‫ז‪ .‬ה‪ .‬ל‪ .‬צ‪ .‬י‪ .‬ב‪.

‬‬

‫מאמרים מתורת‬
‫מרן הבני יששכר זי"ע‬
‫וממשיכי דרכו‬

‫‪‬‬

‫בני יששכר‪:‬‬
‫מאמרי השבתות‬
‫מאמר א (ד)‬

‫‪‬‬

‫ב' לחודש תמוז התשפ"ג‬

‫ירושלים עיה"ק תובב"א‬
 ‫לזכות‬
‫הילד ישראל חיים בן חנה‬
‫לרפו"ש בתשח"י‬

‫‪‬‬

‫ולעילוי נשמת‬
‫הר"ר שמעון ז"ל בן צבי דוב הי"ד‬
‫מרת אידל פעסיל גיצא ז"ל בת ר' שמעון ז"ל‬
‫מרת חיה זיסל עלקא ז"ל בת ר' שמעון ז"ל‬
‫ר' שלמה בן צבי אריה ז"ל‬
‫ר' ישראל אברהם בן יהושע ז"ל‬
‫מרת סאשא רחל בת אברהם ז"ל‬
‫והרב משה מרדכי מאיר הלוי בן חיים יעקב ז"ל‬
‫תנצב"ה‬

‫‪‬‬

‫ישעי' יצחק פרענקעל‬

‫המהר"ם מרוטנברג ‪C3‬‬
‫‪02-537-4515‬‬
‫‪5374515@gmail.com‬‬
 ‫יששכר‬ ‫מאמרי השבתות ‪ -‬מאמר א‬ ‫בני‬

‫מאמרי השבתות ‪ -‬מאמר א‬

‫בענין שם שבת‬

‫ב)‪ ,‬שב"ת בגימטריא אדנ"י‬ ‫(זוהר הק' ח"ב פח ‪,‬‬ ‫טז‪ .‬מהו שבת שמא דקוב"ה‬
‫ב‬ ‫א‬
‫(פרי עץ חיים שער‬ ‫במילוי הוא תרע"א (דמלכא‪ ,‬תרע בית דינ"א ) ושם א"ל‬
‫השבת פ"כ) ‪ ,‬טיפת החסד הנמשך אליה מן המשפיע ועל ידי כך מתמלאת פרי‬
‫בטנהג‪ ,‬וכבר כתבנו (לעיל סימן ה‪ .‬להלן מאמר ד סימן א‪ .‬אגרא דפרקא אות קנח) ביחוד‬
‫לקידוש היום כוונת ( בראשית א ‪ ,‬לא – ב‪ ,‬א) י'ום' ה'ששי' ו' יכלו ' ה'שמים' (ראה בעל‬
‫הטורים שםד) ‪ ,‬ראשי תיבות שם הוי"ה ‪ ,‬וסופי תיבות [בגימטריא] א"ל אדנ"י‪ ,‬עיין‬
‫שם ותבין‪ ,‬על כן שב"ת בגימטריא א"ל תרע"א‪.‬‬

‫טו"ב‪ .‬נעמי אמרה לרות כשאמרה לה רות (רות ב‪ ,‬יט) שם האיש אשר עשיתי‬
‫(שם‬‫עמו היום בועז‪ ,‬אמרה לה (שם שם‪ ,‬כב) טוב בתי וכו' ‪ ,‬ואחר כך אמרה לה‬
‫ג‪ ,‬א) הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך (שימשיך לך הטו"ב בחינת יסוד‬

‫א על פי דברי הזוה"ק (ח"א כג‪ ,‬ב‪ .‬וראה עוד בהגהות מהרצ"א ח"א קג‪ ,‬ב ד"ה כלהו זמינין לאשראה על האי פתחא תתאה‬
‫כו')‪ :‬תרעא דאיהו אדנ"י‪ .‬וראה עוד בזוה"ק (שם צו‪ ,‬ב)‪ :‬תרעא דצדק כמה דאת אמר (תהלים קיח‪ ,‬יט)‬
‫פתחו לי שערי צדק‪.‬‬
‫ב אדנ"י במילוי הוא‪ :‬אל"ף‪ ,‬דל"ת‪ ,‬נו"ן‪ ,‬יו"ד‪ ,‬יחד עם השם א"ל‪ ,‬עולה כמנין שב"ת‪.‬‬
‫ג ר"ל‪ ,‬כשמייחדין השם א"ל‪ ,‬שהוא בבחינת חס"ד המשפיע‪ ,‬על דרך הכתוב (תהלים נב‪ ,‬ג)‪ :‬חסד א"ל‬
‫כל היום‪ ,‬עם השם אדנ"י‪ ,‬שהיא במלכות כי דינ"א דמלכותא דינ"א‪ ,‬ומדת מלכות לית ליה‬
‫מגרמיה כלום (זוה"ק ח"א קכה‪ ,‬א)‪ ,‬לכן היא המקבל‪ ,‬ועל ידי זה מתמלאת השם במילוי‪ ,‬כנ"ל בסימן‬
‫טו (וראה באגרא דפרקא הנ"ל)‪.‬‬
‫ועל פי זה כתב רבינו בלקוטי מהרצ"א (פרשת תולדות ד"ה ויעתר)‪ :‬ויעתר‪ ,‬כתרגומו וצלי‪ .‬ארמוז לך‪,‬‬
‫מילוי שם אדני תרע"א‪ ,‬תרע בית דינ״א‪ ,‬הנה הוא המילוי‪ .‬הנה להיות‪ ,‬כי עקרה היא ולא היתה‬
‫יכולה להתמלאות מפרי בטנה של איש‪ ,‬הנה היה מכוין למילוי אדנ״י‪ ,‬ודי בזה ואתה תבין‪.‬‬
‫ד וז"ל‪ :‬ר"ת שם בן ד' אותיות‪ ,‬שחתם בו מעשה בראשית‪.‬‬

‫ג‬
 ‫יששכר‬ ‫מאמרי השבתות ‪ -‬מאמר א‬ ‫בני‬

‫צדיק (תקוני זוהר תיקון כא נ‪ ,‬א) )‪ ,‬והנה בועז אמר לה (שם שם‪ ,‬יג) אם יגאלך טו"ב‬
‫יגאל‪ ,‬ואם לא [וכו'] וגאלתיך אנכי ‪( ,‬היינו אמשיך אני לך את הטו"ב )‪ ,‬והנה‬
‫בבוא הזמן להתייסדות העולם הזה מרכבת מלכות שמים‪ ,‬הנה בועז‬
‫(המשפיע) המשיך טוב (דרגא דיסוד) אל רות אמה של מלכות (בבא בתרא צא‪,‬‬
‫ו‬ ‫ה‬
‫ב) (והיא בגימטריא מילוי שם אדנ"י )‪ ,‬הנה שבת הוא יומא דיחודא (תקוני זוהר‬
‫תיקון חמשין ושיתא צ‪ ,‬א)‪ ,‬על כן שב"ת בגימטריא בע"ז טו"ב רו"תז‪.‬‬

‫מהו שבת שמא דקודשא בריך הוא שמא דאיהו שלים מכל סטרוי‬ ‫ח"י‪.‬‬
‫(זוהר הק' ח"ב פח‪ ,‬ב)‪ .‬יש לפרש‪ ,‬קודש"א ברי"ך הו"א הוי"ה אהי"ה בגימטריא‬
‫שב"ת‪ ,‬הבן לפי זה מה שאמר שמא דאיהו שלים מכל סטרוי‪ ,‬וגם בלשון‬
‫הקודש היינו הקדו"ש ברו"ך הו"א הוי"ה אהי"ה בגימטריא שב"ת‪( ,‬עיין מה‬
‫שכתבתי לעיל סימן ד' והוא כפול ואף על פי כן יש בכאן חידוש דבריםח)‪.‬‬

‫(זוהר הק'‬ ‫בטו"ב‪ .‬מהו שבת שמא דקוב"ה שמא דאיהו שלים מכל סטרוי‬
‫ח"ב פח‪ ,‬ב)‪ ,‬יש לפרש‪ַ ,‬ש ב "ת עם הנקודות בגימטריא תשכ"ד‪ ,‬ידוע הוא אשר‬
‫יש י"ג מילואי שמות הוי"ה במילואים שונים (פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד)‬
‫והמה מכוונים נגד י"ג מדות של רחמים (זוהר הק' ח"ג קלא‪ ,‬ב) ‪ ,‬לך נא ראה בספר‬
‫ויקהל משה בהתחלתו (בציור התיקוני דיקנא עמוד לב‪ ,‬בט) ‪( ,‬וגם המה נגד י"ב חדשי‬

‫ה שאותן האותיות הם בכח באותיות העיקרים (לשון רבינו להלן מאמרי חודש סיון מאמר ח סימן א)‪.‬‬
‫ו ר"ל אותיות המילוי של אדנ"י שהם‪ :‬ל"ף‪ ,‬ל"ת‪ ,‬ו"ן‪ ,‬ו"ד‪ ,‬בגימטריא רו"ת‪.‬‬
‫ז וראה עוד להלן מאמרי חודש סיון מאמר ח סימן א – ב‪ ,‬ששם מבאר רבינו למה קורין מגילת‬
‫רות בחג העצרת‪ ,‬על פי יסוד הנ"ל שרו"ת הוא בגימטריא המילוי של השם אדנ"י‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫ח ר"ל‪ ,‬לעיל ביאר רבינו ששב"ת הוא בגימטריא הקדו"ש ברו"ך הו"א הוי"ה אהי"ה‪ .‬ורבינו מוסיף‬
‫כאן שגם קודש"א ברי"ך הו"א הוי"ה אהי"ה הוא בגימטריא שב"ת‪ ,‬לכן "הוא שמא דאיהו שלים‬
‫מכל סטרוי"‪.‬‬
‫ט כנ"ל בסימן ג‪ ,‬עיין שם ובהערתינו‪ ,‬ושם הבאנו דברי רבינו בזה ברגל ישרה (מערכת אות היו"ד)‪.‬‬

‫ד‬
 ‫יששכר‬ ‫מאמרי השבתות ‪ -‬מאמר א‬ ‫בני‬

‫השנה עם חדש העיבור‪ ,‬עיין בספר ברית כהונת עולם ( מאמר אילו של יצחק פ"בי))‪,‬‬
‫ובזה פירשתי ( אגרא דכלה פרשת בארשית ד"ה משנה בחולין פרק ה'‪ .‬פרשת כי תשא הודיעני‬
‫נא‪ ,‬ועוד) מה שאמר משה להשם יתברך (שמות לג‪ ,‬יג) הודיעני נא את דרכך‪,‬‬
‫דרכ"ך חסר [יו"ד] ‪ ,‬כי ביקש להודיע לו י"ג מדות של רחמים‪ ,‬והנה הי"ג מילואי‬
‫שמות הוי"ה הנ"ל בגימטריא תשכ"ד מנין דרכ"ך בהחשב אות כ' דמנצפ"ך‬
‫ת"ק כידועיא‪ ,‬והנה ביקש משה הודיעני נא את דרכך (היינו י"ג מילואי שמות‬
‫הנזכר לעי ל שהם מכוונים נגד י"ג מדות של רחמים)‪ ,‬והנה שב"ת עם‬
‫הנקודות בגימטריא תשכ"ד מנין י"ג שמות הנזכר לעי ל‪ ,‬ותבין לפי זה מהו‬
‫שבת שמא דקוב"ה שמא דאיהו שלים מכל סטרוי‪ ,‬היינו כל הי"ג‬
‫מילואיםיב‪.‬‬

‫(פרי עץ חיים שער‬ ‫כ‪ .‬שב"ת בגימטריא חל"ק יג שי"ב (היינו י"ב צירופי הוי"ה‬
‫הסליחות פ"ח‪ .‬שם שער ראש חודש פ"ג‪ .‬משנת חסידיםיד)) בר"ן (היינו י"ב צירופי‬
‫אהי"הטו)‪ ,‬ובזה גם כן יש לפרש מהו שבת שמא דקוב"ה שמא דאיהו שלים‬
‫מכל סטרוי‪.‬‬

‫י וכפי המילוי השולט באותו חודש מתנהג החודש‪ ,‬כמו שכתב רבינו באגרא דכלה (פרשת ואתחנן על‬
‫הפסוק ואתחנן אל י"י בעת ההוא לאמר)‪ :‬ואתחנן אל הוי"ה בעת ההוא דייקא‪ ,‬ור"ל למילוי הוי"ה השולטת‬
‫בעת ההוא כפי מילואי הויו"ת שהם י"ג נגד י"ג מדות של רחמים וכנגד י"ג חדשי השנה עם חדש‬
‫העיבור‬
‫יא ראה לעיל בסימן ג ובהערתינו‪ ,‬בביאור חשבון אותיות מנצפ"ך‪.‬‬
‫יב וצריך עיון מה מוסיף רבינו כאן על דבריו דלעיל בסימן ג‪.‬‬
‫יג ד' שמות הוי"ה עולה קל"ח‪ ,‬כמו שאיתא בלקוטי תורה‬
‫(פרשת האזינו‪ .‬וראה גם אגרא דכלה ביאורי מדרש‬
‫רבה לפרשת בראשית ד"ה וחשך זה יון)‪ :‬כי חלק ה' עמו‪ ,‬הם סוד ד' שמות הכוללים כל האצילות הוי"ה‬
‫אהי"ה הוי"ה אדנ"י או"א זו"נ שהם ד' אותיות השם גי' קל"ח וזהו כי חל"ק ה' עמו [וכו']‪.‬‬
‫יד והוא (ראה במשנת חסידים‪ ,‬כל חודש וחודש וצירופו)‪ :‬יהו"ה‪ ,‬יהה"ו‪ ,‬יוה"ה‪ ,‬הוה"י‪ ,‬הוי"ה‪ ,‬ההו"י‪ ,‬והי"ה‪,‬‬
‫והה"י‪ ,‬ויה"ה‪ ,‬היה"ו‪ ,‬היו"ה‪ ,‬ההי"ו‪.‬‬
‫טו והוא‪ :‬אהי"ה‪ ,‬אהה"י‪ ,‬איה"ה‪ ,‬היה"א‪ ,‬היא"ה‪ ,‬ההי"א‪ ,‬יהא"ה‪ ,‬יהה"א‪ ,‬יאה"ה‪ ,‬האה"י‪ ,‬האי"ה‪,‬‬
‫ההא"י‪.‬‬

‫ה‬
 ‫יששכר‬ ‫מאמרי השבתות ‪ -‬מאמר א‬ ‫בני‬

‫שבת יומא דאורייתא יומא דנשמתא‪,‬‬ ‫(ח"ב צב‪ ,‬א ‪ .‬שם רה‪ ,‬א)‬ ‫כא‪ .‬אמרו בזהר‬
‫היינו לכולי עלמא בשבת נתנה תורה לישראל (שבת פו‪ ,‬ב)‪ ,‬והנה‬
‫( תהל ים יט‪ ,‬ח )‬
‫תורת הוי"ה תמימה ‪ ,‬כל התורה כולה הוא שמותיו של הקדוש ברוך הוא‬
‫ותלויים בשם הוי"ה שהיא כנשמה בתוך הגוף (זוהר הק' ח"ג צח‪ ,‬בטז) ‪ ,‬והנה ב'‬
‫תורות הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה‪ ,‬תורה שבכתב הוא שם הוי"ה‬
‫(זוהר הק' ח"ב קסא‪ ,‬ב) ותורה שבעל פה שם אדנ"י דינא דמלכותא מלכות פ"ה‬
‫ותורה שבעל פה קרינן לה (תקוני זוהר יז‪ ,‬א) ‪ ,‬וכיון שהשבת הוא יומא‬
‫דאורייתא (תורה) יומא דנשמתא (נשמת התורה הוי"ה אדנ"י)‪ ,‬על כן‬
‫שב"ת בגימטריא הוי"ה אדנ"י תור"ה‪ ,‬הבןיז‪.‬‬

‫(זוהר הק' ח"ב‬ ‫כב‪ .‬מהו שבת שמא דקוב"ה שמא דאיהו שלים מכל סטרוי‬
‫פח‪ ,‬ב)‪ .‬יש לפרש‪ ,‬שב"ת במספר קטן בגימטריא ט' כמו אמ"ת שהוא חותמו‬
‫של הקדוש ברוך הוא (שבת נה‪ ,‬א) ‪ ,‬וכמו הד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן‪ ,‬עיין‬
‫במאמר ט' סימן י"ב ותבין כי שם ביארתייח‪.‬‬

‫טז ראה לעיל בסימן א‪ ,‬ובהערתינו שם‪.‬‬

‫יז וראה עוד להלן מאמר ב סימן ג‪ .‬להלן מאמר ד סימן ג‪ .‬שם סימן ה‪ .‬דרך פקודיך מצות עשה לג‬
‫חלק מחשבה אות ו‪.‬‬
‫יח שם ביאר רבינו גם כן על דרך הנ"ל‪ ,‬ששב"ת עולה במספר קטן ט'‪ ,‬וכן המילוי של שם הוי"ה‪,‬‬
‫שהם‪ :‬ע"ב‪ ,‬ס"ג מ"ה‪ ,‬ב"ן ‪ -‬עולה ט' במספר קטן (שם מביא רבינו ביאור בשם הרב המקובל הקדוש מהר"ש‬
‫מאוסטרפאלייע זצוק"ל הי"ד איך גם השם ב"ן עולה ט'‪ ,‬עיי"ש)‪ ,‬וכל כמה שתכפול אותם צירופים‪ ,‬נשאר תמיד ט'‬
‫במספר קטן‪.‬‬
‫ומסיים שם רבינו‪ :‬והנה מדת אמת ניתן ליעקב כדכתיב (מיכה ז‪ ,‬כ) תתן אמת ליעקב‪ ,‬והוא נחלה‬
‫בלי מצרים כידוע למקובלים (תקט"ו תפילות להרמח"ל‪ ,‬תפילה נח)‪ ,‬ותיבת אמ"ת הוא ראש תוך סוף‬
‫באלפ"א בית"א כידוע (בראשית רבה פרשה פא סימן ב)‪ ,‬והנה המשמר שבת כהלכתו הנה שב"ת הוא גם‬
‫כן במספר קטן ט' כמו אמ"ת שהוא נחלה בלי מצרים שאין לו גבול במספר הכפל לעולמי עד‪,‬‬
‫אם כן המשמר שבת כהלכתו נותנין לו נחלה בלא מצרים‪ ,‬כיעקב שניתן לו מדת אמת שהוא‬
‫נחלה בלא מצרים‪.‬‬

‫ו‬
 ‫יששכר‬ ‫מאמרי השבתות ‪ -‬מאמר א‬ ‫בני‬

‫טיט) ‪ ,‬והנה לכולי‬ ‫(סימן‬ ‫כג‪ .‬עיין מה שכתבתי במאמרי חדש סיון מאמר א‬
‫עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל (שבת פו‪ ,‬ב) בחודש סיון דייקא במזל‬
‫תאומים (עיין מה שכתבתי שם)‪ ,‬והנה נרמז הדבר במספר שבת (יומא‬
‫דאורייתא)‪ ,‬שב"ת בגימטריא בסיו"ן מז"ל תאומי"ם כ‪.‬‬

‫יט שם ביאר רבינו את הפסוק (שמות יט‪ ,‬א)‪" :‬ביום הזה באו מדבר סיני"‪ ,‬דמדוע "ביום הזה" דייקא‪.‬‬
‫וז"ל (העתקנו כאן מדברי רבינו שם‪ ,‬בקיצור ממש‪ ,‬ועל הלומד לעיין שם בדבריו בהרחבה)‪ :‬דרשו בפסיקתא רבתי פ"כ‬
‫וז"ל‪ ,‬למה ניתנה תורה בסיון ולא בשאר ירחים‪ ,‬למה הדבר דומה למלך שעשה חופה לבתו ואמר‬
‫אדם אחד מגדולי המלך נאה לה לבת המלך להרכיבה על הפיל כשהיא יושבת באפריון ולסלסלה‬
‫בכל גדולי מלכות‪ ,‬ענה אחד ואמר פיל גבוה ואין לה הדר ויש לה יופי [וכו'] ונאה להרכיבה על‬
‫הסוס ולהראות יפיה בכל גדולי המלכות‪ ,‬ענה אדם אחר [וכו'] כך הקדוש ברוך הוא לא נתן התורה‬
‫לא בניסן ולא באייר [וכו'] מפני שמזל ניסן טלה [וכו'] ומזל אייר שור [וכו'] נתן הקדוש ברוך הוא‬
‫התורה בסיון מפני שמזל סיון תאומים‪ ,‬ותאומים אדם הוא‪ ,‬ואדם יש לו פה לדבר וידים לספוק‬
‫ורגלים לרקד‪ ,‬עכ"ל‪ .‬הרי שלך לפניך‪ ,‬אמרה התורה ביום הזה דייקא בראש חודש סיון‪ ,‬שאז‬
‫התחילה זמן שליטת תאומים צורת אדם‪ ,‬אז באו מדבר סיני [וכו']‪.‬‬
‫כ בהעתקת הרה"צ רבי יצחק יחיאל הכהן טעננבוים זצ"ל‪ ,‬תלמידו של רבינו‪ ,‬מופיע כאן עוד שתי‬
‫סימנים‪ ,‬והוא כותב שם‪" :‬עוד מצאתי בקונטרס מכת"י הרב הקדוש זצוק"ל ענין השייך למאמר‬
‫הזה והנני מעתיקו"‪ .‬שתי סימנים אלו לא נדפסו בכל המהדורת‪ ,‬חוץ ממהדורת "מכון בני‬
‫שלשים" המפוארה‪ ,‬ולחביבות הדברים אנחנו מעתיקים אותם כאן‪.‬‬
‫כ"ן דע"ה חכמ"ה לנפש"ך (משלי כד‪ ,‬יד)‪ ,‬בגימטריא שב"ת‪ ,‬שהוא יום המסוגל להשגת חכמת התורה‬
‫כנודע‪ ,‬וכמו שאמרו בתנא דבי אליהו (פ"א) אף על פי שאדם עושה מלאכה כל ששה ימים שבת‬
‫יעשה כולו תורה (ראה דברי רבינו לעיל סימן יד)‪ ,‬וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה פרשה יא סימן ח) כנסת‬
‫ישראל יהיה בן זוגך‪.‬‬
‫כ"ן דע"ה חכמ"ה לנפש"ך (משלי כד‪ ,‬יד)‪ ,‬בגימטריא כ"ז הויו"ת (פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד‪ .‬כנפי יונה חלק‬
‫ד סימן א‪ .‬וראה להלן מאמר ז סימן ז)‪ ,‬רמז שבכל אות מאותיות התורה ניכר ונרמז בו יחודו ואחדותו יתברך‬
‫שמו ולייחוד שמו כולם מוכיחים (וראה דברי רבינו לעיל סימן א)‪.‬‬

‫ז‬