‫שנה ב' | גליון פ"ו | פרשת חקת תשפ"ב‬

‫כולם יחד‪ ,‬וכל עבודת ה׳ הכל הוא בזה‪ ,‬שצריך האדם‬

‫לקרב לשרשו דהיינו התורה שהיא קומה שלימה תרי״ג‬
‫מצות‪ ,‬והאדם כלול ג"כ רמ״ח איברים ושס״ה גידים כנודע‪,‬‬
‫וכמו שאם חסר אות אחת מן הס״ת אינה בשלימות‪ ,‬לכך‬
‫אמרו רז״ל כל המאבד נפש אחת מישראל כאלו מאבד‬
‫עולם מלא‪ ,‬וההיפך כל המקיים וכו׳ כאלו קיים עולם מלא‬
‫והבן‪ .‬ולכך אומרים קודם כל תפלה הריני מקבל עלי מצות‬
‫אמרות קודש‬ ‫עשה של ואהבת לרעך וגו׳‪ ,‬כי הכל הוא אחדות גמור כמו‬ ‫זאת חקת התורה אשר צוה ה' _לאמר (יט‪ ,‬ב)‬
‫מכ"ק אדמו"ר מביאל א בית שמש שליט"א‬ ‫התורה שנקראת תורה בהצטרף כל האותיות כולן‪ ,‬ואף אם‬
‫רואה בחבירו שום דבר רע‪ ,‬ישנא הרע שבו‪ ,‬אך החלק‬
‫_להשיב _לאוה"ע שאנו עובדים את הבוית"ש באמונה _ל_לא שא_לות‬
‫זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר‪ ,‬דבר אל בנ"י ויקחו‬ ‫הקדוש יאהבנו מאד כנפשו‪ ,‬כי הבעל שם טוב נבג״מ אמר‬ ‫פירש"י לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר‬
‫אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה‬ ‫שהצדיק הגמור שאין רע בקרבו אין רואה שום רע על שום‬ ‫מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חוקה‬
‫עליה עול (יט‪ ,‬ב) וברש"י‪ ,‬לפי שהשטן ואומות העולם מונין‬ ‫אדם‪ ,‬אך מי שרואה שום רע בחבירו‪ ,‬הענין הוא כמו‬ ‫גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה‪ .‬ומפרשי‬
‫את ישראל מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה‪ ,‬לפיכך כתב‬ ‫שמסתכל במראה‪ ,‬אם פניו מטונפין רואה ג"כ במראה כך‪,‬‬ ‫התורה הקשו שבכמה מקומות כתיב חוקה כמו זאת חוקת‬
‫בה חוקה‪ ,‬גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה‪.‬‬ ‫ואם פניו נקיים אינו רואה במראה שום דופי‪ ,‬כמו שהוא כך‬ ‫הפסח ורש"י לא פירש כן‪ ,‬עיי"ש בתירוציהם הק'‪ .‬ואולי י"ל‬
‫ובמפרשי התורה עמדו בזה‪ ,‬מדוע נקט הכתוב זאת חקת‬ ‫רואה‪,‬א וזהו (ויקרא יט‪ ,‬יח) ואהבת לרעך כמוך‪ ,‬פי׳ כמוך כמו‬ ‫בפשיטות שרש"י ז"ל מדייק על תיבת לאמר השני שהיא‬
‫התורה‪ ,‬דמשמע שהיא דבר הנוגע לכל התורה‪ ,‬דלכאורה‬ ‫שאם יודע האדם בעצמו שום רע בקרבו משום הא אינו‬ ‫מיותר‪ ,‬וצריך לציין בזה"ל זאת חוקת התורה וגו'‪ ,‬ומדייק‬
‫הוה ליה למינקט זאת חקת הפרה‪ ,‬דהכא מיירי אך ורק מדיני‬ ‫שונא את עצמו אף ששונא הרע שבקרבו‪ ,‬כך ג"כ על‬ ‫רש"י הק' על תיבת לאמר השני שהוא כמיותר‪ ,‬לכך‬
‫פרה אדומה‪ ,‬וע"ד שאמה"כ (שמות יב‪ ,‬מג) זאת חוקת הפסח‪.‬‬ ‫חבירו‪ ,‬כי באמת הכל אחד‪ ,‬כי הלא גם לחבירו יש ג"כ חלק‬ ‫פירש"י שהקב"ה צוה לנו עם סגולתו להשיב להשטן‬
‫ובדברי בינה לכ"ק אאזמו"ר מביאלא זצללה"ה דייק בלשון‬ ‫(מאור עינים)‬ ‫אלוה כמוהו ויש לו אות בתורה‪.‬‬ ‫ואוה"ע שמונים אותנו בשאלתם מה המצוה הזאת ומה טעם‬
‫רש"י 'ואין לך רשות להרהר אחריה'‪ ,‬דמדוע לא נקט לשון‬ ‫•••‬ ‫יש בה‪ ,‬שאין אנו יודעים שום טעם רק שכן גזרה חכמתו‬
‫ואי אתה רשאי להרהר אחריה וכיו"ב‪ ,‬דהרי כל אות ואות‬ ‫וממדבר מתנה (כא‪ ,‬יח)‬ ‫ית'‪ ,‬ואין לנו רשות להרהר אחרי דברי הקב"ה חלילה‪ ,‬רק‬
‫בדבריו מחושב ומדוקדק וא"כ מדוע נקט הלשון 'רשות'‪.‬‬ ‫ע"י שפ_לות זוכה שיתקיימו דבריו ומשפיע ע"י תורתו‬ ‫מחויבים אנחנו להאמין באמונה שלימה במצות ה' אף גם‬
‫וכבר קדם אמרינו זה כמה‪ ,‬דהתוה"ק היא נצחית ונוהגת בכל‬ ‫אם לא נדע שום טעם‪ ,‬ובזה התשובה יסתם פי השטן‬
‫איש ישראל בכל הזמנים והמקומות‪ ,‬וע"כ שומה עלינו‬ ‫ואיתא בש"ס אם אדם משים את עצמו כמדבר הזה שהכל‬
‫דשין אותו‪ ,‬התורה ניתנה לו במתנה‪ .‬וי"ל כוונתם עד"ז‬ ‫ואוה"ע‪ ,‬כי אמונה הוא חוק ולא יעבור ואין בכחם להשיב‬
‫החובה להתבונן בפרשה הדין זאת חוקת התורה‪ ,‬ולמילף‬ ‫לנו בחקירות וקושיות‪ ,‬כמובא בספר אור החיים מהחסיד ר'‬
‫ארחות חיים בעבודת השי"ת‪.‬‬ ‫דהנה ידוע מאמר חז"ל דברים היוצאים מן הלב נכנסין אל‬
‫הלב‪ ,‬ופירושו כי מבואר אצלנו בפרשת קרח שיש בישראל‬ ‫יוסף יעב"ץ ז"ל כי בימי השמד שהיה בימי קדם אותן‬
‫והנראה בזה‪ ,‬דהנה האדם מטבע בריאתו נמשך לדברים‬ ‫האנשים שלא הלכו בחקירות רק באמונה פשוטה נשארו‬
‫גשמיים למלאות תאוותו‪ ,‬כגון אכילה שתיה וכיו"ב‪ ,‬ואינו‬ ‫בחינת שרשים וענפים והשרשים צריכין ביותר ליניקת‬
‫הענפים ע"ד מתלמידי יותר מכולם‪ ,‬וזהו בחינת באר ומעין‬ ‫באמונתם בשלימות ומסרו נפשם על קידוש שמו ית'‪,‬‬
‫צריך להסברים האיך למלאות צרכי גופו דמעצמו נמשך‬ ‫וזהש"כ כאן חקה לאמר להשטן ואוה"ע שהוא חוקה מבלי‬
‫לכך‪ ,‬ודבר זה היא למעלה מטעם ודעת‪ .‬כן איש ישראל‬ ‫שכל מה שהוא נוזל ביותר הוא נובע ביותר‪ ,‬וזהו בחינת‬
‫הודע לנו טעמה‪ ,‬ודבר הזה בעצמו הוא הטהרה‪( .‬ישמח ישראל)‬
‫מחמת שיש לו נשמה קדושה‪ ,‬שמכסא כבוד חוצבה‪,‬‬ ‫אור ישר ואור חוזר‪ ,‬וזהו דברים היוצאים מן הלב שוב‬ ‫•••‬
‫המולבשת בגוף גשמי שיש בה רמ"ח אברים ושס"ה גידים‪,‬‬ ‫חוזרין ונכנסין אל הל"ב עצמו של המוציאן בחינת אור ישר‬ ‫זאת התורה אדם כי ימות באה_ל (יט‪ ,‬יד)‬
‫המכוונים כנגד רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות ל"ת‪ ,‬ג"כ‬ ‫ואור חוזר‪ .‬והעיקר הוא לזה שיהיה נאה דורש ונאה מקיים‬ ‫_לאהוב כ_ל אחד מישרא_ל‪ ,‬וחסרון הזו_לת הוא חסרונו‬
‫מושכים אותו לתת מזון לנשמתו‪ ,‬והוא תורה ועבוהש"י‪,‬‬ ‫והיינו שכל מה שמוציא מן השפה ולחוץ יהא מקיים בעצמו‬ ‫אמרו רז״ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו‬
‫ולגמול חסד עם רעהו‪ ,‬והשתוקקות הנשמה היא ג"כ פנימית‬ ‫ואזי הוי שפיר דברים היוצאים מן הל"ב וכנ"ל‪ ,‬וזה תלוי‬ ‫עליה כו׳‪ .‬ידוע כי יש ס׳ רבוא אותיות לתורה וכנגדן יש ס׳‬
‫ושורשית‪ ,‬למעלה מן השכל‪.‬‬ ‫בשפלות האמיתי כנודע וזהו כוונת הש"ס אם משים אדם‬ ‫רבוא שרשי נשמות‪ ,‬אף שיש בישראל כהנה וכהנה על כל‬
‫ברם כ"ז היא באם הנשמה נשמרת בטהרתה בלא שום פגם‪,‬‬ ‫את עצמו כמדבר פירוש כמדבר היינו שמשים את עצמו‬ ‫פנים העיקר הם ס׳ רבוא שרשים ומותר באין מחילוק‬
‫וכמו שניתנה לו בשעת היצירה‪ ,‬אבל באם ח"ו נכשל‬ ‫כמו שמדבר ומקיים דיבורו‪ ,‬והוא נאה דורש ומקיים‪ .‬וגם‬ ‫הניצוצות‪ ,‬וכל אחד מישראל יש לו אות בתורה‪ ,‬ואורייתא‬
‫בחטאים רח"ל‪ ,‬אזי הנשמה שוקעת בתרדמה ואיננה דורשת‬ ‫הפירוש כפשוטו שמשים את עצמו כמו שהוא מדבר ע"י‬ ‫וקב״ה חד‪ ,‬והוא חלק אלוה שבקרב האדם הוא ממש אותו‬
‫את מזונה הרוחני המגיע לה‪.‬‬ ‫שמשים את עצמו כמדבר המורה שפלות כי להשים את‬ ‫האות שמשם שורש נשמתו‪ ,‬והאות משפיע על האדם שפע‬
‫משל למה"ד‪ ,‬למי שיש לו חולה בתוך ביתו ל"ע‪ ,‬אזי ממתי‬ ‫עצמו כמו שמדבר תלוי בשפלות בחינת מדבר‪ ,‬וכנ"ל אזי‬ ‫וחיות הקדושה‪ ,‬וצריך לידע כי האות שורה בפה האדם‪ ,‬וכל‬
‫שאינו נמצא בקו הבריאות כבר אינו דורש לאכול ולשתות‪,‬‬ ‫התורה ניתנה לו במתנה פירוש שנשפע לו באור חוזר וכ"מ‬ ‫אות כלול מכל התורה‪ ,‬נמצא שכל התורה בפה האדם‪ ,‬כי‬
‫ואפי' שיביאו לפניו כל מעדני עולם לא ימשך לזה‪ ,‬דאינו‬ ‫שהוא משפיע יותר הוא מקבל יותר ושוב שנית יש לו‬ ‫הלא ספר תורה שחסר ממנה אות אחת פסולה‪ ,‬ואינה‬
‫תאב לאכול‪ ,‬ולפעמים אף קץ במאכלים עד בכדי שכבלעם‬ ‫(אהבת שלום)‬ ‫להשפיע ביותר בבחינת אור ישר וד"ל‪.‬‬ ‫נחשבת לתורה מטעם זה כי כל אות חשוב תורה בהצטרף‬
‫כך פולטם‪ ,‬והוא מחמת שאינו נמצא בקו הבריאות‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬
‫כן באם איש ישראל הולך אחר שרירות ליבו ושוקע‬ ‫על חבירו אף שראוהו עושה עבירה או ששמע מאיש מהימן שעשה‬ ‫א ‪...‬ששמעתי ממורי שאם נזדמן שראה דבר עבירה (או שמע על אחד)‬
‫בתענוגי והבלי עוה"ז‪ ,‬נשמתו נחלית מרוב צער‪ ,‬ואינה‬ ‫עבירה‪ ,‬דהא מדראה או שמע הדבר ההוא מסתמא גם בו יש מקצת‬ ‫יבחין שיש בו שמץ עבירה זו‪ ,‬ושירגש לתקן את עצמו‪ .‬ואמה"פ‬
‫נמשכת לתורת ה'‪ ,‬לקדושת שב"ק ולגמול חסד עם רעהו‪,‬‬ ‫מאותו הדבר ומוטל עליו לתקן אצלו הדבר ההוא ועי"ז יתוקן גם האיש‬ ‫תחבושת לזה שינצור לשונו אע"פ שהוא קשה לפרוש‪ ,‬וכמ"ש בש"ס‬
‫העושה הרע‪ .‬וזש"ה נצור לשונך מרע‪ ,‬ר"ל שאל תגנה ותדבר מהעושה‬ ‫וכולם באבק לשה"ר‪ .‬מ"מ נתן הפסוק תקנה לזה שידע שהוא ניתן לו‬
‫ואיננה מרגשת טעם ותענוג בדברים רוחניים‪ ,‬ולפעמים‬ ‫רע רק מוטל עליך להיות סר מרע‪ ,‬ר"ל שתתקן אצלך הרע ההוא‪ ,‬ועי"ז‬ ‫לראות כדי שיסור הוא עצמו מרע ויתקן את עצמו שיהיה טוב‪ ,‬ואז גם‬
‫אפילו גרוע מכך רח"ל‪ ,‬שתורה ועבודת ה'‪ ,‬וקדושת שב"ק‬ ‫ועשה טוב‪ ,‬ר"ל תגרום שגם האיש ההוא יהיה טוב וישוב מרעתו עכ"ד‪.‬‬ ‫הרשע יחזור בתשובה אחר שיכליל אותו עמו ע"י אחדות הנ"ל שכולם‬
‫נהפכת עליו למשא ולעול‪ ,‬ואינה מרגשת תענוג ונעימות‪.‬‬ ‫(ערבי נחל‪ ,‬לך לך)‬ ‫אדם אחד‪ ,‬ואז תגרום שתהיה מכלל ועשה טוב‪ ,‬שתעשה את הרע טוב‪,‬‬
‫והעצה היעוצה לזה‪ ,‬יובן בהקדם מה דמצינו בהרבה מצות‬ ‫איזהו חכם הלומד מכל אדם‪ .‬מרן אלקי ריב"ש זצ"ל פירש הלומד מכל‬ ‫ואז תבוא למדה בקש שלום ורדפהו וכו' ודו"ק‪( .‬תולדות יעקב יוסף‪ ,‬לך לך)‬
‫התורה דהם זכר ליצי"מ‪ .‬ויש להתבונן בזה‪ ,‬דבשלמא חג‬ ‫אדם זהו כלל גדול שלפעמים אדם סובר שבעצמו שהוא צדיק גמור‬ ‫‪...‬ע"פ דברי הבעש"ט שאמר כי האיש אשר הוא נקי לגמרי ולא פגם כלל‬
‫וכשרואה איזה שמץ עבירה בשום אדם ידע שגם אצלו נמצא כאלה‬ ‫מעולם אפילו כל דהו אי אפשר לו לראות רע בשום אדם או שישמע‬
‫הפסח נקבע ליו"ט להודות ולהלל על שהוציאנו מעבדות‬ ‫ועושה תשובה‪ ,‬כמו שסיפר שפעם אחד ראה איש המוני שחילל שבת‬ ‫מרע שעשה שום אדם‪ ,‬כי לא יזמין לו השי"ת לראות רע או לשמוע‬
‫לחירות משעבוד לגאולה ומאפילה לאורה‪ ,‬שפיר מובן אמאי‬ ‫בשוגג קרוב למזיד והרבה תשובה ע"ז עד שגילו לו מן השמים שגם‬ ‫שום רע‪ ,‬ולכן כשרואה האדם איזה איש שעושה רע או שמספרים לפניו‬
‫נקבע יו"ט פסח זכר ליציאת מצרם‪ ,‬משא"כ בשאר מצות‬ ‫הוא חילל שבת ששימש עצמו עם ת"ח הנקרא שבת‪... ,‬וכן יכול ללמוד‬ ‫מאיזה איש שעשה רע ידוע ידע בבירור שיש בו שמץ מנהו מאותו‬
‫התורה‪ ,‬צריך להבין אמאי הם תלויים ועומדים ביצי"מ‪.‬‬ ‫איזה מדה מכל אדם בשוק‪ ,‬כי אין איש ישראלי שלא יהיה בו מדה‬ ‫הדבר אף אם הוא צדיק‪ ,‬מ"מ יש בו קצת מהקצת מאותו הענין והזמין‬
‫טובה מה שלא ימצא בזולתו ‪...‬וכן יכול ללמוד אף מגוי בשוק שמספר‬ ‫לו הש"י ראיה זו או שמיעה זו בכדי שישים אל לבו לשוב ולתקן הפגם‬
‫והענין‪ ,‬דבנ"י בהיותם בגלות מצרים היו בשפל המצב‬ ‫לו איזה סיפור מעשה ואיזה ענין יבין בנפשו שלא על חנם הוא שומע‬ ‫ההוא ועי"ז ישוב גם האיש ההוא העושה רע כי הוא תלוי בו ולסבה זו‬
‫והמדריגה‪ ,‬וכדכתיב ואת ערום ועריה‪ ,‬בלא המשך בעמוד ב' » ז‬ ‫(נוצר חסד)‬ ‫זאת אלא שילמוד ממנו איזה הנהגה טובה או דרך טוב‪.‬‬ ‫הזמין לו הש"י הראיה או השמיעה ההיא‪ .‬ולפ"ז אין לאדם לדבר לשה"ר‬
‫_לטובת נשמת הרה"ק רבי ישרא_ל מסטאשוב זיע"א בהרה"ק רבי מאיר ה_לוי מאפטא זיע"א בעמח"ס 'אור _לשמים' | נ_לב"ע ה' תמוז תר"ה _לפ"ק‬
 ‫הרה"ק רבי מאיר מדזיקוב זיע"א‬
‫• פרק ד' •‬ ‫בעמח"ס 'אמרי נועם'‬
‫העושה מצוה אחת‪ ,‬קונה לו פרקליט אחד והעובר עבירה אחת‪,‬‬ ‫ח' תמוז תרל"ז‬
‫קונה לו קטיגור אחד (ד‪ ,‬יא)‬
‫הרה"ק הרבי ר' זושא זיע"א אמר על מאמר חז"ל (אבות ד‪ ,‬יג)‬
‫אורו של רבינו הרה"ק רבי מאיר מדזיקוב זיע"א הפציע בשנת תקע"ט לאביו הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זיע"א בהרה"ק רבי‬
‫'העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד‪ ,‬והעובר עבירה‬ ‫נפתלי צבי מראפשיץ זיע"א‪ ,‬ולאמו הרבנית מרת חיה ע"ה‪ ,‬בת הנגיד החסיד רבי יחיאל מיכל ז"ל‪ ,‬מראווע‪-‬רוסקא‪.‬‬
‫אחת קונה לו קטיגור אחד'‪ .‬ראיתי פעם אחת המלאכים‬ ‫כבר מילדותו נודע בשכלו החד והחריף‪ ,‬והעיד על עצמו שבהיותו כבן ט"ו שנים כבר ידע כל הש"ס בעל פה‪.‬‬
‫רבינו קנה חכמו מאביו הק'‪ ,‬ומדודו הרה"ק רבי אשר ישעי' מראפשיץ זיע"א‪ ,‬ומהרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב זיע"א‪.‬‬
‫שנבראו מהעבירות היהודיות‪ ,‬וכולם בעלי מומין מעוררי‬ ‫כתביו הקדושים נדפסו בספר 'אמרי נועם' המתוק מדבש ונופת צופים באמריו הנעימים והנחמדים‪.‬‬
‫זוועה (ובלש"ק וויסטע קאליקערס) בלי ידים ובלי רגלים‪ ,‬כי‬ ‫ויאסף אל עמיו ביום ח' לחודש תמוז שנת תרל"ז‪ ,‬ומנו"כ בדזיקוב‪.‬‬
‫בשעה שיהודי עובר עבירה‪ ,‬אי אפשר שלא יהא ליבו נוקפו‪,‬‬ ‫···‬
‫ושלא יתעורר בו איזה ניצוץ של חרטה ובושה‪ ,‬ועי"ז העבירה‬ ‫פעם בהיות הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זיע"א אצל הרה"ק מפורסם הוא המכתב שכתב הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז‬
‫פגומה‪ ,‬וממילא יוולד מתוך כך מלאך בעל מום‪( .‬מאמר מרדכי)‬ ‫בעל אוהב ישראל מאפטא זיע"א‪ ,‬אמר לו הרה"ק מאפטא‪ :‬סע זיע"א בו הוא מרבה על שבחי גדולי החסידות‪ ,‬ושם כתב בהאי‬
‫לביתך‪ ,‬ויוולד לך בן ותקרא שמו מאיר‪ ,‬כי הוא יהיה מאיר עיני לישנא‪ :‬ובפרט שרוב גאוני זמנינו הם מכת החסידים‪ ,‬כאן‬
‫« המשך מעמוד א' שום לחלוחית דקדושה‪ ,‬מצרים מלשון‬ ‫הגאון מוה"ר יצחק מאיר מווארשא נ"י הגאון רבי אברהם‬ ‫חכמים ומאיר לארץ ולדרים‪.‬‬
‫···‬
‫מיצר‪ ,‬שנשמתם היתה בבית האסורים‪ ,‬ולא הרגישו שום‬ ‫הרה"ק רבי אליעזר צבי מקאמארנא זיע"א נסע פעם מטשכנוב נ"י‪ ,‬והגאון מוה"ר מנחם מנדל מליובאוויטש נ"י‪ ,‬וגם‬
‫השתוקקות לרוחניות‪ .‬מחמת שהיו שקועים במ"ט שערי‬ ‫להסתופף בצל הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז זיע"א‪ ,‬הרה"ק הרב רבי מאיר מדזיקוב הוא גאון מחודד מאד‪.‬‬
‫···‬
‫טומאה רח"ל‪ ,‬בזוהמא של ערות מצרים‪ ,‬בחומר ובלבנים‪.‬‬ ‫רבינו ביאר בדרך הלצה הפסוק‬ ‫רבי דויד מדינוב זיע"א‪ ,‬והרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זיע"א‪,‬‬
‫ברם‪ ,‬כשזכו ויצאו ממצרים ומזוהמתה ומכל הנכלל בזה ע"י‬
‫הקב"ה בכבודו ובעצמו‪ ,‬וביחוד אחר ימי הספירה שהזדככו‬
‫(במדבר ח‪ ,‬יד) ולא יהיה בבני ישראל‬
‫נגף בגשת בני ישראל אל הקודש‪,‬‬ ‫• ﬣוא היה אומﬨ •‬ ‫טרם יציאתו לדרך ציווה עליו אביו‬
‫הרה"ק רבי יצחק אייזיק‬
‫בזיכוך אחר זיכוך‪ ,‬בקדושה ובטהרה ובתיקון המידות‪ ,‬אזי‬ ‫כסף שרש"י הביא שם 'שלא יצטרכו‬ ‫מקאמארנא זיע"א שבחזרו העירה ציפהו זהב במקום הנחת פה פסול (ראש השנה כז‪ ,‬ב)‬
‫נתעלו למדריגה גבוהה ורמה‪ ,‬שהחלו להשתוקק לתורת ה'‬ ‫האיש הרוצה לצפות את מעשיו במה שנותן‬
‫יכנס אליו תיכף ומיד‪ ,‬ואכן יצא וזהב לעמלי תורה‪ ,‬וכן משא ומשתן באמונה לגשת אל הקודש'‪ .‬וביאר רבינו ע"פ‬
‫ולמצותיו‪ ,‬ומעצמם אמרו נעשה ונשמע עוד קודם שנצטוו‪,‬‬ ‫לדרך ונתבשם מהיכלות הקודש של 'פסול'‪ ,‬כי מה שעושה עם ממונו דברים טובים מעשה שהיה אצל הרה"ק המגיד‬
‫וכבחז"ל מי גילה רז זה לבני שמלאכי השרת משתמשין בו‪.‬‬ ‫הני צדיקים‪ ,‬ובחזרתו לקאמארנא אינו תירוץ על מה שתורתו ותפילתו אינם כדבעי‪ .‬מקאזניץ זיע"א שבא אליו גביר‬
‫והוא מדריגת האבות הק' בהם שקיימו כל התורה כולה עד‬ ‫אחד ידוע ומפורסם ובריא‪ ,‬ובניו‬ ‫פנה לקבל את פני אביו כפי‬
‫שלא ניתנה‪ ,‬וע"ד שאחז"ל אצל אאע"ה שתי כליות יועצות‬ ‫שנצטווה‪ ,‬לאחר שברכו זה את זה לשלום‪ ,‬ביקש ממנו אביו כשתילי זיתים ולא היה חסר לו מאומה‪ ,‬ושאלו הרה"ק אם אין‬
‫(ברכות סא‪ ,‬א)‪ ,‬מחמת שלגודל קדושתם והזדככותם נמשכו‬ ‫שיספר את אשר ראה במסעו‪ ,‬ויספר לו את אשר ראו עיניו‪ ,‬נחסר לך כלום מדוע זה באת? והשיבו הגביר אשר אמת הדבר‬
‫מעצמם לתומ"צ‪ ,‬והשיגו את רצון השי"ת עוד קודם שנצטוו‪.‬‬ ‫ופתח הבן פיו ואמר‪ :‬אצל הרה"ק מצאנז ראיתי 'תורה וגדולה שאין אני נצרך אל הרבי‪ ,‬רק בשביל זה באתי שהרבי יפעול‬
‫ולפי"ז יבואר שפיר אמאי זכר ליצי"מ היא בנין אב לכל‬ ‫במקום אחד'‪ ,‬בדינוב ראיתי 'ראשית חכמה יראת ה''‪ ,‬ובדזיקוב בתפילתו אשר לעולם לא אהיה נצרך לבא אל הרבי‪ ,‬ע"כ‪ .‬וזהו‬
‫התורה‪ ,‬דמהכא ילמד איש ישראל מוסר השכל וארחות יושר‬ ‫הבחנתי 'שהקטן מאיר יותר מהגדול' (היינו רבינו זורח ומאיר יותר ולא יהיה נגף בבני ישראל בגשת אל הקודש‪ ,‬היינו כאשר‬
‫לידע נאמנה‪ ,‬דבהיותו שקוע בהבלי עוה"ז ובתענוגיו‪ ,‬ובוודאי‬ ‫יבואו אל הצדיק לא יהיה מחמת איזה נגף וחסרון רק שלא‬ ‫מאביו – ובסוד קדושים מי יעמוד)‪ ,‬ושיבח אותו אביו דשפיר חזי‪.‬‬
‫···‬
‫מי שנכשל בחטאים ופשעים רח"ל‪ ,‬אזי לא ישתוקק לתורה‬ ‫פעם נכנס רבינו בליל יום הכיפורים לבית המדרש וראה יחסרו להם כל טוב‪ ,‬ואם תאמר ואם כן למה יבואו לזה‪ ,‬פרש"י‬
‫ומצות ולא ירגיש בזה אור וחיות‪ ,‬ורק אחר שיצא מקליפת‬ ‫שהציבור יושב ובוכה‪ ,‬וכל אחד עסוק בעניניו‪ ,‬זה בתפילה זכה ז"ל שלא יצטרכו לגשת אל הקודש היינו בשביל זה גופא‬
‫מצרים ויזכך עצמו‪ ,‬אזי ימשך לתומ"צ ויתענג בה‪ ,‬ויבין‬ ‫וזה באמירת תהלים‪ ,‬נענה רבינו בלשון קדשו‪ :‬יעצט ויינט יבואו אשר הצדיק יפעול בתפילתו אשר לעולם לא יחסר דבר‬
‫נאמנה הכתוב שאמר דוד המלך ע"ה טעמו וראו כי טוב הוי'‪.‬‬ ‫עטץ‪ ,‬יעצט דארף מען זיין פרייליך‪ ,‬מען איז מקבל עול מלכות ולא יהיו נצרכים לבא אל הקודש‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬צריך למידע טעמא דמילתא דזכר ליצי"מ היא שורש‬ ‫···‬
‫לכל התורה‪ ,‬דהגם שנמצא בשפל המצב והמדריגה‪ ,‬ואינו‬ ‫שמים‪ ,‬מארגין ביי די בילקע זאל מען ווינען (כעת אתם בוכים‪ ,‬רבינו היה נוהג שביום הילולא של גדולי הצדיקים אסף‬
‫מרגיש שום לחלוחית דקדושה‪ ,‬בל יתרשל בעצמו לומר כבר‬ ‫עליכם להיות בשמחה‪ ,‬אנו מקבלים ע"ע עול מלכות שמים‪ ,‬מחר בעת האוכל עשרה תלמידי חכמים ולמד משניות‪ ,‬ואמר שמקובל מרבותיו‬
‫שאם לומדים משניות עבור נשמת מי שאינו נחוץ לו חוזר‬ ‫עליכם לבכות)‪.‬‬
‫אפסה תקוותי ואיני יכול להיות מרואי פני המלך‪ ,‬לטעום‬ ‫···‬
‫פעם בהיות רבינו במקוה שמע איך אחד נמצא בתוך הבור עילוי הלימוד על הלומדים ונשפע עליהם‪.‬‬
‫מנועם צוף תומ"צ‪ ,‬אלא יזכור זכר ליצי"מ‪ ,‬דכשם בהיותם‬ ‫···‬
‫במצרים‪ ,‬בשעתא חדא וברגעא חדא נתעלו מבירא עמיקתא‬ ‫ושואל לחבירו טוב? טוב? היינו אם טבל עצמו טוב ולא יצא רבינו הקפיד שיבואו אליו על חג השבועות יותר מראש‬
‫לאיגרא רמא‪ ,‬עד שהגיעו לקבה"ת‪ ,‬לדרגת פנים בפנים דיבר‬ ‫מקצת גופו חוץ למים‪ ,‬התערב רבינו ואמר טוב! טוב! ואחר כך השנה ויום הכיפורים‪ ,‬ונימוקו עמו‪ ,‬בראש השנה ויום הכיפורים‬
‫אפשר לו לאדם להיות ירא וחרד גם בביתו‪ ,‬אבל בחג‬ ‫הסביר עצמו כי טו"ב ר"ת ט'ובל ו'שרץ ב'ידו'‪.‬‬
‫ה' עמכם‪ ,‬שהיא דרגת הגילוי הגדול ביותר‪ .‬כן גם הוא במקום‬ ‫···‬
‫שהיא נמצא יכול להתעלות לקיום תומ"צ מתוך תענוג‬ ‫הרה"צ רבי לייביש מקרעניץ זיע"א היה תלמיד של הרה"ק השבועות דהכל מודים שבעצרת בעינן נמי 'לכם'‪ ,‬הלא אפשר‬
‫ודביקות באלקים חיים‪ ,‬וצריך לאזור כגיבור חלציו לקיימם‬ ‫בעל הדברי חיים מצאנז זיע"א ולאחר הסתלקות הרה"ק להתגשם ח"ו בבית‪ ,‬לפיכך יש לבא אל הרבי‪.‬‬
‫···‬
‫בבחינת חוקה שהיא למעלה מטעם ודעת‪ ,‬דאפילו כשאינו‬ ‫מצאנז נסע פעם להסתופף בצל רבינו‪ ,‬ודרכי העבודה של כשחלה רבינו את חוליו האחרון קבעו הרופאים שיסע‬
‫מרגיש נועם מתיקות ועריבות העבודה‪ ,‬מ"מ יכפה א"ע‬ ‫רבינו ושל הרה"ק מצאנז היו שונות זו מזו‪ ,‬בעוד שהרה"ק לקארלסבאד לדרוש שם אצל רופאים מומחים‪ ,‬אולם רבינו‬
‫באמונה פשוטה ותמימה לקיימם‪ ,‬וברבות העיתים יזדכך‬ ‫מצאנז היתה עבודתו בהתלהבות גדולה‪ ,‬ואילו רבינו הסתיר התעקש שלא לסוע‪ ,‬והיו בניו וחתניו מפצירים בו שעליו לנסוע‬
‫מחומרתו ותתרפא נשמתו מתחלואיה ותתחיל להרגיש נועם‬ ‫עבודתו כלפי חוץ‪ ,‬ובפנים בערו רגשותיו כלפידים בוערים למען בריאותו‪ ,‬אך הוא לא קיבל את דבריהם וממש הובילו‬
‫ומתיקות בקיום המצות מתוך השתוקקות וכיסופין לקוב"ה‪.‬‬ ‫לעבודת השי"ת‪ ,‬וזה הפריע מעט לאותו חסיד‪ ,‬כשחש בזאת אותו בעל כרחו‪ ,‬וטרם עלותו על העגלה אמר לילדיו‪ :‬אם‬
‫ובד"ז יבואר דברי רש"י לפי שהשטן ואומו"ה וכו' השטן‬ ‫רבינו פנה אליו ואמר‪ :‬כתיב (מלכים ב ג‪ ,‬טו) והיה כנגן המנגן ותהי ברצונכם לשמוע ממני השנה מלכיות זכרונות ושופרות‪ ,‬עדיין‬
‫והאומות רומזים על היצה"ר והמידות רעות הנמצאים אצל‬ ‫עליו יד ה'‪ ,‬שעבודת ה' דומה היא לניגון‪ ,‬וכשם שאין אדם אתם יכולים לחזור בכם‪.‬‬
‫איש ישראל‪ ,‬הבאים להרפות ידיו מלקיים תומ"צ‪ ,‬דהרי‬ ‫מרגיש טעמו הערב של הניגון עד שישמע אותו כמה וכמה בצאתם מן העיר‪ ,‬באו מולם שיירה עם כומר נושא צלב‪,‬‬
‫נתרחק כ"כ מהקדושה 'ומה טעם יש בה'‪ ,‬דהרי אינו מרגיש‬ ‫פעמים‪ ,‬כן אין מרגישים הטעם אצל הצדיק בנסיעה הראשונה‪ ,‬ורצה רבינו לחזור באמרו כי קבלה בידו מהרה"ק רבי מנחם‬
‫טעם ומתיקות העבודה‪ .‬ולזה מסיים רש"י לפיכך כתב בה‬ ‫מענדל מרימנוב זיע"א כי אין זה סימן טוב‪ ,‬אך הם דחוהו‪.‬‬ ‫וסוף הטעם לבא‪...‬‬
‫···‬
‫חוקה גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה‪.‬‬ ‫פעם חלה הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זיע"א וביקש ומיד כאשר הגיע לקאלסבאד לא חש בטוב‪ ,‬וביקש שיקחו‬
‫דראשית צריך למידע דכתיב ביה חוקה‪ ,‬דצריך לקיימם‬ ‫שיזכירוהו אצל רבו הרה"ק רבי ישכר בער מראדושיץ זיע"א‪ ,‬אותו לעיר הבירה וויען כדי שיוכל להביט בפני הקיסר פראנץ‬
‫בבחינת חוק‪ ,‬למעלה מטעם ודעת‪ ,‬ולהבא צריך להיזהר‪ ,‬דאין‬ ‫ורבינו כתב את הקוויטל‪ ,‬ושלח שליח מיוחד אל הרה"ק‪ ,‬יאזעף‪ ,‬וכתיב (משלי טז‪ ,‬טו) באור פני מלך חיים‪ ,‬היינו שעל ידי‬
‫לך רשות להרהר אחריה‪ ,‬נקט בלשון 'ואין לך רשות' דייקא‬ ‫כשהגישו את הקוויטל לפני הרה"ק מראדושיץ לקרותה‪ ,‬ראיית פני המלך זוכה עי"ז לחיים‪ ,‬אמנם בהגיעו לשם לא היה‬
‫ולא ואי אתה רשאי וכיוצ"ב‪ ,‬שידע דאין רשות אחרת חוץ‬ ‫הפליא מאד את הכותב‪ ,‬ואמר שהאותיות מאירות לו‪ ,‬אף הקיסר בארמונו‪ ,‬ולא יכל להביט בו‪ ,‬ולאחר ימים מועטים‬
‫מצד הקדושה‪ ,‬שלא יפול ברשת היצה"ר והעוה"ז‪ ,‬אלא רק‬ ‫שהוא צעיר לימים‪ ,‬כמו החולה בעל הפתקא עצמו‪ ,‬ושאל את ביושבו על כסאו אמר 'הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על‬
‫בצד הקדושה‪ ,‬ועי"כ ימשך לתורה ולמצות ולקדושת שב"ק‪.‬‬ ‫השליח אח"כ מי הוא הכותב‪ ,‬והשיבו שבנו של הרה"ק עמלך' ובאותו הזמן יצאה נשמתו הק' בטהרה‪.‬‬
‫ובד"ז יבואר הא דכתיב זאת חקת התורה‪ ,‬דמהכא ילפינן לכל‬ ‫והיה זה ביום ג' בשבת‪ ,‬ורצו להביא המיטה לקבורה‬ ‫מדזיקוב כתבו‪ ,‬ואמר א"כ ניחא הוא‪.‬‬
‫···‬
‫התורה כולה שידעו לא להימשך לרשת היצה"ר‪ ,‬אלא יהיה‬ ‫(פרשת פינחס) רמז למה שנסמכה בדזיקוב‪ ,‬ואדהכי והכי הגיע המיטה לשם רק בערב שב"ק‪,‬‬ ‫רבינו הביא בספרו הק'‬
‫אך ורק ברשות הקדושה‪ ,‬ואם ח"ו נכשל ונפל ברשת הסט"א‬ ‫פרשת מועדים ורגלים לסמיכת יהושע על ידי משה‪ ,‬הוא לפי ונתלבטו האם לקברו כעת או להמתין למוצש"ק‪ ,‬והחליטו‬
‫אזי בל יתרשל מנועם תומ"צ‪ ,‬אלא יקיימם בחוקה ובקבלת‬ ‫אמרם ז"ל (סוכה כז‪ ,‬ב) חייב אדם להקביל פני רבו ברגל‪ .‬כי שיתעסקו בקבורה ככל שתספיק ידם‪ ,‬והחלו מתעסקים‬
‫עול בלי טעם ודעת‪ ,‬מתוך התבטלות להקב"ה‪ ,‬וה' הטוב‬ ‫העבדות בתורה ותפילה בימות החול יכול כל אחד גם בבית במהירות במלאכת הקבורה‪ ,‬וכל העת בדקו האם עדיין לא‬
‫ירחם עלינו ויאיר את עינינו שלא נחיה כעיוור הממשש‬ ‫לעשות‪ ,‬אבל הארת טעם שבת ורגל אי אפשר רק באסיפת שקעה החמה‪ ,‬ותיכף כאשר סיימו מלאכתם‪ ,‬נהיה חושך על‬
‫באפילה‪ ,‬אלא נרגיש תענוג וחיות בעבדות השי"ת‪.‬‬ ‫ידידים יראי ה' אצל הצדיק וראש הדור‪ ,‬לזאת באם לא היה הארץ‪ ,‬והיה כעין מה שהיה בגבעון שעמדה השמש דום‪ ,‬וחזרו‬
‫השי"ת יעזור שכלל ישראל יוושעו מכל המרעין בישין‪ ,‬ונוכל‬ ‫נתמנה ראש ורבי לכל דור ודור לא היה אפשר ליתן ולצוות לעיר ללא כלי מלאכתם‪ ,‬ויהי לפלא שהמתינה החמה לכבודו‬
‫לעבוד השי"ת עבודה תמה ונקיה‪ ,‬זאת חקת התורה‪ ,‬חוק‬ ‫כלל על מועדים ורגלים‪ ,‬רק לאחר תפלת משה שלא תהיה של הצדיק עד שגמרו להתעסק בקבורת גופו‪.‬‬
‫···‬
‫לישני דמזוני‪ ,‬שיהיה לכלל ישראל פרנסה בהרחבה גדולה‬
‫בכדי שנוכל לקיים תומ"צ‪ ,‬ובקרוב נזכה לגאולה שלימה‬
‫• זכותו יגן ע_לינו וע_ל כ_ל ישרא_ל •‬ ‫עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה‪ ,‬ותפלתו היתה עד סוף כל‬
‫הדורות‪ ,‬ע"כ נאמר אח"כ בפרשת רגלים‪ ,‬לנסוע להצדיקים‬
‫(מקורות‪ :‬זכרון יהודה‪ ,‬ימי זכרון‪ ,‬כתבי מא"ה‪ ,‬מפי ספרים וסופרים‪,‬‬
‫מתוך רחמים וחסדים מגולים‪ ,‬בב"א‪( .‬שב"ק פר' חקת תש"פ לפ"ק)‬ ‫נפלאות הסבא קדישא מראדושיץ‪ ,‬תפארת אבות)‬ ‫וירגישו טעם רגלים‪.‬‬
‫_להפצת הג_ליון באזור מגוריך ו_לתרומות ניתן _להשאיר הודעה אצ_ל 'מערכת אור מופ_לא' ‪ 077.5253.173‬ש_לוחה ‪_ • 9‬לקב_לת הג_ליון באימיי_ל‪mnehora12@gmail.com :‬‬