‫ת וכ ח ת א ו הב‬

‫משה רבינו נערך לפרידה מצאן מרעיתו‪ ,‬והוא מוכיח את בני ישראל‪ .‬תחילה פותח ברמז‪ ,‬מפני כבודם‪ ,‬ורק כשרואה‬
‫ש'רוצים לשמוע' הוא מאריך בפרוטרוט (עפ"י האלשיך הק'‪ ,‬ואחריו רבים וטובים)‪ .‬מצוות התוכחה היא מן הקשות‪ .‬חובה‬
‫להשכיל‪ ,‬בכדי שהתוכחה תשפיע על המקבל‪ ,‬וגם שלא יכשל המוכיח חלילה ב'לאו' הצמוד 'וְ ֹלא ִת ָשא עָ לָיו חֵ ְטא'‪.‬‬

‫בילקוט שמעוני בפתח פרשתנו (רמז תשצג) מובא שיח מבהיל בין בני ישראל למשה "בשעה שבא משה להוכיח את‬
‫ישראל‪ ,‬סוף ארבעים שנה‪ ,‬היו ישראל מרננים ואומרים 'אינו בדעתו'‪ .‬כיון שהרגיש‪ ,‬אמר להם‪ ,‬חייכם שאיני אומר‬
‫לכם דבר‪ ,‬עד שאומר לכם באיזה מקום אני ואתם נתונים‪ ,‬והוא אומר בַ ִם ְדבָ ר‪ .‬באיזה מדבר? והוא אומר בָ ע ֲָרבָ ה‬
‫ארן ּובֵ ין תֹפֶ ל וְ לָבָ ן ַוחֲ צֵ רֹת‪ .‬וכמה ימים יש לנו ממצרים‪ ,‬וכמה ימים מכאן‬
‫מוֹל סּוף‪ .‬מי הם שכניו? והוא אומר בֵ ין פָ ָ‬
‫לסיני? והוא אומר ַאחַ ד עָ שָ ר יוֹם מֵ ח ֵֹרב‪ .‬מיד כששמעו ישראל שברר להם הדברים‪ ,‬אמרו לו‪ ,‬אמור כל מה שאתה‬
‫רוצה‪ ,‬שדבריך נראים"‪ .‬הדבר מעורר תמיהה עצומה! וכי חשדו במשה רבינו שהוא 'אינו בדעתו'? הלא הם ראו‬
‫ביום יום‪ ,‬והתורה אף מעידה עליו כי 'ֹלא ָכהֲ תָ ה עֵ ינ ֹו וְ ֹלא נָס ֵלחֹה'‪ .‬ועוד‪ ,‬מדוע הוא "משתף פעולה" עם גישתם זו?‬

‫הטיבו בעלי הדרוש לבאר‪ ,‬כי אין כוונת המדרש לומר שבנ"י בדקו את שפיותו של משה‪ ,‬אלא‪ ,‬ביודעם שמשה רבינו‬
‫הינו 'איש אלוקים'‪ ,‬גבוה מעל גבוה‪ ,‬ובשנתו האחרונה בוודאי מתעלה עוד ועוד עד שהוא מתרחק מהם‪ .‬והיאך יכול‬
‫להוכיחם כשהוא 'גבוה מדי'? הרי על המוכיח להבין את נפש האחר‪ ,‬לחבור למצבו‪ ,‬ולהכיר בסביבתו‪ .‬בנ"י עשו‬
‫מּוס ָריו‪.‬‬
‫ָ‬ ‫למשה 'בוחן' לוודא כי הוא אכן עמהם‪ .‬כשראו שלמרות התעלותו הק' הוא 'עדיין בדעת'‪ ,‬ביקשו לשמוע‬

‫עבור מחנכים‪ ,‬מצוות תוכחה היא מעין 'מצוה תמידית'‪ .‬עובר לעשייתה נתבונן במצב התלמיד‪ ,‬מאיזה בית בא ‪ -‬ועל‬
‫פיו נסדיר את שאיפותינו‪ ,‬מה הם יכולותיו ‪ -‬לפיהן נתאים את דרישותינו‪ .‬העיון בעולמו תעורר אהבה הנדרשת‬
‫לשניהם‪ ,‬למוכיח‪ ,‬ולמקבל התוכחה‪ .‬בימי 'בין‪-‬המצרים' נזכיר את שקבעו חז"ל כי בית שני נחרב בעוון שנאת חינם‬
‫(יומא ט)‪ ,‬אך במקום אחר לימדו כי החורבן בא משום שלא הוכיחו זה את זה (שבת קיט)‪ .‬וכבר דרשו (ראו 'ערבי נחל' נצבים)‬
‫שאין כאן סתירה כלל וכלל‪ ,‬היות ושררה ביניהם שנאה‪ ,‬לא היו מסוגלים לקיים מצוות תוכחה כראוי‪ ,‬שתנאי יסוד‬
‫היא להוכיח מתוך אהבה! התוכחה אינה 'מקל ורצועה' לרדות בה‪ ,‬ובוודאי לא 'כלי נקמה' לסגירת חשבונות‪.‬‬

‫מסופר‪ ,‬כי רבינו ה'חפץ חיים' זי"ע הבחין בפונדק דרכים ביהודי מגושם יושב וטורף "נתח אווז וכד בירה" ללא‬
‫ברכה‪ ,‬ואף מתייחס בגסות רוח כלפי המשרתת‪ .‬רבינו קם ממקומו וביקש להעיר לאיש על התנהגותו‪ .‬מיהר בעה"ב‬
‫ופנה לרבינו שלא כדאי להתערב! "איש זה הוא חייל משוחרר מצבא ניקולאי האכזר‪ ,‬לאחר ֵשרּות ארוכה וקשה‪,‬‬
‫עד שאיבד את צלם האלוקים‪ .‬הוא עלול לגדף אותך‪ ,‬ואף להרים עליך יד!"‪ .‬שמע הצדיק‪ ,‬והמשיך לעבר האיש‪ .‬ביד‬
‫מושטת לשלום פנה אליו ואמר "שמעתי שהנך מהילדים שנחטפתם בגיל רך‪ ,‬וגדלת בין האומות! אני מתפעל‬
‫מעמידתך האיתנה‪ ,‬לבל יעבירוך על דתך! איזו גבורה נפשית! אני מקנא בעולם‪-‬הבא שלך! אמנם ִאלְ צּוָך לאכול‬
‫טריפות ולחלל שבת‪ ,‬אך נותרת יהודי נאמן! עָ מַ ְד ָת בניסיון עצום!" שניהם התחילו לבכות! המילים הטובות שיצאו‬
‫מלב טוב וטהור עוררו את הניצוץ הקדוש! רבינו המשיך "לאחר עשרות שנים של 'הצלחה'‪ ,‬נסה נא אחי‪ ,‬הוסף כעת‬
‫קמעא קמעא בקיום המצוות‪ "...‬מסופר כי נשמתו ניעורה‪ ,‬הוא התחיל להתקרב‪ ,‬עד שנעשה לבעל תשובה גמור‪.‬‬

‫ראב"ע אמר "תמיהני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח" (ערכין טז)‪ .‬ומה נאמר בדור שלנו? יש דרך נוספת! השבוע‬
‫חל יום פטירת אהרן הכהן ‪ .‬דרכו היתה "להוכיח" ע"י הקדמת שלום לעבריין! הלה היה מתעורר לשיפור מעשיו!‬
‫ֹלקיכֶם הּוא הַ מִלְ חָ ם ָלכֶם!' ותיכף ממשיך וָאֶ ְתחַ נַן‬
‫יראּום (את מלכי כנען) כִ י ה' אֱ ֵ‬
‫משה רבינו אומר בשלהי הפרשה 'ֹלא ִת ָ‬
‫אֶ ל ה'‪ .‬דברי רבינו 'בעל‪-‬הטורים' מהדהדים‪ ,‬שמשה אומר ' ִחז ְַק ִתי את ישראל ‪ -‬אולי ירחם ה' עלי!' ִחזְ קּו וְ ִא ְםצּו!‬
‫בהצלחה בעבודת הקודש!‬
‫יחיאל מיכל מונדרוביץ'‬
‫‪123ymm@gmail.com‬‬