‫מכה אי דאיכא מכה אסור ותו לא והתנן הלוחש על‬

‫המכה אין לו חלק לעולם הבא הא איתמר עלה א"ר‬ ‫האיסור להתרפאות בדברי תורה‬
‫יוחנן ברוקק שנו לפי שאין מזכירין שם שמים על‬
‫הרקיקה‪".‬‬ ‫‪PEUT-ON LIRE DES TEHILIM‬‬
‫? ‪POUR UN MALADE‬‬
‫הגר"א (קעט‪ ,‬יג)‬
‫"‪...‬אבל כל הבאים אחריו חלקו עליו‪ ,‬שהרי הרבה‬
‫דברים ל"ב מ"ז‬
‫לחשים נאמרו בגמרא‪ ,‬והוא נמשך אחר הפלוסופיא‬ ‫"כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה"‬
‫הארורה ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים‬
‫וקמיעות הכל הוא שקר‪ ,‬אבל כבר היכו אותן על‬
‫משלי ד' כ"ב‬
‫קודקדו‪ ,‬שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמרא' ע"פ שמות‬ ‫"כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא"‬
‫וכשפים‪ ...‬והפלסופיא הארורה היטתו ברוב לקחה‬
‫לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן‪.‬‬ ‫משלי פרק ג פסוק כב‬
‫וח"ו איני מאמין בהם [=בפילוסופים] ולא מהם ולא‬ ‫וְ ִֽיהְ י֣ וּ חַ יּ֣ים לְ נַפְ ֶ֑שָׁך ְְ֝ו ֵ֗חן לְ ג ְַרגְּ רֹ ִֽתיָך‬
‫מהמונם‪ ,‬אלא כל הדברים הם כפשטן‪ ,‬אלא שיש בהם‬
‫פנימיות‪ ,‬לא פנימיות של בעלי הפלוסופיא שזורקין‬ ‫פירוש רוח חיים (לר' חיים מוולוזי'ן אבות א‪,‬‬
‫אותה לאשפה‪ ,‬אלא של בעלי האמת"‪.‬‬ ‫א)‬
‫"וסופר מאדוננו דוד‪ ,‬הגאון בעל הט"ז‪ ,‬שאישה אחת‬
‫ר"י מלוניל (ברכות ג‪ ,‬ב מדפי הרי"ף)‪:‬‬ ‫צעקה אליו אהה אדוני‪ ,‬והנה בני נחלש למות‪ ,‬ויאמר‬
‫"דטעמא דאסור להתרפאות בדברי תורה כדי שלא‬ ‫לה התחת אלוקים אני?! ותאמר אל התורה שבאדוני‬
‫יאמרו לא ניתנו דברי תורה אלא להגן על האדם‬ ‫אני צועקת‪ ,‬כי קודשא בריך הוא ואורייתא חד הוא‪,‬‬
‫בעוה"ז‪ ,‬ולהגן שאני ‪ -‬דכיון שאין לו שום חולי לא אתי‬ ‫ויאמר לה הלא זאת אעשה לך‪ ,‬הדברי תורה שאני עוסק‬
‫למימר הכי"‬ ‫כעת עם תלמידיי אני נותן מתנה להילד אולי בזכותו‬
‫יחיה‪ ,‬כי בדבר הזה תאריכו ימים כתיב‪ .‬ובאותה שעה‬
‫החינוך במצוה תקי"ב‬ ‫חלצתו חמה"‪.‬‬
‫"ואולי בני תקשה עלי בהא דגרסינן בשבועות בפרק‬
‫ידיעות הטומאה (ט"ו ע"ב) שיר של פגעים בכנורות‬ ‫תורת השלמים להחיד"א סימן כ'‬
‫ובנבלים‪ ,‬ואומר יושב בסתר עליון עד כי אתה ה' מחסי‬
‫(תהלים צ"א)‪ ,‬ואומר ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה‬
‫רמב"ם בפי"א מהלכות עבודה זרה הי"ב‪:‬‬
‫(שם ג')‪ ,‬ופירוש פגעים‪ ,‬כלומר שאמירת אלו‬ ‫"הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה‪ ,‬וכן הקורא‬
‫המזמורים תועיל לשמור מן הנזקין‪ ,‬ואמרו בברכות רבי‬ ‫על התינוק שלא יבעת‪ ,‬המניח ספר תורה או תפלין על‬
‫יהושע בן לוי מסדר להו להני קראי וגאני‪ ,‬ואין הדבר‬ ‫הקטן בשביל שישן‪ ,‬לא די להן שהן בכלל חברים‬
‫חלילה דומה לענין חובר חבר שזכרנו‪ ,‬וכבר אמרו‬ ‫ומנחשים אלא שהן בכלל הכופרים בתורה‪ .‬שהן עושין‬
‫זכרונם לברכה (שם) על זה אסור להתרפאות בדברי‬ ‫דברי תורה רפאות גוף‪ ,‬ואינן אלא רפאות נפשות שנ'‬
‫תורה‪ ,‬אבל הזכירו לומר מזמורים אלו שיש בהם דברים‬ ‫ויהיו חיים לנפשך‪ .‬אבל הבריא שקרא פסוקין או מזמור‬
‫יעוררו הנפש היודע אותם לחסות בה' ולהשים בו כל‬ ‫מתהלים כדי שתגן עליו זכות קריאתן וינצל מצרות‬
‫מבטחו ולקבוע בלבבו יראתו ולסמוך על חסדו וטובו‪,‬‬ ‫ונזקים הרי זה מותר‪".‬‬
‫ומתוך התעוררות על זה יהיה נשמר בלי ספק מכל נזק‪.‬‬
‫וזה שהשיבו בגמרא בענין זה‪ ,‬פריך התם והיכי עביד‬ ‫המשנה (סנהדרין צא‪ ,‬א)‬
‫רבי יהושע כן והאמר רבי יהושע אסור להתרפאות‬ ‫אחד מאלו שאין להם חלק לעולם הבא הוא ה'לוחש על‬
‫בדברי תורה‪ ,‬ואמרו להגן שאני‪ .‬כלומר לא אסרה תורה‬ ‫המכה'‬
‫שיאמר אדם דברי תורה לעורר נפשו לטובה כדי שיגן‬
‫עליו אותו הזכות לשומרו"‪.‬‬ ‫מסכת שבועות ט"ו ע"ב‪.‬‬
‫"רבי יהושע בן לוי אמר להו להני קראי וגאני‪ .‬היכי‬
‫עביד הכי והאמר ר' יהושע בן לוי אסור להתרפאות‬
‫בדברי תורה‪ .‬להגן שאני‪ ,‬ואלא כי אמר אסור דאיכא‬
‫‪1‬‬
‫רבינו יונה עמ"ס ברכות (ג' ע"א מדפי‬
‫הרי"ף)‬
‫"מפני שאלה הפסוקים אינו אומר אותן לעולם לשם‬
‫חובה והם של שמירה ונראה כמו שמתרפא בדברי תורה‬
‫אבל בקר"ש שדרך הוא לאמרו לשם חובה אינו נראה‬
‫כמתרפא בדברי תורה"‪.‬‬
‫ספר עלי תמר (ירושלמי שבת פ"ו סוף הלכה‬
‫ב)‬
‫הוסיף שעלול להיגרם חילול השם אם התפילה על אותו‬
‫דמושיבין ישיבה על פתחו של תלמיד חכם שחלה‪,‬‬
‫חולה לא תענה‪.‬‬
‫וברש"י שם פירש "שלא יהא רשות למלאך המות‬
‫הגרש"ז אוירבך (הליכות שלמה‪ ,‬תפילה‬
‫פ"ח‪ ,‬בה"ל אות כב)‪:‬‬
‫"ובאמירת ספר תהילים אין לכוון פירוש העניין‬
‫כפשוטו‪ ,‬כדרך שמכוין בשאר תפילות‪ ,‬דהיינו באומרו‬
‫אשא עיני אל ההרים וכו' יכוין על עצמו‪ ,‬משום דעיקר‬
‫מעלתה של אמירת תהילים על פי הפשט (מלבד המעלה‬
‫הסגולית שיש בדבר) היא משום תלמוד תורה‪ ,‬כלומר‬
‫א‪ :‬אין איסור אלא בדרך לחש אבל לא בדרך תלמוד‬
‫שקורא ולומד פרקי התהילים שאמרם דוד המלך ע"ה‪,‬‬
‫שהם מכתבי הקודש‪ ,‬ומתעורר על ידי זה לחשוק‬
‫לדביקות בה' כמו דוד המלך ע"ה‪ ,‬וזכות זו תעמוד לו או‬
‫לחולה שמבקש עבורו‪ ,‬ומהאי טעמא בחרו לומר‬
‫תהילים לזכות חולה יותר מלימוד דברים אחרים‬
‫לזכותו‪ ,‬מפני שזה לימוד שגם מעורר את לב האדם‬
‫לדבקות בה'‪ .‬וכיון שכן פשיטא שצריך להבין פירוש‬
‫המלות שמוציא מפיו ולכוין בהם כנ"ל‪ ,‬שכן אמר‬
‫דהמע"ה‪ ,‬וגם אנו חפצים ומשתוקקים לזכות לדרגה זו‪.‬‬
‫ואדרבא אם יאמר בלא כוונה יש לחוש דלדעת הרמב"ם‬
‫הוי ליה כלוחש פסוקים על המכה‪ ,‬שהוא עוון חמור‬
‫רח"ל"‪.‬‬
‫שו"ת תשובות והנהגות (א‪ ,‬קכא; ב‪ ,‬סז)‬
‫יש לשנות את נוסח היהי רצון הנדפס לאחר אמירת‬
‫התהילים‪ ,‬ולא לומר 'בזכות פסוקי התהילים‪,‬‬
‫תיבותיהם' וכו'‪ ,‬אלא שיעמוד לנו 'זכות תחנונינו'‪,‬‬
‫עיי"ש‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫'תורת חיים' (שבועות שם)‬
‫"התם ‪ -‬מסכת עירובין (נד‪ ,‬ב) איירי שעוסק בתלמוד‬
‫תורה לשם שמים‪ ,‬לקיים מצות השם שציווה ללמוד‪,‬‬
‫ומתכוון שיועיל לו זכות תלמוד תורה שיתרפא מחוליו"‬
‫התוס' מהמבואר בשבת (ס"ז ע"א)‬
‫שו"ע יו"ד קע"ט ס"ח‬
‫עירובין (כ"ו ע"א)‬
‫ליכנס שם"‪.‬‬
‫עירובין (נ"ד ע"א)‬
‫"החש בראשו יעסוק בתורה"‬
‫ובמהרש"א שם‬
‫תירץ בשתי דרכים‪.‬‬
‫כאשר בזכות התורה יתרפא מחוליו‪.‬‬
‫ב‪ :‬אין כונת הגמ' שיעסוק בתורה כדי שיתרפא מכאבו‬
‫אלא כונתם לעסוק בתורה כדי שמיחוש הראש לא‬
‫יחמיר לכדי מחלה‪ ,‬וכמבואר בגמ' שם דלהגן עליו‬
‫מותר‪ ,‬עי"ש‪.‬‬
‫מאירי שם בשבועות‬
‫"ולי נראה שאין זה אלא כעין תפלה והבטחה שתבא לו‬
‫ישועה מתוך גודל הצרות כמו שיעוד במשל הסנה שהוא‬
‫רמז לאומה השפלה שהיתה שם בוערת באש צרות‬
‫המלך ההוא ואינה כלה בידו‪ ,‬הא כל שאומר בדרך לחש‬
‫אסור"‪.‬‬
‫מאירי שבת (ס"ז ע"א)‬
‫"אפשר שלא נאמר אלא כשעיקר רפואתו מן התורה‪,‬‬
‫אבל כאן הרי הוא מונה הרבה דברים בזולת הזכרת‬
‫אותן המקראות"‪.‬‬
3
4