‫ב"ה‬

‫גליון תט ‪ -‬פר' דברים ]חזון[ תשפ"א‬

‫]ג[‬
‫בספה"ק 'יסוד יוסף' דרושים בתורת הח"ן בענין שמות‬
‫הק' וספירות וכו'‪ ,‬מהגה"ק המקובל רבי יוסף יאסקא‬ ‫]א[‬
‫הלוי מראוונא זי"ע מתלמידי המגיד הק' ממעזריטש זי"ע‬ ‫]א[ בספרי הרה"ק רבי הלל מקאלעמיי מובא פעמים אין‬
‫והמגיד הק' מזלאטשוב זי"ע‪ ,‬רעו וידידו של הגה"ק רבי‬ ‫מספר "כמאמר חז"ל )ברכות לב‪ (:‬שבכלל ארבעה דברים‬
‫יעקב שמשון משפיטיווקא זי"ע‪ ,‬בעל 'לקוטי יוסף'‬ ‫שצריכים חיזוק‪ ,‬הוא קיום מעשים טובים‪ ,‬ואיתא‬
‫חידושים על הש"ס )נדפסו במינקאוויץ תקס"ג(‪ .‬בספר 'יסוד‬
‫במפרשים ראשונים שהחיזוק הוא שצריך להתפלל‬
‫יוסף' הנ"ל )בשער הדרושים‪ ,‬מהדורת תשנ"ט עמ' קמא‪ ,‬א( כתב‬
‫עבורם אל ד'‪ .‬מי יודע באלה מפרשים מובא פירוש זה ?‬
‫וזל"ק‪... :‬כאשר הצדיק מתעטר תפילין ‪ -‬נופלת יראתו על‬
‫]ב[ באור לשמים פר' פינחס )ד"ה הראשון(‪ ,‬הביא פירוש‬
‫העמים‪ ,‬ויראים ממנו שלא לעשות שום דבר רע‪ ,‬כמו‬
‫בשם הרב הגאון רבי שמעון זצלה"ה‪ ,‬שפירש מה שאנו‬
‫ששמעתי על צדיק אחד בדורות הללו‪ ,‬שאירע לו דבר‬
‫אומרים אשר קדשנו במצותיו‪ ,‬והול"ל אשר קדשנו‬
‫זה‪ .‬עכלה"ק‪ .‬מי יודע על מי הכוונה‪ ,‬ומה הי' הסיפור שם‪.‬‬
‫במצוה‪ ,‬ופירש הוא ז"ל כי לכל דבר שבקדושה או בעשית‬
‫]נתקבל מהרב מ‪ .‬אשכנזי[‬
‫)"כדי שישמרוהו‬ ‫המגי"ה‪ :‬עי' משנה ברורה סי' שח ס"ק כד‬ ‫המצוה צריכות להצטרף יראתו ואהבתו ית"ש‪ ,‬וזולת זה‬
‫מהמזיקין"(‪ ,‬וע"ע בשש"כ פ"כ סקל"ב ‪ .‬ודוק‪.‬‬ ‫לא פרחית לעילא )ת"ז ת' י' כה‪ ,(:‬וזה אשר קדשנו במצותיו‪,‬‬
‫]ד[‬ ‫תרין‪ ,‬רומז ליראה ואהבה שצריכות להצטרף‪ .‬עכלה"ק‪.‬‬
‫מי יודע במי המדובר ?‬
‫איתא בספר 'דמשק אליעזר' מהרה"ק רבי אליעזר‬
‫]נתקבל מהרב יחזקאל הלוי[‬
‫מויזניץ זי"ע )פר' מסעי מאמר ב'( עה"פ )במדבר לג‪ ,‬טז – כ'( ויסעו‬
‫תשובת המערכת – לאות ב' הנ"ל‪ :‬בספה"ק 'אור‬
‫ממדבר סיני וכו' ויחנו בלבנה‪ .‬ואיתא במשנה )אבות פ"ד ב(‬
‫לשמים' מוזכר ג' פעמים רבי שמעון זלה"ה‪ ,‬א[ ‪ -‬פר'‬
‫מצוה גוררת מצוה עבירה גוררת עבירה‪ ,‬וידוע כי מי‬
‫מקץ‪ ,‬ב[ – פר' פינחס )הנזכר בדברי השואל הנ"ל(‪ ,‬ג[ – פר'‬
‫ששפל בעצמו אינו חסר לו כלום‪ ,‬כי מי ששפל בעצמו‬
‫נצבים‪ .‬בפר' מקץ‪ ,‬כתב בפי' 'ששמעתי מהרב הצדיק מו'‬
‫אינו חסור לו כלום‪ ,‬כי מה שנותן לו השי"ת הוא אצלו רק‬
‫שמעון אודר בערגיר שיחי' וגו'‪ ,‬לכן מסתבר ומתקבל‪ ,‬כי‬
‫בתורת צדקה‪ ,‬כי לפי מעשיו אינו מגיע לו כלום‪ ,‬אבל בעל‬
‫גם בשאר שני המקומות שנזכר הכוונה אליו‪ .‬הרה"ק רבי‬
‫גאוה מתאווה בכל פעם יותר‪ ,‬גם העניו שאינו חסר לו‬
‫שמעון א"ב הנ"ל הוא מתלמידי החוזה מלובלין זי"ע‪ ,‬ושר‬
‫כלום ניצל ממחלוקת‪ ,‬כי אין לו על מה לריב ולחלוק‪ ,‬אבל‬
‫המסכים על ספה"ק 'נועם מגדים' ומובא בספר 'מראה‬
‫הבעל תאוה מובן שבא למחלוקת‪ ,‬כי פעם לא ניתו לו‬
‫יחזקאל' עהגש"פ‪ .‬פרטים נוספים עליו‪ ,‬עיין בקובץ‬
‫כבודו המגיע לו‪ ,‬ופעם החסירו לו מתאותו‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫'שפתי צדיקים' גליון י"ב במאמר 'שם משמעון' באריכות‬
‫מחלוקת שוב מביאה ללה"ר‪ ,‬לה"ר מביא לפגימת היסוד‪,‬‬
‫וינעם לך‪.‬‬
‫כי ברה"ל מכוון כנגד ברהמ"ע כידוע‪,‬‬
‫ובכל הנ"ל עוד יכול להיות שנשארה לו איזה זכות ומצוה‪,‬‬ ‫]ב[‬
‫אבל עבירה גוררת עבירה‪ ,‬ומכל הנ"ל בא לעבירה‬ ‫בספר עיר דוד מהרה"ק ר' דוד לידא זצ"ל אב"ד‬
‫שמלבים פני חבירו ברבים‪ ,‬ונלקחים ממנו כל המצות‬ ‫אמסטערדאם )נדפס לראשונה בשנת תע"ט‪ ,‬ולאחרונה בשנת‬

‫שעשה‪ .‬וזהו בד"א ויסעו ממדבר סיני שרומז לענוה וכו'‪,‬‬ ‫תדש"ם(‪ ,‬בסופו בחלק בית החכמה‪ ,‬פר' דברים )אות תקצ"ג(‬

‫ע"ש‪.‬‬ ‫מביא וזל"ק‪ :‬במדרש הרוצה לידע שפינחס הוא אליהו‬

‫והנה ידועים דברי החובת הלבבות שאם אדם מדבר לשון‬ ‫יראה מאלה הדברים‪ .‬ע"כ לשון הפליאה‪ ,‬והמדרש הזה‬
‫הרע על חברו נלקחים ממנו מצותיו וניתנים לחברו‪ .‬אבל‬ ‫כשמו כן הוא ומצוה ליישבו‪ .‬עכל"ק‪.‬‬
‫כאן כתב כן על מלבין פני חברו ברבים‪ .‬ואילו על עון לשון‬ ‫ויש לציין לספה"ק יודעי בינה מהרה"ק מלאנצהוט )בן‬

‫הרע כתב שיתכן שנשאר לו איזה זכות ומצוה‪ ,‬וצ"ע‬ ‫הרה"ק ב' בני יששכר זי"ע( בפר' דברים‪ ,‬בו מובא שתיבת‬
‫מהיכן מקורו?‪.‬‬ ‫הדברי"ם בגימ' )‪ (261‬כמנין "פינחס‪-‬אליהו" עם הכולל‪.‬‬
‫]נתקבל מהרב שמחה פינחס שטראהלי[‬
‫]נתקבל מהרב אברהם יעקב בומבאך[‬
 ‫מאמרותיו‬
‫]א[ ‪ ...‬אמרו בשם מוהר"ר נחמן קאסווער זללה"ה‪ ,‬על מה‬
‫שאמרו בגמרא )קידושין מ‪ (:‬רגזן לא עלתה בידו אלא‬
‫רגזנותו‪ ,‬ודקדק לשון 'בידו'‪ .‬ותירץ כי נודע )תקו"ז בסופו ת"ה(‬
‫כי בכל לילה בעת עליית הנשמות כותבת היד כל מה‬
‫שחטא האדם ביום הזה‪ ,‬ואם היה לו לב ַר ָּגז באותו היום‪,‬‬
‫אין היד כותבת אלא חטא רגזנותו‪ ,‬ואז אינה צריכה לכתוב‬
‫יותר‪ ,‬מאחר דדא ביה ‪ -‬כולא ביה‪ ,‬כי זה מביא לכל‬
‫העבירות )כהא דא"ל אליהו וכו' לא תרתח ולא תחטי‬
‫)ברכות כט‪ ,(:‬ופרש"י לא תכעוס‪ ,‬שמתוך הכעס אתה בא‬
‫לידי חטא‪ .‬המגי"ה(‪ .‬וזהו לא עלתה בידו‪ ,‬ר"ל‪ ,‬לא עלתה‬
‫בידו לכתוב אלא וכו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫מאור עינים מהרה"ק רבי מנחם נחום מטשערנוביל זי"ע‪,‬‬
‫מהדורתנו ח"ב עמ' קסה עמ"ס ברכות‬
‫*‬
‫וטהר לבנו לעבדך באמת"‪ ,‬בעוד שבכל מוסף של ימים‬
‫]ב[ שמעתי שהחסיד מוהר"ר נחמן ז"ל‪ .‬סוחר אחד‬
‫התפלל במרוצה מאד‪ .‬אח"כ בא המוכיח הנ"ל‪ ,‬ודיבר עמו‬
‫]ב[ למה אין אומרים בשבת ראש חודש‪" ,‬א גוט שבת‪ ,‬א‬
‫במרוצה מאוד‪ .‬גער בו הסוחר‪ ,‬איש משוגע‪ ,‬אין איש מבין‬
‫גוט חודש"‪ ,‬ובשבת יום טוב אומרים "גוט שבת‪ ,‬גוט יום‬
‫דבריך‪ .‬אמר )רבי נחמן(‪ ,‬הגע בעצמך‪ ,‬דיבורך בתפלה מי‬
‫מבין? ואם תאמר מלאכים יודעים מחשבה שבלב? הן‬
‫]ג[ למה המנהג בראש חודש בירושלם‪ ,‬ואולי במקומות‬
‫אתה יודע שלא היתה לך שום מחשבה קדושה‪.‬‬
‫ספר מאירת עינים מהגה"ק רבי מאיר תאומים זי"ע אבי הפרמ"ג זצ"ל‪,‬‬
‫]נתקבל מהרב ישראל כ‪[.‬‬
‫פר' ויקרא בהפטרה עה"פ עם זו יצרתי וגו'‪ ,‬לו‪.:‬‬
‫*‬
‫]ג[ ושמעתי אומרים בשם החסיד המובהק המופלא‬
‫מהור"ר נחמן קאסיוויר‪ ,‬קדשי קדשים שחיטתן בצפון‬
‫)זבחים פ"ה‪ ,‬מ"א( שהיצה"ר מסית האדם לעבור עבירות‬
‫חמורות וכשהאדם צדיק וכובש אותו כמה וכמה פעמים ‪-‬‬
‫מתחיל להסיתו ל'מצוות' שהן באמת עבירות גדולות‪ ,‬כגון‬
‫למסרו לגויים‪ ,‬או לביישו‪ ,‬והדומה לו‪ ,‬או שמטיל‬
‫שמצוה ָ‬
‫בו פניה דקה שא"א להרגיש בה עד שיחקור אחריה‬
‫ירגישה‪ .‬ועל זה צריך הצדיק שלא‬
‫ּ‬ ‫בחקירות גדולות ואז‬
‫להעלים השגחה זו ממנו אף רגע אחד‪ ,‬כמאמר החסיד‬
‫)חובות הלבבות שער יחוד המעשה פ"ב( אתה ישן והוא ער לך‪,‬‬
‫אתה מתעלם והוא משגיח עליך להטרידך פתאום משני‬
‫עולמות‪ .‬וזהו שאמר התנא‪ ,‬קדשי קדשים‪ ,‬שהם הצדיקים‬
‫הגדולים‪ ,‬שחיטתן ‪ -‬של היצה"ר השוחטן‪ ,‬בצפון‪ ,‬היינו‬
‫בדברים הצפונים‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬שיודע שלא יציית לו בעבירה‬
‫נגלית‪ ,‬אבל קדשים קלים‪ ,‬שהם המוני עם‪ ,‬קלי הדעת‪,‬‬
‫שחיטתן בכל מקום‪ ,‬שגם בכל עבירה נגלית יכול לשחטן‪,‬‬
‫ח"ו‪ .‬ע"כ שמעתי‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬
‫תורי זהב מהרה"ק רבי בנימין מזאלזיץ זי"ע = עמ' רמ"ב – א‪.‬‬
‫*‬
‫]ד[ רבתי עם )איכה א ב(‪ ,‬רבתי בדעות )מדרש(‪ ,‬שמעתי מהרב‬
‫המוכיח ז"ל שאמר בשם מוה"ר נחמן קאסיוור ז"ל‪ ,‬שפי'‬
‫עד"ז כוונת המדרש רבתי עם‪ ,‬רבתי בדעות‪ ,‬שפי' שזו היא‬
‫קינת הנביא על חרבנן של ישראל שיש להם בחינה גדולה‬
‫כזו‪ ,‬שהגם שעיקר יסודה ושרשה של עבודת המקום ב"ה‬
‫הוא אחד‪ ,‬יסתעפו לבחינות רבות‪ ,‬שכל אחד עובד את‬
‫השי"ת ע"פ הבנת דעתו המושללת מאת חברו‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫ודפח"ח‪.‬‬
‫תשואות חן מהרה"ק רבי גדליה מליניץ זי"ע פר' ויחי‪ ,‬מה‪..‬‬
‫*‬
‫]ה[‬
‫ראיתי בלוח של חסידי בויאן שיום כג בתמוז הוא יום‬
‫שחרורו של אדמו"ר הזקן מסדיגורא זצ"ל ונוהגים בו‬
‫שמחה רבה‪ .‬והיה חידוש קצת בדבר‪ .‬האם יש מקור‬
‫בכתב לזה‪ ,‬ואם המנהג להזכיר שחרורו היה ידוע בדורות‬
‫הקודמים‪ .‬ואגב לשאול אם מישהו כתב רשימה של ימי‬
‫שחרור הנהוגים אצל בתי האדמו"רים )כמובן לבד מאלו‬
‫שנהגו נצולי השואה‪ ,‬ולבד מיום שחרורו המפורסם של בעל‬
‫התניא( זכותם יגן עלינו‪ .‬וד"ש‪.‬‬
‫]אברהם ירמי' מארמארשטיין‪ ,‬נויארק[‬
‫]ו[‬
‫]א[ למה במוסף ראש חודש שחל בשבת אין אומרים את‬
‫הבקשה שאומרים בכל שבת‪" :‬קדשנו במצותיך ותן‬
‫חלקנו בתורתך‪ ,‬שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך‪,‬‬
‫טובים ור"ה ויו"כ אומרים אותה?‬
‫טוב"?‬
‫נוספים‪ ,‬שלומדים בתלמוד תורה רק חצי יום?‬
‫תשובת המגי"ה‪:‬‬
‫]לאות א'[ כנראה נשמט בטעות‪ ,‬והערוה"ש ועוד‬
‫השיבוהו‪ ,‬וכן אומרים בויז'ניץ ובמקומות נוספים‪ .‬ר'‬
‫בלוחי הקטן בשבת ר"ח‪.‬‬
‫]לאות ב'[ ב"נחלתנו" גליון שסט‪ ,‬כבר שאלו שאלה זו‪,‬‬
‫וכתבתי שם שאני הק' נוהג לאחל כן מאז ומתמיד‪ ,‬הן‬
‫לאדמו"ר ב' ישוע"מ זצ"ל והן להבדבחל"ח מרן אש"ל‪,‬‬
‫וגם האדמו"רים לא אמרו לי מאומה כל השנים‪ ,‬ואף ענה‪-‬‬
‫עונה לי בלשון זו‪.‬‬
‫]לאות ג'[ בס' "ישיבת המתמידים" של הרב יצחק‬
‫הרשקוביץ' זצ"ל )שאני משתדל לְ עַ ְ ּבד ֹו ולהו"ל אי"ה ברשותו זצ"ל(‬
‫מובא שנהגו בירושלם לערוך סעודת ר"ח המלמד עם‬
‫התלמידים‪ .‬למעשה מקור המנהג של פגרת חצי‪-‬יום הוא‬
‫מקדמת‪-‬דנא‪ .‬כ"ה‪ ,‬למשל‪ ,‬ב'מנהגים דק"ק וורמישא'‬
‫לרבי יוזפא שמש‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬מנהג מקרי דרדקי‪ ,‬עמ' קעג‪:‬‬
‫בבין‪-‬הזמנים‪ ,‬ובר"ח‪ ,‬ובחנוכה וכו' לומדים עם הנערים‬
‫חצי קצבתם‪ .‬ומ"מ אל יסיח דעתו מהם אפי' באותם‬
‫הימים להוכיחם ולהדריכם וללמדם לצי"ש‪ .‬ע"ז וכיו"ב‬
‫נאמר )ויק' יט‪ ,‬יד( "ויראת מאלדיך"‪.‬‬
‫]א[‬
‫הגאון הקדוש המקובל האלקי‬
‫כקש"ת רבנו רבי נחמן ב"ר יהושע מקאסוב‬
‫זצוקללה"ה‬
‫תלמיד מרן הבעש"ט הק' ממעזבוז זי"ע‬
‫נלב"ע ז' במנחם‪-‬אב תק"א * מנו"כ במעזריטש‬
‫]אמר העורך‪ :‬בספרי הגה"ק הכהן הגדול מפולנאה זי"ע‬ ‫]ה[ על נהרות בבל וגו' )תהלים קלז‪ ,‬א(‪ ,‬וכמ"ש החסיד רבי‬
‫ה"ה‪ :‬תולדות יעקב יוסף‪ ,‬בן פורת יוסף‪ ,‬צפנת פענח‪,‬‬ ‫נחמן ז"ל מקאסוב‪ ,‬ר"ל‪ ,‬על נהורין של מעלה שנתבלבלו‪,‬‬
‫כתונת פסים מוזכר הרה"ק רבי נחמן מקאסוב עשרות‬ ‫אבל לעתיד אפילו לעולם השפל תהיה עליה‪ ,‬וכ"ש‬
‫פעמים‪ .‬כן מוזכר הוא בספרים‪ :‬גנזי יוסף‪ ,‬משמרת‬ ‫העולמות של מעלה‪ ,‬וכמו שנאמר )זוה"ק ח"ג צג( כולהו‬
‫הקודש‪ ,‬תפארת עוזיאל‪ ,‬עמוד העבודה‪ ,‬אהבת דודים‪,‬‬ ‫עלמין קיימין ביומא דשבתא‪ .‬וזהו שיר המעלות )תהלים‬
‫תולדות אהרן‪ ,‬אוהב ישראל‪ ,‬שפתי צדיקים‪ ,‬ועוד‪ .‬בספרי‬ ‫קכו‪ ,‬א(‪ ,‬שאז ישירו המעלות העליונות והתחתונות שזכו‬
‫'תורת החסידים הראשונים' – ספר 'משנת חסידים'‬ ‫להתעלות‪ .‬ואימתי ישירו? בשוב ה' בעצמו את שיבת ציון‬
‫מערכת 'אמרי נחמני' )עמ' רצז – שי(‪ ,‬נאספו אמרותיו‬ ‫)שם‪ ,‬סיפיה דקרא(‪ ,‬שישיב לנו משיח אמיתי‪ ,‬ולא כבשעת‬
‫ותולדותיו של הרה"ק רבי נחמן מקאסוב זי"ע‪ ,‬ועיין‬ ‫חורבן‪ ,‬שהקליפה מטעה הבריות בשקר וגורמת ירידות‬
‫בקובץ 'נחלת צבי גליון יח – כסלו תשע"א עמ' קמא – קמג‪,‬‬ ‫ולא מעלות‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫ובעלון 'נחלתנו' גליון כ' – פר' דברים תשע"ג‪ ,‬ועוד[‪.‬‬ ‫ספר 'נטיעה של שמחה' מהגאון רבי שמחה מ"מ דק"ק זאלוזיץ זצ"ל‬
‫נדפס זאלקווא תקכ"ג‪ ,‬ל‪..‬‬
‫]ב[‬ ‫*‬
‫לקראת התחלת לימוד "מסכת סוכה"‬ ‫]ו[ שמעתי שהחסיד מוהרר"נ קוסוויר נתן לאיש אחד מדי‬
‫במסגרת ה"דף היומי"‬ ‫שבוע בשבוע סך קצוב‪ ,‬כדי שכשיהיה ]מוהר"ן[ בין‬
‫הנני להעלות מש"כ הגה"ק רבי ישכר שלמה טייכטאהל‬ ‫אנשים יזכירנו ברמז שלא ישכח שם הוי"ה; שיהיה נגדו‬
‫זצ"ל הי"ד בעל 'משנה שכיר' ראב"ד פישטיאן‬ ‫תמיד )ע"פ תהל' טז‪ ,‬ח(‪ .‬ודפח"ח‪.‬‬
‫במעלת לימוד מסכת סוכה בכל השנה )ה' בהעלותך ]‪ ,‬י"ד‬ ‫תולדות יעקב יוסף מהרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה זי"ע‬
‫בסיון‪ [,‬תרצ"ו‪ ,‬פישטיאן(‪ ,‬במכתב לרב ירמי' דושינסקי‬ ‫פר' שופטים‪ ,‬מהדורתנו קסב‪.:‬‬
‫)שליט"א( ]זצ"ל[‪ ,‬מק"ק פרעשבורג יצ"ו‪ ,‬וז"ל‪ :‬בענין‬ ‫*‬
‫הסגולה שהזכיר לפני בהיותנו יחד‪ ,‬ללמוד בכל יום‬ ‫]ז[ שמעתי בשם מוהר"ר נחמן קאסויר שהוכיח בני אדם‬
‫מסכת סוכה‪ ,‬אמרתי לו אז תיכף‪ ,‬שיש לומר בזה טעם‬ ‫שאינם מקיימים "שויתי ה'" )תהל' טז‪ ,‬ח( גם בעסקם‬
‫נפלא בס"ד‪ ,‬ועתה באתי לפני הוד מעכ"ת נ"י לפרש דברי‬ ‫בסחורה ומשא ומתן‪ ,‬וכי תימא איך אפשר זה וכו'‪ ,‬הן‬
‫בעזה"י‪ .‬והוא כי בספר הקדוש אור הגנוז )לגאון מקובל א'‪,‬‬ ‫בהיותו בבית הכנסת ומתפלל אפשר לו לחשוב בכל מיני‬
‫שנדפס עוד בימי הקדוש רבן של ישראל מקאזיניטץ בהסכמתו(‪,‬‬ ‫סחורה ומשא ומתן‪ ,‬ה"ה איפכא נמי אפשר‪ .‬ודפח"ח‪.‬‬
‫תוי"י הנ"ל‪ ,‬פר' וירא‪ ,‬קמד‪..‬‬
‫כתב בזה"ל‪ :‬ואע"פ שהסוכה היא מצוה לשעתה בגשמיות‪,‬‬
‫ועיין ב'שבחי הבעש"ט' )סי' קפט‪ ,‬מהדורת ירושלם תש"ן(‬
‫יכולים לקיימה בכל רגע‪ ,‬כי ענין הדבקות‪ ,‬כשמזכיר את‬ ‫שהתקרבות הרה"ק רבי נחמן מקאסוב זי"ע לבעש"ט הק' היתה‬
‫השם הוי' ב"ה יכוון בכתיבתו הוי' ובקריאתו אדנ"י‪,‬‬ ‫לפי שהבעש"ט גילה לו ברוה"ק באיזה שם הק' כיוון במחשבתו‬
‫גמטריא שני השמות צ"א‪ ,‬גמטריא סוכ"ה‪ ,‬וירמוז‬ ‫כשקיים 'שויתי ה'' וגו'‪ .‬ע"ש‪.‬‬
‫כשמזכיר השם שהוא מעוטף באור הגדול של הקב"ה‬ ‫*‬
‫ושכינתו‪ ,‬כמו בסוכה‪ .‬עכ"ל הקדוש‪ .‬הרי שכתב בסה"ק‬ ‫]ח[ שמעתי בשם המנוח החסיד מוהר"ן קאסיור שאמר‬
‫הנ"ל‪ ,‬שיש לקיים מצות סוכה בכל עת כשמזכיר את שם‬ ‫למי שהוא צעיר לימים‪ ,‬עדיין לא נשכח ממך הנהגת‬
‫הוי' ב"ה‪ ,‬ויכוין בכתיבתו ובקריאתו שהוא ממש אור‬ ‫העולם העליון‪ ,‬על כל פנים אתה אל תפנה אל האובות‬
‫הסוכה‪ .‬וגם בסה"ק נועם אלימלך בפר' בהעלותך )בפסוק‬ ‫)ויקרא יט‪ ,‬לא(‪.‬‬
‫)במד' ט‪ ,‬ב( ויעשו ]בנ"י[ את הפסח במועדו(‪ ,‬כתב כעין זה‪ .‬עיי"ש‪.‬‬ ‫תוי"י הנ"ל‪ ,‬פר' בלק מהדורתנו‪ ,‬רפה‪.:‬‬
‫*‬
‫ונראה לי להוסיף ולבאר דבריו הקדושים‪ ,‬עם דברי‬
‫]ט[ שמעתי משם הרב החסיד המפו' מו' נחמן קאסוויר‬
‫הרמב"ן בפרשת לך )בראשית י"ב‪ ,‬ו'(‪ ,‬שכתב בזה"ל‪ ,‬ודע כי‬
‫שאם אדם מתפלל עם חברים שיש להם אהבה ואחדות זה‬
‫כל גזרת עירין כאשר תצא מכח הגזירה אל הפועל דמיון‬
‫נקרא מתפלל ביחוד‪ ,‬אז מותר לו לעשות תנועות כפי‬
‫תהיה הגזירה מתקיימת על כל פנים‪ ,‬ולכן יעשו הנביאים‬
‫ההתלהבות שלו‪ ,‬ולא בענין אחר‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫ש ָר ָיה‪,‬‬
‫מעשה בנבואות‪ ,‬כמאמר ירמיה )נא‪ ,‬סג( שצוה לִ ְ ׂ‬
‫גנזי יוסף פר' נח‬
‫והיה ככלותך לקרֹא את )דברי( הספר הזה‪ ,‬תקשור עליו‬
‫*‬
‫אבן‪ ,‬והשלכתו אל תוך פרת‪ ,‬ואמרת ככה תשקע בבל וגו'‪,‬‬
‫]י[ שמעתי בשם רבי נחמן קאסיבור‪ ,‬שחכמי הרופאים‬
‫יעיי"ש‪ .‬הרי דאם אנו עושים מעשה אז ע"י המעשה הזה‬
‫כתבו )עי' רמב"ם הל' שבועות פ"א ה"ז‪ ,‬וטושו"ע יו"ד סי' רלו‪ ,‬ד( אם‬
‫מתקיים הדבר בכל אופן‪ .‬וידוע ג"כ מדברי הזה"ק )הוא‬
‫היה אדם מתענה שבעה ימים רצופים ולא יטעם בהם‬
‫בעירובין מא‪.‬ור' בסוטה מה‪ (:‬דגופא בתר רישא גריר‪ .‬וגם‬
‫כלום לא יוכל לחיות עוד‪ .‬ואמר שחכמינו ז"ל רמזו על‬
‫בשנה יש ראש וגוף‪ ,‬כידוע מעולם שנה ונפש‪ ,‬וראש‬
‫תענית משבת לשבת שהוא ששה ימים‪ ,‬וזהו שאמרו‪' ,‬שוב'‬
‫השנה הוא תשרי‪ ,‬ושאר ימות השנה הם הגוף‪ .‬ועל כן‬
‫בתשובה כל כך שיהי' 'יום אחד לפני מיתתך'‪ ,‬דאם יתענה‬
‫צוונו בורא כל‪-‬העולמות לילך בפועל לסוכה בראשית‬
‫עוד יום אחד לא יחיה עוד‪ .‬אלו הם דברי החסיד רבי נחמן‬
‫השנה‪ ,‬כדי שנעשה מעשה להיות מעוטפים באור של שני‬
‫מקאסוב‪ .‬עכלה"ק‪.‬‬
‫השמות הנ"ל בתחלת השנה שהוא הראש‪ ,‬ואחר שעשינו‬ ‫עמוד העבודה מהרה"ק רבי ברוך מקאסוב‪,‬‬
‫מעשה בפועל דמיון בראש השנה‪ ,‬ממילא ישאר לנו אור‬ ‫דרוש ב' לתשובה אות ב'‪.‬‬
‫הסוכה במשך כל ימי השנה‪ ,‬כי גופא בתר רישא גריר‪,‬‬
‫ע"כ בכל עת שנזכיר השם ונכוון ביחוד שני השמות הנ"ל‪,‬‬
‫*‬
‫פ' תרומה )עמוד רנ"ח( בשם ספה"ק נועם אלימלך בשם‬
‫)קידושין מ‪(.‬‬ ‫אחיו הרה"ק הר"ר זושא זללה"ה על אומרם‬
‫מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה כו'‪ ,‬ושאל השואל‬
‫שלא מצא דבר זה בנועם אלימלך בשם אחיו ר"ז‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫הנה דבר זה נמצא גם בדברי יואל פ' מצורע )עמוד ת"כ(‬
‫ובעוד מקומות‪ ,‬ומלתי כבר אמורה בקובץ נחלתינו גליון‬
‫קצ"ט )מדור תגובות אות ד'(‪ ,‬וזה לשוני שם‪ ,‬במש"כ בספה"ק‬
‫דברי יואל פ' מצורע )עמוד ת"כ( וז"ל‪ ,‬עפימ"ש בספה"ק‬
‫נועם אלימלך פ' מצורע בשם אחיו הרה"ק הר"ר זושא‬
‫לפרש אמרם ז"ל )קידושין מ‪ (.‬מחשבה טובה הקב"ה מצרף‬
‫למעשה‪ ,‬ודקדק דהול"ל הקב"ה ְמ ַח ׁ ְשבָ ּה למעשה‪ ,‬ומאי‬
‫צירוף שייך הכא‪ .‬וביאר כי ישנם אנשים המקיימים מצוות‬
‫ומעש"ט בפועל‪ ,‬אך נחסר מהם חלק המחשבה כי לבם בל‬
‫עמם לכוון הכוונות הראויות במעשה המצוה‪ ,‬ולעומת‬
‫זאת ישנם צדיקים המתאוים ומשתוקקים תמיד לקיים‬
‫מצות ומעש"ט כדי לעשות נח"ר להבוי"ת ואין לאל ידם‬
‫תמיד לקיים המצוות בפועל כאשר עם לבבם‪ ,‬ונמצא כי‬
‫בידם חלק המחשבה של המצוה ולא חלק המעשה‪.‬‬
‫והבוי"ת מרוב רחמיו וחסדיו מצרף מחשבת המצוה של‬
‫הצדיק‪ ,‬ומעשה המצוה שנעשתה בלא הכוונה הראויה‪,‬‬
‫ומשניהם יחד נעשה מצוה שלימה‪ .‬וזהו ביאור אמרם‬
‫מחשבה טובה הקב"ה מצרפ"ה למעשה‪ ,‬עכת"ד‬
‫הקדושים‪) .‬ע"כ בספה"ק דברי יואל(‪.‬‬
‫והנה בפנים הספה"ק נועם אלימלך בפ' מצורע אכן מובא‬
‫דבר זה בשלימותו‪ ,‬אבל לא הוזכר שם שהוא דברי הר"ר‬
‫זושא זלה"ה‪ ,‬וע"כ צריכין להבין כוונת רבינו זלה"ה‬
‫בדבר"י הנ"ל שכתבו בשם הר"ר זושא‪ .‬ובדברי יואל מובא‬
‫כמ"פ דבר זה‪ ,‬פעמים מביאו כמו כאן דהיינו מנועם‬
‫אלימלך בשם אחיו ר"ר זושא‪ ,‬ופעמים מביאו רק בשם‬
‫ר"ר זושא‪.‬‬
‫אבל מקור הדבר הוא בספר פרי חיים עמ"ס אבות )פ"ה מ"ג(‬
‫מבעל אורח לחיים זלאטשוב‪ ,‬והוא כ' שם ששמע בעצמו‬
‫דבר זה מהר"ר זושא‪) .‬ועי' בדברי יואל פ' תרומה ד"ת מכתי"ק‬
‫של רבינו זלה"ה ושם כ' דבר זה בשם הר"ר זושא(‪ .‬והנה זה ברור‬
‫שלרבינו הי' קבלה שדברי נוע"א אלו הם בשם אחיו הר"ר‬
‫זושא‪ ,‬כי מביאו כך כמ"פ בזה הנוסח נוע"א בשם הר"ר‬
‫זושא‪ .‬וגם בהרבה ספרים מובא ד"ז בשם הר"ר זושא‪.‬‬
‫ואל תתמה ע"ז למה מובא בנוע"א סתם בלי שם אחיו‪ .‬כי‬
‫כפי הנראה רגיל הי' רבינו רבי אלימלך זלה"ה לומר דברי‬
‫אחיו זלה"ה שהי' אצלו כיסוד לדבריו‪ ,‬ולא הזכיר בשם‬
‫אמרו מחמת רוב רגילתו לחזור ולשנן דבריו‪ .‬ולדוגמא‬
‫אציין כעין דומה לזה בנוע"א פ' בהר שמביא שם הפי'‬
‫הידוע מאחיו הר"ר זושא עה"פ וכי תאמר מה נאכל וגו'‬
‫וצויתי את ברכתי‪ .‬ובנוע"א פ' בשלח )עה"פ ויאמר ה' וגו' הנני‬
‫ממטיר( מביא ג"כ ענין זה בסתם ולא הזכיר שם אחיו‪ .‬רואין‬
‫מזה שיכול להיות שהנוע"א הי' רגיל להזכיר דברי אחיו‬
‫הר"ר זושא‪ ,‬וכמו"כ כאן בפ' מצורע הביא דבר זה שהוא‬
‫דברי אחיו ולא הזכיר שזה מאחיו‪.‬‬
‫]ג[‬
‫הרב אברהם חיים אונגר =‬
‫בגליון תח )מדור מי יודע אות ד'(‬
‫כתב שם בכתבי רבי ישכר שלמה טייכטאהל זצ"ל אב"ד‬
‫פישטיאן‪.‬‬
‫יחפוף עלינו אור הסוכה בכל משך השנה‪ .‬נמצא שע"י‬
‫שאנו יושבים בסוכה בתחלת השנה בעת שצוונו הקב"ה‬
‫לישב בסוכה‪ ,‬מתקיימת לנו מצות סוכה בכל משך השנה‪,‬‬
‫ומצוה זו תשמור עלינו בכל ימות השנה אם נכוון‬
‫מחשבותינו אליה‪ ,‬והבן כי הוא ענין נפלא ב"ה‪.‬‬
‫ועתה אם עוד נלמד מסכת סוכה בכל יום בצירוף‬
‫המחשבה הנ"ל‪ ,‬בודאי יחשב בעיני השי"ת כאלו קיימנו‬
‫מצות סוכה בכל יום‪ ,‬כידוע מדברי חז"ל )מנחות קי‪ (.‬כל‬
‫העוסק בתורת עולה ‪ -‬כאלו הקריב עולה‪ ,‬ויעלה לנו‬
‫לימוד מסכת הנ"ל בצירוף המחשבה הנ"ל‪ ,‬לכוון ליחוד‬
‫שני השמות‪ ,‬העולים ]כמנין[ סוכה‪ ,‬להיותנו יושבים בצל‬
‫סוכה ממש‪ ,‬ותחסה עלינו מזרם ילדי יום המשתרגים‬
‫עלינו כעת‪ ,‬ונזכה לראות במהרה בהקמת סוכת דוד‬
‫]נתקבל מהרב ישראל קלויזנר[‬ ‫בב"א‪ ,‬וכי"ר‪.‬‬
‫]ג[‬
‫ע"ד המנהג בבאבוב‪ ,‬להבדיל על היין במוצ"ש חזון‪ ,‬וגדול‬
‫שותהו‪ .‬ואילו במוצאי ת"ב על השכר‪ ,‬להיפך מהמבואר‬
‫בפוסקים‪ .‬וי"ל עניינו ע"פ הכתוב )משלי לא‪ ,‬ו( תנו שכר‬
‫לאובד‪ ,‬ויין למרי נפש‪ .‬ובתשעת הימים אמנם הוא זמן‬
‫שכולו אבלות ומרירות הנפש‪ ,‬וראוי לשתות בו יין להפיג‬
‫המרירות‪ ,‬ועיין בפרי צדיק‪ ,‬במאמר האחרון לשבת‬
‫דברים‪ .‬אך אין יאוש בעולם כלל‪ ,‬וח"ו לבר‪-‬ישראל‬
‫להחשיב עצמו לאובד‪ .‬אך במוצאי ת"ב אחר לידת משיח‬
‫והתעוררות הנחמה‪ ,‬איננו מרי נפש כ"כ‪ ,‬ואדרבה‪,‬‬
‫מתנגנת באזנינו בנעימה נבואת ישעיה )זך‪ ,‬יג( 'ובאו‬
‫האובדים בארץ אשור' ומתעורר הרצון ויהי חלקנו‬
‫עמהם‪ .‬ע"כ שותים שכר להכלל בכלל הבאים להשתחוות‬
‫לשי"ת בהר הקודש )שם‪ ,‬סיפיה דקרא(‪.‬‬
‫]נתקבל מהרב חיים פרידמן – בני ברק[‬
‫]א[‬
‫הרב ברוך הכהן כץ = בגיליון ת"ז )מי יודע אות א( בענין‬
‫דברי רש"י שכתב "רבותינו חכמי המשנה" השיב‬
‫המגי"ה‪ ,‬שבדפו"ר של פירש"י ליתא וכו'‪.‬‬
‫נשאלת השאלה האם ידוע מי הכניס דברים אלה לתוך‬
‫פירש"י? ומה טעמו של דבר? זאת ועוד יש לתמוה שהרי‬
‫נוסח זה מובא ברוב החומשים ונלמד מאות בשנים ע"י‬
‫המוני רבבות אלפי ישראל ואיך לא שתו לבם לזאת?‬
‫אציין לדוג' את הספר הנודע "באר רחובות" על פירש"י‪,‬‬
‫מהמדקדק הגדול רבי יצחק אייזיק אויערבאך מק"ק‬
‫פיורדא‪ ,‬שיו"ל בשעתו לפני קרוב לשלש מאות שנה‬
‫בהסכמת בעל 'קרבן נתנאל' ואח"כ נדפס במקומות‬
‫שונים סביב לחומש ורש"י )ושוב נדפס בשנת תרל"ח בספר‬
‫דקדוקי רש"י יחד עם הפירוש מירא דכיא( ובתוך פירושו על‬
‫רש"י על פס' הנ"ל בפר' בלק‪ ,‬מובא אותו נוסח המופיע‬
‫בחומשים הנפוצים שלנו‪ ,‬ללא שום שינוי‪.‬‬
‫]ב[‬
‫הרב ישראל חיים שטעסל‪ ,‬קרית יואל = בגליון ת"ז‬
‫מדור מי יודע אות א' שאל על מש"כ בספה"ק דברי יואל‬
‫העולם המלאך מט"ט )עי' יבמות טז‪ :‬תוד"ה פסוק‪ .‬הרמב"ן‬ ‫ואני רוצה להגיה למען שלימות הדבר‪ ,‬שהרב הנ"ל לא‬
‫עה"ת )שמות יב‪ ,‬יב; בפירושו הראשון( מפרש את שמו‪ :‬מורה‬ ‫הי' אב"ד בעיר פישטיאן‪ ,‬כי זו טעות העולם רק ראב"ד‬
‫הדרך‪ .‬המגי"ה( ]וזל"ק‪" :‬ויתיצב מלאך ד' בדרך" עולה‬ ‫ור"מ‪ ,‬שהאב"ד דשם הי' הרה"ק ר' קלמן וועבער זצ"ל‬
‫"ראש השנה"‪ ,‬שהמלאכים היוצאים מן השופר עמדו‬ ‫ומשום שהוא הי' ראש של הקאנצעליי בסלאוואקיי והי'‬
‫לנגדו‪ .‬עכ"ל‪ .‬וזה ע"י מלאך מט"טשהוא המלאך היוצא מן‬ ‫טרוד מאד ‪ -‬הי' הראב"ד הרה"ק רבי ישכר שלמה‬
‫השופר[‪ ,‬וככתוב בסו"ף משפטים )שמות כג‪ ,‬כ‪-‬כא( עה"פ‬ ‫טייכטאהל מנהיג את הישיבה‪.‬‬
‫"הנה אנוכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך וגו' כי שמי‬ ‫לאחר פטירת רבי קלמן וועבער נשאר כסא הרבנות ריק‪,‬‬
‫בקרבו" ופירש"י לפי הגמ' )בסנהדרין לח‪ (:‬שהוא המלאך‬ ‫ובני העיר רצו שהרב מנייטרא יקבל את הרבנות מאחר‬
‫מטטרון‪ .‬מכאן שהמלאך מט"ט ממונה על הדרכים‪ ,‬וא"כ‬ ‫שהי' תלמיד של רבי קלמן ואף גם זאת שאביו וחותנו‬
‫הוא המלאך שעמד לנגד בלעם‪ .‬ובמגלה עמוקות פר'‬ ‫שניהם היו תחילה רבנים בפישטיאן‪ ,‬ה"ה רבי יוסף משה‬
‫שמות ]ועוד ספרים[ מובא שהמלך מט"ט הוא מלאך‬ ‫הלוי אונגאר זצ"ל ורבי נח ברוך פישער זצ"ל אב"ד‬
‫המשניות היינו "חכמי המשנה"‪ ,‬ולפ"ז מובן היטב למה‬ ‫פרעשוב‪ ,‬למעשה לא קיבל את הרבנות אך לאחר שלש‬
‫כתב כאן רש"י הק' עה"פ 'ויאמר אליו מלאך ד'‪ ...‬כי ירט‬ ‫שנים התחתן הרב מנייטרא עם רבי קלמן וועבער‪ ,‬שבנו‬
‫הדרך לנגדי' דייקא בלשון זה "חכמי המשנה"‪ .‬ודפח"ח‬ ‫של הרב מנייטרא הרב רבי בנציון יוסף הלוי אונגאר‬
‫וש"י‪.‬‬ ‫זצ"ל הי"ד בא בקשרי שידוכין עם בתו היתומה של רבי‬
‫]ה[‬ ‫קלמן וועבער זצ"ל‪ ,‬ואז הכתירו בני העיר את רבי בנציון‬
‫הרב דוד אריה שלזינגר = לגליון ת"ח )מי יודע אות ה'( יש‬ ‫יוסף לאב"ד פישטיאן‪ ,‬ואכן עמד שם בכתר הרבנות עד‬
‫לציין גם לשע"ת )או"ח סי' רל"ג( שכתב ענין זה להתפלל‬ ‫יום רציחתו ע"י הרשעים ימ"ש בכ"ה בתשרי תש"ה הי"ד‪.‬‬
‫בעינים פתוחות בשבת רק בערבית‪.‬‬ ‫תגובת המערכת‪ :‬בגליון תח )מדור מי יודע אות ד'( יצאה‬
‫תקלה מצטערת‪ ,‬כי נשמטה האות ר' מהמילה 'ראב"ד'‬
‫משנה את‬ ‫בלי תשומת לב‪ ,‬וכך נכתב בשגגה 'אב"ד'‪ ,‬ה ׁ ַ‬
‫]ו[‬ ‫המשמעות‪ .‬עם הכותב‪ ,‬המגיב‪ ,‬ולקוראים הנכבדים –‬
‫הרב ישכר דוד קלויזנר = ב'אור החיים הקדוש' פר'‬ ‫אתכם הסליחה‪ ,‬וע"ז נאמר שגיעות מי יבין‪ ,‬בתפילה יה"ר‬
‫מטות )ל‪ ,‬ג; ד"ה איש כי ידור( כתב‪" :‬ואמר 'כי ידור'‪ ,‬נדר‬ ‫שמהיום והלאה לא יצא שום מכשול ותקלה מתחת ידינו‪,‬‬
‫סתם‪ ,‬נדר יגיד על המעשה שנדר ללכת למקום פלוני או‬ ‫ח"ו‪.‬‬
‫לעשות איזה דבר"‪.‬‬
‫]ד[‬
‫וכתב ב'כל הכתוב לחיים' ח"ב פר' מטות )עמ' תלז(‪" :‬והעיר‬
‫הרב יוסף מרדכי ווייס ‪ -‬ארה"ב =‬
‫בגליון תז )מי יודע אות ב'‬
‫הג"ר אברהם ביק בעמ"ס 'בכורי אביב' )בהגהותיו על‬
‫סק"א( נשאל כך‪ :‬עה"פ )במדבר כב ‪ ,‬לב( 'ויאמר אליו מלאך ה'‪,‬‬
‫האוה"ח‪ .‬נדפס בקובץ תל תלפיות חב"ד‪ ,‬קובץ ב' עמ' ‪ ,(12‬שצ"ע‪,‬‬
‫על מה הכית את אתונך וגו' כי ירט הדרך לנגדי' כתב‬
‫שהרי מדברי הגמ' בנדרים )ב‪ (:‬בביאור החילוק בין נדר‬
‫רש"י וז"ל‪ :‬רבותינו חכמי המשנה דרשוהו )שבת קה‪(.‬‬
‫לשבועה‪ ,‬שמהות הנדר היא החלת איסור נדר על החפץ‪,‬‬
‫נוטריקון‪ ,‬יראה‪ ,‬ראתה‪ ,‬נטתה‪ .‬בשביל שהדרך לנגדי‪,‬‬
‫אבל בשבועה‪ ,‬אין החפץ נאסר בשבועה‪ ,‬אלא האדם‬
‫כלומר‪ ,‬לקנאתי ולהקניטני עכ"ל‪ .‬ידוע מפי סופרים‬
‫אוסר את עצמו שלא לאכול את החפץ ‪ -‬מבואר להיפך‪.‬‬
‫וספרים שלכל תיבה שכתב רש"י הק' יש כוונה מיוחדת‪,‬‬
‫וא"כ אין שייך לעשות נדר ללכת למקום פלוני‪ ,‬וכמו‬
‫וע"כ הנני פונה בזאת לקוראי "נחלתנו" הנכבדים‪ ,‬מי יודע‬
‫שכתב להדיא הר"ן )שם ח‪ .‬ד"ה והלא מושבע( שלא שייך‬
‫מדוע התחיל רש"י במילים רבותינו חכמי המשנה ? מה‬
‫לידור לעשות איזה דבר‪ ,‬וצ"ע"‪.‬‬
‫הקשר בין מימרא של גמרא זו למשנה או לחכמי‬
‫ונראה דלק"מ‪ ,‬שב'אמרי יוסף' לרה"ק מספינקא זי"ע ‪-‬‬
‫המשנה?‬
‫מטות )עמ' תנג( נאמר‪..." :‬וזה יש לרמז בפס' איש כי ידר‬
‫בהיותי ביום חמישי פרשת בלק ]י"ד בתמוז[‪ ,‬יחד עם‬
‫נדר לה'‪ ,‬היינו נשבע לקיים את המצוה‪ .‬ועיין באור החיים‬
‫קבוצה מתלמידיי שיחי' בביקור אצל הגאון המפו' הרב‬
‫ד"ה איש ידור שכתב גם כן כי "סתם נדר יגיד על המעשה‬
‫ישראל שמחה שארר שליט"א במאנסי לשיחה‪ ,‬אמר לנו‬
‫שנדר ללכת למקום פלוני או לעשות איזה דבר"‪ .‬ע"ש‬
‫דברים יפים עמוקים ונפלאים ובין דבריו עמד גם על נושא‬
‫דרכו בקודש‪ .‬ולפי דרכי הכוונה שנדר לעשות מצוה‪,‬‬
‫זה וכך אמר‪:‬‬
‫וכמו שארז"ל בנדרים )ח‪ (.‬אמר רב גידל אמר רב‪ ,‬האומר‬
‫נ"ל לומר‪ ,‬ויתכן שזה פשט אמיתי ‪,‬שרש"י ברוח קדשו‬
‫אשכים ואשנה פרק זה‪ ,‬אשנה מסכת זו‪ ,‬נדר גדול נדר‬
‫נתכוון לרמז דבר זה‪ :‬ראשית המילים "כי ירט הדרך" בגי'‬
‫לא'ל'הי ישראל‪ ,‬ע"ש בר"ן שאע"פ שבגמ' נקטו הלש' 'נדר‬
‫"חכמי המשנה" !!!‬
‫גדול'‪ ,‬הפירוש הוא 'שבועה'‪ ,‬כדאשכחן בדוכתי טובא‬
‫והוסיף עוד בעומק שהנה בספר הקדוש אמרי נועם‬
‫דקרו לשבועה נדר‪ .‬ע"ש‪ ."...‬עכ"ל‪ ,‬וא"ש‪.‬‬
‫בפרשתן כתב שמלאך ד' הממונה על הדרכים הוא שר‬