Professional Documents
Culture Documents
www.hebrewbooks.org
ע"י חיים תשס״ט
והכני קדרתי ההקכמות מגאוני זמנינו עפ״י כדר קבלתם וקמא קעא ■
. דמשי לידי הבאתים אל בית תדפוק ואין מוקדם ומאוחר בתורה
,־; ה ס כ מ ת ה ר ב נ י ם ה ג או ט פ ש לי ט ״ א
ב׳׳ה
; תן בא לפני מוכ״ז הרבני המופלג וכו׳ מו׳׳ת שלמה ישעי׳ ליפשישץ י״ל
מראצפערעא יצ״ו ובידו מכילה עפה' לקועי אושכים ציצים ופרחים אשר ,י ■
qpbוליקש וחיבר כבוד זקינו תת״כתחקידתמפורקיםבחיבוריותיקריס ■ '■
מו״ה שבתי ז״ל ראב״ד בק׳ אולשיווא וגיקש מגנני תקכמתי להביאו ■י
לבית הדפוק והנה הקפר אין צריך לתקכגוה כי כבל תקכימו גאוני ־ .
וצדיקי זמנינו ובראשם כ״ק אאמו״ר זצלה״ה על חיבוריו ובבר אתמחי !'■
גברא ולא באתי אלא בחד פקוקי דרחגני עבור )ווכ״ז תנ״ל נכד המחבר '
: ^״ל לקרבו ולקייעו ולתת לו מעות קדימה למען יוכל להפיק זממו אל
הפועל להוציא לאור דברי זקינו הנ״ל למען יהי׳ שפתותיו דובבות וכו׳ •-
ומצוה רבת לקרבו כי הוא ת״ח ויר״ש ולראי׳ באעה״ח יום ה׳ וישלח •
•, תרצ״ג לפ״ק.
ישראל צביל״ב אב״ד דק״ק מ׳ קאקאכי והגליל ■
]] ) [Tא ב ל ו ' (f iבאו״ת א)לרי יואר אי׳ מ״ד כ׳ אם אאלת אס
כקבר על הגוף ח ח מהראא ונהגו אבילות כד ת ’ ■י.:
ואס ייבואו הראא לקבור אסצריכין לנהוג אבילות מחדא ■ע״אבאריכוה:
ולדעתי הצעירה יא לפאונו דין זה מא״א מפורא במא׳ אוכת דף מ״ת
ע״ב דהעי א'י ת א\ אס.והיכ א דנמצא ראאו במקום א׳ וגופו במקום
אחר מוליכין הראא אצל הגוף דברי ר״א ר״ע אומר הגוף אצל הראא
וכו׳ ע״א ופאק הרמב״ם ז״ל בפ״כו מת״ר כר״ע הרי דעיקר הואהראא■
וכן הוא א״א מפורא במא׳ עירובין דף מ״א ע״א עמד ר׳ יוחנן ב״ן
על רגליו ואמר דבתר ריאא גופא.־ אזיל ע״א ואני תמת על הגאון
בעל; באר ■אבע בהאובה אי׳ אלא זכר מהגמרא עירובין תנ״ל■ ע״א
וא׳׳ע לפי״ז יא לומר אתאבילות אל הנהרג הנ״ל צריכין עוד הפעם׳.
’ . ,לנהוג ’ א ם יבא הראא כנלע״ד ■
מזריע ד׳ ;]ט[ ) א ד ם ( אדם הוא היותר חשוב מאיש זוה״ק פ׳
מ״ח ע״א ומכאן יש תתירה למ״ש רביכו מהרש״א
ת״ל בחא״ג בפ׳ ג״פ אהא דאמרו שם בג׳ עבירות אין אדם ניצל ,בכל
־־יום וכ׳■ המהרש״א' ז״ל דייק למכיקע אדם דעלמא אבל צדיק וחתיד
-ניצל ע״ש והביאו מרן החיד״א ז״ל בשה״ג מערכת ג׳ pו qאות ראב״ן
■ע״ש והרי מכאן מפורש יוצא מפי רז״ל בזוה״ק דאדם הוא היותר
■ חשוב מאיש וצ״ע כ ע ת • • י
א ד ט נשו״תח״צ תי׳ צ״ג כשאל אם אדם שנברא ע״י תפר יצירה ׳]י[
אם יכולין לצרפו למבין עשרה ולכל דבר שבקדושה ,ועיין
■ברכ״י תי׳ כ״ה ובת׳ צח״ק 'למרן החיד״א ז״ל במערכת ירד אות ז״ך
.ובת׳ דרכי משובה תי׳ זה' אות י״א ציין בזה לכמה׳ תפרים ע״ש ולעכ״ד
אמרו ז״ל בשעה שבני־ יעקב .שבעי .ק״ה מכרו יש להביא ראי׳ דהא
■את־ יותף למדיכים לא הי׳ שם כי אם ע׳ אחים ו א ת פו את השם
ב״ה ועשו .חרם שלא^ לגלות • הדבר וקשה ל מ ה .הי׳ להם .ל ש ת ■ qאת
■השם למנין עשרה ולמה לא בראו גברא ע״י ת׳ יצירה ולצרן<.אותג
•למכין עקרה שהרי כ׳ השלה״ק •שבכי יעקב בראו נקיבה ע״י .ת׳ יצירה.
עעי״ז חשד אותם qpvבעריות והו״ד בק׳ דר״ת שם ,א׳׳ו דכל מקו ם,
■שצריכין עשרה למכיץ דבר שבקדושה אין יכולין לצר . qאת'הבריאה'
•הכ״ל כמ״ש הח״צ דל שוב מצאתי בת׳ שה״ג שהעיר ,.בזה .במקום א׳.
אמרו רז״ל במת׳ תענית משכככת אדר מרבץ נשמחה !]יא[ )אדר(
ובר
לקוטי שושגיב! מערכרת אלף* .
ובר לקראל דקלה כל׳ דינק בהדל כנכו״ס טמצק ט׳ בקדר דברינז
מזלי׳ ועלץ ק״ת״ חאר׳ס קל׳ קק״ו ppא,ל לו א׳ על ננה ולמה הממיניוהו
..רבוהלכו העור וה p״ע ולא הבלאו דין ־זה בא״ע וכבר כהבתי בזה
במק״א וכע ת כ״ל דאפ״ל דסאו גנפכל המלנלס והננוקרלם עתה בעוה״ר
ותת,ל)צ pרו להpופעלס לו מ ר' ד מ ה סיצא היקראל צדק בדיכו לא מ פ ט
שהאמת א תו' א ל א שעמדו בדין בחודש הזה קבריא מזלו פל לפראג
ורוע מזלו של העכו״ם אבל .באמת הצדק עס העכו״ס וע״כ מ עע ס ז ה
,השמלעוהו רבוהלכו בעלי הש״ע מלהביא דין זה כן כ״ל ,
]יג[ ) ,א ה ב ה ( בקפר ד ב ק.ל פי למרן ,חחיד״א ז״ל מע׳ •א׳ אות
‘ אהבה ,הביא ק ם פלוגתה הראשונים ז״ל אם האדם .
אוהב .את גופו יותר מבנו או לא ע״ש ותמי׳ לי שלא הביא גמרא
ערוכה קכהדרין ׳ qiכ״ה ע״א דאצנר לי׳ אבישי ב'״צ לדוד הצנלך ע״ת
אפיך צלותיך בר ברך קירא ליזבון ואה לא הצעער ע״ש הרי מפורש
. בהדי׳ לאדם אוהב את .בכו יותר מגופו עיין שם וצ״ע
]כז[ )אייר(
איי״ר ר״ת אויבי ישובו יבושי מ עו ר ״ ת אברהם י צ ח ק
יעקב רחל ורשב״י שהוא ניצוץ האבות נולד ב חוד ק .
אייר קפר יוקף אברהם הרד בק׳ פדה את אברהם מע׳ א׳ ו א פ״ג
שעל שם זה כקרא החודש הזה בשם אייר ובשם זיו מפני שבחודש הז ת
כולד הצדיק רשב״י שהאיר בזיוו לכל העולם בקפרו ת״ק הנקרא זוהר
שהוא אור המאיר לכל העולם ומן העולם ועד קוף העולם ובחודכו
הזה נתגלה הזוהר הקדוש כ)ל״ש בקה״ק בכי״ש י במאמר ל״ג בעומר ע״ש
אמרו רדל ברכוה ]ד׳ ק״ג ע.א[ ]לא[ ).אין מ15נחין בימין(
אץ מקנחין בימין וכ׳ הגאון רקג־פ י ו ו !
ז״ל בקיצור ק״ע קי׳ ד׳ בתג״ה קם וז״ל בק״ע קל הגאון התכיא ז״ל כ׳ ומי
קאיכו איקתכיק ומקכח בעצבעותיו ממק לא יקכח ביד ימין וכו׳ ולא ידעתי
מכא לי׳ הא ולפי פקנוות העכץ׳ כראה דגם כקמקכח בכייר
וכדומה לא יקכח בימין הרי אכו רואין קגס בימי חז״ל הי׳ הדרך לקכח ע״י
איזה דבר ולא באצבעותיו ממק אקר ע״כ תתירו לטלנול אבכים בקבת
]קבת ד׳ פ״א ואו״ח לקי׳ קר׳ב[ וכן אקרו לפכות בקדת כיר בקבת מקום
גזירה קמא יבא לאקוויי גומות וא״כ תמה על עצמך וכי ר׳ יהוקיע ור׳
עקיבא ]ברכות ד׳ ק״ב[ קכחו באצבעותיהם ממק'שלא כדרך כל הארץ ותכה
באיטר פלפלו האחרוכים ז״ל והפמ״ג במ״ז כ׳ וקפק דרבכן באין ברירה
א qכה״ג לקולא ואמאי אין בלירה יקכח בכייר וכדומה א״ו ק״ל דגם בכה״ג
לא יקכח בימין וכן יק להוכיח מהך דאו״ח קי׳ מ״ג אוחזן בימיכו וק״ל
עכ״ל ואכי אומל דלדעתי תצעילה הדין עם הגאון חתכי׳ ז״ל דלפי מ״ק
המהרק״א־־ ז״ל־בד״ה מפכי־קקוקר בימין תפיליו וע״כ לא יעקה בה מ ע ק ה
בזיון דהייכו לא יקכח בת ע״ק ומעקה בזיון הוא דוקא בידיו ממק ולא ע״י
איזה דבל כמו קאמלו לז״ל ]בפקחים ד׳ כ״ז ע״א[ על יקקכל איק כ״ב
קמכבד א״ע דהות כליך ידיו בקיראי ועביד עבודה ע״ק הרי דע״י איזה
דבר מיקרי מכבד א״ע וע״י ידיו ממק לא הי׳ מיקרי מכבד א״ע אלא הי׳ מבזה
א״ע ע״י עבודת וא״כ כלאה מכאןדבזיוןל א מקלי לק בידיו ממק וכן כלאת
>נדבלי המלס״א קם להלן קכ׳ א״כ מטעם קאוכל בה לאוי להיות כקויים
ביותר קלא ימאק לו המאכל ע״ק ואס הי׳ תדרך לקכח באיזה דבל אמאי
ימאק לו ה מ אקל ע״י קמקכח־בת־א״ו קהי׳ דרכם לקכח ביד בלי קום דבר
ומת קהקקה והרי התירו לטלטל אבכים בקבת וכו׳ וכן מה קתקקת וכי ר״י
ור״עקכחו באצבעותיהם וכו׳ אומר אכי דהרי אין דרךמקכחין לקכח בפ״א׳ לק
הלבה פעמים כמ״ק בלק״י ד׳ פ״א בד״ה כזית ע״ק וא״כ בקיכוח הראקון
הי׳ דרכן לקכח ביד כדי להקיל הרעי הכדבק קם ואח״כ הי׳ מקכחין
ע״י איזה דבר כדי קלא יהי׳ קום צואה על בקרו ו א׳כ בקיכוח תראקון
־יכול להיות קגס ר״י ור״ע הי׳ מקכחין בידים ממק בלי קום; דבר וא״כ
מה
■ למוטי שושנים טערכר־* אל, 1. ?1
, ־׳' ■■ ה'’ ■'■•'■-׳־’ .,ז . .
מת אהתירו רז״ל כענעגאבנים כביתכ״ק אין ה״כ דתי׳ נליפן כקנס גס בזס•
אבל כלןיכור ,תראגזון הי׳ בידו)גגגת־־ומה תהוכיח)נקי/מ״ג אכ׳דאוסזין בימיכר ,
הכתלדכההגאוןהתכיאז״לצליכיןאנו לומל'--דמיילי שס דאין בידו שוס• ׳.־
איזה דבל ללןכח ומ״ה הוא מאנה בידו ממש ■ע״כ אוחז בידו הימין התפילין ־
כדי לקנח בשמאל ותבן ועוד יש להביא לאי׳ מש״כ או״ח קי׳ תשי״ג• p .עי '• q
ג׳ אס עקת צלכיו וקנס מוהר ללחו-ץ .דהו״ל ידיו )נבזבלכות כי׳ש הלי דתי^ :
- , ...דרכן לקכת׳־כיד ממש כ״ש ' ־ * ׳'
אהליהס־ ללון ושוכוחין...אוהג ופיו ׳ מתוח׳ '.׳ע״ג י תידו ת,ו הלו ח 'כובלת
ללהחתיר ■וללצעכן*.שלא..,יהקללןכ היץ• וכו׳•• ע״ש •הלי שללפו,לש יוצא הדין; 't־
מפי לש״י״ז׳׳ל שכן הי׳ ־המנהג־ -לפשנת ,ואץ גו שוס 'צרןפןרן ואלו.הי׳•'■
זוכליס ^רבכןס■ הג.אוני.ס' קכ״לי-מדברי'.רש׳׳יי ז׳׳כ הכ״כי^לא הי? צליכיס■
' ■ • • ׳ • ' ־ • :לככ^הפכפואס שפלפלו׳ שם. ׳
תחודש הקשי מכיקן נקרא אלול ואפ״ל עפימ״ש ז״נל ]לן[ )אלול(
בב״מ ק״ת ע״א באתרא דמעילין כורא באוללא וכר׳
פירש״י f״ל לתפוחה אחת הקול? שק ע״ש ותכת כל ימות תקיץ תפירו ת
ישעחין ע״פ תשדה לינא וע״ש זת כקרא קיץ כמ״ש גלש״י ז״ל שס
ק״ו ע״ב בד״ת קציר ע־׳ש ועתה בחודק הזה מתקבצים אותם באוללא
על תפוחי אחת וע״כ כקרא החודש הזה אלול ע״ש זה ועת ת אקיפה
בחודש תשרי שאז מאקפין הכול אל חבית ככ״ל.
כ׳ הרמ״א באו״ח קי׳ הקפ״א מר״ח אלול ואילך ]לח[ )אלול(
מתחילין לתקוע אחר תפילה שחרית ויש מקומות
שתוקעין ג״כ ערבית עכ״ל ומקור דבר זה הוא כלא״ש קוך מק׳ ר״ת
ובעור מפרדר״א פמ״ו שכ׳ ולכך התקינו חכמים שיהי׳ תוקעין בשופר
בר״ח אלול בכל שנת ושנת כדי להזהיר אה ישלאל שישובו בתשובת ע״ש וכ׳
הלא״ש וכן נהגו באשכנ״ז לתקוע כל חודש אלול בוקר וערב אחר
התפלה ע״ש וכ' הלא״ש והנה קשת לי למ״ל מברכין על התקיעות
קהוקעין בר״ח אלול ואי משום שאן אלו התקיעות משום חיוב רק
תקנת חכמים או מנהג בעלמא הא )נברכין על כמת תקנוה חכמים
ועל כמה מנהגים ולמה לא יברכו גם על התקיעות שתוקעין באלול
ובקעיך ג׳ כתב שם תרמ״א ואין הוקעין בער״ה כ׳ הע״ז כדי להפקיק
בין תקיעות שתם דרבנן ובין תקיעות דר״ה שהם דאורייתא עכ״ד
ועיין באשל אברהם שם וא״כ למה לא יברכו כמו על שאר מצרת
דרבנן כמו נ ק חנוכת והלל ועוד כו״כ מצות כמו מרור בזת״ז וצ״ע
ועיין בח״ק חי״ד קי׳ קצ״א באריכות שהקשה על היש אומרים דאין
מברכין על המנהג ולמת באמת אין מברכין כיון דהחיוב עלינו לקיים
המנהג משום אל הנווש ת״א ומנדין למי שעובר על המנהג וא״כ
למה לא נכרך ע״ש וא״כ בודאי קשה כנ״ל דאך אם נאמר שהתקיעות
שחוקעין בחודש אלול הוא רק מנהג הרי גם מנהג מועל עלינו לקיים
כמ״ש תח״ק וראיתי׳ כשו״ת מהרמ״ש בחי״ד שי׳ שע״ד שכ׳ דוקא במנהג
שהוא לקייג למצוה או שמצינו ושייכה המצות ההוא ביום אחר ומשם
נשתלשל מצד המנהג לנהוג כן גם בימים אחרים וכיון דמברכין על
העיקר יכולין לברך ג״כ על המנהג שהוא קניך מן המצות ועיקר
לשון קאי על עיקר הווצות וע״כ אין מברכין על עבילת עיות״כ דלא
נשתלשל )ננהג זה מעבילת נדה או עבילת גר אבל הדלקת נר ביות״כ
נשתלשל )נן תקנות הדלקת נר שבת ויו״ע ולכך שפיר מברכין על הלל
בר״ ח
לקוטי שושנים סערכת אלף
בר״ח שכשהלשל מן החיוב שאומרים הלל במועדים וירכו וכן ס ד ל ק ת
נר חנוכה בביהכ״ב שנמשך וכשמלשל מעיקר מצות כ״ח עכ״ד ע״ ^
באריכות וא״כ ולפי׳^ בודאי קשה מה שהקשותי הא תקיעות שופד
באלול נשתלשל מן מצות תק״ש מה שתוקעין בר״ה ו מנו בר״ה ה ת קי עו ת
הוא לעורר לב העם לתשובה כמ״ש הרמב״ם ז״ל ע״ש עורו י שנים
ה״נ התקיעות של חודש אלול הוא )נשום תשובה כמ״ש לעיל ב שם
הפדר״א וא״כ למה לא מברכין לפי הכלל שכ׳ הו״און מהרגנ״ש הנ״כ/
ואפ״ל כלל בענין זה דכל מנהג שפשנוה בכל ישראל וקבלו עליהם
לנהוג כן על מנהג זה בודאי מברכין ועל מנהג שלא פשכוה ב כ ל
ישראל ובקצק מקומות לא קבלו עליהם הנננהג ההוא וא״כ א qבגנקוס
שקבלו עליהם המנהג אין מברכין עליו וננעהה אפ״ל שהק״ש בחודשן
אלול המנהג הזה לא נתפשכוה בכל ישראל והא ראי' שמרן ה מ ח ב ד
גש״ע לא הביא כלל המנהג ההוא וגם הרא״ש כ׳ וכן נהגי באשכנ״ז
משמע מלשונו דדוקא בגנדינת׳אשכנ״ז נהג כן אבל לא בשאר מ קו מו ת
וע״כ הרמ״א ז״ל שהוא הי׳ מבני אשכנ״ז הביא מנ הג זה ואפשר בגנדינלת
קפרד במקוגנוה של מרן הב״י לא נהגו כן אבל הנננהג שמברכין ע ע
׳הדלקת נ״ח בביהכ״נ זה מונ ה ג פשעה בכל ישראל וגנרן המחבר הביאר
בש״ע קי׳ הרע״א וכן .המנהג שמברכין על הלל בר״ח המנהג של ק רי א ת
הלל ■בר״ח פשעה בכל ישראל ע״פ פקק הרמ״א דגם יחיד יברך ו ר אי הי
כשערי השובה קי׳ תרע״א ק״ק ירד שהח״צ המה על הונחבר ש פ ק ק
שמדליקין בביהכ״נ ומברכין דהא עיקר עע ם הריכי״ש שמגננו י מ קו ד
דין זה הלא כ)לו שמברכין על הלל בר״ח שהוא ממנהגא וא״כ ה מ ח ב ד
שפקק בהר״ח כהרמב״ם וכ' שכן נוהגים במלכות ארז ישראל ו א ״ ע
לדידהו א ץ לברך בנ״ח^של ביהכ״נ ע״ש ולדעתי לא קשה מידי ד ה א-
נודע הכלל שבכל מקום שהביא מרן הננחבר ב׳ דיעות נש״ע ה די ע ת
ה״א העיקר ,בעיניו ובהלכות ר״ח הביא בהחלת דיעה א' שיש או מ רי ס
לברך על הלל בר״ח ואח״כ תביא דיעה נ׳ ליש אוגנרים שאף ה צ בוד
אין מברך וזה ד ע ה הרמב״ם וכן נוהגין בכל מלכות א״י עכ״ל ו א ״ ע
אם הי׳ מרן הב״י ז״ל נראה בעיניו להלכה כדיעה זה כונו שכוהגין
שם במלכות א״י לונה לא הביא דיעה זו בתחלה דאין מברכיו ל ען
נוהגין במלכות א״י ואח״כ הי׳ לו להביא כ' שיש אומרים דיש ל ב ר ך■
ואז הי׳ נראה לכל דמרן הב״י ק״ל להלכה דאין לברך על הלל בר״ ת
אלא ו ד אי .דנ ר א ה לו למרן תב״י להלכת דיש לברך .על קריאת ה ל צ
בר״ח מע ע ם כיון שפשע ה מנהג של קדיאם הלל בר״ח בכל ת פו צו ת•
ישראל ועל מנ הג כזה יש■ לברך ע״כ הביא דיעה זו בראשונה ו א ח ״ ע
הביא דיעה השני׳ שכן הגננהג שם אבל הוא ז״ל לא ק״ל כן ו ע ״ ע
שפיר פקק בה״ח דיש לברך על נ״ה בביתכ״נ ו מעמה פקקי הב״י
ב ש״עלא קמרי כלל אהדדי וע״כ כתב המחבר בש״ע קי' חל״י י ש־ תי
שאומר שמברך על הדלקת נ ד ביוהכ״פ משום שיש מקומות שנ הגו
שלא להדליק א״כ לא פשע ה מנהג בכל ישראל ע״כ כ׳ כלשון יש
■ שאומר
יא לקוטי שושנים מערכית אלף
קאומר כי מן הדין אין חייבין לברך על מנהג כזה אבל צ״ע שהרמ״א
אס ס וכן המכהו ,במדינות אלו ועיין בפרמ״נ בהקדמה o pהחילוק
היכא שהביא הרמ״א ז״ל והכי נהוג או וכן המנהג ע״א ומעתה אפאר
באמת לא נראה בעיניו המנהג ההוא.
בקבת ד׳ חל״ק ע״א אמר אביי מי קברר! . ]מט )ר׳ אליעזר(
ר׳ אליעזר אדר״מ קאי דאמר חייב חעא»ת
אדרבכן קאי לכל׳ וצריך עיון לי לפי״מ קהגי׳ הגאון ר״יפלק ז״לבפ״ר
במק׳ ב״מ לדח רבי אלעזר תחת רבי אליעזר דאי ר׳ אליעזר הרי
הי׳ זמן רב קודם ר״מ ע״ק וא״כ קקה כאן האיך אפקר למור קרבי
אליעזר קאי אדר״מ ,קהי׳ זמן רב קלדם ר״מ וצע״ג לעיין לעיל בקברג
ד qק״ב .קל qע״א לגם קם צ״ע לדל״ק
ס, - בקפר מנות אפריס תי׳ תש״ג קעי qז׳ ]מז[ )אמיתי(
וכך שהקליחה של י״ג מדות אזכרה אלקיס י
חיבר ר׳ אמיתי כמ״ש בק׳ חקידים ע״ש ותכה פלא כעיני שחפשהי
בחפש מחופש ־ולא מצאתי בשוס מקוס מוזכר שס זה אמית״י וגס■ . .
חפשתי במבוא לפיוכויס שחיבר הרב החכס הרא״ה ז״ל ולא תזכיר שס
שס בעל פיוכו שהי׳ שמו אמיתי ואדרבה כ׳ שס ד׳ ד׳ אל רחוס וחנוך
וכו׳ חיבר ר׳ אמנון בר שפנוי׳ ע״ש ובודאי הוא הוא השליחה שס
אזכרת אלקיס וכו׳ ואין לומר ששמו הי׳ אמנון רק הבינוי שלו הי׳ ■
אמיתי רעל שס הכינוי יקד הפייכו הזה אזכרה וכו׳ הכת באמת ז ה ; .
דוחק כמובן וע״כ צ״ע בדבר הזה׳ שוב בא לידי קפר העכייס לרביכר
המחקר ה״ק הראב״ע ז״ל אשר כדפש בלאכדאן שכת תרש״א ובאופו נ ד פ ק ־
איזה שו״ת לגדולי הראשוכיס ז״ל ובצד כ״א מצאתי שס שכ׳ וז״ל וחרב .
ר״י הזקן בר״י הגיד ששמע מרביכו החשיד ז״ל שתחיכת והוא ר חו ס
יאדו תלשה גאוני׳ עמודי עולס רבי אמיתי ורבי שפנוי׳ ורבי יו ש פי ך ,י
■ ■ וכו׳ ע״ש. .
אמן בבאת״ע באו״ח אי׳ כ״ה אות י״א אס מותר ]מלו[ )אמן(
לענות אמן בין תפלה ש״י לתפלה ש״ר אחר ברכת י ■
חבירו שבירך על תפילין שהוא מחלוקת הפוסקיס שבשו״ת דבר שמואב .׳
אי׳ קמ״ב פסק דאין לענות אמן ובאו״ת פכיס מאירות ח״א אי׳ יו״ד
דעהו שמותר.לענות אמן אחר ברכת חבירו עיי״ש בשו״ת אי׳ הנ״ל־',־
א״ק יא׳ ובשו״ת יד יצחק ח״ב אי׳ רמ״ג ובשו״ת מנחת אלעזר ח״א ,־■
אי׳ ^׳ qמ״ש בזה ולי הצעיר נראה דהכה בזוה״ק פ׳ ויגש ד׳ ר״ה ע״ב ■ ,
איהא אס וז״ל תכיכין אין )נפאיקין בין גאולה להפלת כמת דלא
מפאיקין בין תפלה ש״י להפלה ש״ר דבעי למחזי דכלא חד ע כ ״ ב:
ומעתה י״ל דהדבר תלוי בזה דלשינות רביכו המחבר בא״ע קי׳ ק״ן• ■/
אעי qז׳ שפאק שס כהזתר ה״ק הכ״ל דאינו אומר אמן אחר ג א ל ;,
ישראל משוס הפאק א״כ ה״ה דאיכו רשאי להפאיק בין תפילין א״י ,
לתפילין של ראש ואפשר דבין תפילין של יד לתפילין של ראש עו ד ־-.־
תמיר יותר לדעת הזוהר מבין גאולת להפלת דהרי הזוהר ה״ק ל מד •,
דין הפאק בין גאולת לתפלה מדין הפאק בין הפלה של .יד לתפלה - .
של ראש משמע דזת פשינוא לן יותר אבל לדעת הרמ״א ז״כ שס ,
דא״ל דעוכין אמן אחר גאל ישראל א״כ ה״ה דא״ל דמוהר לעכוה א מך•
גץ
יג למוטי שושנים מערכת אל!ז
בין תפלה של Tלתפלה א״ר וא״כ אותן הכוהגין כד ע ת רביכו המחבר
כל בעלי חכמי הקבלה וכ״פ בק״ע עפ״י דעת הזוהר וכן כוהגין
הסלה״ק וכ״כ הבאיה״ע בקי׳ ק״ו ק״ק י״ג בשם הרא״ם ע״ש וא״כ
לפי״ז אקור לענות אמן אחר ברכת חבירו בין תפלה של יד לתפלה
של לאש אבל אותן הנוהגים כדעת מרן הרמ״א ז״ל לענות אמן אחר
ברכת גאל יקראל משוס דלא חשוב הפקק ה״ה דמותר לו לענות אמן
בין הפלה של יד להפלה של לאש וע״כ שפיר תפקו הגאונים ז״ל
להגאון בעל פנים מא^רות ז״ל בזה שכ׳ שהדבר פשונו י אצלו כביעא
בכוהחא ננ״ש ובמכ״ה לא זכר שר באותו שעה מדברי הזוהר הנ״ל.
) D1א נ ש י ם ( בק׳ גנזי חיים להגאון מרה חיים פלאגי ז״ל מע׳
א׳ קי׳ ק״ד כ׳ אנשים בעבעם יש להם זכירה ולכך > ,
נקראים זכרים והנקיבות יק להס שכחה לכך נקראו נשים מלשון
נשיתי עובה הישב״ץ בק׳ מג״א פ״א מ״ד ועיין בקידושין ד׳ מ״א
שאמרו יו״ד קכין שכחה ירדו לעולם ע׳ לקחו נשים וא׳ כל העולם
4וכו׳
ל ק ו ט י שו שני כ ש מ ^ ר כ ת א ל ף .
וכף ע״ש הכת מ״ת ר׳ )נ״א הוא כו״ק וצ״ל מ״כו אבל מוכ״ת כ׳ זאת
שלא בעיון בקפר וכהחלq־ לו בזכרוכו בלן סיח״ה לשכת״ת מ במף שס
׳ איתא יו״ד קגין שיחה ירדו לעולם וע׳ לקחו כשיס אבל שכס״ת לא
נמצא ב מד שס כלל ופלא הפלא על רב האי גאון בזה. ■
ועיין 1נ ג [ ) א ר ן ( אמרו ז״ל בר״ת ד qכ״ג עשרת מיני ארזים• ׳הס
ע״א בתוק׳ שם בד׳ה שיעת ובתוק׳ ע״ז ד qי״ד
ופלא בד״ת הורניתא שכ׳ בשס ר״ת דתרי גווכא תורכיתא כינהו ע״ש
דתא ־ בעיני שלא הביאו ראי׳ מג״מ גיען ד qכ״ז ע״א .דאמרו’ שס
שתלד כהיגו כי תוה מתילד ינוקא הוו שתלו אלזא ינקותא הוו
כחתס , הורניתא ע״ש והוא ראי׳ אליגנתא לדברי ר״ת ד ל עס ישרים
,־ ועיין בגנתרש״א .ד ל בחא״ג שס. י
למוטי שושנים מערכת א
כל■ הרוומר בכל ׳ום קפיעיל מזווור נ דו ד ]גד[ )ארוכת ימיפ(
■ ■ ■ אליך ד׳ כפ?ז א?א וכו׳ יהי׳ בצווק ?לא
׳ ימות בקצירה ?כיס מדר? סלפיוה ככ : qחייס
בפ״ה ביו״ד קי׳ רכ״ס אות כ״ה כהב ]נה[ )ארץ ישראל(
מ?ס הר?ב״? ?העלי׳ לא״י איכו אלא.- . .י
הכ?ר מצוה ?איןהמצוה אלא לדור בא״י וא״כ הנ?בע לעלוה לא״י
יכול לי?אול על כדרו ואינו יככ?בע■ לקיים המצוה ?אינו יכול לי?אול
עליו סבל אס כ?בע ?ידור בא׳^י אינו יכול ׳לקאול על הקבועה עכ״ד
וכ״כ הגאון בהיהוה יד ?אול ואצלי הדבר המי׳ ולא אוכל להבין
כפסונוו הרי אמרו רז-״ל בקו^ מק׳ כהובוה כל ההולך ד׳ אמוה בא״י
הר״ז בן עוהי־׳ב ע״? וא״כ כ?מע ?ג ס עלי׳ לא״י הוי ג״כ )נצוה רבה
Yא ? qבאמת אמרו ז״ל ? ?.קול ה דירה א״י כנגד כל המצות אבל
עכ״פ גס עלי׳ לא״י בלי דירה בה הוי מצות ג״כ וצע״ג לדעתי■ .
אמרו רז״ל הכוקא א?ת צריך ?יבדוק באחי׳ ?נאמר ]גל[ )אשה(
רקח אהלן א ה ,א לי ? ב עי ב ה עמ'יכדב.,-אחות גחקון ..
וכו׳ ולולא דמקתפיכא לומר סדשוה ;־כ״ל דוקא אחי׳ מן האס
קי׳ נו׳ ״ברית אבות^^ ולא אחי׳ -.מן האב ועיי\ בקפלי
'׳ ,אות כ״ג ואות ־ כייר .ו ד ר ק היעב .׳ .־ '
, ^ . . . .
בזיון לסכם העיר דבא לפניו אי Pמתרעם עליו בכעת )בזיול(
מנכה על הקפקל תלפכיו ומדבר לו תרעומות והכאה *
יזו אפי׳ תהוא על דוגנם חו״ל מבזה לסכם ראוי לעוכס ע״ד תאמרו מי
תאיכו יכול ל ה ט ת על הסמור מכה האוכ qוממ״ת הפותחים הראי׳
ביזוי לחכם כ״ס ב ח מות קול והכאה על התפתל ]תפר פדה את אברהם
מ ע׳ ב׳[ ודבריו נכונים מאוד בפרנו גד סמכה בידו בעזות על
הסלחן סל חת״ח העיר בודאי הוא ראוי׳ לעונס דהרי הסלחן סל הת״ח
רומח למזבח ותסמיס קדוסה .להתפרים אסר הת״ח לומד בהם ואוי
' לו )ני סמבזח ת״ח כי אין תרופה לווכתו לא בזה ולא בבא.
רבינו בחיי בר׳ אסר מתקרעא חיבר פירוסו 1ד[ ר׳^)בחיי ז״ל(
על ההורה והי׳ תלמיד הרסב״א ז״ל ורבים
תסבו סהוא בן הרא״סולא הוא סלא הזכיר בספרו לא הרא״ס ולא בניו
הרבנים וכו׳ והרב צדה לדרך מזכיר"ח׳ בנים סהי׳ להרא״ס ז״ל ומזכיר ,
סמות כולם ולא הוזכר רבינו בחיי ועוד סלא הזכיר לאביו בלסון כבוד
ד ק רני א מי תפר ס ה״ג)נ ע׳ ג מ לי ם מע׳ תפרים ע״ס ועיין בת׳ רב פעלים
אות ד׳ בד״ה מדרס דורסי רסימות כ׳ הביא הר״י בן הרא׳׳ס בעור ארח תי׳
קי״ח וכו׳ וכן הביא הבחיי אחיו ז״ל'פ׳ יתרוע״ס ופלא בעיני סהבעל הערות
־על הק׳ הנ״ל לא העיר סם כלל בזה ועוד פלא בעיני סמצאתי ברבינו
5חיי ז״ל בפ׳ בהעלותך על פ׳ פתאום מתיים סם מפי א״א רבי נתן ז״ל
פכ״ל ובהקדמה כ׳ אני בחיי בן אסר והוא פלא ואפסר סהוא ע״ת וצ״ל
אדוני מורי וצ״ע.
בקפר דבס לפי מערכת ב׳ אות בעל המה על דברי 1ה[ בטל
תות׳ חדקים ב pו qמק׳ תועה סכ׳ דלסון בעל מס מע
דבעל לגמרי ותמה ע״ז )נדברי הרא״ק בתוספותיו קכ׳ גבי בעלה סירא
פראנדא דר״ל דאינו מצוי כ״כ אבל לא בעל לגמרי ע״ס סמאריך קצת בזת
ואני תמה למה; צריך להביא ממרחק לח)לו הלא כן כתבו רבותינו בעלי
התות׳ ז״ל בכ״מ והוא בקבת ד׳ כ׳ • ע״ב בד״ת אנן ובב״מ ד׳ כ״ע בד״ת
בז כו מ ת ובחולין ד׳ פ״ד בד״ה בזוגותיא ע״ק וכן מסמע מדברי התות׳
בננגילה ד׳ ד׳ בד״ה מבעלין ודוק קם סוב מצאתי בת׳ קהי״ע בחלק מענ ה
לקון קהביא ראי׳ מריס )נק׳)נגילה קהקסו קם והא אין בי״ד יכול לבעל
^נו למידין דא^ ^דלא-עאר). דברי ב״ד ח בי מ א א ״ ט ג מ ל
דברי ב״ד חבירו לגמרי רק דננקנה .מדברי ב״ד מכמות קתיקנו הם מקרי
ביעול דהא התם סינו מיום אל יום הוי וקרי לי׳ ביעול עכ״ל /ו עיין ב ק ב תד׳
קי״ב ע ״ א מ קו ס ס לו ם בי ת ב ע ל 1ב פ ת חי ם -ד׳ פ ״ ח ננ ״ ב.ו בגי עין ד׳ מ״א
ובחגיגה ד׳ ב׳ גבי מי קחציו עבד וחציו בן חורין דפריך -יבעל ע״ק ד מס מע
בעל ' .
:׳ - לקוטי שי שני ם מערכרת נ^ת׳ ' ׳
בעל כנמרל וע>ץ ברכות ד׳> rע״ב וכל מקום ת״ח בעניס 'c1׳ c mכיל)^•־
בעלני איכא בסוקא,ויש בעני) זה כ״)נ לדינא בככץ נר האמור לאשתי»תעי
, , זה במל הוא ועיין בקפר מע״ת אות ר״ג והבן.
) ב י נ ש א ( עין מק׳ שבת ר׳ נ״נ ע״ב ברש״י ובתות׳ ד״ה דבי כ pא'.^, ]ו[
. .וזה רבות בשנים אבר כתבתי עת׳ ;/בתוק׳ שם כעליך^ ■
מ ת׳ ביצה ד׳כ״נו דאיתא.שם ואי לאו דסזיא מבי כסא ע״ש דמוכת
ה״א של רש״י ז״ל וכפי׳ התוק׳ע״ ש וכעת מצאתי בק׳ שד״ת תלק פ א ר ! ”
wכי תיי'-./
הסדה מע׳ ב׳ קי׳ מ״ד שהביא כן נשם ^הנאון מהרי׳־ע■ ב״ף ז״ל וכר
מאוד וציין עוד ליבמות ד׳.ת״ק ע״בוב״דק״ו ע״א ונס הב^א לשס ק׳ כ״ר־< 7 :־
לציין מק׳ ב״מ ד׳ פ״ד ע״ב דביההודר״א בר״ש .דאימר דא אזלא לבי
והיינו שהלכת לבית אסי׳ ע״ש ועיין בקי־'כסלת שבעה קי׳ י״ב אות )ד׳לז '־’
. שכ׳ דב״פ מ״ש יש לנרוק ד>בי נשי׳ היינו ר״ל דג א א שכ תי׳לנבלא דב י
של אשתו מבית אכי׳.של אשתו ולכן דרןדקת הנמ׳ ו ס דבי נשי׳ בת״א ופירוקןך ׳ •
הה״א במפיקןר״ל דבי.כשי שלה.,עכ״ל וראיתי בנליון הקפר שם ■שע׳ד......
הרב הנאון ולתר״א הורוויץ ז״ל אבדק■־ק ראהאמין וז״ל עיין כר^רת'״ '
מ״מ ואימא.היכא דהדיע.לבי לשא לשם מי?רי אף באבי׳ חי עיין בתוק■■/־;;
שס ומת יענה.שים דלא,כ׳ במפיק 'ה׳׳ת,עכ״ס ועיין ברש״י ב״מ דק״7־. - .
ע״ב בד״ה )נקוס ע״ש אבל .אין הכרע משם ..כלל ע״ש-זעיין בכתובופע
ד׳ ק״ד ע״ל לזנה עשרים וחמש שכין .בבי נשא .ע׳ש ושס משקע. ,הפ^׳ד :.־
חמוה ע״ש ועיין.בחולין ד׳ ק״י ע״א מכדי ץ־ביתהו דר״פ.ברתי\ ^דרי״ע■ .
וכו׳ אי לאו,לשמוע מבי לשא )5שמע דעיקר• כלישכא vקמח, .שכרש׳׳י ש^:ן■^
רכ״ניע״ש־ .׳ י .
י
מ׳
■
אהרן
־
ברכת
־
הערה־ זוי י .בק׳
.■ .t
שו? ..״מצאתי
עיין בתוק׳ שבת ד׳ כ״נ 'ע״ב בד׳ה דבי כשא D״ p ) ב י ג שי( ][T
•הוזכרה בתלמוד מ אחר קידור ר״א לא מציכו pכתסד pה ברכה ע״ש
וברפ״ק דכהובות תביא ברכת בהולים א pר צג אגוז ו ס על זה ואפ pר
יאברכת זאת תקנות הגאונים ז״ל ומקהבר לברכה אחר אמצא בהולים
עכ״ל הרי קתר את דברי עצמו אא״ל ברכת אלא הוזכרה בגמרא וא״א
-לייאב אלא בדרך זה דאם יא כבר .מנהג לומר אותה ברכת אין
לבעלה א qאלא הוזכרה בפי׳ בגמרא דכבר אפאר אתי׳ להגאונים
•אתקנוהו קמך מן התלמוד בזה ע״כ לא בא תרא״א בבכורות לבעל
•הברכת ההוא במקום אנתגו לאמרו אלא כ׳ עעם על אאככז וצרפת
אא״א מאא״כ בברכת בהולים אהמכתג לאומרה ע״כ לא ביעלת עכ״ל
הא״ז ז״ל ופלא בעיני סהתוק׳ ותרא״א ז״ל הביאו בפ׳ ב״מ באם קדר
ר״ע ז״ל איא לברך על הדלקה נר באבת ולא העירו כלל על דבריו
■איך יא לברך ברכת אלא הוזכרה בתלמוד ולפי דברי הע״ז הנ״ל מיואב
קצה אבל פלא בעיני אלא העיר בזת אום מפורא לא מן תראאוכים
•ולא מן תאחרוכים על ענין ברכה הדלקת נר באבה ומ״א תרא״א ז״ל
■אם אע״כ יא לברך על תדלקה כר באבת מאום דאית בת מצות
עונג אבת ע״א לקוצר דעתי לא זכיתי להבין זה דא״כ למת לא תיקנו
ברכה על כל עכין עונג אבת ובפרע דג׳ ק עוד ה באבת הוא בודאי
׳מן עונג אבת ולא מברכין וצ״ע ואפאר דבכר אל אבה יא בו יותר
^ עונג מאום אלום בית מלו אאמרו ז״ל בגמ׳. .
'] ל[ ) ב ל כ ר ת ( ד׳ ק׳ ע״א כח דהיתרא עדיף לי׳ והקאת הצל״ח
ז״ל דאיך מתאב כח דתיתרא מת אא״צ לברך
רק ברכוה הדין הוא אהוא להקל וא״צ לברך■וע״א •הלא גם בכל ק
מ״א בזת ועיין בארה מנ ח ה אלעזר ח״א קי׳ ק״ד בקוף תתאובת מ״א
בזת ולפע״ד אפ״ל דע״כ לא אמריכן קפק ברכות לתקל אלא בדעביד
אקפק לו אם ברך או לא אז אמריכן קפק ברכות בהקל אבל קודם
■אבירך ויא קפק אם לברך או לא אז בודאי לא אמריכן קפק ברכות
להקל וחמור ברכוה )לאיקור ויא לי להביא ראי׳ לזה מנצאהי בהגהות
לברך אאר״י פ׳ להג״ז קי׳ כ״ה אכ׳ באם הראבי׳ ז״ל המריח חייב
אאר כתן ריח בפירות ע״א ואלו לענין איקור כ׳ תא״ך ז״ל בי״ד
קי׳ קנ״ה ק״ק י״ד באם הראבי׳ ז״ל דאלא כדרך הכאהן מוהר אפי׳
.לכהחלת ע״א הרי מכאן דברכה חמור מאיקור וא״כ אפיר אמריכן
כח דתיהרא עדיף וצע״ק בע״ז או״ח קו״ק רי״ז ק״ק ד׳ ע״א ודרק.
] ' :א [ ) ג א ל ה ( בקפר צדה לדרך מהרב מתר״ס ב״ז ז״ל ד׳ ר״ז ע״ב
כ׳ מוקר כאה בעכין הגאוה בדברים הגורמים לה ׳ .
’ ;, :דאס יבעח בחכגנהו יקכל ויקתעה בלנעע קיכוי מזג כגנו קכודע בחכמת
' .:הרפואה .ואס בגבורתו גבר יחלה ויחלוק ובגירעון חרדל קיבא באחד
' •’ 'גנרגליו יקב בדד וידום .ואס יבעח בעוקרו עקת יעקת לה כנפיס
■ •.ההעי qעיכך בו ואיככו ולפעמים עוקר קונור לבעליו לרעהו וכו׳ ]הו״ד
. בקפר חיים החלת אות וא״ו[. ־
י 6גאוכיס ׳
;' לקוטי שושנים מערכרז גימל
1ם ) נ א ו נ י כ ם ( בקפר הזלה״ק פ׳ פכהק nר״מ ע״א כ׳ ח״כ
ואיה מרבנן דאמרידאסרוכיס משוס מלח קדו מי ה
שלא מתמא את העכיס אפי״ה אבקא לן מחובא וקמרי מלין אלון
דאמרו עלי׳ חובא ולאו אורח ארעא לקמרא גאוכיס מאלון דאמרר
עליהו עפ״י המורה אשר יוריך ע ס ל והוא פלא שהרי הגאונים הי׳
יותר מד׳ מאות שנה־ אחרי סתימה הקפר הזוה״ק ואיך אפשל שחכנני
הזוה״ק יזכרו על פיהם חכמי הגאונים והיותר פלא על המחבר ק פ ד ׳
אמרי בינה פי״כו שיצא לתמוה על מה /שמצינו לפעמים שמות אמוראים
אחרונים מוזכל במדלש הנעלם פ׳ מולדות כמו רב נחמן ורבה ור״י
ור״ז ננ״ש והי׳ לו לתמוה יומר פלא על דבר הנ״ל והיותר פלא עב
הגאון מ ה רי ענ ץ מנוק״פ שדרכו בקפר הזה לחפש על דברים כאלה
וכאן לא חלי ולא הרגוש כלל וכ״ל כי מלה גאוכי״ם שכ׳ בשפר זוה״ק
כתב חכם אחר מבחוץ ואח״כ הדפישו המדפושיס והכנישו בפכיס
כאשר כן הרבה פעמים אירע דבר כזה כאשר האריך בזה בשפר בן
יוחאי במענה פ׳ח בראיות ברורות ומראה מקומות הרבה דברים כאלת
ע״ש ואגב דמה שאמרו בברכות ד^ נ״ג ע״ב אר״י א״ר במהייתא ו כו׳
אפשר ה מנ ה על דברי הזוהר שם והבן אח״ז רב מצאתי בבן יוחאי
מענה ק״ה שהגאון יעב״ץ ז״ל העיר ע״ז מתקונין הקונא ע׳ ד׳ קכ״ר
ע״ש ומה שהשיב ״תווחבר״ הב״י על דבריו ותמהני שלא הרגישו מדברי ׳
הזוהר הנ״ל,
]ג[ ) ג כ ו ר ר ת א נ ש י ט ( בפשחיס ד׳ פ״ז אמרו שהבנים שהולידה
אשת הו שע.הי׳ שפק ממזרים והקשת
מהלש״ל הרי קיי״ל רוב בעילות אחר הבעל ומ״ע הס ילדי זנונים ו תי׳
שם שאני הכא שהי׳ הושע זקן וכה״ג אין תולין בנ ע ל ע״ש והקשה
הגאון מהר״ץ חיות ז״ל בהגהות הא״ש נ מ ק׳ שועה דלא ונציכו שו ס'
חילוק בפושקיס דבזקן אישתני דינא דאין מולין רוב הבעילות בו
ועיין נו״ב מה״ק שי׳ ש״ע דאפי׳ הבעל חולה שיש' נו שכנה הולין
שנתעברה מהבעל אפי׳ לא הולידו בניס עד כה ע״ש ואיך נחדש דין
זה דבזקן לא אמרינן רוב בעילות אחר הבעל עכ״ל ולדעתי נראה דלא
דמי זקן לחולה דחולה אפאל לו לשמש מנ״ש הגאון בנוב״י שם אבל. .
דזקן שאמרו רז״ל בש״ש שבת ד׳ קנ״ב משום שלום בעל ועוד אמרר
ותפר האביונה זו חמדת רק ע״י רפואות אפשר להחזיר לימי נעורי ם
כמו שאמר ר״י בפ׳ מי שאחזו ע״ש אבל בלא״ה בזקן שבעל־ ממנו כ ח
וג בויו ת אנשים בודאי אין הולין בבעל וע״כ שפיר כ׳ המרש״ל ז״ל /
. דזקן שאני והוא ברור.
] ל[ ) ג ד א ( נ ש׳ שת״ג למרן החיד״א ז״ל במע׳ גדולים או ת ג׳ ק י׳ ׳
ה׳ כ׳ רב גדא עיין רב שמא עכ״ל תרי תמוי׳ קחזינ א >
הכא א׳ מ״ש רב גדא הנ ה צריכין אנו לרב גד״א להגיד לנו מי הו א •
זה רב גדא אשר לא נוד ע לכו שמו בשום מקום עד תכה .וגס במ״ק■•
עיין רב שמא הוא דבל שמוי׳ מן העין כי לא נמצא שם זה כ ל ל ,
- לקמן
כב לקרטי שושנימ מערכות גיכול
ברן)נן באוה p׳ וקמוי עיני׳ דדין ופלא בעיני על בעל הג״ה מכחס ציון
אלא העיר ע״ז כלל ואתיק רב ואחר החיפוא מצאתי בשה״ג ב pוq
אדר הו״א אהביא הכי ב׳ אמות רב ו,דא ורב אמא הם הי׳ pו qרבנן
אבוראי ע״א וא״כ הדבר צ״ע למה לא הביא באות יו״ד לקמן אה ר״י
אתאוב אם ג״כ ר״י qipמעאה וצ״ע ועוד דהא חאיב באות אמ״ך
.רבנן אבוראי א״כ ו.ם הם בכלל וצ״ע.
] ה [ ) ג י ל ו ח ( א!גולה לעאות אמחה בהתנלחה הראאוכה אל הילד
אמחככין אומו במצות פיאות ״הראא״ ובירואלים '
עואים אמחה זו בתופים ובמחולות כמ״א בא׳ נ ח פ ה בכא qח״ב ד״ז
ו הרד באו״ח אי׳ תקל״א אעי׳ נו׳ ועיץ אע״ה אם ויא נוהגין לאקול
האערות אחר הגלוח בזהב או בכא qונותנים לצדקה ואומרים אהוא
א;1ולה איהי׳ הבן חכם בתורה ובי״א ויאריך ימיו .בעוב כמ׳׳א בא׳
)נעאה יחיאל פ׳ תולדות ע״פ ויגדלו הנערים באם הה״ק מהרי׳׳ם ז״ל
)נגלונא ואם מותר לגלחם אפי׳ בר״ח או מי״ז בתמוז עד ה״ב עיין
בא׳ אבעים תמרים בקו״נ כפות המרים אי׳ י״ד ע״א. י
נ}ו[ ) ג י ל ו ח ( באפר נגיד ומצלה כ׳ באס מרן האריז״ל אלא .להאמפר
ע״י גוי דלא להתערב צולמא דילי׳ בצולמא דע״ז^עכ״ל
וקאה לי ע״ז דאמרינן במא׳ מגילה ד׳ ע״ז ע״א אדרה אאתר ואארתונהו
לכלהו בי בני ולכולהו אומני עיילי׳ איהו לבי בני ואאחי׳ ואזל ואייתי
זוזא מביתי׳ ו ק א ,א קול לי׳ מזיי׳ וכל׳ וקאה איך הניח' מרדכי ]תצדיק
לאפר עצמו ע״י.ה מן הראע וגם פלא גדול על אאתר הצדיקת אהוא
גרמה לכ״ז וצע״ג בזה כעת. ,
]ל[ ) ג ל ו ד ה ( ,כ׳ בא״ה אי׳ נו״ק הגלודת אאורה והוא אנפאכו
עורה וכ׳ בא׳ דר״ת באס דע״ק דלא בעינן דוקא
אנפאנו וניעל העור מעליו אלא א qאם העור הוא אלם ובריא רק
אאינו דבוק בהבאר והוא כדבר הנפוח ה״ז בכלל גלודה וערפה ע״א
ואני אאלהי בכתב לתרב הגאון בעליאמרייוארז״ל ותאיבלי דכאר אאין
זה בכלל גלודה וכע ת נ״ל ראי׳ ברורה מן תא״א דאין זה בכלל גלודה
מחולין ד׳ ע״ז ע״א איבעי להו נקל qמתו ופרא״י נקל) qנעל העצם
אוהו באר החופה ואינו דבוק בעצם מהו ע״א ־ואם אימא דאס אינו
דבוק בעצם הוא .בכלל גלודה א״כ מתו מבעי לי׳ והרי בודאי הוא
עריפה אהרי הוא בכלל גלודת ואין אם מהו לתגן א״ו דתוא פ אוע
אא״ז בכלל גלודה והוא כאר.
‘ 1ח [ ) ג ר ( באו״ה מחנה חיים ח״ג חאו״ח אי׳ ל״א יצא לחקור בגר
אכתגייד בחוהמ״פ ונאאר כו ח מן אס עובר בב״י ובב״י
דלמת דוקא מי שיוכל לקיים אבעה ימים לא יראה ולא ימצא ובר
יאראל בע״פ חל עליו איאבות חמץ ולא יראה לו חמץ ז׳ ימים אבל
איבא על איא חיוב דלא יראה ד׳ יונים חמץ הן דעל אכילה בודאי
חייב אבל על ב״י צריך חקירה דלא דמי לקען אכהגדל בתוך ה פ א ח
עכ״ד ועיין באוכה ד׳.,כ״ז ע״ב בגר אנהגייר בכתייס וקען אכהגדל
בכתיס
; לקוטי שושנים מערכת גימל
בכתייס ואכן ילפיכן ע״ו ע״ו מפתח וא״כ כמר בקוכת כתיב תבעה ימיס
וקי׳ימ״ל כרבנן דאין צריכין כהיות על כל תבעת הימיס ה״כ כן כעכין
ב״י ועיין בכו״ז או״ח תי׳ סר״ז קק״א ודו״ק וגם מ״תהרב תי׳ לחנק
מגר לקען הכה מת״ת הכ״ל מתמע דאין תום חילוק וצ״ע .י
נ ת ר ה אבכי צדק בחיו״ד תי׳ ק״ה כאאל תס ' )גל וגיורת( ] ט[
בככרית שבאה להתגייר אס צריכה להתגלח
כל תער ראתה עפ״י האמור בקי׳ קר״ח בהג״ה וכת״ך תס עיי״ת *
באריכות לדעתי ית ראי׳ לזה מ מ ד קועה ד׳ י״ב ע״כ תאמרו ז״לע״פ
ותרד בה פרעה לרחוץ על היאור אר״י מתום רתב״י מלמד תירדה
לרחוץ מגלילי אבי׳ וכד ופירת״י ז״ל לרחוץ לעכול תם לתס גיורת
עכ״ל הרי תבעבילה .לבד כעתית גיורת ולא ע תה ה יותר והקברא כותכת
תבה מלך לא גילחה תערותי׳ וא״כ מכאן ראי׳ למה תפקק מרן ז״נ
תם עיי״ת. -
בקפר בכי״ת מ׳ חודת סתרי q pמ׳ וא״ו או ת ]י[ )גרם יו״כ(
ח״י כ׳ וז״ל עיקרי דינים חלק ארח תי' ל״א
למיתב תעכית להענותו ולפי אות וא״ו כ׳ המהעכה ת״ח בעי״ב
מ״ת לנ״ב דאס חל ת״צ לגנחרתו איכו עולת לכאן ולכאן וכו׳ אמכם
להרב כה׳^ג וכו׳ דעולת ת״צ לכאן ולכאן וכו׳ ע״ת וכ׳ ע״ז חרב בכי״ת
ז״ל וכ״ל לדיעה זו-ד א ם מתעכה ת״ח בתבת תתובה יום ח׳ דימי תתובה
א״צ למיתב תעכית לתעכיהו דאכילה ותהי׳ תל עירב מיקרי תעכית
לתעכיתו מנו תאמרו ז״ל כל האוכל ותוהה בהתיעי מעה״כ כאלו ההעכה
התינבי ועתירי וא״כ הוי כת״צ ועוד כ״ל יותר מזח דאם אירע לו חלום
בערב יו״כ דא״צ להתענות ת״ח דאכילה וסתי׳ כקרא תענית ביום זה
מן ההורה עכ״ל ולי הצעיר פלא בעיני על הגאון חחתיד ז״ל תכ׳ על .
הב׳ דינים חכ״ל וכ״ל וכי הדבר חדת הוא והלא דין ה״א מבואר בפר״ח
תי' ת״ד ע״ת ודין ה״ב מפולת בהדיא ברמ״א תם תי׳ תר״ד והכר׳ז
תם כ׳ הנועם כננ״ת הרב ז״ל ואולי מרוב כורדות תהי׳ לי לתרב ז״ל
בימים האלו חי׳ העלמ״ה יצאה ממנו דברי הרמ״א הנ״ל עם ה מ פוי תי ס
במדרש רבה פרשת אמור הובא בעור או״ח קימן )וי תו ר ( 1א[
הקפ״א בערב ר״ה .הגדולים מתענין והקב״ה מוותר
להם י
לקוטי שושנים מערכת זיין
' כהס שליש וכף ע״ש ופירש הע״ז כס ?י׳ הקפ״ק קק״א כה כ :מ חנ
להס לנונרי אלא 'מעבירו מן הסככון ע״ש באריכות וכן משמע מלש״י
פ׳ פקודי שב׳ משכן העדות עדות לישראל שויתר להס תקב״ה על
מעשה העגל עכ״ל וקשה הרי כתיב וביוס פקדי ופקדתי אלא ודאי
דלשון ויתר חיכו מחילה לגמרי כמו שפי׳ הכו״ז אבל קשה לי 'ד ה א
אמרו ז״ל במש׳ שקלים כל האוונר הקב״ה וותרן יוותרין מעוהו אלא
מאריך אפי׳ וגבי דלי׳ הרי מכאן דלשון וויתר הוי פירושו מחילה גמורה
וצ״ע שוב חפשתי בקפריס ומצאתי בק׳ קהלת יעקב להגאון מהר״י
אלגאזי בחלק מעכה לשון באות וויתר שתביא דיעות בזת ולא הביא
כלל דעה תע״ז תכ״ל וע׳ בעשרה מאמרות מח״ד ח״א פ״ע מ״שלפרש
מאריך אפי׳ וגבי דלי׳ ע״ש:
חיים לראש ד׳ רןה ע״ב op o pמי קעושה כ?ואין בער״פ למי Dו p י
מיהא בעי ומה חוב שלא יבעול בלילה הראשונה אלא דאין מ ק פי די ם
משוס דכהכין לכלה דין עבילת מצוה ע״ש ואפשר להביא עוד קצת ׳
קמוכין לזה להתיר ממ״ש •בק׳ עער ה צבי הובא בק׳ וימהר אברהם מ״ע
שיץ אות לק״ח דכשואין של יעקב אע״ה היהה בע״פ שחל בשבת וקמך
לזה ויעש לבן משתה דמשת״ה גימ״ע שבה הגדול ע״ש הרי מכאן דיעקב ,
אבינו ע״ה קיים עונה הראשונה בליל א׳ של פקח /ואפ״ל דזה שאמר .
לבן ליעקב מלא שבוע זאת ונהנה לך גס את זאת וכף דלבן יד ע
דיעקב ישמור כל ז׳ מניס של ידנו ולא ישא אשה ביו״נו משום אין
מערבין שמחה בשמחה וע״כ אמר לו מלא שבוע זאת של יף׳נו ונ תנ ה
לך נ ס א ה זאת וכף והשתא אתי שפיר מ״ש רז״ל נירושלמא מנין שאיו
מ ע רנין שמחה נשמחה שנאמר מלא שבוע זאת וכף דהכוונה הוא מ ע ע ס
יו״ע שהי׳ אז והבן ועיין בק׳ על חיים על מק׳ מו״ק ב ס כ״א על דבר
ההוק׳ ע״ש ולא ידע מהנ״ל ולפי״ז נפל כל הפלפול שם בבירא ע״ש.
] ? ) [Hכ י ר ה ( משמע בגמ׳ מק׳ גיעין ד׳ כ״ב ע״ב דאמרו שם ור״י
אמר אפי׳ מכאן עד עשרה מניס דא״א דהוי בי'
הנאה מדכיר דכירי ע״ש משמע מאס דעד עשרה ימיס מדכיר דכירי
אינשי וצ״ע על זה בכמה מקמנות בש״ק ובפוקקים ועיין בש״ך חו״ע
ק״ק ב׳ ובק׳ דע״ה שי׳ א׳ ק״ק י״ז שהביא הרבה בקיאות בזה ופלא
בעיני שלא הזכיר כלל מגמ׳ הנ״ל ועיין עוד בהגהות לק׳ או״ח מהגאן
הנ״ל בקי׳ הקנ״ד בענין כתיבה ח״ת בע״נ ע״ש והבן ונ״ל דאפשר דיש
.לחלק דבאיש זקן לאחי שישים שנה דבדרך העבע השכחה מצוי׳ אצלו
אפשר דמותר לו להעלות על הכתב חידושי תורה שעלה על רעיונו
' ביום ע״ב אבל בצורבא מרבנן בחור הרי qעד גן שישים קנה דבדרך
העבע כח הזכרון שלו חזק ואין השכחה מצוי׳ אצלו לאיש כזה לא
התיר לו להעלות ח״ה שלו על הכתב ביום ע״ב כן נראה לי בד״א.
) hiו כ ר ו ז ט ו ב ( בקפר שה״ג לרבינו החיד״א■ז״ל מערכה קפריס
אות זיין האריך בחקירה מי שננחבר
נעזהי״ה איזה קפר אם צריך לחתום שננו על הקפר לדעה מי הוא
הננחבר כדי שיהי׳ שפתותיו דובבה בקבר או לאו כי כלפי שמי׳ גליא
ע״ש באריכות ול״נ דיש קצה ראי׳ דצריך לחתום שמו על ה ק פ ר מ ה א
,דכ׳ המנ״א ז״ל בירד קי׳ רמ״ע בשם הרשב״א מי שננקדיש דבר לצדקה
מוהר לו שיכהוג שמו עליו שיהא לו לזכרון וראוי לעשות כן ו ס בנה״ק
שבתשובה הרשב״א מפורש ה עע ס שזו מדת החכמים מנדת ותיקין כדי
ליהן שכי לעושי מצוה מנדת ההורה שיהא כתובה ומפורקננה עוק ה
־מצוה וכו׳' ומכאן אה ה למד שהי׳ נוהגין לכתוב כן שמות המקדשין
לשמים להיות להם לזכרון עוב ולפתוח דלה לעושה מצות עכ״ל ו מ ע ת ה
•) .נכש״כ וק״ו לנני שננזכהו השי״ה ברוב רחמיו וחקדיו לחלש חדושי
תורה ו מ ע ל הו' ע ל גב מזבחהדפוק בודאי ראוי ועוב לפני השי״ה שיחתום
8שמו י :
לקוטי שושניכם מעיכות זיין
שמו על קפרו שלהי׳ לו כזכ מן כווב לפכי השי״ס אמן ומ״ש שם בשס
קפר הקידיס שאין׳ ראוי לפרשם שמו על הקפל כדי ׳שלא יכוכהזכוהר
לז״ו ע״ש הכה זה הי׳ בדורו של לבינו יהודא ז״ל אבל עה ה בעוה״ר
שדרבה כל מי שמדפית איזה ח״ה עי״ז הוא בא לידי בזיון ונגינו ת
שומי שכר ומה לי להאריך בדבר שידוע לכל וכו״א אומר ועושה מו ס
אחר בקפל חלש א״כ בודאי • אין עוד שוס חשש הכ״ל ע״כ ראוי וישר
למדפיש ח״ת ולהזכר שמו עליו אולי יזכה שיאובל איזה דבר מחידושי
תורתו לפני ת״ח התמימים ור^ישליס ועי״ז יהי׳ לו זכות לפני ב ע ל
.הרחמים שירחם עליו וכיהר״א. .
) [flז י ל ז ו ל ( כש״ע או״ח שי׳ קפ״ד קעי׳ ד׳ אכל וא״י אם ברך
ברהונ״ז אם לאו צריך לברך משפק וכ׳ המג״א שס
בשם ־מהי״ש חיון ז״ל לצריך לברך גס בלכה ד׳ דלא'לזלזולי בי׳ ע״ש
וזה כמה אשל הבאתי ראי׳ לזה מתותי שוכה ד׳ כו׳ ע״א בל״ה מכין
שכ׳ בשס ל״ת וז״ל משוס למשתמא כי היכי דלא מהכי תנאה במאי
לאישורו מדאורייתא ה״ה ללא מהכי תנאה במאי לאשור מדרבנן ע״ש
והעעס הוא־ פשונו משוס דלא לזלזולי במאי לאקור רק מדרבנן ע״ש
והבן אכל קשה לי ע״ז מהא דנמ״ש ברכות ד׳ כ׳ ב״ק מהרהר בלבד
ואינו מברך לא לפני׳ ולא לאחרי׳ ופירש״י זל שם כיון לברכות לאו
מדאורייתא מחייב לא אצרוכוה לבכן ע״ש וא״כ קשה לפי ד ע ת מהר״ש
תיון הנ״ל למה לא יהרהר בברכות ג״כ והרי יהי׳ זלזול לדרבנן וצ״ע
ועיין בשו״ת אב״צ בחי״ל שי׳ כ״ה שהביא בשס ש׳ משכת״ר עיש״ה
קושיות על שברת מהל״ש חיון הנ״ל אבל אין ששפר לפני אס העיר
מ כ אן'ג״כ וצ״ע ואכשל לומר ללא קשה מילי ליש חילוק •בין אמירת
להרהור דבדבור אס אומר זה ולא אומר זה אז ודאי נראה כזילזול
ובפרכו במקוס תיש )נעשה אבל בהרהור לבד לא נראה הזילזול
לעין האדס ואין חשש כלל ובחילוק זה יש ליישב כמה קושיות שהקשת
שם ודו״ק דוגמא לדבר מחשבה רעה איך הקב״ה מצרפה לננעסת
. ו ת ק■ . ■ .
] ח[ ) ז מ י ר ו ת ( אומרים בזמירות של שבת משוך חשדך ליודעיך
.אל קנא וכוקס והדבר' צ״כ ושמעתי מפי א״א
עע״ר זללה״ה ששגנע מפי הרב 'הקלוש מו״ה י ' אלישע אהרן ז״ל
אבד״ק ראהעין שאמר שהכוונה שמבקשין מאת השי״ת שימשוך ה ח ק ד
>נן הרשעים ליודעיך הס הצליקיס.לאל״כ .,.הו״ל ,שלה חקלך ליודעך
אבל לרון משוך 'פירושו ” שיננשך מזה לזה דהיינו שי)נשוך החתל )נן
הרשעים ליודעיך ובזה א״ש לשון אל קנא שבזה יהי׳׳ חקד אל ליודעיך
׳■ הצדיקים וקנא ונוקם להרשעים ולפח״ח.
] ) [Qן ד ן ( כתב הגאון בס׳ קהי״ע בחלק מעכה לשון ודל ס רש״י
׳' בפ״ג דילים במתכיתין דקתכי מקובל אני מפי ע״ב ז קן
וכו׳ ז״ל ע״ב זקן בישיבה א׳ הי׳ יושבים וכלן הי׳ כאיש א׳ ולכן הכי
זקן ולא זקניס ע״ש עכ״ל הרי ,תמיהא קחזינא בדברי הגאון ז״ל
- )נ״ש י
ל למוטי שושניפמערכת דין
'' מ״א בשם רא״י פ״גדידיס מעולם לא ראיהי ולא pמעהל pיר^׳ PTD״ז״י
,על מק׳ ידים ועוד מה לו להביא ממרחק לחמו הלא כן אמרו בהדיא
:־בגמרא זבחים ד׳ י״ב ע״ב למ״ל למהכי זקן ופירא״י ז״ל ולא זקכים
■ דכלהו בחדא קיעתי׳ הוי קיימו וקם פירא״י כן כמו קהביא הגאון ז״ל
ואפקר pp״ pנפל בדפוק וכצ״ל בפ״ג דידים וכף ו ס רק״י ע״ב זקן
. ביקיבה וכף וכיון על רא״י לזבחים והבן. -
]-י[ ) ז פ נ ה ( באור החיים פ׳ בלק כ׳ וכארי ימכקא פי /ע״ד אמרם
ז״ל חלקה כל זמן קמזקיכים מוקיפין כה ארי׳ וכף והוא י -
.אומרו יהכשא ורם בכוחו וכו׳ ע״ח ואחרי בקקח מחילה א״פ מגאון
.קדושחו והורתו לא נמצא זאח בדברי רז״ל אלא כך אמרו שבת ד׳
ע״ו וע״-ז ד׳ למ״ד ע״ב שלשה כל זמן שמזקינים גבורה מיהוקפות בהן
ואלו הן דג נחש חזיר ע״ש ואלו ארי לא נזכר כלל ומאן דמשני לי בהא
את דברי האוה״ח ז״ל רב מ״ה
׳ ] י א [ ) ז ק נ ה ( במדרש תנחומא פ׳ חיי אות ב׳ אר״י ב״נ מפני ה •
דברים הזקנה קופצת על האדם מפני היראה ומפני י י ■
הכעק ומפני אשה רעה ומפני המלחמות ע״ש וצ״ע דלא חשיב עוד
דאמרו ז״ל במק׳ עירובין ד׳ כ״ו ע״א אר״י א״ר כל עיר שיש בה
מעלות ומורדות מזקינין בחצי ימיהן ע״ש וצ״ע.
] י ב [ ) ז ק נ י ( בקפר הלכות קנונות מהר״י חאגיז ז׳ל ח״ב שי׳שי״א
' ,מפלפל שם אם יש לקרות לאבי זקינו בשם זקיני ע״ש י■
שהשיב ע״ז ממה שהרא״ש כותב על הראב״ן זקיני ובנו רבנו העור ז״ל
כותב קתם וכ׳ הראבץ והובא דבריו בקה׳׳ג למרן החיד״א ז״ל ועיין
בפתיחה לק׳ חולדות אנשי שם בהערה ושם הביא ראי׳ )לירושלמי
■כלאים פ״ע ה״ג וב״ר פ״ ל״ג ע״ש ואנכי מצאתי הדבר מבואר בדברי
רז״ל בגנדרש רבה פ׳ מצורע פ׳ י״ע קיגנן וא״ו ואשה כי יזוב זוב ד מ ה
מי קייק מצות זיבה יכני׳ בן יהויקים אמרו כיון שעלה נ״נ וכו׳ א״ל
• כך עושין דוחין נפש מפני נפש יוכו׳ אמרו לו לא כך עשה זקנך לשבע
בן־ בכרי וכו׳ ע״ש והא יהויקים הי׳ דור ז׳ לדוד ואפ״ה אמרו לו
זקניך הרי דנקרא זקנו אפי׳ אחר כגנה דורות.
]יג[ ) ז ק נ י ת ״ ח ( בקפר אור החיים הקדוש פ׳ ויחי בפקוק
ויקרבו כ׳ כי כשיזקין האדם הת)לעע הבנתו י ■
אפי׳ איש חכם לא יוכל לצאת ולבא בגללחמתה של חורה וי ת מעעו
הרגשותיו הגס שאמרו רז״ל זקני ת״ח דעתן מתיישבת עליהם דקד קו
לומר מתיישבת לשלול דעתם קל זקני :ע״ה שמתעפשית ולעולם כח
השכלי וההורה יאפק עכ״ד הקדושים ובודאי דבריו דברי אמה ה ס
אבל הללה נגד דברי־ רדל במק׳ קבה ד׳ קנ״ב ע״א וז׳ל הניא רבי
־ישמעאל בר״י אוגלר ה״ח כ״ז שמזקינין חכללה ניתוקפה בהם שנאמר
בישישים חכללה^.ואורך ילדם תבונה וע״־ה כ״ז־שמזקינין עפשו ניתוק q
;בהן שנאלנר מקיר־ שפה לנאונים ועע ם זקנים יקח ועיין ברש״י שם
,בד״ה ו ע ע ס׳ו צע״ג ודו״ק.
זריזון ’' _ ’ .
. לקוטי שושנים מערכת חית
] י ד [ )ז ריוי ל ( זריזין מקדימין למצות כבר כתבתי במקו״א ע״ד
מ״ת בתע״ת תי׳ תרכ״א בתם תר ת תבוי״ע בעכין מי
תהי׳ לו אתרוג כתל בתעת הלל אך תאם הוא ימתין קצת יביאו לו
א תרוג מהודר מזה אם צריך להמתין או אמריכן זריזין מקדימין למצות
וע״ת מה תציין לכמת תר׳ת וכעת מצאתי בקפר בכור יכקב בקוב׳
תוקפו ת בכורים תהתיג על התבוי״ע ומקיק תם לדיכא תזריזין מקדימיו
עדי qממצוה מן המובחר ע״ת ואכי הבאתי ראי׳ ברורה ממק׳ ר״ה
דף ל״ה דאמרו קם דזריזין מקדימין למצות עדיף מן מצוה מן המובחר
דבראתון קורין את ההלל ע״ת וכעת מצאתי בתוק׳ תבת ד׳ ק״ל
5ד״ה רבי אליעזר דכתבו קם דקרי ר״א להביא הכלי דרך ר״ה דהוי דאורייתא
כדי למהר המצות אעפ״י תיכול לעקות דליכא אלא איקול דרבנן ע״ת
והוא מנועם דזריזין מקדימין לונצות הרי דגדול זריזין לגנצות אפילו
אם יעבור עי״ז איקור דאורייתא ותבן
] א[ ) ח ב ל י ש ל מ ש י ח ( במק׳ תבת ד׳ קי״ח אר״ש ב״פ
אריב״ל כל המקיים תלת ק עודו ת
בתבת ניצול מתלת פרעכיות מחבלי תל מתיח ומדינת תל גיהנום וממלחמת
גוג ומגוג ופירק״י קם חבלי תל מקיח כדאמלינן בכתובות ד׳ קי״ג
דור תבן דוד בא קנוגורי׳ בין ת״ח וכו׳ ע״ת וקקה לי דאמרו ז״ל בפקחיס
ד׳ קי״ח נפ׳א וכי מאחר דאיכא הלל הגדול א״כ מ״ע אמרינן האי מתום
תיש בו ה׳ דברים וכו׳ חבלי תל מ תי ח דכ תי בל מ ה לי לא לנו למ״ל ואר״י
לא לנו ד׳ ל״ל זו שיעבוד )נלכיות א״ד אר״י זו מלחמות גוג ומגוג
ע״ת וא״כ לרק״י ז״ל קפי׳ חבלי של משיח הוא קעגורי׳ בין ת״ח
קשה לליתכא קמא דאמר ר״י הכלי של מתיח הוא שיעבוד )נלכיות
וערק דריב״ל חפיב כשבת קם חבלי של )נשיח ומלחמות גוג ו מגוג
בקהים והכא בפקחיס אננר ר״י חבלי תל משיח הוא מלחמות גוג ומגוג
וצע״ג וכעת לא מצאתי בגנפורשים ועיקר מכורן קל דברי רז״ל שכ׳
שחבלי קל משיח הוא קעגורי׳ בין ת״ח לא זכיתי להבין מאין דרת זה
ולולא דמקתפינא הי׳ נ״ל בכוונת רק״י ז״ל לא .שזה הוא חבלי תל משיח
אס בא קעגורי׳-בין ת״ח אלא שרש״י ז״ל מפלת מפני מה יחי׳ תחבלי
של )נשיח הוא בעבור הקעגורי׳ בין הת״ח אבל חבלי .של משיח הוא
שיבא חולאת שלא יוכל להרפא ח״ו והוא ,חולאות הפודגור״א שנענש
אקא המלך בזה קעקה אונגורא בת״ח עיין בקוכוה ד׳ יו״ד ואמרו
חז״ל בננק׳ שבת כל המבזה ת״ח אין תרופה לגנכתו והוא נענש בחולת
הנ״ל ר״ל עיין .ה טו ב ה מאהבה חיו״ד קוף קי)נן קכ״ח אבל כל המכבד
א ה ההורה דהיינו ההלננידי חכגניס גופו מכובד על הבריות אקריו
בעולם הזה ושוב לו לעולם הבא.
] ) Dח ב ל ל י ש ל מ ש י ח ( בקבה דף קי״ה אמר ר״ש בפ׳ אמר
ריב״ל מקוס ב״ק כל המקיים שלש ׳
קעוד ת בקבה ניצול משלש פורענייה מחבלי'מ שיק וננדינת של גיהנוס
וממלחמת גוג ומגוג ועיין רש״י זיל שמפרש חבלי של משיח כדאמרינן
בכתובות
לא למוטי שושנים מערכח חיר־ג
^בכתובות דול קנן דוד בא קינוגוריא במ״ח וכר ע״ש הרי מכאן אחבלי
יסל משיח לחוד ומלחמות ו.וו .ומגוו ,לחוד וצ״ע בפקחים ד׳ קי״ה ע״א
אמרו שס חבלי של משיח זו שיעבוד מלכיות וא״ד זו מלחמות מ ג
■ומגוג ע״ש וצ״ע ,ועוד צ״ע מאי דוחאא דלש״י ז״ל שמפרש חבלי של
־משיח קיעגוריא בת״ח ולמה לא מפלש כמו שאמרו בפקחים זו שיעבוד
מלכיו ת או מלח מת גוג ו)נגוג וצ״ע גדול.
]נ[ ) ח ו ז ה ו נ ב י < י (5בק׳ בכי יששכל מ׳ חולש תמוז ואב מ׳ ב'
אות ע״ז כ׳ החילוק שבין כבואה לחזיון
■כבואה הוא מלשון דיבור מגזירת כיב שפתיים הייכו שהנביא הי׳ שומע
7יבור מאת השי״ת שאמר כך וכך יהי׳ והחוזה הוא שרואה צרופי
־אותיות כר׳כ יהי׳ אבל איכו שומע הדיבור ולפי הכלאה כבואה הוא
•מדריגה גדולה יומר מן החזיון ע״ש ולדעתי הצעירה מדברי רז״ל
■בזוה״ק פ׳ מקץ ד׳ ר׳ג ע״א לא כלאה כן דאימא שס וז״ל אבל ת״ח
:גיא ■חזיון דא שכיכתא דהות במקדשא וכל בכי עלמין מכה הוו >כרףן
יכוקי דכבואה דאע״ג דכל כביאין קא הוו ממכבאין מאתר אחרא מגווה
יהוו יכקין כבואמהון וע״ד אמקרי איהו גיא חזיון ;הא אוקמה דאיהו
•חיזו דכל גווניו עלאין ע״ש הרי מכאן ראי׳ דחזיון הוא מדריגה יומר
.יגבוה מכבואה ופלא על הרב ז״ל שלא זכר של מכאן ועיין עוד בהקדמה
•לק׳ תיקונים ד׳ ב׳ דאיתא שם חוזים וכביאיס מקכורא דכצה והוד ע״ש
•הרי דחוזיס הס מימין מקכורא דכצח ונביאים הם משמאל משערא
דהוד׳ ועיין בק׳ אבות דר״כ פ׳ ל״ד ירד כקרא רוה״ק וכו׳ נביא
וחזון ע״ש. .
1ד [ ) ח ו ל ה מ ו ע ל ( הכה בחוה״מ ה מנהג לומר בקדושת כמר
כמו בר״ח שאין גומרים כל הקדושה כמו
■כשבת וירע אבל מדברי המג״א רי ש.קי׳ מק״ה שכ׳ ואומרים נעריצך
>בודו וכו' )נשמע שבשאר ימי חוה״גג אין אומרים כבודו וכו׳ ולולא
דמקמפיכא הי׳ כ״ל לומר דלמכהג אשכנז שמכיחין תפילין בחוה״מ וא״כ
-אין מופתין■ את יוני חוה״מ לירע גמור ורק הוא כמו ר״ח שקורין
-בתם ד׳ גברי וגס עושים מלאכה בדבר תאבד ובפרע שעושקים במו״מ
׳ע״כ אין אומרים בקדושת נעריצך כבוד וכל הקדושה כיון שאצלם ימי
'חוה״מ הם רק מנו יום ר״ח ורק בתוש״ל מחמת שהוא יום קדוש
•וכולא ואין עושים בו מלאכה הגס שמניחים בוג״כ תפילין עכ״ז משום
קדושת היום אומרים בו נעריצך כבודו כמו ביו״ע׳ אבל למנהג הקפרדים
■שאין )נכיחים תפילין בחוה״מ ומופקים את יגני חוה״מ לקדושא רבה
כמו שאר ימי י ר ע הכה לפי״ז בודאי יש להם לומר בקדושת כתר כל
•הקדושה כמו כשבת וי ר ע יאפי׳ בחוה״מ של פקח כיון ,שאין
מניחים בהם תפילין וא״כ חשוב ימי חות״מ אות י ר ע כונו אוה שבת
•וצריכין לומר קדושת כהר כולה כמו כשבת ,ואח״כ מצאתי בב״י קי׳*
מכ״ג שנראה )ודבריו שר״ח וחוה״מ שווין הן לעכין קדושת כמר ע״ש
*אכל מדברי תפמ״ג בא״א שם ק״ק ד׳ נראה דחוה״מ עדי qמר״ח ע״ש^
ובדא״ג
ל ק ו ט י ש ו ש ני ב מ מ ע ר כ ה ! ד ד ת . ,
ובדא״ו כ״ל כומר שהשעם שהקכו כומר ברן 7ושה ,כהר שמע ישרחכ.. '.
ועלין בב״^ פ ' הר״1ג ולדעה? יאפשר לומר פ בימוה החול מכיסיס -י
הפילין ואומרים בהם ק״ש ואחר ההפלה מכיחין הפילין של ר״ה ־
ואומרים בהם עוד פעם א׳ ק״ש והכה אוה שבה ויו״ע הס חשוב או ת
כמו אוה דתפלין ע״כ אומרים ק״ש בהפלה שחריה ולזכר שהי׳׳
אומרים ק״ש בהפילין דר״ת הקנו לומר בקדושה כ תי שמע ישראל
לזכר תפילין של ר״ה שהי׳ קורין ק״ש עוד הפעם .ואפשר לומר כי
הפלה שחרית הוא כגד תפילין של רש״י ז״ל והפילה )^ qpהוא כוד .
הפילין של ר״ת ז״ל וכמו שב׳ בתפרי ח״ן שהפילץ של ר״ת הם ל מ ע ל ^
מתפילין דרש״י ז״ל כמו כן הפילה )^ qpהוא לעילא מהפילה שהרית
. כמו שכ׳ בתפרים והבן' .
] ה [ ) ה ו פ ה ( אודות לעמוד חופה בביהכ״ב עיין שו״ה אמרי א ת
ה אר ה תי׳ ונ ש ר ה מהרי״א .תי׳ ש״ל שכ׳ עשרה ..י ’
כועמיס ככוכיס לאאור ע״ש ובשרה הר הבור ובשאר תפרי האחרונים .
ז״ל ומאז הבאתי ראי׳ מהוק׳ פתחים q7ק״ה ע״ב בד״ה דאכלו ש ס .
שם שלשה כותוה מו ת ר לשהות בביהכ״כ כוק של' קידוש וערק שג
הבדלה וכות של מילה ע״ש ומדלא כ תבו ג ס כות של סופה א״כ ראי׳-
מזה ש ט ת של חופה אין מציאוה שיחי׳ בביהכ״ב ע״ש בתפרי ב ר י ת .
א ב ו ת תי׳ ז׳ אוה ל׳ והכה לכאורה הי׳ כראה לי להביא קצה ראי׳־
מדאמרו ז״ל בהלב״א פ׳' כ ״ א מאי הענוופיס ברעב בראש כל חו צו ת•• ,
הוי אומר אין חוצוה אלא במי ככתיוה וב״מ שכאמר שוכועו בחוצות
ירושלים וכר ע״ש והכה כתיב מהרה ישמע בע״י ובחוצות ירושלים •
קו״ש וקרש ק ר ח וקו״כ והרי חוצות ירושלים^ הס בהי ככתיוה וב תי ;
מדרשוה אבל אפשר לומר דקאי ע ל לעהיד דהרי העיקר ה עע ס של:
האיתור מפכי הערובה אכשיח וכשים במקום קדוש כמ״ש בחשו׳ מהרי״א ^
שם והרי לעהיד יהבעל היצה״ר וכהי׳ כ אד ם הראשון קודם החנוא מנ״ת״
הרמב״ן ז״ל ואז יהי׳ מוהר לעשוה ה חו פ ה גם בביהכ״כ חשי״ה יזכיכו
, במהרה להשמע בערי ,יהודא ובח״י קרש וקול שמחה אמן.
] (H p i n ) [1כשאלהי במי סהי׳ דרכו להעמיד כרו בכל ערב יו״כ; .
ממיד אצל העמוד בלי שוס מוחה וכ ע ת הוא של״ת ־' י
וירשיו רוצים לירש חזקהו ואחד הקדים עצמו והעמיד נרו אס יכולים ;•
היורשים לדחוה אומו בנועכה שיש להם חזקה מאבוהם ובאו לפני'■;
לדין להגיד להם דבר הורה הדין עם מי השובה עיין בחומו תי ק מ ״ ע ;
ק עי׳ ל״א בהג״ה ד אד ס שהוחזק במצוה אין יכולה ביד הקהל ל י ה ן /
המצוח לאחר ע״ש והכה זה דוקא באדם שהוחזק במצוה ב ה ת מ ט ה ה ק ה לן
ולא כעשה באקראי מבלי שם על לב נשל מי .קו ריו כמ״ש׳ בכהמ״קו ׳■
שם בשם הד״מ ע״ש אבל מי שמחז׳ק באיזה דבר מצוה מנלי שוס .
ה תכמ ה הקהל בודאי אין זח חזקה וכ׳־כ בק׳ דברי גאונים כלל ■y o
אות י״ז בכס קו״ה שמש צדקה במי שהוחזק לימן כמר תורה על po״) ■':j
ואה״כ קכה איש אחר ג״ככר.ר הורח ורוצה ג״כ לזכות במצוה ל ה כ ה ך,
■י כ״ה י ■ .. ׳
לב למוטי שישנים מערכת חית
>״ת על הת״ח ופקק דאין לרס pון חזר,ה ע״ע ועיין .שדת מהרש״ס
יח״א ^תי׳ קצ״ח קהביא ' ב ק ס קפר קרבן תודה לר״ה דמי חהוחזק.
•לתקוע בר״ה מנ ה קכיס ד א ס לא הי׳ מצד קהקכימו הקהל עליו אלא
:שהוחזק מעצמו בכך מבלי שס על לב או קהי׳ מנהג מכמה מכים
שהחזיקו אנשים בעלי׳ לק״ת וכתכו קך קען לצדקה ועתה באו אחרים
מרוצים ליתן יותר דאין לראשון חזקה דהוי כחזקה שאין עמה מעכה
•כיון שלא החזיקו ע״י בחירת הקהל בהת ע״ש ,שהביא עוד פלוגחת
הפוק׳ בזה והנם^דמשמע מדברי המרעבי קו״פ ד׳ דמת׳ מנילה דמי
שזכה במצות הוצאות ה״ת אין ליקח זכותו ע״ש הייכו דוקא כל ימי
חיו של המחזיק אבל הכא שבמל חזקתו ששבר • מת המחזיק .ושל״ח
•הוי המקום הפקר ומי שהעמיד נרו קודם הוא זכה ואין לדחותו וי מנוד
, כרו אל הרכה ואל התפלה ככלע״ד.
) [f fח י ד ו ש י ת ו ר ה ( כ׳ במ״ש שי׳ תק״ל מי שגלה לו דבר
חידוש בתורת ואיכו כותבת ויכול לכותבה
-ה״ז נוזל )ד שנילה לו כי לא גילה אלא לכתוג ע״ש וכ׳ בש׳ כפש
■החיים מ״ע ח׳ אות ק׳ ה מע ס דמקרי נוזל משום שמת יעלה־ בלבו
״אותו דרוש־ ואיכו זוכר מי בעל דברים וכותנו על שמו וכו׳ ע״ש מכאן
יש להביא ראי׳ למה שכשאל בשרת מחכה חיים ח״ב חחו״מ .שי׳ מ״מ
,ע״ד מי שנוכב חידושי תורה שחידש ,ת״ח א׳ והנכב כתבו על שמו
.ופשק הנאון ז״ל דפשול עי״ז להיוה שופר משום שעשת מעשה נזלן
יע׳׳ש והנאון כשו״ת מהר״ם שיק ז״ל.בחיו״ד שי׳ קכ״ו פלפל על דבריו
-ודחה ע״ש תנדברי הש״ח הכ״ל יש ראי׳ מתימכא לדברי הרב בעל
מחכה חיים ז״ל וכן הוא בשלה״ק ד׳ קפ״נ ובקיצור של״ה ד׳ צ״א
׳שמפורש יוצא כן ע״ש וזה איזה שכים מכבר כתבתי בזה לרב האי
׳נאון תכא ירושלנני תחח״ם זללת״ה בעל השדי חמד וכעת הוא כדפשה
בשד״ח חלק ח״י בשיורי פאה כלל ק״ת באריכות ושם תמצאית.
■'!ח[ ) ח י ד ו ש י ת ו ר ה ( בשפר מדת״ל אות ח׳ עכ qחידושי תורה
כ׳ בשם תכדב״א ובחר אלקים חדשים •
•שהאל ית׳ רוצה במי שמחדש חידושים בתורה ע״ש שכ׳ כמה מעמים
)נתוקים לזה ואפ״ל עוד עפי״מ שכ׳ רביכו באוה״ח פ׳ תזריע בפ׳ מתור
הוא כי עיקר עבודה בכ״י עמלו בהורה ליישב ההלכות שנאמרת ל)נ״מ
-והשודוה והדרשות כלן יפכו להם מקום בהורה שבכתב ולזה תננצא באות
התנאים וחברו ה״כ ושפרי וכן כל דרשותם בכתובים איכס אלא עפ״י
ההלכות והלבושים בתורת ד׳ תנניננה שבכתב ואחריתם ועד היום זו.
היא עבות״ק בכי הורת לדייק המקראות וליישבם עפ״י המאמרים שתם
^ הושבע״פ וזו ־ היא עבודה התורה הכקראת .ארץ החיים עכ״ל הקדוש
׳.וידוע הוא דלולי הושבע״פ הוי התורה שבכתב ערום בלי לבוש וא״כ
מי שננחדש־חידושים בהורת שבכתבי עפ״י.ישודי הורה שבע״פ וזו היא
עיקר עבודה בכ״י א״כ הוא עושת לבוש להורה שבכתב ע״כ בוחר בו
״השי״ה וזהו מה שאמרו רז״ל כל הננכבד את התורה מ אמרו רז״ל
י ר״י י ■
לקרטי שוע^ניס מערכת חית ■
ר״י קרי למאכי מכבדוחא וע״כ המחדש הידושיס בהורה עושת כבושים־*
,להורה ובעבור זה גופו מכובד על הבריות מכ״מ.
קיי״ל כש״ק בכ״מ דחי׳ בכלל בהמה והכת קיי״לנ ש״ע ] ט[ ) ד ד ה (
יור״ד קי׳ ט״ו בהמה שילדה וא״י אם כלו לו ׳חדשיו אקור הולד משוס
קפק נפל עד ששהתה ח׳ ימים מיום לידהו ובימי חורפי כקהפקהי
אס נוהג דין זה בחי' שילדה אי בעיכין שהי׳ ח׳ ימים או לא וכתבתי
אז שאלה זו להגאון המפורקיס כעל שרה מהרש״ס ז״ל והוא לו־
נדפקה כע ת שאלה זו בק׳ דע״ת על ה׳ שחיעה בקרא ע״ש מ ה
שהביא כשמי כמה ראיות לענין זה וכעת מצאתי בכ׳ דברי הלכה.
להגאון מתר״א האראוויעז ז״ל אב״ד ראהאעין בקי׳ ק״נו שהכיא שאלה
זו והאריך בזה ע״ש והכה באמת מכיר אני א ה ערכי עלי כי מי אני
להיות הוגה דיעוה בדין אבל מצאתי מפולש כלש״י ז״ל במ״ק בכורות.
ד qנ״ד ע״ב בד״ה וכי תימא אי כ׳ בהמה הו״א הא חי׳ בכלל בהמה וליחייב חי׳ במעשר
כדקיי״לב״ק ד׳ כ״ד חי׳ בכלל בהמה להלבעה משרה לא הוה צריך למכתב
בקר וצאן דאכא גמיר תחת ה ח ת מקדשים כתיב הכא תחת השבע
וכתיב• ההם■ תחת אמו והרי חי׳ לא דכהיב שור או כשב או עז וכו׳ הרי
מפולש יוצא מפי רביכו לש״י ז״ל דבחי׳ אין צריך להמתין שמונה ימים/
ועיין בדעה הורה הכ״ל מה־ שהשיב לי הגאון ז״ל בזה העכין.
]י[ ) ח י י ע ל ה ״ ב ( קפל חיי עולם הבא הוא קפל שחיבר הד׳ רבי
אברהם אבואל עפי״א בעיגיל שם ע״ב וראיתי
על קלף וכו׳ ודע קהרשב״א בתשובותיו קי׳ הק״מח והרב יש״ר בק׳•
מצרף לחכמה זלזלו בו כאחד הריקים ויותר ’ ברם כקושעא קאמינא
דחזיתי׳ לרב גדול מארי' רזין ובישראל גדול י שמו ואחרי דברו לא
יתנו שהוא מקרב לקפר הנזכר והושע לו ימינו מרן ז״ל בק׳ שה״ג
מע׳ קפריס )נע' ה' ע״ת ושמעתי שכוונת מרן ז״ל היהה על רביכר
הרמ״ק ז״ל בקפר הפרד״ק הקדום ועיין בזוה״ק בראשית ד׳ ר כ״ ע קו ף
ע״א ודרק ובק׳ כתם פז פ׳ •בראשית ד׳ פ״ז ע״א הובא דבריו בקפר
שער הקדום אות כ' מ ע׳ כוכבים ועיץ עוד בק׳ קהי״ע להגאוה״ק
בעל מלא הרועים מע״ע ועיין בקפר רב פעלים להגר״א ז״ל אות ‘ ה׳-
בהערות שם ע״ש.
],י א[ ) ה י י ב ( £הנה הגם שאמרו ז״ל שאין ה מ ה משתכח מן הלב
עד י״ב חודש וכבר כגזר על חמה שישתכח מן
הלב אבל כ״ל שמי שמתה עליו אשתו הראשונה אין משתכח ממנו .
לעולם שהרי אמרו ז״ל במק׳ קכהדרין שמי שמתה עליו אשתו הראשונה
דוגנה לחורבן ביהמ״ק וחורבן ביהמ״ק כבר עבר כמה מאות שכיס
אין מקפר והוא בודאי אבילות ישיגה ועכ״ז .כמה דמעות נשפך בכל :
יום ויום מן הצדיקים וחקידיס אשר אוגנריס בכל לילה תיקון חצות
ובפל^ע בבין המצרים ובפרע וגנכש״כ ביום ע״ב עצמו א״ככגנו כן דוגנה •
מגנש למי שמתה עלץ אקהו הראשונה ועוד שהרי אמרו ד ל שם אין־
האשה
לג למוטי שושנים מערכת היד2
האשה מתה אלא לבעלה והביא ראי׳ ממה שאמר יעאע״ה )והה עלי
רסל ובעת שאמר זאת יעאע״ה ־כבר עברו י״ז שכיס ועכ״ז אמר ממה
עלי רחל ולא לסכס אמרו ז״ל שכל מי שמתה עליו אשתו הראשוכת
• עולם חשך בעדו כי מרוב בכיות אשר הבעל בוכה עלי׳ כעשה עיניו
כהות כמ״ש רז״ל במק׳ סבת הכל ועוירו א״כ בודאי עולס חשך בעדו
כי לכל יש המורה חוז מאשתו הראשונה והשי״ה יכחמיכו אמן ובדרך
אגב כ״ל לפרש הפ׳ מת שאמר דהע״ה אחת שאלתי מ א ה ד׳ אותה
חגקש שבתי בבית ד׳ כל ימי חיי והוא עפימ״ש האור הסייס ז״ל בפ׳
משפעיס ע״פ ראשית בכורי אדמתך הביא בית ה״א וז״ל אולי שירמוז
שלא ישחית זרעו ושתהי׳ עפה הראשונה מובאת ביה ה״א ע״ד ביתו
■ יו אשתו וכו׳ עיי״ש וזהו שהתפלל דהע״ה שבתי בבית ד׳ כל ימי חיי
שלא המות אשתו הראשונה כל ימי חיי שלא יראת במיתתה כדי שיזכה
להזות בנועס ד׳ כי מי שמתת אשתו עליו כעשה מוחו מבולבל מלחזות
בכועס ד׳ תשי״ת הוא יודע האמה וזכור אני קזה רבות בשנים שבא
לפני שאלת גדולה בעכין דרוקת ואחר שכתבתי עכין זה לכמת רבנים
’ושביס על מדין ומכולס לא הי׳ לי שוס נח ת ואמרתי אל לבי אלך
לי אל תר המור שמשס תצא הוראת ידידי וידיד נפשי הרב תמורה
הגדול ר׳ שלמת גר״פ ז״ל ותקיב לי בזה״ל ימחול לי ידידי כי לא אוכל
להשיב כי לבי בל עמי כי כלקח ממני אשתי נעורי וכו׳ ומעתה הבין
עד כמת )נגיע אבידה זאת לא עליכס. ,
]י ב [ ) ה כ כ ם ( הרב הקדוש בק׳ אגר אדפרק א ובק׳רגל ישיר כ׳
אמ ה לאמיתו הוא מדריגה מי שמכוון דבר
.גדולה יותר )נגילוי אלי׳ זל״ע ותביא ראי׳ מגיעין דך וא״ו דאמר שם
י .ר׳ יוקך )נאן ליננא דר׳ אביתר בר קמכא הוא ואמר שס רבא הא
דר׳ אביתר דאככיס מר׳ על ידו דכתיב ותזכה עלי פליגקו ר׳ אביתר
או)נר זבוב מצא לה ור׳ יונתן אוונר כימא מצא ואשכחי׳ ר׳ אביתר
לאלי׳ וא״ל מאי קעביד קוב״ה א״ל קעקיק בפלגש בגבעת ומאי קאמר
א״ל אביתר בכי כך אומר ויונתן בכי כך אוננר ונו׳ הכה תוכיח
רבא דר׳ אביתר בר קמכא הוא מדהקכיס תקב״ס ע :ידו מגנילא כשמע
שכוון דבר הורת לאנניתו כ)נו שפירש״י ז״ל ולא הוכיח כפשוכיו מדהי׳
לו דרגא דגילוי אליהו ושאלו )נת עביד קוב״ה ש״)נ דכל זה אינו
ראי׳ שיתי׳ בר ק)נכא לקננוך בדרכי תורת רק באס מכוון ד״ה לאמיתו
,עכ״ל ואפשר לומר עפ״י זה שזה שאמרו ז״ל במק׳ ב׳׳ב פ״ק חכם
עדיך מנביא ותבן. .
] ] [Tה ב ט ש < 5ס ר ( קיי״ל הכס pא pר הין חבירו לב אי
להתיר ועיין בי״ד קי׳ רמ״ב קעי׳ ל״א ״
ברמ״א בס ובש״ךקס ק״ק כ״ח ’ שכ׳ שס תעעס משוס דשויא אנפשא
חתוכה דחיקורא וכ׳ בהגהת יד שאול שס וז״ל ובזה כלפע״ד ליישב
קושיות תתוק׳ בכדה ד׳ כ׳ בד״ה אג)נירי׳ שהקשו ל)נת ש אל היל ת א ה א
9כבר
למוטי שושנים מערכת חית
כבר אאלה ועימא לי׳ אקוד עוד לעאול וכלאה דכען דעשועבדת לבעלה
לא שייך שוי׳ אכפשי׳ חד״א ושפיר יכולה לשאול עכ״ל והכה לפימ״ p
■בתשובת ח״ת חי״ד קמ״ש בה״ח שרצה להחמיר בכהס ששיהר החכם הרשות
בידו משוס דאדעתא דהכי כשאת לו ובו׳ ע״ש וכ׳ בק׳ פ״ז ע״ז ומ שמע
אך דהאשה לא תצה בזה שפיר דמי ע״ש וא״כ במכש״כ בכה״ו.דילתא
בודאי יכול הבעל להחמיר וא״כ מתחלה.כשפקר! החכם תא׳ ועי מ א
לה שוי׳ כפשת לבעלת חתיכא דאיקורא וא״כ קושיות תתוק׳ קמת ו ג ס
_ .כצבה ודו״ק.
1י ד [ ) ה כ מ ת ה מ כ ל ה ( בק׳ או.רא דפרקא אוס ר!'כ כ׳ מו ך
הדברים וז״ל ותלמידי הארידל לא י
P״ד ע״ ש והגה״ק בק׳ ד ״ ת או ת רצו לתתפשע החכמת בעולם על
צ׳ כ׳ על זה לא ידעתי מקורו לא בראשוכיס ולא באחרוכיס אין זכר
למו מזה ע״ש ובמכת״ה הגדולה תכה לא ראה שכן הוא בקוך ק פ ד
ויקהל משת כמ״ש בס׳ אגד״פ. ,
] ט ו [ ) ח ל ו ט ( בגמ׳ ברכוה ד׳ כ״ו ע״ב הרואה חתול בחלוס באתרא
דקלו לי׳ שוכרא נעשית כו שירה כאה שיכרא כעשה ,
לו ,שיכוי רע ע״ש ומעודי לא הבכתי זה מה חילוק יש במבעא א ס
קויין שוכרא בוא״ו או ביו״ד ועוד מת עכין שוכיא לשירה כאת ו כ ע ת
מצאתי בקפר לדרוש אלקיס בשער ע׳ פ״ב שכ״ש וז״ל הרואה ח תו ל
בחלוס בדו כתא דקרי לי׳ שורכא כעשה לו שירה כאה בדוכתא דקי־ר
לי׳ ^שיכרא כעשה לו שס רע פי׳ שבשס הוא הרמז ולא בעצמות תדבר
וכ״ל א״כ הרואה חתול בזה״ז שאין לפותרו בשוס א׳ מהפתרוכים אלו
כיון שבזת״ז אין קורץ אותו לא שיכרא ולא שירכא אבל יכ לפו תרו
כדברי ר״ה שאמר שהרואה חתול יזכה למנגושיס כאיס או כדברי
האחר שאמר )ניתת כקכקת עליו מן השמים וכיצול ממכה עכ״ל ו עיין
בהגהות הרש״ש ז״ל שס:
] ט![ ) ח ל י ף ( כועס כקריאת קכין של שחיבות בשס תליך עיין
בהמאסך סכדפק בירושלים שכה י״ע חוברת ד׳ מ ׳
שתביא בשס ס׳ שתאריך בזה ]לא ידעתי על מי קאי[ והביא בשס
תרע״ב ד מו ק׳ מדות פ״ז מ״ז שכ׳ דבלשון רומי קורין לקכיכיס גדוליס
חלפים ונפי׳ מלאכת שלמה ע :המשכיות כ׳ דכן לשון המקרא עזי*א
א׳ )נחלפיס ועיין יש״י וגנצודת דוד ולבקוך כ׳ והיעב אשר דיבר בז ה
מו״ת ז״ע שי׳ דהו־! ע״ש תכתוב שהש״ב חלך הלך לו משוס ד ש חי ע ת׳
צריך הולכה והובאה עיין יור״ד קי׳ כ״ב עכ״ל וכ״ל להביא קצת ראי/
לדבריו).ושבת ד׳ כ״ג ע״ב ר״ת תוה רגיל דתות חליך ותכי ר״ח חו ה
רגיל דהוה חליך ותני פירש״י ד ל שם על תליך ע ו נ י ע״ש וכן מצאכר
בש״ק כווה פעמים לשון חליך ות״ת הכא הקכין כקרא חליך על שהוא ״
עובר כל הצאוור ותבן שוב מצאתי בקפר זכר דוד מ׳ ג׳ פוד ב ^ שע/
נשם ם׳ זכות אבות לתרב מהרא״ג ד ל כי בלשון איעליא קורין לקכ?ן .
^ גדול, ‘
לד למוטי שושנימ מ^רכתהית
גדול סניף עכ״ל. . '׳
■ ]ין[ ) ה ל ק ל ע ו ה ״ ב( המוכר חלקו של עוה״ב אס •מהפ י מ פ ר ה
עיין בק׳ מדח״ל .עכף חלק לעוה״ב o p י
שבתשובתו האריך בזא אבל לא זכיכו עדיין לתשובתו ועיין בשו״ה מהר״ם
.א לשקר שי׳ ק״א שהעתיק מתשובת רה״ג ז״ל הרד בק׳ ד ב פ גאונים
כלל כ״ד אות כ״ע׳ע״ש ועיין ג שרת מחכה חייס ח״ב חלק חו״מ קי׳
כ״ף תשובה ארוכה בזה ועיין בקו״ת מהרק״ם מהת״ל קי׳ קכ״א מ״ש
בעכין זה וגס הביא שס ממשו׳ מהר״ס אלשקר הכ״ל מ״ש בשס רה״ג
.ז״ל ולדעתי מי שהוא עושה כן הוא עוקה )נעשה עשו שכן אמרו ז״ל
' .בתנדב״א שעשו נתן ליעקב אבינו ע״ה את העוה״ב בעבור העוה״ז
וע״ש בקפרי תפארת יעקב פ׳ תולדות בפ׳ מכרה כיוס ע״ש.
]י ח[ ) ה ל מ ל ע ר ה ״ ב ( בקפר מדרק תלפיות ענ ף חלק לעוה״ב
כ׳ שס בשס חז״ל המאבד עצמו לדעת אין לד י
חלק לעוה״ב והנ א על אשה איש •אין לו חלק לעוה״ב ע״ש והוא פלא
גדול נעיכי שהרי אמרו ז״ל בגנק׳ ב״מ דף נ״ע ע״א שהבא על א״א
יש לו חלק לעוה״ב ועיין בתוק׳ שס בד״היחוץ ובד״ה נחלו ־בקוף
הדיבור ע״ש;וגס ב)נ״ש בשם חז״ל המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעוה״ב
,כבר כתבו הגאונים ד ל בק׳ שו״ת השובה ‘ מ א ה ב ה בחי״ד וכן הגאון
^ ד ל בהגהות יד .שאול ליו״ד קי׳ שגנ״ה שלא נמצא דבר זה בפירש בדברי
״ חז״ל ע״ש ועיין‘ בקו״ת מהרי״א חי״ד קי׳ קנ״ה שכ׳ שס מקור לזה ע״ש
אבל לא נמצא כן בפי׳ בדברי חז״ל ולפענ״ד נראה מקור לזה מריש
פ׳ הלק .דאמרו שם ד׳ הדיועות אין להם חלק לעוה״ב וקחשוב שם
אחיהופל ובגמ׳ לא נגנצא שוס ע ע ס על אחיהופל מדוע אין לו הלק
לנג^ה״ב ועיין בתויו״נו שס וע״כ משוס דאחיתופל הי׳ מאבד עצמו
לדעת כמו שכ׳ ויצו אל ביתו ויחנך וע״כ שגור בפי העולס לומר
דהמאבד עצמו לדעה אין לו חלק לעוה״ב והוא נכון לדעתי. ,
1י ט [ ) ה ט ץ ( קיי״ל נש״ע או״ח קי׳ הק״ו דזיעת אדס אינו מחמיז
י כ)ג״ש .הרמ״א ז״ל שס וכיין בקפר קד״ח מע׳ חמ׳ן .
, .ו)נצה כלל י״ג אות י״א באריכוה ונ״ל להביא ראי׳ ברורה דזי ע ה א ד ס
המעיז מהא שכ׳ הנר׳ז בקי׳ ת״ק ק״ק בסס קפר,הכוונת הארידל
שינורח אדם בעצ)נו בונצה של מצוה עד כי יתחמם■ ליזיע ובזה ישבר
הקליפות שנולדו מש״ז לבעלה עכ״ל והנה מדכ׳ שיטריח עצמו במצת ־
' של מצוה משמע בכל המלאכות שישנה ב)נצת סל מצות אפי׳ בלישה
יערח עצמו עד שיזיע הרי מכאן שזיעת אדס אינו מממיז ועוד שהרי
י -המצה נקרא לחס עוני ועל זה אמר השי״ת בזיעת אפך תאכל לחס.
בבאה״ע קי׳ הרע״ג קק״א כ׳ נישה שו״ה שבו״י ] (m IDIwH ) D
ח״א קי׳ ל״ז מי שהי׳ מדביק נרוה של שעוה בכוהל :
; כדי להדליק במצות חנוכה בעוד שהוא עקוק בכך תביאו לו שמן זית
־ ידליק בנרוה של קעוה אף שמצוה מן המוחבר הוא שמן זית ובתשו׳
ח״צ׳ י ׳
למוטי שושניט מערכרת חית
ת״צ הי׳ מ״ה דחה ראיומיו והרבה להביא ראיות דימשוך ידו מכרור!
מעוה וידליק במ״ז ועיין בתמובה י״א ומוב מלח ידו פעם ב׳ הרב
מבדי בח״ב הי׳ למ״ד והחזיק דבריו עכ״ל הבאה״ע /וראיתי במע״ת
מ ס קהביא דבריהם קצת ביותר אריכות והכה א qממי אנכי להככיה
דאמי בין הכי מכי אריות גבוריס עכ״ז אמרתי תורה הוא וללמוד אכי
צריך כי כלע״ד הצעירה להביא ראי׳ לדברי המבו״י מגמ׳ יומא ד' י״ב
ע״ב כהן גדול שאירע בו פהול ומיכו אחר תחתיו וחזר הראמון לעבוד
מכי איכה ראוי לכה״ג ממום איבה ולא לכה״ד ואמרו מ ס ה ע ע ס מ מו ס
דמעלין בקודמ ואין מורידין וכתבו שם התוה׳ דכ״מ לדידן לפרכק
וכו׳ וכוהגיס כבוד גס ב״ב כההוא דר״ג עם ראב״ע בפרק תפה״ש ע״מ
וא״כ הרי זה דומה ממש לכידון הכ״ל דמה בי אס אירע פהול כמו
בכה״ג או אם לא הי׳ כלל ופהקיכן להלכה דכוהגין כבוד גס בשכי■
כמו בההוא מעמה דר״ג ע ס ראב״ע ואי איתא כמו מפהק הח״צ א״כ
ff> ,מורידין הכרות מל מעוה מקדומהס לגמרי ואדרבה אס מכיח או תן
בשביל מבא לו המ״ז כראה כמבזה הכרות של מעוה ואין לומר אדרבה
זיל לאידך גיהא כמו דאמריכן מס דהראשון חוזר לעבודתו וה״כ ימשוך
ידו מהכרות של מעוה וידליק בזית זה איכו דהתס אי אמריכן דראמון
חוזר בעבודתו לא הוי בזה שוס הורדה להשכי דהרי בזה שיושב ולא
עובד לא כעשה כהן הדיוע אבל בההוא כרות של שעוה אס איכן
מדליקן השתא מתי ידלוק אותן וע״כ יהי׳ הולכין לאיבוד א״כ עי״f
יהי׳ להכרות הללו הורדה מקדושה והכה ראיתי בשע״ת כס .שכ׳ שהח״צ
ז״ל הביא ראי׳ מיומא ד׳ ק״ב ע״א ר״פ אמר ראשון משלח ע״ש ואצלי
הדבר תמו׳ דהרי אמרו שס אלא ר״פ קבר לה כר״י דפקח והדי הרמב״ס
'בה׳ ק״פ פ״ד ה״ז פקק כחכחיס׳ שס דאיזו שירצה יקריב ע״ש שוב
מצאתי במפרשי הרמב״ס דסותר א״ע מהיר׳כ להלכות ק״פ ע״ש שוב
מצאתי בקע״ת קי׳ הקפ״א שהביא דברי הפמ״א לעכין חזכיס שאס
חלה הראשון וכיבדו הקהל לאחר ואח״כ כתרפא ה״א מלוי בפלוגתא
דחכמיס ור״י ביומא דף ק״ב במפריש פקחו ואבד והרמב״ס פקק ד ח כ מי ס •
וה״כ רשות ביד הקהל לבחור איזה שירצו ע״ם ותמי׳ לי שלא ה עי ד
כלל מגע׳ הכ״ל וראיתי בשע״ת שם שהרגיש בזה בדברים קצריס ועדיין
צ״ע לי בזה והסי״ת ירחס עלי במהרה בהרחבת הדעת דקדושה וישלח
לי רפ״ש בתושח״י אמן אקוה שאעבור עוד פרשתא הדא כפי מ ה
שיחככי השי״ת ומי שאמר לעולמו די יאמר לצרוהי די אמן ■דברי
י המצפה לישועה בקרב.
1כ א [ ) ה נ ו פ ת ה ב י ת ( כאלה מי שהי׳ לו ביה במקום א^
׳ ואח״כ עלה על ד ע הו לעקור משס
למקו״א וכתץ א ת הבית ולקח את העצים והאבכיס ובכה בית במקוס
אחר כדמות ביה הראשון במקום שלא הי׳ כ ס בית מעולס ועלה עב
דע הו להקהפק אס )נחויב לעשות עוד חכוכת הבית כיי! שהעצים:
והאבכיס '
לה למוטי שושנים מערכות חית
■יוהאבכיס הם מן הכית הראכון והכה מדברי הח״ק ז״ל ב ח ל חי א ד ח תי׳
קנ״ו בד״ה וראיתי שהביא בשס תפר מו״ק שב׳ מדיקדוק לשון המשכה
•כ׳ הרואה הבוכה בית חלש משמע דוקא חדש אבל הבוכה ביהו על
מכוכו פי׳ שכשרך או כפל וחוזר ובוכה איכו ב״ח וא^כו מברך ותמי׳
בעיכי הלא גס בהורה כתיב אשר בכה בית חדש בכה ביה חדש ולא
■חככו ופליגו רבכן ור״י וקיי״ל כר״י אלא אפי׳ בוכה ביהו שכפל מ״מ
■חוזר מעורכי המלחמה ש״מ חדש לאו דו ק א מי הו צ״עמ״ש אשה חדשה
־ממעעי׳ מחזיר נרושתו וביה חדשלא קיי״ל כר״י אלא למעועי אס
בכה באותן אבכיס וקורות עצמן דדומה למחזיר נרושתו אבל באבנים
•ועצים אחרים אפי׳ שבכיהו על מכוכו מ״מ מ ק רי חדש עכ״ל כשמע
■מדבריו ז״ל דאס בוכה באומן אבכיס ו קו מ ה עצמן אין זה כקרא בית
חדש וא״כ בכ״ד אין צריך לעשוה עוד חכוכה הבית שוב מצאתי כשרת
•ויען אברהם חאו״ח שי׳ כ׳ ששאל לוי הכס• א׳ בבו.ך;-ךהשיר-התפירות
.לעשאו חתיכות ח מי מ ה והפר אוהו החייש מחדש אי צריך לברך שהחייכו
,.והמיב וז״ל ואענה חלקי דלא עשה שאלשו בבכין ביק אפי׳ דלקח
עציו ואבכיו שהי׳ לו דלא יבצר דבא מן החדש בין■ בלבנים ב5ן-בקרשים
.ובדפנות וראוי לומר שהחיינו בכיכר הההחדשוה דמאירובא־ כעיכי הכל
וכל׳ ע״ש ופלא בעיני שלא הביא דברי הח״ש הכ״ל וא״כ מדברי הצאון
•הזה נראה כאן דצ״ל שהחיינו א״כ צריך לעשות ג״כ חכוכת הבית
וכן נ״ל ג״כ עפי״מ שכ׳ הגאוה״ק ז״ל ,בשפר הק׳ מאור עיכיס על התורה
■פ׳ הצא דכלחלל העולם מלאים מזיקים וא״כ אס בוכה ביה במקום חדש
■מציר להם המקום וע״כ צריכים לעשות חכוכה הבית לחכך אה הבית
■בתורה ובתפלה ובצדקה ובשירת ותשבחות כדי לזמר עריציםוהחוחיס
וכן השכים הרב הגאון ידידי הרב דק״ק באניהאד שליע״א בשפרו
:פרי השדה ח״ג שי׳ עיי׳ן אות ב׳ ע״ש ,ועלה עוד על דעתי להביא
ראי׳ ממ״ם בש״ע יור״ד שי׳רע״ז שעי׳ ה׳ ואס כפל ובנאו אפי׳במקימו
וכדמותו הראשונה מוהר ועיין ביד שאול שם שכ׳ להשהפק אם.
בכאו בבכין הישן דהיינו בעציו ואבכיו שלו אס הוי כבנין אחר או
הוי כבכין הראשון ואשור ומהחלה הביא ראי׳ משוכה ד׳ כ״ז • דאמרו'
ישם ומודה רבא שאס כפלה שחוזר ובוכה אותה פשימא מ״ד ה אי אחריתא
׳הוא ואינו לשבעה קמ״ל וכ׳ התוש׳ לפי שבונה..אותה באותן עציס א״כ
־מבואר דאס בוכה באותו עציס הוי כבנין הישן ואשור ואח״כ דחה שם
־ראי׳ זו ולבשו qכ׳ ראי׳ מדברי הריעב״א הובא בפר״ד דרוש ת׳
דש״ל אס כפל מוהר לכנלש בו והביא ראי׳ ••ממאי דאמריכן מודרש
■קהלה אס יבואין אל מנוחתי למנוחה זד איכס .באיס אבל באיס
-הס למנוחה אחרת אר״י בשם ריב״ל משל למלך־שכעש על בכו וחרפו
.׳•והוציאו לחלז לפלעין שלו ונשבע שלא יכנש בכו לפלעין מה עשה היהת
בנוי׳ ושתרה וחזר ובנאה והכנישו נמצא מכניש בנו ומקיים שבועתו
׳•ע״כ והרי מבואר בזוה״ק פ׳ פקודי דכל אבכיס וישודי המקדש לא נשרפו
בחורבן • '
' לקוטי שושנים מערכת הית
בחורבן אלא כנכזו וכשישיבו את שיבת ציון יקיבו סכי׳ האבכיס ומקומם־
וז״ש כי עין בעין יראו כשוב ה׳ א ה שיבת צ'ון. .דבהאי זענא יהדר ל ס
לאתרא לפי״ז יקשש הא הוי אותה מכוחה ממש אלא ודאי דמ״מ נקרא
בכין.אחר עכ״ל ומזה כשונעלעכ״ד דהוי כבנין אחר וצריך לעשות עוד
חנוכת הבית ועיין בק׳ או׳ח שי׳ תת״ח בי^גהות הגאון מבערזאן ז״ג
משת״ש משו״ה ש״צ והבן.
1כ ב [ ) .ה פ י פ ד ר ( נשאלאי מבני היקר הרב המופלא מגן אברהם
בעזרו אס מותרת האשה לעשות החפיפה'ב מקוה . ,
עצמה כי לא כמצא כש״ע מבואר שתחפיפה צריכת האשה לעשות באמבעי
בפ״ע והשבתי לו אונר^הדבר כי בש״ע וכו״כ לא נ)נצא )נזה דבר אבב.
כבר כ)נכא ,ש אל ה;זו .בכפ רן של צדיקים בשו״ה דברי חיים ל)נרן תגאוה״ק
מצאנז .זלה״ת .ובשו׳:ת )נתר״ס שיק בחאו״ח כי׳ קק״ב ובשו״ה תשורת ש״י
מה׳׳ק_שי,./ע׳׳א^,פכולס באה אחד עכו ואמרו שאקור להחשת לעשות,
החפיפה’ p B /ם^ו)נכ^V/bשךאל הורה הןא ע״ש .בדבריהם הקדושים לדע תי
אפשר לוננר,שוד .כי ’ יוכל *לראיות שיבח מזה מכטול שאס מתירן■
^^פך>במקוה,.עצמה .יש ׳לחוש ..שיאמי אאוגנר שעיקר העהרה־
ה'ז ^\י ם כו בי ל ה; א בל אס.עו שין החפיפה בכלי בפ״ע ניכר
הדבל ־היעב ,שלא י החפיפה הוא העיקר ורק העבילה.שאח״כ הוא העיקר
העהרה והב!'.וקצת ראי׳׳־יש; מג)נ׳ יוננא ד׳ י״א ע״א שלא הי׳ ..עושיך
החפיפה ב)נקוה דאמרו כ ס ביה ה)נרח׳ן וביה העבילה ופירש״י ז״ ל א ע״ג
דאשגנעיכין מרהךאיצכורך לאש^נעיכין בית העבילה אע״ג .דאיכא זוהגנא
עכ״ל ואי ים היתר לעשות החפיפה בלנקות עצמה א״כ יהי׳ זוהמא ג ס
בבית תעבילה אנ א ודאי שלא הי׳ עושין החפיפה בלנקוה וגנזה ראי׳
למ״ש הגאות״ק ,בד״ח שם שאקור הוא משוס ־זוהמא ויהי׳ אקור לברך
• שס ברכה העבילה ע״ש ודפח״ח. '
\ ] [j 2ה ת ז ( בא לידי ,קפ ר ,היקר זכרון ירושלים אשר שלה לי ידידי
הה״ג מו״ה אג״ה ,שליע״א מעורעץ בגנדיכום ,רוקי׳
וראיתי שס• בפ״ך אות כ״ד ככ׳ דגנה .שהחתן לוכשהקינוילהוא לתראוית
שנמחלו,לו עווכותיו כאמרו ז״ל ‘ שמכפרין עווכוהיהס של חתן וכלת ביוס
זה והוא' להס_ .יוהכ״פ וע״כ לובסיס לבכיס שהוא עכין שגנחה .כגנ״ש
במדרש פ/גנ ש פ עי ס פל׳׳א שלבנים היא םי?נן שגנחה וכ״כ בעיקה״ד
ליור״ד'םי׳/ל״ה אות יא׳ כשם הפח״י דלבישת הלבנים הוא מנועס שגנחה
וגנקורר־הוא מגגנ׳ תענית ד׳ כ״ו ,שבנוה ישראל יוצאה בכלי לבן וכו׳
ע״ש שהביא ראי׳ לזה שלבישת לבנים הוא מ ע ע ס שמחה ולא גנשוס
אבילות ומצבות ע״ש ובדא״^ו אזכיר דפלא בעיני על הרב הנ״ל שליע״א
שלא תביא בקפרו היקר שמקיכו רז״ל לזכר ירוכלים ולגנקדשיכו מ ה
שנוהגין ל ק מ ה בחנוכה פ׳ נשיאים לזכר שהי׳ הנשיאים מקריבים שכגגנרה
מלאכת המסכן הגם שתס הקריבו בימי כיקן עכ״ז קבלו עליהם בימ^
כקל^ו כ מ מ א ר בקפרים .וה״ב שהקנו חז״ל בברכה חתכים ,ברכה שוש
, תקיש ■ ■
לו למוטי שושניסמערכת טית
;’,השיש והגל העקרה שהוא ו,״כ לזכר כהעלוה זכרון ירומליס כמ״ת ר p״י
ד ל בכהובוה ד׳ ה׳ בד״ה P !Pע״ש וצע״ק דלמה ה קנו עוד בברכה
•אשר ברא לומר מהרה כשמע בערי יהודא ובהוצוה ירושלים וכו׳ שהוא
ג״כ לזכר ירושלים על ראא שמסהיכו הלא כבר עשיכו זכרון ,בברכה
•אוש השיש; ואפשר לומר משום שברכה אשר ברא אומרים ,לפעעמיס
בלא ברכה הכ״ל כאאין שם עשרה ע״כ הקנו ג ס שם■ .
] ^ ^ [Sל ב( בש״ך קי׳ ע״ב כ׳ בשם תהשב״ץ ז״ל שלא לאכול לב
דקשה לשכחה ע״ש וכ״ל שרז״ל הקדושים רמזו זאה בדבריהם הקדושים
שאמרו מנק׳ חולין שאני לב דשיע מנדוע הפקו בזח הלשון ארנני כי
’ננל איש חלק ה״א כבר שעיא ולא אמרו שאני לב דחלק ,אבל לשון שיע
הוא לשון נייונטום מנ״ש בגנשכה פ״א דגנק׳ כלאים והשעשועי׳ כ׳
ההויו״ע ז״ל שם בשם הירושמני אר״י מנה כקרא שמה שיעוה שהוא
מעשעה אה חלב ופי׳ הר״ש ז״ל כלומר שמעמעמה אה הלב מלשון
ועינו השע ישעי״ וא״ו וטח אה הביה הרכום ושוע עכ״ל וע״כ נקעו
בדבריהם לישכא דמשהננע להרי אפי שהוא ננכמנטם הלב וקשה לשכחה
ברוך שבחר בחם ומנשנהם. .
] ב ) 1ל ב נ ה ( בק׳ חקידים קי׳ ק״ו ובק ר״ל •הביאו המכ״א קי׳
הק״ק ק״ק א׳ כ׳ דכשהלבכה לוקה צריכין לההענוה
וכ׳ בק׳ ויגנתר אברהם מע׳ מנ״ד אוה כ״א וראיהי להרב ש״כ שכ׳
בשם ככח״ג שלא כהכו לההעכוה הא קננן דהעיד העיד דלא כהכו
לההענוהאלא דלא פי׳ הטעם ע״ש באריכוה מזה ולי נראה הטעם
דלא כחכו לההעכוה כשיש לקוה הלבנה עפימ״ש בק׳ א׳ הנדמ״ח
מעכין חהכהכוה )נאכשי )נדיכוה חינא הכבערה מדעה ואין בהם הבוכה וז״ל
שס הידועה היוקר ככבדה בעיניהם לענות בה הוא להכיד מלפניו
לקר השמש ור^ירח ולהודיע להקיקר ירחי יונים טרם הבואכה והוא
באולהו ישים על לבו זאה כעל עכין כדול ונשכב בעיני הכהכה הונדיכה
ויודיע
ליוטי •שדונים מ;יר:תמ״ם
cp o pד״ח יום נלוס יניע אומר זה קורה וכביחיס ובהוביס וליכס׳־:
■
ללילה יחוה דבת אלו הגנסניות וכ״ש כ״ז ה.כאון בבל יpוכ״י ז״ל וז״ 3י
כי הורה pבכר>ב זמכה ביוס והורה ^:כ״פ בלילה עכ״ל הרילךמבורמ ־
יוצא כאאור ללמוד מקרא בלילה .
1ז[ ) ל י מ ו ד מ ק ר א ב ל י ל ה( )וצא הי לאדלנו״ר זלל״ה בקפרו
הוובובה אב״צ ח״ב בהלק יור״ד . י
ק׳ ק״ב קהאריך קצה •בזה וכ׳ בסס קפר מ קנ ה סקידיס מק׳ הבכיב ה -
סב׳ וז״ל יזהר קלא יסן עד קליק קבוה בלילה אלא ילמוד מ ב ע ולא ■
ילמוד מקרא כי המקרא בלא פירק הוא לבדה עו מד ה בעקי׳ וכו׳ מ ק מ ע ׳
למקרא ע ס פי׳ מוהר וכ״כ בק׳ יוק״ת קע״ו פ״ב וז״ל והוכל ללמוד־
פקוק עס פירק״י' גס בלילה כי מה קהזתיר האריז״ל קלא ללמוד פ קו ק ,
בלילה אזהרהו על המקרא פקוקיס בלא פירוק עס׳ל ובודאי מ״ק הת״ק
דע ס פירוק מוהר בודאי כווכהו כמו פירק״י וכדומה:
בס.פר ההלה לדוד בשם מרן החיד״א דל להקיס ה מז :יאמר נא ישראנל
פכור! והכה אנסנו מאמנים אלמנים בתוך השדה והכה קגנה אלומהי־
וו.ס נצבה והכה השובכה נילוגנוסיכס והשהסוכה להלמנסי הקם לי 1בדךי■
אמרהיך אשר ליראהך כן יאמר ז״פ ובכל פנים יזכור שם זה הק״ם והוא•
פס קדוש מכ״ב שמוה ככ״ד.
הכה כוהגץ למנר להכהנים אסר דוככך ] [1מהזילן ]טובה(
’ישר כה כמ״ש בק׳מסהאפ״־י ם קי' הקצ״ד ■ ’
קי׳ י״ג אוה מ״ד ־ ברית אבות קעי qי׳׳א ע״ש וננננ״ש בקפרי הקבין
בזה וככה כ׳ לי רב א׳ כ׳׳י ודל לפיע״ד ראי׳ ב מ ר ה דא״צ למנר
להכהכיס יישר כס אסר הז וכן מירושלמי הובא בהוק׳ סולין ד׳ מ״נו ד״ה .
ואברכה מלהך כבר אמורה שאמר ר״י ל ע פ״ ס דא״צ להסזיר לו שלוס-
דעכו״ס המברכין אה ישראל מהברכין מואברכה ננברכך כמו כן כהניס .
הננברכין אה ישראל מהברכין כדאמרי׳ קם בחולין חי לר״י מואכי־.
אברכם חי לרע״ק מואברכה מברכך עכ״ל ואפ״ל דהן אגנה דמן ה מן
■ א׳צ להחזיק להם להכהניס עובה ולומר להס ייש״כ אבל משוס קיק ׳
כהכיס ע״ה והם לא ידעו גנדרקה רדל׳ הכ״ל ו.בס שאר המון עם ויהי׳ •
כראה קצה ככפוי עובה שאין מהזיקיס עובה להמברכין ע״כ מנהו- .
העולם לוגנר להבהכים .ייש״כ ור״י .שהשיב לההוח ככרי )ולתך כבר
אגוורה ודכ הוא מה״ע שלא יהא נראה ככפוי עובה דאל״כ הו״ללשהוק
ולא להשיב שוס דבר והגן ו עיי ^ חידושי הרש״ש ד ל מק׳ שבועות פ״ו״מ״ב.
שוב גנצאהי בהמאכ qקכדפק בירושלים שנה י״ע חוברה ד׳ קי׳ כ״ב.
ק כ׳ ,מ קו ס לאמירה יי כי כה והא דאגנרו דל בגלק׳ שבה ד׳ ע״ז
דאמר לי׳ הקב״ה לגנרפ׳ה ע״פ אקר קברה .יישר כה ששברה ו כ״ פ.
בר״ב ד׳ י״ז ע״ב והובא ברש״י חומש קו qההורה דרשו הי׳ אקר
מלקון איפור וחיזוק הרי דאמרי׳ יאשר למי שעושה דבר הר.צוי ־
’ ’ וגנהקבל עכ״ל. .
) Wמ ^ ש ב י ר ך ( .בשרה פרי השדק ח״ג קי׳ ק״ע כשאל ע״ד '
הגנכהג קאס אשה הוא חולניה ה״ו שאמנריס י * , .
בגני שבירך להחולה מי שבירך אבוהיכו ומה ע ע ס אין אומרים מ״ק■■
אמוהיכו'ע״ש גנ״ק־ בזה ול״כ בפשיעוה דבשלגנא אצל אבוהיכו מציכו;
בהורה שהקב״ה בירך אוהס .שכאמר וד׳ בירך אה אברהם בכיל ביצחק!
כהיב ויברכהו ד׳ וכן ביעקב כ הי ב,וי ב ר ך אוהו אבל אצל אגנהוה לא ’
גנציכו בהורה שהקי״ה בירך אוהן ע״כ אם גנברכיס אפי׳ אקה גנזכיריס. :
. זכו ה .א בו תינו דיקא דגנפורק בהם ברכה מאה השי״ה.
ברכה להככיקו בבריהו שא״א אם אין אבי הבן ]ח! )מילה(
אצל המילה כ׳ הרמ״א דל בקי׳ רכ״ה בשם ה עו ח ' . /
־דל‘ שנ הגו; ש ה הו פ ק התינוק הוא מברך ברכה זו ע״ש ועיין בהשו׳ רע״א.־'
דל; קי׳ -גנ״ב ,שהקקה דבאמה לגנה לא יברך.הגנוהל ברכה זו שגס הוק■
שליח •של הבי״ד להככיקו בבריתו של א״א ׳שבפשיעוה היא יוהר עי ק ר״
wס בולננקה. קעל הבי״ד מועל לגנול א ה •התינוק אבל אץ החיוב עליר
הפי ק ה יי ' ,
מה לקוטי שושנים מערכת מ״ם
הפיקה הנער על הברכיים כי גס חם מכיהים חומו על המלרזן ומליו' •
אוהו ג״כ הונצוה כהיקוכה ע״ק מה קכדסק לייקב המנהג ולכן הורה•
קם שאס אבי האב הוא המוהל כיון דשייך עליו ג״כ קהוא קליס ב״ד
יש לבחור בו יוהר לברך' מן הופק הצער וכו׳ ע״ש הובא בפ״ה קם.
ועיין בקפלי ) ב ל י ת א מ ת ( קי׳ ג׳ אוה עוב ע״ש ועיין בק׳ שמח
"נפש על ברכוה מע׳ ב׳ אחר שהביא דברי הגאון הנ״ל וקייס וכ׳ וגם
אנו כא)נר הקהייס לקיים הגנכהג כשבא הקנדק לברך כי כן נהוג*
עלמא א^ שאין לנו עעס מרווח אמנם כאשר כשהנה הנדון שכשהכה־
הברכה לאחי האנ שיברך אוהה אין בזה שוס קפק שהמוהל ראוי
להקדימו לברך אוהה נגד שליחו של הופק הנער כי א qאס יהי׳ אחי
אבי ־הבן )נה בכך ואין זה דומה לאבי האב כמו שיראה הרואה בדברי
הגאון הנ״ל וזה ברור עכ״ל. . י
]ט[ ) מ י ל ה ( כשערי הקובה קי׳ הצ״ו כ׳ לענין מילה בזמנה
שאירע באיי ביו׳׳ע כ׳ של גליות והי׳ שם אורח ־
מהרל שעוקה היוס ירע הוא מוהל כ׳ בקפר נחפה בכקף דכל שיש
מוהלים )נהוקבי עיר שהוא אצלם הול אין האורח רקא? למול וב)ועת
יהודא חולק וק״ל דמוהר וכיישלמי חגיגה כ׳ •דהיכאדאיכא עקרה מבני
חרל שנוהגים היום יו״ע אקור ואפי׳ כשאין עקרה דוקא כשמבקשים
ממנו שיהי׳ הוא המוהל אין לו למנוע עצמו ,אבל הוא ודאי אקוד
לכקש מאהריס שיהנו לו מנול וכן יורה לו החכם לאורה שבא לשאול■
שקין לו להיות רוד qאחר מצוה זו מאחר קהוא יו״ע׳י מדידי׳ כיון
דאיכא אחר אס לא שיכקשו אחרים מאלי׳ עכ״ל ולדעתי יש לדון בזה־■
דהרי אמרו ז״ל כשבה ד׳ קל״ב מנין לפיב שדוחה אה השבת ראב״נג
.אמנר מה מילה קהוא א׳ מאכרים שלאדם דוחה אה השבתק״ו לפ״ג,
שדוחה אה השבה וכו׳ והדבר המו׳ מנוכן ומצאתי־ לננרן הגאון דכי
בק׳ י״ש בקי׳ רק״ו אוה ל' שפי' הדבר עפימ״ש הרמב״ס בפ״ה מה״ח/
והרמכ״ן ז״ל כשער המנול שהכרה של הנפש הוא כנין מבעי קע״י
שים קלקול כנפש הנפש נכרה ממקמנה וקבה אל יקודה ולפי״ז ;!הר
שאמר שהאדם כל .שלא ניגנול ע״כ יש בזה קלקול לנפק ואותו קבר
כל שלא נהקן הוא בעמוד והכרה והאבר בעצגנוהה נהקלקל וכל שמלו
אוהו נהקן אוהו אבר וא״כ קפיר אננר מנה מילה שהיא בא׳ מאבריו
וגס בקענוהו אין הקלקול כ״כ ,עד שיגדיל ויהי׳ בר עונשין וחפי״ה
אננרה הורה שימול־ כיון שקופו להיות מהפשע בכל הגו qומנר
שקוצצים היד משוס חשש שמא יהפשע בכל הגו qמכ״ש פ״כ שהוא
היכ qבכל הגון^ ע״ש ודפח״ח וקפ״יי וכיון שכן שמצות מילה הוא
ענין פיקוח נפק וא״כ דמנו בפ״נ קיי״ל ^דכל הזריז ה״ז משובה עיי׳
באו״ה קי׳ שמח ובע״ז קם וא״כ ה״נ מנצוה מילה דכל הזריז בזת
הר״ז משובח ויכול מנצוא עצננו שיתי׳ מכבדים אוהו מנצוה מילה וא ■q
שהוא מבני חו״ל והיום הוא יו״ע אצלו כי הוא בכלל זריז׳ בענין פ״כ
ועפי״ז יש למנד זכוה על מנוהלים' שרודפים אחר מצוה זו יוהר מכל
. המצות 12 ' .
סו 0ד;יצוש:ימז מערכת■מ־ם"
.המצות שבתורה ,.ו כ פ י ״ ז■ ת״ש־כיון־■■אננצוה;■ ' )נינ ה הוא ; בכלל פ״כ■ 'ו כ ל;■::
; .הזריז' בפ״כ '.הר״ז;גנש! בח ו עו ד 'דלפי ל ע ת /הנאוכיס הד׳ל־יקשה דבכל ■
סבה' וי״״ע *אה.׳•יקרה מילת נגנה לן־לסלל סבת ׳כג״י ישראל והנ א' קיי״ל. ^ ,זי
י דבדעביד’ .מילה-יעכו״ס״כשרה •ואין'לנד^יוהר׳ידעביד מזה־שלא■ יצערך• •
;־-׳^•שראנ נהלל■ ש ב ה ויגנול עכו״ס;-גשבת אנא ודאי.כיון ,שאמרת התורה .
■:ץביום תשנניני'יגנוג ואפי׳ בשבת וא״כ גילתה'■הה! רה י שגנצוה שבת כדתה
■>.נפכי )נצוה מילה בפבי\כל ישראל המקיימיס מצות .שבה ות״ה • ביו״כו:. ,
' כן"הוא'יומי •שיודע• בעצ)נו',שהוא • אומן ■•.מופלא•-ב)נצות זו והוא' )'נמציא . •■/
־ עצ)נו' ל)נצות .זו בכל ע ת.י הד״ז •זריז ומשובה’ /ו ת נ ה הגס שיודע אני . :
■ בעצמי שמי .א נ כי ל היו ת ,הו ג ה ,די עו ה ,בדיןיכגדהגאוכיס׳'האדירים-,הנ״ל/י׳^
־•-עכ״ז •אמרתי'.אדברת■'נגד ולא ,אנו ש'מ ,-.הורה הוא והכלע״ד כתבתי:.-.־
) מ י ל .ה ( ■בסוכה q i׳■ נ דן• ע׳׳ב .אה)נר .ר׳׳י .ור׳׳ע' תד תני . ]י[
/ /שואבה•,ותד■ תני השובת:מ״ד•שואבת לא -משתגש.-־ • ׳— '^;,■ •:
;■..דכתיב .ושאבתם; מיס■••נששון'.וכ׳ ההוס׳' שים וז״ל כירושלנני מפלש ,שמשם־.
י'שואבים■ רוה.הקוד ש’ .דה שכינה שו ר ת /,מ הוו■ שננסה■.:שכא׳ ׳:ויהי ;כנגן
'/ץה'מנגן/והתי/עליו■:רוח ד׳ .ונניי ת /עובד א; דיונה ב״א שהי׳■ מעולי רגלים י'
’ וגשמתה-השוא^ה ■',שרתה עליו'.שכילר^■•עפ׳ל ..ועפי״ז -אפ״ל ידתנת א מ ר ד■
■ שבת ■ד׳^קל״ז כל,׳ מצות ,שקבלו •.עלץ^ם •כשמחה כגון .מילה ^ :ז״ל; .בננס’/
דכתיכ שק■ א:כי■ על׳,אמרותיו עדייוי-עולן אותה■ כשגנחה ■ע״ש וכן
׳\׳ ,, : .yאמרו' במת׳ )נגינה .ששוו׳-זו .מילה וא״ב יי׳לישעי׳יי):.נצוה .מינה ■שמקיימין ■ .
•''. ,אותה כשמחה.vזוכ’ן•תבעלי .בר•ית דהיינו ; האבי,ז■ והמוהל והתנדק לרוח ^.
;, /הקודש'.ואפ״כ .שזת שאת״כ.ושאבתם מיס כששון ע״י;מצוה .מילה" ששון . .
סי׳ . בית .א בו ת או ,מילה כנ״ל■:ובדרו;אגב 'אומר הנה בקפרי :
' ג׳; אות' כ״ש ,כזנ ת;׳ שהנעל •/ברית :איתורים לעשות׳מלאכה ״ביוס־ המילה, V
ו ' כ ל ש '.הזו ת׳׳׳ ב פ ק הי ם ר;׳פ מרום ,ק:ה;ו ■יבזה..הירושלמי' דביום שהיחיד ■,
למביא .קרבן ^לר■.בצפיית מ : f/:ה• ו׳ה:ני:ה/הוא• ,בננרום ■קרבן ■מנ׳ש' ׳
-רדל בזוה״רו וכן• כשו״ת• ויען ,אררתם .,.בחאו״ח קי׳ ! מ/א ע״ק וכ־׳כ ב ק/
י -ק ל תופר .פ׳׳■ :יתרו ב״ש■ א)נ -.^:כ ע ת ')נצאתי' .בפר-׳ח נאו״ה’ קי ■;קל״ת ■
■ '.שכ׳ ■,דכא ■■אשבחינן כבע־י ברית דיתא,אתור •■•כצשיוה • מ ל א ב ת' אלא ■שת••׳■ ־■,
י צותגין'כתרבות בשננחה כדגנוכח' בריש'אד״)נ.־/אור■ :הנר .בברור ■; חיל י.
■.׳•' משתה' שם משתה' וכן מוכס';בריש /פ׳ /ר א ״ ד׳ א ב לי שת־בע״ב ,יה/׳' אתור
’ ׳ ,ב מל אכ ה; ,ת א!וד אי; לא .א עו,נג די ל לעל■ ברית מפורים •'׳דמשתה ■ושגנחה, .
■י'כתיב בי׳’.-פ׳ש ובמעי מני׳ דגנר'■ אץ■''ראן׳ ־ מפורום ‘ '.דהרי ככ ר ,א מ רו;■
•ברפ;ק■ דגנגילה•! מ נ ע יקרא■.׳ כתיב ^•:משתה; ושמחה• ,וי דנו,ו א ח״ כ -כ הי ב ^,.
■ ׳גנקתה /'-שגנחה דיו״ע^:-לא ',קבינו עלייתו כ״ש -וא״כ -הוי כגנוי דגלי ,קרא .י
; י דגנותר .ב:נ:א':ה ■ חי ל ב־נק*ס >.׳אהד,לשהוא •■יו׳ע .אפפר־ דגם • בגנלאכה ;!
.אתור אגננס• נ צולו .המילה הא■,־ ודאי■ גנדיכא •• ,דגנותר•י לעשות .גנלאכהי■
!לצורך :המילה , .דהרי ,כר״א'■ אפי׳■ בשבת* י הי׳• גנותר׳ ■נעשוה-גנלאכה ,־
י' -לצורך! ■הגנינה,כמ'״ש ריש ! פ ׳ רא״ד ■■ע״ש ’' .מנ״ש.ז/בהונ_';לצורך '׳המילה
׳. ’־׳’ ■■■•",!:/,ג'.דודאי'׳מותר,כאבי;:תבן!.לעשות. .גנלאכה והוא;-פשונו■■■• ■• .
/־• ■/י ■ ' ,מינה•■ : !, ■.י י ;׳ / ■:' ./^ .י׳ / .׳'■‘ ';■ ,־'־ ■/.יי' • /י.
,מו«; לרןוטי'ע;ץשנים‘ מערכת־ ינ^ם
•‘■I ]י א [ ) מ י ל ה (' ר ב כ י הק״י׳ז״ל בסו״מ קי׳ מפ״ב ■כ׳׳דאס' האב■ i)7 v . •\
בעצגנו' מנול• אקור לו לכבד ׳ נאסר מנול ■אה בכו ■■.
.בריתיאבות. 'ו ' 0פ ס שכן' הוא' ד ע ה הרא״קוהאו״ז ע״ק ועיין בקפרי
קי; א׳'אוה >יו״ד שס הבאהי ׳בעזהי״ה כל הדיעוה בזה י)נראשוכיס וג׳ס
)נהאסרוניס' וגס הבאהי )לשו״ה )נהר״ס ,שיק■ סיו״ד י קי׳ רל״ע שכ לסלק
’ ד א ס האב יכול מנול ■בעצגנו ואעפל״כ ׳הואי• עושה ''שליה■ וא׳׳כ סזיכן, .
שיש לו איזה.עעס• משוס• שסק יעל בכו וכד'ו)נה • .ו ז ה א ק ו ר■ לעשוה,
■דכראה שהוא מבזה :אה הננצוה אבל היכא-דאיהו ' יכול" רק■ ׳■שהננוהל"y'■/■ -
■הוא• או מן'יו ה ר מגנכו ׳ אז י מ ל׳ לעשוה .שליח ■ע״ש ואפשר להביא' ראי׳ '׳־ ׳ ׳ל -J, f
''ל
י לדבריו,מגננ׳ q7קל״ה .ע״א■ רב ,אדא י■ ב״א ,אהילד לי׳"ההו א , :יכוקא
כשהוא מהולי אהדרי׳' אהליקר,-מהולאי',עד שס״י כ״ש' ע״ש ^'והכה' לפי
דעה ר״א ב״א דהי׳ פשיטה לי׳ בכולד■)נהול שצריכין‘ להעי^׳'מננכו ד׳׳ב.
ולונה לא■ .עשה' ' ,ר״א ב״א■ בעצמו' ,היכף" ולננה־ סזר .על• י״ג ,מוהלים■I
שיטיפומגנכו ד״ב ודוסק מ מ ר שר״א ב״א ;בעצ)נו לא הי׳ יודע; ולא הי׳. ,' ,
בקי• זהו ,דוסק לוגנר ' Pשהרי א מ רו׳ ה״ ס צרין־יישילמוד י׳ כהבי שסיטה׳••
מילא-אלא ודאי שר״א ב״א הי׳׳ יודע ,שהגנוהליס י אסריס• הס■ בקיאים
יוהר -מננכו וע״כ סזר ,על מוהלים אסריס ורק' שה ס לא.רצו',מסמ'פ;;
.,* ’■■- י'.סילוני שבה■ ע;׳כ.ע שה'בעצונו והבן ;
]י ב [ ) מ י ל ך ! ן ׳ מצאהי .בונהרש״א ז״ל .בסא״ג' בשבה ־ דמ״א• בד״ה׳־■
•.־ , . ,י• .׳'׳ '!.כל המכיסי ידיו וכר״יכאלו •כופר ,בבריהוייישא׳׳א■':
וכו׳ .שכ׳ וז״ל לא ' הול״ל ' .אלא כאלו׳'",כופר בבריה ’ מילה אבל נקוט־ ,
■אברהם'מפוס -דלכס ובכיו'׳שהי׳ להס זוהמה ■ערלה'וכמ״שמגוכההערלה
וכו.׳ -ו'ע״כ הי׳ אצור להס .מ לו ה ערוהס■ בפכי 'הבריוה מנפורש ■ ,בי
■:וילכו .אסורכיה ויכקו א ה ■.עמהי -אביהס וכו׳ ע״פ פלא בעיני על)נאורך■
■כל ישראל )נרן ,ה)נהרש״א;ז״ל שלא זכר• שס־דברי''רז״ל ימנדה״כ פ׳כח י
קי׳ רז׳ שאמרו. ,ז״ל' שכס• הצדיק הי׳ כולד')נהול וא״כ :מאי■ דכר^בויכקר.׳
אה ע מ ה אביהס הפי׳ •על" גילוי באר'.שגס .זה י כקרא גילוי .-ערוה ■'אף•
,לישראל■ שהוא ,מיהול' וראי /לדבל'■שהרי בברכוה'דכ״ה׳ ע״ב‘ ובשבהיד״ק
:הגיאו רז״ל ר אי׳' שג ס' עכו״ס כקרא׳יערוה ׳ מ ד א מ ס ק ר א וערוה ■אביהס
■ובישראל .א מרו .שס לאי) .נבעי׳ י 'ע״ש -וגס לפי״דברי^׳המהרש״א׳הכ״ל)נאי
א)נר לא 'מבעיא,יהריי שכא ושכא ־ישראל■ הוא )נהול ואין לוערוהאבג: ,
ככרי איכו).נהול ויש ־לו ע מ ה ועל׳ זה קאי ‘ קרא;וע'רוה אביהס^ א״ו,
.דבץ ישראל .וביין,עכו-״ס"אס .הוא■ ע מ ס כקראיעמה אפי׳ בישראל מהול ־•/־ ״י /
■•'V
.״ "‘ וננכאן.ראי׳'שעד אברהס אביכו.הי׳ להס -דין בן כסי והבן ■ ..״
.בשו״ה אננרי יושר׳ס״ב■ קי׳ ק״)נ 'אוה 1,נ׳”‘ כשאל' שסי . ]יג[■ )מילה( .,י t
׳ ■ . .׳ , .׳■ ■ ’Vבגר.׳ הרוצה''.להר גייר ■אס ;מוהר ־:לו■ 'לננשוס ׳ ',.אוהו ;
.ה)נקוס' בקודס •בקס כד׳י'שיצטכן-הבש׳רילגנען׳לא ירגיש י צער״-בשעה
:המילה ■והפיב׳ עפי״ננ שאמרו ז״ל'-:ב)נד״ר־.פ׳'לך ■'ע׳׳פיכימול-יאבירהסיאר״ל'•
■מל"לא .כהיב כ'אף:אלאי כימוק’ בדוק .א״ע ,וכמצא 'מהול א״כ■ /־ר״א י^ .׳כ י
:לר״ל וכו׳'אלא ''הרגיק וכצניער-־ כדי ד׳פיכפו׳סי׳הקב״ה■■ שכרו:י■' ,ע״יש'■׳ הרי
■'■דההלת' ■' ■■■■,׳■ ׳' ■•; י '•■;י'■,::־ ...
ל ר ן ו ט י /ש ו ש נ י ט :מ ע ר כ ה' מ ״ ם
׳ ועפי״ז ■א״ש'■ כיון; שמצוה> מינה ■הוא; בכי נ פי כיו כל;, . ■המצות
הזריז בפ״נ ' הר״ז משובה ובוד■ דלפי לבת _ הז,אוניס הנ״ל■ יקשה דבכל ■
;־שבת לי'״ע ‘ אס ׳■יקרת מילת נמת לן• להלל סבת ׳ת״י ישראל ותנא' קיי״ל.
\ דבדבביד'■מילה ■ככו״ס,,כשרת-ואין :לנו^-״יוהר 'דבבי־ מזה־שלא■ יצכירך •
; '‘יושראל• להלל• שבת וימול בכו״^ נש בת אנא ודאי.כיו! ,שאמרה ה ת ו ר ה .
׳,ץביויס השמיני ■ימול ואפי׳,בשבתוא״כו.ילהה-התורה'שמצות שבת נדחה'
.-מפני מצות■ מילה .בפיי\ כל ישראל המקיימים מצות■ שבה ות״ת ־ ביו״כו■ ;
' כן'הו א י .ומי-.שיודב-י בבצמו’;שהוא■ אומן :מופלא; .במצות זו והוא' )):נציא -/
־'בצמו'למצוהייזו בכל בה-הר^;ז 'זריז ומשובה ׳'והכת ,הגס שיודב אני ,:
■' .בבצמי שמי -אנכי; להיות ,הוגה' ,דיבות ,בדיןיכגד -הגאוכיס׳'האדירים■.הכ׳לי׳_-
^רתי',אדברת־ כגד.ול א .אנו ש ! פ :הו ר ה הוא והנלב״ד כתבתי.׳■.ך ■ -בכ״ז
) מ י ל ה ( ■בסוכה דף;-כו״ן-ב״ב:.אהמר ,ר ״י .ור״ב הד תני . ;]י[
\ •״'•■•• /־■ ; ־’־שואבה/וחד■ תני קשובה-מ״ד שואבה לא-מ שתב ש .־
■ ■.דכתיב ושאבתם ,מיס^ נששון ■,וס• התוס׳■ שיס וז״ל בירושלמי מפרש שמשם •
י ',שואבים• רוה :הקודש.״דהשכיכה סורה. ,מתוך ' ,שמהה■קנא׳..׳ויהי ; כנגן
י".ץהמכגן׳,ותהי .בליו׳.רוה ד׳ :ומייתי ..בובדא ; דיונה ב״א שתי׳■ מבולי רגלים-
וכשמהת.השואבה־,שרהה.בליו ■סכיינתיבפ׳ל -רבפי׳׳ז■ •אפ״ל •דהכת אמרר■.
■ז״ל. ,במק׳ שבת ■ד/׳׳קל׳׳ז כל׳ מצות'.שקבלו■;.בנ/תס•.נשמחה כגון.,מילה ׳
■■ ד כ קינ שש• איכי■ בנ׳,אמרותיך בדייןג< ,ב ו ל ן אותה ■•נשמחה ע״ש וכן
..אולרו'■נמת׳ ,מגילה .ששון׳,זר מילת' וא״כ י־׳ל שביי׳י•,,מצות ,מינה ■שמקיימין ■,
• ־אותה נשמהתv,זוכין• ה ב ב לי ,ברית דתייכו ,הקב־ר■והמוחל ותקנדק לרוח.
הקודש ־ואפ״ל• שזת שאה״כ ושאבתם' מיס נששון ב״י:מצות מילת ששון .
זו ; מילת :כנ״ל :ובדרך;.אגב אומר הנה■ בקפרי ב י ת ; א ב ו ו י ־ 1קי׳ ■.
' 1':ל;'אות' כ״ש־כתנת• •שהנבנר ברית^איתורים לבשות׳מלאכה ■ביום׳המילה’,,
^ ׳כת״ש ׳ ההות׳׳יבכשהים ר׳פ מד!*ם ש:ה:ו'-בשם .הירושנמי דביום שהיחיד
',מניא קרנן איתור •.בבהיית .מ.:־ז:ה' רה::י:ה;,ר\א .במרךס ■קרבן■ ,כמ׳ש ־
' ;רז״נ/נזות״ק־ וכן• נשו״ת־ וי בן ,אנ ר ה ס״ ב ה או״ ה ,תי׳יגדא ■ע״ש ו 0׳כ בק׳•■,
•-ילקונו' קופר פ׳ :יתרו• ע׳׳ש■ אמ:ם׳ ;:כב ת 'מצאתי■ בפר-׳ח לאר׳ק■ קי:.קל״ה ׳
■ '■שכ׳ ,דלאיאשכהינן לבבלי'ברית ■דיהא,אתור ■•נצשיוה־ מילא בת אלא שהי׳ ■'
נותגץ לתרנות נשמחה' כדמוכה ' ברי'ש"אד״מ■ ׳ או ר’ הנר .בברור. .חייל,
;י■ ׳משתה ,שם משתה .וכן מוכה .נריש; ■'פ׳ ; ■רא?־׳,אנל' שה־בב״נ יהי׳' אתור' ■
׳ ; נמלאכה האלודאי( לא א בו ,ב די ^ ^'בבל■ ברית מפורים ^ דמשתה ושמחה
Vכתוב■ בי׳,ב״ש ובמעי מני׳ דמר אין ׳ ראי׳ מפורים דהרי כבר,אמרו
•ברפ״ק •דמגילה• ,.דמביקרא .כתיב •,משת־>; ושמחה ויו״ע ואח״כ־ כתיב׳ ;,
■ ־משתה ’׳׳ושימאה׳ -דיו׳׳ינו'־לא (קבינו בלייתו כ״ש י-וא״כ• הוי כמו י דגלי קרא
'דמותר ;.במלאכה י אי ל בעק'םל:.אחד ,ש:ו־ז-.יו׳נו אבקר־ דגם במלאכה
י אתור■ אמנם :לצורך; המילייה-תא';'ודא'■ מדינאי;;דמות־■ .לבשות מלאכת , ,
' א ל א ר־ המילה׳ ,:ד הרי.־ לר״אל•אפי׳ .נשבר* 1הי׳; מותר;־לבכות• מלאכה■ ,
/ל צור ך; המילה,כמ״ש ד ש( פי׳ רא״ד '-ב״ש מכ״ש,•.בהול :׳לצורך ‘■המילה־,׳
־ודאי מותר.יכאבי':הבן/לבשומ..מלאכה והוא ■פשונו• • •. .,״ :׳ ־
' ׳■ • • .י■ -מילת■ ( י• : ■■■ /■•' .
',־ל''
)מו»■ למוטי ■שושנים ■גזערב^ ימם
רבני הש״י י ז״ל הרע י קי׳' ש^ב ' 0D7V0החב■ יודל ],יא[ )מילה( •.־׳
בעצמו■ למול• חקור יכו ככבד^ נאסר ‘ מלול קת בכו' •.י י''':־'
;,:בריתיאבות, ■" ;;ו ס'פ ס שכן' הואי ,דעה הרח״קוהאו״ז ע״ש ועיי! בקפרי
■,• .קי /א׳ אות ',ירד שס הבאתי^'בעזהי״ה ’ כל הדיעוה בזה מראשוכיס וגס
מהאחלוכיס’ ו ג ס הבאהי מסרה ')להר״ס ;שיק■ חיו״׳ד ׳ קי׳’’ רל״ע ש'כ לחלק -
■'עושה'י שליח■ וא׳׳כ ■חזיכן'
■•;,דאס האב יכול מנול■ בעמלו"ואעפי״כ הוא’ ושה■
היש כו חיזה.כיעס משוס■ שחק לל'בכו וכדוללה .וזה" :.אקוי■ כעשוה'
:׳^'דנראה שהוא מבזה אה הללצוה קבל היכא -דאיהוי׳-יכוכ רק־ ׳ישהללוהכ .
:׳• /׳הוא■ אומן',יוהר• ללללכו י אז ייכול י לעשוה הליח■ ע״ש' ואפשר• להביא י ראי׳■ •
: - :לדבריו ללגלל׳ q7קל״ה ■.ע״א רב אדא י .ב״א .אהילד לי׳ "ההוא יכוקא■
י כשהוא ללהולי אהדרי׳' אהליקר -מהולאי ■',עד שח״י כ״ש’ ננ״ש ‘והכה' לפי
,:י דעה ר״א ב״א דהי׳ פשימא לי׳'■ בכוכד׳י ללהול שצריכין■ להעי^■'ללללכו־״ב
׳וללנה לא עקה‘ ר״א ב״א■ בעצמו‘; הי כ,'qוללנה'־ חזר .על •י״ג ; מוהליס‘
־-:שינייפומללכו'ד״ב ודוחק'לומר׳ שר״א ב״א; בעצמו לא׳'הי׳ יודע :ולא הי.'/
' ^''בקי־ זהו דוחק •לולנר כן'שהרי אללרו׳ה״ח צריך״שילללוד/כהנ’שחיעה■■•
ל';מילא ■אלא ודאי שיר״א ב״א הי׳י יודע שהללוהליס־ אחריס■ הס• בקיאיס
■ 0יוהר מללכו :וע״כ חזר על מוהליס אחרים ורק,שהס לא ^רצרללחללפ ,
י; ,•■ . ,חילול שבה• ע/כ.עשיה יבעצללו־ והבן ■ \ ■,׳.,׳ • •'■•.׳
■ :־]יב[ )מיירה(■ י ללצאהי',בללהרש״א ׳ז״ל: ,בחא״ג' בשבה '־דלל״א_ בד״ה/׳’
■
■ '.ןי
• • ■■. ■,י ‘ יכל הללכיח'ידיו וכו "/כאלו ■כופרי ,בבריהו'•שא״א':
וכו׳ שכ׳ וז״לילא ‘ הול״ל"'.אלא■ כאלו׳"יכופר בבריה 'מילה' אבל ׳כקוכו
; ^• אברהס ■ללכוסי דלכח ובכיו שהי; להס 'זוהמה ■ערלה ■וכלנ״שללגוכההערלה
;*; .וכו.׳.יוע״כ• הי׳ אצור להס :כגלות • ערוהס■ בככי ;הבריות :כמפורש • .י בי׳
- ' ,וי ל כו אחורכיה ויכיקו״אה !•עמה •אביהס וכו׳ ע״ס פלא בעיכיעלמאורו״
-'•''.פל ישראל מרן ,הללהרש״א •:ז״ל שלא זכר ’,-שס;.דברי'-רזץ'בללדר^כ פי׳כח ;
,קי׳ ח׳ שאמרו. ,ז״לי שכח הצדיק הי׳ כוכד יללהול וא״כ; לנאי'דכהיבויכקר׳
., ;..אה ע מ ה אביהס הפי׳ •יעלי גילוי בשל :שגס זה■'כקרא גילויי :ערוה ■אן<
■,לישראל• שהוא ,מהול' ורא?׳;־לדבר''’ שהרי בברכות ' דכ״ה ע״ב‘ ,ובשבת' ד״ק■
;; ,הביאו' רז״.נ לאי׳ ’ שגס' עכר׳ס' כקראי■ ערוה מדאמר'׳קרא וערות■ ,אביהס
•'■'':,ובישראל ,אמרו שס ילק .ללבעי׳ י?׳ע׳-ש■ ו ג ס ' ל פי ■'דברי^׳הללהרש״איהכ״למאי ,
;־ ־ אמר לא 'ללבעיא,,הרי שכא ,ושכא ־ישראל הוא מהול ,ואין לו,ערוה א בג :
•; ככרי איכו ללהול,ויש־^*לו ערוה ועל׳ זה קאי;קרא;־ועירות ■אביהס' ,ח״ו,
.דבין ישראל וביין,עכו-׳׳ס ■אס■.הוא ע מ ס .כקרא' ערוה אפי׳ בישראל מהול
' .״ ‘וללכאן.ראי׳ ישעד ,אבריהס אביכו'.הי׳‘ להס -דין בן כהיוהבן . :.׳
] Vיג[ ) .מ י ל ה ( ב ש ר ה ; אמ,ר’ '’ושל׳ח׳׳ב',.קי׳ ק״לל יאות.ג׳ ■כשאל י שס.
;• ■',.בגר,־,הרוצה;,לר^רגייר ׳אס ׳,מוהרי/לו . ,לללשוק או הו, -
הללקוס' בקודסי-בקס .כד׳י-שיצטכן ,הבשר ;ללנען״לא ירגיש י צער' ' 'כשעה
■י■ ־'.הללילה ’והשיב•.עכי״לל שיאלל״רו ז״ל; 'בללד״ר'־'.פ׳ י לך':ע״פ כ’ללוכ*:אברהס אר״כ׳•
;■’ ■מל"לא .כהיב כ א ף :אל א'כ’,ל'לוכ בדו'ק,א״ע;וכלנצא לנהול א״ל^ .ד׳א י ^׳כ ’
•,:לר״ל וכו׳ייאלא ׳הרגיש וכצכיעמ כדי;;ם;כפו '0הקב״ר^ שכרו :ע״ש' ה רי;
^■ '^דתקלה י■'■■'■'';, •:־ -׳׳: v :,ד;,״׳•’ v • י ‘ י ; :ד ,י ■•.׳''׳:
■' ■ ל קו טי • שו שני ם מ ע ר כ ת מ״ ם ■ . ,, • -י י
’ ־- f ■ , .
^ ,־ ^ .
Iי - י־־ -־
.
• •1 ׳
7תמל ת' .כנכי! ה מי ל ה' הי׳ דוקא ע״י צכר הכריתה בכי פעולר^ אחרת,
• יע״א ובמעי ^):כי״ דמר .אפאר •■לומר אאין .ראי׳ מכאן אאקור כמאות
״ כן-ו ה א נוכמו בצדה אעאה כן האי״ה■ לא״א,,כ״ה,כדי איכפול אכרו-
,ומה־ראי׳ -לאיא אסר׳ ועוד א ה ח אפי •/בו,׳ ’ עבירות אארדל יהרו ,ועל
••יעבור וכי א קור ■לו י פעולת',ואמל ת אלא ירו,יא תיקורים באעת מיתה '
:,ועוא הרי אפי׳ בעיכוי-׳יו״ב אי' לאו אצוה האי״ת בתורת :ועיניתם ■את
,׳כפאוהיכס'■ הי׳ מותר' .לעאות פעולות -וק,כילות אלא ירגיא העינוי עיין ■
■’,אד״ח מע׳ יו״כ מ״א בזה.-אבל אי-הי׳ כתיב בתורה קתס אלא יאכל :
5יוס כפור• אז בודאי הי׳ מוהר לע או ת.פעולת אלא י מי א ב תעני ת .
ןא״כ בנ״ד־ למה לא נ^מא'ו,״כ /pועוד^ אתרי עיקר מצות^ •מילה הו א
• ,כדי לתקיר הערלה אהוא .דבר ■.מאוק כמ״א רז״לובציצין.המעכבין הןנילה■
■.מאוס זה אלי ואנוהו וא״כ ב ככ /או פן .א ה קי ר ,א ה .הערלה ונתגלה
.ה מ ע ר ה ,הו א מקיים מצות מילה ,אבל אכהי קאת ■דא״כ למת אקר
מילה ע״י;נכרי ואאר פקוליס׳ יא■ לומרי דההס .אאני .דכ׳ בהורה המול
-,ימול.ודרשו רז״ל• איהי׳ •המילה ע״י איא ’ ,הכאר למול .א ב ל־ ה כ א
קב אמה נימול ע״י.אי א תכאר־לימול מת■ לי בזת.אע שה .פעולת .שלא
־ירגיא צער ע׳׳־י .המילה וע״כ לדעתי ■,דברי הגאון ז״ל צ״ע מאוד להלכה.
]י ל [ ) מי ל ה (' ■ במדרש הנחומא פ׳ ,ל ך קי׳■,כ׳ אאל אגריפק המלך
■ • .אה ר״א וכי .מ א ח ר אהקב״ה חבב את ה מי ל ה' ל מ ה ■י■
■לא ■.נו תנ ת בעארת •הדברות א״ל יקודם עאת״ד,־ הזהיר ע ליו אנ א מ רו ע ת ה
' א ס׳ אמועי האמעו ׳ בקולי ואמרתם אה בריתי■ וכת״א אס ,לא בריתי
.יומס ולילה חוקות אמיס ׳וארץ לא אמתי■ ברית מילה ע״כומכאן האובה .
■כיצחור ,לאנאי פואעיס ימ״א באמרס אך אס לא ימולו א ה ■ בני ת ם
■ לא ■יצאו עי״ד מכלל הדה -יהודית וכבר הכה על קדקדס הרבנים הגאונים ,
בקפריתס ב^־ מו״ק ובשו״ה או״מ מת״ה ח״ג קי׳ ק״ד ע״א ואני ה מ ה
^אלא ■הביאו דברי ,המדרא תזה אמפורש 'יוצא' שמקודם אנתן לנו תשי״ה ,
ב״ה את התורה ת״ק,הזהיר מקודם על המילה ואמר ושמרתם א ת
,.בריתי ולולי •ברית מילה ח״ו,כ א הי׳ כוהן לנו .התורה ואפשר'שזה
• -,כוונה .המדרא 'אאאל אגריפק• א ה ר״א ׳ותשובה ר״א ותבן היעב' ■.
] טל[ ) מ ד ל ה ( יא להקהפק ,ג׳ אחין 'ו מ ל אחד א ה בכו ומה מ ח מ ה
המילה.וו,ס הב׳ מל א ה.ב כו ומה':מ.״מ אם מו ה ר , .. , ׳ י •
'.האליאי• :.למול אה בנו.ו תנ ה בא״ע קי׳ רק״ג קעי׳ ב׳ .כ׳ וה׳יה אם .
איא א׳- .מל אה בכו הראשון ,ואני .ומת מחמת מילת לא ימול.הג׳■
בין .שהי׳ לו מ א א ה /א ח ת בין משהיי.ס והרמ״א .כ׳" אס■ ויא ־ חולקין
וקבירא ^להו דלא■,אייך רק באאה ונראה..דק׳׳ל להקל עכ״ל והנה ע ע ם
החולקין .מצאתי,בד״מ• אכ׳ .דתדס נולד מתאאת ־כדאיהא פרק •המפלת,
עכ״ל■ומצאתי בלבוש .אכ׳ באם.תאו( הב״ח שחולק על .הרמ״א ’ והנה ■
תאו׳ הב״ח אץ כע ת בידי ובודאי .מת ,אחולק על הרמ״א הוא ■ ע״ז•'
שכ׳ ונראה •דק״ל להקל א״כ דעה' תב׳׳ר! דאפי׳ •באיש 'א׳ לא חיישיכך .
.כלל דתעיקר • תלוי׳ בהאאת ,וא״כ מכש״כ בג׳ • א הין'דוד אי אץ מחז:קין
זה לזה •ועוד■ ד,בגמ׳ יבמות אמריכן דאחיוה ,מחזקות א״כ מ ש מ עדו ק א
׳ ‘■ אחיות ^
מד למוטי שושנימ׳ימ^רכת מ״ם
י ־'■אמיוה ולא אחין דאס הי׳ ,איזה ppDגס באחין לא הי׳ מתתמיע
־ ־איזה מהפוקקיס הראאוניס ההם הי׳־ בקיאים בעכיכי טבעייס להםמיעכו ■-
ppdזה ע״כ נראה י דאין שוס .חאאיבאסין ׳ו אחר .ההיפרא בקפריס', ■■j
'יימצאהי ב ק פ ד דרך יפקודך במצוה 5׳ ■שמקהפק -בזה ולעכ״ד כראהכמ״א" ,׳
'־אוב מצאהי-לקפק זה בו.ליון מרש״ס .יו״־ סי׳ רק״ו..,אכקהפק■ לדכת ’
:העסבר ,עוד יא ■לי• להאתפק .כיון ־אנך קיי״ל .אחיות .מסזקוה ע״פ
׳^־ קיי״ל בא״ע יור״ד קי׳ רק״ו ,דאס אאה א׳ מלה את בנה ומת מחמת '
-:המילה וכן אחותה ה אני׳ .מל ה א ה בנה-ומה מחמת המילה.אאר האחיות.
,־.לא ■ימולו ,אה בניהן ע״א וכן קיי״ל -בא׳־ע אה״ע-קי׳ ב׳.ל א.יא א' אדס
ןאשה ממאפחה נכ פין.וכו׳ א״כ יא לי קפק יבאלאה אחיות ; שניאאה
jהראשונה לבעל ..ומה ■.הבעל וניאאה לב׳ ,ומת ■הב׳■ •באופן■ י אנקר א ה ^
.•.קיעלניה וכן ׳האחוהה האני׳ .נעאיה -קעלניה 'אס מוהר לאדס-.■ ,לישא י
- .ת א חו ה ה האליאיה כיון שבאחיוה ’ מ חז קו ת וגם יא לי ל ה ק ה פ ק -ב ל א
'■־קנולניה .רק שלאחוהה-הראאונה מ ה הבעל;■• וכן לאני׳ וכן•’ .לאליאיה
••אס מוהר .לאדם לי א א .א ה אחותה■ הרביעית ■לפי״מ דקיי״לדבמאפחה
■■'״אינן'רק באלקה זימני׳ אפי׳ לרבי וצ״ע ■ולפי קוצר האגתי -לא מצאתי
-עדיין בפוקקיס דבר• מזה {לדעתי ,הוא קפק .עצוס־ דכמו ’^.דקיי״ל■ /לא■ ,
ישא אדס אאה ממאפחת נכפיןומצורעין 'מעעס דאחינת מחזקות וחיישינן ;
'' ־לקפנה וה״כ יש לחוש לקכנה^שהרי האחיות .מחזקות שימותו •בעליהן■.
‘•■ל״ל אבל .אחרי שובי נחמהי;-'-ךאןפאר דאין קפק כלל דבשלמא הא ד אקר ס■
חז״ל אלא יאא אאה )מלאפחמ׳־׳נכפין{,ומצורעין העע ס •הוא כמ״שהד״מ
’ ,לעיל משוס דהדמיס ב אי ס -מןי ה א אה .ע״כ י ם .ח א א איהי׳ ■־בנץ ■,ג״כ
נכפי! /או מצורעין ר״ל וכן מ ה אי ,ע ע מ אי אס אאה אחה׳־ מלה בנה ומת '
י.־')לחמה המילה וכן■ אחותה האניה.אקוריס האיאר;,-האחיות ׳ מלול ,את'
•' ■בניהם מאוס .דחזינן דהאמיות ההללה דגלס־ או,דגלרפו או.דקלליעמל״ש
'•;:-ביבללוה ד׳ ק״די אבל לענין קעלניה החאא הוא■ או .דמעין • גורס^•' .או ■
.דללזכ/גורס משוס הני טנילנא לא אייך כ{ללר אחיות 'מחזקות דאין -
>:לזל־אחה דוללה לחברתה וע״כ אין אוס ’ חאא והבן; קוב מצאת; ,ככל
דברי,בגליון,ללרא״א בי״ד קי׳ רק״ג ואללחתי ' מ או ד■ ' { . ;
' " ] ט ז [ ) מ י ת ת ׳ צ ד י מ י פ ( אמרו רז״ל על פקוק וזרח האללאוכו׳
י ■ ' .אאץ צדיק.נפטר..ללן העולס ע־ שנברא ; • . - •
•^צדיק •אחר והטעס נראה לי בזה;.ע״ד אאללרו ז״ל בפ״ק דב״ב לא ליקתור:י
•אינש בי כניאהא עד דנני בי כנישהא' א ח מ ה א ].ודדאי״ה ב״ה גס הוא;
' •'>לקייס הללצות כלל״א ברוך גוזר וללקייס[ ו הג ס-ד ה ט ע ס לא שייך לגבי'
• • ; • .השי״ה .ב״^־אבל לפי ששייך הטע ס לגבי דידן •והבן . , .״
י־ ) ]יז[ ) מ ל ו ה מ ל כ ה ( כ׳ 'הללג״א.קי׳ שיץ;;,גג׳׳לל .ללשללע ’ דנכון .
; .לבאל באר .ע״ א.ו הו א ב מק׳ .אב ת'.ד׳קי״ט • ■ ■• •,
• ע״ב' גבי , ,ר׳ אבוהו ע״א ונ״ל לומר דוקא ‘ ב א ס בהמה; וראי׳'; לזה ־ נ״ל ,
■ >לכהובוה ד׳ ה׳ ע״א דאמר ,אס אמר ר״ז גזירה אללא יאחוט ב״ע א״ל * .
*לבי' .אלא מע תה יוכ״פ .אחל,להיות ,באני באבה ,ידחה ..׳וכו׳ ’ והוקשו■
׳' ה תו ק׳׳' ■' י י׳ ■ ; ' - ־ • . ’/ ■■■• - ־ -, /.־ ^ •
.׳‘ •. ■/ לר,וטי*־שו'טנים'מערכת■מ׳-׳ם‘
■■(■ 1
,ההוק׳■ c . n y . z pהנא' ;חימא'י אננאי-־כקינו":י^,כ’Vא)נ 6י י כסי י' יבקיע■'■,חד' U׳
; מד׳־ פרקים .דחוי ,ככ״נב■ והי׳י־דבערבייץס׳פ׳ יה;׳■ רגיגץ'.להרבוח• ' בניופורנ:
■',ץב 7ו.יס;וב״ד' פרקיס' הי׳';מד.ביס ■בבהמות-דכיבא ־למ;1זרד;,כןמא >'ישסוכר?
״'בע׳'לכפ:ל־ מנמילא',כפמצ' מז ה' דב קצודו ה; גנלבה ■■יס'.לאכולי■ בפר ב ה מ ה
^דאם‘ ,מותר :לאכול .בפר.,עופות■ ’:א׳׳כ;:יק"לו,זור'־פמא־ יפסוע^'ב'צ׳;׳'והוא■;
^־■^■^'^'0 / •■■•• '• "V’" ’ ,./:
־' ]י ח { ) .מ ,ל ך (‘׳ : ,מלך"פגוחל';ע״כ ,:אכ״גו''רמב״ס';פ״ב;)נה״גר ע״פ ו ח קד־
' \ .י י' ; ה ר ב •';הגאון ■■בעל .פל״ה־-ז״ל ' ב פו״ ת ,0דברי-קכמיס'':קי׳■- ■'
",מ״ ח' ;-במי''-,פמרד;:במלך;■;ורצה המלך למחול ■.לו'-אס'':.רפות=•לו>;למחו ' 3
או לא־ ע״פ ; ב א רי כו ת' מ ע כוז ה •.ועיין;י'מ״פ; ש׳׳ב; הרב '’ ה״ג ל:ביה;-;.דוד'.
;וכדו)מ''’:לי<^שכבר-’:ל'כתבתך• •ל \ ה כ ד מ ״ ח ^ קי׳' כ ״ז •z p
׳■ A
^,קצת ראי׳'.מדוהמ'ה׳׳פ''.פברך ■את־;הפםל’אחר).-וייתת :כב■;^'‘:וה:ה;עהה^כ״ ‘l i
’ ;.ראי׳:.מן'הפ״ק -קוע תי'ד׳ ’■כ״ה■ ע״א;',ובק:הדרין;‘7־פ״ה.:דאמר:ל״.י ג׳ידבריסג
',קס ׳ לי :׳זעיריא',מא:פיי■ ירופלים ־'■'בעל י פמסל־ וכו׳; הקן;■ץנמיא-יפרצו ; בי״ד
' למחול־ ’.ל ו ו כ ו׳' ו ב ן לקרמ .שרצו 1או״א';;:למסולז לו■) :נוחלין .לו״ואי;:;;::נ^יהא^'
^״כ ■;׳קפה למה■ד• יקא’’שילשה ■'■•'המלך;■ פרצה.למחול ע״כ י רשוה; לן■•
מבב״ח,-.כי ; סידוש;'הוא. .כאמרו' ז״ל דאי^ ,תרו:׳לי .מלא׳■ יומא ־:וכו׳ והחס',,ל
קנא''כהרגיפ;־לועם'אפשרפאקור;':-, .חי תדיו הי הר
7 ,.׳׳■; ';.׳' ''.־:■■,,..ך; , - :י•־׳;■,.:
ברמ״א■ יו״ד' קי׳■” של״ד ׳ קעי׳; :ע״ו• :וז״ל י .רב^.פגזר לחרס' ,ונידוי באיזה;דבא׳ך::
ל*ר,וטי׳ שושנים 'מ vרכת מ״ם
■
אין ׳מוצצים ' הכ ה'כבר ■הכה על•'ר־ןדקדס' ■ח!גאוכי > bב דו מ l pפכי';;■, •
הרב ‘מהר״ס'■ קיק ז״ל בחאו״ת קי׳ ־.קכ״ב ובחירד..קי׳ י רל׳־ד והרב בקפר;■,:.
קבי״ד בה׳ מילה וו,ס אני־ אומר הרי :א מ מ ז״ל •במק׳ יבמוה ד /ק״ד■ .
אס ,יבא אלי׳ ־ויאמר'■אין אולצין,בקנדל :אין :או מ עין:.כו■ .קכבר■ נהגו :־
«־העם-.בקנדכ'.ע״ש הרי• מפולש ,מפי• רדל :שבדבר ; שכבר :כת1גו -עס ישראל ;'
א פי׳ .א ס יבא אלי׳ ־ז״ליא״א לו;לבעלו' .אס.:יאמר;:לתיפך.ועיין בשו״ת
רב״ש קי׳',המ״ז שב׳ :ודל ׳והרמ^ס ז״ל אמרי־שצומת ה1גידץ הס בעצכו ׳
התסמון -ולא הודו■ לו -אסרי שלפי־ קוו^יות ’ .חגמ׳ד נראה ■־‘ שהוא : ; -בעצס’ ;,
י■ האמצעי'.ואעפ״י ■שהרמב״ם ^ז״ל..הי׳, ,סכם .בסכמת :הרפואה■ והכובע ובקי .י'^
5 -נומוח ■־אנחנו על חדל■ ׳כקמוך' אפי׳ ־ אמרו;־ לכו;■■על ■■ימין:שפרא' '.שננאל’־.:
׳שחס י קבלו'■ האמת ופירש; המצות;איש;:מפ^• איש. ’.עד; מרע״היי-עכ״ל ויא״כ•'; ״
,ה״ה במצות מציצה שא •■qאס.-.יא pפו ' ב י ח ד :כ ל‘ ה רו פ אי ם .ר א מ רו׳ י' שאין ־;
קככת בלא‘,מציצת עכ״פ 'לאי'יפה כחםי ביחד'-.ככס;,מרכא׳ורבכא הרמב׳׳ס ; ::
^^^^כה'..כמותו :■:במה ■;שהוא ׳ כו,ד- ד ל להבדיל;בא״א .הבךלוה ואעפי״כ.
:ד ב רי •רדל )וכ״ש .וק״ו' ,שאקורל שמוע'’בעכין■ ההוא-.לדבריהם:במה שהוא•;•::
' מ ד .חד ל הקדושים שאמרו תאייי אומכא;•דלא,מייץ קכנתא';:אוא .ומעבריכן ,׳;
-־לי׳ והכה•.ראיתי ברביכו׳ ■ירוחס כה״מ,כ״ב סכ׳ מותל ,שאיכו'מוצץ כלומר
,שאיכ״ו עוש״ת ־מציצ״ת'קככה.י'ה1א^,עכ״ד:.,ודבריו לכאורה:משולל ;,תבכה׳:.::,
־ דודאי הפי׳ .שאיכו■)נוצץ שאילו . .עושה 'מציצה•.וכל בר׳■ ב״ר דחי״ ; .יוד ע;;,
י פי.׳ זה .ומה עשת׳ כלומר :ע״ד־יולו,לא :דמקתפיכאלס׳ל ׳ שסקד.תיבת א ח ה /
.וכצ״ל,-שאיכו; ,עושה■ ):ציצה בפיץ .ואס . ;,כן •י■ ׳הוא יניש; ראי׳ ברורה;.,.;.]:).:
.חד• מן,קאמי׳.־ דאסי־אין'מוצציך,בפה■ qP .שעושה :החבולה אחרא;;שיהי׳־..
.במקום מציצה,בפתי' ,עכ״ז ,יש ,חשש..קככת :מנעבריכן.לי׳■: ,לתאי ■•.אוונכא
ק .ש ם ישפ''.שאומקיס ׳' גשס׳■ ,.הח״ק י ׳ ■והבן';'/והכת:׳.ראיתי ,כ.שו״ת מהד׳ ם
י■ ד ל שאס .יעידו^יהרופאיס;שהשפוו: .מועיל -מנר־ץוציצה; בפה רשאין׳למצוץ י;
.־נכו .בקפוו.■.ע״ש'לא אאמין .שיצא דבר •זיה• מ פיל הנ און ,ת״ ק ׳תח״ק ; 'דכר::
•דהרי־כוד,ע ומפורקיס ימה):עשת;שאירע.בדור;;שלפני בא׳ שמלח■■׳-,:בשר
.בצלו^ •שקורץ ■■'האלוין''וכשאל■■ הדבר למורה ,א׳'':והתיר :.-הבשר;;■:ותכליס'־:
י׳ ושעמו .הי׳ .כי \הצרו . q־הוא ־נ״כ' חר>״ן(־:כ):ו מלח ומצ):יהי'את'■,הגשר■;,
וגדול.א׳,שלשי״א .חגר■ חרכו ■כו.דו,:ושאל':הדבר ■.לנאוכ'י;:-הדו'ר'';.:והשיבו•;::;.
• כולם,.,בפה ,אחד:עכו ואמרו שחלילה׳ לק):וך ,ע״ז ■ואכו:,אין.',לכו ::ר ק; מ ה:׳;■'■ו•.
;שאמרו :חז-׳ל דאיכו ,מוציא •הדס מןייהבישר.ריק־ :ה):לח;;'וגס•'::.בקדשים
:א מ ר ה ההורה־ במלח,ממלח וגסי'מבואר •ב ש״עיור״ד סי׳;ק״ש:דבמקוס•■:-
' שאץ'י מלחי• מצויי יצלו .הבשר.ולא׳׳־;אישהמיכו ,א׳ מהפוקקיס^שיאמרו שימלקו^‘.
׳־ בשאר דבר■ חרי ;qותמורת•י ראוי ■הוא ,להעבירו כי ,:אולי.'-מיכוה ;ד;כזר,קה־-;;:.
'בו כי איך'אפ שר':לפרוץ'כגד ■יחדל :ו ה קד מוני ם ,עיין•בשףמ').נה״'קוכשו״ת'
.:חל״א ולשרה ד״ח ■ח״ב הדי מבואר ■מדברי הגאוכיס;.:הכ״נ׳.,. -שא^■:^:לק r
בדבר איקור "גרידא ■אין;להתחכם■ כגד חדל..והפוקקיס ־,לנגשות;■ יאי,זה',.י.
.החבולה ■אחרה ■'בדברים ־עבעייס ומעתה ;בפרע■ .ומכש׳׳כ,-:.במה'':שהוא;^
מידי • ד ס כי ה א ־מי .־ הוא;־זה;,ואיזהו.׳;שימלא' :לבו.לההחכס.,',ולאמור ;דבמ■;;,
.•■•;■,;;;:■'.:.פשרה;׳■:•/,..\.^;-: י■ '־ :־• ■ ■.׳■■■;■.י''■■■■׳■־■; :-:■■•• .:
'•.’..גי J
■'־;■ נ, ' לקוטי ישושנים״ מערכת ־מ״ם'\ י ■,
“ י פקרח כגך'fD.:״ q 61::bקכ הבו ,.ה הו ק׳.ב מ ק׳ )וו״ק ד׳ >״א קבמנה רפואורד •:
■ .כקהכו■ בזה״ז״יממה־קהי׳ ׳‘בימי •״קכמי\.-הש״ק ע״ק הייכו' בדבר,קהוס,כחומרא'
• ק בי) מ 'חכמי':הק״ק״לא .הפקו ; הדבר• עדיין .לקככה 'ובזה״ז קוקמי! הדבר ,
' :לקכנה-בעכין כזה .י״ל;קכקהכו .העבעייס׳ אבל .להקל ,כו.ד ,סז״ס ; בדבר■־:
שגס'בימי;,אכמי>-הש״ק,הפקג.הדבר .לקככה בודאי אין כס.בשום הכס. ,
',ורופא .בעולס״להכחיש;׳דבריהס הקדושיס ,המקובלים ,איש ׳מפי■ ■אישיעד.
'•'מירע׳׳ה־-חת.כעכין ; והכה ,ריב״ל״■דרק׳'במק׳.ו,יכוין ״כ״ז .ע״ב',על י פקוק^,כי;,׳
י.עליך־ הורגנו יכל;;היוס ;זהי,מילה‘■שכיהנה בשמיני ,.ע״ש■,.ומצאהי'•; בס״ק
.:היו״ד:.קי׳>רמ״'ה שכ׳ .דעיכיכו •רואוה'שאפי׳ א /מכי אל qאינו מה מחמת י•'■
.׳המילה,דוכיצל■-דמצוה■מגיכר cומצלי;'אבל עפ״י דה״כו.,הי׳־;המיעוש י מהיס
,,ס״ו; ואפ״ה-:ציוה ';הקב״ה’ למולו ע״ש ׳ולולא'■. :דמקהפיכא • אפ״ל .:דמה ׳
;;ידאמר .ריב״ל'הדרשה;הכ״ל■,היינו יבמילה .לחוד בלי־ שוס; מציצה דבאמה
■’ זה,;.הוא י קככה עפ״י דרה״כו.. .אבל ע״י,.' .מצ?צה,.שמוצצין,.הדס).נה שכהעורר■׳;,־
';לצאהי',ע״י;החיהוך-אז'.אין׳״כא'ן קוס ^■קככה:וע״כ■ עיכיצו■■‘רואוה שאין';,
;אפי׳י א׳ ןמן אלף■ שימוה ע׳׳י המילה; הוא, ,משוס שמוצצין ,היכ .qהדס'
'־ ואדרבה'־שע״י';המציצה ,הוא דרה״ע הס ־.חייס ,וקיימים ■ולמעע ..בכיקא ־ ׳.
;'עדיף יאבל.,בלי^;מציצה;;קככת הוא^ vע׳׳כ אמרו' חז״ל .האי•,.אומנא דלא ; 1
^ץ;.קככהא:׳,ומעלמכן:.לי׳'-א הואי■ רוצהי׳־לקמוך• עצמו' ,על;הכק ומעהא"
■ ;..איך,■,כיקום• ונקמוך :על ■הרופאיס הלא'.נודע מ״ש הגאון המובהק בקפל■
; ,צל׳׳ח ,,עא;ברכות;ג,ך׳־:כו׳ ע״ב בשס ■;חכמי;המחקרים והרופאים׳ .:שאיו.
‘.לכקימה׳-מכל^בע״'ח־;’ שוס':דס ■כדה; במקור׳זולת'בכקבות־ האדם ■,ע״ש . .
■;ומדברי ■.ר.ז״ל,'-בבכורוס ד׳־ וא״ו ע״ב כראהי׳איפכא ע״ש ,וכיין■׳; בשו״א.
שהביא
•:ניקבה .ו או ת ם :ב כ״ א חיי ס׳ו קיי מי ם .כמה שכיס ע״ש' ועיין'.בשו״ת כוב״ר^•■■
■.קי׳ ■:כ״ה-.לאצן;קיי״ל:ידכיקב;השלחופות;;הוא.כורפהיוע׳׳כ ק״ל להוננוריפין י :
;/דשקר .:עמי:.,הרופאיס■־'באלו ,האכשיס■ ובאמת;■שופשי q־ הקהן /אינו בא ;
;,מכיקב השלחופות עכ״ד ובר■' מן׳־ין,ל א; .אוכל ,להאמין ■;שהגאון'■ /,בענ;-
הח׳׳ק ׳זצ,ל''א^נר ■שאס ;ייעודו; הרופאים ■שיהקפוג מועיל ׳כמו מציצה בפס',
;:אז;.מותר;;'למצז/בקפוג יעכ״די,הלא :כודעימ״ש, ".הרא״ש'..,׳ז״ל :בתשובה ,
כלל ׳ כ״ה'':וז״ל ,חכמת; הפילקופיא ; הוא עבעית׳וחכמי׳ גדולים הי׳ והעמידו
; כ ל :דבר; על :שבעו ^ומרוב חמלתס■'חעמ?קו,.שחמו.-.והוצרכו לכפור בתורת
/מ ש א ■.לפץ:,.שאין כל■,:התורה׳ כובעיה‘ ׳אלא ■;קבלהי •עכ״ד;•■ הנעימים■ • .וא״כ ',
;.ימה:לכו;'.בזה:-שהקפו'ג■ .-מועיל; כמו■ המציצה בפה׳' וכי ,״העמדנו • .והשלנרכו;.
,:;.כל־,התרי״ג':מצות ע אי : ,ד ^ ע • והלא קבלנו עלינו־ לקיים את כל התורה י
י .אפץ.,במה/שהואז'.חוך לדרה״ש .כמ״ש ״הרא״ש,ועתה• אפי׳ א ם'נד ע בבירור■
’ '.שהמציצה;.בקמג;-,מועיל'■;כמו;מציצה בפה'׳.אין־:אכו ,.רשאין,־ לעשות .רק■
'■■•:בפה,-מה ■׳שהוא :;.מצד ■.,הקבלה .ואקור ,לכו; להתחכם'■על ,דרז״ל המקובלים•
;;•זי״ע .אמן׳/מני,די;:דברי;.בזה/אמרתי; להעירה ,בגנה'שראיתי. .בקפרי^ףדול■ ;
יי■ ,׳ האחרוכיס^׳ :.־ ־:׳■.•, ;:v .;/׳■■
^^;^ ^ . ^ ; 7 :,ק ו ט י -ש ו ^ ב ^ :י מ ע ר כ ת' מ י ם' . ■ ,
׳בשבת־.
.א :באותו'־;,שעה'•■ ג)נרס ■;ערוכה ■.-במק׳;תעכית■ ?״ז■ :ע״א .דאמרו;,שס;רביאומת■:־■<•:
^ין-.־לעולס 3וכו׳:ןפרש״י 3דל;.יכלומר(;אי:היישיכך3;;;: ל:׳או)נר
אקותלעו־כס'־ספיאה)נכיממ שמרתומנ שמרתבית,אבותיר;- 3: ^־לשצנאי׳ייבנה
j.'y. י,.
טי׳ישושנים 1yh^vb׳׳ i״
נג■׳
דחיישיכן שמחל ישמכה קדר ,מ?מוךוה ,וקגנק',,״יעבדו הונס כקכוכק המזבח•-
; :־־בבת; אחתי• ונמצא ־;זה ,צ-ריך; 'כע3וד״ אבל■,מה אעשה;שהקכהו ;.קכקכו״דהוי;>
;;' כמה;;שכ’ ׳ שלא; חזרה בירה .וקלקלו זו הקכהולשהות -יץ; בהדיא ולשמא::
י; ,י\■,
־•-״בכה‘;־לא':חי’שי '.^pע״שvוה,מרש<׳א ■;ז'״ל' בח״אג ■:שס.,פ״י.דרבי;;לא,,',פליג'ז
אלק בדלא; מכיר;]ובאמתלפלא;בעיני;-ננל\רכיכר :י^^ג^לס״^י״׳^^לשלא/זכר \
י.-באותו' .שעה);.לדברץ;־'הרמב״ס יז?׳ל-;.בפ״.א ,מה׳ בי א ה'’ המקדש :ובכ;מ • ש ם:׳
,י:ע״ש ,וציע[ ' והק' ,שתקנתו .לה,היר לשר .וה יין ־ הוא״קלק לו :שלא :ידע' ומכיר'.
מ ש מ ר הג ובית;-אנ.שלו;;:שלק/ושמא אעו/כהן;דהשתא■ לשמא:׳כהן\זלשמא<
ק?כן;/וכו :•:/ע״ש\הר> • :מפורש> לפנינו;;^ בהדיא .דלא• •“^‘.יבכה!' ביה״ימק ;
^".חיישינן:לב' :.חששות! .לשמא • הוא;נ:כהן ל ולשמא ; יבכה•.ביהמ״קיע ואין;:לומר-
אכל׳׳כשמא;;איכו:ר'כה^'חיישיכך'״:דא;שהרי;ר;פל {:‘:דוקאיגבכה״גללא
■ •V,.v,.. המהרש״א .ז״ל .אבל במכיקחי^שיכן שמא ; ;יבכהביהמ״ק •:ע?ש •/וא״כ ^כהכיסנ^V
• בזה״ז שאינו■ מכיר,'■:לא׳^חי^שיכין';שמא ,יבכה:ומחתלןהוא^לשחות;':יין וא״כך;
ה״^למה''לא;:ישא^;כפיר;:בשבת;דהרי גס• בכהן;השוהה״?-ין'בשעה,עבודה^■ ין־־י:
' ג;הוא^ במיתה ; ועוד ;:דק״ו ..הוא;; .דמה לאס ::הוא ;מוהר.׳■ ,לש תו ת.יין;ו ל א ::
':;,חיישיכן ילשמאי-לבכהלשמאי־הוא .שהן:ודאי ’ הגס" שהוא’ ■:מוחזק עד.,עתה;::
Vאינו• כהן; קוא :ז־הריל; ל למהן: .ונושא,..אה■ כפיו;:מכ״ש;דלא;;,חיישיכן
;;־י'יש לו :חזקה'• עד ’-,השתא;; דהי;/מוחזק:לכהן;.ועיץ־'בע^ן •:זה' ^■בשו!ת;יו ,■,.-:qp
K /ג ל־
:,:ל ד ע ה .קי:7מ״ו;בלננס; .:הדבר ובק׳לאו״ח :הביא'עוך;,.קפקיס;;המדבריס•; מזה::
v^'l׳, יד•’ ]?[ )נ שי ם( < .במק/ברמהלד ^/שו״ב א״ל רב’ :ל פ א .נשיס::במאי זכיין ־-
^לבק';'ברכה;,.:אתרןל;שדקדקל^דמאי ׳שאלה;:תוא'ל ' -׳* :. :לל
;:זאת הא ז כשי׳ איהנייהולבמצות גוכוץ;ע״ש.,׳•'ולדעתי; ;לא; :קשה ;,מידי ל דהא;^•
; ;;:אימא . :׳:ביבמות י ח ק״ג;ע״א ’רב ..חוה ,מצערא דגלי׳,ל 7ביההו;::.ופ V,חייא
^^״ח; ברך ; לילדרחמנא;' י'ל” הוה •,מצערא ,לי׳ •דביההרע״שורב' ם .׳
;..:ליצלך;ממידילדקשה;,ממות:/פש^;ובודאי;/ידע'רב■ מ פ ח ור״פ;:ידע;:מרפ■
!ל ששכיהס,,,תי׳>להס'',כשיס :מזכיתופל־־.זה• לאמר־אוצא׳־אני■';מר’?•.:נמוהזע״ם׳ '
^^לר״ח 7שיס;:במאיל;זכייך’ פ;יאפי׳למה;;שעושץאיזח^מצות;’■
^'צגפ .מ ח;; שמצע מ ה :שבעלי הן ועל;^הלפ שינו:לי׳;;פח באקרייל
■:׳':שכייהו ’ ו כ ר :ופלאד בעיני• ■שהרי ל ביבמות ל:שסילאמר $:י׳;; רב;;:לפח^והאל
,;:ל קמצערא; ’:,לי׳';למר,־ ו ה שיב:לו,/פח.,דיינו ■■•שמודכה,.בכינו .ומצלה;:אוהכו,.:.
מן החקא ע״ם וא״כ .מה',שאל;־ לו■;עוד כשיס ■־:במאי זכיין ואס נ א מ דד ה אי ’
;; לד ב רכו ה' הי א :קודס־א״כ/לןשה;):מלי הקשה ,לו ־עוד': ,והא;קא:.מצערן;;לי׳:
^^באקריולנפיהולוכו׳ וצ״ עצ ע ת: ל :ללמר,הל.י7.:י
.׳,׳ ■/-י■•■•■,
״׳a //׳‘;■.׳•׳׳״י■;■*'■/:/;;/‘:ר־ :.׳;,,•:::
te . ז I.
לרוטי ■שומנים מערכתי
קמא יבואו נקביכהו bpממה באומו קעה ,ויעמדו בבכי׳ דחככו למ pה
׳ ,ויאמרו לו ממה רביכו'ע מוד בהפלה בעדינו ועומד מעת ומבעל א ת
,הו.דרה מפני מסביבים צדיקים ב מי תהן.יו תר מבחייהס p pאה ה מוצא
וכו׳' הרי מכאן ראי׳ ברורה להמ:ה';.מ:וה.ניס לילך .ע :קי רי צדיקים
'ומהדונניה אל הצדיקים קהם יתפללו .בעדינו הקי״ה ב״ה וב״ק .וימליצו
•• . עוב בעדינו ' , . . .י ■ ' . ’י .י
]ג[ ) ה ל ו ש י פ ( :בקו״ה עולה קמואל מהרה״ו ,מו״ה ממואל קוידר'
• דל כ׳ ■׳בהאו״ס :קו״ק ל״ע-ח״ל ויק לי מקום עיון ' י י,
;אי ,הך דאמר ר״ת ימראל קדומים תן ואין מקמקיס׳ ׳מעוהיהן ביום
וכו׳ אי רק •מנהו ,ה.טן בעלמא הוא וליכאי איקורא או נימא דהוי
מדרבנן כמו ימראל קדומים הן ונוה;,ין איקור בחלבו ■מל ו.יד עכ״ל
■ול״נ דהוי איתור מדרבנן ומנא א מינ א ל ת מהא דאמרינן ביבמות ■ד׳
,׳ כ׳. ,דאיתור מניוה ־ נקרא י איקור קדומה ו פ ל ? מם אמאי קרי:לי׳ איתור
קדומה אמר אביי כל המקיים דברי חכמים .כקראז,קדומ א״ל רבא
וכל מאינו •מקיים ד״ח קדומ הוא דלא מ ק רי .ר ק ע ' ,מ ה לא מיקרי
■ע״מ וכעץ זה איהא ,ב מ ק׳ נדת ד׳ .נ״ב אמר לי׳ מאני■ או מ ר' כ ל
המקיים ,ד״ס נקרא ,צנוע אמר־רבא ומאינו מקיים ד״ח צנוע הוא דלא
5נקרי רקע נמי• לא מיקרי בהמי׳-ע״מ וא״כ ה״נ בדידן כיון דעע מ א
.הוא ,ממום צנועו ת.כ מו מפירמ״י קבה ד׳ •פ׳ וא״כ מי מאינו רוצת
•להיות קדוק וצנוע א״כ מקרי רמע ועבריין מעובר על ד״ח כ מו
מ א מ רו ,ד ל 3מת׳ ברכות כל העובר על ד׳ח נקרא עבריין והוא פ מוע
י■ לדעתי אמנם..במדרמ רוה בפ׳ .מובנת בנותי אמרו מם • אר״י למדך
הורת ד״א מאין הממימ אלא ■בלילה ע״מ מהוא רק■ מרת ד״א' . י
] ,ל[ ) ק ד ו ש ת ב " ה מ ״ מ ( '■ פ»ןמו.״א ב ת״ ס קכ * א עהדכיחכדע־ ■
י ל בינו הלמב״ם דו.ס עבקיוינוהנ ק דו ק ה , י
■ ביתמ״ק ותנכנק למם חייב כרת ע״ש ; ואנכי מצאתי■ בעזת״ית כדבריו'
.במדרמ ,מוח״ע על ממואל ק׳י״ ע pp o pעל תר ציון הד קדמי •כמס
’ מחייבין על מחיצתו ,והוא בנוי כך ,חייבץ על מחיצתו׳■ והוא חרב ע״מ
והוא ראי׳ ברורה לדעה תרמב״ם-.דל ועפי״ז אפקד לפרת מה ד א מ רו
ד ל בפ״קידברכות אמר ,ד״י פ״א נכנקתי.לחורבה י אחת מחורבה ירומלים
י וכו,׳,באותו מעה •למדתי ג׳־ דברים ■למדתי■ מאין נכנקין.׳לחורבת■ ,ע״מ
ועפ״י מיעת תרמב״ם תנ״ל י״ל .דקאי יעל הנית״מ והוא חורבה א ח ת
' מחור.בת'ירוסליס ונומנו תדבר ברמ״ז ל פי' ד ע ת •הרמב״ם ד׳ל ממת א מ ת
׳־ ותורתו אמה כי ו.ס אלי׳ הנ בי א "ז ל ״נו ת ק כי ם על'י'■• ידו *.בזת. .והבן
מוב מצאתי בק׳ או״ח י .בקי׳ הקק״א מם בהגהות■ הגאון ד ל מברזאן
, ■' ■,מהעיר 'מדברי .רדל תכ״ל ותאריך בזה ע׳ מ ■•’ ׳ .
] ,ה ) 1ק ד י ש ( -נ מ א ל ת י בא׳ מנפער ונמאר ממנו כמת .בנים אמר ה ס
י מפוזר ומפורד י אס 'צריכים' ^לתודיע לכל הבנים ,או * ׳ ,
.א פ מ ק די אס .מודיעים,לב׳ או לג׳ וא״צ• להודיע לכאו״א וחפמתי בקפרייה
־ ומצאתי’ בק׳ מד״ח חלק 'ח״י מ ע׳ .אבילות.קי׳' י״ג אות כ״א מ כ״ מ ל
• ■ .י • ■ממתו ׳ ■ \ י' ״ ׳ ׳ '׳'.,י ,
סג' ר,ו״ו? למוטי שושנים ■מ;'רכת
■לל^קמסו נו■ א ביו' או ' א מו ו הו א' במלסקיס'.ולא' ¥נב ■ובמקומם' » ' pב ן
-;■.:,האומר קדיש* אס מסוייביס להודיע■ •כהרסוק^ או כיון דיק מי קאומר
I
:ל;:'-קדש די^ והביא ק ס ב א ס ב׳ רבניםי שא״צ להודיע להבן שהוא ,במרסקיס
;•;:ע״ש וכעת בא •לידי-קפר נפלאות השס ובד׳ כ״ז ע״ב כ׳ שם מעשה
■•::לשממה אקה אהה ועזבה ‘.ב׳ בניס 'ו א׳ .א מ ר קדיש׳ והצעיר ל א .א מ ר
;'־ק״י ש׳ובאת לאשה א ה ה' ב ח לו ם '.בקובלנא ע ל ,בנה הצעיר למה לא
•./־ יאמר הבן הצעיר ' קדיה■ ע״ש וגס.מלשון; הרמ״א ' p״ pה״ב -שב׳.בבנים
'' :זכריס׳כהגו להודיע כדי ■שיאמר .קדיש אץ■הכרע -׳ ד א ס ה י׳ כ׳ כדל,
■•.'.שיאמרו קדיש הי׳ במשמע כדי סיאמרו כולם קדיש אבל 'עתה שפהח
ל/ :בלשון רבים וקייס בלשון יחיד הדבר צ״ע :ואפשר שע״ק היא וסקר
; :הוא״ווצ״ל כדי שיאמרו קדיש •והדבר צ״ע' ולדעתי מהמעשה הכ״ל'בודאי
־.־;-נכון.הדברי להודיע'לכל הבנים כי מי יודע,.רוח העולל :למעלה והבן
•.,׳ובדא״ג ■אזכיר דבר חידוש מה שמצאתי .בקפר נפלאות השס הכדמ״חי
<:.:בד׳ יו״ד ־ע״ב .קראה ■כ׳ בפנקק דעיר ־מיש הקמוך לעיר נאווהאלרק ,
' ;.'■,שפ״א נא לשם עובר אורח א׳ בעיו״כ ונככק לבית הכנקת אורחים דשם
ל ז חלה.פ ת או ם יומת ולא הי׳• שהות'.בעיו״כ'לקוברו'והוצרכו ■לש'הוהר.עד■
־'מויו״כ ובליל יו״כ שלחו -החברה קדושה 'אנשים־'לשמור המה כ מנהג
.העולם ■וכאשר נשתקעו האנשים בשינה ואח׳׳כ כאש.ר נתעוררו משינתס
:־־ראוי כי המת איננו ולא נתודע א י׳ ה ו א .עד היום■,':הזה •ואח״כ שלחו
■.־ישו״ה להרבניס ׳ הגדולים אם .נזכר מאורע כזר בקוס■ קפר והשיבו.כי
■י,נעלס מהם דבר זה ולא נמצא' בשום ק פ ר .כן •,כ׳ בפנקק דמיש^וזה;
.־׳•■ברור עכ״ל ולפי קוצר ידיעתי יש לי לדבר בזהי מ ע ע אבל לבי אומר
.״ ׳'׳• ■ •' לי קייג'.לחכמה שתיקה .,׳ ׳■.׳
] ’ .ו[ ) מ ו ו י ט ל ( ' עיין ־בק׳.היקר ד״ה ׳הנדמ״ח לסרב הגאוה״ק דק׳
מוכקאעש )שליכן״א( זצל״ה באות כ״ז מ״ש על ענין הקוויעל י■ ■■.־■ ■
׳■שנוהגיס לתת ; לצדיק'שכותבי׳ שמו ושמוה '■ .ב״ב :ע״ש •'מ״ש .בזה ואני
.הע ם ובכתבי מישראל •וזכות הרבים■ במקפרס וכו׳’ ע״ ש ,ומכאן הוא מקור
•גומר לתת קווינול להצדיק ^והבן׳ היעב ובמ״ס .שם שזקנו הה״ק׳ז״ל לא
י■ •הי׳ מרבה' לקפר בשבחי אבותיו.ה״ק .זי״ע תמי׳ לי שלא,הביא בזה מק״ח
;קי׳ הקפ״ג שם׳ש .בקו .. qהקי׳ וז״ל יהללוך זר■ ולא פיך אדם שנקרא
■׳'אביו רבינו .כגון רבינר יעקב ושם בנו ראובן אל־ יחתום כך ראובן
*^ !rרבינו יעקב כ״א ראובן;,ואפי׳ כמשה רבינו ^לא יחתום שמו אני
גי;פלו:י בן רבינו פלוני .ה״ק י ,או התקיד שנאמר • יהללוך זר ולא פיך
-נכרי■ ואל י שפתיך וא q׳ בחתימות שמו•.וכו׳ ולא״ ישבח :הוא■ בעצמו .לא
את אביד ולא ;'.אה א)לו ע״ש־ הן א)למ שדברי־*תה״ק בק׳פר חקידיס
:כאן ,הוא חידום גדול דאין .נוהגין כן■ אפי;.החקידיס שהרי רבינ^הרוקח׳
'ז ״ ל' הי׳ תלמידו של רבינו יהודא' :־,ז״ל ורבינו .הרוקח ־ז״ל ת ה ס עצמו
ידד״ר למוטי.שו ■:זנים.מערכת
׳ אני אלעזר בך מורי־לבינו יהודא וכף עד ז׳ או ס׳ דורוה ככן בנסוך
בן׳.רבינו דל עיין •בק׳ מצר • qלסכמה ד׳ כ״א■ וכן כל גדולי ' ר בו תינו
'■ ל א'נ הגו .כן והדבר צ״ע -מאוד וכמדומה לי סראיתי באגרת ה מ ד ב ס.ז ״ כ
,ססתס עצ)וו הרגנב״ס ז״ל בןרביכו עדי״ג-דורותע׳^פוכעתאין הק׳ לפיל וכיין ,
־ בסה״ג)נע׳ גדולים אות מ׳ שיכ׳ )וכתיבת הנגיד רבינו דוד נין הרמ״בס .
ז״ל רבינו )נ^ה נולד לרבינו מיימון אביו וכו׳ ע״ת והדבר צ״ע כע ת■
בק׳ תד״בא 'רבא פי״ג pוב מעסה באדם א^ ]?[ * ) מ ו ל ת פ ל ה ( ,
^,-קהי׳ מתקרע בעצמו ,שלא קרא ולא ■קנה פ״א: .י . .
היי תי ,עו מ ד׳ אני והוא'/בביה׳׳כנ כיון סהגיע'ש״צ ■לקדוקה ■הגבי׳ אותו
.בן' א ד ם את קולו וענה אתריו בקול רם קדושת .הסס־ ואמר ק׳ ק׳
וכו׳ •אמרתי לו ,בני-.מת ראיה י שהגבהת את ־קולך ,עד מאוד ואמר לי ;
^ שלא די שלא■ קרי תי'ול א־ שניתי אלא עכשיו,שניתן לי רשות אגבי׳ א ת״
קולי'ו תנו ס עלי נפשי■ אמרר לא יצאה אותת שנת וכו׳ עד שעלת א ו ת ו'
אי ש מ ב ב ל לא״יועשאהו ממונה•מבית■ הקיקר־ ומינוהו על כל-הברכיוה •
' .שבא״י וכהנו לו ^נקוס ובכת לו ביה ^וישב בתי כל ימי סייו והניס לבכיו.
,ולב״ב ,ממון תרבה ע ד p ,ו, qכל הדורות ע״כ והכ ה' מכ אן ראי׳ גדולת
' .שהתפלת בקול■ רס .,הוא משובס מאוד כאשר האריך בזת הגאון ,כשו״ת
אמרי אש בסא״וס קי׳ .ג׳ ע״ש וראי׳ ^_למ״ש בשו״ה צבי תפארת קי׳ ד '
׳,שאין ל מ ^ ת ביד היראים ,השרידים ■הרוצים להתפלל פס״דז.וברכה ק״ש
■ ,ושאר התפלות הקרובות■י והפיועיס בקול י רם וכבר ,כדפק .ע״ז .קפדי.
'מיוסד ■כקרא בשם .יעככו בקול ואלו הי׳ ראו הגאוכיס דברי ר״זל בתד״א
,,,הכ״ל׳חי׳ ,שמסו כי •מזה• ראי׳ גדולת ■ומ״ש גשר׳ה ■אמרי אש שס נ שס
קפל שיס ^יצסק המת אני שלא ראה הגאון ז״ל שכבר קדמו בזת רבינו
.הרמ״בן ■ז״ל בכמוקיו לסומש p .ו qפ׳' גא ע״ש והבעל שיס יצסק הוס
:רק .כמעתיק או״ב אה דברי הרמ״ 3ן ז״ל וכאשר '.הייתי עוד ביולכיצא^
י' כשאלתי• בזת על דבר ,א׳ שתי׳ צועק ,בהפלת■־' אס 'עפ״י .ד״ה ,יכולין,
למסות״ בידו'והשבתי דע״פי דין אין יכולין ■למסות׳ בידו• אך אס יכולין
־ ,לומר ,לו■ ■בשתיקת שנכון;'.תדבר •שלא יבלבל הציבור-בצעקתו ■ואס ■יקבל
■ ,יקבל.אבל אין/לההקוקכו׳עמו• ע ט י זה׳ שוב בא .לידי קפר פדה אה;,־
,אברהס ומצאתי ישם בקוכ׳ שיירי יפת ,ללב לאו״ס קי׳ ־כ״ו קעי׳ א׳ ובמ״ש•
■■ המו^׳א שם ק״ק ג׳ אבל ל איי הן קולות,גדולו ת שיתלוצצו ,עליו בכיאדם ,
.ויגרוס; להם סעא עכ״ל'■כתב הוא■ ז״ל ,ועוד ■שמי שאין קולו ערב )p6ר-
,להרים קולו■ בבית ־ הככקת דמלכוהא דרקיע ־כעין.מלכותא דארעא עכ״ל■■.
) ה י ד ו ש .ד ד י ו ם ( .ב מ ק׳ ביצה ד׳-ע״ו ׳,ע״ב מאי כי סדות■
■ ■׳.ד׳׳^הוא מעוזכם אר״י משוס ר״א ■ בר״נן ■ ;, .
אמר להם הקב״ה לישראל ,בכי לט ויקדשו,קדושת היום והאמינו בי■•
י ואכי פורע ; עכ״ל ודקדק .הוניש״א ,ז״ל ,בסא״גי במאי דאמר וקידשו .קדה״י -
',ע״ש וכ״ל דאמרי/במק׳־:מגילת ד׳ כ״ג ע״ב־ר״ת ■:הוי-אקר;.ריהא •וקאי.
קמז׳ -דרב^ א״ל מאי :האל■ א״ל :לא .תי׳^ לי, , .סמרא ׳ .לקדה״י ,ומשככהא•
• להמייכא' ע״ש י ׳שברך■ אוהו •יתא■ >רעוא דתינווס:בשיראי ע״ש :ע״כ ״,אמר^
־ .-, ',;■' .בדקדוק : '' \ :״• ■־' ■י'; •''. י■ ' V
סד למוטי שושנים'מדרכת ר,ו״?,
•:י^בדאדוק־כוו ■יעלי וקדשו קה״י •ואני פורע׳והבן ועפי״ז אפשר ניישב
:.קושיות ההוק׳' בד״ה לוו ,מהא■ לאמרי׳ בפקסיס עשה שבתך סול ואל
•’ ■תצערך לבריות.ע״ש .אפשר לומר ששם ,מיירי נשאר מאכלים■ שאוכלין
./.נשבת וביו״כו׳ ע״ז יש לומר עשה שבתך סול ואל תצערך .לבריות אבל
'׳■,בעבורי קידוש היום ע״ז .אמרו ילוו עלי,ואני.פורע כן כראה לי כעת
:׳׳]ט[; ר ,י ד ו ש -ע ל .ה י א ׳הבאר עשק פקק דמותר'לקדש על
■ ■ . . .קתס יין כמ״ש .הבאה״כו כשמו וכבר י ■י י ■
";השימ עליו לדולי ׳■ישראל ׳ועוד יש לי ראי׳'כו.דו ממשכה •דמאי■ פ״ז־
■■':והובא_במק׳ סוכה'ד׳ כ״נ ע״ב הלוקס יין מבין הכותים ׳והקשו'
;■;:התוש׳ שם ותי׳ קודם שגזרו עלקתם יינם ע״ש והכה הכא מיירי כמ״ש
׳■־רש״י ז״ל שם .ולמה לא תירצו דאין לו יין אסר לקידוש כמ״ש הנע:׳ש'
,י'.הנ״ל .או׳ דלא כהנע״ש־ואקור לקדש' על קתם יין :ודוק כי הוא, -׳זה
י . י■ ראי׳׳ אלימתא בעזהי״ת י■ י י י
' '1י[ ' )לויום.מצות(נ ש׳ שד״סמע׳כלליםמע׳ז׳רותא׳כ׳ וז״ל וכיקתפק..
הרב פתס הדביר בס״ג קי׳ "רץ •אות' . ׳ ׳ ׳' ■ ■',:
• :ב׳■ במי שיש ■לו לפניו לקיים ב׳ מצות הכי ת שבת צרכי שבת ומצות עשייה שוכה
^־"-שכ׳ תרמ״א .ז״ל בסי׳ תיכ״ ה דמיד אסר יוה׳׳כ יעשה הקוכה .אפי׳'
'•.בע״ש דמצוה אבאה לידך אלתסמיצכה ו הדין,נו תן להקדיס הכנת צרכי■
'::שבת מלעשות־ ■התוכה-דצרכי שבה הוא ׳מצוה ת די ר ע ת די ר קו ד סו ס ה ר ב־
ד-כית השואבה ד.׳' ד /ע ״ ב אות וא״ו בזה ייש להסתפק ' א ם ■אפשר ׳ לו
.:־לעשות■מצות׳ הכנת ■שבת/ע״י שלית אבל מנוה• עשייה .קו כ ה' א״א.
ץ־־לו לננשוה ע״י שליס׳יכגון שהשליס• אינו' ב קי בתיקון •׳׳ עשייה הקובה
-י•‘ .ומשוס ידשהוי׳ מצות לא משתינן אפקר דשרינין י לי׳ :לעקות' תכנת
'::׳־צרכי' שבהע;י',שלית ונדסתי׳ההוא דמצוה בו יותר מבשליסו׳מקמי האי
דזריזין מקדימין ::או דילמא ■מצוה'.בו יו ת ר מנ ש לו סו אך 'שע׳י י כן,
':•;•'.תהאסר ׳עשיייה המצוה ע״ש שתאריך בזה ושוב תביא מ״ש תפמ״ג'בא״א ,
;־■;^-קי׳-הרכ״ה ק״ק א,/ש 0וז״ל ואי מצות• בו יותר '׳מנשלוסו'.להמתין
; ;,צ״ע ,די״ל מצו ת' א ל יסמיצנה־ ע די ך' ע פי ,׳ע״י 'אסריס .כתא״ג שאיני ,
׳■;;:פשוני לתקדים 'צרכי.תכנקת שבה כשיש לו'משרת שיעשה אסד בקליסותו
.ץ• ושוב הביא׳ דברי' ,הרב :בתי .כנקיוה דהכי' פ׳קיעא להו■ להרבניס .פני
' ’*.מבין בס״ב ד׳ מ׳ ע״ג ומתרי׳ץ ,ארדוע שתובא־ דבליתס שם בעמוד ב׳י
■;:•:ושהביא■; כ5נה ,.ראיות ■■לדבריהם וכ׳ דת׳׳ת':לקפיקו'' תנ״ל׳ ע-פי■ עדיך
■ ■:ללאסר המצות■ ז מן' מועע;' .כדי .לעשות -שתיקן.',יעל :ידו דתא י גנצות י גנן .
^;;המובסר שפי שיעשה יהאסת.ע״י שליס עכ״ל ועיין יעוד מענין■ זה,
',,,:רבקפר .הנדמ״ס פתסא זועא .עכ /ה׳ ,קו ב ה ,בסי׳ תרכ״ה אות ד׳'באריכות
י ’■ י־ ':לדברים■ נאים :ומתוקיםי ע״ש ' ■ ■ י
־■■■זיא[ ' ) ר ן צ י ר מ /ה ע ו מ ר ( ' ,:ב ת׳ וילקע .יו,קך מסברה ■שכי׳י שנס
הר״ק,קי׳ קע״סוקי /ריי״ב תביא בשס • ־; '■;:י׳ ;,/׳ ׳• , ■. ■ ^v
•;•ץהגאוךץוהרש״ק נר׳׳י אבד״קיערלוי;ימת'שהתפלא בתרגום ירוה שכ״ש'
/ידאיכוןיי אהו^מבית׳״לסס־ במעלי יומא ■דפקסא ובהתוא יומא שרי׳ ; בכי
׳■/ '>■ י .’:ישראל י'־^, ל;ל^^ל״■' •י ■:׳ ■•׳,׳;.׳■•״ללי"! י"לי ' ;',־ ' ■V,׳ ־ י
■למוטי ■שושנים; ,מערכר :רדה
; יהרקל,למרזצד יה עומרחיו^והלא העומר נקצר בליל ב׳ דפקסע״שמ״ע■•;,
בשס יכמה רבכיס הי׳ על קושי׳ זו ולדעהי הפ״ל-יעפימ״ס רביכוהמלש״א!
דערב • ; ע״ב' ■,לקו' / ,.ז״ל q p 3מק׳ ה ע ט ה' ,שב׳ וז״לי וצ״ל לדברי -ההוצן׳
; ,הייכו בס׳ באב אלא־ בכו׳ באב בערב קבו־ כדאי׳״לקמ׳ \לובי '-סורבך;־.
■' בש״ב לערב הציהו נו ׳אש ומציכו קרוב ללשו! זה בקרא ובי יוה״כ ברזשעפ ;
.לסודש בערב וכר-ע״ש וא״ב ה״כייש לומר מ׳׳,ש^בהרגוס במעלי יומא;;■
;■ דפכסא הוא כמ״ש בערב■ פקס והכוונה הוא כמ״ש ה)להרש״א הכ״ל’;
■בערב -ה״ב ■בט״ב• בערב׳ וה״כ הכוונה ביו״ל ר אפון ש״פ• בערב דג א מ ת r
■ כעמי הצדיקה■ הלכה אז ביו״ע עצמו■ כמ״ש סז״ל שס במדרש עברה׳עכ-
שורה הדין .והלכה־ ביו״ע■ כי עדיין• •לא כוזר• איקור הסומין על■ ׳ יו״כך■ ;
כמ״ש .בקפלי כ ר י ת ^ 5ב ו ך ז קי׳ לו״ד ע״ש וכבל הי׳ •לי אריכופ-י
■ בז ה'עס-י הרב הואון דק״ק■ בעלעטעש.
לא ,יאכל 'בך■. ק״פ כהיב בי׳ כל ערל )קרב? • פ ס ח( ■ ]י ב[
ועיין מק׳ פקסים ,ד׳ ו׳ ע״ב ובי ה הו א •־ .׳ . ■■.,
י ארמאי דהוה .קליק ,ואכל; פקסים בירושלים ,וכו׳ ,ע״ק "ועיין י בזוה״ק •
' פ׳ משפעים ■ד׳ קפ״ד ע״א זמנכא סד א .ק לי קו ישראל ל מי סו ,סו א׳ו כ ד;-,
ע״כן'ונראה דזה הי׳ מעשה •אסרה •ולא בפקר^אלא■ רק כשאר ־ ,יו״כך^;
.־ הי׳ המעשה של-הזוה״ק ־־שס ,ע״ש ומזה .צ״עלי .על מ״ש כשו״ה מהרי״א":
,ז״ל ב ס או״ ס' קי׳ כ״ה •אוה וא״ו מבן הללסבר ז״ל שהביא •מ״ש הצל״ח'.
7׳ ע״ו קכ׳ דמ״ש הרמב״ם פ״ע• מ״ה ק״פ קהגנאכיל מן :הפ ק ח ל בך
■ •ככר■ עוברבל״ה וא״ב מלקות אבל וו, qאזהרה כל-ב״נ• לא •יאכל ק אי'•■;
;',עליהב״כ עצמו ,וכו׳ והמה הלא ההורה; רק 'לישר,אל ניהנה ולא ■לב״כ■
.ועפי״ד הצל׳׳ס כיסא האי מעקה דארמאי'.וכו■ ,דהמי׳ למה סייב מ י ת ה ^
ובהנ״ל■ ה״ש דעייקר ■אזהרה כל ב״נ ל א,י א כ ל' ע ל' ה ב״ כ .ע צ מו ■קאי״ע״א•/
והרי מהזוהר משפעים־נראה ,דלא ,הי׳ בפקס ואפי״ה הרוו אה הווי־;,
•לנ״ש.וצ״ע ופלא בעיני על הואון,׳בשו'״ה יד ׳אלעזר ב ל׳ כ״ח׳שלא זכר
י ,י-;■ ■••^ , ,ר־; מהצל״ס^־הכ״ל ■ע״ש• / / , ■ ', ; ׳•
' ] א [׳ ) ר א ש ,• .ה ג ד' ( ■ '־עיין מ״ש ההויו״ע במק׳ כיעים■ פ ״ו מ ״ז ב ד ״ ה .:־
• ,וראש ״הווי׳ העע ס שלא׳ כקרא ווי׳ רק ר א ע', ; .
הווי׳ .עיי״ש ־ועיין .במק׳ קדושין ד 'qכ״ה ,ע״א ■דאיהא שם קירוק ד מ אי
■■' אי לי מ א קירום דויד הייכו,ווי׳ .ע״ש ואפשר לומר דבכשון משכה כקרא';.
׳ ראש הווי׳ וכלשון א ל ר אי ס כקרא■ בשם ווי׳ לבד ועיין בזוה״א ;פ׳ וי צ ל ׳
.-־ד׳ קק״ב ע״א והכן שוב מצ א הי,ב מ א ק qסוברה ו׳ כרך א׳ ' קי׳ ;מ<־■
שהאריך בזה •והביא מכמ״ק'וציון לקוכה ד׳ כ״ב ע״ב־ברש״י ד״ה; אנ ל:.
־;קען ומרק• ד׳ כ״ד-ריש ע״,א ברש״י ד״ה ווויהו עי״שוהביא,קמוכין,לדברי■ . /
' ההויו״ע מקועה•.ד׳' ה׳ ואס״כי מקפר אמרי; שפר קרפ ,לך על פרק״י; ,
-־והי׳ המי׳ מש״כ ומה שכקרא •האבר הזה ראש .הווי׳'לפי.כ ,כל וידי ה ־ סי ד
כקשרים בו ולפיכך כקרא ראש הווי׳ כלומר ראש הווך וכ״כ ר״ב ע ״ ^■,
'.ולבקו qכ׳׳אכן לפיע״ד כראה-דא״צ ■לכל ■זה די״ל •דוס■ d ^ q ^ bה א ב ל .
ווי׳-ומציכו'כי״ב שם אחד קו ה■ ויהי׳• לו ב׳ ,פירושי,כ;:,4 נקראים שכיהס
עהוק׳■■ • ׳ :.;V; - ■־,V־ -,׳ ־^ ; ',, / ' י ■ ^ י • י■'■■■ ,
. ' ^ . ■
מכן׳ הוריות ר ב ה .סו ק ר הריס ור״י סיכל הי׳ ואמרו q'p3 אמרו
מ ק׳ קונות מקמת רבי בעלה ענוה וא)נר רב יוקף קס כא תתכי סכות
דאיכא אנא ע״ק וא״כ קקה למת לא קבעו הלכת בכ״מ כרב יוק q
כמו שקבעו הלכה כב״ת שהי׳ ענוין כוחין ועלובין וצ״ע ו,דול בזת ועיין
בק׳ קת״ג למרן תסיד״א מע׳ גדולים מערכת רביכו יעקב החקיד ז״ל
׳ . ׳ עיי״ם , י. .
]י א [ ) ר ב י ( • מת שזכה רגיכו תק׳לסבר ש״ק ע״י ענות ימש״סאות
רכ״ה ואפי״ה בשביל ר״מ דכקש לבייש את רקב״גאב־ו נער איבה ולא
רצת .לראותו הגס דהי׳,מפורקים ר״מ בחכמתו וא qכי אתרי מותו לא
הי׳ רצת .להזכיר שמו זולת קראהו מאחוריו דרך מקרה ואמר רבי לא
זכיתי לתורה אלא קראיתי צווארו של ר״מ מאחוריו' יפ״ת פ״הדביצה,
קי׳ א׳ קפר וימהר אברהם מע׳ עיי״ן אות תל״נו הנה הן אמה ■ .שכן
כראה מדברי רז״ל בירושלמי שס קרבי לא ראה את ר״מ אלא פ״א
דרך מקרה ע״ש אבל לנרק״י עירובין ד׳ י״ג ע״ב בד״ה דחזותי׳לר״):
מאחוריו פירש״י ז״ל • cpכשלמדתי לפכיו ישבתי בקורת של אחוריו
עכ״ל ,וכ״כ רש״י ז״ל בב״מ ד׳ מ״ד בד״ת כילדותי׳ דודאי כך קיבלה
רבי -מר״מ שקתס משנת ע״ש הרי נראה שרבי הי׳ תלמיד של ר״מ
ולמד לפניו וצ״ע בזה ועוד קייס שס אה בדוק ומנוקה ,דאפי׳ עניו
יואר שלא יש כמותו היכא דכוגעין בקצהו של .אביו לא יוכל לקבול
ועברתי שגנרה כצח ולאידך גיקא מחבב האדס ומכבד יותר למי שתי׳
אוהבו של אביו עפי ביתר שאת מהאהוב שלו ומבקש עובתו עכ״ל
Pי א י ר ( בגליון תזות״ק ד׳ רפ״ח כ׳ על פנחס] .י ב [ ) ר ב י
מ״ש שס בזות״קי עד דהות יתיב . . . '•
אמר הא רפב״י הכא נראה דרשב״י כפנור אחררפב״י חמיו ,ובגמ׳ דידן
מייתי׳ ההוא עובדא דרביה״ק שזמן לקעודת לרפב״י ולא רצה וגבה
ניורא ביכיהו וכבר הי׳ אז נקיא והנה עתה ב ק ע ת' פ עי ר ת רקב״י לא
הי׳ רבית״ק ז״ל נשיא qpלא גדול בשנים■ כי רבית״ק ור״א בר!ש הי'
שויס גשנוהיתס כנודע ואפשר דהרי ר׳ פנ ח ק הי׳ והראשון הי׳ חמיו■
של רקב״י ונפער מקודם והב׳ הי׳ ב״כ של זה הא׳ והי׳ בימי רביכו הק׳
עכ״ל ולא זכיתי .להבין זאת אמאי לא נוכל לומר שרפב״י נגלת עתה
אל רשב״י לסחר פעירתו והלא מ קו ד סז ת א מ ר רקב״י■ ע״ה רביהמכונא;
קבא הכא שפירושו קבא• עתה אליו ונעולס העליון.ות״כ יש לומר כן
שרפב״י נגלה אליו עתה ובא מעולם העליון ועוד שהרי רביכו הק׳ הי׳ תלמיד
רשב״י כמו שאמר •בעצמו כקתייתי אצל ר״ק ■בתקוע וא״כ נוכל לומר י
דההוא עובדא שזמן רבית״ק אה רפב״י לקעודת אז הי׳ רכב״י כבר
•־■■ בא ■בשנים וזקן־ מופלג ורביס״ק הי׳ בהוד בשכיסi .
]יג[ )רבי ■ ש מ ע ו ן ( קיי״ל ק ה ס ר״ש הוא■רשב״י׳ כמ״ש בק׳ ב״י
■.בשער ,ת״א ע״ש ובקפר דבר -הככת ,קי׳ ע״ד ■ . ■י
בהג״ה שסיע״ש ואני מצאתי קכ״כ תתוק׳ -בהדיא במק׳ ב״ב ד׳■ :מ״ח■
ע״א בד״ה א מ ר׳ ש ב׳ שם לא גרקיכן רשב״א ב״א דבפלק איזהו נשך
מוכח׳ ׳ • '־ ' . '
פז- לקוטי■ שושנים מערכת ר^־״ש
־' ״מוכס ד׳ ע״ד דהיינו רקנ״י עכ״ל והא הר״ס q75ע״ד הוא כ ס ס
׳■■*ולא ,מפולכ .רכב״י הרי כ ד ע ה התוק׳ p n bnp7הוא ר pב״י.ודו״■ p
■ י ד [ ) ל ב י ש מ ע ו ן ( כ׳-בקפר בן יוהאי בקו^ כער הסליכי בד״ה[;/
אבל וז״ל עו ד ,ה סכ ב א על כ^עסיכו ■]כי ■ ׳ י
המהבל חיבל בכפל הזה כלל־ידול ככל מקוס ככאמל"■ p3.״ pלכב״י
פכלןיכן' כמוהו ע״כ[ בנל״כ הב״,י יו״ד כי׳ קי״ ע וכי׳ קפ״ע וידוע דלבי,׳■;•
. ,״יהודא ול׳ קמעון הלכה ׳כל׳׳סוהקכו הארזדוכיס ובפלע בכ׳ ?ד מלאכי
־כי׳ הקע״ז כהוא כו הל לדברי /ה מנוד עלו ך.-יכ א מלו מפולכ ההיפך•,
עילובין מ״ו ע״ב וביצה כ״ו א׳ ל״י וד׳כ הלכה כר״י אבל לוה ד׳ דובל בו ':
׳■ילפי■ כבכ״מ ד פ לי ס ל״ כ ב״י,ע ס ל״י הלכהא כלכב״י כמבואר בהלבה
־■מקומוה בכפל הזה לכן ייקרו בעיני לבינו בעל ביה יר' qpכל הדבליס
ה מיו ס כי ס לל״כ ב״י עכ״ד ואני המה מאוד■ נצל המהבל■ הזה .סנלאת -
מ כ פ רו כהי׳ בקי עצוס ובכאן■ נעלס ממנו דבלי העי׳ז ביו״ד בב׳ מקומוה■' :
■ כי' .קי״נו ובכו״כ קפ״ע כ׳׳ל! מ״ה ככ׳ ׳וז״ל.בב״י הביא כ אן .פ ל ת ה א ■
־בגמלא נ כ ס ל״י ול״כ ..וכ׳ דידועה דהנכה כר״כדקיי״ל כווהי׳ לגבי■;
■־ ל״י.ו כגג ה הוא דבהדי׳ ־אמלינן בערובין.,דהנכה כל״י לגבי ל״כ גה
בכי׳ קי״עי בב״י ד״ה החכוד וכו׳ כהב ואגב כיעפא לא דק גס כ ס■.
.׳'׳אלא מנכל מקוס‘ קיי״ל כ ס כ ל ״ כ׳ מ ד ל ב א כ״ל כווהי׳ ובלא״ה לא דק.
הב״י כאן כי הנך ל״י ול״כ לאו הנ אי ה ס ד ה א במימרא דג מל א אי הנ הו ׳■'
■.,V-׳ כ ס לא בבלייהא אלא לב יהודא ול׳ סמעון בן לקיכ הס .וכן הוא.
: I׳ ב ה״ ה הארוך כי׳ קע״ב עכ״ל ולפי״ז אין לאי׳ מכאן לכינוסו והלאוהי;.
\ ד ב ל זה להל ב הדיין הגדול מוהלכ״צז״ל מק״ק מונקאעכ ואמר ליג״כ.
י■ כהוא.הידוק גדול על המהבל הנ״ל■י ' ■ ׳ '
.ט ו [ ) ר ב י ש מ ע י ז ב ז .י ו ה א \ ( אמרו לדיני בעק׳,קב הדד ש ב״י[;:
הי׳ הריכל כנה במעלה ואיברא;■ . . • ׳ . י ־ י
ילהו הד הרוב והד עינא דמי׳ ומזה .הי׳ כל הכניס ע״ ס־ו ה מי׳ לי מה
עכו ׳בקבה/הלא הי׳ 'צליכיס להס יין לקידוק ועכ״פ;■ פה הי׳ צליכיס■^
־לקדש עלי השבה ו כן' ב פ כ ה הי׳ צליכין למצות ויין ל ארבע' כוכוה וצ״ע /
ואפשר לומר דאלי׳;זל״צו'.הביא להס פה ויין בעה כהי׳ ■צליכין כיון ־;'.
■ ■;ד א לי׳ אהי לגבייהו ב׳י פ ע מי ס בכל ווס כמו שאמרו ז״ל בהיקוניס
ט ! [ ) ר ה מ י ט ( ■.בקדושה ׳מוכך על' ש ב ה ויו״ני■ אומליס ממקומו [’
י הוא יפן בלחמיס ויש נוקהא אהל ה בלהמיו ו ע ה ה ־
מצאהי ־בפמ׳׳ג בא״א כי׳ .קפ״ה ככ׳ כי להמיס הוא מ■;pות ,' qבדין ׳ והסד
אבל^להמיו המיוהד אליו יה׳ ה ס׳ל ה מי ס גמוליס וכו׳ •כ״שי-וא״כ לפי״ז'■;
יש ■לומר בלהמיו כדי לעולל .׳להלניס גמוריס מ אה השי״ה על כל :
ר;^שלאל אמן ואגב אזכיר' דבר■ א׳ במכ׳' ברכוה ■ q7ה״ן ע״ב ה״יל
הלואה ,קבלי ישלאל אומר ברוך אשל י יצל אתכס בדץ ע״ש וצע״לו;,
כ ה רי היקנו ל״זל בהפכה ־שמ״ע לומר מחי׳י מהיס בלהמיס לביס ; ולמה-
• בבלכה יק לומר ועהיד.־להקימכס י בדין׳ כהרי .זה יהי׳ ׳בלהמיס וצ״ע■;;
״והנה בבהמ״ז ר ב; pו ’ qבלכה הראשונה הקנו ׳ לומר ;בלוך אהה ד׳ הזן
אה ׳ ' י -. , '■ 'V:■/
■ ' ■ ■■ e ׳ לקוטי שושנים ,׳מערכת ■רי״ש ’ ■
א ה הכל וכוקסות .מרן הה״ק מרכא .ורבכא )נהר״א זצוק״ל מקכורכעיס,
'לומר הזן ברקמיו אה הכל ,והמרא״א ז״ל בהא״ג אס■ כ׳ ד ב א מ ע
המזוכוה הס בהאד • כמ״א י כוהן להם .לכלבאר .כל״ה אה הלוורזרל
אכיר' המזוכוה דהייכו אס בריוס אס בצימצוס-־ הוא ׳ גדץ ע״א וא״כ
ככון הכוקהא אל אדומו״ר הק׳’ ז״ל אבל לפי מ״א ההויו״א ז״ל במק^'
ברכוה הובא בבכי״א ד ל א ץ.לו מ ר -ברקמע רק הזן' אה הכל וצ״נג
׳■ ׳ י ,בזה ואלו ואלו דא״ס ' ־ ’ י
כאאלהי מא׳ על המכהו ,אביאראל אמכל ס ו פ ה' ]יז[ ) ר ה ״ ש ( ,
וסופה כועל הרב רס״א ובכמה מקומוה אהרב כועל דבר .קצוב ב׳-
פראצעכע מן הנדן וכאאלהי לומר המקור לזה .האובה י לפי קוצר
האגהי לא מצאהי ולא ראיהל.אוס מקור לזה לאבא״ק ולא בהוקפהא:׳•
ולא ברמב״ס ולא 'באוס א פר מראאוכיס ,איהי׳ מוזכר מזה אבל ׳עליך '
ב אר ה אאילה יעב״ץ ס״א אי׳ ;וא״ו אכ׳ אס ' רק ולא יעבור' ל ע א ה■
ממון הכדוכי׳ .אמככיאיס להזוג כדי י אהארה .ברכה בממוכס וכוהליס :
האבוס לסלקס כפי היאר בעיכיהסיוכו׳ ע״א הרד בפ״ה אי׳ ר מ״ ע
ע״א וא״כ לפי״ז ודאי ככון לסלק להמסזיקיס ב הוי ה ד׳ דהייכו ה ר ב .
והמאעובדיס לקהל אהס׳ ץאבים ועואקיס^ בהורה' ע״כ הס קודס לכל■ '
אאר ע לי ס אבל .לכו qא ה אבי הסהן ואבי הכלה ,איהכו להרב א ך'|
קצוב ,הוא רק מכהנ ולא• מדוכא ’ כן כלפע״ד 'ועוד מ ה .א ה מ כ הג ;
' ב כ מ ה מקומוה אמכל סופה וסופה.כועל הרב איזה אכוס קצוב אפי׳־'■
אין הסהן .כוכול אוס כדן כלל כנון אכואא בהולה ’ יהומה או ע ל׳ ׳זהו׳ ,
ל1גזל דהרי עיקר מקור,.•. בודאי לדעהי ,איכו •ככון■ ואפאר ,הוא קרוב
איכו כוכול אוס כדן מ ה ׳ הרס״א הוא מכועס מעאר־,וא״כ' אס .הסהן
,מעאר מוכול עליו להה׳ ואפ״ל אכהפפע המכהור כי ע״י אהרב הולך אל■
,כל סופה וסופה• והכה הוא ' סוקר ודורא מי הססן ומי היא הכלה כדל;
אלא יבא איזה מכאול מעריוס וא״ס ראוי וככון לסס להרג■ אכר ל
בכוילה אמבכול עצמו .באעה זו ’ מהורה • והגס ' אכבר המכהג אלא ’ י א ד ר '
אוס אדס אדרי קידו אין,רק הרב דמהא כמ״א .בארה ככא״י ן ה ה או ב ה .
כדפא ב אר א מסכה יהודא ,ס״ר ע״א אבל איהי׳ מסויב ליהן להרב :א ך ,
".,קצוב אפי׳ מבכי ׳עכייס ■־זה .לא כראה לפע״ד ,וכעס מצאהי ב אדר .
הדורוה בדור ז׳ אל אמוראים^ אהי׳ ה מ כ ה ג' א הי׳ הדיין כועל■ מ כ ל
כהובה ד׳ זהו׳ ע״א ו א״ ס כ ר א ה אהוא מכהג ק מ מן •
ריא״ז ר״ס רביכו יאעי׳ אסרון ז״ל בא׳ אה״ק ד׳ כ״א- ]יה[ )ריא״ז(
־.ו ד׳ כ ״ו ע״בידהוא בעל .אור זרוע אפר פדה א ה '
אברהס ' מע׳ רי״ם ואכי אומר ב מ עי .מכי׳.ד מ ר.׳ דלא כן דבעל א׳ אוד,
.זרוע הוא רביכו ■יצסק .ז״ל מוויכא .כמ״א מרן ז״ל באה״ג מע׳ גדו לי ס:
'אוה יר׳ד וז״ל ,ועד דהפואקיס זימכין דקרי׳ .לי׳ הר״י מוויכא זמכין'
דקרי •לי׳ ר:׳י,אור זרוע'וזמכין•,,קרי לי/רי א״ז והוא -ר״ס רביכר יצ ח ק,
אור ■זרוע• אהרבייהוא המסבר .א ׳ אור זרוע ■עכ״ל ופלא בעיכי על־י-הרל;:
;■ ■■־ ־ - . : :.הכ״ל ■ '.י,׳'. ■ ׳ ■■■ ■ •' . ' ■■,׳
סח לקרטי שושנים מערכת רי״ש
>-זנ״נ שלו רגיל על כקוכו אפרי דבי רב מרן .הסיד״א ז״ל וכאן לא
■ , י .זכר מזה כלל י
בשו״ס ■ראש-.אפרים .באי׳ כ״ו הביא באס ״]יט[’ )ריש לדיש(
י ,הגאון ר׳ פ׳ ז״ל שכ׳ וז״ל ומי יהן או מרהן'
־'*■.-מציכו מלה ריש לשבח כמו ריש .גלוהא והוא כמו ראש בעברי וכהץ,
,רלגכאי ■בגיעין כ״ו,ברם בההחברוה מלת ליש למלה לקיש אין שייכות
-בעולם ולכן אין.ז ה' א ל א; הקרה המשגיחים וסגגה המדפיקיס .וכבר
■ ■קיימו וקיבלו עליהם כל בעלי הריקין שלא לפגום בשם אוהו צדיק
' ;*והרגילו את עצמם לקרוהו כהוגן ר׳' שמעון בן לקיש כמו שהוא במגילה
' 'כ״ח וכן קרי׳ לי׳ .ר״י במציעא פ״ד בר לקישא ע״ש ואפ״ל עפי״מ שנדפק
י• , .בגליון .הש״ק .בהעכית ד׳ יו׳׳ד ע״א על קבוה רישבא פי׳ הגאון'כא שר
■ כ׳ כשיא ביה אב ■ותרגומו רב ביה אבא זה ראש בית אבא ערוך ערך רכןב״א
' ■:־עכ״כ /וה״ל י״ל שהי׳ ל״ש בן לקיש לאש בבית אביו ע״כ קורין לו ריש '
י ■ י לקיש כמ״ש• העלוך הכ״ל. ־• :־■' .־
י;'■] ) Dר מ ב ״ ט ( בקפר פדה את אברהם מע׳ רי״ש אות וא״ו ,כ׳
■■־ י שהרמב״ם׳ ז״ל.הי׳ תלמיד של אריקעו בחכמת
י'^*.הרפואה והביא שם מפי ה ש מועה; מע שה,נורא •ע״ש■ ־ולדעתי דבר זה
״הוא גוזמא ושקרורביכו הרמב״ם ז״ל הי׳ כמה דורות אחר אריקכוו שהרי .
' .אריקעו הי׳ רנו שלאלכקכדר מוקדין ,כי דו ע שהי׳ בימי שמעון בן
■ '' ׳.שכוח ואיך אפשל לומל שהרמב״ם־ ז״ל הי׳ תלמיד שלו ופלא ע ל' ה ר ב
■■ ' הג און הכ״ל שלא הרו״יש בזה שהמעשה שהביא קם הוא שקר מפורקים
■'''••וגם לא נמצא גוזמא זאת בקפר שלשלת ,הקבלה קדרכו להביא גוזמאות
• : / ■, , כאלו ודי בזה,. ■ ■ '-
] ' .כ א [ ) ר פ ו א ה ( ׳ במק׳ מגילה ,ירי י״ג אמרו שם חין תקב״ה מכ ת'
.אה יקראל׳אא״כ בורא .להם רפואה החלה : י, ; ,־
.י ■'שנאמר כרפאי ליקראל וכו׳ א ב ל או ת ״ ע אינו .כן אלא מכת אוהןואח״כ
■ '•,בורא להם רפואת וכף ופי׳ הגאון ז״ל בק׳ ביה יצחקיעפימ״ם רס״י
^ ; '.״ל.במק׳ חולין ד׳י מ״ג גבי .קרום שעל ת .מחמה מכה דיש.חילוק אם
^ י ■הרפואה נבראה ,קודם :המכה( הוי קתימה-דמעיקרא וקתימת מעליית א ;.
. -ואין קופת לקהול ע׳;ש ,אמכם מצאתי בק׳ פדה אה אברהם במע׳רי״ש׳
'^ ■.תוה• י״א .שכ׳ וז״ל-רפואת .קודם המכה לא יועיל כ״א אחר המכה
.', ■-ולכך לא הש הקב״ת משום עה״ח ואכל וחי לעולם חלא״ש בהדר זקונים
־; .־.ועכין ע ר ם ,מ כ ה ד ן רפואה פרח היינו תכנת ולא■ עושה• רושם■ הרפואה
■* ,מקודם ופשוע וכן אמרו דתאכדיר,־לקם המות מקודם לא יועיל עכ״ל
־■( והדבר צע״ק ' ,ואפקר ^.דוקא •בידי;אדם לא 'הועיל )וקודם י אבל ביד״ש■
• ;׳בודאי תועיל מקודם ■כי .הוא '.כול•.יכול והבן .שוב מצאתי כק׳ אברהם
' -אזיכור מע׳ לי״ש :אות •רפואת׳ שכ״ש וז״ל בערם תמכה צ qהרפואה
•^'׳שמא ,,יחעאו אחר ,תמכת והו״ל;':עובת ,שהבעיח הקב״ה אינו חוזר כמו
'* ■,עכין הכזבת'•הנביא .ק;;,עיני; העדה למוה״ר ■הכהן• הגדול ז״ל בתקדמה
•;;7 ',׳ קמ״ה;ע״ב והרב ,עיון י יעקב ות״ר־.מו״ה׳תת״ל ח״א דללש ב׳'לז כו ר
לקוטי שושנים מעדכרז,רי״ש ■ ’ י • ־• ’
7 .׳ קל״ב קי׳ ננ׳יו .יסבאר לכגוא אהריכא דכל רפואה מקודם ]יראה
p7־״ pהוא וכצ״ל דכל מכה מקודם הרפואה[ הנה המכה בשאר רוסס
.אך כ ק מ קדי ם ,ר פו א ה הרל כמר כלא הי׳ מכה מכניקרא ע״כ.ה״ 7נגכ״ל
.ומנה ועם האר/רון •יראה קצה כעין .מ״ק הרב בביה יצקק הכ״ל אבל.
פלא בעיני■ כלא זכר מ״ם בעצמו בס׳’ פ ד ה אה אברהם ואס אפכר
כ ה ק׳יפ א״ א סיבר אה״כ עכ׳־פ הי׳ לו■ להזכיר בס׳ פא״א מ״כ בקפרו
אברהם אזכור ובק פא״א לא הזכיר כלל מדברי הרב עיוןיכקב ז״ל והוא פלא
] [3 3ף ^ ״ י עיין בק׳ בן יוסאי מענה קכ׳׳כי כהרבה להביא ר איו ס'
שרבינו רכ״י ז״ל הי׳ מקובלוה אצלו '.כמה דרכוה . ’.
כמציכו בקפר הזוהר ה״ק ע״ס ואני מצאהי ראי׳ לדבר זה )נרכ״י ז״ל
במק׳ העני ה ד׳ ה׳ בד״ה ,אך שב׳ כמו כמצינו ־במצרים וירא ישראל
אה היד הגדולה וכו׳ ודרשינן ישראל סגא כ״ש ודרשה זו הוא בזוה״ק
' \ פ׳ כשלה ד׳ מ״ו ע״ש והוא ראי׳ ברורה ■
] כ ג [ ) ר ש ״י ( מרן הסי״דא ז״ל כ׳ בכס חגדוליס מע׳ כין שרכ״'
ז״ל הי׳ המניד רבינו יעקב בן יקיר והלמיד רבינו י • .
הר״י ה טי ע״ש ועיין רש״י סנהדרין ד׳ צ״ב ע״ב ד״ה הומיק שכ״ש וז״ל
רכן למדוני רבי יעקב בר יקיר אבל מורי גרק וכו׳ ע״ש מ ש מ ע'ד ר בי
■ יעקב בר יקיר לא הי׳ מורו המובהק ועיין בהוק׳ שבה ד״ן ע״ב בד״ת
רב כלש״י ז׳׳ל הי׳ לו רבי שהי׳ שמו רבי אליעזר ע״ש .ומ״ש שם מ רן.
'.ז״ל בשם הגאון משכה לסם־ דפירש מק׳ העניה אינו מרש״י ע״ש .פלא
בעיני שלא זכר כר מדברי ההוק׳ מק׳ ע״ז ד׳ ל״ד בד״ה ר״ע כ׳ שם
פירש״י מנ ק׳ העניה הרי שהסיק׳ ז״ל )ניסקין הפי׳ לרש״י ז״ל וצ״ע
] כ ד [ ) ר ש ״ 0רכ״י ז״ל כמפרש בש״ק ואומר פסוק הוא במקום
כלוכי הוא ,כשהש״ק ככמביא הפקוק ההוא אינו אומר כדכהיב או
שנאמר או אמר הכהוב וכדומה שנהכיר ברישא שהוא פקוק אלא מביא
הכ״ק ק ה ס על ז ה .כ׳ רש״י ז״ל פקוק הוא במקום פ לוני'דו ק והשכח
כן בהרבה מקומוה וכן המצא להר״ן ז״ל בשבועוה פ׳ שבות״ע ואשר
לא עוב פסוק הוא ביסזקאל ועיין מ״ש בהלקכי ס״ב קי׳ ק״כו והרב
)ושמרוה .כהוכה י ד׳ י״א ע״ב קרא הגר על־ זה■ וכוב הדר בי׳ וכהן
•ההכצלוה בריש ה ק פ ר,ו עיין בקו בירך אברהם קדר ואהחכן ועיין
בהרי״ך פ׳ השוכר אה הפועלים ובגיעין פ׳ מי ,שאחזו למ״ם רש״י
ז״ל פקוק הוא עכ״ל קפר כל הסייס להה״ג מופה״ד מוהלח״פ ז״ל ׳ועיין
:בקפר לב ארי׳ ע ל' חולין בד׳יוא״ובד״ה פשעא דקרא וחידוש לי .ע ל.
הרב הכ״ל שלא הביא דבריו וזה רבוה בשכיס ,צייכהי שם על־הגליון
' מנ ק׳ ב״)ל ד׳ ע״ו ע״א ברש״י ד״ה אל ע״ש ודו״ק
] א[ )^ 1ז ב ת ( כהר קמבכייון שובה .בשבה כי כל ימוה החולמעיין ■
כובע ומוציא מיס בהקפו אבכיס גדולוה ובשבה כח . ■
המעיין ומין אבכיס הולכין מן הכהר ילקוע ראוביני' פ׳ בראשיה די״ח
משם קודי רזא והנה אמרו ח־ו׳ל ,בקכהדרין דך ק״ה שאל עור״ר א>ה
ר״ע וכו )ני יימר דהאידכא שבהא א״ל כהר■ קמבעיון יוכיח ופירש״י •
, י כהר. . ’ ^■ ־ י' ■ .
ס ט. לקוטי שושניכמ מערבות שי״ן
בהר .א׳ bpאבכיס הבכל יוס אוכוף והוכך וביוס הבבה יכס ע״ pואהה ׳ .
•לאה באפר הבליה ק״א מ״ה ס׳י opאהמהפלתיס ימכאוולא ,יאמינו
.במציאוה >ה הכהל בעבוסאלא לאו •אוהו בכ״א ממדיכהיכו ואין' ׳
בדבסהס ממם כי לא לאיס א״ל והלבה דבלים■ הי׳ מכהיאיס המהקליס ’ ,
,הקדמוכיס בננבול אלא לאו אוהס כמו בסלק אמכליקא אהאכאיס •׳
הולכיס אס בכפה מ לי ה ס .כ;1ד מ לי כו.ו כ ע ה מודעה זאה בכל הארץ .
ונהל אמבעיון הוא בו,לילה אינדי״א העליונה בין נהלי גאמי״ז אשל■
בל שונינו'.הוא'גוזן ומוצאו למעלה מן קאלאקוע לא להוק מן מדינה
לאמיר! א א לי א ס מדבל הבול עכ״ל וכ׳ הלב בק׳ קמיכה ל הייס ,בס׳ ׳ •
. לאון למודים ד׳ מ״ה• ע״ב אמנס מצאהי •בהומא הנדפק בלבוב ב אנ ה
'הלא״ב הוגה אס בגליון הלד״ק פ׳ בלאאיה ב א ס' ת׳ ה פ א ל ה׳י א ל א ל ,
מהול״ל יא״ל דעוד בימי ההנאיס נאבד נהל ־ זה ונאכה מקומו.והבי א ׳ ,׳;
לזה מדברי האאלהוה פ׳ בלאאיה-ומהפקיקהא פ׳כ״ו .וממדלא הנסומא ׳
פ׳ -האא והמעיין במקומוה ההס ילאה דאין מאס לאי׳ כלל ומקרוב ׳ ׳'■
בא ־לידי קפל אאליה׳'ישראל אאל יקודהולבאל אמיהה נהל תמבכויון ' '
דרכיו ומוצאיו' ומבלל בלאיוה ב לו מ ה מא״ק בבלי ■וירושלמי ומיונהך ׳.
ב״ע ומזוה״ק ומקדל עולסי ומדלא לבה והנסומא וילקוע וק׳ -יוקיפין ׳ ,־
, ולע״ק ולאב״ע ולא״י ■ואלדד הדני ולד״ק וכו׳ וכו׳ וגס הביא’■ -,אס
י. ■מערך אלבעיס קפלים מהכמי האומוה .א א מ.העלו ואאל • הביאו •'אי׳
מקוס נהל ’ זה והאריך להכוה על ק ד קו ד .האנאיס ,הפואעיס • אאל
מכהיאיס דבל ז ה' עיין ,בו ועיין עוד בק׳ מג״ע להגאון.מהליעב״ץבהלק
׳ ' עלייה הנובע'אהביא מ״ א"ב ס׳'.יוקיפ ץ' מהנ הר קמבעיוןוהאריך להוכיח
. 'אאין 'להכחיא מציאהו ועיין עוד ביפ״ה .ב״ל פי״א מ״א מנהל קמבע יון
, ■ והלאה נפלאוה עכ״ל. ; '
] ) .Dש ב ת ( ' ב מ ק׳ אבה ד׳ ■ס׳ה ע״ב ־ אמרו’ .אס ■הדלקה נל
׳ ■ באבה חובה'■לחיצה ־ ידיס ולגלים בחמין ערביה ראוה . י',
. .ולאיהי בהמאקך חובלה' ה׳ ,אהביא באס ק׳ מקילוה .הברזל אדקדק
דלמה ' נקיא• בהדלקה' הנר׳ באבה ובלהיצה ידיס ורגלים' ערביה .הא ••
אניהס נעאין בע״א ואפאל ■לומר־ עפימ״א באו״ה הלק״א■ ,קי׳רמ״ז
אכ׳ וז״ל כמה איעול האמן'איהן■ בנל אל• אבה־ כדי־ לברך להדליק •
׳ הקובה דבה .שמצוהו .בלילה'כל .הלילה י;מצוהו ע״א• וא״כ אפיל אמל
■ בדקדוק הדלקה נל ,באבה ,חובה כי עיקל הגלצוה אץהי׳ נדלק כל ליל
אבה אבל•.לחיצה החמין בע״א לא נמאך ההנאה אל הלחיצה■ לק זמן
מ ע א מזעיר .ע״כ' לא ,קהני לק ■.בעלביה אאין ,מלגיאין .הנאה זו ־
■בעלביה רק־זמךקצל .ולא יוהל;:והבן •ועיין :באו״ז־או״ח קי׳ הקנ״ג-ק״ק
' , ■■. • ■, ' .״ . ' /א׳ ,והבן־. " .' .׳'•'..
) . Wש ב ר ת ('■ נאאלהי • כ״פ ■אם מו ה מ -ב א ב ה ־ לשאה אצלו נייר
לקנח .עצמו .בביה״כ הנ ה מ ד ב רי ,ה ל מ״ א .קי׳ אי״ב ק עי׳ •■■ ’ . :־ ־
..א׳.נ ר א ה' לה ק'ל ,.מ או ס'.כבוד:הבליוה 'ע״א' וכ״נ מ א״ ע; ה ל ב .ז״ל־ אקיי ם ׳'
.דבד״ק הילך ,אחל'.',המיקל.ע״א';והנה •מצ א תי-בק׳’ .-מנחה ;אבה פ״ב ■יאות ■
'■ '■■■.־■ - 18ג׳ י■ .״
A i
למוטי שושנים מערכת שי״ן sI
Mשהביא בשם הרי״א כלל כ״ה קעי׳ ח׳ להחמיר .כ״ש 1כ׳ bpדכל
,בע״כ ראוי להשתדל ,במקום שאין עירוב שלא יצערך לבוא לידי כך
.בכל האפשרי מ ו ן 'להצניע נע״ש במקום 'ביה״כ ה מיוחד 'לו'ד ב רי ם
.הראוים לקנח עכ״ד והבה כל ■זה לאיש היושב בביתו וגס הביה״כ הוא.
בחצירו או בביתו אבל מה יעשה ' האיש שהוא שובת פעם בעיר זת
ופעם בעיר אחרת או אפי׳ אס הוא שובת בעירו .אבל הביהכ״ב הוא
רחוק מביהו שאין לוי מקום להצניע הבייר ג ס מ״ש והיכא דא״א בכך
־יותר נכון• לדעתי שיקנח עצמו באצבעו השמאלית ואח״כ יקנח ב קו ר ה'
וזה יותר נכון גנשיקיל לעצמו לעלעל בכרמלית יומכרמלית לרה״י עכ״יל
שהדבר נודנב י שא״א ,גשום אופן לקנח י במכ״ת הדבר מביא לידי גיחוק
עצמו היעב כדבעי ע״י' א צ ב עו ומ״ש רז״ל בברכות יקנח כשמאל ולא
בימין מיירו ע״י' קמרעוע ולא באצבעו ממש כמ״ש־בזה במקרא בקיצול'
ש״ע ועיין מש״ל בזה וגס מ״ש עוד שם ומי שרוצה ’ לקמוך א״ע על.
:ד ע ת המקילין הנ״ל ■נכון;להחמיר' עכ״פ שיוציא הנייר כלאח״י כגון
במנעלים ואפשר ה״ה בכובע על ראשו דכל מה דאפשר להקל מ ע ליו ,
; א ת החילול ־שבת ,בודאי עדיך עכ״ל חנה כ״ז ניחא מי שהוא לבוש
^ 'במנעלים שקורין פאנעאפיל או שי״ך שאפשר לו בפ״א ליקח 'את הנייר
אבל מי שהלך 'כשעיוויל'שיש בזה עירחא ;יתירה להוציא השעיווייל■
מעל רגלו וגס 'עפ״י רוב המקום אינו בקי' להעמיד שם רגלו וע״כ
אין בזה שוס עצת ותבונה* רק ׳ כמ״ש רבינו הרימ״א׳ ז״ל'ואחריו הרב
’ ז ״ל כש״ע דבדבר כן הלך אחר המיקל .וגדול כבוד הבריות ויש להביא■
ראי׳ ‘ מגמ׳ קוך מק׳ הוריות• דאמרו.שסי דהאידנא ירדה חולשה לעול ם
ע״ש ואס בימי חכמי הש״ס אמרו כ ך מכ״ש וק״ו בזח״ז דירדה חולשת
לעולס בודאי פ שוע,הוא דמותר לשאת אצלו בקבת' .נייר לקנח ב ל י ;
;■ . . -פקפוק ח״ו ■י ; . •
^ ) Hצז ב ת( מה שרגיל בפי כל אל ישאל אדס צרכיו בשבת פשפש
ולא י מצא■ חרב זכורלאברחס אות שיץ חלק א ר ח
שנבקוך;כ׳ שוב ’ ר אי תי שהוא לשון הירושלמי ,ה בי או העור קי׳ ק פ״ ע'
ע״ש' ואני תמה שנעלס מעיניו הבדולחיס דברי רדל במד״ר קוך פ׳ בהד׳'.
'וז״ל ממצוא חפצך מכאן .שאיל ישאל אדס צרכיו בשבת ע״ש ,ועיין■ עו ד
במד״ת •פ׳ וירא וז״ל אתה מוצא י״ח מתפללין בפ״י וי״ב ברכות כלן■
/לצרכו ' ש ל אדס ולפיכך אין.מתפללין ח״י ברכות־ בשבת שאס י הי׳ ,לו'
'חולה' במוך ביתו ,נזכר ברופא חולי והוא מיצר והשבת נתנו■ לקדושת
וכו׳ ולא לצער‘ 'ע״ש והינח בקפר ■הנ״ל האריך בזח ע״ש ובהג״ה שהביא,
.בקס :החיד״א 'ז״ל שאקור לומר בליל .שב ת ,רבון,עולמים ומפלת ' יהא •
,רעוא .מומר לומר וגס ברוך שמי׳ בשיעת ,הוצאות ׳ ק״ת עיפי״ד הזוה״ק
ול:נה ערס רואי דבריו הנאמרים■ שס .הי׳,ק שה לי על מה שאנו נוהגין■
לומר בכל שבת שמברכין החודש ,מקודם ^היה״רי שתחדש עליכוי את׳.
י החולש כזה לעובה ■ולברכה ,וכו׳'והרי■ הוא ג״כ שאלת צרכיו .שמבק׳שיין '
'■ חייס של פרנקח ,וכדומה ופלא בעיני;’ שלאמצאתי עדיין בקפריס שהרגישו
״■■ -.ן ■'•; ',י י י■.״'. .־ ,י מזה■ r ■. , '.■ .י ■ ■־ '/• . ■ .י .
ע /לקוטי שושנים מערכת שיץ ,׳ . .
•,מזה ;וגם בתפר הנ״ל לק .העיר כלל בזה ואפ?ר pב pידורי הקפרדיס ■
לא ,נ ד פ ק היה״ר ואין אומרים כלל' אבל אסרי רואי דברי הרב הב״ל
שהביא בשם הרב הסיד״א ז״ל מ״ש ,בת׳ qpvאו מ ץ עלכו ת ח בריותמי׳' -
שס בזוה״ק ויש בו שאלת צרמו ויש לסלק עכ״ל ו ס הרב הכ״לדהחילוק ’
יהי׳ כמ״ש הרב סמ״י ז״ל בפי״ב של שבת ד׳ קי״א וז״ל ואותה שאמרו ־
' א ל ישאל אלם צרכיו,בלשון תרגום הייכו דוקא ליסיד אבל בצבור כל ^
כי׳ עשרה שכיכתא שרי׳ ואין קפידא לומר כותס ברוך שמי׳ המיותדה .
־ בלשון תרגום ע״כ וכמו כן יהי׳־ סלוקו של.הרב ז״ל דכותך ב רי ד ק מי׳'
כיון שאומרים אותו ביו״ד מותר אף שיש בו שאלת צרכיו אבל יהא י
רעוא ובקשת רבון העולמים שהדרך׳ הוא לאומרם .ביסיד בביתו •אתור
משוס שאלת■ צרכיו .עכ״ל א״כ לפי׳^ שפיר מותר לומר היה״ר קודם
שמברכין התולשי כיון שאומרים .זה בציבור בביהכ״צ אבל באמה הסילוק.
.בזה הוא דוסק וכמו שתיים ;הרב ז״ל בעצמו שם דא״כ כהת דבריך
.לשעורין דפעמים אדם מיתב עם אוכלין מרבין .והם• עשרה יהי׳ מוהר
לומר הרבון העולמים וגם לפי הסילוק הכ״ל אם אדם מתפלל בשבת
ביסידבודאי צריך ג״כ לברך• ,החולש דמ״ש למה לא וא״כ יהי׳ אתור .
לו לומר' היה״ר ■■והוא פלא וצ״ע לי בדבר זה !‘ דין גרמא שביתי ■בית
המיס״.ש ומסו תר תפרים אנכי ואין אומן בל״כ.אבל לו לא דמתתפינא
כ״ל לומר דהנה .הא דאל ישאל אדם צרכיו בסבה רבנן תיקנו תנה הם
אמרו והם 'אמרו ותיקנו לומר ברוך שמי׳ בשעה פאה״ק וכ״כ תית״ר
שאומרים קודם ברכה הסודש שהפלת זו תיקן התנא אלקי רב ב מד'
; ברכוה שהוא הז׳ אומר תמיד אסר שקיים תפילהו •ובודאי יהי׳ אומר
ג״כ בשבת שהרי בגמ׳ משמע שתמיד אסר תיום הפלתו הי׳ א׳ומר ז ה /
וכמו כן הנוקס יהא רעוא שתיקנו רבינו האריה״קאו תלמידיו הקדושים,
המה ידעו בודאי ,מאיזה עע ם היקכו שמוהר .לומר זה .בשבת אבל שאר
הבקשות כמו הרבון העולמים מבנון,מייצא הפזמון הזה אין אנויודעיו
בודאי לאו ' כל כמיני׳ לקהור דברי רז״ל .שאתרו.לשאול צרכיו בשבת
ומע תה אין כול שום פקפוק על אמירה הנוקס בר״ש או על הנוקס •
>ה״ר שאומרים קילוש החולש או על אמירה תנוקס .יהא רעוא שאומרים
,,קודם הקילוש .ל א מ רינן הם •אמרו ו ה ם ^ ו וכעין זה כ׳,המג״א בקי׳
פ״ס בענין הפקק ת הפיוכוים שהאריז״ל לא ,אמריאלא הפיועים שיקד
,ר״א הקליל׳ ע״ש והבן אבל שאר הבקשות•שאין ,אנו יודעין מי .תי קנו
אומרין לו• זיל אייתי ,ראי׳ דאתימחי גברא .ואיהמסי גברא ואיהמסי.
’ ־ .■ , , ' . ‘ ',.ק מיע א'וד״ל■ /, . י • ' , ,
] ה [ ) ש ב ח ( ־ ,א מ ר ו רז״ל במק׳ב״ב'לעול ם אל ,יקפר .אדם בעובהו,
..של חבייו שמתוך עובהו בא לידי רעהו ע״ת , .
ו ה כ ה מ צינו בברכות בפ׳ כ״מ.מ שבסיןלי לר״ז א ה׳ בר רב זביד דאדם ■
גדול הוא■ ע;׳ש',המעשה שמהמה'.ואמר . ,זה .היא שאומרין ע ליו' א ד ם ׳
גדול -הוא וכו׳ ׳וע״ש ,בדף .ת״ב-,ההוא'תפדכא וכו׳ ותבן ואפשר לומר,
שלשון שבח יש לו ב׳י׳״משמעות■ יש לורשין; ,לשב״ח ויש לולשין לגנ אי
'כ מו•' ■ ^ 'י ■ י ״■ י; ’■: י•
. . ^ לקוטי שושנים מערכרת ־,
כמוההביה סאון מדם באואן גליו אהה ה pב Dסו ח כ ס בחחוריישבסכה והוא
לשון■ השפלה וע״כ אל יתפר אדם בעבהו שלחבירו דה״כ להב״חממא
■ ■ י ■ .שמהוך׳ שובהו בא לידי רעהו דהייכו לשב״ה לגכאי.
שמה על כדבהה 'סק מלומד pשלא' כמצא .כן .ב כו ס .ק פ ר דבר ' ^ה^ ^א״ו
־' .דמה .דזכהת ,הסורה,לעו שי המצות-שיכהבו •שמס .על• המצות אץ סיכוק ,
'י בין ישראל לעכרס ונין איש 'לאשה ♦וא״כ מי שרוצה לכהו,כ שלמ ושס
׳אמו ' על.דב ר שנדב אין־'מוקין בידו ' ואדרבה לדעהי .־הוא■ ’ עו שי\
•אישי״ר מו pי qכדי לקייס ,במצות,.זו ג ס כיבודי,אס כדי ־לזכות אה סמו
' לתזכר שמה ,על דבר קקידסת יבכה •לביהכ״ה ועיין בשו״ה צמה •צדק .^’P
.כרן שכשאל שם י ,בא׳ .קבא לההום ,שמו הסה יצורה המטרה בדלה את״ק,
והשיב דיש למהות־ בו משוס ;דכראה ,לציבור דבר הדת והמי׳ ומקהכלין
בו ואיכא למיחוש:דיכןוהו דעהס' מן .ה ה פל ה דהרי אין י פוההין .אה
האה״ק ,אלא לפיועיס..והפלות שצדיכץ כונה־ גדולת כדי . .שע״י .פהוהה
י
] א[ ) ת ה ל י ם ( נ ק פ י’ ס ג ו ל ת י ש ר א ל מפלכ ה ■ T Oאות
.י ההלים כהבהי בשם הה״ק המפורקים בישאב מוהר״ר
ר״פ מקאריץ זצוק״ל דאמירה ההלים הוא קגולה גדולה לכמה
הרפהקאוה ולכל• צרה שלא הבא ח״ו לומר ההלים ע ד׳ גמירא וכ׳
רמז ע״ז מפ׳ מי ימלל גבורה י ׳ ישמוע י כל ההילהו ימלל .מלשון מולל■
מלילוה פי׳ אם ירצה למלל'הגבורוה והדיכיס ישמוע כל ההילהו יאמר
כל ההלים מרישא ועד קופו ע״כ כהבהי שם ועהה עלה על דעהי
שיש רמז לזה בהוה״ק עזי וזמרה יה י ויהי לי לישועה 'כי הההלה• קפר
ההלים הוא אשרי וקופו הוא יה.ואשרי .היא לשון הההזקוה מלו־אשרו
חמוץ וזקה״כ עז״י דהיינו א!לרי וזמרה יה שאכי מזמר מא שליועד יה
,.אז ויהי לי לי,שועה וליכא .מידי דלא רמיזא בהוה״ק ,...ו עו ד כהבהי
בקפרי ה״ה יעקב עה״ה .ב״פ מאשר שמכה לחמו דקגולה אמירה ההליס
הוא קגולה לפרכקה ע״ש ועהה עלה בדעהי׳ עוד רמז לזה כי ההליס
,פז האוהיוה בגימ׳ כמכין יאשר וז״שיהכהוב ,מאש״ר שמכה הייכו ע״י
י אמירה• ההליס שמכה ל ח מו,י הי׳ שפע וברכה ופרכקה וחיי״נו ולכ״י אמן
]כ[ ; .׳ ' ■ , ■ . ■
י, • תי״ו, שושנים' מערכת י ל קו טי . • '־
הככליס קי׳ כמ״ד־ככל קכו״ז בד״ה והנה מ״ס בסס קי ■יפה לכב קי׳׳
.ס״ל ע״ש ולדעהי הפקר לומר ה עע ס בזה מסוס קהחשה-י קקור לה-
כגלוה ראקה וספילין קל ראס צריכין להניס על נובה הראס וע״כ אי
אפסר לה׳ לתאקה לנלוה ראסה וקערת להכיר .הפילץ ואפסל דמס•
ד א מ רג ז״ל במק׳ עירובין ד׳ צ״ו על )ויכל •ב״ק סהכיסת רזפילין אפסר
,דוקא הפיליןס״י היהה מכר.ת .ולא הפילי! סל ראס כי א״א לומר על
• .הצדיקת הזה סנלהת ראסה וסערת לעסות .מצוה הבאה בעבירת כמ״ק
• ' * ’ ,בזוה״ק פ׳ כקא מגודל העוכק על זה ר״ל. \■
]יז ) ת פ י ל י ז ( בק׳ סלמי צבור ד׳ ע״ל .ע״ב כקאל ׳קס בעכין תפילין■
דרק״י ור״ת ז״ל אס עדי qלהניח סכיתס יר.ד או * י י .
.גנופרדיס זאח״ז ותביא .לאי׳ דאיכא איקור להניח אסר התפלה מגמ׳■
קבה פ״ק גבי ח״י דבריס סגזרו קיעמאו ג׳ לוגין מיס סאובין דבראסונה
הי׳ רוחציס אחר הנובילה במיס קאובין וגזרו קיאמרו אין אלו מעהריס
-י אלא אלו לכך גזרו קיעמאו וא״כ יק לומר דה״ת כאן ק אס א חר קהניח
תפילין קלרק״י יניח אחר התפילה הפלה קל ר״ה הרואה יאמר דאין■
ק ל .ר ל׳י מוציא י״ח אלא קל ר״ת ולא ינוחו קל רק״י כלל ולפיכך .
.ה קי ע ה הנכונה ’להכיר.ן קכיהס י חד.ול א י ת פי דו דליכא׳ למיגזר מידי
עכ״ליולפיע״ד■ נ ר א ה דלא דמי.,לכאן דקס ^ק לגזור בודאי מקוס דיק
בו איקור כרת בקוס ועקה אבל הכא בתפילין אין בו ח ק ק ר ק קי ע בו ר
:ע ל עקת בקו״ה ואין בו־חומרא כ״כ /ועוד קכבר ,כ׳ הפר״ר ’ .בקי׳־
.הנ״ז ק ה מ ה על הגזירה דקעניוה קאקרו רז״ל לאכול בפקח וכ׳ קס־
;ו ז ת הימא קלאחר קנקתס^הש״ק לגזור גזירה מדעתינו ע״ק סו״ב מצאתי
בקו״ה ביה ק טנ ה חי״ד .בהג״ה ,קי׳ כ״נו.קהביא בקס הפמ״ג באו״ח קי׳
ח׳ במ״ז ק״ק ח׳ ובא״א ק״ק ד׳ קכ׳ בפי׳ ד ח מוי ס לא עקו מסגנרת, .
_כלל בכדי קלא לעבור על מ״ע בקוא״ה .ע״ק וא״כ ה״ת בנ״ד נ מי הדין
.כ ן ו מ נ ת ג ס קל יקראל הורת י הוא ,
]י א [ ) ת פ י ל י ן ( נועס המנהג כקאומריס פותח אה ידיך וכו׳■•
■ ; .־ ' ■ .,י ממקמקין בתפילין עיין בק׳ מנועמי המנהגיס ח״ב .
בלקוקיס קי׳ קע״ז מיק בזה ול״נ דאפ״ל לפי כקאומר פא״י צריךלכוון-
הר״ת הקס פא״י ו ק ר ה הקס ' חת״ך והוא הקס קל פרנקה ׳ ואמרו ז״ל
■,במק׳ .מנחות כל המניח תפילין מאריך ימיס ע״כ מניחין היד על התפילין
כקאומר הפקוק הנ״ל כדי לכוון קיהי׳ האריכות ימיס בזכות התפילין
בפרנקה ולא קיתי׳ האריכות הימיס' ח ״ו ...כמו קמהפללין לקובעולא
לרזון ותבך ועי״ל כי דרסו רז״ל במק׳ מגילה ויקר אלו תפילין דאר״א
וראו כל עמי הארץ כי קס ד׳ נקרא עליך אלו תפילן קבראק ו אנ ר
,מהפללין תמיד הרחמן הוא יפרנקנו בכבוד ־וע״כ ממקמקין בתפילין
■־■ בקעה קאומריס פא״י כי אנן מבקקיס על פ רנ ק ה בכבוד והבן■.
) ת פ י ל י ן ( .בק׳ תנדמ״ח אות חייס־ על הלכות .תפילין כ׳- ]י ב[
קס עע ס על מת ק ה ב חו רי ס' אי כן מני חין ה פ' לי ך י •
דר״ה ע״ק ואפ״ל עפ״י דאיתא בזוה׳׳ק קלח ר״א לר״ק איזהו רזא1
דיחידא . ' .' . . /
עו למוטי שושניט מערכרת׳תי״ו
■־דיהידא אלה כי׳ אמכס אסוהי בה אבי אך לא ׳בה אמי כןהיחידלס .הס
;מרזא דאבא ולא מאמא ולכך ביוהכ״פ קהוא יקוד אמא אקור ביסוד
עיץ בקה״ק דו.מ״א פ׳ ויקב וה:ה כודני להנאיס בקוד ד׳ ,קההפילץ
קל רק״י הס בסי׳ מוחץ דאמא וההפילין קל ר״ה ׳הס בסי׳מוסין דאבא׳
והבסוריס הס עדיין בלי רזא דיסודא ע״כ ׳ה ס מכיחין• רק ,הפילין .קל
רק״י קהוא בחי׳ מוחין דאמא ולא הפילין קל ר״ה קהס בחי׳;־ מוחץ
׳ י• דאבא רזא די חו ד א,ו ה בן. , י
"]יג[ ) ת פ י ל י ! ( בקפר עבוה״ק למרן החכס חיד״א ז״ל בחלקקקר
מד ל קי׳ ו.׳ כ׳ עעה ולבק הפילץ קל ר״ה בהקבו -
קהס קל רק״י יקלקס ויכיה קל רק״י ויברך עליהס עכ״ל והיה הגאון
ז״ל מקהיס לן קתומי ולא יכ׳ העעס דלמה יברך קניה ואפ״ל דמיירי
במי קאיכו • כוהו .להניח הפילין דר״ה ודמיא להא דאמרו ריק מק׳ זבחיס
חמאה קשהעה לקס עולה פקולה לקס חולין כסרה דמיכה מחריב ע״ק
וה״נ כן דמינה מחריב כיון קהי׳ בדעהו קהוא מניח הפילין דרק״י ע״כ,
.הוי כונו קלא הניח הפילין כלל ע״כ צריך לברך ׳ קניה ; על הפילין
דרק״י אבל מני קנוהו .להניח גס הפילין דר״ה צ״ע לדעתי א ס יברך
.עוד על הפילין דרק״י דהרי מי קנוהו .כן מקום קיפיקא דלא ידעיכן
-איזה הפילץ הס העיקר ולא מקוס דהוו קניהס ודאי אצלו דאז׳יעובר
על ב״ה ,אלא -דקניהס הס בקפיקא וקכיהס הס קקוליסוא״כ מנו ק א ס׳
•הכיח בהחלה קל רק״י יברך עליהס דאז עולה הברכה .ו.ס על הפילץ
' דר״ה .מה■ קונכיח אח״כ ה״כ אס נועה והכיח בהחלה קל ר׳ה׳ וברך
עליהס מנה .לא יעלה הברכה זו ו.ס על הפילין קל רק״י קצריך להניח
■■,אח״כ מנ ה לי אס ידע בהחלה קהס קל רק״י וכאקר^מברך לא בירך
על הפילין קל רק״י דוקא ,דהרי הס קפק אצלו ורק ממחלה ברכהו
הי׳ כוונתו קיעלה הברכה על איזה ונהס קהוא עיקר תפילין וה״ה qp
קלא ידע קהס קל רק״י עכ״פ הי׳ בדעתו להניח עוד זוו .אחר ולונה
•לא יעלת ברכהו מה קבירך בהחלה וגדולה והו כ׳ בעט״ז ■קי׳ ל״ד
'■״ בקס הלבוק קיכיח החלה קל ר״ה ויברך עליהס ויקלקס מיד ויניח קל
רק״י על קונך 'ברכה הראקונה ’ ע״ק ואך דלא קיי״ל לכהחלה כן אבל
עכ״פ ,בדיעבד ]כניע״ך דלא צריך לברך■ קניה על הפילץ דרק״י' ,קוב
מצאהי בקפר נפק דוד להגאון מרה דוד עעביל ז״ל אבד״ק ליקא
■ בקוך קככד המחבר קס הביא דברי ^קפר עבות״ק הנ״ל וונפלפל קצה .
עליו ובכל מ״ק לא נג ע ולא פג ע והנראה לפיע״ד כתבתי לא להלכה
.ולא לונעקה;’ אחר זונן רב בא לידי׳ יד כתה ק ד ה אבני צדק לונרןז״ל.
וונצאהי בחאו״ה ק״ב קב׳ וז״ל וע״ד וני קהניח־ תפילין קל ר״ה קקבור
וונכיח קל רק״י ואין דרכו להניח קכיתס קתוא ,קל רק״י
״קהדין קצריך לברך כמ״ 9בהקובהד״ח ח״ב יו״ד קי׳ פ״ב עכ״לוקמחהי.
י. ■ ^ .קזכיהי.לכוון לדעה קדוקיס. •.
י ף ( .בקו״ה קו״ונ מה״ק ח ״ ב קי׳ ע״ת של' ) ח פי ליז • ]י ד [
ונביא קוקי׳ קהקקה זקנו הרב מו״ה . ■ . .
בעריק־ , ■. י .י ־ ׳ י ' .י
• ל ר ו טי שו שני ם מ ע ר כו ת תי״ו • י ■ ׳י .
־,.׳/
ת.ו ש ל ב.ע
ז
י■
.ארענער ר׳ .יעקב פרד״מ ׳ר׳ אברהם אבא נעפלןאורעש לזכרון כחמה
אפר בן ,חיים .הכהן כ״ח חבנו הרצ״ג ר׳ מרדכי ברעככער . .ר׳ ; qpv
■ q6»vווייקמאן ר׳ אלי׳ ח!ג״ל גאלדבערג הרה״ג ר׳ .מ איר■ קליין , .ר׳
;;/אברהסןצבי גאכז ר׳ יהוחיע העחיל האלפערכו ר׳ יהוחיע לעפקארעח
ר׳ דוד חעארק חו״ב ופ״ץ ר׳ צבי עקשעיין ר׳ חלמת י אוילאד
ר׳ יצחקאייזיק גאלדעכבערוג אריאש ־ח״פ הברה י מחניות דביהמ״די•
אודווארי ר׳ מרדכי וריק ר׳ צבי .ווייח אנגא -ר׳ יצקק רייכמאן:
> הרה״ג אב׳׳ד חליע״א ר׳ יקסואל יהודא מאיער ר׳ סייס בערגער ר׳
אורשיוו^
הרב ר׳ כפהלי' הירצקא פריעד ר׳ אברהם חעהכפעלד:
חמואל יודא ליפחיע׳ן ובכו ר׳ יצחק ליפחיטך־וסתכו תרת״ג ר׳ אברהם
,יודא הכהן .דמנץ שליכו״א■ ר׳ חייס חמעון ר אז עכב ע מ ד חלמה
הערקקאורעח ר׳ יצחק• יחיאל !נאעעקמאן .ר׳ פיחל חעערין דר׳ מרדכי
,מארקאוויעש ר׳ מיכל לענאורעח ר׳.אברהם מוזקאפ qר׳ זאב מאיר
,האלעכדער ר׳ שלום כיימאן ר מאיר עכגעל ר מחה אלי׳ חנוייכבערג
ר אברהם מארקאוויעש ר מחה מאיר חפיעגעל ר מרדכי,לעבאוויעח
י שמואל צבי אייזעכבערג .ר איתמר אפרים קרויז ד״ר חמעוןקארדא ח
ר qpvבעהם ת״ב יעקב געלב ד״ר ח״ב ישראל גרינפעלד ל מי כ א ל
צבי לאוויכווירנו ה״ב צ בי דו ד דו ב ב ע מ ע ר׳ ר חלמת אקערמאן ר שמואל
יואל בערגער ר 'מכחת מו rקאפ qר יו qpווייק ר משה יודא׳ גלאכץ■
ר יעקב בערגער ר ליגח מוזקאפ qר קלוכימוח זיתאוויעח •ר ;מאיר
דרוממער ר יחוע פרד״מ ר ’ ו qpלעבאוו ינוח ר אברהם אלי׳ חאהכבערגער
ר שמנה שוויגנננער חברה )נחליות ע״י הגבאי ר אלעזר קלאמפכער
.ר ? qpהירח ר מכפה לעבאוויעש ר יצחק מאחקאווינוח ר מ שה:
חזוארעץ ר חלננה זיכגער כ״ז כקבץ ע״י תחתדלוה ככד הננחבל■ ■ז״ל
ה ״ ל יצחק ליפשינוץ וע״י ת״ב משה גריכצווייג ר • חננואל יאקאבאוויעש
א ל ט ע נ ד א ף הרב יצחק עהלבויס׳שו״ב וש״ץ ומו״ז :א ז ד ,הרה״ג
אב״לחליכר׳א ' ר יצחק צבי פרייבערג שו״ב וק׳ץ ר .יעקב שאכנוער
0ל י א ר מ א ט הרה״ג אב״ד׳שליע״א ר שמואל פכחק קג״ל ברוין
םו״נ ו p״ז יל יקתואל יודא פעלמנאן שלב וש״ץ ר משה סייס שעייכער
ר צבי הכהן ר מכחס שווארעץ ר שמשון ר יודא קאלננאן ר י יעקב
אליעזר ליכדעכפעלד ר עקיבא אוכגאמ ט י פ ע ר מ י ז הרה״ג אב״ד■
שלינף׳אר זאב וואל qפרעכקיל שו״ב ו ש ץ .ר שננואל זאב שו״ב וש״ז
ל qpvאלמנלך הערשקוי ר יצחק תארכומאן.ר ׳משה געלבער ר הלל
האלצער ר זאג שפיעצער ר אברהם אבא רובין ר אברהה ; ב ע רג ע ר,
חק־׳ק ע״י ,הגבאי ר יחזקאל גועעננאן ר ברוך שמחה גרינבערגער ר
ישראל דוד .פ רי עד מ אן ר צבי זאב :ב א ^ י ה א ד ה ר ת ״ ג א ב ״ ד שליע״א
V י '
ר; qpvיהודא מארקוק ר .יצחק גלאעשעיין ׳ר יקתואל יודא' וויית
שרב ר מרדכי גאלדריכג שו״ב ושץ ■ר יעקב קאפיל שווארעך האשה
חכה די qה״ב אלי׳ צבי .קעללער תפארת בחורים ע״י הגבאי,ה״ג שמואל ן■
פעלדמאן וה״ב אשר יודא :גלאכושנויין ר אדם פערקבורגער ל ,מכחס
זאב ■’ ' . ־ ; ׳ י : - " •
II■I
, ־ שמות הפרנו טעראנטען , ■
י׳ דאמע“ ■חברה ממניות ר׳ .אליעזר גאעעקמאן־ ר׳ יקראל גררו
הרה״ג אב״ד שליע־׳א דאראג .שמעי׳ פערלמעייןר׳ פבח pוראלל
ר׳,כמן הכהן שעראקתער ר׳ ישעי׳ שווארעץ שו״ב ושץ ר׳ ברכי׳ ארי׳
ר״פ שו״ב וש״ץ ר׳ ישראל מנחם קופש״כו ר׳ משה יצחק ו ריזי ד ע ר ע ט ש ה ע
הרה״ג אב״ד סליש״א ר׳ שאול רובין ר׳ אלעזר רובין ר׳ ,חיים ווייק
.שו״כ.וש״ץ ר׳ משה גאכז ר׳ אפרים זיכערמאן ר׳ בכימן וויי ק ר׳ q p v
' .־ ־ אלי׳ זעלפרייכד ר׳ יעקב כאש ר׳ פכחק דוד וויש
ז
■ ii -