‫בעניני סליחות‬

‫סימן א‬

‫בעניני סליחות‬

‫"מכניסי רחמים הכניסו רחמינו לפני בעל הרחמים וכו'"‬

‫)סליחות דכל יום(‪.‬‬

‫"מדת הרחמים עלינו התגלגלי ולפני קונך תחינתנו הפילי"‬

‫)סליחות ליום ה' מעשי"ת(‪.‬‬

‫"מלאכי רחמים משרתי עליון חלו נא פני א–ל במיטב הגיון‪ ,‬אולי יחוס עם עני‬
‫ואביון אולי ירחם"‬

‫)סליחות יום ב(‪.‬‬

‫א‬

‫הנה יש מגדולי הדורות שפקפקו באמירת פרקי סליחות אלו משום דברי הרמב"ם‬
‫בעיקר החמישי מי"ג עיקרי אמונה "אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו‬
‫לו לבדו ראוי להתפלל ואין ראוי להתפלל לזולתו" הרי דאסור לנו להתפלל לכח אחר‬
‫מלבדו ית"ש‪ ,‬וכבר העיר בזה המהר"ל בספר נתיבות עולם נתיב העבודה פרק י"ב‬
‫וכתב שאין לומר פרקים אלה‪ ,‬והביאו החת"ס בשו"ת או"ח סימן קס"ו ונקט כותיה‬
‫ביסוד הדברים אף שלא ביטל מנהג זה בעירו אלא שהיה נוהג בעצמו להאריך‬
‫בנפילת אפים עד שגמרו תפילת מכניסי רחמים כדי שלא לאמרו עי"ש‪ .‬וכעין דברי‬
‫המהר"ל והחת"ס לגבי "מכניסי רחמים" כתב גם הקרבן נתנאל בסוף פ"ק דר"ה לגבי‬
‫"מדת הרחמים וכו" עי"ש‪ .‬הרי לן מגדולי הדורות ששללו פרקי סליחות אלה משום‬
‫שיש בהם פניה ובקשה מכוחות עליונים לעשות למעננו ואין ראוי להתפלל אלא‬
‫לבורא ית"ש ויתעלה‪.‬‬

‫ובאמת יש עוד פרקי סליחות שבהם פונים אנו לכחות עליונים‪ ,‬כגון ביום ג' דעשי"ת‬
‫"שבת כסא אשר למעלה מנשא יחלה בעדנו לצור המתנשא"‪ ,‬ובהמשך פרק זה פונים‬
‫לארבעת הפנים שבמרכבה שאר‪ ,‬אריה‪ ,‬נשר ואדם שיעזרו לנו בתפלתנו‪ ,‬ובהמשך‬
‫פרק זה פונים לארבעת הפנים שבמרכבה‪ ,‬שור אריה נשר ואדם לעזור לנו בתפילתנו‪.‬‬
‫וביום ב' דעשי"ת "שערי שמים… הפתחו לחלון יפת פעמים"‪ ,‬הרי שפונים אנו לכוחות‬
‫שונים לסייע לנו ולעורר רחמי שמים‪.‬‬

‫אך באמת נראה דאין כלל סתירה בין דברי הרמב"ם בעיקרי האמונה לפרקי סליחות‬
‫אלה‪ ,‬כאשר נתבונן בדברי הרמב"ם בר"פ חלק בסנהדרין בבארו את העיקר החמישי‬
‫וז"ל "שהוא יתברך הוא הראוי לעבדו ולגדלו ולהודיע גדולתו ולעשות מצותיו‬
‫ושלא יעשו כזה למי שהוא תחתיו במציאות מן המלאכים והכוכבים והגלגלים‬
‫והיסודות מה שהורכב מהם לפי שכולם מוטבעים ועל פעולתם אין משפט ולא בחירה‬
‫אלא לו לבדו הש"י וכן אין ראוי לעבדם כדי להיותם אמצעים לקרבם אליו אלא אליו‬
‫בלבד יכוונו המחשבות ויניחו כל מה שזולתו וזה היסוד החמישי הוא שהזהיר על ע"ז‬
‫ורוב התורה מוזהרת עליו"‪.‬‬

‫וכל מתבונן יראה נכוחה שעיקר ענין זה שלא לעבוד לכח אחר זולתו ית"ש ולא‬
‫לגדלו ולרוממו ולייחס לו כח עצמי‪ ,‬וברור שדבריו כאן מיוסדים על יסוד דבריו בהלכות‬
‫עבודת כוכבים פרק א' הלכה א' שם ביאר דעיקר טעותם של עובדי ע"ז הקדומים לא‬
‫היתה כפירה בעיקר‪ ,‬אלא שבסכלותם חשבו שזה רצון ה' שנעבוד למשמשיו וברואיו‬
‫כדי להתקרב אליו‪ ,‬עי"ש‪ .‬וכיון שזה עיקר עבודה זרה‪ ,‬הרי מעיקרי אמונה לא לעבוד‬
‫ולגדל שום כח זולתו‪ ,‬וכל זה ברור ופשוט‪.‬‬

‫ובאמת לא ידעתי מי ניסח את י"ג העיקרים שנדפסו בסידורים רבים‪ ,‬ולכאורה תימה‬
‫לכתוב בנוסח המקוצר מה שאין בנוסח המקורי‪ ,‬דהרמב"ם בפיה"מ לא דיבר אלא‬
‫בעבודה ובי"ג עיקרים שבסידורים אין מדובר אלא בתפילה‪ .‬וראיתי בסידורים בנוסח‬
‫עדות המזרח שעפ"י הבן איש חי ועוד גדולי עולם נוסח אחר בעיקר ה' "לא לעבוד‬
‫לזולתו" ונוסח זה תואם לחלוטין את דברינו‪.‬‬

‫אמנם באמת אין בזה כל קושיא דגם תפלה עבודה היא וכמ"ש )תענית ב' ע"א(‬
‫"איזוהי עבודה שבלב זו תפלה"‪ .‬הרי דכל מהות התפילה עבודה היא‪.‬‬

‫אך באמת אין אנו מתפללים למלאכים אלא מבקשים מהם שיתפללו בשבילנו‪.‬‬
‫ובבקשה בעלמא אין שמץ עבודה ואין בו איסור כלל‪.‬‬

‫ולפי"ז אין זה ענין לסליחות הנ"ל שאין בהם שום הכנעה ועבודה ואין אנו מתפללים‬
‫אליהם בקבלת עול ואלהות‪ ,‬אלא מבקשים מהם להכניס תפילתנו אל מקומן לפניו‬
‫ית"ש‪ .‬דאכן תפילה הלא היא עבודה שבלב‪ ,‬ומשו"כ אין להתפלל לזולתו‪ ,‬אך לא כל‬
‫בקשה תפילה היא‪ .‬ובאמת אין אנו מתפללים לא למדת הרחמים ולא למכניסי‬
‫הרחמים אלא מבקשים מהם להכניס תפילתנו או לבקש בעדינו וכשם שמבקשים אנו‬
‫מן החיים לעשות כן ואין זה גדר תפילה וז"פ‪.‬‬

‫אמנם אף אם אין סליחות אלו נסתרים מדברי הרמב"ם‪ ,‬לכאורה הם נסתרים מדברי‬
‫הירושלמי בפ"ט מברכות ה"א )דף ס"ג ע"א( "ר' יודן בשם ר' יצחק אמר בשר ודם‬
‫יש לו פטרון‪ ,‬אמרו לו נתפס בן ביתך‪ ,‬אמר להם אני מקיים עליו וכו'‪ ,‬אמרו לו הרי‬
‫הוא יוצא ליתלות היכן הוא והיכן פטרונו וכו'‪ ,‬אבל הקב"ה אינו כן אם בא על אדם‬
‫צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל‪ ,‬אלא לי יצוח ואני עונה לו מיד‪ ,‬הה"ד‬
‫כל אשר יקרא בשם ה' ימלט"‪ ,‬ועי"ש בירושלמי שדבר זה מבואר שם באריכות‬
‫בכמה סגנונות‪ .‬הרי שאין פטרונים בשמים ואין לפנות לא למיכאל ולא לגבריאל אלא‬
‫להקב"ה בעצמו‪ ,‬ושוב קשה איך פונים אנו למלאכים מכניסי רחמים וכדו'‪.‬‬

‫ואף שבדברי הירושלמי היה אפשר לומר דאין זה מעיקרי אמונתנו אלא מדת חסידות‬
‫ועצה טובה‪ ,‬מדברי הרמב"ן בדרשת "תורת ה' תמימה" חזינן דנקט דדברי הירושלמי‬
‫הם מפתח מיסודות הדת דז"ל שם "והעבודה זרה השלישית‪ ,‬העובדים למלאכים וכו'‬
‫או שיחשבו להם יכולת‪ ,‬או להיותם מליצים בינם ובין האל לעובדים אותם‪ ,‬ונראה‬
‫שאפילו להתפלל להם על דרך זה אסור לנו כמו שנאמר בהגדה "בשר ודם יש לו‬
‫אוהב אם באת לו עת צרה אינו נכנס לביתו פתאום וכו' אבל הקב"ה אינו כן אלא‬
‫אמר הקב"ה אם בא לך עת צרה לא תצווח לא למיכאל ולא לגבריאל ויענו לך אלא‬
‫אלי צווח ואני אענה לך וכו'"‪ .‬הרי לן דהרמב"ן קרי לה עבודה זרה ודברי ההגדה‬
‫שעליו הסתמך הלא הם דברי הירושלמי הנ"ל‪.‬‬

‫אך גם בזה נראה דכל האיסור אינו אלא בעובד למלאכים ומתפלל להם ולא‬
‫בבקשה בעלמא שאין בה עבודה‪ ,‬פלחן‪ ,‬והכנעה‪ ,‬וכמו שמדוייק בלשון הרמב"ן‬
‫"להיותם מליצים בינם ובין הא–ל לעובדים אותם" ונראה דגם במש"כ "שאפילו‬
‫להתפלל להם על דרך זה אסור" היינו על דרך זה‪ ,‬שהוא דרך פולחן ועבודה‪ ,‬ודו"ק‬
‫בזה‪.‬‬

‫ב‬

‫והנה החת"ס עמד שם על מה שמאז ומעולם נהגו כל בית ישראל לפנות לצדיקים‬
‫וגדולים להתפלל בעדם‪ ,‬וכתב דכיון דגם חבירו צריך להרגיש בצערו ממילא הוא בעל‬
‫דברים וכאילו הוא בצרה זו וכיון ששניהם בכלל הצער "מוטב שיכנס הראש ולא‬
‫הרגל"‪ ,‬וכעין דברים אלה כתב גם תלמידו הגדול בשו"ת מהר"ם שיק או"ח סימן רצ"ג‬
‫עי"ש והדברים נחמדים‪.‬‬

‫אך לענ"ד אין צורך בכל זה‪ ,‬דהלא זה מעיקרי חובת התפילה שיתפלל אדם בעד‬
‫חבירו‪ ,‬וכמו שאמרו בברכות י"ב ע"ב כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו‬
‫מבקש נקרא חוטא‪ ,‬ועוד אמרו בב"ב קט"ז ע"א "כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך‬
‫אצל חכם ויבקש עליו רחמים"‪ ,‬וכבר הארכנו במק"א )עיין מנחת אשר במדבר סימן‬
‫כ"ג( דמצוה על האדם ואף חובה עליו להתפלל בעד חבירו כדרך שעשה משה‬
‫בתפילתו לרפואת מרים "אל נא רפא נא לה" ואין בזה חסרון כלל‪ ,‬ולא נאסר עלינו‬
‫אלא לפנות למלאכים וכדו' כדי שיעזרו לנו בכוחם ובפועלם‪ ,‬אבל אין שום פגם‬
‫בפניה לאדם כלשהו להתפלל עבורנו‪ ,‬דכשם שמתפלל על עצמו כך בידו להתפלל על‬
‫זולתו‪ ,‬ויתירה מזו אמרו חז"ל דהמתפלל בעד חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה‬
‫תחילה )ב"ק צ"ב ע"א(‪ ,‬וכשם שצריך אדם להתפלל על חבירו פשוט דמותר לחבירו‬
‫לבקש ממנו שיתפלל בעדו ואין זה ענין כלל להא דירושלמי דאין ראוי להתפלל‬
‫למיכאל וגבריאל‪ ,‬וז"פ‪.‬‬

‫ועוד נראה בדרך הזה דהנה מצינו במקומות רבים דמותר לבקש מן המתים שיתפללו‬
‫בעדינו‪ ,‬ולהדיא מבואר בתענית ט"ז ע"א "למה יוצאין לבית הקברות )בתענית ציבור(‬
‫פליגי בה ר' לוי בר חמא ור' חנינא‪ ,‬חד אמר הרי אנו חשובין לפניך כמתים‪ ,‬וח"א כדי‬
‫שיבקשו עלינו מתים רחמים"‪ ,‬הרי שמותר לבקש ממתים שיבקשו עלינו רחמים‪) ,‬ומה‬
‫שכתבו המהר"ל והמהר"ם שיק שם דאין ראיה מסוגיה זו דבאמת הכונה שאנו‬
‫מבקשים מהקב"ה לרחם עלינו בזכות המתים‪ ,‬הוא תימה גדולה ואינו מתיישב כלל‬
‫בלשון הגמ' דהרי להדיא אמרו שיבקשו עלינו מתים רחמים‪ ,‬ועוד דהרי התוס'‬
‫בסוטה ל"ד ע"ב הקשו מהמשמע בגמ' ברכות י"ח ע"א דהמתים אינם יודעים על‬
‫הקורות אותנו ואיך יבקשו עלינו רחמים‪ ,‬ועוד הקשו במה שאמרו שם בסוטה דכלב‬
‫הלך לחברון לקברי אבות וביקש "אבותי בקשו עלי רחמים שלא אכשל בעצת‬
‫מרגלים"‪ .‬ותירצו "דע"י תפילה שזה מתפלל מודיעין להן" והוכיחו כדבריהם מגמ' זו‬
‫בתענית‪ ,‬הרי דנקטו להדיא דכונת הגמ' כפשוטה דאכן מבקשים אנו מן המתים‬
‫להתפלל עלינו‪]) .‬לולי דברי התוס' היה מקום לדחוק ולומר דבאמת לא אמרו שם דאנו‬
‫פונים למתים בבקשה שיתפללו עלינו‪ ,‬אלא דבעצם יציאתנו לבית הקברות מביאים‬
‫לכך שהמתים יבקשו עלינו‪ ,‬אך בדברי התוס' מבואר שאנו מבקשים מן המתים לבקש‬
‫עלינו‪ ,‬וכבקשתו של כלב‪ ,‬עי"ש[‪ .‬ובאמת יעויין במהר"ם שיק עצמו בתשובות ]או"ח‬
‫סימן רצ"ג[ שהעיר כן על עצמו‪ ,‬והביא מספר חסידים סימן ת"נ שכתב מפורש‬
‫דמבקשים מהמתים שיבקשו רחמים עלינו‪ ,‬ושכן מבואר גם בספר הזוהר(‪.‬‬

‫וכן מצינו במדרש ובקינות לת"ב דבימי החורבן הלך ירמיהו הנביא אל קברי האבות‬
‫וביקש מהם להתפלל על בני ישראל‪ ,‬וכבר מצינו כה"ג בסוטה שם דכלב הלך לחברון‬
‫לבקש מן האבות להתפלל עליו שלא יכשל בעון המרגלים‪ ,‬ועיין עוד בתענית דף כ"ג‬
‫ע"ב דרב מנא אשתטח אמערתא דאבוה ותוס' בסוטה שם פירשו שביקש מאבותיו‬
‫להתפלל בעדו‪ ,‬ומכל זה מבואר דמותר לבקש אף מן המתים להתפלל עלינו‪.‬‬

‫ויש לתמוה מכל זה על המובא בסוף סימן תקפ"א ממהרי"ל דכשיוצאים בערב ראש‬
‫השנה לבית הקברות אין לפנות אל המתים להתפלל עלינו אלא שאנו מבקשים‬
‫מהקב"ה שירחם עלינו בזכות המתים‪ ,‬עי"ש באליהו רבא ובמשנ"ב ס"ק כ"ז‪,‬‬
‫ודבריהם נסתרים מכל המקורות הנ"ל‪ ,‬וע"ע בסוף סימן תקע"ט במג"א ס"ק י"א‬
‫ובמשנ"ב ס"ק י"ד שכתבו להדיא דלפי הטעם השני בגמ' בתענית שם דאנו מבקשים‬
‫מן המתים שיתפללו בעדנו אין ראוי לצאת אלא לבית הקברות של יהודים ולא של‬
‫נכרים וכמבואר בגמ' שם‪ ,‬הרי דנקטו למילתא דפשיטא דאכן מבקשים אנו מן המתים‬
‫שיתפללו בעדנו‪ ,‬וע"ע בפמ"ג א"א תקפ"א ס"ק ט"ז דבסידור מענה לשון משמע דאכן‬
‫מבקשים מן המתים להתפלל עלינו‪ ,‬וצע"ג על דברי הפוסקים הנ"ל בסוס"י תקפ"א‪.‬‬

‫והנראה מכל זה ראיה לדרכנו דכשם שמותר לבקש מן החיים להתפלל עלינו וכמו‬
‫שאמרו בב"ב מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים‪ ,‬כך‬
‫מותר לבקש גם מן המתים‪ ,‬דכח התפלה שאני‪ ,‬ואין פגם אלא לבקש מן המלאכים‬
‫ודומיהם לפעול ולעשות למעננו וכן אסור לעבוד או להתפלל אל מלאכים או אל‬
‫אנשים‪ ,‬אבל מותר לבקש מכל מי שיכול להתפלל בעדנו ולבקש רחמים עלינו מבעל‬
‫הרחמים‪.‬‬

‫וחידוש גדול ראיתי בזוה"ק פרשת אחרי )ע"א ע"א( דר' ייסא שאל איך הולכים אצל‬
‫המתים כשהעולם צריך מטר והלא דורש אל המתים אסור‪ ,‬וא"ל ר' חזקיה‪ ,‬דאין‬
‫האיסור אלא במתי עכו"ם אבל ישראל צדיקים במיתתן קרויים חיים‪ ,‬ומ"מ חזינן‬
‫דאנו אכן פונים אל המתים בבקשה ולא כדברי מהרי"ל‪ ,‬ועוד מבואר מדברי הזוהר‬
‫דלא קשה לי' אלא משום דורש אל המתים אבל אין כל פגם מצד יסודות האמונה‬
‫דאין להתפלל לזולתו‪ ,‬ודו"ק בזה‪.‬‬
‫ונראה בדרך זה ליישב מה שאמרו בעבודה זרה דף י"ז ע"א באלעזר בן דורדיא‬
‫שחזר בתשובה שלימה‪ ,‬וישב לו בין שני הרים גדולים ואמר "הרים וגבעות בקשו עלי‬
‫רחמים‪ ,‬אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמינו"‪ ,‬ושוב אמר ימים ונהרות‬
‫בקשו עלי רחמים‪ ,‬שמים וארץ בקשו עלי רחמים וכולם השיבו פניו ריקם ואמרו לו‬
‫"עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו‪ ,‬אמר ש"מ אין הדבר תלוי אלא בי הניח‬
‫ראשו בין ברכיו וגעה בבכי עד שיצתה נשמתו בטהרה"‪ .‬הרי שפנה צדיק זה אל‬
‫שמים וארץ‪ ,‬ימים ונהרות‪ ,‬הרים וגבעות‪ ,‬ולכאורה עבר בזה על יסודות הדת‪ ,‬ואף‬
‫שאין זה תמיה רבתי דלכאורה פשוט שלא היה אלעזר בן דורדיא מחכמי ישראל אף‬
‫שהיה בעל תשובה גמורה‪ ,‬אך מ"מ נראה דאם היה פגם בדבריו לא היו חז"ל‬
‫מזכירים אותם לשבח‪ ,‬ולפי דרכנו נראה דכיון שביקש מכל אלה רק "בקשו עלי‬
‫רחמים" אין בזה פגם וחסרון כלל כמבואר‪.‬‬

‫אך באמת כבר כתבו התוס' שם וגם בחולין ז' ע"א דבאמת לא השיבוהו דבר אלא‬
‫דימה בלבבו שכן היו אומרים ולפי"ז אפשר לכאורה דגם לא ביקש מהם אלא כ"ז‬
‫הרהורי לבו היה עי"ש‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬

‫ובאמת נשגב מבינתנו ענין תפלתם של הרים וגבעות‪ ,‬שמים וארץ וכדו'‪ ,‬ואפשר שאין‬
‫הדברים אמורים אלא בדרך מליצה בעלמא כביטוי לחוסר האונים ושברון לב עד‬
‫שהכיר שאין הדברים תלויים אלא בו‪ .‬ובדברי התוס' שם מבואר עוד שלא אל הרים‬
‫וגבעות עצמם פנה אלא לשריהם שלמעלה‪ ,‬ועכ"פ נראה דכיון דכל בקשתו רק‬
‫שיתפללו בעדו‪ ,‬וגם אין כאן תפילה אלא בקשה‪ ,‬אין בזה איסור כלל וכמבואר‪.‬‬

‫וכיון דאתינא להכי שוב יש ליישב מה שתמהו על "מכניסי רחמים"‪ ,‬דעיקר בקשתנו‬
‫ממכניסי הרחמים אינו אלא שיתפללו בעדינו וכפי שאמרו בהמשך סליחה זו‪,‬‬
‫"השתדלו והרבו תחנה ובקשה וכו'"‪ ,‬ואף ממלאכים מותר לבקש שיתפללו בעדנו‪,‬‬
‫ודו"ק בזה‪.‬‬

‫והנה בהרבה סידורים בנוסח האשכנזים אחר הלל כתוב "זבדיה ישמרנו ויחיינו כן‬
‫יהי רצון מלפניך אלוקים חיים ומלך עולם" ולכאורה הכונה למלאך או כח אחר‪ ,‬וצ"ע‬
‫איך מבקשים שהוא יחיינו והלא הקב"ה לבדו הוא הקוצב חיים לכל חי‪ ,‬ושמעתי עד‬
‫מפי עד שהחפץ חיים מחה כאשר נוסח זה הובא לפניו‪ ,‬ולכאורה נוסח זה מקורו‬
‫טהור וצ"ל דאין הכונה אלא להקב"ה וכמבואר לקמן אות ה' מאוה"ח בתפלת יעקב‬
‫אבינו המלאך הגואל אותי… הוא יברך וכו'‪.‬‬
‫ונראה עיקר דכיון דאמר כן יהי רצון מלפניך‪ ,‬ברור שכונתנו להתפלל לקוב"ה שיחיינו‬
‫ע"י מלאך זה‪ ,‬וז"פ‪ ,‬ומ"מ‪ ,‬לא ידעתי מה מקור אמירה זו "זבדיה יחיינו"‪ .‬אמנם‬
‫בסידורים נוסח בני עדות המזרח מבואר שאין לומר כלל שם זה אלא לכוין בלבו שם‬
‫זה אך התפילה היא לו לבדו ית"ש‪ ,‬וז"פ‪.‬‬

‫ג‬

‫והנה לכאורה נחלקו בכל עיקר ענין זה הבבלי והירושלמי‪ ,‬דכבר הבאנו לעיל את‬
‫דברי הירושלמי דאין לפנות אל המלאכים מיכאל גבריאל וכדו' אלא להקב"ה לבדו‪,‬‬
‫אך מצינו בבבלי סנהדרין מ"ד ע"ב "לעולם יבקש אדם רחמים שיהו הכל מאמצין את‬
‫כחו‪ ,‬ואל יהו לו צרים מלמעלה" וברש"י שם "שיסייעוהו מלאכי השרת לבקש רחמים"‬
‫הרי לן דמותר לאדם לבקש שיסייעוהו מלאכי השרת בתפלתו‪ ,‬ואם אכן נחלקו בזה‬
‫הבבלי והירושלמי‪ ,‬הלכה כהבבלי‪.‬‬

‫אך באמת נראה דאין כלל סתירה בזה בין דברי הבבלי והירושלמי‪ ,‬מר אמר חדא‬
‫ומר אמר חדא ולא פליגי‪ ,‬והרי כבר הבאתי לעיל שהרמב"ן קיבל את דברי הירושלמי‬
‫להלכה ואם הבבלי חולק על הירושלמי הרי הלכה כבבלי וע"כ דאין בזה מחלוקת‬
‫כלל‪.‬‬

‫ונראה דיש לחלק בשתי דרכים בין זה לזה‪ ,‬והנפ"מ בין שתי הדרכים‪ ,‬הוא פתרון‬
‫השאלה אם נכון לומר מכניסי רחמים וכדו' וכפי שיבואר‪.‬‬

‫א‪ :‬בירושלמי אמרו דאסור לפנות למיכאל וגבריאל‪ ,‬ונראה דגם הבבלי מודה לזה‪ ,‬ואין‬
‫כונת הבבלי שהאדם יבקש ממלאכי השרת שיסייעוהו‪ ,‬אלא "יבקש אדם רחמים"‬
‫אמרו‪ ,‬דהיינו מבעל הרחמים שהוא הקב"ה‪ ,‬והאדם מבקש מהקב"ה שיצוה על‬
‫מלאכי השרת שיסייעוהו לבקש רחמים‪ ,‬וא"כ אין סתירה בין שני מימרות אלה‬
‫שבבבלי ובירושלמי‪.‬‬

‫ב‪ :‬בירושלמי אמרו שאסור לפנות רק לפטרון כגון למלאכי השרת וכעין מי שאינו‬
‫יכול לפנות למלך בשר ודם ובעל כרחו פונה הוא רק לפטרון‪ ,‬אבל בבבלי אמרו דמי‬
‫שמתפלל להקב"ה כמצווה מותר לו לבקש למלאכי השרת שיסייעוהו בתפילתו‪ ,‬כיון‬
‫שמ"מ עשה כמצוותו והתפלל להקב"ה בכל כוחו‪.‬‬

‫והנה לדרך א' הנ"ל אין לומר מכניסי רחמים וכדו' כיון שהוא פונה באופן ישיר‬
‫לכוחות זרים ולא הותר אלא לבקש מן הקב"ה שהוא יצווה למלאכי השרת לסייע‬
‫בתפילתנו‪ ,‬אבל לדרך הב' הנ"ל מותר כיון דמאי דמפקידנא עבידנא ואמרנו לפני‬
‫הקב"ה תחינות וסליחות‪ ,‬אלא שאנו מבקשים מהמלאכים להכניס את תחינתנו‬
‫ודמעותינו לפני מלך מתרצה בדמעות‪ ,‬ונמצא שאלה זו תלויה בין שתי דרכי ההבנה‬
‫הנ"ל ביישוב דברי הבבלי והירושלמי‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬

‫ד‬

‫והנה לעיל באות א'‪ ,‬הבאנו את תלונת הקרבן נתנאל על הסליחה "מדת הרחמים‬
‫עלינו התגלגלי ולפני קונך תחנתנו הפילי‪ ,‬ובעד עמך רחמים שאלי"‪ ,‬ולכאורה יש לטעון‬
‫דאין כאן תפלה ובקשה מכח אחר זולתו ית"ש‪ ,‬דהלא מדת הרחמים ממדותיו של‬
‫הקב"ה ית"ש ואין כאן פניה לכח אחר‪ ,‬אך באמת מצינו בספרי "מי כה' אלקינו בכל‬
‫קראינו אליו ולא למדותיו" והביאו החרדים בפרק ה'‪ ,‬הרי לן דאף למדותיו אסור‬
‫להתפלל אלא כל תפילותנו יהיו בפשטות ותמימות אל אבינו שבשמים ולא לשום כח‬
‫ומדה‪ ,‬וז"ב‪) .‬עיין ביאור הדברים בדרך קבלה בשו"ת רב פעלים סוד ישרים ח"ג סימן‬
‫י"א(‪.‬‬

‫ה‬

‫והנה אחר שדנתי בסברא בצדדים שונים של שאלה זו נביא מדברי רבותינו‬
‫הראשונים שכתבו ליישב מנהג ישראל תורה גם בפרקים אלה בסדר הסליחות‪.‬‬

‫בשבלי הלקט סימן רפ"ב כתב "ואומרים מכניסי רחמים וכו' ואין בזה משום משתף‬
‫שם שמים ודבר אחר שאינו דומה למה ששנינו ליה ולך מזבח" וצ"ב בגדר "משתף‬
‫שם שמים ודבר אחר"‪.‬‬

‫הנה ברור דאין כונתו לשיתוף דעבודה זרה אלא נראה כונתו למאמר הרשב"י‬
‫בסנהדרין ס"ג ע"א "כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם"‪ ,‬אמנם עי"ש‬
‫בתוס' שכתבו "לא דמי להא דכתיב חרב לה' ולגדעון דלא אסור אלא במידי‬
‫דאלקות"‪ ,‬ולכאורה גם בני"ד הוי מידי דאלקות דהלא בתפלה עסקינן‪ ,‬אך מדברי‬
‫הרמב"ם בשבועות פי"א ה"ב משמע דרק בשבועה נאסר ולשיטתו אין זה ענין לני"ד‪.‬‬
‫ומ"מ כתב בשבה"ל דאין בזה פגם‪ ,‬אך לא ביאר טעם הדברים‪ .‬ובשם הרב אביגדור‬
‫כהן צדק כתב להתיר אמירה זו מכח דברי הגמ' בסנהדרין‪ ,‬ונראה שפירש סוגיא זו‬
‫בדרך ב' שביארנו לעיל‪ ,‬דכיון שמתפלל בעיקר להקב"ה אין פגם אם מבקש מן‬
‫המלאכים שיסייעוהו‪ .‬ועיין עוד במהר"י בן יקר בספרו פירוש התפלות והברכות )עמוד‬
‫ע"ג( שכתב שבאמת אין לנו להתפלל למלאכים‪ ,‬אלא כשאומר "מכניסי רחמים"‪ ,‬כנגד‬
‫חסידי הדור אנו אומרים שירבו בתחנונים ותפלות לפני המקום להגן על דורם שהם‬
‫חייבים ע"ז‪ ,‬עי"ש‪.‬‬

‫ובשו"ת מהר"י ברונא סי' רע"ה כתב גם הוא ליישב מנהג זה‪ ,‬וכתב דאין כאן כונה‬
‫ממשית לבקש מן המלאכים אלא שכונת אמירה זו לבטא שפלות ועבודה‪ ,‬וז"ל "מה‬
‫שאנו אומרים נא מדה נכונה וכו' וכן מדת הרחמים‪ ,‬ומכניסי רחמים‪ ,‬מלאכי רחמים‪,‬‬
‫אינו אלא דרך שפלות ועבדות שמדבר בפני המלך ליועציו לדבר למלך והוא בוש‬
‫בדבר לקרב אל המלך‪ ,‬ואין זה דרך אמצעי כלל"‪.‬‬

‫וע"ע בספר חסידים סי' ר"נ שהוכיח מהסליחה מדת הרחמים את סדר הי"ג מדות של‬
‫רחמים‪ ,‬הרי שלא הסתייג מעצם אמירת פרק זה‪ .‬ואפשר שהוא לשיטתו בסימן ת"נ‬
‫שרשאי להתפלל אל המתים שיתפללו על החיים‪ ,‬וה"נ מותר לבקש מהמלאכים‬
‫שיסייעו בעדנו בתפלתנו‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬

‫ו‬

‫הנה ידוע שהגר"א ותלמידו הגדול הגר"ח מוולוז'ין לא אמרו בליל שב"ק "ברכוני‬
‫לשלום מלאכי השלום" וכך מובא בכתר ראש סימן צ"ג‪ .‬אך נימוקו של הגאון הוא‬
‫דאין מלאכי השרת בני בחירה שברצותם יברכו וברצותם ימנעו מלברך אלא עושים‬
‫הם את אשר נצטוו לעשות‪ ,‬וכך מבואר להדיא בדברי הרמב"ם בעיקר החמישי‬
‫בסנהדרין שם‪.‬‬

‫אמנם‪ ,‬באור שמח הלכות תשובה סוף קונטרס הכל צפוי כתב שבעצם מלאכים הם‬
‫בני בחירה אלא בהיותם בשמים ובחזותם גילוי שכינה בהדר גאונו ממילא בטלה‬
‫בחירתם‪ ,‬והרי חזינן דכאשר מלאכים ירדו לעולם הזה נכשלו בחטא כדמצינו "ויחזו‬
‫בני האלהים את בנות האדם" )בראשית ו' ב' ובפרש"י שם(‪ ,‬ועיין במשך חכמה‬
‫)במדבר כ"ח ט'( שהמלאכים אין להם בחירה שהם מוכרחים מהשגתם יתברך שמו‬
‫תמיד וכו'‪) ,‬ועיין בדברי הרמח"ל בדרך עץ חיים(‪.‬‬

‫אך באמת יש לשאול איך מותר לבקש ממלאכי השרת אף אם בידם לברך‪ ,‬הלא אין‬
‫לבקש דבר מזולתו כמבואר‪ ,‬ואף שמותר למלאכים להתפלל עבורנו או להכניס‬
‫תפילותינו לפני הקב"ה דזה תפקידם‪ ,‬אין לבקש מהם לעזור ולהושיע וא"כ צ"ע אין‬
‫מבקשים מהם ברכות‪.‬‬
‫וראיתי שכבר העיר בזה בסידור הגר"י עמדין‪ ,‬והעיד שאביו לא אמר שום דבר לפני‬
‫קידוש בליל שבת עי"ש‪ .‬ועוד יש להעיר מיעקב אבינו שביקש מן המלאך‪ ,‬שרו של‬
‫עשו‪" ,‬לא אשלחך כי אם ברכתני" )בראשית ל"ב כ"ז(‪ ,‬ואף שכתב שם רש"י שביקש‬
‫ממנו שיודה לו על ברכות יצחק אביו‪ ,‬מ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו ובמדרש‬
‫משמע שביקש לברכו כפשוטו‪.‬‬

‫אמנם כתב שם הרמב"ן )פסוק ל'( דהמלאך אכן השיבו "למה זה תשאל לשמי‪ ,‬אין‬
‫לך בידיעת שמי תועלת כי אין הכח והיכולת בלתי לה' לבדו‪ ,‬אם תקראני לא אענך‪,‬‬
‫וגם מצרתך לא אושיעך"‪ ,‬מ"מ יש ללמוד מיעקב שמותר לבקש ברכה מן המלאכים‪.‬‬

‫ויש לעיין בזה בדברי יעקב אבינו )בראשית מ"ח ט"ז( המלאך הגואל אותי מכל רע‬
‫הוא יברך את הנערים"‪ ,‬אך עי"ש באור החיים ש"מאמר ה' לידידיו קרוי מלאך" ואין‬
‫כונת יעקב אבינו אלא להקב"ה עי"ש‪.‬‬

‫ועוד דבפסוק זה אין הכרח שבקש מן המלאך לברכו אלא ביקש מהקב"ה שהמלאך‬
‫יברכנו‪ ,‬ודו"ק כי קצרתי‪.‬‬

‫ובאמת יש לעיין גם במה שנהוג לבקש ברכות מצדיקים‪ ,‬ולכאורה אין זה דומה למה‬
‫שאנו מבקשים מהם שיתפללו שכבר נתבאר לעיל דזו מצוותם‪ .‬אך מה כחם של‬
‫צדיקים לברך ולמה מותר לבקש מהם לעשות כן‪.‬‬

‫ולכאורה היה נראה דהברכות ביסודן כתפילות הן‪ ,‬וכלהמברך את חבירו אינו אלא‬
‫כמתפלל שהקב"ה יעזור ויושיע וכך כונת המברך‪ ,‬וכעין ברכת הכהנים שכתבו בהם‬
‫"ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" )עיין סוטה ל"ח(‪.‬‬

‫אמנם נראה עוד עפ"י המבואר במדרש והביאו רש"י סו"פ חיי שרה )כ"ה ה'( "ויתן‬
‫אברהם את כל אשר לו ליצחק‪ ,‬שאמר לו הקב"ה לאברהם והיה ברכה הברכות‬
‫מסורות בידך לברך את מי שתרצה ואברהם מסרן ליצחק"‪ .‬ועיין עוד ברבינו בחיי ריש‬
‫פרשת ברכה )דברים ל"ג( "עד שעמד אברהם שהיה ראש האמונה ומסר הברכות‬
‫בידו ואמר לו והיה ברכה… וממנו ואילך היו הברכות מסורות ביד הצדיקים וכו'"‪.‬‬
‫והדברים חידוש‪.‬‬

‫אך באמת יש לעיין דהלא אמרו )ברכות ז' ע"א ומגילה ט"ו ע"א( "אל תהיה ברכת‬
‫הדיוט קלה בעיניך"‪ .‬הרי דגם להדיוט יש כח לברך‪ ,‬ולכאורה דכשם שיש כח באדם‬
‫לקלל‪ ,‬ק"ו שבידו לברך‪.‬‬
‫ועוד צ"ע במה שיש במחזורים תפלה לפני תק"ש ובו מבקשים מן המלאכים היוצאים‬
‫מן התקיעות‪.‬‬

‫ומכל זה היה נלענ"ד עיקר כמו שנתבאר לעיל דאין בזה איסור אלא בדרך עבודה‬
‫ותפילה שיש בו פולחן והכנעה‪ ,‬ולא בבקשה בעלמא שהמלאכים ימלאו את תפקידם‬
‫שהקב"ה צוה אותם‪ ,‬והרי זה בקשה שאינה בדרך עבודה ותפלה ודו"ק‪.‬‬

‫ועיין עוד באגרות משה אורח חיים ח"ה סי' מ"ג אות ו' שהביא נוסחאות שונות‬
‫בפרקי הסליחות הנ"ל‪ ,‬כגון לומר מדת הרחמים עלינו נגלגלה‪ ,‬ועי"ש עוד כיוצא בזה‪.‬‬
‫ולענ"ד אין מקום לשנות בזה כלל ממסורת הקדומה וממנהג אבותנו בידנו ותקיפי‬
‫קמאי תיקנו ואמרו פרקים אלה ויש בדברינו הנ"ל כדי יישוב בשופי‪ ,‬דעוד ראיתי‬
‫בשו"ת מהר"י אסאד ח"א או"ח סי' כ"א דאף שתקף בביטויים חריפים את מי שפקפק‬
‫באמירת סליחות אלה רמז בתוך דבריו שזקנינו רשכבה"ג מוהר"מ בנעט אמר נוסח‬
‫אחר בפרקים אלה‪ ,‬וסתם ולא פירש עי"ש בדבריו‪ ,‬ומ"מ יש בזה מקור שיש מקום‬
‫לומר בנוסח שלא ישתמע ממנו בקשה ממלאכים‪ ,‬אך גם מהר"י אסאד כתב שהגר"מ‬
‫בנעט אמר בנוסח אחר לעצמו אך לא שינה כלום מן הנוסח המקובל בציבור‪ ,‬עי"ש‪.‬‬

‫ומ"מ עובדא ידענא בת"ח ששאל את מרן הגר"מ פיינשטיין אם לשנות סליחות אלה‬
‫וענה לו בתקיפות שאין לשנות שום מנהג ממנהגי אבות‪ .‬וכך נראה עיקר לענ"ד‪.‬‬

‫פורסם ספטמבר ‪8:58 - 2022 ,18‬‬