‫ז‪ .‬ה‪ .‬ל‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬ב‪.

‬‬

‫שו"ת מנחת אלעזר‬

‫‪‬‬

‫ליקוטי תשובות סימן טז‬

‫תשובה בענין סידור הקערה בליל‬

‫פסח ‪ -‬אם בליל פסח שחל בשבת‬
‫קודש נכון ליקח י"ב מצות‬

‫‪‬‬

‫ערב חג המצות ה'תש"פ‬

‫ירושלים עיה"ק תובב"א‬
 ‫לזכות‬
‫הילד ישראל חיים בן חנה‬
‫הילד חיים שלמה זלמן בן מלכה‬
‫לרפו"ש בתשח"י‬

‫‪‬‬
‫ולעילוי נשמת‬
‫הר"ר שמעון ז"ל בן צבי דוב הי"ד‬
‫מרת אידל פעסיל גיצא ז"ל בת ר' שמעון ז"ל‬
‫מרת חיה זיסל עלקא ז"ל בת ר' שמעון ז"ל‬
‫ר' שלמה בן צבי אריה ז"ל‬
‫ר' ישראל אברהם בן יהושע ז"ל‬
‫מרת סאשא רחל בת אברהם ז"ל‬
‫והרב משה מרדכי מאיר הלוי בן חיים יעקב ז"ל‬
‫תנצב"ה‬
‫‪‬‬
‫ישעי' יצחק פרענקעל‬
‫רח' המהר"ם מרוטנבורג ‪C3‬‬
‫‪02-537-4515‬‬
‫‪5374515@gmail.com‬‬
 ‫ליקוטי תשובות סימן טז‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬שו"ת מנחת אלעזר‬

‫‪ ‬שו"ת מנחת אלעזר ליקוטי תשובות סימן טז ‪‬‬

‫תשובה בענין סידור הקערה בליל פסח ‪ -‬אם בליל פסח שחל בשבת קודש נכון‬
‫ליקח י"ב מצות‬
‫ב"ה‪ ,‬יום ג' ויגש תרצ"א מונקאטש יע"א‪.‬‬

‫שלום וכל טוב סלה לכבוד ידיד נפשיא יקירי הרב המאור הגדול החריף ובקי‬
‫ בנגלות‪ ,‬ונסתרות לו עשר ידות‪ ,‬איש חמודות‪ ,‬בתורה וחסידות‪ ,‬חכם‬
‫ ונבון‪ ,‬מו"ה ר' רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות שליט"אב‪.‬‬

‫א הוספנו קטע זו גוף כתב יד קדשו של רבינו‪ .‬רבינו החזיק שיש להשמיט את התוארים‪ ,‬כמו‬
‫שכתב בתרעא זעירא לחלק א‪" :‬שמות השואלים ודורשים השמטתי כי הוא רב הנזק ומיעוט‬
‫התועלת מחמת ריבוי או מיעוט התוארים (כאשר כתב בהקדמת תשו' רעק"א) ע"כ טוב יותר לפי‬
‫דעתי ההשמטה לגמרי כי יש ארי נעשה שוא"ל‪ ,‬ומחמת חביבות הוא אשר הואל‪ ,‬לדרוש מאת‬
‫ידידו‪ ,‬ואולי אינו למען הודו‪ ,‬אשר בין השואלים ממני תחד כבודו‪ ,‬ע"כ הדעת נוטה‪ ,‬לעשות דבר‬
‫השמטה‪ ,‬וכן עשו כבר כמה גדולים ומחברים בספרי תשובותיהם"‪.‬‬
‫ב נולד בשנת תרנ"ד‪ .‬זכה לשאוב תורה מרבי אברהם שמחה הורביטץ זצ"ל‪ ,‬האדמו"ר מבארנוב‪.‬‬
‫רבי חיים שאול הכהן דוויק זצ"ל (שם למד ממנו תורת הח"ן בישיבתו ישיבת רחובות הנהר)‪" .‬הסבא קדישא"‬
‫רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל‪ ,‬ועוד‪ .‬הגריא"ז זצ"ל הוא הגבר שקישר את רבינו ל"הסבא‬
‫קדישא" (ראה מסעות ירושלים)‪.‬‬
‫חיבר את הספרים‪ :‬קומי רני‪ .‬כוחו דרבי אלעזר ברשב"י‪ .‬שבחין דרשב"י‪ .‬מידות רשב"י‪ .‬אשרי‬
‫האיש‪ ,‬ועוד‪ .‬נפטר ביום כ"ז בניסן ה'תשכ"ט ונטמן בהר הזיתים‪.‬‬
‫הגריא"ז זצ"ל הדפיס תשובה זו בסוף ספרו כחו דרבי אלעזר ברשב"י‪ ,‬ומשם הדפיסו אותו‬
‫בלקוטי תשובות שיצא לאור על ידי רבינו שליט"א בשנת תשל"ד‪ .‬אך בסידור התשובות של‬
‫רבינו‪ ,‬היה תשובה זו בחלק ו סימן יג (כפי המובא בדרכי חיים ושלום אות תקפ"ו)‪ ,‬וחבל על דאבדין‪.‬‬
‫הגריא"ז זצ"ל כתב שהוא הדפיס תשובה זו בסוף ספרו כחו דרבי אלעזר ברשב"י "לפי המסורת‬
‫הידועה שיש לנו"‪ .‬ובמהדורה חדשה של הספר הנ"ל שיצא לאור מחדש על ידי נכדיו שליט"א‬
‫(ירושלים תשע"ט) האירו בכוונת זקינם על פי מה דאיתא בתולדות רבינו (אות קכג) באריכות‪ ,‬שרבינו‬
‫רמז כמה פעמים שנשמתו היא ניצוץ נשמת רבי אלעזר ברשב"י‪ ,‬והבן‪.‬‬

‫ג‬
‫שו"ת מנחת אלעזר ‪‬‬ ‫ליקוטי תשובות סימן טז ‪‬‬

‫הן ראיתי כל מכתביו‪ ,‬והרבה יש להשיב על כל פרט ופרט‪ ,‬ואמרתי על כל פנים‬

‫ על פרט אחד ששאל ודפק זה כמה פעמים‪ ,‬על דבר סידור הקערה שמניחים‬
‫המצות למטה‪ ,‬ואחר כך עליהם למעלה הביצה והכרפס וחרוסת ומיניהם‪ ,‬כפי‬
‫[סידור הר"ר שבתי‪ ,‬סדר‬ ‫הכונה בפרי עץ חיים [שער חג המצות פרק ו'ג] וסידורי האריז"ל‬
‫השולחןד] שהם השלשה מצות בחינת כהן לוי ישראל‪ ,‬חכמ"ה בינ"ה דע"ת‪ ,‬ועל‬
‫ידם כל המינים כו'‪ ,‬ואיך יתכן זה הסדר י' ספירות‪ ,‬שהחב"ד יהיה למטה‬
‫ והמדות למעלה וכו'ה‪.‬‬

‫בספ ר הנ"ל‪ ,‬הדפיס המחבר גם את מכתבו לרבינו‪ ,‬והוא תוכן השאלה שרבינו השיב לו עליה‪,‬‬
‫ולהבנת הענין העתקנו ממכתבו דבר דבור על אפניו‪.‬‬
‫ג ז"ל בפרי עץ חיים‪" :‬להר' חיים כהן בשם הר"י ז"ל‪ ,‬מעץ חיים ‪ -‬סדר סידור הקערה ליל פסח‪,‬‬
‫תקח הג' מצות מצה שמורה‪ ,‬ותניח הכהן למעלה‪ ,‬והלוי למטה ממנו‪ ,‬והישראל למטה ממנו‪ ,‬והם‬
‫ג' בחי' חב"ד‪( ,‬ס"א ג' מוחין) דאבא עלאה‪ .‬אח"כ תקח מרור וכרפס וזרוע וביצה‪ ,‬ותניח על הג'‬
‫מצות‪ .‬והזרוע הרומז לחסד מצד ימין שלך‪ ,‬והביצה בצד שמאל שלך‪ ,‬ומרור הרומז לת"ת‪ ,‬מבריח‬
‫מן הקצה אל הקצה‪ ,‬באמצע בין הזרוע והביצה‪ ...‬והחרוסת בצד ימין‪ ,‬תחת הזרוע בקו ימין‪ ,‬והוא‬
‫נגד נצח‪ .‬והכרפס הרומז להוד‪ ,‬תניח תחת הביצה מצד שמאל בקו שמאל‪ .‬וחזרת תניח למטה מן‬
‫המרור בקו אמצעי‪ ,‬לעשות בו אחר כך כורך‪ ,‬והוא נגד יסוד‪ .‬והקערה בעצמו הכוללת כולם‪ ,‬נגד‬
‫מלכות"‪.‬‬
‫ד ז"ל בסידור רבי שבתי‪" :‬ויסדר קערה גדולה בג' מצות ויהיו מסומנים‪ ...‬יסדר אותן ישראל סוד‬
‫דעת על הקערה‪ ,‬ועליו לוי סוד בינה‪ ,‬ועליו כהן סוד חכמה‪ ,‬והם ג' מוחין דאבא חב"ד‪ .‬ועל הכהן‬
‫תניח לימינך זרוע בחינת חסד‪ ,‬וכנגדו לשמאל ביצה בחינת גבורה‪ ,‬ותחתיהן באמצע מרור בחינת‬
‫ת"ת‪ ,‬וחרוסת‪ ...‬יניח תחת הזרוע בחינת נצח‪ ,‬וכנגדו תחת ביצה כרפס בחינת הוד‪ ,‬והחזרת‬
‫שעושין עמו כורך תחת המרור בחינת יסוד‪ ,‬וקערה עצמו בחינת מלכות הכוללת כל י"ס דאבא"‪.‬‬
‫וכן הוא בבאר היטב סימן תעג סק"ח‪ .‬חיי אדם כלל קל‪ ,‬הסדר בקצרה‪ ,‬אות א‪ .‬שלחן ערוך הרב‬
‫סימן תעג סעיף כו‪ .‬ובסידור‪.‬‬
‫ה ר"ל‪ ,‬דהנה בדרך כלל דרך היחוד הוא לעשות קומה שלימה למעלה ולמטה‪ ,‬מן חב"ד – חכמה‪,‬‬
‫בינה‪ ,‬דעת – שהם כלי המחשבה (ראה אגרא דפרקא אות קצו)‪ ,‬והם הם המדות המביא את האדם אל‬
‫שארי המדות המעשיית – חג"ת נה"י – חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬יסוד‪ ,‬עד ספירת מלכות‪,‬‬
‫כמבואר בספרי המקובלים‪.‬‬
‫והיות והשלש מצות הם כנגד חב"ד‪ ,‬והסימנים הם כנגד חג"ת נה"י‪ ,‬ועל ידי קומה שלימה של‬
‫מדות אלו‪ ,‬משפיע אל מדת מלכות‪ ,‬אשר הקערה הוא כנגד מדה זו‪ ,‬אם כן‪ ,‬היה צריך להיות‬
‫שהמצות הם למעלה‪ ,‬ולא למטה (והגריא"ז האריך במכתבו לשאול עוד על פי פנימיות התורה)‪.‬‬
‫ד‬
 ‫ליקוטי תשובות סימן טז‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬שו"ת מנחת אלעזר‬

‫וכתב באמת בשם סידור הרש"ש זי"ע שהם מניחים המצות‪ ,‬ובאורך הקערה‬
‫בכתביז‬ ‫ שארי המינים‪ ,‬ולא עליהםו‪ ,‬ונדחק לפרש לשון עליהם שנמצא‬

‫ו לכן "חכמי המקובלים הספרדים כולם מסדרים הקערה באורך וביושר‪ ,‬היינו בראש הקערה הג'‬
‫מצות‪ ,‬ואחריהם רצונו לומר למטה אחרי הג' מצות מניחים על הקערה הזרוע ביצה מרור כסגול‬
‫חג"ת‪ ,‬ואחרי הסגול הזה מניחים על הקערה כרפס מרור כסגול נה"י" (מתוך מכתבו של הגריא"ז זצ"ל)‪.‬‬
‫באמת‪ ,‬סדר זה לא כתב הרש"ש בפירוש‪ ,‬אולם כך היה להם המנהג‪ .‬והגריא"ז זצ"ל מביא ראיה‬
‫שזהו שיטת הרש"ש‪ ,‬כאשר הוא מדייק בדבריו‪ ,‬וז"ל הגריא"ז זצ"ל‪" :‬ראיתי למרן הרש"ש‬
‫בסידורו‪ ,‬ונדפס מחדש ספר שר שלום על הגדה של ליל פסח‪ ,‬וז"ל‪ :‬כשחל פסח בשבת יניח י"ב‬
‫מצות ככל שבת‪ ,‬ובכללם הג' שמורות ויהיו מן הד' האמצעים כו' עיי"ש‪ ,‬עכ"ל [הרש"ש]‪.‬‬
‫והנה רבנו הרש"ש אחרי שהוא נפה כסולת נקיה כל דברי וכתבי האריז"ל‪ ,‬ובענין סדר הקערה‬
‫לא נמצא כתוב ממנו כלל לא בנהר שלם ולא בסידורי קדש שלו‪ ,‬רק מדברי קדשו אלו מכללא‬
‫אתמר‪ ,‬אשר שאר המינים של הקערה מוכרחים להניח אחרי המצות‪ ,‬כי הכוונה של הי"ב לחמין‬
‫בליל שבת היא כונה אחרת וענין אחר‪ ,‬ובודאי אין מערבין זו עם זו‪.‬‬
‫ואין לומר שמלבד אלו הי"ב לחמין של מצה היה מסדר עוד קערה עם שלש מצות ושאר מינים‬
‫של הקערה‪ ,‬דהרי כתב שם בסידור מפורש ובכללם הג' שמורות‪ ,‬ולן בני ארעא קדישא ידוע דאלו‬
‫השלש מצות שאופין בערב פסח עבור סדר הקערה אלו נקראים אצל אחינו הספרדים "מצות‬
‫שמורות""‪.‬‬
‫והגריא"ז זצ"ל הביא עוד הוכחה מדברי החיד"א בזה‪ ,‬וז"ל הגריא"ז זצ"ל‪" :‬מצאתי בספר עבודת‬
‫הקדש (מורה באצבע‪ ,‬סימן ז) להרחיד"א זיע"א שמצייר שם סידור סדר הקערה על דרך האמת‪ ,‬ומצוייר‬
‫שם הציור של הקערה בסדר עשרת ספירות כולם באורך וביושר‪ ,‬היינו בראש הקערה ג' מצות‬
‫כתר חכמה בינה [צ"ל חכמה בינה דעת (הגהות הגריא"ז שם)]‪ ,‬אחריהם זרוע ביצה מרור חג"ת‪,‬‬
‫ואחריהם חרוסת כרפס חזרת נה"י‪ ,‬והקערה מלכות‪ ,‬ולא זכר שם הרחיד"א ‪ -‬שהוא היה חסידא‬
‫קדישא ומקובל אלקי חד מחברייא קדישא של מרן הרש"ש זי"ע שהתפלל עמו יחדו בסוד ה' יום‬
‫יום בבית מדרשו קהל חסידים יכונן במהרה ציון כנודע‪ ,‬שיהיו מונחים ומסודרים חג"ת ונה"י‪ ,‬על‬
‫חב"ד שהם המצות‪ ,‬ואדרבה מפורש מצייר שם כל העשר ספירות באורך וביושר‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫ז כדאיתא שם בפרי עץ חיים‪" :‬אח"כ תקח מרור וכרפס וזרוע וביצה‪ ,‬ותניח על הג' מצות‪."...‬‬

‫ה‬
‫שו"ת מנחת אלעזר ‪‬‬ ‫ליקוטי תשובות סימן טז ‪‬‬

‫וסידורי האריז"לח [בשם החברים ז"לט] היינו דסמיכי להם באורך או ברוחב‪ ,‬ולא על‬
‫ גביהםי‪.‬‬

‫בצידיהם]‪ ,‬אמנם הקבלה והלכה‬ ‫[היינו‬ ‫הן אמת יש לפרש כן ודסמיכי עליהם‬
‫ למעשה בידינו מאבותיהם הקדושים זי"ע שהיו מתלמידי תלמידי רבינו‬
‫הבעש"ט זי"ע‪ ,‬שהיו כולם מסדרים המצות למטה‪ ,‬ועליהם על גביהם שארי‬
‫הדברים כנ"ל‪ ,‬משמע ברור שהיה כן גם כוונת הר"ר שבתי זי"ע בסידור‬
‫האריז"ל‪ ,‬שהיה הר"ש מתלמידי הבעש"ט זצוק"ל‪ ,‬שבוודאי עליהם היינו על‬
‫גביהם‪ ,‬ובאורם נראה אור עד אורו של מלך המשיח במהרה בימינו ברחמים‪,‬‬
‫ על כן צריכין למשכוני נפשן לתרץ הדברים בעזרת השם יתברך וכפי קט דעתי‪.‬‬
‫הילוליםיא‬ ‫ומה שכתב כבוד תורתו הרמה כי דברי הה"ק בספר פרי קודש‬
‫ (בד"ה שער חג המצות סוף פרק ב' להר' חיים כהן בשם האריז"ל מעץ‬
‫חיים ויסדר סידור הקערה וכו'יב) אינם מובנים‪ ,‬ולאו כל מוחא סביל דא‪ ,‬אמנם‬

‫ח כדאיתא שם בסידור‪" :‬ועל הכהן תניח לימינך זרוע‪."...‬‬

‫ט הגריא"ז זצ"ל כתב במכתבו ש"הנה שאלה הזאת העליתי על שולחן מלכים‪ ...‬חברי המקובלים‬
‫פעיה"ק ירושת"ו‪ ,‬ובראשם הסבא קדישא‪ ...‬מו"ר חיים שאול דוויך הכהן הגדול מאחיו (שליט"א)‬
‫[זצוק"ל]‪ ,‬והם אמרו לי שהעיקר הכוונה הזאת הוא מהחברים‪ ,‬ולא מובא בשער הכונות או‬
‫בשערים הקדושים‪ ,‬וכבר אזהרה שמענו ממוהרח"ו זי"ע‪ ,‬וממו"ר הרש"ש זי"ע בספר נהר שלום‪,‬‬
‫שלא ללמוד ולעיין בדברי החברים"‪.‬‬
‫י הגריא"ז זצ"ל‪ ,‬במכתבו אל רבינו‪ ,‬האריך לבאר את הלשון הנמצא בכתבי האריז"ל שהיו מניחים‬
‫"עליהם"‪ ,‬וז"ל הגריא"ז זצ"ל‪" :‬והיה אפשר לפרש פירוש על בסמוך כדאשכחינן על טובא הכי‬
‫דפירושו סמוך‪ ,‬כמו שנאמר (בראשית א‪ ,‬ז) ובין המים אשר מעל לרקיע‪ ,‬ופירש שם – רש"י – על‬
‫הרקיע לא נאמר‪ ,‬רצונו לומר שהיה משמע בסמוך‪ ,‬אלא מעל שהיו תלוין באויר‪."...‬‬
‫ועיין שם שהאריך בזה טובא בכמה וכמה ראיות ד"על" היינו "בסמוך"‪.‬‬
‫יא להרה"ק צבי הירש מזידיטשוב זצוק"ל‪ .‬נדפס בלבוב‪ ,‬שנת הכת"ר‪.‬‬
‫יב עיין שם שגם הוא ז"ל עמד על זה‪ ,‬ש"צריך לעיין‪ ,‬דלא מצאנו סידור הספירות ה"ק על זה הדרך‬
‫בשום מקום במקובלים העוסקים בסידור מעמד ומצב הספירית‪ ,‬וגם בדבדי רבינו בעץ חיים לא‬
‫מצאנו" (לשון קדשו של המהרצ"ה זי"ע שם)‪.‬‬
‫ו‬
 ‫ליקוטי תשובות סימן טז‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬שו"ת מנחת אלעזר‬

‫אמת כן‪ ,‬ודבריו ז"ל עמוקים מני ים‪ ,‬אבל בכללותן מובנים גם לאנשים כמוני‬
‫כיון שמצא מקורם טהור בתיקוני זוהר הק' (תיקון ס"ט [דף קט‪ ,‬ב – קי‪ ,‬א]) תלת‬
‫טיפין דאזדריקו ממוחא סתימא דכל סתימין וכו' ולקבל טיפין אלו תקנו ג' מצות‬
‫בפסח כו'יג‪ ,‬והנה מאלו הטיפין דרמוזים לתלת מצות וכמו שביאר הרב לעיל‬
‫פרק א' אך מוחין דגדלות וכו' והנה מאלו הטיפין זרע קודש מצבתה צומחים ה'‬
‫ פעמים אור עובדא דבראשית‪ ,‬עד כאן לשונו הקדוש לעניננו‪.‬‬

‫הרי טעם וריח על כל פנים להריח למבין קצת בבחינת צמיחה ודוגמתה שהוא‬
‫ מתתא לעילא‪ ,‬על כן הג' מצות הם למטהיד‪ .‬ודבריו הקדושים נאמנים‬
‫ ונחמדים‪ ,‬לאהובים וידידים‪.‬‬

‫וגם נמצא מקום בתיקוני זהר הקדוש שצריכין ג' מצות דייקא בליל פסחטו‪ ,‬ולא‬
‫ רק ב' (כמו שהעירו בגורי האריז"ל שגם הרב לא עירב המצה בתוך הב'טז)‬
‫כיון שיש דעות בפוסקים שצריכין רק ב'‪ ,‬וכן כתב הגר"א ז"ל מווילנא [ביאור הגר"א‬

‫יג פירוש דברי הזוהר‪ :‬דשלש טיפות חב"ד נזרקו ונמשכו ממוח הסתום של כל הסתומים וכו'‬
‫ובכדי לקבל שלש טפות אלו‪ ,‬תקנו כנגדן שלש מצות בליל פסח‪.‬‬
‫יד ר"ל‪ ,‬דהמורם מן דברי המהרצ"ה זצ"ל הוא‪ ,‬דהיות והלילה של פסח הוא דומה לצמיחה‪ ,‬ממילא‬
‫המדריגות באים מלתתא לעילא‪ ,‬ואין הכי נמי‪ ,‬שהמדות הם שלא על סדר היחוד בדרך כלל‪.‬‬
‫טו וכמו שנפסק להלכה‪ ,‬ראה שלחן ערוך סימן תעג סעיף ד‪ .‬שם סעיף ו‪ .‬סימן תעה סעיף א‪.‬‬
‫וראה עוד שער הכוונות דרושי הפסח דרוש ה – ו‪ .‬פרי עץ חיים שער חג המצות פ"ג‪ .‬שם פ"ו‪.‬‬
‫וראה גם דרך פקודיך מצות עשה י חלק המעשה אות ה‪.‬‬
‫טז רבינו (בשו"ת מנחת אלעזר חלק ג סימן כב‪ ,‬המוזכר בסמוך) הביא הערה זו‪ ,‬וז"ל רבינו‪" :‬אמת כי ראיתי בשער‬
‫הכוונות להאריז"ל (דרוש ו לפסח) בהגהות מהר"ם פאפארש ז"ל‪ ,‬אמר מאיר הנה לפי שיש מחלוקת‬
‫בין הרי"ף והרמב"ם להרא"ש ז"ל אם הם ב' מצות או ג'‪ ,‬לכן גם הרב ברוח קדשו לא עירב את הג'‬
‫עמהם אלא תמיד אמר סודות הב'‪ ,‬ואח"כ מבאר סוד הג' בפ"ע כי הב' חובה בלבד‪ ,‬לכן יש בהם‬
‫ברכה משא"כ הג'‪ ,‬כי הדעת נקודה ולא ספירה וכן מצה גי' ע"ב ס"ג ותו לא וכו'‪ ,‬עכ"ל מהר"ם‬
‫פאפרש‪ .‬משמע לכאורא שגם לפי הכונה עיקר החיוב רק בב' מצות"‪.‬‬

‫ז‬
‫שו"ת מנחת אלעזר ‪‬‬ ‫ליקוטי תשובות סימן טז ‪‬‬

‫סימן תע"ג סעיף ד ד"ה שלשהיז]‪ ,‬ועיין בדברינו בשו"ת (מנחת אלעזר חלק ג' סימן כ"ב)‬
‫מה שכתבנו בזהיח‪ ,‬ועל כל פנים זהו מקורו בתיקוני זוהר הק' שצריכין ג' מצות‪,‬‬
‫ ובעיקרם כולן שווין לטובה בשורש כאחד‪.‬‬

‫ולענין שאלתו והמדובר בזה‪ ,‬נראה לעניות דעתי לומר עוד‪ ,‬כיון שכללות כונת‬
‫ ליל זה שזהו היה הנס ופלא שעל ידי זה אין אנו יראים עוד מהדינים של‬
‫קטנות א' כיון שבאו מקודם בקידוש כבר גדלות שני וממילא גדלות א'‬
‫מקודםיט‪ ,‬על כן באים מוחי חב"ד מקודם‪ ,‬מניחים למטה גם כן היפך בכל‬
‫עבודתינו וכונתינו בכל השנה רומז למעלת לילה זו‪ ,‬וכל דברינו בדרך אפשר‬
‫ ולקיים מנהג אבותינו ורבותינו זי"ע‪.‬‬

‫יז עיין שם‪ ,‬וכידוע דסבירא ליה להגר"א שאין לוקחין שלש מצות בליל פסח‪ ,‬כדעת הרא"ש ושארי‬
‫הראשונים‪ ,‬אלא שלוקחין רק ב' מצות כדעת הרי"ף והרמב"ם (כנזכר בהערה הקודם בתוך דברי המהר"ם‬
‫פאפרש ז"ל) ‪ ,‬ושסבירא ליה להגר"א דכן הוא מדוייק מלשון חז"ל "הביאו לפניו מצה" בלשון יחיד‪,‬‬
‫ולא "מצות" בלשון רבים‪ ,‬משמע שיש לו רק מצה אחד מלבד הפרוסה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫יח ז"ל רבינו‪" :‬ז"א להמעיין שם בשעה"כ בלשון הזהר של מהרח"ו ז"ל בעצמו מפי רבינו האר"י‬
‫ז"ל כ"פ וגם בדרוש הנזכר בציור כונת הג' מצות שהציור ג' ווין הוא במצה התחתונה כי עמה הם‬
‫ג' מצות כמנין שלשה ווין עיין שם וכן שם (בדרוש ה ובדרוש יב) שהמצה הוא ג' אלהי"ם דאלפין דעת‬
‫הוא ברור שם כי א"א הכונה בלתי אם יקח שלשה מצות‪ ,‬ובדברי הר"מ פאפרש לא יוכנו רק בדרך‬
‫רמז רמיזא לכונת הב' מצות בפ"ע כנ"ל‪ ...‬ע"כ בודאי בימינו אלו כל המשנה מדין הש"ע הנהוג‬
‫המוחלט והמוסכם בין בנגלה בין בנסתר (ליקח ג' מצות) ולוקח רק ב' מצות זה אינו אלא מן‬
‫המתמיהין שאין רוח חכמים נוחה הימנו‪ .‬ועלינו יערה רוח הבורא‪ .‬רוח טהרה‪ .‬בחכמה בינה ודעת‬
‫יאיר עינינו וישמח לבנו ב"ב בבנין בית הבחירה"‪.‬‬
‫יט ראה פרי עץ חיים (שער חג המצות פרק א‪ ,‬וראה גם בשער הכוונות דרושי הפסח דרוש ו) וז"ל‪" :‬אמנם בצאת‬
‫ישראל ממצרים‪ ,‬להיות החיצונים כל כך אחוזים‪ ,‬ורצה המאציל העליון להגדיל אל הזעיר אנפין‪,‬‬
‫כל בחי' הגדלות האלו‪ ,‬שעל ידי זה יתבטלו החיצונים‪ ,‬ולא הספיק בגדלות ראשון‪ ,‬כמו בשאר‬
‫הזמנים‪ ...‬כי בשאר הזמנים דזעיר אנפין הולך וגדול מעט מעט‪ ,‬תחלה קטנות ראשון‪ ,‬ואחר כך‬
‫גדלות א'‪ ,‬ואח"כ קטנות שני‪ ,‬ואחר כך גדלות שני‪ .‬אך עתה בפסח‪ ,‬נכנס הכל ברגע אחת‪ ,‬ובפעם‬
‫אחד‪ .‬וזהו כי בחפזון יצאת‪ ,‬וכדי לשבר כח הקליפה‪ .‬מה שאין כן בשום פעם אחרת‪ ,‬רק במדרגה‬
‫כנודע"‪.‬‬
‫וראה גם בני יששכר מאמרי חודש ניסן מאמר ה אות ה – ו‪ .‬שם מאמר ח אות ב – ג‪ .‬מאמרי חודש‬
‫סיון מאמר יב אות ג‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ח‬
 ‫ליקוטי תשובות סימן טז‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬שו"ת מנחת אלעזר‬

‫עוד יש לומר בזה לקיים מילי דאבוה אאמו"ר אביהן ורבן של ישראל זי"ע‬
‫רמז שם על ג' מצות אלו‬ ‫[ד"ה מניחים]‬ ‫ בהגדה של פסח בתפארת בנים שלו‬
‫ שהכונה‪ ,‬כ'הן ל'וי י'שראל‪ ,‬היינו ר"ת כ'ל'י'‪ ,‬עיין שםכ‪.‬‬

‫כ ז"ל רבינו הדרכי תשובה‪" :‬מניחים המצות במפה וכל המינים וכוללה בכל"י יחד בסוד עשר‬
‫ספירות‪ ,‬כמבואר בסידור (רבי שבתי‪ ,‬סדר השלחן [של פסח])‪ .‬ויש לומר כי צריך לכלול השבע מדות‬
‫ולתקנם בנפשו ולהאיר להם מחכמ"ה בינ"ה דע"ת‪ ,‬ולעשות על פי זה מדותיו ומעשיו‪ ,‬ויכללו יחד‬
‫בכלי הקערה שהוא בחינת מלכות‪ ,‬כנזכר בסידור (שם)‪ .‬והג' מצות הם כ'הן ל'וי י'שראל‪ ,‬חכמה‬
‫בינה דעת‪ ,‬כמו שכתוב בסידור (שם)‪ ,‬על כן כל"י ראשי תיבות כ'הן ל'וי י'שראל"‪.‬‬
‫ועוד כתב רבינו הדרכי תשובה שם על דרך זה‪" :‬הנה אחר התפלה מסדרין הקערה ומניחין המצה‬
‫והמרור ושאר המצות ששייכים להסדר שהם מרמזים לאורות הקדושים שמאירים בלילה הזה‬
‫לתוך כלי‪ .‬ובהבנת הענין נראה על פי דברי הרמב"ן (ספר אמונה ובטחון המיוחס לו‪ ,‬פי"ט) המובא בקדושת‬
‫לוי (פרשת יתרו‪ ,‬ד"ה פן יהרסו) אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ (שיר השירים ב‪ ,‬ז)‪ ,‬שכשהגיע‬
‫אל האדם אהבת הבורא או יראת השם יתברך‪ ,‬אז תיכף יעשה איזה מצוה‪ ,‬ואז בזה מביא האהבה‬
‫והיראה בצמצום‪ ,‬כי כל זמן שלא עשה מצוה יש לו מלחמות‪ ,‬אבל כשעשה איזה מצוה עם האהבה‬
‫והיראה אז מביא האורות הללו בצמצום ובטל ממנו כל המלחמות‪ .‬והנה המצוה שעושה הוא כמו‬
‫כלי שתנוח בו את ההתעוררות בזה שמגיע לו מלמעלה‪ .‬וזה הוא עד שתחפ"ץ‪ ,‬כי חפ"ץ הוא כלי‪,‬‬
‫עד כאן דבריו‪.‬‬
‫וזה שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים מ‪ ,‬ט) לעשות רצונך [אלקי] חפצתי ותורתך בתוך מעי‪ ,‬והיינו כי‬
‫כאשר בא לו הרצון מלמעלה שהוא רצונ"ך‪( ,‬כי אני לא עשיתי לי זה הרצון שיהיה נקרא רצונ"י‪,‬‬
‫רק אתה שלחת לי מלמעלה זה הרצון והוא רצונ"ך)‪ .‬חפצתי‪( ,‬לקחתי אותו תיכף לתוך כלי שלו‬
‫הנקרא חפ"ץ כנזכר לעיל)‪ .‬על כן ותורתך בתוך מעי‪ ,‬ואינו הולך ממני לעולם‪...‬‬
‫וזהו הענין לדעתנו שבליל התקדש חג הפסח שבאו האורות של אהבה ויראה ושאר המדות‬
‫שהוא סוד המוחין דגדלות בפתאום (פרי עץ חיים שער חג המצות‪ ,‬פ"א)‪ ,‬על כן אנו עושים פועל דמיוני‬
‫שמשימין המצות והמרור ושאר המצות בקערה שהוא הכלי‪ ,‬לעשות להם גבול‪ ,‬כדי לעשות‬
‫צמצום שישארו לנו‪ ,‬שיהיה לנו לכלי מעשה תמיד לעבודתו יתברך שמו‪ ,‬להשתמש בהם כל‬
‫השנה כל אחד כפי מדתו ועבודתו‪ ,‬ושלא ילכו לאבדון‪ ,‬רק שנחזיק בהם לעבדם בפועל בעזרת‬
‫השם יתברך"‪.‬‬
‫ראה גם בשער יששכר מאמרי חודש ניסן מאמר אגדתא דפסחא אות ב‪.‬‬

‫ט‬
‫שו"ת מנחת אלעזר ‪‬‬ ‫ליקוטי תשובות סימן טז ‪‬‬

‫[ראה עץ חיים שער יט‪ ,‬שער אנ"ך פרק יכא]‬ ‫ויש לבאר בזה על פי הנודע בכתבי האריז"ל‬
‫ בבחינת כלים פנימיים אמצעים וחיצונים‪ ,‬וכלים חיצונים הם בחינת נה"י‬
‫ובו שם ב"ןכב וכן הוא בכל הי' ספירותכג‪ ,‬על כן יש לומר (בדרך אפשר) על פי‬
‫דברי אאמו"ר כנ"ל‪ ,‬שהג' מצות בכוונתם ר"ת כ'ל'י'‪ ,‬היינו שהם רק הג' מצות‬
‫בהנחותן בקערה בזה הכלים חיצונים דבחינת חב"ד‪ ,‬ועל כן הם נה"י דחב"ד‬
‫ובחינת ב"ן בבחינת זה‪ ,‬על כן מניחים אותם למטה סמוך להקערה בחינת‬
‫ מלכות וב"ןכד‪ ,‬הבןכה‪.‬‬

‫כא ראה שם בארוכה‪ ,‬וראה בקהלת יעקב (ערך כל)‪" :‬כלים פנימיים אמצעים חיצונים כל הספירות‬
‫יש להם ג' בחינת כלים (עץ חיים שער אנ"ך פרק י)‪ ,‬כלים פנימיים כלים אמצעים כלים חיצונים‪ ,‬ובחינת‬
‫כלים פנימיים הוא בחינת חכמה בינה דעת ובו שם ס"ג‪ ,‬וכלים אמצעים בחינת חסד גבורה‬
‫תפארת ובו שם מ"ה‪ ,‬כלים חיצונים בחינת נצח הוד יסוד ובו שם ב"ן‪ ,‬וכלים פנימיים בכל‬
‫הספירות נקרא קודש קדשים‪ ,‬וכלים אמצעים נקרא קדשים קלים"‪.‬‬
‫כב יש ד' צירופי שם הוי"ה הנעשית על דרך מילוי שם הוי"ה‪ ,‬והם ע"ב‪ ,‬ס"ג‪ ,‬מ"ה‪ ,‬ב"ן‪ .‬שם ב"ן‬
‫נעשית על ידי מילוי כזה‪ :‬יו"ד‪ ,‬ה"ה‪ ,‬ו"ו‪ ,‬ה"ה‪ .‬כל הד' מילואים הם כנגד הד' עולמות של אבי"ע‪.‬‬
‫ג' מילואים הראשונים הם כנגד עולם האצילות‪ ,‬בריאה‪ ,‬ויצירה‪.‬‬
‫שם ב"ן הוא כנגד עולם העשיה‪ ,‬שהוא כנגד מלכות‪ ,‬והנה "בעובדין דלתתא אתערון עובדין‬
‫לעילא" (לשון הזוהר הק' ח"ג לח‪ ,‬ב)‪ ,‬והיינו שכל פרי מעשינו הוא להיות ממשיכין השפעה אל מדת‬
‫מלכות "דלית ליה מגרמיה כלום" (זוהר הק' ח"ב ריח‪ ,‬ב)‪ ,‬ועל ידי המצות ומעשים בהאי עולם – עולם‬
‫העשיה – ממשיכים השפעה אל מדת מלכות‪ ,‬ואז נשלם היחוד‪.‬‬
‫כג שכל ספירה וספירה מן העשר ספירות כלול בתוכו גם את כל המדות האחרים‪ ,‬כמבואר בספרי‬
‫המקובלים‪.‬‬
‫כד ר"ל‪ ,‬היות ומניחים אותם למטה‪ ,‬והוא להראות שהם נה"י ‪ -‬שהם הכלים החיצונים דחב"ד‪,‬‬
‫ונה"י הוא בחינת ב"ן שהוא במלכות כנ"ל‪.‬‬
‫כה רבינו שליט"א הוסיף פעם לבאר עוד בזה (בעת סידור הקערה בליל פסח תשנ"ה)‪ ,‬וז"ל‪" :‬ונראה דיש‬
‫להוסיף לומר בענין זה‪ .‬דהנה איתא בזהר (ח"א קנז‪ ,‬א) פתח ר' חייא ואמר (שמות יב‪ ,‬יט) בראשון‬
‫בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות‪ ,‬וכתיב (דברים טז‪ ,‬ג) שבעת ימים תאכל עליו מצות‬
‫לחם עני‪ ,‬לחם עני כתיב‪ ,‬תא חזי כד הוו ישראל במצרים הוו ברשותא אחרא [היו ברשות‬
‫הקליפות]‪ ,‬כד בעא קב"ה לקרבא לון לגביה‪ ,‬יהב לון אתר דלחם עני [מלכו"ת]‪ .‬מאן עני‪ ,‬דא דוד‬
‫מלכא‪ ,‬דכתיב ביה (תהלים פו‪ ,‬א) כי עני ואביון אני [ודוד הוא מדת מלכות]‪ .‬והאי "לחם עני" אקרי‬
‫"מצה" [בלא וא"ו‪ ,‬לרמז שהמלכות היא נבדלת מהזעיר אנפין]‪ ,‬נוקבא בלא דכורא מסכנותא הוי [ומלכות‬

‫י‬
 ‫ליקוטי תשובות סימן טז‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬שו"ת מנחת אלעזר‬

‫בלי הז"א עניא היא]‪ .‬אתקריבו לגבי מצה בקדמיתא [בתחלה שיצאו מרשות הס"א קרבם רק למדת מלכות]‪,‬‬
‫כיון דקריבו לון יתיר [כיון שנתקרבו יותר נתקשרו בז"א] עייל לון קב"ה בדרגין אחרנין [העלם הקב"ה‬
‫לדרגא עליונה יותר] ואתחבר דכורא בנוקבא [ונתחברו מלכות וז"א ביחוד]‪ .‬וכדין "מצה" כד אתחברת‬
‫בדכורא [וכהמצה שהיא מלכות מתחברת עם הז"א] אקרי "מצוה" בתוספת וא"ו‪ ,‬הה"ד (דברים ל‪ ,‬יא) כי‬
‫המצוה הזאת‪ ,‬בגיני כך "מצה" בקדמיתא ולבתר "מצוה"‪ ,‬עכלה"ק‪.‬‬
‫והנה כ"ק אא"ז בעל בני יששכר זי"ע הזכיר דברי הזהר האלו (במאמרי חדש ניסן מאמר טיול בפרדס דרוש א‬
‫ע"ד הסוד)‪ ,‬וכתב לבאר עפ"ז המאמר (פסחים קטו‪ ,‬ב) מה עני שדרכו בפרוסה‪ ,‬מה עני הוא פרוס‪ ,‬חסר‬
‫וא"ו מתיבת "עוני" [גי' קו"ל]‪ ,‬וצריכין אנחנו להמשיך הוא"ו בקריאתנו‪ ,‬אף כאן בפרוסת תיבת‬
‫"מצה"‪ ,‬גם כן פרוס שחסר וא"ו ב"מצוה"‪ ,‬ואנחנו באכילתנו ה"מצה" לשם מצוה ממשיכין לה‬
‫הוא"ו‪ ,‬והבן‪.‬‬
‫הרי נתבאר בזה‪ ,‬שיש ב' מדרגות ב"מצה"‪ .‬כשהיא מצה עניא בחינת מלכו"ת לבדה‪ ,‬ואח"כ בעת‬
‫קיום אכילת המצה לשם מצו"ה‪ ,‬היא נתעלה ביחוד ז"א ומלכות‪ ,‬ואז תו לא הוי עניה‪.‬‬
‫ולכאורה צ"ב‪ ,‬דלפי"ז נמצא שמצה בתחלתה היא מלכות ולבסוף מתחברת ביחוד עם ז"א‪ ,‬ואין‬
‫אלו אלא המדו"ת‪ ,‬ולא מוחין דחב"ד‪ ,‬ואיך אמרינן שג' המצות הם חב"ד‪.‬‬
‫והביאור בזה עפ"י דברי האר"י ז"ל (בשער הכונות בענין הפסח דרוש ו) שכתב‬
‫(ונעתיק משם ראשי פרקים ותמצית‬
‫דבה"ק בקיצור)‪ :‬המצה העליונה היא אלקי"ם דיודי"ן [היינו אלקי"ם במילוי יו"ד]‪ ,‬והאמצעית אלקי"ם‬
‫דההי"ן ‪ -‬בינה‪ ,‬והמצה התחתונה אלקי"ם דאלפי"ן ‪ -‬דעת כו'‪ .‬ואמנם ענין כוונתם‪ ,‬היא מחולקת‬
‫כפי בחינת ציור אותיותיהם כו'‪ .‬והנה ג' אלקי"ם הנז' כולם שוים‪ ,‬ואין ביניהם שינוי אלא באות‬
‫ה' בלבד‪ .‬כי אות ה' זה של אלקי"ם בהיותה בחכמה‪ ,‬היא במילוי יו"ד‪ ,‬כזה‪ :‬ה"י‪ ,‬ובהיותה בבינה‬
‫מילויה ה"ה כזה‪ ,‬ובהיותה בדעת מילויה בא'‪ ,‬כזה‪ :‬ה"א כו'‪ .‬וזה ענינה‪ ,‬הנה אות ה' דאלקי"ם‬
‫דחכמה‪ ,‬ציורה וצורתה היא ד"י‪ ,‬ושל בינה ‪ -‬ד"ו‪ ,‬ושל דעת ‪ -‬ג' ווין (צורת ה')‪.‬‬
‫ולסיבה זו‪ ,‬המצה הא' אינה נחלקת ונפרסת לב' פרוסות‪ ,‬כי היא נגד החכמה‪ ,‬הנקראת אות יו"ד‪,‬‬
‫והיא אות אחת שלימה‪ .‬אבל המצה הב' נחלקת ונפרסת לב' פרוסות כנודע‪ ,‬חציה לאכילת מצה‪,‬‬
‫וחציה לאפיקומן‪ .‬לפי שהבינה נקראת אות ה'‪ ,‬והנה נחלקת לציור ב' אותיות ד' על ו'‪ .‬ולכן‬
‫נפרסת לשתי פרוסות שהם סוד זעיר ונוקבא בהיותם בתוך הבינה‪ ,‬כי הבינה נקראת ה'‬
‫בכללותיה‪ ,‬ונוקבא נרמזת בציור אות ד' של ה'‪ ,‬וז"א נרמז באות וא"ו של הה"א‪.‬‬
‫ובהיותם בתוכה בסוד העיבור‪ ,‬שניהם מתחברים ונעשים אות ה"א‪ ,‬ולכן נחלקת לב'‪ .‬וחציה הא'‬
‫שצורתה ו' מניחין לאפיקומן‪ ,‬וחציה השני שצורתה ד'‪ ,‬שהיא נגד נוקבא‪ ,‬אנו מחברים אותה עם‬
‫החכמה‪ ,‬שהיא מצה הא' שלימה‪ ,‬ומברכים עליהם המוציא ואכילת מצה‪ ,‬המוציא כנגד השלימה‪,‬‬
‫ואכילת מצה כנגד הפרוסה‪.‬‬
‫(פסחים‬‫ועל זו הפרוסה הב' שהיא כנגד אות ד' של הה'‪ ,‬אנו אומרים הא לחמא עניא‪ ,‬וכמאחז"ל‬
‫קטו‪ ,‬ב) מה דרכו של עני בפרוסה כו'‪ .‬והענין הוא‪ ,‬כי בתחלה צורתה ה' ‪ -‬של הא לחמא עניא‪,‬‬
‫ואח"כ נפרסת ונעשה "לחמא עניא"‪ ,‬שהוא פרוסה כנז'‪ ,‬כי אות ד' הוא לשון דל ועני‪ .‬כי מה‬

‫יא‬
‫שו"ת מנחת אלעזר ‪‬‬ ‫ליקוטי תשובות סימן טז ‪‬‬

‫[שר שלום ד"ה‬ ‫וגם זה צריכין להעיר מה שכתב בשם סידור הקדוש מהרש"ש זי"ע‬
‫והג'‬ ‫מצותכז‬ ‫שגם בליל פסח שחל בשבת קודש יקחו י"ב‬ ‫ קדש ד' כוסותכו]‬

‫שהיתה אות ה'‪ ,‬נעשית לחמא עניא‪ ,‬שהוא אות ד'‪ .‬והנה בהתחברו עם המצה השלימה שהיא‬
‫אות י'‪ ,‬אז נעשו שתיהם ציור "די"‪ ,‬הפרוסה היא אות ד'‪ ,‬והשלימה היא אות י' שהיא שלימה בי'‬
‫ספירותיה‪ .‬ולפי שהיא פרוסה‪ ,‬אנו צריכים לחברה עם השלימה‪ ,‬ואז השלימה נקראת "די"‪ .‬והרי‬
‫נתבאר ציור הב' (ע"כ מתוך לשה"ק של השער הכוונות)‪.‬‬
‫ועיין בסדור הרר"ש זי"ע בכוונה שאנו מסיימים השתא הכא לשנה הבאה כו'‪ ,‬ש"אז בביאת‬
‫משיחנו יהיה הזיווג עצמו ד' ‪ -‬מלכות‪ ,‬עם ו' ‪ -‬ז"א‪ ,‬זווג אמיתי זווג שלם"‪ .‬ועוד פירוש "כי יתעלה‬
‫למקום אבא ואמא ארץ ישראל היא בינה‪ ,‬ויזדווגו זעיר ונוקבא [פירוש‪ ,‬שם בבינה]‪ ,‬או פירושו‬
‫כשיתעלה זעיר ונוקבא למקום אבא ואמא ויהיה להם נשיקין מצד חירות הוא בינה‪ ,‬ואז נקראים‬
‫זו"נ "בני חורין"‪.‬‬
‫לפי"ז נראה‪ ,‬שמה שהמצות הן חב"ד היינו כשעדיין הן שלימות‪ .‬ומה שמבואר בזהר בענין המצה‬
‫שהיא בתחלה מלכות ולבסוף מתייחדת עם ז"א‪ ,‬היינו לאחר שנחלקת ונעשית פרוסה‪ ,‬שהוא‬
‫ענין יציאת הז"א והמלכות חוץ מבינה‪ ,‬ולהיות פרודות זו מזו בצורות ד' וו'‪ .‬ומתחילה משאירין‬
‫בקערה החלק שכנגד מלכות ומחברים אותה עם המצה ההשלימה בחי' חכמה‪ .‬והעבודה במצות‬
‫מצה ואפיקומן הוא לשוב לחבר שני חלקי הפרוסה ביחודא דז"א ונוקבא‪.‬‬
‫ועפ"ז י"ל‪ ,‬שהרי מה שאנו מסדרים המצות על הקערה היא לצורך מצוות הסדר‪ ,‬ועיקר מצות‬
‫היום היא במצה הפרוסה (עיין שו"ע הרב שמה שעושים יחץ קודם מגיד‪ ,‬הוא כיון שצריך שסיפור יציאת מצרים יאמר על‬
‫המצה שיקיימו בה מצות מצה‪ ,‬שעליה צריך להיות הקיום דעונים עליו דברים הרבה)‪ .‬וכיון שעיקר קיום מצוות היום‬
‫היא ב"לחם עני"‪ ,‬מעתה נכון שיהיה מקום המצה למטה אצל הקערה‪ .‬כי הקערה היא מלכות‪ ,‬וכן‬
‫הלחמא עניא הפרוסה מתוך הבינה היא כנגד מלכות‪ .‬וגם המצה העליונה שהיא שלימה שהיא‬
‫'חכמה'‪ ,‬ענינה היו"ד המשפיע למלכות המצה עניא‪ ,‬ותרוויהו כאחת הם סוד "לחמא‬
‫עניא די" (יו"ד חכמה המשפיע למלכות) שהיתה החכמה משפיעה להם בעניותם במצרים‪.‬‬
‫ומה שהג' מצות הן חב"ד זה סוד שלמותן‪ ,‬ובבחינת לשנה הבאה בירושלים שאז יהיה שם‬
‫היחודים‪ ,‬אבל הקערה אשר נתקנה לספר ביציאת מצרים‪ ,‬ופירוד ז"א ונוקבא‪ ,‬ולתכלית זו‬
‫מניחים המצות אצל הקערה בלילה הזה‪ ,‬על כן מהראוי שיהיה מקומם אצל הקערה‪ .‬ואין זה מוחין‬
‫למטה מהמדות‪ ,‬כי עכשיו המצה היא פרוסה‪ ,‬ונחלקה מתוך מוחין דאבא ואמא‪ ,‬עד ירחם ד' ונזכה‬
‫להיות לשנה הבאה בני חורין"‪.‬‬
‫כו דברי הרש"ש מובאים לעיל בתוך ההערות לד"ה וכתב באמת בשם סידור הרש"ש זי"ע‪ ,‬כאשר‬
‫העתקנו את מכתב הגריא"ז זצ"ל‪.‬‬
‫כז ענין לקיחת י"ב חלות בשב"ק מבואר בכתבי האריז"ל‪ ,‬ראה‪ :‬נגיד ומצוה ברכת המוציא‪ .‬שער‬
‫הכוונת דרושי קידוש ליל שבת‪ ,‬דרוש א ענין השולחן‪ .‬וראה גם דברי תורה מהדורא שתיתאה‬
‫אות צז‪.‬‬
‫יב‬
 ‫ליקוטי תשובות סימן טז‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬שו"ת מנחת אלעזר‬

‫מצות באמצע‪ ,‬הנה אבותינו ורבותינו זי"ע לא נהגו כן בליל פסח שחל בשבת‬
‫קודש ליקח י"ב מצות‪( ,‬רק בבקר בסעודת שחרית וסעודה הג' שמחלקים‬
‫ הסעודה לשנים לוקחים י"ב מצותכח) כדי שלא לשנות כונת האריז"ל‪.‬‬

‫ולהבין קצת טעמינו עיין בדברינו בעה"י (בחמשה מאמרות‪ ,‬מאמר נוסח‬
‫ התפלה אות כ"א) עיין שםכט‪ ,‬וכן בנימוקי אורח חיים סימן רע"ד סק"ב‪,‬‬

‫כח ראה עוד דרכי חיים ושלום אות תקפז‪.‬‬

‫כט ז"ל רבינו‪" :‬ב יום הכיפורים שחל בשבת אין אומרים במנחה ואני תפלתי‪ ,‬כמו שכתבו בטור‬
‫ושלחן ערוך (אורח חיים סימן תרכב‪ ,‬סעיף א)‪ ,‬עיין שם בטורי זהב (סק"א) הטעם‪ .‬וכן כתב הרב רבי יעקב‬
‫צמח זצ"ל בהגהותיו בפרי עץ חיים (שער השבת‪ ,‬פכ"ב) שאין אומרים ואני תפלתי ביום הכיפורים‬
‫שחל בשבת‪ ,‬מפני שביום הכיפורים מתגלה אריך אנפין בנעילה ואז עת רצון‪ ,‬ולא במנחה‪ ,‬על כן‬
‫אין אומרים במנחה ואני תפלתי‪ ,‬עד כאן דבריו‪ .‬וכן דעתו של הרב אמת ליעקב (הספרדי)‬
‫ב[קונטרס] שפת אמת (שאלה ט)‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫אמנם עדיין קשה‪ ,‬דמה ענין התגלות המצח בנעילה‪ .‬ואם הוא באמת כן‪ ,‬למה אין אומרים ואני‬
‫תפלתי בנעילה‪ ,‬היינו בכל יום הכיפורים בנעילה‪ ,‬ועל כל פנים ביום הכיפורים שחל בשבת‬
‫בנעילה‪.‬‬
‫ועוד והוא העיקר‪ ,‬צריך עיון גדול על פי דברי מורינו הרב שלום שרעבי זצ"ל (נהר שלום ס‪ ,‬ב) ותלמידו‬
‫הרב תורת חכם (קסו‪ ,‬ב ד"ה וע"פ מ"ש לעיל‪ .‬וראה עוד קנב‪ ,‬ב ד"ה כתב בשער המצות)‪ ,‬ומבואר בשמן ששון חלק‬
‫ג' (בדרושי יום טוב בענין שינוי שבין שבת ליום טוב‪ ,‬סימן מא)‪ ,‬עיין שם עוד בכמה דוכתי‪ ,‬דענין שבת בפני עצמו‬
‫‪ -‬שהוא בסדר השבוע והימים‪ ,‬ויום טוב ‪ -‬הוא בסדר השנה‪ ,‬ואין הכונה בעליות העולמות‬
‫סותרות זה לזה כשחל יום טוב בשבת‪ ,‬עיין שם‪ .‬הגם שכתב בנהר שלום (שם) דביום טוב שחל‬
‫בשבת לכוין עיקר הכונה של יום טוב‪ ,‬יש לומר דהיינו משום כבוד אושפיזא‪ ,‬כמבואר בזוהר‬
‫הקדוש פרשת אמור (צד‪ ,‬ב)‪ ,‬וכתב בעטרת צבי (פרשת אמור שם) שמשום טעם זה יש לכוין ביום טוב‬
‫שחל בשבת רק בכונת יום טוב‪.‬‬
‫(ד"ה‬‫והנה בענין הסעודות עיין שם במקדש מלך (ד"ה כי ששת ימים) ובעטרת צבי (שם) ובאור החמה‬
‫א"ר אלעזר) באורך כמה שיטות ופירושים בזה‪ ,‬וגם בהגהות קהלת יעקב שם‪ ,‬וגם בהיכל הברכה על‬
‫החומש (פרשת אמור‪ ,‬אוצר החיים מ"ע שכד‪ ,‬בד"ה תמצית הדברים) מבואר לנכון בזה‪ ,‬ואין כאן מקום להאריך‬
‫בענין הסעודות‪ .‬על כל פנים לענין התפלה‪ ,‬יש לחוש גם כן משום כבוד אושפיזא‪ ,‬ביום טוב שחל‬
‫בשבת‪ .‬דהרי עינינו רואות ממיסדי התפלה ברוח הקודש המה אנשי כנסת הגדולה‪ ,‬ועל פי מה‬
‫דפסקינן דמזכירין רק של שבת גם כן‪ ,‬אבל מתפללין אתה בחרתנו נוסח של יום טוב‪ ,‬ואם כן‬
‫חסרו ויכולו (בליל שבת ויום טוב) בתפלה בלחש (שהוא כונה מיוחדת לויכולו בלחש)‪ ,‬וכן כיוצא‪,‬‬
‫וכל זה משום כבוד אושפיזא שהוא יום טוב"‪.‬‬

‫יג‬
‫שו"ת מנחת אלעזר ‪‬‬ ‫ליקוטי תשובות סימן טז ‪‬‬

‫בד"ה ומה שכתב בשערי תשובה בזהל) יראה שם דעתנו על דברי הרש"ש‬
‫ והרמ"ז וכו' בענין כבוד אושפיזא דיום טוב כשחל בשבת‪ ,‬ומכל שכן בליל פסח‪.‬‬

‫ל ז"ל רבינו‪" :‬ומה שכתב בשערי תשובה בזה לתמוה על אגרות הרמ"ז (מכתב לה) שכתב שאין לבטל‬
‫סעודה שלישית אפילו ביו"ט שחל בשבת‪[ ,‬חוץ בשבת] שחל בו ראש השנה‪ ,‬או בשבת ערב פסח‪.‬‬
‫ונתפלא השערי תשובה דלמה יחסרו בשבת שחל בו ראש השנה‪ .‬הנה לא קשה מידי למי שמעיין‬
‫בהך מילתא בזוהר הקדוש פרשת אמור (ח"ג צד‪ ,‬ב) סוגיא דהך מילתא בסעודה ג' ביו"ט שחל‬
‫בשבת‪ ,‬ועליו כל שלטי הגבורים‪ ,‬ראשי הפירושים וביאורים‪ ,‬האור החמה שם (בכמה דעות‬
‫ופירושים באורך)‪ ,‬וכן עיין בהגהות קהלת יעקב (להגאון מלא הרועים ז"ל) שם‪ ,‬וכן בהיכל הברכה על‬
‫החומש (שם פרשת אמור) באורך‪.‬‬
‫ותמצית הדברים אשר האריך זה באור החמה שם‪ ,‬וכן כתב בהיכל הברכה כי מפני כבוד אושפיזא‬
‫שהוא יו"ט‪ ,‬השבת מוותר‪ ,‬וגם היו"ט מוותר ונוהג כבוד בשבת שחל בו‪ ,‬וזהו ביו"ט שחל בשבת‪.‬‬
‫אמנם אם חל יו"ט במוצאי שבת קודש‪ ,‬וכשיעשו סעודה ג' אחרי פלג המנחה בשבת קודש ועל‬
‫ידי זה לא יוכלו לקיים סעודת יו"ט בערב ולא יאכלו לתיאבון בליל יו"ט שלאחריו‪( ,‬היינו במוצאי‬
‫שבת)‪ ,‬ואז היו"ט הלז אינו מבטל כח כבוד אושפיזא שלו מפני השבת שהיה ביום‪ ,‬כיון שהיו"ט‬
‫הלז לא היה חל בו בשבת‪ ,‬עיין שם‪ .‬על כן אין לעשות אז סעודה ג' בשבת מפלג המנחה ולמעלה‬
‫מפני כבוד יו"ט שלאחריו הבא במוצאי שבת קודש‪ ,‬כנזכר‪.‬‬
‫[וכן נהגנו מאבותינו הקדושים זי"ע כשחל יו"ט לאחריו בשבת ויו"ט שלא לעשות סעודה ג' מפלג‬
‫המנחה והלאה‪ ,‬רק לחלק סעודת הצהריים לשנים בברכת המזון והפסק מנחה באמצע וכיוצא‪,‬‬
‫ועל ידי זה יוצאין חובת ג' סעודות בשבת‪ ,‬ואין מאריכין בה בזמירות עד הלילה מוצאי שבת קודש‬
‫(כנהוג בשארי שבתות השנה בסעודה ג' עד מוצאי שבת קודש)‪ ,‬רק מחלקים הסעודה ביום מפני‬
‫כבוד האושפיזא היו"ט הבא‪ .‬מה שאין כן ביו"ט האחרון שחל בשבת כגון יום ב' דשבועות או‬
‫אחרון של פסח‪ ,‬אז יכולים להאריך בסעודה ג' עד הלילה‪ ,‬כיון שאין לאחריו יו"ט בלילה הבאה‬
‫כמובן‪ ,‬ואין כאן מקומו להאריך]‪.‬‬
‫והנה כתב באור החמה שם דעל כן פלוגתייה דחברייא דרבי שמעון בן יוחאי היה אז בארץ הקודש‬
‫ששם אין יו"ט שני‪ ,‬על כן שקלי וטרי בזה רק בראש השנה שגם בארץ ישראל הוא שני ימים אם‬
‫לעשות סעודה ג' ביום הא' מפני כבוד יום שני בלילה שלאחריו‪ ,‬עיין שם‪ .‬ומעתה מיושבים היטב‬
‫דברי האגרות הרמ"ז ז"ל דיכולין להקל בסעודה ג' כנזכר לעיל רק בערב פסח שחל בשבת או‬
‫בראש השנה‪ ,‬כיון שאז הדרך שמאריכין בתפלה ופיוטים עד אחרי חצות היום‪[ ,‬ועיין במהרי"ל‬
‫(סדר מוסף של ראש השנה‪ ,‬אות יא) שמצוה להאריך בתפלה בראש השנה עד חצות היום לכל הפחות‪,‬‬
‫עכל"ה‪ .‬משמע דיותר ראוי לנהוג להאריך גם אחרי חצות היום אלא "שלכל הפחות" יאריך עד‬
‫חצות]‪ ,‬ואחר כך יעשו סעודת הצהרים וממילא יעשו סעודה ג' אחרי פלג המנחה‪ ,‬וזה אינו רשאי‬
‫כנזכר לעיל‪ ,‬וכיון שנמשך הרמ"ז אחרי דברי הזהר הקדוש הנזכרים לעיל ושם המדובר בעל כרחך‬
‫רק בערב פסח שחל בשבת‪ ,‬או בראש השנה שחל יום א' בשבת כנזכר לעיל מהאור החמה‪ ,‬על‬
‫כן שפיר כתב באגרות הרמ"ז כנזכר"‪.‬‬

‫יד‬
 ‫ליקוטי תשובות סימן טז‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬שו"ת מנחת אלעזר‬

‫והנה עוד ראיתי לעורר בפשטות מה שכתוב בסידור הר"ר שבתי ז"ל בסידור‬
‫ הקערהלא‪ ,‬ושכן הוא ברמ"א (סימן תע"ג סעיף ד'לב) ויהיו מסודרים באופן‬
‫שלא תצטרך לעבור על המצות ותפגע בכרפס תחלה‪ ,‬ועיין בדברינו (באות‬
‫ חיים על הלכות תפילין סימן כ"ח ס"ק ג') עיין שםלג‪.‬‬

‫ובסידורנו על השולחן הקערה והכרפס מונח בצד שמאל של הקערה כנזכר‬

‫ שם בסידורלד‪ ,‬אם כן מהו שתפגע בכרפס תחלה הא אדרבה בצד‬
‫ ימין פוגע תחלה בחרוסת או בזרוע שהם בצד ימין הקערה ולא בכרפסלה‪.‬‬

‫וראה גם דברי תורה מהדורא תשיעאה אות עב‪.‬‬

‫לא הוא המשך מדבריו המובאים בתחילת התשובה‪ ,‬וז"ל רבי שבתי‪" :‬והזהר שיהיו מסודרים‬
‫באופן שלא תצטרך לעבור על המצות ותפגע בכרפס תחילה וכו'"‪.‬‬
‫לב ז"ל הרמ"א‪" :‬ויסדר הקערה לפניו בענין שאינו צריך לעבור על המצוה‪ ,‬דהיינו הכרפס יהא‬
‫למעלה מן הכל והחומץ סמוך לו יותר מן המצה‪ ,‬והמצות מן המרור והחרוסת‪ ,‬והם יהיו יותר‬
‫קרובים אליו מן הבשר והביצה (מהרי"ל)"‪.‬‬
‫לג ז"ל רבינו‪" :‬העירנו חכם אחד נ"י‪ ,‬וכן אני נוהג‪ ,‬להניח בכיס הטלית ותפילין את התפילין של‬
‫רבינו תם בצד ימין וכיס התפילין של רש"י בצד שמאל‪ ,‬היינו כדי שיפגע בהם תחלה‪ ,‬כמו שמונח‬
‫השל יד בצד שמאל בהכיס כדי שיפגע בזה תחלה (כמבואר בזה במחבר)‪ ,‬דהיינו כשמניחים השל יד‬
‫בשמאל בהכיס שהוא מונח [קרוב] לצד ימין וכדרך וטבע בני אדם כשפושט יד ימינו אז השל יד‬
‫כשהוא מונח בהכיס בצד שמאל פוגע בו תחלה‪ ,‬כן הכי נמי בכיס הטלית ותפילין צריך ליפגע‬
‫בשל רש"י תחלה‪ ,‬על כן טוב להניח הכיס רש"י בשמאל הכיס טלית ותפילין כדי שיפגע בהן‬
‫תחלה ולא יעבור על המצוות‪.‬‬
‫וכמו שהוא הסדר קערה של פסח‪ ,‬עיין ברמ"א (סימן תעג‪ ,‬סעיף ד) שיסדר הקערה לפניו בענין שלא‬
‫לעבור על המצות‪ ,‬היינו הכרפס סמוך לו‪ ,‬עיין שם במגן אברהם (סק"ו)‪ ,‬ובאר היטב (סק"ח) בשם‬
‫הפרי עץ חיים (שער חג המצות‪ ,‬פ"ו)‪ ,‬סדר הקערה שהכרפס בשמאל‪ ,‬ובסידור האריז"ל (כוונת פסח‬
‫סדר השלחן‪ ,‬בד"ה ויסדר קערה) מפרש הטעם כדי שיפגע במצוה תחלה‪ ,‬היינו כשפושט יד ימין נמצא‬
‫לפניו הכרפס (שמונח בשמאל הקערה) קרוב בצד ימינו‪ ,‬וכן התפילין דרש"י כנזכר‪( .‬וכן על פי‬
‫הכונה מתוקן ויפה יותר הדבר כשמניחים בימין כיס תפילין דרבינו תם שהוא מוחי אבא‪,‬‬
‫ובשמאל כיס תפילין דרש"י שהוא מוחי אמא‪ ,‬כידוע ליודעי חן (פרי עץ חיים שער התפילין‪ ,‬פ"ט‪ .‬ועוד))"‪.‬‬
‫לד כנ"ל‪ ,‬וראה דרכי חיים ושלום אות תקפח‪.‬‬
‫לה ראה גם חק יעקב סקט"ז‪ .‬שלחן ערוך הרב שם סעיף כו‪.‬‬

‫טו‬
‫שו"ת מנחת אלעזר ‪‬‬ ‫ליקוטי תשובות סימן טז ‪‬‬

‫אולם פשוט החילוק שאצלם שלא היו נזהרים שלא לאכול מצה שרויה או‬
‫ שנתזלחה ביין‪ ,‬על כן היו מחזיקים הקערה לצד ימין על השולחן‪,‬‬
‫ובשמאל הכוס יין‪ ,‬שגם כשמגביהין הכוס בימינו‪ ,‬ויורד ממש טיפות יין על‬
‫המצות אין חסרון‪ ,‬מה שאין כן אנחנו שנזהרים בחומרא דשרויה גם בייןלו‪ ,‬על‬
‫כן מעמידין הקערה בצד שמאל השולחן‪ ,‬היינו סמוך ליד שמאלו כדי שיעמידו‬
‫הכוס בצד ימין כדי שלא ישפך ממנו על הקערה והמצות כשמגביהין הכוס‬
‫לקידוש וכיוצא‪ ,‬על כן אין פוגע דוקא בכרפס תחלה שאינו צד ימינו וזה פשוט‪,‬‬
‫השם יתברך יעזרינו במהרה בימינו בביאת גואל צדק‪ ,‬ומפני רוב טרדותי‬
‫ ומיחושי גופי אקצר בכמה דברים שהיה ראוי להאריך‪.‬‬

‫ולפלא הוא בעיני כי כבוד תורתו הרמה כמה שנים מתפלל מוספים לפני‬
‫ התיבה בראש השנה ויום הכיפורים במירון‪ ,‬וגם בעל תוקע שם‪ ,‬ומדוע‬
‫לא עשה רצון יראיו הסבא קדישא הגה"צ הכהן הגדול המקובל אלקי המפורסם‬
‫וכו' מרנא ורבנא הרב רבי חיים שאול דוויך הכהן שליט"א‪ ,‬שיפתחו שם במירון‬
‫"צורת הדלת" שיש שם אצל הציון הקדוש של רשב"י זי"ע בצד ימיןלז‪ ,‬כנראה‬
‫שם פתוח בשנים קדמוניות‪ ,‬שיוכלו להקיף גם שם בד' מינים או סתם הקפות‬
‫כמבואר בספר מגיד מישרים [פרשת אמורלח] למרן הבית יוסף ז"ע‪ ,‬וכהאי עובדא‬
‫ היה גם לפני מר הרח"ש דוויך שליט"א כי בחלום ידברו בו ולחבריו שיחיו‪.‬‬

‫לו ראה טור ושלחן ערוך או"ח סימן תנ"ד‪ .‬שם סימן תנח – תסא‪ .‬שם סימן תסג‪ .‬שו"ת לאדמו"ר‬
‫הזקן זצ"ל (בהלכות פסח) סימן ו‪ .‬שו"ת חת"ס יו"ד סימן רכב‪ ,‬ובעוד אחרונים‪.‬‬
‫לז כוונת רבינו הוא‪ ,‬דהנה במערת רשב"י כהיום‪ ,‬יש כניסה לאנשים בצד שמאל‪ ,‬ומצד ימין‪,‬‬
‫הכניסה לנשים‪ .‬ורבינו רצה שיעשו פתח לצד האנשים גם בצד ימין‪ ,‬בכדי שתוכלו להקיף את‬
‫קבר רשב"י ורבי אלעזר בנו (ראה בספר הילולא דרשב"י מהדורת תש"א עמוד ה הערה ב‪.‬‬
‫מהדורת תשס"ז עמוד עה הערה כז)‪.‬‬
‫לח ז"ל המגיד מישרים‪" :‬אור ליום שבת כ' לתשרי‪ ...‬והא גשמים דאתו לא הוו דוגמת שפך לו‬
‫קיתון על פניו ח"ו אדרבא נתקבלו דבריכם ורשב"י ובנו שמחו לקראתכ' בקרותכם זוהר על‬

‫טז‬
 ‫ליקוטי תשובות סימן טז‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬שו"ת מנחת אלעזר‬

‫והמה בקשוני על ככה אז במכתב מיוחד טרם נסעתי לשלום וכל טוב מארץ‬
‫ הקדושה‪ *.‬וכבר השתדלתי בזה אצל מכירינו בצפת"ו והגבאים של‬
‫מירון‪ ,‬וכולם הבטיחוני‪ ,‬והענין הזה הוא ענין גדול מאד וההוצאות מועטות הן‬
‫לפתוח שם הפתח‪ ,‬ואין קול ואין עונה‪ ,‬ומדוע לא יעסוק בזה כת"ה בהיותו שמה‬
‫בענין גדול הזה ועשות רצון צדיק הנ"ל‪ ,‬ולטובת כלל ישראל שיוכלו לעשות‬
‫ שמה גם כן הקפות‪.‬‬

‫ידידו דושתו"ט באהבה רבה ואהבת עולם‬

‫[אמר המסדר כיון שמכתב בענין זה נתגלגל לידי בעהי"ת אמרתי להדפיסו כאן]‬

‫*ב"ה‪ ,‬יום ד'‪ ,‬י"ג למנין בני ישראל תרצ"א‬

‫וכו'לט‬ ‫כבוד ידידי הה"ג החריף ובקי‬

‫הגיעני יקרת מכתבו ומפני רוב טרדותי וחולשת מזגי ‪ -‬ואחר עד עתה וקיימתי‬
‫ היום מצות שילוח מנות חביבות חידושי שו"ת מנחת אלעזר חלק ג'‬

‫מערתם ובכפר הסמוך להם אלא דכיון דהקפתם לרבי אלעזר בד' מינים הבאים לרצות על המים‬
‫נתעוררו המים ובאו ואילו הייתם מקיפים פעם אחרת היו רוב גשמים באים לעולם כמו בימי חוני‬
‫המעגל ומפני כך באו גשמי ברכה רצופים כדי שלא תקיפו יותר עליהם וכלל זה יהיה בידכם כל‬
‫זמן שהעולם יהיה צריך לגשמים ביותר תלכו ותקיפו הצדיקים הנזכרים ותענו‪.‬‬
‫ועל כל צרה שלא תבא על הצבור תקיפו אותם שבעה פעמים ותענו ובכן תדע כי הם שמחים‬
‫מאד בקרותכ' זוהר על מערתם או בכפר הסמוך להם ואם תתמידו לקרות כן יגלו לכם רזין עלאין‬
‫וכלהו רמיזין בזוהר אלא דלא מסתכלי בהו עד דיתגלו לון ואז ידעו למפרע אתר דרמזו להון דהא‬
‫בהאי זוהר דבנייכו רמיזי כמה רזין עלאין דלי' לון חושבנ' אלא דבני נשא לא מרגישין בהו וכד‬
‫יתגלו להו ירגישו בהם ואתה שלום"‪.‬‬
‫וראה עוד בשער יששכר מאמרי חודש תשרי מאמר יום הקדוש אות מא‪.‬‬
‫לט מכתב זה שלח רבינו אל אחד מרבני צפת (ראה מסעות ירושלים שי"ל מחדש)‪.‬‬

‫יז‬
‫שו"ת מנחת אלעזר ‪‬‬ ‫ליקוטי תשובות סימן טז ‪‬‬

‫וחלק ד' כרצונו ועוד הוספתי לטובה דברי תורה מהדורא ב' ג' ד' הנמצאים עוד‬
‫ אצלי מה שהוצאתי לאורה בעה"י ויתענג על טובתם ויודעיני מיד בקבלתם‪.‬‬

‫ועתה אבקשהו בדבר הנחוץ למען שמו ותורתו וישראל עם קרובו הע"י ‪ -‬בדבר‬
‫ אשר עסקתי בזה מיום היותי במחנכם ובמירון לטובה עם ההגבאים דשם‬
‫וכו' לפתוח הדלת בקרן זוית בציון הרשב"י זי"ע כדי שיוכלו להקיף את הציון‬
‫רשב"י כמו שיכולין להקיף ציון בנו ר"א זי"ע וכמבואר בספר הק' מגיד מישרים‬
‫למרן הבית יוסף זי"ע כי הוא דבר נחוץ ומסוגל מאוד (כפי שנתגלה להם) בעת‬
‫גזירות ר"ל ולקרב הגאולה ב"ב (ובפרט אם יקיפו בד' מינים‪ ,‬גם בכל השנה)‬
‫ונחוץ מאוד שכת"ה יסייע בדבר מצוה רבה הלא בתור רב נכבד שמה היו למהר‬
‫הדבר אם אפשר קודם ל"ג בעומר ואם לא אפשר – על כל פנים מיד לאחר כך‪,‬‬
‫ יפה שעה א' קודם ‪ -‬ואחכה לתשובה‪.‬‬

‫ידידו דורש שלום תורתו וטובו‪ ,‬מוקירו ומכבדו‪ ,‬המצפה לישועה בכל יום‬
‫ולתשובה מאהבה‪,‬‬

‫חיים אלעזר שפירא‬

‫יח‬