Sefer ha-gilgulim.

Vital, Ḥayyim ben Joseph, 1542 or 1543-1620.

[Place of publication not identified : ha-madpis, Ḥayim Aryeh, 185-?]

https://hdl.handle.net/2027/uc1.g0001601889

Public Domain
http://www.hathitrust.org/access_use#pd

We have determined this work to be in the public domain,

meaning that it is not subject to copyright. Users are
free to copy, use, and redistribute the work in part or
in whole. It is possible that current copyright holders,
heirs or the estate of the authors of individual portions
of the work, such as illustrations or photographs, assert
copyrights over these portions. Depending on the nature
of subsequent use that is made, additional rights may
need to be obtained independently of anything we can
address.
SELEGNA SOL-AINROFILAC FO YTISREVINU
‫ים א‬

‫הנה‬

‫נבר‪ ,‬ביארנו בדרוש אדם קדמון ענין אומן הז" מלכ״י‬

‫הדוס שגאצלו קוד־ האצילות ומתו בסוד בונה עולמות‬

‫ומחריב;'ואת־ כך נתבררו ‪.‬והטיב שבהם הראוי לאצילי' עלה‬

‫לאצללות והראוי לבריאה עלה לבריאה‪.‬וכן־הראוי ליצירהתלעשיי'‬

‫וכן מה שהיה בהס מן הנפשות והרוחות והנשמות וכן הראוי‬

‫ג״כ לחלק לחלקי המלאכים וכן חלק הראוי לנל הנבראים שבכל‬

‫העולמות הכל נתהוו מאותן הבירורים שנתבררו מהס ומהפסולת‬

‫של אות¡־!' מלכים נתהוו כל הקליפות הנקרא אדם בליעלכי גס‬

‫‪.‬את זה לעומת זה עשה האלה־ס טוב ורע והנה כשברא הקב״ה‬

‫את חד"הר בירר החלק של הנפשית והרוחות והנשמות שהיו‬

‫מעורבים עם אוהו הרע של אותן ז׳ מלכים ולקחם ועשה מהן‬

‫‪,‬שמות הד"הר כלילה מכל הבחינות ודע כי כמו שיש ארבע‬

‫עולמות'אצילו'בריאה יצירה עשיי'ובכל אחד מהם יש ה' פרציפין‬

‫שהם אריך הנפין אבא ואמא‬

‫זעיר ונוקבי' והכל נתברר‬

‫מאותן השבעה מלכים כן הנשמו'‬

‫שנתבררו ג״כ משם הם מהחלקי'‬

‫לכל אלו בחינות' ויש נשמות‬

‫כנגד נוקבי'‪,‬וזעיר ואמא ואבא‬

‫יאריך דעשיי' וכלס נקראים‬

‫יחש דעשיי' ‪ .‬האמנם כל א'‬

‫מהם יקרא ע״ש מקומה כיצד הנפש שהיא‬

‫אמי המגיהה להב«ן ה׳ פ־צופין‬

‫אלו צייך ‪.‬שימוש ת״ח הרבה אמנם‬

‫מי שנא למד רק ענין עשר אמירות‬

‫יצייר בשכלו שכתר ‪ .‬נקרא אריך ‪.‬‬

‫הכמה נקרא אבא‪.‬בינה נקרא אמא■‬

‫היית עס ו׳ קצוות נקרא זעיר מנפות‬

‫נק'‪ .‬נוקבי' ‪ .‬ואף שחינו מ‪3‬ין הדבר‬

‫על בוריו מכל מקום אמת הוא ‪:‬‬

‫מנוקבי דעשייי'‬

‫תקרא נפש שבנפש דעשי' והנפש דבזעיר דעשייה תקרא רוח;‬

‫דבנפש דעשיי' ונפש דבאמא יעשיי' הקר א נשמה דבנפש דעשייה‬

‫ונפש דבאבא דעשיי' תקרא תיה דבנפש דעשיי' ונפש דאריך‬

‫דעשיי' תקרא יחידה דנפש דעשיי' וכן עד״זהם ה' בחי׳ דיצירה‪-‬‬

‫וכלס נקראים רוח דיצירה וכן‬

‫ה' בתי' דבריאה וכלס נקראים‬

‫נשמה דבריאה וכן ה' בתי'‬

‫באצילות וכלס נקראים נשחה‬

‫לנשמה דאצילות נפש וזמלכית‬

‫דאצילית ורות מזעיר ‪.‬דאצילות‬

‫‪ 1‬ונשמה ‪-‬‬

‫אלף‬

‫אמר המגיה׳ מא״ש הדבר הזה צרייך‬

‫ביאור רהב וקצר המצע 'לפרש מה‬

‫עני¡ ז׳ מלכים אלואבל הצריך לעניו‬

‫זה הוא שאין ־ין> ב״ההאציל בתהילה‬

‫עשר נקודת והמה הנקראים י עשר ■‬

‫שפירו' נה״ב גג״ת ’נע״ם ואגל‬

‫ראשוניה ‪-‬‬
‫גלגולים פרק ‪8‬‬

‫ושנינו בבלים שביית; זהו מיתתן וזשהז״ל‬

‫שהקב״ה בינה עילמית ומחריבן וזה‬

‫נרמז בפי וישלח באכיק ואלה‪.‬המלכים‬

‫וגוי וימלוך באדום וגי׳ שבצלם נאמר‬

‫וימלוך החהיו וימת ־ ר״ל שבשביל‬

‫שהיה תחתיו •לפך מת משא״ב אס‬

‫היו דרך הוין ימין ושנואל כדרך שהוא'‬

‫עתה בעילם התיקון לא היה שבירה ‪.‬‬

‫ובאשר נשברו פלה אור הפנימי למעלה‬

‫והשברים‪ .‬הם צופני הכלי וחיצוניתיה׳‬

‫נפלו לנוטה והרבה אורות קדושי׳‬

‫דבוקים בהם עד שהוצרכו להתברר ‪5‬‬

‫(ג ‪ £‬ג‬

‫בענין הכחשות והרוחות והנשיזו‬

‫הס נחלקים ס' מדריגות בכל‬

‫עולם ועולם־ של אב"יע וכזה‬

‫היין מה שאייר מיסכה צריכות‬

‫כי לכך חמי' דוד הייע"ה ה״ש‬

‫ברכי נפשי כנגד ה' שייות שיש‬

‫לנשמה נחש רוח נשייה חיה‬

‫יחידה וניר ידעה שנקרא רך‬

‫לפי שהמלכות וזעיר והבינה‬

‫נקי־חים נחש רוח נשייה ואחכמ'‬

‫נקרא' חיה כי שס ייקיי החיים‬

‫בסיד והחנייה החיה אח בעליה‬

‫והכתר נק־א יחידה לפי שאריך אצפין נקריא יחיד ואין לו צוקיי'‬

‫כמו אבא ¿יש לו ניקבי' והיא אייא או כ־׳י הזעיר שיש לו ביקבי'‬

‫והיא מלכלת ‪ :‬והנהאדה״ר היו נכללים בו בעת שנברא כל אלו‬

‫בחי' הנזכי־ים יין גשש דאצילוה ער יחידה דאצילית ז חש"האדם‬

‫הח¿ אתם קיויין אדה ואין ׳עע״ז קרויי; אדם ‪" 5‬פירש העני!‬

‫אם היה הדבר כפשוטו קשה שהרי כל עע״ז גם הייה אנשים‬

‫כייו ישיי־אל יקימה זקופה ‪ .‬עוד הל"ל אדם אתם או אנשים‬

‫אתם \אך העלן יובן ג* כ במה שארז״ל על פסיק איפא היית‬

‫ביסדי ארץ שאייר אקב״ה לאיוב איפה שלך באדה״ר היכן היחה‬

‫והעלן הוא כי כל הגשמית והרוחות והנפשית כלם היו כלילים‬

‫באדיה״ר בעת שנברא ויש נפש שתלו בראשו של אדם ויש בעיניו‬

‫ויש בצקלו ו‪5‬ן בצל אבריו וכן בתחילת בריאות אדה״ר היו בו‬

‫כל הגשמית שהם ׳מצד‪ .‬הישוב כלילית בו ותלויות בו ואחר שחטא‬

‫ועירב הטייב ברע אז צתעי־בי טוב ורע ומהחלק הרע ההוא‬

‫יצאו איא׳י עע״ז באיפן שעיקרי האדם היא הטוב שהם נשמות‬

‫ישראל ״ ולכן א'מ'ר אדם אתה ר״ל כללית נשמותיכם אינם‬

‫זילתי אדה שהוא א־ה״ר י אתם ניצי ציה ואברים שלו‪ .‬וגם לכן‬

‫נקראו ישראל גל א׳ כמש״ה ומי כעי׳ך ישראל גוי יאחד באיץ‬

‫(גו' אמנם עע״ז אינם קרויים אדם שירוש לא יצאו אלא‬

‫‪'-1‬י■‪;»"-‬׳ ‪:•<<,‬׳>‪ ,‬עכחלק‬

‫‪ALCU‬‬
‫מהחלק הרע שנתערב באדה״ר והנה לשאכל מעץ הדעת טוב‬

‫יורע עירב הטיב ברע ונתערב הטיב של הדה'ר ברע של קליפית‬

‫הזהר של סמא״ל אדם בליעל והן הטיב של חיה נתערב ברע של‬

‫לילית שהוא זוהמת הנחש שבה על חוה ׳ולהן התיקו; של זה היחה‬

‫המיתה ‪.‬והיא היה ילדה 'בניה ובניה ובזה יתברר הטוב מן‬

‫הרע עד שיצאו כל עעי׳ז מן הרע ייצאו ישראל מן הטוב ואע"פי‬

‫כן יש בו עדיין קצת רע והנה הוא עצמו ענין היצר הרע שיש‬

‫באדה הייחטיאו וכשימות ירק־ בעפי ויתבלה הרע ויישאר הטוב‬

‫לחיות בתחיית המתים בגיף'הדם זך ‪ .‬ובשעה מהן הורה פסקה‬

‫זוהמתן זו ולא היו צרינין למיתה וכשעשו את העגל חזרה‬

‫זוהמה זו ונתערב הטוב ברע וחזרו למות כבתחילה י‪ .‬וז״ש חרות‬

‫על הליחות חירות ממלאך המית ומשיעבוד מלכיות כי לא מלאך‬

‫המות ולה יילכיות שילטין בישראל הלא לסיבות ■הרע שהוא חלק‬

‫שנתערב בני ‪ .‬ונמצא כי כמו שכל הנשמות ישראל היו כלילים‬

‫באדה״ר ‪.‬רמ״ח אברים שבהם תלויות כל נשמות הישוב כן כל‬

‫רמ״ח איברים שבאדם בליעל כלילים רמ 'ת אברים שבהם‬

‫תלויות כל נשמות הרע וכשחטא אדה״ר ואכל מעץ הדעת טיב‬

‫ורע נתערבו יחד ונתלבשו חותן הנשמות הטיבות הנאחזים באברי‬

‫אדה״ר באות' שבאד' בליעל כל אבר בתוך הבר כמיהו הא כיצד רחש‬

‫תיךי־אש יכו' עד‪-‬רגליןבי־גלין‪ .‬יהנה כמו שבחיל הנפש הם רמ״ת‬

‫חברים של אדהאר ונהלבשו ברמ״ח חברים של אדם בליעל כן‬

‫בחיל הריח הם ג״כ רמ"ח אברים וכן בחי' הנשמה הם ג״כ‬

‫רמ״ח אברים יכלם נתלבשו באינן ההיא ממש בתיך רמ״ח אברי‬

‫הדם בליעל בנפשו ורוחו ונשמתו ונייצא כי הנשייה הניתנות‬

‫באבר הגדיל והגביהה של הקדושה מתלבש תוך הבר אחד כ”יהו‬

‫ממש בקליפה וזה סוד כל הגדול •מחבירו ׳ציו גדול יומנו ‪ .‬וא״כ‬

‫כשאיזה ‪.‬נשמה גדולה נכנכת בקליפה היא קשה מהד להכירה‬

‫משם כי הרע המלבשה הוא גפו׳ כן גדיל ‪ .‬יזהו שתמצה אנשים‬

‫גדילים שהטאו חטאי' גדילים ועצימים כירבעם ואתהב ומנשה‬

‫וליוצא בו והבן זה ‪ .‬ובכן נבאר עוד חיך אדה״ר נשרו חברי■‬

‫נשמתי והוטבעו בתיך הקליפות כנזכר ‪ .‬וז״ש בתיקוני' בפסוק‬

‫כציפור צידדת מקינה וגי' כי ימו שהשכינה נכנסה בגלית‬

‫פי' שמתלבשת ׳בתיך עשר כפירות דייסאבותא בסוד ומלכיהו׳‬

‫בכל משלה כן־ נשמת הצדיקים ׳גלי ונתייבקי היך הרע הנ"יל‬

‫וז״ש בהיקיני‪-‬סידאזלין מנדדץ עמה ׳מחךלדוך ומאתר לאתר‬

‫ולו' ובכל דור ודור יוצאק הנשמות הטוב מתוך הרע ההוא‬
‫גלגולים פרק ‪.‬א‬

‫ובאין לעה״ז ע״י מצות פרי'‬

‫‘ורבי'שציונו הקב״ה לטעם‪.‬זה'‬

‫והבינהו ‪ .‬וכפי שהוא אותו‬

‫דור כן כפי ערך ההוא יוצאין‬

‫הגשמות "הקליפו' פעמי' מאבר‬

‫הראש ופעמים מהרגלי' והענין‬

‫כי כפי בחי' אבר השכינה‬

‫המתלבשות שה אז בזמן ההוא‬

‫כן יהיו בחי' הנשמו' המתבררות‬

‫ויוצאות משם בזמן ההוא עד‬

‫שימצא כי בדור הזה האחרון‬

‫שאנחנו בו א הנה השכינה‬

‫ברגלים עומדת וכל הנשמות‬

‫היוצאות הם בחי' הרגלים של‬

‫אדהי׳ר וכשיגמרו אלו־לההברר‬

‫כדין ייתא יישיחא‪ .‬ובזה תבין‬

‫למה גלו ישראל ונתפזרו בד‬

‫רוחות העולם גם למה השכינה‬

‫גלה עמהן אך העניין כיון‬

‫שישראל חוטאים גורמים‬

‫שיתלבשו הנשמות תוך הקליפו'‬

‫ולכן צריך שיגלו ישראל בכל‬

‫רוחות ובכל ע' אומות והשכינה‬

‫עמהם שאם יהיו איזה נשמו'‬

‫קדושות מעורבת באותה קליפה‬

‫של אותה אומה שגלו לשם כמו‬

‫מצרים ובבל וכיוצא בו הנה‬

‫כח קדושת השכינה אשר גלה‬

‫לשם שהיא אש אוכלה מושכת‬

‫אותן הנשמות ומתדבקות ע״ה‬

‫ומטהרות ‪ .‬וכאשר נגמרו כלם‬

‫להתתקן ולהסתלק טוב יין הרע‬

‫ואפי׳ טוב דרגליו דנשייות של אדה״ר מתוך רגליו דמסאבו' כדין‬

‫ייתא משיתא וזה הרמז ‪3‬פ' פקודי עד דמטי רגלין ברגלין וקבן‬

‫זה ‪ .‬והנה בדרא במראי דמלכא משיחא כבר נגמר עוד להתברר‬

‫קולת אדה״ר ולא נשאר כי אם העקביים שלו וכשישמרו‪ .‬להתברר‬

‫אז‬

‫‪ .‬אמר המגיה מא״ש שזה יהיה׳‬

‫לדעתי טונה הפשוק באיכה זכרה‬

‫ירושלים וגוי פי׳ הכי‪ .‬ירושלים נקרא‬

‫השכינה הנכנסת בגלות עם ישראל היא‬

‫זכר״ס ר"לנכנם' בקליפו' שהם ימי עני׳‬

‫ומרודיה ונעשות בתוכם כזכר הנכנס‬

‫בנקיבה והנקיב׳ מקבלת הנאה ממנה‬

‫כן הקליפו' קבלה הנאה ממנה אבל‬

‫שלא תטעה לומר שגם היא קבלה הנא׳‬

‫מהם ח״ו ולכן אמר שהם ימי עניה‬

‫ומרודי'‪ .‬ואע״פ כן היא מושלי שם כזכר‬

‫המושל בנקיבה ‪ .‬בהוד ‪ .‬ומלכותו בכל‬

‫משלה‪ ..‬כלי מחמדיה אשר היו מימי‬

‫קדם מחמדיה הס הנשמות אשר בקרבה‬

‫הכניסה ג" כ בקליפות אשר הי׳ מימי‬

‫קדם ‪ .‬שידוע בחכמה זו ט י״ג תיקוני‬

‫דיקנא דא״ין הס מי אל כמוך וי״ג‬

‫תיקוני דאריך הס ה' ה' אל רחום‪ .‬והמה‬

‫מלובשי׳ זה בתוך זה‪ .‬נמצ׳ תיקין י״ג של‬

‫אי"ן הוא מימי קדם ותיקון י״ג דאריך‬

‫נק׳ ונקהוב׳ אלו הס מנובשי׳ זה תוך זה‬

‫וכי בעניןהיחודי׳ שתיקון זה עוזר להוצי׳‬

‫ניצוצי קדושה מן הקליפות ועכשיו אן>‬

‫אותן הניצוצות נפלה בעו"ה ‪ .‬ואימתי‬

‫בנפול עמה‪ .‬הס הנשמות קדושות ביד‬

‫צר‪ .‬היא הקליפה‪ .‬וכבר אמרנו שתיקון‬

‫זה של מימי קדם הוא מסייע ועוזר‬

‫אותה בעסק זה להוציא ניצוצי קדושה‬

‫אבל עכשיו אמר ואין עיזר לה ‪ .‬ראוה‬

‫צרים‪ .‬שכל כך גברו הקליפו׳ בעו״ה‬

‫עד שראוה בלי פחד משא״כ ‪.‬לפנים‬

‫כשבאים לראות נפיק שלהבה וכוי ונעשו‬

‫!*גורים פרק & ב ג‬

‫אז יבוא משיח כי אדם ר״תאדס דוי׳ד משי״ח וזש״ה אשר חרקו‬

‫עקבות משיחך הס הנשמות שבדרא בהראי וזי׳ש רז״ל עקמת‬

‫משיח׳א חוצפא ישגא לפי שאברי העקביים הס יזומריית‬

‫מאד וחשוכים‪ .‬לכן הנשמות הניתלים שס הס יותר חומריים‬

‫ולכן תוצפא ישנא וז״ש אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות‬

‫שבגיף והבן זה בכלל‪:‬‬

‫פרק ב‬

‫אדו(* שביארתי לך איך נתערב הטוב עם הרע אבאר לך‬

‫‪ .‬פירש הפסוק עת אשר שלט האדם באדם לרע לו כי‬

‫אדם הבליעל הם הקליפות שלטו באדם הקדוש שהם נשמות‬

‫אדה״ר והלבישם והטמינם בתוכם אמנם הם חושבים שהוא‬

‫לטובתם ואינם אלא לרעתם כמו שנבאר ‪ .‬ובזה נבין טוב טעם‬

‫למה החיצונים ממאוים בעה״ז להחטיא אח האדם וטורחים‬

‫מאד בזה ואיך הם מכעיסים לבוראם יתברך להגלות לשכינתו‬

‫להחריב בית מקדשו אשר הכל הוא על עוונות ישראל אך הענין‬

‫הוא כי הנה התיציניס הס שיורין ופסולות חוהמא של ז׳ מלכי‬

‫אדום כנ״ל והס נקראים מות ואמנם הטוב שנתברר מהם הם‬

‫נקראין חיים ויש להם חיות ומזון ושפע ובהסתלק הקדושה מהם‬

‫הם מהים ולכן הס טורחים כל כך בכל מאמצי כחם להחטיא‬

‫את האדם כדי להכניס נשמתו בתוכם ועל ידם יהא להם חיים‬

‫ושפע ומזון כדרך הטורחים אחר מזונותיהם וכתיב לא יבוזו‬

‫לגנב כי יגנב וגו' והענק כי אי אפשר שהנשמה ■של ישי־אל הקדישם‬

‫שגם אשר תחטיא ותלך אל הקליפה לא ידח ממנה נדח אפי'‬

‫ניצוץ קטן של קדושה ‪ .‬ולכן ‪-‬היות ממקום קדושתו יתברך הוא‬

‫ממשיך מזין לאותן הנשמות העומדות אסורים חיך הקליפות‬

‫וע׳י זה ניז־נים הקליפות כדרך אילן הממשיך מזין אל הפרי‬

‫ומשה נמשך מזון אל העלין והקליפות ‪-‬וכשיגמיר הפרי אח״כ‬

‫מתייבשין העלין והקליפו' ולא עוד אלא כבר נתבאר לעיל הרק‬

‫א' כי כשישראל גולים גס השכינה גלה ניניהם כי היא אש‬

‫אוכלת ומלקטות את ניצוצי נשמות מביניהם ‪ :‬ונהיות גשמית‬

‫והשכינה מתלבשי'בתוכם ודאי שיונקים שפע רב ולכן כל מגמתם‬

‫להחטיא את ישראל כדי להמשיך את נשמותיהם ושכינה בתיכם‬

‫והכה ודאי כי ‪.‬כפי ערך גודל קדושת הנשמה כן הוא תוקף‬

‫קשפע שינקו‪,‬משם על ידה ולכן כל מה שתהיה הנשמה יותר*‬

‫יקרות הערך כך סם מתכוונים להחטיאה ולהכניסה בעמקי‬

‫הקליפות‬
‫■‬

‫גלגולים פרק ב‬

‫'הקליפות‪ :‬לכיירוב הקליפות הס בה״ח ולכן אמרו חז״ל ש ת* ת‬

‫לא י יצא יחידי בלילה ‪ .‬גם זה‬

‫מלגא‬

‫אמר המגיה׳ וזהו נו־ ב־יכית הני־‬

‫מאני דת״ח דבלי'מחופי' די־הו‪-‬לפי‬

‫מחלוקי די־בנן •הס הייה ומ״ט שלהם‬

‫והקציפו׳ מתגייס תמי־ בהם להחטיא׳‬

‫ולהימס כדי שיהיו ערומים בלי לבוש‬

‫וחלוקי דרבנן כנ״ל דוד גרי¡ הוט ‪:‬‬

‫של חיבוט הקבר כמו שנתבאר‬

‫בעז״ה במקומו וגם ז'ס «"ש‬

‫חז״ל שיש כמה צדיקים שמתו‬

‫בעטי״ו שלנחש ופי' הענק בזה‬

‫יתורץ איך מתו •בלא חטא והוא‬

‫נראה עול בחיק יתברך אבל‬

‫ין כי כבר קדם להם היע‬

‫הראשין שנתערב עס נשמותיה'‬

‫כשחטא הדה״ך והנחש הטיל‬

‫והגיא בנשמתו ולכן אותו הרע‬

‫ראשון אינו יכול להפריד אלא‬

‫המיתה וכמ"ש הש״י כי‬

‫ביום אכלך ממנו מות תמוה ‪.‬‬

‫אדה״ר‬

‫מלבר‬

‫הענין כל הגדול מחבירו יצרו‬

‫גדול כנ״ל פרק א' וזהי הטעם‬

‫' שחצינו אגשים גדולי ערך‪.‬‬

‫שחטאו חטאים גדולים ועצימי'‬

‫וכמו שנבחר לקמן בעז״ה בפרק•‬

‫זה‪ .‬והכה ‪.‬אעפ״י שאמרנו שלכך‬

‫גלתה השכיל כדי ללקט כל אותן הניציציה עכ״ז הכל תלוי בידי‬

‫•אדם לפי שהאדם עצמו הוא יאשר גיס'זה ולכן מי שקלקל‬

‫צריך׳־לחקן ולכך נצטווינו על פרי' ורבי' ושנקדש עציייני בשעת‬

‫הויווג כדי שציכל להמשיך ולהוציא משם אותן הנשמות ויתבררו‬

‫ן הרע ולהיות שבעוונותינו אין אנו נזהרים לגמרי בזה לכן‬

‫נמשכים הגשמית «עורבי׳ קצת מן הרע וזה כיד היצר הרע‬

‫הנברא עם אדם ולכן צי־יך להיזהר כל ימיו להפריד ממני אותו‬

‫רע שנשאר בו וזה הוא ע׳'י מעשיו ‪ .‬ועל כצ זאת צא יספיק‬

‫להפרידו לגמרי עד יום מותו כי אז‪ .‬נרקב הרע בתוך העפר‬

‫ומסתלק והולך לווגם זה הטעם ‪,‬‬

‫סגה"ה וזהו שצ״ל סוד יעקב אבינו‬

‫לא מת ע; ד דאי' ׳במךר' רבה פ׳ תילדו'‬

‫למם יצא משו תחילה כדי שתצא היא‬

‫ושייותיו עמו ורייל חנק" הרע נדי‬

‫שישתאר יעקב־נקי מכל נ־ג וחלאה‬

‫מהחלק הרע וישאר כילו טוב ‪ .‬כנ״ל‬

‫דוד גרין הוט ‪:‬‬

‫אמר המגיה מא״ש זה לדעתי‬

‫כזונת סהילוק' נוף פי א' דב״ב שמניים‬

‫ד' מתו בעטיו של נחש ‪ .‬הדרן עלך‬

‫השותפין רמז שמשותפים ‪ -‬בחטא של‬

‫חדה"ר‪ .‬ולי הקטן דוד גרי¡ הוט נ״ל‬

‫מאמר הפנו' ותנות שרה בקרי׳ איבע‬

‫היא הביון ור״ל כפיי המפישים שמתה‬

‫שרה נדרך אותן ד' שמתו בעטיו של‬

‫נחש ולמה באמת היא הביון בשביל‬

‫שהיה מחיבית ומשותפת לחטא חדה״ר‬

‫שהטיל בה הנחש זוה‪-‬מא וצריך להפריד'‬

‫המיתה וזהו סיד כי לא נהש ביעקב‪.‬‬

‫גמולים פרק ב י‬

‫ממיד כצ מחשבותינו ומעשינו כדי להוציא ולהמשיך הנשמות‪.‬׳‬

‫ההם מתוך הקליפות ע"י מעשינו בשוד הנו עוז לאלהים ‪.‬‬

‫ואלו היינו צדיקיה ושביש בחשובה גמורה היה בנו כת להוציא ‪,‬‬

‫כל הנשמות ההם >שבקליפו‪.‬ת ברגע א' ותכף היה בא משיה ‪.‬‬

‫כמ"ש רזי׳ל אק‪,‬בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף ; אמנם‬

‫תטאתינו מתישין כת של היוצר כביכיל כמו ‪.‬שכתוב צוד ילדך‬

‫השי והנה כשיכלו כל אותן הנשמו'לצאת מתיך הקליפות הנקראת‬

‫מות אז תצא משש השכינה הגילה ביניהם המחיה אותה וישארו‬

‫מתיש ויהבלעו ויאבדו וזהו פי׳ בלע המית לנצח הקליפות הם‬

‫נקראים מות ומה גש אתר שתצא'מישש השכינה הנקראת חיים‬

‫ואז מתבלע ננצח יהין להם תקומה כמו שהיה בשעת מתן הורה‬

‫הלא שבעשיית העגל חזרה ‪.‬המות למקומה והנה כבר נתבאר'‬

‫כי כפי ערך גודל הנשמה כן• היא נטבעת בעמקי הקליפות‬

‫והחיצוני' משתדלי׳ בכל אמצי כחש לטנפה בכל מיני טנופים‬

‫כדי שהשאר תמיד ברשותם להיותם נהנים מיינה ‪ .‬והנה הם‬

‫מהיראים שמא על ידי צדיק גמור יוציאה מביניהם בעת ‪.‬זיווגו‬

‫כנזכר ולכן קידש שתניאני הצדיק «שם ויאבדו‪ .‬אותו מזון שהמה‬

‫ניזונים מיינה מה הם עישיש כשהם רואים איזה מקום פגום‬

‫עד מאד אז הש יייצ?אין' את הנשייה העצומה ההיא משש כדי‬

‫שתכנם שש ואז לשיטת היותה במקום הרעיתטיאנה ויקלקלנה‬

‫יותר מבתחילה ותחזיר לידש פגומה כבתחילה וע״י זה תעמוד‬

‫בידם תמיד והנההש שולטיש בזה האדם ותישביס שהוא לטובתם‬

‫ואדרבה הוא• לרעתם והענין 'כי השש ית' הצור תמים פעלו‬

‫וכיון שעל ידי חטא אדם שלטו באלו הנשמות אינו רוצה להוציאם‬

‫מידם שלא כדין ‪ '.‬וייה היא עו‪-‬שה ממתין עד שיהיה איזה מקום‬

‫פגים כנ״ל ויידמה את החיצוני‬

‫ואמיר שרצונו להכניס שש‬

‫הקדישם באותו טינוף והם‬

‫תושבים אדרבה יותר טוב להם‬

‫להכניס שש הנשמה ההוא והם‬

‫חפצים באותו ענק תייצא כי היא‬

‫עישהכיונתם וע״פ הדין ברצונם‬

‫(אויר הייגיהה יי־ז״ש זה‪.‬לפי‬

‫הגיי' שאמרו ומי שרי נצדיקי‬

‫לסגויי ברמיות' אין עם נבר‬

‫תתברר ע'כ) ע״ד מצות השעיר‬

‫לעזאזל‬

‫אניר העני־ ‪.‬מא״ש זהו לדעתי'‬

‫כיוונת הגמר' אין ‪ ¡3‬דו־ בא אלא‬

‫בדור שנולו זנאי או בדור ‪ .‬שכולו‬

‫הייב ‪ .‬כי י ■מההר שביאת ׳־המשיח‬

‫תלוי בנלית כל הנשמות לצאת‬

‫מן הקליפות וזהו על שני אופנים או‬

‫שיהי כל הדור צדיקים ויגרום הזנות‬

‫לצאת כינס בפעם אחד או שיהיו‬

‫כילם חייבים ויהיו כל המקומות פגומק‬

‫והקיצוני׳ יתנו אותם ‪.‬ברצוני הטוב לצאת‬

‫כולם כננתב בענים ולא אאריך להסביר‬

‫העני¡ כי המבין יבין בעצמו ישיא מתוק‬

‫לח *ך‬
‫לעזאזל שיע׳י נוטלק כל עיונית‬

‫ישראל כנזכר בזוהר והס‬

‫חישביס כי בהיות הנשמה‬

‫הקדושה ההיא במאום הגרוע‬

‫כגון בבן אדס רשע גמור או‬

‫בגר וכיוצא בו שעדיין הוא‬

‫ברשותם וכבר נתיאשו ממנה‬

‫והושבין שאין לה עוד הקימה‬

‫ולהיות כי הנשמה היא עצימה‬

‫וקדושה היא מתעוררת‬

‫ומטיבה מעשיה ונפרדת לגמרי‬

‫מן הקליפה ולא די בזה אלא‬

‫אדרבה מביאה ניציצות אחרות‬

‫עמה ומוציאין מעמקי הקליפות‬

‫וזה ענין אברהם אבינו ע״ה‬

‫שהיה בן תרח עע״ז וכימר‬

‫גדול ואדרבה נאמר בי ואת‬

‫הנפש אשר עשו בחרן וכל גירי‬

‫הצדק כגון רות ותמר ורחב‬

‫וכל מלכי בית דיד והמשיח ‪1‬‬

‫גלגולים פרק ב נ‬

‫לידך מי שירצה להזיית על האמ!ן‬

‫ע"כ ‪ .‬ונ״ל דוד גרין היט הקטןדזהו‬

‫סוד המדרש לכה ■ואשלחך אל פרעה‬

‫לכה ה״א ודאית שאס אין אתה גואלם‬

‫אין אחר גואלם וכי׳ ‪ .‬לפי‪-‬שהה״א‬

‫אחרונה מרמז למלכות שהיא'בגלות‬

‫ע״יחטא ע״ד עמו אנכי בצרה שהיא‬

‫נפרדת מאז מבן זונה שהוא ת״ח ששם‬

‫שורש משה מלגאו‪ .‬ומבואר לקמן פרי‬

‫ד' שכל תיי״ג ניצוצות שבשורה או הס‬

‫עריביס זו בזו ועם ניצוץ א' חטא ופגם‬

‫כל תרי״ג ניצוצו' שבאותו שורש צריכים‬

‫להשתתף עמו בגילגו׳ או בעיבור לתקנו‬

‫ועש״ב ומשה כלול מן ס' רבוא כידוע‬

‫ובידו לתקן כולם להוציאם מן הקליפו׳‬

‫וע״כ בא משה ממקום פגום מעמים‬

‫שנשא דודתו וממחזיר גרושה שנישאת‬

‫לאליצפן בן פרנך לתרגום יונתן ב״ע‬

‫וע"כ לך ודאית שאם אין זכו' אין אחר‬

‫גואלם לפי שמי שאינו באותו שורגו של‬

‫הפוגם אין בידו לתקנו ‪ .‬לפי שאינם‬

‫ערבים זה בזה ודוק‪.‬‬

‫■׳ע ור״מ וכיוצא בהה‪ .‬והכה‬

‫דוד אשר יצא משה היא הכריח הקליפה שהוא היה מלובש‬

‫בתוכו בתחילה שהוא קליפות מואב ששה היה נפש דוד קבועה‬

‫לה כניו שנבאר במקומו והיה ממדד את (יואב בחבלים והרגה‬

‫ונמצא כי שלט האדם הבליעל באדם הקדוש לרע לו לאדם‬

‫הבליעל הנזכר ‪ :‬והעולה מזה כי הנשמה היותר עצמיה היא‬

‫מוטבעות עמה' בקליפות והיצר הרע שלה גדול עד מאד ולכן‬

‫אין לתמוה על דוד על מעשה דאביגיל ובת שבע וכמו שנבאר‬

‫בע־ה בענין דוד ואברהה במקומות הראוי להם ‪ .‬גס בזה הבין‬

‫למה היה לצדיק בן רשע והיה ראוי שכל"הצדיקי' יולידו‬

‫צדיקים כמותם ‪:‬‬

‫פיק ג‬

‫אחר שהידעתיך שכל הנשמות כלולות באדה״ר בחי'נר״נ וכו'‬

‫ובכל בתי' ובתי' יש בה רמ״ח אברים כנ"ל פ״א צריך‬

‫שתדע פרטיותיהס ‪ :‬והענין כי נודע שיש באדם רמ״ח אברים‬

‫ושס"ה גידים שהם תרי״ג י‪ .‬והנה אלו התרי״ג הס מספר השרשי'‬

‫של‬
‫י לאלולים פרק ג ה‬

‫של כל הנשיות לפי שכל אבר או גיד מאלי התרי׳ג כיון •שהם‬

‫אבר ת' שליה יהיה שורש אחד שלם כנודע כי כל אבר ואבר‬

‫כולל כל הרמ״ח אבריה ‪ .‬שהרי באבר הזרוע נמצאו וורידי‬

‫הראש והעינים'והכבד ‪!.‬כל שאר •וורידי הראש וכן כיוצא בזה‬

‫בכל שאר התי־י׳ג תייצא שכיון שכל אבר או גיד «אלו ההרי״ג‬

‫הוא כולל כל האברים יא‪ /‬בכל אבר או גיר נמצא בו פרצוף‬

‫אחד שלה כילל כל רימ״ח אבריה ושה״ה גידיה ולכן כל אבר‬

‫או גיד של נשיות אדה״ר הוא שורש אחד ויש בו חרי״ג נשמות‬

‫ואמנה כל לאבר מהרמ״ח נחלקו לג' בחי' בשר וגידים ועצמות‬

‫והגידים אלו אינה «כלל שס״ה הנ״ל כי אלו הה היומי העורקין‬

‫והגידין הנכללים ומובלעים חיך אברי' ‪ .‬והעצמות גדולים‬

‫במעלה ‪.‬ואחריהם הגידים ועיין בקינטיס הציורי'והנה נמצא כי‬

‫פחות מןתרי״ג שרשים אי אפשר לעשות בנשמה אדה״ר וכל שורש‬

‫מהם לא יפחות‪-‬מן תרי"ג ניצולו' נשמות ‪ .‬ואמנם לפי שעל ידי‬

‫חטאו של אדה״ר נתערב טוב ברע וצריכין להתגלגל פעמים‬

‫רבות עד שיתוקנו ובכל פעם ופעם מתקן מעט וכפי שהוא מהקן‬

‫כך מתחלקת הנשמה לניצוצות רבות ולכן אפשר שההרי״ג שרשים‬

‫של אדם יתחלקו עד ששים ריבוא שרשים של אדם קטני' אשר‬

‫כל א' הוא פרצוף שלם של רמ״ה אברים עצמות וגידים כי לכן‬

‫נקרא שורש כנזכר וכן כל שירש מאלו ם' ריבואות שרשים קטנים‬

‫מתחלקים עד ס' רבות ניצוצית שכל ניצוץ היא נשמה לבדה‬

‫ואי‪.‬אפשר להתנוצץ יותר'מזה ועיין פרק כ״ט מה שהביאנו ראי'‬

‫מן התיקיניס דף י״ב ע״א כי התפשטותם אינו אלא עד ס' ריבוא‬

‫וזהי מילת עד ר ׳ל שאינו דוקא ס' ריבוא כי אפשר שתהיה פתוה‬

‫מס' ריבוא אלא הכוונה שלא יותירו על ם' ריבוא וזהו מילת‬

‫עד והבן זה ‪ .‬וכל שירש מאלי ס' ריבוא שרשים קטנים איני מוכרח‬

‫שיהיו שווים במחלקוהם כל א' ״ס' ריבוא ‪ .‬כי יש'שורש שנחלק‬

‫לתרי״ג לאלפים וכן עד שיש שירש שמתחלק עד ס'ריבוא ניצוצית‬

‫באופן כי השרשים לא יפחתו מהאיי״ג ואז נקראים ‪,‬שרשים‬

‫גדולים ולא יותירו על ס' ריבוא ניצוצות והכל הוא כפי ערך‬

‫הפגם שיצטרך הוא להתחלק בגלגולו ולרחיב ביאור ענין זה ‪.‬‬

‫דע כי נשמת אדה״ר נתחלק לג' חלקים כלגד ג׳ אבות יאלו הג'‬

‫חלקים נחלקו עוד לי״ב חלקים כנגד יי׳ב שבטים ואלו הי״ב חלקים‬

‫נחלקים עוד לע' חלקים כנגד ע' נפש שירדו למצרים ואלו הע׳‬

‫חלקים הם שרשים גדולים שבהם נכללות כל נשמות אדה״ר‬

‫יאת”כ אלו הע' חלקים לתרי״ג שרשים ואלו התרי׳ג שרשים‬

‫ביח ‪ 2‬נהלקו‬
‫;חלקו עוד לס' ריבוא שרשים קטנים כמנין דור המדבר‪ .‬והנה •‬

‫ראוי שתדע איך המספר של תרי״ג הוא כולל כל שאר המסגרים‬

‫הנזכרי' ‪ .‬הנה אותיות ת׳ר דתרי״ג הס‪-‬שש מאות אלף הוא‬

‫מספר הס' ריבוא הנזכרי' ואותיות י״ג דתרי״ג הס מספר י״ב‬

‫שבטים וא' כנגד מציאותיהס הכולל אותם גם אות גי הם ג'‬

‫אבות ואות י' הוא מספר ע׳ נפש כיצד כי הלא ח״ר כולל ס'‬

‫ריבוא הנזכרי' ואות י׳ היא משלמה לע' שהיא ע' נפש הרי כי‬

‫המספר הרי"ג הוא כולל כל המספרים שהס ג' אבות וי״ב שבטים‬

‫וע' נפש וס' ריבוא ‪ .‬ודע כי כמו שכל כללות נשמות אדם נחלקת‬

‫לג' אבות וי״ב שבטים וע' נפש ־כן כל שורש ושורש מהם' ריבוא‬

‫שרשים של אדם ג״כ «החלקי’ בעצמם לג' אבות וי״בשבטי' ועי‬

‫נפש אלא שיש בזה הפרש והוא כי הע' נפש של אדם נחלקים‬

‫לס' ריבוא שרשים אמנם הע' נפש שבכל שורש ושורש מהס'‬

‫ריבוא הנזכרים אין בכל א' «הס' ריבוא שבכל א' ואי יותר משורש‬

‫ח' לבד אלא שבכל שורש מאלו הע׳ מתחלק לתרי״ג ניצוצות או‬

‫יותר עד שנמצא שכל ע׳ שרשים שיש בכל שורש ושורש מסס'‬

‫ריבוא שרשים הסמהחלקי' לס' ריבוא ניצוצות נשמות ואינם שרשי'‬

‫אלא נשמות בלבד וכן עז״ה בחלק הרוח דיצירה והנשמה דבריאה‬

‫ונו' כנודע כי נשמות אדם כלולה מן נפש של עשי' עד אריך דאצילו'‪:‬‬

‫פי־ק ד‬

‫אחר שנתבאר לך איך כל הנשמות נכללו באדה״ר וע״יחטאו‬

‫נחלבשו כלס בתוך הקליפו'‪ .‬נבאר עתה ענין גלגול נשמות‬

‫כי אחר שנתערב טוב ברע צייך שני דברים א' הוא שיפריד הטוב‬

‫מן הרע וזהו ע״י קיום שס״ה מצות לא העפה ‪ .‬שנית לתקן‬

‫חלק הטוב ע״י מצות עשה כי אין לך אבר מאדה״ר שאינו כלול‬

‫מרמ״ח אברים ושס״ה גידים שמספרה תרי"ג‪ .‬לכן היה עולה‬

‫על הדעת לומר כי באשר כל ניצוצי האבר השלימו לתרי״ג מצות‬

‫בין כלס אעפ״י שכל ניצוץ מהם לא השלים כלם הוא הי׳ מספיק‬

‫אך דע שאינו כן דכ*ון שאבריס מתחלקים גס הס לתרי״ג‬

‫ניצוצות כנ״ל או יותר וכל רצוץ כלול מכלם ולכן כל ניצוץ נשמה‬

‫צריך לתקן כל הרי‪ /‬מצית של תורה שהם כנגד הרי״ג אברים‬

‫או גידים של אדס ואס חסר איזה מצוה צריך להתגלגל עליה‬

‫כנזכר בתקוניס תיקון ע' אמנס בידאי שאינו דומה מי שקיים‬

‫כבר כל החרי״ג מצות ע׳״י ניצולי‪ '.‬של אבר שמשם שורש נשמתו‬

‫אעפ״י שהוא עצמו לא קייס כלס ‪ .‬למי שעדיין לא קיים כל התרי?‬

‫מצות‬
‫נ‬

‫גלגולים פרק ד‬

‫מצות אפי' ע״י הניצוצות של שרשו וזה דבר פשוט ‪.‬ולא עוד אלא‬

‫כל תרי‪-‬״ג מצות צריך שיקיימס האדם במעשה ובדיבור ובמחשבה‬

‫ו"ענין דיבור נרמז בפסוק זאת ‪.‬תורת העולה וגו' כמ"ש‪-‬רז״ל כל‬

‫העוסק בתורת עולהוכו' ואס חסר איזה ניצוץ גשמה אפי'חלק‬

‫א' מאלו ג' שהס מעשה דיבור ומחשבה הוא בהכרח שיתגלגל‬

‫עד שיקייס כלס וכן מי שלא עסק בתורה בפשט רמז דרש סיד‬

‫שהוא נוטריקון פרד״ס הוא מוכרח להתגלגל עד שיעסוק בכלס‬

‫כל א' וא' כפי חלק שיכול להשיג וכפי בחי' שרשו והוא החלק‬

‫שניתן לו בסיני כנודע ‪ .‬ובזה יתורץ לך כמה קושיות וספיקות‬

‫במה שביארנו שהרי יש צדיקי' גרועים במעלה מן צדיקים אחריס‬

‫ונחו ושקטו בעה״בויש צדיקים גדולים מאד כמומרע״ה דאמרו‬

‫עליו בתיקוני' דאהפשטותי' עד ס' ריבוא דרא והטעם כי צריך‬

‫להשלים חלקו שהוא גדול מאד ואין גלגוליו נגמרים כל כך‬

‫במהרה ‪ .‬גס בזה תבין כי יש צדיקים נכרתים בבחוריהס כגון‬

‫ר' בון וכיוצא בו ואינו מת מפני עבירה שחייב עליה חיוב כרת‬

‫אלא הענין כי כבר השלים מה שהיה לו להשלים מכל התרי״ג‬

‫מצות ושאר דברים ולכן נפטר בבחרותו ואל זה כוונו רז״ל‬

‫באומרם טרח ר' בון בכ״ח שניס מה שלא טרח הלמוד ותי ק בע'‬

‫שנים והבן זה ‪ .‬גם בזה הבין שיש צדיקי' שקשה בעיניה' המיתה‬

‫כמוימרע"ה ויש להיפוך והטעם כי מרע״ה עדיין לא קייס כל‬

‫חרי״ג‪ .‬התלויות' בארץ בבהמי׳ק וכדי שלא יתזיר בגלגול כי הוא‬

‫מוכרח לכך לכן היתה המיתה קשה לו ‪ .‬ובזה תבין למה הוצרך‬

‫מרע"ה להתגלגל‪ .‬אך הצדיקים שכבר השלימו כל הצריך להם‬

‫שמחים במותם וז״ש בדניאל י ואתה לך לקץ ותנוח כי כבר לא היה‬

‫צריך להתגלגל עוד גס בזה תבין איחור הגאולה כל כך זמן‬

‫לפי שצריך גלגולים רבים עד שכל ניציץ ישלים כל התרי״ג מצות‬

‫וכל הבחי' הנ"ל ובזה תבין גם ח"ש בגמ' שאל ר*פ לר״כ אביך‬

‫במאי זהיר טפי א״ל בציצית ויש צדיקים שנזהרים במצוה אחת‬

‫יותר מאחרת וקשה הרי אמרו חז׳יל והוי זהיר במצוה קלה‬

‫כבחמורה אך שהם היו חכמים והיו יודעים מה שחסר מהם‬

‫ולכן אותן מצות'!שכבר קיימם בגלגולים אחרים לא היו כל כך‬

‫נזהרי' כי אס כן אין לדבר סיף כי כיון שכבר עשה איזה מצוה‬

‫בגלגול אחר אין צריך לעשותה עוד אך אין זה אלא במצות שאין‬

‫שם חובות הגיף כגון מצות התלויות בארץ וראשית הגז וכיוצא‬

‫בהם אך חובת הגוף כגון סוכה ושופר ולולב ותפלה וק״ש‬

‫וכיוצא בו ודאי שהוא מחוייב בכל הגלגולים לעשותם והבן זה‪.‬‬

‫אלא שג״כ צריך שיתגלגל עליו‬

‫כמו שנבאר משא״כ נשאר‬

‫השרשים שאעפ"יי שהם בנגלות‬

‫והיה סיפק בידו‪ ,‬למחות אינו‬

‫נענש אלא נעה״ז אך אינו‬

‫צריך לחזור בגלגול או בעיבור‬

‫על זה‪ .‬כמו שנבאר וא"כנמצא‬

‫כי כל התרי״ג ניצוצו׳ נשמות‬

‫הנכללים בשורש א׳ מאותן ע'‬

‫שרשים קטנים שיש בכל אבר‬

‫ואבר של אדה״ר כנ״ל פ״ג כל‬

‫התרי״ג ניצוצות ההם או אם‬

‫יותר מתרי״ג כני׳ל כלס הם‬

‫גלגולים פרק ד‬

‫אמנם שאר בני אדם שאינם יודעים על מה נא לעולם ומה‬

‫חשר להם צריכין לקיים את הכל ולכן הזהירו הוי• זהיר בקלה‬

‫כבחמורה ‪ .‬גם בזה תבין שיש שכל יזפצם ועכקם כפי' התורה‬

‫ויש שעוסקים בדרש י ויש ברמז ויש בגמטרי' ויש בדרך האמת‬

‫והכל כפי מה שעליו נתגלגל בפעם הזה שכיון שהשלים פעם א'‬

‫בשאר עניינים אין צריך בכל גלגול לעסוק בכלס‪ .‬וכיוצא בו הבין‬

‫כל שאר הקושיו' והספקות שיפלו בענין אנשים וגלגוליהם ועי״ז‬

‫יתורץ לך כאשר תעיין נהם ‪ .‬ואחר שביארנו לך שרשי הנשמות‬

‫ואיך כל ניציץ צריך להשלים כל התרי"ג ע׳ד הנ"ל צריך ג״כ‬

‫שתדע שהאדם צריך שידע שורש נשמתו מהיכן נמשך כמ״ש בזוהר‬

‫שיר השירים על פסוק הגידה לי שאהבה נפשי וגו' וכן צריך‬

‫שידע על י‪1‬ה בא לעולם והענק כי‪ .‬כבר ידעת כי כל ישראל‬

‫ערבים זה לזה והטעם כמ״ש למעלה פרק א' שכל ישראל היו‬

‫באדה"ר אמנם אינם עי־יביס כי אם על הנגלות כמש״ה והנגלות‬

‫לנו ולבנינו וכן חינם ער׳ביס רק אם היה יכולת‪ .‬בידם‪ ,‬לדוחות‬

‫ולא מיחו כנידע אמנם יש פרטיות אחר היותר פנימי והוא‬

‫שכל מי שהוא משורש א' הם ערבים זה לזה בכל הפרטים ועוד‬

‫שלא די שיסבלו עונש בעבורו ‪,‬‬

‫אמר המעה בזה מתורץ תמיהת‬

‫תום׳ יבמות קשים גרים לישראל‬

‫כספחת ופירי ר״י לפי שכל ישראל‬

‫ערבים זה בזה ותימא דלא חשיב‬

‫בסוטה ערבות הגרים בתוך בני‬

‫ישראל ע״ש ולפי הנ״ל אין כאן‬

‫קושיא לפי שישראל והגרים‪ .‬נבדלים‬

‫בשרשם כי‪ .‬ישראל שרשם באותיות‬

‫וגרים שרשם בתגי האותיות והנה‬

‫פיט דווקא אותן שהם משויש א׳‬

‫עריביס אלו לאלו ותלוי בזה דברי‬

‫י' מאמתת אי גרים מינן הווי‬

‫ואידחי וחם נראה ונדחה מוחזרים‬

‫ונראה או לא כן נראה לי הק׳‬

‫דוד גרין הוט ♦‬

‫ערביה זה לזה בתכלית הערבית כי כל אלו ההרי׳ג ניציצות‬

‫נחשבים לנשמה א' והבן זה היטב כי הוא כלל גדול בענק‬

‫הגלגול ולכן אם איזה ניצוץ מאותן התרי״ג חטא או פגם איזה‬

‫פגם הנה כל התרי״ג ניצוצות שבשורש ההוא צריכין לתקן הפגם‬

‫ואיגם נקראים ‪5‬למים ומתיקניס אף אם הקנו בזמנו כל הצריך‬

‫ז‬

‫גלגולים פרק ד‬

‫לה עד שיתוקן הפגם של הניצוץ ההוא ולכן כל אותם הניצוצו'‬

‫צריכין להשתתף עמו בסוד העיבור כמו שנבאר ‪3‬ע״ה כדי לסייעו‬

‫שישנים כל התרי״ג ניצוצות לגמרי וכשיזשלמו התרי'‪ /‬אין להם‬

‫עוד שום ערבות אחרת עלמי שהוא «שגרש אחר אעפי׳י שתהיה‬

‫הנשמה מן הע' שרשים הקטנים שבאותו אבר שבאדה״ר וצריך‬

‫■ ג'כ שתדע שכל אלו התרי״ג ניצוצית יש בהם מי ■שקרוב יוהר זה‬

‫) לזה מלאחר ולכן כפי מה שהוא ניצוץ היותר קרוב אליו הוא‬

‫אשר יתעבר ויסייעו או יתגלגל בו ויסייעו כמו שנבאר בע״ה‬

‫בפ״ה ונמצא כי כל אלו התרי"גכלס נקראו נשמה ח' אלאשע״י‬

‫חטאו של אדה״ר או של האד' עצמו המה מתפרדים כפטיש‬

‫יפוצץ סלע לתרי״ג ניצוצות או יותר כנ״ל ובזה הבין מה שנמצא‬

‫בספרי המקובלים פלוני בא בגלגול פלוני ונראה הענין רחוק‬

‫מאד מן השכל לומר שאדם גדול כמוהו יצטרך לחזור ולהתגלגל‬

‫ובפרט אם יחזיר ויתגלגל באדם שהוא גרוע מאד ממה שהיה‬

‫בתחילה ‪ .‬אך הענין הוא שכיון שכל התרי׳ג נינוצית ערבים זה‬

‫לזה לכך יהיה לפעמים שניצוץ א' גדול מאד יתגלגל בניציץ א'‬

‫קטן מאד כיון שהוא ערב לו להיות משורשו כדי לסייעו ולהשלימו‬

‫ונמצא שכלא' מאותןהתרי״ג ניצוצות או יותר שיש באותו שורש‬

‫נקראים על שם כל הניצוצות שבאותו שורש אעפ״י שאינם שוים‬

‫כי בהכרח שבכל שורש ושורש יהיו ת״ח גדולים וקטנים ובעלי‬

‫מצות ועמי הארצות ורשעים דוגמת האילן שיש בו עצים וענפים‬

‫י ועלין ופירות וקליפות וכלם הס נשמה אחת ‪ .‬ודע שבכל שרש‬

‫ושורש מוכרח הוא שהן תרי"גניציצות שהם בגוף הנשמה ועיקרה‬

‫בסוד רמי׳ח אברים ושס"ה גידים שבה וכלה הם ת״ח ואי אפשר‬

‫להיות מספר הת״ח פחותים מתרי"ג ‪ .‬ואמנם שאר הנשר‬

‫שבאותם אברים כמו הענפים ועלין ועץ של אילן הס בעלי בתים‬

‫כלוליות מעשיות שיש בכל שורש ושורש אך הפירות של האילן‬

‫הס הת״ח והה התרי"גדוקא וכל זה בנפש וכן התרי'‪/‬אחרים‬

‫ברוח וכן בנשמה וכו' וכן בכל חלקי עולמות אבי"ע ועיין בפרק‬

‫‪ '3‬והבן זה מאד כי הוא צריך לך מאד לידע גדי שלא יתבלבל‬

‫דעתך והטע' כי בכל שורש ושורש א' יש בו פרציף א' דתרי״ג אברים‬

‫וגידים וכמו שיש הפרש גדול מאד בין השרשיס יש מהראש ויש‬

‫מהרגלים כן הענין־בניציצוה שבשורש עצמן יש הפרש גדול ביניהן‬

‫ואל תתמה מזה שהרי מצינו כל הרשעים וכל עע"ז נולדו מאדה״ר‬

‫ונח ואברהם ויצחק וכיוצא בו ואיך אפשר זה בעולם אך הענין‬

‫הוא פי הנשמה היא כלולה מרת״ת אברים וכל אבר ואבר יש‬
‫ניטלים פרק ב ג‬

‫לעזאזל ש׳ע״י נוטלין כל עיונית‬

‫ישראל כנזכר מוהר והס‬

‫יזישביס כי בהיות הנשמה‬

‫הקדושה ההיא במקום הגרוע‬

‫כגון בבן אדס רשע גמור או‬

‫בגר וכיוצא בו שעדיין הוא‬

‫ברשותם וכבר נתיאשו ממנה‬

‫וחושבין שאין לה עוד תקומה‬

‫לחיך מי שירצה לסודות על האמון‬

‫ע״כ ‪ .‬ונ״ל דוד כרין סוט הקטןדזסו‬

‫הוד המדרש לכה •ואשלחך אל פרעה‬

‫לכה ה״א ודאית שאם איו אתה גואלם‬

‫אי¡ אחר גואלם וכי׳ לפי ‪-‬שההייא‬

‫ולהיות כי הנשמה היא עצומה‬

‫וקדושה היח מתעוררת‬

‫ומטיבה מעשיה ונפרדת לגמרי‬

‫מן הקליפה ולא די בזה אלא‬

‫אדרבה מביאה ניצוצות הארות‬

‫עמה ומוציאין מעמקי הקליפות‬

‫וזה ענין אברהם הבינו ע״ה‬

‫שהיה בן תרח עע״ז ועומר‬

‫גדול ואדרבה נאמר בל ואת‬

‫הנפש אשר עשו בחרן וכל גירי‬

‫הצדק'כגון ‪ ,‬רות ותמר ורחב‬

‫אחרונה מרמז למלכות שהיא'בגלות‬

‫ע"יחטא ע״ד עמו אנכי בצרה שהיא‬

‫נפרדת מאז מבן זינה שהוא ת״ה ששם‬

‫שורש משה מלגאו‪ .‬ומבואר לקמן פר׳‬

‫ד' שכל תיי״ג ניצוצות שבשורה או הס‬

‫טריביס זו בזו ועם ניצוץ א' חטא ופגם‬

‫כל תרי״ג ניצוצו׳ שבאותו שורש צריכים‬

‫להשתתף עמו בגילגו׳ או בעיבור לתקנו‬

‫ועש״ב ומשה כלול מן ס' רבוא כידוע‬

‫ובידו לתקן כולם להוציאם מן הקליפו׳‬

‫וע״כ בא משה ממקום פגום מעמרם‬

‫שנשא דודתו וממחזיר גרושה שנישאת‬

‫לאליצפן בן פרנך לתרגום יונתן ב״ע‬

‫וע״כ לך ודאית שאם אין זכו' אין אחר‬

‫גואלם לפי שמי שאינו באותו שורק של‬

‫הפוגם אין בידו לתקנו ‪ .‬לפי שאינם‬

‫ערבים זה בזה ודוק‪.‬‬

‫וכל מלכי בית דיד והמשיח ור׳ע ור״ע וכיוצא בהס‪ .‬והנה‬

‫דוד אשר יצא משה היא הכרית הקליפה שהוא היה מלובש‬

‫בתוכי בתחילה שהוא קליפות מואב ששה היה נפש דוד קבועה‬

‫לס כמו שנבאר במקומו והיה ממדד את מואב בחבלים והרגם‬

‫ונמצא כי שלט האדם הבליעל באדם הקדוש לרע לו לאדם‬

‫הבליעל הנזכי־‪ :‬והעולה מזה כי הנשמה היותר עצומה היא‬

‫מוטבעות עמה' בקליפות והיצר הרע שלה גדול עד מאד ולכן‬

‫אין לחמיה על דוד על מעשה דאביגיל ובת שבע וכמו שנבאר‬

‫בע"ה בענין דוד ואברהם במקומות הראוי להם ‪ .‬גס בזה הבין‬

‫למה היה לצדיק בן רשע והיה ראוי שכל"הצדיקי' יולידו‬

‫צדיקים כמוהם ‪:‬‬

‫פרק ג‬

‫אחר שהידעתיך שכל הנשמות כלילות באדה״ר צחי'נר״נ וכו'‬

‫ובכל בחי ובתי יש בה ו־מ ח אברים כנ״ל פ״א צריך‬

‫שתדע פרטיותיסם ‪ :‬והענין כי נודע שיש באדם רמ״ה אברים‬

‫ושס ‘ה גידים שהה תרי״ג ■‪ .‬והנה אלו התרי״ג הס מספר השרשי׳‬

‫של‬
‫י גלגולים ?רק ג ה‬

‫של כל משקות לפי שכל חבר או גיד מאלו התרי״ג כיון •שהם‬

‫אבר א' שלה יהיה שורש אחד שלה כנודע כי כל אבר ואבר‬

‫כולל כל הל־מ״ח אבריה ‪ .‬שהרי באבר הזרוע נמצאו וורידי‬

‫הראש יהעיניה ■'והכבד ‪.‬וכל שאר ■ וורידי הראש וכן כיוצא בזה‬

‫בכל שאר התי־י׳ג ינייצא שכיון שכל אבר או גיד מאלו ההרי״ג‬

‫הוא כולל כל החבריה •א‪/‬בכל אבר או גיד נמצא בו פרצוף‬

‫אחד שלהי כילל כל רימ״א אבריה ושה״ה גידיה ולכן כל אבר‬

‫או גיד של נשיות אדה״ר הוא שורש אחד ויש בו חרי״ג נשמות‬

‫ואמנה כל אבר מהרמ״ח נחלקו לג' בחי' בשר וגידים ועצמות‬

‫והגידים אלו אינה מכלל שס״ה הנ״ל כי אלו הה סיומי העורקין‬

‫והגידין הנכללים ומובלעים תוך אברי' ־ והעצמות גדולים‬

‫במעלה ואחריהם הגידים ועיין בקיניורס הציורי' והנה נמצא כי‬

‫פחות מן תרי"ג שרשים אי אפשר לעשות בנשמת אדה״ר וכל שורש‬

‫מהם לא יפחות מן תרי״ג ניציצי' נשמות ‪.‬ואמנם לפי שעל ידי‬

‫חטאו של אדה״ר נתערב טוב ברע וצריכין להתגלגל פעמים‬

‫רבות עד שיתוקנו ובכל פעה ופעה מתקן מעט וכפי שהוא מהקן‬

‫כך מתחלקת הנשמה לניצוצות רבות ולכן אפשר שההרי״ג שרשים‬

‫של אדה יתחלקו עד ששים ריבוא שרשים של אדה קטני' אשר‬

‫כל א' הוא פרצוף שלה של רמ״ח אבריה עצמות וגידים כי לכן‬

‫נקרא שורש כנזכר וכן כל שורש מאלו ה׳ ריבואות שרשים קטניה‬

‫מתתלקיס עד ס' רבות ניצוצית שכל ניצוץ היא נשמה לבדה‬

‫ואי‪.‬אפשר להתנוצץ יותר’מזה ועיין פרק כ״ט מה שהביאנוראי'‬

‫מן התיקיניס דף י״ב ע״א כי התפשטותה אינו אלא עד ס' ריבוא‬

‫וזהו מילת עד ר 'ל שאינו דיוקא סי' ריבוא כי אפשר שתהיה פחות‬

‫מם' ריבוא אלא הכוונה שלא יותירו על ס' ריבוא וזהו מילת‬

‫עד והבן זה ‪ .‬וכל שירש מאלי ס'ריבוא שרשים קטניה איני מוכרח‬

‫שיהיו שווים במיזלקוהם כל א' ״ה' ריבוא ‪ .‬כי יש שורש שנחלק‬

‫לתרי״ג לאלפיה וכן עד שיש שירש שמתחלק עד ה'ריבוא ניציצית‬

‫באופן כי השרשים לא יפחתו מהאי״ג ואז נקראים ‪,‬שרשים‬

‫גדולים ולא יותירו על ס' ריבוא ניצוצות והכל הוא כפי ערך‬

‫הפגם שיצטרך הוא להתחלק בגלגולו ונרחיב ביאור ענין זה ‪.‬‬

‫דע כי נשמת אדה״ר נתחלק לג' חלקים כנגד ג' אבותיאלו הג'‪-‬‬

‫חלקיה נחלקו עוד לי״ב חלקיה כנגד יי׳ב שבטיה ואלו הי״ב חלקים‬

‫נחלקים עוד לע' חלקיה כנגד ע' נפש שירדו למצרים ואלויהע'‬

‫חלקים הם שרשים גדולים שבהם נכללות כל נשמות אדה״ר‬

‫ואח״כ אלו הע' חלקיה לתרי״ג שרשים ואלו החרי׳ג שרשים‬

‫בירן ‪ 2‬נחלקו‬
‫גלגולים פרק גד‪.‬‬

‫‪:‬חלקו עוד לס' ריבוא שרשים קטנים כת כין דור ה״דבר‪ .‬והנה י‬

‫ראוי שתדע איך המספר של הרי״ג הוא כולל כל שאר המסגרים‬

‫הנזכרי' ‪ .‬הנה אותיות תי׳ר דתרי״ג הם‪-‬שש מאות אלף הוא‬

‫״ספר הס' ריבוא הנזכרי' ואותיות י״ג דתרי״ג הס ״ספר י״ב‬

‫שבטים יא' כנגד מציאותיהס הכולל אותם גס אות ג' הס ג'‬

‫אבות ואות י' הוא ״ספר ע' נפש כיצד כי הלא ת״ר כולל ס'‬

‫ריבוא הנזכרי' ואות י' היא משלמה לע' שהיא ע' נפש הרי כי‬

‫המספר תרי״ג הוא כולל כל המספרים שהס ג' אבות וי״ב שבטים‬

‫וע' נפש וס' ריבוא ‪ .‬ודע כי כמו שכל כללות נשמות אדס נחלקת‬

‫לג׳ אבות וי״ב שבטים וע' נפש ־כן כל שורש ושורש "הס' ריבוא‬

‫שרשיס של אדם ג״כ מתחלקי' בעצ״ס לג' איות וי“בשבטי' וע'‬

‫נפש אלא שיש בזה הפרש והוא כי הע' נפש של אדס נחלקים‬

‫לס' ריבוא שרשים אמנם הע' נפש שבכל שורש ושורש "הם'‬

‫ריבוא הנזכרים אין בכל א' "הס' ריבוא שבכל א' וא' יותר משורש‬

‫א' ‪.‬לבד אלא שבכל שורש מאלו הע' מתחלק לתרי״ג ניצוצות או‬

‫יותר עד שנמצא שכל ע' שרשים שיש בכל שורש ושורש מהם'‬

‫ריבוא שרשים הס מהחלק*' לס'ריבוא ניצוצות נשמות ואינם שרשי'‬

‫אלא נשמות בלבד וכן עז״ה בחלק הרוח דיצירה והנשמה דבריאה‬

‫ונו' כנודע כי נשמות אדם כלולה מן נפש של עשי' עד אריך דאצילו'‪:‬‬

‫פרק ד‬

‫&ה‪ “1‬שנתבאר לך איך כל הנשמות נכללו באדה״ר וע״יחטאו‬

‫נחלבשו כלס בתוך הקליפו'‪ .‬נבאר עתה ענין גלגול נשמות‬

‫כי אחר שנתערב טוב ברע צריך שני דברים א'הוא שיפריד הטוב‬

‫מן הרע וזהו ע"י קיום שס"ה מצות לא העפה ‪ .‬שנית לתקן‬

‫חלק הטוב ע״י מצות עשה כי אין לך אבר מאדה״ר שאינו כלול‬

‫מרמ״רן אברים ושס״ה גידים שמספרם לזרי״ג‪ .‬לכן היה עולה‬

‫על הדעת לומר כי באשר כל ניצוצי האבר השלימו לתרי״ג מצות‬

‫בין כלס אעפ״י שכל ניצוץ מהם לא השלים כלס הוא הי׳ מספיק‬

‫אך דע שאינו כן דכיון שאברים מהחלקים גם הם לתרי״ג‬

‫ניצוצות כנ״ל או יותר וכל ניצוץ כלול מכלם ולכן כל ניצוץ נשמה‬

‫צריך לתקן כל תרי‪ /‬מנית של תורה שהם כעד הרי״ג אברים‬

‫או גידים של אדס ואס תסר איזה מצוה צריך להתגלגל עליה‬

‫כנזכר בהקוניס תיקון ע' אמנם בידאי שאינו דומה מי שקיים‬

‫כבר כל החרי׳ג מצות ע’י ניצוציל של אבר שמשם שורש נשמתו‬

‫אעפ״י שהוא עצמו לא קיים כלם ‪ .‬למי שעדיין לא קייס כל התרי?‬

‫מצות‬
‫גלגולים פרק ד ‪ -‬ו‬

‫מצותאפי׳ ע״י הניצוצות של שרשו וזה דבר פשוט ‪.‬ולא עוד אלא‬

‫כל תרי״ג מצות צריך שיקיימס האדם במעשה ובדיבור ובמחשבה‬

‫וענין דיבור נרמז בפסוק זאת תורת העולה וכר' כמ"ש־רז״ל כל‬

‫העוסק בתורת עולהוכו' ואס חסר איזה ניצוץ נשמהאפי׳חלק‬

‫א׳ מאלו ג' שהה מעשה דיבור ומחשבה הוא בהכרח שיתגלגל‬

‫עד שיקיים כלס וכן מי שלא עסק בתורה בפשט רמז דרש סוד‬

‫שהוא נוטריקון פרד״ס הוא מוכרח להתגלגל עד שיעסוק בכלס‬

‫כל א' וא' כפי חלק שיכול להשיג וכפי בחי' שרשו והוא החלק‬

‫שניחן לו בסיני כנודע ‪ .‬ובזה יתורץ לך כמה קושיות וספיקות‬

‫‪.‬במה שביארנו שהרי יש צדיקי'גרועים במעלה מן צדיקים אחרים‬

‫‪,‬ונחו ושקטו בעה׳ב ויש צדיקים גדולים מאד כמו מרעיה דאמרו‬

‫עליו בתיקוני' דאהפשטותי' עד ס' ריבוא דרא והטעם כי צריך‬

‫להשלים חלקו שהוא גדול מאד ואין גלגוליו נגמרים כל כך‬

‫במהרה ‪ .‬גס בזה הבין כי יש צדיקים נכרתים בבחוריהס כגון‬

‫ר' בון וכיוצא בו ואינו מת (ופניי עבירה שחייב עליה חיוב כרת‬

‫אלא הענין כי כבר השלים מה שהיה לו להשלים מכל התרי״ג‬

‫מצות ושאר דברים ולכן נפטר בבחרותו ואל זה כוונו רז״ל‬

‫באומרם טרח ר' בון בכי׳ח שנים מה שלא טרח תלמוד ותי ק בע'‬

‫שנים והבן זה ‪ .‬גס בזה הבין שיש צדיקי' שקשה בעיניה' המיתה‬

‫כמו מרע״ה ויש להיפוך והטעם כי מרעיה עדיין לא קיים כל‬

‫תרי״ג‪ .‬התלויות בארץ בבהמי׳ק וכדי שלא יתזיר בגלגול כי הוא‬

‫מוכרח לכך לכן היתה המיתה קשה לו ‪ .‬ובזה תבין למה הוצרך‬

‫מרעיה להתגלגל‪ .‬אך הצדיקים שכבר השלימו כל הצריך להם‬

‫שמחים במותם וז״ש בדניאל י ואתה לך לקץ־ ותנוח כי כבר לא היה‬

‫צריך להתגלגל עוד גס בזה תבין איחור הגאולה כל כך זמן‬

‫לפי שצריך גלגולים רבים עד שכל ניצוץ ישלים כל התרי״ג מצות‬

‫וכל הבקי׳ הג"ל ובזה תבין גס ח "ש בגמ' שאל ריפ לר״כ אביך‬

‫במאי זהיר טפי א״ל בציצית ויש צדיקים שנזהרים במצוה אחת‬

‫יותר מאחרת וקשה הרי אמרו תזיל והוי זהיר במצוה קלה‬

‫כבחמורה אך שהם היו חכמים והיו יודעים מה שחסר מהם‬

‫ולכן אותן מצות! שכבר קיימם בגלגולים אחרים לא היו כל כך‬

‫נזהרי׳ כי אם כן אין לדבר סיף כי כיון שכבר עשה איזה מצוה‬

‫בגלגול אחר אין צריך לעשותה עוד אך אין זה אלא במצות שאין‬

‫שם חובות הגיף כגון מצות התלויות בארץ וראשית הגז וכיוצא‬

‫בהם אך חובת הגוף כגון סוכה ושופר ולולב ותפלה וק״ש‬

‫וכיוצא בו ודאי שהוא מחוייב בכל הגלגולים לעשותם והבן זה‪.‬‬

‫גלגולים‬

‫פרק ר‬

‫אמר המלה בזה מתורץ תמיסת‬

‫תום׳ יבמות קשים גרים לישראל‬

‫כהפהת ופירי ר׳יי לפי שכל ישראל‬

‫ערבים זה בזה ותימא דלא חשיב‬

‫'בסוטה ערבות הגרים בתוך בני‬

‫ישראל ע"ש ולפי הנ״ל אין כאן‬

‫קושיא לפי שישראל והגרים‪ ,‬נבדלים‬

‫בשרשם כי‪ .‬ישראל שישס באותיות‬

‫וגרים שרשם בתגי האותיות והנה‬

‫פיט‪,‬דווקא אותן שהם משרש א׳‬

‫עריביס אלו לאלו ותלוי בזה דברי‬

‫י' מאמרות אי גרים מינן הווי‬

‫ואי־חי ואס נראה ונדחה הוחזרים‬

‫ונראה או לא כן נראה לי הנן"‬

‫דוד גרין הוט ♦‬

‫ערכים זה לזה כתכלית הערבות כי כל הלו ההרי׳ג ניציצות‬

‫נחשבים לנשמה א' והכן זה היטב כי הוא כלל גדול כענין‬

‫הגלגול ולכן אם איזה ניצוץ מאותן התרי״ג חטא או פגם איזה‬

‫פגם הנה כל התרי״ג ניצוצות שבשורש ההוא צריכין לתקן הפגם‬

‫ואיגם נקראים שלמים ומתוקנים אף אם תקנו כזמנו כל הצריך‬

‫‪ ,‬לה‬

‫אמנם שאר גל אדם שאינם יודעים על מה גא לעולם ומה‬

‫חסר להם צריכין לקיים את הכל ולכן הזהירו הוי• זהיר נקלה‬

‫כבחמורה ‪ .‬גם נזה הנין שיש שכל חפצם ועכקם גפי' ההורה‬

‫ויש שעוסקים נדרש י ויש נרמז ויש כגמטרי׳ ויש נדרך האמת‬

‫והכל כפי מה שעליו נתגלגל כפעם הזה שכיון שהשלים פעם א'‬

‫כשאר עניינים אין צריך גכל גלגול לעסוק נכלם‪ .‬וכיוצא גו הכין‬

‫כל שאר הקושיו' והספקות שיפלו גענין אנשים וגלגוליהם ועי״ז‬

‫יתורץ לך כאשר תעיין נהם ‪ .‬ואחר שגיארנו לך שרשי הנשמות‬

‫ואיך כל ניצוץ צריך להשלים כל ההרי"ג עי׳ד הנ״ל צריך ג״כ‬

‫שתדע שהאדם צריך שידע שורש נשמתו מהיכן נמשך כמ"שנזוהר‬

‫שיר השירים על פסוק הגידה לי שאהכה נפשי וגו׳ וכן צריך‬

‫שידע על י‪1‬ה גא לעולם והענין כי‪ .‬כגר ידעת כי כל ישראל‬

‫ערכים זה לזה והטעם כמ״ש למעלה פרק א' שכל ישראל היו‬

‫באדה״ר אמנם אינם עיייגים כי אם על הנגלות כמש״ה והנגלות‬

‫לנו ולבנינו וכן אינם ער׳כים רק אם היה יכולת ‪,‬נידם■ למחות‬

‫ולא מיהו כנודע אמנם יש פרטיות אחר היותר פנימי והוא‬

‫שכל מי שהוא משורש א' הם ערכים זה לזה גכל הפרטים ועוד‬

‫שלא די שיסגלו עונש בעבורו‬

‫אלא שג״כ צריך שיתגלגל עליו‬

‫כמו שנבאר משא״כ נשאר‬

‫השרשים שאעפ"יי שהם בנגלות‬

‫והיה סיפק כידו‪ ,‬למחות אינו‬

‫נענש אלא נעה״ז אך אינו‬

‫צריך לחזור בגלגול או געינור‬

‫על זה‪ .‬כמו שנבארוא״כנמצא‬

‫כי כל התרי״ג ניצוצו' גשמות‬

‫הנכללים כשורש א׳ מאותן ע'‬

‫שרשים קטנים שיש ככל אנר‬

‫ואנר של אדה’ר כנ״ל פ״ג כל‬

‫התרי״ג ניצוצות ההם או אם‬

‫יותר מתרי״ג כני׳ל כלם הם‬

‫ז‬

‫גלגולים פרק ד‬

‫לה עד שיתוקן הפגם של הניצוץ ההוא ולכן כל אותם הכיצוצו"‬

‫צריכין להשתתף עמו בסוד העיבור כמו שנבאר בע״ה כדי לסייעו‬

‫שישנים כל התרי״ג ניצוצות לגמרי וכשיושלמו התרי״ג ‪-‬אין להם‬

‫עוד שום ערבות אחרת עלמי שהוא משורש אתר אעפ״י שתהיה‬

‫הנשמה מן הע' שרשים הקטנים שבאותו אבר שבאדה״ר וצריך‬

‫ג'כ שתדע שכל אלו התרי״ג ניצוצית יש בהם מי שקרוב יותר זה‬

‫לזה מלאחר ולכן כפי מה שהוא ניציץ היותר קרוב אליו הוא‬

‫אשר יתעבר ויסייעו או יתגלגל בו ויסייעו כמו שנבאר בע״ה‬

‫בפ״ה ונמצא כי כל אלו התרי"גכלס נקראו נשמה א' אלאשע׳ייי‬

‫חטאו של אדה״ר או של האד' עצמו המה מתפרדים כפטיש‬

‫יפוצץ סלע לתרי״ג ניצוצות או יותר כנ״ל ובזה הבין מה שנמצא‬

‫בספרי המקובלים פלוני בא בגלגול פלוני ונראה הענין רחוק‬

‫מאד מן השכל לומר שאדם גדול כמוהו יצטרך לחזור ולהתגלגל‬

‫ובפרט אם יחזיר ויתגלגל באדם שהוא גרוע מאד ממה שהיה‬

‫בתחילה ‪ .‬אך הענין הוא שכיון שכל התרי׳ג נינוצית ערבים זה‬

‫לזה לכך יהיה לפעמים שניצוץ א׳ גדול מאד יתגלגל בניציץ א'‬

‫קטן מאד כיון שהוא ערב לו להיות משורשו כדי לסייעו ולהשלימו‬

‫ונמצא שכלא' מאותןהתרי״ג ניצוצות אז יותר שיש באותו שורש‬

‫נקראים על שם כל הניצוצות שבאותו שורש אעפ׳י שאינם שויס‬

‫כי בהכרח שבכל שורש ושורש יהיו ה״ח גדולים וקטנים ובעלי‬

‫מצות ועמי הארצות ורשעים דוגמת האילן שיש בו עצים וענפים‬

‫י ועלין ופירות וקליפות וכלם הם נשמה אחת ‪ .‬ודע שבכל שרש‬

‫ושורש מוכרח הוא שהן הרי"גניציצות שהם בגוף הנשמה ועיקרה‬

‫בסוד רמי׳ח אברים ושס"ה גידים שבה וכלם הס ת״ח ואי אפשר‬

‫להיות מספר הה״ח פחותים מתרי"ג ‪ .‬ואמנם שאר הבשר‬

‫שבאותם אברים כמו הענפים ועלין ועץ של אילן הס בעלי בתים‬

‫כלוליות מעשיות שיש בכל שורש ושורש אך הפירות של האילן‬

‫הס הת"ח והה התרי"גדוקא וכל זה בנפש וכן• התרי״ג אחרים‬

‫ברוח וכן בנשמה וכו' וכן בכל חלקי עולמות אבי״ע ועיין בפרק‬

‫ב' והבן זה מאד כי הוא צריך לך מאד לידע נדי שלא יתבלבל‬

‫דעתך והטע' כי בכל שורש ושורש א' יש בו פרציף א' דתרי״ג אברים‬

‫וגידים וכמו שיש הפרש גדול מאד בין השרשים יש מהראש ויש‬

‫מהרגלים כן הענין־בניציצוה שבשורש עצמן יש הפרש גדול ביניהן‬

‫ואל תתמה מזה שהרי מציגו כל הרשעים וכל עע״ז נולדו מאדה״ר‬

‫ונח ואברהם ויצחק וכיוצא בו ואיך אפשר זה בעולם אך הענין‬

‫הוא פי הנשמה היא כלולה מרת״ת אברים וכל אבר ואבר יש‬
‫גמויים פרק‬

‫ד‬

‫בשר ומוח ודם ועור ושערות‪ .‬וצפרנים ומי שיהיה בחי׳ המו‬

‫הפנימי יהיה גדול מחד ויצן מתפשט והולך עד השערות והצפרצי‪,‬‬

‫שהם הקליפית של האבר ההוא יוא״כ אל תתמה אם נאמר‬

‫שבשורש נשמת אברהם וכיוצא בו יש בו ניצוצות של רשעים אנשי‬

‫ח הערך מאד והבן זה היטב שלא אצטרך בכל פעם להזכירו‬

‫לך ועיין פרק ל״ב והנה יש מצות רבות שאין כח בכל ניצוץ‬

‫להשלימו והטעם לפי שכל הנשמות אף אותם שהם משורש א'‬

‫אין באים כלס במשפחה א׳ או בשבט א' אלא זה בא בגלגול‬

‫כהן או לוי וזה בא בגלגול דיין וזה בא בגלגול פשטן וכיוצא בו‬

‫שאין יכולת ביד כל ניצוץ להשלים תרי׳ג מצות כי יש מצות‬

‫מיוחדת לכהן ויש ללוי© ויש למלכים או לדיינים ‪ .‬וכיוצא בזה‬

‫ג״כ מצות אחרות כגון פדיון הבן או מצות יבום או חליצה‬

‫ם אין לאדם בן בכור אינו יכול לקיים אוהו ויש מצית אחרות‬

‫שכל אדם יכול לקיים אותם ומחוייב ‪3‬הם‪.‬ק״ש תפילה וציצית‬

‫וצא בו‪ .‬ויש מצית אחרות שאין אדם מחויב לרדוף אחריהם‬

‫כמו לקט שכחה ופאה וראשית הגז וכיוצא בו שאם היה לו שדה‬

‫או רחילות חייב ואם לאו פטור ויש מצות תלויות •בבלין בהמי׳ק‬

‫־קרבטת וכיוצא ‪ .‬ועתה נבאר עניינם כי כל המצות שיש‬

‫ביד האדם לקיימם בגלגולו כמו תפילין וכיוצא בו צריך‬

‫האדם לרדוף אחריהם ולקנות שדה ולקיים מעשרות וכו' ואם‬

‫קיימם מוכרח להתגלגל ולקיימם עכ״פ ומצות ‪.‬הכוהנת‬

‫שלא בפני הבית אלא שאין בידו לקיימם כמו פדיון הבן‬

‫ם וחליצה יש בו חילק כי אם באו לידו ולא קיימ' הם כשאר‬

‫המצו' שהם‪ .‬ביד האדם לקיימם ולכן יתחייב עליהם בגלגול‬

‫גמור כדי לקיימם ואם לא באו לידו־אין צריך עליהסלההגלגל‬

‫אלא מספיק לו שיתעבר בסוד עיבור באיזהו אדם שיהי' משרשו‬

‫מתייחס אליו כנ״ל בגלגול וכשיבוא לידי אוחו אדם מצוה שחסרה‬

‫לו לזה יקיימנה על ידו ויסתלק אח"ב משם ודי נזה‪ .‬והמצות‬

‫התלויות בבנין בהמי׳ק הנה כל הניצוצות שבאו קודם שנבנה‬

‫או בזמן בהמ״ק כלס צי־יכין להתגלגל או בכהניס לוים‬

‫ש עד שיתוקנו כלס ואמנם כל הניציצו' שלא באו לעולם עד‬

‫אחר החרק כלם צריכין להתגלגל בזמן ביאת המשיח קודם עה״ב‬

‫שהוא אלף שביעי שאז הוא עיקר שכר !עונש ‪ .‬אמנם לפישהנשמ'‬

‫לבדה אין לה קיום מצות לכן יהיו בתחילה ימי המשיח לקיים‬

‫ל המצית' התלויות ‪,‬בבנין בהמ"ק ‪ .‬ובזה הבין מ״ש ר' ישמעאל‬

‫אלישע כשהיטה את הנר בליל שבת ואמר לכשיבנה בהמ״ק‬

‫א חטאת שמנה וכו' ודי בזה והבן היטב מאד ‪ :‬אחר‬

‫גלגולים פרק ה ח‬

‫&חר שביארנו לך בפרק שעבר שכל הנשמות מעורבות טוב‬

‫ורע ובאים לעולם לתקן ולהפריד הרע מן הטוב ויש‬

‫מי שבא לעה׳י׳ז בסוד גלגול ויש שבא בשוד העיבור ‪ .‬ואני תפרש‬

‫מה ענין גלגול ומה ענין עיבור ‪ .‬דע כי גלגול הוא שבצאת‬

‫הולד ממעי אמו נכנסת הנשמה בגיף ההוא והיא סובלת כל‬

‫הצער והיסוריס הבאים על אוהו הגוף מעת שיצא לאויר העולם‬

‫עד שימות ואין ברשותה לצאת עד יום המיתה אך העיבור הוא‬

‫שבאה הנשמה בעה״ז בהיות האדם נולד כנר בעול׳ והוא גדול‬

‫אז נכנסת נשמה אחרת בתוכו ודומה האדם ההוא לאשה עוברה‬

‫שיש לה ולד אחד בתוך מעיה ולכן נקרא עיבור כך זה האדם‬

‫זילבד נשמה העיקרות שלו שנכנסת בו בעת צאתו לאויר עולם‬

‫נתעברה בו נשמה אחרת זולתה אחר היותו גדול ולכן אי אפשר‪.‬‬

‫לשום נשמה להתעבר באדם בסוד העיבור ‪,‬זולתו עד שיהיה בן‬

‫י״ג שנים ומעלה דהיינו מי׳ג שנה ויום אחד ומשם ואילך שאז‬

‫‪1.‬הוא כבר איש וחייב במצות ובא לסייעו ולזכותו ולהדריך אוהו‬

‫במצות ובתורה ג״כ וענין העיבור נחלק לב' חלקים א' הוא‬

‫שאוהו הנשייה הבאה מחדש להתעבר באדם ההוא הוא צורך‬

‫עצמה לפי שחסר'ממנה איזהו מצוה שלא קיימה בגלגול העבר‬

‫*והוא־ מן המצות שלא באו לידה כגין מצית יבום וחליצה וכיוצא‬

‫בו לכן לא נתחייבה בגלגול כנ״ל פרק ד' ולכן בא להתעבר‬

‫בז־ האדם לקיים אותה מצוה שחסירה ממנו או אפשר שהיא‬

‫מהעברת באדם לצורך האדם עצמו לסייעו ולזכותו ולהדריכו אך‬

‫הנשמה המתעברת לצורך עצמה אינה חסרה דבר ‪ .‬והנה ב'‬

‫חלוקות אלו שניהם אינן מתעברת באדם אלא מי״ג ■שנה ואילך‬

‫שכבר נתחייב במצות אך ורק יש הפרש ביניהם כי המתעברת‬

‫לצורך עצמה להשלים חסרונו הנשמה ההיא מתפשטת באדם‬

‫בתוך הגיף ההוא כמו נשמתי של הגוף ממש וסובל כל הצער‬

‫והיסורין של הגוף ההוא כמו נשמתו ממש‪ ,.‬ויושבת שם עד‬

‫שתתקיים אותה מציה שהיא חסירה ואחר שקיימה אז «סתלקת‬

‫מן האדם והולכת ‪,‬לה ואמנם המתעברת לצורך האדם לסייעו‪,‬‬

‫אינה סובלות יסורין וצער הגוף כלל כיון שאינה תסרה ואינה‬

‫באה לצורך עצמה ‪ .‬וגס אין לה זמן קצוב עד שיצא אמנם הוא‬

‫עומד בבחירתו ואם האדם מטיב מעשיו עומד שם וכל מה‬

‫שהאדם מרבה להיטי כן הוא מהקשר עמו יותר אמנם אם‬

‫‪ .‬האדם מריע מעשיו הוא מסתלק מן האדם ואומר סורו‬

‫"‪ -‬נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה והולך לו ודע כי הגלגול‬

‫אפש־‬
‫גלגולים פרק ה‬

‫אפשר שיתגלגלו יחד ל או ג' ניצוצות בגיף אחד כמו שיתבאר‬

‫בפרק זה והנה אי אפשר שיהגלגלו ביחדאלא א״כהמתגלגלים‬

‫הס כליל משורש נשמה א' אמנה מהתרי״ג ניציצית של השורש!‬

‫כמבואר בפרק ד' כי כולה ערביה‪.‬זה לזה יכולה הס נשמה‬

‫אחת אמנה אה יחטא האדה את חבירו אז צריכין שניהה גלגול‬

‫א' נגיף א' ואותו שיחטיחו יסייעו לעשות מצות ולתקן מה שפגה‬

‫בעבורו וכשהוא כן אפי' אינה משורש א' יוכלו להתגלגל' יחד‬

‫ועיין פרק ג' וכן העיבור רוב פעמיה הה משורש אחד אמנה‬

‫‪,‬אה יעשה אדה איזה מצוה דוגמת איזה צדיק שקדה אליו ועשה‬

‫אותה מציה ממש כמוהו בתכלית השלמות אעפ״י שנשמת הצדיק‬

‫ההוא אינו משורשו אפשר שתתעבר בו ג״כ ‪ ,‬דע כי כל עיבור‬

‫נוהג אפי׳ בששניהה בחייה כו' כי יש צדיק א' בדור ההוא ועלה‬

‫מציה א' כתיקגה כמו שעשאה אוהו צדיק אפשר שנפש הצדיק‬

‫הזה תתעבר בו בהיות שניהס בחייה וז״ס ותדבק נפש יהונתן‬

‫בדוד אפ־׳ שהיו שניהה בחייה בדור א' והבן זה וזהו הענין של‬

‫עיבור נרמז במדרש הנעלה בראשית על מ'ש הבא לטהר מסייעין‬

‫אותו ר' נתן אומר נשמתן של צדיקי׳ מסייעין אותן והבן זה‬

‫היטב‪ .‬והענין הוא כיון י' שהצדיק ההוא נשמתו בא באדה הזה‬

‫לסייעו לעשות מצוה אה כן יש לו חלק בהה וז״ס מ"ש רז״ל‬

‫גדולי׳ צדיקי' במיתת‪/‬יותר מבחייהה שבמיתתןזוכין לבניה והבן‬

‫זה ‪ .‬כי הנה החדה הזה הוא כבנו׳של הצדיק ההוא שהוא מדריכו ■ |‬

‫במצות כאב את בנר ובפרק י״א נבאר עוד ענין תועלת אדס‬

‫הנמשך‪ ,‬לו ע׳י העיבור של הצדיק וע״ש וע״ז כוונו רז״ל באמרס‬

‫זכה נוטל חלקו ותלה חבירו בג״ע כי הנה הצדיק כבר נטל חלקו‬

‫בגי׳ע וגה עתה כשנתעבר בזה האדה לסייעו נוטל חלקו גס‬

‫באותן המצות גס דע כי המגולגל יתגלגל לכמה סיבות אחד‬

‫הוא שנתגלגל לפי שחטא ופגה ונתגלגל לתקן הפגה ההוא וזהו‬

‫כשיתגלגל קרוב הוא לחטא ויש מתגלגל כדי לתקן ולהשלים‬

‫איזה מציה שחשה ממנו וזה נחלק לב' חלקיס אחד כגון שבא‬

‫לידו המצוה ולא רצה לקיימה כגון שהיה סוכות ולא עשה סוכה‬

‫וכיוצא בו אעפ״י שלא בטלה בידיס אלא בשב ואל תעשה והנה‬

‫זה יותר רחוק מלחטוא כמי שבא לתקן פגס עבירה ‪ .‬אך מי‬

‫שבא ‪-‬לקיים מצוה אשר לא בא לידו אלא שנתעצל מלרדוף אחריה‬

‫כגון שלא קנה שדה לקייס לקט שכחה ופאה וכיוצא בו זה הוא‬

‫רחוק מאד מלחטוא והוא בטוח ביותר שלא יחטא ויש שמתגלגל‬

‫פדי לזכות י)ח אחריס להיישר בני אדס ואינם מתגלגלים לצורך‬
‫גלגולים פרק 'ה ט‬

‫| עצמו ואלו מובטחים הם שלא ירשיעו ולא יחטאו כלל ועיקר כי‬

‫| אין הקב״ה חפןח״ולהרשיע את בריותיו אחר שהשלימו חלקם וכיון‬

‫‪ 1‬שמביאים• לצורך אחרים הוא שוחר אותם שלא יחטאו כלל‪ .‬ויש ג״כ‬

‫‪ 1‬שמתגלגל מפני שלא זכו בגלגול הראשון ליהיז נשותיהם או בת זוגם‬

‫| האמיתיי' וחוזרים להתגלגל לקחת חותם ואחר שהודעתיך‬

‫ענין‪,‬הגלגול ואיך אפשר שיתגלגלו כמה ניציוצית בגוף א' ואי‬

‫׳• אפשר אלא שיהיו כלם משורש א" אבאר לך עתה י מציאוה״ה‬

‫•■‪:‬דע כי לפעמים אפשר להיות שיתגלגלו יחד בגוף א' נשמה א’‬

‫י או ב או ג' או ארבעה אך ‪,.‬יותר מד נשמות ביחד אי אפשר‬

‫‪ :.‬להיות בגוף א! והענין כר באה נשמה א‪/‬חדשה לכד ולפעמים‬

‫ג מתגלגלות ג״כ עמה נשמות אחרות ישנות מן שרשה לתקן עמיה‬

‫; ■ באותם שהא‪ ,‬נתחייבוגלגול ונמצא כי לפעמים חבוא נשמה אחת‬

‫חדשה לבד‪ .‬ולפעמים נשמה אחת מגולגלת אז א' חדשה וא'‬

‫מגולגלת או א' חדשה וב' מגולגלת או אחד חדשה 'וג' מגולגלת‬

‫אך ב' ישנות לבדס אי אפשר להיות וזה סוד הן כל אלה יפעל‬

‫| אל פעמים ושלש עס גבר ‪ .‬וגבר היא הנשמה העיקרית אשר‬

‫ןעל שמה נקרא הגוף ההוא גבר והש״י פועל גלגולים' שהסי‪-‬ג'‬

‫‪ 1‬ישנות עם א' חדשה הנקרא גבר זזהופירוש הפסוקפוקד עוךאבות‬

‫| על בניס על שלישים ועל רבעים כי סוד הגלגול הוא עד ד אלא‬

‫| שהם ג' דהיינו ג' נשמות אחרות זולת אותו שבאדם'עצמו שעמה‪.‬‬

‫‪ 1‬הם ד' והמתעברים בו אינן אלא ג'או פחות אבל יותר מג' אי‬

‫‪ 1‬אפשר להיות ‪ .‬ואמנם כל דבר המתעבר כשהם מן השורש של‬

‫| נשמתו הם מהעברים בו כסדר ממטה למעלה כי בתחילהגתעבר‬

‫| בו הקטן במעלה ואת״כ הגדול ממנו ואח״כ שלישי הגדול ממנו‬

‫‪ 1‬ואז יזכה יותר ותבטל הארת הראשון ואז יתעבר בו נשמה אחרת‬

‫יותר גדולה מכלם וכן כיוצא בזה האופן שלעולם אי אפשר להיות‬

‫‪,‬נגלים בסוד העיבור יומר מג' יחון מאדם עצמו עוד יש פירוש‬

‫אחר בזה הפסוק הן כל אלה יפעל אל פעמים ושלש עם‬

‫| גבר ‪ :‬כי היה לו לומר שלשה פעמים אך אומרו פעמים ושלש‬

‫נ־אה שהם ב'פעמים שלש ‪-.‬יביאור הענין כי ג גלגולים■ הראשוני'‬

‫‪ ■'.‬שבא האדם לעולם הוא ‪,‬בא ביחידי הניצוץ שלו לבדו ואינו צריך‬

‫‪ :‬סיוע ואמנם אם כבר נתגלגל ג׳ פעמים הנה משם והלאה‬

‫ן בשלושה ה גילגולי'השניים וגם מכ״שמשם ואילך אינו מתגלגל לבדו‬

‫• חמל מתגלגל ומהעבר עמו ניצוץ א' מן השישי' שלו כדי ■לסייעו וז״ם‬

‫י ; פעמי׳ ושלש יפעל אל עס גיר ר״ל כשהם כבר בפעם השני שלג'‬

‫‪ -‬גלגיליס השניים זייכ״ש השלישי' ומשם ואילך אז הוא עס גבר‬

‫גימל ‪ 5‬י״ל‬
‫גלגולים פרק ד‪.‬‬

‫ר״ל עס ניצוץ אתר כדי שאותו ניצוץ יסייעו וידריכהו וכמ״ש‬

‫בע״ה בפרק י״ב על פסוק וכן תעשה לכל אבירת אחיך וע״ש‬

‫גס צריך שתדע אס נתגלגל אדם לחיסרון מצוה־ כנ״ל הנה היא‬

‫מתגלגל לבד כמה פעמים עד שישלים כל התדי״ג מצות וכל‬

‫מה שצריך להשלים לחלקו ‪ .‬ואח״כ כשיקום בתחיוח המתיס כל‬

‫אותם הגופים שנתגלגל בהם כל גוף מהם יקח חלקי מאותו‬

‫ניצוץ כמו המצות שהשלים בהיותו באותו הגיף ‪ :‬ואס נתגלגל‬

‫בסיבות פגם עבירה אז הוא מוכרח להתגלגל עם ניצוץ אחר‬

‫עמו ונתקן ע״י אותו ניצוץ ‪ :‬אמנם אם הניצוץ סראשין חטא‬

‫חטא א' מאותן חטאים שגופיהם כלה ב״מ ואבד ואין לו תחיית‬

‫המתים אז כיון שאוהו גיף כלה הנה הניצוץ ההוא לבדו מתגלג'‬

‫בגוף ההוא השני והוא יקום בתחיית המתים עם כל חלקי הניצוץ‬

‫וגוף הראשון נאבד ונכרת ‪.‬וכבר נתבאר למעלה כי אינם יכולים‬

‫להתגלגל נשמות רבים בגיף א' אם נא שהם משירש אחד ‪:‬‬

‫ודע כי אעפ"י שפל התרי״ג ניצוצות שבאותו שורש יכיליס להתגלגל‬

‫עמו ענ׳ז דע כי אינם מהגלגלים יחד אלא הניצוצות שהם יותר‬

‫קי־וביס ודומות 'זו לזו אמנם אפשר שאם יזכה שיתגלגל בסוד‬

‫עיבור כל ההרי"ג ניצוצית ע״ד שביארנו בפרק זה כי ג' ניציצות‬

‫לבד מהגלגלים בסוד עיבור והשאר מהבטל הארתם בסוד אלו‪:‬‬

‫ובפרט אם יהי' זה הניצין״שלס לגמרי אפשר שיחגלגלו בו התרי״ג‬

‫נשמות של שרשה וכפי ערך שלמותיו ומה שמתקן בענין המצות‬

‫כך הניצוץ יתגלגל בו וכן אסיח״ו חטא ופגם כך כפי החטא‬

‫שהיו מספר הניציצו' שיסתלקו ממנו ויכל זה בחלק הנפש וכיוצא‬

‫בו בחלק הרוח ובחלק הנשמה והנה יש ניצולת שהם מקורבים‬

‫מאד חל האדם ויש מרוחקים ממנו ויש מקיפים אוהו מרחיק‬

‫•ויש מקיפים אותו בסמיך וחופפים על האדם והכל לפי מעשיו‬

‫של אדם גס צריך שתדע כי אדם הצדיק יכול כפי מעשיו הן‬

‫בבתי׳ נפשו והן בבחי' רוחו והן בבחי' נשמתו ללקט ניצוצו' נפשו‬

‫או רוחו או נשמתו להעלותן מעמקי הקליפות וישלים אותן על‬

‫ידו וכמו שנבאר צע״ה בעלן נפילת אפיס וגס שם בפרק ט'‬

‫ביארנו כמס וכמה גלגולים עוברים על נפש בפני עצמו ועל רות‬

‫בפני עצמו ועל נשמה בפני עצמה ‪.‬וגס אמרו אין בן דוד בא‬

‫עד שיכלו ■כל נשמות שבגוף ואיך אפשר להיות כן שהרי הרוב‬

‫סמגזלגלי' שבדורותינו הלואי שיהי' להט בחיצו' גפש לבד שלמה‬

‫ומתוקנת ןא׳כ אימתי יכלו וישלמו כל אלו הבחינו‘ אך כמו שפירשנו‬

‫ט הרוח או הנשמה אפשד שיצאו לעולם הם בפני עצמם בגופים‬

‫מחולקים‬
‫י‬

‫גלגולים פרק ה ו ׳‬

‫‪.‬מחולקים בהיות' מתלבשים שם תוך נפש הגר וע״כ יתוקנו כלה‬

‫ביחד ולא יצטרכו להמתין זה לזה וזה בצאת הנפש מעמקי הקליפו'‬

‫אם ח״ו תחטא ותחזיר לקלקולה ג״כ ותחזיר להשתקע בקליפו'‬

‫כאשר בראשונה וכל שאר־ הניצוצות הנמשכים ממלה נמשכים כלס‬

‫בעמקי הקליפות וכאשר תחזיר הנפש להתגלגל היא וכל חלקיה‬

‫מתגלגלים עמה בגוף ההוא אמנם יזה שנקרא‪ ,‬עיקר הגלגול‬

‫היא אותו הניציץ של חלק'הנפש ההיא ‪.‬הראוי' לאותו הגיף‬

‫אמנם שאר חלקי הנפש המתגלגלים ע«ה אינן שם אלא בסוד‬

‫העיבור בלבד ואמנם עכ״ז כל־ הצער והיסורין שעובר על זה הגוף‬

‫גם המה מצטערין בו כמוהו וכן‪ .‬צער המיתה ואמנם בענין‬

‫העוונות שעושה זה הגוף אין לה הלק בהם אלא הניצוץ הפרטי‬

‫הראוי לאותו הגוף כי הם חינם באים שם להרע אלא להיטיב‬

‫ואם עישים מציה יש להם ג״כ חלק בו כיון שבאו שם לסייעו ונמצא‬

‫שדומין לגלגול ולעיבור והטעם כיע״י יסורין וצער מיתה שסבלו‬

‫בגוף ראשון ושני מחכפרין וע״י המצות שעשו בגיף ראשון ושני‬

‫נשלמו ונתקנו ונעשו צדיקים אך העיבור של גוף השני אין להם‬

‫עונש כנזכר ובזה תבין איך יש קץ וסוף לכל הגלגולים שאס‬

‫הניציצית הראשונות היו גס הם נוטליס בעוונות של גיף השני‬

‫נמצא כי אדרבה כל מה שיבוא בגלגול ויתגלגל בעולם הוא מוסיף‬

‫חטא על חטאו לעולם ‪ .‬אלא הענין הוא כמו שאמרנו ‪ .‬נמצא‬

‫כי כל חלקי הנפש הם מתגלגלים אמנם עכ״ז הניצוץ הראוי יותר‬

‫לזה הגיף ונוגע לו הוא הניצוץ העיקר אשר הוא נקרא על‬

‫שמו הגלגול הזה והוא מקבל העונש על מה שעושה ‪ .‬ובתחיות‬

‫המתים כל גוף וגוף יקח ניצוץ א' הראוי אליו כפי הזמן ההוא‬

‫שבא שם מאיזה מדריגה שהי' מחלקי השורש ההיא ‪:‬‬

‫פיק י‬

‫שנתבאר ענין הגלגול ואיך יש באדם מנפש דעשי' עד‬

‫יחידה דאריך דאצילו'נבאר עתהענין זה בארוכ׳דעכי‬

‫סדרן הוא ממט' למעל• כיי תחיל' יתגלגל נפש דעשי ואח״כ יתגלגל רות‬

‫דיציר׳וכו׳עד יחידה דאצילו' כי הגרוע' קדם בתחיל' וכל מה שיזכה‬

‫יתעלה יותר והוא פשיט וכמ׳ש ‪3‬פ' משפטים ת״ח כד אתיליד‬

‫בר נש יהבין ליה נפשא וכו' זכה‪ ,‬יתיר וכו' והנה האדם צריך‬

‫להשלים' ולתקן כל הבחינו' שהם נפש רוח ונשמה מעשיי' בריאה‬

‫יצירה כי באלה שייך סילוק או לאו משא״כ בחיה ויחידה שהם‬

‫מן האצילות שכיון שהשלים אדם נפש רוח ונשמה מן בריאה‬

‫יצירה‬
‫יצירה עשיי׳ אין פחד בו שיחטא ודע כי כל בחינה מאלו הל שהם‬

‫נפש רוח ונשמה צריכים להתגלגל עד שיתוקנו ואמנם בתחילה‬

‫באה הנפש אס כתקנה מוטב ואס לאו תחזיר לג' גלגולים וכן‪,‬‬

‫ברוח וכן בנשמה וז״ש הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר‬

‫כי בתחילה באה הנפש בפעם הראשונה ואז נקריא גבר כי עדין‬

‫אין זה מגולגל אלא חדש ונקרא גבר ואח״כ יפעל אל עמו ג' גלגולים‬

‫אחריה מלבד הפעם הראשונה הנקרא גבר כנ״ל וזה נוהגת בנפש‬

‫ג' גלגולים זיילת הראשונה וג' גלגולים ברוח וג' גלגולים אחרים‬

‫בנשמ׳‪-‬וגם זה הענק פוקדעון אבות על בניס על קלשים ועלרבעי'‪:‬‬

‫כי הס •ד׳ פעמים א' חדש וג' מגולגלי' ואין זה כי אם לשונאיו‬

‫פירוש הענק כי ג׳ גלגולים הראשונים ' אעפ״י שלא התחיל לתקן‬

‫עדיין יש לו תקוה א¡־ אם כבר עברו ג* גלגיליס זולת הראשונים‬

‫שנקראת חדשה ולא התחיל לתקן אז אק‪-‬לותקוה ואינו מתגלגל‬

‫אךעליו נאמר‪ .‬ונכרתה הנפש וגו'‪ :‬ובע״ה נכתב מה ענין הכרת‬

‫וז"שועל רבעים לשונאי כשאוחזים מעשי אבותיהם בידיהם ר״ל‬

‫שעדיין יש בו מעשי הראשונים כי הגלגול הראשון נקראאבוהשני‬

‫נקרא בן והבן זה היטב‪ :‬וכאשר עדין לא התחילו לתקן כלל שאז‬

‫נקרא לשונאי אינם מחגלגלי' אלא עד רבעים שהם א' חדש וג'‬

‫מגולגלת אך כשמתחילין לתקן ומניחק מעשי אבותיהם אז נקרא‬

‫אוהבי ושומרי מצותיואז הקב״ה עושה עמהס חסד שיתגלגל אלף‬

‫פעמים לאין קץ עד שישלימו לתקן וז’ש ועושה חסד לאלפים ר״ל‬

‫אמנם עושה חסד אחר שיהיו נמשכים הגלגולי' לאלפי׳ ולמי לאוהביו‬

‫ולשומרי מצותת ואומרו לאלפי' אינו מוכרח אלא הכוונה שאם‬

‫יצטרכו יהיו עד לאלפים אבל ודאי אפשר שיתוקן בפחות מזק‬

‫המספר אמנם צריף בכל גלגול וגלגול להוסיף תיקון על שעבר‪:‬‬

‫אמר מא"ש ז"ש חז״ל ודלא מוסיך ' יסיף ואמרו ‪3‬גמ’ מאי יסיף‬

‫תקברי' אמו‪ :‬ופירושו כי חוטב ‪ .‬לו ׳שנהפך השלי’ על פניו ולא‬

‫יצא לאויר העולם כי לחינם נתגלגל והבן זה כר מאד מדוקדק‬

‫מ״ש תקברי' אמו פי' שתהיה קברו בבטן אמו ולא יצא לאויר‬

‫העולם וסוד הענק הוא כי בהתגלגל ג׳ פעמים ואינו מתקן יורה‬

‫שהרע שלו‪-‬מרובהכמה מדריגות על הטוב שלו ולכן בג' פעמים‬

‫הראשוני' מברר האוכל שהוא הטוב חתוך הפסולת שהוא הרע‬

‫כיי כן דרך כשהפסולת מרובה על האוכל שמברריס האוכל ומניתי'‬

‫את הפסולת שאינו כל כך יגיע' ואז אותוהטוב שבו ניתן בבנים‬

‫שיולדו לו או באנשי' אחרים שיהיו משורש נשמתו כמו שנתבאר‬

‫בפרק ט' על פסוק אם רעב שונאך וגו' ואז בגלגול הג׳ נגמר הרע‬

‫שט‬
‫‪1‬‬

‫גלגולים פרק •ו יא‬

‫ז שבו ונסתלק ממינו כל הטוב שבו וא״כ כיון שכלו רע אין צוהל שיתגלגל‬

‫־ ‪.‬אמנם ונכרתה הנפש ההיא וגו' שכלו רע ‪ :‬אך כאשר האנכצ״מרובה‬

‫? ‪. .‬על הפסול' אז דרך הוא לברר ולהסי' את הפסול' מהו־ האוכל ובכל‬

‫ר ‪,.‬גילגול וגילגול מסתלק קצת רע ונשאר הטוב מבורר עד שנשלה‪ .‬כולו‬

‫ין ’‪.‬להיות נקי וטוב כלתי שוס רע ‪,‬והקיזה היטב ־‪ .‬גס יש פי'אתר‬

‫ם למה הרשע אינו מתגלגל רק שלשה גלגילים והצדיק עד לאלפים‬

‫ש והענק הוא עס מ״ש על אלישע אחר לא מידן לדייני ולא ניעייל‬

‫ש לי' לעלמא דאתי וכו' והענין כמ״ש רזי׳ל ת״ח אין‪-‬אור של גיהנים‬

‫‪ 5‬שולט כהס ואס כן מה יעשו כדי למרק עונותיהם‪.‬ו‪.‬ע'כ בחר‬

‫'‪ 1‬הקב״ה לצדיקים ולת״ח הגלגולים הרכיס יותר מעונש גיהנם‬

‫} וכפי מספר עוונותיהם וערכם כן הוא ׳מספר הגלגולים וזמנם‬

‫ש ועוד שהם מרוויחים ע״י הגלגולים כי בכל פעם שהם מתגלגלים‬

‫צ '«וסיפק מצות וזכיות ונמצא כי הגלגול הוא לתועלת' משא״כ‬

‫‪ 1‬בגיהנם אמנם הרשע שאור הגיהנם שולט בו נכנס שם וממרה‬

‫צ עוונותיו ויותר טוב לו גיהנס מלבוא בגלגולים רבים כי הלא בכל‬

‫יי פעם אדרבה יוסיף חטא על פשע ויאבד מן העולם ולא תהיה‬

‫ז צו תקומה לכן נכנס תיכף אחר ג' גלגולים לגיהנס אם לא התחיל‬

‫צחקן נכנס לגהנם וממרק עוונותיו ‪ .‬דע כיהענין של • כרת אינו‬

‫} אלא נחלק הנפש שהיא מעולם העשייה ששם הוא תוקף הקציפו'‬

‫> ואפשר בה להיות נכרת אמנם הרוח והנשמה שהס מיצירה‬

‫ל ובריאה אין בהם כרת ובהכרת הוא שיתוקנו ויותר‪.‬לו לתקן‬

‫ו ‪ -‬אפילו בגלגולי' הראשוני' אך‪ .‬הפרש הוא שיש רוח ונשמה‪ .‬שהם‬

‫} מתוקנים יותר במהרה מן האחריות ויש שמתגלגלים גלגולים‬

‫ן 'רבים ונתאר אל הענין כי האדם יש בידו ‪.‬להשיג ממטה למעלה‬

‫‪ :‬מנפש דעשיי' עד יחידה דאצילות ובפ״א נתבאר סדר ‪.‬נפש רות‬

‫> וכוי ע״ש ‪ .‬איך יש ד'עולמות אבי"ע וכל אחד‪.‬נחלק לה' בחי‘ י‬

‫ן אמנם כל כללות העשי' נקרא' נפש דעשיי' וכללות היצירה הקרא‬

‫ן רוח דיצירה וכללות הבריאה תקרא נשמה דבריאה וכללות דאצילו׳‬

‫תקרא נשמה לנשמה דאצילוח ‪ .‬אמנם בכל א' מאלו הד' עולמו׳‬

‫ן יש מהם •חמשה בחינות נפש רוח נשמה חיה יחידה ‪.‬וא״כ נמצא •‬

‫ן כי אפשר לאדם להשיג החילה נפש דמלכות דעשיי' ואח״כ יזכה‬

‫‪ :‬להשיג רוח דז״א דעשי׳וכו׳‪-‬עד יחידה דארוך דעשיי'‪ .‬וכל אלו הם‬

‫נפש דעשי׳ וכן כשיזכה האדם גס לעולם היצירה נמצא שיש נפש‬

‫! רוח ונשמה דיצירה בבתי' חלקים ואעפ״י שכבר הקדימו בו נפש‬

‫;לוח ונשמה דעשיי' אינם נחשבים והטעם כי אור חלק העשיי'‬

‫‪ :‬נזדכך כל כך עד שהוא בערך היציר׳ ואינו נרגש באור נפש דיצירה‬

‫ולכן‬
‫*‬

‫גלגולים פרק ו‬

‫ולכן כיוצא הה אפשר שישיו‪ .‬נפש רוח ונשמה כלה מבריאה‬

‫ע׳ד הנזכר וכן באצילות ‪ .‬כלל הדברים כי אפשר •שישיג האדם‬

‫נפש רוח ונשמה כלם מן העשיי' ולפעמי׳ ישיג כולכו מיצירה‬

‫או שלשתן מן הבריאה או שלשתן מן האצילו' כי אעפ״י שקדם‬

‫להם‪ .‬בריאה יצירה משיי' שהם לבושים של אצילות אינם עולים‬

‫בשם והכל נקרא בשם אצילי' והבן זה כן מבואר בזהו־ פ' בא ריש פ'‬

‫ע״ב מה שאמ׳למשה ע״ה אנת דאצילו' וכו' ו‪3‬פ' קדושי' ע״ד שבהרת*'‬

‫ויש שישיג נפש מן העשיי' ורוח ונשמה מיצירה ‪ .‬ולפעמי' נפש‬

‫מן היצירה ורוח וכשמה מבריאה ולפעמי' נפש מבריאה ‪-‬ורוח‬

‫ונשמה מאצילות וכל זה ע״ד שביארני כי בודאי אינו‪-‬משיג מאצילו'‬

‫לבד או מבריאה וכיוצא בו וכן כיוצא בו יש פרטים‪ .‬רבים עצמו‬

‫מלספר כי כשל כח הקולמס לכותב' והמשכיל על דברי ימצא טוב‬

‫טע' פרטי הדברים והנה נודע שאפי' שכל בני אדם יש בה' ה'‬

‫בחי' בנפש דעשיי' וכן כיוצא בזה עד יחידה דאצילות כבר נודע‬

‫שאין כל הנשמות שוות ויש שנפשו ממלכו' דעשיי' ויש מיסוד‬

‫דעשיי' וכן מהוד עד כתר דעשיי' וכן בחי' הרוח‪ .‬וכן כיוצא נזה‬

‫בשאר עולמו' והנה אעפ"ישהוא כן אינו מספיק מה שיתקן‪-‬האדם‬

‫החלק ששם שרשו של נפשו לבד אמנם אעפ״י ששורש 'נפשו מן‬

‫מלכות דעשיי' עכ״ז צריך שישלים ויהיה שלם בכל ה' בחי' שיש‬

‫בעשיי' כל א' כלולה מעשר ספירות שבאותו בחי' כני׳ל פרק א'‬

‫ואחר אשר השלים כל העשיי' אז אח״כ יוכל להשיג רוח דיליר׳‬

‫ונמצא שמי שצא תיקן רק מלכות דעשיי' אין בו רק נפש דעשיי'‬

‫ואס תיקון ג“כ את הז״א דעשיי' יהיה לו נפש ורוח אשר בנפש‬

‫דעשיי' וכן כיוצא בזה עד שנמצא שמי שתיקן כל העשיי' יש לו‬

‫נפש ורוח ונשמה וחיה ויחידה מן העשיי' וכלס נקראים נפש‬

‫דעשיי׳ ואחר שהשיג כל נפש דעשיי׳ אח״פ יוכל להשיג גהה'‬

‫חלקי רוח דיצירה וכן את״כ ה' חלקי נשמה דבריאה וכן‬

‫אח'כ דאצילות אך דע זה שאמרנו שצריך שישלים כל חלקי העשיי'‬

‫אף אותם חלקים שאין שורש‪ -‬נשמתו תלוי משם ואחר הכל ישיג‬

‫רוח דיצירה אין זה אלא בעשיי׳ לבד אך ביצירה ובריאה ואצילות‬

‫אין צריך שישלים רק חלק הניגע לו לבד ועם זה יתורץ קושי׳‬

‫א' והוא שהרי אם נאמר שכל הנשמות הס צריכיץ לתקן ולהשלי׳‬

‫כל חלקי העשיי׳ עד בחינות א"א דעשיי' א״כ ‪-‬מה הפרש יש‬

‫בין הנשמות הרי הם כולם שוות וזה אי אפשר שהרי נודע שיש‬

‫שאחיז' נפשו במלכות דעשייה ויש ביסוד דעשייה וכיוצא בו אך‬

‫הענין הוא עם מה שאמרנו כי בעולה העשיי' הוא דווקא שצריך‬

‫יב‬

‫גלגולים פרק ו‬

‫להשלי' כל החלקי' משא״כ בשאר עולמות והטע׳כי עולם העשייה‬

‫יש שם קליפות רבות ועצומות ולכן אעפ״י שכבר תיקן אח מקומו‬

‫כגון אס היה נאחז במלכות דעשייה עדיין הו‪-‬א צריך לברר‬

‫ולהעלות' עד אריך דעשייה מפחד הקליפות אשר שם לבל יתחחזו‬

‫בה באופן כי האמת שאין נפשו אלא ממלכות דעשייה אלא‬

‫הענק הוא שיזדכך אוהו חלק כ״כ מדריגה אחר מדריגה עד‬

‫שתעלה עד אריך דעישיי' ותהכלכל שם למעלה ונמצא כי אף‬

‫בעלותה שם אינה אלא בסוד כללותיה שם אמנם עדיין שם‬

‫אינה רק בחי' היותה ממלכות דעשיי' אלא שנכללה ועלתה עד‬

‫שם וסיוע לזה כי הרי אם היתה נשמה אחרת יותר גבוהה‬

‫ממנה כגון שהיהה מן היסוד דעשי' והנה גס היא צריכה לעלות‬

‫עד אריך ואז אי אפשר שישתוו בשניהם אלא שגס בעלות שתיהן‬

‫למעלה זו שתהכלכל במלכו׳ באריך דעשיי' וזו ביסוד דאריך דעשיי׳‬

‫וכן בשאר המדריגות והבן זה היטב ונמצא שכל הנפשות צריך‬

‫לתקן עד שיתכלכלו באריך דעשיי' וכל אחד ואחד תהיה שם‬

‫נכללות כפי בחי' מקומה ‪ .‬עוד יש טעם שני מה נשתנה העשיי'‬

‫«כל העולמות והוא מה שביארנו בפרק א' שכל העשיי' שהיא‬

‫בהי' המלכות כנודע אינם רק ספירה אחת לבדה משא״כ ביציר'‬

‫‪.‬שהיא בחי' הזעיר וכן בריאה ואצילות כל א' בסוד י״ם גמורים‬

‫שהם כנגד י"ס דאמא וי״ס דאבא ולכן צריך לתקן ולהשלים‬

‫כל ■חלקי העשיי' כי הכל ספי' אחת משא״ע בשאר עולמות ולכן‬

‫כשהוא מתחיל לתקן חלק הנפש צריך שישלים בה חלקי העשיי'‬

‫לסיבות ב' הטעמים הנ״ל ואחר שהשלים כל חלקי העשייה אז‬

‫ישיג רוח דיצירה «‪3‬תי׳ מלכות דיצירה ואחר שהשיג רוח דמלכו'‬

‫דיצירה יתקן מעשיו עד שתהיה ראוי להשיג דוח מן יסוד היציר'‬

‫אך הרוח אחת שקיבל ממלכות דיצירה אין צריך להעלותו יותר‬

‫למעלה כאשר ביארנו בחלק נפש דעשיי' אמנם נשאר למטה‬

‫במקימו במלכית דיצירה ואינו עולה משם וכן בכל בחי' היצירה‬

‫שעולה ומשיג משם בחי' הרוח אין צריך להעלות כל חלקי הרוח‬

‫עד אריך דיצירה אמנם כל אחד ואחד נשאר במקומו ‪ .‬וזה‬

‫נרמז בפ' לך לך דף כ׳י׳ג שבתחילה קיבל אברהם בתי' הנפש‬

‫‪-‬ואח"כ רוח ואח"כ נשמה וכן בדף כ״ד אמר הלוך ונסוע הנגבה‬

‫'דרגא בתר דרגא עד דאתעטר בדרום חולקי' ועדבי' ונודע כי‬

‫¿ם כחי'הנפש שהיא בעשיי׳יש בה דרום וצפון וכל השאר י״ס‬

‫וא״כ לייה ברוח אמר דאחעטר בדרום חולקיה ועדבי' משא’כ‬

‫בחלק הנפש אלאהעניןכמו שנתבאר לעיל ני הנפש צריך להשלימ'‬

‫י נכלם‬
‫גלגולים פרקו‬

‫לכלה אך הרות די מזה אמתקן חולקיה ועדבי' אך עם כל זה‬

‫צריך לתקן שאר החלקים והדרגין אשר ברוח אלא שיש בינים׳‬

‫הפרש כנזכר גם בזה תבין שכל חלקי עשיי' קראו «סעו «סע‬

‫א' וכל חלקי היציר' קראו «סעי לשק רבים כנזכר בסוף דף כ״גאך‬

‫להורות שמתקן דרגא בהר דרגא פירוש שכעשי*' צריך שיכללו דרגא‬

‫דילי" לד רום דרגין אך ביצירה כשיתקן חד דרגא יניחוהו פס‬

‫ואח״כ 'יעלה לתקן דרגא עילתה «עי׳ וז״ש דרגא בהר דרגא‬

‫וכל א' נשאר במקומו ונמצא שהם דרגא בתר דרגא ולא נכללים‬

‫כל המדריגות יחד כמו בעשייה ‪ .‬וז״ש דרגא בתר דרגא עד‬

‫דאתעטר בדרום חולקיה ועדבי' שאז אין צריך לתקן יותר למעלה‬

‫מן דרגי' כמו שהואי בעשיי' כנ״ל פירוש זה המאמר וכן עז״ה‬

‫קוא בחלקי הנשמות דבריאה ובחלקי נשמה לנשמה דאצילותוז״ש‬

‫ולא ישא אלהי' נפש יחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדחכי‬

‫אלהי" הוא עשיי' אינו נושא ולוקח נפש שהשאר במקומה כל‬

‫בחינה כמו שהוא בשאר עולמות בי״ע כנז" רק יניחנה למעלה‬

‫עד עשייה במחשבה העליונה דעשיי' וז"ש וחשב מחשבות‪ .‬והטעם‬

‫הוא לבלתי ידח ממנו נדח כי הקליפות רבים הם מאוד שם ואם‬

‫ושארו שם אפשר שיודחו אל הקליפות ח"ו ולזה לא אמ״ר לא‬

‫ישא אלהי' רוח או נשמה אלא נפש גם פי' הכתוב בע״א וגם‬

‫הוא ע"ד מ״ש למעלה כי בעשיי' צא יעלה למעלה את הנפש‬

‫ע״ד שאמרנו בשאר עולמות בי״ע שבכל בחינה ׳ומדריגה שהוא‬

‫עולה נוטל ומרויח בחי' הריח או נשמה יותר מעולה ונשואה‬

‫מן האחרת כנזכר אלא אותה הנפש עצמה הראשונה שמשם‬

‫חוצב' אין לו אחרת אלא היא''אלא שהו' «עלה אותה למעלה‬

‫כנזכר ‪ :‬והטעם כי לבלתי ידח ממנה ‪-‬נדת כי אס היחה נשמתו‬

‫למטה במקומו ונושא ונוטל אחרת היותר גבוהה היתה אותה‬

‫הראשונה שהניח למטה יכולה להנדח אל הקליפות כנ״ל ועם‬

‫זה תבין ג"כ מ"ש בפ״ב שיש נשמות שבאו לסייעו את האדם‬

‫בסוד העיבור ‪ .‬ובודאי כי נשמות הצדיקים ורוחם שהשיגו הס‬

‫נשארו למעלה במקומםצ‪-‬ורה ■בצרור החיים אתה' ואיך אפשר‬

‫שיניחו מליהנות באור העליון ויבואו בעה״ז ואעפ״י שכבר ביארנו‬

‫שיש להם חלק במצות אך עכ״ז קשה להבין אך הענין מובן מכאן‬

‫כלל כי נשמותיהם ורויחיהם העיקרי' הם אותם שהשיגו בסוד‬

‫מדריגותיהס והם הנשמות הם שם תמיד אמנם אותם הרוחות‬

‫שנשארו למטה כל אחד ואחד בכל בחי' ובחי' הם יורדים בעה*ז‬

‫לסייעו את החרם בסוד העיבור והבן זה ‪ .‬גם בזה תבין שיש‬

‫אששחת‬
‫זה‬

‫ה‬

‫גיגררם ‪£‬יק ו ז יג‬

‫־אפשרות גיד כל א׳‪,‬וא׳ לה‪£‬יג מדריגת עד רום ‪.‬המעטת‬

‫כמריע״ה' אס ירצה ; י‬

‫וע‬

‫>ר‬

‫‪.‬א‬

‫!ס‬

‫■א‪.‬‬

‫ם‬

‫‪:‬ד‬

‫ה‬

‫ה‬

‫ש‬

‫"ר‬

‫‘ל‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ן‬

‫!‬

‫ן‬

‫‪0‬‬

‫ן‬

‫‪1‬‬

‫«‬

‫ן‬

‫פרק ז‪, .. — .‬‬

‫‪&$‬חר שביארנו בפרקים הקודמים איך כי הנשמות כלם כלולות‬

‫בנשמות‪ .‬אדה ׳ר וענין גלגולים איך האדם יכול להשיג‬

‫עד י רום המעלות צריכין אנו לבאר עתה כי לא כל הנשמות שוות‬

‫ולא הכל זזכין ‪ .‬להשיג רוח ונש׳מה וכו׳ כמו שנבאר נע״הודע‬

‫הענין צי גם העולם האצילות עצמו וכן כיוצא בו שאר העוצמות‬

‫כלם נבראו תחילה בסוד זיוג אחור באחור ואח"כ חזרו לבוא ־‪-‬‬

‫׳ ע״י זיוג פנים בפנים כמו'שביארנו בח״בפ״ב ‪ .‬והנה כיוצא בזה •־‬

‫היה בענין הנשמות שהחילה נבראו בסוד זיוג אחור באחור כדי '‬

‫שיושלם תיקינם האמיתי' והבירורי' כנ״ל פי׳א כי הס ז' מלכי‬

‫אדום וכבר נתבאר‪ .‬בחלק השני מה ענין‪ .‬זיוג אחור באחור וכו׳‬

‫ושם ביארנו דוג אחור באחור ר״ל שהאחוריים והמלבושים שהם‬

‫חיצונית של הספירות הס מזדוגין זה עם זה‪ .‬ואמנםהזדווגות'‬

‫בבחי׳ פנימוחס זה נקרא זיוג פנים בפנים ‪-‬וא״כ מוכרת׳ הוא‬

‫שאותן הנשמות הבאות בסוד אתור באחור הם גרועות מהבאות‬

‫־‪.‬בסוד דוג פנים בפנים כי זה חיצונות וזה פנימות ודע כי יש‬

‫שני מיני נשמות א' אותם שנכללו באדהי״ר ב' הס אותם שלא‬

‫נכללו באיה"ר ואלו הנשמות הם יותר גבוהים ומעולים מכל ‪.‬‬

‫הנשמות שנכללו באדה״ר‪ :‬וכמו שביארנו בפי׳א כי נשמות אדה״ר‬

‫כוללת מן נפש דעשיי' עד רוח דאצילות כן אותם הנפשות שלא‬

‫נכללו באדה״ר הם ע׳יד זה ואלו הנשמות ־לא יבואו לעולם רק‬

‫עד אלף השביעי כנז'‪ ,‬בזוהר שמות דף ו' ונמצא כי כמו שבאותם‬

‫נשמות ‪.‬שנכללו באדה״ר יש בהם נר"נ ח״י זה למעלה מזה כן‬

‫אותם הנשמות שלא נכללו באדהי׳ר הס ממש ע"ד־זה ובאלף‪.‬‬

‫_ השביעי יהעטרו אלו הנשמות שנכללו באדה״ר באותם הנשמות‪-‬‬

‫‘ היותר גבוהים מהם כל חלק וחלק עם הדומה לו והבן זה היטב‬

‫ודע כיאוחן הנשמות שלא נכללו באדה״ר נקראי' נשמות חדשות‬

‫’ממש ואותם שהם באדה״ר נקראי' נשמות ישנות וזכור כלל זה ׳‬

‫ו והנה בין לשמות חדשות ונין נשמות ישנות כלס נבראו בעת‬

‫בריאות עולם בסוד זיוג אחור באחור אמנם הנשמות־ הישנות‬

‫שהם אותם אשר נבללו באדה״ר חזרו להבראות בסוד דוג פנים‬

‫בפנים לכן נבראו החילה אדם וחוה אחור באחור ואח״כנסרום‬

‫הקב״ה והחזירם פנים אל פנים ואז כל הנשמות הכלולות בהם‪.‬‬

‫ך \ דלת־ ‪ 4‬ח™‬
‫‪1 .‬‬

‫גלגולים פרה! ז‬

‫חזרו להבראות בהוד זיוג פנים בפנים אמנם הנשמות החדשות‬

‫שהם אותם שלא נכללות בחדה״ר לא נבראו ולא נתהוו עדיין‬

‫בסוד פנים בפנים ושמור כלל זה והנה אחר שחטא אדה"ר וירדה‬

‫השכינה ע׳י זוהמת הנחש ונתלבשה בקליפות בסוד ומלכותו בכל‬

‫משלה הנה ודאי כל הנשמות גלו עמה והוטבעו בתיך הקליפו'‬

‫‪,‬כנזכר בפ״א ‪ .‬ויש הפרש א' והוא כי כל הנשמות החדשות לא‬

‫הוטבעו כלס בתוך הקליפו' אלא החלקים שיש בהם מן בריאה‬

‫יצירה עשיי' אמנם 'החלקים של עולם האצילו' נשארו למעלה ■‬

‫בסוד לאיגורך רע ואמנם אותם' הנשמות הנכללים באדה״ר‬

‫שהם נקראים נשמות ישנות אלו נשארו קצתם תוך גופו של‬

‫אדה״ר אחר שחטא וקצתם נשרו ממנו והוטבעו גם הם בתוך‬

‫הקליפות וענין זה מרומז נפסוק ותשת עלי כפכה וגו' שארז״ל‬

‫אדה״ר היה קומתו מסוף העולם ועד סופו ולבסוף נתמעט‬

‫ועמד על מאה אמה ‪ .‬גם ארז״ל שנשרו‪ .‬אבריו כדרך •שארז'ל‬

‫על■ יפתח שנא' ■בו ויקבר ־בערי גלעד ולא נאמר בעיר גלעד ‪.‬‬

‫וביאור הענין כמו שבסוד גופו נתמעט וכשרו אבריו כן היה באברי‬

‫נשמתו והענין כמ"ש רז״ל רגלוהי דבר נש איכון ערבין לי' וכו'‬

‫וביאור הענין כי כמו שכל הנשמות היו תלויין ‪.‬בנשמות אדה״ר‬

‫כנ״ל בפ״א כן כל גופי בני אדם הלויין בגופו והוא כמ"ש ר׳ז״ל‬

‫אדה״ר נוטל עפרו מארבע חחות עולם כדי שאס ימות אדם‬

‫א׳ •במקום א' שלא תאמר הארץ איני רוצה לקבלם כמו בקין‬

‫שנא ארור אתה מן האדמה אשר פצתה וגוי ונמצא כי בכל‬

‫מקום אשר חזרו להיות נושרין ונופלין■ אבריו שם באותו‪ ,‬מקום‬

‫יתחברו הגופות התלויות באותן אברים כי חוזר אל מקומו אשר‬

‫קוא נחצב משם וזה הטעם כי כל הצדיקי' וכל ישראל ‪,‬נתפזרו‬

‫בכל עולם וכל א נקבר במקום המיוחד לו והנה • כמו כן הי'כל‬

‫הנשמות תלויים בנשמות אדם כשנשרו חברי הנשמות נשרו אותן‬

‫הנשמות ההלויס בהם האברים שנשרו כפי המקום שמשם נשרו‬

‫כן נטבעו ב'מ באברי אדם בליעל אם מן הראש בראש וכיוצא‬

‫בזה וכשחוזרות לבוא בעה״ז ומתים חוזרים אל המקום ואל‬

‫האבר עצמו שמשם חוצבו והבן‪ .‬זה היטב ‪ .‬ונמצא כי אותם‬

‫הנשמות שהיו כלולות באדם קצתם'מהם נשר! פירוש נסתלקו‬

‫ממנו ונפלו בעמקי הקליפות כ׳נ"ל בפ״ב וקצת מה שנשארו בו‬

‫לצודךהחתו וקצת נסתלקו ממנו ולא הוטבעו בקליפות והס‬

‫נקראים זוהדא עילאה באדם גמ׳ש לקמן פרק ט״ו ונמצא‬

‫■כי אותם נשמות החדשית הם ב' בחינות ח שלא הוטבעו בקליפו'‬

‫זסס‬
‫גלגולים פרה ז ח‬

‫והס חלקי האצילית כ' הסי תלקי עולמות בי״ע שהם נשמה ורוח‬

‫ונפש כ־ לא הוטבעו בקליפות ‪ .‬והנשמות הישנות הה ג' בחי'‬

‫הה' היחס שנשארו באלה ‪ .‬וה‪3‬י אותה שנסתלקו• ממנו ׳ולא‬

‫הוטבעו בקליפות יהג' אותה שנשיוממנו והוטבעו בקליפו'‪ ,‬והנה‬

‫אות¡ הב' בחי' של נשמות החדשות הבקי' א' «הס שהה חלקי‬

‫עולה האצילות אי אפשר שיבוא בעוה״ז עד אתר התחיי' ואל‬

‫אילו הובא בזוהר פ' פקודי שמיוס שחרב בהמ״ק לא עלו נשמתין‬

‫חדתין בהיכל אהבה וכו' וע״ש ואחר התחייה יחזרו אלו לבוא‬

‫לעולה ע״י זיוג פניה בפניה שחסר ממנו בעת הבריאה כנ״ל‬

‫והבחי' הב' שהה «תלקי עילמות בי"ע אפשר להס לבוא בעוה״ן‬

‫בזמן הזהיע״י כוונות איזה צדיק להמשיכו מתוך הקליפות בעת‬

‫זיוגו כמו בשאר הנשמות כנ"ל פ "א ופ״ג אלא שיש הפרש בין‬

‫אלו לשאר הנשמו' כי כיון שלא היו‪ .‬כלולים באדה״ר בעת שחטא הס‬

‫יותר מוכנות שלא לחטוא משא״כ בשאר הנשמו' וענין ביאות הנשמו'‬

‫פניס בפני' בעה״ז ונמצא עתה כי כלהנשמו' הה ג' בחי' א' הנשמות‬

‫החדשו' ממש שלא נכללו באדס והוטבעו בקליפו' כי אותה שלא‬

‫הוטבעו בקליפות שהס מחלקי עולה האצילות אין לנו עסק בזה‬

‫ואינם באיה לעה״ז עד אחר התחיי' ב׳ הס הנשמות שנשתיירו‬

‫באדה״ר ואינה חדשות ««ש שכבר באו ונכללו בו כי היה' ע״י‬

‫זיוג אחור באחור והרי הוא כאלו עדיין לא באו לעולס עד שיחזרו‬

‫לבוא בתוך זיוג פניה בפניה ואז כשיחזרו אניס בפניה חקרא‬

‫חדשה ולא תקרא «גילגלח ישנה ואלו הנשמות שנשתיירו באדם‬

‫«הס הוליד קין והבל בניו והוריש להס בעת זיוגו כדי להולידן‬

‫וכמ"ש בע״ה בפרק י״ד ג' הה הנשמות שנשרו מאדה מחייו כי‬

‫אלו הה נחשבות כאלי כבר מתו ובפעמים הראשונות שיבואו‬

‫לעולה נקראו ‪.‬נשמות ישנות מגולגלות ולקמן בע״ה בפ״ח נבאר‬

‫יותר בענין זה ויש עוד נפשות הגייה שסה נוצריה מן קליפו'‬

‫נוגה הכלילה מטוב ורע כנזכר ‪3‬פ' ויקהל דף ג' והה ע״י‪/ .‬יוג‬

‫נפשות הצדיקים בכל לילה בגן ‪.‬עדן כנז' בשלח 'לך דף קס״ד " ־‬

‫אמנה חלקי הנשמות‪ ,‬של ישראל הס כנזכר או החדשות ממש‬

‫או הביניניה והה נשמות קין והבל או הישנות והה איחה שנשרו‬

‫מאדה"ר והוטבעו בקליפות ולקמן בע״ה נבאר ענין ג' תלקי‬

‫הנשמה אלו בבור ור יותר ועיין‪3 .‬פ' ט״ו היטב מאד ענין קין‬

‫והבל שנטלו חלק נפש דאצילות ומה ענינו‪:‬‬

‫פרק ח‬

‫‪&$‬חןד שאמרנו• ענק ג' חלקי נשמות א' נשמות החדשות‬

‫י ■!‬

‫‪ " .‬י גלגולים פרק ח‬

‫הב' נ|מות'קין והבל ג נשמות שנשרו «אדה הראשין צריך‪,‬‬

‫לפרש ענין ההפרש שיש ביניה' בענק הגלגול והעיבוד ‪ .‬דע כי‬

‫החלק הראשון הנקראי' נשמות החדשות ««ש כאשר תבוא איזה‬

‫נשמה ‪.‬בעה״ז באיזה גוף יקרא חדשה וכן החלק של‪ .‬קין והבל‬

‫אך החלק השלישי אעפ״י שתהיה עתה הפעם‪-‬הראשון שאבוא‬

‫בעולה מ״מ לא נקרא' חידשה אלא מגולגלת פעה א' וכל הפעמי'‬

‫‪ .‬אזריה שיבואו בכל פפה שתבוא כפי הפעמים כך תקרא מגולגלת‬

‫מב' פעמיה או מג' פעימה ‪ .‬ועכ״ז' יש הפרש בין כל אחד ואחד‬

‫מאלו ג' חלקיה הנזכרים וקודה כל צריך לך לדעת כי החלק‬

‫הב'הנקרא קין והבל הה כוללים׳ מן תחילות נפשדאצילות עד‬

‫סיף נפש דעשיי' אך רוח ונשמה דתציליות לא זכו בה' קין והבל‬

‫ולקמן בילה'יתבאר בפיק כ״א היטיב ענק אלו‪.‬הג'חלקיה •שיש‬

‫בנשמות הישנות שהה׳איתה שנכללו באדה"ריהה ג' תלקיס כנ״ל‬

‫פרק ה'‪ .‬ונבאר עתה ההפרש שיש ביניהם הנה החלק הראשון‬

‫שה‪ 1‬נשמות החדשות ממש הנה האדה שישיג לנשמה א' מהם‬

‫הנה בפעם הראשון שיבוא לעילה יכול להשיג בפעם ההוא אפי‘‬

‫נש־זה לנשמה בכל חלקי האצילות בקלות גדול לפי מעשיו אך‬

‫עכ״ז הוא ג״כ תלוי לפי שנותיו כיצד הרי כשנולד ויצא לאויר‬

‫העולה ניתן לו נפש דעשיי' ואעפ״י שזכה יותר אין נותנין לו‬

‫דיצירה עד שיהא בן י״גשניה ויוה אחד ‪ .‬וכן אח"כאעפ״ישזכה‬

‫יתיר אין נותנין לו נשמה דבלאה עד אחר עפריה שנה ■שצריך‬

‫שני תנאיי הוא המעשה כדי שזוכה אליהה והב' הה השניה‬

‫כנזכר בפרשת משפטיה דף •צ״ח כד מטי להליהר שנין זכה לרוח‬

‫וכד מטי לעשרי' שלין זכה לנשמה זיכו' וכן עזה״ד בנר״נ דאצילו'‬

‫תלוי במעשה וגה בשניה וזה נרמז במשנה בן הא הא וכו׳ בן‬

‫ה"שניה למקרא וכו' ובמקום אחר בע״ה יתבאר פירוש המשנה‬

‫זו ‪ .‬ונמצא שיש לנשמה הזאת ‪ '3‬מעלו' וחסרון א' החיסרון הוא‬

‫שאין יכולת בידו להשיג נר״נ ע"י מעשיו אלא א״כ יכנס גס‬

‫בשניה הראויות לבוא לא' מאלו בחי' של נפש ורוח וכו' כנזכר‪..‬‬

‫זב׳ מעלות האחד הוא כשיבוא פעה ראשונה נקראת חדשה‬

‫ממש וכשתחזיר לבוא בגלגול א' אז תקרא מגולגל בגלגול א' וכן‬

‫תמיד משם ואילך ‪ .‬והתועלת השנית גה הוא נכלל בראשון‬

‫והוא שכיון שנקראת חדשה יש לו יכולת •להשיג בפעה ראשונה‬

‫כשתבוא לעולה מנפש דעשיי' עד יחידה ׳דאצילות ואמנה מפע'‬

‫ה שני ואילך הרי הוא ככל שאר המגולגלי' הנקראי' נשמות ישנות‬

‫והחלק השני שה' נשמות קין והבל הוא שנה אל החלק «ראשו‬

‫מ ד‬
‫גלגולים פרק ח טו‬

‫מצד איחד ‪.‬ומצד א' יש לה מעלה עליה ‪ ,‬ומצד אחד יש 'לה‬

‫׳ חיכזרון והוא כי גה החלק הזה הוא יכול להמשיך בפעם‬

‫הראשון שיבוא לעילה אחר מיתות■ קין והיל יכיל להמשיך בפע'‬

‫ההוא נר‪ /‬וכו' ובערך זה הוא שוה אל חלק הראשון אמנה‬

‫יש לה גרעון אחד והוא כיון שבעת שהוריש אדה״ר לקין והבל‬

‫אלו הנשמות לא היה בהה חלק רוח ונשמה של אצילות אלא‬

‫מנפש של אצילות ולמעה לכן גה עתה אי אפשר להשיג להה‬

‫בפע' ראשונה אלא נפש דעשיי' בכל ה' חלקיה ורוח דיצירה‬

‫בכל ה' חלקי' ונשמה דבריאה בכל ה' חלקיה ונפש דאצילו' לבד‬

‫ולא יותר ־משא״כ בחלק הראשון החדש ממש שיכול להשיג בפע'‬

‫הראשון עד יחידה־ דאצילות‪ .‬ויש לה מעלה'א' על החלק הראשון‬

‫׳והוא כי החלק הראשון‪.‬תלוי השגתו של נר״נ וכו'בשנות האדם‬

‫כנ‪.‬ל אך החלק השני של קין והבל אינו תלוי בשניה אלא במעשיו‬

‫ואל זה ‪,‬רמוז בפי'משפטי׳ צ״ד ת״ח בר נש כד אתיליד יהבין לי'‬

‫נפשא וכר' זכה יתיר יהבין לי' רוחא וכוי ובזה צדקו שני המאמרי'‬

‫הא' היא שנראה שתולה הדבר בזכיות והב' הוא מ"ש ת״ח כד‬

‫מטי לי״ג שנין וכו' אמנה החלק הראשון תלוו הדבר בשני‪/‬‬

‫ובחלק השני תלוי בזכיות ‪ .‬ואה יזכה חעפ״י שעדיין לא הגיע‬

‫לי׳יג שני' יכיל להשיג רוח ונשמה וכו' זה הוא כשבא בפעם‬

‫הראשונה אבל כשבא בפעם השנית ואילך' הרי הוא ככל שאר‬

‫קמגולגלי' הנקראי'נשמות ישנות ואבבפעה השניה יקרא מגולגל‬

‫מפעה א' וכן ע״ז הדרך משה ואילך ועיין בסבא היטב מה‬

‫שנקרא נפש של קין והבל והטעה למה נקראו חדשי' האמנם‬

‫אעפ״י שאמרנו כי אלו הב' חלקיה הראשון והשני הס שווים‬

‫לענין זה כי יכולים בפעם הראשונה שיבאו לעולה להשיג נר״נ‬

‫עד נפש דאצילוה ג״כ עה כל זה יש ביניהם הפרש א' והוא כי‬

‫לא כלי מי שהוא מזה החלק של קין והבל יכול להשיג הכל בפעם‬

‫א' אלא מי שהוא חכה ויודע לכוין כמו שנבאר בע״ה ואמנה כל‬

‫שאר החלקיה שאינה יודעיה לטין כמו שנזכיר כאשר ישלה חלק‬

‫הנפש ימות ולא ישיג סרוח עד‪ .‬פעה האחרת וכן בענין הנשמה‬

‫כמו בשאר מגולגלים וכמו שנבאר ‪-‬והנה ענין הכונה הוא באופן‬

‫זה כי מי שהוא חכה וידע שכבר תיקן נפשו בכל מה שהיא צריכה‬

‫להשתדל ולהשלי' יכוין בכל ‘לילה כשהוא רוצה לישן להפקיד נפשו‬

‫ביד הש״י אחר שיסדר ק"שיעלמטתו ככתוב אצלינו בכוונת ק״ש‬

‫ויאמר בידך אפקיד רוחי וכו'ואח'כ יאמר נפשי איויתיך בלילה‪.‬‬

‫וגו' עם הכוונה שנכתב שהוא ר״ת של ביד״ך אפקי״ד רוח״י‪,‬‬

‫גלגולים פ רק ה‬

‫שהוא בא״ר לרמז'להעלות נפשו למעלה מקודח ציון של המלכותי ?‬

‫טקב' דזעיר שהיא כחי' היסיד של הנקנה ששס המיין ניקבין הפג‬

‫שהם מיסיד נשמת הצדיק־‪ ,‬כנזכר בזיהר פ• ויחי למה שנקרח ”כרי‬

‫באר תיש יזייש ויכיין להעלות שש את נפשו להיותו מעלה ‪ ,‬מ "נ ה‪3‬ש‪,‬‬

‫מבאר ההוא מתתח לעילא לגביי דכורא‪ .‬אלא שככל לילה צריך שינוי‬

‫לכיין להעלות נפשו בבאר ההוא כסוד פקדקלבד אך מי שרואה נשי!‪:‬‬

‫שכבר השליש נפשו ורוצה להשיג את רוחו יעלה נפשו לגמרי‬

‫ולא בסוד פקדון אלא שתשאר שש למעלה תוך אותו באר וירד אבג‬

‫חלק הרוח בתוכו כשיקיץ משנתו ויכנס בו במקום ■הנפש‪ .‬והטעם עד‬

‫לפי שאין הרוח הפגוש‪ .‬יכיל לשרות‪ .‬תוך נפש המתוקנת׳ ולכן הרו‬

‫ישלח את נפשו לגמרי ויכוין להעלות את רוחו מעמקי הקליפו' לזה‬

‫ולהמשיך אליו חת‪ .‬הרוח ואחי׳כ יוכלו שניהם להתחבר כמ״ש ‪53‬ינ‬

‫ו־כוין בזה הפסוק ג״כ של• נפשי איויתיך בלילה וגו' כמ״ש והוא ‪3‬פנ‬

‫כי ר״ת של ביד"ך אפקי"ד רוח"' הוא בא׳ר ויכוין כנ״ל אל הבאר שזח‬

‫העליון‪ .‬גש יכוין כי הפסוק הזה נכנס כנפש ויוצא כרוח וגס בייג‬

‫כי התחיל בלילה ופייס בבקר ושחר כמ״ש אשחרי׳ך ‪ .‬והענין מ'נ‬

‫כיהנה הנפש כיון‪ .‬שהוא מתוקן‪ .‬לגמרי אוותה וחשקה אותך •<‬

‫כלילה בעת השינה להעלות שש בסוד מ״נ אל הבאר הנרמז בר״ח ‪£‬״!‬

‫של ביד"ך אפקי"ד רוח"י׳ וכיון שחשקה ואיויתיך א״כ תשאר שש‬

‫תמיד וכשיבוא הבקר והשחר אז יכנס רוחי שהוא בקי' הרוח כ^’‬

‫שבקרבו נתשאר הנפש למעלה ‪' .‬ואמר אף רוחי בלשון ריבוי שס‬

‫כלומר שע"י הכוונה והתאוה הזאת‪,‬יש יכולת שאף כהיות רוחו‬

‫בקרבו בעת הזאת יכול לבוא הרוח ולא יצטרך לגלגול אחר להשיג שי‪,‬נ'‬

‫הרוח ‪ .‬והנה ע"י אמיי־ות זה הפשוק בעת השינה אחר הפסוק ? י‬

‫של בידך אפקיד רוחי וגי' עש כל הכינה כנז' יזכה להשיג הרוח ‪'5/‬‬

‫ותישאר הנפש למעלה עד שישתלם הרוח נהתהקן‪.‬והנה אחר ‪ ,‬י?‬

‫שהשלי' גש את חלק הרוח יכוין ג״כ להעלות את רוחו הנזכר ‪ ,‬יש‪.‬‬

‫בעת השינה וישחר שש למעלה עש הנפש שלי כי כבר שניהם‬

‫מתיקני' ויושבי' שש והנשמה יורדת לגוף האד' ויושבת שש עד ש‬

‫שתשתל' לתקן כמו שביארנו בענק הרוח ואחר שהשתל' גס י‬

‫הנשמה אן הנש״ה עי<־ה ‪3‬עת השינה ו”שכה הנפש והיוח לגוו‬

‫שהיו למעלה ובאי' שלשת׳ בגוף והנשמה מתלבשת ברוח ורוא ‪7‬־_‬

‫כנפש ואחר שיתקן‪.‬כל השלשה שה'נר״נ ^שת׳ עומדות יחד כג?‬

‫בתוך גופו ואיל צריכין עוד להתגלגל ‪.:‬‬

‫(אמר המגיה מאיר אימין שעאט כאן הניח המחבר ולא פירוש כי איך שי? אל‬

‫«כונה הזה בפשוק אף ■רוחי וגו׳ כי על שמעלה הנפש ויורד הרוח יפה מדוקדק ןל<‪-‬‬

‫ץ ‪' ,‬הפסוק‬
‫י‬

‫גלגולים פרק ח טז‪,‬‬

‫־ין] הפסוק אבל על העלאות הרוח וירידת הנשמה זה •לא מרומז בפסיק ונשמה לא‬

‫"¿‪ -‬נזכרת בפסוק’זה ‪ :‬ונ“ל ע״ד שהענין הוא כי כשיורד הרוח בתוך הגיף שהיה‬

‫״ ן כבר מדור הנפש אז 'קונה סרוח שם של הנפש ונקרא' ג״כ בשס נפש וגס‬

‫’ נ הנקמה נקראת ע״ש הרוח ואינו רחוק נפרש כן כי כל בהי' הרוחנית אין בהם‬

‫'? שינוי זה מזה כדי שנאנןר שזה נקרא רוח וזה נקרא נשמה אלא עייש מדריגוהס‬

‫)ה נשתנה שמס אבל כשבא בחי׳ א' למדריגות האחר ראוי שישתנה שמה כשם‬

‫‪:‬ךי אותו בחינה שהיה מקדם באותו מדריגה ‪ .‬ע“כ הגה"ה ‪:‬‬

‫רד אבל קשה ואיך אפשר לומר שהעלה הנפש למעלה והשאר שם‬

‫נס עד שישלים הרוה להתתקן והרי אי אפשר בעולם לשנות ולהתלבש‬

‫יכן הרות תוך מפו אלא ע״י התלבשות שלו שהוא הנפש והתשובה‬

‫פו' לזה הוא כי הוא «הלבש תוך נפש הגר כמ״ש בעז״ה בפרק ט'‬

‫"ש לענין החלק הג' של הנשמות הישנות ע״ש ‪ .‬והענין הזה נרמז‬

‫וא בפסוק ישא ברכה מאת ה' וגו' והענין כי בתהילה אמר «י הוא‬

‫שזוכה לעלות בהר ה' למעלה שהיא המלכות ומי יקום שם‬

‫‪.‬ס במקום קדשו הוא _קדש הקדשים נקודות• ציון להעלות שהתמיד‬

‫‪:‬ין‪ -‬מ'נ ואומר נקי כפים וגו' כי איש כזה שהוא נקי לגמרי ‪:‬‬

‫¡ך ‪( .‬נ"ל ע"ד המגיה מאייש כי נק"י אותיות קי״ן והכוונה כי מי שהוא משורש‬

‫קין צריך לזה התיקין‪ .‬ע״כ הגה״?) ‪ :‬ונשלם הנה איש כזה בודאי כי‬

‫ס לא העלה'לשוח'נפשו ר"יל שלא העלה את נפשו למעלה לשוא‬

‫■ח כלומר ‪.‬להשיג ולא הועיל אנא ודאי העלה את נפשו שם ונשאר‬

‫‪.‬ןי שם לתועלתו להעלות שם תמיד מ"נ‪ .‬והנה גזי שיזכה להעלות‬

‫זן נפשויע״ד הנזכר ודאי שיזכה לחלק הרוח בגלגיל עצמו בלתי‬

‫■ג שיצטרך להתגלגל בעבורם פעם אחרת וזי׳ש ישא ברכה «את‬

‫ר ה' כי ה' הוא }"י) לסיבות שתיקון את נפשו והעלה אותה למעלה‬

‫להיותה שם מעלה מיין נוקבין מן המלכות אל ז"אאז ה׳שהוא‬

‫ר ז״א נותן לו חלק הרוח «אתו כי• הריח הוא ‪.‬מן זעיר כנודע וזהו'‬

‫ר ישא ברכה מאת ה' ודע כי המתגלגל ע״י יבוהגם הוא זוכה אל‬

‫נפש רוח נשמה בפעם א' וכמ״ש‪-‬בפרק י״ב ולכן ני־מז בר״ת‬

‫יש״א ברכ"ה מא״ת יבם לרמוז כי יזכה לנר'נ ביחד דוגמ״ת‬

‫״ המתגלגל ע״י יבום והבן זה ‪ .‬גס׳זה נרמז בפסיק יגיע כיל בשר‬

‫יחד וגו' כי ‪.‬כל ג' חלקי אדם הנקרא בשר שהם נר'נ צריך אדם י‬

‫לגווע גס למות בעבורם כדי להשלים כל חלק בגלגול אחד א«נם‬

‫‪ .‬אם האדם יהיה חכם וישים כוונתו אל לבו בעת השינה ויכוין‬

‫כנזכר הנה רוחו ונשמתו אליו יאסיף ר"לאלהנפש עצמו יאסוף‬

‫אות' עמו ויחבר' והוא אחר שתיקן שלמות' כנ״ל ולא יצטרך עוד‬

‫’ אל גלגול וגויעה ומיתה אחרת אמנם אס אין בו חכמה לכוין‬

‫י ולהמשיך את רוחו אליו כנ״ל יצטרך למות כדי שאח״כ תבוא‬

‫רוחו‬
‫\‬

‫גלגולים פרק ה ט‬

‫רוחו בגלטל אחר ע״י הנפש הגר גנ״לעד שיתקן ואז יחזיר‬

‫למות אס אינו יודע לכוין ותבוא נשמה בגלגול אחר בחופן שיצטרכו‬

‫לו כמה גלגולים מפני שאין בו חכמה לכוין כנזכר מש״ה ימותו‬

‫ולא בחכמה ולקמן בעיה ‪.‬יתבאר ענין הנפש שנשלמה ואין אדם‬

‫יכול להמשיך את הרוח כנ״ל מה הוא עושה ימות הנפש נעה''ז ועי׳ש‪:‬‬

‫פרק ט ‪-‬‬

‫ועתה נבאר החלק הג' שהס הנשמות שנשרו׳ מאדה״ר‬

‫‪1‬הנקראת נשמות ישנות ומגולגלות אפילו בפעס הראשינ'‬

‫שיבוא לעולם ודע כי הב' חלקים האחרים אחר שיבואו בפעם‬

‫הראשונה לעולם כלם נקראים מגולגלים ומשפטיהם שווים והוא‬

‫דע כי הנשמה ־שהיא מגולגלת היא גרועה מכלם לענין הגלגול‬

‫כמו שבבאר והוא שאין כח בידה לתקן זולתי בחינה אחת בכל‬

‫פעם ופעם כיצד הרי שבא תחילה׳ לתקן את הנפש הנה כאשר‬

‫השלים חלק הנפש אי אפשר לו להשיג חלק הרוח וגס לא הנשמה‬

‫אלא צריך שימות ואח״כ יבוא הרוח בטף בגלגול אחר וישלים‬

‫הצריך לו וימות זאח״כ מהגלגל הנשמה בגוף אחר עד שהשלים‬

‫וכן כיוצא• בזה אם באה הנפש ולא נשלם תיקינה בפעם ההוא‬

‫צריכה להתגלגל בבתי' נפש לבד כמה גלגולים עד שתשלים ואח״ה‬

‫הרוח ג״כ יתגלגל לבדו אף בכמה גלגולים עד שישלים ואת*כ‬

‫גם הנשמה וכר׳ אם לא ע'י נפש הגרוהענין כמו שביארנו בסוף‬

‫פרק ז' ענין נפשית הגרים שהם נפשות• הנעשות מזיווגם של‬

‫צדיקים בג״ע והוא כאשר הרוח יורד למטה להתלבש בגוף ואין‬

‫הנפש המתוקנת יכולה להיות עמה כנז' אז פוגע אותן הרוח‬

‫כנפשות הגרים אשר בג״ע הארץ ומתלבשת בו כאלו היא עצמה‬

‫במקום נפש שלו ותמורת נפשו הש״י לקת את נפש הגר הזאת‬

‫ועל ידיהייורדת לעה״ז ונכנסת בטף עד שנשתלם ודע כי נפש‬

‫הגר הזאח‪ .‬כיון שהיתה «שותפה עם הנפש והרוח בכל מעשיהם‬

‫בעה״ז ועל ידיה תיקן מה שתיקן לכן גם נפש הגר הזאת העלה‬

‫במעלות הנפש עצמה ותתעלה להיות כמדריטתה ויהיו שכנים‬

‫תדיר בעלמא דאתי וכן הענין כשיורדת הנשייה לבדה׳; וזה‬

‫נרמז בסבא פ' משפטי' ע׳ש ז״ל מאן דעייל ונטיל ואחיז בכנפי'‬

‫זכה בי' וכו' וז״ש רז •ל קשים גרים לישראל כספחת כי נפש הגר‬

‫אשר מתלבשת בתוכה נפש האמיתי של׳ישיאל היא גורמת להחטיא'‬

‫ולכן נפש הגר קשה לישראל כספחת ועוד יש לפרש הלא הוא‬

‫עצמו קשה כי הנה הגר קשה לאעברא הזוהמא מיני' וכשהוא‬

‫ירמגי ‪-‬‬
‫גלגולים פרק ט יז‬

‫מנייר נכנס בתוכו ׳נפש הגר הנעשים מתולדות זיוגן של צדיקי'‬

‫שבג"ע הארץ כנ״ל ואחר שנתלייר וזכה יותר אזי נקראו גר צדק כי‬

‫נכנס בו נפש אחרת מלובשת תוך הראשונה‪.‬והיא נפש קדושה‬

‫מנוקבי' הנקרא'צדק ואותו הנפש'של גד הרחשונה‪ .‬כיון שהיתה‬

‫נאחזת בשם טומאה בתחילה בהכרח‪,‬שיש בה קצת זוהמאוהיא‬

‫עם הנפש שנכנסה בו אח״כ וז״ס קשים גרים וכו' ובזה תבין‬

‫שר׳ עקיבא היה בן ‪.‬ארבעים שנה לפי שגם אביו היה גר ולא‬

‫הוא ועכ׳ז נודע כי גיורא קשה לאעברא זוהמא מיני' עד כמה‬

‫דרא והענין כי גם נשמה קדושה של ר״עהיה כשאר כל ישראל‬

‫באה מלובשת תוך נפש הגר והבן זה היטב‪ .‬ולבן ג״כ הוצרך‬

‫לאותו מיתה והבן זה‪ .‬ונחזור לענינינו כיהנה אס זה המגלגל‪.‬‬

‫הוא נשמה ישנה אס טרח ונתגלגל כמה פעמים עד שזכה לנפש‬

‫רוח ונשמה ביחד ואת״כ חטא ופגם צריך לחזור ולהתגלגל ■ממש‬

‫על הדרכים הנזכרים וצריך גלגולים בפני עצמו לתקן 'הנפש‬

‫וגלגולים בפני עצמו לתקן הרוח וכן לנשמה ע"ד־ הנ"ל ‪ .‬והנה‬

‫כ«״ש בפרק ה' כי לחלק השני שהוא של קין והבל יש תיקון‬

‫להביא נר"נ בגלגול א׳ בסוד פקדק הנפש בלילה‪ .‬וכן בזה החלק‬

‫השלישי שהם נשמות ישינות יש להם• תיקון א' שיכולים להיות‬

‫בזמן א׳ בעולם אלא שהם בשני גופים המחולקים והוא שאס אדם‬

‫חכם וצדיק יכוין בעת נפילה אפיס בתפילת שחרית עם הכוונת‬

‫שנתבארו שם ע׳ש ואם אז נתכוין להוציא את הרוח מעמקי‬

‫הקליפות בסוד‪-‬מיין נוקבין ולהעלותה למעלה שתבוא ע״י זיוג‬

‫כנ‪-‬״צ פרק ה' ואז יתגלגל רוחו ויביא לעולם בגוף אחר ‪ .‬ונמצא‬

‫כי בחיים חיותו אפשר שיתגלגל הרוח אלא שהם בגופים מחולקי'‬

‫ונמצא עתה שיש הפרש בין חלק זה לחלק זה של קין אבל‬

‫כי חלק קק והבל אי אפשר להביא הרוח ההוא ולהורישן לאחרים‬

‫‪.‬רק ע״יעצחו ממש ולכן אי אפשר להוציא רוחו מעמקי הקליפות‬

‫'רק עד שישלים את נפשו לתקן ואח"כ יכוין כנ‪-‬״ל פ״ח שיזכה ע״י‬

‫פקדון הלילה לשלח את נפשו ולהביא רוחו בו בעצמו ואי אפשר‬

‫להיות ע״י זולתו ‪ .‬אך החלק הזה יכול להביא הרוח ע״י אחר‬

‫בזמן ההוא עצמו‪ .‬ואין צריך לשהות ולהמתין עד שישלים חלק‬

‫הנפש ‪ .‬אך עם כל זה בערך אחד הוא גרעק שיצטרכו ב׳ גופים‬

‫אך של קין והבל אפשר להם בגיףא׳ לבד (אמר המגיה׳ מאיר אימן‬

‫שטאט לע"דג שז״ס הפסיק ושבח אני את המתים ‪.‬וגוי ופיירושו שטובים הם‬

‫נשמת קין והבל שהמם כבר טעמו טעם מיתה במיתת קין והבל מן החיים‬

‫אשר המה חיים ונו׳ 'והם נשמות שנשרו מאדה״ר ולא טנ‪1‬מו עדיין טעם מיתה‬

‫אלא בחיים של אדה״ר נסתלקו ונשרו‪ .‬וטוב משניה׳ אשר עדיין■ לא היו פי׳‬

‫חא ‪ 5‬אופס‬
‫גלגולים פרק ט‬

‫אותם שלא נכללו באדליר וקס נשמית הקדשות ממש ואמר הנתיב אשר לא ראו‬

‫את המעשה הרע וגוי פא‪ .‬מאחר שלא נכללו באדה״ר אין ‪5‬הס חלק באותו‬

‫מעשה שעשה ׳אדה״ר באכילת ען הדעת שהיה תחת השמש כי תיית נקרא‬

‫שמש ודיל ע״ס ועוד הפרש אחר כי כקין והכל יש תיקון אל הג׳‬

‫נר״נ כנ״ל פ״ה עד שגם הנפש של אצילות יכול להשיג כפעם ההוא‬

‫אך כזה החלק אפי' ע״י ‪.‬התיקון כנ״ל של נפילות אסים אינו‬

‫מועיל אלא להוציא גם את הרוח כנז' אך הנשמה אי אפשר לה‬

‫שום תיקון לצאת כעולם עד שימותו שני האנשים ההם שתקנו‬

‫הנפש והרוח 'וישתלמו לגמרי ואח״כ תצא הנשמה לעולם כגוף‬

‫אחר ולא יש תיקון אחר לאותן שהם מחלק הג' הזה ‪ :‬עוד יש‬

‫גדעון גדול לאותן שהם מחלק הג' הזה והוא כי אפי׳ כאדם‬

‫ההוא נעשה התיקון הנזכר להוציא את הרוח מן עמקי הקליפות‬

‫‪ ,‬ע״י נפילות אפים ונכנסה כגוף אדם אחר הוא עומד כשיקול גדול‬

‫בכף מאזנים כי אם אותו אדם שלוקח אוהו רוח השלים לתקן‬

‫אח רוחו קידם שהשלים זה לתקן את נפשו הנה כתחיות המתים‬

‫הנפש והרוח שניהם יתלבשו כגיף‪ .‬שני אותי שנשלם ונתקן בו‬

‫החילה התות ואמנם אם הגוף של נפש ישלים תחילה כלע״ד‬

‫ששמעתי ממורי ‪ .‬זלה״ה ששניהם יתלבשו בגוף הראשון שנשלם‬

‫בו תחילה הלק הנפש‪ .‬וכזה תבין מ׳כן דהמע״ה רבים אומרים‬

‫לנפשי וגי' והענק ‪.‬כי דודהמע״ה לא היה בו כי אם בחי' הנפש‬

‫לבד אלא שהיתה גדולה ועצומה מאד ולא היה בו אלא הנפש‬

‫לבד ‪ .‬וזי׳ס ונפש יהיגהן נקשרה בנפש דוד ‪ .‬וכך ברוב ענייני דוד‬

‫לא ניזכר בו אלא לשון נפש לבד והנה נפשו זאת היה אז החלק‪-‬‬

‫הגי מאותם אברים שנשרו מאדהי׳ר ואותו הפעם היתה הפעם‬

‫הראשון שיצאה מעמקי הקליפו‘ ועם כל זה נקראת מגולגל' כנ״ל‬

‫בפרק זה והנה מקוים נפשו היה מסיטרא דנוקבי׳ של הקליפות‬

‫ולא התחיל‪ .‬לצאת משים אלא נפש דעשי׳ ‪-‬לבד וזי׳ש בסבא ‪'2‬‬

‫׳ משפטי׳ דף כ״ג בענק עובד ישי ודוד שהוא אילנא תתאה ונפיק• ‪-‬‬

‫יינהק גופיך וע"ש היטב 'ותבין מ״ש כאן ולק יצא מרות המואבי'‬

‫שהיתה שקועה בקליפות מואב וכבר ידעת כי ‪-‬עמק ומואב הס‬

‫שני קליפות כנגד בינה ומלכות וע"ש במקומו‪ .‬גם לקמן בפרק‬

‫י״ג בענק דוד המע״ה יותר בארוכה ונחזיר לענק •כי כיון שנפש‬

‫דוד המע״ה היה מזה החלק הנזכר לא היה אפשר לו ליקח את‬

‫רוחו ומוכרח הוא שאדם חתר יקח רוחו' ככ״ל והנה אס הוא‬

‫היה משלים את נפשי לגמרי ולא היה בו חטא בת שבע היה‬

‫אאשר שישלים הוא את נפשו ‪.‬קודם שישלי' האחר את הרוח‬

‫י ועי״ז‬
‫גלגולים פרקט ־ יח‬

‫י; ועי״ז חיה טפו של דהמע״ה כי הנפש והרוח שניה׳ יקומו ביחד‬

‫בתחיות המתים בגופו של דהמע״ה אך ‪.‬עתה שחטא בבת שבע‬

‫נמצא כי אדם אחר שלקח י את רוחו נשתל‘ תחילה לכשיקוס‬

‫בתהיות המתים שאז הוא תשועות הגוף לא היהה תחיות המתי'‬

‫לגיף של דוד ‪,‬שהנפש והרוח שניהם יקומו בגוף אחר הב' אותו‬

‫שלקח את רוחו והשלימו כנ׳י׳ל וז״ש רבים אומרים לנפשי ר״צ‬

‫רבים אומרים אין ישועתו לו לדהמע״ה שהוא הגוף‪ .‬בעבור נפשי‬

‫שהייתה מגולגלת ולזה לא אמר אין ישועתה לה באלהי'דקאי‬

‫על נפש דוד אלא דקאי על גופו ’של דוד וז״ש סלה כלומר אפי׳‬

‫בזמן‪ -‬התחיה לא יקום‪ .‬וזה אמר על דואג ואחיתופל שהיו‬

‫אויביו והיו חכמי' גדולי' וכמ״ש רז״ל אחיהופל ראהש'יוצ' אש מאמתו‬

‫וקרוב הוא ‪-‬לרוח הקודש כיל׳ש ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים‬

‫ההם כאשר ישאל איש בדבר אלהי' וגו׳ אלא ע״י לשין הרע‬

‫נטרד ואין־ לתמוה בזה ונמצא שאינו רחוק שידע אחירזופל ענין‬

‫דוד ובפרט שידע שנמשח למלך ע״י שמואל הנביא ואם הכתוב‬

‫אומד ולא ידח ממנו נדח אפי' ניצין קטן משל דוד ואי׳כ איך‬

‫יאמרו על נפש דוד ומי כמוהו בכל ישראל שאין לו ישועה באלהי‬

‫סלה אך ’הענק הוא על גופו וכמו שביארנו‪ -‬והוא נכק ‪-‬וברור‬

‫למביני מדע ולכן כשהיו שואלים הבא על אשת איש מיתתו נמה‬

‫והוא אומד להם אימתו בחנק ויש לו‪-‬חלק לעה״ב להוכיח שאינו‬

‫כדבריהם כי יקום בתחיות המתים‪ .‬ונחזיר לענינינו‪-‬כימישהוא‬

‫מחלק הג' הזה או שהוא 'מגולגל אפי' אם הוא מב' חלקים‬

‫האחרים כנ״ל בראש הפרק שכולם שווים אפי' ע״י אוחו תיקון‬

‫שביארנו הוא עוד ■בסכנה גדולה וכדי שלא יקשה בעיניך איך‬

‫אפשר שאס יקדים לתקן הרוח שזה הגיף הראשון לא יקום נתחיות‬

‫המתים לכן אבאר צך היטב הענין ונרמז בפסוק יגמר נא רע‬

‫רשעים וגו' פי' הנה הנשמות נתערבו הטיב ברע כנ״ל פרק א׳‬

‫ופרק ב' ולפעמי' קצת טוב של צדיק ניתן ברשע א' וקצת רע של‬

‫רשע ביתן בצדיק א' ובזה תבין שיש כמה צדיקים שמגיע עליהם‬

‫כמעשה הרשעים וגו' והוא שי׳צינו גדולים שעושים איזהו‪ -‬מעשה‬

‫רע מגינה מאד והוא' תמי' גדולה איך אפשר המידות המגונות‬

‫והחטאים גדולים בצדיקים ההם וכן מצינו בהיפוך הרשעים'‬

‫שמגיע עליהם כמעשה הצדיקי'ועושים מצות'גדולות ומחזיקים‬

‫אותם מצויה בלב ונפש אך הענין הוא כי הטוב המעורב בהם‬

‫היא החושק בהם לעשות מצוה הזאת והבן זה היטב והנה לכן‬

‫נצטווינו לזכות לפושעים והאדם המזכה את הרשעים עי״י החשק‬

‫גלגולים פרק ט‬

‫'והכוונה שממשק האדם יוכל הצדיק להמשיך אליו אומו הטוב‬

‫‪.‬שהוא מעורב ברשע וגם הרשע מושך אליו את הרע אשר מעורב‬

‫עם הצדיק ‪ .‬והטעם שהרוב מושך את ־המיעוט אליו וע״י כן‬

‫נמצאו שניהם נגמרים זה כלו רע וזה טובוזש״ה אם רעב שונאך‬

‫האכילהו לחם וגו׳ ובזה יתורץ הקושי' שהרי אסור לשנוא את‬

‫חברו ומה גם לחתות גחלים על ראשו ‪ .‬אך זה מדבר על רשע‬

‫אשר היא מוהר לשנוא אותו וזש״ה הלא יישנאך ה' אשנא וגו'‬

‫ואמר אם זה הרשע הוא רעב ללחמה של תורה מפני קצת טוב‬

‫אשר נתערב בו האכילהו לחמה של תורה וגס ‪.‬השקיהו מיס של‬

‫תורה וע״י כן גחלים אהה חותה על ראשו ר"להרע שבך תשי״הו‬

‫עליו כנ״ל ע״ד ונשא השעיר עליו אח כל עוונותס וגו' וכן קצת‬

‫טוב שיש בו ישלימנה לך ותקחנו ותהיה אתה שלם מכל טוב והוא‬

‫שלם ׳ מכל ר‪5‬נ ולהיות כי הקב״ק אינו מכנה שמו על הרע לכן‬

‫לא נזכר אלא על הטוב כמ"ש והי ישלם לך ‪ .‬אבל על הרע לא‬

‫נזכר אלא אמר גחלים אתה חותה על ראשו וגו׳‪ .‬וזה ג״כ פירוש‬

‫הפסוק יגמור נא רע רשעים פי׳ הש״י גמר ושילה את הרשע‬

‫שיהיו רשעים גמורים ‪ .‬וחלק הטוב שבונותנו ומשלימו ש בצדיק‬

‫ונשאר הצדיק מתוקן תהו ותכונן צדיק ואמנם כל זה אינו יודע‬

‫בו אלא הש״י שהוא בוחן לבבות וכליות וז"ש כי הוא היודע‪ .‬איזהו‬

‫צדיק מחבירו שרובו טוב ואיזהו שרובו רע כדי להשלים כל הטוב‬

‫לזה וכל הרע לזה ‪( :‬נ"לע״ד מאייש כי ז״ש‪-‬חד״ל זגק צדיק נוטל חלקו‬

‫וחלק ‪.‬חבירו וכוי ‪ .‬וגם זש״ה אוי לרשע רע כי גמול ידיי יעשה לו ר״ל אוי‬

‫לרשע שרובו רע כי גמול ידיו ‪ .‬ר״ל אן> הטוב שעושה יעשה לו ‪ .‬כלומר‬

‫‪,‬לצדיק שדיבר בו בפסוק הקודם באמרו צדיק כי«? י• ע״כ> והענין‪ .‬כי‬

‫הכל תלוי ניד מעשה בני אדם כי אס הוא רשע גמור או רובו‬

‫רע ודאי שיגמור ויהיה כלו רע אמנם אם יהיה רובו‪ .‬טוב יגמור‬

‫ויקח כל הטוב‪ .‬ואס הוא בינוני מחצה על מחצה כגון ‪.‬־אס האחד‬

‫הוא בינוני והשני ג״כ בינוני אז הדבר הוא עומד בהכרע ובשיקול‬

‫עד שנראה בכף מאזניי' של מי הוא מכריע והוא נוטל כל הטוב‬

‫והאחר נוטל כל הריע ‪( :‬אמר מאייש ע״ז נאמר בודאי וחוטא אחד יאבד‬

‫טובות הרבה ע"כ הגה״ה) ובזה‪ .‬תבין ח"ש חז״ל כי אחאב המלך‬

‫שקול היה והוא 'חמיה׳ גדולה שהרי עבד ע״ז אשר לא היה‬

‫כמוהו‪.‬ואיך אחר שהיה שקול‪ .‬אך בזה תבין הענין שלא אחר‬

‫שקול במעשיו אלא אמר שקול סתם ר״ל בנפשו שהיה בינונייוחציו‬

‫היה נאחאב טוב ‪.‬וחצי הנפש היה‪.‬רע והיה שקול ואעפ"ישעבד‬

‫ע״ז וכיוצא בו מצד הרע שבו והרי מצינו אף שהיה מלך ומושל‬

‫בכיפה‬
‫‪/‬‬

‫גלגולים פרקטי יט‬

‫בכיפה נכנע׳ ולבש שק והלך אט פי' יחף והיה מלך יהושפט‬

‫מלקהו בכל יוה כמ״ש רזי׳ל על פסיק הראית כי נכנע אתאב‬

‫וזה היה מצד הטוב שבו‪ .‬וגס בזה תבין למה היה אליהו ז״ל‬

‫רודף אחריו בכל כוחו להשיבו בתשובה ודי בזה למבין ‪ .‬ובזה‬

‫תבין ענין צדיק גמור וצדיק שאינו גמור והבינוני כי הכל כפי‬

‫ניצוצי הטוב או הרע שגומרים בו ‪ .‬ובזה ג״כ אל תתמה אם‬

‫הראה צדיקי' שעוברי' איזה עבירה עצומה ואפילו דוד המע״ה‬

‫היה עובר והוא להיות אותה עבירה מהיחס אל אותו הניצוץ‬

‫הקטן ההוא אשר בו כנ״ל‪ :‬ודע כי כל זה הוא ששניה׳ בחיים‬

‫בזמן א' שהצדיק לוקח כל הטוב של הרשע והרשע לוקח כל הרע‬

‫של הצדיק ולכן המצא כמה צדיקים שמחברין עם ׳הרשעים ואח״כ‬

‫חוזרין ומתפרדין מהם וזה הוא כי כבר נגמר הטוב שמה וניתן‬

‫לזה ‪ .‬ונחזיר לענינינו כיהנה המתגלגלקומישהם מחלקי נשמות‬

‫ישנות הוא בשיקול גדול ובסכנה גדולה ועצומה כי אותו האחר‬

‫שלוקח הרוח ויטב בתחילה אח מעשיו‪ ,‬וימשוך אליו כל הטוב‬

‫שבזה הגוף הראשון אשר בו חלק הנפש ועי״ז בתח״ה יתבטל‬

‫זה הגיף והשני יהיה עיקר ‪:‬‬

‫פרק י ' ‪:‬‬

‫שנתבאר בפרק הקודם שינוי חלקי הג' נשמות בענין‬

‫הגלגולים ‪ .‬וגס הודעתיך כי שני חלקים הראשונים מהם‬

‫חלקי גשמות החדשות ונשמת קין והבל כשבאים פעם שנית‬

‫לעולם כלס נקראים בשם נשמות ישנות מגולגלות ‪ .‬נבאר עתה‬

‫בענין כל אלו שלשה בחינות שהם נקראים ישנות מגולגלות‬

‫ענין א' השוה לכולם ‪ :‬דע כי הנשמות המגולגל!' כבר הודעתיך‬

‫שאינם יכולים להשיג בפעם ראשונה ובגוף א' רק הנשמה לבדה‬

‫אחי שנשלמה הנפש והרוח או הרוח לבדו ‪.‬אחר שנשלם הנפש‬

‫ובאים בג׳ גופים‪ .‬והנה בזה יש חילוק א׳ כיבענקאלו המגולגלי'‬

‫יש להם שני בחי' א' הוא שמתחילה זכה אל חלק הנפש דוקא‬

‫ולא זכה עדיין אל הרוח והנשמה ופגם בנפש לבד ומת שנית הוא‬

‫שזכה אל הנפש וגם אל הרוח או גס אל הנשמה ופגם‪ .‬ונמצא‬

‫הנפש והרות או הנשמה כלס פגומים ‪ .‬והנה אותם שמתחילה‬

‫לא זכו רק אל‪-‬הנפש ולא פגם רק בנפש לבד הנה זהכשיתגלגל‬

‫'?עם שנית יגולגל בו הנפש וכשתשלם להתנקות מכל יכול לזכות‬

‫גם אל רוח או גם ‪.‬אל הנשמה בגוף ההוא עצמו כיון' שהרוח‪.‬‬

‫או הנשמה לא היו פגומים אך אותם שזכו החילה לנפש רוח‬

‫«שמס‬
‫׳גלגולים פרק\‬

‫ונשמה ופגם נשלשתן זה אי אפשר לזנוח בפעם א' אל ג'חלקים‬

‫ההם אלא שצריך עכ״ם ג' גלגולין בג' גופי א' לנפש וא' לגש״ס‬

‫ולרוח ואין לו תיקון אחר נצל זולת א' מיג' חיקוניס שנהגנו‬

‫לעיל גפרק ח' וט כענין כוונת השינה ונוונה נפילה אפיס ‪:‬‬

‫אך צריך אחה לדעת הפרש א' ני מי שלא זנה תחילה אלא‬

‫לנפש שכבי נתבאר שיכול להשיג בפעם אחד גם את הרוח‬

‫והנשמה וכאשר זנה לתקנה ‪5«3‬י} שהטף הראשון שלא זנה‬

‫אלא לנפש ופגם בו והגיף השני תיקן מה שנא נתקן בגוף הראשון‬

‫וגס תיקן רוח ונקמה■ הנה בתהיות המתים נמצא שהגוף הראשון‬

‫לא יקא רק החלק מה שתיקן מן הנפש אנן שאר חלקי הנפש‬

‫שנשארו פגומים וגסי הרות והנשמה הנל לגוף השני פיון שהוא‬

‫תקנם וסשלימם ‪ :‬י ולזה רמז ‪3‬פ' חיי שרה (דף קלאע״ב)‬

‫באותן דלא ונו׳ להוי כלאיהוי והענק שאין לגוף הראשון דלא‬

‫אצלי זולת‪ ,‬חלק קטן מן הנפש נפי מה שתוקן וא״כ הרי הס‬

‫כלא הוי כי עיקר התענוג הוא לעתיד אחר התחיי׳בסוד רוח‬

‫ונשמה ■ופיק שלא זנה לרוח ונשמה הרי נאלו לא היה• ובזה יוצדק‬

‫אנו דברי שני מאמרצס ונלם דברי ׳אלהיס חיים הס שהרי‬

‫בסבא פ'משפטי'ידף קע׳ב אמר דאי תימא גופא קדמאידאהאביד‬

‫אי הכי למגנא אשתדיל בפקודא דאורייתא ונו' אך הענין הוא‬

‫שבוודאי אותם חלקי הנפש שתיקן יקתס ויקום עמהס בתת יה«‬

‫אלא שכיון שלא זכה לרוח ונשמה הרי הוא כאלו לא היה ‪:‬‬

‫ורלו «־להוי כאלו לא היה מ«ש בכף הדמיון שוודאי ישובו ‪-‬ויקומו‬

‫אלא׳שהס כאלו לא היה למיעוט התעניג שישיגו והבן זה היטב‪:‬‬

‫וזה עצמו מה שכתב בסבא דפ׳ משפטים דההיא גופא קדמאי‬

‫דלא זכה לבנין ונו' ואשהאר בההוא זמנא כנזכר_ פרק י״ב ונמצא‬

‫פי מי שלא זכה לבנים אין לו רק זה הרוח דשדי בגוי' אך אס‬

‫‪,.‬הפגם היה באו&ן אחר כגון שעבר איזה עבירה ׳אחרת אוהו‬

‫החלק אשר שם גיגע הפג' ההוא ניתז לגוף השני שתקנו ונל לשאר‪.‬‬

‫חלקים שתיקן גופא קדמאי ינחן לו בעת התחייה ‪ :‬והנה יש לו‬

‫ג״נ בתי' אחרת שאס הוא בתחינס לא זכה רק אל הנפש והשלים‬

‫רוב חלקי' ולא נשלם זולתי דבר מועט לתקנה נשיחזיר להתגלגל‬

‫בגוף אחר אם יזכה להשלים‪-‬שאר המעט הנשאר מן הנפש וגם‬

‫זכה לרות או גס אליהנשמה הנה יתענג זה הגוף השני מפאת‬

‫הרות או גס הנשמה כנזכר אך אס עדיין זה השני לא תיקן‬

‫רק של הנפש אין לו אלא מה שתיקן מן הנפש והשאר הכל לגוף‬

‫הראשון ובזה הבין עניין מששת כשהיה עוסק בתורה היל אומר‬

‫חדאי‬
‫גלגולים פרק י כ‬

‫חדאמפשאי נפשאי לך קראי לך תצאי וכו' ובודאי כי לא לזילתו‬

‫איה קירא ושונא אלא לנפש* חך הענק 'יתבאר עם הנזכר‪ -‬ובזה‬

‫יובן מ "ש תדאי נפשאי׳ ולא אמר גופי ‪ .‬גם בזה חבין ל«ה רב‬

‫שפת אייר דבל זה ולא זולתו ‪ .‬והענין דע כי רב ששת היה‬

‫בעצמו גלגול בבא בן בוטא שש"ת בא"ת ב״ש ננ״א וכבר ידעת‬

‫שהיה אדם גדול כמ"ש רז״ל שכל ימיו היה מקריב אשם תלוי‬

‫בספק וכמו שהיה בתחילה בבא בן בוטא סגי נהו' כן רב ששת‬

‫היה סגי נהור ונמצא כי בתחילה היה בגלגול בבא ק בוטא שהיה‬

‫חכם וחסיד גדול והשלים חלקו ולא נשאר בו לתקן רק דבר מועט‬

‫וא״כ נמצא כי כל שכר הנפש של רב ׳ששת היה לגוף בבא בן בוטא‬

‫| ולכן בערך גופי היה עצב כמי שיגע לריק ‪ ,‬כי אין גופו עיקר‬

‫; י מדור לנפשי לעתיד לבוא רק כמו אירת בעלמא ונמצא שכל‬

‫התענוג הוא אל הנפש לבדה תהו תדאי נפשאי כי לך לתועלת‬

‫קראי ותנאי אך לא לגיס כי עיקר‪ ,-,‬הטוב יחזיר לעתיד לבוא‬

‫לגופו' של ־בבא בן בוטא ונא בגוף השני והק זה ‪ .‬נמצא «י שזוכה‬

‫תחילה 'לנר‪ ./‬ופגם גכלם חין יכולת לתקנם אלא הרוח שגוף‬

‫אחר ונשמה בנוף אתר וכבר ביארנו שאי אפשר לנפש ‪,‬לבדה‬

‫להשתתף בהיותו עם חיים חייתו הרוח •עד שפניהם יתוקנו וגס‬

‫ידעת שאי אפשר לרוח לכנים בגוף אלא ע״י התלבשות הנפש‬

‫יא"נ אי אפשר להיות שאותי אוח יכניס בנוף שני בלתי נפש ‪.‬‬

‫אך הענין נתבאר בפרק ט' שבאה מלובשת תוך נפש הגר אך דע‬

‫ג״כ שאפשר להיות בענין אתר והיא כי בטף השני יכנס שם‬

‫נפש אחרת ורוח ונשמה פלי הנפש הראשונה ישתתפו 'עם' זה‬

‫האחרת מוף השני ויזכה שם ויתקנם■ ואת״כ בעת התתיה יחזרו‬

‫הריח והנשמה בגוף י אחר בהנפששבהם וזה נקרא ‪.‬גלגול כפל ר״ל‬

‫שמתגלגלים עם הנפש האחרת ‪ .‬ונמצא כי היא בגלגול כפל מצד‪.‬‬

‫נפש אתרת ומצד׳ הרות‪ .‬או הנשמה האלו אך כבר ידעת שאי‬

‫אפשר להיות כך אלא מ‪ ’3‬הנפשות שיהיו משירש א' כנזכר בפרק‬

‫הי והבן מה שאמרנו אם הרות מתלבש בנפש הגר שתמיד נשאר‬

‫עמו כנזכר למעלה בפרק ‪.‬ה’; ךהנה׳יה נלענ״ד מאייש בהקדמות היוצאין‪,‬‬

‫בפרק זע יתורץ מדי ס׳ פינחס ז״ל פינחס בן אלטזר בן אהרן הנהן בדין‬

‫הוא שימול שכח אך צריך להקדים ע״שב‪/‬והר כי נתגלגל בפנחס נשמת נדב‬

‫ואביהו ולכן נקרא בן אהרן הנהן ‪ .‬יומה שלא אמר בני אהרן שהרי שניה היו'‬

‫אלא שלא היו לה® בנים‪ .‬ולצן נקיא כל אחד פלג גופא ושניהם יהיה רק‬

‫א׳ לבד ‪ .‬ונודע מה שיצא לנו מפרק הזה ט מי שתיקון הכל ולא נשאר‬

‫אלא דבר מועט ובשביל כך נתנלגל הנה הנין השני אין נו באחוות המתים‬

‫אלא הדבר מועט מה שנשאר מן ‪ .‬הנפש לתקן וכל תורה ומצות שעושה הקל‬

‫‪ .‬־ ‪ -‬לגיף '‬

‫גלגלים פרק י יא‬

‫לגוף היאשין ננ״ל בענין רב ששת ‪ .‬וזה נוהג ■ בכל המצות חין מי שלא‬

‫קייס פרי׳ ור‪3‬י׳ הוא להיפוך שהכל לגוף השני והגוף הראשון הוא ללא היי‬

‫ואין ללאלא ניצוציו שתיקן ‪ .‬וזה הוא כוונת המי־ שלכאורה מה שמייחל‬

‫את פנחס וקורא אותו בן אהרן הכהן להראות שנתגלגל בו נדב ואביהיא‪.‬זה‬

‫אינו טובה לפינחס שהרי נודע שנדב‪-‬ואביהוא צדיקי׳ גדולים היו עדשמרע״ה‬

‫אמר שהם ט^יסממנו וא״כבעיור דבר מועט נתגלגלו וא״כ כל מה שעוסק‬

‫פיניזס בתורה יבמים• הכל לגופות של נדב ואביהו ואין גוף של ס־נהס נוטל‬

‫דבר כך נראה לכאורה ‪ .‬אבל כשנעיין היטב ונדקדק למה קורא איתו‪-‬בן‬

‫אהרן ‪ .‬ולא ‪.‬בני אהרן להורות שהם נקראו פלגא דגופא בעבור שלא קיימו‬

‫פרי׳ ורבי' ‪ .‬והרי יצא לנו מדברינו שבזה הוא להיפוך שהכל הוא לגוף השני‬

‫כנ״ל א״כ בדין הוא שיטול שכרו ‪ .‬הוא דייקא כלומר גופי של פנחס יטול‬

‫שכרו ולא הגוף הראשון‪ .‬ולדעתי כוונתי האמת בדבר זה כי מתיק לחיך‬

‫הוא ע״כ הגה״ה ‪:‬‬

‫‪9‬רק יא‬

‫כבר נת‪3‬אר בענין שיש שגי מציאות בענין הגלגול ואיתי צי שזנה בתחילה‬

‫י לנר״ג ופגם בכלה באה תחילה הנש׳ לנד לתקן וכשנשלס לתקן ימות‬

‫הגוף הראשון ויבוא אח״כ הרוח בגוף אחר והנה יש כאן שינוי או הוא אס‬

‫הא׳ תיקן הנפש או לא עד התכלית הנה כאשר יחזיר הרוח להתגלגל אפשר‬

‫שהנפש ג״כ תתגלגל עמו יחד עד שיתוקן הרואי אן אם הנסי נשלם לגמרי‬

‫מכל וכל ואינה צריכה להתגלגל בגוף אחר עם הרוח כלל היא נשארת למעלה‬

‫בגיע במקומה הראוי לה ויחזיר הרוח לבדו להיתקן ע״י נפש הגר או נפש‬

‫אחרת כנ״ל ומכין ההפרש זה יקיא תשלים הנפש לגמרי שהרי אס חסי ממצה‬

‫קצת עדיין היא פגומה ותחזיר להתגלגל כנ״ל פרק ט׳ עד שתשלי׳ לגמרי ‪1‬‬

‫אך הענין כמ״ש לעיל סוף פרק ד׳ שיש מצות שאדם צריך להתגלגל ממש‬

‫עליהם ‪ :‬ויש מצית שאין אדם צריך להתגלגל עליהם רק ע״י עיבוי לבד‬

‫יספיק וזה עצמו הוא שכתבנו בפרק ‪-‬זה ני אם הנפש ההיא חסירה ׳ סצוה‬

‫אחת מאותם‪ .‬הצריכות להתגלגל על חסרונם אז תגלגל הנפש עליהם היא‬

‫‪.‬לבדה עד שתשתלם והטעם כיי כל המצגת הם תלויות בנפש אך עסק התורה‬

‫תלוי ברוח הנזכר אך אס חסר מן הנפש מצוה אחת מאותם שמספיק‬

‫לעשותם בעיבור הנה ‪.‬זה הנפש תחזיר לבוא בגלגול עם הרוח אך גלגול זה‬

‫נקרא‪ -‬עיבור אל הנפש ולא גלגול וטעם הדבר שכבר ' השלימה‬

‫לתקן א״פ כל מה שפוגם עתה הרוח אינו נוגע אל הנפש ותקרא‬

‫פגם הרוח ולא פגם הנפש דא״לכ אין לדבר סוף ני אם תקרא‬

‫פגם הנפש תצטרך הנפש להתגלגל יחידה כנזכר ואין לדבר סוף ותקומה ‪:‬‬

‫אמנם ‪.‬לוקחת מן המעשים טובים של הרוח אך לא בעבירות ופגמים שפוגם‬

‫מתה הרוח אחר שכבר נשלמה ולכן גלגול זה נקרא עיבור אל הנפש ולאגלטל‬

‫יהוא ע״ד הנזני־לעיל סיף פרק ‪7‬׳ ‪ .‬אך הנפש של גר שהרוח בה מתלבשת‬

‫! ‪'-‬־כנזכר‬
‫נלנולים פרק יא בא‬

‫‪ ’1‬מזכי הוא בסוד גלגול גמור אך כשבא הרוח עם הנפש של הראשונה' אשר‬

‫‪ 1‬כבר נשלמה אזיהנפש בסוד עיבור לבד ולא בסוד גלגול וכן כיוצא בזה בענין‬

‫' ץ הנשמה אחר שנתקן הרוח ג״כ וימות האדם א« באה הנשמה בגוף אחר‬

‫‪ 1‬להתתקן ע״י נפש הגר בסוד גלגול גמור אס הנפש והרוח נשלמו לגמרי אך‬

‫| אס עדיין צריך קצת תיקון כנזכר אז בחי׳ הרוח והנפש שס׳יבסוד העיבור‬

‫| עם הנשמה כנזכר וכל מה שפוגם אז הגוף נקרא פגס הנשמה ולא פגם‬

‫"הנפש והרוח כיון‪ .‬שהם נשלמים וכל זמן שלא נתקנה הנשמה אפי׳ ע״יכמה‬

‫גלגולים כנ״ל פרק ע׳ הפגמים ההם כלם על הנשמה לבדה‪ :‬ונבאר עיתה‬

‫| מ״ש לעיל כי צריכה להשלים הנפש ואח״כ יבוא הרוח בעה״ז בגוף אחר להיתקן‬

‫; ולריכין אנו לבאר אחר שזה הנפש נתקנה ונשלמה כפי הדרגת אותה הנפש‬

‫ושלמותה וכפי הצורך ההוא עצמה יכול לבוא שם בסוד עבור נפש אחד מאיזה‬

‫צדיק המתייחס כפי אותה בחינה שהשלים יסיקן אותה הנפש ואותה הנפש של‬

‫אותו הצדיק שנשלם גלגוליו ואינו צריך גלגול אחר מתעברת תוך הנפש הזאת‬

‫כנ״ל פרק ה׳ ע״ש ואז הנפש של אותו צדיק‪ ,‬ההוא נעשה במדריגות רוח‬

‫אל הנפש שלו אעפ״י שתיקן בחי׳ הנפש וכפי מה שתיקן האדם בנפשו כן‬

‫ע" ז הדרך אפשר שיתעבר בו נפש א׳ מן הראשונים ואפשר לפעמים שיתעבר‬

‫בו הנפש י של אברהם אבינו ע״ה או מרע״ה והכל כפי הדרכת הנפש ההיא‬

‫וז״ס מ״ש רז״ל דלית דרא דלית ביי צדיקי׳ כאברהם‪ ,‬ויצחק ויעקב ומשה‬

‫ושמואל‪ :‬וכן נאמר על פסוק כה יהיה זרעך שבכל דור ודור יש בה כ״‪6‬‬

‫צדיקים כאברהם וזה מובן לבעלי מדע ‪ :‬גם אפשר'שתתעבר בוג״כ נפש א‬

‫צדיק גדול מהצדיק ראשון ותהיה נפש הזה מהצדיק השני במקום נשמה‪,‬‬

‫ונפש הצדיק הראשון היותר גרועה במקום רוח ונפש שלו במקום נפש ממש‬

‫וכן עד!״ז ממטה ולמעלה עד שיתעבר בו נפשית אבות או נפש מרע״ה' כנזכר‬

‫ועם היות שהם כלס בחי׳ לפשות יהיו שם בסיד נפש• רוח נשמה •' וסוד הדבר‬

‫הוא אפי׳ כשיסעברו כל אלו הנפשות עכ״ז עיקרם אינם אלא גי' שהס־נר״ג‬

‫כי כל שאר הנפשות תתבטל הארתם ולא ישארו רק ג׳ נפשית העליונים מכלם‬

‫' וכמבואר היטב בפרק ה׳‪ :‬גס אפשר שכפי מעשיו והדרכתו יזכה 'אל הרוח‬

‫ממש של איזה צדיק שיתעבר בו במקום רוח ויזכה יותר עדשיתעבר בו רות‬

‫צדיק אחר היותר גדול ויהיה שם במקום נשמה וכן עד "ז עד שישיג רוח קן‬

‫הראשונים כפי ‪ .‬מעשיו ‪ .‬וכן עד״ז אפשר עד שיתעבר בו נשמת צדיק במקום‬

‫רוח ואח״כ ‪ .‬נשמת צדיק אחר במקום נשמה וכן כיוצא בזה חלוקים ופרטים‬

‫רבים כשל כח הקולמוס ודיו לכותבם ולפרט כל הפרטים של הדברים ‪ .‬כלל‬

‫כל הדברים הוא‪ .‬כפי תיקון י הדרכת הנפש כן ה וא יכול לזכות כפי מעשיו עד‬

‫נשמת ‪ .‬אברהם אבינו ע״ה כנזכר ‪ .‬וסוד הענין כי מצות מעשיות סגוליות‬

‫שיש יכולת• ביד האדם להשיג ע״י מעשיו נשמה והכל תלוי ביד אדם כפי‬

‫מצות ומ׳יט או ג׳יהבעסק התורה או בכוונה פי בג׳ דברים אלו הס־־תיק׳ון נר״נ‬

‫ואך ‪ 6‬נטי«‬
‫גמולים פרק יא '‪5‬‬

‫כנודע והנה כייז שביארנו הוא בגלגול הנפש י הנה אחר שכ‪3‬ך‪ ,‬תיקן את הכפש‬

‫וחזר להתגלגל הרוח בגוף אחר אפשר ג״כ שיזכה אחר שיתקן הרוח לגמרי‬

‫שיתטבר בו נפש צדיק אחד בהוד רוח או נשמה וגם בזה יש כל הפרטים כמו‬

‫שביארנו בענין הנפש לבדה וכן ג"כ‪-‬כשתקן הרוח ובאה הנשמה לתקן ונתקנה‬

‫‪ X.c‬אז יכול לזכות ולהיות כל הפרטים שביארנו בטני[ הנפש לבדה ממש אך‬

‫תדע כי הנה‪ ,‬כשתתגלגל הנפש לבדה וזכתה אל העיבור כנזכר הנה כשנפטר‬

‫זה מן העול׳ ותלך נסשו של זה האדם בשיתוף עם הנפש או הרוח או הנשמה‬

‫של הצדיק שנתעבר בו ועל ידי תקנה ההוא מקבלים שפע בההוא עלמא עד‬

‫שיתגלגל הרוח עם אדם אחר ונשתלם גס הוא ואחר שנתקן ונשלם גס הרוח‬

‫אז נפש הראשונה חיזרת לדבק עש רוח שלה ואומרת אלכה ואשובה אל‬

‫אישי הראשון‪ .‬כי נודע כי הרוח הוא יבעל של הנפש וכן כיוצא בו כשנתקל‬

‫גס הנשמה אז הנפש והרוח חוזרת לדבק עמה אך כ״ז שלא נתקנה הנשמה‬

‫הנפש והרוח הם עם אותם צדיקים המתעבריס עמה שעל ידיהם מקבלים‬

‫שפע 'בההיא עלמא ע"ד הנזכר ‪,‬ודע שמר נתבאר שע"י מצות ומ״ט שבידם‬

‫שיעשה אותם כהלצתס איזה מצוה כמו שעשאס איזה צדיק כיוצא בו ממש‬

‫נכל 'פרטיות שעשה אדם ההוא יהיה גדול מאד ‪ .‬והענין הוא כי תזדכך נפש‬

‫האדם הזה עד שישוב להיווזננזדכך ׳במדריגות נפש או רוח או נשמה‪ .‬של הצדיק‪.‬‬

‫ההוא ונמצא אעפ״י שמר בבחי׳ נפשו נתקנה ונשלמה פס כל זה להיותה‬

‫נמדריגות■ צדיק ההוא צריכה להזדכך ע״י שתשוב במדריגות הצדיק ואז תעלה‬

‫הנפש‪ .‬של אדכז ההוא למעלה ממקומה שמשם נחצבו ויזדככו עד שיהא שם תקוע‬

‫ממש לעיל במדריגות הצדיק‪ .‬ההוא ‪ .‬ובזה תבין שיש כח ביד האדם שיוכל‬

‫להיות כמרע"ה אעפ"י שנפשו שפלה ממנו מאד‪ .‬ונמצא כי אחר שהשלים‬

‫האדם׳ ג׳ חלקי נר״נ אין לו צורך להתגלגל עוד ואז יוכל לעלות לעולם ההוא‬

‫כפי מדריגת ובחינת־ צדיק ההוא שנתעבר בו ושם באותו עולם יהיו שניהם‬

‫שווין במעלה ובמדריגה אחת וז״ס מ"ש א״ה לרשב"י ע״ה בהקדמת הזוהר‬

‫א״ל רבי בההיא עצמא תיקן שכרי מרי אולפן וטי הוא עם רק הממונא סבא ׳‬

‫והיא לסיבות הנזכר ‪ ,‬והבן זה היטב ועמן רב המנונא היטב‪:‬‬

‫פרק יב‬

‫כ‪3‬ר נתבאר לעיל ני המגולגלים כלס אי אפשר להשיג ביחד‬

‫נר״נ ודני ני־ אין זה אלא כשמתגלגלים לצורך עצמן כגון‬

‫להשליסמצות שחסרו ממנו או לתקן איזה פגם אך יש שמתגלגלים‬

‫לצורך זולתם לתקן ולהדריך אח בני דורס והנה אנשים צדיקים‬

‫גאלו הס צדיקים למורים שזכו אפי׳ ער נשמה דאצילות ‪..‬וכיוצא‬

‫בו ‪ :‬ואמנם צריכין להתגלגל שלא לצורך עצמן כלל ‪ :‬אמנם‬

‫מתגלגלים לצורך שעה לצורך זולתם לתקן ולהדריך את בני דורס‪:‬‬

‫‪3‬ב‬

‫גרגולע פרק יב‬

‫ואלו אנשים ישיגו בודאי בפעם ההוא מיד לנד״נ ביחד ‪ :‬וכל זה‬

‫שיהיו מתוקנים כבר ‪ :‬וזה הטעם שמצינו יניקי קטנים מופלאים‬

‫במעשיהם כגון ברי' דרב המטנא סבא בפרשת ויחי וינוקא א׳‬

‫בפרשת בלק וכן שאר ינוקות הנזכרי' בזוהר כי אילו לא באו‬

‫להשלים לעצמן אלא לצורך זולתם ולכן מיד באותו הפעם השיגו‬

‫נרי׳נ וכו' וכל מה שהיה להם בתחילה ולכן היו משיניס ומופלאים‬

‫בחכמה והבן זה היטב‪ :‬עוד יש חילוק אחר בענין המגולגלים‬

‫והוא זה כי כל המגילגליס לסיבה מה כגון לחיסרון איזה מציה‬

‫כבר ביארנו פרק ז'" כי הנפש ההיא מתחלקת לכמה ניצוצות‬

‫וכפי ה״ציה ‪.‬שעושה באותו גוף כי ישארו בו ניצוצות געת התחייה‬

‫ולכן אי אפשר לנר״ן שיחגלגלו יחד בגיף אחד ‪ :‬אך המתגלגל‬

‫לאחר שמת בלא בנים ואשתו מתיבמתאיןלו חקנה ע״י יסורין‬

‫כמו שאר עבירות והוא כאלו לא אצלח בהאי עלמא וכמאןדליהא‬

‫דמי ולכן גופא קד״אי כאלו לא הוי‪ .‬ולא יחזיר אליו בעת‬

‫התחייה אלא בהאי גופא תנינא ‪ .‬ולא נשאר לו בר ההיא רוהא‬

‫דשביק באתתי' כנ״ל פירוש שנפשו העיקרים ורוחו ונשמתו לא‬

‫יחזרו בעת התחי' רק בהאי גופא הנינא דזכה לבנים ולכן צריך‬

‫שכל חלקי הנפש ההיא ורוח ונשמה כלם יתגלגלו בזה הגוף‬

‫השני החדש כי הראשון כלא היה כנ״ל ‪ .‬ונמצא כי המתגלגל ע״י‬

‫יבזס לאפשר שע״י מעשיו ישיג נר״נ ־ כנזכר בתיקונים ע"א וז״ל‬

‫ברזא דיבום כלא תלת נפקין בבת אחת הה״ד אס ישים אליו‬

‫לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף‪ .‬ופירושו כי הוא בקשר עם הפסוק‬

‫הקודם יגוע כל בשר וגו' פי' כי כל בני אדם הנקראים בשר‬

‫כלס יגועו וימותו אפי' אותן שהשלימו נפשם נטועים ומתים‬

‫יחד כמו שאר בני אדם שלא השלימו וכל ם שווים ‪ .‬אך היבום‬

‫אינו כזה רק אם ישים ‪.‬היבם אל לבו את אחיו שמת בלא בניס‬

‫וישים תשוקתו אליו על‪ ,‬ידי מעשיו ויש יכולת בידו להמשיך את‬

‫נפש אחיו המת כשמתכוין לשם מצות יבוס כי היכא דלא פגע‬

‫בערוה ־ח"ו באשת אח ואז אס יכוין לשם מציה להמשיך את אחיו‬

‫שלא היה רק בחי' נפש לבד הנה גס רוחו ונשמתו של אחיו שהוא‬

‫בחי׳ נפש ימשיך אליו באופן שישתתפו יחד נר"נ בפעם א'‪ .‬ודע‬

‫שמי שחזר בגלגול לסיבות שלא היה לו בניס אפי' אם יהיה‬

‫כשמעון בן עזאי שלא הוצרך להתגלגל עבור בניס כנודע עכ״ז‬

‫כשיבוא להתעבר בסוד עיבור באיזה אדם או כשבא להתגלגל על‬

‫תיקון אחרים ולתועלת זולתו אי אפשר שיבוא יחידי כי הוא‬

‫פלג גופא וצריך לבוא תוך חבירו בשיטוף אחר שעמו ‪ .‬גם דע‬
‫גלגולים פרק יביג‬

‫צי כבר נתבאר כי האדם לפעמים נתקן ע״י עיבור לבד שבא בסוד‬

‫עיבור באדם אתר ושם משלים איזה דבר שחסר ממנו ויש שיצטרך‬

‫לגלגול ממש שהוא יותר צער גדול מעיבור כנ"ל פ״ב והמוציא‬

‫אבידה ואינו מחזירה אין לו תקנה ע״י עיבור אלא שצריך שיחזיר‬

‫ממש בגלגול גמור נז״ש הכתוב וכן תעשה לכל אבידת אחיך אשר‬

‫תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם פי׳ אין מספיק לך סוד‬

‫עיבוי־ שהוא נקרא העלם שמתעלמת ומתלבשת בתוך נשיות חבירו‬

‫אמנם צריך שיתגלגל בגלגול גמור ‪ .‬גם אפשר לפרש פסוק זה‬

‫באופן אחר דע‪ ,‬כי לפעמים כשנשמת האדם יורדת מלמעלה‬

‫לשרות תוך אותה הטיפ' שממנה ניצר הולד כנודע לפעמים פוגע‬

‫בעת רדתה‪ .‬בעה׳ז נשמה אחרת שגם היא ראויה וצריכה להתגלגל‬

‫אז משתתפין אותן השני נשמות יחד ומתגלגלים ונכנסין בגוף‬

‫ההוא והנה אי אפשר להיות כך זולתי אס שני נשמות אלו יהיו‬

‫ביניהם קורבא כגון שהם «שורש אחד כנ״ל פי׳ה או ג״כ כשיתקן‬

‫תיקון א' של «צוה שוה לשתיהן אז ג״כ יכולין להתגלגל ביחד‬

‫והנה אעפ׳י שהנפש ההיא של זה הגוף תקנה והשלימה עד‬

‫שהיא ראויה לזכות אל הרוח כמ״ש בזוהר פ' משפטים זכה יתיר‬

‫יהבין לי' רוחא וכו' ואס זה הנפש האחר' שפגע בו שנתגלגלו‬

‫עמה הנקרא אבידות אחיך להיות משורש אחד כנ״ל אס לא‬

‫תקנה גם מה שהיתה לתקן אשר לסיבתו נתגלה אי אפשר לאדם‬

‫ההוא לקבל הרוח עד שיתוקנו שני נפשות וז״ש לא תוכל להתעלס‬

‫פי' כי לא יוכל להתלבש בו חלק הרוח שלו אעפי׳י שנתקן נפשו‬

‫עד שיתוקנו גם אבידות אחיך שנאבד ממנו לסיבות איזהו פגם‬

‫וגס‪ .‬אחרי שיתקן אבירות אחיו ג״כ אז יוכל להתעלס ולהתלבש‬

‫בו חלק הרוחגםדע‪,‬בעניני הגלגול לפעמים יהיה באדם נפש‬

‫קדושה ויסתלק ממנו ותבוא אליו נפש אחרת רעה ‪ :‬ובזה תבין‬

‫ענין יוחנן כ״ג ששימש בכהונה גדולה שמונים שנה ולבסוף נעשה'‬

‫צדוקי וכן אפשר להיות בהיפוך רשע ואח״כ צדיק ואמנם הסתלקו'‬

‫אוחו הנפש וביאת האחרת הוא בא' מהאופנים או אס יחלה‬

‫חולה‪. .‬גדול או אס יבוא חולי הנכפה שנקרא חולי הנופל ב"מ או‬

‫אס יכעוס כי אין לך דבר שמתחלף נפשו כמו הכעס בסוד טורף‬

‫נפשו באפו כמו שנתבאר ואז תתחלף נפשו ויבוא באחר היותר‬

‫טוב ממנו ‪.‬‬

‫פרק יג ועתה נבאר גלגול הנשים ומ״ש בפרק הקודם כי‬

‫אפשר שיזדמן לאדם אשה אחת בת זוגו בעת‬

‫יצירתו וכשחטא נתחלף נשמתו באחד מהדברים הנזכרים ויאבד‬

‫בת‬
‫גלגולים פרק יג כי‬

‫גת זוגו ויקח אחרת לפי שאין זה האיש הראשון והבן זה היטב‬

‫ואפשר לפעמים להיפוך כנזכר והבן גם את •זה כי אשתו יקחנה‬

‫אחר אותה שלקח גם את נפשו כנזכר גם צריך לדעת בעניןבת‬

‫זוגו של אדם כי לפעמי' אפשר שחטא אדם והוצרך להתגלגל־ וכדי‬

‫ליקת בת זוגו אין מטריחין ב״ז לבוא עמו בגלגול כיון שהי׳ לא חטא'‬

‫רק הוא לבדו בא יחידי וזשי׳ה אס בגפו יבא בגפו יצא כמו שנדרש‬

‫בסבא פ'‪-‬משפטים שהוא במי שאין לו בת זגגו שהוא מגולגל אך‬

‫לפעמים שיש לו זכיות אחרים רבים שיזכה שגם אשה״ו צריכה‬

‫להתגלגל וזהו ויצאה אשתו עמו ומתגלגלת עמו גם האשה ‪.‬‬

‫וזאת היא האשה שמזווגן לאדם לפי מעשיו כנזכר נפרק קמא‬

‫דסוטה שאמרו שם כי אותם שהם לפי מעשיו קשה לזווגס‬

‫כקריעות ים סוף והס נקראים זיווג שני ביאור הענין הוא כי‬

‫כשהאדם יש לו נשמה שזו היא פעם ראשונה שבא לעולם וגס‬

‫יצא אשתו בת זיגו עמו אז נקרא זיווג ראשון כי היא פעם ראשון‬

‫שנזדווגה לו ואז אינה קשה ‪ .‬לזיוגה אלא ברגע מזדמנת לו בת‬

‫זוגו בלי עמל ובלי טורח אך אס חטא אדם והוצרך להתגלגל‬

‫והיה לו זכיות באופן שזכה שתצא אשתו כנז' זה נקרא זיווג שני‬

‫שחזדווגים לו עתה פעם שני' ולכן קשה לזווגס כקריעת ים סיף‬

‫לפי שחטא י׳ש לו מקטרגים המונעים לו מאותו זיווג ומסבבין■‬

‫אותו בקלקולים ובזה תבין שיש אנשים שמזדמן להם בת זוגם ‪-‬‬

‫ברגע בלי שוס טורח ועמל ויש אין נשותיה' מזדמנין אלא ע יי‬

‫טורח ועמל ויגיעה רבה אמנם אחר שנזדווגו יש שלום ביניהם׳‬

‫וזו מורה על היותו בת זוגו אלא שהוא זיווג שני ‪.‬ולפעמים שלא‬

‫יזכה האדם מעולם ליקח את בת זוגו אלא אחרת לפי מעשיו‪.‬‬

‫והעניךכי בת זוגו האמיתי היא כגפן בגפן אך יש אילנות‬

‫שהרכבתם בשאינו מינו ‪ .‬אך אינם רחיקיס כל כך בקצוות אצא‬

‫צי־יך שתהיה קרובים אל שורש נפשו דאל״כ לא תזדמן אליו כלל‬

‫והבן זה גם דע כי אם האדם מתגלגל אפשר שגם האשה ההיא • ׳‬

‫שנזדמנה לו לפי מעשיו אעפ״י שאיכה בת זוגו כיון שהיא קרובה‬

‫אליו מאד היא מתגלגלת ג"כ עמו וז״ם ויצאה אשתו י עמו‬

‫ודע כי יש אנשים שמעולם לא יצאו נשמת נשותיהן מן הקליפו' ‪-‬‬

‫מעת שחטא אדה"ר עד ביאות המשיח ואחד מהם הוא שורש של י‬

‫נשמת חור בכה של מריס הנביאה כי כל הנשמות הזכרי'‪.‬של זה »‬

‫השורש נשארו נשמות נשותיהן בעמקי הקליפותולא יכלו להוציאן‬

‫מהם עד ביאות המשיח ושמעתי ממורי זצי׳ל ה"ה שמקום שיקיעם •‬

‫הוא ביד אגרת בת מחלת או מיל נעמי ׳אימן של שדים ואינני ׳־‬

‫‪ -‬זופה‬
‫גלגולים פרק יג‬

‫זוכר היגע איזה משתיהן מי הוא גס אני מסופק אם לא שמעתי‬

‫ממורי ז"לה״ה כי אהרן הכהן לא נשאאת בת זוגו כי הוא קרוב‬

‫לשורש זה של חור כמי שנתבאר בפרק ז׳ ‪ .‬ועתה אודיעך גלגול‬

‫אנשים וזו א' מארבע מאות שאלוה שהיו שואלים דוחגוהחיתופל‬

‫בייגדול הפורח באויר כנזכר שם בסבא פ׳ משפטים " דע כי האנשי'‬

‫הם מתגלצלים עד שיתוקנו ולכן סוד גלגול הוא אותיות גלגל‬

‫כי נשמות הזכרים הבאים מאות ו'של שם הם מהגלגלים ואות‬

‫ו' עם גלגל נעשה גלגול וענין ו׳ בגלגל הוא בסוד י' דשמא‬

‫קדישא עגולה בזמן הגילגול והוא מתגלגל עם אותי' זה ונעשה‬

‫גילגול כנזכר פ' פינחס דף רנ״ג ולכן על ו' זו נאמר בתורה שש שנים‬

‫יעבוד והבן זהגאמרמא״ש פירוש הדבר כי נשמו'הזכרים הבאים‬

‫משש קליות חג"ת נה"י שכל ספי' נקרא שנה וכן ‪.‬ספיר״ה בגי׳‬

‫שנה על אלו מוטל העבודה של הגילגיל עכ״ל) לתקן השש קצוות‬

‫אלו אמנם השביעית שהיא ה״א אחרונה ספי׳ מלכות שהיא‬

‫ספי' שביעי׳ מחסד ולמטה שהם נשמות הנקבר'אין בהם עבודה‬

‫וגילגול ואמנם עאנותיהם אינם מהמרקין אלא בגיהנס וז״ש דור‬

‫הילך ודור בא שהוא כמ״ש רז״ל אין• דור פחות מששים ריבוא‬

‫שהוא שורש ו' קצוות והוא כלל כל נשמות ׳הזכרים שאילו מתגלגלי'‬

‫ובאים‪ .‬אך הארץ שהיא הנקיבה ה' תתאה לעולם עומדת ואינה‬

‫מתגלגלה אלא מקבלת עונש שלה בגיהנס כנזכר ‪ .‬וטעם‬

‫הדבר לפי שהאנשים עוסקים בתורה שהיא עמודא דאמצעיתא ‪.‬‬

‫וכבר נודע מה שרז״ל ת״ת אין אור של גיהל שולטת בהם וכנזכר פרק‬

‫ו' וכיון שאין עוונותיהם מהמרקין בגיהנם צריכין הס אל הגלגול‬

‫לתקן אך הנשים שלא עסקו בתורה מצד שאין אחיזתם משם אור‬

‫של גיהנם שולטת בהם והיא בסוד רגליה יורדת מות כנזכר פרשת‬

‫פקודי בהיכלות ולכן אין צריכין■ להתגלגל ‪ .‬ולהיות כי הנשים‬

‫נמשכות מן הדין והגבורה לכן נכנסת בגיהנם ‪ .‬ונודע כי הדין‬

‫מרובה מן הרחמים ולכן תמצא בעה״ז הנשים מרובים מן האנשי'‬

‫והבן זה היט‪( 3‬א«ר מא׳ ש כי יש להקשות כי מאחר שהזכרים מתגלגלים‬

‫והנקבות אינם מתגלגלים א״כ כראוי להיות בעה״ז אנשים מרובק נון הנשים ואנו‬

‫רואי׳ כי הוא להיפוך‪ .‬לכן מתרץ הוא והדינין הס ט־ובים וכו׳ ע״‪ '0‬ואמנם‬

‫אפשר שגס קאשה היא מתגלגלת והוא לצורך בעלה כנזכר בסוד‬

‫ויצאה אשתו עמו‪ .‬אך אס אין לצורך בעלה אין צריך להתגלגל‬

‫אמנם אפשר שתבוא לפעמים בסוד עיבור בנשים אחירות דוגמתן‬

‫שהם חדשות ואינם מתעברות שם דוגמת עיבור נשמו' האנשים‬

‫כמבואר במקומו‪ .‬ואמנם אחר שבאה אשה הזאת בסוד עיבור‬

‫באשה‬
‫גלגולים פרק יג כד‬

‫באשה אחרת אס ׳אותה האשס מתעברת אפשר שתתגלגל אותה•‬

‫הנשמה הנקבה■ בבתה של חותה אשה שבאה עמה בעיבור באופן‬

‫שתחילה באה בסוד עיבור ואח״כ באה׳ בסוד גלגיל בבתה עצמה‬

‫‪ -‬וכדי שתבין הענין היטב אודיעך ג״כ ענין אחר‪ .‬דע כי האדם‬

‫אעפ״י שהוא זכר יש מיני ■ עבירות שגורמים לו שיתהפך ולהיות‬

‫נקבה בסוד שלא עשני אשה‪ :‬אמר מא״ש משפר המגיד ראיתי כי מי‬

‫שיש בידו להיטב לעניי' ולנדכאים או לאי מישראל או קהוא עשיר והוא כילי‬

‫או שהוא בעל תירה ואינו רוצה ללמד לאחרים כל אלו יתגלגלויבנשיס ולדעתי‬

‫לפי זהשמכי קזייל יהי עניי' בני ביתך ואל תרבה שיחהעס האשה והטעה לפן‬

‫שלא רצה להיות משפיע‪ .‬לאחרים עיכ יצט־ך להיות מן המקבלים) ועון ר'‬

‫מהם י הוא משכב זכורמדה כנגד מדה (אמר מא״ש משאר כתבי האר“י ■‬

‫ראיתי כי תחילה מתגלגל בשפן וארנבת) ומתגלגל ונעשה נקבה (אמי‬

‫מא"ש ממ"ו ר' יעקב פעמרלש ז״ל־שמעתי שז״ס הפסוק ואת זכר לא תשכב‬

‫משכבי אשם יי״ל) והנה כבר ידעת כי האשה צי־יכה להעלות מיין ‪-‬‬

‫טקבין כנגד מייןדכורין וזו האשה שהיתה מתחילה זכר אין לה‬

‫שורש מ״נ ואי אפשר לה להתעבר ולקבל הריון כלל וצריכה זכיות‬

‫גדולות להתעבר ויהיה באופן זה כי תתעבר בזאת האשה בסוד‬

‫עיבור אשה אחרת כנ״ל ואז בכח אותה הנפש ‪.‬החשה ההיא שהיא‬

‫נקבה ממש יכילה להעלות מ׳נ ותקבל הריון מן בן זוגה בעת‬

‫שתלד אז אותה הנפש הבאה שם בסוד עיבור חוזרת בסוד גלגול •‬

‫גמור ומתגלגלת ממש באותה הבת (אמר 'מאייש נמצא שהאשם יולדת‬

‫את עצמה‪ .‬ונמצא ג״כ שהאיש מוליד את אשתו‪ .‬ולפי זה מה שמקשינן בגמי‬

‫על פסוק הוליד את עזובה אשה וגוי■ וכי יש‪ .‬איש מוליד את אשתו וצפי זה לא‬

‫‪ -‬קשה מייי ע״ע) ונמצא כי האשה־ שעיקרה גילגול זכר או אפשר‬

‫שתתעבר אלא נקבה‪ .‬וגס זה עי׳י אופן הנזכר‪ .‬והטעם כיון שהיא‬

‫איש ולא אשה אינה יכולה להיות לילד זכר שהתורה אדירה‬

‫אשה כי תזריע אז וילדה זכר‪-‬אך אס היא איש תלד נקבה והבן‬

‫זה ‪ .‬והנה לפעמים ע״י איזה זכות עצום ונפלא מאד של בעל‬

‫אשה אפשר שתלד זכר והעני¡ כי אותה הנפש אחרת של האשה‬

‫אחרת שנכנסה שס בסוד עיבור להעלות מ״נ אינה מהגלגלה‬

‫באותו הוולד אמנס בעת הלידה יוצאת משם ונכנס באותו ולד‬

‫נשמת ‪.‬זכר אחד ויהיה הוולד זכר והנה אס זה האשה ילדה‬

‫פעס אחת נקבה אס תתעבר פעס אחרת אי אפשר רק אס‬

‫אותה הנפש‪,‬של הנקבה הראשינה שנהעבר החילה החזיר גס‬

‫עתה לתוכה בסוד עיבור יפעם אחרת ע״ד הנז' וכן תעשה לכל‬

‫פעם (ולפי זה צריכה הבת הראשונה למות אס תתעבר שנית אבל אס ילד?‬

‫פעס ראשון‪3.‬ן זכר אין צריך שימות סיולי) וגס לזה צריך זכות גדול‪.,‬‬

‫וגס‬
‫גלגולים פרק יג יד‬

‫וגס לפעמים אפשרי ע״י זכיות גדולות ועצומות שבכל פעה ופעם‬

‫שתבוא שס בסוד עיבור נשמה אחרת‪ ,‬ואין בכל נש«ה אחרת‬

‫יכולת לבוא בסוד הגילגול או עיבור רק אה יש קורבה ביניהם‬

‫או דומה׳לה ובודאי כדי למצוא עיבור אישה בכל תנאיה שתצטרך‬

‫להתעבר מפאת עצמה ושתהיה קרובה אליה או דומה לה וכן‬

‫כיוצא בזה צריכין תנאיה רביה וכן בכל פעה שתתעבר ‪:‬‬

‫‪“31‬ק יר אחר שנתבאר למעלה ענין הנשמות אשר ק צהס‬

‫נכללו באדה״ר• ביצירתו וקצתה שלא נכללו אז‬

‫בו ונקראים נשמות חדשות ושה ביארנו איך שהנשמות נכללות‬

‫ונחלקות לכמה מינים אחד מהם חדשות לגמרי מעולה אצילות‬

‫ב' הם חדשות ג'כ לגמרי אלא שהם מג' עולמות בי״ע כי אף‬

‫היותה חדשות גס הס נטבעיס בקליפות געת שחטא אדה’ר‬

‫ג' הה ישינותאלא שנקראו חדשות בצד מהוהה איתה שנשארו‬

‫בארה"ר אחר שחטא ד' אותה שנסתלקו ונשרו ימן האדם‬

‫ונטבעו בקליפות ‪ .‬והב' חלוקת הראשונות הם חדשות ממש‬

‫והב׳ חלוקות השניות הס ‪ .‬ישנות ונדבר עתה בב' חלוקות‬

‫האחרונות הישנות וכבר ביארנו כי החלוקה הזאת אותן‬

‫שנשארו באדם הם נקראים נשמות חדשות בצד מה ובזה תבין‬

‫מה שתמצא בתיקונים וברז"ל כי הג' אבות אברהם יצחק יעקב‬

‫הס גלגול של אדה״ר ומשה הוא גלגול של הבל וכן כיוצא בזה‬

‫כמה מיני גלגולים אך האמת הוא כי הענין כל הנשמו' ‪.‬נכללות‬

‫באדם זולת‪.‬החדשי' כנזל אמנם מאלו עצמם שנכללו באדה״ר‬

‫יש מהם שנשרו לגמרי והוטבעו בקליפות בעת שחטא ויש מהם‬

‫שנשארו באדם ‪.‬ואפי‪ /‬אותן שנשאן־ו באדם נחלקו לכמה חלקים כי‬

‫חלק מהם ניתן לקין והבל וחלק בשת וחלק בק״ל שנים‪-‬שהוליד‬

‫שדין כנודע ‪ .‬וחלק נשאר באדם עד שמת לצורך עצמו והנה זה‬

‫החלק האחרון הוא באמיתת נשמח אדם והוא ממש אשר נתגלגלה‬

‫בג' אבות וכיוצא בו והבן זה מאד ‪ .‬ודע כי אותו חלק שנשרו‬

‫מאדם ונטבעו בקליפות אלו הס רוב נשמות של אנשי עולם‬

‫וכמעט כולם ואלו נשמות שנשרו ממנו והוטבעו בקליפות לא היה‬

‫כח ביד אדה״ר להנחילם לקין והבל ושת בניו להיות שכלם מרדו‬

‫לעמקי הקליפות ‪ .‬וככר נודע כי האב ממשיך נשמה לבנו וא״כ‬

‫מהיכן נשמת קין והבל ושת בניו אצא אלו היו מאותן שנשארו באדם‬

‫הנחילה לקין והבל ■ושת בניו ואח״כ מה שנשאר לו לעצמותיו‬

‫גקרא נשמת אדם ‪.‬עצמו־ הוא שנתגלגל ■באבות ‪ .‬והנה לבאר זה‬

‫מבין מ"ש רז״ל על נדה חלה הדלקת הנר כי טעם נתינות‬

‫גלגונים פרק יד כה‬

‫הש״י מצות חלה ליזוה הוא מטעם שנכחה חלתו של עולם וצריך‬

‫לדעת למה נקרא חלתו של) עולם כי אין הענין על העה׳יזשבו‪.‬‬

‫חומריות שלו אלא בחי' נשמות ממש הכלולות גו ואדה״ר היה‬

‫החלה והמובחר שבנשמות‪ .‬והענק כי כבר נתבאר פרק א'שכל‬

‫הנשמות הס ה' חלקים יחידה חיה נשמה רוח נפש וכל אלו‬

‫באצילות וכנגדו בבריאה וביצירה ובעשי' ואמנם זה כללותיהם‬

‫שהנפש היא מן העשי' ורוח מן היצירה ונשמה מן הבריאה ונש«ה‬

‫לנשמה מן האצילות‪ .‬ודע כי אדה״ר היה כולל זה ׳והנה הנשמה‬

‫לנשמה מאצילות נקרא זיהרא עילאה ונמצא כי אדה״ר היה לו‬

‫נפש מבי”ע ורו״ח מבי״ע ונשמה ונר״נ ממלכות ות״ת ובינה‬

‫דאצילות הנקרא זוהרא עילאה וכשחטא אדה״ר נסתלקו חלקי‬

‫האצילות ממנו אך לא הוטבעו בקליפות כנזכר לעיל בראש הפרק‪.‬‬

‫ובזה נבין פסוק כי ביום אכלך ממנו מות תמות שאע״פ שפירוש‬

‫של הפסוק הוא יומו של הקב״ה שהוא אלף שניסעס כלזה‬

‫אין מקרא זה יוצא מידי פשוטו כי ביום אכלו ממנו ממש מת‬

‫והוא שניטל ממנו ההיאזיהרא עילאה ואין לך מיתה גדולה מזו‬

‫ונבאר עתה מה שנשאר ‪ .‬בו מן חלקי בי״ע ומה שנסתלק ממנו‬

‫ובזה אבאר ג״כ מה שארז״ל שיתא אלפי שני הוה עלמא והם‬

‫ב' אלפי' תוהו וב' אלפי' תורה וב' אלפי׳ ימות המשיח והענין‬

‫כי כנר ביארנו כי חלק יש לנשמת יחידה מאריך וחיה מאבא‬

‫ונשמה מאמא ורוח מת״ת ונפש ממלכות והנה יאידה מאריך‬

‫אינה נמצאת בפני עצמה כי כבר ידעה שמאריך אין מתגלה‬

‫אלא רישא בלחודא כי גופו מתלבש בשאר הספי' וגס הוא ־ זכר‬

‫בלא נקבה כנזכר האמנס אנא ואמא וזעיר ונוקבי' פרצופי'‬

‫מחולקים כל א' מחבירו כנודע ולכן אין אנו• מזכירי' אלא אילו‬

‫ד׳ בחינות אבא ואמא וזו״ן כאותיות שם הויה והנה כבר הודעתיך‬

‫נפרק ב׳ אין או״א מלבשק את אריך מב׳ כתפותיו עד טיבורא‬

‫דיליה וזו״נ מלבישק את אריך מטבורא עדילתתא וכבר נתבאר‬

‫‪1‬״כ בפרק ז' בתחילת אצילות היו או״א אחור באחור וכן זו״נ‬

‫ובהיותם אחור באחור הס דבוקים וכותל א' לבד המפסיק בין‬

‫שניהם וחצי כותל מש״ש לזה וחצי כותל משמש לזה ;• ונמצא‬

‫‪.‬כי כתף הימיני משמש חציו לאמא וחציו לאבא וכן עד״ז בכתף‬

‫השמאלי נמצא כי ב' כתפות דאריך הס מתלבשין חיך או״א ב'‬

‫חצאין לכתף אבא וב' חצאין לכתף אמא הרי כי אבא נוטל כתף‬

‫א׳ ואמא נוטל' כתף א׳ ‪ .‬וביאור הענק כי הנה כבר ידעת‬

‫היות דעת אריך כולל ה' חסדים וה' גבורות וכל א' כלול מן‬

‫ןיין ך ׳ ‪ -‬׳מאה;‬
‫גרגורים פרק יד‬

‫מאה׳ הס ת''ק שהוא כמכין כת״ף שהמה גי' אלף הרי כי או״א‬

‫להיות מקבלין ה' חסדים ה' גבורות שהם ‪33‬׳ כלזפין של אריך‬

‫הס אלף ‪ .‬וכן עד״ז בזו׳נ כי גם להם נמשכין שני כתפין אלו‬

‫כנזכר למעלה ‪3‬סוף פרק ט׳ והם ג״כ אלף שנים הרי שני‬

‫אלפי' שני׳ בעולם הבריאה באו״א וזו״נ אשר שם וכבר ידעת כי‬

‫מיקר יצירות הולד מה' חסדים וה' גבורות שהם אלף אך‬

‫החו״ג שבבי״ע משם שורש המשכתטפות הזרע ולכן אעפ״ישמן‬

‫הד׳ מוחין נמשכין אל הולד אין עיקרן אנא'מהם והס האלף‬

‫הנזכרים ‪ .‬וטעם הדבר נרמז בפסוק והאר' ידע את חוה אשתו‬

‫כי הזיווג נקר'בשם ידיעה והטעם כי הטיפה אינה נמשכה אצא‬

‫ממוח השלישי הנקרא דעת כי שאר המוחין צריכים לצורך האדם‬

‫לעצמו אך החי״ג שביעת משם שורש המשכות טיפות הזרע להוציא‬

‫הולד מן החסדים ומן הגבורות הן טיפה דדדכורא הן טיפה‬

‫דטקבי' משם הן וזה הטעם שאט קוראים לטיפה דדכורא ה״ח‬

‫ולטיפה דניקבי' ה״ג וכן אין הגדלות הולד אלא ע״י החסדים‬

‫שהם כמיםהמגדלין האילן כמבואר בפט"ועטן החסדים והגבורות‬

‫מה ‪.‬ענינס כי הס עיקר טיפות הזרע‪ .‬אשר מהם יצוייר הולד‬

‫והנה בעת יצירת האום שזוגו זו״נ דאצילות והולידו מצד הדעת‬

‫שלהם את אדה״ר הכולל כל כללות הנשמות שיש בשלש עולמות‬

‫בי״ע‪ .‬וכל הנשמות של כל העולם נמשכים מג' עולמות בי״ע‬

‫מחסדי' וגבורות שבכל עולם ועולם ולכן הוצרכו להיות' מספר‬

‫שטת עולם שיהא אלפין שנין כדי להמשיך מהם כל כללות‬

‫מדריגות נשמות שיש בג' עולמות אלו שהם שיתא אלפין דרגין‬

‫ייבואו כלס בעולם בשיתא אלפין שנין‪.‬וכבר נתבאר כי כללות‬

‫הנשמות שהם ו' אלפי' דרגין לפי שהם באים מחו״ג אשר הם‬

‫‪.‬ה ‪.1‬ף באבא ואמא ואלף בזעיר ונוקבי׳דבריאה וכן כיוצא בזה ממש‬

‫שני‘אלפי׳ באו״א וזו"נ דיצירה ‪ ..‬וכן כיוצא בזה ממש שני אלפי'‬

‫באו״א וזו״ג דעשיי' הם ו׳ אלפי' דרגין וכנגדם היו ו' אלפים‬

‫שנין בעולם והתחלות ההקון ממטה ולמעלה והענין כי ב' אלפי‪,‬‬

‫ת נו בלתי תורה הס דעשיי' כי שם תוקף הקליפות (אמר מא״ש‬

‫צלעתי רמז זה בפסיק ואת הנפש אשר עשו בחרן כי אוהו הפעם‬

‫היי סיף שני אלפי' תהו עי' ‪3‬גמ' דעי׳ז דף ט' ואמר אשר עשיי׳ו‬

‫דייקא כי עד שם היה תיקון העשי׳ ואמר הנפש כי כל כללות‬

‫העשי' נקרא בתי' נפש ואמרו בחרן לשון חרון אף מורה על‬

‫‪.‬תוקף הקליפות ע’כ) ומשם התחיל התיקון ולכן רוב אנשים ההם‬

‫היו רשעים גמורים ‪.‬מין דור אנוש ודור המבול ודור הפלגה ‪.‬‬

‫ואח״ג‬
‫גלגולים פרק יר טו כו‬

‫ואחי׳כ התחיל «צד היצירה שני אלפי' תורה ‪( .‬אמי מא״ש נראם■‬

‫לענ"ד כי לכן אמר הקביים באותו זמן לאברהם ע״ה לילך לארץ ישראל מ‬

‫א״י ‪.‬בחיי עולם היצירה כאשר יתבאר לקמן ע״כ) ונודע כי היצירה‬

‫כנגד ו' דש« א קדישא ז״א הנקרא תורה שבכתב ולכן אז ניתנה‬

‫התירה ‪ .‬אח״כ היו ב' אלפי' ימות המשיח «צד הבריאהכנידע‬

‫כי הבריאה כנגד ה' עילאה לאה «שה המשיח בן דוד‪ .‬ובזה‬

‫תבין לתרץ קושי' א' והיאך נקראים כל הב' אלפי' ימות המשיח‬

‫והלא כבר יצאו יותר מאלף וכמה־ מאות שניה מן השני אלפי'‬

‫ועדיין בן דוד לא בא ואיך יקראו כלם ימות המשיח אלא הוא‬

‫כמ״ש רז״ל ני כל הגאולות נמשכות מאמא עילאה ש«שה «שית‬

‫בן דוד בא שהוא לאה וכל אלו הב' אלפיה הה לתקן עולם‬

‫הבריאה הנקראים ימות המשיח כנז' ‪ :‬ונמצא כי אדה״ר היה‪.‬‬

‫כולל בעת יצירתו כל חלק הנשמות שיש מראש'הבריאה עד הוף‬

‫עשיי' שהה ו' אלפיה שנין הוי על«א כי ג' עולמות אלו עולם‬

‫א' הס שהכל למטה «; העולם האצילות וז"ש רז"ל "כי אדה״ר‬

‫היה «סיף העולם ועד סופו ארכו ונתמעט אחי׳כ על ק' אמה‬

‫והבן זה כי הוא ארכו של עולה עצמו כי הוא ת׳ק שנה והוא‬

‫כי כללות ה' חסדיה הה ת"ק שנה אמנה בפרטות באו״א ובזו״ג‬

‫ובכל עולמות בי"ע הה שיתא אלפין שנין כנ״ל גם בזה תביןמ״ש‬

‫רז"ל כי אדה״ר נחצב נשמתו מן כהא הכבוד לפי שההחלהו‬

‫מעולה הבריאה שנקרא כסא כבוד אלא שתפס גס בסופו עד‬

‫העשי׳‪ .‬גה תבין מ"ש רז״ל כי היה גדול מכל המלאכים וכלה‬

‫היו באים להשתחוות לו להמליכו לפי שהוא כולל כל גי״ע אך‬

‫המלאכים אפי' מט"טרון שהוא מלך עליהם אינו אלא ביצירה‬

‫ולקמן בפניה נרחיב עוד‪ .‬ביאור על זה ‪ .‬אמנם כשחטא אדה״ר‬

‫נתמעט ‪-‬קומתו ונשרו אבריו שהה כל נשמות של בי״ע הנקראים‬

‫שיתא אלפי' שני' ונתמעט ועמד על מאה אמה‪ .‬וז״ש אתור וקדם‬

‫צרתני ותשת עלי כפכה ואילו מאה אמה הה נקראים חלתו‬

‫של עולם כמו שנבאר בפרק טי׳ו בעזרת השה ‪:‬‬

‫פרק טי כבר ביארנו בסוף פרק הקודם כי אחר שחטא‬

‫אדה״ר נתמעט ועמד על מאה אמה ואז נקרא‬

‫חלתו של עולה וביאור הענין כי ראוי לדעת הלא לכאורה נראה‬

‫כי מה שנתמעט והנשמות שנשרו ממנו יהיו גבוהות יותר והנשאר‬

‫בו יהיו יותר גרועים כיון שהמיעוט היה לסיבות החטא שחטא‬

‫ונודע כי היותר מקודש ויותר גבוהה הוא המסתלק בעת הפגם‬

‫וא״א לומר שנשרו היותר גרוע והיותר מובחר נשארו בו והנה‬

‫לשבי־א‬
‫‪ .‬גמולם פרק טו‬

‫לסברא זו יש הכרע ממה שייצינו ככל ההורה נאמר נפש אדם‬

‫שהוא אדה״ר שלא נשאר בו אלא בחי' הנפש כלבד ונסתלק ממנו‬

‫רוח ונשמה שהם הגבוהים ואמנס מלשון רז״ל נראה שהנשאר‬

‫בו הוא היותר מעולה וחשוב מן הכל כי הלא קראו לו חלתו‬

‫של עולם וחלה נטלה מן החשוב כמד״א בהרימכם את חלבו‬

‫ממנו ולכן צריך שתדע ששני הסברות אלו צדקו יחדיו ושניהם‬

‫אמיתי'‪ .‬והעניךכבר ביארני בפרק הקודם כיאדה״ר כללכלנר״נ‬

‫דאצילות הנקרא זיהרא עילאה וגם היה כולל כל חלקי בי״ע‬

‫הנקראי' ו' אלפי' שנין כנ״ל והנה בעת שחטא נסתלקו ופרחו‬

‫ממנו ההוא זיהרא עילאה שהם נר'׳נ דאצילות כי כבר ידעת‬

‫כי בעולם אצילוא כתיב בי' לא יגורך רע ותיכף כשחטא ונמשך‬

‫עליו הקליפה פרחו מיינו ונסתלקו ההיא זיהרא עילאה ואמנם‬

‫זה החלק שנסתלק מאדה"ר לא הוטבעו בקליפות כנ״ל פרק י״ד‬

‫ואמנם מג׳ חלקי עולמות בי״ע שהם ו' אלפי' שנה גם מהם‬

‫נסתלקו קצת ונשארו קצת ואותן שנסתלקו הם אותן שהוטבעו‬

‫בקליפות ומהם נמשכות רוב הנשמות או כלס שלכל בני אדם עד‬

‫ימות המשיח כנ"ל פרק י״ד ומה שנשאר בו מחלקי ני״ע אחר‬

‫שחטא הוא נקרא חלתו של עולם והענין כי כבר נתבאר בפרק‬

‫שעבר ענין ו' אלפי׳ שנה שהם ד' פרצופין אבא ואמא וזעיר‬

‫ונוקבי'שיש בכל א' וא' מג׳ עולמו'בי"ע שהם י״ב פרצופין בכלא'‬

‫ת״ק הם ו׳ ‪.‬אלפי' שנין‪ .‬והנה כשניקח מהם חלה ותרומה נודע‬

‫לך כבר כי תרומה תרי ממאה נמצאת התרומה וחלה של ו׳ אלפי׳‬

‫שנין הרי ק"ך ואמנם לא זכה ליקח אלא גואה בלבד כמ״ש רז״ל'‬

‫עמד על מאה אמה והס החלה והתרומה של ג' עולמות שהם‬

‫י״ב פרצופי' ‪ .‬ולא זכה ליקח גם החלה של שני פרצופי' ראשינ‪',‬‬

‫שהם של או״א דבריאה אלא החחיל מזעיר דבריאה עד סוף העשי'‬

‫שהם החלה של ה' אלפי׳ בלבד ‪ .‬וכבר ידעת כי כל הנשמות‬

‫כלולות היו באדה״ר וכאשר נולדו כל הנשמות בזה העולם כל‬

‫צדיק וצדיק הוא אבר א׳ של אדה״ר ומתקן כל אחד מהם אבר‬

‫א׳ של אדה״ר ומתקן פגם שפגם בהיותו נתלה באדה״ר כשחטא‬

‫והנה כשנולד מרע״ה שהיה מבחר מן האנושי' ותיקן פגמה של‬

‫אדה״ר יותר מכל הנבראים עד התכלית ולכן לקח'מרע'ה גס‬

‫החלה של כל שיתא אלפי שנין שהם ק״ך שנים שחיה משה שהוא‬

‫כמנין בשג״ם והוא שזכה ליקח כל החלה של או״א דבריאה והנה שמו‬

‫של משה מורה ע"ז כי משה אחורי' של שם ע״ב שהם יו״ד‪ .‬יו״ד‪ .‬ה״י‪.‬‬

‫יו״ד ה׳י‪ .‬וי"ו‪ .‬יו״ד‪ .‬ה';י‪ .‬וי״ו ה״י‪ .‬ופנים דאהי 'ה שהוא אל״ף ה״י‬
‫כז‬

‫גלגולים פרק טו‬

‫יז׳״ד ה״י ששניהם קפ״ד וקסי׳א שהוא גי׳מש״ס והס בא"וא כמדע‬

‫(אמר מאייש להגין הדמ־ על גוריו ליודעי חן כי נשמת משה באה מזיוג‬

‫אבא ואמא בהיות יסוד דאבא מלובש ביסוד דאמא ואז אחורי יסוד דאבא‬

‫מלובש ביסוד דאמא ואז אחורי יסוד דאבא ניגע בפנים דיסוד דאגנא‪ .‬ובאבא‬

‫יש שס ע״ב כנודע ואחוריו קפ״ד כנ״ל ובאמא יש שס קס"א כנ"לומשס נשמת‬

‫משה '׳■"‪ 0‬וגס נזה תבין מ"שרז״ל ני משה זכה אל הגינה ופי'‬

‫שהשיג ונטל גם החלה של אמא דבריאה וכבר ידעת כי או״א‬

‫נחדא שריין ולית ביניהם פירודא וכאשר השיג של אמא השיג‬

‫ג״כ של אבא‪ .‬אמנם אדה״ר לא נשאר בו אלא מן החלה של‬

‫זעיר דבריאה ומשה עד סוף העשי' שהם מאה אמה שעמד‬

‫עליהם אדה"ר אתר שנתמעט כ« "ש רז׳׳ל‪ .‬ונחזיר אל הביאור‬

‫של מילת חלה הנה נתבאר כי מן הזעיר דבריאה עד סיףהעשיי׳‬

‫הם עשר פרצופין‪ .‬וכבר נודע כי כל פרצוף נחלק לי״ס וכל ספירה‬

‫וספירה כלולה מי״ס כנודע ונמצא כי בפרציף זעיר דבריאה יש‬

‫בו י"ם וכל ספירה כלולה ייי״ס וכאשר נשרו ונסתלקו אותן‬

‫נשמות מאדה״רכנ"ל נשרוכל ט'חלקים התחתונים שבכל ספירה‬

‫וספירה מי״ס שבפרצוף זעיר שהם רוב הנשמות כנ״ל ונשארו‬

‫באדה״ר חלקי' הראשוני' שבהם שהם כתר דכתר זעיר וכתר‬

‫דחכמה זעיר וכתר דבינה זעיר וכו׳ עד כתר שבמלכות הרי הס‬

‫י' כתריס בפרצוף זעיר דבריאה וכן י' כתרים דנוקבי' וק עד‬

‫סוף העשיי' עד שתמצא כי בעשר פרצופים הנזכרים יש בכל‬

‫אחד מהם י' כתריס בין הכל מאה כתריס‪ .‬ומאה חכמות ומאה‬

‫בינות וכו' כלם נסתלקו מאדה״ר ונפלו בתוך הקליפות זולת הק'‬

‫כתרים נשארו באדה״ר ולהיותם בחי' כתריס לכן נקראו חלתו‬

‫של עולם ותרומתו שהוא המובחר שבכלס וכבר מדע כי אדה״ר‬

‫היה יציר כפיו ממש של הקב״ה וראשון של הנביאים כלם וא'כ‬

‫הראוי הוא שיקח המובחר שבנשמות ובערך זה נקרא חלתו של‬

‫עילם שהם המובחר שבכל הנשמות ‪ .‬אך יש חילוק והפרש אחר‬

‫והוא קידם שחטא אדה״ר היו כל הבחינו' במדריגוחס אך אחר‬

‫שחטא נדחו ממדריגותם ‪ .‬והענין כי אל המאה כתריס הנשארו‬

‫באדם לא נשארו אלא בחי' כתרים מבחי' המלכות הנקרא' נפש‬

‫כיצד הרי ידעת כי כל ספי' כלולה מעשר ספי' ומכל ספי׳ נשאר‬

‫באדה״ר בחי׳ כתר שבה אך לא היה בה אור אלא כשיעור אור‬

‫הצריך אל בחי' מלכות שלה קודס שחטא ‪ .‬אמר מאייש בזה נבין‬

‫מאמר חז״ל אור שברא הקב"ה ביוס א' היה אדם צופה וכוי‪ .‬כי יורה עלגודל‬

‫אור חח הקודש אשר הופיע עליו ע״‪ 0‬ואותו בחינה של אורה היה‬

‫במלכות קודם שחטא וכשיעור אותה אורה לבד נשאר אחר שחטא‬

‫בכתר‬
‫גמולים פרקטוטז‬

‫בכחר שבה (אמר מאייש בז־ נבק גמ׳דסוטה ז״ל מיום שחת בהמ״ק שיי‬

‫חכימי׳ למהוי י כספרי' וספרי' כחזני' כי נחשך אור החכמה וירדו ממדריגותס‬

‫«"ל ע״ס ונמצא ששתי הסברות הנזכרים לעיל בתחילת הפרק‬

‫שתיהן אמת כי נשאר באדה״ר בחי' הכתרים שהם המובחר‬

‫שבעולם אלא שלא היו מחירים אלא כבוד׳ מלכות לבד‪ .‬וכבר ידעת‬

‫כי המלכות נקיא נפש לכן כלם כקראי' נפש אלא שעשר דבריח'‬

‫'דזעיר יקראו ריח בבחינתם אצל הנוקבי' וכל אלו יקראו בתי'‬

‫בריאה ‪.‬יכן עד'ז ביצירה ובעשי' באופן שיש בהם פרטים כי זה‬

‫רוח מצד הנשמה הה נפש מצד הנשמה וזה נשמה מצד הרוח‬

‫_ וזה רוח מצד הרוח וכן כיוצא בזה עד סיף העשי' ובערך כללות‬

‫יהיה לכלם בחי' נפש יחידה להיותם כלס מבתי' כתרי' ‪ .‬הכלל‬

‫העויה כי כבר ידעת כי ג׳ עולמות בי״ע הם וכל עולם נחלק‬

‫לה' פרצופי' וכל פי־־ציף נחלק לי"ס וכל שפי' כלולה מי״ס וכל‬

‫בחינית האצילות נסתלק מאדה״ר הנקרא זיהרא עילאה וכל‬

‫הכתרים מהספירו' שבג׳ עולמות בי״ע גם האור שלהם בבתי׳‬

‫היותה גם זה נסתלק עם אותו זיהרא עילאה ‪ :‬אמנם אור של‬

‫הכתרים שבג' עולמות בי״ע בבתי' היותם מלכות הוא הנשאר‬

‫באדה״ר אחר שחטא ושאר כל הבחי׳ הנזכרים שיש בכל ספי' וספי'‬

‫שבג׳ עולמות בי״ע כנודע כל ספי' כייולה מעשר •בחינתם שבה‬

‫מן החכמה ולמטה כלם נשרו ממנו והוטבעו בקליפות ומהם‬

‫רוב• הנשמות שבעולם מאז עד ביאות המשיח כנ״ל והגה כל אותם‬

‫הנשמות שנשארו באדם ■מבתי' הכתרים כנזכר הם נקראי' נפש‬

‫אדם להיותם ממיעוטי האורה בבתי' מלכות הנקרא' נפש אשר‬

‫«צד זה נאמר ויהי אנשי' אשר היו טמאים לנפש אדם כמ״ש‬

‫בעזה"י ‪ :‬ואחר ביאות המשיח והחיות המתים אז יתוקנו כל אלו‬

‫הפגמים כי אלו המאה כתרי' יחזרו להאיר כבתחילה בבחי'‬

‫אורית כתרים ולא בבתי' מלכות (אמר מאייש זהו לענ״ד ענין מ״ש‬

‫חז"ל בשעת מ״ת נותן לכל א׳ מישראל שני כתרי' וכוי ועתיד להחזירן להן‬

‫שנא׳ שמחת עולם על יאש! ע״‪ 0‬וכן כל שאר הנשמות שנשרו מאדה"ר‬

‫כלם כא' יחזרו למקומם כבראשינה קודם החטא של אדה״ר‬

‫ויהיו כל הנשמו' •שלימות ‪.‬כמו שהיה קודם שחטא אדה"ר ‪.‬‬

‫(אמי מאייש ז״ס הפסיק נקבה‪.‬תסובב גבר כלומר מהשהיה בחי׳ מלכות נקבה‬

‫תהיה בחי׳ זכר שהוא אור הכתר ע"כ) ‪:‬‬

‫&י־ק מז אחל שנתבאר לך בפרק הקודם עניין ממלות אדם‬

‫קודם שחטא ואחר שחטא ‪ ,‬נבאר עתה ג״כ‬

‫מעלות אדה״ר קודם שחטא בבתי' אחידות ואח״כ נשיב אל‬

‫הדרוש‬
‫גמורים פרק טז כרן‬

‫הדרוש האחר מה נעשה מאותן הנשמות שנשארו בו «אותן שנשרו‬

‫ממנו ‪.‬ונזה יתבארו מציאות העולמות איך היו קודם שחטא וחתר‬

‫שחטא‪ .‬דע שכל העולמות לא היו מספר אצילות בריאה יציריה‬

‫עשי' כמו שהם עתה‪ .‬אלא שהיו יותר גכוהיס ואחר שחטא‬

‫אדס הושפלו וירדו למטה ממקומס הראשון כי ע״י חטא אדה״ר‬

‫נפגמו כביכול כל העולמות כלס‪ .‬וביאור הענין דע כי במקום‬

‫שעומד עתה זעיר דאצילות היה שס בעת בריאות אדם באותו‬

‫מקום עולם הבריאה עשר ספירות דבריאה במקיס עשר ספירות‬

‫ז"א דאצילוח והנה כבר ביארנו בחלק ב' כי נוקבי׳דז״ח נקרא'‬

‫דלי״ת להיות שיעור קומתה כשיעור ד' ספירות נצח הוד יסוד‬

‫ומלכו' דזעיר ונמצא כי עול' היצירה שהוא עשר ספירו' היו‬

‫ד״ם ראשונות במקום שהוא עתה ניקבי' דזעיר דאצילות‪ .‬וא״כ‬

‫שהרי ביארנו בח"בכי במדריגות עליונות כל אחד שיעור קוי׳תו ככל‬

‫מה שלמטה ממנו כמי׳ש ‪.‬מ' בשלח דנ״ו ע׳יבעגביהחיות כקבלי‬

‫דכלהי וכי' וזהו כלל אמיתי בכל מדריגות הקדושה ‪ .‬ואס כן כי‬

‫הספירה התחתונה של אצילו' יהיה שיעורה ככל מה שלמטה‬

‫ממנה ככל ג׳ עולמו' בי"ע ‪ .‬וא״כ איך ביארנו שד' ראשונו' של יצירה‬

‫שיעורה שוה כקומת נוקבי' דאצילות שהס ד' ספירות דאצילות ‪.‬‬

‫אך צריך שתדע כי מה שיש לנו כלל אמיתי שהכתר ככל מס‬

‫שלמטה ממנו וכן בכל מדריגה ומדריגה אין ביאורו גודל‬

‫מקום רק בענין מעלות האורות כי האור של מדריגה העליונה‬

‫כוללת בערכה כל מה שלמטה ממנה אך בענין מקום אינו כן‬

‫והראי' לנו מגיף האדם כי הנה הניציץ הקטן של ■מוח האדם‬

‫הוא יותר חשוב מכל הגוף כלו והכל נכלל בו ‪ .‬אמנס בערך‬

‫המקוס אין הדבר כן כי אדרבה כל מציאות של הג' מוחין שבאדם־‬

‫שהס חכמה בינה ודעת הס במקוס צר וקטן מכל שאר חלק*‬

‫הגוף וזה פשוט ‪ .‬גס נלע"ד ששמעתי מפי מורי ז"ל ה״ה תשובה‬

‫אחרת והוא כי אין הכלל הנזכר זולת בהיות כל המדריגות‬

‫כסדרם ובמקומה אמנם כאשר תעלה התחתונה למקום העליונה‬

‫נגדלת כמוהו ממש ולכן בעלות היצירה למקום נוקבא דאצילות‬

‫תהיה כערכה ממש ואור הבריאה אורה היא כל כך גדול כאוד‬

‫שיש 'עתה אל ז״א דאצילות ואורד' ספירות דיצירה היה כל כך‬

‫גדול כאור שיש עתה אל ניקוי' דזעיר דאצילות (אמר מאיש הניח‬

‫לי המחבר מקום להתגדר בו כי לכאורה שני תשובת אט ס ותריס זה אח זה‬

‫והמחבר ז"ל לא הכייע ולענ״ד שניהם דברי אלהי' חיים הראשון בבחי' היושר‬

‫והשני מחי׳ עגולים ולא אאריך להסביר הענין כי המבין יבין ומי שלא טיום‬
‫‪,‬־ גלגולים פרק טז יז‬

‫הסמוכות אל הגוף הנקרא א״י כמ״ש רז״ל על פסוק גדר דרכי‬

‫בגזית וגס הובא בירושלמי יותר גבי עונדא דוזד גר נש שהיה‬

‫חורש ורצתה פרתו עד בבל ורץ אחריה ליוס א' וכשרצה לחזור לא‬

‫ידע הדרך ושאר פרקין תתאין של הרגלים שהס ארוכים מאד‬

‫נמשכו בשאר ארצות הרחוקים והס בסוף ו' תחתוני‪ /‬דעשי' של‬

‫אז שהם עתה ו' ראשונית דיצירה כנ״ל הרי נתבאר לך כי אדם‬

‫נעל כל זה העולם מא״י ומבבל וכן היה אוחז כל הג' עולמות‬

‫בי״ע בבחינתם שהיו אז שהם גבוהים ומעולים מאד מאד ובזה‬

‫תבין מעלות אדה״ר כשנברא אפי' בבחי'גיפו ולכן רצו‪ ,‬המלאכים‬

‫להמליכו עליהם והיה תפוח עקבו מכהה גלגל חמה ‪ .‬נמצא כי‬

‫בעת שנברא היה ‪-‬ראשו וגרונו וצווארו תוך ג״ע וגופו בשאר עולם‪:‬‬

‫פרק י• אהל שהודעתיך מדריגות העולמו' בעת שנברא האדם‬

‫ומעלות האדם עצמו בעת הבריאה ‪ .‬צריך‬

‫שתדע כי לא הזמנים שווים כי כמה בחי' יש והוא כי הנה כל‬

‫זה היה בעת שנברא ואמנם אחר שנברא אמר הכתוב ויקח ה'‪.‬‬

‫אלהי׳את האדם ויניחיהו בג״ע ואז היה תוספות חדש מהראשון‬

‫בעת שנברא ועוד בחינות אחרות אחר שחטא ונתגרש לגמרי‬

‫מג״ע ‪ .‬ובחינות אחירות רבות שיתבארו בכל דברינו והנה כבר‬

‫הודעתיך בענין שבת כמה שינויים ועליות יש בעולמות‪ .‬והענק‬

‫כיהנה אדה״ר נברא ביום ו'שהוא ערב שבת ואז היו העולמות‬

‫במדריגות הנזכרים בפרק הקודם וכבר ידעת מה שביארתי לך‬

‫בפסוק ויהי ערב ויהי בקר יוס הששי שיש נו ה' יהירה וה"לל‬

‫יום ששי כמו שאמר יום אחד וכן בכלס‪ .‬אלא כי השעה ה' של‬

‫יום ערב שבת הנרמזת בה' דהששי נתוסף קדושה בעולם ומהחילין‬

‫לעלות עליות אחידות וכן ערב שבת בין הערבים שאז הוא תוספות‬

‫שבת היו עליות גבוהות מן הראשונות וכן בליל שבת חוזרי'‬

‫לעלות עליות יתירות שאז היא תקליח עליות וכן בשחרית וכן‬

‫במנחה וכן במוסף כל מה שצריכים העולמות לעלות וטעם הדבר‬

‫הוא זה דע כי כל העולמות כלס אחר שנאצלו ונבראו ונוצרו‬

‫ונעשו להייהס מברירותהז' מלכים ומהתוכס וכל סיגיסאשר'‬

‫בהם לא הובררו לגמרי ולכן ירדו מאת פני מאצילם ולמטה‬

‫ממקומם האמיתי‪ .‬ואמנם תכלית ‪-‬ירידתן ושפלותןהוא במקום‬

‫שהם עתה ותכלית מעלתם ומקומם הראוי להם הוא במקום‬

‫שנאצלו והוא כמו שביארנו במקום אחר כי עולם אצילות הוא‬

‫מטבורו דא״ק ולמטה ואחריו עולם הבריאה ואחריו עולם היצירה‬

‫ואחריו עולם העשיי׳‪ .‬ונמצא כי כל מה שאנו צריכים להעלות‬

‫* העולמות‬
‫גלגולים פרק יז ל‬

‫העולמות על סדר הנזכר שיהיה עולס אצילות כלומטגורו דא״ק‬

‫עד רגליו ואחריו עולמות בי״ע כמו שהיו בשורש' הנזכר בעת‬

‫אצילותם ‪ .‬והנה כבר ביארנו איך היו העולמות בעת בריאות‬

‫אדם שהתחיל עולס הבריאה ממקום שהיא עתה זעיר דאצילות‬

‫ונסתיים עולם העשיי' בסוף ספירה ו' של יצירה של עתה ונשארו‬

‫יי׳ד ספירו׳ למדור הקליפות ואז היה אדה״ר ראשו וגרונו תוך‬

‫ג"ע וגופו בא"י ורגליו בח"ל ואמנם אחר שנברא אדה״ר הכניסו‬

‫הש״י בג"ע בכללו שהם ד״ס ראשונות דיצירה של אז וסדר‬

‫עליה זה הוא באופן זה כי ז״א עלה במקום א 'א דאצילות ואמנם‬

‫מזעיר ולמעלה אין אנו עתה בביאורינו והמשכיל יבינם מסדר‬

‫המדריגות ואז זעיר נגדל ונעשה אריך ונוקבי' דזעיר דאצילות‬

‫עלתה במקום אבא בסיד ה' בחכמה יסד ארץ כי באבא יסד‬

‫ברתא וגס בסוד ושמרתם את השבת כי קודש היא ‪ .‬ונודע כי‬

‫קודש'היא בחכמה ואמך כי עתה היא ר״ל הנוקבי'געשית קודש‬

‫שהוא אבא ולא כי קודש הוא דהוה נישמע דקאי אזעיר ואינו‬

‫כן כי הזעיר עלה במקום אריך ונוקני' במקום אבא והבריאה‬

‫עלתה במקום אמא דאצילות כנודע דאמא מקננת בכורסיא ‪,‬‬

‫והיצירה עלה במקום זעיר דאצילות כנודע דזעיר מקנן ביצירה‪■.‬‬

‫והעשי' יש לה עשר ספירות והד' ראשונות שבה עלו למקום‬

‫נוקבי' דאצילות אחורי היצירה כנ״ל פרק י״ו כי שיעור קומות‬

‫הנוקבי׳ היא ד' ספי' בלבד‪ .‬וכבר ידעת כי נוקבי' מקננאבעשי' ושש‬

‫תחתונות דעשי' עלו במקום ו׳ ראשונו' של בריאה‪ .‬ונמצא‬

‫עתה כי כל ג יפו של אדה״ר אפי' חציו התחתון נכנס בג׳ע ולא‬

‫נשאר חוץ מג״ע שהוא במקום נוקבי' דאצילות כי אס רגליו שהיו‬

‫במקום ו״כן ראשונית דבריאה (אמר מאייש קושי׳ גדולה יש כאן כי אס‬

‫עמד אדה׳יר במקום גבוהה כזו איך היה בא לידי חטא ומאין באה אליו הנחש‬

‫וכי ניתן רשות לנחש לעלות למקים קדוש ה זה ואיך עשה מעשה גשמיו' לזווג‬

‫פה חיה או באכילה של עץ הדעת או איך בא הנחש על חוה ולענ״ד אתרן‬

‫כעו שמצינו שהקב״ה שולח מלאכים לעה׳יז לעשות איזה מעשה גשמיות וכשהם‬

‫באים לעה״ז הם מתגשמים באויר עה׳יז כדי לעשות איזה פעולה גשמיויז‬

‫כמו שמנינו בעזא ועזאל ששלח הקב״ה לעשות איזה דבר והיו חוטאים ונשארו‬

‫כן בגשם אבל אם לא היו חוטאים‪ .‬היו מפשיטין עצמם מגשם אחרי שעשו‬

‫שליחותם ‪,‬ופרחו למעלה כן היה הדבר ששלח הקב״ה לאדם ובת זוגו לנוטה‬

‫כדי לעשות מצוה של גשמי והיא פרי׳ ורבי׳ ומצות מכל עץ הגן וגו׳ ואס לא‬

‫חטאו אז אחר עשיית המצות היו מפשיטין וחזרו למעלה אבל חטאם גרם' ם‬

‫שנשארו כן ונדחו ממחיצתם כן אני אומר לפי סברתי החלושה ואם שגיתי ה"‬

‫הטוב יכפר כי הקושי׳ היא עצומה ונפלאה עד שלא יכולתי להעציר לתרץ‬

‫דבר מה עד ישקיף ה׳ רוח' קדשו עלינו וישלח לנו איש אמיתי לתרץ כל‬

‫הספיקות׳‬
‫פרק 'ז‬

‫הספיקות ע״כ ותורני הליל שאלני ותירציני כליל וכן הראש לי מאב שבזה‬

‫הייתי גן גילו דוד מ־יןהוט הל) ואלו השש דעשיי' שנשארו חוץ‬

‫מאצילות הוא הנקרא מלשון רז״ל עיבורה של עיר כי אלו ו'‬

‫תחתונות דעשיי׳ יוצאות לחוץ כדמיון אשה־ עוברה שהעובר שלה‬

‫שבמעיה בולט לחוץ ‪ .‬ונמצא כי בעת שנברא אדה״ר היה מקום‬

‫לקליפות שיעור י״ד ספי׳ ועתה היה מקום פנוי שיעור כ״ד‬

‫ספי' שהם ד' תחתונית של בריאה וי׳ של יצירה וי' של עשיי'‬

‫והוא סיד תחומו של שבת אלפיי׳ אמה וזה נעשה אחר שעה‬

‫ה' הנרמזות בה׳ יתירא של יוס הששי‪ .‬והנה בעת ע״ש נין‬

‫הערביים שאז הוא זמן תוספית שבת נתעלו כל העולמות יותר‬

‫באופן שהקל נכלל ונסתיים במקום סיום של האצילות של עתה‬

‫והענין‪ .‬יובן במה שביארנו בח״ב מענק ז״א שיש לו ב' נשים רחל‬

‫ולאה מצד אחוריו אחור באחור ‪ .‬ונמצא כי רגלי לאה עומדות‬

‫על ראש רחל וראש רחל מתחיל מן אחורי לב של זעיר ‪ .‬ונמצא‬

‫כי בהיות רחל שהיא נקראת מלכות נוקבא אמיתי של זעיר אחור‬

‫באחור עמו אין לו מקום להתפשט רק קומת ד' ספי' שהם שיעור‬

‫נצח הוד יסוד מלכות של זעיר לבד והיא קצרת קומה ‪ .‬ואיונס‬

‫בחזרתה פנים בפניס עמו אז יכולה להתגדל כשיעור קומתו‬

‫עשר ספירו' גמורות וכן הענק בכאן כי יצירה ועשיי' כבר ידעת‬

‫שהס ממש בחי' זו"נ זכר ונקבה כי ז״א מקנן בחיה ונוקבי' באופן‬

‫ונמצא כי ערב שבת אחר שעה ה' עלתה העשי' שהוא נוקבי'‬

‫ליצירה אחורי היצירה כי היצירה לקת מקור זעיר דאצילות‬

‫והעשיי' לקח מקום נוקבי' דאצילות וכמו שנוקבא דאצילות בהיותה‬

‫אחור באחור עם זעיר אינה יכולה להתפשט אלא' כנגד מקוס‬

‫ד״ם כנזכר כך אין עולם העשיי' עולה רק ד׳ ספי' ראשונות‬

‫אמנם בבוא עת תוספות שבח בין הערביי' כנזכר אזי חכח תוספות‬

‫שבת יכולה העשיי'לחזור עם היצירה פנים בפנים ואז כל העשייה‬

‫‪-‬עולה למקום נוקבי' דאצילות וכל הג' עולמות בי״ע הס עתה‬

‫קודש גמור ונמצא עתה מקום פנוי וחלל כשיעור מקום ג׳ עולמות‬

‫בי״ע וכל זה נעשה אז מעצמו בלתי תיקון אדה״ר ולא הוצרך כלל‬

‫למעשה אדס ולתפילתו ואז אס היה האדם מתפלל בליל שבת‬

‫תפלת ערבית היה גורס עליות יתירות ומעלות גבוהות ע״י‬

‫מעשיו ותפילותיו וכן אם היה מתפלל גס שחרית ומוסף ומנחה‬

‫היו אז העולמות בכל תפלה ותפילה מאלו העליות משונות‬

‫ויתירות זו מזו עד שנמצא כי בשעת מנחה שלשבת ע״י תפילתו‬

‫בעת מנחה היה מעלה העולמות תכלית העליות עד מקומם‬

‫הראשון‬
‫גלגולים פרק ץ ית ל*‬

‫‪ .‬הראשון כנ״ל עד שיהיו עולה האצילות כנגד טבורא דאדס קדמון‬

‫כנ״ל כי שם הוא מקום תכלית עליוהו ושורשו ולא יותר ואין‬

‫אנו עתה בביאורם בפרטות מיני העליות ומדריגותן הראשונות‬

‫המשתנות בכל תפלה ותפלה אלא אמרינן בקיצור‪ .‬כי בעת מנחה‬

‫היו עולים על שרשן ומקומם האמיתי ואמנם אעפ"יי שאמרנו כל‬

‫‪ ,‬זה לא שהיה כך הענין אלא שאילולי לא חטא היו העולמות‬

‫עולים כסדר הנזכר עד שהיה האצילות עולה עד אדם קדמון כנזכר‬

‫אמנם מה שהיה הוא זה כי כשנברא האדם היה עולם הבריאה‬

‫במקום שהוא עתה זעיר דאצילות כנ״ל והנה אחר שנגר' «שעה‬

‫מ' ולמעלה עלו העולמות יותר כי ז״א עלה עד מקים א״א‬

‫דאצילו' כנ״ל ונשארו ו׳ תחתונו׳ דעשיי׳ במקום ו׳ ראשונו' דבריאה‬

‫בסוד עיבורה של עיר כנ"ל ואלו לא חטא אדה״ר היהה גס‬

‫העשיי׳ חוזרות פנים בפני' עם היצירה והיו כל הג' עולמו' בי״ע‬

‫בתוך עולם האציצות לגמרי ואח"כ ע״י הפלתו של ‪.‬אדם היו‬

‫עולים יותר ויותר עד שרשם האמיתי כנ"ל‪ .‬ואמנם כיון שחטא‬

‫גרם שלא־עלו למעלה ולא חזרו עשייז ויצירה פנים בפנים ואדרבה‬

‫ירדו ממקומם ומעלתם עד שהיו העולמות למטה כמו שהם עתה‬

‫בזמן החורבן בית המקדש כי הבריאה למטה יין העולם האצילות‬

‫\ ותחתיו עולם היצירה ותחתיו עולם' העשיי' ‪:‬‬

‫ן פרק יח אחר שנתבאר איך היו העולמות קודם שחטא אדה״ר‬

‫נבאר איך היה אחר שחטא אדם כי כלס‬

‫ירדו למטה אפי׳ ממקום שהיו עומדים שם בשעת בריאות אדה״ר‬

‫ולא די ‪,‬שלא עלו יותר אלא שכל הבריאה ירדה צמטה ממקום‬

‫אצילות ותחתיו'יצירה‪ .‬ותחתיו עשי' באופן שכל מקום של ג'עולמו׳‬

‫! בי״ע שהיה חלל ומקום פנוי אל הקליפות כיי שיהיו רחוקים‬

‫«ן הקדושה כל אותו חלל נתמלא ולא נשאר שוס מקום פנוי‬

‫וחלל ואס תדקדק ותראה כי מקום הקליפות האמיתי הוא שיעור‬

‫מקום י״ד ספירות שהם ד' אחרונו' דיצירה ועשר ספי' דעשיי'‬

‫כמו שהיה 'בעת יצירת אדה״ר ואמנם אחר בריאות אדה״ר‬

‫שהכניסו הקב״ה לג״ע ונשאר המקום פנוי כשיעור כ״ד ספי'‬

‫שהם די' אחרונו' דבריאה ויו"ד דיצירה וי' דעשי' כנ״ל לא נתמלא‬

‫כל החלל ההוא קליפות ואין מקומם אלא המקום הראשון שהם‬

‫שיעור הי״ד ספירו' וסוד הענין מה שהודעתיך כי עץ הדעת‬

‫טוב ורע הוא ביצירה מחצי ת״ח ולמטה והבן זה היטב ‪.‬ואמנם‬

‫שאר המקומו' שלמעלה משם אעפ״י שהוא חלל לא היה שם‬

‫קליפות אלא הוא היה ההרחק שיש בין הקדושה ובין הקלופות‬
‫גלגולים פרק יח‬

‫לגמרי פנוי‪ .‬אלא שיש נין הקדושה ונין הקליפות שוס רשימא‬

‫דקדושה שהיה שס מתחילה טרם עלותה מפס והסתלקותיה‬

‫וזה המקום נקרא תחוס שנת שעד שם מותר לצאת ואי׳כ נמצא‬

‫כי מקום הקליפות בתחילה אשר יסדו ועכשיו הס ה' תחתוניי‬

‫דיצירה ועשר דעשי' ונזה הנין כי בתיקוני' אמר שהעשיי' היא‬

‫עעם הקליפו' וכן נרעי׳ מהמנא פ' נא דף מ "ב עי׳א אחר שמנה‬

‫עשר ספירו' ועשר דרגין דכורסי' ועשר כיתות המלאכי' שהם‬

‫עילה היצירה ‪ .‬אמר ולאילן ענדי' ש«שי' סמאל וכל כיתות‬

‫לילי' והוא סוד עולס העשיי'‪ .‬וטעם הענין עם הנזכר הוא‬

‫שעולם העשי' היא רגליה יורדת מות כלו בתוך הקליפו' אנל‬

‫היצירה הוא‪ .‬זכר כנגד זעיר ואין ממנו תוך הקליפות אלא רגליו‬

‫והוא כסוד איסור יציאה חוץ לתחום כי יורד'נה"ישהס הרגלים‬

‫אל מקום הקליפות כמבואר אצלינו בכוונות שכת ‪ .‬והנה תבי־ן‬

‫מעלות אדה״ר קודם שחטא כי הוא היה יותר גדול ממה שהוא‬

‫עתה מטטרו״ן ‪ .‬והענין כי ראשו של אדה״ר היה' ככריאה‬

‫כהיותו כמקום זעיר דאצילות עתה וגרונו וצווארו מד' ראשונות‬

‫ליצירה הנק' ג״ע וגופו מו' אחרונות דיצירה הנקרא א״י אשר‬

‫הס עמה ו' ראשונות לבריאה ורגליו מו' אחרוט' דעשיי' שהם‬

‫עתה ו' ראשונות דיצירה ‪ .‬והנה אחר שחטא היה כל גופו רק‬

‫התחתונו׳ מן עולם העשיי' התחתון הזה של עתה גופו מא״י‬

‫החומריי׳ הזה ורגליו מח״ל כנ״ל ותראה איך נפל משמים הילל‬

‫בן שתר והנה מטטרון עתה אעפ״י שאנו אומרים שהוא כיצירה‬

‫כבר הודעתיך שאין הדנר כפשוטו אלא שראש מטטרון הוא בבריא'‬

‫וגופו ביצירה שהם ו״ק דילי' חושבן שית אותיו׳ מטטרון ורגליו‬

‫בעשיי' והוא ממש כמו שהיה אדה״ר קודם שחטא שהיה כולל‬

‫כל ג׳ עולמו' בי׳ע אך יש הפרש גדול מאד כי אדה״ר היתה‬

‫קומתו כוללת כל ג׳ עולמו' בי"ע בהיותם למעלה כל״ל שעלתה‬

‫הבריאה כנגד זעיר לאצילות כנ״ל והוא מעלה נפלאה לאין קץ‬

‫אך מטטרון אעפ"י שאוחז כל ג׳ עולמות בי"ע כמו אדה״ר אינו‬

‫אלא אחר נפילתם וירידתם 'למטה במקום הקליפות כי אורם‬

‫ממועט מאד אחר נפילתם וירידתם בתכלית הנפילה‪ .‬גס ענין‬

‫אחר כי כל מעלה זו של אדם היתה בעת שנברא קודם שיתפלל‬

‫ויעבוד את האדמה כמ"ש לעבדה ולשמרה וכן אח"כ ע״י הפלתו‬

‫היה יכול לעלות דבר נפלא כנזכר לעיל פרק י״ז וע״ש ‪ .‬ואמנם‬

‫צריך שתדע למה מטטרון הוא חנוך ולמה זכה חנוך למעלה זו‬

‫ולכן כדי שתבין כל הנזכר אבאר לך דרך רמז בקיצור ‪ .‬מאמר‬

‫‪:‬ו‬

‫‪£‬‬

‫‪1‬‬

‫‪£‬‬

‫ו‬

‫־ גלגולים פרק •ח לב‬

‫א' בפישת קדושים דף פ״ג ע״א בר״מ וז״ל אדם קדמאי אע״ג‬

‫דעפרא דילי׳ וכו' ובסוף אדם לא הוה מהאי עלמא כלום והנה‬

‫ביאור הדבריהדרך קצרה כי בעת שנברא לא היה עפרו מבי׳ה‬

‫התחתון דהאי עלמא אלא מעפרא דבי' מקדשא דלעילא שהם‬

‫סוד ג׳ עולמות בי״ע על סדר הנ״ל וז״ש ג'כ דלא הוה מהאי‬

‫עלמא כלום אלא חד צדיק עביד שימושא בנוקבי' הס סוד זו״נ‬

‫דעולס אצילות שנזדווגו לברוא את האדם שהוא כללות ג' עולמו'‬

‫בי"ע אשר תחתיהם ואתעביד חד גופא דנהירו דילי' יתיר מכל ■‬

‫מלאכי' דלעילא פי' כי לא די שראשי היה מעולם הבריאה אצא‬

‫אפי' גופא היה מעולם היצירה שהוא נקרא עולם המלאכים‬

‫כנודע ולהיות אז היצירה היה למעלה ממקום שהוא עתה וא״כ‬

‫נמצא דגופא דילי׳ הוא נהיר יתיר מכל איכון מלאכין אעפ״י שהם‬

‫ג״כ מעולם היצירה וכחן דחטא אתחשיך ואזעיר גרמי' ונו'‬

‫פירוש כי בחחילה היה גדול וקומתו אחזה כל ג׳ עולמות ני‘ע‬

‫ואח"כ אזעיר גרמי' כי נשרו אבריו כני׳ל בפרק י״ד וגם אמר‬

‫אתחשיך להורות על נפילות עולמות למטה ונחסר ונעדר מהם‬

‫אורות הראשינו' כנ״ל ואז אצטרך לגופא אחרא במשכא ובשרא‬

‫שהוא גיף החומר ממש מזה עולם כדכתי' ויעשי ה' אלהי' וגו'‬

‫כתנות עור הוא סוד הגוף העכור הזה שיש לנו־ עתה אחר החטא‬

‫כי הודם לכן לא היה כתנות עור חומרי' והנה‪-‬עד דאתי חנוך‬

‫פירו כי בבוא חנוך נטיל ההיא זיהרא עילאה דאדהיי׳ר ועי״ז‬

‫זה נעשה מלאך מטטרו״ן וע״ד זה הוא גרוע ממה שהי' תחילת‬

‫גופו של אדם ממש קודם שחטא כנ״ל וגם יובן עם זה מה שאמר‬

‫וז"ל בהאי ■שמושא דעביד האי צדיק בנוקבי לא אשתכח‪ .‬מקדמת‬

‫דנא ונתר דנא פי' כי אפי' שלבתר דנא אתי חנוך עכ״ז לא היה‬

‫בערך מה‪ .‬שהיה אדה״ר קודם שחטא כנ״ל וגס עסזה מה שכתוב‬

‫בזוהר פ' ואתחנן דף רכ"גז"לאילנא חד רברבא ותקיפא אתחבר‬

‫ואזדוויגבחד ענפא שפירא יכו' הוא זעיר ונוקבי' דאצילות להוציא‬

‫את טף האדם הכולל ג' עולמות בי'ע של מטה מזעיר ונוקבי'‬

‫דאצילות ‪ .‬אפיק חד רוחא טמירא וכו' הוא סוד ההיא זיהרא‬

‫ע׳ילאה שהם נר״נ דאצילות כנזכר ועל זה חמליכהו על כל‬

‫עלמא שהם ג׳ עולמות בי״ע כנ״ל בסוד שתא אלפא שנין הוה‬

‫עלמא ‪ .‬אתפקיד על ההיא אילנאוכו' כיון שחטא אהיב מלכא‬

‫ההיא רוחא לגבי• פי' כי נטלה ממנו ההיא זיהרא עילאה והיא‬

‫גנוזה תוך ניקבי' דאצילות והוא סוד מ"ש יההיא חייהא נטיל לי' *‬

‫כנודע כי היא נקרא י״ד ושם פקדון הרוחות בסוד בידך אפקיד‬

‫דגמי‬
‫גלגולים פרק ידו יט‬

‫דוחי כדין זמינא מאנא איזרא וכו׳ וקאים בין מלאכין קדישין הוא‬

‫סוד חנוך‪ -‬שנטל ההיא זיהרא ועמד בין אינון מלאכין דלעולם‬

‫היצירה ועל ידי זה הזיהרא היה מלך עליהם כנודע כימטטרוו‬

‫‪ .‬מלך מלאכים כנזכר בתיקנים ובס' ואתחנן באומרו ואמליכי‬

‫על עלמא וכו׳ אמר עוד איסתלקו נחותהן שהוא ההיא זיהרא‬

‫עילאה מההיא «אנא שהוא הטף החומרי דאדס הנקרא כתנות‬

‫עור וילבישם וז״ש מההיא מאנא דלבושא ולבתר אגניז בעשרא‬

‫כי לסיבות היותו חומרי הוצרך אל המיתה וקבורה להזדכך שם‬

‫כנודע‪ .‬והרי נתבאר בפרקים הקודמים ענין גודל מעלות האדם‬

‫קודם שחטא ‪:‬‬

‫ג‪4‬רק יט ונבאר עתה מה ־שייעדנו סוף סי־ק לבארענין‬

‫הנשמו' שנסתלקו ונשרו מאדה״ר ‪ .‬והנה‬

‫‪-‬שם נתבאר כי כל בתי' האצילות נקרא זיהרא עילאה כנזכר בזוהר‬

‫שיר השירים וזו הזיהרא עילאה נסתלק מאדם והנה היא כלולה‬

‫מנפש רוח ונשמה ונשמה לנשמה שהם מלכות זעיר בינה חכ«ה‬

‫וצריך ■שתדע כי כלהמאורו׳הם מהעלמין ומתלבשת זה בתוך זה‬

‫מרום המעלות עד תכליתן כנז' בח״ב ונמצא כי נשמה לנשמה‬

‫דאצילו' מתלבשת ומתעלמ' עד סוף העשי' ועליה היא נשמה‬

‫דאצילות המחלבשות הנה גם עד סוף העשיי׳ וכן כיוצא בו״ק כי‬

‫כל אלו הסמחחילין ממקומם ‪.‬ומסתיימן עד סוף העשיי׳וזהו‬

‫מלבוש לזה וכל אור ואור וספי' וספי׳ ואבר ואבר יש בו כל אלו‬

‫’• בתי' של זיהרא עילאה בכל פרטי' ונר״נ מבי״ע והוא דבר מבואר‬

‫והנה אעפ״י שנאמר פעם זכה לזיהרא עילאה ופעם לנפש וכו׳‬

‫ר״ל כל א' כפי בחינות עצמו הטגע למקום הראוי לו ושמור כלל‬

‫זה בידך למה שנבאר וחל תטע' ‪ .‬ודע כי נשמה לנשמה מזיהרא‬

‫עילאה לא זכה עליו עדיין שוס נברא בעולם ומלך המשיח עתיד‬

‫ליטלה ולכן נאמר עליו הנה ישכיל עבדי ירום ונישא וגו' ואמרו‬

‫ז"ל ירום מאברהם מאד מאדה״ר פירש מאדה״ר אתר שחטא כי‪-‬‬

‫אי אפשר להיות יותר מבחינות אדה"ר כי אדה״ר היה בחכמה‬

‫‪.,‬ונשמה לנשמה וישיג עד בחינה זו אמנם מרע״ה לח זכה רק לרוח‬

‫ונשמה דזיהרא עילאה אלא שהוא בחי' הדעת וכבר ידעת כי‬

‫הוא בבחינותיו מלובש באחוריי' יסוד דבינה כנזכר בח״ב בסוד‬

‫וראית את אחורי וז״ס אם אין דעת אין בינה ואם אין בינה‬

‫אין דעת כי משה עיקרו מן דעת אלא שזכה גם מן אחורי בינה‬

‫וא״כ אל יקשה בעיניך אם אמרו ז״ל כי מרע״ה זכה לבינה‬

‫בהיותם בחינות נשמה ונמצא כי לשמה לנשמה שלא הפיג «שה‬

‫ישיג‬
‫־׳*"ז‬

‫גלגולים פרה יט‬

‫ישיג מלך המשיח וז״ש כי משה עצמו הוא משיח חים כימי צאתך‬

‫מארץ מצרים אראנו נפלאות וז״ס עד‪-‬כי יבא שילה בגי' משה‬

‫אלא שהוא בבתי׳ עליונה שהשיג נשמה וכבר נתבאר כל אלו שאנו‬

‫אומרים עליהם שזכה עד נשמה או דעת או רוח או נפש דאצילות‬

‫וכו׳ נודע כי' מכ״ש שהתחיל מלמטה עד סוף הבחינה ההיא בסוד‬

‫המדריגות כי אי אפשר להשיג העליון בלתי ‪.‬התחתון ועיין לקמן‬

‫בענין קין והבל שלקח נפש דאצילו' מה ענינה והאבות שורש‬

‫נשמתן בחי' האצילות הס בחלק הרוח שהוא זעיר דאצילות‬

‫אברהם בחסד יצחק בגבורה'מעקב בת״ת ו«שה בסיד הדעת אך‬

‫אדם כלל הכל מןחג״ת ומלכות כלס יחד ‪ .‬והנה בחי' נשמה של‬

‫זיהרא עילאה נעל חניך וזכה אליה ולכן היה אח־כ מלאך שהוא‬

‫מטטרו״ן מלך על כל המלאכים כנ״ל פרה י״ח ולכן זו הבחינה'‬

‫נקרא שרו של עילם כי היותה מן האצילות היא שרו של עולם‬

‫שהוא כללות בי"ע אשר עליו נאמר ו' אלפי' שנה הוי עלמא כנ״ל‬

‫פרק י״ד ולכן שלט בכל העולמות כי כבר ידעת שנשמת אדם‬

‫בפרט מן האצילות גדולה‪ ,‬על המלאכי' כנ"לאלא שצריך• לבאר‬

‫ילך קושיא א' עצומה שיש אל חכמי האמת בזה כי איך יאמרו‬

‫חניך הוא מטטרון וא״כ בזמן שהיה בעה״ז מי היה שרו של עולם י‬

‫אך הענין יתבאר במה שביארנו לך על ההיא תוספת' ימפ' נח‬

‫כי כל צדיק יש לו תרין רוחין חד לתתא וחד לעילא וז״ס‬

‫אברה¿ אברהם משה משה ואותו הרוח שהיה למעל' הוא היה‬

‫אז שרו של עולם ונקרא ג״כ מטטרקואחי׳כעלה זה הרוח אשר‬

‫לו למטה ונתחבר עם העליון והבן זה היטב‪ .‬והריח של הזיהרא‬

‫עילאה של אצילות'זכה אליהו הנביא ז״ל בסוד נחה רוחחליהו‬

‫על אלישע ולכן גם הוא היה מלאך בשמים כמו חנוך והנפששל‬

‫אצילות דההיא זיהרא עילאה הנחיל אדם לק‪ [5‬והבל בניו כי‬

‫כבר ידעת כי חטאו של אדה״ר היה קודם שנולדו קין 'והבל‬

‫ואח״כ מכח נפש דאצילו' יצאו קין והבל כנזכר לעיל פרק י״ד כדי‬

‫שיתקנו איזה דבר מן חטאו של אדה״ר אחר שנתערב טוב ברע‬

‫כי לכן יצאו קין והבל כלולי׳ מטוב ורע של זוהמת נחש ע"יחטאו‬

‫של אדה״ר וכמו שנבאר בע"ה יתעלה ‪ .‬ואמנם בחי' אחרת יש'‬

‫שנשארת באדם עצמו שמשם היו האבות כנזכר פרק י״ר וכל שא ר‬

‫הנשמות נשרו מאדה והוטבעו בקליפות כנ"ל פ־ק י"ב ופרק י״ג‬

‫ומאלו נמשכים רוב הנשמות של כל אנשי העולם או כמעט כלס‬

‫ונמצא עתה דרך קיצור נמרץ כי אין לך נשמה שאינה כלולה י‬

‫מן נפש דעשיי' עד יחידה דאצילות ואי אפשר להשיג העליונה‬

‫טית י ־‪ 9‬עי'‬
‫גלגולים פרק יט כ‪-‬‬

‫עד שישיג התחתונה ‪ .‬ויש נשמות חדשות שלא נכללו באדה״ר‬

‫ונחלקים לשתי חלקי' כי חלק האצילות אשר בהם לא יבואו עד אחר‬

‫התחיה וחלק ‪ '3‬שהוא מבחי' בי״ע נפלו לתוך הקליפה ע״י‬

‫חטאו■ של'אדה״ר ואפשר שיצאו בעה׳יז ויש נשמות שנכללו ‪3‬אדס‬

‫וגם אלו נחלקות לכמה חלקים כי חלק זיהרא עילאה של‬

‫אצילות לא הוטבעו בקליפות אמנם נסתלקו מאדה״ר וחלק‬

‫הנשמה ניתנה לחנוך וחלק הרוח לאליהו ז״ל וחלק הנפש לקין‬

‫‪ -‬והבל ושאר חלקיבי"ע יש בהן בחי' הראויו'ג״כ לחניך ואליהו‬

‫וקין והבל בהכרח •כנ״ל וניחן להם כל א' בחלק הראוי‪-‬לו ויש‬

‫מהם' חלק שנשארו לעצמות אדה״ר עד' שמת ויסתלק שנשרו ממנו‬

‫בחטא שחטא וכפלו בעומק הקליפו' אשר בהם נשמות רוב כל‬

‫'העולם ועיין פרק י"ו וי"ד היטב‪ .‬ודע כי פעם אחרת שמעתי‬

‫ממורי זלה״ה דבר זה כי הנה ה'שרשי של הנשמה שהם יחידה‬

‫חיה נשמה רוח נפש של זיהרא עילאה ושיש בכל עולם ועולם‬

‫מן ד' עולמו' אבי״ע נחלקי' באופן אחר והם יחידה דזיהרא‬

‫עילאה דתטך׳וחיה באדם ונשמה מבינ״ה בחוה ורוח בהבל ונפש‬

‫בקין וכל זה בזיהרא עילאה שהיא באצילות ובוודאי שכן יתחברו‬

‫עציהם כל שאר חלקי בי״ע וא״כ היה מן הראוי שיקדים הבל‬

‫לקין אלא לפי שחעא חדס והגביר הקליפו' הנמשכים מךהגבורות‬

‫לכן נתגלה תחילה בחי'הנוקבי'שהוא קין בסוד אשת חיל עטרת‬

‫בעלה ובפרקים הבאים יתבאר יותר בארוכה ענין זה׳ישל קין‬

‫והבל שקין נולד בכור ‪ .‬ונמצא שכלל עולה כי כל אלו ה' כללים‬

‫כל מיני הנשמות שבעולם ניתלים בהם אלא שיש בהם בעשיי׳ויש‬

‫שעלה גם ביצירה וכן כיוצא בזה והנה בפרקים הבאים בע״ה‬

‫נבאר כל הבחינות אלו של חנוך ואליהו וקין והבל ואדה״ר וכיוצא‬

‫הכל באריכות כל אחד ואחד במקום השייך לו‪:‬‬

‫פרק ך ‪ 1)2‬ד ‪0‬׳ שנבאר מה שיעדנו בפרק העבר חלקי חנוך‬

‫׳ואליהו וקין והבל וכו' נבאר תחיל' בחי' אחירו'‬

‫שיש בנשמות עצמן כדי ■שיובט אחר כך הדברים בנקל‪ :‬הנה כבר‬

‫נתבאר כי אלו ה'בחי' יש בכל הנשמות יחידה חיה נפש רוח נשמה‬

‫ובכל עולם ועולם מן ארבע עולמית אצילות בריאה יצירה עשיי'‬

‫יש בהם ה׳ בחי' הנזכרים ‪,‬גם הודעתיך בפרק הקודם ׳לזה הכלל‬

‫כל אלו הנשמות הם נעשית מלבוש זה לזה עד שנמצא שיש נפש‬

‫מן‪ .‬העשיי' לבד ויש רוח מן היצירה לבד וזה הרוח מתלבש תוך‬

‫נפש דעשיי' ויש בזה הרוח בחי' נשמה דעשיי'והוא גבוה מן הנפש‬

‫דעשיי' ויש ג״כ מן הבריאה המתלבשת תוך ■הרות של יצילה‬

‫ומתפשט‬
‫גלגולים פרק כ לד‬

‫ומתפשט יותר למטה עד סוף העשיי' עד שנמצא כי בעולם‬

‫העשיי' יש נר״נ מן בי״ע וכן יש נפש מן האצילות ומתלבשתג״כ‬

‫תוך הנשמה דבריאה ומחפשטי׳ עד סוף העשיי' עד שנמצא שיש‬

‫בעשיי' ארבע חלקים שהם נפש דעשיי' ובתוכה רוח דיצירה ובתוכה‬

‫נשמה דבריאה ובתוכה נפש דאצילות וכל זה מתלבשת בעשיי' זה‬

‫בתיך זה אך כלס אינם נקראי' אלא הוד נפש לבד‪-‬אלא שהם‬

‫נפי־דיה‪-‬מן מעלתם שהה אאבע חלקים אצילות •בריאה יצירה‬

‫עשיי' עצמה בעשיי' עצמו כי מוכרח הוא שכל בחיי' ד' עולמות‬

‫אפי' בחי' האצילו' מוכרח להמציא תוך העשיי' ואין זה אצילות‬

‫בריאה יצירה עשי׳‪-‬של בחי' עשיי' עצמם שהם חכמה ובינה וזו״ן‬

‫דעשיי' כי כל זה הוא אעשיי' עצמו אך מה שאמרנו שהוא בחי'‬

‫האצילות ממש המתגלה תוך העשיי' וכן בחי' בריאה ויצירה ‪.‬‬

‫ונמצא כי הנשמה שתהיה מחלק הנפש הזה של אצילות אעפ״י‬

‫שהלא בבתי' התלבשותה בעשיי׳ ממש עד שתקרא נפש העשיי'‬

‫הוא גדולה מנשמה של בריאה אעפ'י שאינה נפש דאצילותעצמה‬

‫כי גפש דאצילות האמיתי היא אותה שאינה יכולה לבוא באדם‬

‫עד שיהא בו נפש רוח ונשמה מעשיי'יצירה בריאה ואח"כיכטס‬

‫בו נפש דמלכות ממש אך בחינה זו שאמרנו הוא שיש אדם שזנה‬

‫בנפש דעשיי' ורות דיצירה שבתוך עשיי' ונשמה דבריאה שבתוך‬

‫היצירה בהיותה מתלבשת בעשיי׳ ונפש דאצילות שבתוך נשמה‬

‫דבריאה שבתוך היצירה החלובשת בצנשיי' ונמצא כי כל זה אינה‬

‫נקרא רק בשם נפש דעשיי' לבד אלא שכולל כל הבתי' שהיא‬

‫מלפני ולפני' מתוכיו' ופנימיו' שבתוכה שהיא נפש דאצילות אשר‬

‫בה ‪ .‬והענין יותר בביאור דע ־כי בעשיי' עצמה יש לבוש א'‬

‫הנהרא עשיי' וישבה ד' חלקי אצילות בריאה יצירה עשיי׳שהס‬

‫בחי אבא אמא זו״נ אשר שם ויש לביש יותר פנימי אליי הנקרא‬

‫יצירה שהוא אור היצירה היורד להתלבש ולהאיר בעשיי' וגם יש‬

‫בו ד' חלקי אבי״ע על דרך הנזכר וכן לבוש לפנים מלבוש עד‬

‫שנמצא שיש פנימיות תוך העשיי' אשר היא אור האצילו' המתלבש‬

‫בתוך כל החלקים והלבישי' הנזכרים וגם זה נחלק לאבי״ע‬

‫דעשיי' והנה יש נשמות שהם נמשכות כלס מחיצוניו' העולמות‬

‫היותר איצון שבכלס וכן הולך ע״ז הדרך כי החילה קונה נפש‬

‫דחיצוני' עשיי' בכלה' פרטי' שהם י"חנר״נ ואח״כ קונה רות‬

‫מחיצינות דיצירה וכן עד שקולה נפש דחיצונית דאצילו' אך יש זה‬

‫לפנים מזה עד שנמצא שיש נשמה שתהיה מפלימיו' היותר פנימיו'‬

‫שבכל העשיי' הנקרא נפש דאצילות שבתוך העשיי׳ וקונה אוחה‬

‫בחמשה‬

‫‪7‬‬
‫‪ -‬גלגולים פיק כ‬

‫בחמשה פרטים י״ח נר״נ וכלס נקראים נפש דעשיי' וכן קונה‬

‫אח״כ רוח מפנימיו' דיצירה שהוא חלק האצילות אשר שם וכן‬

‫הולך עד שקונה נפש דמלכות דאצילות עצמה העליונה בפנימיו׳‬

‫ממש ‪ .‬ונמצא כי היה כמה אנשים ולכלם אין להם אלא בחי'נפש‬

‫דעשיי' לבד ואינו מהם שנאמר עליו שהשיג נפש דאצילות‪ .‬והוא‬

‫באופן עד שנמצא מי שהשיג נפש זו דעשיי׳ מבתי' אצילו' ממש‬

‫אשר בה הוא יותר גדול מאד ממי שהש־ג בה עד הבריאה אלא‬

‫שאינה מצד האצילות אשר בה וכל זה מבואר והבן זה כי תצטרך‬

‫אליו במקומות רנות‪ .‬וא״כ נמצא כי הנשמות כלס יש בהם אלו‬

‫הבחי' הנזכרי'ונמצא כי מה שאמרנו לעיל בפרק הקודם כי נפש‬

‫דאצילות נטלו קין והבל הוא שכל בתינו' דאצילות שיש ׳מן העשיי'‬

‫עד למעלה הכל היה בכלל כי'נטלו נפש דאצילות שבעשיי' ונפש‬

‫אצילות דביצירה ונפש דאצילות דבריאה ונפש דאצילות עצמה‬

‫‪-‬והבן היטב ואלו‪ .‬הס נקראים נשמות קין והבל ולקמן בפרק‬

‫כ״א יתבאר יותר ונמצא כי כל בחי' קין והבל הם בחי' נפש‬

‫שהיא המלכות בכל מקום שהם אלא שקין הוא העיקר בנפש‬

‫זו אך הבל הוא מז״א כנזכר בפרק י״ט אלא שהשיג רק עד בחי'‬

‫זעיר דבמלכות כנזכר לקמן בפרק כ"יא ואלו בחי' קין והבל הס‬

‫נקראים נשמות חדשות בצד מה לענין הגלגול כנ׳ל בפרק ח'עם‬

‫שיש בחינו׳ אחירות ג״כ בקין והבל שאינם‪ -‬חדשות והס כשאר‬

‫הנשמות ־כמו שאכתב לקמן בפרק כ"א‪ .‬והנה ע״ז הדרך שביארנו‬

‫בנפש דאצילות שהיא כלולה בכל העולמות יבכלס היא בחי' נפש‬

‫אלא שהוא בחי' האצילות כן הוא הענק ברוח־דאצילות שהוא כלול‬

‫בכל העולמות ונכלם אלא שכלם בחי' רוח דאצילות ‪ .‬וכן בשאר‬

‫חלקים שביארנו לעיל שהם **ח נר״נ דאצילות גם צריך שתדע‬

‫הענין ?י הנה נתבאר לעיל פרק ג' כי יש רמ"ח אברים ושס״ה‪.‬‬

‫גידים שהם תרי״ג מצות שהם שרשים של הנשמות והנה כל אבר‬

‫יש בו שלשה בחי' שהם בשר גידים ועצמות והנה אלו הגידים‬

‫אינם מכלל שס״ה אמנם הס קצות הגידים והורידין המתפשטין‬

‫והמובלעין תוך הבשר אשר קצתם וסופם מתפשטים ומתהוים‬

‫ונעשים בשר כנודע בחכמת הניתוח והס ורידין מלאים דם שמשם‬

‫הדס נשפך ומתפשט אל הבשר ומהם המזון נמשך אל הבשר ‪.‬‬

‫ונמצא שהגרוע שבשלשה חלוקות אלו הוא הבשר לפי שחיות ל‪<5‬זון‬

‫הנשי נמשך אליו ע״י הגידים והס מתפשטים לכל האברים‬

‫לו ולהעמידם בחיבור א' וחלק העצמות גדול מכלם‪ .‬והיינו בבתי׳‬

‫המוח שבתוכם ולא מחי' העצמות ובכל בחי' מאלו השלשה שהם‬
‫גלגולים פרק כ לה‬

‫■?שר גידים עצמות יש בהם ניצוצות תלמידי חכמים ובעלי מצות‬

‫ומ״ט ובעלי גתים ועמי הארץ אלא שהשורש האמיתי הם ת״ח‬

‫וכל השאר הם העלים והקליפו' כנזל לעיל בפרק די‪ .‬גס צריך‪,‬‬

‫שתדע ענין אחר כי כבר ביארתי לך בח״ב כי העשר ספירות‬

‫יש בהם עצמות י וגידי' והס בחי' פנימיו' וחיצוניו' והוא כי הרי‬

‫מצינו כי ז״א שישבו מוחין והס ה"ח אשר יש בדעת שבו אח״כ‬

‫מתפשטים בכל הטף ונמצא שהוא "כילל בשר וגידים ועצמות והם‬

‫בבחי' החיצוניות וחמנס יש ג״כ בחינה פנימיו' המתפשט בכל‬

‫בתי' ובחי' של החיצוניות בבשר וגידים ועצמות ‪ .‬והנה כי כבר‬

‫ידעת כי לפעמי׳ האורות אינם תמיד תוך הטף כפי בחינתם‬

‫כי לפעמי' אבי‪ ,‬הראוי בבתי' פנימו' והוא אבר הזרוע וכן כיוצא בזה‬

‫ואס תעיין בזה במה שביארנו בדרוש האדם בעץ הדעת ואיך‬

‫שגרס להוריד הדעת דזעיר עד למטה בת״ת בין ב' הכת פיס תנין‬

‫מה שאמרנו גס לקמן בענין קין והבל פרק כ״ה נבאר בו קצת‬

‫נמצא לפי זה־ שיהיה לפעמי' הנשמה שחיצונויות תהיה אבר‬

‫הראש ופנימיו' אבר אחר גדול ממנה או קטן ממנו ‪ .‬גס צריך‬

‫שתדע ענין אחר כי כמו שביארנו בח״ב ענין ז״א שיש לו אור‬

‫בחי' צלם שהוא מקיף על אור פנימי כן אין לך שוס אור בעולם‬

‫שאין לו אור פנימי ואור מקיף כנזכר בחי׳ב פרק י״א וכןהענין‬

‫בכל הנשמות שיש להס בחי׳ אור פנימי ואור מקיף וכבר ידעת‬

‫כי אור מקיף גדול מאד מאור פנימי וזה אור מקיף הוא שעליו‬

‫נאמר אך בצלס יתהלך איש ‪ .‬ודע כי כל הנשמות שבעולם אשר‬

‫הס נתונות בעמקי הקליפות כאשר יוצאיס משם לבוא לעה״ז‬

‫לכנוס באיזה טף אי אפשר להס להתגלגל הכף ולכנוס תוך איזה‬

‫טף תכף בעת צאתה מתוך הקליפות עד שתהיה תחילה בבחי׳‬

‫אור צלם מקיף עס שלשה אנשיס זה אחר זה ושיהיו משורש‬

‫נשמתם'כנזכר בפרק ה׳ ואחר ג' גלגולים ההם יוכל אז להתגלגל‬

‫ולבוא בעולם בסוד נשמה פנימיו׳ ואז תקרא גלגול ראשון ונמצא‬

‫כי כל נשמה של כל שורש ושורש אשר הס מוטבעים בקליפות‬

‫הנה בתחילה יוצאות נשמה אתת מתוך הקליפות וניתנה על‬

‫ראש איזה אדס שיהיה“משורשו דוקא והיא שם בסוד אור מקיף‬

‫וכן עושה עד ג"פ ואח״כ באה בסוד אור פנימי בגוף ואז הקרא‬

‫גלגול ראשון ואח״כ כשתחזיר לצאת נשמה אחרת מעמקי‬

‫הקליפות תחזיר לבוא בסוד אור מקיף על ידי אור פנימי אחר‬

‫וכן עד"ז ג״פ כנזכר וכן הוא ומאז ואילך נמשכו כל 'הנשמות‬

‫מימות שנברא העולם ועד עתה (יתבאר לך היטב ושמור כלל‬

‫) ‪ . ,‬׳ ׳ ־‪ ,‬וז‬

‫‪1‬‬
‫גלגולים פרק כא‬

‫זה הדרך ••‬

‫פיק כא ונחזור לבאר מה שיעדנו בפרק י״ט ‪ .‬ונתחיל‬

‫בתהילה בבתי'נשמות קין והבל שהסבתי'‬

‫נפש דאצילית ויתבאר עמו ענין הרוח שהוא אליהו ז״ל ויתבאר‬

‫ענין חנוך‪ .‬קנה כבר ידעת מה שנתבאר בפרק טי׳ו כי הנשמות‬

‫שנשארו בארס אחר שחטא הס הנקראי' חלתו של עולם וכבר‬

‫ביאתנושס ענינה‪ .‬והענק יותר בביאור עס מה שכבר נחבא'‬

‫בפרק י'ט ני נפש דאצילו' הורישה אדה לקין והבל וכי זו הנפש‬

‫דאצילות כוללות כל נפש דאצילות שיש בשלשה עולמות ני"עג״כ‬

‫ונמצא כי הנפש של 'אצילות עצמה נסתלקה לגמרי מן הארס‬

‫בעת שחטא אך נפש דבחי׳ אצילו' ‪,‬שיש' בג׳ עולמות בי״ע לא‬

‫טשתלקו והס הנקראים חלתו של •עולה וכבר ביארנו שה עניינה‬

‫שהס ק' כתריס וכלס מבחי' נפש דאצילות אלא שהס מבחי' בי״ע‬

‫ואלו נשארו באדה וכשהוליד קין והבל נטלו זאת הבחינה‬

‫הנקראת חלתו של עולס וג״כ נטלו הנפש עצמה של אצילות ואל‬

‫תתמה איך אפשר שקין יהיה זוכה לנפש דאצילות שהרי נקרא‬

‫בזוהר קינא דחסאבות' זוהמא דנחשאך דע הענק כי הרי נודע‬

‫שהאיס הוא יציר כפיו של הקב״ה המובחר שבכל הנבראים וכל‬

‫הנשמות נכללות בו וקין היא הבכור ‪ .‬ונודע כי הבכור גדול‬

‫במעלה יותר מכל הבני ‪ .‬וגדולה מזו שהרי מצי» שהשי״ת דיבר‬

‫עמו ככתוב ויאמר ה' אל קין ואינו בלשון אלהי' כנזכר אצל‬

‫בלעס ואצל אבימלך ולבן אלא בשסהוי"ה וא״כ הרי שהיה נביא‬

‫וגס אמרו וישם ה לקין אות משמו של הוי״ה כנזכר בתיקונים‬

‫בתיקון קי"אואמרשס שזכה לג״ע ולא עוד אלא דשס ליה קדמת‬

‫עדן כי הוא אות חיים כנודע כדי שלא יכוהו כל מוצאו ואילולי‬

‫לא היה אדס גדול לא היה זוכה לכך וכן בפ׳ ‪-‬בראשית דף ל"ו ע״ב‬

‫דהא בוכרא שבחא אית לי' בכולא תדיר וכן מצינו שאמר לו השי״ת‬

‫הלא אס תיטב שאת בסוד יתר שאת ויתר עז כמו שנבאר בפרק‬

‫כ׳ג וביאורו אונקלום על הבכורה וק הוא אומר ג״כ אס‬

‫תיטב הרי שאינו כולו רע ויש בו טוב ומצינו ג'כ בדף קי״א עי׳ב‬

‫וביתרו איתקן קין מחובי' הרי שהיה צדיק אלא שחטא כמו אביו‬

‫ונתתקן ביתרו ובדף ר׳ אמר קין איהו יניק מתרויהו ואיהי עץ‬

‫טוב ורע ובגין דא אמרה קניתי איש את ה' ו׳אע״ג דקין איהו‬

‫גופי׳ יכול 'למעבידינק״י ומוכרח שטוב שבו גדול כמ״ש קניתי איש‬

‫אח ה' וכן בדף קי׳י על ויפן כה וכה ובדף קי״ב א"ל ר״ש ברי קין‬

‫מסיטרא דאילנא דטוב ורע ‪ .‬ואתפשטותי דטובהוא בגלגולאעד‬

‫קט‬
‫יל‬

‫‪1‬י׳‬

‫>ר‬

‫ית‬

‫‪:‬ר‬

‫■>׳‬

‫¡ש‬

‫"כ‬

‫ים‬

‫‪,‬א‬

‫ס‬

‫'ע‬

‫ה‬

‫!ל‬

‫א‬

‫ע‬

‫‪:‬ל‬

‫יל‬

‫ר‬

‫ל‬

‫גלגולים פרק כא לו‬

‫‪ -‬׳ קני הרי שיש בו טוב ורע וצריך ליה־‪-‬להתפרד פי אפי' הבל‬

‫שאמר בתיקוני׳ שהוא מרע״ה אמרו שס דף קט״ו וקכ״ז אית‬

‫הבל טוב ואית הבל ביש וכן בדף קי״א אמרו דהוה ילדה• לקין‬

‫‪ 1‬ונפיק תקיפא קשיא ואפיקית אוחרא שהוא בסימו יתיר הרי‬

‫נוכר ששניהם הס כלולים מטוב ורע אלא שהבל ממותק יותר‬

‫מקין ואמר שם ׳מהפשטין דא מן דא ואתעביד חד גופא ומהאי‬

‫י גופא נותנין נשמתיהן דרשיעא ‪ .‬ובפרק כ״ה יתבאר יותרענין‬

‫‪ '1‬זה היטב ואל תתמה מזה שהרי ערב רב הס סוד הרע של הבל‬

‫ן ולכן רצה משה למכשור נפשו עליהם כמ״ש ואל אראה ברעתי כמו‬

‫ן שנתבאר במקומי וכן ‪3‬פ' בראשית דף כ״ה על פסוק לפתח‬

‫חטאת רובץ ההיא סיטרא‪,‬דאתדבקות בי‘ואתפשט עלי' ‪ .‬נראה‬

‫שקין אינו הזוהמא עצמו אצא שהמשיך הזוהמא עליו‪ .‬וכן אית׳‬

‫שם בתוספת' שאל אדם לקין ברי מה אתעביד בדינך ‪ .‬הרי כי‬

‫עם קין דיבר ה׳ ואדם לא ירע דבר ההוא אלא שהודיעו לו‪.‬קין‬

‫וע״י שב אדם בתשובה כנזכר שם ואין ספק כי‪ .‬הבן הראשון שנברא‬

‫בעולם שלא יהיה זוהמא חלילה וכל זה נכין הוא למביני «דע‪.‬‬

‫‪ -‬וכן ‪3‬פ' בראשית דף כ״ח נתבאר שם אמר שם ר"שמשמי' דר'‬

‫ייבא סבא בנין‪ .‬אוחרנין באתדבקות' דנחש ‪,‬אבל תרויהולא הוה‬

‫בדיוקני' לתתא הרי שאמר ששניהם היו שויוין ולא היו דומין‬

‫לשת כי אלו‪ :‬היו באתדבקותא בזוהמא דנחש שנדבקו בהס אך‬

‫חליל' שיהיו זוהמא עצמה'־וזה מבואר למשכילים ולמביני דעת‬

‫ואין להאריך בזה יותר אך מה שצריך שתדע הוא שקין והבל נולדו‬

‫אהרהחטא של אדם כנזכר בפי בראשית דף נ״ד דבתר דאתדביק‬

‫בההיא סיטרא אוליד לון וכן בס' אחרי מות דף ע״ו ואז נתערבו‬

‫הנשמות טוב ורע ואז נולדו קין והבל מעורבות טוב ורע אצא‬

‫שקין הרע שבו חזק מאד להיותו מצד הגבורות כמו שנבאר והבל‬

‫הי־ע שבו היה חלש כי הוא מצד החסדים ונמצא' כי קין והבל‪-‬‬

‫‪ .‬נחלק כל א׳ וא׳ מהם לשנים כיצד הענין הוא שנשמת קין והבל‬

‫עצמם מצד הטוב שבהם והם מן בי״ע מהחלק שיש שם להם כ«ו‬

‫שיש לכל הנשמות כנודע שאין לך נשמה שאין לו חלק בכל אנייי׳ע‬

‫\ וזו נקרא נשמות עצמם של קין והגל שהם בחיני' נפש מן העשיי'‬

‫ורוח מן היצירה ונשמה מצד הבריאה מ«ש אך יש בחינה אחרת‬

‫שהם נפש של חלק אצילו' המתלבש תוך כל המדריגות אלו עד‬

‫סוף העשיי׳כנז' בפרק ב' שזה נקראו תלתו של ‪ .‬עוצם וזו נקשרת‬

‫עם הנפש דאצילוא הנקרא זיהרא עילאה כנ״ל ונמצא כיי כאשר‬

‫הוליד אדם לקין והבל נכנסו בהם נר"נ מן בי״ע מאותם שנשרו‬
‫גמולים פרק־ בא כב‬

‫מאדם והוטבעו תוך הקליפות וגס זכו ליקה אותו חלה שנשארו‬

‫באדם שהס הק' כתריס הנ״ל שהוא בחי' האצילות שבבי״ע וגס‬

‫לקחו נפש דאצילית העליונה ונמצא כי כל הגשמית של בי״ע מהחלק‬

‫הראשין הס שוות כשאר כל הנשמות שבעולם שנשרו מאדס אך‬

‫חלק זו הנקרא חלתו של עולס עס חלקי נפש דאצילות ממש זו‬

‫היא שיש לה מעלה ויתרון נמרץ על כל הנשמות להיותם מבתינו'‬

‫האצילות וגם שלא הוטבעו בקליפות אלא שבתינו' חלה גס היא‬

‫נפגמה אחי׳כ על ידי חטאו של קין והבל כמו שנבאר בע״ה ושמור‬

‫כלל זה בידך כי כל מקום שנזכיר בחי' קין והבל וכשנזכיר בחי'‬

‫אדם הוא של חלק המעילה אשר הוא משונה משאר הנשמות‪ .‬וכן‬

‫בענין הגלגול כנזכר פרק ח׳ וזה החלק נקרא נשמות החדשות‬

‫•בצד מה לעניו הגלגול כי כיון’שזה החל' לא הוטבעו בקליפות‬

‫ע״י חטאו של אדה״ראשר החטא ההוא גרס המות כנ"לפרק‬

‫א' ויתבא' בענין חיבוט הקבר וע״ש כי אין לו תיקון אלא המות‬

‫ולכן כיון שזו החלה לא הוטבעו בקליפית וכאשר באה בקין והבל‬

‫הם עדיין באו בפעם הראשון דאדס עצמו ואינה חשובה לביאה‬

‫ולכן אחר שמתו קין והבל היה כאלו הס עדיין באדם ופעם‬

‫הראשונה שיבואו לעולם יקראו עדיין חדשות ויוכל לזכות עד נפש‬

‫דאצילו' והוא בכלל ‪ .‬אך יותר מנפש דאצילות אי אפשר להרויח‬

‫כיון שמתחילה קין והבל עצמם לא זכו אלא לנפש דאצילות וחטאו‬

‫ופגמו בה ולכן כשיחזרו לבוא בפעם הראשינה יכול להשיג עד נפש‬

‫דאצילו' אך לא יותר ונייצא כי כל מי שהוא מזו הבחינה של קין‬

‫והבל שהס מן חלתו של עולם'שהוא בחי' נפש דאצילות אשר‬

‫בכל ג׳ עולמו' בי״ע יש להם יתרון גדול ועצום מאד עד להפליא‬

‫מכל שאר הנשמו' וכמעט אפי' הנפש דעשיי' שלהם היא הנקרא‬

‫נפש‪,‬דאצילות נקרא׳ מלכות וכמו שנבאר בע׳ה בענין אליהו‬

‫הנביא ז״ל ובכל השאר שהם מבחינה זו‪:‬‬

‫פרק כב אחר שהודעתיך ענין‪ .‬פרטי נשמות החדשו' והישנית‬

‫צריך אני לבאר לך גס־ ענין זה של קין והבל‬

‫שביארנו שהם גדולים מכל שאר הנשמות והוא כמעט כי הם‬

‫כוללים כל הנשמות’כבר בארנו בח״ב בפר׳ ב' איך נה״י דעתיה‬

‫יומין מתלבשיןתוך)' תחתונו׳ דאריך ונמצא כי נ"הדעתיק מהלבשי‬

‫תוך תרי' כתפי' דאריך וגם ידעת מ״ש שם בפרק א' כי דעת‬

‫אריך אינו למעלה בראשו אלא בשש קצוות שלו ונמצא כי מקומו‬

‫' ‪ .‬בין תרין כתפין דאריך וכבר ידעת כי הוא כולל ה' חסדי' וה'‬

‫גמרו׳ ונמצא כי הה' חסדי' צתוני' בכתף ימין דאריך וה׳ גבורות‬

‫בכתף‬
‫גל ‪•.‬ורם ‪.‬פרק כב ‪- .‬לז‬

‫בכתף שמאל דאריך וגש ■בוי׳ז פרק ט״ו נתבאר כי אלו התרי‬

‫כתקין דאריך מהם נעשים מוחים לאו״א וחשש אח״כ נמשכים‬

‫בסוד תרין עטרין דאחסינו או״א לזעיר זנוק וכבר ידעת עטריין‬

‫אלד הס סוד דעת דז״ח אכולל חשדיש וגבורו‘ אשר אלו הם‬

‫‪ ,‬עיקר'כל הפרצוף כי בסוד הדע' נמשך טיפ' אל הזיווג'זממנו‬

‫יצטייר הולד כנ׳ל פרק י״ד ונמצא כי ממנו יש ד' מוחי' אל ז״א‬

‫והס תי"ב ודעת הכילל ה״ח וה׳גבו' ואלו הס מוחי דז"א בסוד‬

‫אור מקיף שהוא סוד צלם על רישא דז״א כנז' ואז הם ד' לפי‬

‫שחין מי שיגדילס ותח״כ בסיד אלו הד' מוחין מתנוצצים ניאצו'‬

‫ונכנסו' ומתלבשז' תוך נה״י דאתח כמכר בח״ב ואז כשחתלבשים‬

‫החסדים והגבורות תוך יסוד דאמא' ונתניס בדעת דזעיר הם‬

‫מתחברות יחד ונמצא המוחי' בסיד אור פנימי שהם ג' לבד'והם‬

‫חב״ד והרי ירדו מדריגה אחת כי בסוד אור •מקיף היוד' ובסוד‬

‫אור פנימי נעשו ג' וכבר ידעת כי אלו המוחין הש עצמו' ופנימי‬

‫נשמת הזעי' המתלבש בתיכי והנה ג׳ מוחי' הפנימיו' דז"אנעשו'‬

‫משש בבתי' אור מקיף אל ניק' דז״א ואח״כ מתנוצצים נצוצות‬

‫מהש ונמשכי' בסוד מוחין דאור פנימי ברישא דנוקבי' ויורדים‬

‫מדריגה אחת שאינן רק ב' מותי' לבד כנז' באדרי' האזינו ונהירו‬

‫בתרין מוחין גליפי' בי' כי הנהירו והניצוצו' של המוחין דאור‬

‫מקיף משש התנוצצו ב' ניצול מהב' מוחים לבד ונתגלגלו ונחתמו‬

‫ואלו הב' הס חו״ב פיז־עת אין לה בסל נשי' דעתן קלה כנזכר‬

‫וכבר ידע'כי כמו שנה״י דעתיק מתלבשי'בארי'להיות שש מותי׳‬

‫וכן נה״י דאו״א מהלבשי' תוך ריש' דז״א להיות שש מוחים כן‬

‫נה"רדז״א משש נמשפי' המוחי' אל נוק' שהה תרק מוחי' הוא כללות‬

‫נ׳ה וח' הוא הגבירו' שבדעת דנוק' כי מן החסדי' נא נמשכו אליה כי‬

‫►ו פי' דעתן קלה כילכןהגבורו' היא מחצי'הדעת ולכן היא קלה‬

‫לא חסרה לגמרי ונמצא כי תחילה היו׳ ד' ואח"כג' ואת"כב׳ ‪.‬־‬

‫ועתה נבאר ענין קין והבל הנה כבר ידעת כי בעתיק יומין לא‬

‫נזכר רק תשעה ספירות והמלכות לא נזכרה ב‪ 1‬כנזכר פרק ח‬

‫בת'ז ושם נתבאר כי נוקגי׳ דעתיק רמוזה בפרק העקב של הוד‬

‫דעתיק כי שס מקומה כי האשה צקראת רגל כמ״ש ‪3‬פ' ררא‬

‫ע״פ רגלי חסידיו ישמור דאתתי' היא רגל פי המלכו' עומדת‬

‫בסתום ההוד במקום העקב ׳‪.‬אשר שם ולכן נקרא המלכות'העקב‬

‫בסוד ואתה השופנו עקב כי כבר ידעת כי המלכות אחרונה לכלס‬

‫כ«ו העקב והנה בהתלבש ההוד דעחיק הון־ הכתף' השמאל‬

‫דאריך שס נתלבש המלכות דעתיק ומזה העקב דהוד דעתיק‬

‫יור ‪ 01‬אשי‬
‫גמולם פרק כב‬

‫אשר הוא !מחי׳ המצפות דעתיק מאחזי' בנתן¿ השמאלי דאריך‬

‫מכאן נמשך ניצוץ אחד ולהיות אור מקיף אל המלכוי׳׳דזעיר‬

‫שהוא ניקני' דילי' וכנגדו גנצח דעתיק שם הוא רמיז הזעיר ומ&ם‬

‫נמשך אור מקיף אל הזעיר מנחי' חסדים אשר שס בכתף־ ימין‬

‫דאריך ‪ .‬וכנזכר בזוהר איהו בנצח ואיהי בהוד כאשר ביארנוהו‬

‫ונמצא עתה כי קין והבל הה הגבורות והחסדים שבהוד ‪-‬וננצח‬

‫דעתיק הנמשכים מדריגה אחר מדריגה עד זעיר ונוקב‪',‬־ וקין‬

‫הוא בחי' הגבורו'והוא בסוד מלכות והבל הוא מבתינו' חסדים‬

‫והוא בסיד זעיר העולה מזה כי בחי' קין הוא כתף השמאלי‬

‫אשר שם בחי' הגבורות בין באריך בין באבא בין באמא בין‬

‫בזעיר בין בטקבי׳ בכל עולמות אביי׳ע וקין הוא לעולם בחי'‬

‫כתף השמאלי של עולם כי האדם היה כולל כל העולמות מן‬

‫האריך דאצילית עד נוקבי' דעשיי' כנזכר בפרקי' שעברו וכנגדו‬

‫ממש היה הבל בכתף הימיני של אדם בכל העולמות ובכל הפרטו'‬

‫כנזכר אשר הוא בחי' החסדים וכבר ידעה כי זעיר נוטל עטרה‬

‫דחסד ונוקבי' עטרה דגבורה ובזה תבין מה שאמרנו לעיל כי‬

‫הבל בזעיר וקין בנוקבי' ונמצא כי גס הבל לא השיג אלא בחי'‬

‫נפש דאצילות לבד כמו קין אלא שהוא היה בנח החסדים ולא‬

‫זכה רק נפש דאצילות ולא עלה עד מקום הרות שהוא הזעיר‬

‫בבחי' החסדי' והבן זה ‪ :‬גם אס תבין תראה כי קין‪ -‬והבל הס‬

‫שתי בחינות החסדים והגבורות נמצא שהם כוללים נל הנשמות‬

‫שבעולם שכל הנשמות כלס או רובן אינו אלא מגבורוה או חסדים‬

‫ונשלים לבאר אלו התרין כתפין דקין והבל מה עניינם וגם בזה‬

‫תבין מ''שלעיל פרק ג׳ ענק הנשמות שיש בהם פנימיות וחיצוניות‪.‬‬

‫דע כי כבר נתבאר לך בענק חטא של אדה"רבעץ הדעת מה היה‬

‫ושם ביאי־נו כי ע׳י׳י חטאו גרס שהדעת של ז״א ירד עד בין הרין‬

‫כהפין והענק כי ז"א יש לו ג' מוחין והם חכמה בינה ודעת ‪.‬‬

‫ודעת נחלק לב' ה' חסדיס וה' גבורות והס נקראים תרין‬

‫עטרין ‪ .‬והדעת זה ניתן בראש בין תרין מוחק חכמה ובינה כי‬

‫«שם מקורה חסד מחכמה גבורה מבינה וכשחטא אדה״ר גרס‬

‫שירד הדעת העיר‪ .‬למטה בין תרין כחפין דילי' בשליש העליון‬

‫דגופא דילי' שהיא בין תרין כהפין ואז להיות שם מקום רחב‬

‫חזרו החסדים להיפרד מן הגבורות והלכי החסדי' לכתף הימיני‬

‫והגבורות לכתף השמאלי ולכן נקרא כת״ף שהוא גי׳ ת"קשהס‬

‫ק' חסדים כל א' מהם ק' הס ת׳ק וכן כת״ף השמאל ה׳ גבורו׳‬

‫וכמכר למעלה בפרק י״ד והנס אלו הכחפיס אינם הזרועות‬

‫עצמם‬
‫גמולים פרק כב כג לח‬

‫עצמם אלא האבר של הכתף' המתיר הזרוע עם הגוף והוא‬

‫מבואר ואל תשכחנו‪ .‬ואז קתיצא״תחילה מבתי' הגבורות שבכתף‪.‬‬

‫שמאלי ואח״כ הבל מן החסדים שבכתף הימיני‪ .‬ונמצא‪ ,‬עתה‬

‫שיש ב׳ מיני מיעוטים וגרועים אחר שחטא אדם כי כיון שחטא‬

‫וירד הדעת עד בין ב' הכתפים ודאי נתמעט אורו ממה שהיה בו‬

‫בהיותו ניחן בין החכמה ובינה ונמצא כי הדעת עצמו הוא אלא‬

‫שהוא באור ממועט ‪ .‬ונלע״ד כי זה שפירשנו לעיל כי הוא חלתו‬

‫של עולם שהם‪.‬בחי׳ הכתרי' אלא שהם בבתי' גרועי' שלא נשאר בו‬

‫'רק בתי'• נפש הרי גרעין א' בענין הפנימיו׳ למעל' בראש וגדעון‬

‫אחר בחיציני' כיי כשהי' הדעת למעלה' ואז היה בחי' הפנימיות‬

‫למעלה בראש ואז גם החיצונות נשמה היתה נמשכים מאבר‬

‫הראש עצמו אך עתה היה חיצוני׳ מאבר הכתף שהוא תחתון ‪.‬‬

‫ופנימיו׳ מהדעת שהוא עליון זולתו שירד שם וזה צריך להיזתקן‬

‫אלא שאי אפשר‪,‬להיבעל בימות המשיח בב״א יעד אחרהתתיי'‬

‫כי אז יתוקנו כל הפגמים ויחזור הדעת לעלות למקומו בראש‬

‫ואז הנשמות שהם מאותו שורש יהיה בהם הארה מן הדעת‬

‫בהיותו בתכלית הארתו בראש ונם חיצוניותה יהיה נמשך מאבר‬

‫הראש עצמו מן הגולגולת וכל זה ע״י המצות שקדם האדם לעשותם‬

‫בעה"ז ‪ .‬ואמנם החיצונו' של הכתף שכחתי חם אמר לי מורי‬

‫זלה״ה שזה החיצונות של אבר הכתף לא יסתלק יין האדם‬

‫אחר התתיי' אעפ״י שזכה לחיצונו' הראש כי כיון שעלה שע לא‬

‫ירד או אס א״ל שיפרד שכל אחד יחזיר על מקומו ולשרשו‬

‫וצלע"ד יותר ששמעתי כי ישאר לעולם דבוק עם הפנימיות ‪:‬‬

‫‪9‬רק כג נבאר כי יש יתרון לנשמות הנמשכים מקין‬

‫והבל לשאר הנשמות וגם ההפרש שיש נין‬

‫קין והבל הם בעצמם זה מזה כבר נתבאר כי אין קירין נשמות‬

‫קין והבל אלא לאותה הבתי' הנקרא' חלתו של עילם והיא כייעע‬

‫בתי' האצילות כנל פרק כ״א ולכן יש להם מעלה יתירה עד למאד‬

‫א' י הוא כי אלו הנשמות הנמשכות מזאת הבחינה הס כמעט‬

‫בחינות נפשם מן האצילו׳ אפי׳ בתי' נפש דעשיי' שלהם וגם הוא‬

‫לענין הגילגיל ־כי מי שיבוא פעם הראשון לעולם אחר מיתות‬

‫קין והבל ויקה נשמה ת' מבחינתם יקרא חדש ולא ישן ויכול‬

‫ליקנות ולזכות מן נפש־דעשיהעד נפש דאצילות ‪3‬פעםא׳משא״כ‬

‫בשאר הנשמות כנזכר לעיל פרק ת׳ ונמצא שכל מי שנשמתו‬

‫נאחזת ותלויה בזה השורש שהם התרין כתפין דאדס שהם קץ‬

‫והבל מבתי' חלחו של עילם יש בו פח להשיג בפעם ראשון עד‬

‫מ׳ש •‬
‫גלגולים פרק כג‬

‫נפש דאצילות ויקרא מלאך ממש ני<ו שנבאר בפרקים הבאים‬

‫בענין אליהו ז״ל ואלקנה שנקראו מלאכים ‪ .‬גם יש לאלו תועלת‬

‫יתירה כי שאר האברים כגון הזרוע והרגל וכיוצא בהם הנה‬

‫הנשמות הנוחלות‪ .‬באותו שורש של האבר ההוא הס רחוקים זה‬

‫מזה אך מי שהוא מזה השורש של א' משני הכתפיס הנזכרים‬

‫הס כל הנשמות שבהם מחוברין יחד ומתקרבין זה לזה תכלית‬

‫הקורבה כנראה מהמונית הכתף שהוא אבר עגיל ואינו מהפשט‬

‫לאורך•וליוחב ועכין זה הוא הועלת גדול שבהיות הנשמה קרובו'‬

‫זו לזו יוכלו לסייעו זה לזה וכמעט כלם אחדות אח' וזה מבואר‬

‫גס יש להם תועלות אחירות והוא כי זולת שהם מנחי' אצילו'‬

‫ג'כ הם מבחי' ה‪,‬כתרי' של הנשמות כי לכן נקראו חלתו של עילם‬

‫«שא״כ בשאר הנשמות שהם מהשעה ספירות התחתונות שבכל‬

‫ספ?רה וספירה כנזכר עוד הופל' אחר' כי אלו הנשמות של‬

‫חלתו של עולם לא הוטבעו בקליפות וכשאת באדם ואין להס כל‬

‫כך טרחא לטרוח לתקן ולהסיר הפגם שנדבק •בהם‪ .‬כשחטא אדם‬

‫אך שאר הנשמות שנשרו מן האדס והוטבעו בקליפות יש צהם‬

‫טורח עצים עד שיתוקנו עוד תועלה כנזכר פרק ט״ו כי אלו‬

‫הנקראי' חלתו של עולם'שהם בחינות הכתרים ואפי' שעתה‬

‫שע״י חטאי של אדס נפגמו וחשך מאורס בערך אור מלכות‬

‫לבד עם כל זה אחר ביאות המשיח והחיות‪ .‬המתים יחזרו אלו‬

‫הנשלל‪ .‬ולהאיר כבראשונה קודם החטא בבתי׳ כתרים גמורים‬

‫ולא בבתי' מלכות^גם הדעת דזעיר שירד הס בין הכהפיס גם‬

‫הוא יעלה‪.‬במקומן‪,‬בראש ומה שהיה בתחיל' בתינית גופאיהיה‬

‫עתה בתי' הראש כנזכר לעיל פרק כ״ב ונמצא כי הנשמות שהם‬

‫מאלו‪-‬הבחיניח של הכתפיס יעלו אח״כ נמדריגית חוח גמור‬

‫למנגל' בראש‪ .‬ועתה נבח' ההפרש שיש בין קין והבל עצמם'כבי נת'‬

‫‪.‬כי קין הוא בחי' הגבו' והבלהוא בחי' החסדי׳‪ .‬וכבר ידע׳ כי ההכדי' ־‬

‫מצד‪ ,‬הדכוו־א והגבירות מצד הנוקבי' ואלו החסדים והגבורות‬

‫הם עולין מדריגה אחר מדריגה עד החסדים והגבורו' דאריך‬

‫'ועתיק יומין ושם‪ .‬בח״ה בו נתבאר כי קין הוא נחי' הגבירות‬

‫היו תמיד מכולו׳ בהיות'בתוך גיפא דא״א ואי! להם זמן העלם‬

‫אלא תמיד בגילוי משא׳כ בחסדים שהם סתומים תוך היכוד‬

‫דעתיק וגס כי הגבירות התחילו לצאת מתיך היסוד דעתיק‬

‫הנתון בתוך גופא דאריך והתחילו לגלות קודם החסדים ונמצא‬

‫כי מי שהוא מבאי' הגבורות יש יכולת בידו לתקן נשמתו ולהעלותו‬

‫מבחינה לבחינה ומגבורוח לגבורות עד אותו גבורות דעהיק יומין‬

‫שהם מגולות ויכולה נשחתו לקבל״הה אורסרבא בגילוי נחרן‬

‫משא‪,/‬במי שהוא מן החסדי' שחינ' מקבל שפע מהם הלא‬

‫בהיות© מכיסי© ונעלמים ונם שהם בעצמם הס גדולות מגבורות‬

‫עכ״ז מבתי' המקבל אינו כן כי קבלתו מועט ע׳י החסד הגדול‬

‫וזהי טובה הוכחות מגילה מאהבה מסהרה כנזכר בתיי׳ב ‪ .‬ועוד‬

‫טעם אחר כי הנה נודע כי הדעת דזעיר היא כפיל בסוד אל‬

‫דעות ה' וגם הדעת מצד אבא הכילל חסדים' וגבורות ‪ .‬ונתון‬

‫ומתלבש תיך היסוד דאמא^ונידע כי אלו הפני יסודות שבהים‬

‫־נתוני' הב' דיעות הס מתלבשין זה בזה ונידע כי יסוד דאבא אריך‬

‫ויסיד דהמח קצר ונמצא כי היסוד דאמא מסהייס נחזה דז״א‬

‫ויסוד דאבא אינו מסתיים עד סוף היסוד דזעיר וכנזכר בח״ד‬

‫ע״ש ונמצא כי החסדי' והגבירות שהם מצד הבא‪.‬הסנאים מלובשי'‬

‫בשני כיסויין פהס פני יסודות דאו״א והאור היוצא מהם מועט‬

‫מאד אך החסדים והגבורות שהם מצד אמא בכיסוי א' לנד שהוא‬

‫יסוד דאייא והנשמה היונקת משם אורה רב וגדול מאד וגם‬

‫מהחזה ולמטה אשר יסוד דאבא נמשך שם ושם החסדי' והגבורות‬

‫שלי יסוד אמא מאירי' ‪.‬שלא ע״י כיסוי ומסך כלל ובזה ‪.‬תבין‬

‫שהנשמות הנמשכים מן החסדים והגבורו' המגולים הם מעולים‬

‫מאד מן הנשמות הנמשכים מן החסדים והגבורו' המכוסים אעפ״י‬

‫שהם עציונים כמ״ש בסוד עולם הפוך ראיתי עליונים למטה‬

‫ותחתונים למעלה‪ .‬עוד טעם אחר כי הפי' האסדיס והגבורות‬

‫של אבא אינם מאיריס אלא ע״י אותן של אמא וע׳יש בארק כ״ו‪.‬‬

‫עוד טעם אחר כי הגבורות הס היוצאו' ומהגלו' תחילה מתוך‬

‫היסוד דאמא תוך גיפא דזעיר כנ״ל ולכן קין היה הבכור בסול‪.‬‬

‫אשת חיל עטרת בעלה כי הוא מבאי' הגבורות שהם בחי' מלכות‬

‫גס ארז"ל בעה״ב צדיקי' יושבין'ועטרותיהן בראשיהן בסול עטר׳‬

‫שהיא מלכות על ׳ראש צדיק שהוא הזכר שהם החסדים ‪ .‬ולעאיל‬

‫לבוא כל הנשמו' שהם וין הגבורות מבתי׳ זו של קין יהיו'‪:‬כהני©‬

‫כי כבר ידעת כי החסדים סם כהנים בעה״ז והגבורות הס' לויס‬

‫ולעתיד לבוא יהיה להיפוך כי לכן בתחילה יהיה העבודה בבכורי׳‬

‫שהם מבתי'־הגבורות וכן דוד שהוא מצד המלכות נאמר בו אף‬

‫אני בכור אהניהו בסוד ה' על ו' ואח״כ נטלה העבויה מהם‪,‬‬

‫ונתנה אל הכהני' שהם מצד ‪.‬החסדים ולעתיד כשיתוקנו הגבורות‬

‫יחזרו העבודה אל הבכורות שהם קלויה וז״ס שניבא יחזקאל‬

‫יהכהניס‪ .‬הלויס בני צדוק ר״ל שהנהנים לעתיד יהיו מן הלויס‬

‫ולא מצינו שנתנבא כך זולתי ׳יחזקאל הנביא שהוא מבתי' קין‬

‫׳ כמ״ע‬
‫גלגולים פרק בג‬

‫‪5‬מ״ש לקמן ‪.‬וגם נבואה זו אינה אלא לעתיד כי אז צדיקי׳ •יושבא‬

‫ועטרותיהן בראשיהן כנזכר וראש הבל שהיו עד עתה נהנים‬

‫יהיו לעתיד במקום לוים וסוד העניין הוא כי כל הכהונה אין‬

‫שרשו החסד אלא מצד הגבורה כי הגבורה היא הבכור ולו משפט‬

‫הבכורה והבכור הוא נוטל כתר כהונה ג״כ אלא שבעה״ז החסדי'‬

‫ייתר נטהרים והרע שבהם מועט כנודע כי אין הקליפות נאחזות‬

‫אלא בגבורות שמרי יין ולכן אלו הם כמיס בעה"ז וז״ס הלא‬

‫אהרן אחיך הלוי שא"רזל שהיה משה ראוי להיות כ״ג ואהרן‬

‫לוי ובאותו חטא של משה שאמר שלח נא ביד תשלח נאמר ויתר‬

‫אף ה' במשה ויאמר הלא אהקאחיך הלייי ר"לכי אהרן היה• לוי‬

‫ועתה יהיה כהן וחשה שהיה כהן יהיה עתה לוי כמ"ש רז״ל‪.‬‬

‫לכן קין להיות שהוא מבח־' הגבורות ואחוזי' בו הקליפות ולכן‬

‫הפס״ד מעלות הבכור שהיא הכהונה אך לעתיד שיטהרו כל‬

‫הנשמות של קין לגמרי אזי יוחזר להם בכורתם וכהונתם ויחזקאל‬

‫שהוא בחי' קין‪ .‬כמ״ש וניבא על העתיד בבנין ב״ה במהרה בימינו‬

‫אמן לכך ניבא על הדור ההוא באומרו והכהני' הלוים בני צדוק‬

‫ובני צמק לא היו לוים רק כמיס ואיך אמר הלויס בני צדוק‬

‫אלא שענינו כי הכהנים בני צדוק יחזרו להיות לויס והליי' יהיו‬

‫במדריגות כמיס בני צדוק ואז יתקיים מ״ש לו הקב״ה לקין הלא‬

‫אם תיטב שאת־‪ .‬ואין דבר יוצא מפי הקב"ה לנטלה כמ"ש רז״ל‬

‫על פשוק‪-‬ועתה הניחה לי וגי' ואעשה אותך לגוי גדול‪ .‬וכבר‬

‫נודע כי שאת היא הבכורה והכהונה מלשון וישא אהרן את ידיו‬

‫שהיא הכהונה כמ"ש רז״ל וזהו נרמז נפסוק יתר שאת ויתר עז‬

‫שתרגם לך הוה ראוי למיסב כהונתא ובפורתא והנה המלכות‬

‫הוא נקרא עז כמ"ש וימן עוז למלכו‪ .‬ואמנם הכהונה והבכורה‬

‫נרמז במלת שאת כנזכר גס שם בראובן ובפרק ל"ג ול״ד נבאר‬

‫ענין זה כי גם הוא נמשך מן קין המתגלגל אח״כ ביתרו הנרמז‬

‫ניתר שאת כי ראובן היה בכור דוגמת קין והיה ראוי להתקיים‬

‫בו הלא אם תיטב שאת ‪,‬שאז התחיל להתברר¡ הרע ולהישאר‬

‫הטוב ואלו לא חטא ראובן במעשה בלהה היה נוטל פי שנים‬

‫וכהונה ומלכות שלשה חלקים של הבכורה כנודע כי ג' הם הגבורות‬

‫כי היא אלפות וגם הוא בכור כנ"לשהגבורות יצאו ונתגלו החיל'‬

‫וראוי אל הכהינה ואבד ראובן ולא נתקן עד יתרו וזהו ית״ר‬

‫שאת בסוד ית״ר חותנו וכן וית״ר עז הוא אותיו' יהרו וכנזכר‬

‫‪9‬׳ בראשית דף ל״ו הלא אם היטב שאת כדכתי' יתר שאת דהא‬

‫ניכרא שבתא איה לי' נכלהו תדיר ‪ .‬ואלו הם דברים מוכרחים‬

‫‪ .‬י ׳ וידו■¿ י ‪-‬‬

‫גלגולים פרק כג מ‬

‫וידוע למשכילים ונמצא עתה כי האמת כי קין צא על‪ .‬חינם‪ .‬הי'‬

‫בכור ‪ .‬ונחמר לו מפיו יתעלה הלא אם חיטב שאת כנזכר אלא‬

‫שסוד הענין כן על דרך מה שנתבאר בענין ואלה המלכים אשר‬

‫מלכו וכו'כי כלם בהיני'המלכו' הס ולהיותם סוד הגבורות לכן‬

‫שם ניתלי כל הקליפו׳ ונתאחזי עי שהוצרכו למיתה כמ״ש וימת‬

‫וימלוך עד שבא החשד שהוא המלך הח' שם מ״ה הנקרא הד׳ר‬

‫ואז נתקנו ‪.‬הגבירות עי׳י החשדיס ואח״כ יחזיר שם ב״ן שהס‬

‫הגבורו׳ למקומם גבוהים על שם מ״ה כי שם ב״ן שרשו משם וכו‬

‫הענקבקין והבל כי קין להיות מסוד הגבורות הוא• גדול מן הבל‬

‫אלא לסינית היותו גבורות נדבקו ונאחזו בו‪ -‬החיצונים זוהמת‪-‬‬

‫הנחש עד מאד כי הוא מצד הגבורות שהם בחי' הנוקבי' כנזכר‬

‫באדרא נשא דף קמ״ג בעי עתיקא למחזא וכי' ואתדבקו תרין‬

‫אילן הם זי׳ין ונפיק מסיטרא דניק׳ שהם הגבורות כדכתי' והאדם‬

‫ייע הוא זעיר ומשם נמשך טיפות קין אלא «שים דחויא תקיפא‬

‫אטיל בה זוהמא ג’כ לא יכול ההיא סיטרא שהם הגבורות‬

‫לאתבסמא ולכן יצאו הקליפות בלתי בסימא וכד נפיק קק מסטרי'‬

‫דנוקבי' נפיק שהם הגבורות ואח״כ נשארה בסימא יתיר שהם‬

‫כחי' החשדים ומיין נוקבי' אשר משם יצא הבל בסימא יתיר אך‬

‫לא לגמרי כמו שת שהיה כלו חסדים כנזכר פרק כ״ה והענק‬

‫כמ״ש בפרשת נח דף‪"0-‬דו‪3‬פ'■ פקודי •בהיכלות כי כמו שיש ימין‬

‫ושמאל בקדושה כך יש בקליפה וכבי הודעתיך בפרק א' כי יש‬

‫אדם בליעל דוגמת אדם הקדוש ונתערבו יחד טוב ורע ונמצא מ‬

‫הרע השמאלי שהיא הקליפה היותר קשה וזוהמא תקיפא היא‬

‫נאחזת בקין ולכן נזכר בזוהר כי קין הוא מדורא דזוהמא אך אינה‬

‫הזוהמא עצמה אמנם הבל הוא ימין יהרע הימיני שהוא ‪,‬רך‪.‬‬

‫נאחז בו אמנם כקיתוקנו יהיה קין גדול מהבל בייאד מאד והראיה‬

‫לזה הזהב שהיא חשוב יותר מן הכסף וגס בפסוק הקדים הזהב‬

‫לכסף כח"ש וזאת‪ .‬התרומה וגו' זהב וכסף‪ .‬כי הזהב הס הגבורו*‬

‫והכסף הם החסדים ולכן שלמה המלך ע״ה לא החשיב את הכסף‬

‫כי אם הזהב ועכ״ז נענש כי אין הזהב צמתק רק על ידי הכסף‬

‫‪.‬ששם החסדים אך ודאי שהזהב עליון מן הכסף ועיין בפרק כ׳ד‬

‫כי שם נתבאר היטב ענק זה ח״׳ם מיעוט הלבנה מפניי שקטיגה‬

‫ונתמעטה וזו היא קללתה והוא ימשול בך כנזכר ‪3‬פ' ויקהל דף‬

‫רי״ט ע"ש היטב ‪ .‬ואחר שתצא הנקבה מקללה זו כי בלע המית‬

‫לנצח תהיה עטרת בעלה והבן זה‪ .‬ועיין מה שכתבנו נדרו¿א'‬

‫ת״ב בפרק ג' וכבר נתבאר עניןקין והבל ומעלתן על שאד הנשמות‬
‫גלגולים פרק כג כד‬

‫אחר שנתקנה ומעלות קין ׳על היל להיותו הבכור‪ .‬גס נתבאר‬

‫באיזה אבר של אדם הס מתלים וביארנו שהס בתרין כתפיו‬

‫דארס בבתי' הדעת שירד שם אבל ודאי שורשם האמיתי הוא למעל‬

‫בדעת בראש האדם ושם יתעלו קין והבל לע"ל־אחר התחיה בדעת‬

‫‪.‬עצמו אלה שקין בגבורות שבדעת והבל בחסדי' שבדעת‪:‬‬

‫‪3‬י״ק בל אחר שביארנו ענין קין והבל וכל הנשמות הנמשכות‬

‫מהם כי כלס הס מבתי' חשדיס וגבורות שבדעת‬

‫אחר רדתו למטה בין תרין כתפין נבאר יותר בארוכה ענין זה‬

‫ובו יתבאר ג"כ ענין שת מה עניינו בפרק כ״ח ‪ .‬ותחילה תדע‬

‫מה שביארנו בעניין חטאי של אדה״ר מה כי הזעיר אנפין יש לו‬

‫‪ '3‬נשיס רחל ולאה ‪ .‬ולאה מתחלת ממקוס הדעת של זעיר‬

‫ומסתיימת בחזה של זעיר שהוא סיף השליש הראשון דגופא דזעיר‬

‫'ואת"כ ע"י שחטא אדה״ר גרסשהדע' של זעיר ירד עד בין תרץ‬

‫כתפין ולכן גס לאה היוצאת מאחור• זעיר כ?גד הדעת ירדה גס‬

‫היא ‪ .‬והתחיל מציאיתה חן התזה ונשלמה שיעיר קומתה עד סוף‬

‫שליש ראשון של יסוד ונמצא שהיה פגס בדעת וגס בלאה וגס ברחל‬

‫כי מתחילה שהיתה מסתיימת נחזה היתה רחל יוצאת משם ונמשכת‬

‫‪.‬עד סיום זעיר ברגליו ‪ .‬אך עתה שירדה קומתה של לאה עד‬

‫סיום שליש ראשון של יסודדזעיר ומשס התתילה רחל ונמצא כי‬

‫רגליה יורדת מות כי אין מקום לרגליה באצילו' וגרדו למטה בבריא'‬

‫שיש שס אחיזת הקליפות בסוד רגליה יורדת מות כנזכר‪ .‬גס יש‬

‫פגמים אתרים ‪ .‬כי הנה בהיותו הדעת למעלה ברישא דזעיר ואז‬

‫יש מקום צר חהוא מעבד הגרון וכשיורדי' החסדים והגבורות‬

‫להתפשט בגיפא דזעיר כנודע מתחילין'תחילה לירד החסדים‬

‫שהם המרחיבין המקום ואח״כ יורדין הגבורות ונמצא שברדת‬

‫תחילה ה' חסדיס הס מתפשטין בה'‪.-‬קציות מחסד עד הוד‬

‫דזעיר שהם ה' חסדים ואח״כ כשיורדים הגבורות יורדות עד‬

‫היסוד ומשם ניתנים ברישא דרחל בדעת שלה כנזכר ‪.‬‬

‫■ואמנם כשיוצאים הגבורות תחילה מחמת שירד הדעת למטה בין‬

‫הרקכתפק במקום רחב ואז התחילו הגבירו׳ להתפשט ‪3‬גופ' דזעיר‬

‫זלא היה מקום לתסדיס להתפשט שסי‪ .‬ונמצא כי השש כת‪.‬‬

‫הזעיר כנקבה ע"י חטאו של אדה״ר כי במקום חסדים לקח‬

‫גבורות ‪.‬ולא די זה אלא עוד פגם אחר כי בהיות הדעת למעלה‬

‫במקומו יש מקום התפשטות אל ה' חסדי׳ מחסד עד הוד‬

‫ואח׳כ הגבורו׳ ביסוד אך עתה שיניד הדעת בחזה אין מקום אפי'‬

‫אל ה׳ גבורות להתפשט כלן בגופא תעיר אלא מקצת׳ וכמו‬

‫שנבאר‬
‫גלגולם פרק כוי מא‬

‫שנבאר וכל זה כזעיר עצמו‪ ,‬וגס פגמי‪,‬ם אחרים כרחל וכלאה‬

‫והוא כי כמו שה'חסדים מתפשטים בזעירכןה׳גבורותמתפשטי'‬

‫בנוקבי׳ מחסדדילה עד הודדילה ועתה שלא היה כזעיר עצמו‬

‫תיקון והתפשטו׳ הה' חסדים בו גס בלאה שהיא נוקבי' לא היה‬

‫בה זה התיקון ולא נתפשטו הה' גבורות בגופה• וכל הה״ג הניתנית‬

‫אל לאה נתקבצו וירדו למטה ‪ .‬עד היסוד בהיותם נשארו וכבר‬

‫ידעת כי הה' גבורות שביסוד הנקבה הם בחינות המיקנוקבץ‬

‫אשר בה והנה היה עוד פגם יותר 'גדול ברחל כי בשלומא לאה‬

‫בתקן תיקון פרצופיה וכל החיסרון והפגם שהיה לה הוא שירדה‬

‫ממקום הדעת אל החזה'ואמנם היתה שלחה בפרצופה והיו הה'‬

‫גבורות ביסוד‪ .‬שלה בבחינות מ "נ‪ .‬ואמנם רחל לא נגמרה שיעור‪.‬‬

‫קומתה כי רגליה ירדו עד למטה בבריא' כנזכר ולכן לא היו‬

‫בה בחי׳ מ״נ כי אינה שלמה והנה בהתחנר זו״ן שהוא דמיון‬

‫אדם וחוה להוליד את נשחת קין והבל הוכרחה נוקבי' דזעיר‬

‫שהיא רחל לעלות במקום לאה ופירוש זה ר״ל כי נכללת רחל‬

‫בלאה ונעשית בחינה א' לבד כנזכר ואז נמצא כי המיין נוקבין‬

‫דלאה ניתנו אל רחל שלא היה לה בחי' מיין נוקבין ועל‬

‫ידי אותן המיין נוקבין דלאה נזדוגה רחל עם זעיר והמשיכה‬

‫נשת' קין והבל ואז להיות ■הה׳ גבורו' הס נתפשטו‬

‫תחילה בגופא ‪ .‬דזעיר יצא תחילה‪ ,‬קין מן הגבורות אלא‬

‫שהחשיכן זעיר אותן הגבורות אל פי היסוד ומשם ניתנו‬

‫לרחל והיא בחי' קין‪ .‬אלא שיש מקום שאלה והיא צריכה‬

‫למקומות רבות ולכן זכור ואלתשכח את אשר אודיעך בעניןזה‬

‫הנה נודע כבר כי החסדים הם עטרא דדכורא והגבורות עיטרא‬

‫דנוקבא והרי 'קין יצא מן הגבורות וכן כמה אנשים אחרים‬

‫הס מן הגבורות והס אנשים זכרים וא״כ מה הפרש בין נשמותיהן‬

‫לנשמות הנקבות‪ .‬וכדי לתרץ קושיא זו אני צריך להודיעך גס‬

‫כן סוד אחר והוא מה הפרש יש בין האורות עליוני' עד שזה‬

‫יקרא נקבה והענין בזה כי הרי המוחין דז״א כבר נודע כי הם‬

‫חתלבשין בתוך נצח הוד יסוד דאמא ונה״י דאמא מתלבשין ברישא‬

‫דזעיר ושם נפתח פי היסוד דאמא ומדרך שם מהפשטין ויורדין‬

‫למטה בגופא דזעיר ‪:‬ונמצא כי אעפ״י שמהפשטי'ויורדין למטה‬

‫לא נשתנו ועדין הס כבראשונה מזמנם כאשר יבואו האורות‬

‫והמוחין אל הנקבה הס נוקבין ועוברים דרך חסך מכנגד החזה‬

‫דזעיר מאחוריו וניתנו בראש הנקבה וכיון שיוצאי' על ידי מסך‬

‫דנקבא דגופא דזעיר וגס עבר דרך מסך גלגלתא רישא דנוקבא‬
‫גלגולים פתק כד‬

‫האיר העובר דרך מסכים אלו נעשים אח״כ מוחין ברישא דנוקבי'‬

‫‪ .‬והשש כחס וז״ס מ״ש רז״ל תשש כחו כנקבה ‪ .‬ונוסף לזה הוא‬

‫כי אפי' שהאורות עוברים אל הקנקבי' על ידי ■מסך אינו אלא‬

‫על ידי נקב צר שנוקב באותו מסך ועובר דרך פס וכנזכר באדרת‬

‫נשא דף קמי" א הנא אתפשט האי ת'ת מטיבורא דלבא ונקיב‬

‫וכו׳ ולכן כיון שהאורות העובדים אל הנוקבי' הס דרך נקב‬

‫נקרא' נקבה פי' נק״ב ה' פי' כי המלכות נקרא ה' אחרו‪-‬נה‬

‫שבשם ועל ידי זה הנקב נמשך האור אל היה' ולכן נקרא׳ נקבה‬

‫והבן זה ‪ .‬להרי ׳נתבאר ב' טעמים בענין־‪-‬זה‪ .‬והנה נודע כי‬

‫האורות העוברים אל הנקבה הס ה' גבורות עטדא דגבורה‬

‫עטרא דנוקבי' וע''כ הגבורות נקראו נקבות‪.‬ואמנם בעודשאלו‬

‫הגבורות לא נתפשטו אל הנוקבי' דרך מסך אלא שהס בזעיר‬

‫והזעיר ׳נותנס ע׳י הזיוג אל הנוקבי' הנשמה הנמשכת משם‬

‫נמשכת זכר גמור אעפ״י שהיא גבורות ואמנם' הגבורות כאשר‬

‫‪ ,‬תעבורנה אל המסך אל הנקבה הם הגבורות עטרא דגבורה‬

‫ואח״כ העלתם הנוקבי' בסוד מ"נ אל הזכר היא נקבה ‪ :‬וגם‬

‫בזה הבין היטב מה ענין הזכרים והנקבות כי הזעיר יהיב בה‬

‫טיפות מיין דצורין והנוקבי' סליקית מיין' נוקבי' לקבלל ואז‬

‫נעשית נשמה א' כלולה דכר ונוקבי' דכר מן טיפות מיין דכירין‬

‫ונוקבי׳מן טיפות מיקנוקבין ואח׳ כ באים ונחלקים בעה״ז ואתי׳כ‪, ,‬‬

‫חוזרים להזדווג וזה טעם מצות זיוג מן טיפות מ"ן"כי השרוי‬

‫בלא אשה׳ שרוי בלא טובה וכו' ותבין זה מפרשת תזריע ־דף מ״ג‬

‫ת״ח כל רוחיןדעלמא נפקי דכר ונוקבי'׳‪.‬ונחזיר לצגנין כי אמרנו‬

‫אפי' הטיפין של׳מיין דכורין הס בחי' גבורות ונקראי' זכרי' והמ״נ‬

‫ליהיב איהי נקרת' נקבה והנה נידע שהגבורות היה תחילה‪-‬‬

‫‪ ,‬בדעת •דזעיר ושם נשאר שרשם העיקריי בסוד הבכור נוטל פי‬

‫שניו' חסדים וגבורות דאל"כ גס הדעת דזעיר היה ק״ל כי‬

‫החסידי' ^אינן ידעת שלם אלא מחצית הדעת אמנם האור שלהם‬

‫אחר שנחלק ונשאר שרשם בדעת דזעיר אז יורדי' ׳ וגס הם‬

‫מהפשטי׳ בששה קצוות דזעיר מחסד עד יסיד כנזכר בח"ב ע״ד‬

‫שמתפשטי' הה' חסדיס ממש ומה שנשאר מהארת' שס מן התמצית‬

‫ההוא אחר שנחלש הולך אלירישא דנוקבא ונעשים מהם דעת‬

‫מהתמצית הגבורות האלו בלתי חסדי' ולכן אמרו דעתן של נשים‬

‫קלות הן וכנזכר בפ׳ שלח לך דף ק״ע דעתא אתיא בשית דרגין‬

‫וכל חד וחד נטיל חולקי' ומה דאשתאר קלה איהו והבן היטב‬

‫כי'פה נרמז• כל מה שאמרנו כי גס הגבורות זולת מה שנשאר‬

‫בדעת‬
‫גלגולים פרק כד כה מב ‪-‬‬

‫כדעת דזעיר גם נטלו חלקיהן הו' קצוות ע״ך ההפשטות'־־ה׳‬

‫חסדי' והנשאר ניחן גדעת דנוקבי' וא״כ נמצא׳‪-‬כי כהיות הגבורו'‬

‫עדיין בגופא דזעיר אז הם זכרים והס יותר גדולים ומעולים‬

‫מן החסדים ועל אלו נאמר אשת חיל עטרת בעלה כי הם גבורות‬

‫וגס הס זכרים ולכן הס גדולים על החסדים אך הגבורות הנותני'‬

‫אל הנוקבי' בדע' שלה ‪.‬ויוצאין מישס ע"י מ״< משס באים נשמות‬

‫הנקבות ואלו־ודאי הס פחותים במדריגה מן האנשגם שהם החסדי'‬

‫ובזה תבין מ"ש לעיל פרק כ״ב שקין הוא הבכור והנשמות הנמשכו׳‬

‫ממנו‪ .‬גבורות משא"כ מן הנשמות של הבל וע״ש לפי שהם גבורות‬

‫זכרים אך ודאי הנקבות שה; חלשות מן החסדים ולמטה בפרק‬

‫׳ כ"ה יתבאר ג"כ טעס א' ביתרון קין על הבל והראי' ג״כ על זה‬

‫הוא שהרי שורש אלו הגבורות תמיד היו בפרצוף הזכרי' כי‬

‫הרי שורשם מן הוד דעתיק־כניזכר פרק כ״ב ואל׳כ ניתנו בשני‬

‫•כתפו' א״א וגם‪ ,‬בב' זרועו' הנקרא חסד וגבורה ומאותה •הגבורה‬

‫נמשכו אלו הגבורו׳ בדעת העיר ואם כן לעולם הס זכרים אלא‬

‫שברדת' אל הנוקבא ושם מגדילים גוף הנקיבה לכן אז נקראו‬

‫נקבו' ודי בזה ‪ .‬והנה כבר נתבאר לעיל בפרקין כי הה׳ גבורות‬

‫נתפשטו תחילה בגופא דזעיר להיות שירד הדעת למטה ונמצא‬

‫כי כשנודווגו זעיר ורחל הטיפה שהוליד תחילה היתה מן הגבו'‬

‫שקדמו לצאת ולהתפשט בו ומהם יצא־ קין ראשונה בחי' מבורו'‬

‫ולו משפט הבכורה ואח"כ יצאו מן החסדי' שהוא הבל וכמ"ש' בע״ה‪:‬‬

‫פרק כה &דזר שנתבאר בפרק שקדם כי קין יצא מן הגבורות‬

‫שהתחילו להתפשט בגופא דזעיר צריכי' אנו‬

‫להודיעך ולבאר עניינם דע כי כאשר הדעת הוא ניתן למעלה‬

‫ברישא דזעיר במקומו האמיתי בין חכמה ובינה דזעיר אז המקום‬

‫של המעבר שהוא הגיון דזעיר הוא צר וצריך שירדו תחילה החסדי'‬

‫אעפי׳י שהם למעלה מן הגבורות מפני שהם מיס כדי לפתוח‬

‫המקום והמעבר ועל ידי המים שהם החסדים מתרחב המעבר‬

‫ויוצאים אח״כ הגבורות והרי בזה ענין א'שהיא שיוצאים החסדי'‬

‫תחילה ‪ .‬ועוד ענין אתר כי כיון שהחסדיס יוצאים תחילה הם‬

‫המתפשטים תחילה שם בגופא דזעיר כי הס החסדים ומתפשטי'‬

‫מחסד עד הוד ואח״כ כשיוצאים הגבורות אין להם מקום להתפשט‬

‫י ורדים אל היסוד ומשם ניתנין אל הנוקבי׳ בדעת שלה המכווץ‬

‫כנגד יסוד דזעיר כנזכר‪ :‬אך עתה שירד הדעת בין הכתפי'‬

‫בשליש ראשון דת״ת דזעיר ש‪,‬הוא החזה נמצא כי הוא מקום‬

‫רחב ואז הגבורות להיות בדעת עצמו תחת החסדים כנודע כי ־‬

‫■ ■ הדעת‬
‫גלגולים פרק כה‬

‫הלעתכלול מחסד וגבורה והתחילו הגבורות לצאת ולא •יכלו אזי‬

‫החסדים להתפשט ואף 'גס הגבורות עצמם לא כלס שהרי כיון‬

‫שהדעת דזעיר בהיותו מתלבש תוך יסוד דאמא כנודע ירד למטה‬

‫עד החזה ועטרת יסוד דאמא שהיהה תחילה בחזה ירד עתה‬

‫־ עד שליש ראשון יסוד דזעיר נמצא שתי זרועות שהסחסד וגבורה‬

‫ות"ת דזעיר וגס שליש ‪.‬ראשון של יסיר דז״א סתומים על ידי‬

‫מסך נ״ה דאמא ולא נשאר מקוס אל הגבורות רק בשני שלישי‬

‫יסוד דזעיר ובנצח הוד שלו וא״ת כיון שהיסוד דאמא• ירר עד‬

‫שליש ראשון א״כ גסנ״ה דאמא ירדו גס כן מ״ה דזעיר וא״כ‬

‫גס נ״ה דזעיר אין בהס מקום ‪,‬התפשטות גבורות ‪ .‬דע כי עיקר‬

‫\ ירידות או"א לא היתה אלא בבחי' היסוד לבד אך נ״ה שלה נשארו‬

‫במקומם הראשון ברישא דזעיר דאל״כ כמו שהדעת דזעיר ירד‬

‫למטה עד החזה גס חכמה ובינה דזעיר ירדו עי חסד וגבורה‬

‫אלא ודאי שאין ירידה אלא בקו האמצעי שהוא בחי' היסוד לבד‬

‫וכבר נתבאר טעם ענין חטאו של אדה"ר וע״ש‪ .‬ונמצא עתה‬

‫שלא נתגלו ונתפשטו׳אלא ב' גבורות וב' שלישי גבורות לבד כנזכר‬

‫שהם נ״ה וב' שלישי התחתונים של יסוד ואמנם הב׳ גבורות‬

‫אחירות ושליש גבורה נשאר בדעת למעלה כי אין שם מקום‬

‫להתפשט יותר ונשארו בדעת למעלה עס הה׳ חסדים‪-‬והנה בעת‬

‫זיוג הזו״ן נתן בה הטיפ' מיין דכור' אותן הב' גבורו'ושני שלישי‬

‫גבור' המגולים ורחל הנגלתה בסוד מיין מקבץ ה׳ גבורות שלקחה‬

‫בהלואהמןלאה כאשא עלתה שם להזדווג עס זעיר כי רחל לא‬

‫היה לה מ"ן כנזכר לעיל פרק כ״ד ואז יצא קין הבכור מאלו‬

‫הבחינות שהם ב׳ גבורות וב' שלישי גבורות זכרים וה׳ גבורות‬

‫מ״נ דרחל אלא שעיקרם «ן לאה כנזכר‪ .‬ונמצא הכל ח׳ פחות‬

‫שליש וזהו בחי' קין‪ .‬ואח״כ יצא הבל והוא כי אחר שיצא קין ויצאו‬

‫אותן הב' גבורות וב' שלישי גבורות דרך זיוג להוציא את קין‬

‫נשאר המקום פנוי ואז חזרו לירד שאר הגבורות שהם ב'גמרו׳‬

‫ושליש א' גבורה ושליש א' מן החסד אחרון שבדעת דזעיר וחזר‬

‫‪.‬ז״א להוצי' מיין דכורין להולי' את הבל והיא מןב' גבורו' ושליש גבור'‬

‫■ ושליש חסד ורחל העלתה בסוד מיין מקבץ ג״כ מה שלקחה בהלואי‬

‫שנית מן לאה ע״ד הנזכר בקין ‪ .‬והענין כי הנה גם שהגבורות‬

‫לבד הס מתפשטין בגופא דנוקבאדזי׳א והחסדי' בגופו ‪ .‬עכ׳ז מן‬

‫הארת החסדים מתפשטין ג״כ בגופא דנוקבי' והגבורות שלה‬

‫יורדים ׳ביסוד דלאהנסוד מ״ב וא״כ נמצא כ‘ הס בלאה ב' בחי׳‬

‫שהם חסדי׳ וגבורות ‪ .‬ותחילה לקחה רחל בהלואה מלאה ה׳‬

‫ג‪3‬ורו׳ י‬
‫גלגולים פרק כה ;; מ;‬

‫גיורו’ שלמטה ביסוד לצורך מ׳׳נ חיוג להוציא את קין ואח'כ‬

‫~ ירדו גס החסדים כיסוד דלאה ונטלום רחל אח״כ בסוד ח"נ ןמאלו‬

‫היו המיין נוקכין להוליד את הכל נמצא כי הכל היה מל גבורו׳‬

‫ושליש גבורות ישליש חסד זכרים ומן ה״ח מיין נוקבקשנטלתן‬

‫רחל כהלואה «לאה ע״ד הנזכר כקין והרי כין הכל ח' פחות שליש‬

‫שמהם בחינת הכל והנה נתבאר היטב פרטות כחינת קין והכל‬

‫ונתבאר כי עם היות שהחסד הוא ברא נוכרי עכ״ז להיות שיצאו‬

‫הגבורות תחילה נקרא קין ברא בוכרי‪ .‬גס נתבאר איך קין כלו‬

‫הוא גבורות ואין בו שום חסד ולכן קין הוא דינא קשיא תקיפי‪.‬‬

‫ונאחז בי הזוהמא והרע יותר מבהבל שהיו בו ה' ‪-‬חסדים נוקבי׳‬

‫מעורבי׳ בו והחסדי' שלו מרובין על הגבורות שבו ולכן הכל הוה‬

‫בסימו יתיר כנזכר בתיקונים דף קי״א ונתבאר שם ‪ .‬האמנם לפי‬

‫שגס הבל יצא מן גבורות הזכרים וחסדים שבו ג״כ אינם זכרים‬

‫אלא נקבו' לכן עדיין היה צריך תיקון אלא דהוה בסימו יתיר‬

‫מאחיו קין גם בזה תבין מעלות קין על הבל להיותו בכור וכן‬

‫מעלתו על כל שאר הנשמות אעפ״י שהם באים «ן הגבורות‬

‫הזכרים כנ"ל פרק כ"ד ‪ .‬והעניןכי כאשר הדעת הוא למעלה בראש‬

‫ויוצאים הגבורות הזכרים מן היסוד דזעיר בסוד הזיווג הנה‬

‫הגבורות מרוחקים מאד מן שרשם שהוא עטרת דגבורה שהוא‬

‫בדעת והארתם מועט אך עתה אשר ירד הדעת למטה עד היסוד‬

‫דזעיר הנה כשייצאין אותן הגבירו' להוליד את קין הס קרובים‬

‫ודבוקים מאד אל שרשם ומאירים אור גדול מאד ‪ .‬ונמצא כי עם‬

‫היות שהם גבורו' של קין הס האחרונו' המתפשט׳ ויורדים תחלה‬

‫שהם בחי' הגבורות דנ"ה ובי שלישי' התחתונים דת״ח עכ״ז כיון‬

‫שהדעת ירד עד החזה חזרו הגבורות דנה״י כאלו היו הגבורות‬

‫דחסד וגבירה מ«ש ונמצא שהם גבורות דנ״ה והס כאור של חסד‬

‫וגבורה ‪ •.‬גם תבין בחי' קין שהיה «ן הגבורות של בחינות נ" ה זב'‬

‫שלישי׳ ת"ת שכלס מגולים ‪ .‬וכבר ידעת שבגבורה דהוד שם‬

‫נאחזות גם בחי' המלכו׳ הנקראת אשתחילכנ"ל פרקכ״ב ונאחזת‬

‫בעקב רגל השמאלית הנקר'הוד ושם היתה אחיזת הראש בסוד‬

‫ואהה תשופנו עקב‪,‬אשר משם יצא ר' עקיבא כמ"ש בע״ה ותראה‬

‫מעלות זה׳ העקב כי עליה בדיוקנא נאמר אשת חיל עטרת בעלה‬

‫מגליה נאמר הלא אם תיטב שאת מילת שאת היא אשת ולי'‬

‫משפט הבכורה וכהונה ומלכות וזו היא עיקר חלתו של עולם כי‬

‫היא הנקרא חלה באמת כמ״ש ראשית עריסותיכם וגו׳ עד היות‬

‫לל בחי' אלו של קין אשר הם מצד נפש דאצילות הכל בכלל חלתו‬
‫גלגולים פרק כה‬

‫של עולם כי היא הנקרא חלה באחת אלא שזו הבחינה של העקב‬

‫עלתה על גביהן בסוד ר׳ עקיבא שנאחר בו כך עלה •במחשבה‬

‫כמ"ש במקומו בע"ה ולא תשכחנו ואת"כ הוליד אדה אח שח ‪.‬‬

‫ועניינו הוא כי כבר‪ ,‬ביארנו כי בקין והבל ניחנו ה' גבורו'זכרים‬

‫ושליש א'‪-‬של החסד התחתון חן הה' חםדי'‪1.‬א״כ נשאר עדין‬

‫ה״ח פחות שליש בסוד מיין דכורק לצורך שת‪ .‬וא״ת למה בקין‬

‫והבל לא ירדו רק הגבורות המגולות שהם שיעור שני‪ ,‬גבורות‬

‫ושני שלישים וכאן‪ .‬ירדו בפעם א' כל ה' חסדים פחות שליש ‪.‬‬

‫‪,‬׳ והטעם יובן עם הנ״לכי החסדים הם חים ‪.‬וכמו שהמיס כשנפתח‬

‫הפתיח רצים במרוצה והס אינם מתעכבים ‪-‬כח״ש פחז כמים אל‬

‫תותר גס החסדים שהם בהי' החים כשהתחילו לצאת בצאת שת‪.‬‬

‫יצאו כלם ביחד ‪ .‬וא״ת הרי יגם בהבל יצא שליש חסד; א' ולמה‬

‫לא‪ .‬יצאו שאר החסדים ‪ .‬התשובה כי הטיפה של הזיוג אינה‬

‫יוצא כי אם ע״י הרהור ומחשבה והוא יורה כחץ ואז בהבל השליש‬

‫האחרון המגולה של חסד הוא שיצא כי כבר היה מגולה כי מעת‬

‫שנולד ’קין נשאר המקום ריקן ופנוי ונתפשטו שם במקומם ב'‬

‫גבורות האחידות ושליש גבורה ושליש החסד ואז החסד המגולה‬

‫ירד והשאר נשאר כי עיקר הרצון ועיקר הטיפה היה מן הגבורות‬

‫אך עתה אחר שנולד הבל ונשאר המקום פנוי פעם• ב' ואז ירדו‬

‫שם ב' החסדי׳ וב' שלישי חסד ונתגלו וכשבא עת הזיוג היו רוב‬

‫;החסדים מגולי׳ ובצאתם יצאו גם השאר עמהסכי הסמים רצים‬

‫במרוצה ‪ .‬והנה המיין ניקבין כבר נשלמו כי המיל דגבורותנטלס‬

‫קין והמ״נ דחסדים נטלוס הבל ואס כן לא יש עתה שוס מ׳ל‬

‫לצורך שת ‪ .‬והתשובה לזה כי יש עדיפי' אל החסדים מלגבורו'‬

‫כי הס מניחים שם רשימו ביסוד דנוקבי' משא״כ בגבורות ונמצא‬

‫כי המ״נ לצורך 'שת היה מן הה' חסדים פחות שליש זכרים־‬

‫ומן הרשימו של ה' חסדים נוקבין סך הכל עשרה פחות שליש ‪.‬‬

‫והנה יבזה תבין למה לא הושתת העולם אלח מן שת ‪ .‬והענק כי‬

‫קין כלו גבורות והבל' אתבסס יתיר שהוא חסדים וגבורות אך‬

‫שת הוא מבוסס לגמרי כי הוא כלו חסדים ועוד כי שת נטל עשר‬

‫מדות פחות ‪,‬שליש וקין והבל לא לקחו כלא' מהם אלא ח׳ פחות‬

‫שליש‪ .‬ועוד כי שת נטל ה״ת פחות' שליש זכרים וקין והבל לא לקחו‬

‫כל אקד מהם אלא ג׳ גבורות פחות שליש זכרים ‪ .‬ואמנם יש‬

‫יתרון א׳ לבד לקין והבל על שת כי אעפ״י שכל א' מהם לא‬

‫לקח כי אס ח' מידות פחות שליש ושת לקח עשר ספירות פחות‬

‫שליש עכ״ז ‪,‬אלו של שת הם רשימז לבד ואין בהם עקרייס אלא‬

‫גלגולים פרק כה כו מד‬

‫ה' חסדים פחות שליש אך קין והבל כ‪ 3‬אחד מהם ־ח' מדות‬

‫פחות שליש שלקחו הם‪.‬עקרייס ואינם רשימו בעלמא כמו שת ‪.‬‬

‫־אמנם יש לי קצת ספק בזה שנ״ל ע״ד ששמעתי ממורי אצלה״ם‬

‫באופן אתר בכל המציאות הינזכרי' של קין והבל ושת והוא כי כל‬

‫הספירות נחלקות כל אחד ואחד מהם לג' שלישים אך היסוד‬

‫אין בו אלא ‪ '3‬חלקי' לבד שהם יסוד ועטרה שבו וא״כ נמצא כי‬

‫כיון שהיסוד של אמא ירדה כשירד הדעת עד השליש של היסוד‬

‫דזעיר נמצא שלא נשאר מגולה ביסיד דזעיר אלא שיעור העטרה‬

‫לבד מקום השליש א' כנזכר כי כל אורך היסוד הוא ב' שלישים‬

‫בלבדוא״כ נמצא כי מקום המגולה אינו רק נ״ה ושליש יסוד ונמצא‬

‫כי קין לא לקת אלא ב' גבורות ושליש לבד המגולים וכן הבל ב'‬

‫גבורות ושליש לבד ושת לקח שליש א' גבורה הנשאר וכל החסדים‬

‫ועכ׳יז הפירוש הראשון נ"ל ע״ד יותר ששמעתיו ודאי מפי מורי‬

‫זצלה״ה ‪ .‬ועוד יש ספק א' שנ״ל ע״ר ששמעתי כי הטעם שקין‬

‫נתגבר על הבל והרגו היא כך כי קין י הוא מן גבורות הזכר והבל‬

‫רובו מהחסדי' דנקבה לכן היה כח בקין לקום ולהרוג את הבל‬

‫וזה הענין אינו צורך לא עס הפירש הראשון ולא עם הפי' האחרון‬

‫ואמנם העיקר ששמעתיו שנתאמת אצלי הוא הפי׳ הראשון_והנה‪.‬‬

‫ביארנו ענין קין והבל ושת ולקמן במקומו יתבאר ענין שת יותר‬

‫בארוכה ולא■ נכתב פה אלא שהיה הענין עם הקודם אליו ונמצא‬

‫כי גם שת היה מבחילית חלתו של עולם כמו קין והבל‪ .‬אמנם‬

‫שמעתי ממורי זלה"ה פעם אחרת כי שת היה מאותן שנשרו מן ’׳‬

‫אדה"ר והוטבעו בקליפות אלא אפשר שהיה אח״כ עלה מןהקליפו'‬

‫ונכנס בזעיר במקום הראוי להם ויצאו בעת הזיוג ומהם נעשה‬

‫שת אלא שגס זה הוא ששמעתי כנ״ל ואין בידי להכריע אלא מה‬

‫שהיה נ"ל ע"ד הוא ששת היה מן אותן שנשרו מאדה״ר והוטבעו‬

‫בקליפות ‪:‬‬

‫‪.,‬פרק כי אהד שנתבאר ענין קין והבל ושת‪-‬מה שהיתה שורש‬

‫אחיזת נשמתם באדה״ר נבאר בארוכה יותר‬

‫מציאותם וצריך שתדע תחילה מה שביארנו בענין הצלם של ז״א‬

‫׳הענין בקיצור נמרץ הוא כי כבר ידעת שהמוחין דזעיר הס חכמה‬

‫•בינה ודעת ויש לו ג' מוחין אלו מצי אבא וג׳ מוחין כיוצא בהן‬

‫מצד אגוא ואות' דאבא באיה ומתלבשים תוך נה 'י דאבא בבחי'‬

‫‪,‬הכלים שלהם" וחיצעיותס והמוחין דאמא מתלבשין תוך נה״י‬

‫דאמא ואחרי התלבשה זה בתוך זה מתלבשים כלס יחד תוך‬

‫רישאדז״א ואז הוויין לי׳ מוחין וכלים מצד אבא ומצד אמא ונודע‬

‫'י ‪< ,‬י• ־‬

‫גלגולים פרק כו‬

‫כי הנצת והוד של הזכר הס כמו של הנקבה ומלובשיס זה בתוך‬

‫זה בשוה האמנם היסיד דדכורא הוא ארוך ושל הנקבה הוא‬

‫קצר ונמצא כי כשנתלבשו נה"ידאבא תוך נה״י דאמא יצא היסוד‬

‫דדכורא אבא מתיך יסוד אמא ומתפשט לחוץ ונמשך יותר עד‬

‫סיום זעיר עצמו כי אבא קומתו גבוהה מן הזעיר ונודע כי הנ״ה‬

‫‪-‬בין אותם של אבא ובין אותם של אמא נעלמים וסתומים ומתפשטי'‬

‫תיך נה"י דזעיר מ׳ קוין ימין ושמאל ואינם מתגלים כלל ‪:‬‬

‫ואמנם קו האמצעי שהוא היסוד דאבא המתלבש תוך יסודדאמא‬

‫הם מתפשטין דרך קו האמצעי בגופא דזעיר במקום אמצע‪,‬‬

‫החלל של הגוף דז״א ושם הס מתגלים שהנ״ה ארכן כשיעור‬

‫אורך כל הז״א ואין בהם‪ .‬שום פתח ושום נקב להתגלות האור‬

‫ולצאת מתוכם ולחוץ ‪ .‬אמנם היסודות יש בהם נקב ופתח‬

‫והתורות אשר בהם מתגלים והם דרך פי היסודות ‪ .‬אלא שיש‬

‫הפרש כי אותו היסוד דאמא להיותו קצר ואינו מתפשט אלא‬

‫עד החזה מתגלים תכף שם האורות שבתוכו אמנם ■היסוד דאבא‬

‫'אין האורות שבתוכו מתגלים אלא בפי היסוד דזעיר כי עד‬

‫ישם התפשטיתו כנזכר‪ .-‬אלא שהענין הוא כי היסוד דאבא‬

‫נעצמו בהיותו למעלה מן החזה היה מתכסה תוך היסוד‬

‫דאמא ומן החז' דזעיר ולמט' מתחיל להתגלות • והנה‬

‫המוחין דזעיר בעצמם הס בחינות מוחין דזעיר ממש אך‬

‫חיציניותס שהם הכלים והלבושים שלהם‪*.‬הס נהי׳י דאמא או‬

‫דאבא והלבושים ההם הס אותם שנקראי' צלם שעליהם נאמר‬

‫אך בצלם יתהלך איש כי האיש שהוא זעיר‪ .‬אינו מתהלך אלא‬

‫באמצעות הצלם שהם נה״י דאמא או דאבא כי על ידיהם מהקיימין‬

‫המוחין דזעיר והוא צלם בלתי רוחא לפי שאינו בחי' המוחין‬

‫עצמם אלא הדמות והצלם שלהם והבן זה ‪ .‬ואמנם צל״ס בגי'‬

‫אלי׳ף ה"י יו"ד ה"י עם הכילל ‪ .‬וכבר ידעת כי אהי״ה באמא‬

‫ואמנם עיקר שם צל"ס הוא בנה״י דאמא אך דאבא כבר הם‬

‫מתלבשים בתוכם ואינו מתגלה אלא על ידיהם וגם הם נקראים‬

‫צל״ם על שמם ונמצא־‪-‬ישהם ב'‪,‬צללים־ וזהו עד שיפיח היום ונסו‬

‫הצללים תרי‪ .‬והנה אעפ״י ששם צל״ם חלוק לשלשתן שהם נה׳יי‬

‫עכ"ז השם הזה הוא ביסיד לבד לטעם הנזכר כי הנ״ה קין להם‬

‫גילוי וכל גילוי של האורות הם מן היסוד כלל פרק כ"ה‪ .‬ונמצא‬

‫כי עיקר שם זה של צל״ס הוא ביסוד דאבא־ או דאמא אשר הדעת‬

‫דזעיר מתלבש שם בתוכם והנה אלו מ ב' צלמים הם עצמם בחי'‬

‫קין והבל כי קין מצד אמא שהיא גבולו׳ כנ"ל פרק כ״ה ‪ .‬והבל‬
‫גלגולים פרק כו י מה‬

‫מצד אבא ‪ .‬נמצא כי קין והבל הס מיסוד ודאבא בהיותם‬

‫בסוד צלס ברישא דזעיר ‪ .‬ולפי שבתחילה מתגלי' האורות‬

‫שביסוד דאמא מפני שהיסוד שלה מסתיים בחזה דז״א לכן קין‬

‫יצא ראשונה כי ראוי הבכור לצאת ראשונה ‪ .‬וגס בזה תבין‬

‫מעלות קין על הבל כי גס האורות של אבא אין להס מעבר להאיר‬

‫אלא על ידי התלבשה תוך האורות ונמצא כי הנשמות‬

‫של הבל צריכיס לינק השפע שלהם באמצעות הנשמות של קין‬

‫והבן זה היטב‪ .‬ונרמז גס כן בפרק כ״ג עניןזה‪.‬והבה כמו זה‬

‫שעיקר השם של צלס נאמר על צלס דאמא שהוא כנגד קי״ן לכן‬

‫תמצא שגס קין גי' צלס וכבר ידעת כי קין כלו גבורות כמג‬

‫אמא ואמא נקראת נראלהי' וצריך ששס אלהי' יהיה רמוז בזה‬

‫הצל"ס והענין כי כבר ידעת כי ל״ב אלהי״ס הס במעשה בראשית‬

‫והס באמא וכאשר תמנה האותיות שיש •בל״ב אלהי"ס הס ק״פ‬

‫אותיו' כמנק צל"ס וכמנין קי״ן וכמו שגס בהבל נקרא צל״ם כנ״ל‬

‫אלא שהוא בהשאלה לבד לכן גס בו נרמזו אלו הל"באלהי״ם והוא‬

‫כי הס ל״ב פעמיה שהס ה׳ אותיות בכל שס ושם מל"ב שמות‬

‫והוא ע"ד שנבאר בעה״ש בפרקכיי׳ח בענין ב' הכתפי' של הזרועות‬

‫והנה נודע מ״ש בתיקוני' על קין שנתגלגל באותו מצרי שהרגו‬

‫משה‪ ,‬ועוד נתגלגל ביתרו חותן משה כנזכר דף ק״י קי״ב קט״ו‬

‫וכן בכל המקומות ‪ .‬וגם נתברר במקומות אחרים בתיקונים כי‬

‫הבל נתגלגל בשת ובמשה ‪ .‬וכן ביארנו בפרק ד' כי אע"פי‬

‫שתמצא מאמרים שאומרים פלוני^בא בגלגול פלוני‪ .‬אינו מוכרת‬

‫שיהיה הוא עצמו אא״כ יהיה מאותם שהם חוזרים להתגלגל‬

‫לבדם פעם שני אך רוב המתגלגלים הוא כשיתגלגל איזה ניצוץ‬

‫של נשמה באיזה גוף תתגלגל עמו נשמה אחרת משרשו לאיזה‬

‫סיבה מהסיבות שנתבארו אצלינו שם‪ :‬ואמנם להיות שהם‪ .‬משורת‬

‫אחד ומבחינה אחת נזכר על שמווהעגין בכאן גם כן‪ .‬כי ודאי‬

‫כי אעפ״י שאמרנו כי קין נתגלגל במצרי וביתרו וכן הבל בשת‬

‫ובמשה צכל אחד יש בחינה בפני עצמו והכל אחד‪ ,‬וכדי שתבין‬

‫ענין ג' גלגולים דקין והבל אודיעך מה עניינם והוא כי האמור‬

‫למעלה כי קין והבל הם שני‪ :‬יסודות דאבא ודאמ׳א בהיותסתוך‬

‫זעיר כנודע ‪ .‬והנה כל יסוד מאלו יש‪-‬לו ג׳ בחינות והם מכוסה‬

‫ומגולה קין והבל‪ .‬וביאור הענק הוא זה ונתחיל מן יסודדאבא‬

‫כי הנה היסוד דאבא הוא מתלבש ומתכסה תוך יסוד דאמא‬

‫עד מקום החזה של № וזה נקרא מכוסה ואח״כ מתגלה היסוד‬

‫דאבא מן החזה ולמטה כי כבר נסתיים משם היסוד דאמא‬

‫יב ‪ 21‬י־ הוא‬

‫גלגולים פרק כו‬

‫והוא מתפשט בגילוי עד סיוס פי יסוד מעיר והוא נחי' מגולה‬

‫ואח״כ האורות שלו יוצאים דרך פי היסוד של זעיר הס לבדם‬

‫ואז נקרא בחינות הבל‪ .‬והבל הזה הוא מתפשט לחוץ בין תרץ‬

‫ירכין דזעיר וכנגד ג' בתי' אלו יש ג״כ ביסוד דאמא כי עד‬

‫החזה מעיר כקראי" מכוסה לפי שהאורו' באיס שם תוך שני‬

‫כיסויים גופא מעיר ויסוד דאמא ‪. .‬ואח״ב מן החזה ולמטה‬

‫יוצאים האורות דרך גילוי גמור והוא נקרא בחי׳ מגולה אמנם‬

‫חינו נקרא הבל באותן של אבא כי אותן של אבא הוא מגולה‬

‫לגמרי מכל וכל אמנם זה ההבל עדין הוא מכוסה תוך גופא‬

‫דז״א ולכן אינו נקרא הבל " אמנם נקראי' מגולים וגס לסיבות‬

‫טעם אחר ׳כי כבר ביארנו במקומו כי אפילו אותן האורות היוצאות‬

‫מן היסוד דאמא הס יוצאין ומתלבשין על ידי רשימו של נה״י‬

‫דאמא ולכן אינו נקרא אלא מגולה וצא הבל ואח״כ האורות‬

‫ההם יוצאים ג״כ דרך פי יסוד דזעיר ולחוץ וזה הוא בחי' הבל‬

‫;והרי נתבארו ג׳ בתי' אלו שיש בכל יסוד־ויסוד ‪ .‬והנה אלוהו‪,.‬‬

‫'בחי׳ דאמא הס ג׳ גלגולים של קין הנזכרים שהם קי"ן מצר״י‬

‫יתר״ו‪ .‬ונלע"ד כי סדרן הס קי"ן מצר״י ית"רו מכוסה ומגולה‬

‫והבל‪ .‬ואינני זוכר סדרן האמיתי אלא שלהיות כי קי״ן גי'‬

‫צלם והצלם הוא בחינות המכוס' לכן נ״ל שסידרן הס ע? הדרך‬

‫ור״ת כי ‪.‬שבעתים יק״ס י"תרו ק"ין מ"צרי להורות על האמור‬

‫כי אלו הל׳ הס גלגולים של קי״ן הנרמזים במלת יק״ס וזהו‬

‫יק"ס קי״ן‪ .‬ואמל הג' אורות בחי' של יסיד אבא הס ג' גלגולי׳‬

‫של הבל שהם ר"ת של מש׳ה שהם משה ש״ת הב"ל‪ .‬אך כדי‬

‫שתבין סדרן צריך' שתדע זה והוא כי הלא המקום המגונה של‬

‫יסוד י דאב' הוא מתחלק לשני בחינו׳ א׳ מה שהוא כנגד* ת״ת‬

‫דז״א מן התזה עד סוף ת״ת‪ ,‬שהסב'שלישי ת״ת וא׳ היא שבתוך‬

‫יסוד דז״א והוא כי כבר ידעתי כי היסוד יש לו ב' בתי' והס יסוד‬

‫ועטרה ואמנם תשלום היסוד הוא מה שמתפשט תוך הת״ת של ז״א‬

‫ועט׳ יסוד דאב' הוא מה שמתפש׳ ביסו׳ לכן משה משה לא פסיק טעמ'‬

‫בגוייהו כנז׳ באדרו' נשא דף קל״ח משו' דכתי' ותרא אותו ני‬

‫טוב הוא אמנם להיו'שזה היסוד יש לו ג'בחי'א' למעל'‪,‬מן החזה‬

‫‪ '3‬למטה מן החזה סוף הת״ת שהוא מקום המכוסה והמגולה‬

‫לכן יש לו ב' שמו' משהמשה א' המכוסה וא׳המגולה הקמל שניהם‬

‫גלגול א' של משה כי הכל א' הוא שהוא בחינת היסוד של אבא‬

‫אלא שיש לו ב׳ בח״נו' ולכן לא פסיק טעמא בנוייהו ואמנם שת‬

‫הוא אקום המגולה (נ״למא"שע״פהגמ ממאי דהאי שתלשנא‬

‫גלגולים פרק כו כז ‪ ..‬מו‬

‫דגלוי הוא וכו' ע״כ) המתלבשי'תוך היסוד דזעיר ששם מתלבשת‬

‫העטרה דיסוד דאבאוהיא הבחינה הנפרדת מן מכה ונקרא שת‬

‫לסיבות היותו כנגד היסוד והיא ו' זעירא שמספרו שת כדאית'‬

‫באידרא רבא דף קמ״ג דצדיק׳רסוד עולם דסליק שית בקרטופא‬

‫כחדא ונתבאר זה ‪ .‬האמנם ראוי לקראותז שי״ת אלא העניו‬

‫הוא כי שת הוא היסוד עצמו והיו״ד באמצע הוא הטיפה של‬

‫הזרע היורד דדך היסוד שאז בעשה שית וע יי‪ .‬פגמו של הבל‬

‫כשהציץ וחטא במחשב' שמשם נמשכת הטיפה חסר יו״ד ונקרא‬

‫ש"ת בחיסרון יו״ד וכנזכר בתיקוני׳ ־דף קי״א בסוף סי' ס"ט ‪.‬‬

‫וההבל היוצא ממנו דרך פי היסוד דזעיר ולחוץ בין מרין ירכין‬

‫נקרא הבל על שמו שהוא הבל בעלמא היוצא משם ‪ .‬והנה נמצא‬

‫כי ׳•משה הוא כל היסוד דאבא מלמעלה ששם הדעת שלזעירעד‬

‫סוף היסוד הנמשך עד סוף ת״ת דזעיר ועיקר שם משה הוא‬

‫על הבחינה העליונה שהוא בדעת דזעיר י מבחינות אבא ‪ .‬ונודע‬

‫כי יסוד דאבא גנוז תוך יסוד דאמא ונמצא כי האחוריים דיסוד‬

‫דאבא נדבקים ונוגעי'בפנים דיסודדאמא ושם הוא אחיזת משה‬

‫ונודע כי' אבא הוא שם הוי״ה במילוי יודי״ן בסיד פנים גי' ע״ב‬

‫והאחוריים של זה השם הוא‪ .‬יו"ד‪ .‬יו״ד ה״ייז"דס"יוי"ו‪.‬יו״ד‬

‫ה"י וי"ו ה״י ‪ .‬גי' קפ"ד‪ .‬והפנים של אמא הוא אהי״ה במילוי‬

‫יו"דין כזה אל"ף ה״י יו"ד ה"י גי' קס"א וצרופם יעלה מש״ה‬

‫כי שרשו באלו ב׳ בחינות פנים דאאא ואחור דאבא ולקמן נאריך‬

‫בעזרת הש"ית י‪:‬‬

‫פרק כז אחר שביארנו שורש קין והבל צריכים אנו לבאר‬

‫מה שהיתה הקנאה של קין על הבל עד שהרגו‬

‫ומה הוא אותה התאומה היתירה שנולדה עם הבל אשר עליה‬

‫•הרגו קין כמ״ש רז״ל‪ .‬ותחילה צריך אתה לדעת מה שנתבאר‬

‫בענק הטעם למה התירו לו למלך שישא •י״ח נשים ולא יותר‬

‫כנזכר ‪3‬גמ' על דוד המלך ע״ה שאמר לו נתן הנביא ואס‪-‬מעט‬

‫ואוסיפה לך כהנה וכהנה וכבר היה לו ו׳ נשים וניתוספו לו‪.‬‬

‫כהנה וכהנה שהם י"ח‪ .‬אמנם בבאר כאן בקיצור נמרץ‪ .‬והעגין‬

‫כי יידעת מה־ שביארנו לעיל פרק‪.‬כ״ד דענקיהשני צללים שבהם‬

‫נרמזו קין והבל ושם נתבאר כי הס נה״י דאבא ונה״י דאמא‬

‫מתלבשין אלו תוך אלו והנה פשוט הוא כי אם הנה״י יכנסו‬

‫תוך רישא דזעיר מכ״ש שגס המלכות דאבא ודאמא נכנסו עמהם‬

‫כי היא אחרונה שבנלס והנה מן הנה״י הם תועלת לזעיר להלביש‬

‫הג׳ מוחין חכמה ובינה ודעת חמנם המלכות דאבא ודאמא מה‬

‫ענייננו‬
‫גלגולם פרק כו‬

‫נגצייינס ולכן צריך שתדע כי אלו כל המלכיות הס בתינו'העטרו'‬

‫של היסודות דאבא ואמא והנה אלו המלכיות הס נוקבי' של‬

‫אלו היסודות כי כל בתינו' המלכות ‪,‬בין באוי׳א ובין בכל המציאו'‬

‫‪.‬לעולם היא נוקבי' גס דע כי כל האורות הס בוקעים ויוצאים י‬

‫הארתם לחוץ כנודע בענין יעקב ונמצא כי כל אלו המלכיות גס‬

‫־ הס עומדים הארתם לחוץ ‪ .‬וא״כ ;הס שהים שהן ארבע הא‬

‫כיצד הנה המלכו' דאבא במקומו הרי בחי' א' ‪ .‬אח״כ המלכות‬

‫דאמא במקומו הרי בחינה ‪ . '3‬והנה המלכות דאבא שהיא‬

‫מתלבשות תוך נה״י דאמא בוקעת הארתה ויוצאות לחוץ עד‬

‫מקום המלכות של אמא ושס נעשו' בחי' מלכות שלישית‪ .‬וגס‬

‫המלכות של אמא בוקעת מסך אחד שהיא העורף של זעיר ושם‬

‫‪ .‬נעשי׳ בחינת מלכות רביעי' וזאת הד' הוא סוד קשר של תפילין‬

‫כמבואר במקומה והיא הנקראת לאה אשת יעקב וטעם קריאות‬

‫לאה נתבאר במקומה וכן כל אלו הד' מלכיות נקרא על שמה‬

‫לאה וכל אחד מאלו היא נוקבי' שלמות הפרצוף והס הנקבו'‬

‫של שני היסודות הנזכרי' ונמצא כי אותה המלכו' החיצוני מכול'‬

‫שהיא אחורי העורף דזעיר יש הפרש גדול בינם" ובין היסודות‬

‫ולכן אין לה זיוג אלא עס זעיר או עס יעקב כמבואר במקומן‬

‫ונשארו ג' מלכיות הא' היא דביקה ממש ביסוד דאבא והיא‬

‫הפנימי' שבכלס ‪ .‬והב' האחידות הס דבוקות ביסוד דאמא‬

‫וא' מהס היא המלכות דא«א והא' היא רשימו והארת מלכות‬

‫דאבא שבקעה ויצאה שם והנה בפי המלכות זו שהוא רשימו‬

‫דמלכות דאבא היא בוקעת היסוד ג״כ ‪ .‬ונמצא שני תאומוהליסוד‬

‫אבא שהוא הבל ‪ .‬אך קין שהוא יסוד דאמא אין לו כי אס‬

‫תאומה אחת שהוא מלכות דאמא הסמוכה לו כי הרשימו שלה‬

‫יצאה לחוץ בסוד קשר של תפילין ואין לה יכולת להזדווג עמה‬

‫_ ולכן קין נתקנא בהבל כי אין לו אלא תאומי אחת ונתקנא על‬

‫אותה התאומה היתירה של הבל שהיא הרשימו שהיא יתירה‬

‫ממש כי הפנימי' היא העיקרית וזו היא מצד תוספת ויתרון‬

‫ולכן רצה קין לקחותה באומרו כי גס ששרשה מצד מלכות דאבא‬

‫עכ"ז מקומי היא אצל נוקבי' דילי׳ מלכות דאמא והיא בגבולו ‪.‬‬

‫ועוד כי הנה ענק רשימו ־ הזה הוא במשך על ידי הכאות אור‬

‫המתנוצץ מן מלכות דאבא במלכות דאמא נעשית' שס אותה‬

‫הרשימו ואס כן מכח המלכות דאמא יוצאת והיא בגבולו ולכן‬

‫רצה לקחוה׳‪ .‬אמנם הדין אינו כן שהרי בתחילה נכנסי' נה״י‬

‫דאמא לבדם ואז נכנסה המלכות דאמא ושס נעשית תאומי אחת‬

‫נמצא‬
‫לגולים פרק כז מו‬

‫נמצא ני כניסה היסוד והמלכות ברישא דזעיר הוא כענין‬

‫לידת קין ותאומת' ואח״כ נעשי' נה״י דאבא והמלכות ואז נעשה‬

‫הב' מלכיות שהיא דוגמת'לידת הבל ושתי תאומותיו עמו ונמצא‬

‫נהרגו שלא כדין כי אשתו של הבל היתה ולא של קין ואותה‬

‫הפנימי' הית' תאומות הבל העיקריי׳והוא צפורה אשתימשהזה‬

‫מה שמצאתי כתוב בספר בשם מורי ז"צל‪ .‬אך בפעס אחרה שמעתי‬

‫ממנו כי התאומה היתירה היא צפורה ונלע"דכי זהו היותר‬

‫אמיתי ועוד יתבאר בפרק ל״ג• והואיל שפרשתי ענין קין והבל‬

‫וגלגוליהם נבאר עתה קצת ענין יהרו שהוא גלגול קין וגס כי‬

‫שייך הוא מעט בדרוש הזה כבר נתבאר ענין הד' נשי' היוצאים‬

‫יקהמלכיותשל יסוד דאבא ודאמא ואלו הס הד' נשים באשר‬

‫דזעיר יש לו ד׳ ■מוחין גמורי' דגדלות וכבר ידעת כי יש פעמי' שהוא‬

‫קטןבסודיעקב בנה־הקטן ואז המוחין שלו הם מבתי׳ קטנות והס‬

‫משמות אלהי' כנודע במקומו והנה הס ע״ד הנזכר מ«ש ולכן‬

‫צריך שתדע מה שביארנו בפירוש כוונות ק״ש והעמיד' כי המוחין‬

‫של קטנות הס שמות אלהי״ס ויש להם מוחין מקיפין ממש‬

‫משש קצות הנכנסים בשעת ק״ש והס התחלות האצילות‬

‫ואח״כ נכנסים הג׳ מוחין העליונים ובזה נשלם הגדלות‬

‫וגם אלו יש להס אורית מוחין מקיפין כנודע ‪ .‬והנה כל‬

‫הגדול מחבירו נעש' מקיף לתחתון ־ממנו כיצד המוחין‬

‫דששה קצוות דגדלות נעשים אורות מקיפים אל המוחין דקטנות‬

‫דאלהים ברישא דועיר‪ .‬ואלו המקיפין של המוחין דקטנות אשר‬

‫הם המוחין דשש קצוות דגדלות כנזכר הס ד' שמות אהי״ה כי‬

‫כבר ידעת כי דעה כולל ב׳ מוחין חסדים וגבורוא ואם כן ד'‬

‫מוחין הם והס ד' אהיה והשני אהי"ה הס במילוי יודי״ן והל‬

‫במילוי ההי"ן והד' במילוי אלפין ואלו הד' אהי״ה בד' מילואין‬

‫הנזכרים הס בגי' יחר״ו כי יתרו הוא יסוד דאמא הכולל ד' אהי״ה‬

‫האלו והוא שורש לכלס ‪ .‬והנה אחר שנכנסים אלו המקיפין‬

‫דקטנות בסוד ו״ק דמוחין דגדלות אז מכחו נעשיס אלו הד׳ תאומו׳‬

‫ואין נעשים אלא ע״י יסוד דאמא ובו מתלבשים כלס וגס כי לולא‬

‫הכאות אור יסוד דאבא בתוך יסוד דאמא לא היו יוצאים אלו‬

‫התאומות‪ .‬ומטעם זה תבין כי צפורה אשת משה שהיא אחד‬

‫מאלו התאומ' היא בהכרח להיות בת יתרו ובפרט צפורה שהוא‬

‫סוד התאומה יתירה שאינה יוצאת אלא מכח הכאת המלכות‬

‫הפנימי בו ואז יוצאת במקומו כנ"ל‪ .‬אשר לטעס זה נתקל עליה־‬

‫קין ונתנה למשה שהוא הבל כי הפי האמת שלו הוא כנ״לויתבא'‬

‫בפיק‬
‫גלגולים פרה בז כה‬

‫גפדין ל״ג ונמצא לפי זה ‪ '3‬מציאות הס ליתרו אחד הוא ‪33‬תי׳‬

‫אור מקיף דקטנו' וא' דגדלות כנזכר שאז הוא כולל כל היסוד‬

‫דאמא כנזכ' פרק ה' ואפשר שנבין עם זה כי זה הוא בחינות ית״ר‬

‫ויתר"ו יתרו הוא דקטנות ויתר הוא הבל‪ .‬ולא קבלתי זה ממורי‬

‫זצלה״ה ואמנם יש לי קושיא בזה שאמת הוא כי המקיפין‬

‫דקטנות הס עצמ' אח״כ המוחין דו״ק דגדלות ואיך אמרנו שהם‬

‫אחרי' זולת מקיפים דקטנות ונלע״ד לומר כי אין יהכוינה לומר‬

‫שהן עצמה המקיפים דקטנןת רק סוד הד' •לבושים של אותן‬

‫המוחין דשש קצוו׳ דגדלות שהם ד' שמות דאהי"ה כנ"ל וכמ״ש‬

‫בכוונת בשכמל״ו וע ׳ש והנה אותם לבד שהם לבושים הס המקישים‬

‫של הקטנות אך לא המוחין בעצמם ‪:‬‬

‫פרק כח אחר שנתבאר בפרקים שקדמו ענין 'קין והבל‬

‫כי הם נאחזים נאמר מאיר אייזן שטאע‬

‫מצאתי חתיכה הראוי להתכבד והצבתי אותו כאן וזה לשונו כל‬

‫כתף השמאלי הוא קין וכתף הימיני הוא הבל וכל כתף יש צו שלשה אלפים‬

‫נוצות אלף גדולים ואלף בינוניסואלף קטנים ובכל נוצת ק״נ ניצוצות נשמות‬

‫ויש בהם גומא שמשם יוצא הכנף ויש שס דם ויש קצת נוצה תקועה וקצתה‬

‫בחון בלי שער והנה כנף‪.‬שלו עד נפש (האצילו' כנף שמאלי) דמלכות‪-‬דאצילות‬

‫ולכן עד למטה בעשיי׳ כל כנפי' השמאליס והכנף גדולה מהגומא‪ .‬והדס והנה‬

‫נוצה גדולה מן השער והשער ארוך גדול מן הקטנו' כי הקטנים הס שמתים‬

‫בקטנות׳ ואני חיים מן הנוצה של מספר עזרא (נ״א עזרייהי) מן אלף נוצות‪.‬‬

‫הגדולים ויש בהן ק" ן ניצוצות כמנין כנף והטמא של כנף הוא אביי והדס‬

‫אשר'בה רמי בר חמא וקצה הקנה התקועה בה נחלק לשנים כי הדם שבתוכו‬

‫הס מפסיקין משא״כ אחר צאתו לחון הצד שמאלי הוא שמואל הנביא והימיני‬

‫ידעתי ושאר הקנה בלתי שער הוא יחזקי׳ המלך ואח״כ נחלק הקנה בין‬

‫השערו וכלשני הבחי׳ הס מעמידין השערות נמצא כי שתי השערות ימין ושמאל‬

‫יש ביניהן מעמיד א׳ וא׳ מן השעי א׳ מן השמאלי' שבכנף זו ובמצה‪ ,‬זו‪ .‬המעמד שלי‬

‫הוא ר״ע ומהרי״ק ז״להוא מן הכנף וכן אחי מאה וכל בחינה זו מבחינות אור‬

‫פנימי נפש דאצילות וכן בבי״ע אך נדבואביהו הס מן האור המקיף שלי נפש‬

‫דאצילות והענין כבר ביארט במקום אחר כי קין והבל נטלו נפש דאצילות‬

‫והעני״ן כי כבר ידעת כי כל העולמות קשורים הס זה בזה וזה כסא לזה‪.-‬‬

‫אמנם יש בחי׳ שמעולם לא השיגו רק לתקן בנפש דעשיי׳ לבד ויש מי שזכו‬

‫עד האצילות וזה אינו נמצא כן כי אס בקין והבל כי להיותם נקראים נשמה‬

‫חדשה בצד מה לכן זכו ליקח עוד נפש דאצילות ולא יותר‪ ,‬אך שאר השישים‬

‫שהיו נשמות ישינות כמבואר אצלינו לא ‪-‬זכה לאצילו׳ והליאי שיזכו לבריאה‬

‫זהנה גס בקין יש בחינה א׳ בחינות קין לבדה שהיה מן הבריאה ולמטה‬

‫‪5‬שאר השישים ויש בחי׳ אחרת והיא חלקו של אדם עצמו שהוריש לקין ויש בו‬

‫המשכית כל העולמות מנפש דעשייה עד נפש דאצילות ומי שהוא מבחי׳ השנית‬

‫מעלתו גדולה כי יש יכולת לתקן עד נפש דאצילות בפעם ראשונה שיבוא‬

‫לעולם וכל השורש שלו טלו מבחינה זו הב׳ בחי׳ והס אור פנימי ואור מקיף‬
‫גלגולים פרק כח מוז‪,‬‬

‫של הבחינה ואליהו ז׳יל הוא מן האור הפנימי שלו וכלהשורש פלו הוא מ‪ 1‬האיר‬

‫הפנימי ולהיות כי יש להם יכולת להגיע אל האצילות לכן נקראו מלאכים‪.‬‬

‫ולכן אלוהו ז״ל נקרא מלאך גס יהודא וחזקיהו בני ר׳ חייא הוא תרי אמוראי '‬

‫בארעא דוגמת הרי מלאכים ברקיע והיו דומים למלאכי השרת ובחינה הנז׳‬

‫כי הס מהשורש הזה והנה הנוצה של יהודא וחזקיהו גדולה מהנוצה של ר״ע‬

‫ונושל ר״י בר׳ אילעאי וכך היה תלמידו ובכל מי שתמצא מכונה בבחי' מלאך‬

‫לאיזה חכס הוא משורש זה ולכן בפנחס שנא׳ בו ותצפנו לפי שהוא ׳היה מלאך‬

‫כמ׳יש רז׳יל‪ .‬ונחזור לענין כי הלא קין לעולם' זרוע שמאל בכל העולמות‬

‫בין דאריך ובין דאבא ובין דאמא עד העשיי׳ וכנגדו הבל זרוע ימין ‪ .‬ואמנם‬

‫בכל העולמות נוהעשיי׳ עד בריאה נק׳ זרועות אך באצילות אינו זרועות רק‬

‫כנף והנה בכנף יש נוצות כנ״ל חון מן הבשר וגידין ועצמות של כנף עצמו‬

‫י וכבר ביארנו שהשורש שלי הוא בגידין שנכנף שמאלי וכל הכתף הוא של קין‬

‫אך אני מצד הגידין וכל זה מבחינו׳ בשר שבו או בבחי׳ בי״ע שאין שם כנף‬

‫יאבל באצילו' שיש שם כנף יש לי אחיזה גס בכנף עצמו כנ״ל בנוצה שסימנה עזה‬

‫וכנף זו בנפש לאצילי׳ שהוא במלכו' דאצילו' אך משם ולמעל' א״א להשיג עד גילגול‬

‫שני והנה חנוך שלקח זיהרא עלאה שהיא נשמה עילא' ולכך היה מלאך ג״כ‬

‫יותר גדול מאליהו ז״ל כי כל מי שהואמבחינו׳ אצילי' יכול למלות במדריגה‬

‫מלאך ‪-.‬והנה־ כנף השמאלי כבר בארנו שיש ג' אלפי' ‪.‬נוצו׳ ובכל אחד ק״ן‬

‫י נשמו׳ ואלה הם מספר הנשמות של השורש שלי אך אמיתי שלי הן של אותה‬

‫הנוצה עצמה שלי וחשבון זה של ק" ן בכל נוצה הוא ע"ש קין‪ .‬אך הכנף של‬

‫הבל הוא מתחלק באופן אחר והוא שנחלק הנוצה לה׳ חלקי' וכל חלק כלול‬

‫מל״ב וזהו הבל הל׳יב והס ג׳'כ ק״ס כמנין קין אך של קק נחלקת כלאחד‬

‫בפני עצמה ‪ .‬ואמנם יש יתרון לקין על הבל יתרון גדול מאוד והוא כי כבר‬

‫’הודעתיך איך בגבורו' של אמא פי' הגבויו׳ של עתיק ‪.‬שבתוך אריך שמשם‬

‫יצאה אמא ‪ .‬הנה גס נתגל׳ זמן רב קודם החסדי׳ וגם כי הם תמיד 'מגלי׳‬

‫מי שהוא מזה השורש של קין ‪.‬מבחיל זו יוכלצעלו' מבחיל לבחי׳ ומגבורו׳ עד‬

‫אותן הגבירו׳ של עתיק יומין וישאב משם מי שהוא מבחינו׳י הבל כי הוא מן‬

‫החסדי׳ המכוסים תמיד ואין לה׳ גילוי כל כך וזה מה שהוא גלה לר״ע מה‬

‫שלא נגלו למשה ולכן אמר משה להש״י יש לך אדם כזה ואתה נותן התורה‬

‫על ידי והיה ר׳יע יכול להשיג יותר ממרע״ה וזה סוד שמצא משה להקב״ה‬

‫קושר כתרי׳ לאותיות כיון שלא היה יכולת בשורש הבל להשיג רק עד כתרי‬

‫אותיות שהם התגין‪ .‬אך שורש קין סי'■יכול להשיג הטעמים וזו יותר‪.‬גבוהה‬

‫אך נושה אתר זמן שהשיג׳ הכל ע׳יי מעשיו העצומי׳ גס יש סבה אחרת למי‬

‫שהוא משורש קין שהוא מצד הבינה עילאה שמצד אבא מחו״ג של אבא והענין‬

‫־כי אמא עד החזה דזעיר אין לה רק כסוי אחד ואור־היוצא משם גבול להנשמה‬

‫שיונקת מפס אור גדול אך אבא מכוסה בשני כיסויים עד החזה ולכן למטה‬

‫מהחזה אימא מגולות לגמרי ואבא מכיסה בכיסוי אחד ולכן תמצא שהנשמות‬

‫‪.‬שהם מן החסדים ‪,‬המגולים אומן הגבורות המגולות הם יותר מעולוקמהנשמו*‬

‫של מקום המכוסה כנודע ‪ .‬אעפ״י שהם ׳יותר גבוהים במקום וזו היא בחינות‬

‫עולס הפוך ראיתי ‪ .‬גס יש טעם שני כי החכמה אינה מאירה כלל רק ע״י‬

‫החו"ג של בינה ועוברים דרך בה ולכן הס גדולים מהם ‪ ,‬גסי טעס‪ .‬אחר כי‬

‫«גבורה היא ראשונה שיוצאת דרך היסוד ננ״ל ולכן היה קין הבכור בסול‬

‫אשת‬

‫‪1‬‬
‫גמולים פרק כה‬

‫אשש חיל עשית בעלה ולעתיד לבוא יהיו כל שישי• קין בפנים באופן כי מה‬

‫שהיה עד עתה בחיי הלויס מצד הגבורות דוגמות קרח שהיה נושורש קין כלס‬

‫ישלו בכורתם שהוא הכהונה ‪ .‬וזה סוד הכהנים הלויס בני צדוק כי לא תמצא‬

‫שם רק ביחזקאל כי לפי שהיה משורש זה לכן ניבא נבואות אלו ר"ל‪ ,‬שיהיו‬

‫נהנים אותן שזיו לויס) •־ בשורש הכתפיס של ז״א שהוא בחינות‬

‫הדעת שירד שם וקין מן הגבורות שבכתף שמאלי והבל מן‬

‫החסדים שבכתף הימיני‪ .‬צריך שתדע כי בכל הד׳ עולמות‬

‫של אבי״ע בכל ה' פרצופים שיש לו לכל עולם מהם ולעולם כל‬

‫כתף השמאלי הוא קין וכתף הימיני הוא הבל‪ .‬אמנם צריך‬

‫שתדע כיהג' עולמות שהם בי״ע הס נקראים זרועות ימין ושמאל‬

‫‪ -‬אמנם בעולם האצילות כל הזרועות אשר בכל הפרצופים שבזה‬

‫העולם הס בחינות זרועות כנפיס כי מלבד הזרועות יש בהם‬

‫כנפים ככנפי החיות עם אבריה ונוצה וכמ"ש בעז״ה ונמצא כי‬

‫הבחינה האמיתית של קין או הבל הנקרא נפש דאצילוקת כנ״ל‬

‫פרק כ״א נחלקת לב' בעולם האצילות האחד הוא באבר הכתף‬

‫והוא הנקרא בשם כנף בעולם אצילות ויש בו בשר וגידים ועצמות‬

‫כנ״ל כי אינו נקרא בשם אבר אלא בהיותו כלול ׳משלשתן ובזה‬

‫הכתף הנקרא בשם כנף תקועות בו הנוצותישלהכנף ונמצא כי‬

‫כל הנשמות שהם מבחינה זו של קין והבל יש להם שורש ואחיזה‬

‫בשתי המקומות באבר ‪.‬ונוצה ולכן אבאר עתה ענין אלו הכתפים‬

‫של הנוקבי' דמלכות דנפש דאצילות כיון שאין יכולת למי שהוא‬

‫משורש זה להשיג בפעם ראשוני למעל׳ ממקום זה ‪ .‬אמנם בגלגולים‬

‫אחרים אפשר להשיג עד הכנפים והזרועות של אריך אנפין‬

‫‪-‬דאצילות כי ב' הכתפי׳ הס וכבר נתבאר לעיל כי כל כתף מהם‬

‫כלול מבשר וגידים ועצמות וכל הנשמות הניתלים בכתף זה יש‬

‫להם אחיזה או בבשר או בגידים או בעצמות ‪ .‬וכבר נתבאר שם‬

‫סדר מעלתה‪ .‬ואמנס ענין הכנפיס הס הנוצות התקועות בכל‬

‫כתף מאלו ויש לכל הנשמות הניתליס בכתף אחיזה גם באלו‬

‫הנוצות‪ .,‬והנה יש ב' כנפים א' בכתף הימיני וא' בכתף השמאלי הבל‬

‫מימין וקין משמאל ו‪3‬כנ כתף מהם יש בהם ג' אלפים נוצות ‪ .‬וכבר‬

‫ידעת כי אין הנוצות שוות כי יש גדולות ויש קטנות ויש בינונית‬

‫ולכן אלו הג' אלפים נוצות הס אלף ‪ -‬נוצות גדולות ואלף נוצות‬

‫בינונית ואלף קטנות ובכל נוצה ונוצה יש שערות רבות כנודע '‬

‫שניתליס בנוצה ויש קערות ארוכות ויש שערות קצרות ויש בינונית‬

‫ודע כי 'השערות הקטנות הם הנשמות של הקטנים המתים'‬

‫בקטנות' ונמצא כי השער הגדול שבנוצה הוא גדול במעלה מאד‬

‫יותר מן השער הקטן והנה כל נוצה ונוצה היא תקוע׳ בבשר וקצתה‬

‫בשן‬
‫גלגולים פרק כחי מט‬

‫בחץ וגס זה המקצת שבחוץ במקוה שהיא קרובה אל עיקרה‬

‫ושרשה התקוע שס היא חלקה בלתי שער‪ .‬ושאר חלק הנוצה‬

‫יש בה שערות רבות נאחזות וצומחות משני צדדי הניצה אלו‬

‫גדולים ואלו קטנים כנזכר והנה הנוצה ממוצעת ומתפשטת בין‬

‫אמצע השערות שלו ונמצא כי כל ב' שערות יש לה קצת קנה‬

‫הנוצה שצומחין משם המעמיד אותם גס באותו קנה של ‪.‬הנוצה‬

‫התקיעה בבשר יש טיפת דם באמצע החלל ההוא כי משם שואב‬

‫הדם ההוא והחיות לשאר חלקי הנוצה והשערות להחיותן וכבר‬

‫ביארנו מספד הניצות שהם ג' אלפים והנה מספר ניצוצי הנשמות‬

‫שבכל ניצה ונוצה הס ק"ן ניציצית כמכין כנ״ף והבן זה‪.‬ואמנם‬

‫סדר מעלתן הוא כך כי הגומא אשר שם תקועה הנוצה וכן הדס‬

‫המובלע בחלל קנה הנוצה במקום שהיא תקוע אלו השתי בתינו’‬

‫הס יותר פחותים במעלה מן‪ .‬הכנף שהם נוצות והנה הנוצה‬

‫גדולה במעלה יותר מן השערות והשערות ארוכים גדולי' במעלה‬

‫על השערות קצרים ‪ .‬ודע כי כמו 'שהוא בכנף הראשון כן הוא‬

‫בכנף השני ואין ביניהם חילוק זולת ענין אחד והאי הוא הכנף‬

‫של שמאל שהוא של קין כל נוצה ונוצה מתחלק לק״ן ניצוצות‬

‫נשמו' דרך פרט כל א' וא' בפני עצמו והוא כנגד ק'ן של קין‬

‫אמנ' הנוצת שבכנף הימיני של הבל עס היית שיש בהם ק״ן‬

‫ני‪-‬צוצות נשמות אינם נחלקים על סדר הכנף השמאלי ‪( .‬ני׳ל כי‬

‫טעות יש' כאן יכצ״ל הנוצה נחנק' לפי חלקי׳ וכל חלק מהחלק על ל׳ חלקי'‬

‫הרי־ק״ן וכמו אצל קין הוא בלתי אות אמצע כן אצל הבל בלתי איה אמצעי‬

‫ודוק כנ״ל מאייש) אמנם הנוצה נחלקת לב' חלקים וכל חלק מתחלק‬

‫לל"ז ניצוצות והוא כנגד אותיות הב"ל ב' ל״ה ועניןהוא תביניהו‬

‫במה שביארנו לעיל פרק כ"ז איך נרמזים לי׳ב אלהיס בקין והב״ל‬

‫שהם בחי' ב' הצלמים וע״ש והנה לעיל בפרק ד' נתבאר כי יש כמה‬

‫שרשים אל הנשמות וכל הנשמו׳ שהס משורש אחד נקרא נש«'‬

‫חדש' אחד‪ .‬והכה דע כי זה הכתף השמאלי של קין או כחף‬

‫הימיני של הבל כל מנין ניצוצי נשמות שבכל כתף מהם הם קרובים‬

‫זה לזה ונקראים שורש א׳ גדול אך יש מהם מן הפרט והוא‬

‫הנקרא שרשי הקטני' כנ"ל‪ .‬והוא כי כל ניצוצי נשמות שיש בכל‬

‫נוצה מהם כלם נקראי' שורש קטן אחד ביחוד וכלס נקראי'שווים >‬

‫בנשמה א׳ ואם ניציץ אחד מהם חסר התיקון עדיין כלם נקראי׳‬

‫חסרים עד שכל הק"ן ניצוצות שבאותו נוצה יושלמו לתקן משא״ב‬

‫בנוצות האחרות אעפ״י שכל הניצות שבכל כנף א' נקרא ■שויש‬

‫אחד אינו דומים כמו אותו פרטיי' שבכל נוצה ונוצה‪ .‬והנה רציתי‬

‫יג ‪ 31‬להודיעך‬
‫גלגולים פרק כח פט‬

‫להודיעך קצת מן הפרטים ששמעתי ממורי זצלה״ה והנה ;כי‬

‫נתבאר הוא כי ג׳ אלפי' נוצות הס אלף נוצות גדולות וכו' וכל‬

‫ניצה ונוצה היא שורש וגה ק״ן ניצוצי נשמות והרי כמה נשמות _‬

‫מעולות ורצוני להודיעך אחיזתם והנה דע כי הס «ן הבחינה‬

‫הנבחרת בקין והס מבחינות נפש דאצילות שיש מן העשי‪-‬י' עד‬

‫המלכות דאצילות‪ .‬ואעפ״י שיש להס אתיז' משם ולמעל' עד כתף‬

‫השמאלי דאריך אין אנו בביאורם עתה אלא עד מקוס‪.‬נוקבי׳‬

‫דזעיר דאצילות הנקר׳ 'נפש דאצילות שהוריש אדם לקין בנו‬

‫בשע' שנולד ‪ .‬ואח״כ נבאר מקול באבר הכתף ועתה נתתיל‬

‫בבתי' הכתף דע כי מספר של הניצה על זה הדרך מן אלף‬

‫• נוצו' הגדולים שבכתף שמאלי של קין יש בה ק״ן ניצוצות נשמות‬

‫והגומא שבה תקוע' הקצה נוצה זו היא נשמות אניי‪ .‬האמורא‬

‫הנקרא נחמיני והדם שבתוך החלל של אוהו הקצ׳ מנול' התקוע‬

‫־ הוא נשל רמי בר חמא וקצה קנה עצמה התקוע בתוך הגומ׳נחלק‬

‫לשני צדדים לימין ולשמאל כי הדס שבתוכו מפסיקו לשניים משא׳י־כ‬

‫אחר צאתו לחוץ שאין שם דם מפסיק והכל אחד והנה צד השמאלי‬

‫הוא שמואל הנביא ‪ .‬והימיני לא הגיד לי ושאר הקנה אחר‬

‫צאת' לחוץ מן הגומא והוא חלק בלתי שער הכל בחי' א׳ כנזכר‬

‫כי אין שם דם המפסיק והוא נשמת יחזקי' מלך יהודה ואח״כ‬

‫נחלק הקנה ומתפשט מן אמצע השערות וכל שתי שערות שבימה׳‬

‫מעמיד א' שבו נאחזין כנ"ל ואחד מן מספר המעמידים במקום‬

‫השערות היותר גדולים הוא נשמת ר' עקיבא •ונמצא ני ר'עקיבא‬

‫עם שתי שערות שלו הס קרובים בתכלית הקירוב ‪ .‬וכן הענין‬

‫בכל ב' שערות עס המעמיד ולא ידעתי יותר שאר פרטי זה‬

‫הנוצה מי הם ‪ .‬ואמנם בנוצה אחרת אצל זו הנזכרת והיה יותר‬

‫גדול' מזה הנוצה שאמרנו שם הם נשמות של יהודה וחזקי׳ בני‬

‫ר' חייא ולא ידעתי מקומם בנו׳צה ההיא וגם הנוצה עצמה לא‬

‫ידעתי מקומה וכן ר' יהודה בר' אילעי הוא בנוצה א' של כנף‬

‫זו אלא שאותו הנול קטני מן הנוצ'‪ .‬ראשוני של ר׳ עקיב' ולכו‬

‫הי' ר' יהודה תלמידו של ר"ע‪ .‬ואל תתמה אם נוצת יהודה וחזקי׳‬

‫גדולה מנוצה של ר״ע כי כבר ביארנו כי בכל נוצה יש גדולים ויש‬

‫קטנים ואין להאריך בזה יותר ‪:‬‬

‫פרק כט אחל שנתבאר למעלה כי בכל כנף מאלו השני'‬

‫הוא שורש ועכ״ז כל נוצה ונוצה הוא שורש‬

‫בפני עצמה והתחלנו לבאר לך קצת פרטי השורש של הנוצה שלו‬

‫מספר עז״ה מן אלף נוצות שבכתף שמאלי אבאר לך עתה מקום‬

‫אחיזת‬
‫גלגולים פרק כט ‪ .‬נ‬

‫אחיזת הנשמות של הנוצות עד״ז באבר הכתף עצמו ועוד נזכיר‬

‫שם נשמות אחרים שלא ידעתי מציאותם בנוצה הנזכרת דע כי‬

‫זה הכתף הוא שורש א' של קי^ויש בו פרציף שלם ברמ״ח אברים‬

‫ושס״ה גידים והנה אותם של נוצות עז״ה שרשם בזה הכתף‬

‫הוא בעקב השמאלי של זה הפרצוף של הכתף שהוא העקב של‬

‫ההוד וכל הניצוצות של זה העקב הס נקראים שורש אחד גמור‪,‬‬

‫וכלס כמו נשמה אחד ע״ד הנזכר בניצה ובזה העקב יש בו יותר‬

‫מתרי״ג ניצוצי נשמו' ואעפ"י שאין בנוצה אצא ק״ן ניצוצו' אין זה מעל'‬

‫ומוריד כי אינו בהכרח שכל התרי״ג של העקב יהיו בנוצה א' ואותם‬

‫אל הנוצה ההוא יהיו יותר קרובים זה לזה מכל שאר התרי״ג או‬

‫אפשר שהם הת״ת שיש בזה העקב יכיוצ׳ בזה וכאשר יושלם זה העקב‬

‫להשתל' אינם צריכין עוד לתיקון שאר העקב‪ .‬נ"ל אך אם א׳ משורש ‪-‬‬

‫ז־ העקב לא תיקן כל העקב נקרא עדיין חסר עד שיושלם לצמרי‬

‫ולכן כשיתגלגל איזה ניצוץ של ‪,‬זה העקב אי אפשר לו להתגלגל‬

‫עם ניניץ של זולת זה העקב אלא עם ניצוץ אחד מזה העקב‬

‫כי כלם שורש אחד כנזכר פרק א'‪ .‬וכדי שלא תתערב בעני! זה‬

‫בראותך אנשים גדולים איך הס בעקב ‪ .‬הנה אודיעך ‪'-.,‬ענינו‬

‫דע כי לעולם המלכות נקרא' עקב האדם והטעם כי איהו בנצא‬

‫ואיהי בהוד ואיהי בסיום ההוד שהוא בפרק העקב וכנזכר בפרק‬

‫כ״ב‪ .‬וזה העקב שאנו ‪-‬אומרים הי' בחי' המלכות של כל הפרצוף‬

‫של הכתף הזה שהיא עומדת בסיום רגל השמאלי הנקרא הוד‬

‫ושם הוא בבתי' הנוקבי' וכבר נתבאר שהכחףכלו הוא ס'ריבוא‬

‫ניצוצות אך העקב הזה הוא שורש אתד מן הנשמות של ע'שרשים‬

‫שיש בזה הכתף ‪ .‬וז׳ש בתיקונים דף קיי׳ג בהגהה והרי אזיל‬

‫נע ונד עד ס' ריבוא וזהו קין שהוא כתף השמאלי וכן הבל שהוא‬

‫כתף ימיני‪ .‬בעבור דם זרעין דאחוי ואינון ס' ריבוא וכו' ונמצא‬

‫שאין אבר פחית מס' ריבוא ‪ .‬ובזה העקב יש בו תרי״ג ניצוצות‬

‫נשמות והוא לבדו פרצי ף וכאשר נמשכת הטיפה מזה העקב‬

‫ויוצאת דרך היסוד בסוד זיוג נעשית לפעמים יעקב ולפעמי׳ עקיבא‬

‫ולפעמים עקביא וכיוצא בזה ‪ .‬ודע כי חזקי׳ מצך יהודה הוא‬

‫נאחז בראש זה הפרצוף הנקרא עקב ולכן אודיעך קצת מהם‬

‫וסדרו‪ .‬׳ואח״כ אכתוב השאר שלא כסדר מדריגותס כי לא קבלתם‬

‫והנה סדר השורשיהעק? הזה כסדר מעלתם ומקומם הס שמואל‬

‫הנביא ואחריו חזקי' מלך יהודה* ואחריו ר"י בן זכאי‪.‬‬

‫ואחריו רי׳ע ‪ .‬ואחריו ר' ייבא סבא דפ' «שפטיס ואחריו אגיי‬

‫ואלו הס הסדר אשר קבלתי סדרן שהם מזה השורש ‪.‬קין קינן‪.‬‬

‫יובל‬
‫גלגולים פרק כט‬

‫יובל מהללאל ינל למך יששכר‪ .‬שילה בן יהוד'‪ .‬נדב‪ .‬אביהו‪ .‬פנחס‪.‬‬

‫קרח‪ .‬דתן‪ .‬אבירס ‪..‬יתרו‪ .‬נחשון‪ .‬נתנאל בן צוער ‪ .‬עחניאל בן‬

‫קנז‪ .‬כרמי אבי עדן ‪ .‬חבר הקני‪ .‬מפלל‪ .‬חסמי'‪ .‬חבר אבי סרכי;‬

‫ישבה אבי אשתמוע‪ .‬ישבי לחם‪ .‬שמגר בן ענת‪ .‬שמשון‪ .‬אלקנ׳ ־‪.‬‬

‫שמואל הנביא ‪ .‬אביהו שמואל‪ .‬ישי אבי דוד‪ .‬אבישי בן צרויה‬

‫שמעיא‪ .‬אחיה‪ .‬אליהו ז״ל‪ .‬אלישע הנביא‪ .‬יחיאל בית האלי ‪.‬‬

‫יונה בן אמיתי ‪ .‬חזקי' המלך‪ .‬מנשה בנו ‪ .‬אבי'בן רחבעס ‪.‬‬

‫דואג‪ .‬אחיחופל ‪ .‬נבות היזרעלי‪ .‬יחזקאל הנביא‪ .‬אורי'הכהן‬

‫זכרי׳ בן יברכי׳ ‪ .‬נחום הנביא ‪ .‬מיכה המורשתי‪ .‬ברכי' בן‬

‫יכניהו המלך • ענני בן אליועני ‪ .‬חנניא חברו של דניאל‪ .‬אליהו‬

‫קברכאלהבוזי‪ .‬ואלו׳הסמן כת התנאים מתאי' כ״גחשירנאי‪.‬‬

‫יוסי בן יואנן איש ירושלי׳‪ .‬ניתאי האר‪3‬לי‪-.‬עקבי׳בן מהללאל‪.‬‬

‫ר"י בן זכאי ‪ .‬ר' לנקיבא ‪ .‬ר' יוסי הגלילי ‪ .‬ר' נהוראי סבא‬

‫של פרשת תצוה ‪ .‬רב ייבא סבא דפ׳ משפטי'‪ .‬יונתן בן הורקנס‪.‬‬

‫חנניא בן חזקי׳ בן גרון‪ .‬אבא שאול ר"י בן אלישע כ״ג ר'חוצפית‬

‫המתורגמן ר"י ב״ר אילעיר' גמליאל ר' יוסי בן משולם ‪,‬קהלא‬

‫קדישא רב אחאי בר יאשי׳ וא"ל מורי זלה״ה שאחד מחביריו של‬

‫רשב"י שנכנסו באדרא קדישא הוא ג״כ מזה השורש ולא רצה‬

‫לגלותו ולא ידעתי הטעם למה ואלו הס קצת תנאיס שיש להס‬

‫קצת אחיזה בזה השורש ולא לגמרי ולא ידעתי הענין רב שמעי'‬

‫חסידא דפ׳ בלק ר' צדוק הכהן ר׳ קיסמא אבי ר' יוסא ר' כרוספדאי‬

‫הנזכר בזוהר‪ .‬ואלו הס מן כת אמוראים‪ .‬רב הונא רבינו הקדוש‬

‫יהודה וחזקי' בני ר' חייא ר׳ צדוק תלמידו של רצינו הקדוש‬

‫ר"ש בן יהוצדק ר' ייסא אמורא ‪ .‬והוא רב אסא 'הכהן ר׳ ייבא‬

‫אמורא והוא תלמיד דרב והוא אביו של ר' חנא וחמיו של אשיען‬

‫בר נדבך לוי בר סיסי ר' ירמי' בר אבא רב חלקי' בר אבא רב‬

‫שימן בר אבא ר' עקיבא אמורא פנחס אחי שמואל ר' מיאשא‬

‫בזמן ר' יוחנן רב שילח שנעשה לו נס רמי בר חמא אביי רב נחומא‬

‫רב ביבי בר אביי רב יימר רב דימי מנהרדעא‪ .‬רב משרשא‬

‫רמי בר יחזקאל רב שמואל בר'שילח ר' אבין נגרא מר עוקבא‬

‫ר' זריקא רב סחורא נחן דצוציחא ‪ .‬תנחוס דמן נוי רב ייבא‬

‫בר רב סמא ורב ספרא בימי רבינא רב עמרא רפרס בר פפא‬

‫ר' זעירא בר הלל‪ .‬ר' זעירא מדוקרת עולא בר קישר דתבעי'‬

‫מלכותא רבין דסליק לא״י רב דימי דסליק לא"ירב הונאבגדאי‬

‫שבחית ברי' דרבינא רב חמא בר בוזי רב שישאברי׳ דרב אידי‬

‫רב ■חייא מדפסי יהושע בן זרונקי והוא מעבד ■אורות איואבדימי‬

‫• ‪13 -‬־‬
‫גלגולים פרק כט נא‬

‫רבטביומאבאלי רב יהודה הנדואה רב מלגיג ואלו הס מן כת‬

‫סבוראה רב אחאי רבה דפומבדיתא ואלו הס מן הגאונים רב‬

‫נהוראי גאון ראשון רב אחאי משבחא רב דוסתאי גאון רב צמח‬

‫גאון הראשון ברי' דרב פלטי' גאון ואלו •הן הפוסקי' הר"אנכדו‬

‫של הר״ז הלוי הרב בעל מגיד משנה הנקרא דון וויטאל מטוליסא‬

‫אמנם צריך שתדע שהם הכל מן השרש של הנקרא נפש בבאי׳‬

‫נפשם‪ .‬אך רוחם ונשמת' היה מן שורש אחר כטדע‪ .‬וביארתיו‬

‫בפרק ל״ה ואין בכל הנזכרי׳ מי שיהיה נפשו ורוחו ונשמתו •‬

‫מזה השורש זולתי אביי לבדו‪ .‬ודע כי כיון שזה השורש הנזכר‬

‫הוא מבחי' הנבחרת של קין שיש' לו יתרון מעלה על שאר‬

‫הנשמות כנ״ל ובפרט מי שהוא מזה השורש של העקב שהוא‬

‫בחי' המלכות ונודע מ"ש לעיל פרק כ״ג ענין אשת חיל עטרת‬

‫בעלה־ שיכול לעלות למעלה מן הזכר בסוד נקבה תסובב גבר "‬

‫ולכן מי שהוא נשמתו מזה השורש יש בו יכולת לעלות עד רוס‬

‫המעלות שאין לה קץ ומכת זה׳עלה ר״ע במחשבה העליונה‬

‫ויתבאר במקומו בע"ה ‪ .‬גס צריך שתדע כי כיון שאמרנו ששורש‬

‫קין הוא בגבורות הדעת שירדו בכתף השמאלי דזעיר וגס בהכרח‬

‫הוא שלאה אשת יעקב שהוא סוד קשר של תפילין היוצאות מן‬

‫המלכו' הפנימית הנאחזת בזה הדעת בגבורות שבהס בבחינות‬

‫העקב כנזכר ולכן ברדת זה העקב גס לאה החיצונה המאיר' ממנו‬

‫ירדה גס היא כנ"לבפרק כ״ה אך לאה ׳החיצוני נאחז' ויוצאות מכח‬

‫יזו המלכות דיסוד דאמא עי׳ש‪ .‬וא״כ כיון שגס היא נפלה כלל פרק‬

‫■כ"ד‪ .‬ונמצ' זולתי הבחינה של שורש הנשמו' הנאחזת בזה הכתף‬

‫‪:‬השמאלי עוד יש בחינות אחירות אשר אחיזתם בלאה החיצונות ‪> -‬‬

‫היוצאת מזה העקב הנ״ל וכן יש אורות הנמשכים מבפנים המלכות‬

‫יזו עדשיוצאת לאה מבחוץ הם אורות ממוצעים יצאו מן המלכות‬

‫הפנימית ולא נכנסו בלאה החיצונה כנודע כי כל דבר שבקדושה‬

‫יש בה רשימו בכל מקום שהולך ולכן יש נשמות שהס מבפנים‬

‫ונכנס־״' תוך לאה לחוץ‪ .‬ויש שהם אמצעים ששואבי' וממשיכים‬

‫האורות מבפנים ולחוץ אל לאה ‪ .‬וכל אלו הס ‪ -‬פרטי הנשמות‬

‫שלא נתבאר עניינם היטב אך הצד השוה כי כלס נקראים על‬

‫שם זה השורש של הכתף השמאלי של קין ‪ .‬ודע כי כל הפרטי׳‬

‫שיש מבפנים כלס צריך שיצאו' להאיר לחוץ אל לאה כי הוא‬

‫נאחזת בכתף הזה השמאלי שהן גבורות ולא בכתף הימיני ‪.‬‬

‫ומזה תבין הגדלות כמה פרטי נשמות הן ‪ .‬גס אודיעך ענין‬

‫אתר כי כמו שבזה יש מוחין פנימיות ומוחין מקיפים וכל זה‬

‫ר‬

‫גלגולים סרק כט‬

‫בבתי' גדלות זולת הנקבו' היוצאות מיינו בעד הגדלות כן יש בבחי'‬

‫הקטנות‪ .‬ונמצא אס כן כי כמו שקין הוא בבתי' צלם דיסוד דאמא‬

‫שבתוך הזעיר מחי׳ גדלות כן יש צלס אחד דוגמתו בבתי׳ קטנות‬

‫וכל זה בבתי' קין והבל נקרא על שמו אף שהס בבתי' הקטנות‬

‫וכן כמו שיש בבתי' ישראל ויעקב שהס זי׳א ויעקב היוצא ־מן‬

‫אחוריים דאבא כמבואר במקומו כן יש בחיי קין והבל בז"א הנקרא‬

‫ישראל ויעקב ג"כ והכל נקר׳ בחי' קין והבל ג"כ כנזכר‪ .‬ואמנם‬

‫בהיות קין שביעקב נקרא יובל והוא הנזכר בפסוק ותלד עדה את‬

‫יובל יהכל נקרא ע״ש קין אלא שקין הוא בחינתו בזעיר ויובל הוח‬

‫דוגמתו ביעקב והבן זה ‪ .‬ועוד יתבאר לקמן ויש בחינות רבות‬

‫בקין מן המוחין דפנימי' ומן המקיפי' וזכרים ונקבות ‪:‬‬

‫פרק ל אחר שבארנו כל‪-‬בחי' הנשמות שהיובאדה״ר ומה שנשרו ממנו ומה‬

‫שנשארו בו ומה שהנחיל לקין והבל ומה שנסתלקו ממנו ולא‬

‫נשרו ולא הוטבעו בקליפות ומס הס הנשמות החדשות לגמרי וכל זה הודענום‬

‫בפרקים שעברו‪ :‬לכן באתי להודיעך עוד מן סוג אחר של הנשמות ובוהיוכלל‬

‫ביאור הנשמות יסוגיהן‪ .‬דע כי אדה״ר אחר שאכל מען הדעת טוב ורע ועירב‬

‫הטוב ברע ונתערב עמו ‪.‬זוהמת הנחש התחיל לחטוא ‪ .‬בחטא הוצאת שכבת‬

‫ורע לבטלה ‪ :‬וכבר ידעת כי כל הטיפין של‪-‬ש״ו לבטלה נעשה להס גופיטעלידי‬

‫לילית ונעמה ונשארים בבחינות שדין ורוחין ולילין ממש ‪ :‬אלא שהשדי' רוחם‬

‫וגופי מן הטומאה אך אלו הרוהין והלילין הנעשי׳ על ידי שכבא זרע לבטלה‬

‫גופם מן הטומאה מן נעמה ולילית‪ ,‬ונשמתי ממקום הקדושה_ואלו נקראים נגעי‬

‫בני אדם כמש״ה והוכחתי בשבט אנשים ובנגעי בני אדם ושבט אנשים הוא היסוד‬

‫בסוד דרך כוכב מיעקב וקס שבט מישראל כי שבט הוא היסוד ר׳ זעירא‬

‫כעין שבט והכוכב הוא הטיפה בסוד יורה כחץ ‪ .‬ונגעי בני אדם הס אלו השדים‬

‫הנבראים על ידי הש"ז לבטלה ומאחר שהראשון שחטא בזה החטא היה אדה״ר‬

‫נקרא על שמו נגעי בני אדם ‪ :‬ועוד סיבה שנית כי הס בני אדס ממש ואינם‬

‫שדים גמורים ‪ :‬וענין זה נרמז בזוהר פ' ויקכא רף י״ט כי לילית אזדווגתעס‬

‫אדה"ר׳קודס שנכנס בו נפש חיה ע״ש ‪ :‬וכבר ידעת כי חטאו של אדה״ר קדם‬

‫ליצירות קין והבל כנזכר לעיל פרק כ"ג‪ :‬עם היות שאפשר שיש מדר׳ רז״ל‬

‫שחולקים בזה"אך בזוהר מסכים עם מה שאמרנו בפרשת אחרי מות רף ע״ז‬

‫וידעת כבר כי בו ביום נברא אדה״ר ובו ביוס אכל ובו ביום נזדווג• ובו ביום נולדו‬

‫קין והבל‪ :‬ונמצא כי בהיותו מיציא ש" ‪ 1‬לבטלה נתעוררה תאותו אז יותר ונזדווג‬

‫עם חוה ואז מן הטיפה ראשונה נולד קין וסבל מן השני ונמצא כי בעוד שעדיין‬

‫לא נגמר להוציא כל הקריין והנגעים ההם נזדווג עם חווה ‪ :‬ונמצא כי היתה‬

‫טיפה של קין מעורבת עם קצת מאלו נגעי בגי אדם וכנזכר בזוהר פ' אחיי מות‬

‫רף וז״ל זימנין אשתכחא נעמה לעלמא וכוי ואתערי משינתי׳ ואחיד באתתי׳‪:‬‬

‫׳ * ושכב‬
‫גלגולים פרק ל לא נב‬

‫ישכ‪ 3‬עמה וכו׳ וכן היה הענין באדה״ר כי ‪3‬עודר מוציא ש״ז לבטלה אחיד נחיה‬

‫אתתי׳ ושכיב עמה ואז אותה טיפות קרי שלא יצאתי ־עדיין נתערבה עם טיפות‬

‫אדם בעת זיוגו' עם חוה ומעירוב שניהם יצא קין תחילה ולכן יצא קין רובו רע‬

‫מאחר שנתערב עמוטיאותקרי כנז'והיה בו קליפות רבות וז״ש בפי אחרי מות‬

‫לבתר אולידת קין ואמנם אח״כ מן הטיפה השנית יצא הבל ולכן הוא בסימא יתיר‬

‫כנ״ל ‪ .‬והנה אחר שהוליד קין והבל חזר אדם להוציא ש‪ /‬לבטלה ק״ל שנים‬

‫כנזכר במקומות רבים ‪ .‬ונמצא כי ג׳ קריין היו לאדה״ר א' קודם‪ .‬שהוליד את‬

‫קין‪ .‬וא׳ בעת שהוליד אתקין‪ .‬ואי באותו ק״ל שנים שפירש‪ ,‬מחוה אשתו עד‬

‫שהוליד את שת ‪-.‬והנה כל גי בחינות קריין אלו של אדה״ר כלם הס משירש‬

‫קין כי הכל בסוד הגבורות ועל כן השדים והחיצונים יכולין להתאחז בהם כי‬

‫הס'דינים וגבורות ושם אחיזת הקליפות אמנם כלס כל אחד הס נשמות עצומות‬

‫מאד וכו׳ ענין ארוך ולא העתיקו החכם מהרב ע״ה‪:‬‬

‫פי־ה לא אחי• שנתבאר‪ .‬היטב כל הבחינות של כל מיני הנשמות שבכל‬

‫י הנבראים ‪ .‬ראינו לבאר לך קצת מן הגלגולי׳ שנתגלגלו‬

‫אלו הנשמות _ו‪3‬זה יתבארו לך ‪.‬כמה ענייני התורה ופסוקים רבים ונתחיל לבאר‬

‫הגלגולים שיש בבחי' קין‪ .‬וגס יצטרפו עליהם כמה גלגולי הבל ‪ .‬ותחילה צריך‬

‫שתדע כי הנה האדם חטא תחילה בען הדעת ואז כל חלקי הנשמות כלילו' בו‬

‫קודם שחטא ‪ .‬ונמצא כי אין לך אדם בעולם שלא היה שם באותו חטא והגיע לו‬

‫קצת פגם שלי חטא ההוא אמנם אחר שחטא נחלקו הנשמות לכמה חלקים‬

‫כנ״ל בפרקים שעברו ‪ .‬ונמצא כי הנשמות שנסתלקו מאדה״ר בין אותם שלא‬

‫נטבעו בקליפות ובין אותם שהוטבעו בקליפות ובין אותם ‪.‬שנשארו לאדם עצמו אין‬

‫בהם כי אס פגם אחד של ‪,‬אדה״ר אך הנשמות שהוריש אדם לקין והבל בניו הס‬

‫לבדם ניתוסף עליהם עוד פגם אחר והוא החטא שחטא קין והבל כנזכר‬

‫בתיקונים ס"ט וקי"ב וברוב מקומות ע“ש‪ .‬ונמצא כי הנשמות הלמשכין ‪,‬מן‬

‫קין והבל צריכיק לתקן שני פגמי‪',‬אחד פגם‪-‬אדם ואחד פגם קין והבל משא״כ‬

‫בשאר הנשמות שאין להם ‪.‬לתקן כי אס פגם א׳ של אדה״ר ‪ .‬ונודע כי כל זה‬

‫הוא זולת מה שפגם האדם גס במעשיו ‪ -‬בכל גלגוליו ואין אנו מדברים י אלא‬

‫בפגמים הראשוני' שנעשו ע״י אדהייר וקין והבל שהם שרשי׳ כל הנשמות כנ״ל‬

‫ונמצא כי כל הנשמות של קין והבל נתערבו ב' מיני תערובות רעים א' על‬

‫ידי פגם של אדם ואי על ידי פגם של קין והבל ‪ .‬ונמצא כלולות מטוב ורע‬

‫והנה קודם שחטא• קין היו כל הנשמות של זה הכתן׳ השמאלי כלס נכללות ט‬

‫דוגמת אדם שנכללו בו כל הנשמות כנ"ל‪ .‬ואה״כ כשחטא קין והרג את הבל‬

‫אחיו נפגמו׳ כלס ונתערבו טוב ברע פעם ב׳ וירדו לעמקי הקליפות וקצתם‬

‫נשארו בקין אלא שגס שם היו מעורבים טוב ברע וכבר ביארנו לך כי כלהנשמית‬

‫שהוטבעו בקליפו' אי אפשר להם לבוא תכף בעולם אס לא שתחילה יוצאות‬

‫נשמה ‪.‬אחת מהן אותה שהגיע זמנה לצאת מתוכה ובאה־בסוד צלם אור מקיף‬
‫מגורים פרק חא‪.‬‬

‫על ראש גוף אהד מאיזה אדם יאתר שיהיה ׳משרשו וכה געשה ג׳ פעמים בג׳‬

‫‪,‬אנשי׳ משרשו ובפעם הד׳ באה בסוד נשמה פנימיות ממש באדם אחד ‪.‬נעל דרך‬

‫«'ה כל הנשמות הולכות ויוצאות מתון הקליפות ועומדת בסוד אור מקיף למעלה‪.‬‬

‫זו בזו וזו בזו עד שנגמרת כלס לתקן כל א׳וא׳ ע"י מי שהוא משרשו וכמ״ש‬

‫לקמן ואפי׳ ‪,‬בהיותם בצלם בסוד אור מקיף לא נתברר הטוב מהרע עד שיבוא‬

‫בסוד אוי פנימי ואז על ידי מעשיו מפריד הרע ממנו וגס זה אינו מספיק עד‬

‫חיבוט הקבר כמ״ש במקומו‪ .‬וז״ס הנרמז בפסוק בלע המות לנצח כי המות‬

‫הוא להפריד הרע מן הטוב שנתערב על ידי פגמי׳ של אדה״ר וקין והבל כי להיות‬

‫אלו האבות שרשם לכל הנשמות וכלם היו כלולים שם והיה עוונם גדול עד שנתערב‬

‫‪-‬הרע בטוב מאד מאד סשא״כ בפגמים שעושה כל נשמה ונשמה לבדה 'בפני‬

‫עצמה‪ .‬ונמצא כי מעת יצירות העולם עד ביאות המשיח תמיד נולדים בני‬

‫אדם ומתים ‪.‬ועל ידי ‪,‬זה מתפרשין הסיגים מן הזהב ובאשר יושלם זה הצירוף‬

‫ולא ישאר־שוסרע דבק בטוב בכל הנשמות'אז י‪3‬וא_משיח כנודע ‪ .‬ונמצא‬

‫<י אז הקליפו׳ הנקראת מות הס מתבלעיס ונשחתים מאליהם ואין צורך עוד‬

‫להפרידם וכעשן תכלה כיון שאין להם יניקה מן הקדושה ואין להם חיות ומזון‬

‫ומאליהם הס כלים לעולם וזהו בלע המות לנצח ‪ .‬והנה א׳ מן הפגמקהיה‬

‫הבל כיע׳יכ מרע״ה שהוא גלגולו שלהבל טרח לתקן זה הפגם שלהבל ומן‬

‫הערב רב וכמ״שבע״ה וכן אתפשטותי׳ דמשה בכלדרא ודרא עדשיתין ריבוא‬

‫עד שיושלם כל חלתו שלהבל להתקן לכן נרמז הב׳ילבריית ב"לעיה"מות ל׳ינצח‬

‫וכן הענין בעצמו בכל שאר השישים והרי נתבארו לך איך אלו הנשמות של‬

‫קין והבל מעורבים'הס טוב ברע וזה בכל הפרטי׳ בין בבחי׳ הנפש ובין בבחי׳‬

‫הרוח או הנשמה ‪ .‬והנה הרע של קין גדול מאד כנודע כי סיגי הגבורות הם‬

‫דינים קשים מאד וכן עד‪,‬״< הטוב של קין הוא דבר טוב ומעולה מאד כמבואר‬

‫בפרקים הקודמי׳ ‪ .‬וצריך שתדע כי אין הרע נפרש מן הטוב כי אס הוא ע "י‬

‫איזה זכות או איזה מצוה שעושה אדם הממשיך אותה הנשמה לעולם וכפי‬

‫גודל אותה המצוה או זריזתה בעשייותה כן ממש יש לו כח להפריד הרע מן‬

‫הטוב של אותה הנשמה שמוציא מתוך הקליפות ומנ‪5‬לה אותה אל הנקבה העליונה‬

‫ושנד מתתקנית ומתחדשת ע״י זיוג ובאה ■לעולם כאלו היא חדשה ועיין בסוד‬

‫נפילות אפיס ותמצאינו וגם פירשתיו לעיל ואח״כ מכניסה באותה הטיפה‬

‫וכפי שיעור מצותיו של אדם ההוא הממשיך הטיפה כן שיעור ניקוי הרע מן‬

‫הטוב אך בהכרח הוא שיתחיל להפריל ממנה קצת מן הרע שא"לכ לא‪ .‬תוכל‬

‫לצאת מהקליפות ואז הטוב ההוא עם הרע מועט נכנס תוך הטיפה ההוא‬

‫והרע שהפריד אביו מן נשמתו אינו רע גמור ג״כ ויש בו איזה ניצוץ‪ .‬קדושה‬

‫בהכרח וגס היא הולכת בגוף אחד ושם מתבררת בבילור גמור בירור אחר בירוך‬

‫עד שנגמרת לגמרי להתברר ונשאר הרע כלו לצד אחד והטוב לצד אחד ואותו‬

‫הטוב הראשון שהמשיך אותו האדם בבנו כנזכר גס הוא ודאי שיש בו קצת‬
‫גמולים פרק יא ה‪ 2‬גג‬

‫_מע עדיין וזה איד מתברר כי אם ע’י מצות שעושה האדם נעצמו ‪•:‬ועכ׳ז‬

‫עדין אינו יכול להפריד־ כל הרע לגמרי שאעפ״י שיהיה היותר צדיק שבעולם‬

‫וצא חטא מימיו עדיין הפגם הראשון של אדם קייס ולכן צריך המות בהכרח‬

‫להשלים ולהפריד הרע לנמיי‪ .‬ויש מי שאינו משלים וצריך לחזור בכמה‬

‫גלגיגיס‪ .‬ואמנם אותו שכבר השלים לגמרי ולא נשאר בו אלא פגמו של אדם‬

‫שהוא צריך לתקן ‪ .‬וז״ש אותן ד' שלא חטאו כל ימאס והוא ישי אבי דוד וכוי‬

‫ומתו בעטיו של נחש ונראים דברים בלתי ■הבנה אבל 'יובנו טס הנזכר‪ .‬כי‬

‫אעפיי שלא פגמו ולא הישיפו פנס עכ׳ז הפגם היאשין של הנחש עם אדה״ד‬

‫לא נתקן ולזה הוציט למות ‪ .‬וא’‪.‬כ העולה מזה כי הצד הרע או הצד הטיב‬

‫שיש בכל נשמה ונשמה הם מתגלגלים והולכים כל אחד ואחד במקומו הראוי‬

‫לו עד שיושה כל הטוב לצד אחד ואז נקרא צדיק גמור וכל הרע לצד א' ואן‬

‫היא נקרא ישע גמור ועל כיוצא כאלו נאמר ויצאו וראו בפגרי ־האנשים וגוי‬

‫ואשם לא תכבה ‪ .‬אמנם הרשעים שיש בהם קצת טיב עליהם נאמר וחשב‬

‫מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח ויתוקן בגלגולי׳‪ .‬והבן וה הדבר היטב במאוד מאד‪:‬‬

‫פרק לב אחר שנתבאר בפרק שקדם ענין הגלגולים י שהם‬

‫להפי־יד הרע מן הטוב ‪ .‬וקודם זה צריך‬

‫לבאר לך עניו אחד השייך לעיל פרק י״ד כי שם מקומו והוא‬

‫לבאר מה שנמצא כתוב בתיקוני' ובספרי המקובלי' מענק אדה״ר ‪-‬‬

‫שנתגלגל בג׳' אבות וכן קין נתגלגל במצרי וקרח ויתרו ורוב אלו‬

‫'אי כלם היו גדור אחד ‪ .‬ואץ־ אפשר להיות כן אך הענין הוא‬

‫כמ״ש לעיל פרק א' כי הנשמו' של אדם נתערצז באדם בליעל‬

‫ט־ב ברע וכפי אברי הנשמות של אדהי׳ר כן ממש נתערבו בכיוצא‬

‫בהן באירזו אדם בליעל ‪ .‬והנה בתחילה יוצא״ם האברי' העליוני'‬

‫והה מתחילים מן הראש ומחקן מעט מעט עד שבדור אחרון של‬

‫מלך המשיח אז יהי'בירור •של העקביים של הנשמות‪ .‬וז"סאשר‬

‫חרפו עקבות משיחך ‪ .‬וכן זהו יישרזי׳ל בעקבות משיחא חוצפא‬

‫יסגא‪ .‬וכאשר יושלמו אלו הרגלי' להתברר אז יביא המשיח וזהו‬

‫מיש בפ' פקודי דף רנ״ח וכד יתובין ברגלין כדין כתיב ועמדו‬

‫רגליו ביום ההוא על הר הזהים ונמצא שיש פעמים שנמצא ג'‬

‫או ג' אנשים או יותר שיהיו משורש א' בדור א' המשל אם יהיו‬

‫ב׳ עינים או ב' אזנים אוה׳ אצבעות היד או הרגל וכיוצא בו‬

‫וכן הענין נמו שהס מנחי' הגידין שבאבר ההוא שיהיו הגידין‬

‫סמוכים זה לזה‪ .‬ובזה אל תתמה אס כתבנו למעלה כי ימי בר‬

‫חמא ואביי ורב דימי מנהרדעיכלס משורש אחד וכלם קיו נדור‬

‫אחד ‪ .‬עוד יש טעם אחר והוא עם הנ״ל כי כל הנשמות גלו‬

‫עם השכינה ונתערבו בקליפות וכפי הזמן או המציה שיפשה‬

‫יד ‪ 41‬איזם‬
‫' גריררש פרק רב‬

‫‪ .‬אהה אדם בעה‪/‬יוכל להעלות ב' או ג'ניצוצות איו יותר אעפ״י‬

‫יי שכלם הן משורשי אחד ואינם סמוכות יחד כמו'אזניס ועיניס וכן‬

‫יאפשר שע״י כמה בני אדם פלא' ממשיך ניצוץ אחד כל א' כפיי‬

‫ערך אותה המצוי שעשה כן הוא גךר הניצוץ שמוציא לעולם‬

‫ובפרט אס יהי' הצדיק ההוא מן שורש הנשמה ההיא ואז אעפ״י‬

‫שנשמה אחד תהיה מן הראש ואחד מן הרגל וכן כל כיוצא בזה‬

‫אין קיק‪-‬א כי כפי המצוה והזכות כן הוא ממש הניצוצות שמוציא‬

‫ואפשר באדם שיהי' מן הדורות הראשונים ויעשה מצו' אחת‬

‫קטנה שלא יוכל להמשיך נשמה אלא מבאי' הרגלים ואפשר באדם‬

‫חי שיהי׳באלה‪ .‬הדורות האחרוני' ויעשה מצוה א' גדולה שעל‬

‫לדה יוכל להמשיך נשמה א' עצומ' מבתי' הראש וכיוצא בו באופן‬

‫שאין סדר נשמות כסיר ביאתם לעולם כי לפעמי' הנשמות‬

‫• עצומותי הם בעמקי הקליפות ואינם יכולים לצאת משם עדשיבוא‬

‫■אדם אחד משרשו ויעשה מצוה א'‪ ,‬המתייחסת כפי מה שצריך‬

‫לתקן פגם הנשמה ההוא וימתיןזמן' רב עד שימצא אדם ההוא‬

‫' ־י • ויש נשמה קטנה שנמצא אדם שעשה מיצוה א'קטנה המתייחסת‬

‫אליה ויוצאת לעולם תכף בדורות הראשונים 'ועוד טעם אחר‬

‫להבין ענין זה יותר והוא מ"ש בפרק כ״ד כי בכל שורש ושורש‬

‫יש ת"ח ובעלי מצותומ״ט ועמי הארץ שהם בסיד האברים העור‬

‫־והבשר והשערוהצפרנים וכו׳וא״כ בדור 'הראשון הוכרח שעמי‬

‫• הארץ שבאותו האבר יצאו החילה שהם השערות של אוהו אבר‬

‫ומקדים לבוא קודם תלמידי חכמים המעולים שבאבר התחתון‬

‫ממנו ואין ספק שהת״ח שהם ברגלים אין להם ערך וךמיון עם‬

‫עמי הארץ שבאבר הראש וזה פשוט ועם כל זה העמי הארץ‬

‫יוצאין תחילה והרי ראינו כי אבות העולם קדמו להם עשרים‬

‫דור אלפים קודם להם שהסדור המבול ודור הפלגה וזה מבואר‬

‫אלא כ״א נגלה בזמן הראוי לו לבתינו' היותו מאבר תחתון‬

‫י אעפ״י ‪.‬שהוא גדול מאד או לבחי' איזה מציה שנעש' בזמן ההוא‬

‫‪ ...‬שנרם ‪..‬לו •להוציאו כנזכר ועוד יש טעם‪ .‬אחר כי אדרבה הנשמות‬

‫היותר עצומות נאחזין בהם הקליפות עד מאד וצריך טרחא גדול'‬

‫?להוציא' משם ולכן חל התמה אם בדורות הללו תמצא צדיקים‬

‫•; גדולים כי אפשר שיהיו נשמות׳• עצומות עד מאד בתכלית יותר‬

‫מכמה ראשונים ‪ .‬ובזה תבין מ "ש רז"ל אין דור שאין בו כאברהם‬

‫‪,‬ויצחק ‪.‬ויעקב־‪:.‬ומיע״ה וכשמואל הנביא וכל זה מבואר ‪ .‬ואעפ״י‬

‫שבגמ׳ אמרו וכי אכשיר‪/‬דרא ונירה תוכיח שחזרה לראשונים‬

‫ולא חזרה לאחרונים *?!יינו בכללות' הדור אבל באנשים‪ .‬רשומים‬

‫‪ ■ .":‬׳ ‪ . ,‬אפשר‬
‫‪1:‬‬

‫ר‬

‫ס‬

‫'י‬

‫ה‬

‫א‬

‫ת‬

‫ם‬

‫‪:‬ל‬

‫ה‬

‫ת‬

‫א‬

‫ר‬

‫א‬

‫ת‬

‫ר‬

‫ש‬

‫‪**/‬‬

‫;י‬

‫‪:‬ר‬

‫ס‬

‫"ז‬

‫ס‬

‫)ר‬

‫■ין‬

‫יא‬

‫ית‬

‫יל’‬

‫ים‬

‫נר‬

‫ס‬

‫"ר‬

‫’‪0‬‬

‫יס‬

‫גל" הם פרק לב לג נד‬

‫א?שר דאכשיר דרא ;וכ״ש בדורותינו זה עתה שהוא דראבתראי■‬

‫וצייץ לגלות בו חכמת האמת כיי שיבוא הקשיח כי! "ש בתיקוני'‬

‫דבזכות הזוהר יתגלה מלכא משיחא ‪ .‬גה ראי'לזה מציטבהרבה‬

‫מקיימות שאמרו יצאה בת קול ואמץ פליני דחוי ‪,‬לרוח הקייש‬

‫כמשה וכיהושע חלא שאין■ הדור‪ .‬ראוי לכך • היינו כי בכללית‬

‫הדיר לא‪.‬אכשיר דרא־אך באיזה אנשיה' פרטי; אפשר דאכשיר‬

‫ובהדיא אמרו על ר' פנחס בן יאיר שגדול ממרע־הדההס נקרע‬

‫היה סיך לס' ריבוא והכא לאדם א' והתה זימנת תדא• והכא‬

‫הלתזימנין ‪ .‬יכן רשב״י ז״ל אחרון התנאים נשתבח בעצמו שאלי‪:‬‬

‫משה לא ידע כי קרן עור פניו והוא היה יודע כנז' באדרות‬

‫נשא דף ‪-.‬וכן רי׳ע בן יוסף שהי' בן גר ואחרון התנאים וכשנפתכל‬

‫משה במזלו של ר״ע היה מפחד ומזדזע ואמר איך לי עסק בתור'‬

‫ככתוב באותיות דר״ע ודבריה אלו נכיחיס• למבין וכל מי שירצה‬

‫להודות על האמת ‪.‬ולהעמיק הענין ולקמן נאריך ‪ .‬והרי ביארנו‪.‬‬

‫כמה תירוציה ובחינות בענין אופן זה כי אפשר להמציא נשמות‬

‫עצומות בדרא בתראה וקטנות מהם באו תחילה בעולה ‪ .‬גם‬

‫נתבאר איך נדור א' אפשר לבוא ג' או ד' ניצוצות או יותר וכולך‬

‫משורש א! וא״כ• אין להקשות איך‪ .‬קרח ומצרי ‪.‬ויתרו היו כלם‪,‬‬

‫בדור א' אמנה בענין זה של ג' אלי ‪.‬יש ענין א' יותר פנימי וגה‬

‫צריך שתדע כי הוא הקדמה נכונה והוא במה שנתבאר כי אפ‪.‬שר‬

‫לבוא נפש באדם א' ורוח באדם א' ונשמה באדם א' ושלשתן‪,‬‬

‫אדם אחד ממש ואינה קרובים אלא משורש אחד לבד כנ״ל ‪.‬אלא‬

‫שזה נפש ויה רוח וזה נשמה ‪ .‬וכן העטן כאן ‪ .‬והנני נכנם‪,‬‬

‫בביאורו‪ .‬דע כי קין היה כלול מטוב ורע והיה בו בתי' נר״נ‬

‫ובחינות נפש מצד' הרע נתגלגל במצרי אותו שהרגו משה ע״ה‬

‫ובחינות נפש שלו מצד הטוב נתגלגל בקינןואח״כ במהללאל וכו'‪,‬‬

‫כנז' ■פ' תרומה דף ‪ .‬ובחי' הרוח שלו מצד הרע נתגלגל עקרת‬

‫ולפי שהרוח גדול מהנפש לכן הנפש היה מצרי והרות היה יהודי‬

‫שהוא קרח אלא ששניהס בבתי' תלק הרע של קין‪ ..‬ובבתי' הרוח‪,‬‬

‫אוב שבו נתקן בשמואל הנביא ‪ .‬ותתלה נתקן בנדב ואביהוכמ״ש‬

‫בע״ה ‪ :‬ובתינו' נשמה שלו נתגלגלה ביתרו ואז נשתלמה ונתקנה;‬

‫כמ"ש בתיקין קט״ו דף ק"א שביתרו התחי' לתקן קין וז״ס כי שבעתים‪,‬‬

‫יק״ס קין חסר ו' לרמז על ג' גלגיליס וג׳ תיקונים ;וה§• ככדרך‬

‫מלמעלה למטה כסדר האותיות יק״ס שהם ר׳ת י"מרו ק"רח־‬

‫מ "צרי‪ .-‬וזה נתבאר בפרק כ"ו‪-‬וע״ש ‪:‬‬

‫נלנולים פרק לג‬

‫המצרי שהרג משה הוא נפש הרע שבקין וחשה הוא הטול שצ׳‬

‫הכל והנה כמו שקין חטא שהרג את הבל ליקח את‪ .‬תאומי»‬

‫כן המצרי היה מכה אותו הישראלי ליקח את אשתו שלומית בת‬

‫דברי כנודע ‪ .‬וזהו וירא איש מצרי מכה איש עברי‪-‬מאחיו ‪ .‬ואם‬

‫פי׳ מאחיו ר״ל שהיה מבני ישראל הרי נאמר איש עברי ואם‬

‫ר״צ שהיה קרובו וממשפחתו אינו כן כי הוא היה משבט דן‬

‫ומשה משבט לוי ‪ .‬אך הראיה הזאת שראה ברוח הקודש כי זה‬

‫האיש המצרי המכה לאיש עברי הוא נמשך מצד אחיו שהוא קין‬

‫ומילת אחיו קרי בי' היו״ד בתירק וקאי על איש המצרי שהיה‬

‫מגלגול קין אחיו אז ויפן כה וכה וארז׳ל ראה מה עשה לו בבית‬

‫וראה מה שנעשה לו בשדה ‪ .‬פי' ראה ברוח הקדש ב' ראיות‬

‫אחד מה שעשה לו עתה בבית שהיה רוצה לאנס את אשתו בתיך‬

‫הבית ‪ .‬וראה כי כבר חטא בחטא הזה פעם אחרת בהיותו‬

‫בגלגול קין על עסקי אשה ג"צ כמ״ש רז״ל על פסוק ויהי‬

‫בהיותם בשדה שאין שדה אלא אשה ‪ .‬וכל גלגוליו היה לתקן‬

‫הפגם והוא אדרבה הנה מוסיף על 'חטאתו פשע ולכן הרגו‬

‫ובתיקו׳ ק״י נתבאר פסוק זה ע״ד הנזכר וגם שם נתבאר‬

‫מ״ש לעיל וירא כי אין איש ר" ל דלית גיורא דיפוק מיני' ואסתכל‬

‫בי' אי היה מסטר' דטוב וחזי דלית ביה חקוה והוא הנ״ל כי‬

‫המצרי הוא הנפש הרע מצד קין ולא מצד הטוב וכיון שראה שאין‬

‫בו תקוה הרגו וחלילה לאיש צדיק כמרע״ה שיהרוג נפש לסיבות‬

‫שנאה *כי הרי כתיב לא תשנא את אחיך בלבבך ואחיו היה ‪4‬‬

‫אדרבה מצד אהבה יתירה רצה להורגו ■כדי לתקני ובזה תבין‬

‫מ"ש רז״ל מלמד שהרגו בשם המפורש ‪ .‬וקשה מאד איך הזכיר‬

‫שם שמיס ‪ .‬ובפרט שם המפירש על המצרי הטמא והרי גבי‬

‫בלעם אמרו בזוהר דף קל"ו דא״ל פנחס לצלייה תא וקטלו' ולא‬

‫בשם המפורש דלא אתחזי' האי לאדכורא עליה שם המפורש‬

‫ועם שבלעם היה נביא כמ"ש רז״ל ומכ״ש המצרי הזה‪ .‬אמנם‬

‫הענין הוא עם הנזכר מרע״ה היה רוצה לתקנו ולכן הרגו נשם‬

‫המפורש והענין ששם המפורש זה אינו שם המפורש זה שנא'‬

‫בו זה שמי לעולם ‪ :‬שהרי ההוגה את השם באותיו׳ אין לו חלק‬

‫וכו׳ אמנם כבר ידעת כי יש שמוח הנקראים מפורשי׳ ויש שמות‬

‫הנקראים כנוייס וזה נמצא ‪,‬בהקדמת' א־תיות דר״ע ז"לה״ה‬

‫ענין שמותיו של הקב״ה המפורשים וקבלנו חרבותינו ז״ל כי זה‬

‫שם המפורש הוא שם מ"ב דאבגית״ץ כנודע כי הוא שם הגבורה‬

‫זלימית ויש מי שמנקדים אותו בנקודות זה הפסוק של ויפן כה‬

‫ניגודים פרק לג יה‬

‫וכה וגו' סוף דגר כי גזה השם הרגו‪ .‬ומד ידעת כי הגולות‬

‫זה השם הוא להעלות העוצמו' למעלה על ידי ג' ידיה שיש גו ג״פ‬

‫י״ד הס מ״ב וכמבואר אצלינוסוד אנא נכח וטי של שחרית וכן‬

‫בנוסח של אנא נכח של ק״ש של המיטה‪ .‬וכוונת מרע"ההיתה‬

‫להעלותו למעלה בהריגה זו אל הנוקבי' בסוד מ״נ בסוד חדשים‬

‫לבקרים על ידי שס מ״ב שיש בו כח להעלות כדי שיתחדש שם‬

‫וישיב לעולס יותר מתוקן ממה שהיה וכמו שביארנו בפרק ל״א‬

‫ואחר שהרגו יצאה ממנו אותה הנפש ונתדבקה עם יהרו שהיא‬

‫נשמת קין כנ״ל ואז בעתהתדגק שה נתגייר יתרו וכפר בע״ז‬

‫כי נתקנה נפשו על ידי שם מ״ב במה שעשה אך עכ״ז נענש משה‬

‫כמ"ש בע״ה ‪ .‬וזש״ה כי שבעתים יקס קין כי הנקמה שעתיד‬

‫הקב"ה להנקס ולהפרא «ן קין‪ .‬הוא על ידי איש אי שיש לו‬

‫שבעה שמות שהוא משה שיש לו שבעה שמו' כמ״ש רז״ל שהוא‬

‫הרג את המצרי שהוא קין ואמנם אחרו שבעתים ולא אמר‬

‫שבעה לרמז שע״י שני שבעה יקם קין ר״ל ע״י שני אנשים שכל‬

‫אחד יש לו שבעה שמות והוא משה‪ .‬ויתרו‪ .‬כמ"ש רז״ל וע״י שניהן‬

‫נתקן קין כי מרע"ההרגאת המצרי ותקנו על ידי שס המפורש‬

‫ואז בא ונדבק אותו הנפש ביתרו שיש לו שבעה שמות ושם נתקן‬

‫במה שנתגייר וכפר בע״ז והנה הריגות זה המצרי נרמז בפסוק‬

‫חכה איש ומת ואשר לא צדה ואלהי׳אנה לידו וגו'אשר לא צדה‬

‫הוא משה שהרגו למצרי לטובתו ולא במזיד מחמת שגאה אלא‬

‫האלהי׳ אנה לידו כדי שיהקנוהו ‪ .‬ועכ״ז נענש משה שהרגו‬

‫קודם זמנו ולכן ושמתי לך מקום אשי־ יניס שמ״ה ובזה מתוח‬

‫דה"לל ושמתי לו מקום ‪ .‬אמנם ושמתי לך מקום קאי על משה‬

‫כי הוא עצמו היה צריך ערי מקלט לטס שמ״ה אל הקרי שמ״ה‬

‫אלא מש״ה‪ .‬חה נרמז ‪3‬פ׳ משפטי' דף‪ .‬פקודא לפרוש ערי מקלט‬

‫כגון ההיא מצרי דקטלית וכו' וקטלית ליה בלא זחנא ואומר דתמן‬

‫היה נחש הקדמוני ‪ .‬הוא מ״ש לעיל כי קין בהיותו בחי' גבורות‬

‫נדבקים בו זוהמת נחש מצד הנפש ואס כלו היה ח״ו זוהמא‬

‫כמו שחושבים רבים ל״ה נתחייב מרע״ה גלות ‪ .‬ואמנם נאמר‬

‫פקודא על ג׳ ערי מקלט‪ .‬העניןהואכי נודע כי אין ערי מקלט‬

‫שבעבר הירדן קולטים עד שיפרשו האחרת וא״כ על מה זה מיהר‬

‫משה כמ"ש אז יבדיל משה שלש ערים אלא הענין כי ע״י הפרשת‬

‫אלו הערים ‪,‬נחשב לו כאלו גלה שם ונתכפר חטאו וז״ס לנום‬

‫שמ״ה ’אותיות מש״ה ‪ .‬והבן מ היטב‪ .‬והנה מן הזוהמא ההיא‬

‫שהיטל אותה רשע המצרי שהוא חלק הרע בשלומית בת דברי‬

‫ם‬

‫פרה‬

‫לצ‬

‫יצא אותו' הבן״שנא׳בו ויצא ק׳אשה ישראלית והוא בן איש מצרי‬

‫ויקוב את‪ .‬השס כי מעשה ׳אבות ירשו בניס כיון שהוא רע גמור‬

‫אינו מן התימא כשיעשה כמעשה הזה וגס הוא נהרג על ידי‬

‫משה כאביו' כי משס היא '‪.‬־ וכמ״ש ויביאו אותו אל משה ואמנם‬

‫חטאו במ״ש ויקוב את השס יתבאר במקומו בע״ה ‪ .‬וענין ייתרו‬

‫כבר נתבאר מציאותו לעיל שרק כ״ו ונא ‪ .‬וגס נתבאר התאומה‬

‫היתירה'של הבל מי היתה ‪ .‬והנה כיין שקין נתקן עתה ביתרו‬

‫כנזכר שנדבק בו נפש המצרי ונתגייר ׳וגס כי יתרו הוא העיקר‬

‫שהוא בחי' הנשליה לכן בה נתקן חטאו של קין‪ .‬והוא כי בזה‬

‫הבין איך לא נזדמן לו למשה בכל שבטי ישראל אשה אלא בת‬

‫’יתרו כומר לע״ז 'אלא ודאי שבזה תבין כל הצ״ל כי כיון שבכאן‬

‫התחיל לתקן קין ביתרו לכן כנגד מה שהרגו קבלו עתה בסבר‬

‫פניס יפות בביתו בהיותו־ בורח מפרעה כמיי׳ש כי גר הייתי בארץ‬

‫ככרי' והחיה אה נפשו בזה וגס האכילהו‪-‬והשקיהו כמ'יש קראן‬

‫לו ויאכל לחים וכנגד שלקח •את תאומתו‪ .‬לכן עתה החזירה לו‬

‫והיא צפורה בהו שהיא תאומתו ההיא כנזכר בפרק כ״ז ונמצא‬

‫עתה ביתרו שהתחיל קין לתקן לכן עתה משה לקח בהו כי משה‬

‫הוא הבל ויתרו הוא קין אחר תיקונו; ולכן עשה עס משה‬

‫מה שעשה ‪ .‬אך המצרי וקרח ודתן ואבירם דואג ואחיתופל כל‬

‫אלו ‪-‬מצד הרע שעדין לא נתקן ולכן היו תמיד מקטרג למשה‬

‫ולדוד והבן זה היטב ‪ .‬וז״ש אני חותנך יהרו ואשתך ה"לל ובתי‬

‫אמנם אמר ואשתך ר״ל אשתך הראשון מימי הבל ולכןר״ת א"ני‬

‫ח "ותנך י"תרו הוא אח"י ר״ל אני קין ואתה אח"י הבל ‪ .‬וכבר‬

‫אני בשלוס ואני חפץ לתת לך אשתך ולתקן מה שקדס וזהו גס‬

‫כן וחבר הקני נפרד מקין כי חבר הוא מבני בניו של יתרו כנז'‬

‫מבני חובב חותן משה וגו' וגס חבר זה הוא מבני בניו של קין‬

‫צד הטוב שבו כייו שהזכרנו בפרק כ״ט‪ .‬וזהו נפרד מקין פי׳‬

‫ה טוב ורע מעורבים בקין ‪ .‬ועתה ■נפרד הטוב הזה מן‬

‫של •קין והוא בחי' חבר הקני וגס לכן נקרא קניי׳ ע״ש‬

‫ז"ש וחבר הק"ני נפרד מק״ין כי נקרא קנ״י‬

‫‪ .‬ונחזיר לענין צפורה כי היא ההאומ׳היתיר'‬

‫ג"כ כי שס היא ‪ .‬אלא שזו מפני' וזי‬

‫וזהו ענין ויואל משה ל"שבחא״ת‬

‫צפורה וזהו • ויתן לו את צפורה‬

‫!ה ל"משה א"יש ה"אלהיס ר׳י׳ת לא’ה והעדין‬

‫חפלה אלא שיש תפלה לדוד מלכות‬

‫של‬
‫גלגולים פרק לג •נו‬

‫‪8‬ל בחי' דוד ויש חפלה לעני שהיא‪ .‬מלכות התחתונה שהיא עניה‪.‬‬

‫ויש תפלה למשה שהיא מלכות העליונה‪ .‬של בינה שהיא התאומה‬

‫יתירה הניקבא׳ דמשה ולכן נקרא תפלה למשה ר׳ל כי היא‬

‫התפלה של משה וביאר מי הוא ונרמזת בך"ת ל"משה אי״ש‬

‫ה"אלהי' ר״ת לא״ה כי אינה ‪.‬התפלה התחתונה שהיא רחל אלא‬

‫שהתפילה של משה היא למעלה בבתי' לאה וכה ענין לשון תפלה‪.‬‬

‫טפלה חיבור כי זו היתאזמה יתירה היא נטפלת ומחוברת עס‬

‫משה שהוא יסוד דאבאכי משם שרשה כנ ׳ל פרק כ"ז‪ .‬ובזה תבין‬

‫מ״ש בזוהר פרשת בלק ד' תפלות הם תפילה‪ .‬למשה תפלה לחבקוק‬

‫תפלה לדוד תפלה לעני ולא איה בכלה ו תפל' לעני ובזה הבין‬

‫ענק 'משה 'ח״ש הכתוב ותדבר מריס ואהרן במשה על אודות‬

‫האשה הכושית אשר לקח‪ .‬ותחילה'אבאר לך ענק אשה הטשי'‪.‬‬

‫והוא בספר המיוחס ע״ש דברי הימים של מר"עה נמצא כתוב כי‬

‫משה הלך לכוש ומלך שם ארבעי' שנה ולקח את אשת מלך הכושי‬

‫לו לאש'בקידושין אמנם נעץ חרב בינו לבינה ולא קרב אלי׳ מימיו ‪.‬‬

‫ויש בזה תימא איך קידש אשה כושית וכיון שקדש׳ למה לא בא אלי'‪.‬‬

‫אך הענין נתבאר לעיל פרק כ־׳ז ענין אותה התאומה היתירה‬

‫מה עניינה וביארנו‪ .‬שהיא מבתי׳ מוחין דכדלוה ושם ביארנו כיי‬

‫כל אלו הבחינות הם כ״כ במוחק דקטנוח ‪ .‬ונמצא כי כמו שיש‬

‫בתי'צפירה במוחין דכדלות כן אוהה‪-‬הבחי' נשמה יש במוחין‬

‫דקטנות וז"ס האשה הכושית כנזכר ‪ .‬וכבר ידעת כי המוחין‪.‬‬

‫דקטנות הם כלם דינים כמורי' מבתי' אלהיס ובפרט‪ .‬הנוקבה‪.‬‬

‫של זמן הקטנות ‪ .‬וכבר נתבאר‪ .‬ענין הדינים שהם מתחלקים‬

‫לשנים והם דינים דדכודא שהם שכ״ח דינים‪ .‬ודינים דניקב׳שהם‬

‫פי׳ר כמכין מנצפ״ך ‪ .‬ואמנם זאת האשה‪ .‬הכושית‪ .‬היא המלכות‬

‫מבתי׳ אבא והם דינים דדכירח ולכן היא בסוד שכי׳ה דינים וכן‬

‫שכ"ה וגם הכולל כי' כו״ש וכם כיין השחרות בעצמו יורק על היותם‬

‫מבחי׳ הדינים תקיפין של הקטנות וכן ‪3‬פ'‪ ,‬פקידי דף ‪ .‬אמר כי‬

‫הש״ך ניצוצק אתברירו במחשבה וזה יובן עם הנזכר ונמצא כי שתר‬

‫תאומות יתירוה היו לו למשה‪ .‬א' הכושית מבחינית הקטנות וא'‬

‫צפירה מבתי' הכדלות ולכן נקראת צפורה לשין ‪,‬צפור טהירה‬

‫ונקיה ‪,‬מן הדינים וצפורה‪ .‬שהיא מבתי' הגדלות נשאה ונזדווג‬

‫עמה 'והיה לו בנים ממנה ‪ .‬אך‪ .‬הכושיתילקיותה דימם כאורים‬

‫של קטנות לא רצה להזדווג עמה ולהוליד בגיס ממנה אך עם‬

‫כל זה שלו היהה כיק שקדשה בקדושין‪ .‬אך‪ .‬לא‪ .‬נזדווג ע«ה ‪'.‬‬

‫והנה מרים ואהרן לא ידעו ‪.‬הטעם‪ .‬הזק יחשבו ;י משה טעה‬

‫«»‬

‫נלנולים פרק ל‪1‬‬

‫ח״ו נמה שקידש אשה כושית ושהוא גנאי לאיש כמוהו לקדש אשה‬

‫כושית ‪ .‬והענין הוא עם ‪,‬הנזכר בפסוק אלדד ומידד מתנבאים‬

‫נמתנה וארז״ל שהיו מתנבאים משהמתויהישע מכנים ישראל לא״י‬

‫ושלא יכניסס משה לא״י וכששמעו אהרן ומרים נבואה זו לא‬

‫איו יודעים סיבה למיתת «שה ושלא יכנס לא״י כי עדין חטא‬

‫הסלע לא היה שהיא היתה הסיבה ואהרן ומרים חשבו שהמה‬

‫יכנסו לא״י ולכן היו מדברים אהרן ומרים במשה כי ענק הנבואה‬

‫שהתנבאו אלדד ומידד היו אומרים ודחי כי ענק מיתה זו היא על‬

‫אודות האשה הכושי' אשר לקת וזהו ותדבר מריס ואהרן במשה‬

‫וכו׳ והנה היה אפשר לומר כי הסע® שלא יכנום משה לא״יהוא‬

‫לרוב מעלתו כי פני משה כפני חמה׳ שהוא עץ החיים אך פני‬

‫יהושע כפני לבנה שהוא בחי׳ א״י ולכן הוא המכנים' לארץ זהו‬

‫ענק אמרו היש בה עץ אס אין שרצה לידע אס יש שס עץ‬

‫החיים שמשם בחי׳ משה שולטות שסבאי׳י ובאמת היא מן סיהרא‬

‫כי ז"ס שלא נכנם משה לא״י כמבואר אצלינו בענין דור המדבר‬

‫והנה אהרן ומרים אמרו ודאי כי הטעם היא כי אשה כושית‬

‫לקת כי אס היה הטעם כנזכר שהוא למעלית ‪,‬משה שהיתה‬

‫נבואתו מעץ החיים שהוא שם הוי״ה ולא שם אדני והרי גם בנו‬

‫דיבר יהוי׳ד ‪ .‬וז״ש היק אך במשה דיבר הי שנאמר שזהו היא‬

‫הסיבה אי אפשר כי הלא גם בנו דיבר ה׳ ולמה אנחנו נכנסים‬

‫והיא אינו נכנם כי עדיין לא נגזרה גזירה גם על אהרן עד חטא‬

‫הסלע ואז הש״י השיב להם שאינו כך כמי שהם חושבים שהוא‬

‫על חטא אשה כושית כי היה לו הכרת לקחותה ‪ .‬אמנם הוא‬

‫הסיבה והטעם מעלות משה כנזכר ומה שהקשו ואמרו הלא גם‬

‫בנו דיבר ה׳ ולמה אנחנו נכנסים והוא אינו נכנס ‪ .‬הודיעם כי‬

‫לא כן הוא כי ימעלות משה רנינו ע״ה גדולה ממעלתם וז"שלאכן‬

‫עבדי משה ‪ .‬וכיון שבא לידינו ענין זה‪ .‬נבאר מ״ש בזוהר בראשית‬

‫כי יעקב נקבר גופו ועצמותיו בא״י ויוסף נקברו עצמותיו ולא גופו‬

‫ומשרע"ה לא גופו ולא עצמותיו‪ .‬וטעם הענין כי תמנע באת‬

‫להזדווג עם יעקב ולא רצה ולכן זכה שיקברו גופו ועצמותיו בארץ‬

‫ויוסף לפי שיצא מחנו אותם הטיפין של מרי כמ״ש ויפחו זרועי‬

‫ידיו עם אשת אדוניו לכן צא נקבר גופו ולפי שפירש ולא השלי׳‬

‫המעש׳ לכן נקברו עצמותיו ולא גופו ‪ .‬ומרע״ה לקת’אכה הכושית‬

‫לקוחים במורים לא נקבר בארץ לא גופו ולא עצמותיו כי אי׳י‬

‫נקרא׳ יראת ה' והוא לקח אשה חיצוני׳ כושית ‪ .‬ונשלים לבאר‬

‫ענין הנז׳ מ״ש בפסוק שם והאיש «שה עניו מאד וגו׳ כי הנה‬

‫ביארנו‬
‫גלגולים פרקגגלר בז‬

‫‪5‬יאמו על פסוק עקב ענוה יראת ה' כי לאה נקראת ענוה‬

‫זרחל נקראת יראת ה׳ ונמצא כי ירא' ה' שהיא רחל היא תחת‬

‫הרגלי' והעקב של לאה הנקרא' ענוה וז״ש והאיש משה עניו וכן‬

‫לאה נקראת ענוה כי זכה למדת ענו' שהיא צפורה הנזכרת שהיא‬

‫לאה ‪ .‬אך רחל שהיא יראת ה' מלתא זוטרתי‪ .‬לגבי «שה כמ״ש‬

‫דז״ל על פסוק זעתם ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אס‬

‫ליראה והבן זה הסוד ושם הקפצה רחל‪ .‬ת״שרז"לאין‪ .‬יראה‬

‫לגבי משה מלתא •זוטרתי היא ונחזיר לענק יתרו כי בו נתקן‬

‫פגם קין ומר נתבאר לעיל‪ .‬ועוד תיקון פגם אחר והוא מ״ש‬

‫בחרגיס ירושלמי ואמר קין אל הבל איזוהי לית דין זלית דיין‬

‫ולית עלמא אוחרא ‪ .‬ולכן עתה בא לתקן במה שחידש פרשת‬

‫דינין שהוא פ׳ ואתה תחזה כמ"ש רז״ל ‪ .‬ולכן הוא •נתן עצה‬

‫למשה על מינוי הדיינים לתקן פגם ראשון וכבר נתבאר שם במקומו‬

‫בם בזה תבין‪ .‬מש רז״ל כי נקרא יתד ע 'ש שיתר פ' אחת בתורה‬

‫ואתה תחזה והוסיפו לו אות אחת בשמו אות ו׳ ומן יתר נעשה‬

‫יתרו ־ וז״ס מ״ש בקין וישם ה' לקין אות הוא אות ו' של יתהו‬

‫וכן בזוהר פ׳ בראשית דף ‪ .‬אות א׳ מכ״ב אתווץדאוריית‪,‬׳־‪,‬‬

‫ונודע כי ו׳ במילואה וא״ו בגימ' אחיי׳ד ‪ .‬וזהו נרמז בתיקוני'‬

‫כי מ"ש וישם ה׳ לקין אות רמז על יתרו כנזכר דף‪ .‬והרי נתבאר‬

‫כי כל תיקון קין הוא ביתרו והוא בבחי' נשמה כנ״ל וגס בבהי׳‬

‫נפש מן הרע שהיה במצרי ונדבקה בו כני׳ל ונרמז בפסוק ית״ר‬

‫שא״ת ר"לכי מ״ש לקין הלא אס היטב שאת ינחן ליתר שהוא‬

‫יתרו וזהו יתר שאת וזה נרמז !ג'כ בבראשית דף‪ .‬מאי שאת‬

‫כדכתי׳ יתר שאת והבן זה ולקמן •גבי ענין ראוק יתבאר יותר‬

‫ענק זה ‪ .‬זע״ש ‪:‬‬

‫‪3‬דה לד אחר שנתבאר בפרק ל״ב גי הנפש של קין מיצר הטוב נתגלגל‬

‫בקינן ובמהללאל‪ .‬וכל ואי תיקן קצת ממנו החלק‬

‫הניצוץ הראוי ■לכל א׳ ואי כנודע וכלס נכללים בקין‪ ,‬והנה זה נמשך עד שבא‬

‫■ראובן בן יעקב‪ .‬וגס הוא משורש קין וזהו ותקיא שמו ראובן ‪ .‬ומלת ראובן‬

‫נחלק לשנים דאו בן ‪ -‬וקשה וכי שום אשה לא ראתה בן אלא היא אך הענק‬

‫צ״ל כי קין נמשך מיסוד דאמא עילאם שמשם יצאת לאה ולכן לאה ילדה‬

‫עתה את ראובן שהוא עצמו נפש הטוב של קין וז״ש ראוק'ראובן פירוש ראו‬

‫כי זהו בן הבכור שהיה בעולי שהוא קין כמ״יש רז״ל שאמר׳ז־או מה בין בני לבן חמי‬

‫והענק במה שביארנו בענין לאה שעתידה היאה בחלקו של עשו‪ .‬והנה עשו יצא‬

‫אדמוני שופך דמים חלק הרע של קין ויעקב נטל מלק הטוב של קין ‪.‬שהוא‬

‫■מבתי׳ העקב כנ״ל פרק כ״ט שלהיות מצד כנוקבי׳ של גבורות נתאחזו בו‬

‫הקליפות בסוד הנחש שנא׳ ואתה תשיפנו עקב ‪.‬־וזה העקב נטלו עשו ולכן‬

‫יצא גם בכור כמו קין‪ .‬ואח״כ כשיצא יעקב אחז ידו בעקב הקדוש שלקח עשו‬

‫טך ‪■ 51‬וזסו‬
‫גלגולים פרק לד‬

‫וזהו"אחיזתו בעקב טשו פי׳ בעקב שלקח עשו ולאבטקב עשו עצמו‪ ,‬וכבר ידעת‬

‫כי כמו שקין נתאחז בו זוהמת הנחש כך נתאחז ‪3‬עשו‪ .‬וכמ״ש ‪3‬פ! תולדות‬

‫דף כו עשו נתאחז מסיטרא דחויא ‪ .‬ונודע כי יעקב הוא גלגולו דאדס ולפי‬

‫שתחילה על ידי חטא אדה׳יר גרם שיתאחז הנחש בזה העקב כי בכל בהי'‬

‫המקבי׳ שיש בכלו הטיל הזוהמא והבן זה היטב ולכן נתיאחז בזה העקב ולכן‬

‫יעקב שהוא אדם עצמו תיקן במה שעשה תפלה ונטל אותו הע׳קב מעשו שהוא‬

‫הרע שבקין ובכור כמוהו ‪ .‬ואמנם נעלו ואחזו בידו וזה סיד זרוע השמאלי‬

‫כי שש הוא בחיי העקב הזה בכתף השמאלי‪ .‬ולזה לא אמר ידיו אלא וידו‬

‫החת‪ .‬וכבר ידעת כי יעקב הוא האמורים של אבא‪-‬שהוא האדם ונרמז ביו״ד‬

‫דשמא קדישא ‪ .‬ויוייד מתהפך בהיפוך אתווין יד״ו כי ע״י היות יעקב מצד‬

‫אבא הנקרא יו״ד יכיל לתקן את העקב הזה ההוא מצדאמאוכנז' בפקודי דף‪.‬‬

‫במחשבה שהיא אבא אמברירו ניצוצי דיני[‪ .‬ונמצא כי יעקב שהוא בחינות‬

‫האחורים של יוי׳ד הנזכיי ע"׳י אותו היו״ד אחז בזה העקב ולכן נקרא‪ -‬את שמו‬

‫יעקב שהיא צירף יו״ד עם עק"ב‪ .‬והבן זה והנה יעקב חשב שהוא בנו בכורו‬

‫דוגמת קין שיטול זה העקב שהיא עיקר הכל שהוא הבכורה הנרמזת במלת‬

‫שאיית הנא אס תיטב שאיית שהוא נגלת אש״ת שהיא המלכות הזו הנקי עקב‬

‫וגס הכהונה הנקרא שאיית בשוד דשא‪,‬אהרן את ידיו וכנז' בפרק כ״ג והנה‬

‫ועיקר זה הוא תלוי בחלק הנשמה ‪ .‬והנה הנשמה נטל יתרו כנזכר ‪ .‬ונמצא‬

‫כי אעפ״י שראובן מצד נפשי של ‪.‬קין כשחטא במעשה בלהה נטלה ממנו זו‬

‫הבכורה ונתנה ליתרו ‪ .‬אעפ״י שהכתוב אימר שניתנה ליוסף‪ .‬הכל‪ .‬א' בשוד‬

‫פנחס שנולד מבנות פוטיאל שהוא יושף ויתרו כמו שנבאר ונמצא זו מה שאמר‬

‫יעקב ראובן בכורי אתה‪ .‬כיון שאתה בכורי ואני דוגמת אדם היה ראוי שתיטל‬

‫אתה הבכורה של השא"ת הנזכר אמני לא כך היא כי אס יתר שאת ר״ל‬

‫הנקרא ית"ר יטיל• השאת וכן הנקרא יתיר"ו כמנין וית״ר הוא לקח עז שהוא‬

‫המלכות וזהו וית״ר עייז וכנזכר בתרגום אנקליס ‪.‬והנה כיון שעשה ראובן השיבה י‬

‫גיס שע״י יתוקן הלק של קין הנקרא שאת וזה יששכר ולא יצא אלא על ידי‬

‫דידאים שהביא ראובן שאעפ״י שהוא לא זכה אליה עס כל זה זכה לתקנה‪.‬‬

‫ע״י והוא יששכר וכבר ידעת כי נקרא יששכר ע״ש כי שכר שכרתיך וזה‬

‫היה ע״י לאה ששכרה ליעקב ע״י הדודחי' וידעי כי לאה וחוה הכל אחד כי‬

‫«!דם ויעקב ‪,‬באבא וחום ולאה באמא אלא שאדם וחוה למעלה ויעקב ולאה‬

‫התירי׳ שלהם כנזכר במקומו• וזהו מה שאמרה בנבואה כשאמרה‪ .‬ותקרא את‬

‫‪5‬מו קין ותאמר קניתי חיש את ה׳ והוא הקנין שקנתה ולקחה ע״י השכירות‬

‫ליעקב כדי להביא את יששכר שיתוקן בו קין כי קין הוא היה טוב ורע שהוא‬

‫הנחש אך יששכר היה מתוקן בתורה וכלו מצד הטוב מצד הקדושה של הש״י‬

‫וזהו קניתי איש אתה׳ כנזכר פרק נ״ה ונענין‪-‬ר׳ עקיבא אבאר עניינו של‬

‫יששכר בסוד יששכר חמור גרם‪ .‬והנה כאשר שכרתו לאה כתוב שם בפסוק וישכב‬

‫עמה בלילה הוא‪ .‬אך סוד הענין הוא כי הנה יעקב הנא גופא דאילנא דעך‬

‫האיים אך השבטים בניו הם הענפים בסוד י‪-‬״ב ‪ .‬גבולי אלכסון שהם פרקים‬

‫דידיס ורגלים כנזכר בפרשת ויחי דף (אמר כגא״ש באן הניח לי המחבר‬

‫מקים להתגדר בו כי לא פירש הטנין יפה ‪.‬ולענייד נראה פירש הענין כי‬

‫•יעקב הוא מדת הת“ת שם ידו״ד וידוע כי יש בו י״ב צרופי' ע״'כ סוליד יעקב‬

‫י"ב שבטים והנה באלו הי״ב צרופי' יש־ שם א׳ שהוא ככתבו כפשוטו כנודע והוא‬

‫גופא דחילנא א"כ הוכרח ג"כ לומר שבי"ב שבטים יש ח' ג״כ שהוא כנגד גופא‬

‫־ ’ ‪ ’ ,‬דאילגא‬
‫‪ ..‬י גלגוהיפפרק לד הה נח‬

‫דאילנאוזה הוא יששכר שהוא שורש יעקב עצמו ע״כ) אמנם יששכר היהעוסיץ‬

‫בתורה יותר מכל שאר השבטים ועצמותיו של יששכר היה מן גופא דאילנא ממש‬

‫הנקרא תורה שבכתב כמו יעקב אבינו ולא מן הענפים כשאר השבטים ונמצא‬

‫כי‪ ,‬יששכר הוא כמעט עצמותיו וגופו של יעקב וזהו וישכב עמה בלילה הוא‬

‫והוא כי שאר השכיבות לצורך שאר השבטים היה ב‪3‬חי׳ ענפיי אך עתה הוא‬

‫עצמותיו של יעקב שכב עמה והיא בסוד אותו העקב שנטל מן עשו כי לכן‬

‫נקרא• יעקב על שמו ובזה תבין פסוק ומבני יששכר י"ודעי ב״ינה ל"עתיס‬

‫שהיא י״ת יב״ל והענין כי יששכר נמשך מקין שהוא יסוד של אמא בינה וזהו‬

‫יודעי בינה וכבר פירשתיו פרק כ״ט כי יבל הוא גלגול קין אותו שנאי בו ותלד‬

‫עדה את ;בל וכלס תולדותיו של קין ומשורש נשמתו ויששכר הוא מן בחינות‬

‫יב״לולכן נרמז בריית י״ודעי ב"ינה לעיתים ר"ת יב"ל ••‬

‫פלה לה אחל שביארנו ענין נר״נ של קין סדר גלגולים צריך שתדע ענין‬

‫והוא‪ -‬שייך לפרק ל״ט דע כי כאשר חטאו אדם וקין‬

‫והבל לא די שגרמו לערב טוב ורע אלא אפיי שהטוב עצמו נתערב ‪ :‬והנה‬

‫כל ניצוצי נשמות נתערבוייחד‪ .‬ויש תערובות ניצוצי אדם בקין‪ .‬וקין באדם ‪.‬‬

‫אדם בהבל והבל באדם‪ .‬קין בהבל והבל בקין‪ ,‬וכן כיוצא בזה באופן כי‬

‫תהיה לאדם א׳ נפש א' כלולה מניצון קין ומניצון הבל וכיוצא בזה בשאר כל‬

‫הפרטים ‪.‬והעניןבאשר האדם יתקן את נפשו יוכל לבוא בו הרוח של שורש אחי‬

‫שתהיה שיה במעלתו !■במציאתו אל גדר אותה הנפש אעפ״י שאינו מסוג אחד‬

‫ומשורש אחד וכיוצא בזה נתבאר פרק י"א ‪ .‬וכמעט רוב הנשמות נתערבו או‬

‫כולן באופן זה ‪,‬וכבר ידעת בפיק כ"ט שבכ״ז שורש של קין לא היה מי שיהיה‬

‫נר״נ משורש קין אלאאביי וכמו שנבאר בע"ה ‪ .‬ודע כי ענין זה יימשך עד‬

‫ביאות המשיח ואח״ס ישובו כל א' בש־שו ואז כל הנפשות ילכו אל הנשמות‬

‫והרוחות שהם מן שרשם וענין זה יעשה ע״י‪ ,‬אליהו ו״ל כמ‪-‬ש והשיב ‪-‬לב אבית‬

‫כל בניס וגוי כי אפי׳ האבות והבנים אינם יכלם משורש א' ולפעמים האב מן‬

‫קין והבן מן הבל וכיוצא בו ואז כל הנשמות יחזרו לשרשם האמיתי ולפי שגס‬

‫אליהו היה כן כי נפשו היה משורש אחר לכן על ידו מתוקן הכל‪ .‬ונמצא‬

‫א״כ כי אלו הגלגולים ‪.‬שאמרנו בקין אינם אלא מצד הנפש‪ ,‬ומצד הנשמה לא‬

‫זכרתיה‪ .‬וכן הענין בכל השישים ונחזי׳ עתה לבאר ענין קין‪ .‬ויש כמה וכמה‬

‫אחרים לאין מספר שהם מצד הרוח של קין כי ענין נשמתו נתגלגלה‪-‬ביתרו‬

‫וריחו בנדב ואביהו ושמואל הנביא‪ .‬ונפשו ‪5‬יששכ׳ ‪ .‬ואמנם רוחו מצד הרע‬

‫היה בקרח‪ .‬והענין כי קרח עיקרו הוא מן הבל אלא על ידי עירובת הנשמות‬

‫נתערב רוחו של קין מצד הרע בקרח ‪ .‬וז״ס ויקח קי־ח שארז"לשלקח מקחרע‬

‫לעצמומהבן אלו הדברים מה נמרצו דברי יושר כי ע״י אותה הקנאה שנתקנא‬

‫במרע"ה ובא לטמא פותחין לו נתערב בו רוחו של קין •מצד הרע ‪' .‬ואין• לך‬

‫מקח רע גדול מזה ואז הזר להתקוטט עם משה רעייה כקין עם הבל‪ .‬ויתבאר‬

‫ענין זה של קרח יות׳ בארוכה ‪ .‬והנה לפי שקרח היה לוי שהוא גבורות ‪.‬‬

‫ומה גס עתה שנמשך בו רוחו של קין מצד הרע הוצרך לגלח ראשו הי סוד‬

‫השערו' הם אחיזת החיצונים בדינים כנודע וצריך לגלחס וכמ״ש בפי תזריע‬

‫מ״ח ומ"ט על פסוק ואיש כי י׳מי־ט ראשו קרח הוא ‪ .‬ואמרו רבותיי ז״ל כי‬

‫קרח רב מכל לואי הוא והרי ג״כ אנו רואים שנתקוטט וירא משה ממנו לולא‬

‫שעזרו הש"י ומאתים וחמשים סנהדרין נתקבצו צנמו והיו טפלים אליו כמ״ש‬

‫וידבר אל קרח ואל כל עדתו טפלים אליו וא"? בלי ספק שהיה אדם גדול ‪,‬‬

‫והענין כיסיה מבאי' זושל_קץשהוא הבטרוי־צה ליטול‬

‫גלגולים פרק לה‬

‫ליטול הנהונה שהוא הבטרם אלא שהוא׳ מבחינות הרע של קין‪ ..‬ולכן חשב‬

‫קךח שבו יתוקן‪ ,‬וא״כ לו משפט הבכת ה ולק קטרג על משה וטעה כי הרע‬

‫של קין נמשך בו אך הטוב לא נתקן אלא בשמואל הנביא שנמשך ממנו ומזרעו‬

‫ח"ס מ״ש רז״ל ניבא ולא ידע מה ניבא שראה אש יוצא ‪,‬מאמאו והוא «דנות‬

‫שמואל בן בגו כמ״ש ואחרי •שארדיל שניבא מזה תדע גס כ! שהיה אדה גדול‬

‫‪,‬והנה כמו בעת י שהרג קין את הבל נאמר ארורה האדמה אשר פצתה את פיה‬

‫ולכן עתה תקנה מה שקלקלה תחילה ‪ .‬ח״ש בקרא ותפתח האין את פיה‬

‫כי הוא הרע של קין ולכן נידון בפתיחות'הארץ והק זה מאד ‪ .‬ודע כי דתן‬

‫ואבירם הס מזה השורע שלקק מצד הרע ולכן היו גס הס ‪..‬מקטרגים למשה‬

‫והיו בני הבכור ראו־ן ולולא שהיו אגשים גדולי'‪.‬לא נרשמו בכתוב ולא נתיירא משה‬

‫מפניהם שהרי מצינו שמשה הלן לקרוא לדתן ולאבירם ולא רצו לעלות ולא‬

‫חששו וכן ‪3‬מצרים'היה מתירא מפניה׳ עד שאמר לו השי״ת מתו כל האנשים׳‬

‫שהם •דתן ואבירם שירדו מנכסיהם ודע כי אח״כ אלו בעצמם נתגלגלו בדואג‬

‫ואחיתופל וכלס בעלי לשון הרע וכלם מקטריגיס‪.‬לצדיקי* למשה ולדוד וגס היו‬

‫אנשים גדולים כמ״ש נפשי נתיך לבאים וגו׳ ואחיתופל קראו דוד אלופי ומיודעי‬

‫נחזיר טתה לבאר שאר תשלום בקי' נפש ׳הטוב של קין ובו יתבאר ג״כ בחינות‬

‫הרוח הטוב של קין דע כי נדב ואביהו הס כמעט עיקר התחלות התיקון נפש‬

‫של קין מבחינות העיב וגס הוא מבחינות נפש דאצילית הנקרא חלתו שלעולם‬

‫‪ , ,‬כנזכר פרק כ"א ‪ .‬ואין זה ממורי סאר״י ז"לה׳יה ‪:‬‬

‫שער־ המלאכים ‪ .‬ענק אליהו ז״ל‪ .‬ומ״ש רז״ל אליהו בארבע‬

‫מה הוא הענין הזה דע כי קודם שחטא‬

‫אדה״ר היה בו נרי׳ג מבי"ע ונר״נ ממלכות ת״א ובינה דאצילות‬

‫והיה כולל כל הנשמות אך ודאי שהי’ קצת נשמות שלא נכללו‬

‫‪3‬ו אשר הס סוד כשנעת החדשות ואמנ' כאשר חטא כבר ידעת מ״ש‬

‫רז״ל שאירע לאדה״ר ענין יפתח שהיו אבריו ‪.‬נושרים בכל מקום‬

‫שהלך כמ״ש ויקבר בערי גלעד ולא כתיב בעיר גלעד ‪ .‬ואמנם‬

‫הביאור הוא כי כל אותן חלקי נשמות הכלולות בו קידם החטא‬

‫כלס נסתלקו ונשרו ממנו ונפלו אל עמקי הקליפות זה בכה וזה‬

‫בכה‪ ,‬ואמנם נסתלקו ממנו נפש ריח ונשמה דאצילוה והוא הנקרא‬

‫זיהרא עלאה דאדס ‪ .‬אמנם חנוך נטל כל החלק הראוי לו מן‬

‫נר״נ דעשיי* יצירה בריאה‪ ,‬גס נטל חלק נשמה דאצילות דאדה״ר‬

‫אמנם חלק הנפש נשאר באדה״ר פורח מפליו ולא נסתלק ממנו‬

‫וכאשר הוליד את קין והבל אז נטלו קין והבל אותו נפש דאצילות עם‬

‫כל שאר החלקי' המגיע אליהם מחל' בי״ע‪.‬ואמנס בנפש הזה יש אור‬

‫מקיף ופנימי והנה נדב ואביה' הבאיס משורש קק לקחו סוד‬

‫אור מקיף של נפש דאצילות ואליהו ז״ל שהוא פנחס נטל אח״כ‬

‫י זה וגס הפנימי וכמ״ש ‪ .‬דע כי פינחס נאמר עליו ואלעזר בן‬

‫אהרן לקח לו מבנות פוטיאל וגו' אלה ראשי בית וגו' וביאור‬

‫הענק כי פינחס בא משני ניצוצות משורש יוסף שפטפט ביצרו‬

‫*‬
‫גלגולים פרק לה נכד‬

‫וניצוץ שני משורש יתרו שפיטם עגלים לע״ז ואל התמה מזה כ«י‬

‫הלא יוסף סור מקום היסוד אשר כל הנשמות והחסד•׳ והגבורות‬

‫מתערב•' ובאים שם לכן יש בו מציאות ויכולה להתערב נש״ות‬

‫משורש אחר אל השורש של יוסף ואל התמה מזה כי הנה חלץ‬

‫יתרו היה מנפש דאצילות הרי שה?ה פנחס כלול משניהם‪ .‬אח״כ‬

‫כשמתו נדב ואביהו בסיבות החטא אז נתערבו בפנחס מחמת‬

‫אותו חלק שלו שהיתה מיתרו שהוא קין ודע כי הנשמה הבאה‬

‫מעת הולדו אעפ״י שתהיה מעורבות יחד מכמה ניציצי" כמו זאת‬

‫של פנחס שבאה מבנות פוטיאל משני טיפות כי פיטיאל לשין‬

‫טיפין ולא הוצרכו למי שיחבר אותם יחד חך הנשמה הבאה אחר‬

‫הלידה משמות נדב ואביהו שבאו בפנחס הוצרכו נשמה אחרת‬

‫שתבוא מלמעלה ותחברם יחד ולא תהיה אותה הנשמה מגילגלת‬

‫רק ביאה ראשונה שתבוא לעולם והנה זו הנשמה היא אשר נקראת‬

‫אליהו התשבי מתושבי הגלעד והיא משורש גד וזו באה מחדש‬

‫לחבר את נשמת נדב ואביהו עם פנחס ואמנם לחבר ג״כ זו‬

‫הנשמה החדשה עם אותן נשמות הישנות באה נשמה אחרת‬

‫חדשה והוא משורש בנימין כמ״ש אליהו ז״ל אל החכמי׳ מבני‬

‫בניה' של רחל אני הרי כאן ארבע נשמות א‪ ,‬פנחס עצמו‪ .‬ב׳‬

‫נדב ואביהו‪ .‬ג’ אליהו התשבי‪ .‬ד' אליהו משבט בנימין‪ .‬כדכהיב‬

‫בקרא ואליהו וזכרי בני ירוחם‪ .‬וז"ס אליהו בארבע ‪.‬אעפ״י שהם‬

‫כלולות מאחירות כי פנחס כלול משני טיפות כנ״ציגם נדבואביהו‬

‫הס שנים‪ .‬עכ״ז אין יאנו קורין אלו הכלולות מה שהיה־ נקרא‬

‫שנים נשמה אחת כי פנחס עם היותו שני טיפין היה גוף א'‬

‫וגס נדב ואביהו דהוו שני פלגא דגופא‪ .‬והנה כאשר היהענין ‪.‬‬

‫יפתח הגלעדי כבר ידעת מ"ש רז״ל כי שניהם חטאו פינחס‬

‫ויפתח כי יפתח אמר יבוא פינחס אצלי לפי שאני מלך ושופט‬

‫והוא יתיר את נדריי ואליהו שהוא פינחס אמר מאן דחייש‬

‫לטבי׳ ילךלאסיא‪ .‬ובין שניהם מתה והלכה לה בת יפתח ‪.‬והנה‬

‫יפתח נענש כמ״ש רז״ל שחטאו היה גדול להיותו בעל דבר והוא‬

‫צריך אליו לכן נשרו אבריו כנ"ל‪ .‬ופנחס נסתלק ממנו רוח הקודש‬

‫כמ״ש רז׳יל על פסוק ה׳ עמו נראה שעתה‪ .‬לא היה׳ ה' עמו ואז‬

‫נסתלק ממנו נדב ואביהו ולח נשאר בורק טיפות יוסף לבדו‬

‫וטיפות יתרו יצאה ממנו להיות כי היחה עיקר החטא נו כי‬

‫הלא נדבואביהו היו מושלים שם כמכר ‪.‬וכן שני מציאות של אליהו‬

‫מגד ומבנימין ג"כ היו מושלים שם‪ .‬גס טיפת יוסף היתה יותר‬

‫רחוקה «‪ 1‬החטא מטיפות יתרו שהוא טיפות קין שהיתה ביתרו‬

‫מפעם‬
‫גלגולים פרק לה‬

‫מפטם עגלים לע״ז ועומר גדול היה ומצדו יקרא חטא ‪ .‬וכאשר‬

‫נסתלק טיפה זו של יתרו אז כילד חיאל ביה האלי ונתגלגלה בו‪.‬‬

‫ואותיות חיא״ל עם אלי"ההכלא' אם תתחלף הח׳בה׳באחה״ע‬

‫גם ה"אלי הם אותיות אלי'ה וזו בית הא״לי בית מושבאלי״ה‬

‫כי אלי״ה היה מושבו בגיף פינחס שהוא טיפיה יתרו כנ״ל וזו‬

‫בית הא״לי עיקר הגוף ההיא הוא־ של פנחס ולא משל אליהו רק‬

‫נקרא בית מושבו של אליה ‪ .‬והנה אמרורז"לכי חיאלגברארבא‬

‫הוא ואמנם עבירה ראשונה של יפתח גרמה לו עבירה זו ‪.‬‬

‫והענין כי עבירות חטא יפתח היה בנדר‪ .‬וחטא זה של חיאל‬

‫בית האלי‪ -‬של חרם היה שהיה עובר חרם■ וגזירות של יהושע‬

‫שלא יבנה את יריחו והנה כתיב ובני קני חותן משה עלו׳מעיר‬

‫התמרים והוא יריחו ונראה מכאן שהיתה יריחו מיו׳חסי' לשורש‬

‫קין ‪ .‬ולכן בנה חיאל שהוא משורש קין את יריחו והבן זה‪ .‬ואח״כ‬

‫נקרא אליהו התשבי להורות על אות הנשמה שהוא משורש גד ‪.‬‬

‫כיון שנדב ואביהו לא היו מתוקנים עדיין וגס פינחס נשמתו‬

‫חטא ואליה משבט בנימין לא בא רק לקשר אותן עם נשמות‬

‫החדשות נמצא כי היא עיקר בכאן ולכן לא נקרא עתה פינחס‬

‫רק בשם אותו הנשמה של שבט גד והלך בשליחתו של מקום עך‬

‫שתיקון את נדב ואביהו כאשר נפלי על ־פניהס כל העם ואמרו‬

‫ה' הוא האלהים ואז נמחל להם עון נדב והביהו שקצצו בנטיעות‬

‫ופגמו בשכינה וזו תקנו במאמר ה' הוא' האלהים וכאשר נמחל‬

‫עון נדב ואביהו נפרדו ממנו בבדיקות פינחס אל המערה ובאשר‬

‫נפטר ועלה לשמים אז ניחנו לאלישע כמ״ש ויהי פי שנים ברוחך‬

‫עלי כי נ״א ר"ת ני"ב׳ א"ביהו נ״א פ״י ש"נים ר״ת נפ״ש כי אלו‬

‫היו חלק נפש דאצילות דאדה״ר והנה ‪.‬אז אליהו התשבי נתעלה‬

‫למעלה שהוא משבט גד וזה נשאר בשמים ושוב לא ירד ונשאר‬

‫אח״כ חלק אליהו מבנימין והוא נתגלגל באותו שכתוב בד״ה‬

‫ואליה וזכרי 'וגו' ואח״כ נתחבר עם אליהו התשבי שלמעלה וזהו‬

‫אליהו משבט בנימין הוא העילה ויורר ומדבר אל החכמים‬

‫ועושה הניסים ‪ .‬וזהו מה שהודיע אל החכמים באומרו מבני‬

‫בניהם של רחל אני כי לא היו יודעים איזה חלק מדבר עמה ס‬

‫וזה■ הטיפה‪ .‬של יתרו שניחן לחיאל ומת אח״כ ונטלו אליהו‬

‫ואותה הטיפה הוא אשר נתנה אליהו ליונה בן אמיתי והוא‬

‫העתיד להיות משיח בן יוסף ב"ב אמן ‪ .‬וז״ש תנא דבי אליהו‬

‫אותו הנער שהחייתי משיח בן יוסף היה‪ .‬וז״ש בספר הזוהר‬

‫יונה ממזלי' דאליה קאתי‪ :‬ומה שנשאר אחי׳כ לחלק אליהו התשבי!‬

‫האמיתי‬
‫גלגולים פרק נה ם‬

‫האמיתי הוא אותו אליהו משבט בנימין ‪:‬‬

‫לאליהו אתר שעשה אותו מעשה שבנה מזבח וירד עליו‬

‫אש מן השמים והרג את נביאי הבעל למה כתוב אח״כ‬

‫וישאל את נפשו למות מה ענייני‪ .‬ועוד מ ׳'ש כי 'לא טוב אנכי‬

‫מאמתי העב־ן הוא כמ״ש בזוהר פ' פינחס כי פינחס הוא אליהו‬

‫ופי' ג״כ כי פינחס בשעה שקינא לאלהיו נתעברו בו נשמת נדב‬

‫ואביהו וכשחטא בעון יפתח שנאבדה ההיא עלובה על שלא הלך‬

‫אצלו להתיר נדררובחט' ההיא פרחו ממנו נשמת נדב ואביהו‬

‫ולכך בספר ד״ה נאמר ופינחס לפנים ה' עמו כי לפנים קודם‬

‫שחטא היה ה'עמו ע"י אותן הנשמות אבל אח״כ פרחו ממנו‬

‫נשמות הקם ולא היה ה' עמו כמקדם ׳ולכן לא נזכר עיד פינחס‬

‫ונזקי שם אליהו מן הטעם שנתבאר בסלויך וכאשר עשה אליהו‬

‫אותו מעשה שבנה מזבח ההרוס חזרו נשמות נדב ואביהו לאליהו‬

‫מפני שקינא לאלהיו‪ .‬על נביאי הבעל וכמו שמקדם• נהעברו בו‬

‫ע"י קנאה גם אח"כ חזרו ע"י קנאה והיה תיקונם ע״י האש‬

‫שירד ?«ן השמים‪-‬עלשהם פגמו בהקריבם אש זרה ותצא אש מלפני‬

‫ה' ותאכל אותם •עתה נתקנו באמרה ה' הוא האלהיס ולכן‬

‫ענו שני פעמי׳ ה הוא האלהיס לתקן שניהם וכל א' וא' יחד‬

‫מה שהפרידו כפי' המקיבלים ויתנו בהן אש וישימו עליהן קטורת‬

‫עליהן דייקא ולזה כיון אליהו באמרו ענני ■ה׳ ענני ‪3‬״פ לרמז‬

‫על תיקון שניהם והנה אחרי שתקנו עצמם לגמרי נסתלקו כי כן‬

‫דרך העיבור המתעבר לתשלום מצוה כיון שתיקן עצמו מסתלק‬

‫ולכן אליהו אחר המעשה הזה שאל נפשו למות ואמר לא טוב‬

‫אנכי מאביתישהם נדב ואביהו שכיון שהם נסתלקו מה אני בעולם‬

‫ובזה יובן מ״ש לד אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך עלי כיאיך‬

‫שאל דבר שהוא נמנע ממנו אלא הענין הוא נ״א ר"ת נד״ב‬

‫א״ביהו ומפני היותם שנים אמר פי שנים ברוחך עלי בלומר אותן‬

‫שנים שהה מהעברים ברוחך יבואו ויהעברו בי וזהי עלי ושאל‬

‫כן כי ודאי יהיו לו מעיר לעזור אג העבודה האלהות השלמה‬

‫והשיב אם תראה אותי לוקח מאתך כי בשעת סילוקן של צדיקים‬

‫יוצאים לקראתו נפשות הקרובים לו ללוותו ואם יזכה הוא לראותם‬

‫אפשר שיתנוצצו בו ויזכה אליהם ע״י זיכוך נפשו שתהיה נפשו‬

‫שואבת אותם ויתעברו בו ויהיה לו לעזר גדול בעבודות האלהיות‪.‬‬

‫עוד מצאתי כתוב ת׳ל ואני שמעתי שאליהו זי״ל עולה ב״ן כמכין‬

‫ג"פ היי״ה כך שמעתי סתם ואני אפרש ענין השאלה כפיהפירוש‬

‫הזה וכיצד באה לו התשובה הזאת שתהיה מקובל אל השאלה‬

‫‪9‬ענץ‬
‫גמולים פרה לה‬

‫הפנין כבר ידעת כי ידו״ה א׳ מעיר וא׳ באריך כמבואר באידרות‬

‫‪.‬נשא ‪ .‬והנה שאל ממנו אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך דהיינו‬

‫שני המאורות שברוח אליהו יאירו בם לאלישע ‪ .‬ובאה אליו‬

‫התשובה אס 'תראה אותי לוקח מאתך כי בשעה שהצדיק נפטר‬

‫מן העולם כל התורה והמצוה שעוסק בהם וכל החודים שייחד‬

‫בעודו בחיים חיותו באותו שעה מתנוצצים כלס ונעשה למטה‬

‫יחוד בדול ועצום מאד מצד התורה והמצוה שמתניצציס יחד‬

‫שהיחודים שנעשו על ידו מכל מצוה ומציה נעשים עתה יחוד א׳‬

‫מכלם יחד ועולה אותו היחוד עד אץ קן ‪.‬והנה אור <}"<■} בסוד‬

‫הפנים העליונים תרי״ן בוסמין דתקרובת' שם ש״ע כהורין כמבואר‬

‫באדרא ‪ .‬והנה אלו הש"פנהורין מתתלקיןבזו״ן כמכין ד"ךנהודין‬

‫צשפעין לזעיר והשאר שהם ק״ן לה וזהו גם צפר מצאה בית‬

‫צפ"ר עולה ש"ע ודרור ק״ן לה הרי ש״ע גהורין דא‪-‬א מושפעים‬

‫זימתגליס בזוי׳ג בעלי היחוד ‪ .‬ג״כ בשעת סינוקי שיתנוצצו בו‬

‫היחידים שיחדתי בעודי בעה״ז שאז יתנוצצו ’ניצויצי אריך ‪3‬זו״נ‬

‫כדפרישית‪ .‬ואם נפשך תהא מזוככת אז תשיג אותן האורות שהם‬

‫אור אריך ואור זעיר שהם ש״עוקהיה שזיכך נשמתו של אלישע‬

‫‪.‬היה כל כך זכה שראה והשיג כל אוחן האורות שנתגלו אור ש'ע‬

‫נהירין דא"א המאירין באנפי זעיר שאז מתארכיןאנפויג״כ ונקר'‬

‫אריך הוא א׳א ע״י ש״ע נהורין שנוטל כדאיתאבאדרא ובה זכה‬

‫אלישע לקרן פנים כדפי' רז״ל שהיה מתחבא בהרים שלא היה‬

‫כח בשום אשה להסתכל בקירון פניו ולהיות שזכה לזה לאור פני‬

‫מלך חיים היה לאל ידו להחיות את המת שני פעמי׳ וכשתדקדק‬

‫תמצא שזכה להשפיע בעולם בני חיי ומזוני שהם בבינה ששם‬

‫מתגלה א״א כאשר ידעת ‪ .‬בני קהשונמית‪ .‬חיי שהחיה אותו‬

‫מזוני שזן אשתו של עובדיה‪ .‬וזהו אלישע ‪ .‬אלי ש"ע ‪. :‬‬

‫ענץ השאלה כי אחרי שהמלאכים והנקמות של בני אדם‬

‫׳ כלס נתהוו מזיוג עליון למה נשארו המלאכים רוחצים‬

‫בלתי גיף ובני אדם הוצרכו להיות בעלי גוף ומי גרס זה‪ .‬ומה‬

‫ענין הפרש ‪.‬שיש בין בני אדם למלאכים עד שיוגרוס להם גרמא‬

‫הנזכרת ‪ .‬הענק כבר מבואר אצלינו בכמה מקימות כי שני מיני‬

‫זיוגיס‪ ,‬הם אחד למעלה דוחני' בלתי גוף‪ ,‬והב' הוא גופני והנה‬

‫זיוג עליון הוא של נשיקה ומבואר אצלינו כי הבל היוצא מן הפה‬

‫הוא רוחני משלשה ראשונות אמנם זיוג תחתון של תשמיש הוא‬

‫■יותר גופני כי הוא טיפה זרעית ממש‪ .‬ואמנה כבר הודעתיך‬

‫שורש כל זה שהוא תלוי ‪.‬בסוד שבעה מלכים קדמאין דמיתו ואח״כ‬

‫סזרו‬
‫גלגולי□ פרק לה ‪ " .‬ם»‬

‫חזרו ונתקיימו‪ .‬ואמנם כל ארבע עולמות אבי״ע כלס הס מסוד‬

‫הבירור של אלו שבעה מלכי' כי היותר מעילה שבהם הוברר‬

‫באצילות והגרוע ממנו הובהר בבריאה והגרוע ממנו ביצירה‬

‫והגרוע ממנו בעשי״י'‪ .‬והגרוע ממנו הוא נקרא זוהמא דחיתוכא‬

‫דדהבאתה לא הועיל כלל וזה נקרא קליפות כי לא יכול להתברר‬

‫כ* הס דינין קשים עד מאד שהס קליפות ממש‪ .‬ואמנם כבר‬

‫הודעתיך כי בהכרח יש איזה ניצוצות קטנות מאד שה שהססוד‬

‫י״א סמני הקטורת ‪ .‬־וגס הס יתפרדו לעתיד לבוא ואז נאמר‬

‫בלע המות לנצח בעז״ה כמבואר אצלינו‪ .‬והנה דיגמת מה שביארנו‬

‫בד' עולמות כן הוא זה ממש בכל עולה מהם כיצד נתחיל מעולס‬

‫אצילות ונאמר כי היותר משובח ממנו הוברר בעתיק והגרוע ממנו‬

‫באריך והגרוע ממני באו"א והגייוע ממנו בזו״נ‪ .‬וכן עד"ז בבי״ע וכן‪.‬‬

‫עד״ז ניי׳ס שבכל פרצוף ואין להאריך בזה כי כשל כח הקולמס לכתו'‬

‫הכל על ספר והדברים מובנים מאליהם‪ .‬גס דע ני בעת שהוברר‬

‫האצילות עדיין הבריאה לא היהה נבררת כלל וכן בשאר העולמות‬

‫גס באצילות עצמו בעת שהוברר עתיק עדיין כל מה שלמטה לא‬

‫הוברר כלל וכן כיוצא בזה עד סיף ואין להאריך ‪ .‬נמצא כי כלל‬

‫הדברים שבכל הד' עולמות הס בירור אלו הז' מלבים תה שורש‬

‫לכל הידיעה הזאת ‪ .‬ואמנם אין אנו׳רשאין לדבר בזיוג שיש קודם‬

‫או״א כי עד או״א נאמר בו אחד קראתיו בלי שותפו' דתנינא‬

‫ולא ניכר שים זיוג‪ .‬אך הנקבה ראשונה שהיתה בעולם היא אמא‬

‫ולכךמאו"א ולמטה אנו מתחילין להזכיר שם מציאו׳זיוג‪ .‬והנה‬

‫אחרי שהובררו או״א לגמרי הוצרכו להזדווג כדי לברר מציאות‬

‫זו״נ‪ .‬וכבר ביארנו כי א״א לברר כלל שום ניצוצות אס לא על ידי‬

‫זיוג כי אותם הניצוצות עולים ממטה במקום שנפלו ונכנסין‬

‫בבטן הנקבה ומשתהין שם זמן ימי עיבור ומתמתקין שם ונעשי‬

‫בתי' פרצוף ‪ .‬ואמנם בבטן אמאעילאה מתברדיןזו״נ ולא יותר‬

‫ובבטן דנוקבי׳ דזו״נ מתברר ראש הבריאה עד או״א וכבר ביארנו ־ ־‬

‫שאי אפשר להזכיר זיוג רק מן או״א ולמטה לבד ולכן אני כולל‬

‫כל ג' עליונות שבבריאה ביחד שהובררו יחד אך המשכיל יבין‬

‫מעצמו‪ .‬אח״כ מאמא שיבריא' הובררו זו״נ מבריאה וכן כיוצא בזה‬

‫משם ולמט' עד סוף העשיי׳ואין להאריך‪ .‬אמנם מה שאין כח בהו״א‬

‫לברור כל מה שלמט׳ מהם רק זו״נ לבד הטע' נודע כי אין כל הניצוצו'‬

‫שוות ולכן כל מה שהוא מבתינו' זו״נ סי' יכול להתבר' ולעלו' עד אמא‬

‫אבל מה שהוא למטה מזו‪ /‬אינו יכול לעלות למעלה עד אמא כי‬

‫מדריגתו פתוה' ואס הי' יכול לעלות למעל' עד אמא הי' הכל נקרא‬

‫□ץ ‪ 01‬זי״נ‬
‫גלגולים פרק לה‬

‫זו״נ באופן שאינו‪ .‬מתברר אלא דבר במדריגה אחד למעלה‬

‫ממנו לבד ולא יותר ואין להאריך בזה עוד יותר ‪:‬‬

‫לחנה נבאר עתה מציאות הזיווגין ואח״כ נפרש ההפרש שיש‬

‫בין המלאכים ובין האנשים והנה קודם שנבררו זו"נודאי‬

‫הוא שאו'א לא ה׳יו נמנעין מזיוג כי כחדא נכקין ואין ביניהם‬

‫פירוד בשום זמן יזיוגס תדיר ואמנם לפי שעיקר סיבות הזיוגאינו‬

‫אלא לברר כנודע לכן לא היו צריכין להזדווג יחד ‪ .‬אמנם היו‬

‫מזדוגין בסיד זיוג עליון הנקרא נשיקין כי זיוג התחתון לא היו‬

‫צריכין• אז אליו והנה באשר התחיל זו״נ להתברר אז הוצרכו‬

‫או״א להזדוג זיוג תחתון ממש כדי לברר זו״נ מבטן אמא עילאה‬

‫ואמנם כבר' ביארנו כי ‪ '3‬מיני עיבור היו בזו״ב א' היה העיבור‬

‫הראשון ואז היה הזעיר בבחי' תלת כלילין גו תלת ויצא לחוץ‬

‫בקטן שנולד אח״כ עיבור שני שיהיו לו מוחין שהם סוד הגדלות‬

‫באופן כי ב' מירי זיוגם הוצרכו לאו״א כדי לברר זו״נ כי אין עיבור‬

‫בלתי זייג הקודם ‪ .‬אמנם אחר עיבור הב' דז״א לא'הוצרכו או״א‬

‫להזדווג אמנם יש בחי' זיוג אחד אחר גדלות דזו״נ והוא לצורך חיות‬

‫מזון לכל העולמו׳הרי כי ג' מיני זיוג יש באו״א שני' לצורך זי״נ לגופ'‬

‫וא' לצורך חיות ומזון ואלו הג' זיווגים הם ז־וג תחתון של תשמיש ‪:‬‬

‫נבאר ענין זיווג נשיקין והם ד' מינק ומתחלקין אל ד'‬

‫והענק כי אין לך זיווג בעולם שלא יקדים אליו חיבוק‬

‫ונישוק כנודע וא״כ באלו זיוגיס השלשה שאמרנו מוכרח שיהי'‬

‫בהן ג׳ מיני נשיקין‪ .‬ואם נחשוב נשיקין הראשוני' שהיו קודם‬

‫בירור‪ .‬זו״ן שעדיין אז לא היה שום זיוג באוי׳א כנזכר הרי הם‬

‫ד' מיני נשיקין הג׳הם נשיקין בזמןהזיוגוהא'‪-‬הס נשיקקבלתי‬

‫זיוג כלל הריהם ד'‪ ,‬ואמנם מתחלקים‪-‬לז' פירוש כי מה שאנו‬

‫אומרים שים נשיקין בעת הזיוג הנה אין־־לך זיוג שאין בו שני‬

‫מיני נשיקין הא' קודם הזיוג ובאים הנשיקין כדי'לפייס האיש‬

‫את האשה ולעורר את האהבה ביניהם ‪.‬ואח״כ בעת הזיוג ובעת‬

‫התשמיש בעצמו אז ניש׳קין זה את זה כדי לעשות שני זיוגי' עליון‬

‫ותחתין יחד באופן שבכל זיווג יש שני מיני נשיקין ונמצא כי בגי'‬

‫זיווגין שיש באו״א יש בכל א' ב'‪.‬מיני נש־קין והס שש מיני‬

‫נשיקין ועוד אותן נשיקין הראשונים שהיו קודם בירור זו״ן כי‬

‫הם אינם כפילים לשנים כי אין שני מיני נשיקין יחד רק בעת‬

‫הזיווג אך‪,‬כשאין זיווג חין נשיקין אלא אחד לבד נמצא כי אלו הס‬

‫ז׳ מיני נשיקין הרי שיש ג׳ מיני זיווגין וז׳ מיני נשוקין ‪ .‬ועתה‬

‫■נבאר כי הלא נודע הוא ‪.‬שנפש האדם נחלק' לכימה חלקים ויש‬
‫גלגולים פרק לה פב‬

‫באדם נשמה לנשמה מצדאבאונשמ' מצד אמא ורוח מצד ז״א ונפש‬

‫מצד נוקביה וכל זה הוא מן האצילות וכנגדו בי״ע ‪.‬ואמנם‪-‬יש‬

‫כאן שאנה כי‪ .‬איך יתכן זה והלא אדם הוא התחתון ואיך יהיה‬

‫לו בתי' גדלות שלא יהיו אליהם זו״ן כי איך יקח נשמה לנשמה‬

‫ונשמה שהם גבוהים יותר מזו״ן ‪ .‬ואפי'רוח שהוא בזעיר לא הי'‬

‫ראוי להם ליקה או אפי' נפש שהוא במלכות דאצילוח איך אפשר‬

‫ליקח להם וזה לכאורה קושיא גדול' ‪..‬והחשוב'היא כיז"סמי׳ש‬

‫בהקדמות בראשית ר' פינחס אמר אין לך נשמה שאין יוצאין עמה‬

‫צפרים עפות שהם המלאכי' ‪ .‬ירשב״י ע"יה אמר שהם הענפייס‬

‫ואמנם כיוצא בזה בזעיר עצמו הוא כי‪ .‬בצאת הזעיר מן או״א‬

‫יוצאין עמהן עופין ־ונשמתין אחראין למלאכים ולאנשים‪ .‬ואמנם‬

‫ענין הדבר הוא כי אעפ״י שבאותו הזיוג יוצאין נשמת בני אדם־‬

‫ומלאכים הוא רמז על מה שהיה אח״כ כי עדיין אילם ראוים‬

‫ונשלמת עד שיזדווגו זו״ן ואז יוצאין מאותו זיוג אמנם שורשם‬

‫הוא למעלה מזיוג או״א והנה כל הבאים מזיוג נשיקין אף שהוא‬

‫זיוג גמור הוא עליון מאד ואין זו צורך לגוף כי הוא זיוג רוחניי‬

‫אך הבאים ע״י זיוג תחתון דזיוג תשמיש הוא זיוג גופני שלא‪.‬‬

‫הספיק הזיוג הרוחני של נשיקין להעלותו ולהוציאו והוצרך לצאת‪.‬‬

‫ע"י זיוג גופני ולכן הוצרך להיות מלובש‪-‬בגוף ולתקן בעה"ז ע״י‬

‫מצית מעשיות של הגיף ‪ .‬הרי כי סוד הנשיקין הם סוד המלאכים‬

‫ושוד זיוג תחתון הם נשמת בני אדם‪ .‬אמנם ודאי שיש נשמות‬

‫בני אדם צדיקים שהם גדולים ממלאכים כי אעפ״י שהם באים‬

‫ע״י זיוג תחתון ועכ״ז• אותו זיוג גדול מנשיקין כמ"ש‪ .‬והענין כי‬

‫הלא ודאי כי זיוג דעיבור מוחין גדול משאר עיבורים חיוגים‪-‬‬

‫ומן הנשיקקעצמם ולכן עתה נבאר סדרם ונאמר כי הלאנשיקין‬

‫הראשוני' קודם שום זיוג כלל קודם בירור זו״ן משם יוצאין המלאכי'‬

‫הקדושים שאין שמם ־משתנים והם קיימים כמ"ש רז״ל על יוצר‬

‫משרתים שהם המלאכים' שאין משתנה שמם■ תמיד ואלו הם‬

‫המלאכים המעולים מכל שאר המלאכים ואמנם ‪,‬אעפ"ישבחי'‬

‫המלאכים אלו הם עליונים מכל מקום־עכ״ז יש בני אדם שהם‬

‫גדולים מהם והס‪-‬הנשיקין שלזיוג דעיבור דמוחין כי כבר ביארנו‬

‫כי בכל זיו‪-‬ג יש שני‪ -‬מיני נשיקין והשני' שהם מחוברים‪ .‬יחד עם‪.‬‬

‫הזיוג הס גדולים מן הראשינים שקודם הזיוג שהם רק לצורך‬

‫פיוס לבד ‪ .‬והנה אותם הנשיקין של זיוג דמוחין הם בחי' נשמות‬

‫הצדיקי'י ואלו’גדולה מעלתם מן המלאכים הנזכרים ואמנם כבר‬

‫ביארנו כי כל הנשמות אינן נתקלת אלא ע"יזיוגזוי׳ן אח"כ צנז'‬

‫גלגולים פרק• לה‬

‫לפיל‪ .‬איז״כ הס נשיקין השגיי' של עיבור ראשון כי לעולם‬

‫השניי' הס גדולים מן הראשונים כי הס בשעתזיוג ממש‪ .‬אח״כ‬

‫הנשיקין של דוג דחיות עוצמות הרי ג' בחי' אלו הס נשמות בני‬

‫אדס אח"כ הס נשיקין ראשוניס של עיבור דמוחין‪ .‬ואח״ב הס‬

‫נשיקין ראשונים של זיוג דחיות העולמות הרי בחי' אצו הס‬

‫המלאכים‪.‬ונמצא כי סדרן הוא כך לפי מעלתן אחד הס הנשיקין‬

‫שנים דמוחין‪ .‬ב' נשיקין קודם שוס דוג‪ .‬ג' נשיקין קודם עיבור‬

‫ראשון‪ .‬ד׳ נשיקין שניי׳ דעעור ראשון‪ .‬ה' נשיקין שניי׳ דזיוג‬

‫דחיות העולמות ז' נשיקין ראשונים דמוחין‪ .‬ז' נשיקין ראשונים‬

‫דחיות העולמות ואלו הס סדר מעלתן‪ .‬אך בתי' אגד״ה הס‬

‫נשמות בני אדם‪ .‬ובחי' ‪ '3‬ו״ז הם המלאכים ואמנם לפי שהמלאכי'‬

‫לא הוצרכו לחזור בזיוג של עצמם ולכן לא היצרכו להתלבש בגושים‬

‫כנ״ל הרי ביארנו אלו הנחי׳ של נשמות ומלאכים בזיוג או״א גס‬

‫יש כנגד זה בזיוג זו״ן וכן יעקב עס רחל כל אלו הבחי' דוגמא‬

‫■מ"ש באו"א בן גס זו״ן שלמטה גס בזיוג זעיר עם לאה וכן בזיוג‬

‫•יעקב עס רחל וק בזיוג יעקב עם לאה ‪ .‬וכל‪ ,‬זה באצילות וכן‬

‫בבריאה וכן ביצירה וכן בעשיי׳ בכל הנחי' הנזכרים ואין להאריך‬

‫ולכן תמצא כמה מיני נשמות ומלאכים משינות מדריגות זו מזו‪.‬‬

‫ואמנם כבר ביארנו שיש נשמות יוצאין מזיוג עליון או מתחתון או‬

‫מן אצילות או מן בריאה או מן יצירה ‪.‬ועשיי*‪ .‬וכן כל; הפרטי‬

‫הנזכרים שאין להאריך בהם‪ .‬אמנם יש שני מיני חילוקים והוא‬

‫כי הלא כמה וכמה מיני נשמות הס מזיוג עולם העליון וירדו‬

‫למטה זה יורד מדריגה א' וזה יורד'שני «דרגות וכן כיוצא בזה‬

‫כמה מיני ירידות שיורדות הנשמות ע״י הפגם והנה יש ששרשם‬

‫הוא תחילתם מאותו מקים אשר יצאו «שם לעולם ויש מי ששרשס‬

‫הוא למעלה ובעבור הפגם ירדו למטה ויצאו משם ‪ .‬ואין בחי׳‬

‫אלו שוות כי הנשמה ששרשה באצילות וירדה בעשיי' ודאי הוא‬

‫שיכול כפי מעשיו לתקן ולעלות עד שבזיוג יבוא באצילות ויוכילל‬

‫'עד שם בחיותו ואין צריך להתגלגל בבריאה חדשה ‪ .‬וסוד זה‬

‫ע״י בידך אפקיד רוחי ‪ .‬בלילה שאז עולה למעלה בזיווג יותר‬

‫עליון ויוצא משם כבריאה• חדשה עד שעולה עך שרשה או עולה‬

‫בסוד נפילות אפיס כנודע ‪ .‬והנה מי שהוא עליון רק שירד‬

‫למטה‪ .‬מחמת פגם ורוצה־ לעלות■ הוא עולה ביום בסוד נפילית‬

‫אפים שחרית שאז הוא זיוג יעקב ורחל נוקבי' עיקרית בנודע‬

‫אך מיששרשו למטה רק שע״י מעשיו רוצה‪ .‬לעצר' אינו יכול‬

‫לעלות אלא כלילה לבד בסוד בידך אפקיד רוחי בזיוג לאה ורחל‬

‫! ייע?צ י■‬
‫גמולים פרק לה ס;‬

‫ויעקכ כי כיון ששרשו תחתון אעפ"י שיכול לעלות ע״י «עשיר‬

‫אין עליי' גדולה כמו מי שהיה מתחיל' למענ' לכן אינו עולה‬

‫למעלה רק בלילה בסיד בידך אפקיד רוחי‪ .‬אך הצד השיה שכהן‬

‫שכלם יכוליןלעלות מדריגה אתר מדריגה עד לאין קץ‪ .‬רק אם‬

‫ישים אליו לבו ויכויןבמה שכתבנו‪( .‬סציקשערהמלאכים)‪:‬‬

‫‪1‬עתה נבאר הקשר של מורי האר״י ז״ל פס החבור' שלי "‬

‫והחברים זה עס זה ‪ .‬והוא דע כי אין לך נשמה שאין לה‬

‫לבוש שמתלבשת בו בעולם הזה‪ ..‬והלביש הזה נזכר בדברי ר' ייבא‬

‫סבא ‪3‬פ' משפטים שארה כסותה ועונתה לא יגרע ונפסוק בבגדו‬

‫בה ‪ .‬אמנם כי כאשר יוסף הצדיק אירע לו אותו מעשה שיצאו‬

‫טיפות זרע מבין ידיו ורגליו כמה שאמר ויפזו זרועי ידיו ‪ .‬והנה‬

‫יוסף הוא דוגמת יסוד עליון ובעת ההלא גם למעלה מבין יסוד‬

‫עליון יצאו ניציצי נשמות מיסוד של דכורא ולא ניתנו בנוקבה רק‬

‫היו לבטלה ואז נאחזו בס הקליפות והנה כמה מיני יסודות הם‬

‫למעלה ויוסף רמז על כלם ומכל'‬

‫יצאו ניצוצי נשמות לבטל' ונבאר‬

‫עת' יסודותיה' והנה כפי מציאו'‬

‫הזיוגיס כך היו היסודות‪ .‬כיצד‬

‫יש זיוג של ישראל והוא זיוג ז״א‬

‫עם רחל חיוג זה הוא בשחרית‬

‫של שבת ובמוסף ‪,‬ואז רחל‬

‫מתפשט' בכל אורך ז״א כמוהו‬

‫ממש ואז מזדווג עמה היסוד‬

‫האמיתי של‪.‬ז"א האמיתי ‪ .‬גס‬

‫יש זיוג ישראל עם לאה בחול‬

‫במנחה ואינה מתפשטת רק עד‬

‫חציו העליון עד החזה ואז מזדוג‬

‫עמה היסוד הראשון שהיה לו‬

‫(אמר מאייש צריך לפרש כאן כי בהיות‬

‫הז״א כלול תלת גו תלת ואז היה נה״י‬

‫בחג״ת מ"נ היה יסוד כלול גו ת"ת‪.‬‬

‫ואף שאה״כ ירד יסוד למטה למקום‬

‫הראוי לו עכ״ז הניח יסוד רשימולמעלה‬

‫בת״ת וזה הרשימא של יסוד הוא המזדוג‬

‫ענוה) גם יש זיוג אחר יעקב עם‬

‫רחל והוא בשחריח דחול ומזדוג‬

‫עמה ביסוד האמיתי של‪ .‬ז״א‬

‫פנים‬

‫אמר המגי' לשלימו' הענין ראיתי להציב‬

‫כאן מס שמצאתי קונטרס מיוחד בין‬

‫כתבי סארי ז "ל והוא טלל בחי׳ סזיווגיי‬

‫הנעשי׳ בשע' התפילות בכל‪ .‬עת וז״ל‬

‫שחרית דחול ‪ :‬לאה וישראל הס‬

‫אתיר באמו' ויעקב עס‬

‫י־־ל פני בפניי רק שיעקב עולה בנצח‬

‫ורחל בהוד ‪:‬‬

‫מנחה רחל לאה מזדווגת עם ישראל‬

‫מהזה ולפילפני' בפניי ולקיש‬

‫התעוררות דילי' ורחל היא אחור באחור‬

‫אבל עס כל זה נגדלת כל אחוריי ישראל‬

‫והוא אחור באחור עה יעקב וישראל *‬

‫מעריב דחול רחל חוזרות להקטין עצמי‬

‫להיות אחו' באחור עם יעקב‬

‫לבדו ואז הזיוג בעמיד'יעקב ולאהוזס‬

‫נמשך עד הצו' לילי חצוי לאהינמשכת‬

‫כל שיעור יעקב בכל פרצו' ז"אוהם‬

‫פניי בפניי ורחל יושבי החת המטה‬

‫בעולם הבריאה ‪:‬‬

‫ערבית של‪-‬שבת רחל ויעקב הס גפנ‪$‬‬

‫בסוד כל נס"י דז״א ובחיי יותר‬

‫גדול מתפל' שחרית דחול ואחר ערבית‬

‫עולה רחל בביצה אמא להגדילה ולאה‬

‫עסננז"איפני׳ בפנים עם ישיאל כמו‬

‫יעקב‬
‫הג״הת‬

‫יעקב ‪3‬חול אחר חצות חצות לילה לאה‬

‫למעלה בהיכל הבינה ורחל יורדת פנים‬

‫בפנים עם‪,‬יעקב וישראל' ואז הכל‬

‫רחמים גמורים ■?‪.‬‬

‫שחרית של שבת ז "א עולה ג' דרגי׳‬

‫חג"ת' דאו״א והנוקב׳ עולה‬

‫אתו בנה״י שלו שהוא חב״ד שלו‬

‫מוקף של שבת ז״א עולה תלת דרגי!‬

‫חב״ד דא׳יוא ונוקב׳ עילה עננו‬

‫בנה"' שלו שהוא מקום נה״י דאוייא ‪.‬‬

‫חזרת מוסף של שבת זעי' עולה בכתר‬

‫דאוייא ונוק׳ בג׳ קק׳יק עילי לחג׳ית‬

‫דאוייא ובאיה מקו׳ כבודו לחב״ד דאוי׳א‬

‫ונמצ׳ הם שוי׳ בכל המקוננו׳ או׳יא ולכן‬

‫הזיווג אז במוסף‪ .‬ש־יא יסוד ‪:‬‬

‫מנחה של שבת ישראל חצי‪ .‬פרצוף ז״א‬

‫ולאה עמו עולה עד מקו' מזלי‬

‫' דעתיק הי׳יג לבד ורחל ויעקב למטה‬

‫בנה״י דזעיר שהם במקום חס־ גבורה‬

‫ת״ת דאבא׳‪:‬‬

‫חזרת מנה־ ‪,‬של שבת ישיאל ולאה‬

‫עולי' לתיקון החי דדיקג' נוצר‬

‫חסד ורחל ויעקב לחב״ד דאב' ששם‬

‫עתה נהייי דזיוגי' ובריאה במקו'‪ ,‬אמא‬

‫ויצירה במקו' ז‪-‬״א ועשי' בננקו' נוקבי'‪:‬‬

‫ברכת לבנה‪ .‬בר״ח אומרים ברכה זו‬

‫לפי שהיא מתחדשת ולפי שהיא יוצאת‬

‫בת״ת שלו נקראת עטרת תפארת‬

‫ומדלגת נה"י ועולה במקום חג"ת ‪:‬‬

‫ר׳׳ח שחיית ‪ :‬עולה המלטת עד הנצח‬

‫לכן אומרים יעלה ויבוא ני־צה שהוא‬

‫הנצח ‪:‬‬

‫חורה ‪ :‬מאירים בה תייג׳ ואח״כ אנו‬

‫קומיים הלל להאיר לה מי״ג‬

‫תיקינו דיקנא ועליי' זו ראשונה עד‬

‫חג"ת דז״א ‪:‬‬

‫מוסף עולם עד חכמי ובינה דזעיר רחל‪:‬‬

‫חזרה ‪ .‬קדושת כתי עילה עד כתר‬

‫דז״א ואז הס שווים גס נמשך לה‬

‫שפע מע״ק «‬

‫שבת־ור"ח‪ .‬היא עולה ומשתוות אליו‬

‫ושניהם‬

‫פ *ק כה‬

‫פנים בפנים בהיותו בסוד קצוות‬

‫כמבואר בעניני התפילות‪ .‬גס‬

‫יש זיוג אחר יעקב עס לאה‬

‫במרבית דחול והוא בחציו העליון‬

‫של ישראל ואז «ציאוה‪-‬יסוד אחר‬

‫וגס יש זיוג אחר חצו' לילה׳ריקב‬

‫עס לאה שאז מתפשטת באירך‬

‫כל הזעיר כלו ואז יש לו מציאות‬

‫יסוד אתי־‪ .‬הרי ה׳ מיני זיוגים‬

‫והס ה׳ מיני יסודו'‪ .‬ואמנם אלו‬

‫הטיפית הס סוד לבושי הנשמות‬

‫והנה הזיוג היותר מעולה היא‬

‫זיוג ישראל ורחל אמנסיש בו ג'‬

‫בחינימשא"כבשאר הזיוגי' והוא‬

‫שביסוד דישראל האמיתי שהיא‬

‫היתדוג עס ישראל ורחל נמשכין‬

‫בו חסדי׳ וגבות׳ ממוחין דאמא‬

‫וגסייוחין דאב' כי היסוד דאביא‬

‫מגיע עד היסוד דזעיר ממש ‪.‬‬

‫ואס כן הס שני בחי' אבא ואמא‬

‫והכה הי’ גבות' שהס ה' דאבא‬

‫וה' דאחא הס סוד עשרה הרוגי‬

‫מלכות אשר נשמותיה' נהלבש־ו‬

‫נט־פות אלו‪ .‬ואמנם ה"גדאבא‬

‫הס רי׳ע ורשב״ג ור' ישבב הסול‬

‫ור״י •בן אלישע כ"ג ור״י בן בבא‬

‫גלגולים ‪.‬פרק רה מ־‬

‫ישארו לכושים אלו לנשמות חלו‬

‫ולא ‪.‬יתפרדו מהם אפי' אחר‬

‫התחי' וכן ככל מיני הלבושים‬

‫של קיום שחר הגשמות ושאר‬

‫הרוגי מלוכה הס ה״ג דחמא‬

‫ואמנם להיותם סוד גבורות‬

‫הוצרכוליהרג כי הקליפו' אוחזת‬

‫בגבורות וכפרט בטיפות הקרי‬

‫כמו אלו העצומות והגדולות ‪.‬‬

‫והעשרה חסדים הם עשרה‬

‫תלמידי רשב״י שהם ר' אלעזר‬

‫וד' אבא וכו' הם עשר חסדים‬

‫דאו״א ולכך לא הוצרכו ליהרג‬

‫כי אין הקליפו' שולטות ואוחזת‬

‫בהס וחמל רשב״יזי׳ל הואהיסוד‬

‫בעצמו שממנו יצאו הטיפות‬

‫ולכך הוא בא נלמדם ולתקנם‪.‬‬

‫והנה הג' חברי‘ שנסתלקו ומתו‬

‫באידר' רבא הס סוד שלשה‬

‫חסדי' דאמא המגולי׳ והם של‬

‫ת״ת ני׳ה כי הם העולות‬

‫ומסתלקות להאיר למעלה ולכן‬

‫ג״כ נסתלקו ג' חבירים אלו ועלו‪-‬‬

‫למעלה והנה בחסדים אלו‬

‫היסוד שלהם רשב"יע״ה אמנם‬

‫בגבורות לח מצינודבר מפורש‬

‫ויסוד שלהם לא נזכר ואמנם שר'‬

‫נתוני' בן הקנה למדם כדי‬

‫להעלות' למרכבה ועכ״ז לא רצה‬

‫מורי זלה"ה לבאר ‪ .‬אך אמר‬

‫כי בגבורות א״א להם לכנות‬

‫רבי ויסוד מיוחד‪ .‬והטעם כבר‬

‫ידעת מ"ש והבוטח בס' חסד‬

‫יסיבבנו כי החסדי' של אבא אינו‬

‫תיך יסוד של אבא שהוא צר ולכן‬

‫עומדים מבחוץ ומקיפין את‬

‫היסוס‬

‫הג"תה‬

‫ושניהם משתמשיה׳ בכתר א׳ ואין לו״ן‬

‫כי יש בה כיז זכר ונקבה להיות יושבי׳‬

‫במקומו אחי שהיא עולה בנוזלא באותו‬

‫מציאות שהניס בה הז״א למטה‬

‫חנוכה ‪ .‬היא יונקת ע׳יי ההוד ע״י‬

‫עלמה‪ .‬ע״י תיקוני מתתי׳ ולא‬

‫■ע"י יעקב וזו התיספו׳ קדושה שיש לה‪:‬‬

‫פורים ‪ .‬בוקע יסוד דאיבא לחון מיסוד‬

‫שהוא סוד המגינה שעולה ג׳‬

‫סויו״ת שהס ביסוד המכר והיא סוד‬

‫מרדכי 'ששיא יסוד דאבא‬

‫פסח ‪ .‬בליל פסח עולה פניה בפנים‬

‫ולכן יש ‪.‬הלל גמור כי יש זיוג‬

‫ותכף מיד חוזרי' אח‪,‬ר באחור ואסור‬

‫בזיוג אעפ״י שיש שה כמעלה אמנם‬

‫הוא שלא על ידינו ולכן אסור בזיוג‬

‫מפסח עד שבועות נכנסין כל המוחץ‬

‫בז״א והגדילו זו״נ בכל קומות‬

‫אורות עילאין אך הכתר •שלו שהוא מן‬

‫א"א עצמו בצ׳יש נמשך לי‪ -‬י‪"-‬טנקרת‬

‫מקרא קודש שהוא באמא וצא קודש‬

‫ממש שהוא באבא ‪.‬־‬

‫ליל שבועית בקריאות ליל שבועות‬

‫נמשך כתר לז"א‪ .‬מא״א עצמו‪.‬‬

‫ובבקר עם הטבילה נמשך לנוקבי׳‬

‫דז״א כתר מן החסד היורד מלמעלה‬

‫שהוא‪.‬חצי הסד שבת״ת ובזה נתקן‬

‫כתר לזו״ן ובשעת התפילה נעשה הזיוג‬

‫להשפיע סובו ‪:‬‬

‫ר״ה ‪ :‬סוד הנשירה כמו בתחיל' הבריאה‬

‫ממש קודם ערביי בחינתה בבריאה‬

‫י־ גלגולים פרק הה‬

‫מזדה עולין שניהם בבינה שבבמה‬

‫שהיא השוד הגבורות דא״א שניהם‬

‫בגבורה דבינה ‪:‬‬

‫מנחה ‪ :‬חוזרים שניהם בגבורה דו"ק‪:‬‬

‫ובחזרה פולה בבינה שבמלכות ‪:‬‬

‫ליל ‪.‬ל דר״ה כבר נכנהו כל מציאף‬

‫הדינין שיש מראש הזכר עד חצי הת״ת‬

‫שלו והס נתונים בראשה ‪:‬‬

‫■י״כ המלכות עונה ער אמא ומתחברים‬

‫שמהם הנוקב׳ לוקחת ביום זה ה״ג‬

‫שהם פ״ר ורא כ"ו הרי כפ"ור הארה‪,‬‬

‫לזו"¡ והזיוג נמשך מנייה של הבינה ‪:‬‬

‫ערבית אנו מעלין מ״ן למלט׳ שבביני‬

‫‪ -‬ובשחרית דפת של'בינה ומוסף‬

‫לחכמה ובינה שלה‪ :‬בחזרה לכתי שלה‬

‫«עיקר יום זה הוא לצזרן בנין המלכות‬

‫מאמא עילאה ולכן בא עלייה זו עתה‬

‫במנחה מתחיל לעלו' הז״א כי עד עתה‬

‫■היה מזדווג עם בחי׳ ‪.‬לאה עד ראש‬

‫ההב<נה‪.‬בחזרה עולים עד החזה דביל‪:‬‬

‫נעילה עולים עד ראש הבינה• כי לעולם‬

‫הז״א עינה כשיעור לידתו‪:-‬‬

‫בחזרה עולים ז״א ורחל ולאה כלם‬

‫בבינה דדיקנאדח"א ‪:‬‬

‫חותם הוא כיי אינה לוקחת הה״ג דאמא‬

‫רק אאר תשלום ה׳ תפילות בנעילה‬

‫' נשלמו ה' תפלו' ונשלמו יה״ג ואז נעש' בה‬

‫סוד היסוד נקודות ציוןשבה נקרי חותם‪:‬‬

‫סוכת יום ראשון נכנס קסד שבחסד של‬

‫פנימיו' דאמא וגס נכנס מקיף של‬

‫חסד דחסד דאמ'‪ :‬ולכן הוא י״ט ובשאר‬

‫הימים נכנסין המקיפין דאמא‪ :‬בששה‬

‫ימי הסוכית הזיוג הוא בסוד ו"ק ‪:‬‬

‫בלולב‪ :‬בנענוע דביכה ודהלל נכנסין‬

‫הפנימי«׳ ד זעיר ובהקפו׳ המקיפיןדזעי'‬

‫גה״ר נכנס בלולב הארת ה״ח בבחי׳ כל‬

‫הנזקיפין ‪-‬בבחיל המלכו' שבהונכל‬

‫ג״כ ־בחינת ה"ג שביסוד שבה‪:‬‬

‫‪3‬ש״ת לא יש זיוג רק בבקר בתפילת‬

‫מוסף והוא זיוג רחל לבד ונמשך‬

‫זייג זה עד יום ז' של פסח ‪:‬‬

‫געצרת הזיוג של ישראל ורחל בלאה‬

‫זה היא ואסור בזיוג‪ :‬ע"כ ‪:‬‬

‫היסוד והנה נמצא ני החסדים‬

‫‪,‬דאו״א הסחוך יסודא' דאמא‬

‫חך הגבורות הס נפרדים אלו‬

‫ביסוד דאבא ואלו ביסוד דאמא‬

‫ולכן החסדים המתקבצים מוך‬

‫יסוד אחד דאמא ניכל לומר זה‬

‫הוא הרבי שלהם אך הנפרדות‬

‫אין אנו מכירין מי הם הרב‬

‫שלהס אס יסוד דאבא או היסוד‬

‫ואמרתי למורי זצלה״ה‬

‫שענין השובה זו ‪.‬היא דחויה כי‬

‫הקשיתי לו א"כ‪ .‬יהיו ב'יסודות‬

‫ושני חכמים שילמדם ודחה אותי‬

‫ולא רצה להשיב ‪ .‬ולהיות חלו‬

‫החבריה מצד החסדים שלהזיוג‬

‫עליון שבכלס לכן נתבאר להם‬

‫ונתגל' להס כל רזי יסודו' התור׳‬

‫שלא מתוך צער כלל מה שלא‬

‫יהי' כן עד‪ .‬דרא דמשיחא ‪:‬‬

‫הזיוג השני יש לאחר זה כפי‬

‫מעלות הזיוגיס הוא זיוג‬

‫יעקב ורחל כי רחל אינה דינין‬

‫וגס כי יעקב הוא מהאורות‬

‫המוחין דאבא ‪ .‬ואינם בכאן‬

‫רק חסדיס ‪.‬וגבורות דאבא לבד‬

‫והס ישיבות רבינו הקדוש ע״ה‬

‫גלגולים פרק לחי סד‬

‫והנה באלו הב' זיוגיס להיותה «יסוד אבא כלס שהוא מיסת?‬

‫אין הריג' כמו בישראל עם רחל וא«נס בקדרות' דצפרא אז הוא‬

‫יותר רחמים להיותו כמעט יוס ואז יש זיווג יעקב ולאה פעס‬

‫שנית ויוצאי' שתי טיפות לבד האחד כללות ה״ח והשני כללות ה״ג‬

‫ואלו השנים הם יותר מעולו' מכל העשרה של מעלה שהס זיוג‬

‫ראשון אתר חצות הם יי׳ב טיפות והשנים־ הס יותר גדולים מי*‬

‫ואלו הם החברים שלנו והיסוד היא הרב מורינו זלה"ה ‪ .‬וגס‬

‫ישיבות אתרים והס חברים האחרים של ישיבות מורינו ורבינו'‬

‫זלה״ה והס כי הלא קודם• חצות היו יעקב ולאה יעד החזה של‬

‫ישראל ואתר חצות נתפשטו עד הסוף וע״כ הרושם הראשון של‬

‫יסוד הראשון של קודם חצות לא נתנטלכי לא חזרו יעקב ולאס‬

‫אתור באחור עד אחר חצות לילה רק שבהיותם פנים בפנים‬

‫נתפשטו יומר למעלה ‪ .‬וא״כ מה שהיה להם מתחילה לא נתבטל‬

‫והרי יש ג״כ י״ב טיפות אחריסשהם יוצאים מבתי' אותו היסון‬

‫של קודם חצות אך אינם יוצאים רק אתר חצות ואלו הי״ב הם‬

‫‪-‬גרועים יותר מן הי״ב הראשונים שהיו מבתי' עצמם של התפשטות‬

‫עד למטה ‪ .‬ואמנם הב' של‪-‬קדרות' דצפרא מזו הכת השני אפשר‬

‫שיכללו עם הי״ב ראשונים להיותם מעולים מהי' השניי' ולפי‬

‫שאלו השניי' הם מן בחי' שהיו קודם חצות לכן קדמו הס ללמוד‬

‫עם הרב מורינו זלה"הקודם שנכנסנו ואני שאלתי למורי זלהי׳ה‬

‫שכיון שהיו ‪ '3‬בחינות היו ראוי שיהיו ‪ '5‬יסודות ותירץ לי שזה‬

‫נכלל בזה והכל יסוד אחד ‪ .‬והשי״ת יודע נסתרות אס אני‬

‫הצעיר הוא היסוד השני או אם היא מאותם הב' עליונים של‬

‫קדרות' דצפרא ‪ .‬הזיווג הד' הוא של ישראל ולאה כיון שהס מן‬

‫החזה ולמעלה אין שם מקום להתפשט החסדים בזרוע שמאל‬

‫ואינה אלא שני טיפות ולהיותה זיווג של מנחה שהוא דינים קשי'‬

‫היו כנגדה שני 'אחים הרוגי ליד וגברו מעלתם להיותם מבתי'‬

‫ישראל והם פפוס ולולאנוס ולא היה בהם יסודם ממש ואין להם‬

‫רב ‪.‬הזיווג הה' הס יעקב ולאה קודם חצות וגם הס דינקגמורין‬

‫והס הרוגי ביתר והיסוד שלהם ר' אלעזר המודעי שהיה נהרג‬

‫בביתר‪ .‬והנה יש חילוק א'יבין כל הטיפין ‪.‬משאר הנשמות והוא‬

‫שכל שאר הנשמות באין ;מאתערותא דנוקבי' שהיתה מתעוררות‬

‫אל הזיווג ותאב לו ואז את״כ גס הוא מתעורר אל הזיווג ואץ‬

‫כיון שלא היה מדעתו להתעורר רק הנקבה התעוררה אותו‬

‫לכן כאשר הדכורא מטיל בה הטיפ' שלחו׳־ג אינה ממשיכה'מדעת‬

‫» ין ז‪ 1‬פ¿‬
‫גמוהי‪-‬ם פרק הה‬

‫שלו עצמו רק מהתפשטות החסדי! שבא קצוות אחר שנתלבשו‬

‫לצתעכבו 'ונחפשטו שם‪ .‬אך אלו‪ ,‬הטיפין שהם עאים בלתי נוקב*’‬

‫א*כ ולאי שמתאערותא ללכוד למורא נפקו והלכור׳ נפשו אותה‬

‫׳צהזלווג בנוקצי׳ ולא מצאה‪ .‬כי היהה למטא בבריא' ואז יצאו‬

‫ילבטלי¿ וא׳כהבאיים מאתערות' דלכוראהס גדולים עד מאל ולכן‬

‫■איינצז יוצאים רק־מחו״ג של הלעת ‪,‬ממש וכאשת אינם ממעברי'‬

‫בשש קצוות רק דרך מעב' לבל לכן מעלו' אלו גדול'מכל שאר הנשמו'‬

‫■על אין קץ וכל זה הוא בסוד הלבושי׳ ואמנם לפי שגס הנשמו' של כל‬

‫אלו הנזכרים כלס הסג״כע״ד המל‪.‬מבתי׳ הדעת עצמו לכן נתקנו‬

‫* ‪'-.‬ע"ייאלוהלבושי' שהם הטיפו' המכרי' כי מהםנעשי' הרמ״ח אברי'‬

‫שהנשמה מתלבשות בהם ואמנם באלו הטיפין יש בהם פנימיות‬

‫'■ומוחין עצמם בהו(־ הנה״י דאבא או דאמא או לזעיר או ליעקב‬

‫ויש טיפין שבאים מפנימיות וחיצוניות כי הלא יש שנמשכים מן‬

‫׳חיצוניות מן הלבוש של נה״י דאבא או דאמא או דזעיראו דיעקב‬

‫ויש ■טיפין שהם מפנימיו' 'של המוחין עצמם שבתוך הנה״י לאבא‬

‫■או־לאמא'וכו' אמנם כל ■אצו הנזכרים הם מפנימיות של המוחין‬

‫׳עצמם ‪ .‬אמנם ‪.‬יש כת אחרת והם הזקנים כגון מורי מהר״ם‬

‫אלשיך № וכל אלו הס מבחינות החיצונות מצד הלבוש אך יש‬

‫לאס בחינות של הטייפון ע‪5‬מ' שהם נמשכין מן הדעת עצמו רק‬

‫׳שהוא מצד הלבוש• לס יש כת אחרת בחורים והס כנגד כת השני‬

‫׳שלנו הלומדים בישיבה מלבושים שלהם ‪ .‬אך כת הזקנים מלבושים‬

‫שלנו‪ .‬אעפ״י שאמרנו שיש קשר יאמין בין כל‪ ,‬אלו הטיפין יכל זה‬

‫־הוא ;מצדאטיפ' והלבושין אך הנשמות עצמן כל אאד הוא משורש‬

‫שלו אך‪ .‬כילם הס מבאי' הדעת רק שאיל קשורי׳ משורש א' ‪.‬‬

‫'‪1‬הניה י כל אלו הטיפין נקראים בלברי הנביאי׳ שארית ישראל ואמנם‬

‫‪*1.‬ש ׳טיפין 'ישראל 'ויש טיפין יעקב ׳ושל ישראל נקראו שארית ישראל‬

‫צימש״ה ‪.‬שארית ישראל י לא יעשו עולה‪ .‬ויש שארית יעקב כמש״ה‬

‫והיה ׳שארית יעקב ויש ה' מינים 'כ׳נ״ל וכנגדם נזכר בנביאים‬

‫בשני׳פסוקים שאריח ־ישראל שארית יעקב‪.‬ואמנם אלו הטיפין‬

‫שלנו של יעקב ולאה אחר חצות יהס אחר כל ה׳ מיני זיווג הל׳ל‬

‫אעפ״י ־שאינם בסדרמעלתן לפי שהם בגלות האחרון הזה ונרמזו‬

‫בנבואות ׳־ישעיהו בפסוק משא לומה אלי קורא משעיר שהוא על‬

‫•גלות זה האחרון‪ .‬והנה ילעת כיל לילה הוא אתר חצות וליל‬

‫׳קילס אצות כמ״ש בספר &‪/‬והר‪.‬והם השני כיתות שלנו שכלם‬

‫הס אחר חצות רק שאלו הם ־מכללות חצי לילה הר אשוב׳ כנ״ל‬

‫> ־ ■' ; וננגלס‬

‫גלגולים פרק לה פה‬

‫וכנגדה אמר מהשכינה ציעקת מתיך גלות'ביושבה בשעי׳ בג<ימ‬

‫אדום אומרת להקלה י שומר מה מלילה פי'מה תעשה בכת ם»‬

‫שהוא ׳אחי־ חצות הנקרא ליל׳ גס שומר מה תעשה מליל שהה‬

‫כת אחרת שהוא לילה מחציו הראשונה רק שיצאו בחצו' לילה‬

‫אחרוג' כנ״ל ותירץ אמר שומר אתא בוקר הס כנגד הנולדים‪,‬‬

‫בקדרותס דצפרא וגס לילה הס כנגד הנולדים אחר חצות שא>‬

‫נקרא לילה ולכן אמר אס תבעיון בעיו כי להיו' בתות אלו בדור‬

‫המשיח הס צריכין לשוב בתשובה ולהרבות בתפיל'ותחנונים גס זה‬

‫סוד שאר ישוב שאר יעקב כי אמר ‪ '3‬פעמים כנגד שני כיתות אלו?‬

‫הק׳שר שיש לי עם החברים הלא‪ .‬כבר ביארנו 'היות הל הנשמות הלולים‬

‫באדה״ר אמנם מפני שחטא נשרו אבריו ונתמעט קוממו וביארה‬

‫הענק שהוא■ ירידות הנשמות אל עמקי הקליפות וקצתם נשתיירו בו שהוא סול‬

‫מאה אמה והנה היו קצת נשמות חדשות שלא נכללו באידה״ר ואלו הסנשמוגן ׳‬

‫חדשות אמיתיורן ואח"כ הנשמות שנשתיירו באדה״ר עדיין ג׳'כ נקראו' תדלוק‬

‫אבל לא בערך'הראשונות ‪ .‬וכאשר יביאו אותן הנשמות בגלגול פעם־׳ א אחר‬

‫שמת אדה״ר ונפרדו ממנו אז נקראו חדשות ‪ .‬והטעם כי 'יצירות האדם עדיין‬

‫אינה נחשבת אל פעם • ראשון לפי שיצירות האדם היתה אחור ?אחור ולכן‬

‫אינה נחשבת עד שיבוא פנים בפנים ואז תהיה פעם ראשונה אך אס אתל‬

‫מיתות האדם לא יזכה לבוא ירק אחוד באסור גס אז יקראו פעם ראשוני?‬

‫אע״פ שבא אחר מיתת אדה״ר כיון שלא באה פנים בפנים עדיין ואח״כ יש קין‬

‫והבל שגם הם מאותן הניצוצות שנשארו באדה״ר והורישם לקין והבל וגת זה‬

‫עדיין אינה נחשבת לפעם ראשונה אבל אחר קין והבל כל איתן הניצוציק •‬

‫שיבואו לעולם אף אס יבואו אחור באסור תהיה אז פעם אחד ותקרא ג״‪5‬‬

‫נשמה חדשה ומשם ואילך פעם אסית נקראת מגולגלת כי אעפ׳יי מהי שנוקן‬

‫מאדה״ר אל קין והבל אינו נחשב׳ בפני עצמו כי לא מתו ואח"? נולדן רק‬

‫בחיים חיותו אסנחילס־־לבניו קין והבל‪ .‬אמנסעכ׳יז הם גרועים בבתי׳ מאותן‬

‫של אדה״ר• שהם יותר חדשים מאלו ‪ .‬ואמנם אותו של אדהי׳ר שנפלו'אל‬

‫הקליפות פעם ראשונה שיבואו לעולם תקרא מגולגלת ותדמה זה כאי איחס‬

‫של אדה"ר שנשארו בו או של קין והבל כשיבואו פעם שנית‪ .‬ואח״כ הס נשימוק ■‬

‫שבאו בגרים ‪ .‬והנה כבר ידעת שכל פרטי הנשמות ירדו אל הקליפות מוץ‬

‫מןי החלשות ■הגמורות ‪ .‬אן אותם של אדם לא היה בהם' רק פגם אחד קל‬

‫חטא אדה״ר ואותן של קין והבל יש בם ■שני מיני פגמ*ס אחד בחטא אדק״ר‬

‫שני מקין והבל עצמם ‪ .‬והנה כאשר אלו הנשמות יוצאות מעמקי הקליפוק‬

‫כבוא לעולם הם צריכין להתעכב במלכות כדי להתנקות מאיתן'הקליפות‬

‫והעיפושיס ואמנם י כפי נדר הנשמה כך תוכל ותזכה להתעכב שם יסדר‬

‫המדריגות׳ כך הוא‪ .‬כי בחי׳ שהם חלשות גאורות אלו יכולות להתעכב ש‪6‬‬

‫שנים• עשי חודש בבטן המלכות ‪ .‬ואח״כ הס באות לעולם ולכן יש עיבור‬

‫של י"? חודש ‪3‬גמ‪ /‬ובחי׳ השנית הם שנשארו באדה׳יר גם אלו הס חדש־תולא‬

‫כראשונות ’ולק‪ .‬אינם עומדות בעיבור המלכות רק ט׳ חדשים לבד‪ .‬ואמ״ל‬

‫יורדות לעולם‪ ,‬ובחיי ג׳ הס נש?ממ 'קין והבל גש הס פלונןוש יוקר ולק‬

‫עיבודם שבעה חדשים‪ .‬ובחי׳ ר שהס שאר הנשמות שנשרו מאדה״ר‪ .‬אעפ’י‬

‫שהם‬

‫‪1,-‬‬
‫גלגולים פרק הה‬

‫שהם מפעם אחד או שא׳־ נשמות הראשוני׳ כשבאו כגר פעם אסד ומפעם‬

‫׳ראשונה ואילך כי כל אלו יקראו נשמות מגולגלות הנה כל אלו אינם מתעברות‬

‫בעיבור רק מ׳ יום כנגד יצירת הולד ואח״כ באות לעולם ובחינה ה' שהיא‬

‫' נשמות הגרים אינם מתעברות רק שלשה ימים כשיעור קליטות הזרע‪ .‬והנה‬

‫‪..‬נפי הזמן התעכבס במלכות כך תהיה גדולה הארתם והזדככותס מן הקליפות‬

‫גם דע כלל אחר כי כבר ידעת איך כל אילו הנשמות שיצאו מן הקליפיין‬

‫אינם יוצאיך כי אם ע״י תפלות ישראל בסוד מ״נ כפי איזה מצום שעשה אי‬

‫יחוד איזה צדיק בעולם ואמנם יש נפשית שע״י איזה פגם שיש בעולם או‬

‫מחמת פגם עצמו שחטאו בעולם מתחילה ולכן הס נופלים ויורדים אז אל‬

‫הקליפות ואס הוא זמן יציאות איזה נשמה מן הקליפות להתעבר במלכו' ואז‬

‫יש ביכולת באותו נשמה שבמלכות לאחוז באותן נשמות הפגומות קודם שיפלו‬

‫אל הקליפות ולהעמידה במקומם ולהחזירם למעלה בתוך המלכות עמה בסוד‬

‫העיבור ולתקנו שם עמה אח"כ יצאו כלס לעולם‪ .‬והנה הענין הוא כי בהיות‬

‫הנשמה הפגומה במעי המלכות היא שס תמיד ננעלות מ״נ לננעלה ובכח אותן‬

‫המ"נשהיא מעלה יכולה להעלות אותה הנשמה עצמה אך‪.‬אי אפשר אס לא‬

‫יניח קצת רוח דשדי בגוה ואז ע״י ההיא רו הא דשדי בגוה פירש שנותנית‬

‫‪,‬אותה נשמה כח אחד ממנה באותה נשמה כח אחרת והיא מתלבשת בה‬

‫'ועל ידה היא מתתקנות ואז הרוח נשאר קשור תמידי עמה עד זמן התחיה‬

‫ואז הן מתפרשוא ‪..‬והנה דע כי הנשמה שהיתה מעוברת תחילה מכח אותם‬

‫שעומדות י"ב חודש יש בהם יכולת ג״כ שאותה הנשמה האחרת בין שתהיה‬

‫מבחינות ט׳ חדשים ובין שתהיה מבהי' ז׳ חדשים או ארבעים יום י או שלשה‬

‫ימים גס היא תעמוד י״ב חדשים כמוהו וכן אס היא בחי׳ שבעה חדשים וכן‬

‫להיפך וכוי אס שניעמדא אותה אינה רק מבחי' שבעה חדשים והאחית‬

‫שהיתה יורדת אל הקליפות היתה מבחי׳ תשעה חדשים או שתיהן עומדות‬

‫השעה חדשים באופן שתמיד אזלינן לרוחא דמלתא‪ .‬והנה אלו החברים שלי‬

‫הס כלס מגולגלים מחלוקת מ' יום בלבד ואמנם אני חיים נשמה חדשה מבחי'‬

‫‪,‬קין והבל בפעם ראשונה וזמני היה שבעה חדשים וגס הם עמדי שבעה חדשים‬

‫כמוני‪ .‬ונמצא שבכללם יש לי בהס קצת אחיזה מן הרוח שלי מעורב בהם‬

‫‪ -‬וכלם יונקים על ידי ויש לי רוח מן הרוח שבכל אחד מהם ולכן אני צריך‬

‫להשתדל ולתקנם כי הלא אני מתקן את נשמתי ג"כ ע״י תקנתם כמושאכתב‬

‫למטה' ואמנם אני מסופק אס לא שמעתי מהחכם ז׳יל שגס אלו המגולגלים‬

‫אס יהיו מבחינות אדה״ר עצמו רק שבא בפנס שנית כיון ששרשס ראשון מט׳‬

‫חדשים א׳'כ עתה ‪.‬שנתעברו ונתקנו ע״י זו הנשמה א״כ גס אם זו הנשמה‬

‫תהיה מז׳ חדשים גס שניהם יתעברו אני והם ט׳ חדשים‪ .‬ואמנם לא תיקנתי‬

‫‪ .‬כלם יחר רק בתחילה עכבתי נשמה אי ואח״כ ע׳יי שותפתי ושיתוף אותה‬

‫נשמהשעיכבתי עיברנוהו לנשמה האחרת נמצא כי •הנשמה השניי׳ יש בה ב׳ רוחין‬

‫‪ .‬א׳ ממני וא׳ מן הנשמה שעיכבתי אני וכן ע״ז הדרך עד הסוף ‪ .‬נמצא כי‬

‫‪,.‬משמה העשירית יש בה רוח א׳ ממני ורוח א׳ מכל סטי חבריה הקודמים אלי‬

‫•ואיני יודע הסדר שלהם אך כפי הסדר שסידרם מורי זלה״ה בחזרות הקריאה‬

‫‪..‬יזה לזה הבנתי כי כך סידרם תחילה אני הצעיר‪ .‬ואח״כ הרב ר׳ ישראל‬

‫' סיוג‪ ..‬ואח“כ מהר״י‪ .‬אמון‪ .‬ואח״כ ר׳ יצחק הכהן‪ .‬והשאר לא ידעתי ‪.‬‬

‫‪■ .‬ואמנם‪ .‬אל תקשה עלי אם חני קודם להם שהרי הר״י אמון גדול ממני בשנים‬

‫‪ .‬או שאר הסברים כי אעפ״י שאני‪,‬קדמתי בעיבור‪ .‬ביציחות הנשמה‪.‬לעולם‬

‫אפשר‬

‫‪/‬‬
‫גמולים י פרק הה סו‬

‫אפשר שיקדמו הם‪ .‬והשוד הוא ‪3‬סוד חי ס׳ אשר עמדתי לפניו כי הנה אחר‬

‫שהנשמה נשארה בעיבור המלכות יש נשמה שתכף אחר זמן עיטרה יורדת‬

‫לעה״ז ויש שיורדת לעולם הבריאה ישם עומדות ומשמשו׳ לפני השי״ת כשאר‬

‫המלאכים עד זמן קצוב'או עד שיזדמן איזה תפלה או איזה זכות או איזה‬

‫מצוה של אדם ואז תרד אל עה״ז ויש אשך נשארת ביצירה ויש בעשיי׳בעה״ו‬

‫אבל כלם יוצאות׳ מן המלכות דאצילות רק' שזו נשארת בבריאה וזו ביצירהוזו‬

‫בעשיי׳‪ .‬ואמנם כל זה תלוי כפי מעשה האדם בעה״ז כי יש תפלה שאינה‬

‫יכולה אלא להעלו׳ הנשמה בעיבור המלכו׳ ויש תפלה אחרת יותר בכוונה‬

‫ומקובל' לפני הש״י ויכולה להוריד ולהביא הנשמה אל העה״ז ויש שאינה יכולה‬

‫להורידה רק בבריאה וכן בכיוצא בזה ואין זה מפני גדר הנשמה בעצמה רק‬

‫כפי פעולות התחתונים המתיחסות אל הנשמות ההם וגם כפי האדם הע ושה‬

‫הפעולה ההיא כך ישיג להמשיך נשמה א׳ לבנו שהיא יותר קרובה אליו כפי‬

‫שורש בחי׳ נשמתו ותשאר הנשמה האחרת עד שימצא לה גואל קרוב אליה‬

‫יותר ואין זה תלוי במעלות הנאמה עצמה או בפחיתותה להתעכב יותר מחברתי׳‬

‫והנה הנשנו׳ אשי תכף אחר הולדה ממלכו׳ דאצילות יורדת אל העה״ז בלי‬

‫הפסק זו ודאי יש לה יתרון כי אינה מתלבשת בשום עולם רק באה דרך מעבר‬

‫לבד אך המתעכבת למעלה בכל עולם שיורדת ומתעכבת לשם היא מתלבשת‬

‫באותו עולם ובאה יותר מלובשת וגס ■אינה דומה המתעכבי׳ בבריאה להמתעכב‬

‫ביצירה כי לבוש הבריאה זך מאד ואמנם כל זה ־הוא כל א׳ ואי כפי גדרו‬

‫כי לפעמים הנשמה המתעכבת ומתלבשת באיזה עולם היא גדולה מאחית‬

‫היורדת כרגע אל העה״ז בלי שוש לבוש לפי שמעלת האחרת גדולה מזו מאד‬

‫אך בה עצמה יש שינוי כי הנשמה עצמה אה תרד ברגע תהיה יותר מאירה‬

‫מן כאשר ‪,‬תתעכב באיזה עולם וז"ס חי ה׳ אשי עמדתי לפניו כי אליה״וז״ל נתעכב‬

‫שם בעולם ׳הבריאה ממש בצאתו מעיטר מלכות דאצילות ושימש שם' לפ‪,‬י‬

‫הש״י כמלאכי השית ולזה רמזו בזוהר פרשת אחרי מית דף פ״ח בענין זה‬

‫הפסוק¿ ואמנם נפשי לא ירדה תכף אחר צאת מעיטר רק שנתעכבה למעלה‬

‫ואינו יודע היכן נתעכבה ‪ .‬ונחזור לענין כי הלא אני צריך שהדברים האלו‬

‫יתוקנו במעשיהם אך הס אין להם תועלת במעשי כי אני יש לי ר\ח בהם‬

‫ולהם אין רוח בי ואיני מועיל להם מעשיי באופן שכל הנוצות שהם עושק יש‬

‫לי חלק בהם ע״י ההיא רוחאדילישבהם והענק בבירור דע לך ־כי אין צדיק‬

‫וצדיק שאין לו שני נשמות כמ״ש בספר הזוהר פ׳ נח על נח נח משה משה‬

‫שמואל שמואל ופירוש הדברים הוא כי הנה יש בחיי נשמה פנימיות וזו באה‬

‫עם האדם ויש נשמה מקיפות וזו על ראש האדם למעלה בעולם העליון וזהו‬

‫ברור שיש לאדם למעלה שורש ע״י אותה הנשמה‪ .‬ואמנם נשמה של אדם כשהוא‬

‫חוטא ח״ו הוא טרם שתרד לקליפות מעט• מעט עד שתרד כולה והכל כפי‬

‫גודל העוונות ואז יורדת הנשמה המקפת בפנימיות האדם נמצא שכל א׳ מאלו‬

‫השני בחי׳ ירדו ממעלתם ונמצא ג״כ שאין לאדם הזה רק נשמה א׳ כי האחרת‬

‫ירדה לקליפות אך הצדיק שניהן קיימת זו בבחי׳ מקיף וזו בבחי׳ פנימית‬

‫וז״ס מ״ש בזוהר כנ״ל על נח נח וכו׳ אך ברשע אין לו רק אחת כי השניי׳‬

‫ירדה לקליפות וז״ס ונכרתה הנפש ההיא קי נכרתה ונכנסה בקליפות והנה‬

‫בסוד אותה הנשמה המקפתשיש לי משם נמשך כל אור שפע לחבריי מצד ההיא‬

‫רוהא דילי די בגווייהו והכל עובר דרך שם ‪ .‬ואז מאותו אור הנמשך להם דרך‬

‫שם נמשך אלי ג״כ מאותו חלק שלהם ונמשך לנשמות הפנימי׳ ולכן אני מוכרח‬

‫שיתוקנו‬
‫י‬

‫גלגולים ליקוטים‬

‫שיתוקנו וילמדו על ידי‪ .‬ואמנם נשמה פנימיות שלי אין להם ‪3‬י שישין> וכל©‬

‫אינם יונקים מהמצות שלי‪ .‬ואמנם כל זה מחי׳ נשמות עצמם של כל המגרים‪,‬‬

‫ואמנם כבר דיברתי בבחי‪/‬אחית של קשי־ של מורי זלה״ה עם החברים והחברים‬

‫'עצמם זה עם זה‪.‬לעיל‪:‬‬

‫שער הנבואה ‪ .‬ועתה נבאר ענין הנבואה ורוח הקודש‬

‫תה עניינם ומציאותם ופירושם כי כבר‬

‫נתבאר כל אחד המקומות והמדריגו' ופה נבאר מציאותיה' איך‬

‫ו«ה נמשכת הנבואה לנביאום באיזה אופן הס דרגין דילהון כי‬

‫בידאי שכל מה שיוציא'האדם מפיו אי אפשר שיהי'לבטלה ואין‬

‫שום דבר שאין בו ממש אפי' הקולות היוצאים מהכאות המטה‬

‫וכיוצא לאו איהו לבטלה כנזכר נפ׳ שלח לך ובתיקונים ך"א וך״ג‬

‫וךי׳ה ותיקון ך' וס״ג איך הקול שמוציא האדם 'מפיו מכריזין‬

‫עליו המלאכים‪ ,‬והנשמות והשכינה ‪ .‬וכן פ'‪-‬אמור דף ל״ה ע״א‬

‫ופינחס דף רכ"ט ע"ב ודי׳ל בע״ה היטב כי בכל דיבור ודיבור נברא‬

‫חד מלאך וכו' ונמצא כי בהיות האדם צדיק וחסיד ועוסק בתורה‬

‫ומתפלל בכוונה מאותן הקולות שיוצחין מפיו נבראין ממנומלאכין‬

‫ורוחין קדישין קיימין ועומדין ואלו המלאכים הס סוד המגידים‬

‫והכל כפי המעשה‪ .‬כי מהתורה שיעסיק בה לשמה יהיה אותו‬

‫מלאך הנברא משה קדוש מאד ונאמן בכל דבריו ואמיתי ויותר‬

‫עליון וכן אם יקרא בלתי שיבושים וטעיות יהיה גם המלאך‬

‫ההוא בלתי טעות וכן אס המצוה שעושה אם הוא כתיקוג' נעשה‬

‫ממנה מלאך קדוש מאד וכפי מה שחסר מאותו מצוה חסרג״כ‬

‫אור המלאך ההוא ובודאי שגדול הוא המלאך הנעשה מהתור'‬

‫מהנעש' ממצית ‪.‬ובזה הבין ענין המלאכים ה<«גידין לאדם העתידו'‬

‫והסתריס והרזיס כי הס‪.‬הנעשי'ממצות של האדם ההוא ויש‬

‫אגשים שאינו מתגלים להס כלל אבל כפי בחי' נשמותיהם או‬

‫כפי מעשיהם ‪ .‬ואין להאריך בזה‪ .‬ויש מגידים אמיתייםלגמר«‬

‫והם נעשים מתורה ומצות הנעשים בשלימות • ויש מגידים‬

‫משקרים במקצת כי אע״פ שהוא קדוש ושרש׳ מצד הקדושה‬

‫עכ״ז האדם גרס לו אס היה איזה כוונה רעה או דבר ש<ןר‬

‫כאותו תורה או מצוה שנעשה ממנו אותו מלאך הנברא ממנו הוא‬

‫כלול מטוב ורע והטוב שבו אומר דברי אמת והרע שבו אומר שקר‬

‫ויש מגידים הנעשי מעשי'‪ .‬והוא מצוה בלי כוונה ומיצירה מעסק‬

‫התורה ומבריאה מכוונות ומחשבות התורה והמצוה כנודע ובכל‬

‫עולמות בי״ע מאלו יש כמה וכמה חלוהיס משונים זה מזה והסימן‬

‫שנתן לו מורי זלה״ס בזה לראות אס הוא מאמת דבריו כלס‬

‫וגס‬
‫לס‬

‫■יס‬

‫יים‬

‫רש‪.‬‬

‫‪:‬ר‬

‫יד‬

‫כי‬

‫‪1Г‬‬

‫"ג‬

‫■א‬

‫ה‬

‫‪:г‬‬

‫ס‬

‫זו‬

‫ר‬

‫יו‬

‫ה‬

‫'כ‬

‫ר׳‪:‬‬

‫<‬

‫■נ‬

‫יש‬

‫או‬

‫יי»‬

‫ס‬

‫ה‬

‫¡ר‬

‫א‬

‫¡ר‬

‫ם‬

‫‪ .‬גלגולים ליקוטים סז‬

‫וגס שכל דבריו יהיו לשם שמים ולא יבטל אואם היפך זה ושידע‬

‫לבאר רזי התורה וסדותיה ודאי זה נוכל• להאמין בו וכפי דבריו‬

‫כן ניכל לידע גודלו כפי ידיעתו•‬

‫‪ ЛОП‬סוד הנבואה ‪ .‬ודאי שהוא קול שלוח מלמעלה לדבר עם‬

‫הנביא ההוא וכן רוח הקודש הוא מאופן זה‪- .‬רק שכיון‬

‫שאותו הקול הוא עליון ורוחניי אי אפשר לו‪ .‬לבדו להתגשם‬

‫ולכנוס באוזן הנביא אם לא שיתלבש תחלה באותו קול הגשמיי‬

‫שיצא מפי •האדם ההוא בעסקו בתורה ובתפילה וכיוצא בו א‪4‬‬

‫מתלבש בו ומתחבר עמו ובא לאזן הנביא ושומע ‪ .‬ובלתי קול‬

‫‪.‬האדם אי אפשר להיות ‪( .‬אמר מאייש ז״ס הפשוק משה ידב׳ והאלהיש‬

‫יעננו בקול‪ .‬ומאד מדוקדק מ״ש במדרש בקוצו של ‪-‬משה) ואמני יש כמה‬

‫שינוים רניס כי במ״ש שבא אותו קול עליון ומתלבש תוך הקול‬

‫שלו‪ .‬גם אפשר שיתלבש אותו קול העליון בקול של צדיקי'אחרי'‬

‫ראשוני' שקדמו אליו הרבה או באותן שבזמנו ושניהם יבואו וידברו‬

‫עמו גס יש בחי' אחרות והוא יש באדם בחי'קול ודיבור והבל‬

‫כנודע ‪ .‬ונמצא כי ג' חלקים יש באדם עצמו בקולו או בדיבורו‬

‫או בהבלו וכן אפשר שיתלבשו קול העליון בקול או בדיבור‬

‫‪.‬או בהבל של צדיק אחר ואז שניהם בהתלבשות ההוא ידברו‬

‫עמו ותחיל עליו הנבואה ‪ .‬ולעולם לא יבוא הקול או הדיבור או‬

‫ההבל של צדיק אתר אס לא שיהי' משורשו משורש נשמתו או‬

‫שעשה איזה מצוה כפי גדר הצדיק ההוא ולכן בא ושורה עליי‬

‫וביאור הדבר שלא תטעה הוא •זה כי הקול או הדיבור או הבל‬

‫שכבר נעשו בהם מלאכים ורוחץ קדישין הס הקול שאנו אומרים‬

‫עליו שהוא קול עליון של הנבואה וזה הקול הנזכר בא עתה‬

‫ומתערב עם זה הקול של עכשיו של האדם היוצא ממנו בעת‬

‫ששורה עליו הנבואה כמ"ש רות ■ה' דיבר בי ומלתו על לשוני‪.‬‬

‫כילהרוח ומלה הראשונה שורה עתה עללשוני‪ .‬ויוצא ממנובחי׳‬

‫קול או דיבור מתוך גרונו ומדבר ואז האדם שומע אותם נמצא‬

‫׳•שהם אמה בחי'‪ .‬או שקול שעבר הראשון שלו מתלבש בקולו של‪-‬‬

‫‪-‬עתה או בדיבורו של עתה ופו׳ או הבל שעבר בקול של‬

‫עתה וכוי או בדיבור וכו' וכן כיוצא בזה כי המבין עץ‬

‫כי הס בחי' רבות וכל זה‪ .‬בקול האדם עצמו• וכן על זה‬

‫הדרך ממש בקול צדיק אתר עם קולו של עתה וכן כיוצא בזה‬

‫בכל הנזכר והרי הס בחי׳ רבות לאין קץ ‪.‬׳ואמנם ההפרש שבץ‬

‫הנבואה‪-‬לרוח הקודש הוא כי הנבואה הוא מן הקול יאו מן הדיבור‬

‫שעבר׳שהוא מתלבש בקול או בדיבור אובהבל של עתה ‪ .‬אך'רות‬

‫הקודש‬
‫גמולים ליקוטים‬

‫הקודש הוא מן הבל שעבר שהוא מתלבש עתה בהבלו שלו ראינו‬

‫זוכר אס הוא הבל הראשון בהבל של עתה דוקא ‪ .‬או אס גס יהי'‬

‫בקול או בדיבור של עתה אך המוסכם הוא שאינו אלא מן הבל‪.‬‬

‫שעבר ולא מן הקול או דיבור שעבר אך בבתי' התלבשות ‪,‬של‬

‫עכשיו זה ספק אצלי אס הוא ג''כ דוקא בהבל של עתה או אם‬

‫יהי' ג״כ בקול או בדיבור של עתה ‪ .‬וא״כ יהיה החילוק בין‬

‫נבואה לרוח הקודש במה שעבר חס הוא קול או ד׳יבור־או הבל‬

‫באופן שהנבואה ורוח הקודש הס בקולות ודיבורים והבלים שעברו‬

‫בין‪ .‬מהצדי'ההוא עצמו או מצדיקים אחדים והס מתלבשים בקולו‬

‫או בדיבורו או בהבלו ‪.‬ואמנם כל בעלי רוח הקודש או כל הנביאי׳‬

‫כלס הס ע׳"ד הנזכר רק שיש בחי' בהם משונות זו מזו כנ״ל ולכן‬

‫אין גדר הנביאי' שווי' והנה משה רבינו ע״ה מדכור' הוא נביא‬

‫ודוד מנוקבי' הוא רות ‪-‬הקודש ואמנס ודאי כשהקול או דיבור‬

‫או ההבל שלו מתלבשים בקול או בדיבור או בהבל של עת'ודאי‬

‫שמדריגה זו היא גדולה יותר מההלבשות קול או דיבור או הבל‬

‫־שלצדיקים אחרי' בקולו של עתה כי זה מורה כי קולו או דיבורו‬

‫או הבלו א־ין בו כח נבואה אס לא בהצטרף אחר עמו‪ .‬והנה‬

‫מרע״ה ה‪.‬י' הבחיל והמדריג' היותר גדול' שבכלם והוא כי בחי'‬

‫קולו הראשון של'עצמו הי' מתלבש בקולו של עתה (אמר מאייש האן י‬

‫מדוקדק‪ .‬היטב יותר־מ״ש במדרש בקולו שלמשה) ונמצינכי שני קולו'הראשון‬

‫‪.‬והאחרון כלם שלו הס ולא הוצרך לאחריה ‪( .‬אמר מאייש כאן הבנתי‬

‫מי״ש הזוהר* אברהם אביהם וכן יעקב יעקב‪ -‬פסיק טעמא בגין דקדמאי לא‬

‫שליס‪3.‬תראי שלים ‪ .‬אבל משה משה לא פסיק טע?‪5‬א בגין דקדמאי ובתראי‬

‫שלים הענין לענ״ד כשבא הנבואה אל הנביאים באה לו בקול כפול להורות שהם‬

‫‪ -‬שני ‪-‬קולות של אז ושל עתה אבל בכלן פסיק טעמא להורות שהקול הראשון‬

‫אינו שלו אלא של צדיקים אחרים כי שלו אינו הגון לנבואה וז״ש קדמאי לא‬

‫סלים וכוי אבל במשה לא ‪.‬פסיק טעמאכי כלם הם שלו ולא נצרך לאחרים כי‬

‫קול הראשון שלו ג״כ הי׳ הגון לנבואה‪ .‬וז"ש בגין דקדמאה ובתרא השלים ‪.‬‬

‫׳ובזה יובן המקורה ‪5‬פ׳ שמות שאמר כן במכילת דישבייי בכלן פסיק טעמא וכו׳‬

‫ע"ש כי לכאור׳ היא סתימה ובזה יפתח ולענ״ד כוונתי האמת ומתוק לחיך הוא‬

‫«‪1‬׳כהגהייה) גם מעלה אחרת כי בין הראשון ובין האחרון כלם הס‬

‫בחי׳ קול גדול מדיבור ודיבור גדול ׳מהבל ומכ״ש שהי'זוכה לקולות‬

‫האחרים ואין צורך לאומרו‪ .‬ואחרי מדריגות מרע"ההי׳ שמואל‬

‫של משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו ‪ .‬אמנם נבואות‬

‫שמואל היתה מקולו של עצמו הראשון אך לא היה מתלבש בקולו‬

‫של עתה רק בדיבורו של עתה אך שתיהן היו שלו וזו היאהבחי'‬

‫השנית ואחריו היו שאר הנביאים אך שום אחד מהם לא היה‬

‫מבתי׳‬
‫גלגולים ליקוטים ם‪.‬ת‬

‫מבתי' קול שלהס הראשון ממש אל קול או דיבור של עתה כמשה‬

‫ושמואל כנזכר ונמצא הדר הנבואה משה אהרן שמואל ‪.‬ואחריהן‬

‫שאל הנביאים ובשאר הנביאים יש מדריגות רבות כנזכר לעיל ‪:‬‬

‫ועתה נבאר הוד רוח הקדש וכבר ביארנו כי אי אפש' להיו׳‬

‫מקול או דבור שעבר רק מהבל שעבר לבד אך הוא אל‬

‫הבל עצמו או של אחרים ואפשר שהוא שורה בקול או דיבור או‬

‫הבל של עתה כנ"ל ‪ .‬ואמנם דוד ראש כלס והוא שהיה מתלבש‬

‫הבל שלו ממש הראשון כערך משה בסוד הנבואה אך שאר בעלי‬

‫רוח הקודש היו מהבל צדוקים אחרים‪ .‬ויש בהם מדריגות רבות ׳‬

‫והכל ‪.‬הוא כפי הספק שנסתפקתי כנזכר לעיל ‪:‬‬

‫‪1‬עתה נבאר סדר הנבואה באופן תחר ואינו כסוד הקול או‬

‫הדיבור כנ״ל רק כפי מקום אחיזתם למעלה בז״א או‬

‫בניקבי׳ ומהיכן היו ממשיכין דברי נבואתם זולת ההפרש הנ״ל‬

‫כי הכל הוא בענין הדיבור בעצמו‪ .‬וזהו במקום שהם גוושבס‬

‫ואוחזים ויונקים ופשוט הוא שכל הנבואות שבעולם הם מנצח‬

‫והוד שני ירכי קשוט שני נביאים כי למעלה מהם אינו נקרת‬

‫נביאה ומצעי בספר הזוהר כי משה היה מתנבא באספקלריא‬

‫המאירה‪ .‬ושאר ‪.‬הנביאים באספקלריא שאינה מאירה ‪ .‬וא״כ‬

‫כבר נודע כי אספקלרי' דלא נהרא היא המלכות והרי אין שם‬

‫נבואה אלא רוח הקודש כי הנבוא' למעלה בנצח והוד ולא במלכו'‬

‫וגם לא ביסיד גם שמצינו משה הוא בנצח ואהרן בהוד וגם מצעו‬

‫שנקרא הודו של משה נראה שגם משה הוא יונק בהוד וא״כ איך‬

‫נבאר כל הבחינות אלגאך הענין כי הלא נצח הוד יסוד' דז״א הס‬

‫כוללים כל הפרצוף של הנוקביה ג׳יפרקין קדמאין הס כתר‬

‫חכמה בינה דנוקבי' וג' פרקין אמצעים הם חסד גבורה ת״ת‬

‫דנוקבי' וג' פו־קין התאין הם נה״י דנוקבי' והנה מרע״ה ראש‬

‫הנביאים היה מתנבא משלש פרקין קדמאין דנצח הוד יסוד דז״א‬

‫מצד הפני' שלהס (אמר מאייש ז"ש מ״ש וידבר ה׳ אל משה פניי'אל פניי ע״‪)5‬‬

‫ושמואל היה מתנבא מן הפנים דפרקין קדמאקדנצח דז״א שהוא‬

‫חצי הנבואה של מרע״ה רק‪-‬שהות חצי העליון שהוא נצח ובכללו‬

‫של הוד ולכן נקרא שקול כמרע"ה אעפ״י שאינו כמוהו ממש כי‬

‫משה יונק משניה‪/‬ואחיה השלוני היה מתנבא משני פרקין דאחוריי׳‬

‫של שני פרקין קדמאין דבנצת והוד דז״א והנה אחי' השלוני גדול‬

‫משמואל בבחע' אחד וקטון בבחי' האחרת כי בערך שהוא יונק משני‬

‫ירכין נ״ה הוא גדול‪ .‬ובערך שהוא אחוריים היה •קטן כי שימאל‬

‫אעפ״י שהיה בנצח לבד היה בבתי' פנים בערך זה היה גדול מאתי'‬

‫יח •‪ 81‬אך ‪-‬‬

‫גלגולים היקופים‬

‫אך אליהו ז״ל היה מתנבא ימאחוריי' דפרקין קדמאין דהודדז״א‬

‫וכל שאר הנביאי' היו מתנבאים משני פרקין אמצעים ומשני בתראי'‬

‫דנ"ה‪-‬דז״א וכן בכל היסוד דז״א כי הלא שני פרקין קדמאקדנ״ה‬

‫הס גבוהי׳ מן היסוד כמבואר אצלינו בסוד חכמה ובינה שהם‬

‫גבוהים מן הדעת ‪,‬אמנם יש בחי׳ אחרת בסוד הנוקבי׳ עצמה‬

‫אספקלרי' שאינה מאירה כי הס בחי' יניקו' המלכות משם‪ .‬והנה‬

‫אהרן היה שושבינא דמטרונית' ויניקתו הוא שם וכפי ערך מרע״ה‬

‫‪5‬דכור' היה אהרןבנוקבי' כי כמו שמרע״ה לקח שני פרקין קדמאין‬

‫דנ״ה דדכורא מצד הפנים כן‪ .‬אהרן לקח משני מוחין דנוקבי' מן‬

‫הפני' שלהם כי שני מוחין דנוקבי' הס כנגד שני פרקין קדמאין דנ״ה‬

‫דדכורא כנודע ובבחי' זו שווים משה ואהרן כמ״ש לעיל‪ .‬והנה כמו‬

‫שיש כמה מדריגו' נביאי׳ משני פירקין אמצעי' ושני תתאין דנצח הוד‬

‫דז״אגחי' פנים ובבאי' אחוריים כנ״ל כן יש כמה נביאים אחרים‬

‫שמרריגיה' בנוקב‪ ',‬בכל פרצוף חוץ מן השני מוחין דיל' בבחי' פני' אך‬

‫בכל השאר יש מדריגו' רבות של נביאי' ואמנם בנבואות יהושע אני‬

‫מסופק אס היה מיסוד של ז"א להיותו משבט יוסף הצדי‘ או מן‬

‫אחוריי' של שני מוחין דנוקבי' כנ״ל כי כן מצינו פני יהוש' כפני לבנה‬

‫שהיה מתנבא מאספקלרי' דלא נהרא קיא הלבנה הנקרא׳ נוקבי'‪:‬‬

‫עג? שיחות העופות הגה כל מה שנגזר למעלה מכריזין אותו‬

‫בכל העילמית ובפרט בעולם העשיי' וגס כל העבירות שאדם‬

‫עובר נכרזין ע"י ב״ד ושליח הולך עמהס ואמנם לעובי האויר‬

‫וגבהותו אק קול העליון הרוחני' ניכר בו ואמנם כשהעופות‬

‫פורחים הס חותכים האויר וחולקים אותו ואז קול הכרוז עובר‬

‫שם ‪ .‬וז״ס כי עיף השמים יוליך את הקול‪ .‬כי הוא מוליכו דרך‬

‫עפיפתו ויש עופות שעל ידי דיבורם וצפצופם מצטרף קול הכרוז‬

‫עם קולי ועוברים יחד ‪ .‬אך יש שאינם עושות כן כי אס דרך‬

‫עפיפתס ואלו הם אותן שאין להם קול וקורין אותן בלע״ז אויש‬

‫מודעש וכנגדם נאמר כי עוף השמים ‪.‬יוליך את הקול כנזכר‬

‫מנגד המדברים אמר' ובעל כנפיס יגיד דבר ‪ 1‬והנה אתרי'‬

‫שכתבתי זאת נזכרתי כי הוא ההיפוך כי עוף השמים הוא המדבר‬

‫ולכן אמר יוליך את הקול כי מתערב קולו בקול הכרוז ועי״ז מוליך‬

‫את הקול וכנגד האלמים אמר ובעל כנפים יגיד דבר כי בהיותו‬

‫‪5‬חי׳ בעל כנפים לבד ע״י כנפיו מגיד דבר כי כל הגדה הוא ברמז‬

‫ובחשאי וכפי תנועות עפיפתו ניכר קול הכרוז גס ענין זה הוא‬

‫ג״כבעופות שהם בעלי הצפצוף שלפעמים מצפצפין ולפעמי׳ חעופפין‬

‫ונבאר טעם מאוי"ש מודא״ש דע כי הם נמשכין מצד לילייח ההורגת‬

‫גלגולים ליקוטים סט‪,‬‬

‫את הילדים שעדין לא הגיעו ‪-‬לדיבור וכל אותן הנשמות ובפרט‬

‫אם הם רשעי' כלם הס הולכי' דבוקי' עם אלו העופו׳‪ .‬ולכן אין להם‬

‫כת הדיבור ‪ .‬ויש עוף שממול על גזרות רעות להודיע‪.‬ויש «הן על‬

‫הדב׳‪-‬בי׳מ וכיול ‪3‬הם‪.‬וכן יש מהם על בשורו' טו‪3‬ו'‪.‬ויש מהם שממוני'‬

‫על כמה דברי חלוקי‪/‬ואמנס העופו' האלמים הס ממוני' על גזרות‬

‫הילדי' האתי' כשה' קטני'‪.‬וכןיש להם שליט' לידע כל בשורו' אחרו'‪:‬‬

‫ה^לב כלו בשורות רעו'‪ .‬ונפרט על הדבר ב"מ‪.‬ובדרך מקרה‬

‫אומר לפעמי' ג״כ בשירו' טיכו'־• הגץ הנקר' מילאוני‬

‫‪,‬מבשר טוב ■ הצפול דרור מבשר טובו'‪.‬ובפרט י על עצירו' המגע'‬

‫וכמעט שכל ימי המגפה אינה נמצאת ואפי' התולעי' והיתושים‬

‫מגידי' חכמה‪ .‬ואיו שוס בעל חי באולם שלא ‪,‬יגיד דבר ואפי'כקצי’‬

‫ורמשי' ובהמות קטנות וגדולות ולכן אין עופות מצויים אלא במקום‬

‫שבני אדם מיושבין שם להגיד להס פשעם והקורו׳ אותס‪.‬ולכן בחרבן‬

‫בהמ״ק מעוף השמי' עד בהמה נדדו הלכו כי אין צורך בהם ■‬

‫די^ כי מיוס שנשרפה התורה נמסרו סודותיי וכוחותי' ביד הקליפות בעו״ה‬

‫ולכן אין כל ברים בעולם אפיי מהבהמות הטמאות וחיות ועופות ושקצים‬

‫ורמשים שלא יודיעו דבר כי הנה השרים והממונים שלהם יודעים רזי התורה‬

‫וסודותי׳ ואותן השרים שלהם מזמינים בפיהם בצפצופיס וקולם סודות עמוקות‬

‫מן התורה ומי שיבין בצפצופם יוכל להבין כמה סודות התורה גס יס מי‬

‫שזוכה בדור שיבין בצפצופים של־ עופות הנזכרים ולפעמים הוא באופן אמי•‬

‫כי יש צשמות מגולגלים באותן הבריות והס יודעים מה שהיו‪ -‬יודעים מתחינה‬

‫ויודעים ג״כ הברה עתידות מה ששומעים מקול הכרוז שמכריזים מאהרוי' הפרגוד‬

‫ו‪,‬הס מגידות אותן הדברים ולפעמים הוא באופן אחר כי איזה נשמות פל צדיק‬

‫מעולי העליון הוא מתלבש באותו צורה ודמיון ואינו ממשיי רק נראה כן לעיניי והוא‬

‫מגלה סודות התורה אמנם כפי גדר האדם כך ידמו לי בפניו‪,‬ולפעמים יהיו שני אנשי׳‬

‫יחדוזה ידמה לו כעוף או ברים אחרת וזה בחופן שני והכל כפי ׳מעלת האדם ‪:‬‬

‫פתל□ אצלינו בדרושים־ ענין נתינות ׳דיני התורה א' במרה‬

‫כמשרז״ל שבת ודינים במרהאיפקד‪ .-‬וא' בפ' משפטים‬

‫וא׳ ‪3‬פ' יתרו ואתה תחזה ולמה לא ניתנה כל דיני התור' בפעם‬

‫א׳ ואמנם הענין הוא דע כי אדס באותן ק״ל שנה שפירש מן‬

‫חוה והוליד שדיס ונגעי בני אדס ואמנם כל אותן השדי' והרואין‬

‫שהוליד היו כלס ניצוצות קדוש' אלא שנתלבשו תוך הקליפות‬

‫ולפעמי׳ יותר גדולי׳ הס אלו משאר הנש״ו' כמ״׳ש על עשר׳ טיפין‬

‫דאזדריקו אן יוסף כי אדרב' הטיפין היוצאי' ע״י זכר לבדו הם יותר‬

‫מעולי' מאותן שיוצאי' ע״י זיווג זכר ונקב' כי הבאה־מתאוה זכר לבדו‬

‫הוא נשח' גדול'‪.‬והנ' כל אותן הניציצו' שהוריד אדם בתוך ק״ל שנה‬

‫הי' בהכרח לתקנם כי הס נשמות עליונות מלובשות תוך הקליפו'‬

‫והנה כבר ידעת כל נשמה שנתערבו עם הקליפות צריך כמה‬

‫'־‪ '?•-‬גלגולים‬
‫גלגולים ליקוטים‬

‫גלגולים להסיר חלאתה כהירוך הכסף תוך הכור כמה פעמי׳‬

‫זה אחר זה עד חוס חלאתה ואמני אלו נגעי בני אדם ‪ .‬היו‬

‫מגולגלי' בדור‪ .‬המבול ולכן היו כל כך מורדים בהש"ית מרוב‬

‫‪.‬הזוהמא שבהם וה׳ חשב מחשבות לבלתי ידח מענו נדת ונתגלגלו‪-‬‬

‫אז והריעו הרבה וז״ס וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ הנאמר‬

‫בדור המבול כי הס גלגול בני אדה״ר ממש אותן שהוליד ק״ל‬

‫שנה‪.‬וז"ם וירא ה' כי רבה רעות האדם בארץ‪ .‬וכבר ידעת מה‬

‫שכתוב בזוהר כי המוציא ש״ז לבטנה נקרא רע בסוד לא יגורך‬

‫רע והנה אלו נגעי בני אדס נקר' רעות האד' פי' שהוציא אדם‬

‫בעולם‪ .‬וזהו אמחה את האדם אשר בראתי כי הם בני אדס עצמן‬

‫שבראו השי״ת יציר כפיו מגיש וזהו וכל יצר מחשבות לבו רק רע‬

‫כל היום כי להיות' סוד נגעי בני אדס היו גס הם מרשיעי'‬

‫ממקום שבאו והיו ;גם הס משחייהי' את זרעם על הארץ כמ״ש‬

‫רז״לכי השחי' כל בשר את דרכו על הארץ שהוא הוצאו'יש״ז לבטל'‬

‫כי אחר התשובה חזראדס להביא' בעולם רק שלא הי' יכול׳ באדם‬

‫לתקנם עד שיתבררו ויזדככו פעם אחר פעם הנה גס הוא היה‬

‫מעורב באלו בני אדם וכן גם הוא קיבל עונשו עמהס‪.‬יגס קין קיבל‬

‫עונשו עמהם וזהו וימח את כל היקום פי' קין וכן היקו״ס בגי' קי״ן‪.‬‬

‫והנהכנגד המקו׳ שבאו שהוא בהשהת' זרע גם הס הריעו כאבותם‪.‬‬

‫וכן כפי חטאם כך הי' ענשס שנידונו ברותחין במבול דוגמת‬

‫טיפות ש"ז לבטלה שהיא רותחת‪.‬אח״כ נתגלגלו פעם ב' בדור הפלג'‬

‫וגם הם חטאו בפעם שני וז״ם לראות את העיר ואתהמגדולאשר‬

‫בנו בני אדם וכן דרשו בזוהר בנוי הוו דאדה קדמא' פי' כי הס בניו‬

‫של‪ .‬אדה"ר שהוליד באותן ק"ל שנה ואח״כ נתגלגלו ליעם ג־׳ באנשי‬

‫סדום וזהו ואנשי סדו׳ רעי' שבאי׳ מאותי רע שכחו' נו לא יגורך רע‪.‬‬

‫והנה אחרי שהריעו ג״פ בג' גלגולי' כי הן כל אלה יפעל אל פעמי'‬

‫שלש עם גבר ורא' שלא הצליחו אז נטעם במצרי' פעם ד' והס היו‬

‫ישראל שבמצרי'‪.‬וכבר ביארנו לך שישראל שבמצרי' שבאותו דור של‬

‫מרע"ה כלם היו מיסוד הדעת'שמשם יצא מרע" ה וכמ״ש תחיל' כי‬

‫הנשמו׳היוצאי' ע"י דכורא הס יותר עליוצי׳ מהבאי' ע״י זכר ונקבה‬

‫כי הס משורש הדעת עצמו וכלם היו ניציצו' של מרע״ה שנמשכו‬

‫לקליפו' ואז במצרי׳ נתקנוע״י מרע"הוהוא הוצרך להעלותם מן‬

‫הארץ ולזונס על ידו כי הוא הוכרח לתקן את השור' שלו ולכן הרא'‬

‫כי הלא יוכבד אמו של מרע״ה היתה גלגול חוה אשת אדה״ר ועמר'‬

‫הי' גלגולו של אדה״ר ולכן מת בעטיו של נחש וכמו שאדם פירש מן‬

‫חוה אשתו והוליד באותן ק״ל שנה שדין ורוחין ולכן עתה כנגדם‬

‫י ‪ . - ' -‬׳ ■פירש‬

‫גממים ליקוטים ע‬

‫פירש «אשתו ק״ל שכיס כדי שבאותן ק״ל שני' יומשכו אותם‬

‫נגעי כני אדה ויכוהו למעלי׳ואחר שכלו כלס מלכו'כעולם אז חזר‬

‫להולידאת «שה לתקן אותן הניצוצו' שלודוג״ה שת שנולי אחר שחזר‬

‫אדם עם חוה והנה «שה הוא גלגול של שתכנוד׳הרמז כשי"¡ של‬

‫מש"הורא' איך כל דרכי השי״ת מכוונו'כיושתוהנה כזה הכין טעס‬

‫גדול שנתחכטו כו הראשוני' גדולי עולס״לידע טעם על «ה היה‬

‫גלות מצרים ‪ -.‬וכזה תכין דכר גדול כי הלא הס היו דור המבול‬

‫ולכן נגזר שפרעה גזר כל הכן הילוד היאורה ;תשליכהו כנגד שהה‬

‫שנימחו כימי דור המכול גזר‪.‬עליהם להיות משועבדים כחומר‬

‫וכלכנים כנגד גלגולים‪ .‬כדור הפלגה שהיו עושים לכנים לכנות‬

‫ה׳מגדול וכנגדו היו בונים עתה את פיתום ואת רעמסם ‪ .‬־וגס‬

‫הערב לב שיצאו עם ישראל היו מאותן הגלגולים שעדין לא נתקנו‬

‫והי' מרע״ה «שחדל לתקנם ולא הועיל ‪.‬והנה «שם היי סוד הדעת‬

‫העליון שממנו יוצאים הטיפין והוא סוד הבל כנו של'אדה"ר והערבי‬

‫רב הם כניושלכלעם כנזכר כזוהר ובלעם היה כנגד «שה כדעת‬

‫הטומאה וזהו «ה שנשאר «זיכוך והצירוף של אלו הנש«ו' ויצא’‬

‫הקליפ' לכד' והיא נשמה‪ .‬כלעם ואם גם כי נשאר‘ כו קצת איזה‬

‫ניצוצת׳נשמו' קדושות כמבואר אצלינו ולכן קרא השם להדור ההוא‬

‫ערב רב עמו של משה כמ"ש כי שחת עמך העם אשר אתה בקרבו ■‬

‫כי הוא בקרבם וביניהם כנש«' בקרב הגיף כי הס ניציציו וז״ש‬

‫כמתאוננים רע באזני ה' כי הם מצד הרע שנא' לא יגורך רע‬

‫וזהו ובעיני משה רע כי ככר ראה משה שהם מסוד הרע ואמנם‬

‫הוא הי' המבורר מהם כשנתקיימו מלילד כל אותן הנשמות ופסק‬

‫כל הרע מלתקן ומלהתגלגל אז נולד «שה שהוא הטוב והמובחר‬

‫שבהם וזש״ה גתרא אוהו כי טוכהוא כי ככר נשלם כל הרע להתגלגל‬

‫כמ"ש רז״ל ‪-‬כיוס שנולד «שה נתבטל גזירתו של פרעה שלא ישליכו‬

‫עוד הזכרים אל היאור כי ככר נתכטל הרע וכיון שכא הטוב‬

‫לעולם אין צורךעוד אל הגזירה הזאתשז״ם שמרע״ה הוכרח להיות "‬

‫גואל כמדבר ‪ .‬ואמנם נלע״ד ששמעתי שג' ‪-‬מיני קרי היו לאדהי׳ר‬

‫אמנם «ה שאני זוכר כי הלא האדם חטא כ«ה חטאי' כמו שארז״ל‬

‫הנה מצינו שהי' חשוד על הגזל כמה שכתוב כפסיק ומעץ הדעת‬

‫טוב ורע לא תאכלו ממנו והוא גזל‪-‬ואכל ולכן נצטוו כני נח על ה«צו'‬

‫שככללן עבר אדם על כלם וגס הוציא ש״ז לבטלה וכנגד זה היו‬

‫דור המבול «שחיתי' זרעם אך עיקר חיתום דינם‪-‬הי' על הגזל‬

‫דוג«' חטא שלאדה״ר‪ .‬גס מציטשהי' אדם כופר בעיקר ועבד ע״ז‬

‫'וכנגד' היו דור הפלג׳ עוכדי ע״ז וכופרי׳‪ .‬גם מציט שנצטוו׳ אדם על‬

‫" ?דיני׳‬
‫• הדיני׳ ועיר‪.‬עליה'‪.‬לכן׳משבע מצות גני נח הוח להעמי' דייני' כנידע‬

‫ואדה כפר בהה ולכן כנגדו היו אנשי סדום רעים וחטאי' כופרי' גדין‬

‫וכן היו גה דייני הדוה רעיה שכל עוונות אנשי סדוהבסוד הדייני'‬

‫ומינו הדייני' כזבני׳ ושקרני׳ ‪ .‬והנה כשעמדו ישראל על הר סיני‬

‫פשקה זוהמתן ולכן היויצריכין ג״כ תחילה אלו הדינקמכנגד אלו‬

‫היו שלשה חילופי נתינות הדיני' אל ישראל ‪ .‬אמנה כנגד דור‬

‫הפלג' שכפרו כעיקר כאדה״ר לכן שגת ודיניה גמדה איפקיד כי‬

‫המור'נשכת כאלו מודה ככל התורה כולה כמ"שרז״ל כל המשמר‬

‫אתי השגת אפילו עובד ע"ז כאנוש מוחלין לו‪ .‬ולכן לכפר להה זה‬

‫העון וכפירת' כעיקר נתן להה ראשוני שכת ודינין שלה כי כזה‬

‫יתברר שתהכפ' להה עק זה וכנגד אנשי הדו' שכפרו בדינין כאדה״ר‬

‫צכן נית‪ '5‬פרשת מינוי דייני' ואתה תחזה קודם מהן תור' ועיקרה‬

‫הוא סוד מינוי הדייני׳ ולכן כקכלתה עליהה ישראל אותה הדייני'‬

‫נמחל להה ערן הדוה וז״ס כוונות מרע"השכהג גו'ויעמוד העה‬

‫על משה מכוקר עד הערג וישב משה לשפוט את העה כי כוונת‬

‫מרע״ה היה ככאן שהוא כלל כל הדור שיהי' הוא דיין מספיק גזה‬

‫למחול להה אותו עון להענין ־מדבר הזה כשהי' שופט את העם‬

‫היו באיה אותה הניצוצו' נשמות של הדוס ומהעגרי' גו כסוד‬

‫העיבור ואז נחשג להה כאלו הה עצמה היוהדייני' וכפרט אה‬

‫‪-‬הי' נא אז ‪.‬איזה דין לפני משה שהי' כאותו הדין עצמו שגאו לפגי‬

‫דייני סדוה וסגר שהוא מספיק לזה ‪-,‬ויתרו השיב לו לא טוב הדגר‬

‫שאע"פ שכן׳ הוא עכ״ז כנד ממך הדכר לא תופל עשוהו לבדך להכיא‬

‫כל אותן הנשמות בעיבור על ידך כי נגול תבול וגו' אמנה שוה‬

‫דייניה רכים ונשאו אתך ויסייעך כי דבר זה הוא טרחא יהיר׳‬

‫והחטאיה הקליס יתכפרו על ידיהה והדבר הקשה יגיאקעלידיך‬

‫ואתה תתקן‪ .‬גה טענה אחרת כי כמו שהיו נשמות מצד הבל כן‬

‫יש נשמות מצד קין ואינה מאיליה להתהקן ע"י משה רק‪ .‬ע״י מי‬

‫שהוא משורש קין י ולכך העצה טונה להשיה דייני'רבי' ונין־ כנס‬

‫יתוקן כל זה ונתחדש' העצה הזו ע״י' יתרו שהוא גלגל קין והוד'‬

‫לומרע"ה‪.‬וכנגדדור המבול מענין גזל נאמר גו ואלההמשפטיס‬

‫ולקהתחיל הדין הראשון כ? הקנה ענד עברי וסוד הדבר הוא כך‬

‫הלא כי הפרש'הזאת של כי תקני עבד עברי מדג'בנמל בגנבתו‬

‫ע"יב״ד וזו תקנתו ולכן הודיעם מרע״ה דין זה שצריך לגזלנים‬

‫וגנבים ואז ע״י קבלת' דין זה על עצמה נחשב להה כאלו נמכרו‬

‫בעבד ונפדו לאחר שש שניה ויצאו לחירות ‪:‬‬

‫לעשן ארון עצי שיטים וצפית' אותו זהב טהור מבית ומחוץ‬

‫* י הנה‬
‫זיני‬

‫אלו‬

‫דור‬

‫•כי‬

‫מר‬

‫זה‬

‫‪:‬זה‬

‫‪":‬ר‬

‫ים‬

‫ני'‬

‫עם‬

‫נת‬

‫זה‬

‫‪1‬ס‬

‫ווד‬

‫זם‬

‫¡ני‬

‫בר‬

‫יא‬

‫■ם‬

‫ר׳‬

‫יו‬

‫כן‬

‫‪:‬יי‬

‫ס‬

‫ד׳‬

‫ם‬

‫ך׳‬

‫זו‬

‫ם‬

‫יו‬

‫ז‬

‫גלגולים לקוטים‬

‫הנה מרע״ה עשה ג' ארונות א' של עץ ושנים של זהב מבפנים‬

‫יא׳ מבחוץ וצריך אתה לדעת למה זה אחר שהכוונה הי' שמבית‬

‫ומחוץ יהי' של זהב יעשהו כולו של זהב ולמה ישים העץ באמצע‬

‫והענין״כי הבה האדם יש לו נר״נ ונשמה לנשמה והנפ' הוא בכבד‬

‫והרוח בלב והנשמה במוח ונשמה לנשמה מקיף אותו בחוץ והנה ׳‪-‬‬

‫מי שלא יהי' לו ד׳ מדרגות אלו לא יכול להבין ולהשיג סתרי הורקג‬

‫וז״ש ולא שם לו פני־חוץ כי אותיות אמצעו' של נשמה ושל נשמה‬

‫לנשמ' הס ש"מ ואמר שמי שאין לו ש"ם ר״ל אעפ"יי שיהי׳' לו נ״ר‬

‫הוא עלפניחוצהרי׳למי שלא יהי'לו אותו הנשמ' שמקיפו' אותה‬

‫מבחוץ דהיינו נשמ' לנשמ׳ ועם זה תבין פסוק שהנה גיף האדם‬

‫נקרא עץ שנאמ' האדם עץ השד'ויש לו בפני' נר״נ ומבחוץ נשמ׳‬

‫לנשמ׳ולכן ציה הש״יתלעשו'‪-‬ג' ארונו' והאמצעי מעצי שטי'לרמז‬

‫לגוף האדם ושל' של זהב אחד כנגד נר"נ הפנימי ואחד כנגד המקיף •‬

‫ואח'כ לשום בתוכו התור' לומ׳ מי‪-‬שמשיג להיות לו הנזכר ישיג אל‬

‫ידיעות התור' ולא אחר ובזה יהי׳ מדריגתו ודאי כפי מה שינקה‬

‫‪,‬גופו עד שיזדכך גופו למדריגו' הנפש ובזה־תבין מ״ש רז"ל אברהם‬

‫אברהם יעקב יעקב פסיק טעמ' ומשה משה לא פסיק טעמי כי‬

‫אברה' ויעקב כפול שם אחד כנגד נשמה פנימי ושם אחד‪ ,‬נגד‬

‫מקיף והפסיק שביניהם איא הגוף המפסיק ביניהם ובמר"עה‬

‫הי' חומר שלו מזוקק שבעתיים שהרי בחיים חיותו עלה לשמים‬

‫וירד הנה גוף שלו לא הי׳ מפסיק בנתיי' ולכן במשה לא הפסיק‬

‫טעמי אבל חברה׳ ויעקב עם שהיו אבות העול' לא היה גופ' כל כך‬

‫מזוקק עדשלא יפסיק ולכן באברהם ויעקב פסיק טעם (ליקוטי')‬

‫ענין עתי' המלך שנצטרע על שו־צ' להקטיר הענין הוא דע כי‬

‫עוזי' הוא גלגול של עחא עצמו הכתוב בספר שמואל ועוזא ואחיו‬

‫נוהגת אח העגל'ולכו אותיו' הס שיות ואמנם בא בגילגוללתקן‬

‫עון הראשק אשר שלח ידו בארון ה' ומת עליו ועל כל זה לא‬

‫תיקן ואדרב' חזר לקלקולו הראשון ששלח ידו‪ .‬במה שלא היה ראוי‬

‫אליגאמנם נשמתו יודעת 'שמתחילתו הי' כהן ‪.‬ולכן נגרר אחר‬

‫הכהונ' ורצה להתנהג ‪3‬כהונ' ‪.‬ופגם נזה כי עתה לא הי' כהן‪:‬‬

‫‪0‬ן'ר>י זלה"ה לא הי' הורג פרעושים או כינים או שוס רמש ב״ח‬

‫שבעולם להיותו משורש קין הורג נפש‪ .‬וגם מסוד הגלגול‬

‫על ענין המוהל שמת התינוק על ידו ולכן אנו צריכין שלא להמית‬

‫שום דבר שבעילם ושלא לשחת כלל ועיקר גם הי' אומר כי הכיני׳‬

‫הנולדים מזיעות האדם ובפרט לאישים כשרים שהם מסוד מוהרי‬

‫האדס וסיגיו ומהם נעשו קליפות ומותרו׳ שהם הכינים ולכן לא‬

‫יקיז•‬
‫גמורים הקוטים‬

‫יקיז ה אד'חן הכיני'שלו כי הוא תיקון לעצמו ע״י הוצא׳הכיני' מגופו¡‬

‫גם הי' אומר מורי ז״ל טוב הוא לדור בבית •שיש בה תלונו' להסתכל‬

‫תמיד צשחיס בכל רגע ‪ .‬ובפרט אס יביט בנפלאותיו יתברך‬

‫במעשה שמיס וארץ כמ"ש דוד המע״ה כי ארחה שמיך מעשה‬

‫אצבעותיך וגו' וכן דרשו במדרש הנעלס על ענין נבוכד נצי" שנא‪'.‬‬

‫עיני לשמי' נטלי' "וגו' והוא מחכי' לאדס ונותן בו יראה וקדוש' ע״כ‬

‫טוב להסתכל בכל עת ובכל שעה ובכל רגע לשמים ‪:‬גם אמר מורי‬

‫זלהי׳השאס ידור■ האדם‪,‬באיזה בית ויבוא ממנו לשכון במקום אחר‬

‫שלא יחזיר לגור באותו בית שיצא ממנו כי אס אתר שבע שניס‬

‫שלמים ‪ £¡5‬אמר שאין טוב לגדל תורים ובני יונה בבית‪ .‬ואמר‬

‫הבית שיגדלו בו ימותו בניו ולאלויהי‪/‬זרע ‪ •:‬לא ישבע האדם‬

‫בחיי נפשו לקייס הפסוק אשר לא" נשא לשוא נפשו ‪:‬‬

‫האל□ שרוצה לידע אס יש לו נפש מעשיי או רוח מיצירה וכו'‬

‫יסגיר עיניו ויצייר ארבע אותיו' השם ידו״ה לפניו אס‬

‫נראה לו גוון לובן מתנוצץ מאד הוא דאצילו'‪.‬ואס גוון לובן אינו‬

‫מתנ'צץ מאד הוא בבריאה‪ .‬ואס גוון אודס הוא ביצירה‪ .‬ואס ירוק‬

‫הוא בעשן'‪ .‬גס כדי שידע ההד' באיזה אות מהשם פגס יסגיר‬

‫עיניו ואותו אות פלא יוכל' לצייר לפניו כל כך בנקל באותו אות‬

‫פגס גס ידע שאס ראה קרי אין טומאת קרי ניכרת רק אותו‬

‫יזם ואם לאו אין הרושס עובר עד שיטבל וכולי האי ואולי‪:‬‬

‫כי ארבע יסודות אש רוח מים עפר הס סוד ד' אותיות‬

‫י ידוי׳ה עצמו כנזכר בזוה' פ' וארא ומהם נתהוו כל הבדואי'‬

‫כל א' כפי היסוד שגובר בכל א' מאם‪ .‬והוי"ה יש בה י״ב צרופי׳‬

‫ועילה את״כ אל ס' ריבוא ומכלס יש בחי' ביסודות כפי הצרופי׳‬

‫שלהם והנשמות שהם מד' יסודו' בכל אבריה יש בכל א' מהד' בכל'‬

‫הצי־ופיסוע״כ הנשמו׳ מתחלקת לכמה חלקי” ובכל חלק יש פרצוף‬

‫פלס עד אין סוף וזו סוד הגלגול עין־לעיל סוף פרק ד' ‪:‬‬

‫מולי זצלה״ה הי׳ ניצוץ מרע׳לה והי' בצפת איש א'שהי’מכחיש‬

‫למורי זצלה"׳ה ואמר לו מורי זצלה״ה עדיין אתה מכחיש‬

‫אס הייתי רוצה אעשה שהארץ תבלע אותך אלא י שאין כוונתי‬

‫להדק לשים אדם ושאלתיו ע״ז והפצרתי בו וא״ל כי אותו האיש‬

‫הי׳ גלגול קרח ובא לתקן לשמוע מחנו ואינו רוצה כי עדיין מחזי'‬

‫במחלוקתו הראשוני' ‪ :‬שאלתי את מורי זצלה״ה ממה זכה לחכמה‬

‫‪-‬הנפלאה הזאת ואמר לי על שהי' טורח על לשין הזוהר שבועה‬

‫׳ושבועיי' והי׳ אומרי'ל^עדיין לא השגת והי' מעמיק יותר ושאלתיו‬

‫הלא גס‪-‬־מהרמ״ק ואני טרחנו ולמה לא זכינו לזה ואמר כי אמת‬

‫שערמנו‬
‫גר■ ולים ליקוטים ‪ -‬עב‬

‫שטרחנו אכל לא טרחנו כל כך כ«והו‪ :‬אדס הראשון לח זכה‬

‫לזיקרא עילאה סוד יחידה גס נפש רות ונשמ׳ איבד ולקחה אחי׳כ‬

‫חניך ‪ :‬קין נתגלגל ברמ״ה גלגולים ונלע״ד יהרו התחלת תיקונו‬

‫וצ״ע‪ :‬נחו‪ 5‬נתגלגל באחאב ולכן עבד ע״ז ונחיר אח לאברהם‬

‫וזהו ה "ת אב ודוק ; אדה״ר נתגלגל כהרן אחי אברהם ונא נתקן‬

‫שם כילא נשרף בלבשלס ועכ״ז זכה שנשרף על קידוש השם ואח״־כ‬

‫נתגלגל באהרן בתיבות אלף יותר וגס אז לא ניתקן כי הי' צריך‬

‫ליהרג כשאמרו לו הערב רב לעשות העגללע״ז כי הי׳ לו למסור‬

‫נפשו' למיתה והטע' שהיא לא עשה כן מפני שראה חור זובח‬

‫לפניו וחור ג״כ הוא גלגול אדה״ר כי אדה ׳ר בא לנחור אחי אברס‬

‫וכן עתה באהרן בא הדן ונחור בחור ‪:‬‬

‫גלגולים מהרבמסעוד סגי נהודזלה״ה ‪.‬‬

‫אהרן הכהן נתגלגל בעלי הכהן ועון ע'ז הוא בסקיל' ולכן ותשבר‬

‫מפרקתו ויפול מעל הכסא ואח״כ נתגלגל בעזרא‬

‫הסופר שהי' ג"כ כהן ושם הי' נתקן‪ :‬והנה נדב ואביהו היו ניצוץ‬

‫של קין כי הטוב שבנשמות קין הי׳ באהרן והשאר הי׳ ביתרו והניצוץ‬

‫שהי׳ בנדב ואביהיו נחלק לשניים ורצו להטת מזיו השכיל בקנאת‬

‫שעתה נתעורר להם קנאה של הבל ובעבור זה יצא האש מיסוד‬

‫ארס ושת שהוא זעיר ושרפה נשמתם בניצוצי האש שלכנסו בנחיריה'‬

‫להנה התרין נוקבין דפרישקא הס לאה ורחל ולפי שלא רצו‬

‫לישאנשים ומעיטו הצלם והדמות לכן נכנסו ב' ניצוצי אשבחוטמס‬

‫■וגס באליהו היו נשמת ניב ואביהו ולק מעורו של איל של יצחק‬

‫עשה אליהו אזור במתניו ויצח"ק בגי' פינת"ס ואח״כ באו בשני‬

‫פריס שנגדלו בבטן אחד ונחגדלו באבוס אחד ונתקדשו שם שווים‬

‫על פיהם בהתקרבת' ע״י אליהו ז״ל ואח״כ באו בסוד העיבור‬

‫בפנחס וכשהי‪ -‬ענין של יפתח נעתקו ממט־זאח״כ באו בחפני ופנחס‬

‫ונהרגו ואחי׳כ בשני בני שמואל ומפני שחטאו בבשר באו בשני עירבה‬

‫ונתקט בבשר שהיו מובילים לאליהו ז״ל בכל יום ונדב ואביהו‬

‫הנזכרי' הס היו שני קרניים מאילו של יצחק ודי למבין ‪:‬‬

‫ליקוטים שורש רב קמנונא סבא הי' יהוידע‪.‬ובט הוא הי' בנייהו‬

‫ולזה מת בקוצר שטס‪ .‬שרה חנה׳ושונמית וצרפית היו כלם גלגול‬

‫חוה ובאה חנה לתקן נדה ושונמית נרות וצרפית חלה ‪ .‬ליקוטי׳‬

‫ההוא חסיד שנכנס לגדוד שדהו ובא שבת ופסק וכו' ונעשה לו‬

‫נס ועלתה לו אילן צלף ובו פירנם בניו ובני ביתו הוא הי' רי׳י‬

‫בר אילעיי והוא הי' גלגול צלפחד בן חפר המקושש'שחילל השנת‬

‫ועתה בא לתקן ולפי שעמד בנסיוןנעשה לו נס וזהו צלף חד עיין‬

‫‪ :‬י ט ‪ 91‬־־ בעננק‬

‫גלגולים ליקוטים‬

‫בעמק המלך ‪ .‬איוב הי׳ גלגול הרח דרתח להקלה בעון ע"ן וע"*‬

‫יסירי' נתמרק ונתקן ובחסד לאברהם כתיב שהי' איוב גלגול יעקב‬

‫שנשא ב' אחיות וע'כ בא לו היסורי' ואפשר לפ"ד הנ״ל שבנשמ'‬

‫חדש' יוכל ג' נשמות להתגלגל עמה' וק"נ‪ .‬ר״א הגדול שנתפס למינות‬

‫הי' גלגול ראובן־־ולכך ניצל מאותן י' הרוגי מלכות‪ .‬ר״י בן אלישע‬

‫כ״ג• ניצוץ יוסף הצדיק ר״ע גלגול יששכר וע״כ אמר מי יתן לי‬

‫ת״ח ואנשכנו כחמור ובמקום אחר אמרו שרי׳ע הי' גלגול יעקב‬

‫ואפשר שזהבגלגיל וזה בסוד'עיבור או בסוד ניציצית וק"ל‪ .‬ר״א‬

‫בן עזריא שנתיינה לנשיא בן ח״י שני' הי‪ /‬גלגול שמואל הרמתי‬

‫שחי נ״ב שנ>' ועתה נשלם שני דור של שמואל שהי' לו להחיות ע'‬

‫שני' וע"כ אר"א ין עזרי' הריני כבן שבעי' שנה‪ .‬ע״ש חסד לאברה'‬

‫יהושיע נתעבר בו נשמת לוי בשליחו׳ מרגלי' ובכלב נשמת יהודה‬

‫ולא נסתלקו מהם כ ‪.‬וו בשאר מרגלי׳‪ .‬וכלב• הי' בעצמו גלגול‬

‫אליעזר עבד אברה׳‪ .‬רחב נתגלגל בחבר הקני ואח"כ בחנה ע״ש‬

‫כוונו' אר״י דף מ"ח יעל אשת חבר הקני נתגלגלה בעלי הכהן‬

‫וזהו מגשי' באוהל תבורך לפי שזכתה בגלגול עלי לשליש בכהונה‬

‫גדולה ‪ .‬ויקלחו את לוע ואת כל רכושו בן אחי אבר' כי עם לוט‬

‫לקחו נשמת־רבא תה רבא וזהו רכושו בן אחי ר״ת רבא עד שיצאה‬

‫נעמה עמונית ויצא ממנה רבא ע"ש לענות אר"י ע"כ ליקיטיס‪:‬‬

‫מצאתי בנתיבו' ידי הר"ש פודולא זצלהי׳ה וז״ל שוועתי מהחכם‬

‫י המקובל האלהי כייוהר"ר יצחק אשכנזי זלה״ה פשט לשין‪.‬‬

‫מן הפסוק איש לשון בל יכין באי־ץ וכי' הנה איירו חז״ל בייסל‬

‫קדושין לישנה דר' חיצפי' המהורגמין חזי בפי חזיר ופקד והנה‬

‫בוודאי שגדולי' וטובי׳ מיינו גם הם ראו ולא פקרו אלא שזה וזה‬

‫גיס שאלולי לא היה כפר בלבו הקיציץ לא הי' פוקר וזש״ה ורמז‬

‫«ליו ני אין לך דבר שאינו ריית עליו בהורה איש לשון בל ינון בארץ‬

‫פי׳ היש דהיינו אלישע אתר שהי' איש בתורה וראה לשון שלא‬

‫הי' ראוי' להתלכלך בא׳יץ‪-‬בפי חזיר אבל עכי׳ז לאו כילהו עלמי‬

‫פקרו היש המם ורע שהוא אלישע אחר שכבר הי' רע בטבעו לזה‬

‫יצידנו במדחפית לא לאיש שאינו חמס ורע כמר האחרים שראו ג״כ‪:‬‬

‫בסיד הגלגיליס אמר מורי האר״י זלה״ה שאפי׳ בעצי' ובאבני' יתגלגל האדם‬

‫והם בשוד האדם ובעל חי בלתי מדבר" וצומח ודומם וכן בשוד הקרבן‬

‫היה בחינות אדם דהיינו רעותא דכהני׳ילויס‪ .‬וישראלים במעמדם ‪:‬בעל חי היינו‬

‫הקרבן עצמו‪ .‬צומח היינו יינות ושמנים ושלתות‪ :‬דומם הואהמלח‪.‬על כןציתה‬

‫התורה ע; נל קרבנו תקריב מלק‪,‬ובזמנינו נתגלגל אדה אחד שהיה בעל לשון הרע‬

‫‪3‬נחל ש־טן> והכירו הרב ‪.‬מירי ז״נהייה שהיה מגולגל שש ונודע אצלו מי שהיה ‪:‬‬

‫לב המנונא הבא היה גלגול מרע״הולכן אמר רשב״י ע“האלוהיי ידעי רבנן‪.‬‬

‫בבלאי‬

‫י‪-‬‬
‫גלגולים ליקוטים ע;‬

‫בבלאי שיחי׳ דיג המטנא סבא וכי׳ ‪ .‬והנראה מדבח מורי‪.‬יזצלהיה שישב׳יי‬

‫ע״ה גס כן היה מגלגיל מרעיה‪ .‬אך לא בזיהרא מילאה דמו־ע״ה בפעם הראשוני‬

‫דשליק לטירארק בבחי' נשמה שהיה לו בלוחות ב' וז״ש באדרי אסהדנא עלי כזימנא‬

‫תנינא דסליק לטורא וכוי שנתמעטו ממנו אלף חולקיןשהיא אלףזעירא דויקרא ‪:‬‬

‫י גם שלמה המע"ה הי־ מגלגול מרעיה דכתי' ביה והנה נער בוכה ובת פרעה‬

‫הצילתו לפיכך אותה‪(.‬והקשה הרב מוהר״ר ישראל בנימין וכי באה בגלגול‬

‫נגיה כדי להרשיע יותר ‪,‬אחר'כל הכביד הזה דכתיב בדברי הימים ואשתו היהודי׳‬

‫וגו׳ ואלה‪ ,‬בני בתיה וגו׳ אלא אס נאמר שהרע של בתיה ‪,‬בת פרעה באה בזאת‬

‫של שלמה) ולפי ששלמה המע״ה לקח את‪-‬בת פרעה והטעה אותו בלילה ההיא‬

‫שלא קס בנקר והיו כל ישראל מעוכבים לחנוכת הבית לפיכך נתגלגל בירמי'‬

‫וחרב הבית בימיו וז״ש כי נער אנכי כמ״ש ואני נער קטן‪.‬ושלמה טעה בדבר אחר‬

‫על‪-‬ידי מלכת שבא‪.‬שנתע‪3‬רהממנו‪.‬שבאעליה‪.‬ונ‪3‬וצד נצר היה מבני בניו'ולפיכך‬

‫ציוה על ירמי' החנו ועיניך שים עליו דמזלי׳ ח זי׳‪.‬ולפיכך נקרא כמה פעמים‬

‫עבדי ג״כ ואלו לא היה בא 'מגויה היה נקרא עבד טוב ולא עבד בייק והוא היה‬

‫מגלגול נמרד שבנה המגדל באין שנער ‪.‬‬

‫ענין מ״שר׳ אלעזר בן עזרי׳ הריאנן כבן שבעים שנה ‪ .‬ואמרי שהיה עשיך'‬

‫לעזיא הסופר‪ .‬והענין כי הוא היה עזרא ‪ .‬והמשל נני שנגזר עליו לחיות‬

‫שבעי' שנה ובסיבות דבר מה קצרו שנותיו עשר שנים כשהתגלגל אחר שיחי' אותם‬

‫העשר שנים הוא נשלם וז״שר׳ אלעזר בן עזרי׳ הרי אני כבן שבעי׳ שנה שבאותו‬

‫העת נשלמו שנותיו שחסרו ממנו בגלגול הראשון לכן היה אז כבן ע׳ שנה שימי‬

‫שנותיו היה ע׳ שנה והבן זה ‪ :‬ע‪2‬ין בןעזאישאמר ימה אעשה שנפשי חשקה‬

‫בתורה וכן היה יחזקי׳ מלך יהודה עושה שבראיתו ברוח הקודש שיהיה בניי‬

‫שלא כהוגן‪.‬לא היה רוצה לישא ‪,‬אשה ואח״כ נשא והיה לי בניס׳ ובן עזאי היה לו‬

‫‪5‬ני'ם בגלגול ראשון ולכן לא רצה עתה לישא אשה ־שכבר היה לו בניס ‪:‬‬

‫ענק מרדכי שלא היה חצה להשתחוות להמן והיה סיבה להכניס את ישראל‬

‫בסכנה גדולה ועצומה‪.‬הס‪$‬ה הוא שמרדכי היא יעקב והמן הוא עשו ועל‬

‫מה ש־שתחוה יעקב לעשו נענש כנודע ולכן מנע עצמו בעת ‪ -‬הזאת ‪:‬‬

‫רשבייי פייה היה גלגול מרע״ה ור״א בנו היה הנעי שהיה משית בפסל מיכה‬

‫שהוא בן גרשום בן משה‪.‬כדברי רז״ל והיה הנער בן י״ג שנים‪.‬ובע‪3‬ו־‬

‫זה ישב ר"א י״ג שני׳ במע<־ה‪.‬גס רשב״י היה גלגול אחי השילוני ובעבור שבסיבית‬

‫חתימתו נעשו עגלי ירבעם ישב גס הוא במערה י״ג שנים ‪:‬‬

‫הצילה מחרב נפשי נניך כלב יחידתי‪ .‬דע כי ביציאות הנשמה מזה‪ ,‬קעולם‬

‫וחצה לעלות אל אדוניה‪.‬הנה יש מקום חשד אפלה ננלהלך שלשה ימים‬

‫וכשהנשמה רוצה לעלות ופוגעת בחשך שע״ז נאמר עוברי בעמק הבכא והנה‬

‫יש שם חיות רעות משונות השומרת את הדרך לפי שיש שם דרך ישר העולה‬

‫למעלה לירושלים של מעלה שהיא מכוונת כנגד ירושלים של מטה שכל הנשמות‬

‫הטהוח׳ עילות דרך שם‪.‬וישדרך אתית ההולך דרך גיהנס והיא מתחלקת לג׳‬

‫אלפים ןרכיס‪.‬יהנס במקום אש־ יתפרדו אלו השני דרכים יש כל מיני היות על י‬

‫דיך שיש בעולם הזה אריות כלבי' שיעלים שימריס אלו השני דרכים שלא להניח‬

‫לעלות למעלה אלא אלו הנשמות הטהורות ולחטוף אתח׳ לדוליכסלגהנם לקבל‬

‫ענשסמהנה השומר הוא הכלב לפי שאפי'כשהוא ישן מרגיש בכל עובר ישבמשז״כ‬

‫בשאר החיות'‪.‬ולכן לעולם־שמיס השומר את הכלב אס בבית אם בעדרי צאן‪.‬ולכן‬

‫גש למעלי או ‪.‬ס שהם כדמות כלבי'הס שימריס‪.‬וכש־ואי' ומיגישי׳ שבאה איזה‬
‫» גלגולים ליקוטים ז ‪, ■-‬‬

‫ישמה צועקים ואז קמים החיות וחוטפי׳ הגשמי אס היא ראויה להם ועל זה ‪-‬‬

‫אמרו חז"ל שאמרהיאסמר הצילה׳ מחרב נפשי מיד כלב יחידתי ואח״כ אמרה‬

‫הושיעני מפי ארי' והכונה שאשתר היא הנשמה ואס היא כשירה הקב״ה מהתיר‬

‫אותה מן הכלבים ומעלה אותה למעלה‪.‬ואס להיפוך הוא מסתיר פניו ממנה ואז‬

‫רואי' אותה הכלבי' וצועקי׳‪.‬וז״ש רז״ל אסתר מן התור׳ מנין שנאי ואנכי הסתיר‬

‫אסתיר ‪.‬והנה בתפילה אמרה הושיעני מפי אריה שהוא אחשורו׳ שהוא מלך ‪.‬והארי׳‬

‫הוא מלך שבחיות והנה עד״ז בכל לילי כשהנשמי רוצה לעלות אם היא טהורה השייי‬

‫מסתיר אות׳ ועולה ולו_מדת שם כא"וא כפי מדריגתו ואם ת״ו להיפוך הוא ג״כ‬

‫להיפוך‪ :‬והנה בזה תבין משיז״ל ג' משאור׳ הוי הלילה משמר׳'ראשונ׳ חמור‪ ,‬נוער‬

‫שניה כלבים צועקים ‪.‬לפי שאז ■זמן עליות הנשמות וזהו מאימתי קורין את שמע‬

‫בערבי׳ וכו׳ עד סוף האשמורה ראשונה לסי שעד עתה יש אנשי׳ שאיני ישנים י‬

‫■ ואז אותם הכלבים צועקים שם בעבור הנשמות ‪! :‬‬

‫הנה נודע שהש׳י נתן לנו רמ״ח מצות עשה ושש׳ ה מצות לא תעשהמהם כנגד ‪1‬‬

‫רמ״ח אברים ושס״ה גידים שבאדם‪.‬ואמנס כוונתו יתעלה שמו שכל א׳ ואי !‬

‫יקיים תרי״ג מצות סלו כי זה כל האדם ‪ .‬ובזה נשלמו אברי נשמתו ‪ .‬ולא <‬

‫מבעי׳ אס ח"ו פגם איזה אבר מאבריו ‪-‬וגרס לשיות עליו סערא ‪1‬‬

‫אחי־א שאז יחזיר ויתגלגל כדי לתקן את אשר עוות אלא אפי׳ שלא עבר ; !‬

‫עבירה ולא‪ .‬פגם אלא לא עשה איזה מצוה ממצות עשה באופן שאותו אבר '‪1‬‬

‫הוא חסר כי לא עביד אתר לאשראה תמן הש״י ‪ .‬וזהו‪,‬ג״כ לא מבעי׳אס' ‪1 .‬‬

‫בא לידו אותה מצוה ולא עשאו אלא אפי׳ שלא באה לידו או אפי׳ כמה מצות ‪1‬‬

‫מתרי״ג מצות שתליות בבנין בהמ"קעיש כמה ננצות שאי אפשר לשוס בר ישראל <‬

‫לעשותם כ" א לבני אהרן הנהנים עם כל זה יתגלגל האדם לעשיתס לפי שהם ז‬

‫'ממנין התי־י״ג מצות‪ .‬וכן מי שלא קייס איזה מצוה מהם נשמתו חסירה מאותו <‬

‫האבר הנוגע לאותו מצוה כצתוב בתיקונים דףקל״א א״כ ודאי שמוכרח לומר '‪1‬‬

‫שיחזור ויתגלגל עד אשי־ יבוא גלגול כהן ־ובבני¡ בהמ״ק כדי להשלים כל אבריו נ‬

‫דאל״כ ח״ו ימצאו בני ישראל בעליי מומין וחסרים מכמה ■אברים כמנין מצונן ‪ .‬י‬

‫הנתונים לנהנים ‪ .‬ויש בזה מי שבתחילה בא כהן ואח״כ ישראל ויש להיפוך י‬

‫ומצות הנוגעת למלך שאי אפשר לכל ינע־איל לקיימם הנה המלך כולל כל■ בני | ג‬

‫דורו ‪ .‬ובעשית המצוה שנתחייב בה נשתלנוו טלם כל הכלולים בו ‪ .‬ח?ו רמז ‪5‬‬

‫פלגי מיס לב מלך ביד ה'‪ .‬שמעתי שאעפייי שהוא מלך איש אהד נקרא פלגי < ד‬

‫בלשון רבים להורות כל בני דורו כי אין דור שאין בו ששים ריבוא והתור׳ יש ׳נ‬

‫בה ששים ריבוא פירושים ומרע״ה‪,‬שהיה כולל כל ישראל היה יודע כלס ‪‘.‬וכן נ‬

‫עד״ז מי שהוא כללות יוכל להשיג אלו הפרושים ' לפיכך בן זומא אמר ברוך ‪7‬‬

‫סכם הרזים בראותו אוכלסא שידאי יש בהם כללות כל רזי התורה שאין אוכלסא ;‬

‫פחית ננסי ריבוא‪ .‬ואפילו שיהיו ישי־אל יותר־ משישים ריבוא עם כל זה הנותרים י!‬

‫הס הענפים אבל שישים לא יש יותר מס׳ ריביא ‪ .‬ועתה בזננן הזה אפשר שיש נ‬

‫נשמות שכבי השלימו אלו מצות הנוגעת אל הנהנים והתלוים בבני¡ בהמ״ק ו!‬

‫ובאות לתקן לעשית‪:‬מצית אחרות‪ .‬והמצות הנוגעת למלך שגם הס מחשבון ר‬

‫התי־י״ג דע שהמלך לעילם כולל כל ‪.‬בני דורו והם כלולים בו ובקיומו המצות ר‬

‫אלו יש לכל יש ־אל בני דורו חלק בהם (נייל מאייש זה טעם מקרב אחיך תשים ס‬

‫עליך מלך ע״כ) אמנם דע כי יש הפרש בין הבא לתקן איזה עבירה שעשה ט‬

‫ובין הבא לעשות מצות עשה שחסר ממנו שהבא לתקן ‪ ,‬את אשר עוות יתגלגל ג‬

‫אף בגיף ונפש ויחיה זיטות אבל לחיסרון מצוה לבד יבוא בדרך' עיבור אמנם ג‬

‫י ■ ‪ .‬קענין‬
‫גלגולים ליקוטים ‪ -‬ער‬

‫הענין הוא כי תראה כמה פעמים האדם רודף אחר מצו? או מלוות ולבי‬

‫פנוי מכל הבלי עולם ורודף אחריה ורואה את החיש הזה שחסר מצוה זו ורוצה‬

‫לקיימ׳ אז מתעב־ בו נפש צדיק ההוא׳ומסייעו לרדוף אחר אותו מצוה ובעשיותיו‬

‫נשלמו שניהם השני נשמית יחד נשמו' האיש הזה ונשמות הצדיק שנתעבר בו‬

‫וז״ש רז״ל גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהס י שעושים ומעשית לאחרים‬

‫כנ״ל ‪ .‬אנננס דע שנפש צדיק שנתעבר באדם אס ח״ו תחטא אפיי בדבי קל‬

‫לשוב‪ .‬וילך לו ומזה בא לפעמים האדם מבין ויודע ורודף אחר המצות יותר מבזמן‬

‫אחר שבהיות בתוכו נפש אותו צדיק הנא להשלים ולעשות איזה מצו?שצריכ?‬

‫לו להשלים אבריו או שעושה האדם איזה מצוה א' כתיקנה ואז מתעבר בו‬

‫נפש צדיק אי שבימיו היה ג״כ זהיר במצוה הזאת לסייעו ואז הצדיק הזה‬

‫מסייעו לעשית רצון קונו ומוסיף בו דעת ובינה ורודף אחר המצית יותר ננמה‬

‫שהיה מקודם אבל אם ח״ו חטא חוזר ומסתלק מיד ממנו ואוזר לכמית שהיה‬

‫ויש בעצין ?זה כמה פינוים ואין אנו עתה בביאורם אבל כל זה היא שיהיה‬

‫שורש נשמות צדיק ההוא משורש האיש שנתעבר־ בו והנה ענין זה חצינו בפי‪,‬‬

‫פנחס בעשותו נקנות ה' בזמרי שאז נתעבה בו נשמת נדב ואביהו ואמר‬

‫הכתוב אלעזר לן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל ותלד לו את פנחס‪,‬אלה' ראשי י‬

‫אבות הלויס ‪ .‬ויז״ל אמרו‪ -‬שפיטם אבי אמו עגלים לע״ז שהיה‪-‬מצד יתרו‬

‫'גס אמרו שהיה מצד יוסף שפטפט ביצרו ‪ .‬ויש לדקדק מה היתה כוונתם ז״ל‬

‫ומ״ט שהיו אומרים הראיתם בן פוטי זה שפיטם א'בי אמו וטי מה היתה‬

‫כוונתם וגס מה שמקשה בזוהר והא פנחס בלחודוי הוה וכתיב אלה ראשי‬

‫אבית‪ .‬גם נזה טונות הפסוק ■להודיענו שלקח אלעזר מבנות פוטיאל גם מ״ש‬

‫בענין המעשה וירא פנחס בן אלעזר מה ראה ולמה לא קש שום אחד מיש־אל‬

‫‪.‬לעשות נקמה אלא הוא והלא מרע״ה וכל גדולי ישראל היו 'שם ועוד אמר‬

‫ובן אהרן כי די אמרו בן אלעזר כאש־ הוקשה בזוהר‪ .‬אמנם דע כי פנחס היה‬

‫כלול מבי נפשות נפש יוסף ונפש יתרו והיה צריך לתקן בי דב־יס ה ‪ '1‬מצד‬

‫יוסף אותן הטפות שהוציא לבטלה במעשה ותשא אשת אדוניו את עי‪-‬יה אל‬

‫יוסף ואז פטפט ביצרו עי שיפוזו זרועי ידיו כמ״ש רז״ל וננצד יתרו שפיטם לע״ז‬

‫גס נדב ואביהו היה בהם תטא שלא רצו ליש? אשה כנד׳ש רז״ל שלא היה‬

‫בישראל אשה‪-‬הראויה להס ‪ .‬וזה דומה לענין יוסף‪ .‬גס היה בהס חטא שהקריבו‬

‫אש זרה לפני הי וזה דומה לע״ז לענין יתרו והנה זמרי בא אל המדינית בת‬

‫יאל נכויכזצי בת• צור ושש היה ג״כ ע״ז׳פעור ‪ .‬והנה פנחס היה רוצה לתקן‬

‫כל זה וכנג״ש בזוהר קרי פלגא גיפא הוה דלא אנסיבו ובגין כך בחד איהכנילו‬

‫דהיינו ששניהם נתעברו בפנחס וזהו ויראר״ל בעין שכלו וברוח הקודש ראה‬

‫שעת לעשות ולתקן את אשי עוות בקדמותי ולכן קם מיד מתוך העדה‪ .‬או‬

‫יהיה וירא את מי ראה לבן אהרן הכהן ר״ל נפשות נדב ואביהו שהיו לפניו‬

‫מוכנים לכנוס בתוכו שגס הס צריכים לתקן ענין זה ואמר בן אהרן ‪.‬הכהן‬

‫ולא אמר בני אהרן כי‪ .‬תרי פלגא גופא הוו‪-‬ונעשו לאחד ובגוף חד אתכלילו‬

‫וזהו אלעזר בן אהרן הכהן לקח לו מבנות פוטיאל ותלד לו את פנחס אלה‬

‫ראשי וט׳ שעם היות פנחס אחד בו ׳אתכלילו נדב‪-‬ואביהו שהיו ראשי אבות‬

‫הלוי' ונעש' ע״י אלעזר שיש בו אל נגד חסד כמ״ש חסד אל כל היום וגס‪.‬‬

‫יוסף נקרא איש ‪-‬חשד שהוא היסוד עס החשד בפומא דאמא וישי בו עזר מצד‬

‫גבורה כמ״ש אעשה לו עזר כנגדו וכל נוקבא היא גמרה וזו כנגד צד יתרו שהי־‬

‫מן הגבורות ולכן על ידו נולד פנחס לתקן הבי עניניס אלו באופן שהוכרח‬
‫גלגולים ליקוט־ם‬

‫לעשוא מעשת זו של זמרי שהיא שלומיאל בן צורי שדי על ידי פנחס ונתעברו‬

‫שס נדב ואביהו בו שגס הס היו צייכין לתקן את עצמי והיו משבט לוי ולכן‬

‫ע״י נעשה הדבר בזמרי שהיה משבט שמעון‪ ,‬וז״ש הכתוב שמעון ולוי ארור‬

‫חפס כי עז‪ .‬והנה בשמעון היה ס׳ בתי אבית יסנואל‪ .‬וימין‪ .‬וחיהוד ‪ .‬ויכין‬

‫וצוחר ‪ .‬דאיהו זרח ושאול בן הכנענית׳" הס ה׳ כי אחד לא נזכר ופנחס היה‬

‫משבט הגי והרג את כזבי בת' צור שהיה מלך ג' באיפן שהיו סי• וגס מלכי‬

‫מדין הס ה' אוי ‪ .‬ורקס ‪ .‬וצור ‪ .‬וחור ‪ .‬ורבע ‪ .‬ושל שמעון היו בקדושה‪ .‬ואלו‬

‫הס בקליפה כנגדם ולכן נדבק שלומיאל בן צורי שדדבכזבי בת צור אלא שהיא‬

‫בת צור בקליפה והיא צור״י בקדיש' והיה משבט שמעו[ ש״ם עו״ן והוא עצמו‬

‫שאול ■בן הכנעני׳‪ .‬כנו״ש רז״ל ואמו היתה דינה שנבעל' לכנעני ומאותה‬

‫הזוהמא נדבק זמר* בכ׳זבי וחטא י‪:‬‬

‫דע כי אדה״ר ישלוני״נ מעשיי' יצירה‪ ,‬בריאה ועליהם נפש רוח ונשמה‬

‫מאצילות ממלטת מ״ת ובינה ואלו הגי לקראי׳‪ .‬זיהרא ‪.‬עילאה‪ .‬האמנם בעת‬

‫אש־ חטא אדם עדיין לא נולד קין כנודע מן הזוהר ואז נסתלק ממנו סוד נר״נ‬

‫דאצילות והנה חנוך ' נטל סוד זיהרח עילאה דאצילית ולכך היה מלאך ואליהו ז״ל‬

‫נטל סוד הרוח של האצילות ולכן גס הוא זכה להיות מלאך כמו חנוך ולא מתו‬

‫והנפש של אצילות נטלו קין והבל כדי לתקן אותם מה שיוכלו לתקן א זה פנס‬

‫מהפגם אחר שנתערב טיב בי־עמדע כי הנשמה הזאת היא נקראת שט של עולם‬

‫כי היא כמשני מן האצילית עצמו והיא שולטת בכל העולמית כלס כי כל צדיק‬

‫וצדיק יש לו תי־ין רוחין חד לתתא וחד לעינא בסוד אברהם אביהס ובזה לח‬

‫יקשה לך כשהיה חנוך בארץ־מי היה אז ש־ העולם למעלה במקום מטטרון_‪ .‬ודוק‬

‫ותשכחמזה ■החלק ממשאה נמשכה אח״כ ביוסף ‪.‬הצדיק ולכן יופיי שלאדם"שבאה‬

‫לו ע״י זיהרא עילאה נמשכה ליוסף‪.‬ואמגס זכה יוסף לנשמה זו באותו הלינה‬

‫שנגמרה וכלתה קן שיעבודו כדי לעלות למלוכ״יז״ס איך למד ע' לשין באותו‬

‫לינה לפי שזכה לחותה הנשמה שהיא של מטטרון הממונה על שבעי' אומות‬

‫ייודע לשין כלס וז״ס עמת ביהוסף שמו בסוד הנה בשמים שהרי ואו אליהו‬

‫כנוןע‪.‬וסנהסוד אותו העדות של מטטי־ו״ן הוא הניתן י ליוסף והנה לפי שלא‬

‫היתה נשמתם עדיין בסוד המיתה במת שמת אדס רק נסתלקה קידם מיתתו‬

‫וגס אח״כ יוסף נענש על מה שגירי והסית את אחיושימכיוסו ע״י חותו החלומי'‬

‫לכן הוצרך להתגלגל נשמה זו ביי ישמעאל בן אלישע כ״ג כדי שתסבול עונש‬

‫מיתה ממש ולכן היה ו־"י בן אלישע יפה ‪.‬עד מאד דוגמת יוסף הצדיק וז״ס‬

‫מה שהיה קורא איתו מטטרו"ןתמיד בספר היכלות הדר זיוי וכיוצא בו וענין‬

‫אליהו לא זכה לזאת חלק הרוח עד מעשה• שיטים ואז זכה נאותו חלק החח‬

‫וז"ס שלעולם לא נזכר באליהו כק סוד הרוהכמש״ה ורוח ה' ישאך‪.‬ויהינא פי‬

‫שנים■ ברוחך עלי‪.‬גח אירוח אליהו׳ על אלישע ‪ .‬ואמנם לפי שחין הכוח ‪,‬קונן‬

‫אלא על הנפש ולכן'לא זכה אל הרוח ההוא עד שזכה עי'י אותה המעשי דזמדי‬

‫אל הנפש נדב ואביהוא שהם סוד נפ"ש שלאדם כמ"שבע״ה ואז ניתן‪-‬לו ברית‬

‫שלום שהיא רוח הזה של אצילות אדס ולפן נקרא שלום כי שה הוחסוד סרוח‬

‫מן הת״ת והיסוד הנקרא שלום וזהו שלום שלום לרחוק ולקרוב ואמנם סוד הנפש‬

‫של האצילות נחלקה בקין והבל‪.‬ואמנ' הלק קין נתגלגלה כל הגילגולים שידעת‬

‫בק*כן ובמהללאל עד נדבואביהו כיתרי' פלגא דגופא נינהו ומשם נטלה פנחס‬

‫ובזה תבין פסוק אשר היו טמאי'לנפש אדה כי הוא ממשנפשאדה״ר שנתגלגלה‬

‫בנדב ואביהחואמנם האבות נא נטלי שוישגשמתס מן האצילו׳ אלא מסיד הגיית וצן‪,‬‬

‫מש־‬
‫גלגולים ליקוטים עה‬

‫משה 'מסמי הדעת אך אדם היה מחכמה בינה ת״ת ומלכית מארבעה יחד‪:-‬‬

‫והגה דע כי הלא האדם שהוא פרנס ומתגאה על הציבור מתגלגל בדבירס‬

‫וכשרז"לכי דבירה הנביאה היתה מתגאה ששלחה לקרוא את ברק ולא‬

‫הלכה אליגוכן עשתה חולדה הנביאה שאמרה אמיו לשיש הזה וטי‪ .‬והנה דבורה‬

‫גותני'וגס דברנית ולכן כל המרבה דצריס שלא כהוגן ג״כ מתגלגל בדבורה ‪.‬‬

‫והשופך דמיי יתגלגל במים וסימנך על הארץ תשפכנו כמי' ותמיד הולך ומתגלגל‬

‫תיך המיס ואין לו מנוחה‪ .‬ואלו הוה ידעי עלמא בצערא דא הווי! בכיין תמיד‬

‫ועיקר צערו במקיס שקולחין המיס ונפל עליו המיס ומפילו ומגלגלו שם‪ .‬גס‬

‫כל מי שענשו ועוונו בחנק נענש במים ונחנק שס בכל עת ‪:‬‬

‫דך•^ לך כי אין שוס א' מאלו המגולגלים או שוס אי שנענש מב״ד של מעלה‬

‫שאין יוצא לפניו מוז שמכריז ענשו ועוונו כל אותו זמן שנגזר עליו אותו‬

‫העונש או אותו הגילגול ואינו נבדל ממנו‪ .‬גש יש עמו מלאך שישר א' ומחניקו‬

‫בתוך המיס ומתגלגל בנילגיל ההוא וכן שארי הגילגיליס שאינם נפרדים ממנו עד'‬

‫תשלום ענשו‪.‬גס רובם יש לפניה'‪"3‬־ א' שדנין אותו בכל עת ומשני' אותו מעונש‬

‫לעונש זה׳כפי הדין הראוי עליו ועניין המים הנזכרים היו סוד וכמי' הניגרים‬

‫ארצה‪.‬אמר המגיה׳ לא יכילתי להתאפק מהנמצא בכתבי אר"י ז״ל הבא על בהמה‬

‫דינו להתגלגל בעטלף‪.‬על חיה ועוף דינו בעורב על אשת רעהו דינו בחמור על‬

‫אחותו דינו בהסידה כדכתי׳ כי חסד הואנעל חמותו ועל אשת אביו דיני בגמל וי״ת‬

‫בחמור ‪ .‬על אשת אחיו דינו בפרד זכר ועל כלתו דינו בפרד נקיבה ‪.‬‬

‫הבא על הזכר דינו בשפך וארנבת ‪ .‬על הארמית דינו בדוכיפת‪ .‬על הנדה ‪.‬‬

‫דינו בקדשה ישראלית ויש מחליפין על הארמית דינו בקדשה ישראליתמעל הנדה‬

‫דינו בדוכיפתמנוסה' ראשונה עיקר‪.‬כך קבלתי ממוריי‪.‬ה‪3‬ודה שמות מלבו דינו בחתול‬

‫הבודה הלכה מלבו ומה שלא שמע מרבו דיני בעוף ידוע בלשון ערבי חימ"ה ‪.‬‬

‫ומי שנהג אכז־יות עם עניי' בענין גביות מסים שפושט גלימא מעל כתפיהם‬

‫ומשכבותס מתחת גופיהם ואכזריות כדומה לזה דינו בעורב אכ;רי‪.‬ומי שמוסי־‬

‫ממק של ישראל בידי עע"ז על ידי מלשינותו דינו בכלב נובח ‪ .‬שנא' ויקרא לה‬

‫נובח בשמו לה ר"ת לשון הרע יבוא מלשין נובח בלשונו בכלב נובח ‪.‬‬

‫וברקנט״י כתו' הבא על חמותו יתגלגל בחסידה וחברותיי יהרגוה סבא‬

‫על דודתו יתגלגל באשה עע״ז והתגייר וזהו ‪,‬דודתך היא י״ל שתשוב לדתינו‬

‫בסוף‪ .‬על אשת דודו יתגלגל באשה אשדודית ‪ .‬הבא על נידה יתגלגל בעע״ז‬

‫שמשמשין מעותיהן נידות הבא על שני אחיות דינו באשה‪ .‬עע״ז שיבואו עליה שני‬

‫אחים הבא על אמו נתגלגל בחמור• נקיבה ר"ל באתון‪ .‬השוחט בסכין פגומה‬

‫דינו מת במגיפה ומתגלגל בכלב שגזל אותו דכתי׳ בשר בשדה טריפה לכלב תשליכון‬

‫אותו ונענש מדה כנגד מדה ואח״כ נתגלגל בבהמה טהורה ולח יזכה לשחיטה‬

‫הגונה אליו אלא שנמסר ביד הנשחט ויוצא נבילה מתחת ‪ .‬ידו מד ה כנגד‪,‬מדה‬

‫ש;׳ שופן‪/‬דס האד' באדם דמו ישפך ובד״א שיתגלגל בכלב כשהאכיל נבילו׳ וטריפות‬

‫לרבים וכל הנ״ל ה״מ כשמת בנא תשובה שלימה או שאין לו זכית שתולה לו‬

‫שאם ים לו זכית משתנה דינו ליסורים הממרקים ‪ .‬המשמש מטתו לאור הנר‬

‫מתגלגל בשעיר עזים אחד‪ .‬בגלגיליס שני כתוב שמגולגל בכלב הגא על ארמית‬

‫וע״כ יוסף אע"גדלא חטא באשת פוטיפרע מ"מיצא ממנו זרע לבטלה ולכך‬

‫נענש ויצא ממנו ירבעם בגי׳ כלב רע‪ :‬והגה הבא על א״א ‪::‬תגלגל בתוך הרחיים‬

‫הטוחנין על יד המים ושם נידוני' שכיה' האיש ו האישה בסו־ תטחן לאחר אשתו וכוי‪:‬‬

‫והמלבר לשון הרע וכיוצא מתגלגל באבן דומם ולכן נתירא‬

‫נבל שני ויהי לאבן כי היה !ילגול בלעה לפי שלא היה‬
‫גלגולים ליקוטים‬

‫כהו אלא בפיו נתגלגל באבן ולכן נתירא נבל מלדבר עוד דברים‬

‫רעים כי אע״ג דאיהו לא חזי מזלי' חזא ונתיירא‪ :‬גס המאכיל‬

‫טרפות נבלות לישראל מתגלגל־געלה אילן והתחבא עליו ומגלגלו‬

‫והוא צער גדול יסיף ענשו הוא שהעלה נופל לארץ כי אז נחשב לו‬

‫למיתה ממש וז״ס והעל״ה נב״ל כ* מי שמאכיל נבלות מהגלגל בעלה‬

‫כנז' ‪- :‬וז״ם ני תהיה כאלה נובלה ולפעמים חוזר ער כמה פעמים ן‬

‫□י שלא נטל ידיו גם הוא נתגלגל במים ‪ :‬וז״ס אזי עבר על‪.‬‬

‫נפשינו וגו' שלא נ"הנני ט"רף ל׳'שיניהם ר״ח נט״ל ופירושו‬

‫שלא נטל כלומר מי הס שעוברים עליהם המיס הזדונים מי שלא‬

‫נטל ידיו גם כיון לומר ברוך ה' שלא עבר עלינו המיס הזדונים‬

‫וכו' וזה ש"לא נ"תנני טר״ף "לשיניהם ר״ת שנש״ל ‪:‬‬

‫גב¡ חי שאינו זהירבבי־כת הנהנין נידון בעונש זה ‪ :‬ואמנם דע‬

‫כפי זה אין ראוי להניח לך מעיין ובור ומקוה הים ונהר שאין‬

‫שמה כמה מגולגלים שם לאין קץ ולכן אין לאדם להניח פיו על‬

‫הסילון לשתות רק בידו כי לפעמים ע״י איזה •חטא בא לאדם‬

‫איזה מקרה רע ואז מתעברבו איזה נשמת רשע ומסייעו להחטיא‬

‫כנידע ־וזהו סוד אוהו מעשה דההיא רוחא דהוא דר בההיא‬

‫מעיינא וכו' וכמה פעמים היה ‪:‬‬

‫□’לי זלה״ה ממתין מלשתות במעיין עד שהיה מגרש אותו‬

‫רוח מקודם ואח״כ היה חוזרו למקומו ולכן ראוי ליזהר‬

‫מאד אפי' כש ישתה בידו לטין עם ברכותיו והלואי שיוכל להינצל‬

‫•זלכך האדם ע״י אכילתו ושתייתו כמה מיני גלגולי' מתגלגלי' בו‬

‫בכל עת ומי שהוא ת״ח ואוכל אכילתו בכוונתו יכיל להעלות ולתקן‬

‫כמה מיני גלגולי'אך מי שאינו מטין לאדי שאינו מתקן רק ניזוק‬

‫‪ ,‬מהם כמו שאירע ליוחנן כ״ג שבסוף שמונים שנה נעשה צדוקי‬

‫והיודע חכמה זו אינו ניזוק ולכן תראה כמה בני אדם שעוברים‬

‫עליהם כמה' וכמה מאורעות ושעות רעות וחוטאים חטא גדול‬

‫מאד ונמשך מהנזכר אך אחר שהביאו המים בבית אין חשש כלל‬

‫ועם כל זה טוב לשפוך מעט‪ .‬מיס קודם שישתה רחמנא ליצלן מכל‬

‫פגעים רעים א"ס‪ :‬דע כי מי שהוא חוזר להתגלגל מחמת שלא‬

‫היה לו בנים אפי' שיהיה כבן עזאי‪ :‬שלא להתגלגלעל בנים עכ״ז‬

‫‪ ,‬כשיבוא •להתעבר באיזה אדם או להתגלגל על איזה תיקון אאר‬

‫שחסר ממנו או לתועלת אחרים אי אפשר לבוא יחידי כי הלא‬

‫הוא רק פלג גופא וצריך לבוא בשיתוף אחר בהכרח ‪:‬‬

‫דע כי ע״י קין‪ .‬והבל שחטאו ואדם וחוה שחטאו נתערבו כל‬

‫הניצוציס יחד וניצוצים של קין נתערבו באדם ושל אדם בקין‬

‫' י זק‬
‫י' י " *‬

‫גלגולים דיקוטים ע‪1‬‬

‫וכן של ארם בהבלוכו' וכן כיוצא נזה והנה לפעמים ■נמצא נפש א'‬

‫מקין ובא הרוח שלו מאדם לפי שנתערבו יחד כנזכר ואמנם‬

‫כשהיה אותו רוח שמה במעלתו ובמציאותו חל נדר אותו הנפש‬

‫‪,‬׳ויתקן האדם נפשו יכול אז־אוהו הרוח לבוא אעפ״י שאינו׳ משיג‬

‫הנפש וזה ימשיך עד ניאות המשיח ■ואליהו ז״ל זאז ישיגו כל א' וא'‬

‫בשרשו והרוח של הדס ילך אצל נפש של אדם ■וג״כ הנפש דקין הולך‬

‫אצל רוח דקקוז״ס' והשיב לב אבות על בניס‪ .‬כי העניךזה יעשה‬

‫אליהו זי׳ל וסוד הענין לפי שהוא הי' כן כי רוחו הי׳ מצד אדה״ר‬

‫ונפשו מציד נדב ■ואביהו שהס משרש קין ואז הוא ישיב כל א'למקומו‬

‫ואני רוצה לבאר לך ענייני' רבים מן המגולגל‪ ',‬דע כי הבל סוד‬

‫כתף הימיני דאדה"ר והוא סוד עטרת דחסד שנשאר' בז״א ולכן‬

‫היא סוד הדעת וכבר ידעת כי הדעת מכריע ולכן יש בו ג'בחי"‬

‫חל׳ת ואמנסךשס ונח ומשה שורש א׳ מצד החסד דהבל ת "ס כי מן‬

‫המיס « שיתהו וז״ס ואתה אמרת ידעתיך בשם וגה מצאתי חן כי‬

‫הוא גלגול «שה באם ונחושס הזאב' אותיו׳ממשה ואמנם משה‬

‫כשקיבל התור' אז נכלל בכלס ולכן לתעל' בסוד המכריע כי משה‬

‫סוד התור' וגס מצילו שהתור' נתנה מצד הגבורה והנה‪.‬אח״כ הלל‬

‫הזקן מצד חסיד דהבל ■ושמאי מגבורה דהיבל זלכן‪.‬הי'קפדן גדול‬

‫מאד כי הוא בסוד הדיני' המקפידי' על האד׳ ‪ .‬ואמנם חטא לפי‬

‫שבאו לידו כמהגרים ולא קבלום לכן נתגלגל בשמעון בן עזאי ולא‬

‫נשא השה ואז ברא נפשות גרים ■בסו' ואת הנפש אשר עשו בחרן‬

‫וכו׳על ׳ידי עסקו בתיירה ובזה סוד הגבורות דשמאי נהפך לחסד‬

‫כי' ידעת שכל התעוררת דנפשות הגרים יהס מצד החסד מצד‬

‫אברהם אבינו ע״ה וכן היה משה עושה כשפירש מן האשה שהיה‬

‫בסוד החס ‪.‬ילפי שאביי הי'■מצד קין לא הי' הלל כמותו ואחז ‪7‬רכו‬

‫שלבן עזאי להמשיךנפשות עיי עסק התור' וענין שידעה שנר "כ‬

‫כלס "מצד קין וכלס נקי־אי' בתי' נפש שהוא סוד המלכות ולכן הי'•‬

‫יתום כמ״ש בתיקוני' אשתארו נפש ורות יתמין כעני¡ נפרעין‬

‫מנכסי יחוייין וא־ן להאריך ■והי' יכ«ו נפשו' גרים והטעם שסד‬

‫עירביוב נפש קין הניציצי' דנפשזתכלסהס שלא ע״י אביואס ונלס‬

‫נקראו יתומים וכן הגרי' הס ממש יתומי' שאין להם אב ואה לפי‬

‫שאביו הי' עיקרי כלומסוד׳קין לכן הי' יתום ותיקון נפשו' גדי' שה ן‬

‫ל לס לא אב ולא אס״ואמנס לפי שהי' •עיקרו משורש קין ששם נפשו’‬

‫גרי' לכן היה יכולת באביי לברוא אותם בלא עידול מ׳ן החשה‬

‫•וז׳סאביי שהי' חומר כפסי' שמח הריני כבן‪-‬עזאיבשוקאדטברי‪',‬‬

‫•יחיינס ש יחה זו לע* שנמשך מקין שהוא■ עטרה דיגבור' ונחשד היק‬

‫ממתיקי׳לי פעולות דחסד לברוא נפשות גדים שהוא בסיד הימין‬

‫כ ‪ 02‬אשי‬
‫גלגולים ליקוטים‬

‫אשר הוא מעורר התעוררו' הגרי' ו׳אז נהפך הגמר' כסוד יין‬

‫המשמח וגה ר׳ עקיבא היה בורא נפשות גרי' והענין כי הנה כל‬

‫שאר עיקר מציאותם הוא מקליפו' נגה שחוזרות לפעמי'לקדושה אך‬

‫נפש רי׳ע הי' שוראו מפנימיו' הקדוש' רק שיוצאה אל הקליפות ולכן‬

‫אינו כשאר הגרי' ואמנם דע כי ר״ע היה נפשו מקין ולכן הי' בור'‬

‫נפשו׳ גרים דוגמה הבל וז״ם שאמר בן עזאי כל חכמי ישראל חשובי'‬

‫לפני ננקליפו' השום חוץ מקרח הזה שהוא רי׳ע וסוד הדבר שכל‬

‫חכמי הדור לא הי' יכולת בה‪-‬ם לתקן נפשות גרי' דוגמת קעזאי‬

‫רק רי׳ע והענין כי הלא החכמי' רובם בוראי' נפשות גרי' ע״י‬

‫שעסקו בתור' ויש מי שאין כת להבי' נפשות גרים לבד מאותו קליפו'‬

‫נגה אך בן עזאי ור״ע היו מכניסין אותן במקום עצמ׳ ומשם היו‬

‫ממ שיכין איתה אח״כ וזהו כל חכמי ישראל וכו' וכבר ידעת כי יש‬

‫באדם סוד ב'נקבי׳ א׳ מוציא זרע קדוש ואי' מוציא מי רגלים אל‬

‫החיציני׳ גביניהם יש קליפה כקליפות השוס וסוד קליפ' זה היא‬

‫קליפותנגה‪ .‬ואמנם כל • חכמי הדור ההוא לא היו יכולים רק‬

‫להוציא בסו' קליפו' שום ההיא לבד' וזהו אמרו דומין לפני כקליפו'‬

‫השום אך הוא הי׳ מכניסם בקדושה עצמה וחוזר אותה קדושה‬

‫ממש ואח'‪ ,‬כ היו ממשיכי; למטה ממנו ואמנם ר״ע עושה כן ממש‬

‫כבן עזאי באותן כ״ד שנה שהלך ללמוד תורה וישב בלא אשה ואמנם‬

‫מה שקרא לרי׳ע קרח הענין הוא כי סוד קרח נמשך מקין מהעטרה‬

‫דגבורה ועל ידי חסידתו הי' גילח כל השערו' הדין והמתיקן ונעש'‬

‫ק־ח ובזה הביא נפשות גריסמצד החסד ולכן קראוהו לר' עקיבא‬

‫תסיר כמ״ש רז״ל ‪.‬בגמר שבקי ר' עקיב' לחסידותו וכן בזוהר‬

‫יך־אוהו סבא חסיד' ואף על פי שיש קורבא לאביי עם ר' עקיב' יות'‬

‫ממה שיש לי עם בן עזאי וא״כ הי' לו לומר הריני כבן עזאיהענין כי‬

‫עכ״ז בענין זה גדול׳ מעל' של בן עזאי על ר״ע לפי שהי׳ בלתי אשה‬

‫כצל ואביי לים יו' נפשו ורוחו ונשמתו מצד קין כנ״ל לכן־הי׳ שקול ממש‬

‫כבן עזאי והנה שמעין כן יש בו אוחיו' ש״מ משמא״י ואותיי' עון שהוא‬

‫לכפר על עו״ן שמאי שדחההגרי' ושמאי ג"כ יש בו אותיר' ש״מ ממשה‬

‫ומש"ס בן‪ .‬נח ואותיר' א"יהססודא״י הבל אחיך כי להיותו סוד‬

‫הגבירו' הבל לכן נרמז בעון הבל שחטא בא"ישל אדנ״י כנודע והנה‬

‫הטעם’שלא‪,‬הי׳ בכל דור‪-‬ו של בן עזאי מי שהי' בו אותו המעל׳ואפילו‬

‫‪.‬ר׳י בן אלישע כ"גשהוא נ‪-‬יציץ יוסף הצדיק כמבוא'וכמ"שהטע' הוא‬

‫כי הנה גם יש עיקר פגם השורש של כל אותן הי' ניצוצות של טיפו'‬

‫זי־ע יוסף‪ .‬להיו' הוא עצמו יוסף הצדיק ולכן לא הי' בידו ואדרבה‬

‫הוא הי' ראוי לעונש יותר מכלם ולכן תמצא כי הפשיטו אח עור‬
‫גלגולים‪-‬קיקוטים עז‬

‫כן'ר׳ ישמעאל נשיה לביןהגייה כשמצאו ר'יהושע ין חנניא ואמר‬

‫מי נתן למשישה יעקב ופירוש הדיר כי לעולס סוד• המשיסה ין¡‬

‫הרגלים אמני כל שישי לזיפות של יוסף ין יעקב ירדו לעולם בעמקי‬

‫הקליפו' בין הרגלי' ואל אותם הניצוצו' שאל ר'יהישיע ואמי■ מי‬

‫נתן למשיסה יעקב והשיב לו ר״י זו חטאנו לו והנה להיות כי בן‬

‫״עזאי הוא הגבול'בהבל ולכן לקח בת ר״ע שהוא מקין ומצד זה‬

‫יש לג קורב' עמו וענין בן זומא כי הלא הוא מצד הבל וחי<נ' סיד‬

‫הבהן הימיני של אדה"ר לקחו בן זומא כשנהערבו הניצל‪ .‬כמו‬

‫שהודעתיך שהין לך אבר שאין בו ס' ריבוא ניצוצו' לפעמי' והנה‬

‫לזה הטעס הוצרך בןזומא להתעבר עס כל אלה הם' ריבוא של‬

‫הבהן‪ .‬הנזכר כיון שנפלו בחלקו כדי לתקנס וז״ס בן זימא שראה ׳ ו‬

‫אוכלסא בהר הבית ואמר ברוך שברא כל אלה לשמשני כי כלס‬

‫נתלו בו והוא מהעבר בהס ומתגלגל כדי לתקנם וכבר ידעת כי‪-‬‬

‫מי שמתגלגל עם איזה נפש כדי לתקני הנה נוטל חלקו מאותן המצות‬

‫שעושה אותו הנפש נמצא כי כל אלו הששים ריבוא הם משמשין לו‬

‫כי הסעושין מצות והוא נוטל עמהן בלתי יגיעה ואמני סוד בוהן‬

‫זה הימין דאדה״ך נמש' מסוד הביני כי הלא אותיר ב"הן הם אוהיו'‬

‫בינה רק שיש אותי מיותר' וסוד הענין כי ר״ת בהי׳ן הם בינה ני׳צח‬

‫הו״ד ור״ת בינה הם ב"ינה כצ"יז הו״ד י״סוד כנודע ולכן תייצא כי‬

‫סוד זה הבה״ן הוא'סוד לוט ולכן יצא' ממנו נעמי העמוני' שהוא מסוד‬

‫הבינה הנקרא נעמה ואמני'לוט הי'שני פרדית נעמי ורוח ושתיהן‬

‫נתערבו בהבל ת"ס ואת לוט בן ה"רן ר״ת הבל אך עיקר שישו היה‬

‫מבהן הימין של אדה״ר לפי שהוא סוד הבהןהוא סוד הדינין כמבוא'‬

‫אצלינוגאדר' נשא לכן שלט יצה״ר של הבל עליו ולקחו עמו ‪. :‬‬

‫דע כשאדם לוקח בת זיגו יוכל להוליד בני׳ מן השורש שלו עצמו‬

‫אוג"כיכול להוליד בני׳ מהשורש של" אתרים וכן מי שלא לקח‬

‫בת זוגז הוא דומה לזה ואין בהם חילוק וגם דע כי האב נותן נשמתו'‬

‫אל הבן ועושה אוחו חלק מלבוש לנשמות הבן ומצד זה חי׳יבי' הבן‬

‫בכבודו וזה נשאר לו אפילו בימות המשיח אבל בתחיית המתי' או‬

‫בעוה״ב כל א'חוזר לשרשו לגמרי וכ״ז דהיינו כשאין חיליק בין אב‬

‫לבן רק פתותמת״ק מדריגו׳אבל יותר וודאי שיתבטל בוזה ?זה ‪,‬‬

‫ונעש' שורש גמור א' לעולם ועד אבל הרב המובהק כשנותן רוחו‬

‫בגו תלמידו דאז נדבקו נפשוחם בסוד והדבק נפש דוד ביהונתן "'ז‬

‫לעולם הם מתחברי' תמיד ואס בנר־של אדם הוא רבו ויש ביניהם‬

‫יותר מת"קמדריגו׳כנ"ל אז שניה'מתדבקי'זה בזה מב'׳•בחינות ‪:‬‬

‫[ךס כי אין המשיח בא עד שיכלו כל הנשמות שבגיף ונודע כי‬

‫אין בדורות אלו מי שיזכה אל רוח ונשמה והנה הס צריכות‬

‫גנל כל'פנים לתקן אך הענק בזה תבין מאמר הסבא כיהגפשות‬

‫גלגולים ליקוטים‬

‫לוקחות נפש הגרים• והעניןכי אותה הנש«' שאיל יכילה לשרות׳‬

‫; בנפשה מבקשת נפש הגר כדי להשתלם על ידה ואז זונה ולוקח‬

‫׳ ומשתתפת על העתיד עם נפשו ממש■ גם דע כי יש יכולת בנפש‬

‫או ברוח או בנש«‪ ,‬לעלות וללקט■ ניצוצי' נפשו־או רוחו ונשמתו אשר‬

‫הם למטה ממל' בעמקי הקליפו' ־ויש להס תקל על ידם וזה דוגמת‪-‬‬

‫י' הרוגי מלכות כי ע״י הריגת' זכו ללקט כל הנאצי'אשר תחתיהם‬

‫ולהעלות' אל מציחו' יותר נבחר ובזה הם זוכות לתקן גם יש טעם‬

‫אחר גדול אל י" הרוגי מלכות לפי שאז משם ואינך ראה השי״ת‬

‫שאין נערך אל הנשמו" דשייש במקו© מ 'נ כי בעוונותינו אנו הולכי'‬

‫׳ ודלים ואין בנו יכולת לתקן נפשותינו להעלותם בסוד מ־'נ ולכן‬

‫הוכרחהדבר ההוא לשמש במקומם וגם כי על ידה יקט מציאו'‪-‬‬

‫הקוה הניצוצו' שתחתיה' וכבר ידעת כי הם כללות כל ישראל ‪,‬כי‬

‫הלא הס י י' שבטים ועשר בכי יוסף כמבואר אצלינו בארוכה ‪■:‬‬

‫^בין הנשמו׳הדשו׳גם לידע שורש הנש«• מהיכן מתחל׳דע כי תחילו'‬

‫‪ -‬כל בריא' אפי' מאצילו'נתהוו בסיד אחור באחור ואת״כ בעת‬

‫בריאות אדם ועד עתה הוא להוציא נשמות חדשות' ‪-‬בסוד פני©‬

‫בפני'ואחר שנתהוו אחור באתו' ירדו עם גלות השכיל למט' בקליפו'‬

‫ואיזה צדיק שיכוין כיול גמור'יכול להמשיך נשמ' חדש' כדי שתבוא‬

‫ותחזיר למעל' בסיד חדשי'לבקרי' ואז תתחדש ותורד משם בסיד‬

‫פנים בפני' ואלו הס תחילו' בריאוק' עתה והס מוכני' שלא■ לחטוא‬

‫בשאר כשמו' אבי"ע בסוד נר״נ ה ך לעתיד אחר התיזיי' יבואו נשייו'‬

‫חדשו' מסוד האצילו' עצמ' והס יותר גבוהי' וגדולי' מנשמו' אצילו'‬

‫חדה"ר סוד אותו זיהרא עילא' וז"ס מ "ש ‪3‬פ' פקודי דמיך שחרב ב״ה‬

‫לאנכנסונשמו' בהיכל אהב" והוא על הלי נשמו'אך הנשמו׳בסוד בי״ע‬

‫אפש' להיות בזמן ההוא אך כל‪.‬שאר הנשמו׳״באוח מנשמו' אד© אשר‬

‫אחר שבראוהקבי״ה ;אחור באתו' נסרו׳ להחזיר פני' בפני'נמצא כי‬

‫השורש הנשייו" הס ממנו אמנם דע כי האדם כולל רמ״ח אברי' וגם‬

‫‪-‬כמה מיני שערו' שבו לאין קץ יכל אלו הס חלקי פרטי הנשמו' ונמשכו‬

‫אלו הפרטים אח"כ"ונולדי'ממט והסשרשי נשמו' ולכן־צי־יך שיכיר‬

‫וידע האד' במי נתחלק כל שרשי פרטי אבר נשמת האד' והיאך קרא‬

‫שורש הנשמ‪-‬ו' הבאי'ממנו וכן בכל אבר ואבר וכבר ידעת כי רוב‬

‫הנשמו' ה© מסוד קין והבל ומהם מתחלקת אח״כ ולזה נמשיל משל‬

‫־ונאמד כי הנה אס נאמר שהבל הוא סוד ראש של הנשמו'נאמר‬

‫שורש כל פרטי הנשמו׳ישהם בחלק הראש וכן אס אברה' הוא סוד‬

‫זרוע ימין נא«' כי כל פרטי ניצוצו' הנשמו'של הזרוע ששרשה הוא‬

‫אברה© וכן כיוצא בכל פרטי הריי'ח אבריה ואמל דע כי יש בזה‬

‫כמה תלקי' ואנו צריכין לבאר מתחיל' ענין תלקי תשוב' ובהם יבינו ג‬

‫דע כי כל חלקי החשוב' הס מי שיש לו נפש מן העשיי׳ כשהוא‬

‫גמולים ליקוטים פח‬

‫חוטא מפרידהעשיי' ייןהיציר'‪.‬וצריךלחזורולשוב עד שתשיב לסתחב'‬

‫עש •י' ביציר' בסוד חלקי נפשו' וכן מי שיש לי רוח מן¡ היציר' צריך לתקן‬

‫ולהעלו' לשוב יצירה בבריא' וכן מי שיש לו נשמי מבריא‪ ',‬צריך להחחב׳‬

‫בריא' לאצילי' הרי ג' מיני' אלובתחאוני' ויש אחרי' עליה והים ה'‪.‬א'‬

‫להשיב מלכו'דאצילו׳ למקומ'תחת היסוד ‪ "3‬להשיב למעל’‪3‬נה״י‬

‫מקו' אצולת'כט‪,‬דע‪.‬ג' להשיב'עד חג״ת‪ .‬ד' להשיב' עד ג׳ מוחיןדז״א‬

‫ה' להשיג' עדאו״א‪-‬והנה לכן צק' תשוב' דרגאתמינאה ודוק והשכין'‬

‫אייניידע כי כפי' בחי'ישיש לאד' כן יהי׳יפגימתוטהמשל בזה מישיש לו‬

‫נפשו מאצילי׳ יפגו׳ישם וכן כל הפרטי' ויש חילוק א" והיא כי אס אי‪7‬‬

‫א׳מבעלי שישינשמתו־הקודמי' אליו מטלגלי' שלפניו הי' לו נפש ורות‬

‫נפגם ברוחווקוצי־ך להתגלגל באדם זה חפי' אין באד'זה רק סור‬

‫הנפשקלבדה וחיטא פוגםלמעל' כאלו הי' רוח וצריך שתהי' תשובתו‬

‫כאלו יש בו נפש רוח ופנס בשניה' וכיול בזה אופן שצריך לידע גילגולי‬

‫בשרשו לתקן כיי״ש באופן־אחר‪■ .‬והנה כי אעפ״י שבסדר הגילגול‬

‫נשמתו יש ך'או ל׳ מגולגלי' אז נדע אס הראשון שבכלס הי' לו נר •ג‬

‫מבריא'יציר' עשיי' נפגם בהם אז כל הנבראי'אחריו כלס צריכין‪.‬‬

‫לתקן כאלו פגמו עד הבריא'לפי שאפי' הנפש הית' מקבלת אור‬

‫מהבריא' עצמי ע״יהנשמו' ואעפ״י שאין לזה עתה רק נפש לנדה‬

‫אך מן הראשון עד העשר' לא הי' א' מהם מי שהשיג רק הרוח‬

‫והמגולגל הי'‪,‬זכה לנשמ' ואח״כ פגסבק אז כא'כי כל ט'מגולגלי'‬

‫הראשוני' תיקול ופגימת'הוא בסוד הרוח לבד והשאר שמן הנשמ'‬

‫ואילך תיקונה ופגימת' בסוד הנשמ' וכיוצא בשאר פרטי הפרטים‬

‫ודי למבין נמצא כי לפעמי‪‘,‬יחטיא האדם חטא קל מאד ונפרעים‬

‫ממני כבחמורה \ וז"ס כי לקהה מיד‪ .‬ה'כפליים וד״ל ‪:‬‬

‫(‪23‬ין משה והלל הסב' שמות משסע"ב ייה"ש לל״ה סמוכים זה‬

‫לזה ושניה' ענווים היו‪ .‬וזי׳ש הי' ל״ך ל״עזרני שר״ה ה"לל‬

‫ונ"ל יעיד כי הה משורש היסוד ‪ .‬וכן ר' אלעזר היוצא מחלציו‬

‫כיי"ש וז"ל ‪ .‬וכן רבינוא הקדוש ‪ .‬וכן ר"ש ביר זי׳ל‪ .‬וכן מורי‬

‫זצל 'ה כ כל חלו' הס סוד היסודות דאבא או דז"א‪.‬או דיעקב כמבואר‬

‫אצלינו ותחילה היה רשב"י למטה ואח״כ עלה למעלה כיישה‬

‫אך נאירא' כזימנא חכיינא ולא כקדמאי שאז היתה מעלה משה‬

‫גדולה ועבר׳ בשביל ישראל ויתעבר ה' בי למענכם שחזר לעיבור‬

‫דקטנות וכן ר׳ יוחנן בן זכאי‪ .‬ור״ע היו שני זרועות ימין ושמאל‬

‫■דמשה מעוברת בקין ולכן שטחיהם שוות קי׳ך שנים בשגי״ס הוא‬

‫בשר ולכן רצה משה שתינתן התורה ע״י ר’ עקיבא ‪ .‬ומשה הכה‬

‫לעוג מלך הבשן ובו ניצוץ ר׳ שמעון בן נתנא״ל שר״ת הוא בש״ין‬

‫לכך היה מפחד כי היה בו קדושה וטחנם ביד ו־יב"ז־והיה תלמידו‬

‫ונלעי׳ד שלפי שהיה ירא תטא אמר חל תירא אוהו‪ :‬י‬

‫גלגולים ליקוטים‬

‫‪.‬היע מורי זצלה״ה היה ניצוץ משה רבינו ע"ה‪ .‬סר״ר יצחק דלטאש ניצוץ‬

‫צדיק קדמון ‪ .‬הר"ר' ייסףויטא״ל ניצוץ עזרא ‪ .‬הסופר ולסיבת עון בגילגולהקידס‬

‫לא השיג חל שורש חנמזהאמת ‪ .‬הדייר משה מינן ניצוץ שת בן אדם הראשון‬

‫הרר"י בן מורי זצלה״ה ובנו האתר שניהם אחד מהס ניצוץ של ר' ישיבב הסופר‬

‫ולאחד מהס ניצוץ של ר' כיוספדאי סבא ‪ .‬ושכחתי איזה מהס של אחד מהם‬

‫הר"ר משה יונת היא יוחנן כ"ג‪ .‬וזו הוא פעם ראשונה שהוא בגלגול אדם‬

‫כי עד עתה היה בבהמות ובחיות שהם עזי פנים (בכאן חסר ה!־״ר יוסף מערבי)‬

‫הרר אברהם הלוי יש בו ניצוץ יעקב אביט ע" ה והוא מכבד של אדס הראשון‬

‫(וכפי הנראה בעמק ■המלך דף ק״ט שנשמת ירמיהו הי׳ בו ועיין שס דבר פלא‬

‫הר״ר משה אלשיך עתה נתעבר בו נשמות ר'שמואל בר מזמיני ולכן זכה להיות‬

‫דורש טוב ועשה ספרים הרבה‪ .‬הו־״ר יוסף מן דולפינא נתגלגל בכלב שחור‬

‫‪3‬״מ בזמן מורי זצלה״ה‪ .‬מוהר"ר משהקורדווארי זצ"ל והר״א דווידאש הה נפש‬

‫ורוח של זכריהו בן יהוידשולכן היו אוהבים זה לז ־‪.‬אחי הד״ר משה וישאל לסיבות‬

‫ש״ן שקדם לו בגלגול הקודם לא זכה לזאת החכמה בשלימות ‪ :‬הרמב״ם‬

‫והרמב"ן הם גלגול מרע״ה והס מבי פאות דזעי' וסנה בכל פאה א' ישא"לשדי‬

‫וכל אי גי' מש"ה ולכן שניהם נק־אי' מש״ה ‪ .‬ואמנם הרמב״ן מן פאה הימנית‬

‫שהוא קצת רחמים ולכן זכה בצדקתו לחכמת אמיתי ‪'.‬והרמבייס מפאה השמאלי'‬

‫שהוא כלו דין ולכן לא עסק בחכמה זו ‪.‬מה שאמר המגיד למהר״ר יוסף קארו‬

‫זצלה"ס על בנו שיש לו נשמת בצלאל שקר ענה לי • גם מה שאמר לו על ר'‬

‫אליעזר שהוא קבור בטבריה מעומד כן הוא האמת ‪• :‬‬

‫^ייל היות גליות במדות שש אמות וזרת סוד הששה אמות הס מצד‬

‫הקליפו' כי קליפו' רות הית' ערפה והית' יכולה לבוא לקדיש'‬

‫ולא רצתה בסוד לאה ורחל שלאה באיה בקדוש' ומה שהיתה חלק‬

‫עשו בבכיי' חזרה ליעקב בסוד חוה ראשונה וחיה שני' הנדבק' באד'‬

‫ומיה שהלכ׳‪-‬חוה ראשוני' לחיצוני' כך היתה ראוי' ג״כ לא־ ובתחילת‪.‬‬

‫ה'מילאה באה בקדושה ונכללה ברחל וכך היתההאוי' ערפה‪,‬ולא‬

‫רצתה ונטתה עורף והלכה לחיציני' וכל צד הקדוש׳ שהית' בה נכללה‬

‫ברות וכל הרע שברות נכללו בה וכמו ‪.‬שנכללו רחל ולא' לאחיז' אהד‬

‫בקדושה כך נכלל הקדוש' שהית' נערפה ‪.‬ונכלל הכל ברוח בסוד‬

‫ויהי ביתך כבית פרץ וכראל וכלאה אשר בני שתיהן חת בית ישראל‬

‫רצה לומר שתיהן נכללו כאהד ולכן אמר לשון שתיהן וכן לשון את‬

‫שכללו קדושות ערפה ברות‪.‬והבן זה‪.‬ולהיות זה האמת נאמ' בבועז‬

‫וימד שש שעורי' וימד עליהסעלרותרצ״ל כמו שלאה יש לה ו'‬

‫שעורי' מאחרי ז"אאב"ד חג״ת ד' שהס נהי"ס‪.‬מה שהית'ראויה‬

‫ערפה לקחת ו; שעורי' בקדוש' הזאה דוגמת לאה ולא רצת' ניאנה‬

‫לרוח‪.‬וזהו וימד שש שעורי' רישת עליה כי עליה הס בודאי ונכלל' בה‬

‫לקהה צד הקדוש'שהית' ראוי'לערפה כי הפכה עורף ובמקו'השש‬

‫שעורי' שבקדוש' נתן לה שש שעורי' במסאבות' שהוא רע גליו' הנה‬

‫ששיעורו שש אמו' וזרתמצד הרע והסיגי' שהית' ברות כי כן עולה‬

‫זר״ת עס המל' שלקח׳ מן רו"ת‪.‬ילכן כמידתו שש אמו' וזרת‪.‬ובזה תבין‬

‫את הריגתו שהית' על ידי^דוד המע״ה כי את זה לעומת זה עשה‬

‫(‬
‫* גלגוסט סקוטים עט‬

‫אלהי' זה מרות וזהמערפה זה ממערכו'אלהי' חיים שהס של ו'‬

‫שעורי'של וישת עליה ונכלל'• ברות כנז' והיא לקחה ששהממערו*‬

‫פלישתי' שגילו ערותהיודישוה בהריפו׳ ולכן נקרא' ערפה ולא רצתה‬

‫בברכה ורחקה ממנה ויצאה־ממנ' גליו׳ מצד מערות פלישתי' שכך‬

‫כתיב ממערות פלישתי' ולת ממערכו' מצד אמו שעזבה וביזתה‬

‫הקדוש' שהית' ממערכו׳ אלהי' חייה‪.‬ובהיות דוד זה ראה כי לא הי'‬

‫יכול לבוא עם אלי המערכי' עצמן שביז'אותן והם בעצמן החמש׳‬

‫חלקי אבני' שלקח מן הנחל ח״גונ״ה ולקחם מן־ הת״ת שהוא הנחל‬

‫והיו תלקי'מעיקר‪/‬וכאשר שמס בכלי הרועי' ובילקוט שהי' בודאי‬

‫שמה כלי המעי' ושם מתלקטי' כלם ונעשי' אחד והם הו' שעורי'‬

‫ששמו על רות הנאחזו' לשכיב׳ וכשנעשו‪-‬אבן אחד הי' האבן זו‬

‫מחית לצלמא ונפל עלאנפוהי ואח’כ הוה לטורא רבה‪.‬ובהיו׳ דוד‬

‫שהי' ארמוני עם יפה עיני' נהפך לזה ובהביטו בו לקה בצרעת כי‬

‫זאת תורת המצורע‪,‬המוצי' שם רע‪.‬וזה שאמר לו דוד היו׳י״סגירך‬

‫ה׳בידי־מצד שחירב מערכו׳ כנז'‪.‬ובזה תבין כי לא שלטה האבן כי‬

‫אם במצחו למעל' משש‪ -‬אמו' ובמקו' הזרת שהוא מתדבק בעורף‬

‫מצד אמו שנקראה ערפה ובראותו את דוד שבא איליו במקל שהוא‬

‫מצד עמלק והוא הוא הכלב‪ .‬והאבן להכות בו את הכלב ‪,‬העולה‬

‫בגמטרי׳אב״ן ולכן ויטהו וראה אותו שהי' נער מצדהנער המכה‬

‫את עמלק לכן אמר לו אתה חושב שאני עמלק וזהו הכלב אנכי כי‬

‫אתה בא אלי במקלות ובאבן ואתה נער לא תחשוב זה כי אני‬

‫ה‪$‬לישתי ולא תוכל עמי ואז חזר וגידף ואז הרג אותו דור המע"ה‪:‬‬

‫פור חיבוט הקבר‬

‫כבו־ בוארמושס כתבנו כי כמו שיש שש אל האדם מן הטוב כך יש לו מן הרע‬

‫וז״ס ויקרא אדם שמות לכל וגו׳ כי כמושאדה״ר קרא שמות בקדוש׳ כך‬

‫קרא שמות בקליפה ולכן כאשר חטא אדה״ר גרש כי כמו שמצד הקדוש' חוצצין‬

‫נפשו של אדה וכן מצד הקליפ' קוצצין נפש אדם וכבר נודע כי בעשיי' הרע גובר על‬

‫הטיב ואינה מתע־בי׳ וביציר׳ שויס ומתערבי׳‪.‬ובבריא׳ הטיב גובר על הרע ואינם‬

‫מעורבי׳‪-‬ויש מי שיש להם נפש מהעשיי' ממלטת שבה ויש מי שיש להה רוח ונשמה‬

‫משם ואלו אין תקותס נוכח ‪.‬הנפש ואלו כשיתגצגלו ויקבלו_ את ענשם יהיו מעלו‪,‬‬

‫מ״נ לזיווג תיית ומלכות'בלבד כמו בירבעס וחביריו שאין להם הלק לעה״ב שלא‬

‫לעשות מ״נ לזווג אז״א ואמנה לא הרשיעו כל כן שעדיין לא ניתן להם נשצג' מהם‬

‫על ידי תשוב'יכול להיתקן ומישיש לו נר״נ מהה ירקבו עצמותיו ויאכל בשרו וז״ס‬

‫רות וערם' כי ערפי שבה אל עמה ואל אלוהיה‪.‬וז״ס הכשיל חיבק את ידיו ואוכל‬

‫את בשרו שהוא הרוח ומכלין עצמה וכדי להפריד מהם הנפש אפי' בארן ישראל יש‬

‫מעט מאלו הנולדי' והמה באו בשוד דוד וזה לפי מעשיו או להצדי' או להרשיע אמני‬

‫מי שיש לו קנאי במל' דעלמ׳ הוא מהס וזהו ורקב עצמו קנא׳ גס ר' אהאי ב״ר יאשיה’‬

‫'במסי שנת והענין כי מי שיש לו קנאי בננילי דשטי' ועליו חמיו אין מקנא אדס לאשתו‬

‫אא״כ נכנס׳ בו יוח טהר׳ והואיל ואתא לידן נבאר ענין זה כי יוסף גימ׳ קנאה‬

‫והוא ‪3‬גימ' ג' פעמים ב״ן ובגמטרי' ה'פעמי' א״ל והענק ט אברהם בגייוח׳‬
‫גמולים ליקוטים‬

‫פעמי׳ א"לוהוא בא״א והפאות שלו הוא במלכות שלו כי הכתר פרצוף וכן‬

‫כחכמי שבחכמי שלו ואין •לנו פק בחכמי ‪,‬רק‪ .‬מלמעל' למטי עצמו באריך‬

‫זמלכות היא אריך והיא אלקיס וכן פאה‪.‬בגי׳ אלהי"ויש ג׳ א״ל א'במצח ב׳‬

‫סאות‪ .‬ואי במצח והם שורש לעולמות שהה אלשד"יאל יהו׳יד והי"סוחל אדני‬

‫סנשאריי‪-‬לא ■קבלתי ומן האל הגי נותן הארי לאל שבש»'בזו שגי הויו"ת הסי״ב‬

‫•אתויןוהכילל י״ג אלא‪ ,‬דאריך לטי תקינין דז״א כן הק׳ אל יורדות ליסוד שהיא‬

‫יוסף נעש' ■אביס שהואא"ב ר'‪',‬ס זהו התעוררות אג הויוג‪ .‬וזה יתבאר אח״כ‬

‫ונחזור לענין הנז׳ כי אייל במילואו הוא בגי׳ הק״ף וב״פ הק״ף בגי' ש״ע נהורין‬

‫והנה מן אסורים וכן לפנים ישי ג״כ כי אייל מצפ״ן והואע“ד מ"ה צד״י גימ'‬

‫קד״ף שהו׳ דפ"ק וב״פ דפ׳יק עם הכוללייהם ש"‪.‬ע וזהי ישעש״צי יוני יעל חור פתן וכמו‬

‫שיש בארי׳ שעש" ע כן יש בביני המקבל ויש להדי אהי׳יה ב'בטילו יודי״ן ואי במילוי‬

‫אלפי״ן ואי במילוי ההיין והביל ה"ג והוד ס״ג הם בחב"ד ושליש ת״ת דזעיר‬

‫הס ש״ג כנודע וז״ס ויצא יעקב מבאר שבע היא הביל ד'אהי״ה וגי סייג שיוצאים‬

‫מהם ג' א"ל כנודע שהוא ייא"י שבשם ס״ג הוא בגי'אל וכבר ביארנו כי א״ל‬

‫א“ל במילואו הס בגייש״ע וכן ש"ע א' מן הפנים בחילוף מצפ״ץ הרי שעש״ע‬

‫זז״ה ישעשע יונק על סור פתן כי כבר ביארנו כי שני א׳‪',‬ל במילנא׳ הס ש"עוזהו‬

‫שעש"ע שמות אלו של שם א״ל והס שישם משם ס"ג כנ״ל ושם של ס״ג האחוריי׳‬

‫•של קס״ו שהוא בגי' יונ״ק וזהו ושעש"עיונ״ק על חור פתן הם הקליפו' כי כאשר‬

‫י׳שש"ע נהורין אז נ׳צש'חשמ״ל בגי׳ שע״ח נהורין‪ .‬וחשמ״ל בגי'מלבו״ש ומקיף‬

‫אל הקדוש' פלא ישלטו שם החיצונים וזהו הכיסוי לכל אחד מן העולמות‪-‬אבי״ע כפי‬

‫מדריגמו כך הוא יותר מעם חבית ועשי׳ יותר מן היציר׳ ובייא׳ ובכילן כי שם‬

‫עיקר אחיזת החיצונים ולכן אחר תפלת שחר שהמשכנו האור של הקדוש׳ ואז כח שלא‬

‫■ישלטו החיצ‪-‬ני'באותן האורו׳ אנו מסיים העמיד'במל' בשלו״ס‪,‬שהיאאותיות מלבו״ש‬

‫של חשמיילכניו* ופירוש הסשמ"ל הוא■ כי בזמןהאית הקדוש' אז הוא ח"ש וכישיש ח״ו‬

‫שליטי לחיצוני' שם נקראו׳מ״ל‪-‬והנה כמו שיש הארת ש״ע אלו בקדוש׳ כן הם בחיצוני■׳‬

‫זז״ס והאדנג' לא תש״ס גי' משיית וכן כנגד מפני שיבה הקוייס שהוא ר״ת מש"ת‪-‬אורו׳‬

‫שבפני דארין והדרי פני זקן כנגד זעיר ויראי מאלהיך לנגד המלכות שמשם היראי‪:‬‬

‫מחךד לענין קנאי הנמשכת מן החיצוני' גאז הגי ס"ג ודי אהי״ה הנזכרים הס‬

‫סו־התפילין־של ד׳ אהי׳יה הנ"ל ולכן נקי דל"תשהס ד׳ אלפי״ן וד"פאל״ף‬

‫■ני׳ כנד"ת תסור סד׳ שלהם של לאה ישחר ת"ם וזהו ויעקב איש ת״ס יושב אוהלים‪.‬‬

‫•ורע לי ביני נקרא' מי ומלכו' נקרא' י"ם תשים עלי׳ התייס ויהי' תמי״םוז״סתמי״ס‬

‫תהיי עק ה' אלהיך‪ .‬ומן ■הדי אהיינגל׳ שהם יודי״ן אלפין ההין הגי אלפין שלהם‬

‫■בגמטרי' של"ג וסוד של"ג טוב למי שנשתמיבשמו' הקדישי׳ או למי שחטא ח״ו במשכב‬

‫זטר וזהו הם יהיו חטאיכם כשני' כשלג ילבינו •וגוי כ י צמ"ך בגמטי־י׳ ש״ל שהם סוד ג'‬

‫אלפי"ן שהם שלג תסיר מהם השישי' שהפג' ישארוש״ל שהם בגמטרי' צמ״ר‪ .‬ולכן‬

‫סשל"ג לבן מאד מן הצמ״ר כי יש בו השישי‪,‬׳ היתירי' וזי ק כשל׳יג כצמר ‪.‬כי הכל א׳‬

‫•וכמר שיש שכ"ג בקדושי כן■ יש בחיצוני׳ •ונקרא׳ פגייל וז״ס והשג״ל נצבת לימינו‬

‫האמורגבי כורם והוא סוד הכלב ‪.‬החיצון כתרגומו וכלבת־גז"ס של בלאד״ן שהיו‬

‫פניו דומי[ נכלב כי ז"א שישם ולהיפן בקדושי דכתי׳ נצב' שגייל לימינן כשהיא שעת‬

‫זיווג שעת עת רצו‪.‬ן‪.‬ונחזי'לעני¡ כי כנגד ש"ע של הקדיש׳ יש ע״ש בחיצוני׳ הא־כל‬

‫זמיק׳ חת העצמו׳ כמו כן‪.‬נכטו שיש תול״ע בקדוש ינסו׳ תילע' שני והוא שם אבגית׳ין‬

‫נמשרי' תול"עוהוא סיד החסד שהוא הכהן שהוא ג״נגי׳ונתן וגם הוא גי' שי״ר‪.‬‬

‫פעליו אמס שיר שקור ביומי' ניסן וכי* כי הוא שה בן מ"ב‪ .‬וז״ס' אל ה־אי תולעת‬

‫♦עקב‪.‬ו״ג־ותול״ע בקניא' האוכל ‪3‬ש׳ ארס שעליו נאט׳ •הכסיל חובק תתבשרו‪..‬‬

‫ו»״ס אה יאדימו כפילנגחמנ׳ ר׳ אחאי בי' יא זיהו שהי׳ צדיק ולא הית׳ עליו קנא׳ י‬
‫גלגולים לקוטים פ‬

‫גמילי דעלט׳ הנמשך מן החיצוני׳ ולא שלטי ע״ש ותול״ע החיצוני'‪ .‬כי יש כח בצדיק‬

‫בעודו חיים חיותו לתקן הכל‪ :.‬גם דור המלך ע״ה אמר אף בשרי ישכון לבטח על‬

‫דרך שיש ארבע מתו בעטיו של נחש כמבוא׳ אצלינו וגס סוד ועניני הש״ע הס סוד‬

‫הע"ש הקטן שהס חשוכין ולא נהירין ולכן מסתמין העיניים כמ״ש ועיניו הש״ע‪ .‬וסוד‬

‫החשמ״ל הנ׳יל כבר ביארנו שהוא בגי׳ בשלו"ס וז״ס ופרוס סוכת שלום עלינו שהוא‬

‫חשמ״ל ומלבו״ש המקיף כעין סוכה‪-‬ויש חשמ"לבימי החול וחשמ׳יל ביום השבת ולכ ן‬

‫אנואומרי' ופרוס עלינו סוכת שלומיך בחול ובשבת שווין ואינם שווין ונחזור לעיל‬

‫בחטא הבא י על משכב זכור שאדם ההוא גיס להוריד ישראל סבא ותביני ברגלי¡‬

‫דז״א‪ .‬וזהו ג״כ 'קצת חטא אדה׳יר שגרס לסתום אותן המגולי׳ ע״י הורדו׳ התבוני‬

‫למעה כי כשמסתיימת בחזה דזעיר אז באים החסדים המטלים ‪5‬‬

‫עני? חיבוט הקבר מה עניינו וענין הרשעי' שאינם יודעי׳ מה‬

‫שמם‪ .‬דע כי כל הנשמו' כלס הס כלולי' באדה״ר קודם החט'‬

‫כמו שכתבנו כמה פעמי'‪ .‬והנה כשחטא אדה״ר נשרו איבריו ממנו‬

‫והס אותן הנשמו' שהיוכלולו׳ בו ונפלו מן הקליפו׳ולא נשארו באדה״ר‬

‫רק בחי' מאה אמה‪ .‬כמבוא' אצלינו במקומו‪ .‬והנה לא כל הנשמו'‬

‫שווה כי בה' מדרגו' איב' שוות כי האברי' שנמצאו יותר באותו חטא‬

‫שחע' אדה״ר הס הס נפלו יותר לתוךהקליפו׳מןהאברי' האחרי׳שלא‬

‫הית' ידס במעל כל כך‪.‬כמו האתרי' כי בודאי שאין כל הנשמו' שוות‬

‫כי יש נשמ״ה שקפצ' ורצת׳ יתיר' מן האחרו' ונמצא כי כפי בחי' פגם‬

‫הנשת'במדריג' ההיא עצמ׳ נפלו אל תוך הקציפו' והנה ג״כ צריך‬

‫שתדע והוא קרוב חל הנז'‪.‬והענין כי הלא יש באדם בליעל בחיצונו'‬

‫ויש בו ג״כ אבריי רבי' וכפי מציאות׳ שיש בחטאו של אדם כנגדו אותן‬

‫האברי' של סטר' אחר' הס לוקחיןאותן הנשמו' והלבושי׳אל הקליפו'‬

‫ההס כי בודאי שאין הדבר על צד המקרי והזמן כי הכל הוא בהשגת'‬

‫פרטיו' ובשיקול גדול ובמאזני צדק ולא כל הקליפו' יכול ין ליגע באדם‬

‫רק אותן״שהס מבתי' מקו' הפגס ההוא שפגם אדה״ר ע"י חטאו‪,‬‬

‫והמבין יכול להבין את זה מדעתו בנקל‪ .‬ולכן אין להאריך בו ונמצא‬

‫כי כפי מקום הנשמו' ההס שנמצאו בפגם ההוא וכפי הדרגו' הפג' כל‬

‫א'וא'‪,‬כךהית'סדר נפילת' בקליפו'‪ .‬והנה כל הנשמות אפי'אותן‬

‫שנשארובאדה״ר כלס נתנצלו מעדיי' שהי' להס קודם החטא ונתלבשו‬

‫באותן הקליפו'‪,‬ונמצ׳ כי אין נשמי שאיו לה בחי׳ קליפ' אחד המיוחד’‬

‫כפי מדריגו׳ חטאו וכפיהחט' שלאדהד־וזהוהקליפ׳מלבשוומלפפתו‬

‫תמיד כל ימיו חייו ובודאי שנעשי' אל האד' בסוד לבוש אל כל נשמו'‬

‫האד׳ דקדוש' וא״כ בהכרח הוא שהקליפ' נעש' לו מלבוש א'‪ .‬והוא סוד‬

‫כיעונותיל היו מבדילי' כי הס מלבושי' לנשמ' והיא סתומ' ביניה' ואי‬

‫האר' העליונ' יכולי' להמשיך ‪3‬ה‪.‬והנה זו‪ .‬היא הסוד של הזוהמ' אשרן‬

‫המשיך נחש על חוה ואד' וכל זרעו אחריו ואין אד' ניצול ממנו כי כלס‬

‫היו כלולי באדה״ר רק אין הכל שווי׳ בחט' ההו' כב״ל אמנ׳בודאי שאין‬

‫מי’שלא הי׳ בו קצת אחיז׳ אפי׳ אות׳ ד' שלא הי' בס קום חטא ועס כי‬

‫‪ .‬כא ‪« 12‬ס‬
‫גמולים ליקוטים‬

‫זה מחו בעטיו של נחש והוא זה שאמרנו והמכין כי האמ׳הוא שסיטרא‬

‫דקדוש' נק׳חיי וסיטר'אחר'נקרא' מות וכל מי שחוט' נ‪ 7‬בה בו סיטר'‬

‫אחרא הנקר’ מות ולכן א״א להפריד ממנו אלא ע״י קבור שממעכל‬

‫בשרו בעפר ונפר' ממנו והנה כל הקליפו׳והזוהמ' שהאד' ממשיך עליו‬

‫ע"יחטאו יכול לתקל ולהפריד'מעליו ע"י התשו‪.'3‬אך החט׳של אדה״ר‬

‫הוא חטא גדול מאד־מאד מכמ' סיבו׳שאין כאן מקו' ביאורן‪.‬ולכן אפי'‬

‫בחשוב׳"לאסגי פירש בוודאישהעון מהכפר בינו למקום כי בודאי‬

‫שהשי״ת קיבל תשובוח אדה״ר כטדעאמנס עני[ אורזם קזוהמא‬

‫והקליפ' שנדבק׳ בו א״א להסיר" מן האד' כי אס אחר המו"ולכן אות׳‬

‫הו' עמר' לוי בנימין ישי וכלב ויהוש' שלא נמצאו בעגל עס כל זה אותו‬

‫הכח הנקשר עמקה אפי" שהיו צדיקי׳ גמורי' עס כל זה מתי בעטיו‬

‫של נתש‪.‬כי הוצרכו כדי לתקן ולהפריד ולברר אותו הקליפ' של חטא‬

‫אדם שיש עמו קליפ׳ א' מאות" הזוהמ' של הנחש ואות' הקליפ' היא‬

‫בתי' ניצוץ א' מאיז" אבר מן האדם הבליעלוכו׳ וכל קליפ׳ וקליפ׳ יש‬

‫לה שם בפני עצמ" כי כמו שבקדושה כתיבי אשר שס שמות בארץ‬

‫ואין לך דבר שאין לו שם בפני עצמו כן הענין ‪3‬קליפ' שכל בחי׳ ובחי'‬

‫‪ .‬ניצוץ וניצוץ מהם יש שם מור"עלהמקו' אשר שם נאחז כי את זס‬

‫לעומת זה עשה אלהי'ונמצא כי כל אדס מישראל מלבד השם שיש לו‬

‫שקור׳ לו אביו ואמו בעת שנימול והוא השם שנקר' אל נשמי אדם כי‬

‫השם שקורין לו אביו ואמו הוא נחשב למעל' בכסא כבוד וכן הוא ג״ג‬

‫נק׳למעל' כיהדברי׳אינ׳במקא׳כי הקב״יה מזמין אותו בפי אביו‬

‫ואמו שיקראו לו זה‪ ,‬השסטהבן זהטלכן ר"מ ור״י היו בודקי' בשמו' וכו'‪.‬‬

‫ובאומרו אשר שם שמו׳ בארץ א׳ת שמו' אלא שמו' ונמצ' שהש' שקורין‬

‫אותו אביו ואמו הוא השם של הנשמ' הקדוש' והכה מלבד זה השם יש‬

‫לו ג״כ שם אחר של אותה הקליפ' הנמשכין בזוהמא שהוא מן האדם '‬

‫ונמצ' כי יש אלהאד' ב' שמו' אחד מצד הקדוש' וא׳ מצד הטומאה‬

‫ובזה תבין סוד יצ"הר'שבאדם מה עניינו כי היא סוד אותה הקליפ‬

‫הנמשל מזוהמ׳ הנחש והיא משורשת ונדבקת עם שורש נשמתו של‬

‫אדם מיום שחטא אדה״ר וכמעט‪ .‬שהכל נעש' עיס' א'‪ .‬ביחד מעורב‪.‬‬

‫ולכן היצה״ר הוא קמנהיגו של אדם ויש כת בידו להנהיג את האד©‬

‫ולנטותו לכל מקו' שהוא חפץ כי הוא בעל הבית גמור וענין חיב״ה‬

‫שמעמיקין אותו בארץ במקומו' האד' כדאי' במד' ע״ש ואז נותנים‬

‫ומחזירי׳ נשמתו בגופו כדרך שהיו בחיי' והנה אומן הקליפו' אינם‬

‫קשורי' עם הנשמ' וע״כ מחברי' יחד ואז אוחזי' ומלקי' אות' במקלו'‬

‫של ברזל כדר' שמנער האד' כסותו וחובטו להסי׳ ממנו עפר הדבוק‬

‫בו והס עושי' עד שמתפרד' מן האד' מעט מעט כאותו שתובט ומנער‬

‫‪ ,‬טלימגואמנ' לא כל האנשי׳ שווי' כי הצדיקי‪/‬אשר זכו בחיי' ועשו‬

‫משוב' ומעשי' טוני' הס היו אובטי' עצמ׳ בחייהם ומתפרדו' קליפ'‬

‫גלגולים סקופים פא‬

‫זו מעליהם ע״י יפורין והצער שהיו סובלים בחייה׳ וע״י ההורה‬

‫שמתשה כח של אדם עד שנמצא שכשיבואו לחיביט הקבר אין צורך‬

‫לו רק דבר מועט כי להפריד' מחיי' דרך כלל א״א ואין חיש ניציל‬

‫’ ^יחיבוט הקבר רק להנזכרי' לרז"ל א״י ואיז׳ מצו' סמליו׳ לזה‪.‬אמנ'‬

‫צל עול' שווי' בחיבוט הקבר הזה רק של הצדיקי' נשאר להם דבר‬

‫;«ועט להפריד ממנו אך הרשעי' צריכי' טירה' יתיר' וצער גדול עד‬

‫למאד מאד עד שיוכלו להפריד׳ מהם כי כפי חיזוק' ודיבורי וקןשור׳‬

‫כךצריךאח״כ חיבוט הקבר רב להיותו הקיף וחזק וצל א וא כפי‬

‫מדריגתווזהו סוד חיבוט הקבר ממש‪.‬ושמעתי ממורי זלא׳ה ששמע‬

‫מחכם אחד כי כל הנקבר ביו' הששי אחר ה' שעות ביו' ו'ושע'ה‬

‫גס הוא בכלל אינו רוא' חיבוט הקבר כי קדושי שבה מפריד' ממנה‬

‫בלי צער וז"סיזס הששי ה' יתיר' כי מאז ולמעל' הוא שבה ממש ‪.‬‬

‫ונלע"ד שמורי זצלה״ה מוד׳ בודאי על הדב' הזה‪.‬והנה ז"סמשקרז״ל‬

‫‪ .‬כי הרשעי' אינם יודעי' שמם ומכין אותן מכות גדולו'ועצומות עד‬

‫שיאמרו מעידין אצו עלינו שמי'וארץ בפט יוצר העולם שאין ‪,‬אנו‬

‫יודעי' שמוהינגוכפי הנרא הוא דבר זר ומה יחן ומה יוסיף אס‬

‫יודעי'שמס או לאו עד שהס מוכרחי' לסבול מכו' גדולו‪ /‬עבור‪-‬זה‬

‫ועד שהם מעידין עליה'שמיס וארן על זה שאינ' יודעי' אה שמס‪.‬‬

‫אך דע הענין כי בעה״ז ‪-‬הי' יכיל להשיג ולידע השס של אותה‬

‫הקליפ' שעמו איך נקראת ואז משיג לידע למה צק'שם זה ועל ידי‪.‬‬

‫כך הי'יודע מאח'בחי' היא אותה הקליפ'והיכן‪ .‬היא‪ ,‬תלוי'הנה‬

‫הי' יכיל לתקן חות' המכשולי' והי' יודע מקו' הפגסומציאו' תיקוני'‬

‫איך ומה ועי״ז יתוקן ואז הי' צפרד ממנו אפי' בחיי' היותו ולא‬

‫הי' נצרך אל חיבוט הקבר באופן שהכל תלוי בידיעו' השם של‬

‫אותה הקליפ' שהוא השם שיש לאדם מחמת הקליפ' כמ׳־׳ש לעיל‬

‫ובזה תבין ענין הרשעי׳ שאיג יודעי' את שמס פי' כי הצדיקים‬

‫אינס צריכין לדעת שס זה כי ע״י מעשיהם מרזקיני' ומפי־ידיס‬

‫אותה הקליפ' מהס‪.‬אך הרשעי' שלא עשו דבר מלל כדי להפרידם‬

‫אות' הקליפ׳ מהם יש טורח גדול להפריד' בעת ח״ה ולכן מכין אותן‬

‫הכאו' גדולו' על שאיני יודעי' אתשמסיכ״א היו יודעי׳ את שמס היו‬

‫יודעים להסיר' ולהפריד' הקליפו' מהם יוה' בקלו'‪.‬ועל זה השס של‬

‫הקליפ' הס ששואלי' אות' וא"י אותו על שמס האמיתי‪ .‬ו‪,‬דוק‪.‬וד"ל‪:‬‬

‫במסי שבת אמרי ר‪/‬״ל משמי עד י״ב חודש עולי ויורדת ואחר י״ב חודשעוליואו‬

‫איני יורדרגאמר לי ר״י סאגיש נ״ע ששמע ממוריחצלה״ה כי בשבוע האחרות‬

‫של י"ב חודש אעפ"י שבאותו יום של חולמאותן ‪ '1‬ימים שמת האד׳ ההוא עכ״ו בשבת‬

‫שבאותו שבוע שהוא עול׳ ואינו יורד ואעפ״י שהואאח״כ עוד כמה ימים אחר יום‬

‫השבת עד יום שבו מת בשני שעברי• עכ״ז מקדי׳ לעלות ביום השבח שאז הוא מציאו׳‬

‫העליו׳ לכל משמו' וכיון שעל׳ שוב לא ירד‪.‬כללו׳ כל משמו' הם ס׳ רי‪3‬וא‪.‬והתור' הוא‬

‫שורש נשמו׳ של ישראל ולכן יש ‪.‬כנגד׳ ס׳ ריבוא פירושי'וגשמו׳ מרע״ה הימי כולל׳‬
‫־גלגולים ליקוטים‬

‫הס׳ רבוא ולכן ידע כל הסי רבוא פרושי' ולכן בלילי אהר צאת הגשמי געת השיני הנה‬

‫מי שזיני להעלו' הוא קורי שס אותוהפי' הנוגעאל שורשו אכן יש בחיי חלוקי' כי בלילי‬

‫דה מאיר יותר בנשמתו פי' זה ובלילי אחרת פי׳ פסו׳ אמר והכל לפי מעשיו ומירי ז״ל‬

‫הי׳ רואי במצח האדם איזה פ' היי מאיר בו יותר ואז היי מבא׳ לו כפי הפי' העוין‬

‫לו כפי נשמתן שהיי רואי במצסו והיי מבא׳ לו כדי שכשיקראוהובהקין תעלי נשמתי‬

‫למעלי לאין קן ויתגלו לו דבריי אארי גס שהחומר לא ירגיש בהם וס׳ רבוא פי' אלו הה‬

‫כפי הפשט וכנגד׳ בקבלי וכן כיוצא בזה כי אין לך נשמי שאיני כלולה מכולם ‪:‬‬

‫ע ‪ ?3‬הגילגולי' גם ענין העגל שעשו ישראל במדבר תבין בזה‪ .‬דע‬

‫כי הלא ארבע בחי' הס בעול' הזה השפל והס דומי צומת חי‬

‫«דבר וסדר מדריגו׳ כך הוא כסדר המל ובודאי שאין לך דבר בעול׳‬

‫אפי׳ ‪3‬דומ' כמו העפ' והאבני' שאין בהם חיו' רוחניו׳ ומזל ושוט' עליו‬

‫«למעל' שאל״כ לא הי’ העפר מוצי' זרעי' ודשאי' אם לא הי' בו חיו׳‬

‫אמל חיו' הצומח הוא למעל' נזמנו כי אנו רואי' אות' שצומח וגדל‬

‫כבנ"א ובודאי שד״ז גורס לו החיו׳שבתוכגוחיו' הב״ח הוא למעל' «הס‬

‫כנודע וחיו' המדב' למעל' מהם כנודע והרי זה סדר מדריגות' וכבר‬

‫הודעתי' כי אין לשו' נבר' נעול' שאינו מבירור ז׳ מלכי' כי המובחר‬

‫«מנו באצילו' והיות' גרועבבדיא' והיות' גרוע' ביציר' והיותר גרוע‬

‫געשיי' והיות' גרוע בקליפו' והנה בחלק העשיי' יש ד׳ בתינו' והס ד'‬

‫משקל' דצח״ס והנה האדס מובחר שבכלס ואם הוכשרו מעשיו הוא‬

‫עולה עד מדריגות מלאך כי הלא זה סוד העיבור (נ״א הבירור)‬

‫להעלותו תחיל' במדריג' א׳ ומשם למעל׳ גדול׳ ממג' וכמ״ש בסוד‬

‫כוונת האכיל' כי יכול האד'להחזיר אה הדימס חלק מחלקי האד'‬

‫ואח״כ אס יזכה האד' יות' יעל' במדריגו׳‪-‬מלאך באופן שיתבר' בירו'‬

‫אחר בירורעד מדריג' גביה מאוד והנה צדיקי' ג"כאכילתס מתקנת‬

‫ומברא כל הדברי' שהס סו' פסוילו' ועבירו' ומתקני' הס מבתי' הדו«'‬

‫עד בחי' אדס גמור‪.‬ואמנ' הרשעי' הס להיפ׳זה כי אדרב' חלק האד'‬

‫מורידי'אוחו עד בחיל דו«'‪.‬ויש רשעי'שגורמי' עי׳י עוונם שימותו‬

‫יתגלגלו בב״ח שאיל מדברי' כי המה כל כך נבזי' ומנוערי' והס שלש‬

‫מדריגו' אמני עם הארצן אינו מתקן אפי'למדריגה אחד ואמנס אין‬

‫להענישו שלא יאכל שוס דבר אפי׳ צומח כי אקלובזה כ״כ אשם‪ .‬אך‬

‫אינו מתקן אפי' מדריג' א' וחסו' לאכול בשר כיון שאינו מתקן אפי'‬

‫מדרי ג׳ א׳ ואין מענישין רק כשאינן יכול לתקן אפי׳ מדריג׳־א‪/‬והת״ח‪.‬‬

‫שיודעי' בתור' ולא בחכמת האנז'וקבל'בסודו'ההורה אלו יכיליס‬

‫להעלו׳מדריג' א' מב״ח לאד' והמופלאי' ‪3‬חכמ' האמ'«אד‪.‬הס יכולי'‬

‫להעלו' אפי׳ מדו«' לאד' באופן כי ע״י האד' יכולי׳לתקן כל אלגואמל‬

‫אם יפגע האד' המגולגל במי שאינו יכול לתקן כגון המגולל בב״ח‬

‫‪3‬ע״ה או מגולגל בצומח בת״ח שאינו יודע בחכמ' האמ' מזיק לו מאד‬

‫יסימיהו ‪<3‬ל דרכיו וימנעיהומכל המצות וז״ס שתרא' כמה אנשים‬

‫וצדיקי' ישלהסאיזהמעשי׳ רעי' שאינו יכול לפרוד ולמנוע ממנו והוא‬

‫גלגולים ליקוטים פב‬

‫לסיב׳ זי הנזלכי פג' בו מגולגל א׳שהי' דרכו באותו עביר׳והוא מרגל'‬

‫כמוהו באות׳ עביר׳ ולפעמי׳ שיתגלגלו נאד׳ כמה וכמי ביתד רחמני‬

‫ליצלן והנה במ״ש הבין'מאמ' א׳ שאמ׳ר׳ח אנא לא בעניו׳אכלי ירקי‬

‫ולא בעותרי אכלי ירקי דאתמלאי' כרסי ירקי איכול בשרא וכו׳ והנה‬

‫מאמי זה לכאורה ישתומם האדם לראותו‪ .‬כי לא יאות דבר זה אלא‬

‫לכסילי' זוללי בשר ומה צורך להודיענימירי' בטלי' אלה‪ .‬אך מאמר‬

‫זה עמוק ונסתר הוא‪ .‬ואמנם ח״ו שיוצא מידי פשוטו והענין כי אין‬

‫ייני אלא מן התור' ומצו' ולכן הי׳ אומר כי לא בעניו׳פי; קודם שהייתי‬

‫ת״ח היינו עניו' התור' ולא בעשירו' ‪.‬פי' אתר שנתחל בתור' מעול'‬

‫לא רצה לאכול ירקות ולא דבר הצומח והטע' כי בעניותי שהייתי ע״ה‬

‫לאהי' בודאי יכול להעלו' מדומ'לצומח ומצומת לאדם ומכ״ש שלא הי'‬

‫יכול לאכול בשר כי ע״ה אסו׳ לאכול בשר ואסבעשירו' שהי' ת״ת והי'‬

‫יכול להעלו' אפי' ‪3‬׳ מדריגו' כמו מצומת לאד' לא הי׳ רוצה להטריח‬

‫לאכו' ירק ולתקן שתי מדריגו' יחד כי צריך טירת' גדול׳ ולכן הי' אול‬

‫בשר שבקלו׳ מעט יכול לתקן מעל' א' וז״ם אדמלאי פריסאי ירקא‬

‫וכו'ויש טורח גדול והנא׳ מועט' יותר טוב לאכול בשרכיבדברמועט׳‬

‫יכול לתקןכמ' וכמי גלגולי' של אות' המדריג'‪.‬ו‪3‬זה תבין כי כל מאמר;‬

‫חז״ל אפי'שיחת' הנרא' שהיא בטיל' צריל לימו'‪.‬יהןהן גופי התור’‬

‫ואיל יוצאין מפשוטיהן והכל אמת ודע כי כמה מיני גלגולי' יש בעול'‬

‫וכמעט אין גס א' שימלט מהם‪.‬וםוד הענין כי כפי חטא של האד׳ כן‬

‫יתגלגל ודע כי הרשעי׳אחרי מיתת' נענשי'בגיהל ומחכפרן‪ .‬אך‬

‫הצייקי‪/‬והחסידי' והחכמי׳איל יכולי' ליכנוס נגיהלכענין אלישע‬

‫אחרוצריכין להתגלגל בעה״ז למרק איזה עוון ודע כי הצדי'מוכן‬

‫לעלות במעלו' ואיל שוו' כי תחיל׳ ימרק קצת עוול ואז יתנו לו מעל'‬

‫א' וכשרצו להעלותו עוד מדריגה יותר גבוה'יענישהו וימר' חטאי'‬

‫היות'קלי'כדי שיעל' מעל'שבית וכן ע"דז כחוט השער׳מדקדקי'‬

‫עמו להעלותו עוד מדריג׳ במעל' האמיתיו' ואין צור' להארי' בפרטי'‬

‫אלגואמלאחר פטיר' האד׳נפרעיןממנועל חטאיובהרב'מקומו'‬

‫ורוב בני אד' לא ימלטו מלהתגלגל ;מן ‪33‬המ' או חיה ועוף או לוימס‬

‫או צומח וכיוצא מכל מיני נבראי' שבעול׳ ובאופן ההוא מקבל ענשו‬

‫בגוף ונפש כי צריך להגשימו כדי שירגיש בצער ההיא ‪ .‬והכל לפי‬

‫מציאו׳החטא ולכן אפיי הת״ח יהצדיקי׳יש מישיתגלגלו ע״דהנ״ל‬

‫מחמת איז' עון שנא לידס וכיול בזה ולא די זה רק שאס אח״כ כמה‬

‫שני' שנחו בעהי׳ב כאשר רוצי׳"להעלות' יותר חוזרי' פע' ‪ '3‬להענישם‬

‫כנז' ואז מתגלגלי' ע״ד הנז׳אס יש בה׳ מיני חטאי' הצריכי׳לזה וכמ״ש‬

‫בענקהמשמ׳מטתו לאור הנר הוא מתגלגל בשעירעיזי' ואין להאריך‬

‫בפרטי׳אלוכי הס כבשידרחמג' ועייני בשר לנו עייניןסתימיןוהצדיק•'‬

‫הגדולי' כדניאל וכדהע"ה הוצרכו להחבק׳ שינוחו לעה״ב ולא יצטרכו‬

‫גמולים ליקוטים‬

‫להתגלגל כמ״ש ועתה לך לקץ תנות וכו' ובדוד נא' והית' נפש אדני‬

‫צרור' וכו' ועכ״ז מצינו שהי'מתיירא ומצטער כל ימיו מהפחד ה־«ה‬

‫כמ"ש לולא האמנתי לראו׳וגו' ק״ו לשארב"א‪.‬ועכ״ז מצינו שישב ז' שני׳‬

‫שלא נכללמחיצ׳העליול אח׳ מיתתו ואקלהאריךבמקו' שאמרו לקצר‪:‬‬

‫ענין הקידושין שנותן האד׳ לאשמגדעשמסוד הקידושין נעש׳ באיש׳ שוד מקיף אחד‬

‫מבחינ׳רוחושל בעל ואחיכ"כשישא אותו בביא'ראשוני נותן בה רוהאפנימא‬

‫‪ ,‬סוד פס ב״ן כנודנגוז״ס פנימיו' ומהודרוח די־יב בעת הקידושין נעש' בה שוד אור‬

‫’’ מקיף לאותו רוח הפנימי ואם לא הי׳ נותן לה קדושין א״א למיהב בה ההיא פנימא‬

‫ובזה תבין ג״נ בן עזאי שמשעה שקידש לבת ר׳ עקיבא יהיב בה ההיארוחא פנימאי‬

‫ואשתאר תמיד בה ומצד זה יש לבן עזאי קורב׳ תמיד עם ר' עקיבא ‪:‬‬

‫כשהאדם מזדווג' עם אשתו אפשר ששניה' יכוונו לכוונת מצוה‬

‫או להיפוך או שאחד יכווין לטוב' ואחד לרעה‪.‬והנה‬

‫מכת האב ניחן ?בן סוד אוך מקיף ומכח האס ניתן בו אור פנימי‬

‫והנה אם האשה תכווין לטונה והאיש ג״כ יהיה אותו הולד‬

‫צדיק גמור באור מקיף ואור פנימי וההיפך בהיפוך ואס האב‬

‫יכווין לטוב ואמו לרע יהי׳ לו אור מקי׳ טוב ופנימי רע‪.‬ובהמש' הזמן‬

‫יכוף המקיף לפנימי ויעשיהו כמוהו טוב‪ .‬ואס הוא 'להיפוך יכיף‬

‫המקיף הרע לפנימי הטוב ויהי׳ רשע כמוהו לפי שהמקיף כולל‬

‫לפנימי בתוכוומהפכו לקל אשר ירל ואס תרא' אדם שהוא קל כנשר‬

‫ורץ כצבי בכל מעשיו וטהור במלאכתו זה גרס לו גודל כח תגבור‬

‫האב בו ואס הוא עצל כבר גבר עליו כח האס הפנימי והכל הוא‬

‫כפי מעשיו מס שהיא אס האב כיון אז לטוב יהי' הבן מהיר‬

‫גמלאכתו מלאכת שמי'ויהי' אדסגדולאס כיון בהבלי עולס יצ׳א‬

‫מהיר בהבלי עולם‪ .‬וז״ס עשאל קל ברגליו היה עד קצה האחרון‬

‫כמשרז״לשהי׳רץ על ראשי שיבליסוזה הי'קל כפשוטגוסוד הענין‬

‫מרובו או כלו נמשך מכוונת האב בוולאמכח האס ׳כלל ולכן גדול‬

‫מאדאור המקיף בו עד קצה האחרון כי כל כת הקלות נמשך מאור‬

‫‪.‬המקיף ומולי'לאד׳ מניע בקלות ולכן תמל קטני'שאיל זזיס ממקומם‬

‫ואתרי' שאיל יכילי' להיו' שקטים אפי' רגע א' והכל נמשך מהנזכר‬

‫אך ביארנו כי חמש מציאו' הס א״א ואו״א וזלין ויש כנגדם חמשה‬

‫מיני נשמ' ושמות* נפש רוח נשמה חיה יחיד' נפש במלכו' ורוח בת״ת‬

‫משמה בבינה וחיה בחכמה ששם החיה כנודע יחידה בכתר יחיד‬

‫ומיוחד יותר מכל הספירות כי אין‪.‬לו נקבה ‪:‬‬

‫גדף י״ג פ" ז שורה ח׳ אחור באחור ואח״כ הוצרכו לבוא בשוד זיוג פ‪3‬״פ כדי כו׳ כצ״ל‬

‫תם ונשלם פברגילגולים בעזרת בורא עולם‬

‫על ירי הפועל העוסק במלאכת הקודש באמונה ‪ .‬הועצער‬

‫הבחור צבי הירש בהמנוח מוהר״ר יצחק ז״ל ;‬