‫העורבים ובני יוגה‬

‫שלשלת היוחסין‬

‫שיי מ ש פ ח ת ר פ א פ ו ר ט ו ט ש פ ח ת י ו נ ג י ט ו ב י ן‬

‫טאת‬

‫הרב אליקים כרמולי נר”ו‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫עייי חיים תש״ע‬

‫ר ע ד ל היי ם‬
‫בבית דפוס י' לעהרכערגער ושותפיו‪.‬‬
‫התרכ״א‘‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תש" ע‬
 ‫דבר אל הקורא‬

‫פעמים רבות חברו עלי רעים אהובים‪ ,‬קרובים ורחוקים ובקשו ממני‬
‫להוציא לאור ס פ ר ה י ח ש אשר כתבתי‪ ,‬להגיה חשבם ביחוס המשפחות‬
‫המיוחסות כישראל‪ ,‬כי לא רבים יחכמו בהם‪ .‬ואני לא אצתי מלאת‬
‫שאלתם ובקשתם‪ ,‬כי לא ראיתי תועלת כל כך כיריעתם‪ .‬אמנם עתה‬
‫שאחד מ ב נ י ע ו ר ב י ם הפציר בי עד בוש לר‪.‬רפים יחוס משפחתו‪,‬‬
‫אמרתי לצרף אל המאמר ההוא‪ ,‬יחוס ב ני י ו נ ה ‪ ,‬כרי לקרוא שטו‬
‫בישראל‪ ,‬העורבים ובני יונה‪.‬‬
‫והנה על אורות ר' אביגדור קרא הנזכר בבני יונה רף כ׳ז‪ ,‬ירוע‬
‫תדע שמת הרב בגלוגא רבתי כ׳ר‪ ,‬ארר תל“ ה‪ ,‬לפי עדות כתב מצבתו‪.‬‬
‫ונמצא ממנו הסכמה לספר ש פ ת י י שיג י ם דפוס אמשטרדם‪ ,‬וזה‬
‫נוסח חתימת שמו‪ :‬נאום הטרוד אביגדור בן לא׳א החסיד מהר״ר‬
‫שניאור נקרא וייבש זלה״ה חונה לע׳ע פה ק׳ק גלוגא‪.‬‬
‫למען לא יר‪.‬יה ספרי זה ריק מכל רבר תורה‪ ,‬אציע לפניך הקורא‬
‫דבר הלכה שיצא מפי הרי ״ף‪ ,‬ר׳ל ה״ר יעקב פולק אשר זכרתי שם‬
‫רף ביט‪ .‬אחות אשתו‪ ,‬מרת סולקא היתה נשיאה לה״ר דוד צענר‪,‬‬
‫ונחשד ר' יעקב שלמר אותה למאן באישה ר' רור כשנת רנ״ב‪ ,‬ואח׳ב‬
‫קיים המאן‪ .‬ויקמו נגרו ראשי חכמי אשבנז‪ ,‬ה*ה ר׳ יעקב מגליות‪ ,‬ר׳‬
‫מנחם מעיל צרק‪ ,‬ר׳ פנחס מפראג‪ ,‬ור' יהודה מינץ‪ ,‬ובטלו פסק דינו‬
‫בשם ר׳ מנחם מריזבורג‪ ,‬שאין ממאנין בדורות הללו‪ .‬ובעקכותם הלכו‬
‫כל רבני אשכנז חוץ מר׳ מאיר פפעפרקורין‪ ,‬מתלמידי טהרי׳ק שהסכים‬
‫עם הרי״ף‪ .‬וכאשר קמו גם נגרו ראשי חכמי ‪-‬אשכנז הנזכרים‪ ,‬התנצל‬
‫ואטר\שלא הסכים עם ר' יעקב פולק כי אם בשביל אשתו ובניו שהין‬
‫תפוסים‪ ,‬וחמותה של מר‪,‬רי״ף היתה קרובר‪ ,‬למלכות‪ ,‬ולא רצתה נפשה‬
‫השתדל בעדם עד שהסכים עם חתנה הרי׳ף‪ .‬עיין שו״ת מהר*י טינץ‬
‫סי' י״ג‪ .‬מהר״של ים של שלמה יבמות פי״ג סי' ט'‪.‬‬
 ‫העורבי ם‬

‫בי‪.‬ישאלף בנף מתר‬

‫על טה אנחנו ע׳ורבים‬
‫מבחר‬
‫אליו *־על • ‪ J‬־‬
‫ת^ןמר ▼‬
‫•‬
‫המאמריס זה נלןויא העורבים‪:‬‬

‫פרק א‬
‫גגי העורגים לטפפפותם‪ ,‬לפא‪ ,‬רפאפורט‪ ,‬ופורט רפי<‪.‬‬
‫הציור הזה מצאתי בסוף ס פ ר מ נ ח ה ב ל ו ל ה ‪ ,‬פירוש על חטשה‬
‫חומשי חורה‪ ,‬יסדו וגם חברו החכם השלם רבי א ב ר ה ם מ נ ח ם ב׳ר‬
‫י ע ק ב ה ב ה ן ר פ א ז׳ל מ פ ו ר ט ו ‪ ,‬אשר אליו מחיחשים בני רפאפורט‪.‬‬
‫■‬ ‫—‬ ‫‪2‬‬ ‫—‬

‫ר פ א הוא ע ו ר ב בלשון אשכנז‪ ,‬אשר כעלי צחות סן המשפחה״ נטו‬

‫המחבר ספר ע ו ב ר ל ס ו ח ר ‪ ,‬מחכים ר ב א ‪ ,‬רבע‪ :‬״אגי הוא השואל —‬
‫מנחם ציון שמי בישראל — ובין העמים עמנואל — רבא פורט ממשפחת‬
‫כן כרכאל‪ ".‬ומלת פ ו ר ט הוא פ ו ר ט ו ‪ ,‬עיר ואם במחוז ויחנה‪ ,‬ששם‬
‫ישבו מעולם בני רפא ומשם יפרר הגזע והיה לשלשה ראשים‪ .‬שם האחר‬
‫ר פ א הוא שם בית אב המשפחה‪ ,‬ושם השני ר פ א פ ו ר ט על שם‬
‫העיר פורטו‪ ,‬אשר בפי האשכנזים פורט יקרא‪ .‬ושם השלישי פ ו ר ט‬
‫רפא‪ ,‬להבדילו משם רפאפורט‪ .‬וכולם בשם ה ע ו ר ב י ם יכונו‪ ,‬שם כולל‬
‫לכל בגי המשפחה הגדולה הזאת‪ .‬צא וראה החכם ר׳ אברהם מנחם‬
‫ביר יעקב הכהן רפא ז׳ל מפורטו הנזכר‪ ,‬הגה הוא חותם שטו בסוף ‪,‬‬
‫ההקרמתו לספר מנחה בלולה‪ :‬״מבני ה ע ו ר ב י ם בן יעקב‪ ,‬אברהם‬
‫י‬ ‫מנחם פורט הכהן אשכנזי‪ ’.‬׳‬
‫העיר פורטו או פורט‪ ,‬היתהעיר מקלט לבני אשכנז‪ ,‬בשעת גזלרות‬
‫ארץ מולדתם‪ .‬שמה מלטו נפשם יוצאי ירך ה״ר משה משפירא‪ ,‬הלא‬
‫המה בגי ש ו נ צ י ג ו הידועים ומפורםמים בשערי המחוקקים הגדולים‪.‬‬
‫והגדול שבכולם ‪ ,‬ג ר ש ם אי ש ש ו נ צ י ן ‪ ,‬אשר הוציא לאור‪ ,‬כשנח כי‬
‫גר הייתי בא״רץ נכריה )השגה שמח בה(‪ ,‬ספר המספר להחכס ר׳‬
‫אליהז מזרחי‪ ,‬וספר מכלל להמרקרק ר׳ דור קמחי‪ ,‬ומזכיר בשניהם‪,‬‬
‫שזקנו של אבי אביו‪ ,‬ה׳ר משה‪ ,‬דור חמישי לר‪",‬ר משה משפירא הנזכר‬
‫ב ת ו ס פ ו ת ט וך‪ ,‬נלחם בעיר פורט הזאת‪ ,‬נגר הרשע פרא יואן די‬
‫קאפישטראגו וגרש אותו עם חילו משם‪ .‬אף האיש כהן רפא בית אכ‬
‫משפחת רפאפורט‪ ,‬ברח מארץ אשכנו לעיר פורטו הואח אשר על‬
‫נהר אריגי‪ ,‬בימי הגזירות והשמדות בארץ מולדתו‪.‬‬

‫פרק ב‬
‫ראשית צטיתת כני רפא ניזק איטליה‪.‬‬
‫שם פרו ורבו בני רפא ער שבזמן הרב ר׳ יוסף קולון כבר יצא‬
‫שמם בארץ‪ ,‬והוא מזכיר בתשובותיו הא‪.‬לוף מהור״ר ח י י ם ר פ א )שרש‬
‫פ'(‪ ,‬והגביר והוותיק ידיד נפשו הר׳ר י ק ז ת י א ל כ׳ץ רפא)שרשע'ג(‪.‬‬
‫הר׳ר יקוחיאל כ*ץ רפא ‪ ,‬ידיר נפשו של הרב הגדול מהרי׳ק‪ ,‬הוא אבי‬
‫ר׳ מ ש ה ב׳ר י ק ו ח י א ל ר פ א ‪ ,‬איש יקר רוח‪ ,‬הורם מעם במרות‬
‫ומעלות נכבדות אשר גר בויניציאה העיר ושם היתר‪ ,‬מנוחתו כבור‪,‬‬
‫כבל אשר כתוב על חומש כ*י אשר מצאתי וראיתי באוצר ספרי הקיסר‬
‫בפאריש )קובץ סי׳ ל־ז(‪ .‬בראש הכ׳י נמצא שטר מכירו! וזה נוסחתו‪:‬‬
 ‫—‬ ‫‪3‬‬

‫״בפנינו ערים החומים מטה ‪ ,‬בא ר׳ משלם ב*ר יעקב ז׳ל ומכר החומש‬
‫הזה לר' משת ב׳ר יקוחיאל רפא ‪ ,‬היום יום ג' דארר ראשון רמ׳ב לפ*ק‬
‫פה ויניזיא )ויניציאה(‪.‬׳׳ בסוף השטר מכירה הלזה! נמצא|בחב מכהיבח‬
‫‪ t‬אחר‪ :‬״בליל י׳ט כסליו הלך לעולמו החסיד הגדול ר׳ משה כ״׳ן‬
‫ז״ל‪ ,‬ובא לקכורה כערב שכח בויניציאה‪".‬‬
‫והנה שנח טיחתו של ר' משה כהן רפא לא נזכר פה‪ ,‬אמנם ידענו‬
‫ממקים אחר‪ ,‬שהיתר‪ ,‬שנח ר״ן‪ ,‬בליל ו׳ ׳״ט כסליו‪ ,‬ונקבר למחרתו‪.‬‬
‫ואלה שמוח שני בניו אשר השאיר אחריו‪ ,‬שם בנו הראשון י ק ו חי א ל‪,‬‬
‫על שם אבי אביו‪ ,‬בן סגולחושל מהרי׳ק הנזכר‪ ,‬ושם בני השני מנ חם‪,‬‬
‫אחים מובחרים ביראת ה׳ טד‪,‬ורר‪ , ,‬אוהבים התירה וחזמכים בנדיבת לבם‬
‫ירי לומדיה‪ ,‬ויולדליקוחיאל את י ח י א ל ‪ ,‬הוא י ח י א ל ב נ מ ר י ק ו ח י א ל‬
‫כ ה ן ר פ א ‪ ,‬עישר‪ .‬מלאכת הרפוס בויניציאר‪ ,‬בשנת ש״ר וש׳ר‪ ,‬ורזוציא‬
‫לאור‪ ,‬עם רעו הנאמן יהורר‪ ,‬בר יצחק לבית הלוי אשכנזי מפרנקפורט‪,‬‬
‫ב י א ו ר על ה ת ו ר ה לרזחכם הכולל רבנו בחיי‪ ,‬פר‪ ,‬ויניציאר‪ .‬בדפוס‬
‫זואני די פארי ואחיו‪ ,‬שנס ר׳ש בתמונת פוליו‪ ,‬רל׳ג רפים; פ י ר ו ש‬
‫ה ת ו ר ה לרבנו יעקב בעל הטורים בן הרב רבנו אשר ז׳ל‪ .‬נדפס בשנת‬
‫ד׳ש פה ויניציאה‪ ,‬בכית זואני ואחיו הנזכרים‪ ,‬ס׳ה רפים בתמונת קיארטי‬
‫ובאותיותמורבעת; ב א ו ר ע ל ר ‪ ,‬ח ו ר ה ר ר ך א ם ח ) ד ר ך ק ב ל ר ‪ ( ,‬ל ר ‪ ,‬ח כ ם‬
‫השלם מהיר״ר מנחם מרקאנטי זצ״ל‪ ,‬פה ויגיציאה שנח ש״ר‪ ,‬כדפוס‬
‫מארקו אנטוניאו יושטיניא‪.‬‬
‫ולמנחם גם הוא יולד כן ויקרא שמו בישראל ש ל מ ה ‪ ,‬הוא ר ב י‬
‫שלמד‪ ,‬כ כ מ ר מ נ ח ם כ ה ן ר פ א ‪ ,‬איש בקי וישר העיון דרשן יפסקן‪,‬‬
‫ואחד מחכמי ויניציאר‪ ,‬כשנת ש״י ‪ ,‬אשר זכרם בא בתשובות רבי משה‬
‫איסרלש‪ ,‬סי׳ נ׳ח‪.‬‬

‫פרק ג‬
‫מכני רפא כפורטו‪ ,‬נטנטוכה ונקריטינה‪.‬‬
‫כימי האחים בני רבי משה כהן רפא כויניציאה‪ ,‬יצא שמע כני משפחתם‬
‫כעיר פורטו‪ ,‬אנשי תבונות ובעלי חכמה‪ .‬ועל צבאם הנעלר‪ ,‬כר‪*,‬ר‬
‫א ב ר ה ם כהן ר פ א ‪ ,‬ואחיו כ מ ר י ע ק ב כ ה ן רפא‪ .‬וירכו הימים‬
‫וילד אברר‪,‬ם אח י ח י א ל ואת ג ר ש ם ‪ ,‬שניצגתרות הז רג‪ ,‬הראשון יצא‬
‫לאור עולם בשנת חמשת אלפים רצ״ב ליצירת העולם ‪ ,‬והשני י׳א שבט‬
‫רצ׳ח‪ ,‬שש שנים אחר אחיו‪ ,‬ככל הכתוב על ס פ ר ע מ ו ד י ה גו ל ה‪,‬‬
‫כתב יד‪ ,‬אשר היד‪ ,‬לר׳ אברהם כהן רפא מפורטו‪ ,‬ואשר נמצא כהיום‬
‫הזר‪ ,‬בין קבוצי כ״י סורבוני‪ ,‬בגנזי הקיסר בפאריש‪ ,‬סי' קע׳א למספר‬
 ‫—‬ ‫‪4‬‬ ‫—‬

‫ספרי לשון עברי‪ ,‬גם ליעקב יולד בן‪ ,‬בן חכם‪ ,‬בן משכיל‪ ,‬אשר לפנינו‬
‫אודיע גלגולי סבותיו עם סכות ספריו‪.‬‬
‫ה׳ר יחיאל ברבי אברהם כהן רפא הנזכר‪ ,‬היה לפי עדות בנו‪ ,‬בעל‬
‫חו ת י א י ר ‪ ,‬כדיע וכאח למופת הדור הגאון ר׳ יהודה טויניציאה )ר׳‬
‫שמואל יהודה קצנאילנבוגן( אשר יצקו מים עם אחוות מרעים לפני‬
‫הגאון כמהר׳ר מאיר מפארובה )ר׳ מאיר קצנאילנכוגן(‪ .‬ואשתו היתה‬
‫אחות השרים בני קרמי מקרימונה‪ ,‬ונאסף אל עטיו בן מא׳ה שנה‪,‬‬
‫כאשר דשום בכתב יד ר׳ גרשם כהן רפא‪ ,‬על ספר עמודי הגולה‬
‫הנזכר‪ .‬וזה לשונו ממש‪ :‬״בליל יום ב'‪ ,‬י״א סיון של״ז‪ ,‬נפטר אחי‬
‫מהר׳ר יחיאל‪ ,‬ונקבר י׳ב סיון‪".‬‬
‫גם שם רשום‪ ,‬ככתב יד כנו של ה״ר גרשום‪ ,‬שאדונו אביו מת ביום‬
‫ו׳ י׳ז מרחשון שנת שנ׳ד‪ .‬ושניהם נקברו בכבוד גרול בבית החיים‬
‫של עיר פורטו‪ .‬כי גם ר׳ גרשם כהן רפא היה איש מהיר בתורה‬
‫ודורש חכמה בכל לבו בעיר מנטובה‪ ,‬ששם נתגרל כימי האריות מהר׳ש‬
‫נורלינגן‪ ,‬מהרי׳ק נוויירא‪ ,‬וםר‪,‬ר*י מוסקאטו‪ ,‬כאשר העיד עליו בן אחיו‬
‫בהקרמת ס פ ר ו ח ו ת י א י ר הנוכר למעלה‪ .‬ובימיו מרבץ חורה בקר‪,‬ל‬
‫אשכנזים תושבי מנטובה הרב ר׳ ש ל מ ה ב כ מ ר מ נ ח ם כ׳ץ ר פ א‬
‫המבוגה זלמן‪ ,‬ובשביל מחלוקת אורות הגט שנתן ח׳ תשרישכ׳ו‪ ,‬הבחור‬
‫שמואל מפרושה לארוסתו תמר‪ ,‬בת הרופא כר‪',‬ר יוסף תמרי הכהן‪,‬‬
‫הוצרך לעזוב העיר מנטובה‪ ,‬והתישב בקרימונה‪ ,‬ונאסף שם• ואחריו‪.‬‬
‫היה בקריטונה‪ ,‬קרובו כמר‪,‬ר'ר מ ש ה מ נ ח ם כ ה ן ר פ א ‪ ,‬רועה קר‪,‬ל‬
‫אשכנזים עם אחוזות מרעיו במה׳רר זליקמן חפץ ‪ ,‬ובמה׳רר מנחם פורט‪.‬‬
‫ויהי בשנת השל׳ו בחג הסוכות עשו תקנה זאת ניסחתה‪ :‬אחרי רואנו‬
‫כי בעו׳ר‪ .‬יצא הקצף ממיתת מגפה ודבר בא כו׳ ולאשר ראינו כי אבי‬
‫אבות הטומאה הוא הצחוק המהולל דאד״ו ולכן אנו גוזרים בגזרת גח׳ת‬
‫ובגזירת התורה שמהיום הזה והלאה לא יוכל שום איש או אשר‪ .‬מי׳‬
‫שנים ולמעלה‪ ,‬לצחוק שום צחק כעולם הן קוביאות דהיינו רא׳רו או‬
‫צחוק אחר כעיר הזאת וחמש מילין סבובותיה מכלעדו צחוק האיסקאק׳י‬
‫בחנם‪ .‬ור‪,‬חקנה הזאת תמשך ער ניסן של׳ו הכע׳ל )פחד יצהק‪ ,‬ערך‬
‫חרם שלא לשחוק(‪.‬‬
‫הרב ר׳ משה מנחם כהן רפא הנזכר‪ ,‬נהג רכגתו זמן רב‪ ,‬וכשו״ח נחלת‬
‫יעקב סי׳ ג' נמצא מטנו חשובה משנת שמ׳ו‪ .‬ומכני בניו‪ ,‬דור שלישי‪,‬‬
‫הוא ר׳ מ ש ה כ הן ר פ א חותן הרב ר' בנימן כהן‪ ,‬בעל גבול בנימין‪,‬‬
‫אשר לקח לו בשנת החל״ג ליצירת העולם אח בתו חמא נחמה לאשה‪.‬‬
 ‫—‬ ‫‪5‬‬ ‫—‬

‫>‬ ‫סרק ד‬
‫נסיעות ‪3‬נ^ רפא לאק פולוניא‪.‬‬
‫לפי מה שידוע כמשפחה‪ ,‬הלכו כני ר׳ זלמן כהן רפא הנזכר בפרק‬
‫נ'‪ ,‬ממנטוכה לארץ פולוניא‪ ,‬לגור שם כעיר קראקא‪ .‬ובעיר הזאת הולירו‬
‫בנים ובנות‪ ,‬ובכללם בן חכם ושמו א כ ר ה ם כ הן ר פ א ‪ ,‬אשר נולר‬
‫שם שנת השמ״ה לבריאת העולם> והנה לפנינו דרשה אחת אשר ררש‬
‫אברהם זר‪ .‬בר‪,‬יוח בן י״ג שגה ‪ ,‬כבית הכגסת הגדולה בקראקא‪ ,‬שנת‬
‫השנ״ח לבריאת העולם ‪ ,‬נדפסה בעיר הזאת ‪ ,‬ובשנה הזאת ‪ ,‬באופן יפה‬
‫ומהודר‪ .‬על השער נמצא ציור ידי כהנים הטכרכים את העם ומוכתרים‬
‫בכתר כהונה‪ .‬מתחת ידי כהנים צורת עורב כתכנית הציור אשר בספר‬
‫מנחר‪ ,‬כלולר‪ .,‬בצד האחר מהציור כתב‪ :‬נ קי כ פ י ם ‪ ,‬ובצד השנית‪:‬‬
‫ו ב ר ט צו ה‪ ,‬ומלמטר‪ ,‬חתם הטרפים את שמו‪ :‬י צ ח ק בן ה״ר א ה ר ן‬
‫מ פ רו ם טי ץ‪ .‬הדרשה הזאת כוללת שש רפים בתכנית קוארטו‪ .‬ברף‬
‫ב׳ כתב כזר‪ :,‬״דרוש יניק וחכים כ מ ר א ב ר ה ם כ׳ץ ר פ א יצ׳ו‪ ,‬בהכנם‬
‫לטציה‪ ,‬פה ק׳ק קראקא‪ ,‬ד׳ טבת פרשת ובפרט ונש׳ב אוחו בידינו‪ ,‬יב׳א‬
‫שי׳לה כמר‪,‬רר‪ ,‬בימינו‪".‬‬
‫ור‪,‬נה זה אביה ם‪ ,‬ששם פעמיו לעיר לובלין‪ ,‬היה לראש פינת כהנת‬
‫רפא בעיר הזאת ‪ ,‬אשר ממנה נפוצה על פני כל הארץ פולוניא ‪ ,‬עד‬
‫ארץ אשכנז‪ ,‬ועד ארץ ישראל‪ .‬ולפנים אספר נפוצות כני רפא האלה‪,‬‬
‫ופד‪ .‬אין לי אלא להודיע שבמשך הזמן הוסיפו על שמם ר פ א ‪ ,‬השם‬
‫פורט‪ .‬וטכני משפחתם בארץ איטליד‪ ,‬למח זאת‪ ,‬לכמת את עצמם‬
‫ר פ א פו רט‪ .‬כי כאשר בא כעל מנחה בלולר‪ ,‬מעיר מולדתו פורטו‪,‬‬
‫לעיר ויניצאה ומצא שם יכני רפא‪ ,‬כנד‪ ,‬אחי עצמו‪ ,‬למען הבדיל מהם‪,‬‬
‫בשם ר פ א מ פ ו ר ט ו או מ פו רט‪ .‬אחר כך הניח המם שמושית ונשאר‬
‫ר פ א פ ו ר ט ‪ .‬וממנו יצא‪,‬שם משפחר‪ .‬חרשר‪ .‬בישראל ‪ ,‬אשר רכים נלאו‬
‫לפרש אוחו אל נכון‪ ,‬אלה בקשו חשבונות זרות‪ ,‬ואלה חזות שוא ראו‪,‬‬
‫' ר ו פ א תחת ר פ א‪ .‬צא וראר‪ ,‬המחבר מנחה כלולר‪ .‬ור‪,‬נר‪ .‬הוא מצייר‬
‫צורת ה ע ו ר ב ‪ ,‬אשר בלשון אשכנז ר פ א ‪ ,‬ר ב ע ‪ ,‬יקרא‪ .‬אמנם בזר‪ .‬יפר‪,‬‬
‫כיון החכם רייפמאן שמלח פ ו ר ט הוא פ ו ר ט ו עיר בפלך וירונר‪ ,.‬על‬
‫נר‪,‬ר אריגי ‪ ,‬ולא פיוררא בארץ אשכנז‪ ,‬כא שי טעה בעל הטעיות דף מ׳‬
‫מספרו‪ .‬כי בימי ר׳ משה הנזכר למעלה כפרק א'‪ ,‬זקן אבי אביו של‬
‫ר׳ גרשם שוגצינו‪ ,‬שנח רט׳ו לר‪,‬א‪.‬לף הששי‪ ,‬לא היו עוד יהודים כפיוררא‪,‬‬
‫נם הכומר •ואן די קאפישטראן לא בא מעולם לעיר ההיא‪ .‬׳ ותימה על‬
‫החכם יוסט שקבל דעת בעל הטעות הנזכר‪ ,‬ופירש גם הוא פורט‪,‬‬
‫פיורדא יר‪.‬יר‪ .‬בזר‪ ,‬איך שיהיה‪ ,‬הראשון אשר הסיב אח שמו רפאפורט‬
 ‫—‬ ‫‪6‬‬ ‫—‬

‫הוא המחבר ספר מגהה בלולה‪ ,‬ושבע שמוח היה לבעל הספר הזה‪:‬‬
‫א( מנחם מפורטו)בספרו צפנס פענח( או מנחם מפורט )פחד יצחק‪,‬‬
‫ערך חרם שלא לשחוק(‪ ,‬כ( מנחם בר יעקב הכהן ז׳ל מפורטו)בצפנוז‬
‫פענח(‪ ,‬ג( מנחם פורטו הכהן אשכנזי)ילקוט שטעיני‪ ,‬דפום ויניציאה שכ׳ו(‪,‬‬
‫ר( אברהם מנחם בכטר יעקב ז'ל רפא מפורט )שער ספר מנחה בלולה(‪,‬‬
‫ה( אברהם מנחם פורטו הכהן )משנה חורה לרמב׳ם רפוס ויניציאה‬
‫של׳ר‪ ,‬שו׳ח נחלת יעקב סי׳ ד׳(‪ ,‬ו( אכרהם מנחם פורט הכהן אשכנזי‬
‫)בסוף ההקדמה לס׳ מנחה בלולה ‪ ,‬ז( אברהם מנחם כהן פורטו )פחר‬
‫יצחק‪ ,‬ערך דגים(‪.‬‬

‫פרק ה‬
‫כני רפאפורט לתולדותס‪.‬‬
‫הן שמענו בפרק הקורם‪ ,‬בי שבע שטוח היה לו לבעל הטחכר מנחה‬
‫כלולה‪ ,‬אך עיקר שמו רפאפורט‪ .‬ואלה תולדותיו וקורות ספריו‪ ,‬מעיר‬
‫מולדתו פורטו‪ ,‬ששם ישבו אבותיו מעולם‪ ,‬כמר יעקב כהן רפא‪ ,‬אחי‬
‫כה׳ר אברהם כהן רפא‪ ,‬בא ככר בימי עלומיו לוינציאה העיר‪ .‬ושם‬
‫למד תורח וחכמה ‪ ,‬והגדיל לעשות בלשון עברי ושפח רומית‪ .‬ר׳ אליהו‬
‫בחור היה אלופו ומיודעו )מנחה בלולה רנ׳ה ע״ב(‪ ,‬וטהחכם ויקטור‬
‫טרינקויללה ‪ Victor Trincavella‬למר מלאכת הרפואה )שם‪ ,‬דקמ״א‬
‫ע׳ב(‪ .‬אך לא היתה החכמה הזאת אמנתו‪ ,‬כי אם עסק רוב ימים בהנהוח‬
‫הספרים העברים‪ ,‬אשר נדפסו אז כויניציאה‪ .‬כ שנת שי׳ר‪ ,‬ביוםי׳גוי״ר‬
‫מרחשון‪ ,‬ראו עיניו את שרפת חורה שבעל פ ה‪ ,‬בכקורת האפפיור‬
‫ברומי‪ ,‬ויעש לו את שני הימים האלה לימי צום בכי ומספד בכל‬
‫שנה ושנה )שם רר׳ג ע׳ב(‪.‬‬
‫ויהי מקץ שנחים ימים ויצא שמו בארץ‪ ,‬עיי ספר קטן אשר כתב‬
‫כמלאכוז הקרופטוג׳ראפיא ‪ ,‬הכוזב הנ ס ת ר‪ ,‬וזה שמו אשר קרא לו‪:‬‬
‫צ פ נ ת פ ע נ ח ‪ ,‬לכתוב אגרת להכירו כספר החתום אשר כל רואיו‬
‫לא יבינוהו‪ .‬חבר אותו לכבוד דורו ורעו יעקב טוגיל‪ ,‬כאשר יראה הקורא‬
‫מעבר לשער הספר הקצר הלזה‪ :‬״אליך השר‪ ,‬שלום! דורי ורעי כמר‬
‫יעקב איש מוגיל יצ׳ו וכו׳‪ .‬נרפס על ירי אנשי שם העומרים על מלאכת‬
‫הויפרי‪ ,‬יום ג׳ ט׳ו אוקטובר שי״ו לפיק‪ ,‬פה ויגיציאה הבירא‪ ".‬בשנת‬
‫שכיה קם המרפים המפורסם מאיר פרינץ‪ ,‬בן דמשק השר כראגדין‬
‫להדפיס מחרש ה י ל ק ו ט ש מ ע ו נ י ‪ ,‬והוא עמר לימינו לר״חזיקו כהגהה‬
‫מיושרת‪ ,‬כי עבר כין דברי כל מאמר ומאמר מטררשים במקום תחנותם‬
‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫וועיר‪ ,‬על ידם דברי הספר ככל אשר העיד עליו הטרפים‪.‬‬
 ‫—‬ ‫‪7‬‬ ‫—‬

‫‪ ,‬כשנת של׳ד התחיל בהגהית ספר משנה וזורה לרמכ׳ם‪ ,‬אשר נדפס‬
‫ע׳י מאיר פרינץ עס השגות הראב׳ר‪ ,‬מגיד סשנה‪ ,‬כסף משנה‪ ,‬ופירוש‬
‫רבי לוי בן חביב‪ ,‬וכבר נשלמה על ידו המחצה ממגו‪ ,‬בעת גקרא לבא‬
‫לקרימונה להיות שם אחד מרבני העיר ‪ ,‬ועמד במקומו להשלים מלאבתו‪,‬‬
‫הרופא חוקיה בר יצחק מפאנו‪ .‬בעיר קרימוגה מצא רפאפורט קרובו‬
‫רבי משה מגחם כהן רפא הנזכר למעלה‪ .‬ויהי בחג הסוכות השל׳ו‪,‬‬
‫כימי הדבר‪ ,‬ויחרם הוא ואחוזת מרעיו‪ ,‬כל מי שישחוק שחוק‪ ,‬ככל‬
‫אשר ספרנו בפרק ג ‪ /‬זולת שחוק האישקא״קי‪ ,‬בי ידע אוחו ועסק בו‪,‬‬
‫כמו שמזכיר בעצמו בספרו מנחה בלולה )דקל״א ע׳א(‪.‬‬
‫הספר מ נ ח ה כ ל ו ל ה הזה‪ ,‬אשר הוא פירוש החומש בלול ממינזב‬
‫המפרשים ומחלביהן‪ ,‬השלים כעיר קרימוגה שנח השמ׳ב )רקע׳ט‪,‬‬
‫ודר׳ז ע׳ב(‪ ,‬אך לא עלה בידו להוציא לאור כרפום כל ימי היות במקום‬
‫הזה‪ ,‬עד בואו לעיר ויתנה‪ .‬וירוגה היא העיר אשר אוה למושב לו‬
‫כימים הרעים לבני קהל ישראל בקרימונה‪ ,‬בזמן שאנשי קרימונה שלחו‬
‫שלוחיהם אל המלך פיליפו לגרש אח היהודים משם‪ .‬ונשלם הדפום‪,‬‬
‫כיום שני חמשה עשר יום לחורש מנחם שנוז שמח׳ו לפרט קטן‪ ,‬ע׳י‬
‫אברהם בן מתתיהו בת שכע טשאלוניקי‪ ,‬כבית טיסר פרנצשקי רעלי‬
‫דוני )‪ .( Francesco dalle Donne‬ושם המגיה אשר כוזב התנצלות‬
‫השגיות כסוף הספר ‪ ,‬הוא ר׳ אברהם בן כמהר׳ר יחיאל כהן מפורטו‪.‬‬
‫מלבר הספרים אשר זכרנו‪ ,‬חבר עוד שני ספרים אשר לא יצאו לאור‬
‫כרפום‪ ,‬ור ‪a‬־‪ .‬ש א ל ו ת ו ת ש ו ב ו ת אשר היו נמצאים אצל מוהר׳ר‬
‫ש ל ט ה ב כ ה ״ ר י ש ר א ל ב ס א ן ב וי רונה‪,‬ומכ״י ההוא הועתקה ונדפסר‪,‬‬
‫תשובה אחת בספר פחד יצחק‪ ,‬ע ר ך ד ג י ם ‪ ,‬וזה אשר העיר עליה‬
‫כעל הכ׳י‪ :‬״אנכי הצעיר הבא על החתום מעיר נאמנה איך הועתקה‬
‫התשובה הנ׳ל מספר כתוב יר שו״ת של כמוהר׳ר אברהם מנחם כהן‬
‫פורטו זלה׳ה אוח כאות‪ ,‬טלה במלה ככתוב לעיל מיד מעלת הסופר‬
‫ש ל מ ה לוי ט ז ר ט י ר א ‪ ,‬סופר הקק׳י‪ ,‬והספר הזה הנה הוא כמוס‬
‫עמדי כמרנניתא דלית כה טיטי‪ :‬גא‪.‬ם הקטן שלמה בכטה״ר ישראל‬
‫כאסן‪ ,‬כותב פה ויחנה‪ ,‬י״א תמוז רתצ׳ב ליצירה‪.‬״ מ א מ ר על מ צ י א ו ת‬
‫ה ש ד י ם ‪ ,‬הוא הספר השני מר׳ אברהם מנחם כהן רפאפורט אשר‬
‫לא עלה עוד על מזבח הדפום‪ .‬המחבר מזכירו בפירושו על התורה‬
‫דף ר״א ע*כ בלשון זה‪ :‬״ואני חכרתי מ א מ ר על ה ו כ ח ת מ צ י א ו ת‬
‫ה ש ר י ם ‪ ,‬בו הארכתי לנגר דעת הפילוסופים כאלה‪ ,‬ובפרט דעת יואן‬
‫פיקו דילה מירנדולה‪ ,‬אשר חוכר כדרזש הזה‪".‬‬
‫אחרי הוזמי לכתוב ספרי הדפום וספרי כ״י של הרב רפאפורט ן׳ל‪,‬‬
 ‫—‬ ‫‪8‬‬ ‫—‬

‫שבתי כבוצר על טלטלות‪ ,‬ללקט לקט שכחה‪ ,‬בץ עניני ספרו מנחה‬
‫בלולה‪ ,‬ומצאתי שטוח אלה החבורים היקרים אשר היה לו‪ ,‬ראוים‬
‫להוכירם; די׳אלוגי למיסר ליאון )יהודה אברבנאלו‪ ,‬כחי׳נח ע׳ולם‬
‫להמליץ הכררשי‪ ,‬טפרי פילון העברי‪ ,‬ספר הטסע׳דים ליצחק הישראלי‪,‬‬
‫ספ׳ר יוסף הכהן‪ ,‬פי׳ המשניות לרבנו שמשון‪ ,‬רש׳י יש׳ן‪ ,‬וספר תא*גי‪.‬‬
‫מלבד ספרי חכמי העמים‪ ,‬אריסטו‪ ,‬גאליאנום‪ ,‬יואןפיקורילה מירנחלה‪,‬‬
‫שיניקה ובו׳‪ .‬בראש הספר נמצאה הקדמה מאלף אותיות אשר בכל אחד מהן‬
‫אות כי״ת ‪ ,‬מעשי ירי אומן ‪ ,‬כעין מעשה בקשת הממ׳ין לר' אברהם בדרשי‪.‬‬

‫‪-‬‬ ‫פרק ו‬ ‫‪.‬‬

‫־‬ ‫מי פורטרפא לטספתותס‪.‬‬
‫הראש השלישי ממשפחת העורבים הנקרא פ ו ר ט ר פ א ‪ ,‬לא יצא‬
‫שמו בשערים כי מעטים הסה בעלי הגזע הזה‪ ,‬גם רובם כחושך יכוסה‬
‫שמם כי לא קמה אלומתם וגם לא נצבה‪ .‬זולת גבר משכיל ונכון דעת‪,‬‬
‫בנו של החכם רבי גרשם כהן רפא הנזכר למעלה )פרק ג׳(‪ ,‬הלא‬
‫הוא ה׳׳ר שטחה כהן מפורטו‪ .‬עת הסיב בן דורו ר׳ אברהם מנחם‬
‫כהן מפורטו את שטו ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬הוא קרא את עצמו פ ו ר ט רפ א‪,‬‬
‫ואחריו החזיקו יוצאי חלציו‪ ,‬נין ונכדו‪ .‬האיש הזה שידובר בו בעודנו‬
‫בחור צעיר לימים יצק מים על ירי הרב המפורסם שמואל יהודה‬
‫קצנאילנבוגן בויניציאה‪ ,‬עם רעיו האחים היקרים‪ ,‬כמר יעקב וכמר‬
‫יקותיאל‪ ,‬בני ה׳ר מנחם כהן רפא פורט‪ ,‬הוא כמהר״ר מנחם פורט‬
‫הנזכר למעלה פרק ג׳‪.‬‬
‫משך זמן היות ר׳ שמחה כהן פורט רפא בעיר ויניציאה‪ ,‬ישב בבית‬
‫קחבו החכם ר׳ מגדלין פורט הכהן‪ ,‬אשר עמד על הגהות חספרים‬
‫העברים‪ ,‬ושמו חתום על ה ל ו ח של ר׳ אורי בר׳ שמעון מבילא כמזנון‬
‫של׳ה‪ ,‬ועל ספר ד ב ק ט ו ב ‪ ,‬דפוס שמ׳ר‪ ,‬ועל ספר י ו ר ה ח ט א י ם ‪,‬‬
‫הוא ס פ ר ה כ פ ר ו ת ‪ ,‬אשר הוציא לאור ר׳ א ב ר ה ם ק רא א ש כ נ ז י ‪,‬‬
‫עם צוואת ר׳ יהודה החסיר‪ ,‬בבית זואן די נארה‪ ,‬שנת שמ׳ט‪ .‬האיש‬
‫היקר הזה‪ ,‬השפיע רב טוב עליו‪ ,‬וכאב אח בן רצהו‪ .‬אחר הדברים‬
‫האלה וישוב ר׳ שטחה לבית עיר מולדתו‪ ,‬ושטו הטוב הלך לפניו‪ .‬הוא‬
‫שמח לראות פני אביו כפני אלהים וירצהו‪ ,‬וישב עמו ער יום מוחו‪,‬‬
‫י*ז מרוזשון שנת שנ׳ד‪ .‬אז התעורר ר׳ שמחה אח רוחו לעזוב א ‪p‬‬
‫מולדתו וללכת לארץ אחרת‪ ,‬ויבא למדינת ט ע ה ק‪ ,‬ויחישב בעיר פרוסטיץ‪,‬‬
‫היא עיר פרוסטניץ‪ ,‬קרוב לעיר אולמוטץ‪ ,‬אשר היא היחד• תחת ממשלח‬
‫השר ונגיד קרלו ליכטנשטיין‪.‬‬
 ‫—‬ ‫‪9‬‬ ‫—‬

‫בעיר פרוסטיץ זאת‪ ,‬מקום מגורחו‪ ,‬הוציא לאור כשנח ר>שם'ג‪ ,‬ספר‬
‫קול ש ם ה ה ‪ ,‬כמו שכתב בשער הספר‪ :‬״והיה ביום הששי והכינו‬
‫ראשית מלאכתם‪ ,‬ביום העשור לחורש חשון שנת נגילה ב”ו כשטה׳ה‬
‫לפ׳ק״‪ .‬והוא שיר ליום השכת‪ ,‬מיוסר על סדר א״ב כראשי החחזים‪ ,‬ואח״כ‬
‫חתום המחברשטו‪ :‬ש מ ח ה בר גר ש ון כ ה ן א י ש פ ו ר ט ר פ א ‪ ,‬עם‬
‫פירוש ארוך‪ .‬ובסוף הספר מליצה חרוצה נמרצה‪ ,‬אשר עשה ריש‬
‫מתיבתא דק׳ק פרוסטיץ ‪ ,‬ר׳ יהורה מכונה ליב חיות‪ ,‬רובץ בין המשפתים‬
‫שגת המשי״ח‪ .‬ע*י הפועל אליעזר כר בנימן‪ ,‬זעציר דק״ק פרוסטיץ‪,‬‬
‫י׳ד דפים בלחי רשומים בתבנית קווארטו‪ .‬ויהי כאשר ארכו לו הימים‬
‫בעיר הזאת‪ ,‬וילך לנור לעיר המלוכה וינא‪ ,‬ושם מת ונקבר בשם טוב‪.‬‬
‫וראיתי כפירוש אשר עשה הר׳ר שמעון ב׳ר משולם זלמן אויערבך‪,‬‬
‫סביב ל ס ל י ח ת ו יכונר‪ ,‬משעוין לילר׳ים‪ ',‬שנת שצ״ד‪ ,‬שמרבה לספר‬
‫בכבוד ר׳ שמחה כהן פורט רפא דילן‪ ,‬ואלה דבריו‪ :‬״ומאד הפליג‬
‫בעוןזה‪ ,‬האיש האלהי קדוש יאמר לו‪ ,‬המופלג בחכמה וזקנה ‪ ,‬כמהוריר‬
‫שמחה זצ׳ל מק־ק פרוסטיץ ‪ ,‬אשר סוף ימיו רדה מקום משכן כבודו פה‬
‫ק׳ק וינא‪ ,‬כספר קול שמחה שחכר‪ ,‬והביא שם ל׳ב עונות הבאים‬
‫משחוק ונתן סימן על זה‪ :‬במהמורות ב׳ל יקומו! ובעל נפש יעיין שם‬
‫׳‬ ‫עליו‪.‬׳׳ ואחר מכעלי השיר שר על המחבר‪:‬‬
‫ךא‪.‬י ךכרי ^ ט ח ה הער?ים‬
‫■‬ ‫נפש חוילי ךביבים‬
‫הלא הוא מבני הע'וך ‪ 5‬ים‬ ‫י י‬
‫מ!ל‪.‬ד ם־ורט רפא הארזבים•‬ ‫“י׳‬
‫מכני בניו של רבי שמחה כהן איש פורט רפא‪ ,‬היה ר׳ י ח י א ל‬
‫כהן צ דק איש פורטרפא‪ ,‬שחי בעיר וינא‪ ,‬והיה אחר מראשי ערת‬
‫ישראל אשר כתבו בשעת הגירוש בשנת ח׳ ל‪ ,‬להשר וגדול יצחק סיגיור‬
‫טיגסיירר‪ ,‬בהמבורג‪ ,‬שיכתוב כתבים לגדולי המלכות לפייס בעדם בתוך‬
‫זה הזמן של ג׳ חדשים שנקצב להם מהקיסר‪ ,‬והנה כתובה על שו׳ח‬
‫אהל יעקב סי׳ ע׳ז‪.‬‬
‫פרק ז‬
‫כני פולטו או פורנו‪.‬‬
‫אחשוב כי בפרקים הקודמים בררתי באר היטב איך שם משפחת‬
‫ר פ א נ ה י ה ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬ו פ ו ר ט רפא‪ .‬ועתה נוכיח למראה עיני‬
‫הקורא כי רכים מבני העורבים קראו את עצמם בשם פ ו ר ט ו או‬
‫פ ו ר ט סתם‪ .‬כברזכרגו בפרק ה'‪ ,‬כי המגיד‪ .‬ספר מנחה בלולה‪ ,‬נקרא‬
‫‪2‬‬
 ‫‪10‬‬ ‫—‬

‫שמו ר׳ אבררט בן כמהר׳ר יחיאל כהן פו רט ו‪ .‬הוא ר׳ אכ רה ש‬

‫בכמהר׳ר יחיאל פ ו ר ט בעל הסחכר ספר חו ת י א י ר ‪ ,‬אחיו של ר ׳‬
‫משר‪ ,‬בן כמהר׳ר יחיאל בן כמר‪.‬ר'ר אברר ‪ a‬כר‪.‬ן פורט‪ ,‬כעל פ ל ג י‬
‫מ י ם ‪ ,‬אשר שניהם ממשפחת העורבים של עיר פורטו‪ .‬וקורס לר‪.‬ם נםע<‪6‬‬
‫חתימת יעקב בר משה כהן פויטו‪ ,‬שהיה גם כן טמשפחת חעורכיש‬
‫וחתום שטו סתם פו ר ט ו‪.‬‬
‫ר׳ אברהם ככמהר׳ר יחיאל פורטו הנובר‪ ,‬גולר בשנת שכ׳ט‪ ,‬ו כן‬
‫שמונה שנים היה כאשר נלקח מטנו אביו כשנת של׳ו‪ ,‬ונתנרל כבירן‬
‫הריו‪ ,‬אחי אמו‪ ,‬השרים כני ק ר ם י בקרימונה‪ ,‬ואחרי כן בבית רוד־ו‬
‫אחי אביו החכם ר׳ גרשון פורט בעיר מנטובה‪ ,‬כמו שמרבה לספר־‬
‫מטנו כר‪,‬קרמתו לספר חו ח י א י ר ‪ ,‬אשר בינגו יריו‪ .‬הספר הוה כולל‬
‫ביאורים על ררך רמוים‪ ,‬נמטריאית ופרפראות‪ ,‬חכרו לכבור ח ס ד‬
‫הבחורים ‪ ,‬כמר שמואל מילרולה‪ .‬הוציא לאיר בבית רפוס סואני קאליוגי‪,‬‬
‫בויניציאהשנת שפ׳ט‪ ,‬בתבנית קוארטו‪ .‬יבחשואוחחן חן לחמר הבחורים ‪,‬‬
‫מוכיר אנשי שם האלה‪ :‬ר' שלמה גורצי איש מנטוכה‪ ,‬כן ר' אברהם‬
‫גורצי‪ ,‬ורבי מרדכי כסאן ככטר שמואל הי׳ר מוירונה‪ ,‬ונכדו כמר שלמה‬
‫ראובגי‪ .‬ואלה שלשה חכמי ויניציאה‪ ,‬אשר הסכימו להדפיס ספר חי ת‬
‫יאיר‪ ,‬ביום י״ב תשרי שפ׳ט; ר׳ יהידד‪ ,‬מטודינד‪ ,,‬ר' שמחר‪ ,‬ליצאטו‪,‬‬
‫ור׳ נחמיר‪ ,,‬כן הרב ר' ליב סארוואל‪.‬‬
‫בימי ר׳ אברהם כהן פירטו‪ ,‬בליל שכת קורש‪ ,‬כ׳ח לחודש סיון שנ ת‬

‫‪,‬‬
‫ה ש׳ע‪ ,‬נשרף בה*כ פורטו ‪ ,‬ככל הכתוב על כיי ספרי הקיסר כפאריש ‪ ,‬סי׳‬
‫קע׳א לקכוצי סורבוגי‪ ,‬אך קורם לכן יצא משם אחיו רבי משה כהן פורטו‬
‫בןכמרור׳יר יחיאל‪ .‬האיש משה הזר‪ .‬הלךוגסוע לגלילות פיימונטי‪ ,‬ומשם‬
‫בא וקבע דורתו בעיר בריא׳ה‪ ,‬שנת ה שס׳ב‪ ,‬כמו שכתב ספר פ ל ג י‬
‫מ י ם ‪ .‬הספר הוה הוא ספר מ ל ח מ ו ת ה'‪ ,‬אשר יצא לאור כויניציאר‪ .‬שנת‬
‫שם*ר‪ ,,‬עלרבר המקור‪ ,‬של רווינו‪ .‬ומעשה שהיר‪ ,‬כך היה‪ .‬ר' אכטליון‬
‫ב׳ר שלמה מקונסיליי‪ ,‬אחר שנסמך לטורה הוראה מר׳ שמואל יהודה‬
‫קצנאלנבוגן‪ ,‬מר' מנחם פורט הכהן‪ ,‬ומר׳ רור נורליננן‪ ,‬נעשה מורה‬
‫צדק ברוויגו כשנח שכ׳ג שם רועה את עדרו צאן קרשים ‪ ,‬כשלום ובמישור‬
‫עד שנח ש״ם‪ .‬בשנה הזאת אסר מקור‪ ,‬מים אחד בעירו רווינו‪ ,‬ורבים‬
‫מרבני ארצו חלקו עליו‪ ,‬ותלך המחלוקת הלך וגדול‪ ,‬עד שנחלקו חכמי‬
‫איטליר‪ .‬לשתי כתות ‪ ,‬כת האוסרים וכת המחירים‪ .‬ויהי כאשר התחזקה‬
‫המלחמה בשנת שס׳׳ר‪ ,‬ויקומו כת האוסרים לכתוב כספר דברי פסקיהם‬
‫ויקראר‪,‬ו שמו בישראל מ ל ח מ ו ת ה׳‪ .‬הספר יצא לאור‪ ,‬ור‪,‬נד‪ ,‬קמו בעלי‬
‫המתירים לרגיא גם פסקירם לבית הדפוס ‪ ,‬וזה שטו של החבור מ ש ב י ת‬
 ‫—‬ ‫‪11‬‬ ‫—‬

‫מ ל ח מ ה ‪ ,‬פה ויניציאה שסיו‪ .‬אמנם זה הספר לא השבית כי אם הגדיל את‬

‫המלחמה‪ ,‬וככר לתקופת השנה‪ ,‬שפיו‪ ,‬התעורר ר׳ יהודה ב׳ר משה מפאגו‪,‬‬
‫המכונה סאלטארו‪ ,‬מתושבי ויניציאה‪ ,‬לכתוב לטובת כת המתירים ספר מקור‪,‬‬
‫י שר אל ‪ .‬ולא הונח לכת האוסרים‪ ,‬עד שיצא רבי משר‪ ,‬כר‪,‬ן פורט רילן‬
‫לעזרתם‪ ,‬בספרפ לגי מי ם בו חזר והרפים ספר מלחמת ה הנזכר‪ ,‬ור‪,‬וםיף‬
‫עליו פסקים חרשים לאסור מקור‪ ,‬רווינו‪ ,‬והשגות עלכל פסקי בעלי המתירים‪.‬‬
‫בר‪,‬יות ספרי המרזלקת האלה‪ ,‬כוללים רוב רבני איטליה מעת הר‪,‬יא‪,‬‬
‫אמרתי להעתק מהס שמות האוסרים ושמות הסתיריס‪ ,‬על סדר א״ב‪,‬‬
‫ור‪,‬רשימות האלה יר‪,‬יו כתוספות על ספרי זכרונות הרבנים‪ ,‬וזה החלי‪.‬‬
‫שמות האוסרים‪ :‬ר׳ אכטליון ממורינה בפירארה‪ ,‬ר' אנטליון מקונסילי‬
‫כ׳ר שלמה ברוויגו‪ ,‬ר׳ ברוך מבוגר‪ ,‬בינדיט מבשן בוירונה‪ ,‬ר׳ דוד‬
‫נורלינגן‪ ,‬שר‪,‬יר‪ ,‬ר׳ם בקרימוגה ואח*כ כמגטובה‪ ,‬ר׳ דוד ראבני כר‬
‫אליעזר כאקוי‪ ,‬ר׳ חזקיה כ׳ר יצחק פואה ברייו‪ ,‬ר׳ חיים בר אליעור‬
‫סג׳ל בוירונר‪ ,,‬ר׳ יר‪,‬ורר‪ ,‬בר משה מפאנו כויניציאה‪ ,‬ר׳ יהודה קוניאן‬
‫כאקוי ‪ ,‬ר׳ יעקב ביר יצחק צרפתי ‪ ,‬ר׳ יצחק יחיאל טרדיול ‪ ,‬ר׳ ישעיה‬
‫ענו‪ ,‬ר׳ יששכר בער איילגבורג‪ ,‬ר׳ מנחם עוריה מפאנו ברייו‪ ,‬ר׳‬
‫מרדכי מבשן בוירונר‪ ,,‬ר׳ משה כהן פורטו‪ ,‬ר׳ משה מררכי מרגלות‬
‫כקראקא כמרזר׳ש מרגלות‪ ,‬ר׳ משה קוימכרנו‪ ,‬ר' נתן אוטוליעו‪ ,‬ר׳‬
‫עובדיר‪ ,‬ביר ישראל מפורנו ברייו‪ ,‬ור' שמואל ארקיוולטי בפרובר‪.,‬‬
‫ואלר‪ ,‬שמוח המתירים‪ :‬ר׳ אביגדור צוידל‪ ,‬ר' אר‪.‬כר‪ ,‬כר משר‪ ,‬כהן‬
‫מאנסקריוי ברומי‪ ,‬ר אליעזר חיים מניצי‪ ,‬ר׳ בן ציון צרפתי בויניציאר״‬
‫ר׳ ברוך בר שמואל כויניציאר‪ ,,‬ר׳• דור מלרוקר‪ ,‬ב״ררור מלרוקר‪ ,‬ברומי‪,‬‬
‫ר׳ חוקיה פינצי מפירארר‪ ,‬ביר בגימן פינצי‪ ,‬ר׳ טוביר‪ ,‬הלוי‪ ,‬ר׳ יוסף‬
‫סאמיגה בן בנימן בויניציאה‪ ,‬ר׳ יוסף מקרמינצי ביר משה טקרמיגץ‪,‬‬
‫ר׳ יוסף מראיטי ב׳ר שבתי אלחגן מראיטי בסיינר‪ ,,‬ר' יעקב היילפרון‪,‬‬
‫ר׳ יצחק גרשון כויניציאה‪ ,‬ר' ישעיר‪ ,‬ב׳ר מרדכי‪ ,‬המבוגר‪ ,‬גומפריכט‬
‫איש בסאן‪ ,‬ר׳ ליב סרוואל‪ ,‬ר׳ מנחם קצינין‪ ,‬ר׳ מצליח כר‪ [,‬בן יצחק‬
‫כר‪,‬ן ברומי‪ ,‬ר׳ מררכי בשאן ביר יעקב כשאן‪ ,‬ר׳ משה טראציגר‪,‬כ״ר‬
‫מנחם מטראצינר‪ ,‬בפירארר״ ר' נחמן ביר שבתי הנין‪ ,‬ר׳ נתנאל טרבוט‬
‫במורינר‪ ,,‬ר׳ עזרא מפאנו איש מנטובה בויניציאה‪ ,‬ר׳ עוריר‪ ,‬בר אברהם‬
‫פינו בויניציאר‪ , ,‬ציון בר שמואל פראנסים ‪ ,‬הוא ר׳ בן ציון צרפתי הנ״ל‪,‬‬
‫ר׳ רפאל בר בנימין הרופא במורילייאנו ‪ ,‬ר׳ שמואל בן משה מקסטילנובו‬
‫ברומי‪ ,‬ר׳ שמחד‪ ,‬ב׳ר יצחק לוצאטו‪ ,‬ור׳ שמעון בן חביב‪ .‬ועור לא‬
‫נשקעה אש המחלוקת בדין זר‪ ,‬כנראר‪ ,‬מתשובות זכרון יוסף וס׳ גדולי‬
‫‪,‬‬ ‫טר‪,‬רר‪ ,,‬וס׳ שמלח בגימן‪.‬‬
 ‫—‬ ‫‪12‬‬ ‫—‬

‫־‬ ‫פרק ח‬ ‫‪:‬‬

‫‪,‬‬ ‫סוף כני העירכים נאיעליה‪.‬‬
‫יש אחר ואין שגי לו במשפחת העורבים‪ ,‬הלא הזא החכם הנודע‬
‫בתכונד‪ ,‬ובחשבורת‪ ,‬ר בי מ נ ח ם ציון פ ו ר ט ו ‪ ,‬ובלשון לעז ע מ נ ו א ל‬
‫פ ו ר ט ו ‪ .‬ועיקר שטו בלשון עברי ר׳ מ נ ח ם ציון ר כ א פ ו ר ט א ן‬
‫ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬באשר בחב בעצמו בספרו ע ו ב ר ל ס ו ח ר ‪ .‬חאיש ת דו ל‬
‫הור‪ ,,‬נולד כעיר טריאסט‪ ,‬ויחכם בחבטות לפוריות‪ ,‬טבעיות ואלהיוש‪,‬‬
‫ויריו רב לו בלשון רומי ואיטלקי‪ .‬כעורט נער עסק בחכמת התורה‬
‫והפוסקים ונעשה רב ומורה כעיר מולרחו‪ .‬אכן אחרי כן הלך לגור‬
‫לפדובד‪ .‬העיר‪ ,‬ושם‪-‬היר‪ ,‬מלמד בכית המדרש ת ל מ ו ד ת ו ר ה ) ה ד‬
‫אורים(‪ ,‬ועשה לו שם כאיש תורני משכיל‪ ,‬עטו חבמר‪ ,‬וחושיה‪ ,‬בקי‬
‫ביריעות רמות ונשגבות‪ .‬גם היד‪ ,‬מושך כשבט סופר את עטו‪ ,‬וחכר‬
‫צחות באגרותיו אשר כתב לחכמי דורו‪ ,‬כישראלים וכאינם ישראלים־‪.‬‬
‫ואגי ראיתי בגגוי ספרי העיר באויליאר‪ ,,‬שחי אגרות יקרות‪ ,‬כתיבת‬
‫ידו ממש‪ ,‬אשר כתב לר‪.‬חכם המפירסם יוחנן בוגסרורף ונאסף ר׳‬
‫מנחם רכא פורט אל עטיו‪ ,‬כתחלת מאר‪ ,‬החמישית לד‪,‬אלף החמישי‪,‬‬
‫בעיר פאדובה‪ .‬חבוריו אשר הניח אחריו‪ ,‬מעידים עליו שהיה איש זך‬
‫הרעיון ובר ההגיון‪ ,‬ואלה שמותם‪:‬‬
‫ס פ ר ע ו כ ר ל ס ו ח ר ‪ ,‬חבור יפה ללמוד חכמות המספר ור‪,‬חשבון‪,‬‬
‫הוציא לאור בלשון עברי שנח שפ״ז‪ ,‬בעיר ויניציאה‪ ,‬בתבנית קוארטו‪,‬‬
‫ס פ ר ש ע ר ה ת כ ו נ ה ‪ , Porto Ostronomico ,‬חבור בחכמת התכונה‬
‫בלשון איטלקי‪ ,‬שני חלקים‪ ,‬דפוס פארובה‪ ,‬ע׳י שבסטיאנו סררי‪,‬‬
‫!‪ , Sebastiano Sard‬שנח שצ׳ז בתמונת אוקטפו קטן‪ .‬החלק ראשון‬
‫כולל ק״ס‪ ,‬ור‪,‬חלק שני ר׳ דפים‪ .‬בראש הספר‪ ,‬שירים משירים שוניס‬
‫לכבוד המחבר ‪ ,‬ובכללם סוניט מר‪,‬חכם ר׳ ברוך לוצאטו ‪p e l Signor ,‬‬
‫‪penedetto Luzzatto, Rabbi Hcbreo Studente in Padoua.‬‬
‫חינוך קצר וקל ב ח כ מ ו ת הגיאוגראפיא ור‪,‬טריגונוםטריא‪ ,‬בלשוןאיטלקי‪,‬‬
‫‪preve e facii introduzzione alia Geografia et Trigonometria,‬‬
‫פד• פאדובה‪ ,‬שנח ח'‪ ,‬נ’ו דפים בתמונת קוארטו‪.‬‬
‫ס פ ר ד י פ ל ו ר א נ ו ל ו ג י א ‪ ,Dipluranologia ,‬על צל המעלות אשר‬
‫ירדה בשמש אחורנית כימי חוקיהו‪ ,‬ועל עמידות השמש בימי יהושע‪,‬‬
‫חברו בלשון איטלקי לכבוד הקיסר פרדיגאנד השלישי ‪ ,‬ואח״ב העתיקו בלשון‬
‫עברי ושלח העתקתו זאת להחכם לורינצו ראלנאקי‪porenzo Dalnaki ,‬‬
 ‫—‬ ‫‪13‬‬ ‫—‬

‫אשר הפכו מלשון עברי ללשון רוטי והוציאו לאור‪ ,‬כשנח ח״ג‪ .‬בספר‬
‫הזה יפרש באופן חדש‪ ,‬הפסוקים של יהושע‪ ,‬י׳ י׳ג‪ ,‬וישעיה‪ ,‬ל׳ ח ח ‪/‬‬
‫ויעש בו שם עולם‪.‬‬
‫עם החכם ר' סנחם ציון כהן רבא פורט הלוה‪ ,‬מת תפארת בני‬
‫העורבים בארץ איטליה‪ ,‬כי לא קם עוד שם איש רשום אחריו‪ ,‬על‬
‫כן יש לקרא אותו‪ ,‬סו ף בני ה ע ו ר ב י ם ב א י ט ל י ה ‪.‬‬

‫‪,‬‬ ‫פרקט‬
‫נסיעת מי רפא פורע לאק ישראל‪.‬‬
‫ירושלים‪ ,‬עיר כלילת יופי וצבי תפארת הארץ הקדושה‪ ,‬אשר בקרבה‬
‫חמדת ישראל ‪ ,‬על כן ינהרו אליה הטונים הסונים סטשפהוח כל הארץ‪,‬‬
‫גם בני משפחת רפאפורט כל היום התאוו תאוה לגור בעיר הקדושה‬
‫הזאת‪ .‬ויצא איש כהן מבני העורכים אשר בעיר לובלין‪ ,‬ויקם וילך אל‬
‫הר צבי קורש‪ ,‬בחחלת המאה החמישית להאלף החמישי‪ ,‬ושם הוליד‬
‫בעיר האלר‪,‬ים‪ ,‬בן זקונים ר ' ד ו ד כהן ר פ א פ ו ר ט שטי‪ .‬ויגדל הנער‬
‫ויהי לאיש מעיין ובעל סברא‪ ,‬הוא ר' דוד כהן רפא פורט טחכר ס פ ר‬
‫ד ע ת ק ד ו ש י ם ‪ ,‬מראה מקום הפוסקים האחרונים של השלחן ערוך‪,‬‬
‫על דרך ספר הכנסת הגדולה )ועד ל ח כ ט י ם כ ' ‪ ,‬אוח ד׳ סי׳ ד׳(‪,‬‬
‫הוא הרר׳ך בר פלוגתא רהרב המגן‪ ,‬שטזכיר חכם אזולאי )שה׳ג ב'‪,‬‬
‫אוח יוד סי' ק*ז‪ , 1‬רצונו לאמור‪ ,‬הרב ר' משה גאלאנטי‪ ,‬אשר נאסף‬
‫אל עמיו שנח חמשת אלפים חמ״ט ליצירת העולם‪ .‬ובמקום אחר העיר‬
‫ההכם הנזכר )שה״ג א'‪ ,‬אית מ׳ סי׳ ס׳ ט(‪ ,‬שהיה ר׳ דור כהן אשר‬
‫לפנינו‪ ,‬מבית ירינו של מהר׳ם גאלאנטי‪ ,‬ושספרו דעת קדושים‪ ,‬עורנו‬
‫בכתב יר כי לא יצא לאור כדפוס‪.‬‬
‫בימי ה״ר דוד כהן רפא פורט ‪ ,‬עלה כחור אחד מבני משפחתו כלוכלין‬
‫ושטו יהודה כהן רפא פורט‪ ,‬לארץ ישראל והתישב בירושלים וימצא‬
‫יר‪.‬ודה חן בעיני ר׳ דוד ויחן לו את בתו לאשה )שה׳ג כ'‪ ,‬אות י׳ סי׳ ק״ז(‪.‬‬
‫ויברך ה׳ אח כיח יהורר‪ ,,‬ויולר לו בן יפה תואר ויפה מראה‪ ,‬ויקרא‬
‫שטו בישראל יצחק ‪ :‬הוא ר׳ יצחק כהן רפא פורט ‪ ,‬הרב המחבר ספר‬
‫כ חי כ ה ו נ ה ‪ .‬בימי נעוריו היה למד כחבורת רבי שמואל אלגאוי‪,‬‬
‫בישיבת הרב ר’ חוקיה די סילוא )שה׳ג א'‪ ,‬אוח ח' םי׳ כ׳ ה; שר‪',‬ג‬
‫ב'‪ ,‬אוח י׳ סי׳ ק*ו(‪ .‬ויגדל הנער ויהי לאיש חכם ונכון דעת‪ ,‬ויבחרו‬
‫אוחו עדת ישראל בצפת העיר‪ ,‬ללכת כשליחות מצור‪ ,‬לערי פראנקיר״‬
‫הם ערי איחפר‪ ,,‬לקבל מעות ארץ ישראל‪ .‬אחר שוכו בשלום טשלזזתו‪,‬‬
 ‫—‬ ‫‪14‬‬ ‫—‬

‫‪,‬‬
‫נתקבל לרב ומורה בעיר איזמיר‪ .‬ויעבור עליו שם כארבעים שנה‪ ,‬והוא‬
‫עומד ומצפה לשוב לירושלים עיר מולדתו ובית אבותיו ער שבא אליו‬
‫כתב רבנות מכוללח עיר הקודש‪ .‬והסופר אשר כתב שטר רבנות זה‪ ,‬היה‬
‫החכם המפורסם ר׳ חיים יוסף דור אזולאי )שתיג ב'‪ ,‬אות י' סי׳ ק׳ז(‪.‬‬
‫י הרב יצחק כהן רפא פורט מעת היותו בעיר אזמיר ‪ ,‬היה שמו הלך‬
‫וגדול בכל ארצות טורקיא‪ ,‬ויאספו אליו רבים מתלמידי הארץ לשמוע‬
‫מפיו תורה‪ ,‬הלא המה הרב ר׳ חיים בן דור אכואלעפייא‪ ,‬בעל ספר‬
‫עץ החיים; הרב ר׳ יעקב שאול‪ ,‬בעל ספר קול יעקב; הרב ר׳ מרדכי‬
‫רוביו‪ ,‬בעל שמן המאר; הרב ר' רפאל הלוי‪ ,‬בעל קול בן לוי וגו׳‪ .‬ספר‬
‫בחי כהונה הנזכר‪ ,‬אשר החלק ראשון ממנו נדפס באומיר שנח תק״א‪,‬‬
‫והחלק שניבשאלוניקי שנחתק״ד‪ ,‬בתמונת פוליו‪ ,‬כולל ארבער■ בתים‪.‬‬
‫הבית הראשון‪ ,‬המתואר ב י ת ד י ן ‪ ,‬משיב דברים נכוחים בש<}לוח‬
‫וחשובות‪ .‬הבית השני‪ ,‬בי ת וער‪ ,‬ישא מדברותיו על לשונות הפוסקים‪.‬‬
‫הבית השלישי‪ ,‬בי ת א ב ו ת ‪ ,‬יבאר דברי התלמוד‪ .‬והבית הרביעי‪,‬‬
‫בי ת ה מ ד ר ש ‪ ,‬דורש טוב בדרשות לכל חפציהם‬
‫והעיר חכם אזולאי‪ ,‬בי מעט מהרבה דרשות הכהן רפא פורט נדפסו‪,‬‬
‫ואחר סתלמידיג כותב משמו דברים נחמדים ‪ ,‬והנם כתובים על ספרו‬
‫קול י ע ק ב )שה׳ג כ'‪ ,‬אות כ׳ סי׳ מ*ט(‪ .‬ועור העיר עליו החכם הנזכר‪,‬‬
‫שבהיותו‪ ,‬עומר ולמר מפיו תורה בירושלים עיר הקודש‪ ,‬הן כל יקר‬
‫ראתה עינו‪ ,‬חיבה מלאה מכתבי ר׳ יצחק בר‪,‬ן רפא פורט)שר‪.‬׳ג ב'‪,‬‬
‫שם‪ .1‬ויותר שהיד• ר׳ יצחק‪ ,‬רב כולל בתלמוד ובפוסקים‪ ,‬עוד למר‬
‫לשונו לדבר צחות‪ ,‬ור‪.‬יה מליץ גדול‪ ,‬לרעת חכם אזולאי‪ ,‬אשר ראה‬
‫ממנו הרבה כתבים שכתב בהיותו בירושלים בבחרותו‪ ,‬וקצת מהם כשהיה‬
‫רב ומורה באזמיר‪ .‬שפתו בהם אר״ש עריב׳ה העמוקה והרחבה‪ ,‬שיחה‬
‫נאר‪ .‬ונאור• להפליא‪ ,‬רובה לשון חכמים בתלמוד ובמדרשים‪.‬‬
‫בזמן ר׳ יצחק כר‪.‬ן רפא פורט‪ ,‬מתדודו‪ ,‬א חיאמו‪ ,‬ה ר ב ר' י ע ק ב‬
‫כ ה ן ר פ א פ ו ר ט כעיר הקודש צפת‪ ,‬ששם היר• אב״ר ור'מ ימים‬
‫הוא היה‬ ‫רבים ער יום מוחו )ו ע ד ל ח כ מ י ם ב׳ איח ר׳ סי׳ ר׳(‪.‬‬
‫הלך בעקבות אביו הרב ר׳ דוד כהן רפא פורט בעל רעת קדושים‪,‬‬
‫ור‪.‬יר• אר‪.‬וב ונכבד לכל העם‪ .‬ער כר‪ .‬הגיעני ה׳ אל מה שרציתי‪ ,‬והגרתי‬
‫מר‪ .‬שהגיע אלי מכני העורבים כארץ ישראל‪ ,‬ועתה אשים דברתי‬
‫אל נפוצות הטשפחר‪ .‬היקרר‪ .‬הזאת במרינת גאליציא‪ ,‬בארץ‪ ,‬אשכנז‪,‬‬
‫בטרינת מוראביא‪, ,‬הונגריא‪ ,‬ובו'‪........................... .‬‬
 ‫—‬ ‫‪15‬‬

‫‪...‬‬ ‫פרק י‬
‫נפוצות כני רפאפורט כמדינת גאליציאה‪.‬‬
‫כימים ההם‪ ,‬כאשר עלה ר' יהודה כהן רפאפורט מלובלין לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬וילך גם איש אחר מבית כהן רפא פורט מעיר ההיא‪ ,‬ארצה‬
‫גאליציא‪ ,‬ויהישב נעיר לבוב‪ ,‬היא לעמבירג על נהר פייריכא או פיטוכ‪.‬‬
‫ויהי מקץ ימים ויקה לבנו ר בי ש מ ח ה כ ה ן ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬אה בח‬
‫ת בי ר‪ ,‬פרנס ומנהג ערח לבוב‪ ,‬ר׳ ירחמיאל מיויס‪ ,‬לאשה‪ .‬והאיש‬
‫שמחה מיום היותו לאיש נפשו חפצה ללמוד וללמד ‪ ,‬גם הצליח כלימורו‬
‫עד כי מנוהו פרנסי העיר להדריך ולנהל את קהל עדתם‪ ,‬בנתיבות‬
‫התורה וההודאה‪ .‬ומקרית לכוב הלך ר׳ שמחה להיות רב כק״ק הוררני‪,‬‬
‫עיר ואם בישראל במדינת ליטואני‪ .‬ויעבור עליו שם כעשרים שנה רצופות‪,‬‬
‫כל הימים אשר ישב הרב זיסקיגד רוטנבורג על בס ההוראה בעיר‬
‫לובלין‪ ,‬כי מלא מקומו בהוררני כשנת תניא ובלובלין שנת תע*כ‪.‬‬
‫ואלה חולדות הרב ר׳ שמחה בהן רפא פורט‪ ,‬המפורסם בעולס על‬
‫תורתו וצדקתו‪ ,‬ויולד שלשה בנים; את ש ל ט ה ‪ ,‬את ג ר ש ו ן ואת ח י י ם‪.‬‬
‫ויגדלו הנערים ויהי שלמה איש יושב אהל של חורה בעיר העלם‪ ,‬שם‬
‫היה רב ומורה שנת חמשת אלפים חפ’ב )ורע ישראל(‪ .‬ואחיו גרשון‬
‫היה איש וך הרעיון וישר העיון‪ ,‬שלם הוא ושלמה משנתו‪ ,‬ועל כל‬
‫אלה נתמנה לרב ומורה בכמה קהלות‪ ,‬ער א ^ צרפת וארץ אשכנז‪.‬‬
‫כסוף ימיו‪ ,‬היה מרביץ חורה בעדת ישראל אוכרענהיים‪ ,‬במדינת‬
‫עלזאס; ומשם נקרא לאכ׳ד כקהל מננצא‪ .‬וכבוד עשו לו במוחו שם‪,‬‬
‫יום א׳ ב׳ אייר שנח תקכ׳ח לפ׳ק )ספר הזכרת נשמות ממגנצא(‪ .‬וחיים‬
‫אחי שלמה ואחי גרשון‪ ,‬הוא הכהן הגדול מאחיו‪ ,‬אשר שמו היה נודע‬
‫בשערים‪ ,‬מפני טוב שכלו ורוחב לבבו בתורה ובהצנע לכת במרות‪.‬‬
‫הוא היה אב׳ד ור'מ במקום אבותיו לבוב והגליל‪ ,‬כשלשים שנה‪,‬‬
‫והיה לבו ועיניו כל הימים להעמיד תלמידים רבים‪ ,‬אשר יורו אחריו‬
‫משפטים ליעקב ותורתו לישראל‪ ,‬אך כעת ישב בדר לבדו באשמורת‬
‫הלילה‪ ,‬שקר הרבה על ספרי הקבלה‪ ,‬ראשונים וגם אחרונים‪ .‬אי לזאת‬
‫באשר תי ע לידו‪ ,‬כשנח תקי׳א‪ ,‬קמיע אחת טקמיעוח אשר נתפזרו‬
‫אז על שם הרב יהונתן אייכשיץ‪ ,‬גזר אומר‪ :‬האיש הכותב קמיע ההיא‪,‬‬
‫ככופר ככל התורה כולה! )פסק דינו זה‪ ,‬מיום ד׳ ח׳ה פסח חקי״א‪,‬‬
‫פה לכוב‪ ,‬נדפס בם׳ שפח אמת ולשון והורות דכ״א(‪ .‬אמנם מרוב‬
‫אהבתו אל השלום‪ ,‬לא רצה לילך אחר עצת הרב אריה ליב‪ ,‬לעמוד‬
‫לימק גיסו ר׳ יעב־ץ ) שם‪ ,‬ר ל׳ד(‪ ,‬גם השיב ירו אחור לסטוך ידי ר׳‬
 ‫‪-‬‬ ‫‪16‬‬ ‫—‬

‫יהונתן אייבשיץ‪ ,‬ואמר שאי אפשר לו להכניס ‪ rwX‬עצמו ברבר מחלוקת‬

‫זה )לוחת עדות‪ ,‬דם'ב(‪ .‬גם הוא התוכח עם כת שבתי צבי לעיני‬
‫העמים‪ ,‬באקאדאמיה אשר בלבוב‪ ,‬דוכל להם )צמח דוד‪ ,‬דפוס לעמברג‪,‬‬
‫דם*ט(‪ .‬בשנת חמשת אלפים וחקליא לבריאת העולם‪ ,‬וינוע ר' חיים‬
‫כהן רפאפורט וימת בשיבה טובה‪ ,‬ויאסף אל עמיו‪ ,‬ויבא בכלח אל‬
‫הקבר אשר בבית חיים כלבוב‪ .‬וזה כתב מצבתו‪:‬‬
‫‪' .‬‬ ‫פה נטמן‬
‫הרב מרה חיים‬
‫בן אדוננו מורנו ורבנו הגאון מרה שטחה כהן רפאפורט‬
‫י‬ ‫‪ ■-‬שהיה אב״ד פה״ק לכוב והגליל יצ״ו‪.‬‬
‫והרב מרה חיים ממלא מקומו והיה ג״ב פה והגליל אב׳ר‬
‫משנת תק״א עד שנת תקל״א‪.‬‬ ‫‪■.‬‬
‫׳‬ ‫עולה לא נמצא בו‪ .‬הורה צדק לעדת ה׳ ■‬
‫■‬ ‫‪ ,‬ושפט משפטים ישרים‪:‬‬
‫הרב םו*ה א ר י ה ליב כ ה ן ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬היה בן ר׳ חיים כהן‬
‫רפאפורט‪ ,‬ויהי בשנת חמשת אלפים ותקי״ג ליצירת העולם‪ ,‬עלה בדעת‬
‫פרנסי הזמן למנות ראש ישיבה בעיר לבוב‪ ,‬וישימו עיניהם על רב‬
‫אחר‪ ,‬ר׳ משח מיזיס שמו‪ ,‬אולם ר׳ חיים בקש לתת המשרה הזאת‬
‫לבנו ר׳ אריה ליב‪ ,‬ויהי ריב בין בעלי מיזים ובץ בעלי רפאפורט‪.‬‬
‫ולבסוף גברו הראשונים‪ ,‬ונתקבל ר׳ משה מיזים לראש הישיבה‪ .‬ויהי‬
‫כיום השכח‪ ,‬כאשר דרש הרב מיזים הדרשה הראשונה‪ ,‬שב לביתו‬
‫ויחלה וימת בחצי ימיו‪ ,‬בטרם מלאו לו ארבעים שנה‪ .‬ונבחר ר אריה‬
‫ליכ כהן רפאפורט תחתיו‪ .‬אך גם הוא לא ישב על כסאו ימים רבים‪,‬‬
‫כי מקץ שבע שנים‪ ,‬מת על פני אביו‪ ,‬בשנת חקי׳ט‪ .‬ונקבר ככבוד‬
‫נ ח ל‪ ,‬ואבן מוסדה לאות ולעדה‪ ,‬כי תחתיה נטמן‪ ,‬זאת נוסחתה‪:‬‬
‫■‬ ‫י ' שלשה כתרים‬
‫■‬ ‫כתר כהונה‪ .‬כתר תורה‪ .‬כתר שם טוב‬
‫חבל על האי שופרא דבלי ארעא‪ .‬שופרא דמעשים טובים‬
‫מורנו ורבנו הרב המאור הגאון‬
‫■‬ ‫מו״ה א רי ה ל י ב כהן ר פ א פ ו ר ט זלה׳ה‬
‫■‬ ‫שהיה ר״מ דפ”ה והיה צדיק תמים חריף ובקי‬
‫נפטר בשם טוב יום ז׳ ז' סיון חס״ר ואט׳ת לפ״קז‬
‫והוא בן אכ״ר רפה והגליל‪.‬‬
‫הורה בצדק ובחסר לעדת ה׳‪ .‬שמונה שנים‬
‫■‬ ‫ובת׳ה שבע שנים‪.‬‬
‫זכותו יעמוד לעדי‬
 ‫—‬ ‫‪17‬‬ ‫—‬

‫גם בעיר כראד‪ , Brody ,‬מקום אחר כמדינת גאליציאה‪ ,‬באו לקבוע‬
‫דירתם‪ ,‬רבים מכני רפאפורט‪ ,‬ובכללם מהור׳ר י ק ו ת י א ל זלמן כ ד‪,‬ן‬
‫ר פ א פ ו ר ט ‪ .‬הוא ר יקותיאל זלמן כהן רפא פורט‪ ,‬חותן הרב ר' צבי‬
‫הירש הוחויץ ‪ ,‬אביר דקר‪,‬ל ישראל בפרנקפורט דמיין ‪ ,‬כי לקח את כתו‬
‫שרה לאשה‪ .‬ותמת שרה על פני בעלה‪ ,‬שנת תקנ״ו ותקבר בעיר‬
‫פרנקפורט בכבוד נדול‪ .‬אמנם עיקר נוע רפאפורט בגאליציא‪ , ,‬עמר בעיר‬
‫לבוב הבירה‪ .‬שם יצא לאור עולם‪ ,‬הרופא הטפורסם מו״ה י ע ק ב ק א‬
‫ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬אשר פרה רכים מרדת שחת ועשה חםד לאלפים‪ .‬החכם‬
‫החוקר הזה מת כיום ש׳ק י״ב לירח ניסן שנת חמשת אלפים תרט״ו‬
‫לבריאת העולם‪ .‬נם לבוב היא עיר מולדת החכם ר׳ ש ל מ ה י ה ו ד ה‬
‫ליב כ ה ן ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬אשר עשה לו שם כארץ ע׳י תולדות ר' נתן‬
‫בעל הערוך‪ ,‬רב האי גאון‪ ,‬ר׳ אלעור הקליר‪ ,‬ר׳ חננאל בר׳ חושיאל‪,‬‬
‫ורבי נסים בר׳ יעקב‪ .‬ממנה עוד יצאו‪ ,‬המשורר הידוע החכם מ ש ה‬
‫ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬נעים זמירת ישראל בל׳יא‪ ,‬ור דו ר כ הן ר פ א פ ו ר ט ‪,‬‬
‫אשר מיום היותו לאיש נפשו חפצה להבין כמקרא‪ ,‬בדקדוק כלשון הקודש‬
‫ובפרק שיר‪.‬‬
‫פרק יא‬
‫כיאת נני רפא פורט לארץ אשכנז‪.‬‬
‫בירי יש םפר הכומר אנרריה ווירפל על דברת היהודים היושבים‬
‫כפיוררא‪ ,‬בו יספר הסופר‪ ,‬שהאכ׳ר ור״ם מו״ה כרוך איש פולוניא‪,‬‬
‫עמר בראש עדת ישראל‪ ,‬יותר מארבעים שנה‪ .‬הוא ר' ברוך כ ה נא‬
‫רם אפו ר ט ‪ ,‬הראשון טכני העורבים‪ ,‬אשר באו לגור כארץ אשכנז‪.‬‬
‫שם אביו‪ ,‬ר׳ מ ש ה מ א י ר כ ה נ א ר פ א פ ו ר ט ‪ .‬עיקר שכחו של האיש‬
‫משה הוא‪ ,‬שהוליד שני רבנים‪ ,‬ר בי י צ ח ק ור׳ ב ר ו ך ‪ ,‬מגדולי חכמי‬
‫פולוניא ‪ ,‬אשר נרגו רבנתם בארץ מולדתם ובארץ אשכנז בטאה החמישית‬
‫לאלף הששי מקום כבודו של הראשון היר‪ ,‬בעיר איסטרהא‪ ,‬עיר גדולה‬
‫לאלהים‪ ,‬והשני עמר כל ימיו ער יום מוחו‪ ,‬בפיוררא‪ ,‬עיר ואם בישראל‬
‫כמלכת באויירה‪ ,‬ששם ישב על כס הרב ר׳ אליעזר היילפרון‪ ,‬שנאסף‬
‫אל עטיו בשנת חס״א‪.‬‬
‫ויהי הרב ברוך‪, ,‬ברוך הוא וברוך טעמו‪ ,‬חסיד שבכהונה‪ ,‬עסק כל‬
‫ימיו בתעניות וסיגופים גדולים ונוראים‪ ,‬זקן יושב בישיבה )יערות דבש‪,‬‬
‫ועד לחכמים(‪ .‬ובימיו יצא מחלוקת חכמי הדור נגר ר' נחמיה חייא‬
‫היון‪.‬בשנת חע׳ר ‪ ,‬ונגד ר' משה חיים לוצאטו כשנח חצ׳ה ‪ ,‬ותהי אף‬
‫ירו נגרם‪ ,‬כפרט נגר האחרון‪ .‬ואליו בחב רבי‪ ,‬הרב ישעיה באפן‪,‬‬
‫‪3‬‬ ‫'‬ ‫■‬ ‫'‬ ‫־‬ ‫‘‬
 ‫‪18‬‬

‫‪,‬‬
‫—‬ ‫—‬

‫אגרת התנצלות מיום ו׳ טבח חצ״ו)ולא חצ״ד( ‪ ,‬והגה כתונה על ספר‬

‫כרם חמר ח׳׳ב דף ס׳ב ואילך‪ .‬ויהי בשנת תק־ו‪ ,‬כא׳ח של פסח‪,‬‬
‫שהוא כ״ג ניסן‪ ,‬ותכל פעולת הרב כרוך כהגא רפא פורט עלי הארץ‪,‬‬
‫ויקבר בכבוד גדול‪ ,‬בכית חיים בפיוררא‪ ,‬עדה המצבה‪ .‬וישאיר אחריו‪,‬‬
‫רבי ברוך‪ ,‬בנים ובנות‪ ,‬והסהוללים בהם היו אלה הרבנים‪:‬‬
‫הרב א ר י ה ליב כ ה נ א ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬איש עשיר‪ ,‬כילקחלולא שה‪,‬‬
‫המלומדת אסתר כת ה*ר גומפיל עסריך מוינא‪ ,‬ואלמנות הנביר יאק ב‬
‫שפייאר מפרנקפורט דמיין‪ .‬אמנם אבר הונו‪ ,‬ע׳י שותפות שעשה עם‬
‫אחר מבעלי הקהל פיוררא‪ ,‬גב־יאל פרענקל שמו‪ ,‬והוצרך לחזור א חי‬
‫פרנסה‪ .‬ונעשה רב ומורה בשלש קהלוח אש׳ה‪ ,‬דהיינו אודנסוס‪,Odensoos ,‬‬
‫שנאטך‪ , Schnattach ,‬היטגכך‪ . Hiittenbach ,‬ויט אהלו כעיר שנאטך‪,‬‬
‫וישב שם בשנת חצ׳ג‪ .‬אחרי כן‪ ,‬נבחר לרב בעיר הירצפילד‪.Herzfeld ,‬‬
‫שם מצא אותו חכם אזולאי‪ ,‬מרי עכרו כמקום ההוא‪ ,‬ואמר לו כסה‬
‫חידושי תורה מאביו ר׳ כרוך כהנא רפאפורט )וער לחכמים‪ ,‬א'‪ ,‬כ׳(‪.‬‬
‫גם בהירצפילר‪ ,‬מתה עליו אשתו אסתר‪ ,‬בשנת תקכ׳ח‪ .‬וממנה היה‬
‫לו בן משכיל‪ ,‬ר׳ י צ ח ק כ ה נ א ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬שהיה עוסק בתורר‪ ,‬כל‬
‫ימיו‪ ,‬והיה סופר מהיר באשורית וכטשקיט‪ .‬ואני ראיתי כתיבתו בחיבה‬
‫חמה וברה ואותיות מחכימות‪.‬‬
‫הרב ו ו א ל ף כ ה נ א ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬המכונד‪ ,‬רבי ו ו א ל ף פ י ו ר ד א ‪,‬‬
‫על שם עיר מולדתו ומקים מנוייו ‪ ,‬הוא בן שני של הרב ברוך ‪ ,‬אשר‬
‫לפנים בפרק י״ב זכור אזכור עור‪ .‬הרב צ בי הי ר ש כ ה נ א ר פ א פ ו ר ט ‪,‬‬
‫בן שלישי לר' ברוך היה אהוב ונחמד בעיני כל יורעיו‪ ,‬בני ברית ושאינם‬
‫כני בריח‪ ,‬מפני חכמתו וצדקתו‪ .‬תורתו מכרזת עליו מבחוץ‪ ,‬ונתקבל‬
‫לרב בערי וואלרשטיין‪ ,‬הארבורג ואגפיה‪ .‬ועמר על רבנוחו כל הימים‬
‫עד יום מותו‪ ,‬בשנת חמשת אלפים תקכ׳ג ליצירת העולם‪ .‬ויהי לתקופת‬
‫השנה הזאת‪ ,‬ויבחרו הקהלות הנזכרים‪ ,‬אח כנו ר׳ י צ ח ק כ ה נ א‬
‫ר פ א פ ז ר ט ‪ ,‬אחד מרבני אשכנז הראשונים בזמנו‪ ,‬אשר נתקבל אח’ כ‬
‫לאב״ד בקהל ישיאל בכונא העיר‪ ,‬ושם כתב‪ ,‬בשנת תקליו‪ ,‬הסכמה על‬
‫ספר מ ר א ה כ ה ן ‪ ,‬לר׳ יהודה כהן‪ ,‬על מסכת זבחים‪ ,‬רפוס פפר׳ם‪.‬‬
‫הוא ר׳ יצחק אשר עליו כתב בעל נודע ביר‪,‬ורה סי' א'‪ :‬״אהובי‬
‫ש״ב‪ ,‬ידידי הרב המאור הגדול‪ ,‬המופלא ומופלג בתורה ומעלות‪ ,‬כבור‬
‫מוהר״ר יצחק כהן נר״ו אב׳ד ור*מ רק׳ק בונא‪.‬״ ויוחד ממנו כתב עליו‬
‫שבח וחהלה החכם ר' שמעון קופנר‪.‬אגן )ספור בכי נר‪,‬רוח די׳ד( וקורא‬
‫אותו‪ :‬״הגאון אמתי אב׳ר ור׳ם מוהר׳ר יצחק כהנא רפאפורט נר׳ו‪.‬״‬
‫ומשם יראה הקורא‪ ,‬שחי עוד בשנת חקמ׳ר‪ .‬גם אחיו ר׳ ש ט ח ה‬
 ‫‪19‬‬

‫הממנה ב ו נ ם כ ה נ א ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬היה אדם רשום‪ ,‬וחבר ח י ד ו ש י‬

‫ה ל כ ו ת רשב״ץ )ר׳ שמחה בר צבי(‪ ,‬כתמונת פוליו‪ .‬עור חבר‪.‬ר'‬
‫שמחה‪ ,‬פ ר פ ר ת רשב״ץ‪ ,‬על תמניא אפי ועל מסכת אמת‪ .‬דפוס‬
‫‪-‬‬ ‫פיורדא‪ ,‬תקס״ו כתמונת קוארטו‪.‬‬
‫‪1 .‬םבנות ר' ברוך כהנא רפא^פו־ט ‪ ,‬נשאת האחת לה״ר שמואל שפירא‪,‬‬
‫ואחית להרב ר׳ ישראל‪ ,‬אב׳ר רעדת ישיאל כעיר אופנכאך‪ .‬ומאלה‬
‫בני ר' ברוך כהנא רפאפורט ‪ ,‬יצאו כל בני העורבים אשר הם מפוזרים‬
‫בארץ אשכנז‪ ,‬בפרט כערירינום‪ .‬ובראשם ר׳ צ בי כ ה נ א ל ב י ת ר פ א‬
‫פ ו ר ט‪ ,‬אשר כתב איור‪ ,‬ספרים קטנים ובכללם‪ :‬ס ר רי ט ה ר ה ‪ ,‬אדר‬
‫ריינימנגסארדנונג צום געביויכע דער איזרעליטישען ווייבר‪ .‬דפוס רע־‬
‫דלהיים‪ ,‬תקצ״א‪ ,‬בתמונת אוקטאפו קטן‪ — .‬נ א ק ת י ש ר א ל ‪ ,‬חבור‬
‫מלל מזמורי תהלים ותפלות וקצת דברי כבושים אשר אספתי וחברתי‬
‫אני הצעיר צבי כהנא‪ .‬לבית רפאפורט לאנשי כריתי הסרים למשמעתי‪,‬‬
‫תישבי הערצוגטהום וועסטפאהלען וגלילות וויטגענשטיין ‪ ,‬להתפלל בער‬
‫עצירת חולי קולירא‪ .‬מהרורא תגיגא‪ .‬רערלהיים בדפוס של ר' וואלף‬
‫היירנר‪,‬יים‪ ,‬כסליו תקצ״ב לפ׳ק‪ .‬כתמונת אוקטאפו קטן‪.‬‬
‫פרק יב‬
‫׳‬ ‫‪ :‬משפתת רפאפורט בטוראניא‪.‬‬ ‫•‬
‫נצא נא מארץ אשכנז עם אחר מכני רפאפורט‪ ,‬ונבוא אל מדינת‬
‫מוראכיא)מעהרין(‪ .‬האיש הזר‪ ,‬מבני העורכים‪ ,‬הוא ר׳ י צ ח ק כ ה נ א ‪,‬‬
‫בן הרב וואלף כהנא רפאפורט מפיוררא‪ ,‬הנזכר בפרק הקורם‪ .‬וכן‬
‫שמונה עשר שנים היה ר׳ יצחק כר‪.‬נא רפאפורט ‪ ,‬בהלכו עם אביו לעיר‬
‫גיקלשמרג‪ ,‬לקחת משם את כת הרכמו״ר‪ ,‬גרשון‪ ,‬בן הרב משר‪,‬פוליץ‬
‫לאשה‪ .‬וישב ר׳ יצחק בכית חמיו‪ ,‬אשר נתקבל כשנח חקי׳׳ג לאכ׳ר‬
‫הקרולר‪ , ,‬ובשנת תקייח גם לרב המרינד‪ ,‬ויד‪,‬י ר' יצחק מפשובחי הדרשנים‪,‬‬
‫בקי במדרשים ובאגדות‪ ,‬עד שהיה יכול לדרוש על כל מאמר ומאמר שנתן‬
‫לו ‪ ,‬סיד בלתי הכנר‪ ,‬כלל‪ .‬וככר ישב במושב חכמים ‪ ,‬וחכם אחד מר‪,‬ם‬
‫רצד‪ ,‬לנסות אוחו‪ ,‬ואמר לו‪ :‬הגה אני אבוא אליך בעת שאחר‪ ,‬עומד‬
‫לדרוש לפגי העם‪ ,‬ואתן בירך נייר כתיב עליו המאמר אשר דרוש תדרוש‬
‫עליו‪ .‬ויענר‪,‬ו ר' יצחק‪ :‬עשה באשר דברת‪ .‬ויהי ביום השכח‪ ,‬כאשר‬
‫עמד ר׳ יצחק לדרוש לפני קהל עם‪ ,‬ויבא החכם ויחן בידו נייר חלק‬
‫בלחי כחוב עליו דבר‪ .‬ותא עמד ומשתאר‪ ,‬כרגע‪ ,‬ויפתח את פיו לאמור‪:‬‬
‫אחי אהובי! הביטו וראו זה הנייר‪ ,‬חלוק הוא מכל צד וכתיבה עליו אין‪,‬‬
‫כך הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ברא את השמים ואת הארץ מאין‪ .‬ור‪,‬תחיל‬
‫לדרוש דרשה יקרה‪ ,‬על יצירת התבל ובריאת העולם‪ ,‬במוסר השכל‪.‬‬
 ‫—‬ ‫‪20‬‬ ‫—‬

‫ויגדל האיש יצחק וילך שמו הלך וגדול ככל מדינח טוראכיא‪ ,‬ויבחרו‬
‫אוחו אגשי ערה ישורון כעיר לייפניק‪ ,‬לרב ומורה עליהם והיה האיש‬
‫יצחק שוקט על שמריו‪ ,‬עסחביריו ותלמידיו‪ .‬אנשי עדתו יקרבוהו‪ ,‬כעלי‬
‫קהלתו יאהבוהו ‪ ,‬והיה בתוכם נשא ונכבד ‪ ,‬וכל אחד מהם לקולו שמע‪.‬‬
‫לחזק ברכים כושלות ולאמץ לב נדכאים דרוש דרש ככל יום השבת‬
‫וככל יזם טוב‪ ,‬דברי מוסר‪ ,‬אהכת ה׳ ואהבת בני אדם‪ .‬עוד זאת עשה‬
‫הרב ר' יצחק כהנא רפאפורט‪ ,‬ויקרב אליו עניים ואביונים‪ ,‬וירכר‬
‫אליהם דברי נחומים‪ .‬גם שם לבו ועינו כל הימים‪ ,‬על זרע ישראל‪,‬‬
‫להגריל הכנים והבנות ביראת ה‘ ותורתו ‪ ,‬באהבת האנושי ובמוסר כללי‪,‬‬
‫מלבד זאת היה מרביץ חורה עם תלמידים הרבה‪ ,‬אשר רבים מהם‬
‫החזיקו אחריו משמרת הרת והדין‪ .‬גם נרבה רוחו לגדל יתומים בביתו‪,‬‬
‫ולהכניסם לחופה‪.‬‬
‫בסוף ימיו קכל עליו ר׳ יצחק לעלות לארץ ישראל‪ ,‬למלא ימי חייו‬
‫בירושלים עיר הקודש‪ ,‬אך בטרם נעשה עצתו ואיננו‪ ,‬כי לקח אותו‬
‫האלהים‪ .‬ויהי בכי ומספר גדול בכל עדת לייפניק ויקברו אותו בכבוד‬
‫ותפארת עד מאד‪ .‬ויזרע יצחק מ א ה ש ע ר י ם ‪ ,‬חבור כולל מאה דרושים לכל‬
‫חפציהם‪ ,‬אשר דרוש דרש במקהלות בעיר לייפניק‪ .‬כ׳י‪ ,‬כי לא יצא‬
‫לאור בדפוס עד היום‪ .‬בו חספדים וקינות‪ ,‬תוכחות נכוחות‪ ,‬ומוסרים‬
‫משרים‪ .‬עוד חבר ר׳ יצחק כהן רפאפורט ‪ ,‬החינות זבקשית ‪ ,‬ושם החבור‬
‫ד ר כ י ה ת ש ו ב ה ‪ .‬גם הוא נשאר בכתובים ‪ ,‬ולא עלה על מזבח הדפום‪,‬‬
‫הא לך כקשה אחת טמנו על דרך שמו ושם משפחתו‪:‬‬
‫יונה מעונה מה תען אל צור מחצכתך‪.‬‬
‫צור מחשבות לבכי טהורות בם אפנה אליך;‬
‫חסדך גדול מאד ביקר גבולת שם תפארת‪.‬‬
‫ק ח לך רגשות נפשי החקוקה לאות ומשמרת‪:‬‬
‫כ ל אשר נשמה באפו רחמך וחסרך ישיח‪.‬‬
‫חיות שיחתם כאילן סרק יעלה פרי ויפריח‪:‬‬
‫נפשי תערוג לרנן חסדך ירע לבבי רחמך‪.‬‬
‫רבו מאד היושבים רענן בגן ציץ פרחך‪:‬‬
‫כעולות פועלי חסר כאין נחשבו לפני כבודך‪.‬‬
‫אזכור מקור חיי ועצם כחי הכל מירך‪:‬‬
‫פלאי חסדך צכא מרום וצבא ארץ יביעו‪.‬‬
‫ובפיהם כל היום מעשה חסדך ורחמך ישמיעו‪:‬‬
‫ף ב טוב תיטול לכל נכה רוח ורפה ידים‪.‬‬
‫טו ב להלל כל הימים רחמך רוכב שמים‪:‬‬
 ‫‪- n-‬‬
‫פרק יג‬ ‫״‬
‫נפיצת טפפמת רפאפורט כאונגליא‪.‬‬

‫בעורנו ישב ר׳ יצחק כהן רפא פורט ‪ ,‬בביח חוווגו טהו׳ גרשון פוליץ‬
‫בעיר ניקלשכורג‪ ,‬כשגה חקי׳ד‪ ,‬בן יולר לו ויקרא שטו ו ו אל ף על‬
‫ש ‪ 6‬אביו הרב מהו׳ וואלף פיורדא‪ .‬הוא ר' ו ו א ל ף כ ה נ א ר פ א‬
‫פ ו ר ט ‪ ,‬הנקרא בלשון הקורש‪ ,‬ר׳ ב נ י ט ן ז א ב כה ן ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬אן‬
‫ר׳ י ה ו ד ה ב נ י ס ן זאב ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬אשרנהנדל על ברכי אביו והיה‬
‫לבחור יקר אף נעים‪ .‬בשנס הקל׳א והוא בן שבע עשרה שנה‪ ,‬דקה‬
‫אח בת ר' דור בוסקוביץ באוכן ישן‪ ,‬לאשה‪ .‬וירב׳ן תורה בכית חטיו‪,‬‬
‫כעשר שנים‪ ,‬ויבחרו אוחו בני פפא‪ ,‬לאב׳ר בשנת חקטיא‪ .‬בעיר* הזאת‬
‫ישב ר' בניטן על כס ההוראה כחטשים ושש שנה‪ ,‬וינדל חורה ויאדר‪,‬‬
‫עד כי יצא שטו בארץ אפם כאשר חלק על חביריו כאופן לימודיו‪,‬‬
‫גם בהרבה הוראותיו ופסקיו הלך בדרך אחר לא נסו בם רבני דירו‪,‬‬
‫רצו להעבירו ולא עלו בידם‪ .‬ויהי כאשר ראו ר׳ טשה סופר ור׳‬
‫מרדכי בנעט כי לא נעשו עצתם ‪ ,‬ויקומו ויביאו אח ריבם לפני‪.‬המלכות‬
‫לאמור‪ :‬״הבט נא וראה זה רב פפא קם בינינו ללמוד חורה חדשה‪,‬‬
‫הוא מתיר מה שחכיריו אוסרים‪ ,‬הוא מקיל במה שרבני הארץ מחמירים !״‬
‫ויצו עליו המלכות לחזור מדעיחיו‪ ,‬או לחת טעם לר‪,‬וראוחיו ולפסקיו‪.‬‬
‫ויען ויאמר ר דאלף‪ :‬״א‪.‬מת הדבר אני טיקל בהרבה דברים שהם‪ ,‬ר׳‬
‫משה סופר ור׳ מרדכי כנעט‪ .‬מחמירים‪ ,‬בעבור שאני למדתי יותר‬
‫מהם הרכה‪ ,‬וידעתי מה שלא ירעו ולא יבינו לעולם ! ״‬
‫ויהי ‪h‬ב בינו ובין ר׳ משה סופר כל הימים‪ .‬הוא עמד לימין ר׳‬
‫יו־וונחן בן אלכסנדר הלוי‪ ,‬רב מטשאבא‪ ,‬נגד ה<^יש משה אשר רדף‬
‫אוחו ער חרמה‪ .‬גם הוא הרבה לטעון נגד חסידות ברת ודין של ר׳‬
‫משה שרייכר‪ .‬דרך כלל היה נגר כל המחחםד בהוראה ‪ ,‬והיה מרגלא‬
‫כפיו לאמור‪ :‬א ל ה ה י צ ד י ק ה ר ב ה ! גם זאת היה לר' וואלף לבל‬
‫להז^מין יוחד מדי בסודות הקבלה‪ ,‬והיד‪ ,‬אומר‪ :‬ה נ ס ת ר ו ת לה׳‬
‫א ל ה י נו‪ I‬הוא זכה לנהג רבניתו זמן רב‪ ,‬והיה אהוב ונכבד בעיני אנשי‬
‫עדתו‪ ,‬אשר החזיקו ידיו נגר קטיו‪ ,‬המתחסדים ומטהרים‪ .‬ונאסף ר׳‬
‫בנימן ווא‪.‬לף כהן רפא פורט‪ ,‬אל עמיו זקן ושבע יכזים‪ ,‬כן שלש‬
‫ושמונים שנה‪ ,‬יום ט׳ לחורש ניסן שנת חמשת אלפים חקצ׳ז ליצירת‬
‫העולם‪ .‬ויקברו אוחו אנשי עדתו בבכי והספד רב‪ ,‬ביום א׳ י׳א בו‪,‬‬
‫‪.‬‬ ‫זיקיטו על קברו אכן זכרון עם בחב זה‪:‬‬
 ‫—‬ ‫‪22‬‬ ‫—‬

‫גב ע ת כגימן‬

‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עו‪ 1‬מסביב ישאון קיגח‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪...‬‬

‫‪-‬‬ ‫■ היא תטחא כף תפצח רינה‪.‬‬ ‫׳■‬
‫‪.‬־‬ ‫‪ ■.‬כי הנעדר מנם נטטן‪:‬‬ ‫‪ -‬י ־ ‪-‬‬
‫ברוכה היא וברוך קרבה‪.‬‬ ‫׳ ‪.‬‬ ‫‪■r‬‬
‫“ ■‬ ‫יי' ־' ^ כי שכנה דומה תחתיה‪.‬‬
‫’ ■ עד עת קץ גופת כניטן־‬ ‫י י‬
‫־‬ ‫■'‬ ‫זה ■‬ ‫ר■"'■ י'■■ ■■ ' י■‬

‫־‬ ‫^ האדם הגדול הרב הגאון המפורסם שלשלת היוחסין‬

‫־ טהור׳ר כניטן זאב כהן צרק כעל המחבר‬
‫י ספר שמלת בנימן וספר שטלה שניה‬
‫נצר תפארה מטע רפא פורט הנודע ביהודה לשם ולתהלה‬
‫הורה לעדתו תושבי פפא נ׳ו שנים‬ ‫■‬
‫׳‬ ‫‪ ,‬עד עת שבה יחידתי אל מקור חיים‬ ‫‪;.‬‬
‫ביום הששי עש׳ק ט׳ ניסן ונקכד ביום א׳ י־א בו שנת תקצ׳ז‬
‫ת״נ׳צ׳ב׳ה‪:‬‬ ‫י ' ׳ ' '‬

‫‪ -‬שבעה ־ספרים הניח אחריו הרב כניטן זאב )וואלף( כהן רפאפורט‪,‬‬
‫זאלר‪ ,‬שטוחם‪ :‬ש מ ל ח ב נ י מ ן ו ב ג ד י כ ה ו נ ה ‪ ,‬על ש׳יע י*ר הלכות‬
‫נררים וד‪,‬לכות שבועות‪ .‬דיהרנפורט‪ ,‬כדפוס ר׳ יחיאל מייא‪ ,‬ם־ם‬
‫מכרעסלא‪ ,‬שגת חקטיח‪ .‬ג' דפים בחסזנח פוליו‪ .‬בראש הספר שלשה‬
‫הסכמות סר׳ יצחק יוסף חאוטים מברעסלא ‪ ,‬מר׳ גרשן חיות סניקלשבורג‪,‬‬
‫ומר' וואלף איגר מלייפניק‪ .‬בהקרמתו מזכיר הסחבר שלשלת יחוסו‬
‫כלשון זה‪ p :‬הרב ר׳ יצחק כר‪.‬נא‪ ,‬אכ׳ד דק*ק לייפגיקי‪ ,‬בן הרב ר׳‬
‫מאלף פיוררא‪ ,‬בן הרב ר׳ ברוך כהנא רפאפורט‪ .‬ונצר מטע נאמנים‪,‬‬
‫הגאון ר׳ משה רארני‪ ,‬הגאין ר׳ העשיל‪ ,‬הגאון ר׳ שמחר‪ ,.‬וד‪,‬גאץ‬
‫סהרים לובלין‪— .‬‬
‫ע ר ו ת ל י ש ר א ל ‪ ,‬ספר חרושים על מסכת מכוח‪ ,‬עם וזרושים‬
‫מכנו הרב מהור׳ר מענרל כהנא רפאפורט‪ .‬גרפס אחרי מות המחכר‪,‬‬
 ‫‪-‬‬ ‫‪23‬‬ ‫—‬

‫ע׳י בנו הנזכר‪ — .‬גוי ס ו כ ה ‪ ,‬ספר הלכות על דיני סוכה‪ — .‬ש ע ר‬

‫ב נ י ס ן ‪ ,‬ספר על סיגיוח הש׳ס — י ק וה ה מ ש ך ‪ ,‬ספר אחר על‬
‫סוגיות התלמוד‪ — .‬ס ד ר ה מ ש נ ה ספר על סקרא‪ , ,‬משנה‪ ,‬וגמרא‪— .‬‬
‫ש מ ל ה ש נ י ה ‪ ,‬ספר לא גורע‪ .‬ענינו‪ ,‬כי לא יצא לאור ‪ -‬בדפוס‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬י ‪• ■ f -‬‬ ‫■‬
‫ולא נזכר ברשימות ספרים‪.‬‬

‫■ ‪/‬‬ ‫■‬ ‫״ פרק יד‬ ‫■‬ ‫־‬

‫‪■.‬‬ ‫סיום יתוש מןפתת העירניס‪.‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪...‬‬

‫ער הנה עזרגי ה בחסה; והגיעני אל הפרק הזה אשר יהיה האחרון!‬
‫בו אזכיר מקצת אנשים מכני העורבים אשר לא הניעו לירי דברי ימי‬
‫'י‬ ‫חייהם‪ ,‬על פי סדר א׳ב וזה החלי בעזרת צורי וגאלי‪:‬‬

‫ר׳ א כ הן ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬מחבר ספר ש א ל ו ת ו ת ש ו ב ו ת א י ת ן‬

‫ה א ז ר ח י ‪ ,‬דפוס אוסטרהא‪ ,‬שנת תקנ׳ו בתמונת פוליו‪ .‬ספר שאלות‬
‫ותשובות הזה לא הגיע לידי ולא ראיתיו עד הנה‪ .‬אך מצאתי זכרו‬
‫ברשימת אוצרות חיים דף מ’ ח‪.‬‬

‫ר׳ ה י ר ש בהן ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬בנו של פ‪ ' 1‬מ ר' מרדכי ליב כהן‬

‫רפאפורט טלבוב הנזכר בסמוך‪ .‬שטו מצאתי כסוף שטר יחוס בני‬
‫רפאפורט אשר נשלח אלי משם והוא מלא שקר וכזב‪ .‬המחבר לא ידע מכל‬
‫בני רפאפורט כי אם מר' שמחה ויוצאי חלציו וברה מלבו אנשי שם ובעלי‬
‫יחוס‪ ,‬שלא היו ולא נבראו‪ ,‬טרי שטחה למעלה ער עזרא הכהן‪.‬‬

‫ר׳ ח י י ם כהן ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬אב׳ר באוסטרהא העיר‪ ,‬כתב בשנת‬

‫תקציה הסכמה לספר איי הים של ר' יהודה ליב הלוי עריל‪:‬‬

‫ר׳ י ה ו ד ה ליב כהן‪ ,‬נכר הרב ר׳ חיים כהן רפאפורט‪ ,‬אב׳ר‬

‫דק׳ק לבוב אחר מנריבי העיר טרנופאל‪.‬‬

‫ר׳ י ש ר א ל כ ה ן ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬אביר בבוחב ישן‪ .‬היד‪ ,‬בידו‪ ,‬לפי‬

‫עדזת בן בתז‪ ,‬הרב דוד לוריא‪ ,‬כתב יחוס כהנות רפאפורט על קלף‬
‫באותיות מוזהבות ער עזרא הכהן‪ ,‬ונשרף בשרפת ביתו‪ .‬הוא היה בלתי‬
‫ספק השטר היחום אשר הגיע לירי טלבוב‪ ,‬ואשר הזיוף מתוכו נכר‪.‬‬

‫ר׳ מ א י ר כ ה ן ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬אביו של ר׳ ישראל כהן רפאפורש‬

‫הנזכר‪ ,‬ומן הכשרים שנעיר‪.‬‬
 ‫‪4‬ג‬ ‫—‬

‫‪ .‬ר׳ מ ר ד כ י ל י ב ׳ ר פ א פ ו ר ט ״ פו׳ם כק׳ק למב בשנסחקס׳ה‪ .‬הוא‬

‫האיש אשר לבקשתו ולמצותו חבר אוחו כעל הזיוף‪ ,‬השטר יחוס אשר‬
‫‪- .‬‬ ‫•‬ ‫ראיתי ואשר זכרתי למעלה‪.‬‬

‫ר׳ מ ש ה כ הן ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬אביו של ר' שלמה כהן רפאפורט‬

‫■‬ ‫■‪- -‬‬ ‫הסמוך‪ ,‬בעל האגרות‪.‬‬

‫ר' נ ח מ ן ' ל י פ ש י ץ כ ה ן ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬החן הרב מר‪,‬ו׳ יוסף‪ ,‬אכ׳ד‬

‫דק’ק לכוב‪ ,‬השמח ביסורים‪.‬‬
‫ר׳ ר א ו ב ן כהן‪ ,‬ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬נין וגכד לר‪,‬רכ ר׳ חיים כהן רפאפורט‬
‫אב׳ד דק׳ק לכוב הוא ענף הרומה לשרשו‪ ,‬והוא הוציא לאור ספר‬
‫שאלות וחשובות אביו זקנו הרב ר׳ חיים הנזכר‪ ,‬אשר היה ככ׳י אצל‬
‫ר׳ יעקב נפתלי הירץ כארנשטיין‪ ,‬נכר המחבר מצד האם‪.‬‬
‫ר׳ ש ל מ ה ב׳ר מ ש ה כ ה ן ־ ר פ א פ ו ר ט ‪ ,‬דיין וסופר בעדת קראקא‬
‫שנח חמשת אלפים חק׳י‪ .‬היה ר‪,‬יוצא ור‪.‬כא ראשון לכל דבר שבקדושר‪.,‬‬
 ‫בני יוגה‬
‫גם צפיור מצאה בית‬
‫ו;שלח ניס את הי‪1‬נה‬
‫ותבגא ובפיה עליה זית‬
‫‪..‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪X -‬‬

‫לכן זנשי^ני בני י‪1‬נה‪.‬‬

‫‪ ,‬הן אחר העורב שלח נח אח היונה‪ ,‬גם אנכי אחר ה ע ו ר ב י ם‬

‫אשלח על פני חוץ כ ני יונה‪ .‬והמעשה שהיה כך היה‪ :‬בשנת חמשת‬
‫אלפים ושש מאות ושבע שנים למספר בני ישראל ‪ ,‬ואני בעיר אוסטינרח‬
‫מקום מרחץ הים במלכות בילגיא‪ .‬ויהי היום והשמש יצא על הארץ‬
‫ופני הרקיע הטהירו בשמלות תכלת וארגמן משולבות הנה והנה‪ ,‬ואני‬
‫יצאתי העיר לשוח בשרה והנה לקראתי איש יהודי אשר בא גם הוא‬
‫לחזק גופו פה ממימי הים‪ .‬אחרי נתינת והחזרת שלום ‪ ,‬אמר לי שהוא‬
‫איש פולוניא ממשפחת רם כנ״י יונ״ה‪ ,‬ושלשלת יחוסו קבוע באילן‬
‫גרול‪ ,‬הרב ר בי י ו נ ה ‪ ,‬תלמידו של האור הגדול רבי יעקב פולק‪ .‬זקניו‬
‫ספרו לו את אשר פעל ועשה הרב ר׳ יונה בארץ‪ ,‬כי היה איש צדיק‬
‫וישר ‪ ,‬נכון רעת ונשוא פנים וקבל עליז גזר דינו של חבירו רבי שכנא‪,‬‬
‫אשר חלק• עליו בפסק דין אחר בענוה יתירה ולפנים משורת הרין‪.‬‬
‫ובעקבותיו הלך בנו הרב קלמ ן‪ ,‬ובן בגו הרב י ו נ ה ‪ ,‬וכל יוצאי חלציו‪:‬‬
‫כי כולם היו חכמים יודעים את התורה‪ ,‬אך מרוב ענותם לא כתבו‬
‫ספר ‪ ,‬ואתם מתו תורתם וחכמתם ‪ ,‬ככל הכתוב בשטר יחוס בני יונה‪,‬‬
‫אשר היד‪ ,‬לפנים לבני משפחתי‪ ,‬על קלף יפה ובאותיות' מזוהבות‪ .‬אך‬
‫ברוב הזמן‪ ,‬ורוב הטלטולים‪ ,‬מארץ פולוניא לארץ הולאנדי‪ ,‬ומארץ‬
 ‫‪-‬‬ ‫‪26‬‬
‫הולאגדי לארץ אנגליטירה‪ ,‬ומארץ אנגליטירה לארץ אשכנז‪ ,‬נאכד‬
‫'השטר יחוס היקר הוה‪ .‬ועל זאת התאונן האיש פולוניא‪ ,‬ימנה ר'יהושע‬
‫העשלעלשם האכ׳ר דק׳ק וילנא‪ ,‬מאור מאוד‪ ,‬וצעק‪ :‬הכל על ראכרין‪,‬‬
‫ואנכי נחמתי אוחו על האבירה הזאת‪ ,‬כי יש לאל ירי להחוירה לו‪.‬‬
‫ויפנ לבו כי לא האמין‪ ,‬ויאמר אלי‪ :‬אל תהי נא ארוני נמהר בדבריו‪.‬‬
‫השטר יחוס הנאבר העלה יחוס בני יונה‪ ,‬ער רבינו יונה מגירונרי‬
‫ולמעלה עד■ רבי יונה כר תחליפא‪ ,‬שהיה מדק לו רבא חץ‪ ,‬ושוחט‬
‫בו עוף בעוד שהיה פורח; וער יונה בן אמתי הנביא‪ .‬ואיך אתה תוכל‬
‫לחקור על ומן קדמון כזה? עניתיו‪ :‬ומי היו עדיו של שטר היחוס ההוא‪,‬‬
‫המעירים עליו שכדבריו כן הוא? ויקצוף האיש ויאמר‪ :‬עריו מתוכו‬
‫ניכרו‪ ,‬שכך רשום בכתב אמת בון כי לולי זה‪ ,‬מי הם עריו של שטר‬
‫יחוס בני רפאפורט שהם מגזע עזרא הסופר? ומי הם עדיה של מגלח‬
‫יוחסין משפחת לוריא שיצאה מהתנא ר׳ יוחנן הסנדלר ‪ ,‬דור רביעי של‬
‫רבי גמליאל הוקן? ומי עריו של שטר יחוס כני קלמנקס שהם מיוצאי‬
‫חלציו של הוני המעגל בימי כיח שגי ? אם תצא להכחיש שטר יחוס משפחתנו‪,‬‬
‫הכחש גם שטרי יחוס הנזכרים‪ ,‬הנמצאים והגורעים בכל ארץ פולוניא‪,‬‬
‫אמרתי לו‪ ,‬כבר התל החכם קלונימום בר קלונימום‪ ,‬בספר אכן‬
‫בוחן‪ ,‬בהמתפארים ביחום שקר‪ .‬ומה היה אומר אם היה חי ברורנו‬
‫זה‪ ,‬אשר רבים מעמי הארץ נמעים בחולי ו ה‪ ,‬בפרט בארץ מולדתך‬
‫פולוניא ‪ ,‬אשר כל הדיוט עשיר יקנה לו שטר יחוס כחוב על קלף יפה אף‬
‫נעים באותיות מוזהבות‪ ,‬אשר ימכרו לו אנשים ידועים בעד כספם וזהבם‪:‬‬
‫^כ'ל זמן ידיו בתת־ו לכל נסיל ע־ושר‬
‫לגןנ‪ 1‬ת להעשרה י־וחםין גזע ןשרים‬
‫משפחת כהנח ולוי‪-‬ה אישים ג‪1‬ני פשר‬
‫‪V V‬‬ ‫» ׳*‬ ‫*‬ ‫״‬ ‫{• ‪T‬‬ ‫‪ t‬ד ‪T‬‬ ‫־ “‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬

‫גביר לאחיו אשר לקח לו מכניות שרים‬

‫אשה גברת יקרה יפיפיה ממלכת אלסר‬
‫•• ‪ T‬ד‬ ‫‪ y‬״‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪T » T » T‬‬ ‫‪ P r:‬ד •‬ ‫נ ‪VV‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬

‫אשר ילדה לו בן משכיל שמו טל!!‬

‫וטפסר‬
‫פחה • ‪TJ -‬‬
‫אלוף ‪■V‬י‬
‫אליהים* נגיד “ *‬
‫‪I‬נשיא •‪ * V‬יי‬
‫כן אבימלןי ואח אחימלןז נ!ן אלימלף‬
‫ויענני האיש ויאמר‪ :‬אין הרבר כמו שאתה אומר‪ ,‬כי אם כדבריך‬
‫כן הוא‪ ,‬כבר ראוי היה לך להודיע בשער בת רבים‪ ,‬דברי שקר וכזב‬
‫של השטרות האלה‪ .‬השיבותיו‪ :‬לא ידעתי אם חובה עלי לגלות זיופים‬
‫של השטרות הנזכרים‪ ,‬אך למען תרע כי האמת אתי‪ ,‬הט אזנך ושמע‬
 ‫—‬ ‫‪27‬‬ ‫—‬

‫דברי שקר וכזב של אחד משטרי יחוס האלה‪ .‬הלא הוא שטר יחוס‬
‫משפחה קרא אשר נדפס בספר אי ל ה מ ל א י ם לר' אריה ליב קרא‪.‬‬
‫המחבר היה מבני בניו של ר׳ אריה ליב מגלוגא שהיה מבני בניו של ר׳‬
‫אביגדור קרא‪ ,‬אב׳ד בגלוגא רבתי‪ ,‬אשר נזכר בהקדמה שו״ח השיב‬
‫ר׳ אליעזר בלשון זה‪ :‬״זוגתי הרבנית המהוללה המיוחסת ממחצבת‬
‫סנפירין מחצבתה‪ ,‬שזקינה הגאון מהור׳ר אביגדור קרא זצ״ל‪ ,‬שהיה‬
‫אב־ר ור׳ט רק״ק גלוגא‪ ,‬היה חתנו של הגאון המחבר בעל קיקיון‬
‫דיונה‪ ,‬אב'ר דק ק מיץ‪".‬‬
‫והנה האיש אשר חיבר לאחד מיוצאי חלציו של רבי אביגדור קרא‬
‫הלזר‪ ,‬שטר יחוסו‪ ,‬ברה מלבו שרבי אביגדור קרא מגלוגא שידובר בו‪,‬‬
‫הוא רבי אביגדור קרא אב׳ר רק״ק פראג ‪ ,‬שהיה חי רל״ו שנה לפניו !‬
‫ברה מלבו ששם אביו של ר׳ אביגדור קרא מפראג‪ ,‬ר׳ י ו ס ף שמו‬
‫תחת ששמו היה רבי יצ חק! בדר‪ ,‬מלבו שהיו לו לרבי אביגדור קרא‬
‫מפראג שני אחים‪ ,‬הלא המה ר'‪ ,‬י צ ח ק קרא בעל חולדות יצחק‪,‬‬
‫ורבי א פ ר י ם ק רא ‪ ,‬אביו של ר׳ י ו ס ף ק ר א ‪ ,‬בעל בית יוסף‪ .‬שלשר‪,‬‬
‫חכמים האלה לא ק ר א שמם‪ ,‬אלא ק א ר ו שמם‪ .‬גם היו השני אחים‬
‫לבית קארו‪ ,‬כחמשיסשנה ועור‪ ,‬אחר ר׳ אביגדור קרא מפראג‪ ,‬ומיוצאי‬
‫גלות ספרר היו ולא מארץ בוהמיא‪ .‬בדה מלבו בריה חרשה שלא‬
‫היתר‪ ,‬ולא גבראה‪ ,‬ויקרא שמו כישראל ר' י ה ו ד ה י ו ד ל ‪ ,‬ויתן אותו‬
‫לאבי אביו של ר' אביגדור קרא שהיה במאה השנית לאלף הששי‪,‬‬
‫ולכן ר' י ו ס ף ק ר א ‪ ,‬איש צרפתי בימי רש׳י במאה התשיעית לאלף‬
‫החמישי! ברר‪ ,‬מלבו שר׳ יוסף קרא הלזה‪ ,‬היה חתן של ר קלונימום‬
‫הזקן‪ ,‬ואביו היה נין לר‪,‬תנא הגדול ר' ח נ י נ א ק ר א הנזכר בתלמוד!‬
‫ברה מלבו שהתנא הגדול ר׳ חנינא קרא ‪ ,‬היה נין להתגא ר׳ נחוניה‬
‫בן הקנד‪ ,‬בן צוף ‪ ,‬בן אפרתי ‪ ,‬ממשפחת רם !‬
‫הנך רואה עד היכן הגיעו מעשי נביא‪,‬י שקר האלה‪ .‬לכן אל תתהלל‬
‫ככתב כזב לאמור‪ :‬משפחתי יצאה מגזע ר' יונה גירונדי‪ ,‬או מגזע ר׳‬
‫יונר‪ ,‬בר תחליפא‪ ,‬זמכל שכן מגזע יונה בן אמתי‪ ,‬כי כל זר‪ ,‬אינו אלא‬
‫גוזמא‪ ,‬בעבור ששם משפחתך בני יונה‪ .‬אמנם אני אור‪,‬כ האמת מעורי‬
‫ער היום הזה ‪ ,‬לא אוכל לכתוב אלא דברי אמת‪ .‬ועתה אם ואת תבקש‪,‬‬
‫אשתדל בכל כוחי לחזור לך‪ ,‬כאשר אמרתי‪ ,‬שטר יחוס משפחתך‬
‫אשר נאבד ברוב הטלטולים‪ .‬ויפחה האיש אח פיו ויאמר‪ :‬עשה כטוב‬
‫בעיניך‪ ,‬ארוני! ואתה שלום‪ .‬והשיבותיו‪ ■:‬שלום‪ ,‬שלום‪ .‬ומהרתי לשוב‬
‫לביתי לחקור אחרי משפחת בגי יזנה‪ ,‬ואחר שלשה ימים נתחי ביר‬
‫ר׳ העשיל מגלת זכרון הזאת‪ .‬וישמח מאד ויחן לי תורה בקהל עם‬
 ‫‪-‬‬ ‫—‬ ‫‪28‬‬ ‫—‬

‫לאמור‪ :‬על פי הרשום על זכרונו מסורת אבותיו הישרים סנוחחם ככור‪,‬‬

‫כך חיו וכך מתו‪ ,‬לתולרותם ולמשפחתם‪.‬‬
‫ואתה הקורא! הואיל נא וקח גם אתה בטוב לב ובנפש חפצה‬
‫אמרים האלה‪ ,‬ואם מצער הם‪ ,‬דע איפה כאשר חברתי אותם הייתי‬
‫רחוק מבית מדרשי ‪ ,‬ולא היו עמי ספרי ‪ ,‬וכבר התנצלתי בזה לפני האיש‬
‫פולוניא‪ ,‬בשיר קטן‪ ,‬אשר נחתי לו עם מאמרי קצר הזה‪ ,‬וזה נוסחתו‪:‬‬
‫ואם לא תו‪.‬י‪.‬ע יד׳ו די שה‬
‫נאמר והביא את קרבנו בני יונה‬
‫‪T‬‬ ‫; •*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪jIt‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫‪t‬‬ ‫«‬

‫לא תמצא ידי במלאכה אני עועזה‬

‫‪V‬‬ ‫‪* "X‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T t‬‬ ‫•‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪ I‬ז•‬ ‫•‬

‫רק מאמר זה עזמו בני יוגה‪:‬‬

‫‪T‬‬ ‫; י•‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־ ‪ 5‬־ י‬ ‫“‬

‫פרק א י‬
‫ויהי כי ארכו הימים לישראל כארץ פולוניא‪ ,‬ויקם ה' להם רבנים‬
‫חכמים ונבינים להראות להם את הדרך אשר ילבו בו ואת המעשה‬
‫אשר יעשו לטוב להם‪ .‬הרב ר׳ משה לוי מינץ‪ ,‬בעל ספר התשובות‪,‬‬
‫הוא החכם הראש‪ ,‬כי היה אב״ר בפוזנא בשנת רל׳ד לאלף הששי‬
‫)עיין סי׳ ק׳ט וקי׳ד מתשוכותיו ‪ ,‬פסקים וכתבים ר׳ ישראל איסרלין‪,‬‬
‫סי׳ ע׳ג(‪ .‬אם יש לד‪,‬אמין לבעל הטעות‪ ,‬החכם הראש היה מאתים‬
‫שנר‪ ,‬ועוד לפני ר׳ משה לוי מינץ‪ ,‬בימי הרמב׳ן שמביא כחדושיו בפ׳ק‬
‫דגיטין‪ :‬״והחכם הגדול ר׳ משה בר חסדאי מפולניא שיחיה ויאריך‬
‫ימים כתב שנראר‪ ,‬שגרסא זו וגו׳‪ ".‬כי פ ו ל נ י א הוא ארץ פו לו נ י א ‪, ,‬‬
‫וד‪,‬חכם הגדול ר׳ משה כר חסראי‪ ,‬הוא ר׳ משה בר חסדאי‪ ,‬היח;ן‬
‫ר׳ משה תקו‪ .‬אך אין זה אלא טעות‪ .‬מעולם לא ידע הרמכ׳ן ר׳ משד‪,‬‬
‫תקו‪ ,‬שהיה חי והיה מת בעיר נייאשטט סמוך לוינא‪ ,‬רחוק מאד‬
‫מגיחנדי‪ ,‬מקום הרמב׳ן‪ .‬ופולניא אינו ארץ פולוניא‪ , Polog-ne ,‬כי אס‬
‫עיר פולניא‪ , Pologny ,‬בצרפת הדרומית‪ ,‬סמוך מאד לארץ קטלוניא‪.‬‬
‫ששם ישב מעולם ר' משה אבן חסראי‪ ,‬בעל ספר שכל טוב וספר‬
‫פחח דברי‪ ,‬כאשר דרשתי וחקרתי במקום אחר‪.‬‬
‫וא‪.‬נב אורחא אעיר כי לפי ערות ר׳ אליעזר ליפשיץ בתשובותיו‬
‫המכונות השיב ר' אליעזר‪ ,‬הוא דור תשיעי לגרזל הדור ר׳ זלמן‬
‫רונקיל שהיה בשנת קעיב לאלף הששי‪ ,‬לר‪,‬רביץ תורה בארץ פולוניא‪,‬‬
‫ומנחתו כבוד כק׳יק קרא‪.‬קא‪ .‬אך גם הוא שגה ברואה‪ ,‬כי ר׳ זלמן‬
‫רונקיל הנקבר בבית עלמין בקראקא ‪ ,‬הוא איש אחר שחי כמא‪.‬ה וחמשים‬
‫שגה אחר הגדול הדור הנזכר‪ ,‬ומת בשנת שכ״ג‪ ,‬ערר‪ .‬המצבר‪ ,‬אמנם‬
‫אין ספק שהרב ר׳ משה לוי מינץ כעל ספר החשוכות היד‪ ,‬למר תורד‪,‬‬
 ‫‪29‬‬

‫בארץ פולוגיא והיה גר בפוזנא בשגת רל׳ד )סי׳ ק״ט וקו״ר מתשובותיו‪,‬‬
‫פסקים וכתבים ר׳ ישראל א־סרלין סי' ע׳ג(‪ ,‬ומהר׳י מרגליות היה דר‬
‫אז כעיר לוקו )שם סי׳ קי׳ר(‪ .‬ובכלל רבני העיר פוזנא היה עוד ר׳‬
‫אברהם בהרזש )שם סי׳ קמ׳ר(‪ .‬ובימיהם בא מארץ עלזאס לארץ‬
‫פולוניא עוד רב גדול ר׳ יחיאל לוריא שמו‪ ,‬אחיו של ר' יוחנן לוריא •‬
‫ומת בבריסק רליטואני‪ .‬ואחריו היה ר' אברהם לוריא כנו‪ ,‬אבי אביו‬
‫של מה״רשל ושאר‪,‬תלמידי חכמים‪ ,‬ער שהגיע ומנו של רבי יעקב‬
‫פולק ‪ ,‬איש אשר רוח התורה גוססה בו להעמיד תלמידים הרבה בתחלה‬
‫היד‪ ,‬עומר על משמרת הישיבה בעיר ואם בישראל פראג‪ ,‬בעת ר'‬
‫אליהו היד‪ ,‬אב בית דין בעיר ההיא )שו׳ת מהר׳ם מפדובר‪ ,‬סי׳ ליה(‪.‬‬
‫ולדברי רט׳א )הגהותיו לספר יוחסין רפוס קראקא דקס׳ר ב׳(‪ ,‬גהג ר׳‬
‫יעקב פולק רבנוחו בפראג עם ר׳ אייוק מרגליות ‪ ,‬וכן כתב ר׳ דוד גאנו‬
‫)צמח דור( והוסיף לאמור שנפטר ר׳ יעקב פולק סביב לשנת ר׳ץ‪.‬‬
‫והוא היה הראשון אשר המציא ברוב שינון הידורו וחריפתו‪ ,‬פלפול‬
‫החלוקים אשר נוהגים אחריו ראשי ישיבות כארצו ומולדתו‪ .‬ור' גדליר‪,‬‬
‫בן יחייא העיד )שה״ק דניא מרפום ויניציאה( שהיה לו לר׳ יעקב פולק‬
‫דברי ריבות עם ר׳ אכרהם מינץ ‪ ,‬ר׳י בפרובה ‪ ,‬וכתבו מרורות וה לוה‬
‫עם יותר ממאה רבנים לכל מערכה ומערכה‪.‬‬
‫ומגדולי תלמידי ר׳ יעקב פולק‪ ,‬הרב ר׳ שכנא‪ ,‬אב״ד דעיר ואם‬
‫בישראל לובלין‪ ,‬הרב ר׳ מענדל פרנק‪ ,‬אב״ד רקהל פוונא‪ ,‬הרב ר׳‬
‫יונה ברכי קלמן‪ ,‬בר פלוגתא ררב שכנא ‪ ,‬והרב ר' יצחק קלויבר‪ ,‬אבי אמו‬
‫של םר‪,‬רש״ל‪ ,‬שהניח אחריו ספר תשובות כיי‪ ,‬והרב הגדול ר׳ מאיר‬
‫קצנאלנכוגן‪ .‬לדברי ערות ה׳ר ישראל ברבי שכנא בתשובתו אל רט״א‬
‫סי' ביר‪ , ,‬לא רצה ר׳ יעקב לכתוב שום דבר זכרון בספר‪ .‬מרוב ענותו‬
‫וחסידותו‪ .‬על כן טעו כל אותם רושמי רשימות ספרים ‪ ,‬ליחס לו פסק‬
‫על עגונה אשר נרפם בפראג עיי שני השותפים כמר שלמה וכמר משה *‬
‫כ׳ץ בשנת שמח׳ו בה׳ לפיק‪ .‬דורשי רשימות האלר‪ ,‬מצאו כתוב בשער‬
‫הספר את וה ‪ :‬״תשובת הגאון מהריר יעקב פולק ‪ ,‬בר' יצחק הלוי וציל‬
‫היר‪ ,‬אחר מתופסי ישיבית במדינת פולוניא״‪ — .‬ורימו בנפשם שהוא הרב‬
‫ר׳ יעקב פולק הראשון ‪ ,‬ואילו עיינו בגוף הספר מצאו כתוב ספירש שרבי‬
‫יעקב פולק השני בעל הפסק היה כחמשים שנה ועיר אחר הרב ר׳ יעקב‬
‫פולק אשר לפנינו ‪ ,‬כי המעשה אשר עליו נור פסק דינו היה בשנת גש׳ם‬
‫לפרט‪ ,‬וכל הרבנים המסכימים ורוחחוטים על הפסק‪ ,‬המה הרבנים‬
‫ידועים בוטן ש״ם הגחלים‪ .‬כר' יהודה ליווא בר בצלאל‪ ,‬ר׳ יוסף בר‬
‫נתן‪ ,‬ר׳ יהונתן בר מרדכי‪ ,‬ור׳ יוסף כר משר‪.,‬‬
 ‫‪-‬‬ ‫‪30‬‬ ‫—‬

‫פרק ב‬
‫יהיה בזה איך שיהיה‪ ,‬מסורת בירי בגי יוגה שראש משפחתם ר׳‬
‫י ו ג ה בר ק ל מן הגזכר‪ ,‬בר פלוגתא דרב שכגא ‪ ,‬כמו שמזכיר ר׳ גדליה‬
‫בן יחייא‪ ,‬גמצא שחי קרוב לשנת חמשת אלפים ושלש מאזת ליצירת‬
‫העולם‪ .‬זר׳ מנחם המכונה מעגרל פרנק‪ ,‬אב״ר רק״ק פוזגא‪ ,‬הגזיכר‬
‫בשלשלת הקבלה ובחלקת מחוקק‪ ,‬היה מכבדו ומגשאו מאד‪ .‬גם שאר‬
‫חכמי ארץ מנשאים אותו כיתר שאת‪ ,‬כפרט ר' קלונימום ירושלמי‪,‬‬
‫חותן מהר׳של‪ .‬והרב מי ה יונה בר קלמן‪ ,‬היה לו בן חכם יפה עיגים‬
‫וטוב רואי ר׳ קל מן שמו‪ ,‬הוא הרב הפרוש מכל תענוגי העולם‪ ,‬ונמשך‬
‫בכל הנר‪,‬גותיו ועניניו אחר רעת המקובלים‪ .‬והוא היה הכירו של הרב‬
‫מנחם בן ה״ר יצחק‪ ,‬הנקרא ר׳מענרל‪ ,‬ר׳ אביגדור; אשר כסוף ימיו‬
‫הופיע אור תורתו בקראקא העיר ‪ ,‬מקום משכן כבודו של ר׳ קלמן ב׳ר‬
‫יונה ב״ר קלמן אשר לפנינו‪.‬‬
‫פרי לצדיק ר׳ קלמן‪ ,‬בן משכיל ונכון דעת ר׳ י ו נ ה ה ש נ י ‪ ,‬אשר‬
‫שמו הטוב בצלוחית של פלייטון‪ ,‬הולך וגדל ער מאר‪ .‬ושם אשתו‬
‫אינלה‪ ,‬בת הרב ר׳ נפתלי בר משה אפרים‪ ,‬המכונה ר׳ הירש שור‪,‬‬
‫שהיה אב״דק לובלין ואח״ב כבריסק רליטואני‪ .‬היא הוליד לו אח ר׳‬
‫אפרים נפתלי הנקרא ר׳ הירש ‪ ,‬על שם אבי אמו ר' הירש שור הנובר‪,‬‬
‫מרביץ חורה בעירבריסק הגוברת‪ .‬ונמשח תחתיו בנו ר׳יעקב מטשוכחי‬
‫המעיינים ומעיר‪ ,‬כריסק נתקבל לאכ״ר בלובלין‪ ,‬ועל שם העיר הזאת‬
‫נקרא שמו בישראל ר בי יעקב מ לו ב לי ן‪ .‬הוא ר' יעקב בר אפרים‬
‫נפתלי‪ ,‬אשר בחב בשנת שצ״ג פה לובלין‪ ,‬תשובה יקרה על עגינה‬
‫והנה כחובה על חשובות הגאונים כתראי ‪ ,‬סי׳ כיו‪ .‬הוא ר' יעקב בלא״א‬
‫מרו' אפרים נפתלי ז״ל הנקרא ר' הירש ‪ ,‬אשר נתן הסכמה פה לובלין‪,‬‬
‫על ספר קול יד‪,‬ודה‪ ,‬דפוס פראג שנח ת׳א‪ .‬גם נמצא שסו בראש ספר‬
‫וכחן לר׳ יצחק בר נח כהן שפירא‪ ,‬עם שמות הרבנים המסכימים‪,‬‬
‫יעקב בלאיא מהו׳רר אפרים נפתלי ז׳ל הנקרא ר׳ הירש‪ ,‬אב׳ר רבריסק‪.‬‬
‫וזה חשובה לדברי חכם אזולאי‪ ,‬שהעיר )ערך מהר״י העשיל(‬
‫בשם בגו ר׳ אברהם שהלך בשליחות מצוה לקראקא‪ ,‬שאביו של ר׳‬
‫יעקב מלובלין ר' העשיל שמו‪ ,‬ומביא מעשה שהיה שבעיר קראקא‬
‫שהיו צריכים רב‪ ,‬כי האכ׳ר ר׳ נתן שפירא‪ ,‬היד‪ .‬וקן מאד‪ ,‬ושאלו‬
‫ממנו בעצתו ינחם‪ ,‬והשיבם לקבל עליר‪.‬ם ר׳ העשיל‪ ,‬אבי ר׳ יעקב‬
‫מלובלין‪ .‬ובמקום אחר )ערך מהר״ם איסרליש( מביא בשם בנו הגובר‬
‫שראה בעיניו קבורת ר' העשיל זה‪ ,‬וקנו בן המפורסם מהר׳י העשיל!‬
 ‫—‬ ‫‪31‬‬ ‫—‬

‫כל הדברים האלה אינם אלא דברי טעות כי ר' העשיל אביו של ר׳‬
‫יעקב מלובלין‪ ,‬לא היה ולא נברא‪ .‬גם ר׳ נתן שפירא לא היה זקן מאר‪,‬‬
‫כי מת בן מ״ח שנה‪ .‬ויהיה טעות זה כשאר טעיות אשר העיר ■עליהם‬
‫ר' אברהם אזולאי שראה עין בעין כקראקא‪ ,‬מצבת רמ״א שכתב עליה‬
‫כלשון זה‪ :‬״ביום ל*ג לעומר‪ ,‬שנת של״ג‪ ,‬בן ל׳ג שנה‪.‬״ ורמ׳א מת‬
‫שנת של״ב‪ ,‬קרוב לחמשים שגה‪ .‬וקבורת ״הגאון טהר״ר ליווא ורמות‬
‫אריה על קכרו‪.‬״ ור׳ ליווא נקבר בפראג‪.‬׳‬
‫והנה בעל עמודי העבודה )ערך ר׳ צבי הירש כר אריה ליב(‪,‬‬
‫הוסיף על דברי טעיות האלד‪ .‬כהנה וכהנה‪ .‬שר׳ העשיל שלא היה‬
‫ולא נברא ‪ ,‬הוא ״ר' העשיל צורף ‪ ,‬תלמיד המקובל ר׳ נתן שפירא בעל‬
‫״מגלה עמוקות ואחרי מות ר׳ נתן שפירא בר שלמה רבו )י׳ג מנחם‬
‫״של״ז(‪ ,‬נתקבל הוא על כסאו לאב״ד בקראקא‪ .‬והוא הוליד את ר'‬
‫״יעקב מלובלין וכו‪ ".‬אין צריך כלי קרב הרבר‪ ,‬לכבוש מבצר בנין‬
‫הספור הזה‪ .‬ר׳ נתן שפירא בר שלמה לא מת י״ג מנחם של״ז‪ ,‬כי‬
‫אם י׳ג מנחם שצ׳ג; ממלא מקומו לא היה ר׳ העשיל צורף‪ ,‬כי אם‬
‫ר׳ יואל סירקש בעל הב׳חז ור' חעשיל צורף לא הוליר את ר׳ יעקב‬
‫מלובלין‪ ,‬שהיר‪ ,‬ימים רבים לפניו‪ ,‬גם שם אביו לא ר' העשיל שמו‪ ,‬כי‬
‫אם ר׳ אפרים נפתלי שמו‪ .‬ומדי דברי משגיות ר׳ אליעזר ליזר לאנרסהוטה‬
‫אורות ר' יעקב מלובלין‪ ,‬לא אוכל להתאפק מלהזכיר טעות אחר מר׳‬
‫צבי הירש ערלמאן‪ ,‬שעלה ברעתו שר׳ יעקב ‪ ,‬שהיה כשנת שצ״א אב*ר‬
‫בבריסק‪ ,‬כאשר זכור אזכור בפרק הבא אחר זה‪ ,‬הוא ר יעקב שור‬
‫מחבר חרושי מסכת מנהררין‪ ,‬הנרפסים באמשטרדם שנת חנ״ג‬
‫)גדולת שאול‪ ,‬דל״ר(‪ ,‬אשר גם הוא היה בסוף ימיו אב״ר בבריסק‪.‬‬
‫כי ר׳ יעקב ב׳ר אפרים נפתלי לחור‪ ,‬זר׳ יעקב ב׳ר אפרים ולמן שור‬
‫לחור‪ .‬ושניהם באים בתשובות הגאונים בתראי‪ ,‬ר' יעקב בטהו׳רר‬
‫אפרים נפתלי ז׳ל‪ ,‬פה לובלין‪ ,‬סי׳ כ׳ז‪ ,‬ור' יעקב במהו׳רר אפרים שור‬
‫'‬ ‫המכונה זלמן ז״ל‪ ,‬פה לויצק‪ ,‬סי׳ מ׳ר‪.,‬‬
‫וכבר נפל בזה הטעות‪ ,‬בעל הטעות ידוע‪ ,‬והוסיף עליו עור טעות‬
‫אחר בספרו דף רצ׳ט‪ ,‬שר׳ יעקב ב״ר זלמן שור )ר׳ יעקב במהו״רר‬
‫אפרים שור המכונה זלמן(‪ ,‬כתב הסכמה לספר וכחן לר׳ יצחק בן‬
‫נח )ר' יצחק בר נח כהן שפירא(‪ ,‬מה שלא נמצא ולא היד‪ .,‬על‬
‫הכלל מר‪ ,‬שכתב שם על ספר וכחן‪ ,‬אינו אלא טעות‪ .‬כאשר הראיתי‬
‫בטוב טעם ורעת בתולדות המחבר ר׳ יצחק במהו״רר נח כהן שפירא‪,‬‬
‫נכר הרב ר׳ יצחק כהן שפירא‪ ,‬הנהרג תחת עיר לוקבא‪ ,‬הנזכר‬
‫בצמח דוד‪ ,‬שנת של״ז לאלף הששי‪.‬‬
 ‫‪32‬‬ ‫—‬

‫פרק ג‬
‫‪bv‬‬ ‫אחרי אשר נלותי מעל בני י ו נ ה ‪ ,‬חרפת האשמות הגדולות‬
‫ארבעה מחברים הנזכרים‪ ,‬אשר אהד חכם‪ ,‬וא»חר רשע‪ ,‬ואחד תם‪,‬‬
‫ואחד שאינו יורע לשאול ‪ ,‬אשוב אל קורותם ותולדוחם‪ .‬ר' יעקב מלובלין‬
‫נהג רבנוחו בעיר אשר שמה נקרא עליו‪ ,‬ער יום מותו‪ ,‬סביב לשנת ת׳ר‪.,‬‬
‫מלפנים היה‪ ,‬כאשר כבר זכרנו‪ ,‬אב׳ר בכריסק‪ .‬ובעל ח׳י במגלת‬
‫איכה דכ״ח‪ ,‬סיפר מטנו שבשנת שצ׳א בהיותו מתגורר כבריסק אצל‬
‫בנו ר' ליוואי‪ ,‬ביקש הרב ר׳ יעקב אב״ר ור׳ם‪ ,‬מאנשי קר‪,‬לתו לכבד‬
‫אותו ברחש‪ ,‬וייטב הרכרבעיגיר‪.‬ם ויעשו כן‪ .‬והוא ר׳ יעקב היד‪ ,‬מגדולי‬
‫המעיינים ובעל בקיאות‪ ,‬יודעי דת ודין ונתיב חכמה‪ .‬גריל שטו בעיני‬
‫רבני דורו אשר בבדו אותו בתו<^ר•‪ .‬ר בן של כל בני ה ג ו ל ה ‪ ,‬יען‬
‫שהעמיד חלמירים הרבה‪ .‬ומר׳ יעקב פולק ער ר׳ יעקב מלובלין ‪ ,‬לא‬
‫קם ביעקב באר׳ן פולוניא‪ .‬וזכה לראות בנו תפארת הרבנים מהו׳‬
‫יושע ה ע ש י ל ‪ ,‬מחזיק תחתיו בישיבת לובלין‪ .‬גם זכה ליתן את בתו‬
‫'‬ ‫לארם רשום‪ ,‬ר׳ בניטן וואלף ב״ר יעקב‪ ,‬לאשה‪.‬‬

‫אכיר הרועים הרב הטוכהק מהור״ר י ו ש ע ה ע ש יל הנזכר‪ ,‬היה‬

‫בשנת ת'ד‪ ,‬ראש ישיבר‪ ,‬בלובלין‪ ,‬כאשר יראה הקורא מהסכמתו אשר‬
‫כתב לספר אמרות טהורות‪ ,‬בזמן שאביו ר' יעקב עודנו חי עלי ארץ‪.‬‬
‫אך לתקיפת השנה הזאת‪ ,‬כאשר הסכים על ספר שפתי כהן על יורד‪,‬‬
‫דעה‪ ,‬רפוס קראקא שנח ח*ו‪ ,‬כבר מת אביו ר׳ יעקב‪ ,‬כי חתום שטו‬
‫עליו‪ ^:‬״יושע העשיל בלא״א הגאון מהור׳ר יעקב ז צ' ל‪ ' .‬המחבר ספר‬
‫הזה‪ ,‬ר׳ שכחי כהן‪ ,‬היד‪ ,‬תלמיד סוכהק מר' העשיל דילן‪ ,‬ומזכירד‬
‫לשם ולחהלר‪ ,‬בספרו הנזכר‪ ,‬סי׳ ל׳ר‪ .,‬נ’ז‪ ,‬מ׳ח וסא צ״ח‪ .‬ויהי כעת ר‪,‬צרר‪,‬‬
‫לישראל במלכות פולוניא בשביל מלחמות הריקים בשנת ח׳ח ות׳׳ט‪,‬‬
‫ברח למדינת מוראביא‪ ,‬ומשם נסע לחצר המלכות כעיר וינא לבקש שם‬
‫עור נגד צורר יהודה בארץ מולדתו‪ .‬וישב שם ימים אחרים וישוב‬
‫לארץ פולוניא‪ ,‬ויבוא לעיר בריסק דליטואני‪ .‬בעיר הזאת נאספו שרירי‬
‫חרב ואבדן‪ ,‬אשר נתנו כהנח הרבנות על שכמו‪ .‬ושם כתב חשובה ברח‬
‫ודין כשנת ח׳י‪ ,‬והנה כתובה על חשוכות גאוני בתראי‪ ,‬סי׳ ז'‪ ,‬עם‬
‫שתי חשובות אחרות ממנו‪ ,‬סי׳ ה׳ וסי׳ ו׳‪.‬‬

‫ויעברו עליו בעיר בריסק ימים ‪,‬ן‪.‬שנים ‪ ,‬עד אשר נתקבל לאביד בעיר‬
‫קראקא‪ .‬שם התאזר חיל להקים חלמירים חרשים למלא מקום תלמידים‬
‫ישנים אשר נפלו בימי הרג רב בשעת המלחמה ובשעת הגזרר‪ .,‬ככה‬
 ‫—‬ ‫‪83‬‬ ‫‪-‬‬

‫עשה כל ד‪.‬יםים עד יום מותו‪ ,‬ביום א' כ׳ ימים לחודש השרי‪ ,‬שגה‬
‫תכ׳ד לפרט קטן‪ .‬וזה כתב מצבתו‪ ,‬אשר ר‪,‬ציבו לו על קברו בביס‬
‫‪,‬‬ ‫החיים דק״ק קראקא‪:‬‬

‫פה נטמן ונגנז‬

‫ארון הקודש צדיק יסוד עולם‬
‫הרב במהודר העש י ל ר׳ם ואב*ד דק׳ק קראקא‬ ‫•‬
‫בן הרב הגדול רבן של כל בני הגולה‬
‫מהודר יעקב דל דט ואב״ד דק״ק לובלין‬
‫א׳ ך׳ תשרי תדר לפ׳ק‬
‫מצאנו וראינו שחבר הרב יושע העשיל ח ר ו ש י ה ל כ ו ת על התלמוד‪,‬‬
‫ויצאו לאור בדפוס‪ ,‬חרושיו על שלשה'בכות‪ ,‬ב*ק‪ ,‬ביב‪ ,‬וב"מ‪ ,‬על‬
‫ירי אחד מתלמיריו‪ ,‬ר׳ אהרן אכרהם אבצא שמו‪ ,‬המכונה ר׳ אהרן‬
‫קלניקרמאוקריינא ‪ ,‬וזה שם הספר‪ :‬ת ו ל ד ו ת א ה ר ן ‪ ,‬פה לובלין‪ ,‬שנת‬
‫חמ׳ב בתמונת קוא^רטו‪ ,‬ל״ט דפים‪ .‬וחור ונדפסו חרושי הלכות^האלה‪,‬‬
‫פעמים ושלש‪ ,‬פה אובינבאך שנת תפיג‪ ,‬פה פרנקפורט דמיין‪ ,‬שנת‬
‫תפ׳ ה‪ ,‬ופה אוםטרר‪,‬א שנת תקנ׳ד‪ ,‬כולם בתמונת אוקטאפו‪.‬‬
‫באורי חושן המשפט‪ ,‬לר‪.‬רב העשיל‪ ,‬נמצא בכתב יר באוצר ספרי‬
‫ר' דור אופנהיים‪ ,‬סי' תקע״ט למספר ספריו‪ ,‬בתמונת קוארטו‪ ,‬בקיית‬
‫ספר אוקספורד‪.‬‬
‫ח ר ו שי הג*מ יעקב ו ב נ ו ה ג ׳ ט ה ע ש י ל על י״ד‪ ,‬אה״ע וחור‪*.‬מ‪,‬‬
‫עם הסכמת ר׳ דור אופנר‪.‬יים מי׳ג כסלו תס׳ו‪ ,‬אצור באוצרות חיים‬
‫סי' רנ״ב‪ ,‬בקרית ספר הנזכרת‪.‬‬
‫עור מצאנו שכתב הרב העשיל אשר לפנינו‪ ,‬מלבר אותן התשובות‬
‫אשר זכרנו למעלה‪ ,‬אשר שחים מהם היו כתובות אל מהר״ם מוילנא‪,‬‬
‫עוד שתי חשובות אחרות להרב מכריסק‪ ,‬והנה כתובות בסוף ם׳ עמודי‬
‫שטים לבית הלוי‪ ,‬דפוס פראג שנח חקנ*א‪.‬‬
‫בין גדולי תלמידיו יש למנוח ר' דור הלוי‪ ,‬בעל טורי זהב‪ ,‬ור׳‬
‫שמואל קאידנובר‪ ,‬בעל אנזונח שמואל‪ ,‬ר׳ ישראל עלקושר )חכורי‬
‫לקוטים כהקדמה(‪ ,‬וכנו ר' שאול אשר הלך בעקבותיו ומלא מקומו‬
‫בבריסק וכקראקא‪ .‬ונתחתן ר׳ העשיל לר׳ זכריה מענדל השני‪ ,‬בעל‬
‫מחבר ספר באר היטב על י״ר וח״ם‪ ,‬ולקח בתו לר׳שאול בנו הנזכר‪.‬‬
‫‪5‬‬
 ‫—‬ ‫‪34‬‬ ‫—‬

‫ר׳ ש א ו ל ב ה ר ב ה ע ש י ל ל ב י ח בני י ו נ ה ‪ ,‬נהג רבגותו בבריסק‬

‫דליטואגי בשגה תנ׳ב‪ ,‬כאשר יראה הקורא בראש ספר טגן אברהם‪,‬‬
‫דפוס דוהרגפורט‪ .‬ויהי בשנת תנ׳ט ‪ ,‬ויקומו כני קיאקא ויבחרו אותו לרב‬
‫ומורה עליהם )עיין הסכמתו לספר שם שמואל(‪ .‬ובשנה הזאת י צ א‬
‫שמע ר׳ יהורה חסיד בארץ פול וגיא ‪ ,‬ויכתוב על אודוחו ר׳ שאול לחכם‬
‫צבי באלטוגא )תורת הקגאות דף כ׳ז(‪ .‬ויעברו על ר׳ שאול בקראקא‬
‫שבע שנים‪ ,‬ויהי בשנה השמינית‪ ,‬הוא שגת התסיז ליצירת העולם‪,‬‬
‫ותקראהו עדת האשכנזית באמשטרדם להיות לה לאב״ד ור׳ם• ויקס‬
‫שאול וילך אל המקום ההוא ‪ ,‬ויבא לעיר ברעםלא‪ .‬ויואל לכתוב ש ם‬
‫הסכמה על ספר עיר בניטן‪ ,‬חלק שגי‪ .‬והוא זקן בא בימים‪ ,‬חלוש*‬
‫וחולה מטרה נסיעתו לאמשטרדם‪ ,‬וימת בדרך בטרם הגיע אל מחון‬
‫חפצו בארץ הולאנד‪.‬‬
‫הרב הלוה השאיר אחריו שני בנים חכמים מורי הוראה בישראל‪,‬‬
‫ר׳ יושע העשיל‪ ,‬אב׳ד ורים פ׳ק וילגא‪ ,‬ור׳ אריה ליב‪ ,‬אכ״ד ו ר׳ ס‬
‫ר׳ק אמשטרדם ‪ ,‬אשר על שניהם אשים דברי כפרק ד' אשר לפני‪.‬‬

‫פרק ד‬
‫הנה אנכי נותן לפניך עתה דברי ימי חיי הרב ר׳ יהושע העשל‪,‬‬
‫אב׳ד ור״מ רעדת קדושה רלנא‪ ,‬אשר אמרת לי שאתה נקרא על ששן‬
‫ר׳ יהושע העשל‪ .‬הגדול בכבוד שטו מוהר״ד י ה ו ש ע ה עש ל כהר^‬
‫הגאון ר׳ ש א ו ל ל בי ת ב ני י ו נ ה ‪ ,‬נולד לאביו האכ״ד נודע בשעריכן‬
‫שמו‪ ,‬בעיר כריסק‪ ,‬בעת שישב שם על כסא הוראה‪ .‬ומנעוריו הגדיל‬
‫לעשות בתורה וחכמת ישראל ‪ ,‬עד שנתקבל לאב׳ד ור׳ט בעיר ואס‬
‫ביהודה וילנא‪ .‬ושם ישב כל ימיו ער יום מותו‪ ,‬יום כ׳ו לחודש אלול‬
‫שגת החק״ט לבריאת העולם‪ .‬ומצאתי כחוב שקרובו החכם שלמה כן‬
‫אהרן הטרוקי סיפר ממנו ‪ ,‬שבהיותו בקרית רב וילגא בשנת חק׳א פג׳ן*‬
‫פעם אחת ברחוב היהודים‪ ,‬בעת שיצא מבית הכנסת‪ ,‬האב׳ד המופלג‬
‫כמהור״ר י ה ו ש ע ה ע ש ל ‪ ,‬בן הגאון היקר כמהור״ר שאול‪ .‬וקדס‬
‫פניו הרב בחידה הזאת‪:‬‬

‫ראשית שמך ואחריתו׳‬

‫טהר כביתך לעשותו!‬
‫והנותר באמצעיתו׳‬
‫תבון ליראי ה׳ שתותו‪.‬‬
 ‫—‬ ‫‪35‬‬ ‫—‬

‫והוא שלמה‪ ,‬השיב לו תוך כדי דבור בחידה אחרת‪ ,‬זו נוסחתה‪:‬‬
‫גזרתך אקיים׳‬
‫שטך הראשון אהסך ואסיים;‬
‫וכשיעור שטי או שמך השני ׳‬
‫תמצא הכל מוכן על שולחני‪.‬‬
‫פתרון החידות האלה זהו‪ :‬החירר‪ .‬האחת מיוסדת על שם ש ל ט ה‬
‫אשר האוח הראשון והאות האחרון מלת שה‪ ,‬והנותר באמצעיתו‪ ,‬למ׳ד‪,‬‬
‫מ׳ם‪ ,‬גימטריא יין‪ .‬החידה הש!ית כוונתה על השמות יהושע ה ע ש ל‪.‬‬
‫כשחהפוך השם הראשון תמצא מלח עשויה‪ ,‬רצה לומר השה כבר‬
‫עשויה ומוכנת‪ .‬השם ש ל ט ה בגימטריא ש ע ה וכן השם ה ע ש ל עולה‬
‫ל ש ע ה למפרע ‪ ,‬והרצון בו כי כשעור שעה ימצא הכל מוכן ומתוקן לסעודה‪.‬‬
‫גם אחי ר׳ יר׳ושע העשל‪ ,‬הרב א ר י ה ליב לבית בני יונה‪ ,‬היה‬
‫מנעוריו איש מבין ובעל חורה‪ .‬ויחן לו הרב הגרול חכם צבי את בתו‬
‫מרים לאשה‪ .‬ובעצת חמיו הנכבד‪ ,‬נתקבל ר' אריה ליב לרב וטורר‪,‬‬
‫הוראה בערת ישרון רישא‪ .‬ושם ברישא העיר הסכים בשנת פד׳ח‬
‫על הדפסת ספר ח ו ל ד ו ת י ע ק ב מר׳י איילנכורג‪ ,‬ובשנת תפ׳ז על‬
‫ח ו מ ש ע ם ג ׳ ח ר ג ו מ י ם רפוס דיהרנפורט‪ .‬אח׳ב נבחר לרב אביר בקר׳ל‬
‫גלוגא רבתי‪ ,‬גם קבל הרבנות ההוא‪ ,‬אך לא הלך שטה‪ ,‬כי באותן‬
‫זמן‪ ,‬שנת ת׳ק‪ ,‬נקרא לעמוד בראש עדת ישראל בלבוב והגליל‪ ,‬ועלה‬
‫כלבו להחזיק בוה וגם מזה לא יניח ירו‪ ,‬לשכון בלבוב ולהנהיג משם‬
‫רבנוחו בגלוגא‪ .‬ובכל חתימות ידו באותו זמן חותם‪ :‬ח ו נ ה פ ה ל בו ב‬
‫ו ה ג ל י ל ו מ צ ׳ פ ב ק י ק גל ו ג א ר ב תי )עיין הסכמוחיו על ספרי נצח‬
‫ישראל‪ ,‬משנה חורה לרמב׳ם וכו׳(‪ ,‬אך לא עלה בידו‪ .‬ויחןפגיואל עדת‬
‫אשכנזים באמשטרדם‪ ,‬ששם היה ישב על בם הוראה חמיו חכם צבי‪,‬‬
‫ושמות פרנסי הקר‪,‬לר‪ ,‬לרב א ב׳ד‪ ,‬בריח תמוז ח׳ק‪ ,‬ויעתק אהלו מלבוב‬
‫וילך ויבוא שטה למחוז חפצו‪ .‬אך גם שם לא מצא מנוחה‪ ,‬כי רצה‬
‫לעמוד בראש הקהל פראג‪ ,‬וכבר חתם את עצמו‪ :‬הרב אב״ד של‬
‫קהלה הזאת‪ ,‬אך לא נעשה עצתו בשביל המחלוקת אשר היה לו עם‬
‫הרב המפורסם ר' יר‪.‬ונתן אייבשיטץ‪ .‬וימת שבע רוגז‪ ,‬בליל שביעי‬
‫של פסח שנח חקט׳ו ‪ ,‬ויקבר ממחרת היום ‪ ,‬יום אחרון של יום טוב‪.‬‬

‫פרק ה‬
‫הנה ידעת שכני יונה לא משפחת סופרים הם‪ ,‬זרק מעט כתבו‬
‫מתורתם וחכמתס זכרון בספר ובפרט הרב אריר‪ .‬ליב‪ ,‬שאפילו אגרות‬
 ‫—‬ ‫‪36‬‬

‫ע ד ר׳ יהונתן אייבשיץ לא כתב‪ ,‬בי אם בנו ר׳ צבי הירש )שפת‬

‫אמת ולשון זהורית רף כ״ג(‪ .‬אך נדפסו ממנו ב׳ דברי פלפול ב ם׳‬
‫בניך אריאל‪ .‬הרצ׳ה הזה היה בנו השני של רא׳ל‪ ,‬בי בנו הראשון‬
‫היה שטו רבי ש א ו ל ‪ ,‬מורה הוראה בעיר רוכנא רבתי‪ .‬הנכבד ומהולל‬
‫הלזה‪ ,‬נולד בעיר רישא בשנת תע׳ז‪ .‬בעודנו נער הנכו אביו למלאכתו‬
‫מלאכת התורה והעבודה‪ ,‬וגם עשה פרי קורש עד שנתקבל לרב‬
‫ומורה בלאקשש ואח־כ ברובנא רבתי‪ .‬בהיותו בן שלשים ושמונה שנים ‪,‬‬
‫מת אביו וזכה לישב על כמאו אחריו בעדת אשכנזית באמשטרדם‪.‬‬
‫ויהי אחרי שרת אח אחיו כהנת רבנית כשלשים וחמש שנים‪ ,‬וימת‬
‫שם בשיבה טובה בן שבעים ושלש שנים‪ ,‬ביום שבת לעת ערב‪ ,‬שבעד‪,‬‬
‫בתמוז שנת חק*ן‪ .‬ויקבר למחרתו יום א׳ בהספד רב ויציבו על קברו‬
‫המצבה הזאת חרוז עליה‪:‬‬
‫בנין אריאל‬
‫פ״נ‬
‫אדט״ו הרב הטפורסם טהור׳ר שאול זצלה׳ה‬
‫בן אדט״ו טוהר״ר אריה לי ב זצלה״ה‬
‫בעל המחבר ספר חדרי תורה ובית תלמוד הנכללים‬
‫כבנין אריאל‬
‫בן ל״ח שנים היה שאול במלכו על כסא אבותיו נ״ע‬
‫פה קהלתינר‬
‫ונפטר בשיבה טובה בן ע״ג שנים ש״ק לעת מנחה‬
‫ונקבר למחרתו יום א׳ ח׳ תמוז ותהי הטשר׳ה על שכמו לפ״ק‬
‫ת נצב״ח‬
‫הספר ב ני ן א ר י א ל הנזכר בכתב המצבה‪ ,‬הוא חמ ר בשני חלקים‬
‫אשר נדפס כאמשטרדם שנח חקל׳ח כתמונת פוליו‪ .‬ונמצא מן המחבר‬
‫איזה פסקים כשו׳ח ז כ רו ן י ו ס ף ‪ ,‬חלק א״ח סי׳ י׳ט‪ ,‬וחלק ח׳ס סי׳ ב׳}‬
‫בספר או ר ה י ש ר ‪ ,‬וכן בשו׳ת נודע כיהודה מ־ח‪ ,‬אור ישראל‪ .‬לשון‬
‫זהב וכו׳‪ ,‬מכולם נראה שהיה רבי שאול לבית בני יונה דילן ‪ ,‬איש חכם ובעל‬
‫סברא‪ .‬עור זאת היה רבי שאול‪ ,‬כמו אחיו ר׳ צבי הירש‪ ,‬משורר ופייטן‪ .‬ויש‬
‫בבית מדרשי‪ ,‬מחברת אחת קטנה‪ ,‬ר׳ רפים בתמונת קוארטו‪ ,‬וזה שמו‬
‫בשער המחברת‪ :‬״ שי ר ו ת ו ח ו ש ב ח ו ח ‪ ,‬לאל אי‘ הי הרוחות‪ ,‬שיאמרו‬
‫אחר תפלח מנחה ביום שבח קודש‪ ,‬כ׳זלחדש ארר חקכ׳ו‪ ,‬ולמספרם‬
‫‪ 8‬מארט ‪ , 1766‬ב ק ה ל א ש כ נ ז י ם ש ב א מ ש ט ר ד ם י ע ׳ א ‪ ,‬והיא‬
 ‫—‬ ‫‪37‬‬ ‫—‬

‫יום מלאת שמונה עשר שנה י למעלת אדונינו שלשלה היחם המהולל‬
‫המרומם ו ו י ל ל ע ם ה ח מ י ש י פ ר י נ ץ מן אראניע ונאסוי שר צבאות‬
‫בים וביבשה ד ש ב ע מ ד י נ ו ת ה א ל ו י ר' ה‪ .‬יסר אדוניני מורינו‬
‫ודבינו הגאון הגדול המפורסם מהודד׳ר ש א ו ל נ ד ׳ ו ‪ ,‬א ב ׳ ד וד״ם‬
‫דקהלחינו‪ .‬ובהסכמת האלופים קצינים פרנסים וג*צ יצ״ו‪ ,‬נדפס‬
‫באטשטררם בכית כהר׳ר י ו ס ף ‪ ,‬כהר׳ר י ע ק ב ‪ ,‬וכהר׳ר א ב ר ה ם‬
‫בני כהר׳רשלמה פרופס כ״ץזצ׳ל בשנת כ׳ מברכיו י ו ר ש ' ו ארץ לפיק‪.‬״‬
‫ר׳ צבי הירש הנזכר‪ ,‬אחי ר׳ שאול והבן השני של אריה ליב‪ ,‬יצא‬
‫לאור עולם ברישא שנת תפ״א‪ .‬ומנעוריו דבק באבותיו ולא עזב אותם‬
‫כל הימים שהיו חיים עלי ה<זדמה‪ .‬מרישא הלך עם אביו לעיר לבוב‪,‬‬
‫ומעיר לבוב לעיר אמשטרדם‪ ,‬והיה סופר אביו כל הימים ובן ארבעה‬
‫ושלשים היה ר' צבי כאשר מת אביו בשנת תקט״ו‪ ,‬וילך במצות דורו‬
‫אחי אמו‪ ,‬הרב המפורסם יעביץ‪ ,‬לארץ אנגליטירא‪ ,‬ויהי שם לרב‬
‫ומורה לעדת אשכנזים בלונדרש הבירה ‪ ,‬וישב שם על כס ההוראה עד‬
‫שנח חקכ׳ר‪ .‬בשנה הזאת נתקבל לאכ׳ד כעיר הלברשטט והמרינה‪,‬‬
‫ומדי עברו לבוא לארץ אשכנז דרך ארץ הללאגר‪ ,‬בחב הסכמה על‬
‫ספר ש נ ו ת ח י י ם וחתם שמו בזה הלשון‪ :‬פ ה ק״ק א מ ש ט ר ד ם‬
‫י ע ׳ א ‪ ,‬יום ו׳ ע ש ׳ ק ז ׳ ך ת מ ו ז ח ק כ ׳ ר ‪ .‬ה ק ט ן צבי רוירש‬
‫ה ע ו מ ד ע ל י ד רך ו מ צ פ ה ל ק ׳ ק ה ל ב ר ש ט ט ז ה מ ד י נ ה י ע׳ א‪.‬‬
‫בעיר הלברשטט הנהיג רבנותו כתשע שנים עד שנקרא לבא לעיר‬
‫ברלין בשנת חקל״ג‪ .‬שם עמר על התורה ועל העבודה ז׳ך שנים ויגוע‬
‫ויאסף אל עמיו בן ע״ט שנה‪ ,‬ביום ב' ד' אלול‪ ,‬ונקבר למחרתו יום‬
‫ג׳ ה' אלול התק׳ם ליצירת העולם‪.‬‬
‫את הרשום ברבר מצבתו שהיה רועה צאן קדשים כקהל ישראל‬
‫מגרדים‪ ,‬אמת אגיד ולא אכחד שאינו אלא טעות‪ ,‬כי הנר‪ ,‬לפני‬
‫״ א ג ר ו ת מהחכם הכולל המפורסם בעולם מהור״ר משה ד ע פ א זצ׳ל‬
‫מברלין״ עם הערות לתורני אחר אל״ם שמו ‪ ,‬ושם דף י״ב וי׳ג נמצאו‬
‫שתי אגרות לר' צבי הירש בעוד היותו בעיר הלברשטט‪ ,‬בראשונד‪,‬‬
‫חתם שמו‪ :‬״הקטן צבי הירש החונה פה ק״ק ה״ש והמדינה יע*א‬
‫ו ע ת ה נ ה נ ו ל א ו ר ו ב ב ר ל י ן ה ב י ר ה ‪ .‬״ נמצא שבא רצ׳המר‪.‬לברשטט‬
‫לברלין‪ ,‬ומלונרריש בא‪ ,‬כמו שזכרתי למעלה‪ ,‬להלברשטט‪ ,‬וקודם לכן‬
‫לא היה לו שום רבנות‪ — .‬התורני אל׳ם הנזכר‪ ,‬היה מחותנו של ר׳‬
‫צ״ר‪ ,,‬ובדף ר׳ ממחברתו‪ ,‬יכנה אוחו‪ :‬״הרב המאה״ג הגאון המובהק‬
‫בברלין מר‪',‬ו צבי הירש נר׳ו מ מ ש פ ח ת ת א ו מ י ם ‪ .‬״ וזה אינו אלא‬
‫טעות שיצא מלפני אל׳ם‪ ,‬מעולם לא היה ר׳ צ׳ר‪ .‬מ מ ש פ ח ת ת א ו מ י ם‪,‬‬
 ‫—‬ ‫‪38‬‬ ‫—‬

‫כי אם מ ט ש פ ח ם בני י ו נ ה ‪ .‬אך בעכור שנהג מנהג האשכנזים‬

‫שרגילים היו לבל יחס עצמם כשם משפחחם כלל‪ ,‬לא נודע יחוסם‪,‬‬
‫זה אמר בכה וזר‪ .‬אמר כבה‪ .‬ובשביל המנהג הרע הזה כמעט נשכחו‬
‫שמות המשפחה ‪ ,‬וכל איש יהודי אשבנזי לקח לו שם אביו ליחס ולכנות‬
‫בו‪ .‬צא ורא‪.‬ה הרב המפורסם יעביץ‪ ,‬ששם משפחתו ז ק‪ ,‬קרא את‬
‫עצמו הי רש ל על שם אביו ר׳ הירש‪ ,‬ור׳ צבי הירש אשר לפניו‪,‬‬
‫כנה את עצמו ל י ב ל או ליכין על שם אביו ר' ליב ‪ ,‬ובנו שלטה קרא‬
‫את עצמו ה י רש ל על שמו הירש וכו׳‪.‬‬
‫מלבר השתי אגרות הנזכרות‪ ,‬נמצאה עוד אגרת מר' צבי הירש‬
‫אל אחיו רבי שאול‪ ,‬בספר שפ ח‪.‬א מ ת ולשון זר‪,‬ורית‪ ,‬דף כ׳ב נגדר'‬
‫יהונתן אייבשיץ‪ .‬גם כספר בנין אריאל לאחיו ר' שאול‪ ,‬יש תשובה‬
‫ממנו נגד ספר אחד )ספר נודע ביר‪.‬ורר‪ (.‬שהותר בו הגילוח בחול‬
‫המועד‪ .‬עור נמצא בספר ההוא‪ ,‬איזד‪ .‬חרוזים מהרב דברלין‪ ,‬כי בנעוריו‬
‫ד ‪ a‬עסק הרבה בפרק השיר‪ ,‬כמו שכתב באגרות אל התורני אל׳ם‬
‫ואלה דבריו שם )אגרות רמ״ד‪ ,‬אגרת שמינית(‪ :‬״ואתה כני‪ ,‬אחזת‬
‫כסנסני המליצה להרחיב פה ולהאריך לשון‪ ,‬במשפט כחור בילדותו‪,‬‬
‫כאשר גם אתי היתר‪ ,‬מאז‪ ,‬ושלחחיה לנפשה‪ ,‬כי לא יכולתי לחת לה‬
‫שארה ועונתה‪ ,‬גם כי כיח מחשבתי קטן מהכיל אותה‪ ,‬ואת אחיותיה‬
‫הנדולר‪ ,‬ממנד‪ ,‬וקטנה ממגר‪ .,‬הגדולה‪ ,‬זאת חורת העולה‪ ,‬היא העולר‪,‬‬
‫על כלנה‪ ,‬ולה תאות כתר מלוכה‪ ,‬בה תמצא הנפש‪ ,‬בתי חופש‪ ,‬וכל‬
‫החמורות בר‪ ,‬גנוזות‪ ,‬לזאת יקרא אשה כי מאת ה׳ היתר‪ .‬זאת‪ .‬וד‪,‬קטנד‪,‬‬
‫אם אמנם היא בעיני רבים חשובה וגדולה‪ ,‬ורדפו אחריד‪ ,‬מאהביה כי‬
‫נודע בשערים בעלה‪".‬‬

‫פרק ו‬
‫עתה אלך לררכי אל הרב מהו׳ י ע ק ב מ ש ה בנו‪ ,‬של הרב מד‪.‬ו׳‬
‫שאול אב׳ר ר׳קק אשבנזים באמשטררם‪ .‬האיש משה נולד לאביו היקר‬
‫שנח חק׳ר לפיק‪ ,‬ויהי איש מבין‪ ,‬מנעוריו אהב תורת ה׳ ור‪,‬גר‪ ,‬כה‬
‫יום וליל‪ .‬אחרי אשר ישב ימים רבים על כסא ההוראה באחת מערי‬
‫רינוס‪ ,‬משר‪ ,‬עלה לעטור בראש ק׳ק אשכנזים באמשטרדם‪ ,‬מקום‬
‫אבותיו‪ ,‬בשנת חקנ״ג‪ .‬ור‪.‬נר‪ .‬הוא שם לילות כימים כעיון מתמיד בש״ם‬
‫ופוסקים‪ ,‬אך לא חכר שום ספר‪ ,‬ושום דבר לא גרפם ממנו זולת‬
‫שיר לכבוד נפוליאון‪ .‬ויגוע רבן יעקב משה בן אחר ושבעים שנר‪.,‬‬
‫ויאסף אל עמיו שנח חקע׳ה ואלה הדברים חרוזים על מצבת קברו‪:‬‬
 ‫—‬ ‫‪39‬‬ ‫—‬

‫'‬ ‫עלה א׳ל ה״ר העברי׳ם הרה לפ׳־ק‬

‫פה טמון‬
‫אדמ׳ו הרב המפורסם מהור״ר יעקב משה זצלה־ה‬
‫בן אדמ״ו מהודר שאול זצלה״ה‬
‫■‬ ‫בן חמש וארבעים שנה בחר ה׳ בו לעמוד‬ ‫׳‬
‫בראש נשיאי העדה ולישב על כסא אבותיו‬
‫לנהל עדתו פה קהלתינו יע׳א‬
‫במישור ובצדק הוכן כסאו עשרים ושתיס שנה‬
‫ומשה עלה אל האלקים‬
‫_‬ ‫ביום ב׳ ט״ו אדר שני יומא דפורים‬
‫נהפך משוש לאבל במחנה העברים‬
‫ונקבר ביום ד׳ י״ז אדר שני‬
‫שנת תרדנה עינינו דמע״ה עפעפינ׳ו מי׳ם‬
‫תנצב׳ה‬
‫להרב יעקב משה לביח בני יונח‪ ,‬היה לו בן חכם רבי אריה ליב‬
‫שטו‪ .‬הוא היה מורר‪ ,‬צדק בעיר ליוורדן וסביבותיה‪ ,‬ומה על פני אביו‪,‬‬
‫יום שני כ׳ג סיון שנת תקס׳ז ונקבר למחרתו ביום השלישי‪ .‬ויבכו אותו‬
‫בני הקהלות ויעשו לו כ מ ר‪ ,‬להביא ארונו לאטשטררם לשכב שם‬
‫עם אבותיו‪ .‬עור השאיר אחריו הרב יעקב משה‪ ,‬בן אחר ר׳ נפתלי‬
‫שמו‪ ,‬אשר היה מוכר ספרים באמשטרדם‪.‬‬
‫גם להרב צבי הירש אב׳ר בברלין‪ ,‬היה שני בנים אשר שם האחר‬
‫ר׳ שאול‪ ,‬ושם השני‪ ,‬ר׳ שלמה‪ ,‬כאשר זכרתי בפרק קורם זה‪ .‬ור‪.‬נה‬
‫ימי חיי ר' שאול מלאו עמל וכעם‪ ,‬בשביל ספריו אשר חבר‪ ,‬לא‬
‫אירע כמוהו לאחר מהמחברים בדורו‪ ,‬על כן ראוי להאריך בענינו‪.‬‬
‫האיש שאול היה לטרן גדול ומופלג בחורה‪ .‬מפואר ומהולל בין תושבי‬
‫מלכות פרוסיא‪ ,‬בפרט בין אנשי קהלת ישראל בפרנקפורט דאורר‪.‬‬
‫ויחנו עיניהם‪ ,‬ויהי להם למורד‪ ,‬צרק ולאב בית דין‪ .‬בימים ההם‬
‫הגיע לידו ספר ח ו ר ת יק וחי אל לרבי רפאל כר‪.‬ן‪ ,‬על שלחן ערוך‬
‫יורה דעה ושאלות ותשובות‪ ,‬אשר נרפם בברלין שנת תקל׳ב בתמונת‬
‫פוליו‪ .‬ויהי באשר קרא בו‪ ,‬והנה מצא שגיונות רבות בו אין קץ‪ .‬ויקם‬
‫ויכתוב השגות גדולות ועצומות בספר אשר קרא בשם מ צ פ ה י ק ח א ל ‪,‬‬
‫״לא הניח דבר קטן וגדול אשר לא שם עליו עין הבקור‪ .‬פה הראה‬
‫שהלביש הרב המחבר כטלית שאינו שלו‪ ,‬ופה כי לא הבין דברי‬
 ‫—‬ ‫‪40‬‬

‫ר ‪ a‬למוד‪ ,‬פה שנעלמו ממנו מאמריהמ שנה‪ ,‬ופה ני אחז עיני המעיינים‬
‫במה שהביא פעמים רבות רק חחלת דברי הש׳ם ופוסקים ולא סופם‬
‫למען יאמינו הלומדים כי כנים דבריו‪.‬״‬
‫הספר הזה יצא לאור בברלין שנת חקמ׳ט על שם הרב מוה׳ עובדיה‬
‫בהרב טוה׳ ברוך נר״ו‪ ,‬והנה קמו פו׳ם ודייני אלטונא להחרים הספר‬
‫מצפה יקחאל ומחברו‪ .‬ונלוו אליהם כח הצבועים וכת החנפים לרדוף‬
‫את ר׳ שאול עד חרמה‪ .‬לשוא הוציא לאור ״תשובת ר׳ שאול ותשובת‬
‫אביו ר׳ צבי הירש על דבר חכם ספר מצפה יקתאל הנעשה באלטונא״‬
‫ברלין תקמ*ט; לשוא כתב ״תשובת ר׳ שאול שנית על אודות ההכם‬
‫מאלטונא" )מאסף לשנת תק״ן דף רכ״ב(‪ ,‬הקול הולך ולא יסף נגרו‪.‬‬
‫גם פז׳ם ודייני אלטונא ספר כתבויכניהו; ״תשובה על מצפהיקחאל"‬
‫מלאה דברי חרופים וגידופים נגר ר׳ שאול‪ .‬ויהי כאשר כלתה עליו הרעה‬
‫ויקם אביו ר׳ צבי הירש ושאר בשרו ר׳ יחזקאל לנדויא ‪ ,‬בשנת תקנ׳א‪,‬‬
‫ובטלו את חרם רבני אלטונא ככל אשר כתב וחתם כנוסח אגרת‬
‫ופסק דין הנדפס פה ברלין כשנה ההיא‪ .‬אמנם שתי שנים אחרי כן‪,‬‬
‫הוציא ר' שאול לאור ספר שאלות ותשובות ב ש מ י ם ר א ש להרא׳ש‬
‫ולשאר גדולי הראשונים‪ ,‬עם הגהות כ ס א ד ה ר ס נ א ‪ ,‬ברלין תקנ׳ג‬
‫בתמונת פוליו‪ .‬ויהי כצאת זה הספר לאור עולם והנה קול רעש חרש‬
‫נשמע בארץ ננד ר׳ שאול‪ ,‬כי נמצא בו דברים זרים וענינים אי אפשר‬
‫להולמים‪ ,‬וחשרוהו להרב המוציא לאור דתלו בוקי סריקי בגדולים‪,‬‬
‫וברה מלבו כל התשובות האלו שלא היו ולא נבראו‪ ,‬לחינם כתב ר׳‬
‫צבי הירש קונטרס יקר סהרותא אשר בו רצה להפיץ ולהריח כל‬
‫הדברים יגיעים‪ ,‬ועדותו כי הספר תמים כתיב כיה‪ ,‬והיה עשר שנים‬
‫בביתו טרם שיצא ל<וור בדפוס‪ ,‬כי אנשי פרנקפורט דאדר הסירו ר'‬
‫שאול מרכנותו‪ ,‬וככל מקום אשר דרך כף רגלו זלזלו בו ורדפו אותו‪.‬‬
‫וילך נע וגד כארץ‪ ,‬ער הגיע ללונדריש‪ ,‬ושם נפל על ערש דוי‪ ,‬ומת‬
‫יום א׳ כ׳ג מרחשק‪ ,‬ונקבר בכ*ה בו‪ ,‬שנת תקנ׳ה לפרט‪.‬‬
‫הא לך העתיק משטר צואתו אשר נמצאה באמתחתו אחרי פטירותו‪:‬‬
‫״לאשר פקודת כל ארם נעלם ממנו‪ ,‬איה‪ ,‬אנא‪ ,‬ומתי‪ ,‬ע׳ב הדר הוא‬
‫לכל מי ששם דרכיו ‪ ,‬לצווח בעודנו חי את אשר יחפוץ שיעשה בו ובכל‬
‫אשר לו‪ ,‬אחרי אשר אסף אלהים מחתתו‪ ,‬ומה גם לאיש נורד ממדינה‬
‫למרינה‪ ,‬ומתהלך מעיר לעיר‪ ,‬והוא עם זה איש תחלואים‪ .‬ואנכי היום‬
‫על הדרך פה האללי ועוד עתיד אני לנסוע למדינות רחוקות‪ ,‬ואולי‬
‫לא אזכה לדבר עם איש על אורותי‪ .‬ור‪,‬יה כל מוצא אותי מ ת‪ ,‬ור‪.‬נר‪,‬‬
‫שטר צוואתי בכיס בגרי‪ ,‬יהיה לו ברבורי בפה‪ ,‬ואם איש ישר הוא‬
 ‫‪-‬‬ ‫‪41‬‬ ‫—‬

‫ומבקש חסר של אמת‪ ,‬יקיים אוז כל דברי‪ ,‬והוא‪ — :‬להיוח כל‬

‫‪,‬הנמצא אתי אם מעט ואם הרבה‪ ,‬יהיה נשלח לאבי מורי אב״ד דק׳יק‬
‫ברלין‪ ,‬אחרי לקוח ממנו כסף קניית מקים לקבורתי — אמנם כל הכתבים‬
‫הנמצאים בתוך קופפיר שלי‪ ,‬או בשאר כלי‪ ,‬חלילה לאיש לקחת רף‬
‫אחד לקחתן‪ ,‬רק יגיחו הכל בתוך נייר‪ ,‬ויחתמוהו וישלחוהו לא״א‬
‫הנ״ל ‪ ,‬או לזרעי הש״י ‪ ,‬או לאנשים נאמנים בברלין והמר‪ ,‬יתנום להראוי‬
‫להם — וזה הרבר שאני מבקש על נפשי‪ :‬שום מלבוש שאני לבוש‬
‫בו‪ ,‬לא ישלחו ממגי‪ ,‬כי כמו שימצאוני ישאוני זיקכיוני כאחת היערות‬
‫או במקום אשר ימצא להם ‪ ,‬רק רחוק הרחק מקברי כני העם —‬
‫ואני מבקש מכל איש אשר נגע יראת האל בלבבו‪ ,‬שלא לספר אחר‬
‫טטתי למען אשר אצוההדבר הזה‪ ,‬הלא לא נורע לו סבת הצווי חוה‪.‬‬
‫וא‪,‬כזנם אף למרברים עלי שבנה יהיה מחול‪ ,‬אך עשה יעשו ככל‬
‫בקשתי ‪ -‬ואיש א שי יעשה באחר מהדברים הכתובים פה נגד רצוני‪,‬‬
‫רם יחשיב לאיש ההוא‪ ,‬ולא יאבה ה׳ סלוח לו! כי יורע כל מכין‬
‫בתלמוד שרק האומר אל תקברוני אין שומעין לו‪ ,‬אך בכיוצא כאלה‬
‫יוכל כל איש לצוות‪.‬‬
‫ולר‪,‬׳ אשר נגרו כל תאות בני ארם נודעת כוונתי — הוא יעזרני‬
‫עור לחיים טובים‪ ,‬חיים שיש בהם עבודתו בשמחה‪ ,‬לעסוק בתורה‬
‫וחכמה‪ ,‬המשישים לב ונפש מרר לשבת השקט ובטח בלי התחברות‬
‫כסא הוות ן אלה רברי מר נפש אשר השקה ה' כוס התרעלה לשכר‬
‫ולרוות ‪ ,‬ועודנו לא ישוב לבו ליחל לאל ולקוות — אנכי הקטן שאול‪".‬‬
‫אהרי מוחו יצא לאור ספר קטן ממנו‪ ,‬מכונה ספר כ ת ב י ושר‬

‫נפתלי הירץ וויול את ספרו‬ ‫ר'‬

‫להגיד לארם ישרו‪ ,‬איש איש לפי אשורו כו׳‪ .‬כבר נודע ביר‪,‬ורה‪ ,‬כי‬
‫כאשר הוציא החכם המפורסם השלם‬
‫ר ב רי שלום ואמת בשנת תקט״ב‪ ,‬או קמו רבים מרבני פולוניא לשפוך‬
‫בוז ונאצה על רברי הספר הזר‪ ,‬ומחברו‪ .‬אוחו רמו להכרית ואח ספרו‬
‫היקר החרימו גם שיפו‪ .‬וראש המקנאים היר‪ .‬הרב אב״ד דליסא‪ ,‬אשר‬
‫דרוש ררש נגרו בקהלוח וקרא אוחו איש רשע ‪ ,‬איש גערר מכל חכמה‪,‬‬
‫איש משולל מכל מרע ‪ ,‬איש נעור וריק מכל חורה ‪ ,‬אשר יפרוש רשתות‬
‫לרגלי המאמינים באלילי דבריו ומליצותיו‪ .‬על דברי הריבות האלה‪,‬‬
‫הגה חכר הזה כ ת ב י ש ר ‪ ,‬מעט הכמות ורב האיכות‪ .‬הא לך עגין‬
‫הספר וחכוגחו‪ :‬המחבר אשר הכיר החכם השלם ה״ר וויול הגזכר‪,‬‬
‫תומו צדקתו ויושר לבבו מעודו ער שיבחו‪ ,‬התפלא והשתומם לשמע‬
‫אונו אח הבוו אשר שפכו עליו רבגי פולוגיא‪ .‬ויתן אל לבו לחקור‬
‫ולדעת מר‪ ,‬האף ומה החרי הגרול הזה‪ .‬וישמע כי מאשימים הספר על‬
‫‪6‬‬
 ‫‪42‬‬

‫‪,‬‬
‫לא דבר וכל תלונותיהם הבל חמה גם יחד ויחם לבבו בקרבי להציל‬
‫נפש צדיק ממתקוממיו אשר קטו לבלעו חנם‪ .‬ויאמר אם אכינם הדברים‬
‫‪,‬‬
‫כהויתן‪ ,‬יוסיפו עור שנוא אותו‪ ,‬ויועץ המחבר את לבבו‪ ,‬וילך ויעש‬
‫בערמה ויסב בונת הספר דברי שלום‪ ,‬מדרך הפשוט לבאר אוחו‬
‫עפ״י חכמת הקבלה‪ .‬וילך המחבר בכח התחבולה‪ .‬הזאת להציל עשוק‬
‫נקי מיד עושקיו חנם‪ .‬וחפצו בידו הצליח ‪ ,‬כי בא‪.‬שר שמעו פירוש‬
‫מאמר אחר עפ׳י סוד וכמה רמזים וסודות רמוזים ככל מלה ומלה מספר‬
‫דברי שלום ואמת‪ ,‬אז נפקחו עיניהם‪ ,‬ולא רצו עוד להרהר אחריו‬
‫«‬ ‫■‬ ‫)המאסף כרך שביעי(‪.‬‬
‫ויתר הספרים אשר חכר רבי שאול‪ ,‬ואשר הם עורנו בכתב יד‪ ,‬הם‬
‫ספר פ ר ק ה שג י ד‪ ,‬חידושים על הש״ס‪ ,‬ה ג ה ו ת על ספר אור‬
‫זרוע הגדול מר' יצחק מוינא וכו׳‪ .‬מלבר אלה הספרים והחכורים אשר‬
‫גזברו למעלה‪ ,‬נמצאו ממנו שתי שאלות בספר נודע ביהורה לר'‬
‫יחזקאל הלוי לאנדא‪ ,‬יי־ר סי׳ ס׳ר‪ ,‬א״ע ס״ו‪ ,‬ובתשוביתו עליהם יכגר‪,‬‬
‫אותו‪ :‬ה מ א ו ר הגדול המושלם מהור״ר שאול‪ .‬ובתשכה אחרת שנדפס‬
‫כסוף תשובה שנית לר׳ שאול על אירוח החרם מאלטונא הלל‪ ,‬קורא‬
‫אותו ר׳ יחזקאל בשם‪ :‬״ירידי וחביבי הרב המאור הגרול המפורסם‬
‫הגאון כבור שמו מוהר׳ר שאול נר׳ו‪ ".‬שם מזכיר בנו ה ב ח ו ר ה מ ו פ ל ג ‪,‬‬
‫דהיינו רבי א ר י ה ל י ב ‪ ,‬בן משכיל ונבון דעת‪ ,‬ברמותו ובצלמו‪.‬‬
‫הכן יקר הזה נולד בבית אכי אמו הרב הידוע מהור״ר יצחק יוסף‬
‫תאמים‪ ,‬אב׳ר דברעסלא‪ .‬במעללי הנער הזה הכיר אביו כי שאר רוח‬
‫ויתרון הכשר חכמה לדעת לו כתורת ה'‪ .‬והחל ללמדו מקרא משגר‪,‬‬
‫ותלמוד‪ .‬ובהגיעו לשנת חמשה עשר לימי חייו כבר חירש חרושים על‬
‫המשגיוח‪ .‬ובשנת תקמ׳׳ט הלך לארץ בוהטיא‪ ,‬ויעבור בפראג‪ ,‬ושטה‬
‫היה‪.‬ימים אחרים בבית הרב ר׳ יחזקאל ■לוי לנדא• אחרי כן שב אל‬
‫בית אביו בפרנקפורט דאדר‪ .‬המחלוקת שהיה לו לר' שאול בעת‬
‫הר‪,‬יא‪ ,‬פעל פעולר‪ ,‬עזה כנפשו‪ ,‬כי העיר ועורר בקרבו שגאה גדולר‪,‬‬
‫נגר כל המתקומים בעם לרדוף אחיו בחרם‪ .‬וכאשר נגלה אביו מארץ‬
‫מולדתו והלך גע ונר בארץ‪ ,‬ומת בחצי ימל רחוק מאשתו ובניו‪ ,‬לא‬
‫היה לו עור מנוחה ומרגוע לשבת במקום אחד‪ ,‬כי אם הלך גם הוא‬
‫נע ונד בארץ ועל שבטו שק מלאה כתבי יד של אבותיו‪ .‬בהם יהגר‪ ,‬י‬
‫כל היום ‪ ,‬ולעת ערב כאשר הגיע למלון אחר ‪ ,‬כתב זכרון כבפר מה‬
‫שחירש בדרך‪ ,‬ובקיאותו הגדולה עמדה לו לרעת רעות הראשונים‬
‫ואחרונים על פה בלי ספר וחבור‪ .‬ויעבור ר' אריה ליב בכל ארצות‬
‫אירופה‪ .‬ובכל מקום אשר דרך כף רגלו‪ ,‬כ<^שר מצא בבית מלונו‬
 ‫—‬ ‫‪43‬‬ ‫—‬

‫ספר אחד‪ ,‬כתב על גליוגוחיו פעם כיאור ופעם השגה‪ ,‬עד שראו וכן‬
‫תמהו הרבנים ‪ ,‬וכאשר שאלו אחריו‪ ,‬איגגו כי כבר הלך לו למקום אחד‪.‬‬
‫ככה עשה כל הימים עד שהגיע כתחלת שגת תקע״ו לעיר פרנקפורט‬
‫דמיין‪ ,‬והוא חוליה ועני‪ ,‬ויביאהו גבאי צדקה להקדש אשר שם חולי‬
‫האורחים‪ ,‬וימת באשמורת הבקר יום ה׳ כ״ז מרחשון ויקבר כאיש הדיוט‬
‫בלי הספד ובלי אבלות‪.‬‬

‫עשרה שנים קורם מותו‪ ,‬הרפים בעיר ברעסלא‪ ,‬ספר או ר ע י נ י ם‬

‫לר' שלמה בר אכרהם פניאל‪ ,‬עם הקרמה ערוכה‪. ,‬אשר כה הזכיר‬
‫שלשלת יחוסו ער ר׳ יעקב מלובלין‪ ,‬ספרי אבותיו וכפרי עצמו כ׳י‪.‬‬
‫בכלל הספרים הראשונים ספר ע ט ר ת ז קנ י ם על אגרות הגמרא‬
‫והמדרשים לר' צבי הירש‪ ,‬אבי אביו‪ ,‬אב״ר רבילין‪ .‬וספר פ ר ק ה שג‬
‫יד לר׳ שאול אביו‪ .‬אשר ממנו שאב הוא ר׳ אריה ליב‪ ,‬ספר די‬
‫לח בי ט א וספר ר ס י ס י לי לה‪ .‬ומלבד אלה מוגה עור חמשה ספרים‬
‫אחרים שחבר כבר כשנת חקס׳ו ואלה שמוחם‪ :‬ספר מ ק ו ר ב ר כ ה‬
‫עלחרי״גמצוחן ספר א י ל ת א ה ב י ם ‪ ,‬וספר א ש ת נ ע ו ר י ם ‪ ,‬חרושים‬
‫שחירש‪ ,‬בהיותו כן חמשה עשר שנים‪ ,‬על המשניות‪ ,‬ובתוכם קושיות‬
‫ופרוקים מן זקנו מהו' יצחק יוסף חאמים‪ ,‬ומן מהו' ישעיה פיק‪ .‬ספר‬
‫י ל ד ש ע ש ו ע י ם על אגדותהש״ם‪ ,‬וספר ז כ ר ו ן ל ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬מאסף‬
‫בו דעות הראשונים מן התנאים עד הרב בעל ש׳׳ע עם מראה מקור‬
‫רעותם מאין הם נובעות‪.‬‬

‫והנר‪ ,‬מלבד ספר ע ט ר ת ז ק נ י ם הנזכר לר׳ צבי הירש אב״ר רברלין‪,‬‬

‫נמצאה חשובה אחת ממנו בענין קידושי קטן‪ ,‬בספר בי ת א פ ר י ם‬
‫לרא״ז מרגליות‪ ,‬והגר‪,‬ות‪.‬על ספר י ו ח ס י ן רפוס קראקא‪ ,‬אשר נדפסו‬
‫בנוכחב עתי יש רו ן של ר'יוסף יצחק קובאק‪ ,‬מחברת שניה‪ ,‬ומחכרח‬
‫שלישיה‪ ,‬לכוב תרי״ז‪ .‬מר‪,‬םכמחו ל ת ר ג ם א ש כ נ ז י ‪ ,‬ולספר כ ל י ל‬
‫ה ח ש ב ו ן ‪ ,‬נראר‪ ,‬כי היר‪ ,‬סופר מהיר‪ .‬ועור גורע בין המון החכמים הרבה‬
‫מלין רחוכמתא רמשתעי מר‪ .‬גם נמצא כמאסף מכתם ממנו‪ :‬הבושה‬
‫הוא לתחלואי נפש תחבושת — רבים נטו לרעה ויגזרו לבשת‪— .‬‬
‫עור חבר ה ג ה ו ת לפי׳ א ב ו ת של ד וה ר ׳ יעב״ץ‪ ,‬דפוס ברלין תקצ״ד‪,‬‬
‫עם צורח המחבר‪ .‬עור נמצאו ממנו ה ג ה ו ת כ ' י על ספר החגוך‪,‬‬
‫בגליוני הספר הוה )ישרון‪ ,‬מהכרת שניה‪ ,‬רף ח׳(‪ .‬וכעל ע מ ו ד י‬
‫ה ע ב ו ד ה ‪ ,‬מזכיר מרב צכי הירש דילן‪ ,‬שי ר ל נ ת י נ ת ס פ ר ת ו ר ה‬
‫אשר חבר ואשר היה תחת ידיו‪ ,‬בכתב יד‪ .‬וטרי■ רכרי ממחבר הוה‬
‫לא אוכל להתאפק מלזכור שמה שכתב שם‪ ,‬שהרב רצ״ה הזה היה‬
 ‫‪44‬‬

‫‪,‬‬
‫‪-‬‬

‫איש אוהב שלום ורורף שלום אינו אלא טעות ‪ ,‬כי הוא היה בעצות אביו‬
‫‪.‬ד׳ אדיה ליב וחדו יעכ׳ץ נגד הרב יהונתן אייבשיץ‪ ,‬גם הוא היה‬
‫רצה לרדוף ההכם ר׳ נפתלי הירץ וויול‪ ,‬כידוע‪:‬‬

‫בנו השני של ר׳ צבי הירש אכ״ד דברלין‪ ,‬הרב ר' ש ל ט ה ‪ ,‬נחל‬

‫כבור אביו עם חבטת לבו ותורתו יחד‪ .‬הוא ר׳ ש ל ט ה ה י רש ל אשר‬
‫ישב כל ימיו עד יום מותו על כס הוראתה בלונדריש הבירה‪ .‬והגדיל‬
‫לעשות באסיפת ספרים הרבה אין קץ‪ ,‬אשר א חי פטירתו‪ ,‬קנו אותם‬
‫ראשי עדתו מיורשיו‪ ,‬ועמדו אותם כבית המררש הקהלה‪ ,‬למען יכלו‬
‫להגות בהם וללמוד בם כל היום ‪ ,‬בעלי חורה ובעל חכמה‪ .‬ואני ראיתי‬
‫אותם בהיותי בארץ אנגליטירי‪ ,‬וטצאתי בהם כתבי יד יקרים מאד‪.‬‬

‫הנה טלאתי את אשר הבטחתי לך‪ ,‬ארוני ר'יהושע העשל‪ ,‬להחזיר‬

‫לך שטר יחוס משפחתך‪ ,‬ב ני י ו נ ה ‪ ,‬לא העדפתי עליו ולא חסרתי‬
‫ממנו‪ .‬ועתה מלא נא אחה את שאלתי אשר אנכי שואל מעמך היום‪,‬‬
‫הלא היא‪ :‬הודיעני שלשלת היחוס מצאצאי ויוצאי ירכו של הרב ר׳‬
‫יהושע העשל אב״ר בוילנא‪ ,‬ער אליך ארוני‪ ,‬אשר נעלם ממני ואשר‬
‫אמרח לשלוח לי על בי דואר‪ .‬ובשכר וה גם אנכי אשלח לך ברכתי‪.‬‬
‫ואל שדי יברך אותך ויפרך והייתי לאב המון ־בנ״י יונ״ה‪ ,‬אמן סלה‪.‬‬
 ‫—‬ ‫‪45‬‬ ‫‪-‬‬

‫עורבים‬ ‫בני‬
‫מסודרים ער* סדר א׳ב עם תקוני טעיות הדפום ותוספות דברים‪.‬‬

‫ר׳ אברהם בר יחיאל בהן מפורטו‪ ,‬פ׳ה‪.‬‬

‫ר׳ אברהם כהן רפא‪ ,‬פ״ג פ׳ד‪.‬‬
‫ר׳ אברהם מגחם בר׳ יעקב הכהן רפא מפורטו‪ ,‬פ׳א‪ ,‬פ*ר‪ ,‬פ׳ה‪.‬‬
‫הוא ר׳ אברהם מנחם פורט הבהן‪ ,‬פ״רן ר' אברהם מנחם פורט‬
‫הכהן אשכנזי‪ ,‬פ״א‪ ,‬פ״ר‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫ר׳א כהן רפא פורט‪ ,‬פי׳ר‪.‬‬
‫ר' אריה ליב כהנא רפאפורט‪ ,‬פ*י‪ ,‬פי״א‪ .‬בכתב מצבתו כתב שמת‬
‫יום ז׳ ח' סיון וזה אינו אלא טעות‪ .‬ואני הגהתי יום ז׳ ז' סיון‪ ,‬כי‬
‫בשנת הקי׳ט היה הז' םיון ביום השבת‪ .‬ועתה בא אלי מכתב מלבוב‬
‫שמת ר' ליב יום ר׳ כ׳ה סיון‪.‬‬
‫אריה ליב הכהן רפאפורט‪ ,‬רב ומורה ברארימילא‪ ,‬בן ר׳‬ ‫ר׳‬
‫נחמן הכהן רפא‪.‬פורט רגלינא‪.‬‬
‫ר' בנימן זאב כהן רפאפורט‪ ,‬פי׳ג‪.‬‬
‫בניסן בר׳ שמחה כהןרפאפורט‪ ,‬מחבר ספר גבולות בנימן‪.‬‬ ‫ר'‬
‫‪,‬‬ ‫ר׳ ברוך כהגא רפאפורט‪ ,‬פייא‪.‬‬
‫ר' גרשם בר אברהם כהן רפא‪ ,‬פ׳ג‪ ,‬פ־ו‪.‬‬
‫ר' גרשון כהן רפאפורט‪ ,‬פ״י‪.‬‬
‫'‬ ‫דור כהן רפאפורט‪ ,‬פ” ט‪.‬‬ ‫ר׳‬
‫ר' דור כהן רפאפורט‪ ,‬פ״י‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫ר׳ הירש כהן רפאפורט פי״ר‪.‬‬
‫ר׳ וואלף כהנא רפאפורט‪ ,‬פי׳א‪ ,‬פי״ג‪.‬‬
‫ר׳ חיים רפא פ׳ב‪.‬‬
‫ר׳ חיים כהן רפאפורט‪ ,‬פ׳י‪ .‬הוא טת יום ג׳ י״ג תמוז שנת חקל״א‪.‬‬
‫ר' חיים כהן רפאפורט‪ ,‬פי׳ד‪ .‬נכר ר' חיים הנזכר‪ ,‬ומחבר מפר‬
‫מים חיים‪.‬‬
‫ר׳ יהודה הכהן רפאפורט‪ ,‬פ׳ט‪.‬‬
‫יהודה ליב כהן רפאפורט‪ ,‬פי״ר‪.‬‬ ‫ר׳‬
 ‫—‬ ‫‪46‬‬ ‫‪-‬‬

‫ר׳ יחיאל כהן צדק איש פורט רפא‪ ,‬פ׳ו‪.‬‬

‫ר׳ יעקב כהן רפא‪ ,‬פ״ג‪.‬‬
‫ר׳ יעקב כהן רפאפורט‪ ,‬פ׳ט‪.‬‬
‫ר׳ יעקב ב׳ר חיים כהן רפאפורט‪ ,‬רב באוסטרהא‪.‬‬
‫ר׳ יעקב כר טכחם כהן רפאפורט‪ ,‬פיו‪.‬‬
‫ר׳ יעקב בר משה בהן פורטו‪ ,‬פ׳ז‪.‬‬
‫ר׳ יעקבקא רפאפורט‪ ,‬פ״י‪.‬‬
‫ר׳ יצחק בהן רפא פורט‪ ,‬פ״ט‪ ,‬פי״א‪ ,‬פי׳ב‪.‬‬
‫ר׳ יקותיאל זלמן כהן רפאפורט‪ ,‬פ׳י‪.‬‬
‫ר׳ יקוהיאל כ״ץ רפא‪ ,‬כ׳ב‪.‬‬
‫ר׳ יקותיאל בר מנחם כהן רפא פורט‪ ,‬פ״ו‪.‬‬
‫ר׳ יקוהיאל בר משה רפא‪ ,‬פ״ב‪.‬‬
‫ר׳ ישראל כהן רפאפורט‪ ,‬פי״ר‪ .‬בנו של ר׳ מאיר‪.‬‬
‫״ ר׳ ישראל בהן רפאפורט‪ ,‬בנו של ר שמחה‪.‬‬
‫ר׳ מאיר כהן רפאפורט‪ ,‬אביו של ר׳ נחמן ליפשיץ‪.‬‬
‫• ר' מנדלין פורט הכהן‪ ,‬פ׳ו‪. .‬‬
‫ר׳ מנחם בר יעקב הכהן מפורטו‪ ,‬פ״ר‪ .‬הוא ר׳ אברוס מנחם בר‬
‫‪.‬‬ ‫‪. -‬‬ ‫יעקב הכהן רפא מפורטו‪.............. .‬‬
‫ר׳ מנחם כר‪,‬ן רפא פורט‪ ,‬פ׳ו )יש להגיה שם‪ 5‬״הוא א י ג ג‪1‬‬
‫כטר‪,‬ר'ר מנחם פורט הנזכר לטעלר‪ .,‬תחת‪,!, :‬וא כמהר׳ר מנחם פורט‬
‫'‬ ‫הנזכר למעלה‪.‬״‬
‫מגחם בר משה רפא‪ ,‬פ׳ב‪.‬‬ ‫ר׳‬
‫מנחם פורט‪ ,‬פ׳ג‪ ,‬פ*ד‪ .‬הוא ר׳ מנחם בר יעקכ הכהן מפורטו‪.‬‬ ‫ר׳‬
‫מנחם ציוו פורטו‪ ,‬או ר׳ מנחם ציון רבא פורט‪ ,‬פ״ח‪.‬‬ ‫ר׳‬
‫מרדכי ליב רפאפורט פי״ר‪.‬‬ ‫ר׳‬
‫ר׳ מרדכי המכונה מוריץ רפאפורט‪ ,‬רופא מומחי ומשורר עצום‪,‬‬
‫בעל מחבר מחברת משה‪.‬‬
‫ר' משה בר יחיאל בר אברהם כהן פורט‪ ,‬פ״ז‪.‬‬
‫ר' משה בר יקותיאל רפא‪ ,‬פ״ב‪. .‬‬
‫ר׳ משה‪ ,‬כ*ץ‪ ,‬פ׳ב‪ ,‬הוא בן יקותיאל רפא‪.‬‬
‫ר' משה כהן רפא‪ ,‬פ״ג‪.‬‬
‫ר׳ טשה מנחם כהן רפא‪ ,‬פ״ג‪ ,‬פ׳ה‪.‬‬
 ‫—‬ ‫‪47‬‬ ‫‪-‬‬

‫הוא ר׳ מרדכי המכונה מוריץ‬ ‫ר׳ משה כהן רפאפורט‪ ,‬פ׳י‪.‬‬

‫רפאפורט הנ׳ל‪.‬‬
‫ר׳ משה כהן רפאפורט פי״ר•‬
‫ר׳ משה מאיר כהנא רפאפורט‪ ,‬פי״א‪.‬‬
‫ר׳ נחמן כר׳ חיים כהן רפאפורט אכ״ד רלבוב‪ ,‬רב רגלינא‪.‬‬
‫ר׳ נחמן ליפשיץ כהן רפאפורט‪ ,‬פי׳ד‪ .‬הוא בן ר׳ מאיר כהן‬
‫רפאפורט‪ ,‬יאותו איש מכיח כהן אשר התישכ בלבוב‪ ,‬הנזכר בפ׳י‪.‬‬
‫ושם לקח אה בח הרב ר׳ יוסף בר אליקים לאשה‪ ,‬קודם גזירה ת״ח‪.‬‬
‫אחרי מוח חמיו היה ממלא מקומו‪ ,‬ואח־כ נתקבל לרב ברוכנא רבתי‪.‬‬
‫ר׳ עמנואל פורטו‪ ,‬פ״ח‪.‬‬
‫ר׳ צבי הירש כהן רפאפורט‪ ,‬פי״א‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫ר' צבי כהנא רפאפורט‪ ,‬פי׳ב‪.‬‬
‫ר׳ ראובן כהן רפאפורט‪ ,‬פי׳ר‪.‬‬
‫ר׳ שלמה יהודה ליב כהן רפאפורט‪ ,‬פ׳י‪,‬‬
‫■‬ ‫ר' שלטה בר מנחם כהן רפא‪ ,‬פ״ב‪.‬‬
‫ר׳ שלמה בר מנחם כ״ץ רפא המכונה זלמן‪ ,‬פ'נ‬
‫ר׳ שלמה בר משה כהן רפאפורט‪ ,‬פי׳ד‪.‬‬
‫ר׳ שלמה ב׳ר שמחה כהן רפאפורט‪ ,‬פ׳י‪.‬‬
‫ר׳ שמחה כהן פורט רפא‪ ,‬פ״ו‪.‬‬
‫ר׳ שמחה כהן רפאפורט‪ ,‬פיי‪ ,‬הוא כנו של ר׳ נחמן ליפשיץ זמת‬
‫בשנה הת׳ק ליצירה‪.‬‬
‫ר׳ שמחה כהן רפאפורט‪ ,‬בנו של הרב ר׳ בנימן‪ ,‬מחבר ספר‬
‫‪,‬‬ ‫גבולות בנימן‪.‬‬

‫ותהי השלטת התנור הוןצר מוה‪ ,‬על ידי הצעיר אליקיס נכט*ר‬
‫דוד ז׳ל איש צרפתי לנית כרטולי‪ ,‬יום ה׳ כ׳א אלול תר׳ז לפ״ק‪.‬‬
 ‫—‬ ‫‪48‬‬ ‫—‬

‫ב נ י י ו נה‬ ‫־‬
‫מסודרים גם כן על סדר א׳ב עם תוספות דברים אחדים‪.‬‬

‫מ׳ אסתר עיין ר׳ כעריש‪.‬‬

‫ר' אפרים נפתלי הנקרא ר׳ הירש‪ ,‬פ״ב‪ .‬פ׳ג‪.‬‬
‫ר׳ אריה ליב בה״ר יעקב‪ .‬משה‪ ,‬פ״ו‪.‬‬
‫ר׳ אריה ליב בה׳ר שאול‪ ,‬פ״ג‪ .‬פ״ר‪ .‬פ״ה‪.‬‬
‫ר׳ אריה ליב בה״ר שאול השני‪ ,‬פ׳ו‪.‬‬
‫ר' בעריש‪ ,‬בן שלישי של ה״ר העשיל אב״ד רקראקא‪ ,‬היה איש‬
‫הסיר ובר לבב‪ .‬הוא אבי ר׳ יהושע העשיל רב ומורה דטרלי‪ ,‬ואבי‬
‫הרבנית סרח אסתר‪ ,‬אשת הרב ר גבריאל עשקלש‪ ,‬אב״ד רפראג‪,‬‬
‫מיץ ונקלשבורג‪ .‬וחלקה אסתר אל בית המלך מלך עולם‪ ,‬יום ב׳ ב׳‬
‫■‬ ‫לחורש גיסן שנת החצ״ר לב*ע‪.‬‬
‫ר׳ דור בה׳ר העשיל‪ ,‬רב ומורה רחבראוויץ‪.‬‬
‫ר׳ העשיל בה״ר בעריש‪ ,‬רב ומורה בקהל טרלי‪.‬‬
‫ר׳ העשיל בה’ ר יעקב‪ ,‬פ״ג‪.‬‬
‫ר' העשיל בה׳ר שאול‪ ,‬פ׳ג‪ .‬פ״ר‪.‬‬
‫ר׳ יונה ברבי קלמן‪ ,‬אבי' הראש לבני יוגה‪ ,‬פ״א פ׳ב‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫ר' יונה ברבי קלמן השני‪ ,‬פ׳ב‪.‬‬
‫ר׳ יעקב משה בה׳ר שאול‪ ,‬פ׳ו‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫ר׳ נפתלי בה׳ר יעקב משה‪ ,‬פ״ו‪.‬‬
‫ר׳ צבי הירש‪ ,‬אב׳ר רברלין‪ ,‬פ׳ה‪ .‬פ׳ו‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫ר׳ קלמן בן יונה‪ ,‬פ״ג‪.‬‬
‫י‬ ‫ר׳ שאול בה״ר אריה ליב‪ ,‬פ׳ה‪.‬‬
‫■‬ ‫ר׳ שאול בה״ר העשיל‪ ,‬פ׳ג‪.‬‬
‫ר׳ שאול בהיר צבי הירש‪ ,‬פ׳ו‪.‬‬
‫׳‬ ‫ר׳ שלמה בה׳ר צבי הירש‪ ,‬פ״ו‪.‬‬

‫טיר היאה ואת הצטיר אליקים ככט׳ר דוד ו'ל לכית כרטול ‘‬
‫יום ס׳ כ׳ד תטוז תר׳ו לפ״ק‪.‬‬