על שני המזוזות שבזכות יצחק ויעקב ללמדך
אברהם יצחק ויעקב )רלב( .בנפש ?משכלת שבזכות אלה ;צאו ) רכב( זהב וכסף ונחושת
יש שלש מדרגות זו למעלה מזו .האחת ■אצל המשק כנגדם .זהב זה אברהם .
נקראת שכל היולני הואי מבעי לקבל שנצרף בכבשן האש כזהב .כסף זה יצתק
המושכלח ומוכנת להשגת האמיתיות ..והוא שנצרף ככסף עלגבי מזבש .נתושת זה יעקב
כמו מבע ההיילני שהוא חומר הראשון שנאמר בו נחשתי ויברכני ד )רע( ואצל
לקבל הצורות המבעיות .והשני שכל נקנה קרבנות המלואים ובראש חודש זיו׳מ פרים
שישתלם המשכיל ויצא מן הכח אל הפועל בני בקר שנים .ואיל אח־ .כבשים בגי
בקני׳ הידיעה הי^מיתיות .ואז יקרא שכל שנה שבעה תמימים .פריס כעד אברהם
נקנה .או שכלמדעיי .והג׳שכל נאצל שמגיע לפי שהי׳ כשני אנשים מוממום ואנדרוגינוס
למעלה ייתר עליונה הפלא ופלא הוא מדרגות וזכר אברם ואברהם .איל כנגד יצחק שהי׳
הדבקות האלהי .ייבימ כל האמיתיות ויגיע המיוחד שבעדר .ואילו הי׳ מששת ימי
להגנת .הרוחניות .ווה נקרא שכל נאצל בראשית .שבעה כבשים כנגד יעקב לפי
כו׳ .והנה בדמות שלשה אלה כו׳ הי׳ שצורתו חקוקה בכסא הכבוד למעלה מז׳
באומה שלש התתלת שכליות משחלשזת זו רקיעים )רכד( יברכך ד׳ וישמרך כנגד
נמו .והס -אברהם יצחק ויעקב .אברהם כאבות )רכה( כהן לוי ישראל ג׳כ כנגד ג׳
הי׳ דוגמת ההתחלה הראמונה בדמות השכל אבות )רע( ובאחד י לחודש השביעי דרשו
הרוחני המוכן מהשגת הדברים המדעיים . שנאמר אחד הי׳ באחד זה אברהם
כידוע שאברהם"אבינר עיה השיג הבורא אברהם .זכרון תרועה זה יצחק שנאמר
יה׳
לך) :רלד( עי׳ ר׳ בחיי פנחס ) :רלה( מדרש פי׳ ר׳ בחיי עקב: >רלג(
)רלו( ל ב ה שה׳ש ע״ש ) :רלז( רבה שה׳ש ) :רלח( שם ) :רלט( שה׳ששם .מדרש
ילקימ ) :רם( רבה שהיש :
פסיקתא
]א[ מה המור הזה אץ ריח מפיח אלאבאור כך אברהם לא נודעו מעשיועד שהושלך
לכבשן האש ומה המור הזה כל מי שלקמו ידיו מתמרמרוח כך אברהם ממרר עצמו .
ומסגף עצמו ביסוריס -בין שדי ילין שהוא מותאם בין שכינה למלאך שנאמר ויבא
וירן לקראתם וירח בשכינה )רבה שה״ש( :
]ב[ הכופר שמכפר עונותיהם של ישראל)רנה שה״ש( :
טרדכי אות נ מאמר א מאמר 74
ממות של נמרוד .למיחלים צחסדו זה יצחק לראות הפרחה הגפן זה יצחק .הנצו הרמונים
שהי' מייחל להקב״ה שיציל כששי מישמעאל זה יעקב ושבט־ו)רמא( .מלך אסור ברהסים
שרצה להרגו .ד׳א זה יעקב להצילו כבר נשבעתי לאבותיכם שלא אשנה בכם
מעשו )רמח( .ועוד דרשו תהי ידך על איש ובבכיכס עד עולם ואין אסור אלא שבועה .
ימינך .זה אברהם .ועל בן אמצת לך.זה שנא' ואסרה איסר על נפשה בשבועה .ברהעיס
יצחק .ולא נסוג ממך .זה יעקב .כי לא אלו האבות .אברהם שכתיב בו ואל הבקר
ימיש ד׳ עמי)רמט( : רן אברהם ותרגומו רהע .יעקב שכ' בו
ל כן דרשו כל המזמור )תהלים קייב( ברהמים בשקתות המיס ]רמב[ .תשורי
אשרי איש ירא את ד' זה אברהם . מראש אמנה .בזכות של אברהם .מראש
שנאמר עתה ידעתי כי ירא כו' .גביר שניר בזכות יצחק .וחרמון בזכות של יעקב
בארן יהי' זרעו זה יצתק .מה גבורתו שאין הגליות מתקבצים אלא בשביל
שעשה לעקרה שתלד .דיא זה יעקב ששר אמנה )רטג( ועוד דרשו שימנו כחותם
אל מלאך )רנ( ועוד דרשו אשרי הגבר אשר על לבך זה אברהם שקיים המילה כחותם.
תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו )פהליס צ׳ד( על זרועך זה יצחק כשם שהתפילין נדבקים
באברהם כתיב ואגדלה שמן .כיון שיצא ביד .כך יצחק נדבק בהקב״ה .עזה כמות
קפץ עליו רעבון ונא קרא תגר .כי עד אהבה .זה יעקב שאהב הקב׳ה את יעקב
צדק ישוב משמו .מדבר ביצחק ויהי כי זקן שנאמר ואוהב את יעקב ]רמד[ :
יצחק .לולא ד' עזרתה לי .אמר ריב׳צ
כ׳ת שנאמר לולא בזכות הוא האבות והכתיב ן ד ן דרשו הולך תמים זה אברהם שנאמר
כי לולא התמהמנו כו׳ א׳ל אן הוא בזכות ^ התהלך לפני והי׳ תמים .ופועל צדק
האבות שאם לא הזכות לא היו עולים )רנא( : זה יצחק שמסר עצמי לשחיתה .ודובר אמת
לעלד דרשו .ושמר ד׳ לך את הברית יה יעקב שנאמר תתן אמת ליעקב)רמה(
ואת החסד אשר נשבע לאבותיך . ועוד דרשו המשל ופחד עמי לנישה שלום
את הברית .זו בריתי של אברהם אבינו . במרומיו .המשל זה אברהס שנאחר נשיא
אש החסד .זו חסדי של יעקב .שנאמר אלקיס כו׳ זפחד זה יצחק .דכתיב ופחד
קמנתי מכל החסדים .אשר נשבע זה. יצחק .עישה שלום זה יעקב דכתי' תתן אמת
יצחק שנאמר בי נשבעתי )רנב( : ליעקב .וכתיב האמת והשלום אהבי )רמו( .
א ת הארן אשר נשבע לאבותיך .היכך יעוד דרשו במלך שלמה שהישלס מעשיי
נשבע .באברהם הוא אומר ביום לבריותיו .כיצד הושלם האש לא׳א .הישלם
ההוא כרת ד׳ את אברס ברית לאמר לזרעך החרב ליצחק .הושלם המלאך לי עקב )רמז(
אתן אה הארן כו' ביצחק מהו אימר גור וזה ע־ן ד' אל ירא־ו זה אברהס .שנאמר
בארן הזאת כו׳ ביעקב מהו אומר הארך עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה .להציל
׳ אשר
)רם 0י * ל ק ו ט ) :רסח( ילקוט בשלת ) :רסט( ברכות )דף! י׳ט( ) :ע ר( בעל
הטורים אחרי ) :רעא( ילקוט ק מ׳ז שם ) :רעב( ילקוט תהליס : י
)יעג( טי׳ מהרש׳׳א חחשי אגדות שם מבואר ע' פ שאמרו במס׳ ר׳ה ג׳ כמות ליום
הדין .ובינונים משהעי .ואמר הקב׳ה לכו אצל אבותיכם והס יוכיחו אתכם על
מחצה עונות וזכיות .והימה תשובתם ס׳ שהם לא בקשו ע' פ מדת מו pלהעביר ראשון
ראשון .ולא היינו ראוי לעונש .והוא שמדרך הצדיקים שלא לכקש בדרך החסד בפוה״ז .
וע'כ עתה בעוה״ב באנו אליך שתעשה עמנו במדת טובך ורחמך אז ישיב לפי שתליתס
בי אס יהי׳ חטאיכם שהוא שנים כשלג ילבינו שאני מעביר ראשון ראשו; ;
)יעד( ב ! ר חיי ) :ר ע ה( מדרש ) :ר עו( שם ויצא ) :ר עז( רבה שה׳ש ) :רעח( שם:
) ר ע ט( פסיקתא ) :רב( מדרש שוחר טוב :
ב׳׳ר
לט V7 מרדכי אות ג מאמר א מאמר
האשה א^ אתה בדול עצמך ממנה .אמר ברית את אלקיך כר 1לא ישכח ד
רבש׳ע יש לי בניס ממנה ואיני יכול אבותיך )רפא( :
להוציאה ולא לגרשה אמר לו ה קב׳ה
ומה אתה שאשתך זונה ובניך זנונים , אצל הושע .תחלת דיבר ד ועוד
ואין אתה יודע אס שלך ה ם .כך .ישראל בהושע .אמר הקב״ה להושע
שהס בני בחוני בני אברהם יצחק וי ע ק ב, בניך תעאו הי׳ לו לומר בניך הס
אחד מארבעה קניניס שקניתי בעולמו כו׳ בני חנוניך הס בני אברהם יצחק ויעקב
ישראל קנין אחד דכתיב עם זו קניתי . גלגל רחמיך עליהס לא דיו שלא אמר
ואתה אמרת העבירם באומה אחרת .כיון כך אלא אמר לפניו כו׳ העבירס באומה
שידע שחעא עמד לבקש רחמים על אחרת .אמר הקב׳ה קח לך אשת זנוניס
עצמו .אמר לו הקביה עד שאתה מבקש יילך ויקח את גומר בת דבליס כר ותלד
רחמים על עצמך נקש רחמים על לו בן ויאמר ד׳ אליו קרא שמו יזרעאל
ישראל שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך כר ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה
עמד ובקש רחמים ובעל גזירה .והתחיל לא רוחמה כר .ותהר ותלד בן ויאמר קרא
לברכן והי׳ מספר כו׳ והי׳ במקום אשר שמו לא עמי .לאחר שנולדו לו שני בניס
יאמר להם לא עמי אמם יאמר להם בני ובת אחת .אמר לו לא הי׳ לך ללמוד
אל חי כו׳ ורחמתי את לא רחמה )רפב( שאו ממשה רבך כיון שדברתי עמו פירש מן
סביב
)ריפא( ב*ר ילקוע ישעי׳ שם ) :רפב( פסחים )דפ׳ז ע׳ב( ועיין מהרש׳א ח׳א שם .ג׳
גזירות מג׳ עולמות יזרעאל שיהא גולים מעולם התחתון .לא רחמה מן
השמים שהוא עולם האמצעי .ולא עמי מעולם העליון דבעושין רצונו של מקום הס נחלתו
ועמו דבוקים בו ובקש רחמים ובעל כו׳ ע׳ש .המורם מזה זכות אבות לעולם קיימת :
המשל הזה הנאמר להושע .בהקדם איזה פליאות.א׳ מה שייך לזה הי׳ לך ללמוד
ממשה רבך כו׳ והי׳ די שיאמר לו גרוש האשה זונה והוא ישיב שאינו יכול
שיש לו בניס .ועוד הנאמר להלן כיון שידע שחעא רצה לכקש רחמים על עצמו אמר לו
הקב׳ה עד שאתה כו׳ כקש רחמים על ישראל כו׳ואין זה שוהלמשל והוא ענין חדש .א ך אולי
יתכן שהקב׳הרצה להראותו שעדיין זכות אבות קיימתוהושע לא בקש רחמים עליהם בזכות
האבוס כי דמה שזכות האבות תמה כאשר אמר )שם ב׳( ועתה אגלה את נבלותה לעיני מאהבי׳
ואיש לא יצילנה מידי כאמרם ז׳ל )שבת נ׳ ה( אימתי תמה זכות אבות אמר רב מימי
הושע בן כארי עי׳ פרש׳י שם ולכן לא כקש עליהם רחמים ורצה הקב׳ה לעוררו בזכות
אבות שיבקש רחמים לפניו בזכותם צוה לו ליקח אשת זנונים ולהוליד בניס אח'כ צוה לו
לגרשה ולבדול ממנה .והוא שאמר לו משה רבך פירש מן האשה הכוונה מן כ״י בחשאם
ולא גרשה לגמרי .ועוד בקש רחמים עליהם בזכות האבות כמבואר שם וינחם ד׳ ויאמר
סלחתי .אך! אתה שרצית שאחלין £אותם באומה אחרת בדול אתה מן אשת זנונים שלך .
וגרשה לגמרי )עי׳ מהרש׳א שם ההפרש בין פרוש הנאמר אצל משה ובין בדול הנאמר
להושע( .וכאשר השיבו שלא יכול שיש לו בנים אז אמר הקב׳ה ומה חתה כו׳ ישראל
שהם בני בחוני בני האבות ולא בקשת רחמים בזכותם אך אמרת העבירם באומה אחרת
כיון שידע שחעא רצה לבקש רחמים על עצמו אמר לו עד שאתה כו׳ בקש רחמים
עליהם בזכות האבות שעדן לא כלתה אהבתי .אז עשה כן ובקש רחמים ובימל הגזירה
)כן מדי כתבי עלה זאת על רעיוני ורשמתי ואס שגיתי ד׳ יכפר בעדי ותורה היא וללמוד
אני צריך ותהי׳ כונתי רצוי׳ :
ילקוש
מרד מ מאמר א מאסו־ ' 78
לי ונם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי .אמר סביב עיניך ודא' .באותה שעה לננ׳ל
לרם מ• מעיד יותר ואומרים לו יצחק . נקבצים כל ישראל ושכינה לפניהם ותורה
אומר לו מעיד אתה כו׳ אמר לפניו רבש׳ע בימינם ומה׳ש משמאלם ומוליכץ אותם אל
לא כך אמרת כי לך ולזרעך אה; את כל עמק יהושפע ונקכצין כל הגוים כי׳ ונופלי]
הארצות האל .אמר להם מי מעיד יותר לניהנם .ומיד ישראל מתיראין אומרים
אומרים לו יעקב כי אומר לפניו לא כך לפניו רבש׳ע תאמר כאשר עשית עם אלו
אמרת להם לא יהי׳ לך .והם אמרו שמע תעשה עמנו אומר להם מי אתם אומרים
ישראל כו׳ ה׳ אחד .באותו שעה עובר לו אנחנו עמך ונחלתך ישראל אומר להם
הקב׳ה והתורה בחיקו והם אחריו שנאמר מי מעיד אומרים לו אברהם קורא לאברהם
ויעבור מלכם לפניהם וד׳ בראשם כו׳ אימר לו מעיד אתה שהם עמי ואני
ע״ש באריטת )רפג( : אלהיהם אומר לו רבשיע לא כך אמרת
אחד אלקיני שבשטים ובארץ : והוא שלשה אבות שני לוחית הברית
שס : שה׳ 5 );ה( י ל ק ו ט ב ס) :ו( ס פ רי) :ז( מכילתא ילקושי שס) :ה( ילקיט
־ )ט (.ש:ש : י
מכילתא
מרדכי אות ג מאמר א מאמר 80
המלאכים אומרים קדוש בכל יום ג׳ פ ., שוזסהי בישוטתיך )ש׳א ב׳( )י( וזה
וישראל אומרים אלהי אברהם יצחק ויעקב . שנא׳ לילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים
המלאכים נקראו אש וישראל נקראו אש . הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא
המלאכים מתחדשים בכל יום .כך ישראל )זכרי׳ מ׳( א׳ר אבהו שלך ושלנו הוא הגאולה
משתקעים בעונות מיצה׳ר שיש בלבבם דכהיב לפני אפרים ובנימין כי׳ ולכה
והקב׳ה בכל שנה סולח לעונותיהם ומחדש לישעתה לנו )תהלים פ׳( א׳ ר ח ^ ר כתיב
ליראתו שנאמר ונתתי לכם לב חדש לכך ויושע ה׳ 'ביום ההוא .ויושע ה׳ כתיבי.
נאמר איומה כנדגלות )יב( ולא עוד שחביבין כביכול .כשישראל בצרה כו׳ שנאמר בכל
ישראל יותר ממה׳ש שהם מזכירין את שמו צרתם כו׳ וכתיב יקראני ואענהו עמו
יתברך אחר ג׳ תיבות קדוש כו׳ ד׳ צבאות . אנכי בצרה )תהלים צ׳א( וכתיב ושם דרך
וישראל מזכירין אחר שני תיבות שמע אראנו בישע אלקים .ישראל אינו אומר
ישראל ד׳ כו׳ )יג( ואין מה׳ש אומרים אלא בישע אלקים .אר׳ב הכהן ראה מה
שירה למעלה עד שישראל אומרים שירה כתיב גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים
לממה שנאמר ברן יחד כוכבי בקר )איוב הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע מושיעי
ל׳ח( הדר ויריעו כל בני אלקים )יד( אלקי אין כתיב כאן אלא ונושע .וכה׳א אמרי
ב מ׳ ק עולה יוד ישראל ב מ׳ק יוד .אבות לבת ציון הנה ישעך בא .מושיעך אין
ואמהות שבפיס ר׳ ת עולה יוד vוזהו ברוך כתיב כאן י אלא ישעך .א׳ר אמי משה
ד׳ אלקי י שר אל)טו( : מקלס לישראל אשריך ישראל עם נושע
בנים כמבואר .ונקראו עבדים . נסראו בד׳ )דברים ל׳ג( לד אין כתיב כאן אלא
הללו עבדי ד .כי לי בני ישראל י בד׳ כו׳ כך ישראל במה הם נפדים בהקב׳ה
ע בדי ם .עבדי הם אשר הוצאתי אותם עם נושע ב ד' .אמר ה קב׳ה בעוה׳ז
מארן מצרים .כי שם הכירו כי הוא האדון ה־יתס נושעים ע׳י ב׳׳א כו׳ אבל צעתיד
המושל תקין 5ובעל היכולת .נקראו כלה לבוא אני בעצמי גואל אתכם .ועוד יותר
ואשת נעורים .נקראו אשה והקביה בעלה . א־ן אפם משתעבדים עוד שנאמר ישראל
ונמשלו לשושנה .מה שושנה יש בה י׳ ג נושע בד׳ תשועת עולנדם .וזהו והשלישית
עלין .כך ישראל מוכתרים בי׳ג מכילי יותר בה )זכרי׳ י׳ב( אלו בני ישראל שהם
דרחמי .וי׳ג מדות שהתורה נדרשת ) טז( בני שלשת אבות בני יעקב שהוא של־שי
ונאמר כשושנה בין המוחים כן רעיתי בין. לאבות .והשלישית יושר בה אלו ישראל
הבנות )שה׳ש ב׳( מה שושנה בין החוחים שאין מתישבין בארצם אלא בגאולה שלישית.
קפה ללקמה כך היו קשים להגאל גאולה א׳ גאולת מצרים .שני גאולת עזרא
ממצרים .שנאמר או הנסה אלקים לבוא גאולה שלישית אין לה הפסק )יא( איומה
לקחה לו גוי כו׳ .ד׳א מה שושנה כנדגלות )שה׳ש( שדמה הקביה את ישראל
ניכרה בין החוחים כך הי' ישראל, כמלאכים .במלאכים נאמר שרפים עומדים
ניכרין בין המצרים )יז( .אהי׳ כמל לישראל ממפל לו .ובישראל נאמר אתם נצביס .
יפרח
)ייח<( עי׳ ילר^ש הושע בשם מדרש שוחר שוב ) :יט( ע׳ש :
)כ( ע י י ן מהרש־א שס ) :כא( ילקוט ישעי׳ נ׳ח ; )כב( מנחות )דן £ל׳ג ע׳ב( לראות
י מהרש״א שם) :כג( שס;
)כד( '* ל ק 1ט מהלים ס׳ז .עי׳ רבה וילקוט פ׳ וישב אצל חלום שר הנושקים ובגפן
שלשה שריגים הנדרש על ישראל ) :כה( חגיגה )ד,ה ט״ו( עי׳ טהרש׳א
ח׳א ש® :
itיין
מרדכי ארה ג טאכ«־ א מאמר 82
ע׳ש פ־׳ ארן הפייס שם .ונמשלו ל-ונה , יכול אדם ליקח מתוך השק ואץ חבריהם
כל העופות כשהם נשחפיס מפרכסין .אבל מרגישים אבל האגוז כו׳ כולם מתרעמים
היונה פושטת צוארה .כך אין נותנץ נפשן pאיש אחד יחמא כו׳ .ד׳ א מה אגוז זה
על הקב׳ה אלא ישראל .שנאמר ט אליך תיט יכול לגנוב המכס שהוא נשמע וניכר כך
הורגנו כל ה־ום .ד׳ א מה היונה תעז? ישראל כ' מ שאחד מהם הולך אינו יכול לומר
אןז ישראל תמימים .ד׳ א מה היונה הו.את ^ י ט יהודי למה שהוא ניכר .ונמשלו לרמון .
אינה מנחת את בן זוגה כך ישראל אין נסלח הרמון רקתך )שה׳ש ה( .ודרשו
מניחים להקב׳ה )נט( : ז״ל )עירובין דן £י׳ ט( אמר רי׳ל אל תקרי
רחחך אלא רי קנ ץ .שאפי׳ ריקנין שבך
ו נ מ ש ל ו לצפור .שנאמר שקלתי זאהי* מלאים מצות כרמו] .אמר רי׳ל פושעי
כצפור בודד על גג )סהליט י ^ א ל אין אור של גיהנם שולטת ב ה ם.
ק׳א( מה צפור מתבודד מגג לגג כ ן ק״ו ממזבח הזהב .שאי] עליו אלא כעובי
כשיצאו ישראל ממצרים היו נוסעים דהר זהב עומד כמה שנים ואין אור שולטת
במחלוקת ותוניס במחלוקת שנאמר וי פ עי בו פושעי ישראל שמלאים מצות כרמו ,על
ויחנו .וכיק שבאי לסיני נעשו אומנא אי אחח ט׳ כ ) כו( ועוד שלחיך פרדס רמוניס
שנאמר ויחן שס ישראל באותה שעה אמג* )שה׳ש שם( מה רמונ-ס נאים כך ישראל
הקב״ה הרי שעה שאתן תורה-לבני)ל( ד׳ א ג אי ם' במעשיהם ) מ ( וברמון יש חרי׳ג
מדבר בהקבי׳ה .שקדתי אמר ה קב׳ה שקדתי !רמוני] כך ישראל מלאים בתרי׳ג מצות
ל ה ^ו ת שכינתי בבהמ׳ק לעולם .ואס•* יבסשלו לד׳ מינים )שדרשו על האבות ועל
כצפור בודד על גג מה הצפור הזה בשעם ישראל שיש בישראל ד׳ מינים .והקב׳ה אמר
שאתה ממל את גוזלי׳ היא יושבת כבודדע. והם מכפר■] אלו על ^אגק יחד
pאמר הקב׳ה שרפתי את ביתי והחרבתו אלו( ) נ ח ( :
אח עירי והגליתי את בני לבין או*ה ויושבס לשה שנ^זר שה פזורה ישראל ונמשלו
לי בלל א־כה ישבה בדד )לא( יזהו שכתוב )ירמי׳ נ׳( מה שה אחד
טדו הרכס צפור אמר ר׳ אמי כשגלו מאברים לוקין וכולם מרגישי] א]{ ישראל
ישראל היו או׳ה שמחים עליהם להגלותם איש אחד יחטא ועל כל העדה חקצון{ .
ממקומם נולי אין כתיב כאן אלא ט ח כלפי ונמשלו לאיל .וז׳ש כאיל תערוג )תהל־ם
מעלה וכלפי מעה אמרו .כלפי מעלם מ׳ב( וקשט איל לשק זכר ותערוג נקבה .
אמרו כצפור נודדת מקינה כן אי ■?.נודד ואמרו :במדרש כשהחיוח צריכות לשהות
ממקומו .ואין איש אלא הקביה .שנאמרי או באים אל האיל שהוא חסיד שבחיות
ד איש מלחמה .ואין מקומו אלא בהמינן והוא ט ען קרניו בארן וצועק לד׳ והקב״ה
שנאמר זאת מטסםי גכדי טל )תהלים ינושה נס ובא מעין מבין קרניו ומשם
קל*ב( )לב( וזה שאמרו ישראל עד פתי שותים .וגס הנקיבה חסידה ורחמה צר
יהיו מחרפים אותנו .שמשלו אותנו .כצפור וכשבא זמן הלידה היא צועקת להקב׳ה .
ולא כיונה שמסלק גוזלי׳ והיא מוזרת וכוי והוא מזמין נחש ומכישה באותו מקום
אלא כצפור שאינה חוזרת pמשלו הרשעיס ונפחח רחמה ומולידת .לכ״א כאיל לשק
אש הקב׳ה וימד^ל כצשג• ) .ע׳׳ו א»ר לה® זמר וד״ל כי ישראל הס » ד זכר ונקיבה
גי
| 3ו( ע י י ל מהרש׳א ח׳ א שס ) :כז( מדרש ויליךט שס ) :כ ח( עיין רבה אמור :
) כ ט( ילקיט שה׳ש .ע׳ש עוד בכמה חופכיס ) :ל( ילקוט תהל׳ס פס ;
jיא( רבה איכה ; קלב( ילקוט בשה מ,־רש ר״הל־ש יי א:
»דרש י
סב 83 מרדכי מאמר א או ת נ כ״ם״
האבות נקראו השבעים יהבניס אתריהם גס צפור מצהה בית)תהל־ס פ׳ ד() רג( ובזכות
בני ישראל זה שמס לעולם וזה זכרסילדור התורה שהיו נודייס והלכי לקבל התודה
ודור .אמנם נקראו לפעמים על שם יעקב . )כמבואר( ובזכות האבות כאמרס ז״ל אצל
אך שם ישראל עיקר ייעקב ספל .ושם שליח קן צפור .אס הצפור שאין לו זכות
יעקב נאמר על מדות הגוף ועניני הגוף אבות ולא שבועות ובריתות בניו מכפרין
בעוה-ז .כי מה שנקרא יעקב ע׳ש וידו עליו בני אברהם יצחק ויעקב שיש להס
אוחזת בעקב עשו .ושם ישראל נאמר על זכות ע אכ׳ו שמכפר עליהם )לד( ויקוים
מדות הנפש ' .וזהו כי שרית ע ם אלקיס . גם צפור מצאה בית )לה( וכצפרים עפות
וזה לשון הכתוב' בוראך.יעקב ויוצרך ישראל . כן יגן ד׳ צבאות )ישעי׳ ל׳א( וחומ המשולש
הזכיר אצל יעקב , .בריאה . .ואצל ישראל לא ינתק .והברית לא תופר אשר כרת עם
יצירה .וכן מייחסים האנשים לישראל ה א בו ת .וברית התורה אשר שם בפיהם
והנשים לי עקב .שנאמר כה תאמר לבית לא ימושו עד עולם .והי׳ ד׳ אחד ושמו
יעקב ותגיד לבני י שראל)ב( .וזהו מאמר אחד וזהו שלשה אבות שני לוחות הברית
הנביא .לא אותי קראת יעקב כי יגעת בי אחד אלקינו בשמים ובא : p
ישראל .יאמר כשאתה יעקב .ונמשך אחר
החומר ועסקי הגוף לא אותי קראת .אבל
כי יגעת בי והשתדלת בעסקי הנפש אתה במעלת ישראל .
נקרא ישראל .וע'כ התחילה הפרשה ויחי
יעקב אצל חיי הגוף .והזכיר• שם ישראל
אצל המיתה כי מיתה הגוף הוא חיי הנפ1:
שהי׳ הבחיר שבאבות .נשתנה יעקב
שמו .ונקרא ישראל .וכל ישראל
לעוה-ב )נ( ישס יעקב מורה על שפלות נקראו על שמי .שנאמר ישראל אשר בך
והתומר ושם ישראל מורה על שררה ו מעלה. אתפאר .וכל האבות נקראו בשם ישראל ,
וזהו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו . יעקב .דכתיב לא יקרא שמך יעקב כ׳ א
הגיד הכתוב כי ת ס מן מדרגת הנפש ישראל .כי שרית עם אלקיס וכו׳ .יצחק
השכלית שביעקב ממדרגת השכל הפועל יקרא ישראל דכתיב ואלה שמות בני ישראל
הוא מצד כף ירך יעקב כלי מצד החומר כ ד הבאים מצרימה יעקב ו ב רו .כאשר אמר
וידוע שזה המלאך הי׳ שרו של עשו ובקש שיעקב ובניו הס בני ישראל .א'כ יצחק
למצוא לו עון ולא מצא כו׳ רק בעון שתי נקרא בשם ישראל .אברהם נקרא ישראל .
אחיות וזהו ויגע בכף ירכו כי׳ ויאמר לא ממה שכתיב ומושב בני ישראל אשר ישבו
יעקב יאמר עוד שסך כי שם יעקב מורה במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה .
על שפלות מלשון זידו אוחזת בעקב עשו וכבר ידעת שהחשבון הוא משנולד יצחק
כי העקב שפל מכל המקומות שבגוף ושם וקרא אותם בכלל בני ישראל .א׳־כ הרי
ישראל מורה על שררה ומעלה כו׳ ובאר אברהם נקרא בשם ישראל )א( ועל שם
העעס
)ך( ^ י י ל ר׳ בחיי וישלח ) :ה( שם ו־גש ) :ו( ילקוט נח) :ז( רבה שה׳ש ז׳) :ח( חנהומא
נצביס ) :ט( שם ) :י( מדרש .רבה במדבר ב׳ ) :יא( רבה במדבר י׳ב :
שס
מג 85 מאמר מרדכי
לפני הקב׳ה החזק לי מובה שהודעסיך וגר )שמוס אלקיס אס כאקפם ויזכור
בעולם .אמר לה שובתי בל עליך .אינו י ( )יב( :
מחזיק שובה אלא לאברהם יצחק ויעקב מ ה י כ ל זכי ישראל לברכס כהנים .ר׳־
שהודעחוני חסלה בסולם שנאמר לקדושים אמר מאברהם כה יהי׳ זרעך .
אשר בארן המה ואדירי כל חפצי בס )שם( כה סברכו אס ב׳י .ר'נ אמר מיצסק
שגס אסם אינכם נענים אלא בזכוחם שנאמר ואני והנער נלכה עד כה לפיכך
ע׳ש )טז( ; אמר הקביה כה מברכו אס ב׳י .ורבנן
א ע ז ר קדש ידיד מבען זה אברהם שנקרא אמרו מיעקב שנאמר כה סאמר לביס יעקב
ידיד )יז( וקדשו הקב׳ה מן הבשן וכנגדו כה מברכו )יג( המן ניסן בעולם
דכסיב בשרם אצרך בבשן ידעחיך )ירמי׳ במדבר בזכותי של חברהס .לישי ועשי
א׳( חק בשארי שם זה יצחק שקראו הקב״ה עגות )יד( .אברהם סידש זקנה • .צמק
יצחק פד שלא נולד וצאצאי חסם באונן חידש יסורים ,יעקב סידש מולי וכולן
בריס קידש זה יעקב כדכחיב הצאצאים מכמובים ) טו (:
והצפיעוח )ישעי׳ כ׳ב( ימסרגמינן בניא א מ ר ת י ל ד אדני ^ז ה מובמי בל
ובני בניא )סיס׳ שם מנחיס שם( )יח( : עליך )סהליס י״ז( אמרה כ״י
)יב( ^) =DtSיג( רבה לך לך) :יד( רבה וירא) :טו( רבה סולדוס) :טז( מנחוח
)דן 1נ*ב( עי׳ מהרש׳א ח״א שם ) :יז( שם ) :ייח( עי׳ שבח )דך קל׳ז( :
א מ ר המי׳ל נכד המחבר ז׳ל .למלאיס הגליין אביא כאן מה שאמרחי היום ח״ל
בלימוד השיעור לתלמידיי שי' .בחולין )דף י׳א ע׳ א( חוס׳ ד׳ה אבל היכא
דל״ף יכי׳ מק׳ אמאי לא יליף מכל קרבנוה דדחו שבח יכו׳ ע׳ ש .ומק׳ המפרשים לחה
לא הק׳ חוס׳ מיכף על הגמ׳ דמנא הא מילחא יכי׳ .אי עכ' פ על ר׳א דיליף מרישא של
עולה .ולמה הציגי קיש״חס על אבל היכא דלייף .ונ׳ל דהק׳ על קושי׳ החום׳ מקרבנות
דדתי שבח .הא נוכל לומר מצוחה בכך שאני .כש׳ס מנחוח )דף ה׳ ע׳ב( דח׳ר מן
הבי ר להוציא שריפה יכי׳ והלא דין הוא ונו׳ יחי׳ הגמ׳ מה למנחח העומר שכן מצוחה
בכך יברש׳י שס שא׳א לקיים המצוה בא׳א .משא׳כ שריפה אפשר בכשר .וכן בחיכ•.
יבמות )דף ג׳ ע׳ב( שהק׳ דנילף עדל׳ח שיש בה כרס מיבום .יחי׳ שאני אשח אח
דמציתה בכך ע׳ש .וייחר יש לבאר קושי׳ לר׳א שפיר יליף מרישא של עולה ולא קשה
עליו דילמא שאני הכא דמציחה בכך .דייל דהוא יפרש הקרא ונחח איחה וגו׳ ולא
נהחיה לנמחיס .הייני דאין החיוב לנחח נ ח חי ה .וכש׳ס זבחים )דף ס׳ ה ע׳ ב( שמסחי
בחשאח העוף שמבדילין ומאי לא יבדיל אין צריך להבדיל .ק י׳ל גס כאן הפי׳ דאין
צריך לנסח .ולא כפירש׳י שאסור לחחוך וכו׳ .ולכך יליף ר׳א שפיר דאזלינן ב׳ר מדלא
נצרוך לבדיק ע׳י שינחח נתחי׳ .יא*כ אין לומר מצומה בכך שאני .דהא יש אופן
בהכשר ע׳י שינתח לנמחיס ויבדוק .יעכ׳ז חזינן דרשות שלא ינחח יסומכין על הרוב.
ז3אמח מביא בשעה׳מ פ׳׳ מקרבן פסח ה׳ א קושי׳ הג״ר אברהם ברודא ז׳ל דילמא ועצם
צא חשברו בו פירושו דא׳ל לשבר ולבדוק קרום של מוח .משוס דאזליק ב -ר .וכש״ס
זבחים הנ׳ל אין צריך להבדיל .וכן הק׳ שם בהא דק״׳ל דאסור לחחוך נחחיה לנחחים
במש״כ הרמב׳ס פ׳ו מהל׳ מ ע ה׳ ק הי׳שי .יאמאי לא נימא דקרא ה׳ק דרוקא לנחח׳׳ חייג
לחחזך
מאמר מרדכי 86
לחתיך .וא'צ לחתיך נתחיה לנתחים .דסד׳ א דנחסוך משוס חששא שמא ניקב ק ש״מ.
קמ׳ל דאזלינן ביר 1 .כ׳ שהן הק׳ בצאן קדשים זבחים שס .ותי' משים דגם בפסח שט
נמי כתיב וטצם לא תשברו בו וע׳ה ללאו אמי .וכן שנה הכתיב ואם מן הצאן קרבט
וגו׳ ונתח וגו׳ ט׳ כ הפי׳ לאיסורא ט׳ש .א*כ •'ל דר׳א מפרש באמה כקושי׳ ה שטה׳מ
וצ׳ק .אבל בקרבנות דדחו שבס שפיר י׳ל דמצותה בכך שאני .וממילא ני.חא דלא הציגו
התום׳ קושיותם מ קוד ם .משום די׳ל כניל דמצותה בכך שאני ..אבל״בסיום דברי ר׳
אלטזר אבל היכא דלייף לית לן ב ה .דיצא לנו מפורש דכונת ר׳א בהא דונתת וגו׳ ולא
נתר! ש לנר.מים דיינו דאסור לתתוך כפירש׳י .וכתי׳ הצ׳ק דלשון לית לן בה 'משמרג
דמיירי מקודם לטנין איסור .וט׳ז דת; דילמא היכא דלי;ןו ליכא איסור .ו א' כ חזיק
יר(י» דילפותא דריא מרישא של טולה אן! דיש ג' כ לתרץ מצותה ב כן שא;־ .דדא
אחר .א׳ו משום דבאמת לית לי׳ לר׳א הסברא דש׳ס מנסות הנ׳יל דמצותה בכך שאני 1
כשאר אמוראים שם במנחות דל׳ל סברא זו .וטתה שפיר מקשים סוס׳ דנילן! מקרבנוס
דשבס .כיון דליכא הסברא דמצותס בכך שאני והבין :
המאמר לטיל אברהם חידש זקנה .בש׳ק תצא סרס׳ה דרשתי בביהכנ׳ס דק׳ בסיום
פטלציוויזנט .ביושבי שם בד׳ס אודות השובי׳ם .ותקנות הזביחה .יחד טס י ד'נ
הרס׳ג מ׳ שמטון דוב אבד׳ק שטדלין .ומ׳ שמואל שלמה שי׳ אבד׳ק ליקאווי .דנודע
שימת הפילוסין £סאלכסנדרוני דזקן צריך לכבד את הצטיר .כי לטת זקנה השכל נתלש
יסד טס החומר .ולא כן דתוה׳ק והדרת פני זקן .וסתירת זקנים בנין מגילה דל׳א .
סיספסא ע׳ ז פ׳ ב ,וזקני ס׳ ח כ׳ז שמזקינין וכו׳ דכל שיזקן האדם נתלש החומר .ונטשה
pחורין מתאוות הגון! .ואין התאוה מטור טוד כ' כ טיני השכל .ודטסן ניתוספס שבס
קנ׳ ב .ובזה פירשתי כל הויכוח בין ריב׳ח טם הסבי דבי אתונא בבכורות )דן! ת׳( דאשכס
ינוקי מלעיל .סבי מלתחת .כי הלכו בשימת הפילוסין{ דסבי יתנו כבוד לינוקי .כאשר
נתקיים בנו בטוה׳ר דברי הנביא ישטי׳ ג׳ ירהבו הנטר בזקן טיין חגיגה די׳ד .וכל ד׳
חז׳ל סוסה ד מ׳ ס נערים וכו׳ זקנים יעמדו מפני קמנים כמו בטת החרבן הבריוני כי
ישראל נמשלו ליונ״ה בשטה שהזקן וכו׳ מדרש שה׳ש ד׳ ובר ^^יונה .ה-ינו הבר קמצא
בחברה אחרת מאביו קמצא ט׳ש במהר ש׳א .ו ק מטו עד הברהס לא הוי זקנה ב' מ
ד פ׳ז .אן« שחיו •ותר אבל לא כיבדו להזקן .והוי משתטי עם יצחק היינו הבן הי׳ הבעל
דעה .אבל א׳ א חידש זקנה כדתוה׳ק ואכ׳מ להאריך :