‫מראה הילדים‬

‫בו נקבצו ובאו כמה מיני רפואות ותעלות‪ ,‬וסגולות‬

‫ונורלות‪ ,‬מכמה ספרים כתיבת יד ממזרח וממערב‬
‫מצפון ומים‪ ,‬מאשור וממצרים ומערי פרם וחדרי‬
‫תימן‪ ,‬גם מספרים הנדפסים הלא הם כתובים בספר‬
‫הזכרונות‪ ,‬סדרתים ע״ם א״ב והיה כל מבקש סגולה‬
‫או רפואה למכתו‪ ,‬או גורל לדעת מחלתו‪ ,‬או לראות‬
‫מצבו ותבונתו‪ ,‬או לחזות בנועם מזלו וזוגתו‪ ,‬או‬
‫עקר ■ועקרה מה יעשה ויולד בנים ובנות‪ ,‬או אשה‬
‫כי תזריע ובל ידעה מה תלד זכר או נקבה והמה‬
‫בקשו חשבונות‪ ,‬אם יובל איש למנות‪ ,‬ילך אל האות‬
‫ההוא ויעשה ^מח שבם׳ם פונו׳ת‪:‬‬
‫כד דברי המאסף ר׳ב ז;יר׳א קטמ׳א‬

‫רפאל אוחנא ם“ט‬

‫נדפס בהוצאה שלישית ע״י בנו המו״ל‬

‫חיים ר‪ .‬אוחנא ס״ט‬

‫נדפס ת ש מ׳ ^ ע ס‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע"י חיים תשס״ט‬
‫‪■eTO‬‬
 ‫זה שמי וזה זכרי‬
‫ה׳ יארפא הושיעני זאישעה כי חהלתי ’אתה ‪:‬‬
‫‪ 6‬ד ו ת שלח לעסו צוה לעולם בריתו קלוש ונורא שמו ‪:‬‬
‫אמרתי ה׳ חנר רפאה נפשי כי חמאתי לך ‪:‬‬ ‫אני‬
‫^לק־ רע? ‪ 1‬ע » לא ’ קרב בא‪5‬ליך ‪:‬‬ ‫לא תא)נ>!‬
‫יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח והלך 'לפגין צדקך‬ ‫אן‬
‫יאספך ‪:‬‬ ‫כבוד ה׳‬
‫ו ה ‪ 0‬י ר ה׳ ממך כל חולי וכל מזעי מצרים הרעים אשר ידעת לא‬
‫ישימם בך ונתנם בכל שונאך ‪:‬‬
‫ה' כי אומלל אני רפאני ה' כי נבהלו עצמי ‪:‬‬
‫נ א מ נ י ם פצעי אוהב ונעתרית נשיקות שונא ‪:‬‬
 ‫הסכמת הרבדם‬
‫תעודת והסכמת שלשת הרועים גאוני ארץ הרבנים הגדולים‬
‫עטרו׳ת הד׳ר היושבים ראשונה בעיה״ק טבריא ת״ו כסאם‬
‫כשחר נכון יהיה לע״ל כיר״א ‪:‬‬
‫החכם‬ ‫ך | נ ה שפתינו יוצאית וחולו׳ת אודות האי צירבא מרבנן‬
‫השלם והכולל אשו׳ר כולל‪ .‬מזר״ק טהור‪ .‬כמוהר״ר חיים‬
‫אוחנא הי״ו‪ .‬בן לאותו צדיק החסיד ועניו הרב המובהק כקש״ת‬
‫המלאך רפאל אוחנא ז״ל‪ .‬אשר ההכרח אלצהו לנוד ממקומו‪ .‬ואשר‬
‫כי הן בעון נלקח אדונו מעל ראשו הרב רבי אבה׳ו ז״ל‪ .‬והשאיר‬
‫אחדו זרעו לברכה יתומים קטנים ואלמנתו‪ .‬יה״ר יגדלו הנערים‬
‫ביראת ה׳ כל היום‪ .‬ולית‪ ,‬להו מגרמייהו כלום‪ .‬בראות הבן הגדול‬
‫הנז' צרת אחיו ואלמנת מ״א בהצטרפות אשר ברא מזכה אבא‬
‫חשקה נפשו לברך על המוגמר להדפיס ביעקב שארית‬
‫כ ת י ב ו ת י ו ו ח י ד ו ש י ו ו פ ס ק י ו י ‪ .‬לתאר ולפאר שבחי‬
‫חיבורי הרב הנז׳ אינו מן הצירך כי כבר ‘צא מוניטון שלו בעולם‪.‬‬
‫ובטח כי אחב״י הנדיבים התמימים והישרים אשר ידעוהו להרב‬
‫הנז׳ וקדושתו ורבנותו ישתדלו ברב עז להקדיש מממונם להדפיס‬
‫ש א ר י ת ח י ב ו ר י ו ה י ק ר י ם ולהפיצם ביעקב‪ .‬אולי בזה‬
‫תעלה ארוכה ומרפא להיתומים והאלמנה הנז׳ הי״ו להחיותם בזמן‬
‫הבוגד הזה‪ .‬ובהיות כי הספר ״מראה הילדים״ יחפשו כמטמונים‬
‫להיותו בביתם יבחומותס ולעתות כאל איט בנמצא‪ .‬לכן חזר הבן‬
‫בחכמה הנז׳ להדפים הספר ״מראה הילדים״ לזכות את הרבים‬
‫והקדיש מממונו לדפוס למען יבא לידי גוביינא כסך אשר הקדיש‬
‫מממינו‪ .‬והנשאר יהיה לתועלת ומחית אחיו היתומים‪ .‬ובטח כי‬
‫יעוררו רחמיהם על יתמי הרב המחבר‪ .‬וזכות הרב המחבר הנז׳‬
‫תגן בערס‪ .‬וצדקת ישרים תצילם‪ .‬וכסא כבוד ינחילם‪ .‬ועושר וכבוד‬
‫כנה״ר וכנא״ה החו״פ עיה״ה טבריא ה״ו דשו״ט ברב עז ושלום‬

‫הצעיר‬ ‫הצעיר‬ ‫הצעיר‬

‫שלמה רחמים‬ ‫חיים דוד‬ ‫אהרן אלחאדיף‬
‫אבואלעפייא ס״ט‬ ‫סתהון ס״ט‬ ‫ס״ט‬
‫פןאדמו״ר ועט״ר רב חנ״א ז׳ ל‬ ‫רב ו‪:‬זו״ץ וחכם באשי בעה״ק טבריא‬
‫)מקום התוחם(‬ ‫)ר׳*‪1‬ס החותם(‬
 ‫המרמת הרב המחבר דל‬
‫לי עשריס שנה ימעלה שעלה על דעתי להתחיל במלאכה‪ :‬זו‬ ‫זה‬
‫מעני תמת שהיו לי ב׳ בניס יקרי הערך סמס כשם רבם‬
‫עע״ר הרמ״ז נמהר״ר יהודה אוחנא זלה״ה והראשון חלה את‬
‫חליו ומת ומרוב חביבות שמו העוב קריתי לי גס את השני כשם‬
‫הראשין וגס היא חלה ומת והיטב חרה לי על מות לבן כי הרופאים‬
‫לא ידעו טיב חוליו על מה אדניו הוטבעו‪ .‬ואחרי מהרתו בים‬
‫כנרת מצאו הרוחצים תולעים דבוקים אשר היו בבטן הילדים הם‬
‫שהיו בעוכריו‪ .‬וצדקו בזה דברי המחבר רופא הילדים בהקדמתו‬
‫וז״ל ‪ :‬הדבר הראשיי המוטל על הרופא בבואו אל החולה הוא לדרוש‬
‫את החולה‪ .‬אשר מדבריו יבין המחלה למינה‪ .‬אולס היונק החולה‬
‫א־ן מלה בלשינו להשיב על דברי הרופא על רוב השאלות דרישות‬
‫יחקירות אשר ידרוש הרופא בחוליס הממדליס‪ .‬והנה מוכרח הריפא‬
‫להבין מעצמו תשובת שאליתיו ולהתבונן על המחלה להבדילה •למינה ‪:‬‬
‫אופן הדרישל־ וחקירה בילדים חיליס יעשה ככה לראית‬
‫ולבקר כל גוך הילד מראשו ועד רגליו ולבקר כל נקב‬
‫חללי גופו‪ .‬האזניס והפה‪ .‬האך וכדומה‪ .‬ולהתבונן על מוצא ‪ ,‬נקביו‪.‬‬
‫הרעי והשתן‪ .‬ולשים לב‪ ,‬ע״כ המקרים אשר עברו עליו לחקור‬
‫מהמינקת והאומנת על משכב הילד‪ .‬כל אלה הדברים יפתחו פתח‬
‫על עיקר המחלה‪ .‬רופא הילדים ישפיט בדעתו תוכן המחלה והשתדלות‬
‫רפואתה ע״פ הדברים הנז׳ אבל בצל זאת יצטרך לו בינה מעצמו‬
‫להבין תחלואי הילדים‪ .‬רופא אליל יכול להזיק יותר מאשר אס לא‬
‫היו דרושים ברופא כלל עכ״ד‪ .‬והוא הדבר אשר קרה לנו בבנינו הנז׳;‬
‫ו ב ד ^ ו ת י נבוך ונאנח בזה מצאתי ראיתי יאשר יש םפריס כתיבת‬
‫יר מהראשונים אשר תוכם רצוך גורלות אשר מוליעים‬
‫ע״י החשבון מה היא סיבת החולה ומה היא רפואתו ובאיזה אבר‬
‫חולה ומזור למחלתו‪ .‬ויש בהם רפואות אשר ירטה על בשר אדם מבחוץ‬
‫אם לא יוע״לו לא יזיקו שהם יודעים לכל בשר ורוח‪ .‬יגסימיני זרעונים‬
‫ועשבים וכיוצא‪ .‬ויש בהם מיני סגולות‪ .‬שעולה מהם כמה תועליות‪ .‬אך‬
‫הוא היה מתכוין לגמו׳ר את הש׳ס אשר שם שמו׳ת הקודש השומרים‬
‫מן עין הרע ומשדין ולילין‪.‬ולילתין ומגינים מכמה פורעניות וכיוצא‪:‬‬
‫א ז ‪ .‬אמרתי אני אל לבי זהו הראוי לנערי בני ישראל כדי לדעת‬
‫מה יעשה ישר^־ לבניו‪ .‬כי כמה יתרין טיב לאדם בכל הונו‬
‫ורכושו כאשר צאצאיו‪ ,‬מבורכים חיים וקיימים‪ .‬בריאים וגם שלמים‪:‬‬
‫ג‬ ‫הקדמת המחבר‬
‫ן ^ י האיש אשר לא יחיש ולא יכאב לבבו‪ .‬בשימעי בנייח וצפקח‬
‫עולל ויונק יוצא חלציי‪ .‬העולל החולה הלז אין בידו לספר‬
‫כאבו רק בבכי וצעקה יקרא לעזרה להוריו‪ .‬והמה מרו ועצבו את‬
‫רוחם אשר באהבתס ובחמלתס יאהבו לתת לו עזר ורפואה למחלתו‪.‬‬
‫אבל לא ידעו מכאובו לתיש לעזרתו‪ ■.‬המה ימהרו לקרוא לרופא‬
‫להביא לו תשועה אשר יקיו למו‪ .‬אבל רבת שבעה לה נפשיט‬
‫וראו עינינו כי תוחלתס נכזבה כי לא ב־ד כל ריפא נמסר תרופת‬
‫תחלואים לילדים כאשר דיבר הרופא אשר חיבר ספר רופא הילדיס‬
‫וגס בספר הנז׳ לא דיבר ‪11‬א להיות ממדלים בנעיריהס בנקיות המקום‬
‫והגו‪ q‬והמלבושים והמאכלים יכיוצא כ־י שלא יבא לידי מחלה ומדוה ‪:‬‬
‫ו א ו ל ם אחר שחלה הנער צריך רופא מובהק אשר ידו בצלח׳ת‬
‫אשר חלק לו ה׳ חכמה ותמנה מתת אלק׳ים היא וצריך‬
‫עזר אלק׳י וכולי האי ואולי ‪:‬‬
‫עתה אשר מצאנו ראינו הספרים הנז״ל אשר מהם הוראה‬ ‫ואולם‬
‫יוצאת סיבת החולה ומהות מקריו ותועלת רפואהו קל׳ה‬
‫כמות שהיא בעש׳ב תלדי בניס ובעשבי בסמי׳ס ?תבסס החולה‬
‫ודבר זה אין קו׳ל חדש‪ .‬כאלה ר מ ת בת״ד במס׳ שבת ובגיעין‬
‫ובפסחיס וכי׳ כמה רפיאות הלא המה באזיב ואמב רועה וקלח‬
‫וכמון ואין להאריך ע׳ לפנים ותמצא נחת‪1 .‬יה הס עשתונותי ורעיונותי‬
‫אשר הביאני למא עד הלום למלאכה זו לאסוך ולחרו׳ז אותם אחת‬
‫לאחת ולסדרם ע״ס א״ב להקל על המבקש תרופה ותעלה למחלתו‪:‬‬
‫שיש לעיין היטב איך תסכים אומנותנו בהשגחת ה׳‪ .‬עם‬ ‫ומה‬
‫פעולתנו אשר נשתדל בה בתחמלית טבעיות וסגוליות?‪.‬‬
‫כבר נתעורר בזה מעלת הרבני המופלא בספרו מרפא לעס בהקדמתי‬
‫״ראשית דעת״ בפ״א יצא לישע למלאכתיני שהיא מלאכת •שמיס‪.‬‬
‫ואין בה נפתל ועקש נגד תורתנו הקדישה חלילה‪ .‬ושם בפ״ב ביאר‬
‫אופן התועלת היוצא לכלל בני אדם מתעלומי הרפואית שהמציאו‬
‫חכמי דור ודור בענין שלא יהיה מזה סתירה ינגד פנת ההשגחה‪.‬‬
‫לפי התורה המיעדת כל פגעי האדם לפי מעלליו יעי״ש‪ .‬ובפ״ג‬
‫יישב החקירה לפי מה שקיימו וקבלו חז״ל שדינו של אדם נחתך‬
‫מראשית השנה‪ .‬איך יסכים השכל שיגיע תועלת הרפואות לחולים ?‬
‫ובפ׳ חמישי ביאר שכל חז״ל מודים שכל חולה ראוי לי לבקש רפואות‪.‬‬
‫וכן מלוה על כל מי שבקי במלאכת הרפואה לדפאת כפי יכלתו‬
 ‫הקדמת המחבר‬
‫יעו״ש בנועס שיחיו היקריס והאריך למעניתו‪ .‬ברוך שחלק מחכמתו‪.‬‬
‫וכן פסקו הפוסקים ביו״ד סי' של״ו שמצות עשה דרבים הוא על‬
‫כל מי שיש יכולת בידו לרפאת‪ .‬והב״ח ז״ל העיד שם שמנהג הרפואה‬
‫התפשט בכל תפילות ישראל‪ .‬והרב ב״י שס השוה עסק הרפואה‬
‫לתלמיד תורה לעכין שאסיר ליטיל תשלומין יותר משכר בטילה‬
‫יעי״ש‪ .‬והרי זה דומה למ״ש בפ״ק דברנות דך ו׳ ע״א מנין לשלשה‬
‫שיושבים ועוסקים בדין ששכינה עמהס שנאמר בקרב אייהיס ישפוט‬
‫ומנין לשנים שיושבין ועיסקיס בתורה ששכינה ביניהם שנאמר אז‬
‫נדברי יראי ה׳ איש ‪ 1:‬רעהו ויקשב ה' וישמע וכו׳ וכי מאחר דתרי‬
‫תלתא מבעיא מהו דתימא דינא שלמא בעלמא הוא ולא אתייא שכינה‬
‫קמ״ל דדינא נמי היינו תורה‪ .‬הרי הש״ס השיה עסק הדיינים כת״ת‪:‬‬
‫דברי הגמרא ^ ב ת פ״ח דפ״ב ע״א וז״ל א״ל רב הונא‬ ‫ואולם‬
‫לרבה בריה מתי טעמא לא שכיחת קמיה דרב חסדא‬
‫דמסדרן שמעתתיה אמ״ל מאי איזיל לגביה דכי אזילנא לגביה מיתיב‬
‫לי במילי דעלמא‪ .‬אמר לי מאן דעייל לבית הכסא לא ליתיב בהדיא‬
‫ולא ליטרח טפי דהאי כרכשתא אתלת שיני יתיב דילמא מישתמטי‬
‫שיני דכרכשתא יאתי לירי סננה‪ .‬אמ״ל הוא עסוק בעסקי דברייתא‬
‫יאת במילי דעלמא כל שכן זיל לגביה ע״נ יעו״ש ‪:‬‬
‫ה ר א ת לדעת מדברי רב הונא דעסיק בחיי דברייתא הוא יותר‬
‫מעסק התירה מדקאמר כל שכן זיל לגביה ‪:‬‬
‫מ ^ ו ר ש יוצא דעסק שלני בחיבור הנז׳ אין הפה יכולה לדבר‬
‫שיש ביטיל התירה חלילה אלא כעוסק בתורה כמו‬
‫שפסק מרן ב״י ולסברת רב הונא היא יותר מעסק התירה אלא דפש‬
‫גבן מ״ש מרן יי״ד סי' קע״ט וז״ל אין שואלים בחיזיס בכוכבים‬
‫ולא בגירלית משוס שנאמר תמיס תהיה עס ה׳ אלהיך ועיין בפתחי‬
‫תשובה שכתב תשובת הרב פנים מאירות ח״א סי׳ ל״ו בתינוק שלא היה‬
‫יכול לישן ואמרו הנשים שיש רפיאה לחתוך צפרני ידיו ורגליו וקצת‬
‫שערותיי וליתן תוך ביצה ולהניח באילן ערבה דאסור לעשות כן‬
‫וראייתו מרש״י חילין דע״ז דכל שאין על גופו של החולה ממש‬
‫אסור ע״ש‪ .‬ומנה לכל הדברים שעושין רחוק מן החולה דאסור יעו״ש‪.‬‬
‫עיד כ׳ מרן ז״ל שס ביו״ד סי׳ קע״ט וז״ל הליחש על המכה אך שאינו‬
‫ריקק איסירא מיהא איכא‪ .‬תיטק שנפגע אין קורין עליו פסוק יעי״ש‪.‬‬
‫וזה הדבר היה לפלא בעיני דראיתי לכמה גדולים שכתבו כמה וכמה‬
‫ד‬ ‫הקדמת המחבר‬
‫לחשים לעין הרע ולפחד ולכויה זלנכפה וכמה פסוקים נאמרים‬
‫בהלחשיס הנז׳ כאשר עיני הקורא תחזנה משרים בספרי הרב חיד״א‬
‫ז״ל בס״ה עבודת הקדש בקונטריס כף אחת‪ .‬ובקונעריס יוסן{ בסדר‬
‫וקונטריס שומר ישראל רובם ככולם עונים ואומרים לחשים ופסוקים‬
‫לשמירה ולעין הרע ולפחד ולכויה וכיוצא יע״ש‪ ,‬גס ראה תראה‬
‫להרב הגדיל כמהרח״ף ז״ל בס׳ ימצא חיים ועתרת החיים ובפרט‬
‫בספר רפואה ותייס שכולו מלא רפואות וסגולות יולחשיס וגירלות‬
‫ואחריו לו ‪ -‬קם המחבר ‪.‬רפואה‪ ,‬וחיים מירושלים וס׳ דבק ‪ rhn‬והאח‬
‫נפשיט וס׳ ימלט נפשי‪ .‬נפלאים מעשיך‪ .‬אביע חידות‪ .‬לדרוש אלהיס‬
‫וכהנה רבות עשה מזה ועליהם פמוכין מדרבנן הסכמות יקרות‬
‫מכמה גדולי הדור‪ .‬גס ר מי אשכנזים גס הס בעלי אסופות ס'‬
‫תולדות האדם וס׳ מפעלות אלקיס וס׳ סגולות ורפואות וכהנה‬
‫לבות ספריס כתבי יד מרבני מערב הפנימי והחיצון ומרבני בבל‬
‫ומאשול'וממצרים ו מ ע רי' פ ר ס והורו יע״א גס המה הלכו בעקבותס‪.‬‬
‫והוא פלא שלא חשו למש״ה תמים תהיה ־וכמ״ש מרן ז״ל סי׳‬
‫קע״ט‪ .‬ואפשר שכל כונתס אינו ‪11.‬א במקום סכנה או פסוקים להגן‬
‫דוקא וכמ״ש מרן ז״ל ישם וז״ל מי שנשכו עקרב מותר ללחיש עליו‬
‫אפי׳ בשבת ואעפ״י שאין הדבר מועיל כלום הואיל ומסוכן הוא‬
‫התירו כדי שלא תטרף דעתו עליו והלוחש על המכה או על החולה‬
‫ולוקק ואח״כ אומר פסוק מן התורה אין לו חלק לעוה״ב ואס אינו‬
‫לוקק איסורא מיהא איכא ואס יש בו סכנת נפשות הכל מותר‪.‬‬
‫וכתב הש״ך שאין מזכילין ש״ש טל הרקיקה משמע בקורא פסוק‬
‫בלא שם אף ברקיקה ליכא אלא איסורא וכן משמע בכיור בשם‬
‫ל״י והט״ז כתב וז׳׳ל דבר פשוט שאס יש בו סכנה נפשות בתנוק‬
‫שנפגע שמותר אפילו להתרפאת בדברי תורה עכ״ל יעו״ש‪ .‬ובבאה״ט‬
‫כ׳ והבריא מותר לקרות פסוקיס להגן עליו מן המזיקין למדוד האזור‬
‫וללחיש עליו מותר אפילו בשבת ועיין או״ ח סימן ש״ו מעשה שדיס‬
‫אסור ויש מי שמתיר לישאל בהס על הגניבה וכיוצא בזה‪ .‬וע״י‬
‫השבועה שמשביע אותס ע״י שמות יש מתירין בכל ענין יעו״ש‪.‬‬
‫ועיין בס׳ רפואה וחיים פרק י״ב סי׳ קכ״ח שכתב בערן לוחש‬
‫על המכה כתב בספר החסידיס סי׳ ש״ג אין קורין פסוק ע״ג‬
‫מכה‪ .‬והך דקרא ע״ג יברוח אסור )ר״ל הך דקורין פסוק על המכה‬
‫שנקראת יברוח אסור( וכן לומר לחבירו בא וקרא פסוק על בני שנבעת‬
 ‫הקדטת הטחבר‬
‫ונבהל או שרוצה ליתן עליו ספד או תפילין בשביל שישן גס זה‬
‫אסור והתניא אומרים היו שיר של פגעיס בירושלס אמר רבי‬
‫יהודה פאן שלא נפגע )ר״ל שלהגן מן המזיקין שלא יפגעו בו מותר‬
‫לומר פסוקים( פאן שנפגע‪ .‬ואיזה הוא שיר של פגעים ה' מה רבו‬
‫צרי ומזמור יושב בסתר עליון על פי אתה ה׳ מחסי עליון שמת‬
‫מעונך עפ״ל‪ .‬ולפי דברי הש״ס ומרן הקדוש הנז״ל נראה דבמקוס‬
‫ספנה הפל מותר אפי׳ ברוקק כנז״ל‪ .‬ולפי זה כשהילד בוכה עד‬
‫שמתפרקין פל אבריו ואין לו פח לסבול ואין אנחנו יודעים באיזה‬
‫חולי אם פן הוה ליה ספק נפשות להקל וק״ל‪ .‬ועין רואה בספר‬
‫זפור לאברהם חלק יו״ד אות נו׳ן סי׳ קמ״ו בענין הגורלות וז״ל‬
‫עיין להרב תייס שאל ח״ב סי׳ ל״ח אות מ״א וז״ל אני בעניי פתבתי‬
‫בשיורי ברפה משם גדולים דמותר לפתוח בתורה אות הפסוקים‬
‫העוליה עי׳׳ש ואחר זה ראיתי במעשה רוקח בתחילתו בשם הרמב״ס‬
‫ז״ל שאין ראוי לפתוח חומש על דרך גורלות המיס‪ .‬ושליח צבור‬
‫שעשה זה אין לבשלו ממנויו ולא להכותו עפ״ל‪ .‬פאשר ירדוך הקורא‬
‫יסבור שהוא נגד דברי הגדולים הנז׳‪:‬‬
‫נראה דמ״ש הרמב׳׳ס ז׳׳ל הוא על שליח צבור שחוזר על‬ ‫אטנם‬
‫הבתים ועושה גורל לאנשים ונשים כדרך הערבים שמחזריס‬
‫על הפתחים בדפים ועושים מרל‪ .‬ובמציאות זה פתב הרמב״ן ז״ל‬
‫שהוא אסור ואולם הרוצה לימלך בתורה בינו לבין עצמו מותר‬
‫ודמי למאי דאמרינן בכמה דופתי שהיו הראשונים אומרים לתינוק‬
‫פסוק לי פסוקיך והפי חזינן לרבנן קשישאי שפותחים הספר בצר‬
‫להס פמו גורל עפ״ל‪ .‬ורמז קצת מדבריו אלה הרב עיקרי הד״ע‬
‫סי׳ פ״ו אות ל׳׳ו יעו״ש ופן תראה בהקדמה בס' מרל אורים ותומיס‬
‫שהיו משתמשים בהם בבית שני וחיברו אותם שבעים זקנים בימי‬
‫תלמי המלך והיו כתובים אצלם בס׳ גדול על הגליון יש״ש ‪ .‬ופן‬
‫תמצא להראב״ע ויש״י והריב״ש וכמה גדולים שחיברו ספיי גורלות‬
‫והיו משתמשים בהם הואיל ואין לנו לא נביא ולא חוזה כאשר‬
‫תמצא כתוב בספרים ישנים כתיבת יד יעו״ש‪ .‬גם בענין הרפואה‬
‫ראה תראה במשנה בשבת דך ס״ו ע״ב הבנים יוצאים בקשרים‬
‫ופו׳ בקישור פיאה אמר אביי אמרה לי אס תלתא מיקמי)פרש״י‬
‫ו׳׳ל מעמידין החולי שלא יגדל( חמשה מרפאים‪ .‬שבעה אפי׳ לכשפים‬
‫מעלי והוא דלא חזי שמשא וסיהרא ולא חזי מיערא ופו׳ מאי‬
‫ה‬ ‫הסדמת המחבר‬
‫איריא בדם אפילו בנות כמי‪ .‬מא' איריא קכוניס אפילו גחלים‬
‫נמי‪ .‬אלא מאי קשרים כי הא דאמר רבין בר רב הונא אמר רב‬
‫חמא בר גוריא בן שיש לו געגועים על אביו נועל רצועה ממנעל‬
‫של ימין וקושר לו בשמאלו וכו׳ יעו״ש‪ .‬ועיין שם בגמרא כמה וכמה‬
‫סגולות ורפואות ואין בהם משום ‪ “7‬רכי האמורי יעו״ש כ״ז כתבתי‬
‫לצאת ידי חובת שמיס ובריות ולקיים משפע כתוב והייתם ^קייס‬
‫מה׳ ומישראל‪ .‬כדי לצאת ידי שמיס הלא כתבתי לך ראיה מת למור‬
‫דידן שעסק זה כעוסק בתורה ויותר הואיל והוא חיי הבריות ויוצא‬
‫מהם תועלת וצריך האדם שיערח לתועלת זולתו והוא על דרך משל‬
‫שהביא הרב משל ומליצה על התהליס מזמור י״ז וז״ל שר אחד נסע‬
‫למרחקים וידע כי דרכו דרך מדבר' שמם כמה ימים אשר אין שם‬
‫מוצא מים ויקח עמו כמה בהמות עעונזת נו ח ת מים לרוות צמאונו‬
‫ולרוות נפש העם אשר תלכו אתו‪ .‬לימים הוצרך שר אחד לנסוע‬
‫שמה ושאל את השר הראשון מה משפע הליכתו דרך המדבר ויספר‬
‫לו את כל אשר עשה‪ .‬ייועץ השר השני הן המחנה אשר עמי רב‬
‫הוא ואיפת אקח חמורים וגמלים לאין מספר לשאת נוח ת מיס‬
‫וההוצאה מרובה‪ .‬לכן התיען הוא ויקח עמו כל' מלאכה לחפור‬
‫בורות לעת הצורך כי גס במדבר שמס נמצא מיס בעימק הארץ‪.‬‬
‫וכן עשה ויחפור בארות במדבר וישת הוא וכל מחנהו ‪:‬‬
‫ו ה ג ה ההבדל שבין שני שרים האלה היא כי הראשון העיב רק‬
‫לעצמו בעת לכתו‪ .‬אבל הבאים אחריו כאשר איננו שמת‬
‫לא ישיגו עובה ולא יזכור איש את השר ואת עובו‪ .‬לא כן השר‬
‫השני בעובו אשר חפר בארות המיס הנחיל העוב ההוא לכל הבאים‬
‫אחריו כי כולם ישתו מבארות המיס אשר חפר שמה ויזכרוהו‬
‫לעובה ולברכה לעולם כן הוא הדבר הזה‪ .‬יש אשר שוקד כל ימיו בבית‬
‫המדרש ופועל צדק הוא ואנשי חברתו אשר אתו‪ .‬ויש אשר שוקד‬
‫ומקלן ומחדש ומעלה בשפר ובדיו וכל שכל מה שאסף מכמה ספרים‬
‫וקונעיר^םין העלה בכברה וסדרן כהלכתן בעע ברזל !עופרת‪ .‬הנה‬
‫השני העדיף מעובו לכל באי עולם שאינם נמצאים אצלם כל כך‬
‫כפרים יש בזה מה שאין״^בזה וגס סדרן כהלכתן על סדר נכון‬
‫שימצא מבוקשו תיכף‪ .‬איש'כזה לזכר עולם יהיה צדיק שגס אחרי‬
‫מותו זכרונו לברכה יען כי מעשיו עשו פירות ודבריו חיים יקיימיס‬
‫לעד ולעולמי עולמים גס תהיה בנקל העבודה על האנשים ויעשו‬
 ‫הקדמת המחבר‬
‫שהרבה להעיב לו ולזולתו והניחו יהי־ס לעולליהם‪:‬‬
‫ג □ לא עוב אנכי מהראשונים חז״ל בעלי התלמוד שכתבו סגולות‬
‫ורפואות כתלמוד ואחריהם כל ישר‪ /‬הנהו זהרורי‪ .‬אשר זכרנו‬
‫לעיל שא נא עיניך וראה ‪:‬‬
‫אזכיר לך מעע מזער בקיצור מה שראיתי בספרים תחילה‬
‫וראש מ״ש הרב חי־״א ז״ל במדב״ק רע' ח׳ וז״ל ראיתי‬
‫קונעריס כ״י בחכמת הצירוך על י״ב דרכים ועמקו דרכיו מאוד‬
‫והיא חכמה רמה ונפלאה והרב יצחק דמן עכו זלה״ה תלמיד הרמב״ן‬
‫ז״ל היה מתעסק בחכמת הצירוך וכי וכבר מז״ה חס״ל בעין הקורא‬
‫נהר י״א כתב שחכמת הצירוף מסוכ‪.‬ת מאד ורשאי האדם להשתדל‬
‫בת לדעת גדולת האל י שיהיה בן עוה״ב עם אותם המשיבים עעס‬
‫בידיעת פתרי התורה אבל לא כדי לעשות מעשה עכ״ד‪:‬‬
‫חכמי גורל החול הידועה על מתכונתה כהראב״ע מצא חכמה‬
‫והיא רמוזה בתיקונים יע׳׳׳ש‪:‬‬
‫ג ס בשם הגדולים מע׳ גדולים אות נין סי י״ד ל וז״ל מהר״ר‬
‫נסים רוזיליו היה בקי בגורלות וענייני קבלה מעשית ו כי‬
‫יעו׳׳ש‪ .‬מול סו׳ף אדברה וירווח לי מה שמצאתי ראיתי בספר כתיבת‬
‫יד הנמצא באמתחת מר שארנו הרב כמהר״ר משה בהלול ז״ל וז״ל‬
‫אפונים יש בל שני מינים לבנים ושחור׳ים הלבנים חמים במעלה‬
‫ראשונה‪ .‬וכחם רב לגדל ■יותר מהפולים וכיוביס מהם‪ .‬והוא שמעלים‬
‫הבשר ומאריכים אותו ועושים בבשר כשאור בעיסה‪ .‬ועל כן מזהירין‬
‫את העור‪ .‬כי בהתארך הבשר והעור ובהשתעחו יאיר ויזהיר יעו״ש‬
‫וכאשר ראיתי כן אמרתי אני אל לבי זה הדבר מתאים לדברי רז״ל‬
‫שאמרו על דניאל אשר שאל מן המלצר נס נא את עבדיך ימים‬
‫עשרה ויתנו לט מן הזרועים ונאכלה ומים ונשתה ויראה לפניך‬
‫מראינו ימראה הילדים וכו׳ למקצת ימים עשרה נראה מראיתם טוב‬
‫ובריא; בשר מן כל הילדים וכו׳ ופירש״י ז״ל מין הזרועים מין קטניות‪.‬‬
‫יעו״ש״ולמה בחרו להם מן הקטניות ולא ענין אחר? ולפי שכתבנו‬
‫שהאפיניס שהם עין ממיני הקטניות הוא 'מזהיר הפנים ומנפחיס‬
‫הבשר כחמירא בעיסה יע״ן שאינם רוצים לסמוך על הנס כי אס‬
‫בדרך טבע ולכן בחרו באפונים שהם בטבעם מגדלים הבשר ומאריכי׳‬
‫אותו ומזהירין ‪-‬אותו יכן היה זהו מה שעלה בדעתי ישמח לבי‬
‫ותעלוזנה כליותי וקידס סידורי הכתיבה אז אמרתי אחזה לי במפרשי‬
‫ו‬ ‫הסדמת המחבר‬
‫התנ״ך מה יאמרו בזה ומצאתי און לי שזכיתי לאמרי קדש הראב״ע‬
‫ז״ל וז״ל הנועם על מראיהס אמר הגאון זה היה נס גדול ואין‬
‫צורך כי היו אוכלים אורז הנקרא בלשון ערבי ארוז והוא נכבד‬
‫מאוד‪ .‬וערב מן החמה ועושה דם סהור והוא מכלא אנשי הודו‬
‫ואין להם חמה ונעשו ממנו תבשילין וזה האורז ישגא אאוד כאשר‬
‫יבושל בחלב והכלל כי המטמ ממנו משביע והוא כבד במשקליו‬
‫וגרגיריו דקין מאוד ואינן עגולין ותולדתו חמה ולחה והתימתמחכה‬
‫גדול שאמר שהוא הדוחן שגרגיריו עגולין ויע וד שנים רבות ולא‬
‫ירקב והוא מאלל רע ותולדהי קרה ויבישה גס במיני חמניות אסוניס‬
‫ואינם אנה הנמצאים בצרפת כי אלה הס קיי ס‪,‬ו ר עי ם ומנסחיס‪.‬‬
‫יהאפוניס הס הנמצאים בספרד ומצרים ורומא ופרווינצה והס על‬
‫שלבה מינים מהם לבנים ומהם אדומים ומהם שחורים וזה המין‬
‫נכבד מכולם ושלשה המינים חמים ולחים ומימיהם רפואה לכבד‬
‫והס מצהיבים את הפנים יותר מן היין ויוכל האדם להכיר כי אלה‬
‫שבצרפת בלי פה‪ .‬והשלשה המינים פה להם‪ .‬והנה הארז והאפונים‬
‫הס זרעונים ומבריאים את הבשר יעו״ש‪ .‬ולכן היינו מעמא אשר‬
‫קריתי שם הספר מראה הילדים כלשנא דקרא הנז׳ ועוד בה כי‬
‫בו רמוז שמי זכנויי כי תיבת מרא״ה ר״ת מ׳מני ר׳פאל א׳וחנא‬
‫ה׳מאסן{ ורוב סגולות ורפואות מובאות לך בעבור הילדים ובדרך‬
‫אגב יועיל גס לגדולים אלא שכל מגמתי בעבור הילדים שאין להם‬
‫פה לדבר מהות כאבם‪ .‬ואולם ע״י הגורל יודע כאבו באיזה אבר‬
‫כואב ושוב ישלח דברו וירפאסע״י לחש או סגולה או מיני עשבי‬
‫בסמי׳ס לבסומי ובעבור זה אלק׳יס יחון וירחם על פלימתנו ובפרמ‬
‫על הילדים הקמניס מעין דוגמא וגס שם בני הקנונים רמוזים בשם‬
‫הספר הגז׳ מרא״ה ר״ת מ׳רדכי א׳וחנא הי׳׳ו גס ר״ת מ׳מובת ר׳חמיס‬
‫א׳וחנא הי״ו הילדים אשר חנני אלק׳יס ואלק׳יס משמים יחוס ויחמול‬
‫עלי ועל אחיהם הבכור רפוא׳ה וחיי׳ס בימיהם ובימינו תושע יאוד׳ה‬
‫וישראל ישכון לבטח בעגלא ובומן קריב אמן כ״ד החותם פה‬
‫עיה״ק טבייא תובב״א ביום י״ג לחדש אב הרחמן בס׳ ואתחנן יה״ר‬
‫תתקבל צלותנא ובעותנא ‪:‬‬

‫רפאל אוחנאס‪-‬ם‬ ‫והוא הצעיר‬

 ‫הקרמת בן הרב המחבר‬
‫קיל דברי הציר׳ה מבן הרב המחבר ‪ ,‬חיים מדבר ‪ ,‬בשפה רפה מדבר‬
‫ל פ נ י מלכים ויועצי ארן הזל נכזל אמרתי‪ .‬מזה שהי שרם המר‬
‫שדי לי מר‪ .‬ולבי חמרמר‪ .‬כי לוקח אדוני מעל ראשי‪.‬‬
‫הורס הנזר ונפלה עערת ראשי‪ .‬אבי העזר׳י ואת פארי‪ .‬המהולל‬
‫שמו‪ .‬דורש טוב לעמו‪ .‬הרב החסיר והעניו המלאך רפאל אוחנא‬
‫ז״ל‪ .‬אוי לי על שברי נחלה מכתי‪ .‬ובמה אתנחס כי נדל כיס שברי‬
‫על זאת אבכה‪ .‬וכף אל כף אכה‪ .‬כי כשל בעוני כחי הן בחיים‬
‫חיותו‪ .‬לחם עצב לא אכלתי‪ .‬הורתו של רבי אב׳א היתה עטרה‬
‫לראשי בו אתפארה‪ .‬זיוה והדרה‪ .‬אחי הקטנים נתעננו בשלוה‬
‫ומנוחה‪ .‬אלמנתו הרכה והענוגה לא ידעה העוני והמחסור כי לרובי‬
‫קדושתו וחסידותו היו מקריבים לפניו בכוריס‪ .‬אור לו יאוריס‪ .‬ממרחק‬
‫הביא לחמה‪ .‬וההעדפה אשר ע״י הדחק הקדישו כליל על מזבח הדפוס‬
‫לזכית את הרביס להפיץ ביעקב חידושי תורתו הנה היא ביחובות‬
‫תתן קולה‪ .‬ומעטה תהלה ארבעה ספריס נפתחיס ״טובת מראה״‬
‫״ראה מעשה" ״יסוד מערבי״ ״רפואת הנפש״ ״יעד אתרן מראה‬
‫הילדים רפואת הנוף״ כאשר עיני צדיקים תחזינה מישריס ויהללו‬
‫בשעריס מעשיו לכבוד ולתפארת‪ .‬והן בעון פנה זיוה פנה הודה‬
‫פנה הדרה‪ .‬קראו רבו ליהנות מאספקלריא המאירה‪ .‬צדיקים יושבים‬
‫ועטרותיהם בראשיהם‪ .‬ושכינה מרחפת על פניהם‪ .‬הלך למנוחות‪.‬‬
‫ועזב אותנו לאנחות‪ .‬עוללי טפוחיס‪ .‬אחי הקטנים יתומים ואין אב‪..‬‬
‫עלי־הם לבי יכאב‪ .‬דלית ליהו מגרמייהו‪ .‬ומה כחי כי איחל לעמוד‬
‫בסיפוקייהו‪ .‬זה לי שתי שנים ותדד שנתי מעיני ואשפוך רוחי‪ .‬לפני‬
‫יוצר רוחי‪ .‬להדריכני בדרך סלילה להמציא טרף ליתמי רבי אב׳א‬
‫אחי וידידי הנשארים כצאן אשר אין להס רועה עד אשר יבואו‬
‫לאנש־ס‪ .‬נטיעות דומית לשרשיס‪ .‬וברעיוני הרביס המסובך בהס‬
‫בדאגה רבה עוררני איש חמודות‪ .‬האי ניס׳א דנהר׳א השלם במדות‪.‬‬
‫הרב המובהק‪ .‬מאי׳ר כברק‪ .‬כמהר״ר משה מאיר חי אליקיס הי״ו‬
‫המורשה מרבי אב׳א ז״ל בחיים חיותו‪ .‬להשגיח על בניו ובני ביתו‪.‬‬
‫אשר השאיר אחרי מותו‪ .‬לכה נא איעצך ויהי אלק׳יס עמך להדפיס‬
‫ספר מראה הילדים אשר מקצוי ארן וים רחוקים אליך פונים‪.‬‬
‫לאדאוס׳י הדרה ולהעביר בשל׳ח לשרי ישראל המחפשים אותו‬
‫במטמונים‪ .‬ועם כי השעה דחוקה להוצאת הדפוס עכ״ז כבר אמרו‬
‫ז‬ ‫הקדמת הסרל‬
‫ז״ל לוו עלי ואכי פורע ע״נ פרוטה ופרישה תרקיא‪ .‬ובכיח כי‬
‫כל שדבריו לשם שמיס דבריו נשמעים ואחינו בכי ישראל התמירויס‬
‫והישרים בשומעם את כל דברי הציר׳ה על נדיבות יקומו לחזק ידים‬
‫רפות וברכים כושלות יאמצו ויהיה להם למחסה ולמסתור ליתמי‬
‫רבי אב׳א עד אשר יגדלו הנערים ביראת ה׳ כל היום‪ .‬וביותר‬
‫תאמצני תקוה כי אחינו הנדיבים מערי ביכארה המכירים קדושת‬
‫רבי אב׳א יאשר התנדבו בחיים חיותו יתנו ויחזרו ויתנו למחיית‬
‫אלה הצאן היתומים והאלמנה‪ .‬איסור השגת גבול מן התורה ידוע‬
‫דקים ליה בארור‪ .‬ובטח כי שארית ישראל לא יעשו עולה חלילה‬
‫להדפיסו כמתכונתו ובשום שינוי מן היום הנז׳ מטה ועד משך עשר‬
‫שנים‪ .‬וזכות הרב המחבר וזכות תורתו יכולה היא שתגן בעדכם‪.‬‬
‫לטוב לכס ולבניכם‪ .‬לאורך ימיס ושנות חיים ושלום‪:‬‬
‫טוב תזכי האשה הכבודה מ׳ מריס בת יעקב כהן נ׳^ע שסייעהני‬
‫בדפוס ״מראה הילדים״ לע״ן מו״א ואחיה נסים כהן ז״ל ומרת‬
‫אמה ברכה נ״ע ואחיותיה רנה ורינה נ״ע יה״ר לא תוסיף לדאבה‬
‫עוד אכי״ר;‬
‫על טוב יזכר כבוד ידי״ן מע׳ סי׳ יעקב מאיר אברהם‬
‫הכהן הי״ו אשר סייעני בהדפסת ס' ״מראה הילדים״‬
‫לע״נ אשת בנו הי״ו המרוחמת שרה מלכה בת שמחה נ״ע יה״ר לא‬
‫יוסיף לדאבה עוד אכי״ר‪:‬‬
‫הבן יקיר לי אפרים‬
‫על טוב יזכר מר שארט הגביר היקר סי׳ אפרים סיסו הי״ו‬
‫אשר סייעני בהדפסת ספר ״מראה הילדים״ לע״ן אחיו‬
‫סי' אברהם סיסו נ״ע יה״ר ה׳ ישמור לו ביתו וחשנו ואחיו‬
‫הי״ו אכי״ר ‪:‬‬
‫כה דברי עמום המלאות בצוק׳י טבריא ת״ו‬
‫החותם בש״א לח׳ אדר שני התרס״ה‬
‫ס״‪:‬י‬ ‫חיים אוהנא‬ ‫ה צ ‪ -‬״י‬
‫כן לא״א ועט׳ר הרב המחנד המלאך רפא‪ ':‬ז״‪“:‬‬
 ‫ספר מראה הילדים‬
‫א( א י ‪ ,‬חייב ב מו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו‬
‫אומגות‪ .‬וי״א אן‪ !:‬להשיטו במים קידושין דכ״ט ע״א וד״ל‬
‫ע״ב וכן הוא במכילתא פרשת בא ושס מיסיף ר׳ אומר אף ישוב מדינה‬
‫ע״ש והרב מלבי״ם ז״ל בס׳ התורה והמצוה שס כתב שפעס המצוה‬
‫אינו מסיבת האב רק מסיבת הבניס וכן בכל מצית האב טל הבן טיקר‬
‫החיוב חל טל הבן טצמו יטו״ש‪ .‬תנו רבנן הוא ללמוד ובנו ללמוד‬
‫הוא קודס לבנו ר״י אומר אס היה בני זריז וממולא בתלמודו ותלמודו‬
‫מתקיים בידו בנו קודמו‪ .‬ללמוד תו׳ ולישא אשה לומד תו׳ ואח״כ ני־שא‬
‫אשה ואס אי אפשר בלא אשה נושא אשה ואה״כ לומד תורה ור׳ יוחנן‬
‫אמר רחייס בצוארו ויטסוק בתו׳ ? ולא פליגי הא לן והא להו שם יטו״ש‪.‬‬
‫כ״פ הרמב״ס ז״ל פ״ק מה׳ ת״ת והטור יו״ד סי׳ רמ״ה ורמ״ו וטיין‬
‫מ״ש בטניותי בזה בסה״ק‪ .‬פרשת ראה‪ .‬סדר בראשית לך נא ראה‪:‬‬
‫כ( א ב ‪ .‬האב זוכה לבן בחמשה דבריס בנוי ובכח ובטושר‬
‫ובחכמה ובשניס ילקוט שמואל־ רמז קמ״ב וטיקרו במשנה‬
‫מ׳ פ״ב דטדיות יטו״ש וטיין פי׳ הרמב״ס ורבינו טובדיה לפי‬
‫שקרוב טבט הבן להיות דומה לטבט האב והנוי והכח והחכמה‬
‫והשנים אדס זוכה בהם מתחילת יצירתו כפי מבטו• והטושר ארס‬
‫מורישו לבנו וחכמה דאמרי׳ הכא היא הסברה הישרה והיא באדס‬
‫כפי טבטו והשנים אריכות הימיס ול״נ שאס אדם זוכה הויין ליה‬
‫בניס נאיס בטלי כח בטלי חכמה טשיריס ומאריכי ימיס טכ״ל‪.‬‬
‫והראב״ד ז״ל בפי׳ טל משנה הנז״ל הביא דברי ■הירושלמי וז״ל בנוי‬
‫דכתיב והדרך על בניהט■‪ .‬בכח דכתיב גבו ר בארץ יהיה זרעו‪ .‬בעושר‬
‫דכתיב נער הייתי גס זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וכו׳‪ .‬בחכמה דכהיב‬
‫ולמדתם אותם את בניכם‪ .‬בשנים דכתיב למען ירבו ימיכס וימי בניכם‪.‬‬
‫גרסינן התם וכשם שהוא זוכה לו בחמשה דברים כך הוא חייב לו בחמשה‬
‫דברים מאכיל ומשקה מלביש ומגעיל ומנהיג דכתיב וכו׳ ובתוספ׳ן’ מפ׳ כי‬
‫חכמים חלוקים עליו וחכמים אומרים עד הפרק זכה לו מכאן ואילך הוא‬
‫זוכה לעצמו‪ .‬פירוש עד הפרק עד עשרים שנה שאין אדם נתפש על‬
‫עונותיו עכ״ל‪ .‬והתנא במסכת אבות פרק ו׳ משנה ט׳ הוסיף עוד שני‬
‫מדות הכבוד והבנים וז״ל רשב״י אומר הנוי והכח והחכמה והשיבי‬
‫ה‬ ‫מראה דדלדים‬
‫והבנים והעושר והכבוד נאה לצדיקים ונאה לעולם וכולס נתקיימו‬
‫ברבי ובניו יעו״ש‪:‬‬
‫נוסח התפלה שיתפלל האב■ בשעת מילת בנו הלא היא‬ ‫אב‪.‬‬ ‫ג(‬
‫כתובה על ספר סנסן ליאיר סי׳ ו׳ *וזה תוארה‪:‬‬
‫ל י י ק ב ה ״ ו וכו׳ הנה אנכי בא לקיים מצות עשה וביום השמיני‬
‫ימול בשר ערלתו לתקן את שרשה במקום עליון‬ ‫׳‬
‫והריני מוסר בני למוהל ואני ממנה אותו שליח גמור שימול את‬
‫בני כדת מה לעשות‪ .‬ויהר״מ ה׳ ארא שתעלה עלי כאלי קיימתי‬
‫מצוה זו עם כל הכונות הראויות לכוין במצות מילא ופריעה ומציצה‬
‫ויתגלו החסדים במשפט האורים ותהא מצוה זו חשובה לפניך כריח‬
‫ניחוח ותשפיע נשמה קדושה לילד ואליא׳ו הנביא ז״ל יברך הילד‬
‫לשמור בריתו ושלא יחטא כלל ותזכני לי ולאמו לגדלו לתורה ולמצות‬
‫ויהיה חכם וחסיד ובעל מדות טובות ובריא מזלו ונשמח בו ובתורה‬
‫ונגיעהו לחופה‪ .‬ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר‬
‫נתת לי לקיים מצותך וביראה ואהבה ושמחה רבה־ באתי היום לעשות‬
‫רצונך‪ .‬ואתה ב ח ב רחמיך תברכנו מברכותיך ותשמחנו לעבודתך‬
‫ותצילנו מכל חטא ותזכנו לקיים כל המצות שבתורה חנני ה׳ כי‬
‫אליך אקרא כל היום‪ .‬עזרנו אלק׳י ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו‬
‫וכפר על חכיאתינו למען שמך‪ .‬ויהי נועם ה׳ אלק׳ינו עלינו וכו׳ ‪:‬‬
‫י ( א ב ואס‪ .‬צריך לטהר מחשבתם בעת הזיווג ולהרחיק ממחשבות‬
‫רעות‪ .‬וידעו כי בזה תלוי תקון או קלקול והמחשבה‬
‫עיקר גדול ומקלות יעקב אבינו ע״ה יוכיחו ולפי מחשבת איש‬
‫וביתו כן תמשך נפש לי‪-‬לד או מסטרא דקדושה או מסט״א ב״מ‬
‫והרבה בניס חצופים חבל על דמשתכחין ■שגרמו להם אביהם ואמם‬
‫לפי מחשבתס ודבורס זכל חמאת הבניס אס הס גרמו במחשבתם‬
‫הס נענשים עליהם וחרפתם לא תמחה ואשרי השס רעיוניו ויכונו‬
‫מחשבותיו לה׳ וכל מעייניו לקיים מצותיו יתברך ואשרי בניו אחריו‬
‫כ״כ חכמי המוסר עיין חק״ל פ׳ יתרו‪:‬‬
‫לא מזכי ברא‪ .‬היינו כשהבן עע״ז וי״א דבעה״ז מזכה‬ ‫אבא‬
‫ברא אבל לא לעוה״ב וי״א דזכות האב אינו מועיל‬
‫בלא חפלה אבל תפלה מועלת א״נ לא מזכי כשלא נמל את שלו‬
‫בעוה״ז אבל אס נענש על חמאו אבא מזכי ברא‪ .‬רוב הסברות‬
‫האלו כתבו התיס׳ פ״ק דסומה דף יו׳ד ע״ב ועמ״ש בספר הבהיר‬
 ‫מראה הילדים‬
‫אש דת פ׳ וארא וספר הנחמד שארית יעקב דף י״ב וכתבו‬
‫המפרשים דמי שזוכה למעלות דלא ניתן ליאמר בו מי הקדימני‬
‫ואשלם בכי האי גוונא אבא מזכי ברא ועמ״ש בעניותי בס׳ הקען‬
‫פתח עיניס סנהדרין על דרףד ע״ש כן כתב בס׳ מדבר קדמות‬
‫מערכת א׳ סי׳ ל״ד ‪:‬‬
‫ו( א ב ו ת ‪ .‬תפילת אבות על בניס בער״ח סיון במנחה בס׳‬
‫חמדת ימיס והיא ל׳ו נדפס׳ה בסוף ספר בית‬
‫הבחירה התחלת ספר בית ה; לך נא ראה יצא פתק מפיכס‪:‬‬
‫אשר יהיה בכיס או בגיד יבשל כרפס במיס או ביין‬ ‫ז( אבל‪.‬‬
‫וישתה או יקח ג׳ דבוריס שחוקיס מעורבים בדבש או‬
‫ביין וישתה או יבלע ג׳ עיפות משמן שעיגנו בו עקרב‪ .‬מרבני‬
‫מערב ובס' ימלע נפשו כתב‪ .‬למי שיש לו אבן בגיד אס הקח‬
‫ארנבת קענה ותשימנה בקדירה בלי מיס ותכסה איתה בעיע ושים‬
‫אותה בתטר של אש ולמחר תמצאנה כאפר דק‪ .‬אס ישתה מהאפי‬
‫ההוא ביין תתפוצז האבן ותצא‪ .‬ובס׳ אביעה חידות כתב וז״ל ראה‬
‫זה דבר הפלא ופנא מה שראיתי כתוב בספרים קדמונים ואם הוא‬
‫מנוסה אין ערוך אליו והיא שיקח גלד דק מגלדי הבצלים ויעשה‬
‫ממנו פתילה וישיס בנקב האמה עד שתכנס הפתילה אח״כ עשה‬
‫נקב גדול בביצה גדולה ולא יהיה הנקב מפולש‪ .‬ותנקוב הנקב ביתד‬
‫ולא בסכין ושיס הנקב בתוך הגיד ותמתין עד חצי שעה ותצא‬
‫האבן בלי איחור והוא פלא שאין כמוהו בכל העולם‪ .‬או יקח עלי־‬
‫גפן ישן ושרוף עד עפר וישהה בכל יום פס מעע מים קרים‬
‫ויצא האבן‪ .‬או יקח ג' חתיכות קענות מצואת יונה בעוד שהוא‬
‫חס ותקח חרדל וכתוש אותו דק וערב הכל ויקשור על בענו חס‬
‫בשעה שרוצה להשתין מסכ״י‪ .‬ועיין לקמן מע׳ שי״ן סי' ל״ב ול״ג ‪:‬‬
‫ח( א ב ל ‪ .‬עין החתול הנקרא גערבי עי׳ן א׳ל הר׳ר אערו אנשי‬
‫הודו שסגולתו מי שנושא אותת לא יבא לידי עניות‬
‫ובמקום עניות יבא לידי עש^רות‪ .‬עיין שלעי הנבוריס פ׳ מ״ע ד״ן‬
‫ע״ד ובס׳ מדיש תלפיות כתב מנוסה היא כשישים אותה בסמרעוע‬
‫פשתן מהודק בו יפה לא ישרף הסמרעוע באש‪ .‬ובערי מערב‬
‫הפנימי ראה ראיתי שלובשים אותו הנשים כדי שלא■ יתעברו כל‬
‫ימי משך כ״ד חדשים של היניקה של הילד הראשין שלא יטק‪.‬‬
‫וגס בארץ ישראל היב״ב יש לובשים אותו בעבור זה‪:‬‬
‫ט‬ ‫מראה הילדים‬
‫כתבו הרופאים‬ ‫אבעבועות‪ .‬תנחים לחולי חגעבועות‬ ‫גו(‬
‫אלו הח׳ תנאים‪ .‬ראשונה יסעו להשכין החולה‬
‫במקום חס‪ .‬אמנם בדרך ממוצע ולא חס ביותר‪ .‬ואשר על ידו‬
‫השלי לכסות אותו בבגדים אדומים דומים לדם שמסייע לצאת‬
‫החוצה‪ .‬אמנם שלא להכביד עליי שלא ירבה חוס הקדחת ולא‬
‫קלים הרבה אלא בינוניס‪ .‬ויבא השלישי ליתן לו מיס של שעורים‬
‫ולשום בו תאנים וקרן של הצבי או מיס של אלמצעיק׳א תמצא‬
‫באסטי׳ק‪ .‬ועל רבעים קודם שיצאו אבעבועות אין להניחו לישן‬
‫הרבה‪ .‬וחמישיפו יוסי׳ך עליו ליתן במאכלו שמן שקדים מתוקים‬
‫וכן מיץ של רמוניס ומיץ של הפוחיס‪ .‬ואת הש׳ש למנוע ממנו בשר‬
‫ובצים ודבש ויין ובפרע דבריס מלוחים כי הס סכנה גדולה‪ .‬ואת‬
‫שבע שלא ליהן לו דבר המשלשל ואך אס המך עצור עשרה‬
‫ימים אין חשש שלא יצא וכן תזהר להשקיעו ולפייסו לבל יכעוס‬
‫כי הכעס מזיק לו הרבה‪ .‬ספר רפואות ק״ק ויע״ש‪ .‬ולענין הרכבת‬
‫אבעבועות עיין להרז״א ח״ב חיו״ד סי׳ ל״ב העלה להתיר הרכבת‬
‫אבעבועות ע״י רופא מומחה ויעו״ש‪ .‬ס׳ אביעה חידות מע׳ א׳‬
‫סי׳ יו׳ד ‪:‬‬
‫'יי( א ב ע ב ו ע ו ת ‪ .‬עיין באר היעב או״ח סי׳ תקע״ו ס״ק‬
‫ג׳ דהביא משל״ה דכשיש חולי אבעבועות‬
‫כל אחד יבריח בניו מהעיר ואס לא יעשה כן הם חייבים בנפשותס‬
‫יעו״ש והן עתה נדפס ס׳ זרע אמת עי״ש בחיו״ד סי׳ ל״ב דהאריך‬
‫בזה ומסיק דחולי אבעבועות אינו נכנס בסיג דבר לחייב לאבותס‬
‫להוציאם מן העיר ודלא כהרב של״ה יעו״ש זכור לאברהס‪:‬‬
‫'א( א ב ע ב ו ע ו ת ‪ .‬קבלתי מהחכם השלם הר״ר יצחק צרפתי שהיו‬
‫מתים לו בניו קודם המילה עד שמצא בס׳‬
‫חחד שהתינוקות שמתיס קעניס הוא מסיבה שיוצאין בחיכו כמין‬
‫אבעבועות קענות ומסיבה זו אינו יכול לינק ומה‪ .‬ולכן מיד‬
‫בראותו שאינו יונק יקתו חתיכה של פשתן דק ויכרוך באצבעו‬
‫זישפשך בתיך התינוק ב׳ או ג׳ פעמים באופן שיבקעו האבעבועות‬
‫ויתרפא‪ .‬והוא כן עשה וחיו בניו משם ואילך‪ .‬הרב שבט מוסד‬
‫פל״א‪ .‬וס׳ הזכירה‪:‬‬
‫יב( א ש ר י ל למי שבניו זכרים רז״ל בקדושין דפ׳׳ב ובב״ב‬
‫דט״ז ובפסחים דס״ה ולכן הנה הבאתי כמה‬
 ‫גזראה הילדים‬
‫כנולות להיות בניו זכרים הלא המה ‪ .‬א( ללדת בדם זכרים‬
‫כשתלד תקח מהטבור מעט ותערבנו עם דבש ימי■ ורדים ות]‬
‫לה לשתות והשאר השיש בתיק כהן‪ !:‬ותתלה עליה ותלד זכרים‬
‫תשתה האשה מרת זאב תתעבר בבן זכר‪.‬‬ ‫סכ״י‪ .‬ב( מ״כ אס‬
‫ובהמתי בערי' המערב שמעתי שעושים טיפה א׳ בתוןי האן‪ !:‬ותתעבר‬
‫בבן זכר אחד ואס תטין‪ !:‬ב' טיפות תתעבר בשנים והוא בדו״מ‪.‬‬
‫והרב חיד״א ז״ל כתב בס׳ כן! אחת סי׳ ג׳ ‪ .‬לעורר רחמים להוליד‬
‫בניס זכרים יום שתטבול האשה יתן שמן למאור לעילוי נשמת‬
‫רמב״ה זיע״א ויאמר קודס הליט מתנדב שמן זה למאור לעי״ן רמבע״ה‬
‫זיע״א כדי שהקב״ה בזכות ר״מ יזכני להוליד הלילה הזו הבאת‬
‫לשלום ותתעבר תשתי פב״פ מבן זכר לחיים ולקיימא זרע אנשים‬
‫לעבודתו יתברך אלק׳א דר׳ מאיר ענני‪ .‬ובלילה אחר ק״ש קודם‬
‫שישכב יאמר זה‪:‬‬
‫^ ה ר מ ׳ ׳ ה אהיה אשר אהיה ]יכוין קבלתו שיש בו ד׳ אותיות‬
‫‪:‬י׳ך ה׳א יו׳ד ה׳א וכחו גדול ששוט או מורכב לכל‬
‫דבר כידו אהיה מורה על שוד האלהות היה הום ויהיה[ שהלילה‬
‫הזו תתעבר אשתי זו פב״ר; מבן זכר וחכם ונתת לאמתך זרע‬
‫בכחך הגדול לעבורהך כן יהי רצון אמן‪:‬‬ ‫אנשים ונפש חכמה‬
‫ג( אם יראה שנתעברה כל ארבעים יום יתן פרוטה לצדקה‬
‫לעילוי נשמתו של רמבע״ה כדי שיהיה בן זכר אלק׳א דרבי מאיר‬
‫ענני עכ״ל‪ .‬ועיין‪ .‬מ״ש בזה בסה״ק טובת מראה ובקונטריס אור‬
‫המערכה‪ .‬לך נא ראה‪ :‬ד( ובס׳ ימלט נפשו כתב סגולה לזכות‬
‫לבנים זכרים ות״ח יקבל העניים בסבר פנים יפות‪ .‬עיין ספר‬
‫חרדים מעשה נורא ע״ז‪ .‬וישמח בשמחת'יו׳׳ט‪ .‬ויזהר׳ בהנחת תפילין‬
‫כראוי‪ .‬וירגיל עצמו להביא מתנות לת״ח‪ .‬ויאמר פרשת הבכורים‬
‫עיין ס׳ המדות למהר״ן וס׳ כסא אליאו ק״ק ד״ע ע״א‪:‬‬
‫ו ב ד ^ ו ן ‪ *■I‬בשליחותייהו דרבנן קדישי‪ .‬דארעא‪ ,‬קדישא טבת״ו‪.‬‬
‫אנכי בדרך נחני ה׳ בעוב׳׳י בבל רבתי ושמעתי‬
‫‪,‬מפי מע׳ הרב כמהרי״ע בן הרב החסיד כמוהר״ר יוסף חיים‬
‫הוא יוצא מפסוק תורה ציוה לנו‬ ‫תצלמממי‬ ‫הי״ו' כי שם זה‬
‫׳ בו בעת הזיווג במחשבה דוקא‬ ‫ויכוין‬ ‫משה וכא‬
‫‪.‬ויתלה אותו עליו שלשה חדשיס ותתעבר בבן זכר ולא בנקבה כו‬
‫כתב בס׳ שרשי שמות‪) .‬עי״ל במע׳ בניס זכרים(‪:‬‬
 ‫נזראה דדלדים‬
‫יג( ^ ץ ן ^ אס נכנס פרעוש אי זנוב בתיכז ימלא האיזן מיס‬
‫פושרין עס שמן ויריקנו ואז יצא חי או מה‪ .‬הבל‬
‫אס מין גדול אל יהרגני שס כי אולי לא יצא וישאר באזן אלא יתן‬
‫בו מיס פושרין או מיץ עלי אפרסקין ימזוג במיס עד שיתמלא‬
‫האזן ואז יצא חי ואחר שיצא 'הוציא ה‪:‬דס ותכייף! באוזן שמן זית‬
‫והוציאנו בקנה צמר גפן‪ .‬ס׳ רפואות וסגולות‪:‬‬
‫יד( א ץ ן ‪ ,‬אס יקרה לאזן כאב מאד ראוי שלא יאכל בשר‪ .‬ויגייף‬
‫בהס מיץ שומיס ‪.‬או שמן חרדל או חלב שועל או חלב‬
‫חס מן הדד אושתן צאן ‪ .‬או מרתכבשה‬ ‫אווז או חלב האשה‬
‫חלב אשה ביחד או תבשל שמן זית עסקליפי‬ ‫עס שתן כבש ועס־‬
‫רמוניס חמ‪.‬ציס וישיף באזנו ויתרפא סכ״י מערבי‪:‬‬
‫טו( א ז ן ‪ .‬אס יקרה לאזן המיית קול ויתיילד מאד לחה רעה‬
‫הנולד בהראש‪ .‬וראוי להזהר מהשמש ומהמרחץ ומן‬
‫התנועות החזקות וירתיח מרה של כבש ושמן זית יחד ויכייף בו‪.‬‬
‫או מיץ צנון‪ .‬או מיץ כרתי מעורב בשמן ורדיס עס חלב אשה‪.‬‬
‫ס׳ רפואות וסגולות‪:‬‬
‫טז( א ץ ! ^ אס יקרה באזן הולעיס‪ .‬ירתיח על האש חמאה ומלח‬
‫הרבה יחד ויטיף חס כמו שיוכל לסבולאו ישיס עליו‬ ‫׳‬
‫מע׳ ח' אות חרש‪:‬‬ ‫פה חס שס בס׳ הנז'‪ .‬וע״״ל‬
‫יז( א ץ ל ^ אס יקרה נגע באזן ינויף שתן אדס‪ .‬או מרת התיש‪.‬‬
‫* ואס יקרה שיצא דס פתאום בלי כאב דע כי ממותר‬
‫הראש נדחה‪ .‬וטוב לנקות האזן מהדס פן יקפא ויסתוס האזן‪.‬‬
‫ולכן טוב להסין! בו מיץ כרתי מעורב עס מעט חומץ או עסציס‬
‫שחוקים בחומץ ויטקה בו פעמים רבות‪ .‬ס׳ הנז׳‪:‬‬
‫בת מחלת ראיתי שכתב הרב הגדול מהר״י מאייטאצק‬ ‫אגרת‬ ‫יח(‬
‫זלה״ה הובאו דבריו בס' מאיר תהלות מזמור צ״א‬
‫משס המקובלים וז״ל ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים היא בת‬
‫כשדיא״ל המכשף המצרי וגרשה ישמעאל במצות אביו והיהה מעוברת‬
‫וילדה מחלת והאס והבת נשתתפו במדבר ההוא מלא כשפיס ורוח‬
‫א׳ שולט עליו אגרתיא׳ל ונמשך הרוח אצל מחלת שהיתה יפה מאד‬
‫ונתעברה וילדה בת וקראהה אגרח על שם הרוח ואח״ך יצאה‬
‫מחלת מהמדבר והיתה אשת עשו ואגרת בתה נשארה במדבר‬
‫והיא ונעמה ופ׳ ונגע מושלות על ד׳ תקופות‪ .‬פ׳ מזנה עס כל‬
 ‫מראה הילדים‬
‫אדם״ ;עמה עס א״ה לבד‪ .‬גגע ‪ c r‬ישראל לבד‪ .‬א;רת משולחת‬
‫להזיק בלילי רביעיות ולילי שבתות‪ .‬וליראי ה׳ נאמר ונגע לא יקרב‬
‫באהליך‪ .‬עכ’ל מדב׳ר קדמו׳ת מע׳ א׳‪:‬‬
‫יפ( א ח י ם ^ שנולדים בזה אחר זה אינם אוהבים זל״ז ויש שנאה‬
‫ביניהם הרבה ואם תרצה שיאהבו זל״ז תעשה‬
‫להם בדרך סגוליי והילך מעע ‪.‬מזער שהם בלי צער ובלי עמל‬
‫ושורח‪ .‬והאחת שהיא הנה בם׳ אביעה חידות מע׳ א׳ םי׳ כ״א‬
‫וז״ל‪ .‬קח דג אחד קטן ועי; ימין של ארנבת ותקשרם יחד בבגדי‬
‫פשתן על שמם וילכו שניהם על הקישור ויאהבו זה לזה בעל כרחם‬
‫סכ״י קדמון עכ״ל‪ .‬וזה יועיל ג״כ לאהבת איש לאשתו‪ .‬ובס׳ כ״י‬
‫כתוב שיקח עפר מתחת רגלו הימנית ותקשור אותו בסודר וישא‬
‫אותו עמו וכ״ז שהוא עמו יאהבהו אחיו אהבה עזה‪ .‬או יקח מרה‬
‫של עז וירחץ פניו ויאהבוהו כל הבריות ובכללם אחיו הגדול‪ .‬ומי‬
‫שירצה לנצח אויבו יכתוב שם האויב בכתב אשורית ישר והפוך‬
‫וישים אותו תחת מנעלו וילך אצלו ואל ימנע ממנו שוס דבר‪.‬‬
‫סגולה אחרת לאהבה חתוך אצבע קטנה של ידך עד שיצא הדס‬
‫והטיך ג׳ טיפות בכוס של יין ותן לשונא לשתות‪ .‬ושמך כתוב על‬
‫פת ותן לו לאכול ותהיו אהיבים וריעים‪ .‬ואם תשא ‪.‬עליך לשון‬
‫עטלך או עין ימין של נחש או עין ימין של זאב לא ישלטו עליך‬
‫שונאיך‪ .‬ואס תתלה על צואריך עין ימין של זאב נקבה יאהבוך‬
‫כל אדם ובין הלסטיס תעבור ולא יראוך וכל החיות והבהמות‬
‫יכבשו לפניך וכל רוחות ומזיקים יברחו מלפניך‪ .‬ואס תתלה עליך‬
‫לב הדוכיפת תנצח כל אדם עד כחן סכ״י‪:‬‬
‫א י‪* 1‬ם ‪ .‬לא יאיים על התינוק שיכהו לאחר זמן אלא אס רואהו‬
‫עושה מעשה רע יכהו מיד או ישתוק לגמרי‪ .‬ומעשה‬
‫בתינוק שברח מבית הספר והפחידו אביו שיכהו הלך התינוק‬
‫והמית את עצמו‪ .‬כ״כ בס׳ שמירת הנפש בשם מס׳ שמחות פ״ב‪.‬‬
‫והרב חיד״א ז״ל בס׳ צפורן שמיר סי׳ י״א אות קפ״ט כתב וז״ל לא‬
‫יפחיד לתינוק לומר כלב קח אותו וכיוצא כי סט״א נקרא בשמי ת‬
‫כאלו והוי כנותן לו רשות לבוו‪ /‬לנ(חת התינוק ושמעתי מאדם גדול‬
‫מעשה נורא בזה עכ״ל‪ .‬וכ״כ של״ה הק׳ והרב יעב״ן‪:‬‬
‫יש להזהר ממאכלים הרעים שלא לאוכלם לעולם‬ ‫אכילה‪.‬‬ ‫־א(‬
‫שהם קשים לגון! כמו סם המית ב״מ ה מי ם‬
 ‫מראה הילדים‬
‫הגדולים המלוחים הישנים‪ .‬והגבינה המלוחה ישנה והכמהין והפסדות‪.‬‬
‫והבשר המליח הישן‪ .‬וי*ן ממתו ותבשיל שסרח טד שריחו טדןן ו ק‬
‫כל מאכל שריחו רע הרי חלו לגוף כמו סס המות רח״ל‪ .‬עיין בס׳‬
‫הנמצא להרמב״ס ק״ק דפוס שאלוניקי בש׳ ויש׳ס מדבר׳ה כעדן‬
‫עכ״ל אביעה חידות‪ .‬ועל כן נכתוב פה איזה מיני אכילה שי׳וצא‬
‫מהס הנאה לילדי בני ישראל‪ .‬ויש מהס שמועיל ג״כ לגחלים א(‬
‫אתרוג קליפותיו מסירים כל כאב^ פנימי ומחזיקים את הגידים‪ .‬גס‬
‫גרעיניו טובים לכל כאב פנימי ומביא הזיע‪ .‬ומועיל לקמניס המוציאים‬
‫חולי האבעבועות ‪ :‬ב( אפרסק בל׳ ערבי צ׳יראקין פריו ופרחיו ועליו‬
‫וקליפתו כולם טובים לגרש התולעים‪ .‬וקטף הנוטף מעצו מעורב‬
‫עם יין אדום טוב לכל בעלי ריאה והקאת דם ומרפא כל נגע‬
‫שבגרון ולכל חולי הכליות והמקוה‪.‬׳כי מגיר השתן ימפוצץ האבן‪:‬‬
‫ג( אגור כן הוא בל׳ רז״ל ובל׳ ערבי צמאק ‪ p‬זה פירותיו אדומים‬
‫וחמוצים טוב לעציר כל שילשול והגרה יתירה בין באנשים בין בנשים‪.‬‬
‫גס עושים ממנו קלורית לעינים וביותר לתינוקות כאשר מוציאים‬
‫אבעבועות הנקרא בל׳ ערבי גודרי שורין מעט מפירושיו בתוך מים‬
‫של ורד ונוהנין עם פשתן על גבי העיניס ויתרפא ‪ :‬ד( ולוט‬
‫הנקרא בערבי בלוט‪ .‬שבחוהו הרופאים מאד בכל שלשול והגרה‬
‫בין בדם בין בלא דם וביותר בישול הנעשה ביין אדום ונפי הנסיון‬
‫המתמיד בשתית אבק שלו‪ .‬אז בישולו ארבעים יום יצא חפשי מכל‬
‫נגע יצרעת וזה ברור‪ .‬ולח זו בלבד אלא אף זז כל העוסק ברחיצת‬
‫בשרו עס בישול הנז׳ ימצא תועלת גדול‪ .‬וביותר אס נעשה במים‬
‫חמין בחמי טבריה ת״ז עד כאן‪ :‬ה( הדס פיריתיו עוצרין מאד‬
‫ומחזיקים הגוף ויפיס בכל שילשול‪ .‬והרוחץ בשרו בעלין שלו יסיר‬
‫ריח רע ועוצר הזיעה יתירה בבני אדס וכעביס לכל שברון הכיס‬
‫באנשים‪ .‬ונפילת הרחם בנשים‪ .‬ולחמימות העיניס עצו ועליו טובים‬
‫לרחיצת הראש ולחזק אותו גס לטהח מן הסובין אשר בראשו‪:‬‬
‫י( ' עץ הזית עליו שחוקים עושין מהם תחבושת לכל נגע וצרעת‪.‬‬
‫בישול עצו לא זו בלבד שמרפא נגעי הפה והגרון אלא אף זו‬
‫שמסיר תבלול שבעין‪:‬גם ספוג טבול■ בבישול הנז׳ בתתו על הטיבזר‬
‫יעצור כל שילשול דם והגרת' הוסת‪ .‬גס טוב לרפאת נגעי הבשר‬
‫שבעפעפיס ‪,‬ושבאזניס ‪ :‬ז( חצלבאן כן נקרא בערבי וצלעז רומירי‬
‫ובערי מערב הפנימי קורין לו אזי״ר עצו כולו רפואי חס ויבש‬
 ‫הילדים‬ ‫מראה‬
‫ושבחו הרופאים את בישול עצו ועליו וביותר פרחיו לכל חולשה‬
‫הגידים כמו תרדמה ולכויה ורעש האברים והנכפה ב״מ ולכל נזילה‬
‫יתירה מחמת חולשת הראש‪ .‬גם אפרו מוב להםיר כאב השיכים‬
‫ולמהרם ‪ :‬ח( ערבה עלין של עץ הנז׳ מקררין ‪ ,‬ומיבשין ועוצרין‬
‫מעע ושבחוהו הרופאים ממשלים ביין אדום לרקיקת הדם וכן‬
‫מבושלים ביין לבן ויפזר בתוכו מעת פלפל ויתרפא האדם מחולי‬
‫הקוליק׳א ממיו הנוזלים בחדש ניסן מובים לפיצץ האבן שבכליות‬
‫ולהגיר השתן ולגרש התולעים מבני מעיים גס צהמיתס ועלין שלה‬
‫יש בהם תרופות חוץ לגון!‪ .‬רחיצת רגלים להביא השינה גס מבשלים‬
‫חים בעלי קדחות כמו רטיפת הדס מן החוטם גם מפזרים אותם‬
‫בחדר החולה וסביב למטתו לקרר אויר בעל‪ .‬הקדחת‪ :‬ט( רמון‬
‫יש בי שני מינים א׳ חמיץ וא' מתוק החמוצים עוצרין כל שלשול‬
‫בין דם בין בלא דם והס טובים ללוות את הצמא ולקרר את חוס‬
‫הכבד ולחזק האיצטמוכא‪ .‬והמתוקים טבעם לשלשל ולרכך■ הבטן אבל‬
‫שניהם יחד טבעם לשמח את הלב‪ .‬קליפתן עוצרות מאד בין• כשהם‬
‫ממשלים בתוך‪ ,‬מיס או יין ונעשה משקה עפציי יבין כשלוקחים‬
‫אבק הנעשה■ מהם בכמה אופנים‪ :‬יוד( תפיח עץ התפיח • עושים‬
‫ממנו בישול תיך חומץ וטיבליס בו ספיג או בגד ליחן על הבטן‬
‫או על פי הטבעת וטוב לתחתוניות או לשילשיל הדס גס מוציאים‬
‫מיס מעץ זה בעודנו רטוב וירוק והס טובים להצהיל הפנים'וימצא‬
‫יוס׳ן! חן‪ .‬כ״ז ראתה עיני בס׳ נפלאים מעשיך א לי אס׳ן! איש‬
‫טהור מס׳ הרופאים מאיצר הספרים אשר בערי איטלייא לך נא ראה ‪:‬‬
‫ככ‪ 1‬א כ כ ל ה ♦ אמרו ז״ל בש״ס ובילקוט ושו״ת הגאונים דמאן‬
‫דשתי מיא בין השמשות ■ימות באסכרה וכן כתבו‬
‫הפוסקים המקובלים דאסור לשתות מיס קודם הבדלה ו כ ת ב‪ ,‬ב ס׳‬
‫אביעה חידות בשם הרב כנסת הגדולה סי׳ רצ״ט הגהות ב״י דבין‬
‫השמשית הייני בין בערב שבת בין במוצאי שבת שקולים הם ואסורים‬
‫בשתיה‪ .‬וכתב הרב הנז׳‪ .‬וז״ל כמו צער בנפשי בראותי קצת‪ .‬מבני‬
‫עמנו שמקילים ושותין מיס ומשקים לקטנים קודם הבדלה וגורמין‬
‫להם שימותו באסכרה וכמעט כמי שיסכי דמים רח״ל‪ ' .‬לכן מי‬
‫שנגע יראת אלק׳יס בלבו יזהיגי בנו ובר ביתו ע״ז ולא ישמע שיד‬
‫‪,‬ושבר בגבולם אמן‪ .‬ועיין במס׳ שבת פ״ב דחולי'זה מתחיל מן‬
‫המעיים ומסיים בגרון יעי״ש ועיין בזוה״ק פקודי ועיין במד׳ תלפיות‬
 ‫מראה הילדים‬
‫דצ״א‬ ‫מערכה זו משס ס׳ הגהגת הארס ועיין מרן‪.‬ומיר״ס סי׳‬
‫אחת‬ ‫ועיין מס׳ ברכות ד^ מ׳ ע״א וז״צ אר״י הרכיל כעדשים‬
‫משוס‬ ‫לשלשיס יוס מונע אסכרה מתוך ביתו אבל כל יומא לא מ״נו‬
‫מונע‬ ‫דקשה לריח הפה ואמר ר״י הרגיל בחרדל אחת לל׳ מס‬
‫חולאים מתוך "ביתו עכ״ל ‪ :‬ועיי״ל מע׳ ג׳ אות גרון ‪:‬‬
‫* על הבנים תתפלל בח׳ עיבורה שיהיה מתוקן באיבריו‬
‫ולא יהיה נפל בפיר ‪ .‬וסנדל או חולני כדי שלא יעכב‬
‫חוליו לימוד התורה שהתפילה מועלת לבמל הגזירה אך אס נגזר‬
‫על הולד הזה איזה דברים מהנזכרים ולאה תוכיח שהפכה לדינה‬
‫מזכר לנקבה כמארז״ל‪ .‬כן כתב הרב שבע מוסר ז״ל פרק כ״ד והיב‬
‫חיד״א ז״ל בסי סנסן ליאיר ראו הביא לנו סדר תפילות שיתפלל‬
‫בעל האשה בחודש הג׳ לעיבורה וכשנכנסה ג״כ בחלש ‪ ,‬הע׳ וז״ת‪.‬‬
‫כשנכנסה בח׳ ג׳ לעיבורה יאמר לך ה׳ הגדולה והגבורה והת״ת‬
‫■והנצח• יההיד כי כל בשמים ובארץ לך ה׳ הממלכה והמתנשא לכל‬
‫לראש‪ .‬רבש״ע בלב נשבר ונדכה אני‪ .‬מתפלל לפני כסא כמדך והגס‬
‫שידעתי שאיני כדאי כלל שמתי רחמיך לנגד עיני כי רחוס אתה‪.‬‬
‫ובכן יהרמ״י או״א שתתמלא ^חמיס על כל עוברות עמך ישראל‬
‫ובפרט על אשתי פב״פ ותקל גזעליה צער העיבור ועשה למען רחמיך‬
‫שיתקיים העובר בבריאות ויגמור לטובה בכל איבריו וג־ידיו והכל‬
‫מתוקן ולא תפיל אשתי למען רחמיך המרו‪ 5‬יס בשמך ־'הגדול והקדוש‬
‫אל ‪,‬חד‪ .‬וימלאו ימיה ללדת ולא תהיה משכלה;‪ ,‬כי כארץ תוציא‬
‫צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כיר״א‪ .‬כשנכנסה לחדש ט׳ לעיבורה‬
‫יאמר; יהרה״י או״א שתרחס על כל עוברות והיולדות מעמך ישר!ז‬
‫ובפרט על אשתי פב״פ ובעת לידתה תקל מעליה צער הלידה ותלד‬
‫בנקל בלי שוס צער בטרס יבא חבל לה והמליטה עוברה לחייס‬
‫טיביס ולשליס בשעה טובה ומזל טוב לנו ולולד ולא יארע לה ולא‬
‫לולד שוס צער ושוס נזק ושוס מקר^ רע ח״ו‪ .‬אל מלא רחמים‬
‫יהמו נא ריומיך על‪,‬אשתו הנזכרת ותצילה• מכל כאב וטירוף ובהלה‬
‫ותצא השליא בזמנה ותהיה בריאה‪ .‬וטובה לעבודתך לב נשבר ונדכה‬
‫אלק׳יס לא תבזה ובשס אראריתא תשמע תפילתנו ותענה עתירתנו‬
‫כי רחוס אתה ושומע תפלת כל פה‪ .‬יהיו לרצון וכו׳ על׳ל ‪ :‬וכתב עוד‬
‫הרב שבט מוסר שס שתזהר האשה שלא תכעוס בימי עיבורה ואע״פ‬
‫■שהכעס רע בכל זמן כ״ש וק״ו בימי עיבורה שמזיק לולד שתחלה‬
 ‫מראה הילדים‬
‫ונחלש ואפשר שמרוב >עסה תפיל ונמצא הזרגה בניה בידיה במנצמ‬
‫‪1‬נמצא בשביל כעס רגע מצשערת כל ימיה שאם יוצא הולד תולד‬
‫כמה מצמערת ואס תפיל אין צריך לומר שכל ימיה ׳ מכאזביס‪ ,‬׳ ‪P i‬‬
‫תהיה נזהרת האשה בימי עיבורה בענין המאכלים עיין‪ ,‬בראשינו‬
‫חכמה ז״ל שמאכליס הרעים מזיק לולד עיין שם מה שתאכל לתיקון‬
‫הולד ומה שלא תאכל שהמאכל הרע ממפש לולד שכל מה שהאס‬
‫׳אוכלת הולד מועם כארז״ל וגס הולד מהאוה ■כפי‪ ,‬מאכלה ומעשה‬
‫אותה מלכתא יוכיח שהיתה אוכלת אתרוגים בימי עיבורה וילדה‬
‫בת שהיתה מריחה ריח אתרוג כדאיתא במדרש‪ .‬גס תהיה נזהרת‬
‫בפרש בימי עיבורה שלא תכנס במקומות של שומאה ובמקומות‬
‫שיש שם ריח רע לפי שהולד נוצר כפי ראות עיניה ועובדא דההיא‪,‬‬
‫מלכתא יוכיח שילדה בן כושי על שהיתה בחדר משכבה צורת כושית‬
‫ונוצר הולד כפי הצורה שראתה באותה שעה כדאיתא במדרש‪ .‬גס‬
‫אמרו רז״ל עשרה דברים משכחיס התלמיד וחד מהם העובר במקומות‬
‫מריח רע והאשה העוברת בימי עיבורה במקומות אלו נוצר הולד‬
‫טיפש או חסר דעת כי הריח רע משפש דמו אלא תשב בימי עיבורה‬
‫במקימות קדושה וטהרה בבתי כנסיות ובביהמ״ד ותמיד לראות ת״ח‬
‫חסידים ואנשי מעשה ותשמע ד״ת שהדברים נכנסים באזנה ומתקדש‬
‫הולד בקרבה שהאזן לגוך כקנקן לכלים כארז״ל שהולד שומע הכל‬
‫ומבין כעובדא גבי אותה מעוברת שלחשו באזנה ביוה״כ ונח כנודע‬
‫מרז״ל ויצא צדיק גמור והדברים בהפכו במעוברת אחרת שנתאוית‬
‫ולחשו באזנה ולא נח והאכילוה ויצא הולד רשע לכן תהיה ישיבתה‬
‫במקומות מקודשים בבתי כנסיות ומדרשות כדי שתשמע תמיד ד״ת‬
‫וכדרז״ל גבי ל יאושוע בן אנינא אשרי יולדתו דאמז גרמה לו‬
‫להיות חכם כי מיד שילדתו גידלתו בביהמ״ד דקול תורה נכנס‬
‫באזני הילד ומקדש כל איבריו‪ ,‬גס אעפ״י שתהיה האשה גדולה‬
‫בשנים ובן אין לה אל תתיאש מן הרחמים אלא בתפלה ובמצות‬
‫ובמעש״ש אפשר תועיל לה איזה זכות שיחדשה ה׳ להחזירה כימי‬
‫נקוריה כאשר חידשה לשרה אמנו אחר צ׳ שנים ונתפששו קמשיה‬
‫ולחנה אחר ק״ל שנים כמארז״ל‪ .‬גס אס היה לה בניס ופסקה מלדת‬
‫ונתרבו עליה השנים אל תתיאש כי עוד השמש במרומים לחזור‬
‫לילד ויוכבד אס מרע״ה ילדה מבת ק״ל כארז״ל וכמה מתמיה'על‬
‫אותך הנשים שעברו מבן מ׳ ולא ילדו שמתיאשות מן הרחמים ואין‬
‫יג‬ ‫מראה הילדים‬
‫שמין על לבס לנזכרות שחידשן הקב״ה בזקנותן אלא לעולם תהיה‬
‫בשחזנה של אשה בהקב״ה שיכול לחדשה כאמהות שאעפ״י שבית‬
‫ממרין לא היה להס וילדו‪ .‬גס צריכה האשה שלא תרבה בתעניות‬
‫געבור הבנים אלא תקבל גזירתו ית׳ באהבה ותהיה מתפללת לפני‬
‫הקב״ה כי התעניות מזיק לה ולולדה ומבכולת אותה מצרכי ביתה‬
‫והמחלוקת מתרבה בבית דקשה מחלוקת בביתו של אדס יותר‬
‫ממלחמת גוג ומגוג כארז״ל‪ .‬גס אין ראו* לאיש או אשה להרבות‬
‫בתעניות ומפילות דכמה הפצירו ע״ז בתענית ותפלות ויצאו להס‬
‫מי ס בלתי מהוגנים ומובדלים מבני ו׳דס במדות משונות ומכוערים‬
‫ו מ ד דו שיבת אביהם ביגון שאולה‪ .‬ושמעתי מפי זקן חכם דלפעמיס‬
‫מונע הקב״ה בניס מאיש ואשהאף עפ״י שהן צדיקים גמורים‪ .‬משום‬
‫שרואה במזל שלהם שמחוייב להיות להם בניס בלתי מהוגנים כאשר‬
‫היה מחייב מזלו של חזקיה שלכך לא היה רוצה ליקח אשה כנודע‬
‫וכדי שלא לצערם מונע אותם מהן אך כשמרביס בתפלה הוצרך‬
‫לעשות שאלתם ובקשתם שרצה למונעו ממנו על היותו בלתי הגון‬
‫וראוי ומשעם זה תראה לפעמים חסידים שאין להם בניס הגונים‬
‫והוא על שמרבים בתפלה עליהם‪ .‬לכן כיוב לגבר ולאשה שלא‬
‫להרבות בתענית ותפלה פעם אחר פעם על ענין הבנים ד‪,‘.‬ין‬
‫טוב להפציר הרבה דכמה הפצירו והיה לרע להן‪ .‬כמה מהמעלה‬
‫והשכר ‪,‬לעוה״ב לאשה הנמצאת עקרה או שמתי בניה והיא זקנה‬
‫לתת רשות לבעלה לישא אשה אחרת להוליד בניס ומרמת בזה‬
‫לקרב הגאולה שאין בן דוד בא עד שיכלו כלהנשמות שבגוף והיא‬
‫מרמת לזה וגס טוב להם שבהתקרבה הגאולה אז עתיד הקב״ה‬
‫לתדשן כלבנה כארז״ל על פסוק ועלהו לתרופה להתיר פה של‬
‫ממה וגס אז עתידה אשה שתלד בכל יום ולפעמים בזכות שמשתדלת‬
‫כש^ל ‪T‬ו בעליהן בניס נפקדו גס הם יכמה פעמים אירע זה ומעשה‬
‫האמהות‪ ,‬הקדושות יוכיחו שרה נתנה הגר לאברהם ולאה נתנה‬
‫ולפה ליעקב ורחל בלהה וגרמו להרבות נשמות צדיקים בעולס וגס‬
‫הס נפקדו הרי מבואר כיזה מעלת הנשים הזריזות שמניחים בעליהן‬
‫לינשא עכ״ל‪:‬‬
‫א ב ל * להכיר אס יש בכיס כתבו חכמי הרופאים אלו‬
‫הסימנים‪ .‬א( שיש לו בכיס תאוה גדולה לגרר הדיר ‪:‬‬
‫נ ‪ i‬ומתאוה להוציא רעי ולהשתי׳ ‪ :‬ג! כובד בתיך הכיס וסביביו ‪:‬‬
 ‫מראה הילדים‬
‫ד( קושי הגיד תדיר אינו יכול לנוע ומהטעע תמיד ממקום למקום ‪:‬‬
‫ה( השתן היא בקישי וטורח והשתן יוצא טיפין ‪ :‬ו( דבצירוף הסימנים‬
‫הנ״ל כשמשתין׳ יוצא חול‪ .‬ואן‪ !:‬אם חסר איזה דבר מן הסימנים‬
‫הנ״ל מכל מקים יעשה הפעולות הללו והא לך הרפואות‪ .‬ומצאתי‬
‫כתוב בס׳ כ״י מבבל תביא ‘ יונה ותרעיבנה ולא תתן לה לאכול‬
‫ג׳ ימים רצופים ואח״כ תן לה זרע פשתן לאכול וקח ציאתה ותערבה‬
‫בדבש ותא‪:‬ל אותה בדוק ומנוסה‪ .‬אס לא תאמין הבא אבן שיצא‬
‫מן אבר אדם ותשים זה הצואה פליו ויהיה חתיכות חתיכות‪ .‬ועוד‬
‫אס לא תאמין אותה היונה תמות או בזה היום או בזה הלילה‬
‫בדוק ומנוסה‪ .‬ובס׳ כ״י מערבי כתב וז״ל לפוצץ האבן יקח עז‬
‫שחור וישקנה יין טוב ואח״כ יקח מי רגליס שלה וישתה אותו‬
‫ויועיל‪ .‬ואס תרצה לנסות קח אבן שיצא מאבר אדס ועשה בתוך‬
‫מי רגלים הנז׳ ויהיה נמוח‪ .‬או יקח עדשים וישלוק אותם במים‬
‫ויקח אותם ■המיס ויערבס עם הדבש 'שיה‪.‬בשות וישתה ג׳ ימיס‬
‫ויתרפא‪ .‬או יקח מיץ בצלים לבנים ותן בו מעט זעפראן וישתה‬
‫ב׳ פעמים בכל יוס דהיינו ערב ובקר כוס אחד בכל פעס ובסוך‬
‫ז׳ ימים תתפוצץ האבן‪ .‬או יקח אפר מקרבים שרויפיס והשקהו עם‬
‫מרת עוך בבוקר אליבא ריקניא ולא יעבור ד׳ שעות עד שישתין‬
‫ויפול האבן‪ .‬ובס׳ רפואות וסגולות אשכנזי כתב וז״ל לשבר האבן‬
‫בכל מקום שיהיה‪ .‬קח גרעינים פרי הזית ואידירא מכל א׳ שלשים‬
‫וכתוש אותם ותשקהו במשקה‪ .‬ע״א אס האבן יהיה בשלחיפית ימשח‬
‫האמה מדם השועל וישברו האבנים או מדם התיש ומזה הדס ימשח‬
‫השלחופית והאמה‪ .‬וכשיבש הדס יכנס למרחץ וישפשך עם מיס‬
‫חיים ובודאי יתרפא בע״ה‪ .‬ע״א לשבר האבן ולעורר השתן ולהבריח‬
‫הכאב קח ז׳ אגוזים לחים עם קליפתם יקח א׳ מנפילי מברושיס‬
‫בלתי רחיציס וכתשס יחד והוציא המיץ בכלי זכוכית או חרס חדש‬
‫ותן לו לשתות ערב ובוקר עם מעט דבש ספוסטי ומשח האמה‬
‫והבציס עם לובן ביצה ופיטרי זוליא וישבר האבן‪ .‬ועיין בס׳ תולדות‬
‫אדם כמה וכמה רפואות בלשון אשכנזי לך נא רא׳ה‪:‬‬
‫כה( א ו ה ב האדם את בנו ייתר ממנו או לא פליגתא דתנאי‪.‬‬
‫ראב״ן דל״א ע״א מדב״ק מע׳ א׳ סי׳ ל״ו ובס׳‬
‫דבש לפי מע׳ זו סי׳ ל״ג ביאר עליה דבן עזאי סובר אדם אוהב‬
‫את בנו יותר ממפו ורע״ק סיבר אוהב את מפו יותר מבנו ומה‬
‫יר‬ ‫מראה דדלדיס‬
‫שהקשו לו מתלמוד דידן בחרא דקל״ו ע״ב דבריה טדיפא ליה‬
‫מנפשיה ^עיין שס שתירן אך בחלקו׳ת ישית למו בין ממונא לאהבת‬
‫המן?'יעו״ש‪ .‬גס את זו; כתב הרב שס סי׳ ל״ה וז״ל האב אוהב‬
‫לבנו אהבה עצמית ‪-‬לא רצונית שאס בנו מיצה בדבר המזיק לו אביו‬
‫אינו‪ ,‬מניח! שאהבתו אינה רצינית לעשות רצון בנו תלא אהבה‬
‫עצמית הגאון מהר״א בספ״ כתובה בהקדמתו‪ ,‬ע״ש‪:‬‬
‫א ס ן כל האומר צ׳ פעמים בכל יוס אין המכשפות ינילית‬ ‫ני(‬
‫‪.‬צהזיק‪ .‬לו‪ .‬כך שמעה אשה אחת מבריש׳א ששלחוה‬ ‫'‬
‫היא ישנה והשיבה הברוש׳א‬ ‫חברותיה ליקח הילודהחי ‪ .‬יהיתה‬
‫שאינה יכילה‪ .‬שאמו ענתה צי׳ פעמיס אמן ונתעוררה החשה ושמעה‬
‫זה‪ .‬כך מ״כ בקונע־סישן כ״י מהרב החסיד מוהר״ר אליעזר‬
‫נחמן ■פואה מכתב ידו ידה״ק‪ :‬ועין בס׳ אביעה חידות סי׳ כ״ג‪:‬‬
‫נ׳( א ר כ ו ב ה ‪ .‬יקח זבל׳בקר ויניחו על עלה אחד גדול ויניחו‬
‫על האש שיחמם היטב וגירוק העלה ויניתו' חס‬
‫על־ הארכובה או הגיד הנשה ויועיל או תטשכט בדבש היטב כנגד‬
‫האש ואת״ך תפזר עליו מלח‪-‬ויחביש היטב‪ .‬או■ צואת יבקר תיכך‬
‫כשיצא חס מעירב בחומן חס ובע׳־ד שהוא חס יתננה טל הארכיבה‪.‬‬
‫אי צואת ■יונים יציאת יבקר וזרע• פשתן מבושל בחומן ויניח לוס‪.‬‬
‫בס׳ רפואות וסגילות אשכנזי יבס׳ כ״י מערבי ‪:‬‬
‫‪:‬ח( אצבעו‬
‫ויי “ ‪ ,‬לחולי אצבעות ידיס ורגלים‪ .‬וגס לנפח‪ .‬יצוק‬
‫מיס מליחים חמיס אי• יבא למרחץ וימשחס‬
‫בשמן ורד או בצלים סחיטיס ביי; ניגע באצבעות הרגלים מצרית‬
‫הנעל יחביש בריאת כגש אי טלה אי שיעל או מרת עז אחר‬
‫שיריק מה שבתיכי יניח היורה עליו יבס׳ האח נפשני כתב וז״ל‬
‫ידים לקמטל׳ץ שקורין בערב׳י יכלשין מערב קירין להס סאבאיינ׳ס‬
‫ועל הריב הס באצבעות היריס ימנליס נערים גס בתילית מחנכים‬
‫הרבה ובהיותם כאובים אזי בזמן הקין דהייני בחידש המיז יתן‬
‫עלוקות המושכים דם שקירין סילי׳ק איי נא יבא לי זה הכאב‬
‫בימי החורך כך שמעתי שהוא מנוסה‪:‬‬
‫נט( א ה ב ה ‪ .‬לעורר אהבה ולמציא חן‪ .‬עוף הנקרא דרור ב׳‬
‫אבנים קטנים נמצאים בקרקגן שלי והוא עוף‬
‫שחור וכריסו לבן האבן הא׳ אדומה והא׳ שחורה הנינע בארימה‬
‫בבגד החדם מעירר שנאה והניגע בשחירה בבגד האדם מעורר‬
 ‫מראה הילדים‬
‫אהבה‪ .‬ע״א קח שתן אדם משקל ד׳ גרעיני שעורה ותאכיל או‬
‫תשקה ממנו למי שתרצה ולא תפריד ממנו כ״א המות‪ .‬בס׳ כ״י‬
‫ובס׳ נפלאים מעשיך כתב וז״ל צפור דרור שעושה קן בקורות‬
‫הבתים‪ .‬יש ב׳ אבנים בקרקבן שלהם א׳ שחור והב׳ נוטה לירקון‬
‫ובכל צפור מהם ימצאו לעולם ב׳ אבנים אלו יחד וםגולתס בפרט‬
‫סגולה היא טובה ומעולה כשיוקחו האבנים הנז׳ מצפור הנז׳ בת'‬
‫אלול והאבן שהיא טטה לירקון אס יקשרו אותה בעור עגל או‬
‫איל החת האצילים של צד שמאל היא טובה להסיר הסכלות הבא‬
‫מחמת חולי ולרפאת הכאבים הישנים והיא טובה לשמור את נושאה‬
‫פן יפול בחולי הנופל ויש מי שאומר שהיא טובה לישא חן וחסד‬
‫בפיני הבריות והשחורה היא טובה נגד הלחות הרעות והקדחות‬
‫וכעס הלב‪ .‬ואס ירחצו אותה במים אזי המיס ההם ירפאו חולי‬
‫העיניס ועפרם השתוי עם מיס למשקל ד׳ אוקיו״ס יועיל לחולי‬
‫אסכרה‪ .‬ובס׳ כ״י מרבני מערב נתב וז״ל יש טבע כשתלד האשה‬
‫הבן הב׳ אזי הראשון מתקנא מאחיו וירצה להכותו וכיוצא לכן‬
‫רפואה להסיר הקנאה הנז■׳‪ .‬וכן בין אדס לחבירו‪ .‬ובין איש לאשתו‬
‫תקח מעט עפר מקן צפור ד ה ר הדר בקורות הבתים והוא עון‪1‬‬
‫טמא שחור כעור ובלשון המקרא בישעיה סיס עטר ובל״ע סטנו‬
‫ובלע׳ז קולונדרינ׳א ותשקה למי שיש לו הקנאה מי המשרה של‬
‫עפר הנז׳ ויועיל בע״ה‪ .‬ועין לעיל■ סי׳ י״ב‪:‬‬
‫ל( א כ ^ ב ו ^ ו ת ♦ לפתוח כל מיני אבעבועות עיין מ״ש לעיל‬
‫סי׳ י״א והן קו׳ל חדש מצאתי ראיתי בס׳‬
‫האח נפשנו יקח מוח וחוט השידרה של כבש וצימוקים שחורים‬
‫ותכתשם יחד ותערב עמהם חלמון ביצה ימשח בו אבעבועה ויפתח‬
‫ד״י‪ .‬ובס׳ כ״י מערבי כתב שיקח קמח של שעורים ויערבט עס‬
‫חלמון ביצה ויעשה בצע׳ור שאיט מכובש ויעשה על המכה ותפתח‬
‫פיה‪ .‬או יקח יין ישן ודבש וחטים לועסס בשיניו ויחמס הכל על האש‬
‫עד שיחוס ויניח על האבעבוע ויפתח עכ״ל‪ .‬ובס׳ נפלאים מעשיך‬
‫כתב וז״ל סגולה למכה היוצאה בבשר אדם ב״מ ולא נתבשלה‬
‫ולפעמים היא מוצאת תחת אצילי ידיו וכיוצא‪ .‬ככה תעשה עשם‬
‫רקיק א׳ ואחר שתאפה אותה בעודה חמה תעשה‪.‬עליו מעט דבש‬
‫נקי ועליו מעט זעפראן כתוש וכתיב עליי שס רי ט א ותן על‬
‫החכה ותראה תשועת ה׳ כהרך עין‪ ,‬וזה בו״מ אלך פעמיס‪ .‬מסכ״י‬
‫טו‬ ‫מראה הילדים‬
‫ונפלאים מעשיך‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫שיל דה פעס א׳ ועמדה מלדת תשב ענ המשבר של‬ ‫אשה‪.‬‬ ‫לא(‬
‫א ‪• x‬ולדת דהיינו תיכך שעמדה היולדת מהמשבר‬
‫תשב היא במקומה על אותו משבר ובלבד שלא יהא שום דבר‬
‫מפסיק בין בשרה להמשבר אף הכתונת שלה ומשף הישיבה יהיה‬
‫כמי חני שעה או יותר קצת‪ .‬ע״א קח דג הנמצא בתוך דג וקיבת‬
‫ארנבת ותיבש במחבת על אש ותכתוש אותם דק דק כמו הקמח‬
‫וקח הקמח ומים והערב הכל ביחד ותן לה לשתות ותתעבר‪:‬‬
‫לש( א ש ה ‪ .‬שמת ולדה במעיה כתוב וקשור על מתניה ויצא‬
‫הילד מיד וכשתלד תסיר אוהס וזמ״ש‪:‬‬
‫דהי ‪ I‬יוד | יד ן טהי ‪ I‬טי‪I‬‬ ‫‪ j‬יהי ן‬
‫ע״א למקשה לילד או למי שמת ולדה במעיה אם היא בסכנה‬
‫ככה יעשה יקח מיס שתוקים ויאמר לפני האשה הלחש הזה שלשה‬
‫מלאכים נחתו מן שמיא ועמהק שלשה שרביטין חד חוורא וחד‬
‫אוכמא וחד סומקא‪ .‬חוורא סליק ומתי לשמייא ואתי מערא‪ .‬סומקא‬
‫מחי לשמייא בשרביטו ופלגינהו‪ .‬יאוכמא מחי לםטרא דפלונית׳‬
‫ואייתיה מולדתה ושלייתה בשלום‪ .‬ואח״ך תהן לה מיס לשתות‬
‫לאשה מן המיס הללי מעט או הרבה כפי רצונה ותלד בעה״ו חי‬
‫או מת מסכ״י‪ .‬ע״א למקשה לילד אפי׳ מת בבטנה יצא כתוב‬
‫אלו הש׳ תורמוס״ט טפתנס״ט פתחט״ל וכשתלד תסירו ממנה‬
‫שלא תסתכן‪ .‬ע״א להפיל העובר ממעי אמו תקח מעט זרני״ך‬
‫וזעפראן ותשתה עם לובן ביצה ותפיל‪ .‬ע״ח תקח צפורן סוס‬
‫ותשרפנו לאפר ולוש אותו במים ותעשהו כמו בצק ותשים ברחמה‬
‫ויצא הולד מת או חי‪ .‬מספרי כ״י‪ .‬ובס׳ תולדות אדס סי׳ נ״ח‬
‫כתב וז״ל להפיל ולד מת מהאשה קח מרה משור ותערב ביין‬
‫טוב ותן לה לשתות ותפיל ‪:‬‬
‫לג( א ש ה שבניה מתים תקח עקרב עודנו חי ותצרור אותו‬
‫בצרור ועל הצרור תשים כסף או בדיל באופן תיק‬
‫אחד ותתלה על הילד ויחיה‪ .‬ע״א אחר שתטהר האשה מאותו ולד‬
‫הנולד ותטבול טבילה ראשונה מאיחה לידה ותזדווג עם בעלה‬
‫מאותו זרע א׳ ‪.‬בשעה שמשתמשת עם בעלה אחר שיפרד ממנה‬
‫תקח האשה מאותו ש״ז אפי׳ שהוא מעורב עם ש״ז שלה ותטעיס‬
 ‫מראה הילדים‬
‫ממנו לחותו ולד ועוד לא ימותו בני־ס קטנים לעינם‪ .‬ובו״מ‪.‬‬
‫ע״א כתוב על קלן‪ !:‬לבי הפסוק תנו לס מנרי ידיה ויהללוה‬
‫בשערים מעשיה ומחוק ביין כבר ובפישרין ות ‪1‬תה האשה וצריך‬
‫שרטוט ותנין על האותיות שעטנז גץ וכתב אשורית ועיין בספר‬
‫דרך ישרה כ״י שכתב וז״ל כשנכנסה לחדש ט׳ לעיבורה תלך למקום‬
‫בהכלבתא ילדה ותעמיד רגלה הימני על כלב קטן שדרסה עליו‬
‫ותניח אותו בתוך חיקה על בשרה ממש ותשים ראשו לצד ימינה‬
‫ורגליו לצד שמאלה ותלך האשה עם אותו כלב קטן לנהר ותסיר‬
‫חגורה כדי שיפול הכלב מעצמו ותאמר לנהר עד ל פעמים קח‬
‫לך המת ותן לי החי בדוק ומניסה‪ .‬ע״א קח ז' מטבעות כסף‬
‫מז׳ נשים מעוברות ויעשה מהם שס שדי ‪ :‬וילד הנולד ונראה כמת‬
‫קח תרנגולת ושים פיו לתוך פ* הטבעת של ילד או אס יהיה‬
‫מאת ה׳ שיחיה יחיה והתרנגולת ימות‪ .‬וסגילת בגדי פשחן לבן הוא‬
‫הועלת לחיים ולמתים לקטנים ולגדולים כי כל מת שמתלבש בבגדי‬
‫פשתן לבן ואין מעורב בו בבגדיו אפי׳ חוט א׳ ממק אחר אפי׳‬
‫אס מת בח״ל כל קטיגור מתהפך לו לסניגור ועל כן טועים רבים‬
‫כי יעטרו את המת על תכריכין טלית של צמר ולא ידעו בינה‬
‫כי אס צריך שילבישו אותו בטלית וחוטי פשטן במינו בל יתערב‬
‫מין אחר בהכריכין והוא תועלה גדול לו‪.‬ואמרו המקובלים כי‬
‫אפי׳ תינוק שאביו מוחזק שמתו לו בניס הרבה ע״י לילית או רוח‬
‫רעה או כל רוחני מסטרא דשמאלא‪ .‬תינוק זה בטוח בסגולת‬
‫יחיה‪ .‬ופרעה השיג‬ ‫לבישת בגדי פשתן בלי מין אחר כלל חיה‬
‫בחכמתו סגולת בגדים אלו ועל ידס היה מתגאה בפני שריו חכמיו‬
‫ומתנשא לומר אני א׳ עשיתני‪ .‬ונתן מופת להס שכל חכמיו וחרטומיו‬
‫לא יוכלו לשלוט בו ברוב כשפיהס והס לא ידעו שהדבר הזה היה‬
‫תלוי בסיבה שהיה מלובש בבגדי פשתן וכן עשה ליוסף וילבש אותו‬
‫בגדי שש וכו׳ כלל הדבריס שסגולת בגדי פשתן להנצל מכל דבר‬
‫רוחניי חוץ מרשות הבורא ב״ה שאין דבר עומד לפניו אבל אין‬
‫שולטין עליו כל מיני טבעי וגשמי כגון מיס ואש זקור וחוס ואבן‬
‫וברזל וכל מיני מקרה וטבע רע כי לא היה מסוכן בעולס כמו‬
‫כה״ג ביוה״ך שהיה נכנס לפני ולפניס במקוס שאי; הרשות למלאך‬
‫המות ליכנס וכדי שלא יתקנאו עליו קנאה גדולה ותחרות לקסרגו‬
‫לכך האל ית׳ אשר כל מצותיו לטוב לנו צוה שיכנס הכ״ג ביוה״ך‬
‫טז‬ ‫מראה הילדים‬
‫בגדי פשתן לבן להיות לו סגולה להפך לו המקערגיס לסרגזריס‪.‬‬
‫כן מי שבניו אין מתקיימין ח״ו ובא אחר ונתן סלע לאביו ואמו‬
‫פדיון זה מבני ויחיה עוב לעשות כ; ואיך בזה משוס דרכי האמורי‬
‫מי שבניו אין מתקיימין לפעמים השס גורס־ ואס אחיו קראו שם‬
‫גס כן ונמקיימו אז תדע שהמקום גי־ס ויצא משם ‪ .‬וסגולה‬
‫אמת‪ .‬מי שיש לו כן קען חולה ח״ו יקבלו האב והאם שיהיו‬
‫‪ 3‬תענית ‪.‬ביום שנולד הילד בכל שנה עד י״ג שניס ואס יהיה איזה‬
‫אונס יתן פדיוך תעניתו לעציים‪ .‬וכן האשה מעוברת או מינקת‬
‫יתן פדיון לתעניתה לעניים‪ .‬׳גס יקבלו ליתן נר כל ערב ר״ח‬
‫>ביהכ״נ עד י״ג שנים ויועיל בע״ה והב; יביא הנר בעצמו‪ .‬סגולה‬
‫כשראה תינוק קען שוחק בתוך השינה יכה על פיו באצבע ועי״ז‬
‫מבגיל הלילית מהתינוק• וסגולה לחשוכי בניס לגדל תינוק יהוס בתוך‬
‫ביתם ומעלה עליו כאלו ילדם ואשרי חלקם‪:‬‬
‫המפלת נפלים תקת דונג דהיינו שעוה ותכרוך בעור‬ ‫אשה‬ ‫לד(‬
‫צבי ותקשור בבטנה ולא תפיל ואס תרצה ■לנסותו‬
‫קשור על התרנגולת ולא תלד ‪ :‬ע״א כתוב לה אדם יידע פתגמא‪,‬‬
‫משה קייס פתגמא‪ .‬נח ירד לתיבה ויסגור ה׳ בעדו‪ .‬ובהג‪-‬יע תור‬
‫הלידה תסיר מעליה הכתיבה הזאת ואם לאו'תסתכן ב״מ‪ .‬ע״א תקח‬
‫קליפת ביצה שיצא ממנה אפרוח ושרוף אותה לאפר ותן לה לשתות‬
‫תוך משקה קודם שתתעבר‪ .‬או תקשור אבן אודם הנקרא רובין‬
‫על צוארה ויועיל בע״ה‪ .‬ע״א תזהר ביוס טהרתה שלא לקוץ‬
‫צפרניה על בגדיה‪ .‬ואם תתלה עליה לב ארנבת מתייבש בעשן‬
‫בלא מלח לא תפיל בע״ה ס׳ כ״י מאשור וממצרים‪ .‬זבס׳ ר׳ אברהם‬
‫ילוז כתב סגולה למפלת תקח מעים של בהמה דקה ותסבב אותם‬
‫על בטנה בשעה שהיא מעוברת ותתן לחולדה מעובי ה לאוכלם‬
‫ויהפך הענין בע״ה‪ .‬ע’א תקח עקרב חי ותעשה אותו בתוך קנה‬
‫ותסתוס עליו בשעוה ותתלה אותו עליה כל זמן שהיא מעוברת ומעשה‬
‫היה ומצאו אותו חי אחר עבור י״א רודשיס‪.‬ע״א תכנס תחת בטן‬
‫סוסיא מעוברת יתצא מעבר אל עבר פעמים ג׳ ומה שהיה באשה‬
‫יהיה בסוסיא והאשה לא תפיל‪ .‬ע״א תשתה אלמונים שקורין)מירגא׳ן(‬
‫שחוקים בימ' עיבורה ולא תפיל‪ .‬ע״א ישחטו תרננולת על שמה‬
‫ויוציאו ממנה הקרקבן !ינקוהז וישרפוהו בכלי ברזל ותשתה האשה‬
‫אפרו ביין או במרק ולא יפו ל העובר אם הוא חי אבל אם הוא‬
 ‫מראה הילדים‬
‫כתב שתקח לב שפן ותשים■ בעור‬‫‪ -‬״ י >■>־‪..‬־‬ ‫י!מ ' ‪5‬יל‪ .‬וכדר‬
‫>תתלה עליה ולא תפיל‪ .‬ובס' האח גפשנו כתב סגולה בדוקה‬
‫תשקה מי אפ״ עור נחש ולא תפיל לעולם‪ .‬ע״א אם תתלה בלוארה‬
‫עקב החולדה לא תפיל‪ .‬ובס׳ כ״י ר׳ אהרן ברזאני כתב סגולה‬
‫שלא תפיל תחגור במלבוש הנחש אשר דרכו להחליף בכל שנה‬
‫ונמצא הרבה כבתים ובחצרות ובשדות תחגור בו על בשרה כל ימי‬
‫הריונה ולא תפיל‪:‬‬

‫מערכת ב‬
‫א( ר;ל זכר בשעת לידתו לא תקבל אותו המיל׳דת בלבוש נחבה‬
‫כי יהיה זנאי וכן נקבה לא תקבל בלבוש זכר אזי תהיה‬
‫זונה אלא המוג שתקבל אותו בלבוש חדש הרב של״ה ז״ל‪ .‬וטעם‬
‫שקורין ק״ש התינוקות ומחלק׳ קליות ואגוזים ומגדנות בבית היולדת‬
‫זכר כל ז׳ הימים שקידם המילה משום שהילד כל אותם הימים‬
‫הוא בסכנה כמ׳׳ש בזוה״ק וע״כ קורין לו התינוקות ק״ש להבריח‬
‫המזיקים כי הבל תשב״ר אין בו חטא ויועיל וע״כ מחלקים להם‬
‫קליות כדי שיורגלו לבא ס׳ המטעמים‪ .‬ופ׳ שמע מתחיל בש׳‬
‫ומסיים בד' אותיות ש״ד שפסוק זה מבריח השדים‪:‬‬
‫כתב בס׳ מגיד משריס ד׳ מ״ד ע״ג מי שרוצה שיהיו‬ ‫בנים‬
‫בניו בעלי מז״ט ועשירים יזהר בעת החיבור שכתב‬
‫המגיד כי עת החיבור הוא משבעה בחודש עד ט״ו בחודש כי אשר‬
‫אמו תהר בו מחצי החו׳ ואילך יהיו ימיו מכאובים כי חסרון הלבנה‬
‫מורה על כן‪ .‬וכן בז׳ ימים הראשונים כח החיצונים דבקים בהס‪:‬‬
‫ב נ י ם סגולה נפלאה לבנים כשרים הכל תלוי במחש^‪:‬ות טובות‬
‫בשעת הזיווג והגס שכתבתי בחע׳ ז׳ וגס כאן הנה‬
‫שפתי לי אפתח מאמר ז״ח די״ז אמר רב הונא כל בנין שאין בו‬
‫יסוד אינו כלום ואיזהו היסוד שצריך האדם בשעת התיבור לטהר‬
‫מחשבתו ויחשוב בחכמים ובצדיקים ובחסידים ר׳ זירא אמר זימנא‬
‫חדא הוה אזילנא במדברא ואשכחנא חד ערבי דהוה מטול עשרה‬
‫סאין והוה סבא ואמרינן ליה חילא דא בעינא למלעי באורייתא‬
‫יז‬ ‫מראה דדלתם‬
‫אמר לא עבדו לי אבא ואמא בג״כ אלא לעובדא דא ואנא שמעית‬
‫מאבוה* דבשעתא דעביד לי דכיסופייא הוה לבר דיהא ליה חיילא‬
‫דייתי עבורא מן חקלא ובהאי עטייא אמליך בההיא שעהא והא‬
‫אנא סבא מאי אעביד אמר ר״י אשרי מי שהרהרו אבותיו בדבר‬
‫טוב ע״כ ועיין במע׳ זי׳׳ן ‪:‬‬
‫״( ב נ י ם זכרים במם׳ ברכות ד״ה ע״ב איתא הנותן מיטתו בין‬
‫צפון לדרוס הויין ליה בניס זכרים שנא׳ וצפונך תמלא‬
‫בטכס ישבעו בניס ופרש״י וז״ל בין צפון לדרוס ראשה ומרגלותיה‬
‫זה לצפון וזה לדרוס ונראה בעיני שהשכינה במזרח או במערב‬
‫לפיכך אין נכון להסב דרך תשמיש לרוחות אחרות עכ״ל‪ .‬יעו״ש ושמעתי‬
‫שהמקובלים פירשו בין צפון לדרוס צדדיה‪ .‬וראשה ומרגלותיה זה‬
‫למזרח וזה למערב וזהו הצער שהיה לו לאבא בנימין שלא ידע‬
‫עס מי האמת ובכל לילה מתהפך מטעס לצ׳ד והוא מתוק‪ .‬ואיתא‬
‫במס׳ בתרא דך יו״ד ע״ב מה יעשה אדס ויהיו לו בניס זכרים‬
‫ר״א אומר יפזר מעותיו לעניים רבי יאושוע אומר ישמח אשתו‬
‫לדבר מצוה ובמס׳ נידה ד״ע ע״א איתא מה יעשה אדס ויהיו לו‬
‫בניס זכרים אמ׳׳ל ישא אשה ההוגנת לו ויקדש עצמו בשעת תשמיש‬
‫אמ״ל הרבה עשו כן ולא הועילו אלא יבקש רחמים ממי שהבנים‬
‫שלי שנא׳ הנה נחלת ה׳ בניס שכר פרי הבטן מאי קמ״ל דהא‬
‫בלא ה‪ #‬לא סגי מאי שכר פרי הבטן אר״ח בר חנינא בשכר‬
‫שמשהק עצמם על הבטן כדי שתזריע אשתו תחילה נותן לו הקב״ה‬
‫שכר פרי הבטן עכ״ל‪ .‬ובפסחיס דס׳׳ה ע״א איתא אי אפשר לעולם‬
‫בלי זכרים ובלי נקבות אשרי מי שבניו זכרים ואוי למי שבניו‬
‫נקבות יעו״ש ובעירובין ד״ק ע״ב איתא אמר רבא הרוצה לעשות‬
‫כל בניו זכרים יבעול וישנה ופירש׳׳י שמחמת ביאה א׳ מתאוית‬
‫האשה ולובשת תאוה וכשבא ביאה ב׳ היא מזרעת תחילה והיכא‬
‫דמזרעת תחילה יולדת זכר עכיל‪:‬‬
‫אמרו בגמרא שבועות דח״י ע׳׳ב וז״ל אמ״ר ח־יא בר‬ ‫בנים‬ ‫ה(‬
‫אבא אמ״ר יוחנן כל המבדיל על היין במוצאי שבתות‬
‫הויין ליה בניס זכרים דכתיב להבדיל בין קדש לחול ‪,‬וכתיב התם‬
‫להבדיל בין הטמא ובין הטהור וסמיך ליה אשה כי תזריע וילדה‬
‫זכר‪ .‬עוד שס ריב״ל אומר בניס ראויס להוראה דכתיב להבדיל‬
‫ולהורות א״ר בנימין בר יפת א״ר אלעזר כל המקדש עצמו בשעת‬
 ‫מראה דדלדים‬
‫תשמיש הויין ליה בנים זכרים דנתיב והתקדשתם והייתם לקדושים‬
‫וסמיך ליה אשה כי תזריע‪ .‬וכתב בס׳ האח נפשנו משם הרב חוע‬
‫של חסד ז״ל וז״ל משוס שהמקדש את עצמו אינו חושב ומהרהר‬
‫במחש׳ פגומות המרמים לאדס להזריע תחילה ובהיות שהוא אינו‬
‫מזריע תחילה אלא אשתו מזרעת תחילה יולדת זכר וזה רמז אשה‬
‫כי■ תזריע וילדה זכר‪ .‬וכתב הרב מדרש תלפיות משם רבינו בחיי‬
‫בענין אשה מזרעת תחילה יולדת זכר רז״ל רצו ללמוד זה‪ ,‬מפסוק‬
‫אשה כי • תזריע וילדה זכר וברוך שנתן לנו תורת אימ׳ת׳ נומריקון‬
‫א׳שה מ׳זרעת ת׳חילה‪ .‬איש מזריע תחילה יולדת נקבה הכועס כי‬
‫השיפה הראשונה אשר תהיה מהזכר או מהנקבה היא כמו השדה‬
‫שזורעיס בו והכייפה״ אחרונה כמו הזרת שזורעין בשדה ולפיכך תלד‬
‫זכר כמותו וזהו לשון תזריע‪ .‬ואס הזכר יזריע תחילה הרי הכייפה‬
‫ההיא בשדה ומיפת הנקבה האחרונה היא הזרע ותלד נקבה; כמותה‪,‬‬
‫■ןחכמי הכובע כתבי אשה מזרעת תחילה יולדת זכר כשהאשה‬
‫משתוקקת לבעלה ומתחממת בחשקו ‪.‬כל כונתה ומחשבתה עליו‬
‫ומציירת צורתו בלבה ומתוך אותו חשק ממהרת ומזרעת תחילה‬
‫ובכת אותה מחשבה המצטיירת בלבה תלד זכר שכנגד לבה ועיניה‪.‬‬
‫והדבר בהפכו‪ .‬וזהו ענין המקלות של יעקב שהיה עושה ציורין בהן‬
‫ובאין הצאן ומתחממין והיו מתעברות דוגמת אותם הצורות‪ .‬ויש‬
‫מי שפירש אשה מזרעת תחילה יולדת זכר מפני שיש באשה כת‬
‫גנוז והוא כת הזכר ולכך יולדת ז^ר כשם שיש באיש כח גנוז‬
‫והוא דם הנקבה וראיה מאדם הראשון שהיתה חוה בנויה ממנו‬
‫והיתה גנוזה ברובו כן כח הזכר גנוז בזרע הנקבה וכשם שהנקבה‬
‫נאצלת מן האדם כך י'היא ראויה שיהיה הזכר נאצל ממנה וזהו‬
‫הסיבה היא מזרעת תחילה יולדת זכר שהוא הכת הגנוז בה ואס‬
‫הזכר מזריע תתילה יולדת נקבה הכת הגנוז בו‪ .‬עוד טעם אסר‬
‫כשהאשה מזרעת תחילה זרע הזכר הוא אחרון בא ומתגבר עליו‬
‫ולפיכך יולדת זכר דעילאה גבר והדבר בהפכו‪ .‬אמר המאסף‬
‫כשהאשה מזרעת תפילה ואח״ך בא זרע הזכר על זרע הנקבה‬
‫כשהקב״ה תותס צורת הולד בחותמו בא החותם על זרע הזכר‬
‫שהוא למעלה מזרע הנקבה ומצטיירת זכר והדבר בהפכו במשל‬
‫אס תשים ב׳ חתיכות של שעוה זו על זו ותחתום מליו תצטייר‬
‫העליון‪ .‬עוד אפ״ל כשהאשה מזרעת תחילה מיד מסתלקת תאותה‬
‫יח‬ ‫מראה הילדים‬
‫וחשקה מענין התשמיש והאיש כיון שעדיין לא הזריע עדין מתגבר‬
‫והולך בכחי ואין הפעולה נקראת כי אס על שס גומרה כנודע‬
‫ולק הקב״ה מצייר זכר כי הזכר השלים הענין וכשהזכר מזריע‬
‫תחילה מיד נסתלק תאוהו והוא בסל וכח האשה עדין בתוקפו‬
‫ולכך הקב״ה מצייר נקבה הכל הולך אתר מי שהשלים הפעולה‪.‬‬
‫וכתב הציוני פ׳ תזריע סנ ת רז״ל אשה מזרעת תחילה יולדת זכר‬
‫וכו׳ אין כונתס שיעשה הולד מזרע האשה אעפ״י שיש לאשהבציס‬
‫כביצי הזכר או שלא יעשה הזרע כלל או שאין הזרע נקפה ולא‬
‫עושה דבר ^עולס בעיבור אבל מאמרם ז״ל מזרעת ר״ל על דם‬
‫הרחם שיתאסף בשעת גמר ביאה ומתערב בזרע הזכר כי על‬
‫דעתן העובר נוצר מדם הנקבה ומלובן הזכר ולשניהם יקראו זכר‬
‫וכן מאמרם ג׳ שותפין יש באדם איש מזריע לובן שממנו גידים‬
‫ועצמות ולובן שבעינים ולזה מסכימים חכמי הרופאים‪ .‬וחכמי המחקר‬
‫והפילוספיס רוצים לומר שכל גוף העובר מדם האשה אין לאיש‬
‫בו אלא הכח הידוע בלשונם היולי שהוא החימר הראשון הנקרא‬
‫היולי שהוא נותן הצורה ב ס מ ר כי אין בביצי התרנגול הבא מן‬
‫הזכר למתפלשת באפר אלא שזו תגדל האפרוח וזו לא תזרע ולא‬
‫תצמיח בהמנע ממנה החום היסורי א״כ תהיה מלת תז ד ע כמו‬
‫זרועיה תצמיח ע״כ‪:‬‬
‫‪ 0‬ב נ י ם זכרים‪ .‬סגולה לאשה שתלד זכר קח מרה של פרה‬
‫ותכרוך בצמר ושים בפי האס סמוך לוסתה ותלד זכר‪.‬‬
‫ע״א קח ביצה של ארנבת ושחוק דק ושים במשקה לשתות לאשה‬
‫בליל טבילתה ותלד זכר‪ .‬ע״א קח חתיכה מטיבור הבן הראשון‬
‫ושורפהו ושוחקהו ותן להאשה לשתות במים או ביין בליל הטבילה‬
‫ולא תלד בנות‪ .‬ע״א יצוה לרועה בקר שיעמוד בעת שתלד הפרה‬
‫ויקח השלי׳ שבעגל וייבשה בשמש ע ד שתתיגש הרבה והדק היטב‬
‫אומה עד דק כקמח ובעת שתלד האשה תן לה מעט מאותו הקמח‬
‫שישתה ע ס יין קודם המאכל ומכאן ואילך יולדת זכרים‪ .‬ע״א קח‬
‫מוח של צפור דרור מהזכרים ותכניסהו בערותה וקודם התשמיש‬
‫כל היום כולו יהיה תוך ערומה‪ .‬ואח״ך תשמש עם בעלה ותתעבר‬
‫מזכר‪ .‬ע״א כשיוצא הולד מבטן אמו יחתכו מבורו כמו ד׳ אצבעות‬
‫אס יתנוהו לתרנגול לאכול אז כל מה שתלד אחריו יהיה זכר ואם‬
‫יתן לתרנגולת לאכול אז יולדת נקבה ועיין לעיל מע׳ א׳ סי׳ י״ב ‪:‬‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫מצאתי כתוב ט נימי ס־מ־ם קדוסיס ז׳ל היי אזמריס‬ ‫בנים‪.‬‬ ‫‪0‬‬
‫פסוק זה על הקעניס בעריסה לשמירה וזהו ויאמר‬
‫אליהם ישראל אביהם וכו'‪ .‬מעט צרי ומעט דבש וכו׳‪ .‬וששה שמות‬
‫הנז׳ יש סודות גדולים ויכוין בשמות היוצאים ממנו שהם צ דג‬
‫ל ב ש ק ה מ מ ג ת וצריך שיאמר פסוק זה בכונה‬
‫ובטהרה ובקדושה גדולה‪ .‬גס ראשי תיבות‬ ‫׳‬
‫של פסוק ראו •נתה כי אני אני הוא ואין אלקי׳ס עמדי אני אמית‬
‫ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל‪ .‬ואלו הס השמות היוצאים‬
‫מר״ת היל רע״ב אא״ה וא״ע אא״ו מרא ומ״מ‪.‬‬
‫גס ר״ת של פ׳ כי אשא אל שמיס ידי ואמרתי חי אנכי לעולם‬
‫כא״א שי״ו חא״ל‪ .‬בש״ב מל״ו‬ ‫ואלו הס השמות‬
‫ע״כ מיכ בכ״י ישן משן מעוב״י בבל‪:‬‬
‫י( בנים‪.‬‬
‫המגדל בנו לת״ת זוכה כאילו קייס עשרת הדברות‬
‫ב׳ פעמים ביוס והחוליכו לבית רבו כאילו קייס‬
‫התורה כולה ב׳ פעמים בכל יוס‪ .‬זוה״ק פ' וירא דק״ה במדרש‬
‫הנעלס יע״ש‪ .‬בס׳ תורה וחייס מע׳ ב׳ סי׳ טו״ב ובס׳ תוכחת‬
‫חיים ס׳ ויצא כתב וז׳׳ל מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמיס בסתר‬
‫וכל מעשיו השובים שהיה עושה היה עושה בסתר והיה לו עשרה‬
‫בניס מאשה אחת ששה זכרים וארבעה נקיות ובכל יום ^יום היה‬
‫מתפלל ומשתטח ומבקש רחמים ומלחך בלשונו עפר כדי שלא יבא‬
‫אחד מהם לידי עבירה ולידי דבר מכוער אמרו לא יצאה אותה‬
‫שגה עד שבא עזרא והעלה הקב״ה ע״י את ישראל מבבל‪ .‬ואותו‬
‫כהן עמהם‪ .‬לא נכנס הכהן לעולמו פד שראה כהניס גדולים‬
‫ופרחי כהונה מבניו ומבני בניו עד חמשיס שנה‪ .‬ואה״ך נכנס‬
‫אותו כהן לבית עולמו‪ .‬עליו הכתוב אזמר בטח בה׳ ועשה טוב‬
‫וכו׳‪ .‬והתענג עצ ה׳ ויתן לך משאלות לבך וכו׳ עכ״ל‪ .‬ויאחז‬
‫צדיק דרכו להתפלל תמיד אל ה׳ שלא ימצא פגם ופיסול בזרעו‬
‫עד סון{ כל הדורות ויהיו כל זרעו זרע קדש ברוכי ה׳ המה מעתה‬
‫ועד עולם‪ .‬בס׳ תנא דבי אליא׳ו פי״ח ‪:‬‬
‫ט( ב נ י ם ^ ע״י תפילה בכח היא סגולה‪ ,‬לבנים‪ .‬וכן סוכה וא״י‬
‫ת״ו‪ .‬וגס ע״י שמשתדלים לקרב אנשים להקב״ה‬
‫עי״ז זוכין לבנים וכשיהיה זיווגך בקדושה ותשבר נפש התאוה ויהיה‬
‫נדמה לך כמי שכפאך שד עי״ז יהיו לך בניס של קיימא‪ .‬גס‬
‫יט‬ ‫מראה דדלדים‬
‫ע״י זיווג מליל שבת לליל שבת 'היו לך בניס של קיימא‪ .‬גס סגולה‬
‫לזרע של קיימא שיאמרו שניהם האיש ואשתו פסוק ובראשי‬
‫חדשיכס‪ .‬וכן כשהתינוק חולה יאמרו אז ג״כ האיש ואשתו פ׳ ובראשי‬
‫חדשיכס‪ .‬וכן ע״י הודאה להשי״ת‪ .‬וכן ע״י לימוד הלכות ומכל‬
‫שכן כשזוכין לחדש בהס עי״ז באה ההולדה בנקל‪ .‬וכן ע״י תומכי‬
‫אוריתא שמחזיקים בממונם אתיהת״ ח ועי״ז ג״כ ההולדה בנקל‪.‬‬
‫וכן ע״י אמונה זוכה לבנים ומסוגל יותר לבנים שיתקיימו אצלו‬
‫להיות רחוק מהם דהיינו לבלתי דבוק בהם הרבה ולשעשע בהס‬
‫בכל פעם רק לבלי להסתכל עליהם רק מה שצריגיס לחנכם‬
‫בעבודת השי״ת כשמתחילים להתגדל אבל לא להשתעשע בהם‬
‫הרבה עכ״ל‪ .‬ס׳ המדות למהר״ן ז״ל הנקרא ליקוטי עצות לך‬
‫נא רא׳ה‪:‬‬
‫‘ יי( ב נ י □ ^ צריכה האשה אחר שתלד בן שתתן הודאה להקב״ה‪.‬‬
‫וביום המילה תאמר יה״ר מלפניך ' כשם שהוא רצוי‬
‫לפניך עכשיו שאין בו לא חטא ולא עון כך יהיה תמיד לפניך‬
‫שלא יפגום בריתו שאל תביאהו לידי נסיון ולא לידי בזיון ויהיה‬
‫בריא אולם לעבודתיך ותמיד יהיה נגד פניו יראתך ולא יסיר‬
‫דעהו ורצונו מלימוד תורתך ובעשיית מצותך ויהיה כן עמך עד‬
‫יום מותו ותזמין לו פרנסתו מידך ואל תביאהו לידי מתנות בשר‬
‫ודם‪ .‬דזהו מסך מבדיל לו שיוכללעובדך בהיות מכוסה בושת‬
‫שמתנתס מעוטה וחרפתם‬ ‫וכלימה לצפות מיד בשר ודם‬
‫מריבה וכיון שמצפה לאחרים חכמתו נסרחת ונפשו עליו נעצבת‬
‫ובשרו עליו יכאב‪ .‬לא כן המקבל מידך הטובה הפתוחה הרחבה‬
‫והמלאה ולא יצטרך מן הבריות מד יום מותו‪ .‬וכשיזכה לזקנה‬
‫יה״ר שלא יבואו עליו יסורין לא כבדים ולא קלים‪ .‬ולא יארע‬
‫לו חולאים בחייו‪ .‬הצילהו מכל פגעים ומקרים רעים כדי שתמיד‬
‫יהיה מוכןלעשות רצונך ותן ברצונו לסין לעשות רצונך ואל יבא‬
‫בדברי תורה ולא בדברי צרכו‬ ‫שוסמכשול דבר בעולם לא‬ ‫לידי‬
‫ולא יפול בו מוס מחמת חולי או מכה‪ .‬והגיעהו לזקנה בבני®‬
‫ובנות שיראה בחופתן עוסקים בהורה ומצות‪ .‬ולא תהיה מיתתו‬
‫חתולי כבד ומשונה ויבא אל הקבר שלם בכל איבריו אמן‪ .‬עד‬
‫כה תהיה תפלת האס על הבן בעת שנוהנו למילה דעת רצון‬
‫הוא‪ .‬כן כתב בשבט מוסר פרק כ״ד‪ .‬וגס האב צריך‪-‬שיתפלל על‬
 ‫סראה דדלדים‬
‫אשתו בעת שיושבת על המשבר‪ .‬וגס קודם המילס‪ .‬ותפלות הנז׳‬
‫הלא הס כתובים על ס׳ סנסן ליאיר סי׳ ב׳ סעיף ד וסעיף ו׳‬
‫לך נא רא׳ה ‪:‬‬
‫» סגולה להוליד בניס ואפי׳ הוא עקר אמר הקב״ה‬ ‫יא(‬
‫אס קיימת מצות שליח הקן חייך שאני פוקדך בבניס‬
‫שנאמר שלח תשלח את האס ואת הבניס תקח לך‪ .‬גס סגולה‬
‫לבציס זכריס בליל נובילה יפזר מעות לענייס הגוניס וליל שבת‬
‫ירבה בנרות גס יזהר בהכנסה אורחיס ובמסכת נידה אמרו‬
‫המשהה עצמו בבגין כ־י שיזריעו נשותיהן תחילה יולדת זכרים‬
‫ורבא אמר יבעול וישנה ועי״ז נולד זכר וכן פירושו יבעול ויפרוש‬
‫מחנה ואח״כ יחזיר ייבעול‪ .‬ז׳ נקביס באשה כששוכבת מיד אחר‬
‫התשמיש על צד ימין יולדת זכר ואס על צד שמאל יולדת נקבה‬
‫באמצע טימכווס או אנדרוגינוס‪ .‬וחכמי הריפאיס כתבו שהאשה‬
‫תשקוט ותניח מעט אחר הבעילה כמו חצי שעה ואח״כ תתהפך‬
‫ואס לאו‬ ‫האשה עצמה על צד שמאל בנחת ואז תוכל להתעבר‬
‫יפסיד העובר‪ .‬הגס שנמצא בספריס שתתהפך על צד ימינה טעות‬
‫הוא כי כן נמצא בספרי הרופאיס והמס‪,‬ר שניסוהי ואין חכס‬
‫כבעל הנסיון‪ .‬ובשעת תשמיש יהיו מראש־תיו נמיכיס‪ .‬ותזהר האשה‬
‫מלהטות בשעת תשמיש‪ .‬ומעשה באשה אחת שלא רצתה לטבול‬
‫עד שיתן לה בעלה מעות לקנית בגדיס ואחר שנתן לה קנתה‬
‫ספריס במעות הללו יהליהה איתס לאחריס ללמוד ואח״ך נתעברה‬
‫וילדה בן זכר תלמיד חכס והבניס שהיו לו מקידס היו כולס עמי‬
‫קשיס רק‬ ‫הארצות‪v .‬בלילה שראוי להתעבר לא תאכל דבריס‬
‫דבריס קליס‪ .‬ולא יאכל לב וכבד ומוח‪.‬וכיוצא בו שהן מטמטמים‬
‫הלב‪ .‬וכן תהיה נזהית בזה כשהיא מינקת וסגולה שיהיו בניו ת״ח‬
‫יתפלל בכל יוס ויכוין מאד בכוכה בברכת התירה כשאומר ונהיה‬
‫אנחנו וצאצאיט וכו׳‪ .‬וכן •בברכת אהבה רבה ותן בלבנו וכו׳‪.‬‬
‫ויכוין על זרע זרעו עד עולס‪ .‬וכן כשאימר ובא לציון גואל ולא‬
‫ניגע לריק וכו׳‪ .‬וכן תבקש מת״ח שיתפללו עליה כמ’ש חז׳׳ל‬
‫בפרקי אבות ריב״ל אשרי יולדתו ופירש״י ז״ל ־ כשהיתה מעוברת‬
‫היתה מבקשת מיושבי ביהמ״ד שיתפללו עליה שהעובר יהיה ת״ח‬
‫ולכן זכתה לבן ת״ח ויזהר ליתן נרות לת״ח ללמוד כי ע׳׳י מצוה‬
‫זו תזכה לאור התורה‪ .‬הנזהר לפריש מאשתו עונה אחת פיריש‬
 ‫כ‬ ‫מראה דדלד^ם‬
‫מס או לילה לוסתה זוכה לבנים כשרים וזכרים ומורי הוראה‪.‬‬
‫סגולה לקדושה יתירה ולבנים הגיניס כשהאשה מקיימת ברכת‬
‫הטבילה לאחר שמבלה כל גופה פעם אחת ואח״ך תברך הברכה‬
‫ואח״ך תטבול פעם ב׳ ■ואשרי לה‪ .‬ובשעת ‪.‬הברכה תחבק ב׳ ידיה‬
‫תחת הלב ותברך‪ , .‬אשה‪ .‬שטבלה ‪.‬לבסנלה אזי‪ .‬עד ג׳ ימים■ לא‬
‫תכנוס למרחץ חס‪ .‬שמא נתעברה וכר‪ .‬גס סמלה לאיש לטבול‬
‫ג״כ ביום שטבלה אשתו־ בשביל קדושה יתירה‪ .‬ועוד הטעם משום‬
‫ספק טומאת קרי וש״ז‪.‬שראה‪ .‬וגס חתן ־ביום חופתו יזהר בזה‬
‫טבילת בזמנה מצוה‪ .‬וכתבו ■חכמי המקובלים אשה שאינה רוצה‬
‫לטבול בזמנה ואך שהיא מובלת ‪ ,‬לאחר זמן באות רוחות רעות‬
‫ומטמאות אותה מיד‪ .‬וע״ז נאמר שומר מצזה לא ידע דבר ר ע‬
‫ומכלל הן 'אתה שומע לאו‪ .‬עוד אמרו על ב׳ נשים שורה קללת‬
‫חוזה אס אינה נזהרת בנידתה ובימי לבונה ומצערת לבעלה עם‬
‫טבילתה‪ .‬וההולכת לטבילה בפריצות‪ .‬עוד כתבו אס אשה הולכת‬
‫עמה לטבילה ואומרת כדין תטבול כשר הוא אז מכריזין ברקיע‬
‫ג״כ כשר‪ .‬ואס לאו שותקים ברקיע‪-.‬ועי״ז בניס רעיס באיס‪.‬ו‬
‫ותזהר האשה שלא תפגע אחר הטבילה בשוס דבר טמא ואס ח״‬
‫פגעה תחזור ותטבול‪ .‬כמעשה באמו‪ ,‬של רבי ישמעאל‪ .‬כמ״ש בח׳׳א‬
‫של תיקוני הנפש בפרק ו׳ יעו״ש‪ .‬ובשביל כך נהגו להוליך עמה‬
‫אשה אחרת כדי •שתפגע בה בעלותה מן הטבילה‪ .‬ואס אין אשה‬
‫אחרת תצייר 'צורת בעלה או צורת אדס כשר או חסיד שמכירה‬
‫נגד עיניה ונתשב לה ׳כאילו פגעה באדם כשר‪ .‬ותזהר ‪ .‬ה אשה‬
‫כשבאה מן הטבילה שלא תלך לבדה בלילה וק״ו שלא תלך לשאוב‬
‫מים לבדה‪ .‬וסגולה לאשה מעוברה כשבאה לחדש ט׳ תטבול ועי״ז‬
‫מבטל מהילד כל מינים רעיס שראתה בעיבורה‪ .‬גס טוב לאשה‬
‫מעוברת לומר אותן י״א פסוקים שכתבט למעלה בשער ׳התחינות‬
‫יעו״ש‪ .‬יאשה הרה שיש לה כאב מתנייס הביא ביצה והבשל אותה‬
‫חצי בישול ותשים בתוכה מעט מאשטיג׳ה ותאכל אותה‪ .‬ואשה שיש‬
‫לה כאב הרבה אחר לידתה תקח יין אדום ותרחץ עקיבה של‬
‫רגלה ותן לה לשהות ותתרפא בע״ה‪ .‬ס׳ כתב יד מבוכארא מלוקט‬
‫מכמה ספרים יעי״ש‪:‬‬
‫יג( ב נ ^ ם איך תתנהג האשה ע ס בנה כשהוא קטן מוטל‬
‫בעריסה לא תשורר עליו שיד עגביס דמהבל יתיפלות‬
 ‫מראה הילדים‬
‫היוצא מפיה נברא שטן כנודע ונמצא שאותו רוח רעה שנתהווה‬
‫בדבריה שורה על בנה אלא תשורר לו שירים המספרים מאורעות‬
‫ומוסרים מעניני גן עדן וגהינס והדין והחשבון וכשמתחיל הבן‬
‫לספר תרמלהו בפסוקים כמן תורה צוה לנו משה כמ״ש הרמב״ס‬
‫ז״ל ומגד לו אמו שיש אלוק' בעולם והוא בראו ויצרו והוציאו‬
‫מאפילה לאורה והוא אדון הכל בורא כל הנבראים והוא שלם‬
‫ושולט בעליונים ובתחתונים והוא המחיה והממית ועתיד להחיות‬
‫מתיס וירגיל בפיהו י״ג עיקרי התורה ותספר מענין גן עדן‬
‫וגהינס‪ .‬ישכל העוסק בתורה ניצול מגהינס ונוחל גן עדן ותדמה‬
‫לפניו ענין גן עדן וגהינס בענין שיוכל דעת התינוק לסבול‪.‬‬
‫ותאמר לו מגהינס דברים המפחדים את הלב כדי שירשום בלבו‬
‫פחד אלק׳יס‪ ,‬וערב ובוקר וצהרים תרגילהו שיאמר אמן קודם‬
‫שיאכל וישתה כדי להרגילן ליתן הודאה לבוראו קודם אכילתו‬
‫ושתיתו‪ .‬וכשיגדל יותר ירגילו בברכת נטילת ידים ואשר יצר ובברכת‬
‫הפירות וכדומה‪ .‬ותמיד תהיה עיניה שלא יאכל בלי נטילת ידים‪.‬‬
‫דבר שאינו הגון ותכהי על זה‬ ‫וגס תדקדק עמו שלא יצא מפיו‬
‫ולא תחוש על בכייתו ואל תאמר עדיין קטן הוא שכיון שהורגל‬
‫בקטנותו עוד לא יסור ממנו וכל הטורח שטורחת עמו עכשיו‬
‫בקטנותו משמחים לה באחרונה שתשמח עמי בעוה״ז ובעוה״ב ואס‬
‫ח״ו מרגילהו בקטנותו היפך ממהשכתבנו געשה לו ההרגל טבע‬
‫שני גס כי יזקין לא *סור ממנו וישחיר פני אביו ואמו בעוה״ז‬
‫ובעוה״ב כשירצו ליסרו כשמתגדל לא יוכלו ליסרו •לכן יהי שבטו‬
‫עליו תמיד ולא ירחם עליו כמאמר שהמע״ה חושך שבטי שונא‬
‫בעוד שהבן קטן מוטל על אמו כי היא‬ ‫בנו כל הדברים אלו‬
‫עמו בבית כי האב הולך לבקש מזונותיו‪ .‬עכ״ל שבע מוסר‬
‫פרק כ״ד‪:‬‬
‫הטעם שמברכים האבות‪ .‬לבנים בכניסת שבת בשעה‬ ‫בנים‪.‬‬ ‫•נ(‬
‫שנושקים ידיהם משוס שאז צנורי הברכות נפתחים‬
‫ואל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך‪ .‬כן כתב בס׳ החייט‪ .‬עוד‬
‫נתן טעם אחר משוס שדרך האב לקלל את בניו מחמת כעס‬
‫שמכעיסין ולכן מקדים לברכם בכניסת שבת ושוב לא תוכל לחול‬
‫עליהם הקללה והרב כמהר״י עמדין נתן מעם משוס שאז חל‬
‫השפע וראוי להשפיע ולהמשיכו על הילד ביחוד שאין בכחם‬
‫כא‬ ‫מראה הילדים‬
‫להשפיע ולהמשיך שפע במעשיהם‪ .‬אבל ע״י אמצעות גדיל משובח‬
‫הוא חל ויורד ונאחז ביותר בקטנים שהם לא טעמו מעם חמא‬
‫ועל ידיהם הוא מתפשט ביותר‪ .‬עיין ס׳ המטעמים‪:‬‬
‫ורעמים כתב בס׳ שמירת הנפש אות יו״ד וז״ל‪.‬‬ ‫ברקים‪.‬‬ ‫יי(‬
‫הילדים שנמצא מכסה על פניהם בשעת לידה‬ ‫'‬
‫צריכים שמירה מברק ורעם ע״כ יעו״ש‪ .‬ובס׳ ימצא חיים כתב‬
‫וז״ל םגולה נוראה ונפלאה ביום המעונן שלא תירא מלפיד אש‬
‫וברקים ותולות מס׳ זכירה דנ״ט ע״א וז״ל יאמר ג״פ גבריאל‬
‫ויעמוד אצל המזוזה ויקרא פ׳ שמע עד כימי השמים על הארץ‬
‫ואח״ך יאמר ג״פ ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נחן תהום‬
‫קולו רום ידיהו נשא‪ .‬זורמו מים עבות קול נתנו שחקים אך חצציך‬
‫יתהלכו‪ .‬קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ‪.‬‬
‫ה׳ צבאות אל שדי עמנו משגב לגו אלק׳י יעקב סלה‪ .‬ה׳ צבאות‬
‫אשרי וכו'‪ .‬ה׳ הושיעה וכו׳‪ .‬בטוח בע׳׳ה מקול רעם ומלפיד אש ‪:‬‬
‫טי( ב ת בתחילה[ סי׳ יפה לבניס הטעס כי ידוע שמחה אדם‬
‫לראות בניס ובני בניס עד דור רביעי מבניו ומלבד‬
‫השמחה ג״כ זכייה גדולה היא וינצל מדינה של גהינס כמ״ש רז״ל‪.‬‬
‫והבת יכול להשיאה בת יו״ד ולמרבה בת י״ג כשתגיע לבת כ׳‬
‫יולדה^ד׳ בניס ותיכך יראה בני בניס וכו׳ בס׳ נפלאים מעשיך‪:‬‬
‫ראיתי לכתוב חידוש בשגס אינו מעין מלאכתנו‬ ‫״( בתולה‪.‬‬
‫והוא כי שמעתי מפי אנשי צורה בערי איטגיייא‬
‫ובעיר אמשטרדם שכל בתולה שנולדה ביום ו׳ אין לה טענת‬
‫בתולים וגס ראיתי עדות אחד מרב דפקיע שמיה י בדור שלפנינו‬
‫הרב החסיד מהור״ר יוסף פאיימיטה זלה״ה שהוא מעיד שבת‬
‫פ׳ נולדה יום ו׳ וחתיס עלה‪ .‬ומסתם לה סתומי אמאי איכפל‬
‫תנא שרטט וכתב לה‪ .‬ואשתומם כשעה דאין בש״ס והפוסקים רמז‬
‫מזה‪ .‬ואס אמת הדבר לא נמצאו לה בתולים לנולדה ביום ו׳ לא‬
‫הי׳ דבר נעלה מרז״ל והי״ל ללמוד דעת דנ״מ טובא‪ .‬ועד אחרון‬
‫פה ליוורנו שנת תלק״ט בחזרתי לשלום בשליחות מצוה כה הראוני‬
‫העתק מ״ש בס׳ פחד יצחק כ״י להרב מהר״י לאמפליונטי זלה״ה‬
‫אות נ׳ על זה !כתב שכך הורגלו באיטאלייא משנת הג״ל וכמה‬
‫רבנים עשו לבגותיתס הנולדות יום ו׳ עדות זה ולא מדע טעם‬
‫הדבר כי מלבד שלא נמצא בש״ס י^יסקיס גס חכמי הרפואה וחכמי‬
 ‫מראה הילדים‬
‫דיש סוד בדבר‬ ‫התכונה לא דברו בזה‪ .‬אך משס ח׳ קדוש כתב‬
‫שנולדו ביוס ו׳‬ ‫הנמסר מפה לאזן‪ .‬ואחר זה כתב דכמה בתולות‬
‫נשואיהן ונמצאו‬ ‫שעשו אבותיהם עדות על יוס לידתן בהגיע •תור‬
‫פחד יצחק ז״ל‪.‬‬ ‫להן בתולים כשאר בתולות זהו תורך דברי ס׳‬
‫עין זוכר מערכת ב׳‪:‬‬

‫מערכת ג‪.‬‬
‫א( גו ר ל‪ .‬מעוברת אם תלד זכר או נקבה‪ .‬חשוב שמה ושם‬
‫בעלה ושם החדש שתלד בו והשליכם כו״ש והנשאר‬
‫קח בידך אם נשאר אב״ג ז״ח תלד נקבה ואם דהו״כו תלד זכר‬
‫או חשוב שמה ישם בעלה ושם החדש שנתעברה ושם החדש שתלד‬
‫בי והשליכם ג״ג אס״ נשאר א״ב זכר ואם ג׳ נקבה ע״כ‪ .‬ס׳ האח‬
‫נפשינו מע׳ מ׳‪ .‬ובס׳ כ״י מאשור מצאתי כתוב באופן אחר תחשוב‬
‫שם האיש והאשה ושם החדש אשר מבלה בו ותצרפס יחד טלס‬
‫ותשליך י״ב י״ב והנשאר בידך יהיו לפתח עינים דהיינו אס ב '‬
‫א׳ ג׳ ה׳ ד ט׳ י״א‬ ‫תלד זכר‪ .‬ואס‬ ‫ד ו ה׳ י׳ י״ב‬
‫תלד נקבה‪ .‬ובערי הודו מצאתי באופי אחר דהיינו חשוב שמה‬
‫ושס בנה או בתה האחרונה ואס עדיין לא •לדה תחשוב שמה ושם‬
‫בעלה והוס־ף עליהס מ״ו ותוציא אותם מ׳ מ׳ ואס זוגות זכר‪.‬‬
‫ואס אחדים נקבה‪:‬‬
‫אחר תחשוב שם האשה ושם אמה ושם הבעל ושם אמו‬ ‫באופן‬
‫ושם החדש שנתעברה בו ישס החדש העשירי הכל‬
‫תחשוב במספ״ק ואח״ך תוציא מ' ע׳ והיה הנשאר אס נשאר אחד‬
‫יהיה זכר ואס ב׳ נקבה ואס לא נשאר כלום ג״כ נקבה‪ .‬הרי לפניך‬
‫חמשה גורלות ואת אשר יבחר בו יקריב אליו‪ .‬אס חרצה לדעת‬
‫בדרך סמלה יקח מעט חלב מדדיה על חתיכת ניר ותתן על האש‬
‫אס יהיה אדום הוא נקבה ואס נשאר לבן כמות שהוא זכר‪ .‬והוא‬
‫בדו״מ‪ .‬עוד אחרת אס חוס פניה צח או אדום זכר ואס ירוק‬
‫נקבה ואס יכאבו חוליותיה זכר ואם במנה נקבה‪ .‬עוד אס הוא‬
‫הילד בצד ימין זכר ואס שמאל נקבה ‪ .‬ע״א תאמר לה הראיני‬
‫כב‬ ‫מראה הילדים‬
‫את ידך אס תראה לך גב ידה תלד זכר ואס תראה לך כף ידה תלד נק׳‪.‬‬
‫ע״א תקח חלב שלה ותתן לתוך כיס מיס אס ירד החלב למשה דע שהוא‬
‫זכר ואס צף למעלה דע שהיא נקבה‪ .‬ע״א תחלוב המעוברת על הגבי׳‬
‫אס ישאר החלב על הגבינה תלד בת ואס נשפך מן הגבינה תלד‬
‫בן כך מצאתי בס׳ כתב יד‪ .‬ע״א יקח השתן שלה ושיס בקערה‬
‫של עץ ויתקע בה מחש’וישהה שס מעש אס יעלו השמריס סביבות‬
‫המחש כעמוד הענן היא מזכר ואס יעמדו סב*ב המחש בתחתית‬
‫הכלי היא מנקבה‪ .‬ואס השמריס קןקל צד אינה הרה אלא חולה‪.‬‬
‫ע״א תשרה חתיכת לחס בדס נדות וחן לכלב לאכול אס יאכל אז‬
‫תלד זכר‪ .‬ע״א יד של *מינה דק ושל שמאלה עבה נקבה ולהיפך‬
‫זכר‪ .‬גס הזכר מחליש האשה ביותר‪ .‬ע״א תסתכל במקומה שהיא‬
‫יושבת אס סומכת על יד ימינה לקוס אז בודאי זכר ואס סומכת‬
‫על יד שמאלה נקבה‪ :‬ע״א כתוב שס בעלה ושמה על ניר אחד‬
‫ושיס תחת ראשה בלילה כשתישן בלא ידיעתה כלל ואח״ך אס היא‬
‫תקרא שס איש הולד זכר ואס תקרא שם אשה הולד נקבה‪ .‬ע״א‬
‫תשיס מעש מלח על ראשה ותדבר עמה אס מתחלת לדבר בלשון‬
‫זכר‪ ,‬הרי הוא זכר והמלח יהיה בלא ידיעתה כלל‪:‬‬
‫אשה אס עקרה אס לאו הועתק מעיר אשור מס׳‬ ‫־( גורל‪.‬‬
‫כ״י רבי אהרן ברזאני הי״ו וז״ל אות באות תיבה‬
‫בלאבה גורל זה בדוק ומנוסה לדעת אס האשה תתעבר או עקרה‬
‫היא וסיבת מניעת ההריון‪«5.‬כדי לדעת מה יעשה לה כתיבות‪:‬‬
‫כל תחשוב שמה וש® אמה ושס האיש ושס אמו‪ .‬ומספר‬ ‫סודם‬
‫החדש וכמה ימיס בחדש וחשליכס י״ב י״ב והיה הנשאר‬ ‫י‬
‫בידך יהיה לך לפתח עיניס ותדע את אשר תעשה בעזהי״ה‪ .‬כגון‬
‫אס נשאר־ בידך א ' תלך לאות א׳ ואס נשאר ב ׳ תלך לאות ב'‬
‫וכן עזה״ד ואס לא נשאר בידך כלוס תלך לאות י״ב ודי בזה‪:‬‬
‫א ‪ .‬האשה הזאת תהר ותלד אך מניעת ההריון הוא מהאשה‪.‬‬
‫וסיבתה כי דמיה מועשיס ואין וסתה קבוע כדת הנשיס‬
‫וסיבתה כי היא הוזקה בפרשת ררכיס וצריך לה כתיבות של שמות‬
‫שדיס שתתעשן ב הס וקמיעות שמוה הקדישיס בקדישה ובטהרה‬
‫ותתעבר בעז״ה‪:‬‬
‫האשה הזאת בספק אס תתעבר כי נזקה הרבה וסיבתה ממל‬
‫ומבעלה‪ .‬ואס תכתוב לה כתיבית וגס קמיעות בקדושה ובשהרה‬
 ‫ד ד ל די ם‬ ‫מ ר א ה‬

‫ובתענית אפשר שתתעבר בעזה״י ‪:‬‬

‫האשה הזאת תתעבר ואין צריך לה לא כתיבות ולא קמיעות‬
‫כלל‪ .‬אך תתאחר עד שתתעבר ואס תרצה שתתעבר תיכך‬
‫יכתוב לה קמיע אחד להריון ותתעבר בעזה״י ‪:‬‬
‫האשה הזאת לא תתעבר כלל כ* עקרה היא ואם תתעבר‬
‫ע״י קמיעות תפיל את פרי בסנה ולא תתעבר עוד כלל‪:‬‬
‫ה * האשה הזאת היא נזוקת במים וגם וסתה אינו קבוע ובעת‬
‫אשר היא רואה דס תהיה חולה וגופה יהיה חליש לזה תכתוב‬
‫לה כתיבות לעשן בהס וקמיעות ותתעבר‪:‬‬
‫ן * האשה הזאת תתעבר אחר כמה חדשים ותפיל נפלים וסיבתה‬
‫כי היא נזוקת ביום ששי סמוך לאש והזיקוה השדים כי כן‬
‫תכתוב לה כתיבות לעשן בהם ליל סבילתה‪ .‬וגס בז׳ ימי ליבונה‬
‫ותכתוב לה ב׳ קמיעות א׳ עליה וא׳ על מותנה ותעשה כמו חגורות‬
‫ותהר מהרה ולא תפיל עוד בעזה״י‪:‬‬
‫ז ‪ .‬האשה הזאת עקרה היא ולא תתעבר כלל מכמה סיבות ולא‬
‫תכתוב לה לא קמיעות ולא כתיבות כי המניעה ממנה ולא מבעלה‪:‬‬
‫ח ^ האשה הזאת אס תכתוב לה קמיעות בקדושה ובטהרה ובתענית‬
‫תתעבר בעזה״י‪ .‬וגס כתיבות לעשן בהם כל מ׳ לילות מיד‬
‫תתעבר בעזה״י‪:‬‬
‫ט ^ האשה הזאת תתעבר ותפיל נפלים או סיבתה כי היא ניזוקת‬
‫כשהיתה בתולה וצריך לה דוקא קמיעות ותתעבר ולא‬
‫תפיל בעזה״י‪:‬‬
‫י ‪ .‬האשה הזאת ניזוקח וכל גופה כואב לבה וראשה והשדרה‬
‫וארכובותיה‪ .‬כי כן תכתוב לה כתיבות וקמיעות ותתעבר ופעס‬
‫א׳ תפיל ואח״ך תלד זרע של קיימא‪:‬‬
‫י א ‪ ,‬האשה הזאת תתעבר אך תכתוב לה קמיעות וגס כתיבית‬
‫לעשן בהס בימי טומאתה ומיד תהר ותלד זש״ק בעזה״י‪:‬‬
‫י ב ‪ ,‬האשה הזאת בניה מרובים וסיבת מניעת ההריון מהאשה‬
‫והרוב מן האיש ולשניהם צריך קמיעות וכתיבות־ לעשן בהם‬
‫‪ .‬שניהם קודס התשמיש ותתעבר בעזה״י ‪:‬‬
‫נ( ג ו ר ל ‪ .‬לדעת מאיזה סיבה הילדים מתים‪ .‬תחשוב שמה ושם‬
‫אמה ותשליך מהם י״ב י״ב והנשאר בידך זהו סיבת‬
‫מיתתם דהיינו אס נשאר א׳ לך אצל א' וגן עזה״ד ‪:‬‬
‫כג‬ ‫מראה דדלדים‬
‫א ^ זו היתה יושבת קרוב לאש לבדה בליל ד׳ או ביום ה׳ וחבירתה‬
‫היתה יושבת עמה ביחד ושימרת אותה והיתה אוהבת אותה‬
‫ולקחה עץ אחד מתוך האש והשליכה לחוץ ובא על רגל חבירתה‬
‫ינשרפה רגלה ומכעסה הכתה אותה על כתיפה ומאותו יום נתקנאה‬
‫עמה ולפעמים מפחדת אותה בחלום ונבעתה זאת האשה תמיד‬
‫ממוך שינתה ותמיד רודפת אחריה וכשהיא יולדת מזקת אה הבן‬
‫והורגת אוהו ‪:‬‬
‫זאת האשה ניזוקה מסיבת שיש לה שנאה עם שידה אחת‬
‫ערלתה ופעם אחת השליכה זאת האשה אבן בליל שבת‬
‫ואותה אבן באה על עין בנה וסימאה את עינו וזאת השידה תמיד‬
‫רודפת אחריה ולפעמים תראה אותה בחלום מתהפכת לכמה גוונין‬
‫לפעמים בצורח כלב שחור רודך אחריה לנשוך אותה ולפעמים‬
‫כצורת חתול ומסיבת זה בניה מתים רח״ל ורפואה לזה יכתוב לה‬
‫שם ע״ב היוצא מפסוק דס״ע ןי‪3‬״א וי״כן‪:‬‬
‫זאת האשה בניה מתים רח״ל מפני שפגעה בה רוח רעה‬
‫ביום ד׳ בשבת בעת שהיתה רוחצת בגדיה ואותו רו^ רעה‬
‫באה לבניה וממיתה אותם ולפעמים גופה כאב ורואה בעצמה כאדם‬
‫שיש עליו משא כבד ורוצה להשליכו מעליו‪ .‬ורפואתה שיכתוב לה‬
‫ר' פתקאות ויניחם בד׳ פנות הבית וכתוב על כל או״א יושב בסתר‬
‫עליון ר״ת יב״ע וכו׳ עד גמירא‪ .‬שיר למעלות אשא עיני וכו׳ ר״ת‬
‫של״א וכו׳ עד גמירא וקודם יכתו׳ בראש הפתקא ויהי נועם ה״א‬
‫וכו׳ ר״ת ויכהו׳ בסופו שם ר ד פ מי א ״ ל‪:‬‬
‫ף * זאת האשה בניה מתים מסיבת שפעם ראשונה שנתעברה בליל‬
‫יצירת הולד הזיקתה פלונית ומאותו הזמן רודפת אחריה וכשמזקת‬
‫‪ nh‬בנה קודם כל רואה בחלים אשה רודפת אחריה להכות אותה‬
‫ולמחרתו גופל בנה ולאחר זמן מועס ימות הבן‪ .‬ורפואתו תקח‬
‫כסן« מז' בנית שלא הגיעו לכידתן ותעשה אותם נזם אחד ותשים‬
‫באזן הולד קודם שיגיע לקרקע או תעשה מבעת ותשים באצבע‬
‫הילד ויחיה בעה״י‪:‬‬
‫ה * זאת האשה בניה מתים מסיבת שנתקנאה לה חבירתה לאחר‬
‫זמן ומקודם היתה אוהבת אותה ושימרת אותה זאת בניה‬
‫חמיד והיתה בשלום עמה ועכשיו נהפכה לאויב‪ .‬וזאת היא סיבת‬
‫השנאים שפעם אחת היתה רוכבה‪.‬על הפרדה או על סיס וחברתה‬
 ‫מראה הילדים‬
‫היהה הולכת טמה אצל רגלי הבהמה והכהה הבהמה ברגלה ושברה‬
‫אותה ונטשית פסחת ונתכעסה טליה והרגה את בנה ומזה הזמן‬
‫שנאה אותה ותמיד רודפת אחריה ומפחדת אותה תמיד וכאשר‬
‫שומטת איזה קול הברה אזי לבה רופן{ ורפואתה שיכתוב לה ר‘‬
‫ניירות ויכתוב על כל א׳ וא׳ ויהי נוטס בר״ת ואח״ך יושב בסתר‬
‫בר״ת ואח״ך שיר למעלות אשא בר״ת ויכתוב למטה בסון! הנייר‬
‫ויניח בד׳ פנות הבית וזה בו״מ‪ .‬ואח״ך יכתוב‬ ‫רדפמיא״ל‬
‫ז׳ ציורים ככתוב בס׳ ת״א וחותם מגן דוד ותיכן!‬
‫כשתלד באותו לילה תדליק נר לעילוי רמב״ה זיט״א ובליל טבילתה‬
‫תעשה כן ג״כ לילה א׳ ויוס שנולד עד ז׳ שניס באותו יוס שנולד‬
‫בכל שנה תשחוט תרנגול אחד ותתן לעני ולא יהיה רשות להזיקה‬
‫ולא לבנה ובורחת ואינה יכולה ליכנס לאותו בית כלל‪:‬‬
‫) * זאת האשה בניה מתיס מעין הרע ולכן היא מגדלתס שנה‬
‫או שנתיס וזה העה״ר אינו של בני אדס אלא של שדיס כי‬
‫שד אחד דר בשכונתה ואין לו בניס וכ״ז שרואה בני האשה הזאת‬
‫תיכף שולטת בהס עיה״ר ומתים‪ .‬ורפואתה לכתוב לה צורת חותמות‬
‫המלאכים ויניח בד׳ פנות הבית ומיד יברח השד ממקומו ולא‬
‫יהיה לו רשות ליכנס פעס אחרת בשכו׳ של האשה אי שכנתה‬
‫אי״ה בי׳׳ה ני״ה‬ ‫גס ‪ p‬יכתוב לה קמיע ובראשו יכתוב‬
‫אריימ״ה ברימ״ה גרימ״ה‬ ‫וכו׳ ע״ס א״ב וגס ‪-‬יכתוב‬
‫וכו' ויכתוב חותס מגן דוד‪:‬‬
‫ז * זאת האשה סיבתה שניזוקת בהכאת בני אדס שהכו אותה על‬
‫ראשה ועל מפרקתה ולפעמים בניה מתים ולפעמים מפלת‬
‫נפלים כשתגיע סמוך ללידה או תלד לח׳ חדשים או תלד בנים‬
‫מתים ותמיד גופה ורגליה כואבות ורפואתה יכתבו על טס של כסך‬
‫ע״ב טפטפיי״ה ארנמ״ן‬
‫ושס‬ ‫ושם‬ ‫או על קלך כשר שם‬
‫עם אוריא״ל'רפא״ל גבריא״ל מיכא״ל׳‬
‫נוריא״ל ויועיל בעזה״י‪:‬‬
‫ח ^ סיבתה שפעם אחד רדך אחריה אדס אחד והיה צועק אחריה‬
‫ומרוב פחדה רצתה ופגעה כנגדה חבירתה בבהלה והשליכה‬
‫חבירתה ונעשית לה אויב עד היום הזה וזאת האשה תמיד יש‬
‫לה פחד ומורך הלבב ורפואתה יכתוב לה הצורה מס׳ רזיאל‪:‬‬
‫ט * סיבתה שניזוקת על המיס בתוך המרחץ או על הנהר או‬
‫כר‬ ‫מראה הילדים‬
‫על הבאר היתה שואבת מיס ונתפחדה מסי׳ ששמעה קול צעקה‬
‫ויפג לבה בקרבה מרוב פחדה והיתה לבדה ומאותו יוס נכנסה‬
‫פחד בלבה וחושבת מחשבות והרהורים ורואה חלימות רעיס וזהו‬
‫שרואה שדיס ומזיקים‪:‬‬
‫י ו ד * סיבתה ניזוקת במקום אפילה סמוך לערב היתה יושבת‬
‫לבדה או נכנסת למקום אפילהוהכה אותה שד אחד שמו‬
‫יאוד׳י וזה השד בא אצל אמו ואמר לה כך וכך עשיתי באשה‬
‫פלונית'ואמ״ל בני הראיני זאת האשה ובאה ע ס בנה השד וראתה‬
‫האשה שהיתי‪ :‬מינקת ^את בנה ותיכך הזיקה את הבן ויצאה ומאותי‬
‫זמן היא ‪,‬רודפת אחריה ואינה מנחת לה בן להחיות‪:‬‬
‫י א * סיבתה שנפלה על המיס על' ילד אחד מילדי השדיס ומת‬
‫ואמו של אותו השד נתקנאת באותה אשה שנפלה והיא‬
‫אומרת כמו שהרגה את בגי ידידי גס אני הורגת את בניה וזו‬
‫השידה היא מן אגרת בת מחלת ורפואתה שישביע אותה בשם‬
‫המפורש ותתרפא‪ .‬וג״כ יכתוב חותס שהע״ה ותיכף שנולד הילד‬
‫יתלה עליז ויחיה בעזה״י‪:‬‬
‫י ^ * סיבתה כי היתה אהובה עס חברתה וחבירתה שומרת‬
‫אותה ואת בניה תמיד אבל יום^ אחד היתה האשה הזאת‬
‫רוכבת על הפרדה או על סוס וחברתה היתה הולכת עמה והפרדה‬
‫הכלה אותה ברגליה ושברה אותס ונעשית פסחת וחשבה שהאשה‬
‫הכתה אותה ונתקנאה בה‪ .‬ומיד הזיקה אח בנה ומת ועד עכשיו‬
‫היא אויבת עמה ורודפת אחריה תמיד‪ .‬ורפואתה יכתוב לה ז׳‬
‫ציויין ככתוב בס׳ תולדות אדס ויחתום סגן דוד ולא ימותו עוד‬
‫בניה כלל בעזה״י‪:‬‬
‫י( ג ו ר ל ‪ .‬לדעת הגנב אס הוא גר‪ .‬או תושב‪ .‬או מהשכנים‪.‬‬
‫או מבני הבית‪ .‬קודס כל העשה ד׳ שורות נקודות‬
‫בלתי מספר ותחבר כל שגי נקודות ביחד‪ .‬ותמנה מקודות האחדים‬
‫ותוסיף עליהם ז׳ נקודות ותפבר ג׳ נקודות ביחד אס נשאר אחד‬
‫הגנב הוא מן השכנים‪ .‬ואס נשאר ב׳ הגנב הוא מבני הבית‪.‬‬
‫ואס נשאר ג׳ הגנב הוא דוקא גר‪ .‬וזהו בדוק ומנוסה‪ .‬ואם תרצה‬
‫לדעת הגנב אס הוא זכר או נ ק ב ה‪ .‬תעשה ד׳ שורות נקודות‬
‫בלתי מספר כגז״ל ותוסין‪ 1‬על הנקודות האחדים ג׳ נקודות ותשליכם‬
‫ב׳ ב׳ אם ישאר בידך אחד הגנב הוא זכר ואס ישאר בידך ב׳‬
 ‫מראה דדלדים‬
‫הגנב היא נקבה‪ .‬ודגל זה בדו״מ‪:‬‬
‫יל( ג ו ר ל ^ לדעת הזיווג שיש בין איש ובין אשה ובין החתן והכלה‬
‫איך יהיה זיווגס‪ ,‬קורס כל תחשוב שס האיש והאשה‬
‫ותצרפס יחד כולם ותשליך מהם תשעה תשעה והיה הנשאר בידך‬
‫יהיה לך לפתח עיניס אשר לפניך אס נשאר א׳ לך אצל א׳‪ .‬ואס‬
‫ב׳ לך אצל ב׳‪ .‬וכן עזה״ד ‪:‬‬
‫א ^ הצלחה והרוחה ושלום יהיה ביניהס כי כוכבס נוגה ‪:‬‬
‫ב ‪ .‬קטמה לא תמנע מביניהם כי כוכבס כימ״ה ‪:‬‬
‫ג ‪ .‬שנאה ותחרות יהיה ביניהם כי כוכבס דל״י‪:‬‬
‫יאהבו זה לזה וזה לזה כי כוכבם חמה‪:‬‬
‫‪ .‬פעמיס בכווב פעמים ברע יהיה עמה ‪:‬‬ ‫ה‬
‫ו ‪ .‬רעה תהיה ביניהם כי כוכבם שבת״י‪:‬‬
‫ביחד יחיו וביחד ימותו בטוב כי כוכבס לבנ״ה‪:‬‬
‫ח ‪ .‬יצליחו בכל דבר כי כוכבם חמ״ה‪:‬‬
‫לא ישאנה ואם ישאנה תמיד תהיה קטטה ביניהם כי כוכב‬
‫שלהם הוא מאדי״ס‪:‬‬
‫י( ג ו ר ל החולה תחשוב שמו ושם אמו ותשליך ט׳ ט׳ ואס‬
‫ישאר בידך א׳ הוא מעי; הרע‪ ,‬ואס ב׳ הוא מן‬
‫מ'ם הרעים‪ .‬ואס ג׳ הוא מכשוך‪ .‬ואס ד׳ הוא מרוח רעהץ ואס‬
‫ה׳ משדים‪ .‬ואם ו׳ הוא חולי מן השמים‪ .‬ואס ז׳ הוא מלילית‪.‬‬
‫ואס ח׳ משטן‪ .‬ואס־ ס׳ מן הבית‪ .‬ואלו רפואתם‪:‬‬
‫א ‪ .‬מעין הרע‪ .‬רפואתו יקח רזיאנה וידוק אותה ויניחה בחומץ‬
‫מתחלת הלילה עד אור הבוקר ויהיה פי הכלי קשור בבגד‬
‫שלא יתגלה וישהה בבוקר ‪:‬‬
‫^ » ממיס הרעים‪ .‬יקח עפר מבית הקברות ויניחהו במים וישפוך‬
‫בד׳ פנות הבית‪:‬‬
‫ג ‪ .‬מכשוך‪ .‬יקח חינה ומי וורד וכרפס שבנהרות וירחיחס במיס‬
‫וישקה לחולה‪ .‬וג״כ יקח ביצת תרנגולת שחורה ויקין{ איתה‬
‫סביב ראש החולה ז׳ פעמים ואח״כ ישברנה בצד שמאל של פר‪.‬ח‬
‫דרך כניסה‪:‬‬
‫‪ .‬מרו״ר‪ ,‬יקח צפזרן של פרדה רגל שמגיית ויעשן תחת החולה‪ .‬וג״כ‬ ‫ד‬
‫יקח סילקא ויכתישנו וירתיחנו במים וימשח בשרו מהס ויתרפא בעז״ה‪:‬‬
‫‪ .‬משדים‪ .‬יקח עפר משלש דרכיס‪ .‬ועפר מן ז׳ תנורים‪ .‬וצנסר‬ ‫ה‬
‫כה‬ ‫סראה הילדים‬
‫ז׳ קברות וגס חינא והדס וסויא ויערבס במים וירתחס יחד וימשח‬
‫גופו בהס ז׳ ימיס בכל יוס פעס אחת ‪:‬‬
‫חולה מן השמים‪ .‬יבשל שעורים עס המיס וישתה המיס שלהם ‪:‬‬
‫ץ‪ ,‬מלילית‪ .‬יכתיב חותס שהע״ה שהשביע ללילית כשתראה חותמו‬
‫תברח היא וחיילותיה וכל מי שישאהויעמו אין לה רשות להזיקו‬
‫ואם הוא בבית אינה נכנסה לאותו בית כלל ‪:‬‬

‫ח ‪ ,‬משק‪ .‬יקח בינה ויאמר עליה ז׳ פעמים יושב בסתר עליון‬

‫ויקיפנה סביבות ראש החולה ז' פעמים וישברנה בכד שמאל‬
‫של פתח דרך כניסה ‪:‬‬
‫ט ‪ .‬מהבית‪ ,‬יביאו בעבורו מיס שלא ראו שמש ויקרא עליו ז״פ‬
‫לדוד אל תתחר במרעים וכו׳ ע״ס המזמור וישתה מהם מעע‬
‫והשאר יפזרס בד׳ פנות הבית ויתרפא בעזה״י‪:‬‬
 ‫מראה הילדים‬
‫‪ 0‬ג ^ י ל ‪ .‬הזיווג באופן אחר‪ ,‬מי ס כל יחשוב שס החתן וש«‬
‫אמו‪ ,‬ושם הכלה *ושס אמה‪ ,‬כל אחד לבדו וישליך אותס■‬
‫מ׳ מ׳ ־היינו חשבון קמן אס נשאר בידך אחד מצד החתן ומצד‬
‫הכלה ג״כ אחד‪ .‬יאהבו זל״ז שניהס‪ .‬ואה מצד אחד א׳ ומצד הב‪ /‬ב׳‬
‫שלזס יהיה ביניהס ואס מצד אחד א׳ ומצד השני ג׳ מריבה תהיה‬
‫ביניהס‪ .‬ואס מאחד א׳ זמהשיי ד׳ יתקרבו ולא יעמדו ימיס׳ רביס‪.‬‬
‫ואס מאחד ח׳ ומהשני ה׳ לא יתקרבו ואס יתקרבו ישנאו זה לזה‪.‬‬
‫ואס מאחד א׳ ומהשני־ ו׳ יתקרבו ויהיה שלוס ביניהס‪ ,‬ואס מאחד‬
‫א׳ ומהשני ז׳ יתקרבו ו^היה שנחה ביניהס‪ .‬ואס מאחד א׳ ומהשני‬
‫ח׳ יתקרבו ויהיה שלוס ביניהם‪ .‬ואס מאחד א׳ ומהב׳ ט׳לאי שאנה‬
‫ויהיה'שנאה ביניהם‪:‬‬
‫ו א ם ב׳ ל יתקרבי‪ -‬ויאהבו זא״ז‪ .‬ואס ב׳ וג׳ יתקרבו ויתפרדו‬
‫משוס שס ר ע ד ואס ע וד׳ יתקרבו ויתפרדו‪ .‬ואס ב׳ וה׳‬
‫יתקרבו ויתפרדו ותקח אחד מקרוביו‪ .‬ואס ב׳ וו׳ יתקרבו משוס‬
‫שס רע‪ .‬ו א ^ז׳ ב׳ן״ יתקרבו ויאהבו זא״ז ואח״ך יתפרדו‪ .‬ואס ב׳‬
‫וח׳ לא יתקרבו ותס יתקרבו יהיה שנאה ומריבה ביניהם‪ .‬ואס ב׳‬
‫וט׳ יתקרבו ואהבה יהיה מאחד מביניהם ‪:‬‬
‫‪ * 1‬א ם ג' ג׳ יתקרבו והוא יזנה והיא תזנה‪ .‬ואס ג׳ וד׳ יתקרבו‬
‫ויצא דבה רעה עליהם‪ .‬ואם ג׳ וה׳ יתקרבו 'ויתפרדו‪ .‬ואס‬
‫ג׳ וו׳ יתקרבו ויהיה שלום ביניהם‪ .‬ואס ג׳ וז׳ יתקרבו ויריצו והאשה‬
‫תקלל בעלה‪ .‬ואס ג׳ וח׳ יתקרבו ויאהבו זא״ז‪ .‬ואס ג׳ וט׳ לא‬
‫יתקרבו לעולס ‪:‬‬
‫‪ 1‬א ם ד׳ ד׳ לא יתקרבו לעולם‪ .‬ואס ד׳ והי יתקרבו ויתפרדו‪.‬‬
‫ואס ד וו׳ לא יתקרבו לעולם‪ .‬ואס ד׳ וז׳ יתקרבו ויאהבו‬
‫ואס ד׳ וח׳ לא יתקרבו ואס יתקרבו יתפרדו‪ .‬ואס ד' וט'‬ ‫זל״ז‪.‬‬
‫יתקרבו ויאהבו זל״ז ואח״ך יתפרדו‪:‬‬
‫ו א ם ה׳ ה׳ יתקברו ואנשים רעים יפילו ביניהם מריבה וסוף‬
‫יתפרדו‪ .‬ואס ה׳ וו׳ יתחברו תמיד‪ .‬ואס ה׳ וז׳ יתחברו‬
‫ויריבו‪ .‬ואס ה׳ וח׳ יתחברו ומשוס ילד יתפרדו‪ .‬ואס ה׳ וט׳ לא‬
‫יתחברו ואס יתחברו אח״ך יתפרדו‪:‬‬
‫ל א ם ו׳ וו׳ לא יתחברו בזמן שאביהם קייס‪ .‬ואס ו׳ וז׳ לא יתחברו‬
‫מצד מריבת אשה‪ .‬ואס ו׳ וח׳ יתחברו ויאהבו זל״ז ואס‬
‫ו׳ וט׳ לא יתחברו ואס יתחברו תפרדו ‪:‬‬
‫כו‬ ‫מראה הילדים‬
‫ז׳ וזי לא יתחברו משוס שס רט‪ .‬ואס ז׳ וח' לא יתחברו‪.‬‬ ‫ואם‬
‫ואס ז׳ וט׳ יתחברו וסיפס לטובה ‪:‬‬
‫ן א □ ח׳ ח׳ יתחברו ויהיו בדאגה ובסוץ! יתפרדו‪ .‬ואס ח׳ וט׳‬
‫יתחברו ויהיה ביניהס מריבה תמיד ‪:‬‬
‫ו א ם ט' יט׳ לא יתחברו לעולס‪:‬‬
‫ג ו ר ל ‪ .‬הזיווג באופן אחר‪ ,‬דהיינו החשוב החתן ושס אמו‬
‫לבד‪ ,‬ושס הילה ושס אמה לבד‪ ,‬ותיציאס י״ב י״ב‬
‫•היה הנשאר תראה בלוח‪ .‬ותראה בארבט יסודות אש רוח מיס‬
‫עפר‪ .‬והמזלות י״ב‪ .‬פ‪1‬לה א( אריה ה( קשת ט( הס יסוד אש‪.‬‬
‫שור ב( בתולה ו( גדי יוד( הס יסוד עפר‪ .‬תאומים ג(‬
‫מאזנים ז( דלי יא( הס יסוד רוח‪ .‬סרטן ד( עקרב ח( דגים יב(‬
‫הס יסוד מיס‪ .‬ואס יזדווגו איש ואשה ויהיה אחד מהס מיסוד‬
‫האש והשני מיסוד העפר לא יצליחו לפי שהאש לוכחת העפר‬
‫ואינו טוב ‪ :‬ואם יהיו שניהן מיסוד האש הס חומסין ממון אחרים‬
‫ואוכליס ולא יעמוד איש בפניהס אבל לבסון? לא יעלה בידס נלוס ‪:‬‬
‫ואס יה־ו שניהס מיסוד העפר יצליחו בממון ‪:‬‬
‫ל א ם יהיה אחד מהס מיסוד האש והשני מיסוד המיס או ימות‬
‫האיש או תמות האשה בכל ענין‪ :‬ואס יהיה אחד מיסוד‬
‫מיס והשני מיסוד עפר יצליחו בממון שביסוד המיס טובעים את‬
‫העפר ויצליחו בממון ‪ :‬ואס יהיה אחד מהס רוח והשני אש יצליחו‬
‫בממון לפי שהרוח יוליך את האש‪:‬‬
‫ל א ם שניהס מיסוד הרוח יצליחו אבל קטטה תהיה ביניהס תמיד ‪:‬‬
‫ואס שניהס מיסוד המיס יצליחו שניהס לכל דבר שבעולם ‪:‬‬
‫ואס יהיה אחד מהס מיסוד הרוח והשני מיסוד המיס שלוס יהיה‬
‫ביניהם ויצליחו בכל ענין‪ :‬ואם אחד מהס מיסוד הרוח והשני‬
‫מיסוד העפר לא יצליחו שניהם לפי שהרוח נוצח א תהעפרומפזרו‬
‫לכל רוח‪ :‬וצריך ליזהר שלא תטעה בחשבון ותראה פלאות לפי‬
‫שהוא דבר מופלא בעיני בעלי התכונה ע״כ‪:‬‬
‫לכאב הגב והפרקים ליתר הליחות אס ימשח בחלב חמור‬ ‫גב‪.‬‬ ‫ט(‬
‫מסוגל הרבה לכאב זה‪ ,‬ס׳ ימלט •נפשו סי׳ כ״ט ובס׳‬
‫פרקי משה 'להרמב״ס מאמר פ״ב כתב וז״ל‪ ,‬זבל היוניס יודק‬
‫וינופה ויעשה בו רטיה בכאבי האבריס הנושניס אשר הרצה לחממס‬
‫וכן לחולי פלוח הראש שקיק״א או כאבי הראש וכך הרגלים וכאב‬
 ‫מראה רדלדים‬
‫הגב והבשן והכליות והפדקיס‪ ,‬ואכי יידע איש החד בזמנני זה‬
‫שהיה משקה עלמות אדם שרופים ]מומיא[] מבל' שיוודעו בהס‬
‫והיה האים הזה מבריא בעצמות האלה עם ־רב שהיה בהם הנפיה‪,‬‬
‫וגם אותם שהיה בהם כאב הפרקים ‪:‬‬
‫ייי( ג ר ו ן ‪ .‬שעלה בו יורסא יאכילוהו לנער אח־ ג' ימים לתם‬
‫תנור ותורמוס ■דוקא וישתה היין ‪:‬׳זוג מעט וביום‬
‫השלישי יוקח זבל שלו וינוגב ויושחק וילש בדבש ויושם רטיה‬
‫על הגרון שעלה בו המורסא שנטה למות הנה הוא יתרפא; כן‬
‫מצאתי כתוב בס' רפואות להרמב״ם הנקרא פרקי משה; עוד כתב‬
‫הרב ז״ל שם וז״ל זבל התרנגול יישחק ויעורב בחומן חזק וישקה‬
‫למי שחנקוהו פטריות ואז יקיא ליחות עבות דביקוח ויבריא בעזה״י ‪:‬‬
‫לכאב בגרון ואינו יכול לבלוע מאכל תיכן‪ £‬ומיד יקיז‬ ‫גר!]‪.‬‬ ‫'א(‬
‫דם בזרועו מצד הכאב ויוציא דם כפי כחו ומבחין‬
‫יסוך חמאה חדשה בלי מלח ושמן של עשב הנקרא קמומיל״א‬
‫)בערבי באטנג׳( ושמן שקדים מתוקים וכרכום ויערב כל אל‬
‫ויםוך הגרון ויועיל ובדוק עכ״ל בס׳ אביעה חידות ‪:‬‬
‫י^( ג ר ו ן ‪ .‬כאב בגרון מוהר לסוכו בשמן חזיר כי לא נאמר‬
‫׳ סיכה בכלל שתיה רק בסיכה של תעטג וזו אינה‬
‫של תענוג שברת קיצור תשיבה הרא״ש ז״ל סי׳ ס׳ יעו״ש ס׳■‬
‫רפואה וחיים‪:‬‬
‫יג( ג ר ו ן ‪ .‬מי שבא לו נזילה בגרונו וקולו לא ישמע שקורין רונקו‬
‫ישתה מעט רו׳ס מעורב בדבש עם מיס פושרים‬
‫ויועיל לו בעזה״י ס׳ רפו״ח‪:‬‬
‫יי‪ 1‬ג ר ו ן ‪ .‬מי שאינו יכול לבלוע המאכל בגרונו כמי עצם וחתיכה‬
‫קשה אז ישים רגליו במים קרים ויבלע‪ .‬ס׳ רפואה‬
‫וחיים ועיין בס׳ מפעלית אלק׳יס שהאריך בזה יצא עת״ק ‪:‬‬
‫טי( ג ר ו ן ^ אס נכנס לו עצם או קון דגים בגרונו מביא מאותו‬
‫י המין ויניח לו על קדקדו זיאמר הכי חד חד נחית‬ ‫_‬
‫בלע בלע נחיד חד חד‪ .‬והלחש הזה בדוק ומנוסה; שבת סו״פ‬
‫במה אשה דס״ז ע״א יעו״ש; עוד אמרו שם בגמרא וז״ל לאידרא‬
‫לימא הכי ]ופירש״י לאידרא עצם של דג שישב משט[ נ נ ע צ ת א‬
‫כמחט ננעלתה כתרים שייא שייא'‬
‫ועיין הרשב״א‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫סראה‬
‫בתשובה ח״א סי׳ קי״ג ועיין עחרת החיים וס׳ ימצא חייס סי׳‬
‫יו״ד וס׳ רפו״ח פי״ב לך נא ראה‪:‬‬
‫מז( ג ף ן ן למולי הגרון קח צואת כלב לבנה ופוליס מנוקיס וישחוק‬
‫הכל היניב הדק ויבשלם עס היין ויעשה תחבושת על‬
‫המקוס מבחוץ ויועיל סכ״י מבבל ועיין לעיל במע׳ אל׳ך בד״ה אסכדא ‪:‬‬
‫יז( ג י ד י ן ‪ .‬הנכווצין תסיך עם שמן של הולעיס של מטר בזה‬
‫' האופן שתקח תולעים של מטר הארוכים ושים בתוך‬
‫צלוחית שחורה וסתום פיה בשאור שלא יצאו ותעמיד הצלוחית הנז׳‬
‫בתוך התנור שיעור שיאפה הבצק שעל פי הצליחית ואזי אותם תולעים‬
‫ימסו ויהיו שמן ויסוך בהם הגידין הנז׳ ויועיל בעה״ק מפעלות אלרץי׳ס‪.‬‬
‫ע״א ־קח פולין שחיריס ותבשל במים ותסיר מהם קליפתם ואח״ך‬
‫תדוק הפולין היטב ותשים בהם שמן זית ותמשח הגידין‪ .‬שס ‪:‬‬
‫יח( ג ו נ ח ‪ .‬עד שניתק לבו ואינו יכול להוציא קול מגרונו קח נופת‬
‫צופים של הצרעה הנקרוא־ זנבו״ר וקצוץ אותו ‪/‬ק‪ .‬דק‬
‫וישקה אותו בהלגליון הנקרא פיפ׳׳א כמו ש־ישתו טוטו׳ן הנקרא‬
‫טאבאקו׳ או טומבא׳ק‪ ,‬או קח פואה הנקרא פאוו״א וטחון עד אשר‬
‫דק עם האלכ׳זמא וסעוד בהם אליבא ריקניא ויועיל בעה״י ‪:‬‬
‫יע<נונח‪ .‬הרבה הנקרא רווא״ח קח עשב הנקרא פיז״ל ובלה״ק‬
‫נקרא רוט׳א ובערבי נקרא ג׳אדא׳ב וערב ביין חזק‬
‫ומעוד בו ויועיל‪ ,‬מסכ״י רבני המערב ועיין לקמן מע׳ שי׳ן‪ ,‬אות‬
‫שיעול לך נא ראה ועיין אות ז׳ סי׳ ג׳ ‪:‬‬
‫כ( ג ו נ ח ‪ .‬תנא רבי מרינוס אומר מנח יונק חלב בשבת מאי‬
‫טעמא מפרק כלאחר יד הוא במקום צערא לא נזרו‬
‫בה רבנן ]כתובות ד״ס ע״א[‪.‬‬
‫כא( ג י ד הנפוח‪ ,‬שרוף לובן ביצה עד שיעלה הקצך וקח לבונה‬
‫וכתוש וערב עם הביצה הנז׳ וקח נעורת פשתן וטבול‬
‫וחבוש ויועיל בעזה״י ‪:‬‬
‫>נכ( ג י ד הגשה כל אדם יזהר כשישן לא ישים ידו על גיד הנשה‬
‫כי החלומות יבהלוהו‪ ,‬מהר״א מגרמיזא בפי׳ כ״י פ׳‬
‫וישלח‪ .‬מדב״ק‪:‬‬
‫כג( ן; ר לכאב הגב יקח קליפת עץ אגוז הנקרא בל״ע סווא׳ך‬
‫ויבשלו במים עד שיעמדו המיס על החצי וישתה בבוקר‬
‫אליבא ריקניא סכ״י מערב‪:‬‬
 ‫דדלדיים‬ ‫טראה‬
‫ג ב ו ר ת אנשיס יקח חצי מדה‪ -‬אפוניס הנקרא בל״ע חומון‬
‫ובלע׳ז גארבאנסי׳ס יישרה אותם במים יישתה מאותם‬
‫המיס כל היום ויתרפא ועיין לקמן מע׳ ח׳ בד״ה חלשות ■המשגל‪:‬‬
‫כה( ג ב‪ 1‬ר ת אנשים יקח שימים וביצים וישר ושמן זית ושמן‪,‬‬
‫שימשמין ופלפלין וקרונפו׳ל וכמין כל אלו יטגן‬
‫ויאכל אליבא ריקניא ז׳ ימים ויועיל בעה״; סכ״י‪:‬‬
‫אנשים והוא מחכמי הרופאים שמי שיש לו חולשה‬ ‫גבורת‬ ‫‪0:‬‬
‫דהיינו שמזריע במהרה ככה יעשה בימות הקין‬
‫בבוקר בשעה שיקוס ממעתו ישאוב מיס קרים מן הבור וישב שם‬
‫חציו התחתון דהיינו הניד והבציס ‪.‬וישב •שם כאשר יכול ככה יעשה‪.‬‬
‫ששה יום רצו‪-‬פין ויתרפא‪ ,‬ס׳ האח נפשנו מערכת ג׳‪:‬‬
‫ט( ג ב ו ר ת אנשים יקח נמלים ויענן בשמן זית וימשח בהם ברית‬
‫מילה או קח זרע הלפת ויערב עם ביצה ויאכל‬
‫אליבא ריקניא‪:‬‬
‫כח( ג ר ב * לחולי גרב קח בצל וכתוש אותו‪.‬בחומץ וימשח עירו‬
‫כמה פעמים ויתרפא סכ״י‪:‬‬
‫כט( ג ו ת ‪ .‬מי שיש לי היזק בנופי יקח קליפת עץ אגוז הנקרא‬
‫בל״ע סווא׳ך אונצ׳א א׳ ויבשל עם חינ״א יביצה חיה‬
‫ויאכל אליבא ריקניא וישליך כל נזק שבגון* ואפילו סס המות סכ״י‬
‫מערבי ‪:‬‬
‫רעות‪ ,‬הבל תנוקות של בית רבן מבעלס יאמרו‬ ‫גזירות‬ ‫ל(‬
‫באסתר רבתי כי כ״ב אלך תינוקות היו לומדים‬
‫אצל מרי־ני ועלתה שועתס למרום‪.‬יאפשר שבא תשבון כ״ב אלך‬
‫נגד אותיות התורה שהס כ״ב‪ ,‬וכתבו רז״ל דאות אלך היתה כתובה‬
‫אך והטיל הקב״ה למד וכשמבעלין התורה מסתלקת למד ונשאר‬
‫אך ולכן לקח כ״ב אלך כ״ב נגד אותיות התורה אלך להחזיר למ׳ד בתוך‬
‫אך ויהיה אל׳ך ידורשי רשומות אסמכוהו אקרא ולשון רכה תשבר‬
‫נר״ס‪ ,‬ולשון רכה תנוקות של בית רבן גזירות רעות מבטלין ר״ת‬
‫תשבר נר״ס‪ ,‬כלומר לשון רכה שאין בה קושי ור״ל חטא והיא של‬
‫תנוקות וכי‪ /‬ואפשר לרמוז ת־ב״ר נר״ס נימגיריא אל׳ך הק׳ס אלך‬
‫לתקן האלך הק״ס שס מע״ב שמית לחזק המזל כידוע ‪:‬‬
‫אס תרצה לדעת כוכב האיש והאשה ואם יצליחו‬ ‫גורל‪.‬‬ ‫לא(‬
‫בזוונס■ חשיב שמס וכלול אותם ביחד ואח״ך תוסיך‬
‫כה‬ ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫מל אותו הסך ששה עשר ואח״ך תכלול הכל ביחד ותשליכם מ׳ מ‬
‫ואם נשאר בידך ע׳ לעולם לא יקח אותה ואס יקח אותה לא‬
‫תפסק הקמכיה‪ ,‬ואס נשאר ח׳ יצליחו בכל וכלי ימי חייהם בעוב‪,‬‬
‫ואם נשאר ז׳ ׳ ביחד יחיו וביחד ימותו וכל ימיהם בשלוה‪ ,‬ואס נשאר‬
‫ו׳ שנאה תהיה ביניהם ועניות כי שבתאי כוכבס‪ ,‬ואס נשאר ה׳ או‬
‫ר אהבה תהיה ביניהם ופרנסתם ממרחק תבוא‪ ,‬ואס נשאר ג׳‬
‫שנאה תהיה ביניהם תמיד כי בראש דלי כוכבס‪ ,‬ואס נשאר א׳‬
‫הרוחה והצלחה ושלום יהיה ביניהם תמיד כי נוגה כוכבה ‪:‬‬
‫לב( ג נ י ב ה ‪ .‬הרוצה לידע הגנב כתוב על קלף צבי ותלה על‬
‫צואר התרנגול וכשיראה לגנב יעלה על ראשו ויקרא‪,‬‬
‫וזהו מה שתכתוב מ נ נ י ״ ן ס ק נ ד ״ י ד ה ה נ ״ י ז ר ת ‪:‬‬
‫י‬ ‫י‬ ‫י י '‬ ‫לג( ג נ י ב ה ‪ .‬כתיב י‬
‫פל חתיכת פת לחם אלו השמות ותן להחשודיס לאכול‬
‫ומי שגנב לא יוכל לילוע הפת‪] ,‬וזהו מה שתכתוב‪ ,‬א נ ו פ ״ ה‬

‫א נ ו פ ״ ה נו פ ״ ה ו פ ״ ח פ ״ ה‪.‬‬ ‫נ ו פ ״ ה ו פ ״ ה‪ .‬פ ״ ה‪,‬‬

‫ה כ ר׳ ב כ מ מ ״ ה תנ ע ״ ה ה ד ר ״ ם‪:‬‬ ‫סא״ה‬
‫סכ״י ‪ :‬ובס׳ אביעה חידות כתב שיקח חתיכות קענות של קלף‬
‫כשר וכתוב על גל א׳ וא׳ שם החשודים וקח כלי חרס מלא מיס‬
‫וסן הכתובים בתוכה ואמור עליו מזמור י״ע בתהליס ג״פ ואותו‬
‫שס של הגנב ירד׳ למשה‪ ,‬בו״מ ס׳ ת״א‪ ,‬וסגולה להחזיר הגניבה‬
‫יקח גבינה קשה ויכתוב אלו השמות בכתיבה תמה ותגין ותן לכל‬
‫החשודים‪ .‬לאכול מן ׳הגבינה והגנב יפיל למשכב תוך ג׳ ימים‪ ,‬ואלו‬
‫מסכ״י‪ ,‬וסגולה לידע מי‬ ‫הןופר״ה עלתא״ג‪,‬‬ ‫הם השמית^‬
‫כתוב בעוגה ותן לנחשדיס‬ ‫גנב הגניבה‬
‫סא״ה ס״ה א׳ ה‬ ‫לאכול ומי שגנב לא יוכל לבלוע‪ ,‬וזמ״ש׳‬
‫־ס״ שרשי‬ ‫סלכ״א כסלמ״א‬
‫השמות‪, .‬ובס׳ האח נפשנו כתב אם גנבו‬
‫ממך דבר קח גדזן שבבית ותלה אותו מיחוץ לבית ולא ינוח הגנב‬
‫מד שיחזיר הגניבה כ״י‪ ,‬או כתוב על גבינה קשה אלו השמות־‬
‫א ד ! ע ״ פ ה ״ ב ע ל ת א ״ ג בכתיבה סמה ותגין השמות‬
‫היוצאים מפסוק א׳תה ה׳אל‬ ‫^‬
 ‫מראה דדלדים‬
‫ע׳ושה פ׳לא ומפסוק לא תגנוב מר״ת הפסוק ומס״ת‪ ,‬והגבינה יהיל■‬
‫מחלב שנחלב ע״י עברית שפסק הוסת שלה ותן להנחשדיס לאכונ‬
‫מן הגבינה והגנב לא יוכל לבולעו כי יפול למשכב בשביל ? ‪ p‬מכתבי‬
‫ריב״ש ז״ל והוא בדוק‪ ,‬ולפי זה מ״ש לעיל אביעה חידות מסכ״י‬
‫הוא טעית וזה הוא עיקר‪ ,‬ובס׳ רפו״ח סי׳ ל״ז כתב וז״ל לחשוד‬
‫כתוב על פת לחס או גבינה פסוק אלה פיהו מלא ומרמות ותוך‬
‫תחת לשונו עמל ואון ותן לחשוד לאכול ולא יוכל לבלוע עד שיודה ‪:‬‬

‫מערכת ד‪.‬‬
‫א( ד א נ ה ‪ .‬ידוע שהדאגה קשה לגוף יותר מסס המות רת״ל‪.‬‬
‫ורז״ל אמרו אנחה שוברת חצי גופו של אדס יע״ש‬
‫וע״י הדאגה קופצת עליו זקנה וימיו יכלו באפס תקוה וכמה מקרים‬
‫רעים ימשך ממנה לאדם כח״ש במיא ועיני ראתה בס׳ נחמד ס׳‬
‫צרי היגון ד״ט ע״א ותכלית הס׳ ההוא להמציא סגולות להשקיט היגון‬
‫ואנחה יעו״ש דבריו כי נעמו ושס מביא נוסח כתב אלכסנדרוס‬
‫מותו וזה תוארו אמי דעי שכל מה שתחת‬ ‫מוקדון לאחו קודס‬
‫ההויה וההפסד אבד וכלה‪ ,‬ובנך לא היה רוצה לנפשו ממדת הקטנים‬
‫מהמלכים ואת לא תרצי לנפשך ביוס מותי כמו הקטנות האמהות‬
‫מהמלכים‪ ,‬ובעת שיתאמת אצלך יום מותי צו לבנות מדינה גדולה‬
‫וצו שיתקבצו אליך כל שרי מלוכה וכל אנשי המלכים ליום מועד‬
‫ויהיה זה היום יום משתה ושמחה בזה המדינה‪ ,‬וצוי שיאמרו לקרואים‬
‫שלא יכנס לבית משתה השמחה הזאת שוס אדם שקרא לו מקרה‬
‫בשמחה זו כלל‪ ,‬ושום רעדה‬ ‫רע או תלאה למען לא יהיה אבל‬
‫בגילה‪ ,‬היפך משאר אבלי בני אדם שהם בדאגה ויגון‪ ,‬ואמנם תהיה‬
‫זאת השמחה שלימה מבלי מחשבה וצער כלל‪ ,‬ויהי היום שידעה יום‬
‫מותז עשתה ככל אשר צוה עליה בנה וצותה לקרוא לכל אנשי‬
‫המלכות לכל מי שלא עבר עליו יגון ותלאה ויהי יום המועד לא‬
‫בא גס אחד מהס כלל ושאלה אס אלכסנדרוס מדוע לא באו אצ‬
‫המשתה וענו ואמרו מפגי שאתה ציוותה שלא יבא מי שעבר עליו‬
‫תלאה וכולם עברו עליהם צרות ולא נמלט שום אדם מהס כלל על‬
‫כן לא באו‪ ,‬אז הרימה קולה ואמ־ה אלכסנדרוס בני הלא חכמתך‬
 ‫כט‬ ‫מראה הילדים‬
‫מראשיתך עד אחריתך יאחה חסצת לנחמני נחמה סנימה להראות כי‬
‫אין בתלאות חדוש בעולם ואין שוס אדס שלא עבר עליו רוח קנאה‬
‫ויגון וכו‪ /‬ושלח אגרת אחרת לאמו טרס מופו הלא תדעי אמי כי‬
‫אין נמצא לבני אדס מלכות תמידי או ענין שישאר עדי עד‪ ,‬הלא‬
‫תראי ינץ רענן היאך ירעיש ויפולו עליו‪ .‬אמי ראה העשב בבקר לח‬
‫ובערב יבש‪ ,‬אמי הלא תראי כוכבים ומזלות מחשיכים נגהס‪ ,‬לכן‬
‫אמי הטהרי והנקי מהיגו; ואנחה והכיני לקראתי להיות אתי וכן כתב‬
‫לה אריסטולוס רבו לנחמה יעוש״ב‪ .‬סון{ דבר העולם הזה דומה לגלגל‬
‫אחד יורד ואחד עולה‪ ,‬זה שוקט וזה גולה‪ ,‬זה נכבד וזה נקלה‪ ,‬זה‬
‫לחיים וזה נתלה‪ ,‬וסוך סוך ^מהרה העוה״ז כלבוש תחליפם ויחלופו‬
‫וברוך אל חי לעד וקיס לנצח ע״כ מ״כ בס׳ נפלאים מעשיך ‪:‬‬
‫‪ ( 3‬ל ב ר ‪ .‬אין לבזות כל דבר הלא תראה קיסם המוטל באשפה‬
‫יכול לכתוב בו להתיר עגונה‪ ,‬קרבן מנחה סי׳ שס״ג‬
‫ע״ש ס׳ דבש לפי למערכת ד׳‪:‬‬
‫‪ 0‬ד ב ו ר י ם ‪ . .‬אס הבשלס במים ואיזה אבר שתרחון באותה המיס‬
‫מתעבה בלי שוס כאב‪ ,‬ואס תרצה להחזירו כמות‬
‫שהיה תשים עליו צרי הנקרא בלע״ז תריא׳ק ס׳ כ״י בבלי ושס כתוב‬
‫אס תאכל האשה דבורה אחת לא תחעבר שנה אחת ואס תאכל‬
‫ב׳ לא תתעבר ב׳ שניס‪:‬‬
‫לכאב דדי אשי קח קמח שעורים מנופה היטב וילוש‬ ‫דדים‪.‬‬ ‫י(‬
‫במי ורדיס וקח חלמון ביצה ומעט סוקא׳ר דק ותערב‬
‫הכל ותעשה תחבושת על דדיה ובדוק עוד סגולה לפילו יכתוב‬
‫וידבק אותו‬ ‫אבו סוסיא‬ ‫השמות כזה‬
‫הדד במעט‬ ‫אבו סוסי‬ ‫על גבי‬
‫רוק ויהיה הכתיבה לצד חיץ וישים איזה'ידבר עליו להדקו היטב‬
‫ולקושרו ע״כ ס׳ רפואה׳ וחיים ‪:‬‬
‫ה( ד ד י ם ‪ .‬שנפתחו ‪ .‬מיארא׳ס או פלומו׳ם תמשחס בדס נידה‬
‫או כשתשמש עם בעלה אחר תשמיש תמשח דדיה■‬
‫בסמרטוט הקיניח או יקח מעט ורדים‪ ,‬ולבונה ושעוה לבנה ושומן‬
‫תרנגולת משקל שוה לכל אחד’ ויעשה רעיה עליהם‪ ,‬ס׳ כ״י ‪:‬‬
‫‪ 0‬ד ב ו ר ‪ .‬לתינוק שאינו מדבר יתנו לו לאכול פוסעוקי׳ס ובעת‬
‫שאוכל יאמרו פסוק יחזקאל סי׳ מ״ז והיה פריי למאכל‬
‫יעלהו לתרופה כפי פירוש רש״י שס ‪:‬‬
 ‫הירדים‬ ‫מראה‬
‫ז( ד מ ל ר ‪ .‬למי שאבד הדבור פתאום מפיו תן לו לשתות איזה‬
‫משקה זרע כריב הנקרא קו׳׳ל וידבר מיד‪ .‬ע״א למי‬
‫שאבד ממנו הדביר מחמת איזה חולי תקח אמו אצמנו השני‬
‫הנקרא אצבע ותניח אותו תוך רחמה באותו מקום ואח״ך תניח אותו‬
‫תוך‪ .‬פיו של החולה ויתרפא בעזה״; ס׳ רפו״ח; ובס׳ האח נפשנו‬
‫כתב וז״ל למי שאבד הדבור ממנו מחמת חולי או דבר אחר קח‬
‫תרנגולת ושחו;־ אותה וקודם שתצא נפשה קח הכבד וצלהו על‬
‫הגחלים מעש ישחקהי מהר וערבהי עם מעע יין והן לו לשתות‪:‬‬
‫ח( ד ב ר נפלא‪ .‬לילך הבהמה אחר האדם בלי הכאה לך לחדר‬
‫שעומדת שם הבהמה וקח הזבל וקש שעומדת עליה‬
‫הבהמה ברגל ימין ישים אותו זבל וקש תחת זרוע ימינך תוך השחי‬
‫מקום גידול השער וילך אחריה בלי הכאה; ס׳ ת״א סגולות ורפואות‬
‫אות ב׳‪:‬‬
‫פ( ד ב רי ם‪ .‬סגולה למדבר כשהוא ישן; ישא עליו שן כלב ולא‬
‫ידבר עוד בשינה ס׳ הזכירה‪:‬‬
‫י( ד □ ‪ ,‬לעצור דם הנחירים כתב ‪,‬בם׳ מת״ל דקע״ז רע״ב וז״ל‬
‫להעמיד הדס היוצא מנחיריו ואילין כתוב בדמו על מצ»ו‬
‫■בשם‬‫סילונ״א סדת״א‬ ‫׳ואמור ז׳ פעמים משביע אני עליך‬
‫לבאות‬‫ח״י ה״י י״ה יקר׳ ק‬
‫שהשביע יאושוע את השמש ועמד‬ ‫י‬
‫כך יעמוד הדס הזה מפב״פ א׳ א׳ א׳ ס׳ ס׳ ס‪ /‬ספר רפואה‬
‫וחיים מאזמיר ]אמ״ה אין עושין זה אלא אס הוא בסכנה וכמ״ש‬
‫בהקדמתי ס׳ הנז׳ יעו״ש[; לדם היוצא כתוב במצח האיש בירונקי״ש‬
‫ולאשה בירוניקיש״ה ויעצור בדו״מ‪ ,‬ע״א יקח אורעיגאס ושפשן‪:‬‬
‫בכסות הידיס‪ ,‬ב׳ יקח ממבע קארא הנקרא דורו בעמודים וישים‬
‫על מצחו; ג׳ ישים אבן הנקרא ישפה והוא הנקרא ישפי״ז‪ ,‬ד׳‬
‫מהדס היוצא מנחיריס כשהוא נקלש יקלה אותו קלד באש עד‬
‫שמקשה הרבה שידוק אותו הדק היטב עד שיהיה דק הרבה וישאוך‬
‫אותו בנחירים כמו ששואך הטבאק׳; וזהו כ״ה בירמיה סי׳ ל׳ כי‬
‫אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך דהיינו ‪.‬מהמכה עצמה שהיא‬
‫הדס משם יבא לך רפואה וק״ל‪:‬‬
‫יא( ד ם » מי שרוקק דם או משתין דם ישתה חלב שקדים ויתרפא‬
‫ס׳ סגולות ורפואות אשכנזי ‪:‬‬
‫י‬ ‫מראה הילדים‬
‫ד ב ו ר ‪ .‬מי שנאלם פתאום רח״ל תשים בפיו קליפת אתרוג‬
‫ותראה פלאות שם‪ ,‬ע״א קח ערבה ישנה ואפיקומן‬
‫ותכתשם הדק היטב ותשים במאכל וישים בפיו שם ‪:‬‬
‫־יג( ד י ר ה ‪ .‬אם תרצה לדור בבית חדש יקח מחטין חדשים כפני ן‬
‫הפתחים שבבית ובערב יתנם בכל סיפי הבית שהם‬
‫למטה ויאמר הריני עושה מעשה של ברזל להשמר מכל רוחות רעות‬
‫ומכל חולאים רעים וקשים יח״ל ס׳ סגולות אשכנזי ‪:‬‬
‫יד( ד ם ‪ .‬לעצור דם מילה או החוטם קח חומט ושרון{ אותו ותן‬
‫עליהם זתיכן{ ומיד יפסיק‪ .‬מנחת יעקב סולת ‪ :‬ע״א קח‬
‫קליפת ביצה ויש אומרים שיצא ממנה אפרוח וישרון! אותו )יניח על‬
‫הדם ויפסוק‪ ,‬אז יקח מן הדם עצמו יישרפנו לאפר וישים אותו‬
‫אפר על החוטם או על המילה ויועיל כ״י ‪:‬‬
‫מי( ד ם ‪ .‬לעצור דם נדה ר״ל לאשה שאינה נטהרת לבעלה יקח‬
‫זב׳ד אל בח׳ר שקורין אותי בלשון תוגרמה קופ׳ק דייני׳ז‬
‫משקל ז׳ דרהם וב׳ או ג׳ צפרדעים קטנים וישרקה כל אחד לבדו‬
‫זיכתוש אותם דק דק עד לעפר ואח״ך יקח שמן שקדים מתיקים‬
‫משקל עשרה דרהס ישעוה לבנה ארבע דרהם ייתיך השעוה בשמן‬
‫הנז' ואח״ך יתן העפר הנז׳ בתוכם ותשתה אותם ונטהרת והיא‬
‫בדו״מ‪ ,‬יזה מועיל גם כן להריון‪ ,‬ועיין מע׳ ה׳ ואני בעניי בדקתי‬
‫אותה כמה פעמים‪:‬‬
‫מי( ד מ ? ז ה ‪ .‬הבכיה לתניקות היח מועלת כמ״ש בס׳ דבק מאח‬
‫ובם׳ נפלאים מעשיך ברם לזקנים מזקת וכמ״ש‬
‫שמואל במס׳ ]שבת דקנ״א[ דמעתא עד ארבעין שנין הדרא מכאן‬
‫ואילך לא הדרא כי בעת הבכיה מזקת למאור העיניס ב״מ ועיניס‬
‫הנוזלות דמעות רפיאתס עיין בס׳ נפלאים מעשיך סי׳ ד׳ די״ח‬
‫ע״ב וז״ל לדמעה היוצאת מן העין תמיד יקח חלמית ויערבהו עם‬
‫מע ט דבש ויכחול בו העין או יקח מיר הנקרא מס׳ך חלק אחד‬
‫וכרטם ג׳ חלקים וישחקס ויכחול העין ויתרפא ועיין לקמן מע׳ ע׳ ‪:‬‬
‫^ז( ר‪ \ 1‬ם ‪' .‬קטנים הרגיל בהם איני בא לידי חולי מעיס ולא עוד‬
‫אלא שמפרין ומרבין ומברין כל גופו של אדם מס׳‬
‫ברכוה פ״ו ד״מ יעו״ש ‪:‬‬
‫מ; שנאבד דבורו כתוב בניר ושים תחת לשונו גם‬ ‫דבור‪.‬‬ ‫^ ‪(p‬‬
‫אם הוא טטה למות וזהו מה שתכתוכ ב י ״ ם‬
 ‫דדדדים‬ ‫מראה‬
‫ואפ‪!]5‬שה״ו‬ ‫ב ט ״ י ת ט י ״ ב והוא יוצא מפסיק כ״י ב״י חש״ק‬
‫ויתרפא בעה״י‪:‬‬
‫יט( ד ם ‪ ,‬מי שיוצה דס מחועמו תעשה שרעוע מחועמו על‬
‫מצחו עד החועס ואח״ך יכתוב מאותו הדס אלו השמות‬
‫ויפסוק הדס בעה״י מש׳ כ״י ;‬ ‫שוהא״ט אנד א‬
‫כ( ל ם ‪ ,‬אשה הרואה דם בלא עת גדתה תקח ג׳ בצלים שלוקים‬
‫ביין היעב ותאכל ג׳ ימים אליבא ריקניא‪ ,‬מס׳ כ״י רבני‬
‫מערב ועיין לעיל מע׳ ו׳ אות וסת יעו״ש‪:‬‬
‫ל ם ‪ ,‬המאכיל דם האדם לחתול נעשה חלש אותו אדם כ״כ‬
‫רש״י ז״ל במס׳ שבת דע״ה סוע״ב הוב״ד בספר שמירת‬
‫הנפש ועיין תוש׳ נדה י״ז ד״ה שורפן וכנראה משם שאפילו נשרן{‬
‫הדם יזיק ולכן אין לשרו^ דמו להעמיד הדם הבא מן הנחיריים‬
‫כנז׳ לעיל סי׳ י״ד‪:‬‬
‫כפ( ל ם ‪ ,‬לאשה שהיא עצורה מדם נדתה יקח כרפס שהוא עלים‬
‫של אפיו ויבשלנו עס יין וישתה בכל <ס בעת וסתה‬
‫כוס של רביעית אליבא ריקניא ואח״ך תאכל ותשתה כה תעשה‬
‫ג׳ ימים רצופים‪ ,‬לדם הנידה ורקיקת י ם ושלשול יועיל ארנבת‪ ,‬מת״ל‬
‫דע״א ע״ד‪:‬‬
‫כג( ל ם ‪ ,‬אשה ששופעת דם תשתה חלב עזים ותרחץ בנוצות‬
‫עזים ותעשן בלבונה ותכתוב חותיות ל״א אחד ותשא‬
‫עליה לקועי מהר״ן ‪:‬‬
‫כל( ל מ י ו ל ‪ ,‬לבעל דמיונות ופחד ובהלה כתוב על עוגה של קמת‬
‫שנילושה בחלב אשה מינקת בת מינקת כלומר שתהיה‬
‫האשה ואמה שתיהן חניקות בן או בת וקח חלב של אחת מהם ולוש‬
‫בו העוגה הנז׳ ותכתוב עליה אלו השמות הקדושים‪ ,‬וזהו מ״ש‬
‫יהודי אנ״י יהוד״י אהי״ה יהוד״י אמדת‬
‫יהודי יהודי יהודי ותאפה אותה בעהרה ותאכל אותה‬
‫כולה ולא יפול ממנו מאומה לארן‬
‫ויתרפא מיד בעזה׳׳י עכ״ל ס׳ כ״י כמהרי״ץ ועיי״ל מערכת שי׳ן‬
‫ערך שמד שהוא בשינוי קצת ואתה תבחר ותקרב‪:‬‬
‫כה( ל ם‪ ,‬היוצא מהוורדין ומכל מקום מהגוף אם ישרפו הצפרדע‬
‫באש יעצר כל הדס הנז׳ באפר הנז׳ ס׳ רפואות וסגולות אשכנזי‪:‬־‬
‫לא‬ ‫מראה דדלדים‬
‫ט( ל ם ‪ .‬אשה שאיגה נעהרת לבעלה תקח ג׳ או ד׳ אלמוגים‬
‫ותשרוף אותם ותכתוש עד לעפר רק ותן לה בבוקר‬
‫אליבא ריקניא דהיינו קודם הקאב׳י תשתה אותם במעע חלב או‬
‫יין או מיס וכן תעשה ל ימים רצופים או יותר והוא בדוק ומנוסה‬
‫מי״ס‪ .‬ע״א תשהה לובן ביצה עם קוניא׳ק ביין שרוף או תקח‬
‫סובין ותערבס עם דבש ותהן על האש עם מעע פלפל‪ ,‬ותאכל‬
‫בבוקר אליבא ריקניא מי״ס‪ ,‬ע״א קח צפרדע גדולה נקיבה ודוקא‬
‫אותן המציין בנהר ותשרוף אותה לעפר ואפר בתוך עיגי״ל חדש‬
‫של הצורפים דהיינו שתעמיד הטיגי״ל ר״ל קדירה בתוך אש עד‬
‫שיתלהב ויתלבן הקדירה ותשרוף הצפרדע בתוכו ותקח האפר ותשים‬
‫בכיס קמן של פשתן ותתלה ברצועה של עור וצריך שתהיה הרצועה‬
‫חדשה ולתלות על צואר האשה דוקא והזהר שלא לשנות דבר אחד‬
‫ממנה רק לעשות בכל האופנים הנזכרים‪ ,‬עוד סגולה לעצור דם נדה‬
‫קח קליפת ביצה כשיצא ממנה אפרוח ועדין לא נפלה הקליפה‬
‫לארץ ותכתוש אותה דק ותן בתיך משקה וישתה עם כף של כסף‪,‬‬
‫ע״א קח לבנים קדמונים ותלבנס באור ותזרוק עליהם יין אדום‬
‫ואבק לבנה והתעשן מלממה ויתמיד ויועיל‪ ,‬ע״א תקיז בתחלה ע״י‬
‫ואח״ך ברגליה ולא להיפך‪ ,‬ע״א אס תתלה עצם חזיר על אשה כי‬
‫יזוב זוב דמה ימים רבים יפסיקו ‪:‬‬
‫כז( ר ב ה רעה המוציא מקערגין עליו מלמעלה והתיקון לומר‬
‫פסוק נשבע ה׳ ולא ינחם ויכוין בשם היוצא מאותיות‬
‫שהל״נ‬
‫נגיד ומצוה דצ״ז ע״ב‪:‬‬ ‫שניות‬
‫כח( ד ו ד א י ט ‪ .‬כתב בס׳ שפר הגלגולים הקדמה ל״ו וז״ל עשב‬
‫הס בלשון תרגום יברוחין וכן בל״ע יאברו׳ח‬
‫ומוציאים פי מ ת הנקראים תפוחים שועים הנה אחיזתם וכו׳ ובמדרש‬
‫רבה כתב וימצא דודאים בשדה ר״י בר סימון אומר פרי של אילן‬
‫ששמו מייש עכ״ל‪ ,‬ויש מפרשים שהוא מין עשב מריח טוב ויש‬
‫מפרשים שהוא מין שישנה מיניתש״י בלע״ז‪ ,‬ועיין בראב״ע ס׳ ויצא‬
‫על פסוק וילך ראובן וז״ל דודאים אמר המתרגם יברוחין וכן יקראו‬
‫בלשון ישמעאל ויש להם ריח טוב וכן כתוב הדודאים נתנו ריח‬
‫והס על צורת בן אדם כי יש להם דמות ראש וידים ואנכי לא‬
‫ידעתי למה יועילו להריון בעבור שתולדתס קרה‪ ,‬והרב בעל הטורים‬
‫כתב דודאים בגימעריא כאדם והרמב״ן כתב וז״ל דודאים סיגלי‬
 ‫מראה הילדים‬
‫ובלשון ישמעאל יאסמין; כך מצאתי בפירוש רש׳׳י ואינו כן כי‬
‫יאסמין בלשין ערבי כך שמו מדברי רבותינו כדאמרינן בסרק במה‬
‫מומנין האי כוספא דיאסמין שרי‪ .‬וסיגלי אומרים שהם בנפסג״ש‬
‫שאמרו רז״ל שמברכין עליהם בורא עשבי בשמים אבל אין זמנם‬
‫בימי קציר חשים אולי' מצאם שם במקרה והראוי לקבל בדודאיס‬
‫דעת אונקלוס שתרגם בהן יברוחין‪ .‬והנכון כי רצתה בהן להשתעשע‬
‫ולהתענג בריחן כי בתחילה נפקדה רחל לא בדרך הרפואות וראובן‬
‫הביא ענפי הדודאים הוא הפרי והוא כדמות תפוחים ויש להם הריח השוב‬
‫אבל השורש שהוא העשוי בצורת ראש וידים לא הביא‪ .‬והשרש הוא‬
‫שאומרים עליו האנשים שהוא מועיל להריון ואם הדבר אמת הוא בסגולה‬
‫בהן לא בשבע אבל לא ראיתי כן באחד מספרי הרפואות המדברים‬
‫בהם‪ ,‬ובס׳ האח נפשנו כתב וז״ל למודעי אני צריך כי בהיותי‬
‫בעיר תהלה אזמיר יע״א בא שיך אחד מארץ החאג׳יס שלהם‬
‫והוא היה אומר שבקי באלו הרפואות והלכתי אצלו בעבור אשה‬
‫אחת ודברתי עמו בל׳ ערב׳י ואמר לי יודע אתה מה אני נותן‬
‫רפואה לזאת האשה ואמרתי לו לאו ואמר לי יודע אתה רחל אמנו‬
‫מהיכן נתעברה מדודאים מזה אני נותן לזאת האשה והוא דבר‬
‫יקר הרבה וחיליתי פניו ליפן לי מעש בכסך מלא ונתן לי מעש‬
‫ודמותו כמו שורש ואומרים שהוא צורת בן אדם ואני ראיתי אותו‬
‫קרוב לצורת בן אדם ולקחתי ממנו חתיכה אחת והלכתי להראותה‬
‫לחכמי הורפאיס אשר באזמיר יע״א ואמרו לי המין הזה מחזיקים‬
‫אותו אנשי התוגרמיס לדודאיס אבל אינו זה‪ .‬ושאלתי אס יזיק‬
‫באכילתו אמרו אס יאכל אדם ששה דרה׳ם מזה לקברות יובל‬
‫ישוב אל עפר הארץ כשהיה ואס יאכל ארבע נכנס בסכנה ואס‬
‫יאכל שנים יהיה לו שלשול הרבה‪ ,‬וכשמעי כך זחלתי ואירא ברוך‬
‫ה׳ שלא הביא תקלה על ידי עכ״ל‪ ,‬ואנכי הרא״ה בהיותי בעוב״י‬
‫בבל בבית אהובי סי׳ אברהם שינא הי״ו קנה בשבילי זוג אחד של‬
‫דודאים מחוברים יחד זכר ונקבה נצבה שגל לימינו ונתתי מהם‬
‫לכמה עקרות יש מהם שנפקדו ויש מהם שלא נפקדו ורבים שואלי׳ם‬
‫הלכו בו דאס הס מסוגלים להריון למה לא הועילו לכל ? והחזרתי‬
‫להם השובה שמי שגופה זך ונקי ואין בו שוס חולי אלא טבע‬
‫עקרות אזי מועיל להם כמו שהועיל לרחל אמנו אבל מי שיש לה‬
‫איזה חולי או איזה היזק בגופה אזי לא יועיל ולא יציל ‪:‬‬
‫לב‬ ‫מראה הילדים‬
‫מערכת ה‪.‬‬
‫א( ה ׳ א * חתיכה כסן^ או שאר מתכות עשויה בצורת ה׳ לשארצ‬
‫אותה עליו מועיל לעין הרע ילקזשי ראומי פרשת‬
‫ויחי; וכן נהגו בארץ הצבי רביס עכ״ל מדב״ק‪ /‬ומצאתי כתוב בס׳‬
‫הממעמיס וז״ל מס של כסץ! או נחשת וחיות בו אות ה״א ותולין‬
‫על הילדים המעס הלא משוס מ״ש ביור״ד סי׳ ש״ה סעיןו מ״ו וז״ל‬
‫עבר האב ולא פדה הבכור כשיגדל חייב לפדות את עצמו ויש‬
‫מי שכתב דכזתבין לו מס של כסף ועליו ה״א שידע שלא נפדה‬
‫כדי לפדות עצמו כשיגדל עכ״ל; ומקודם היו ב״ד הולים מסין‬
‫הנז׳ רק לבכורות יתומים וכדומה שלא נפדו ואח״ך נתקנאו בהן‬
‫שאר תנוקות ואמותיהם חשבי שיש בזה שום סגולה ותלו גס כן‬
‫הם לבניהם מס כזה; או משוס שחצינו שאות ה״א מסוגלת לזרע‬
‫כדכתיב הא לכס זרע וכן גס לאברהם ושרה וליוסף ניתן להם‬
‫ה׳א; ע״כ‪ ,‬יעו״ש‪:‬‬
‫כ( ה ש ת נ ה ‪ .‬לקושי ההשתנה; מצאתי כתוב בס׳ נפלאים מעשיך‬
‫אות פ״א וז״ל אס תבלע ז׳ פשפשין הנקראים‬
‫באק׳ בל״ע אם יבלעם חיים יועילו לנשיכת הנחש צממית ואס‬
‫יושם עפרם בפי האמה ירפה חולי קושי השתנה; שלמי הגבוריס‬
‫עכ״ל‪ .‬ובס׳ סגולות ורפואות מרבני אשכנז כתב למי• שאינו יכול‬
‫להשתין יועיל לו עפר לחי הזאב משקל חצי אונקיא עם יין לבן‬
‫מוב‪ :‬ע״א לעצירת השתן ימשח האבר בשמן ארנבת או קליפת‬
‫ביצה מנוקה מהקרוס וישחק ויערב משקלה צוקר ויקח בבוקר‬
‫אליבא ריקניא ויתמיד המרחץ החס במים ויקנח בהאמהחלבאשה‬
‫ושמן ויאליד או יכניס ב׳ או נ׳ כגיס ס' הנז׳‪ .‬ובס׳ כ״י כתב‬
‫וז״ל לכאב ההשתנה קח זרע בצלים וזרע אבמיחיס וידוך אותן‬
‫הימב ויערבס במים וישתה ויתרפא בע״ה ‪ :‬ע״א יקח סח׳ הנקרא‬
‫בעמראן; ותניחו במים לילה א׳ תחת אויר השמים וכסגו בנפה‬
‫ויקח לקרווי׳א וליאנסו׳ן וסומסו׳ס יעשם בתוך פיו וישתה אחריהם‬
‫זה המים של סח׳ ז׳ ימים רצופין ויתרפא בע״ה ‪ :‬ע״א יקח צירעה‬
‫וימחה אותה במים וישתה המיס ויועיל בע״ה; ע״א יקח חצי אוגצא‬
‫קצח זג׳ אונצא שוס בלא קליפה וירוק אותן ויערבס ויבשלם ברבת‬
‫ויאכל בהם ג׳ ימים ‪ :‬ע״א קח בצל לבן וכתשהו במכתשת וסחוע‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫מימיו וסן בו מעע מזעיר זעפ׳ראן כתוש וישתה מחותן המיס‬
‫כוס בבוקר ונוס בערב ז׳ ימים רציפים ויתרפא בעה״י ‪ :‬ע״א ישתה‬
‫שמן שקדים מריס או שתן חזיר או לבונה וציאת עכברים שתוקים‬
‫ימעורבין במים או ביין‪ ,‬ישחוק זרע גד וזרע שומ׳אר שקורין בצ״א‬
‫אובלין וזרע צנינות ויבשלם בדבש ויאכל אליבא ריקניא וישתה מהם‬
‫ל אונסאס מיס המגרים השתן ויזהר מחלב וגבינה ושאר מאכלים‬
‫העבים ואס תרד האבן לאמה ירחץ האמה במים חמין עד שמתאדס‬
‫ויכייף בהם שמן חס ותמציץ בה‪ ,‬ואס האבן גדולה עד שתסתום‬
‫פי האמה יכניס באמה מכחיל וידחה אותו ממקומו או ישכבהו על‬
‫ערפו ויגבהו על רגליו והוא יפול וגס יסוך גיבורו בשומן נחש או‬
‫ימשח השחי שלו בשמן ארנבת או יקח שני דרהס קליפת ביצה המנוקה‬
‫מקרום הדבוק בה וישחקנה היעב ויערב עם סוק׳ר משקלו וישתה‬
‫בבקר או יכניס ב׳ כניס או ג׳ בגיד דרגיל במים חמין וליכנס‬
‫למרחץ ולהזיע תמיד‪ :‬ע״א ישים פרעוש הנקרא בלע״ז פ׳ולגא‬
‫בצקה השתן ויתרפא מסכ״י‪ ,‬או ימשח פי האמה בשמן שמגיגן בו‬
‫עקרבים ויועיל בע״ה‪ :‬ע״א קח מרת שור ותשרה במים חמין‬
‫מאד ג׳ ימים ובאותן המיס ירחץ האמה וישתין‪ ,‬או יקח זבל העכברים‬
‫מבושל במים ויכובול האמה באותם המיס וגיוב מאד אס אח״ך‬
‫תמשח האמה בשמן שפן או שמן חתול מעורב במעכי פיסריליי‪,‬‬
‫והוא בדוק שם‪ .‬או יקח ]עשב[ מלשון השור וישרה אותו ביין ישן‬
‫עד שיוציא כח העשב הנז׳ וישתה ‪:‬‬
‫ג( ה ש ת נ ה ‪ .‬מי שיש לו חולי שאינו יכול להעמיד השתן יש‬
‫להתיר לשרוך זנב עכבר עד שיהיה כעפר דזו היא‬
‫רפואתו לתת לו לשתותו אמנם כ״ע מודו דאס אפשר בלא מאכל‬
‫איסור אין להתיר אפילו איסור קל ואס אי אפשר בלאו הכי והוא‬
‫חולי שיש בו סכנה מי יאסור אפילו איסור חמור חוץ מאותם‬
‫שאסרו ז״ל הרב עקרי הד׳׳ע סי׳ מ״ו אות ג׳‪ .‬זכור לאברהם יור״ד‬
‫אות ח'‪ ,‬ע״א מי שאינו יכול לעצור השתן ולעכב אותו ישרוך פרסות‬
‫של עזים וישתה האפר ביין שלשים יום רצופים ויתרפא‪ ,‬או ידוך‬
‫אגוז מושקע הנקרא בל״ע גוזי׳ת סי׳ב ויערבנה עם יין וישתה‬
‫אזי יתעכב ולא ישתין בכל שעה ורגע‪ ,‬עיין בס׳ נפלאים מעשיך‬
‫ובסכ״י מערבי ‪:‬‬
‫לג‬ ‫מראה דדלדים‬
‫י( ה ש ת נ ה ‪ .‬למטת־ן במטה בלא ידיעה‪ .‬כרות מקום הבגד‬
‫שמשהין בו ושרוף אותו והשקהו אפרו עם יין‬
‫ויועיל בעה״‪ /‬או ישרוף זנב ענבר והשקהו אפרו עס יין ויתרפא‪.‬‬
‫ס׳ זכירה‪ .‬ובס׳ סגולות ורפואות כתב יקח שלחופית של כבשים או‬
‫של עזים וישרוף לעפר ויתן לשתות בחומן ומיס ויועיל בעזה״י‪.‬‬
‫ע״א יקח צואה של תרנגולת שרופה עד לאבק דק ותתן באכילה‬
‫או בשתיה לאכול בלי ידיעתו ויתרפא ובחון הוא‪ ,‬ע״א ישרוף‬
‫פרסות עזים באש וישתה אפרן ביין חי משני ימים לשני ימים‬
‫אליבא ריקניא או השקהו צפרני עז ותיש שרופים‪ ,‬או חוח ארנבת‬
‫מבושל ביין‪ ,‬ע״א קח דם עתודיס וערב עם חלב אשה ותן לו לשתות‬
‫ג׳ לילות רצופים קודם שינה ס׳ כ״י מערבי ‪:‬‬
‫ה( ה ר י ו ן ‪ .‬מסירה בידנו שבמשך הזמן שהיה אשמדאי אצל שלמה‬
‫המלך ע״ה גילה לו סודות עמוקים וגס הרבה סגולות‬
‫ורפיאות כאשר למראה עיני היו כמה עניניס בכתבי ריב״ש ז״ל‬
‫ובתוכם ראיתי בזה הלשון שאל שלמה המלך ע״ה את אשמדאי מלכא‬
‫דשידי מאיזה סיבות אין אשה מתעברת ומה היא רפואתה ‪ ,‬אמ״ל‬
‫שבע רוחין איתא ואלו הן רוח קדמאה בעת שבעלה נזקק עמה‬
‫מתמלא גופה זיעה ונדמה בלבה כאלו כל איבריה ועצמוהיה משתברין‪,‬‬
‫דוח תנינא נראה לה כאב בסתרא דילה וחוששת בראשה ‪ ,‬רות‬
‫תליתאה אינה שבעה מתשמיש‪ ,‬רוח רביעאה הפרוס דם ואינו אדום‬
‫אלח כרחיצת בשר‪ ,‬רוח חמשאה כשהיא ישנה נדמה לה כאלו שוכב‬
‫בעלה עמה‪ ,‬ריח שתיתאה מארכת בגדתה ב׳ או ג׳ חדשים‪ .‬רוח‬
‫שביעאה בזמן צאת נדתה מרגשת צער ומכאוב ברחמה‪ ,‬אלו הס‬
‫הסיבות המעכבות הריון‪ ,‬ירפואות לכל הנ״ל הס כך כנגד רוח א׳‬
‫תקח רחם זאבה ושים בצמר ותשים ברחם האשה אחר טהרתה מנדתה‬
‫ג׳ ימים וישכב עמה בעלה ויברח הרוח ותקבל הריון‪ ,‬כנגד רוח ב׳‬
‫קח רחם פרידה ותשים ברחמה באופן הנ״ל‪ ,‬וכנגד רוח ג׳ כששיכב‬
‫עמה בעלה ויתקרר הרחם תקח מאותו הזרע ותשים בצמר בתוך‬
‫הרחם‪ ,‬וכנגד רוח ד׳ תשים מרה של דוב בצמר בתוך רחמה אחר‬
‫טהרתה ג׳ ימים וישכב עמה בעלה ותתעבר‪ .‬וכנגד רוח ה׳ קח מרה‬
‫של זאב עם אטריפלי המצא ברוכליס ושים ברחם ותתעבר וכנגד‬
‫רוח ז׳ קח דבש שלא עלה על האש וחלב לוב ומרה של קיפוד ושיכ‬
‫בצמר ברחמה ותקבל הריון‪ ,‬לרוח ז׳ קח מרה של שועל וכבד של קיפול‬
 ‫מראה הילדים‬
‫ושים ברחמה אחר שכיבה ותקבל הריין‪ ,‬וקודם שהעשה רפואה הנ״ל‬
‫תקח עפץ שקורין גליש בלי נקב ותכרוך אותו באיזה דבר שתרצה‬
‫ותקשור בחוש ושים ברחם אחר שהרה ג׳ ימים ואח״ך תשבר הכופץ‬
‫ואס תמצא שם תולעים שחורים‪ ,‬אין לה תקנה ואס •לאו יש לה‬
‫תקנה‪• ,‬זאס תמצא תולעים אדומים בודאי היא ראויה להריון‪ ,‬ועוד‬
‫ידי נשויה לכתוב לקמן סגולות לבחון ולנסות אס האשה ראייה לקבל‬
‫הריון‪ ,‬ע״א להריון קח עור של שיעל ושרוך אותו אל עפר ואפר‬
‫ו ק אפרו במ*ס ותשתה האש‪ :‬מהם ל ימים ותתעבר בעזה״י׳‬
‫ס׳ תולדות אדם‪ ,‬ובס׳ כ״י מ‪...‬ל מצאתי כתוב ורל אמרו הפלוסופיס‬
‫י״ב דברים מעכבים את האשה מלהתעבר ואלו הם ‪:‬‬
‫א * מפי כתפי הרחם וסימנה כשמשמשת משתה מרגשת בראשה‬
‫כאב הרבה‪ ,‬רפואתה שתערב ביזיר קישאן עם מרת עורב‬
‫ובליל שבילתה תמשח פי הרחם והבעל ימשח אברו וישמש משתו ‪:‬‬
‫ב * מרוחות אשר בפי הרחם וסי׳ לזה כאשר משמשת משתה‬
‫מרעישין איבריה‪ ,‬רפואתה תכתוש חלתית עם שמן שומשמין‬
‫ובשעת השמיש ימשחו שניהם כנז״ל‪:‬‬
‫‪ J‬מבשר הנוסך ברחם וסי׳ לזה שמרגשת כאב ברחמה‪ ,‬רפותתה‬
‫פלפלין וכמון תשחק בשמן חרדל‘ובשעת תשמיש ימשחו שניהם כנז״ל ‪:‬‬
‫ד * מתולעת בפי הרחם ששואבת הזרע וסי׳ לזה שמרגשת בשעת‬
‫השמיש כאב החזה‪ ,‬ורפואהה תקח מרת ‘ תרנגולת שחורה‬
‫ומס׳ך ודה׳ד פלפ׳ל ותשחקס ובשעת תשמיש ימשחו שניהם כנז״ל ‪:‬‬
‫מהחום אשר בבית הרחם וסי׳ לזה כאשר משמשת ממתה אינה‬
‫מרגשת שוס קושי‪ ,‬ורפואתה תקח מפ׳ך וזעפ׳ראן ומי •ורדים‬
‫ובשעת תשמיש ימשחו שניהם‪:‬‬
‫ל♦ שמרגשת כאב רגלים בשעת תשמיש‪ ,‬רפואתה זרע צמר גפן ושמן‬
‫בצים וזרנב׳ד והליל׳ג יחד כולם תערבס בחמאת בקר ודבש ועם‬
‫צמר חמורתה תשאס ברחמה ל ימים ‪:‬‬
‫‪ ♦T‬שיש לה קרירות ברחמה והסי' לזה כשמשמשת תרגיש כאב לבה‪.‬‬
‫עם השדרה‪ ,‬ורפואתה תקח עלי הדס ועלי אתרוג ותכתוש הימב‬
‫ותערב עם דבש ותשא ברחמה ל ימים ‪:‬‬
‫ח ‪ .‬שיש לה רוח בקרבה וסי׳ לזה בשעת תשמיס תרגיש מעיהוירכותיה‬
‫כואבות‪ ,‬ורפואתה תקח ממרה יבשה עם גרעינתה ותלוש במי‬
‫כרפס ותשתה ל ימים‪ .‬רצופים ‪:‬‬
 ‫לד‬ ‫מראה דדלדים‬
‫ט ׳ מכשפים שבאו לה‪ ,‬ורפואהה תקח שמן מזי בתיס שלא יהיה‬
‫בהם עקל ועקרה ותקח עלין משבעה אילגות שעושים פרי ות־שהוק‬
‫הכל ביחד ותניחהו חחת הכוכבים ואח״ך תמשח כל מפה ל ימים רצופים‪:‬‬
‫י ר ד ‪ .‬מסיבת עקרות והסימן כשמשמשת‪.‬ירפקה הלחי שלה ותתעעש‬
‫עמושיס הרבה ויהיה סעס ציה מר כלענה‪ ,‬ורפיאתה תקח‬
‫זנב׳ק וקג׳ה ומיץ רמוניס מחוקיה ותבשלס יחד ותשים ברחמה ג״י רצופים‪:‬‬
‫י ״ א ‪ .‬פליעת מיס ירוקים ברחמה וסי׳ כשמשמשת חוששת כאב‬
‫בראשה הרבה‪ ,‬רפואתה תקח רמון וזביב אל גב׳ל ורוד׳א‬
‫תכתשס טלם יחד ותשאס ברחמה ל ימים רצופים ‪:‬‬
‫י ״ ר ‪ .‬הוא שיהיה ברחם שומן החלב שאינה יכולה לקבל הזרע ואין‬
‫לה מקום קבלה והסימן לזה בשעת תשמיש יבא לה שינה‬
‫גדזלד‪ s‬עד שלא תוכל להקיץ‪ ,‬ירפואתה תקח בני מעיס של ארנבת‬
‫ומרתה ותשאנו ברחמה ז׳ ימים רצופים ותתרפא בעה״י ‪:‬‬
‫י( ה ר י ו ל ‪ .‬סמלה לדעת אס האשה ראויה להריון שים שרשי שוס‬
‫מנוקים מקליפתם בתוך רחמה‪ ,‬ואחר ל ימים תריח‬
‫אס מריחה ריח שוס אז היא ראויה להבנות ולקבל הריון‪ ,‬ע״א תכסה‬
‫את האשה בבגדים מראשה ועד רגלה זתעשן אותה מלממה באיזה‬
‫דבר אס יעבור הריח דרך הגוף ויגיע עד האך תדע שהיא‬
‫ראויה להריון ‪:‬‬
‫‪ 0‬ה ר י ו ל ‪ .‬סגולה לדעת ממי מניעת ההריון ישתין כל אחד בכלי‬
‫שיש בו סוב?ן ותניח ב׳ הכלים כך ל ימים וכלי שירום‬
‫תולעים ממנו המניעה‪ ,‬ע״א ישתין כל אחד בקדרה חדשה שיהיו בם‬
‫שעורים ותניחם כך מ׳ ימים ואותו שלא התליע ממנו הסיבה‪,‬‬
‫לפעמים באה מניעת ההריון מחמת שהבעל אין לו כח גברא או‬
‫שנחלש בתשמיש לזה תקח עשב חרולים הנקרא אורמי׳גש ותבשלס‬
‫היכוב ביין מוב ושתה קודם התשמיש חס ולא חס ביותר אלא ממוצע‪,‬‬
‫ע״א ישים מור בתוך יין שרף ויחס אותו וישתה קודם תשמיש‬
‫לשים במים שרופים הרבה פיז׳וס ואם אינו מועיל אז צריך לשים‬
‫הרבה כ״כ עד משקל זהב ויועיל‪ ,‬ע״א יקח גיד של שור וישרוף‬
‫בתוך קערה וישתה האפר ביין קודם התשמיש ויועיל בע״ה ‪:‬‬
‫ח( ה רי *ון‪ .‬קח רחם של ארנבת ותיבשנה הישב ותשחיק אותו‬
‫הדק הימב ותשתה האשה את האפר קודם הזיווג‬
‫בתוך יין ישן‪ ,‬וכל היותר מיושן יותר מובחר‪ ,‬וגס בעלה ישתה‬
 ‫סראה דדדתם‬
‫מרחס אחר כנ״ל‪ ,‬והזהר פלא לפיס יין הרבה על האפר ק יהי ‪,‬‬
‫נח האפר‪ ,‬וי״א ליבש־ אותה בשמש דוקא והמעשה יהיה בתחילת‬
‫ליל ב׳ אור ליוס ג'‪ ,‬ואס כבר התחיל בליל ג׳ ויכול לעשות גס‬
‫בשאר לילות יעשה כמה פעמיס‪ ,‬ובס׳ אחר מצאתי שהוא ישתה‬
‫מעפר הזכרות של ארנבת ועוב לצאת ידי שניהן‪ ,‬וזה כלל גדול‬
‫בכל הרפואות‪ :‬ע״א קח חלב כלבתה ורחוץ ערותה ותשמש עמה‬
‫מיד ויועיל‪ ,‬וצריך לעפות זה כמה פעמיס‪ :‬ע״א בימי עומאתה‬
‫נשרוחצת במיס את דס נידתה תקח מעע מיס הנ״ל חצי רביעית‬
‫ותערב בתוך איזה משקה ותתן לאיזה ערלתה או כלבתא‪ ,‬ותזהר‬
‫שנא ניתן במשקה הרבה פן יתבשל כח המיס הנ״ל‪ ,‬וענין ‪,‬זה כבר‬
‫הידעתיך כמה פעמיס שלא ליתן את העני; הרכיאה במשקה אחרת‬
‫הרבה שיש לחוש פ; יתבשל כח הרשאה ‪ :‬ע״א קח שלחיפית של‬
‫תרנגולת שחורה המניחה •בציס ותיבש השלחופית הנ״ל ותן לה לשתיה‬
‫בליל שבילתה וזה תעשה ג׳ פעמיס כל פעס בליל שבילתה ‪ :‬ע״א‬
‫אס יאכל ב׳ עורות של אווזיס ויזדווג עס אשתו ביוס ההוא תקבל‬
‫הריון בודהי ‪ :‬ע״א קח לשון ומרה של עירב ותייבשס הישב ואח׳׳ך‬
‫תשחקס דק דק ותשתה האשה בליל שבילה קודס הזיווג דהיינו‬
‫לשוס האפר ביין ישן ובפושריס והזהר שלא יהיה הרבה יין פן‬
‫יתבשל כח האפר‪:‬‬
‫ן י ^ בזה ב' אופניס פעס אחת הקח לשין ומרה מעורב זכר‬
‫ופעם אחר מעורב נקיבה‪ ,‬ודבר זה יהיה נוהג כמה פעמיס‬
‫וראשית המעשה תהיה אור ליוס ג׳ דוקא ואס ליל השבילה בליל‬
‫אחרת אין להתחיל ‪ :‬ע״א קח הקיבה מן הארנבת ונקה אותה יפה‬
‫והשמר שלא יגע לארץ; וישחך אותה בכלי מתכות חדש שלא נשתמשו‬
‫בו‪ ,‬ואחר שנשרך יכתשנו דק וישתה במיס שתוקיס‪ ,‬ואחר השבילה‬
‫קודם הזיווג ישתו שניהס מאפר זה‪ ,‬וכן יעשה ג׳ לילות קודס‬
‫התשמיש ויועיל ‪ :‬ע״א קח עצס הנמצא בתוך האיל ותקשרנו האשה‬
‫בראשה ותהר‪ ,‬ואשה שלא היה לה ולד מעודה תקח ריאה וכבד‬
‫מכבשה ותבשל ביין ישן שוב ומובחר ובעוד שהוא רותח יעמידו‬
‫הכל תחת האשה כדי שיכנס ההבל לתוך גופה וכשיתחיל הנ״ל‬
‫להתקרר תקוס האשה ותשכב במשה ותזהר האשה שלא התקרר‬
‫עד שישכב עמה בעלה וגס אחר הבעילה תזהר שלא תחקרר וכל‬
‫זה■ צריך לעשות בחדר חס ויהיה סגור ומסוגר שלא יכנס פס‬
‫הי‬ ‫מראה דדדדים‬
‫רוח ויועיל בעז״ה‪ ,‬תזהר האבה שלא יעלה על'ה שוס כסף ח' כי זה‬
‫מעכב ההריון‪ ,‬ע ס לא תשתה שמן לענה על ידי הערובות‪ :‬ע*א‬
‫אס ימשחו העטרה באלאגליי״א קודס הזיווג יועיל להריון בעז״ה ‪:‬‬
‫ט( ה ר ץ ן ‪ .‬ימשח האבר במרת תרנגול ותתעבר מהרה ס׳ רפ^׳ח ‪:‬‬
‫ע״א הקח מוח יונה לבנה ותשא בתיך רחמה כל‬
‫היוס ולערב תסיר אותו ותישן עס בעלה ותהר ס׳ כת״י‪ .‬ע״א‬
‫אס ־אין שוס סיבה מאיש ואשה כלל ככה יעשה לאחר הטבילה יקח‬
‫צפור וצפורה ותשחטס ותוציא המוח שלהס תיכף ותכניס ברחמה‬
‫ותשב במטה ולא תקוס ואחר שעהתזדווג עם בעלה ותתעבר‪ :‬ע״א‬
‫תקח צמר ותטבלנו בחלב אתון נתשיס על טבורה בשעת הזיווג‬
‫ותתעבר ‪ :‬ע״א קח נייר ארוך ותטבול בדס נידתה ותלך אל אילן‬
‫מלא פירות ותכניס הנייר בחור או בסדק של האילן ואס לא יש‬
‫חור או סדק תעשה חור ותכניס בו הנייר הנ^ ו;אמר ז׳ פעמים‬
‫אילן אילן אני נותן לך חול' שלי ואתה תתן לי פירותיך ושוב לא‬
‫תלך עוד אל האילן כלל ‪ :‬ע״א קח עור של איל ושרוף אותו וערב‬
‫אותו עס מרה של בקר ותשים ברחמה ותתעבר‪ :‬ע״א אס יתבלע‬
‫האשה שלשה מרגליות הנקראים לילו תתעבר‪ .‬ע״איזה השס הקרוש‬
‫אס תכתוב על קלף צבי ותתלה עליה אשה עקרה תתעבר‪ ,‬וזהו‬
‫השם א כ ה ל י י י ״ ר ‪ ,‬והוא שם כ ל ״ י א ד ד ״ ה בשילוב‪ :‬ע״א‬
‫אם תקח שומשמין ודס תרנגילת שחורה ויערבס יחד ותמשח בהס‬
‫רחמה ויועיל בעזה״י‪ .‬מספרי כת״י מאשור ומבבל יע״א‪:‬‬
‫ייי( ה ר י ו ן ‪ .‬סגולה לאשה שתתעבר תקח דס ארנבת תייבשהו‬
‫ושחוק אותו עד לעפר ושתה בכוס של יין ותתן גס‬
‫לבעלה בשעה השכיבה ותתעבר בעז״ה ‪ :‬ע״א תקח זעפרא׳ן ומעט‬
‫מס׳ך ומי ורדים ותטביל בהס חתיכת בגד יתשים ברחמה ואח״ך‬
‫תישן עס בעלה ותתעבר ‪ :‬ע״א קח מרת ארנבת וערב עס שמן‬
‫בונפס״ז ותטביל בהם חתיכת בגד ותשים ברחמה כגז״ל ותתעבר‬
‫בעזה״י‪ :‬ע״א ימשח הבעל ערותו בשתן של כלב ותתעבר‪ .‬ע״א‬
‫קח עור ארנבת ישרוף אותו עד לאבק ותן לה לשתות עם יין‬
‫מ׳ ימים רצופים בכל ?וקר ובוקר ותהר מיד‪ ,‬והאמת שהוא בדו״מ‪,‬‬
‫ס׳‪ .‬כ״י מערי הודו ‪ :‬ע״א יקח שוס לבן ויכתיש אותו עס דבש‬
‫ויעשה פתילה ממנו וישים אותו ברחמה ויניחנה כמו ב' שעות‬
‫ואח״ך יעשה לה עשן מיין טוב חס ויקבל אותו עשן ברחמה ואחר‬
 ‫מראה הילדים‬
‫ישכב עמה ותהר‪ ,‬ס׳ רפואות וסגולות אשכנזי ‪:‬‬
‫ראיתי במעשה עוביה הריפא שבילוס׳ה הוא דבל‬ ‫הריון‪.‬‬ ‫יא(‬
‫בדוק ומנוסה להריון דהיינו שתשתה בימי ליבונה וזהו‬
‫שקורין איתי בל״ע ליסאין אל תו׳ר‪ :‬ע״א קח בגד פשתיס שיש‬
‫עליה דמי וסתה ותשים אותו‪ -‬הבגד תחת האשפה שהיא מעופשת‬
‫ביותר ג׳ ימיס ואח״ך תקח הבגד מהאשפה ותמלא עליו תולעים‬
‫שנבראו מהדס ותן לה ל^כיל אי לשתות עס מעע יין ותימה שהיא‬
‫מתעברת ויתן לה א״א בלכתה לישן עס בעלה כמנהג העילס‬
‫יהאשפה שזכרני מלבד שהיא מעופשת ביותר עוד בה שתהיה‬
‫חמה זורחת עליה ר״ל תחת כיפת היקיע ואס לא התליע בג׳‬
‫ימיס תעזוב ב׳ ימיס התריס ולא יותר וזה בדוק ומניסה‪ ,‬באמונה‬
‫ראיתי אותי אני באשה אחת שנתעברה כמה פעמיס‪ .‬מסכ״י‪:‬‬
‫ע״א לפעמיס נמצא בתרנגולת במעיה שלחיפית עס מיס או שהס‬
‫שלחופית שיש השתנה שלהס ילפעמיס מיס מלוחים‪ ,‬אז תשתה‬
‫האשה בתוך יין שרן! ותתעבר בעזה״י ‪ .‬ע״א קח חלבי״ה דרה׳ס‬
‫חמשיס וקיניא׳ק דרה׳ס ל״ה וכמו׳ן דרה׳ס י״ז ומורג׳אן דרה׳ס‬
‫ח״י ומסטיג׳ה דרה׳ס עשרה ותעשס מעג׳ון עס דבש דביריס‬
‫ותאכל כל יוס בבוקר מעט ואחריו תשתה מעט יין לבן ובלילה‬
‫אחר שתאכל שעה אחת תאכל מעט ותשתה אחריו מיס כן תעשה‬
‫שלשיס יוס רצופים‪ :‬ע״א יכתוב בקלן! כשר בכיהרה ר׳־ת וס״ת‬
‫של מזמור רננו צדיקים בה׳ עד סיפי דהייט מתיבת ר׳ננו‪ ,‬יכתיב‬
‫ר״; ומתיבת צ׳דיקיס' יכתוב צ״ס‪ ,‬וכן עזה״ד לכל המזמור ואחריו‬
‫יכתיב הפסוקים מעין הענין כמו יה׳ פקד את שרה וכו׳ ויזכיר‬
‫אלקי׳ס את רחל יכו׳ ודומיהם ואחריו יכתוב השם הזה‬
‫שלבשייהא״ל‪.‬‬ ‫שלרשייהא״ל‪.‬‬
‫נ״א יכתוב שס זה‬
‫ולצאת מספק יכתיב השנים‪ .‬ס׳ האח נפשנו ‪:‬‬
‫קח מילה של נער ותמשח בדבש ותבלע אותה ‪:‬‬ ‫הריון‪.‬‬ ‫י״ג(‬
‫ע״א תשתה האשה בתיך הימ״חץ פולין שחיקיס עם‬
‫כמון שחוק ויערב במיס או שכר או יין ותשתה ותתעבר‪ :‬ע״א‬
‫קח מוח של עורב וזרני׳ך יזעפרא׳ן ותערבס ותתלה עליה מ׳ יוס‬
‫ותתעבר ‪:‬‬
 ‫מראה הילדים‬
‫מערכת ו‪.‬‬
‫ו י ה י ^ נועם‪ ,‬אין במזמור זה אות ז׳ שכל האומרו אינו צריך‬
‫כל‘ זיין מהר״ד אבודרהס ז״ל משס מדרש‪ ,‬ומצאתי‬
‫כתוב לומר ז׳ פעמים בכל יוס ויהי נזעם אחר תפלת שחרית‬
‫ולכוין ישאט״ך פ״ן תגו״ף באב״ן רגלי״ד ע״ל שח״ל ופת״ן תדרוך‬
‫להנצל מקליפת יפ״ת ב״ר עש״ו הרמוז בר׳׳ת ויש שאומרים אותו‬
‫ישר והפוך מדב״ק מע׳ ו‪ /‬ורז״ל קיו ליה שיר של פגעים ושיר‬
‫של נגעים כנודע‪ ,‬ובס׳ דבש לפי כתב בכל פעם שאומרו יכוין‬
‫לבעל קליפה של השכחה כן כתב בשרשי השמות שסידר הרמ״ז ז״ל‬
‫ובמקום אחר כ״י ראיתי שהמכוין ניצול מכל משחית ומזיק ‪:‬‬
‫ג( ו י ת מ י ל♦ ת״ר הקיז דם ושמש מפתו הוין ליה בניס ויתקין‬
‫]פי׳ חלשים[ הקיזו שניהם ושמשו הויין ליה בניס‬ ‫^‬
‫בעלי ראחן ]חלשים הרבה מחמת שיש להם שרן במוחם[ א״ר פפא‬
‫לא אמרן אלא דלא מעיס מידי אבל מפיס מידי לית לן בה‪ ,‬אמר‬
‫רבא בר רב הונא בא מן הדרך ושמש ממתו הויין ליה בניס ויתקין‪,‬‬
‫רד׳ל בגמין ד״ע ע״א‪ ,‬ובכתובות דע״ז ע״ב‪ ,‬ובנידה די״ז ע״א ‪:‬‬
‫לאשה שהוסת שלה מקולקל תבשל הרומיר׳ו הנקרא‬ ‫ג(‬
‫אזי׳ר ותשב עליו שיעור מה שתוכל לשבת ותתרפא‬
‫ויועיל להריון; ע״א לעצור דם נידה תכנים ברחמה בגד אדום מבול‬
‫באבק גפרית מעורב עם חלמון ביצה ג׳ ימים‪ ,‬או הכניס ברחמה‬
‫שומין מבושלים בחומץ‪ :‬ע״א תקח השלחופית של תרנגול ותקח‬
‫חלב עז לבן וחשחוק השלחופית ותשים בצמר ותשים ברחמה ג׳‬
‫ימים וג׳ לילות ותזדווג עם בעלת ותתעבר‪ .:‬ע״א קח צואת עזים‬
‫יבשה ויערב עם לבונה זכה ותשים לה מלממה ויפסוק הדס ‪:‬‬
‫ע״א כתוב בתוך נייר אדום קשרתיך נדה‪ ,‬אסרתיך זבה‪ ,‬קשרתיך‬
‫נדה‪ ,‬אסרתיך זבה‪ ,‬עצרתיך נדה‪ ,‬פסקתיך מומאה פסוק פסוק פסוק‬
‫תערב עם יין או• עם ביצל‬ ‫עמוד עמוד עמוד‪ .‬כ״ז‬
‫ותשתה‪ ,‬או תקח קנה‬ ‫תכתוב ביום ג׳ חחילת‬
‫הנק׳ קרפ׳א ות‪-‬אכל ג׳‬ ‫שעה א׳ קודם עלות השחר‬
‫ימים אליבא ריקניא‪ .‬או‪.‬‬ ‫והכרוך‪.‬עליה ח׳ חומים‬
‫תקח זנב פרה‪ ,‬שחורה‬ ‫של נחושת ויפסוק דמה ‪:‬‬
‫ויבש אותו ותדוך ותשהה‬ ‫ע׳׳א תקח קליפת רמוניס‬
‫עם ייז ‪ .‬או חהח חלבו‪:‬‬ ‫וחריר היריד והארה ‪y\r.‬‬
 ‫הילדים‬ ‫מראה‬
‫ביצה ומעט גפרית ותקח חתיכת בגד צבוע בזעפרא׳ן וחשים ברחמה‪,‬‬
‫או תקח עלי תאנה יבשים ותדוך אותן ותשתה עם יין ג׳ ימים‬
‫ג׳ פעמים ביום‪ .‬או תקח צואת ארנבת תמשח רחמה ג‘ ימים ג׳‬
‫פעתים ביום או תתלה עליה עצם חזיר‪ ,‬אי תקיז דם מידה ואח״ך‬
‫מן רגלה‪ ,‬או תקה מדמה ב׳ דרה׳ם ושתן הפרדה דרה׳ם א׳‬
‫ודבש וערב הכל יחד ותאכל ג' ימים אליבא ריקניא ותתרפא‪ ,‬ואם‬
‫תשתה האשה ב׳ דרה׳ס משתן של הפרדה יפסוק דמה ולא יחזור‬
‫לעולם סכ״י בבלי‪:‬‬
‫י( ‪ ^ jn D I‬לאשה שאין לה וסת תקח חלב פרה ארומה אי חלב‬
‫עז שיעור מאתים דרה׳ס ותקח שימים שיעור חמשים‬
‫דרה׳ס ותניחם על האש כדי שירתיחו ותתעשן מלמטה ותאזור‬
‫חגירה בטוב כדי שלא תריח וירבו דמיה‪ ,‬ס׳ איצר החיים‪ .‬או‬
‫תכתוש קליפת שקדים יבשים ותערבס עם דבש ימים ותן לאשה‬
‫לשתות ומיד יבא לה יסת ובחון היא ועיין בספה׳׳ק אחי יפת בס״ר‪/‬‬
‫ס׳ ימלט נפשו‪ .‬ובס' כת״י כתב שקדים מריס של מושמו׳ש עס‬
‫סובין מרוקח בדבש ותשים בתוכו פלפלין ושתה בבוקר אליבא‬
‫^■יקניא‪ ,‬ע״א תשתה האשה מיס היוצא מעלי הכרפס ג׳ ימים‬
‫רציפים‪ ,‬ע״א תקח רביע אוקיא כאפ׳ור יתמחהו ביין גפן או ביין‬
‫שרף או בחומן ותשתהו ג' ימים‪ ,‬ע״א תקח חצלבא׳ן חמשים‬
‫דרה׳ס עם ק׳ דרה׳ס יין שחור ותבשל אותו ער שיגיעו לחצי ותשתה‬
‫אותו וישוב דמה‪ ,‬החצלבא׳ן הנז' בלע״ז רומיר׳ו ובמערב הפנימי קורים‬
‫לו אזיר‪ ,‬ע״א קח מרת שיר שחור ושמן זית וכרוך עליו צמר כבש‬
‫חי ותשים ברתמה שבעה ימים וביום ח׳ תזדווג עם בעלה ותתרפא ‪:‬‬

‫מערכת ה‬
‫ז ‪0‬יי^ כדי לדעת אס האשה הרה מזכר או נקבה קח כנה‬
‫ושים בחלב האשה אס תצא ממנו היא נקבה ואם‬
‫משאר בו הוא זכי ס׳ כ״י מערי הודו‪ ,‬או חשיב שמה ושם אמה‬
‫ושם בעלה ושם החדש והשליך ט׳ ס׳ אס נשארו אגהז״ט זכר‪ ,‬ואם‬
‫בדז״ח נקיבה ‪:‬‬
‫כ( ז כ ר ^ מי שרוצה להתעבר בבן זכר קח מעט זעפראן ודוך‬
‫לז‬ ‫מראה הילדים‬
‫ימיס בליל מבי‪.‬לתה סנ״י ועיין לעיל‬ ‫אותו ותשתה אותו ביין או‬
‫מע׳ א׳ סי׳ י״ב ומע׳ ל סי׳ ל ה׳ ו׳ לך נא ראה ‪:‬‬
‫ג( ז י ? ז ה ‪ .‬להביא זיעה לחולה‪ ,‬יקח שומיס וידוך אותם ומשקלס‬
‫ג״כ מלח של ההר דניחס בכלי חרס ויציף עליהם‬
‫שמן זית ויבשלם היגיב ויניחם עד שיתקררו וימשח כל גוך החולה‬
‫וידע ויתרפא‪ ,‬או יחבוש בכינו בשעורים מבושלים היעב ויסוך‬
‫כפות רגליו וזרועותיו וישכב חם ויכסנו ויזיע‪ ,‬סכ״י‪ ,‬ובם' האח‬
‫נפשנו כתב וז״ל להביא זיעה קח קערה גדילה ותן בתוכה מיס‬
‫חמין ומעט מלח ומעט אפר ומעט סובין ומעט עפר מג׳ דרכים‬
‫ויתן החולה רגליו בתוך המיס חמין כפי מה שיוכל לסבול ויזיע‪,‬‬
‫וזה ג״כ מועיל לפחד ועיין במע׳ ח׳ לחולי ועיין במע׳ פ׳ה לפחד ‪:‬‬
‫י{ ז כ י ר ה ♦ לנער שלא ישכח תלמודו אמר גאלינו׳ס אני הייתי‬
‫בארצות הנדייא׳ס זמן ארוך ולא הנחתי דבר מכל‬
‫הםימניס שלא ידעתי אמנם מצאתי דבר שיטיב הזכרון ויחדד השכל‬
‫ועשו אותו והועיל‪ ,‬והוא זה‪ ,‬קח פלפל וזינגיבי׳ל חלק כחלק‪,‬ודוק‬
‫היטב‪ ,‬ועשה אותם בחמאת בקר' ואח״ך בדבש שהוסר הקצך ר״ל‬
‫שיסיר מה שיעלה מן הרתיחה ועשה הדבש עם הסמים הנז׳ ועשה‬
‫מהם גרעינים ואכול אחד בבוקר וא׳ בערב ומי שיעשה אותם‬
‫שסע אחד יזכור כל מה שילמוד ואס יאכל אותם ב׳ שבועות‬
‫יזכור כל מה שישמע‪ ,‬ואס ג׳ שבועית לא ישכח כל מה שישמע‬
‫לעולם‪ ,‬ויש בו י״ב סגולות‪ ,‬ירפא הצרעת וכאב השיניים ויעקור‬
‫איל באלנא׳ס ר״ל מי שצוארו חולה ויוסיך‪ .‬תאות המשגל ויאמן‬
‫עושהו וס סב הראש מן הרוחות ויסיר הנשפים ומן כאב החלציס‬
‫והמתניס הקרים אי חמים ומערבוב הדס ומן הטחורים ומן הכליות‬
‫עכ״ל‪ ,‬סכ״י מערבי‪ ,‬עוד שס כתב ■ז״ל יכתוב ביום ר״ח ומחה‬
‫ארד ד״ר טב״א שר״ט‬ ‫בלשונך ותבלענו‪ ,‬וזמ׳׳ש‪-‬‬
‫נ י ט ״ א ♦ ויצליח עכ״ל ‪:‬‬
‫ה! ז כ י ר ה ‪ .‬כתב הרה׳׳ג החסיד שבכהונה זלה״ה בספרו הנחמד‬
‫מדרש תלפיות ענף זה משם ס׳ החפודי ז‪.‬״ל ט״ו‬
‫דברים טובים הנמשכים הזכירה שעל ידם יהיה אי ס זכרן גדול‪,‬‬
‫ואלו הן‪ :‬א׳ ‪ .‬ללמוד ע ם חכם חשוב וחברים חשובים במחקר‬
‫ופלפול כי התעוררות הגסות הטבעי מחזיר כחות הנפש הזוכר ‪:‬‬
‫ב׳‪ .‬לעיין בספאי חכמי ישראל רובי הכללות בקצור וכן אמרז״ל‬
 ‫מראה דדלדים‬
‫לעולם ישגה לתלרדדץ בדרך קצרה כפירוש רש״י ז״ל והדומים‬
‫למ לא המרבה דבריס ללא תועלת ‪ :‬ג׳‪ .‬שיעשה םימנים תדיר‬
‫בבעלי הלמוד■ והמסורת והספרים‪ :‬ד‪ .‬שיעיין תמיד בס׳ א׳ ר״ל‬
‫שאס מצא ס׳ אחר מדפוס או כתיבת יד לשונות לא יעיין פעם‬
‫בזה ופעס בזה שיבלבל כח דמיונו ‪ :‬ה׳‪ .‬שיכוין להבין המכוון ממה‬
‫שקורא כי בזה יכוין וישאר בזכרוט לא ככנוף מצפצך ‪ :‬ו׳‪ .‬שהספרים‬
‫יהיו רפוס וכתיבה ונייר נאה ומקוס מדרשו פתוח לרוחה ומשמח‬
‫הלב‪ :‬ז׳‪ .‬שיבמה בשפתיו כל מה שקורא כמ״ש חז״ל אל תקרי‬
‫למוצאיהם אלא למוציאס בפת ‪ :‬ח׳‪ .‬שיהיה לימודו בשיר וזמרה‬
‫וניגון כי התנועית יביאוהו לזכור במשקלי התנועות והמלות הנכנסות‬
‫בו ‪P :‬׳‪ .‬שיעיין בתורה ובגמרא יבספריס הכתוביס בכתב אשורית‬
‫כי קדושת צורת האותיות תטיב הזכירה‪ :‬יו׳ד‪ .‬שיקרא בספרים‬
‫שכתיבתס גסה ולא דקה‪ :‬י״א‪ .‬שילמוד לזולתו מה שעיין כי‬
‫בהוצאה מן הכח אל הפועל יחזקנו בנפשו ‪ :‬י״ב‪ .‬שלא יהיה נמהר‬
‫בעיונו אלא מיושב בדעתו בשובה ונחת ‪ :‬י״ג‪ .‬שיעסוק בתורה לשמה‬
‫לא לקנות עושר או כבוד כי כוונות אלו לא יניחוהו לשמור בעצם‬
‫אשר קרא ועיין ‪ :‬י״ד‪ .‬שיהיה לו קביעות זמן לא ישנהו אס‬
‫בבוקר אס בערב ביוס מבלבל מן לימוד תהיה לו שעה קבועה‬
‫לא יחליפנה ולא ימיר אותה‪ :‬ט״ו‪ .‬תפלה לאלקי׳ס להעמידו בריא‬
‫וחזק ולהכין לו צרכיו עד שיוכל ללמוד ולשמור ולזכור‪:‬‬
‫‪ 0‬ז כ י ר ה ‪ .‬מרקחת להסיר השכחה ולהוסיף הדעת והשכל ולחסור‬
‫הליחה מהמוח ולחזק האיצכיומכא ולהועיל לכל האברים‬
‫מסיבת הקור‪ ,‬קח צמוקים אדומים ויסיר הגרעינים ובטנים בל״ע‬
‫ביטו״ם‪ ,‬אבל הרב כתב פיסתו״ק ובלע״ז פיסתוקי״ס ואם לא תמצא‬
‫בוטנים קח לוזיס מכל אחד ליטרא א׳ וזיננבי׳ל ופלפל ארוך מכל‬
‫א׳ ה׳ דרה׳ם ולבונה זכה עשרים דרה׳ס ותדוק ■הבשמים כל אחד‬
‫לבדו ואח״ך תקח הצמוקים והבטניס או הליזיס ותהדקס במכחשת‬
‫של שיש עד שיעשו כמו עיסה מעורבים היטב‪ ,‬ואח״ך תקח הבשמים‬
‫הנז׳ ותלגרב עם העיסה הדק היטב עד שיתערבו עם העיסה בטוב‪.‬‬
‫ואח״ך העשה מהם כמו חלות דקות עבות כסלע ותשטחס‪ ,‬בשמש‬
‫עד שייבשו ייעשו קשים ויאכל מהם באשמורת הבוקר אליבא ריקנייא‬
‫מג׳יידראה׳ם עד חמשה דראה׳ם‪ ,‬וכן תתנהג עד ארבעים יום‬
‫ותתרפא מן ה‪£‬כתה מד״ת ענף ז׳‪:‬‬
‫לח‬ ‫מראה דדלדפ‬
‫ז( ז כ י ר ה ‪ .‬אמרו רז״ל ה׳ דברים טוכיס לזנרון; פת הנאפה על‬
‫הגחלים‪ .‬והאוכל ביצה מגולגלת צלויה בלא מלח והרגיל‬
‫בשמן זית וכו‪ /‬יהשותה מיס משיורי■ עיסה שנילושה כל אלו הס‬
‫‪.‬‬ ‫טוביס לזכירה‪ ,‬הוריות י״ג ‪:‬‬
‫ח( ז כ י ר ה ‪ .‬קבלה משס רב פפא מלד הסמנה‪ ,‬קח ז׳ חטיס‬
‫וז׳ שעורים וז׳ פלפלין ותשים אותס בקדירה חדשה‬
‫ותכסה הקדירה היטב ותעמיד במדורת אש עד שיתלבן הקדירה‬
‫והגרעי׳ שבתוכה יהיו אפר ידשן‪ ,‬ותקח מיס שתירץס בכלי חדשה‬
‫ותשים בתוך המיס שמן זית זך ותפזי אח״ך האפר הנ״ל ובזה‬
‫תכבס היטב ראשך יקודם הכיבוס תגלח שערות ראשך והמעשה‬
‫יהיה ביום יי' וטוב לכוין' שיהיה בזמן שליטת כוכב; מפעלות אלק׳יס‬
‫אית זיי״ן סי׳ קכ״ה ועיין בספר הזכירה ‪:‬‬
‫ט( ז כ י ר ה ‪ .‬כשנותן טעם לאיזה ענין מונניל לזכירה כן כתב‬
‫הרב חיד״א ז״ל במדב״ק‪ ,‬ובמד־־ת כתב שיסוך‬
‫רקמו במרה של קורא פידרי״ש בלע״( ובל״ע חג״ל יעו״ש; ובס׳ לקיטי‬
‫עצות כתב התפלה מועלה לזכרון וכן התענית והצדקה ובפרט‬
‫צדקה לא״י עי״ז מתגטלת השכחה וזוכה לזכרין יעו״ש שהאריך בזה;‬
‫ובס׳ אביעה חידות כחב סגולות לזכירה יאכל דבש של דבורים‬
‫וכי'; ובס׳ נפש חיים כתב משם הרשב״ן כי ע״י השתיקה זוכה‬
‫לזכרון יע״ש‪ ,‬ובס׳ כ״י כתב שיאמר בכל יוס ז״פ נר לרגלי דבריך‬
‫וכו׳ וכן יאמר פסוק ושם בת אשר שרח ישר והפוך ז״פ‪:‬‬
‫מהאר״י ז״ל יתענה ג׳ ימים וג׳ לילות רצופים‬ ‫^י׳י( זכיירה‪.‬‬
‫וביום ג׳ קודם שקיעת החמה אחר סעודתו ימלא‪,‬‬
‫אשישה יין טיב וילך לביהכ״נ ויעמוד בהיכל הקודש ואשישה בידו‬
‫הימנית ויאמר פסוק זה ז״פ מתוך הס׳ בדקדוקיו ובטיעמיו ויאמר‬
‫חשה אל אהרן קח לנצצת אחת והן שמה מלא העומר מן והנח אותי‬
‫לפני ה׳ למשמרת לדורותיכם‪ .‬ויסתום האשישה ויניחנה בין ס״ת‬
‫יבליל ש״ק אתר תפלת ערבית יקחנה ויקדש מאותו היין ובמוצאי‬
‫שבת קדש יבדיל ממנה והוא פלא לזכירה‪ ,‬ובדו״מ ‪:‬‬
‫יא( ץ א ר ‪ .‬עצם זנב הזאב ועיניו ושיניו ימנע חזלי הכפיה מן‬
‫הנערים‪ ,‬אס תתלה זנב הזאב בבית לא יכנסו זבובים‬
‫באותו ביה; דס הזאב אם יכחול בעיניס שיש בהס שערות יסורו‬
‫מיד ילא ינמחו עוד‪ ,‬ואס השים כל שהוא מחלב הזאב בגרון האשה‬
 ‫טראה דדלדיס‬
‫כשהיא ישינה תוריעך נל מה שבלבה‪ ,‬שן הזאב אס תתלה על השוס‬
‫לא ייגע בדרך‪ ,‬אס ת!עשן הבית בעור הזאב יברחו נלהעכבדיס‪.,‬‬
‫לטשא אותה לח; וחסד‬ ‫עין 'ימין של זאב מיובשת בשמש מועלת‬
‫פג״ר‪ ,‬ס׳ זכירה‪ ,‬וס׳ נפלאים‬ ‫ולא ירא מכישוך ורמזיקין ומכל‬
‫מעשיך‪ ,‬צפורן הזאב מבעל הכישוף‪ ,‬סנ״י‪:‬‬
‫יג( ז י ו ו ^ א״ר שמעון לעולס יקייס אדס מלות עונה בזוגתו‬
‫לש״ש שכל אותם ו כי אף שהיא עקרה וזקנה אינס‬
‫הולכיס לאבוד אלא ה׳ מצוה למלאך הממונה שישמרם לעת״ל ויהיה‬
‫לכל א׳ גוף ויהיו לו בניס רביסכל שהיה חישב האדס שהיו הולכין‬
‫לאבוד שלא היתה אשתו מתעברת כולס יהיו לו בניס ובנות ויכיר‬
‫כל א׳ אביו ואז תאמר בלבבך מי ילד את אלה ואני שכולה‬
‫וגלמודה שהייתי חושב שהלכו לאבוד ואלה מי גדל יתברך שמי יש‬
‫מדור אחד שמהגדליס שס טיפות הקדושות שלא נעשו באיסור‬
‫כולם נגנזות בהיכלא חד דמלכא‪ ,‬זוה״ק בכ״י תביאו הגאין מהר״ס‬
‫גאלנמי הזקן בתשובה כ״י וחתיס עליו חתימתו בכתב ידי קדשו‬
‫ממש‪ ,‬מדב״ק מע׳ ז׳ סי׳ ד׳ ‪:‬‬
‫' ‪ 0‬ז י ל ו ג ‪ ,‬מעוברת ומניקה לשס שמיס ולקייס מצוה בקדושה‬
‫ומתייחדיס איש ואשתו בסוד נשמתם ובהכרח יפעלו‬
‫בשרשם אף אס בלתי ראויס להוליד בגשמי מז״ה חס״ל עין הקורא‬
‫נהר ס״ו ועמ״ש לעיל בסמוך אות ד׳ רזוה״ק כ״י‪ ,‬עוד כתב שם‬
‫עם היות במותר לו מסוכן לשרות שם סט״א ולכך צריך להתקדש‬
‫מאד ברתת וזיע ולכסות' עצמו וה׳ לא ימנע טוב להולכים בתמים‪,‬‬
‫מז״ה חס״ל עין הקורא נהר ס״ז ‪ :‬עוד כתב שם מי שזכה׳ לאשת‬
‫חיל היא התעורר ותגע בבהן רגלו הימנית ובהן ידו הימנית ותנוך‬
‫אזנו הימנית ותכוין לדחות משם ג' שרים מהסט״א ואלו הס‬
‫הסימנים שמסר יעקב אע״ה לרחל אמנו ע״ה מז״ה חס׳׳ל עין הקורא‬
‫נהר ס״א עיין שם באורך‪ ,‬אמ״ה הסימנים הנז׳ הלא המה בסה״ק‬
‫יסוד מערבי ‪:‬‬
‫בס׳ חבור איש ‪.‬ואשתו להרמב״ן כ״י בענין האכילה‬ ‫יד(‬
‫שיתנהג האדם בזמן הזיווג‪,‬כדי שיזדכך זרעו ויצאו‬
‫בניו הגונים טובים ויפים וזכי הדעת‪ ,‬וז׳׳ל בסוך פרק ו׳‪ ,‬בני ה׳‬
‫ישמרך ויחייך ויברכך וידריכך בדרך הישר הזה‪ ,‬המאכלים הראויס‬
‫לזמן הזיווג הס כל דבר ביטני שהוא ממוצע צח וקר כל דבר‬
‫רט‬ ‫בוראה דדלד^ים‬
‫■שאינו מעורר התאוה ביותר ולא מקרר ומיעל הנק אמכס הדב־יס‬
‫ההגונים מן הבשר העיפות שאינס שמנות לרוב ולא רזות לפי שאין‬
‫בכל מיני בשר שיוליד דם בינוני וזרע זך כמו התרנגולת ואס לא‬
‫יזדמן לו תרנגולת הנה רזלמון הביצה מזוקקה במים עוב ונעים‬
‫וכן בשר הכבשים הבחורים הוא טוב ונעים והיין הזך שלא יהיה‬
‫חו‪:‬זן ולא חריף כל כך אלא ממוזג ו מי ס‪ :‬ובינוני ישתה מעט ממנו‬
‫ולא הרבה הוא מועיל מאד ומזכך הזרע ויין לבן הוא מעולה מן‬
‫האדום והשמר מכל מיני ירקות באותה סעודה והוי מרבה במיני‬
‫תבלין בינינים כמו אזנגיפי׳ל שהוא מזכך את הדם ומשיקו בכר‬
‫המוח ומרבה את הדעת וכן הקודר עלי סבלגאנו׳ן ומות העופות‬
‫הוא ענין מועיל לזה ויזהר מכל מיני דג בין לח בין יבש כי אס מן‬
‫הקטנים הנקראים בירמיגא׳ש שהן טובים ומעולה הזרע והזהר מבשר‬
‫תיש ומבשר בקר והווזיס כי כולם עוכרים את הזרע ומולידין טפה‬
‫סרוחה וכן הקישואין והאבטיחיס‪ ,‬והחציר והבצלים והשומיס שאעפ״י‬
‫שהן מרבין הזרע טלם בעלי עכירות הס ע״כ‪ ,‬ס׳ מד׳ תלפיות‬
‫ענף זיווג‪:‬‬
‫טו( ז י ו ו ג ‪ .‬בבית נאה יוצא הולד צורה יפה ומתוקנת כ״כ הרב‬
‫רפי״ח משם מהר״ן וכ״כ נמי משמו וז״ל מי שקשה‬
‫לו למציא לו זיווגו יקרא שירת הים בכינה וקרבנות נשיאים ס׳‬
‫נשא ומי שמתה אשתי יקרא פ׳ אשם עד שישא אחרת יע״ש והרב‬
‫חיד״א ז״ל כתב משם סה״ח דאס מתה אשתו של אדם ייש לו בניס‬
‫לא ישא אחותה דאחד ממאה הוא שזיכה להיות לו בניס משתי‬
‫אחיות יע״ש במדב״ק מע׳ ז‪ /‬וכשהאיש ואשה שוים במעלה אי‬
‫אפשר שיולידו וזה רמז א׳׳א לב׳ מלכים שישתמשו בכתר א׳ הרמ״ע‬
‫דבש לפי יעו״ש ‪:‬‬
‫מז( ז י ו ו ג ‪ .‬כתב הרב מדרש תלפיות משם הרב עמק המלך וז״ל‬
‫בהזדווג האדם פס אשתו אס מהרהר באשה אחרת‪,‬‬
‫וגס האשה אם היא מהרהרת באחר‪ ,‬יש כח להחליף הנשמות ויצא‬
‫ממט איש כופר באלק׳י ישראל ח״ו ע״כ‪ ,‬ובס׳ ימצא חיים כתב‬
‫וז״ל ובכתבי הקדש להרב סעדיא הלוי בעל ס׳ נוה צדק נמצא‬
‫כתיב דיש ליזהר שלא לעשות זיווג עם אשתו בלילה שנולד הנביא‬
‫שלהם דקורין לא כ; תרדפני רוח רעה כי הזמן גרמא שיוליד בן‬
‫פרין‪ ,‬וגילה בעש׳יט זיע״א דמשומדים שיש בעולם הן הם שיצאו‬
 ‫מראה הילדים‬
‫מזיווג אותה הלילה‪ ,‬זהת״ד ולפי״ז סרה מהר תמיהת הנשים שיודעזת‬
‫בבירור שלא נבפלו לגוי ובניהם נשתמדו רח״ל דאפשר מאותה‬
‫לילה נתעברו כנז׳ ודוק‪:‬‬
‫יז( ז א ב ‪ .‬יש זאב שקורין לו לישגארו והוא בן אדם ומשתנה‬
‫לזאב רגליו יוצאות מבין כתיפיו כך בנימין ובין כתפיו‬
‫שכן‪ ,‬וזה סגולה לינצל מזאב זה בשעה שנכנס לבית ליקח דשן הצבור‬
‫באש וישליך אילך ואילך ולא יכזק ממנו‪ ,‬וכך היו עושין במקדש‬
‫משליכין דשן אצל המזבח דכתיב ושמו אצל המזבח‪ ,‬רבי׳ אפריס‬
‫עה״ת כ״י פ׳ ויחי יעו״ש‪ ,‬ועוד כתב שס הזאב שהוא משתנה לאדם‬
‫אך שהוא נהפך לאדס בכל שעה אפי״ה יש לו זנב כך היתה רצועה‬
‫יוצאה מחלקו של בנימין ונכנסת לחלקו של יאודה ועליה היה בנין‬
‫ביה״מ‪ ,‬כ״כ בשמו הרב דבש לפי מע׳ ז׳ סי׳ כי״ו וסי' ש״ז יע״ש ‪:‬‬
‫ייז( ז נ ב ״ ק ‪ .‬שורש עשב הנקרא בלע״ז ליכו״ס ובל״ע זאנב״ק‬
‫׳ ובלשון מערב החיצון סיסא״ן יש בו י״ד סגולות‬
‫ורפואות ‪ :‬א׳‪ .‬לשיעול ואשר לו לבלג‪ ,‬אס עס דס‪ ,‬ישתה ממנו דרה׳ס‬
‫א׳ וחצי עס מיס חמין ודבש ‪ :‬ב‪ . .‬למי שאבד לו חלומו ישתה ממנו‬
‫מעט ויבא לו חלומו ; ג‪ .‬לחולי מעיס ולכאב הבטן ישתה עס מעע‬
‫חומץ‪ :‬ד‪ .‬למי שנשכו כלב או עקרב או קטב מרירי ישתהדרה׳ס‬
‫עס מיס חמין ‪ :‬ה‪ .‬לכאב הטחול ישתה דרה׳ס א׳ עס מיס חמין ‪:‬‬
‫ו‪ .‬למי שיצא מדעתו‪ :‬ז‪ .‬לפחד פתאוס ולכל מקריס רעיס‪ :‬ח׳‬
‫למי שנתמעט להס הזרע ‪ :‬ט‪ .‬לאשה שנתקרר וסתה תקת יין טוב‬
‫ג׳ חלקיס וחלק א׳ דבש וערב עס שורש הנז׳ ובשלס ער שיעמדו‬
‫על החצי ותשתה שיעור כוס קטן בכל יוס דהיינו שיעור ב׳ דרה׳ס‬
‫רצוני לומר תבשל היין והדבש ותתן עמהם ב׳ דרה׳ס זנבא״ק‬
‫הנז' ותשתה זאת הרפואה שבעה ימיס כל יוס כוס קטן ‪ :‬יו״ד‪.‬‬
‫לכאב גיד הנשה תמשח מלמטה עד הירך וישקוט לו הכאב ‪ :‬י״א‪.‬‬
‫לאשה שנקרע רחמה מחמת תשמיש או מחמת לידה תקח מהשורש‬
‫הנז׳ כתוש מעורב עם הדבש ותמשח מקום הקרע‪ :‬יב‪ .‬אס מת‬
‫הוולד במעי אמו תשתה מזה השורש ג׳ ימיס ותפיל ‪ :‬י״ג‪ .‬לשחין‬
‫העשה מזה טאיירנ״א ותשים עליו אס הוא קשה‪ ,‬ואס הוא רך‬
‫תזרוק ממנו לתוכו ואס השורש הנז׳ הוא לח תלוש עס דבש ותשים‬
‫על המכה ויאכל הבשר הרע ויעלה חדש במקומו ‪ :‬י״ד‪ .‬אם תכתוש‬
‫אותו‪,‬עס שמן הנעשה מליריו״ס יועיל לכאב הראש בתחבושת על‬
‫ס‬ ‫מראה הילדים‬
‫המצח‪ ,‬עכ״ל ס׳ כ״י מערבי‪:‬‬
‫ימ( ז ב י ד ׳ ה ‪ .‬היא אלג׳לייא בלע״ז עיין בהרב אבודרהס ז׳׳ל‬
‫ויוצא ממין החתול ויש בה ריח סוב וסגולתו היא‬
‫להרבות תאות המשגל‪ ,‬ואס ימשחו ממנו העמרה קודם התשמיש‬
‫יועיל להריון ואס יתנו אותו בסיבור האשה הוא סוב להחזיר למקומו‬
‫הרחם היורדת למסה‪ ,‬ואשה אשר תריח בו פעמים רבות תפול‬
‫בנקלה בחולי חניקת הרחם מד״ת‪:‬‬
‫כ( ז כ י ר ה ♦ שם א ה ר ׳ י קדוש ונורא וסגולתו אס תכתוב‬
‫בקדושה ובסהרה בר״ח ניסן על קלן!‬ ‫אותו‬
‫צבי ותלה •על זרוע ימין שלך מועיל לזכירה‪ ,‬ס׳ נפלאים מעש ‪, 7‬‬
‫ועיין לעיל בסימנים הקודמים ‪:‬‬

‫מערכת ח׳‪.‬‬
‫הנופל כתב בס׳ נפלאים מעשיך וז״ל אלמוגים בלע״ר‬ ‫חולי‬ ‫א(‬
‫מרלאן ובלע״ז קורא׳ל והוא ל מינים מסוגלים לנו שאם‬
‫בצואר ולא יבא חולי הנופל בנקל ונותנים לו אחרית סוב עכ״ל‬
‫ועיין בס׳ אביעה חידות מע' א׳ ובס׳ כ״י כתב וז״ל לחולי הנופל‬
‫יקח צואת חמור ומי רגלים של אדם ובעת שהוא נכפה שים בחוסמו‪,‬‬
‫וגם כן קח שומין וכתוש אותם ושים בכפיו־ ויתרפא ע״כ‪ ,‬ועיין‬
‫לקמן מערכת נו׳ן ‪■ :‬‬
‫ב( ח ו ל י הנופל בשר חמור צלי יועיל לחולי הנופל‪ ,‬וכן סלפיו‬
‫שחוקים לעפר‪ i‬ושערו תלוש מבין ריסי עיניו יועיל‬
‫הרבה לעין הרע אס יתלס על הצואר מזכר לזכר ומנקבה לנקבה‪,‬‬
‫זצפורן חמור יועיל עשוי כמו חותם תלבישהו למי שיש לו חולי‬
‫הנופל ויועיל לו בע״ה ס׳ נפלאים מעשיך ‪:‬‬
‫‪ 0‬ח ו ל י מעיים אכל ולא שסה הוא התלת חולי מעיס ]שבת‬
‫ד׳ מ״א[ זצליך להתיר חגוציתו קודם אכיל׳ס ]שבת מ׳[‬
‫וס;מניך ואקקה פת לחס' אקח״ה ר״ת למפרע התר חגורך קודם‬
‫אללה פ״ת לח״ס ר?ת פן תבוא לידי חולי מעייס ]פרישה או‪:‬׳ס‬
‫מ*ס קנ״ז[ ס' שמירת נ‪6‬ש‪ ,‬ע״א תקח מהעשב ש^מקפאיס 'בו גבינה‬
‫ותבשל! ביין סוב וירתיח ב׳ רתיחות ומצנן ותשקהו לחולה‪ ,‬ס׳‬
 ‫מראה הילדים‬
‫סגולות ורכוחות אשכנזי‪:‬‬
‫י( ה ו ל ה ‪ .‬להאכילו דבר איסור עיין יור״ד סי׳ קנ״ה‪ .‬שושה‬
‫אסור בזיקיס ועהיס חליס ואמרו שתרופתו לאכול‬
‫תרנגולת נבלה שמתה בידי שמיס‪ ,‬יש להתיר כיון שהעידו אנשים‬
‫ונשיס שהיא רפואה ידיעה ושומה זה מסוכן הרב אדמת קדש ח״א‬
‫סי׳ י״ג וכ״כ הרב אחיו בשו״ת פרי הארץ ח״ג כ״י י״ד סי׳ ג׳‬
‫וכתב שס שנס רבני שאליניקי התירו שירב ירד סי׳ קנ״ה אות ב׳‬
‫הרב זכור לאברהם יו״ד אות ח׳ ‪:‬‬
‫ה( ה ו ל י ‪ .‬שאין בו סכנה מותר לשתות מרה היוצאת מהבהמה‬
‫כשהיא חמה אפילו מבהמת נבלה ומרפה וטמאה אס‬
‫לא ימצא מהטהורה וכשר דפירשא בעלמא היא כ״כ הרב זרע‬
‫אברהס סי׳ כ״ו יעו״ש הרב עקרי הד״ט שס אות ל וסיים וז״ל‬
‫ולדעתו ז״ל כל שהיא לרפואה אף שאין בו סכנה מותר באיסור‬
‫דרבנן וכו׳ ובאיסיר דאורייתא דיקא חולי של סכנה יעו״ש‪ ,‬עוד‬
‫כתב חולה שאין בו סכנה אסור לבלוע לרפואה שוס דבר מאיסורי‬
‫תורה שכן הרמב״ס ז״ל בפיי׳י מה׳ מאכלות אסורות חשיב כמה‬
‫אופנים הנקראים שלא כדרך הנאתן ולא מנה ביניהם בולע ידלא‬
‫כהרב ת״ח שהוכיח דבולע מיקרי שלא כדרך הנאתן‪ ,‬נודעביאודה'‬
‫סי׳ ל״ה‪ .‬עוד כתב שס חולה שאין בו סכנה שצוו לו הרופאים‬
‫לקרוע העוף חי מגבו ולהוציא המרה קודס שימות‪ ,‬הרב פחד יצחק‬
‫באות א׳ ערך אבר מן החי הביא כמה פוסקים ז״ל שכולס מסכימים‬
‫להתיר יעו״ש זכו״ל יו״ד אות ח׳‪:‬‬
‫‪ 0‬ח ו ל ה ‪ .‬שיזיע יקח עלי רומירו בל״ע חצלבאן דבשל אותס‬
‫במיס וירחץ ׳•ראשו ויזיע מי^רה ס׳ האח נפשיט ובס׳‬
‫הולדות אדס כתב שיקח שומין וראשי בצלים וצואת תרנגולים וערבם‬
‫יחד בשתן של אוהו חולה וימשח בהן כל גופו ויזיע‪ .‬ואדם שיש‬
‫לו זיעה בטפו הרבה תמיד ורוצה למטע אותו הרבוי ישא עליו‬
‫אבן ספיר והוא מונע רבוי הזיעה עכ״ל‪ .‬ועיין לעיל מערכת זיי׳ן‬
‫אות זיעה ‪:‬‬
‫ז( ח ז י ל ש ת ‪ .‬המשגל לחתן שאינו יכול להזדווג עס כלתו שאיו‬
‫לו תאוה כה יעשה שיאכל האניס שלא מציט שוס‬
‫פר־ המביאו לידי תאוה כמו התאנה כמ״ש רז״ל עץ שאכל ממנו‬
‫אדה״ר תאנה היה שנאמר ויתפרו עלה תאנה במה שנתקלקלו בזה‬
 ‫מראה הילדים‬
‫נתקנו ומנח זה נתלבש בתאוה גופנית כמ״ש וידע אדס עוד את‬
‫אשתו ופירש״י ז״ל הוסקה תאוה על תאותו עיין להרב ש״ח על ־ש״י‬
‫ע״ס ויחל נח איש האדמה ויכיע כרס דפרש״י ויכיע כרס כשנכנס‬
‫לתיבה הכניס עמו זמורות וירורי תאנים וכ״ן מפרש״י ז״ל ע״פ‬
‫ויתפרו עלי תאנה הוא העץ שאכל ממנו ובעץ שאכלו נאמר כי‬
‫טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעיניס ספר רפואה וחיים פרק‬
‫י״ב מערכת זי׳ן‪ .‬ובס׳ האח נפשנו מערכת זיי׳ן ענף זיווג אית‬
‫יו״ד כתב וז״ל מי שאינו יכול להזדווג עם אשתו יאכל דברים אלו‬
‫כמו עדשים מבושלים בלא מלח ושומין צלוים וכן יזהר מהמלח‬
‫ומשומיס חייס ומדגים מלוחים וכרישין חיין וגם קטנית שכל זה‬
‫מבטלים התאוה ס׳ החסידים סי׳ שצ״ט ובאוצר החיים ראיתי שגס‬
‫כן הקאב׳י מביאה חילשה ומבטלת התאוה וממעטת הזרע‪ ,‬ואלו‬
‫דברים המרבים הזרע אתרוג ובצלים יין ישן ויין לבן ובשר שמן‬
‫חלב וגבינה מי גריסין של פול ומורים ושום ושחליים וחלגליגית‬
‫וגרגיר שוס אחד מאלו הדברים אין מאכילים לכהן גדול בשבעת ימים‬
‫קודם ליום הכפוריס לפי שהם המרבים את הזרע מם׳ יומא דח״י‪.‬‬
‫ואיתא במסכת גיטין ה׳ דברים ממעטין הזרע המלח והרעב ובכיה‬
‫ושינה על הקרקע יהקזת דם מלמטה פירוש למטה מהבצים‪ .‬עוד‬
‫להרבות זרע קח אבק מקרן איל ושתה ביין ערב ובקר עד ז׳ ימים‬
‫כל יום רביע דרה״ס ותראה פלאות עכ״ל‪:‬‬
‫ח( ח ל ל י ט ת ‪ .‬המשגל כתב בם׳ כ״י מערבי מי שאין לו גבורת‬
‫אנשים יקח אפינין שנקראים בל״ע חומוץ וישו־ה‬
‫אותם במים כמו שני שעות או יותר וישתה אותם המים כל היום‬
‫כולו ויתמיד כן ויתרפא‪ ,‬ואני הכותב שיאיתי בעיני כך ולערב‬
‫נתרפא‪ ,‬והאפונין יהיי שיעור חצי כרובא או יותר‪ ,‬וגם מי שהיא‬
‫תלש יעשה כן ויתחזק עכ״ל‪ ,‬ובדף אחר כתב וז״ל לרפיון הגיד יקח‬
‫זנג׳ביל ואגוז הינדי ופלפל ואקרונפול ודהאר פלפל וכבאבא יכדילזאן‬
‫וקירפ׳א ומסתק׳ה מכל אחד עשרה דרהמי׳ם ‪:‬יליקחם בדבש ויאכל‬
‫שיעור ב׳ מתקל בבוקר וכן בערב עכ׳׳ל‪ ,‬ובדף אחי כתב ״׳׳ל‬
‫מי שפםק זרעו יקח ג׳וזית איטיב׳ ב' או ג׳ ויבחקם היטב ייש־ם‬
‫אותם ביין ויחמם היין מעט ויבשל מעט וורד במים ויערב המים‬
‫עם היי‪ ,‬הנז׳ וישתה ג ימים רציפים אליבא ריקניא ולא י^־^ •־״יי■־־‬
‫‪. ,‬״ ‪I‬‬ ‫הימים כ״א מאכל נ‬
 ‫מראה הילתם‬
‫האבר שאינו יכול לשמש יקח שני דרה״ס זרע צנון קלוי וידוך אותו‬
‫עד אשר דק לעפר וירעה על האבר ויוסיף כח< ע״א יקח ג׳ דרהס‬
‫כמון כתוש הדק היכיב ויערב עס הדבש ויאכל ממנו בכל יוס שיעיר‬
‫חצי דרהס ויוסיף אומץ‪ .‬ע״א יקח ערק׳ ג׳נאח ואגוז מושקט וקנמון‬
‫הנקרא בל״ע קמפל וזנג׳ביל ויכתוש הכל ויערב בדבש ויאכל ממנו‬
‫קודס הזיווג דרטה ג״כ על האבר ויוסיף אומץ‪ ,‬ע״א יקח מרה של‬
‫רחל שמינה וימשח בה האבר ויועיל מאד עכ״ל יעו״ש‪ .‬ובדף אחר‬
‫כתב וז״ל להרבות חשמיש קח זכרות כלב ויבשהו ותלהי על ידך‬
‫ותראה פלאות עכ״ל‪ .‬יבס׳ אחר כ״י כתוב וז״ל מי שאברו רך‬
‫ואינו מתקשה יקח זרע צנון וכנגדו חמאת בקי או צאן ויאכל מעט‬
‫ממנו וימשח האבר כמה פעמיס ד׳ או ה' פעמים ויתקשה ע״כ‪,‬‬
‫ע״א לחיזיק האבר יקח זרע כרפס וסוכאר לבן ולזש בחמאת בקר‬
‫ויאכל ג׳ ימיס ויתרפא‪ ,‬ומי באינו יכול לשמש מטתו יקח סאקנקור‬
‫ד׳ דרהס וליסאן אל עצפור ו' דרהס וקרמז ב׳ דרהם ויעשה מרקחת‬
‫בדבש ויאכל בכל יוס אליבא ריקניא ויועיל בעזה״י‪ ,‬והנה סאקנקור‬
‫הנז׳ הוא דג קטן כמו הלטאה ויש לו רגלים מביאים אותו מערי‬
‫הודו ומועיל לכח גביא ושמעתי שהסאקנקור הנז׳ תזפסיס אותו‬
‫ע״י שמעלים בספינה נערות בתולות והס עולים עם רגלי הבתולות‬
‫ומוצצין דס בתוליהם ואותס בתולות תופסים אותס מאותו מקום‬
‫עד שכלה דס בתוליהם אזי אינם עולים‪ ,‬ואותם שמוצצין דס הבתולים‬
‫מועילים לקישוי‪ ,‬כל מי שתופס אותו הדג בידו הוא מתקשה‪ ,‬ולוקחיס‬
‫אותו המלכים בממין רב בשביל שיש להם נשים ופלגשיס הרבה‪,‬‬
‫אבל זה הסאקנקור׳ שמביאים עכשיו שקונים מחנות הבשם אינו‬
‫מועיל לקישוי בתפיסה בעלמא כ״א ע״י עירוב עם מיני מרקחת‪,‬‬
‫ואלו הס הי״ל ה׳ דרהס קרפא ה׳ דרהס קמנפול ה׳ דרהס ג׳וז‬
‫איטיב ה׳ דרהם‪ .‬ג׳וז הניד ה׳ דרהס זנג׳ביל ה׳ דרהס פולפול ה׳‬
‫לרהס כמון ה׳ דרהם נכ׳ווא ה׳ דרהס‪ ,‬סוכאר ה׳ דרהס‪ ,‬לובאן‬
‫דכאר ה׳ דרהס חומץ ה׳ דרהסזעפראן ה׳ דרהס‪ ,‬קצחא הוא בל״ע‬
‫שאנוז ה׳ דרהם‪ ,‬שומר בל״ע נאפ׳ע ה׳ דרהם כדלזאן ה׳ דרהס‬
‫זעטאר ה׳ דרהס‪ ,‬מיסקא׳ ה׳ דרהס צימוקים שחולים ה׳ דרקס‬
‫כל אלו יכתוש אותם ויערב אזת‪ Q‬עם סאקנקור׳ הנז׳ וירקח אותם‬
‫עס הדבש ויאכל מהמרקחת הנז׳ ערב ובקר והוא בדוק ומנוקה ‪:‬‬
‫ט( ח נ ק ‪ .‬אם יצא הולד מרחם אמ^ ונשאר חנוק בצוארו או‬
‫מב‬ ‫מראה דדלדים‬
‫סביב צוארו ויצא‬ ‫בראשו אזי תבשל צמר גסן בסמן זית וכרוך‬
‫מיד‪ ,‬מספר כתיבת יד ‪:‬‬
‫יז״י ח נ ק ‪ .‬מי שחנקוהו פמריות יקח זבל התרנגול וישחק ושתה‬
‫י בחומץ חזק ואז יקיא ליחות עבות דבקות ויבריח‪ .‬ס׳‬
‫רפואות להרמב״ס ז״ל בס׳ פרקי משה יעו״ש‪:‬‬
‫יא( ח ז ז י ת ‪ .‬בלשון פסוק ילפת יקח ז׳ חשיס גדוליס וישרפס‬
‫על מרא חדשה ויצא מהס שמן וימשח בו החזזית‬
‫ק כתבו בש״ס מס׳ נימין ד״ע ע״א‪ ,‬ורב אשי עשה זה הרפואה‬
‫לגוי אחד לדבר אחר ונתרפא‪ ,‬וע־ין מ״ש התוס' ז״ל שס‪ ,‬ובס׳ כ״י‬
‫מערבי כתב וז״ל לחזזית ונגעיס יקח שרך האילן הנקרא סומוג‪,‬‬
‫אל ערבי וישרה אותו בחימן טוב וימשח בו ויתרפא‪ ,‬ולא יאכל כ״א‬
‫פת וצימוקיס ודבש עד שיתרפא‪ ,‬עכ״ל ‪:‬‬
‫יב( ח מ ט י ל ‪ .‬שבגוך אס לא נתרפאו והאריכו למעניתס אזי‬
‫ידוק האבן הנקרא שבא׳ זרקא׳ ויערב עס שמן‬
‫זית וימשח בו החמסין ויתרפאו ס׳ כ״י מערבי‪ ,‬ועיי״ל מע׳ ר׳ סי׳ ב׳ ‪:‬‬
‫יג( ח י ד ו ד ‪ .‬לחדד הלשון ירגיל עצמי באכילת חרדל‪ ,‬וההיפך‬
‫אגוזיס והתאניס סכ״י מדת״ל‪:‬‬
‫יד( ח ז ה ‪ .‬וריאה כתיב בס׳ נפלאיס מעשיך מערכת צ׳ וז״ל‬
‫צמוקים מתחזקים ראשי אברים הפנימייס ומשמיניס את‬
‫הבשר וטובים לבעלי חזה ‪ .‬וריאה‪ .‬חרצנים שלהס מוביס כדי לרחוץ‬
‫בהם הראש כאשר בעור קשקשת וסובין והוא טוב לי עכ״ל יעו״ש‪,‬‬
‫ובס׳ כ״י כתב וז״ל חזה ושיעול יקח פוא׳ה וכזאמ׳ה ויטחן עד אשר‬
‫דק ויאכל■ ט׳ ימיס אליבא ריקנייא ‪ :‬ע״א קח חלאח׳ל וערק סוס‬
‫וקליפת עץ אגוז הנק׳ סוואך ותרתיח על האש‪.‬במים ואח״ך תניחם‬
‫כך כבושים במים ההם לילה ויוס מעת לעת ותצנן המיס ותשתה‬
‫מהם שבעה ימים ערב ובוקר ויתרפא‪ ,‬עוד כתב לחזה וללב קח‬
‫לפיז׳ל שהוא רוט׳א ובלשון בבלי זדא׳ב וידוק אותו ונתן מימיו עם‬
‫יין ישן וישתה אליבא ריקנייא כמה פעמים ויתרפא‪ ,‬עכ״ל‪:‬‬
‫הי( ח ו ת ס ‪ .‬שלמה המלך ע״ה מי שיש לו חולי בפניו ונפתח‬
‫י‪:‬הל׳חי‪ .‬שלו וסגולתו היא לרשום על הנפח בדיו צירת‬
‫חותס שהע״ה )שהוא צורת מגן דוד( אס מותר לומר לגוי לעשותו‬
‫בשבת עיין בס׳ אדמת קדש ח״א סי׳ ה׳ דהעלה דשרי זכור לאברהם‬
‫או״ח אות ח׳ ‪:‬‬
 ‫מראה הילדים‬
‫ט ‪ 0‬ה מ י ^ ת ‪ .‬הלב יקח צמוקים ויסיר מהם החרצנים ויחך‬
‫אותם עם שומין קלופין וי׳ויחוק הכל וילוש אותם‬
‫בדבש ויאכל ג׳ ימים גייבא ריקניא ויועיל בע״ה‪ .‬ובד^ אחר כתב‬
‫מי שמתעלה בלבו דבא מרוב כיחו וניעו ויתעקרי הכבד ולא יכול‬
‫לרוץ ולעלות הריס‪ ,‬רפואתו יקח דבש כיוב ויתן על האש עד שירתיח‬
‫וישליך הקצ^ של הרתיחה ואבעבועות שבו ואח״כ יתן בתוכו פולפול וג׳וז‬
‫אכויב ולבסבאס הוא פינוג׳ו ירוק הנקרא שומא׳ר בל״ע‪ ,‬וקצח וערב‬
‫אותו היכיב ויאכל ג׳ ימים אליבא ריקניא‪ .‬עכ״ל‪ .‬סכ״י ובס׳ אחר‬
‫כתוב לחולי התעלפות אפי׳ לאנשים גדולים אס תשים זנג׳ביל תוך‬
‫המאכל יועיל להם עכ״ל‪ .‬ובספר אחר כ״י מצאתי כתוב וז״ל לפריחת‬
‫הלב יכתוב אלו השמות ויתלה על הלב וזמ״ט ט ל ז ט ט י ״ ך‬
‫י‬ ‫טטולכב״ה טאאשוא״ש טאול״ח‬
‫טעשזאבלא״פ טכלאת״ש טלכעלא״ה‬
‫טלתפמז״ו שבזכות שמות הקלושים הנז׳ ישלחו רפואה שלימה‬
‫לפב״ך הנקז׳׳ע ולא יהיה לו פריחת הלב ולא ‪,‬יפחד‬
‫ולא ידהב לבבו בין ביום בין בלילה וכו׳ ע״כ יעו״ש‪ .‬והרואה יראה‬
‫שהשמות הנז׳ הס יוצאים מר״ת אוח ע׳ דאלפ״א בית״א מוב עשית‬
‫עם עבדך וכו׳ שא עיניך וראה ‪:‬‬
‫טיב( ח ל‪ ,‬למצוא חן בעיני השלכיון מצאתי בס׳ ישן נושן יזכור‬
‫אימיה דאברהס שלש פעמים וימצא חן בעיניו והשם‬
‫הוא אמתלאי בת כרנבו ב״ב פ״ה דצ״ה והובא בס׳ פחד יצחק מע׳‬
‫א׳ עכ״ל רפואה וחיים פי״ב דמ״ט ע״א יעו״ש‪ ,‬והרואה יראה להרב‬
‫חיד״א ז״ל בקונשרס כך אחת סי׳ מ׳ וז״ל סגולה להולך לפני מלך‬
‫או שר ומושל יאמר טו״ב פעמים אמחלאי בת כרנבו קודם שיעמוד‬
‫לפניו‪ ,‬ועוד יאמר מגדל עז שם ה׳ בו ירון ]יכוין ב׳ו ירז׳ן גימט׳‬
‫שד׳י ר״ת ש׳ומר ד׳רך ה׳[ צדיק ונשגב ואס ה‪ 1‬א לצרכי צביר‬
‫יכוין שהוא מתעסק לש״ש ויזכור זכות אבות אברהס איש החסד‬
‫יצחק נאזר בגבורה יעקב כליל תפארת משה אחוז בנצח אהרן אחוז בהוד‬
‫יוסך אחוז ביסוד‪ ,‬דוד אחוז במלכות‪ ,‬עכ״ל‪ ,‬ועיין בס׳ מדרש תלפיות וז״ל‬
‫אימ*ה דאברהס ואימיה דהמן בבא בתרא‪ ,‬אימיה דהמן אמתלאי‬
‫בה עורבתי ואימיה דאברהס אמתלאי בת כרנבו וסימניך טמא טמא‬
‫מג‬ ‫מראה דדלדים‬
‫מ ס ר שהור‪ ,‬אמר המאסן! כתב בשלשלת הקבלה ]דכ״א ע״ב[‬
‫ראיתי בספרים סגולות הרוצה לכבוש השונא יזכור שבעה פעמים;‬
‫אימיה דהמן עכ״ל יעו״ש‪ .‬ובס׳ כ״י מערבי כתב וז״ל להיות נאה‪.‬‬
‫בעיני כל אדם יקח אבן שנמצאת בקרקבן ותשאנו עליך ולא יוכל‬
‫שוס אדם להזיקך גס מבמל הכי שוך ומוב לשכחה ולפתיחת הלב‬
‫ולאהבה ולהיות מקובל בעיני הבריות וחיות‪ ,‬ע״כ‪ ,‬ובס׳ ימצא‘‬
‫חייס בסי׳ כ׳׳א כתב וז״ל לחן יאמר ונח מצא חן בעיני ה׳ ויכוין‬
‫בציריך ו א ט נ צ ב ' ח נ ת ט ע י ׳ ה׳ הצדיק ויועיל בהי״ת ספר‬
‫ישראל בשס רבינו מוהרח״ו‬ ‫שומר‬
‫כ״י ויאמר פסוק זה ]ס׳ וירא[ ויאמר אס נא מצאתי חן ב עינין‬
‫אל‪,‬נא תעביר מעל עבדך ]ס׳ וישלח[ וישא עיניו וירא את הנשים‬
‫ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהיס את‬
‫עבדך עכ״ל‪ .‬ובס׳ סגולות ורפואות אשכנזי כתב וז״ל שער החן‬
‫והרצון יש בו חמשה דרכיס‪ ,‬דרך א׳ לחן יאמר ג״פ ראש הזר לשון‬
‫אדס מת״ דרך ב׳ קח לשון תרנגולת שחורה בעור שמפרכסת‬
‫ותן בתוך שעוה שלא נעשה בו מלאכה ותטמון בבגדים‪ ,‬דרך ג׳ שיס‬
‫ימינך על מצחך והפוך אומה ואמור ג״פ השיבה לי ששון ישען‬
‫ורוח נדיבה תסמכני‪ .‬דרך ד׳ שיעשו בני אדס רצונך עלה להר וקח‬
‫ארבעה אבניס ואמור ירושלים הריס סביב לה וה׳ סביב לעמו מעתה‬
‫ועד עולס‪ ,‬ובשעת האמירה תשליך האבנים לארבעה רוחות העולס״‬
‫דרך ה׳ שיעשו שרים רצונך יאמר זה השם פ״א ט פ ט פ י ה ‪.‬‬
‫ויכתבהו על הקלך ויתלהו על צויארו‪ .‬עכ״ל ‪:‬‬
‫״( ח י ז ו ס האיצמומכא אשר בה ריקות קח לבונה זכה ובמניס‬
‫׳ ושקדס וזנג׳ביל וצמוקים ותדוק אותם ותלוש אותם‬
‫בסוקאר׳ או בדבש ואכול ממנו בבקר‪ ,‬ע״א סגולה האוכל זרע גד‬
‫מחזיק האיססומכא ויביא הבריאות ויסיר תאוות רעות‪ ,‬סגולה לכאב‬
‫האיסטומכא קח לחס מבושל בחלב וגס כרכום טוב וחלמון ביצה‬
‫ותבשל הלחס והכרכום והחלמוןהכל ביחד בחלב‪ .‬ותניח על האיסטומכא‪,‬‬
‫זכן טוב להניח על האיסטומכא פת חס עס חומץ ויותר טיב חומץ‬
‫חזק‪ .‬סכ״י ‪:‬‬
‫יט( ח ו ל ש ת המשגל ישים כשיעור עדשה אחת תלתית בנקב‬
‫פי האמה‪ .‬או יקח אגוז מושקאטא אחת וכשיעורה‬
‫סוכאר קאנדיל ויכתוש הכל כתישה עבה כשיעור פלפיל ובשעת‪,‬‬
 ‫מראה הילדים‬
‫מנחת טרב ‪.‬יבלע האבק הזה ויפתה אחריו מפמ מיס‪ ,‬או קחיביצה‬
‫וצלה אותה ע־ שתהיה קשה וקח חלמון לבדו ותכתוש קנס עס‬
‫ג׳ גרעיני שומיס ויאכלס סמוך לשינה כשירצה לישן ויועיל בעהי״א‬
‫ואס הוא כל כך חלוש דהיינו להזריע תינןן בחוץ קורס גמד ביאה‬
‫יקח מוח העורב וימשח אברו בשעת תשמיש או ירתיח המוח הנז׳‬
‫בשמן זית ואח״ך ימשח בשמן הנז׳ האמה והבציס‪ .‬ועיין בגימין ד״ע‬
‫ע״א‪ .‬וז״ל אמר אביי מי שאינו בקי בדרך ארץ ליתי ג׳ קפיזי‬
‫קורטמי דחחי ונידוקינהו ונישליקינהו בחמרא ונשת‪] .‬פרש״י ז׳יל‬
‫בדרך ארץ שאין לו כח לשמש‪ .‬קפיזי‪ .‬כלי מחזיק ג׳ כביעות‪.‬‬
‫קירטמי ל חחי תרוג הגדל בקרקע‪ ,‬מזיבל בזבל־ הצאן‪ .‬ונידונקהו‪.‬‬
‫יכתשס הדק[‪ .‬אמ״ר יוחנן הן הן החזירוני לנערותי עכ״ל‪' :‬‬
‫כ( ח ו ל ה ‪ .‬לדעת אס יחיה אס לאו קח ביצה שנולדה ביוס ה׳‬
‫וכתיב עליה אלו השמית ושיס אותה תחת ראשו‬
‫ולמחר שבר אותה אס נמצא בה דס ימות ואס לאו יחיה וזמ״ש‬
‫ע״כ‪ .‬ובסכ״י הבבלי כתב וז״ל לידע אס‬ ‫צ מ ^ ת'‬
‫י החולה יקוס ממטתו חשוב שמו ושס אמו‬
‫וכמה ימיס בחדש וכמה ימיס בשבת ותבלבלס ותשליך מהס ג׳ ל‬
‫■‬
‫אס ישאר א׳ יחיה ואס‪ ,‬ב׳ ספק ואס ג’ ימות עכ״ל‪ .‬ובס׳ כ״’‬
‫בוכארי׳ כתב וז״ל סגולה לידע החולה אס יחיה ישיס בשתן שלו‬
‫חלב מאשה אס ישקע החלב ימות ואס יצוך יחיה‪ ,‬ע״א יקח ביצה‪,‬‬
‫בת יומה וישקול אותו ושיס הביצה החת מראשותיו לילה אחת‬
‫ובבקר יחזור וישקול אס ימצא משקל הראשון יחיה ואס לאו ש לוס‬
‫על כל ישראל‪ .‬וי״א אס ימצא במשקלו הראשון יאריך בחליו ואס יחסר‬
‫ממשקלו ימות‪ ,‬ואס ימצא יותר ממה שהיה שוקל יחיה‪ .‬ע״א יקח שומן‬
‫חזיר מזכר לזכר ולמשוח בכפות רגלי החולה והנשאר ישליך לכלב אס‬
‫יאכל יחיה‪ :‬ע״א יקח השתנה של חולה וישליך על החרוליס שקורים‬
‫או‪ .‬טיג״ש אס נכמשיס ימות ואס לאו יחיה ‪ :‬ע״א ירוק בכלי שיש‬
‫בו מיס חמיס אס יצקה ימות ‪ :‬ע״א בהכנס בביתו של חולה יאמר‬
‫זה הפסוק גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולס יכתבו ימיס יוצרו‬
‫החוצה ומיד בהכניסו יהפוך החונה‬ ‫ולא אחד בהס‪ .‬אס ישב‬
‫פניו ומדבר עמו יחיה ואס לאו שלוס על ישראל ‪ :‬ע״א קח פלאנאטאג׳י‬
‫‪,‬מיץ הכרוב האדוס וישתה מאותו המיץ אס יקיאנו ימות ואס לאן‬
‫חיה ‪ :‬ע״א לך למקיס שגדל בו פלאנטג׳י ויטול סכין חריך ויחתוך‬
‫מד‬ ‫מראה הילמם‬
‫קרוב לארץ על שם החולה ולא יזוז היגשב ממקומו ולמחר יראה‬
‫אס העליון עס השרש לא ימות‪ .‬ואס לאו שלום על כל יש^אל ‪:‬‬
‫ע״א אס תשיס שרש חזרת בשתן שלו ג׳ ימיס אס ייגש השרש‬
‫ההוא ימות מאותו חולי‪ .‬ואס לאו יתרפא ‪ :‬ע״א קח כינה מראשו‬
‫ותשימנה על אסקופת הבית אס תצא לחוץ ימות ואס תכנס הכינה‬
‫לפניס יתרפא עכ״ל‪ :‬ובס׳ האח נפשנו מע׳ זו כתב וז״ל תקח‬
‫ביצה מתרנגולת שתורה וכתוב עליה סמא״ל ושס החולה עס אמו‬
‫פב״פ והשמות אלי י ז ״ ח ט פ ״ י י בכתב ס״ת והיין והנח תחת‬
‫ואל יוודע לשוס אדס ולמחר‬ ‫מראשותיו שלחולה‬
‫שבור אותה תס תמצא בה טיפת דס ימות ואס לאו יחיה מי״ס‬
‫ומפא״ל סי׳ קמ״ב עכ״ל ‪:‬‬
‫כא( ח ו ל ה ‪ .‬מרל לחולה אס ימות או יחיה‪ .‬קודס כל החשוב‬
‫שמו ושס אמו ויוס שנפל בו למשכב ותשליך מהס‬
‫כ״ח כ״ח ותראה בלוחות שלפניך אס לחייס אס למות בר מינן‪.‬‬
‫הלוח לצד ימין לחייס ולצד שמאל למות ‪:‬‬

‫] ‪ ! T‬ב | ה | ז | י א | יג ! ט ז | ‪ I‬ג | ד | ו | ח | ט | י | י ב | י ד |‬
‫| יז | יט | כג | כד | כה | כו | [ טו ‪ I‬יח ‪ I‬ך ‪ I‬נא |כב| כ> | כ ח ד ‪1‬‬

‫אס תרצה לדעת החולה אס יחיה או ימות תחשוב שס‬ ‫»( חולה‪.‬‬
‫החולה וכמה בחודש ויוס שחלה בו ישס אמו ותשליך‬
‫מהס למ״ד למ״ד וכל מה שישאר בידך תלך אל הבתיס אס תמצא‬
‫בשער החייס חיו יחיה ואס תמצא מה שנשאר הוא בשער המות‬
‫מות ימות‪ .‬ושומר פתאיס ה׳‪,.‬הלוח לצד ימין לתייס והשמאל למו ת‪:‬‬

‫| א ג | ג ‪ j‬ז | ט | יא | יג | יד | | ד | ה | ו ‪ I‬ח ‪ I‬יג ‪ I‬טו ‪ I‬יח ‪I‬‬

‫‪ I‬יוד ‪ I‬יו ‪ I‬יז ‪ I‬יט ‪ I‬ך ‪ I‬כב ‪ I‬כג ‪ I‬כה ‪| f‬כא|כד| כו ‪ I‬כז ‪ I‬כח ‪ I‬כט ‪ I‬י ‪I‬‬
‫אלו ב׳ גורלות העתקתי אותס מספריס כ״י מאשור ומבבל יע״א ‪:‬‬

‫סגולה לחולה שחזר לאיתנו ויש לחוש שמא יחזור‬ ‫כג(‬ ‫חולה‪.‬‬
‫לחלע מחמת אכילה שקורין נאכזי״א ובל״א איי״ן‬
‫עסיי״ן קבלתי סגולה ממומחה אחד ליתן צו לחולה בבקר אליבא‬
 ‫מראה הילדים‬
‫ריקנייא שומשמין דהיינו שילחלח כן! ידו ויניח על השומשמין וכל‬
‫מה שידבק בכ^ ידו ילחוך בלשונו ויבלע כה יעשה ג״פ וצ״לבג׳‬
‫בקרים בכל בקר ג״פ זה אח״ז מפא׳ל סי׳ קמ״ו מי״ס האח נפשינו‬
‫מע׳ זו יעו״ש ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫לחולה ולרוח רעה ולאשה שתתעבר יכתוב בקלן^‬ ‫הולה‪.‬‬ ‫כד(‬
‫צבי ותלה בזרוע ימין וצריך מבילה וקדושה למי‬
‫אשטילסי״ש‬ ‫שיכתבנו ולמי שילבשנו וזהו השם הקדוש‬
‫א ש ט ל ק ״ ש עד כאן ספר כתב יד‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫להרבות חלב לאשה יקח דבש ‪(/‬נבים‬ ‫׳‬ ‫כה( ח ל ב ‪.‬‬
‫וחמאה ואלפיניק״' וחמס אותם ותשתהו בכל יום בבקר‬
‫עד ע׳ ימיס ‪ :‬ע״א לאשה שאין לה חלב‪ .‬יקח זרע פשתן וישחוק‬
‫ויתנהו במים חמיס או בדבש וישתה ‪ :‬ע״א יקח זרע קשואיס יבשים‬
‫ושחק אותם ושים בהס מעע יין ודבש ושמן כווב וישתה בחמין ‪:‬‬
‫ע״א קח מים מב׳ מעיינות ומנהר אחד ותרחץ דדיה ועוב למינקת‬
‫לשתות יין שמרבה חלב‪ .‬נס מוב לשתות חלב חס‪ .‬מי שמניח‬
‫להניק בנו מנויה גורס שע״י שאוכלת שריפות מוכרח הולד להיות‬
‫רע ומטממס לבו‪ .‬ואשה שאבדה חלבה תבשל עדשים בשכר או‬
‫ביין ותן לה לשתות‪ .‬ע״א קח צפורני יד ימין ורגלי ימין של פרה‬
‫ושרוך אותם היטב ותן לה לשתות ויחזור לה חלבה‪ :‬ע״א למי‬
‫שאין לה חלב קח עלי נפנים ותבשלס בחלב ביום ותשקה לאשה‬
‫נ׳ ימים רצופים בבקר קודס שתאכל ויבא לה חלבה‪ .‬סכ״י מערי‬
‫בוכ׳ארה מלוקטים מכמה ספריס‪:‬‬
‫ט( ח ל ב ^ להרבות חלב האשה יכתוב לה בעלה על צד ימין‬
‫ולצד שמאל‬ ‫‪ ,‬אימ״ה אימ״ה חימ״ה‬
‫אםא״ל‬
‫ויניק הנער ובחון האח נפשינו מע׳ זו‪ .‬עוד כתב שם‬
‫להרבות חלב אשה בלי שוס הוצאה ככה תעשה קח מיס מב׳ מעינות‬
‫אכסוסיא‬ ‫ונהר אחד ותרחץ דדיה ואח״ך תכתוב שמות אלו‬
‫ואכסוסיה והרעב‬ ‫בדדה הימין‪ .‬ובדדה השמאל תכתוב‬
‫ב ב ר ב א ר ץ ויבא לה חלב ביותר מסכ״י‪ .‬ולהמעיט חלב קח מעט‬
‫י אפר וערב איתו עס שמן •זית וימשח השדיס ותראה‬
‫פלאות‪ .‬וג״כ יועיל להמעיט דם מעפעפים וג״כ ייעיל לנגעים רעים‬
‫להמעיט מוגלתס ש״א‪ .‬האח נפשנו מצ;׳ זו ובספר רפואה וחיים‬
‫פרק י״ב כתב וזיל חלב לאשה שאין לה חלב קח צואת כלב קטן‬
‫מה‬ ‫מראה דדלדים‬
‫ותיבשהו בתנור עד שיהיה עפר בשחיקה ותן לה לשתות מן העפר‬
‫במרק או בחלב או ביין ויחזור בדו״מ עכ״ל‪ .‬ובס׳ ימלכו נפשו כתב‬
‫וז״ל לאשה שנהמעע חלבה אס תקה מין עשב הנקרא שומ׳ר ובערבי‬
‫באסבא׳ס‪ .‬וזרע עשב הנז׳ תשתה מן המיץ ותאכל מן הזרע ל‬
‫ימיס רצופיס ויבא לה חלב הרבה‪ ,‬או אס תקח זרע צמר גפן‬
‫ותדוק היכוב מעורב בדבש עס מעכו שמן זית ותשתה תוך כ״ד‬
‫שעות יבא לה חלבה‪ ,‬או עלי אפרסקים כתושים תחבוש בהם דדי‬
‫האשה שנתמעכו לה חלבה וירבה מיד‪ ,‬או להרבות חלב בדדי האשה קח‬
‫עפר אניסו׳ן ב׳ דרהס וחצי עס מרוק כרוב ותן לה לשתות בערב‪.‬‬
‫מרס לכתה לישן ומפליא לעשות והוא בחון‪ ,‬גס זרע פשתן מרוקח‬
‫בדבש שהוסר קצפו ואפו אס תאכל ממנו בקר וערב למי שאין‬
‫לה חלב יבא לה חלב הרבה ובדוק‪ .‬חכמי המוסר כתבו שלא תלך‬
‫אשה מינקת מגולה בדדיה שעי״ז מזיק בחלב‪ ,‬ולא תניק בפכי‬
‫אנשיס מכמה מעמיס‪ ,‬ובבקר תאכל דבר חם‪ ,‬ולא תאכל בצלים‬
‫ושומיס וחזהר מהכעס‪ ,‬כי הכעס מעורר חמימות ומזיק ומוליד‬
‫קדחת‪ ,‬ועיין בסה״ק אחי יפת ברפואת הגוך בס״ד ועיין בספר'‬
‫זכירה עכ״ל‪:‬‬
‫כז( ח ן ל י מעייס יקח חתיכת זנגבי׳ל ויצלה באש ואח״ך יעשה‬
‫אותה לג׳ חתיכית ובכל חתיכה ית; מעש מלח ויבלע‬
‫אותם בבקר הגי• חתיכות ויתרפא‪ ,‬וזה בדו״מ ‪:‬‬
‫כח( ח ש ב ו ל ‪ .‬דבר נפלא חשבון זה מועיל לכל חולי שיהיה פחד‬
‫או כפיה או רוח רעה וכו׳ יכתוב חשבון זה‪ .‬על‬
‫הנייר ויתעשן בו ומיד ימצא נחת‪ ,‬כן מצאתי בס׳ קבלה מעשית‬
‫באוצרי הספרים וזה צורתו ‪18 14 11 22 03‬‬
‫‪4 3 4 2 8 7 63‬‬
‫ימלמ נפשו סי׳ כ״מ או׳ ח׳ ‪:‬‬
‫כט( ח ט י פ ת הלב יכתוב בקערה שמות אלו א י ״ ל ד א ״ ר‬
‫שיי״ש ק״ל וכ״י יכ״ר א״ל‪ ,‬בכח‬
‫לפב״פ‬ ‫אלו השמות ישלחו רפואה שלימה ׳‬
‫מחמיפת הלב ומפחד אמן ויתן בה שמן זית וימשח לבו ע״כ סכ״י‪:‬‬
‫ל( ח ל וחסד תקח עור נחש ושימהו בקנה ותסתוס מב' צדדים‬
‫* בעיפרת ותשים תחת זרועך ימין אס תחבק איש או אשה‬
‫תקשור נפשך בנפשס והוא בדו׳׳מ סכ״י ‪ :‬ע״א לחן ולחסד ואם תעבוד‬
 ‫מראה הילדים‬
‫לפני אויב אל תירא קח עין ימין ׳של א מב ת וקשור אותו בלבישך‬
‫ואל יזיקוך שדין ולא רוח רעה ואס תשקהו לאשה תתעבר מיד‪.‬‬
‫ולחן וחסד בעיני המלך והשרים והיו מלכיס אומניך ושרותיהם‬
‫מניקותיך אפיס אל־ן ישתחיו לך ועפר רגליך ילחנו וידעת ני אני‬
‫נמפריש‬ ‫ה׳‪) .‬ניקוד ישחק( אשר לא יבושו■ קווי ויכוין בשם‬
‫נ״א מ פ ל ש י [ היוצא ממנו ובשם הויה בנקוד ישחק‬
‫ותהיי תפלתו מרוצה וגס יהיו דבריו נשמעים ועוב לאומרו כשיבקש‬
‫משר איזה בקשה ]מספר שרשי השמות להרמ״ז ז״ל כ״י[ ‪ :‬ע״א לחן‬
‫לפני השר קח חלב מאשה ובתה ולוש בו מעני קמח ועשה אותו‬
‫עוגות קכיניס ותכרוך אוהס בחתיכת בגד ושיס על זרועך ויועיל ‪:‬‬
‫ובספר מדרש תלפיות כתב וז״ל לחן מי שתרצה לבא לפניו שיס‬
‫ידך על מלחך ואמור ג׳ פעמיס השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה‬
‫תסמכני )מסכ״י(‪ .‬ובמקוס אחר מצאתי למצא חן בעיני מי שתרצה‬
‫כשתהיה לפניו שיס ידך הימנית למפרע על מצחך הבהן למגיה‬
‫והזרת למעלה ואמור בלחש האל ישמור אתכס ואותי על כילכס‬
‫יועיל )ע״כ מכ״י( עכ״ל‪ .‬ובס׳ האח נפשינו כתב וז״ל לחן אס תיבש‬
‫עין זאב בשמש ותשימהו בעור או בבגד ותתלנו עליך תמצא חן‬
‫וחסד בעיני כל רואיך ולא תירא מכישוך וממזיקין ולא מפגע רע‬
‫ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח ויפלו אויביך תחתיך ואתה על‬
‫במותימו תדרוך ש״א‪ .‬והיבא בעובר אורח דקע״א ע״ב ועיין מרב‬
‫שכי״ק עכ״ל‪:‬‬
‫מרה של חזיר מעורבת עם חלב אשה אס תשיס‬ ‫הרש‬ ‫לא(‬
‫מעע באוזן החרש יוכל לשמוע‪ .‬צואת החזיר עפרה‬
‫פוסק המיס ס׳ נפלאים מעשיך‪:‬‬
‫במקרה תמיד בהליכה ויגיעה ויזהר משכרות ומהמאכליס‬ ‫חרש‬ ‫לכ(‬
‫המעלים האדים לראש כבצליס ושומין ודומיהס ויעיך‬
‫שמן זית חס או שמן שקדים מריס או מרת בקר או חלב כלבתא‬
‫או מין צנון מעורב בשמן שקדיס מתוקים או שמן חרדל או שתן‬
‫הנער חס מיד כשישתין או יקח ביצי הנמלים וישימם בחתיכת בגד‬
‫ויעיף באזן או מין פשתן או יקבל באוזן קיגיור הגפרית ויזהר שלא‬
‫ישאר באוזן שוס רפואה זמן גדול‪ .‬סכ״י ועיין מע׳ א׳ אות אוזן‪.‬‬
‫בן סינא שיקח חלב הכלב דתיך אותו על האש ואח״ך יטיף באזנו‬
‫או יקח שמן שקדים מרים ויעיף באזנו או יקח רוע׳א וקליפת‬
‫מו‬ ‫מראה דדלדים‬
‫רמוניס וידוך אותם ויבשלם בשמן זית ויט•^ באזני ויתרפא‪ .‬גס‬
‫דם הזאב עם שמן אגוזים יועיל לחרשים אס יזובו ממנו תוך‬
‫האזניס סכ״י •‬
‫לג( ח ו ל " ‪ .‬כדי לדעת סיבת חוליו סידר אריסטו הרופא המובהק‪.‬‬
‫גורל החולה על י״ב מזלות דהיינו יחשוב שמו ושם‬
‫אמו ויום שנפל למשכב וישליכם י״ב י״ב והשאר תקח בידך והלכת‬
‫אל הבתים והמזלות כאשר כתוב לפניך‪ .‬על הםדר מא׳ ועד י״ב‪.‬‬
‫דהיינו אס נשאר בידך א׳ תלך אל סימן א׳ וכן ע״ז הדרך ‪:‬‬
‫א ׳ ‪ .‬טלה ומאזנים יורו שםיבת חליו שפגעו בו המזיקין במקום‬
‫חשך ואפלה קריב לאש‪ .‬תנור וכריס זמן מעריב והיה זה ביים‬
‫ששי או ביום שבת וירד הכאב ונתפשט בכל אבריו ואין לו שינה‬
‫בליל*ה ורוב כאבו בראשו ובלבו‪:‬‬
‫שור ונוגה יורו שסיבת חליו שניזוק ממזיק המיס על הנהר‬
‫או במרחץ והיה זה ביום א׳ או ביום ד׳ וחליו בראשו ובלבו‬ ‫'‬
‫ויש לו קרירות וכאב הבטן ‪:‬‬
‫כוכב ונוגה יורו שסיבת חליו שניזוק משדים השוכנים בארז‬
‫והיה זה ביום ב׳ או בליל שבת והפחידוהו והפחד נכנס בלבו‬
‫ותמיד הוא ברעד ברתת ובחלחלה ורוב כאבו בראשו‪:‬‬
‫ד ׳ ‪ .‬סרטן ולבנה יורו שסיבת חליו שניזוק מן השדים הפורחים‬
‫באויר והיה זה ביזם ד׳ או בליל ו׳ וכל עצמותיי נראים‬
‫המשתברות ויש לו קדחת הרבה והכאב בכל אבריו ‪:‬‬
‫ה ׳ ‪ .‬אריה וחמה יור‪ :‬שניזוק מרוח רעה וחולי שלו מן החמימית‬
‫שיש בגופו וכאב הבטן והיה זה ביום ב׳ או ביום שבת ‪:‬‬
‫‪ 1‬׳ ‪ .‬בתולה וכוכב יורו שסיבת חוליו י שניזוק משדין ורוחין ולילין‬
‫הפורחים באויר במים והיה זה ביום 'ו׳ או ביום שבת ‪:‬‬
‫מאזנים וטגה יורו שסיבת חוליו שיש לו מורך הלבב וסיבתו ששמע‬
‫קול צעקה גדולה ויחרד מאד וחליו בראשו‪:‬‬ ‫•‬
‫^ח׳‪ .‬עקרב ומאדים יורו שסיבת חוליו שניזוק בפרשת דרכים או‬
‫בבית הקברות והזיקו אותו כלב מכלבי השדים והכהו על‬
‫ראשו ותמיד הכאב בראשו ■והיה זה בליל ד׳ או ביום ד ‪:‬‬
‫ט ׳ ‪ .‬קשת וצדק יורו שסיבת חוליו מרוח‪ ,‬רעה והיה זה ליל ד׳ או‬
‫בליל •שבת‪. .‬ופגעו בו הרוחות בצד כתפו ומאחריו ומשם 'רד‬
‫הכאב ונשתלשל בכל אבריו והחמימות נוספת עליו ומתשת כל אבריו ‪:‬‬
 ‫מראה הילדים‬
‫י ר ד ‪ .‬גדי ושבתי יורו שסיבת חוליו שניזוק ממיס חמים או במקזס‬
‫אפילה ושמע קול הברת השדים הארציים ביום א׳ או ביום‬
‫ד׳ ואותו הקול נכנס בראשו ומכאיבו ומסבב לכל גופו ‪:‬‬
‫דלי ושבתי יורו שסיבת חוליו הוא מעיה״ר שפגער‪ s‬בו ‘ ליל‬ ‫י״א‪.‬‬
‫ר' או ליל א׳‪:‬‬
‫י ״ ב ‪ .‬דגים וצדק יורו שסיבת חוליו שהכהו בליל שבת ע״י מימון‬
‫היהודי והכה אותו על ראשו ומכח המכה ירד הכאב על לבו‪.‬‬
‫וברוך רופא חולים‪ .‬ע״כ לשון גורל החולה מאריסמולוס התוכן‬
‫הועתק בערי פרס‪:‬‬

‫מערכת ט‪/‬‬
‫א( ט כ ט פ י ״ ה שם זה גדול ונורא ויוצא מפ׳ הנה אנכי שולח‬
‫מלאך לפניך וכו׳ כנז׳ בס׳ שרשי השמות ואומרים‬
‫כי שם הקדוש הזה היה נושאו דהע״ה על מגן שלו כי הוא עולה‬
‫שם זה גימ' ע״ל מג״ן‪ .‬וסגולתו שם זה למי שנתפס בגזירת מלך‬
‫ח״ו או נתפס בסוהר‪ .‬סרס כל יקח מעמ מים וירחץ יריו ופניו‬
‫דשתה מהם מעס ויבא אחר זילחוש באוזנו שם זה ז״פ ■ואס אין‬
‫אחר יאמר הוא בעצמו‪ .‬והמיס הנשארים ישליכם חוץ לבית הסוהר‬
‫והוא בדו״מ‪ .‬וכן אס שלח אחריו שר העיר או מלך או שלמון‬
‫יאמר אותו ז׳ פעמים ט פ ט פ י ה בינו ובינך ותהיה אהוב ונחמד‬
‫בעיניו ויקבלהו בספ״י ועיין בס׳ אביעה חידות ס׳ נפלאים מעשיך‪.‬‬
‫ועיין בס׳ האח נפשנו מערכת ד׳ אות מ״ו‪:‬‬
‫כ( ט ו ח נ ו ת ‪ .‬לכאב הסוחטת יועיל גס לכאב השיניים ולהפיל‬
‫החולמים מהם קח זרע בצלים ושימם באש וקבל‬
‫עשנם בפיך ויפלו התולעים‪ .‬או קח החלבנ׳א הנקרא מיע״א סאייל״א‬
‫ופלפול ושומים וערב הכל ישים שם ‪.‬או אס מורקיס ה ס שים בנקב‬
‫שלהם ותתרפא‪ .‬ע׳׳א קח הזרני׳ך ושרהו בחומץ חזק עד מאד ועשה‬
‫על הסחנה או יגמע את החומץ החזק'כמה פעמים‪ .‬או תלין על‬
‫הכיוחנה מעס פליי׳ו לעוס‪ .‬ע״א לרקיבת הסוחנה יקסר בגפרית‬
‫ומיד ישמע שנבקע דבר בפיו ויתרפא סכ״י מערבי ‪:‬‬
‫ג( ט ו ח נ ו ת סגולה לכאב הסוחטת מ״כ בשם ר׳ יצחלץ אלעכאוד‬
‫מז‬ ‫מראה הילדים‬
‫ז״ל‪ , .‬פעם א׳ היה חולה בכאב הטוחנות הרב הנז׳ והיו כאבים לו‬
‫מאד‪ .‬וישא עיניו וירא כדמות איש אמ״ל יצחק קח ידך מעל גבך‬
‫ישים אותה על פניך נגד הצד הכואב וקרא ז״פ שומר כל עצמותיו‬
‫אחת מהנה לא נשברה ישר והפוך נשברה לא מהנה אחת עצמותיו‬
‫כל שומר וכן עשה ונתרפא מ״כ מסכ״י רבני מערב ‪:‬‬
‫ד( ט ח ו ר י ם ‪ .‬לטחורים בנסיון גמור קח כמו ג׳ ליטרין דבש‬
‫והרתיחס באש בקיתון אחד של מיס וישב החולה‬
‫בתוכם חמין כאשר יוכל לסבול ואח״כ ימשחס בזרע פשתן או בשמן‬
‫שקדיס מריס מסכ״י ‪:‬‬
‫אחרת כתב גלינו׳ס היושב על עור אריה יועיל לטחורים‬
‫ולנקרס ולרפיון פי הטבעת והוא כשיוצא פי הטבעת מרפיון‬
‫עור‬
‫המותר המניעה‪ .‬מס׳ שבלי אמונה‪:‬‬
‫? ! ו ף אחרת קח תולעים מהאשפה והניחם בבגד פשתן ותכס במחט‬
‫פעמים הרבה ואח״ך תניחם למעלה מהטחוריס פעם אחת‬
‫בכל יום הרב ד״י בשער הסגולות‪:‬‬
‫^ ו ד אחרת לפתוח הטחורים קח בצל לבנה וצלה אותה היטב‬
‫באש ואח״ך תכתוש אותה בחמאה וזעפראן ותלוש אותו בכלי‬
‫של עופרת ועשה מזה תחמשת ותמשח בו הטחורים ויפתח מיד‪ .‬שם ‪:‬‬
‫? ז ו ף אחרת קח חומטים והסר קליפתם והשלך וקח החומטיס‬
‫ובשל בשמן זית מתוק‪,‬וטוב עד שיהיו כמו משוח ושים‬ ‫^‬
‫עליהם ב״פ ביום‪ .‬מסכ״י והוא ב״ו‪ .‬מס׳ האח נפשינו ‪:‬‬
‫? ז ו ד אחרת אם יקשור בלבושו עשב פיגר״א יועיל הרבה למוכה‬
‫בטחורים‪ .‬ס׳ שבילי אמונה‪ .‬או אס תקח רמון חמוץ ותפתח‬ ‫^‬
‫ממנו במקום הפרח ויחקוק בו מעט וישים בו א׳ דרהס אפיו׳ן‬
‫וילבישהו בעיסה ויאפאו בתנור וממנו יקח על הצום דהיינו אליבא‬
‫ריקניא דרהס אחד ולעת ערב דרהס אחד עד ארבעים יום יתרפא‬
‫מהטחוריס ובדוק‪ .‬מס׳ ימלט נפשו‪ .‬עוד אחרת יקח דגים קטינים‬
‫מלוחים הנקראים סרדי׳ן ישרוך ויפזר על הטחורים‪ .‬או יקח צואת‬
‫הנחושת הנקראת בל״ע חייד״א חמר׳א ויחכך אותה עם שמן זית‬
‫וישים עליהם ויועיל בעה״י סכ״י מערבי‪ .‬או ימשח בשמן שמטוגן‬
‫בו עקרב ס׳ הנז׳ או יבשל אפר במים עם מעט שמן זית ואח״ך‬
‫יקח עשב הנקרא חשיש׳א וידוך ויפזר עליהם‪ .‬או יקח אגוז קלוי‬
‫באש ויתן במכתש עד אשר דק ויערב עם חלב ויתן עליו‪ .‬עוד‬
 ‫מראה הילדים‬
‫אחרת יאכל גרעינים הגדלים בגינות כמו סארי דארי‪ .‬עוד יעשה‬
‫רטיה מחלמזן ביצה וסוקר דק דק ובורית שכבר התחילו לכבם בו‬
‫שלא יהיה בו סיד ושמן זית ויניח אותו במקום הטחורים ויועיל‬
‫הרבה רפואה זו שיפתחו הטחורים ויועיל ויוצא הלחות וינוח‪ .‬ס׳‬
‫רפואה וחיים ‪:‬‬
‫ע ל ד אחרת לטחורים הנקרא מורידין או העמרוידין ימשחס בדם‬
‫עורב יבש‪ .‬או חלמון ביצה מעורב עם שמן וורד‪ .‬או מררת‬
‫שור מעורב בדבש‪ .‬או ימשחס בכרתי שלוק או בעלין הנמצאים‬
‫בקוצין הגדלים סמוך לכרמים אחר שתכתשס במכתשת של עופרת‬
‫מעורב בחלב חזיר בלא מלוח ויקבל‪ ,‬עשן צפרני חמור‪ .‬ואס הם‬
‫בחוץ יתן עליהם דם ארנבת תיכך למיתתה או מררת ארנבת‪. .‬ואם‬
‫כואבים לי ישים עליהם עצמות חזירים שחוקים או בצלים לבנים‬
‫שנתבשלו במים היטב ויעשה משיחה‪ .‬ויערב חמאת בקר חדש‪.‬׳ ואס‬
‫יזוב מהם דם עם זה ירפא אותו מתלאיס רבים ולא יפסיקם‪ .‬או‬
‫ישחק לבונה וזפת ויבשלם במים וישתנו‪ .‬ס׳ סגולות ורפואות אשכנזי‪.‬‬
‫עוד אחרת יקח ורדים של רמוניס • עשרה מתקאליס ענזרות עשרה‬
‫מתקאליס מסתכא ט״ו מתקאליס הדס עשרה מתקאליס קרפא יו׳ר‬
‫מתקאליס כתירא יו׳ד מתקאליס זנגבי׳ר יו׳ד מתקאליס אפיו׳ן יו׳ד‬
‫מתקאליס ידוק הכל ויערבס עם חלמון ביצה ויעשה מעט מהם‬
‫גרגירים והשאר יעשה מהם פתילה לתוך הטחורים מבפנים והגרגירים‬
‫מבחוץ‪ .‬ע״א יקח זרע הדס וידוך איתו וירתיחנו במים עד שיעמוד‬
‫לחצי ויערבנו בדבש עד שיהיה כמרקחת ויאכל ממנו בכל יום‬
‫ויתרפא‪ .‬ע״א יקח שומין וידוך אותו עם שמן זית ויעשם עם צמר‬
‫על הטחורים ויועיל בעה״י‪:‬‬
‫^ " א יקח אשכול הכופר שהוא בל״ע חינ׳א וידוך אותה ויערב‬
‫עם דבש ויעשה גרגירים ויאכל אליבא ריקניא‪ .‬ע״א יקח‬
‫צבר׳א וחינ׳א ומרה של בקר וירטה עליהם מבפנים ויועיל סכ״י‬
‫בבלי‪ .‬ע״א בשל גפרית בחומץ חזק ומשח הטחגריס ויתרפא‪ .‬ס׳‬
‫כ׳׳י מערבי ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫ה( ט ח ו ל סגולה צרפואת הטחול ראיתי בכתבי הריב״ש קח טחול‬
‫של בקר ותחתוך הטחול לארכו רק בשני קצותיו יהיה‬
‫מחובר ויכניס החולה ראשו תוך החתך מראשו ועד רגלו ג״פ ואח״ב‬
‫תתלה •את הטחול בעשן וכשיתייבש יתרפא הטחול של אדם‪ .‬מפעלות‬
‫מח‬ ‫מראה הילדים‬
‫אלד׳יס אות קס״ג‪:‬‬
‫ע ו ד אחרת רפואה מעולה למחול ג״כ מכתבי ריב״ש למשוח מוח‬
‫ארנבת מזכר לזכר וכל׳ על חתיכת בגד ולהניח על המחול‬
‫דהיינו במקום הכאב שיהיה שם שש שעות ולא ייתר פן יאכל המחול‬
‫שם אות קס״ד‪ .‬עוד אחרת למחול נפוח קח זבל יונים ותשחק אותם‬
‫ותבשל אותם במים בקדרה חדשה ותשליך בתיכו אלמסתיגה ואח״ך‬
‫תשים אותו ביין אס תראה שנקפה הוא סימן שנגמר בישולו‪ .‬הרב‬
‫דרך ישרה שער הסגולות דפ״ו ע״א האח נפשינו‪ .‬עוד אחרת לכאב‬
‫בהטחול והסימן שירזה הגזך ויהיה כמל דבר קשה שמה כמו אבן‬
‫ילך הרבה מגבוה לנמוך ומנמלך לגבוה וירוץ בכל כחו ואח״ך ילך‬
‫למרחץ ויזיע שם בטוב ויכלול זרע חרדל בדבש ויבשלהו עד שיעשה‬
‫כמרקחת וימשח במקום ההוא מלמעלה למטה וממטה למעלה היטב‬
‫וישתה מהמים שהנפחיס מצננים בו הברזל ז׳ ימים ב׳ אוקיות בכל‬
‫יום אליבא ריקניא או ישתה קליפת שרשי כרפס מבושל‪ .‬או ידוק‬
‫עשב ארמני בתאנים היבשים וישים בחומץ חזק וישים על הטחול‬
‫חס‪ .‬ס' סגולות ורפואות אשכנזי‪ .‬עוד אחרת יקח זבל לאן חמשה‬
‫גרגירים ויערב עם חומץ חזק וידבק על הטחול ויתרפא‪ .‬עוד‬
‫רפואה מופלאה למי שיש לו חולי הטחול ישתה ג׳ ימים שתן האדם‬
‫ויתרפא סכ״י ]ועיין בש״ס גיטין[‪:‬‬
‫‪ 0‬ט ב י ע ה ביס ואינו יודע מקומו יקח קערה של עץ וזרוק‬
‫ע״פ המיס ויניחנה צפה מאליה עד המקום שתנוח‬
‫שם מעצמה שם יהיה הנטבע וע״י סגולה זו ימצאו אותו עכ״ד מס׳‬
‫נוהג כצאן יוסף מס׳ רפואה וחיים מערכה זו יעו״ש‪ .‬ועיין לקמן‬
‫מע׳ מ׳ סי׳ ל׳ ‪:‬‬
‫‪ 0‬ט ב י ל ה כתב הכל בו אשה שיצאה מתטבילה‪ .‬אס פגע בה‬
‫סוס תעלה ותשמש‪ .‬לפי שבניה באים נעים בדיבורם‪.‬‬
‫ושומעים ומבינים‪ ..‬לומדים ואינס שוכחים וממעטים בשינה ולא‬
‫עוד ‪ tk‬שאימתן מוטלת על הבריות וכו׳ ויעו״ש‪ .‬וגרסינן בפסחים האי‬
‫מאן דפגע באתתא דסלקא מטבילת מצוה אי איהו קדם ומשמש אחדא‬
‫ליה לדידיה רוח זנונים ואי איהי קדמא ומשמשא אחדא לה לדידה‬
‫רוח ׳ זנונים‪ .‬מאי תקנתיה לימא הכי שופך בוז על נדיבים וכו׳ והכי‬
‫מייתי לה ברוקח‪ .‬אבל בעל חולדות אהרן לא ציין מקרא זה שופך‬
‫בוז‪ .‬אלא ציין ]סוף[ פ׳ זה מזיח אפיקים ריפה‪) .‬איוב י״ב כ״א( ובילקוט‬
 ‫הי ד ד ם‬ ‫מראה‬
‫מייתי שניהם‪ .‬הילכך נמרינהו לתרוויהו‪ .‬עיין הש״ך יי״ד סי׳ תצ״ח‪.‬‬
‫והרואה יראה כס׳ האח נפשינו מערכה זו סי׳ ז׳ וכס׳ רפיאה וחיים‬
‫פי״ב מערכת ד׳ שכתבו הרואה אשה שעלתה מגיבילתה יאמר פסוק‬
‫שופך בוז על נדיבים וכו׳ משס ס׳ הציוני הביא דבריי הרב מדרש‬
‫תלפיות יעו״ש‪ .‬והוא פלא שהניחו דברי הגמ׳ פסחים הנז׳ ד׳ קי״א‬
‫ע״א ומביאים ראיה מס׳ מדרש תלפיות משס הציוני ולא זכרו שרים‬
‫שהיא גמ׳ ערוכה הנז׳ והוא פלא‪ .‬וראה זה חדש מצאתי אס אשה‬
‫מעוברת פגעה בסוס תחילה אינה יולדת עד י״ב חדש כן כתב‬
‫בס׳ אה״ע להרמב״ן ז״ל ד׳ קכ״ב וגס פליגינוס כתב שיכול לשהות‬
‫י״ג חדש והוא ראה המעשה עיין בס׳ ארסען דק״ז ע״ב וראב׳ן‬
‫ד׳ קנ״ב ע״א ועיין ס' נפלאיס מעשיך ‪:‬‬

‫מ ע ר כ ת יוד‪.‬‬
‫א( ילדי ם‪ .‬בא וראה מ״ש חכמי המוסר ז״ל כי המסתכל‬
‫בנשים כדי ליהנות ביופיין מלבד כי רעתו רבה עוד‬
‫בה רעה חולה כשמוליד ילד יבא לחשוב באותן צורות וזהו סגולה‬
‫להיות נחשב נואך באשתו ויצאו מזה ילדיס אשר ה׳ן בהס כל מוס‬
‫פריצי הדור הולכים אחרי עיניהם כמוהו כמותם‪ .‬אבל ישראל קדושים‬
‫נוהגים באימה ויראת ה׳ על פניהם וה׳ עליהם יראה ויתברכו‬
‫בזרע קדש למיניהם וצאצאיהם לעיניהם לעשות רצון קוניהס עכ״ל ‪:‬‬
‫‪ P‬י ל ד י ם ‪ .‬סגולא נאה לאשה שבניה מתים ב״מ‪ .‬תקח ז׳ מעבעות‬
‫בצדקה מז׳ נשים מעוברות ויעשה מהם שס שד׳י‪.‬‬
‫יילד הנולד ונראה כמת קח תרנגול ושים תוך פי הטבעת של‬
‫הילד אז אם יהיה מאת ה׳ שיחיה הילד יחיה והתרנגול ימות‪.‬‬
‫ס׳ אביעה חידות ‪:‬‬
‫ג( י ל ך הנולד שלא יוזק מפלונית וחברותיה יכתוב אלו השמית‬
‫היוצאים מפסוק אל מוציאו ממצרים וכו׳ כי לא נחש וכו׳‬
‫רי‪.‬לה מליו וזמיש אמ״מ כר״ל יג״ץ וי״י יכ״ל נב״ו‬
‫י ‪,‬‬ ‫סב״כ יל״ו מפ״א‪.‬‬
‫'תי״מ■’או״א שנונות אלו ־שמות מקוה׳מ‬
‫שתהיו לעור ולהועיל ולמגן ולנה לילד הוה תנולד ולאמו‪ .‬מלילית‬
‫מט‬ ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫ומאגרת בת מחלת וסיעתיהון שלא תקרבו לבית זו ולא יזיקו לילד‬
‫הזה ולאמו אכי״ר ס׳ כ״י ‪:‬‬
‫י( י ל ד הנולד שלא ישלוט בו לא עין הרע ולא כישוף לעולס‪.‬‬
‫קח עפר מקרקע מקום שטלד בו הולד ושים בביד‬
‫פשתן ותלה על צוארו ויהיה בטוח שלא‘ יוזק מהנז׳ מסכ״י כמהרי״ז‬
‫אלמהדווי ז״ל ועיין לקמן מערכת ע׳ כמה עניניס לעין הרע ‪:‬‬
‫ה( י ל ך ‪ .‬סגולה נפלאה לצאת הילד בעל מוסר ודרן ארץ וביישן‬
‫הולך בדרך טובה שיכו הילד בשבט בבקר כשקם‬
‫מהמטה אזי תמיד יהיה זכרן וחוזר למוטב‪ .‬והן אמת כמה גדלה‬
‫מעלת תהלת המיסר את בנו ומוכיחו בדרך ישרה‪ .‬מצינו ראינו‬
‫במד״ר ס׳ שמות וז״ל כל המונע מרדות מבנו סוף בא לתרבות‬
‫רעה ושונאו כישמעאל שהיה לו געגועיס על אביו ולא רידהו יצא‬
‫לתרבות רעה כדכתיב ותיא שרה את בן הגר המצרית מצחק ואין‬
‫מצחק אלא ע״ז וכן יצחק אע׳׳ה שלא הוכיח לעשו ושבט מוסר הרחיק‬
‫ממנו‪ .‬ועיין להרב כסן» נבחר למוהר״י פינטו ס׳ תולדות באורך בענין‬
‫זה ובביאור המאמריס הללו בסה״ק דבק מאח מערכת מ׳ מוסר אב‬
‫באורך ויע״ש‪ .‬ועיין בסה״ק האח נפשנו מע׳ יו״ד ילדיס‪ .‬ולהחכיס‬
‫הילד תכתוב על דד האשה הימנית שס פתחיא״ל ויניק הנער והשס‬
‫הנזכר בפיו ויהיה חכס בע״ה‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪ 0‬יילד האוכל עפר קח אלכתיר׳א או שאור מעיסה והשרה ביין‬
‫מתוק כתיש ותשקהו פעס ושתיס‪ .‬או קח ארבעה עלין‬
‫מעשב אל בסבא׳ס )ובלע״ז פינוג׳ו( ותדוך אותס ועצור מימיהס‬
‫ותערב עמו יין ותרתיחהו על האש ותעשאו שראב ותשקה לו וזה‬
‫יועיל לכל אדס אפי׳ גדול‪ .‬או תתלה עליו שער• העז זכר לזכר‬
‫ולנקבה מנקבה‪ .‬ואס מקיא מרה תשקה לו קנמון ומוסתכא שחוקיס‬
‫עם מעט מיס או שאר משקים ויתרפא בעה״י סכ״י של כמהרי״ץ‬
‫אלמהדויי ז״ל ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪ 0‬י ל ד ‪ .‬כתב מהרח״ו בשערה גלגולים בהקדמות אס תרצה לידע‬
‫מי גובר בילד כח האב או כח האס ותוכלי להכיר כפי‬
‫קלותו של הבן או כבדותו אס ראית שהוא קל כנשר ורץ כצבי בכל‬
‫מעשיו ומהיד במלאכתו דע שגבר עליו כח האב ואס הוא עצל וכבד‬
‫התנועה יהיה מצד אמו ולזה אמר שהע״ה בן כסיל תוגת אמו והכל‬
‫במחשבה באותה שעה וע׳ במע׳ זי״ן מה שכתבתי איך יתנהג בשעת‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫החבור וע׳ לקמן במערכת תי׳ו לך נת ראה משם‪ .‬סגולת הילד‬
‫שיחיה מצאתי להרב יוסך אשכנזי דך רי״א ע״ב משם סדור תסלה‬
‫דפוס פולין שכתב וז״ל האי מי שאין ילדיו מהקיימין יקרא שמות‬
‫בניו שיולדו אח״ך בשס שיש בו שיתוך שמו של הקב״ה כגון רפאל‬
‫מיכאל גבריאל ישראל שמואל ירמיה ישעיה אליה וכיוצא וראיהי‬
‫להרב ככר לאדן דך ר״ד ע״ב שב׳ וז״ל כדי שיחיה בנו יקרא לשס‬
‫בנו אשר יולד לו בן ציון ויחיה בע״ה‪ .‬סגולה שלא ישלוש בילד‬
‫שוס עין הרע ושום כישוך ושוס דבר רע שבעולם קח עפר מאותו‬
‫בית שנולד בו הילד מאותו המקוס ותלה על צ־ארו במוח שלא יוזק‬
‫ולא יוכשך הרב אמתחת בנימין דל״ד ע״א‪ .‬וע״ל במער ׳ כ״ך לכישוך‪.‬‬
‫עוד סגולה שלא ישלוש בילד עין הרע יאמר בשעת הלידה באוזן‬
‫הילד זה הלחש ובדוק הוא וג״כ ניצול מכישוך ומכל דבר רע‬
‫שבעולס וזהו הלחש אליאו הנביא זכור לשוב פגע עם כיכב מיגלית‬
‫ואמר לה כוכב מרגלית אנה תלכי )ונפל ש״ס במקומו כתוב מאין‬
‫תבא( ואמרה ליה לבית פב״פ לעשות לילד רע ולאכול מבשרו‬
‫ולמצון מדמו וערקיו ואמר אליאו הנביא משביע אני עליך בשם‬
‫ה' צבאות שדי שברא שמיס וארץ ומיס ורוח ואש ועפר ועשרה‬
‫אופדס ועשרה דורות ובשס השר שלך סמ״א וגרגר״ן שלא' יהיה‬
‫לך רשות לילך בזה הבית של פב״פ ובפרש בהילד הלז לא בגופו‬
‫ובנפשו וברוחו ובנשמתו כה יאמר ג״פ וקודם כל יאמר פרשת‬
‫שמע ואחר הלחש יאחר שיר למעלות אשא עני אל ההריס וכו׳‬
‫ולא יהיה שוס נזק לילד בע״ה שם‪ .‬עוד סגולה לילד שנפל ממקום‬
‫גבוה ונאלם פקח אמו יד התינוק ותשים ברחמה ואח״ך תתחוב‬
‫אותה היד בתוך פה הילד ואח״ך תשים האשה בעצמה את ידה‬
‫ברחמה ותשים בפי הילד אמנם צריך להיות היכך שנפל תעשה זאת‬
‫ואס אין אמו‪ .‬תעשה אשה אחרת כנ״ל מפעלות אלדי׳ס אות יו״ד‬
‫סי׳ קס״ש ועי׳ במערכת דל׳ת‪ .‬עוד סגולה לילד שנפל באש מיד‬
‫תחתיך כרבלתו של תרנגול ומן הדס היוצא תמשח מקום השריפה‬
‫וצריך זריזות גדול כי שהייה אסורה וצ״ל מזכר לזכר ומנקיבה לנקיבה‬
‫שם‪ .‬עוד סגולה לילד שאינו יכול להניק כתוב בחרס חדש שמות‬
‫אלו והשקהו בחלב ויניק ואלו הס‪:‬‬
‫יר״'׳! י ב ״'! י ק ר ״ ' ] ויזהר שלא להניק הילד מגויה שע״י‬
‫י י ׳ שאוכלת נבלות ומריפות מוכרח הילד‬ ‫י‬
 ‫נ‬ ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫להיות רע ומממשס לבו כ״כ ה״ב דרך ישרה ס' האח נפשינן‬
‫מער׳ יו״ד‪:‬‬
‫קען כשמתחילין השיניים לצאת והוא כואב ימרחו בשר‬ ‫ילך‬ ‫ח(‬
‫שיניו בחמאה או שומן תרנגולת‪ .‬או תתלה בצוארו שן‬
‫של סוס או שן כלב וימרחו עורפו וגרונו בשומן ויצאו שיניו בלתי‬
‫■כאב והילד שיש לו מרה ירוקה מרובה ומקיא קח מיס חמים ויערב‬
‫בו חלבון ביצה שהואריר חלמון וישקהו וישליך כל מה שבג!פו׳‬
‫ואס יש לי דבר דבק במעיו הנקרא לאסוק יקח מי כרפס ומי‬
‫בצליס ומי צטן ותקח סבידאג׳ ומרתאק דהבי וערב במיס הנז׳‬
‫והשקהו בבקר ויתרפא סכ״י מערבי‪ .‬ואני ראיתי שמשקים הנשיס‬
‫לבניהם להנז׳ מי לימון חמוצים עס אפר או עס סאראקון ונעקר‬
‫ויועיל‪ .‬וילד קכין שיש לו פחד יקח עור חמור ויתלה על הילד‬
‫ויתרפא‪ .‬והילד שיונק מחלב אמו והיא מעוברת והוא סכנה לילד‬
‫רפואתו תקח אוקייא סוואך דהייט קליפת אילן אגוז יאוקייא סי׳ח‬
‫ואוקייח חינא ואוקייא שעיר יארבעה אוקיות הנז׳ דוך אותם וערבם‬
‫יחד‪ .‬וקידם כל דבר תקח מיס בכלי חרס חדש ממש ותלין המיס‬
‫הגז׳ בכלי הנז' תחת הכוכבים ובבוקר תבשל ארבעה מינים אלו‬
‫במים הנז׳ בישול ביוב עד שיצא הפועל שלהם באיתו מיס ותקח‬
‫אותם המיס ותתנם בקדרה אחרת‪ .‬ובכל ביקר תקח ביצה תשליך‬
‫הריר שלה וחקח החלמון ותערב עם מעע מאותם המים המבושל‬
‫הנז׳ ותשקה לילד אליבא ריקניא ויתרפא בע״ה‪ .‬והילד שאוכל‬
‫הרבה מאד ואיט מוסיך! כלום וכריסו רחבה רפואתו יבשלו בשבילו‬
‫דגים בכרפס וישתה הילד מי דגים וכרפס גס ימשח בו ראשי‬
‫איבריו ויאכל הדגים ויועיל‪ .‬סנ״י מהי־־‪/‬א ילוז נ״ע ‪:‬‬
‫ט( י צ י ר ה ‪ .‬כאשר האדם פוקד לאשתו ומתעברת ־גבריאל שולח‬
‫ולוקח הנזיפה והקב״ה אומר לנפש א׳ שתכנס במיפה‬
‫זו ומלאך מוליך הנפש לאוצר הצלמים שיבחר צלם כרצונו ארוך או‬
‫קצר שלם או בעל מום חלש או גביר יפה או מכוער ואומר לה‬
‫בעולם שאתה הולך הוא חיי שעה ואחר התחיה חיי עולם וכל‬
‫חי שהוא ארוך יותר מבני' דורו יהיה קצר משאר בני אדם וכן‬
‫עני ועשיר יפה ומכוער ויש בוחר במזומן ויש במאוחר ויש מי‬
‫שבוחר בבנוני שבמוקדם ישבמאותר וא״כ אין שוס אחד יכול להתרעם‬
‫על השי״ת כי הוא בחר כך וזה מ״ש רז״ל לצביונם נבראו לדעתם‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫נבראו‪ .‬וכשאדם מזדווג עס אשתו כשינווט שניהם למצוה ולטובה‬
‫יצא ולד צדיק גמור בחור מקין‪ !:‬ופנימי וההיפך בהיפך‪ .‬ואם האב‬
‫כיווין לטובה והאם לרעה יהיה לו אור מקיף טוב ופנימי רע ובהמשך‬
‫הזמן יכוך המקיך לפנימי ויעשהו טוב וכשהוא להיפך יכוך המקיך‬
‫הרע הטוב לפנימי ויהיה רשע‪ .‬ואס הגבר כח האב בילד יהיה‬
‫מהיר קל כנשר ו ק כצבי ואס תגבר כח האם יהיה כבד ועצל‪.‬‬
‫מז״ה חסד לאברהס מעין ד׳ עין יעקב נהר י״א עי״ש שהאריך‬
‫‪ ,‬הרבה ס׳ מדבר קדמות מער׳ יו״ד ס׳ כ״ג‪:‬‬
‫’יי( ילדים המשחקיס כשהס ישניס וכן במשחקיס לבדס אפי׳‬
‫בהקיץ סימנא הוא שהפלונית משחקת עמהס ובפרט‬
‫ליל ר״ח וטוב שהרואה אותם משחקים שיכה אותם באצבעו על‬
‫החוטם ויאמר זילי פ׳ מכאן צית לך כאן חולק ואחסנא לית לך‬
‫נייחא כאן ויאמר ויהי נועם כולו ככה יעשה בהכאה על החוטם‬
‫ג״פ ובכל פעם ישמור הםדר הזה ליקוטי גורי האר״י ז״ל כ״י דבש לפי ‪:‬‬
‫יא( י ר ך ^ לכאב הירך תבשל החטים במים עד שיתרככו ולא‬
‫יתבקעו ותוציאם ממים והניחם בחתיכת פשתן ותשים‬
‫על מקום הכואב בעודו חם‪ .‬ואפשר שיועיל לכל כאב הפרקים‬
‫ועיין מע׳ פ׳ אות פרקים ועיין ערך ארכובה‪ .‬ובם׳ רפואה וחיים‬
‫כתב וז״ל ירכיים חמימות הירכיים שיוצא אבעבועות יקח אפונים‬
‫יבשים ויקלם באור ויעשם אבק דק במכתש ויערבם בשמן זית‬
‫ויםוך עליהם ויועיל לכוייה ג״כ ס׳ רפו״ח ‪:‬‬
‫יב( ים^ ההולך בים ומבלבל אוהו יכתוש רוד׳ה ויטבול הפ׳יס‬
‫שהוא הכובע באותן המים ויתנהו על ראשו גם יריח פת‬
‫לחם ועוד יכבם הפ׳יס במי הים עוד יתן על בטנו כמו טבעת של‬
‫פומא ס' רפואה וחייס‪ .‬ובס׳ אביעה חידות כתב וז״ל סגולה נפלאה‬
‫למי שרוצה לילך דרך ים‪ .‬יוליך עמו איזה צפור ואיזה דג היס‬
‫חיים‪ .‬וזה סגולה לעבור את הים בשלים‪ .‬גס ישא עמו סיד‪ .‬ותפלת‬
‫יונה הנביא סגולה לאומרה על הים‪ .‬עיין ס׳ המדות למהר״ן ז״ל‬
‫ובסה״ק האח נפשינו באורך‪:‬‬
‫יג( ירן^ להשקיט הים מזעפו קח קנה וחלקהו לד׳ חלקים ותכתוב‪,‬‬
‫פסוק ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלדי׳ס עמדי אני‬
‫אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל‪ .‬וקח מצה שמורה‬
‫וכתוב עליו אברהם יצחק ויעקב מפה דוד וחלקהו לד׳ חלקים והשלך‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫לד׳ רוחות הים כך מצאתי מסכ׳׳י‪ .‬ונתב הרב החסיד שבכהונה בס׳‬
‫מד״ת אות י׳ ערך יס משם כ״י הקדמת ס׳ יצירה וז״ל מי שרוצה‬
‫לפרוש ביס קודס שיכנס בספינה יקח ג׳יאבניס משפת היס וכשלוקח‬
‫האחת יאמר ה׳ וכשלוקח הב׳ יאמר אלד׳ינו וכשלוקח הג׳ יאמר ה׳ אחד‬
‫ויכנס לספינה וישמור האבניס ואס ח״ו יש סער גדול ביס והספינה‬
‫בסכנה גדולה יקח הג׳ אבניס בידו וישליך אבן אחת לצד ימין‬
‫ויאמר אס מפני לא תחילו וישליך אבן אחרת לצד שמאל ויאמר‬
‫נאס ה׳ והאב; הג׳ ישליך לפניס למקום שהספינה הילכת ויאמר אשר‬
‫שמתי חול גבול ליס עד סוך הפסוק ומיד ינוח היס מזעפו‪ .‬מס׳‬
‫האח נפשיט ‪:‬‬
‫יד( י ב ל ת כתב הרב שבילי אמונה נתיב ד׳ וז״ל היבלת בלשון‬
‫ערב תאלול ובלעז ברוגה ואי בשר העודף ע״ג העור יצאו‬
‫בכל הגוף ויותר בידיס וברגליס והס משני מיניס או רכה בלא‬
‫כאב ואז יהיה מליחה הלבנה ומה שיהיו ממנו קשה נסדק ואז יהיה‬
‫ממרה שחורה וראוי תחילה להריק הגוף מהליחה הגורמת אותה‬
‫ואחרי כן נתוח אותה מחוץ ברפואות המיבשות תחילה ואס לא‬
‫סרו ימיחס ברפואות חדות כי הס יעפשוס ויחתכוס ואולס הרפואות‬
‫המיבשות הס כגון שימשחס בשמן הדס ובשמן נרד ואח״ך יפזר‬
‫עליהס אפר מצפרני פרצוה הבהמה שחוק או אפר משריגי הגפנים‬
‫שחוקיס היפב ונילושו בחומץ וישיס על היבלת או עלי זית מבושלים‬
‫בחומץ וכתושים היפב או אפר קצף הים שנילוש בדבש או ישים‬
‫סביבה או עליה חלב של תאנה מעורב עס חלב כליות בהמה או‬
‫ימשחנו בכבד של תרנגולת ואח״כ יפמון הכבד■ באשפה וכשכלה הכבד‬
‫תכלה היבלת או ימשחנה במי הגפן הבוסר או במעפ ציר או בדס‬
‫היונה אס מיד כשישחפנה או בקמח שעורים שנילוש בחומץ החלב‬
‫היוצא מהתאנה כשאינה מבושלת יועיל לעקיצת עקרב יע״ש ובס׳ פרקי‬
‫משה להרמב״ס כתב וז׳׳ל יבלת ובשר הנוסף והשחיניס המתחדשים‬
‫משרפת אש ירפה זבל הצאן מיובש ומולש בחומץ ויועיל בע״ה ‪:‬‬
‫מי( ייל‪ .‬לשותה יין ושכר הרבה יכתוב בקערה אלו השמות עמיו״ן‬
‫עמיו״ן פמיו״ן פמיי״ן וכתוב שמו ושס אמו וקח ריריס היורדים‬
‫מפי השור וערב ביין והשקהי וישנא היק‪ .‬סכ״י מערבי‪ .‬ובס׳ ימלפ‬
‫נפשו כתב אס תקח מעפ מצואת האריה עס ריר היוצא מפי השור‬
‫מעורב מס יין ותן' לשכור ימאס היין ולא יוסיף לשתותו כל ימי חייו‬
 ‫הילדיס‬ ‫מראה‬
‫ובס׳ האח נפשיט נתב וז״ל למטע הארס משתיית היין קח‬
‫כבר של עירב שחור ויבשהי וי־וק אותו היכיב ותן לו לשתות עם‬
‫יין בלי ידיעתו וימאסני‪ .‬או יקח עורב חי ותן אותו בתוך כד היין‬
‫עד שימות שס והבקע מרתו בתוך היין ותי לשתות מאותו היין למי‬
‫שתרצה בלי ידיעתו וישנא את היין בדוק ומניסה‪ .‬או קח מעט זבל‬
‫צעיר דרור ותעשה אותו אבק וערב ביין וישתה ממנו ולאי יוסיף‬
‫עוד לשתות יין וגס לא ישב קריב ליין מסכ״י ‪:‬‬
‫עז( יין שלא ישתכר אדס משתיית יין ושני קודס שישתה יאכל‬
‫מן הר־אה של עז צלויה‪ .‬עיד אחרת יאכל שקדיס מריס‬
‫בבקר אליבא ריקניא אכן אס היה שכיר כבר רפיאהו היא שישתה‬
‫חימץ ויפיג ייט מיד‪ .‬בדו״מ‪ .‬הרב עובר אורח אות ב׳ ‪:‬‬
‫נייג( י ד י □ מבוקעות מחמת נעילת ידיס בימות החורף מחמת שלא‬
‫נתנגבו יפה ירחון במי סילקא‪ .‬וכן לשחין ש״ע או״ח‬
‫‪ ,‬סי״ר‪ .‬ס׳ רפואה וחייס מע' א׳ אות כ״ח‪:‬‬
‫חי( ל ל ד ת שמירה ליולדת תכתוב על קלף ה׳ רמה ידך בל‬
‫יחזיון‪ .‬וגס שס א ת ה לקועי מהר״ן רפואה וחייס‪.‬‬
‫ולדעתי זה רמוז בפ' א ת ה כתר לי מצר תצרני‪ .‬ועיין מ׳׳ש‬
‫בעניותי בסה״ק יפות מראה ע״פ המלאך הגואל אותי מכל ר״ע‬
‫הרומז לשש אתה הפודה מר״ע חדריס כמ״ש מהר״ש מוסערפול' ז״ל‬
‫ולפי״ז יע״ן יברך את הנערים ויקל־א בהס שמי כי שס אתה שהוא‬
‫פודה ומציל מאותם ר״ע חדרים הוא המברך את הנערים ישומרס‬
‫בעת לידתן וק״ל רא״ה אנכ״י ובס' כ׳׳י מ"כ וז״ל יולדת ועדין‬
‫לא יצאה השליה תעשן אותה בליאת חתול או בזנב חתול ותצא‬
‫השליה מיד בע״ה‪ .‬ובס' שבע מוסר פ׳ כ״ד כתב וז״ל וצריכה האשה‬
‫אחר שילדה בן או בח שתתן הודאה להקב״ה וכה תאמר יהי רצון‬
‫מלפניך המלך הו־חמן כשם שהצלתני מהצרה הגדולה הזאת ומן הסכנה‬
‫עצומה זאת כך יכמרו רחמיך להציל מהסכנה הזאה לכל בנות‬
‫ישראל זל־ע אהובך יכשס שהצלתי עתה כך עשה עמי אות לכייבה‬
‫בכל פעס שאלד ו כשתקום מהמעה תאמר יהי רצין שתזמין מזון‬
‫עבדיך התינוק הזה ברבוי חלב די מחסורו אשר יחסר לו ושים‬
‫בלבבי העת שצריך לינק ‪,‬כדי לתת לו והקל מעלי השינה ובעת‬
‫שיבכה פתח אזני כדי לשומעו מיך ותצילני שלא תפול ידי עליו‬
‫בעת השינה וימית ח״ו עכ״ל יעו״ש‪:‬‬
‫נב‬ ‫דדלדים‬ ‫מראה‬
‫יס( י מי * ם של כל החדש יגידו צדקתם מובס וסמלתס מועתק‬
‫מס׳ נפלאים מעשיך משס ס׳ העתידות והחזיון כ״י‬
‫וז״ל בקיצור נמרן לדברים הצריכיס לנו ‪:‬‬
‫י ן □ א׳ בחדש יום מוב מאד כי בו נאמר כי מוב ובו נברא אדה״ר‬
‫וחזה והנולד בו יהיה במז״צן ובס״ש צומח ועולה ולחולה אס‬
‫יעשה פדיון נפשו קודם מנחה וירבה בצדקה ויתרפא וכן לחשוכי‬
‫בניס אס יתנו צדקה ויתפללו תפלת הבנים תקובל תפלתם ברצון‪.‬‬
‫ומה מאד מסוגלת אמירת תהליס ביום הזה עד למאד ונכון‬
‫לשמוח בו ‪:‬‬
‫ב׳ בחדש יבשר מוב לחולים ורפואה שלימה והנולד בו יהיה‬ ‫יום‬
‫דומה לאמו ויגביר בו מבע אמו יותר משל אביו ויחיה ‪:‬‬
‫ג׳ בחדש החולה אס נפל לממה בו ביום יחוש על נפשו לתת‬ ‫יום‬
‫צדקה כפי כחו בפדיון נפשו ויקבל על עצמו לעשות איזה מצוה‬
‫כשיקום מחליו וברוך אומר ועושה והילד הנולד בו יהיה משובש‬
‫זעלול לחולי הטפל ב״מ‪ .‬לזה יכתוב לו קמיע מאדם גדול ומומחה‬
‫מרס יקראהו החולי והיום הזה מוב הרבה לקנות דברים של מצוה‬
‫מלית או תפילין וספרים וכיוצא‪:‬‬
‫י‪ 1‬ם ד׳ בחדש מוב לכל דבר ולטשא אשה יהיה בס״מ וישמח עמה‬
‫ברם קשה לחולה‪ .‬והנולד בו ביום צריך שמירה מעלייא ‪:‬‬
‫י‪ 1‬ם ה׳ בחדש קשה מאד לכל מלאכה יען קין נולד בו ונאמר עליו‬
‫שבעתיים יוקם קין אבל מסוגל לתשובה ‪:‬‬
‫ו׳ בחדש מוב יבשר לחולה ברפואה והנולד בו יהיה בעל‬ ‫יום‬
‫מריבה ומחלוקת ואכזר‪ .‬וסגולת לימוד תהליס כולו משובח הרבה ‪:‬‬
‫י ן □ ז׳ בחדש הנולד בו יחיה‪ .‬ומה סוב ומה נעים להרמת בצדקה‬
‫ולהפריש מעשרות ולחלקם לעניים ולתת לכל שואל מאשר‬
‫‪,‬‬ ‫תשיג ידו‪:‬‬
‫י ו ם ח׳ מה נכבד היזם הזה ומוב לכל ענין וסגולתו שגבה מאד‬
‫למי שהוא בצרה כגון בניס או חסרון כיס וכיוצא ילמוד פ׳‬
‫העקדה ז״פ בתפילת מנחה עם פרשת הקסורת ג״פ בכונה עצומה‬
‫ויתפלל מנחה בכונה וישאל שאלתו והממע תפלה יאזין תפלתו‬
‫וביום הזה נולד מתושלח הצדיק זי״ע‪:‬‬
‫י ו ם מ׳ בחדש מוב מאד לחנך בו הנערים לבר מצוה וגס להוליכם‬
‫לבית הספר והיום הזה נולד בו למך וסגולת היום הזה הוא‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫באשמורת הבקר עת רצון ויפק רצון מה'‪:‬‬
‫ין □ יו׳ד עבא הוא ועבא ליהוי לכל ענין ולכל בנין ללמוד וללמד‬
‫לדון ולשפוע והנולד בו חיו יחיה באורך ימים ושנות חיים‬
‫וביום הזה נח התחיל לבנות התיבה‪ .‬וסגולת היוס נווב לבדוק‬
‫המזוזות והתפילין והציציות והבודקס מאריך ימיס ‪:‬‬
‫ץ □ י״א מוב ומסוגל הרבה לעשות יומא ניבא לרבנן להאכילם‬
‫ולהשקותם ולהעניקס מפרי נדבתו‪ .‬ומועיל הרבה לחשוכי בניס‬
‫עשיית הסעודה כאמור ולקבל ברכתס והייס הזה נולד בו שת ועליו‬
‫נאמר כי שת לי אלדי׳ם זרע אחר ולכל דבר ולכל קנין ולכל ענין‬
‫הוא מוב ‪:‬‬
‫יו □ י״ב רביס אומרים שהיוס הזה מוב לזרוע וכו׳ ולכל עבודה‬
‫בשדה‪ .‬ולחולה טוב יבשר ואס יתנהג בתכלית הטהרה בשבילה‬
‫ותענית ביום הזה יקרא אל ה׳ והוא יענה‪:‬‬
‫יום י״ג יזהר לבל יסתפר היוס הזה וישמור עצמו מכל מלאכת‬
‫הראש אפי׳ סריקה במסרק עד שכ״כ אמרו אפי׳ תמרוקינ‬
‫ושמנים טובים הניתנים בראש ימעט בהס היוס הזה‪ .‬וטוב מאד‬
‫להקביל פני רבו ולקבל ברכתו ואס יכניס אורח לב*תו היום הז^‬
‫יקרע רוע גזר דינו ונגע לא יקרב באהלו ומסוגל לימוד ס׳ בראשית ‪:‬‬
‫י ו ם י״ד נח בירך לבניו וטוב לכל ענין‪ .‬והנולד בו אדס גדול‬
‫יהיה וצדיק ויאריך ימים‪ ,‬ומסוגל הרבה ללמוד ס׳ דבריס עס‬
‫ס׳ חמישי שבתהליס ‪:‬‬
‫יום ט״ו זה היוס מוכשר למחלוקת כי בו נפרדו הלשונות ומסוגל‬
‫מאד ללמוד מס׳ סוכה שעליה נאמר תצפנס בסוכה מריב לשונות‪,‬‬
‫וסמוך לבו לא ירא הלומד מס׳ סוכה ואומר קדיש דרבנן לא יגלה‬
‫ולא יקרה לו שוס מקרה עס איש אלם וחמסן ואכזר כל אותו החודש ‪:‬‬
‫יום ט״ז טוב לעשות חופת חתניס וכלות והחולה בו במהרה יקוס‬
‫מחוליו גס לנולדים בו טוב יבשר ובו ביום נולד נחור אחי אברהס‬
‫והלומד בו ביום ס׳ ויקרא כולו אזי מצליח הצלחה מרובה בכל‬
‫מעשיו‪:‬‬
‫י ל ם טו״ב יזהר שלא יכנס למרחץ ולא יסתפר והחולה צריך שמירה‬
‫והנולד בו יהיה לו אות בעפעפיו וטוב ומסוגל ללמוד בו ס׳‪.‬‬
‫פועל צדק או ס׳ אחר שיש בו מנין המצות בקיצור וימנה כל התרי״ג‬
‫מצות ועם שבעה דרבנן הס כת׳׳ר וסגולת למודס ביוס הזה לקרע‬
‫נג‬ ‫דדלדי ם‬ ‫מראה‬
‫רוע גזר דין הכתוב עליו ויכתב בס׳ חייס מוביס ‪:‬‬
‫י ו ם ח״י בו נולדו יעקב ועשו ועוב לפרוש ביס וביבשה והגולד‬
‫בו יהיה בס״מ וימיה ומסוגל הרבה ללמוד ס׳ שזפעיס כולו‬
‫בו ביוס וינצל מעין הרע ומשנאה ומקנאה כל החדש ‪:‬‬
‫י ו □ י״מ יבשר נווב לחולה ומוב לכל דבר ולכל מלאכה ובו ביוס‬
‫לקח אשה יצחק אע״ה וסימנא מילתא היאבוא׳י כלה והנולד‬
‫בו יהיה יפה טוהר ומסוגל להשמעת התפלה ואס ילמדו התהלים‬
‫בכנופיא עס פרשת העקדה בכונה נכון לבס שתקובל תפלתס ברצון‬
‫בתוך ג׳ ימים יענו ויעתרו ברחמים מן השמיס ‪:‬‬
‫י*‪ 1‬ם ך׳ בו ביוס בירך יצחק ליעקב אע״ה ואמ״ל הקול קול יעקב‬
‫והידיס ידי עשו וסימניך ידוגימט׳ ך׳ והיוס הזה מסוגל לפתוח‬
‫איש את ידו בצדקהאיש כמתנת ידו וטוב לכל דבר ומ״ט ומה‬
‫נעיס אס יעשה סעודה לת״ח ויקבל ברכתם ‪:‬‬
‫קשה לכעס ולמחלוקת כי הכעס מזיק‬ ‫י‪ 1‬ם כ״א א״ך זה היוס‬
‫בו ביוס וישמור התינוקות שלא ילכו בשוק ובפרט אס ילכו‬
‫בגילוי הראש והרגל יחך ח״ו כי יש ‪ .‬ביוס הזה שעה שאינה מוכשרת‪.‬‬
‫וסגולתו לינצל מאותה שעה ילמוד פ׳ הקטורת ופ׳ העקדה ופרשת‬
‫המנורה וינצל בע״ה ואס יעשה כופרנפש או צדקה לעניים הנה‬
‫מ״ט ומה נעיס ‪:‬‬
‫ר ם כ״ב טוב לכל דבר וסימנו ביום טוב״ל; היה בטוב‪ .‬ובו נולד‬
‫יוסך הצדיק ע״ה ברס אס הפילה האשה ביוס זה תהיה בסכנה‬
‫ב״מ ומחצות ואילך עת רצון לקבלתפלה‪ .‬ועליו נאמר בעת רצון‬
‫עניתיך‪ .‬וישמור עצמו מכל חטא ועוןביוס הזה בפרט‪ .‬וסימניך‬
‫ואה״י תמים לו ואשתמרה מעוני אשרי אדס עז לו ב׳ך והב׳ט פני‬
‫משיחך גימ׳ כ״ב‪:‬‬
‫ר ם כ״ג טוב הוא ובו נולד בנימין הצדיק‪ .‬וטוב להרבות בלימוד‬
‫בייס זה וסימניך ובתורתו יהג״ה יומס ולילה‪ .‬ולחשוכי בניס‬
‫טוב ללמוד ביוס הזה שמואל א׳ וב׳ ויתפללו אל ה' על הבניס‬
‫והיא יענס‪:‬‬
‫י‪ 1‬ם כ״ד ישמור אדס עצמו מכל דבר כי היוס קשה מעט וסימניך‬
‫ד״ך נכלס‪ .‬וישמור הבניס הגדוליס והקטניס זכריס ונקבות‬
‫לבל ילכו גלויי ראש ורגל‪ .‬והנולד בו ימות מיתה משונה‪ .‬ואותו‬
‫היוס מוכשר לעין הרע ב״מ‪ .‬לכן יתן צדקה לענייס כדי לתקנו‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫ולמתקי ורמז א‪ q‬יד״• תכין עמו וע״י הצדקה מלא הי׳א וטבא ליהוי ‪:‬‬
‫י ו ם כ״ה לא טוב לכל דבר ולא יכנס למרחץ ולא להסתפר‪ .‬והנולד‬
‫בו ימות בברזל רח״ל‪ .‬ומי שהיא מוכרח לעשות איזה דבר‬
‫ילמוד ח׳ רביעי שבתהליס ואלפ׳א ביתא בשמו אזי ה' יהיה לו‬
‫מושך חסד וסי׳ יה׳י חסדך ה׳ עלינו ‪:‬‬
‫י‪ 1‬ם כ״ו טוב מהד לכל מלאכה וסימנו והי״ה לשון שמחה ובו‬
‫קרע מרע״ה אה‪ ,‬היס וטוב ללמוד בו יונה הפטרת יוס הכפוריס‪.‬‬
‫וסגולה למקשה לילד תתן צדקה ותלד בשלוס‪:‬‬
‫י‪ 1‬ם כ״ז בדוק בשמא ז״ך וישר‪ .‬ובטני לכל דבר ולכל ענין ולכל‬
‫קטן ומסוגל מאד לתפלה מחצות היוס ואילך עת רצון‪ .‬ואס‬
‫הרעיס בו יבשר טוב ‪:‬‬
‫ין □ כ״ח טוב מאד ומסוגל לתענית וכן יוס כ״ט וכן יוס שלשים‬
‫דהיינו משמרת ער״ח ולא ישכח מן הצדקה שהיא מסוגלת‬
‫מאד ולהרבות בלימודים כפי יכלתו ובפרט לימוד תהליס אשר שגבה‬
‫מעלתו בחסרון הלבנה ולהתאמץ ביוס התענית לבל ידבר דברים‬
‫בטליס וכל שכן שקר וחנופה וליצנות‪ .‬ורמזו בפסו׳ ורב שלוס שהיא‬
‫התורה עד בלי ירח דהיינו בחסרון הלבנה ומ״ט ומה נעיס לטבול בכל‬
‫ער״ח ע״כ נמצא בס׳ סידורא דסידרא ובס׳ העתידות ובס׳ החזיון‬
‫ובס׳ נפלאים מעשיך‪ .‬נשלמו ימי החדש כזה ראה וקדש‪:‬‬
‫ל י מ י ם ‪ .‬מי שנולד ביוס מימי השבוע למען דעת לבן הנולד ביור‬
‫ההוא בשעה ההיא מה יהיה אחרלתו בטבע כוכבו ומזלו‬
‫השולט באותו יוס ובאותה שעה והוא בטבע ז׳ ימי השבוע הוטבע‬
‫מחכמי הכשרים והובא בס׳ משפטי הכוכבים להראב״ע ז״ל‪:‬‬
‫ו ד ן ן כי יוס א׳ שעה א׳ חמה‪ .‬שעה ב׳ נוגה‪ .‬שעה ג׳ כיכב‪ .‬שעה‬
‫^ ד' לבנה‪ .‬שעת ה׳ שבתי‪ .‬שעה‪.‬ו׳ צדק‪ .‬שעה ז׳ מאדיס‪ .‬שעה‬
‫ח׳ חמה‪ .‬וחוזר חלילה לשבעת ימי השבוע כאשר מפורש יוצא בסה״ק‬
‫דבק מאח מערכת ג׳ דכ״ד ע״ד‪:‬‬
‫א ם נולד ביוס א׳ בשעה א׳ יהיה אדס גדול דהיה גדול בשררה‬
‫ויהיה עצל במעשיו‪ .‬ואם בשעת מאדיס יהיה מטריף ושופך‬
‫דמים או זנאי או שוחט או מוהל‪ .‬ואס בשעת נוגה יהיה סוחר וחכם‬
‫בחכמת השיר והניגון‪ .‬ואס בשעת כוכב יהיה אוהב אמת וקרוב‬
‫להיות חכס או סופר‪ .‬ואס בשעת לדק כל ימיו יהיה בטוב‪ .‬ואס‬
‫בשעת לבנה יהיה זך ותמים‪ .‬ואס בשבתי יהיה סרוח בגופו ויהיה‬
‫נד‬ ‫דדלדי ם‬ ‫סראה‬
‫גבור ובעל זימה ‪:‬‬
‫ן א □ נולד ביזם ב׳ שקול יהיה בנכסים פעמים עני ופעמים עשיר‬
‫אם נילד בשעת לבנה יהיה חכם חי דיין‪ .‬ואם בשעת חמה‬
‫יהיה עני אבל לא עני מאד‪ .‬ואס בשעה טגה חסיד ועשיר יהיה‪.‬‬
‫ואס בשעת כיכב וצדק‪ .‬צדיק וישר יהיה‪ .‬ואס בשבתי יהיה סרוח‬
‫בנופו‪ .‬ואס ‪ .‬במאדים ספק להיות שר העבחיס ‪:‬‬
‫ו א □ כולד ביום ג' יהיה עז פנים וגבה רוח‪ .‬אס במאדים גנב‬
‫יהיה‪ .‬ואס בנייה סרוח בגופו‪ .‬ואס בחמה וצדק רב ועשיר‬
‫יהיה‪ .‬ואס בלבנה אור עינים לכל אדם יהיה‪ .‬ואם בלילה בשעת‬
‫מאדים לסכייס יהיה‪ .‬ואס בנוגה ירא שמיס יהיה‪ .‬ואס בשבתי יהיה‬
‫הילוכו באמת‪ .‬ואס בכוכב שופכי ומפלפל בהלכה יהיה‪ .‬ואס בחמה‬
‫דברן וחמק ייראר‪.‬ן יהיה‪:‬‬
‫ו א ס ביום ד׳ אס בצדק צדיק ושופכי יהיה‪ .‬ואס בחמה עשיר‬
‫יהיה‪ .‬ואס בנוגה חכם יעשיר‪ .‬ואס במאדיס רשע יהיה‪ .‬ואס‬
‫בשבתי■ חכם גדול יהיה‪ .‬ואס בכוכב חוזה אי סופר יהיה‪ .‬ואס בלבנה‬
‫מצליח בזיוף יהיה ‪:‬‬
‫)יא □ ביוס ה׳ חכם וגדול יהיה ‪ .‬אס בצדק פקח גדול‪ .‬ואס במאדים‬
‫עשיר וגנב‪ .‬ואס בנינה קנאי וגונב דעת הבריות‪ .‬ואס בכוכב‬
‫יהיה רמאי‪ .‬ואס בשבתי לא רע ילא כיוב יהיה‪ .‬ואס בחמה ולבנה‬
‫ילך בדרך ישרה ואוהב את הבריות ‪:‬‬
‫)יא □ טלד ביום ו׳ עשיר וחסיד יהיה‪ .‬ואס בנוגה חכס וגבור יהיה‪.‬‬
‫ואס בכוכב פקח וחסיד‪ .‬ואס בצדק רודף צדקה וחסד‪ .‬ואס‬
‫בחמה או לבנה שס כיוב •היה לו‪ .‬ואס בשבתי רע ויאנח‪ .‬ואס‬
‫במאדים חנך ורע וגבה ריח יהיה ‪:‬‬
‫ן א □ בשבת ימות בשבת ויהיה סרוח‪ .‬ואס בחמה בעל חימה‬
‫יהיה‪ .‬ואס בנוגה בעל מריבה יהיה‪ .‬ואס בכוכב וצדק מכובד‬
‫לבריות ייכבדוהו הבריות מאד‪ .‬ואס בלבנה אוהב האמת ודרך הייש־‬
‫ואס במאדים גבור יהיה עב״ל‪ .‬ס׳ אביעה חידות ‪:‬‬
‫ו א ר ז ״ ל במס׳ שבת דף קנ״ו ע״א וז״ל כתיב בפנקסיה‪.‬דרבי יאושוע‬
‫בן לד האי מאן דבחד בשבא יהא גבר או כוליה לכייבו‬
‫או כוליה לבישו מ״ע דאיברו ביה אור וחושך‪ .‬האי מאן דבתרי‬
‫בשבא יהא גבר רגזן מ״גי משים דאיפליגי ביה יזיין‪ .‬האי מאן‬
‫דבתלתא בשבח יהא גבר עתיר וזנאי יהא מ״כי משוס' דאיברו ביה‬
 ‫דדלדי ם‬ ‫מראה‬
‫עשבים‪ .‬האי מאן דבארבעה בשבא יהא גבר חכים ונהיר מ״ס‬
‫משוס דאיתלו ביה מאורות‪ .‬האי מאן דבחמשה בשבת יהא גבר ממל‬
‫חסדים מ״מ משוס דאיברו ביה דגים יעופית‪ .‬האי מאן דבמעלי שבתא‬
‫יהא גבר חזרן במצות‪ .‬האי מאן דבשבתא יהא‪ .‬בשבתא ימות על‬
‫דאחילו עליה יומא רבא דשבתא‪ .‬אמר רבא בר רב שילא וקדישא‬
‫רבה יתקרי אמר להו רבי חנינא פוקו אמרו ליה לבר לואי לא‬
‫מזל יוס גורס אלא מזל שעה גורס‪ .‬האי מאן דבחמה •יהא גבר‬
‫זיותן יהא אכיל מדיליה ושת• מדיליה ורזוהי גליין אס גניב לא מצלח‪.‬‬
‫האי מאן דבכוכב נוגה יהא גבר עתיר וזנאי יהא מ״כי משום‬
‫דאיתיליד ביה נורא‪ .‬האי מאן דבכוכב יהא גבר נהיר וחכיס משוס‬
‫דספרא דחמה הוא‪ .‬האי מאן דבלבנה יהא גבר סביל מרעין בנאי‬
‫וסתיר סתיר ובנאי אכיל דלאו דיליה ושתי דלאו דיליה ורזוהי נסיין‬
‫אס גנב מצלח‪ .‬האי מאן דבשבתי יהא גבר מחשבתיה בפלין‪ .‬ואית‬
‫דאמר כל דמחשבין עלוהי במלין‪ .‬האי מאן דבצדק יהא גבר צדקן‬
‫אמר רב נחמן בר יצחק וצדקן במצות‪ .‬האי מאן דבמאדיס יהא גבר‬
‫אשיד דמא אמר רב אשי או אומנא או גנבא או מבחא או מוהלא‪.‬‬
‫אמר רבה אנא במאדים הואי‪ .‬אמר אביי מר נמי עניש וקטיל‪.‬‬
‫איתמר׳ רבי חנינא אמר מזל מחכים מזל מעשיר ויש מזל לישראל‬
‫וכו׳ יעי״ש ‪:‬‬
‫אלו הס הימים המסוגלים לכתוב בהס קמיעות ע״ס‬ ‫כא(‬
‫ימי החודש כל שלשיס יום יוס א׳ בחדש כולו טוב‪.‬‬
‫יוס ב׳ טוב בבוקר לבד‪ .‬יוס ג׳ אינו טוב‪ .‬יוס ר' כולו טוב‪ .‬יום‬
‫ל בבוקר דוקא טוב‪ .‬יום ו׳ וז׳ לא טוב‪ .‬יוס ח׳ כולו טוב‪ .‬יום ט׳‬
‫ויו״ד וי״א אינס טובים‪ .‬יוס י״ב טוב כולו‪ .‬יוס י״ג וי״ד לא טוב‪.‬‬
‫יום ט״ו בבוקר לבד טוב‪ .‬יום ט״ז לא טוב‪ .‬יום טי״ב בערב לבד‬
‫טוב‪ .‬יום ח״י וי״ט וך׳ אינם טובים‪ .‬יום כ״א בערב לבד טוב‪ .‬יום‬
‫כ״ב וכ״ג וכ״ד לא טוב‪ .‬יום כ״ה ומס כ״ו ויום ז״ך ויום כ״ח‬
‫בבוקר לבד הס טובים‪ .‬ע״כ מ״ך מסכ״י‪ .‬ובס׳ אחר כ״י מאשור ומבבל‬
‫מצאתי כתוב וז״ל אלו הס ימי החדש המסוגלים לכתוב בהם קמיעות‬
‫יום א׳ ד׳ י״ב כ״ב כיה כ״ח כל היום ראויס הס לכתוב בהם‬
‫מהבוקר עד הערב‪ .‬יום ב׳ ה׳ ז׳ ח׳ י״א י״ד ט״ז כ״א כ״ד כ״ז‬
‫למ״ד אין לכתוב בהם קמיעות כל היום רק מאור הבוקר עד חצי‬
‫היום דוקא‪ .‬יום י״ז משעה תשיעית עד שעה י״ב בערב טוב‪ .‬ואלו‬
 ‫נה‬ ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫הימים שאין מוב לכתוב בהס כלל יום ג׳ כן׳ ו׳ יו״ד י״ג ‪p‬״‪1‬‬
‫י״ח י״ט ך' כ״ג כ״ו כ״ני ואם תכתוב בימים אלו איזה קמייגוה‬
‫לא יועילו אדרבא יזיקו לכותב ודי בזה לכל נבין וחכם ‪:‬‬

‫מ ע רכ ת ך‪.‬‬
‫א( כ ב ו ד אב ואם ידוע מהך עובדא דר׳ יאושע ששלח אחר א׳‬
‫קצב ג׳יפ ולא בא אצלו ער שהלך ר״י בעצמו אצלו‬
‫וכשראה הקצי נפל על פניו ואמ״ל רבינו מה יום מיומים כי נר‬
‫ישראל בא אצל עברו אמ״ל ר״י באתי לשאול מה מעשיך ומה מלאכתך‬
‫אמ״ל אדוני קצב אנכי ויש לי חב ואם זקנים ואינם יכולים לעמוד‬
‫על רגליהם ובכל יום ויום מלבישם ומאכילם ומרחיצם בידי ובשביל‬
‫זה לא באתי אצלך עמד רבי יאושע ינשקו על ראשו אמ״ל בני אשריך‬
‫ואשרי חלקך ומה כיוב חלקי שזכיתי־ להיות חבירך בג״ע יעו״ש הובא‬
‫בס׳ נפלאים מעשיך ‪:‬‬
‫‪ (3‬כ בו ד אב ואס קי״ל דאב שמחל על כבודי כבודו מחול‬
‫אמנם בס׳ החסידים סי׳ תקע״ג כתב דהגס שאביו מחל‬
‫נענש ביד שמיס ורבינו האר״י ז״ל כתב דכשהצדיקיס בג״ע כשרוצים‬
‫להעלותם מעלה יותר מדקדקים על מה שעשו בקטנותם בני ז׳ או‬
‫ח׳ שנים לאביהם ולאמס‪ .‬מדב׳ר קדמו׳ת מע׳ כ׳‪:‬‬
‫ג( כ כ ו ר אב ואס‪ .‬אס הם רשעים איכא פלוגתא בין הרמב״ס והטור‬
‫אס הבן חייב לכבדם או פטור ולכל הדברות לצערו‬
‫ולזלללו נראה דאסור והט אזניך ושמע מה שאמרו בזה״ק ח״א סוך‬
‫דך קס״ד דרחל אמנו ע״ה נענשה על שצערה לאביה בענין התרפים‬
‫אך שנתכונה להפרישו מע״ז ולכן מתה ולא זכתה לגדל בנימין‬
‫ע״ש והוא פלא שם‪:‬‬
‫י( כ י ש ו ת המוליך אצלו שורש אזוב לא יזיקהו שוס כישוך‪.‬‬
‫י והאר״י ז״ל אמר שיהיה תמיד על השלחן הרמ״ז‬
‫בפי׳ הזוהר ח״ב על דל״ה יטו׳׳ש הביאו הרב מדבר קדמות מע׳‬
‫א׳ אות ך׳ וכל האומר אמן צ׳ פעמים בכל יום אין המכשפות יכולה‬
‫להזיק לו‪ .‬שם‪ .‬הבאתי דבריו לעיל מע׳ א׳ סי׳ כ״ד לך נא רא׳׳ה‬
‫ועיין בס׳ הנז״ל מעי פ׳ שכתב סגולת לבישת פשתן בלי תערובת‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫טראה‬
‫כלל היא נפלאה ואין שולנו ללובשי שוס נשון! ושוס מזיק ולא שוס‬
‫רע מז״ה חס״ל עין יעקב נהר נ״ב ע״ש באריכות ועמ״ש הרמ״ז‬
‫בפי׳ הזוהר ח״ג על דך כ״ו עכ״ל‪ .‬והילך לשון הש״ס בשבת‬
‫]דך פ״א סוע״א[ וז״ל מאי כשפיס כי הא דרב חסדא ורבה‬
‫בר ר״ה הוו קאזלי בארבא אמרה להו ההיא מטרוניתא אותבן‬
‫בהדייכו ולא אותבוה אמרה איהי מילתא אסרתא לארבא אמרו‬
‫אינהו מילתא שריוהא אמרה להו מאי אעביד לכו דלא מקנח לכו‬
‫בחספא ולא קטיל לכו כינה אמנייכו ולא שליך לכו ירקא ואכיל‬
‫לכו מכישא דאסיר גינאה ]ופירש״י דא*ן מקנחין בחרס שאוכל לעשות‬
‫לכס כשפיס‪ .‬ואין אתס הורגיס כינה בבגדיכס‪ .‬ואין אתס מוציאין‬
‫שוס וכרישה ובצל מאגודה שאוגדיס הגנניס ואוכליס אלא אתס‬
‫מתירין האגודה תחילה ש״מ כל הני קשיש לכשפיס יעו״ש ‪:‬‬
‫ה( כ י ש ו ף לדרוש במכשפיס לצורך חולה עיין ש״ע יו״ד סי׳ קנ״א‬
‫פסקיס וכתביס סי׳ ל״ו אבל מהרש״ל בשו״ת כתב‬
‫וז״ל דחולי שיש בו סכנה שרי‪ .‬ואס בא החולי עיי ריח שעה‬
‫או כישוך שרי אפילו בלא סכנה שרי עיין משאת בנימין בחידושי‬
‫דיניס יו״ד סי״ה עכ״ל ספר נפלאיס מעשיך ואורח ישריש יו״ד‬
‫יע״ש‪ .‬וסגולת הכשופיש נבדקיס על מיש חייס ונמחיס כמ״ש‬
‫בסנהדרין דס״ז זעירי איקלע לסקנדרייא של מצריס וקנה חמור‬
‫והלך להשקות לו מיס ונעשה דך גשר ונמש‪'.‬וחזר אצל המוכר‬
‫ואמ״ל אי לאו זעירי אתה לא מהדרינא לך יעו״ש ‪:‬‬
‫י( כ ל ה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה‪ .‬הכונה כ י האשה‬
‫עינה צרה באורחיס ואש עיניה יפות כלומר שהיא עין‬
‫טיבה והיא עלתה על מדות בנשיס שיש לה נדיבות א״כ אין כל‬
‫גופה צריכה בדיקה כי אפי׳ במה שהנשיס מדתן צרות עין היא‬
‫פירשה ממדתן והיא טובת‪ .‬עין נ״ש בשאר מדות שודאי יהיו לה‬
‫במדת חברותיה נשיס צדקניות‪ .‬הרב כלי יקר פ׳ חיי שרה‪ .‬מדב״ק‬
‫מע׳ ך׳ ‪:‬‬
‫‪ 0‬כ ל ב ’ ‪ ♦H DIw‬לנשיכת כלב שיטה דוקא בתחילה קשור‬
‫המך סמוך לנשיכה כמו ג׳ אצבעות ויחתוך‬
‫הנשיכה ואס המכה גלויה אז לא יחתוך כלל ואס המכה קטנה‬
‫יחתוך בסכין קטן צריך שתהיה גלייה זמן הרבה אפי׳ שנה ואחר‬
‫הוצאת דס יניח שס בעל חי חס כגון תרנגול או יונה וכיוצא בהן‬
‫נו‬ ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫דהיינו בעוד שהס חמין אחר השחיטה ואח״ך תעשה רטיה עס צואת‬
‫יונים וחרדל ואגוזים ודרו״מ ושום ימלח ודבש חי שקור׳ן בל׳ ערבי‬
‫שה׳ד עס טריאק׳ה ובצלים ואין להקיז דס בשום ענין בחולי זה‬
‫ולהכיר אס עדיין שם הארס או לא תניח על הארס אגוזים גדולים‬
‫ואח״ך תתן לתרנגול אס ימות עדיין שם הארם ואס לאו כבר הלך‬
‫ויסתום המכה‪ .‬מסכ״י‪ .‬אביעה חידות‪:‬‬
‫ח( כ ל ‪ 0‬סגולה מרב פפא למי שסיבבוהו כלבים יאמר לפניהם‪.‬‬
‫יש בי תשי״ו עצמות דהיינו תשי״ו עצמות דקליפה ואז‬
‫אין הכלבים יכולים להזיק לו‪ .‬רק יראו אותו לקבל נהירא דדקיק‬
‫כמבואר בזוה״ק ס׳ בלק וזה סוד גילה לנו דהע״ה כי סבבוני‬
‫כלבים עדת מרעים רת״ל מה אני עושה להם כשהכלביס סובבים‬
‫אותי אספרה כל עצמותי ר״ל אני סופר לפניהם כמה עצמות יש‬
‫בי‪ .‬כ״ל עצמוח״י המ״ה גי׳ תשי״ו המה יראו יביטו בי ואינם‬
‫יכולים להזיק כלל והענין פלא ס׳ ליקוטי מגורי האר״י ז״ל ועיין‬
‫בס׳ הזכירה ספר אביעה חידות מע׳ זו אות ה׳ ‪:‬‬
‫ט( ם ל ב ‪ .‬חלב הכלב מעורב עם מיס אס תשתה האשה המקשה‬
‫לילד תלד מיד‪ .‬או אס הרצה להפילו חי או מת יועיל‬
‫זה‪ .‬שן כלב שחור הנושא אותו לא ינבח עליו שוס כלב לעולם‪.‬‬
‫גס אס ישא עליו אדם שןכלב יועיל למי שנשכו כלב‪ .‬ולילד שלא‬
‫יצאו שיניו אס תתלה עליו יצאו בלי עמל וטורח‪ .‬גס אס תרצה‬
‫לעשות נקמה בשונאך קח עין ימין של כלב שחור וקבור בביתו ותראה‬
‫בז נקמה ס׳ נפלאים מעשיך‪:‬‬
‫ייי( כ י ש ו ף ♦ לעקור כישוך או עין הרע או מקרה רע יקח‬
‫מים חיים שתוקים בכלי ושים בספל ואמיר עליו‬
‫אלו הפסוקים בן פורת יוסך בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי‬
‫שור ז״פ אז ישיר משה זכו׳ עד רמה ביס ז״פ‪ .‬אז ישיר ישראל‬
‫את השירה הזאת עלי באר ענו לה‪ .‬באר חפרוה שרים כרוה‬
‫נדיבי העם במחוקק־ במשענותס וממדבר מתנה וממתנה נחליאל‬
‫ומנחליאל במות ז״פ‪ .‬ואח״ך יאמר •מצפיא״ל פ צ פ צי ״ ה‬
‫שתבטל זה הכישוך או עין הרע ויתן‬
‫להנבעת לשתות מעט וגס יזרוק על פניו וילך לחוץ וישפוך המיס‬
‫בפרשת דרכים ויחזיר אל הבית בלי שוס דבור כלל ויעמוד הספל‬
‫תחת המטה של חולי הנז״ל ויועיל ם׳ ימלט נפשו‪ .‬לבטל הכישון‪:‬ן‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫קח עור חולדה יעשה ז׳ חתיכות ותקמיר בכל יום חתיכה אחת‬
‫תחת המכושן{ ויריח בחועמי‪ .‬ע״כ אין כשסי^ שולשיס במי שנולד‬
‫באדר שני רבינו אפרים ‪:‬‬
‫אב ‪.‬וחס מלוה על הבן לסתום עיני אביו כשמת כי‬ ‫יא( כבוד‬
‫זהו כבודו כמ״ש בזוה״ק ס' ויחי דרכ״ו ע״א וז״ל בר‬
‫נש דזכי לבי בהאי עלמא ליבעי ליה לנגדא )סי׳ דרך המשכה מעע‬
‫מעע מפני כבוד אביו( עפרא על עינוי כד אתקבר ודא איהו יקרא‬
‫דיליה לאחזאה דעלמא אסתיס מיניה והוא ירית ליה לעלמא תחותוי‬
‫יעו״ש‪ .‬ועיין זוה׳׳ק ויקרא דפ״ב ע״א וב׳ בערך כאו״א ולירא מהם‬
‫וכתב מרן החבי״ף בס׳ נפש חיים מערכה זאת אותי״ג וי״ד זט״ו‬
‫וז״ל הזן ומפרנס לאביו ואמי זיכה לאריכות ימים ושנים והביא‬
‫משם הילקיט ראובני שזוכה להיות מלך וזוכה לבנים ומקרב את‬
‫הגאולה יכי תאוה נפשך לידע עד היכן מגיע מעלת כאו״א וכל‬
‫הדינים שנאמרו במציה זו בכל פרטיהם ודקדוקיהן אז תקרא בס׳‬
‫התורה מאה שערים דמתחילתו ועד שיפו היא מדבר במצות כאו״א‬
‫בואו שעריו בתודה ברוך שחלק מחכמתו ליראיי‪ .‬האח נפשינו ‪:‬‬
‫ומזלות אמרו רז״ל לאו מזל הייס גירס אלא מזל‬ ‫י‪ (3‬כוכבים‬
‫השעה ומצאתי בכתבי המקובלים לדעת באיזה כוכב‬
‫נולד אדם יחשוב שמו כמו שקורין אותו לס״ת ושם אמו ויצרף המספר‬
‫וישליך כל ז׳ ז׳ והנותר יראה אס נשאר א' נולד בכוכב ושבתאי‬
‫ואס ב׳ בכוכב צדק וכן כילם על סדר שצ״ס חנכ״ל לדעת באיזה‬
‫מזל נולד ישליך כל מספר י״ב והנותר יראה אס נשאר א׳ נולד במזל‬
‫טלה ב׳ במזל שיר וכן כילם וידיעה זו הכרחית הן לב״ש הן לדאקטר‬
‫ועיין־ לעיל באית יו״ד בענין יסודות האדם ואם נתחדש לאדם שם מחמת‬
‫חולי אזי מצטרפין ג״כ שם החדש עם הישן ושם אמו כנ״ל ודע לך‬
‫כי גדי ודלי הם בתים של שבתאי קשת ודגים של צדק טלה‬
‫ועקרב של מאדים אריה של חמה שור ומאזנים של נוגה תאוחיס‬
‫ובתולה של כיכב סרטן ביתו של לבנת וגס דע כי הנילד במזל‬
‫טלה גובר בו יסוד אייר בסרטן יסוד מיס וכן ארבעה חדשים‬
‫שניים גס כן הולכים בסדר הנ״ל וכן ארבעה חדשים שלישים‬
‫גס כן כסדר הנ״ל ומכח המזלות תדע כח הכוכבים ע״ד‬
‫משל שבתאי הוא פעמים יסוד עפר ופעמים אויר כי גדי הוא‬
‫זב‬ ‫מ ר א ה הי ל די ם‬
‫טפר והוא ביתו ביום ודלי ביתו בלילה והוא ארר וכן כולם וטיין‬
‫בסימן יו״ד ותבין בדטתך כמה טניניס שונים מפא״ל ‪:‬‬
‫יג( כ ב ו ד^ סגולה שיכבדוהו בני אדס ישא טליו אבן ספיר ]הנקרא‬
‫בטרבי אזמרו״ד[ כך כתב הרב אישי כהן גדול בס׳׳ה‬
‫מד״ת משס מהר״י קארו ז״ל וכתב הרב ז״ל מעשה ששמע שבן קיסר‬
‫קושטאנטינא לא היו קמיס מפניו ולא היו מכבדיס אותו ונתרטס טל‬
‫אביו טל זה ואמר אביו אני נותן לך אבן יקרה ושיס אותה בכובט‬
‫ותראהו לבני אדס ויכבדוך שסגולתה היא זאת וכן היה ואמר אותו‬
‫בן לאביו אמר אביו דט שאין זה אלא מצד שכשתראה להס האבן‬
‫חושבין שאתה משתחוה להס והס משתחויס לך ט״כ יטו״ש האח נפשינו ‪:‬‬
‫‪ .‬שבראש ילוש אפר מקרן צבי טס מרת שור וירחץ‬ ‫יי(‬
‫הראש וימשח טס זה‪ .‬וירחץ הראש במיס מלוחיס טס‬
‫הומץ ס׳ סגולות ורפואות מרא״ש‪ ,‬וסגולה להמית הכיניס בכל מקוס‬
‫שהס קח חמאה או שמן אווז וטרב אותה טס חלמון ביצה ■ויבשלם‬
‫ויסוך בהם‪ ,‬ט״א לכינים וגס לרפואה לשחין קח ג׳ דרהס כסך חי ולובן‬
‫מב׳ ביציס ויעשס בכלי חרס ויטרבס וקח חתיכת בגד צמר וימשח‬
‫בהס וישא טל גופו סכ״י‪ .‬ט״א סגולה לגרש הכינים קח כסך חי בידך‬
‫ורוק טפל ומזוג ומרוק אותס היטב יחד וקח תפוח צלוי או בלוי‬
‫ומדוק וטרבב יחד ומשח גופו המשיחה זו ממיתה הכיניס בו״מ הרב‬
‫טובר אורח דקט״ו אות זיי׳ן האח נפשנו‪ .‬וכתב הרב נגיד ומצוה משס‬
‫האר״י ז״ל וז״ל כינים הס הנולדים מזיטת האדס והס סוד מותרי‬
‫האדם וסוגיו לכן אל יקוץ בהם האדם כי הוא תיקון אל טצמו ט״י‬
‫הוצאת הכינים מגופו האח נפשינו‪:‬‬
‫כיי( פ א ב האזן תקח חלב של המינקת בת ומים של טנביס וחלב‬
‫של כלבתא ויביא טדשיס ויתן אותם אל תוך הכלי‬
‫וירתיחאותס במים ואח״ךתטיך בתוך האזן ויתרפא‪:‬‬
‫מי( כ א ‪ 2‬הנקרא קוליק״א יתן אזור מטור הזאב מד״ת דט״א ט״ד‬
‫ויוטיל טל האצטומכא לבשל המאכליס בו ספר רפואה‬
‫וחיים פרק י״ב‪ .‬ובספר כתב יד מבבל מ״כ לכאב הבטן יקח רזייאנ״א‬
‫וידוך היטב ויטרבנו בדבש ויין וירתיחס ואחר רתיחתם יקח קורונפו״ל‬
‫ופלפל וקרפ״א וידוק אותם דקה מן הדקה ויטרבס טס רזייאנ׳־א הנז׳‬
‫ויאכל מהם ג׳ ימיס רצופים אליבא ריקניא ויתרפא לגמרי בטה״י‪:‬‬
‫'׳( ב ד ה ^ לכל טיה בין בראש בין ברותחין תיכך ומיד יאמר בכונה‬
 ‫הי לדי ם‬ ‫מראה‬
‫גדולה יברכך ה׳ וישמרך ג׳׳פ יאר ה׳ פניו אליך ויחנך ג״פ ישא ה׳ פניו‬
‫אליך וישס לך שלום ג״פ בדו״מ כ״כ הרב חידא ז״ל בכף אחת סי׳‬
‫כ״ט‪ .‬ובס׳ סגולות ורפואות אשכנזים כתוב וז״ל ישפוך שמן וורדיס‬
‫שחוקים באבן ויספיק ואס יתנגע המקוס תניח שמן ודונג לבן מעורבים‪.‬‬
‫עוד סגולה לכויה יקח שמן ויתן רמיה זה אחר זה ויועיל ס׳ רפו״ח ‪:‬‬
‫יח( כ י ש ו ת שמירה לילד מכישוף ומעיה״ר קח בלי חרס חדש‬
‫י תקנהו מן היוצר בכל מה שירצה וגס מסגרת הנקרא‬
‫קפ״ל שיהיה חדש ופתוח ופעס ראשונה שירחצו הילד קח אותם המיס‬
‫ושיס באותו כד והניחהו תחת הממה שהיולדת שוכבת עליה והמסגר‬
‫תניח על הממה עצמה פתוח‪ ,‬ואס ח״ו יחלה הולד או יארע לו שוס‬
‫היזק קח המסגרת הנז׳ וסגור עליו כלומר אצלו ותניחהו אצלו ואז‬
‫יהיה במוח בעה״י שלא יוזק ולא יארע לו שוס היזק בעולס סכ״י‪.‬‬
‫ע״א לכישוף הנושא עליו לב כלב שוס כישוף לא ישלוט בו סכ״י בבלי‪.‬‬
‫ולבטל הכישוף קח צפרני בקר ובשלס ותאכלס בחרדל סכ״י מערבי ‪:‬‬
‫יט( כ י ש ו ת כתב הרב מנחת יעקב סלת במערכה זו וז״ל סגולה‬
‫* בדוקה לדעת אס נעשה לאדם כשפיס ילך לקן של‬
‫נמלים וישב שס עליהם אס נדבקו בו אז לא נעשה לו כישוף ואס לא‬
‫נדבקו בו בודאי נעשה לו כישוף‪ ,‬כתב עור הרב הנז׳ שס וז״ל והא לך‬
‫כמה עניניס מסגולות נבחרות קח קדירה חדשה אצל היוצר דוקא וגס‬
‫תקנה סכין ב־קתא שחור וחדש וקח מיס שתוקים ותבשל אצל האש‬
‫וכשיתחילו המיס להרתיח תדקור בסכין הנ״ל לתוך המיס ואז צריך‬
‫לשוס לתוך כתונת הנפגע או ווינדיל ]ר״ל סמרטוטין[ של תינוק מאן‬
‫דהוא רק ירחץ באותן המיס את הנפגע עס כליו שעל בשרו דהיינו‬
‫כתונתו ]או סמרטוט[ ואח׳׳ך קח הכלי הנז׳ ותן בקדרה להרתיח וכשמתחי׳‬
‫להרתיח תדקור בסכין הנ״ל במיס ]או בסמרטוט[ ויאמר כשס שאני‬
‫דוקר זאת כך ידקרו החיצונים וכל השדים ורוחות ואת המכשף או‬
‫מכשפה שהזיקו לזה הילד פלוני הנולד מן פלונית בת פלונית‪ ,‬האח‬
‫נסשינו‪ ,‬ע״א לבטל הכישוף יכתוב על צואר החולה ע מנו א ל‬
‫ש ו ט ר ש ל ט ל ותמחוק במיס או ביין והשקה אותו ויתרפא הרב‬
‫כה״ר מד״ת בשס כ״י שס‪ ,‬ובספר סגולות ורפואות מרבני אשכנז כתב‬
‫וז״ל לעיה״ר וגס לבטל הכישוף יקח מעט כסף חי ואבניס לבנים‬
‫הנמצאים בקורקבן תרנגול שחור מזכר לזכר ומנקבה לנקבה ומעט מלח‬
‫ותשים באגוז לועז ויסתום הנקב בשעוה ויחרך באור ויתלה על״צואיו‬
‫נה‬ ‫מ ר א ה הי ר די ם‬
‫עכ״ל^ וכתב בספר החסידים סי■ תר״ןו וז״ל נשים היו חשודות על‬
‫שאוכלות ילדים אמרו מקצת התלמידים בן סורר ומורה כיון שעתיד‬
‫להרוג את הנפש הורגים אותו כך אלו שחשודות אמר להס החכס אין‬
‫ישראל! על אדמתם לדון דיני נפשות ויש נשים שעל כרחם עושות ויש‬
‫מכשפות^א זאת עשו‪ ,‬תכריזו בבית הכנסת כשתהיינה אך החשודות שם‬
‫שידעו אס ינזק א׳ מן הילדים שישחזו שניהם באבנים המקיפות את‬
‫הבאר והחייבות ימיתו באותה שעה וכתיב והצלתי את עמי מידכם ולא‬
‫יהיו עוד בידכם למצודה ע״כ עכ״ל‪ ,‬וסגולה שלא ישלמו בו שוס כישוך‬
‫וסמ״א וכל כחות המומאה שבעולם יאמר בהבדלה בשעת ראיתהצפרנייס‬
‫וראית את אחורי ופני לא ייאו א ג ״ ף נ ג ״ ה ' ס ג ״ ת ומובטח‬
‫שלא ישלטו בו בחון ובדוק ולא יוציא בשפתיו׳ בשביל ’הפסק‪ .‬שם‬
‫לבטל הכישוך יכתוב מכשפה לא תחיה‪ ,‬לא תחיה מכשפה‪ ,‬תחיה‬
‫מכשפה לא‪ ,‬תחיה לא מכשפה‪ ,‬מכשפה תחיה לא‪ ,‬לא מכשפה החיה‪,‬‬
‫ע״כ סכ״י‪:‬‬
‫כ ל ב כתב הרב עובר אורח דקע״ג ע״א או״ט וז״ל סגולה שלא‬ ‫‪(1‬‬
‫ינבח ירלב בו מי שקושר על זרוע ימינו רגל ארנבת‬
‫או ישא אצלו לב כלב לא ינבח עליו ולא יזיק לו שוס כלב בדו״מ‬
‫האח נפשיט‪ ,‬וכתב הרב כהנא ריה בס׳ מד״ת או״ב ענך בעצי חיים‬
‫אמ״ה וז״ל נשיכת כלב שוטה רעה מאד וכל אדס הנשוך ממנו יקרה‬
‫לו כמותו שישתטה עד שיברח מן המיס ואס תקח שתן מזה הנשוך‬
‫בכלי זכוכית וראה במיס כדמות גור כלבים ואס תסננס בבגד לא‬
‫ימצא הרושם כלל ואס תשוב ותשים בכלי זכוכית ויעמדו המיס שעה‬
‫אחת תראה כצורה הראשונה יע״ש‪ ,‬שס‪ ,‬סגולה לנשיכת הכלב יפתחו‬
‫הנגע עס איזמיל וישים עליו כוסות המציצה וקרוב לו יניחו עלוקות‬
‫ויחבשנו בעלי קשואיס עס יין מכושל או יכתוש אפר עצס עגל וילושנו‬
‫בדבש ויחבשנו בו‪ .‬והרפואה למי״שנשוך מכלב משוגע ישתה השתנה‬
‫של אדס ויתרפא‪ ,‬או יקח שערות של כלב ושים על המכה ויתרפא‬
‫שב״א‪ ,‬שס‪ ,‬גס תשים באבנט שלך צפורן ארנבת שניטל ממנה ועודה‬
‫חיה ולא תירא מהס‪ ,‬מפא״ל‪:‬‬
‫כא( ‪ D W‬בשעה שאדם כועס אל יסתכל אדס בו כי עס ראיית‬
‫עיניס מלאך רע עומד ומהרהר לנקום על צערו ועוד‬
‫קשה לשכחה שמשכח תלמודו וגס פני הנדה אסור להסתכל בשעה‬
‫שהדמים מצויים בה ספר החסידים סי׳ תתשל׳׳ג האח נפשיט‪:‬‬
 ‫הילדי ם‬ ‫מראה‬
‫ככ( כ ל י ו ת לכאב הכליות כתב הרמב״ס בס׳ רפואות הנקרא‬
‫פרקי משה מאמר כ״ב וז״ל זבל היונים יורק וי נופה‬
‫וירטה בו בכאב האברים בכאבים הטשניס אשר תרצה לחממם וכן‬
‫לכאב הגב והבטן והכליות עכ״ל יעו״ש‪ ,‬ובסכ״י כתוב לכאב הכליות‬
‫והמתנייס יקח אניסו״ן הדק היטב וערב טס הדבש וזפת לח ותשימהו‬
‫על הכליות או על המחנייס ויתרפאו ע״כ‪ ,‬וסגולה טובה לאבן שבכליות‬
‫קח ז׳ ראשי שומין ותשים אותם בקדרה חדשה עם ג׳ משורות של מיס‬
‫ויתבשל מאד עד שישוב המיס לג׳ כוסות ותשתה בתוך המרחץ‬
‫ותתשבר האבן ותצא עם השתן‪ ,‬ע"כ‪ ,‬סכ״י בוכאר; נכתב הרמב״ם בס׳‬
‫הנז״ל הכוליא הימנית יותר גבוה עד שבקצת בעלי חייס נוגעת לכבד‬
‫והכוליא השמאלית יותר שפלה כדי שלא תזיק האחת לאחרת‪:‬‬
‫כג( כ ב ד כתב הרמב׳־ס בספר פרקי משה מאמר כ״ב וז״ל מצאתי‬
‫בנסיון ששתיית המיס שיבושל בו המסתי״ק הוא בטחון‬
‫מעילות הכבד והאצטומכא יעו״ש‪ .‬ובמד״ת כתב הכבד של זאב טוב‬
‫לשלשול הבא מחולי הכבד ויועיל למורסות קשות שבו ע״כ‪ ,‬וכתב‬
‫הרמב״ס מאמר ה׳ כשיהיה בשתן חתיכות דומות לפתח הכרסנא או‬
‫לגריסי עדשים‪ ,‬מורה שהוא מן הכבד וכשיהיו אותם החתיכות דומות‬
‫לבשר מורה שהס מן הכליות יעי״ש‪ ,‬ובמאמר ו׳ כתב מראות הלשון‬
‫מוריס על הכימוש הגובר בעורקים אשר בצדדי הכבדוהכליוי;והמכוה‪,‬‬
‫יעו״ש‪ ,‬עוד כתב שס מי שכבדו נפוח יהיה מראהו לבן וקטן‪ ,‬ומראה‬
‫מי שטחולו נפוח ירוק ושחור ומי שריאתו נפוחה יתראה מראהו לבן‬
‫וכמוש‪ ,‬ואמנם יהיה מראיהס כן שיהיו מורסותיהס ונפיחתס וכו׳ יעו״ש ‪:‬‬
‫כד( כ פ י י ה רפואה לנכפה קח אזוב ובשל במי נהר ומי וורדים‬
‫עד שיתבשל הרבה ואח״ך תסנן אותו ע״י בגד ותשים‬
‫עמו מעט דבש ובשלהו עמו וידוך מעט עו״ד נווא״ר עד אשר דק הדק‬
‫היטב ותערב הכל ביחד ויאכל הנכפה ויועיל בעה״י סכ״י‪ ,‬ע״א‬
‫לנכפה קח כבד עוף הנקרא פידרי״ס ובלה״ק קורא ובלשון ערבי‬
‫חאג״ל ישחק הכבד הנז׳ ויערבנו עם מי מטר ויתמיד לשתות ויועיל‬
‫בעה״י או קח עטרת התרנגול שעל ראשו ויתעשן בה‪ ,‬או יקח הבציס‬
‫של התרנגול שחוקים וישתה במים ויתרפא בעה״י סכ״י רבני מערב ‪:‬‬
‫כה( כ פ י ה סגולה לתינוק שיש לו כפיה‪ ,‬באותו מקום שנפל‬
‫תקבור שמה הכתונת שלו או הכריכות שעל בשרו קודם‬
‫כל תחתוך אותם חתיכות דקות ואח״ך תקברם במקום שנפל ויזעיל‬
‫נט‬ ‫מראה הילתם‬
‫בעזה״י ע״א‪ .‬לחגור רצועות עור חמור על מתניו תמיד ושוב לא יארע‬
‫לו דבר זה‪ ,‬וסגולה להציל הילד מחולי הנכפה ומכל מיני חולאים רעים‬
‫כשהולד נולד והוא עדיין מונח על הארץ תקח מתחתיו של הולד מעע‬
‫עפר ותקשור בחתיכת בגד פשתן חדש ותתלה על לואר הילד להיות‬
‫עליו עד אחר שלשים יום עכ״ל סכ״י בוכארי ‪:‬‬
‫קמיע לילד הנכפה תכתוב על שרביכי של עץ של רימון‬ ‫כי(‬
‫מלילי״ת לילי״ת ילי״ת‬ ‫אדום וכתיבה אשורית וזמ״ש‬
‫ל י ״ ת י ״ ת ת ׳ בכח ג׳ המלאכים הממונים עליהם שהס ס נ ו ״ י‬
‫ו סנ סנ רי וס מגנל״ ף יוה״ך בל״ך צ מ ר כ ״ ד‬
‫מ א " > א ״ ה שתרחיקו מעל פב״ב כל שד ושידתא וכל מזיק משעה‬
‫זו ולעולם בכח החותם של שהע״ה ‪:‬‬

‫ויתלה בצוארו ויתרפא סכ״י ‪:‬‬

‫קח פרח ועלין של הרומירו ושחוק אותם ושים תחת‬ ‫כז(‬
‫הכובע על הראש וכן לכל גופו ישימם בין בשרו‬
‫לחלוקו ויברחו ממנו ג׳ מזיקים אלו כינים פרעושים פשפשים וימשח‬
‫הלב ויתרפא מתולעים‪ ,‬או יסוך בזרע גד שחוק היטב ומעורב במים‬
‫ויתמיד המרחץ או יתלה עליו כסך חי בשפופרת ויברחו ממנו ע״כ סכ״י‪:‬‬
‫כ״( כ ב ף לכבות הדליקה■ כתב מהר״א חי מוסאפייא נר״ו בתהלה‬
‫לדוד הנ״מ בסופו סגולות סגולה ז״ך שמעתי מפי מקובל‬
‫שקבל מרבו שב״מ כשיש דליקה בבית אחד ומתפחדיס השכנים שמא‬
‫ח״ו תבא גס לביתם שיקחו כתונת אשה נידה שעליה דם נידות וישימו‬
‫אותו על אותו הבית שכנגד האש שהיא כגולה גדולה להתרחק האש‬
‫מאותו הבית והביא הרב מעשה שהיה דליקה ונתנו זה הכתונת וראו‬
‫פלא גדול משם הרב פחד יצחק במערכת דל׳ת ערך דליקה דצ״ז ע״ד‬
‫והיא מוצאת בכמה ספרים האח נפשינו‪ .‬ע״א יכתוב פפוק זה‪ ,‬ויתפלל‬
‫משה אל ה׳ ותשקע האש ויכתוב על מצת אפיקומן או על לחם שלם‬
 ‫מראה היי׳דים‬
‫כך ויתפלל יתפלל תפלל ‪£‬לל‬ ‫וסור הכת־בה יהיה‬
‫ל ל ל׳ משיה ש ה דו א ל ל׳ יהוד‪ .‬הו ה וה ה׳‬
‫ו ת ש ה ע ת ש ס ע ש ס ע ה ע ע׳ ה א ש א ש ש׳‬
‫ויזרוק הלחם לאש בדוק‪ ,‬והוא מכתב* האר״י ז״ל^ ט״א יקח קדירה‬
‫קנונה חדשה עם דבש חי שתהא הקדירה מלאה דבש ויזרוק אותה לתוך‬
‫האש‪ ,‬ע״א יצלה בילה מתרנגולת לבנה וזבל אדם ויקשור בתוך חתיכה‬
‫של בגד פשתן חדש וישליך לתוך‪.‬האש‪ ,‬ט״א יחתוך זנב חתול ואותו‬
‫הדס ישליך לתוך האש ויכבה‪ ,‬ט״א סגולה נפלאה לשריפת אש תלך‬
‫למקוס השריפה ותקח משס מיד לפיד אש מתוך צשריפה ותאמר הריני‬
‫מושך אותו מתוך האש חוצה ומשביטך אני בשם אלק׳י ישראל ובטשרת‬
‫הדברות שלא תזוז ממקומך ולא תשרוך טוד‪ ,‬משביט אני טליך בשס ה׳‬
‫אלק׳י ישראל אמן סלה ותאמר אותו ג״פ‪ .‬ט״א ק ־לה מאדס גדיל‬
‫לשריפה יאמר ותשקט האש במאמר שדי‪ ,‬תשקטי האש במאמר שדי‪ ,‬שקט‬
‫האש במאמר שדי‪ ,‬קט האש במאמר שדי‪ ,‬ט׳ האש במאמר שדי‪ ,‬האש‬
‫במאמר שדי‪ ,‬אש במאמר שדי‪ ,‬ש׳ במאמר שדי‪,‬־במאמר שדי‪ .‬מאמר‬
‫שדי‪ ,‬אמר שדי‪ ,‬מר שדי‪ ,‬ר׳ שדי‪ ,‬שדי‪ ,‬די‪ ,‬י'‪ ,‬ותאמר כן ט״פ ותכבה‬
‫האש ט״כ סכ״י בוכארי‪:‬‬
‫כט( כ ב ו ד י חמיו חייב אדס בכבודו ככבוד אביו כמבואר בש״ס‬
‫ובפוס׳ ז״ל וזה נלמוד מדהט״ה שקרא אבי לשאול שהיה‬
‫חמיו שנאמר אבי ראה גס ראה וכו׳ וטיין במת״ל טנך כבוד חמיו יטו״ש ‪:‬‬

‫מערכת למ״ד‪.‬‬
‫א( ל י מ ו ד בניס קטניס כי יטנו בלשונם וידברו בפיהס כתב בס׳‬
‫זכירה כי מ״ך שנקרא ד א הקליר לפי שהאכילתו אמו‬
‫טוגה כדי לפתוח לבו בתורה וללמוד אותה כי תיבת קליר הוא לשון‬
‫טוגהכמשרז׳׳ל ט״פ ויחזו את האלק׳יס ויאכלו וישתו וכי קלוריןטלת‬
‫טמהס לסיני‪ ,‬אלמא דקלורין לשון מאכל ולחס הוא‪:‬‬
‫ו מ צ א ת י כתוב במ״א סגולה ללימוד התורה מטנין זה יטשה זאת כמו‬
‫שטשה רבן גמליאל לר׳ נחוניא בן הקנה קח טיסה בלי‬
‫שאור אפויה בכלי חרס חדש וכתוב שם בכיהרה בזה״ל אלהי מלכי וצורי‬
‫תתראה לי בשמך הנטיס השבטתי טליך בשמך החזקוהאריר ■שתשרה‬
‫ם‬ ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫סורה נשער־‬ ‫שר החויה וישמח לבי כשערי‬ ‫יופיא״ל‬ ‫בלכי‬
‫והשכל; ומענה‬ ‫פתיחה במקרא במשנה בגמרא ותהן לי בינה ודעת‬
‫והישרה למען‬ ‫לשון להבין להשכיל ולדעת ולשנות תורתך התמימה‬
‫על לשוני עכ״ל‬ ‫כל המלאכים הקדושים ורוח אלד׳יס ידבר בי ומלתו‬
‫מסכ״י רבני מערב ז״ל‪:‬‬
‫ל י מ ו ד לקטן כתב בס׳ הרוקח םי׳ רצ״ו הביאו בס׳ זכירה‬
‫כי מנהג אבותינו שמושיבין התינוקות ללמוד יום‬
‫שבועות ומכסין הילד שלא יראה דבר טמא כגון גוי או כלב ויוליך‬
‫האב לילד בבוקר ויתן לתוך חיק המלמד על שם כאשר ישא האומן‬
‫את היונק ואנכי תרגלתי לאפרים קחס על זרועותיו ומביאין הלוח של‬
‫אל׳ך בי׳ת ויקרא המלמד לפני התינוק א״ב ג״ד ע״ס ואת״כ תשרק‬
‫ויאמר התינוק כל אות אחריו ואח״כ יאמר פסוק תורה צוה לנו משה‬
‫וכו׳ תורה תהיה אומנתי ופסוק א׳ מן ויקרא ה׳ אל משה וכו׳ ואח״ך‬
‫יאכל מעט דבש שישים אותו על הלוח וילחוך הילד הדבש מעל האותיות‬
‫בלשונו ואח״כ מביאין העוגה שנילושה בדבש מעי״ט ולא ע״י א‪1:‬ה‬
‫נדה וכתוב עליו מעי״ט פ׳ זה ה' אלד׳ים נתן לי לשון למודים לדעת‬
‫לעות את יעך דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמוע בל‪-‬ימודים;‬
‫ה׳ אלד׳יס פתח לי אזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגות; וקולא‬
‫הרב תיבה בתיבה והילד עונה אחריו בלשונו כל תיבת ואח״ך מביאים‬
‫ביצה מבושלת וקלופה וכתוב מאתמול עליה ויאמר אלי בן אדם בטנך‬
‫תאכל ומעיך תמלא את המגילה הזאת אשר אני נותן■ אליך ואוכלה‬
‫ותהי בפי כדבש למתוק‪ ,‬גס טוב שיכתוב על העוגה זכר עשה לנפלאותיו‬
‫חנון ורחום ה׳ וקורא ג״כ הרב העוגה והילד קורא אחריו רזהר שלא‬
‫תגע אשה נדה בילד בעת ההיא ואל ישנה אדם ממנהג כדאיתא‬
‫בפסחים יברבה פ׳ וירא דמנהגא מילתא היא וכל זה יעשה כשהילד‬
‫בן ה׳ שנים כדאיתא בילקוט פ׳ קדושים ג׳ שנים יהיו לכם ערלים‬
‫א״צ ללמוד ובד׳ קדש הילולים ובה׳ יתחיל ללמדו מפ׳ ויקרא בענין‬
‫קרבנות שהם טהורים כדאיתא ברבה ס' צו עכ״ל סכ״י‪:‬‬
‫לב‬
‫הקצח זרע שחור שקורין לוניילו בלעז ורגילים לתת אותו בלחם‬ ‫נ(‬
‫שהרגיל בו אינו בא לידי כאב לב‪ ,‬רבינו עובדיה ז״ל בפיה״מ‬
‫מס׳ עדיות מ״ג ונחרא בל׳ לעז אשינוס וכן איתא בברכות ד״מ עי׳ב‬
‫אמ״ר חמא הרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב יעו״ש ועיין מס׳‬
‫כלה פ״א ובספר ככר לאדן‪ ,‬רפואה וחיים פרק י״ב‪ ,‬והילך מה שכתב‬
 ‫מראה הילדיים‬
‫בספר נפלאים ממשיך וז״ל קצח אמרו במס׳ כלה הרגיל בקצח איגו‬
‫בא לידי כאב לב רשב״ג אומר זה אחד מששיס מסס המות וקצח הוא‬
‫בלשון אשכנז קימי״ל ובל״מ כאמון ומיין ישמיה כ פסוק ר ך ומ״ש‬
‫הקצח הוא א׳ מששיס מסס המות בשאינו אפוי אבל אפר תומלת גדולה‬
‫לאדם מכ״ל והוא פלא במיני שהפסוק של ישמיה כ״ח ז״ך נראה ממנו‬
‫שהקצח אינו כאמון כי הפסוק אמר קצת וכאמון ויי יראה מרש״י ומשאר‬
‫מפרשים ז״ל והנה הקצח קורין אותו בממרב סתכו׳ג ובארן ישר׳ קורין‬
‫לו קצתא והוא שחור ויותר קשה במיני שהוא בטצמו כתב בספרו אבימה‬
‫חידות סוף דמ״ז מ״ב וז״ל קצח הנקרא אניס״ו ונקרא בל״מ יאנסו״ך‬
‫ובספרו ימלש נפשו סי׳ כ״ד או״ת וז״ל תולמיס דבר מנוסה אין כמוהו‬
‫כתוש חב״ה סוד״א שקורין לה במרבי חבי׳ת אל בראכ׳ה ובלמ״ז‬
‫אשינו״ס ומרב ממה מרת שור וחבוש מל השבור ותראה פלא מכ״ל‪,‬‬
‫הרי לך שהוא במצמו מודה שהם ב׳ מינים ודי בזה ‪:‬‬
‫י( ל ב רפואה לכאב לב יקח אזוב הנקרא בל׳ מרבי זמשא״ר‬
‫וכאמו׳ן רומי הנקרא בל״מ כראווי׳ה וידוך אותם וימרבס‬
‫מס הדבש ויאכל מהם ג׳ ימים אליבא ריקניא ויתרפא‪ ,‬מ״א יקח דבש‬
‫וירתיח אותו מל האש ויסיר ממנו הקצף שמולה מן הרתיחה ויקח‬
‫פלפ׳ל רומי וקצח הנקרא בל״ט סאנו׳ג וידוך אותס הישב וימרבס‬
‫ויאכל ג׳ ימיס אליבא ריקניא‪ ,‬ואס 'ש לו חשיפת הלב יכתוב אלו‬
‫החותמות בקמרה דמחה במים וישתה וימשח לבו וראשי אבריו כולס‬
‫וזמ׳׳ש הר אי ת״י נ״ה ב ס ״ א פ״ס אפסולי״ ם‬
‫‪0‬׳ ומיין למיל‬
‫פסולי״ ם סולי״ם ולי״ם לי״ם י״ם‬
‫מטרכת חי״ה סי׳ כ״ה‪:‬‬
‫ה( ל ב מי שנתפחד פתאום ויש לו קפיצת הלב ולבו נקפה יקח לב‬
‫האש הנקרא בלט״ז פלו׳ר ד׳י סאנוג׳א‪ ,‬יקחהו בסכין מטל‬
‫האש וישתה מס ממש מים ג״פ וילחוש לחש זה‪ ,‬האד׳ה ללפגט׳א והאדא‬
‫לרמב׳א‪ ,‬והאדה לוג׳ט אל קלב‪ ,‬ר״ל זה לאימה‪ ,‬וזה לפחד‪ ,‬וזה לכאב‬
‫הלב‪ ,‬מ״כ סכ״י מטרבי‪,‬ובס׳ כ״י בבלי כתב וז״ללכאב הלב כתוב‪1‬יו‬
‫השמות ותלה בראשו וזמ״ש א״ל נ״א רפ״ א נ״א ל״ה‬
‫רפאנ״י פאנ״י אנ״י נ״י י׳ בזכות אלו השמות הקדושים שתרפא את‬
‫פב״ב מכאב הלב אנס״ו‪ ,‬מ״א יקח נאבוו׳ה וזאנגבי׳ר ויאנסו׳; זרט‬
‫אל זאגא׳ר ומסתיק׳א ודבש משקל אחד לכולם רטשה מרקחת‬
‫סא‬ ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫ויאכל ויתרפא ומי שמרעיש לבו יקח הראש של האתרוגים ויחתוך‬
‫בסכין חדשה וירתיחס מה בדבש ויתן לו כת הלב< ע״א יקח כאמון‬
‫והלילי׳ג שחור וסוקאר ויאכל ויתרפא עכ״ל‪ ,‬סכ״י מערי הודו‪:‬‬
‫‪ 0‬ל י לחלשות הלב תהא רגיל בכל בקר תמלא פיך ממיס קרים‬
‫וצלולים ותמתין עדשיתחממו ותפלוט‪ .‬א״נ תוכל לעשות זה‬
‫העגין בחצי היום אס ח״ו יארע כאב לב באופן הנ״ל ואס בא חולשת‬
‫הלב מחמת רוב הדס ישכבו אותו על גבו ופניו למעלה ויזרקו על פניו‬
‫מיס צלולים וקריס מאד ויריח בפת חס ומי קנמרן וטוב לשתות‬
‫מעט מאבאקו לעטש‪ ,‬הרב דרך ישרה שה״ס דפ״י האח נפשינו‪,‬‬
‫מערכה זו‪ ,‬ובסכ״י מערבי כתב לכאב לב יקח כרפס וידוק אותו‬
‫וישתה מימיו ז׳ ימיס אליבא ריקניא ע״כ‪:‬‬
‫י( ל י מ ו ד איתא במס׳ אבות בן ה' שניס למקרא בן עשר למשנה‬
‫בן י״ג למצות בן י״ח לחופה עיין מ״ש רש״י ז״ל שס‬
‫והרב מדרש שמואל כתב וז״ל בן ה׳ שנים למקרא יש מפרשים לאותיות‬
‫ויש מפרשים שבן ג׳ שניס לאותיות ומצאו סעד במדרש בפסוק כי‬
‫תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וכו׳ בפריה של תורה הכתוב‬
‫מדבר כמ״ש נוצר תאנה יאכל פריה והעץ הוא הולד כי האס עץ‬
‫השדה וביאת הארץ יציאתו לאויר העולס ואמר שכל ג׳ שנים ערלה‬
‫ובשנה הד' קדש הילולים כלומר הקדישהו לה׳ ללמדו אותיות ובשנה‬
‫החמישית להוסיץ! לכס תבואתו שיהיו מוסיפין בלימודו ויכניסהו למקרא‬
‫ממש והוא שאמר כאן בן ה׳ שנים למקרא בן י״ג למצות סמכוהו‬
‫במדרש מדכתיב עס זו יצרתי ל‪ :‬ז״ז בגימטריא י״ג‪ ,‬בן י״ח לחופה‬
‫רמז במקרא מדכתיב והוא אשה בבתוליה יקח והו״א בגימטריא י״ח‬
‫יעו״ש‪ ,‬ובמקיס אחר רז״ל רמזו בפסוק והו״א כחתן יוצא מחופתו‪,‬‬
‫והבת לא תנשא פחותה מבת י״ב שניס כי אותיות בבתולי״ה הס‬
‫בתול״ה י״ב אבל פחות מזה הו״ל משחק בתינוקות ומעכב ביאת‬
‫הגואל ושמא תתעבר ושמא תמות ח׳׳ו‪ ,‬ובמ״ש הרב מדב׳׳ק מערכת‬
‫ת׳ כי מי שיש בידו מקרא נשלח לו מלאך לשומרו מאות ה׳ אחרונה‬
‫שבשם יומתק דברי רז״ל שאמרו בן ה׳ למקרא כנגד ה׳ אחרונה‬
‫שבשם שבא לו ממנה מלאך לשומרו‪ ,‬ועיין מ״ש ז״ל ע״פ והיה בתבואות‬
‫ונתתס חמישית לפרעה וכו׳ ופסוק לכו בניס שמעו לי והארכתי בזה‬
‫בסה״ק יפת מרא״ה דרוש לתפילין לך נא רא״ה‪:‬‬
‫הנפוחים תבשל שרוש אל חריאי׳ק בל״ע ובלע״ז קוריס‬ ‫״(לחיים‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫תכתוש ותבשל בתוך היין ותשים ביין הנז׳ נעורת פשתן ושים על‬
‫הלחיים כמה פעמים ויתרפאו סכ״י מערבי‪:‬‬
‫ט( ל ש ו ן הלשון הנפוח ימרחהו בחלב חמוץ או במיץ של אתרוג‬
‫’ או במיץ של רמונים חמוצים וימרס הימב עד שישליך‬
‫הריריך ואם לא יועיל כ״ז ימרחהו במלח וחומץ ויועיל בעזה״ו ואם‬
‫הלשון מבוקע ירחצהו במי וורדים עם מיץ חבושים ויתרפא סכ״י מערבי‪:‬‬
‫לכל דבר ולעיה״ר יאמר אותו פעם אחת וצריך שלא‬ ‫יוד(להש‬
‫ישמיע אותת ושים ידו על ראשו של חולה ויאמר אליא׳ו‬
‫הנביא ז״ל היה הולך בדרך ופגע במימון השחור ואמ״ל אן אתה כומא‬
‫וכל כת דילך הולכים ואמ״ל לבית פב״פ להרקת ויען ויאמר לו אני‬
‫משביעך בשם ה׳ אלק׳י ישראל יושב הכרובים ובכח ה׳ חומשי תורה‬
‫ובכח ה׳ ספרים שבתהליס ובכח ה׳ מלאכים הרמוזים בר״ת ארגמ״ן‬
‫מיכ א ״ל‬ ‫גברי א״ל‬ ‫רפא״ל‬ ‫אוריא״ל‬ ‫שהם‬
‫נ ו ד י י א ״ ל שלא תרעידו ושלא תפחידו ולא תזיקו לפב״פ לא ביום‬
‫ולא בלילה לא בערב ולא בבקר לא בשבתו ולא בקומו לא בהקיץ‬
‫■‬ ‫ולא בחלום מעו״ע אמן‪:‬‬ ‫_‬
‫יא( ל ח *׳ ט לעיה״ר ולפחד ורוח רעה יאמר ויהי נועם כולו ואח״ך‬
‫יאמר בשם ה׳ אלק׳י ישראל אליאו הנביא היה מהלך‬
‫בדרך ופנע במלאך אשסירב״ו אמר לו אליאו הנביא אנא תלך אמ״ל‬
‫אני הולך לבית פב״פ לאכול את בשרו ולשתות אח דמו אמ״ל אל־א׳ו‬
‫הנביא אל תלך אני משביעך בשם ארבעה מלאכים מיכאל גבריאל‬
‫אוריאל סמאל בז׳ הויות ובז׳ ספירות ובשם האל הגדול הגבור והנורא‬
‫שתלך לשדה ‪.‬ותמצא שס שור שחור ותאכל את כשרו ותשתה את דמו‬
‫ותלך לבית פב״פ שהזקת ותסיר ממנו כל מחלה אשר שמת עליו‬
‫ותרפאהו מע״ב חולאים אשר שמת עליו ותשליכהו בארץ שהיא חזקה‬
‫וכן בכל זה אני משביעך כמו שהשביע אותך אליאו הנביא שתרפאהו‬
‫רפואה שלימה מכל חולאים אשר שמת עלית אא״א סס״ס וו״ו‪:‬‬
‫יב( ל ח ש לעיה״ר מ"כ בס׳ מע׳יליאושו׳ע דצ״גע״גמשס החיד״א‬
‫בכ״א סי׳ ל״א בתום׳ נופך ממרן החבי״ך ז״ל בעתרת החיים‬
‫וז״ל בינ״ו ויהי נועם ה׳ אלק׳ינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו‬
‫ומעשה ידינו כוננהו משביע אני עליכם כל מין עינאבישאעינא אוכמא‬
‫עינא צרובא עינא תכלתא עינא ירוקא עינא ארוכה עינ״ק עינא רחבה‬
‫סב‬ ‫הילדי ם‬ ‫מראה‬
‫עינא צרה עינא ישרה עינא עקומה עינא עגולה עינא שוקעת עינא‬
‫בולמת עינא רואה עיגא מבעת עינא בוקעת עינא שואבה עינא‬
‫דדכורא עינא דנוקבא עינא דאיש ואשתו עינא דאשה ובתה עינא לאשה‬
‫זקרובתה עין לבחור עין לזקן עין לזקנה עין לבתולה עין לבעולה עין‬
‫לאלמנה עין לנשואה עין לגרושה כל מין עינא בישא שיש בעולם שראתה‬
‫והבימה ולברה כעיה״ר על פב״פ וב״ב ועלי פב״פוב״ב גזרנאואשבענא‬
‫לנון בההוא עינא עילאה עינא קלישא עינא חלא עינא חוורא‪ .‬עינא‬
‫דאיהו חוור גי חוור עינא לכליל כל חוור עינא לכלא ימינא עינא‬
‫פקיחא עינא לאשגחותא תלירא עינא לכלא רחמי עינא לאיהו רחמי‬
‫גו רחמי עינא לכליל כל רחמי עינא ללית כסו עלה ולא גבניני עינא‬
‫ללא אלמיך ולא נאים עינא לכל עיינין בישין אתכפיין ואתממרן גו‬
‫כיפץ מן קלמוהי עינא לאיהו נמורא לכולא עינא לאיהו קיומא ■לכלא‬
‫ומיניה מברך לכלא כלכהיב מוב עין הוא יבורך עינא לנמיר לישראל‬
‫לעלמין כלכתיב הנה לא ינוס ולא ישן שומר ישראל וכתיב הנה עין ה׳‬
‫אל יראיו למיחליס לחסלו בההוא עינא עילאה קלישא גזרית ואשבעית‬
‫לכון כל מין עינא בישא שתסורו ותערקו ותברחו ותרחיקו מעל פב״פ‬
‫ומעל כל ב״ב ומעלי פב״פ וב״ב ולא יהיה לכס כח לשלוע ‪:‬נפב״פ‬
‫ובכל ב״ב ולא בי פב״פ ולא בכל ב״ב לא ביוס ולא בלילה לא בהקיץ‬
‫ולא בחלוס ולא בשוס אבר מרמ״ח אברינו ולא בשוס גיל משס״ה גילנו‬
‫מהיוס ולעולס ועל אמן נס״ו ויהיה פב״פ וכל ב״ב ואני פב״פ וכל ב״ב‬
‫שמורים ונצוליס מכל עינא בישא כלכתיב אתה סתר לימצר תצרני‬
‫רני פלמ תסובבני סלה‪ .‬סלה תסובבני פלמ רני תצרנימצר לי סתר‬
‫אתה‪ ,‬עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אס יקרוה עורבי נחל ויאכלוה בני‬
‫נשר‪ .‬נשר בני וי‪-‬אכלוה נחל עורבי יקרוה אס ליקהת ותבוז לאב תלעג‬
‫עין‪ ,‬יושב בסתר עליון וכו׳ על בישועתי‪ .‬כך יאמר ג״ם ואח״כ יאמר פסוק‬
‫והסיר ה׳ ממך כל חולי וכי ואח״ך יברכך ה' וישמרך‪ ,‬יאר הי פניו‬
‫אליך וישס וכו׳ ער ואני אברכס‪ ,‬ויועיל בעה״י ית״ש עכ״ל‪:‬‬
‫ל ח ש מסוגל לחולי העיניס ולשאר חולאים ולעיה״ר שישב‬
‫החולה נגל עין השמש כשעה ל׳ או ה׳ מהיוס וגס הלוחש‬
‫יניח ירו עליו בהיותו יושב החולה שס ויעשה לו זה הלחש ג׳ ימים‬
‫יהיה בליח ס ש ב י ע אני עליך חולי העיניס שאתה שוכן על הבריה‬
‫עב׳־ש מאת אלק׳י האמת מאת האלון אשר שלח אותך מאת ‪1‬יק׳י‬
‫‪?‘-‬ממח מאח אלק׳י אברהס יצחק ויעקב אשר נגלה למשה בסנה מאת‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫!זק׳י השמים והארץ מאת אלק׳י האמת וקייס מאת הדינים שבתורה‬
‫ומאת אלק׳י האמת והלחם והמיס ומאת כל הדברים המוביס אשר‬
‫ברא הקב״ה בעולמו שיסלק מאת הבריה הזאת פב״פ החולי הזה אס‬
‫אתה ירה אס אתה מנה אס אתה תבלול אס בשר הנפוח מן העין אס אתה‬
‫רוח רעה אס אהה דבר שנפל בעין בשער ומן השער בבשר ומן הבשר‬
‫בעיניס ומן העיניס בצפירנייס ומן הצפרנייס בע^ניס שס שס כל‬
‫כחך ודעתך כי זאת הבריה פב״פ אינך יכול אתך וירפא הקב״ה כמ״ש‬
‫הכתוב \ נא רפא נא ויהיה פב״פ נצורים ונפדים בה׳ ‪1‬יק׳י ישרגי‬
‫מכל עינא בישא כדכתיב אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני‬
‫סלה‪ ,‬סלה תסובבני פלט רני תצרני מצר לי סתר אתה‪ ,‬עין תלעג‬
‫לאב ותבוז ליקהת אס יקרוה עורבי נחל ויאכלוה בני נשר‪ ,‬ויהי נועס‬
‫ה׳ ^ק׳ינו וכו‪ /‬יברכך ה׳ וישמרך‪ ,‬יאר ה׳ וכו׳‪ ,‬לא ירעו ולא ישחיתו‬
‫בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה׳ כמיס ליס מכסים‪h ,‬‬
‫תירא מפחד פתאום וכו׳ בשמך רחמנא קדישא ובשס המלאך הקדוש‬
‫פ ה ד י א ׳ ׳ ל בלשון ובאותיות הקדש הממונה על פחד שתציל לפב״פ‬
‫מכל פחד ואימה ובהלה ורעדה וזיע ורתת מעתה ועד עולס‬
‫אנס״ו‪ ,‬ספר מעס לועז האח נפשינו ‪:‬‬
‫יד( ל ח ש לעיה״ר מרבני אשכנז שהביא עוד בס׳ מעס לועז‬
‫יהושוע בד׳ צ״ג ע״ד וז״ל שלש נשיס עומדות על שן‬
‫סלע‪ ,‬אחת אומרת חולה ואחת אומרת אינה חולה ולא יהיה שוס‬
‫חולי אס איש עשה את הדבר הזה יפלו שער ראשו וזקנו ואס אשה‬
‫עשתה את הדבר הזה יפלו שדיה ודדיה וכמו שהדגים שביס אי‪.‬ן בהס‬
‫זכרות וכליות כן לא יהיה בהס ממש בעיה״ר‪ ,‬ולא יהיה לו חולשה‬
‫וכבדות ראש לפב״פ‪ ,‬בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בנות צעדה‬
‫עלי שור‪ ,‬וממתנה נחליאל‪ ,‬ומנחליאל במות‪ ,‬ומבמות הגי‪ ,‬וכשם‬
‫שנתרפא חזקיהו מלך יהודה כך יתרפא פב״ב בשם אנל״ א נס״מ‬
‫כן יהי רצון אמן‪ ,‬האח נפשנו‪:‬‬ ‫^‬
‫ל ח ש לעיה״ר וסוד גדול אס יחיה אס לאו והוא קח כלי‬ ‫סי(‬
‫זכוכית נקי ותרחצנו על שס החולה ותאמר ג״פ על‬
‫שס פלוני בן פלוני החולה אני רוחץ כלי זה ותמלאנו מיס זכיס ותכסה‬
‫ראשו של חולה ותאמר פסוקים ‪1‬יו ג״פ גי מוציאם ממצרים כתועפות‬
‫ראס לו יאכל גויס צריו ועצמותיהם יגרס וחליו ימחץ‪ .‬מגי אבין ויעזרך‬
‫וגי שדי ויברכך ברכות שמיס מעל ברכות תהוס רובצת תחת ברכות‬
‫פג‬ ‫דדלדים‬ ‫מראה‬
‫שדים ורחם ברכות אביך גברו טל ברכות הורי טד תאות גבטות טולס‬
‫חהיין לראש יוסן{ ולקדקד גזיר אחיו‪ .‬ויושט ה׳ ביום ההוא את ישר!ז מיד‬
‫מצרים וירא ישר!ז וכו׳ אז'שיר משה וכו׳ עזי וזמרת יה ויהי לי לישוטה‬
‫זה גיי ואנוהו ג^די אבי וארוממנהו‪ ,‬ויסט מלאך הגידיס ההולך לפני‬
‫מחנה ישר‪:‬ז וילך מאחריהם ויםע עמוד הענן מפניהם ויטמוד‬
‫מאחריהם‪ .‬יחי ראובן ו^ ימות ויהי מתיו מםפר‪ ,‬אז ישיר ישר!ז את‬
‫השירה הזאת עלי באר ענו לה‪ ,‬באר חפרוה שרים כרוה גדיבי העם‬
‫במחוקק במשעגותם וממדבר מתנה וממתנה נחלי‪ , 11‬ומגחליגז במות‪,‬‬
‫ומבמות הגי אשר בשדה מואב ונשקפה על פני הישימון‪ ,‬בן פרת‬
‫יוםך בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור‪ ,‬שיר למעלות אשא עיני‬
‫וכו׳ מעתה ועד עולם‪ ,‬מי שריפא להזקיהו מלך יהודה מחוליו ישלח‬
‫רפואה שלמה לפב״פ אמן ]ואח״ך שים שמן זית בקערה לפניך ותקרא על‬
‫מיס שבכוס זאת הקריאה ג״פ ובכל פעם תשפוך מעע שמן זית‬
‫בכוס[‪ ,‬שלש נשים עומדות על שן סלע אחת אומרת פלוני בן‬
‫פלונית חולה ואחת אומרת פב״פ אינו חולה ואחת אומרת פב״פ‬
‫אינו חולה ולא יחלה לעולם‪ ,‬אס איש עשה לו יפלו שערות ראשו‬
‫וזקנו‪ ,‬וגבות עיניו‪ ,‬ואס האשה עשתה לו יפלו שערות ראשה ודדיה‬
‫ושער גבות עיניה‪ ,‬פגע !זיאו הנביא ז״ל בלילית רבתא ובכתותיה‪,‬‬
‫אמר לה לאן הולכת‪ ,‬אמרה לו לבית פב״פ להכות אותו‪,‬בעין הרע‬
‫♦‬ ‫אמר לה משביע אני עליך ועל כתותיך בסס ^ ^ ל‬
‫ובשס שבעה רקיעים ובשם שבעה גלגלים ושבעה כוכבי לכת ובשם‬
‫שבעה מזלות שלא תזיק לפב״פ לא ברמ״ח אבריו ולא בשס״ה גידיי‬
‫ולא תכנס לתמן כלל את וכתותיך לעולם‪ ,‬כשם שהים אין לו דרך‬
‫והדג אין לו כוליא והנמלה אין לה עצם כך לא ישלוט עיה״ר בפב״פ‬
‫כי מזרעא דיוסף קאתי דלא שלמא ביה עינא בישא‪ ,‬בן פורת יוסך‬
‫בן פורת עלי עין וכו׳ ויהי נועם ה׳ ג^ק׳ינו עלינו וכו׳ עד כי מלאכיו‬
‫יצוה לך וכו׳‪ ,‬ואח״ך תביט בשמן אשר על המיס אם ירד למטה בכוס‬
‫דע שהוא בסכנה ואס עולה למעלה טוב לו‪ ,‬ואם עושה כמו איסרין‬
‫דינרין והס דבוקות ׳זה בזה אבל אינם מצורפים יחד יגיע עד שערי‬
‫מות ויתרפא‪ ,‬ואס נדבקו הטפות כולם יחד בטפה אחת וצפים על‬
‫פני המיס דע כי שלום על ישר!ז ותבקשו עליו רחמים משמים‪,‬‬
‫ואס נעשה ארוך כמו דג יתרפא מהדג‪ ,‬ואס נחלק לשנים יתרפא ויחזור‬
‫■לחוליו‪ ,‬ואס היה רחב למטה וצר למעלה יתרפא‪ ,‬ואח״ך ישתה החולה‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫שלשה גמיטות וטל כל גמיטה וגמיטה יאמר א׳תה ג׳בור ל׳עולס א׳תי‬
‫ויכוין לשם ]אגל״א[ היוצא מר״ת וימשח בו כל גופו והשאר ישפוך‬
‫במקום שלא יטבור בטל חי קמון או גדול פן ינזק ב״מ והוא בדו״מ‬
‫מסכ״י וטיין גורל החולה לדטת אס יחיה‪ ,‬במטרכח גימ״ל‪:‬‬
‫מז( ל ח ש מסוגל לטצור דם‪ ,‬יאמר ג״פ טל האבר שממנו הדס‬
‫שותת ויסבב המכה באצבטו הקק זמוטיל למכת ברזל וזה‬
‫נוסחו‪ ,‬שבטה אחים טומדיס בגשר ושבטה קרדומות בידס ושבטה‬
‫רטנניס היו מקצצים וז׳ הריס מסתתמין מסתתמין הריס מסתתמין גבטות‪,‬‬
‫מסתתמין הוורדיןאשר הדס מהס מטפטן‪ £‬מפב״פ אנס״ו ס׳ ימלט נפשו‪:‬‬

‫מ ע ר ב ת מ ״ ם‪.‬‬
‫א( מי ל ה‪ ,‬יש בה כמה סגולות ‪ ,‬א׳ טוצרת המגפה‪ ,‬ב׳ רוא^‬
‫פני שכינה‪ ,‬ג׳ זוכה לנבואה שלימה‪ ,‬ד אינו רואה‬
‫פני גהינס‪ ,‬ה׳ אויביו נופלים תחתיו‪ ,‬ו׳ תפלתו נשמטת‪ ,‬הרב טיר‬
‫וקדיש הרשב״א הלוי זלה״ה בספרו הנחמד מנות הלוי דך קצ״ג‪ ,‬מדבר‬
‫קדמות^ מט׳ זו‪:‬‬
‫כ( מ י ל ה ‪ ,‬סגולה לטצור דס המילה יאמר הן אמת חפצת בטוחות‬
‫ובסתום חכמה הודיעני‪ ,‬המטיב לאדוניס עבדיס ונקשרים‬
‫אדס נטט גן‪ ,‬משה קרט את היס ויבקעו מטינות תהוס רבה‬
‫וארובות השמים נפתחו ויכלא הגשם מהארץ ג״פ ויוטיל בעה״י‬
‫אמ׳ב‪ ,‬האח נפשיט‪:‬‬
‫דע אחי גס כן גדלה מעלת ההולכים לברית מילה‪.‬‬ ‫מילד‪.‬‬ ‫ג(‬
‫הס המקבלים פני שכינה הבאה להופיע מאורה ע״כ‬
‫המטפלים במצוה ההיא; ואמרו שיום טוב שלהם הוא‪ ,‬כי יש להס‬
‫תוספת נשמה כמו ביום טוב לכן חייבים כל העיר לעמוד בעמידה‬
‫בשעת המילה‪ ,‬דכתיב ויעמוד העס בברית‪ ,‬עיין ספר קריה נאמנה‬
‫דך ד״ן ע״ג‪ ,‬אביעה חידות‪ ,‬ובספר עמודי חיים כתב שכל העומדים‬
‫לשמוע המילה מתכפרים עונותיהם ורמז בזה סמיכות הפסוקים;‬
‫השמיעני ששון )זו מילה( ושמחה תגלנה עצמות דכיר‪ .‬הסתר פנץ‬
‫מחטאי וכלעונותימחה יעו״ש‪:‬‬
‫כתב השל״ה וז״ל אמרה חורה השמר לך ושמור נפשך‬ ‫י( מילה‬
‫כן ג״כ ראוי שמירה יותר לילד הנולד ועיקר השמירה‬
‫סד‬ ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫להיות נעור בלילה עד המילה ולטסוק במע״ס‪ ,‬גס סגולה להיות הבית‬
‫מלא אורה ורמז לדבר ליהודיס היתה אורה ודררל זו תורה ושניהס‬
‫פוביס ומצוה להדר כל זה לעשות שמירה עכ״ל וכתב מרן החבי״ן‪£‬‬
‫זצ״ל בספר נפ״ח מערכה זאת אות מ״ח וז״ל לימוד תורה בלילה של‬
‫קודס המילה נשגב מאד וכמ״ש חז״ל ואת זה כתב הרב המפורסנז‬
‫בדורו תיד״א ז״ל בס׳ שם הגדולים ח״ב מע׳ זיי״ן אות י״מ אשר ישי‪.‬‬
‫את שמו ויבא יוסן! מעשה רב כמהר״ר צמח צרפתי ז״ל היה חולה‬
‫מונול על ערש חי כשנתיס ימיס בדמשק ועינו בכבל רגלו ואתרחיש‬
‫ליה ניסא וה׳ ריחס עליו שלח מלאכו וירפאהו וכמו רגע חזר לבריאותו‬
‫ולאיתנו והמעשה הנורא כי סיפר הרב שנגלה ‪vh 11‬יא׳ו הנביא ואמר‬
‫לו שיקבל עליו ללמוד כל ליל ברית מילה לכל הילודים שבעיר ויתרפא‬
‫וקיבל עליו כן ותיכך נתרפא ומהיום ההוא והלאה כך היה מנהג‬
‫לילך גליל שלפני המילה במקום שהיה לעסוק בתורה כל הלילה כך‬
‫שמעתי זת״ח האח נפשינו ‪:‬‬
‫ה( מיל ה‪ .‬עעם שמנגנים בשעת המילה משוס דכתיב רוממות ‪h‬‬
‫בגרונם ]הס הפיוהייס[ וחרב פיציות בידס זה האיזמל‬
‫של מילה שיש לו שתי פיות כ״כ ס׳ מטעמים מרבני אשכנז‪ ,‬ומעס‬
‫לסכין של מילה בב' פיפיות שלפעמים הגיד מכוסה בב׳‪.‬ערלות‬
‫ואדביני ביני שיעביר לכלוכו לחתוך בו שנית יסתכן התינוק לכן עושים‬
‫מב׳ צדדיו חד וחלק‪ ,‬ובאוסמרייך ה;ה מנהג שכל מוהל יש לו ב׳‬
‫אזמלין מוכנים כ״כ הרב יעב״ץ הוב״ד בס׳ מטעמים‪ ,‬ועיין מ״ש‬
‫בעניותי בפי׳ ההגדה ש״פ כי הקב״ה הכה למצרים בחרב פיפיות‬
‫כיעו״ש ויצאו ישר!ז ממצרים בזכות המילה והמילה בחרג של שתי‬
‫פיפיות וזהו במה שהקב״ה מכה בו מרפא וק״ל רא״ה‪:‬‬
‫‪ 0‬מ י ל ה ‪ /‬אשה שמלה בנה ראשון ומת מחמת מילה ומלה גס את‬
‫הב׳ ומת ג״כ מחמת מילה הרי הוחזקה שבניה מתים‬
‫מחמת מילה לא שנא מבעל א׳ או משני ולא תמול את הג׳ עד‬
‫שיגדל ויתחזק כחו ]מיין שו״ת חת״ס חיו״ד סי' רמ״ה וה״ה אס‬
‫האיש מל את בנו הראשון ומת מחמת' מילה וגס את הב׳ בין שהיו‬
‫לו מאשה א׳ או מב׳ נשים נ״כ כך הוא הדין הגס ד ש חולקים‬
‫על זה מכל מקום חמירא סכנתא וס׳ נפשות להקל ]ש״ע ירד‬
‫רס׳׳ג[ ואפי׳ אס השני בניס שמתו נולדו תאומים ג״כ לא ימול‬
‫את השלישי ]שרת שו!ז ומשיב ח״א סי׳ רל״א[ וגס אס גירש‬
 ‫מראה הילדים‬
‫את אשתו והלכו כל א׳ ונישאו לאחרים ג״כ לא ימלו את בניהם‬
‫]שו״ת הרב שברי ח״א סי׳ ע״ט[ ‪:‬‬
‫ז( מ י נ ס ת ‪ ,‬לא יניק התינוק מטכו״ם אם אפשר מישרגיית דחלב‬
‫עכים מממכום את הלב ומוליד בו כיבע רע ]ועיין‬
‫בשו״ת ח״ם או״ח סס״י פ״ג פלפול עצום לענין שועה אי מותר‬
‫למוסרו לעכו״ס ללמדו וסיים לבסוף לאסור ממעם המאכלים שיתן‬
‫לו העכו״ס שמטמטמין הלב[ וכן לא תאכל המניקת דברים האסורים‬
‫אעפ״י שצריכה לכך מפני חולי ואס תאכל לא תניק התינוק‪, ,‬וכן‬
‫התינוק עצמו לא יאכל כי כל זה מזיק לו בזקנותו ]ש״ע יור״ד סי׳‬
‫פ״א[ וכן לא תאכל המניקת בצלים ושומיס ולב וכבד‪ ,‬וגס בלילה‬
‫שראויה להתעבר תהיה נזהרת מזה כן כתב בס׳ הנהגות ישרות‬
‫מהאר״י ז״ל ובס׳ שמירת הנפש אות א׳ ועיין יו״ד סי׳ פ״א‪:‬‬
‫‪ ,‬לא תלך בדדיה מגולים כי על ידי זה מזיק החלב‬ ‫מ^נהת‬ ‫יז(‬
‫וכן לא תניק האשה בפני אנשים ותשמור עצמה מן‬
‫הכעס שמפסיד החלב‪ ,‬בס׳ שמירת הנפש משם ס׳ זכירה וכשהאשה‬
‫תתחיל להניק את בנה תתחיל להניחו בדדה השמ‪ 11‬כ״כ בצואת ר״י‬
‫החסיד ז״ל מחזיק מדב״ק מע׳ זו אות י״ד ואות ל״ו ‪:‬‬
‫עיין בשו״ת ח״צ סי׳ ס״ד ובשו״ת ח״ס ח׳ אהע״ז‬ ‫מינסת‬ ‫מ(‬
‫סי׳ קל״ו לענין אשה שהוחזקה שבניה מתים מחמת‬
‫ההנקה שנראה שחלבה מזיק להם ע״ש אס רשאה להניק או חייב‬
‫בעלה להשכיר לה מינקת‪ ,‬ואני הצעיר זכורני שבכתה אשה אחת לפני‬
‫אדמו״ר הצדיק זצ״ל עבור ב׳ בניה שהיו !ימיס והיה להם חוש‬
‫השמיעה רק שלא היו יכולים לדבר ואמ״ל הצדיק שזה מחמת חלבה‬
‫ולכן לא תניק כ״כ הרב ס׳ שמירת הנפש‪:‬‬
‫יוי( מ י נ ס ת ‪ ,‬לא תניק התינוק אחר התשמיש עד כדי הילוך‬
‫שני מילין או לפחות א׳ מיל ]באה״ט סי׳ ר״מ‬
‫בש״ע או״ח בשם הזוהר[‪:‬‬
‫יא( מ ז ת ה כתב המרדכי בשם »הר״מ ז״ל וז״ל מובטח אני שכל‬
‫בית שיש בו מזוזה כהלכתה אין שד ומזיק יכול לשלוט‬
‫בו עיין דרכי משה סי׳ רפ״ז‪, .‬מזוזה גי׳ היכל וגימטריא אדנ״י‪:‬‬
‫יכ( מ ד ו ב ר ת מי שאשתו מעוברת והגיע חדש התשיעי יתפלל‬
‫שלא תלד אשתו בשבת כדי שלא יצטרכו לחלל‬ ‫^‬
‫שבת ‪ ,‬וכן בתו וכלתו ‪ ,‬ס׳ החסידים סי׳ תשצ״ג ואס רוצה לדעת‬
‫פה‬ ‫מראה הילדיים‬
‫המעוברת מה תלד עיין מערכת ג׳ בגורל המעוברת ‪:‬‬
‫מ ד ו ב ר ת ‪ /‬צריכה שתשמור פיה בימי עיבורה שלא לאכול‬
‫דברים המממעמיס את לב התינוק‪ ,‬וראתה עיני‬
‫להרב דה״ח סימן ל״ד אות ל״ח שכתב וז״ל מעוברת האוכלת כרכום‬
‫היא סיבה להוליד בעובר גרב ושחין ב״מ לכן לא תאכל כרכום כל‬
‫מי עיבורה עכ״ל‪ ,‬נפלאים מעשיך ועיין בס׳ אביעה חידות מ ע׳ ב׳‬
‫סי׳ ח׳;‬
‫אס תאכל בציס רכים יהיו בניה בעינים יפיס‪.‬‬ ‫מעוברת‬ ‫י(‬
‫והאוכלת כרפס יהיו יפיס ונאים‪ ,‬האוכלת כסבור‬
‫^היו ?עלי בשר‪ ,‬האוכלת אתרוגים יריחו בניה‪ ,‬כל כך הפליגו חז״ל‬
‫ואמרו אשת שבור מלכא היתה מעוברת והתמידה לאכול אתרוגים‪,‬‬
‫והיה לה בת שהיה ריחה נודך כל כך שהביאה אותה לאביה במקום‬
‫בשמים יעו״ש ס׳ רפואות‪:‬‬
‫^יי( מ ע ו ב ר ת ^ שמירה למעוברת‪ ,‬תקשור בכתונת שלה מעע‬
‫מלח ופת ושלשה אלמוגים אדומים ויפיס בלי‬
‫נקב ‪ ,‬והס מסוגלים הרבה לעין הרע ולעניניס אחרים ויע״ש ‪,‬‬
‫אביעה חידות ‪:‬‬
‫>יז( מ ע ו ב ר ת לדעת המניקת אם היא מעוברת אס לאו תקח‬
‫מחלב שלה ותתן על הסיף אס הוא עזמד אינה‬
‫מעוברה ואס הוא זב מעוברת‪ ,‬סכ״י בבלי ‪:‬‬
‫לא ינשק אחד מילדיו כשהוא מת כי לא ישאר אפי׳‬ ‫מיתה‪,‬‬ ‫ז(‬
‫אחד‪ ,‬וגס לא יאחז אחד מבניו כשהוא מת וכן‬
‫אדס שמת לו בנו או בתו לא ינשק אותס כי מקצרים ימי בניהם‬
‫ובנותיהם וכשהמת מוטל לפניו ונפשו מרה לו מאד אין לומר למת‬
‫שיוליכנו אחריו כ י י ^ י י עליו כאלו הורג את עצמו ס׳ שמירת הנפש‬
‫משם ס״ ח‪:‬‬
‫יח( מ‪ 1‬ת ו ח י י ם ‪ ,‬אס אתה רוצה לידע אס ימות או יחיה תעיין‬
‫בבת עינו אס תראה דמותך יחיה ואס לאו‬
‫שלום על כנ ישראל‪ ,‬או יקח מלת דק דק ותן לו ביד ימינו אס יהיה‬
‫לח טוב ויחיה ואס לא צריך רחמי מן שמיא ‪:‬‬
‫^ י ט ( מ ו ת ו ח י י ם ‪ ,‬אס תרצה לדעת אס אשתו קוברתו או האיש קובר‬
‫י את אשתו תחשוב שמו ושס אשתו ותבלבלס‬
‫יחד ואח״ך תשליך מהס שבעה והנשאר בידך אס יהיו זוג האשה קוברתו‬
 ‫פראה הילדים‬
‫ואם נשארו נפרדים האיש קובר את אשתו ושומר פתאים ה׳ סכ״י בבלי‪:‬‬
‫כ( כ‪ 1‬י ! ת ה ‪ ,‬מי שמתו בניו רח״ל ילך למדינה אחרת ]ס״ח סי׳‬
‫רמ״ז[‪ ,‬או ימכור את בנו לחבירו בטד שקל או איזה‬
‫דבר מאכל ויחיה ]שם סי׳ רמ״ח[ ועיין בשו״ת חת״ס חח״מ סי׳ קי״א[‬
‫ויתן דמיו לצדקה תדב״א פיו״ד ‪:‬‬
‫כיי( מ י ת ה ^ חמשה קרובים למיתה יותר מן החיים ואלו הס אכל‬
‫ועמד ושתה ועמד הקיז דם ועמד ישן ועמד שמש‬
‫מעתו ועמד‪ ,‬וששה העושה אותם מיד מת ואלו הן הבא בדרך ונתייגע‬
‫הקיז דם ו מנ ס לבית המרחץ ושחה ונשתכר וישן ע״ג קרקע ושימש‬
‫מיעתו אמר רבי יוחנן והוא שעשאן כסדרן‪ .‬אמר אביי כסדרן מת‬
‫שלא כסדרן חליש ואם האדס כחוש אפי׳ בתלתא מנייהו מת ש״ס‬
‫בגיעין ד״ע ע״א וכתבו שס התוספות וז״ל חמשה קרובים למיתה וכו׳‬
‫משמע אפי׳ עושה אחת מהס בלבד מדלא קאמרינן עלה דבעינן‬
‫כסדרן יעויין שס‪:‬‬
‫ככ( מ י ת ה ‪ ,‬פתאומית מצאתי בס׳ הנהרות מי שמתים בגיו‬
‫מיתה פתאומית כשנולד לו תינוק אל ילבישפו כי אס‬
‫כלי פשתן בלבד בלי עירוב בהן שוס מין אחר ויחיה עכ״ל שבכי‬
‫מוסר פל״א יעו׳׳ש‪:‬‬
‫כג( מ * ת ו ד ר י ם לדעת החולה אס יחיה או ימות קח חלב אשה‬
‫מניקת בת ומשח בו חועס החולה אס יעעוש‬
‫יחיה ואס לאו שלוס על כל ישראל כן מ״כ בסכ״י הי׳׳ס ז״ל ‪:‬‬
‫כי( מ כ י ר ה ‪ ,‬אס יש לך דבר למכור משח רגלך בשמן חזיר‬
‫ותמכור כל מה שתרצה סכ״י ובספר אחר כ״י‬
‫כחוב אס תרצה לקנות איזה דבר החשוב שס המוכר בעל הכלי ותוסין<‬
‫עליו שלשה עשר ותחלקם שניס שניס אס נשאר בידך אחד לא תקנה‬
‫‪ .‬כי ודאי תפסיד ואס נשארו שנים תרויח‪:‬‬
‫כה( מ ל א כ י מ ומזלות הממונים על ז׳ ימי השבוע הצריכיס לכתוב‬
‫קמיעות כנז׳ לקמן מע׳ קו׳ך סי׳ מ״ב בסכ״י‬
‫וז״ת יום ראשון משמש רסא׳׳ל ע ס מזל אריה‪ ,‬יוס שני משמש מלאך‬
‫גבריא״ל עס מזל סרפן‪ ,‬יוס שלישי משמש סמא׳׳ל ע ס מזל מלה ועקרב‪,‬‬
‫יוס רביעי משמש מיכא״ל ע ס מזל תאומים ובתולה‪ ,‬יוס חמישי משמש‬
‫צדקיא״ל עס מזל קשת ודגיס‪ ,‬יום ששי משמש עניא׳יל עס מזל שור‬
‫ומאזנים‪ ,‬יוס שביעי משמש קפציא״ל עס מזל גדי ודלי ע״כ מ״כ בסכ׳׳י‬
‫סו‬ ‫סראה היל^ם‬
‫יסן בארן מצריס‪:‬‬
‫ט ( י ז צ ת לכאב המצח והצדעים קח מעט עפי״ץ וחשרה ‪ -‬במים‬
‫שרופים ומשח את הפדחת ותתרפא‪ ,‬או יקח שומין‬
‫ופולין ונקה אותם מקליפתם ושחוק הכל ביחד ובשלם ועשה מהם‬
‫תחבושת ומשח בו המצח והצדעים ויועיל בעה״י סכ״י ועיין מע׳ ז׳ סי׳ ג׳‪:‬‬
‫כז( מ ע י ם אמר רשב״א פעם אחת השש ר״מ במעיו ובקשנו לטרוף‬
‫לו יין ושמן בשבת ולא הניח־נו וכו׳ מוכח דרפואתו הוא‬
‫יין ושמן יעו״ש שבת ]קל״ד ע״א[ ועיין לעיל מערכת חי׳ת סי׳ ל״ו‬
‫אופן אחר ‪:‬‬
‫כח( פ ז צ ו ר ^ רפואה למצירע וכדומה לו יקח מוח כלב ויערב עם‬
‫^ שמן וורד ודם ותמשח‪ .‬עוד אחרת תקח צואת שור‬
‫יבשה ותשרוף אותה והאפר תערב בחומץ■ ותמשחהו ויתרפא סכ״יבבלי‪:‬‬
‫כגי( מ ‪ £‬ל ת ‪ .‬לאשה שלא תפיל‪ ,‬זה ללוח‬
‫נמאע ‪1‬‬ ‫תכתוב צורתו בלוח של‬
‫בחרע ‪ 1‬אאות‬ ‫כסף מזוקק ותתלה האשל עמה ולעולם‬
‫כסאו ‪ 1‬נבוב‬ ‫תהיה טובה שלא תפיל חלילה וגס כן‬
‫כסאי ‪ 1‬יתד‬ ‫מינן‪,‬‬ ‫הוא טוב לאשה אשר בניה מתים בר‬
‫א‬ ‫אא‬ ‫האשה‬ ‫ובעת שתכתוב אותו כתוב שם‬
‫‪-L‬‬ ‫בלוח הכסף וזהו ועיין‬ ‫אמה‬ ‫ושם‬
‫לעיל מערכת א׳ סימן ל״ב לאשה המפלת נפלים‪ ,‬ומפרכת למ׳ד‬
‫לך נא ר א ה‪:‬‬
‫ל( מ י ם רבינו האר״י ז״ל הזהיר מאד שלא לשתות מיס קודם הבדלה‬
‫ואמר כי השותה בזמן ההוא ימות באסכרה אבל אס הי׳‬
‫אוכל בסעודה שלישית ומשכה סעודתו עד הלילה אין בכך כלום ובגמרא‬
‫אמרו כל מאן דשתי מיא בין שמשיא ימות באסכרה‪ ,‬י״א בין השמשות‬
‫דליל שבת‪ ,‬וי״א בין השמשות דמוצאי שבת וכן הלכתא דבליל שבת‬
‫אסור מן הדין מפני הקידוש של לילה ובין השמשות של מוצאי שבת אסור‬
‫מפני אסכרה פע״ח שער ח״יפרק כ׳׳ד‪ .‬ועוד אמרו במדרש שכל השותה‬
‫מיס בע״ש בין השמשות הרי זה גוזל־ את המיס ואיתא בפרק דרך‬
‫ארץ כל השותה מיס בשבת בין מנחה למעריב תוך שנה ■שמת לו מת‬
‫הרי זה גוזל את מתיו והטעם לפי שהמתים יוצאים בשבת ושותים מים‬
‫מן הנהר \ו צ א מעדן ולכך אין ראו• לגזול את מתיו אבל לאחר שנתקבל‬
‫דינו אין בכך כלום וכן הביאו הרב בנימין זאב ז״ל בסימן קכ״א והרב‬
 ‫הילדי ם‬ ‫מראה‬
‫חיי אברהם בה׳ שבת סימן תע״ז יע״שהאח נפשיט‪:‬‬
‫לא( ‪ Q 'D‬אס אחר נמבע במיס ח״ו סגולה למצוא אותו קח כבר‬
‫לחס שלם וזרוק אותו לאותס המיס ותיכן! ישוט אותו‬
‫לחס למקום הנטגע‪ .‬ע״א סי׳ א׳ וכתב הרב יוסף! אומץ אשכנזי‬
‫דכ״ה ע״א וז״ל קבלתי דמי שנמבע במים ב״מ ולא נודע איה מקומו‬
‫אס יזרקו קערה מעץ על פני המיס ויניחוה צפה מאליה עד המקום‬
‫שתנוח מעצמה אזי במקום ההוא יהיה הנטבע‪ .‬ושמעתי שע״י סגולה זו‬
‫מצאו בנהר איש אחד ושמו'מאיר וכו׳ יעו״ש ועיין לעיל מערכת ט׳ סי׳ ו׳ ‪:‬‬
‫ל^( מ כ ה זבל הכלב אס תעשהו אבק דק ותבלול אותו עס דבש‬
‫ואודם ביצה וכרכום ושיס על המכה מיד יפתח ובדוק‬
‫על ידינו פעמים רבות ועיין בספה׳׳ק דבק מאח ס׳ ימלט נפשו ‪:‬‬
‫לג( מ נ כ ה דבר מנוסה למגפה יקח פרש אדס מיובש בצל ב׳‬
‫חלקים ענב׳ר כא׳ס ב׳ חלקיס אלג׳וס שהוא קוראל‬
‫בלע״ז ובל״ע מרג׳אן ב׳ חלקים מן אל נר׳ד שהוא אל זונבו׳ל ב׳ חלקיס‬
‫מן אל זעפראןב׳ חלקים יושחק הכלויקח מהשיקבל בקרלי׳ןא׳ויקחנו‬
‫בכוס יין חשוב כשהתחיל הקדחת מיד תביאו זיעה וינצל בעה״י קמח‬
‫סולת דק״ף ע״ד‪ .‬עוד אחרת יקח ג׳ עלוקות הנמצאים במיס ושים‬
‫אותס על הפטרה של ברית מילה שלו שלשתן בבת אחת והס״ימצצו‬
‫הארס שבגופו‪ ,‬ולא יסירס עד שיפלו מאליהם לארץ שס‪:‬‬
‫ס נ ל ל ה מרבי יוחנן הגדול ע״היהיו לו חתיכות קיבת עגל משנתו‬
‫מיובשת כמו שקדים וכשירגיש יקח חתיכה צחוקה ויתן אותו‬
‫בכוס יין חשוב או בהשתנתו של מוכה וישכב להזיעוצריך שיקחהובתוך‬
‫ששה שעות ואפילו אס י ק תדו‪ .‬מזוך כ׳׳ד שעות יועיל והע*ק& תוך‬
‫ששה שעות שס‪ .‬ובנוסחא אחרת כתוב וז״ל קח גדי בן עשרה ימיס‬
‫שנולד לא פחות ולא יותר אפי׳ רגע אחד ושחטהו וקח קיבתו ויבשהו‬
‫בשמש ובשעה שהוכה במגפה יקח חתיכה אחת מאותה הקיבה היבשה‬
‫ותן אותה בכלי וישתין עליה יישתה אותה הקיבה בהשתנתו ולאיוזק‬
‫בדוק‪ .‬ס׳ אשכנזי ע״כ‪:‬‬
‫?^לד אחרת יקח תרנגולת וישיס פי הטבעת של התרנגולת על המכה‬
‫והוא ימצמץ הארס של המכה ותפול התרנגולת מתה כן תעשה‬
‫שנים שלשה פעמים עד האחרון שלא ימות אז תדע שלא נשאר הארס‬
‫במוכה בעה״י שס‪ .‬עוד אחרת יקח בצל אחד גדול לבן ויסיר מוחו‬
‫וימלאנו שמן זית וצרי ויצלה אותה היטב ואח״כ יסיר הקליפה העליונה■‬
‫סז‬ ‫דדלדים‬ ‫מראה‬
‫שהיא שרופה ומטונפת והשאר יוציא המיס שלה לבנדאחדוכשירגיש‬
‫יקחהו מיד ומיד המירסא תעשה גסה ותצא לחיץ ותן טליה מבצליס‬
‫ויתרפא בעזה״י ואס קודס שיצלה היטב נחסר השמן זית והצרי יכול‬
‫להוסיןז שס‪ .‬ומי שידו משגת יקח אבן טוב ספיר בהיר וזך ויסבב‬
‫ויעגל סביב המכה עד דאזיל כומקא ואתי חיוורא כך מצאתו בכ״י‪ ,‬ס׳‬
‫רפואה וחייס מאיזמיר‪:‬‬
‫לי( מ ג ^ ה אלו השמות נמצאו בספרי הקדמוניס למי ששתה סס‬
‫המות שיכתוב השמות הללו בכתב אשורית על הנייר‬
‫וצריך שיכתבס שיהיו בשיטה אחת ויכרכהו מסיפיה לרישיה ויבלעס‬
‫ותיכך יקיא הסס המות בדוק ומנוסה ואחריהס׳החזיקו האחרוניס ושתו‬
‫השמות הללו המוכיס בימי המגפה ורביס שחו וניצולו ואלו הן השמות‬
‫פר עון הרון האן פינ ר הרון האן פ ר עון‬
‫פינ ר האן פ ר ע ה הרון פיג ר הנני ציר ה‬
‫ספר רפואה וחייס הנז׳ פרק ה׳ סי׳ טו״ב‪ .‬ובסי׳ ע״ב כתב וז״ל‬
‫אלו השמות שלח אותי מט׳ הרב כמהר״א מצליח הי״ו ששמע מפי הח״ר‬
‫יוסך ברבי איש ירוש׳ ת״ו וצריך שיהיה כתוב בכתב אשורית וגס לכותבס‬
‫בתוך שש שעות ויבלעס תוך שש שעות והוא בדוק ומנוסה ואלו הס‬
‫ויכרכס מסיפיה לרישיה הנני צ ד ה גידה פר עון הרון‬
‫^כ״ל ינ‪1‬ו׳׳ש‪ .‬ובפרק י״ב‬ ‫צירה‬ ‫פיגר הנני‬
‫ז ‪T ...........‬‬ ‫•• זי‬
‫פיג ה‬
‫‪T‬‬
‫האן‬
‫י •• ‪I‬‬
‫כתב וז״ל ’למי ששתה סס המות מועיל אלו‪ .‬השמות שמקיא כל הסס‬
‫ופעס אחת היה מעשה בליל שבת קודש בירוש׳ תו״ב בזמן הרב מהר״ש‬
‫שרעבי ז״ל שתתה נערה אחת סס‪ .‬המות והרב הנז׳ כתב שמות אלו‬
‫בנייר אחד ובלעה אותו ובבקר היתה בריאה וטובה ומועיל ג״כ לחולה‬
‫המגפה ב״מ והטוב טוב כשירגיש מיד יבלע הנייר הנז׳ ולא ימות‬
‫בעזה״י ובדוק ומנוסה עד מאה אנשיס וניצולו כולס וזה נוסחו‪ ,‬אות‬
‫באות תיבה בתיבה ויכרוך מסיפיה לרישיה ‪:‬‬

‫^‬ ‫י‪-‬‬ ‫‪3‬‬ ‫״‪-‬י‬ ‫^ ׳‬ ‫‪S‬‬

‫‪4 3‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪ a‬זיי‬ ‫‪ \J 1‬ןב ‪r‬״| ‪U vj‬‬
‫‪9‬‬
‫ולדעתי יבלע ■ג׳ נוסחאות ‪:‬‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫סמלה משם הרב כמהר״ר יהידה ממיז סאמו נר״ו‬ ‫לה(‬
‫מיד כשירגיש במכה יקח לחס חס כשיצא מן החמר‬
‫ויחחוך אוחו לחצאין זיחן על חציו אלטריאקה ויניח על מכחז ויסטל‬
‫כל מה שיוכל לסטל וינצל בעז״ה יח״ש‪ .‬עוד אחרת מספר כחב יד‬
‫בדו״מ לתת דיו שחור ביותר על המקוס המכה דהיינו מקומה שהוא‬
‫קשה כמי אגוז וצריך שלא י מי לשום אדס כלל ועיקר‪ ,‬רק שירגיש‬
‫בה באיזה מקום היא ימשח אותה בדיו עב ושחור‪ ,‬וחז׳׳ל קדמונים‬
‫החרימו לכל מי שיגלה סוד זה לעכו״ס עכ*ל‪ ,‬ויזהר הרבה מאד להרחיק‬
‫ממקום החולה כל ריח רע וכמו כן ריח בשר צלי ומבושל וכמו כן‬
‫רי‪,‬ח דגים חיים ומבושלים ומטוגנים‪ ,‬וכן בצלים ושומיס ודומיהם מריח‬
‫שלהם חיים ומטשליס ומטוגנים וכן ריח המלפפזנות שקורין בלע״ז‬
‫פיפינ״ו ובל״ע כ׳יאר שכל מיני ריח של דברים אלו הס וכיוצא בהם‬
‫מזיקים הרבה מאד לחולי הלזה ויש לב״ד שבכל מקים בזמן הדבר‬
‫והמגפה אם יש בעיר ח״ו שיכריזו בכל חוזק ותוקף על הדבר הזה שיזהרו‬
‫כל בני העיר מלעשות ולגרום ריח העושה נזק לחולי זה ואם יעטר‬
‫איזה אדם מהם יענישו איותו ולקונסו כי ח״ו נפש הוא חובל והיא כשופך‬
‫דמים רח״ל עכ״ל^ והוי זהיר שלא תישן הרבה ולפחות לא תלך לישן בלילה‬
‫עד שעה שלישית כמ״ש הרב ז״ל‪ ,‬ולא תרבה בשימוש המטה דרך ישרה‬
‫שם‪ ,‬ואס תקח בצל לבנה וחתוך אותה למעלה לצד הראש‪ ,‬ותעשה‬
‫נקב בתוכה וחתן בנקב הבצל מעט טייא״ק טוב ותן אותה על הגחלים‬
‫מד שתתבשל ובכל בקר תאכל מעט מהבצל הנז׳ ויועיל שלא תנזק‬
‫מהחולי הזה כך מצאתי כתוב‪ ,‬וכתב גאליטס כי כל בית שיהיה בה‬
‫דרוג‪ ,‬לא יכנס בה מגפה יהוא עשב יבש שמביאים אותו מארץ דמשק‬
‫יע״א חתיכות קטנות צורת עקרבים שיביא אותו על פתח הבית מבפנים‬
‫•ספר קמח סלת דקפ״א ע״א‪ .‬עוד סמלה כתבה הרב מדרש תלפיות‬
‫אות ך׳' ענ ף כהונה שיאכל בכל בקיי מיום שנשמע החולי הנז‪ /‬תאנה‬
‫אחת עם אמז וגרגיר מלח או עם עלין של רוט׳א כולם מעורבים זה‬
‫בזה ולא יגיע לו שום נזק בעה״י ספר דרך ישרה‪ ,‬ובשם הרמב״ן ז״ל‬
‫כתוב שיאמר בכל בקר‪ ,‬קודם צאתי מן הבית ויהי נועם שבעה פענסים'‬
‫ופרשת המן וברכת כהניס תיכף ויאכל ג׳ עלין שביי״א ס' קמת סולת‬
‫ויזהר שלא ישב במקום חשך יאפלה ומשתחשך ידליק נר להאיר כן‬
‫שמעתי שציוה הרב הגדול מהר״א יצחקי ז״ל בעל זרע אברהם ז״ל‪ ,‬גס‬
‫יסגר בתוך בית אחד ולא יכנס בתוך הבית שוס אדם שאינו נזהר‬
‫סח‬ ‫נזראה דדלתם‬
‫מלהתחבר עס שאר אדם‪ .‬כל מאכל ומשתה תוכל לקבלו תכף ומיד‬
‫ליד כל מה שיהיה אבל לא מידו ממש;אלא המביא אותו יניחנו על‬
‫הקרקע ואח״ך תקח אותו מעל הקרקע‪ .‬ואס המאכל או המשקה ההוא‬
‫הוא מונח בקופה של גמי או נצרי דקל או מכלי מתכות אין חשש אבל‬
‫אס הקופה היא של צמר או פשתן או משי או קנבוס או צמר גפן אל‬
‫תגע בה כלל ואל תכניסנה לביתך כלל וכן כאשר תעלה המאכל לביתך‬
‫מן החוץ דרך חלון אל ימשכנו על ידי חבל מכל המיניס הנז׳אלא בחבצ‬
‫נצרי דקל אי גמי כנז׳ וכל בגד או חו ע א פי' כל שה! א שיהיה מאיזה‬
‫אחד מהמיניס הגז׳ לא הכניס לביתך ולא תיגע בו יד עד אשר ירחצו‬
‫היטב במיס האדס או הבגד או החוט ואח״ך יעבור עליהס ארבעיס‬
‫יוס בטהרה שלא יגע בהס מי שאינו נזהר מן המגפה ואח״ך תוכללהכניסס‬
‫לביתך ואס אדס רוצה לדבר עמך מחוץ לבית ואתה בפניס צריך שיתרחק‬
‫ממך כדי שלא יגיע אליך הבל פיו של האיש ההוא הועתק מספר כתב יד‬
‫של הרב מוהלח״ו זלה״ה מספר הסגולות‪ ,‬וכ״ז המגפה תרחק מאד‬
‫מכל מיני כעס ודאגה ועצבון ואדרבה תהיה שמח תמיד בכל מיני שמחה שס‪:‬‬
‫לי( מ ג פ ה בזמן המגפה תתלה עליך אבן אדומה או של ר'ובי״ן‬
‫או של דיאמאנט״י אי שאיילא״ן או‪,‬זאפ׳יר״האך הרובי״ן‬
‫הוא טוב מכל י;שאר גס מעט סולימאן או סיג׳אן אך צריך שכל‬
‫הנז׳ יהיה נוגע ממש בבשר אדס ודבוקה תמיד בו שס‪ ,‬עוד תתחזק‬
‫בידך כל היוס חומץ או בגד שרוי בחומץ ותריח בהס תמיד שס‪,‬‬
‫עוד תמשח בכל בוקר תחת הסוב׳אקוס אסיב׳אר הדק היטב ומעורב‬
‫בחומץ חזק שס‪ .‬וסגולה נפלאה קח בצל אחת ותחתכנו לארבעה חלקיס‬
‫ותניחנה תוך המיס לשרות לילה אחת ובבקר תוציאנה מן המיס ותניחנה‬
‫תוך חומץ חזק לשרות ג׳ שעותואח״ך אכול מזה הבצל מעט ממנו בכל‬
‫בקר על הצוס תשעה בקריס רצופיס ולא תירא ממגפה בעה״י וצריך‬
‫להמתין אח״ך כדי לאכול שיעור ב׳ שעות שס‪ .‬עוד ישתה על צוס מעט מיץ‬
‫עשב הנקר׳ אנסיגסיו ולא יאכל ולא ישתה עד שיעבור עוד ג' שעות שס‪:‬‬
‫לז(( מ ג פ ה ‪ .‬כתב מוה״ר החסיד שבכהונה ז״ל בס׳ מדרש תלפיות‬
‫ענף אהרן ד ך ע״גוז״ל ואני קבלתי מרבותי שהמבקר‬
‫את חול' המגפה לא ישב רק יעמוד וילך הולכות והובאות בבית עד‬
‫שילך משס ובזה אין רשות למלאך המות לשלוט בו לנגפו ע״כ‪ .‬ואפשר‬
‫שכיון שעוסק במצות ביקור והוא עומד והולך ובא בכח המצוה מבטל‬
‫•יצות אלו לריצות מלאך המות עכ״ל זלה״ה‪ .‬עוד כתב ב ס' מ עי ל צדקה‬
 ‫דדרדים‬ ‫טראה‬
‫סי' אנן‪ 1‬תס״ט דקי״ז רע״ב בזה תראנו משס‪ .‬וכתב בס׳ האת נפשיט‬
‫וז״ל המעס ראיתי ל הרב עשרה מאמרות ח״א פרק ט״ו די״ד ט״ב שכתב‬
‫וז״ל ואולם זה היה כתו של אהרן בעמדו בין המתים ובין החיים כי שס היה‬
‫מלאך המות מתגבר כנגדו עד שזרזו משה לאהרן ואמר לו והולך מהרה‪:‬‬
‫וכתיב וירן אל תוך הקהל ותפס מידתו של אותו מלאך שהוא רץ בשעת‬
‫מגפה כי תמורת תגפ״ה בא״ת ב״ש הן הן אותיות ויר״ץ אהרן והיינו‬
‫טעמא שריצת האדם לדבר מצ» מבכול ריצת מלאך המות כאמור ותיקון‬
‫המגפה לימוד המסעות בכונה גדולה כאשר כתבנו לעיל‪ .‬ואנכי חזון‬
‫הרבתי בכתבי הקדש לעט״ר מוה״ר המובהק חיים עד העולם‬
‫נר״ו בספרו המפואר פתח הדביר חלק י״ד סי׳ קט״ז שגס מני״ר‬
‫נר״ו תיקן סדר המסעות בסדר נכון בהוספת נופך משלו ונוסח תפלה‬
‫נאה שתיקן לאומרה אחר קריאת המסעות יעש״ב וכשאני לעצמי‬
‫בראותי כי־ דבריו הנעימים המה באו בארוכה לא העתקתיו פה‪,‬‬
‫על כל ]פנים הנלמד מדברי כולם הוא שצריך לקרותם אותיבאות תיבה‬
‫בתיבה בזמן המגפה מידי יוס ביומו בהתמדה גדולה והזהיר בזה‬
‫מובטח לו שלא יארע לו שוס נזק וינצל מדבר וממגפה ומכל מקרים‬
‫רעיס מעתה ועד עולס אכי״ר‪ .‬האח נפשיט ‪:‬‬
‫לח( מ ג ‪ £‬ה סגולה לז ק מגפה שלא יבא ושלא יהיה אכי׳׳ר טוב‬
‫לשתות כל אותן הימיס מיס מבושלים ולצנן גחלת של‬
‫מתכת ברזל ונחושת בהס‪ .‬גס ימזוג המיס ביין‪ .‬והפיה ת טוב לאוכלם‬
‫מבושלות‪ .‬אל תאכל הרבה ואל תישן הרבה ואל תאכל מאכלים חמים‬
‫ולא דבש ולא תאכל מלח וזנגב׳יל ופילפ׳יל‪ .‬טוב מ עט תומן או מי‬
‫בוסר‪ ,‬ולא יאכל הלפת והקשואיס והכרוב והחזרת ותרדיס ובצלת‪ ,‬ובשום‬
‫ריח טוב לא יחסר‪ .‬וקודם צאתך מביתך תרחץ פניך וידיך בחומץ‬
‫עס מי ורדים ואל תרבה שמוש מטתך ובבקר תקנח שיניך בהליסת‬
‫אילנות מריס ואל תצא מפתת ביתך עד זריחת השמש‪ .‬וטוב צאמל‬
‫בכל בקר חצי זית טריאק״ה המעולה מד׳ שנים ולא יותר ■על י״בשנים‬
‫ובידו יקח ‪ .‬ספוג עם חומן כשהוא הולך בדרך והרב חמדת 'מיס ז״ל‬
‫הביא כמא פסוקים ותפלות יעו״ש ולא אכתוב כאן אלא איזה אזהרות‬
‫וסגולות וז״ל הזי זהיר שלא תלך בשוק בלילה‪ .‬ולא תצא החוצה ביזס‬
‫המעונן‪ .‬וגס הוי זהיר לסגור בעדך מתחלת שעה ששית עד אחל‬
‫שעה שביעית‪ .‬ולא תלך ברחובה של עיר באמצע‪ ’ .‬א פ ס מן הצד‪.‬‬
‫והוי זהיר מקפיצה ודילוג וכשתצא החוצה טוב לכסות המצח‪ .‬הוי רגיל‬
‫סם‬ ‫מ ר א ה הי ל די ם‬
‫במאכלים קלים ולא תסבול רעב וצמא ולא תתענה באוחס הימיס חון‬
‫מת״צ; ואס לא תאכל בשר כלל אין לך שמירה גדולה הימנה ואס תאכל‬
‫הוי זהיר שתהא בשר גדי ולא בשר בקר‪ ,‬עוב לשתות השתן של ‪3‬וקר‪,‬‬
‫אך תזהר שלא לשתות מראשית ולא מסופה‪ ,‬אפס האמצעי ותשתה‬
‫מהם כשיעור מה שיכילו כפות ידך‪ ,‬וטוב לסתועגי תוכס מיץ הלימוני״ס‪,‬‬
‫ואחר השתיה תאכל מעט מהלימו״ן ושוב תדיח את פיך במים שנים‬
‫או שלשה פעמים והמיץ של הלימוני״ס עס כרכום וחומץ חזק טוב למשחו‬
‫על החונים וטוב ליטול מתחת אצילי זרועותיך ותריח בו תמיד‪ .‬והוי‬
‫זהיר מאד מריח אשפתות וריח נבלה וטינופת‪ ,‬ושים לפניך כל ריח‬
‫טוב ועשב ה דו ד א אם תעקרנה קודם הנן החמה עס דינר זהב היא‬
‫הגולה נפלאה להריח בה תמיד או לעשן בה וגס לתלות על הצואר‪ ,‬אך‬
‫צריך להיות ביום ד׳ בהוספת הירח ולומר ויהי נועם שבטה פעמים‬
‫וכל המזמור כולו פ״א‪ ,‬קודם שתלקטנה תאמר אנכי לוקט אותך בשם‬
‫ה׳ אלק׳י ישראל לשמירת אני פב״פ מן הדבר ומן המגפה ואח״ך תחתכנה‬
‫ותעשה קמיע של הרב בתוך זה הקמיע והוי זהיר להרחיק ממי שהוא‬
‫נגוך וממלבושקומשכונתוכח״ש ז״ל‪ ,‬ועמוד הכל הוא לערוך תפלתך בדמע‬
‫לב ולהרבות עסק ההורה והא בלא הא לא סגיא ואח״ך יתננה למי‬
‫שנלקטה בשבילו שנושא קמיע זו‬
‫וי פה וו והה‬
‫עס הרוד״א ולא יירא מהמגסה ההיא‬
‫שנכתב הקמיע וזהו הקמיע למגפה ‪ Tv‬יו יה תים‬
‫ב״מ מצאתי משם הרב זלה׳׳ה וזאת ‪ V‬נד‪7‬‬
‫הקמיע יוצאת מפסוק ויעמוד פנחס סד‪ .‬חי לה ”רפ‬
‫ויפלל ותעצר המגפה וצריך לכותבה די סה לו רהה‬
‫על קלך כשר ואין רשות לכל אדס‬
‫לכותבה ‪^:‬א הירא ויודע בטוב ו־כוין בכתיבת השס ב״ה ובתיקונו‬
‫ויועיל‪ ‘,‬וכשיש דבר ב״מ יחפשו אחר המתים שמא יש מהס שקברוהו‬
‫בבגדים בלויים והוא לו בזיון או ידיו אינן פשוטות הוא גס כן סכנה‬
‫משוס פקוח נפש מותר לעשות זה סכ״י בוכארי ‪:‬‬
‫לט( מ ג פ ה בזמן המגפה קודס כל דבר יעשה תשובה‪ ,‬ובכל בוקר‬
‫קורס זריחת השמש יאמר בכונה גדולה כדמעות שליש‬
‫וילבש שק ויאמר פסוק זה ויאמר אליהס ישראל אביהס אס כן איפוא זאת‬
‫עשו קחו מזמרת האר; בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי מעני‬
‫דבש נכאת ולוט בטניס ושקדים ג״פ בניגון ובניעמיסויכוין בשמותהיוצאי׳‬
 ‫מראה הילדים‬
‫מפסוק זה והס צייד נ״ל ב״ש בניקודס‪ ,‬וישמור עצמו מלדבר שקר כל‬
‫היוס ויבעח בהשם וכן בערב יאמר אותו עס שקיעת החמה וצריך לאומרו‬
‫בקדושה ובמהרה‪ ,‬גס בכל בוקר וערב יאמר ד׳ פסוקיס אלו ויאמר משה‬
‫אל אהרן קח הה המחתה וכו׳ ויקחאהרןוכו׳ ויעמוד בין המתיסוכו׳‬
‫וישב אהרן וכי' וס־וק זה האחרון יאמר אותו ג״פ וה׳ מלך וכו׳ג״פ‬
‫ויכוין לשם ס צ פ ' ' ‘ ] מ צ פ ״ ץ בכל בוקר מרס צאתו מביתו יאמר‬
‫מזמור צ״א ג״פ ויאמר שמע ישראל וכו׳ ויכויןכוז״ובמוכס״ז|כוז״ו‪ ,‬ויאמר‬
‫פר׳ המן עד עשירית האיפה וברכת כהניס ויאמר מזמור הבו לה׳ בני‬
‫אליס ארבעה פעמיס‪ ,‬ויאמר אלו הפסוקיס ג״פ ואלו הס וימהר אברהס‬
‫וכו׳ ואל הבקר רץ אברהס ויקח חמאה וגו׳ הצילני נא וגו׳ ולכל בני‬
‫^שראל לא יחרץ וגו׳ ויסע מלאך וגו׳ ג״פ ויסע ג״פ ויבא ג״פ ויע‬
‫וכו׳ ג״פ ואח׳׳ך שלשתן יחד ג״פ ויסעו ויהי חתה ג״פ ואתנה אה הלויס‬
‫נתוניס ג״פ לק״י קי״ל יל׳יק קל״י לי״ק‪ ,‬לפורקנך ג״פ ושס בת אשר‬
‫סרח י׳׳ז פעמיס ואח״ך יאמר עשרה פסוקיס להרמב״ן‪ ,‬וי״א פסוקיס‬
‫המתחילים בנו״ן ומסיימין בנו״ן‪ ,‬אתה כהר לי ביושר ובהיפך ג״פ במחו‬
‫בה׳ וגו׳ ג״פ‪ ,‬בכל יוס יקרא שבעה מזמורים אלו‪ ,‬מזמור שיר חנוכת‬
‫הבית סי׳ למ׳ד‪ ,‬אלק׳יס יחננו ויברכנו סימן ס״ז‪ ,‬ה׳ רועי לא אחסר‬
‫סי׳ כ״ג‪ ,‬מכתס לדוד סי׳ מ״ז‪ ,‬שירו לה׳ שיר חדש סי׳ צ״ד‪ ,‬בקראי ענני סי׳‬
‫ד׳‪ ,‬ואח״ך יאמר לעולס ה׳ דברך נצב בשמיס י״ב פעמים‪ ,‬ופסוק‬
‫זה יאמר אוהו בבוקר ובערב‪ ,‬וה׳ יכוין בו בניקוד ד כ ר ך ויכוין שאפי׳‬
‫נגזר שימות באותה שעה‪ ,‬או באותן הימים של' ‘ י הדבר שיניח‬
‫הקב״ה את גזרתו בשמים ולא תרד למכיה וכן יאמר פסוק וישלח שאול‬
‫אל ישי לאמר יעמד נא דוד לפני כי מצא חן בעיני ג׳׳פ ויקרא עשרת‬
‫הדברות אנ כי' ה׳ אלקי׳ך וכו׳ עשרה פעמים‪ ,‬ואס יש ספל־ תורה‬
‫בביתו יכתוב מימור זה ה׳ אורי וישעי ממי אירא בקלך כשר מעובד לשם‬
‫כפר תורה בכתב אשורית ובתגין יבשרעוע ולבסוך יכתוב י׳יג מדות‬
‫של רחמים על שסי׳־ג הו־״ה וישמרם בהיכל‪ .‬ובכל יוס אחר התפילה‬
‫יפתח ההיכל ויעמוד לפני ספר ההורה ויקרא מזמור הנז׳ ג״פ ויקרא‬
‫בכל יום פעוסהקעורת באשמורת הבקר בדמעות שליש ובכינה גדולה‬
‫בקדישהובכיהרה‪ .‬ובשעת הדבר יאמר אבינו מלכנו'ובמקום מנע מגפה‬
‫יאמ^ עצור המגפה‪ ,‬ולא ילך בעתים הללו לבית החיים •כי שם מפקיד‬
‫מלאך המות את כליו‪ ,‬גם לא יתענה בימים האלו‪ ,‬ולשינוי האויר יאמר‬
‫בכלי בוקר פסוק זה ג'׳פ אהבת כל דברי בלע לשון מרמה‪ ,‬גס אל‬
‫^ ע‬ ‫מ ר א ה דדלדיים‬
‫יחצך לנצח‪ ,‬יחתך ויסחך מאוהל ישרשך מארץ חיים סלה‪ .‬וחמיד ילך‬
‫בכיסוי מצח כי העונות רשומים על המצח ולכן יכסה שלא יראה המלאך‬
‫המצח‪ ,‬ובכל ערב ראש חדש בזמן המגפה יתן כמספר שמו מטבעות‬
‫דהיינו אם שמו חייס יקח תחילה נגד חי׳ת חי׳ת מטבעות ונגד אות יו׳ד‬
‫יו״ד מטבעות על תשלום אותיות שמו ואח״ך •חנקס לשבעה חלקים ויתן‬
‫לשבעה צדקות‪ ,‬או לשבעה עניים לומדי תורה‪ ,‬ועל כל חלק יאמר זה‬
‫אני נותן בעד כל ישראל וגס בעדי פב״ש בכללם‪ ,‬גס בזמן המגפה‬
‫יאמר בצורת המנורה אלק׳יס יחננו ויברכט‪ .‬השינה תהי׳ בלילה על העליה‬
‫או חדר סגור מכל רוחותיה ואז ינוח לו ולא יגזק‪ ,‬ס׳ סגולות ורפואות‪:‬‬
‫מ( מ ת ו ש ל ח ‪ ,‬דע כי נגעי בגי אדס שהולידה פ׳ מאדם הראשון‬
‫פרו ורבו מאד ונשתתפו עס מלאך המות והיו‬
‫הורגים לכל מי שפוגעים בו‪ ,‬ילכן התענה מתושלח הצדיק שלשה ימיס‬
‫וג׳ לילות וביקש רחמים מהקב״ה על זה ונתן הקב״ה רשות למתושלח‬
‫הצדיק וכתב שם המפורש על חרבו והרג מהם מאה ותשעים אלפי‬
‫רבבית ברגע אחד עד שבא פ׳ בכורו של אדה״ר ועמד לפניו ונתחבר‬
‫אליו וקבל עליז ומסר שמות שדין וללין וגחן מלכיהם בכבלי ברזל‬
‫והשאר ברחו ונסתרו במחבואות יס אוקיטס וזה החרב נגנז עמו כשמת‬
‫מתושלח‪ ,‬וזהו מת ושלח לשון חרב דכשמת נגנז יהחרב עעו‪ ,‬זהו תורך‬
‫קיצור דברי רבינו מהר״א מגרמיזא ז״ל בכ״י‪ ,‬מדב״ק ‪:‬‬
‫כשיושבת האשה על המשבר יעתירו בעדה עתרת‬ ‫משכר‬ ‫מא(‬
‫החיים והשלום ונוסח תפלה זו הלא היא כתובה‬
‫על ס׳ סנסן ליאיר בנוסח התפלות סי׳ ד׳ קחנו גזשסל‬
‫מכ( ‪ -‬ש ו מ ד סטלה שלא ישתמד כתב ב ס פי דבש לפי מערכת‬
‫שי״ן אות י״ח וז״ל נער הרוצה להשתמד יראה לו‬
‫שם הוי״ה ברוך הוא בספר תורה שהוא נכתב בקדושה ויחזור בו‬
‫היהדות‪ ,‬ובזמנו של רביני האר״י ז״ל היה מעשה בנער אחד עכ״ל‪,‬‬
‫ועיין לקמן מערכת שי ״ן בד׳׳ה שמד‪ ,‬לך נא ראה ‪:‬‬
‫מג( ‪ n t b p D‬לילד כתוב זה השם על מטבע כסף בלתי צורה‬
‫ותשים אותו תחת לשונה ותלד מיד וכתוב אותו‬ ‫י‬
‫בנקודות שעולים בחשבק ע״ב‪ ,‬וכתוב אותי בכתיבה אשורית וזה הוא‬
‫השם א ‪ 2‬ז נ ם בדוק ומנוסה פתח היא אות וי״ו גימ׳ ^שה‪ ,‬סגול גימ׳‬
‫ל׳ ‪ • ^ “ .‬וקמץ גי׳ י״ו‪ .‬שבא עשרים ס״ה ע״ב‪ ,‬וצריך לעשות בשעת‬
‫הסכנה דוקא שלא להוליד הילד קודם זמנו‪:‬‬
 ‫מראה דדלדים‬
‫מי( מ ה ש ד ‪ ,‬לילד כתב בס׳ רפואה וחייס פרק כו׳ וז״ל סגולות‬
‫למקשה לילה א׳ תרחץ ביין מלפניה ומלאחריה‪,‬‬
‫ב' שלא יהיו בניה עמה בבית‪ .‬ג' תלחוש באזנה שס ס״ג‪ .‬ד תלחוש‬
‫באזנה אותיות פוע״ה‪ .‬ה׳ שלא תהיה מעתה במערב ודרוס‪ .‬ו׳‬
‫תתלה על צוארה ממרור הנשאר ‪ .‬ז׳ תשתה מיס משבעה בורות‪.‬‬
‫‪ r‬׳ יתנו לה מעט חלב מדדי אשה מינקת‪ .‬מ׳ בעת סובלת חבלי‬
‫יולדה תשים בכפה אבן שקמ׳׳ק והסגור ידה הדק היטב‪ ,‬גס לא האכל‬
‫צנון בעיבורה‪ .‬יו״ד תתלה על צוארה מפתח של בית עלמין‪ .‬י״א‬
‫תן לה צואת סוס יבשה מעורבת ביין או במיס לשהות בלי ידיעתס‬
‫אז יוצא הולד אפי׳ מת בר מינן‪ .‬י״ב יעשן לבונה תחתיה עד שיכנס‬
‫העשן בגופה ותלד‪ .‬י׳׳ג העשן תחתיה במעט קיטרא״ן ותפ>הו על‬
‫כל פניס בו'מ‪ .‬י״ד קח צפורני חמור ושיס על האש בתוך כלי‬
‫ותשיס הכלי תחת רגליה והעשן רחמה ותלד מיד‪ .‬ט״ו קח פרישי״ל‬
‫הנקרא בלשון ערבי בקדוני״ס וכתוש אותו ושים ברחמה ומיד תלד‪,‬‬
‫ט״ז תקח גרעיני תמריס וכתוש במכחשת ותשקה אותה ביין‪ .‬י״ז‬
‫תקח זרע קוטו״ן שהוא צמר גפן ותעשהו עיסה ביין ותהן לה לשתות‬
‫במים ותפילהו ‪ .‬י״ח התן לה לשתות במנעל בעלה שתן בעלה‬
‫שיעור כוס אחד‪ .‬י׳׳ט כתוב על מצח האישה שני שמות אלו‬
‫‪ .‬כ׳ קח עלי תאנה יבשות והשחוק אותס ותשתה‬ ‫סורי״ס פל״ח‬
‫ביין ותלד בלי צער‪ .‬כ״א אס תשיס בטיבורה רוט״א תלד מיד‬
‫ותזהר להוציאה מבטנה אחר לידה היכף פן יצאו ב ד מעיה ח״ו; כ״ב‬
‫חקח חלב כלבתה עס דבש ותשתה‪ .‬כ״ג קח מרה של תרנגולת‬
‫שחורה וסך טיבורה‪ .‬כ׳׳ד תשיס אשה אחרת ידה על בטן המקשה‬
‫לילד ותאמר היא עס האשה ביחד שבעה פעמיס פסוק והוא כחתן יוצא‬
‫מחופתו ישיש כגבור לרוץ אורח עכ״ל‪ ,‬ובס׳ ימלט נפשו כתב וז״ל‪.‬‬
‫סגולה למקשה לילד תלחוש לה באזנה לחש זה שבעה פעמיס‪,‬‬
‫^ ש א ״ ל השר הגדול שמע קולות וצעקית ושאל להקב״ה מה הקולות‬
‫והצעקות אשר אנכי שומע‪ ,‬אמ״ל הקב׳׳ה אילה יולדת וצועקת‪ ,‬לך‬
‫ואמור לה צא צא צא שהארץ מבקשת לך וירדו כל עבדיך אלה אלי‬
‫והשתחוו לי לאמר צא אחה וכל העס אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא‪,‬‬
‫ויאמר הפסוק צ״א פעמים‪ ,‬ואח׳׳ך ילחוש באזנה הימנית קורי קורי‬
‫ובאזנה השמאלית צא צא ומיד תלד‪ ,‬עכ״ל‪ ,‬ובס׳ האח נפשינו כתב‬
‫למקשה לילד כתוב אלו השמות על כלי חרס חדש ושיס על‬
‫י• א‬
‫>‬ ‫מ ר א ה הי ל די ם‬
‫ה ר ״ ש צ ו ״ □ ומיד הלד ומסיר ממנה‬ ‫"‪D‬‬ ‫סיבורה‬
‫תורמוכ״ט‬ ‫פן יצאו מעיה ובדו״מ‪ ,‬או תכתוב שס זה‬
‫הרב ס׳ זכירה‪ ,‬עוד אחרת שילחוש‬ ‫פתגט״ם פתהט״ל‬
‫באזנה הימנית י״ג פ׳ פסוק זכור ה׳ לבני אדום את יום ירושלים האומרים‬
‫ערו ערו עד היסוד בה ויאמר צא צא צא‪ .‬וישתה מעט מיס ויברך‬
‫ואח״ך תשתה האשה מהם ומיד תלד‪ .‬עכ״ל‪ .‬ועיין בס׳ תולדות אדס‬
‫ובס׳ מפעלות אלק׳יס‪ ,‬ואמתחת בנימין‪ ,‬ובדרך ישרה כמה ‪ ,‬וכמה‬
‫סגולות לזה לך נא ראה ‪:‬‬

‫מ ע ר כ ת נו‬
‫א( נ ה ^ ר י י ם לקשור דס היוצא מן הנחיריים יקח חומן בכלי‬
‫חרס מצופה ירוק ויניח הכיס בתוכו דהיינו הבציס‬
‫שלו ואזי יפסוק הדס מן הנחיריים‪ :‬עוד אחרת יקח מוח תרנגול‬
‫ויעשה אותו בתוך היין עד שיהיה נימוח וישתה עס היין‪ ,‬עוד אחרת‬
‫אופילה‬ ‫ולנקבה‬ ‫אופ״ל‬ ‫יכתוב מן הדס עצמו על מצחו שס זה‬
‫עכ״ל סכ״י בבלי‪ ,‬ובס׳ אחר כתב יד כתב וז״ל מי שעולה דס מנחיריו‬
‫יעשה שירטוט מדמו על מצחו עד החוגים ואח׳׳ך יכתוב מאותו הדס‬
‫ע״כ‪ ,‬ובס׳ מהר״א ילוז כתב‬ ‫שוחא״ט אגל״א‬ ‫אלו השמות‬
‫וז״ל לנחיריים היוצא מהס דס יקח כינב״ל הנמצא אצל הבשס וידוק‬
‫אוהו ויערב במיס ויעשה תחבושת על מצחו מאזן לאזן ויפסוק הדם‪.‬‬
‫עוד אחרת אס הדס יוצא מנחיר ימין יקשור גודל יד ימינו וגודל רגל‬
‫ימינו בחוטין‪ ,‬ואס הדס יוצא מנחיר שמאל יקשור גודל שמאל יד‬
‫ורגל כנז׳ ויתעשן בשער עזיס‪ ,‬ועוד אחרת תקח אפונין האדומים‬
‫והשחורים הנקראים אפונין זקניס פניהם נקמטיס וידוק אותס וינפה‬
‫אותם וישאוך בנחיריו כמו טאבאק׳ו ויפסוק הדס בעזרת האל ועיין‬
‫לעיל מערכת ד סי׳ ירד מ״ש בזה ‪:‬‬
‫כ( נ ע ר הבוכה סגולתו לכתוב על סכין סמוך לחודה אלו השמות‬
‫ושים אותה תחת ראשו בלילה ולא יבכה עוד וזמ״ש‬
‫טריישיורי״ש ורי״ שפרי״ ט ג״פ וקח עפר מתחת צירי‬
‫הבית שהוא בתוכו ולוש אותו בחלב אמו ושים על ראשו במקום‬
‫שמוחו של תינוק רופך ויתרפא בעה׳׳י סכ׳׳י‪ .‬עוד אחי ת תניח תחת‬
 ‫דדלדים‬ ‫מראה‬
‫ראשו עצם שנפל מפי הכלב שהיה אוכלו או קרן עז ותתלה עליו‬
‫וכתבו האיצטגניניס כגולה באבנים הנמצאים בקרקבן תרננולת שיועילו‬
‫לתלותם על הנערים הבוכים ומפחדים בלילה ולא יוסיפו לבכות ולירא‬
‫עוד‪ .‬גם מבעלים הכשפים יעו״ש ס׳ כ׳׳י ■ מתרי״ץ אלמהדווי‪ ,‬ובס׳‬
‫האח נפשיט כתב וז״ל לתינוק הבוכה הרבה יתלוש באזנו פסוק זה‬
‫שני פעמים כי עם בציון יושב בירושלים בכה לא תבכה חנוך יחנך לקול‬
‫זעקתך כשמעתו ענ ךויכוין בל ט ס נ ר ״ ו ס נ ס נ ר י וס טגל״ף‬
‫ויאמר אח״ך ג״פ ויהי נועם‪ .‬א״ב ס׳׳ז‪ .‬עוד אחרת לנער הבוכה יותר‬
‫מדאי קח מעע עפר מאחורי שבעה דלתות ותלוש אותכ״כחלב אמו ושים‬
‫באמצע ראשו וישכב ולא יבכה א״ב‪ .‬עוד אחרת יכתוב על נייר שם זה‬
‫ה ב ה ב ״ ה ותניח תחת מראשותיו של התינוק ולא יבכה כתיבת‬
‫יד עכ׳יל‪ .‬ובס׳ כת״יבוכארי כתוב וז״ל לנער הבוכה הרבה אמור לו‬
‫זה הפסוק באוזן ימין עשרים פעמים ולא יבכה וזה נוסח הפסוק כי‬
‫עם בציון יושב בירושלים בכה לא הבכה חנוך יחנך לקול זעקךכשמעתו‬
‫ענך‪ .‬ע״א יניח‪.‬מראשותיו י אבן וי׳^א עצם שגפל מפי הכלב כשאוכלו‬
‫זכר לזכר נקיבה לנקיבה או קרן *של עז הזכר לזכר וכו׳‪ .‬ע״א קח‬
‫חתיכה מן אדרת של מרדעת בבוקר כשתפגע בו ותתן תחת ראשו‬
‫ויועיל וצריך לחתוך בסכין חדש‪ ,‬ע״א תלוש שערות חמור ואמור כשם‬
‫שחמור זה שותק כן ישתוק הנער ואח״כ יקח השערות ויתלה אותם‬
‫בנער ע״כ‪ .‬ובס' כת״י פרסי כתב וז״ל לנער הבוכה כתוב ותלה‬
‫אימ״א אימ״א ה״ו ה ס ״ו רוב״ו רו״ב‬ ‫בצוארו‬
‫ש ל ו □ ר‪ 1‬ב ש ל ו □ אסיותא מן שמיא לפב״פ מן שמיא אכי״ר‬
‫ע״כ‪ :‬ובס׳ כת״י מערבי כתב וז״ל נער הבוכה יכתוב ויתלה עליו‬
‫אלו השמות ע״ס א״ב וזמ״ש ארג״י ברג״י נרנ״י דדנ״י‬
‫הרג״י ו ת ״י זרג״י חרג״יי טרג׳יי יירג״י כרג״י‬
‫לרג״י טרגיי נרג״י סרנ״י ערנ״י פרג״י צרנ״י‬
‫הרג״י ררג״י שרג״י תרג״י יוה״ך ש ד׳י‬
‫הושיעה נא והגן‪ .‬ע״א לנער הבוכה כתוב על נייר חדש יהרמ״ה או״א‬
‫בזכות אברהס יצחק יעקב שתשלח רפואה שלימה לפב׳־פ מן הבכיה‬
‫בשס אדנ״י מא״ע שידה ושידתין שלא יבכה הילד הזה לעולם‪ ,‬ע״א‬
‫עב‬ ‫סראה הילדים‬
‫לנפר הביכה כהיג על קלף צגי לי! א ל נ א ר ב א נ א ל ה‬
‫ה׳׳י ה״י ה״י פני א׳יל פני א ״ ל פני א ״ ל פגי א״ל‬
‫וז״ל לנער הבוכה יכתוב דתלה‬ ‫כתב יד כתוב‬ ‫ע״כ‪ .‬ובספר אחר‬
‫סרסותי״ת אי׳יה רסוהתא תוסתא י־ה‬ ‫בראשו‬
‫ס ת א י ה תא״ה מ״ ה‪ .‬בזכות אלו השמות התנו שינה לעיני‬
‫פי״פ‪ .‬עוד אחרת כתוב מזמור לדוד ה׳ רועי לא אחסר וכו׳ ויתלה‬
‫בצוארו ויתרפא ע״כ‪ .‬ע״א לנער הבוכה כתוב אלו השמות ותלה עליו‬
‫וזמ״ש פ ה ״ ש וה״ש פ ה״ ש וה״ש פ ה״ ש וה״יס‬
‫וה״ש פה״ש וה׳ש פ ה״ ש וה״ש פה״שבכחאלו‬
‫השמות תשלחו רפואה שלימה לפלוני בן פלונית מן הבכיה ומן הכעס‬
‫ומן החימה שיש בו ע״כ ‪:‬‬
‫ג( נ ח ש י״ב סגולות נאמרו בנחש ואלו הן אס תשרון! נחש בראש‬
‫חדש ניסן שחל בחמישי בשבת ותתלהו עליך‪ .‬ביום א׳‬
‫פעולה א׳ אס הזרוק עפרו על האדם יחלה‪ .‬ב׳ אס תשיס עפרו‬
‫בין שערותיך ותמשח בו פניך יברחו שונאיך מפניך‪ .‬ג׳ ותבחין בין שונא‬
‫לאוהב‪ .‬ד׳ אס תזרוק מן עפרו בבית שונאך יצא מן הבית וכן תעשה‬
‫עד שיצא מן העיר‪ .‬ה׳‪ .‬א ס תשיס ממנו תחת רגליך תהיה יועץ למלך‬
‫ודבריך יהיו נשמעיס‪ .‬ו׳ אס תרצה לנצח כל אדס תשיס מן עפרו תחת‬
‫לשונך‪ .‬ז׳ אס תרצה שיגידו לך שוס ענין בחלוס שיס מן האבק תחת‬
‫מראשוהיך‪ .‬ח׳ אס תרצה שיגידו לך על איש ואשה מה הס עושיס‬
‫תשיס מן עפרו על החזה‪ .‬ע׳ אס תרצה שיהיה העבד נאמן קשור מן‬
‫עפרו בבגדו‪ .‬יו״ד אס תרצה שלא תהיה ירא מ ס ס המות שיס מן‬
‫האבק בכלי עץ והעלהו על שולחנך‪ .‬י״א אס תשיס מן האבק בי‬
‫אצבעותיך תמצא חן בעיני כל בני אדס‪ .‬י״ב אס תשיס מן האבק על‬
‫המצורע לא יוסיף עליו כאב ‪:‬‬
‫מולי זה יתרפא על ידי קצת אכילת הארנבת וגס כבד‬ ‫נכפה‬ ‫י(‬
‫החמור צלי מ ד ת‪ .‬עוד לחולי הנופל הנז׳ יקח מרה‬
‫של זאב מס מעע מושק״ו וחשיס באזניו או בנחיריו לא יבוא לו חולי‬
‫שס‪ .‬עוד בנפול הנכפה ב״מ ימהר־יחיש אביו או אמו או בנו של‬
‫נכפה ויניחו ידיו על ערוה של נכפה ובאותה שעה ינצל ‪-‬מן הכפיה זה‬
‫גילה אשמדאי מלכא‪ .‬דשידאי עוד אחרת תקח זעפראן מבושל ביין‬
‫וישתה ד׳ ימיס ויתרפא רפואה זו מהרבכמהר״ ש שרעבי ז״ל‪ .‬עוד‬
‫אחרת קח עצס אדם מת ותדוה אוהוותתן לו לשתות עס היין ויתרפא‬
 ‫הי לדי ם‬ ‫מראה‬
‫ג ס זה מהרב הנז׳ ז״ל‪ .‬טוד אחרת קח אבק של רוש״א ושים •‪:‬נחירי‬
‫הנופל ומיד יקוס גס זה מהרב הנז׳ ז״ל רפואה וחייס‪ ,‬והרב האח‬
‫גפשינו כתב וז״ל לנכפה ב״מ יכתוב על מראה העושים מברזל הנקרא‬
‫■בל׳ ערבי )מראיי׳ת אל הינד( שס זה מה״ ש בלי ניקוד ויראה‬
‫לנכפה וקודם שיראה לו יכה בעץ קען של רמוניס ‪,‬חמוצים על השס‬
‫הנז׳ בפני הנכפה ואח״ך יראה לו השם ויכה בעוד שהוא מראה לו‬
‫ומי־ ידבר הרוח שער רוח הקודש למהרח״ו ז״ל‪ .‬עור אחרת לנכפה‬
‫בר מינן תלך אצל החולה במקום שהוא שוכב ואחוז אותו בראשו‬
‫ותשכיב אותו בהיפך מלמעה למעלה דהיינו במקום הראש יגיח הרגלים‬
‫ובמקום הרגלים יניח הראש ויתן להחולה מפתח בידו ואח״כ יקום‬
‫החולה וישאל אותו מה יש בירך אם יאמר לך מפתח אזי ישליך המפתח‬
‫במקום שלא ימצא לעולם ובדוק ע״כ‪ ,‬עוד כתב וז״ל לחולי הנופל‬
‫בשעה שנופל תקח תרנגול שחור זכר לזכר ונקבה לנקבה ותקוץ‬
‫ראש התרנגול או התרנגולת אם היא נקבה על מפתן הבית שנפל‬
‫בו ותקרע את התרנגול מגבו ותקח הלב משם ותסחוע הדם בכך‬
‫ותתן הדם לתוך פיו של החולה וצריך לבולעו ומיד כשעומד אזי יפתח‬
‫פיו וידחוק בראש הלשון כי לפעמום יהיה מורסה על הלשון שנופל‬
‫ב״מ ואזי יראה שיצא ליחה משם ויתרפא אמתחת בנימין הוב״ד בם׳‬
‫האח גפשיע‪ ,‬עוד אחרת לחולי הנופל יקח עורבים קטנים מקנס וישרוך‬
‫אותם שלמים עם נוצתם וכל הימים יאכל בתבשיל עם אותו אפר‬
‫ויתרפא‪ ,‬עוד אחרת יקח מקן של עמלך אפרוח חדש יהיה בן תשעה‬
‫ימים ויקרע אותו וימצא בתוך הקרקבן אבנים וישא הנכפה אותם‬
‫האבנים על צוארו ויתרפא כ״ז שהם עליו לא יהיה נכפה ויזהר שלא יאכל‬
‫מר ולא יראה בשום מת או נבילה ומכל אשר רוח חיים באפו אפי׳‬
‫בדגים מתים עכ״ל‪ .‬ס׳ סגולות ורפואות אשכנזי‪ .‬עוד אחרת לחולי הנופל‬
‫בין לגדול בין לקטן למעלה מג׳ שנים תקח דם נדה שראתה האשה‬
‫פעם ראשונה ותשים אותו ביין יתן לו לשתות ויתרפא בעה״י םכ״י‪.‬‬
‫עוד אחרת מצאתי כתוב בכתב יד *שן בעוב״י בבל וז״ל לחולי הנופל‬
‫קח תנשמת בלשון אשכנז ]מול׳׳ט וואל״ך[ ושים אותה בתוך שתי קערות‬
‫ותשאר שם עד שתמות ובלבד שלא ידע העלול מזה ותעשה סימנים‬
‫בקערות איזו היא תחתונה ואיזו היא עליונה וכשהעלול רוצה לשתות‬
‫ישתה בקערה העליונה וכל מאכל יאכל מקערה התחתונה ומאותו זמן‬
‫ואילך לא יראה שוס חולי עכ״ל‪ .‬והגה התנשמת שבעופות הוא עוך‬
‫עג‬ ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫הצועק בלילה והתנשמת שבשרציס פירשו ז״ל בחול*ן שהיא אישות שהיא‬
‫כמו עכבר ולא יש לה עיניס מאי קראה נפל אשת בל חזו שמש יעו״ש‬
‫ילפי זה יבוא על נכון ויומתק לחיכי כונת נפ׳ל אש׳ת ר״ל לחולי הנופל‬
‫רפואתו אשת דהיינו אישות וק״ל‪ .‬ובס׳ כתב יד אחר כתב וז״ל לנער‬
‫הנכפה טוב שתעשה לו פתילה מן החלבנה הנקרא בל״ע מע״א ועיין‬
‫לעיל כמה סגולות לזה במערכת חי״ת סי׳ א״ב‪ ,‬ובמערכת כא״ן! סי׳‬
‫כ״ד וכ״ה וכ״ו שא נא עינך רא״ה ‪:‬‬
‫ה( ג ^ י ^ כ ת ׳עקרב אס תשיס בשר עכבר הבייתי חי על מקוס‬
‫הנשיכה של עקרב יתרפא ואס תעשן הבית בעקרב‬
‫עצמו ותתלה בפתח הבית עקרב מת לא יכנסו שס לעולם ספר‬
‫סגולות ורפואות‪ .‬ושמעתי שאס־׳האדס נשכו עקרב לא ידבר שוס דבר‬
‫עד שישתה המיס ואזי לא יהיה ניזוק ובגמרא אמרו על פסוק ומצאוהו‬
‫צרות רבות ורעות זה שמשיכו זיבורא ועקרבתא שהס צרות זו לזו‬
‫שהרפואה של העקרב הס מיס חמיס‪ .‬והרפואה של זיבירא הס מיס קריס‬
‫וההפך יזיק וזה האיש יהיה נבוך אס יעשה מיס קרים בשביל רפואת‬
‫זיבורא יזיק לנשיכת עקרב‪ .‬ואס יעשה מיס חמים בשביל רפואת‬
‫עקרב יזיק לנשיכת זיבורא‪ ,‬וממנו הודאה יוצאת שרפואת נשיכת עקרב‬
‫הם מיס חמיס שיעשה עליהס ויתרפא ובס׳ האח נפשינו כתב וז״ל‬
‫לנשיכת עקרב ישימו אות ברית קודש של תינוק קטן שלא ראה קרי‬
‫ויועיל ובס׳ שבט מוסר פרק ייא כתב לנשיכת עקרב יתן על גבי הנשיכה‪.‬‬
‫עקרב מת‪ ,‬ובס׳ רפואה וחיים פרק י״ב כתב וז׳׳ל נשיכת כלב‪ ,‬ונחשים‬
‫ועקרבים זעכגישין יועיל עפר שרץ המיס הנקרא סרטן אס יתנו בו יין‬
‫ג׳ ימים רצופים עם שורש לענה יתרפא מדרש תלפיות‪:‬‬
‫י( נ ש י י כ ת נחש יקח צפרדע חיה ותחתוך אותה לשנים וישים‬
‫אותה על הנשיכה ויועיל ובספר רפואה וחיים כתב‬
‫וז״ל לנשיכת נחש כתב הרב מנחה בלולה ס׳בראשית על פסוק ויעש‬
‫אלקי׳ם את חית הארץ למינה יש‪ ,‬להבין כונת אומרו למינה ולמינהו‬
‫הכונה למינה שנתן לכל בעלי חיים טבעו דרך משל החולדה כאשר‬
‫ינשכנה הנחש תלך אצל עשב בעל קוציס ותתגלגל עליו כדי שיהיה לה‬
‫נקבי׳ במקומו׳ הרבה ויצוא ממנה הארס וממנה למד גלינוס הרופא להשיס‬
‫כוסות המציצה על השריטה על מקום נשיכת נחש ועקרב עכ״ל‪ ,‬עוד‬
‫לנשיכת נתש יקח טיפות מעיני האיל וכן עפר גידו וכן עפר החולדה‬
‫גם יבלע חמשה פשפשין בעודן חיים כן כתב מדרש תלפיות דע״א ע״ג‬
 ‫מראה הילדים‬
‫רפואה וחיים‪ ,‬ובס׳ כתב יר רןערבי כתב וז״ל לנשיכת נחש יקח מויז‬
‫תרנגול ויסימהו במקוס הנשיכה וחי‪ .‬או קח מפה שקינחה בה האשם‬
‫שכבת זרע ושיס אותה במיס פישרין ויתנהו על מקוס הנשיכה וחי טכ״ל‪.‬‬
‫ובמס׳ כתובות דןן נון ע״א איתא אמר אביי אמרה לי אס האי בר שים‬
‫דטרקא ליה־ עקרבא ביומא דמישלס שית לא חיי אס לא ברפואה‬
‫בדוקה מאי אסוותיה מררתא דדיא חיוורתא ושיכרא נישפייה ונישקייה‪.‬‬
‫האי בר שתא דטריק ליה זיבורא ביומא דמישלס שתא לא חיי אס‬
‫לא ברפואה בדוקה מאיאכווהיה אצותא דדיקלא במיא נשפייה ונישקייה‬
‫פירש״י ז״ל אצותא דדיקלא כיב שגדל סביב דקל תומר כעין ויילדה‬
‫שכורך את עץ הגפן ועיין מ״ש התוספות שס‪:‬‬
‫ז( נ ץ ק לגוך הארס קטן או גדול אס יכסו צואתו באפר חס כ״כ‬
‫בס׳ שמירת הנפש משס ס׳ החסידים סי׳ תתקי״ט יטו״ש ‪:‬‬
‫ח( נ ט י ל ת ידיס שחרית יש להזהר שיטילו הקטנים ידיהס שלא‬
‫יגעו בידיהס לפה ולא לחוטס ולא לאזניסולא לעיניס‬
‫וכמ״ש בש״ע אז״ח סי׳ ד׳ ועיין בס׳ עבוה״ק ובס׳ שמירת הנפש ‪:‬‬
‫ט( נ ע‪ 5‬ר אס תשיס עינו בעור זאב ותתלה על העיניס יסיר ממנו‬
‫כל חול; אס תשיס לשונו במנעלך הימין רביס יכבדוך^‬
‫וכל אויביס ולסטיס ישתחוו לך‪ ,‬אס תערב מרה שלו עס מי שומין‬
‫ושומן ודבש ורוק ומשח גופך ירפא כל נגע וכל מחלה אשד בגון!‪.‬‬
‫דמו יועיל לכל דבר שתרצה כליותיו יבשים ומעורבים עס גופרית‬
‫ושומשמין משיחתן מרפא הצרעת‪ ,‬כליותיו ובציו מבושלים אס ישתה‬
‫מיס שלר^ס יועיל לכח גברא‪ ,‬לבו אס הוא קשור בעור צבי יפה לשדים‬
‫ומזיקין‪ ,‬טצתו קשורה על ירך השמאלי של אשה המקשה לילד תלד‬
‫מיד ס׳ נפלאים מעשיך ‪:‬‬
‫ידו או רגלו לא יטרפס בצונן בשבת אבל רוחץ‬ ‫ייי( נפרסה‬
‫כדרכו ואס נתרפא נתרפא ]שבת דקמ״ת ע״א[‬
‫נגפה ידו או רגלו צומתה ביין ואינו חושש ]שס[‪:‬‬
‫יא( נ ש י כ ת כלב שוטה הוא להרוג תיכך לכלב הא לאו הכי‬
‫ימות האדם וכן בנחש לרון לשתות מיס האדסואז‬
‫ימות הנחש י ח של מיפ ר ק ה׳ו ש ס א מ רודנע ש הנס לרבי חניכה בןדוסא‬
‫וסגולתו שיאכל מחצר כבד של הכלב והרב מ ד ת לא רצהלעשוהרפואה‬
‫זו משוס שהוא דבר איסור ועשה רפואות אחרות והועילו ברצון ה׳ כן‬
‫כתב הרב רפואה וחיים‪ ,‬ובס׳ האח נפשינו כתב משס מדתוז״ל נשיכיג‬
‫עד‬ ‫בוראה הילדיש‬
‫כלב שומה רעה מאד וכל אדם הנפוךממנו יקרה לו כשוהי שישתטה‬
‫עד שיברח מן המיס ואס הקח וכו׳ עיין לעיל מערכת כא״ן! סי׳ כא״ןן‬
‫ורפואתו קח ערמוניס וכתשס עס מעט מלח ותערב עס דבש וחתן‬
‫לאכול ושים במקום נשיכתו ויועיל בעה״‪ /‬ס׳ רפואות וסגולות אשכנז‪/‬‬
‫ואס יקחו חולדה כמות שהיא חיה ויקלוה באש ויוציאו אח״ך בני‬
‫מעיה וימלחו אותה ותעמוד זמן רב וכשהיא יבשה יצלה תיכ^ היטב‬
‫אס יקחו ממנה רביעית אונצא בתוך רביעית יין תרפא נשיכת כל‬
‫בעלי חייס המומתיס ותרפא חולי הנופל ס׳ רפואות מרבני אשכנז‪,‬‬
‫ועיין לעיל מ״ש בזה במערכת כא״ף סי׳ זיי״ן חי״ת טי״ת וסי׳ כא״ך‪,‬‬
‫שא נא עיניך וראה ‪:‬‬

‫סערכת םם״ך ‪.‬‬

‫נוסח תפלת הסנדק היושב על כסא אליא׳ו ז״ל הלא‬ ‫א(‬
‫היא כתובה על ספר כנסן ליאיר בנוסח התפלות סי׳‬
‫ה׳ יצא עתי״ק ‪:‬‬
‫ב( ס אנג לו טו ישיס בפיו דיאמנטי וישתה מיס‪ ,‬עוד יכסה נקב‬
‫האזן במוך‪ ,‬עוד יחתוך באראנג״ה לחצאין ויצלה‬
‫על האש ויניח חצי מצד אחד בגרון וחצי מצד אחר‪ ,‬עוד יבשל קליפי‬
‫אבייאנאס וישתה מימיו או שושנת קלאבינ׳ה עוד יאמר הלחש דנרשס‬
‫פה עמנו בד״ה אכילה‪ ,‬ס׳ רפואה וחייס ‪:‬‬
‫ג( סגו ל ה סדר לימוד הקרבנות מסוגל הרבה לימיס שיש חולי רע‬
‫או מגפה ב״מ' כאשר מתבאר מזוה״ק ס׳ וירא דק״א‬
‫ע״ב ועוד שס ע׳יד וא״כ ס׳ דרך חייס או ס׳ מעמדות יהיה עמו בימיס‬
‫ההס ומובטח דלא תאונה אליו רעה ועיין לעיל פרק ה׳ ס׳ רפו״ח ‪:‬‬
‫נפרדות יצא עת׳ק מספר שבילי אמונה מנתיב ד׳ וז״ל‬ ‫י( סגולות‬
‫אס תמשח פניך בחלב הרוב תתחכס‪ ,‬אס תשא מעט‬
‫מביצת הדוכיפת ומלשונו הצליח בכל דרכיך גס מופלא לשכחה‪ ,‬אס היבש‬
‫עין זאב בשמש ותשימו בעור או בבגד ותתלנו עליך לא תירא מכשוף‬
‫ילא ממזי׳ ולא מפגע רע ובכל אשר תפנה השכיל ויפלו אויבי׳ תחתיך‬
‫ותמצא חן בעיני כל ריאיך‪ ,‬אס תשים זרע כרתי בחומץ יסיר חומצו‪,‬‬
‫■אס תשיס אפר הגפניס ביין שהחמיץ ישוב לקדמותו‪ ,‬אס תשיס שלג‬
 ‫ה״לדים‬ ‫מראה‬
‫או אתרוג בדבש לא ישתנה לעולס‪ ,‬אס תשתין ט׳ השכמות בעקביך‬
‫לא ישלטו בך כשפים ואס הושמו כבר יתיר מיד‪ ,‬אס תשים זרע חזרת‬
‫בקדרה כשהיא מתבשלת יראה’ התבשיל מ יא תולעיס‪ ,‬אס תיבש ריאה‬
‫ותשחקנה לאבק ותשיס מעט בקדרה רותחת יראה כאילו היא מלאה‬
‫תולעים‪ ,‬אם תאמר בכל יום ז׳ פעמים נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי‬
‫תהיה זכרן‪ ,‬אס תשים אפר הפתילה ביין ותשתנה תהיה שכור או מהעפר‬
‫אשר על אופן העגלה או מעט חרדל שחוק או מעט כרכום ואס תרצה‬
‫לשתות הרבה יין ולא תשתכר תשתה מעט מיס קודם שתשתה יץ‪ ,‬אז‬
‫תאכל חסא או כרוב באמצע השתיה‪ ,‬או חבושים אחר השתיה‪ .‬אס‬
‫תשים ביצה בחומץ חזק שלשה ימים מתרכך ותהיה כעיסה ותכניסנה‬
‫בעששית ותמלאנה מיס ואז תתקשה ותחזור כבתחילה‪ ,‬וי^ס תרצה‬
‫להוציאה תשים בעששית חומץ ותתרכך כבתחילה ותוציאנה‪ ,‬אס תרצה‬
‫לכתוב בזהב תטוך לובן ביצה היטב ותתוך בו צמק ערבי ואבק האבן‬
‫השחורה שמגפין בו הצורפים המתכת ואחר הכתישה תיבשנה ואח״ך‬
‫תעביר עליה טבעת נסך או זהב או איזה צבע שתרצה וישאר הרושם‪,‬‬
‫אס יהרהר לבך רע אמור הורני ^ה׳ דרך חקיך עד בצדקתך חייגי‪ ,‬אס‬
‫בקשת לדרוש ברבים אמור דבקה לעפר נפשי עד כי תרחיב־ לבי‬
‫עשר פעמים‪ ,‬אס תמשח ידך בחלב כלבתא תתפוש בידך ברזל חס‬
‫ולא תכוה‪ .‬ואס תמשח בשמן צנונית ותתפוש נחש ישוב כעץ ולא‬
‫יזיקן‪ ,‬אס תקח שעוה בתולה וגפרית ועפר הרקובה שהרקיבוה תולעים‬
‫ותעשה מהכל נרוהדליקט לא יכבה‪ ,‬אס תדליק שורש שקדים עם שמן‬
‫אגוזלס כל •ני שיביט באותו הנר תבא עליו תרדמה‪ ,‬ואס תרחוץ‬
‫כלי זכוכית מזוהס במי וורדים יהא זך ונקי‪ ,‬אס תמשח בית השחי‬
‫ובית הערוה של תינוק קודם שראה קרי בדס עטלך לא יגדלו בהם‬
‫שערות וכן אס תמשח דדי הנערה בחלב חזיר קודם שתדע ז כ ^ לא‬
‫יגדלו יותר‪ ,‬אס תטוח המיטה במרת שור מעורבת בחומץ יברחו‬
‫ממנה הפשסשין‪ ,‬אס יגולח זקן עז לא יצמח‪ ,‬אס תרצה להבין אס‬
‫יש מיס ביין או בחומץ קח תפוח ומשח אוחו בשמן זית ונעוץ בו‬
‫עץ והכניסהו בתוך היין או החומץ ותוציאהו אס המצא עליו טיפין‬
‫‪ T‬וע שיש בו מיס בדו׳ימ‪ ,‬ס׳ האח נפשנו מערכה זו‪:‬‬
‫ה( ס ג ו ל ת הארנבת אס תשים לשון הארנבת תחת לשונך ותישק‬
‫למי שתרצה ויאהבך אהגה עזה‪ ,‬עין ימין שלה אנ‪5‬‬
‫מ אנ ה בלבושו יועיל לחן ולחסרי אס תתלה צואת ארנבת על אש^‬
‫עה‬ ‫מראה הילדים‬
‫תמנע‪ ,‬ממנה הריון‪ ,‬קיבת ארנבת הועיל להריון דהיינו תקח קיבת הארנבת‬
‫ותזהר שלא תגע לארץ וינקה אותה וירחץ מצואתה יפה יפה‪ ,‬על שתהיה‬
‫נקיה לגמרי ויקח מרה חדשה שחופרים בה שלא נעשה בה שוס מלאכה‬
‫והניחנה ‪ .‬על גחלי אש עד שתתלבן ואח״ך יניח הקיבה על הברזל‬
‫המלובן עד שתשרןן הקיבהיויכתוש במכתשת‪ ,‬ויאכל האבק ההוא או‬
‫ישתה במים שתוקים מן האבק ההוא האישוהאשה בשעת תשמיש לאחר‬
‫עבילה כן יעשו קודם תשמיש ג׳ לילות ותתעבר והקיבה אין לאוכלה‬
‫כמות שהיא כ״א בשריפה כי כל הנשרפין אפרן מותר ויבקש רחמים‬
‫מהקב״ה ליתן להם בן זכר עיין הרוקח ס׳ תזריע כ״כ ס׳ נפלאים‬
‫ממשיך ועיין אביעה חידות ודבק מא״ח‪ ,‬ובס׳ מדרש תלפיות כתב‬
‫וז״ל לא נמנא במינה זכר מוחלע כי מין הארנבת חודש מהגדל בה אבר‬
‫הזכרות ונסגר הרבה וחודש אחר להיפך וזה נודע לנו באמת עכ״ל ‪:‬‬
‫י( ס ט ל ת שם א ה ו ״ י הוא קדוש ונורא שכאשר ‪,‬רועשים‬
‫ועומדים גלי הים יכולים לפעול ע״פ ה‪ :‬ס הזה להשקיע‬
‫הים מזעפו עיין‪.‬עמודיה שבעה עמוד ז׳ נפלאים מעשיך‪ ,‬וסגולת שם‬
‫אהי״ה אגל׳׳א אס תכתבס בקדושה‬ ‫‪•TM N‬‬
‫ועהירה בשישה אחת ובשרעוע כתיבה תמה וסופרים רשומים ותניחהו‬
‫בכלי כסף שוב ומגין מלפני לסמים ורוח רעה ואויבים וחמסנים ומגין‬
‫מפני אויב פנימי הוא היצה׳־רוגסשס זה ז ר ח ה נ ^ ן ן א ס תכתוב‬
‫בידך ותמשח‬ ‫י ־‬ ‫בקלף כשר מעובד לשמו ותניחהו במשה אשר’־"‬
‫הממה ‪ ,‬בשמן זית ולך למקום שתרצה ולא תירא משוס דבר וגס הוא‬
‫שמירה משידין ולילין וכו׳ ס׳ נפלאים מעשיך ‪:‬‬
‫ז( ס ב נ ה סכין או ברזל אס תחבו בתוך בצל והניחו זמן מה אס‬
‫נגע ־אח״ך באותו סכין בבשר אדם אפי׳ כחודו של מחש‬
‫ימות מן הארס ההוא ק״ס דקע״ש ע״ד‪ ,‬סכנה לאכול אפרסמון דהוא‬
‫באלסאמו סה״ח סי׳ תשכ״ה‪ ,‬סכנה מעות לתוך פיו עיין זובח תודה‬
‫דכ״ח ועיין נח״ל ח״א וכל ענייני סכנה עיין‪ ,‬ס׳ הזכירה דכ״ו ואילך‬
‫ובס׳ ‪.‬ק״ס‪ ,‬סכנה שלא יגע במלמולי זיעה ש״ע סי׳ ד׳ סכ״א וכתב‬
‫כבאה״ש שס סקכ׳׳ו וכל זיעה סס המות חוץ מזיעת אפיך ועי׳ לרש״י‬
‫על פסוק זה וש״ח שה‪ .‬סכנה כתב הרב פחד יצחק מע׳ בי׳ת דס״ש‬
‫ע״ב וז״ל ואני המחבר הצעיר שברופאים כל ימי גודלתי בין ברכי‬
‫‪.‬החכמים וזקני הרפואה ולא מצאתי סעד וסמך לדברי רבינו ב״י ולא‬
‫דברי בעל שארית יאודא אשר חשב להיות בעוזריו כי מאי סכנה איכא‬
 ‫דדלמם‬ ‫מראה‬
‫לאוכל דגים בחמאה וגבינה ואע״ג דאיכא סכנת חולי גדול‬
‫וכבד מאוד עד מות לשותה חלב ממש ואחר כך דגיס אז לאוכל‬
‫דגים ואח״ך שותה חלב מה תועיל נ״י בנתיס להציל האוכל או‬
‫השותה מן הסכנה אתמהא הא ודאי אינו דומה לנוטל ידיו בין דגים‬
‫לבשר או בין בשר לדגיס מפני סכנת צרעת שהוא דבר התלוי במגעס‬
‫יחד בלא נעילת ידיס בינייהו ולמען תוכל להבין ולהשכיל מוצא דבר‬
‫אציגה לפניך דברי החכס מטיולי המפרש דברי דוסקורידי ומוסיך‬
‫עליהם כהנה וכהנה ס׳ ב׳ פ' ס״ה דרפ״ו בספר כתב בלשון איטלקי‬
‫וספר אחר כתוב בלשון לאטינו דש״א הפוכים ללשון הק׳ ז״ל אך‬
‫אס תאבה שהחלב יטיב לך ויהפך לדם טוב צריך להוציא מדדי הבהמה‬
‫באותו רגע אשר ישתה ויושם בתוכו מעט סוקא׳ר או מעט דבש‬
‫למען לא יעשה הגבינה באיצטומכא ולא ישתה ולא יאכל בדג ולא בדברים‬
‫חמוצים ולא ישתה ממנו שתיה גדולה הרבה אשר לא יוכל האיצעומכא‬
‫לעכלו וכן צריך לשתות בתענית ולא יאכל אחריו מאומה עד אשר כבר‬
‫נעכל החלב באיצטומכא אחרי שתיית החלב צריך לטח ולא ישן ולא‬
‫ישתה אחריו יין עכ״ל הצדי״ק‪ ,‬וכתב רבינו בחיי ס׳ משפטים וז״ל דעת‬
‫הרופאיס בתערובת דג וגבינה שנתבשלו כאחד שמוליד תכונה רעה‬
‫וחולי צרעת יע״ש ובספר אדני פז בתשו׳ סי׳ מ״ב דמ״ח ע״ג רצה‬
‫להחמיר בחלב עס דגיס ולהתיר בחמאה ׳עס דגיס יע״ש ולפי מ״ש‬
‫הכל אסור משוס סכנה גבינה וחלב וחמאה והוא ברור ס׳ רסו״ח ‪:‬‬
‫ח( ס כ נ ה מי שרואה דבר מאכל ואינו אוכלו הוא סכנה וסגולה‬
‫לזה כל רוק שיבוא לו בפיו עי״ז לא יבלע אלא ישליך‬
‫מפיו רז״ל במס׳ כתובות דס״א‪ ,‬וכשמביאין לפני האדם תבשיל שיש בי‬
‫ריח ואדם תאב לו צריך ליתן ממנו מעט לשמש כדי שלא יבא לידי סכנה‬
‫בש״ע או״ח סי׳ קס״ט‪ ,‬ולא יאכל בשר בעוד שמסלק ההבל בין צלי‬
‫בין ממשל‪ ,‬ולא יאכל תבשיל מקדירה שלא בישלו בה שלשים יוס כ״כ‬
‫בס׳ שמירת הנפש משם ס׳ אור חדש יע״ש‪ ,‬סכנה אס יעשו מריבה‬
‫בבית היולדת הוא סכנה לולד ס' עביה״ק‪ ,‬סכנה לא יעמיד הילד על‬
‫השולחן של ספדיס ואינו לוקחם כ״א בשעת אכילה ומעשה שהיה‬
‫שעמד הילד על השולחן שמשיס עליו ספרים וירד ונחתך רגלו‪ •,‬ס׳‬
‫החסידים סי׳ חתק״ך ‪:‬‬
‫ט( ס ס ר ת ו ל ה מציט במדרש דמי שאין לו בניס ומת ואח‬
‫אין לו לייבס את אשתו להקיס שמו יקדיש ס״ת‬
‫דו‬ ‫ס ר א ה הי ל די ם‬
‫׳לביהכ״נ דכתיב תורת ה׳ תמימה משיבת נפשי‪-‬כלומר משיבה נפש‬
‫למקומה ‪:‬‬
‫‘׳ייי( ס פ י נ ה להשקיע הים מזעפו ולעכב הספינה יזכור ל מלכים‬
‫גיו כסדרם הכתוב פה ל פעמים וזהו סידרם‪ ,‬דוד‬
‫שלמה רחבעס‪ ,‬רחבעס שלמה דוד‪ ,‬דוד שלמה רחבעס‪ ,‬י חב ע ס שלמה‬
‫דוד‪ ,‬דוד שלמה רחבעס‪ ,‬רחבעס שלמה דוד‪ ,‬סכ״י ‪:‬‬
‫'יא( ס ו ב י ל שעל הראש יאכל דברים קלים כמו צפרים ותורים‬
‫ואל ישתה מיס כ״א מעורב בדבש‪ ,‬וירחץ הראש בחומץ‬
‫מעורב עם רכש‪ ,‬או חומץ שנילושו בו אפונים שחוקים‪ ,‬ס׳ סגולות ורפואות‪:‬‬
‫הראש שרואה כאילו המקום שהוא עומד בו סובב‬
‫עליונים למטה ותחתונים למעלה והוא נבוך ורוצה‬
‫ליפול וזח;‪ 4‬המחלה תהיילד מן אדים חדים שעולים מן הירוקה למוח‬
‫או מן האצעומכא ויועיל לו להקיז תחת האוזן אזי ינקה גופו מהליחות‬
‫וישתה מי שעורים ומזונו יהיה קל מאד ולא יאכל דברים מחודדים שם‪,‬‬
‫או יקח כוסבא״ר יבש מתרכך בחומץ חזק ויוציאנו מן החומץ וידוך‬
‫אותו עם כמון ואגוז סחראווי׳א וקנה ויאכל אותם אליבא ריקניא ג׳‬
‫ימים‪ ,‬או יקח עשב דנדנ׳א הנקרא בל״ע נענא׳ע וילוש אותו בדבש‬
‫ויאכל אותם ג׳ ימים אליבא ריקניא ויועיל בעה״י סכ״י מערבי ‪:‬‬
‫אס מוהר להשקות לחולה שיש בו סכנה סמים חדים‬ ‫'ג(‬
‫לרפואתו וע״י הסמים יתקלקלו אברי הזרע ויתעקר ולא‬
‫■יוליד עיין להרב זרע אברהם באה״ע תשובה אחת העלה‪ ,‬להתיר יעש״ד ‪:‬‬
‫^י( ס כ נ ה דברים אסורים משוס סכנה כגון לא יניח פיו על‬
‫סילון וישתה‪ ,‬אסור לילך אחורי אשה תוך ד׳ אמותיה‪.‬‬
‫לא יסתכל בצלובין ובנהרגין כי פוגם בנפשו‪ .‬יתרחק מריח נבילה שפוגם‬
‫ג״כ בנפשו‪ .‬לא יגדל תורים ובני יונה בביתו‪ .‬הדר בבית ויצא ממנו לא‬
‫יחזור לתוכה עד אחר שבעה שנים‪ .‬מהנהגות טובות מהרמ״ה אות תי״ו‬
‫וכתב בטור ירד סי׳ קט״ו ס״ה וז״ל צריך ליזהר מכל הדברים‬
‫שמביאים לידי סכנה־ כי סכנתא חמירא מאיסורא ויש לחוש יותר‬
‫לספק סכנה כמו תחת קיר נטוי או לילך יחידי בלילה יע״ש ובט״ז סי׳‬
‫ק״ו כתב ג״כ הימים שיש בהם להקיז דם וכו׳ ושאר דברים כזה וכיוצא‬
‫בזה‪ ,‬וראיתי בספר‪ ,‬אחד מפרש ואת שמו איני זוכר שכתב ע״פ ורפא‬
‫ירפא וז״ל משמע מכאן שנתנה תורה רשות לרופא לרפאת וח״ו ממעט‬
‫בהשגחתו ית״ש כי ה׳ רפאך אבל הכונה חולי שהוא מן השי״ת אשר‬
 ‫הי לדי ם‬ ‫סראה‬
‫בבר הגיט קצו של ארס ליפטר מן הטולסבו אין שוס רופא יכול לרפאותר‬
‫אבל החולאים הבאיס מסיבת האזהרות שהזהירנו חז״ל המביאים לידי‬
‫סכנה כגון השותה מיס בטת התקופה או משקים האסורים משוס גילוי‬
‫או אוכל בשר ודגים ביחד וכיוצא מאלו האזהרות וכל מי שזהיר באלו‬
‫האזהרות יהא בטוח שלא יבא לו שוס חולי‪ ,‬אבל חולי הבא מאתו ית״ש‬
‫לסלק את האדם מן הטולס ט״ז נאמר ואבדה חכמת חכמיו ובינת‬
‫נבוניו תסתתר לפן צריך אדס ליזהר בזה ובכיוצא לזה וטל זה נאמר‬
‫‪ -‬ושומט לי ישכון בטח ושאנן מפחד רטה‪:‬‬
‫טי( ם ‪ 2‬נ ה צוואת ר״י החסיד דחתן וחמיו לא יהיה בשס אחד‬
‫וכן כלה וחמותה הגס שרביסלא חששו לזה‪ ,‬אניהצטיר‬
‫ראיתי מטשיסשלא הצליחו בזיווגם ואתיא מכללא א׳ היתה שאמר אביה‬
‫שאינו חש לזה לא היו ימיס מוטטיס שמת החתן בקצרות שניס‪ ,‬והכלה‬
‫אזלא ומדלדלא רח״ל ושוב נשאת ונתגרשה ומחה בחוסר כל וזרט אין‬
‫לה רח״ל ה״ה יוסך אומץ שס אות ג׳ זכור לאברהם ח״ג דק״א‪ ,‬ולטנין‬
‫בת אחותו טיין להרב אורחות חייס ז״ל בהל' אישות נתיב א׳ שכתב‬
‫דליכא קפידא בזה ואדרבא מצוה לישא בת אחותו כדאיתא להדיא בשים‬
‫וצואת ר״י הוא רוקח לזרטו ע״ש האח נפשינו ‪:‬‬
‫מז( ס פ ר רפואות כתב מהרש״א בגיטין פ׳ מי שאחזו חזקיהו‬
‫גנז ס׳ רפואות איך נכתבו קצתרפואות בתלמוד‪ ,‬חבל‬
‫התשו׳ לזה דאיך אטיקרא הותר לכתוב תירה שבט״פ אינו אלא משוס‬
‫שכחה והרי זה הטטס ברפואות ומתוך זה תראה דאין התלמוד חסר‬
‫מכל החכמות כי לכל חולי תמצא בו רפואה שלימה ואמיתית למבינים‬
‫לשונם ואל יאמר המלטיג טל חכמי התלמוד שהיו חסרים מחכמת הרפואה‬
‫זת״ד ועיין שבת ש״מ דק״ט וק״י וגיטין דס״ו ובשאר דוכתי ושבט‬
‫מוסר פי״א‪ ,‬ספר הרפואות הוא מהמלאך 'שלקח אחד מבניו של נח‬
‫והביאו לגן טדן ולמד שס כל הרפואות בהיותם שהיו חוליס מ פ ד‬
‫״ המזיקין וריח רע דב״ל מערכת כו״ן אות כ״ח‪-.‬ס׳ רפואהו־חייס ‪:‬‬
‫טוב( סנג לו טו ר״ל פיהוק ובל״ע אזווי׳ק ובל׳ מערב הפנימי‬
‫פוואק׳א סגולתו יפתח פיו עד שיראה לשון‬
‫התרנגול שבבית הבציעה ויעצור עליו מעט לימון חמוץ ומי־ יתרפא‬
‫בדי׳מ‪ ,‬ימלט נפשו‪:‬‬
‫יח( ס כ ג ה ק ב ל ה מפי רבינואלעזר בן רבינו יאודה זצוק״ל דסכוה‬
‫הוא לישר! המת לפי שכשהוא מנשקו המת מחבבו ו ‪iw‬יעו‬
‫עז‬ ‫מ ר א ה דדלדי ם‬
‫לבית עולמו חוץ מאב ואס‪ ,‬וכל אדם שנושק בנו אחר מיתו בידוע‬
‫שכל בניו ימותו לו בחייו‪ ,‬כ״כ רבינו אפריס בפי׳ על התורה כ״י‬
‫פרשת ויחי‪ ,‬דבש לפי מערכת ן׳ סי׳כ״ד‪:‬‬
‫ימ( פ ו נ ה סגולה למחלוקת ילמוד מס׳ סוכה‪ ,‬וזהו תצפנס‬
‫בסוכה מריב לשונות‪ ,‬וללמוד בדברי הימיס ב׳ סי׳ י״ד‬
‫ויקרא אסא ‪ h‬ה׳ עד אני והפלת יהושפט כ׳’ כ ־ליקוטי מוהר״ן ם׳‬
‫רפו״ח פרק י״ב‪:‬‬

‫מ ע ר כ ת עין‬
‫א( ע ץ ד ר ע ^ סגולה חשובה לעיה״ר ובדוקה ומנוסית !!^ פעמיס‬
‫יקח עור זאב או עור צבי ויכתוב ז׳ פעמיס‬ ‫׳‬
‫מי כ א ״ ל בכתיבה תמה ותגין ובטהרה ויקח עפר ממקוס שנולד‬
‫בו הנער ויעשה קמיעה ויתלה עליו ולא יוזק לעולס‪ ,‬מה״ב‬
‫נפלאים מעשיך ‪:‬‬
‫כ( ע י ] ה ר ע ‪ .‬כתב בס׳ שמירת הנפש אות יו״ד וז״ל אס מלין‬
‫ב׳ ילדיס מאדס אחד יאמר המלאך הגואל אותי מכל‬
‫‪,‬‬ ‫וכו׳ משוס עיה״ר יעו״ש ‪:‬‬
‫ל( ע י | ה ר ע ^ להנצל מעיה״ר יאמר י״א פסוקים המתחילים‬
‫בנו׳׳ן ומסיימין בנו״ן ואחריהם יתפלל התפלה‬
‫הכתובה שס בס׳ שומר ישראל סי׳ ד׳ לך נא רא^יט ‪:‬‬
‫י{ ע י | ה ר ן ^ איתא בפ״ט דברכות מאן דסליק למת‪ f1r‬ודחיל‬
‫מעינא בישא לינקוט^קפא דידא דימינא בידא‬
‫דשמג^א וזקפא דידא שמ‪1‬יא בירא דימינא ר״ל נותן גודל מין ביד‬
‫שמ‪1‬י וגודל שמ!ז ביר ימין ולימא הכי אנא פב׳־פ מזרעא דיוסך קאתינא‬
‫דלא שלטא ביה עינא בישאעכ״ל‪ ,‬והרבחיד״א ז״ל ב ס׳ד ב ט ל פי כ ת ב‬
‫וז״ל ולכאורה יש לחקור דדוברשקריס לא יכון וכתיב מדבר שקר תרחק‬
‫ואיך ילמדו לשקר ותו איך יועיל השקר‪ ,‬ונראה דחס להו לרבנן ילמדו‬
‫איש לשקר אך אמרו רז״ל דיוסך שכלכל את ישר‪ 11‬הגס כי רביס הס‬
‫ואמרו רז״ל כי יעקב אבינו ע״ה ראה שלשים רבוא וכ״ש כמה שניס‬
‫אחר יעקב אע״ה שכלכלס לזה נקראו ישר‪1‬י על שמו כדכתיב בני‬
‫יעקב ויוסך סלה‪ ,‬ולאעודגיא שנקראו ע״ש אפריס‪ ,‬ומציינו דהנודר‬
 ‫דדלדים‬ ‫מראה‬
‫מזרע אברהם אסור בגרים כמ״ש הרא״ש בפי׳ והפור יו״ד סי׳ רי״ז‬
‫והרי משוס לכתיב אב המון גויס הגרים נקראו זרעו וה״ה או כל‬
‫שכן לאלס מישר‪ <1‬מצי למימר שהוא מזרעא ליוסף‪ ,‬עכ״ל יעו׳׳ש‪:‬‬
‫ה( ? ן י ה ״ ר איתא שס בברכות לל ה לאי לחיל מעינא בישא ליליה‬
‫ליחזי אפרפא לנחיריה לשמאלא וכו׳ ופי׳ בס׳ ארץ החיים‬ ‫^‬
‫לז׳ שעריס הס בנפש ב׳ עיניס ב׳ אזניס ב׳ נחירים והפה והעולם עומד‬
‫על שבעה צליצןיס יהאלס עולם קפן ובו רמודס שבעה צליקיס אברהם‬
‫עין ימין יצחק עין שמאל‪ ,‬יעקב אזן ימין משה אזן שמאל‪ ,‬אהרן נחיר‬
‫ימין יוסף נחיר שמאל‪ .‬לול פה‪ .‬ולינצל מעיה״ר ליליה ליחזי אפרפא‬
‫לנחיריה לשמאליה לרומז ליוסף עכ״ל ע׳׳ש במזמור קפ״ו ונראה‬
‫‪,‬דלהנצל מעיה׳׳ר לעלמא מועיל לומר אנא מזרעא ליוסף יכו׳ אבל‬
‫מעיה״ר ליליה צריך לרמוז ליוסף עצמו ולכן ליחזי אפרפא לנחיריה‬
‫לרומז ליוסף עצמו זזה רמז בן פורת יוסף על עיה״ר לעלמא‪ .‬בן פורת‬
‫עלי עין סתס אפי׳ עינא בישא דיליה ינצל ייסף הצדיק וכל מי שמטין‬
‫לו ורומז אפרפא לנחיריה ינצל ולוק ‪:‬‬
‫ו( ?זיל ה ר ן ז * אמרו חכמי המחקר יש בני אלם המזיקין בהבסת‬
‫^ עיניהם כמו האפאה ואמר חכס אחל העין תכנוס‬
‫הגמל בקלרה והאלם ‪ h‬הקבורה‪ ,‬וכן יש חיות הממיתים בקולם‬
‫כמטחוי קשת ואמר כי!יכסנלרוס מוקלון בא עס חילו למקום שהיו‬
‫חיות שס שהיו ממיתים בהבסת עיניהם ועשו מראות מצוחצחות‬
‫ושמו נגל החיות וחזר ראותן עליהם ומתו כולם‪ ,‬בסורייא הוה בר נש‬
‫דבכל אתר להוה מסתכל אפי׳ לסב מתהפך לביש יומא חל הוה קאזיל‬
‫בר נש בשוקא והוו אנפיהי נהירין אתא ההוא גברא ואסתכל ביה‪.‬‬
‫ואתבקעו עיניו ס׳ הציוני הו״ל בם׳ ילקוט ראובני ס׳ בלק‪ .‬ועפ״ז יתבאר‬
‫מ״ש נתן עיניו בו ועשאו גל של עצמות כלומר עיניו של הניזוק דוגמא‬
‫מה שעשה אלכסנדרוס ובעיניו שלו היא מה שהענישו בחכמתו ודוק‪,‬‬
‫ם׳ רפואה וחיים‪:‬‬
‫ה ר ט ^ לילד לא יוציא אותו לחוץ בלתי כסוי הראש זוה״ק‬ ‫ז(‬
‫ס' בלק‪ ,‬וטוב לומר לילד לעיה״ר על הכום פסוק‬
‫אוסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתונו ויכוין סופי תיבות שם הוי״ה‬
‫ב״ה עיין זוה״ק ויחי בהגה יש מאי״ן‪:‬‬
‫ה ר ט ‪ .‬סמלה לינצל מעיה״ר יכתוב ביד ימינו יו״ד‬ ‫ח(‬
‫וביד שמאלו זי״ן ויהיה פותח ידו ויאמר מיד‬
‫עה‬ ‫מראה הילדים‬
‫בהיפוך אתוון !והר חרש דז״ן ע״ב‪ ,‬וכתב בס׳ קרן הצבי וז״ל קבלה‬
‫מרב הונא סמלה לומר להמרמז בפתחים אחר הרטה כלו׳ כי למי שניחן‬
‫בו העיה״ר דאיהו חולה רעה המחליא את בני אדם‪ ,‬סגולה לומר‬
‫כדי לרפאותו כל העניניס המרמזים לפתחים שהס מהרסין אחר הרעה‬
‫המטרידים אותה ממנו והיינו הכתיב אשתחוה ‪ k‬היכל קדשך ביראתך‬
‫גם הכתוב בן פרת יוםך וכו׳ גם הכתוב ויעקב איש תם יישב אהלים‬
‫גס הכתוב כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישיעה‪ .‬גם אומר עינא‬
‫פקיחא תשגח עלך ומרפא חותך מצערך עי״ש‪ .‬וא״כ יש לכתוב בקמיע‬
‫אלו השמות שהס ר״ת פסוקים הנז׳‪:‬‬

‫א א ה ק ״ ב בפ״י ב פ ״ ע ע״ב צע״ ש ו א תי׳ א‪.‬‬

‫מ( ?זין ה ר ן ז עשב הנקרא רידא מועיל לעיה״ר ולבטל הכישוף‬
‫ושמעתי מרבני עיה״ק מעשה נורא על זה דיש שם‬
‫קרוש ר ו מ ה ויכוין הנושא עשב הנז׳ בשם זה יטיב לו ובלשון משנה‬
‫נקרא עשב זה פיגס ויריע כי אות יו׳ר הוא על המחשבה והיא בחי׳‬
‫עליונה ואפשר לרמוז כי בא האות יו׳ר תוך פגם לבטל פגם הסט״א ונס‬
‫מועיל למגפה כמ״ש הרב חיד׳־א ז׳׳ל בס׳ ככר לאדן בפי׳ מס׳ ד״א זוטא‬
‫פ״ו ררפ״ה ע״א יעי״ש‪ .‬ישמעתי מפה קדוש הרב השלם המקו׳ כמהר״ר‬
‫יעקב ניניו ז״ל כי בלשין משנה קתני הפיגם והס הן אותיית מגיפה‬
‫זת״ד ועיין לעיל פ׳ ה' ואס מותר לצאת בשבת במקום שאין עירוב‬
‫בעשב זה של הרודח עיין מ״ש מרן בשלחנו הטהור בא״ח סי׳ ש״א‬
‫סכ״ד וז״ל יוצאים במיני עשבים שקושרים אותם בקשרים ופולין אותם‬
‫לרפואה יע״ש‪ .‬ועיין להמחבריס שם ודוק‪ ,‬רפו״ח ‪:‬‬
‫יוד( ט ץ קרן עז זכר שהיא תיש יועיל עשנו למקשה לילד ותן מיד‬
‫וכן קרן עז שרוף שים בסמרטוט תחת מראשותיו של חולה‬
‫ויפן‪ ,‬מיס הנוטפים מכבד בעת צלייתו מועיל להאיר העיניס למי‬
‫שאינו רואה בלילה‪ ,‬וכן עשן היוצא ממנו בצלייתו מועיל לזה עיין ‪0‬׳‬
‫שבילי אמונה‪:‬‬
‫יא( ? ו ט ל ה אס ישא אדם לשון עטלף עליו לא ישלכיו בו שונאיו‬
‫והיא כמו עכבר ייש לו כנפיס עיין ישעיה ב' ויקרא י״א‬ ‫^‬
‫ס׳ הנז״ל‪:‬‬
‫יב( ט ס ר ה ביצה החזיר מיובשת וכתישה מעורבת עם מרקחת‬
‫התשמיש תועיל להריון‪ ,‬ו^ס יקח ביצת ימין יולדת‬ ‫י‬
 ‫פראה הילדים‬
‫זכר ואס של שמאל יולדת נקיבה יעו״ש ס׳ נסלאיס מטשיך שראה בס׳‬
‫קבלה מטשית בבליוטיק׳א בטרי איטלייא יעו״ש ‪:‬‬
‫טיין מה שציינתי במטרכת בי׳ת ומטרכת ה׳א יטו״ש‬ ‫יג( עהרה‬
‫לטקרה יקח אבן רובין ישחק אותה ויתן אותה במאכל‬
‫ותאכל אותה האשה ותתטבר הרב מר כהנא רבאטנן!אבניס וכתב שם‬
‫בהיות באבן הרוביןסגולת הדודאים שאס שוחקים ררובין וכו׳ וג׳‪ :‬מוטיל‬
‫לאשה המקשה לילד אס שמיס אותה טל האשה תלד מיד המת״ל‪,‬‬
‫וכתב בסה״ח סי׳ תמ״ה וז״ל צדיק אחד נטה למות ובא אחד שטשו לו‬
‫כשפים לאשתו שלא תלד ושלא תתטבר וביקש מהצדיק כשילך לפני‬
‫הקב״ה שבתחילה יבקש רחמיס שתתטבר אשתו ונדר לו ומת כאותה‬
‫שנה התירו לו הכשפים ותהר אשתו ‪:‬‬
‫יי( ? ‪ H n D J‬לטקרה שתתטברתבלט טרלת התינוק שנימול‪ ,‬ולטנין‬
‫דינא אס מותר ראיתי להרב קול אליק׳ו בקונט׳ מחנה‬
‫ישראל אשר בסופו סי' פ״ד דק״ב והניח בצ״ט והר״ן בפ׳ אט״פ‬
‫הביא דברי הרמב״ן והרשב״א ז״ל דמותר וטיין להרב מלך שלם ‪:‬‬
‫טי( ע ס ר ה קח שמינית אוק׳ של פלפל ושמינית אוקא של טצס‬
‫מסרק‪ ,‬ושמינית אוק' של בדולח‪ ,‬ושמינת אוק׳ של‬
‫דבש ותשחק הכל היטב ותטרבס יחד ותאכל האשה בליל טבילתה באצבט‬
‫אחד ותתטבר בט״ה יתברך והוא בחון סכ״י‪ .‬סגולה נפלאה כמו קמיט‬
‫קודם תשמיש בג׳ לילות הראשונים יאמר נא ישראל פסוק זה תורה‬
‫צוה לנו משה מורשה קהילת יטקב ל׳ו פטמים ויכוין בשס זה היוצא מר״ת‬
‫פסוק זה ת צ ל מ מ ס ״ וס' הקריאה ככה יטשה פסוק זה יכתוב‬
‫בקלך! כשר בשרטוט ותגין ונקודות וינקד הכתוב מתוך הכתבבכונה‬
‫ואחר הקריאה יאמר יה״ר הכתובה בס׳ שטרי ציון בכונה גדולה‬
‫ותתטבר אשתו בבן זכר לחי״ט בעזה״י כך מצאתי בסכ״י אוצר החכמה‬
‫האח נפשיט‪:‬‬
‫צזז( ^ ר י ס ה של תינוק אס יש פשפשק בה או פרטושין תביא‬
‫הריאה של בקר טס מטט זרניך ותטשן בהסהטריסה‬
‫ויברחו משס ולא ישאר כלל סכ״י ר״א ילוז ‪:‬‬
‫טוכ( ע ל ו ס ה אס בלט יפתח פיו ויקבל הבל מפשפשין שיתנם‬
‫באש והטשן יכנס לתוך פיו ש״מ פי״א ונכתב לטיל‬
‫מטרכת נו״ן בשינוי לשון קצת רפו״ח‪ ,‬או יקח פולין וישרוף באש‬
‫ויתטשן בתוך פיו ותפול הטלוקה‪:‬‬
‫עט‬ ‫מראה הילדים‬
‫ייז( ? ז ל ( ר ה אס סיבת העקרות מכועס שפיטה כאשה אחרת בזמן‬
‫לידתה טס היולדת השנית‪ ,‬או טס חתן וכלה וכאשר‬
‫פוגעיס זה בזה קורין לה כבושה ניזוקת ואינה מתעברת עד שתעשה‬
‫איזה סגולה להתיר הכיבוש‪ ,‬ויש כמה סגולות שעושים הנשים חכמניות‬
‫ממה שראתי בספריס כ״י הלא המה‪ ,‬דהיינו תקח לה עפר משבעה‬
‫דרכים ואפר משבעה תנורים ומיס משבעה בורות‪ ,‬ועפר משבעה קבורות‬
‫ומעט הדס ומעט אשכול הכופר דהיינו חינ׳א בל״ע ותאסוף הכ'י‬
‫ותחממס באור ותרחץ בהס ליל טבילתה‪ ,‬עוד אחרת להאשה כבושה‬
‫תכתוב אלו השמות על שבעה מפתחות של ברזל‪ ,‬תכתוב כל אלו השמות‬
‫על כל אחד ואח״ך תרחוץ אותס המפתחות בשבעה מימי מעינות או‬
‫בורות‪ ,‬ותשפוך אותס המיס על ראשה אחר רחיצתה‪ ,‬וזהו מ״ש‪,‬‬
‫אהנוניי״ת‬ ‫פישו״ן גיחרן ה ד ס ״ ל פ ר ״ ת‬
‫תכתוב‬ ‫ואח״ך‬ ‫בנ תיי״ א לנ תי ת ״ א א ה ס ״ ד דרי״א‬
‫אלו השמות על כוס של זכוכית שבעה ימיס שבעה פעמיס ותמחוק במיס‬
‫ותשתה קודס התשמיש ויועיל בעה״י סכ״י מאשור ומבבל ‪:‬‬
‫עקרב תקח הלטאה חיה ותכתוש אותה ותשים על‬ ‫יט(‬
‫מקוס העקיצה ותועיל בעזה״‪ /‬ס׳ נפלאיס מעשיך‪,‬‬
‫והנה הלטאה הנז׳ בל״ע חורבאיי״ה ובמערב הפנימי קורין אותה אוזג׳א‬
‫והיא מועלת ג״כ למי שידיו מרתתין הניחה בתוך קנה כמות שהיא‬
‫חיה ותסגור עליה בשעוה ויתלה עליו והיא הולכת ומתייבשת והוא‬
‫הולך ומוסיף להתרפאות כן מצאתי כתוב בספר אחד כ״י מפרי פרס ‪:‬‬
‫ו ( ?זייגי □ ‪ .‬רפואה טובה לעין שיש בה לובן‪ ,‬יקח אפרוח של‬
‫צפור דרור הנקרא סנוני׳ת ובלשון מערב נקרא‬
‫האפלילאס׳ת שעושין־ קיניהס בתקרת הבתיס והס שחורים יקח אחד‬
‫שעדיין לא פרח וינקוב עינו ויקשור רגלו בחוט אדום שלא יתחלף לו‬
‫באחר ויחזירהו לקנו עם אחיו ואחר ג׳ ימים יקחנו משס וימצאנו‬
‫שרפאתו אמו בעשב שלה וחתוך ראשו ויבש אותו בשמש היטב וידוך‬
‫אותו לאבק וינפה אותו בבגד מש‪ /‬ויזהר שלא יגע בידו מאותו אבק‬
‫גיא יקח מטבע כסף וישא מאותו אבק ויתן על עינו פעמים שלש‬
‫ויתרפא בעה״י והוא בדו״מ נ״כ בס' כ״י מערבי שהובאה רפואה זו‬
‫מתיטוואן יע״א ‪:‬‬
‫י א( ע י נ י ם לנפח העיניס יבשל עדשים ביין או בחומץ עס שק‬
 ‫הירדי ם‬ ‫מראה‬
‫זית ויעשה רעיה על גבי עיניו ויתרפא‪ ,‬ולכאב העין יקח יונה מדברית‬
‫ותעיף דמה בעין בעודנו חס ויתרפא ויועיל גס למי שיש לו תבלול‬
‫בעינו‪ ,‬או קח עור נחש ושחוק אותו ורחץ בו העין עס מיס ויסור‬
‫הלובן ממנה‪ ,‬עוד אחרת ללובן תקח צפור דרור ושרוף לעפר ושחוק‬
‫האפר ויכחול ט העין‪ ,‬עיד סגולה עובה לכאב העין יקח עין של‬
‫נשר ושיס אותה בעור זאב ותלה ע״ג העין ויוסר הכאב ‪:‬‬
‫ע י נ י ם ‪ .‬ללובן העין קח מרת שור וערב עס דבש היעב וכחול‬
‫את העיניס ויתרפאו‪ ,‬או תעלה לקיני התחמם הנקרא‬
‫בערב׳י לכעאיי״ף ותקח משס אפרוח ותסמא את עיניו במחע ותחזירהו‬
‫למקומו ותמלא עיני האחריס בחול או בעפר כדי שלא יראו העשב‬
‫ותשהה כמו חצי יוס או יותר ותעלה ותמצא שנתרפא האפרוח והעשב‬
‫שט רפאה אותו אמו מ‪ f‬נח שס ותעול אותו העשב ותרפא אח העיניס‬
‫ויועיל‪ ,‬או קת התולעת הארוכה כמו נחש והיא מצואת התינוקות‬
‫ותיבש אותו בצל ותדוק אותה לאבק דק ותשרוף עליקות ושקול מאפרן‬
‫כמשקל אבק הנחש הנז׳ ותערבס יחד ותכחול בז את העינייס ויתרפאו‬
‫סכ״י רי״ץ למהדווי נ״ע‪ ,‬אי יקח נמליס ושרוף אותס ודוק היעב וכחול‬
‫בו את העיניס‪ ,‬אי ישחק צפורן חמור אחר שישרפנו באש ותהיה נקיה‬
‫הצפורן ושיס בעין בעת שכבו ויתרפא‪ .‬ע״א ללובן שבעין בתחלתו האדס‬
‫הראשון אשר יראהו יוציא י דס מאצבעו קעןשהוא זרת ויעיף בעין‬
‫ויתרפא‪ ,‬ע״א יקח הרגליס של עזיס ויסיר המיח שבתוכס ויתיך אותם‬
‫עס מ עע סוקא׳ר קאנדי׳ל ויעיף בתוך עיני ערב ו‪ 3‬רך ז' ימים ‪:‬‬
‫שמעתי משס הרמב״ן ז״ל רפואה לעיניס שכהו שלוקחים‬ ‫«( עידם‬
‫שפופרת מקנה של שומר הנקרא אינוז׳ו בלע״ז וממלאים‬
‫אותו מסוקא׳ר ויניצייאנה וסותמים פי השפופרת בשעוה ומכניסים‬
‫אותו בתוך גוף תרנמלת שלא עבר עליה שנה‪ ,‬ויהיה בשחיעה‬
‫כשירה בסכין כשר ויזהר שלא ‪.‬יברך על השחיעה ומהיות עוב ישחוע‬
‫השוחע עוף אחר בתחילה ויברך על השחיעה ותכף ישחוע אחריה‬
‫עיף זה באופן שכבר בירך ואחר השחיעה פיתתיס התרנגולת ומוציאים‬
‫הבני מעיים מתוכה ומכניסים זאת השפיפרת בתיך חלל גופה‬
‫וקוברים התרנגולת בנוצתה עס השפיפרת בתוכה בארן עד שלשים יוס‬
‫אח״כ מוציאים השפופרת‪ ,‬וישפוך מה שבתיכו שהוא נעשה כמין מים‬
‫לתוך צליחיס ובכל ערב ובקר ישליך על עינו מיפה אחת מאותן מים‬
‫ויתרפא בחון הוא מאד מ״כ‪ .‬וכן עשיתי סגילה זאת ביום א״ך בתמוז‬
 ‫מראה דדלדים‬
‫שנת התקפ״ז לארס אחד ותועיל לו הרבה הודו לה׳ כי טוב והביכוה‬
‫וראה בס׳ מת״ל ד״ע ע״א שהביא סגולה זאת ויש שינוי קצת ממה‬
‫שכתבתי לעיל רפרח‪:‬‬
‫הכואבות ישיס פניו על מיס חמיס כרי לקבל עשן‬ ‫כד(‬
‫הרבה פעמים ויתמיד להריח התפוחים‪ ,‬או עשן הזפת‬
‫מפני שהוא מחדד הראות ומסיר הדמע ויסיר השחין מהעין‪ ,‬או‬
‫יעצור הרימון וילוש עם קמח שעורים ויניח על העין‪ ,‬או חלמון ביצה‬
‫טרופה בכרכום וירחון עיניו‪ ,‬ואס יקרה בהם אודס יק־ז דם‪,‬ויזהר‬
‫מבשר ויין ויתמיד לאכול ירקות הקרים‪ ,‬או יעשה תחבושת מחלמון‬
‫ביצה עם שמן ורד‪ ,‬או יזלון! בהס דם יונים חם‪ ,‬או תחלוב אשה‬
‫חלב בליבונה וישים עליהם חס‪ ,‬ס׳ רפואות וסגולות ‪:‬‬
‫אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב עין שמרדה מותר‬ ‫כה(‬
‫לכוחלה בשבת ההיא אמהא דהואי בי מר שמואל‬
‫דקדחה לה עינא בשבתא בלילה בי שמשא צוחא צוחא וליכא דאשגח‬
‫בה פ ק ח עינ א ומתה נפק מר שמואל ודרש עין שמרדה מותר לכוחלה‬
‫בשבת מ״ט דשורייני דלבא בעינא תלו כגון דמא ורידא ודיצא ודמעתא‬
‫וקדחא והחלת אוכלא‪ ,‬לאפוקי סון! אוכלא ופצוחי עינא דלא ]פ׳ אין‬
‫מעמידין דכ״ח ע״ב גס בפ״ב דביצה בעא מיניה רב אשי מאמימר‬
‫מהו לכחול את העין ביו״ט היכא דאיכא סכנה כגון דיצא דמא‬
‫ודמעתא וקדחא ותחלת אוכלא לא קמיבעייא לי דאפי׳ בשבת שרי‬
‫כי קמיבעייא לי סון! אוכלא ופצוחי עינא מאי אמ״ל אסור וה״מ‬
‫מישרג^ אבל מגוי שרי יעו״ש ועיין מר׳׳ן או״ח סי׳ שכ״ת סעי׳ ט׳ וז״ל‬
‫החושש בעיניו או בעינו ויש בו סיר או שהיו שותתות ממנו דמעות‬
‫מחמת הכאב או שהיה שותת דם או שהיה בו רירא ותחילת אוכלא‬
‫]פי' תחילת חולי[ מחללין עליו את השבת עכ״ל ‪:‬‬
‫המינים‬ ‫לכאב‬ ‫קמרה‬ ‫? ן י ד ם * יכתוב‬ ‫כי(‬
‫עו״י עו״י עו״י‬ ‫וזמ״ש‬
‫אבי״ו‬ ‫אעו״י‬ ‫אעו״ו‬ ‫אעו״י‬
‫תנו רפוא׳ ‪3‬פב״פ מחולי‬ ‫עו״י אבי׳׳ו עו״י‬
‫במים ויעשה עץ בשמים‬ ‫המינים וימחה אוחה‬
‫קרונפו״ל רמשח ויתרפא והוא בדו״מ סכ״י מאשור וממיצריס‪.‬‬
 ‫היל ד־ ם‬ ‫בור א ה‬
‫ס( ע עי ם‪ .‬סלוציס דס ולכל חולי פינים קח רימון וצלהו‬
‫באפר ואח״ך תסחוכו המין וקח מי שושניס ג׳‬
‫פעמים משיעור המון ומעממי בנפס״ג ומיס הכל תוך צלוחית ובעת‬
‫הצורך תכיך בעין‪ ,‬וללובן שבעין יקחמרהמדג וימשח על עינו או ישרוך‬
‫עקרב וימחון אותו ויכחול בו העיניס פעמים שלש ויתרפא‪ ,‬ולדמע‬
‫העין יקח לבונה ומסתק׳ה וסומי״ג ערבי ויכתשס דק דק ויערבס‬
‫עם לובן ביצה וישים על מצחו‪ ,‬או יקח אפר מצפורן חמור וילוש‬
‫אותו בחלב אשה מניקת בת‪ ,‬וירטה למעלה מן העין ויתרפא‬
‫האח נפשינו ‪:‬‬
‫פעמים תצא בעפעפיס כמין שערה ארוכה‬ ‫כח^‬
‫ורפואתה שירחצנה בכל יום במים חמין ויתמיד‬
‫המרחץ ויזהר מלאכול בערב ולא ישן מיד על המאכל כ״א אחר שטה‬
‫א׳ או ב׳ ואם יש חיכוך בעפעפיס ירחצנו במים קרים וישים עליהם‬
‫תחבושת‪.‬בשמן בנפסא״ג עם מיץ עולשיס בל״ע הנדבי״ה ואס יש בהם‬
‫כניס יתמיד המרחץ וירחצם במים שא״בבכליוס בבוקר ובערב ב״פ‬
‫ויתרפא‪ .‬ואס יש שחיןב’ מ יתעשן בזפת והוא טוב מאד מחדד הראיה‬
‫וימנע הדמע ויתרפא בע״ה‪ .‬שם‪:‬‬
‫להאיר את העיניס קח מרת תרנגול שחור יתערב‬ ‫כט(‬
‫בדבש ושמן טוב ותנהו על העין מבחוץ ויועיל מירידת‬
‫המיס לעין והוא הרבה טוב‪ ,‬סכ״י ‪:‬‬
‫ל( > כ ב י י ס ♦ מי שאכל עכביש והוא נפוח קח צנון מגורר‬
‫וערב שם עם דבש טוב וישים בתוך בגדים של‬
‫פשתן ויניח על הארס והנפיחות‪ ,‬וסגולה לארס מחמת צפרניס‬
‫של בעלי חיים כגון זאב או עוך המסרטט וכיוצא בהם ועי״ז באה‬
‫הקאה מלמעלה ושילשול מלמטה יקח שמן זית ומרק של בשר שמן‬
‫או בישול שעורים וישתה‪ ,‬ואס נכנס שרץ בגזך האדם או נולד‬
‫שם קח זיעה של סוס לבן ותערב עם מי שושנים ותן לשתות כן‬
‫העשה כמה פעמים ויועיל‪ ,‬אס נכנס בעל חי לתוך האוזן יכניס‬
‫שם מתוק כמו סוק״ר או חלב‪ ,‬ואס הבעל חי עדיין חי ימיתהו‬
‫בדברים מלוחים כגון מי רגלים או בדברים מרים כגון מרה ואס‬
‫נכנס באוזן פרעוש יכניס שם שער של כלב ואס איזה גרעין וכיוצא‬
‫בו יתן בחוטם שומשמין שחור שקורין גייריאוט״י ויסגור נחירי החוטם‬
‫והפה אז יצא הגרעין מן ה א ק סכ׳יי בוכארי ‪:‬‬
‫פא‬ ‫מראה דדלדים‬
‫לא‪ t‬ע ס ר ה‪ ♦ I‬תטשה משטוה כמו קדרה ותכניס בה נדתה‬
‫ותסתוס פי הקדרה וממון אותה תחת אילן‬ ‫^‬
‫התפוח ואוי האשה תהר והאילן לא יטשה פירות והוא בדו״מ‪ ,‬סכ״י ‪:‬‬
‫סגולה הטשביס הוא דבר נפלא כמ״ש ר׳׳ש‬ ‫לכ(‬
‫בזוה״ק פ׳ יתרו ד ף ט״ב לית טשבא וטשבא‬
‫דאיתיליד בארטא דלא אית ביה חכמתא סגיאה וחיליה בשמיא סגיא‬
‫וקודס זה שס בזוהר מביא ממשה נורא מאחד שהיה בקי בטשביס ט״ש‬
‫ובכל טש׳ב יהיה מותר ויש טשב להחיות המת כאשר אמרו באגד^‬
‫וטדהיוס הטרביס הולכי מדברות והאמריקאניס יש להס איזה סגולו׳‬
‫בטשביס‪ ,‬ויש טשב שמהפך הטופרת או הכסף לזהב‪ ,‬כאשר ידטנו מפי‬
‫סופריס מגידי אמת ויש רמז קצת סגולות הטשביס ששמט מהרח׳־ו‬
‫מהאכ״י ז״ל‪ ,‬מדב״ק מטרכת טי׳ין וכזאת וכזאת כתב בספר שמחת‬
‫הרגל לימוד בי״ה כי נודט תוקף סגולת הטשביס והשרשיס ירפו כל‬
‫חולה הקשה שהרופאים ילאו בכמהרפואות ולא טלתה להסוהטרביס‬
‫רפאי׳ס יחשבו בטשב אחד רפואה שלימה יט״ש‪ .‬והרב אמתחת בנימין‬
‫כסב אס תתלה ט׳ מיני טשביס בצואר החולה מקדחת וישא אותם‬
‫טליו מ׳ ימים ואח״ך תוליכהו אל המיס חיים יתרפא מהקדחת‬
‫יט״ש‪■:‬‬
‫צג( ^ ש ב י □ הרב אביטה חידות מטרכת טי״ן הביא בידו כמה‬
‫מיני טשביס המוטיליס לרפואה ט״ס א״ב‪ ,‬ואולס‬
‫יטן שהספר הנמצא אתי חסר כמה דפיס ומיללס בכנין הטשביס מאות‬
‫אל״ף טד אות טי״ת חבל טל דאבדין והוכרחתי במטשי להביא חליפתס‬
‫ותמורתס מספרי כתיבת יד הנמצא באמתחת; ובדרך אגב הן טוד‬
‫כביא כמה מיני פרי טץ המוטיליס לרפואה אשר דלגתילטיל מטרכת‬
‫אל״ף סי׳ כ״א בל״ה אכילה יטו״ש וזה החלי בטזרת צורי וגואלי ‪:‬‬
‫אזו ב‪ .‬י‪.‬ל׳ טרבי זאטמא״ר‪ ,‬ובלט״ז אוריגאנ״ו חס‪ .‬ימית התולטיס‬
‫ויגרשם‪ ,‬לטוס ירפא כאב השיניים‪ ,‬ואם יאכל טס‬
‫תאניס יטורר הזיטה ויאיר האור החשוך בסיבת ליחה לבנה‪ .‬ומימיו‬
‫מטורביס בחלב יסיר כאב הטיניס סכיי הרב מר שארנו כמהר״מ‬
‫בהלול זיל ‪:‬‬
‫א ב ר ו ט א נ ז ם ‪ .‬הוא בל״ט סיח ובלשון מזרח בטיטר״ן הוא‬
‫טשב חס מדקדק שהן מטורר נדות‪ ,‬ופוחת‬
‫קיבוץ ליחות רטות מטרות נשים‪ ,‬ומגרש‪,‬שליא‪ .‬וטובר מת או חי‬
 ‫הילדי ם‬ ‫טראה‬
‫ותולעים הכל מגרש בעשגו‪ .‬או שתוי מבושל ביין‪ .‬ספר הנז׳ ‪:‬‬
‫הוא בל״ע שיבת אל עגו״ז חס אס ישתה כיין ירחיב‬ ‫אפסנתי‪:‬‬
‫* השתן ויסיר השכרות‪,‬ישתה בחומץ ירפא חולי גרון הבא‬
‫מליחות מאכל פקועות השדה‪ ,‬מעורב בדבש ירפא צמח העולה תחת‬
‫הלשון‪ ,‬מימיו מעורבים עס מרת הפרה יועיל לצלצול אזניס״ ואס‬
‫מעורב עס שמן וורד ושעוה סיכתו יחזק האצעומכא ויסיר כאבה‬
‫ואס מעורב בדבש מושם בערוה יעורר נדות ‪:‬‬
‫ו א מ ר דיאשקו׳ החכס ואס ישימו העשב הנז׳ בתיבות בין הבגדי*‬
‫ישמרס מכל עש ומכל היזק ואס ישימו מימיו בדיו ישמור‬
‫הספר מכל עש מכל עכברים עכ״ל שס ‪:‬‬
‫א פ ו נ ' * ם יש בו שני מינים לבנים ושחורים‪ ,‬הלבנים חמיס במעלה‬
‫ראשונה וכחם רב לגדל|יותר מהפוליס וטובים מהם אך‬
‫קשים להתבשל באיצטומכא ועושים רוח ונפח והוא שמעלים הבשר‬
‫ומאריכים אותו‪ ,‬ועושים בבשר כחמץ בעיסה ועל כן מזהירים את‬
‫העור כי בהתארך הבשר והעור ובהשתטחו יאיר ויזהיר‪ ,‬נמצא בהם‬
‫ארבעה כחות תאות המשגל חוס גידול ונפח‪ ,‬והשחורים חמים יותר‬
‫מהלבנים ומעט לחים‪ ,‬וע״כ המרירות ניכר בהם‪ ,‬עיין בהקדמה ‪:‬‬
‫א ב ט י ה י ם ‪ .‬בל״ע באטיך אצפאר ובלע״ז מילו״ן הס לחים וקרים‬
‫מעוררים שתן ודוחים החול והאבנים מהכליות והמקוה‬
‫וראינו אס יחכך אדם בהם על בשרו יעביר כל כתם וכל כיעור‬
‫מעליו וזרעם ג״כ יעורר השתן ומטהר כליות והמקוה מחול ואבנים‪,‬‬
‫ואבק קליפת זרעם מעביר ריח הפה אס תכבסנו עמי׳ ו א מ ר‬
‫דיאשק״ו כי זרע מילוני״ס ]אבטיחים[ קלופים ובשר מילונים וזרעונים‪,‬‬
‫פוליס קלופות שרויס במים וקלופיס וכתושים יחד ותעשה מהם למדת‬
‫וערמון ותשים אותם ליבש ואח״ך תכתוש ותסוך אותם במי וורדים טובים‬
‫לטהר כתמי הפנים‪ ,‬עכ׳ל שם ‪:‬‬
‫כחות הבצל ופעולותיו כתב הראז״י בס׳ המזוניס שהוא חס‬ ‫בצי‪.‬‬
‫ורטוב ואס יאכלגו חי או מבושל יעורר תאות המאכל וגס‬
‫האות המשגל וריחו יצמיא וכ״ש גרמו והאדום יותר חס וחריץ* יותר‬
‫מהלבן והארוך חריך מהעגול והיבש מהלח והנא מן המבושל יוריד‬
‫השתן וירפא הטבע אלא שהוא עצמו מאוחר העיכול‪ .‬לעובי גרמונ‬
‫ו א מ ר בן עבא״ס הרב ממנו יפסיד המוח ויבלבל הדפת לרוב‬
‫לחותו ויעורר המשגל אס יאכלנו צל' אש או מבושל ואס‬
‫ו?ר־‬ ‫דדלדי ם‬ ‫סראה‬
‫יאכלנו מי ששתה מיס הרעיס ידחה הזקס‪ ,‬ואס יחבוש ימרק הבוהק‪,‬‬
‫ואס יטיף! מעצירתו באזן ישקיט הנזילות ‪:‬‬
‫ו כ ת ב ג^ינו״ס שהבצל קורס בישולו לא יזון כלל‪ ,‬וכשיתבשל פעמיס‬
‫או שלש אזי יזון מזון מעט‪ ,‬וכן אמר בשוס יבכרתי כי בזה‬
‫שלשתם דומיס ושויס‪ ,‬ואבוקרא״ט כתב אין הבצל רע לעיניס כמו‬
‫הטוס‪ ,‬ואחדיס שהוא יטיב הגוון ויחדד הריאות‪ .‬וע^זי אבן עבאס‬
‫אמר אס יאכל ממנו דבר מועט עס המטעמים יחמס וידקדק המותרים‬
‫העביס ויוריד השתן והנדות וימשוך הזיעה ויתיר הבטן ויוסיןן בזרע‬
‫וחוזק הקישוי‪ ,‬ועצירתו מעורבת עס מיס חמיס ושתויה על הצום‬
‫יועיל מאד למי שאבד דיבורו פתאוס‪ ,‬בסגולה שבו‪ ,‬והיא מעורבת‬
‫בדבש אס יכחול בו ימרק הקרוס המתחדש בעין וימנע ירידת המיס‬
‫מן העין‪ ,‬ואס יעורב בו מעט תותי״ה שחוקה ככחול ויכחול בו יסיר‬
‫כאב וחיכוך שיקרה בקצות העיניס^ ואס יערער בעצירתו ומעורבת‬
‫במי אנגידא״ן ימלט מן החנק פתאוס‪ ,‬ואס יכתוש במלח ויין ודבש‬
‫ויחבוש על מקוס נשיכת כלב יועיל מאד‪ ,‬ועצירתו מעורבת בחומז‬
‫וישיס על הבהק והכלף יסירנו‪ .‬ואס יוכתש במלח ויחבוש היבלת יסירנו‪,‬‬
‫ואס יחפף ה!זתעלא״ב עד שיאדס המקום יצמיח השער‪ ,‬ואס יטיף‬
‫ממנו באזן יועיל לכבדות השמע ולצלילות האזן וינקה המוגלה ממנה‬
‫ויועיל למיס הנכנסים בתוכה‪ ,‬ותוך הבצל שלוק בשמן אס יחבוש‬
‫בטחורים יפתח פיותיו‪ ,‬ואם הוא צלוי ואח״ך מבושל ומעורב במים‬
‫מבושלים עס זרע פשתן וכתוש יחד אס יחבוש בו המורצות הקשות‬
‫יפתח פיותס‪ ,‬ואס יושס על יציאות חזקות הכאב ישקיטהו‪:‬‬
‫ו א מ ר בספר המגל קח עצירת בצל לבן חלק אחד ודבש טוב שגי‬
‫חלקים יבושלו יחד עד שתכלה העצירה וישאר הדבש אם‬
‫יאכל מזה הדבש הלעטה בכל יוס יועיל להרבות המשגל תועלת גדולה‪,‬‬
‫ואס יכחול במי הבצל יועיל מאד למחשך הריאות בסגולה שבו‪ ,‬עד‬
‫כאן לשונו‪ ,‬שם‪:‬‬
‫ג נ ט י י ח ש ‪ ,‬בל״ע ביצים ובלע״ז עישטיקולוש‪ ,‬היא הנקראת‬
‫אלחייא ואלמייתא‪ ,‬וסגולתה סיפר ר אחד מנכבדי‬
‫המירה מלנאס יע״א שהעשב הנז׳ יש בו כמו כפות הידיס ממש‪,‬‬
‫זהאחת מהכפות יבשה לכן נקראו כן יען אחת חיה ואחת מתה ושני‬
‫הידיס זוכות כאחד למצות פריה ורביה שהס מסוגלים להריון‬
‫זמהס נתעברה אשתו שאכל הוא ואשתו העשב הנז׳ ונתעברה מ א ת ה׳‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫רופא כל בשר ומפליא לעשות‪ ,‬ועי־ן להרמב״ן ז״ל בענין עשב‬
‫הדודאים כי מהריח מתענגת וכו׳ ועיין בס׳ אביעה חידות שכתב וז״ל‬
‫יש הרבה עשבים מסוגלים הרבה מאד לתאות המשגל ומפליאים לעשות‪,‬‬
‫ושמעתי בתוניס באשה אחת שלא היה לבעלה גבורת אנשים ושאלה‬
‫אשה מזקנת׳ה ומגרת ביתה ואמרה לה להביא עשב פלוני ממקום רחוק‬
‫מהעיר שני מילין והלכו הבעל ואשתו לשם ויביאום ונשא אותם האיש בחיקו‬
‫ובהיותם בדרך מריחם החזק נתקשה הבעל ובא על אשתו כמה פעמים‬
‫ו דוג מ א לזה אמרו ז״ל במס׳ קמא דטי׳ו ע״ב בשמים הזנים אמ״ר‬
‫אלעזר זיני זיני רשב״ן אמר בשמים שכל המריח בהם בא‬
‫לידי זימה ועיין במסכת גיטין פרק ו׳ דך מ׳ ‪:‬‬
‫ג ^ מ י ג י הוא לינג׳יב׳רי ובל״ע זנגביל הוא מועיל לחולי התעלפות‬
‫ישימו אותו במאכל במקום פלפלין או כמון עיין לעיל מערכת‬
‫חי״ת ם׳י והוא חם ויבש במעלה השלישית‪1‬ועוזר לכח מבשל ומלחלח‬
‫הבמן ע״נ ס׳ הנז׳ ‪:‬‬
‫ג י ^ פ ר ו ‪ ,‬הוא בל״ע ערער והוא מין אילן והוא רפואה לקדחת‬
‫האישיית עושים אותן תחבושת על המצח של החולה מודק עם‬
‫חלב אשה מניקת בת‪ ,‬וג״כ מועיל לגוף לחולים פנימיים ולחולימעיים‪:‬‬
‫הואבל״ע קורונפול והוא מס ויבש ומועיל לכמה דברים‬ ‫גאריאופול‬
‫עיין לעיל מער׳חי׳־ת ס״י והוא מחזיק האיצטומכא ופותח‬
‫סתימת הכבד ובעבור ריחו הסוב מעביר השתן‪ ,‬ובלה״ק נקרא קנמוף‬
‫גניראש הוא קראסייה ובל״ע חאב אל מלוך‪:‬‬
‫ד י נ ט י ד ל ס ס ט ר ^ ג ו ם ‪ .‬בלשון ערבי אצבאע אצפר ובלפ״ן‬
‫סילודנייא הוא עשב אלכאעייף בערבי‬
‫כרקו״ס עכ״ל‪ ,‬ספר הנז״ל‪ ,‬ועיין לעיל‪.‬מ״ש במערכת עי׳ן סי׳ נ׳׳ב‬
‫ללובן שבעין^ יעלה לקן התחמם הנקרא בל״ע אלכאטייף וינקר ע*ן‬
‫אחד מבניו ותביא אמו עשב אחד ותרפא אותו ואותו העשב הוא‬
‫רפואה ללובן שבעין‪ ,‬שא נא עיניך ורא׳־ה‪ ,‬ולא כתבו מת הוא הע‪-‬שב‬
‫אבל בספר מדרש תלפיות ענף בעלי חיים כתב וז״ל‬
‫ד ר ל ר ♦ יש עשב שנקרא דרור ואמותיהם של צפור דרור מביא׳ר‬
‫לבניהם כשהם עלולים מעיניהם ונקרא כן מל •שם‬
‫ועשב זה מובמאד לכל אנשים שהס עלולים מעיניהם ואמר המאזןף‬
‫שם שמעתי שעשב זה הוא עשב ששורש שלו נקרא זי׳^ דיג׳אף ב מ‪1‬ן‬
‫‪,‬ישמעאל שצובעים בו גוון ירוק עכ״ל‪ ‘,‬ואפשר שכונתו סל מ א ר ק ר ס‬
‫‪£‬נ‬ ‫מראח הילתם‬
‫הנז׳ ואולם לדירי חזי לי על המין היריק שעושין אותו החפאיס למירס‬
‫והוא גוון ירוק ומיעיל מאד וקורין לו אירג׳יש ‪:‬‬
‫ד \ ג א ד ו ת ‪ .‬בליע אסמי״ד אל ענזרות וכנראה שהוא מין שר^‬
‫אילן כמו סימיל ‪ k‬ערבי והוא מועיל תחבושת לצרעייס‬
‫למי שיש לו כאב ראש ולכאב הגב עושים גס כן תחבושת ‪:‬‬
‫ה מ ל ז נ ג ו ע ! בל״ע מרידידוש ובלשון מזרח קורין לו מרדקוץ והוא■‬
‫מועיל למי שנתפחי פתאום ויש לו קפיצת הלב ולבו‬
‫נקפה ליקחיס ממנו שיעור ג' דרה׳ס לשלשה לילות מורק עם‬
‫סוקא״ר ‪:‬‬
‫ל י א ו ל י א ״ ש בל״ע הוא בנפשג׳ והוא עשב יש בו ריח טוב ושושנים‬
‫וסגולתו שמביא הזיעה שיתבשל בטוב וישתה מימיו‬
‫עם סוקא״ר כמי טיי וגס מרקחת שלי מועלת מאד לחולה פיתחת‬
‫הלב כנודע ‪:‬‬
‫ז ל ? ! פ ש ת ל חם במעלה ראשונה וקלוי באש ימעויב בדבש הוא‬
‫יותר טוב ומועיל לשיעול הקר ואס יאכל בדבש‬
‫ופלפל יעורר המשגל ואס ישבו הנשים על סיר בישולו בעודנו חס‬
‫ירפא כל נפח מערוהס גס יטהרנה וגס האשה שיש לה ריח הפה‬
‫שהוא מוס גדול תקח זרע פשתן ותבשלהו במים'יתנענע בפה ויתרפא ;‬
‫בלע״ז ליביס ובל׳ מערב החיצין סיסאן והוא עשב‪ ,‬ועיין‬
‫׳ לעיל מערכת ז׳ סי׳ י״ח שיש בו י׳׳ד תועליות ולעת עתה‬
‫ראיתי בספר כת״י מר ש^‪/‬רני כמהר״מ בהלול ז״ל שכתב בלוח השמות‬
‫הרפואות זנבק־ הוא יאסמין ולפי דבריו מ״ש רש״י ז״ל פרשת ויצא טל‬
‫הדודאים שהביא ראובן שהס שורש אל יאסמין א״כ הס מועילים‬
‫הזנבק הנז׳ גס להריון ועיין שס בהראב״ע ז״ל שורש הדודאים הנז׳‬
‫יש בי צורת אדס ידיס ורגלים וכו׳ לך נא ראה‪:‬‬
‫ח ז ר ת בלשין תרגוס חסא ובל״ע כ׳אס ובלע״ז ליג׳ויא יש שני מינים‬
‫פרדסית מדברית‪ ,‬הפרדסית אך אס היא קרה ולחה אינה‬
‫יותר טובה מהמדברית ובאמת מולידה דס רע והיזק למתמידים בה‬
‫בהביאה מחשך העיניס ותשחית הזרע‪ ,‬והסיבה למחשך העיניס בעבור‬
‫שהיא ממיתה ההרגש והדעת וע״כ מאבדת כח הראות כי בטבעה‬
‫מאבר החוס הטבעי וע״כ מתקבץ הזרע ואינו גיזול ולטעם זה ניסן‬
‫זרע חזרת לרואי קרי‪ ,‬והמדברית דימה לאחרת אולס ענפיה יותר ארוכים‬
‫ועליה יותר פשיטים יפחות ירוקים במיעוט לחותה וזה ^עבור שיש לה‬
 ‫יזראה היילדיש‬
‫ספר הגזכר‪ ,‬חרדל חס‬ ‫רוב מרירות וע״כ היא פחית קרה עני‬
‫ויבש ומיבש ליחות הראש ואיצמומנא ספר הנז׳ ‪, :‬‬
‫כפי תולדותס חמיס על שאר מיני התבואות‪ ,‬ואס יתבשלו‬ ‫חטים‬
‫החטים עצמם במיסיהיו לעזריולהועיל השיעול והזצת הדס‪,‬‬
‫ואס הקמח יבושל בשמן יניחנו על הנפח קשה יתירנו‪ .‬ואס יתערב שס‬
‫חומץ ודבש ויונח על כתמי הפניס יסירס‪ .‬ואס יבושל במים עס רוטא‬
‫וימיחו בו דדים שנתקשו מחלב המקובץ בס ירככס‪ .‬קליפתם הס הסובין‬
‫מכבסין ומטהרין יותר מהקמח‪ ,‬ואס יעשו מהס תחבושת עס חומץ חס‬
‫יונחו על נגעי הפניס והעור וטל עוות הבטן ירפאו ויועילו מאד״ואס‬
‫יבושלו טס יין מזוג ויונחו על דדיס שנתקשו יתרפהק גס ’זה הדבר עצמו‬
‫מועיל לנשיכת נחש עכ״ל ס׳ הנז׳ ‪:‬‬
‫הנקרא בלשון מערב אתה"‪ /‬עשב הנקרא טיה הוא ג׳ מינים‬
‫המין המשובח הוא הבא מערי תימן והוא מחזיק האיצטומכא‬
‫והמוח‪,‬ומחדד השכל והוא משובח אצל הגדולים ושיבחוהו הרופאים הרבה‪.‬‬
‫מין ב׳ הוא פחות ממנו במעלה ועכ״ז הוא טוב‪ ,‬המין הג׳ קורין אותו‬
‫סא״י והתוגרמין בערי תוגרמה וברברייא שותין ממנו הרבה מלבד‬
‫תועלתו כידוע‪ ,‬עוד בה סגולה אחרת ישבו לתינוקות העלוליס והחולי׳‬
‫מחולי השעמוס ומועיל צהס הרבה ‪:‬‬
‫ט ר י א ר ! ה טובה נגד כל כאב ונגד הדבר והמגפה וסם המות‬
‫ואויר הנפסד ותועיל לרפואת הנשוך מכלב שוטה ומביא‬
‫השינה ונגר הזיבות מיציאת זרע בלי רצונו ס׳ אביעה חידות ‪:‬‬
‫י ר ה י י ‪ ,‬גס עשב הנקרא בלה״ק ירחי־ קורין אותו בל״ע אילהלאליל׳‪/‬‬
‫והוא קומתו קרוב לאמה אחתועצו ירוק כתרדין והעץ מרובע‬
‫לשמונה חלקיס ואין בו אלא ג׳ עליס בראשו‪ ,‬לקוט אותו ויבש אותו‬
‫בלתי שמש כ״א בצל ועשהו אבק‪ ,‬וקח אבר והתיכהו ישיס בתוכו מאבק‬
‫הנז׳ ותמצא שיצא הקצף על האבר ותשליכהו ועוד שיס מעט כסף חי‬
‫עד שיכלה כל הקצף ויפנה דרך הירח ויהיה כסף ממש ודבר מנוסה‬
‫כן מצאתי בסכ״י‪:‬‬
‫כ ר פ ס בלע״ז אפי׳ו חס ויבש יפה־ כל נטיעה יפה לשתן גס נגד‬
‫הקרירות וגס מזיע וגס העליס שלו מעורבים עס חמאת‬
‫טוביס הרבה מאד להוציא החלב שנתעכב בדדי האשה ע״כ‪ .‬ס׳‬
‫•‬ ‫אביעה חידות ‪:‬‬
‫בלע״ז קאוול׳ו ידוע לכל שיפה לשכרות ביין וממרך הבטן‬
‫פד‬ ‫מראה הילדים‬
‫והעלים שלו טובים ליתנס על ראש הקטנ־ס ויי‪ ,‬עיין אוצר החיים‬
‫סי׳ ו׳ חקירה כ״ו באירך; ע״כ ספר אביער^ חידות יבם' כת״י מר‬
‫שארנו כמהר״מ בהלול ז״נ נתב וז״ל כרוב וקיליס( קר במעלה ראשונה‬
‫ויוליד דס צלול ונמצא שני עניניס מחיר^ ומקיץ ומרק שלו ילחלח‬
‫הבטן ויעצור השתן וירחיב הבטן ואכילתו בלא מרק יעצור‪ .‬ולמזוג אותו‬
‫ולהסיר רעתי יתכן לבשל במיס שנייס עס בשר שמן מאד ולרקחו עם‬
‫קילנדרו ושים כמון ופלפל ‪:‬‬
‫ב מ ו ל חס יסיר הכאב והעיות מהבטן ו־ש לו כח להמית התולעים‬
‫אס שתוי ביין חס; ברווייא חס ויבש דוחה רוח מחזק כח הבשול‬
‫מתיר הנפח מעורר שתן‪ ,‬דוחה מיני תילעיס שבבטן עכ״ל ס׳ הנז״ל ‪:‬‬
‫כ ש כ א ש‪ ,‬גל ע״ז אדירמידירא״ש המיס הנסחטים ממנו מעורבים‬
‫בשמן הדס ישחיר השער ויחזקנו והלועס שורשו בשיניו‬
‫מטהר ליחת הראש דרך הנחרייס עכ״ל ספר הני״ל‪ .‬ובארץ ישר‪11‬‬
‫תובב״א מניחים רמיני הכשכאש הנז׳ תחת ראש התינוקית כדי שיבא‬
‫להם שינה כי שמעתי באומרים כי ממנו ייצא אפיוין המשכר ‪:‬‬
‫ל ש ו ל ה ש ו ד בלשון ערבי ‪!:‬סאן ג‪ 1‬ערד; ובלשון מזרח ‪ 11‬סאן‬
‫‪ 11‬תור הוא עשב חס ולח שתוי ביין משמח ומחזק‬
‫הלב‪ ,‬ואס מבושל במיס וסוקאר ודבש ונתון לשתות לטהר צינורי‬
‫הריאה והגרון והרשב״ש ש‪11‬ה פ״ט כתב וז״ל לשין השיר הנקרא בערבי‬
‫מצאצה ובל״ע ‪ 11‬פלנהג׳א וכתב שם שהוא מקרר ומרתיע הדס לאחור‬
‫עכ״ל סכ״י הנז׳‪:‬‬
‫לו פו לי והוא עשב הנמצא בגדריס ידועיס כמעט לכל‪ ,‬והס חמים‬
‫ולחים ומקרר ס ומולידים דם טוב וגס יפיס לקדחת של מרה‬
‫ייוקה ומנקים ומטהרים תכבד והדוניא׳ה‪ ,‬אבי״ח ‪:‬‬
‫מ א ל ב ׳ ה ידועה לכל ובלשון משנה חי־ות‪ ,‬ובלערבי כביזה והיא קרה‬
‫ולחה מורתחת כל שורשה במים יפיס כנגד הארץ והס‬
‫נגד תמימת השתן וגס ממזג המנוריא׳ה והפרחים שלה מעורבים עם‬
‫סוקא׳ר יפיס לחילי השדרה והעלים שלה מורתחים במים עם אונגוינט׳ו‬
‫ריסא׳ט יפיס לריסיפול׳א‪ ,‬ומיס חמים יפים לבשל הפלימוניא׳ה ‪:‬‬
‫מו ש ק‪ .‬הוא !!מיסקל״י אמרו כי חיה אחת דומה לצבי נמצאת‬
‫בארץ הנדייה בערי הודו ונולד בבטנה נפח יבהקבץ‬ ‫י‬
‫הליחה בנפח ההוא ירבה דם בקרבי והחיה מתהלכת באחו במקום‬
‫נאה ומעונג‪ ,‬או אחת השיחים מתגררת שם עד שנפתח הנפח‪ ,‬והוא חס‬
 ‫הילדיים‬ ‫מראה‬
‫ויבש ולאות לזקנים ויסיר אימת הכעס וגבורה יאזור יסיר רוח מן‬
‫האבריס ויותר מן העינים‪ ,‬ואס *עשה ממנו עיעוש עס ^‪ p r :‬זעפ׳ראן‬
‫ומעע כנפורה נחזק הראש ויסיר ממנו כאב הבא מליחות קרות‪ ,‬ואמרו‬
‫הרופאים כי מור מעורב עס שמן שנבוק בהמשח ממנו ירכיס וגיד‬
‫יעורר תאוה ‪:‬‬
‫נ א ^ י בלערבי נענ׳ע ובלע״ז מינעה ובלשון המשנה דנדנה והוא‬
‫ידוע לכל יפה לחמס האיצעומכא וגס הורג התולעים והשמן‬
‫שלו ג״כ מועיל לאמיקרניא׳ה‪ ,‬כאב חצי הראש מסיבת קרירות ומורתח‬
‫במים עס עלי קאול״ו שחור יפה להוציא החלב שנתעכב בדדיהאשה׳‬
‫אבי״ח ועיין לעיל מערכת סמ״ך סי׳ י״ב לך נא רא״ה ‪:‬‬
‫נ ל ד הוא אחד מסמני הקמורת והוא מין עשב הבאה מליואנמי׳‬
‫ומריחה והיא חמה ויבשה ומעצרת ומובה לקרירות המוח והכבד‬
‫ותרפא כאב וצער הלב‪ ,‬ומורתחת עס יין אדום וסאלוי׳א הנקראת‬
‫בערבי מרומה תחזיק אבריס חלושים‪ ,‬אביעה חידות‪ ,‬נרד כתב ר״י‬
‫כי הוא הוורד‪ ,‬יש אומרים שהוא מוסק״ו והראב״ע פי׳ כי הוא בושס‬
‫דומה לכרכוס יעו״ש ‪:‬‬
‫ג ‪ 0‬א ס בלע״ז שישמיבריא״ו ובל״ע סאלמ״א סאלביי׳א ובלשון מזרח‬
‫קורקאותה מראמיי׳א‪ ,‬מהות העשב‪ ,‬המבע חס יבש בשלשת‬
‫הפעולה והסגולה ימנע העיפוש וימית הכניס ויועיל מהמורסות‬
‫הקרות‪ ,‬ואס יבושל בחומץ ויעורב עמו שמן וורד וימשח בו הראש‬
‫יועיל מהשכחה וכאב הראש וערבוב השכל ואס ישתו ביין יועיל מן‬
‫הפיהוק הנקרא סאנגולומ׳ו‪ ,‬ובפרמ זרעו הוא מועיל ממורסת הכבד‬
‫הקרה ומהתולעיס ויוציא העובר המת וזרעו יועיל מהמפת השתן ויוציא‬
‫החצץ ותחבושת ממנו מוב לעקיצת הדבורים סכ״י הנז׳־ל ‪:‬‬
‫נ א ב ׳ ו ם הס פריאו בלה״ק לפתות מבעם חמיס ולחים‪ .‬אך קשיס‬
‫לבשל האיצמומכא‪ ,‬מעוררים תאות המשגל ומרבים הזרע‪ ,‬ואס‬
‫יבושלו במים שנייס אז ימזג קושיס ויהיה גודלה ממוצע בין מוב לרע‬
‫ויהיה הבשולעם בשר שמן מאד ואז יועילו לרפיאה‪ ,‬ומוב להסיר כאב‬
‫הרגלים מן הסובלים חולי פודגאר׳ה ברחיצתס במי בישול הלפתות הנז׳‬
‫ע״כ סכ״י הנז״ל‪:‬‬
‫ס י מ פ ל י ב י ב ׳ ה בל״ע של מזרח חורין לה חי עאלס‪ ,‬בל׳‬
‫ירושלמי חיית עולמתא‪ ,‬ובל׳ ערבי דמערב‬
‫צובאר׳א והיא מן עשב ידועה והיא קרה ויבשה מרפאה ייאריסופי׳ל‪,‬‬
‫עה‬ ‫מראה דדלדים‬
‫^אינס באבריסראשיס והמצית שלה טס חומץ שושכה טוב להסיר הדס‬
‫היוצא מהנחירייס אבימה חידות‪ ,‬ו׳במטרב הפנימי קוריס לו סייא״ל‬
‫וסגולתו למיגיס אדומים יקרר דמס וכאבם‪ ,‬פ״כ ‪:‬‬
‫יחזק האיצטומכא והמוח והכבד‪ ,‬ואס יפזר מל‬ ‫סנבל העדי‬
‫הראש יסיר הנזילות‪ ,‬ומטביר השתן והליחות שבכל‬
‫הגון« ושבחזה ושבריאה ומוטיל ג״כ לחולי מעייס‪ ,‬ואס יבשל טס יין‬
‫ינקה הכליות והרחס‪ ,‬וממביר דס הצדה והשתן והנפח‪ ,‬ואס הוא‬
‫סנביל רומי מבטל עיצור השתן ודס הנדה ואס ישתה בחומץ מטביר‬
‫נפח י של טחול ואס יבשלו היטב טס שאבי׳ה הוא טוב לאיצטותכא‬
‫ולכבד ולמחול ומסיר ירקון מהפנים ומסיר התולעים ומסיר כאב‬
‫הכליות והמקוה והרחם והריאה ומנקה החזה‪ ,‬עכ״ל סכ״י הנז׳ ‪:‬‬
‫ע ל ^ ל א ל נ ב ״ ט הוא עלך אל בוטום דהיינו שרף האילן סרק‬
‫שמה אל׳ה כמש״ה כאלה וכאלון‪ ,‬ופירושה‬ ‫^ י‬
‫בוטמה ובאלוטה השרף של הבוטמה הוא מנקה את הגוף מכל‬
‫חלאה וזוהמה ובפרי מערב הפנימי אוכלין אותו הנשים היולדות אחר‬
‫לידתן לנקות אה גופם והוא מועיל לחלב שמזדכך החלב ויהיה נקי‬
‫וקר וכנראה שהם אוכלים אותו מהותך עם חמאת בקר ‪:‬‬
‫‪ 2 T V‬א ל ר ד > ל י ב הוא עינב אדי״ב אם יערב אותו עם יין‬
‫וישתה יביא שינה‪ ,‬ואס יכחול עינו בהמיץ‬ ‫^‬ ‫׳‬
‫שלו יחזק הראות‪ ,‬ואס יטיף מימיו באזן הכואב יתרפא‪ ,‬והזרע שלו‬
‫מרפא עצירת השתן ומנקה הכליות והאשה שנתקלקל וסתה אס תעשה‬
‫ממנו פתילה ׳ ברחמה תתרפא‪ ,‬סכ״י הנז״ל‪:‬‬
‫פ ל א ה בלע״ז רוביא״השל צבעים חמה ויבשה ואס תאכלנה פותחת‬
‫השתן ודם נידות ומביאה השליא לחוץ ועלים שלה מביאים‬
‫דס מנחירייס אביעה חידות‪:‬‬
‫פ י א ל נ י י א אם יתלה עשב זה הנקרא פיאונייא על צואר הנערים‬
‫והנכפיס ירפא מיד‪ ,‬וזה דבר מנוסה מס׳ קבלה מעשית‬
‫באוצר הספרים בפרינצי יע״א‪:‬‬
‫פ ל ל י ם קרים ויבשים והלחים קרים ולחים‪ ,‬ונסינו כי רחיצת העור‬
‫בקמחס מטהר אותו‪ ,‬וגס כשיחבוש הקמח על העדשים‬
‫שבפנים יועיל מאד‪ ,‬ואס יבושל ויושם עליהם כמון או פלפלין יעורר‬
‫תאות המשגל‪ ,‬וכן בהיות הפוליס כתושים ולעוסיס ומונחים על הרקת‪,‬‬
‫יעצרו ליחות היורדות מן הראש אל העיניס‪ ,‬וכן אס יבושלו ביין‬
 ‫מראה הילדים‬
‫ותפשה מהם תחבושת יתיר נפח הגצים‪ .‬סכ״י הכז״ל‪:‬‬
‫חס ויבש רוב לבפלי האיצטומכא הקר והלח והוא פוזר‬ ‫פלפל‬
‫לבישול ומרחיב הבפן ואס יתפרב במרקחת הוא פוב מאד‬
‫ניד הביפיל המתמיד הנולד מליחות גסות ‪:‬‬
‫צ ר י נקרא בחלסמי הוא תמצית פץ הוא חס ויבש יפה לאפראליסיאה‬
‫אס תמשח רמט פצס השדרא יפה לכאבי קרירות ולהסיר‬
‫רשומי מנות‪ .‬אביפה חידות‪:‬‬
‫הוא בצל ידופ לכל ומגפה חמה ייבשה פותחת בני מפייס‬ ‫ציפולי‬
‫והשתן מבושלת פס זרפ פשת; וחמאה וניזולת בסימאצ״ו‬
‫מסיר כאבי טחוריס רפיס ובפרט לאותס שבאיסלנשיס אחרשילדו‪,‬‬
‫שס ופי״ל א ר ב‪:‬‬
‫מ ר ו ק ו הוא כרכום הנקרא בל״פ זפפרא׳ן והוא חם ויבש משמח‬
‫הלב ומחזיק האיצטומכא ומסירהסינקופי׳י ומפורב פס הרטיאה‬
‫שמבשל הפוסטימ״א ומסיר הכאב ושמנו מרפא חולי הגידיס מרכך‬
‫ומחזק אותס שס ובסנת״י כתב שהוא חס ויבש במפלה ראשונה מחזק‬
‫האיצכיומכא ופותח סתימת הכבד‪ ,‬ופוזר אל המתנשמין בקושי ‪:‬‬
‫ק צ ה הנקרא אניסו ונקרא בלפרבי יאנסו‪ ,‬והוא חס ויבש פותח השתן‬
‫מפביר הקרירות שבבטן ובאיסטומכא ולק תקח חצי סקרופול׳ו‬
‫משמן הנפשה ממנו פס המרק של הבשר‪ ,‬אביפה חידות; ופיין מ״ש‬
‫לפיל במפרכת למ׳יד אות גימ׳ל ומשס בארה‪:‬‬
‫קטומיל״א הנקרא בפרבי באנוטיז רבי תופלתיה אין מספר‪,‬‬
‫פכ״ל‪ ,‬ופיין מ״ש במקום אחר כדי להפסיק רוב‬
‫דס הנרות מן האשה תבשל באבונ׳ז פס פדשיס ותאכל פפמים שלש‬
‫ויופיל פי״ש‪:‬‬
‫ס ר ד ו ל פשב הנקרא קרדון אס ישיס הפרח שלו ביין וישתה ■יסיר‬
‫מאצילים וריח הגוף‪ .‬ומניד השתן והוא חס ויבש מס׳ קבלס‬
‫מפשית כת״י באוצר הספריס בפרינצי‪ ,‬בסוף הספר והוא קוץ ענא ‪:‬‬
‫קוסטו הוא שורש של פשב ונוהג מאד ברפואות‪ ,‬והוא חמה ויבשה‬
‫יפה ליקח ממנה נגד ארס הויפר׳א ויפה לקרירות גידים‬
‫והורגת התולפיס וגס לכאב החיה מסיבת קרירות‪‘ ,‬והשמן שלו יפה‬
‫לסיאטיק׳ה לאפרליסיא׳ה ולכאב מסיבת לחות אביפה חידות ‪:‬‬
‫ק י ק ע ל במשנה ולא בשמן קיק‪ ,‬ואמרו בגמרא מאי קיק קיקיון‬
‫דיונה פירש רבי שמ^ בר תפני שהוא הנקרא בערבי ^כרו׳פ‪,‬‬
‫פו‬ ‫מ ר א ה רי ל די ם‬
‫ואמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי קיקיון דיונה ולצלוליבא דמי ומדפשקי‬
‫רב; פירוש בין בצעי המיס הוא גדל‪ ,‬ועל פוס חנוותא מדלן יחיה‬
‫פי׳ על פי החניות מדלין אותו לצל ומפרצדוהי עבדין משחא‪ ,‬פי׳ מגרעיניו‬
‫עושים שמן‪ ,‬ופי׳ צלוליבא מצאתי בתשו׳ הגאוניס אילן סרק יש במקימינו‬
‫ועושה גרעינין ועושים מהס שמן וכל מי שיש לו צינה הרבה שותה‬
‫ממנו ושמו בלשון ערבי כרו״ע‪ .‬ובענפוהי נייחין כל בריחי דמערבא‪,‬‬
‫ופי׳נייחין שוכביןופי׳ בריחי חולין‪ .‬ועיין בסה״ק נפלאים מעשיך מער׳‬
‫אל״ך! אילנות אות ק׳ קיקיון בס״ד מה שפירשתי על זה אביעה חידות ‪:‬‬
‫ה א ל ב ׳ א ס ה בל״ע קרעא‪ ,‬והיא קרה ולחה ותוליד ליחה לבנה‬
‫ע״כ האות לחמס בכיבעס‪ ,‬ואס מכוסה בעיסה‬
‫ונאפת בגחלים המיץ היוצא עוי‪ :‬כשתיתולכבית חוס הקדחתולהעביר‬
‫הצמא ומיץ הקליפה מעורב עם שמן וורד ירפא כאב הראש הנולד מחוס‬
‫גס המיץ מושס באזן בהיות בה נפח חס יסיר הכאב להפליא ויעביר‬
‫הנפח סכ״י הנז״ל‪:‬‬
‫ר ו מ א קוריס אותה בערבי מזרח זדאבה‪ ,‬ובערבי מערב פיזל‪ ,‬והוא‬
‫מין עשב ידוע לכל‪ ,‬והיא חמה ויבשה ועלים שלה מונחים‬
‫על האיצטומכא הורגים התולעים ומורידים אותם לבנין ומונחים על‬
‫הטבור מסירים כאב קוליק׳ה ושמן שלה מרפא כאבי קרירות‪ ,‬וכל‬
‫ננייעתה טובה נגד הרוחות הרעות‪ ,‬וכן כל עשבים שפרחיהם כגוון‬
‫זהב‪ ,‬אביעה חידות‪ ,‬ובס׳ רפואה וחיים כתב וז״ל עשב רודא טוב‬
‫לארס הנחש והתרנגול כשנלחם עם הנחש אוכל רודא‪ ,‬מ ד ת ד׳מ‬
‫ע״א וקנ״ה ע״ב עכ״ל‪,‬ובם׳ האח נפשנו‪ ,‬ועיין לעיל מערכת עי״ן סי׳‬
‫ט'‪ ,‬׳ שא נא עיניך וראה ‪:‬‬
‫רי * נקרא בלה״ק אירז והוא ידוע לכל מעציר ומסיר יציאת בני‬
‫מעיים ומרתח ברועש מבשר שמנה איספלנית העביר הפוסטימין‬
‫ובפרט בדדי האשה‪ ,‬אביעה חידות‪ .‬ועיין בהקדמה ‪:‬‬
‫ר ו מ ^ ר ו הנקרא רוסמאדינו‪ ,‬ובלשין מזרח חצלבאן‪ ,‬ובערי מערב‬
‫כ׳ליל והוא ידוע לכל חס ויבש ומריח ועלים שלו מסירים‬
‫כאבי קרירות בגידים משמח הלב מחזק האיצטומכא ומזכך הדם וגס‬
‫פרחים שלו יש בהס הגולות האלו ודשן מ עט מעורב עם דבש שושנה‬
‫מערכת ן‬ ‫מרפא חולי השיניס ומחזיקה‪ ,‬ועיין בסה׳ק האח נע‬
‫באורך‪ .‬אביעה חידות ;‬
‫ר ו ס י ר ו הרואה יראה מ״ש לעיל מערכת אלקה סי׳ כ״א מה שכתבתי‬
 ‫מראה ז‪:‬ילמ‪£‬‬
‫על הרומירו הנקרא חצלבאן ונקרא אויר שכולו רפואות‬
‫וסגולות יעו״ש שהובא בדרך כלל‪ ,‬ואולם בספר האח נפשנו חזר‬
‫ופרש שהוא מסוגל לי״ב סגולות יעו״ש‪ ,‬ויש בספריס אחריס סגולות‬
‫אחרות מפוזרים‪ .‬ואולם ראה זה חדש מצאתי ראיתי בספר אתד כתב‬
‫יד ישן נושן בביתו של שס הרב מר שארנו כמהר״מ בהלול ז׳ל‪.‬‬
‫שכתב נ״ב סגולות אשר נמצאו ברומירו הנז׳‪ .‬וז״ל מצאתי כתיב בכתב‬
‫ישן נושן וז״ל‪ .‬הרומירו טבעו חס ויבש מחזק כל האבריס פנימיים‬
‫וחיצוניים מסיר כל הליחות הרעות והקרות‪ ,‬וירפא עירבוב השכל‬
‫ועצבון והרעשת האברים וכאבי הלב ועילוך הלב ‪:‬‬
‫הענפים הרבים מהרומירו אס יאכלם‬ ‫א‪/‬‬ ‫מסדר סגולותיו‪,‬‬ ‫והנני‬
‫האדם בבוקר עם פת ומלח מחזיקים הראש וראות העיניס‬
‫ומטיב הפנים‪ ,‬ר׳‪ ,‬הפרח והעלין שחוקים וישימם בין בשרו ובין‬
‫חלוקו‪ ,‬יבריחו מן האדם ג׳ מזיקים אלו שהם פרעושים כניס ופשפשיס‬
‫וישמח הלב וירפא מהמלקוניי״ר‪ ,‬נ ‪ /‬העלין כתושים ולעוסיס ישימם‬
‫על הנגעים הרעים וירפא אותם‪ /‬ד ‪ /‬הפרח אס יאכל אותו בבקר‬
‫אליבא ריקנייא בדבש ופת חס יחזק הבריאות וישמיר אותו מן הצינה‬
‫ומן השחין ונגעים וצרעת שלא יקרבו אליו‪ ,‬ואס יש באדם דבר רע‬
‫מאלו ירפא אותי‪ /‬ה'‪ ,‬העלין מבושלים ביין לבן וישימם על בטנו‬
‫מלמטה^ ‪-‬מי שהיה עצור מן השתן מיד ישתין‪ ,‬ך‪ /‬אס יקבלו הנשים‬
‫מלמטה רית המיס שנתבשל בהם •הרומירו ינקה שלייתס ויחזק כחס‬
‫העלין מבושלים ביין לבן היטב וישימם חמיס כדי‬ ‫לקבל ההריון‪.‬‬
‫שיסבול על הטחורים אספלנית שלשה פעמים ביום הטלישי ירפאם‬
‫וייבשס‪ .‬ח ‪ .‬הרומירו מבושל במיס היטב וירחן בהס בעל הקרירות‬
‫אס יבשל עמו היין‬ ‫מלמעלה לרגליו ירפא הקרירות בסגולה‪.‬‬
‫ויעשה מן היין הנז׳ מיס שרופים דהיינו שכר וירחץ בשכר הנז' הנגעים‬
‫והשחין יתרפא• י ו ך ^ מי שרגיל לשתות בעת ישכבו מן המיס שנתבשל‬
‫בהסהרומירו יוסיך בזכירה ויתרפא מכמה חולאים‪ .‬י ״ א ^ אם ירחצו‬
‫הילדים במי הרומירו יגדלו בלא חולי וייטב מראיהס ויהיו נקיים‬
‫ובריאים ולא יהיה בהם נזק בבשרם‪ .‬י ״ ב ‪ ,‬בזמן הדבר ב״מ יהיו‬
‫רגילים לעשן בו הבתים והרחובות לפי שדוחה כל רע ומטהר כל אדר‬
‫היט• י ״נ ^ דבש פרחי הרומירו מעולה לכל הרפואות למעלה מכל‬
‫הדבש‪ .‬והנה דבש פרחי הרומירו בלא עשן מועיל לעיניס שהם חשוכים‬
‫מיץ הרומירו‬ ‫ומוסיןזבראות ומייפה המראה לנשים אס ירחצו בו‪.‬‬
‫פז‬ ‫הילדי ם‬ ‫מראה‬
‫אם יוטף באזניס יסיר הכאבים הבאים מקרירות וירפא הנגעים וימית‬
‫התולעים המהוים באזניס ואס יוטן‪ 6‬בנחיריים יתרפאו וימנע הכאב‬
‫ויחזק המוח‪ .‬ט ״ ן ‪ ,‬סגולה טובה יוצאה מן הרומירו ע״יהשמש שמועיל‬
‫לעיניס שיש בהם לובן וחשוכים דהייט קח אגודה אחת לחה ושים‬
‫אותה בכלי זכוכית הראשים למטה עד שיגיעו הראשים לתוך אויר‬
‫האשישה ויכסה פי האשישה־ בבגד‪.‬פשתן כפול ולמעלה מהבגד מעט‬
‫שאור או בצק עד שיסתם היטב ושים האשישה בשמש ב' או ג׳ ימים‬
‫ויוצא מים מהרומירו ותסנן אותם המיס ותן באשישה אחרת בשמש ב׳‬
‫או ג׳ ימים אחרים עד שיהיו המיס ירוקים ועבים ותשים בהם מעט‬
‫סוקא׳ר קנדי׳ל ומאלו המיס תשים ג׳ טיפות בכל עין ערב ובוקר‬
‫וצהרים ויתרפאו בעה״י• ט״ץ^ העלים לעוסים ממגו בבוקר יסיר‬
‫מי שירחץ פניו ופיו במים מבושלים‬ ‫ריח רע מן הפה־‬
‫ירפא נגעי הפה והשיניים והטוחנוה והאבעבועות שבפה • ‪ ,‬ח ״ ‪ /‬לאשה‬
‫שאין לה חלב תרגיל לאכול מהעלין והפרח של הרומירו ויקבל הנאה‬
‫החלב שלה שיהיר^ בו פועל גדול לתינוק שיאכל וישבע ה ר ב ה י י ״ ט‬
‫מין הרומירו מעורב בסוקאר ויאכלנו בבקר ולעת ערב ירפא מהשיעול‬
‫הישן וימס הדס הנקפה בחזה וגס באיצטומכא ויסיר הצמא ויועיל גס‬
‫מאיסטניסות המאכל ויסיר נפח הבטן־ ב ‪ /‬הרומירו מודק עם מעט‬
‫עפציס מועיל מערבוב השכל ומן הקמים מהחולי ומחום הקל ומדברים‬
‫דברי הבאי אס יאכלהו ירפא אותם בפעם שלישית ויתן בהם שכל‬
‫סוב ו כ ח ־ ב ״ א ♦ הפרח והעלים לקוחים ביין לבן או דבש טוב יסירו‬
‫הפרח‬ ‫כאב הטחול והכבד וירפא כל נגעיהם ותחלואיהס•‬
‫מבושל ביין לבן אס ישתה אותו יטיב למאכל וירפא האוזדא ואס‬
‫יתמיד לשתותו בבוקר יעצור השלשיל• כ ״ ג ^ יין העב מבושל עם הרומירו‬
‫ופרחיו ושרשיו אס ישתה אותו מועיל מעיוות המעיים הנקרא קזליק׳א‬
‫פאשייא‪ ,‬ומועיל מכאב המקור ואברים התחתונים ומשלשול הבטן הנושן‬
‫הרומירו שתוי עם יין לבן מועיל לנזילות העבות מהראש ומן‬
‫העורקים כ ״ ה ‪ ,‬מפתת האבן שיהיה במקור ומתיר השתן למי שיש‬
‫העלין והשרשין‬ ‫לו התפת השתן מסיבת חולי או קרירות‪.‬‬
‫מבושלים בחומן מועילים לכאב הרגלים והארכובות מן כל חולי ומכל‬
‫מי שאבדה ממנו תאות המאכל ואינו יכול‬ ‫הדרכים הארוכים‬
‫לאכול ירגיל בכל בוקר לאכול פת טבול ביין מבושל בו הרומירו‪.‬‬
‫כ ״ ח ^ גם מי שאינו יכול לישן יעשה כן יייש!• כ ״ ט * הרומיח‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫כ‪ 1‬ר א ה‬
‫יש לו סגולות התריאקא לכל מיני סס המות והמקום שיגדלו מ לא‬
‫ימצא בו שרשיס ארסייס ולא שוס דבר רע‪ .‬ל ׳ ‪ .‬הרומירו ■מעורב‬
‫בחומן אס ירחון בו ראשו יפיל הקליפות שבראש ויחזק המוח וימיבנו‬
‫ויגדלו ומי שרגיל לרחון פניו במי הרומירו אל ירחץ בוימיס רביס!זא‬
‫כפעס בפעס שא^^ירבה יקמיע פניו‪ .‬ל ״ א ♦ הפרח אס יושם ביין לבן‬
‫יוטב ריחו וטעמו ויעמוד זמן הרבהטו‪ 5.3‬ף ״ ר ‪ ,‬הפרח והעלין שלו‬
‫אס ידוך אותס הדק היטב וירטה על צידו השמאל וישכב עציו תסיר‬
‫ממנו הדאגה שה־תה לו ויעשנורטיה הנז׳ עס שמן זית‪ .‬ל ״ ^ העלין‬
‫אס תדוק אותס הדק היטב ותשיס על פצע וחבורה יסתס פיה ותתרפא‪.‬‬
‫ל ״ ד ‪ .‬לדס הנוטף מנחירייס יבלע מלוא קומצו וישתה אחריו חצי‬
‫אוקייא חמאה ישנה‪ .‬ל ״ ה ^ הילדיס הנפתח ראשם מרוב הבכי יבשל‬
‫עלי הרומירו ויעשה רטיה על צדעיו ויתרפא‪ .‬וצריך לעשות לפחות‬
‫ט׳ ימיס רצופיס‪ .‬ל ״ ן ^ אס ירתיח הדבש עד שיסיר קצפו ויבשל בו‬
‫העליןהנז׳ ויאכל ממנו בכל בוקר לא ישאר בו שוס נזק‪ .‬ל״ ץ ^ הפרח‬
‫של רומירו אס יעשהו ממנו מרקחת ויעשה עליו אבק סוקאר ויאכל‬
‫בבקר עס כוס יין ירפא חולי התעלפות וצרות הנפש והנפח ויתאוה‬
‫לאניל• ל ״ ה ^ האשה שנתקלקל וסתה תבשל הרומירו ותשב עליו‬
‫בעוד שהוא חס שיעור מה שתוכל לישב ותתרפא וטוב להריון כנז״ל‬
‫ט ״ ל ‪ .‬עוד מ״כ להרב הנז׳ במ״א וז״ל סגולות הרומירו הנקרא בל״ע‬
‫אזיר‪ ,‬לכאב הראש והברכיס יקח אשישה של זכוכית ושים בפיו ענפים‬
‫של רומירו וסתוס פיו בבצק אך לא יגיעו ראשי הענפים של רומירו‬
‫לתחתית הכלי אלא יהיו קצת תלוים באויר ותניחנו בחמה ב׳ ימיס‬
‫ותסיר אותם הענפים ותשים אחרים במקומם וכן תעשה בכלב׳ ימים‬
‫עד שתתמלא מיס המתמציס מהרומירו והמיס ההס טוביס למי שיש‬
‫לו כאבים הט׳• ט ‪ /‬ל לי חו ת רעות העולים דרךהגרון ממרה הלבנה‬
‫קח פרחי הרומירויותבשלס במיס פד שיחסר מחצית המיס ותשתה‬
‫מהס כוס אחד בבקר וכוס אחד בערב• מ ״ א ♦ לשמח הלב קח‬
‫פרחי רומידו וקשור אותס בבגד פשתן לבן ותלה מל זרוע ימין ]נ״א‬
‫לכאב השיניס ובשרם ולהשיר סרחון מהפה‬ ‫על כתף ימי!(‬
‫קח עלי רומירו ושרוף אותם ושים האפר בבגד לבן ושפשף בו הפה‬
‫לרומאד׳יזו ]נ״ל כאב הפרקים( יתקטר ברומירו‬ ‫והשיניס‪.‬‬
‫להתחזק יבשל רומירו במים וירחן בהס בעודם‬ ‫ויתרפא•‬
‫מי שרואה חלומות רעים ישים רומירו תחת מראשותיו‬ ‫חמים•‬
‫פה‬ ‫מ ר א ה הי ל די ם‬
‫ר‪v‬ילד בשעת לידתו ירחצוהו במיס שנתבשל בהס‬ ‫כשישן•‬
‫הרומי\יו ולא יחלה ולא יראה נזק׳ מ ״ ז ^ להסיר הסולאיס יאכל מעת‬
‫רומירו אחר ה ס ע ו ד ה׳ ס׳׳ ה‪ .‬לחולה שאינו מזיע יבשל רומירו במיס‬
‫אס תשים פרחי רומירו בחבית של‬ ‫וירחץ ראשו ומיד 'זיט׳‬
‫אס תשיסעל הסחורה מהרומירו לח מיד תמכר‬ ‫יין לא יחמ'‪•1‬‬
‫סחורתך‪ .‬נ^^א^ אס תשיס רומירו בבגד צמר לא יאכל עש׳ ‪*j "2‬‬
‫אס תזרע רומירו בכרס לא תאכלנו התולעת לכרס עכ״ל‪ ,‬ועיין מער׳‬
‫ו׳ סי׳ ג׳ ד׳ שא נא עיניך ורא״ה‪.‬‬
‫שושנה♦ ידועה לכל קרה ויבשה וסגולותיה רביס ופותחת את‬
‫הבמן ומועילה לכל ונכנסת בתרופות‪ .‬אבי״ח ובסכ״י‬
‫הנז״ל כתב וז״ל וורד להיותס קריס בעצמס יעצורו מימיהס ירפאו‬
‫חוס הכבד והאעומ׳ וההתמדה לרחוץ בהס ילבין שערות וימהר הזקנה‬
‫ומרקחיהס מבושל ביין ירפא כאב האזניס והשיניס ושמנס מחובש‬
‫או מימיהס על התחתוניות ירפאוהו‪ .‬וזרעס שחוק ירפא בלויי בשר‬
‫השיניס‪ .‬וקליפתן עוצרת דס היוצא דרך המוצא שחוקה ומעורבת במים‬
‫ושתית שמנה ירחיב המעייס והאיצפומכא‪ .‬ומעורב בחומץ יקל כאב‬
‫הראש אס יסוך בו‪ .‬עכ״ל ‪:‬‬
‫ש ל י א מין בצל ידוע‪ .‬והיא חמה ויבשה וחומץ הנעשה ממנה וגס‬
‫האנסימי״ל מסיר האומור״י גסיס ומסיריס חולאיס הבאין‬
‫מסיבת קרירות ועיין לעיל אות בי״ת ‪:‬‬
‫ש ^ ד י □ מתוקיס חמיס ולחיס אס נקלפו יושמו בתוך הרחס כתושים‬
‫יעוררו שהן ונדות ויסירו הכאב ויעוררו השינה לאשר‬
‫תדד שינתו‪ .‬ואס ינחנו לשתות עס אמידו״ס ר״ל חלב חיטה ומינע״ה‬
‫דהיינו נענע יעצרו הזלת דם מהר‪ .‬עכ׳ל מכ״י הנז״ל ‪:‬‬
‫ת ו ר י ל ♦ עשב זה נקרא תורין כ״כ הרב ספר חולדות אדס אות‬
‫ת״ וז״ל אשה שאינה יכולה להתעבר מחמת כשפים ישהה‬
‫הבעל עשב הנק׳ אינג״לה משכר פיסרין והאשה תשתה עשב הנק׳‬
‫תוריןעשרה ימיס רצופיס בבקר אליבא ריקניא ובערב בזמן השכיבה‬
‫והבעל יזקק עמה אחר השתיה ותתעבר בודאי בעזהי״ת‪ .‬אביעה חידות ‪:‬‬
‫ת ו ר מ ו ס י ל הנמתקיס המלוחים כשאוכל אדס מהס בקליפתן מלא‬
‫כן{ סוביס לחזק הראות‪ .‬עיין ס׳ רפואות כת״י באוצר‬
‫הספרים בפירנצי יע״א‪ .‬שס ‪:‬‬
‫ת מ ר י ם חמיס ולחים ומולידים דס גס וקשה לבשל ואולם הס‬
 ‫מ ר א ה הי ל די ם‬
‫מתבשלין רן התאנים היבשים ויותר יעוררו שתן סכ״י הנז״ל ובטי״ת‬
‫בבל עושין אותם על הנגע הקשה ומתבשל ונפתה פיו ‪:‬‬
‫ת ו ה י □ ♦ בשני מינין‪ .‬החמוצים שלא נתבשלו קרים דבשיס וכחם‬
‫לעצור ולחזק האיצטימכא‪ .‬ויעצרו הבטן והמבושליס‬
‫המתוקים חמים ולחים‪ .‬ושורש העץ של תותים אס יבושל במים וישתה‬
‫ירחיב הבטן ומגרש התולעים‪ .‬ואם יבושלו הענבים והשורש יחד‬
‫ויעמיד מי בישולם בפיו ירפא חולי וכאב השינים‪ .‬ומבושל ביין ועושים‬
‫ממנו גורג׳ישמו מונע הליחות אל הלהאה והגרון ושורש העץ כתוש‬
‫ושרוי בחומץ חזק ומונח בחמה י״ד יום ואחר ייבש ונעשה אבק יגרש‬
‫השינים הבלויות והנקובות משורשם‪ ,‬וגם הבריאות יבלא אם יושם‬
‫עליהם עכ״ל סכ״י הרב מר שארנו כמתר״מ בהלו ז‬

‫מ ע ר כ ת פ‪.‬‬
‫א( פ ס ו ס * □ הנה ידוע כי רז״ל היו משתמשים בפסוקים שהיו‬
‫אומרים לתינוקות פסוק לי פסוקיך ועיין להרב‬
‫שם הגדולים מערכת גדולים אות נו׳ן סי׳ י״ד וז״ל מהר״ר נסים רוזיליו‬
‫היה בקי בגורלות ועניני קבלה מעשית והיה בקושטנדינא אצל הרב‬
‫המובהק מהר״ר ן׳ שנג׳י ז״ל וראהו מצטער על הגביר כמהר״ר‬
‫אברהם שונצינו נ״ע שהיה פאר הדור והניחוהו במשמר אשר מחוייבי‬
‫מיתה אסורים שם והיו מצטערים עליו ובפרט הרב כמהר״א בן ■סנג׳י‬
‫ז״ל שהיה לו איזה קורבה עם הגביר הנז׳ והרב נ״רהנז׳ לקח מקרא‬
‫ועשה גורל בכוונותיו ויצא לו פסוק והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגא‬
‫מאד‪ .‬ואמר להם אל תיראו שינצל ממיתה ויצא דינו לאור טעמו‬
‫וראו הפסוק הזה שהוא מקצתו ר״ת וכך פירושו והיה‪.‬ר׳ אברהס‬
‫שונצינו ימיס תוך כלא‪ .‬מצער‪ .‬ואחר״י ת״ת כיסי״ס‪ .‬יצ״א שמ״ח גבי״ר‬
‫אברהם‪ .‬מאד ע״כ פירוש הפסוק‪ .‬וכן היה שאחרי ימים מועטיס יצא‬
‫דינו לאור ופדה נפשו בממון וכיוצא בזה ראיתי איזה דפים כת״י ממר‬
‫זקני כ מ ה ד ר יצחק בן הרב חסד לאברהם ז״ל שהיה כותב כמה ר״ת‬
‫פסוקים בענין אחד שיהיה כך וכך שפליני ידבר כך ופלוני יעשה כך‬
‫באורך והוא פלא ובודאי שהיה להס כונה בשם שהיה יוצא מפסוק‬
‫אחד והס בכח השם מבארים אותו תיכך בלי ספק‪ .‬ושמעתי שנולד‬
‫פט‬ ‫מ ר א ה הי לדי ם‬
‫ילד אחד ובי בפרק מר ז'קני לקח מקרא ויצא לו הרגי״ה מפסוק‬
‫ועצומים כל הרגי״ה ר״ת ד»ילד ר ש ע ן^דול יהיה וכן היה אחר‬
‫כמה שנים שנפער מד זקני הגז׳ הרשיע הילד ההוא כשהיה כמו בן‬
‫עשריס שנה כך שמעתי שהיה מספר והולך מורינו הרב מהר״י‬
‫זאבי ז׳׳ל שהיה בן אחותו של מר זקני הנז׳ והיה מספר עליו נפלאות‬
‫מתוקף ידיעתו בכמה עניניס עכ״ל יערש‪:‬‬
‫כ( פ ד י ה הבן כמה גדלה מעלת פדיון הבן כתיחונו ומכ״ש אס‪.‬הכהן‬
‫׳ ת״ח שיש בה תרתי לעיבותא שמהנה ר\ח ומקיי׳ מצות פדיון‬
‫הבן ואס נתן המעית במתנה ולא חזר בהס מובטח לו שיחיה הילד‬
‫כמ״ש לעיל במערכת ב׳ אות ח״י תראהו משס‪ .‬ושמעתי שאומריס לי‬
‫שעובדא הוה בעי״ת אזמיר יע׳א באדם אחד שהיה בכור בן חמשיס‬
‫שנה או יותר שחלה ונטה למות והיו כל בני ביתו וכל אוהביו עצביס‬
‫‪-‬ודואגים הרבה כי כברנתיאשו הרופאים ממנו ואמרו שאין רפואה למכתו‬
‫וכבר הגיע עת פקודתו למות ב״מ ובאותו זמן נתגלה להם בחזיון לילה‬
‫שכיבת מיתתו היה שלא פדאוהו יפה כדת וכהלכה בימי קטנותו ביום‬
‫ל״א ללידתו ודין גרמא לו למות במבחר ימיו ב״מ ובאותה שעה חזרו‬
‫ופדאוהו כמשפגיו ונתרפא והאריך ימים על ימיו ע״כ שמעתי‪.‬‬
‫שמזה נלמוד מוכר השכל להזהר הרבה במצות פדיון לפדותו כמצותו‬
‫למכין יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים‪ .‬האח נפשיט‪ .‬ובס׳ חסידים‬
‫סי׳ סל״ד מעשה באחד שהיה נוטה למות והיה צועק תפדוני ואמר‬
‫החכם אפשר שהוא בכור ואמרו לו כן אמ״ל לפדותו וחיה אח״כ‬
‫כמה שנים עכ״ל ס׳ שמירת הנפש ‪:‬‬
‫‪ 0‬פ ד י ה לענין פדיון ומלקות והתענית עיין מ׳׳ש בסה״קביתאלועי׳‬
‫ס׳ נאמן שמואל כי׳ ח׳ ועיין להחמ׳יי בפ״א מימי התשובה‬
‫שכתב שפדיון תענית יוס אחד הוא איכר אחד כסף מזוקק שהוא משקל‬
‫ך׳ שעורות לצדקה ובלבד שלא יהיה תענית ציבור דאז אין לו פדיון‬
‫ויע״ש ועיין בקונטרס טעס כעיקר דקכ״ז כע״ב‪ .‬ועיין בסה״ק יסוד‬
‫מערבי מ״ש בזה בדף ‪:‬‬
‫י ( פ ה ד איתא בפ׳ חלק דצ״ד ע״‪ iS‬אמר רבינא האי מאן דמבעית‬
‫אע״ג דאיהו לא חזי מזליה חזי‪ .‬מאי תקנתיה לינשוף מדוכתיה‬
‫ד׳ גרמידק אי נמי ליקרי ק״ש ואי ■קאי במקום הכינופתלימא הכי עיזא‬
‫דבי טבחא שמינא מינאי‪ .‬ופירש״י לימא הכי לחש כלומר לך אצל‬
‫העיזיס והניחני יעו״ש ‪:‬‬
 ‫דדלדים‬ ‫טראה‬
‫ה( ^ ה ד סגולה למי שיש לו פחד יאמר ה׳ הושיעה המלך יעננו‬
‫ביום קראינו ג״פ ויאמר מזמור נ״ג ע׳ פעמיס ויקח בידו‬
‫חומש וכשאומר שס פחדו פחד יקיש עליו ב״פ ויאמר ה׳ יסעדנו ע>‬
‫ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו ג״פ ויאמר ויהי נועס כולו ישר‬
‫והפוך רפאנו ה׳ ונרפא הושיענו ונושעה כי תהלתנו אתה עכ״ל הרב‬
‫חיד״א ז״ל בקונטרים כך אחת סי׳ יו״ד יעו״ש‪:‬‬
‫י( ^ ח ד למי שמפחד ביוס ובלילה כתוב אה׳׳ש בקמיע וזמ״ש‬
‫אגל״א רוט״א יו ט ״ א והס חזקיס לטובה‬
‫וצריך לשומרם מן הטומאה; ולפחד הילדים יתלה עליו עור חמור ויוכדל‬
‫בעזה״‪ /‬או יאכל אליבא ריקניא חנ׳א מעורבת עס חלמון ביצה וה״ס‬
‫לגדולים מ ס ל׳‪ /‬והפחד מזיק הרבה כמ״ש במסכת סוטה פ״ב‪ ,‬פעמיס‬
‫עוצר דס נחתה פעמיס פותח המקור כדכתיב ותתחלחל המלכה מאד‬
‫א״ר שפירסה נדה; לכן ישמור אדס את עצמו ויחזיק את לבבו לבל‬
‫יקראהו הפחד; ויש כמה דבריס שגורמים הפחד כמ״ש במס' פסחים ר‬
‫קי״א מאן דאכיל תחני ולא משי ידיה מפחיד תלתין יומין פירש״י האוכל‬
‫שחלים ולא ירחון ידי‪/‬ו מ קיז דס מן הכתפיס ולא רחץ ידיו מפחיד ז׳‬
‫ימים; וכן המגלח שערו ולא נטל ידיו והקוצץ צפרניו ולא נטל ידיו‬
‫מפחיד יוס א׳ ולא ידע ממה מפחיד יע״ש; וסגולה בדוקה לפחד‬
‫יחלה עין ימין של זאב ועיין בסה״ק לדרוש אלק׳יס לחש נורא ובדוק‬
‫לנפחד לך קחנו משס; ואמרו בזוה״ק ם׳ מקץ מאן דאית ביה חטא‬
‫דחיל תדיר כד״א ופחדת לילה ויומס ע״ד וייראו האנשים כי הובאו בית‬
‫יוסך‪ .‬אביעה חידות; לפחד ורעדה של הנער יסור אס יתלה עליו שן‬
‫של זאב מת״ל דע״א ע״ד רפואה וחיים‪ ,‬ובס׳ ליקוטי מהר״ן כתב‬
‫לימוד על השלחן ניצול מפחד‪ ,‬ובס׳ האח נפשינו כתב שמירה לתינוקות‬
‫מן הפחד יכתוב אלו הב׳ שמות בטס של כסך ויתלה עליו ולא ירא‬
‫מכל דבר רע משדין ומזיקין ואלו הס ס ר ״ ע ש ט ״ ] והוא בדוק‬
‫עכ״ל‪ .‬ואס יפחד ארס מן השדין יתלה עליו צואת תורים או‬
‫בני יונה סכ״י ‪:‬‬
‫בחכמה כתב הרב חיד״א ז״ל מסכ״י שיאמר‬ ‫ז( פתיחת הלב‬
‫פסוקים אלו בכל יום שתחילתם אותיות‬
‫חכמה ויועיל לפתיחת הלב ואלו הס חלקי ה׳ אמרתי לשמור דבריך‬
‫כלתה לתשועתיך נפשי לדבריך יחלתי‪ ,‬מה אהבתי תורתך כל היזם היא‬
‫שיחתי‪ ,‬הורני ה׳ דרך חוקיך ואצרנה עקב‪ ,‬ואח״כ שיר השידיס אשר‬
‫צ‬ ‫הי ל די ם‬ ‫טראה‬
‫לשלמה‪ .‬ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין‪ .‬לריח שמניך טובים‬
‫שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך ע״כ ‪ :‬לפתיחת הלב יקת אבן‬
‫ברקת וישחוק אותה וינירבנה ד‪.‬מאכל ובמשקה ותועיל הרבה להחכים‬
‫ולפתיחת הלב ולכמה עניניס הרב כהנא רבא במדה״ל אות א׳ועייןלמרן‬
‫החבי״ך וצ״ל בספר הבהיר יחלא חיים סי׳ כ״ו וכ״ז יעו״ש‪ .‬לפתיחת‬
‫הלב קח תפוח וכתוב עליו בשעת צדק שהיא שעה א׳ של יום בזריחת‬
‫השמש אלו השמות אד‪,‬ה נ ד ף שג״ף זכריא״ל עם מי‬
‫חתוך התפוח לשנים באופן‬ ‫כרנוס״ ובשבת בשעה א" שעת שבתי‬
‫שיהיו שני טמות לכאן ושני שמות לכאן א ד ף נ ג ״ ף בחצי התפוח‬
‫ש ד ף ז כ ר י א ״ ל בחצי התפוח השנית ותשמור אותם עד יום‬
‫שני 'וביום שני בבקר בשעת לבנה יאכל הנער חצי התפוח וביוםה׳‬
‫בשעת צדק תן לו חצי השני וקודם שתתנהו לאכול אמור מזמור לדוד‬
‫אליך ה׳ נפשי אשא ואס תעשה כן חדש ימים שלם ישיג הנערהאוכלו‬
‫או האיש זכירה גדולה בדוקה ומנוסית; האח נפשנו ‪:‬‬
‫ח( פ ל י ה ו ר ב י ה אפליגו בה ב״ש וב״ה במס׳ יבמות ב״ש‬
‫סברי שני זכרים ושתי נקבות וב״ה סברי‬
‫זכר ונקבה‪ ,‬וילפי לה מברייתו של עולם זכר ונקבה בראם‪ ,‬ובזוה״ק‬
‫ס׳ ויקרא ד ז ע״א אמרו דנקרא שלם מאן דנסיב אתתא וזוכה לבן ובת‬
‫ועיין בס׳ נפלאים מעשיך‪ .‬וכל המבטל פריה ורביה או גורס לבטל פריה‬
‫ורביה‪ ,‬או גורס ניאוף סופו לקבל עונשו מקליפת זבוב שהוא שר של‬
‫רחיים‪ ,‬ודע שיעקב אבינו ע״ה ביטל קליפה זו בקבלת התורה הנקראת‬
‫טוב ותורה משם טוב ממקור השם טוב ס׳ קרניס‪ ,‬ופירוש הפשוט‬
‫הוא כי זבוב גימט׳ טי ב שמעניש לאשר פגם ביסוד הנקרא טוב‬
‫ומתבטלת קליפה זו בתורה הנקראת טוב ויעקב אבינו ע״ה שמר היסוד‬
‫הנקרא סוב וקבל התורה הנקראת טוב וביטלה כי הוא תקן גילוי עריות‬
‫של אדס הראשון ועסק בתורה כדכתיב יושב אהלים ונטמן אצל שם‬
‫ועבר במדרשם וכן בבית לבן ובמצרים כמבואר במדרשי רז״ל‪ ,‬והקדוש‬
‫מהר״ר שמשון מאסטרפולין זלה״ה בפי׳ דן ידין העמיק והרחיב בזה‬
‫עי״ש׳ באורך‪ .‬הרב מדבר קדמות מער׳ פ׳ סי׳ ה׳ ‪:‬‬
‫מ( פ ר י ה ו ר ב י ד ‪ ,‬לענין פריה ורביה בני בניס ובני הבנות‬
‫ג״כ הרי הם כבנים והיא הלכה רווחת‬
‫היפך רבינו חננאל ז״ל כ״כ הרב חי ד א ז״ל בס׳ עין זוכר מערכת‬
‫ב׳ אות למ״ד יעי ש ואס האשה נתעברה באמבטי אס קייס פריה‬
 ‫דו ל די ם‬ ‫גזראה‬
‫ורביה או לא ואס הולד ממזר ידוע ואז הוא חי אס קייס פריה‬
‫ורביה או לא עיין בליקוסי מהרי״ל ובס׳ חסידיס סי׳ ת״ק ובס׳‬
‫אביעה חידות מערכת פ' סי׳ ג׳ לך ‪5‬א ראה ‪:‬‬
‫ייי( פ ׳ ו ג ט א ד ל א העישיס בזרוע או ברגל וכיוצא עיין בהלכות‬
‫שבת סמ״ח ועיין באר היטב סקל׳־ח ועיין‬
‫בלקט הקמח דליה ע״ב דצידד בכל דרכי ההיתר״ אלא דמסיק דהטוב‬
‫והישר שיכין מע׳׳ש הרטיה חו העשב והאפוכין שיטול עוקציהן יעו״ש‬
‫וז״להרמ״ב יצ״ושס להוציא ליחה מהפ׳ונטאנילא התירו האחרוניס אך‬
‫אס נסתס הנקב קצת אסיר לתת לתוכו קגינית‪ ,‬ואס עלה בשר אסור‬
‫לתת דבר האוכלו ודלא כלקט הקמח הרב מר וקציעה עכ״ל יצ״ו זכיר‬
‫לאברהס הלכות שבת אות ח׳ יעו״ש ‪:‬‬
‫יא( פ ת * ל ה אס ישימו בפי הטבעת שס סמ״ח ועיין באה״ט סק״מ‬
‫וזה לשון הרב מ״ב יצ״ו חולה בכל גופו אפי׳ שאין בו‬
‫סכנה מוהר לשתות משקה המשלשל הרדב״ז ולענין לעשות איוד״ה‬
‫]בל׳׳ע ‪,‬חוקנ״א[ עיין מ״א בסוך הסימן א״ד יצ״ו ועיין מ״א והביאו‬
‫הבאה״ט סקל״ה ועיין א״ר סקב״ן דנותן טעס למנהג העילס שנהגו היתר‬
‫וסייס ומ״מ טוב טוב להחמיר יעו״ש זכו׳־ל או״ח ה׳ שבת אות ח׳ ‪:‬‬
‫'כ( פ ו ר א ג ר ה דהיינו כאב הש‪.‬וקייס והרגלים שאינו יכול להלך‬
‫יקח מצואת הכלביס כב׳ או ג׳ דרהס יתערבהו‬
‫עס ייגורטי כדי שיעור כוס אחד ויתן בתוכו קצת סוקאר כה תעשה‬
‫ח׳ ימיס והוא בדוק ומנוסה וצריך שלא ידע השותה שיש בתוכו צואת‬
‫כלביס כדי שלא יקוץ וימאס״ רפואה וחייס‪ .‬ואס יש לו ניפוח יד ודגל‬
‫יקח עלין של אילן אגוז מטוגנים בשמן זית ויתן רטיה על הניפוח ‪:‬‬
‫פודאגרה כאב השוקיים דקורין אומורי׳ס פלי טוטון עס שכר חזק‬
‫כיותר וים יונביק‪ ,‬עוד לכאב השוקיים וניפוח יקח אבטיחים הגדליס‬
‫בבית הקברות ויטגנס בשמן ויעשה רטיה‪ .‬עוד תקח מעשיים הגדלי‪-‬ס‬
‫ע״ג עצי הסקה ותתנם בדבש נופת צופיס דוקא ותאכל העשב פס‬
‫הדבש בכל יוס שס‪ .‬ובס׳ תולדות אדס כתב וז״ל לפזדאגרה יקח דם נדה‬
‫מנערה שילדה פעס אחת ואחר אותו פעס ראתה דם פעס ראשון והנח‬
‫על אותו מקום‪ .‬ענ״ל ‪:‬‬
‫יג( פ ר נ ס ה להרויח פרנסתו בלי צער יאמר בכל מוצאי שבה ע׳‬
‫פעמיס אליה״ו הנביא לא פחות ולא יותר ובכל פעס‬
‫יכוין שסזה א ג ל ״ א ולא תגיד לשוס אדס ויועיל ועיין לעילבמע׳‬
‫מ״ס האח נפשיט ‪:‬‬
‫צא‬ ‫דדלדים‬ ‫בראה‬
‫יי( ® ר ט ד צ י ם לגרש פרפושיס משה ב׳ חפירות בחדר בחפירה‬
‫אחת תמלא חלב של חתול דהייט שהעמיד בתוך‬ ‫^‬
‫החפירה קערה חדשה ותמלא חלב כנ״ל ובחפירה שניה תמלא דס עזים‬
‫ואלו החפירות תעשה החת המטה מצאתי‪ .‬ובסכ״י כחוב להורגם תקח‬
‫עץ הדס ותמשח אותו בחלב ובחלב של עזים לבנים ותניח בבית ב׳‬
‫שפות וימותו בעזה״י‪ .‬סגולה לפשפשין יקחמרה של שור ויבשל במים‬
‫וימשח בזה בין הזויות‪ .‬ע״א ימשח בחורין חלב בהמה‪ .‬ע״א אס‬
‫תמשח הממה במרה של שור מעורבת בחומן יברחו כולס‪ .‬וסגולה‬
‫לפרעושיס יקח דם מתיש ויניח דם בבית בכלי וכולם מתאספים שס‪.‬‬
‫ע׳׳א בית שנמצאים הרבה פרעושים ימלא גומא מדם עז לבן בתוך‬
‫הבית וכן אס תניח מדם עז לבן בתוך הבית וכו׳ אס תמשח כלי אחד‬
‫בחלב תיישים ילכו כולם‪ .‬ולהבריח הזבובים קח אבן הנמצא במרה של‬
‫שור וקשור אותה בחרס על השלחן ויברחו כולם‪ .‬ולהבריח הדבורים‬
‫והפשפשין והצרמין והיתושין יעשן המקום בתאנה וצפיעי בקר סכ״י‪.‬‬
‫עיין לעיל מערכת עי׳ן סי׳ ט״ז אופן אחר ‪:‬‬
‫‪ £‬ה אשה שיש צה ריח הפה שהוא מוס לגבה תקח זרע פשתן‬
‫ותבשלהו במים ותנענע בפה ויתרפא‪ .‬רפואה וחיים‪ .‬ובסכ״י‬
‫כתב וזיל לריח הפה יאכל שוס אליבא ריקניא ואח״ך ישתה כוס יין‬
‫ככה יעשה שלשים יום ע״כ‪ .‬או תשים זהב בתוך פיה סכ״י;‬
‫טז( פ ר ק י ם לכאב הפרקים הנקרא רימאתיז׳מו ימשח בשמן תולעים‬
‫דהייט שיקח תולעים אדומים הנמצאים בגן ביום‬ ‫'‬
‫המטר ושים בתוך צלוחית וקח שאור ותסתוס פי הצלוחית הנז׳‬
‫ותעמיד הצלוחית קתוך התנור שיעור כדי שיאפה הבצק הנז׳ שע^ פיה‬
‫ואזי יהיה שמן מן התולעים הנז׳ ותמשח בו הפרקים הכואבים וצריך‬
‫שיהיה השמן הנז׳ חס ולא קר ויועיל‪ .‬ע״א קח צמר כבשים אשר לא‬
‫רוחן במים ותחממט ותשים על הפרק הכואב כשתרצה ליש; סכ״י‪ .‬ובס׳‬
‫פרקי משה להרמב״ם כתב וז״ל כאב הפרקים אני יודע איש א׳ בזמנינו‬
‫שהיה משקה עצמות של אדם שרופים מבלי שיוודעו בהם והיה האיש‬
‫הזה מבריא בעצמות האלה עם רב‪.‬עכ״ל‪ .‬ובס׳ סגולות ורפואות‬
‫אשכנזי כתב וז״ל לכאב הפרקים יקח פולין שנתבשלו בשמרי שמן זית או‬
‫קמח חטה שנילוש בחומן ויניח על הפרקים חס כשאינו האב יאכל‬
‫דברים החמיס והמפרנסיס ביותר כמו בשר כבש שמן ואפרוחים‬
‫תרנגולים ומוח העצמות‪ .‬ובצים מגולגלים וכרכום ויין טוב ישן ויותר‬
 ‫דדלדיים‬ ‫מראה‬
‫טוב כשכבד בוחש מלוק ריבישול ונעגליך ■מעס מהס בנל ביסול‪.‬‬
‫•ויישן פרקדן טל טורפו כדי לחמס הש^רה עכ״ל ‪:‬‬
‫כתמיס שבפניס יוסרו טל ידי חלבון ביצה הנולד במילוי‬ ‫יז( פדם‪.‬‬
‫הלבנה‪ .‬שבט מוסר פרק י״א רפואה וחייס פרק י״ב‬
‫ובספר כת״י כתב וז״ל ליפות הפניס ולנקות הטור ולהוציא כתמים קח‬
‫מרת פרה ומלא כן< דבש ושני כפות חי־דל‪ .‬ושני כוסות יין לבן ויבשל‬
‫טד שליש וירחץ מהס טרב ובוקר ויוצאים הכתמיס ומנקה הטור ומיפה‬
‫הפנים טכ״ל יטייין שס‪ .‬ובסכ״י מטרבי כתב וז״ל להאיר הפניס קח‬
‫תורמוסין ופולין קלופים וזרט אבטיח ירוק מכל אהד בד בבר יהיה‬
‫וטדשיס קלופים חצי שיטור וכתוש היטב והטבר הכל בנפה ורחוץ פניך‬
‫ויאירו טכ״ל‪ .‬ובסכ״י מר שארנו מהר״ט בהלול כתב וז״ל לד^איר‪.‬הפנים‬
‫יקח בשר כבש שמן לבדו בקדרה חדשה בלי טירוב שוס דבר והבשלנו‬
‫בישול טוב ותקח מה שיצוך מן השומן לאחר שיתקרר ותחוך בו הפנים‬
‫או הבשר השחור באיזה מקוס שיהיה בלילה ׳בטת שכיבה ותניחהו כך‬
‫טד הבוקר ובבוקר הרחצט במים פושרין ככה תטשה ט׳ לילות ויאירו פניך‪,‬‬
‫ואס פניו ירוקים‪ .‬יקח מרת שור י‪3‬שה וידוך אותה ויטרבנה טס מי;‬
‫וסוקא״ר וימשח פניו בבגד נקי‪ .‬ואח״ך ינגבנה ג״כ בבגד נקי ט״כ ‪.‬‬
‫ואס יש לו‪ .‬חולי ירקון יקח תרנגול וישחטנו ויקח רובו דדוך אוהו‬
‫ויבשלנו טס המרק שלו וישתה‪ .‬ט״א לחולי ירקו; יקה רביט אזנצא‬
‫אפונין שחורין וירככס במים טד שיתרככו בטוב ויקח■ המיס של‬
‫האפונין הנז׳ דתן בתוכו רביט אונצא כרכוס מודק בכיוב וישתה‬
‫ארבטה ימיס ויתרפא בטזה״י עכ״ל‪ .‬ובסכ״י מהד׳א ילו‪-‬ז מצאתי כתוב‬
‫וז״ל להבהיק ולהלבין הפנים קח מטט‪.‬קמח פולין וקמח אפונין וקמח‬
‫שעורים יקח חלב חטה ודרגנאטו ׳וזרטי צנון ותשחקס ותלוש בחלב‬
‫ותמשח בו הפנים בלילה ובבקר תלחץ במים חמין שנתבשלו בהן סובין‬
‫עכ״ל‪ .‬ובס׳ נפלאים מעשיך כתב שמוציאים מים ■מעץ תפוח עודנו‬
‫רטוב וירוק והוא טוב להצהיל פני הנשים יטו״ש ‪:‬‬
‫ה ס י ע ת ‪ .‬שמתאדס הבשר ונעשה לפעמים פדקיס‬ ‫ירז(‬
‫רבים קח חלב עיזיס אחרי ניקור מהקרום‬
‫שעליו ויחיך ■וימשח סכ״י ‪:‬‬
‫! ^ ז א ל י ז ‪ .‬הם בלשון אשכנזי אבל בערבי הס‬ ‫יט(‬
‫גד״ר־וחמיר״א כבר הארכתי׳לטיל באות‬ ‫׳‬
‫אבעבוטוה‪ .‬ועוד ידי נטויה להביא מ״ש הרב הולדות אדם וז״ל‬
‫צב‬ ‫דדלדיס‬ ‫מראה‬
‫תצאתי לפאקין ומאזלין תבשל זרנג קנבוס בשכר שלא יהיה שכר קצת‬
‫חמוץ חו ניכיה לטעס חומץ ותכסה כיסוי הקדרה בבצק הינוב וכשיתבקעו‬
‫הזרעיס לחצאים תן לו לשתות השכר לא חס ולא קר רק פושרין‪,‬‬
‫עוד שמעתי סגולה שלא יבואו הפאקין לתוך הגוף ולגרון עשה גביע‬
‫מן שעוה בתולה ובתוך החלל של גביע הנ״ל תדבק ממבעות אחמיס‬
‫זהוביס הן בצידי הגביע הן למעה וכל מה שתתן לתינוק לשתות תן‬
‫לו בגביע הזה ככה תעשה תיכף בהרגשה שמרגישין החולה וגס אחרי‬
‫צאתס‪ ,‬עוד שמעתי רפואה מעולה ועובה ליקח מרה של שור תיכף‬
‫אחר שחיפה‪ .‬או על כל פניס בעוד שהמרה חמה ולסוך בה את‬
‫ייף הילד בו ביוס שמרגישין החולי אבל צריך להיות שעדין לא ניכר‬
‫רשומן של הפאקין ומאזלין כלל ויסוך כל הגוף ויפרע הצואר והגרון‬
‫והלב והפנים והראש רק ישייר את העיניס‪ .‬ואס הילד בן שנה ומעלה‬
‫יתנו לו לשתות במשקה תאניס עויי ס וקרן צבי שרוף ויכול ליקח‬
‫ג״כ סתס קרן הצבי כתוש עס תאנים ועיין בס׳ מפעלות אלק׳יס‬
‫שכתב הוא ג״כ כך ויותר מהמה רפואות וסגולות בלשון אשכנז לך נא ראה ‪:‬‬

‫מערכת ץ ‪.‬‬
‫א( צ ב ר ^ י □ ^ סימן להתחלת חתיכתן קשי״א ר״ת קמיצה‬
‫שמאל ימין אצבע‪ ,‬שמאל‪ ,‬קמיצה אצבע זרת אמה‬
‫גודל‪ .‬ימין‪ ,‬אצבע קמיצה גודל אמה זרת‪ ,‬ואס יעלס זא׳׳ז יהא שכחן‬
‫ץאס יתחיל באמה יקבור בניו ב״מ‪ ,‬ואס בזרת יוציאו עליו שם רע‬
‫]קוברן צדיק ‪ ,‬שורפן חסיד ‪ ,‬זורקי רשע‪ [,‬ולא ביוס א׳ כמ״ש‬
‫הרב מניד מישרים שיוס ה׳ רגליו ויוס ו׳ ידיו האח נפשינו‪ ,‬כתב‬
‫הרב מלך שלס בא״ח בהל׳ ברכות סי׳ מ״ו משס האבדורהם וז״ל‬
‫\כ\ הנועל צפרניו כסדד מביא לידי עניות ושכחה ולקבור בניס אלא‬
‫דבהג״א‪ .‬ואח״כ יד ימין בדאג״ה ועיין‬ ‫יטלס דרך זה תחילה ידשמאל‬
‫בקשל״ה שכתב משם ס׳ הגן וז״ל שלא יעול שני אצבעות זה אחר זה‬
‫כי הוא סכנה וכו׳ וצריך ליעול ידיו וראתה עיני להרב נגיד ומצוה שכתב‬
‫וז״ל קציצת הצפרנים היה חותך כסדר ולא היה חושש׳למ״ש האבודרהם‬
‫וכתב שס משם המג״א שאין לקצץ צפרני הידיס והרגלים ביום אחד‬
‫יאיץ לקוץאלא בע״ש ובעיו״ע והנכון שיקצץ מן הרגלים ביוס ה׳ והידיס‬
 ‫מ ר א ה הי ל די ם‬
‫גיוס ו׳ ויש סוברים שלא ליטלן ביום ה׳ מפני שמנדציס ב‪:‬־כח יעיש‬
‫שכמה‬ ‫ועיין בזוה״ה ס׳ תרומה דקמ״ב ע״ב ובס׳ ויקהל דר״ח‬
‫עונש גדול למגדל צפרניס ולזורק צפרניס בבית ואינו שורפס או טומן‬
‫אותס בארן יעו״ש‪ .‬האח נפשנו‪ ,‬ועיין בספר מורה באצבע סי׳ ד׳‬
‫סקל״ו שכתב וז״ל בע׳׳ש יטול צפורני ידיו ורגליו ויטלס כסדרן ואין‬
‫להקפיד למ״ש הרב אבודרהס ‪:‬‬
‫מי שאין לו אשה ואינו משמש מטתו‪ .‬מרבה צרעת‬ ‫צרעת‪.‬‬ ‫נ(‬
‫עיין רש״י בבכורות דמ״ד ע״ב ד״ה שכבת זרע‬
‫רבה ורפואה לכל חולי צרעת עיין בס׳ טוביה הרופא בפרדס רמוניס‪,‬‬
‫וסגולה לצרעת יקח חדיד״ה חמר״א ר״ל ברזל אדוס והוא כמו פסולת‬
‫ברזל וידוק אותו היטב עד לעפר דק ויערבנו עס חמאה בלי מלח‬
‫ויסוך ויתרפא‪ .‬וטוב לכל נגע ומורסה ואז יקח ליטרון וגפרית ושמן‬
‫זית ויערבס היטב וימשח ויתרפא‪ ,‬אביעה חידות ‪:‬‬
‫צ ר ע ת « רפואה לצרעת תקח עלי תאנה ותכתוש אותס דק‬
‫כאפר ותקח ג׳ פעמיס כנגדו דבש נקי מאד ותטגן‬
‫כמו מרקחת ותן לאכול שני פעמיס ביוס כל פעס אגוז כ״כ הרב‬
‫מפעלות אלק׳יס‪ ,‬והרב תולדות ארס ובס׳ האח נפשנו ‪:‬‬
‫ל( צ ר ה ^ להנצל מן כל צרה ועקתא יקבל עליו דאחר שינצל מן‬
‫הצרה אשר שרוי בתוכה יאמר נשמת כל חי כולו בתודה‬
‫וקול זמרה בפני עשרה אנשיס והיא סגולה בדוקה ומנוסית הרב קמח‬
‫סולת משם ריי החסיד האח נפשנו‪ .‬ובספר אחד כת״י מצאתי כתוב‬
‫וז״ל חולה אשר יכביד עליו חוליו אס הוא בדעתו מיושבת עליו יאמר‬
‫בפני ג׳ בני אדס בזה הנוסח הרי אני מקבל עלי כשאקום מחוליי‬
‫זה כאשר אצא פעס ראשונה לבית הכנסת או לבית המדרש או לכותל‬
‫מערבי וכיוצא אומר ההלל הגדול בפני עשרה בני אדס‪ ,‬והיה מעשה‬
‫באחד חולה שחכמי הרופאים אמרו אין לו תקנה ועשה כך ונתרפא ג‬
‫לכאב הצדדים הנושן אס ישתה צואת החזיר במים‬ ‫ה( צדדין♦‬
‫ויין ישקיט הכאב‪ .‬ע״א קח חתיכת בשר שור רזה‬
‫ותפחחנה ותצלה מעט ותפזר עליה אבק פלפל וזרע פשתן חס‬
‫ותשיס על הצד^ ע״א לבעלי הצד ולחילי מורסת הצלעות והצדדים‬
‫תקיז מהיפך הצד אשר המורסא בו ואם לא יספיק זה קח לחס חטה‬
‫השדורק ותאנות ושמן זית ושומן חזיר לח וחבוש על המקום‪ ,‬או קמח‬
‫פולין וזרע פשתן ולב ולחם חטה ובשל בחמאה ושים עליו‪ ,‬או קמח‬
‫צג‬ ‫מ ר א ה דרלדים‬
‫פול*ן וזרע פשתן ומלוו׳ש ובשל בשמן רושע וחמאה וערב עס שומן‬
‫חזיר לח וחבוש חס על הכאב‪ ,‬או עשב חרדל עס שומן‪ .‬חדר לח וחבוש‬
‫על הכאבעכיל סכ״י מר שארנו כמהר׳מ בהלולז״ל‪:‬‬
‫להשקיט הצמאון יניח בפיו אבן קורקבן של תרנגולת‬ ‫צמא‪.‬‬ ‫י(‬
‫ומעורר אהבת השונא אותו וכל עור זקן תרנגול יועיל‬
‫דןה ע״ב ע״א‪ .‬ובס׳ כת״י מר שארנו כמהר׳׳מ בהלול ז״ל כ׳ וז״ל להעביר‬
‫הצמא מהולכי דרכיס בקיץ ולכבות חוס הקדחת החדה‪ ,‬יעשה עוגות‬
‫אלו‪ ,‬וזה תוארם זרע לגלוגות היא ארזלא‪ ,‬דרגגן לבן היא !^כתירא‬
‫אל ביצ׳א מכל אחד שני שקליס‪ .‬לב זרע אבטיח‪ .‬לב זרע קרא‪,‬‬
‫דהיינו קרע״א אס׳לווייא מכל אחד שקל‪ ,‬זרע תסא‪ ,‬אשפודיוס הוא‬
‫תבשיר מכל אחד דרהס‪ ,‬סוקאר קאנדיל שני דרהס‪ ,‬יודק הנל וינופה‬
‫ויולש בי־ירש ליו׳ס דהיינו בוזר קטינא ‪.‬הוא מי קשואיס‪ ,‬או מי וורדיס‬
‫או לובן ביצה הדקה ויעשה עוגות‪ ,‬או לוזיס‪ ,‬ויחזיק אחד מהס תחת הלשון‬
‫כשיצמא ויבלע כל מה סיותך עכ״ל‪:‬‬
‫צ ר מ ה ♦ עושה צדקה בכל עת זה הזן בניו ובנותיו כשהם‬
‫קטניס וכו׳‪ .‬מס׳ כתובות ד^ נו״ן ע׳׳א‪ ,‬ועס כל‬ ‫׳‬
‫זה צריך ליתן צדקה לאחריס ורז״ל נתנו עצה היעוצה שיתן צדקה‬
‫להרבה עניים כי בין כולס יהיה בודאי הגון‪ .‬וכתב הרב רפואה וחיים‬
‫משס הרכ ליקוטי מהר״ן כי צדהה בשני ידים הפלתו נשמעת וזהו‬
‫פתוח תפתח את ירך דבא בכפל ואת לרבות לשני ידים עכ״ל‪ ,‬וזהו‬
‫לדעתי שבח שבאשה חיל ותקס בעוד לילה וההן טרף לביתה ותק‬
‫לנערותיה‪ .‬הרי צדקה עס בניס קטנים‪ .‬ועכ׳׳ז כפה פרשה לעני‬
‫הבא לשאול על הפתחים‪ ,‬הרי שתי ידים זוכות כאחד הן לבני בית‬
‫והן להדל שואל‪ ,‬זאת ועוד וידיה שילחה לאביון גם במצות שילוח שהי‬
‫ידים זוכות‪ ,‬לכן אמר עליה שלמה לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה‬
‫לבוש שנים‪ .‬דרשו רז״ל אל תקרא שנים אלא שנים‪ .‬וכתב ה ר ב חי ד א‬
‫ז׳׳ל בס׳' דבש לפ' וז״ל אמרו ז״ל דעיקר הצרתה עם ת״ח‪ ,‬ושמעת־‬
‫טעם לזה עם הדין דהבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים‪ ,‬והת״ח‬
‫גמירי דאהדורי אפתתא לא מיהדר ומתביישין וא״כ צריך לזונם בכבוד‪,‬‬
‫ושאר עניים ישאלו על הפתחים‪ .‬ע״כ שמעתי‪ .‬ואפשר דזה טעם מ״ש‬
‫בעמא אליכם אישים אקרא אלו תלמידי חכמים שדומים לנשים‪ ,‬ודינא‬
‫הוא ה>נות יזונו עי״ש י‪.‬‬
‫ח( { ^ צ ^ ת ♦ סגולה לחולה להםתכל בציצית לקוטי מוהר״ן‪,‬‬
 ‫מ ר א ה הילדיים‬
‫וזיהר שלא לקפול הטלית פל ידי אחר ני הוא קשה למזל‪ .‬רפואה‬
‫וחיים‪ .‬נתב הגאון חי ד א ז״ל ו‪-‬ז״ל ציצית מציל מעינא נישא ונחות‬
‫הטומאה; ילקוט ראובני פרשת שלח בשם האר״י ז״ל דבש לפי‪:‬‬
‫ט( צ ר ^ ה ‪ .‬מי שבלע צרעה ישקוהו חומץ חזק אפשר דחייה‬
‫פורטא ומפקיד לביתיה פרק א׳ דגיטין ד״ע‪ .‬ומ״ש‬
‫לעיל האשה שתאכל דבורה אחה לא תתעבי* שכה אחת ונו׳ לאו‬
‫היינו צרעה ועיין בס׳ המילין‪ .‬דבורה מין שרץ עוף‪ .‬והצרעה היא‬
‫מין שרץ העוף המטיל ארם בעין עי״ש‪ .‬ועיין בס׳ שרשים להרד״ק‬
‫ז״ל ודוק‪:‬‬
‫יוי( צ מ ר כ ׳ ׳ ד ♦ עוד שם זה מסוגל הרבה הפלא ופלא לסתום‬
‫פי האויב‪ .‬אמור אותו לאויב ז״פ בפניו ואח״ך‬
‫א חיי נ ע ו ר י ר ו ״ ן הנה לפלוני בעיורון והוא מסוגל ג״כ לחן‬
‫ולחסד בעיני אלק׳יס ואדם‪ .‬ס׳ נפלאים מעשיך ‪:‬‬

‫מ ע ר כ ת ק׳‬
‫בניס טעם לקהל קדוש אשכנזים שקורים לילדא אלטער‬ ‫א(‬
‫]זקן[ או אלטע ]זקינה[ לילדה למי שאין מתקיימים בניה‬ ‫׳‬
‫ב״מ הוא נדי לכסות שמו ושלא יהיה נ ח ביד השטן לפגוע בו וקורין‬
‫אותוזק! כלומר שיזכה לזקנה ושגור בפי הנל לברנה‪ .‬ס׳ מטעמים‪:‬‬
‫‪ □ V D‬בניס עיין לעיל מערכת אל״ף סי׳ ל״א נמה הגולות‬
‫לאשה שבניה מתיח ולע׳ט עתה רא״ה ראיתי בסנ״י‬
‫ישן מבבל מעשה בר׳ יא׳ודה החסיד ז״ל אחר שילדה אשה אחת ז׳‬
‫פעמים ונודע כי המזיקין מחליפין הולדות אפי׳ ברחמה כי כן עשתה‬
‫נסיון וקשרה לולדה שמה באחד מאבריו וכשילדה מצאה הסימן הנז׳‬
‫בילד הנולד ואמר להם התיקון הוא יתקנו לילד שמת ארון ומסגרת‬
‫>תסגור הארון במפתח ותשליך המפתח בארק מבפנים ותשביענשמת‬
‫הילד שלא יצא מארונו לחזור בגוף שתלד עני ל‪ .‬ובס'שימוש תהליס‬
‫מזמור קנ״ח שיר המעלות בשוב ה׳ את שיבת ציין ונו׳ עד נושא‬
‫אלומוסיו אסיפתוב אותו על חתיכת קלף ולבסוף יכתוב שלשה שמות‬
‫מלאכים אלו סנו״י סנפנו״י ס מנגל׳׳ ף יכתוב בארבע‬
‫פיתמאות בארבע פינות הבית והס סגולה לקיום בניס כי השדים והמזיקץ‬
‫צד‬ ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫מתפחדיס מ ל מלאכים אלו יעו״ש‪ .‬ובס׳ כת״י כתב וז״ל ואס תרצה‬
‫שלא יכנס לבית שדים ושטן ולא‪ .‬רוח רעה ‪:‬כתוב בארבע פינות הבית‬
‫שס הקדוש הזה ב ד פ ט י ' ‪ %‬פ ד ה ״ ^ ♦ ע״כ ויותר טוב לתלות‬
‫גס על הילד פתקא וצורת ג׳ מלאכים הראשונים מגולים כמו מנורה‬
‫וכמו אנ ב ע פינות הנז‪ /‬ועל פניהם זכוכית כדי שיתראו לחוץ השמות‬
‫הנז׳ ויברחו משס השדין ולילי; ונו׳‪ .‬ואס יהיה חקגק על כסן! הנה מה‬
‫עוב ומה נעים שלא יהיו נמהקיס לשטף מיס רביס הליו לא יגיעו‪.‬‬
‫ובס׳ אחר כת״י מצאתי כתוב וז״ל שמירה מלילית כתוב חותס שלמה‬
‫המלך ע״ה שהשביע ללילית כשתראה חותמו תברח היא וחיילותיה וכל‬

‫ו א ש תשים מחט סמוך לפתילה בטששית אשר בבית היולדת תהיה בטוחה‬
‫מהכנס שס לילית‪ .‬גס אס תקח המרה שמודלין בה החיטיס ותשיס‬
 ‫מ ד א ה דדלדיים‬
‫ולא תזוז‬ ‫סמוך למימה ואס יש שס לילית תשב על המרה ה>‬
‫ממקומה עד שיסלקו אותה מרה משס סכ״י בבלי‪:‬‬
‫ס טני ם הנודריס בני י״ב שנה ויוס אחד ונקבה בת י״א‬
‫וירא אס נדרו נדרס גדר ושבועתס שבועה אס‬
‫יודעיס לשס מי נדרו ש״ע ירד סי׳ רל״ג‪ .‬וצריך לגעור בהם ומכין אותס‬
‫שלא ילמדו לשונס בנדריס ובשבועות‪ ,‬ואס הוא דבר קל ואין בו עינוי‬
‫נכש אומריס להס שיעמדו בנדרס ושבועתס כדי שלא ירגילו עצמס‬
‫בזה מור׳ס ז״ל בהג״ה בשס הרמב״ס ז״ל יעו״ש ‪:‬‬
‫‪ 0‬ס ר י א ת השמות אין לקרות ב׳ בניס שס אחד משוס עיה׳׳ר‬
‫ואס מתה לאדס בתו וילדה לו אשתו בת אחרת אם‬
‫הראשונה הניחה זרע אזי תקרא פעס ב׳ בשס המתה ואס אין לה‬
‫זרע לא יקרא השניה בשס המתה ויהיה ל׳ו בני בניס מהשנית ]ס״ח סי׳‬
‫תפ״ז[ והכנה״ג אה״ע סי׳ ס״ב בהגהות ב״י כתב וז״ל המנהג עכשיו‬
‫להיסך דאדרבא כשלא הניחה זרע מסיק בשמה יותר מכשהיה לה זרע‬
‫ס׳ שמירת הנפש אות ע׳‪:‬‬
‫ה( ס ד ח ר > ♦ לחולי הקדחת יקח ג' תפוחיס ויכתוב עליהס כסדר‬
‫הזה‪ .‬ויאכל אותס כסדר כתיבתם בג׳ ימיס‪ .‬יוס א׳‬
‫פיעון גיחץ‪ .‬יוס נ׳ גיהון ‪£‬ישון‪ ,‬ייס נ' הדהל‬
‫פישון חרסל‪ .‬פרת חדסל פרת‪ .‬גיחון‬
‫ע״א יקח שלשה בצליס‪ .‬על אחת כתוב אגן ועל הב׳ מגן‬
‫ועל הג׳ ג ק יאכל הראשונה ביום א׳‪ .‬והשניה ביוס ב׳‪ .‬והג׳ ביוס‬
‫ג׳ עכ״ל סכ׳׳י מר שארנו כמהר״ס בהלול ז״ל‪ .‬ובספר אחר מצאתי כתוב‬
‫שיכתוב ג׳ שמות הנ״ל שהסר״ח אמ״ן מל ג׳ שקדיס כנז׳‪ .‬ובחנתים כמה‬
‫פעמיס והועילו בעזה״י‪.‬ע״א מהרמב״ן ז״ל והוא בדוקיקח צפרגי ידיס‬
‫ורגלים ועשה עוגה ושיס אותה בתוך העוגה‪ .‬ואחר האפיה תקחנו‬
‫ותלך לשוק ואל תדבר לשוס אדס‪ .‬וככלב ראשון שתראה תן אותה לו‬
‫לאכול ויתרפא בעל הקדחת בעזה״י‪ .‬ע״א קח ביצה שנולדה אז בזמן‬
‫הקרירות קודס שיתחמם דהיינו באותו יוס וקח ממנה הקרוס הלבן ויכרוך‬
‫סביב הזרת ויהיה עליו ע׳ ימיס והוא בדוק ומטסה‪ .‬ע״א •כתוב על‬
‫מסרק חדש ש ס א ז ב ו ג ״ ה וירח תחת ראש החולה בלי ידעתו דוקא‪.‬‬
‫ע״א מהראב״ע ז״ל אס לבשה אשה יולדת זכר בגדים ואח״ך ילבשס בעל‬
‫הקדחת הבגדים שלא נרחצו יתרפא‪ .‬ע״א יכתוב על שלשה חצאי שקדים‪.‬‬
‫צה‬ ‫ט ר א ה הי לדי ם‬
‫ויאכל אותם בכל ‪PSD‬‬ ‫טור‬ ‫י^ל‬ ‫נטול‬ ‫וטל כ'‬ ‫מנטור‬ ‫על א׳‬
‫שיתפוס אותו הקדחת ויאמר עליו רפאני ה׳וכו׳ שמט ישראל וכו'ויהי נוטס‬
‫ובו׳‪ .‬ט״א ברוקה יכתוב בג׳ טלי בצל ג׳ ימים רצופים ויהטשן בהם וזמ״ש‬
‫פ ר ע ה ו מ ר כ ב תו‪ .‬ה ר ח ו כ ל ע ד ת ו‪ .‬ה ק ו ז ר ש‬
‫א ש תו‪ ,‬ע׳יא־־תובעל נ־יר אצו גש»ה א כ מ רי ת מ ב רי ת‬
‫ב רי ת רי ת י ת ת ‪ .‬אז כוג ה מ ה ב ה ל וצא •נחי‪3‬י‬
‫כי א סביו ס ב׳ וחמישי ויעבירנו על אצבעו מסופר לתחילתו ויהיה הכתב‬
‫כנגד האצבע דהיינו לפנים ולא יראה חוצה וכן יעשה בשתי אצבעות‬
‫ידיו הקרויס קמיצה ויכרוך על הימין חוט לבן ובשמאל חוע אדוס ויניחנו‬
‫כך כרוך ג׳ ימיס‪ .‬ואס לא יתרפא בפעס הראשונה יעשה כך פעס‬
‫שניה‪ .‬ואם לא נתרפא בשניה יעשה פעס שלישית‪ .‬ובודאי יתרפא‬
‫וזה קבלהמהר״ר יאודה בן עטר זלה״ה‪ .‬ע״א לקדחת קח לב נחש ותפור‬
‫בעול בהמה טהורה והתפירה תהיה בריבוע דהיינו צד א׳ התפור בי ב׳‬
‫תפירות‪ .‬צד ב׳ ארבע תפירות‪ .‬צד ג׳ ארבעה‪ .‬צד ד׳ שני תפירות‬
‫כמנין אח׳׳ד עס הכולל‪ ,‬וקח חוט ניר״א והחוב אותו בחור של קמיע‬
‫ותקשור בו כ״ו קשריס כמנין הוי״ה ותלה עליך וזה תעשה ביוס ששי‬
‫אחרון בחודש‪ .‬ספר הנז״ל‪ .‬ע״א כתוב אלו השמות על טרפי זית זיבלע‬
‫אחהביוס ראשון‪ .‬ושני׳ביוס ב׳‪ .‬ושלישית ביוס ג׳ ו א ל ו ק ה ש מ י ח א נ ת ך‬
‫ב נ ת ך ג ג ת ך מסכ׳׳י והואבדו״מ‪ .‬ס׳ האח נפשינו‪:‬‬
‫י( ה ד ח ת ‪ .‬הא לך מתנה אחי מאתי קורא נעים רפואה לקדחת‬
‫בלי כסף ובלי מחיר ולא רחוקה ממך כי אס בפיך‬
‫ובלבבך לעשותה הוא סוד גדול ובדו״מ והוא ככה יאמר המזמור של‬
‫פסחק״ז ד׳ פעמים בתפלת שחרית וד״פ בשעת מנחה וד׳׳ם בשעת ערבית‬
‫וכן יעשה חמשה פעמיס כשיקראהו ואס לא יצליח בזה לא יצליח לעולס‬
‫כי זה אמת‪ .‬אכן טרס כל יקח ב׳ חוטין של קוטון בלעז אלגודו״ן‬
‫ויקשור שמכה קשרים ובכל קשר וקשר תקצר אות אחת מאלו הב׳‬
‫תיבות ו ת ש ס ע ה א ש וככה משפכיו ומעשהו בקשר א׳‬
‫יאמר ותשקע האש ובב׳ תאמר תשקע האש ובג׳ תאמר שקע‬
‫האש ועז״ה עד שישלים הח׳ והקשירה בזרוע ימין ולא יתירנו אח״ך‬
‫אלא עד שינתק מאליו ויתר& בעה״י מסכ״י‪ ,‬האח נפשינו ‪:‬‬
‫ה ד ח ת כתוב על ארבעה חצאי שקדים על האחי ב י ע‪ 1‬ן‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫ו ה י ג י ח ח והל ח ד ס ל ו ה י פ ר ת ויאכל^רתרפא‪ .‬ע״א י׳קח‬
‫ל שקדיס על אחד יכתכ ב י ה ד ש ועל ה י מ י הה רד _ת‬
‫ועל הג׳ ני ס ד ש יכתוב אחת בכל יום דהיינו הראשונה ביום׳‬
‫ראשון והשניה ביום י והג׳ ביום שלישי‪ .‬ויצום אח״ך חצי שעה לא‬
‫יאכל ולא ישתה מיס עד שיעבור חצי שעה וכן יתנהג כסדר אמ״ן‬
‫הנז״ל‪ .‬ע״א כתוש זרע פשתן וערב ביין חי וחמס היין בעת‬
‫ביאת הקדחת‪ .‬סכ״י מבבל‪ .‬ע״א אס תתלה בצוארו שני עצמות‬
‫שבקצה כנן‪ !:‬הימין של תרנגול יתרפא‪ .‬בעזהי״ת‪ .‬סכ׳׳י ‪:‬‬
‫יז( ה ד ח ת ‪ ,‬ת מ י ד י ת י כ ת ו ב‪ .‬ר פ ו א ה א מ ״ ר שלימה א ה ״ ר לפלוני‬
‫א ה ״ ר ‪ P‬א ה ״ ר פלוני א ה ״ ך אנס״ו‪ .‬ע״איקח‬
‫תורמוסין יבשיס בלתי בישול ויקלה אותס באש ולדוכס במדוכה‬
‫ויעשה אותס כמו קאפ׳י וסוקר וישתה מ מנו‪ .‬ס׳ רפואה‬
‫וחייס‪ .‬ע״א סגולה בחונה מכתבי הריב״ש ז״ל תקנה קדרה‬
‫חדשה קענה וגס כיסוי חדש ותן מעות למוכר כמו שירצה‬
‫ותמנה המעות על שולי הקדרה ותן להמוכר‪ .‬ואח״ך תמנה ע״ז קטניות‬
‫לתוך הקדרה קנ״ל בתוך קרקע הארץ במקוס שאין בני אדס‬
‫הולכין שס ‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫ס( ה ד ה ת שלישית קבלתי מהרב המקובל המפורסם מהר״ר‬
‫יואל בעל שס נר״ו דהיינו שילך הוא בעצמו לנהר לעת‬
‫ערב וישא מיס שתוקים וישתה מעט מן המיס ואח״ך ירחוץ מן המיס‬
‫הנ״ל יד ימנית ורגל שמאלית ובלילה שניה ילך גס כן לשאוב מיס‬
‫שתוקים וישתה כנ״ל וירחון יד שמאלית ורגל ימנית ככה יעשה ט׳‬
‫לילות רצופיס ובכל לילה יהפוך‪ ,‬מפעלות אלק׳יס‪ .‬ע״א לקדחת‬
‫דמני‬ ‫שלישית יכתוב מל ג׳ עלין של אילן דיפלא ויכתוב על הא׳‬
‫ויתעשן כל יום בעלה אחד‬ ‫מטע‬ ‫ועל ה ל‬ ‫המכר‬ ‫ועל הב׳‬
‫סכ״י מערבי ‪:‬‬
‫י י י ( ‪ 5‬ד ח ת כשהגיעה למדרגה שלישית שנתחזקה בגוך כ״כ עד‬
‫שאכלה ומהדקה השומן וכו׳‪ .‬וכל הרופאים אמרו‬ ‫^‬
‫שלא יוכל להרפא כ״א בהשקאת חלב אשה או אתון ולק ג ס הוא לא‬
‫נ^נע עצמו ושתה ממנו לפעמים הרב שמש צדקה סי׳ נ״ט הוב״ד בעיקרי‬
‫הד״ט שם אות ג׳ ובאות ד׳ הביא מהרב זרע אברהם סי׳ ד' שכתב‬
‫דאןי אס לא מצאו פנויה רק א״א דמותר וצן דעת מהרי״ך להקל‬
‫יעו״ש בבתי כהוגה ח״ב סי׳ י״ב ושעל הצד היותר טוב לעשות כיס‬
‫וכיוצא אל הדד באופן שלא יגע פיו בדד ע״ש זכו״ל אות ח׳ ‪:‬‬
 ‫צו‬ ‫מ ר א ה הי ל די ם‬
‫'^( ה ד ח ת הנה רפאתי אנשים הרבה מקדחת רביטית בשתיית‬
‫המרייאק אלא שהייתי מריק תחלה ואח״ך משקה‬
‫אותם זה המרקחת קודם הקדחת בשני שטות והיה המוקדח מתרפא‬
‫בב׳ שתיות או ג׳ טכ״ל הרמב״ם בספר פרקי משה‪ .‬ובסכ״י מבבל‬
‫כתב לקדחת רביטית אס תוכל למצוא כלב אשר יש פת לחס בפיו‬
‫ורדון! אחריו וקח הפת ותן לחולה לאכול ויתרפא ‪:‬‬
‫חזק מחמת הפסד האיצטומכא תצלה ביצה צלייה קלה‬ ‫יכ(‬
‫ובמקום המלח חתן מטט גפרית אדוס ויאכל אותו כ״כ‬
‫בס׳ רפואות אחד מרבני אשכנז •‬
‫יג( ס ו ה ^ בל״ט סטדא־ן ויש קורין לומיימון ויש קורין לוקר״ד‬
‫והוא דומה לאדם בכל טנייניו‪ .‬וכל בטלי חייס לא נמצא‬ ‫י‬
‫להם דם נדות זולת הקון!‪ .‬ומהוגל לכמה סגולות ואחת מהנה למי‬
‫שאינו יכול לישן יקח שטרו וישים תחת מראשותיו וישן מיד‪ .‬ס׳ נפלאים‬
‫מטשיך ‪:‬‬
‫'י( ® צ ר הגשימה קח ריאה אחת של כבש וישים בקדירה חדשה‬
‫ויגיחנה בתנור טד שתשרן! ואח״ך ישחוק אותה הדק‬
‫היטב‪ ,‬וטרב אותה בדבש דבורים נקי ובר ובשל אותה בכלי חדש‬
‫ויאכל ממט בבוקר קודם האכילה אוקייא א׳ ויתרפא‪ ,‬ט״א לכאב‬
‫תמידי וקיצור הנשימה קח מיץ כרוב ובלול טס קמח סלת טד שיהיה‬
‫הדק היטבי וקח איסטופ״ה ויפזר טליה כרוחב מקום הכאב‬
‫ויחבוש טס בגד טל הכאב ויהיה שם יומס ולילה וזה הוא סוד‬
‫גדול להפליא ‪:‬‬
‫® ר א טון! זה נקרא בל״ט חג״ל והוא טוף משובח מאוד‬ ‫מי(‬
‫ומחזיק האיצטומכא כמ״ש בשבילי אמונה‪:‬‬
‫מז( ‪ D‬ש ו ר נודט בשטריס גדול טון הקושר חתנים כח״ש בסה׳יק‬
‫האח נפשינו באורך ובירושלמי כתוב לאמר כל מאן‬
‫דאסיר חתנין וכלין כופר בחיי טלמא דאתי ותרופתס טיין בסה״ק נסלאיס‬
‫ממשיך מט׳ זו ובמקומות אחרים הארכתי גס כאן לא אחשוך ידי מלהביא‬
‫ב' או ג׳ תרופות בדוקות‪ ,‬ראשונה יסטו יקח שריגי טץ בישלה בלטז‬
‫גקרא ביידו׳ל ובלשון המשנה נקרא צפצפה וישתין טליהם או ישתה מבישול‬

‫‪I‬‬
‫שריגי הפץ הגז‪ /‬ב׳ שירחצו מרות חמן וכלה במים מבושלים של טשב‬
‫אקוליגיוס‪ ,‬יקנה דג הנקרא לוציאש ובלשון אשכנז השבט זכר וחי‬
‫זמין לתוך פיו וישלחנו שניה אל הנהר‪ ,‬ד׳ ישתין דרך חור הטבפת‬
 ‫מ ר א ה דדלד^ם‬
‫של הקידושין דק כעפר ונותנ*ן להסן בכוס של יץ‪ ,‬וכדי לשמור עצמי‬
‫מזה ישא עליו כהן{ חי ויהלה על צוארו ולא האונה אליו רעה ויע״ש‬
‫ה׳ מעשה עוביה ד׳ קמ״ד ע״ג‪ .‬וסגולה לההיר הקשור יקה נלעלןן חי‬
‫ביוס ה׳ ושרון‪ £‬אוחו בקדרה חדשה עד שיהיה אפר והן לו לשהוח‬
‫ויוהר בלי ספק וזה סור קושטנסין סכ״י מבבל‪ ,‬ע״א כגולה לנקשר‬
‫יקח ט ס של יין ויקרא עליו ה׳ מחיר אסורים כ״ט פעמים ישר וכ״ט‬
‫פעמים הפוך וישהה היין ויחרפא’ בעזרה האל‪ ,‬אס^ימשח האבר במוח‬
‫הצורב מעורב פס מעט זעפרא״ן וכל שהוא זרני״ך יועיל לנקשר‪ ,‬ימלט‬
‫נפשו‪ ,‬עיא כתוב על קורדוס הנקרא פ׳אס וחלבן הקורדוס באור וישחין‬
‫בהוך עין הקורדוס ותכבה הקורדוס במיס פד שיעלה ההבל עמו וימחה‬
‫הכתב שיהיה על הקורדוס בהאלחנא ויסוך מטיבורו ולמטה וזמ״ש‬
‫פ תו הי ם תו הי ם והים הים ים ם ברצור‪%‬‬
‫ר צו תי צותי ותי תי י נ כ ל מי ם ב ל מי ם ל מי ם‬
‫מ ' □ י □ ס סכ״י‪ ,‬ע״א קח מן שער אמו ויתפשן בו ואס אמו‬
‫כבר מחה יקח העשב שעולה על הקבר שלה ויתעשן בו ויועיל‪ ,‬ע״א‬
‫קח זרע בצליס והדק אוהו היטב ובשלס בחלב ותן לו לשחות ג״פ‪ ,‬ע״א‬
‫קח גרזן חדש וכתוב עליו אלו השמות מד׳ רוחות והחמס הגרזן פד‬
‫שיהיה כמו גחלת וישתין עליו הנקשר ויתרפא וזמ׳׳ש ש רי שי ם‬
‫’ ט ר ב ר י א י * ט פ ר א י ש סכ״י מר שארינו כמהר״מ בהלול‬
‫ז״ל‪ ,‬עיין לעיל מע׳ ח׳ סי׳ ז׳ ח׳ י״ט ‪:‬‬
‫טיכ( מ ש ו ר * יקח תרנגול שחור ויחתוך הזקן שלו שהם אדומים‬
‫ושרפס באש וערכס במים וישתה ויכול לשמש מטהו‬
‫בעה׳׳י‪ ,‬ע״א קח שן של מת ותישן ותאמר פסוק בך בטחו אבותינו‪,‬‬
‫בטחוותפלטמו‪ ,‬בטחו ולא בושו‪ ,‬בך בטחנו אל ולא נבוש‪ ,‬רפאנ״י‬
‫רפאנ״י רפאנ״י אל אלד׳י ישראל ג״פ בדו״מ‪ ,‬ע״א יקח מוח תרנגול‬
‫לבן ומוח תרנגולת לבנה וימשח האבר שלו ויכול לשמש מטתו בפה׳׳י‪.‬‬
‫ע״א לקשור יש סגולה סובה עשה אותה בסתר בלי ידיעת בני אדם‪,‬‬
‫תלך בבוקר בשווקים וברחובות ותמצא ב׳ כלבים מזדווגים יחד ונקשרים‬
‫זה בזה אחוריס של זה בצד אחוריו של זה תפסיע ביניהם פסיעה אחת‬
‫ותבא אל המיטה לשמש ותהיה איש גבור בגבורת אנשים והיא בדו״מ‪,‬‬
‫ואס הוא זקן ותש כח ישתין בפי צפרדע ואס לא מלאה ישתין בפי דג‬

‫‪I‬‬ ‫ח‪ /‬ויחזירנו למיס ואח״כ בל^היסוךמלמטה עס ארכובותיובשמן שומשמין‬

 ‫צז‬ ‫מראה הילדים‬
‫ועס שומין כתושים ויוטילבמזהי״ה■ ויאכל בלילה מרק ובשר של תרנגול‬
‫ואס יהיה אווז־ ויאכל הפור שלו יותרימועיל‪ .‬ע״א יקח צפורן חמור‬
‫שחור ג׳ קליפות נןהצפורן‪.‬הנז׳'ויכתוב על כל אחד שם אחד מאלו‬
‫על הראשונה י ט י ״ ב ; ועל הכ' י ב י ״ ט ועל ה ל ט י ד ״יי ויתעשן‬
‫בהם ל ימים רצופים ויתרפא‪ . .‬ע״א יקח כמון וידוך וישתה עם‬
‫חלב אשה מניקת זכר וישמש מיד‪ ,‬או יקח חלב העורב וימשח בו‬
‫האבר' ויועיל בעזה״י ‪:‬‬
‫ח י ( ‪ :‬ס ש ו ר כתוביאלו השמות ותלה עליו ו ז מ ״ ש מ ח ל ו ל ל‬
‫והוא יוצא מפסוק משוך חסדך ליודעך וכו׳ והוא בדוק‪.‬‬ ‫י‬
‫ומנוסה‪ ,‬וארור מי שעושה אותו לעכו״ס‪ ,‬ע״א יקח מעע פלפול ומעמקנה‬
‫שהוא קרפ״ה ועשה בדבש עס מעט חומץ ובשעת תשמיש תמשח‬
‫האבר‪ ,‬או יקח אוקיא אגוז שחראווי׳א וידוך אותה וישהה אותה במים‬
‫שרופים דהיינו שכר בשעת מעשה ויועיל בעזה״; ע״א יקח זרע‬
‫כמון וזרע קוסבא״ר וידוך הכל וישתה ביין אליבא ריקנייא‪ ,‬אוי קח‪,‬‬
‫גיד של שור‪ ,‬או של תיש ותיבש אותו ותכתוש אותו ותקח ממיט משקל‬
‫שיעור רייאל אחד וישתה ביין אליבא ריקניא ביום ובלילה קודם שינה‪,‬‬
‫ובכל פעס שיעור משקל הנז׳ והיין כמו חצי רביעית לא פחות ולא יותר‬
‫או‪:‬יקח חלמון ביצה בת יו מ ה ע ס יין לבן וישתה בלילה‪ .‬או יקח צואת‬
‫הפרדה וישרוך ויערב עם הביצה וישתו שניהם ויתרפאו‪.‬או יקח ג׳ בצים‬
‫שלוקים ויכתוב עליהם אלו השמות וזמ״ש די ש״ק שינ״ן יישק‬
‫שינן ש ק ה שינן ק ה שינן ק ה שינן ינן נן ן ‪.‬‬
‫פ״א יכתוב על שני גרזנים של נגרים הוא ישתין על אחת והיא תשתין על‬
‫אחת ולא 'שתינו עליהם עד שיכתבו עליהם שמות וישרפו באש מקום‬
‫הכתיבה‪ .‬ומשעת השתנה לא יצאו מפתח הבית עד אור הבוקר‪ ,‬ויעשו‬
‫המעשה •הזה קודם השינה‪ .‬והוא בדוק ימנוסה‪ ,‬וזמ״ש על הגרזניס‬

‫פי עונו פי עונו י עודד י עו ד ר ד פו עין דפו עין‬

‫א ה ד שין א ח ד שין י ד פו שין ב ד פו שין‬
‫ש ד פו שין ש ד פו שין ע״כ‪ ,‬ע״א יכתוב אלו השמות ביד‬
‫האיש וביד האשה קודם שינה בלילה והוא ילחוך כתיבה שבידה והיא‬
‫תלחוך כתיבה שבידו ולא יצאו מפתח הבית עד אור ‪.‬הבוקר והוא‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫ביר״ ”״־= א תי ר ה א ר אי א ג פ אי‪ .‬א ת י ר ה‬
‫א ר אי א ג פ אי‪ .‬א תי ר ה א ר אי א ג פ אי‪.‬‬
‫א תי ר ה א ר אי אגפאי♦ עכ״ל ס ד י רבי אברהם •לוו‬
‫מערבי ‪:‬‬
‫'מ( ק ש ו ר יאמר החתן פסוק זה ג״פ דרך נשר בשמים‪ ,‬דרך‬
‫נחש עלי צור‪ ,‬דרך אנייה בלב ים‪ ,‬ודרך גבר בעלמה‬ ‫י‬
‫וצריך לרקדי באותיותיו ס׳ תו״א‪ ,‬ע״א קח זרע גד וזרע כרפס‬
‫בשוה ובשלס בקדרה חדשה ביין ישן עוב ותרתיח עד שיחזיר‬
‫קרוב לשליש> וישתה ממנו כמו חצי כוס מסונן וישכב וינוח כמו ב׳‬
‫שעות וץתר והוא בדו״מ‪ ,‬ע״א להתיר הקשור יכתוב על קרדוס של‬
‫נגרין מכשפה לא תחיה שלשה פעמיס וגס ה' פעמים החיה לא מכשפ ‪p‬‬
‫ותשליך הקרדוס באש עד שיתלבן ויהיה כאש וישתין הקשור עליו‬
‫ויעלה העשן לערותו וילך לשמש בס״ד‪ ,‬ע״א קח ביצה שנולדה ביוס‬
‫ה׳ ויכרלוב עציה זה הפסוק בכתב אשורית וזמ״ש פתחי לי אחותי רעיתי‬
‫יונתי תמתי שראשי נמלא מל קוצותי רסיסי לילה וימחוק אותו במים‬
‫וישתה וישמש‪ ,‬ע״א יכתוב אלו השמות ויתלה עליו ותיכף ישמש ממתו‬
‫וזמ״ש וי״פ ב ש״ר נרו י א ל ורוב צ א ש‪ “ 1‬ע״כ‪ ,‬ושמות‬
‫אלו יוצאיס מפסוק ובני ישראל פרו ישרצו וכו׳‪ ,‬סכ״י‪ ,‬ע״א יחיזכו‬
‫החתן והכלה צפורני ידיהם ורגליהם ואח״ך ישתינו עליהס החתן‬
‫ישתין קודם ואח״ך הכלה ויועיל בעה״י‪ ,‬וצריך לכתוב על שוק הימין‬
‫שלי סינ״א סינ״א סינ״א וישכב עס אשתו‪ ,‬ע״א יכתוב על‬
‫ידו אלו השמות וישכב עס כלתו וצריך שיכסה ידו בממפחת וזמ״ש‬

‫סו פי ״ הוי ש ר ב סו פי ״ ה סו מי ״ הו א ש ר ב סו סי ״ ה‬
‫עי׳א יעשה חור בדלת ויקח• עץ אחד ויעבירהו בתוך הנקב ואח״ך‬
‫יתעשן באותו עץ ושוכבין האיש ואשתו ויועיל בעה״י סכ״י מאשור‪:‬‬
‫מי שיש לו קמיע והוא מחופה בניירות מותר לילך לבית‬ ‫ך( ק מ י‬
‫^ הכסא וליכא קפידא וה״ה בבגד‪ ,‬עיין להרב שבות‬ ‫י‬
‫יעקב חי״ד סי׳ פ״ב יע״ש ‪:‬‬
‫כא( ק מ י ?‪ 1‬ו ת מי שאיני מבין הפי׳ וביאורן אינו מועיל עיין‬
‫בס' משנת חכמים אות ש״ג והיינו לגבי הסופר‬ ‫׳‬
‫הכותב ולא לגבי הנושא וז״פ‪ ,‬רפואה וחייס‪:‬‬
‫צח‬ ‫נזראה הילדים‬
‫ככ( ק ם י ע הרוצה לכתוב שוס קמיני צריך לכתוב שס ר\ו ס ושס‬
‫המלאך הממונה על הי‪ 1‬ס ושס כוכבו ושס מזלי ושם‬ ‫י‬
‫השעהושס המלאך הממונה עליה ושס החדש ושס המלאך הממונה‬
‫עליו ושס התקופה ושס האיש והאשה‪ ,‬ואז תצליח בכל מה שתעשה‪,‬‬
‫ואס תרצו לדעת אותם •המלאכים הממונים הנז׳ לך נא רא״ה‬
‫לעיל מע׳ מ״ס סי׳ נ״ד שא נא עניך ורא״ה ‪:‬‬
‫?ג( מ ר י סגולה שלא יראה קרי קודם ש׳נה יאמר שבעה פעמים‬
‫רצופים שס זה נ מו א׳׳ל אזי לא תבוא לילית‪ .‬לנימא‬
‫אותו וינצל מהקרי כ״כ בס׳ נפלאים מעשיך‪ ,‬ויש כותבים ותולין עליהם‬
‫ג ר ש ד א ״ ל ונס ד מ ו ר ט י ח ל ולא יראה קרי ועיין בסה״ק‬
‫יסוד מערבי באורך‪:‬‬
‫קי‬ ‫נ‬ ‫ודבש‬ ‫חיים‬ ‫ובצים‬ ‫כד( מ ו ל לצחצח הקול יקח שומין יבשים‬
‫ריקניא‬
‫י ובשל הכל ביין ישן וע‪.‬ןב וישהה ז׳ ימים אליבא ריקני‬
‫מסכ״י רבני מערב‪ ,‬ע״א לנעימת קול תכתוש חרדל עם דבש עוב מאד‬
‫ועשה עונות קטנות והעמד אצל החמה מכיונן קצת ותאכל בבוקר גייבא‬
‫ריקניא כן תעשה כמה פעמים דרך ישרה דפ״ח ע״א וביצה מתרננולת‬
‫שחורה ונומעה חיה עם סוקאר טוב לצחצח הקול‪ ,‬רפואה וחיים ‪:‬‬
‫כה( מ נ א ה כל מי ששמו יוסף מתקנאים ממנו וכן יוסף נימטריא‬
‫קנא׳ה כ״כ הרב חיד״א ז״ל בס' מדב״ק מערכת יו״ד‬ ‫׳‬
‫מימן כ״ח לךנא רא״ה‪ ,‬וסנולה להסיר הקנאה עיין לעיל מערכת א׳‬
‫סי׳ י״ב וסי׳ כ״ז הביטה וראה ‪:‬‬

‫מערבת ^׳ש‪.‬‬
‫א( ר א ש לכאב ראש ירחץ ראשו במיץ החזרת‪ ,‬או בשמןשומשמין‬
‫מעורב בשמן וורד‪ ,‬או יבשל כמון ושמן בחומץ‪ ,‬וישימם‬
‫חמים על הראש‪ ,‬או ישים בראשו כובע מעור זאב‪ ,‬או קמח של שעורים‬
‫ושמן וורדים וחומץ ויבשל וישים על המצח ועל הצדעים‪ ,‬ולחולשת‬
‫הראש לאדם שהוא עלול לנזילות ויראה לו כאילו עיניו'כהות י ק ח מי‬
‫רגלים שעברו עליהם שלשים או ארבעים יום ויוליך עמו כלי לבית‬
‫הכסא ויריח בו כל מה שיוכל לסבול ויוסר ממנו החולי הנז׳ סכ״י‬
‫מערבי‪ .‬ובס׳ רפואות אשכנזי כתב לחולי הראש או נזילות‪,‬יקח אבן של‬
 ‫דדלדים‬ ‫סראה‬
‫שיש ויחמם היטב על האש ויזרוק טליו חומץ טוב ויקבל הקיטור‬
‫בחוטמו וינענע ראשו מכל צד ויועיל בעזה״י יעו״ש‪:‬‬
‫ב( ל א ש לכאב הראש רפואה אמיתית והיא לרז״ל באמרס חש‬
‫בראשו יעסוק בתורה ורמזו בעלי הרמז חביב אדם‬
‫שנברא בצלס חבי״ב נוט׳ ח׳ש ב׳ראשו י׳עסוק ב׳תורה הכונה גס דלפי‬
‫הטבע אס חש בראשו צריך להיות מיושב ולא ישב בחשבון ומכ״ש הלימוד‬
‫תורה^ וזה פלא שיש בתורה שאומר התנא חבי״ב דהיינו ח׳ש ב׳ראשו‬
‫י׳עסוק ב׳תורה; ואס תאמר היא הפך הטבע זה‪ .‬לזה אמר חיבה יתירה‬
‫נודעת שרפאות תהיה לשריך וכו‪ /‬ולמי שיש לו חטטין בראשו יקח‬
‫אבן שמוציאין ממנה האש שקורין חאג״ר קאד״ח וישרוך אותה עד‬
‫שתחזור כמו הסיד ויכחוש אותה הדק הטיב ויערבנה בשמן זית ויגלח‬
‫ראשו וימשח ממנו ויתרפא בעזרת ה^‪ ,‬אביעה חידות‪ .‬ובסכ״י כתב‬
‫קערה לכאב ראש ולקדחת ג״כ וכתוב בקערה וימחה בשמן ומלח וזמ״ש‬
‫עמעוגין מעוגיז עוגין‬ ‫גנעיגין נעוגין‪.‬עוגי‪4‬‬ ‫ברקיקן רקיקן קיקן‪.‬‬
‫עין גיז גיז ז‬ ‫וגין גין ין ן‬ ‫ן‬ ‫יקן קן‬
‫ע״כ בסכ״י מ ע ר ב‪ /‬ורפואה לכאב ראש יקח חרדל ירוק ויבש ובשלהו‬
‫עס מיס ויקשור אותו תחבושת על מצחו מאוזן לאוזן ויתרפא או יקח‬
‫פרורי'לחס ומעט נענע עס יין טוב ייקשור רטיה מאוזן לאוזן ויתרפא‪,‬‬
‫או יקח אנסו״ן וידוך היטב ויערב עס דבש וזפת לח וישימהו על הראש‬
‫ויתרפא‪ ,‬אויקח עור הצבי או האיל ויעשה חגורות ויחגור בו והוא‬
‫בדוק ומנוסה סכ״י‪ ,‬ע״א יקח רומירו וישיס בקערה עס מיס מבושל‬
‫ויקבל עשנו דרך נחירים ויועיל לכאב ראש ולכאב עיניס סכ״י מערבי ‪:‬‬
‫ג( ר א ש סגולה לכאב הראש יאמר לחש זה ז״פ ויתרפא‪ ,‬הישועה‬
‫הזאת עשה בישראל חי ה׳ אס יפול משערת ראשו ארצה‬
‫ויפדו העס את יהונתן ולא מת‪ ,‬יר״מ יאו״א מלך הרחמים שתרחס על‬
‫פב״פ ותסיר ממנו כאב ראש ומיחוש דאש ותרפאהו רפואה שלימה‬
‫וישוב אל בריאותו כבראשונה בזכות שמותיך הקדושים היוצאים מפסוק‬
‫לה׳ הישועה על עמך ברכתך סלה ז״פ‪ ,‬ה׳ הושיעה המלך יעננו ביוס‬
‫קראנו אנ ס״‪ /‬ימלט נפשו ‪:‬‬
‫ד( ר א ש לחשישת הראש הנקראת שקיק׳ה יכתוב קמיע זו בשס‬
‫ה׳ אלקי ישראל אני כותב קמיע זו לשס פב״פ‪.‬שיהיה‬
‫לו לשמירה מעולה מכאב ראש בכח אלו השמות הקדושים והטהורים‬
‫צ ט‬ ‫מ ר א ה הי ל די ם‬
‫‪.‬‬ ‫וזמ״ש וזה הוארס‬

‫ודלת ראשך‬ ‫ראשך עליך ככרמל‬ ‫אדריכוס‪,‬‬ ‫אבריכום‬ ‫אדריכום‬

‫דלת אשך‬ ‫כרמל‬ ‫אשך ליך‬ ‫דדיכום‪.‬‬ ‫כריכים‬ ‫דריכוס‬
‫לת שך‬ ‫רמל‬ ‫יך‬ ‫שך‬ ‫‪ .‬ריכום‪.‬‬ ‫ריכוס‬ ‫ריכוס‬
‫ך‬ ‫ת‬ ‫מל‬ ‫ך‬ ‫ך‬ ‫יכום‪,‬‬ ‫יכום‬ ‫יכום‪.‬‬
‫גמן מן ן‪.‬‬ ‫כארגמן ארגמן רגמן‬ ‫כום‪.‬‬ ‫כום‬ ‫כום‬
‫םור ור ר‪.‬‬ ‫אסור‬ ‫מלך לך ך‬ ‫ום‪.‬‬ ‫ום‬ ‫ום‪.‬‬
‫טיס ים ם‪.‬‬ ‫ברהטים רהטים הטים‬ ‫ם‪.‬‬ ‫ם‬ ‫ם‬

‫יבשה אלו השמוח‬ ‫ראש יכתוב על קרא‬ ‫לכאב‬ ‫ה( ראש‬

‫יקנזר בזרע‬ ‫אפסללס סלוך אס סנגליס‬
‫גד ויתלה עליו‪ ,‬ואס הוא חולי שקיקה יכתוב על קליפת קרא‬
‫הנקראת סלאוויא יחקוק בסכין אלו השמות ויתלה על ראש וזמ׳׳ש‬

‫וז אל ח ט ו פ ה ח טו פ ה ח ט ו פ ה ק ט ו פ ה לק״י‬
‫או באופן אחר וזהו‬ ‫לק״י לק״י ב ה א ב ה א ב ה א‪.‬‬
‫אל נא רפא נא‬ ‫ח פ או פ ה ח פ א ו פ ה ט פ ו פ ה צ ל פ ה‬
‫לה‪ .‬ע״כ מצאתי כתוב בסכ״י‪ ,‬ובס׳ אחר מצאתי כתוב השמות הנז״ל‬
‫הלוך וחסור ואת אשר יבחר בו יקריב אליו ‪:‬‬
‫י( ר א ש לנתק הראש יקח חתיכת עופרת וידוך העופרת באפר‬
‫או עס כלי אחר עס שמן זית באופן שיקלוט השמן טעס‬
‫העופרת וימשח בו הנתק ויתרפא ויצמח בו השער‪ ,‬ע״א להנז׳ יקח‬
‫הרבה קלחיס וייבש אותס וישרפם ומאותו אפר יעשה מיס הנקראת‬
‫ליסיא׳ה וירחץ ראשו פעס אחת ביוס ויתרפא‪ ,‬ואס ראש התינוק‬
‫נטן« עליו מיס שמולחיס הבשר מזה בא שחין שאי אפשר להרפא ס׳‬
‫שמירח הנפש אות ח׳‪ ,‬ולהפיל הקליפות שבראש יקח רומירו הנקרא‬
‫אזיר ונקרא חצלבאן ויערבנו בחומץ וירחץ בו ראשו ויפלו קליפות‬
‫שבראש ויחזיק המוח סכ״י מערבי‪:‬‬
‫‪ 0‬ר‪ 1‬ח בברכות אמר שמואל הכל ברוח וכו׳ ושמות הרוחות הלא‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫המה רוח מזרחית שות׳א רוח מערבית אוריא רוח צפונית אסחנא‬
‫כמ״ש ז״ל יומא דאסתנא רוח דרומית שדיא כמ״ש ז״ל שדיא נשיב‬
‫וכל החולאים ותוצאות המיתה על ילי נשיבת הרוח‪ .‬ספר נפלאים‬
‫מעשיך ‪:‬‬
‫ח( ף ן ח הנקרא הווא ‪ t‬אצפאר ובלע״ז קיליר׳א‪ ,‬סגולתה למי שבא‬
‫לו חולי זה ב״מ יקח בצל ויחתוך ראשו ויסיר מתינו מעכו‬
‫ויתן בתוכו חצי דרה׳ס עפיו׳ן‪ ,‬ואח״כ יתנהו בתוך אפר חס עד שימס‬
‫ויתבשל ויתן על סמרו ויקשור והוא בחין כמה פעמים וצריך‬
‫זריזות גדולה כ״כ בס׳ נפלאים מעשיך‪ ,‬ובס׳ רפואות וסגולות אשכנזי‬
‫כתב וז״ל נגד החולי הרע כששומעין שיש חולי זה במדינה צריך‬
‫כל אדם לשמור את עצמו מן הקור וילבזש סביב הבטן אזור של צמר‬
‫על הבשר דוקא ולא יזוז משס‪ ,‬ואשר האדם ירגיש ‘שגיפי נתחמם‬
‫מאיזה מלאכה או הליכה הרבה ישמור את ■עצמו מלשתות דברים קרים‪,‬‬
‫וג״כ ישמור האדם את עצמו משתית דברים חמוצים ולא יאכל הרבה‬
‫ולא ישתה הרבה כ״א במרה ובמשקל‪ ,‬וגס לא יאכל פת שאינו אפוי‬
‫בטוב וגס לא יאכל ירקית שאינם מבושלים ולא צנון ולא ירק חי ולא‬
‫שוס‪,‬פירות שאינם מבישליס כל צרכם ויאכל הפירות הטובים מבושלים‬
‫במים‪ ,‬וגם יראה שגופו יהי נקי וקרוב לשלשול‪ ,‬גס החדר יהיה נקי‬
‫ולא ישמע שוס רעש‪ ,‬גס לא יניח בביתו שוס בעל חי אך התרנגולים‬
‫ויראה שיעבור בביתו האויר הטוב בבוקר ויבער מהחדר כל‪ .‬הדברים‬
‫שאין לו בהם צורך בכדי שיהיה החדר יותר רק וכל מה שהוא יותר‬
‫רק יותר טוב‪ ,‬ואס ח״ו יפול בהחולי הנז' ב״מ יעשה תיכך בלי איחור‬
‫כלל קודם שיקרא לרופא יעשה ‪11‬ו הדברים תחילה וראש יכסה החולה‬
‫במכסה לחמס אותי‪ ,‬שנית יחמס חימץ חזק וירחץ היטב בחוזק כל‬
‫גופו או ביין שרך ועל כולם הרגלים והידיס וממעל הכרס דהיינו בין‬
‫הכרס והחזה‪ ,‬ג׳ יעשה בישול עם העשב שיש לו ריח חזקשקורין‬
‫מינט׳ה ובל״ע נענאע ויהן לו לשתות מעט מעט או איספיריטו ‪£‬ל‬
‫המינטה הנז׳ יתן על חתיכה קטנה של סוקאר שנים או ג׳ טיפות‪ ,‬ד׳‬
‫אס ההרקה והשלשול יתחזק יניח במקום בין החזה ובין הכרס תחבושת‬
‫עם חרדל ושאור‪ ,‬ה׳ ואס יכול ליתן באמבטי מיס המים הוא יותר‬
‫טוב‪ ,‬ואס מרחץ של זיעה הוא טיב במאד מאד‪ ,‬גס יתן להחולה פעם‬
‫אחי־ פעם להריח ריח עוטור עכ״ל יעו״ש‪ ,‬ובא וראה מה שכתב הרב‬
‫רפואה וחיים ז״ל ראיהי בספר הנ"מ זבחי שלמים בסו׳ הס׳ ד״ך‬
‫ק‬ ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫>ז״ל עוד ראיתי ונתון אל לבי להודט מה שאמר לי זקן אחד שוחכן‬
‫מומחה אשר הוא בליוורנו יע״א וז״ש החכם הותיק כמהר״ר יצחק הכהן‬
‫הי״ו שקודם ביאת חולי הקוליר׳א לעיר הנז׳ פ״א לתפ״ן היה רואה‬
‫בקיבת הבהמות בועה א׳ לפנים סרוחה לאין קן ולא היה חושש לה‬
‫לפי שלא היתה במקום האסור וכשהיה החולי הנז׳ מתו כמה נפשות‬
‫זלא הרגיש בזה כלל ואחר • עבור זמן גדול היתה הקולירא הנז׳‬
‫במקומות הסמוכות לעיר הנז׳ ובאותו זמן התחיל להתראות הבועה‬
‫הנז׳ פעם נראה בין טלפי רגל הבהמה במקום הרך יפעס נראית‬
‫בקיבה כמו שהיה רואה מקודם וחשב בדעתו שמא החולי הזה נמשך‬
‫מאכילת הבשר אשר בו החולי הזה וקבל ע״ע להטריך כל הבהמות‬
‫הנמצא בהם אותה בועה והיה בודק כל הבהמה באותו זמן מכןן‬
‫רגל ועד ראש ומן השמים כבואו החולי הנז׳ לעיר לא מה אפי׳ ילד‬
‫קטן אישראל ואז ידע בודאי כי זהו החולי ומיד הלך והודיע את‬
‫הרופאים וגזרו אומר גס לבדוק כל הבהמות ונסתלק החולי מהם‬
‫ולא חזר עוד‪ ,‬אשע״כ הריני מודיע את כל שוחט להיות דבר זה בדעתו‬
‫שבזמן שידע איזה חולי ב״מ בעולם צריך לבדוק כל אברי הבהמה‬
‫זלמצוה רבה יחשב לו שבלא״ה כבר כתבו חכמי הרופאים שכל החולאים‬
‫גמשכיס לאדם ע״י אכילה הבשר וכל המציל נפש אחת מישראל כאילו‬
‫קייס עולם מלא ולזכות גדול יהיה לו וה״א יזכנו לעשות מצותיו ותורתו‬
‫לעבדו בלבב שלס עכ״ל‪ .‬ועיין לעיל מערכת מ״ס סי׳ ל״ג שמות‬
‫הנכתביס והבולע אותם בחולי זה או חולי המגפה או אכל סס המות‬
‫הוא מתרפא ובדוק ומנוסה עד מאה אנשיס וניצולו כולס יעו״ש ‪:‬‬
‫צו( ר י ח ה פ ה אין לועסין מוסתקיה בשבת אימתי בזמן שמתכוין‬
‫לרפואה אבל מפגי ריח הפה מותר; תוספתא‬
‫דשבת הובא בס׳ תורה האדם‪ .‬ובמסכת שבת דמ״א איתא אכל ולא‬
‫הלך ארבע אמות קודס שישן זהו תחי׳ ריח הפה‪ .‬היה צריך לנקביו‬
‫יאכל• הוא תחילת ריח זוהמא ובמסכת חולין דק״ה איתא שלא יאכל‬
‫אום מדבר שנפל על‪,‬גבי קרקע וקשה לריח הפה יעו״ש ורפואתו עיין‬
‫לעיל מערכת פ׳ סי׳ ט״ו‪ ,‬ועיין■ עוד לקמן מערכה ש׳ ס״י ‪:‬‬
‫טי( ר ן ^ ן ז י ד האשה שמגיקה את בנה‪ .‬ומנעה אותו כ״ד‪.‬שעות שוב לא‬
‫תניק אותו כי עי״ז יהיה רע עין כ"כ בס׳ שמיר׳ הנפש יעו״ש‪:‬‬
‫יא( ר פ ו א ת כג תחלואים יאכל מעט רומירו אחר כל אכילה‪.‬‬
‫או יאכל רומירו עס יין ישן סכ״י מערבי ‪:‬‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫מ ע ר ב ת שין‬
‫י׳ ט ד ^ ם להרחיק השד מן הבית נתב מהר״ר יונה שקבל מהר״ר‬
‫שמעון דל‪ .‬כתוב זה השם ושים בארבט פינות הבית‬
‫וזה הוא הש® ב ד פ ט י א ל ויועיל בעזה״י וזה עיקר השס‬
‫האמיתי שעולה ־' י ־ ‘ *בגימעריא קל״ו ולא כמו שכתוב‬
‫בכמה מקומות במעות ועיין בשימוש תהליס מזמור קכ״ח‪ ,‬ועי״ל‬
‫בענין קיום בניס ודו״ק ובסכ״י של רבני מערב מצאתי כתוב וז״ל‬
‫שמירה לילד תכתוב בכתלי הבית עצמם בדיו בסון{ ארבעכותליסשל‬
‫הבית דהיינו סמוך לקרנות תכתוב‪..‬ב^וך הכותל ח ל ה ובכותל הסמוך לו‬
‫א ד ם וכן בשאר קרנות וכ״ז בכתיבה אשורית וכן שני שמות הנז׳ דהיינו‬
‫בקרן זוית ממש תתקע מסמר ותתלה בו אגודת אזוב קטנה וכ׳׳ז שהס‬
‫שס לא יפחד הולד משוס דבר שבפעלס ‪:‬‬
‫ג( ש מי ר ה ל יולדת ליל המילה נעוריס כל הלילה משוס שהלילה‬
‫ההיא עלול מאוד שיהיה הולד ניזוק ב״מ מפני‬
‫שהשטן מכוין להזיקו לפי שקשה לו מצות מילה שבזכותה ניצולים ישראל‬
‫מדינה של גהינס‪.‬או משוס דכתיב ואתה את בריתי תשמור שבשעת‬
‫הברית צריך שמירה מהשטן‪ .‬כ״כ בס׳ המטעמים משס המפרשי׳ ז״ל ‪:‬‬
‫‪ 0‬ש נ א ת חנס בעון שנאת חנס מריבה רבה בתוך ביתו שלאדם‬
‫ואשתו מפלת נפלים‪ .‬ובניו מתים כשהם קטנים רח״ל‬
‫מסכת שבת דך ל״ב‪ .‬לכן יגרש השנאה ויכניס אהבה‪ .‬ומשפטי אהבה‬
‫עיין לעיל מערכת א׳ סי׳ י״ט‪:‬‬
‫י( ש מ ש אס הילד ?ריך ללכת בדרך תמשח פניו בחלבון ביצה‬
‫ולא יושחרו פניו מרוב שרב ושמש‪ ,‬סכ״י מרבני מערב‬
‫וכ״כ ג״כ הרב רפואה וחיים פ׳ י״ב משס הרב שבט מוסר יעו״ש ‪:‬‬
‫ה( ש מ י ע ה מי שהוא כבד השמיעה יטיך באזנו שנים או ג׳ טיפוה‬
‫^ שמן שמטגנים בו עקרבים ועי״ל מע׳ אלך מסי׳‬
‫י״ד ואילך ומערכת ח׳ סי׳ מ׳ ומ״א‪ ,‬שא נא עיניך וראה ‪:‬‬
‫ה( ש ל ש ו ל רפואה לח^לי השלשול יקח מרת בקר ויהשור פיה‬
‫ויכניס בפי הטבעת ויתרפא‪ ,‬ע״א יקח חלב שקדיס‬
‫וגבינה ישנה ודבש ועלי הדס וכתוש הכל ועשה ממנו תבשיל‪ ,‬ויאכל‬
‫ממנו ויפסוק השלשול ויוסר הכאב‪ ,‬ע״איאכל ביצה מבושלת בחומן‪,‬‬
‫או ישעה יין שנתבשל בו פלפל ולא יתנועע אחריו אלא ישן מעט‬
‫ס א‬ ‫ת ל דיי ם‬ ‫ם ‪ -‬א ד‪7‬‬

‫וירחך במרחץ ויסבול הצמא‪ ,‬וגס אחר אכילתו לא יקום במהרה אלא‬
‫ימתין עד שיעוד י חצי שעה או יותר‪ ,‬סכ״י מערבי‪ .‬ע״א יעשה תבשיל‬
‫של שאור הנקרא חרירה וישים בה מעט קצח הנקרא אשינו״ש ■ובלשון‬
‫מזרח קצחה וים*שקורק אותה חבה סודא וחבית אל ברכיה וישתה‬
‫ויועיל‪ ,‬ואס הוא שלשול עס דס יקח פרחי אילן אגוז ויבשס ולעת‬
‫הצורך סשחוק אותם ותשים בתוך ביצה צלויה ותשתה'אליבא ריקניא‬
‫ב מ ה פעמים‪ ,‬או יאכל‪,‬אורז קלוי ויתרפא‪ ,‬ויאכל ג״כ בשר עוך‬
‫פידרי״ז הנקרא בערבי חג׳אל והוא טוב מאד לחולי זה סכ״י מערבי ‪:‬‬
‫י( ש ט ו ת מי שנשתטה ב״מ אס הוא אינו אוכל יכשר תאכילהו‬
‫ב שי עכברים^‪.‬או בשר כלב קטן בתבשיל יו״ד או ט״ו‬
‫ימים‪ ,‬ואס הוא מאוכלי' כשר ישרון! העכברים וישתה‪ .‬אפר שלהם‬
‫'‬ ‫עם אזיי והמחמיר תבא עליו ברכה ספר הנז׳ ‪:‬‬
‫‪.‬ח( ש מ ד שמעתי שיכתוב הסופר שס הוי׳ה מרובע בקדושה‬
‫ובטהרה ויראו לזה המשתמד ויחזור בו‪ .‬וסגולה נפלאה‬
‫למי שגויס רודפים אחריו יאמר כך יאודי אני יאוד׳י אחיה יאוד׳י‬
‫אמות יאוד׳י יאוד׳י יאוד׳י ג״פ ויעשה עוגה וילוש אותה מחלב אשה‬
‫ובתה ויכתוב ויחקוק עליה את המילות הנזכרים בעודה עיסה ויאפנה‬
‫ויאכילנה למי שתרצה להחזיק דתו והאוכל אותה יחזיק‪ .‬דתו ■ולא ימיר‬
‫דתו לעולס ומה טוב ומה נע‪:‬ס להאכילם לנערים קטניס שלא ימירו‬
‫דתם לעולם גס כי יזקינו והוא בחון וצריך הכתיבה בדבר אחר ולא‬
‫בקולמוס כ״כ בס׳ נפלאים מעשיך ואין קול חדש מצאתי כתוב בס׳‬
‫כת״י לרבני מערב שצריך ללוש העוגה הנז׳ בחלב אשה ובתהשמניקיס‬
‫נקבה וילוש אותה ביד אחד‪ ,‬ויאפה אותה ״ביד אחד ומשעה שיתחיל‬
‫ללוש לא ידבר הלש הנז׳ כלל וגס יזהר שלא יפול איזה פרור ותעשה‬
‫אותה ביום ותתן לו לאכול וכו׳ יעו״ש ועיין לקמן מע׳ ח׳ בד״ה תרבות‪.‬‬
‫מ( ש ו ט ה סגולה למי שנשתטה קח קערה חדשה ושבר ‪ .‬אותה‬
‫על ראשו וקח ממנה ד׳ שברים ״והשאר זרוק אותו בחק‬
‫וז״ת‬ ‫השמות‬ ‫‘’‬
‫אלו‬ ‫ותכתוב ‪.‬על כל אחד מד׳‬
‫טוביא״ל מרביא״ל‬ ‫תקפיא״ל פודיא״ל‬
‫דוריא״ל ותקיא״ל‬ ‫הדריא״ל הסחיא־ל‬
‫הבית תחת‬ ‫במקצוע‬ ‫תעשה אותס‬ ‫ואק״ך‬
‫ותוליכס לבית הקברות‬ ‫הקרקע ואחר זה תמשכם‬
 ‫סראה הילדים‬
‫אל קבר שכוח ותקברס שס ותאמר אד קובר היזק פב״פ ע״כ מ״כ‬
‫בסכ״■ מהרי״ץ למהדווי נ״ט ;‬
‫'יי( ש ע ה הס התרנגול קורא וא־נו מניח הילד לישן מקול‬
‫הקריאה אזי תסוך ראש התרנגול בשמן או תתלה עליו‬
‫זמורה ואינו קורא ‪:‬ן מצאתי בס׳ כת״י רבד מערב‪ ,‬קרן עז נקבה‬
‫מביא שינה לולד‪:‬‬ ‫’‬
‫יא( ש ע ה אס תשים שן אדס מת ועצס זרוע השמאלי תחת‬
‫מראשות הישן לא יקץ עד שתסירהו מס׳ כ״י נפלאים‬
‫מעשיך‪ ,‬ובס׳ רפואה וחייס כתב וז״ל מי שאינו יכול לישן ישתה חלב‬
‫עזיס עס מלח וגס דבש הוא עוב‪ ,‬ע״א חזרת מבושלת עס תבלין‬
‫והוא רפואה ג׳׳כ לחולי שא״ר בא״ק ס׳ הזכירה דנ׳׳א ע״ב‪ ,‬עוד לשינה‬
‫קח לכלוך מהאוזן ושיס במצחו‪,,‬בלי ידיעתו וישן במהרה‪ .‬ע״א קח קלף‬
‫ושרוף אותו וישתה עס מיס או יין ישן ע׳’כ‪ ,‬שינה יכתוב בשס‬
‫א ת י א ל וישן ס׳ השמות כ״; א״נ יעלה על מחשבתו אמונת תחית‬
‫המתיס ס׳ המידות למהר׳׳ן ז״ל ערך אמונה אות מיו״ב‪ ,‬ע״א יחשוב‬
‫בגלי היס וישן תכף‪ ,‬וזה בא בכיףון ליחידי עוב׳׳י תונס יע״א‪ ,‬שאומרי׳‬
‫כשהולכין לישן אומר אחרלחבירו הנותן בי״ס )ב׳מוב‪,‬י׳לין מ׳ר(דרך‪.‬‬
‫ומשיב ובמי׳־ם)ויברחמיסמ׳רוביסי׳קיץמ׳ר(עזיסנתיבה‪ .‬ועי׳ בקונ׳מל״ח‬
‫עכ״ל‪ ,‬ואס תרצה שישן אדס הרבה כמו מת‪ ,‬ולא יעור משנתו עד שתרצה‬
‫אתה‪ ,‬קח עפר מקבר הנקבר יוס ג׳ ותן העפר תחת למראשותיו ולא‬
‫יעור משנתו עד שתסיר העפר‪ ,‬מסכ״י‪ ,‬אביעה חידות ‪:‬‬
‫יכ( ש פ ת י ם מבוקעות יתיך שומן עז ויפיח‪ ,‬או• מוח עצמות‬
‫בקר או שומן אווז ויפיס השפתיס ויועיל סכ״י ‪:‬‬
‫^ ( ש ו ג א ל ר ל ו ת השונא קח עצס מת ודוק לאבק דק‪ .‬והאבק תשליךילד׳‬
‫פינות הבית ובמקוס דריסת רגלו וירצך‪ .‬סכ״י בבליופיקא ‪:‬‬
‫יש נוהגין לקרות שס בניהס כשס החיות צבי אריה דוב‬ ‫שם‬ ‫יד{‬
‫• איל זאב וכיוצא ובזה ינצלו מחולאיס עיין שה הגדוליס‬
‫בקונפריס ועד לחכמיס ח״ב מערכת א׳‪:‬‬
‫טי( ש ע י י ם החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ ויהיה פולע‬
‫אבל מגמע ובולע מפבל כדרכו ואינו חושש‪] ,‬מסכת‬
‫שבת ובס׳ תולדות האדס שער המיחוש(‪ ,‬וסגולה לכאב השיניס יעשן‬
‫עס סנדרוס ובל״ע בחבוני׳ג כי קוא דבר מנוסה‪ ,‬או יקח חרדל ויבשל‬
‫בחומץ ויניח בסמרפוע חס ויניח על פניו במקוס הכאב ויתרפא בעה״י‬
‫הב‬ ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫ואס ירחון השיניס באצבע קמילה לא יבא לו כאב השיניס ולנדנוד‬
‫השעיס ישיס עליהס שאב‪ ,‬ומלח ועפץ בד בבד‪ ,‬ואס תשיס אפר עלי‬
‫זית בחניכייס שנתעכלו יעלה עליהס בשר ח; ס׳ האח נפשינק ע׳׳א‬
‫ישיס עליהס שומין כתושיס או יבשל מלח ודבש ויין יחד ויעכב בפה‪,‬‬
‫או יתלה עצסאדס‪ ,‬או יעשנו או בזרע בצליס‪ ,‬או בשן כלב או בחרדל‬
‫ואס ירצה להפילו ישיס עליו צואת עורב או שן המת ויפול בלי צער‬
‫סכ״י‪ ,‬ע״א לכאב השינייס קח סולת של קמח כיוב ולוש אותו בחומץ‬
‫חזק וחריף ואח׳׳ך שרוף העיסה הנז׳ באש עד שתחזור כאפר דק‬
‫ורחץ שיניך בו ותתרפא‪ ,‬והמחול יפה לשיניס וקשה לבני מעיים מאי‬
‫■תקנתיה ללעסיה ולשדייה‪ ,‬ערא לכאב שינייס קח מלח ושרוף באש‬
‫ואח״ך ערבו עס דבש ובשלס עד שיקרוש ואח״ך ערבהו בחומץ חזק‬
‫וישפשף השיניס והבשר שלהס ויתרפא‪ ,‬עו״א לכאב השיניס והבשר‬
‫‪.‬גס להסיר סרחון מהפה קח עצי רומיר׳יו ושרוף אותס הימב ושיס‬
‫האבק שלהס בבגד לבן ושפשף בו הפה והשיניס ויתרפא‪ ,‬או יקח‬
‫עפציס ובשלס בחומץ אחר שתדוך אותס הימב ותסוך בהס השינייס‬
‫והפה‪ .‬עו״א לכאב השיניס יצייר בכותל ציור כזה )( כשני חצאי לבנה‬
‫והכה‪ .‬בו הסכין ואמור ג״פ ועצס לא תשברו בו וזה‪ .‬בשעת הנגיעה‬
‫ע״כיסכ״י רבני מערב‪:‬‬
‫עז( ש י ג י □ הגולה לאדס שלא יכאבו שיניו אז בבוקר כשירחוץ‬
‫פניו וידיו‪ .‬יקנח פיו באצבע הסמוך לגודל של ימין‬
‫•וכן באצבע השמאל דוקא ולא כשאר אצבעות‪ ,‬גס יזהר שלא יחתוך חועי‬
‫הסכין בציצית ־אלא בשיניו שהס ג״כ ל״ב‪-‬שיניים כמנין חומי הציצית‬
‫וסימניך שוני׳ם אוחזין במלית סכ׳יי ‪:‬‬
‫שיש בהס תולעת קח ‪.‬עיסת חומין ושרוף איתה‬ ‫מוב(‬
‫עם מלח או זרע כרתי ועשן בהס וקבלהעשןבפיך‬
‫ויוצאת הליחה וימות התולעת ויתרפא סכ״י הנז׳ ‪:‬‬
‫יח( ש י א י י ם לחזק השיניים ולהסיר כאבס‪ :‬יקח הרומיר׳ו בל״ע‬
‫אזיר ויבשל אותו ביין טוב ויגמע אותו ולא יבלענו‬
‫׳ככה יעשה ג״פ ” ויועיל בעה״י סכ״י הנז׳‪ .‬ע י א ישינז עליו שורש‬
‫‪,‬כרפס ולא יכאבו שיניו‪ ,‬או ישיס עליו שן ארנבת‪:‬‬
‫ש י נ י ם להפיל שן כואב בלי מורח קח זרע בצליס וזרע‬
‫שומין ‪.‬ושיס אותס עלהא שיקבצ העשן בפיך ותפול‬
‫׳השן מיד‪ ,‬או קח עלין של קצת הנקר^־‪ .‬ס^ניז ושיס על השן ותפול‬
 ‫מראה דרלדים‬
‫השן מיד סנ״י מערבי‪:‬‬
‫‪ h‬ש י נ י י ם רפואה לנדנוד שינייס קח שליש מלח ושליש סיב ושליש‬
‫עפציס משקל אחד ועס קליפי רימונים ושחוק הכל‬
‫עד שיהיו אפר ושים על הבשר והשיניים ויועיל בעה״י סכ״י רבני מערב ‪:‬‬
‫כא( ש ^ ג י י □ להסיר שן המתנענע יקח שמרי שמן עם דבש‬
‫ובשל יחד ושים עליה ותפול סכ׳׳י מערבי ‪:‬‬
‫כנ( ש י נ י י ם לבשר השיניים שנתנפח והוא בצער אס לא יניחו‬
‫עליו רפואה יקח שורש כרוב וזרע חבושים וזרע‬
‫וירדולג׳א ואניי׳א הנדי וסוקאר קאנדיל ועשה אבק ושים עליו כל‬
‫שעה ויועיל סכ״י מערבי ‪:‬‬
‫כג( ש ח י ל שבראש יזהר מלאכול דברים חמוצים ומלוחים וינקה‬
‫* הבטן ג׳ או ארבעה פעמים ואס יכול יקח דס מתחת‬
‫האוזן ויבשל עפציס בשתן בקר וחומץי עד‪,‬שיהיה כמו משיחה ויניחה‬
‫על הראש ס׳ רפואות וסגולות מרבני אשכנז ‪:‬‬
‫כי( ש ? ז ר להאריך השער ימשחהו בשמן שומשמץ‪ ,‬ולהצהיבו‬
‫ימשחהו בחלב תרנגולת שנילוש עמו אפר ‪ .‬דלעת‪,‬‬
‫להשחירו ולחזקו ימשחהו בשמן שומשמין שנתבשל‪,‬בו הדס ס׳ רפואות‬
‫וסגו‪ /‬ע״א להשחיר שער הראש או הזקן‪ ,‬יערב סיד ובורית ושני‪.‬חלקיס‬
‫קנקנתוס ומעט שמן וימשח בהם השער וישחיר סכ״י מערבי ‪:‬‬
‫כה( ש ד ר להאדים שערו כזהב קח קליפי אגוזים לחים וכתוש‬
‫אותם הדק היטב וקח מימיהם וכתוש עוד‪ .‬קליפי‬
‫רמוניס ושים במים ההם‪ ,‬עוד ישרוך עלי זית וערב אפרם במים‬
‫‪.‬ההם ורחץ בהם הראש ב״פ בשבוע סכ״י‪:‬‬
‫ט( ש ד ר להגדיל שער שנפל קח קליפת• עץ זית ובשל במים‬
‫ורחץ ממנו הראש ומהקליפה ההיא חבוש ע ל הראש‬
‫במקום המרט‪ ,‬או קח זבל עז ושרוך אותו ומאפרו תערב עס שמן‬
‫ותמשח הראש‪ ,‬ע״א להאריך השער ובס״א למריטת השער ישים על‬
‫ראשו מי בצלים או אפר גרעיני תמרים בשמן וימשח בו או ירחצנו‬
‫במים שנתבשל בהם עליהדסהיטב ואס ירצה יוסיף ע״ז חלבנה שחוקה‬
‫‪,‬‬ ‫ויועיל מסכיי ‪:‬‬
‫כז( * ש ד ר להאריך השער ילוש אפר שורש קנים בשמןתרםי וימשח‬
‫^ בו השער או בשמןשומשמין‪ ,‬או ישים במיבשולתרךיס‬
‫מעט חרדל וימשח בו השער בלילה וביום ירחצנו במרחץ! ו>!הצהיב‬
‫הג‬ ‫הי ל די ם‬ ‫סראה‬
‫כ״י‬ ‫ס׳‬ ‫השער ימשחנו בחלב תרנגולת ותלוש עמו עפר דלעת‪,‬‬
‫רבני מ ע ר ב‪:‬‬
‫למרע שער ולא יגדל קח מרת עז וערב עמה נישאד׳ר‬ ‫כח(‬
‫וימשח מקומו ולא יגדל' אחר‪ ,‬או קח צואת חתול‬
‫וערב עמה בורית ויסוך בו השער וימרט‪ .‬או תגלח השער ואח״ך‬
‫תסוך על המקום ההוא חלב איל או דס עמלך או דס צפרדע ולא‬
‫יצמח סכ״י הנז׳‪:‬‬
‫כט( ש ד י י ם לחולי ‪ .‬דדי האשה הנקרא פילו קח פואה ושחוק‬
‫אותה ולוש טס חלבון ביצה ויחבוש על הדד‪ .‬עו״א‬
‫קח עלי סווא׳ך וכתוש אותם במלח ושיה על הדד‪ .‬ע״א משח הדד‬
‫בדבש ושים עליה בגדים שרוייס במים‪ .‬ולנגעי הדדים קח חמאת‬
‫בקר ורחוץ אותה ושמן זית ומי וורדים ושים בלילה על ראשי הדדים‬
‫עכ״ל סכ״י כמהר״מ בהלול ז״ל ועיין לעיל מע׳ ד ס״י ‪:‬‬
‫ל( ש ס י י ק ה קח זרע גד יבש ויעשנו בתוך חומץ חזק ט׳ ימיס‬
‫י י ואח״ך תיבש אותו בצל ואח״ך יקח חלק ממנו וב״ח‬
‫סוקאר וידוך אותם ויאכל כך אחת בבקר ‪:‬‬
‫לא( ש י ^ ו ל ‪ .‬לחולי השיעול תבשל הרומיר׳ו הנקרא אזיר עס‬
‫מי שעורים וישתה מר‪s‬בישול יוציא הליחות העבות‬
‫מהחזה ויסיר קוצר הנשימה‪ .‬ע״ א ק ח ביצה צלויה וישים עליה ערקסוס‬
‫ויאכל הביצה‪ ,‬ע״א לשיעול חס ויבש קח׳זרני׳ך ודוק אותו יפהולוש‬
‫עס חלמוני ביצה וקח חתיכות פשתן חדש וטוח עליו מבית ומחוץ‬
‫■ויבשהו וכשתרצה לרפאת בעל השיעול תעשן אותו בכלי נקוב שיכנס‬
‫העשן בגרונו ויריק הליחות ויעשה זה ד׳ או ה׳ פעמיס‪ ,‬גס לשיעול ישן‬
‫יבשל חלב בקר ע ס שומין וישתה‪ ,‬ע״א קח שומיס וצלה אותס ואח״ך‬
‫תשרה אותס במיס קריס ויאכל השומ?ז וישתה המיס ‪:‬‬
‫לכ( ש ת ן המשתין במטה יקח שלחופית הכבש והעז ושרוך לעפר‬
‫י והאפר הכז׳ יתן במי ‪ 6‬או ביין ויועיל סכ״י‪:‬‬
‫לג( ש ת ן למשתין דס יאכל ארטיגא׳ס מבושליס וישיס עמס שמן‬
‫׳ זית ומי שאינו יכול לסבול מי רגליו ר״ל משתין פעמים‬
‫הרבה מעט מעט ישרוך ראש ארנבת וישתה‪ ,‬ואם הוא עצור קח מרת‬
‫שור ותשרה במיס חמין מאד שלשה ימי ס ובאותן המיס ירחץ האמה‬
‫וישתין‪ ,‬או קח זבל העכברים!מבושל במיס ויטבול האמה באותן המים‬
‫וטוב מאד אס אח״ך תמשח האמה בשמן שפן או שמן חתול מעורב‬
 ‫דדלדים‬ ‫טראה‬
‫במעט שמן פיטריליי והוא בדוק סכ״י ‪:‬‬
‫לד‪ 1‬ש ל חו פי ת‪ .‬אס יש אבנים בשלחופית ימשח האמה מדם‬
‫השועל או מדם התיש וישתברו האבנים ומזה‬
‫הדס ימשח השלחופית והאמה‪ ,‬וכשייבש הדס יכנס למרחץ וישפשף‬
‫עס מיס ובלי ספק יתרפא בעה״י ס׳ רפואות וסגולות מרבני א שכנ‪/‬‬
‫או ישרוף ארנבת עס עור שלה בקדרה וכתוש האפר ותשקהו עס מיס‬
‫חמין בכל בוקר אליבא ריקניא שס‪,‬ואס הוא זקן מן מ״ה שנה ומעלה‬
‫תשקהו שתן חזיר קטן זכר ויתרפא־ בעה״י שס ‪:‬‬
‫לה( ש י כ‪ 1‬ר יאכל שקדיס מריס ויתיישב היטב שס בס׳ הנז׳‪.‬‬
‫או ישתה חומץ אי יאכל כרוב סכ״י מערבי ‪:‬‬

‫טערכת תיו‬
‫א( ת ר ב ו ת רעה מי שיצא לתרבות רעה‪ ,‬יקח לבינה חדשה‬
‫וישיס בתנור של אש שהוסק בע״ש לחלות שבת‬
‫ויניחנה שס עד שבת שניה אחר אפיית החלות‪ ,‬ואח״ך יקח משס‬
‫אלבינה וכתוב שמו ושסאמו וכשס שהלבינה הזאת בוערה בתנור אש‬
‫כן יבער לבו של פב״פ שיצא לתרבות רעה שיתהפך לבו לשמיס לטובה‬
‫ואח״כ יאמר הכותב ג״כ עליו כך ג״פ ואח״ך ישים הלבינה בקבר‬
‫אדס צדיק ותניחהו שס שבוע אחד ותראה פלאות והוא בדוק כתבי‬
‫האר״י ז״ל ‪:‬‬
‫•כ( ת ו ל ע י □ ‪ .‬ש ב ב ט ן ת ק ח אסטיס שנקרא בל״ע ניל ותדוך אותו‬
‫ותניח בתוך היין וישתה ג׳ ימים אליבא ריקלא‬ ‫^‬
‫וימותו סכ״י ‪:‬‬
‫ג( ת ו ר י □ ובני יונה לא יגדל בתוך ביתו כי ימותו בציו או לא‬
‫יהיה לו זרע כ״כ הרב שמירת הנפש משס הרב נגיד‬
‫ומצוה יעויין שס באורך‪:‬‬
‫י( ת ש מ י ש המיטה‪ .‬המשמש’‪,‬מיטתו במיטה שתנוק ישן עליה‬
‫יהיה נכפה והני מילי דלא הוי בר שתא אבל בר‬
‫שתא ל;ת לן בה ולא אמרן אלא שישן אצל רגליו אבל ■אצל ראשולית‬
‫לן בה‪ ,‬ולא אמרן אלא דלא מנח ידיה עילויה‪ ,‬אבל מנח ידיה עלווה‬
‫לית לן בה ]פסחיס ‪ .‬קי״ב[ ‪:‬‬
 ‫הד‬ ‫דדלדי ם‬ ‫מראה‬
‫ה( ת ש מ י ש המיסה‪ .‬הקיז דס ושמש קודם שכועס‪ ,‬בניו מצורעים‪,‬‬
‫וכן מי שאינו נזהר עס אשתו בנדתה ']זוה״ק[‬
‫הקיזו שניהם ושמשו‪ ,‬הבנים יהיו בעלי ראתן‪ ,‬והיוצא מביהכ״ס ומשמש‬
‫הויין ליה בניס נכפין ]שם[‪ ,‬כשרואה דמות אשה בחלום ונתעורר‬
‫בחשק •ההוא לא ישמש באותה תאוה‪ ,‬יען אס תתעבר מזה יהיה מצר‬
‫סמ״א ]זוה״ק[ גס יזהר שלא ישמש לאור הנר שעי״ז יהיו בניו‬
‫נכפין וכן לא ישמש לאור הלבנה ]כן הוא בנדה די״ז[‪ ,‬בניס חגריס‬
‫מפני שהופכין שולחנם‪ ,‬סומין מפני שמסתכלין באותו מקום‪ ,‬ג^מיס‬
‫שמנשקין אותו מקום‪ ,‬חרשין שמספרים בשעת תשמיש ]נדרים כ;׳א[‬
‫עיין‪ .‬מערכת וי׳ו סי׳‪-‬י׳ ‪:‬‬
‫י( ת ^ נ ו ק שלא יוזק קח מילת נער קסן שעדיין אינו יודע וישים‬
‫^ בפי הילד הנולד‪ ,‬גס מצאתי כתוב שאחר המציצה יאמר‬
‫המוהל ק״ל פעמים !זיא׳ו ובזה מסלק סמ״א ביותר‪.‬מסלק לסמא׳ל‬
‫ואח״כ יכוין את ‪\1‬יא׳ו באופן זה א ״ ל י ס ו ״ ס נ ב י י ״ א בצירוף‬
‫!^יאו הנביא ובזה מובסח שלא יפגום בריתו לעולם עכ״ל הרב שבס‬
‫מוסר פל״א ‪:‬‬
‫ז( ת י י ו ק הבוכה תמיד בלילה תקס גיד התיש ותשרוף אותו‬
‫י ותדוק היסב ותתן בחלב אמו ותשקהו ויש; בעה״י‬
‫ספר רפואות וסגולות מרבני 'אשכנז‪:‬‬
‫שבבסן הקסניס תקח קרני האי^ל שרופים מעורבים‬ ‫תולעים‬ ‫ח(‬
‫בדבש שיאכל וימותג התולעים‪ ,‬ספר הכז׳ ‪:‬‬
‫מ( ת פ ל ה על החולה היא כתובה על ס׳ סנסן ליאיר סי׳ יו׳ד‬
‫ועיין בסו״ס יורו משפסיך ליעקב‪ .‬למהר״י סוכארי‬
‫הי״ו באופן אחר> ■ותפלה לניזוק מרוח רעה יתפלל ע״ע' או אחרים‬
‫יעתירו הלא היא כתובה ע״ס שומר ישראל סי׳ ו׳ שיאמר אות ק׳‬
‫מ^פא ביתא ושוב יתפלל אותה תפלה מהמקובלים‪:‬‬
‫ייי( ת א‪ 1‬ת המשגל‪ ,‬בלילה כשהולך לישן אם יגמע ‪.‬ביצה צלויה‬
‫עם מעס מססיכ׳ה יועיל הרבה למי שמזריע במהרה‬
‫גס אס תייבש ביצי תרנגול וסשחקס היסב ותשרה האבק ההוא בחומן‬
‫חזק ותמשח בו האבר יעורר התאוה‪ .‬גס מוח עורב אס ימשח בו‬
‫מעורר התאוה‪ ,‬מין בצלים מעורב עם דבש אס ישתה חס בעת השכיבה‬
‫יפליא לעשות‪ ,‬גס מרה של תרנגולת ■שחורה וזר׳ע גד דהייט כוזבר׳ה‬
‫מהודק יפה יפה ע ם' מ ע ס דבש ושים אותו בכלי זכוכית וימשח ט‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫כי א ה‬
‫האבר יועיל הרבה לכמה דבריה‪ ,‬או יקח זרע כרפס וצוקאר לבן‬
‫עס חמאת בקר ויערבס ביחד ויאכל ‪.‬מהס ח׳ ימיס ויועיל כעה״י‬
‫ס׳ ימלט נפשו‬
‫יא( ת ו ל‪ 7‬ז י ם שכבטן להמיתס תרופתו לאכול מפא והוא שורש‬
‫ששולקין ושותין מימיהם כנזכר פ״ז דשביעית משנה‬ ‫^‬
‫ב׳ ס׳ רפואה וחיים פרק י״ב ‪:‬‬
‫יכ( ת ל ר ה הא קי״ל ‪ .‬אסור להתרפאות בדברי תורה ולהגן שאני‬
‫הגס דבא החולי מיקרי להגן מהרש״א פרק חלק‬
‫ס׳ הגז׳ ‪:‬‬
‫יג( ת א ל ה סגולה שלא יתאוה לשוס אשה כלל תכתוב ‪ )k‬השמות‬
‫נה״ש נא״ך ע דז א ״ל עזךיא״ל בכח‬
‫‪ )k‬השמות שלא יתאוה פב״ש לשוס אשה■ שבעולם ויתלה עליו ‪:‬‬
‫יי(־ ת ל ל ^ י ם לתולעים‪-‬של ׳ ילדים קטנים קח קמח שעורים מנופה‬
‫היטב ומרה של שור זכר לזכר• זשל‪ ..‬נקבה לנקבה‬
‫ועשה ממנה עיסה קטנה ויטגן אותה בחמאת ^בקר ואח״ך ישים על‬
‫הטיגור של תינוק ויועיל בעז״ה‪ ,‬ובס׳ ־האח נפשיגו כתב וז״ל לתולעיס־‬
‫שבבטן קח ג׳ או ה׳ אגוזים ותשרפם באש עד שיבערו היטב ותכבס‬
‫ביין לבן ותטיף בפי החולה כפי יכולתו ותראה פלאות‪ ,‬עו״א לתולעים‬
‫שבבטן תמשת בטנו בשמן נפט וימותו‪-‬התולעים יצאו מלמטה ואס‬
‫תשתה ממנה יצאו עס השורש מלמטה‪ .‬עו״א קח קליפת שורש רמון‬
‫ותבשל ביין ותשתה ‪.‬או אפר קרן איל בחומץ חזק או מיץ הרמון‬
‫החמוץ יבשלנו וישתה ויצאו כל מיני תולעים‪ ,‬עכ״ל ‪:‬‬
‫טי( ת ל ר ה אס בקשת ליטול עצה מן התורה הוי נוטל וכו׳ ילקוט‬
‫משלי רמז רי״ט וכתבו ז״ל דבכלל זה לפתוח ספר‬
‫לראות פסוק המזדמן כמ״ש אני עני בשיורי ברכה י״ד סי׳ קע״ט‬
‫אות ו׳ ועמ״ש בקונטרגס חיים ש!ז ח״ב סי׳ ל״ח אות‪ .‬מ״א‪ ,‬וזה‬
‫הכלל ‪^,‬של דרכיך דעהו דרכי חיים‪ ,‬ס׳ דבש לפי‪:‬‬
‫מז( תועלת לקשור הכעס והרוגז קח חוטים של משי משבעה‬
‫גוונים כפו׳ל וקשור אותו ז׳ קשרים על ז׳ מקומות על‬
‫המלאכים‬ ‫שם אברהם יצחק יעקב משה אהרן דוד שלמה‪ ,‬בשם‬
‫ק שרי א״ל חלתיא״ל נ ח מי א ״ל ותקרא אלו המלאכים‬
‫על כל קשר וקשר ויניח רוגזו‪ .‬ומי שהוא חמדן וזנאי ובעל עבירות‬
 ‫הה‬ ‫ת ל די ם‬ ‫מראה‬
‫יאמר על מיס מזמור ס״ט ובשביל מחשבה רעה ויצה״ר יאמר מזמור‬
‫ג״ט‪ ,‬וסגולה למגוע שלא יתחבר אדס עס אנשיס רקיס ורעיס וכיוצא‬
‫מכתוב בשעת צדק על קלן! צבי כשר זה הפסוק תסתירני מסוד‬
‫מרעים מרגשת פועלי און‪ .‬בני ‪ h‬תלך בדרך אתס מנע רגלך מנתיבתס‪,‬‬
‫>תחזור ותכתוב למפרע ותלה עליו שלא מדעתו ויועיל בעה״י סכ״י מאשור;‬
‫טוכ( ה ^ י ס ה ^ להוציא ה תפו ס׳‪ ,‬מבי ת האסורים‪ ,‬קודס שיכנס‬
‫אס ישתה מיס או‪.‬איזה משקה שיהי׳ אפי׳ ממי‬ ‫י‬
‫רגליו יצא במהרה ולא יתאחר שס בעה״י‪ /‬ע״א יקח מחטין שתפרו‬
‫בהם בגד למת בלתי י ד ע תו ויתפור מלבושיו ויצא‪,‬י‪-‬ןאס ישא עמו ג ט‬
‫שנתגרשה בו האשה בשעה שמוליכים אותו לבית האסזריס אפי׳ נגזר‬
‫עליו ב״מ מיתה יצא בתוך ג׳ ימים בעה״י ויצליח בעה״י סכ״י‪:‬‬
‫לדעה מהותו של ולד הנולד אס יהיהחכס או אס‬ ‫יז"(‬
‫^ יהיה ח?וב וכיוצא בזה^ אס נולד בה׳ או בז' לחדש‬
‫יהיה אהוב לבריות* ואס נולד בט״ו לחדש ימות בנערותו‪ ,‬ואס נולד‬
‫בכ״ה לחדש יהיה עשיר וחכם גדול‪ ,‬ואס נולד בכ״ח או בכ״ט או ביוס‬
‫ל׳ יהיה עשיר ודבריו יהיו נשמעים‪ 1 ,‬כתב הרמב״ן ז״ל כי'א שעה‬
‫ט׳ היא שעת ברכה'ששון ושמחה היא שעת המנחה‪ ,‬ודע כי שנת ט׳‬
‫ליובל היא שנה המובחרת וחודש ט׳ הוא החודש הטוב והרצון וייס ט׳‬
‫לחדש הוא המובחר מכל ימי החלש ושעה הט׳ מובחרת מכל השעות‬
‫וע״כ אדס הנולד בשעה ט' ביוס ט׳ בחודש ט׳ בשנה ט׳ ליובל הרי‬
‫זה עולה למלוכה בלי ספק ואס נתקיים בו קצת מזה עולה לגדולה‪,‬־‬
‫)ועיין עוד מזה בתיקוני הזוהר תיקון כ״ב יעש״ב( ואמרו רז״ל לא מזל‬
‫היום גורם גיא מזל השעה )וכן כתב הזוהר חדש דנ״ב ולבסון! כתב‬
‫אין־מזל לישרגי■ ואס חזר בתיובתא וכו׳ אתקיים ביה קרא דכתיב‬
‫ונ ת ^ ה׳ לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע‬
‫_מצות ה׳ ‪ 11‬קי׳ך יעש״ב( ומצאתי״ בכתבי־ המקובלים לדעת באיזה‬
‫כוכב נולד יחשוב שמו שקורין אותו לס״ת ושס אמו ויצרך המספר‬
‫וישליך הכל ז׳ ז׳ והנותר יראה אס ישאר א׳ נולד בכוכב שבתאי אס‬
‫ב׳‪ .‬בכוכב צדק וכן כולם על סדר שצ״ס חנכ״ל‪ .‬ולדעת באיזה מזל‬
‫נולד ישליך כל מספר י״ב י״ב והנותר יראה אס נשאר א׳ נולד במזל‬
‫טלה ב׳ במזל שור וכן כולם על סדר טש׳־ת סא״ב מע״ק גד״ד‪ ,‬ואס‬
‫נתחדש לאדם שסימחמת חולי אזי מצרפין שס החדש עס הישן עס‬
‫שס אמו כנ״ל ס׳ סגולות‪ ,‬דפוס ירושלים ‪:‬‬
 ‫הי ל די ם‬ ‫מראה‬
‫יט( תו ע ל ת לאש? שלא תפיל קח חוש לבן וחוש שחור רקרו^‬
‫עליו ויאמר ה׳ השער הזה סגור יהיה לא יפלזרן׳‬
‫כי ה׳ !''ק׳י ישר!ז בא בו ויהיה סגור‪ ,‬עד כאן ותקשור על בען■‬
‫האשה עד מלאת לה ע׳ ירחים ותפתח אותו ויועיל‪ ,‬סכ׳׳י מבבל ‪:‬‬
‫כ( ת ו ל ע י ם לתולעים וכאב הבמן קח לחס לבן וצלי באש ושרהי‬
‫בחומן ושים על הבמן ויועיל‪ ,‬ס׳ תו״א ‪:‬‬
‫כא( ת ר ו פ ה למי שנשרו עפעפיו קח מרת תרנגול ויכחול העיך‬
‫ויצמח השער בעה״י ‪:‬‬
‫ככ( ת ר ו פ ה להחזיר הוסת תחעשן מלממה בזרע שחלייס הנקרא‬
‫בל״ע חאב ארשאד ובלשון מערב הפנימי חורף‪,‬‬
‫ויכנס העשן בגופה ויבוא לה אורח כנשים סכ״י כמהר״מ בהלול ז״ל‪,‬‬
‫ולאשה שיצאה לה האס תקח רומירו ורודא ובצל ודם ויבשל ביין‬
‫היטב ועל אותו הבל תשב האשה ותחזור האס למקומה סכ״י הרמ״ב‬
‫דל‪ ,‬ולחולי האס קח טורנורילי׳ו חדש או ישן ותשתה מימיו ויועיל לכל‬
‫חולי האס ס׳ הנז׳ ‪:‬‬
‫לנער המקיא ביותר תקח שאור ומיץ הנענ׳ע וערב‬ ‫תרופה‬ ‫כג(‬
‫אותו ושיס על מוחו במקום שהוא רופף ויתרפא‬
‫בעה״י‪ ,‬ואס יש לו תולעים השקה אותו בישול הדם הלח או תשקהו‬
‫מין רוט׳א וימותו או תאכיל אותו אפונין שרויין בחומן עכ׳׳ל סכ״י‬
‫מר שארנו כמהר״מ ז״ל ‪:‬‬
‫כי( ת‪ 1‬ע ל ת לאשה שבניה מתיס במעיה או אחר לידה כתוב‪.‬‬
‫‪1‬יו הפסוקים ותלה עליה‪ ,‬וישב יצחק בגרר‪ ,‬והרעב‬
‫כבד בארן‪ ,‬ומשמע ודומה ומשא‪ ,‬לישועתך קויתי ה'‪ ,‬מכשפה לא‬
‫תחיה ‪ ,‬ועשית משבצות ז ה ב‪ ,‬ובני דן חושים‪ ,‬ולצרעת הבגי‬
‫ולבית‪,‬־ ולשאת ולספחת ולבהרת‪ ,‬יברכך ה׳ וישמרך‪ ,‬ובני פלוא‬
‫‪ 12‬יאב‪ ,‬יששכר זבולון ובנימין‪ . ,‬ברוך טנאך ומשארתיך ‪ ,‬עכ״ל‪ ,‬ואס‬
‫אין לה בניס תוסיף ^ו הפסוקים ויאמר שוב אשוב ‪ yh .‬כעת חיה‬
‫וכר‪■ ,‬ויעתר יצחק לה׳ לנוכח אשתו וכר‪ ,‬ויזכר‪ 11,‬ק׳יס את רחל וכר‪,‬‬
‫או תקח כסף משבעה בתולות שלא הגיעו לפרקן ותעשה ממנו נזם‬
‫קכון‪ ',‬בשס ה׳‪1.‬יקי ישר‪ ^:‬ושים אותו על הבן בשמת לידתו קזדס‬
‫שתגביהנו מן הקרקע‪ ,‬ס׳ כ״י מער בי‪:‬‬
‫‪-‬כה( ת ר ל פ ה לחולי הרגלים הנקרא אבו זלום יקח לטאה חיה‬
‫ויתננה בשפופרת של קנה ויםגור פיה בשעוה‬
‫ס‬ ‫מראה הילדים‬
‫ויקשור ‪.‬אותה על הירך הכואב וכאשר תמות הלפאה הוא יחרפא‪,‬‬
‫סכ״י מערבי ועיין לעיל שכתבנו סגולת הלעאה הנז׳ לרעידת ידיס‬
‫ורגלים ‪:‬‬
‫ט( ת ו ל ^ י ס ‪ .‬שמעתי מפי גויה אחת שיקח גינג׳יע הנקרא בינג׳‬
‫ויתננו על כיסוי הקדרה בשעת רתיחתה והכיסוי‬
‫הנז׳ יהיה מלא נקבים כדי שיעלה ‪.‬ההבל עס הגינגי׳ע הנז׳ וימשח‬
‫כריסו תחילה בשמן זית ואח״כ יקשור עליו גינג׳יע הנז׳ ויצאו כולם‪,‬‬
‫והוא בדו״ח‪ ,‬עוד שמעתי שיקח הפרחים של באבונג׳ ויבש אותם וידוך‬
‫אותם במכחשת ויאכלם וישתה אחריהם מיס ויקיא כל התולעים מלמעלה‬
‫ומלממה ואמרו שכן עשה גיוא׳ן הרופא לפניהם ובמעע זמן עשו פעולתם‬
‫סכ״י ישן נושן של הרב מר שארנו כמהר״מ בהלול ז״ל ‪:‬‬
‫כס ת ר ו פ ה לקדחת עיין לעיל מערכת ק׳ כמה סגולות‪ ,‬עוד‬
‫מ‪ 5‬אתי ראיתי נ ס' אחד כתי' מערי פרם‪ ,‬וז״ל‬
‫לקדחת שלישית תלקיט נ׳עלין של ייח הנלקטיןלשמו‪ ,‬על אחד תכתיב‬
‫אנ ג ט ם ועל הב׳ תכתוב בנ ג ט ם ועל הג׳ תכתוב גננ ט ם‬
‫ותקשרם בבמנו עד ג׳ ימים ויועיל בעה״‪ /‬עו״א לקדחת שלישית תכתוב‬
‫על ג׳ עלין של כרתי‪ ,‬ותאכלם ‪ b y h‬ריקניא בג׳ ימים‪ ,‬כל יום עלה‬
‫אחד קודם הנץ החמה‪ ,‬וזמ״ש‬

‫א ב ר ק א ת ל ו ש‪ .‬א ב ר ק א י ל י‪ .‬א ב ר ק א ו ל י‪.‬‬

‫א ב ר ס אי ♦ א ב ר ק ‪ .‬א ב ר א ♦ א ב ר ‪ .‬א ב א ‪.‬‬
‫ויתרפא‪ ,‬ורבי ישמעגי מיפרא גיסי^ לשלישית‪ ,‬ואני סבור שמועיל‬
‫לכולם בעזה״י‪ ,‬ולקדחת רביעית קח קורי עכביש באצבע ותן בבגד‬
‫חדש וקושרהו בצואר החולה בלי ידיעתו מה הוא ויתרפא‪ ,‬ולכל קדחת‬
‫יכתוב על תפוח א ר נ ג ו ת י ס ס ואח״ך תחסר אות אחת הלוך‬
‫וחסר כמו פרי החג ותן לחולה לאכול בשעת הקדחת ויועיל‪ ,‬עו״א‬
‫לקדחת כתוב זה הפמיע ותלה בצוארו‪ ,‬א׳ א״ב אב״ר אבר״ק אברק״י‪,‬‬
‫אברקי״א אברקיא״ל ‪ .‬אברקי״א אברק״י אבר״ק אב״ר א״ב א׳‪,‬‬
‫יהרמ״ה אלק׳י השמים שתרפא פב״פ בתוך שאר חולי עמו ישר!ז‪,‬‬
‫על יד המלאך ר פ א ל •‬

‫— —» —‬ ‫—>* —‬
 ‫שערי רפואה‬
‫מ ע ר כ ת ה בי ת‬ ‫מ ע ר ב ת ר‪.‬אלה‬
‫זכר בשעת לידתו א׳‬ ‫בן‬ ‫אב א ב נ ד‬
‫ב נ י ם ב׳ ג׳ ז׳ ח׳ ש׳ יו׳ד‬ ‫א ב א לא מזכי ברא ה׳‬
‫י״א י״ב י״ג‬ ‫א ב ו ת י׳‬
‫ורעמים י״ד‬ ‫ב ר סי ם‬ ‫ז׳ ח׳ כ״ד‬ ‫א בן‬
‫סי׳ יפה לבנים‬ ‫ב ת בתחילה‬ ‫י ר די״ א ל׳‬ ‫א ב ע בו עו ת ט׳‬
‫ט״ו‬ ‫א ש ר י מי שבניו זכרים י״ב‬
‫שנולדה יום עש״ק‬ ‫ב תו ל ה‬ ‫א ו ז ן י״ד כי״ו ט״ז י׳׳ז‬

‫וכו׳ ט״ז‬ ‫בת מחלת י״ח‬ ‫אגר ת‬

‫א ת □ י״ט כ״ט‬
‫מ ע ר כ ת גי מל‬ ‫איום על התנוקך׳‬
‫ט ר ל מעוברת אס תלד זכר‬ ‫א כי ל ה כ״א‬
‫או ;קבה‪ ,‬א׳‬ ‫א ס כ ר ה כ״ב ולקמן אות גרון‬
‫אשה אס עקרה אם‬ ‫טרל‬ ‫תפילת האס ־עלתבניסכג‬ ‫אם‬
‫לאו‪ ,‬ב׳‬ ‫או ה ב ה א ד ס א סננוי כו׳ כ׳ ה‬
‫א מן נ״ו‬
‫לדעת מאיזה סיבה‬ ‫ט רל‬
‫א ר כו ב ה כ״ז‬
‫הילדים מתים‪ ,‬ג׳‬ ‫■‬
‫א צ ב ע ו ת ידים ורגלים כ״ח‬
‫לדעת הגנב; ד׳‬ ‫גו רל‬
‫א ה ב ה כ״ טוי״ ט‬
‫הזיווג ה' ז' מ' ל” א‬ ‫גו רל‬ ‫א ש ה שילדה ועמדה מלדת‬
‫ג ו ר ל החולה ו׳ ועיין במע׳‬ ‫ל״א‬
‫חי׳ת סי׳ ל״ג‬ ‫שמת ולדה במעיה ל״ב‬ ‫א שה‬
‫ג ב לכאב הגב רפואות‪ .‬וסגולות‬ ‫שבניה מתים ל״ג‬ ‫א שה‬
‫ט׳ כ׳־ג‬ ‫המפלת נפלים ל״ד‬ ‫א שה‬
‫סז‬ ‫שעריי רפואה‬
‫לעצור דם נדה מ״ו ך׳‬ ‫דם‬ ‫לחולי הגרון ירד י״א ^׳־ב‬ ‫גרון‬
‫כ״ב כ״ג כ״ו‬ ‫י״ג י״ד ט״ו ס״ז‬
‫מ״ז‬‫למעה‬ ‫י״ז כ״א‬‫גידים‬
‫לגי ם קטנים לחולי מפייס י״ז‬ ‫ד‬ ‫גונ ח י״ח י״ט‬
‫ל ם המאכיל דם לחתול כ״א‬ ‫גיד הנשה כ״ב‬
‫ל מ י ו ן ופחד ובהלה כ״ד‬ ‫כ״ה‬ ‫ג ב ו ר ת אנשים‪ ,‬כ״ד‬
‫כ״ו כ׳יז‬
‫היוצא מן הוורדים כ״ה‬ ‫לם‬
‫כ״ח‬ ‫גרב‬
‫ל ב ה רעה כ״ז‬
‫ג ו ן ן מישישלו היזק מו ף כ״ש‬
‫לו ל אי ם כ״ח‬
‫גזי רו ת לפות ל­‬
‫גני ב ה ל־נ ל־ג‬
‫מ ע ל כ ת ה׳ א‬
‫חתיכת כסןן עליה צורת‬ ‫ה׳ א‬ ‫מ ע ר כ ת ד׳‬
‫ה׳א א׳‬ ‫ד אג ה‬
‫ה ש ת נ ה לקושי השהנה ב׳י‬ ‫ל כ ר אין לבויס נל דבר נ׳‬
‫ה ש ת נ ה מי שאינו וכול‬ ‫ד בו רי ם ג׳‬
‫צהעמיד השתן ג'‬ ‫ד ד י ם כאב דלי האשה י י ה­‬
‫ה ש ת נ ה למשתין במטה ד׳‬ ‫ד י ב ו ר סיטק שאינו מ י ב י ו­‬
‫הריון ה׳ ח׳ ט׳ יו׳ד י״א י״ב‬ ‫די בו ר מי שאיבד הדיבור‬
‫הריון לדעת אס האשה ראויה‬ ‫פתאום ז׳ י״ב '״ח‬
‫לקבל הריון ו'‬ ‫ל ב ר נפלא ח׳‬
‫ל ב רי □ המדבר כשהוא ישן מ׳‬
‫‪ .‬מ ע ר ב ת וא׳ו■‬ ‫ל ם לעצור דם הנ ח לי ם יו׳ד‬
‫'״ד י״כן כ״ה‬
‫נועם סגולתו ח׳‬ ‫ויהי‬ ‫מי שרוקק דם או משתין‬ ‫לם‬
‫י‬ ‫ו י ת ק י ן בניס חלשים ב׳‬ ‫דם י״א‬
‫' ‪.‬‬ ‫ל ס ת מקולקל ג׳‬ ‫לי ר ה י״ג‬
‫ל ס ת אשה שאין לה וסת ד■‬ ‫ל ס לעצור דם מילה י״ד‬
 ‫ש ערי ר ‪£‬ו א ה‬
‫” ו ל ש ר * המשגל לג!' שאץ‬ ‫מ ע ר כ ת זיי׳ן‬
‫לו גבורת אנשיס ח׳ י״מ‬
‫אס יצא הולד וכו׳ ט׳‬ ‫חג ק‬ ‫אס אשה הרה זכר או‬ ‫זכר‬
‫נקבה א׳‬
‫ח נ ק למי שחנקוהי פטריות יו־ד‬
‫מי שרוצה להתטבר בבן‬ ‫‪1‬כר‬
‫י״א‬ ‫חזזית‬ ‫זכר ב׳‬
‫י״ב‬ ‫הטטין‬ ‫? י ע ה לחולה ג׳‬
‫\ ‪ T \ T V‬לחדד הלשון י״ג‬ ‫‪1 H T 2 T‬׳ ה׳ ו׳ ז׳ ח׳ ט׳ יו׳ד ך׳‬
‫חז ה וריאה י״ד‬ ‫ז א ב סגולתו י’ א י״ז‬
‫ח ו ת ם שלמה הע״ה ט״ו‬ ‫ז י ר ג אן! שהיא עקרת וזקנה י״ב‬
‫ח ט י פ ת הלב ט״ז כ״ט‬ ‫ז י ו ו ג מעוברת ומניקה וכו׳ י״ג‬
‫חן למצוא חן טו״ב ל׳‬ ‫ז י ר ג בס׳ חבור איש ואשתו‬
‫ח י ז ו ק האצטומכא ח׳׳י‬ ‫להרמב״ן כ״י י״ד‬
‫חול ה לדעת אס יחיה ך׳‬ ‫ז י ו ו ג בבית נאה ט״ו‬
‫ח ו ל ה גורל‪ .‬לחולה אס ימות‬ ‫זירג אס‪,‬מהרהר באשה אחרת‬
‫• או יחיה כ״א כ״ב‬ ‫ט״ז‬
‫חו ל ה שחזר לאיתנו כ״ג‬ ‫ר יש זאב שקורין לו ליפג׳ארו‬
‫חו ל ה לתולה ולרות רעה נ ׳ י‬ ‫והוא בן אדס י״ז‬
‫ח ל ב להרבות חלב ד ת כ׳ו‬ ‫שורש עשב וכו׳ י׳יח‬ ‫זנ ב ק‬
‫ח ש ב ו ן דבר נפלא חשבון‬ ‫‪ ,‬מ ע רכ ת ת׳ ת‬
‫׳ זה‪,‬כ״ח‬
‫חולי הנופל א‘ ב׳‬
‫ח ר ש ל״א‬
‫חולי מעייס ג׳! כ״ז‬
‫במקרה נ ב‬ ‫חר ש‬
‫הי ל ה להא כילו דבר איסור ר‬
‫סיבת‬ ‫גורל לדעת‬ ‫הו ל ה‬
‫חוליו ל״ג‬ ‫חולי שא־ן בו סכנה מוחר‬
‫לשתות מרה ה׳‬
‫מ ע ר כ ת טי׳ ת‬ ‫חו ל ה שיזיע ו׳ ועיין לעיל‬
‫ט פ ט פ י ״ ה שס זה מועיל‬ ‫מערכת (״'; אות נ'‬
‫למי שנתפס וכו׳ א׳‬ ‫המהנל י'‬ ‫תל שת‬
‫סח‬ ‫ר פו א ה‬ ‫ש ע רי‬
‫י ו ל ד ת שמירה ליולדת ח^׳י‬ ‫‪ 3 foi‬הנווחגות ב׳ ג׳‬
‫ימ^ם של כל החדש יגידו‬ ‫ד׳‬‫ט חו רי ם‬
‫צדקתם וכו׳ י״ט‬ ‫ט ת ל ה׳‬
‫ימים מי שנולד‪ .‬ביוס מימי‬ ‫ט ב י ע ה בים י׳‬
‫השבוע וכו׳ ך׳‬
‫שיצאה‬ ‫אשה‬ ‫ט בי ל ה‬
‫המסוגלים לכתוב בתם‬ ‫יס^ם‬ ‫מהטב*לה וכו׳ ז׳‬
‫קמיעות כ״א‬
‫מ ע ר ב ת ירד‬
‫מ ע ר כ ת ה ב׳ ף‬
‫י ל די ם בוא וראה זכו׳ א׳‬
‫כ מ ד אב ואס א׳‬ ‫י ל די ם לאשהשבציה מתים ב׳‬
‫כ ב ו ד או״א אב שמחל על‬ ‫י ל ך הנולדפלא יוזק מפלוניהג׳‬
‫כבודו ב׳ *‬ ‫הנולד שלא ישלומ בו‬ ‫ילד‬
‫כ ב ו ד או״א אס הס רשעיס ג׳‬ ‫עיה״ר ד׳‪.‬‬ ‫׳‬
‫כ שו ף י׳‬ ‫י ל ד לצאת הילד בעל מוסר ה׳‬
‫כ ש ו ף לדרוש מוכשפיסלצורך‬ ‫י ל ד האוכל מסר ו׳ י‬
‫י ל ך לדעת מי גובר בילד כח‬
‫כ ל ה שעיניה יפות ז'‬ ‫האב וכו׳ ז׳‬
‫כ ל ב •שוטה לנש־כת וכו׳ !׳‬ ‫י ל ד קטן כשמתחילין שיניו‬
‫•לצאת ח׳‬
‫כ ל ב למי שסבבוהו כלבי‪.‬ם ח׳‬
‫כ ל ב חלב הכלב ט׳‬ ‫י ציר ה כשהאד׳ פוקד אשתו ט׳‬
‫כ שו ף לעקור כשוך וכו׳ יו״ר‬ ‫י ל די ם המשחקים כשהם‬
‫ישנים יו׳ד‬
‫כ ב ו ף או״א מצוה על הבן‬ ‫י ל ך כאב הירך י״א‬
‫וכו׳ י״א‬
‫י □ ההולך ביס ימבלבל אותו י״ב‬
‫כו כ בי ם ומזלות י״ב‬
‫ים להשקיט היס מזעפו י׳׳ג‬
‫כ בו ד שיכבדוהו בני אדם ‪y‬‬
‫ב נ י ם שבראש י״ד‬ ‫י ב ל ת י״ד‬
‫יין לשותה יין ושכר הרבה ט״ו‬
‫כ א ב האוזן ט״ר‬
‫כ א ב הנקרא קוליקא ט״ז‬ ‫י י ן שלא ישתכר אדס ט״ז‬

‫כוי ה ’יי‬ ‫מבוקעות טו״ב‬ ‫ידים‬

 ‫שערי רפואה‬
‫‪ ,‬מ ע ר כ ת‪ .‬מ׳‬
‫יש בה א'‪, ,‬‬ ‫מילה‬
‫לפצול דם מילה ב׳‬ ‫מילה‬
‫מילהההולכיס לברית מילה נ׳‬
‫מילה' להיות נטור וכו׳ י'‬
‫‪.‬מידה ‪ ,‬מעס‪ -‬שמנגנים ה׳‬
‫‪.‬אשה שמלה• בנה א׳ ר‬ ‫מילה‬
‫מ ד ס ת ל׳א יניק התינוק ז׳‬
‫מ נ י פ ת לא תלך‪ ,‬וכו׳ א׳‬
‫מ נ י פ ת לענין אשה שהוחזקה‬
‫שמניה מתיס וכו׳ מ״‬
‫מ נ י פ ת לא תרק■ וכו׳ יו׳ד‬
‫מזוזה'״א‬
‫שאשתו‬ ‫מי‬ ‫מ עו ב ר ת‬
‫מעוברת י״ב‬
‫מ ע ו כ ר ת צריכה שתשמו׳ י״ג‬
‫מ עו ב ר ת אס תאכל בצי׳ י״ד‬
‫מ עו ב ר ת שמירה למעוברת‬
‫נו״ו‬
‫לדעת אס היא‬ ‫מ ע‪ 1‬ב ר ת‬
‫מעוברת ע״ז‬
‫מי ת ה לא ינשק אחד מילדיו‬
‫כשהוא מת ‪-‬י״ז‬
‫מו ת וחייס אס אתה רוצה‬
‫לידע שימות או יחי? ח״י כ״ג‬
‫מו ת וחיים אס תרצה לדעת‬
‫אס אשתו קוברתו או‬
‫הוא וכו׳ י״ט‬
‫מי־ שמתו בנ*ו ך׳‬ ‫מי ת ה‬
‫כ י ש ו ף שמירה לילד מדשו^‬
‫לדעת ־ אס נעשה‬ ‫ני שו ף‬
‫לאדם כישון!’ י״ע‪.‬‬ ‫י‬
‫כ ל ‪'3‬סגולה שלא ינבח הכלב ך'‬
‫כעם׳ ־בשעה שאדס כועס כ״א‬
‫‪ 3‬ל י ו ת לכא‪ 5‬הכליות נ־ב‬
‫ב ב ד כ״ג‬
‫כ פני ה רפואה לנכסה כ׳ ו‬
‫כ פ י י ה לתינוק שיש לו כפיה‬
‫■ל׳ה‬
‫כ פ י י ה קמיעלנכפה כ״ו‬
‫כני ם ז״ו‬
‫כ בוי לכבות הדליקה כ״ח‬
‫ב ב ו ד חמיו כיס‬
‫מ ע ר כ ת ל ם׳ ד‬
‫ב׳‬ ‫לי מו ד בניס קעניס א׳‬
‫ל ב ג׳‬
‫רפואהילכאב הלב ד׳‬
‫ל ב מי שנתפחד פתאוס ה׳‬
‫ל ב ‪ .‬לחלשות הלב ו׳‬
‫לי מו ד ז׳‬
‫ל חיי ם הנפוחיס ח׳‬
‫ל ש ו ן הנפוח מ'‬
‫ל ח ש לכל דבר ולעיה״ר יו׳ד‬
‫י״א י״ג י״ד‬
‫מסוגל לחולי עיניס י״ב‬ ‫לחש‬
‫מסוגל לעצור דס ע״ו‬ ‫‪.‬לחש‬
 ‫ר עו א ה‬ ‫ש ע רי‬
‫גבפה י‬ ‫מ י ת ה חמשה קרובים למיאה‬
‫ג ש י כ ת עקרב ה׳‬ ‫לא‬
‫נ שי כ ת נחש ו׳‬ ‫מי ת ה פתאומית כ״ב‬
‫או‬ ‫לגוך האדם קטן‬ ‫מ ל י ר ה אס יש לך דבר‬
‫גדול ז׳‬ ‫למכור כ״ד‬
‫גט^לת ידים שחרית ח׳‬ ‫מ ל א בי ם ומזלות הממונים‬
‫ג ש ר אס תשים עינו ט׳‬ ‫על ז׳ ימי השבוע נ״ה‬
‫>יי או רגלו יו׳ד‬ ‫נפרסה‬ ‫מ צ ה לכאב המצח כ״ו‬
‫נ ש י ב ת כלב שישה '"א‬ ‫כ׳׳ז‬ ‫©עים‬
‫מ צו ר ע כיח‬
‫ס מ׳ ד‬ ‫מערכת‬
‫מ ‪ £‬ל ‪ 0‬לאשה שלא תפילכ״ע‬
‫א'‬ ‫ס נ ד ס ניסח חפלת הסנדק‬ ‫מי ם קודם הבדלה ל׳‬
‫יכי׳נ׳־׳י‬ ‫סאנגלוטו־שיס‬ ‫אס אחד נמבע במים ל״א‬ ‫מי ם‬
‫סגו ל ה סדר לימוד הקרבנותל‬
‫נפרדות ד׳‬ ‫סגו לו ת‬
‫טכהל״ג‬
‫מ ג פ ה ל״ג ל״ד ל״ה‬
‫הארנבת ה׳‬ ‫ס גו ל ת‬ ‫מ ג פ ה בזמן המגפה תתלה‬
‫י׳‬ ‫ס גו ל ת שס אהו״י‬ ‫עליך ל״ו ל״ח ל״ע‬
‫ס כ נ ה ז׳ ח׳ ט״ו ח״י‬ ‫מ ג פ ה ה מ ק ב ר חולי המגפהל״ז‬
‫ס פ ר תו ר ה מ׳‬ ‫מ תו ש ל ה ח׳‬
‫יו׳ד‬ ‫ס פי ג ה להשקיט היס‬
‫מ ש ב ר מ״א‬
‫כ ו ב י ן שעל הראש י״א‬ ‫מ שו מ ד מ״‪3‬‬
‫הראש שרואה כאילו■‬ ‫ס בי ב ת‬ ‫מ ס ש ה לילד מ״ג מ״ד‬
‫המקום וכו׳ י״ב ‪,‬‬
‫לחולה‬ ‫אס מותר‬ ‫ס מי ם‬ ‫גרן‬ ‫מערבת‬
‫להשקותו י״ג‬ ‫ג ח ' ר י י ם לעצור דם היוצא‬
‫דברים האסורים משוס‬ ‫ס כנ ה‬ ‫מן הנחיריים א׳‬
‫סכנה י״ד‬ ‫נ ע ר הבוכה ב׳‬
‫רפואות ט״ז‬ ‫ספר‬ ‫נאמרו‬ ‫נ ח ש י״ב הגולות‬
‫סו כ ה ”»‬ ‫בגחש ג'‬
 ‫ש ע רי ר פ ו א ה‬
‫הבן כ׳‬ ‫פ ד ץן‬ ‫מ ע ר כ ת עיץ‬
‫פ ר ל ן לענין פדיון ומלקות‬ ‫ע י ר ״ ר א׳ ב׳ ג׳ ד׳ ה׳ ח׳ ט׳‬
‫והתענית ג׳‬ ‫אמרו חכמי המחקר ו׳‬ ‫עי ה ״ ר‬
‫פחד‬
‫ד׳ ה׳ י‬ ‫לילד ז׳‬‫עי ה ״ ר‬
‫פ תי ח ת‬
‫הלב בחכמה ז׳‬ ‫קרן טז זכר יי ד‬ ‫עז‬
‫פ ר י ה ו ר בי ה ח׳ מ׳‬ ‫ע ט ל ף י״א‬
‫פ׳ונ ט אני ל א העושים‬ ‫ט״ו‬ ‫ע ס ר ה י׳^ב י״ג י״ד‬
‫בזרוע יו״ד‬
‫י״ח ל״א‬
‫בפי‬ ‫אס ישימו‬ ‫פ תי ל ה‬ ‫■ של תינוק אס יש‬ ‫ע רי ס ה‬
‫הטבעת י״א‬
‫בה פשפשין ט״ז‬
‫דהיינו כאב‬ ‫פו דג א ר ה‬ ‫ע ל ו ה ה אס כלע ט י ב‬
‫השוקייס י״ב‬
‫פ ר נ ס ה להרויח פרנסתו י״ג‬
‫עקרב י״ט‬ ‫ע מי צ ת‬
‫כה‬ ‫עיני ם יסיאה לעין שיש‬
‫י״ד‬ ‫פ ר עו שי ם‬ ‫לובן ך׳ כ״ב‬
‫פ ה אשה שיש לה ריח הפה ט״ו‬
‫לכאב הפרקיס ט״ז■‬ ‫פררדם‬ ‫לנפח העיניס כ״א‬ ‫ע עי‪0‬‬
‫ע י ^ י ס רפואה לעיניס שכהו‬
‫פ נ י ם כתמיס שבפניס טו״ב‬
‫כ״ג‬
‫פ י הטבעת שמתאדס הבשר‬
‫■ עיני □ הכואבות כ״ד כ״ו‬
‫ונעשה לפעמיס סדקיס ח״י‬
‫פ א סין ו מ אז ל ץ '•מ‬ ‫אמ״לזוטרא בר טוביא‬ ‫עיני ם‬
‫אמר רב עין שמרדה כ״ה‬
‫מ ע ר כ ת‪ ,‬צ׳‬ ‫מלאיס דס כ״ז‬ ‫עיני □‬
‫ע פ ע פ ״ ם כ׳יח‬
‫צ פ רנ י ם א׳‬ ‫כ״ט‬ ‫עיגי □ להאיר העיניס‬
‫צ ר ע ת ג' ג׳‬
‫צ ר ה להנצל מן כל צרה ד׳‬
‫ע כ ב י ש מי שאכל עכביש ל׳‬
‫ל״ב ול״ג‬
‫צ ד דין לכאב הצדדין ס׳‬
‫צ מ א להשקיט הצמאון ו׳‬ ‫מ ע ר כ ת פ׳‬
‫צ ד ס ה ז׳‬ ‫פ סו הי ם א׳‬
 ‫סי‬ ‫שערי רפואה‬
‫רוה ז׳‬ ‫ח׳‬ ‫ציצית‬
‫ר ו ח הנקרא הווא ‪ k‬אצפאר ח׳‬ ‫מי שילע צרעה ט׳‬ ‫צרעה‬
‫ר י ח הפה אין לועסין מסתיקיה‬
‫צ מ ר כ ״ ד סוד שם זה ׳ו׳ד‬
‫ט׳‬
‫רע עין יו׳ד‬ ‫מערבת קו׳ף‬
‫ר פ ל א ת כל תחלואים י״א‬ ‫סיום נני ס א' כ'‬
‫סטנים הנודר־ס ג'‬
‫מערכת שי׳ן‬ ‫סריאת השמות ד‬
‫שדיי□ להרחיק השד א׳‬ ‫סדחת לחולי הקדחת ה׳ ו׳ ז׳‬
‫שמירה ליולדת ב׳‬ ‫ח׳ ט׳ יו׳ד י״א‬
‫ש נ א ת חנם ג׳‬ ‫סיא‬
‫י״ג‬
‫שמש י‬ ‫סוף‬
‫י״ג‬
‫שמיעה ה׳‬ ‫©צר הנשימה י״ד‬
‫שלשול ו­‬ ‫סורא מ״ו‬
‫שטות ז׳ ט׳‬ ‫ק ש ל ר טדע בשערים גודל‬
‫שמדח׳‬ ‫עון הקושר חתנים ט״ז‬
‫שינה יו׳ד י״א‬ ‫ס ש ו ר טו״ב ח״י י׳־ט‬
‫י״ב‬ ‫שפתים מבוקעות‬ ‫ס נ ו ד ע מי שיש לו קמיע וכו׳ך׳‬
‫ש ל נ א לרצות השונא י״ג‬ ‫ק ט י ע ו ת מי שאינו מבין‬
‫י״ד‬ ‫שם‬ ‫הש^׳‪ ,‬וכו׳ כ״א‬
‫ט״ו‬ ‫ש״יניים‬ ‫ס כ ד ע הרוצה לכתוב קמיע‬
‫סגולה לאדם שלא‬ ‫שי^י□‬ ‫צריך לכתוב וכו׳ כ״ב‬
‫יכאבו שיניו ט״ז‬ ‫סגולה שלא יראה קרי כ״ב‬ ‫סרי‬
‫ש י נ י ה ם שיש בהם תולעת י״ז‬ ‫לצחצח הקול כ״ד‬ ‫סול‬
‫לחזק השיניים י״ח‬ ‫’טיניי□‬ ‫כל מי ששמו יוסף כיה‬ ‫סנאה‬
‫ש י נ י י □ להפיל שן כואבת י״ט‬
‫י ט י נ י י □ רפוא׳ לנדנוד שיניי׳ ך׳‬ ‫מערכת רי׳ש‬
‫ל הסיר שן המתנועע‬ ‫שיניים‬ ‫ראש לכאב הראש א׳ב׳ג׳ד׳ה׳‬
‫כ״א‬ ‫רא’׳ס לנתק הראש ו׳‬
 ‫ש ע ר י ר פו א ה‬
‫תו ל ע י 'שנבטןהקטני׳ח׳י־ד‬ ‫השינייס‬ ‫לבשר‬ ‫שיניי ם‬
‫ת פ ל ה על החולה מ׳‬ ‫שנתנפח כ״ב‬
‫המשגל יו״ד‬‫ת או ת‬ ‫ש ח ' ל שבראש כ״ג‬
‫הא קי״ל אסור‬ ‫תו ר ה‬ ‫ש ע ר להאריך השער כ״ד כ״ז‬
‫להתרפאות ב ד ת י״א‬ ‫להאדים שערו כזהב כ״ה‬ ‫שער‬
‫סגולה שלא יתאוה‬ ‫ת או ה‬ ‫להגדיל שער שנפל כ״ו‬ ‫שער‬
‫לשוס אשה י״ב‬ ‫למרע השער כ״ח‬ ‫שער‬
‫אס בקשת ליעול עצה‬ ‫תו ר ה‬ ‫ש ד י י ם לחולי דדי האשה כ״מ‬
‫מן התורה י״ג‬
‫ל׳‬ ‫ש מי ה א‬
‫ת ו ע ל ת לקשור הכעס י״ד‬ ‫ש י עו ל ל״א‬
‫להוציא התפוס מבית‬ ‫ת פי ס ה‬ ‫ש ת ן למשתין במעה ל״ב‬
‫האסורים ע״ו‬
‫ת ו ע ל ת לדעת מהותו של‬
‫למשתין דס ל״ג‬ ‫ש תן‬
‫ולד הנולד מ״ז‬ ‫אס יש אבנים‬ ‫ש ל חו פ י ת‬
‫בה ל״ד‬
‫ת ו ע ל ת לאשה שלא תפיל י״ז‬
‫לתולעים ולכאב‬ ‫תו ל ע י ם‬ ‫שי בו ר‬
‫ל״ה‬
‫הבטן ד‬
‫ת ר ו פ ה למי שנשרו עפעפיו‬
‫מ ע ר ב ת תי׳ו‬
‫כ״א‬ ‫ת ר ב ו ת רעה מי שיצא‬
‫להחזיר הוסת כ״ב‬ ‫ת רו פ ה‬ ‫לחרבות רעה א׳‬
‫ת ר ו פ ה לנער המקיא ביותר‬ ‫תקח‬ ‫שבבען‬ ‫‘ עי ם‬
‫כ״ג‬ ‫אסמים ב׳ י״א כ״ו‬
‫לאשה שבניה מתיס‬ ‫תו ע ל ת‬ ‫ובני יונה לא יגדל ג׳‬ ‫תו ר י ם‬
‫כ״ד‬ ‫ה׳‬ ‫ת ש מ י ש המטה ד׳‬
‫לחולי הרגלים צ״ה‬ ‫ת רו פ ה‬ ‫תי מ ה שלא יוזק י‬
‫לחולי הקדחת כ״ז‬ ‫ת רו פ ה‬ ‫הבוכה תמיד ז־‬ ‫תינור!‬
‫נ די שלא‪,‬להניח נייר חלק אסרתי להניא פה איזה תיקו׳ ותפיי׳ות‬
‫ושםיר‪ v‬ת לדרךמרבותיני חקדטוני‪/‬זיע״א אשר מצאתי אותסנפ׳ כל כ תנ׳י‬
‫למט׳׳ר ר' אכה׳ו זצוק^׳ל בקונט׳ מיוחד הכי קרא שטי דרך איש‪.‬‬
‫איש פי׳ ההוס׳ עה״ת בס׳ הדרת זקנים איש גיממ׳‬ ‫דמצאהו‬
‫ר פ \ יטו״ש ובמקום אחר הקשיתי לשאול ממ״ש הש״ס‬
‫איש זה גברי‪ \1‬שנא‘ ‪ .‬והאיש‪ -‬גבריל ו ט' ואס כונתס לומר *דמי‬
‫שרמוז בגימס׳ הוא יותר מיב לידיש מגזירה שוה הרי גם מלאך‬
‫גלרי^ רמוז בגימט׳ וכמ״ש הרב בעה״ט ז״ל וז״ל וישבהו האיש בגיממ׳‬
‫מלא׳ך גבריא׳ל ש‪1‬ז׳ו יטו״ש וקודם שנתרץ זה נקדים קישיא אחרת‬
‫שהייתי‪ .‬מקשה בימי חרפי כפי דברי הרב מנועם המלך ז״ל שהיה מתרץ‬
‫לקושיית הזוהיק בש׳ יישלח כתיב חונה מלאך ה׳‪.‬סביב וגו׳ משמע חד‬
‫וכתיב כי מלאכיו וגי׳ משמע חרי ?ותירץ הוא ז״ל ע׳ פ הידוע דשלשה‬
‫אינן רואין ואינם ניזוקים ולכן כשיהיו שני אנשים אז־ ה׳ שולח עמהס‬
‫מלאך א‘ ואזי הס ג׳ זוהו מלאך ה׳ סביב ליריאיו חרי וכשיהיה איש‬
‫אחד שולח ה׳ עמו ב׳ מלאכים וזהו מלאכיו ב‘ יצזה לך שאתה יחיד‬
‫ואד יהיו נ‘ יעו״ש‪> .‬על זה יש להקשית על יוסף הצדיק שהיה‬
‫הולך יחיד איך פגע בו מלאך' אחד דיקא למר כדאית ליה ולמר‬
‫כדאית‪ .‬ליה והלא הואיל והוא לבדו היה צריך לבוא אצלו שני מלאכים‬
‫כדי שיהיו שלשה ולא יזוק ‪:‬‬
‫לע״ד דחדא מתרצת חבירתה דהיינו התום׳ ידעו מדרשה‬ ‫ואפשר‬
‫‪ .‬רז״ל דאיש זה ^רי!ז ואולם הוקשה להם דהיה צריך‬
‫לבוא אצלו שנים שי‪.‬צסרפו עמו ונעשים ג׳ לז׳יא אי׳ש גימ' רפא״ל‬
‫ודרשת רז״ל יע״ן על וישג^הו ■האיש שכן כתיב נמי והאיש גבד!ז באות‬
‫ה׳א יתירה ויפה נדרשת ע״מ שכתב הריב״ה ז׳יל על ויש^זהו האיט‬
‫גימי זהו מלאך גברי!ז ש‪1‬יו אצל וימצאהו איש בלא תיבת ה׳א אותו‬
‫תדרוש על מלאך השני והואיל ותיבת איש גימ׳ רפ‪1‬י בדקדוק לכן‬
‫טפל לומר שמלאך השני הוא מלאך רפג‪ 1‬ואזי נעשו שלשה ודוק‪ .‬מה‬
‫שיש לדקדק לפירוש זה דאס כן למה קבעו ז״ל בתנחומא ויצא ובפרקי‬
‫ריא פרק ל״ח דרשתם על וימצאהו איש ולא על וישג^הו האיש דיותר‬
‫ידמןדק האיש עם והאיש גברי!ז עיי! להרב המחבר אבני ציון בלוית‬
‫ק סויע וישלח שכתב וז״ל ויותר נראה שהוא מלשון האיש שנא׳ אחר‬
‫יישאלהו שהוא מיותר אחר שנא׳ וימצאהו איש הול״ל וישאלהו דוקא‬
 ‫ולמה חזר ואמר האיש על כן דרשוהו על פי הגאמר והאיש גבריג!‬
‫ע״כ יעו״ש‪ .‬ושוב בא לידי ספר תו־ת משה למהרמ״א עה״ת שכתב כ*‬
‫נ׳ איש כתיב וימצאהו אי׳ש וישבהו האי׳ש ויאמר האי׳ש לרמוז שהיו‬
‫עמו ג׳ מלאכיס רפאל וגבריאל ומיכאל אלא דלא רמז בגימט׳ וג״ש‬
‫אלא מג' איש יעוש״ב ועיין בהריב״ה ז״ל ע״פ יישאלהו פרפרת נאה‬
‫יצא עתק ‪:‬‬
‫ל ד ר ד אגב אכתוב מה שנראה לרמוז בפ׳ כי מלאכיו יצוה לך‬
‫״ שכתב רביט שיכוין ס״ת שס המלאך יוה״ך ובזה ראיתי‬
‫לרבני אשכנז שפי׳ בזה כונת מדרש תמוה וז״ל הנפטר מסבירו אל‬
‫יפטר ממנו אלא מתוך דבר הלכה מאי הלכה יחיד ורביס הלכה‬
‫כרבים ע״כ‪ .‬והכונה כי צריך הנפטר מסבירו לכוין בשס יוה״ך בס״ת‬
‫כ׳י מלאכי׳ו יצו׳ה ל׳ך והוא ר״ת יחיד ורבים הלכה כרביס ודו״ק‪:‬‬
‫‪ H i n i‬לפי מ״ש לעיל כי מקרא הנז״ל רומז לב׳ מלאכים ההולכים‬
‫עס היחיד שיהיו כדי ג׳ א״כ למה רמוז בו מלאך א׳ דוקא‬
‫שהוא יוה״ך ואולם אפשי יע׳׳ן ע״פ מה ששמעתי מפי חכמי המערב‬
‫כי מלאך הממונה על הזכירה הוא שם בל״ך והיא שומר ג״כ בדרך‬
‫ובזה אמרו כינת רז״ל הנפטר מחבירו אל יפטר אלא מתוך ד׳בר‬
‫ה׳ ל׳כה כי תוך דבר הלכה הוא אותיות שם בל״ך וזהו שמתוך כך זוכרהו‬
‫שר‪s‬וא ממינה גס על הזכירה ע״כשמעתי מפי רבי חיים משאש ‪:‬‬
‫יע״ן כי מלאכיו יצוה לך ס״ת מלאך יוה״ך לשמרך‬ ‫ומעתה‬
‫בכ׳ל היא אותיות מלאך בל׳ך והרי עכשיו שני מלאכים‬
‫והנה שם בל׳ך תמצא בכלל ע״ב שמית בסידור אותיות אופן אחר‬
‫ודוק‪ .‬וידי״ן מע׳ רבי מכלוך ז״ל תירץ כי הנפטר מחבירו לא יכוין‬
‫כי אם בשם מלאך א׳ כי עתה הרי הוא עמו והוא השלישי וא״כ מלאך‬
‫הב׳ לא יבוא עד שילך הנפטר ממנו יישאר ההילך עם מלאך הראשין‬
‫ואזי יביא השלישי ויכריע והיא נכון ‪:‬‬
‫תפלת הדרך אימרים ויהי בגסוע הארון יכו׳ ובנחה‬
‫יסמר וכי׳ פירשתי בםה״ק טובת מראה כי ידוע כשאדם‬ ‫׳‬
‫בצער בין בים בין ביבשה יאמר אלק׳א דמאיר ענני וכאשר יניח‬
‫יאמר אלק׳א דמאיר היה בעזרי ולא יתלה בזכית עצמו וזה ירמוז‬
‫ויהי בנסוע הארן חסר ו׳ ואות ה׳א שימושית נשאר אר׳ן גימטר׳‬
‫מאיר כי צ״ל אלק׳א דמאיר ענני וגס בטאה מן הדי־ך יאמ״ר הוא‬
‫אותיות מאי׳ר שזכות רמב״ה היא שעמדה לו ילכן דני׳ן סמיכי לה‬
 ‫להאי פרשתא לרמוז שהם להס סגולה לשמירת הדרך כחומה נשגבה‬
‫גס ני׳ן ט׳ן גימ׳ רג״י שלא תאמר כמה מאיר א*כא בשוקא לזה‬
‫עשה סימן שני נוני׳ן שהס בגימ׳ רב״י לרמוז על רבי מאיר ולזה‬
‫עשה הנו׳ן הפוכה להורות נתן כי על ר״מ התנא אשר תיקן הט׳ן הפוכה‬
‫של וימת תרח בחרן וכמ״ש בעניותי; באיוב בספר טובת מרא ה‬
‫לך נא רא׳ה ‪:‬‬
‫ש מ י ר ה לדרך מהרמב״ן ז״ל ילקוט ו׳ אבנים מעל הארון על‬
‫הא׳ יאמר ביר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין‬
‫יבוא עזרי ועל השני יאמר עזרי מעס ה׳ עושה שמיס וארץ ועל‬
‫הג׳ יאמר אל יתן למוט רגלך אל יטס שומרך זאח״כ ישליך הא׳‬
‫ויחזור ויאמר שיר למעלות וכו׳ וישליך הב׳ ויאמר עזרי וכו׳ וישליך הג׳‬
‫ויאמר אל יתן למוט וכו׳ הנה לא יטס וכו׳ עד סוך המזמור‪:‬‬
‫כ ש ת ר צ ה לילך חוץ לעיר ותפחד שיס אצבע קטנה על פיך‬
‫ואמור י ו ה ״ ד ישמרני וילוה אותי ‪:‬‬
‫ב ר כ י א ״ ל הוא מלאך חשוב וטוב להזכירו בעת שאתה מבקש‬
‫לרכיב על הסוס או לישב על עגלה שלא תזיק אותך‬
‫שוס בריה ‪:‬‬
‫א י ת א בבחיי פ׳ מטית ששס המפורש יוצא מאחד עשר פסוקים‬
‫שמתחילים בט׳ן ומסיימים בנו׳ן והוא שלש עשרה אותיות‬
‫ואס תזכור הפסוקים עס השס היוצא מהס לא תירא מפחד כי‬
‫הוא השס המועיל לפחד עכ״ל ‪:‬‬
‫ש מ ע ת י מידי״ן מע׳ הרב המובהק כמהרי״ח זריהין נ״י מפי‬
‫רבני אשכנז ז״ל שנתנו טעס שהנפטר מחבירו לצאת‬
‫לדרך שתוקע לו כפו ע ס כך חבירו ואימר לו לך לשלים הטעס‬
‫הוא דידוע מ״ש המקובלים דשס יב׳ק הוא ממונה על הדרך ישר‬
‫■והפוך הישר רמוז בר״ת ׳יעננ^ ׳ביוס ׳קראנו והפוך רמוז ׳קודשו‬
‫׳בגבורות ׳ישע ושניהם גימטריא דרך לרמוז שהוא ממונה על הדרך‬
‫)וצע״ד זהו הכוונה ישס דרך אראנו בישע אלק׳יס( והנה השס הנ״ל‬
‫רמוז באצבעות ׳זרת ׳קמיצה ׳אמה ׳אצבע ׳גודל ר״ת גימטריא יב״ק‬
‫ולכן תוקעים כפס זל״ז לרמוז שהשס הנ״ל הממונה על הדרך‬
‫יהיה עמו שיגיע לחטו״ל ע׳׳כ שמעתי‪:‬‬ ‫^‬
‫ב ש ב ו ן ז שרוצה לצאת לדרך במוצאי שבח של אוחו שבוע יאמר‬
‫^ פסוקים ‪ )h‬על כפיס ישאונך פן תגוך באבן רגלך על‬
‫שחל ופתן תדרוך תרמוס כפיר ותנין דכיין ‪ k‬המקכורי בדרך דהיינו‬
‫ר״ת יפ״ת ב״ר משי״ו היוצא מר״ת ׳ישאינך ׳פן ׳ת־גיך ׳באבן ׳רגלך‬
‫׳על ׳שחל ׳ופתן ויכוין ־לדרוך אותו תחת רגליי וזהי תדרוך והוא‬
‫מסוגל ע״כ מצאתי כתוב בכתבי חכמי המערב־■ ה'״י‪ ,‬כשירצה האדם‬
‫לילך בדרך יאמר פ׳ גיל על ה׳ דרכן ובפח עליו והוא יעשה ויכוין‬
‫גס כן בנקודותיו שעילה כמגין ע״ב כמנין חסד ואז הוא ניצול שלא‬
‫יתדבק בו ספרא אחרא ע״כ מ׳׳כ‪ .‬עור מ״כ כשיצא האדם מפתח ביתי‬
‫יאמר השלך על ה׳ יהבן והוא יכלכלך‪ .‬ולכיין הניקוד שתחת ה׳ שהוא‬
‫גימכי׳ ע״ב כמנין חס׳ד כמנין ה׳ במליאו כזה יו׳ד ה׳י וא׳ו ה׳י‪:‬‬
‫ס ב ל ה מהרמב״ן ז״ל כשתלך לדרך קח מלח ואמור עליו ז״פ‬
‫מזמור שיר המפלות הבופח;ס בה וכשיפגעי‪ ,‬בך אויבים‬
‫השלך המלח ביניהם ותנצל והיא בדוק ‪:‬‬
‫ס ב ל ה מהאר״י ז״ל האומר פ׳ אלו בכל יום אינו ניזוק לא ביום‬
‫ולא בלילה וכך הוא הסדר יאמר למנצח בנגינות וכי׳‬ ‫י‬
‫ע״ס המזמור יאמר אוחו בשחר קודס זריחת השמש ואח״ך יאמר‬
‫אמתלאי בת כרנבו אימיה ראברהס אע״ה‪ .‬אמחלאי בת עירבתי‬
‫אימיה דהמן‪ .‬הצללפונית אימיה דשמשין אחת;ה ושתי יאח״ך ‪.‬יאמר פ׳‬
‫זה ויאמר אליהם ישראל אביהם ו ט' ואח״ך יאמר‪.‬אתה סתר לי יכי■ ג״פ‬
‫ישר והפוך בפחי בה׳ עדי עד וכו׳ ויה• בנסוע האדון ו ט׳ ובנחה‬
‫יאמר וכו׳ ג״פ ויכיין בנו׳ן של ובנחה נו׳ן הפיכה ויאמר ציון ציון‬
‫למה תבכי צירי צירי יעקב אמן יה ה׳ צבאוח \שס בת אשר שרח‬
‫ויקח אצבעו הקפן ויאמר זשס בת אשר שרח ג״פ ומי‪.‬שיאמר תפלה‬
‫זו בכל יוס בבקר לעוצם אינו ניזוק וה׳ עמו ולא יזיק בעוה״ז‬
‫ולא בעוה״ב כיר״א ‪:‬‬

‫הצעיר היי״א ב״ר רא״ה ז״ל‬

‫הועתק והוכנס לאמטרנס‬

‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תשס״ז‬