‫פ״ב ו״(‪ .‬האומר‪ :‬הקומץ קרב לעצמו ו ש י ר י י ם מ ת ם ז ר י ן ע ״ ג ה ד ש ן !

אבל‬
‫ת״ק בתום׳ שם )ר״ש במנחות שם( אומר הקומץ קרב בעצמו ושיריים קרבין בעצמן‪.‬‬
‫וכך אמרו מפורש בירוש׳)פ״ג ים ע״ב(‪ :‬אמר רבי יוםי ראה ר ב י ד ע ת ו ש ל ר ׳‬
‫א ל ע ז ר ב י ר כ י ש מ ע ו ן ו ש נ ה כ י ו צ א בו‪ .‬רבי בא בר כהן בעי קומי רבי יוסי‬
‫‪,‬‬
‫ולמה לי כרבי לעזר בירכי שמעץ אפילו כר שמעון אביו‪ .‬אמר ליה איכול בראש המזבח‬
‫ואין שריפה )״מנחותיהן נ ש ר פ ו ת ״ ( בראש המזבח‪ .‬התיב רבי חנינה קומי רבי מנא‬
‫והא תני רבי חייה )תוס׳ שם‪ ,‬ת״ק( ופליג ליקרב כליל אינה יכולה וכד מפני שותפותו של‬
‫איש )וסיפא‪ :‬כיצד הוא עושה הקומץ קרב בעצמו ושיריים קריבין בעצמן‪ /‬אמר ליה‬
‫ר ב י ראה ד ע ת ו של ר ב י א ל ע ז ר ב י ר ב י ש מ ע ו ן ו ר ב י ח י י ה ד ו ב ה‬
‫ר א ה ד ע ת ו של ר ב י ש מ ע ו ן אביו‪.‬‬
‫וסיםא )מ״ז—מ״ח(‪ :‬מה כץ כהן לכהנת וכו׳ — נשנית אגב רישא‪ ,‬ואגבה מ״ח‪ :‬מה בין‬
‫איש לאשה וכד האיש מדיר וכד האיש מגלח וכו׳ ״( האיש נסקל ערום וכד האיש נתלה‬
‫‪8‬‬
‫וכו׳» (‪ ,‬ובתום׳ כאן‪ ,‬ז—ט‪ ,‬נוספו עליה ע ו ד חילוקים‪.‬‬
‫פרק ד‪.‬‬
‫מ׳׳א‪ :‬ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא מטלות כתובה שנא׳ אשר תשסה אשה תחת‬
‫‪0‬‬
‫אישה וכר—כר׳ י ו נ ת ן • ( ‪ .‬בספרי זוטא ‪ !233‬ומנין אתה מרבה אתםתו ויבמתו וכל‬
‫שהיא לו משום אשות )כגת אלמנה לכ״ג וכר‪ ,‬רבה שם( ]ואשת אחיו שםטת מאתיו לאחד‬
‫‪1‬‬
‫מיתת אתיו שיקנא להם( ״( אמרת לאמר ואמרת אליהם‪ ,‬ושם ‪ : 235‬ואט לא שטית טומאה‬
‫תחת אישך‪ ,‬לרבות אשת אחיו שססת מאחיו לאחר מיתת אחיו‪ ,‬יכול כל אלו שותות ת״ל‬
‫תחת אישך את שהוא תחת אישה שותה אין כל אלו שותות‪.‬‬
‫שם סיפא‪ :‬אלמנה לכ״ג וכו׳ לא שותות ולא נוסלות כתובה — כםסרי סיס׳ ז‪ :‬כי תשםה‬
‫אשתו‪ ,‬בראויה לאישות הכתוב מדבר ל ה ו צ י א אלמנה לכ״ג וכר‪.‬‬
‫אבל בס״ז ‪ 238‬שניט‪ :‬אשה תחת אישה מה ת״ל אשה אשה בכל הפרשה ל ר ב ו ת‬
‫אלמנה לכ״ג וכו׳ ל ר ב ו ת כל הסםולות שישתו‪ .‬ר׳ א ל ע ז ד ב ר ב י ש מ ע ו ן אומד‬
‫אין משקין את הפסולות‪.‬‬
‫א״כ — סתם משנתנו ר ״ א ב ר ב י ש מ ע ו ן היא‪.‬‬
‫בירוש׳ כאן)יט ע״ג( סירשו מעמה של משנתנו׳ מן ונקתה ונזרעה זרע— זרע כשר‬
‫ילא זרע סםול׳ ולדברי ר׳ יוסי בר׳ כץ‪ :‬כלום המיט באיט אלא להתירה לביתה׳ תו כיון‬
‫שנסתרה אומ׳ לו הוצא‪.‬‬
‫ואמנם מי ששנה מ״ב! ו א ל ו לא שותות ולא נוטלות כתובה האומרת ממאה אני לך‬
‫וכר )עי׳ פ״א מ״נ ומש״כ שם( ששנה אפוא *ואלו‪-‬׳ ולא הזכיר את אלו שבמ״א — תדאי‬
‫ש ל א שנה במ״א! אלמנה לכ״ג וכר*•‪/‬‬
‫וגם ״מתו בעליהן ••( עד שלא שתו בש״א נופלות כתובה ולא שותות״ וכר )מ״ב סיפא(‬

‫וכיו״ב ל ע נ ץ מ נ ח ת ח ו ם א של נ ה נ י ם ‪ ,‬ב ת ו ם ׳ מ נ ח ו ת ס״ח ד‪ ,‬בניגוד לר״ש‪ ,‬ב מ ש נ ה ש ם »״ו ם ״ *‬ ‫ד‪(8‬‬

‫« ־ נ ד ר ם״ד מ ״ ו — מ ‪ -‬ז ‪.‬‬ ‫‪(88‬‬
‫כ ״ ח כ מ י מ ״ בםנהד׳ ס ״ ו מ ״ ג ו נ ד ד ‪.‬‬ ‫‪(89‬‬
‫כד*‬ ‫בבלי‬ ‫ב ס פ ר י סיס׳ ת‬ ‫‪(90‬‬
‫כ ״ ז ה כ ת ו ב בעמי ‪ 232‬ש ר ‪ 16‬שייר לכאן‪ ,‬עי׳ הורוויץ‪.‬‬ ‫‪(91‬‬
‫ועי׳ ת ו ם ׳ כ ג ב ד״ר‪ ,‬א ל מ נ ה ! נ ם בס״א ש ם נ ד ח ק ו ה מ פ ר ש י ת‬ ‫‪(92‬‬
‫הראויות לשתות־‪.‬‬ ‫סוטות‬ ‫•של כל‬ ‫‪(93‬‬

‫‪409‬‬
‫—אינו בוודאי במקומו העיקרי כאן‪ .‬אלא מקומו א ח ד י ״ושאר כל הגשים או שותות‬
‫או לא גומלות כתובה״ )מ״ג(ו מ״ב כולה נכנסה אפוא לכאן ממקור א ח ר ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫והנה בירוש ריש פרקין)שם( אמרו! מתניתא )דאדוםה( ד ב י ת שמאי*״(‪ .‬דבית‬
‫שמאי אומרי׳ נוטלת כתובתה ולא שותה וכד׳ וירוש׳ זה קשה לפרש לפי נוסח שלנו במשנה‬
‫״ ו ל א נוטלות כתובה״*״(‪ .‬והפתרון היחיד שאפשר לו ליאמר הוא‪ .‬ש ל א היה לפני‬
‫‪,‬‬
‫הירוש במשנתנו ״ולא נוטלות כתובה״‪ .‬וע״כ רצה לפרשה כבית שמאי ש נ ו ט ל ת‬
‫כתובה •״(‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ז ״( וא״כ אפשר שגם בסיפא! אלמנה לכ״ג וכד‪ .‬נוסף ״ולא נוטלות כתובה״ )ואם כך‬
‫מתקשר יםה! ואלו לא שותות ו ל א נ ו ס ל ו ת כ ת ו ב ה ( ‪ .‬ואמנם בכתובות סוף פי״א‬
‫שנינו! אלמנה לכ״ג וכו׳ י ש לה כתובה‪ ,‬ורש״י)כד א( כבר התקשה בזה‪ ,‬ופירש שאעפ״י‬
‫ששאר אלמנה לכ״ג יש לה כתובה‪ .‬״זו אין לה דםתירתה גרמה לה ליאסר עליו ואפי׳ היא‬
‫ראויה לו הלבד לאו בת כתובה היא דלא עדיסא מבשרה״‪ .‬כלומר שאינה נוטלת כתובה א ם‬
‫אינה שותה )מ״ג(‪ .‬ואולם האיילונית ששנינו בה )במ״ג(! לא שותה ולא נוטלת כתובה‬
‫— א י ן לה בכלל כתובה )כתובות שם(‪ ,‬ואלמנה לכ״ג בעלמא אע״ס ש א ס ו ר ה עליו‬
‫י ש לה כתובה‪.‬‬
‫מיג! איילונית וכו׳ לא שותות ולא נוטלות כתובה—ד כרשב״א בתום׳ ס״ה ב )בבלי‬
‫כו א(‪ ,‬אבל ת״ק שם שונה! א ו שותה א ו לא נוטלת כתובה‪ .‬כר׳ אלעזר במשנתנו‪.‬‬
‫א ח ר י מ״ה שנתה התום׳ במשנתה )פ״ה ח(‪ .‬אגב ״לא להשקותה אמרו אלא לפוסלה‬
‫מכתובתה״‪ .‬שבמ״ה — פ ״ ו מ ״ ב ! אמר עד אחד וכו׳ ו ל א ל פ ו ס ל ה מ כ ת ו ב ת ה‬
‫א ל א ש ל א ת ש ת ה ‪ ,‬ואח״כ ס ״ ו מ ״ ד )עד או׳ נממאת וכו׳» תום׳ שם(‪ .‬ממש כעין‬
‫סדר המשנה ביבמות פם״ו מ״ד־מ״ה )עי׳ להלן(‪.‬‬
‫פרק ה‪.‬‬
‫‪ .‬מ״א! כשם שהמים בודקין אותה וכו׳ דברי ד ״ ע אמר ר׳ יהושע כ ד היה דורש וכד‪.‬‬
‫מ״ב! ב ו ב י ו ם ׳ « ( דרש ר״ע וכו׳ אמר ר׳ יהושע מי ינלה עפר מעיניך ריב״ז וכו׳‪,‬‬
‫מ״ג! ב ו ב י ו ם דרש ד ״ ע וכד‪ .‬מ״ד! ב ו ב י ו ם דרש ד ״ ע וכד‪ .‬מ״ה! ב ו ב י ו ם‬
‫דרש ר׳ יהושע בן הורקגום וכו׳ א״ר יהושע מי יגלה עפר מעיניך ריב״ז וכו׳‪.‬‬
‫כל הפרק נשגה אגב דרשת ד״ע שבמ״א‪ .‬אבל גם מ״א אין לה קשר לשלפניד* ומשנת‬
‫תנא א ח ר היא‪.‬‬
‫ה ת ו ם ׳ מקבילה לפרק זה‪ .‬בפ״ה יג—פ״ו ה‪ .‬ואגבן עוד דרשות של ר״ע ואחרים‪.‬‬
‫ולענת איוב )מ״ה( שנינו בתופ׳ פיו א! ר׳ י ה ו ד ה אומד ״•( משום בן םסורי‪ ,‬דרשה‬
‫‪10‬‬
‫אחרת‪ .‬ושם בטוף פיה״ (! ר׳ י ה ו ש ע אומר דרש ר׳ י ה ו ד ה ב ן פ ט ו ר י‬
‫ומדותם וכד אלף אמה מגרש אלפים אמה תחום שבת‪ .‬ממש כדרשת ר ״ ע במ״ג‪ ,‬ובוודאי‬
‫ששנו כאן באתת המשניות! א מ ר ר ׳ י ה ו ש ע כ ך ה י ה ד ו ר ש ר ׳ י ה ו ד ה ב ן‬
‫פ ט ו ר י ‪ .‬מעין ששנו במשנתנו במ״א‪.‬‬

‫‪ (93‬ועי׳ תום׳ שנץ‪ .‬שלא הזכירו ידו*׳ זה‪.‬‬ ‫‪ •p‬גם בכי״י‪ ,‬וא״א להגיד‪-‬‬ ‫‪(94‬‬
‫אבל כל המוגיא הובאה מירוש׳ כתובות ס״ט לג כ והותאמה לכאן ו‬ ‫‪(96‬‬
‫ןםימן שאלה זה ‪1‬וין כאן בידי המחבר ז״ל‪[.‬‬ ‫‪(97‬‬
‫=‪.‬ביום שהושיבו את ראב״ע‪ .‬ביום דרשתו שבפ״א‬ ‫‪(a9‬‬
‫כנר הדפו׳ וכי״ו‪ ,‬וכ״ה ביי״ש*‪ :‬תגי בשם ר י ה ו ד ד‪-‬‬ ‫‪(99‬‬
‫דפר וכי״ו‪ ,‬ועי׳ יחוםי תו״* דף יב ע״א‪.‬‬ ‫‪(100‬‬

‫‪410‬‬
‫משנתנו בפרק זה א י נ ה אפוא בכל־אופן משנת ר׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬שהרי ר׳ יהודה שונה‬
‫אחרת ממ״ה‪.‬‬
‫פרק ו‪.‬‬
‫פ״ו כולו נסדר ש ל א ב מ ק ו מ ו ‪ ,‬מ״א ומ״ג היו שנויים‪ ,‬כאמור‪ ,‬לפני התום׳ — ב פ ״ א‬
‫אחרי מ״א )עי׳ לעיל(‪ ,‬ומ״ב‪ ,‬מ״ד— אחרי פ ״ ד )עי׳ לעיל(• סימן הוא שכל פרק זה‬
‫לקוח ממקור א ח ר ונכנס שלא במקומו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מ״א! מישקינא )=משקינא(» ( אפילו שמע מעוף הפורח )עי׳ תוס׳( יוציא ו י ת ן‬
‫‪08‬‬
‫כ ת ו ב ה דברי ר׳ אליעזר ר׳ יהושע אומר משישאו י( ויתנו בה מוזרות בלבנה ו הו׳ לו ו‬
‫א ף משישאו‪.‬‬
‫בירוש׳ כאן)כ סע״ד(! א נ ן ת נ י נ ן מחלוקת ) ד ב ר י ר ״ א ר׳ יהושע אומר(‪ .‬אית‬
‫תניי תני םתם )ת״ק סתם(‪ .‬אמד רבי זעירא קומי רבי מנא לא על מה דר׳ אליעזר אמר ר׳‬
‫יושוע סליג‪ .‬אלא בגין דתנינן ר׳ יהושע או׳ עד שישאו )כי״ר» מ ש י ש א ו( ויתנו בה‬
‫מוצרות בלבנה )ע״כ שנו לפניו! דברי ר׳ אליעזר( ז וכיו״ב בעירובין ס״ז מ״י‪ :‬דברי ר״א‬
‫ר׳ יהושע אומר וכר‪ ,‬ובעיתבין פ״א א ברש״י וכי״י! לאפוקי מ ד ר ״ מ ובו׳‪.‬‬
‫אבל קרוב‪ ,‬שהברייתא ששנתה דברי ר״א ם ת ם — משנת ר׳ י ה ו ד ה היא ש ה י ד ‪,‬‬
‫‪1 0‬‬
‫ש ו נ ה מ ש נ ת ר ״ א ׳ ( סתם )ועי׳ להלן(‪ .‬כיוצא בדברי ר׳ יהושע שנינו בברייתא‬
‫)גטין פט א( בשם ר ׳ ע ק י ב א ; ד״ע אומר משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה)״תצא״(‪ ,‬אלא‬
‫שלר״ע תצא אפילו ב ל א קינוי‪ .‬ובמדרש־הלכד״ שהובא בגמרא )לעיל ו ע״ב(! היא‪,‬‬
‫ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה‪ ,‬כלומר שאינה שותה אלא יוצאה‪ ,‬וכיו״ב שנינו בספרי‬
‫נשא פיס׳ ים בשם ר׳ י ש מ ע א ל ! ומה ת״ל ואם לא נטמאה האשד‪ ,‬וטהורה היא אלא‬
‫מגיד הכתוב כיון ש י צ א ע ל י ה ש ם ר ע )היינו משישאו ויתנו בה( אסורה לבעלה‪.‬‬
‫מ״ב! אמר עד אחד וכר ולא עוד אלא אפילו עבד אפילו שפחה הרי אלו נאמנין א ף‬
‫ל פ ו ס ל ה מ כ ת ו ב ת ה ‪ ,‬חמותה וכו׳ הרי אלו נאמנות ולא לפסלה מכתובתה וכר‪.‬‬
‫לרישא אמרו בירוש׳ כאן)כ סע״ד—כא רע״א(! ועד אין בה אין לי אלא עד וכו׳ ת״ל‬
‫ועד אין בה מכל מקום‪ ,‬וכר׳ ישמעאל דר׳ ישמעאל אמר )ספרי סיס׳ ז( כל מקום שנאמר‬
‫בתורה עד םתם הרי הוא בכלל שני עדים עד שיפרש הכתוב שהוא אחד‪ .‬אשכח תני‬
‫ד׳ י ש מ ע א ל א ו מ ר שני עדים‪.‬‬
‫וא״כ— משנתנו ר ׳ ע ק י ב א היא‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ולמציעתא אמרו בירוש׳ שם )כא רע״א(! מתניתא י מ ש ה ו ד ה * ( ר ב י ע ק י ב ה‬
‫ל ד ׳ ט ר פ ו ן דתני ר׳ טרפון אומר עד אחד נאמן לםמאותה יאין עד אחד נאמן להפסידה‬
‫מכתובתה‪ .‬ד׳ עקיבה אומר כשם שעד אחד נאמן לטמותה כך עד אחד נאמן להפסידה‬
‫מכתובתה‪ .‬אמר א ר׳ טרפון ‪ p^t‬מצעו עד אחד בממון כלום‪ .‬אמר לו ר׳ עקיבה ואית‬
‫מצינו עד אחד באשת איש כ א פ אלא וכר‪ .‬ח ז ר ר ׳ ע ק י ב ה ל ה י ו ת ש ו נ ה‬
‫כר׳ טרפון‪.‬‬
‫הירוש׳ מניח אפוא שלמשנתנו א י נ ו נאמן להפסידה כתובתה‪ ,‬ו ל א היה אפוא במשנה‬
‫של הירוש׳ ״אף לפוסלה מכתובתה״! והמשנה סידרה ״חמותה יבת חמותה״ ומ׳‪ ,‬כבבא‬

‫ו כ י ו ״ ב ל מ ש ל ב ב ״ מ פ״ד מ ״ ד ‪ :‬מ י ש ה ו ט ל ־= מ ש ה ו ט ל )בכ״י ק׳ ו ב ת ״ כ ‪/‬‬ ‫‪(101‬‬

‫כ נ ר הירוש׳ ו כ ל ה פ ס ד י ם ‪ ,‬ד פ ד ‪ :‬ל ד שישאו‪.‬‬ ‫‪(101‬‬
‫תום׳ ז ב ח י ם ס י ב יז‪ ,‬מ נ ח ו ת יזז ‪M‬‬ ‫‪(103‬‬
‫כ ך ה ו א גם בכי״ל ו כ י י ר ושרי״ ר ‪ ,211‬וא״א ל ה ג י ה כ ק ״ ל ‪.‬‬ ‫‪(104‬‬

‫‪411‬‬
‫מיוחדת ולא כללה אותם עם הרישא‪ ,‬מפני ההבדל שביניהם לענין עדות אשה ביבמות פט״ו‬
‫מ״ד )גטין פ״ב מ‪-‬ז(‪ .‬אבל ״ולא לפסלה מכתובתה״ וכו‪ /‬שבסיפא נמשך נם על הרישא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫והירוש מניח גט כאן—שמשנתנו משנת ר ״ ע היא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בתום׳)פ״ד‪ .‬ח׳ עי לעיל( שנינו! עד אומי ניטמאת ועד אומ׳ לא נטמאת ]אשה אומרת‬
‫ניטמאת ואשד‪ .‬אומרת לא ניטמאת!»י»( ל א ש ו ת ה ו ל א * ״ ( נ ו ט ל ת כ ת ו ב ה )שלא‬
‫‪108‬‬ ‫‪,‬‬
‫כמשנה ד׳(‪ .‬ר יהודה אופר לא כל הימנו ]מעד אחד( ( ל ה פ ס י ד ה כ ת ו ב ה אלאעד‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫או נטמאת ושניט אומ לא נטמאת שנים אומ׳ נטמאת ואחד אומ׳ לא נטמאת בטל יחיד‬
‫במיעוטו‪ .‬ז״א עד ושניט היתד‪ .‬שותה״ שניט ועד לא שותה ולא נוטלת כתובה‪ .‬ר׳ יהודה‬
‫סובר אפוא כר׳ ט ר ס ו ן״ ובאמר עד אחד אני ראיתיה שנטמאת )מ״ב( סובר הוא אפוא לא‬
‫שותה אבל נ ו ט ל ת כתובתה‪ .‬ובעד ועד סובר הוא שותה״ כמשנתנו‪.‬‬
‫מ ״ ד היא אפוא — ר׳ י ה ו ד ה״ ואט מ״ד היא ר׳ יהודה נראה שגט מ ״ א משנת‬
‫ד׳ יהודה היא״ וא״כ סמי מכאן ״אף לסוסלה מכתובתה״״ עתו היא דעת ד״ע עד שלא חזר‬
‫בו״ דעת ת״ק דר׳ יהודה שבתום‪/‬‬
‫והנה ל מ ״ ד רישא אמרו בירוש׳ שם )כא ע׳׳א(! ש מ ע ו ן ב ר ב א בשם ר׳‬
‫י ו ח נ ן כאן)״שרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה״( ל א היתד‪ .‬שותה ובעגלה ערופה‬
‫)פ״ם מ״ח( ה י ו עורסין‪ .‬רב אמר ד‪.‬י<ת>ד‪ .‬שותה‪ .‬מתניתא סליגא על רב עד אחד אומר‬
‫‪7‬‬
‫נממאת ושנים אומרי׳ לא נטמאת היתד‪ .‬שותה‪ .‬הא ע ד ב ע ד ״ ( ל א היתד‪ .‬שותה‪.‬‬
‫פתר לה בפסולי עדות )״שנים דקא תני בסםולי עדות קאמר כגון נשים או עבדים״״ ושני‬
‫‪08‬ג‬
‫פסולים כעד אחד( (‪ .‬ואין בפסולי עדות אמור םופא שנים אומרי׳ נטמאת ועד אחד אומר‬
‫לא נםמאת ל א היתד‪ .‬שותה‪ .‬הא עד בעד )כשר וכשר( ל א היתד‪ .‬שותה‪ .‬והיך רב אמר‬
‫‪ w‬שנים אומרים‬ ‫היתד‪ .‬שותה‪ .‬ר׳ יוחנן אמר ל א היתד‪ .‬שותה‪ .‬מתניתא פליגא על ר׳‬
‫‪0‬ג‬
‫נטמאת ועד אמר לא נטמאת ]לא היתה( •••»( שותה‪ .‬הא עד בעד )לא(» ( היתד‪ .‬שותה‪.‬‬
‫סתר לה בססולי עדות‪ .‬ואין בפסולי עדות אמוד ראשה עד אומר נטמאת ושנים אומרי׳‬
‫לא נטמאת היתה שותה הא עד בעד היתד‪ .‬שותה‪ .‬היך ר׳ יוחנן אמר ל א היתד‪ .‬שותה‪ .‬וכד‪.‬‬
‫וכיוצא בםוגיא זו בבבלי לא ב )מז ב(! אמר <לד> עולא ת נ י ל א הימה שותה ו מ‬
‫אמד רבי י צ ח ק ״ ״ ( ל א היתה שותה ור׳ חייא»‪ 0‬אמר )מז ב ! תני( היתד‪ .‬שותה וכר‪,‬‬
‫תנן עד אומר נממאת ושנים אומרים לא גטמאת היתד‪ .‬שותה״ הא חד וחד לא היתד‪ .‬שותה וכד‪.‬‬
‫אבל נט בטהרות פ״ד‪ .‬מ״ט)וםסק מומאה מ ס ו ס ה למדוד‪ (.‬וביבמות סמ״ו מ״ד—מ״ה ״ נ (‬
‫שנינו כיוצא במשנתנו‪ ,‬ואין להגיה את כל המשניות‪.‬‬
‫ובירוש׳ יבמות שם )טו ע״א( אמרו! עד אחד אמר מת ו נ ש א ת ובא אחר ואמר לא‬
‫‪113‬‬
‫מת הרי זו לא תצא)מ״ד שם(‪ .‬מפני שאמר משנשאת הא אם עד שלא‪.‬נשאת ונישאת תצא (י‬
‫אמר ר׳ י ו ח נ ן זו דברי ר׳ מנחם בר׳ יוסי*״(‪ .‬אבל דברי חכמים בין אמ׳ משנשאת‬
‫דפו׳ וכי״ו‪.‬‬ ‫‪(105‬‬
‫כ נ ר כ״י א ד פ ו ר ם ‪ ,‬ד פ ר ו כ י ״ ו ‪ :‬א ו ש ו ת ה או ל ו ג‬ ‫‪(106‬‬
‫כ י ״ ר ושדי״ר‪ ,‬ד פ ר ‪ :‬כ ע ד אחר‪.‬‬ ‫‪(107‬‬
‫מ ״ ר ושרי״ר‪.‬‬ ‫*‪(108‬‬ ‫ג‬ ‫וכיו״ב בבבלי לא‬ ‫‪(108‬‬
‫יוחנן‪.‬‬ ‫ר‬ ‫=תלפיד‬ ‫‪(110‬‬ ‫ל י ת א בשרי״ר‪.‬‬ ‫‪(109‬‬
‫פ״א‪.‬‬ ‫ועי׳ ב ר י ח ו ת פ״ג‬ ‫‪(112‬‬ ‫דודו ו ר ב ו ש ל ר ב ‪.‬‬ ‫‪(111‬‬
‫אחד‬ ‫ש ל א כ ע ו ל א ה א ו מ ר ״ כ ל פ ק ו פ ש ה א פ י נ ה ת ו ד ה עד א ח ד ה ר י כ א ן ש נ י פ ואין דבריו של‬ ‫‪(113‬‬
‫ב מ ק ו ם שניפ״ ו ש ל א כ ב ב ל י י ב פ ו ת ק ת ‪a‬‬
‫ת ו פ ׳ י ב פ ו ת ם י ״ י א‪.‬‬ ‫‪(114‬‬

‫‪412‬‬
 ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בין שאמ עד שלא נשאת לא תינשא ו א ם נ י ש א ת ל א ת צ א )ת״ק דר׳ מנחם בתום‬
‫‪,‬‬
‫שם‪ :‬עד אומ מת ועד אומ׳ לא מת׳ אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת הרי זו ל א‬
‫תינשא(»״(‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכך אמר רבא בכתובות כב ב )לנו הבבלי בברייתא זו( ז וראה ר יוחנן דברי ר׳ מנחם‬
‫בר׳ יוסי בגירושין ו ל א ראה במיתה )מפני שהיא שכיחה‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫ר יוחנן סובר אפוא׳ שעד ועד הרי הוא ס פ ק ולא תינשא׳ אלא שאם נישאת לא תצא‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו״כאן״‪ ,‬בסוטה‪ ,‬סובר ר יוחנן ל א שותה מסגי שרגלים לדבר‪ .‬ור חייא )וכן רב( שנה‬
‫כמשנתנו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫על פ״ז—פ״ס‪ ,‬עי לעיל‪.‬‬
‫אלא שצריך אני להעיר עוד על פ״ט מ״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫במ״א שנינו! שנא כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושופטיך‪ .‬ש ל ש ה מבית דין‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫הנדול שבירושליפ ה י ו י ו צ א ין‪ .‬ר יהודה אומר חמשה‪- .‬שלשה״ — ר״ש היא׳ םנהד‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פ״א בדג! סמיכת זקניפ ועריפת עגלה בשלשה דברי ר ש מ ע ו ן ׳ ר יהודה אומר‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בחמשה׳ ספרי שופםים פיס׳ רה )בבלי וירוש כאן ובםגהד (‪ .‬אבל הלשון *היו יוצאין״‬
‫)שאיגו גם בספרי׳ וסתמו ר״ש( מוכיח׳ שבמשנה הישנה שנו סתם! ו י צ א ו זקניך‬
‫ושופטיך׳ מבית דין הגדול שבירושלים ה י ו י ו צ א י ן ‪ .‬אלא ש ר י ש שנה‪ :‬ש ל ש ת‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מבית דין הגדול וכו ‪ .‬ולפי־זה המשנה הישנה יכולה להתפרש אפילו כדעת ר א ל י ע ז ר‬
‫‪11‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫ב ן י ע ק ב • ( ‪ :‬זקניך זו סנהדרין ( שופטיך זו מלך וכהן גדולי (‪ ,‬ז״א ש כ ל‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫הסנהדרין היו יוצאין‪ ,‬וכן שנינו בתום םנהד פ״ג ד! אין שורפין את הפרה ואין עורסין‬
‫‪,‬‬
‫את העגלה וכו א ל א ב ב י ת ד י ן ש ל ש ב ע י ם ו א ח ד ‪.‬‬
‫ר ב י עצמו — ובזה באנו לרשמים של מעשי רבי במשנתנו — אומר כאן! נראין‬
‫‪1 1‬‬
‫דברי רבי שמעת בסמיכה ו ד ב ר י ר ב י י ה ו ד ה ב ע ר י פ ה ״ ( ‪ .‬ואם־כן ל א רבי‬
‫‪,‬‬
‫הוא ש ס ת ם כר״ש‪ ,‬אלא ש ר ב י )שבסנהד שנה מחלוקתם בפירוש( השתמש כאן‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ב מ ש נ ת ר״ש והוסיף עליה דברי ר יהודה‪ .‬ובמ״ת ‪ ! 123‬ויצ זק ר ב י אומר ב ז ק נ י‬
‫ב י ת ד י ן ה ג ד ו ל הכתוב מדבר‪ ,‬ולא פירש כמד­‬
‫‪,‬‬
‫ד ב י נזכר במשנתנו׳ בפ״ג מ״ה! ר אומר הזכות תולה וכד = א ג י א כ ר י ע ‪ ,‬בספרי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫נשא פיס ח! ובפ״ה מ״א! ר אומר שני פעמים וכד — ז״א שהוא שונה ב ד ב ר י ו ש ל‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫י ״ ע כ ד ב י ד י ש מ ע א ל ׳ ספרי פיס ז‪ :‬ר ״ ע אומר מה ת״ל נטמאה נממאה שלש‬
‫‪,‬‬
‫פעמים אלא ממאה לבעל וכו׳ )בבלי כח א ‪ /‬ובירוש פ״א )טז םע״ג( הביאו ברייתא‪ :‬תני‬
‫‪,‬‬
‫ד ב י אומר שלש טומאות אמורות בפרשה אחת לבעל וכו ‪ ,‬ממש כדברי ד״ע שבספרי‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫יעי ידוש )אית תניי תני ובאו ובאו — ר ישמעאל( ובבלי כח א‪ :‬ת״ש מדקתגי סיפא רבי‬
‫אומר וכר‪.‬‬
‫•רבי״ שבפ״ם מס״ו — הוספת ת ל מ י ד י ם היא‪ ,‬עי׳ לעיל‪.‬‬
‫פ״ט מיז! נמצא ההודנ עד שלא נ ע ר פ ה העגלה תצא ותרעה בעדר וכד— הכל‬
‫בכריתות פ״ו מ״ב! ענלה ערופה אינה כן! אם עד שלא נערפה תצא וכד‪.‬‬
‫ונראה שמ״ז—מ״ח — מן המשנה ה א ח ר ו נ ה הן‪.‬‬

‫ושלא כמו שנשנית ברייתא זו בבבלי כתובות כב ב וש״נ‪.‬‬ ‫‪(115‬‬

‫בבלי מה א ‪ :‬מתגי׳ דלא כראב‪-‬י דתניא ראב‪-‬י אומר‪.‬‬ ‫‪(116‬‬
‫בידוש׳‪ :‬זה בית דין הגדול‪.‬‬ ‫‪(117‬‬
‫‪ (119‬ידוש׳ כאן כג צ״ג ו מ ה ד שת‬ ‫ידוש׳ כאן בג ע״ג ובמהד׳ שת‬ ‫‪(118‬‬

‫‪413‬‬
 ‫‪ .xm‬ק י ד ו ש י ן‬

‫מסכת קידושין שלגו איגד‪ .‬כלל מעור אחד‪ .‬מורכבת היא באמת מ ש ל ש מ ס כ ו ת !‬
‫א( המסכת הראשונה היא ס ר ק ר א ש ו ן ‪ ,‬סרק ק בי י ג י ם )של אשה׳ עבד׳ נכסים‪,‬‬
‫חילופין( ו ח י ו ב י ם )של אנשים ונשים׳ ארץ וחו״ל( עם סיום א ג ד י )מ״י(‪ ,‬ה ר ג י ל‬
‫בסוף מסכות‪.‬‬
‫כבר הסבוראים הרגישו בהבדל שבלשץ בין פ״א לפ״ב‪ .‬ואמנם כן לשץ ס״א עתיקה‬
‫וקצרה וקרובה ללשון ב״ק פ״א מ״א — מ״ד׳ לשץ של כללים קצרים בגוף ראשץ׳ והסיום‬
‫״כל העושה מצוד‪ .‬אחת מטיכץ א ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ)=ארץ ישראל׳ מ״י(״‬
‫עתיק הוא וקרוב ללשון הכתוב בדברים׳ וסגנונו כםגנץ ישעיה‪.‬‬
‫ובימים ההם ״נקנית״ האשד‪ .‬כמו שנקנה עבד‪ .‬במ״ה ״נבםים שיש להם אחריות וכד״‬
‫כבר השתמש ר׳ אליעזר‪ .‬וס?פא ״נכסים שאץ להם אחריות נקנין וכד״ הוא ה״מעשה‬
‫במדוני אחד שהיה בירושלים״‪ .‬שהביא ר׳ אליעזר‪ .‬ובםירוש ״כל מצות הבן על האב״‬
‫)מ״ז( עוסקים בתוספתא רבן גמליאל ועוד תנאים• בפירוש ״משנה״ שבמ״י נחלקו ר׳ מאיר‬
‫‪,‬‬
‫ור יהודה‪ .‬ונוספו בה במ״ג ע״י תנאים מאוחרים׳ או רבי‪ .‬מחלוקת ר״מ וחכמים‪ .‬״המשנה‬
‫הראשונה״ היתד‪ .‬בודאי משנה קצרה ״וקונה את עצמו ב כ ס ף ו ב ש ט ר ״ ולא יותר‪.‬‬
‫ומכמה משניות יוצא שהעבד יכול לכתוב שטר ‪.0‬‬
‫גם מ״ד! בהמה גסה וכד‪ .‬מ א ו ח ר ת למ״ה‪ .‬ו ח ו ל ק ת עליה׳ כי משנה ה׳ כללה כ ל‬
‫נכסים שאין להם אחריות ב מ ש י כ ה ‪ .‬גמ מחלוקת זו׳ של ר״מ וחכמים‪ .‬גוססה אפוא‪.‬‬
‫‪9‬רק ב—ג‪ ,‬ד‪.‬‬
‫ב( עיקר ק י ד ו ש י ן הוא פ ר ק ב׳ מ ״ א — פ ״ ג מ י ״ א )ופ״ד מ״ט(‪ .‬אבל ס ״ נ‬
‫מ י ״ ב — פ ״ ד מ י ״ ד היא מסכת עריות וייססין׳ ואין לה ענץ ל״קידושין״‪ .‬אלא שע״י‬
‫ההתחלה! כל מקום שיש ק י ד ו ש י ן ואין עבירה וכד‪ .‬נתחברה לקידושין׳ והיא שייכת‬
‫במקצת ל י ב מ ו ת פ ״ ד מ י ״ ג ‪ .‬ושם פ ״ ו ‪ .‬ופ״ד מ״ט‪ .‬שהוא ענין קידושין‪ .‬אין א‬
‫‪,‬‬
‫הקבלה בתום׳ שם )עי׳ להלן(״ ושייך ל פ ״ ג מ״א׳ שהיא מסודרת בתום א ח ר י פ״ב‬
‫מ״ד׳ ושנויה בתום׳ י ב מ ו ת פ״ד•‬
‫מסכת ״עריות״ זו משגה עתיקה היא ב ע י ק ר ה )חוץ מתוספות אחדות! פ״ג מי״ג!‬
‫‪,‬‬
‫ד״ם — ר״א‪ .‬פ״ד מ״ג ומ״ה ס י פ א ! ר יוסי אומר וכר‪ .‬ומ״ו ם י פ א — מ״ז! די יהודה‬
‫‪,‬‬
‫— ראב״י— ר יוסי‪ .‬ומי״ד ר י ש א ! ר׳ יהודה—וחכמים‪ /‬אמנם ל א משגת ה ל ל ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫כמו שמעו כל החוקרים למן רנ״ק והלאה( ( לדת מדברי שמואל )קידושין עה א(! ה ל ל‬
‫‪ ] (1‬א ת ח ל ק ו ה ר א ש ו ן ש ל ה מ ב ו א ל מ ס כ ת קידושין ק ב ן מ ו ״ ר ז ‪ 1‬״ ל ב ״ מ ב ו א ל מ ש נ ה ״ ס ר ק ‪m‬‬
‫)לעיל עמ׳ ‪ 454—32‬לסיכן־ ר א י ת י ל ה ש מ י ס ו ו ל ת ת א ת ת ו כ נ ו ) ה מ ס ת י י ם בזד‪ (.‬ל ש ם ק ש ו ר בלבד‪[.‬‬
‫חוץ מ ה ו פ מ ן ‪ ,‬מ מ י ן ח ״ ם )‪ ,100 ,(1882‬א ל א ש ה ו א מ ע ה ל פ ר ש דברי ר ש ‪ -‬י בקידושין‪ ,‬ש ש מ ו א ל‬ ‫‪(2‬‬

‫‪414‬‬
‫שונה עשרה יוחסין וכד ן כי הלל ז ה הוא אחד משוני ב ר י י ת ו ת‪ ,‬נכדו של ר ב י ובן‬
‫ת ר ו של שמואל׳ *תני הילל״ שבגםין א א ונזיר מד בי(‪ ,‬אבל בוודאי משנה מ ז מ ן‬
‫ה ב י ת ‪ ,‬והיא שגרמה כנראה להשפעה ה א ר מ י ת )כהני ל ד י וכד‪ ,‬ברבים א ר מ י ( ‪,‬‬
‫מעין ״ח ב המזיק״ שבב״ק שהזכרתי‪.‬‬
‫ומשנת אין בודקין)מ״ה( נשנית בוודאי מ מ ן הבית‪ ,‬בשעה שישבה סנהדרין ו‪-‬דנה את‬
‫הכהונה״ )סוף מדות(‪ ,‬או‪ ,‬כלשון הברייתא*( בקידושין עו ב ‪-‬ששם היו יושבין מייחםי‬
‫כהונה ו מ י י ח ס י ל ו י ה״‪ .‬ו‪-‬שוסרי הרבים״ שבמשנה זו‪ ,‬נזכרים כידוע עוד ב‪-‬כתוב״‬
‫אחד‪ ,‬שאין אנו יודעים מקורו‪ ,‬יבמות סו ב‪.‬‬
‫ג( אבל גם פ ״ ב ו פ ״ ג אינם מעור אחד ו‬
‫‪,‬‬
‫פ״ג מ״ה רישא» המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת וכו — ש י ד באמת‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫לפ״ב מ״ג‪ :‬ע״מ שאני כהן ונמצא לוי וכו ו כ ן ה י א ש ה ט ע ת ו )ושם בתום הלכה‬
‫‪,‬‬
‫דומה לה(‪ .‬ו מ פ״ג מ״א! האומר לחברו צא וקדש לי אשד‪ .‬פלוגית והלד וקדשה לעצמו וכו‬
‫‪,‬‬
‫— ש י ד באמת לפ״ב מ״ד! האומר לשלוחו צא וקדש לי וכד‪ ,‬ובתום היא שנויה באמת‬
‫ש ם )רפ״ד(‪ ,‬אצל פ״ב מ״ד‪.‬‬
‫אלא ש פ ״ ב ו פ ״ ג — ש ג י מקורות הם‪ ,‬ואולי יותר משנים )עי׳ להלן(‪ .‬ומי ששנה‬
‫זה כאן לא שנה זה שם‪.‬‬
‫ו ס ד ר ה ת ו ס פ ת א שונה ומשונה לגמרי בפרקים ב י — ג י )ודווקא בפרקים אלד‪ (.‬ו‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ .1‬ת ו ס פ ״ ב כוללת המשניות של פרק ב א—ג )נ באמצע א !(׳ וכאן היה לפניה גם‬
‫פ״ג מ״ד!‬
‫‪ .2‬תום׳ פ ״ ג כוללת המשניות ש ל ה א בפדר זד‪ !.‬פ ״ ג מ״ו רישא)ע״מ שאדבר עליך(‪,‬‬
‫פ״ב ומ״נ‪ ,‬מ״ו סיפא ואח״כ הלכות שנוגעות ל ם ״ ב מ ״ ב ! ע״מ שאגי עשיר אין‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אומרים ובו ע״מ שאני ת״ח וכו ב ד י נ ר ז ה של כסף וכו ‪ .‬ונראה אפוא שהלכות אלו‬
‫היו שנויות במקור ה ש נ י כאן‪ ,‬ורבי השמיטם מפני שנשנו כבר בפ״ב )ע״פ מקור אחר(‬
‫ולא השאיר מהם אלא אחת» כסבור וכד )פדה‪/‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ 3‬ת ו ס פ ״ ד כוללת המשניות ש ל ה א ‪ t‬פרק ב ׳ מ ״ ד ‪ ,‬ו כ א ן נשנה בתום ו ס ״ ג‬
‫‪5‬‬
‫מ ״ א ( ו פ ״ ב מ״ו •( — מ״י! פ״ג מ״ד‪ .‬םיסא )לאחר שאתגייר(׳ מ״ז—מ״ט )וכאן הקבלה‬
‫ל י ב מ ו ת פ ״ ב מ״ו ומ״ז!(‪ ,‬מ״י—מי״ב )מי״ג‪/‬‬
‫פ ״ ב מ ״ א — מ ״ ג היא אפוא ק ב ו צ ה לעצמה! מ ״ ו ‪ -‬מ י י קבוצה לעצמה!‬
‫פ ״ ג מ ״ ב — מ ״ ג ‪ ,‬ומ״ה—מ״ו קבוצות לעצמן‪ ,‬ופ״ג מ״ז—מי״א )מי״ב‪ ,‬מי״ג( קבוצה‬
‫לעצמה! קבוצות ממקורות שונים שנםדרו כך‪ ,‬שהן מ ש א מ ו ת האחת את השניה במקצת‪,‬‬
‫מפני שנזהרו עד כמה שאפשר מלשנות את סדרי המשניות שהן לקוחות ממשנה ידועה אחת‪.‬‬
‫ב כ י אחת מן הקבוצות האיד‪ .‬היו גם דברים א ח ר י ם ב ס ד ר א ח ר ‪ ,‬והם הם שגרמו‬
‫לסדר התוספתא‪ ,‬ועירבוב הסדר שבמשנה‪.‬‬

‫ש ו נ ה משנה אחת בברייתא עשרה וכוי‪,‬‬ ‫מ א דברי הלל בברייתא אחת ן אבל רש״י אומד ‪ :‬הלל‬
‫כלומר שהלל שונה ברייתא‪.‬‬
‫‪ (3‬וביררתי הדברימ במק״א )חלק אי‪ ,‬עמ׳ ‪.(34‬‬
‫‪ (4‬דאמר מר‪ ,‬תום׳ חגיגה פ״ב םו וסנהד׳ ס״ז ‪M‬‬
‫‪ (5‬ובענין זה ישנה הלכה גם בתומי יבמות פ״ד‪ ,‬עי׳ בבלי‪.‬‬
‫‪ (6‬ו ל א מ״ד* כי פ*ב מיה לקוחה מ כ ת ו ב ו ת ם ״ ז מ ‪ -‬ז ‪ ,‬ושם עיקר מקומה‪.‬‬

‫‪415‬‬
 ‫ד( ואשר ל ש ו נ י )תנאי( קבוצות אלה ו‬
‫‪7‬‬
‫פ״ב מ״א• האיש מקדש את בתו כ ש ה י א נ ע ר ה — כר׳ י ה ו ד ה ‪/‬‬
‫שם ‪ t‬התקדשי לי בתמרה זו‪ ,‬ה ת ק ד ש י לי בזו — כר׳ ש מ ע ו ן ׳ שאומר עד שיאמר‬
‫ש ב ו ע ה לכל אחד ואחד •‪/‬‬
‫שם‪ :‬בזו ובזו ובזו — מאן תנא יוי״ן רבי י ו ד ה • ( ברם כר׳ מ א י ר )פירושו!( או‬
‫בזו או בזו או בזו)ואפי׳ אס יש בכולן ש״פ א י נ ה מקודשת(‪ .‬ירוש׳ שם‪.‬‬
‫אלא שבזה יודה ר ״ ש לר׳ יהודה‪.‬‬
‫פ״ב מ״ד• האומר לשלוחו צא וקדש לי אשד‪ .‬סלונית במקום פלוני והלך וקדשה‬
‫‪1 0‬‬
‫ב מ ק ו ם א ח ר אינה מקודשת — ד ל א כר׳ א ל ע ז ר ‪/‬‬
‫שם מ״ח‪ :‬המקדש בחלקו — ר׳ מ א י ר היא״(‪ ,‬ובמתלוקת שנויה )ידוש׳ ובבלי‬
‫שם‪ /‬ושם נג א‪ :‬נמנו וגמרו וכר‪.‬‬
‫שם סיפא‪ :‬במעשר שני בין שוגג וכר דברי ר״מ ר׳ יהודה אומר בשוגג לא קדש וכו׳‬
‫ובהקדש במזיד קדש וכו׳ ר׳ יהודה אומר בשוגג קדש וכר — בתום׳ פ״ד‪ :‬אמר ר ב י‬
‫נראין דברי ר׳ יהודה בהקדש ודברי ר״מ במעשר שני‪ .‬אבל במשנה ל א סתם כאן‬
‫רבי כלום‪.‬‬
‫‪1 2‬‬
‫שם מ״מ‪ :‬ופטר חמור — ד ל א כר׳ ש מ ע ו ן ‪/‬‬
‫מ״י‪ :‬ובמי חטאת ובאפר חטאת ה״ז מקודשת — ר׳ י ה ו ד ה )תום׳ פ״ד( חולק‪ :‬אס‬
‫יש לו בהן טובת הנאה מקודשת ואט לאו אינה מקודשת ״ ‪/‬‬
‫‪1‬‬
‫ם ״ ג מ״ה סיפא‪ :‬לאחר שאתגייר וכו׳ — ד ל א כ ר ״ מ * ‪/‬‬
‫שם מ״ו• ע״מ שאדבר עליך לשלסץ )י‪ (Retor‬וכו׳ ואס לאו אינה מקודשת‬
‫* ״(‪.‬‬ ‫מ‬ ‫— כחכמים‬
‫ד ר‬

‫שם‪ :‬על מנת שירצה אבא וכו׳ — רשב״א בשם ר ״ מ תולק בתום׳ )ועי׳ שם!‪ /‬ועי׳‬
‫בבלי וירוש׳ שנתקשו במשנה זו אמוראים ראשונים׳ והיא כנראה ת ר י ת נ א י •»‪/‬‬
‫‪1 7‬‬
‫שם מ״ח‪ :‬מי שאמר בשעת מיתתו וכר — ד ל א כר׳ נתן׳ אלא כ ר ב י ‪/‬‬
‫‪1ft‬‬
‫פ״ד מ״א‪ :‬גירי וחרורי וכו׳ — כ ר ״ מ‪ ,‬וכן מ״ג םתם (‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מ״ד‪ :‬הנושא וכו׳ — משגת ר ״ מ ״ ‪/‬‬
‫ישנם אפוא במשניות אלה של פ ״ ב — פ ״ ד כמה סתמות של ר׳ י ה ו ד ה וכמה של‬
‫ר ״ מ וגם של ר ״ ש ‪ :‬ק ו ב צ י משניות אלה הם אפוא מקורותיו ה א ח ר ו נ י ם של‬
‫רבי במסכת זו‪.‬‬

‫‪ (7‬לריש לקיש‪ ,‬מד א‪ ,‬ירוש׳ סב ע״ב‪.‬‬

‫‪ (8‬בבלי שם‪ ,‬ושם‪ :‬כולה ר״ש וכוי‪ ,‬אבל הירוש׳ מפרשה )סב ע‪-‬ב( כשאמרה אי אסשי בזו אלא‬
‫בזו‪ ,‬אי איםשי בזו אלא בזו‪.‬‬
‫‪ (9‬בווי״ן הרי זה כלל‪ ,‬ירוש׳ שבועות‪ ,‬ור׳ יוחנן בבבלי שם‪ ,‬לח א‪ ,‬וכנוסח ספרים ישנים שבתום׳‪.‬‬
‫‪ (10‬בתום׳ ס‪-‬ד‪ ,‬ירוש׳ סב ע‪-‬ג‪ ,‬ועי׳ בבלי מם א‪.‬‬
‫‪ (11‬בבלי נב ב‪ ,‬ושם לענין משנת ר‪-‬ם בכלל‪.‬‬
‫‪ (12‬בבלי נז ב‪ ,‬ובברייתא דדף נח א )ירוש׳ םג ע‪-‬א> מפורש‪ :‬ר ש ‪ -‬א מקודשת‪ ,‬ודלא כרבה‬
‫‪,‬‬ ‫בר אבוה‪.‬‬
‫‪ (13‬אבל עי׳ שמ למ‪-‬ח ובבלי נב ב‪.‬‬
‫‪ (15‬עי׳ תום׳ כאן‪.‬‬ ‫‪ (14‬בבלי םג א‪.‬‬
‫‪ (17‬בבלי סד * ועי׳ ב״ב ם״ח מ״ו‪.‬‬ ‫‪ (16‬וע״ז במק״א‪] .‬ועי׳ לעיל‪ ,‬עמ׳ ‪ 216‬יאילח•‬
‫‪ (19‬בבלי עו ב וירוש׳‪.‬‬ ‫‪ (18‬תום׳ שם‪ ,‬ועי׳ בבלי וירוש׳ סד‪ .‬ע׳׳ג•‬

‫‪416‬‬
 ‫‪ .xiv‬סנהדרין־מכות‬

‫סנהדרין ומכות מסכת א ח ת היא‪ ,‬וכך היתה כתובה ומחוברת ברוב כי״י׳ כאשר העיד‬
‫הרמב״ם בפירוש המשניות בתחילת מכות! ‪ -‬מ ס כ ת מכות היא נקשרת ב נ ו ס ת א ו ת‬
‫עם מסכת סנהדרין ובכללה היא מנויה״׳ וכך היא נמנית ברשימה שבהלכות פסוקות כ״י‬
‫אדלר ‪ 0 2639‬למסכת א ת ת ב ת י ״ ד פרקים‪ .‬וכך נחשבו גם בכ״י ק׳ סנהדרין ומכות‬
‫‪2‬‬
‫לאחת ‪ t‬סנהדרין פ׳ י ד‪ .‬וכן ברשימה אחת שבקמברידג׳ ( נתשבו מן המסכות של התלמוד‪:‬‬
‫מן סדר נזיקין ה מסכות )נזיקין׳ סנהדרין‪ .‬שבועות׳ ע״ז והוריות(‪ ,‬וכן הן כתובות‬
‫‪,‬‬ ‫נ‬
‫ומחוברות בכ״י פרמא ובקמע קמברידג׳ אחד (‪ ,‬וכן בפירוש אבות ל ר יעקב בר שמשון‬
‫שבמח״ו‪) 461 ,‬ע״ס כה״י‪ ,‬שם ‪ : (188‬אלא סוף סרק היא במסכת ס נ ה ד ר י ן בפרק אלו הן‬
‫הלוקין‪ ,‬וכן שם בסוף ם״ה )שם ‪(196‬ז אלא משנה היא במסכת ס נ ה ד ר י ן בפרק אלו‬
‫הן הלוקין‪.‬‬
‫וכך יוצא מן הידוש׳ מכות פ״א לא ע״ב! תנינן הכא מה דלא תנינן ב כ ל ס נ ה ד ר י ן ‪,‬‬
‫שגם מכות למסכת סנהדרין שייכת‪.‬‬
‫ובנוסח ה״גאון״ שבקטע שבג״ש שם )‪ (402—401‬היה אפילו ה ב ב ל י סנהדרין‬
‫ומכות מסכת אחת‬
‫אלא שבבבלי׳ מכות ב א אמרו )סבוראי!( ‪ :‬תנא התם קאי )סוף אלו הן הנחנקין( כל‬
‫ג‬
‫הזוממין וכו׳ (‪ .‬ובשבועות ב ע״ב אמרו )סבוראי(‪ :‬מכדי תנא מ מ כ ו ת סליק מאי שנא‬
‫דתני ש ב ו ע ו ת ‪ .‬והנה יש אמנם ‪-‬התם קאי״ ב א ו ת ה מסכת )סוכה לז ב(‪ ,‬ויש במסכת‬
‫א ח ר ת )תענית ב א‪ ,‬שבועות יז ב( ן אבל לשת ״ מ מ כ ו ת סליק״ מראה שהוא שם מסכת‪,‬‬
‫כמו ״שבועות״ שאחריו‪ ,‬אע״פ שאפשר לפרש ״ מ ע נ י ן מכות״‪.‬‬
‫בכל־אופן ברור ש ב א ר ץ י ש ר א ל נחשבו סנהדרין ומכות למסכת א ח ת ‪.‬‬
‫ואמנם ס ו פ ה של מסכת ס נ ה ד ר י ן העיקרית הוא באמת ב ס ו ף פ ״ א של מכות‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫סנהדרין נוהגת וכו׳‪ ,‬סנהדרין ההורגת וכר‪ ,‬כמו שהעיר כבר הופמן (‪ .‬אי־אפשר אפוא‬
‫בכל־אופן להפריד בין סנהדרין למכות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫יש בה הרבה חלקים י ש נ י ם מ ז מ ן ה ב י ת ( ‪ :‬ע ל סנה׳ פ״ה מ״ב )״מעשה ובדק ב ן‬

‫‪.135‬‬ ‫‪,1923‬‬ ‫מונש׳ חם״ז‪,‬‬ ‫‪(1‬‬

‫‪ , T a m i d‬ה ל ר ה ‪.19‬‬ ‫‪39‬‬ ‫גינ‪1‬בורג‪,‬‬
‫גינ‪1‬׳ ש ם ‪.395‬‬ ‫‪(4‬‬ ‫גינצבורג‪ ,‬גנזי ש כ ס ר ס׳׳ב‪.395 ,‬‬ ‫‪(3‬‬
‫ר ש ״ י ‪ :‬מסנהדרין םליק דתנן בשילהי א ל ו הן ה נ ח נ ק י ן דהוא ס י ו מ א דסנהדרין וכוי‪.‬‬ ‫‪(5‬‬
‫ה מ ס ד ר ו נ ה ח״א‪ ,‬רס״ו‪.‬‬ ‫‪(6‬‬
‫ןדברי מ ו ‪ -‬ר ז‪1‬״ל בדנין זה ה ו ב א ו מ ל ה ב מ ל ה ב ״ מ ב ו א למשנה״ ס ר ק ווו )לדיל דמי ‪,(57—55‬‬ ‫ד(‬
‫ראיתי ל ה ש מ י ט ם ו ל ת ת כאן את ת כ נ ם בלבד ל ש ם קשור‪[.‬‬ ‫לפיכך‬

‫‪417‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ז כ א י וכו ״( ועל דברי הבבלי בעגין זה כבד עמד רש״ג באגרתו‪ .‬ואמנם רוב פ״ב ורוב‬
‫פ״ד—פ״ז מ״ג‪ ,‬פ״ט מ״ה—מ״ו׳ פ״י מ״א—מ״ב ופי״א מ״ב—מ״ו הם ק ד ו מ י ם •‬
‫פ״ב מ״ד—המלך לא דן ולא דנין אותו— תקנה ישנה היא מזמנו של יגאי ושמעון‬
‫בן שטח )לפי הבבלי( או מזמנו של יוחנן הורקנום ושמעיה׳ או שמאי)לפי יוספום(‪ .‬עתיקה‬
‫ממנה היא מ״ד — י ו ש ב ב ד י ן היא עמו‪ .‬פ״ד מ״ב — ה מ ש י א י ן ל כ ה ו נ ה ‪.‬‬
‫מ״ה — כיצד מאיימין וכד — נרמזה בסוטה פ״א מ״ד‪ .‬כל סדר ארבע מיתות )פ״ו מ״א—ם״ז‬
‫מ״ג( הוא בוודאי מזמן הבית‪ .‬פ״ט מ״ד• — ומאכילין אותו לחט צ ד ומיס לחץ — כלשון‬
‫הכתוב‪ .‬מ״ו — הגונב את ה ק ם ו ה‪ .‬בלשון הכתוב‪ :‬ואת קשות הגסך‪ .‬הבועל ארמית וכר‬
‫— גזירת ב״ד של חשמונאי‪ .‬כהן ששמש בטומאה וכר — הלכה ישנה׳ שהעיד על ת מ ה לה‬
‫גם ר ׳ א ל י ע ז ר בתוספתא‪ .‬פ״י מ״א—מ״ב»( היא משגה א ג ט י צ ד ו ק י ת ‪ .‬מ ״ ב‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫— ג מלכים וכו — משנת ס ו פ ר י ם היא)כעדות רב בבבלי! א ג ש י כ ג ה ״ ג מנאום(‪.‬‬
‫פי״א הוא המשכו של פ״מ‪ .‬ומ״ב היא בודאי מזמן הבית‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ומובן‪ .‬שישנן גם בחלקים הישנים ה ו ס פ ו ת רבות של תנאים מאוחרים! של ר‬
‫י ה ו ד ה )כ״ם()בשם ר׳ אליעזר(״(‪ ,‬בשם ר׳ יוסי )פ״ד‪ .‬מ״א׳ ס״ו מ״ד(‪ .‬א ב א ש א ו ל‬
‫)פ״י מ״א( ו ר ׳ ע ק י ב א )פ״י מ״א ופי״א מ״ד(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה ו ס פ ה היא גם פ״ז מ״א‪ :‬ארבע מיתות נמסרו לב״ד סקילה וכר רש״א שרפה וכו‬
‫והדג ז כי • ז ו מצות הנםקלין״ שייך לפ״ו׳ אלא מפגי שהזכירו בפ״ו מ״ד‪• :.‬אחת לגהרגץ‬
‫ונחנקין ואחת לנםקלין ונשרפיך )סדר ה ח כ מ י ם ! ( ‪ ,‬הוסיפו כאן מחלוקת ר״ש וחכמים‪.‬‬
‫רבות מאוד הן ההוספות מ מ ד ר ש ־ ד‪.‬לכה‪ .‬שכל המסכת ח ד ו ר ה בהן» והמדרש—‬
‫מדרש של דבי ר ״ ע ברובו! פ״ב מ״א אינו יוצא אחר המטה א ל א וכר — ספרא אמור‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פרשה ב ח» מ״ד‪ :‬לא ירבה לו נשים׳ אלא שמנה עשרה וכו לא ירבה סוסים׳ אלא וכו וכסף‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וזהב לא ירבה לו מאד‪ .‬אלא נכו — ספרי שופטים פיס קנח—קנט! פ״ד מ״ה‪ :‬ד ב ר‬
‫א ח ר דמי אחיך וכר )ושלא יהו ה מ י נ י ן אומרים הרבה רשויות בשמים! ו ה ל א‬
‫כ ב ר נ א מ ר ( ! פ״ו מ״ד—מ״ד‪ :.‬כלומר מפני מה זה תלוי וכר א מ ר ר ״ מ וכר ולא‬
‫‪,‬‬
‫זו בלבד אמרו וכר אינו עובר עליו— ספרי תצא פיס רכ״א )אמר ר״מ וכר — ממשנת‬
‫ר ״ מ ! ( ! ס״ז מ״ד! ה ב א ע ל ה ז כ ר ו ע ל ה ב ה מ ה ו ה א ש ה ה מ ב י א ה א ת‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ה ב ה מ ה אם אדם חםא וכר — המדרש ספרא מכיל דעריות )דבי ר י ש מ ע א ל ! (‬
‫‪,‬‬
‫קדושים פ״י ח׳ ו״הבא על הזכר״ וכו —הוא פ י ם ק א מן הרישא‪ ,‬כדי להכניס את מדרש־‬
‫ההלכה‪) :‬והרגת את האשד‪ .‬ואת הבהמה( אס אדם וכר! חו ץ מ א ל ו נכנם במשנתנו מדרש־‬
‫‪,‬‬ ‫‪10,‬‬
‫הלכה! ב פ ״א מ״ו‪ :‬ומנין לגדולה ו כ ו ( — ספרי מסעי פיס׳ קם )עי שם(! פ ״ ח‬
‫מ״א‪ :‬שנאמר כ י י ה י ה ל א י ש בן‪ ,‬ב ן ו ל א בת‪ .‬בן ולא איש׳ הקטן פטור שלאבא‬
‫‪,‬‬
‫לכלל מצות = ספרי תצא פיס רי״ח‪ ,‬והוכנס כאן כ ל המדרש‪ ,‬אע״פ שאינו צריך לראייתו‬
‫‪,‬‬
‫אלא •בן ולא איש״! שם מ״ה! בן סורר ומורה נדון ע״ש םופו וכר — ספרי תצא סיס‬

‫‪ (8‬פ״י מ״א‪ :‬ואלו שאץ להם חלק וכו׳)כל ישראל ובו׳ — ברייתא היא( שייר באמת לפ״ו מ״ב ‪:‬‬
‫שכל המתודה יש לו חלק לעוה״ב‪ ,‬וע״ז אמרו‪ :‬ואלו שאין להם חלק‪ ,‬אלא שנכנסו באמ‪1‬ע משניות‬
‫ממקורות אחרים )צי׳ להלן( והרחיקו אוחפ‪.‬‬
‫‪ (9‬בפקופ אחד — ם״ו מ״ג — מפורש ‪ •p‬בתום׳‪ ,‬וכמו במ״ד בפירוש‪ .‬וכן בפ״י מ״ב מפורש‬
‫בתופ׳ פםי״ב בשפ • ר א ל י ע ז ר ״ ‪.‬‬
‫‪ (10‬ממשמע שנאסר וכו׳ שופע * ת וכו׳ א״כ למה נאמר וכר — טרמינולוגיה של דבי ר ׳‬
‫ישמעאל!‬

‫‪41a‬‬
 ‫‪,‬‬
‫רב בשם ר יוסי )בבלי עב א! הגלילי(! פ״י מ״ד! אנשי עיר הנדחת אין ל ו ע ח ל ק‬
‫לעוה״ב ש נ א מ ר יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את יושבי עירם• )‪0‬איגן‬
‫נהרגים וכר — •שנאמר״ זה בא לקשר את מדרשי ההלכה )עד סוף הסרק!( עם •אין להם‬
‫חלק לעוה״ב״‪ .‬אבל אינו ר א י ה לו! שכל הלכות עיר הנדחת אין מקומן כאן אלא אגב‬
‫״חלק לעוה״ב״‪ .‬ופירוש •שנאמר״ זה הוא• ודין עיר הנדחת מפורש בתורה״(! זהו אפוא‬
‫מדרש ק ד ו ם ‪ ,‬ובאמת איגו מתאים לספרי ראה סיס׳ צג )אבל מתאים למ״ת ‪ ! (68‬ומ״ה‬
‫רישא! הכה תכה את וגו׳‪ ,‬החמרת וכר—מובא שם בספרי סיס׳ צד ב״מכאן אמרו״ )ד‪a‬מרת‬
‫וכר‪ /‬אבל מכאן והלאה •החרם אותה״ וכר — ספרי סיס׳ צד—צה )ועי׳ מ״ת ‪ !(70‬אבל‬
‫המדרש• כליל לה׳ אלהיך א מ ר ר׳ שמעון׳ אם אתה עושה דין וכר‪ ,‬איגו בסםרי )גס‬
‫בכ״י ר׳(׳ אלא שישנו במכיל׳ דברים )מ״ת ‪ /70‬יש כאן אפוא שימוש בדבי ר״ע )וסתם‬
‫ספרי הוא ר׳ ש מ ע ו ן ! ( ובדבי ר׳ י ש מ ע א ל )מין •תגי ר׳ ישמעאל בדבי רשב״י״( ״ ‪/‬‬
‫ועי׳ להלן‪.‬‬
‫מדרש ק ד ו ם גמצא גם בפ״ב מ״ד» יוצא למלחמה וכו׳ שנאמר והיתה עמו וקרא בו‬
‫כל ימי חייו׳ שזה מובא בספרי שופטים סיס׳ קסא ב״מכאן אמרו״‪ ,‬ע ל ־ י ד המדרש של‬
‫ספרי׳ וכן מ״ה• אין רוכבין וכו׳ שנאמר וכר—שם סיס׳ קגז ב*מכאן אמרו״׳ ו מ פ״ח‬
‫מ״ד• היה אחד מהן גידם וכר — מובא ) ב ל י •מכאן אמרו״( בספרי סיס׳ ריט ע ל ־ י ד‬
‫הדרשה שלו! גם פי״א מ״ב—בספרי שופטים סיס׳ קגב ב״מכאן אמדו״‪ .‬אלה הם אפוא‬
‫מדרשים ע תי ק י ם׳ •מדרש ־ ס ו פ ר י ם ״ )ובוודאי שיש בפרשת המלך »( כמה מדרשים‬
‫עתיקים מאד • מלך ולא מ ל כ ה ! מקרב ולא מחוץ לארץ׳ אחיך ולא א ח ר י ם ! אלכםנדרה‪.‬‬
‫הורתם‪/‬‬
‫ואשר ל ת נ א ה א ח ר ו ן של משנת סנהדרין‪ .‬הגה ראיגו‪ ,‬שרבים הס מ ד ר ש י ­‬
‫ה ה ל כ ה במסכת זו‪ .‬מהן מדבי ד״ע ומהן מדבי ד״י • זה מתאים לד׳ ש מ ע ו ן תנא דספרי‪,‬‬
‫שהיה שונה לסעמים •דבי ר׳ ישמעאל״ )עי׳ לעיל‪ /‬ונוטה להם‪.‬‬
‫ואמנם כמה ם ת מ ו ת ישנם במסכת זו שהם לר׳ ש מ ע ו ן ‪ .‬ואלו הם ״ ( • סנהדרין פ״א‬
‫מ״ג‪ .‬פ״ב מ״ד‪ .‬פ״ג מ״ג‪ .‬פ״ט מ״ב׳ מ״ג‪ .‬פ״ו מ״ד—מ״ה׳ פ״ז מ״י! מכות פ״ג מ״ג׳ מ״ו‪,‬‬
‫סנהדרין פ״ז מ״ז‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מ ש נ ת ר ״ ש‪ .‬ישנה‪ .‬כמו שראינו כבר ׳(‪ .‬גם ב ע י ר ו ב י ן ו ב ת מ ו ר ה ׳ וגם‬
‫ב ש ק ל י ם כמה פ ר ק י ם הם ממשנת ר ׳ ש מ ע ו ן ‪.‬‬

‫ה ע ר ו ת ופירושים‬
‫םנהד׳ פ״ג מ״א«‪ «0‬וחכ״א שני הדיינין)הדינץ( בוררין להן)עוד( אחד זה פוסל דיינו‬
‫)דינו( של זה תה סוםל דיינו של זה דברי ר״מ וחכ״א אימתי בזמן שמביא עליהן ראיה שהן‬
‫קרובין או פסולין אבל אם כשדין)או( מומחין)מפי ב״ד( אינו יכול לפוסלן‪.‬‬
‫הקודש‬ ‫בלשון‬ ‫כ י ו ״ ב ב ס ו ס ה ם״ח פ ״ א ‪ :‬מ ש ו ח מ ל ח מ ה בשעה ש ה ו א מ ד ב ר אל ה צ ם‬ ‫‪(11‬‬
‫ש נ א מ ר ו ה י ה כ ק ר ב כ ם ו כ ר ‪ ,‬ו ש ם ב ס ״ ם מ״א‪ :‬עגלה ע מ ס ה ב ל ש ו ן ה ק ו ד ש שנא׳ כ י ממנא וכו׳‪.‬‬ ‫היה מ ד ב ר‬
‫י ו מ א נ ס א‪ ,‬ח ו ל ץ ס ם ב‪ ,‬ז ב ח י ם נ ג ב ו ק י ״ ם ב‬ ‫‪(12‬‬
‫ס פ ר י סיס׳ קנז‪.‬‬ ‫‪(13‬‬
‫ןעל ם ת מ ו ת א ל ו כ ב ר ד ב ר מ ו ״ ר ז ז ״ ל ב ה ר ח ב ה ב ״ מ ב ו א ל מ ש נ ה ״ ס ר ק ‪ vn‬בסעיף • מ ש נ ת ר״ש*‬ ‫‪(14‬‬
‫)לעיל עמ׳ ‪ .(156—153‬ו מ ש ו ם כ ך ר א י ת י ל ה ש מ י ט ם כ א ן ו ל ז י י ן ר ק א ת המשניות‪(.‬‬
‫ב ״ מ ב ו א ל מ ש נ ה ‪ -‬ס ר ק ‪vu‬״ • מ ש נ ת ר ״ ש ‪) -‬לעיל עמ׳ ‪ 150‬ואילף(‪.‬‬ ‫‪(15‬‬
‫עי׳ • מ ב ו א ל נ ו ס ח ה מ ש נ ה ״ ‪ ,‬ח״א עמ׳ ‪390‬‬ ‫‪(16‬‬

‫‪419‬‬
‫״מפי ב״ד״ אין במשניות׳ ולא בכ״י מ ‪ /‬וגם בגמרא אינו בד״ח‪• .‬או״ ליתא בכ״י פלו׳‬
‫במשגה ובד״ח בגמרא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ומדברי ר״ל ור׳ יוחנן בירוש ׳ ומדברי הגמרא גראה שלא גרסו אלא ״או מומחין״‬
‫)״עד שיקבל עליו ב״ד שמומחה לרבים״׳ כנוסח הספרים וכ״י מ׳ ורמ״ה בשם רש״י! ר״ח‬
‫ורמ״ה! ב פ נ י ב״ד שמומחה וכד(‪.‬‬
‫אבל חסרון ״או״ בכמה גוםחאות׳ וגם הקישור ״כשדין א ו מומחין״׳ בשעה שגם‬
‫מומחה צ״ל ״כשר״ ולא קרוב׳ מוכיח שהכל נוסף׳ ע״פ דעת ר׳ יוחנן שבבבלי‪.‬‬
‫ו״מ פ י ב״ד״ )כ״י ב ׳ ‪ :‬מפני = בפני(׳ זהו בוודאי לא ״ב״ד מומחה״׳ אלא שנתמנו ע‪-‬י‬
‫ב״ד׳ ״עד שיקבל עליו ב פ נ י ב״ד״ )כנד ר״ח ורש״י שלנו(׳ אבל בבכורות פ״ד מ״ד ו‬
‫ואס היה מומחה ל ב י ת ד י ן וכר םרפון פטור אתה׳ שאתה מומחה ל ב י ת ד י ן וכר‬
‫)וכאן בבבלי סגה׳ לג א ! מומחה ל ר ב י ם ׳ אבל בכ״י שם כבמשנה(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובירוש אמרו ‪ 1‬כיני מתגיתא דייגו של זה הא ד י י ג ו לא׳ ובוודאי שצ״ל כמו שהגיה‬
‫מהר״ם לונזאנו )ככר לאדן(! הא ד י י נ י ו לא׳ מעין כיני מתניתא הסמוד! הא ע ד י ו‬
‫‪,‬‬
‫לא‪ ,‬וזו היא לדעתו של ר״ל‪ ,‬שהיא מוחלפת בירוש עם דעתו של ר׳ יוחנן׳ אבל הנכון‬
‫כבבלי׳ וכן נראה מן הסיום של הירוש׳« היך‪ ,‬אמרין וכר‪.‬‬
‫והנוסח העיקרי במשנה הוא‪ :‬וחכ״א שני ה ד י נ י ן בודרין ל ה ן ) ע ו ד ( אחד זה סוסל‬
‫ד י י נ י ו של זה וזה סוםל ד י י נ י ו של זה וכר אבל אם היו כשירין אינו יכול לסוםלן‪.‬‬
‫והפירוש הוא׳ מעין ״ה״ק״ הראשץ שבבבלי ז כשזה בורד א בית דין אחד ת ה בורר‬
‫לו בית דין אחד שניהם ב ו ר ר ת להן עוד אחד׳ אבל לא׳ שזה אומר נ ד ת כאן ת ה אומר‬
‫‪,‬‬
‫נדון שם )וכך סירשו ל ר יוחנן בירוש׳(׳ אלא׳ שאם אחד מבעלי־דינין אומר ״להוסיף‬
‫‪,‬‬
‫ד י י נ י ך מוםיסין עוד ב״ד שלישי‪ .‬תהו סידוש דברי הסםרי דברים ס י ס יב» היה אחד‬
‫‪17‬‬
‫מהם ת א ה שחבירו נוצח )שניצוח( ( בדין אומד יש לי עדים להביא יש לי ראיות‬
‫‪1 7‬‬
‫]להביא[ למחר אני ]בא ו [ מ ו ס י ף ( ע ל י כ ם ד י י נ י ם ׳ ו כ ב ת י ת א שבתום׳ פ״ו ד‬
‫‪,‬‬
‫)שהביא גם חידוש כאן( ז לעולם מוסיסין הדייגין עד שי גמר הדין‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו״שני ה ד י נ י ן ״ )חסר י׳(׳ פירושו שני ב ת י הדין׳ וכן גם ב ״ מ ש פ ט ״ ) ד ב כה א(‪:‬‬
‫ו ע ש ו אל ה מ ש פ ט )״לדינא״(‪.‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ס נ ה ד פ״ז ו׳ז‬ ‫תום‬
‫אין מוסיפין על הדין[ על הדין שדגין)ק״ו׳ ג״ש( באיזו הלכה׳ אין להוסיף ראיות על‬
‫ראיות בשעת הוויכוח׳ ומפרש למסה ‪ t‬כיצד אין מוסיפין וכו׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫נגמרו דבריו אין רשאי להשיב וכר[ כמפורש ב ת ו ם סוף מקואות )ספרי חקת סיס׳‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫קכד(‪ :‬ל א ל כ ל א ד ם ו כ ו ‪ .‬ועי תוס׳ נדרים פ״ו ה ! חזר ר״א ודנו דין אחר׳ פםח׳‬
‫‪,‬‬
‫כח א )מכיל׳(! חזר ר״י ודנו דין אחר‪ ,‬ועי ספרי קרח פיס׳ קיח‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אלא כמדותיו[ ע״פ ״מדותיו״ ושימתו )כמדת ר״א(‪ ,‬ע י ס״ז ‪ ! 312‬השיבות על ידיך‬
‫‪,‬‬
‫השיבני על ידי‪ .‬ידוש שקלים פ״א ה״ג ‪ t‬וקשיא משיבין לאדם ד ב ר שאינו מודה בו‪.‬‬
‫אחד דן כנגד שנים וכו׳[ עי׳ תוס׳ סוף מקואות‪.‬‬
‫השיבו — ש ל ש תשובות[ תוס׳ אהלות פ״ב ז—ח‪ ,‬פ״ג ג‪.‬‬
‫אין דנין אלא במקום מ כ ר י ע י ן[ כלומר במקום שישנם ״ ה מ כ ר י ע י ן ל פ נ י‬

‫כנו׳ מדרש תנאים‪.‬‬ ‫‪(17‬‬

‫‪420‬‬
‫חכמים״ )קידושין כ ד ב(‪ .‬כמו אין נמנין אלא במקום גדול )שלמעלה(‪ .‬והם ה ד נ י ם לפני‬
‫חכמים שבמע״ש׳ ועי׳ תום׳ קידושין פ״א ד ‪ t‬הכריעו חכמ׳׳ תום׳ חגיגה פ״א ‪JC‬‬
‫פ״ז ז‬
‫אין שואלין מעומד[ עי׳ ברכות כז ב» ע מ ד השואל ושאל׳ ועי׳ ח״ד‪.‬‬
‫פ״ח א‬
‫יודעין ל ד ב ר [ כםשומו! יודעין ל ד ו ן ולהתווכח )מעין פי׳ הרמב״ם(׳ כמו •ר׳‬
‫יהודה ראש ה מ ד ב ר י ם בכ״מ״‪ ,‬ועי׳ בבלי יז ב וירוש׳ שקלים ריש פ״ה‪.‬‬
‫ם״ז ז‬
‫ואין משיבין אלא במאורע׳ כ״י ויגא‪ 1‬ב מ ו ד ע ׳ כ ל ד במודעא׳ בהודעה תחילה‬
‫לתורגמן‪ ,‬שהוא היה ממונה על סדר הוויכוחים )עי׳ להלן(‪ .‬וכן יוצא מעריות פ״ו מ״ג!‬
‫א מ ר ו ל ו לר״א מה ראית וכד׳ א מ ר ו ל ו לד׳ נחוניא מה ראית וכו׳׳ א מ ר ו ל ו‬
‫לד׳ יהושע מה ראית וכו׳‪.‬‬

‫‪421‬‬
 ‫עדיות•(‬ ‫‪.xv‬‬
‫ספרות‪:‬‬
‫א ג ר ת רש״ג‪ ,‬ה ר לוין‪ : 26 ,‬מ ו נ ה ״ ז ש ע ר י ג סי׳ ו » שי״ר בכ״ח ח״ה‪0 ,‬ל‪ 1‬ו א י ל ף ! גרץ‪ ,‬די״י ח״ד‪,‬‬
‫אלבק‬ ‫ואחריו‬ ‫מוג״ש ‪,33 ,1871‬‬ ‫דינר‪,‬‬ ‫בהערה !‬ ‫‪D i e e r s t eMlschna.50‬‬ ‫‪ : 4‬הוסמן‪,‬‬
‫הלוי‪,‬‬ ‫ולעומתו‬ ‫בהערה(!‬ ‫‪Untersuchungen,108‬ואילף‪) ,‬השאר ר ש ו ם ב ס ׳ ה י ו ב ל ל ה ו פ מ ן ‪92 ,‬‬
‫ד ו ר ו ת ה ר א ש ו נ י ם כ ר ף ה׳ ‪ 213‬ואילף‪.‬‬

‫ר ישראל לוי‪ • ,‬א ב א שאול״ )ועי׳ ‪ ,‬מ ב ו א למשנה״ ש ל י ]לעיל עמ׳ ‪ 101‬ואילף[(•‬ ‫ל ע ר י ו ת ס ״ ד‪,‬‬
‫*משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צורכן ר ב ו מחלוקות בישראל ונעשתה‬
‫‪,‬‬
‫תורה כשתי תורות״ אומר ר יוסי *(‪ .‬המחלוקות רבו בסוף ימי החורבן‪ .‬ואתרי החורבן‬
‫נשארו עוד כמה מבני ב י ת שמאי׳ והגדול שבהם — ר ׳ א ל י ע ז ר בך הורקנוס השמתי‬
‫‪2‬‬
‫)מתלמידי שמאי(‪ :‬בימיו ר ב ת ה המחלוקת עד שבאו לידי נידויו של ר׳ אליעזר ( ויצאה‬
‫‪8‬‬
‫בת־קול ב י ב נ ה ( *הלכה כבית הלל בכל מקום״‪.‬‬
‫א ב ל מחלוקות ר ב ו גם אחר־כך בין *תלמידי הלל״׳ כמחלוקת רבן גמליאל ודי יהושע‪,‬‬
‫ששלש מהן הביאו לידי הורדת ר״ג מנשיאותו«(‪.‬‬
‫כך היה המצב‪ ,‬והמצב הזה צ ר י ך היה להביא לידי אסיפת חכמים‪ ,‬לידי אסיפת‬
‫השמועות והעדויות ולידי בירור המחלוקות‪ ,‬אסיסתן והגבלתן•‬
‫ואמנם ב ב ר י י ת א אחת בבלית»( שנינו)*תנא״(! )רש״ג‪ :26 ,‬ו א ף ( עדיות ב ו‬
‫א‬ ‫ז‬
‫ב י ו ם • ( נשנית ( — )ולא היתד‪ ,‬הלכה שהיתה ת ל ו י ה בבית המדרש שלא סירשוד‪( (.‬‬
‫)רש״ג ש ם ‪ :‬בו ביום נשנו כל בו ביום ואף וכד(״(•‬
‫‪1 0‬‬
‫אבל גגד ברייתא ב ב ל י ת ( זו עומדות כ מ ה וכמה עובדות‪:‬‬
‫א( א י ן בעדיות שלנו אף *בו ביום״ אחד שבמשנתנו )סוסה פ״ד• מ״ב—מ״ה‪ ,‬ידים‬
‫ס״ד מ״א—מ״ד(‪.‬‬

‫•( ! ע ל ח ל ק י ם שונים ש ל עדיות ד ב ר מ ו ״ ר ז ‪ 1‬״ ל ב ״ מ ב ו א ל מ ש נ ה ״ ‪ :‬פ ״ א מ״א—מי״א — ב פ ר ק‬

‫פ ״ ד — ב פ ר ק ״ר׳ מ א י ר ־‬ ‫מ ״ א — מ ״ ג — ב פ ר ק ‪ ,‬ר ׳ עקיבא״ )‪:(85—84‬‬ ‫יהודה״ )‪ :(119—117‬פ ״ ב‬ ‫•ר‬
‫)‪[.(104—101‬‬
‫‪ (1‬ת ו ם ׳ חגיגה פ ״ ב ס וסנהד׳ פ ״ ז א‪ ,‬בבלי ס נ ה ד פ ח ב וירוש׳ ש ם פ ״ ב י ם ע״ג‪.‬‬
‫ב ב ל י ב ״ מ נ ח ב‪ ,‬ירוש׳ מ ו ״ ק פ״א פ א ע״ג—ד‪ ,‬והיא א ח ת מ ע ד ו י ו ת ש ב ע ד י ו ת פ״ז מ ״ ז ‪1‬‬ ‫‪(2‬‬
‫ירוש׳ ב ר כ ו ת פ ״ א ג רע״ג ו ש ״ ג‬ ‫‪(3‬‬
‫ב ר כ ו ת כ ח א‪.‬‬ ‫‪(5‬‬ ‫ב ר כ ו ת ב ז ב‪.‬‬ ‫‪(4‬‬
‫תקנום‪.‬‬ ‫ם׳ ו ב ״ נ וע״י ואה״ת ‪ :‬עדיות ב ו ביום‬ ‫‪(7‬‬ ‫= ב י ו ס שמינו א ת ראב״ע לנשיא‪.‬‬ ‫‪(6‬‬
‫ז ה א ס ש ר שהוא עדיין ה מ ש ף ש ל ה ב ר י י ת א לפניה‪.‬‬ ‫‪(8‬‬
‫ו כ ן ב י ת ו ״ א ע׳ ח ע י ה ס ג ן ה כ ה נ ר ת‬ ‫‪(9‬‬
‫ו ר ש ״ ם ה ו ס י פ ה בירוש׳ ב ר כ ו ת‬ ‫אינה‪,‬‬ ‫בירוש׳ ב ר כ ו ת פ״ד ז ע״ד ו ת ע נ י ת פ״ד ס ז ע״ד‪,‬‬ ‫‪(10‬‬
‫כדרכו‪.‬‬ ‫הבבלי‪,‬‬ ‫ע״פ‬

‫‪422‬‬
 ‫ב( וכן א י ן בעדיות אף אחת מן ההלכות שנאמרו ״ביום שהושיבו את ראב״ע בישיבה״‬
‫שבמשנתנו)ידים סוף פ״ג ושם פ״ד מ״ב = זבחים פ״א מ״ג׳ יעי׳ להלן(‪.‬‬
‫ג( ובת העריות ישנן כמה עדויות‪ .‬שנאמרו בימים ההם‪ ,‬אבל ל א ״בו ביום״ ז וכמה‬
‫עדויות שנאמרו בזמן ק ד ו ם ה ר ב ה ל״בו ביום״‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (1‬בעדיות פ״ח מ״ג שנינו! העיד ר יהושע ור״י בן בתירא על אלמנת עיסה שהיא‬
‫כשירה וכו׳ אמר ר ב ן ג מ ל י א ל ק ב ל נ ו ע ד ו ת כ ם אבל מה נעשה שגזר ריב״ז‬
‫שלא להושיב בתי דינת על כד וכד ״(‪ .‬זה לא היה אפוא ״בו ביום״׳ מבית שבו ביום היה‬
‫‪1‬‬
‫ן‬ ‫‪I‬‬ ‫ראב״ע נשיא* ‪/‬‬
‫‪ (2‬שמ מ״ה! העיד ר״ע משום נחמיה איש בית דלי שמשיאים האשד‪ .‬על פי עד אחד‪.‬‬
‫אבל בסוף יבמות מפורש! וכשבאתי והרציתי הדברים לפגי ר ב ן ג מ ל י א ל שמח‬
‫לדברי וכרן אף עדות זו ל א גאמרה אפוא בו ביום‪ .‬ולא עוד אלא שהלכה זו הובאה‬
‫ב י ח ו ד ב פ ״ ו מ״א בעדותו של ר׳ יהודה בן בבא‪.‬‬
‫‪ (3‬שם! העיד ר׳ יהושע על עצמות שגמצאו ב ד י ר ה ע צ י ם וכו׳ )ועי׳ תום׳(‪ .‬תו‬
‫בוודאי‪ .‬כמו שיוצא מן התום׳‪ .‬״עדות״ היא שנתנה ב ז ת הבית‪ .‬ור׳ יהושע ד ן בד‪-‬‬
‫‪s1‬‬
‫‪(4‬גם עדותו של עקביה בן מהללאל )פ״ה מ״ ‪0‬׳ שחי בלא ספק בזמן הבית ( בכל אופן‬
‫‪1‬‬
‫ל א היתד‪ .‬בו ביום* ‪/‬‬
‫‪ (5‬ו״שני הגרדיים ש ב א ו מ ש ע ר ה א ש פ ו ת ש ב י ר ו ש ל י ם והעידו משום‬
‫שמעיה ואבטליוך )פ״א מ״ג(‪ — ,‬נם הם העידו בוודאי בזמן שירושלים היתד‪ .‬ב י ש ו ב ה‪.‬‬
‫ושעד האשפות מיושב יהודים ולא עוד אלא שעדות זו חלה בוודאי בימי ש מ א י‬ ‫ז‬

‫ו ה ל ל )עי׳ להלן‪/‬‬
‫‪ (6‬ולא כל‪-‬שכן‪ .‬שעדות ש״העיד ר׳ יוסי בן יועזר איש צריח־‪.‬״ וכו׳ )פ״ח מ״ד(‬
‫— ל א היתד‪ .‬״בו ביום״«(! אבל על משגה זו עוד גדבר להלן‪.‬‬
‫ואין אני נכנם עכשיו לשורת המשניות׳ פ״ב מ״ד—מ״ח‪ ,‬ש א י א פ ש ר שגאמדו בו‬
‫‪1‬‬
‫ביום ״ ‪/‬‬
‫ואשר ל״בו ביום״׳ הנה עיקר פשוטו הוא אמנם ״באותו יום״׳ למשל! נדרה והיא ארוסה‬
‫‪18‬‬ ‫ז‬
‫נתנדשה בו ביום וכר ‪ 0‬ן נדרה בו ביום נתנרשה בו ביום וכד (׳ וכדומה הרבה‪.‬‬
‫וביחס ל צ י ו ן ה ז מ ן של איזה מעשה או הלכה! ב ו ב י ו ם )=ביום ה ה ק ה ל‬
‫‪1‬‬
‫האחרת( ראה ר׳ טרפת חינר עומד ומתריע וכד״ (! ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית‬
‫חנניה בן חזקיה בן נרון כשעלו לבקרו וכו׳ ושמונה עשר דבר גזרו ב ו ב י ו ם » ( !‬
‫ר׳ אליעזר אומר ב ו ב י ו ם גדשו סאה ר׳ יהושע אומר בו ביום מחקו סאה ו כ ד ״ ( ‪1‬‬
‫ב ו ב י ו ם אמרו כל המטלטלין וכד»־(! בו ביום אמרו השוכח ו כ ד ״ ‪ /‬א מ ר ר ב א‬
‫‪3‬‬
‫ו ה א תרדיהו ב ו ב י ו ם )״בעליית חעיה״( גזרו דתנן* ( הספד והדים ו כ ו ׳ » ‪/‬‬
‫ושי״ר ש ם ‪ 175‬גדחק בזה‪.‬‬ ‫‪(12‬‬ ‫ועי׳ ל ה ל ן צ פ ׳ ‪.425‬‬ ‫‪(11‬‬
‫שאין ע ז ר ה נ נ ע ל ת ב פ נ י כ ל אדם מישראל ב ח כ מ ה ו ב י ר א ת ח ט א כ ע ק ב י א ב ן מהללאל‪.‬‬ ‫‪(13‬‬
‫וע״ז כ ב ר ה ע י ר ה י ו ח פ י ן ‪ ,‬י ו ח פ י ן ה ש ל ת ‪ .63‬ו ל א כ ש י ״ ר ש מ ‪.176‬‬ ‫‪(14‬‬
‫כ ב ר ה ע י ד ע״ז י ו ח ס י ן ש ם ‪ ,‬ועי׳ שי״ר‪ 177 .‬ו ש פ ‪.180‬‬ ‫‪(15‬‬
‫נ ד ד י פ סדי פ״ג‪.‬‬ ‫‪(17‬‬ ‫עי׳ כ ״ ח ‪ 180‬ולהלן‪.‬‬ ‫‪(16‬‬
‫ת ו ם ׳ ס ו ס ה פ״ז ו‪.‬‬ ‫‪(19‬‬ ‫ש פ פי״א פ ״ ם ‪.‬‬ ‫‪(18‬‬
‫ת ו פ ׳ ש ב ת פ״א יז—יפ‪ .‬ב ב ל י ק ע ג‬ ‫‪(21‬‬ ‫ש ב ת פ ״ א פ״ד‪.‬‬ ‫‪(20‬‬
‫פ ק ו א ו ת פ״ד מ״א‪.‬‬ ‫‪(23‬‬ ‫א ה ל ו ת סס״ ז פ״א‪.‬‬ ‫‪(22‬‬
‫ג‬ ‫פ ס ח י ם ים‬ ‫‪(25‬‬ ‫ז ב י פ פ״ד‪ .‬מ י י ב •‬ ‫‪(24‬‬

‫‪423‬‬
‫אבל במשניות ל פ ג י ‪ ,‬ב ו ביום״ בא תמיד דבר המגדיר את ה״בו״‪ .‬שאליו הוא נמשך ו‬
‫‪,‬‬
‫כך בשבת׳ וכן בסוטה פ״ה מ״א דרשת ד ״ ע ‪ .‬שר י ה ו ש ע מעיר עליה! כך היה דורש‬
‫זכריה בן הקצב׳ ואחריו במ״ב! ב ו ב י ו ט )ביוט של המדרש הראשץ( דרש ד״ע וכד‬
‫‪,‬‬
‫אמר ר יהושע וכד‪.‬‬
‫ואשר ל״בו ביום״ שבירים! הגה בידים פפ״ג נזכרה ״מחלוקת״ ב״ש וב״ה בשיר‬
‫‪,‬‬
‫השירים או בקהלת ואחריו! אמר ר שמעת בן עזאי מקובל אגי מפי ע״ב זקן ב י ו ם‬
‫ש ה ו ש י ב ו א ת ר א ב ״ ע ב י ש י ב ה ששיר השירים וקהלת מסמאים את הדיס‪.‬‬
‫א ר ״ ע חם ושלום לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים וכד ו א ס נ ח ל ק ו ל א‬
‫נחלקו אלא על קהלת )וב״ה מטמאין( א״ר יוחנן בן יהושע בן חמיו של ד״ע כדברי בן‬
‫עזאי כך נחלקו)בשתיהן( וכן גמרו‪.‬‬
‫ר״ע אומר אפוא׳ כפשוטן של דברים׳ ש ב ״ ש ו ב ״ ה ל א נחלקו בשיר השירים׳‬
‫וההכרעה ביום שהושיבו היתה רק בקהלת‪ ,‬אבל בן חמיו אומר שנחלקו בשתיהן וגמרו‬
‫)ביום שהושיבו( בשתיהן‪ .‬זהו אפוא וויכוח ש א ח ר י אותו יום‪ ,‬ומלשת ״ואם נחלקו״‬
‫יוצא שהוא ל א ה י ה באותו יום בבית־המדרש •*(‪.‬‬
‫)ואמנם כך אפשר להוציא כנראה מירוש׳)ברכות ותענית שם(! והיה ר׳ עקיבה י ו ש ב‬
‫‪,‬‬
‫ו מ צ מ ע ר ואמר לא שהוא בן תורה יותר ממני וכו ( ״ ‪/‬‬
‫ואל הלכה זו מקושר בידים שם )פ״ד מ״א(! בו ביום נמנו וגמרו על עריבת הרגלים‬
‫וכוי שר״ע אומר עריבת הרגלים כשמה‪ .‬כאן ״גמגו וגמרו״ אפוא נ ג ד ד ע ת ו ש ל ד ״ ע ‪.‬‬
‫ואחריה )במ״ב(! ב ו ב י ו ם א מ ר ו )בזבחים פ״א מ״א ליתא!( כל הזבחים שגזבחו שלא‬
‫לשמן כשרים וכד חוץ מן הפסח ומן החמאת וכד א ר ״ ש ב ן ע ז א י מקובלני מפי‬
‫שבעים ושנים זקן ב י ו ם ש ה ו ש י ב ו א ת ר א ב ״ ע ב י ש י ב ה שכל הזבחים‬
‫ה נ א כ ל י ן שנזבחו וכר‪ ,‬לא הוסיף בן עזאי אלא העולה ו ל א ה ו ד ו ל ו ח כ מ י ם • * ‪/‬‬
‫כאן נראה ש״בו ביום״ א י נ ו אחד עם ״ביום שהושיבו את ראב״ע בישיבה״‪ ,‬כי קשה‬
‫לומר «( שבן עזאי אמר׳ כי ״בו ביום״ לא אמרו ״כל הזבחים״ אלא ״כל הזבחים הנאכלין*‪.‬‬
‫ומה שת״ק קורא ״בו ביום״ קרא בן עזאי ״ביום שהושיבו״‪.‬‬
‫גם עיקר ״ביום ש ה ו ש י ב ו את ר׳ פלוני ב י ש י ב ה ״ ׳ אין פירושו כלל יום שמינוהו‬
‫נשיא«( אלא שהושיבוהו בסנהדרין בין זקני הישיבה ״ ‪ /‬כמו! העיד מנחם בן םוגנאי‬
‫‪,‬‬
‫שהו צבע וכו ו כ ש ה ו ש י ב ו ה ו ב י ש י ב ה היו תמיהין עליו הכל וכד »( ן כלם אחתי‬
‫חרב ב י ו ם ש י ש ב ר׳ אליעזר בן הורקנום ]בישיבה! ש ב ו ב י ו ם שמו איש חרבו‬
‫על ירכו״(; תהו ״זקן ו י ו ש ב ב י ש י ב ה ״ ״ ( ‪ .‬אבל למינוי נשיא נאסר•••(!‬

‫הכשרתי הכשרתי‪.‬‬ ‫ו א ‪0‬‬ ‫הכשרתי‬ ‫לא‬ ‫והשוה ת ו ם ׳ מכית פ״א ג ‪ :‬אני‬ ‫‪(26‬‬
‫השליח שנשלח לראב״ע א ח ת שנתפייםו היה ל פ י ה ב ב ל י ) ב ר כ ו ת כ ח א( • כ ו ב ס ״ ‪ ,‬ו ל פ י‬ ‫‪(27‬‬
‫ל ר יהושע‬ ‫ד״ע‬ ‫ל פ י ה ב ב ל י ש ם ‪ :‬א״ל‬ ‫הוה!‬ ‫ר״ ע‬ ‫דמרין‬ ‫ואית‬ ‫ק ‪ x‬ר‬ ‫חד‬ ‫הירוש׳‪:‬‬
‫נ ת ם י י ם ת ו כ ו ׳ ! אבל ל ג י הירוש׳ א מ ר זה ראב״ע ל ר ׳ יהושע‪ .‬ר ״ ע עמד ל‪1‬דו ש ל ר ״ ג כמתווף ג ם במעשה‬
‫ש ל ר״ה )ר״ה פ ״ ב מ״ט(‪.‬‬
‫לו‪.‬‬ ‫הודו‬ ‫ולא‬ ‫השוה ת ו ם ׳ ע״ז פ״ד מ ‪ :‬העיד שמעון ב ן גורע ו כ ו ׳‬ ‫‪(28‬‬
‫אע״פ שהירוש׳ ש ם ב ב ר כ ו ת ה ש ת ה א ת שני הלשונות‪.‬‬ ‫‪(30‬‬ ‫כ מ ו שפי׳ בחידושי מהרי״ה‪.‬‬ ‫‪(29‬‬
‫ו מ ו ש י ב י ן א ו ת ו ביניהן‪.‬‬ ‫םנהד׳ פ״ד‪ .‬מ ״ ד ‪ :‬מעלין א ו ת ו‬ ‫‪(31‬‬
‫שה״ש ז ו ט א פ ״ ג ח‪.‬‬ ‫‪(33‬‬ ‫תום׳ ע ד י ו ת פ ״ ג א‪.‬‬ ‫‪(32‬‬
‫י ו מ א כ ת ב ועוד‪ ,‬ועי׳ ב ״ פ פ ד ב וירוש׳ ש ב ת פ״י י ב ע ״ ג ‪ :‬פ ה שלא ש ם ש ת י ו ש ב ו ת ‪.‬‬ ‫‪(34‬‬
‫פסח׳ ס ו א‪.‬‬ ‫•‪(34‬‬

‫‪424‬‬
 ‫‪8‬‬
‫ה ו ש י ב ו ה ו ב ר א ש ומינוהו נשיא )‪-‬עמדו ומינו אותו נשיא עליהן״( *(׳ או ״הלכו‬
‫ו מ י נ ו את ראב״ע בישיבה״•*(‪.‬‬
‫אחריו)במ״ג(! ב ו ב י ו ם א מ ר ו עמת ומואב מה הן‪.‬בשביעית׳ גזר ר׳ מרפת מעשר‬
‫עני וגזר ראב״ע מעשר שגי׳ א״ר ישמעאל אלעזר בן עזריה עליך ראיה ללמד וכר אמר‬
‫ר׳ יהושע הריני כמשיב על טרפון אחי וכר נמנו ונמדו עמון ומואב מעשרין מעשר עני‬
‫‪,‬‬
‫בשביעית‪ .‬וכשבא ר יוסי בן דורמסקית א צ ל ד ׳ א ל י ע ז ר ב ל ו ד א״למה חידוש‬
‫‪,‬‬
‫היה לכס ב ב י ת ה מ ד ר ש ה י ו ם א״ל נמנו וגמרו וכר בכה ר אליעזר ואמר סוד ה׳‬
‫ליריאיו ובריתו להודיעם׳ צא ואמור להם וכר »״»(‪.‬‬
‫ר ׳ א ל י ע ז ר לא היה בבית־המדרש באותו יום‪ ,‬אבל אין מכאן כל ראיה שהמעשה‬
‫‪,‬‬
‫היה אחרי נידויו» שהרי דומה לו אנו מוצאים בד י ה ו ש ע ״ ( •‬
‫ואחריו)במ״ד( <*( ‪ :‬ב ו ב י ו ם בא יהודה גר עמוני ועמד לסניהם ב ב י ת ־ ה מ ד ר ש‬
‫אמר להם מה אני לבא בקהל» אמר לו ר ב ן ג מ ל י א ל אסיר אתה אמר לו ר׳ י ה ו ש ע‬
‫מותר אתה וכר והתירוהו לבא בקהל‪.‬‬
‫כאן קוסץ ר״ג בראש בתשובתו‪ ,‬ובוודאי שלא היה עושה כך א ח ר י ש ה ו ר י ד ו ה ו ‪,‬‬
‫אסילו אס נאמר ״שלא מגע עצמו מבית המדרש״ גם אחרי שהורידוהו‪ ,‬כדברי הבבלי‬
‫)ברכות שם(! ואף ר״ג לא מנע עצמו מבית המדרש )אפילו שעה אחת( ״*( דתנן בו ביום‬
‫בא יהודה וכר‪.‬‬
‫מה יוצא לנו אפוא מכל דברינו אלה י‬
‫א( ״בו ביום״ נמשך תמיד להלכה ש ל פ נ י ה ׳ בין שנרמז בה זמן)שבת( ובין שלא נרמז‬
‫בה זמן)סוסה׳ ידים(‪.‬‬
‫ב( ״בו ביום״ אינו אחד עם ״ביום שהושיבו את ראב״ע בישיבה״‪ ,‬ו״ביום שהושיבו״‬
‫ק ד ם לו‪.‬‬
‫ג( ו״יום שהושיבו את ראב״ע בישיבה״ א י נ ו היום שנתמנה בו לנשיא אלא יום שנכנס‬
‫לסנהדרת׳ ואפשר ש א ז היה בן שש ע ש ר ה ‪ («°‬או ש מ ו ג ה ע ש ר ה ״ ( ‪.‬‬
‫ד( ״בו ביום״ א י נ ו יום שנתמנה ראב״ע לנשיא‪.‬‬
‫ד‪ (.‬כמה ע ד ו י ו ת שבעדיות ל א נאמרו ביום שנתמנה ראב״ע לנשיא׳ אלא בנשיאותו‬
‫של ר ״ ג ‪.‬‬
‫ועכשיו אנו באים לעיקר ״עדיות״ ולעדותה של ה ת ו ס פ ת א ריש עדיות‪.‬‬

‫בתום׳ שנינו! מ ש נ כ נ ס ו ח כ מ י ם ב כ ר ם ב י ב נ ה אמרו עתידה שעה שיהא‬

‫אדם מבקש דבר מדברי תורה ואינו מוצא מדברי סופרים ואינו מוצא וכר דבר ה׳ שלא‬
‫יהא דבר מדברי תורה ת מ ה לחבית )ע״י המחלוקות(«(‪ ,‬א מ ר ו נ ת ח י ל מ ה י ל ל‬
‫ו ש מ א י * • ( ׳ שמאי אומר מקב לחלה וכר‪.‬‬

‫ידוש׳ ב ר כ ו ת ו ת ע נ י ת ש ת‬ ‫‪(36‬‬ ‫י ד ו ש ׳ ש ם פ ״ ו ל ג ע״א‪.‬‬ ‫‪(35‬‬

‫ת ו ם ׳ ס ו ס ה פ ״ ז ם ‪ ,‬די׳ להלן‪.‬‬ ‫‪(37‬‬ ‫•‪ (36‬ת ו ם ׳ י מ ם פ ״ ב ז׳ חגיגה ג ד ״ ג‬
‫אין בכי״י׳ די׳ ד ״ ת‬ ‫‪(39‬‬ ‫ת ו פ ׳ ש פ פ ״ ב ח‪.‬‬ ‫‪(38‬‬
‫ודי׳ ש ב ת ק ל ח ב‪.‬‬ ‫‪(42‬‬ ‫ב ב ל י ב ר כ ו ת שפ‪.‬‬ ‫‪(41‬‬ ‫ידוש׳ ב ר כ ו ת ש ת‬ ‫‪(40‬‬
‫ש פא י‬ ‫מדברי‬ ‫במלאכת שלמה(‪:‬‬ ‫מדמים‬ ‫כמה‬ ‫רש״ם ב מ ס כ ת עדיות שלו )שהובאה‬ ‫‪(43‬‬
‫א ב ל ב פ י ר ו ש ו )שם( כ ב נ ו ם ח א ו ת » בכ״י ר‪ :‬מ ה ל ב י ת ) ! ( ש מ א י ו מ ה ל ב י ת ) ! ( ה י ל ל ב י ת ) ! >‬ ‫והילל‪,‬‬
‫ו כ ד ב ר י הילל‪ ,‬ועי׳ להלן‪.‬‬ ‫מ ד ב ר י שמאי‬ ‫‪: p‬‬ ‫שמאי א ו מ ר » מ ו ד א י ס י פ‬

‫‪425‬‬
‫״משנכנסו חכמים בכרם ביבנה״— מ ד ו ר זה של המחלוקות )מחלוקת הלל ושמאי׳ ב״ש‬
‫וב״ה׳ ר״א וחכמים( נסדר אפוא ב״כינום״ של חכמים ״בכרם ביבנה״׳ ב״בית המדרש״׳ או‬
‫ב״כרם״ ממש**‪/‬‬
‫ב״כרם״ זה ״דרש ו א ב ״ ע ל פ נ י ח כ מ י ם ״ « ‪ /‬״דרש״ משנה ישנה •*( ״הבנים‬
‫יירשו והבנות יזונו״ )משנה שעל סיפא שלה חולק א ד מ ו ן׳ ורבן ג מ ל י א ל ״רואה את‬
‫דברי אדמון״( בהיקש )מעין ״גזרה שוד‪.‬״ שבביצה פ״א מ״ו(! ב״כדם״ זה נשאלה שאלה‬
‫ל)סגי( חכמים בכור לכמה גאכל דרש ר״מ וכד היה שם ר׳ יוסי הגלילי כ ש ב א ת ח י ל ה‬
‫ז‬
‫ל ש מ ש א ת ה ח כ מ י ם וכד גסתלק ד״ם וקםץ ד״ע וכו׳ *(» ב״כרם״ זה אמר ר׳‬
‫‪,‬‬
‫ישמעאל ״שלשה דברים ל פ ג י ח כ מ י ם ״ « • ‪ /‬וב״כרם״ זה שמע ר ישמעאל ב ג ו ש ל‬
‫‪9‬‬
‫ר ׳ י ו ח ג ן ב ן ב ר ו ק א כמה הלכות *‪/‬‬
‫שם באותו ״כיגוס״ ובאותו ״כרם״ גסדרו אפוא ד ב ר י ש מ א י ו ה ל ל ו ב ״ ש‬
‫וביה ומחלוקתם‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫ויש ר מ ז לדבר גם בברייתא אחרת׳ בתום׳ למשגה סוטה ס״ז מ״ח )סרשת המלח ( ו‬
‫מעשה בר׳ יוחנן בן ברוקא ור׳ אלעזר בן חסמא שבאו מיבגה ללוד והקבילו פגי‬
‫ר ׳ י ה ו ש ע בפקיעין אמר להן ר׳ יהושע מה חידוש היה לכם בבית המדרש ה י ו ם‪.‬‬
‫אמרו לו רבי תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין‪ .‬אמד להם אי אפשר לבית המדרש בלי חידוש ו‬
‫‪,‬‬
‫ש ב ת ש ל מ י ה י ת ד ‪ . .‬אמרו לו ש ב ת ש ל ר א ל ע ז ר ב ן ע ז ר י די ובמה‬
‫דרש«( ה ק ה ל את העם האנשים והנשים והטף אם אנשים באים ללמוד*•( נשים באות‬
‫לשמוע טף למה בא וכו׳ ועוד אוזרת דרש דברי חכמים כדרבונות מה ‪n‬־‪ p‬זה מכוין את‬
‫הפרה להביא חיים לעולם כך דברי תורה מביאין חיים לעולט אי מה ‪n‬־‪ p‬זה מיטלטל יכול‬
‫אף דברי תורה בך ת״ל וכםםמירות )נטועים( או אינן חםירין ולא יתירין)עיי בבלי‪ /‬ת״ל‬
‫נטועים מה נסיעה פרה ורבה אף דברי תורה פרין ורבין! בעלי אסופות אלו ת״ח‬
‫ש ] נ כ נ ם י ן ו[יושבין״( אסופות אסופות ואומרין**( על טמא טמא ועל טהור טהור‬
‫)על טמא במקומו ועל מהור במקומו( **( שמא יאמר אדם בדעתו ה ו א י ל ו א ל ו א ו ם ר י ן‬
‫ז‪5‬‬
‫ו א ל ו מ תי ר י ן •״( למה אני למד תורה מעתה ת״ל נתנו מרועה אחד)רועה אחד קיבלן( (‬

‫‪ (44‬אע״פ שלירוש׳ ברכות ש* •כרם״ זה הוא בית המדרש‪ ,‬ועי׳ גם שי״ר בכ״ח שם עפ׳ ‪.180‬‬
‫‪ (46‬כתובות פי״ג פ״ג‪ ,‬ב״ב פ״ם פ״א‪.‬‬ ‫‪ (4$‬כתובות פ״ד פ״ו‪.‬‬
‫( עדיות פ״ב פ״ד‪ ,‬ועי׳ להלן‪.‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪ (47‬פפרי קרח פיפי קיזז‪ ,‬זבחיפ נז‬
‫‪ (49‬תופ׳ יבפות פ״ו ו ובבלי פב ב ! שפ פ״י ג ובבלי עה א בבבלי בשניהם ‪ :‬פפי הכפית‬
‫;‬

‫‪ (50‬תופ׳ פוסה פ״ז מ—יב )ידוש׳ שפ פ״ג יח סע״ ד וחגיגה רפ״א עה ע״ד‪ ,‬בבלי שפ ג א ו‬
‫אזד״נ גו״א פי״ח‪ ,‬והשוה פ ד ר ״ י פ ס ח א פ פ ״ ז ‪/58‬‬
‫‪ (51‬בדפר‪ :‬היכן היתר‪ .‬הגדה‪ ,‬וכזה בבבלי ואדר״ג‪ :‬ובפה היתה הגדה היוס» בירוש׳‪ :‬פה‬
‫היתד‪ ,‬פ ר ש ת ו ז בבבלי ואדר״נ בתשובה ‪ :‬ב פ ר ש ת הקהל‪.‬‬
‫‪ (52‬ידוש׳ חגיגה ‪ :‬ל ל פ ד‪ ,‬וכן כפופה בכ״י ר ‪.‬‬
‫‪ (53‬תופ׳ דפר וכ״י ר ואדר״נ‪.‬‬
‫‪ (54‬באדר״ג‪ :‬אפופות א ל ו א ו פ ר י ן ו א ל ו פ ת י ר י ן א ל ו פ פ פ א י ן ו א ל ו‬
‫פ פ ה דין אלו פ ו פ ל י ן ואלו מכשירין‪.‬‬
‫‪ (55‬כ״י ארפורט ובבלי ליתא‪.‬‬
‫‪ (56‬דפר וכי״ו‪ :‬הואיל וב״ש מםמאין וב״ה מםהרין‪ ,‬איש פלוני אופר ואיש פלוני מתיר ו‬
‫בבבלי בכי״י וראשוניפ‪ :‬הואיל והללו אוםרין וחללו מתידין הללו מספאין והללו פסהרין הללו פופלין‬
‫והללו מכשירין‪.‬‬
‫‪ (57‬כי״ ו ודסו׳ ליתא‪.‬‬

‫‪426‬‬
‫אל אחד בראן פרנס אחד נתנן רבת כל המעשים בדיד הוא אמרן׳ אף אתה עשה לבך‬
‫חדרי חדרים והכנס בו )דברי ב״ש ודברי ב״ה(•״( דברי המטמאת ודברי המטהרין•*‪/‬‬
‫אמר להם אין דור יתום שראב״ע שרוי בתוכו‪.‬‬
‫המעשה היה )כמפורש באדר״נ שם( ״לעת ז ק נ ו ת ו של ר׳ יהושע״׳ בשעה שהיה‬
‫״כס שבעים״ )מדר״י שם(‪ ,‬והדבר היה — ״בשבת של ראב״ע״‪ .‬מכאן הוציא הבבלי‬
‫‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫בברכות שם» ( את סיפורו‪ ,‬שאחרי שהשלימו ר״ג וד יהושע היה ר״ג דורש שתי ‪(•0‬‬
‫שבתות וראב״ע ש ב ת א ח ת ‪ .‬אבל בירוש׳ ברכות שם נאמר‪ :‬אעפ״כ לא הורידו אותו‬
‫מגדולתו אלא מ י נ ו א ו ת ו א כ ב י ת ד י ן ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ולפי כך וודאי שסשוטן של דברים הוא כמו ״שבתי הייתה״ שגמצא בברייתא שבסםח‬
‫‪6‬‬
‫לו א )אר״ע ש ב ת י ה י י ת ה» ( אצל ר׳ אליעזר ודי יהושע ולשתי ל ה ם עיסה ביין‬
‫‪,‬‬
‫ושמן ודבש ולא א מ ר ו לי דבר( ובתום גגעים ס״ח ב*״(• אמר ר׳ יהודה ש ב ת י‬
‫‪,‬‬
‫ה י י ת והלכתי אצל )ת״כ וירוש ‪ :‬א ח ר ( ר׳ טרפת לביתו אמר לי יהודה בני תן לי‬
‫‪,‬‬
‫סנדלי וכו ׳ כלומר ש ב ת ש ל י במשמרות התלמידימ המשמשים את רבם )במעשה של‬
‫ד״ע היו אז ביבגה ר״א ודי יהושע(‪ .‬וגם כאן סירושו! ש ב ו ע ש ל ראב״ע במשמרות‬
‫התלמידים שביבנה‪ .‬ובמדר״י שם נוסת הדברים כך! כבר ש ב ת ו ת ל מ י ד י ם ב י ב נ ה‬
‫‪,‬‬
‫ולא שבת שם ר יהושע‪ ,‬וכשבאו תלמידים *•( אמר להם וכד ומי שבת שם וכד אפשד‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ש ש ב ת שם )ר ( אלעזר בן עזריה ולא חידש לכס דבר וכו )הדרשות שונות שם( ן ואף‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בירוש )שהשתמש בתום ( הנוסח! ומי שבת שם‪.‬‬
‫ראב״ע דרש ב ש ב ת ו בפרשת ה ק ה ל את העם׳ בשעה שר׳ יהושע היה זקן‪ ,‬והתו‬
‫אחד ה ת ל מ י ד י ם ‪ ,‬ודרש בה שהאנשים באים ״ללמ)‪0‬ד* )בניגוד אל ״והנשים‬
‫ל ש מ ו ע ״ ( ׳ מעין שאמרו בשהש״ר פ״ב ה ג על הכינוס שבאושא בשלפי השמד! שלחו‬
‫אצל זקגי הגליל ואמרו כל מי שהוא למד יבא וילמד וכל מי שאיגו למד יבא ו י ל מ ו ד וכד‪.‬‬
‫ודרש ב״דברי חכמים כדרבונות״! בעלי אסופות אלו ת״ח ש נ כ נ ס י ן ויושבת‬
‫‪8‬‬
‫אסופות אסופות* ( אלו אוםרין ואלו מתירין וכר ואתה הכ‪0‬ס בלבך ״דברי המטמאין‬
‫ודברי המטהרין״‪.‬‬
‫כאן יש רמז ברור למחלוקות וסידורן׳ ויש רמז ברור ל״כינום״ של חכמים )״שנבנםיך(‪.‬‬
‫וקרוב שהבינום הזה היה ב א ו ת ו ז מ ן ‪ ,‬ונמשך בוודאי כמה וכמה ש ב ו ע ו ת * • ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫ובאותו זמן היה ר יהושע כבן שבעים׳ ז״א ארבעים שנה בערד אחרי החורבן)די יהושע‬
‫היה משורר במקדש׳ ואין ל ד עובד פחות מס שלשים(‪.‬‬
‫ואפשר שזהו הבינום שנזכר בתום׳ עדיות‪.‬‬
‫נשוב למסכת ע ד י ו ת ומטרתה‪.‬‬

‫•‪ (57‬כ״י ארפורם ובבלי ליתא‪.‬‬

‫‪ (58‬בבבלי עוד‪ :‬את דברי אוםרין ואת דברי מתירין את דברי מוסלין ואת דברי מכשירין‪.‬‬
‫‪ (60‬עיי ד״ם‪.‬‬ ‫•‪ (5‬ו ה י י נ ו ד א מ ר מ ר שבת של סי וכו׳‪.‬‬
‫‪ (61‬בירוש׳ פסח׳ ס״ב כס ע״ג‪ :‬אני הייתי עם ר׳ אליעזר ועם ר יהושע ב ם פ י נ ד* אבל נוסח‬
‫הבבלי נראה כאן עיקרי‪.‬‬
‫‪ (62‬םסרא מ ו ר ע א יג‪ ,‬ידוש׳ סוסה פ״ב יח ע״*‬
‫‪ (63‬בנופי כיי א״ס ודפו׳ ליוורגו‪ ,‬יל׳‪ :‬והתלפידיפ‪ ,‬שה״ג‪ :‬תלמידיו‪.‬‬
‫‪ (64‬עי׳ דומה לו בכיגופ שבברכות פג ב‪.‬‬
‫‪ (65‬זכרו של •כינופ״ ב י ב נ ה נשאר בפיפור שבבבלי ברכות פג ב ושבת לג ‪ J‬אלא שהחליפו‬
‫את הכינופ שהיה באושא )שהש״ר שפ( עפ זה שביבנה‪.‬‬

‫‪427‬‬
 ‫מטרתה של מסכת עדיות היתה אפוא לפי התוספתא! ס י ד ו ר ה נוח ל ו ק ו ת‬
‫ה ת ל ו י ו ת ׳ מ ש מ א י ו ה ל ל ו ע ד י מ י ה )של י ב נ ה ( *״(׳ ובירורן ו ה כ ר ע ת ו ׳‬
‫ומטרה זו נראית עדית׳ אף לאחרי כל עיבודי המשניות והרכבתן׳ במסכת עדיות שלנו‪.‬‬
‫אבל ל א ניתן מקום במסכת זו אלא להלכות שהן ב מ ח ל ו ק ת ! שמאי והלל׳ ב״ש‬
‫וב״ה׳ ר׳ אליעזר ור׳ יהושע וכדומה׳ ״הלכות תלויות״ בלשון הבבלי• ״נתחיל מהלל ושמאי״׳‬
‫‪,‬‬
‫אומרת התום ׳ ז״א מ מ ח ל ו ק ו ת ם‪.‬‬
‫אמנם ר י ״ צ ד י נ ר מחליט׳ שעריות כללה תהילה את כ ל המשנה של אותו הזמן‪,‬‬
‫והיא המשנה המסודרת הראשונה )וקצתה גם גרץ(׳ ואחריו החזיק א ל ב ק בדעה זו׳ והוא‬
‫מסעים את לשון ״נתחיל״ של התוס׳ שמכאן יוצא לדעתו שזו היא התחלה של ס י ד ו ר‬
‫משניות‪.‬‬
‫אבל מן המקור אין כל יסוד לדעה זו‪ .‬התום׳ מםעימה בפתיחתה׳ שכשנכנסו חכמימ‬
‫בכרם ביבנה ״אמרו שעתידה שעה שלא יהא דבר מדברי תורה דומה לחביתי׳ ״שלא‬
‫ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה ב מ ק ו ם א ח ד « ( ׳ שלא תהא משנת תנא זה דומה‬
‫למשנת חבית׳ זה מתיר וזה אוסר׳ זה פוסל תה מכשיר׳ זה מטמא תה מטהר׳ ואמת‬
‫לסדר את ה מ ח ל ו ק ו ת ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו״נתחיל״ של התום אין פירושו שהם היו ה ר א ש ו נ י ם )המתחילים( בסידור‬
‫מ ש נ ה ׳ ואף לא המתחילים בסיתר הלכות של מ ח ל ו ק ו ת ! ״נתחיל ב־״ פירושו נתחיל‬
‫ב ד ב ר ז ה ו ג ג מ ו ר בדבר אחר )״מתחיל בתורה ומשלים בנביא״׳ ״מתחיל בגנות‬
‫ומסיים בשבח״׳ וכתמה(׳ אבל אין זאת אומרת שלא ״התחיל״ א ח ר בדבר מעולם‪ .‬והם‬
‫ל א היו אפילו הראשוגים בסידור מ ח ל ו ק ו ת ׳ שהרי משגת חגיגה פ״א מ״ב לסגיגו׳‬
‫משגה עתיקה שמםדרת מחלוקות מ י ו ס י ב ן י ו ע ז ר ו ע ד ש מ א י ו ה ל ל ! לכל‬
‫היותר היתד‪ .‬יבגה הראשוגה בסידור ם י ם ט מ ט י של מחלוקות ובהברעתן‪.‬‬
‫ואס יש צ ו ר ך בדבר להוכיח שהיתר‪ .‬משנה סדורה לסגי עדיות «(‪ ,‬הרי מעריות עצמה‬
‫)פ״ז מ״ב( תצא כך! העיד ר׳ צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור ש מ ש נ ה‬
‫ר א ש ו ג ה חגבים טמאים שגכבשו וכד׳ ובתרומות ס״י מ״ט מסודרת ״משגה ראשוגה״‬
‫זו בתור ת ״ ק‪ .‬חגבים וכו׳׳ ואחריו! העיד ר״צ וכד׳ ז״א ש ה ו ס י פ ו על משנה ראשוגה‬
‫הקדומה׳ אבל ״משגה לא זזה ממקומה״‪ .‬ופ״ז מ״ז ומ״ח! שהיו אומדים׳ ובתום׳ שפ!‬
‫ש ב ר א ש ו נ ה היו וכד‪.‬‬
‫אמנם לא כל המחאקות של ב״ש וב״ה׳ ר״א ור׳ יהושע ואחרים׳ נכנסו למסכת‬
‫עדיות ש ל נ ו ‪.‬‬
‫אבל א( כבד נפסקה ה ל כ ה בכמה מהם «( לפני כינוס זה׳ וההלכה לא היתד‪ .‬אפוא‬
‫״הלכה תלויה״‪.‬‬
‫וב( אין לנו מסכת עדיות ב צ ו ר ת ה ה ר א ש ו נ ה ׳ ולא אפילו בצורה א ח ת ׳‬
‫ממשנת תנא א ח ד ‪ .‬אלא מסכת עדיות שלנו מלוקסת ממשניות של תנאים שונים׳ ממשנת‬
‫ר ״ מ ׳ ד י ה ו ד ה ור׳ י ו ס י ! ויש דברים ש ה ו צ י א ם ר ב י לנמרי ממסכת עדיות‬
‫והכניסם במקומם )עי׳ להלן(׳ ולא ראה צורך בדבר לשוב ולשנותם בעדיות‪.‬‬

‫!‪ • (65‬נ ת ח י ל ג ד ״ ־ ‪ -‬פ י ר ו ש ו ‪ :‬נ ת ח י ל דברינו מ ת ח י ל ת ם מ מ ש י כ ם ל ד —•‬

‫ר ש ב ״ י ב ש ב ת ק ל ח ס ע ״ ב ‪ ,‬וכיל״ב ס פ ר י ע ק ב סיס׳ מח‪.‬‬ ‫‪(66‬‬
‫עי׳ מ ב ו א ל מ ש ג ה )לעיל ע ס ׳ ‪ 25‬ו א י ל ו >‬ ‫‪(67‬‬
‫ועי׳ ת ו ס ׳ גדה ס״א ה ו ב ג מ ר א שם ז ע ‪ -‬ב ‪.‬‬ ‫‪(68‬‬

‫‪428‬‬
 ‫ובוודאי שעדיות שלנו חסרה כמה מחלוקות וכמה עדיות‪.‬‬
‫‪ !•p‬א( אין בעדיות עדות ש״העיד ב ן ב ו כ ר י ב י ב נ ה ״ לפני ו י נ ״ ז ‪ ,‬ו ל א‬
‫קיבל ריב״ז עדותו)שקלים פ״א מ״ד‪ :‬א״ר יהודה(‪.‬‬
‫ב( ו א י ן בעדיות עדות ש״העיד ר ׳ י ה ו ש ע ב ן ב ת י ר ה ״ על בן מגופת שהיה‬
‫בירושלים וכר ל ק י י ם ד ב ר י ד ״ ע )במחלוקת עם ר ״ א ‪ ,‬יבמות פ״ח מ״ד(‪.‬‬
‫ג( ו א י ן בעדיות עדותו של ב ן ש ל ק ו ת ‪ ,‬תום׳ גדה פ״ו ו)בבלי גב ב(! כשתלך‬
‫אצל ר ״ ע אמור לו עד מתי תינוקת ממאנת אם יאמר לך עד שתביא שתי שערות אמוד‬
‫לו והלא ב מ ע מ ד כ ו ל כ ם העיד בן שלקות ב י ב נ ה עד שתכלכל )ולא אמרתם א‬
‫דבר‪ ,‬בבלי( וכר בן שלקות איני מכיר‪.‬‬
‫ובין הספירות של ״שלשה דברים״ )פ״ב מ״ד ואילך( א י ן בעדיות •שלשה דברים‬
‫‪,‬‬
‫א״ד אלעזר בן םרסא ל ס נ י ח כ מ י ם ו ק י י מ ו א ת ד ב ר י ו וכו ״ )גטין פ״ג‬
‫»״ד(‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫וכמה וכמה שינויים ישנם בעדויות שבמשנה בין פרק לפרק ובין המשנה ו ה ת ו ס ס ת *‬
‫אבל עלינו לעבור עכשיו ל נ י ת ו ח מ ק ו ר ו ת י ה של המסכת•‬

‫המסכת מתחילה במחאקת ש מ א י ו ה ל ל ‪ ,‬ש ח כ מ י ם חולקים עאהם‪ ,‬ואומרים‬

‫״לא כדברי זה ולא כדברי זה״)פ״א מ״א—מ״ג(»•( ! אחריהם )מ״ד—מ״ה—מ״ו( ה ע ר ו ת‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫של התנאים השוגים )ר״מ ור יהודה‪ ,‬עי להלן(‪.‬‬
‫אחריהם מתלוקות ב ״ ש ו ב ״ ה ‪ ,‬ש ש מ א י חולק עליהם )מ״ז—מ״ח׳ מ״י—מי״א(‬
‫‪,‬‬
‫ובשנים )מ״ח‪ ,‬מ״י( גם מחלוקת ד ״ ע )עי להלן( ונם ״הדנים לפני חכמים״ ור״ט )מ״י‪/‬‬
‫אחריהם ״דברים ש ח ז ר ו ב ״ ה ל ה ו ר ו ת כ ד ב ר י ב י ש י )מי״ב—<ןי״ד(‪.‬‬
‫אח״כ ) ב ס ״ ב ( באות ע ד ו י ו ת והלכות ש״נאמרו״ ב מ ח ל ו ק ת בספירות של‬
‫״ארבעה״ ו״שלשה״ דברים! א ר ב ע ע ד ו י ו ת של ר ״ ח ס ג ן ה ב ח נ י ם )מ״א—מ״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫עי להא( ן ש ל ש ה דברים ש״אמר״ ד ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה )מ״ד(‪ ,‬שלשה‬
‫‪,‬‬
‫דברים א מ ר ו ל פ נ י ר י ש מ ע א ל )מ״ד״(‪ ,‬שלשה דברים א מ ר די ישמעאל )מ״ו(‪,‬‬
‫שלשה דברים א מ ר ו ל פ נ י ר ״ ע )מ״ז(‪ ,‬שלשה דברים א מ ר ד״ע )מ״ח‪ /‬ונםמן־ א‬
‫)מ״מ—מ״י( דברי אנדה שהיה אומר! הוא היה אומר—אף הוא היה אומר‪«--‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אח״כ ) ב ס ר ק ג ( עשר מחלקות ר ד ו ם א וחכמים)מ״א—מ״ו(‪ ,‬ואח״כ שוב מחלקות‬
‫‪,‬‬
‫ב ס פ ו ר ו ת ! א ר ב ע ה ספקות ר י ה ו ש ע מסמא וחכמים ממהרים )מ״ז(׳ ש ל ש ה‬
‫‪,‬‬
‫דברים ר צ ד ו ק מטמא וכר )מ״ח(‪ ,‬א ר ב ע ה דברים ר ״ ג מטמא )מ״מ(‪ ,‬ש ל ש ה‬
‫‪,‬‬
‫דברים ר״ג מ ח מ י ר כדברי ביש וכו )מ״י(‪ ,‬אף הוא אמר ש ל ש ה דברים ל ה ק ל‬
‫)מי״א(‪ ,‬ש ל ש ה דברים ר א ב ״ ע מתיר וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ואח״כ ) פ ״ ד כולו(! אלו דברים מ ק ו ל י ב ״ ש וכו )משגת ר״מ‪ /‬וגםמך א )פ״ה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מ״א—מ״ד‪ (.‬קולי ב״ש של ר יהודה‪ ,‬ר יוסי‪ ,‬ר שמעון ור אלעזר‪.‬‬
‫ואח״כ )מ״ו—מ״ז(! ע ק ב י ה ב ן מ ה ל ל א ל ה ע י ד א ר ב ע ה דברים וכר‪ ,‬שאיגו‬
‫אלא המשך של ס י ב מ״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ואח״כ באה שוב שורה של ע ד ו י ו ת )פ״ו—פ״ח(‪ :‬עדות ר י ה ו ד ה ב ן ב ב א‬
‫‪,‬‬
‫)פיו מ״א(‪ ,‬ר י ה ו ש ע ו ד י נ ח ו נ י א )מ״ב( ונסמך לה )מ״ג( מחלוקת ר ״ א וחכמים‬

‫‪ (69‬כיו״ב טהרות פ״ ח מיז במחלוקת עס ר״א ור״י‪ ,‬וםו״ק פ״ג מיו במחלוקת עם ר** ור״ג‬

‫‪429‬‬
 ‫על כזית בשר ועצם כשעורה הפורשים מאבר מן החי)שנזכר במ״ב( ז עדות די י ה ו ש ע‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ור׳ צ ד ו ק )פ״ז מ״א(׳ ר צ ד ו ק )מ״ב—מ״ד(׳ ד׳ י ה ו ש ע ור י ק י ם )מ״ה‪/‬‬
‫ר׳ י ה ו ש ע ור׳ פ פ י י ם )מ״ו—מ״ז(׳ מ נ ח ם ב ן ס ג נ א י )מ״ח(׳ ר׳ נ ח ו נ י א‬
‫‪,‬‬
‫ב ן ג ו ד ג ד א )מ״מ(׳ ר י ה ו ד ה ב ן ב ת י ר א )פ״ח מ״א(׳ ר ״ ש ב ן ב ת י ר א‬
‫‪,‬‬
‫)שם(׳ ר י ה ו ד ה ב ן ב ב א ודי י ה ו ד ד ‪ ,‬ה כ ה ן )מ״ב׳ והיא אתת מן העדיות שהעיד‬
‫די נ ח ו נ י א ׳ פ״ז מ״ם!(» ר׳ י ו ס י הכהן ודי ז כ ר י ה ב ן ה ק צ ב )מ״ב‪ /‬ר׳‬
‫י ה ו ש ע ודי יהודה )יהושע( ב ן ב ת י ר ה )מ״ג(׳ י ו ס י ב ן י ו ע ז ר )מ״ד(׳ ר ״ ע‬
‫)כדה׳ והיא אחת מעדויותיו של ר׳ יהודה בן בבא בפ״ו מ״א!( ‪ :‬ר׳ י ה ו ש ע )שם(‪ .‬ונסמד‬
‫‪,‬‬
‫לו )כדו(! א ד ״ א ש מ ע ת י וכד אמר ר י ה ו ש ע ש מ ע ת י וכו׳‪ :‬אח״כ )מיז( ו אמד‬
‫ר׳ י ה ו ש ע מקובל אני מריב״ז וכר׳ שהיא בוודאי המשך עדותם של ר׳ י ה ו ש ע‬
‫ודי יהושע בן בתירא שבמ״ג!‬
‫כבר מתוך הרשימה הזאת אנו רואים שישנן כאן כמה עדויות כ פ ו ל ו ת ׳ וכמה‬
‫דברים ש א י נ ם עתיות כלל׳ וכמה דברים ש מ פ ס י ק י ם באמצע ענין‪.‬‬
‫מ ק ו ר ו ת ש ו נ י ם ומשניות שונות בולטים אפוא בעדיות‪ .‬וכך יוצא גם מתור‬
‫ניתוח הפרסים»‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬רק א׳ מ״א—מי״א‪ ,‬הוא בעיקת מ ש נ ת ר ׳ י ה ו ד ה ‪( °‬׳ אלא שרבי השלימה‬
‫והבנים בתוכה חלקים ממשנת ד ״ מ !‬
‫מ״א—מ״ב! ש מ א י אומר — י ה ל ל אומר — וחכ״א לא כדברי זה ולא כדברי זה‬
‫אלא וכוי! אבל במ״נ! ה ל ל אומר וכר ו ש מ א י אומר וכר וחכ״א לא כדברי זה ולא‬
‫ז‬
‫כדברי זה )אלא(» ( עד שבאו שני גרדיים משער האשפות שבירושלים והעידו משום‬
‫‪72‬‬
‫שמעיה ואבםליון שלשת לוגין וכו׳ וקיימו)חכמים( ( את דבריהם‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כאן ישנה משנה מורכבת של משנת ר מ א י ר ומשנת ר י ה ו ד ה ! החצי הראשון׳‬
‫עד *וחב״א״ — ממשנת ר״מ׳ והשני — ממשנת ר׳ יהודה‪ :‬ר״מ שנה כאן כמו ששנה‬
‫ז‬ ‫‪,‬‬
‫בחגיגה פ״א מ״ב )תום ובבלי ש ם ( ‪ :‬ה ל ל אומר לסמוך ש מ א י אומר שלא לסמוך» (!‬
‫שם הקדים את ה ל ל ה נ ש י א ‪ .‬וכד שנה אף כאן‪ :‬ה ל ל אומר מלא הין וכר ושמאי‬
‫אומר וכר‪ .‬אבל ר׳ י ה ו ד ה שנה כאן! ש מ א י היה אומר וכר והלל היה אומר ומי‬
‫וזזכ״א לא כדברי זה ולא כדברי זה א ל א ש ל ש ת ל ו ג י ן מ י ם ש א ו ב י ם ס ו ם ל י ן‬
‫ז‬
‫א ת ה מ ק ו ר ‪ -‬מ ע ש ה שבאו וכר« (‪ .‬ואף וודאי שעדות זו של שני גרדיים׳ שהעידו‬
‫על *מעשה״ ולא על *הלכה״ — וודאי שהעידוה ב י מ י ש מ א י ו ה ל ל ‪ ,‬והם שקיימו‬
‫‪.(75‬‬ ‫י‬ ‫ה ע ד י ם‬ ‫ד ב ר‬ ‫ת‬ ‫א‬

‫והמשכה של זו‪ ,‬מ״ד‪ ,‬שנויה כבר בסדר שלמעלה‪ :‬ולמה מזכירין את דברי ש מ א י‬
‫ו ה ל ל וכו׳‪.‬‬
‫מ״ד‪—,‬ר״מ׳ ודי י ה ו ד ה חולק עליה במ״ו׳ ודברי ר׳ יהודה במ״ו *אם כן״ נמשכים‬
‫ל מ ״ ד )ר׳ יהוםף אשכנזי‪/‬‬

‫עיי • מ ב ו א ל מ ש נ ה ־ פ ר ק ״ר׳ יהודה״‪ ,‬לעיל ע פ ׳ ‪ 117‬ואילך‪.‬‬ ‫‪(70‬‬

‫א ת א בכ״י ב׳ ו ב ב ל י ש ב ת ס ו א ומדרש תהל׳ פי״ז ו כ ר י ת ו ת ‪ ,‬לשון לימודים שער ב‪.‬‬ ‫‪(71‬‬
‫ל י ת א בהו׳ ל ו וכ״י פ׳ ו כ ׳ וק׳ וליד פ א ‪ ,‬ו כ ן ל י ת א בתום׳ )דפו׳ וכי״ו>‬ ‫‪(72‬‬
‫כנו׳ הירוש׳ ובי״י‪.‬‬ ‫‪(73‬‬
‫כ ל ש ו ן ה ת ו ם ׳ פ״א ג ‪ :‬א ל א שגם בתום׳ ש ם ‪ :‬ה ל ל — שמאי‪ ,‬ו א פ ש ר שהסדר ת ל ו י ב ם ד ר‬ ‫‪(74‬‬
‫‪ s (7‬כ י ו ״ ב מ ד ן פ ״ ג פ ״ ד ‪ ,‬ועי׳ ב ב ל י י ב מ ו ת ם ז א ‪ :‬מ י ק ת ג י ו ק ב ל ו ‪ ,‬והודו ל ו קתגי‪.‬‬ ‫פ נ ק הקבי*‬

‫‪430‬‬
 ‫‪,‬‬
‫יהודה‬ ‫י ה ו ד ה • ׳ ‪ .‬שיש להן הקבלה בתום בשם ר ׳‬‫מ״ז—מי״א — משנת ר׳‬
‫)ועי׳ להלן(‪.‬‬
‫מי״ב—מי״ד! אלו דברים שחזרו ב״ה וכד‪ ,‬האשה שבאה ממדינת הימ ואמרה מת בעלי‬
‫תנשא וכו׳ — יבמות פט״ו מ״א—מ״ב‪ .‬אבל בעדיות שנויה ראשה בלשון שאינו מבדיל בין‬
‫שלום למלחמה בעולם‪ ,‬ובין שלום לקטטה בינו לבינה׳ וסתמה כ ח כ מ י מ דר׳ יהודה‬
‫שם )מ״א ותום׳ שם וכאן ס״א ו>‬
‫מי״ד שנויה ב ק י צ ו ר לענין א ה ל באהלות פ״ה מ״ד׳ וסתם כב״ש בכלים פ״י מ״א‬
‫סיפא׳ ופ״ט מ״ב במחלוקת ו״חזרו״ לענין צ מ י ד פ ת י ל ‪ .‬ומתיר תום׳ אהלות ם״ה י*—‬
‫יב יוצא שאחד מבני ב״ה זה שחזר לדברי ב״ש‪ ,‬הוא ר׳ י ה ו ש ע ׳ אחד ה א ח ר ו נ י מ‬
‫מבני ב״ה״(‪.‬‬
‫‪3‬רק ב׳ מ״א—מ״נ‪ ,‬עדויות של ר״ח סגן הכהנים‪ .‬מ״א! ה ע י ד א ר ב ע ה דברים ן‬
‫מ ״ ב ! א מ ד ר״ח סנן הכהנים מימי לא ראיתי וכד וחכ״א לא ראינו אינה ראיה וכו׳ ‪1‬‬
‫ז״א שלא קיבלו עדותו ו מ״ג! א ף ה ו א העיד על כסר וכד ועל מחט וכד‪.‬‬
‫ומכירן שאין כ א ן בעדיות ל ש ו ן‬ ‫בזבחים סי״ב מ״ד )ועי׳ ש ם‬ ‫בלשונה‬ ‫מ״ב מ מ א ת כולה‬
‫א מ ר ‪ ) -‬א ו ‪ :‬העיד( — וודאי ש מ ש נ ה ז ו ל ק ו ח ה כ ו ל ה מ ז ב ח י ם ואינה מ א ר ב ע ה דברים ש ל ה ת נ א‬ ‫הוא‬ ‫״אף‬
‫עדויות‪ ,‬ה ר א ש ו נ ה ו ז ו ש״הוםיף ר ״ ע ‪-‬‬ ‫ש תי‬ ‫ה ש ו נ ה שבפ״א‪ .‬לםיכף א נ ו ! ר י כ י ס ל ו מ ר ש ב ס ״ א ישנן‬
‫שנה •הוםיף״‪ ,‬א ו שחשב א ת‬ ‫לא‬ ‫לעדותו ש ל ר״ח )כף סירושו(‪ .‬א ב ל מ י ששנה מ ״ ב‬ ‫במשנתו‬
‫»‬ ‫ש ת י ה ן לאחת‪.‬‬
‫ז‬
‫השונה ה ר א ש ו ן של עדויות אלה הוא בוודאי ר ״ ע» (! וב״על מחט״ וכד מסיימת‬
‫‪7‬‬
‫הברייתא• (! א מ ר ד ״ ע ז כ י נ ו וכד‪ .‬וא״כ בוודאי כ ו ל ה ד ״ ע ‪.‬‬
‫השונה ה א ח ר ו ן הוא בוודאי ר״מ )עי׳ לעיל(! ל ס י ד ר כ ד א ת ה ל מ ד שהאשה‬
‫וכד = גטין פ״ב מ״ח! האשד• וכד ו תו היא המסקנא של ד״ע ור״מ‪.‬‬
‫ממ״ד מתחילה שורה אחרת! ש ל ש ה ד ב ר י ם א מ ר פ ל ו ׳ )||אמת לפגי פלד(‪,‬‬
‫מ״ד ‪ %‬שלשה דברים אמר ר׳ ישמעאל לפני חכמים ב כ ר ם ב י ב נ ה על ביצה מרופה‬
‫וכד ואם היתד• כמין כובע וכד‪ .‬בתום׳ טבול יום פ״ב ט! ירק של ת ת מ ה וביצה טרופה‬
‫‪0‬‬
‫נתונה על גביו כל הסדר העלית חבור דברי ד ׳ י ו ס י ו ד י ש מ ע ו ן !ר״מ[ •( ור׳‬
‫יהודה או׳ אינו חבור אלא הקלח שכנגד ידו על זו ה ע י ד ר ׳ י ש מ ע א ל ל פ נ י‬
‫ח כ מ י ם ב כ ר ם ב י ב נ ה שאיט חבור אלא הקלח שכננד ידו א מ ר ר ׳ י ו ס י לא‬
‫על זו העיד אלא על העשוי כמין כובע שןאינו[״( חבור)סבול יום פ״ג מ״ב—םתם ור׳ יוסי‪/‬‬
‫‪%l‬‬
‫משנת עדיות היא אפוא ר׳ י ו ם י ‪ 4‬אבל נפלא הדבר שכאן נאמד ״לפני חכמים בכרם‬
‫ביבנה״‪ .‬ולא בכל המסכת‪ .‬ודש״ם עמד ע״ז ואמר! כולה מכלתץ נמי נשנית שם באותו‬
‫זמן והא דתני הכא בכרם ביבנה משום דעדותו דר׳ חניגא סגן הכהנים ב פ ג י ה ב י ת‬
‫ה י ה)ז( ועדות ד הועד בפניהם שם ביבנה וכו׳‪ .‬אבל אם כדברי מהרש״ם׳ למה לא שנו‬

‫עי׳ ‪ .‬מ ב ו א ל מ ש נ ה ‪ . -‬פ ר ק • ר יהודה״‪ .‬לעיל עמ׳ ‪ 117‬ואילר ו ועי׳ ת ר ב י ץ שם״ו עמ׳ ד ואילף‪.‬‬ ‫‪(76‬‬
‫עי׳ ‪ .‬מ ב ו א ל מ ש נ ה ‪ , -‬פ ר ק • ר ׳ יהושע״‪ ,‬לעיל ע פ ׳ ‪.60‬‬ ‫‪(77‬‬
‫״הוסיף ר״ע״ ב פ ‪ -‬א ‪ ,‬״ א ר ‪ -‬ע ״ ב ם י ב ‪• ,‬שאין ק י ו ם הגט אלא ב ח ו ת מ י ו ‪ -‬־ ‪ -‬כ ר ‪ -‬פ מ ש ו ם ר״ע‬ ‫‪(78‬‬
‫) ת ו פ ׳ גטין פ ו ף פ ״ ח ‪ /‬ו ^‬
‫ס פ ח ׳ י ט ‪at‬‬ ‫‪(79‬‬
‫ר ״ ש ב ט ב ו ל י ו ם ו ר ש ״ ס בעדיות כאן‪.‬‬ ‫‪(80‬‬
‫ר ש ״ ם בפ״ש‪.‬‬ ‫‪(81‬‬

‫‪431‬‬
 ‫גם אחרי עדויותיו של עקביה בן מהללאל )שהיה בזמן הבית(׳ בתחילת פ״ו מ״א! ״ר׳‬
‫יהודה ‪ p‬בבא העיד חמשה דברים ל פ ג י ח כ מ י ם ב כ ר ם ב י ב נ ה ״ ׳ וכדומה ז ו‬
‫ואולם בתום׳ סבול יום שם בגו׳ ר״ש״( גשמר גוםח התום׳ בצורתה העיקרית! על זו‬
‫העיד ר׳ ישמעאל בר״ ישנן בן ברוקא בכרם ביבגה וכד לא על זו העיד ר׳ ישמעאל‬
‫בר׳ יוחנן בן ברוקא בכרם ביבנה‪ .‬ואמנם אצל •בגו של ריב״ב״ אגו מוצאימ כמה‬
‫פעמים! אני שמעתי )״מפי חכמים״( ב כ ר ם ב י ב נ ה )עיי לעיל‪/‬‬
‫וכיו״ב אנו מוצאים בספרי נשא פיס׳ לא י»(! משומ ר י י ש מ ע א ל אמת‪ ,‬והלכה זו‬
‫שנויה במדרש־הלכה אחר שבבבלי«•( בשם! ר׳ ישמעאל ב נ ו ש ל ר ׳ י ו ח נ ן ב ן‬
‫ברוקד‪-‬‬
‫היו אסוא תנאים ב נ י ‪ -‬ה ד ו ר‪ .‬ששנו את דברי ר׳ ישמעאל בנו של ריב״ב בלשון‬
‫‪8‬‬
‫ר׳ ישמעאל ס ת ם ‪ .‬ור׳ ישמעאל זה—יודעים אנו שהלך מ י ב נ ה לאושא ״‪/‬‬
‫ואף סדר הספיתת תוגיהם שבעדיות כאן מוכיח שנכנס כאן ממקור אחר׳ שכן מ״ה‬
‫—מ״ו! שלשה דברים אמרו לפני ר׳ ישמעאל — שלשה דברים אמר ר׳ ישמעאל ולא‬
‫הודה לו ר״ע — מקבילים למ״ז—מ״ח! שלשה דברים אמרו לפני ד״ע — שלשה דברים אמר‬
‫ד״ע על שנים הודו לו וכד» אבל למ״ד אין הקבלה אצל ד״ע‪.‬‬
‫א״כ הוסיף וסיפח תנא זה מ״ד זו למשניות די—ו׳ אע״פ שד׳ ישמעאל זה א י נ ו די‬
‫ישמעאל ח ב י ת של ד״ע‪.‬‬
‫ואין ראיה מספרי תצא פיס׳ רםג! מכאן אמר ר ׳ י ש מ ע א ל שיבולת שבקציר וכד‪.‬‬
‫מפני שזה ציסם ממשניות ע ד י ו ת ‪ ,‬ודינה כדין ס פ ת נשא הגזכר׳ אבל בפיאה ס״ה מ״ב‬
‫שנויה ס ת ם ‪.‬‬
‫אחרי מ״ד זו באים כאמור!‬
‫מ״ה! שלשה דברים א מ ר ו ל פ נ י ר ׳ י ש מ ע א ל ולא אמר בהם לא איסור ולא‬
‫היתר ופירשן ר׳ יהושע בן מתיא! מ ״ ו! שלשה דברים א מ ר ר ׳ י ש מ ע א ל ולא הודה‬
‫לו ד״ע! מ*?! שלשה ד ב ת מ א מ ר ו ל פ נ י ד ״ ע שנים משום ר״א ואחד משוס די‬
‫יהושע )בתום׳ עוד! ולא אמד בהן לא איסור ולא היתר׳ לא כשד ולא פסול׳ לא טומאה‬
‫ולא טהרה׳ מעין שאמרו בם״ד״(! מ ״ ח ‪ :‬שלשה דברים א מ ר ד ״ ע על שניט הודו א‬
‫ועל אחד לא הודו לו׳ על סנדל וט׳ ועל שירי תנור וכו׳ **( והודו לו׳ ועל אחד לא הודו לו‬
‫ז‬
‫על כסא וכו׳ ״ ‪/‬‬
‫כל שורה זו)חוץ מס״ד׳ ששנויה בתום׳ סבול יום שם בלשת ״העיד״( לא נשנית בלשון‬
‫•העיד״ אלא בלשון ״אמר״‪ ,‬ו ב י ב נ ה לא אמרו דברים ״ ל פ נ י ״ ר׳ ישמעאל ולא‬
‫״ ל פ נ י ״ ד״ע׳ ולא אמרו לפניו ״משום ר׳ יהושע״‪ ,‬שהרי באותה יבנה העיד ר׳ יהושע‬
‫כעצמו כמה פ ע מ י ם ״ ‪/‬‬
‫והתנא השונה של מ״ח הוא בוודאי — ר׳ מ א י ר ‪ .‬כדברי רב הונא••(! מאן הודו א‬

‫סבול יופ פ״ג פ״ג‪.‬‬ ‫‪(82‬‬

‫בגו׳ ג׳ כי״י ו ב מ ד ב ר רבד‪ ,‬ש פ ‪.‬‬ ‫‪(83‬‬
‫נ ד ד יזו ב — י ם א‪ ,‬ו ב ב ר י י ת א ש פ י ח ב ו ש ״ נ ) ת ו פ ׳ ג ד ר פ״ד ח ‪/‬‬ ‫‪(84‬‬
‫ר ״ ה ל ב ב — ד״פ‪ ,‬ת ו פ ׳ פ ״ ב כ ‪ -‬י לונדון‪ ,‬ידוש׳ פ ״ ד נ ס ע״ג ו ת ״ כ א פ ו ר פ ר ש ה י א ר ‪-‬‬ ‫‪(85‬‬
‫ר ״ פ‪.‬‬ ‫כ ל י ם פ״ד‪ .‬פ ״ א ‪ :‬ד ב ר י‬ ‫‪(86‬‬
‫צי׳ ג ם כ י ח ‪.180 ,‬‬ ‫(‬ ‫‪J‬‬ ‫‪88‬‬ ‫כלים פכ״ב מ״‬ ‫‪(87‬‬
‫ש כ ת פ ו ‪JH‬‬ ‫‪(89‬‬

‫‪432‬‬
 ‫‪,‬‬
‫מ א י ר ומאן לא הודו ל ו » (‬ ‫)״דל סנדל של סיידים שהוא טמא מדרס והודו לו״( ר‬
‫ר׳ יוסי‪.‬‬
‫ואשר למ״ז! שנים משום ר״א יוצאה אשת ו כ ר « ( ומפריחי יונים ס ס ו ל י ם לעדות!‬
‫‪2‬‬
‫האחרונה ם ת ם בסנהד׳ ס״ג מ״ג »(׳ אבל בתום׳ עדיות כאן! ור״א מ כ ש י ר וחכמים‬
‫סוסלין׳ שלא כמשנתנו‪.‬‬
‫ואף השלישי שם! ואחד משום ר׳ יהושע השרץ בפי חולדה וכו׳)=טהרות ם״ד מ״ב‪/‬‬
‫מ ו ח ל פ ת בתום׳ שם‪ .‬הי״ב! ר״א מטהר ור׳ יהושע מ ט מ א וכו׳‪ .‬מעין פ״ג מ״ז‬
‫)=טהרות פ״ו מ״ב‪/‬‬
‫נראה אפוא שכל שורה זו א י נ ה לקוחה מתיר מסורת של עדיות יבנה‪ .‬אלא מתוך‬
‫מ ש נ ת ־ ם י ד ו ר של תנא שונה שאחריה — ר ׳ מ א י ר ‪ .‬שקיבץ וסידר שורות של‬
‫מחלוקות )כפ״ ד ועוד׳ עי׳ להלן‪/‬‬
‫ואף פ ״ ג כולו‪ :‬א( המחלוקות של ד׳ דוסא וחכמים )שר׳ נתן בתום׳ מוסיף עליהן‬
‫עוד אחת(׳ ב( ד׳ ספיקות של ר׳ יהושע וגי( שלשה וארבעה דברים של ר״צ וחכמים ושל‬
‫ר״ג וחכמים׳ שלשה דברים שר״ג מחמיר׳ ושלשה שמיקל׳ ושלשה שראב״ע מתיר׳ — אף‬
‫הס אינם אלא מתוך מ ש ג ת ־ ם י ד ו ד שלתגא סדרן ולא עדויות‪.‬‬
‫פרק ג׳‪ .‬מ״א = אהלות ס״ג מ״א׳ אבל בעדיות אין בד״ר! אבל הגוגע וכו׳ א מ ר‬
‫ר ״ מ אף בזה וכר הכל טמא חוץ מן המגע עם המשא)דברי ר״מ(»״( וכו׳ זה הכלל וכר ו‬
‫זה נוסף אפוא בוודאי מאחלות׳ וא״כ משגתגו ש ל א כ ר ״ מ‪.‬‬
‫מ״ב! אוכל סרוד וכו׳ וחכ״א מצטרף = טהרות ם״ח מ״ח׳ ו ש ל א כר׳ י ו ס י שם‪.‬‬
‫מחללין מע״ש וכו׳ — מע״ש פ״א מ״ב — םתם כחכמים ן תום׳ מע״ש פ״א ד‪.‬‬
‫מטבילת ידים וכו׳ — חגיגה פ״ב מ״ד‪ — .‬ס ת ם כ ח כ מ י ם ‪.‬‬
‫מ״ג סיפא! חמש רחלות וכו׳ — חולין פי״א מ״ב׳ תום׳ שם פ״י ד׳ ומבית שר׳ ישמעאל‬
‫בר׳ יוסי אומר בשם א ב י ו ! א ר ב ע * ( ׳ גם משנתנו זו א י נ ה ר׳ מסי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מ״ד! כל החוצלות וכו׳ — תום׳ כלים ב״ב סוף פ״ד ״(! בין של שעם ובץ של שק ובץ‬
‫של צפור )״צסירא״‪ /‬אבל של קנים ושל חילף טהור מכלום ••‪/‬‬
‫שם! כל הקליעות טהורות ח מ משל גלגילץ! נגעים פי״א מי״א! כל הראוי ליטמא‬
‫טמא מת וכו׳ ו ג ל ג ל ו ן ! תום׳ שם! כל הגדולות בבהמה טהורות ובאדם כולן טהורות‬
‫חוץ משל שק ושל בגד•‬
‫מ״ה! הקלע וכו׳ תום׳ שם בשינוים‪ .‬ותום׳ כלים — כנראה משנת ר׳ י ו ס י ‪ .‬אבל זו‬
‫של ע ד י ו ת משנת תנא אחר‪.‬‬
‫מ״ו! השבויה אוכלת בתרומה דברי ר׳ דוסא ו ח כ ״ א וכו׳ כיצד — םתם כתובות‬
‫פ״ב מ״ח כחכמים׳ אבל בפ״ב מ״ג! ר׳ י ה ו ד ה אומר שבויה שנשבית הרי היא בקדושתה‪,‬‬
‫וא״ר יוחנן ל״(! ר׳ יהודה ור׳ דוםא אמרו דבר אחד׳ ובירוש׳ שם )כז ע״ג(! רשב״ל אש­‬
‫אף להאכילה בתרומה‪ ,‬על דעת יה דרשב״ל ר׳ יודה ור׳ דוםא שניהן אומרי׳ דבר אחד‪.‬‬

‫עדיות ס ‪ -‬א יג ו ת ו ם ׳ כ ל י ם ב ״ ב פ״ד‪.‬‬ ‫תום׳‬ ‫‪(90‬‬

‫תום׳ ש ב ת ם״ד ו׳‪ ,‬בבלי ש ם נ ם ב‬ ‫‪(91‬‬
‫‪jrf‬‬ ‫ועי׳ ירוש׳ ש ם בא‬ ‫‪(92‬‬
‫רא״ש והגר״א באהלות‪.‬‬ ‫‪(93‬‬
‫ס ו כ ה כ ע‪-‬ב‪.‬‬ ‫‪(95‬‬ ‫חולין ק ל ז א‪.‬‬ ‫‪(94‬‬
‫בבלי ל ו ב‪.‬‬ ‫‪(97‬‬ ‫ת ו ם ׳ ס ו כ ה ס״א ובבלי שם‪.‬‬ ‫‪(96‬‬

‫‪433‬‬
 ‫וקרוב אפוא שר״ י ה ו ד ה הוא ששנה מחאקות אלו‪.‬‬
‫מ״זז ארבעה מפיקות ר׳ יהושע מטמא וכר — טהרות פ״ו מ״ב‪ .‬ועי״ נגעים פי״ג‬
‫פרז וח״נ‪.‬‬
‫מ״ח—מ״ט •״()שלשה דברים ר״צ מטמא‪ .‬ארבעה דברימ ד״ג מטמא( שנויה ב ל ש ו נ ה‬
‫בכלימ פי״ב מ״ה—מ״ו׳ ע ל י ד ו ב ג י ג ו ד למשנת כליט שט מ״ג—מ״ד‪ .‬רישא‪ .‬שהיא‬
‫דעת התנא של כלימ )ר״ י ו ס י ( ; מ״ה—מ״ו שפ הוסיף אפוא שט המסדר האחרון של‬
‫כלימ ) ר ב י ( מתיך משנת עדיות‪ .‬וזו של ״תלוי המגרדות״ ושל ״טבלא שנחלקה לשניט״‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫שבעדיות שט מ״ט )כלים מ״ו(‪ .‬שגויה בתום כלימ ב״מ ס״ב יב )בשמ ר ג ת ‪—a‬יג )בשם‬
‫ר׳ י ה ו ד ה ( ב מ ח ל ו ק ת ו ב ש י ג ו י י ס )לד‪.‬י״ג=כליפ פ״ה מ״ז(‪.‬‬
‫מ״י—מי״ב = ביצה פ״ב מ״ו—מ״ח‪ .‬ומכית שגם ביצה פ״א מ״א—מ״ב לקוחה‬
‫מ ע ר י ו ת פ״ד»»(‪ .‬קרוב שגם זו לקוחה מעדיות‪ .‬אלא שרבי ה ו ס י ף ב ב י צ ה !‬
‫ר׳ יהודה אומר אין מקרדין וכר א ב ל מ ק ר צ ס י ן וכו׳‪ .‬מביצה הוסיפו זה בעדיות‪.‬‬
‫אבל ם ת ם עדיות! ו מ ק ד ד י ן את הבהמה וכו׳)לדברי ראב״ע( — ר׳ י ה ו ד ה הי*‬
‫וגראה שדוב פרק זה — ר׳ י ה ו ד ה הוא‪.‬‬
‫בפרק זה אין כאן ע ד ו י ו ת ‪ ,‬אלא שורות של מחלוקות תנאים שוגים בגי הדוד של‬
‫י ב נ ה ‪ ,‬ויש בהם דברים שהם תלדים ב מ ח ל ו ק ו ת ב ״ ש ו ב ״ ה ! ח מ ש רחלות‬
‫וכר )כדג( כ ב ״ ה בחולין פי״א מ״ב! ״שלשה דברים ר״ג מחמיר״ כ ד ב ר י ב ״ ש )מ״י(‪.‬‬
‫ו ק ר ו ב על־כן ש מ ת ל ו ק ו ת אלו גסדרו ב י ב ג ה ‪ ,‬או מחלוקות תגאים שאחרי‬
‫אותו דוד של יבנה‪.‬‬
‫ולכל מ״ח—מי״ב א י ן להן הקבלה בתוס׳ עדיות כאן׳ אלא להיסך — אחרי הקבלה‬
‫למ״ז)תום׳ שם פ״א יח( סמוכה שם )תום׳ פ״ב א׳ חלוקת הפרקים היא מקרית(‪ :‬ארבעה‬
‫דברים ר׳ א ל י ע ז ר מטהר וחכמים מטמאין׳ הלכות שכולן שנויות במקומות שונים‬
‫בכליט )כליפ פ״ב מ״ח‪ .‬פט״ו מ״ב׳ פכ״ו מ״ד ופ״ה מ״י(‪ .‬והשניה * ד ף של נחתומים״‬
‫)כלים סט״ו מ״ב( — חולקת על ע ד ו ת של עדיות פ״ז מ״ז׳ שהיא שנויה שם על‬
‫״ א ר ו כ ו ת של נחתומים״ השנויה בכלים סט״ו מ״ב רישא ם ת ם כחכמיט‪ .‬ואולט בתופ׳‬
‫עדיות פ״ג א שנויה' עדות זו על ״דף של נחתומים״‪ .‬משנת התום׳ מתאימה אפוא למשנת‬
‫כלים וחולקת על משנת עדיות ועל ״עדותה״‪.‬‬
‫ואף פ ״ ד כולו ו פ ״ ה מ״א—מ״ה׳ ש מ פ ס י ק י ם בין פ״ב מ״ג ופ״ה מיו׳ — הומסו‬
‫כאן שלא במקומם )שס מקומם בוודאי אחרי פ״א( מתוך ק ו ב ץ ־ מ ש ג י ו ת של תנא‬
‫אחר ואינם מעיקר מסורת יבנה ועדויותיה‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫פרק ד׳ כולו משנת ר״מ (׳ שסידר מחלוקות אלו של ב״ש וב״ה כקולי ב״ש‪.‬‬
‫זו היא עדותו של ר׳ יוחנן בכמה מקומות בירושלמי‪ .‬ואמנם המחלוקת הראשונה )ביצה‬
‫שנולדה( נשנית כך ג ם במשנת ר׳ יהודה )תום׳ ביצה רפ״א(! אבל המחלוקת השניה‬
‫)שאור( היא בוודאי משנת ר״מ׳ כשיטתו בפסחים פ״ג מ״ח‪ .‬וכמה הלכות השנויות בפ״ד‬
‫— חולקים עליהן חבריו של ר״מ‪ .‬ומ״א—מ״ב׳ שהעבירן התנא מעריות לביצה )פ״א‬
‫מ״א—מ״ב(׳ מוחלפות מן המחלוקות הסמוכות להן לאחריהן בביצה שם׳ שב״ש לחומרא‬

‫‪ (98‬בכ״י מ׳ קודמת פד ס לפ״זו‪.‬‬

‫‪ (99‬ציי להלן ומביאי‪.‬‬
‫‪] (100‬על פרק זה דבר פו״ר ז‪1‬״ל בהרחבה כ״פכוא לפשנה״‪ ,‬סרק ר׳ מאיד‪ ,‬עמי ‪.104—101‬‬
‫קצרתי אפוא כאן והבאתי את הוכן דבריו לשפ הקשור‪(.‬‬

‫‪434‬‬
‫וב״ה לקולא‪ .‬כמו שאמד ר׳ יוחנן )*מוחלפת השיטה״(‪ .‬ו״גם ישן״ ו״המגרש״ )מ״ז( היא‬
‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫משנת ר״מ בגטין פ״ח מ״ד ומ״ט‪ ,‬שאמרו עליה ״ ( שכל ה פ ר ק ר״מ)תום פ״ח ו— וט׳(‪.‬‬
‫ז‬

‫‪10‬‬
‫ור״מ שגה גם פרק ב״דברימ שבין ב״ש וב״ה בסעודה״׳ ברכות פרק ח׳ * (׳ ולעומתו שנויה‬
‫ג ‪1 0‬‬ ‫‪,‬‬
‫בתום׳ ברכות פ״ו! דברים שבין ב״ש וב״ה בסעודה — ממשנת ר יהודה ‪ /‬ואפשר שאף‬
‫סרק זה של ברכות היה מסודר בראשונה במשנת ע ד י ו ת של ר״מ׳ אלא שרבי העבירו‬
‫מעריות לברכות׳ כשם שהעביר כמה הלכות של עדיות פ״ד למקומן‪.‬‬
‫ר׳ יוחנן מונה בפרק ד׳ ״כ״ד דברים מקולי ב״ש״‪ .‬אבל במשנתנו אץ לנו אלא עשרים‬
‫ושתיפ׳ כי מ״ה היא מחלוקת א ח ת ׳ כי ״יש לו פרט״ אינו קולא אלא חומרא לבעה״ב‪.‬‬
‫אבל כשם שמשנתנו חסרה אותה מחלוקת׳ שהוסיסה התוספתא בראש השורה׳ כך חסרה‬
‫מחלוקת אחת׳ שאין אנו יודעים אותה׳ ובכלל ישנן בודאי בסרק זה הוספות ושנויים של‬
‫מסדר המשנה )חוץ מן ההוספות שבדפוסים ובכי״י(׳ שהרי ר״מ בוודאי שלא שנה )במ״ו(‬
‫״ר׳ י ה ו ד ה אומר משום ב״ה טופח ומטפיח״׳ אלא שזו הוספת מסדר המשנה‪ .‬ו ח ת מכל‬
‫אלו הרי ישנן עוד כמה מחלוקות׳ שאפשר היה א מ ד עליהן שהן מקולי ביש׳ שכבר העירו‬
‫עליהן הבבלי )יומא פא א וש״ג( והירושלמי )פאה פ״ו יט רע״ג ועוד(׳ ואפשר שאחת‬
‫המחלוקות הלא חסרה ממשנת ר״מ‪.‬‬
‫סדר ה ת ו ס פ ת א לפרק זה שונה במקצת מסדר המשנה! א( ביצה שנולדה ביו״ט׳‬
‫ב( ה ס ד ש מ ן וכר׳ ג( חבית של זיתים מגולגלים )אראב״צ וכר(»*<(׳ ד( גט ישן׳‬
‫ה( המגרש את אשתו׳ ‪ p‬המדיר את אשתו׳ ז( כלכלת שבת׳ ח( שתי כיתי עדים‪.‬‬
‫סדר המחלוקות הוא! במקצתו בסדר ה מ ס כ ו ת ובמקצת על יסוד אחר שאין אנו‬
‫יודעים אותו! ביצה )מ״א—מ״ב(! פ י א ה )מ״ג—מ״ד‪ !(.‬שתי המתלוקות שבמ״ו אפשר‬
‫שגשגו דרד אגב ב ת ר ו מ ו ת ! הסד שמן וכו׳ נשגה אולי יחד עם ההלכה שבתום׳ תרומות‬
‫ס״ח טו)ערלה פ״ב מי״ג( אע״פ שמקומו ב ט ה ר ו ת )עי׳ לעיל(׳ ואף ״זיתים מגולגלים״‬
‫אפשר שגשגה בתרומות אגב ״זיתים הגכבשימ״ )פ״א מ״ט(׳ וכדומה‪ .‬ואח״כ ק י ד ו ש י ן —‬
‫ג ט י ן )מ״ז(׳ י ב מ ו ת )מ״ח—מ״ט(׳ כ ת ו ב ו ת )מ״י רישא( כ ר י ת ו ת או ג ד ה‬
‫)שט(׳ מ ג ח ו ת )זשט(׳ מ ע ש ר ו ת )זשט(׳ ג ז י ר )מי״א(‪] .‬מלמד •*•»( משער שהסכימה‬
‫החיצונה של ההלכות הכריעה את הסדר‪[.‬‬
‫אשד אחמם של שאר תלמידי ד״ע לפרק זה׳ הנה ב ס ״ ה )מ״א—מ״ה( שנינו*‬
‫ר׳ י ה ו ד ה אומר ש ש ה דברים מקולי ב״ש ומחומרי ב״ה וכו׳ ר׳ י ו ס י אומד ש ש ה‬
‫דברים וכו׳ ר׳ ש מ ע ו ן )כנר כל הפסדים( אומר ש ל ש ה דברים וכו׳ ר׳ א ל ע ז ר‬
‫)כנו׳ רוב הספרים( אומר שני דברים וכד׳ ובתום׳ נוסף! ראב״י אומר דבר א ח ד וכר•‬
‫הראב״ד )בתש פ״ה( אומר! ״כי התנאימ ש מ כ ת בזה הסרק כולמ מוסיפים הם על‬
‫התנא )כצ״ל( הראשת ששנה )כצ״ל( פ״ד כי התנא ששנה הפרק ההוא ם״ל בהנך דהאי‬
‫פירקא דב״ש לחומרא וב״ה לקולא״‪.‬‬
‫ואמנם בכמה ממחלוקות אלה אנו מוצאים במשנה ותוספתא בפירוש ת״ק החולק!‬
‫א( ממ״א! דם נבאת—בניגוד לעדות של פ״ח מ״א ומנחות קג ב )תום׳ עדיות פ״ג ב(‬

‫ידוש׳ גםין פ״זז מ ס ע״ג ו ב ב ל י פ ע ״ ב ]ועי׳ לעיל עמי ‪{101—99‬‬ ‫‪!101‬‬

‫עי׳ לעיל‪ ,‬מ ב ו א ל מ ש נ ה ‪ ,‬עם׳ ‪.105‬‬ ‫‪(102‬‬
‫ה ״ ג ‪ :‬לעולפ הלכה ו כ ר ‪ ,‬יכולה להיות הנמיד של ה״ב )כפו בפוכה פ״ב בדפוסים וכ״י‬ ‫‪(103‬‬
‫ווינא(״ ו י כ ו ל ה ל ה י ו ת ת ו פ ׳ ל פ ״ ח ‪ ,‬כ פ ו ב ת ו ם ׳ י ב מ ו ת פ״א‪ ,‬א כ ל א פ כ ן ה ד ב ר ‪ ,‬ש ו נ ה פ ד ר ה ת ו פ י נ ם ב ז ה ‪,‬‬
‫] ה ו א ע‪1‬״מ‪ ,‬ו ש י ע ר כ ך ב ש ב ת ו ל פ נ י רבו‪[.‬‬ ‫•‪(103‬‬ ‫שהיא מ ק ד י מ ה פ ״ ח ל מ ״ ז ‪.‬‬

‫‪435‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ור יהודה חולק עליה )מנחות שם קד א‪ ,‬ידוש׳ שקלים פ״ח ועוד(! פירות שביעית‪,‬‬
‫בשביעית פ״ד מ״ב )עי׳ לעיל( לת״ק ב״ש לחומרא׳ ור׳ יהודה אומר חילוף הדברים זו‬
‫מקולי ב״ש וכו׳! החמת — בתום׳ כלים ב״מ פי״ג ג! והחמת בש״א מלאה ועומדת )״אע״פ‬
‫שאינה צרורה״( וכו׳ ר׳ יוסי בר׳ יהודה אומר )כר׳ יהודה אביו( חילוף הן הדברים )עי׳‬
‫לעיל(׳ ובכלים םכ״ו מ״ב! כל חמתות צרורות טהורות וכו׳ ר מ ״ א וכו׳ ר׳ י ו ס י‬
‫אומר וכו׳ *‪0°‬׳ וכולם סוברים שכשאינה צרורה טהור‪.‬‬
‫ב( במ״ב! העוף וכו׳ — בחולין ס״ח מ״א )משנת ר׳ יוסי(! העוף עולה וכו׳ א״ר י ו ם י‬
‫‪1 0 5‬‬
‫זו מקולי ב״ש וכו׳)בבלי! הא קמ״ל מאן ת״ק ר׳ יוסי(׳ שחבריו חלקו עליו ‪ /‬תורמין‬
‫זיתים וכו׳ ובה״א אין תורמין — בתרומות פ״א מ״ד! א י ן תורמין זיתים על השמן וכר‬
‫ו א ם ת ר מ ו בש״א תרומת עצמן בהן ובה״א אין תרומתן תרומה׳ ובירוש׳)תרומות פ״א‬
‫מ רע״ד(! אשכח תני ב ש ם ר ׳ י ו ס י אין תורמין וכו׳)כבמשנה( ושם בסע״ד! אשכח‬
‫תני )בשם ר׳ יוסי( אין תורמין זיתים על השמן וכר ואם תרם ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה‬
‫ו א י ן צ ר י ך ל ת ר ו ם ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ר׳ יוסי אומר בש״א תורמין ובה״א אין‬
‫‪1 0‬‬
‫תורמין הכל מודין שאם תרם שאינו צריך )תום׳ ס״ג יד! ש צ ר י ך ( • ( לתרום שנייה‪.‬‬
‫ונראה אפוא שר״מ שנה ב״ש ל ח ו מ ר א‪.‬‬
‫המעיטה ב״ש פוטרין וכו׳ — ר״מ שנה! החליטה ב״ש מחייבין וב״ה פוטרין׳ ושתיהן‬
‫שנויות יחד בחלה פ״א מ״ו)עי׳ לעיל‪/‬‬
‫ג( קהלת—בידים ס״ג מ״ה חולקים עליו ת״ק׳ ר׳ יהודה ור׳ יוסי׳ ולפי הברייתא )או‬
‫המשנה( במגילה ז ע״א‪ :‬ר מ ״ א קהלת אינו מטמא את הידים ומחלוקת בשיר השירים‬
‫ר׳ יוסי אומר שיר השירים מטמא את הידימ ומחלוקת בקהלת‪.‬‬
‫מי חטאת שעשו מצותן ב״ש מטהרין וכו׳ — בפרה פי״ב מ״ד! מפני שאמרו מי חטאת‬
‫שעשו מצותן א י ן מטמאין׳ וא״כ שגו ב ״ ה לקולא׳ אבל ר״ג בתום׳ פי״ב יב׳ אומר ו‬
‫שמא תטמא׳ ור״ג מ ב י ת ה ל ל ׳ וכן ״העיד ר׳ חגיגא משום חמשה זקגיס שבאו‬
‫ז ‪1 0‬‬
‫‪/‬‬ ‫מיהודה״‬
‫הקצח וכו׳ — סתט טבול יום פ״א מ״ה כב״ה‪.‬‬
‫ד( ר׳ א ל ע ז ר )כצ״ל( אומר וכר דט יולדת שלא טבלה בש״א כרוקה וכמימי רגליה‬
‫)שמטמאין לחיז מ ת מטמאין יבשין( ובה״א מטמאין לח ויבש ומודימ )ב״ש( ביולדת בזוב‬
‫שהיא מטמאה לח ויבש — בגדה פ״ד מ״ג שניגו! דם גברית ודם טהרה של מצורעת‬
‫ב״ש מטהרימ ובה״א כרוקה וכמימי רגליה )שמטמאין לחין ואין מטמאין יבשין‪ /‬דם‬
‫יולדת שלא טבלה וכר‪ .‬המשגה שגתה אפוא ברישא כדברי ר׳ י ה ו ד ה בעדיות כאן מ״א‬
‫ובסיפא כדברי ר׳ א ל ע ז ר‪ ,‬כאילו אין כאן כל מחלוקת‪ .‬אבל בתום׳ נדה פ״ה די—ו שנינו!‬
‫דם הגברית ודם הטהרה של מצורעת בש״א הרי הן כדם מגפתה)טהורים‪ /‬דם היולדת שלא‬
‫טבלה מטמא לח ואין מטמא יבש ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ור׳ י ה ו ד ה אומר מטמא לח‬
‫ו י ב ש ‪ .‬ר׳ אלעזר )כצ״ל( אומר מקולי ב״ש ומחומרי ב״ה בש״א מטמא לח ואין מטמא‬
‫יבש ובה״א מטמא לח ויבש‪ .‬אמרו ב״ש לב״ה אי אתם מודים בגדה שאם הגיע זמגה לטבול‬
‫ולא טבלה שהיא ט מ א ה אמרו להן בית הלל לבית שמאי לא אם אמרתם בגדה וכר‬

‫ידוש״ כלאים ס״ו ל צ ״ ג ‪ :‬א י ת תניי ת נ י מחלף‪.‬‬ ‫‪(104‬‬

‫‪. (s10‬ועי׳ ת ו ם ׳ ס ״ ח ב—ג‬
‫‪ (106‬ו כ ן ה ו א כירוש׳ מ א רע״א‪.‬‬
‫ס״ז‪13 ,‬׳ תרביץ ש ‪ -‬א ם ״ *‬ ‫‪(107‬‬

‫‪436‬‬
‫תאמת ביולדת שאמ תטבול היומ ותראח למחר שהיא ט ה ו ר ה אמרו להן ) ב י ת‬
‫‪1‬‬
‫הלל(״״»( יולדת בזוב תוכיח אמרו ל ה ן ) ב י ת ש מ א י ( • • ( יולדת בזוב הוא הדין והוא‬
‫התשובה )וגמ היא מהורה !‪/‬‬
‫בבבלי שט שאלו! למימרא דפליגי)ביולדת בזוב( והתנן ומודים ביולדת בזוב״ ותירצו!‬
‫‪,‬‬
‫כאן )ברייתא( שספרה‪ ,‬כאן )מתני ( שלא ספרה‪ .‬והביאו ברייתא אחרת דמםייעא! יולדת‬
‫בזוב שספרה ולא טבלה וראתה ה ל כ ו ב ״ ש ל ש י ט ת ן ו ב ״ ה ל ש י ט ת ן ‪ ,‬תו‬
‫— כפשוטו — אינה ראיה לתיתצו של הבבלי׳ אלא ראיה שחולקים‪ .‬ואמנם הברייתא‬
‫הבבלית שם מוגהת‪ ,‬שהם שנו! אמרו להן ב ״ ה ל ב ״ ש אי אתמ מודיפ בנדה וכד אמרו‬
‫‪,‬‬
‫להם ב ״ ש ל ב ״ ה ל א א ם אמרתם בגדה וכד‪ .‬אבל בתוס שגיגו! אמרו להם ב ״ ש‬
‫ל ב ״ ה וכוי אמרו להם ב״ה לב״ש לא אם אמרתם בגדה וכד‪ .‬תו מוכיחה שב״ש לחומרא‬
‫‪,‬‬
‫וב״ה לקולא‪ .‬אלא שזו איגד‪ .‬משגת ר אלעזר׳ אלא משגת ר ״ מ ‪ ,‬ששגה כאן ב״ש לחומר*‬
‫ושנה ע״כ כב״ה! מטמא לח ואין מטמא יבש» ולמטה בתום׳ נשתבשה התוס׳ ע״פ הבבלי‪.‬‬
‫אבל גם בבבלי אין כאן *בית הלל״‪• ,‬בית שמאי״‪ ,‬ואמת להן יולדת בזוב — ב'״ ש הוא‬
‫‪,‬‬
‫שאמרו כד• וא״כ ר״מ חולק על ר״א׳ ור יהודה שנה כר״* ואמנם משנת נדה שגתה עדיות‬
‫‪,‬‬
‫ס״ה מ״א ומ״ד ם ת ם ‪ ,‬ותום עדיות מ״א שונה ח מ ש ה ולא •ששה״‪ ,‬והששי הוא די‬
‫יהודה כר״א כאן!‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ארבעה אחים וכו — המשנה נם ביבמות ס״נ מ״* אבל בתום »<״( שנינו! ר׳ ש מ ע ו ן‬
‫אומד יקיימו אבא שאול אומר ק ו ל היה להן לב״ה בדבר זד‪ -‬הם שנו אפוא! בש״א יוציאו‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובה״א יקיימו‪ .‬התום מנתה ב ד ב ת ר יהודה! ח מ ש ה דבתם׳ ובאמת המ חנמצה אלא‬
‫שחשבו כנראה ״דם נכרית ודט טהרה של מצורעת״ לשנים‪ .‬ובדברי ר״ש לא מנתה •הקצח״‪,‬‬
‫אבל מנתה במקומו)ה״ז(! המקשה וכו׳ )תום׳ נדה פ״ד‪ .‬ז(‪ .‬אבל אפשר שקיצרה וסמכה על‬
‫משנתנו‪ ,‬והוסיפה! ר ״ ש ב ן י ה ו ד ה בשם ר״ש‪.‬‬
‫חוץ משינויים אלה היא מוסיפה עוד )ה״ו(! ראב״י אומר דבר אחד מקולי ב״ש וכר‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫)תום זבחים פ״ד ט( — כסתם זבחים פ״ד מ״א )ועי בתום זבחימ שמ(‪.‬‬
‫אנו רואים שר״מ בכל אופן חולק על ארבעת התנאים ה‪-‬מוסיםים״‪ ,‬אבל כבר ראינו‬
‫שגם במחלוקות שמנה ר״מ ישנס תנאים ששונים כמה מאלה מ ח ו מ ר י ב״ש וקולי ב״ד‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫והתנאים האלה אינם מוסיפים על ר״מ‪ ,‬ואינם מוסיפים זה על זה )עי גם מ״ש בריש‬
‫פ״ד‪ ,(.‬אלא כל אחד שנה דבתו‪ ,‬ורק דבריו‪ ,‬והמסדר האחרת הוא שסידרם יחד•‬
‫ס• ד‬ ‫ל מ ח ל ו ק ו ת של‬
‫בכלכלו!‬ ‫חולק‬ ‫י ה ו ד ה )פ״א‪ ,‬פ ״ ו ו פ ו ד י פ ‪ ,‬ש פ פ ו פ ה ‪ ,‬פ ״ י פ ד ץ ‪ ,‬פ י ״ א פ י ש נ ד ר ‪/‬‬ ‫ר‬ ‫פודיפ‪:‬‬
‫שבת‪ ,‬פ״י)תופי‪/‬‬
‫ו ד ׳ ש פ ע ו ן פ ו ד י פ ב פ ״ ח ) ת ו פ ׳ י ב פ ו ת פ ״ א ו ב ב ל י ש פ י ו א—ב(‪.‬‬ ‫אלצזר‬ ‫ר׳‬
‫ח ו ל ק ב פ ״ ו ל פ י ר ״ ש בן י ה ו ו ה ב ת ו פ ׳ ס ה ר ו ת ‪.‬‬ ‫ש פצ ו ן‬ ‫ר׳‬
‫פ״ד‪.‬‬ ‫ב פ ח ל ו ק ו ת של‬
‫י ה ו ד ה ב פ ״ א ד פ נ ב ל ו ת ‪ ,‬ח ו ל ק ע ל ריש פ ‪ -‬ח ! • ח כ פ י פ • ח ו ל ק י ם ע ל י ו ‪ m‬ב ב י צ ת נ ב ל ה ) ת ו פ י ‪/‬‬ ‫ר׳‬
‫נ פ י ר ו ת ש ב י ע י ת ח ו ל ק עליו ת ״ ק ב ש ב י ע י ת ! ב ח פ ת ח ו ל ק ע ל י ו ת ״ ק ב ת ו פ ׳ כ ל י פ ‪ ,‬ו כ ל י ם פ כ ״ ו כ » א י ת ת נ י י‬
‫ו ל א ת ״ ק ‪ ,‬ו ל נ ו פ ח שלגו — ל א‬ ‫א פ ש ר שיודו ל פ ש נ ה זו‬ ‫תגי״ שבירוש׳ כ ל א י פ פ״ו‪ ,‬ר ״ פ ור׳ י ו פ י‬
‫ר׳ יופי‪.‬‬

‫ליתא כבבלי לה כ ‪1‬‬ ‫‪(106‬‬

‫עדיות פ ״ ב ם ר ב פ ו ת פ׳׳ה זג‬ ‫‪(109‬‬

‫‪437‬‬
‫ר׳ י ו פ י בפ״ב ‪ :‬תורפין‪ .‬בניגוד לתרופות פ״א‪ ,‬המעיםח בניגוד לחלה פ״א » גר שנתגייר מיגרו‬
‫לראב״י בתופ׳ פפחים‪ ,‬ששונה כ ב * ש‪ ,‬ו ר ״ פ בפ״ז כב״ה )עי׳ פ״ז שלי(‪,‬‬
‫ר׳ ש פ ע ו ן בפ״ג‪ ,‬בקהלת חולקת עליו ת‪-‬ק ור׳ יהודה ור׳ יופי‪ ,‬או לפגילה ז א — ת״ק )די‬
‫יהודה( — ר׳ יופי ור״מ» בפי חטאת — משגת פרד‪-‬‬
‫ר ׳ א ל ע ז ר בפ״ד‪ ,‬בדפ יולדת פודה לו ר׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬ו ר ״ פ חולק כתופי גדה‪ ,‬בארבעה אחים‬
‫חולק ר׳ ש מ ע ו ן ‪ ,‬ואבא שאול חולק )בתופ׳(‪ .‬ואעפ״כ לא פנוה לארי י ה ו ד ה ולארי ש מ ע ו ן ‪.‬‬
‫זאת אומרת שאין כאן לפנינו אלא ליקוט מ ק ר י ‪ ,‬שלקט רבי ממשניותיד״ם של ר״מ‪,‬‬
‫ר׳ יהודה‪ ,‬ר׳ יוסי ור״ש ור״א‪.‬‬
‫גט ישן והמגרש )פ״ד מ״ז( בוודאי ממשנת ר״מ ב ג ט י ן ‪.‬‬
‫מ״ז האשד‪ ,‬מתקדשת — ק י צ ו ר )והתבונן! כ ד ב ר י ב״ש( ממשנת קידושין‪,‬‬
‫מי״ב‪-‬־מאהלות‪.‬‬
‫פרק ה׳ מ״א ביצת הנבלה ) כ ד ב ר י בית שמאי(—ממשנת ר׳ יהודה להילת או‬
‫לתמורה! אוכלין פירות שביעית )כדברי(—משביעית‪.‬‬
‫מ״ב העוף ) כ ד ב ר י ( — ממשנתנו‪ ,‬מ ש נ ת ר ׳ י ו ס י ל ח ו ל י ן ׳ ו ס תורמת‬
‫)כדברי(—ממשנת תרומות שלו! מטבילין בחרדלית ממשנת מקואות שלו‪ .‬במ״ג‪ ,‬ר׳ שמעון!‬
‫קהלת — ממשנת ידים שלו‪.‬‬
‫ומכאן אגו למדים‪ ,‬שגם די י ה ו ד ד‪ -‬ר ׳ י ו ס י ו ר ״ ש )לסחות( שנו שורת הדברימ‬
‫מקולי ב״ש לפי דעתם‪ ,‬שהרי יש בשורות אלו כמה מחלוקות שלא נכנסו במשנתנו‬
‫ב מ ק ו מ ן ‪ ,‬וא״כ — כאן בעדיות ש ל ה ם היה עיקר מקומ•‬

‫מן פ״ה פדו יאילד מתחילות שוב ה ע ד ו י ו ת ‪1‬‬

‫פ״ד‪ ,‬מ״ו—מ״ז! עקביא בן מהללאל ה ע י ד א ר ב ע ה דברים! זהו המשד של פ״ב‬
‫מ״א—מ״ג )ר״ח סגן הבהנים העיד ארבעה דברים(‪ ,‬ומכאן מתחילה שוב שורה של‬
‫ע ד ו י ו ת ‪ ,‬שהיא נמשכת עד ס ״ ח מ ״ ‪01‬‬
‫השונה של מ ״ ו — מ ״ ז הוא בוודאי — ד ׳ י ה ו ד ה !‬
‫הוא היה מתיר שער בכור בעל מום שנשר ו ה נ י ח ו ב ח ל ו ן ו א ח ״ כ ש ח ט ו‬
‫וחכמים אוסרים — סתם כר׳ י ה ו ד ה בבכורות פ״ג מ״ד! שער בבור בעל מום שנשר‬
‫ו ה נ י ח ו ב ח ל ו ן ו א ח ״ כ ש ח מ ו עקביא בן מהללאל מתיר וחכמים אוסרים ד ב ר י‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה אמר ר׳ יוסי לא בזה התיר עקביא אלא בשער וכו׳ ו א ח ״ כ מ ת וכו׳‬
‫תופ׳ כאן פ״ב ט׳ ושם פ״ב יח—יט‪.‬‬
‫ואח״כ! הוא היה אומר אין משקין וכו׳ מגמא השקוה ו נ ד ו ה ו ו מ ת ב נ ד ו י ו‬
‫ו מ ק ל ו ב י ת ד י ן א ת א ר ו ג ו )משגת חבריו‪ ,‬שהביאה ר׳ יהודה• וחולק עליה!(‬
‫‪1‬‬
‫א מ ר ר ׳ י ה ו ד ה חם ושלום שעקביא גתגדה וכו׳ ״ ‪/‬‬
‫ו כ ו ל ה ר׳ יהודה‪.‬‬
‫שם ו הוא היה מממא שער הפקודה ודם הירוק וחכמים ממהרת•‬
‫בנגעים ס״ה מ״ג! איזה הוא שער פקודה וכו׳ א ד ״ ע מודה אני בזה שהוא טהור‪,‬‬

‫‪ (110‬ראב״ד כאן ופפורש בבכורות כו זג‬

‫‪ (111‬בפפרי בהעלותך פיפי קד‪ ,‬בדברי ר׳ יהודה ב ן כ ת י ר ה ‪ :‬ועתיד ליתן את הדין וכר‪,‬‬
‫אבל בפיסי קיג רק ‪!,‬לפחד״‪ ,‬וכן בברייתא שבשבת ‪1‬ז זג תראה אפוא שבסיס׳ קד‪ — ,‬זהו ס ת ם ספרי‪,‬‬
‫שהכניס גפ דברי ר יהודה לכאן‪ ,‬אע״פ שחילופיפ בין ר׳ יהודה לדי יהודה ב ן ב ת י ר ה רבי*‬

‫‪438‬‬
 ‫איזה הוא שער פקוח־‪) .‬״שהוא טמא״( מי וכד אמרו לו כ ש ם ש ב ט ל ו א ת ד ב ר י‬
‫ע ק ב י א א ף דבריך אינן מקוימין‪ .‬אבל בעדיות ל א נתפרש ״איזה הוא שעד פקודה״‪.‬‬
‫ובדם הירוק שנינו בנדה פ״ב מ״ו! הירוק עקביא וכד וחכמים מטהרין א ר ״ מ אם‬
‫‪,‬‬
‫אינו מטמא משום כתמ מטמא משום משקה ר י ו ס י אומר לא כד ולא כד‪ .‬וגם זח ל א‬
‫נזכר בעדיות‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פרק ו׳! ד יהודה בן בבא העיד חמשה דברים וכד ועל היין בן ארבעים וכו ועל תמיד‬
‫של שחר שקרב בארבע שעות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בברכות פ״ד מ״א! תפלת השחר עד חצות ר י ה ו ד ה אומר עד אדבע שעות׳ כמו‬
‫‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪,‬‬
‫שמפורש בתום רפ״ג ״(! שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות! ידוש‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫שם ז ע״ב! מעדות למד ר יהודה»״‪ /‬וא״כ םתם זה דעדיות — ר י ה ו ד ה * ״ ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מ״ב! העיד ר יהושע ור גחוגיא ו מ על אבר מן המת שהוא טמא שרא״א לא אמרו‬
‫אלא על אבר מן החי וכד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מ״ג ‪ t‬כזית בשר הפורש מאבר מן החי ר״א מטמא ור יהושע וו״ נחוגיא מטהרימ ע‪1‬מ‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כשעורה הפורש מאבר מן החי ר גוזוגיא מטמא ור״א ור יהושע מטהרין וכד! בתום׳‬
‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬
‫כאן פ״ב י ״ ( הקבלה למ״ג שלגו בםגנת אחר׳ ו ד י ש מ ע ו ן אומר בשתיהן! תמיהגי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אם טמא ר״א )ר גחתיא( לא טמא אלא וכד! זו שבתום היא אפוא משגת ר ״ש׳ ו ר ב י‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫)בתום ( משיב על דברי ר יהושע‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ונראה שמ״ב—מ״ג א י נ ן משנת ר י ה ו ד ה ׳ שכן ר יהודה חולק )בם״א מ״ז( על‬
‫םוף מ״ג! רוב בניינו ורוב מניעו של מת אע״פ שאין בהן רובע • ״ ‪/‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פרק ז׳‪ .‬מ״א! העיד ר׳ יהושע ור צדוק וכד || שר אליעזר אומר חייב וכר ו ח כ ״ א‬
‫את וכד‪.‬‬
‫החצי השני היא משגת ב כ ו ר ו ת פ״א מ״ו! המפריש פדית פטר חמור ומת רא״א וכד‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וחכ״א וכד‪ .‬העיד ר יהושע ור צדוק ע ל פ ד י ו ן פ ט ר ח מ ו ד ש מ ת שאין כאן‬
‫לכהן כלום‪.‬‬
‫העדות לקוחה כאן מ ע ר י ו ת ׳ שהרי בבכורות לא היה צריך לכפול ולשנות! על‬
‫פדית פםר חמור שמת‪ .‬שהרי אנו עוסקים בהלכה זו‪.‬‬
‫ולהפך ״שרא״א וכד וחכ״א וכד״ בעדיות לקוח ממשנת בכורות‪.‬‬
‫וכיו״ב מ״ב! העיד ר״צ וכר שמשנה ראשונה וכד — בתרומות פ״י מ״מ ״משנה‬
‫ראשונה״ הוא ת״ק׳ ואחריו! העיד ר״צ )עי׳ לעיל‪/‬‬
‫מיג! העיד ר״צ על זוחלין שרבו על הנומפין שהם כשרים וכד׳ מ״ד! העיד ר״צ על‬
‫זוחלין שקלחן ב ע ל ה א ג ו ז שהן כשרים וכד‪.‬‬

‫ב ב ל י כ ו ב‪ .‬ועי׳ ש פ כ ז ז ג‬ ‫‪(112‬‬
‫ר י ה ו ד ה בך ב ב א ו ר י ה ו ר ה ה כ ה ן — ב פ ״ ח מ ״ ב ‪ .‬ש ב ע י ק ר ה ישגה ב פ ״ ז‬ ‫ועדות אחרת של‬ ‫‪(113‬‬
‫ג ו ד ג ד ‪ j t‬ו א מ נ מ א ף מ ש נ ת ג ו ש ל פ ״ ו מ ״ א ה ו ב א ה כ ח ל ק ה זד‪ .‬ב מ י ז ׳‬ ‫בן‬ ‫ר נחוגיא‬ ‫מ י ם ב ע ד ו ת ו של‬
‫בבא(‪.‬‬ ‫בן‬ ‫)כך בילקוס גם ב ם ם ר ד ‪ ,‬בפה״ג ש ם ‪:‬‬ ‫גו ד ג ד א‬ ‫בן‬ ‫‪ 324‬ב״ם ‪ :‬שהעיד‬
‫י ב פ ו ת פי״ג פ ״ א ‪ .‬ו כ ן פ י ר ש ה הירוש׳ שם‪.‬‬ ‫לב״ש‪.‬‬ ‫ו ״ ש פ פ א נ י פ א ת ה ק פ ג ו ת ״ — בגיגוד‬ ‫‪(114‬‬
‫י ג ע ״ ב ‪ :‬ת פ ן ו ע מ ן ו כ ר ‪ .‬ו ע ל ע ד ו ת חולקין‪ ,‬על ע י ק ר ע ד ו ת ח ו ל ק י ן ‪ .‬כ ף היתד‪ ,‬ע י ק ר ע ד ו ת ן <של ב ‪ -‬ש‬
‫ו ל א קיימו ע ד ו ת זו(‪ ,‬ו ל א כ פ י ׳ ה ב ב ל י ) ג ד ה ח א(‪.‬‬
‫ת ו פ י א ה ל ו ת פ ״ א ז—ח‪.‬‬ ‫‪(115‬‬
‫עיי מ ב ו ז ר ש פ עטף ‪.117/8‬‬ ‫‪(116‬‬

‫‪439‬‬
 ‫במקראות פ״ד‪ .‬מ״ה ‪ t‬העיד ר״צ על הזוחלין שרבו וכו׳ כשרים ונוטפים שעשאן זוחלין‬
‫סומן• אפי׳ מקל אפי׳ קנה אפי׳ זב מבד‪ .‬יורד וטובל דברי ר׳ י ה ו ד ה ר׳ י ו פ י אומר‬
‫כל דבר שהוא מקבל מומאה את מזחילת בו‪ ,‬ובפרה פ״ו מ״ד! עלי קניפ ו ע ל י א ג ו ז‬
‫כשרים זה הכלל דבר שהוא מקבל טומאה פסול וכד• ואמרו בזבחים כה ב« א״ר יוחנן‬
‫מעדותו של ר׳ !דוק נישנית משנה זו‪.‬‬
‫וא״כ השוגה משנה זו דעדיות — ר י י ו ס י הוא‪.‬‬
‫מ״ד‪ !.‬העיד ר׳ יהושע ור׳ יקיט איש חדיד על קלל של חטאת שנתנו ע״ג שרץ שהוא‬
‫טמא שר״א מטהר‪ .‬בפרה פ״י מ״ג! קלל של חטאת וכו׳ נתנו על גביו ר״א מטהר ו ח כ מ י ם‬
‫מטמאים׳ תום׳ שם ס״י ד‪-‬‬
‫שפ! העיד ר׳ פפיים על מי שנזר וכד — נזיר פ״ג מ״ב! תו עדות העיד וכד‪ .‬וכל פ״ג‬
‫של נזיר הוא משנת ר ׳ י ה ו ד ד‪-‬‬
‫מ״ו! העיד ר׳ יהושע וד׳ פפיים וכד ש ר א ״ א שולד שלמים לא יקרב שלמים‬
‫ו ח כ מ י ם א ו מ ר י ם י ק ר ב )מתמורה פ״ג מ״א( א״ר פפייס וכו׳— הכל תמורה שם!‬
‫רא״א וכד וחכמימ אומריפ וכו׳ העיד וכר א״ר פפיים וכו׳)ושם דברי ר ״ ש! לא נחלקו‬
‫וכד‪ ,‬אבל רישא שם חולקת עליו(‪.‬‬
‫ם״ז! הם העידו על א ר ו כ ו ת של נחתומים שהן טמאות שד״א מטהר‪ .‬בכלים פט״ו‬
‫מ״ב! ארוכות של נחתומימ טמאות וכד ד ף של נחתומין שקבעו בכותל ר״א ממהר‬
‫וחכמים מטמאת‪ .‬המחלוקת היא אפוא ב״דף״׳ ולא ב״ארוכות״‪ ,‬וכן שנויה מחלוקת זו בתום׳‬
‫עדיות פ״ב א׳ בין ״ארבעה דברימ״ שר״א מטהר וחכמים מממאין)אחרי ״ארבעה ספיקות״‬
‫של די יהושע׳ שם בפ״א יח׳ משגה פ״ג מ״ז‪ /‬ובתום׳ פ״ג א! העיד ר׳ יהושע ור׳ פםיים‬
‫על ד ף של נחתומים שחיברו במריש או בקורה ושקבעו במסמר שהוא טמא שר״א מטהר‪.‬‬
‫וא״כ משנת כלים כתוספתא׳ ומשנת עדיות חולקת‪.‬‬
‫שם! תגור שחתכו חוליות וכד — ה מ ח ל ו ק ת גמ בכלימ פ״ד‪ .‬מ״י‪.‬‬
‫שם! המ העידו שמעברים את השנה על תנאי•)‪0‬מעשד‪ .‬ב ר ״ ג שהלך וכד לכשירצה‬
‫ר ״ ג וכד‪ .‬המעשה הזה הוא כנראה יסוד העדות׳ וא״כ המעשה מ ת ח י ל ת נשיאותו‬
‫של ר״ג‪.‬‬
‫מ״ח — בכלים פ״ד‪ .‬מ״ד‪ .‬ס ת ם כעדות זו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מ״מ! העיד ר׳ נחוניא )יוחנן(״ ( ב ן ג ו ד ג ד א על החרשת וכו׳ — כולה בלשונה‬
‫בנסין פ״ד‪ .‬מ״ד‪) .‬״מפני תקת״>‬
‫ורישא! על החרשת שהשיאה אביה שהיא יוצאה בנס — ביבמות סי״ד מ״ב ב ת ו ר‬
‫ד ב ר י ה ח כ מ י ם ה ח ו ל ק י ם ע ל ר ׳ י ו ח נ ן ב ן נ ו ר י ‪ ,‬שהביאו ע ד ו ת ז ו‬
‫לראיה לדבריהם )תום׳ שם( ז ידוש׳ שם יד ע״ב •״(! ולא עידות התג אף זו כיוצא בד‪-‬‬
‫ו מ ו ם י פ י ן על העדות‪.‬‬
‫והעדות השניה! ועל קמנה בת ישראל שנשאת לכהן שהיא אוכלת בתרומה — להלן‬
‫פ״ח מ״ב! העיד ר׳ יהודה בן בבא ודי יהודה הכהן על קסנה בת ישראל שנשאת לכהן‬
‫שהיא אוכלת בתרומה כ י ו ן ש נ כ נ ס ה ל ח ו פ ה א ע ״ פ ש ל א נ ב ע ל ה ‪ .‬ובתום׳‬
‫פ״ג ב! על בת ישראל״״( שנישאת לכהן שכיון שנכנסה לחופה אע״פ שלא נבעלה שר׳‬
‫כ ה ר ל ו ו י ב מ ו ת סי״ד מ״ב‪.‬‬ ‫‪(117‬‬
‫ו מ ש ם כ ג ס י ז מ״ד‪ .‬ם? ןך*א•‬ ‫‪(118‬‬
‫כ נ ו ס ח הדפום‪ ,‬כ ״ י א ר ם ו ר ם ‪ :‬כהן‪.‬‬ ‫‪(119‬‬

‫‪440‬‬
 ‫‪2‬‬
‫אליעזר אומר תיבעל״ ׳( וכן היה ר׳ אליעזר אומר לא ישא כהן אשד‪ .‬ע ד ש ת ג ד י ל ! ״ ( ‪.‬‬
‫וודאי ששתי עדויות אלו משני מקורות הם׳ כי תנא אחד היה שונה! ה ו ס י ף ד׳ יהודה‬
‫‪,‬‬
‫בן בבא ור יהודה הכהן כיון שנכנסה לחוסה וכד )וכדומה(׳ ובוודאי שגם עדותו של ד׳‬
‫‪22‬‬ ‫‪,‬‬
‫נחוניא נגד ר א ל י ע ז ר היא ‪•0‬‬
‫ובוודאי שעדותו של נחוניא׳ שהיה שוער בבית המקדש׳ קדומה לזו של פ״ח‪ ,‬ולא‬
‫‪,‬‬
‫ביבנה *בו ביום״ נאמדה׳ שהרי הוא היה ז ק ן מר יהושע )שכן הוא אומד לד׳ יהושע ו‬
‫*ב נ י חזור לאחוריך״(‪.‬‬
‫ועל המריש הגדול וכו׳ — כ ב ״ ה בברייתא ‪.(1*3‬‬
‫פרק ח׳‪ .‬מ״א )תום׳ פ״ג ב(‪ :‬העיד ר׳ יהושע בן בתירא על דם גבלות שהוא טהור *‪0‬‬
‫— למעלה בם״ה מ״א שניגו! ר׳ י ה ו ד ה אומר ששה דברים מקולי ב״ש ומחומרי ב״ה‬
‫‪125‬‬
‫דם נבלות ב״ש מטהרין וב״ה מטמאין‪ .‬ואמרו בםירוש בבבלי (׳ שס״ח מ״א וס״ה מ״א‬
‫חולקים )עי׳ תוי״מ‪/‬‬
‫אבל כנראה כבר ר׳ י ו ס י בנו של ר׳ יהודה ביקש לפשר ביניהם! א״ר יוסי בר׳‬
‫יהודה אף כשמימאו בית הילל ל א ם י מ א ו א ל א ב ד ם ש י ש ב ו ר ב י ע י ת ו כ ד • ״ ‪/‬‬
‫אבל וודאי שמי ששנה ס״ח ל א שנה מחלוקת ב״ש וב״ה זו מקולי ב״ש אלא‬
‫מ ח ו מ ר י ה ם ‪ ,‬כשם ש ר ״ מ )פ״ד( ל א חשב את זו בין קולי ב״ש‪.‬‬
‫ובדרכנו הרווחנו‪ ,‬ש א י ן ם״ת משנת ר׳ יהודה‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫שם! העיד ר׳ שמעון בן בתירא על אפר חמאת ומ׳ הוסיף ר״ע )ע ל( ( ה ס ו ל ת וכד‪.‬‬
‫כבר אמרתי‪ ,‬ש״ועםיף״ זה כ*הוסיף ד״ע״ שבפ״ב מ״א — הוספת מ ש נ ת ו של ד״ע‬
‫בעדותו של התנא ש״העיד״! ואע״פ שאמרו כאן בבבלי •״( ובירושלמי •*י(! מ ע ד ו ת ו‬
‫ש ל ר ״ ע נשנית משגה זו)של חגיגה פ״ג! הכלי מצרף מה שבתוכו לקודש(‪ ,‬אין הכוונה‬
‫לעדות׳ שהעיד ביבנה׳ אלא לחלק שהוסיף במשנתו ב ע ד ו ת ו של ר׳ שמעון בן בתירא‪.‬‬
‫אע״פ שאין *מוסיסין על העדות״ )ידוש׳ יבמות לעיל(• ומכיון שעדותו של ר׳ יהושע בן‬
‫בתירא שברישא היא בוודאי ממשנת ר ״ מ ‪ ,‬שחשבה לתומרי ב״ש )עי׳ לעיל(׳ ומכימ שגם‬
‫‪1,0‬‬
‫*הוסיף ר״ע״ שבפ״ב מ״א הוא ממשנת ר״מ (׳ קרוב שגם זו — ממשנת ר ״ מ ‪.‬‬
‫מ״ב! העיד ר׳ יהודה בן בבא וכו׳—עי׳ לעיל ס״ז מ״ט׳ ומכית שזו של מ״א רישא‬
‫חולקת על משגת ר׳ יהודה‪ .‬בוודאי שגט מ״ב שלנו השונה מזו של פ״ז מ״ט—משנת ר ״ מ ‪.‬‬
‫מ״ג! העיד ר׳ יהושע ור׳ יהודה בן בתירא על אלמנת עימד‪ .‬שהיא כשרה לכהוגה וכו׳‬
‫והעיסה כשרה לסמא וכר—בתום׳ עדיות פ״ג ב! ב י ת ד י ן ש ל א ח ר י ה ן א מ ר ו‬

‫י ב מ ו ת פ א כ‪.‬‬ ‫‪(121‬‬ ‫י ב מ ו ת ם ם ב‪.‬‬ ‫‪(120‬‬

‫ג ו ד ג ד *‬ ‫לבן‬ ‫בבא‬ ‫ועי׳ לעיל בם״ו פ ״ א ת י ל ו ף ג ם ש ס ב י ן בן‬ ‫‪(122‬‬
‫גםין גד‪ ,‬א׳ ידוש׳ ב ״ ק ם״ט ו ע״ד‪.‬‬ ‫‪(123‬‬
‫‪ -‬ס ה ו ר לגמרי‪ ,‬עי׳ תוי״ט‪.‬‬ ‫‪(124‬‬
‫מ נ ח ו ת ק ד א ר ר ו ש ׳ ש ב ת ם ״ ח יא ע ״ ב ו ש ק ל י ם ס״זז נ א ע ״ ב ) מ א ן ד מ ר ס מ א כ ר יהודה ם ה ו ר‬ ‫‪(125‬‬
‫כ ד ׳ יהושע בך ב ת י ר ה ‪/‬‬
‫ת ו ם ׳ עדיות ס ״ ב ה‪ ,‬ב ב ל י ש ת‬ ‫‪(126‬‬
‫אין בכי״י ו ל א בירוש׳ חגיגה‪.‬‬ ‫‪(127‬‬
‫חגיגה כ ד א וש״ג‪.‬‬ ‫‪(128‬‬
‫חגיגה ם ״ ג ע ס ע״א‪.‬‬ ‫‪(129‬‬
‫ר ״ מ מדבריהם למדנו‪.‬‬ ‫עי׳ לעיל‪ ,‬והשוה ג פ פ ס ח ׳ פ״א מ ״ ז ‪ :‬א מ ד‬ ‫‪(130‬‬

‫‪441‬‬
 ‫‪1‬‬
‫גאמגת עיסה לטמא וכד אבל באלמנת עיסה לא נ ג ע ו ״ ‪ /‬ולפי הבבלי בקידושין שם‬
‫ך ׳ י ו ס י ו ר ש ב ״ ג חולקימ על עדות זו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫סופה של משנה זו׳ הוא כמו שהעירותי כבר במ״ז‪ :‬אמר ר יהושע מקובל אני וכד‬
‫‪,‬‬
‫שאין אליהו בא לטמא וכד כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר לרתק ולקרב ר י ה ו ד ה‬
‫אומר לקרב אבל לא לרחק ר ש י א וכד ו ח כ ״ א לא לרתק ולא לקרב )ותולקים ע ל‬
‫ת ״ ק ו ד י י ה ו ד ה ( וכד‪ .‬ת ״ ק הוא אפוא ל א ר ׳ י ה ו ד ה ו ל א ר״ש׳ אבל בתום׳‬
‫‪,‬‬
‫פ״ג ד! ר מ א י ר אומר לקרב אבל לא לרחק ור׳ יהודה אומר ח י ל ו ף ה ד ב ר י ם ‪,‬‬
‫וזו מ ו ח ל פ ת מן המשגה‪ ,‬אבל לפי־זה יוצא שת״ק א י ג ו ר ״ מ‪ .‬אבל בכי״מ ‪ t‬ו ח כ ״ א‬
‫‪,‬‬
‫ל ק ר ב ו ל א ל ר ח ק )אלא לעשות שלוט בעולם(*״( שג הגה אגבי שולח וכו׳ ו ה ש י ב‬
‫וכד‪ .‬וא״כ לפי־זה ״חכמים״ הם ר״מ שבתום׳ ובדברי ר׳ יהודה גרסיגן! ל ר ח ק א ב ל‬
‫ל א ל ק ר ב ׳ ומשנתנו — ר ״ מ ‪.‬‬
‫מ״ד—מ״ו היא ממקור אחר׳ כמו שהעירותי׳ ונכנסה כאן באמצע )אולי מפני ״אמר‬
‫ר׳ י ה ו ש ע שמעתי״ שבסוף קבוצה זו(‪.‬‬
‫מ״ד — מביא אותה ר׳ א ל ע ז ר בספרא שמיני פרשה ח ה! ר׳ א ל ע ז ר אומר‬
‫אין מומאה למשקים כל עיקר שהרי העיד יוסי וכו׳ ״י(‪ .‬וא״כ אסשר שזוהי משנת ר ״ א‬
‫)אע״ס שגם ר׳ יהודה שנה ״משקה בית מטבחיא טהורין״׳ תום׳ כלים ב״מ ס״ה ז׳ שהיא‬
‫משנת ר׳ יהודה = משגת כלים פס״ו מ״ו‪/‬‬
‫ואף מ״ה« העיד ר״ע וכו׳ — קיצור ממשנת י ב מ ו ת פמ״ז מ״ז)והיא עדותו של ר׳‬
‫יהודה בן בבא שבפ״ו מ״א!(׳ ויבמות בחלק נ ת ל שלה—משנת ר ׳ א ל ע ז ר ‪.‬‬
‫שם! העיד ר׳ יהושע על עצמות ומ׳—עי׳ תום׳ כאן ובאהלות פס״ז מ״ה! שדה וכו׳‬
‫‪1‬‬
‫בור וכו׳ ** ‪4‬‬
‫מ״ ו« א״ר אליעזר ש מ ע ת י וכד א״ר יהושע ש מ ע ת י ומ׳ סגנון של ״שמועות״‬
‫ו ל א של עדויות‪.‬‬
‫זו היא משנת תנא אחר׳ וע״כ נכנסה עדותו של יוסי בן יועזד כאן׳ בסוף עדויות‪,‬‬
‫וע״כ באה כאן עדותו של ר״ע׳ ולא אצל פ״ו מ״*‬

‫המקור הראשי של ע ד י ו ת הוא אפוא ו‬

‫א( ש מ א י ו ה ל ל ‪ ,‬ב ״ ש ו ב ״ ד‪ -‬עדיות פ״א מ״א—מ״ג! מ״ז—מ״ח׳ מ״י—מי״א‪,‬‬
‫מי״ב—מי״ד‪.‬‬
‫ב( ע ד י ו ת !‬
‫‪ (1‬פ״ב מ״א—מי״ג )ר״ח סגן הבחנים(! א ר ב ע ה דברים‪.‬‬
‫‪ (2‬פ״ד• מ״ו—מ״ז)עקביה בן מהללאל(! א ר ב ע ה דברים‪.‬‬
‫‪ (3‬עדויות ז ק נ י ה ת ר שביבנה! ח מ ש ה דברים‪ ,‬ר ׳ י ה ו ד ה ב ן ב ב א )פ ״ ו‬
‫מ״א(! עדות ר׳ יהושע ור׳ נחתיא בן אלגתן)מ״ב—מיג( ו ר׳ יהושע ור׳ צדוק )פ ״ ז מ״א‪/‬‬
‫ר׳ צדוק )מ״ב—מ״ד(! ר׳ יהושע ור׳ יקים איש חדיד )מ״ד•( ן ר׳ פפיים )שם‪ /‬ר׳ יהושע‬
‫ור׳ פפיים )מ״ו—מ״ז( ח מ ש עדויות! מנחם ‪ p‬סננאי )מ״ח‪ /‬ר׳ נחוניא בן גודגודא‬
‫)ר׳ יוחנן ‪ p‬גודגודא‪ .‬מ״ס‪ /‬א ר ב ע עדויות‪.‬‬
‫ועי׳ ת ו פ ׳ קידושין פ״ד• ב‪ ,‬ידוש״ ש ם פ״ד ם ה ע״ד ו ש ״ נ ו ב ב ל י כ ת ו ב ו ת יד א וקידושין עד•‬ ‫‪(131‬‬
‫פ פ ו ד ס ז א וש״נ‪.‬‬ ‫‪(133‬‬ ‫ה מ ו ק ף נ מ ח ק בכ״י‪.‬‬ ‫‪(132‬‬ ‫א ותומי כ ת ו ב ו ת ש פ ד״ר‪ .‬ת ‪ -‬ר ‪.‬‬
‫‪.260‬‬ ‫ועי׳ מ ש ״ כ ב ״ א מ ר ו ח כ פ י פ ״ ‪ ,‬ם׳ ז כ ר ו ן ל א ש ר נ ו ל א ק ו ל ש מ ו א ל קליין ד״ל‪ ,‬צ פ ׳‬ ‫‪(134‬‬

‫‪442‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪ (4‬ר׳ יחושע מ בתירא )פ״ח מ״א(״ ד י י ה ו ד ה ב ן ב ב א ור יהודה הסהן‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר׳ יוסי הכהן ור זכריה בן הקצב )נדב(׳ ד י ה ו ש ע ור יהודה )יהושע( בן בתירא‬
‫)מ״ג ומ״ז‪/‬‬
‫ג( משנת־םידוד של הנאים!‬
‫‪ (5‬שורות של מתלוקות ב נ י ה ד ו ד ׳ ויש מהן שנוגעות למחלוקות ב״ש וב״ה!‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר ד ו ס א ב ן ה ר כ י נ ם ) ע ש ר מחלוקות׳ פ״ג מ״א—מיו(! ר יהושע ) א ר ב ע ׳ מיז(‪,‬‬
‫ר״צ )שלש׳ מ״ח(׳ ר״ג)ג״פ שלש׳ מ״מ—מי״א(׳ ראב״ע )שלש‪ ,‬מי״ב‪/‬‬
‫ד( ה ו ס פ ו ת של מסדרים ו ת גא י ם שוגים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (6‬יוסי בן יועזר )ס״ח מ״ד‪ /‬ד״ע׳ ר יהושע )מ״ה(‪ ,‬ש מ ו ע ו ת )שמעתי(! ר׳‬
‫‪,‬‬
‫א ל י ע ז ר ור י ה ו ש ע )כדו‪/‬‬
‫‪ (7‬שורות של דברים ש״אמרו״! ם״ב מ״ד—כדי‪.‬‬
‫‪ (8‬ק ו ל י ב ״ ש ו ח ו מ ר י ב ״ ה ! פ״ד כולו )ר״מ(‪ ,‬ס״ה מ״א—מ״ה )ר׳ יוסי‪ ,‬ר׳‬
‫‪,‬‬
‫יהודה׳ ר שמעת ור׳ אלעזר‪/‬‬
‫ש״קולי ב״ש״ לא היו שגרים ב ע י ק ר עדיות של י ב ג ה ‪ .‬וא״כ פ ״ ב מ ״ ו ‪ -‬מ ״ י ‪,‬‬
‫פ ״ ד מ ״ א — פ ״ ה מ״ ה‪ ,‬הוא ח ל ק מ א ו ת ר של עדיות׳ שאינו משנת י ב נ ה ‪ ,‬אלא‬
‫משנת ה ת נ א י ם ת ל מ י ד י ד״ע‪.‬‬
‫ובמשנת ת נ א י ם זו׳ אפשר׳ כמו שאמרנו׳ שהיו עוד שורות שונות של מחלוקות‬
‫ב״ש וביה׳ כ״אלו דברים שבין ב״ש וב״ה בסעודה״ )ברכות פ״ח(! ובשורות של ג׳ דברים‬
‫שבגמין פ״ג מ״ד! נ׳ דברים א ד ״ א ב ן פ ר ם א לפגי חכמים׳ שבתום׳ סרה םי״ב ו!‬
‫‪,‬‬
‫שלושה דברים א ר ש ב ״ ג משום ר שמעון בן כהגא מימיהן של כהגים לא גמגעו וכו‪/‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ושבתוס זבים פ״ד ד! ג דברים ד ׳ א ל ע ז ר ח ם מ א מסמא• משום ר׳ יהושע׳ וכדומה‪.‬‬
‫ואפשר שבעדיות ש ל ג ו חסרות גם כמה עדויות ש ב י ב ג ד‪ -‬חוץ מאלה שהזכרתי‬
‫לעיל׳ עוד! ז ו ע ד ו ת ה ע י ד חזקיה אבי עקש לפגי ר ב ן ג מ ל י א ל ב י ב נ ה‬
‫‪1‬‬
‫מ ש ו ם ר ״ ג ה ז ק ן ״ ( ׳ והעיד חעיה איש אוט ל פ ג י ר ב ן ג מ ל י א ל • ״ ( ; וכבר‬
‫‪1‬‬
‫העיד א ל ע ז ר ס פ ר א ו י ו ח ג ן ב ן ג ו ד ג ו ד א על הגלודה שפסולה״ (׳ וזו עדות‬
‫‪1‬‬
‫שהעידו מפי שמעיה ואבםליון«* (‪ ,‬זו עדות העיד ר׳ יוסי מ פ י שמעיה ואבטליון״•!(‬
‫‪,‬‬
‫!אבל מעיד אגי עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי מ ב י א ואמר ג דברים וכד)יבמות‬
‫‪,‬‬
‫טז א׳ על אחת מהן אומר ר״א׳ משנה ידים פ״ד מ״ג׳ תום י מ ם פ״ב טז! מקובלגי מריב״ז‬
‫‪,‬‬
‫שקיבל מן הזונות וכו ‪.((.‬‬

‫‪,‬‬
‫ה ש ם ״עדיות״׳ באגרת רש״ג•**( ובכמה כי״י! עיריות׳ \ב\ בפי ר״ח»«<‪/‬‬
‫בארמית ״בחירתא**״(׳ והאומרים! רב כהנא׳ רב נחמן ורב גחמן בר יצחק‪ ,‬כולם‬
‫בבלים‪.‬‬

‫ת״כ שמיני סרשה ז ד ילקו* בבלי בצורות לח *‬ ‫‪(135‬‬

‫תופ׳ מנהר פ״ב י‪4‬‬ ‫‪(136‬‬
‫חולין נד‪ .‬ב׳ ועל אותו ע‪1‬ין גם עמת מאוחרת •פשופ ר״מ״׳ שפ‪.‬‬ ‫‪(137‬‬
‫»ע‪ (4‬י‪3‬נ*ת פז ‪M‬‬ ‫בי‪1‬ה כה *•‬ ‫‪(138‬‬
‫הוצ׳ לוץ ‪ .25‬מ‪.‬‬ ‫‪(140‬‬
‫אוהיג־ במות ח״‪:32 4‬‬ ‫‪(141‬‬
‫ביצות כז ‪ #‬מידות־ כו * קידושין נד כ‪.‬‬ ‫‪(142‬‬

‫‪443‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬
‫מ ו כ ת ר ו ת מקובצות מכל המשנה״ * (‬ ‫״בחירתא״ הלכות נבחרות ״שכן הלכותיה‬
‫)ר״ח שם(‪.‬‬
‫נ‬
‫וא״כ תרגמו ״עדיות״ כמו ״עידיות״ מן ״עידית״ ״ (׳ ״מובחר״‪,‬‬
‫שאי־אפשר לפרש ״בחר״ זה במובן ״ ב ח ן ״ ו ״ ב ד ק ״ ‪ ,‬כמו בסורית ובארמית‬
‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬
‫של א״י * (׳ מפגי שבבבלית גמצא במובן זה רק ״ ב ד י ק״‪.‬‬
‫כך פירשו בכל־אופן ב ב ב ל ו בא״י אץ השם הארמי ידוע כלל‪ ,‬ויש כי״י שכותבים גם ‪1‬‬
‫עדויות‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ :‬מ כ ל המשנה ש ל ה *‬ ‫‪(143‬‬

‫ל ו י ‪ .‬ע׳ בחירתא‪ ,‬ח״א ‪010‬‬ ‫‪(144‬‬
‫שי״ר ב כ ״ ח שם‪.176 .‬‬ ‫‪(145‬‬

‫‪444‬‬
 ‫‪ .xvi‬ב כ ו ר ו ת‬
‫להלכה‬ ‫א‪.‬‬
‫א( משפט הבכורות נאמר ונשנה בתורה כמה פעמים ויש בו כמה כתובים המכחישים‬
‫זה את זה ו‬
‫‪ .1‬בשמות )יג יב—יג( ו והעברת כל פטר רחם לה׳ וכל פטר שנר בהמה אשר יהיה לך‬
‫הזכרים לה׳)טו! על ‪ p‬אני ז ב ח לה׳ כל פטר רחם הזכריפ(‪ .‬וכל פטר ח מ ו ר תפדה‬
‫ב ש ה ו א ם ל א ת פ ד ה ו ע ר פ ת ו וכל בכור אדם בבניך תפדה! — שם )יג ב(!‬
‫קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ו ב ב ה מ ה לי הוא‪.‬‬
‫‪ .2‬שמות )לד יט—כ(! כל פטר רחם לי ו כ ל מ ק נ ך תזכר פטר ש ו ר ו ש ה ‪ .‬ופטר‬
‫ח מ ו ר תפדה ב ש ה ו א ם ל א ת פ ד ה ו ע ר פ ת ו כליבכוד בניך תפדה ולא יראו‬
‫פני ריקם‪.‬‬
‫‪ 3‬ויקרא )מ מ—כז( ו אך בכור אשר יבכר לה׳ ב ב ה מ ה לא יקדיש ( איש אותו‬
‫‪1‬‬

‫א ם ש ו ר א ם ש ה לה׳ הוא ואם*( ב ב ה מ ה ה ט מ א ה ו פ ד ה ב ע ר כ ך ו י ס ף‬

‫ח מ ש ת ו ע ל י ו ו א מ ל א י ג א ל ו נ מ כ ר ב ע ר כ ך )״לא ינאל בבעלים‪ .‬ונמכר‬
‫בערכך לכל אדם*׳ ספרא שם‪/‬‬
‫‪ A‬במדבר )יח טו—יח( ! כל פטר רחם לכל בשד אשר יקריבו לה׳ באדם ובבהמה יהיה‬
‫לך אך פדה תפדה את ב מ ד האדם ואת ב מ ר ה ב ה מ ה ה ט מ א ה ת פ דד‪ -‬ופדויו מ ‪p‬‬
‫‪,‬‬
‫חדש תפדה ב ע ר כ ד כ ט ף ח מ ש ת ש ק ל י ם ו ג י ׳ אן־ בכור שור או בכור כבש‬
‫או בבור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרוק על המזבח וגד‪ .‬ו ב ש ר פ י ה י ה ל ד‬
‫כ ח ז ה ה ת נ ו פ ה וגר‪ — .‬שם )ג מא(! ואת בהמת הלוים תחת כל בכור ב ב ה מ ת‬
‫בני ישראל‪.‬‬
‫‪ .5‬דברים )טו יט—כב(! כל הבמר אשר יולד בבקרן• ו מ א נ ד הזכר תקדיש לה׳ אלקיד‬
‫לא תעבד בבכור שורד ולא תגוז בכור צאנך‪ .‬לפני ה׳ אלקיך ת א כ ל נ ו שנה בשנה‬
‫במקום אשר יבחר זד א ת ה ו ב י ת ך ‪ .‬וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא‬
‫תזבחנו לה׳ אלקיך‪ .‬בשעריד תאכלנו הטמא והטהור יחדיו כצבי וכאיל‪.‬‬
‫‪ .6‬דברים )יב ו—ז(! והבאתם שמה ונו׳ ובבורות בקרכם וצאנכם• ו א כ ל ת מ שט לפני‬
‫ה׳ אלקיכס ושמחתם וגו׳ אתם ובתיכם ונד‪ .‬שם )יז—יח(! לא תוכל לאכול בשעריך ונו׳‬
‫ובכורות בקרך וצאנד וגד‪ .‬כי אם לפני ה׳ איקיד תאכלנו וגר אתה ובנד ובתד ו ע ב ד ך‬
‫ו א מ ת ך וגד! שם )יד כג(! ו א כ ל ת לפני ה׳ וגד ובכורות בקרך וצאנך וגו‪/‬‬

‫עי׳ ערכין כ ם ‪A‬‬ ‫‪(1‬‬

‫‪ .‬ב כ ו ר א ש ר י ב ו כ ר ״ ‪ .‬ר מ ב ״ ן וראב״ע‪.‬‬ ‫‪(2‬‬

‫‪445‬‬
 ‫‪ .7‬נ ח מ י ה )י לז(‪ :‬ואת בכורות בנינו ו ב ה מ ת נ ו ככתוב בתורה ואת בכורות‬
‫בקרינו וצאנינו להביא לבית אלקינו ל כ ה נ י ם המשרתים וגר‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ב( כפשוטו — ״בהמתנו״ סתם זו היא ( ״הבהמה הטמאה״ שבויקרא ובמדבר‪ ,‬ולא דיבר‬
‫הכתוב בשמות ב״חמור״ אלא בהוד‪ .(*.‬ואמנם סילון האלכםנדרוני*( אומר‪ :‬המתנה‬
‫השלישית )לכהנים( כל הבכורות הזכרים מן הבהמות אשר ישמשו לאכילה או לעבודה‪.‬‬
‫ואלה הן הבהמות אשר ינתנו לכהן‪ :‬מן הבקר מן הכבשים ומן העזים את הוולדות עצמס‪,‬‬
‫את העגלים ואת הטלאים ואת גךיי־העזימ׳ שהם טהורים וראויים לקרבן ולאכילה על־סי‬
‫התורה‪ .‬ומן הוולדות של ש א ר הבהמות‪ ,‬ם ו ם י ם ‪ .‬חמורים‪ .‬ג מ ל י ם וכדומה‪ ,‬יתן‬
‫סדיוגם‪ ,‬ל א ס ח ו ת מ ד מ י ה ב ה מ ה ‪.‬‬
‫וכיו״ב אומר יוםפום*(! ומן הבהמות הראויות לקרבן על־פי התורה‪ .‬את הבכורות‬
‫הזכרים — להביא לכהנים להקריבם‪ ,‬כדי שיאכלום )הכהנים( עם כל בני ביתם בעיר‬
‫הקדושה‪ .‬ומן הבהמות ה א ס ו ר ו ת ב א כ י ל ה ע ״ פ תורת אבותינו — ישלמו לכהנים‬
‫ש ק ל ו ח צ י ׳ ומכבוד אדם—חמשה שקלים‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫גם יוספום כולל אסוא ב״סדיון״ כ ל הבהמות ה ט מ א ו ת ‪ .‬בניגוד להלכה ( ו לסי‬
‫‪,‬‬
‫שנאמר אך פדה תפדה )במ יח טו( ש ו מ ע א נ י כל בכור בהמה טמאה במשמע ת״ל כל‬
‫פטר חמור תפדה בשה פטר חמור אתה פודה ואי אתה פודה כל בכור בהמה טמאה‪.‬‬
‫ועדיין אני אומר פטר חמור תפדה ב ש ה ושאר בהמה טמאה בכסות וכלים ת״ל עוד‬
‫במקופ אחר ופטר חמור תפדה בשה וכר‪ .‬ובמדרש שנמפר בברייתא שבבבלי •(׳ בשם‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר י ו ס י ה ג ל י ל י! מתוך שנאמד אך פדה וגר שומע אפי םםרי ם ו ם י פ ו ג מ ל י מ‬
‫ת״ל וכר ועדית אני אומר פטר)י(••( חמוד בשה סטרי םוםימ וגמלים ב כ ל ד ב ר‬
‫ת״ל פםר חמור פסר חמור שני פעמים ״‪ /‬וכנראה היו חכמימ שפישרו כך בין הכתוביפ‪.‬‬
‫וההלכה פירשה את הכתוב בבמדבר תיקרא! שמקדישין בהמה טמאה לבדק הבית‪.‬‬
‫אבל יוגתן תירגמ )במדבר שט(! וית בוכרא דבעירא מםאבא תפרוק ב א מ ר י *‬
‫ובעוד דבר אחד שונים פילת ויוםסום מן התורה וההלכה! שגיהם אתם מזכירים כלל‬
‫את ה ע ר י פ ה ‪ ,‬ואע״פ שאמרו )בכורות פ״א מ״ז(! מצות פדיה קודמת למצות עדיפה״‬
‫ואמרו״(! הואיל ואבדת נכסי כהן אף נכסיך יאבדו‪—,‬ז״א שעדיפה זו אינה אלא קנם׳‬
‫אין זה מספיק ליישב שתיקה זו‪.‬‬
‫אלא שגם השבעים ל א הזכירו את ה ע ר י פד‪ -‬שהם מתרגמים כשמות יג יג« תפדה‬
‫;>‪) 1e^6dxx‬תחליף(׳ וערפתו —‪6X&T‬ןו>‪60‬קזמ‪—Xurpoofl1‬תסדהו‪ /‬ושם לד כ! תפדה )\‬
‫וערפתו—;‪) Tijifjv 6606K‬״תתן דמיו״(‪.‬‬
‫ומתקבלת דעתו של הרצפלד )‪ ,(549 11‬שהשבעים תירגמו כאן ״ערף״ ב מ ו ס ״ערף״‬
‫‪,‬‬
‫בסורית ״החלף״׳ ״פרוט״‪ ,‬וכן בספרי האזינו סיס שו! ואין יערף אלא לשת כנעני‬

‫תיים‪ ,‬דדו״ד ח״א׳ ‪.53‬‬ ‫‪(3‬‬

‫עגן‪ ,‬ש כ ם ר ‪.7‬‬ ‫‪(4‬‬
‫‪. c p i‬‬ ‫§‪xpicovdpexuv*,‬‬ ‫‪95‬‬ ‫והשוה‬ ‫‪I De spedalibus‬‬
‫ק ד מ ו נ י ו ת ס ס ר ד ס ר ק ו ד‪,‬‬ ‫‪(6‬‬
‫מדד״י ססזזא ס י ״ ח ‪) 71‬םםרי כ מ ד ב ר סיס׳ קיזז ‪.(138‬‬ ‫‪(7‬‬
‫כתב־יד מינכן‪.‬‬ ‫•‪(8‬‬ ‫ב כ ו ר ו ת ה ע״ב‪.‬‬ ‫‪(8‬‬
‫ב כ ו ר ו ת ס ״ א מ ״ ב ‪ ,‬מ כ י ל ת א ד ד ש ב ‪ -‬י א ס ש ס י י ך מ ל מ ד ‪ ,43‬ת ו ם ׳ ס י א ג‬ ‫‪(9‬‬
‫ב מ ד ר ״ י ו ב ב ב ל י י ע ״ ב — ת ג י לוי‪.‬‬ ‫‪(10‬‬

‫‪446‬‬
 ‫משל אין אדם אומר ל ח ב י ת פרוט לי סלע וו אלא ע ד י ף לי םלע זו! א ע ״ פ ״ ( שגם‬
‫הוא תרגומ חפשי אפילו של ״ערף״ במובן זה‪.‬‬ ‫‪ n ^ v 6 6 0 E 1 X‬וגם ‪Q‬‬
‫ןצ פ ו ר ה *‪ 0‬חושבת שהשבעים קראו ו ו ע ר פ ת ו ‪ .‬ופירשו מה שפירשו[ ״(‪.‬‬
‫‪l‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובל״דכ‪*Cmo^Oyiov4‬‬ ‫‪v o 6‬‬ ‫בגוגע ל״חמור״ תירגמו ה ע בשמות יג יג ו‬
‫ג( סכום הכסף של פדיון בהמה טמאה אצל יוססום ! ש ק ל ו ח צ י מתאים למסורת‬
‫‪,‬‬
‫שגמסרה בבבלי יא א בפי ר םדםון הכהן)״הרי א מ ת ״ ( ! עין יפה בסלע‪ ,‬עין רעה בשקל‪,‬‬
‫ביגונית ברגיא )״ת ל ת א ז ו ז י ״ ‪ /‬לעומת זה שניגו בברייתא»»(» תפדה ב כ ל ש ה ו א‬
‫ר׳ יוסי בר׳ יהודה אומר אין פחות משקל‪ .‬אבל גם השבעים )״דמיו תתן״( ופילון )״לא‬
‫פחות מדמי הבהמה״( מתאימים להלכה שנמסרה בשם ר ״ ל •י(! פודהו ב ש ו י ו )ריםד‪/‬‬
‫ד( אשר לזמן הפדיד‪ -‬בכתוב נאמר! ו פ ד ו י ו מבן חדש תפדה‪ ,‬וההלכה מפרשת אותו‬
‫על ב כ ו ר ־ א ד ם ‪ ,‬וכן יונתן! ופודקנה ד ב ר נ ש ‪ .‬א ב ל כפשומו של הכתוב על שניהם‪,‬‬
‫בכור אדם ובכור בהמה ממאה‪ ,‬נאמר ו ס ת י ו מבן חדש‪.‬‬
‫ואמנם ב ב ת י ת א אחת )בבלי יב ב( שנינו! אין בערכין ובפדיון הבן ובנזירות ובפסר‬
‫‪1 7‬‬
‫חמור פ ח ו ת מ ש ל ש י ם ומוםיפין עד עולם‪ ,‬ובד שנינו גם בתום׳ פ״א י ד ( ! מצותו‬
‫‪1‬‬
‫לקיימו שלשים יום‪ ,‬ובגיגוד ל ב ת י ת א דדף י ע״ב ״ (» תפדה מ י ד‪ ,‬ו ב ת י ת א שניה דדף‬
‫יב ב ! פדיון פ ט ר חמור ל א ל ת ר ‪.‬‬
‫מסקנא זו מתאימה אפוא בזה להלכה‪ ,‬אבל אם כך הדבר יוצא שגם פדיון בהמה טמאה‬
‫הוא ״בערכן• כסף חמשת שקלים״‪ ,‬מה שמתגגד להלכה וליוספום‪.‬‬
‫ד‪ (.‬ועוד שני כתובים המכחישים זה את זה ישנם בתורה בפרשת בכור‪ .‬בבמדבר גאמר ‪t‬‬
‫ובשרם יהיה ל ד וגד‪ ,‬וכך בנחמיה! להביא לבית אלקינו לכהגים וגד‪ ,‬וכך היא ההלכה‪,‬‬
‫שהבכורה מכ״ד מתנות כהונה )תום׳ םוף ב כ ו ת ם ( ו״הבכור נאכל לכהגים״ )משגת‬
‫זבחים סם״ה(‪.‬‬
‫אבל בדברים נאמר! לפני ה׳ אלקיד ת א כ ל ג ו וגד׳ וקשה לסרש ״תאכלנו‪ -‬על הכהן‬
‫)רש״י וראב״ע(‪ ,‬ומה נעשה בכתובים ש ב ד ב ת ם יב יח‪ ,‬י ב ז וי״ד כג‪ ,‬שאי אפשר לפרשם‬
‫)מכיון שהם באים ביתד עם מעשר שני( אלא על אכילת כל אדם‪ ,‬אכילת הבעלים •י( ? !‬
‫נ ם בויקרא כז נ א מ ר ! ל ה ׳ הוא‪ ,‬ז״א קרבן שנאכל לבעלים‪.‬‬
‫ומקור אחד ישנו בס׳ היובלים‪ ,‬שהוא הולך כנראה בשיםת ם׳ דברים‪ .‬בם׳ היובלים‬
‫ל ב ח ! )‪.-‬ויעשר א ת כ ל הבהמה הטהורה ויעשם עולה( ו א ת ה ב ה מ ה ה ט מ א ה נ ת ן‬
‫ל ל ו י ב נ ו ‪ ,‬ויתן לו א ת נ פ ש ו ת ה א ד ם ‪ .‬כאן כנראה ישנו רמז ברור ל ס ת ו ן בכור‬
‫בהמה ממאה ופדיון בכור אדם שהם נבםי־כהן! אבל בכור בהמה טהורה לא נתן ל א י‬

‫כ מ ו ש ה ע י ר ר י ס ר ע מ ׳ ‪.137‬‬ ‫‪(11‬‬
‫מ ב ד ל לחיים םובים‪[.‬‬ ‫א ס ש ם י י ן ‪,‬‬ ‫!סורר‪.‬‬ ‫ןהיא רעיתו‪,‬‬ ‫‪(12‬‬
‫ערזד־ן ע ר ק י ן ‪.‬‬ ‫ע ר פי ן‬ ‫בירוש׳‪ ,‬נדרים פ ״ א ל ו ע‪-‬ג‪ ,‬ניתנה דוגמא לכינויי ע ר כ י ן ‪:‬‬ ‫‪(13‬‬
‫‪ o‬עי׳ להלן‪.‬‬ ‫בשבעים לל״ד‬ ‫השתמש‬ ‫ופילון‬ ‫‪(14‬‬
‫א פ ש ס י י ך מ ל מ ד ‪ ,43‬ת ו ם ׳ מ‪-‬א ס ו ‪ ,‬ב ב ל י י ע ״ ב ‪.‬‬ ‫מכיל׳ דרשב״י‬ ‫‪(15‬‬
‫שר״ל נסמך עליה הרבה‪.‬‬ ‫קשר*‪,‬‬ ‫ב ב ל י י א א‪ ,‬ובוודאי מ מ ש נ ת ב ד‬ ‫‪(16‬‬
‫נחמן‪.‬‬ ‫וכפירושו של רב‬ ‫ב כ ל י י ג א‪,‬‬ ‫‪(17‬‬
‫מכיל׳ דרשב״י שם‪.‬‬ ‫‪(18‬‬
‫ועי׳ ר א ב י ע ב מ ד ב ר י ח יז‪.‬‬ ‫‪(19‬‬

‫‪447‬‬
‫)הכהן‪ /‬כי הוא ק ר ב ‪ ,‬והרי הוא כשלמים שהבעלים אוכלים אותו‪ .‬ואין בו לכהן אלא‬
‫ח ז ה ו ש ו ק )המפרשימ נדחקו מאד במקום זה והגיהוהו( <*(‪.‬‬
‫ואמנם מחלוקת ביש וב״ה בבכורות )פ״ה מ״ב(! בש״א לא ימנה ישראל עם הכהן על‬
‫‪21‬‬
‫הבכור וב״ה מתירין‪ .‬או כנוסח הברייתא (! בכור אין נימנין עליו אלא ח ב ו ר ה‬
‫שכולה כהנים דברי ב״ש ובה״א אפילו זרים׳ אע״פ שהיא עוסקת בבכור ב ע ל מ ו ם ‪ ,‬הרי‬
‫למדוה מבכור תם! מ״מ דב״ש דכתיב ובשרם יהיה לד וגד׳ מה התם כהנים אין ישראל ל *‬
‫אף הכא כהגים אין ישראל לא׳ וב״ה ה״מ תם אבל בעל מום כתיב הטמא והטהור יחדיו‬
‫יאכלנו וכד )בבלי שט(‪.‬‬
‫ואפשר שבתי־המדרש גחלקו גם בבכור תם‪ .‬ומסורת עתיקה‪ ,‬שבוודאי מקורה מזמן‬
‫‪8 2‬‬ ‫‪,‬‬
‫הבית׳ גמסרה על ידי ר י ה ו ד ה ( ! מצא אדם את חברו בירושלם אמר לו ]מה[ אכלת‬
‫‪2‬‬ ‫‪,‬‬
‫היום אמר לו מן יודע שהמעשר אכל וכו אמד לו קיץ י• ( יודע ש ה ב כ ו ר אכל מה הקיץ‬
‫נמכר בזול אף הבכור נמכר בזול‪ ,‬וקשה לפרשו בבעל־מום‪ ,‬כי מה לבעל־מום‬
‫ולירושלים?‬
‫ושנינו במע״ש פ״א מ״ב! הבכור מוכרין אותו תמיט חי ובעל מום חי ושחוט ומקדשץ‬
‫‪M‬‬
‫בו את האשה‪ ,‬ופשוטה של משנתנו כ ר ב א ( ב ז מ ן ה ב י ת ‪ ,‬וכך פירשוה בוודאי גם‬
‫ריב״ל ודי יודה בן פ ד בירוש׳ ‪,(26‬‬
‫‪2‬‬
‫״ ( ו ב ת מ ו ר ה ס׳׳א מ ״ א א ו מ ר ר י ב ״ נ ‪ :‬אינו מ מ י ר )הכהן( ב ח ט א ת ואשם שאין זכין ב ה ן בחייהם‬
‫אלא‬ ‫ב ח י י ו ‪ ,‬מ ״ ת ד«—‪ : 88‬א ם א מ ר ת ב ח ט א ת ש ל א ז כ ו בבשרה‬ ‫בו‬ ‫בבכור ש ז כ ין‬ ‫תאמר‬
‫ת א מ ר ב ב כ ו ר שזכין ב ו מיד‪ ,‬ו ר ״ ע מ ו ד ה ל ו בזה‪ ,‬ו א מ ר ל ו ‪ :‬י ו ח נ ן ה י ש ב ת‬ ‫עזרה‬ ‫הקדש‬ ‫אחר‬
‫ע ל הדין ) מ ״ ת שמ(‪.‬‬
‫ואין ספק שמכל המשניות האלה ב ו ל ט ת ה ל כ ה ק ד ו מ ה ‪ .‬שלפיה היו הכהניט‬
‫‪2‬‬
‫מוכריט את הבכור ו מ ט חי׳ גס לישראל י ( שהיה מקריב אותו‪ .‬וכשהקריבוהו הכהנים‬
‫בעצממ היו ממגיט על הבכור גט ישראלית׳ וכמובן בשורה הראשונה את ה ב ע ל י ט‪,‬‬
‫ובאוסן כזה הכריעו בין הכתובימ המכחישימ זה את זה‪.‬‬

‫ב‪ ,‬מ ש נ ת בכורות‬

‫מ ש נ ת ב כ ו ר ו ת כוללת הלכות! בכור בהמה טמאה )פ״א(‪ ,‬בכור בהמה טהורה‬
‫)פ״ב—פ״ח(׳ מ ע ש ר ב ה מ ה )פ״ט(‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪28 ,‬‬
‫התום ( אומדים! בכל מקומ רגיל להזכיר בבור ומעשר ״ ( ופסח ששות במתנותיהן‪,‬‬
‫להכי תנא ]הכא[ מעשר אנב בכור‪ ,‬ופסח דנםישי מיליד‪ ,‬תנא בפסחים‪.‬‬

‫בהם‬ ‫ויש ש ח ס ר‬ ‫‪ (20‬ב כ מ ה נ ו ס ח א ו ת ש ל השבעים אין ב ב מ ד ב ר ‪ Kara—KOCTOC‬א ל א — ‪K a i‬‬

‫לד‪.‬‬ ‫הימין יהיה‬ ‫ושוק‬ ‫התנוסה‬ ‫חזה‬ ‫ג ם זה‪ ,‬וא״כ ס ר ו ש י ק מ פ ר ש ‪ :‬ו ב ש ר ם וכוי‪ ,‬ו מ ה ה י א ‪:‬‬
‫סו‪.‬‬ ‫‪ (21‬ל ב ב‪ ,‬ת ו ם ׳ ס״ג‬
‫‪ (22‬ת ו ם ׳ ס ״ ג יד‪ ,‬ירוש׳ מע״ש פ ״ א גב ע‪-‬ג‪.‬‬
‫ה ש ו ה ‪ .‬ל ק ח המזבח״‪.‬‬ ‫‪(23‬‬
‫‪ (24‬ת מ ו ר ה ז ע ״ ב — ח ע״ב‪ .‬ועי׳ ב ‪ -‬ק י ב ב — י ג א‪ ,‬ועי׳ תומי רע״ב ש *‬
‫‪ (25‬פ ע ״ ש ש פ נ ב ע״ג‪ ,‬קידושין פ ״ ב פ כ סע״ר‪.‬‬
‫‪ (26‬ןקסע ז ה — פימ!‪ 1‬פו׳׳ר ז ‪ - 1‬ל ב ס ו ג ר י ם ו ה ו ס י ף םימךשאלד‪ .‬מ ד ו ‪ ,‬ו ל ס י כ ר הדסםנוהו כקטנות‪[.‬‬
‫‪ (27‬בניגוד לדברי ר ב חפדא‪ ,‬ת פ ו ר ה ח ב‪.‬‬
‫‪ (28‬נג רע״א ד״ר‪ ,‬מ ע ש ר בהמה‪.‬‬
‫ו נ ס מ כ ו ג פ ב כ ת ו ב בויקרא כז‪.‬‬ ‫‪(29‬‬

‫‪448‬‬
 ‫זה אפשר לקבל בטעמו של ד ב י ‪ ,‬או של התנאים ה א ח ר ו נ י ם ‪ ,‬שסידרו כאן הלכות‬
‫מעשר‪ .‬אבל במשנת התנאים ש ל פ נ י ה מ‪ ,‬וודאי שפרק זה לא היה מסודר מעיקרו כאן‪.‬‬
‫כי סגנונה של משנת פ״ט מ״א! מעשר בהמה נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית‬
‫ושלא בפגי הבית בחולין אבל לא במוקדשץ וגוהג בבקר וצאן וכד שהיה בדין וכו׳ — מראה‬
‫ברור‪ ,‬שאין פרק זה יחידה אחת עם משנת בכורות בצורתה שלפנינו‪ ,‬ש א י ן בה פתיחה‬
‫‪30‬‬
‫כזאת (‪ ,‬אע״פ ששגיגו בשקלים פ״ח פרח! השקלים והבכורים אין גוהגין אלא בפני‬
‫הבית‪ .‬אבל מעשר דגן ו מ ע ש ר ‪ .‬ב ה מ ה ו ה ב כ ו ר ו ת ג ו ה ג י ן ב י ן ב פ ג י‬
‫ה ב י ת בין שלא ב פ נ י הבית‪.‬‬
‫ואע״פ ש ר * ע ״ ( ח ד ש ! יכול יהא אדם מעלה בכורות מחו״ל לארץ )בבבלי נוסף!‬
‫בזמן שבית המקדש קיים ויקריבנו( ת״ל וכו‪ /‬ושנינו בחלה פ״ד מי״א‪ :‬בן אנטינום העלה‬
‫ב כ ו ר ו ת מבבל ולא קיבלו ממנו)נדת ‪ ,(77‬הרי שגיגו בתמורה סוף פ״ג! שכל הקדשים‬
‫‪,‬‬
‫וכו ובאין מחוצה לארץ חוץ מן הבכור והמעשר׳ אם באו תמימים יקרבו ואם בעלי מומין‬
‫‪,‬‬
‫יאכלו במומן וכו‪ /‬ורב חםדא בתמורה שם אומר ו לא קשיא הא ר ישמעאל )משנת תמורה(‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫הא ר״ע )ואמנם משנת תמורה היא משנת ר ש מ ע ו ן! אמר ר״ש מה טעם וכו (׳ והירוש׳‬
‫בסוף חלה משיב על רומיא זו! שנייא היא שהדבר מםויים )״שהיה אדם של צורה״‪ ,‬מ״ת‬
‫שם( שלא יקבע הדבר חובה‪.‬‬
‫ושנינו במכילתא דברים )מ״ת ‪ (77‬סתם! או מה מעשר )=מעשד דנן( אינו נוהג אלא‬
‫בארץ אף כל הבכור לא יגהוג אלא בארץ ת״ל קדש לי כל בכור בין בארץ בין בחו״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ומי ששנה במעשר בהמה! נוהג בארץ ובחו״ל וכו »(‪ ,‬שגה בוודאי גם בבכור כך‪.‬‬
‫אלא וודאי שעיקרו של פרק זה נשנה מתחילתו במסכת ח ו ל י ן ‪ ,‬עם שורת הפרקים‬
‫‪,‬‬
‫שהם בסכימה ד‪ ,‬פ״ה—שי״ב ״(‪ .‬וכיוצא במשנתנו שנינו שם פ״י מ״א! הזרוע וכו ש ה י ה‬
‫ב ד י ן וכד‪ .‬ופ״ט היה שייך—לחולין‪ .‬אבל אח״כ‪ ,‬כשהבדילו בינו לחולין ע ״ י בכורות‬
‫פ״א—פ״ת )שגם הם פתחו בוודאי בסכימה זו‪ /‬עשו מבכורות ומעשר בהמה מסכת לעצמה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיקרה של שורה זו היא בוודאי ממשנת ד ע ק י ב א ‪ .‬כי זה דרכו של ד״ע לשגות‬
‫שורה של הלכות שונות בסכימה אחת‪ .‬ואמנמ ר ו ב ו של בכורות פ״ס הוא מ ש נ ת ד ״ ע ‪.‬‬
‫ס״ט מ״א! בחדש ובישן ו א י נ ן מתעשרין מזה על זה — ר ״ ע היא בת״כ בתוקותי‬
‫י •נ(‪.‬‬
‫ג‬ ‫פי״ב‬
‫‪,‬‬
‫ול״גוהג בארץ ובחו״ל״‪ ,‬א מ ת בנמרא )נג א(! לימא מתני ד ל א כר״ע דתניא רע״א‬
‫יכול יעלה אדם מעשר בהמה מחו״ל ויקתבנו ת״ל והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם ו א ת‬
‫מ ע ש ר ו ת י כ מ בשני מעשרות הכתוב מדבר *חד מעשר בהמה‬
‫ו א ח ד מ ע ש ר ד ג ן ״ ( ממקום שאתה מעלה מעשר דגן אתה מעלה מעשר בהמה וממקום‬
‫‪,‬‬
‫שאי אתה מעלה מעשר דגן אי אתה מעלה מעשר בממד‪ -‬אפי תימא ד״ע כאן ליקרב כאן‬
‫‪ (30‬ועי׳ ח ו ל י ן ק ל א ב ו ת ו ס ׳ כאן גג א‪.‬‬
‫י ו ס י א ו מ ר ג׳ דברים מ ש ו ם‬ ‫‪ 31‬ת מ ו ר ה ב א ב‪ ,‬ת ו ם ׳ סנהד׳ ם״ג ה ‪ /‬ס פ ר י ראה פיס׳ ק ׳ י ו ‪ :‬ר׳‬
‫ג׳ זקנים‪.‬‬
‫ר ״ ע‪.‬‬ ‫ו ע י ל ה ל ן ל ע נ ת מעשר ב ה מ ה דעת‬ ‫‪(32‬‬
‫בחלב‬ ‫בשר‬ ‫פ״ח ו פ ״ ט פ ר ק אחד הוא‪ ,‬כ מ ו בתוכי‪ ,‬ו מ ת ח י ל ב ת ו ס ׳ פ־׳ד‪ ,‬ב א ו ת ה ה ס כ י מ ה ‪:‬‬ ‫‪(33‬‬
‫וכוי•‬ ‫י ב ח ו ‪ -‬ל‬ ‫בארץ‬ ‫נוהג‬
‫מעשדין‪ ,‬ועי׳ מ פ ר ש י * ועי׳ ת ״ כ ש ם פי״ג ו‪,‬‬ ‫= תומי ב כ ו ר ו ת פ׳׳ז א‪ ,‬ו ז ״ ל ש ם ‪ :‬ו א י ן‬ ‫‪(34‬‬
‫ס פ ר י ראה סיס׳ ס ‪ -‬ג ‪.‬‬
‫ס פ ר י ראה פיס׳ נ ח ‪ :‬רע״א‪.‬‬ ‫‪(35‬‬

‫‪449‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ליקדש )״מתגי דקתני נוהג אקדש קאמר״‪ /‬דיקא במי דקא בסיב לה תלמודא והבאתם‬
‫‪3‬‬
‫שמה וכר• (‪.‬‬
‫מ״ד ‪ 1‬הכל גכנם לדיר להתעשר חוץ מן הכלאים והטרפה ו י ו צ א ר ו ס ן ו מ ח ו ס ר‬
‫‪,‬‬
‫ז מ ן ו י ת ו ט‪ ,‬איזהו יתומ כל שמתה אמו או שנשחטה‪ .‬ר יהושע אומר אפילו גשחטה‬
‫אמו והשלח קיים אין זה יתום — זו כולה משגת ד ״ ע ‪ .‬ששגיגו במדפי פ״ז ו)בבלי גז א( ‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫הכל גכגם לדיר להתעשר חוץ מן הכלאים והטרפה דברי ר אלעזר בן יהודה איש ברתותא‬
‫‪,‬‬
‫ש א מ ר מ ש ו ם ר י ה ו ש ע א מ ר ר ׳ ע ק י ב א אגי שמעתי מ ש מ ו )בבלי!‬
‫הימנו( אף יוצא דופן ומחוסר זמן והיתום‪,‬‬
‫״ויוצא דופן״ וכר‪ .‬הוא אפוא משגת ר״ע‪ ,‬והוא ששגה גם פירוש ״יתום״ וגם דברי‬
‫‪,‬‬
‫די יהושע ‪ t‬אפילו גשחטה אמו וכו ‪ .‬ו ר ב י עצמו אומר )בבלי גז ב( למשנה ישגה זו ו‬
‫גתגלה טעמה של מש ג ת ג ו!‬
‫ומשנת ר״ע נמשכת גם במ‪-‬ה ו שלש גרגות למעשר בהמה בפרום הססח בפרום העצרת‬
‫‪,‬‬
‫בפרום החג‪) .‬ואחריו‪ 0‬ו ה ן ג ר נ ו ת ש ל מ ע ש ר ב ה מ ה ״ ( ד ב ר י ר ס ק י ב א‬
‫‪,‬‬
‫בן ע ז א י א ו מ ר ו כ ו עד! ל פ י כ ד ה ק ד י מ ו ה ו ב ע ש ר י ם ו ת ש ע ת ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כי כל זה‪ .‬מן ״והן גרמת וט ״ עד כאן‪ .‬העביר ר ב י ממשגת ש ק ל י ם פ״ג מ״*‬
‫ששנתה את ה ר י ש א של בכורות בשם ר״ע‪ .‬אבל משנתנו בבכורות שגתה דברי ר״ע‬
‫ם ת ם ‪ ,‬ולא שנתה את המחלוקת שבשקלים‪ .‬אלא שנתה אחרי דברי ד״ע הסתמיים! רמ״א‬
‫‪,‬‬
‫באחד באלול וכו בן עזאי אומד האלוליים וכר ״(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כי ד ב י השתמש כאן במשנת ר מ א י ר ‪ ,‬ששנה משנת ד״ע ם ת ם כדרכו‪ ,‬והוא‬
‫הוסיף עליה משנת שקלים‪ ,‬וע״י כך יצאה הכפילות המשונה ו שלש גרנות וכר והן גרנות‬
‫‪,‬‬
‫וכר‪ .‬ולפי־זה לפחות בכורות פ״ט מ״א—מ״ה רישא — ר ע ק י ב א היא על־פי משנת ר״מ‪.‬‬
‫וגם מ ״ ו יכולה להיות כפשוטה המשך של משנת ד״ע‪ ,‬כי ״פרום ‪60‬ק‪1‬ז( העצרת״‬
‫יכול להיות ״אחד בםית״‪ ,‬ור״א ור״ש שנו כאן משנת ד״ע ופירשוה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ואמנם שנינו בתום פ״ז ט! שלש גרנות וכר ובפרס החג א י ן ל ה ן ק צ ב ה דברי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ד ׳ ע ק י ב א ר יוסי בר יהודה אומר»»( אין פחות מחמשה עשר יום קודם לרגל״•‪/‬‬
‫ועיקר המשנה קדמה לר״ע‪ .‬שהרי שנינו במ״ו ו א״ב למה נ א מ ר שלש גרנות וכר‪.‬‬
‫ר ״ מ נזכר בפרק זה במ״ב‪ ,‬מ״ד‪ ,‬ומ‪-‬ח‪ ,‬תו האחרונה מפיצה אור על טיבה של עריכת‬
‫רבי וסירות ז‬
‫במ״ח שנינו! קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשית שלשתן‬
‫מקודשין‪ ,‬התשיעי נאכל במומו והעשית מעשר ואחד עשר קרב שלמים‪ ,‬ועושה תמורה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ד ב ר י ר מ א י ר ‪ .‬אמר ר יהודה וכי יש תמורה עושה תמורה‪ .‬א מ ר ו מ ש ו ם ר‬
‫מ א י ר איא היה תמורה לא היה קרב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ואמרו בהוריות )ינ םע״ב(! מתני ליה רבי ל ד שמעון בדיה א ח ר י ם א ו מ ר י ם‬

‫‪ (36‬הברייתא כולה היא ברייתא ב ב ל י ת )חוץ פן •בשני מעשרות וכר״ שנפצא בספרי‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫ופתגגדת לברייתא של פפרי ראה פיפי ק״ו ותופ מ ה ד ובבלי תמורה כא א‪ ,‬והתלפוד בתפודד‪.‬‬
‫לא ידעה‪.‬‬
‫‪ (37‬מו׳ הבבלי‪ ,‬הו׳ א ‪ ,‬כי״י פ׳ ופי ועוד‪.‬‬
‫‪ (38‬ועי׳ תום׳ כאן פ״ז ס וירוש׳ שקלים ש*‬
‫‪ (39‬גפ כתופי שקלים פ״כ ‪A‬‬
‫‪ (40‬ועי׳ בבלי נח א דרושי שקליבנ‬

‫‪450‬‬
 ‫אילו היה תמורה לא היה קרב׳ אמר לו מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו‬
‫מזכירים א״ל בגי אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך א״ל ״גם אהבתם גם שנאתם‬
‫‪,‬‬
‫גט קנאתט כבר אבדה״ )קד‪ .‬ט ‪ 0‬א״ל ״האויב תמו חרבות לגצזז״ )תה׳ ט ז( א״ל ה״מ היכא‬
‫‪,‬‬
‫דאהנו מעשייהו רבנן לא אהגו מעשייהו‪ .‬הדר אתגי ליה א מ ר ו מ ש ו ט ר מ א י ר‬
‫אילו היה תמורה לא היה קרב׳ אמר רבא אפילו רבי דענוותנא הוא תנא אמרו משוט‬
‫ר״מ׳ אמד ר״מ לא אמד‪.‬‬
‫משגה זו מצוטטת )״גמצאת אומר״( כד )אמרו משום «( ר׳ מאיה גם בת״כ בחוקותי‬
‫סי״ג ג‪ .‬והנה כאן נזכרימ ״דברי ר ״ מ ״ ברישא׳ אלא שהענין הוא׳ כי במשגיות שהיו‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מסודרות כבר׳ משנת ר׳ יהודה ור יוסי וד שמעון ור׳ אלעזר‪ ,‬בוודאי שגזברו דברי ר״מ‬
‫ב ש מ ו כמה פעמים )מ א י ר היה אומר — ואני אומר(«( ו ואותם הדברימ׳ שהיו מםודרימ‬
‫כבר לפניו׳ לא שינה רבי׳ והרי הוא מזכיר את ש מ ו של ר״מ למאות במשנתנו׳ ומשתמש‬
‫ב ס ת ם משנתו של ר״מ לרוב׳ ומזכירה בין םתם ובין מפורש‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכאן היה עיקר המשנה )דברי ר״מ ודברי ר יהודה( מסודר כבר לפניו)ר י ה ו ד ה‬
‫שנה במשנתו! מאיד אומר— ואני אומר(׳ אלא ש ר ב י הוסיף את התשובה שאמרו‬
‫) ת ל מ י ד י ם ( בשם ר״מ‪ .‬ו ד ב ר י ת ל מ י ד י ם ב ש ם ר ״ מ נזכרים במשנה! עירובין‬
‫פ״ד‪ .‬מ״ד )א״ר דוםתאי בר׳ ינאי משוט ר״מ(׳ ב״מ ס״ז מ״ט )ידוע הבבלי אומר משום ד״מ(‬
‫וב״מ פיו מ״ה וחולין פ״ד‪ .‬מ״ג )םומכום אומר משום ר״מ(‪ .‬ואין זה רגיל במשנת רבי לומר‬
‫״ מ ש ו ט ר׳ סלוגי א מ ר ו ״ בלי שפ המוסר )רק יבמות פ״ד מ״ט! משומ דיב״ב א מ ר ו ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫אבל סנהד׳ פ״א מ״ב! משום ר ישמעאל אמרו וכד‪ ,‬הכל הוספה שאיגה בכי״י( **(‪ .‬כי רבי‬
‫דקדק מאד בשמות ובמסורת‪ .‬הוספות ממין זה של תלמידי תלמידי ד״ע הן מסידורו של‬
‫ד ב י עצמו‪.‬‬
‫ואמגם הייחם של תשובה זו לר״מ ע צ מ ו איגו למעלה מכל םסק‪ .‬בתום׳ מגחות ס״י‬
‫‪,‬‬
‫יא שגיגו! היורש ואחד עשר שבמעשר הרי אלו ממידת וכו׳ דברי ר מאיר ר׳ יהודה‬
‫אומר היורש איגו ממיר ואחד עשר שבמעשר איגו ממיר מסגי שהיא תמורה ואין תמורה‬
‫עושה תמורה אמר לו די י ה ו ד ה אלו היה תמורה היה ק ר ב ז ! אלא זבח היה וכד••‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫זו בוודאי משובשת‪ .‬ונראה שצ״ל! א מ ר ו לו ל ד ׳ יהודה‪ .‬וא״כ גם בתום גמםדה‬
‫התשובה ב״א מ ר ו לו לד׳ יהודה״ ולא ב״אמר ר״מ״‪.‬‬
‫ר״ש ברבי התנגד רק ל״אחרימ אומדימ״ )אע״פ שהוא נהוג הרבה בברייתות‪ /‬מפני‬
‫שהייחם אינו ברור כאן ן אבל לא התנגד ל״א מ ר ו משום ר״מ״‪.‬‬
‫]ושם! קרא לתשיעי עשירי ולעשירי עשירי ולאחד עשר עשירי א י ן אחד עשר‬
‫מקודש ז ה ה כ ל ל כל שלא נעקר שם עשירי ממנו אין אחד עשר מקודש — ד ל א‬
‫כ ר א ב ״ ש «( ו ד ל א כרבי בת״כ שם! קרא לתשיעי}תשיעי[ ולעשירי י״א ןולי^א[ •«(‬
‫‪pip‬‬ ‫כ ך ה ו א בך׳׳ו‪ ,‬י ל ק ו ם וכ״י ר׳‪ .‬א ב ל ו ד י ס ב ה ת א ת ו ה ד פ י ס ‪ :‬א מ ר ר ׳ מאיר‪ .‬ע ״ ס‬ ‫‪(41‬‬
‫ר יהודה‪ .‬כ נ ו ס ח המשגה‪.‬‬ ‫אהרן‪ .‬ו ב כ י י ר ו י ל ק ו ס ‪ .‬ב מ ק ו ם ‪ :‬ר יהודה א ו מ ר — א מ ר‬
‫עיי ל מ ש ל ב ח ל ק אי‪ .‬עמ׳ ‪.107‬‬ ‫‪(42‬‬
‫שהוא משנת‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫תלמיד‬ ‫אמר‬ ‫אינו שייך ל כ א ן עירובין ם״א מ ״ ב ‪ :‬מ ש ו ס ד״י‬ ‫‪(43‬‬
‫א מ ד ו לפני‪ ,‬ם ״ ז ‪ :‬ג׳ דברים א מ ר ו‬ ‫י ה ו ד ה ‪ ,‬וענין א ח ר ה ו א ג פ ע ד י ו ת פ ״ ב מ ״ ה ‪ :‬ש ל ש ה דברים‬ ‫י׳‬
‫לפני ד״ע ש נ י פ מ ש ו ם ו כ ד ‪.‬‬
‫‪1J‬‬ ‫ועי׳ ב כ ו ר ו ת פ א‬ ‫(‪44‬‬
‫ב ב ל י ס ע ״ ב ו ס ת ם ת ו פ ׳ הי״ד‪.‬‬ ‫‪(45‬‬
‫כנו׳ ה י ל ק ו ס ‪ ,‬ו כ ז ה נ ו פ ח ה ר ״ ש ‪ ,‬פ ת א י ם ל ב ב ל י ס ע״ב‪.‬‬ ‫‪(46‬‬

‫‪451‬‬
 ‫‪,‬‬
‫עשירי ר׳ אומר אינו מקודש ר ׳ י ו ס י ב ר י ה ו ד ה אומר מקודש זה הכלל שהיה‬
‫ר ב י אומד כל שנעקר שם עשירי ממנו — לפניו מקודש ולאחריו אינו מקודש״ ולכללו זה ז‬
‫קרא לתשיעי עשירי ולעשירי עשירי וכד אחד עשר מקודש«(‪ .‬וא״כ משנתנו — ר ׳ י ו ס י‬
‫ב ר ׳ יהודה‪[.‬‬
‫ר׳ יוסי בר׳ יהודה נזכר בפרק זה מפורש במ״ז = ת״כ שם פי״ג א )בבלי נח ב(‪.‬‬
‫פ״א ופ״ב הס ב כ ל ל בסכימה אחת״ אבל ישנם שינויים רבים ביניהם‪.‬‬
‫מתחילים! הלוקח עובר חמורו)״פרתו״( של נכדי)מ״א(‪.‬‬
‫פרה שילדה כמק חמור )״רחל שילדה כמין עז״( **(•‬
‫חמורו שלא ביכרה וילדה שני זכרים וכו׳ שתי חמורים שלא ביכרו וכו׳ )״רחילו שלא‬
‫ביכרה וילדה שני זכרים ויצאו שני ראשיהן כ א ח ד ר׳ יוסי הגלילי אומר וכו׳‪ .‬שתי‬
‫רחילות שלא ביכרו וכד( •«(‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ומחלוקת ריה״ג וחכמים והמתלוקת ב״מת אחד מהן״״ ( היתה יכולה להיות נשנית‬
‫גם בפ״א! ואמנם כבר אמרו בבבלי)ט ע״א( ‪ t‬אמד ד׳ ירמיה דלא כר׳ יוסי הגלילי וכו׳‬
‫בשלמא לד׳ ירמיה היינו ד ל א ק ת נ י ויצאו שגי ראשיהן כאחד וכד ועוד תגיא )״דאפי׳‬
‫בבהמה טמאה אמר גמי ריה״ג שניהן לכהן״( ח מ ו ד ו שלא ביכרה וילדה שני זכרים‬
‫ויצאו שגי ראשיהן כאחד ריה״ג אומר שגיהן לכהן שנאמר‬
‫ה ז כ ר י מ ל ה ׳ ‪ .‬וא״כ היתד‪ .‬באמת ״משנה״ ששנתה אותה המחלוקת גפ בפ״א‪ .‬והמתלוקת‬
‫ב״מת אחד מהד בפ״ב מ״ו ומ״ז היא של תנא א ח ר )עי׳ להלן(!‬
‫אחת ביכרה ואחת שלא ביכרה וילת שני זכרים נותן טלה אחד לכהן״ זכר ונקבה‬
‫מפריש טלה אחד לעצמו)״אחת בכרה וכו׳ אחד לו ואחד לכהן וכד״( ״י‪/‬‬
‫א ח ר י ה ם בפ״א מ״ד סיפא‪) :‬שנאמר( ופטר חמור וכו׳)בא להתחיל מתחילת הפרשה‪,‬‬
‫עי׳ להלן‪ /‬מ״ה! אין פודים לא בעגל וכו׳‪ .‬מ״ו ו המפריש פדיון פטר חמוד ומת וכו׳)העיד‬
‫וכד‪ ,‬לקוח מעריות פ״ז מ״א‪ /‬מ״ז! לא רצה לפדותו וכד )ואגב» מצות יעידה׳ מצות יבום‪,‬‬
‫מצות גאולה‪/‬‬
‫ב ס ״ ב גכגם בין מ״א—מ״ד ז כל הקדשים וכו׳)מ״ב—מ״ג(״ שכולה לקוחה מ ח ו ל י ן‬
‫פ״י מ״ב«( וכולה כאן ש ל א ב מ ק ו מ ה ‪ .‬אבל ישנה גם בתום׳ כ א ן !‬
‫אח״כ במ״ד! המקבל צאן ברזל מן הנכרי וכד‪ ,‬ש ל א נשנה כלל אצל ח מ ו ר )אע״פ‬
‫ששנינו בב״מ פ״ד‪ .‬מ״ד» אבל מקבלת עגלימ וםייחין למחצה וכד וחמור עד שתהא טוענת‪,‬‬
‫ושט מ״ה! ש מ י ן פרה וחמור וכד‪ /‬מ״ט! יוצא דופן וכד‪ .‬שהיה יכול להישנות גמ אצל‬
‫חמור‪ ,‬שהרי נאמר ״ פ ט ר חמור״‪) .‬והשוה פ״ח מ״ב—מ״ו המקבילים בבכור א ד ם ! ‪/‬‬
‫יוצא אפוא״ שאע״פ ש ע י ק ר ן של פ״א—פ״ב נשנה בסכימה אחת מעיקרו‪ ,‬אבל בצורה‬
‫שלפנינו — ש נ י ת נ א י ם שנו אותה״ וממקותת שונים הם‪.‬‬
‫פ״א מ״ב! שהיוצא מן הסמא וכד״ כחכמים דר״ש )תוס׳ פ״א ס(‪.‬‬

‫הבבלי היה לו בברייתא זו נוסח משובש‪ :‬זה הכלל מ ו ׳ המשנה‪ ,‬וע״כ שאל ‪ :‬והא‬ ‫‪(47‬‬
‫בדוחק‪.‬‬ ‫נעקר‪ .‬ונדי‬
‫פ״א מ״ב‪ ,‬פ״ב מ״ד‪;,‬‬ ‫‪(48‬‬
‫פ״א מ״ג‪ ,‬פ״ב מ״ ו — מ״ז‪.‬‬ ‫‪(49‬‬
‫ועי׳ פ״א מ״ו‪.‬‬ ‫‪(50‬‬
‫פ״א מ״ד‪ ,‬פ״ב מ ״ ח‪.‬‬ ‫‪(51‬‬
‫ועי׳ תמורה פ״ז מ״*‬ ‫‪(52‬‬

‫‪452‬‬
 ‫מ״ז! לא מ ה לפדותו עורפו בקופיץ מאחריו וקוברו‪ ,‬ו ל א שנינו! ואסור בהנאה‪,‬‬
‫כבלשץ הברייתא)י ע״ב(! ואסור בהנאה)לאחר מיתה( ד ב ר י ד ׳ י ה ו ד ה ור״ש מתיר‪,‬‬
‫ו ס ת ם בתום׳ פ״א יז‪ ,‬דמתני׳ דלא כר׳ י ה ו ד ה « ‪/‬‬
‫פ״ב מ״א )והמקבל ממנו( דלא כר׳ יהודה בתום׳ פ״ב א‪.‬‬
‫מ״ב—מ״נ)ואם מתו יםד‪ —0‬והשוחמן בחוץ חייב — ר ״ ש היא)בבלי יד ב וט״ז א(‪,‬‬
‫עיי תמורה פ״ז מ״א )משנת ר״ש( תני׳ בבלי מז א )ומוקים לה‪ /‬וגם זבחים םם״ז מ״ג היא‬
‫משנת ר ״ ש‪ ,‬שהיא המשכם של דבריו במ״ב! שהיה רש״א כל וכד‪ ,‬וכן מפורש בתום׳‬
‫זבחים פ״ט ה! ש ר ש ״ א מ ש ו ם ד ״ ע בעל מום בעוף כשר‪.‬‬
‫אלא שמ״ב—מ״ג הועברו מ ח ו ל י ן ‪.‬‬
‫פ״ב מ״ו! וחייב במתגות— ת״ק ד ״ מ הוא )במ״ח ובתום׳ שם(‪.‬‬
‫והםיסא! מת אחד מהן וכד )כאן ובמ״ז( היא‪ ,‬לבבלי יח ב‪ ,‬אחרי ח ז ר ת ו ש ל ד ״ ם ‪,‬‬
‫ז״א! ת ר י ת נ א י ״ ‪/‬‬
‫הסדר בס״א ב ת ו ם ׳ ש ו נ ה ממשנתנו! בסדר התום׳ מ״ג—מ״ד )עד! מסריש סלה‬
‫לעצמו( אחרי מ״ז! שאחרי ההקבלה ל מ ״ ב שונה התום׳ הקבלות למ״ד םיסא )שנאמר‬
‫וםסר וכו׳(— מ״ה! פ ר ה ש י ל ד ה מ י ן ש ה א י ן פ ו ד י ן ב ו פ ט ר ח מ ו ר ‪.‬‬
‫שכל מקום שנאמר שה תוסס וכו׳‪ ,‬וזו האחרונה תופפה למ״ד סיפא! שנאמד ופטר חמור‬
‫וכד‪ ,‬כשס שאין םודין בשחוטה וכד‪ ,‬מבמה לא יסחות )״גדול ו ק ט ן ״ ! ‪ /‬איזה הוא פדיון‬
‫פטר חמור הגכגס לדיר וכד‪.‬‬
‫ואח״כ למ״ז)למ״ו אין הקבלה!( ! עורפו בקופיץ וכד‪ ,‬ואח״כ )יט(! חמורה שלא ביכרה‬
‫וילדה שני זכרים וכו׳ )=מ״ג‪/‬‬
‫פ״ג ״ ‪ /‬מ״א — כולה )עד דברי ראב״י( ד״ע‪ ,‬כי בתוס׳ פ״ב יא—יב שנינו! עד כאן‬
‫דברי ר׳ ישמעאל ו כ ש נ א מ ר ו ה ד ב ר י ם ל פ נ י ר ׳ י ה ו ש ע אמר צאו ואמרו‬
‫לו לישמעאל טעית אילו בוולד בלבד הייתה פוטר בבהמה יפה הייתה אומר אלא אמרו וכו׳‬
‫ו א נ י )״יהושע*( א ו מ ר עז שטינפה בת ששה יולדת בת שנתה וכו׳ ר ע ״ א אינה‬
‫באה ״( למדה הזאת א ל א כל שידוע שביכרה וכו׳)בבלי כ א ‪/‬‬
‫אילו בוולד וכד — אינם אפוא דברי ד״ע אלא דברי ר׳ י ה ו ש ע ‪ ,‬אלא ש ר ״ ע‬
‫הוא שמסר דברי ר׳ יהושע לר׳ ישמעאל‪ ,‬והוא שאמר! זה הכלל ומ׳ )ובוודאי שבמשנת‬
‫ד״ע היה שנוי! י ש מ ע א ל ה י ה א ו מ ר וכו׳ א מ ר ת י ל ו אילו וכד‪ ,‬מעין שאמר‬
‫ר״ע במקואות פ״ז מ״א! היה ר׳ ישמעאל דן כגגדי לומר וכד‪/‬‬
‫אלא שר״ע ל א שגה בדברי ר׳ ישמעאל פרה ״ ו ח מ ו ר ״ ! הרי אגו עוסקים כאן‬
‫בעיקר בבהמה טהורה׳ אלא כבתום׳! סרה בת שלש‪ ,‬אלא שתנא אחרון הוסיף בסוף דבריו!‬
‫ו ח מ ו ר ה כסרה ר׳ יוסי בר׳ יהודה אומר חמורה בת ארבע )תום׳ ובבלי שט‪ /‬ועפ״ז שנה‬
‫ר ב י ! סרה ו ח מ ו ר ב נ ו ת שלש וכר‪ ,‬דלא כר׳ יוסי בר׳ יהודה‪.‬‬
‫למ״ג! ר׳ יוסי בן משולם אומר השוחט את הבמר וכו׳ — א י ן הקבלה בתום׳‪ ,‬תו‬
‫בוודאי מסידורו של רבי‪ .‬אבל במקומו בתום׳ ״(! התולש צמר מבכור ת ם והניח בחלון‬

‫הדיוק ש ל ה ב ב ל י ט ע ״ ב ממ״ה‪ ,‬אינו מכריע‪.‬‬ ‫‪(53‬‬

‫עי׳ ס ו כ ה כ ז א‪.‬‬ ‫‪(54‬‬
‫ב ת ו ם ׳ כ ל ס״ג בס״ב‪.‬‬ ‫‪(55‬‬
‫ר ‪ -‬ע אני ל א באתי‪.‬‬ ‫בבלי‪:‬אמר‬ ‫‪(56‬‬
‫ג‬ ‫ם״ב י״ז‪ ,‬ב ב א כ ו‬ ‫‪(57‬‬

‫‪453‬‬
 ‫אע״פ שנולד בו מום לאחר מכן ושחטו ה״ז יקבר‪ .‬זוהי הקדמה מתאימה ל מ ״ ד‪ .‬ומכיון‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫שרישא שבתום פ״ב יח )בכור כעל מום ש ת ל ש הימנו ואח״כ מ ת עקביה וכד( ר‬
‫‪,‬‬
‫י ו ס י היא‪ ,‬נראה שכולה )יז—יח—ים( ד י ו ס י ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ולפי זה סיפא! הצמר המדובלל ב ב כ ו ר )בבכור סתם( וכו ‪ ,‬בבכור ת ם מיידי‪,‬‬
‫ובנתלש שרי)כם״ד שבבבלי‪ ,‬כו ב(‪ ,‬ו״את שאינו נראה מן הגיזה״ ״(‪ ,‬שהוא הסיד״ ובזה‬
‫‪,‬‬
‫גזריגן שמא תלש‪ .‬אלא שכל מ״ג—מ״ד‪ ,‬אע״פ שמםודד כאן גם בתום —אין מקומו כאן‬
‫אלא ב פ ״ה‪.‬‬
‫פ״ד מ״ג מתחיל עגין ח ד ש ! התרת בכורות‪ ,‬ו כ ו ל ו עד פוף הפרק )חוץ מ מ ״ ט(‬
‫כנראה ר ״ מ אליבא ד ר ״ ע! מ״ד רישא וסיפא כר״מ דדאין דיגא דגרמי‪ ,‬ורישא א״א‬
‫‪5‬‬
‫לפרש בגשא וגתן ביד )*ונשחמ ע ל פיו״!(״ (‪.‬‬
‫ומ״ו ז הנומל שכרו לדון)שנשנית אגב מ״ד‪ !,‬הגוסל שכרו להיות רואה בכורות(‪ ,‬בתום׳ ז‬
‫ה ח ש ו ד להיות נוטל שכרו ודן‪ ,‬״כיני מתני׳״ בירוש׳ סנהד׳ פ״א‪ ,‬וזהו ששנינו בסוף‬
‫הפרק! זה הכלל כל החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו‪ ,‬והמ דברי ר ״ מ בפ״ה מ״ד ״•( !‬
‫ולמ״י! החשוד על השביעית א י נ ו חשוד על המעשרות החשוד על המעשרות אינו‬
‫חשוד על השביעית‪ ,‬אמרו בגמרא )ל ע״א(! אמר רבב״ח א״ר יוחנן ז ו ד ב ר י ד ״ ע‬
‫ס ת י מ ת א ה אבל חכמים אומרים חשוד על השביעית חשוד על המעשרות׳ מאן חכמים‬
‫ר׳ יהודה דבאתריה דר׳ יהודה שביעית חמירא להו )גסין גד א( וכו׳ איכא דאמרי אמר‬
‫רבב״ח וכד אבל חכמים אומרים חשוד על המעשרות חשוד על השביעית ומאן חכמים‬
‫ר׳ מ א י ר היא דאמר חשוד לדבר אחד הוי חשוד לכל התורה כולה וכו׳ )ר׳ יוגה ור׳‬
‫ירמיה תלמידי ר׳ זעירא חד אמר אבל חכ״א וכו׳ כשתי הלשוגות( דתגיא )תום׳ דמאי‬
‫פ״ב ג( עם הארץ שקיבל עליו דברי הבירות וגוזשד לדבר אחד ג ח ש ד ל כ ל ה ת ו ר ה‬
‫‪1‬‬
‫כ ו ל ה • ( דברי ר ״ מ ו ח כ ״ א ״ ( איגו גחשד אלא לאותו דבר בלבד‪ .‬ואמגם בתום׳‬
‫שגיגו)פ״ג יב(! החשוד על השביעית חשוד על המעשרות י ש חשוד על המעשרות ו א י ן‬
‫חשוד על השביעית חשוד על זה ועל זה חשוד וכד׳ וכר׳ יהודה בשביעית‪ ,‬אע״פ שהוא‬
‫סובר החשוד לדבר אחד איגו חשוד לדבר אחר‪.‬‬
‫זו אפוא מ ש ג ת ד ״ ע ‪ ,‬שר״מ שגה אותה אליבא דר״ע ושלא כדעתיה‪ ,‬ומתרחת‬
‫ה״חשודים״ מתאימה לסדר משנתו של ד״ע‪.‬‬
‫והסגגון! ו י ש ‪) . . .‬מ״י‪ /‬הוא כםגגץ שורת המשגיות שבגדה ס״ו מ״ב—מ״י‪ :‬כ ל ‪. . .‬‬
‫ויש‪ ,‬והוא •בוודאי ממשנת ד ״ ע )ועי׳ פ״ח(‪.‬‬
‫ופ״ה מ״א—מ״ב‪ .‬מ״א גאמרה אולי בקשר עם פ״ד מ״ז‪ ,‬ואגבה מ״ב‪ .‬וזו היא משנת‬
‫ר ״ ע ! ואפילו גבריי•(‪.‬‬
‫וא״כ קרוב‪ ,‬שפ״ה מ״א־ב‪ ,‬היא עדיין המשך של משנת ד ״ ע ש ב פ ״ ד ‪.‬‬

‫= מ ן השער‪ • ,‬ג מ ה ״ כ א ן ש ם ה ‪ 1‬ם ר ה ו א ‪ ,‬ו ל א ש ם הגדוד*‬ ‫‪(58‬‬

‫עי׳ ב ב ל י כ ת ב ו ת ו ם ׳ ד״ר‪ .‬ל י מ ז ג‬ ‫‪(59‬‬
‫פ‪1‬״ח‬ ‫ב״ד‬ ‫‪,539‬‬ ‫שם‬ ‫)ועי׳‬ ‫ראשונה‬ ‫משנה‬ ‫ו נ פ ל א ש ב מ ה ״ ג ב ר א ש י ת ‪ : 733‬ז ו‬ ‫‪(60‬‬
‫ד תנינן(‪.‬‬
‫ב ת ו ם ׳ ‪ :‬נחשד על כ ו ל ן ‪ ,‬י ד ו ש ׳ ‪ :‬ח ש ו ד על הכל‪.‬‬ ‫‪(61‬‬
‫אומר‪.‬‬ ‫יהודה‬ ‫ר׳‬ ‫בירוש׳ דמאי פ ״ ב כ ב ע ״ ד ‪:‬‬ ‫‪(62‬‬
‫תום׳ פ ״ ג ס ו ו ב ב ל י ל ב ג‬ ‫‪(63‬‬

‫‪454‬‬
‫מ״ב סיפא! בכור שאחזו דם וכר הוא ענין חדש‪ .‬וכאן ל א נזכרה דעת ר ״ מ שבתום׳‬
‫וברייתא כלל••‪/‬‬
‫ובמ״ד נזכרה כאן דעת ר״מ שבפ״ד! ר מ ״ א החשוד על דבר לא דנו וכר׳ וא״כ מ״ב‬
‫סיפא—מ״ד׳ א י נ ה ר״מ בכל אופן‪.‬‬
‫מ״ה סיפא ו ב מ ר שנםמת עינו וכר — ת״ק )סתם( כ ר ״ מ בתוס׳ סוף פ״ג‪.‬‬
‫ואפשר שמ״ה—מ״ו הם המשך ממשנת ר״מ שבפ״ד‪.‬‬
‫פ״ו ום״ז כוללים מומי בהמה ומומי אדם )כהן(‪.‬‬
‫פ״ו מ״ב! שאין מומין בלבן — ר׳ י ו ס י היא ודלא כר״מ )בבלי לח ב ‪/‬‬
‫מ״ג ‪ 1‬איזהו הורוד וכו׳ — ר׳ י ה ו ד ה היא ודלא כר״מ )בבלי שם ז תוס׳ פ״ד ב בשם‬
‫״חכמים״‪/‬‬
‫מ״ו! מעשה שמיעך וכו׳ — ר׳ יוסי היא )תום׳ פ״ד ח׳ ובבלי מ א(‪.‬‬
‫וגם מ״י‪ :‬ר׳ יהודה אומר ומ׳ ו ל א ה ו ד ו ל ו ח כ מ י ם — לשונו של ר ׳ י ו ס י‬
‫הוא )כמו בעירובין פ״ג מ״ז—מ״ס‪/‬‬
‫מ״ח! מומין אלו מנה אילא ביבנה והודו לו חכמים ועוד שלשה הוסיף וכו׳ ושניםל‬
‫רוב ה מ ד ב ר ש ב ל ש ו נ ו — בתוס׳ פ״ד יא! אמר ר ׳ י ו ס י ב ן ה מ ש ו ל ם ׳‬
‫אמלה היה מונה מומין ביבנה ואמרן לפני חכמים והודו לו ועוד שלשה וכו׳ ושניסל דוב‬
‫ה ל ש ו ן ור׳ חנינא בן אנמיננוס אומר רוב ה מ ד ב ר בלשון‪.‬‬
‫ר ב י םתם אפוא כ ר ׳ י ו ס י ב ן ה מ ש ו ל ם הזקן בדורו‪ ,‬וסתם בנוגע ללשון כר׳‬
‫ח ג י ג א ב ן א ג ס י ג נ ו ס ן הבבלי בבכורות מ ע״א אומר! מתני׳ מני ר׳ י ה ו ד ה‬
‫היא דתניא ואת שנימל רוב הלשון רבי י ה ו ד ה אומר רוב המדבר של לשונו‪ ,‬אבל‬
‫בקידושין כה א! ועוד תניא ושנימל רוב הלשון ר ב י אומר רוב המדבר שבלשונו׳‬
‫ומקשה שם מן ר ב י על ר ב י ‪ .‬ונראה )כמו ששיער בעל מלאכת שלמה(‪ ,‬שר׳ יהודה זה‬
‫שבבכורות הוא ר׳ יהודה ה נ ש י * רבי׳ והברייתא היא ב ב ל י ת )״ר׳ יהודה הנשיא״‪/‬‬
‫)ר׳ י ו ס י ב ן ה מ ש ו ל ם נזכר בבכורות בפירוש בפ״ו מ״א ובפ״ג מ״ג‪ ,‬עי׳ שם‪/‬‬
‫פ״ז מ״ב! הקרח סםול‪ ,‬ש ל א כר׳ י ה ו ד ה )ברייתא‪ ,‬מג ב(‪ ,‬וכן ״חכמים״ במ״א ומ״ו‬
‫שלא כר׳ יהודה שם‪.‬‬
‫מ״נ! הכוהל שתי עיניו כאחת — כ א ב א י ו ס י ה ח ר ו ם )ת״כ אמור פרשה ג ז ‪1‬‬
‫בבבלי מג ב במעות! ר׳ י ו ס י אומר(‪.‬‬
‫מ״ה! שפתו העליונה עודםת על התחתונה — ר ש ב ״ ג היא בתוס׳ פ״ד יב ו כשל‬
‫חזיר‪ ,‬כב״ד שלאחריהן‪ ,‬שבפ״ה מ״ח‪ ,‬ובשפתו )לתיו( התחתונה עודפת על העליונה שלח‬
‫ר ש ב ״ ג לחכמים ואמרו ה״ז מום )פ״ה מים‪ ,‬ועי׳ בבלי מ סע״א(‪ ,‬וא״כ כ ו ל ה רשב״ג‪.‬‬
‫מ״ו! יתר בידיו וכר ר׳ יהודה מכשיר ו ח כ מ י ם פוסלים — ״חכמים״ ר׳ י ו ס י‬
‫הוא )תום׳ פ״ה ו—ז‪ ,‬בבלי מה ב ‪/‬‬
‫מ״ו שם! השולס בשתי ידיו רבי פוסל וחכמים מכשירים‪.‬‬
‫בתוס׳ פ״ה ח )בבלי מה ב(‪ :‬איטר בין בידיו בין ברגליו פסול השולט וכוי‪ .‬אבל במשנה‬
‫ל א שנינו ״איטר״‪ ,‬אלא! השולט וכי‪ /‬יע״כ נראה שמחלוקת רבי ׳חכמים נ ו ס פ ה‬
‫במשנה מתוך התום׳ והברייתא‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בשני פרקים אלה‪ ,‬פ״ו ופ״ז‪ ,‬נזכר הרבה הכהן ר׳ ה נ י נ א ב ן א נ ט י ג נ ו ס • ( ‪.‬‬
‫ופירושי המפרשים דחוקים‪.‬‬ ‫‪(64‬‬
‫‪5‬־ז ר ״ ב ‪ ,‬מ׳׳ה‪.‬‬ ‫י ס ה ב ר‪-‬זז — עי׳ לעיל —‬ ‫פ״ו מ״ג‪ ,‬ר״ד‪ ,‬מ״י‪ ,‬מי״א‬ ‫‪(65‬‬

‫‪455‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ואפשר ש ע י ק ר ם של שני סרקים אלו ר י ו ס י הוא‪.‬‬
‫ס ״ ח מתחיל בסכימה הידועה בכמה משניות )שעיקרה בוודאי ממשנת ר ״ ע(‪ :‬י ש‬
‫בכור לנחלה ואינו בכור לכהן וכו׳ י ש שאינו בכור לנחלה ולא לכהן׳ איזהו בכור‬
‫לנחלה וכר‪.‬‬
‫וגם מ״ג—מ״ו רישא היתד‪ .‬מעיקרה מנוסחת בסכימה זו‪ ,‬שכן בתום׳ ס״ו ג מתחיל‬
‫כאן» י ש שגותן ע״י עצמו י ש שאביו גותן על ידיו )*בשבילו״( י ש שהוא ואביו‬
‫מתנין )כצ״ל(‪ ,‬לא הוא ולא אביו נותנין‪ ,‬איזה הוא שנותן ע״י עצמו הורתו שלא בקדושת‬
‫וכר )תוס׳ שם ג—ט(‪.‬‬
‫הסכימה שלנו במשנה ג—ו‪ ,‬מקבילה לםכימה של פ ״ ב מ ״ ו — מ ״ ח‪.‬‬
‫ומ״ה שלנו‪ :‬מת אחד מהן בתוך שלשים יום אם לכהן אחד נתנו וכו׳ — כר׳ י ה ו ד ה‬
‫בתום׳ פ״ו מ‪.‬‬
‫מ״ח — מתגי׳ ד ל א כ ר ב י )בבלי גא א(‪.‬‬
‫זהו מה שאני רוצה להעיר לפי־שעה על מקורות המשנה‪.‬‬
‫ה ת ו ם ם ת א בבכורות היא ב ע י ק ר ה ‪ ,‬כברוב סדר קדשים מ ש נ ה לעצמה‪ ,‬ולא‬
‫*תוספתא״ במובנה ברוב שאר הסדרים‪.‬‬

‫‪456‬‬
 ‫‪ .xvn‬ת מ ו ר ה‬
‫משנת ת מ ו ר ה מקורות מקורות היא ו‬
‫ס״ה מ״א! כיצד מערימין על הבכור וכו׳ — הוא המשכו של פ ״ ג מ ״ ה )שהוא סתם‬
‫כר״ש(׳ ו פ ר ק ד ׳ כולו מפסיק באמצע‪.‬‬
‫ובפ״ב מ״ב שנינו ‪ t‬חטאות היחיד שכיפרו הבעלים ‪ 0‬מתות ושל ציבור איגן מתות‬
‫)סתם כ ר ״ ש שאחריו( וכו׳ אמר ר׳ שמעון מה מצינו בולד חטאת וכו׳׳ ורחוק א מ ר שמי‬
‫ששנה משנה זו ל א שנה כבר ל פ נ י ו במקומ אחר את ההלכה של חמש החטאות המתות‬
‫) ש ב פ ״ ד מ״א(‪.‬‬
‫ואמנם ב ת ו ס פ ת א נשנית אותה הלכה של פ״ג מ״ד‪ — ,‬בסוף פ״ב שם׳ שהוא מקביל‬
‫לסוף פ ״ ד של המשנה׳ ו ר ו ב פ״ד נכנם שם לפני אותה הלכה‪.‬‬
‫ואמנמ משנת •חמש החטאות״ שנויה גם ב מ ע י ל ה פ ״ ג מ״א‪ ,‬שיש בה הרבה‬
‫‪2‬‬
‫ממשנת ר׳ ש מ ע ו ן ( כמו ב ת מ ו ר ד­‬
‫כי במשנת ת מ ו ר ה ישנן כמה סתנזות כר׳ שנזעו‪:1‬‬
‫‪ (1‬פ״א מ״ו‪ :‬קרבנות בדק הבית אינן עושים תמורה׳ א מ ר ר ׳ ש מ ע ו ן והלא וכו׳‬
‫— כ ו ל ה ר ״ ש׳ שאינו מוציא קרבנות בה״ב מ״קרבן״ אלא מהיקשו ל מ ע ש ר * ותוי״ם‪/‬‬
‫י‬ ‫)רש‬

‫אבל ״שנאמר לא ימיר אותו יחיד עושה״ וכו׳׳ שברישא — ר ב נ ן היא )תוי״ם‪/‬‬
‫נ‬
‫או רבי‪ ,‬בברייתא שבגמרא יג ב ( החולק על ר״ש׳ וע״כ סתם ב ר י ש א כחכמים‪.‬‬
‫ובת״כ בחוקותי פ״ט ג—ד מוציא בדק הבית מ״קרבן״‪ ,‬וציבור ושותפין ‪ p‬״לא יחליפגו‬
‫ילא ימיר״‪ ,‬ובדברי ר״ש החולק איגו מזכיר אלא ״מה מעשר קרבן יחיד אף אין לי אלא‬
‫קרבן יחיד״‪.‬‬
‫‪ (2‬פ״ב מ״ב! ושל ציבור אינן מתות — סתם כר״ש שאחריו)עי׳ לעיל(‪.‬‬
‫‪ (3‬ם״נ מ״א! ו ל ח וולד ולדן וכו׳ — כרבנן דר״ש׳ שנחלקו ר״א וחכמים נם בולד ולדן‪,‬‬
‫וחכמים אומרים יקרבו׳ אבל המחלוקת שאחריה שנויה ע״פ משנת ר ״ ש! רא״א ו ל ד‬
‫שלמים וכו׳ א ר ״ ש לא נחלקו על ולד ולד וכו׳‪.‬‬
‫ומפני שמשנתנו זו לפי־כך שני תנאים שנו אותה‪ ,‬גדחקו ע״כ בגמרא לפרש ״לא נחלקו‬
‫שלא יקרב א ל א י ק ר ב ״ ‪ ,‬כדי שלא להעמיד אותה בתרי תנאי‪.‬‬
‫‪ (4‬פ״ג מ״ד‪ !,‬א מ ר ר ׳ ש מ ע ו ן מה הםעם וכו׳ — כולה ר״ש‪.‬‬
‫‪ ( 5‬פ״ו מ״ד! עופות הרי אלו אסורין ומ׳ שהיה בדין ומ׳ — ר״ש הו* שכך שנינו‬

‫‪ (1‬מ ד הוי לו‪ .‬כי״י פרמא וב׳ ועוד‪.‬‬

‫‪ (2‬פ״א מ״ב אמר ד״ע — משנת ר ״ ש בחום׳ פ״א ה׳‪ :‬פ״ד מ״ו‪ :‬הבגד וכוי א מ ר ר׳‬
‫ש‬
‫ב ע ו ן ]מוי הבבלי וכ״י פרמא[ מה מעם וכוי‪ ,‬לכולה ר״ש‪ ,‬כמו שהובאה בתום׳ שם םפ״א ן ופ״ד מ״ד‬
‫י׳איכל שנטמא וכד — ר ״ ש הוא‪ ,‬כמו שמפורש בברייתא שבבבלי יז סע״ב ‪ -‬תום׳ מהרות פ״א‪.‬‬
‫‪ (3‬ועי׳ רש‪-‬י שם בע״זג‬

‫‪457‬‬
 ‫‪,‬‬
‫בספרא נדבה פרשה ו ו ! א מ ר ר ש מ ע ו ן מה אם המוקדשים שהמום פוסל בהם‬
‫וכר העוף שאין המום פוסל בו וכר ת״ל לכל נדר להביא את העוף‪ ,‬וכך שנינו ב ס ת ם‬
‫ם ס ד י )שהוא ר״ש!( תצא פיס׳ רס״א * לכל נדר לרבות את העוף ומה מוקדשים וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ (6‬פ״א מ״ג! אין ממירים אברים בעוברים וכו )ועי ם״ב מ״ג( — ר ״ ש היא לסי הבבלי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫)תולין םם ב(׳ והוא מביא ראיה לזה מדברי ר יוסי! אמר ר יוסי ו ה ל א במוקדשין האומר‬
‫רגלה של זו עולה כולה עולה׳ כאילו הכירו החולק עליו מ ו ד ה ב ז ה ‪ ,‬אבל רק ר״ש‬
‫סובר בזה כר׳ יוסי«(‪.‬‬
‫ואנו כבר ראינו‪ ,‬שאמנם כ מ ה סתמות בתמורה — ר״ש הן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫׳״ר ש מ ע ו ן ״ בתור ח ו ל ק נזכר בפ״א מ״ב׳ פ ״ ג מ ״ ג‪ ,‬פ״ז מ״ג ומ״ר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ב ם ״ ד )עי לעיל( נזכרו גם ת נ א י ם מ א ו ח ר י ם ׳ ד ב י וחכמים בפ״ד מ״נ*‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫ובמ״ד ר ׳ א ל ע ז ר ב ר ש מ ע ו ן ! ו ר ב י נזכר גם בפ״ו מ״ב׳ ו״החכמים״ שם הוא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר י ו ס י ב ר י ה ו ד ה )תום פ״ד ו ומוחלפת‪ /‬ור יוסי בר יהודה נזכר גם בפ״ב מ״ג‪.‬‬
‫ואמנם ״ו כ ן האומר״ וכר שבפ״ו מפסיק ואינו מאותו ענין‪ ,‬ואפשר ש נ ו ס ף מתוספת*‬
‫אבל בכל־אופן נסדרה מסכת זו באחרונה בבית־מדרשו של ר ב י ‪.‬‬

‫‪ (4‬ברייתא שם ובתמורה יא ב‪ ,‬בתום׳ פ״א משובש‪.‬‬

‫‪ (5‬ושמואל בירוש׳ פסח׳ פ״ם לז ע״א מפיר ותני‪.‬‬

‫‪458‬‬
 ‫כלים‬ ‫‪.xviii‬‬
‫כ ל י ם — משנת ר ׳ י ו ס י • (‬ ‫א‪.‬‬
‫ב ק ו ר ת ־ ה מ ק ו ר ו ת של ה מ ש נ ה ק ר ק ע ב ת ו ל ה היא עדית‪ ,‬אף אחרי ההתחלות‬
‫האתדות הקטנות‪ .‬ו כ א ן אנו עומדים ע ל ק ר ק ע סמוך ובטוח׳ כ א ן יש ל נ ו משניות‬
‫מ ק ב י ל ו ת של בני הדור או בני הדור הסמוך ) ת ו ס פ ת א ומדרשי ההלכה(׳ ו כ א ן יש ל נ ו‬
‫פירושים וקבלות של אישים הקרובים בזמן ) ה א מ ו ר א י מ׳ ביחוד הדודות ה ר א ש ת י ם‬
‫ש ל האמוראים(‪ .‬וכך אנו יכולים ל ב ר ר לפעמים ק ר ו ב ו ת בלי כל־םפק מ מ ש נ ת מ י מהתנאים‬
‫ל ק ח ה הלכה פלונית‪.‬‬
‫י ש נ י התלמודים התחילו בבקורת־המקורות׳ הניחו א ת א ב ך פ נ ת ה ׳ א ב ל ד ק אבנים‬
‫אחדות נוספו אחרי אבני־היםוד והפנה האלה <(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫נ ת ח י ל מ א ח ר ת הראשונים׳ ר שמשון מקינון׳ שדבריו מוליכים אותנו ל כ ל י ם * ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ב ם כריתות*(׳ אומר הר״ש מ ק י נ ת ! נראה אע״פ ש ר ב י ם י ד ר המשניות ס ד ו ר ו ת‬
‫ה י ו ק ו ד ם ל כ ן אלא ש ס ת ם ה ל כ ת א ‪ . . .‬א ב ל המשנה והמםכתא ל א ח ה ממקומח‬
‫וסדרה הוא כבראשונה וראייה'מהא ד ם ו ף כ ל י ם ד ת נ ן א מ ר ר ׳ י ו ס י א ש ר י ד‬
‫כ ל י ם וכו׳ ואם ר ב י ס ד ר המשנה ושנה ס ד ר הקדמונים ה י א ך א מ ר ר ב י י ו ס י‬
‫ח כ י והלא היה ק ו ד ם ש ס ד ר ר ב י המשנה וכד‪.‬‬
‫א מ נ ם אמרו בשם ר ׳ י ו ח נ ן )םנהד׳ פ ו א(! ם ת ם מ ת נ י ׳ ר ׳ מ א י ר וכו׳ וכולהו‬
‫אליבא ד ר ״ ע ! ואמרו ב י ר ו ש ׳ ) י ב מ ו ת ם״ד ו ע״ב(! א״ר יוחנן כ ל מקום ששנה ם ת ם המשניות‬
‫רבנין ע ד שיפרש ל ו ר ו ב ו ! ובשם ר ׳ ש מ ע ת בן ל ק י ש ! כ ל ם ת ם משניות ד ר ׳ מ א י ר ע ד‬
‫ש י פ ר ש ל ו ר ב ו )שאינה לר״מ( א״ר זעירא קומי ר ׳ יוסי ל א ד ר ב י ש מ ע ת ב ן ל ק י ש‬
‫פ ל י ג )על ר ׳ יוחנן דאמר ״כל מקום ששנה ם ת ם משניות ד ר ב נ ן — כ ל ו מ ר ש ד ‪ ,‬ל כ ‪ ,‬ה‬
‫כ מ ו ת ה — ע ד שיפרש ל ו רובו״׳ ע ד שיפרש ל ו רבו׳ שהיא ד ע ת ‪ ! T I T‬ר ׳ יוחנן למעמיה‬
‫דאטר בכמה מקומות ב ב ב ל י ״הלכה כ ס ת ם משנה״‪ .‬ו״אמוראי נינהו ואליבא ד ר ׳ יוחנן״‬
‫כמפורש ב ב ב ל י ב כ מ ה מקומות( אלא ד ו ח מ י ד ו ב ם ת ם משניות ד ר ׳ מ א י ר ‪.‬‬

‫• ןבפפכת זו התחיל פו‪-‬ר »״ל להורותנו באוניברפיטה העברית‪ ,‬והקדיס לה פתיחה זו‪ ,‬שבד‪.‬‬
‫רמוזים עיקרי שיטתו‪ .‬לפיכר לא השפםתיה כאן‪ ,‬אע״פ שהרחיב עליהם את הדבור ב‪,‬פבוא לפשנה״‪[.‬‬
‫‪ (1‬רש״ג באגרתו‪ ,‬פי הקנה דף פא ע״ב מריש פסחים‪ .‬ום׳ כריתות‪ .‬לשון לימודים שער ‪a‬‬
‫סי׳ נח‪ ,‬ופן האחרוניפ‪ :‬מונה״ז שער יג‪ ,‬רז״פ ב‪.‬דרכי המשנה‪.‬״‪ ,‬הופמן •המשנה הראשונה״‪ ,‬ישראל‬
‫לוי ‪ ;Abba Saul‬הלוי‪• ,‬דורות הראשונים״‪ .‬גרויברם ‪ ,R E J 32 ,200‬גיטנבורג‪,Tamld ,‬‬
‫נזיגיסינםי ‪ ,1920‬ואלבק ‪.Untersuchungen,‬‬
‫‪ (2‬עיי ג ר ו י ב ר ט בפאםרו הנזכר‪.‬‬
‫‪ (3‬לשון למודיפ שער בי פי׳ גח‪.‬‬

‫‪(459‬‬
‫אמנם ‪ p‬׳ ה ר ב ה םתם משניות לר״מ הן׳ אבל רק ״הרבה״׳ רק חלק גדול—ואפילו‬
‫לא החלק היותר גדול — ולא יותר‪.‬‬
‫שהרי כל האמוראים׳ למן הראשונים ועד האחרונים׳ פירשו בכמה מקומות את משנתנו‬
‫שלא כר״ מ אלא כתנא אחר )מתני׳ ר׳ פלו׳ היא׳ מאן תנא ר׳ פלו׳(‪ .‬ורבים הם למשל‬
‫הםתמות לד׳ י ה ו ד ה ו ר ׳ ש מ ע ו ן ׳ ורבים — לד׳ י ו ס י ‪.‬‬
‫כך כל נדרים פי״א — לר׳ י ו ס י הוא)נדרים סב א(׳ וכן כל א ה ל ו ת )עירובין עח ב(‪,‬‬
‫ו ‪ p‬ישנן עוד סתמות של ר׳ י ו ס י בכמה מקומות )עי׳ להלן(‪.‬‬
‫ודבר זה בעיקר הדבר מ ו ס מאליו‪ ,‬אם נשים לב לכבוד הגדול שרחש בית הנשיא‬
‫לד׳ י ו ס י ‪ .‬ר ש ב ״ ג אבי רבי היה ״מחבב בכל יום ויום דברי )ר׳ יוסי( בפני )דברי‬
‫ר׳( יהודה״ ו״קבע הלכה כר׳ יוסי״*(‪ .‬וגם בנו ר ב י כיבדהו מאד׳ קבע הלכה כמותו‬
‫וקראו ״גמוקו )!׳‪ (* ( 1VOHIK‬עמו״ (•׳ ואין־ספק על־כן׳ שהרבה מאד השתמש רבי ב מ ש ג ת‬
‫ר׳ יוסי‪.‬‬
‫ואמנם כן‪ t‬סתם כלים — ר ׳ י ו ס י ה ו א ‪.‬‬
‫כאמור כבר הוכיח ר״ש מקינון מסוף כלים )פ״ל מ״ד( ״והאפרכם של זכוכית ט ה ו ר ה‪.‬‬
‫א מ ר ר ב י י ו ס י אשריך כלים שנכנסת בטומאה )״אבות המומאות״( ויצאת בטהרה‬
‫)״מהורה״(״ — שמשנת כלים היתה סדורה כך ל ס נ י רבי‪.‬‬
‫••( ר׳ יוסי בן חלפתא׳ תלמידו של ר׳ עקיבא׳ לא הלך אחרי משנת ר״ע ולא החזיק‬
‫בשיםתה׳ כי בעיקרו היה תלמידה על ישיבת צסורי‪ ,‬תלמידם של ר׳ חלםתא אביו ור׳‬
‫יוחנן ‪ p‬נודי‪ ,‬והולך בשיסתה‪.‬‬
‫הרבה ממשנת ר׳ יוסי נשאר עיד במשנתנו׳ גם חלקי מפכות גם פרקים שלמים‪ .‬נתחיל‬
‫מן היסוד׳ מ״כלים״‪.‬‬
‫חתימת כלים ״א״ר יוסי וכו׳״׳ שכבר עמד עליה הר״ש מקינון׳ מעידה שרבי השתמש‬
‫‪7‬‬
‫ב״כלים״ של ר׳ יוסי (׳ כי זוהי דרכו של רבי׳ בשעה שהוא מביא דברי תנא׳ שהוא עצמו‬
‫מוסיף על דבריו ה ס ת מ י י ם‪ ,‬מטעימם ומפרשם ומעיר עליהם— להביא דברים אלו‬
‫‪8‬‬
‫ב״אמר ר׳ פלוני״ ‪ /‬ואין כאן ״חסודי מחםרא״׳ ואין לומר׳ שהתנא שכח להזכיר שמו‬
‫תחילה והזכירו אח״מ‬
‫אנו מוצאים בכלים כמה סתמות של ר׳ יוסי•(‪ .‬ובכמה מהם סתם רבי במקום אחר‬
‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬
‫)במסכתנו״ ( או במסכת אחרת( ( כדעת חכמים התולקים על ר׳ יוסי‪.‬‬
‫כ מ ו ק רק יסודה של משנת כלים היא ממשנת ר׳ יוסי‪ ,‬רק רוב הסתמות׳ הרבה םתמות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫כי מצד אחד יש במסכת כלים כמה שרידים ישנים מאד‪ ,‬מזמן הבית וסמוך לחורבט (!‬

‫תום׳ ב ר כ ו ת פ״ד‪ .‬ב‪ ,‬בבלי סםחים ק ע״ב‪ ,‬ירוש׳ ש ם לז םע״ב‪ ,‬ועי׳ ג ם ה ו ר י ו ת יג כ‪.‬‬ ‫‪(4‬‬
‫‪; ,v (5‬השוה ״ניפופ״‪ • ncx6‬נ י ם ו ס ו ״ = ד מ ו ם שלו‪.‬‬
‫ג ס י ן פ ז ב‪ ,‬ידוש׳ ש פ ס פ ״ ו פ ח ע״ב‪,‬‬ ‫‪(6‬‬
‫•‪ (6‬ןחלקו העיקרי ש ל ה פ ב ו א ל״כליפ״ — שיקעו פ ו ״ ר מ ״ ל ב ״ פ ב ו א למשנה״ ) ב פ ר ק ״ פ ש ג ת‬
‫ד ׳ יופי״( ב ל א כ ל שינוי ל א ב ת ו כ ן ו ל א בסגנון‪ .‬ה ב א ת י כ א ן ראשי ר ב ת ם ל ש ם קשור‪ ,‬ו ה ל ו מ ד ימ‪1‬א‬
‫את ה ד ב ר י ם ל כ ל ם ר ס י ה פ ל פ ע ל ה ע פ ׳ ‪[.137—127‬‬
‫פ ע י ן ז ה מ א ג ו כ פ ו ף ״קיניפ״‪ ,‬והשוה ג פ חולין פ ״ ח פ ״ א ובר׳ שבחולין ‪1‬ד זג‬ ‫‪a‬‬
‫‪ (8‬ש ב ת פ י ״ ב פ ״ ‪ 4‬דמאי פ ״ ג מ״ו‪.‬‬
‫‪ (9‬פ״א פ״ו—מ״ם‪ ,‬פכ״ג פ״ד‪ ,‬פכ״ז מ״מ‪ ,‬פ ״ ב פ ״ ג ‪ ,‬פ ״ ז ‪ ,‬פ״ל פ ״ ג ‪ ,‬ס״ח פ ״ ם ‪ ,‬סי״ ז פי״ז‪ ,‬פ כ ״ ו פ ״ ג ‪.‬‬
‫‪ (11‬נגעים פי״ א פי״א‪.‬‬ ‫‪ (10‬כ ל י ם פכ״ד מי״ד‪.‬‬
‫‪ (12‬כלים פ י ה מ״י‪ ,‬פ י ו מ ״ ב ‪ ,‬פי״ז די״ ב‪ ,‬פ ס ״ ו פ י ו ‪ ,‬פי״ ח פ״ג‪.‬‬

‫‪460‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ומצד אחר שינה רבי פני משנת ר יוסי ועיבדה‪ ,‬והשתמש בכלים׳ כמו בכל מקום׳ בכמה‬
‫משניות אחרות! במשנת ר׳ מאיר׳ ר׳ יהודה )הרבה מאד( ודי שמעץ‪ .‬וזאת רואים אנו‬
‫כבר מרוב זכרון התנאים הנזכרים בשמותם! ר׳ מאיר— כל״ב פעמים‪ ,‬ר ׳יהודה—כג״ז‬
‫פעמים׳ ר׳ שמעון — כל׳ פעמים• רבי שם אפוא ליסוד משנתו—משנת ״כלים״ של ר׳‬
‫יוסי‪ ,‬אבל ׳׳לא כולה״‪ ,‬אלא השתמש הרבה גם במשניות שאר תלמידי ד״ע‪.‬‬
‫כך הוסיף רבי כמה דברים‪ ,‬שלא היו במשנת ר׳ יוסי — ממשגיותיהם של חבריו‪ .‬ו מ‬
‫הוסיף כל פרק כ״ד ממשנת ר׳ יהודח‪ .‬וכך הוסיף דעתם של תנאים אחרים אחרי סתם של‬
‫ג‪1‬‬
‫ר׳ יוסי‪ .‬או שהביא את שתי הדעות בצורת מחלוקת (‪ .‬או שהוא שונה במקום סתמו של‬
‫ר׳ יוסי — סתם אחר‪ ,‬ואחריו ״אמר ר׳ יוסי״‪* ,‬ר׳ יוסי אומר״‪.‬‬
‫ויש שהוא מביא את דברי ר׳ יוסי בשמו בלי מחלוקת בצדה‪ .‬וכן שנה דברי ר׳ יוסי‬
‫כדעת יחיד מפני שחלקו עליה‪ .‬ויש ששנה משנה המתנגדת לדעת ר׳ יוסי‪ ,‬ולא הזכיר כלל‬
‫את דעתו‪ .‬ויש שהוא שונה דברי תנא אחד ב ש מ ו ‪ ,‬והשני — בלשון ״חכמים״‪.‬‬
‫וכמה דברים השמים לגמרי ממשנת ר׳ יוסי‪(!4 .‬‬
‫ואמנם גם ר ׳ י ו ס י ע צ מ ו כבר הזכיר כנראה במשגתו מחלוקת ח ב ר י ו עליו ו‬
‫תוס׳ כלים ב״ב ס״ז ה )לפכ״ט מ״ג(! א ״ ר י ו ם י אני אומר דבר אחד והם )=חבריי‬
‫החולקים( אמרו דבר אחד )ורואה אני דבריי מדבריהן שאגי משיבן וכו׳(׳ ו מ בתום׳‬
‫‪1‬‬
‫אהלות פ״ח ח! תוס׳ מקואות פ״ג ד! ר ׳ י ו ס י א ו מ ר ו ׳ מ א י ר •היה א ו מ ר * (‬
‫מסבילין בעליונה ו א נ י א ו מ ר בתחתונה ו ח כ מ י ם א ו מ ר י ם )בין( בתחתוגה וכו׳‪t‬‬
‫תום׳ בכורים פ״א ב! ר ׳ י ו ס י אומר ה י ה ר ׳ מ א י ר א ו מ ר הבהניס וכו׳ ו א נ י‬
‫א ו מ ר וכו׳! תום׳ חולין פ״ב יא ז ר׳ יוסי אומר ר ׳ מ א י ר ה י ה א ו מ ר ׳ ובבבלי‬
‫חולין לח א )כ״י מ׳( כהוגן! ר׳ יוסי אומר מ א י ר היה אומר •»(‪ .‬ועי׳ תום׳ יבמות סי״ב‬
‫יא! א״ר יוסי מצאתי וכו׳ א״כ מה ר א ה ר ׳ מ א י ר לומר וכו׳‪.‬‬
‫ומחלוקות כאלה שהביא ר׳ יוסי במשנתו! פלוני אומר— ואני אומר—׳נסח רבי‬
‫כלשון! ר׳ מאיר אומר — ר ׳ י ו ס י א ו מ ר ׳ או! סתם — ר׳ יוסי אומר‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫חוץ מן הסתמות הנזכרים‪ ,‬שנסתמו ע״ס ח ב ר י ר ׳ י ו ס י ‪ ,‬ישנם םתמות שםתמם‬
‫רבי כ ח ב ר י ו ב נ י ד ו ר ו !‬
‫א( ר׳ מנחס ב״ר יוסי‬
‫פ״א מ״ז)המעלה‪ ,‬גם בספרי זוטא ‪ 228‬בקיצור(‪ ,‬בתום׳ ס״א יד! ר ׳ מ נ ח ם ב ״ ד‬
‫‪1 7‬‬
‫י ו ס י אומר‪ .‬והוא ר׳ מגתס ב״ר יוסי ם ת י מ ת א ה ( ‪.‬‬

‫ר׳ סלוני א ו מ ר — ר׳ יוסי אומר‪.‬‬ ‫‪(13‬‬

‫]לד כ א ן ק‪1‬ור דברים‪ ,‬מכאן ואילף דברי רבנו בלשונם‪[.‬‬ ‫‪(14‬‬
‫שתק וכר‪.‬‬ ‫יוסי‬ ‫כדם‬ ‫יהודה‬ ‫שכב‬ ‫מאיר‬ ‫זד׳ נזיר פ ט ב )קידוש׳ נ ב ב ( ‪ :‬יאמרו‬ ‫‪(15‬‬
‫יעי׳ ה ו ר י ו ת יג ב‪ ,‬על ר ״ מ ו ר ‪ -‬נ ‪ :‬ת ו ר ה מבחוץ ו כ ד ! ו ר ׳ י ו ס י א מ ר ע ל ר ״ מ ‪ :‬אדם גדול ו כ ר ‪ ,‬ידוש״‬
‫כ ר כ ו ת פ ״ ב ה ע״ב‪.‬‬
‫ו ג נ ע א ג פ א‪1‬ל ח ב ר י ו ‪ :‬תניא ר׳ יהודה א ו מ ר )ר׳( מאיר היה א ו פ ר ל כ ל פ ס י ל ץ ו כ ד )עידובין‬ ‫‪(16‬‬
‫* עי׳ פ ש נ ה פכ״ז פ ״ ג ו פ כ ״ ח פ ״ ו א א ״ ר‬ ‫י נ א(‪ ,‬א״ר יהודה חבריי היו א ו פ ר י פ )תופ׳ כ ל י פ ב ״ ב פ ״ ו‬
‫יהודה אני א מ ר ת י דבר אחד והן א פ ר ו ו כ ו ׳ ) ת ו פ ׳ ש ב ת ט״פ ח—ס>‪ ,‬א״ר יהודה אני א ו פ ר ד ב ר אחד ו ה פ‬
‫^ א מ ר ר ש ב ״ ג אני א ו מ ר דבר אחד ו כ ו ׳ ) ת ו פ ׳ גדה מ״ז ה ‪ /‬ת ג י ר ש ב ״ ג א ו מ ר‬ ‫וכו׳ ) ת ו פ ׳ א ה ל ו ת ם ״ פ‬
‫א ו פ ר י פ ו כ ו ׳ )ידוש׳ כ ת ו ב ו ת פ ״ ו‬ ‫ו ח כ פ י פ‬ ‫פאיר( היה א ו פ ר ו כ ו ׳‬ ‫רבי‬ ‫)‪1‬וק׳ ב ט ע ו ת ‪:‬‬ ‫מאיר‬
‫ל סע״ד‪ .‬ת ו ם ׳ כ ת ו ב ו ת מסיו(‪.‬‬
‫‪ (17‬מגילה כ ו א‪ ,‬כ ת ו ב ו ת ק א ב‪ ,‬ועי׳ סנהד׳ ס י א ‪ :‬מאן ח כ מ י ם ר׳ מ נ ח ם ב ״ ר י ו ס י הרא׳ ועי׳‬

‫‪461‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ואס ר ב י סתם כמותו — צריך לומר שבמשנת ר י ו ס י היה כתוב במקום זה‬
‫המעלה הסמוכה לפניה בספרי זוטא‪ :‬ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן שארץ כנען כשרה‬
‫‪,‬‬
‫לבית השכינה ו מ •‪0‬׳ שאם לא ‪ p‬אין כאן עשר קדושות• אבל אפשר ג״מ שדעת ר׳ מנחם‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫גזכרה כבר ב מ ש ג ת ר י ו ס י א ב י ו ‪ ,‬כמו בתום ב״מ פי״א ג! ר׳ יוסי אומר‬
‫מ נ ח ם ב נ י א ו מ ר )במשגה שם פ״י מ״ב! ר׳ יוסי אומר(‪.‬‬
‫ם ר׳ יוסי בן המשולם‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פ״ט מ״ה ‪ 1‬ואם ידוע וכו ‪ ,‬בתוס׳ ב״ק פ״ו יח» אבא יוסי בן דוסאי ור יוסי בן המשולם‬
‫‪,‬‬
‫אומר נגבה לאחר שלושיט יופ ל א ג ג ב ה א פ י ל ו ל א ח ר ש ל ש ש נ י ם‬
‫)ודלא כתוי״ט‪/‬‬
‫נ( רבותינו‬
‫‪,‬‬
‫פי״ח מ״ה ‪ t‬או שמעטה פחות מטפח טהורה׳ תוס ב״מ פ״ח ה‪ :‬בראשונה היו אומרים‬
‫‪,‬‬
‫וכו )כלשץ משנתנו עד ״ספח על טפת לוכסן״(‪ .‬רבותינו אומרימ נורד מלמטה ועולה‬
‫‪1‬‬
‫עד שימעטנה פחות מספח״ (‪.‬‬
‫‪ a‬מעשר‪ .‬רבי‬
‫‪,‬‬
‫כך היתה משנת ד י ו ס י למשנת ר ב י ‪.‬‬
‫והשסעת ר ב י ניכרת בכמה מקומות‪ .‬כך בהשמטתו שהשמיט בפ״ח מ״א )שהזכרתיה(‬
‫‪,‬‬
‫״א״ר יוסי״ שבתום ב״ק פ״ו ד׳ מפני ש ל ד ע ת ו תשובת ר׳ יוסי ותשובת ר׳ יוחנן‬
‫‪ p‬נורי אחת היא )תוס׳ ש•( ‪0‬־(‪.‬‬
‫ובפכ״ח מ״ה! כפה שהוא טמא מדרס ונתנו על הספר טהור מן המדרס א ב ל ט מ א ט מ א‬
‫‪,‬‬
‫מ ת‪ ,‬ותניא בתום ב״ב פ״ו ו! כפה של זקנה שהוא טמא מדרס ונתנוהו לספר ר׳ מ א י ר‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מטהר ור י ו ס י מטמא )ר״מ מטהר ממדרס ור יוסי מטמא‪ ,‬מפני שאין כאן שינוי‬
‫‪,‬‬
‫מעשה ולא יצא מידי טומאתו‪ ,‬תוס שפ ומשנה פכ״ה מ״ט(‪ .‬ונסיב לה ר ב י אליבא‬
‫ד ת ג א י כי אם טהורה היא כר׳ מאיר טומאתה ‪-‬מגע מדרס״‪ ,‬וכן שנינו באמת בברייתא‬
‫‪2 1‬‬ ‫‪,‬‬
‫שבבבלי)םנהד מח א( ( ו אבל םמא מ ג ע מ ד ר ס ‪ .‬אבל משנתנו תפסה בחצי בשיטת‬
‫‪,‬‬
‫ר״מ )טהור מן המדרס( ובחצי בשיטת ר׳ יוסי )אבל טמא טמא מת(‪ .‬ועי׳ תום ב״מ סי״א‬
‫ח! סדין שהוא טמא ט מ א מ ת ועשאו וילון הרי הוא כ ט מ א מ ת ומקבל ט ו מ א ת‬
‫מ ד ר ם דברי ר ב י וכד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובפ״כ מ״ב— כר יוסי ב״ר יהודה )םתימתאה!( ולא כ ר ב י ‪ ,‬תום׳ ב״מ פי״א א‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫כשיחשוב עליה‪ ,‬תוהי דעת ת״ק בפכ״ב מ״ב» אבל ר׳ יוסי אומר שם )כר יוסי ב ״ ד‬
‫י ה ו ד ה כ א ן(‪ :‬אין צריך מחשבה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ‪ p‬בפם״ו מ״א )השדה התיבה והמגדל( שלא חילק בין עץ לעצם — ד ל א כרבי בתום‬
‫ב״ב פ״ד י אלא כ ר ׳ י ו ס י ב ״ ר י ה ו ד ה ‪.‬‬

‫עב ב ‪ :‬א מ ר ר ב ב ‪ -‬ח אר׳׳ל ח ר ו ב וכו׳ באגו ל מ ח ל י ק ה ר׳ מ נ ח ם ב״ר יוסי ורבנן ולימא מ ח ל ו ק י ‪.‬‬ ‫ב״ב‬
‫ס‪-‬ל‪.‬‬ ‫נו׳׳ס‬ ‫יוסי‬ ‫ב״ד‬ ‫מנחם‬ ‫דר׳‬ ‫ק מ ‪ -‬ל‬ ‫הא‬ ‫ורבנן )־*משנתנו(‬ ‫ד״ע‬
‫ארץ א ח י ז ת כ ם ‪ ,‬יהושע כ ב יס‪.‬‬ ‫ס מאה‬ ‫השוה ‪ :‬אם‬ ‫‪(18‬‬
‫‪.369‬‬ ‫עי׳ סדר• ם ה ר ו ת עמ׳‬ ‫‪(19‬‬
‫ה ו א הנדון )כ״ת‬ ‫לו‬ ‫אמד‬ ‫ב ס פ ר א שמיני פ ר ש ה ז יא‪ ,‬ש ג ע ת ק ו שם ו ב ר י ר׳ ירכי סיים ‪:‬‬ ‫‪(20‬‬
‫לו‪ ,‬וכ״ה ב ק ר ב ן אהרן‪ ,‬ועי׳ ר א ב ‪ -‬ד ‪.‬‬ ‫אמרו‬ ‫)ריב״‪ :‬י* ב ד ‪ -‬ח ‪:‬‬ ‫לי‬ ‫בד׳׳ו(‪ ,‬ר א ב ־ ד ‪ :‬א מ ר‬
‫ד״ר‪ .‬כפה‪.‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪255‬‬ ‫ד״ר‪ .‬כ פ ה י ש ב‬ ‫‪b‬‬ ‫‪255‬‬ ‫עי׳ ר ש ‪ -‬י ש ס וסדרי מהדיר‪.‬‬ ‫‪(21‬‬

‫‪462‬‬
‫וכמה סתמות במשנה כולה ש ל א כ ר ב י ״ ( ‪ ,‬וכמה דברים ישנם עוד בתום׳ כלים‬
‫בשם ר ב י ‪ ,‬שלא נזכת כלל במשנה‪ ,‬כרגיל גם בכל המשניות‪.‬‬
‫אבל בכל אופן — עיבודו של רבי לפנינו! משנתו!‬

‫ב‪ .‬שיורי משנת ר׳ יוסי — בתוספתא‬

‫בעדיות)פ״ב מ״ח( תנן! שלשה דברים אמר ד״ע על שנים הודו א ועל אחד לא הודו א ‪.‬‬
‫על ס נ ד ל ש ל ם י י ד י ן שהוא טמא מדרס ועל שירי תנוד ארבעה שהיו אומרים‬
‫‪,‬‬
‫שלשה ו הו ד ו לו‪ .‬ועל אחד לא הודו א על כסא שנטלו שנים מחפוייו זה בצד זה שר‬
‫עקיבא מטמא וחכמיט מ ס ה ר י ן • ״ ‪/‬‬
‫א ב ל ב ת ו ם ׳ ) ע ד י ו ת פ ״ א יג( ת נ י א ! ת נ ו ר ש ת ח י ל ת ו א ר ב ע ה‬
‫ו ש י ר י ו ארבעה ש ב ר א ש ו נ ה היו אומרין שלשה הודו לו)לשת המשנה!(‪ .‬סנדל של‬
‫ע ץ ושל ם י י ד י ן שטמא מדרס ואשד‪ .‬חולצת בו ויוצאין בו בשבת ולא הודו לו‪.‬‬
‫וכן בתום׳ כ ל י ם ב״ב ם״ד ד״״(! סנדל של ק ש )=״םנדל של פיידין״ בבבלי שם(‬
‫ר׳ עקיבא מסמא והאשה חולצת בו ויוצאין בו בשבת ו ל א הודו לו‪.‬‬
‫וע״ז מעיר הבבלי שבת שם! והתניא )משנת עדיות!( הודו לו‪ ,‬אמר רב ה ו נ א‬
‫מאן הודו לו ר ׳ מ א י ר ומאן לא הודו לו — ר׳ י ו ס י )והשוה ״ולא הודו לו חכמים״‬
‫בתום׳ מע״ש(‪.‬‬
‫דבריו אלה של ר״ה‪ ,‬שהיו בוודאי מקובלים בידו **(״ ומוסבים כנראה גם על ״תנור״‬
‫)בתוס׳ עדיות זעא רק העתק לשת המשנה(‪ ,‬יש להם םמד במשנת כ ל י ם ס״ה מ״א!‬
‫תנור תחילתו ארבעה ו ש י ר י ו א ר ב ע ה ד ב ר י ר ״ מ ו ח כ מ י ם א ו מ ר י ם בד״א‬
‫בגדול אבל בקטן תחילתו כל שהוא ושיריו ברובו‪ ,‬ועי׳ תום׳ ב״ק ס״ד א! תנור של בנות‬
‫)=קטן( שתחלתו כל שהוא ושיריו ברובו ש ר ׳ מ א י ר א ו מ ר תחלתו ארבעה ושיריו‬
‫ארבעה‪.‬‬
‫״חכמים״ אלה הם כנראה ר׳ י ו ס י ‪ ,‬ור׳ יוסי ל א כמו שהיו אומריט בראשוגה ו ל א‬
‫כר׳ עקיבא״(‪ .‬ו ת ו ס ׳ דכליפ )ודעדיות( היא אפוא— משנת ר׳ י ו ס י ‪.‬‬
‫״סנדל של עץ ושל ם י י ד י ן״ )סנדל של ק ש ושל ש ע ם ( הוא סנדל לר״ע ור״מ‬
‫בין לענין ט ו מ א ה ובין לענין ח ל י צ ה ובין לענין ש ב ת ‪.‬‬
‫ג‬
‫ובכלים סי״ד מ״ה! סנדל ב ה מ ה של • ( מתכת ממאין של ש ע ם ט ה ו ר י ן‪.‬‬
‫ובתום׳ כלים ב״ב פ״ב י * בפרק המקביל לפכ״ד שלנו תניא! שלשה סנדלים של אדם‬
‫טמא מדרס של מתכת״( ושל בהמה טמא טמא מת ו ש ל ש ע ם ו ש ל צ ס י ח א‬
‫ט ה ו ר מ כ ל וט‪.‬‬
‫‪ (22‬כמו שהעיר כבר הכריתות שם‪ ,‬ואחריו בםסרוינד ‪.Zur Redaktion‬‬
‫!‪ (22‬כסא וכו׳ — בכלים סכ״ב מ״ ז — ממשנת ר״מ)?( שר׳ י ה ו ד ה מוסיף עליה‪ ,‬ור׳ יוסי‬
‫חולק עליה בתום׳ ב״ב ס״א יב )עי׳ לעיל(‪.‬‬
‫‪ (23‬ידוש׳ יבםות סייב יב רע״ד ובבלי שבת סו ‪x‬‬
‫‪ (24‬שהוא מסר כמה קבלות בנוגע למקורות המשנה‪ .‬לסי״א תדרי* ס״ח דגסין‪ ,‬תמיד ומדות‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (25‬רב יוסף אומר שם‪ :‬מאן לא הודו לו ר י ב ״ נ דכליס‪ ,‬סי״ז מי״ז‪ ,‬והכל הילר למקום אחד‪,‬‬
‫כי ר׳ יוםי‪,‬נמשף כ״ס אחת רבו זה‪.‬‬
‫‪ (26‬רש ב״ם בשבת נם א וביי מ׳‪ :‬ושל מתכת‪.‬‬
‫‪ (27‬עי׳ תוס׳ ב״מ ס״א י ‪ :‬כל הסרגופות ובו׳ מנעל שלו של מ ת כ ת הרי זה םמא ס מ א מ ת‪.‬‬

‫‪463‬‬
 ‫‪,‬‬
‫י ו ס י ‪ ,‬שחלק על ד״ע ב״םגדל של םיידין״‪.‬‬ ‫זוהי בוודאי מ ש נ ת ר‬
‫וגם משנת שבת פ״ו מ״ח! הקטע יוצא ב ק ב ש א דברי ר״מ ו ר י י ו ס י א ו ם ד‬
‫)״וםימנד םמ״ד סמ״ך״(׳ שייכת לכאן׳ כי ״קב״ הוא ״םגדל של עץ״׳ ואמרו ביבמות‬
‫קג ב ל״םנדל של עץ״ )שם פי״ב מ״ב( ‪ t‬מאן תנא אמר שמואל ר׳ מ א י ר היא׳ ובירוש׳‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫יבמות שם מקשרים מתני דיבמות לתום כלים הנ״ל! ר׳ הילא בשם ר׳ יוחנן אפילו‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כולו של עץ כשר מתניתא מםייעא לד יוחנן סנדל של קש וכו ׳ ומפרשים» לא הודו‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ל מ ד ר ם ן תום יבמות סי״ב יא! אמר ר י ה ו ד ה אילו ראה ר א ל י ע ז ר סנדל של עץ‬
‫של עכשיו היה אומר <עליו> הרי הוא כסנדל לכל דבר׳ ובתום׳ שבת פ״ה )ס״ו( א!‬
‫‪,‬‬
‫ר א ל י ע ז ר אומר קב של קיטע אם יש א בית קיבול כתיתין יוצאין בו ואם לאו וכד‬
‫‪,‬‬
‫)כר י ו ס י במשנתנו(׳ עי׳ רמב״ן לשבת שט‪ .‬ולענין ח ל י צ ה דין אחד ל״קב הקטע״‬
‫‪,‬‬
‫ול״םגדל של שעם״׳ תום יבמות פי״ב י ובבלי קג ‪M‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫יוסי‪,‬‬ ‫ר‬ ‫מ מ ש גת‬ ‫באותו עגין ב ת ו ם גשארו כגראה עוד כמה שרידים‬
‫המקביאם ל פ כ ״ ד שלנו וחולקים עליו ו‬
‫‪ (1‬בפכ״ד מט״ז תנן! שלש סבכות הן של י ל ד ה טמאה מומאת מ ד ר ס ׳ של ז ק נ ה‬
‫טמאה ט מ א מ ת ושל יוצאת ה ח ת טהורה מכלום‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫אבל'בסכ״ח מ״ס! סבכה של זקנה טמאה משום מושב (‪ .‬ח ל ו ק של יוצאת החוץ‬
‫ה ע ש ו י כ ס ב כ ה טהור׳ ושם סוף מ״י‪ :‬סבכה שנקרעה אם אינה מקבלת את רוב‬
‫השער טהורה•‬
‫‪,‬‬
‫מתאים לזה נמצא בתום ב״ב שם ס״ב י! שלש סבכות הן של זקנה טמאה מ ד ר ס‬
‫ושל ילדה טמאה ט מ א מ ת נ ק ר ע ה ו א י נ ה מ ק ב ל ת א ת ר ו ב ה ש ע ר‬
‫טהורה מכלום‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה ת ו ם מתאימה אפוא לפכ״ח בגיגוד לפכ״ד!»־(‬
‫‪,‬‬
‫‪ (2‬ת ו ס שט ט! שלש)ה( מטות הן העשויה לישיבה טמאה מדרס׳ ש מ ו כ ר י ן ע ל י ה‬
‫כ ל י ט ט מ א ה ט מ א מת‪ (»°‬ושל מלבגי בגי א י טהורה מכלות״( )שלא כר״מ ור׳‬
‫‪,‬‬
‫י ה ו ד ה ׳ בפי״ת ובתום ב״מ!(‪.‬‬
‫אבל במשגתגו םכ״ד מ״ח! שלש ממות הן העשויה לשכיבה ממאה מדרס׳ של ז ג ג י ן‬
‫)=שמוכרין עליה כלים( ממאה סמא מת׳ ושל ס ר ג י ן טהורה מכלום‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (3‬ת ו ם שם! שלש)ה( ע ר י ס ו ת הן העשויה לשכיבה ממאה מדרס ושל ב נ ו ת ״ (‬
‫‪,‬‬
‫טמאה טמא מת ושל סיידין ״( ושל ציורות סהורה מכלום )ועי גם תוס׳ ב״מ ם״ט א ו‬

‫• מ ו ש ב ״ ב מ ק ו ם • מ ד ר ס ״ ‪ ,‬ג ם בסכ״ג מ״ד‪.‬‬ ‫‪(28‬‬

‫עי׳ ג ס פ כ ״ ח מ ״ י ‪ :‬שבים שלה )של ס ב כ ה ש ל זקנה( ם מ א בפגי עצמו‪ ,‬והשוד‪ ,‬נגעים םי״א‬ ‫‪(29‬‬
‫של‬ ‫ושבים‬ ‫מ ת אעם״י שאינו ראוי ליסמא מ ד ר ס ו כ ו ׳ כ ג ו ן ו כ ו ׳‬ ‫ס מ א‬ ‫מי״א ‪ :‬כל הראוי ליסםא‬
‫ם ב כ ה‪ ,‬א ח ת פכ״ד ז‬
‫היתד‪,‬‬ ‫מת‬ ‫טמא‬ ‫עי׳ ת ו ם ׳ ב ״ מ ס ״ ס א ‪ :‬מ ס ה ש מ ו כ ת ם עליה א ת ה כ ל י ם ה י ז ס מ א ה‬ ‫‪(30‬‬
‫מ ש מ ש ת ישיבה ושכיבה ה*ז ס ם א ה מ ד ר ס ‪.‬‬
‫בפי״ח מ י ג ‪ :‬ו מ ל ב נ י בני ל ו י מ ה ו ת ן ‪ ,‬ועי׳ ג ם מ״ד ו ת ו ם ׳ ב ״ מ פ״ה ם‪.‬‬ ‫‪(31‬‬
‫= ק ס נ י ם ‪ ,‬כ מ ו ת ו ם ׳ ב ״ ק ס״ד א ‪ :‬ת נ ו ר ש ל בגות־־־קםן‪.‬‬ ‫‪(32‬‬
‫מ ״ ל בדליות‬ ‫‪(33‬‬

‫‪464‬‬
 ‫עריסה ש ל ב נ ו ת הרי זו טמאה טמא מת היתד• משמשת שכיבה הרי זו טמאה מ ד ר ס ‪/‬‬
‫‪3‬‬
‫במשנתנו מתאיט לזה כנראה* ( םכ״ד מ״ב!‬
‫שלש ע נ ל ו ת הן העשויה כ ק ת ד ר א טמאה מדרס‪ ,‬כמטה טמאה טמא מ ת ושל‬
‫י ‪/‬‬
‫א ב נ י ט טהורה מכלום‪) .‬״אבנים״ מתאיס כנראה לםיידין וציירין‪ ,‬ו ע תום׳ כליט ב״ק‬
‫פ״ג י ‪ 1‬של אזניט ״(‪.‬‬
‫בתום׳ כ ל י ם נשארו כמובן גם שרידים אחרים ממשנת ד׳ יוסי‪ .‬חוץ מאלה שנזכרו‬
‫בסירוש בשמו)עי׳ לעיל(‪ ,‬לקוח ממשנתו׳ למשל‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫תום׳ ב״ב פ״ו ט ! שלש על שלש שעשה לאםסלוגית• ( מלוגמא)‪ (n&Xayna‬ורטיה‬
‫טמאה רשב״ג אומר אספלגית ט ה ו ר ה ״ ( מלוגמא ורטיה טמאה‪ ,‬וכן היה רשב״ג אומר‬
‫העושה אספלנית מן הסמניט טהורה ומן העשבימ טמאה מסגי שהיא מגערת )=גגערת(‪.‬‬
‫ובעור איםסלוגיןת[ ט ה ו ר ה מלוגמא ורטייה טמאה‪.‬‬
‫אבל במשנתגו סכ״ח מ״ג‪ :‬העושה א ס פ ל ג י ת בין בבגד ובין בעור טהורה‪ ,‬ר׳ י ו ס י‬
‫אומר על העור טהור מ ל ו ג מ א בבגד טהורה ובעור טמאה׳ רשב״ג אומר אף בבגד‬
‫טמאה מסגי שהיא גגערת‪.‬‬
‫״ובעור וכו׳״‪ ,‬שבתום׳ — הוא אפוא משגת ר׳ י ו ס י ‪ ,‬וע״כ גראה שכל הסיםקא לקוחה‬
‫בתום׳ משם‪.‬‬
‫ע״ד משגת ר׳ יוסי ב ת ו ס ׳ במסכות א ח ר ו ת עוד גדבר‪.‬‬

‫יחוסה של כלים לשאר מ ס כ ו ת‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪ (1‬על יחוסה של כלים סי״ז מי״ז לסוכה ם״א מי״א העירותי כ ב ר )לעיל עמ׳ ‪.(129‬‬
‫‪ (2‬םט״ו מ״ו! הבטנון ו ה ג ק ט מ ו ן והאירוס הרי אלו ט מ א י ם ‪ ,‬אבל בשבת ס״ו מ״ח!‬
‫אנקטמץ ״ ( ט ה ו ר י ם ‪ .‬וכבר נתקשו בו הראשונים ״»(‪ .‬אבל ב ת ו ם ׳ שבת ם״ה)ס״‪ 0‬ב ו‬
‫‪0‬‬
‫ט מ א י ן‪ ,‬וזו היא משנת ר׳ יוסי‪ ,‬שהרבה ממנה ב ת ו ס ׳ שבת‬ ‫הנקטמין *(‬
‫ן‬ ‫)עי׳ להלן(״‬
‫ומשנת שבת שט — ר׳ מ א י ר ‪.‬‬
‫‪ (3‬סי״ב מ״ג‪ :‬כ ס ו י ט ג י וכו׳ ר״ג מטמא וכו׳‪ ,‬מ״ד! מסמר הגרע טמא ושל א ב ן‬
‫ה ש ע ו ת טהור ר״צ מטמא׳ מסמר הגרדי םמא ו א ר ו ן ש ל ג ר ו ס ו ת ר״צ מטמא וכר‪,‬‬
‫מ״ה )אחרי שתי הלכות אחרות ב״מסמר״(» מ ס מ ר ש ל ש ל ח ג י טהור ור״צ מטמא‬
‫)ואחריו!( ש ל ש ה ד ב ר י מ ר ״ צ מ ט מ א וכר׳ מ״וו ארבעה דבריט ר״ג מטמא וכו׳‬
‫כסוי טגי וכר׳ וכל זה )מן ״שלשה דבריפ״ והלאה( לקוח מ ע ר י ו ת פ ״ ג מ ״ ח ׳ ור׳‬
‫י ה ו ד ה היא‪ ,‬כסיםא דמ״ו‪) ,‬עי׳ לעיל ס ת ם ( ועי׳ להלן ״ספרא״ אות ‪.5‬‬
‫‪ (4‬ם״ה מ״ה = עדיות ס״ז מ״ח! העיד מגחם וכו׳ שהיו אומרים חילוף הדברים‪.‬‬
‫מאימתי מ ק ב ל ת ס ו מ א ה ו כ ו ׳ ואם ‪ T r y‬ל ל ש ו ת לה‬ ‫לריסה‬ ‫לי׳ ת ו ם ׳ ב ״ מ ס ״ ה יב ‪:‬‬ ‫‪(34‬‬
‫ל ג ל ה‪.‬‬ ‫מהורה ל ד ש י ל ש ה ל ה‬ ‫לגלה‬
‫ח ו ש מ י ל כ ש י ו שבמ״ב ‪ :‬״ושלאבנים״‪ ,‬כ ת י ב מלא ב מ ק ו ם ‪ :‬ו ש ל מ י ם כ ס ו • ה ב נ י ם ‪ -‬ב ש ב ת‬ ‫‪(35‬‬
‫ח ו ל ק שם‪.‬‬ ‫ח נ פ י * שר׳ יהודה‬ ‫ו ב מ ה סוף ס״ב משנת‬ ‫יהודה‪,‬‬ ‫ש״ו מ ״ ס ‪ ,‬וזו מ ש נ ת ר׳‬
‫‪ .‬ת ח ב ו ש ת ״ ‪ ,‬מל׳ ר ו מ י ‪.splenium‬‬ ‫‪(36‬‬
‫;<‪.vo‬‬ ‫ניקסמון‪ ,‬ל ו ק ס מ ו ן ‪KOCT*CJ^OV6,‬‬ ‫‪(38‬‬ ‫‪ ( 37‬כ ״ ה בר״ש ו מ ״ ל ‪.‬‬
‫לי׳ סי׳ הגאונים שלי ל מ ׳ ‪ 40‬הל׳ ‪.23—20‬‬ ‫‪(39‬‬
‫‪1‬וק׳ וראב״ן בשאלתו ל ר ש ב״ם ז ב ד פ ו ׳ ‪ :‬הגדמין‪ ,‬ק ר י ‪ :‬הנגדמין‪.‬‬ ‫‪(40‬‬

‫‪465‬‬
 ‫‪7‬‬
‫•‪ (4‬פ״ד‪ ,‬פרי‪ :‬חתכו חוליות וכו׳ = עדיות פ״ז מ״ז! הם העידו וכו׳ שר אליעזר ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ (5‬פמ״ו מ״ב! ארוכות של נחתומין םמאות ושל וכו׳ ד ף של נחתומין שקבעו בכותל‬
‫ר ׳ א ל י ע ז ר מ ט ה ר ו ח כ מ י ם מ מ מ א י ן׳ אבל בעדיות פ״ז מ״ז ת נ ן ו הן העידו‬
‫על ארוכות של גחתומין שהן טמאות ש ר ׳ א ל י ע ז ר מ ט ה ר ׳ אבל ר׳ י ו ס י שגה‬
‫מחלוקת ר״א וחכמים לא ל׳׳ארוכות של נחתומים״ אלא ל ״ ד ף של גחתומים״׳ וכן היא‬
‫שנויה באמת בתום׳ עדיות פ״ב א ! ארבעה דבדים ר׳ אליעזר מסהר וכו׳ מםרוק של צרצור‬
‫) = כ ל י ם פ״ב מ״ח( וכו׳ ד ף של נחתומים וכו׳ מנעל ע ל האימום ) = כ ל י ם פכ״ו מ״ד(!‪(4‬‬
‫וכו׳ חיתכו חוליות וכו׳ ) = כ ל י ם ם״ה מ״י(׳ וכן בתום׳ שם פ״ג א ! העיד ר׳ יהושע ור׳‬
‫פפייס על ד ף של גחתומין וכו׳ שהוא טמא שד׳ א ל י ע ז ר מטמא‪.‬‬
‫— בתום׳ ע ד י ו ת שם הוא אפוא משגת ר׳ י ו ס י ‪.‬‬
‫‪ (6‬פכ״ו מ״ד! כ ל חמתות צרורות סד‪1‬רות וכד׳ עי׳ עדיות פ״ה מ״א‪ :‬החמת בש״א וכו׳‪,‬‬
‫ועי׳ תום׳ כלים ב״מ פי״א ב‬
‫‪ (7‬פ״מ מ״ב ‪ t‬תבית שהיא מלאה משקין מהורין ומיגקת בתוכה וכו׳ בש״א וכו׳ חזרו ב״ה‬
‫וכר‪ .‬ובקצרה פ״י מ״א‪ :‬על הכל מצילין וכר‪ .‬א ה ל ו ת פ״ד‪ ,‬מ״ג! היתה שלמה בה״א‬
‫מ צ ל ת על הבל וכו׳ חזרו ב״ה וכו׳ ! אהלות פט״ו מ״ט! חבית שהיא מלאה משקין וכר‪.‬‬
‫ע ד י ו ת פ״א מי״ד ‪ x‬כלי חרם מציל על הכל כדברי ב״ה וכר א מ ת להם ב״ה וכו׳ אמרו‬
‫להם ב״ש וכו׳ חזרו ב״ה וכר )הוויכוח גם בתום׳ אהלות פט״ו ט« א מ ר ר ״ א ב ״ ד‬
‫ש מ ע ו ן בזו בית שמאי מטמאין וכר׳ ועי׳ בתום׳ שם סס״ד‪4‬‬
‫משגת א ה ל ו ת מתאימה ל כ ל י ם ‪.‬‬
‫‪ (8‬פ״ח מ״ד! קדירה שהיא נתונה בתנור וכר׳ פרה פ״ח מ״ו‪ :‬אין כלי חרש מטמא חברו‬
‫וכר׳ ועי׳ ספרי ד ט א חקת יט א ]הוצאתי עמ׳ ‪] ![16‬טהורי‪ 1‬כלי חרם שהיו משולשלים‬
‫לאוירו של תגור בןמןקום הגגוב וכר‪.‬‬
‫‪ (9‬פ״ח מ ״ י ו היה פוגדיון לתוך פיו ר ׳ י ו ס י א ו מ ר אמ לצמאו טמא׳ מקואות‬
‫פ״ח מ״ד‪ ,‬ו גדה שגתגה מעות בפיה וכו׳ טמאה היא על גב רוקה )עי׳ ר״ש שם(‪.‬‬
‫‪ (10‬פי״א מ״ד ‪ t‬ברזל טמא שבללו וכו׳ = מכשירין פ״ב מ״ג )אגב(‪.‬‬
‫‪ (11‬פי״ג מ״ו = טבול יום ם״ד מ״ו )דרך אגב׳ עי׳ תום׳ שם פ״ב יד ור״ש׳ דקאי‬
‫״ועל כולן אמד ר׳ יהושע״ ובד גם על מ ״ ה ‪/‬‬
‫‪ (12‬פי״ז מי״א! והשותה כמלוא לוגמיו ביוה״כ׳ ומי״ב! האוכל ביוה״כ וכר׳ יומא‬
‫מ״ח מ״זג‬
‫‪ >13‬שם מי״א! וכמזון שתי סעודות לערוב וכר׳ עירובין פ״ח מ״ב! כמה הוא שעורו‬
‫מזון שתי סעודות לכל אחד» ושאחריו! מזונו לחול וכו׳ — הוא מעריכת ר ב י )בעירובין ו‬
‫ר׳ יוחנן ב ״ ב — ר ׳ שמעון(‪.‬‬
‫‪ (14‬שמ מי״ב! וגרים גגעים כגרים הקלקי׳ גגעים פ״ו מיזג‬
‫‪ (15‬שם ם י ״ ב ! ושגעשה בידי אדם שעורו כמלא מקדח גדול׳ אהלות פי״ג מ ״ *‬
‫‪ (16‬פם״ז מ״ז! שיש להם מעשה ואין להם מחשבה׳ מ ה ת ת פ״ח מ״ו׳ מכשירין פ״ג‬
‫מ״ח ופ״ו מ״א )ד״ע אינר>‬
‫‪ (17‬פכ״ה מ״ט ו כלי הקדש וכד‪ .‬חגיגה פ״ג מ״א׳ ועי׳ תום׳ כלים ב״ב פ״ג יב ו א״ר‬
‫יוסי וכר ) ו מ בתום׳ ח ג י ג ה ‪/‬‬
‫‪ (18‬פ כ י ד — ע י ׳ לעיל‪.‬‬
‫‪ (41‬חף׳ מ ה ד פח ‪ x‬ואדר״ג פכ״ר* ועי׳ חופ׳ כלים ב״ב פ״ד ז‪.‬‬

‫‪466‬‬
 ‫ד‪ .‬יחוםה למדרשי־הלכה‬
‫לספרא!‬
‫ת״כ משתמשת כאן — כמו תמיד — במשנת ר ב י‪ ,‬עם תוססות ‪ p‬זערייתות׳ עד שאין‬
‫כ ל י ם יוצאת מכלל שאד מסכות המשנה ו‬
‫‪ (1‬פ״ב מ״ב ו הדקין וכד ועד חצבים גדולים בלונ = ספרא שמיני פרשה ד ב׳ )מיכן‬
‫אמרו‪ /‬ואחריו ‪ t‬גשתקע וכו׳ = תום׳ ב״ק פ״ב ב׳‪,‬‬
‫‪ (2‬פ״ב מ״ג! והמטה והכסא והספסל והשלחן ו ה ם ס י ג ה והמגורה של חרם = ספרא‬
‫שט ד! סרט למיםה ולכסא ולספסל ולשולחן ו ל ם פ י ג ה ומגורה של חרם׳ עי׳ לעיל‪.‬‬
‫‪ (3‬ס״ה מ״א‪ :‬איזהו גמר מלאכתו משיםיקגו וכו׳— ספרא שט פ״י ו» מ א י מ ת י‬
‫מ ק ב ל ס ו מ א ה )כלשון זה גם בתוס׳ ב״ק ס״ד ב( משיסיקגו וכד‪.‬‬
‫‪ (4‬שם מ״ב! האבן היוצא וכר — ספרא שם י׳! מיכן אמרו האבן וכו׳ אמר ר׳ יהודה‬
‫ו ה ל א א מ ר ו ה א ב ן ה י ו צ א מ ן ה ת ג ו ד כ ל ש ה ן ט מ א ה לא אמרו וכר‪.‬‬
‫‪ (5‬שם מ״ז» תגור שגטמא וכו׳ ושגים הקטגיט טהורין—םסרא שם ב—ג )מיכן אמרו(!‬
‫אבל בספרא עוד! חלקו לשגים והם שוים סמאים מפגי שאי אפשר = תום׳ ב״ק ס״ד ח‪.‬‬
‫אבל בפי״ב מ״ו תגן! ארבעה דברימ ר״ג מטמא ו ח כ מ י ם מ ס ה ר י ן ומ׳ וסבלא‬
‫ש ג ח ל ק ה ל ש ג י ם ומודים חכמיט לר״ג בטבלא שגחלקה לשגימ אחד גדול ואחד קטן‬
‫שהגדול טמא והקטן מהוד‪ .‬וזוהי משגת ר׳ י ה ו ד ה «(‪ .‬ו״חלקו לשגיס והם שוים וכו׳״‬
‫—כר״ג ולא כחכמים‪ .‬וזוהי לגבון משגת ר׳ י ו ס י ‪ ,‬שהשמיטה ר ב י ׳ ולדידיה ג״ל‬
‫שבאחד גדול ואחד קטן גחלקו אבל בשוים מודים חכמים שםמאים‪.‬‬
‫וגסלא שספרא הוא ר׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬ותגי בשגים שוים טמא כ ר ״ ג לדידיה‪) .‬ואסשר‬
‫דר׳ יהודה בתום׳ דייק ״כשגים בחברו״ שע״ז לא גחלקו **( אבל אחד גדול מחבירו גחלקו בו‬
‫וחכמים מסהרין‪ ,‬ומתגי׳ דפי״ב מ״ו ד ל א כר׳ יהודה‪ ,‬ומתגי׳ דם״ה מ״ז ד ל א כר׳‬
‫יהודה‪ ,‬וצ״ע‪/‬‬
‫‪ (6‬שם מ״ט! תגור שבא מחותך וכו׳ — ספרא שם ד׳)מיכאן אמדו‪/‬‬
‫‪ (7‬שם מי״א! תנור של אבן וכר—שם ז—ח )מיכן אמרו(‪.‬‬
‫‪ (8‬פ״ו מ״ב ‪ 1‬האבן שהיה שופת וכו׳ — ספרא שט ט! ‪ . . .‬ממאה מ פ נ י ש י ש ל ו‬
‫נ ת י צ ה ‪ .‬עליה וכר טהורה מ פ נ י ש א י ן ל ו נ ת י צ ה ‪ .‬ע ל י ה ו ע ל ה ז י ז ר ו א י ם‬
‫‪,‬‬
‫ש א ם י נ ט ל ה כ ו ת ל והוא עומד בפני עצמו טמא ואט לאו טהור—תום ב״ק פ״ה ג ‪t‬‬
‫ד ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר עליו ועל הזיז וכו׳ וסתם ספרא ר ׳ י ה ו דד*‬
‫‪ (9‬פ״ח מ*א» מורת סחותה וכר—ספרא שם פרשה ז י )נרכך אמת(! ר׳ אליעזר א ו מ ר‬
‫ס צ ל ת אמר ר׳ אליעזר וכר‪ ,‬א מ ר ו ל ו וכר )כבמשנה‪ /‬ושם יא! אמר ר ׳ י ו ח נ ן‬
‫ב ן נ ו ד י א מ ר ת י ל ו ל ר ׳ א ל י ע ז ר ומ׳ א״ר יוסי אמרתי לו לריב״נ ומ׳ אמר א‬
‫)קרי! אמרו א ‪ ,‬או! אמר רבי( הוא ה נ ד ו ן ־ ת ו ם ׳ ב״ק פיו ד‪ ,‬ושם! אמר ר ב י היא‬
‫תשובת ר׳ יוסי היא תשובת ריב״נ)ורבי הוא ש ה ש מ י ט במשנתנו את דברי ר׳ יוסי‪,‬‬
‫וכתב תשובת ריב״נ בלשון *אמרו א ״ ‪ ,‬אבל הספרא חיבר ללשון המשנה את ה ת ו ם ׳ ‪,‬‬
‫ויצאו הדברים של ריב״נ כפולים‪ ,‬עי׳ ראב״ד‪/‬‬
‫‪ (10‬סט״ו מ״א‪ :‬השידה והועד! וכו׳ — ספרא שם פרשה ו ה—ו! יכול השידה ומ׳ ביבש‬
‫‪ (43‬כמו שכתבתי לעיל מ ל יחוסו של כלים למסכות אחרות‪ ,‬אות ‪j‬‬
‫‪ (43‬וש״השנים שוין״ בליון הוא ‪1‬‬

‫‪467‬‬
‫ת ״ ל מןכל[ כלי עץ ולא כל כלי עץ או יכול שאני מוציא דרדור עגלה ו ט ׳ ) ר ( רמ״א כל‬
‫שמנו חכמיט בטהרה וכר ד״י אומר כ ל שמנו חכמימ בטומאה וכר אין בין וכר‪ .‬ושם ז נוסף‪:‬‬
‫ר ׳ נתמיה אומר קופות וכו׳ — וצם׳ ב״מ ס״ה א‪.‬‬
‫‪ (11‬מחצלת הקניט וכר — ספרא מצורע זביס פרק ב ב‪.‬‬
‫‪ (12‬פי״ט מ ״ ב ! החבל וכר — ספרא מצורע זביס סרשה ב ד‪.‬‬
‫‪ (13‬פ״כ מ״א ) ב ל י דברי ר׳ יהודה!(‪ ,‬םי״ט מ״ט )ועי׳ תוס׳ ב״מ פ״י ג(‪ ,‬פ״כ מ״ב‬
‫)עריבה מב׳ לוג וכר( ומ״ד )עריבה גדולה( — ספרא ש פ פרק ב ג—ה )אבל ג ש ט ! או יכול‬
‫שאגי מרבה ה מ ר ו ד ו ה ד ף ש ל ג ח ת ו מ י ן וכר‪ ,‬ובמתגי׳ תגן סט״ו מ ״ ב ! ד ף של‬
‫גחתומין וכר וחכמים מטמאין׳ ס ר ו ד ש ל גחתומין ט מ א ‪ ,‬ועי׳ מש״כ ל*דף של גחתומין״‬
‫לעיל׳ ״יחוסו של כלים לעריות״(‪.‬‬
‫‪ (14‬םכ״ג מ״ב — ספרא שם פ״ג י *‬

‫ל ס פ ר י זוטא!‬
‫‪ (1‬כלים ס״א מ״ו—מ״ט — בם״ז נשא ה ב )‪ (228‬משנת ר׳ י ו ס י )עי׳ ל ע י ל ‪/‬‬
‫‪ (2‬ס י ב מ״ה! כסוי כדי יין ו מ ׳ — ס״ז חקת יט ט ו ) ה ו צ א ת י עמ׳ ‪ 27‬ש ר ‪ «17‬כסוי כדי‬
‫וכו׳ וכסוי טפחין הרי אלו כ ל שהן‪ ,‬ועי׳ כלימ סייד מ״ג» וכל הכיסויין)של מ ת מ ת ! ( טהודין‪.‬‬
‫‪ (3‬פ״י מ״א‪ :‬אלו כלים ו כ ר — ט״ז שט )הוצאתי עמ׳ ‪ 25‬ש ר ‪ ,(13‬ומוסיף! וכלי חרסית‪.‬‬
‫[ בשעף ו ב ש ר ף‬ ‫‪ (4‬פ״י מ״ב! ב מ ה מקיסץ וכר — ס״ז שם )שר ‪] ! (26‬‬
‫בשעוה ובזסת ו ב כ ם י ט ר ו ן ‪ ,(KaooiTepoO‬אבל במשגתגו! אין מקיפין ל א ב ב ע ץ‬
‫ו ל א ב ע ו פ ר ת מ פ ג י שהוא פתיל ואין צמיד‪ ,‬ועי׳ תום׳ ב״ק ס״ז ז ! א ץ מקיפץ‬
‫ב ק ם ט ר ו ן מפגי שהוא פתיל ואיגו צמיד ואם עשאו לחיזוק הרי זה מציל‪ ,‬ועי׳ כלים‬
‫ם״ל מ״ג‪ :‬ר׳ יוסי אומר ב ב ע ץ טמא‪ ,‬ועי׳ תום׳ ב״ק פ״ג ד« א ב ל חבית שגקבה ועשאה‬
‫בבעץ ובקגטרץ )= ו ב ג ס ט ר י ן( ובגםרית ובזסת ובסיד ובגםסים‪.‬‬
‫‪ (5‬פ״ט מ״ח‪ :‬תגור שגיקב ו מ ׳ — ס״ז שט )הוצאתי עמ׳ ‪ 27‬שר ‪ !(10‬שעורו מ ל א‬
‫ח ו ץ ת מ ר ה )כצ״ל( כ פ ו ל ד ב ר י ב ״ ש ב ה ״ א מלא כוש דולק‪ .‬גיקב מצדו שעורו‬
‫מלא כוש דולק גכגם‪< ,‬מן ה צ ד ג כ ג ס > ו מ ן ה א מ צ ע א י ג ו ג כ ג ם ‪ ,‬ר׳ שמעון‬
‫אומר מן האמצע גכגס ומן הצד איגו גכגם‪ .‬מגופת חבית שגיקבה וכו׳ של שיפון מ ן‬
‫ה צ ד נ כ נ ם ו מ ן ה א מ צ ע א י נ ו נ כ נ ס ר ש ״ א מ ן האמצע גיכגם מן הצד איגו‬
‫ניכנס‪ .‬ל פ י נוסח זה ת״ק הוא ר׳ יהודה )ועי׳ להלן עמ׳ ‪ 475‬הע׳ ‪/50‬‬
‫‪ (6‬פי״א מ״ח! כ ל תכשיטי נשיט טמאיט‪ .‬ע י ר ש ל ז ה ב ק ט ל י ו ת נ ז מ י ם‬
‫ו ט ב ע ו ת ‪ .‬ו ט ב ע ת ) ה ר ל ו ! טבעת( ב י ן שיש לה חותם בין שאין לה תותס ונזמי האף — ס‪-‬ז‬
‫מ ט ו ת לא כ ג )‪ : (330‬כלים שאינם עשויים למלאכה אבל עשויים לנאוי אלו קטליות ונזמים‬
‫וטבעות ונזמי האף‪ ,‬״מבעת בין וכר״ ש ב מ ש נ ת נ ו — ה ו ס פ ת השוגיט היא בגיגוד לשבת‬
‫פ״ו מ״א)עי׳ בבלי נ ט ב‪ ,‬ם ע״א וכרנב״י! טומאה אשבת קדמית(‪ ,‬ועי׳ תום׳ ב״מ פ״ב א—ב!‬

‫לספרי!‬
‫הספרי במדבר‪ ,‬שאינו מדבי ד״ע אלא דבי ר׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬אינו משתמש ב מ ש נ ת נ ו­‬
‫משנת ר ב י ‪.‬‬
‫‪ (1‬ספרי חקת סיס׳ קכ״ו‪ :‬מ י כ ן א מ ר ו כלים מצילים צמיד )ר״מ א ה א ת פ״ד‪ .‬מ״ג‬
‫ור׳ ה ל ל ! בצמיד( סתיל באהל המת אוהלים בכסוי‪ ,‬ילקוט‪ :‬כלים המצילין בצמיד פתיל‬

‫‪468‬‬
‫באהל המת מצילין בכסוי בבית המגוגע» משגה נגעים פי״ג מי״ב‪ :‬ר׳ י ו ס י אומר כל‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫המציל צמיד פתיל מציל מכוסה בבית המגוגע וכו )תוס פ״ז יג(‪.‬‬
‫‪ (2‬ספרי שם! וכל כלי פתות מ י כ ן א מ ר ו חבית שכפאה על פיה מירחה בטיס מן‬
‫הצדדים ממאה וכו‪ /‬כלים פ״י מ״א! היו כפויים על םיהן מצילים כל שתחתיהן עד התהום‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר׳ א ל י ע ז ר מסמא׳ ועי תום ב״ק פ״ז ו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הלקוחות שתי המשגיות שבספרי מ מ ש ג ת ר י ו ס י ?‬

‫חלוקת התום׳ ל ת ל ת א ב ב י‬ ‫ה‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫חלוקת התום לשלש בבות איגה ע״ס גודל המסכת וכמות הפרקים׳ כחלוקת ב״ק ב״מ‬
‫וב״ב ד ג ז י ק י ן )ל ״ ג פרקים לשלשה חלקים שוים בני א ח ד ע ש ר סרק(! כאן ב״ק‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ז י פרקים׳ ב״מ י ״ א פרק וב״ב ז פרקים‪ .‬אלא שחלוקת תוס כלים תלויה — בחלוקת‬
‫ה מ ש נ ד‪ -‬נם היא נחלקה לשלש בבות! ב ״ ק — עד סוף פ״י׳ ב ״ מ — פי״א—פ״כ‪,‬‬
‫ו ב ״ ב — פכ״*—פ״ל‪.‬‬
‫חלוקה זו ישנה עוד במקצת בכ״י מ ‪ /‬שם כתוב אחרי ס ״ י ז פליק פירקא וסליק לה‬
‫‪,‬‬
‫ב ב א ק מ א דמם כלים‪ ...‬כ ב א מ צ י ע א ‪ . . .‬כלי מתכות וכו‪ /‬וכן בפירוש הגאונים‬
‫‪,‬‬
‫בתחילת פי״א )הוצאתי עמ ‪ 20‬שורה ‪ 1(3‬ב א ב א מ י צ ע י ת א ׳ וחלוקה זו היתד‪ .‬לפני‬
‫‪,‬‬
‫רש״ג בתג״ק סי עב )דף כ ע״ב(! כמה שמפורש בפרק כל הכלים יש להם אחוריים ותוך‬
‫‪,‬‬
‫)=כלים פ כ ״ ה מ״א( ב ב א ב ת ר א דמםכתא׳ והערוך ע ארגם! והיא האימה ששגיגו‬
‫ב ב ב א מ צ י ע א דכלים )=פי״א מ״ו(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ע״פ חלוקה זו של המשגה גחלקה התוס לתלקים שאיגם שוים בכמותם כלל׳ אבל‬
‫מקבילים לבבות של המשגה‪.‬‬

‫ו‪ .‬אופיה‬
‫‪,‬‬
‫הרושם הכללי והחיצוגי‪ ,‬הוא שר יוסי ה ה י ס ט ו ר י ו ן מרבה בשמות ובמקורות‬
‫‪,‬‬
‫חלמתיו! ״ר עקיבא אומר״׳ בכמה מקומות! ״זו משנת ד״ע משגה ראשוגה״‪ .‬מרבה‬
‫להשתמש במשנה הישנה׳ ושרידיה)כמו שהעירותי( ניכרים עוד ן מרבה להשתמש ב א ו צ ר‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ל ש ו נ י י ש ן ! צסורן )תום׳ שבת(‪ ,‬כפים )כופת(׳ ב״ב פ״א׳ תום כלים׳ תום שבת!‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בא ר יוחנן אצל אבא חלפתא‪ .‬במסכת זו נזכר כ״פ ר אליעזר‪ ,‬שרבי מיעט להזכירו)אם‬
‫יאמר לי אדם כך שנה ר׳ ליעזר שונה אני כדבריו אלא דתנייא מחלפין( ולא הזכירו אלא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כ ת ו ך משנת ר י ה ו ד ה או ר י ו ס י ‪.‬‬

‫‪469‬‬
 ‫ז‪ .‬הערות ופירושים‬
‫למשנת כלים‬ ‫א(‬
‫?<־ק א‬
‫‪ .‬מ ״ א ספרו‪ .‬ד״ר וד״ו ועוד‪ :‬ס פ י ר ו‪ ,‬וכ״ה במו״ק ז ב גט בדםוםים‪ ,‬וכ״ה בב״ב ט ב‬
‫‪,‬‬
‫בכי״י‪ .‬וכן בגזיר פ״ז מ״ג בכי״י ורע״ב ומש שבירושלמי‪ .‬ובירוש׳ שפ גו םע״ג! וכתב‬
‫‪,‬‬
‫ר שלמה עדגי ב״מלאכת שלמד‪.‬״ לגזיר שם! וימי ןזסיר‪ 1‬כך צ״ל ומצאתיו מנוקד בשוו״א‬
‫‪1‬‬
‫תחת הםמ״ד ובח‪T‬ק תחת הפ״א‪ .‬והוא לדעת לוי )במלונ‪ 0‬כמו יאהילו׳ )אהי^ד•(‪.‬‬
‫‪#‬יבו* <*‪3‬י‪3‬ה(‪ .‬במקוס אסירתו״‪ .‬אבל רי״א )=ר׳ יהוםף אשכנזי( נקד! קקר‪ 1‬הפ״א‬
‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬
‫בקמץ )מ״ש כאן(‪ ,‬מ ן ‪ .‬ה ס ן ר ״ שבדה״ב ב טז‪ .‬והשוה גס ״?‪9‬ל* ‪ -‬י‪5‬יל‪ . 1‬ואולי אף כאן‬
‫^ י ר ו ״ מן ם‪$‬ר״‪ .‬ימי־םפר גמצא בת״כ ריש מצורע‪.‬‬ ‫״‬

‫מ ״ ב לסמא מ ד י ם )במגע( וחשוכי בגדים במגע‪ .‬״במגע״ הראשץ ליתא בהו׳ לו׳ כי״י‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פ׳ וב׳׳ הוצ דרגבורג׳ ד״ק ואמ״ד ועוד׳ ומחקוהו גס רב״א ) = ר בצלאל אשכגד( ורי״א‪.‬‬
‫כלומר! לסמא בגדים ש ע ל י ו ׳ ואלה ש א י ן ע ל י ה ם ב ג ד י ם — מסמאים בגדים‬
‫‪5‬‬
‫וכליפ במגע׳ מפגי שהמ מטמאיט בחיבורט בטומאה כל בגדים וכלים׳ שהם גוגעים בהם (‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ועי מי גפתוח‪.‬‬
‫מ ״ ג שהוא מסמא משכב תחתון וכוי‪ .‬רכ\ שגיגו בגדה פ״ד מ״א! והכותיפ מטמאיפ‬
‫משכב תחתת כעליון מפגי שהם בועלי גדות׳ וכן בגדה ם״ה מ״ד ז בת שלש שגים ויום‬
‫אחד וכד ומסמא את בועלה לסמא משכב תחתץ כעליון‪ .‬ובת״כ מצורע זבים פ״ז ג—ד •(‬
‫תניא! מה תלמוד לומר ותהי גדתה עליו יכול לא יסמא אדם וכלי חרם ת״ל ותהי גדתה‬
‫עליו׳ מה היא מסמא אדם וכלי חרם אף הוא יסמא אדם וכלי חרם או מה היא מטמא משכב‬
‫לטמא אדם ולטמא בגדים יכול אף הוא יטמא משכב לטמא אדם ויטמא בגדים ת״ל ותהי‬
‫‪7‬‬
‫וכד וכל המשכב וכו׳ שאין ת״ל אלא שגתקו)הכתוב( ( מטומאה חמורה והביאו לטומאה י(‬
‫קלה שלא יטמא אלא אוכליט ומשקיט‪ .‬גמצאת אתה אומר משכבו כמגעו מה מגעו לטמא‬
‫אחד ולפסול אחד אף משכבו לטמא אחד ולפסול אחד‪ .‬וכן שגיגו בזבים פ״ה מי״א ‪ 1‬בעל‬

‫נזיד ש ם מ ״ ג‬ ‫‪(1‬‬
‫ידוש׳ ס ו ס ה ס פ ‪ -‬ג י ם סע״ב‪ ,‬ןפדרשב״י ה מ י אפשםייךמלמד‪ .[192 ,‬ועי׳ ״מבוא ל נ ו ס ח המשנה״‪,‬‬ ‫‪(2‬‬
‫‪ "IV‬ב ‪.1258‬‬
‫!אבל ר׳ שלמד‪ .‬ע ת י כ ו ת ב בס״ש ל ב ‪ -‬ק ר פ ״ ז ‪ :‬וראיתי שנקד ה ר ״ ר יהוםף ז״ל ה כ ״ ף בקמץ‬ ‫‪(3‬‬
‫י^ול )‪1‬־ל ןןןל( ב ם מ ו ך ‪ .‬ו ק ר א‬ ‫והס״א מ י ר י <^=?‪5‬ל>‪ .‬ו ל פ י זה מ ש מ ע דהוה כ מ ו גזל ב ס ו כ ר ת ) = ב נ פ ר ד (‬
‫באיוב סי׳ מ א )סםוק ה( ב כ ס ל ר ס נ ו שהוא נ ק י ד בשש נ ק ו ד ו ת ה ס ע ס ה ו א זה מ ש ו ם דהוי‬ ‫דכתיב‬
‫ס מ ו ר — ע‪1‬״ם(‪.‬‬
‫ידוש׳ ס ו ס ה ש ם ו ב ״ ק סד‪ .‬ב ןומדרשב״י שם[ ועוד‪.‬‬ ‫‪(4‬‬
‫עיי ב ״ ב ס ב וראשונים ו ר ע ‪ -‬ב כאן‪.‬‬ ‫‪(5‬‬
‫בםומאד*‬ ‫בכי״ר ‪ :‬ו ת ל א ו‬ ‫‪(8‬‬ ‫ליתא בכ״י ר י ס י ‪.‬‬ ‫‪(7‬‬ ‫בבלי גדה לג א‪.‬‬ ‫‪(6‬‬

‫‪47a‬‬
‫קרי כמגע שרץ )=ראשון( ו ב ו ע ל ג ד ה כ ט מ א מ ת אלא שחמור ממגו בועל גדה‬
‫שהוא מטמא משכב ומושב ט ו מ א ה ק ל ה ל ט מ א א ו כ ל ין ו מ ש ק י ן • ‪/‬‬
‫ואמרו בבבלי‪ !0°‬מאי משכב תחתץ כעליון אילימא ד א י א י כ א ע ש ר מ צ ע ו ת‬
‫ו י ת י ב ע ל י י ה ו מטמו להו םשיטא דהא דדם להו אלא שיהא תחתוגו של בועל גדה‬
‫כעליוגו של זב וכד‪ .‬אבל בתום׳ כאן״( שנינו! חומר בבועל גדה שבועל גדה מטמא כ ד‬
‫התחתון כעליון‪ .‬ופירושו כפשוטו! ״דמצע תחתון שלו שוד‪ .‬במומאתו למצע עליון ש ל ו ״‬
‫דשגיהן איגן רק ראשון‪ ,‬והא דגקם הש״ם כעליוגו של זב לאו דוקא ״אלא משוט דעליוגו‬
‫של זב מפורש בקרא טפי וכר״ )תפארת ישראל‪/‬‬
‫מ״ד‪ .‬חזר להיות בועל נדה‪ .‬רע״ב! ‪.‬והא דלא תגי חזר להיות טמא מת שהוא חמור‬
‫‪,‬‬
‫מבעל קרי וכו משוט דהגד עשר טומאות פורשות מן האדמ‪ ,‬וזו טומאת מגע היא״‪ .‬אבל‬
‫‪,‬‬
‫בתוס )פ״א ד( תגיא באמת ‪ 1‬ר י ג ת ן אומר חזר להיות טמא מת לטמא שגיפ ולפסול אחד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כדי להעלות ארוכה‪ .‬בתום גשגו ת ח י ל ה ״עשר קדושות״‪ ,‬ואחריהן בהי״ג! וכמה היא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כדי וכר‪ ,‬ואחריו! ר מגחם בר יוסי וכר‪ .‬וגראה שזה לקוח ממקור אחר‪ .‬ובדבר ״ארוכה״‬
‫‪,‬‬
‫עי׳ גם תום חולין פ״ג ב! ולא גשתייר בה כדי להעלות ארוכה = ולא גשתייר הימנו‬
‫‪1 2‬‬
‫כ ז י ת )כגופי המשגיות‪ /‬במשגת חולין פ״ג מ״א ‪ /‬ועיי תוי״ט כאן‪.‬‬
‫מ ״ ו והבכורים‪ .‬״במרים״ איגם משום ק ד ו ש ת הארץ‪ ,‬אלא משוט שהפ ח ו ב ת‬
‫הארץ ואיגם גוהגים אלא ב א ר ץ ״ ‪ /‬וכבר הקשה מ״ש דהוד‪ .‬ליה למיתגי ״העומר ושתי‬
‫הלחם והבכורים״‪ ,‬שכן רגיל לשגות ״עומר ושתי הלחם״ בהדי ה ד ד י ״ ‪ /‬ו ״ א י ן מביאין‬
‫בכוריט קודפ לעצרת״״‪ /‬ובאמת בם״ז גשא ה ב )ע״פ הילקוט( יש רק ״העומר ושתי‬
‫‪1‬‬
‫הלחם״• ‪ /‬ובירוש׳ שקליפ רפ״ד מובאת המשנה כבמשניות‪ ,‬אבל ב כ י ״ מ )בגליץ(!‬
‫‪,‬‬
‫ב כ ו ר י ם ועומד ושתי הלחם •«»‪ /‬ועיי חלה ם״ד מי״א ותום כאן פ״א ה שמביאין במרים‬
‫מ ס ו ר י א‪ .‬אלא שלריה״ג אין מביאין א פ י י מ ע ב ר ה י ר ד ן ‪ ,‬מפגי ״שאיגה ארץ זבת‬
‫‪18‬‬ ‫‪,‬‬
‫חלב ודבש״ ״ ‪ /‬ועי מדר״י פסחא רפי״ז ‪ !63‬ריהג״א וכר שומע אגי כל חפירות ( במשמע‬
‫ה ר י אתה דן ו כ ר מה להלן בארץ ה׳ עממים ו כ ו י • » ‪/‬‬
‫וגראה ש״הבמרים״ ת ו ס פ ת היא במשגה‪ ,‬ו מ מחקו הגר״א בהגהותיו‪ .‬ובהוצ׳ לו!‬
‫ושתי הלחם ולחם ה פ ג י ם !‬
‫‪,‬‬
‫מ ״ ז עיירות וכר‪ .‬תום׳ םפ״א— בשם ר׳ מגחם בר יוסי — ס ת י מ ת א ד ‪ -‬ובס״ז‬
‫ליתא ״ומםבבין וכר״‪ .‬ואם גגכה מעלה זו צריכים להוסיף את המעלה של ם״ז בין י ה ו ד ה‬
‫ועבר הירדן‪ .‬ובתום׳ גשגו הי״ג—הי״ד על־סי מקור אחר‪ ,‬כמו שיוצא מסדר ההלמת‪.‬‬
‫מ ״ ט ופרועי ראש‪ .‬בם״ז תניא‪ :‬סרועי ראש ו ש ת ו י י י י ן )ועי׳ תוי״מ(»(‪ ,‬וכלל‬
‫בין־האולמ והיכל יחד׳ כר׳ יוסי‪.‬‬

‫‪ (9‬ו מ ת וםמא־מת אינם מטמאימ מ ש כ ב ו מ ו ש ג‬

‫כלימ ב ״ ק פ״א ג‪.‬‬ ‫‪>11‬‬ ‫‪ (10‬נדה ל ב סע״ב‪.‬‬
‫‪ (13‬כ פ ו שהעיר באליה רבא‪.‬‬ ‫‪ (12‬עי׳ פ ב ו א ל נ ו ס ח המשנה‪.26—25 ,‬‬
‫ב כ ו ר י פ פ״א פ״ג‪.‬‬ ‫‪(15‬‬ ‫ס ם ח י פ פ ״ ז מ ״ ב ו מ נ ח ו ת פ ״ ח מ״א‪.‬‬ ‫‪(14‬‬
‫ו ה ב כ ו ר י ס ״ ‪ ,‬וכ״ה ב ר פ ב ״ ס‬ ‫‪ (16‬אלא ש ב פ ה ״ ג ש נ ה ע ״ פ ה מ ש נ י ו ת ‪ .‬ה ע ו פ ר ו ש ת י ה ל ח פ‬
‫וכ״ה בה״ג ה ׳ פ ר פ ר י *‬ ‫!‪(16‬‬ ‫ה ׳ ב י ת הבחירה פ ״ ז הי״ב‪ ,‬וכ״ה בכ״י ב ׳ ו ב ב פ ד ״ ר נשא כבפשגה‪.‬‬
‫;‬

‫ב כ ו ר י פ פ ״ א פ״י ו פ פ ר י ת ב א פיפ׳ שא ן ו פ ד ר ש ב ‪ -‬י הו‪1‬׳ א פ ש פ י י ן י פ ל פ ה ‪439‬‬ ‫‪(17‬‬

‫‪ ! (18‬כ ר נ ו פ ח כ״י א ״ פ ו פ ׳ ו ד פ ר ו י ל ׳ ! נ ״ א ‪ :‬ה א ד נ ו ת ועי׳ הע׳ הודתיץ‪(.‬‬
‫‪ (19‬ועי׳ ב ״ ב פ א א ‪ :‬א ש ר תביא מ א ר ג ר ההיא למעוטי ח ו ״ ל )והביאו הר״ש(‪.‬‬
‫‪ (20‬עי׳ ‪ .‬מ ב ו א ל מ ש נ ה ‪) -‬לעיל עמ׳ ‪.(127/8‬‬

‫‪471‬‬
‫שלא רחוץ ידים ורגלים‪ .‬םתמא כר״מ בתום‪ /‬דבין האולם מותר ליכנם שלא רחוץ ידים‪,‬‬
‫וד׳ י ו ס י פליג‪.‬‬
‫פרק ב‬
‫מ ״ א וכלי עצם‪ .‬גתרבה מ״וכל מעשה עזים״ )במ׳ לא ‪ p‬״(‪ .‬״מעשה עדם״ מקביל‬
‫ל״שק״ שבשמיגי)ויק׳ יא לה‪ ,‬כי סתם ״שק״ עשוי מן ״העדם״»(‪ .‬אבל מכיון שהוציאו‬
‫‪23‬‬
‫הכתוב בלשון ״ מ ע ש ה עזים״ למדו ממגו ״דבר הבא ( מן העזים‪ ,‬מן הקרגים ומן‬
‫הסלפים״‪ .‬וכן תרגם יוגתן)במ׳ לא כ(! וכל עובד מ ע ז י ק ר ג א ו ג ר מ א‪ ,‬אבל אוגקלום‬
‫ורם״ג תרגמו כפשוטו‪.‬‬
‫ומיםמאין מאחוריהן‪ .‬ד״ר וכו׳‪ 1‬ו מ ט מ א י ן ‪ . . .‬ואיגמ מ ט מ א י ן‪ ,‬דרגב׳‪:‬‬
‫ו מ ט מ א י ן ‪ . . .‬ואיגן מיטמאין‪ ,‬לו! ומטמאים‪ ...‬ואיגמ מטמאימ‪ ,‬פ ׳ ו ו מ ט מ י מ ‪. . .‬‬
‫ואינן מיטמין‪ .‬ק׳ ז ו מ י ט מ י ן ‪ . . .‬ואיגן מ ט מ י ן ‪ .‬גט ד״י )שבת טז א( גדימ!‬
‫ו מ ט מ א י ן מאחוריהן‪ ,‬אבל פירושו דתוק‪ .‬ובת״כ שמיני פרשה ז ת תניא! או מרובה‬
‫מידת לטמא מליטמא שהוא מ ט מ א א ת א ח ר י ם מאחוריו ואינו מיטמא מאחוריו*‪.(2‬‬
‫וגראה דמשבשתא היא ותגי! ו מ ט מ א י ן מאחוריהן ואיגן מיטמאין)ו״מגביהן״ גליון‬
‫הוא(‪ ,‬וכן במשגה »( ובת״כ תמיד ״מאתוריו״ ולא ״מגבו״‪ ,‬ורק בברייתא שבבבלי ״מגבו*‪.‬‬
‫ושבירתן היא םהרתן‪ .‬ככתוב ״ואותו תשבורו״ )ויק׳ יא לג(‪ ,‬״תגור וכירימ יתץ״ )לה(‪,‬‬
‫ומכאן והלאה אין עליהט תורת כליפ‪ .‬ת״כ שמיגי פרשה ז יג! ואם כן למה גאמר ואותו‬
‫תשבורו מ ל מ ד ש א י ן ל ו ט ה ר ה א ל א ש ב י ר ת ו ‪.‬‬
‫מ ״ ב וקרקרותיהן בבלי חולין גד ב ודפו״י כאן! ה ן וקרקרותיהן׳ וכ״ה בתום׳ ות״כ‪,‬‬
‫אבל בכי״י! קרקרותיהן‪.‬‬
‫קרקרת )קורקורת(‪ ,‬ערבית ‪, 3‬־‪ , .‬אשורית ‪=) kakkaru‬קרקר‪ /‬קרקע = קערקער‪,‬‬
‫ער׳ ‪ — j‬קרקע הבאר‪.‬‬
‫חצבים אשורית ‪ ,ha§bu‬חצבא‪.‬‬
‫מ י ג סבלה בד״ר‪ ,‬הו׳ לו‪ ,‬כי״י פ׳ וק׳! ו ט ב ל ה ‪.‬‬
‫סילון = עף\ג‪ ,00‬סורית! םילוגא‪ ,‬צגור חקוק בקגה וכדומה )שבת לט ב(‪.‬‬
‫וכבכב‪ .‬רע״ב! כלי שמכסים בו וכד ש״כל המשמש כפוי וכד״—לשת התום׳)פ״ב ה(‪,‬‬
‫אבל זה נשגה שם אחרי ״כיסוי אלפס״ )=מ״ה( ו ל ״ כ י ם ו י כבכב״! ושם ה״ח שגיגו!‬
‫העשוי לכך ולכך ״ ( כגון ה כ ב כ ב ו ה א י ל פ ס והקדירה וכו׳‪ ,‬ובכן כ ל י הוא ו ל א‬
‫כיסוי‪.‬‬
‫לסל הפת‪ .‬ד״ר‪ :‬סל הפת‪ ,‬הד לו! סל לפת‪.‬‬
‫זה הכלל‪ .‬עי׳ ת״כ שמיגי פרשה ז ה‪ ,‬ועי׳ להלן פכ״ז מ״א‪.‬‬
‫מ ״ ד פותח־גומר‪ .‬כלומר! מ ת ח י ל בה ומסיים בה )יכין(‪.‬‬
‫של מדה‪ .‬בתום׳! כ ש ל מ ד ה ‪.‬‬
‫ומריח בה‪ .‬בתום׳! ו מ ד י ח בו א ת הלוקת‪ ,‬וכן ״מרית׳ בכי״י ק׳ ופ׳ ומ׳‪ .‬ואפשר‬

‫חולין כ ה א‪ ,‬ת ״ כ שמיני ס ו ף פ ר ש ה ם׳‪.‬‬ ‫‪(21‬‬

‫ת ״ כ שמיני ס ״ ח ד‪ ,‬ש ב ח ס ד ‪JH‬‬ ‫‪(22‬‬
‫מן וכר‪.‬‬ ‫העשוי‬ ‫ב ת ״ כ ‪ :‬ל ר ב ו ת כ ל ) כ י ״ ר ‪ :‬א ת כל(‬ ‫‪(23‬‬
‫ועי׳ כ א ן מ ״ ג ו ב ת ״ כ ש ס ה״ד‪.‬‬ ‫‪(24‬‬
‫ל ה ל ן מ ״ ג ו ס כ ״ ז מ ״ א ועוד‪.‬‬ ‫‪(25‬‬
‫*־למשקין ולאוכלין‪ ,‬פ״ג א•‬ ‫‪(26‬‬

‫‪472‬‬
 ‫ש״ומדיח״ עיקר׳ מפני שהמחלוקת היא אם לשנות! א( מפני שהוא מ ד ה‪ ,‬ב( מפני שהוזן‬
‫מ ד י ח בו‪ .‬והשוה ״קרב לגבי ד ה י נ א ו א י ד ה ! ״ )שבוע׳ מז ב(׳ ועי׳ תום׳ תרומ׳ פ״י י ו‬
‫אין הזר נמנע מלשמשנו אע״פ שניסך ממנו׳ ועי׳ ב״ק פ״ח פדו! ושבר את הכד בפניה‬
‫ובו כאיסר שמן׳ גלתה את ראשה והיתד• מטסחת ומנחת ידה על ראשה‪.‬‬
‫מ״ ה כ ס ו י כ ד י י י ן ו כ ר בפי״ד מ״ג תגן)בכלי מתכות(! וכל הכיםויץ טהורין‪ ,‬ובתום׳‬
‫כאן נוסף! ש מ ש מ ש ב ה ן ע ר א י ו מ ש ל י כ ן ‪.‬‬
‫ו כ ס ו י ח ב י ו ת נ י י ר ו ת ‪ .‬חביות של נ י י ר ‪ .‬פפירוס‪ .‬הן אפיפיירות שבמשנה )פי״ז מ״ג(‬
‫וכלי פסיר שבתוס׳ )כלים ב״מ פ״ד‪ .‬טו(‪ ,‬והם הם ״כלי גומא״ שבישע׳ יח ב‪ .‬ועי׳ כלים‬
‫םי״ז מט״ו» העושה כיס‪ ...‬מן ה ג י י ר טמא )רע״א(‪ .‬״אגי גומא״ מזכיר גם סליגיום )לעף‪,‬‬
‫‪ .(Requizilen‬גייר — אשורית ‪.nijaru‬‬
‫ו א ם ה ת ק י נ ן ״ ( ל ת ש מ י ש ם מ א י ן ‪ .‬רכך שגיגו בס״ז חקת יט טו ]הוצאתי ‪ ! [27‬כסוי כדי‬
‫וכו׳ וכסויי טפחין הרי אלו כל שהן»(‪.‬‬
‫ש ה י א מ ס נ נ ת ל ת ו כ ו ‪ .‬בתום׳ ‪ 1‬ש מ צ ג ג ת‪ ,‬וכן ברמב״ם הל׳ םומאת כלים פי״ח ה״ה ‪!p‬‬
‫מ צ ג ג ת לתוכו ה י ד ! אבל א״א לומר ״מצגגת לתוכו״ אלא ״בתוכו״‪ .‬ואפי׳ ל״מסגגת*‬
‫איגו מתאים ״לתוכו״ אלא ״בתוכו״‪ .‬וחוץ מזה‪ ,‬אם איגו גקוב‪ .‬כיצד היא ״מסגגת״ לתוכו ז‬
‫ג‬
‫אבל גראה לשגות ‪ 1‬מ ס נ ק ת )מצגקת( כמו ״ ה מ ס ג ק את הטיט לצדדין״ ‪ ,( °‬״ ם ו ג ק י ן‬
‫‪2‬נ‬
‫אותן לצדי המזבח״ ״(‪ .‬״ ו צ ג ק ן בזויות באוקיגוס״ (‪ .‬וכבר כתב התוי״ט דלא סליגי‪,‬‬
‫שזה שגה בלשוגו! שהיא מ ס ג ק ת לתוכו את ה י ר ק ‪ ,‬וזה — בלשוגו! שהיא הופכת‬
‫‪ J‬׳ ‪ — ( J‬״מים עכורים״‪ ,‬וכאן — ה י ר ק ו ת‬ ‫עליו את ה ר ו ג ק י ‪ .‬רוגקי )בער׳‬
‫ה ש ל ו ק י ם‪.‬‬
‫מ ״ ו ראב״צ מ ס ה ר ר ׳ י ו ס י מ ס מ א ו כ ו ׳ ‪ .‬בד״ר «( ! ראב״צ מ ס מ א ר׳ יוסי מ ט ה ר‬
‫מסגי שהוא מ ו צ י א ‪ .‬וכן היה כגראה גוסח הרמב״ם שכתב )בסי״ח ה״ח(! טיטרום״(‬
‫א ע ״ פ שהוא נקוב ומוציא סרוטות מיתטמא שהרי המים מתכגםין בצדדין והן עשויץ לקבלה‪.‬‬
‫מ ״ ז ו ק ל מ ר י ס ‪ ,‬בכי״י)וכן הגאץ(! וקלמרין‪ ,KaXan&piov ,‬בית־דיו וקולמוס‪ .‬ולשון‬
‫יוגי הוא‪ .‬וכ״ה ה מ ת א מ ת בכי״י‪ ,‬ועי׳ מ״ש‪.‬‬
‫ר י ב ״ נ ‪ .‬בתוס׳! גםלו משקץ ע״ג ה ר ח ב ר׳ יוסי אומר משם ריב״ג חולקין וכר‪.‬‬
‫מ״ ח ה ל פ י ד ‪ .‬כלי שגותגין בו ״לפיד״‪ ,‬כמו ״גר״ בלשון המשגה‪ .‬כ ל י ש ג ו ת ג י ן‬
‫ב ו ״גר״‪.‬‬
‫ה מ ס ר ק ‪ .‬הגאון! א״ד ה מ ם ר ו ק‪ .‬וכ״ה בתום׳‪ .‬ועי׳ גספחות לפי׳ הגאוגים ומש״כ שם‪.‬‬
‫סורית! מסורקא‪ ,‬וכ״ה בפי הגאוגים‪ :‬מ ם ו ר ק א ‪ .‬ה׳ ראו! מ ם ר ו ק ‪.‬‬
‫פרק ג‬
‫מ ״ א ל ח ו מ ר ו ב ז י ת י ם ‪ .‬עי׳ תום׳ ועי׳ להלן פ״ח מ״ב ופ״ט סוף מ״ח‪.‬‬
‫מ ״ ב ב ג ר ו ג ר ו ת ‪ .‬רע״ב! ״רגיליט היו להגיח גרוגרות בחבית״‪ .‬ב״ב יט ב )=אד‪.‬לות‬
‫פ״ו מ״ב(‪ ,‬שבת פכ״ב מ״ג )ר״ש(‪ ,‬וכן להלן פ״ד מ״ב‪.‬‬

‫התקינו‪[.‬‬ ‫ןכזר׳ל כנוס׳ הו׳ לו‪ ,‬בדפו׳‪:‬‬ ‫‪(27‬‬

‫םהורין‪.‬‬ ‫= א ‪ 0‬נ י ק ב ו כל שהן‬ ‫‪(28‬‬
‫שלמה(‪.‬‬ ‫בדפוי‪-‬י וכי״י )עי׳ מלאכת‬ ‫‪(29‬‬
‫‪ (31‬תמיד פ״ב מ״א‪.‬‬ ‫מקואות פ״ב מ״ו‪.‬‬ ‫‪(30‬‬
‫‪ (33‬וכן היה בכ״י ב׳‪ .‬והוגה‪.‬‬ ‫‪03‬‬ ‫ב״ר ס״ה‪ ,‬כ״י מ׳‪ ,‬תיאודור‬ ‫‪(32‬‬
‫=;‪ =ropoc-616‬נקוב‪.‬‬ ‫‪(34‬‬

‫‪473‬‬
 ‫רמ״א בזיתים‪ .‬ככל הכלים׳ והיו נותנים דתיס ב ח ב י ת )עדיות פ״ד מ״ו׳ תום׳ שם‬
‫פ״ב ב(‪.‬‬
‫‪ .‬הצרצור‪ .‬דע״ב! לשתות בו מים‪ ,‬וכן במקואות פ״ג מ״ג)״והמערה מן הצרצור״(׳ וב״ר‬
‫פצ״ח תיאודור־אלבק ‪) 1264‬׳׳צרצור של מים״(‪ .‬אבל גמצא גם ליץ! המערה יין גסך מצרצור‬
‫קטן ״(‪ ,‬וצרצור של יין עמוגי מוגח אצלה ״(‪ .‬אלא ש מ י ם ו י י ן שוים בדקותם ״(‪ .‬ועי׳‬
‫תום׳)פ״ב ט(‪ ,‬ששגתה כאן‪ :‬ג ב ל י י י ן שעודן במשקימ ור׳ שמעון אומר בזרעוגין‪.‬‬
‫ר׳ אליעזר אומר‪ .‬תוי״ט‪ :‬״והר״ב העתיק ר״ש ולא מצאתי כך בשום גוסת‪ ,‬אך בגוסח‬
‫א״י כתוב בגליון יש גורסין ר״ש‪ ,‬ואפשר שעל הר״ב כתב כן״‪ .‬ועי׳ תום׳ אגשי שט‪ ,‬ועי׳‬
‫מ״ש׳ וכ״ה בד״ו רפ״ג עם הר״ש‪ ,‬ועי׳ להלן פי״ז מט״ז! בית קיבוץ מעות‪.‬‬
‫מ ״ ג מחזיק רביעית‪ .‬עי׳ שבת ספ״ח ומקואות פ״ד מ״ג )ועי׳ ר״ש לעיל פ״ב מ״ב(‪.‬‬
‫מ ״ ד ב ס ו פ ה עי׳ משגה אחרוגה‪ ,‬ת ו ם ׳ פ ״ ד יא‪.‬‬
‫מ ״ ו פםסין מלשץ יוגי ‪ = itieoq‬חבית‪.‬‬
‫מ ״ז בכלי זפת‪ .‬הן ״היקירין״ של התום׳ )פ״ג ב(‪ ,‬כלים שגותגים בהם זפת‪ ,‬ואם‬
‫גיקבו ועשאם בזפת איגם יכולים לקבל את הזפת התם‪.‬‬
‫ואם ליין סמאין‪ .‬עי׳ ע״ז ם״ה מי״א ותום׳ ע״ז ם״ח א ושם פ״ד יא )בבלי לג א(‪.‬‬
‫פרק ה‬
‫מ ״ א ]ושיריו ןבןרובו‪ .‬כצ״ל‪ .‬התלמוד )חולין קכד א( גו״ג‪ :‬רובו דטפח למאי חזי‪,‬‬
‫אמר אביי שירי גדול ברובו‪ .‬אבל לפי הםשט אין מקומ לקושיא זו‪ ,‬כי המשגה עוסקת בתגור‬
‫העשוי למשחק‪ ,‬ו ת מובן גם מן התום׳ רפ״ד‪ :‬״תגור ש ל ב ג ו ת שתתלתי כ ל ש ה ו א‬
‫ושיריו ברובו״‪(.‬‬
‫מ״ ז וגורר‪ ...‬מרור‪ .‬עי׳ תוי״ט ומ״ש‪ .‬ובכ״י ב׳ כאן! ו ג ו ר ד ‪ . . .‬ל ג ר ו ד ‪.‬‬
‫אבל בהו׳ לו והד דרגבורג וכ״י ם׳‪ :‬לגור׳ ומן מגוררות ב מ ג ר ה ״ ( הוא‪ .‬עי׳ פרה‬
‫‪0‬‬ ‫ג‬
‫•״ב מ״ב‪ :‬י ג ו ר ״ ( ושבת פי״ז מ״ב! מגירה לגור •( בה‪ .‬וכן הביא הערוך בע׳ גר‬
‫משגתגו זו»«(‪ .‬וכן הגיהו רב״א ורי״א להלן פי״א מ״ג! ה ג ר ו ד ת ‪ .‬הגרודת — גפ בכי״מ‪.‬‬
‫מ״ ט ]למודין‪ .‬בכל מקום במשגה הודאתו ״חשוקיס״‪ .‬בסורי ״למד״—חבר׳ קשר׳‬
‫ומזה אולי יש לסרש את הכתוב *אל בית אמי ת ל מ ד ג י״ )שה״ש ח ב(‪[.‬‬
‫מ ״ י חתכו‪ .‬בד״ר והד דרגבורג והו׳ לו וכ״י פ׳‪ :‬ח י ת כ ו )רכך במ״ח(׳ וכ״ה בירוש׳‬
‫פו״ק פ״ג סא ע״ד ובתום׳ עדיות פ״ב א‪ .‬והשוה ״מחתך״ ו״מחותך״‪.‬‬
‫זה תנורו של ע כ נ א י ‪ .‬עי׳ סי׳ הנאונים שלי ובהעדותי‪ .‬ובתום׳ עדיות פ״ב א שגיגו ו‬
‫והיה נקרא תנורו של עכנאי שעליו רבו מחלוקות בישראל‪.‬‬
‫מ י ״ א וכן בכירה‪ .‬הנכץ כפי׳ הר״ש‪ ,‬ו ת יוצא מת״כ שמיני ס״י ז‪ :‬םרמ לתנור של‬
‫אבן ושל מתכת ו ל כ י ד ה ש ל א ב ן ו ש ל מ ת כ ת ^ ‪ p‬אמרו וכד‪.‬‬
‫פרק ז‬
‫מ ״ א ]הקלתות וכו׳‪ .‬היחיד ״קלת״׳ מלשץ יוני;>‪ ,K&Xa90‬םל‪ .‬הקלת שמשה בעיקרה‬
‫םל‪ .‬עשו גם כלי כזה ליציקה׳ ואפשר שבדמותה שמשה נם לבעלי בתים לבשול‪.‬‬

‫‪ (36‬מ ה ד ר י ן ק ו *‬ ‫ל ב ו ד ה ז ר ה ל ג א‪.‬‬ ‫‪(35‬‬

‫מכשירין סרג מ ״ * ודלא כ ר ‪ -‬ש ו ר ל ״ ב כאן‪.‬‬ ‫‪(37‬‬
‫במגירה‪(.‬‬ ‫וה נ יג ר ר‬ ‫ןתוס׳ ב ״ ק סי״א ס ו ‪:‬‬ ‫‪(38‬‬
‫כבכי״י ו ר ו ב הנוסחאות•‬ ‫‪(40‬‬ ‫כנוס׳ כי‪-‬י ולרוף‪.‬‬ ‫‪(39‬‬
‫ולי׳ פי׳ הגאונים ל מ ׳ ‪ 21‬ר‪.23‬‬ ‫‪(41‬‬

‫‪474‬‬
 ‫מ״ב דמן‪ .‬דכון כך מצאתיו מנוקד בשורק )מ״ש(׳ ובהוצ׳ דירינבורג מנוקד דכון‪ .‬וכן‬
‫בסורית דכונא׳ מדף לשים עייו נר‪.‬‬
‫פרק ח‬
‫מ ״ מ ליזבז‪ .‬וכן למעלה ס״ב מ״ג׳ נ״א! לזבין׳ מלשון יוני ‪ ,x^opiov‬מסגרת לבנין‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אםסגיות פירשו גג מל׳ יוגית ף<^‪ .0‬אבל בירוש )ע״ז םפ״ב מב סע״א( אמרו‪:‬‬
‫הן איםטגיות הן ססיות‪ .‬ובזה יובגו דברי התום׳ )פ״ו הי״ז(‪ :‬וכולן שם אחד הן‪ .‬בכי״מ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫איסםאגאות׳ בתום׳! םםאגאות׳ בדסר! םסוגאות׳ וצ״ל‪ :‬איםטפגיות׳ מל יוגי ףע‪6‬ק>‪£‬ד‪,0‬‬
‫תר׳ ‪ uorn‬למעקה )דבי כב ח( ומסגרת )שמי כה כה(‪.‬ן‬
‫פרק ם‬
‫מ ״ ב ומניקת‪ .‬ד״ר‪ :‬מגיקית׳ וכן ר״מ והו׳ לו וכ״י פי‪ .‬כי״מ! מנקת — מיניקית —‬
‫מגיקית‪ .‬והשוה ״ותניקהו״)שמ׳ ב ס(‪ .‬פפירוס ‪ 53‬שד ‪ :14‬ויגיקהי׳ וכן מ ג י ק ה «(׳ להגיק׳‬
‫תניק ״(׳ מניק««(‪ ,‬הגיקה ׳«(׳ ליגק — ל ה ג י ק •«(‪.‬‬
‫מ ״ ו והלכו‪ .‬הו׳ לו וכ״י פ׳‪ :‬והילכו׳ והשוה ״שועלים הלכו בו״ )איכה ה יח( ו״מהלך״‪.‬‬
‫ועי׳ תוס׳ תרומות פ״ג יב‪ ,‬ירוש׳ תרומות ם״ג מב ע״א ותוס׳ טהרות רפ״ג‪.‬‬
‫לבינה שבלעה וכו׳‪ .‬כפי׳ הערוך )עי׳ מ״ש( גם בם׳ המליצה )באכר ‪ 14‬הע׳ ‪ .(3‬והפירוש‬
‫לקוח מתשו׳ גאון בל״ס‪ ,‬והוא הוסיף להודיע‪ :‬ו ע ד ג ה מ צ ו י י ן ב ב ב ל ב ח צ ר‬
‫ג ב ו כ ד ג צ ר‪.‬‬
‫מ * ז פי מרדע )ב״פ‪ /‬בכי״י ס׳ וק׳‪ :‬מ ר ד ה )מרדא(‪ ,‬וכ״ה בס׳ המליצה )בכר ‪.(32‬‬
‫‪7‬‬
‫וכ״ה בתום׳ כלים ב״מ פ״ו יב )כ״י ו׳( ו ב מ ר ד א ב״פ *(‪ :‬במחרא במרדא הביגוגי‪,‬‬
‫בעובי ה מ ר ד ע וכד‪.‬‬
‫נסדקה םרידה ומ׳‪ .‬בס״ז חקת טו)הוצאתי עמ׳ ‪ :(27‬א׳ רבן שמעון בן גמליאל הואיל‬
‫וגאמר צמיד פתיל מה אגי מקיים סתוח ל ה ב י א את הסרוק»*‪/‬‬
‫מ ״ ח תנור שניקב מעינו וכו׳‪ .‬בט״ז תקת טו)הוצאתי עמ׳ ‪ :(27‬תגור שגיקב מעיגו‬
‫שיעורו מלא חוץ תמרה»«( כפול דברי בית שמי בית הלל או׳ מלא כוש דולק‪.‬‬
‫]ניקב מצדו וכו׳‪ .‬בס״ז שם )בהוצאתי(‪ :‬גיקב מ צ ת שיעורו מלא כוש דולק גיכגם מן‬
‫הצד ומן האמצע אינו נכנם ר׳ שמעון או׳ מן האמצע ניכנס ומן הצד איגו גיכגם( ‪.(»°‬‬
‫וכן היה אומר במגופת חבית וכו‪ /‬בס״ז שס )בהוצאתי שם(! מגופת חבית שניקבה וכו׳‬
‫ד׳ שמעון או׳ מן האמצע ניכנס ומן הצד אינו ניכנם! כסוי כדי יין וכדי שמן וכסוי ספחין‬

‫גדה פ ״ א פ״ג—פ״ד* ת ו פ ׳ פ״א ה‪ ,‬פ ״ ב א׳ ו )אבל במש׳ ש פ י ר ו ש ׳ ו ב י ר ו ש ׳ ‪ :‬מ ת י ק ה ( ו כ ן‬ ‫‪(42‬‬

‫ב כ ת ו ב ו ת פ״ד‪ ,‬מ״ד‪ ) .‬ב י ר ו ש ׳ ‪ :‬מיניקה( ו נ ג ע י פ פ ״ ב פ״ד‪.‬‬
‫ת ו פ ׳ נדה פ ״ ב ד וירוש׳ כ ת ו ב ו ת ל ע״א ו ת ו פ ׳ כ ת ו ב ו ת פ ״ ה ד‪-‬‬ ‫נ‪(4‬‬
‫פ ס ח י פ ק י ב ב‪.‬‬ ‫‪(44‬‬ ‫גטין פ ם ר ע ״ *‬ ‫‪(45‬‬ ‫בכורות ז סע״*‬ ‫‪(44‬‬
‫ודי׳ פ ו נ מ פ ש ר י פ ם חפ״ד‪M .‬‬ ‫‪(47‬‬
‫] כ ר • ה פ ר ו ק ״ )ברי״ש( ב ה ת א ת פ ו ״ ר זצ״ל‪ .‬ועי׳ ה ע ר ת ו ש * בהו‪1‬׳ ה ו ר ו ד ץ )ע״פ ה ר ״ ש ( ‪:‬‬ ‫‪(48‬‬
‫הסדוק‪[.‬‬
‫בהמ׳‬ ‫ש*‬ ‫ת פ ר י ם ‪ /‬ועי׳ ה ע ר ת ו‬ ‫והוגה‪:‬‬ ‫תפר*‬ ‫מ ״ ל )רשפ‪:‬‬ ‫] מ ״ ל ע ״ פ ד‪.‬ו‪1‬את מ ו ״ ר‬ ‫‪(49‬‬
‫ד״ורתיץ )ע״ס ה י ל ק ו פ ( ‪ :‬ח ו ם תפח־‪[-‬‬
‫] ו ה ע י ר מ ו ״ ר מ ״ ל ש ם ‪ :‬מ ל ק — אין מ ק ו ם ה ק ר ע מ ס פ י ק כ ד י • ש ל א ״ ו ג פ ב י ל ק ו ט אינו‪.‬‬ ‫‪(50‬‬
‫ב מ ש נ ת ו ‪ .‬ה ב א ת י ב פ נ י • א ת ת נ ו ס ׳ ש ב ח ו מ ת מו״ר‪ .‬א ב ל ב ש ע ה ש מ ו ״ ר ז‪1‬״ל‬ ‫יהודה‬ ‫זו איםוא כר׳‬
‫ל מ ד נ ו מם׳ כ ל י * עדיין ל א היה ל פ נ י ו כ״י ז * ו ל פ י כ ף ה ש ת מ ש בהו‪1‬׳ הורזויץ‪ ,‬והגיח א ח ר * [‬

‫‪475‬‬
‫הרי אלו כל שהן )כאלה שנעשו •לשאר משקין״ שבמשנתנו(‪ .‬ונראה לגרוס במשנתנו!‬
‫מלא כוש דולק )כבס״ז(‪ .‬ולמחוק ״גכגם ויוצא״״ וגרםי׳ ליה ב״צדו״‪.‬‬
‫פרק י‬
‫מ ״ א מצילים כל שתחתיהן וכוי‪ .‬מדין ״כסוי״ )עי׳ תום׳(׳ ועי׳ ם״ז חקת שם וםסרי‬
‫תקת פיס׳ קכו)‪ 163‬למטה(‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫חרסית‪ .‬ר״ג (! עפר לבן ומעורב״( באבגים דקין׳ וכן בערוך בפי׳ הראשון! מק‬
‫ס י ד הוא שחופרין אותו מן הקרקע‪ .‬ובמדבר רבא שלח טז ״(! הסתכלו באבגים ובצרורות‬
‫שלה אם של צונמא הם הם שמנים ואם של ח ר ס י ת הם הם רזיס׳ — מוכיח לפי׳ הערוך‪.‬‬
‫וגם הסדר במשנת חולין)פ״ו מ״ז( יי׳־׳•( ״בסיד ובחרסית ובלבנה״ מוכיח כן‪ .‬ובס״ז שם ו וכלי‬
‫אדמה וכלי חרסית‪.‬‬
‫מ״ ה קבותים‪ .‬בתוס׳ כאן )פ״ז ד ( ‪ :‬כ פ ו ת י ן של מוריים‪ ,‬ירוש׳ תרומות מז ע״א!‬
‫ק ב ו מ י ן של מורייס‪ .‬מל׳ יון ‪ ,Kipdmov‬תיבת עץ‪.‬‬
‫מ ״ ו בשגמין‪ .‬כמו בפכ״ב מ״י! הנסרים שבמרחץ ששיגמן! וכן בב״ר פכ״ו‪ :‬ה ד ל ת‬
‫הזה מי מעמידו ש ג מ י ו‪ :‬שם! הרי אגי משגמן ביםורין‪ .‬ובקה״ר ספ״ט! ואת האומנות‬
‫)מ״ב יח טז( ־ ‪ -‬מהו אומנות י ר׳ לוי אמר! ציםריא׳ ורבנן אמרין! שיגמיא‪ .‬ועי׳ עירובין‬
‫קא א‪.‬‬

‫כלי מתכת — פי״א—פי״ד‬

‫פרק יא‬
‫מ״ א חזרו לטומאתן הישע־!‪ .‬תקנת שמעון בן שטח היא משוט מעשה בשלמציין״(!‬
‫אבל בכלי שטף שגיגו)פט״ו מ״א(! מקבלין טומאה מ כ א ן ו ל ה ב א ‪ .‬וגזרו בכלי מתכות׳‬
‫משוט שאפשר לרתכן ולעשות מהן כלי יפה׳ מה שאין כן בבלי שטף‪ .‬שאין זה רגיל‪.‬‬
‫ות״ק — ר ׳ ש מ ע ו ן הוא בתום׳ כאן‪ .‬שאפי׳ היה טמא טבול יופ וריתכו‪ .‬ואפי׳ היה‬
‫טמא טמא מת וגטהר וחזר להיות טבול יוט וריתכו‪ .‬חזרו לטומאתן הישגה‪ .‬שמא יאמרו‬
‫טבילה בת־יום עולה‪.‬‬
‫מ ״ ב מתכות‪ .‬הו׳ לו וכי״י ק׳ ופ׳! מתכת‪.‬‬
‫ומן‪.‬הנגר ומן המנעול‪ .‬הר לו וכ״י פ׳ ורי״א! והננר והמנעול‪.‬‬
‫והציר‪ .‬הו׳ לו וכ״י פ׳! הציר‪ .‬ו״שנעשו לקרקע״ אשלשתן קאי‪.‬‬
‫והקורה‪ .‬כבמו״ק פ״א מ״י׳ היא הקורה הסוגרת את הדלת! אלא שכאן מפסקת ״והקורה״‬
‫בין ״הציר והצנור״ דשייכי להדדי‪ .‬מה שאין כן ״הקורה״ דשייך ל״מנעול״‪ .‬וכן הם מסודרים‬
‫במו״ק פ״א מ״י! הציר והצינור ו ה ק ו ר ה והמנעול והמפתח שנשברו‪ .‬ונם ״שנעשו‬
‫לקרקע״ אין לו עגין ל״הקורה״‪ .‬וגראה ש״והקורה״ ג ל י ו ן נ ו ס ף הוא ע״פ מו״ק׳‬
‫וגכגס שלא במקומו‪ .‬וכגראה שלא היה גם לפגי הראשוגים׳ שהרי לא סירשוהו לא פי׳‬
‫הגאוגים ולא הרמב״ם•*( והר״ש והרא״ש‪.‬‬

‫חולין פ ח א‪.‬‬ ‫‪(51‬‬

‫מ ‪ -‬ל ‪ ,‬ב ד פ י ׳ ‪ :‬ומעורה‪.‬‬ ‫‪(52‬‬
‫־־־תגחופא שלח י * ה ו ב א ג פ ב ד ר ו ר ע׳ ח ר פ ‪.‬‬ ‫‪(53‬‬
‫ו כ ן בברייתא פ ח ב‪.‬‬ ‫‪(54‬‬
‫ש ב ת ם ז ב‪ ,‬ולירוש* ש ב ת פ ״ א ג עד ‪ :‬יחידה בך מבאי ו ש פ ע ו ן בך ש פ ח ‪.‬‬ ‫‪(55‬‬
‫א כ ל במשגה ת ו ד ה הביאו‪.‬‬ ‫‪(56‬‬

‫‪476‬‬
‫ואולי ״ציר״ זה הוא ״ציר ה ת ח ת ו ד )עירובין פ״י מי״ב(׳ תהו ״שנעשו לקרקע״‪.‬‬
‫מ״ ג ה ש ח ו ל ת ‪ .‬השוה ״משחילין סירות״ )ביצה לה ב(‪ ,‬״סידר עד שלא תרם )הדשן(‬
‫משחיל ותורם״ )ירוש׳ יומא פ״ב לט ע״ג(‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫ה ג ר ו ד ו ת ‪ .‬כ י ״ מ ר י ״ א ו ר ב ״ א ו ה ג ר ו ד ת ‪ .‬ב י ח י ד גםהרלווכ״יפ׳ור״מהרדרנבורג ‪/‬‬
‫וכאן באמת ״גרורת״ גכון יותר‪ .‬כלומר! מה שגגרר ע״י שופץ׳ כמו ״גםורת״ מעץ‪.‬‬
‫ר י ב ״ נ א ו מ ר א ף מ‪ 1‬ה ק צ ו צ ת ‪ .‬כך בהוצ׳ לו׳ כ״י פ׳‪ ,‬הוצ׳ דרגבורג וד״ר‪.‬‬
‫א ף ‪ .‬לסי התום׳ ‪ t‬מן הגרודת טמאץ ורק מן הקצוצת טהורין‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ק צ ו צ ת ‪ .‬כ נ ו ס ׳ כי״י׳ מלשון ״וירקעו את סחי הזהב ו ק צ ץ פתילים״ )שמ לט ג(‪ ,‬וכן‬
‫בארמית! ציגור דמעיקרא קציצתא והשתא צינורא )ב״ק םז א(׳ ובסוד׳ ו קצציתא‬
‫)‪ , (fragmenta‬והן ג ד ו ל ו ת מן ה״שחולת״‪.‬‬
‫מ ן ה ג ר ו ס י ‪ .‬כ״ה בכל כי״י׳ מל׳ יוגי ף!‪6‬קד‪ ,‬שברים של כלים שוגים)ועי׳ פי׳ הגאוגים(‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ומן ה מ ס מ ר ו ת ש י ד ו ע ש נ ע ש ו מ כ ל י ס* ( — סמאין‪ ,‬מן המסמרות ו כ ו ׳ ‪ .‬״שידוע״ ליתא‬
‫בכי״מ‪ .‬חו משגת ר׳ אליעזר בד׳ יוסי)תום׳ ב״מ פ״א ב( ן אבל ת״ק של ראבר״י)ר׳ יוסי ז ‪/‬‬
‫שהוא תגא בתרא שלגו ת ו ל ק וסובר דבכל גתלקו )שאין דרך תגא לומר ״לא גחלקו‬
‫אלא״ בשעה שיש ת״ק האומר כך(‪ ,‬ועי׳ כזה במ״ד )רע״ב ד״ה שומטה(‪ .‬ותרי תגאי גיגהו‪.‬‬
‫ו ר ב י הוסיף דברי ראבר״י במשנתגו‪.‬‬
‫מ ״ ד ח ל מ א ‪ .‬מ״ש! חלפא כך מצאתיו מגוקד‪ .‬וגם בשבת צא ב בר״ח! ח ל א מ א‬
‫״תפר״‪ ,‬והשוה ״חלמון״ ביצה‪ .‬ועי׳ ת ו ם ׳ דבמחצה ומחצה חולק ר״א‪.‬‬
‫ה פ י ן ‪ .‬עי׳ תוי״ם ועוד ‪ t‬חפין‪ ,‬ופי״ג מ״ו! פותחת — ו ה פ י ן׳ והן ״ ח פ י פותחת״‬
‫שבשבת פא א‪ ,‬עי׳ פי׳ הגאוגים ״(‪.‬‬
‫ו ה ק ל ו ס ם ר א וכר‪ .‬בכי״י! קלוסמרא ‪(•°‬׳ ועי׳ רע״ב ועירובין פ״י מ״י! גגר שיש בראשו‬
‫גלוםטרא ר׳ אלעזר אוסר ור׳ י ו ס י מתיר )כיון שיש תורת כלי עליו( כר׳ טרסץ‪.‬‬
‫ורישא — ר׳ יוסי כר׳ טרפון‪ ,‬ובהדיא שגיגו בתום׳ ‪ t‬ר׳ טרפון מ ט מ א וחכמיט מטהרין‬
‫וברוריא אומרת וכו׳ כשגאמרו דבריס לפגי ר׳ י ה ו ד ה *•( אמר יפה אמרה ברוריא‪.‬‬
‫ומשגתגו ״והקלוסטרא וכר״ — היא ר׳ יהודה )תלמידו של ר׳ טרפץ(‪.‬‬
‫מ ״ ה ו ח כ ״ א ו כ ו ׳ ‪ .‬הייגו ת״ק‪ ,‬למםתמה רישא כרבגן *•(׳ הא קמ״ל מאן ת״ק ר׳ פלוגי‬
‫וכולה ״רא״א ומ׳ ותכ״א וכו׳״ גשגית כאן)ממקור אחר( כדי להורות‪ ,‬שגחלקו בזה‪.‬‬
‫מ ״ ו ר ״ ע מ ט מ א ו כ ר ‪ .‬בתופ׳ פ״א ה! א״ר י ו ס י וכו׳ אלא שעקיבא ממהר‪ .‬א״כ‬
‫משגתגו ש ל א כר׳ יוסי‪.‬‬
‫מ צ ו פ י ת ‪ .‬בירוש׳ עירובין פ״ד כא ע״ד! מ צ ו פ י ת • • ( היו לו לר״ג וכר = שפופרת‬
‫)בבבלי‪ ,‬מג ב(‪ .‬ובתום׳ כאן)סוף ה״ז(! היתה מ צ י ב ו ת של מתכת כלי)צ״ל! כלו( חיבור‬
‫למציבות׳ ושייך למשנתנו‪.‬‬

‫ועיי פ ״ ש לעיל )פ״ד‪ .‬מ ״ ז ( ל״וגורר‪...‬״‪.‬‬ ‫‪(57‬‬

‫‪ (58‬כ ״ ה ב כ ל כי״י ודפוי״י‪.‬‬
‫ה ר י ע — חריע‪.‬‬ ‫ו ה ש ו ה ‪ :‬ה ס ח ו פ — ח ס ח ו פ ׳ ה ד ו ת — חדות׳ ח ל ו ת‬ ‫‪(59‬‬
‫‪] (60‬רב״א )בפ״ש( הגיה וניקד ‪ :‬קיכקך»‪1.‬‬
‫נ פ פ ת לפני ר ׳ יהושע‪ ,‬ו פ פ ש נ ת ג ו‬ ‫מאיר‪,‬‬ ‫‪ (61‬כ ף ג פ ב כ ‪ -‬י ‪ ,‬וא״א שדברי ברוריא‪ ,‬אשתו ש ל ר ׳‬
‫בבא‪.‬‬ ‫בן‬ ‫נ ש ת ב ש ז ה ‪ ,‬ועי׳ ת ו פ ׳ ב ״ ק פ״ד יז ‪ :‬לפני ר ׳ יהודה‬
‫‪ (63‬נדה י ם ב‪.‬‬ ‫נדה ל ע״ב‪ ,‬מ ם *‬ ‫‪(62‬‬
‫כ נ ו ס ח ר ״ ת ואו״ז‪ ,‬כי״ל רד״ ו ‪ :‬מ ו ד ו ת ‪.‬‬ ‫‪(64‬‬

‫‪477‬‬
 ‫והשוה מצובייתא )סוכה כ ט א‪ ,‬כנו׳ הערוך(‪ • ,‬ק נ י ם ‪ -‬ש ל הסוכה‪ ,‬ובשבת קד‪!x .‬‬
‫מצובייתא — קידום‪.‬‬
‫וכאן צ״ל ב כ ל אוסן ו מ צ ו ב י ת‪.‬‬
‫מ י ה והשריון‪ .‬בכי״י! והשירין)והשרין(‪ ,‬כ מ ו במקרא« שךין )ישע׳ נ ט יז(׳ ש ת ה‬
‫)איוב מ א יח(‪ .‬וכן ב ש ב ת פ״ו מ ״ ב ב ה ד א וכ״י ס ׳ ! בשיתין‪ ,‬כ״י ב׳« ב ש ת ן ‪.‬‬
‫וקסליות‪ .‬ברומית ‪) catella‬הקטנה ‪ ,(catena P‬ב ב א )שבת נז ב(! דאשה ח ו נ ק ת‬
‫א ת עצמה‪ .‬א ב ל נראה שהוא ש ר ש שמי‪ .‬באשורית ‪ ,kutultu‬ר ׳ ‪ ,kutl&ti‬שלשלת׳‬
‫‪) j s - T‬והשוה! ק ט ל ‪ ,‬כ ט ל ‪. ( ,‬‬
‫וסבעת‪ .‬בד״ר‪ ,‬הו׳ דרנבודג‪ ,‬ה ד א וכי״מ! ט ב ע ת ‪.‬‬
‫וסבעת בין וכוי‪ .‬עי׳ סי״ב מי״א ופי״ג מ ״ ו ותום׳ רפ״ב‪ .‬ובשבת נ ט םע״ב ר מ י מ‬
‫‪,‬‬
‫מ ש ב ת פ״ו מ״ג *לא ת צ א אשה ב ט ב ע ת שיש עליה תותט ו מ ״ ) ע י ׳ תוי״ט(‪ .‬ו ר ב נחמן ב ר‬
‫יצחק א ו מ ר ) ש ם ס דע״א(‪ :‬טומאה אשבת ק ד מ י ת טומאה כ ל י מעשה א מ ר ר ח מ נ א ) ב מ ׳ ל א נא(‬
‫וכלי הוא‪ ,‬ש ב ת משוס משוי ו כ ד ‪ .‬ו כ ד מפורש בתום׳ ר פ ״ ב ! א מ ר ת ל מ י ד א ח ד וכו׳‬
‫ש מ א ל א שמעת א ל א לעניין ש ב ת וכו׳‪ .‬ו ר ׳ דרא»*( משני‪ ,‬דמתני׳ ד ש ב ת ר ׳ נתמיד‪ .‬היא‬
‫*שהיה ר ׳ נחמיה אומר ב ט ב ע ת הלן• א ח ר חותמה״‪ .‬ואפשר שבבבלי ב ר י י ת א ה י *‬
‫ומשם ל ק ו ח ‪ :‬ו ס ב ע ת בין ו כ ד )עי׳ הנוםח בבבלי(‪.‬‬
‫והנה המשנה מ פ ר ש ת אח״כ •קטלה״ )קטלה שחוליות ש ל ה ומ׳(‪ ,‬ואח״כ *נזם״ ) מ י ם ‪/‬‬
‫ואחר כך *טבעת״ )סי״ב מ״א(‪ .‬וכאן — ה ו ס פ ה היא׳ ע״פ הברייתא‪ ,‬וכן הוא בתום׳‬
‫בפ״ב ) = מ ש נ ה פי״ב(‪ .‬ואפשר ש ג ם *ונזמי האף״ נוסף משם׳ שהרי ב ש ב ת מפרש ה ב ב א‬
‫) נ ם ב( *נזמים״ שבמשנה ש ם ! נזמי האף‪.‬‬
‫רא״א אפי׳ ט ב ע ת וכו׳‪* .‬טבעת״ ו״חוליה״ — *חלוסי לשונות״‪ .‬ונראה שמן * ש י ת‬
‫קטלא״ והלאה מקור א ח ר ‪ ,‬ובזה גיחא קושית הר״ש )עי׳ מ״ש(‪ .‬ור״א חולק במ״ט ג ם ע ל‬
‫*ציגורא״ ש ל גזט במ״ט‪.‬‬
‫פרק יב‬
‫מ ״ א קורת החצים‪ .‬עיי ‪ R E J‬חכ״ו ע מ ׳ ‪ .66‬מדרש איכה ס״ג י א )בובר‪ ,‬ם״ד(‪,‬‬
‫תגחומא גצביס א׳‪.‬‬
‫קולר‪ .‬מלשון יוגי ‪ ,Koxx&piov‬שלשלת שבצואר‪.‬‬
‫העשוי לכפיתה‪ .‬עי׳ כלים םי״ד מ ״ ג ותום׳ כאן דפליגא‪.‬‬
‫מ ״ ב קנה מאזנים ע י ׳ םי״ז מטיז‪.‬‬
‫אונקיות‪ ...‬אונקיות‪ .‬כ ״ ה ב כ ל מ י י ••( וראשוגיס‪ .‬ובתום׳ פ״ב ד מ פ ו ר ש ! יש ב ו אוגקיות‬
‫ואין ב ו אוגקליאות וכוי‪ ,‬ופליגא‪ .‬הרמב״ם ואחרים פ י ר ש ו ! אוגקיות = אוקיות‪ ,‬משקלות‪.‬‬
‫קטן‪ ,‬בגיגוד לאוגקלי‪( ,‬‬ ‫‪,yK 6‬אוגקלי‬ ‫‪n‬‬

‫שהוא גדול‪ ,dyxuXn ,‬עוגן‪ .‬ובמאזגים הרומים היו שגי מיגי אוגקליאות )עי׳ קרוים(‪.‬‬
‫ושל בעה״ב אס יש בו א ו נ ק י ו ת סמא‪ .‬פירושו! א ב ל א ם אין מ אוגקיות אע״ם‬
‫ש י ש ב ו אוגקלאות טהור״ מפגי שבעה״ב שוקלים דברים קטגים‪ ,‬ואלה גשקלים באוגקיות‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫(‬ ‫‪T‬‬ ‫ושל נקליםין‪ = .‬ג ק א ט י המטה)פי״חמ״ג‪a(L*hne=)(i d x1‬‬
‫‪v K‬‬

‫שידה‪ .‬פכ״ב מ״ח׳ ועי׳ תום׳‪.‬‬

‫אקון‪ .‬פכ״ג מיג׳ ‪•6YKIVOC‬‬
‫‪ (65‬שפ נס פע״ב‪ ,‬ו ‪ p‬פירוש׳ ש*‬
‫‪ (66‬ר־ מ דרנבורג מנוקד ‪* :‬ונקיות‪.‬‬

‫‪478‬‬
 ‫שלחן‪ .‬פכ״ב מ״א‪ ,‬ת״כ שמיני פרשה ו ד‪.‬‬
‫מנורת העץ‪ .‬ת״כ שם‪ ,‬ודינו במנורת חרם )פ״ב מ״ג(‪.‬‬
‫וכול! אחת אחת וכו׳‪ .‬עי׳ תום׳ ב״מ פ״א ט‪.‬‬
‫מ ״ ג הייתוכין‪ .‬בכי״י! הייתוכין‪] ,‬מ״ש מעתיק! היתיכין‪ ,‬ומביא בשם רב״אז נ״א‬
‫הותיכין‪ [.‬ויש לפרש ע״ם התום‪ /‬שמדז בו את הקדרות‪.‬‬
‫]הפרכין‪ .‬בהוצ׳ דירינבורג מנוקד! הפרכין‪ .‬פיה״ג )עמ׳ ‪ (25‬מביא את לשון התום׳‬
‫)כלים ב״מ פ״ב ה״י(! הםרכין הקבועים בכירים א״ד בקיריים‪ .‬ויש נום׳! בקידום )עי׳‬
‫בפיה״ג בהערות מו״ר זצ״ל(‪ .‬אולי שוה ל״כירים״ שבמ״ח‪ .‬ובמקום ״העכירין״ שבנוסחתנו‬
‫בב״ב פ״ד מ״ה יש בירוש׳ ובכ״י פרמא! ה כ י ר י ם‪ .‬משרש זה גם ״שהוא כ ו ר ם עליו״‬
‫)כלים פכ״ג מ״ד(‪ .‬והגאמ )פיה״ג ‪ (64‬מביא ג״א! ק ו ר ם ‪ .‬וה״ממל״ שבמשגת ב״ב )פ״ד‬
‫מ״ה( מפרשו הבבלי )סז ב(! מםרכתא‪ ,‬ו ת מכרות בבר׳ שם! מםרוכות‪ .‬באשורית גמצא‬
‫‪ ,kirgmu‬ומן העגין יוצא‪ ,‬שהוא כלי שהשתמשו בו בשעת עצירתו של אותו דבר‪ .‬כ י ר י ם‬
‫הוא אפוא הדף שעליו כבשו‪[.‬‬
‫עקרב‪ .‬השוה! ע ק ר ב של פרומביא )פי״א מ״ה(‪.‬‬
‫מ ״ ד מסמר הגרע‪ .‬שהגרע תולה בו מספריים ותער‪ ,‬והוי כמו תלוי מגרדות דלקמן‪,‬‬
‫שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע‪ ,‬וכמפורש בתום׳ כאן ושם‪ .‬לירמא! שהגדע‪ ,‬וכן במ״ש‬
‫‪67‬‬
‫בשם כ״י (‪.‬‬
‫מסמר הגודי‪ .‬עי׳ תום׳ ב״מ פי״א ה )ובמש׳ פ״כ מ״ג‪ /‬וכבר העיר ב״משנה אחרוגה״‬
‫על הסדר הקשה‪ .‬וגראה ש״מםמר ה ג ר ד י טמא״ תוספת הוא‪ ,‬ע״ם תגא אחר‪ ,‬ל״מסמר‬
‫ה ג ר ע םמא״‪.‬‬
‫היתר‪ .‬עגלה וכוי‪ .‬עי׳ תוס׳ ב״מ פ״ה יב וראב״ד בעדיות )הובא בתוי״מ(‪.‬‬
‫מסמר שהתקינו וכוי‪ .‬כפי׳ הרע״ב מפורש בתוס׳ הי״ב‪.‬‬
‫מ ״ ה העשוי לשמירה‪ .‬עי׳ בתום׳ ב״מ פ״ב ג‪ .‬ט׳ יג‪ ,‬ושלא כרע״ב‪ .‬אלא פירושו« העשוי‬
‫לאחיזת דבר שלא יפול‪.‬‬
‫שלשה דברים‪ .‬מכאן עד מ״ו)ומ״ו בכלל( לקוח מעריות פ״ג מ״ח—מ״ט‪ .‬ומשגה שלגו‬
‫שנתה את כולם בסדר אחד! כסוי טגי — ד ״ ג מטמא)מ״ג(׳ מסמר של אבן השעות — וארון‬
‫של גרוסות )מ״ד(‪ .‬מסמר של שלחגי )מ״ה(‪ .‬ואין במשגתגו ״תלוי המגרדות״ ולא ״סבלא‬
‫שגחלקה לשגים״! ולעומת זה גשגה בפ״ה מ״ז ס ת ם ! חולקו ל ש ל ש ה וכר )אבל‬
‫לשנים ס מ א( חלקו לשגים אחד גדול וכר‪ ,‬ואחריו‪ :‬חלקו לשלשה אחד גדול כשגים ו ו‪/‬‬
‫כ‬

‫וכאן גאמר בתום׳ פ״ב יב! אמר ר ׳ י ה ו ד ה לא גחלקו ר״ג וחכמיט על טבלה שנחלקה‬
‫לשגים ואחד מהם גדול כ ש ג י ט ב ח ב ר ו ש ה ג ד ו ל טמא ו ה ק ט ן טהור‪ .‬על מה‬
‫ז‬
‫נחלקו על שאין אחד מהם גדול ]כשגים[ •י( בחברו שהשגים ‪ ( °‬שוין שר״ג וכר‪ .‬ורישא‬
‫״חלקו לשנים אחד גדול וכר״ כחכמים דר׳ יהודה!ז(‪ .‬ר׳ יהודה חולק אפוא על ״ומודים״‬

‫ג‬ ‫ה ש ו ה מגהי־‪ .‬ש י ל ‪ .‬כ ל ז ק ן ג ר ו ע ה ׳ ׳ )גדועד‪ (.‬ב י ש ע ׳ ס ו‬ ‫ד‪>6‬‬

‫סניאים ר מ י שאי א פ ש ר )=ד״וס׳‬ ‫ש י י ם‬ ‫‪1‬הם‬ ‫ובר״״ב ש פ י נ י פ ״ י ב ג י ס ף ‪ :‬ח ל ק ו ל ש ד י ם‬ ‫‪(68‬‬
‫ב־׳ק כ ‪ -‬ד ח(‪.‬‬
‫ר״ש ודםר‪.‬‬ ‫‪(69‬‬
‫ר ״ ש ‪ :‬ש ש נ י ה ב ‪ ,‬ה נ ר ״ א ר נ י ה ‪ :‬ל ש ש נ י ה פ ‪ .‬ר ׳ב־‪ :‬ואי[ ש ש נ י ה ם ז א ב ל ר ש ״ ס ב ע ד י ו ת מ ב י א ‪:‬‬ ‫‪(70‬‬
‫ש ה ש נ י ם וכוי‪.‬‬ ‫ע ד‬
‫ו ‪ .‬ח ל ק ו ל ש ל ש ה ׳כ‪:‬״״ ד פ ״ ה = ר ׳ י ה ו ד ה ‪.‬‬ ‫‪(71‬‬

‫‪479‬‬
‫דמתגי׳‪ .‬ושלש מחלקות בדבר! לתגא דעדיות! גחלק לשניט שויט טהור‪.‬ואחד גדול טמאו‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ל ד יהודה! שויט ואחד גדול טהור‪ .‬גדול כשגימ טמא ז ולבד׳ דתום ודת״כ! שגימ שוים‬
‫שגיהט טמאימ )=משגה דפ״ה( ואחד גדול אחד טמא)וכן גדול כשגיט(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובפי״ד מ״ו שגיגו‪ :‬כסוי טגי של מתכת שעשה בו מראה ר י ה ו ד ה מ ט ה ר וכד‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ובתום שפ )פ״ד יב( ש ג י ג ו ! ב ז ה מודה ד׳ יהודה לחכמיס בכסוי טני של מתכת שעשה‬
‫‪2‬ז‬
‫בו מראה גשבר ובטל מתשמישתו טהור ( וחכ״א בין כך ו ב י ן כ ך טמא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מכאן יוצא שבין לחכמיס ובין לד יהודה כסוי טגי טהור‪ ,‬כמשגת עדיות‪ ,‬ובפט״ז מ״ז‬
‫גחשב ׳״כיסוי טגי״ )של עץ( בין ה ט ה ו ר י ם ‪.‬‬
‫ובתלוי המגרדות סובר סתם כלים ״( כר״ג בתום׳ שט‪ ,‬שלא גחלקו בזה‪.‬‬
‫מ ״ ח האולר‪ .‬קרוים גוזדו מלשון יוגי ‪ uX&piov‬ן ‪ . [ £‬שביב ע ץ‪ .‬אבל בכ״י ב׳ ‪Qu. 672‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובפי הגאוגים ובתום כלים ב״ב םפ״ז! ה א ו ל ד )של ז כ ו כ י ת ( ! הגאץ פי ״עץ״‪ ,‬ו ‪p‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בס המליצה ]ועי פי הגאוגים ובהע שם‪[.‬‬
‫‪,‬‬
‫והמטוטלת‪ .‬בתום׳ כלים שם ‪ 1‬והמטלטלות‪ ,‬ד״ר! והמטפלות‪ ,‬הו דרגבורג! והמטוטלות‪,‬‬
‫וכן כ״י סי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫והמשקלות‪ .‬בתום שם כבמשגה‪ ,‬אבל בסי׳ הגאוגים ‪ 1‬והמשקולת‪ ,‬וברמב״ם כלים םס״ט‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫והמשקולות ״של בגאים״׳ וכן בפי הגאוגים בשם י״מ‪.‬‬
‫משגה שלנו עוסקת ברובה ב כ ל י עץ‪ ,‬שהרי סיים בה ״וכל גולמי כ ל י ע ץ‬
‫והסמיכה כאן מפגי ״גולמי כלי מתכת״ שלמעלה‪ .‬הרי ״קולמוס״)‪(calamus‬‬ ‫ט מ א י ם״‬
‫של ק ג ה הוא‪ ,‬שכך שגיגו ״קגה כדי לעשות קולמוס״ )שבת פ״ח מ״ד‪ ,(.‬״ולפיכך זכה‬
‫ק נ ה ליטול ממנו ״( קולמוס״)תעג׳ כ ע״ב(‪.‬‬
‫ו״משקלות״ שלגו אם של מאזנים הם‪ .‬הרי אין עושימ משקלות של מתכת אלא של‬
‫ז‬
‫ז כ ו כ י ת « ( ‪ ,‬כמשקלות שבתום׳ כלים ב״ב שם‪ ,‬שהם של ז כ ו כ י ת ״‪4‬‬
‫ו״כירים״ הם ׳״כבשי״ נ ס ר י ם שמניחים על הזיתים‪ .‬וכן ״הכן״ )בסים( והכנה )סרגל(‬
‫של עץ הם‪.‬‬
‫אלא שכלי־עץ פ ש ו ט י ה ט טהוריס )םט״ו מ״א( ‪ $‬וצריכים לומר שיש לכל אלה ב י ת‬
‫ק י ב ו ל ! ״ ק ו ל מ ו ס ״ יש לו בית קיבול‪ ,‬ואולי גט ״אולד״ ו״כידיפ״ ^‪p‬״‪.‬‬
‫פרק סו‬
‫מ ״ א השידה עי׳ פכ״ב מ״ח ופי״ח מ״א‪ .‬ועיקרו כמין תיבה שע״ג עגלה׳ ‪sadittu‬‬
‫)מן ״שדד״(‪ .‬״מפגי שיכול לחוץ ולילד בשידה וכו׳*)עירובין לא א(‪ .‬ועי׳ פיה״ג ‪.62‬‬
‫‪ if‬בער‪ /‬בורא בסורית‪ .‬אבל בכי״י! כוארת )כ״פ בתום׳ כ״י‬ ‫כוורת )כורת( (‪,‬‬ ‫‪8‬ז‬

‫ויגא(׳ כוירת )פיה״ג ‪ = (153‬כיורת )שם ‪.(22‬‬

‫כלי זכוכית‪ .‬גזירת י ו ס י ב ן י ו ע ז ר ו י ו ס י ב ן י ו ח ג ן הי* ולא גרםיגן בשבת‬
‫)טו א—ב( בההיא דשםוגים שגה כלי זכוכית׳ ולהכי לא פריך מיגה שם ״(‪ ,‬וכך אמרו גם‬
‫בירוש׳ שבת פ״א ופסחים פ״א וכתובות םס״ח‪.‬‬

‫עי׳ נ ם םט״ו מ״ד‪.‬‬ ‫‪(73‬‬ ‫‪-1‬ל ‪ :‬ס מ א ‪ .‬הגר״א‪.‬‬ ‫‪(72‬‬

‫איירי‪.‬‬ ‫צץ‬ ‫בכלי‬ ‫ו כ ך פירש הר״ש ב ס ו ף ס ר ק ל ׳ דהכא‬ ‫‪(74‬‬
‫] כ נ ו ס ח כ י ״ מ ו מ ״ * ב ד ס ר ‪ :‬הימנה‪ .‬א ה ״ ת ‪ :‬ל ע ש ו ת בו‪[.‬‬ ‫‪(75‬‬
‫ח ו ס י ב ״ ב סייר‪ .‬ס ו כ ב ל י ש ם ס ס ‪M‬‬ ‫‪(76‬‬
‫ועי׳ ת ו ם ׳ ב ״ ב ס״ה ד ‪ :‬כ ל ה מ ש ק ל ו ת ש א מ ר ו כשיעור ל ם ו מ א ת ן וכוי )עי׳ כ ל י ם ‪0‬כ״ס>‬ ‫‪(77‬‬
‫כ מ ו שכתב הרמב״ן ש *‬ ‫‪(79‬‬ ‫ו ה ש ו ה עסרה—עטרת‪.‬‬ ‫‪(78‬‬
‫‪TV‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬־ ‪¥4‬‬
‫‪480‬‬
 ‫‪,‬‬
‫השידה וכר‪ .‬בת״כ שמיני פרשה ו ה יליף להו מקרא *מכל כלי עץ״ )ויק יא לב( ולא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כל כלי עץ‪ ,‬וא״כ דווקא כלי עץ הבאימ במדה מהורימ ‪ ,(«°‬ו ע י ת ו ם כלים ב״ב פ ״ ! י ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫עובי הצמר ו כ ו אע״פ שבאין במדד‪ ,‬טמאין‪.‬‬
‫שיש להם שולים‪ .‬וכן גם בת״כ שם‪ ,‬ובאהלות פ״ח מ״א כמביאים וחוצצים» שיש להם‬
‫‪,‬‬
‫שולים והן מחזיקים וכו ‪ ,‬ובמביאיס ולא חוצצים )כדג(! ש י ש « ( להם שולים ואינן‬
‫מחזיקין ומי‪.‬‬
‫בי! מקבלי! בי! אינם מקבלין‪ .‬ליתא בת״כ שם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ושם ו ‪ t‬רמ״א כל שמנו חכמים לטהרה ״ ( טהור והשאר סמא‪ .‬ר׳ יהודה אומר כל שמנו‬
‫‪,‬‬ ‫ג‪8‬‬
‫חכמיט לטומאה ( טמא והשאר טהור‪ .‬המשנה הראשונה שנתה אפוא ו השידה וכו הרי אלו‬
‫‪,‬‬
‫טהודין‪ .‬דרדור עגלה וכוי ממאין שאינן עשויין ליטלטל אלא במה שבתוכן‪ .‬ו ר מאיר אומר‬
‫שרישא דוקא ודי יהודה אומר שבסיפא ד ו ק *‬
‫דרדור‪) .‬על משקל *בקבוק״( חבית ליץ‪ .‬בער׳ ג ע ג ^ ״ ‪ .‬צלחת של קש עגולה‪.‬‬
‫דרדור = *כלי עגול״‪ .‬חבית )פליישר(‪.‬‬
‫וקסטות כגופי הרע״ב‪ ,‬דפו׳ וקוסמות‪ .‬מ״ש! *אית דגרסי קסתות ואית דגרסי קצתות‬
‫‪,‬‬
‫וי״ם וקםםות ונראה שהיא גרסת הרי״א ז״ל ונקז־ הםמ״ך בצר״י‪ ...‬ו ה ר בצלאל אשכנזי ז״ל‬
‫‪,‬‬
‫הגיה וקוםטת בלי וי״ו אחר הםי״ת״‪ .‬ג״א! וקססית‪ .‬והוא מ ל יוני ‪ = K(OTH‬תיבה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מ ״ ב ארובות‪ .‬ד״ו רפ״ח‪ .‬הו׳ לו וכ״י פ׳ ועוד« ארוכות׳ ו ע י ערוך‪ ,‬וכן‪ .‬בעדיות פ״ז מ״ז‪.‬‬
‫ארוכות וכר טמאות ושל בעה״ב מהורות וכו׳ דף של נחתומץ שקבעו בכותל ר״א‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫א ר ו כ ו ת של‬ ‫מסהר וכו׳‪ .‬בעדיות ם״ז מ״ז שגיגו! הם ) ד יהושע ו ר פפיים( העידו על‬
‫‪,‬‬
‫גחתומים שהן ממאות ש ר אליעזר ממהר‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ולעומת זה שגיגו בתום׳ שם פ״ג א ו העיד ר יהושע ו ר פסייס על ד ף של גחתומין‬
‫שחיברו במריש או בקודה ושקבעו במסמר שהוא טמא שרבי ״ ( אליעזר מסהר‪ .‬ואם ל א‬
‫קבעו כ ל צ ר מ הכל מודים שהוא ס מ *‬
‫ושם בפ״ב א )מקביל לם״ג‪ .‬אחרי מ״ז!(ו א ר ב ע ה ד ב ר י ם ר׳ אליעזר מטהר וכד‬
‫מסרוק של צרצור וכד«*( ד ף של נחתומימ ש ק ב ע ו ב מ ס מ ר ״ ( שחיבר במריש או‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בקורה ר אליעזר מסהר וחכמים מסמאץ׳ מנעל על האימום ו מ •»( חיתכו חוליות ו כ ו ״י(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫והנה כאן בכלים שנה את המחלוקת ב ד ף ו ל א באדומת‪ .‬ונראה שזוהי משנת ר‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫י ו ס י ‪ ,‬שנכנסה ב ת ו ם עדיות‪ .‬ובאותו ע נ ץ בפ״א י נ לקוחה התום ממשנת ר י ו ס י ‪,‬‬
‫כמו שהעירותי במקום א ח ד ״ ‪/‬‬
‫מערוך‪ .‬על משקל! מכתובץ‪ .‬מסרוכץ׳ מחסום׳ משוד! מנעול‪ ,‬מפוח‪ ,‬מקצועה‪.‬‬
‫מ ״ ג א ף של גדלת‪ .‬כ״ה ״גדלת״ בדפוי״י וכי״י‪ ,‬וכ״ה בתום׳׳ וכן בקידד פ״ב מ״ד‪-‬‬
‫*אף״ ליתא בתום׳ ם״ד‪ ,‬ה‪ ,‬ונכץ‪ .‬דשל גדלת חמוד משל ם ל ת י ן ) ט מ א מ ו ש ב ‪/‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מ ״ ד תלוי נפה‪ .‬בשבת פ״ת מ״ב! ת ל א י לגפה! אבל בהו׳ לו‪ ,‬כי״י פ ו ה וערוף‬

‫‪ (80‬ו ל א כ ר ם ב ״ ם פ ״ ג מ כ ל י ם ומהר״ מ בפכ״ד מ״ם‪.‬‬

‫‪ (81‬כ נ ר ד״ר‪ ,‬ה ו ׳ ל ו כ ״ י גד ו ר ׳ י ה ו ס ף אשכנזי‪.‬‬
‫‪] (82‬כנו׳ כי״ר‪ ,‬ד פ ו ׳ ‪ :‬ב ס ה ר * בסומאוד[‬
‫כ נ ו ס ח הדפו׳‪.‬‬ ‫‪(83‬‬
‫כ ל י ם פ ״ ב מ״ח׳ ודי׳ לדיל ד מ ׳ ‪•473‬‬ ‫‪(84‬‬
‫כ ל י ם פ כ ״ ו מ״ד‪.‬‬ ‫‪(86‬‬ ‫ל י ת א בכ״י ב׳‪.‬‬ ‫‪(85‬‬
‫‪ (88‬די׳ לדיל‪ ,‬מ ב ו א לדדיות דמי ‪440‬‬ ‫כ ל י ם פ״ד‪ .‬מ י ו ‪.‬‬ ‫‪(87‬‬

‫‪481‬‬
 ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובפיםקא ירוש יא ע״ב! ת ל ך ״ ( ‪. .‬והוא על משקל ״פםוי״ )במ ד ו = מכסה(‪,‬‬
‫וכן בארמית ״כםויא״ = לבוש‪ ,‬כלים סגדז מ״ז‪ .‬פי״ד מ״נ ועוד <*(‪.‬‬
‫מ י ה של גרנות וכוי‪ .‬גראה דתרי תגאי היא! חד תגי «של גרוסות וכד״ ואידך תני‬
‫‪,‬‬
‫״של גרגות וכו ״‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מ ״ ו השרה כך מגוקד בידי ר שמואל ארמא‪ .‬והוא שם הקיבוץ כמו ״דגה״)שמ ז יח(‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובתום ! שריין ״(׳ ר״ש! שרה‪ .‬קרוים! ‪ ,Sangerin‬כמו שרים ו ש ר ו ת )קד‪ .‬ב ח(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כל הספרים וכו׳‪ .‬בתום ידים פ״ב ס» שלא יעשה אותם שטיחץ לבהמה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הנורכוף‪ .‬משגת ר יהודה היא‪ ,‬ודי י ו ס י םבירא ליה כן רק במרכוף של זמר‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ושמא גם תוס שבת פ״ד‪ .‬א—ב — ר יהודה היא‪ .‬עי תום יבמות םי״ב יא! א״ר יהודה וכד‪.‬‬
‫״‬ ‫••‪q6K‬‬ ‫(‪.‬‬ ‫‪6v‬והשוהגיבדקום — ליבדקום‪ .‬מל״י‬
‫‪6‬ע‪0‬‬ ‫(‬ ‫‪>;,d‬ךרד‪6‬ל(‪dcvdKCoXoq.‬וכןאוגקלי —י ניקלי‬
‫פרק סז‬
‫‪M‬‬
‫מ ״ ד תורמל ( = תרמיל‪ .‬כמו תורבץ—תרביץ )אשורית(‪ J - j .‬בעד׳! לכסות‬
‫)המושב( באריג גדילים של לולבי־דקל‪.‬‬
‫מ ״ ח וסקורסיא‪ .‬צ״ל! ו ם ק ו ט ל א‪. .‬כמו בס״ל מ״א וסוף מו״ק‪ .‬״טקוטלא״ גם בספרי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בהעלותך פיסי פט כי״י ר ומ ור״ה ודפד )םק בקוטלא!(‪ ,‬ו ‪ p‬במדרשב״י הוצ אפשטיין״‬
‫‪,‬‬
‫מלמד‪ .(••31 ,‬ל רומי ‪,scutelia‬‬
‫פרק ‪r‬‬
‫מ ״ א ברנדונים‪ .‬ל ה א במ״ד ‪ t‬הרמוגיס שאמרו ש ל ש ה א ח ו ז י ן ז ה ב ז ה ‪ ,‬ואחריה‬
‫‪,‬‬
‫במ״ה‪ :‬הרמון שאמרו וכו ‪ .‬וגראה ש״רמוגים״ שבמשגתגו דווקא רבים )שלשה( ו״מוציא‬
‫ר מ ו ף שבשבת )קיב ב( לאו דווקא‪ .‬והרי בבא שלםגיו אומר ״רמוגים״ ‪ $‬וב״חמת״ שגינו‬
‫‪,‬‬
‫בתום ב״ם פ״ו ז! שיעורה ב ר י מ ו נ י ם ‪ .‬ובב״ק פ״ו יב! החמת והכפישה שגפחתו‬
‫במוציא ר י מ ו נ י ן אע״פ שבטא מתורת הכלים וכד! ובפי״ט מ״י שנינו! משפלת‬
‫שנפתחה מלקבל ר מ ו נ י ט ‪ .‬ובפ״כ מ״ד! עריבה גדולה שנפחתה מלקבל ר מ ו נ י מ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כלם דווקא‪ .‬ות״ק ר יהושע הוא׳ ו״קופדי״ שבמ״ד‪ .‬ששיעורה ב״רמונים״ כרי יהושע‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מ ״ ב שיעורה בפקעיות‪ .‬הוא מיקה גדולה שבמי״ב‪ .‬עי שמ ת״ח ומשנה אחרונה‪.‬‬
‫ואעם״כ שיעורה ברמונים‪,‬‬ ‫ועי׳ פי׳ הגאונים ‪86‬׳ ועי׳ תום׳‪ .‬ו״חמת״ מיוחדת למשקים‬
‫אלא שר״ש חולק באמת בנורות)תום׳ ב״מ פ״ז ג(! ר״ש אומר גודות שיעורן ב מ ש ק י ן‪.‬‬
‫תו ששנינו לעיל פ״ח מ״ב! היתה<מבמרת( שלימה‪ .‬ו ‪ p‬הקופה ו ‪ p‬ה ח מ ת וכד נקבו‬
‫העשוי לאוכלין שיעורן בדתים העשוי למשקין שיעירן ב מ ש ק י ן )כר״ש!‪ /‬ועי׳ בתום׳‬
‫ב״ק פ״ו ו—ז‪ .‬ועי׳ שם ב״ק פ״ו יב‪ .‬שהבאתי למעלה! במוציא ר י מ ו נ י ן )כר׳ יהושע‪/‬‬
‫‪7‬‬
‫החמת שיעורה בפקסיות של שתי‪ .‬ר׳ אאעזר היא‪).‬תום׳ כאן ב״מ פ״ו ז( ״‪ /‬ותום׳‬
‫דב״ק פ״ו יב — כתיק‪.‬‬

‫‪ (89‬ו כ ן בפי״ב מ ״ ו ‪ :‬ו ת ל ו י המגרדות‪.‬‬

‫»‪,-pr‬‬ ‫מ < ? ם במקום‬ ‫‪(91‬‬ ‫‪ (90‬והשוה ה ל ש ו ן • כ פ ו י ט ו ב ה ‪. -‬‬
‫ן ן ן י ׳ ק ך ״ ק ומ״ש‪4‬‬ ‫מ‬‫‪3‬‬ ‫‪ (92‬תום׳‪ .‬ו כ נ ו ס ח הר״ש‪.‬‬
‫‪] (94‬מ״ש ‪ :‬ה ת ו ר מ י ל ‪ .‬ובילקוט מתרגמי׳ ובתורמילא‪[.‬‬
‫‪ (95‬ן ב מ ה ‪ -‬ג ‪* :‬קומלא‪ ,‬ועי׳ שם‪[.‬‬
‫‪ (96‬בר׳ כ א י ד — ט ו ‪ :‬ו ח מ ת מ י ס ‪ ,‬ו י כ ל ו ה מ י ם מ ן ה ח מ ת ‪.‬‬
‫בחולין ק ל ח א ‪ :‬ר ׳ אליעזר ב ן יעקב‪.‬‬ ‫‪(97‬‬

‫‪482‬‬
 ‫‪,‬‬
‫אס אינה וכד‪ .‬ע י תוי״מ בשם מהר״ם‪ ,‬ורמ״ע מפאנו בשו״ת םי׳ ל ה ‪ :‬מםתברא לן דכלה‬
‫מתגיתין רבן גמליאל קתני לה ולא סםקה למלתיה הלכתא מאי עד סיפא למימרא דהלכה‬
‫‪,‬‬
‫רווחת היא קבוע ושוה ל כ ל וכד וחד תגא שיגגא דשמעיה לרבן גמליאל דקא מסדר לה‬
‫למלתיה כי האי גווגא ובעי מיתגא סיפא שכלן טהורין אקדמיה בכלהו בבי ולא חש‬
‫לפרודיה אלא טמא טמא בלחוד פסיק ותגי בכל חרא מגייהו ל א ס ו ק י מ ד ר ״ ג וכו׳‬
‫ורבי הכי שמעיגהו וגרםיגהו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ואמגם נמצא כזה ב ב כ ו ר י ם פ״ב מ״ב‪ ,‬שכולה ר ש מ ע ו ן ב ע י ק ר ה וכד היתה‬
‫שגויה במשנתו! ומותרין כל שהן מלאכול בירושלים‪ ,‬אף לזרים ו ל ב ה מ ד‪ -‬אלא שרבי‬
‫)או תגא א ח ר ‪ /‬שחלק על ר״ש שיגה קצת לשץ ר״ש )ואםורין!(‪ ,‬וע״י זה יצא כל הקושי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫שבמשנה זו )עי ידוש םד םע״ב(•״(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הגר״א מגיה! טהור—טהור‪ ,‬ובסיסא מוחק ״סמא״‪ .‬ואמגם ״סמא״ ה ג ליתא גם בכ״י‬
‫ב ׳ ) ו נ ו ס ף עי״א(‪.‬‬
‫ובכלים פ״ד מ״ב שגיגו! גיסמרא שנתרועעה ואינה מקבלת משקין אע״פ שהיא מקבלת‬
‫‪,‬‬
‫אוכלין ס ח ו ר ה ‪ ,‬ובחבית שגתרועעה שיעורה ב ג ר ו ג ר ו ת )שם‪ ,‬ועי פ״ג מ״ב(‪,‬‬
‫ובעשוי לכך ולכך ממילין אותו ל ח ו מ ת )מ״א(‪ .‬ואמגס לדעת חכמים — החמת שיעורה‬
‫בפקעיות של ע ר ב ‪ .‬ה ג ד ו ל ה ‪ ,‬וזוהי ששגיגו במי״ב! שיעורן בפיקת גדולה שלהן‪,‬‬
‫פקעת של ערב‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫שאץ‪ .‬כי״י ק ו פ ור״ש! ש ה ן ‪ ,‬כי״מ! שמקיימת‪ ,‬ועי ר״ש‪ .‬וכזה ג ד ר פ״ט מ״ד‪.‬‬
‫אותו‪ .‬מהר״ם! וגרפ א ו ת ן בנו״ן‪ ,‬וכן לירמא‪ .‬אבל זה רחוק‪ ,‬כי ר ק לבית־רעי‪,‬‬
‫ש מ ק ב ל ה ד ב ר ש ה ו א מ י ו ח ד ל ו ‪ ,‬צריכים למעם ״שאין מקיימץ אותו״‪ ,‬אבל‬
‫האחרים — בטל עיקר תשמישן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מ ״ ג אפיפיירות •״( = פפיר‪ ,‬״גייר״‪ .‬ואיגו מקבל טומאה‪ ,‬כ ת ו ם כלים ב״ק פ״ז יא‬
‫‪,‬‬
‫)כלי!( ופרה פ״י מ״ו)פשוט( ת ב י ס ס״ה מ״ד•)פשוט( ו ת ו ם גגעים פ״ז ג )פשומ( וחולקת‬
‫‪,‬‬
‫על מט״ו! מן הנייר שטמא‪ ,‬וכן ״אפיפורין״ )פט״ז מ״א( טמא )ועי תוי״מ פ״ב מ״ד•‪/‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אבל מס״ו מ מ ק ו ר א ח ר ‪ ,‬כמש״כ שס‪ .‬ו ע י ת ו ם פפ״ה דב״מ! חומר בכלי פפיר מכלי‬
‫גצרין שאין מקבלין טומאה ןאלא[ משתגמר מלאכתן וכלי פ פ י ר ב י ת שעשה ח ד אחד ע״ג‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫הרוחב שלהן סמאין‪ .‬ועי ת ו ם ב״מ ס״ז ז! העושה בלים מדבר שהוא של מעמד טמא וכד‪.‬‬
‫שעשה להן קניס וכר‪ .‬כמו בפ״ב מ״ז! מחצלת שעשה לה קגים וכד‪.‬‬
‫גפיים‪ .‬עקלים וחשוקים םביב‪ .‬גפיים בםרידה — ״לתבז ודפגות״‪ ,‬פ י ח מ״ג ‪ t‬ואץ לה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫גפיים ) = ל י ז ב ז ודפגות‪ /‬ועי אהלות סי״ב מ״ב‪ ,‬ובתום שם פי״ג ג ! ם ת ד ה שהיא גתוגה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫על פי תגור וכר ויש לה ליזבז מפח וכו ‪ .‬ובתום ב״מ פ״ד• ה ! ם ת ד של צ פ י ר ה א ס י ש‬
‫‪,‬‬
‫לו גפים סמא אין לו גפים מהוד ר ש מ ע ו ן ב ן א ל ע ז ר אומר אע״פ שאין א גפים‬
‫‪,‬‬
‫טמא׳ ובמשנה םט״ו מ״ב שנינו! םרוד של גחתומין וכו ג י פ פ ו מארבע רוחותיו טמא‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ובתום ב״מ פ״י ה ! ס ר ת ־ ) ״ ם ת ד ״ ( של חייטין יש לו גפים טמא ו כ ר הביא נסר וקבע‬
‫מ ל י ז ב ז ל ל י ז ב ז וכר‪ .‬ובאהלות פ״ד‪ .‬מ״ו! היה נסר חלק או םרידה שאין לה ג פ י י ם‬
‫טהור שאין הכלים מצילין ע ם דפנות אהלים עד שיהא להן דפנות וכמה תהא ה ת פ ן‬
‫ט פ ח וכר‪.‬‬

‫ועיי מ ״ ש ב מ ב ו א ל נ ו ס ח ה מ ש נ ה ‪ ,‬ח״א‪ ,‬ע פ ׳ ‪ 451‬מ י ל ר ‪.‬‬ ‫‪(98‬‬

‫ועי׳ תומי ס״ו ה״ו‪.‬‬ ‫‪(99‬‬

‫‪483‬‬
 ‫ובמובן ב׳ ז ר ו ע ! אהלות פ״ז מ״ד׳ תום׳ ב״ב פ״ג ז)=אוזן(‪.‬‬
‫מ ״ ד הקנונים הקנונים‪ .‬עי׳ פס״ז מ״ג‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫נפרצו וכו׳‪ —.‬מדברי ר׳ שמעון *(׳ וכן בתום׳ ה״ם לדברי ראבר״ש‪ .‬ור״ש‬
‫כאן כדעתו בפ״ח מ״ב׳ שהראוי לאוכלין שיעורו ב ז י ת י ם ‪ ,‬דלא כר״א ולא כר׳ יהושע‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מ״ד‪ ,‬א״ר י ה ו ד ה וכו׳‪ .‬כנוס׳ כי״י ותום וירוש׳ דמאי וערלה‪ .‬ובזבוזים עד א הביאו‬
‫בר׳! דתניא ר׳ י ה ו ד ה אומר רימוני ב א ד ן אוסרין בכל שהוא כיצד נפל אחד מהן לתוך‬
‫ריבוא ומריבוא לריבוא אסורין‪ .‬אבל בתום׳ תרומות פ״ה י שנינו‪ :‬ר׳ יהודה אומר רימונין‬
‫‪,‬‬
‫מ ת ו ק י ן אסורין כל שהן וכו ‪.‬‬
‫מ ״ ז כגרוגרת‪ p .‬״גרר״ )יבש(׳ כמו ״גגוגגת״ )לעיל פט״ז מ״ז( למחסה ממטר מן‬
‫‪10‬‬
‫״גגן״׳ קלוקל )במ׳ כא ה( מן ״קלל״׳ חלוחלת )חולין ג סע״א( •י׳ ( מן ״חלל״‪ .‬גריר באדמ׳‬
‫ז‪0‬‬
‫״יבש״ וצמא למים ‪ 0‬׳ במקום ״גדיד״ של ן ‪.(102‬‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫מ ״ ח שהקיפו מפח‪ .‬עי אהלות פי״ב מ״ו ורסס״ז‪.‬‬
‫בבבלי)שבת יז א( פירש ‪ p‬ר׳ יגאי משגת א ה ל ו ת ‪ :‬וא״ר י גא י ומרדע שאמרו‬
‫אין בעוביו טפח ויש בהיקפו טפח )כמשגת כלים( וגזרו על היקפו משום עביו‪.‬‬
‫מ״ ט באמה הבינונית‪ .‬במגחות צח א‪ :‬וכמה אמה ביגוגית א״ר יוחגן ששה טפחים‪,‬‬
‫ג‪10‬‬
‫ודיקא גמי ממגחות פי״א מ״ד‪ !,‬ומירושלמי שקלים ם״ו וסוטה פ״ח ( יוצא ג״כ )והאומר‬
‫‪,‬‬
‫הוא ר י ו ח ג ן!(׳ שביגוגית בת ששה ספחים׳ וכן מסתם התלמוד של עירובין ד ב )=סוכה‬
‫‪,‬‬
‫ה ב(‪ ,‬וכן מפרש ר׳ יוחגן את משגתגו במגחות צז א—ב‪ .‬אבל בתום הי״ב שגיגו נ ואיזו היא‬
‫אמה ביגוגית זו אמה של חמשה טפתים‪ ,‬ובהתאם אה מפרש ר ב י בהי״ג דברי ר״מ!‬
‫מ י ״ א ר׳ שמעון אוטו וכד‪ .‬ר״ש חי י״ב שגה מפרי החרוב )שבת לג ב(‪ ,‬לא אכל‬
‫בלוספית׳ משוט ש״אלו אין יוצאין מבגי מעיין כל עיקר״ )גדר׳ מט ב(‪ .‬וגראה שהיה‬
‫איסתגים ושיער בעצמו! מזת שתי סעודות בככד של שתי תשיעיות הקב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מ י ״ ב ישנו כראש גדול של אדם‪ .‬בתום ם״ז ב! ישגו בראש)!( כריס גדול )ר״ש‪:‬‬
‫גדולים( של צ פ ו ר י‪ .‬וג״ל שהגוסח הקדום היה! של ארן׳ ומזה גשתבש‪ :‬א ד ן = אדם׳‬
‫והשיבוש בא גם בהשפעת ״בידי אדם״ )=אדן( שלמעלה ושלמטה במשנתנו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫״ארן״ זהו ארנא בסורית׳ תרגום של ״זמר״ )דב יד ה(‪ ,‬והסורים מפרשים אותו *‪: 0°‬‬
‫ת י ש ה ב ר ‪ ,‬ת י ש ה ה ר י ם ‪ .‬ו‪ p‬באשורית ‪ ,armu‬ר״ ‪ ,arm£‬בין ‪ ajale‬ובין‬
‫‪1 0 8‬‬
‫‪ turahe‬מין א ק ו ‪/‬‬
‫הכתיב ״אדן״ במקום ״אדם״ רגיל בכי״י המשגה ובירוש׳‬
‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬
‫אבל ״של צסורי״ קשה׳ וגראה שצ״ל בתום ! כדים )יחיד!( ״ (׳ ובמשגה‪:‬כדם‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫של לשכה‪ .‬עי אהלות פ״ב מ״ג‪ :‬וחכ״א׳ ושם רפי״ג )ומאן תגא אהלות ר י ו ס י ׳‬
‫עירובת עם א‪/‬‬
‫מי ״ג—מ י״ ד כל שביס וכו׳ ויש וכד‪ .‬תרי תגאי גיגהו׳ דקתגי במי״ד‪ :‬חוץ מכגף‬
‫‪,‬‬
‫העת׳ ובמי״ג‪ :‬חוץ מכלב המים‪ .‬ומי״ג — משגת ר׳ י ה ו ד ה = םתם ספרא‪ .‬ובתוס פ״ז‬

‫״‪ (100‬כנוס׳ כי״י וד״י )ציי ד״ם‪ /‬ד״ח ‪ :‬חלחולת‪.‬‬ ‫•משנה אחרונה״ ש*‬ ‫‪(100‬‬
‫תה״ג שבם׳ היובל לבלוי עם׳ סז‪.‬‬ ‫‪(101‬‬
‫מו״ק ו ב‪ .‬וע* ברכ׳ לה ב וראבי״ה ח״א סי׳ קנ‪.‬‬ ‫‪(102‬‬
‫ברייתא דמלאכת המשכן פ״ו וב״ב יד ‪M‬‬ ‫‪(103‬‬
‫‪ (106‬עי׳ מבוא לנוסח המשנה‪ .‬ח׳׳* ‪•1230/1‬‬ ‫‪ (105‬דיל׳ ‪.134‬‬ ‫ב״ע ‪ ,1518‬ב״ב ‪.296‬‬ ‫‪(104‬‬
‫השוה •כ ד ו ם י ן האשקלונין־ )כלים פי״ג מ״ז^ ועי׳ שבת קכ ע״ג‬ ‫‪(107‬‬

‫‪484‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ה ר יהודה גותן טעם ל״חיבר להם״ וכר‪ .‬שהוא בניגוד לסי״א מ״ד‪ .‬מי״א׳ מי״ב ומי״ד‬
‫— תגא אחד הן)ר׳ יוסי(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מ ט ״ ו מן הנייר‪ .‬פליג אפרה ס״י מ״ו חבים פ״ה מ״ה וחוס כלים ב״ק ס״ז יא׳ גגעים‬
‫‪8‬‬
‫פ״ז ג׳ שהובאה בר״ש פ״י מ״ד ״( = פפיי )= ‪ nijaru‬באשר(׳ ופליג על אפיפיירות‬
‫פי״ז מ״ג ש״טהורים״׳ אבל ״אפיפורין״ )פט״ז מ״א( טמא‪.‬‬
‫מ ט ״ ז קנה מאזנים וכר‪ .‬פי״ב מ״ב‪ .‬ב״ב פט רע״ב! קגה ומתגא שלה איצטריכא ליה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫דלא תגן‪ .‬ועי שט בתום ד״ה ״כדרך״ שגדחקו» אבל עי תוס׳ פ״ז ט ! כולו איגו טמא וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪,‬‬
‫מ י ״ז מחצלת קנים וכר‪ .‬עי מש״כ במקופ אחר• (׳ ועי פ״כ מ״ז‪.‬‬
‫מחצלת הקש ושפופרת הקש‪ .‬בשבת סו א! דתגן כוורת של קש ושפופרת של‬
‫‪10‬ז‬
‫ק ג י מ ( ‪ ,‬וקגיט עיקר‪ .‬ושגיגו בכליפ פט״ו מ״א! כוורת ה ק ש וכוורת ה ק ג י ס‬
‫)שמקבלת טומאה כשאיגה באה במדה( = אהלות פ״ח מ״א׳ ושט מ״ג‪.‬‬
‫פרק כב‬
‫מ״ ט שסירקו וכירכמו‪ .‬בפט״ו מ״ב! ארוכות של וכר בעה״ב טהורות סירקן או‬
‫כירכמן טמאות‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ועשאו פ נ י ם ‪ .‬הר לו ו סגיס‪ .‬וכן היה לפגי הערוך )ע כוסת(‪ ,‬ופי ! עד שחופר בו‬
‫מקום לישיבת ה ג ר ש ה ו א פגם‪ .‬ורי״א מצא בכיי! פגום״»(‪ .‬והוא הגכון! פגום‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פ ג י ם ‪ ,‬כמו בעירובין פ״ד‪ .‬מ״א! פגום )סגים( יוצא וכו ‪ ,‬ובםגה )כה ב(! משישברו‬
‫סגימיהן‪ .‬והוא מ ל ״ י ! * ^ ז ז ד ‪ ,‬מעמד‪ ,‬ב ס י ם ‪ .‬ועי׳ תום׳ ב״ב פ״ב ד‪ ».‬ולמעמיד כל שהוא‬
‫של עץ עד ש י ה ו ק או עד שיעשה רגלים‪ .‬ושם ב‪ :‬גריסית של זית שהיא )כצ״ל(‬
‫משופה כמגדל‪.‬‬
‫ר״ע מסמא‪ .‬כמו בפ״כ מ״ד‪.‬‬
‫פרק כג )המשך של פ״כ מ״א!(‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מ ״ א והאמום‪ .‬ברע״ב! והאימום‪ ,‬וכן בכמה מקומות‪ ,‬למשל תום ב״ב פ״ג ז‪ ,‬כ״י פ ו‬
‫‪1‬‬ ‫‪u‬‬
‫והאמום )=והאמום(‪ .‬בסורית! אמומא‪ ,‬והשוה בער׳ ‪?=) r‬אימום(‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫והתפילין*ד״ר‪ ,‬כי״מ והו לו! ו ה ת פ י ל ה ‪ ,‬וכן במקואות ס״י מ״ב‪.‬‬
‫ובמה שבתוכן טהור‪ .‬אבל במקואות פ״י מ״ב שגיט! כסת עגולה והכדור והאמום‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫והקמיע והתפלה איגן צריכין שיבואו בהם המים וכר‪ .‬־ ‪ -‬ההיא ר א ל י ע ז ר בתום‬
‫‪,‬‬
‫כאן פ״ב ו! מםבילן כל )״כמות״( שהן‪ ,‬ובםגה סח א! וטהרתן במה שהן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫האוכף‪ .‬כי״מ כאן ולממה מ״ב! א י כ ו ף‪ ,‬כ״י פ והר לו ולירמא )במ״ב(! אכוף׳ ת״כ‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מצורע זבים פ״ג יא! א י כ ו ף‪ ,‬רכך תום פ״ב ז ב״פ ופ״ד יב ועוד בכמה מקומות ביחש‬
‫‪,‬‬
‫\‪ .^€‬לם״ז צריך להיות בעברית! אכוף׳ כמו! אתור‬ ‫וכי״י‪ .‬סורית! אוכפא‪ .‬בער !‬
‫\גי *»(‪.‬‬
‫ע‬ ‫‪-‬‬
‫מ ״ ב אלו םמאין משוס מרכב‪ .‬ת״כ זבים שם! איזה ןהוא[ מרכב ה מ י ו ח ד וכר‬
‫‪,‬‬
‫זיז‪ .‬כצ״ל כגופת הערוך ורב״א וסי הגאוגים‪ ,‬ר״מ והר לו ועוד‪.‬‬

‫‪ (109‬ב״מבוא למשנה״‪ ,‬לעיל עמ׳ ‪.129‬‬ ‫‪ (108‬ועי׳ תוי״ס פ״ב מ״ה‪.‬‬

‫‪ (110‬כי״מ‪ :‬ד ת נ י א )רכך בכ״י א״ס( מדדת הקש‪ ,‬ולי׳ •ושפופרת של קנים״ )א״פ‪ :‬קש‪/‬‬
‫ריסכ״א כ״י‪ :‬שפופרת של קש ומזרת של קני*‬
‫‪ (111‬ואח״כ מגא ס ׳ א דגרסי׳ כמו בד‪0‬ונ‪4‬‬
‫ופרנקל‪ ,‬אראם׳ פר׳‪.‬‬ ‫‪ (112‬ועי׳ ברם‪ ,‬נומינ׳ ‪64—62‬‬
‫וולא כ• משנה אחרונה״‪.‬‬ ‫‪(113‬‬

‫‪485‬‬
‫‪ .‬מדוכה‪ .‬השוה ״על מדוכה זו ישב חגי הנביא״ )יבמי טז א> אבל ר״מ הר דרנבורג וכ״י‬
‫‪,‬‬
‫ב‪ :‬מ ד י ב ה )=מריבה(‪ ,‬רי״א‪ :‬מ ד י כ ה‪ ,‬ו מ ד״ר׳ הר לו וכ״י ס ‪.‬‬
‫אף‪ .‬ליתא הר לו וכ״י פ׳‪ ,‬רכך מחקו לירמא ומ״ש‪ .‬ולפי גירסתגו פירושו‪ ,‬שאף הוא‬
‫א י ג ו בכלל המגויימ‪ ,‬ובת״כ ליתא‪.‬‬
‫אבל אוכף של נאקה סמא‪ .‬טמא מ ו ש ב לדברי הכל )ר״מ וראב״ד ועוד(‪ .‬ובת״כ שט‬
‫הלכה י׳! אוציא את אלו )״רכב על המשכב ועל המושב״( ולא אוציא את האוכף )ויהא‬
‫טמא מ ר כ ב ( ת״ל מרכב מרכב המיוחד‪) .‬הי״א( איזה ]הוא[ מרכב המיוחד זרז וכר‬
‫)כבמשגה(‪ .‬ומכאן גראה קצת כפי׳ הר״ש ״טמא מ ר כ ב ״ ‪.‬‬
‫ובתום׳ פ״ב ז שגיגו! האיכוף טמא מ ו ש ב וכו׳ רש״א שלשה וכו׳ ישיבת ה ג ק ה‬
‫)=אוכף של גקה( והסוס )=טפיטן( והאיכוף )םתם!(‪.‬‬
‫; * • ‪ / J‬האוכף הפשוט של הבדואי‬ ‫עבים של גמל• *‪) Vr‬בירושלפ שמעתי‬
‫ל ר כ י ב ה ולמשא‪.‬‬
‫תפית‪ .‬לירמא! תפית‪ ,‬כ״י פ׳! תפית‪ ,‬ד״ו רפ״ח! תסות‪ ,‬ועי׳ תוס׳ )תפות׳ תופות(‪,‬‬
‫והשוה ״תופיך״ )יחז׳ כח יג(‪.‬‬
‫מ ״ ד כסא של כלה‪ .‬משגת ר׳ י ו ס י היא׳ בגיגוד למשגת ר׳ יהודה שבפכ״ב מ״ד‬
‫ומ״ז‪ ,‬והוא שוגה מחלוקת ב״ש וב״ה ב״כםא״ םתם‪.‬‬
‫מ״ד‪ .‬הווטו‪ .‬עי׳ פכ״ח מ״ט׳ ערוך וכ״י פ׳ בשגיהם‪ :‬ז ו ט ו‪ ,‬מ ז ו מ ו )כ״י ס׳ גקוד‪:‬‬
‫ז‪1‬טו>‬
‫פרק כד‬
‫מ ״ ח ג׳ מטות הן וכר ושל ס ר ג י ס מהורה מכלום‪ .‬עי׳ פי׳ הגאוגיט‪ .‬ועי׳ תגחר‬
‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬
‫בובר יתרו יב* (! הביא גפחין וכו׳ והיו מצחצזזץ* ( בכלי גחושת‪ ,‬הביא חרשיפ והיו‬
‫‪5‬‬
‫מ ס ר ג י ן ״ ( בכלי עץ וכר‪ .‬ובפסידר״כ פיס׳ יח )קלז א(! וראה מלאכי השרת מסתתין‬
‫בו מגלפין בו מסרגין בו)כלומר! בשער המזרחי‪ ,‬שהוא מ א ב ן אחת(‪.‬‬
‫פרק כו‬
‫מ ״ ד מנעל שנפחת וכר‪ .‬המשגה חסרה בבא דםגדל‪ ,‬עי׳ תוס׳ ! סגדל ש ג פ ח ת וכו׳ •י<(‪.‬‬
‫רמ״א צרור וכר‪ .‬מחלוקת ב״ש וב״ה בעדיות פ״ה מ״א מפיך‪ ,‬ועי׳ בתום׳ כאן‪.‬‬
‫מ ״ ה עור החמר‪ .‬בד״ר! החמור‪ ,‬והרע״ב הגיה ע״פ הר״ש! החמר‪ ,‬בכ״י ק׳! עור החמר‪,‬‬
‫וגשלם! עור החמור! בשאר כי״י וגם בערוד ע׳ ער ובתום׳! עור החמוד עור החמר‬
‫)ואעפ״כ חוששגי‪ ,‬ש ש ת י ג ו ם ח א ו ת הן(‪.‬‬
‫עור הכתן ע ו ר ה כ ת ף ‪ .‬בכ״י ק׳ ליתא ״עוד הכתף״ )וגשלם(‪ ,‬וליתא גם בערוך ע׳ ער‬
‫)אבל ישגו בע׳ כתף( ואצל רב חפץ״*(‪ ,‬בתום׳ רק! עור הכתן‪ ,‬ושתי גוםחאות הן‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪118‬‬
‫עור הלב‪ .‬בתום׳! ה ל ו ף ‪ ,‬והשוה ״עורות ל ב ו ב י ן ״ )״עור לבוב״( (‪ ,‬מכתף• (‬
‫‪121‬‬ ‫ג‪1‬‬
‫= מכתב׳ מרכוף ‪ = ( °‬מרכוב‪ ,‬מדף ( = מדב‪ ,‬ספכה = סבכה »‪ .0‬לוף = לפוף = לבוב•‬

‫פסיקתא דרב כהנא פיס׳ יב‪ ,‬קו ד״ב‪.‬‬ ‫‪(114‬‬

‫ודי׳ רש״י בשבת קיב ב‪.‬‬ ‫‪(116‬‬ ‫בפסיק׳ נוסף ב ס ד ו ת ‪ :‬אותה‪.‬‬ ‫‪(115‬‬
‫‪ .v J Q R‬דמ׳ ‪.438‬‬ ‫‪(117‬‬
‫ד ״ ז פ״ב מ״ג‪.‬‬ ‫‪(118‬‬
‫מדרש ב״י אסשםייךמלמד ‪ — 163‬כנוס׳ ב״י ק׳ ומה״ג‪ ,‬ב״י פ י ר ק ׳ ‪ :‬והניכםף‪.‬‬ ‫‪(119‬‬
‫‪ (121‬כלים פפ״ז מ״ז‪.‬‬ ‫כלים סם״ו מ״ו‪.‬‬ ‫‪(120‬‬
‫שבת פם״ו פ״ב — ב״י פ‪ .‬ודי׳ מבוא לנוסח המשנה‪ ,‬ח״ב‪ ,‬דמ׳ ‪ 1220‬ו א י ל ך‬ ‫‪(122‬‬

‫‪486‬‬
‫ה ס ר ק ועור הסורק‪ ,‬כי״מ! עור‬ ‫ה ס ו ר ק ‪ .‬רב חפץ‪ :‬עור‬
‫סור ה ס ר ו ק עור‬
‫הסרוק עוד ה ס ר ק ‪.‬‬
‫פירושיהם של המפרשים דחוקים‪ .‬״הסורק״ נקרא במשנה בכל כי״י ובירוש׳» ס ר ו ק ‪,‬‬
‫ולא ״סורק״‪ .‬״ ס ר ק של צמר ושל פשתן״ )תום׳ כלאים פ״ד• כב(»»( = לשח צמר סרוק‪.‬‬
‫ונראה ששתי נוסחאות הן‪ .‬ועי׳ תוס׳ ה״ח‪ ,‬שתולקת‪ .‬והתוספתא — ר׳ י ו ס י היא׳ ועי׳‬
‫סמ״ז מ״ד‪.‬‬
‫מ״ ו עב‪ ,‬עיב = עב = •*‪ ,s‬מלתחה של עור בשביל בגדים *‪.(12‬‬
‫למשקלות םמא כר׳ אליעזר בסגהדרין סח א! ו צ ר ו ר המרגלית ומשקולת קטגה‪.‬‬
‫ואולי כולה ר׳ יהודה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מ ״ ז העוצבה‪ .‬כ״י ס׳! העצבה‪ ,‬תלמוד! עוצבא ״ ( = אוצבתא )בכורות מה ב — כגוס׳‬
‫‪1‬‬ ‫‪1.:r‬‬
‫‪12‬‬
‫הערוך(* (‪ ,‬״אצבע״ בתוס׳‪ ,‬״צבעתא״ בסורית — חתיכה של בשר ועור‪ ,‬פיה״ג! משכא‬
‫דשדו עילוי אםרגא״‪ .‬וכן ״אצבעתא״ )ירוש׳ מע״ש סס״ד( = משכא דערםא )איכ״ר ס״א‬
‫סו‪ /‬רכך בירוש׳ פאה פ״א טו ע״ג וש״ג‪ :‬מסתחא דתיבותא הוה יתיב )״יהיב״( גו אצבעתיה‬
‫דאבוי = ״תחת מ ר א ש ו ת י ו ״ )קידושין לא א(‪.‬‬
‫מ ״ ט לרצועות ולםנדלין‪ .‬בחולין קכג ב—קכד א! וסנדליפ‪ ,‬והנכון! לםגדלין‪ ,‬כלומר!‬
‫ר צ ו ע ו ת ס ג ד ל י מ ‪ ,‬שאיגן מקבלות טומאה לר׳ יהודה‪ ,‬עי׳ סכ״ד מי״ב וםתמ ספרא‪.‬‬
‫ראבר״צ אומר וכר‪ .‬עי׳ פכ״ח מ״ד• והגר״א שם‪.‬‬
‫פרק כח‬
‫מ ״ ה כפה שו־ווא‪ .‬הר לו! כפח‪ .‬כ״י פ׳! כפח‪ ,‬כ ״ י ב׳! כופח ‪ 1‬פכ״ט מ״א כ״י ס׳‪:‬‬
‫ק פ ח ‪ ,‬כ״י ב׳! כופח! זביפ רפ״ד הר מ וכ״י ב׳‪ :‬כ פ ח‪ ,‬כ״י פ׳! כפח; רכך בכתובות‬
‫ס״ה מ״ח הו׳ לו! כפה‪ .‬כ פ ח גט בכי״מ בכליפ וזביפ‪.‬‬
‫והשוה! קיפח — כיפח )בכורות פ״ז מ״ו( — ג ב י ח )בארמית(‪ :‬תגי רב זביד ג ב י ח‬
‫)בכורות מה ב‪ ,‬גום׳ הערוך(‪ .‬ושט! גבח לא ישא גבחת‪ ,‬ירוש׳ ברכ׳ פ״ט יג ע״ב! כיפת‬
‫— נגס‪ .‬תרגום ידוש׳ לויק׳ כא כ! או דגביח או דגגים‪ .‬גביח = גבוה‪ ,‬עגק‪ .‬בערבית * ‪V‬‬
‫מצח‪ ,‬ו״נבחת״ )ויק׳ ינ מב( היא קרחה לצד המצח‪.‬‬
‫מ ״ ו סלייה על הבגד וכר‪ .‬כעין כרע בפי״ח מ״ז‪.‬‬
‫מ ״ ז המלל‪ .‬עי׳ ר״ש‪ .‬ו״מלל״ של מו״ק )כו רע״ב( בוודאי ״תפר״ הו* וכן בתום׳‬
‫כאן פ״ד• ז! עד שעה ש י מ ו ל ‪ .‬ו״חוץ מן המלל״ — פירושה« ח מ ממקום התבר‪ .‬שהרי‬
‫‪1‬‬
‫היא עשויה להיתבר כמלאי על בגל ״ (‪.‬‬
‫חלוק‪ .‬ב״ב גז ב‪ .‬באשורית ‪.KleidungsstOck ,frulAku‬‬
‫מ ״ א אע״פ שאין בהם שלש על שלש‪ .‬לתום׳ •־»‪ /‬היה כאן ברוב הגוםחאות! ש ל ש ה‬
‫על שלשה‪ ,‬וכ״ה בכי״מ‪.‬‬

‫‪ -‬פ ר ט‪ ,‬ש ב מ ש נ ה פ י ס פ״ם‪.‬‬ ‫‪(123‬‬

‫ן פ ״ ש ‪ :‬כ פ ו ת כ פ י ן כ י פ פ ע ו ר יעשה ש נ ש פ ר י ן ב ו ה ב ג ד י פ ו ש פ ו פ פ ו ר פ פ‬ ‫עי׳ רע״ב ותוי״פ‪.‬‬ ‫‪(124‬‬
‫עיבה ו ל פ י סי׳ זה הגיה ה ר ב מ ל א ל ז״ל ע ב מ י ר י ו ב ל ת י יו״ד וכן ע ב ארגפן‪ .‬ג פ ה ״ ר י ה ו פ ף ז״ל נקד‬
‫מירי‪[.‬‬
‫] ב י ק פ ו ב — כ״י הפי‪ ,‬כי״פ ‪ :‬עו‪1‬בה‪ ,‬ד פ ר ‪ :‬ע י ז נ מ ג [‬ ‫‪(125‬‬
‫רש״י ב ש ב ת כ ס א‪.‬‬ ‫‪(127‬‬ ‫והשוד‪ ,‬עץ — אע — עק‪.‬‬ ‫‪(126‬‬
‫] ש ב ת פ ז א ד״ר• בגדי‪ ,‬עידובין כ ס ב ד״ה בגדי ו ז ב ח ׳ ‪ 1‬ה א ד״ה פ ע י ל ! ועי׳ פ״ש‪[.‬‬ ‫‪(128‬‬

‫‪487‬‬
 ‫‪,‬‬
‫הסבים והרכים‪ .‬עי׳ תוס׳‪ :‬השיראין והםיריקין‪ .‬תנא דתום סבר כתדד״י)בשבת כז א(‬
‫המרבה ש י ר א י ן ו ם ר י ק ו ן מן *או בגד״ )עי׳ בבלי שם( ואסי׳ שלש על שלש׳ ושלש‬
‫על שלש אין בד& אבל יש בהם שלשה על שלשה ‪.(m‬‬
‫מ ״ ם משטרת וכו׳‪ .‬שלא כים גפה )סט״ו מ״ג(‪.‬‬

‫ב( ל ת ו ס פ ת א כלים‬
‫בבא קמא פ״א‬
‫ה ״ א ל א ח ל ק ה וכו׳ ח ל ק ה ‪ .‬כ״ה בכי״ו! בדםו׳ו ח ל ק ת ׳ ח ל ו ק ה ! ר״ש‬
‫)פ״א מ ״ ד ( ‪ :‬א י ן חלוקה‪ ,‬חלוקה! בבלי )גדה מג ב(‪ :‬א י ן ח ל ו ק ה טומאתו מה שאין‬
‫כך בש״ז‪* .‬חלקה״״ התורה׳ שבש״ז כתוב *איש״ )ויק׳ סו םז( ולא קטן )פחות מבן ם׳(׳‬
‫בבלי שם‪.‬‬
‫מטמא בכל שהוא‪ .‬נדה ם״ד‪ .‬מ״א! ומממאין בכל שהוא וכו׳‪.‬‬
‫יש להן מהרה וכו׳‪ .‬פרה םי״ג מ״ד! מי חטאת שעשו מצותן אין מםמאץ‪.‬‬
‫ה ״ ב ואין מםמאין בצירופן‪* .‬כדתגי רב תחליפא בפ״ק דמגתות )ז ע״ב( קידש פחות‬
‫מכדי הזאה בכלי זה ופחות מכדי הזאה בכלי זה לא קידש״ )ר״ש שט(׳ רכך שהסיטן בשגי‬
‫כלים‪ ,‬ולענין טומאת מ ש א מיתגיא‪.‬‬
‫מה שאין כן בנבלה‪ .‬כדתגן באהלות פ״ג מ״א׳ ש״הגוגע בשגי חצאי זיתים מן‬
‫הגבלה״ םמא‪.‬‬
‫נבלה שיבשה וכו׳‪ .‬גדה ם״ז מ״א‪ :‬מטמאין לחין ואין מממאין יבשין ואס יכולין‬
‫להשרות וכו׳‪.‬‬
‫ה ״ ג כ ר התחתון וכו׳‪ .‬ע״פ הפשט‪ ,‬שהכר התחתון טמא כעליון אם הם הרבה מצעות‬
‫זה ע״ג זה‪ ,‬וכס״ד דגמרא)גדה לב ב(‪ .‬מה שאין כן בטמא מת‪ ,‬שאיגו מטמא אלא בגגיעה‪.‬‬
‫מה שאין כן במרכב‪ .‬שרק משאו מטמא בגדים‪ ,‬שנאמר *והנושא אותם )כלומר‪ :‬משכב‬
‫ומושב ומרכב( יכבס בגדיו* )ויק׳ טו י(׳ אבל מגעו מטמא רק את האדם )שם! וכל הגוגע‬
‫וגו׳ יטמא‪/‬‬
‫ה ״ ד חומר בכזית וכו׳‪ .‬אהלות פ״ג מ״ו‪ :‬כזית מן המת פתחו בטפח וכו׳ להציל הטומאה‬
‫על הפתחים )=מת בבית ולו פתחים הרבה׳ אם חשב להוציאו דרך פתח אחד מציל על כל‬
‫הפתחים׳ ובכזית די פתח של מפח( וכו׳‪.‬‬
‫ר׳ נ ת ן אומר וכו׳‪ .‬למ״ה‪ :‬חזר להיות בועל נדה וכר‪ ,‬עי׳ רע״ב‪ .‬ואגו למדים מכאן׳‬
‫‪0‬‬
‫שר״נ סידר משניות )*משנת ר׳ נתן״‪ ,‬המשנה הבבלית( ״(׳ שהרי אין כאן הלכה‪ ,‬אלא‬
‫ס ד ר דברים‪.‬‬
‫ה ״ ה בשלשה דברים וכו׳‪ .‬גסין ח ע״א‪.‬‬
‫עפרה מ ס מ א ‪ .‬בבבלי‪ :‬טמא‪.‬‬
‫שהקונה שדה בסוריא וכר‪ .‬חלה פ״ד מי״א‪ ,‬ולעגין ב כ ו ר י מ ותרומה ומעשר מיתגיא׳‬
‫ולא לעגין שכותבין עליו אוגו ואפי׳ בשבת )בבלי גסין שם‪ /‬ובתום׳ תרומות פ״ב ה״י«‬
‫ישראל שקנה שדה בסוריא הרי הוא כקוגה בפרואר שבירושלם ת ו ר ם ו מ ע ש ר עליה‪.‬‬
‫מ ״ ל ב ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ועי׳ ת ו ם ׳ ב ש ב ת שג‪4‬‬ ‫‪(129‬‬
‫ןעי׳ מ ‪ -‬ש ב ״ מ ב ו א למשנה״‪ ,‬מ ש נ ת ר׳ נ ת ן ‪ ,‬לעיל ע ם ׳ ‪ 168‬ו א י ל ו ף‬ ‫‪(130‬‬

‫‪488‬‬
 ‫‪,‬‬
‫בפרוור‪ .‬בגטין! ב פ ר ו א ר י ירושלים‪ .‬וכצ״ל׳ וכ״ה בתום תרומות שם‪ .‬וכן במקרא ו‬
‫‪131‬‬
‫״פרורים״ )מ״ב כג יא( ו״פדבר״ )דה״א כו יג(‪ ,‬רכך תרגומ ״‪-‬מגרש״ פרורא ‪4‬‬
‫טהורה‪ .‬כי״ו! טהרה )=טד‪.‬רד‪ /.‬בבלי‪ :‬ג כ ג ס‪.‬‬
‫ה ״ ו בעל הפול‪ .‬שפ גגזר מן ״פול״‪ .‬השוה ידוש׳ יומא פ״ד מג ע״ג! והוא היה נקרא‬
‫ב ן ה א פ ו ן» בבלי שט לט א • בן חמצן)מן ״חומצה״(‪.‬‬
‫ר׳ יוסי אונזר וכר‪ .‬יומא מד א‪.‬‬
‫ומדם של יוה״כ‪ .‬ליתא בבבלי‪.‬‬
‫ה ו י מה וכר‪ .‬בבלי! ה א מה‪ .‬ופירש״י! האי ה א כמו ה ר י כלומר מעתה מה מעלה‬
‫ו כ ר ‪, .‬הא״ עוד במע״ש פ״ה מי״א ומי״ב‪.‬‬
‫*הוי מד‪ .‬וכר״— אמתגי׳ קאי‪ ,‬ועי׳ במדב״ר גשא פ״ז ח‪.‬‬
‫ד‪ .‬״ ז אבא שאול וכר‪ .‬ססחיפ פו א‪.‬‬
‫אלא לשנים‪ .‬בבבלי ו א ל א פ ע ם א ח ת ב ש ב ו ע ואמרי לה ס ע מ י פ ב ש ב ו ע‬
‫ואמרי לה פ ע ם א ח ת ב י ו ב ל ‪.‬‬
‫ה ״ ו ו ה ״ ז תוססה למ״ט הן׳ אבל ה ״ ח‪ :‬גכגסו מצורעים וכוי — תוספה‬
‫ל מ ״ ז היא! וכן ה״ט—הי״ב — ל מ ״ ח — מ ״ ט׳ אבל הי״ד — תוםסה ל מ ״ ז‬
‫היא‪ ,‬והט״ו — למ״ח׳ ושלא במקומן הן‪ .‬וגראה שהן לקוחות מ מ ק ו ר א ח ר ‪.‬‬
‫ה ״ ח נכנסו מצורעים וכר‪ .‬פסחים סז ז‪4‬‬
‫לוקין שמונים‪ .‬בבבלי! א ר ב ע י ם ‪ ,‬וכצ״ל! והגר״א מוסיף‪] :‬ארבעים‪ ,‬מצורע שגכגס‬
‫להר הבית לוקה[ שמונים» וב״באור הגר״א״ מגיה! ]ארבעים ג כ ג ס ו מ צ ו ר ע י ן‬
‫להר הבית לוקין[ שמוגים‪.‬‬
‫ר׳ שמעון וכד‪ .‬למ״ח! החיל מקודש ממגו וכר עזרת גשים וכר‪ ,‬ולר״ש אין חייבים‬
‫‪,‬‬
‫חטאת גם על ״החיל״‪ ,‬שלא גתפרש דיגו במשגה‪ ,‬ו״עזרת גשים״ שבמשגה כד שמעון‪.‬‬
‫זבחיט קטז סע״ב« תגיא רשב‪-‬י אומר עוד אחרת )=מעלד‪ .‬אחרת( היתד‪ .‬וחיל ]וןעזרת*״(‬
‫גשים היא»»( ולא היו עוגשין עליה‪.‬‬
‫ב ב י ת העולמים‪ .‬בכי״ו! א ב י ת ‪ .‬כפיי ם׳ יצירה לברצלוגי‪ «51 ,‬מ ב י ת ‪ (0‬״אבית״‬
‫במקום ״בבית״ רגיל במשגיות וברייתות‪ :‬אבית פאגי‪ ,‬אבית הדשן‪ ,‬אבית הבליעה ועוד«»»(‪.‬‬
‫‪l M‬‬
‫ולפעמים שתיהן יחד! א ב ב י ת ג פ ש )ת״כ ״ ‪ 0‬וירושלמי( ‪ /‬וכן בפיגיקית! אבמקדש‬
‫מלקרת״»( = ב מ ק ד ש 'מלקרת»״(‪ ,‬א ב ח י אבי ״»( = ב ח י אבי •*»(‪.‬‬
‫״בית עולמים״ בגיגוד למשכן שילה וגוב וגבעון‪ ,‬ועל־שם הכתוב ״אגורה באהלך‬
‫ע ו ל מ י ם ״ )תהי סא ה ‪ /‬ובת״כ אחרי ם״ז א! לחוקת ע ו ל ם — לבית ע ו ל מ י ם ‪.‬‬

‫] י ח ד כ ז כ ח ‪ :‬ירעשו מ ג ר ש ו ת — ח ו ע ו ן פ ר ו ר י א ; אבל ל ה ל ן מ ה ב וביהושע תירגם • ר ו ח א ״ ‪,‬‬ ‫‪(131‬‬

‫כ ת ר ג ו פ א ו נ ק ל ו פ בתורה‪ .‬ת״י ב ת ו ר ה ‪ :‬סרוילי )ב״ה ג פ ב ה ו ג י גינ‪1‬בורגר‪ .‬ברלין ‪ ,1904‬וע״ש בח״ג^‬
‫ועי׳ ע ר ו ך ה ש ל פ ו ת ו פ פ ו ת ה ע ר ו ך השלפ‪[.‬‬
‫כ י ״ פ ) ו ש פ ‪ :‬ח ו ל ו ע ז ר ת ‪ /‬כי״ר ‪ :‬חיל ו ע ז ר ת ! ש פ ״ ק לי׳ ‪ .‬ו ח י ל ״ ‪.‬‬ ‫‪(132‬‬
‫לי׳ כ י ״ פ ושפ״ק‪.‬‬ ‫‪(133‬‬
‫]עי׳ פ ב ו א ל נ ו מ ח המשנה‪ ,‬ח״ב‪ ,‬עמ׳ ‪[.1258/9‬‬ ‫‪(134‬‬
‫אחרי סי״א ג ‪ :‬א ב ב י ת נ פ ש היא מםמאד‪ .‬ו ל א ב ת ו ר המעייפ ו ל א ב ת ו ך הפר‪-‬‬ ‫‪(135‬‬
‫נמש‪ ,‬ת ״ כ אחרי‬ ‫אבבית(‬ ‫ידוש׳ י ו מ א פ״ח מד ע״ד‪ :‬דבר שהוא עינוי א ב ב י ת )‪1‬״ל‪:‬‬ ‫‪(136‬‬
‫א ב י \‪J‬‬ ‫נ פ ש ו ת י כ ם ראב״ד ‪:‬‬ ‫בבית‬ ‫ס״ז ג ‪ :‬עינוי שיהא‬
‫‪Handbuch,42 ,2‬שו׳ ‪.3‬‬ ‫‪ (137‬לידזברםקי‪,‬‬
‫שפ ש ר ^‬ ‫‪(139‬‬ ‫ש פ ש ר ‪•7‬‬ ‫‪(138‬‬

‫‪489‬‬
‫ולר״ש )תום׳ זבחים םפי״ג(! מגוחה זו ירושלים שגאמר כי בחר ה׳ בציון וגוי זאת מ נ ו ח ת י‬
‫ע ד י ע ד ‪ .‬ועי׳ ב״ר פג״ד ד )תיאודור־אלבק עמי ‪ :(580‬אתה גתת לו שבע כבשות כגגזץ‬
‫מחריבין מבגיך ז׳ משכגות אהל מועד וגלגל גב וגבעון ושילה ו ב י ת ה ע ו ל מ י ם‬
‫ת ר י י ן‪.‬‬
‫ה ״ ס כל העזרה וכו׳‪ .‬עי׳ זבחים גו רע״א! תגי תגא קמיה דר״ג כל העזרה היתה קם״ז‬
‫על רוחב קל״ה )=מדות ס״ב מ״ו(‪ .‬א״ל הכי אמר ) ל י ( ״ ( אבא כגון ז ו < ( כהגים נכנסין‬
‫״‬ ‫‪0‬‬

‫ואוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים קלים וחייבין משום טומאה‪.‬‬

‫והיא היתד‪ .‬וכו׳‪ .‬עי׳ גם הי״ב וזבחים פי״ד מ״ד ומ״ח‪.‬‬
‫ה ״ י כל הממאיס וכו׳‪ .‬מנח׳ כז ב ‪ :‬דתגיא מחוסרי כסרה שגכגםו לעזרה בשוגג חייב‬
‫חטאת במזיד ענוש כ ר ת ואצ״ל וכו׳‪.‬‬
‫מ ש ע ר י ניקנור ולפנים‪ .‬כ״ה בכי״ו ובסי׳ ם׳ יצירה לברצלוגי ‪51‬׳ וכן למטה הי״ב!‬
‫ועד ש ע ר י «‪ 0‬וכו׳ מ ש ע ר י )רפו׳(‪ .‬וכן גם במשגה בגוםחאות מדויקות! מדות ס״ב‬ ‫‪2‬‬

‫מ״ג! חוץ מ ש ע ר י « ‪ 0‬ניקנור מפגי שגעשה בהן גם וכו׳ ש ג ח ו ש ת ן וכו׳‪ .‬וכן בתום׳‬
‫יומא פ״ב ד )ובבלי שם לת א(‪ :‬משערי‪ .‬וכן במשגת גגעים )פי״ד מ״ח(! בא ועמד‬
‫ב ש ע ר י * ״ ( גיקגור׳ וכן בתום׳ שפ פ״ח ט )צוק׳( ז ש ע ר י ‪ .‬אצל *בשער״! וכן שם‬
‫ה״י ב״פ! ב ש ע ר י גיקגור»«»(‪ .‬ובסוטה פ״א מ״ה ידוש׳! ל ש ע ר י גיקגור׳ ו מ בספרי‬
‫במדבר סיס׳ ט! לפני ה׳ ב ש ע ר י ניקנור מיכן אמרו ראש המעמד היה מעמיד את‬
‫הטמאיס ב ש ע ר י נקנור‪ .‬וכן בת״כ אחרי פ״ב א! לפני ה׳ פתח אהל מועד‪ .‬מעמידו‬
‫ב ש ע ר י ניקנור * (‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬

‫בכל אלה נקראו ״שערים״ — *דלתות השער״‪ ,‬ו״שערי״ פירושו! ש ת י הדלתות‬

‫)כלומר! א צ ל הדלתות‪ /‬וכן אגו מוצאיט גפ בכתובת שעל גבי ארונו של נקנור זה׳‬
‫שגמצאה בהר הזיתימ )‪:(Corpus § 9‬‬
‫;>‪••noi^yocvroq x dc <; 6 6pa‬‬
‫ושאר כל הםמאין שנכנסו וכוי‪ .‬בסי׳ ם׳ יצירה! ושאר כל הטמאיט‪ .‬כ ל ה ט מ א י ם‬
‫שגכגםו‪ ...‬בבבלי)מגחות שם(! ושאר כל הטמאים ו ט ה ו ר י ם שגכגםו לפגים ממחיצתן‬
‫ל ה י כ ל כ ו ל ו ב א ר ב ע י ם מ ב י ת ל פ ר כ ת א ל פ ג י ח כ פ ר ת במיתה ר׳ יהודה‬
‫אומר כ ל ן ה [ ה י כ ל כ ו ל ו ו מ ב י ת ל פ ר כ ת בארבעים ו א ל פ ג י ה כ ס ר ת‬
‫במיתה‪ .‬ובבבלי שם! במאי קא מיפלגי בהאי קרא ויאמר ה׳ אל משה ד ב ר אל אהרן אחיך‬
‫ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת אל פגי הכפורת א ש ר על הארץ ולא ימות‬
‫רבנן סברי אל הקודש בלא יבוא׳ מבית לפרוכת ואל פני הכפורת בלא ימות‪ .‬ור׳ יהודה‬
‫םבר אל הקודש ומבית לפרוכת בלא יבוא ואל פני הכפורת בלא ימות‪.‬‬
‫נ כ נ ס ו לקודש‪) .‬כי״ו׳ צוק׳! נכנסין(‪ .‬כלומר! מבית לפרוכת‪ .‬בפי׳ ם׳ יצירה!‬
‫ל מ ק ד ש)‪.(1‬‬
‫ר׳ יהודה אומר על פני הקדש‪ .‬כלומר! אל פני הכפורת׳ כברייתא דמנחות‪ .‬בסי׳ ם׳‬
‫יצירה! ר׳ י ו ד ן אומר‪.‬‬

‫כי‪-‬פ ו ש פ ״ ק ‪ ,‬ד פ ר ‪ :‬זר*‬ ‫‪(141‬‬ ‫‪ (140‬ל י ׳ כ ל כי״י ו ש פ ״ ק ‪.‬‬

‫‪ (142‬כ״ד‪ .‬ב ר ט ר ובפי׳ ‪0‬׳ י‪1‬ירה‪.52 ,‬‬
‫‪ (144‬כ״ד‪ .‬בד״ר‪ ,‬כי״י פ ׳ ו פ ׳ ו מ ר לו‪.‬‬ ‫‪ (143‬כי״י פ ׳ ופי ובי‪.‬‬
‫‪ (145‬ז ו ק ר ׳ ‪ :‬בשער — בשערי‪.‬‬
‫‪ (146‬כ ב ר העיר בעיקרו ע״ז ביכלר ב־ ‪.JQR‬‬

‫‪490‬‬
 ‫ז‬
‫ה י ״ א הכל וכו׳‪ .‬עירובין קה א ! הכל נכנסין בהיכל «י( וכד‪ .‬אבל בר״ח כמו בתוספתא‪.‬‬
‫מצוה שיכנסו בתיבות וכו׳‪ .‬עי׳ מדות ס״ד מ״ד״‬
‫וכה״א ויבואו ה כ ה נ י ס וכוי‪ .‬סיפיה דקרא! ״ויקבלו ה ל ו י ם להוציא לנחל קדרון‬
‫חוצה״‪ ,‬ומכאן שב״פגימה״ מצוה בכהגים‪ ,‬ו״מחצר בית ה׳״ )=עזרה( ולמטה — אפשר‬
‫‪8‬‬
‫בלויים ״(‪ .‬ובעירובין שם למשנת עירובין! א״ר י ו ח נ ן ושניהם מקרא אחד דרשו‬
‫ויבאו הכהנים לפנימה בית ה׳‪ ...‬בכתוב ״לפנימה בית ה׳״ כבבבלי‪ ,‬וכ״ה בסי׳ ם׳ יצירה ‪.52‬‬
‫ר׳ יהודה אומר‪ .‬פסחים פו א! מחילות וכו׳ ו ג ג ו •״( קדש‪ .‬ותםברא והא ק י ‪(!30‬‬
‫ת ג‬

‫גגין הללו)רש״י! שבעזרה ולשכותיד״( אין וכו׳ קלים״ ובשבועות )יז ב( מסיים בה! ו ט מ א‬
‫ש ג כ ג ס ד ר ך ג ג י ן ל ה י כ ל פ ט ו ר שגאמר ואל המקדש לא תבא דרך ביאה‬
‫אסרה תורה‪.‬‬
‫ה י ״ ב וכשס וכו׳ זבחיט קטו ב‪.‬‬
‫ובשעת מסעות וכוי‪ .‬עי׳ תום׳ זבחיס סי״ג ג‪.‬‬
‫והן הן קלעים‪ .‬עי׳ ה״ט‪.‬‬
‫ה י ״ג וכמה וכו׳‪ .‬למ״ה! שעור בשד כראוי כדי להעלות וכו׳‪ .‬והי״ג—הי״ד ממקור‬
‫אחר הן‪.‬‬
‫ה י ״ ד ר׳ מנחם בר׳ יוסי וכוי‪ .‬למ״ז״ ור׳ מגחם בר׳ יוסי ה ו ס י ף ! והבית צמות וכו׳‬
‫ומסבבין וכו׳‪.‬‬
‫ר״ש אומר כשם וכו׳‪ .‬למ״ח! הר הבית וכוי‪.‬‬
‫כיוצא בהן‪ .‬כדבר היוצא ובא עמהן״ השוה להן )השוה תה׳ ס יב! ולא תצא אלקים‬
‫בצבאותיגו(‪ .‬וכן בארמית! תרגום ירושלמי לבר׳ ב יח וכ׳ )עזר כגגיו(! בר זוג כ ד‬
‫ג פ י ק ב י ה ‪ .‬תרגום יוגתן לדב׳ יד ח )כי מפריס פרסה הוא ולא גרה(! ארוס םדיק‬
‫סרסתא הוא ו ל י ת כ ג ס י ק ב י ה דסדיק ולא פשר ״<(‪ .‬חולין גס א! שלים בעולמו‬
‫יודע ש א י ן ל ך ד ב ר שמסרים פרסה וטמא אלא חזיר‪ .‬והשוה ״יוצא בו״ )ידי חובתו‪,‬‬
‫״משום״(‪ ,‬ובארמית — ״גפיק ביה״‪.‬‬
‫פרק ב‬
‫ה ״ א מיםמאין כחצי כלי‪ .‬מיטמאין — כי״ו‪ ,‬צוק׳! מטמאין‪ .‬כלומר! ככלי חרם מתוכו‬
‫וככלי שטף מאחוריו)ר״ש‪ /‬ומשגתגו ב״ה היא‪.‬‬
‫ה ״ ב נשתקעו דברים ולא נאמרו וכוי‪ .‬וכ״ה גט בת״כ ״*(‪ .‬וסי׳ שגשכזזו דברי התנאיט‬
‫הראשונים‪ ,‬ריב״ז ור׳ ישמעאל ור״ע‪ ,‬ולא נאמרו‪ ,‬ועכשיו אומרים ר ׳ ג ח מ י ה ו ר א ב ״ י‬
‫כדברי ריב״ז‪ .‬״ר׳ נחמיה וראב״י״ גם בתום׳ ב״מ ס״ו מז)חולקים על המשנה פ״ד• מי״א‪/‬‬
‫זבחים פ״ו יב )על המשנה פ״ד מ״א(‪ ,‬מנחות פ״ז מז)וצ״ל! אליעזר ב ן י ע ק ב ( ״ ‪• 0‬‬
‫ה״ ג והקרמודין‪ .‬כצ״ל‪ ,‬וכ״ה בבי״ו‪ ,‬מלשת יוני ;«‪ ,Kcpdn‬רעפים‪.‬‬
‫או לוגין‪ .‬בדפר! אלו לגץ‪ ,‬וצ״ל! א ל ו ל נ י ן = אגלוגין‪ ,‬מלשת יוגי ‪,dvaXoyetov‬‬
‫־״עמוד״ שקוראים עליו‪ ,‬משגה פט״ז מ״ז ותום׳ כלים ב״ב פ״ו ם‪.‬‬

‫כי״מ ‪ :‬להיכל‪] .‬ועי׳ • מ ב ו א ל נ ו ס ח המשנה״‪ ,‬ח ״ ב ‪[.1122/3‬‬ ‫‪(147‬‬

‫צי׳ ן י ר ו ב י ן שם‪.‬‬ ‫‪(148‬‬
‫ההיכל‪.‬‬ ‫ובגנות‬ ‫ו מ ״ ל בתום׳‪ 1 ,‬ו ק ׳ ‪ :‬וגגה‪ ,‬ד ס ו ׳ ‪ :‬ובגגו‪ ,‬סי׳ ם׳ הי‪2‬ירה ‪:‬‬ ‫‪(149‬‬
‫ל מ ש נ ת מע״ש ס״ג מ ״ ח ‪ :‬וגגותיהן קודש‪.‬‬ ‫‪(150‬‬
‫‪ (152‬שמיני ס ר ש ה ז ג‪.‬‬ ‫מ כ ר ‪ ,‬סרפינולוגיד‪ .‬בערכו‪.‬‬ ‫‪(151‬‬
‫כ נ ו ס ח ה ב ב ל י פ ס * וכבמשנה‪ ,‬ת ״ כ מ ו ר ע פ ר ש ה ד ד‪-‬‬ ‫‪(153‬‬

‫‪491‬‬
‫ור׳ נחמיה אומר חילוף הדברים‪ .‬במ״ד שנינו! שהוא פותח ב ה טהורה ו כ ו ‪ /‬ור״ג א ו מ ר !‬
‫שהוא פ ו ת ח ב ה ט מ א ה ושהוא גומר ב ה ט ה ו ר ה ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪15‬‬
‫ה ״ ד שהוא מסה על צדו ו מ ד י ח וכוי‪ .‬ב מ ש ג ה « ( ‪ :‬ומריח׳ ועי׳ להלן ב ת ו ם פ״ג‬
‫ה ״ י ! שמתחלה ל כ ך געשית להיות מ ט ה ע ל צדה ו מ ו צ י א מ ה ש ב ת ו כ ו ל צ ד ד י ן‪,‬‬
‫ואולי הגכון! ומדיח׳ וצ״ל! א ת ה ל ק ו ח ‪ ,‬כ מ ו ״ ה ל ק ו ח בכסף מעשר״ )מע״ש פ״ג‬
‫מ״י( וכדומה‪.‬‬
‫ה * ט והשיקורין‪ .‬ר ״ ש ! והשקודין‪ ,‬ואולי מן ״שקד״‪ :‬״משוקדין״‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫והסקין והנאין‪ .‬ר ״ ש ! ה ו ס ק ו והנאין׳ ו פ י ‪ :‬כ מ ו ו ה ן גאין‪ ,‬כי״ו! והסקין )י(‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫והוגה! הוסקו» א ב ל ה ע י ק ר ! ה ס י ק ן והנאין‪ ,‬ומזה שיבשו! הסקין ״ ( ‪ .‬והנאין = ןןזנאין‬
‫= והן גאין‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ל א גגמר הסקן׳ ועי׳ תוס׳ ב״ב פ״ו ג« סיטסאות ג א ו ת מגופרות‪,‬‬
‫דלהלן ת ו ס ׳ כלימ ב״ק ם״ג י ד ! מקומ שמשקעין א ת ה ג א ו ת בטיט הלבן‪ .‬״ ו ה נ א י ך‬
‫‪15‬‬
‫ש נ י ס ת משאצא ע ד ג׳ ש נ י ט « ( = שני )=שאני( גיסת׳ וכן‬ ‫כ מ ו ! אמרה קוגם‬
‫שניכגם «»( = שגי )=שאגי( גכגם‪.‬‬
‫פרק ג‬
‫ה ״ ב הקנונים‪ p .‬ג ם בכי״ו‪ .‬ביוגית ‪ ,xavoGv‬סל‪ .‬גזכר במו״ק פ״ג מ״ז אצל ״סליס״‬
‫ובביצה פ״א מ״ח א צ ל ״תמחוי״! ובכלים פט״ז מ ״ ג ) ב י ן ״כלי ע ץ״(! הקנוגים ה ק ט ג י ם‬
‫והקלתות משיחםוס ויקנב‪ ,‬הקנוגים ה ג ד ו ל י ם והםוגין הגדולים משיעשה ב ׳ דורים‬
‫ל ר ח ב שלהם‪.‬‬
‫)ועד מקום שאין האור שולס בו שאין חיבור(‪ .‬ל י ת א בר״ש׳ ונכון‪.‬‬
‫ה ״ ג ב ה י ד ו ק ק ר ו י ה הבדויה‪ .‬״בהידוק קרויה״ פיסקא למ״ה )ויש גורסים‬
‫במשנתגו ״הבדויה״׳ עי׳ מ״ש(‪.‬‬
‫)הרי זה חיבור המפילה(‪ .‬כפול בם״ס‪.‬‬
‫)אינה( חוצצת‪ .‬איגד‪ — .‬ט״ס‪ ,‬וכהגהת הגר״א‪.‬‬
‫כשות ש ל י ק ס ו‪ .‬ב ד פ ו ׳ ‪ :‬שלקטן‪ ,‬וכצ״ל‪ .‬מקואות ס״ט מ ״ ד ‪ :‬כשות ש ל ק ט ן‬
‫ל א ט מ א ו ל א מטמא‪.‬‬
‫הטבילן )צואה ש ע ל הכסא( אינה חוצצת‪ .‬צ ״ ל ! ה ט ב י ל ו ‪ ,‬והמוקף מיותר‪ .‬ובתום׳‬
‫מקואות פ״ו יז שגיגו! לכלוכי צואה שבכסא וכו׳ ה ר י א ל ו ח ו צ צ י ן׳ ואולי גשתבש ‪p‬‬
‫״צואה ש ע ל ה ב ם ר״׳ ״שעל בשרו״‪ ,‬שבמקואות שט‪.‬‬
‫האיבר והבשר וכר‪ .‬במשגה ש ם ! וצסורן המדולדלת‪ ,‬ובתום׳ מקואות ס״ו ה״י ש ג י ט ‪:‬‬
‫כשות ש ל ג מ ל ״ ‪ 0‬שאיגו מקפיד עליה והאבר והבשר וכו׳ חוצצין‪.‬‬
‫ה ״ ד ובקצסרין‪ .‬מלשון יוגי;>‪Epo‬־‪ ,Kaooh‬ת ר ג ו ם ״בדיל״ ^ ‪ , L X X‬ועי׳ פי׳ הגאוגים ‪.151‬‬
‫ה ״ ו ארונות‪ .‬ב ד פ ד ! א ר ו ג י ו ת‪ ,‬והן ״אירוגיות״׳ ש ג ז כ ת במשגת עדיות פ״ב‬
‫מ״ד‪(»•• .‬׳ שפירושן הפשוט הוא! לפםין ש ל האומן א י ת ן )‪ , (Heron‬כמו ״סלע ג י ר ו ג י ת״׳‬
‫והשוה ״תגור ש ל ב ן ד י ג א י״ )הופמן(‪ .‬ו״כלי חרש״ שבסמוך — פירושו! ו ס ת ם‬
‫כ ל י חרם‪ .‬ו ש כ ו ל ם כ ל י ח ר ם ה ם יוצא ב ר ו ר מן ״משום כ ל י חרש״ הסמוך‪.‬‬
‫‪ (154‬פ ״ ב מ״ד‪ ,‬ודי׳ מש״כ ע״ז׳ לדיל ‪.472/3‬‬
‫‪ (155‬מ פ נ י ״ ו ה נ א י ך ה ס מ ו ך ‪ ,‬שמעו ב ו ו ח ש ב ו א ת הה״א לה״א הידיעה )גאין—והגאין(‪.‬‬
‫‪ (156‬ם ״ ז מ ס ו ת ל ם‪ ,‬הורוביץ ‪.327‬‬
‫‪ (157‬נ ר ת ם ס ״ ס מ ״ ב ב ״ י ק ו י פ מ ן ‪ ,‬יעי׳ ״ מ ב ו א ל נ ו ס ח המשנה״‪ ,‬ח ״ ב ‪.1212‬‬
‫‪ (158‬מ ״ ל ‪ ,‬א צ ל נ ו ‪ :‬כ ת ו ת ש ל גדיל‪.‬‬
‫‪ (159‬אירוניות‪ ,‬הירוניות‪ ,‬עירוניות = ״‪1‬עי חקלייתא״‪.‬‬

‫‪492‬‬
 ‫ה י ״ א הקרפאות‪ .‬באשורית ‪ ,Karpatu, Karpu‬וגמצא גם ‪ ,Karpa‬כלי חרס‪.‬‬
‫קיד הבבלי‪ .‬באשורית ‪ Kfldu‬וגם ‪ ,Kadu‬כדים למשקים׳ יין ושכר וכדומה‪.‬‬
‫פרק ד‬
‫‪ 0‬״ ‪1‬‬
‫( ה ו א ם מ א ו ח ב ר ו ם ה ו ר בשרץ‬ ‫ת נ ו ר ש ה מ ו לשנים ו ה ו ס ק אחד מ ה ן ונטמא ןבמשקין[‬ ‫ה ״ ז‬
‫כ ו ל ו ט מ א ןהוטקו שניהמ ונטמא אחד מהן <בשרץ כולו>[ ןמטמא במגע ובאויר נ ם מ א אחד מ ה ן ב מ ש ק ה‬
‫ה ר י ח ב ר ו טהור[ והעובי שביניהן כ ו ל ו טמא ר׳ יוסי וכו׳ ואח״כ ח מ ו ]אסילו נטמא אחד מ ה ן במשקין‬
‫כ ו ל ו טמא[ ) ר ‪ -‬מ ^‬

‫פרק ה‬
‫ה ״ ח ]ככפישה‪ .‬כ״ה בכ״י׳ וכן באהלות כרה מ״ו‪ ,‬והוא סל גדול׳ וגקרא גם ״כופש״‬
‫)טהרות ס״ט מ״ה(‪ .‬בסורית! כולבשא )למ׳׳ד גוספת(‪ ,‬והלכסיקוגים הסורים מפרשים!‬
‫״קרתלא דסבלין בון ענבי מכרמא* למעצרתא״‪[.‬‬
‫פרק ז‬
‫ה ״ ד אכםי‪ .‬בר״ש )ד״ר(! או)‪ (1‬כסוי‪ ,‬וצ״ל! אף כסוי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כסוי קממרא‪ .‬כליט סט״ז מ״ז‪ ,‬וסתמו ר י ו ס י ‪.‬‬
‫ומוקף‪ .‬כמו ״מוקף״ צמיד םתיל׳ כלומר‪ :‬מוקף הקמטרא‪.‬‬
‫חקק וכו׳‪ .‬ש ק ע זה אינו נחשב לבית קיבול‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫והמיעך שבחבית‪ .‬ר״ש! והמעך׳ קרי! והמעך‪ ,‬שקע שבסי החבית או בשוליו׳ עי לעיל‬
‫ס״ו ט! היתד‪ ,‬דופגה )של החבית( מ ע ו כ ה )כהגהת הגר״א( לתוכו)של תנור(‪.‬‬
‫ואס יש בהן ספח על ספח מצילי! ב כ ס ו י‪ .‬כך בכ״י׳ ומלת ״בכסוי״ גמשכת למעלה‪,‬‬
‫וכן בסי׳ הרמב״מ פ״י מ״א )אלא שהוא המשיך זה בטעות על ע צ מ ו ת ה ע ו פ ו ת ! ‪/‬‬
‫‪16‬‬
‫ה ״ ז אץ מקיפין בקםםרח• בס״ז חקת טו < ( תניא! במה מקיפים‪ ...‬בשעף«‪ 0‬ובשרף‬
‫כשעוד‪ ,‬ובזסת ו ב כ ם י ט ר ו ן ־•<(‪ .‬ועי׳ תוס׳ כלים ב״ק פ״ג ד וב״מ פ״א ח׳ ועי׳ תום׳‬
‫ב״ב ס״ה ט )בבלי פט ב(‪ ,‬ועי׳ סי׳ הגאונים ‪.151‬‬
‫ב״מ פרק א‬
‫ה״ ג זעשפו‪ .‬כך בדפו׳ וכי״ו‪ .‬בכי״ו כץ השיטין! י )=ועישפו‪ /‬א״כ הוא פיעל‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫עשף אותו‪ .‬במשגה )פי״ג מ״ג(‪ :‬ע ו ש פ ו‪ ,‬וכן בתרגום‪ :‬עושפיה׳ עושפיא‪ .‬כ״י ב ! עשפו‬
‫‪515‬‬
‫‪1‬‬
‫<‪-‬״!י * ‪• w T‬‬ ‫)= עשסו‪ /‬היחיד‪ :‬עשף‪ ,‬סורית‪ :‬עשפא = חציגא׳‬
‫במשנה שנינו‪ :‬קורתם שניסל עושפו ם מ א מפני בית ביקועו‪ ,‬אבל לסי התום׳‬
‫עשפו ע י ק ר ‪.‬‬
‫שמזזסומיתו‪ .‬כ״י! שמחסימתו )=שחסימתו(‪ ,‬ר״ש‪ :‬שחסימתו‪ ,‬ובפי״ג מ״ד שנינו‪:‬‬
‫ניטל ח י ס ו מ ן טהורים‪ ,‬ואפשר שלא אמרו זה אלא במעצד וכו׳‪ .‬וכן מצאתי שוב בתוס׳‬
‫ב״מ פ״ג ז‪ :‬ובקרדום א ע ״ פ שגיטלה חםימתו ט מ א ה‪.‬‬
‫ה י ״ ב פסלין‪ .‬כי״ו‪ :‬סוסלין‪ ,‬מלשון יוני ‪ ,!j>dXtov‬השלשלת הקטנה התלויה מתחת‬
‫הצואר‪ ,‬שבה מחוברות המוסרות‪ :‬״רסן״ בכלל )=כלינוס(! אסורים‪ ,‬שלשלת‪ .‬היו כותבים‬
‫קמיע על שלשלת ואוסרים בה את המזיקים‪ ,‬וזהו שאמרה התוס׳! ״ספת )=תתך( הימנה‬
‫ועשה ח ו ל י א לתכשיט״‪ ,‬כי השלשלת בת חוליות היא‪ ,‬ועי׳ כלים סי״ב מ״א‪.‬‬

‫‪] (161‬בהו»׳ מ ו ‪ -‬ר עמי ‪[.25‬‬ ‫ראב״ד ור״פג‬ ‫‪(160‬‬

‫! כ ך בהו‪1‬׳ הנ״ל‪ ,‬ב י ל ׳ ‪ :‬בשפך‪ ,‬וגסטרון‪[.‬‬ ‫‪(162‬‬

‫‪493‬‬
 ‫פרק ב‬
‫ה ״ג ס מ א ה מפני שהיא עשויה ל כ פ י ת ה ושל בסה״ב אס התקינה ל ש מ י ר ה‬
‫ס מאה‪ .‬מרישא נראה ד״כפיתה״ טמאה‪ ,‬ומסיפא — ד״שמירה״ טמאה )ולמטה בה״ט‪:‬‬
‫ט ה ו ר ה מפני שהיא עשויה ל ש מ י ר ה ‪ ,‬וכן בהי״ד‪ :‬התקינו לשמירה טהור = פי״ב‬
‫מ״ה(‪ ,‬וכן שנינו במשנתנו! העשויה ל כ פ י ת ה ט ה ו ר ה ‪ .‬ונראה שחסר כאן בתום‪/‬‬
‫וצ״ל! טמאה מפני שהיא עשויה גלשמירה‪ ,‬ו ש ל ב ע ל י ב ת י ט ט ה ו ר ה מפני שהיא‬
‫עשויה> לכפיתה‪ ,‬של בעלי בתיט אמ התקינה לשמירה טמאה‪ .‬וצריך לחלק בין ׳‪.‬לשמירה״‬
‫שלנו ל״שמירה״ דלהלן‪ .‬ובר״ש חסר! מפני מה שלשלת ]‪...‬ן שהיא עשויה לכפיתה‬
‫ושל בעלי בתיט אמ התקינה לשמירה טמאה‪.‬‬
‫י י ‪ . * ^ I O A‬לזבז בראש בנין או סביב רהיט לנוי‪.‬‬
‫ונ‬ ‫ש ו ן‬‫ה ״ ח ]אקונביאות‪ .‬ל‬
‫מ‬

‫סופין‪ .‬ומשקל ק י נ ו )ש״ב כא טז( תירגם הארמי‪ :‬ומתקל ם ו פ י נ י ה ‪ ,‬וכן‬

‫באשורית ‪ ,suppinu‬ואולי הוא קישוט למגדלים‪[.‬‬
‫ה״ י ואלו חן גולמי כלי מתכות וכר‪ .‬סדרן של ההלכות בתום׳ כאן א י גו מתאיט‬
‫לסדרן במשגה‪ :‬ה״א—ה״ג = סי״ב מ״א‪ :‬ה״ד = מ״ב )ואחריה ה״ה—ה״ז המשך הדברים‬
‫שהם *חיבור״ או איגם חיבור למומאה(‪ :‬ה״ח‪ :‬אוגקלי של שידה וכו׳ = מ״ב ם י ס א‪:‬‬
‫ה״ט = מ״ב מציעתא! ושל רוכלין וכו׳‪ :‬ה״ט מציעתא‪ :‬כסי טגא וכו׳ = מ״ג ר י ש א»‬
‫שפ! מפגי מה דלת שבמגדל וכו׳ = מ״ג מציעתא» ה״י ר י ש א ‪ :‬ואלו הן גולמי וכו׳‬
‫= מ״ו)=עדיות!( ! ה״י ס י פ א ! ואלו הן היתוכין וכו׳ = כדג סיפא! הי״א סיפא! מסמר‬
‫הגרוע וכו׳ = מ״ד רישא! הי״ב—הי״ג = מ ״ ו‪ :‬הי״ד! מסמר שעקמו וכו׳ = מ ״ ה‪.‬‬
‫אפשר שבמ״ג אחרי ״הדלת שבמגדל* שגה ר׳ י ו ס י במשגתו! *וגולמי כלי מתכות‬
‫ר״ג מטמא וחכמים ממהרין״ )ובתלוי המגרדת וטבלא ח ל ק על עדיות‪ /‬והי״ב—הי״ג‬
‫הן ת ו ס ס ה ל ע ר י ו ת ‪ ,‬שהכגיסוה כאן בין המםמרימ‪.‬‬
‫לשבץ‪ .‬בחולין כה םע״א—רע״ב‪ .‬ובחולין שם )כה א( גמצא ״לשבץ״ גם אצל ״גולמי‬
‫כ ל י עץ״‪ ,‬וחסר למסה בתוס׳)הי״ז(‪.‬‬
‫וגוםח התום׳ עיקר‪ :‬כלי מתכות וכו׳ לשוף וכד לשבץ ולהקיש בקורנס‪ .‬סורית!‬
‫שבס‪$ ,‬סש‪ ,‬עד‪ ,‬חשל‪ ,‬סרף‪ ,‬גסך )חפרא(‪ .‬מחא בשבםא )אוידא תקמ״ב(! הכססלה בירמ׳‬
‫י ה ״ ‪ : 0‬משבםא = מקשה ןן ולהקיש בקורגס ‪ 1‬בלשון המקרא! מ ש ו ב צ י ם )שמ׳ כח כ(‪.‬‬
‫ומזה בארמית בבלית ו ת ר ג ו ם ! ש פ ץ *•<(‪ ,‬״תקן״‪ ,‬״חזק״‪.‬‬
‫ג‬
‫ה י ״ א מסמר הגרוע‪ = .‬הגרוע «<(‪ .‬ואפשר ש״מסמר הגרע״ שבמשגה א ח ר הוא‬
‫)עי׳ דאב״ד(‪ ,‬ולפיכך ממא‪.‬‬
‫פרק ד‬
‫ןה״ז והפגר‪ .‬צ״ל! ה פ גד‪ ,‬בסורית‪ :‬פגודא׳ ׳^‪ r‬בערבית‪ ,‬החלק שבפה או‬
‫בחוץ‪ .‬ורכוש ו ס ג ר י ם )דה״ב כ כה( מתרגם הסורי פגודא‪ .‬והרומי — ‪.vestes‬‬
‫והכולוניס‪ .‬מלשץ יוגי ‪ .xAXivoq‬מה שבתוך פי הבהמה‪[.‬‬

‫‪ (163‬קםםלי — מיכליס ‪.886‬‬

‫‪ (164‬נעלה י ‪ x‬יבמות ‪0‬ג ‪x‬‬
‫‪! (s16‬כד ניקד מו״ר ז‪1‬״ל‪ .‬ולולי דמםתסינא הוה אממא ‪ en‬לנקד‪*( :‬גרון )ןל משקל *סחוך‬
‫והוא ‪-‬הגיד־ דבמתני׳‪ ,‬ותנא דתוסמתא פליג אתגא דסתגיתק‪ — .‬ע ‪ * 1‬ם‪4‬‬

‫‪494‬‬
 ‫חלק ג׳‬

‫מבוא למדרשי־הלכה‬
 ‫תוכן חלק ג׳‬

‫הקדמה‬
‫מדרשי־ד״לכה‬ ‫ז‪.‬‬
‫המדרשות בזזו״ל‬ ‫‪.11‬‬
‫‪,‬‬
‫מדרשי ר׳ ישמעאל יד עקיבא‬ ‫* •ו‪-‬‬
‫ר׳ ישמעאל ותלמידי ר׳ ישמעאל‬ ‫‪.vi‬‬
‫מכילתא דר׳ ישמעאל‬ ‫‪.v‬‬
‫א‪ .‬שמה‪ » 545 ,‬ב‪ .‬חלוקתה‪ ; 548 ,‬ג‪ .‬םתמות במדר‪-‬י = ר׳ ישמעאל‪,‬‬
‫‪ » 550‬ד‪.‬תדר״י‪ ; 551 ,‬ה‪ .‬תני ר״י )ור״י( בירושלמי ובמדרשים‪ 555 ,‬ו‬
‫ו‪ .‬תר״י ותדר״י בניגוד למכילתא‪ » 562 ,‬ז‪ .‬מדר״י — בשיטת בית‬
‫ר״י‪ 565 ,‬ח‪ .‬הטרמינולוגיה במדר״י וספרי במדבר‪ »568 ,‬ט‪ .‬שמות‬
‫ז‬

‫החכמים בבימ״ד של ר׳ ישמעאל‪ !570 ,‬י‪ .‬שמות החכמים בכל מסכת‪!572 ,‬‬
‫יא‪ .‬ניגודים וחילופים בין המסכות‪ ;581 ,‬יב‪ .‬התאמות והקבלות‪.584 ,‬‬
‫‪ .v1‬ספרי במדבר‬
‫* ספרי במדבר — מבית ר״י‪ ; 588 ,‬מ תני ר״י )בירושלמי(‬
‫ותדר‪-‬י )בבבלי(‪ » 589 ,‬ג‪ .‬סיס׳ עח—קו )בהעלתר^ קלא )בלק(‪,‬‬
‫קלד—קמא )פנחםא ‪ ; 597‬ד‪ .‬דבי רשב״י ודבי רבי בספרי‪ 601 ,‬ו‬
‫ה‪ .‬מקורות שוני* ‪ ! 604‬ו‪ .‬העברות והוספות ממקורות אחרים‪»605 ,‬‬
‫ז‪ .‬הקבלות מחלק לחלק‪ ! 608 ,‬ח‪ .‬התלמוד וספרי במדבר‪; 609 ,‬‬
‫ט‪ .‬חלוקת הפרשיות והסים׳‪ !615 ,‬י‪ .‬חלוקת הבר׳ שבספרי ומספרן‪421 ,‬‬
‫דבי ר׳ ישמעאל לדברים‬
‫* ספרי דב׳ סיס׳ א—נד‪ ! 625 ,‬ב‪ .‬ספרי דב׳ פיט׳ שד—שנז‪; 628 ,‬‬
‫ג‪ .‬תדר‪-‬י לדב׳ שבתל׳‪ 1 630 ,‬ד‪ .‬מכילתא לדברים ומד׳ תנאי* ‪.631‬‬
‫‪ .vin‬שרידים מדבי ר״י לס׳ ויקרא‬
‫‪ JH‬תדר‪-‬י לס׳ ויקרא‪ ; 634 ,‬ב‪ .‬תוספתא שבועות‪ a ; 636 ,‬הקטע‬
‫שבספרא שממי‪ 639 ,‬ד‪ .‬מכילתא דעריות‪ »640 ,‬ה‪ .‬מכילתא‬
‫;‬

‫דמילואים‪ «641 ,‬ו‪ .‬ברייתא דר׳ ישמעאל‪ 1 641 ,‬ז‪ .‬דבי ר׳ ישמעאל‬
‫לויקרא בדבי ר״י לספרים אחרי* ‪442‬‬
‫‪ .!x‬ססרא — תורת כהנים‬
‫‪ M‬שמו‪ ! 645 ,‬ב‪ .‬עורכו‪ »646 ,‬ג‪ .‬םתם ספרא‪ »656 ,‬ד‪ .‬התל׳‬
‫והםסרז‪ »663 4‬ה‪ .‬הגהות והוספות‪ 674 ,‬ו‪ .‬הירושלמי והבבלי‬
‫ז‬

‫והספרא‪ ! 677 ,‬ז‪ .‬הוםסות בספרא‪ ! 682 ,‬ח‪ .‬ספרא בחקותי‪< 691 ,‬‬
‫ם‪ .‬חלוקת הספרא‪457 ,‬‬
‫*• ספרי דברים‬
‫א‪ .‬ספרי דברים — דבי ר״ע‪ ! 703 ,‬ג סתם ספרי ר״ש‪ 705 ,‬ן ג דבי רבי‬
‫בםסרי דברי* ‪ ! 708‬ד‪ .‬תנא דבי חזקיה וםסרי דברי* ‪1708‬‬
‫ה‪ .‬ר׳ יוחנן וספרי דברי* ‪09‬ד» ו‪ .‬הספרי שלנו — נוסח ארץ־ישראל‪710 ,‬ז‬
‫ז‪ .‬הוספות בספרי דברי* ‪.711‬‬
‫!‪ •x‬מכילתא דר׳ שמעון ‪ p‬יוחאי‬
‫א‪ .‬שמו והבאות ממנו‪ ;725 ,‬ב‪ .‬קטעים ושרידי* ‪27‬ד ג‪ .‬עורכו‪.728 ,‬‬
‫ז‬

‫‪ •xn‬ספרי זוטא‬
 ‫הקדמה‬

‫בחלק זה ניתן המבוא למדרשי הלכה של מו״ר זצ״ל‪ .‬אמנם מבוא זה מקיף את כל‬
‫מדרשי ההלכה שבידינו לבתיהם ולשיטותיהם» אבל אינו שלם לגמרי‪ .‬חסר הוא בכמה‬
‫פרקים מטעמים שהזמן גרמם! סוף שנת הלמודים )או הסמסטר( הגיע‪ ,‬והמורה הכרח‬
‫לקצר ולהפסיק‪ .‬ובראשית השנה )או הסמםםר( השניה התחיל בפרק חדש‪ ,‬ולא השלים‬
‫את הקודם‪ .‬למשל בסוף הסרק ״מדר״י״ רשום בכתב־היד! ״]הנוסח והדפוסים[ ]גמר סמסטר‬
‫החורף‪ .‬כא אדר תרפח[״» אך בקיץ תרפ״ח לא הרצה על הנוסח והדפוסים במדר״י‪ ,‬אלא‬
‫התחיל בפרק חדש ״ספרי במדבר״ )ובראשו רשום בכתב היד! מבוא למדרשי הלכה‪ ,‬ח״ב‪,‬‬
‫קיץ תרם״ח(‪ .‬מאותו טעט גשאר קטוע הסעיף ״חלוקת הספרא״ )להלן עמ׳ ‪ !(702‬בעמוד‬
‫שלסגי האחרון רשומ ״גמרתי כא אדר תרפ׳יט״‪ .‬וכיון שגדחה סיומו של סרק — גדחה‪,‬‬
‫ילא השלט במחזוריט הבאימ‪ ,‬משוט שבהט היה צריך לקצר יותר ולהצטמצט בתחומ השגיט‬
‫שגקבעו למקצוע‪.‬‬
‫בכ״ז יש פרקים‪ .‬שעיבדם מחדש במחזורים הבאיס‪ .‬למשל הסעיף ״חלוקת הברייתות‬
‫ש ב ס פ ר י ) = ב מ ד ב ר ( ומספרן״ עובד שנית באייר תש״ב‪ .‬וכן בשולי אחד העמודים הראשונים‬
‫‪,‬‬
‫של פרק א ״מדרש הלכה״ רשום! כ״א מרחשון תרצ״ח )=מחזור רביעי?(‪ .‬ובסוף סרק ז׳‬
‫״דבי ד״י״ רשום! ״גמרתי בקיץ‪ .‬כ״ד בתמוז ס״ח! נגמר במחזור שני׳ כא אז־ר״א‬
‫תרצ״ב״‪ .‬וכן בסוף סרק י״א ״מדרשב״י״ רשום! ״גמרתי במחזור זה׳ י׳ םיון תש״ב״‪.‬‬
‫כמה קטעים — עיבדתים לפי שתי גוסחאות׳ מאחר שלא יכולתי לברר איזה מהם לשון‬
‫אחרץ‪ .‬לא העזתי להשליט את החסר בדברי רבי אלא בפרק ״מדרשב״י״ בלבד‪ ,‬שבסופו‬
‫‪,‬‬
‫)עמ ‪ (740—739‬הבאתי תמצית הדבריס‪ ,‬שהוספתי למבואו של מו״ר זצ״ל‪ ,‬שגדסםו‬
‫בשלמותם ב״מדרשב״י״ הוצאת ״מקיצי גרדמים״‪.‬‬
‫ציון מסםרי הסדקים והםעיסים וכן כותרות‪ ,‬הנתונות בסוגריים מרובעים‪ — ,‬הוספותי‬
‫הס‪.‬‬
‫אמנם מן הראוי היה‪ ,‬שאקצר בפרק ״ספרי דברים״ בכמה מהערות מו״ר זצ״ל וארמוז‬
‫להוצאת סינקלשטיץ והערותיו )חוברות הספר יצאו לאור לאחר שמו״ר כתב את רוב‬
‫הדבריס בסרק זה‪ ,‬ועי׳ מ״ש רבנו על הוצאה זו בתרביץ שנה ח׳(; אך מכיון שהוצאה‬
‫ז ו‬
‫לא השלמה )כל הנדפס נשאר בארץ־הזדון והרשע והשמד‪ ,‬ופרוס׳ א״ל פינקלשטיץ‬
‫עומד קתכותגו בע״ה בקרוב במהדורא חדשה( ואינה מצויה אלא בידי יחידים‪ ,‬לפיכך‬
‫השארתי את דברי רבי כצורתם‪.‬‬
‫ונותן התורה יאיר את עינינו באור התורה והחכמה‪ ,‬ונזכה לרדת לעומק מאמרי‬
‫התגאים ותורתם ולהבין את דברי רבגו ולהשלים גם את החסר‪.‬‬
‫ע״צ מלמד‬

‫‪499‬‬
 ‫‪ .1‬מדרש־הלכה‬
‫ספרות‪:‬‬
‫אגרת‪ .‬הוי לוין‪ 48 ,‬ו א י ל ך‬ ‫גאון‪,‬‬ ‫שרירא‬ ‫רכ‬
‫מונה״ז שער י״‪4‬‬ ‫ר ג ״ ק‪,‬‬
‫דרכי המשנה‪ ,‬ס ר ק א ׳ ) ה ר חדשה עמ׳ ‪.(10 4—5 .3‬‬ ‫ר ז״&‬
‫המשנה הראשונה‪ ,‬ס ר ק א׳‪) ,‬עמי ‪.(12—5‬‬ ‫הוטמן‪,‬‬
‫ו ו י י * ד ו ר ד ו ר ו מ ר ש י ו ‪ ,‬ח״א‪ ,158 ,153 ,‬ו א י ל ך‬
‫ג ר ץ ‪ ,‬ח״ג‪.211 ,‬‬
‫ה ל ו י‪ ,‬דה״ר‪ ,‬כ ר ך ג׳‪.78 ,‬‬
‫ואילך‬ ‫ב ם ט ר ו י נ ד ‪ Redaktlon der Mlschna ,‬ת ט ^ מ ו נ ״ ש חג״א‪307 .‬‬
‫‪ JQR‬מהדו״ח‪ ,‬ח״ה וח״ו‪.‬‬ ‫• מ ד ר ש ומשנה״‪,‬‬ ‫ל וי ס ר ב ך‬
‫ב כ ר ‪ ,Exeg. Termlnologie ,‬ח״א‪ ,‬ע ר ך •דרש״ ו״מדרש״‪.‬‬
‫ה״תלמוד״ של ה ת ג א י ם ‪ ,‬הוא ה״מדרש״׳ או כשמו הרגיל בספרות המדעית‪:‬‬
‫מ ד ר ש ־ ה ל כ ה )כדי להבדילו מ״מדרש אגדה״‪/‬‬
‫השם ״מדרש״ גמצא כבר במקרא )דהי״ב יג כב וכ״ד כז(‪ ,‬אלא שכאן פירושו ״םסר״‬
‫‪ ,pipxiov‬וכמיו ״מקרא״‪ ,‬ספר לקריאה‪ .‬כך ״מדרש״״ הוא ספר לדרישה וחקירה‪ .‬ו״מדרש־‬
‫הוא כמו ״מגלת־ססר״ ( ‪.‬‬ ‫‪1 1 y p‬‬
‫השם המלא של מ ך ר ש ־ ה כ ת ו ב הוא ״ מ ד ר ש ־ ס ו פ ר י ם ״ )ה״ג ה׳ הספד‪ ,‬ד״ו‬
‫ג‬
‫קמג ע״ד‪ .‬ד״ב ‪3‬ג‪ :6‬ו א ר ב ע ה מדרש סופרים( (‪ :‬״מדרש ח כ מ י ם ״ )ספרא בזזוקותי‬
‫פרשה ב׳ א׳! אם לא תשמעו ל מ ד ר ש ח כ מ י ם ( ׳ או)״מדרש״־( ״ת ו ר ה״ )קידושין‬
‫סט סע״אי‪/‬׳ירוש׳ מו״ק פ״ג פג ע״ב ןחזקיה!(*(׳ והיא היא ה״תורה״ ששאל חגי לכהגים‬
‫)חגי ב יא‪ /‬שאינה אלא מדרש חכמים»‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫השם הקצר הוא ״מדרש״‪ ,‬״מדרשות״‪ :‬קידוש מם א‪ :‬ר׳ יהודה אומר מ ד ר ש • ( !‬

‫‪ (1‬ב כ ר ‪ ,‬טרמינולוגיה‪ ,‬ו‪.105—104 ,‬‬

‫‪, O L Z‬‬ ‫‪1910‬‬ ‫ה פ י ר ו ש שבה״ג ד״ו ה ו ט פ ה היא‪ ,‬ו נ ו מ פ ה כד״ב ש ל א במקומה‪ ,‬עיי ג י ע ב ו ר ג‬
‫‪J‬עמ׳ ‪21‬‬
‫ת ו ר ה ״ ‪ ,‬ש ם ע״ב‪ ,‬ה ו א ר ק פירוש ש ל • ת ו ר ה ״ שבדברי ר ׳ י ו ח נ ן )כ״י מ ׳ ‪ :‬מ ד ר ש‬ ‫•מדרש‬ ‫‪(3‬‬
‫מדרש תורד״ ערדך ע׳‬ ‫מדרש‬ ‫* ל תורד* ורש״י ה ו א שהגיהו(‪ ,‬ת ה ״ ג מדעי ה י ה ד ו ת ס י ׳ ק י ד ‪ :‬מ א י‬
‫‪, v‬‬ ‫‪503‬‬ ‫ה ת ו ר ה ‪ ,‬ב כ ד ‪ ,‬ש ם ה ע ר ה ‪ A‬ו ל א כ ל ו י ס ר ב ך ‪ J Q R , ,‬מהדו״ח‬ ‫דעל‬ ‫מדרש‬ ‫מדרש‬ ‫יילד‪:‬מאי‬
‫יעי׳ י ב מ ו ת ק י ז א ‪ :‬מדרש ת ו ר ה בניגוד ל»מדרש כ ת ו ב ה ״ ‪.‬‬
‫וטעה מ ה לויםרבך‪,‬‬ ‫יוסי‪,‬‬ ‫ר‬ ‫שהרי ש ם ‪ :‬א מ ר ל י ה‬ ‫השני‪,‬‬ ‫חזקיה ו ה ה ו א חזקיה‬ ‫‪(4‬‬
‫בבלי פסח׳ יז א׳‪ ,‬ידוש׳ ס ו ס ה ט״ה כ ע״ב‪.‬‬ ‫‪(5‬‬ ‫ש ס ‪306‬‬
‫מ ד ר ש ד ר ש יהוידע כ ה ן בדול‬ ‫‪ :0‬ז ה‬ ‫ב מ ש נ ה )שקלים ס ״ ו מ ‪ -‬ו ‪ ,‬ת ״ כ ו י ק ר א חוכר‪ ,‬פ כ ״ א‬ ‫‪(6‬‬
‫וכר‪.‬‬ ‫אשם ה ו א ו כ ר ו א ו מ ר ) מ ״ ב י ב יז( כ ס ף‬

‫‪501‬‬
‫מדר״י יתרו‪ ,‬עמלק פ״ב ‪ !196‬והודעתי את חוקי האלקים ואת תורותיו— חקים אלו‬
‫מ ד ר ש ו ת והתורות אלו ההוראות דברי ר׳ י ה ו ש ע ‪ ,‬שם! והזהרת אתהם את החוקים‬
‫אלו מ ד ר ש ו ת והתורות אלו הוראות דברי ר׳ י ה ו ש ע )כלומר‪ :‬דברים החקוקים‬
‫ורשומים בכתוב(‪ ,‬וכיו״ב )סתם( ספרי ראה פיס׳ נח )אצל! המשפטים אלו ה ד י נ י ם ( ‪,‬‬
‫שט פיס׳ נט )קידוש׳ לז א(» אלה החקיפ אלו המדרשות והמשפטים אלו ה ד י נ י ם אשר‬
‫תשמרון זו מ ש נ ה לעשות זו מ ע ש ה ‪ ,‬וכיו״ב ספרא אחרי פרשה ט׳ ט׳! ספרא שמיני‬
‫‪7‬‬
‫פרשה א׳ ט׳! ולהורות את בני ישראל אלו ההוראות‪ ,‬את כל החקיס אלו המדרשות (‪,‬‬
‫אשר דבר ה׳ אליהמ אלו ההלכות׳ ביד משה זה המקרא‪ ,‬יכול אף התרגוט ת״ל ולהורות«(‪.‬‬
‫אבל החכמימ השתמשו בשמ ״מדרש״ אף למדרש ל ש ו ן ה מ ש נ ה ׳ כתובות פ״ד‬
‫מ״ו‪ :‬זה מ ד ר ש דרש ראב״ע לפני חכמים בכרט ביבנה ״הבניפ יירשו והבנות יזונו״ •(‬
‫מה הבנים וכו׳ )דרש את המשנה ב ה י ק ש כאילו היה זה מקרא בתורה(‪ .‬ואף למדרש‬
‫לשת שטר כ ת ו ב ‪ ,‬ירוש׳ יבמות פט״ו יד ע״ד וכתובות פ״ד כח ע״ד—כט ע״א! עבד‬
‫‪1 0‬‬
‫כתובה מ ד ר ש ( ‪.‬‬
‫״‬
‫ואפילו פירוש־שמות שבתורה עצמה נקרא ״מדרש״ (‪ ,‬ב״ד פכ״ה ב׳! ר׳ יוחנן או׳‬
‫לא השט הוא ה מ ד ר ש ולא ה מ ד ר ש הוא השפ‪ ,‬לא הוה צריך קריא למימר אלא זה‬
‫י נ י ח נ ו וכו׳‪.‬‬
‫עיקר מובנו של ״דרש״ הוא ״חקר״‪ ,‬״בדק״! מכאן יצא‪ ,‬כבר בימימ קדומימ‪ ,‬המובן‪:‬‬
‫ל ב ד ו ק ב ס פ ר ‪ ,‬ד ר ש ו מעל ספר ה׳ יו ק ר א ו )ישע׳ לד טז( ״(‪.‬‬
‫״עזרא הכין לבבו ל ד ר ו ש את ת ו ר ת ה ׳ ולעשות וללמד בישראל חק ומשסמ״‬
‫)עז׳ ז י ‪ /‬והרי הוא ק ו ר א בספר התורה לפני הקהל וה״מביניס״ )נחמ׳ ח ב‪ ,‬ג(‪ ,‬״מפרש‬
‫ושוט שכל ויבינו במקרא״ )שט ח׳(‪ ,‬והלוימ מ ב י נ י ט את העט לתורה )שט ז וט׳(‪,‬‬
‫הס ״ ה מ ש כ י ל י ם ש כ ל ט ו ב ״ )דהי״ב ל כ ב ‪/‬‬
‫״מבין״ הוא ה מ ו ר ה » » ( ותרגומו! ספרא׳ ״סופר״׳ ״חכם״‪ ,‬״איש מ ב י ן ו ס ו פ ר ״‬
‫)דהי״א כז לב( ״(‪.‬‬
‫ו״עזרא ה ס ו פ ר ׳ ס ו פ ר דברי מצות ה׳ וחקיו על ישראל״ )עז׳ ז יא( — בארמית ו‬
‫״ ס פ ר ד ת א די אלה שמיא״)שם יב‪ — /‬הוא אחד ה״מבינים״ וה״משכילים״׳ שהרי באו‬
‫אליו ״ ל ה ש כ י ל אל דברי התורה״)נחמ׳ ח יג(‪.‬‬
‫״להשכיל אל דברי התורה״ — פי׳! להתבונן ולחקור ו ל ד ר ו ש בד‪ -‬וכשמצאו כתוב‬
‫בתורה ״בסכות תשבו שבעת ימים״ )״אשר ישבו בני ישראל בסכות״‪ /‬פ י ר ש ו ה ו‬

‫ל מ ד ר ש ז ה • ה ח ק י פ אלו ה מ ד ר ש ו ת ‪ , -‬כוונו ג ם בנדרים ל ז א‪.‬‬ ‫‪(7‬‬

‫ע ו ל אף התרגום‬ ‫תלמוד‬ ‫כ ״ י ר ו מ י ‪ :‬אשר צוד‪ ,‬יי״י אליהם אילו ההלכות‪ ,‬ביד מ ש ה זה‬ ‫‪(8‬‬
‫ת ״ ל ו ל ה ו ר ו ת ‪ ,‬וציי כ ר י ת ו ת יג ב‬ ‫ה ת ר ג ו ם‬ ‫ו ל ה ו ר ו ת ‪ .‬ר ׳ י ו ס י ב ר ׳ יהודה א ו ם ׳ יכול א ף‬ ‫ת״ל‬
‫ו י ל ק ו ם וראב״ד‪.‬‬
‫כ ת ו ב ו ת פי״ג פ ״ ג ו ב ״ ב ם״ם פ״א‪.‬‬ ‫‪(9‬‬
‫• ד ר ש — ל ש ו ן הדיוט״‪ ,‬שבתופ״ כ ת ו ב ו ת פ״ד ד‪ ,‬בבלי ב ״ פ ק ד א ! בירוש׳ נ ח ש ב ו ש פ‬ ‫‪(10‬‬
‫פ פ ה דברים שאינם • כ ת ו ב ה ״ ) ר ״ * ר ׳ אל עזר ה ק פ ד ‪ ,‬ריב״ק( א ל א ש כ ת ו ב י פ !‬
‫עי׳ ‪ 1‬ת ץ גד״פ ‪.180 ,2‬‬ ‫‪(11‬‬
‫ןעי׳ ג פ מד‪ ,‬ש כ ת ב ע ל •מדרש״ ו ״ ו ר ש • מ‪ 1-‬סגל‪ ,‬תרביץ שי״ז‪ 194 ,‬ואילו•[‬ ‫‪(12‬‬
‫שמועה׳‬ ‫יבין‬ ‫מ ה ואת מי‬ ‫יורה‬ ‫דהי״א כ ה ח! א ת מ י‬ ‫ת ל פ יד״‪,‬‬ ‫•מבין עפ‬ ‫‪(13‬‬
‫ישעי כ ח ט>‬
‫‪6‬נ‬ ‫עיי ז ו נ ץ ש *‬ ‫‪(14‬‬

‫‪501‬‬
‫)עזרא והמבינים( לאמר»»(» צאו ההר ו ה ב י א ו ע ל י ז י ת ו ע ל י עץ ש מ ן ו ע ל י‬
‫ה ד ס ו ע ל י ת מ ר י ם ו ע ל י עץ ע ב ת לעשות סכת ככתוב )שם יד—טו(» זאת‬
‫אומרת שסירשו על יד הכתוב את ה ה ל כ ה ׳ שמסככין ב״כל דבר״ ש״גידולו מן הארץ״«<(‪.‬‬
‫זו היא תחילת עבודתם של ה ׳׳ ס ו ס ר י ם ״‪ ,‬וזהו תחילתו של ה״מדרש״ וה״תרגוט״‪.‬‬
‫הםוםרים שאחרי עזרא המשיכו את פעולותיו של עזרא הסופר׳ פירשו את ה ס פ ר ‪,‬‬
‫ספר התורה׳ ולימדו אותו לעם׳ על כן נקראו מורי־התורה מימי עזרא ועד ה ז ו ג ו ת ׳‬
‫ם ו ם ר י ם י ( ואצל הכותבים יונית; ‪ypannaxeic‬י(‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪,‬‬ ‫ובהשאלה — עד סוף ימי הבית ״ ( —‬
‫‪20‬‬
‫‪.‬‬ ‫(‬ ‫(‬ ‫‪ = ( a ypa^naTiox($ oo:‬״חכמת סופרים״)סוטה ס״טמט״ו‪ lEpoypannaTEiq‬וגם‪,‬‬
‫‪21‬‬

‫‪2‬‬
‫הסופרים ״ ה ב י ג ו בתודה ו ד ר ש ו בחכמת הראשוגים״ י (‪ ,‬פירשו התורה‪,‬‬
‫ד ק ד ו ק י ה ו ש י ע ו ר י ה ‪ ,‬תיקגו תקגות״( וגזרו גזרות ו״עשו סייג‬ ‫הלכותיה‬
‫‪2‬‬
‫לתורה״* (‪ .‬״שגיות )לעריות( מ ד ב ר י ס ו ס ר י ם״ ״(‪ ,‬חומר בדברי סופרים מדברי‬
‫‪2‬‬
‫תורה‪ ,‬האומר אין תסלץ לעבור על ד ב ר י ת ו ר ה ״ ( סטור ח מ ש טומסות להוסיף‬
‫ז‪2‬‬
‫על ד ב ר י ס ו ס ר י ס חייב (‪ ,‬כ ז י ת מן הגבלה ו כ ע ד ש ה מן השרץ שעיקרו מן‬
‫‪28‬‬
‫התודה ו ש י ע ו ר ו מ ד ב ר י ם ו ס ר י מ (» החדש אסור מ ן ה ת ו ר ה בכל מקוס‬

‫‪ (15‬״ואשר ישמיעו ויעבירו קול״— גס הוא פירוש ה״מביניפ״‪ .‬ואולי דרשו כאן‪ :‬להזהיר ב״ד‬
‫צל כך‪ ,‬הרגיל במדרשי־הלכה שלנו‪.‬‬
‫‪ (16‬ספרא אמור סי״ז י—יא‪ ,‬סוכה לו ב—לז א‪ ,‬סוכה פ״א מ״ד‪ ,‬בבלי יב א‪.‬‬
‫( ־־ פליםת םוסריהס‬ ‫‪p 11 3‬‬ ‫ג ‪5 7 0‬‬ ‫בימי ינאי‪ :‬סליטת מ מ ר י א )מגילת תענית מי״ב‪,‬‬
‫)בברכת על הצדיקי* עי׳ מבוא המשנה לבריל ו ‪261‬׳ ועי׳ שירד ‪ 375 11‬הערה ‪ .(7‬בהשאלה )בניגוד לשירר‬
‫שש( קורא רבן גמליאל )הזקן( לחכמי דורו‪ :‬סופרים הניחו לי ואדרשנו כמין חומר )ספרי נשא סיס׳ ח‪,‬‬
‫סוסה טי א(» ״חכמים ו ם ו ס ר י ם ״ ‪ ,‬אבות ס״ו ס‪ ,‬ובמצבות שברומי נמצא;‪ypannarecx‬גם במאה‬
‫הב׳—הד )שידר שם> •סופר״‪ ,‬״ספרא״ במובן •חכם״ גם ידוש׳ םנהד פ״י‪ .‬בז ד ‪ :‬אהן ם פ ר ‪ x‬ספרי‬
‫כרכה סיס׳ שנז )בבלי סוטה יג ב(‪ :‬משה ספרא רבא דישראל )ת״א לדב׳ לג כא(‪ .‬וכן תרגום ״מחוקק״‬
‫)בר׳ מס י ( ‪ :‬ספרא‪ .‬ובעברית‪ :‬בד״א ששניהם סופרים אבל אחד סוסר ואחד ב ו ר )ברכות מה ב‪4‬‬
‫באבגגליון נזכרים ״סופרים ופרושים״ ) ‪ (ol y p a n n a x E i c ; * c c l o l d k x p i o a i o i‬בערבוביא כמה פעמים‬
‫<מתיא כג ב‪ ,‬סו א ועוד‪ .‬מרקום ז יא ועוד(‪ .‬ס פ ר ו ת אצל שירד ‪.373—372 11‬‬
‫*‪?9« (1‬רא״ בארמית ״לבלר״‪ .‬אכל גם ״מלמד מ ק ר א ״ ‪ .‬למשל ידוש׳ חגיגה עו ע״ג ועוד‪:‬‬
‫‪ 0‬ס ר י ן ומתגיין! סוסה ס״ם פפ״ו‪ :‬מיום שחרב ביהמ״ק שרו חכימיא למהוי כספריא וכר!‬
‫ספר מתא )ב״ב כא א‪ .‬כגר כי״י^ בעברית‪ :‬ס ו פ ר ‪ .‬״מלמד״‪ .‬״סוסו־ יהודי ומוסר גוי״ )ב״ב כא א(»‬
‫״פלפד פ ק ר א״‪ .‬״קגאת פ ו ט ר י פ״ )ב״ב שפ(‪• ,‬ו ה פ ו פ ר פלפד כדרכו״ )דבריפ שלא גקראין‬
‫ילא פתרגפין‪ ,‬תופ׳ פגילה פ״ד לח(‪ .‬וגפ ה ת י נ ו ק ו ת הלופריפ פקרא נקראו ״פופריפ״‪ ,‬קידושין‬
‫פ״ג מי״ג )כפשוסו ולא כרש‪-‬י^ והפלפד פ ו פ ר י פ והפלפד ת י נ ו ק ו ת )פ״ז ‪ ,(333‬בתי‬
‫‪ 0‬ו פ ר י פ )כתובות קד‪ .‬א( = בית פפר )בירוש׳ שפ רפי״ב^‬
‫‪ (19‬חשמונאים א׳ ז יכ‪ ,‬חשמונאים כ׳ ו יח‪.‬‬
‫‪ p (20‬םירא לח כד‪.‬‬
‫‪ (21‬פלחפות היהודיפ ליופפום‪ .‬ס״ו ס״ה ג׳‪.‬‬
‫‪ (22‬כן םירא לס א—‪ 4‬ועי׳ פפגד ש *‬
‫‪ (23‬ןההערה גשפפה פכתרידו של רבגו‪ .‬וחבל על דאבדין‪[.‬‬
‫‪ (24‬אבות פ״א פ״א‪ .‬אדר״נ שפ‪.‬‬
‫‪ (25‬יבפות פ״ב מ״ד‪.‬‬
‫‪ (26‬שכן פירשו •והיה לאות על ידך וגר״‪ ,‬והשוה ״שאל את הכהניפ ת ו ר ה ״ ‪ .‬חגי ב יא‪.‬‬
‫‪ (27‬מהד* פ״פ מ ״ ג‬
‫‪ (28‬תופי מקואות פ״ד‪ ,‬ד‪ ,‬ידוש׳ פנהד שפ ל ע״ב‪ :‬שעיקרן פרברי תורד‪ .‬ו פ י ר ו ש ן פד״*‬
‫יעי׳ נזיד גב א‪ :‬ושיערו חכמים בכעדשד‪-‬‬

‫‪503‬‬
 ‫‪2‬‬
‫והערלה ה ל כ ה )הלכה מקובלת( והכלאים מ ד ב ר י ס ו פ ר י ם ״ ( )למדוהו מן ה״דין״‪,‬‬
‫‪30‬‬
‫עי׳ קדושין ל ס א ( ( ן אין דנין ד ב ר י ת ו ר ה מ ד ב ר י ס ו פ ר י ם ולא ד ב ר י‬
‫םו די !‪.(3‬‬
‫ם‬ ‫פ‬ ‫מדברי‬ ‫סוםרים‬ ‫מ ד ב ר י ת ו ר ה ולא ד ב ר י‬ ‫סופרים‬
‫‪2‬ג‬
‫י״ח דבר נקראים *דברי סופרים״ ( ! עם הארץ שקיבל עליו דברי חבירות חוץ מדבר‬
‫ג ‪3‬‬
‫אחד וכר אפילו דבר אחד מ ד י ק ד ו ק י ס ו ס ר י ם ( » ו״אמרו עליו על רבן יוחנן בן‬
‫זכאי שלא הניח מקרא ומשנה תלמוד הלכות ואגדות ד ק ד ו ק י ת ו ר ה ו ד ק ד ו ק י‬
‫ס ו פ ר י ם קלים וחמורים וגזרות שוות״ •«(׳ ו״הדאהו הקב״ה למשה דקדוקי תורה‬
‫ודקדוקי סופרים ומה שסופרים « ( עתידין לחדש״ ״ ‪ /‬ו״נשתבחו בימי אבלו של משה כ מ ה‬
‫ק ל ץ וחמורין ו ג ד ר ו ת שוות ו ד ק ד ו ק י ס ו פ ר י ם ״ ^ וגזכרו גם הלכות ש״חידשו‬
‫‪,‬‬
‫סופרים״ ‪* t‬שער חדש )ירמ כו י׳ לו י! בחצר ה ע ל י ו ן ( ששם ח י ד ש ו ס ו ם ר י ם‬
‫את ההלכה״״(׳ ור׳ יהושע אומר על כמה הלכות שגשגו בכלים )סי״ג מ״ז( וטבול יום‬
‫)פ״ד מ״ב—מ״ו׳ תוס׳ שם פ״ב יד(! ד ב ר ח ד ש ח י ד ש ו ס ו פ ר י ם ״ ( ואין לי‬
‫מה אשיב‪.‬‬
‫הסופרים כאמור פ י ר ש ו את התורה׳ ובקשר עם לימודה פירשו את כל הלכותיה‬
‫ודיגיה‪ .‬קראו בתורה *והיה לאות על ידך״ ופירשוהו! אלו תפלין של י ה *ולטוטסת בין‬
‫עיגיך״ — אלו תפלין של ראש )וזה גקרא במשגה * ד ב ר י ת ו ר ה ״ ׳ סנהד׳ שם(‪,‬‬
‫*לטוטפות״ ״לטוטפות״ — אלו ארבע טוםפות )בתים׳ וזה *דברי סופרים״׳ שם( ו *ולקחתס‬
‫נ‬
‫לכם ביום הראשון סדי עץ ה ד ר ״ — ז ה א ת ר ו ג » ( ן ״בסכות ת ש ב ו ״ — ב ס כ ו ת של כל‬
‫ד ב ר שגידולו ‪ p‬הארץ )עי׳ לעיל(! ״לא תעשה כל מלאכה״ — כל ל״ט אבות מלאכות‬
‫)שבת(׳ ״אל תשאו משא ביוט השבת והבאתט בשערי ירושלימ״ ״•(׳ ועמי הארץ המביאימ‬

‫ע ר ל ה נו״ ג מ ״ *‬ ‫‪(29‬‬
‫יש תשובה״ ) י ב מ ו ת ס ״ ח מ ״ ג ו כ ר י ת ו ת ס״ג מ ״ ס ^‬ ‫לדין‬ ‫נקבל ואם‬ ‫הלכה‬ ‫השוה •אם‬ ‫‪(30‬‬
‫ובירוש׳ קדושין פ ‪ -‬א‬ ‫ה ל כ ה״‪,‬‬ ‫וכוי‪ ,‬י פ ה א מ ר ת אלא כ ן א מ ר ו‬ ‫דנתי‬ ‫ועי׳ נזיר ס״ז מ י ד ‪• :‬אר״ע‬
‫נ ם ע״ד‪ :‬ה ל כ ה ע ו ק פ ת למדרש )ועי׳ ס ו ס ה ס ז א(‪ .‬אבל בקידוש׳ ל ח ב נ ח ל ק ו בזה שמואל ו ר ׳ יוחנן‪.‬‬
‫ועי מונה״ז ש ער יג‪.150 ,‬‬
‫דבר‪ ,‬זבים פ״ה מי״ב‪ ,‬ועי׳ ש ב ת‬ ‫עשר‬ ‫משמנה‬ ‫וכתבי־הקודש‬ ‫ידים פ ״ ג מ ״ ב ‪ ,‬ידימ‬ ‫‪(31‬‬
‫תורה‬ ‫דברי‬ ‫י‪:‬‬ ‫ס ב ו ל י ו ם פ״א‬ ‫ה ז ק נ י ם ( ‪ .‬וכזה תום׳‬ ‫קבלת‬ ‫ועוד‪:‬‬ ‫כ )במתיא ס ו א‬ ‫יד‬
‫מםמאין כ ל י ם ל ר ׳‬ ‫משקין אין‬ ‫פ ו פ ר י ס!‬ ‫מדברי‬ ‫סופרים‬ ‫ודברי‬ ‫מוסרים‬ ‫פדברי‬
‫דבר‪ ,‬ש * ועי׳ ש ב ת ש *‬ ‫מ י ״ ח‬ ‫י ו פ י אלא פ ד ב ר י פ ו פ ר י * פ פ ר א ש פ י נ י ס ״ ח ה ו ס ם ח ׳ פ ז ‪ x‬ו ס ב ו ל י ו פ‬
‫ם ה ר ו ת פ״ד פי״א‪ ,‬פ ר ה פי״א מ״ה‪.‬‬ ‫‪(32‬‬
‫אחד פ ר ב ר י‬ ‫דקדוק‬ ‫ל ב ‪:‬‬ ‫בבלי בכורות‬ ‫ק פ ן‪,‬‬ ‫תום׳ דמאי פ ״ ב ה‪ ,‬רפו׳ וכ״י ר ‪ :‬דבר‬ ‫‪(33‬‬
‫‪x‬‬ ‫סוכה כח‬ ‫•‪(33‬‬ ‫— רש״י ס ו כ ה כ ח א‪ :‬מדקדוקי — ס ו פ ר י *‬
‫כ ״ י מ ״ ב וא״פ ולונדון ואה״ת‪ ,‬ד פ ר ‪ :‬ש ה מ ו ס ר י * כ י ״ מ לי׳‪.‬‬ ‫‪(34‬‬
‫מגילה י ס ב‪.‬‬ ‫‪(35‬‬
‫ת מ ו ר ה מז א‪.‬‬ ‫‪(36‬‬
‫ידוש׳ עירובין פ״ה כ ב ע״ג‪ ,‬בבבלי ס ם ח ׳ צ ב א וש״נ‪ :‬ו מ ר החדשה שחרשו ב ו דבר ו א מ ר ו‬ ‫‪(37‬‬
‫ס ב ו ל י ו פ ל א י כ נ פ ב מ ח נ ה לויה‪ ,‬ועי׳ ח ש פ ו נ א י ס א׳ ם נד‪ :‬ו ב ש נ ת מ א ה ו ח מ ש י ם ושלש ו כ ר צוו! א ל ק י מ ו ם‬
‫ויופפו* קדפוניות‬ ‫ה נ ב י אי *‬ ‫פ ע ש ה‬ ‫ל ה ר ו פ א ת ח ו מ ת חצר ה פ ק ד ש ה פ ג י פ י ת )הפורג( ו י ה ר ו פ א ת‬
‫פ י ״ * י׳ ר ושירו־ ו ‪ 225‬הערה ‪.6‬‬
‫א פ זה נ מ ש ר ב ס כ ו ל י ו פ )כדעת הר״ש‪ ,‬שהיא פ ו כ ר ח ת ויוצאת פ ת ו ס ׳ שפ( ג פ ע ל פ ״ ה ‪:‬‬ ‫‪(38‬‬
‫ל ז פ נ ו‪.‬‬ ‫ק ר ו ב י פ‬ ‫האלה‬ ‫•הםופריפ״‬ ‫ו כ ר ‪ ,‬א״כ‬ ‫לומר‬ ‫חזרו‬ ‫וכר‬ ‫בראשונה‬
‫‪3‬‬ ‫ר״ז פ ר נ ק ל ב״דרכי המשנה״‪ ,‬עמי‬ ‫‪(39‬‬
‫ירמ׳ יז כא׳ נחמי יג ס ו ‪ ,‬ים‪.‬‬ ‫‪(40‬‬

‫‪504‬‬
‫את דימקחות וכל שבר ביום השבת למכור לא נקה מהם בשבת וביום קדש )יו״ט(«(‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫ושלשה כלים ניטלין בשבת «(‪ ,‬ו״בימי נחמיה בן הכליה נשנית משנה זו״‬
‫בדרך זו׳ דרך ה מ ד ר ש ‪ ,‬לימדו הסופרים את התורה‪ ,‬ובדרך זו מסרו לתלמידים‬
‫את הקבלות וההלכות המסורות ביחד עם התורה הכתובה‪.‬‬
‫זו‪ ,‬דרך ה מ ו ר ש ‪ ,‬ו ר ק זו היתה דרך לימודם! ודרך זו נמשכה עד זמנו של י ו ס י‬
‫ב ן י ו ע ז ר‪ ,‬הראשון לזוגות‪ ,‬שהיה בימי גזרות אנטיוכום‪.‬‬
‫וכך אומר רב שרירא באגרתו«*(«‬
‫וסיפרא וסיפרי דראשי דקראי והיכא רמיזאן הילכאתא בקראי ו מ ע י ק ר א ב ב י ת‬
‫ב י ו מ י ר א ש ו נ י ם ״ ( לפום ההוא אורחא הוה ת ג י א ג י ה ו ן‬ ‫שני‬
‫]=וספרא וספרי דרשות הכתובים ןהם[ והיכן רמוזות ההלכות בכתובים‪ ,‬ומתחילה בבית‬
‫‪7‬‬ ‫‪4 4‬‬
‫שני ב י מ י ה ר א ש ו נ י ם ( בדרך זו)כלומר דרך ה מ ד ר ש ( היתה משנתם״[ «(‪.‬‬
‫ואמנם כן‪ .‬ההלכה ה ר א ש ו נ ה שנמסרה בדרך ה מ ש נ ה עם מ ח ל ו ק ת ה‬
‫ב צ ד ה ‪ ,‬בםגגון שאיגו רגיל כלל במשנהי׳*( ובארמית׳ — היא ״עדותו״ של י ו ס י ב ן‬
‫י ו ע ז ר )עדיות פ״ח מ״ד(! העיד יוסי בן יועזר על איל קמצא דכן ועל משקי בית‬
‫מטבחיא דכן ודיקרב במיתא מסאב ו ק ר ו ל י ה י ו ס י ש ר י א )=״ולא הודו לו״ של‬
‫תלמידי ר״ע(‪.‬‬
‫״עדות״ זו לא ״בו ביום״ )ביום שמיגו את ראב״ע גשיא( העיד •אותה׳ שהרי קדם‬
‫כמה דורות לאותו זמן״(‪ ,‬אלא שהכגיסו משגה זו שגאמרה בםגגון עדות לתוך משנת‬
‫עדיות‪.‬‬
‫וכך התחילו מ ש ג ה קדומה אחת ש מ י מ י ז ק ג י ב י ת ש מ א י ו ז ק ג י ב ״ ה‬

‫‪ (41‬גחמ׳ י לב‪ ,‬יב םז‪.‬‬

‫‪• (42‬בראשונה״‪ ,‬תוס׳ סי״ד ‪ x‬בבלי שבת קכג ב וירוש׳ פי״ז םז ע״*‬
‫‪ (43‬בבלי וירוש׳ ש*‬
‫‪ (44‬הו‪1‬׳ לוין‪ ,39 ,‬נוסח נרפתי‪.‬‬
‫‪ (45‬בנוסח ספרדי‪ :‬ביומי ד ר ב נ ן ק מ א י ‪.‬‬
‫‪• (46‬ראשוניפ‪ -‬בא אזיל רש״ג באגרתו בכמה מובנים‪• :‬הזוגות‪) -‬עמ׳ ‪* ,(8‬אנשי כנה״ג״ )‪,(18‬‬
‫•ראשונים דקמי חרבן הבית‪ ,(22)-‬חכמים שבסוף ימי הבית )‪.(11‬‬
‫‪ (47‬דברי שמואל בתמורה םו ב‪• :‬כל אשכולות שעמדו להן לישראל מימות משה עד שמת‬
‫יוסף בן יועזר ה י ו ל מ ד י ן ת ו ר ה כ מ ש ה ר ב י נ ו מטח יאילר לא היו למדין תורה כמשה‬
‫רכינו‪ ,-‬אין )דרושו של •כמשה רבינו״— •בדרך המדרש״‪ ,‬כדעתו של לויסרבך‪ JQR ,‬מהדו״ח‪28 11 ,‬‬
‫)ועי׳ גם השחר ש‪-‬ז‪ ,(150 ,‬אלא פירושו‪ :‬הלכה פסוקה ב ל א מ ח ל ו ק ת ‪ ,‬שהרי בגמרא שם שאלו‬
‫ע״ז‪ :‬והא תניא משמת משה אם רבו מסמאין סמאו וכו׳ מיגמר הוו גמירי להו כמשה רבינו )‪.‬בלא‬
‫מחלוקת״(• וזהו נם םירושם של דברי ר׳ יוחנן ביבמות עב ב! •ראיתי לבן פדת שיושב ודורש כ מ ש ה‬
‫מ ס י ה ג ב ו ר ה א״ל ר״ל דידיד‪ ,‬היא מתניתא היא‪ ,‬היכא תנא לה בת״כ״‪ ,‬ז‪-‬א מדרש ס ת מ י וסםוק‪,‬‬
‫כלא שם אומר )הרי •משה מ פ י ה ג ב ו ר ה ‪ -‬לא •דרש‪ -‬אלא קיבל תורה ומסרה ‪ .(1‬ואמנם‬
‫ה מ ח ל ו ק ת ה ת ח י ל ה ב י ו ס י ב ן י ו ע ז ר ‪ :‬מחלוקת הסמיכה )חגיגה ס‪-‬ב^ ועי׳ ירוש׳‬
‫שקלים ריש ס״ה‪ :‬ו י ש א ו מ ר י ם אלו )•מ ד ר ש הלכות והגדות‪ (-‬א נ ש י כ נ ס ת ה ג ד ו ל ה‬
‫<תיקנו>‪.‬‬
‫‪ (48‬עי׳ גס םגגון המחלוקות בתום׳ מכשירין פ‪-‬ג ג—ד )עי׳ להלן(‪ :‬חילפתא בן קוינא אומר וכו׳‬
‫יהושע בן פרחיה אומר וכוי‪.‬‬
‫‪ (49‬עי״ יוחסין השל* ‪ 43‬הוא מעיר גס על עדיות פ״ד מ״ו )עקביא בן מהללאל העיד( ועל‬
‫ס״ח מ״ב )העיד ר׳ יוסי הכהן ור׳ זכריה בן הקזנמ‪.‬‬

‫‪505‬‬
 ‫‪80‬‬
‫)חגיגה פ״א מ״ח ואילך( ( ב מ ח ל ו ק ת י ו ס י ב ן י ו ע ז ר ו י ו ס י ב ן י ו ח נ ן‬
‫על הסמיכה )ביו״מ( והקדימו לה הקדמה קצרה וחשובה ע ל י ח ם ה מ ש נ ה ל מ ד ר ש ‪,‬‬
‫היתר גדרים םורחין באויר ואין להם על מה שייסמכו‪ .‬הלכות שבת חגיגות והמעילות‬
‫הרי הם כהררים התלויין בשערה‪ ,‬שהן מקרא מועם והלכות מרובות‪ .‬הדיגין והעבודות‪,‬‬
‫הטהרות והםומאות ועריות יש להן על מה שייסמכו‪ ,‬הן הן גופי תורה‪.‬‬
‫וכבר הצורך בהקדמה זו מראה ש ע ד י י ן ל א ע ב ר ז מ ן ר ב משעה שעברו‬
‫מדרך המדרש לדרך המשגה‪.‬‬
‫ואחת משלש ההלכות‪ ,‬ש״העיד״ עליהן יוסי בן יועזר בעדותו)ודיקרב במיתא מסאב(‪,‬‬
‫;^נה מן ד ר ש ה במדרש־הלכה )ספרא( בשם *זקגים הראשוגים״ )שר״ע חולק עליהם(‪,‬‬
‫שהם בוודאי ה ס ו פ ר י ם שקדמו ליוסי בך יועזר‪ ,‬שבשמם העיד את עדותו)את ההלכה‬
‫‪,‬‬
‫בלא המדרש!(‪ .‬וכך שגיגו בספרא ויקרא חובה םי״ב א ! או נסש אשר תגע בכל דבר טמא‪.‬‬
‫ז ק ג י ט ה ר א ש ו ג י מ היו אומריפ יכול אפילו אט גגע אדמ במגע טמאות )בכלים‬
‫ואדם שגגעו במת(״( יהא חייב ת״ל בגבלת חיה בגבלת בהמה בנבלת יי שרץ מה אלו‬
‫מיוחדין שהן אבות הטומאה ) * ע י ק ר י הטומאה ו ע צ ט הטומאה״( יצא דבר שאין‬
‫אב הטומאה‪.‬‬
‫זקגים הראשוגים דורשיפ כלל ופרט! או גפש אשר תגע בכל דבר טמא — כלל‪ ,‬או‬
‫בגבלת חיה טמאה וגר או כי יגע בטומאת אדפ וגד — פרט )לכל טומאתו אשר יטמא בה‪,‬‬
‫פירשו על כל טומאות ה א ד ם ‪ :‬בחלל תרב או במת או בעצם אדט או בקבר! וכיו״ב‬
‫אמור כב ה‪ :‬או באדמ א ש ר י ט מ א ל ו ל כ ל ט ו מ א ת ו ( ״ ( ‪ ,‬ואין בכלל אלא מה‬
‫שבפרט ״(‪.‬‬
‫ועל הלכה זו העיד י ו ס י ב ן י ו ע ז ר בעדיות! ודיקרב במיתא מסאב‪ ,‬הגוגע במת‬
‫‪5‬‬
‫ולא המגע באדפ הגוגע במת* (‪.‬‬
‫חוץ מזו ישגם עוד כמה מדרשות והלכות שהובאו במקורותיגו בשם ״זקגים הראשוגיט״‪,‬‬
‫ורובם שייכים בוודאי לזמן הזה‪ ,‬זמן ה ם ו פ ר י ם ו‬
‫‪ .1‬ספרא סוף מצורע‪ ,‬ם״ט י ב ״ ( ‪ :‬והחד‪ .‬בגדתה‪ ,‬ז ק ג י ם ה ר א ש ו ג י ם היו‬
‫‪,‬‬
‫אומרים תהיה בגידתה לא תכחול ולא תפקוס עד שתבא במים עד שבא ר״ע וכו ‪.‬‬
‫וזה בוודאי מדרש הסוםרים‪ ,‬שכן אמרו באדר״ג ריש ס״ב״(! איזהו סייג שעשתה‬
‫‪,‬‬
‫ת ו ר ה לדבריה‪ ,‬הרי הוא אומר ואל אשד‪ .‬בגדת טומאתה לא תקרב יכול יחבקגה וכו ‪.‬‬
‫יכול ת ר ח ץ פ ג י ה ו ת כ ח ו ל ע י ג י ה ת״ל והדוה בגדתה כל ימיט שבגדתה תהיה‬
‫‪,‬‬
‫בגדוי‪ .‬מכאן אמרו כל המגוולת עצמה בימי גדתה רוח חכמיפ גוחה הימגה וכו ‪.‬‬
‫סייג זה עשו אסוא א ג ש י כ ג ר ‪ .‬״ ג )*ועשו סייג לתורה״(‪ .‬גם השבעימ מתרגמימ‬

‫ח״א‪,‬‬ ‫)לדיל‬ ‫למשנה״‬ ‫‪.‬מבוא‬ ‫במפת‬ ‫בזה‬ ‫מש״כ‬ ‫ודי׳‬ ‫‪,174‬‬ ‫עמ׳‬ ‫י‪4‬‬ ‫שדר‬ ‫מונה״ז‬ ‫דיי‬ ‫‪(50‬‬
‫צמ׳ ‪ 18‬ו א י ל ן ‪/‬‬
‫)והוגה כלפנינו(‪ ,‬ו א פ ש ר שזהו ה נ ו ס ח הדיקרי‪.‬‬ ‫מת‬ ‫ס מ א‬ ‫בכ״י ר ו מ י היה כ ת ו ב ‪ :‬ב מ ג ע‬ ‫‪(51‬‬
‫ועי׳ ת ״ כ ש ס פ״ד ד‪.‬‬ ‫‪(52‬‬
‫ר׳ ישמעאל ב ת ו ם ׳ ש ב ו ע ו ת פ ״ ב ז דורש כ ל ל ו פ ר ס ו כ ל ל ‪ ,‬ואינו מוזניא אלא ם ו מ א ו ת שאינן‬ ‫‪(53‬‬
‫פ פ ו ר ש ו ת ב ת ו ר ה ןעי׳ מ ש ״ כ בם׳ ה י ו ב ל ל ק ר ו י * עמי ‪429‬‬
‫זהו עיקר פ ש ו ט ה של ה מ ש נ ה ו ה ב ר י י ת א )ועי׳ ע״ז לז ב א ו כ ך פירשה ר׳ ישראל לוי‪ ,‬ה ו ב א‬ ‫‪(54‬‬
‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫‪i‬‬ ‫א‪2‬ל הורוויץ‪ ,‬מ ו נ ״ ש ח״נ עמ׳ ‪ 74‬ה ע ר ה ‪ ,5‬ו א ח ר י ו ל ו י ט ר ב ך ‪J Q R(1915),68—73,‬‬ ‫בשמו‬
‫ש ב ת טד * ידוש׳ גטין פ ט ״ ט נ מע״ד‪.‬‬ ‫‪(55‬‬
‫ועי׳ גו״ב פ״ג א‪.‬‬ ‫‪(56‬‬

‫‪506‬‬
 ‫״נדה״ בכל ויקרא )חוץ מן י ב ב וי״ח י ט ( ו ;>‪ ,>po<pe55‬״מנודה ומרוחקת ונבדלת״״(‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ורשב״א אומר )בתום׳ שבת פ״א יד(‪ :‬ש ה ר א ש ו נ י ם ל א היו אוכלין עם הנידות י(‪.‬‬
‫ואף המשנה מזכירה )נדה פ״ז מ״ד( עוד ״בית הטמאות״ )חדר שהנשים משתמשות בו‬
‫בימי נדתן(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .2‬ת ו ם שבועות פ״ג ז ׳ ״ ( ! ו ה ו א ע ד הכשר לעדות‪ .‬ו ש מ ע ה להוציא את‬
‫החרש׳ א ו ר א ה להוציא את הסומא׳ א ו י ד ע להוציא את השוטה׳ א פ ל א י ג י ד‬
‫ונשא עונו להוציא את האלט א י ל ו ד ב ר י ) ט ( ה ר א ש ו ג י ס ר׳ ע ק י ב א אומר וכו׳‪.‬‬
‫‪ . 3‬מכילתא דר״י בשלח עמלק פ״ב ‪ 181‬ז כתוב זאת זכרון בספר ושיט באזני יהושע׳‬
‫ז ק נ י ם ה ר א ש ו נ י ם אומריפ כך מדה מהלכת על פני כ ל הדורות שוט שישראל לוקין‬
‫בו סופו ללקות וכו׳» לעיל מסכתא דויהי׳ סוף פ״ד‪ 109 .‬ס ת ם ! כ ך היא מדד‪ .‬מהלכת וכו׳;‬
‫מדרשב״י לי״ז יד»•(» זקניט הראשוגיט אומריט שוט וכו׳‪.‬‬
‫שלשת הראשונים הם מ ד ר ש י ־ הלכה‪ ,‬והרביעי )סי׳ ‪ — (3‬א ג ד ה‪.‬‬
‫ושתיפ הן ה ל כ ו ת מ ו פ ש ט ו ת בלא מדרשן ו‬
‫‪ .4‬תוס׳ אהלות פ״ד ו ! ר׳ יוסי אומר ז ק נ י ט ה ר א ש ו נ י מ אומריפ )רביעית דם‬
‫שנשפכה על האסקופה והיא קטפרס‪ ,‬״משופעת״( מקטסרס ולסנימ הבית טמא מקטסרס‬
‫ולחוץ הבית טהור ח ז ר ו ל ו מ ר קטפרס בין מבסנימ בין מבחוץ הבית טהור )כמשנתנו‬
‫פ״ג מ״ג(‪.‬‬
‫״זקנים״ אלו׳ שהשתמשו במלה יונית קטסרם׳ ;>‪ ,KccTa<pEp£‬״משופע״‪ — ,‬חיו אפוא‬
‫בזמן ההשפעה היוגית׳ בזמן ה ס ו ר י ם ! נאמר מזמגו של אגםיגנוס איש סוכו׳ ששמו‬
‫;(‪ ( Avctyovo‬כ ב ר מעיד על הסביבה היוגית‪ ,‬ואילך ״‪.(60‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪ .5‬גזיר גג א )ברייתא בלא ציון(‪ :‬א מ ר ר ׳ א ל ע ז ר ״ ( ז ק ג י ם ה ר א ש ו נ י ם‬

‫מ ק צ ת ן ה י ו א ו מ ר י ם חצי ק ב עצמות וחצי לוג דם לכל )״בין לתרומה וקדשים בין‬
‫לגזיר ועושה פסח״(׳ רובע עצמות ורביעית דם לא לכל )״כלומר אפילו אחד מכולם איגו‬
‫ב״ד‬ ‫מטמא״( ו מ ק צ ת ן ה י ו א ו מ ר י ם אף רובע עצמות ורביעית דם לכל‪.‬‬
‫ש ל א ח ר י ה ן אמרו חצי קב עצמות וחצי לוג דמ לכל׳ רובע עצמות ורביעית דמ לתרומה‬
‫‪2‬‬
‫וקדשים אבל ל א לנזיר ועושה פ ס ח ! בתוס׳ גזיר פ״ד‪ .‬א ואהלות פ״ד י ג • ( ! אמר ר׳‬
‫אלעזר*•( ב ר א ש ו נ ה * • ( היו ז ק נ י ם ״ ( חלוקין מקצתן אומרים רביעית דם ורובע‬
‫עצמות ומקצתן אומרים חצי ק ב עצמות וחצי ל ו נ ד ם ב י ת ד י ן ש ל א ח ר י ה ם אמרו‬
‫רביעית ד ם ורובע עצמות לתרומות ולקדשים חצי ק ב עצמות וחצי לוג דם לנזיר‬
‫ולמקדש••(‪.‬‬

‫‪•Einfluss,‬‬ ‫‪160‬‬
‫שלפניו‪ ,‬נ פ ש ך ע ל י״ח דבר‪.‬‬ ‫‪ (58‬״לא גזרו ר א ש ו נ י פ׳׳‬
‫‪ (59‬דב» ר ׳ ישמעאל‪ ,‬פ ׳ היובל ל ק ר ו י פ ‪.27‬‬
‫‪ (60‬הו‪1‬׳ אפשםייךמלמד‪ ,‬עמי ‪.123‬‬
‫‪26.‬‬ ‫‪ (a60‬והשוה ״ כ ר ו ס פ ד י ך ‪ ,‬להלן עמ׳ ‪ 518‬הע׳‬
‫ירוש׳ נזיר פ ‪ -‬ז נ ו ע״ג‪.‬‬ ‫‪(62‬‬ ‫כי״מ‪ ,‬ד פ ר ‪ :‬אליעזר‪.‬‬ ‫‪(61‬‬
‫בירוש׳ ב ט ע ו ת ‪ :‬שמעון ב ן אלעזר‪.‬‬ ‫‪(63‬‬
‫‪ (64‬עי׳ ״בראשונה״ ש ב ת ו פ ׳ ש ב ת רפי״ד‪ ,‬שהוא פ ז פ ן ה פ ו פ ר י מ ה ר א ש ו נ י * עי׳ לעיל‪.‬‬
‫והשאר כבתוט׳‪ ,‬אלא ש ח פ ר שנ‪ 2‬״זקניפ )הראשונים(‪ -‬ש ב ת ו פ ׳‬ ‫ב י ר ו ש ׳ ‪ :‬ב ת י ד י נ י ן‪,‬‬ ‫‪(65‬‬
‫ידים פ ״ ב ם ז ‪ ,‬ה ם ר ׳ אליעזר וחבריו‪ ,‬ו״הראשונים״ ס ‪ -‬ם ‪ ,‬ועי׳ תום׳ ס ו ט ה ט״ז ט‪.‬‬
‫בירוש׳‪ :‬ל נ ז י ר ו ת ו ל ט ו מ א ת מקדש וקדשיו‪.‬‬ ‫‪(66‬‬

‫‪507‬‬
‫והעיד ר׳ יעקב בר אידי)תלמיד ר׳ יוחנ‪ 0‬בבבלי שם‪ ,‬שב״ד שלאחריהן ! מפי שמועה‬
‫‪7‬‬
‫אמרו<ה> «( מפי חגי זכריה ומלאכי‪ ,‬ובירוש׳ שם! רבי יעקב בר אידי ב ש ם ר ב י‬
‫ש מ ע ו ן )בן לקיש!(*•( מדרש אמרוה מפי חגי זכריה ומלאכי‪ .‬כלומר *מדרש״ מימי‬
‫ה ס ו פ ר י ם ‪ ) .‬ו ר ׳ י ה ו ש ע אומר לר״ע הדן ק״ו שרביעית דם מטמא בגזיר! יפה‬
‫אמרת אלא כן א מ ת ה ל כ ה ‪ ,‬גזיר פ״ז מ״ד! ובס״ז ‪ !243‬אבל מה אעשה ש ג ז ר ו‬
‫‪,‬‬
‫ח כ מ י ם חצי לוג‪ ,‬וגם ר אליעזר משיב לר״ע‪ ,‬גזיר שם! אין דגין כ א ן ק״ו(‪.‬‬
‫וגראה שדרשו *ועל כל ג פ ש ו ת מת לא יבא״ )ויק׳ כא יא(! ש ת י ג ם ש ו ת ומת‬
‫אחד‪ ,‬שתי רביעיות דם למת‪ ,‬מעין שדרש ר״ע מכאן רביעית דם הבאה משגי מתים!‬
‫שתי גפשות ומת אחד»•(‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ואמנם קרוב להלכה הישנה )חצי לוג וחצי קב לכל( גמצא בם״ז ‪ !( °‬זאת התורה א ד ם‬
‫וכו׳ לרבות דבר אחר שיטמא כמת שלם׳ את מה אגי מרבה השיזרה ]וה[גולגולת ו ח צ י‬
‫לוג דמ וחצי קב ע צ מ ו ת וכו׳״(‪.‬‬
‫כאן ישגה כבר מ ח ל ו ק ת בין *זקגים הראשוגים״‪ ,‬ומכיון ש*מימיהם לא גחלקו אלא‬
‫‪72‬‬
‫על הסמיכה״ (‪ ,‬אפשר להגיח שמחלוקת זו ב״הלכה״ מוםשטה ש*מדרש״ שלה בצדה‪,‬‬
‫בדור השגי של הזוגות )יהושע בן פרחיה וגתאי הארבלי( היתה‪.‬‬
‫המעבר מ*מדרש״ ל״משגה״ התחיל אפוא בזמגו של יוסי בן יועזר׳ והלך והתפתח‪,‬‬
‫הלך והתבדל למקצוע מיוחד! ה מ ש ג ה ‪.‬‬
‫על ט ע מ ו של המעבר הזה מדרך המדרש לדרך המשגה )ההלכות( גאמרו דבריס‬
‫‪7‬‬
‫שוגיט ומשוגים* (‪.‬‬
‫יש אומרימ שמפגי שגתרבו ההלכות ״שלא גכללו בתחלת ההשקפה לא בכתובי התורה‬
‫ולא בפירוש‪ ...‬הםופרים‪ ...‬ולפי שלא הספיק להט בזה שגון הכתוב עט הפירוש‪ ...‬על כן‬
‫‪7‬‬
‫קבעו את העולה להם במאמרים קצרי המלות ורבי הכווגה בכדי ל ה ק ל ע ל ה ז כ ר ו ן״ * (!‬
‫‪75‬‬
‫רז״פ ( מחזיק בטעמו של רג״ק‪ ,‬מפגי ש״ברבות הימים גתרבו הפירושים ועמדו זה בצד‬
‫זה בלי חיבור וקישור סגימי ולימוד כזה הוא מלאכה כבדה״ וכו׳‪ .‬והוא מוסיף עוד טעפ‬
‫ש ג י ‪ ,‬ו*הוא הפיזור והפירוד הבא בעקבי הלימוד בדרך פירוש התורה‪ ,‬הרבה מצות‬
‫גכפלות ומשולשות בתורה וגבדלות במקומות אלה באיזה תיבה וכו׳ הגיתגת לידרש‪...‬‬
‫ומדרכי הגפש המשכלת לאסוף ולקבל כל הפרטיס אל הכלל‪...‬״‪.‬‬
‫ז‬
‫אבל ל״זכרון״ היה מועיל בוודאי • ( בית־האחיזה בכתוב‪ .‬ואשר לסדר ולכיגום‪ ,‬הרי לא‬
‫שמעיה‬ ‫מסי‬ ‫‪ (67‬המיוחם לרש״י גורם כנראה‪ :‬מסי שמועה אמרוה‪ ,‬ולא יותר‪ ,‬וסי׳‪:‬‬
‫ו א ב ס ל י ו ן ואית דאמרי שאמרו מפי חגי וכו׳ ואית דגרםי וכר )כנו׳ שלנו(‪.‬‬
‫‪ (68‬כזה בחולין קלז ב ובכורות נח א )למחלוקת תנאים אחרונים( בשם ר׳ י ו ח נ ן ‪ .‬אבל ההיא‬
‫דבכורות אינה בירוש׳ שקלים ס״ג מז ע״א• ולהיפן• אמרו שם‪ :‬זאת אומרת בן עזאי חבר ותלמיד היד*‬
‫ונראה שמכאן‪ ,‬מנזיר‪ ,‬העבירו זה כ ב ב ל לכל המקומות הנזכרים‪.‬‬
‫‪ (69‬ספרא אמור סרשה ב ד‪ ,‬ם״ז חוקת ‪ 307‬ןהו‪1‬אתי עמ׳ ‪ ,[18‬נזיר לח *‬
‫הו‪1‬אתי עמ׳ ‪) 22‬הורוביץ עמ׳ ‪.(309‬‬ ‫‪(70‬‬
‫‪ (71‬עיי׳ בהערות המו״ל ]ובהערות מו״ר בהו‪1‬אתו[‪.‬‬
‫‪ (72‬תום׳ חגיגה ם״ב ח‪.‬‬
‫‪ (73‬אסף אותם לויםרבך במ״ע ‪ JQR‬מהדו״ח‪. v ,507—527‬‬
‫‪(74‬רג״ק מונה״ז שער יג‪ ,‬לבוב ‪ .156‬כזה גם ווייס )מבוא למכילתא‪ :(v1 ,‬מפני שהיה הדרך הזה‬
‫קל לזכרון ונוח להשיג בו התכלית היו‪1‬א מתוך סירוש הסופרים•‬
‫‪ (75‬דרכי המשנה‪.7—6 ,‬‬
‫‪. ( v‬‬ ‫‪514‬‬ ‫‪ (76‬כהערתו של לויםרבר )שם‬

‫‪508‬‬
 ‫הועילו הרבה‪ ,‬שהרי במשניות הראשונות היו מסדרים כמה דברים לפי חיצוניותם‬
‫)מספרים‪ ,‬אין בין׳ וכדומה( ומה הרויחו בסידור המשנה ? ״(‪.‬‬
‫‪7 8‬‬
‫ל ו י ט ר ב ך ( סובר על כן‪ ,‬שיסודו של המעבד הזה הוא בחוסר ביסוסן של כמה‬
‫הלכות בכתוב )מעין דברי רנ״ק!(! המעבר למשנה בא קודט־כל בהלכות ש ל א מצאו‬
‫להן ראיה מן התורה‪ ,‬או שדנון קצת חכמים באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן‪,‬‬
‫‪9‬ז‬
‫ולא הסכימו להם חבריהם‪ .‬הלכות כ א ל ה נשנו בדרך ה מ ש נ ה (‪ .‬ולאלה נוסף עוד‬
‫מניע אחר‪ ,‬מחלוקת ה צ ד ו ק י ם והפרושים‪ ,‬שהצדוקים היו מונים את החכמים על כמה‬
‫הלכות‪ ,‬שאין להן יסוד במקרא‪ .‬מפני הטעמים האלה עזבו החכמים במשך הזמן ל ג מ ר י‬
‫את דרך המדרש‪ ,‬״הסתירו״ )כך! ״הסתירו״!( את מקורות ההלכה‪ ,‬ושנו אותה כאילו‬
‫‪8‬‬
‫היתה ״הלכה למשה מסיני״ ‪( °‬׳ הלכה פסוקה סתמית‪ ,‬בלא ראיות מן הכתוב!‬
‫‪8‬‬
‫ומה נאמר על הראיות מן הכתוב המרובות ב מ ש נ ה ‪ ,‬אפילו במשניות הקדומות ז *>‬
‫ואיך אפשר שאותם החכמים שהשתדלו להסתיר כביכול מקום הפצע — יגלו פתאומ את‬
‫מקומו בדברים מפורשים לעיגי הצדוקים שבימי הורדום! היתר גדרים פורחין‬
‫באוי וכו׳ ‪.(«2‬‬
‫ר‬

‫והרי דווקא ב ד ו ר ו ת ש ל ס ג י ה ו ר ד ו ם גםדרו לא בלבד הלכות שהן ״כהררים‬

‫התלויים בשערה״ )הלכות שבת‪ ,‬חגיגות והמעילות( אלא אף הלכות ש״יש ל ה ן ע ל מ ה‬
‫שי י ם מ כ ו ״ )״הדיגין והעבודות״ וכד(״(‪.‬‬
‫אפשר ואפשר שהיו אף גורמים ח י צ ו ג י י ם שגרמו למעבר זה‪ ,‬כגון חידוש התורה‬
‫שאחרי גדרת אגטיוכום«י(‪ ,‬א ס י פ ת ה ו כ י ג ו ם ה )ואפשר שאספו אז אף ע ד ו י ו ת ‪,‬‬
‫כעדותו של יוסי בן יועזר‪ ,‬עיי לעיל(‪ .‬אבל בעיקרו של דבר גרמו למעבר זה בוודאי‬
‫ובוודאי — ריבוי ההלכות והתולדות‪ ,‬שהיו קשורות לספר התורה רק בקשר רפוי‪ ,‬קשר‬
‫המקום‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬ש נ ק ש ר ו ו ג ם מ כ ו ל א ו ת ו ה כ ת ו ב ש ב ת ו ר ה ש ע ו ס ק‬
‫ב א ו ת ו ע נ י ן‪ .‬הלכות כאלה נשנו לאמיתו של דבר גם בזמן הסופרים בתור ״הלכות״‬
‫פסוקות ונבדלות‪ ,‬אם אמנם א צ ל )ולא מתוך( התורה הכתובה )וכיו״ב נ ס מ כ ו ‪ ,‬ולא‬
‫נלמדו מן הכתוב‪ ,‬כמה הלכות — בת״כ שלנו ובספרי(‪.‬‬
‫על־ידי כך נתפתחה במשך הזמן ה ל כ ה ש א י נ ה ת ל ו י ה כ ל ל ב מ ק ד א ג‬
‫דדך ד‪.‬מ ש נ ר­‬
‫‪vi,81‬ואילך‪.‬‬ ‫‪ (78‬שם‬ ‫דד( לויסרבך ש * ‪.519‬‬
‫‪ (79‬לויסרבר נשען בזה על פ י ר ו ש ו ‪ ,‬ה מ ו ט ע ה ‪ ,‬במעשה של הלל‪ ,‬שמגיח כי הדרשות‬
‫של הלל הן דרשותיהם של ש מ ע י ה ו א ב ט ל י ו ן ‪ ,‬ה״דרשנים הגדולים״׳)פסח׳ ע ע״בא ובני בתירא‬
‫קיבלו את ההלכה‪ ,‬ולא קיבלו את הדרשה‪ .‬ונסמך גם על עדותו של יוסי בן יועזר‪ ,‬שהיא נדרשת בספרא‬
‫מן הכתוב ולא הסכימו לה חבריו‪ .‬אבל אלו לא הסכימו גם להלכה ‪1‬‬
‫‪ (80‬וגם את הסרמין הזה המציאו אז ו אבל הצדוקימ הלא לא האמינו בו ז!‬
‫‪ (81‬חלה פ״ד מ״י ובכורים פ״א מ״ב ומ״ג‪ ,‬שקלים פ״א מ״ה‪ ,‬טוסה ס״ז מ״ח ועוד‪.‬‬
‫‪ (82‬חגיגה פ״א מ״ח‪ ,‬עי׳ לעיל עמ׳ ‪.506‬‬
‫הערה ‪ ,(32‬שאנסיוכום גזר על‬ ‫‪vi‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ (83‬על םעם אחר געיר לויסרבך לתומו במקום אחר )שם‬
‫כל מי שימצא אצלו ספר התורה יומת‪ ,‬אבל ל א מ ר ״כנראה״ על לימוד התורה‪ ,‬שהרי אנו מוצאים‬
‫את יוסי בן יועזר אומר ‪ :‬יהי ביתך בית ועד לחכמים וכר )אבות סיא ם״ד(‪ .‬וע״כ שמו הסופרים שבימים‬
‫ההס את שיסתם ולימדו בדרך המשנה‪ .‬אבל אם מפני דברי יוסי ‪ p‬יועזר הרי אנו מוצאים גם את ר ״ ע‪,‬‬
‫י ׳ ח נ י נ א ב ן ת ר ד י ו ן ו ר ׳ י ה ו ד ה ב ן ב ב א בימי גזירת הדרימו* ש״הקהילו קהילות‬
‫כרבים״ ולימדו התורה‪ .‬ורחוק הוא לומר שאנטיוכוס גזר על הספד ולא גזר על לימוד התורה­‬
‫חשמונאים א׳ א גי—גז‪ ,‬יוספו* קדמוניות םי״ב ה ד‪.‬‬ ‫^‬

‫‪509‬‬
 ‫מימי יוסי בן יועזר ואילך לקחה אפוא דרך ה״הלכה״‪ .‬ה״משגה״‪ ,‬און מקומה ה ר א ש י‬
‫של דרך ״המדרש״‪.‬‬
‫ההלכות נמסרו בלשון המשנה כספר בפני עצמו ולא כפירוש לתורה‪.‬‬
‫חוץ משלש ההלכות של יוסי׳ שמחלוקתן בצדן )״וקרו ליה יוסי שריא״( שהזכרנון‪,‬‬
‫נמסרו מן הזמן ההוא הקדום עוד שתי הלכות כאלה עם מחלוקתן בצדן׳ והן בתוס׳‬
‫מכשירין פ״ד ג—ד ‪1‬‬
‫ח י ל ם ת א ב ן ק ו י נ א )ר״ש» קוניא( אומר שום בעל בכי טמא מפני שמרביצין‬
‫עליו)ב(מימ ואחר כך קולעין אותו א מ ר ו ח כ מ י ט א ט כ ן י ה א ט מ א ל ח י ל פ ת א‬
‫ב ן ק ו י נ א ו ט ה ו ר ל כ ל י ש ר א ל ‪ .‬י ה ו ש ע ב ן פ ר ח י ה אומר חטימ הבאות‬
‫מאלכסנדריה טמאות מפני אנטליא«( שלהן א מ ר ו ח כ מ י ט א ט כ ן י ה י ו ט מ א ו ת‬
‫ל י ה ו ש ע בן פ ר ח י ה ו ט ה ו ר ו ת ל כ ל י ש ר א ל ‪.‬‬
‫סדר ההלכות וסגנון המחלוקת מראה׳ ששתיהן הלכות קדומות ו ש ח י ל פ ת א ב ן‬
‫ק ו י ג א קדט ליהושע בן פרחיה‪ .‬והרי גט חכמיס כ״יהודה בן דורתאי״•*( ויהודה בן‬
‫צריפאי וחברו מתתיה בן מרגלות ״( איגט ידועימ ממקור אחר»»(‪.‬‬
‫אבל גט כשלקחה ההלכה את המקומ הראשי לא הגיחו חכמיט את ירט מן ה״מדרש״ ו‬
‫המדרש לוה את המשנה בדרכה׳ כ״תלמוד״ למשנה‪ .‬ש״אםילו ראשוני ראשוגים הוה‬
‫י‬
‫אית להץ תלמוד וכו׳ והיו עיקרין דילהון קלין וחמורין וגזרות שוות ופנים של‬
‫‪8‬‬
‫מדרשות וכו׳״״ (‪.‬‬
‫כי ל א ה ל ל הוא שחידש את המדרש ובגד‪ .‬אותו על ש ב ע ה מ ר ו ת שלו״•‪/‬‬
‫אלא ״דרש שבע מדות ל פ נ י ז ק נ י נ ת י ר ה ״ ל מ ע ש ה ‪ ,‬ב א ו ת ו ע ר ב ס פ ח‬
‫שדגו בו ״אם פסח דוחה שבת״ ״ ‪ /‬שאלו הן שבע־המדות שדרש! ״קל וחומר‪ .‬וגזרה שוד‪-‬‬
‫ובגין אב‪ .‬ושגי כתובים )״המכחישים״(‪ .‬וכלל ופרט‪ .‬וכיוצא בו במקום אחר ודבר למד‬
‫‪2‬‬
‫מעגייגו ״(‪ .‬אלו שבע מדות שדרש הלל הזקן לפגי זקגי בתירה״‪.‬‬
‫וכך ״התחיל דורש להן מ ה י ק ש ו מ ק ל ו ח ו מ ר ו ג ז י ר ה שוד‪ -‬מ ה י ק ש ‪.‬‬
‫הואיל ותמיד קרבן ציבור ופסח קרבן ציבור מה תמיד קרבן ציבור דוחה שבת אף פסח‬
‫קרבן ציבור דוחה את השבת‪ .‬מ ק ל ו ח ו מ ר ‪ .‬מה אם תמיד שאין חייבין על עשייתו‬
‫כרת דוחה את השבת סםת שתייבץ על עשייתו כרת איגו דין שידחה את השבת‪ .‬מ ג ז י ר ה‬
‫ש ו ה‪ .‬גאמר בתמיד במועדו וגאמר בססח במועדו מה תמיד שג׳ בו במועדו דוחה את‬
‫השבת אף פסח שנ׳ בו במועדו דוחה את השבת״)ירוש׳ שם‪/‬‬
‫הרי כאן שלש מדות ממדותיו! ה י ק ש )״מה מציגו״‪ .‬״בגין אב״‪ /‬ק ״ ו ו ג ״ ש ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו״איפשר מפגי שדרש לד& כל היום בהלכות פסח )בבלי וירוש שם( הוצרך לכל‬
‫המרות״)ראב״ד בפירושו‪ /‬ואמגם בירושלמי)שם( גםמך לעגין שלמעלה! ״על ש ל ש ה‬
‫= ‪ ,>JCVTMCC‬פכונת־שאיבה•‬ ‫‪(83‬‬
‫פסחים ע ע״ב‪.‬‬ ‫‪(86‬‬
‫קדמוניות םי״ז ו ב‪.‬‬ ‫‪(87‬‬
‫רשיג באגרתו אומר )לוין‪ :(8 ,‬ד ר א ש ו נ י ס ל א א י ת ו ד ע ו ש מ ה ת ה ו ן •לא‬ ‫‪(88‬‬
‫ושל אבות בית מ ן בלבד מ ש ו ס ד ל א ה ו ה א י ת ב ה ו ן מ ח ל ו ק ת וכד‪.‬‬ ‫של נשיאים‬
‫רש״ג באגרתו‪ ,‬עם׳ ‪.48‬‬ ‫‪(89‬‬
‫ספרא בסוף ברייתא דר׳ ישמעאל‪ ,‬תום׳ מהד׳ סוף פ״ז יא‪ ,‬אדר‪-‬ג סל״ז‪.‬‬ ‫‪(90‬‬
‫ספח׳ פו * ירוש׳ פסח׳ ס״ו לג ע״א‪ ,‬תום׳ פ״א א—*‬ ‫‪(91‬‬
‫כנו׳ כי״י וראשוני* עי׳ הו׳ פא״ש‪.‬‬ ‫‪(92‬‬

‫‪510‬‬
 ‫ד ב ר י ם ע ל ה ה ל ל מ ב ב ל ‪ .‬טהור הוא וכו׳<•( ע ל ז ה ע ל ה ה י ל ל מ ב ב ל ‪, ( • * -‬‬
‫כתוב אחד אזמר וזבחת פסח לה׳ אלקיך צאן ובקר וכתוב אחד אומר מן הכבשים ומן‬
‫העזים תקחו‪ .‬הא כיצד צאן לפסח וצאן ובקר לחגיגה״(‪ .‬כתוב אחד אומר ששת ימים‬
‫תאכל מצות וכתוב אחר אומר שבעת ימים מצות תאכלו‪ .‬הא כיצד ששה מן החדש ושבעה‬
‫מן הישן«(‪ .‬ודרש )מעצמו( והסכים )למדרש שדרשו בא״י!( ו ע ל ה ו ק י ב ל ה ל כ ה ״‬
‫ומכיון ששתי הדרשות האחרונות מהלכות פסח הן׳ ואחת מהן )״צאן ובקר לחגיגה‪(-‬‬
‫גוגעת בשאלת היום׳ קרוב שגם למדה זו הוצרד באותו יום‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫והרי כבר א ר ב ע מ ד ו ת ממדותיו ( שהשתמש בהם הלל ל מ ע ש ה לפגי בני‬
‫בתירה׳ ונשארו רק שלש שאין אנו יודעין ש י מ ו ש ן ‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬
‫ולא על ש י ט ת ה מ ד ר ש של הלל חלקו בני בתירה ״(‪ ,‬אלא י׳ ( לא קיבלו ממנו‬
‫את ההיקש והק״ו והג״ש‪ ,‬מפני שמצאו להם תשובה! ״היקש שאמרת יש לו תשובה וכו׳‬
‫ק״ו שאמרת יש לו תשובה וכו׳ גזירה שוד‪ .‬שאמרת י‪-‬שאין אדם דן גזירה שוה מעצמו״‬
‫)ידוש׳ שם(‪ .‬ו״אע״פ שהיה יושב ודורש להן כל היום לא קיבלו ממגו עד שאמר להן יבא‬
‫עלי כ ך ש מ ע ת י מ ש מ ע י ה ו א ב ט ל י ו ן ״ )שם(! ושזו היתד‪ .‬באמת קבלה משמעיה‬
‫ואבטליון אגו לומדימ מדברי בן־הדור י ה ו ד ה ב ן ד ו ר ת א י שאמר ״תמהגי על שגי‬
‫גחלי הדור שמעיה ואבטליון שהן חכמיט גדוליט ודרשגין גדולימ ולא אמרו להן לישראל‬
‫‪9‬‬
‫ח ג י ג ה דוחה את השבת״ ״(׳ ומכללו אתה שומע שאמרו! פ ס ח דוחה את השבת‪.‬‬
‫את ה ד ר ש ו ת של הלל שדרש מעצמו לא קיבלו בגי בתירה מפגי שמצאו להן‬
‫‪0 0‬‬
‫תשובה׳ אבל קיבלו את ה״הלכה״‪ .‬והרי זה כאותה שאמרו י ( ״אט הלכה גקבל ואס לדין‬
‫‪101‬‬
‫יש תשובה״׳ וכאותה שאמר ר׳ יהושע לר״ע ( על הק״ו שלו! ״יפה אמרת אלא כן אמרו‬
‫ה ל כ ה ״ ‪ ,‬שהרי יש ש״ההלכה עוקפת למדרש״‪.(102‬‬
‫ובכלל —המדרש ת ו מ ך בהלכה‪ ,‬אבל א י גו יוצר את ההלכה! ס ו מ כ י פ את‬
‫‪ « p‬דרש»<״(‪.‬‬ ‫ההלכה מן המקרא‪ ,‬אבל א י ן מ ו צ י א י ם ו מ מ צ י א י ם הלכה‬
‫‪TO‬‬

‫‪1a‬‬
‫ואדם דן גזירה שוה ל ק י י ם ת ל מ ו ד ו ‪ ,‬ואין אדם דן ג״ש לבטל תלמודו * (‪ .‬ועל הלל‬

‫ס פ ר א תזריע פ״ם סו‪.‬‬ ‫‪(93‬‬

‫מן הדברים שעליהן עלה הלל מבבל‪.‬‬ ‫א ח ד‬ ‫וזה‬ ‫בתום׳ גגעים ס ו ף פ״א‪:‬‬ ‫•‪(93‬‬
‫ועיקרה ספרי ראה פיס׳ ק ב ס = מ נ ח ו ת פ״ז מ״ו ס ת ם ‪,‬‬ ‫ד ׳״ ע ‪,‬‬ ‫מ ד ר ״ י פ ס ח א פ ״ ד ‪ — 13‬ב ש ם‬ ‫‪(94‬‬
‫נוגעת גם ב ש א ל ת היום ש נ ש א ל ה ב ע ר ב י ס ם ח ההוא‪ ,‬אם חגיגה דוחה ש ב ת ‪ ,‬ש ם ע ע״ב‪.‬‬ ‫וזו‬
‫ר ‪ -‬ש‬ ‫במדרשו‪ :‬ספרא אמור פי״ב ה בשם‬ ‫ששנה זה‬ ‫ר ״ ש‪,‬‬ ‫= ספרי ראה פיס׳ קלד ב ש ם‬ ‫‪(95‬‬
‫‪M‬‬ ‫מ נ ח ו ת סד‪,‬‬ ‫לצדוקי*‬ ‫תשובה‬ ‫מכאן‬ ‫שהביא‬ ‫א ל ע ז ר‪.‬‬ ‫בן‬
‫ופרם״‬ ‫״כלל‬ ‫הראשונה‬ ‫בדרשתו‬ ‫מוצא‬ ‫והלאה(‬ ‫‪6‬‬ ‫ל ס פ ר א )עמ׳‬ ‫בהקדמתו‬ ‫שלום‬ ‫איש‬ ‫מאיר‬ ‫‪(96‬‬
‫אבל זה דחוק‪.‬‬ ‫ה מ ד ו ת ע׳ כ ב — כ ד ( ‪,‬‬ ‫אוססרובםקי‪,‬‬ ‫)ואחריו‬
‫כ ד ע ת ם של גרץ ווייס והנמשכים א ח ר י ה *‬ ‫‪(97‬‬
‫‪.78‬‬ ‫כרך ג‬ ‫כבר הלוי‪,‬‬ ‫שהעיר‬ ‫כסו‬ ‫‪(98‬‬
‫כריתות פ״ג מ״ם‪.‬‬ ‫י ב מ ו ת פ״ח מ״ג‪,‬‬ ‫‪(100‬‬ ‫פ ס ח י ם ע ע״ב‪.‬‬ ‫‪(99‬‬
‫נזיר פ״ז מ״ד‪.‬‬ ‫‪(101‬‬
‫ס ז א‪.‬‬ ‫סוטה‬ ‫בבלי‬ ‫נ ם ע״ד‪ ,‬ועי׳‬ ‫פ״א‬ ‫קידושין‬ ‫בירוש׳‬ ‫ר׳ י ש מ ע א ל‬ ‫‪(102‬‬
‫ו כ ב ר כ ת ב כ ן ר ה ״ ג ב ת ה ״ ג א ס ף ‪ ) 102‬ס י ׳ י ד ( ‪ :‬ה כ י ן ח ז י נ א‬ ‫ה ל ו י ‪ ,‬ח ״ א כ ד ר ג ‪ 307‬ו ה ל א ה ‪.‬‬ ‫‪(103‬‬
‫בה‬ ‫וםןםבין‬ ‫היא‬ ‫מ ק ו ב ל ת‬ ‫ה ל כ ה‬ ‫מ י ל ת א‬ ‫ו ע י ק ר‬ ‫ה ו א‬ ‫מ ד ר ש‬ ‫א י ל א‬ ‫ראיה היא‬ ‫דלאו‬
‫דאורייתא היא‬ ‫)כנוס׳ דסוי״יא‬ ‫ת ל מ ו ד א‬ ‫לה‬ ‫נ ס י ב‬ ‫מ ד ק א‬ ‫)כיבסות עב א ‪ :‬הוא סבר‬ ‫תלמודא‬
‫וקרא א ס מ כ ת א בעלמא(‪.‬‬ ‫היא מדרבנן‬ ‫ילא‬
‫פסחים שם‪.‬‬ ‫ידוש׳‬ ‫‪(104‬‬

‫‪511‬‬
 ‫‪1 0‬‬
‫אמרו« *ודרש )מעצמו( והסכים )למדרש שדרשו בא״י( ועלה וקיבל ה ל כ ה ״ * ‪ /‬ולא‬
‫ס מ ך על המדרש שלו‪ .‬וראב״ע אומר לר״ע! ״עקיבא אם אתה מרבה כ ל היום כולו בשמן‬
‫בשמן איגי שומע ל ך אלא חצי לוג שמן לתודה ו כ ר ה ל כ ה ל מ ש ה מ ם י נ י״ *״(‪.‬‬
‫ואמגם ל א כ ל ״הלכה״ היתד• לה ) ש ג י ד ו ר ו ת לםגי החרבן!( על מה ש ת ם מ ך‬
‫‪1 0 8‬‬ ‫‪107‬‬
‫<סמך בתורה( (‪ ,‬ועל־כן אמר ר׳ יהושע ( ! מי יגלה ע פ ר מעיגיך רבן יוחנן בן זכאי‬
‫שהיית אומר עתיד דור אחר לטהר כ כ ר שלישי שאין לו מקרא מן התורה שהוא טמא‬
‫והלא עקיבא תלמידך מביא לו מקרא מן התורה )כל אשר בתוכו יטמא = יטמא( שהוא טמא‪.‬‬
‫א ב ל ה״מ ד ר ש ו ת״ הלכו כ ל הזמן שאחרי יוסף בן יועזר ביחד עט ה״הלכות״‪ ,‬גט‬
‫ל פ נ י זמגו של הלל‪.‬‬
‫בתחילת ימי הורדום ובסופט גזכרימ ״ ח כ מ י ט גדוליפ ו ד ר ש ג י ט ג ד ו ל י פ ״ ו‬
‫‪110‬‬ ‫‪10‬‬
‫שמעיה ואבםליון גקראים ״דרשגים ג ד ו ל י ס ״ • ( בפי בן־הזמן יהודה בן ד ו ר ת א י ( ‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫•‬ ‫ו ע ל יהודה בן צריפא ומתתיה בן מרגלות אומר יוספוס‪ !(1ou5a1‬״ ‪v XoyicbTccToi0c‬‬
‫״בין היהודים הטובים‬ ‫=‬ ‫ף‬ ‫‪££Kai‬‬ ‫‪-reap‬‬
‫‪112‬‬
‫‪Kaxd1‬‬ ‫ובמק״א>‪Ta10‬‬ ‫תורת אבות״»‬ ‫מבין פ ר ש ג י‬ ‫שבמביגים‬
‫‪,‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪(adXioxa &OKOUVX€<; dicpifioOv xd irdxpia‬‬
‫הגחשבים ל מ ב י ג י ם הטובים ביותר של תורת־אבות״‪.‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪1 J‬‬
‫( ז כ ו ר ושמור — זכרה ע ד שלא תבוא‬ ‫‪,‬‬ ‫ושמאי דרש ז ״עד ר ד ת ה — א פ י ל ו בשבת״‬
‫‪1‬‬
‫ו ^ ם ך ה מ ש ת ב ו א ״ ( ‪ ,‬ולמד אפילו מדברי ק ב ל ה ‪ :‬שגאמר אותו הרגת בחרב בגי עמון‬
‫)קידושין מג א ‪ :‬משום ח ג י ה ג ב י א(»»(‪.‬‬
‫חקגי ב ״ ש ו ב ״ ה הלא גחלקים בכמה דברים שיסודם מדרש־חכמים‪.(ua‬‬
‫וכמה דרשות של כ ה ג י ם מ ז מ ן ה ב י ת )שבוודאי ל א היו מב״ה( נמסרו!‬
‫א( ז ה מ ד ר ש ד ר ש י ה ו י ד ע כ ה ן ג ד ו ל אשם הוא אשום אשם לה׳ )ויקרא‬
‫ד• יט( זה הכלל כ ל שהוא בא משוט חטא ומשום אשמה ייקח בו עולות הבשר לשם והעורות‬
‫‪ ,‬בסי י ה ו י ד ע ( כ ס ף אשם‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ב‬
‫וכסף חטאות לא יובא ב י ת ה׳ לכהנים י י ו ‪.(117‬‬
‫ה‬

‫בוודאי דרשת ה כ ה נ י ס‪.‬‬

‫‪ (105‬ירוש׳ פסחי שם׳ לעיל‪ .‬כשם שאמר ר״ם לר״ע )ת״כ ויקרא נדבה פ״א ד׳ זבחים יג א(‪:‬‬
‫אני הוא ששמעתי ולא היה לי לפרש ו א ת ה ד ו ר ש ו מ ס כ י ם ל ש מ ו ע ה ‪ ,‬וספרי בהעלותך פיס׳‬
‫עה ‪ :‬כרםון ראה ושכח עקיבא דורש מעצמו וםםכיס לשמועה‪.‬‬
‫‪ (106‬זבחים פס א‪ ,‬ספרא צו פי״א ו‪.‬‬
‫‪ (108‬סוסה פ״ד‪ .‬מ״ב‪.‬‬ ‫‪ (107‬חגיגה ס״א ח‪.‬‬
‫‪ (109‬דרשתם באגדה— מדר״י בשלח פ״ג ‪ ,99‬ן־מדרשב״י‪ ,‬אסשםיידמלמד‪458 ,‬‬
‫‪ (111‬קדמוניות םי״ז ם״ו ב‪.‬‬ ‫‪ (110‬פסחים ע ע״ב‪.‬‬
‫‪ (113‬ספרי שופטים סיס׳ דג‪.‬‬ ‫‪ = (112‬מלחמות ס״א סל״ג ב‪.‬‬
‫‪ (114‬מדרשב״י ןאסשסיידמלמד ‪ ,{148‬ועי׳ להלן בעם׳ הסמוך‪.‬‬
‫‪ (115‬בס״ז ‪ :326‬ח נ ן היה אומר וכו׳ הלל היה אומר וכו׳ — חנן זה ק ד ם כנראה להלל‪,‬‬
‫זהוא כנראה חנן של כתובות פי״ג‪ .‬דרשותיו של ה ל ל — ירוש׳ פסח׳ שם‪ ,‬ספרא תזריע שם ב״*‬
‫ספרא שממי פרשה ס ה וס״ז שם‪.‬‬
‫‪ (116‬למשל ברכות ס״א מ״ג‪ ,‬גסין ס״ם מיי‪ ,‬מדרשב״י ‪ ,35‬ןאבל בבי״י לי׳‪ ,‬עי׳ הוצאת אסשסייז־‬
‫מלמד ‪ »[42‬תום׳ שבת פ״א כא ומדרשב״י ‪ 108‬ןהוצ׳ אסשםייךמלמד ‪ ,[149‬מדר״י נזיקין ססיו ‪300‬‬
‫‪.‬ופדרשב״י ‪] 144‬אםשטיין־מלמד ‪) [202‬ב״מ מד א א ועוד )עי׳ דרכי המשנה‪ ,48 ,‬ודדו״ד ‪ 179‬א‬
‫‪ (117‬ספרא חובה סכ״א ו‪ ,‬שקלים ש״ו מ״ו‪.‬‬

‫‪512‬‬
 ‫ב( ה נ ה ג י ם דורשין לעצמן )שקלים פ״א מ״ד(‪.‬‬
‫ג( ב ג י ח ג ן היו דורשין)ססרי ראה סיס׳ ק״ה(‪.‬‬
‫ד( י ש מ ע א ל ב ן פ י א ב י‪ ,‬היו דגים עמו מק״ו )תום׳ פרה ס״ג ‪•0‬‬
‫‪119‬‬
‫ה( <א ל ע ז ר ב ן> ח נ ג י ה בן חזקיה בן גרון׳ ד ר ש ס פ ר י ח ז ק א ל ( ! ברם‬
‫זכור אותו האיש לטוב ו ח ג ג י ה בן חזקיה שמו שאלמלא הוא גגגז ם ס ר י ח ז ק א ל‬
‫‪119‬‬
‫ש ה י ו דבריו סותרין דברי תורה (׳ מה עשה העלו לו שלש מאות גרבי שמן וישב‬
‫בעליה ודרשו‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫וכבר העיר ג ר ץ ־ ( ׳ שגט י״ח דבר גס מגלת תענית בעלייתו של א ל עז ר בן‬
‫חנניה נתקנו )כנוסח מג״ת בניגוד למשנה ולבבלי(‪ .‬ובאמת נשארה לנו דרשה אחת שלו‬
‫ביחס ל י ח ז ק א ל בספרי תצא סיס׳ רצד! רבי א ל ע ז ר בן חנניה בן חזקיה בן גרון‬
‫‪121‬‬
‫אומר איפה לסר ואיפה לאיל איפה לכבש ( ]וכי[ מדת ]פריט[ איליט וכבשיס אחת היא‬
‫צ‪12‬‬
‫]והלא כבר נאמר שלשה עשרונים לפר שני עשרונים לאיל ועשרץ אחד לכבש[ ( אלא‬
‫מלמד שאיפה גדולה ואיפה קסנה קרויה איפה *״(‪.‬‬
‫דרשה אחרת שלו במדר״י בחדש פ״ז ‪ »229‬״א ל ע ז ר בן חנגיה בן חזקיה )בן‬
‫‪12‬‬
‫חנניה( •־ ( בן גרון אומר זכור את יום השבת לקדשו תהא זוכרו מ א ח ד ב ש ב ת שאם‬
‫‪2‬‬
‫יתמנה לך מנה יפה תהא מתקנו לשם שבת״׳ הוא שמובא בברייתא אחת* י( בשם * ב י ת‬
‫‪129‬‬
‫ש מ א י ״ )שאלעזר בן חנניה היה אחד מהם(! מחד שביך לשבתיך (׳ ובמכיל׳‬
‫‪1‬‬
‫דרשב״י ״ ( בשם ש מ א י )כמו שהזכרתי כבר(‪ ,‬זןךה עד שלא תבוא י^מךה‬
‫משתבוא וכו׳‪.‬‬
‫ו( ו ז כ ר י ה ב ן ה ק צ ב דרש כדרשת ר ״ ע אחריו *״(‪ ,‬כשם שגם דברי ר׳‬
‫‪12‬‬
‫שמעון ״ ( הם דברי ז כ ר י ה ‪0‬״(‪.‬‬
‫כר נמסרה גם דרשת ה ל ל הנזכרת )שבירוש׳ פסח׳ ס״ו לג ע״א( ס ת ם בספרי )ראה סיס׳ קכס>‪,‬‬
‫ובשמ ר ׳ ע ק י ב א במדר״י פסחא פ״ד ‪ .13‬וכן דרשתו השניה של ה ל ל שבירוש׳ )שם( נמסרה‬
‫בספרי )ראה פיס׳ קלד( בשם ר׳ ש מ ע ו ן ‪ ,‬ובספרא )אמור פי״ב ה‪ ,‬מנחות סו א( בשם ר ״ ש ב ן‬
‫א ל ע ז ר‪.‬‬
‫ובדרכנו למדנו׳ שמדרשים המובאים במדרשי־הלכה סתם׳ ואפילו אלה שמובאים בשם‬
‫תנאים אחרונים — יכולים להיות ק ד ו מ י ם מ א ד ׳ ואלה שבשמם נמסר המדרש אינם‬
‫אלא *תנאים״ ששנוהו ומסרוהו‪.‬‬
‫<‬

‫שבת יג ב וש״נ‪.‬‬ ‫‪(118‬‬

‫מנחות מה א‪.‬‬ ‫‪(119‬‬
‫ח״ג נוםא ‪ (3 26‬עמ׳ ‪.810‬‬ ‫‪(120‬‬
‫יחז׳ מו ז‪ ,‬ועי׳ שם יא והי‪.‬‬ ‫‪(121‬‬
‫כ״י ר׳‪ ,‬ילקום ותום׳ מנחות שם ןועי׳ ח״ג בהו‪1‬׳ פינקלשםיין[‪.‬‬ ‫‪(122‬‬
‫ר ׳ ש מ ע ו ן דורש אחרת בברייתא שבמנחות מה א‪.‬‬ ‫‪(123‬‬
‫לי׳ בכי״י א״פ ומ׳ ובם׳ והזהיר ויל׳ ורמב״ן לתורה‪.‬‬ ‫‪(124‬‬
‫ביזה םז א‪.‬‬ ‫‪(125‬‬
‫עי׳ גרץ שם בהערה ‪.1‬‬ ‫‪(126‬‬
‫הו‪1‬׳ הופמן ‪ ,107‬ןאפשםייךמלפד‪.(148 ,‬‬ ‫‪(127‬‬
‫ר׳ יהושע בסוסה פ״ד‪ ,‬מ״א‪.‬‬ ‫‪(128‬‬
‫בר״וס׳ ב״ב פ״ז י׳ וירוש׳ ב״ב סז ע׳׳א‪.‬‬ ‫‪(129‬‬
‫שם ושם ובבלי קיא א‪.‬‬ ‫‪(130‬‬

‫‪513‬‬
‫והמשגה ה ע ת י ק ה ‪ ,‬שגתחברה לפחות שגי דורות — או שלשה דורות — לפגי‬
‫‪131‬‬
‫החרבן (׳ בחגיגה פ״א מ״ח אומרת! הדיגין והעבודות‪ ,‬המוזרות והטומאות ועריות‬
‫י ש ל ה ן ע ל מ ה ש י י ם מ כ ו ! המשגה הזאת ידעה אפוא כבר את ה מ ד ר ש ו ת‬
‫למקצועות אלה‪.‬‬
‫‪132‬‬
‫ומשגה עתיקה אחרת שמימי הבית ( ידעה כגראה ר ו ב ו ש ל ה מ ד ר ש שגסדר‬
‫‪135‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫ב‪-‬״הגדה״ של פסח״ (‪ ,‬שהרי אמרה״ (! ודורש מארמי אובד אבי עד שהוא גומר (‬
‫כל הפרשה •‪.(13‬‬
‫ומשגת יומא )פ״א מ״ו( אומרת! אם היה )הכהן הגדול( חכם ד ו ר ש )בסדר היום(‪,‬‬
‫ואם תלמיד־חכמים ״‪ — 0‬ד ו ר ש י ן לפגיו‪.‬‬
‫‪138‬‬
‫ורבי ה ו ש ע י ר ‪ .‬שגה בברייתא ש ל ו ( ! כל פרשת סוטה היתד‪ .‬כתובה עליה )על‬
‫‪13‬‬ ‫‪,‬‬
‫הטבלה של הילגי המלכד‪ (.‬שממגה היה קורא ומתרגס כל דיקדוקי הפרשה )בתום ״ (‪:‬‬
‫ק ו ר א ו ד ו ר ש ו מ ד ק ד ק בכל דקדוקי(‪.‬‬
‫ועל ר ב ן י ו ח ג ן ב ן ז כ א י ‪ ,‬תלמידו של הלל ורבו של ר׳ יהושע בן חגגיה‪,‬‬
‫‪140‬‬
‫אמרו ( ו שלא הגיח מקרא ומשנה ותלמוד וכו׳ דקדוקי תורה ודקדוקי סופרימ וכל‬
‫‪,‬‬
‫המדות של חכמיט )״קליט וחמורימ וגזרות שוות״( וכו ‪.‬‬
‫ואותו ר׳ יהושע האומר )בסוטה פ״ד‪ .‬מ״ב שהזכרתי( מי יגלה עפר וכו׳ שאין לו מקרא‬
‫מן התורה וכו׳ — אותו ר׳ יהושע מדבר על ה״מדרשות״ כמקצוע קבוע ומיוחד אצל‬
‫ה״הוראות״ )הלכות‪ ,‬משגיות(! ח ו ק י האלהימ אלו מ ד ר ש ו ת )שהן חקוקימ ורשומימ‬
‫‪141‬‬
‫בכתוב( ( ותורותיו אלו ה ה ו ר א ו ת ׳ * • ׳ ( ; החקים אלו מ ד ר ש ו ת והתורות אלו‬
‫ה ו ר א ו ת )שם‪/‬‬
‫‪1 4 2‬‬
‫בזמגו של ר׳ יהושע לימד חברו ר ׳ נ ח ו ג י א ב ן ה ק ג ה • ( ‪ ,‬״שהיה דורש את‬
‫‪1‬‬
‫כל התורה ב כ ל ל ו ס ר ט״ *י (‪ .‬ממגו גשארו לגו שתי דרשות‪ ,‬אחת בהלכה ואחת באגדה ו‬
‫א( בערתי הקדש מן הבית — מה שבבית מעכב )את הוידוי( לא מה שבשדה )מ״ת ‪,175‬‬
‫ור׳ יהושע חולק(‪.‬‬

‫‪ (131‬עי׳ לעיל עם׳ ‪ 505/6‬ובחלק א׳ עפ׳ ‪.19—18‬‬

‫‪• (132‬כלו ‪1‬לי״‪ ,‬ומחלוקת ב ״ ש ו ב ‪ -‬ה בם״ו בפירושה של מ״ה‪.‬‬
‫‪ (133‬־ ־ ס פ ר י תבא סיס׳ שא‪ ,‬מ״ת ‪ ,173—172‬לקח סוב ח״ב ‪ !91—90‬בספרי שלנו קיצרוה‬
‫הםוסרימ ורמזו •וכר הגדה״‪.‬‬
‫‪ (134‬פסח׳ ס״י מ״ד‪.‬‬
‫‪ (135‬כנו׳ ד״ר וירוש׳ וכי״י‪.‬‬
‫‪ (136‬עי׳ הופמן‪ ,‬המשנה הראשונה‪* ,‬‬
‫‪ (137‬כנר ד״ר‪ ,‬הו׳ לו‪ ,‬כ‪-‬י ה׳ ועוד‪.‬‬
‫‪ (138‬ידוש׳ יומא פ״ג מא ע״א וםוםה פ״ב יזז ע״א‪.‬‬
‫‪ (139‬תום׳ סוסה פ״ב א‪ .‬וכך פירושו של יומא פ״א מ״ג‪ :‬וקורין לפניו בסדר היו* כלומר‬
‫המקרא והמדרש‪ ,‬כמו בכורות פ״ג מ״ו‪ :‬קורא מארמי וכו׳ * •תורש״ שבםםחי* כי במקדש היתר‪.‬‬
‫העבודה געשית ככל הלכות ה פ ר ו ש י ם )יוםפוסא‬
‫‪ (140‬אדד״ג פי״ד‪ ,‬סובה כח ‪ x‬ב״ב קלד *‬
‫‪ (141‬בפפרי פנחפ פיפי קלד‪ :‬והיתר‪ .‬לבני ישראל ל ח ק ת פשפם‪ ,‬נתנה תורה )דעת( לחכפיפ‬
‫לדרוש ולופר כל הקרוב בשאר בשר הוא קודפ לנחלה‪.‬‬
‫‪ (142‬פדר״י יתדו‪ .‬עפלק פ״ב ‪.196‬‬
‫•‪ (142‬שנקרא כפ״ת ‪ :175‬איש א פ א ו פ )•אפהופ״א‬
‫‪ (143‬שבועות כו ‪x‬‬

‫‪514‬‬
 ‫ב( צדקה תרומט גוי וחסד )לישראל( ולאומיט חטאת )ב״ב י ע״ב(‪.‬‬
‫ובאותה שעה לימד גם ג ח ו ס א י ש ג מ ז ו )גחמיה העמסוגי(‪ ,‬ש״היה דורש את כל‬
‫התורה כולה ב ר י ב ה ו מ י ע ט ״ )תום׳ שבועות ס״א׳ שבועות שם(׳ ו״היה דורש כל‬
‫‪1‬‬
‫א ת י ן שבתורה ״ (׳ ו״היה אומר אכין ורקין מיעוטין אתין וגמין ריבויץ״ ‪.(145‬‬
‫מאלה גתםרדו שגי בתימ! בית ר׳ י ש מ ע א ל ובית ר׳ ע ק י ב א ‪ .‬ר׳ י ש מ ע א ל‬
‫הלך בעקבותיו של הראשון ו ר ״ ע בעקבותיו של השגי‪.‬‬
‫אבל עד שאגו גבגםימ למדרשי ר׳ ישמעאל ור״ע עליגו לדבר דבריט אחדימ על‬
‫שרידי המדרשימ שמחוץ לארץ־ישראל‪.‬‬

‫‪ (144‬חגיגה יב א׳ ב״י־ פ״א‪ ,‬פסח׳ כב ב וש״נ‪.‬‬

‫‪ (145‬ב״ר ש * שם פכ״ב‪ ,‬שם םנ‪1-‬ג ידוש׳ סוסה פ״ה כ ג וש״נ‪ .‬לי׳ בכר‪ ,‬אגדות התנאי* ח״*‬
‫‪ !44—43‬בירוש׳ סוסה ‪ :‬ה ו א היה אופר — כלומר נ ח מ י ה ‪.‬‬

‫‪515‬‬
 ‫‪ .11‬המדרשות בחו״ל‬
‫א‪ .‬ב מ צ ר י ם‬
‫‪1‬‬
‫השבעים (‪/‬‬ ‫בתרגום‬ ‫א( ה ש ב ע י ם ‪ .‬כמה שרידים של מדרשות גמצאים‬
‫והם בוודאי מדרשות עתיקים שהגיעו מא״י למצרים‪ .‬למשל!‬
‫‪ .1‬וכי יגח )שמות כא כח( תירגמו‪ t&vbt Kepaxton,:‬וכן תירגמו בפסוק כט = כי‬
‫ג‬ ‫‪2‬‬
‫יגח אין נגיחה אלא בקרן (‪ .‬וכן מתרגמים ״יגף״)פסוק לה( = בקרן הכתוב מדבר (‪.‬‬
‫‪ .2‬ונקרב בעל הבית אל האלהים )שם כב ז(! — ‪ Kai d ^ i t a i ,‬׳״ונשבע״=*לשבועה״ *‪4‬‬
‫‪ 3‬והרים את הדשן אשר תאכל ו ג ר < ‪^!T^VK a x a K‬ויקרא)‪v01cp™5‬ז ‪Kai d(peXE‬‬
‫״והרים את ה א ב ר י ם ה מ א ו כ ל י ם״ = ספרא צו פ״ב ד ‪ «(°‬והרים את הדשן אשר‬
‫תאכל האש יכול עצים ת״ל עולה ומ׳ הא כיצד חותה מן ה מ א ו כ ל ו ת ה ס ג י מ י ו ת‬
‫ויורד )תמיד ס״א מ״ד(•(‪.‬‬
‫= בכורות ס״ז מ״ד‪ :.‬אין לו ביצים א ו‬ ‫‪q1vopx‬‬ ‫מרוח אשך )שם נ א נ‬ ‫‪-‬‬
‫אין לו אלא ביצה אחת זהו מרוח אשך האמור ב ת ו ר ה ר׳ ישמעאל‬
‫‪,‬‬
‫אומר כל שגמרחו אשכיו‪ .‬וםירש הבבלי )מד ב ‪ /‬קשיא ליה לר ישמעאל הא חסר אשך‬
‫מיבעי ליה תגי שגמרחו אשכיו‪ .‬והספרא )אמור פרשה ג טו( השמיט דברי ת״ק לגמרי׳‬
‫אבל דברי תיק הם מ ד ר ש י ש ן ג ו ש ן ‪.‬‬
‫‪>; £opxf|c;) 1‬ףד ; > ‪f}n£pa(;drcaOpiov xpc; T T p c o T q c‬ןזד‬ ‫‪.‬‬ ‫ט בג יא‬
‫‪7‬‬
‫= ממחרת י ו ט ט ו ב ה ר א ש ו ן ( ‪.‬‬
‫‪) H C T A T f ! v \ [ 1 t p a‬ביום הסמוך ליום הראשון‬ ‫עףז־טקזד‬ ‫;‪EUGUC‬‬ ‫‪t‬‬
‫אחריו(» וגם יוםפוס •( אומר׳ שהעומר קרב ב י ו ם ה ש ג י ל ח ג המצות בששה עשר‬
‫‪10‬‬
‫בגיםן‪ ,‬שלא כדעת הצדוקים )ממחרת שבת בראשית( (י‬
‫‪ 6‬רבך אין לו)דברים כה ה(‪• ou^pua u ^ V auxu :‬ו ז ר ע אין לו״ — ספרי תצא‬

‫לפני םה״נזמנו של תלמי‪v1‬פילופסור‪ ,‬שהרי ד מ ס ר י ו ‪0‬‬ ‫‪ (1‬נתחבר לכל המאוחר לפני שנת ‪, 2 2 2‬‬
‫ג‬
‫שכתב באותו זמן )‪ (222— 205‬כבר השתמש בי‪ ,‬לי׳ שירר ׳‪ 310 ,111‬וגרץ ווו‪.582 ,‬‬
‫‪ (2‬ב״ק ב ל״ב‪.‬‬
‫‪ (3‬בבלי שם‪ ,‬מדרשב״י הופמן ‪] 135‬אבל בכי״י לי׳‪ ,‬לי׳ המי אפשסייךמלמד ‪/187‬‬
‫‪ (4‬מז־ף״י נזיקין פס״ו ‪ ,300‬מדרשב״י— קםל הגניזה— ‪] 143‬הוני אפשםייךמלמד ‪.(201‬‬
‫‪ (5‬ירוש׳ יומא פ״ב לס ל״ג‪.‬‬
‫‪ (6‬סי׳ ‪ 3—1‬א‪1‬ל רז״פ ‪Ueber den Einfluss d. palast. Exegese auf d. Alex.‬‬
‫‪ ,Hermeneutik‬לנד ‪.142 ,94—93‬‬
‫‪ (7‬ספרא אמור פי״ב א‪ ,‬מנחות סד‪ ,‬ג‬
‫‪.De Septenario p. 1191 § 20 (8‬‬
‫‪ (9‬קדמוניות ספר ג י ה‪.‬‬
‫‪ (10‬לי׳ לפי׳ הפרושים גם ודיים דדו״ד ח״א‪.12 ,‬‬

‫‪516‬‬
 ‫‪11‬‬
‫פיס׳ רפה ( ‪ 1‬ובן אין לו אין לי אלא בך בן הבן)בך הבת *נ( ובת הבן מנין ת״ל אין לו‬
‫‪1‬‬
‫מ״מ וכר‪ .‬ובמשגה• ( שגינו! מי שיש א בן מ ״ מ פוטר את אשת אחיו ו כ ו ׳ ״ ‪/‬‬
‫ב( פ י ל ו ן ה א ל כ ם ג ד ר ו ג י‬
‫גס בספרי פילון נמצאים כמה מ ד ר ש י ט המתאימיט בעיקרפ למדרשי־הלכה «( שלגו‪,‬‬
‫למשל!‬
‫‪1‬‬
‫‪ .1‬פילון• ( מציע דברי התורה )רב׳ כב כג וגו׳( על גערה שגאגםה בעיר או‬
‫בשדה׳ ומוסיף!‬
‫*אבל הדיין צריך לבדוק יפה בדיגה ולא יתלה את הכל ב מ ק ו ם ‪ .‬שהרי כשם‬
‫שאפשר לה שתאגס בתוך רחוב העיר׳ כך אפשר לה שתמסור את עצמה ברצון בשדה‪.‬‬
‫לכך דיקדקה תורה כשלמדה זכות על זו שגאגםה בשדה ואמרה )כב מ ( ! צעקה הגערה‬
‫ואין מושיע לה‪ ,‬לומר שאם לא צעקה ולא חגגה על עצמה‪ ,‬אלא הלכה אחריו ברצון׳ הרי‬
‫היא חייבת בוודאי‪ ,‬שהיא גםמכת בערמה על מקום המעשה לראיה שגאגסה‪ .‬וכן בעיר‪.‬‬
‫מה תעשה ריבה זו שרוצה ליתן הכל בשביל כבודה ואיגה יכולה להגן על עצמה מסגי‬
‫הגואף החזק ממנה וכוי‪ .‬כי זו אע״ס שהיא בעיר הרי היא מכל־מקום כגמצאת במקום שמם‪,‬‬
‫שהרי אין לה עוזרים‪ .‬אבל השניה שמסרה את עצמה ברצון הרי היא כגמצאת בעיר‬
‫אע״ס שלא היה שם אדם״‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫וכל דבריו מתאימים ( לגמרי למדרש־חכמים בספרי )תצא סיס׳ רמג(» כי בשדה‬
‫מצאה‪ ,‬יכול בעיר חייבת בשדה תהא ססורה ת״ל צעקה ןהגערה המארשה ואין מושיע לה[‬
‫אם»<( אין לה מושיעיפ בין בעיר בין בשדה פטורה ואם יש לה מושיעים בין בעיר‬
‫בין בשדה חייבת‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ a‬״אחרי הבגות״ — אומר פילון• ( — ‪-‬באים בשורה השלישית האחיט‪ ,‬ובשורה‬
‫הרביעית א ח י ה א ב מן האב‪ ,‬ורמז בזה שגפ האב יורש את בגו‪ ,‬שהרי זה דבר אי־‬
‫אפשר שאחי האב שבא מכח האבי יורש והאב עצמו איגו יורש״‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מעין ז ה ( אמרו בספרי סגחם פי׳ קלד! ומגין שהאב יורש אמרת קל וחומר הוא‬
‫ומה אחים ( שאין באים אלא מכח האב הרי הם יורשים האב שאיין י האחים באים אלא‬ ‫‪21‬‬

‫מכהו דין הוא שיירש‪.‬‬

‫‪ .3‬פ י ל ח ״ ( מדבר על גודל חטאו של ח»ועל בסקדון‪ ,‬ומטעים דבריו! •כי מלוה‬
‫‪.‬ז‬

‫‪ (11‬ואינו א‪1‬לנו‪ .‬והשלימו ה״ר םוליימן צ״ם כ״י‪ ,‬ןוכ״ר‪ ,‬בהו!׳ פינקלשםיין[‪ ,‬יכזה במ‪-‬ת ‪.165‬‬
‫‪ (12‬במ״ת‪ :‬ו ב ת ובת הבת‪.‬‬
‫‪ (13‬יבמות פ״ב מ״ה‪.‬‬
‫‪.Vorstudien),‬‬ ‫‪219‬‬ ‫‪ ,‬עמ׳ ‪,190) 136 ,149‬‬
‫‪ (15‬מ״ע‪ ,‬אסרי בינה ס״ה‪ ,‬דף נ׳ ע״ב וכו׳ אומר‪ :‬לא תמ‪1‬א אםילו אות אחת אשר תורך כי‬
‫והלאה‪.‬‬ ‫‪VIAnnual.149‬‬ ‫רה שבכתב התקבל לו המסורת‪ ,‬ועי׳ ר‪ .‬י י נ מ ן במאמרו שבקובץ‬
‫ייסר‪ ,Philo und die Halacha ,‬לייפזגיג ‪ ,1879‬ועי׳ זיגפריד‪Philo v. Alex, als Ausleger ,‬‬
‫‪.des A. T.‬‬
‫‪ ,De specialibus legibus (16‬מ״ב‪312 $ ,‬‬
‫‪ (18‬בדפוסים בםעות‪ :‬ואם‪.‬‬ ‫‪ (17‬ריסר‪*9—87 ,‬‬
‫‪ (20‬ריסר‪.95 ,‬‬ ‫‪172.‬‬ ‫‪ (19‬שם ו׳ §‬
‫‪ (21‬כלומר‪ :‬אחי המת‪ ,‬ובדפוסים בסעות‪ :‬אחים מ ן ה א ב ותרגם ריםר בטעות‪die :‬‬
‫‪.VaterbrOder‬‬
‫‪ (22‬שם ס״ב‪.no—341 §§ .‬‬

‫‪517‬‬
‫ברבית אינה ניתנת אלא בשטר וכתב׳ ומלוה בלא רבית שניתנת בפומבי מעידים עליה‬
‫עדיפ‪ .‬מה שאין כן בפקדון‪ .‬פקדוןיגותן אחד לחברו בסתר וחוזר לאחוריו שלא יראהו‬
‫אחר׳ ואפילו את עבדו אינו לוקח עמו וכו׳‪ .‬במעשה )כזה( שאינו נראה )לאדמ( עומד ה׳‬
‫באמצע ושניהם סומכיפ עליו״ וכו׳‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫ואלה ממשי ( דברי ר ״ ע * ( ! ר ע ״ א מה ת״ל ומעלה מעל בה׳׳ לפי שהממה והלוה‬
‫‪2‬‬

‫והנושא ונותן אינו מלוה ואינו לוה ואינו נושא ואינו נותן אלא בשטר ובעדים לפיכך‬
‫בזמן שהוא מכחיש מכחיש בעדים ובשטר אבל המפקיד אצל חבירו אינו רוצה שתדע בו‬
‫נשמה אלא שלישי שביניהם בזמן שמכחיש מכחיש בשלישי שביניהם‪.‬‬
‫וכאלה עוד )למשל בהלכות ס ו ט ה ( ״ ( ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מ ד ר ש י ־ ה ל כ ה ב ב ל י י ם‬
‫‪2‬‬
‫תרגום אונקלום — אע״פ שלשונו הארמי דומה ללשון־יהודה * ( — סידורו נעשה‬
‫ז‪2‬‬
‫ב ב ב ל (׳ וקרוב שגכגםו בו גס דרשות ב ב ל י ו ת ‪.‬‬
‫כי אע״ס שאוגקלום גזהר לתרגם מ ל ה ב מ ל ה ‪ .‬מתרגם הוא לפעמים בהתאם להלכה‪,‬‬
‫במקום שפשם הכתוב מתגגד להלכה‪ .‬למשל!‬
‫א( ממחרת השבת — מבתר יומא מבא )עי׳ לעיל(‪.‬‬
‫ב( כל בן גכר )שמ׳ יב מג(‪ :‬כל בר ישראל דאשתמד = מדר״י פסחא פמ״ו ‪ 53‬ז‬
‫אחד ישראל משומד ואחד גוי במשמע שנאמר וכל בן גכר ערל לב )וגו׳‪,‬‬
‫י ח ז ק א ל מד ס ! ‪/‬‬
‫ג( בבית אחד )שם מו( ‪ t‬בחבורא חדא = מדר״י שם ‪ ! 54‬בחבורה אחת הכתוב מדבר‪.‬‬
‫ד( לא תבשל גדי בחלב אמו )שמ׳ כג יט(! לא תיכלון בשר בתלב = מדר״י כםפא‬
‫פ״כ ‪ 136‬ועוד‪.‬‬
‫ה( כי תבא בכרם רעך׳ כי תבא בקמת רעך )דבי כג כה וכ״ו(! ארי ת ת ג ר = ספרי‬
‫תצא פיס׳ רסו׳ רסז! יכול לעולם ת״ל ואל כליך לא תתן בשעה שאתה גותן לכליו של‬
‫בעד״״ב וכד׳ ת״ל וחרמש לא תגיף בשעה שאתה מגיף חרמש על קמת בעל הבית ו ב״מ‬
‫פז ב! כי תבא גאמר כאן ביאה וגאמר ל ה א לא תבא עליו השמש מה להלן ב פ ו ע ל וכו׳‪.‬‬
‫‪ 0‬וכתבתם על מזוזות ביתך )דב׳ ז ס(! ותכתביגון על מ ז ו ז י י ן ״( ו ת ק ב ע י ג ו ן‬
‫בפיפי ביתך = ספרי ואתחגן פיס׳ א ״(! אף כתב האמור כאן על הספר ובדיו‪.‬‬
‫ז( י*( וזבחת פטח לה׳ אלקיך צאן ובקר )רב׳ טז ב( ‪ 1‬ותיכום פסחא קדם ה׳ אלהך ‪ p‬בגי‬
‫עגא ו ג כ ם ת ק ו ד ש י א מן תורי = ספרי ראה פיס׳ קכט <»( ! צאן ובקר והלא אין הפסח‬

‫‪ (24‬ספרא ויקרא חובה פכ״ב ד‪.‬‬ ‫‪62.‬‬ ‫‪ (23‬ריםר‪,‬‬

‫ל‪) >2‬עי׳ לעיל במבוא לסוסה‪ ,‬עמ׳ ‪ 397‬ואילח‪.‬‬
‫‪ (26‬עי׳ אוהב גר‪] 22 ,‬ועי׳ מש״כ ב״ארמית בבלית״ שלי[‪1• .‬י‪1‬ית״‪• ,‬גדילים״ מתרגם‪ :‬כרוםפדין‬
‫‪) Kp&cme&a‬תרגום השבעים(‪ ,‬אבל ‪ KpdcntE&ov‬הוא •כנף״‪• ,‬שפה״ ביונית‪ ,‬אלא )כמו שהעיר רז״ס‬
‫‪ ,Einfluss‬ענד ‪ (180‬שהיהודים ב א ״ י קראו ל‪1‬י‪1‬ית * ה כ נ ף — •כנף״ )השוה •ארבע־כנםות״(׳‬
‫וזה מודאי היה בזמן ההשפעה הםוריתייונית‪ ,‬ומלשון העם נכנס השם לתרגום הארמי ובא גם למרים‬
‫)והשוה •קםפרם״ של •זקנים הראשונימ״‪ ,‬לעיל עמ׳ ‪.(507‬‬
‫‪• (27‬תרגום בבלי״ מ ל האחרונים‪• ,‬תרגום ד י ד ף אזל הגאונים‪• ,‬מתרגמינר בבבלי‪.‬‬
‫‪• (28‬מזוזיין״ של אוגקלס הוא הסרמין ל״מזוזה״ ולא •מזוזות׳ של המקרא‪ ,‬שד״ל‪.‬‬
‫‪ (29‬מנחות לד ‪JK‬‬
‫‪ (30‬כל הדוגמאות » ל שד״ל אוהב גר‪ ,‬הו‪1‬׳ ב‪ ,‬עמ׳ ‪.23 ,18 ,9—8‬‬
‫‪ (31‬פסח׳ ע ע״ב‪ ,‬מדר״י פסחא פ״ד ‪.13‬‬

‫‪518‬‬
 ‫בא אלא מן הכבשים ומן העזים א״כ למה גאמר ‪ pa‬ובקר׳ צאן לפסח ובקר לחגיגה‪ .‬ומדרש זה‬
‫הוא משלשת הדברים ש״עליהם עלה הלל מבבל״! כתוב אחד אומד וזבחת סםח לה׳ אלהיך‬
‫צאן ובקר וכתוב אחד אומר מן הכבשים ו מ העזים תקחו‪ .‬הא כיצד צאן לפסח ו ‪ 1‬א ן‬
‫ו ב ק ר לחגיגה״‪- ,‬ודרש )מעצמו( והסכים )‪-‬למדרשם ש ל ב ג י א ״ י ולהלכה״( ועלה‬
‫וקיבל הלכה״ ״(‪ ,‬כר׳ י ש מ ע א ל במדד״י שם )‪-‬בחגיגה באה בפסה הכתוב מדבר״‪ ,‬שאף‬
‫הצאן איגו כאן אלא לחגיגה‪ ,‬וכתרגום יוגתן(‪ ,‬ו ר ״ ע אומד שם ‪ t‬כתוב אחד אומר וכר‬
‫וכתוב אחד אומר וכד כיצד יתקיימו שגי מקראות הללו וכר ת״ל משכו וקחו לכם צ א ן‬
‫למשפחותיכם ושחטו הסםח צאן לפסח ו ל א ב ק ר ל פ ס ח ‪ .‬והתגאים ה ב ב ל י י ם‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫תלמידי ר ישמעאל‪ ,‬ר יאשיה ור׳ יוגתן‪ ,‬שגיהם אומדים! צאן לפסח ובקר לחגיגה‬
‫)שם‪ ,‬וכן ר׳ א ל י ע ז ר ( ‪.‬‬
‫מדדשי־הלכה ב ב ל י י ם גזברו בשגי התלמודים‪- .‬מגלת סתרים״ שמצא רב בביתו‬
‫‪,‬‬
‫של ר״ח ״( היא מדרש־הלכה‪ ,‬שגזכר בי אן• ורק א י ס י ב ן י ה ו ד ה ‪- ,‬איםי ה ב ב ל י ״ ‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫ומדרש בבלי אחר גזכר בחולין סג ב! ת גא )‪-‬איה״( עומדת נא! ( ורואה גבלה‬
‫‪3‬‬
‫באיץ־ישראל‪ ,‬והוא מדרש־הלכה ב ב ל י ל ד ב ר י ם ! וםמיד לו שם בבבלי* (! תגיא‬
‫א י ס י ב ן י ה ו ד ה אומר מאה עופות םמאין יש ב מ ז ר ח וכולן מין איה הן‪ .‬וגראה‬
‫שהכל לקוח מברייתא אחת ב ב ל י ת •*‪4‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וברייתא בבלית הביא ר זכאי מבבל לא״י‪ :‬תגה ר׳ זכיי קומי ר׳‪ ,‬יוחגן וכו׳ א״ל ר‬
‫נ‬ ‫זג‬
‫יוחנן ב ב ל י י א תברת ( בידך תלתא גהרין ואתברת • (‪.‬‬
‫וכד אנו מוצאים••(! ר׳ יוחנן אמר על דא עלי‪ («°‬א ב א ב ר ב א ד א י ג ו ן‬
‫א מ ר י ן מניין שהפסח משתנה לשם שלמים ת״ל אם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים כל‬
‫‪41‬‬
‫שהוא מן הצאן בא שלמים (‪ .‬ב ב ב ל היו דורשים אפוא מ ד ר ש זה‪ ,‬ו‪-‬עליו״ עלה‬
‫אבוד׳ דשמואל ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ‪.‬‬
‫ובירוש׳ ר״ה רם״ד גט ע״ב! ר׳ יוחנן ורשב״ל הוון יתיבין מקשיי‪ .‬אמרין תגינן יומ טוב‬
‫של ראש השגה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדיגה‪ .‬אין דבר תורה‬
‫יייא אף בגבולין ידחה וכו׳‪ .‬עבר כ ה נ א אמרין הא גברא רבה דנישאול ליה‪ .‬אתון‬
‫שאלת ליה אמר לון כתוב אחד אומר יום תרועה וכתוב אחד אומר זכרון תרועה‪ .‬הא כיצד‬
‫בשעה שהוא חל בחול יום תרועה׳ בשעה שהוא חל בשבת זכרון תרועה׳ מזכירין אבל‬
‫לא תוקעץ‪.‬‬
‫גם זה כנראה מדרש ב ב ל י ‪ ,‬שהביאו רב כהנא‪.‬‬
‫ש ב ת ו ב‪1 ,‬ו א‪ ,‬ב ״ ב ‪1‬ב א‪.‬‬ ‫‪(33‬‬ ‫ידוש׳ פסח׳ פ״ו לג ל״א‪.‬‬ ‫‪(32‬‬
‫בבבל‪.‬‬ ‫שהגיה‪:‬‬ ‫כ נ ר כי״י )צי׳ ד״ס(‪ ,‬ורש״י ה ו א‬ ‫‪(34‬‬
‫לי׳ מ ש ״ כ בם׳ ה י ו ב ל לקרוים‪.‬‬ ‫‪(35‬‬
‫ב ת ח י ל ת פיס׳ קא»‬ ‫בכ״י ר״ה‬ ‫שונים‪,‬‬ ‫במקומות‬ ‫ה ס פ ר י ראה‬ ‫בנוסחאות‬ ‫נכנסה‬ ‫דרשה ז ו‬ ‫‪(36‬‬
‫כ מ ו פיס׳‬ ‫י ש מ ל א ל‪,‬‬ ‫ר׳‬ ‫מדבי‬ ‫ואין ס פ ק ש נ ו ס ף שמ‬ ‫)ד ״ א א‬ ‫שלפני ה י ל ק ו ס בפי׳ ק ג‬ ‫וכספר‬
‫הבבלית‪.‬‬ ‫ששייך בפיס׳ קג‪ ,‬לי׳ מ א י ר לין שם‪ ,‬ואפשר ל ק ו ח מברייתא‬ ‫‪jpnr‬‬ ‫צח ) י ׳ יאשיה‪ ,‬ר׳‬
‫‪1‬יצי׳ סינקלשסיין ב כ ל ה מ ק ו מ ו ת הנ״ל^‬
‫מ ״ ל ‪ ,‬כ נ ו ס ׳ ) ג ם כי״ל וד״ו(‪ :‬ל ב ר ת ‪.‬‬ ‫ד‪(3‬‬
‫הלכה(‪ :‬ש ב ת פ״ז‬ ‫מדרש‬ ‫ירוש׳ י ב מ ו ת פ״ח ם ל ״ ג = בבלי ל ז ב )ישב מ פ ו ר ש ש ה ו א‬ ‫‪(38‬‬
‫ט‬
‫*״א ונזיר ס״ו נד ל ״ ג = בבלי סנהד׳ ס ב ‪m‬‬
‫ידוש׳ ש ק ל י ם פ ״ ב מ ו ל״ד ו פ ס ח ׳ פ״ד‪ ,‬ל ב ל״א‪.‬‬ ‫‪(39‬‬
‫כ נ ו ס ׳ כי״ל ושרידי ירושלמי‪ ,‬ד״ו‪ :‬דללי; פסחי‪ :‬דא א ר ר לי‪.‬‬ ‫‪(40‬‬
‫זבחים ח ב בשם ״אבוד‪ .‬דשמואל״‪.‬‬ ‫‪(41‬‬

‫‪519‬‬
 ‫‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫ו ב א ג ד ה אמרו «(« ר׳ תנחומה בשם ר׳ ח י י ה ר ב ה ר ברכיה בשם ד׳ א ל ע ז ד‬
‫)בויק״ר פי״א ז» אליעזר ]לעזר‪ .‬אלעזרן ה מ ו ד ע י ( זה מדרש עלה בידיגו מ ן‬
‫‪,‬‬
‫ה ג ו ל ה *«( כל מקום שג׳ ויהי בימי צרה )אמר ר שמואל בר גחמן חמשה ויהי בימי הם‪/‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ור חייה וד אלעזר שניהם ב ב ל י ם‪.‬‬
‫והזכירו גם מדרש ‪ -‬א ג ד ה ‪* ,‬מסכת )*מכילתא״״ ברייתא( שעלתה בידם מן הגולה״ ״( ו‬
‫מ <ם> כת שעלה מ ב ב ל אמרו שירד עם ד״קב״ה לסיגי כעשרים ושגים אלף מרכבות׳‬
‫‪,‬‬
‫כך שגה אליהו זכור לטוב״(‪ ,‬ובםםיק״ר סיס כא! ב מ ס ו ר ת )קרי‪ :‬ב מ ס כ ת (‬
‫שעלה בידם מ ן ה ג ו ל ה ‪ ,‬מצאו כ ת <ו> ב תרתק רבון דאלםי שגאן דמלאכין ירדו עם‬
‫הקב״ה וכר‪ ,‬ובשהש״ר פ״א‪ ,‬עד שהמלך במסבו! אלא מ ס כ ת א עלתה בידם מ ן‬
‫‪T‬‬
‫ה ג ו ל ה ו ש ג ו ב ה שקפץ להם מעשה העגל וכר««(» ולפי דעתו של םרידמן «( ׳*היא‬
‫םדר אליהו רבא וזוטא״‪ ,‬וברייתא זו אמגם גתחברה ב ב ב ל לפגי חתימת ה ב ב ל י « ‪/‬‬
‫ואמגם הרבו ב ב ב ל מימי התגאים הראשוגים להתעסק במדרש‪ ,‬הלכה ואגדד« ולא‬
‫בהלכה מופשמת‪ ,‬מכיץ שלא היתד‪ .‬בבבל ישיבה ולא םגהדרין )״על דבר זה עלה הלל‬
‫מבבל״‪ ,‬״על דא עלי אבא בר אבא״(׳ ועל־כן עסקו יותר ברמזי־הכתוב ו ב מ ד ר ש ־ ההלכה‪.‬‬
‫ומדרשי־ההלכה׳ מ כ י ל ת א ו ס פ ר י ב מ ד ב ר וברייתות רבות שבתלמוד הבבלי ״*(‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מלאים מדרשות ר יאשיה )ור׳ אחי בנו( ור׳ יונתן)תלמידי ר׳ ישמעאל(‪ ,‬ר׳ גתן׳ ר׳ יצחק‬
‫ג‬
‫ואיםי בן יהודה )עקביה‪ ,‬גור אריה( ור׳ זוטרא ‪.( °‬‬
‫‪,‬‬
‫ומכיון ששמות אלה גזברים רק במדרשי־הלכה מבית מדרשו של ר י ש מ ע א ל‬
‫)עי׳ להא(‪ ,‬הדעת גותגת‪ ,‬שמדרשי בבל אלה הובאו לא״י ע״י תלמידי ר׳ ישמעאל‪ ,‬ר ׳‬
‫י ו ג ת ן ו ר ׳ י א ש י ה‪ ,‬והבבלים הבאים אחריהם גםםחו לבית־מדרשו של ר׳ י ש מ ע א ל ׳‬
‫רע״י כך גכגםו דבריהם במשגיות של בית המדרש הזר‪-‬‬

‫‪ (42‬ב״ר פמ״ב ןפל‪-‬א[ ג‪ .‬תיאודור ‪ ,400—399‬וש״ג‪.‬‬

‫בידינו‬ ‫מסורת‬ ‫‪ (43‬בבבלי מגילה י ע״ב‪ :‬אמר ר׳ לוי ואיתימא ר׳ יונתן דבר זה‬
‫מאנשי כ נה ‪-‬ג‬
‫‪ (44‬סםיקדר״כ בובר פיס׳ יב )דף קז ‪•P‬‬
‫‪ (45‬עי׳ סא׳׳ר פכ״ב‪/‬ש״כ עמ׳ ‪ ,119‬וםא״ז פ״ד עמ׳ ‪ 179‬ופי״ב עמ׳ ‪.193‬‬
‫‪ (46‬עי׳ םא״ז ס״ד‪.‬‬
‫‪ (47‬מבוא לסא״ר ‪.78—77‬‬
‫ואילד•‬ ‫‪IVAnnual.302‬‬ ‫עי׳ מאן‪,‬‬ ‫‪(48‬‬
‫‪ (49‬ע י ׳ הופמן‪ 73 ,‬ואילר ודה״ר‪ ,‬ח״ב‪ 184 ,‬יאילר‪.‬‬
‫‪ (50‬ברכות יג ב‪ ,‬דה‪-‬ר שם‪.189 ,‬‬

‫‪520‬‬
 ‫מדרשי ר׳ ישמעאל ור׳ עקיבא‬
‫‪,‬‬
‫ימי פריחת המדרש‪ .‬התפתחותו והתבדלותו לשיטות ובתים הם ימי ר י ש מ ע א ל‬
‫ו ר ׳ ע ק י ב א ‪ .‬היה צורך למצוא סמך להלכה בתורה מפני התנפלויות הצדוקים והמינים‬
‫ותלוטתיהם‪ ,‬וכך התעמקו בתורה והתבועו בכל דיבור ודיבור שבד* בדקו בבפוליה‬
‫ויתירותיה‪ .‬ומצאו סמוכים להלכה‪.‬‬
‫מ נ ח ו נ י א ב ן ה ק נ ה ‪ ,‬שהיה דורש כל התורה בכלל ופרם‪ ,‬ו נ ח ו ם א י ש נ מ ז ו ‪,‬‬
‫שהיה דורש כל התודה בריבה ומיעט‪ ,‬נפלנו שני הבתים ב י ת ר ׳ י ש מ ע א ל ו ב י ת‬
‫‪,‬‬
‫י עקיבא‪.‬‬
‫בין שני הבתים האלה ישנם הבדלים יסודיים בדרכי מדרש־ד״הלכה של כל אחד ואחד‪,‬‬
‫הבדלים שהם רמוזים פה ושם במקורות ומודגשים ביותר בירושלמי <עד כ ד ו ן כ ר ׳‬
‫ע ק י ב ה ‪ ,‬כ ר ׳ י ש מ ע א ל וכר‪ ,‬או‪ :‬ו כ ר ׳ י ש מ ע א ל ( ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫א( ר׳ עקיבא׳ שהיה דורש על כל ק ת יקוץ תילין תילין של הלכות (׳ היה אומר‬
‫שאין דיבור של יתד בתורה׳ וכל דיבור ודיבור שבא בא לדרשה׳ ״לשונות ר י ב ו י י ן‬
‫ג‬
‫‪P‬״ (‪ .‬הוא חדש על־ת כל כ פ י ל ו ת של שם‪ ,‬או כפיאת של פעל עם מקורו‪ :‬איש‬
‫ג‬
‫איש לרבות את הערל (‪ .‬טמא לגסש אין לי אלא טמא לגסש אגוםים או שוגגין מניין ת״ל‬
‫איש איש *‪ 4‬איש אחד איש אחד למטה אבותיו — עשרים וארבעה היו»(‪ .‬הכרת תכרת —‬
‫ז‬
‫הכרת בעוה״ז תכרת לעוה״ב «(‪ .‬והפדה לא גפדתה — פדויה ואיגד‪ .‬פדויה (‪ .‬המול ימול‬
‫סיכן לשתי מילות אחת למילה ואתת לפריעה ומ׳ »(‪ .‬ובשל מבושל במיפ — לרבות שאר‬
‫פשקץ•^ ידר נדר‪ ,‬השבע שבועה‪ ,‬חרם יחרים‪ ,‬נזיר להדר — לכינויים״(‪ .‬ונתן בידה‬
‫‪11‬‬
‫— בגינתה בחצירה מניץ ת״ל ונתן )ונהן( (‪ .‬ורצע — במרצע‪ ,‬מניין אפילו בסול וכר‬
‫‪12‬‬
‫ת״ל ורצע (‪ .‬ודורש ר ‪ :‬ופקדו שרי צבאות בראש העם — בסוף העם מניין ת״ל פקדו‬
‫‪1‬‬
‫יפקדו* (׳ בת ובת אני דורש״(‪.‬‬

‫מ נ ח ו ת כ ט ב‪.‬‬ ‫‪(1‬‬
‫ל״ב‪,‬‬ ‫כב‬ ‫פ״ ח‬ ‫ל‪-‬ד‪,‬‬ ‫כא‬ ‫נז‪-‬ז‬ ‫סוסה‬ ‫ל״דן‬ ‫ח‬ ‫פ״ח‬ ‫ל״א = יבמות‬ ‫יז‬ ‫סי״ ט‬ ‫שבת‬ ‫ירוש׳‬ ‫‪(2‬‬
‫פ״א לו ל‪-‬ג‪.‬‬ ‫נדרים‬
‫ח ל״ג‪.‬‬ ‫ב ב א יבמות ע ל״א‪ ,‬ידוש׳ ש ם פ״ח‬ ‫ס ס ר א א מ ו ר ס״ד יח‪,‬‬ ‫‪(3‬‬
‫ו מ ״ ל שפ‪.‬‬ ‫ידוש׳ ס ו ט ה פ״ז בא ל״ד‪,‬‬ ‫‪(5‬‬ ‫ל״ג‬ ‫ידוש׳ ססח׳ ר פ ״ ט לו‬ ‫‪(4‬‬
‫‪x‬‬ ‫ס פ ר א ק ר י ש י ם פ״ד‪ .‬ב ‪ ,‬ב ר י ת ו ת י א‬ ‫‪(7‬‬ ‫ס פ ר י ש ל ח סיס׳ קיב‪ ,‬סנהד׳ ס ד ב‪.‬‬ ‫‪(6‬‬
‫י ד ו ש ׳ ש ב ת ם י ״ ם י ז ל ״ א = י ב מ ו ת פ׳־ח ח ל ״ ד ‪.‬‬ ‫‪(8‬‬
‫מ ד ר ״ י פ ס ח א פ ״ ו ‪ ,20‬י ר ו ש ׳ פ ס ח ׳ פ ״ ב כ ס ל ״ ג ‪.‬‬ ‫‪(9‬‬
‫מקורות וחסרון‪.‬‬ ‫שב לירבוב‬ ‫ירוש׳ נדרים ריש פ״א לו ל״ג‪ ,‬ולי׳ ס פ ר י נשא פיס׳ כב‪ ,‬ויש‬ ‫‪(10‬‬
‫ל״ג‬ ‫מם‬ ‫ס פ ר י ת ‪ 1‬א סיס׳ ר ס ס ‪ ,‬גסין ל ז א‪ ,‬ידוש׳ גטין פ ״ ח‬ ‫‪(11‬‬
‫קידושין פ״א נ ס ל״ר‪ ,‬ולי׳ ס פ ר י ראה פיס׳ ק כ מ‬ ‫‪(12‬‬
‫וש״ג‬ ‫ווי׳ץ‪,‬‬ ‫דדריש‬ ‫ב ‪:‬‬ ‫סח‬ ‫יבמות‬ ‫ב‪,‬‬ ‫נא‬ ‫סנהד׳‬ ‫‪(14‬‬ ‫ס״ח בג ל״א‪.‬‬ ‫סוסה‬ ‫ירוש׳‬ ‫‪(13‬‬

‫‪521‬‬
 ‫‪s‬‬ ‫‪1‬‬
‫ל א ארג בו שלש על שלש מנין ת״ל והבגד‬ ‫וכבר קדם לו ר ׳ א ל י ע ז ר ר ב ו ( ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫וכו בגד שאין לו לאיכן שיפשה מגיין ת״ל והבגד דברי ר״א אמר לו ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫ןרבי[•»( ה ר י א ת א ו מ ר ל כ ת ו ב ש ת ו ק ע ד ש א ד ר ו ש ! אמר א ר״א ישמעאל‬
‫ז‬
‫דקל הרים אתה )שאין אתה יכול יסבול הרבה דרשות כדקי הרים שמשיר פרותיו(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מה שאין כן ר י ש מ ע א ל ‪ .‬הוא אומר לשוגות כפולין הן ו ה ת ו ר ה ד י ב ר ה ״ (‬
‫‪18‬‬
‫כ ד ר כ ה ‪ .‬הלוך הלכת‪ .‬נכסף נכספת‪ .‬גונב גוגבתי (‪ ,‬ובמלים אחרות! ד ב ר ה ת ו ר ה‬
‫‪1‬‬
‫כ ל ש ו ן ב ג י א ד ם ״ ( ‪ .‬ואת ההלכות שלמד ר״ע מן הלשונות הכפילין לומד ר׳ ישמעאל‬
‫בדרכים אחרות! ערל שאסור בתרומה הוא לומד בג״ש מפסח ‪(-°‬׳ אגוסין או שוגגין שיעשו‬
‫‪21‬‬
‫פסח שגי הוא למד מבגין־אב מטמא מת ודרך רחוקה (» סריעה הוא לומד מן חתן דמים‬
‫ל מ ו ל ו ת ׳•מיכן לשתי מילות אחת למילה ואחת לפריעה״ וכר «( ! שאד משקין בםסח‬
‫‪,‬‬
‫הוא לומד בק״ו ממים «(» בגינה ובחצר בגט לומד ר ישמעאל מעיקר מובגו של ״ידה״ ו‬
‫‪2‬‬
‫ויקח את כל ארצו מידו וכו׳ מרשותו« (‪ .‬סול וסירה היא ״הלכה שעוקבת את המקרא״ "‪K‬‬
‫שמעמידין זקיפין גם ב ס ו ף העם הוא א מ ד מן ״ ב ר א ש העם״׳ שגם הסוף ״ראש״‬
‫‪2‬‬
‫הוא« (‪ ,‬ובבת איש כהן אומר הוא לר״ע! וכי מפגי שאתה דורש בת ובת גוציא זו לשריפה׳‬
‫‪28‬‬ ‫‪27‬‬
‫אלא הכתוב מדבר רק בארוסה (ז וכדומה (‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪2‬‬
‫ר ״ ע דורש יטמא — יטמא״ (׳ תשכב — תישכב (׳ ור׳ ישמעאל ׳־( חולק ומוצא‬
‫לו דרשות יותר פשוטות‪.‬‬
‫ב( ד״ע לומד ג״ש׳ אע״פ ש א י נ ה מופנה משום צד׳ אבל ר׳ ישמעאל אינו לומד‬
‫ג״ש אלא א״כ היא מופגה מצד אחד‪ ,‬דבר זה יוצא בריר מירוש׳ יומא )פ״ח מה ע״א(‬
‫וסגהד׳ )פ״ז כד ע״ד(‪ .‬בשגי המקומות האלה למדו ב ב י ת מ ד ר ש ו ש ל ר ״ ע ג״ש‬
‫שאינה מופנה אלא מצד אחד‪ ,‬וע״ז אמרו בירוש׳ז א״ר זעורה הדא אמרה ל מ י ד י ן‬
‫‪3 2‬‬
‫] מ [ ג ז י ר ה ( שוד‪ .‬א פ י ׳ מ ו פ נ ה מ צ ד א ח ד ‪ .‬אמר ר׳ ירדן ולא דר׳ עקיבה היא‪,‬‬
‫ד ר ׳ ע ק י ב ה אמר למידין מגזירה שוד‪ .‬א ף ע ל פ י ש א י ג ה מ ו פ ג ה‪.‬‬
‫מכאן יוצא ש ל ר ״ ע למדין ג״ש אע״פ שאינה מופנה כ ל ל ‪.‬‬

‫ס פ ר א ת ז ר י ע נגעים פי״ג ב‪.‬‬ ‫‪(15‬‬

‫ר י ב ת ה‪.‬‬ ‫דברה‬ ‫בירוש׳ ש ב ת בטעות ‪:‬‬ ‫‪(17‬‬ ‫ראב״ד‪.‬‬ ‫‪(16‬‬
‫‪ -‬ל ש ו נ ו ת כפולין הן״‪,‬‬ ‫ירוש׳ ש ב ת פ י ״ ט יז ע ״ א = נדרים פ ״ ח ח ע״ד‪ ,‬נדרים פ ״ א ל ו ע ״ ג ‪:‬‬ ‫‪(18‬‬
‫עוד ס ו ס ה פ״ז כ א ע״ד‪ ,‬ם״ח כ ב ע״ב‪.‬‬
‫ס פ ר י ש ל ח סיס׳ ק י ב = סנהד׳ כ ד ב‪ ,‬כ ר י ת ו ת יא א‪ ,‬א ב ל ל י ת א ב ס פ ר א ק ד ו ש י ם שם‪.‬‬ ‫‪(19‬‬
‫דמדר׳׳י‬ ‫בברייתא‬ ‫ר׳ ישמעאל״‪ ,‬כי‬ ‫*דבי‬ ‫והוא‬ ‫יבמות שם;‬ ‫וירוש׳‬ ‫אמור פ״ד יח‬ ‫ספרא‬ ‫‪(20‬‬
‫ועי׳ להלן‪.‬‬ ‫א ל י ע ז ר ‪,‬‬ ‫ר י‬ ‫פ ם ״ ו ‪ 54‬ו ב ב ל י י ב מ ו ת ע ע ״ א ה ו א ב ש ם‬ ‫פסחא‬
‫ס ת ם‪.‬‬ ‫ב ה ע ל ו ת ך פיס׳ ס ם‬ ‫וספרי‬ ‫פסח׳ שס‪,‬‬ ‫ירוש׳‬ ‫‪(21‬‬
‫ירוש׳ פסח׳ ש ם וםדר״י שם‪.‬‬ ‫‪(23‬‬ ‫ירוש׳ ש ב ת ויבמית שם‪.‬‬ ‫‪(22‬‬
‫עי׳‬ ‫בגניבה‪,‬‬ ‫ם י ״ ג ‪294‬‬ ‫בגונב איש‪ ,‬ושם‬ ‫נ ז י ק י ן פ ״ ד ‪267 .‬‬ ‫במדר״י‬ ‫גטין שס‪ ,‬וכן‬ ‫ירוש׳‬ ‫‪(24‬‬
‫גטין עז ‪m‬‬
‫ס ת ‪JD‬‬ ‫י ר ו ש ׳ ק י ד ו ש ׳ ש ם ו ב ב ל י ס ו ס ה ט ז א ‪ ,‬ו מ ק ו ז ר ב ם ד ר ״ י נ ז י ק י ן פ ״ ב ‪253‬‬ ‫‪(25‬‬
‫‪zv‬‬ ‫ירוש׳ סוטה‬ ‫‪(26‬‬
‫כ ר ״ ע‪.‬‬ ‫בבלי סנהד׳ ש ם וספרא אמיר פ״א טז‬ ‫‪(27‬‬
‫עי׳ ג ם ידוש׳ ס ו ס ה פ י ה כ ע״א‪ ,‬םנהד׳ פ ״ ג כ א ע ״ ג ו ש ב ו ע ו ת ס ״ ז ל ח ע י ב ‪.‬‬ ‫‪(28‬‬
‫ס ו ס ה פ ״ ה פ ״ ב ו י ר ו ש ׳ פ ס ח ׳ ס ״ א כ ז ע ״ ד ו ס ו ט ה פ״ד‪ .‬כ ע ״ ב ‪.‬‬ ‫‪(29‬‬
‫ס פ ר א ק ד ו ש י ם ם ״ ם יד‪ .‬י ד ו ש ׳ ס נ ה ד ׳ כ ה ע ״ א ‪.‬‬ ‫‪(30‬‬
‫כ ך בסנהדרין‪.‬‬ ‫‪(32‬‬ ‫שם ושס‪.‬‬ ‫‪(31‬‬

‫‪522‬‬
 ‫ואחריו אמרו בירוש׳ יומא שם! ת נ י ר ב י א ל י ע ז ר ב ן י ע ק ב אומד נאמר‬
‫בעצם היום הזה במלאכה וכר<«(‪ .‬עד כדון כרבי עקיבה )שגם ראב״י מבית מדרשו הוא(‬
‫‪,‬‬
‫כ ר ב י י ש מ ע א ל ‪ .‬תגי ר ישמעאל וכר‪.‬‬
‫ר׳ יקמעאל חולק אפוא מ ע על ד״ע‪ .‬ובירוש׳ יבמות )ס״ח ח ע״ד(׳ כשהביאו שם את‬
‫״תגי ר ׳ י ש מ ע א ל ״ )עי׳ ל|עיל( שאלו! ו מ ו ס ג ה הוא )״תושב ושכיר״( והלא דרושה‬
‫היא‪ .‬כהדא דתגי*»( תושב זד‪ .‬קגיי קנית עולם וכו׳ אמר רבי מתגיה מכיון דכתיב‬
‫)״בפסח״( וכל ערל לא יאכל בו כ מ י ש ה ו א מ ו פ ג ה מ צ ד א ח ד » ( ‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫מוסגר‪ .‬מצד אחד ל ר ׳ י ש מ ע א ל למדין אפוא ואין משיבין (‪.‬‬
‫שיטת הירוש׳ הזאת מתאימה רק בחצייה לבבלי‪ .‬בבבלי גדה )כב ב( אמרו בשם רב‬
‫יהודה אמר שמואל משוס ר׳ ישמעאל ״ ( ! כל גזירה שוד‪ .‬שאיגה מוםגה כל עיקר אין למרק‬
‫הימנה׳ מופנה מצד אחד ל ר ׳ י ש מ ע א ל למדין ואין משיבין׳ ל ר ב ג ן למדין‬
‫ומשיבין‪ .‬מופנה משני צדדין ד ב ר י ה כ ל למדין ואין משיבין‪.‬‬
‫״רבנן״ אלה הם — לפי דעת הו‪1‬למוד הבבלי — ר׳ א ל י ע ז ר ‪ ,‬הדורש ״אזן״ ״אזן״‬
‫ממצורע לרציעה‪ ,‬מפני שהוא מופנה מ ש נ י צדדין׳ ואינו דורש ‪-‬רגל״ ״רגל״ לחליצה‪,‬‬
‫מפני שאינו מופנה אלא מצד א ח ד י״(‪ ,‬ועל פי זה אמרו בכל התלמוד »(‪ ,‬שלד׳ א ל י ע ז ר‬
‫מופנה מצד אחד למדין ו מ ש י ב י ןי‬
‫אבל בירוש׳ יבמות )פי״ב יב ע״ח פירשו‪ ,‬ש ש נ י ת נ א י ם הם אליבא דר״א! מאן‬
‫דאית ליה אזנו אזנו א י ת ל י ה רגלו רגלו וכו׳‪ .‬ומתאים לזה פירשו שם )ביבמות פ״ח‬
‫שהבאתי( את הברייתא מ ד ב י ר׳ יעןמעאל ‪ ,(«°‬שהובאה גם בבבלי )יבמות ע ע״א( בשם‬
‫ר׳ א ל י ע ז ר <«(׳ שהג״ש היא מופנה מ צ ד א ח ד ‪ ,‬ואעפ״כ א י ן משיבין עליה!‬
‫וגם מתוך המימרא של שמואל שבבבלי עצמו׳ יוצא שר׳ י ש מ ע א ל הוא שאומר‬
‫־שאין למדין מגזרה שוד‪ .‬שאינה מופנה יכל עיקר )״משום ר ׳ י ש מ ע א ל ״ ‪ . 0‬ע י ק ר‬
‫מימרתו של שמואל הוא אפוא אך ורק! כל גזירה שוד‪ .‬שאיגה מוסגר‪ .‬כל עיקר אין למדין‬
‫הימגה‪ .‬אמגם בכ״י מ׳ בכל הסוגיא! ש מ ע ׳ ׳ אבל א״כ היה אומר גם‪ :‬משום ר ש ב ״ י‬
‫‪,‬‬
‫כרגיל במימרות! שמואל ״משום ר ישממ־א‪ -‬גם בגדה גב א וש״ג ״‪ 4‬ר׳ אלעזר )כג א(‪,‬‬
‫ששנה זה ס ת ם ׳ שגה ו ל מ ד י ן ומשיבת‪ ,‬והשאר פירושו של ר ב י ה ו ד ה ‪ ,‬על פי‬
‫שיטת ה ב ב ל י י ם ‪.‬‬
‫וששיטת הירוש׳ היא העיקרית מעידים םדרשי־ההלכה מבית־מדרשט של ר׳ ישמעאל‬
‫•וד״ע‪ .‬במדרשי־הלכה מבית מדרשו של הראשון הוסיפו אצל ג״ש! מ ו פ נ ה ל ה ק י ש‬
‫י ל ד ו ן ה י מ ג ו ג ״ ש‪ ,‬מה שאין כן במדרשים מבית מדרשו של ר״ע )ועי׳ להלן(‪.‬‬

‫ע צ ם עזגם ג מ ר ‪.‬‬ ‫ת נ א‬ ‫ה א י‬ ‫כניו ש א מ ר ו ב ב ב ל י פ א א ‪:‬‬ ‫‪(33‬‬

‫א מ ו ר פ ״ ד יז‪.‬‬ ‫ס פ ר א‬ ‫‪(34‬‬
‫״ ר פ ס ה מ י פ נ ה ״ ‪ ,‬ב ב ל י י ב מ ו ר ‪ .‬ע א‪.‬‬ ‫‪(35‬‬
‫וכר‪,‬‬ ‫וכר‪ ,‬רע״א איש‬ ‫הושב‬ ‫ר׳ י־שמעאל א ו מ ר נ א מ ר כ א ן‬ ‫אמרו‪:‬‬ ‫אמנם בספרא שם הייה‬ ‫‪(36‬‬
‫־יביאה אשיא דר׳ י ש מ ע א ל פ ל י נ אדרשר‪ .‬דלעיל‪.‬‬
‫י ש נ ו ג ם ב כ ״ י מ׳‪ ,‬ו ה ו א נכון‪ ,‬ו ל א כ ה ט ־ י ״ ב ב ה ג ה ת ו ‪.‬‬ ‫‪(37‬‬
‫וש״נ‪.‬‬ ‫ע״ג‬ ‫יבמות ע‬ ‫(‬ ‫‪x‬‬ ‫‪39‬‬ ‫יבמות קד‬ ‫‪(3‬‬
‫אומר‪.‬‬ ‫א ל י ע ז ר‬ ‫ר׳‬ ‫‪:53‬‬ ‫פס״ו‬ ‫מדר״י פסחא‬ ‫‪(40‬‬
‫ה ב ר י י ת א מ ו ר כ ב ת ש ס מ ס פ ר א ומכיל‪.-‬ז» דר״י‪.‬‬ ‫‪(41‬‬
‫ר ב י !‬ ‫משום‬ ‫ר נ ״ ג ) ש ב ת םז־(‪:‬‬ ‫‪(42‬‬

‫‪523‬‬
‫ןשוב ראיתי שהתוס׳ ב נ ד ר מת ב אומרים על ר׳ י ש מ ע א ל ‪ :‬דאית ליד‪ .‬פרק המסלת‬
‫מ ו פ נ ה מ צ ד א ח ד ל מ י ד י ן ו מ ש י ב י ן ‪ ,‬והם גורסים אפוא‪ :‬ל ר ב נ ן למידין‬
‫ואין משיבין ל ר ׳ י ש מ ע א ל למידין ומשיבין וכד![‬
‫ג( ל מ ד מ ן ה ל מ ד ‪ .‬לר״ע ד ב ר שנלמד באחת מן חנלדות אפשר ללמוד ממנו ל ד ב ר‬
‫אחר באחת מן המדות )״למד מן הלמד״(‪ .‬ל ר ׳ י ש מ ע א ל אין למדין מן הלמד ו אמל­‬
‫לו ר׳ ישמעאל )״לר״ע״( שגית )כ״י ר׳ ובבלי( וכי תודוז מאין למידה לא משלמים ג«(‬
‫)׳*שבתודה אין כתוב חזה ושוק ולמדין אותה משלמים״( ו ד ב ר ה ל מ ד מ מ ק ו ם‬
‫א ח ר א ת ה ב א ל ל מ ד ה י מ ג ו ל מ ד מ ן ד‪.‬למד*«(» וכך היא שיטת הירוש׳‬
‫בבל מקום‪ :‬בשטר מגלן עברייה למידה מבת חורין ו*ברי למד מעברייה )בהיקש של‬
‫״העברי או העבריה״(‪ .‬גמצא למד מלמד )״עברי מ?בריה ועבריה מאשר‪.‬״(‪ .‬עד כדון‬
‫ע ק י ב ה ד א י ת ל י ה ל מ ד מן ה ל מ ד ‪ .‬כ ר ׳ י ש מ ע א ל ד ל י ת ל י ה‬ ‫כר׳‬
‫ל מ ד מ ן ה ל מ ד ‪ .‬אשכח תגי ר׳ ישמעאל לד‪).‬א מילה וחפשה(»•( מלה חפשי מחופשה‪.‬‬
‫)״וחופשה לא גתן ל ה ״ מן ״וכתב לה ספר״‪ ,‬ו״יצא לחפשי״ דעבד מן ״חופשה״(‪ .‬ב כ ל‬
‫א ת ר לית ליה לד׳ ישמעאל למד מן הלמד והכא אית ליה לר׳ ישמעאל ז ת ג י ל ה‬
‫ב ש ם ח כ ׳ ‪ .‬מגן תיתי ר ׳ י ש מ ע א ל ? שילוח שילוח ו ב ו ׳ ‪ .‬״ (‬
‫‪7‬‬
‫והגה אמרו בהחלם שר׳ ישמעאל אומר ש ב כ ל מ ק ו ם * ( אין למדין למד מן הלמד‬
‫)לא היקש מבגין אב ולא ג״ש מג״ש(‪ .‬וכשמצאו ברייתא ד ב י ר׳ ישמעאל שהיא לומדת‬
‫ג״ש מג״ש אמרו שהיא גשגית ב ד ב י ר׳ ישמעאל ס ת ם לדעת ח כ מ י ם ״ * ( ‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ומפורש במכילתא דרשב״י כ״י «(‪ :‬חפשי ‪1‬ג!‪11‬מ׳ כאן חפשי וגאמר להלן חפשי מה‬
‫חפשי האמ׳ להלן שטר אף כאן שטר מגין לחפשי האמור להלן שהוא שטר ת״ל אי חפשה‬
‫‪,‬‬
‫לא גתן לה )ויק יט ‪ p‬וגאמ׳ להלן וכתב לה )דב׳ כד א( מה לה האמ׳ להלן שטר אף לה‬
‫‪4‬‬ ‫‪,‬‬
‫האמ׳ כאן שטר ר׳ ש מ ע ו אומ׳ נאמ׳ כאן מ‪ ,‬וח ונאמ׳ להלן שלוח )שט ג( מה שלוח‬
‫ג‬
‫האמ׳ להלן גט אף ‪ p‬גט‪( ° .‬‬
‫ואמגם הג״ש ״לה מלה״ גמצאת ב ס פ ר * קדושים פ״ד‪ .‬ג׳‪ :‬בשטר מגין ת״ל או‬
‫חוסשה לא גתן לה ]וןלהלן הוא אומר וכתב לה *;ה לה האמור להלן בשטר אף כאן בשטר!י(‪.‬‬
‫מה שאין ‪ p‬ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ׳ ש‪4‬ם שוגים במדר״י גדקין ס״ט ‪ :279‬לחסשי‬
‫ישלחגו שומע אגי יכתוב לו גם שחרור וכד ו ׳ א ל י ע ז ר אומר גאמר כאן שילוח ונאמר‬
‫‪M‬‬
‫להלן שילוח מה להלן גט וכו׳ )ושגוי ס ת מ בסוף הפרשה ‪.( (280‬‬

‫‪ (43‬ספרא ‪1‬ו פרשה ה ה ‪ :‬מ ש ו ס ר ׳ י ש מ ע א ל א מ ר י ‪ ,‬נ‪1‬ו׳ מ׳ח עם‪.‬‬

‫‪ (44‬ספרי קרח פיס׳ קיזז‪ ,‬זבחיס גז א‪ :‬וכי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש‪.‬‬
‫‪ (46‬יןידישין פ״א גט ע‪-‬א‪.‬‬ ‫‪ (4$‬מיותר בס״* עי׳ רידב״ז‪.‬‬
‫‪ (47‬למחלוקת זו רומז הירוש׳ ‪ m‬בערלה ש״ב סב ע״א ובשבת פ״ז ם ע״ד )ועי׳ הורדיץ ‪viii‬‬
‫הערה ‪ (13‬ויבמות סי״א יא ע״ד )ג״ש גג״ש>‬
‫‪ (46‬עי׳ ידוש׳ ר״ה פ״ז גד ע״ד‪.‬‬
‫‪ ( 49‬ן ה ו צ ׳ אסשסייךמלמד‪.[7w ,‬‬
‫‪ (50‬ת״כ קדושיפ פ״ד‪ .‬ג‪ ,‬מדר״י גזיקין פ׳*ז ‪ 279‬בשם ר׳ אליעזר‪ ,‬ועי׳ שם פ״א ‪ 249‬ומדרשב״י‬
‫שס ןהו‪1‬׳ אפשסייךמלמד ‪ [161‬ותום׳ ג י ץ פ״ב ז‪ » ,‬י ׳ בבלי כ ד ב ‪ :‬מ ״ ט ד ר ש ב ״ י יליף שילוח שילוח‬
‫מאשר‪ .‬וכי׳‪ .‬וכיו״ב ידוש׳ יבמות פ‪ 1-‬ח ע‪-‬ג‪ :‬הגי ר ישמעאל‪ ,‬יבמדר״י פסחא פט״ו ‪ :53‬ר׳ א ל י ע ז ר‬
‫‪,‬‬

‫)בבלי שם ע ע‪-‬א(‪.‬‬
‫‪ (51‬ועי׳ תום׳ נםין פ״ב‪.‬‬
‫‪ (52‬עי׳ דומה לו לעיל ג״תושב ושכיר״‪.‬‬

‫‪524‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ושיטת הירוש׳ מתאימה עם המקורות‪ ,‬שאמנם מצאנו במדרשים של ב י ת ר ישמעאל‬
‫גם במקום אחר שאין למדין מן הלמד )בגין אב מק״ו(! אמרת וכי אהל מהיכן למדנו לא‬
‫מן הדין ו ד ב ר ה ל מ ד מ מ ק ו ם א ח ר א ת ה ב א ל ל מ ו ד ה י מ ג ו ה ל מ ד מ ן‬
‫הלמד״(‪.‬‬
‫אמנם בבבלים(! אמר ר׳ י ו ח נ ן בכל התורה כולה למידין למד מלמד חוץ מן‬
‫הקדשים שאין דנין למד מלמד‪.‬‬
‫ועל־כן נדחקו לפרש את הספרי קרח שהבאתי‪ ,‬שחולקים בזה‪ ,‬אם קצת המלמד כתוב‬
‫בו וקצת הוא למד ממקום אחר )״הימנו ודבר אחר״( אם למדים‪ .‬ודנו מנוסח הספרי קרח‬
‫שלהם )״לכי דבר הלמד ב ה י ק ש חוזר ומלמד ב ה י ק ש ״ ( ‪ ,‬שרק היקש מהיקש‬
‫‪5‬‬
‫אין למדים * (‪.‬‬
‫וכך נדחקו לומר שתנא ד ב י ר׳ ישמעאל שבדף מ ע״ב ״סובר״ )לפי פירושו של‬
‫‪5‬‬
‫רב ספא( ״דבר הלמד בהיקש תוזר ומלמד בק״ו״ *(‪ ,‬אבל הברייתא מתפרשת יפה ע״פ‬
‫ג‬ ‫‪,‬‬
‫הברייתא השניה״(‪ ,‬שגם היא ״ ד ב י ר ישמעאל״« (‪ ,‬וכמפורש בספרי שם‪.‬‬
‫תשובים גם דברי ״תני ר׳ ישמעאל״‪ ,‬שבירוש׳ חגיגה״(! עד כחץ כרבי עקיבה‪.‬‬
‫כרבי ישמעאל‪ .‬תני רבי ישמעאל והבשר וכר שלישי בתרומה מגין ודין הוא וכר רביעי‬
‫בקודש מנין ודין הוא וכו׳ ה ר י ל מ ד נ ו ל ר א ש ו ן ו ל ש נ י מ ן ה כ ת ו ב‬
‫׳ * ל ש ל י ש י מ ן ה ד י ן ו ל ר ב י ע י מ ק ל ו ח ו מ ר ‪ .‬דנין לו דין מן הדין שיהא הכל‬
‫משועבד להלכה שיהא השלישי סוסל בתרומה והרביעי בקודש‪ ,‬ז״א ששלישי בתרומזץ‬
‫ורביעי בקודש ״הלכה״ היא‪ ,‬והדין רק אסמכתא‪ ,‬ודין כזה דנין! אלא שצריכין להעיר‬
‫‪5 ,‬‬
‫שכל הלשון של הברייתא הזאת הוא לשון ד ב י ר ״ ע ‪4‬‬
‫אבל ד ב ר י ר׳ ‪ pnv‬הט לשיטת ר ׳ ע ק י ב ה !‬
‫ד( א י ן ע ו נ ש י ן מ ן ה ד י ן ‪ .‬ר׳ ישמעאל סובר שדבר שלמדוהו ב ק ״ ו ‪1‬ו‬
‫ב מ ה מ צ י נ ו אין עונשין עליו‪ .‬כך מפורש ב י ר ו ש ׳ יבמות )סי״א יא ע״ד( ו עד כ ודן‬
‫בת בתו בתו מניץ ר ב אמר אם על בת בתו הוא מוזהר לא"כל ש ס על בתו וכר• י^•׳‬
‫ישמעאל דר׳ ישמעאל אמר למידין מקל וחומר ואין עונשין מקל וחומר מנן ליה )מזו‬
‫‪5‬‬
‫שלמחר‪ .‬בקל וחומר( וכו׳ן ע״ז )ס‪-‬ה מה ע״ב(! ר׳ יוחנן בשם רבי ישמעאל• ( אשדה‬
‫תורה שחוט שלי בשלי ושלך בשלך מה שלי בשלך אסור אף שלך בשלי <אםור ואמור מה‬
‫שלי בשלך ענוש כרת אף שלך בשלי> ענוש כדת‪ 4*°‬ולאו ר ׳ י ש מ ע א ל אמר לנ׳ז״רין‬
‫‪61‬‬
‫מקל וחומר ואין עונשין מקל וחומר״ (‪ ,‬כלומר! וכן הוא דעתו של ר׳ ישמעאל גם‬
‫ב״מ ה מ צ י ג ו ״ ‪ ,‬שהרי כאן ״מה מציגו״ הוא‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ביבמות נאמרו בירוש׳ דברי ר׳ ישמעאל בניגוד ל ר ב ‪ ,‬שפירש את הדברים *( י‪5‬ל פי‬
‫בית מדרשו של ר ״ ע! שהרי למעלה אמרגו שס בירוש׳! ״עד כדץ בת בתו מן הנ׳ *אין‪,‬‬
‫‪ (53‬ספרי חקת‪ ,‬כוף סיסי קכז‪.‬‬
‫‪ (55‬זבחים פא א‪.‬‬ ‫‪ (51‬זבחים מס ב‪.‬‬
‫‪ (56‬ד י ׳ ספרי שלח סיס׳ קיא ‪ 118‬וספרי זוטא ‪.285‬‬
‫‪ (57‬ם* ג עס ע״ב = סוסה פ״ד‪ ,‬כ ע״ב‪.‬‬
‫‪ (58‬עי׳ אלבק ‪.86‬‬
‫‪ (59‬בבלי קידושין נז ב— בשם ר ׳ מ א י ר ‪.‬‬
‫‪ (60‬עי׳ בבלי קידושין שם‪.‬‬
‫‪ (61‬בבבלי שם השיבו על השאלה ‪,‬אי מד‪ .‬וכו׳״‪ :‬אמר קרא יכר‪.‬‬
‫‪ (62‬כ א ב י י בבבלי סנהד׳ עו ‪JH‬‬

‫‪525‬‬
 ‫‪,‬‬
‫בת בתו מן האירוסין וכר‪ .‬ע ד כ ד ו ן כ ר ׳ ע ק י ב ה ‪ .‬כ ר י ש מ ע א ל ‪ .‬תגי ר׳‬
‫‪,‬‬
‫ישפר הגה מאתהן״‪ .‬ואחריו! עד כ ח ן בת בתו וכר רב אמר וכר וכר ישמעאל וכר‪—,‬א״ב‬
‫לרבי עקיבא אמר דבריו ״‪4‬‬
‫ר ב י ע ק י ב א אומר אפיא לשיטה זו שלמדין מק״ו ו ע ו ג ש י ן מק״ו‪ ,‬ו״עוגשין‬
‫מן הדין״‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫זוהי שיטת הירוש ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אבל הבבלי איגו מזכיר בזה מחלוקת ר ישמעאל ור״ע׳ אלא ר ש ב ״ י ו ר א ב ״ ש‬
‫‪,‬‬
‫םובריס עוגשין מן הדין *•(‪ ,‬וכן אחד מתלמידי ר׳ ישמעאל — ר יצחק ״(‪ ,‬ו א ב י י סבר‬
‫‪0‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪6‬‬
‫עוגשין מן הדין• ( ו מ ז ה י ר י ן מן הדין (‪ .‬אמנט הס א מ ת י ( ! אסי׳ למ״ד עוגשין‬
‫‪8‬‬ ‫‪,‬‬
‫מן הדין א י ן מ ז ה י ר י ן מ ן ה ד י ן ‪ ,‬אבל ברייתא דר ישמעאל •( משוה שגיהמ‪:‬‬
‫)י( אשר יקזז את אחותו בת אביו או בת אמו אין לי אלא בת אביו ולא בת אמו בת אמו‬
‫ולא בת אביו ‪ p‬האב ומן האט מגין ת״ל אחותו מ״מ ועד שלא יאמר הכתוב יש לי בדין‬
‫אם וכר אלא אם אמרת כך ע ג ש ת מ ן ה ד י ן לכך גאמר אחותי ללמדך ש א י ן‬
‫ע ו נ ש י ן מ ן ה ד י ן ‪) .‬יב( עונש שמעט אזהרה לא שמענו ת״ל וכו׳ ועד שלא יאמר‬
‫‪,‬‬
‫הכתוב יש לי בדין אם הזהיר יכו אלא אם אמרת כך ה ז ה ר ת מ ן ה ד י ן לכך נאמר‬
‫אחותך ללמדך ש א י ן מ ז ד ״ י ר י ן מ ן ה ד י ן ‪.‬‬
‫‪0‬ז‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ב ב ר י י ת א ד ר י ש מ ע א ל אחרת‪ ,‬שבתום שבועות ם״ג ( ו׳ שנינו!‬
‫שמעה )כלומר ״ושמעה קול אלה״ משמע( מסי אחרים מפי עצמו מגיין ת״ל כי תחםא‬
‫לרבות השומע מפי עצמו )״שהוא החוטא״( כשומע מפי אחרים דברי ר ׳ ש מ ע ו ן ר׳‬
‫‪7‬‬ ‫‪,‬‬
‫יהודה ‪ p‬בתירה אומ איגו צריך קל וחומר הוא ומה גדריפ וכר אמר ר׳ י ר מ י ה ׳ (‬
‫‪7‬‬ ‫‪,‬‬
‫חמתי לפגי ר יהודה בן בתירה וכי)יש( ‪ ( -‬עוגשין מן הדין ]אמר <לי> ב ת ח י ל ה א י ן‬
‫‪7‬‬ ‫‪73‬‬
‫ע ן ו ג ש י ן [ ( אלא כל מקיס שתפס הכתוב מוסיף )״מוציא״(•* ( את עונש מן הדין‪.‬‬
‫כלומר! מכל מקום שעיקר הדבר ישנו בכתוב׳ והק״ו בא רק לגלות פירושו‪ ,‬אע״ס שאינו‬
‫‪7‬‬
‫םושוטו — עונשין מן הדין• (‪.‬‬
‫וגט ברייתא זו כללה ב״עוגשין״ גט ״מזהירין״‪ .‬אלא שלריב״ב מ ז ה י ר י ן ועוגשין‬
‫‪Untersuchungen,139‬בהערה‪.‬‬ ‫‪ (63‬בניגוד לאלבק‪,‬‬
‫‪ (64‬סנהדרין עד *‬
‫‪ (65‬בבלי כריתות ג א ומכות יד א‪ ,‬ועי׳ ר׳ ‪ pnr‬בספרי חקוז פיס׳ קבו‪.‬‬
‫‪ (66‬םנהד׳ נד ‪ x‬שם עו א תירצו הקושיא על אביי ״גלויי מילתא בעלמא הוא״‪ ,‬וכזה אמרו‬
‫בתמורה ם א ‪ :‬ואביי א מ ד ל ך הא לאו דינא הוא‪.‬‬
‫ד‪ (6‬זבחים קו ב‬
‫‪ (68‬מכות מ ב וזבחים קו ב‬
‫‪ (69‬ספרא קדושיפ פ״י י‪ ,‬יב‪ ,‬מכות ה ב‪.‬‬
‫‪ (70‬כולו מדרש־הלכה מ ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬ועוד נבוא לשרידים של מדרשי־הלכה שבתום׳‬
‫שבוע וח )להלן עמי ‪.(636‬‬
‫‪ (71‬כך הוא בכ״י ארפורם )צוק׳(‪ ,‬ברפוי‪ :‬אליעזר‪ ,‬בכריתות לשון למודים סי׳ קיד‪ :‬יהודה‪.‬‬
‫ר׳ י ת ד ה גם בפ״א ר‪ ,‬ונזכר גם במכילתא ומגילתא דעריות וכן ספרי תצא פיס׳ רי״ת ועי׳ ספרי חקת־‬
‫פיס׳ ק בג‪ :‬אמר ר׳ יאשיה נסתי לפגי ריב״ב וכר‪.‬‬
‫‪ (72‬ליתא בכריתות‪.‬‬
‫י‪ (7‬כנוס׳ הכריתות‪.‬‬
‫• ‪ 1 X‬ב כ ר י ת ו ת ‪ :‬מ ו צ י א ו ועינשין‪ ,‬וצ״ל ‪ :‬פוצי׳ א ת עונשין( ‪.‬‬
‫‪ (14‬עי׳ פ׳ כריתות שמ‪.‬‬

‫‪526‬‬
 ‫‪,‬‬
‫מן הדין במקום שהעיקר מפורש בכתוב‪ .‬ואמנם לפי הירוש׳ סובר ר ישמעאל מזהירין‬
‫)‪-‬למידין״( ולא עונשין! ההפך מן הבבלי‬
‫וששיסת הירוש׳ היא העיקרית מוכיחים מדרשי־ההלכה מבית מדרשו של ר׳ ישמעאל‪,‬‬
‫שאנו מוצאים בכולם את הדברים החוזרים האלה! הא עד שלא יאמר )הכתוב( יש לי‬
‫‪,‬‬
‫בדין אם וכו אלא אם אמרת כן ענשת מן הדין‪ ,‬לכך נאמר וכר ל ל מ ד ך ש א י ן‬
‫ז‬
‫ע ו נ שי ן מ ן ה ד י ן • ( ! וזו היא דעתם של תלמידי ר׳ ישמעאל‪ ,‬ר׳ יאשיה ור׳ י ו דל(‪.‬‬
‫נ ת ן‬

‫אבל אף פעם אחת לא נמצא כזה במדרשי ר ״ ע‪ .‬וכבר העירונו ש ר ש ב י י‬

‫ו ד א ב ״ ש אומרים ‪-‬עונשין מן הדין״‪ .‬והם מבית מדרשו של ר״ע‪ ,‬וכן ד ב י )בית‬
‫ד‬ ‫‪8‬ז‬
‫מדרשו של ר״ע(‪ ,‬ספרי נשא פיס׳ א )וישלחו(‪ .‬וכך שנו במכות ה ב! תניא ( ב ר י ב י» (‬
‫‪0‬‬
‫אומר לא הרגו גהרגין הרגו אין נהרגין אמר ]לון ״( א ב י ו ב נ י לאו קל וחומר הוא‬
‫‪2‬‬
‫אמר לו לימדתגו רביגו שאין עוגשין מן הדין דתגיא וכד״(‪ .‬זוהי ברייתא דבי רבי •(‬
‫ו‪-‬אביו״ זה הוא ר ב י עצמו הסובר ״עוגשין מן הדין״‪ ,‬אלא שבגו חולק עליו‪ ,‬שהרי שגיגו‬
‫י ן ‪.(83‬‬ ‫)‪-‬לימדתנו רביגו״ היא רק ‪-‬מליצה של כבוד בכ״מ‪ (-‬שאין‬
‫ע ו נ ש‬

‫ה( כ ל ל ו ס ר ט ו ר י ב ה ו מ י ע ט ‪ .‬ר׳ י ש מ ע א ל היה חרש כל התורה כולה‬

‫ב כ ל ל ו פ ר ט ‪ ,‬ודי עקיבה ב ר י ב ה ו מ י ע ט ‪) .‬בכלל ופרט — הפרט הוא פירוש הכלל‬
‫ואין בכלל אלא מה שבסרט׳ וכשגוםף אחרי הסרט כלל אחר‪ ,‬הרי אגו דניט כעין הפרט!‬
‫כל הדומה לפרט! בריבה ומיעט — ה‪-‬מיעט״ איגו פירושו של ה‪-‬ריבה״ אלא הגבלתו‬
‫בדבר אחד‪ ,‬ואחד הוא אט הריבוי קודמ או המיעוט קודם‪ .‬וכשגוםף עליו ריבה הרי אגו‬
‫מרבימ הכל ח ת מאותו המיעוט‪ ,‬שהרי זה והדומה לו גכלל כבר בריבוי הראשון(*•(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ד״ע היה דורש בריבה ומיעט ו ל א בכלל ופרם‪ ,‬כמו ששגיגו בתום שבועות ס״א ז‬
‫‪,‬‬
‫)והמקור מדרש־הלכה מבית־מדרשו של ר ישמעאל!(! שרבי עקיבא ל א ה י ה ד ו ר ש‬
‫ז‬ ‫‪5‬‬
‫כ ל ל ו ס ר ט )וכלל( ״( והיה«י׳( דורש ר ב ו י י ן ו מ י ע ו ט י ן שכך למד מגחןוןמ »(‬
‫איש גט זו וכו׳ שר׳ ישמעאל לא**( היה דורש ריבויין ומיעוטין והיה ד ו ר ש כ ל ל‬

‫‪ (75‬בספרי חקת פיס׳ קכו שנמר‪ :‬אין לי אלא באהל חוץ לאהל מנין ת״ל זאת התורה אדם כי‬
‫ימות דברי איסי בן עקיבא ר י י ש מ ע א ל אומר אינו צריר אם צד שלא נזקק לטומאה )‪-‬אם נכנס‬
‫כבית כשהוא חי״( הרי הוא מטמא משנזקק לטומאה )‪.‬שנכנס כשהוא מת‪ (-‬ד י ן ה ו א שיסמא‪.‬‬
‫והקשו הספרשים )רד״פ בפסרא דבי רב ורי״נ באהלי יהודה והורוזיץ(‪ :‬הא אין עונשין מן הדין‪ ,‬ורד״פ‬
‫ורי״נ מתרצים‪ ,‬שאין זה אלא ‪-‬גילוי מילתא״‪ ,‬שפירוש הכתוב הוא‪ :‬אסי׳ הכניסוהו כשהוא מת‪ .‬אלא‬
‫שהורתח פקפק ב נ ו ס ח ששנו ר״י אחרי אימי‪ ,‬והוא משער שצ‪-‬ל ‪ :‬ר ב י )עי׳ פיסי א(‪.‬‬
‫‪ (76‬םסרי נשא סיס׳ א‪ ,‬כג‪ ,‬קכד‪ ,‬קכה‪ ,‬קבו‪ ,‬קנז — ‪.‬ר״א״ אצל •דברי ר׳ ישמעאל״ —‪ ,‬מדר״י‬
‫גזיקין פי״א ‪ 288‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (78‬כי״י ור״ח וילקוס‪.‬‬ ‫‪ (77‬םסרי נשא סיס׳ א‪.‬‬
‫‪ (79‬ילקוט ור״ח ויראים דסו׳ תילנא טי׳ קעס ‪ :‬ר ב י ‪.‬‬
‫‪ (80‬כי״ם ור״ח וילקוט‪.‬‬
‫‪ (81‬הבבלי מביא ברייתא דמכיל׳ דעריות‪ ,‬עי׳ לעיל‪.‬‬
‫‪ (82‬עי׳ ‪-‬תניי דבי רבי״ ןמבוא לנוסח המשנה‪ ,‬ח״א‪ 43 ,‬ואילר^‬
‫‪ (83‬םסרות‪ :‬ג ‪ p‬ח״ד נוםא ד‪ ;396 ,‬תיים דדו״ד ח״ב ‪ 237‬בהערה ‪ ,1‬הורייח ‪.vii‬‬
‫‪ (84‬עי׳ רש״י שבועות ד א‪ ,‬סנהד׳ מו א‪ ,‬חולין םז א ועוד‪.‬‬
‫‪ (85‬ליתא בדפוסים‪ ,‬ונכון‪.‬‬
‫‪ (86‬כנד הדפו‪ /‬צוק׳‪ :‬היה‪.‬‬
‫‪• (87‬נחום* גם בפי׳ הראב״ד לספרא‪.‬‬
‫‪ (88‬כ״ה בדפוסים ובן נבון‪ .‬צוק׳ חסר בםעית‪.‬‬

‫‪527‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ו פ ר ט ו כ ל ל וכר»»(‪ .‬וכך אמרו בבבלי)שבועות כו א(! אמר ר יוחנן ר׳ ישמעאל ששימש‬
‫את ר׳ נחוניא בן הקנה שהיה דורש את כל התורה כולה בכלל ופרט איד״ו נמי דורש‬
‫בכלל ופרט רבי עקיבא ששימש את נחוט איש גם זו שהיה דורש את כל התורה כולה‬
‫בריבה ומיעט איד^ גמי דורש ריבה ומיןט ‪.(90‬‬
‫‪1‬‬
‫וכך יוצא מיחש׳ עירובין פ״ג כ עיג »(! והכל גלקח בכסף מעשר חוץ מ ן ה מ י ט‬
‫‪,‬‬
‫ו מ ן ה מ ל ח כרבי ע ק י ב ה ‪ .‬ברם כרבי י ש מ ע א ל ‪ .‬תגי ר י ש מ ע א ל ״ ( ונתת‬
‫הכסף בכל אשר תאור‪ .‬גפשך הרי זה כלל‪ .‬בבקר ובצאן ביץ ובשכר הרי זה פרט‪ .‬ובכל‬
‫אשר תשאלך גפשך הרי זה כלל אחר‪ .‬כלל וסרט וכלל ואין אתה ח אלא כעין הפרט‪.‬‬
‫לומר <לן‪ 0‬מה הפרט מפורש דבר שהוא וולד וולדות הארץ»»( אף אין לי אלא דבר שהוא‬
‫וולד וולדות הארץ‪ .‬רבי עקיבה מפרש מה הפרט מפורש*״( שהיא פרי וולד׳׳״( פרי‬
‫ומכשירי פרי אף אץ לי אלא דבר שהוא פרי וולד פרי ומכשירי פרי‪ .‬מה נפק מביניהון *״>‬
‫ד ג י ם ו ח ג ב י מ כ מ ה י ן ו ם ט ר י ו ת כרבי עקיבא נלקחין בכסף מעשר כרבי‬
‫ישמעאל איגן גלקחין‪.‬‬
‫והגה ספרי ראה סיס׳ קז )מבית מדרשו של ר ״ ע( שגה כר״ע! יכול אף מים ומלח‬
‫ת״ל בבקר וגר מה אלו מיוחדים שהם פ ר י מ ס ר י ו ג י ד ו ל ו מ ן ה א ר ץ אף אין‬
‫לי אלא פ ת מפרי וגידולו מן הארץ! אבל בעיתבין כז ב א מ ת ‪ t‬ר׳ יהודה בן גחש ור׳‬
‫אליעזר )ששגיהם אומרים ש ד ג י ם גלקחימ( דרשי ר ב ו י י ו מ י ע ו ט י וגתת הכסף‬
‫בבל אשר תאוה גפשך ריבה בבקר ובצאן ביץ ובשכר מיעט ובכל אשר תשאלך גםשך‬
‫‪,‬‬
‫חזר ו ת ב ה ריבה ומיעט וריבה ת כ ה הכל וכו והגי תגאי דרשי כללי ופרטי דתגיא וגתת‬
‫הכסף וכר מה הפרט מפורש פ ר י מ פ ר י ו ג י ד ו ל י ק ר ק ע אף כל פ ר י מ פ ר י‬
‫ו ג י ד ו ל י ק ר ק ע ו ת נ י א א י ד ך ׳ • ( מה הפרט מםורש ולד ולחת הארץ אף כל ולד‬
‫ולדות הארץ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫והנה לפגיגו עובדא חשובה‪ ,‬ברייתא •»( ששגתה דעתו של ר ע ק י ב א ! פרי מ פ ת‬
‫‪,‬‬
‫וגידולו מן הארץ‪ ,‬עפ מדרשו ש ל ר י ש מ ע א ל ! כלל ופרט וכלל׳ וכנראה שלברייתא‬
‫‪,‬‬
‫זאת רמז גם הירוש ׳ שאמר! ר״ע מפרש מ ה ה פ ר ט מ פ ו ר ש שהוא פ ת וכו׳׳י״(‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מין»תגא דבי ר עקיבא בדבי ר׳ ישמעאל״ )עי להלן(‪.‬‬
‫‪1 0 0‬‬
‫ולהיפך בשבועות שם׳ כי ב מ ש ג ה )פ״ג מ״ה( ובבתיתא ש ב ס פ ר א ( ‪ ,‬שהם‬
‫‪ (89‬ועי׳ ספרא חובה פי״ ב א וראב״ד שפ‪.‬‬
‫ר י ב ו י א ח ר מ י ע ו ס אלא לרבות‪.‬‬ ‫‪ (90‬ודי׳ ספרא ‪2‬ו סי״א ה בדברי ר״ע ‪ :‬ואין‬
‫‪ (91‬מעשר שני פ״א נב ד״ד‪.‬‬
‫‪ (92‬ברייתא דר׳ ישמדאל שבתחילת ספרא‪ ,‬בהר פרידמן דמ׳ ‪.19—18‬‬
‫‪. (93‬ממים הנולדים ד״י זרד‪ ,‬זרע בהמה וזרד קרקע‪ ,‬דשב זורד זרד‪ ,‬כלומר כל אלה שנאמר‬
‫בהם תו‪2‬א הארץ ד& תלדות ‪ p>a‬וזרדם הוא תלד וולדות הארץ‪ ,‬אבל אלו שנאמר בהם ישמו המים‬
‫‪ 7a‬תלדות המיס וזרדס הוא תלד תלדות המים״‪. ,‬פרידמן בפירושו‬
‫‪ (95‬בעידובין‪ :‬כוולד‪.‬‬ ‫‪ (94‬בעירובין‪ :‬מפרש‪.‬‬
‫‪ (96‬ר״ח )עירוכין כח א(‪ :‬ע ו פ ו ת דגים וכר ‪1‬‬
‫‪ (97‬־ברייתא דרי ישמעאל‪ ,‬וכנו׳ כל כי״י וחידוש׳! ר״ח שם‪ :‬האי תגא ד ם ס ר י ד ב י ר ב‬
‫ו ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל תנא וכר‪.‬‬
‫‪ (96‬הברייתא הראשונה שבבבלי‪.‬‬
‫‪ (99‬ועי׳ גס ב״מ נז ב )דת״ד — דת״ד־ ומדר״י נזיקין ריש פס״ו )לשמור להביא וכר( וריש‬
‫(‬

‫פס״ ז וברייתא דר׳ ישמעאל‪ .‬יהשוה מכיל׳ דרשב״י‪ ,‬ה ו ‪ 1‬׳ אפשםייךמלמד‪.204 ,‬‬
‫‪ (100‬חובה פרשה ס ח ובבלי בו רע״*‬

‫‪528‬‬
 ‫‪,‬‬
‫מבית מדרשו של ד ״ ע ‪ ,‬שנו דברי ר׳ י ש מ ע א ל בלשונם של דבי ר״ע! ר ישמעאל‬
‫אומר אינו חייב אלא על העתיד לבא שנאמר להרע או להטיב אמד לו ר״ע א״כ אין לי‬
‫אלא דבריט שיש בהן יהרעד• והטבה דבריט שאין בהן הרעה והטבה מניין אמר לו מרבזי‬
‫הכתוב )״לכל אשר יבטא האדם״( אמר לו אס ריבה הכתוב לכך ריבה הכתוב לכך‪ .‬תלמידי‬
‫ר׳׳ע מדברים אפוא בלשונם ומכניסים בפי ר׳ ישמעאל‪ :‬מ ר ב ו י הכתוב״ בשעה שהוא‬
‫דרש כאן כלל ופרט ו כ ל ל ‪.‬‬
‫והבבלי )חולין סו א( מפרש את ״תנא דבי רב״ )=סםרא( ע״פ כלל וסרט׳ כמו שהוא‬
‫מפרש את ה״תדר״י״‪.‬‬
‫מתאיט לשיטתו של ר״ע אני מוצאים ר ק במדרשיס מבית מדרשו של ר ״ ע )םסרא‬
‫יםסרי דבריט וס״ז( את הטרמין‪ :‬א ח ר ש ר י ב ה ה כ ת ו ב מ י ע ט )״כלומר הואיל‬
‫ומציגו ריבוי ומיעוט״(‪.‬‬
‫״אחר שריבה הכתוב מיעט״ בברייתות מבית מדרשו של ד״ע מקביל ל״ריבוי ומיעוט״‬
‫בבבלי‪ .‬וכך אנו מוצאים למשל בספרי תצא סיס׳ רכא‪ :‬יכול יהו כל המומתין נתלימ‬
‫ת״ל כי קללת אלהים תלוי א ח ר ש ר י ב ה ה כ ת ו ב מ י ע ט אנו למדים אותו מן‬
‫המגדף מה מגדף מיוחד שפשט ידו בעיקר וכו׳ ר׳ א ל י ע ז ר אומר מה המגדף מיוחד‬
‫שהוא נסקל וכר‪ ,‬אבל בבבלי)סנהד׳ מה ב( אמרו! ‪...‬ת״ל כי קללת אלהים תלוי מה מקלל‬
‫זה שבסקילה אף כל שבסקילה דברי ר״א וחכ״א מה מקלל זה שכפר בעיקר אף כל שכסר‬
‫בעיקר‪ .‬במאי קא מיפלגי רבנן דרשי כ ל ל י ו פ ר ס י ר״א דריש ר י ב ו י י ו מ י ע ו מ י ‪,‬‬
‫רבנן דרשי כללי ופרטי והומת ותלית כלל כי קללת פרט וכו׳! אלא שלפי הברייתא‬
‫שבספרי ג ט ר ב גן גט ר״א דרשי ריבוי ומיעוט‪ ,‬ואפשר שגם כאן גש ג ו דברי‬
‫החולקים בלשון בית מדרשו של ר״ע )עי׳ להלן(‪ ,‬אבל הירוש׳ שם )בפ״ו כג ע״ג( רק מקצר‬
‫‪.(10! -‬‬ ‫>‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫את הספרי ולא י ו ‪.‬‬
‫ר‬ ‫‪ m‬״‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ו ב ז ד ״‬ ‫ת ר‬

‫‪0‬‬
‫וגם ״ריבה״‪ ,‬״לרבות״ ־ ׳( גמצא רק אצלם )עי׳ להלן(‪.‬‬
‫וכמו שראיגו כבר ב״למד מן הלמד״״ שתלמידי ר׳ ישמעאל שגו לפעמים דעה החולקת‬
‫עליו על ר״י׳ דעת חכמים )״תגי לה בשם חכ׳״(‪ ,‬כך גראה שאגו מוצאים גם במדד‪ .‬זו‬
‫‪0‬‬
‫״תנא דבי ר׳ ישמעאל״‪ ,‬ש ח ו ל ק על ר׳ ישמעאלי ׳(‪:‬‬
‫חולין סז א»>׳(‪ :‬דבי ר׳ ישמעאל תנא במים במים )ויקרא יא ט( א י ן זה כלל ופרס‬
‫אלא ריבה ומיעט במים ריבה בימים ובנחלים מיעט )״הטל את הפרט ביניהם״( במים חזר‬
‫וריבה ריבה ומיעט וריבה ריבה ד‪ ,‬ל*׳״(‪ .‬לשונו של ה״תנא״ הזה ) א י ן זה כלל ופרט(‬ ‫כ‬

‫מוכיח שיש כאן ה ת ג ג ד ו ת למי)״רבו״ ר׳ ישמעאל( שדורש גם זה בכלל ופרט »>*‪4‬‬

‫אלא שבזה תלוי גם עגין אחר׳ עגין ״רבוי אחר רבוי ל מ ע ט ״ ‪ ,‬שגמםר גם בשם ר׳‬
‫ישמעאל‪.‬‬
‫ז‪10‬‬
‫ר י ב ו י א ח ר ם י ע ו ס ו ר י ב ו י א ח ר ר י ב ו י ‪ .‬שנינו בספרא צי פי״א ד—ו (‪:‬‬
‫ע י ר ו ב י ן לעיל‪ ,‬גזיר ל ד ב ו ב ״ ק ק י ז ב‪.‬‬ ‫‪(101‬‬
‫אלא‬ ‫פיס׳ כד‬ ‫הפפרי‬ ‫לשון‬ ‫ו כ ר — אינו‬ ‫דבר‬ ‫כל‬ ‫ל ר ב ו ת‬ ‫ומאחר שםופיגו‬ ‫גזיר לד ב‪:‬‬ ‫‪(102‬‬
‫ה ב ר י י ת א ה ב ב ל י ת ‪ ,‬ש ג ש ג י ת ב כ מ ה מ ק ו פ ו ת ב ל ש ו ן ב י ת כ ד י ש ו ש ל ר״ע‪ ,‬עי׳ ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫*שון‬
‫עי׳ ג ם ד ר כ י ה מ ש ג ה ב ע ר כ ו ‪.‬‬ ‫‪(103‬‬
‫ג‬ ‫־שבועות ד‬ ‫‪(104‬‬
‫ב—ג‪.‬‬ ‫ע י ׳ ס ו ב ‪ ,‬ס פ ר א ש פ ל ג י פ ר ש ה ג‪.‬‬ ‫‪(105‬‬
‫םע‪-‬ב‪.‬‬ ‫סו‬ ‫במים ביפים ובנחלים‪,‬‬ ‫‪(106‬‬
‫א‪.‬‬ ‫פס‬ ‫מנחות‬ ‫‪(107‬‬

‫‪529‬‬
‫מה ת״ל בשמן בשמן שתי פעמים א מ ר ר ב י ע ק י ב א אילו נאמר בשמן אחד הייתי‬
‫‪08‬‬
‫אומר הרי היא ככל המנחות ללוג‪ ,‬כשהוא אומר בשמן ]בשמן( »( ריבה ו א י ן ר י ב ו י‬
‫א ח ר ר י ב ו י א ל א ל מ ע ט ‪ ,‬מיעטו לחצי לוג‪ ,‬יכול ישליש וכר ת״ל סולת מורבכת‬
‫חלות בלולות בשמך ריבה ו א י ן ר י ב ו י א ח ר מ י ע ו ט א ל א ל ר ב ו ת וכו׳ אמר‬
‫לו ראב״ע )לרבי( עקיבא אסילו אתה אומר כל היום כולו בשמן ל מ ע ט בשמן ל ר ב ו ת‬
‫איגי שומע לך אלא חצי לוג שמן לתודה וכו׳ הלכה למשה מסיגי‪.‬‬
‫והנה מדת זו *ריבוי אחר ריבוי למעט״ — ר ׳ י ש מ ע א ל מודה בה‪ ,‬ששנינו בססרי‬
‫‪109‬‬
‫חקת פיס׳ קכד‪ :‬ישרוף ר ב ו י א ח ר ר ב ו י )ואין רבוי אחר רבוי אלא( ( ל מ ע ט‬
‫‪110‬‬
‫דברי ר ׳ י ש מ ע א ל ר׳ עקיבא אומר ( משיצת האור ברובה ובר‪ :‬ובספרי ואתחנן‬
‫‪1‬‬
‫פיס׳ לו ״ ( ‪ :‬שומע אני שתי מזוזות ביתך ת״ל בשניה מזוזות ר י ב ו י א ח ר ר י ב ו י‬
‫‪112‬‬
‫ל מ ע ם דברי ר׳ י ש מ ע א ל ור׳ יצחק אומר אינו צריך וכו׳ (‪ :‬ובמדרש תנאים‪:93 ,‬‬
‫כתוב אחד אומר שבעה שבועות תם׳ לך וכת׳ אחד אומר וספר׳ לכם )*שבע ש ב ת ו ת״(‬
‫כיצד יתקיימו שני כתובים הללו וכשהוא אומר עד ממחרת ה ש ב ת השביעית תספרו‬
‫ח מ ׳ י ו ם נמצאת אומר ר ב ו י א ח ר ר ב ו י ל מ ע ט דברי ר׳ י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫ר׳ עקיבה אומר וכו׳‪.‬‬
‫בכל אלה)וכל המקורות האלה מבית מדרשו של ר׳ ישמעאל!( חולק ר״ע על ר׳ ישמעאל‬
‫ודורש א ח ר ת ‪ ,‬אלא שעדיין אין זאת אומרת שר״ע חולק על מדד‪ .‬זו‪ .‬והרי ראינו שהוא‬
‫מודה בה בספרא צו‪ ,‬וכן תלמידיו ר׳ א ל י ע ז ר ב ן י ע ק ב ו ו ׳ י ה ו ד ה החזיקו בה‪.‬‬
‫ראב״י בספרא ויקרא נדבה סרשה י ו! ר׳ אליעזר בן יעקב אומר ומ׳ ש א י ן ר ב ו י‬
‫א ח ר ר ב ו י ב ת ו ר ה א ל א ל מ ע ט ‪ ,‬ושם פ״י ז ם ת ם ם ס ר א ! ש א י ן ר ב ו י‬
‫א ח ר ר ב ו י ב ת ו ר ה א ל א ל מ ע ט ד ב ר א ח ר וכו׳ )שאינו מודה במדד‪ .‬זו(‪ .‬וכך‬
‫‪11‬‬
‫פירש ה ב ב ל י לד׳ י ה ו ד ה * ( ‪.‬‬
‫אלא שמצד אחר מצויות בספרא דרשות שהן רבוי אחר רבוי ל ר ב ו ת ‪ ,‬ויקרא נדבה‬
‫ס״ג א—ד! תקריבו מלמד שהיא באה נדבת שנים וכו׳ קרבנכם מלמד שהיא באה נדבת‬
‫צימר ומ׳ ו סם״ז ח‪ :‬זכר לרבות את הולד‪ .‬גקבה לרבות את התמורה‪ ,‬וכאלה‪] :‬ב״ק מד ב ו‬
‫‪1‬‬
‫שור שור שבעה להביא שור האשד‪ .‬שור היתומים וכר[ ״ (‪ .‬ואמגם ר׳ אליעזר בגו של ר׳‬
‫יוסי הגלילי בל״ב מדות )של אגרד‪ (.‬שוגה‪ :‬ב ר י ב ו י ‪ ,‬ב מ י ע ו ם ׳ ב ר י ב ו י א ח ר‬
‫ר י ב ו י ו ב מ י ע ו ט א ח ר מ י ע ו ט ‪ .‬ור׳ יהודה )=םתס ספרא( מ ו ס י ף בספרא‬
‫נדבה פט״ז שט‪ :‬ר ׳ י ה ו ד ה אומר הרי הוא אומר גט את הארי ומ׳ ן זאת אומרת )עי׳‬
‫ראב״ד(‪ ,‬שכך דרשו נם שם ר ב ו י א ה ד ו נ ו י ^‬
‫וכך הוא הרבר גם ב מ י ע ו ט א ח ר מ י ע ו ס ‪ ,‬יומא מג א וש״נ‪ .‬על פי פירוש‬
‫‪ (106‬כי״ר‪ ,‬ושם‪ :‬שני פצפים ש א י ן וכוי‪ ,‬ולי׳ ‪.‬ריבה״‪.‬‬
‫‪ (109‬ליתא בכי״י‪ ,‬ולי תא גם בשאר המקורות‪.‬‬
‫‪ (110‬אלא שבםמור שם שגו‪ :‬והשליר וכו׳ פשי‪1‬ת האור ברובה דברי ר ׳ י ש פ ע א ל ר ע ״ א‬
‫וכר‪ .‬ועי׳ בפירושים והגהות‪.‬‬
‫‪ (111‬פגחות לו ‪JK‬‬
‫‪ (112‬בפנמות‪ :‬ר צ ק י ב א אופר וכר‪.‬‬
‫‪ (113‬מסח׳ כג א וכ״ק פה ב‪.‬‬
‫‪ (114‬עי׳ כריתות ל״ל‪ ,‬שיא אות י״ג‪ ,‬והשוה יחופי תנאיפ ואפוראיפ צ׳ בר פרא צ׳ ג׳‪ ,‬וציי‬
‫חידושי הר״ן לנדה פ ע״ ג‬
‫‪ (115‬בר׳ דד״א בגו של ריה״ג‪ ,‬פדה ג׳‪.‬‬

‫‪530‬‬
 ‫ה״ברייתא״ ש ב ב ב ל י •״(׳ גם ר׳ י ה ו ד ה גם ר״מ מחזיקים במדד‪ .‬זו‪ ,‬וכן דעתו של‬
‫‪117‬‬
‫הבבלי בב״ק פי ב ומגחות סז א‪ .‬אבל מצד אחר שגיגו בספרא (! ר׳ י ה ו ד ה אומר‬
‫‪11‬‬
‫זאת תורת העולה היא העולה הרי אילו מיעוטים! ובספרא חובה פרשה ז א* (! גפש וכר‬
‫הרי אילו מיערטין‪ .‬ושם פכ״ב ו! אחת בה ובהגה )או( הרי אילו מיעוטימ‪ .‬וכבר שאלו‬
‫בירוש׳ הוריות שם! בכל אתר את מר מיעוט אחר מיעוט לרבות וכא את מר מיעוט אחר‬
‫מיעוט למעט‪ .‬אמר ר׳ מתגיה שגייא היא דכתיב מיעוט אחר מיעוט א ח ר מ י ע ו ט ‪.‬‬
‫אבל הרי ע ש ר ה כהגימ כתובין בפרשה וכו׳ הוי מיעוט אחר מיעוט וכוי׳ סנהד׳‬
‫‪1‬‬ ‫‪110‬‬
‫טו א ( וכאלה עוד״ (‪ .‬והגה כי כן יש מיעוט אחר מיעוט לרבות אפילו ביותר משגים‬
‫)כשם שאנו מוצאימ ״רבוי אחר רבוי למעט״ אפילו בשלשה‪ ,‬ספרא צי שמכר לעיל(!‪.(12‬‬
‫‪1‬‬
‫ואמנם נראה שדעות חלוקות הן‪ ,‬ור׳ י ה ו ד ה שדרש רבוי אחר רבוי ל ר ב ו ת ״ (‬
‫דרש גט מיעוט אחר מיעוט למעט‪.‬‬
‫וכך דורשים ‪ -‬ד ב י ר ׳ א ל י ע ז ר בן יעקב״ מיעוט אחר מיעוט לרבות )חולין‬
‫קלב א( ו״דבי ר ׳ ישמעאל״ דורשים שם דרשה אחרת» וודאי מפגי שהם חולקים‬
‫על מדה זו‪.‬‬
‫ו( מ ־ ׳ מ ן ‪ .‬ל מ ע ט ‪ .‬רבי עקיבא דורש‪ :‬מלהט )במ׳ טו יט( ולא כל לחם «»(‬
‫‪2‬‬
‫וכוי‪ ,‬ור׳ ישמעאל לומדו מגזירה שוה> »(ן רבי עקיבא דורש! מן הבהמה להוציא‬
‫‪1‬‬
‫את הרובע ואת הגרבע וכר‪ ,‬ור׳ י ש מ ע א ל לומדו מן הדין״ (‪• •,‬דאורחיה דקרא‬
‫לאישתעויי הכי״‪ ,‬כמו שאמרו בבבלי שט )כח ב( ל״תנא דבי ר׳ ישמעאל״׳ אלא שהוא‬
‫הוציא רובע וגרבע מן ״משחתם בהם״ )שם( ולא מק״ו כר׳ ישמעאל‪.‬‬
‫ז( ד ב ר ש ה י ה ב כ ל ל ו י צ א ל י ד ו ן ב ד ב ר חדש‪ .‬שגיגו בברייתא דר׳‬
‫ישמעאל )עמ׳ ‪ !(23‬כל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו‬
‫לכללו עד שיחזירגו הכתוב לכללו בפירוש‪ .‬כיצד‪ .‬ושחט את הכבש במקוט אשר ישחט את‬
‫החטאת ואת העולה במקוט הקדש )ויק׳ יד יג( שאין ת״ל כי כחטאת האשט הוא לכהן)שט(‬
‫אלא לפי שיצא לידון בדבר חדש בבוהן יד ובבוהן רגל ובאזן ימגית יכול לא יהא טעון‬
‫‪12‬‬
‫מתן דמיט )״ואימוריט״( למזבח« ( ת״ל כי כחטאת האשם הוא לכהן‪ .‬הרי החזירו הכתוב‬
‫‪121‬‬
‫לכללו בפירוש‪ .‬אמר לך מד‪ .‬חטאת טעוגה מתן מזבח אף אשט טעון מתן מזבח ‪4‬‬
‫גם במדד‪ ,‬זו חלוקים עליו חבריו על ר׳ ישמעאל‪ ,‬וכך גמסרה בספרא בשפ ר׳‬
‫‪ (116‬ב״ב יד א )במלאכת הפשכן פ״ו ליתא‪ ,‬וכן ליתא בירוש׳ שקליפ פ״ו פפ ע״ד(‪.‬‬
‫‪1 (117‬ו פ‪-‬א ז )־־־הוריות ב פע״ב וש״נ(‪.‬‬
‫‪ (118‬ידוש׳ הוריות ריש פ״א‪ ,‬מה ד״ג‪ ,‬בבלי ב צ״מ‬
‫‪ (119‬די׳ כריתות שפ פי׳ בא‪.‬‬
‫‪ (120‬די׳ יחוסי תנאיפ ואמוראיפ ש*‬
‫‪ (121‬וכבר ראינו שר׳ אלידזר בר׳ יופי הגלילי שונה בפרותיו •פידופ אחר פידום״ ל פ ד פ ‪.‬‬
‫‪ (122‬די׳ לדיל מספרא נדבה פט״ז וגס בסתם ספרא ס״י ז מובא אחריו •דבר אחר״ החולק‪.‬‬
‫‪ (123‬בס״ז ‪ :283‬מלחם את שהוא לחם חייב שאמו לחם אינו חייב איזהו לחם החסה וכר‬
‫ולםםה שם דורש ‪ :‬מ ל ח ם ו ל א כ ל ל ח ם פרם למבושל וכר‪.‬‬
‫‪ (124‬ידוש׳ חלה פ״א נז ע״א ופסח׳ פ״ב כס ע״ב בשם •ר׳ ישמעאל״ ו‪.‬תני ר׳ ישמעאל״‪,‬‬
‫פסרי שלח פיפי קי ‪ 113‬ושם ‪ 115‬סתם‪ .‬פפרי פנחפ סיפ׳ קמו ופדד״י פסחא סי״ ז נשנו לענק מצה‪ ,‬וזהו‬
‫״תדר״י שבבבלי ספח׳ לה א‪.‬‬
‫‪ (125‬פפרא נדבה פרשה ב ח‪ ,‬תפורה כח א וכנו׳ ר״ג ש* ולא כתום׳‪.‬‬
‫‪ (126‬כי״ר‪ :‬פתן פזבה‪ ,‬כלפטה‪.‬‬
‫‪ (127‬יבמות ז א וזבחים פפ א‪.‬‬

‫‪531‬‬
‫י ש מ ע א ל ‪ ,‬ספרא נדבה פי״ט ד ! את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על‬
‫הקרב מה ת״ל וכו׳ מ ש ם ר ב י י ש מ ע א ל א מ ר ו לסי שיצא לירון בדבר החדש ‪(!28‬‬
‫)״בן הצאן נתרבה באליה״( החזירו הכתוב לכללו )״דאי לא אהדרינוצ הו״א אליה הוא‬
‫‪1 2‬‬
‫דקרבה אבל חלבים לא״(! צו פרשה ה ה ! מ ש ו ם ר ׳ י ש מ ע א ל א מ ר ו • ( מפני‬
‫‪13‬‬
‫שיצאת )״תודה״( לירון בדבר החדש ‪) ( °‬״בלחם״( יכול אין לה אלא חידושה ת״ל תורת‬
‫‪1‬‬
‫זבח השלמים אם על תודה מה שלמים טעונים סמיכה ונסכים ותנופת־חזה ״ ( ושוק ומ׳‪.‬‬
‫ש״חכמים״ ח ו ל ק י ם על ר׳ ישמעאל בזה! על דעתיה דר׳ נ ‪ 1‬״ (‬ ‫וביריש׳ מפורש‬
‫י ש מ ע א ל דרש כל ד ב ר שהוא בכלל ויצא לידון בדבר חדש נעקר‬ ‫ישמעאל ניחא ד ר ׳‬
‫בחידושו צירך הוא שיאמר סיאה בכרם‪ ,‬על דעתיה<ון> ד ר ב נ י ן‬ ‫מן הכלל והרי הוא‬
‫ה ו א ב כ ל ל ו ו ה ר י ה ו א ב ח י ד ו ש ו לאיזה דבר נאמר סיאה‬ ‫דאינון אמרין ה ר י‬
‫ב כ ר ‪.(!S2‬‬
‫ם‬

‫‪1‬‬
‫ב מ ד ר ״ י ״ ( ז ד״א היה בכלל ויצא לידון בדבר חדש )״בכפר״( והחזירו הכתוב לכללו‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫\בך בספרי נשא פיס׳ יס« ר ״ א * ( ׳ סיס׳ לד ) מ ק ו ר א ח ר בלי ״ד״א״^ ושם פיס׳ א !‬
‫קודש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה למה נאמר לסי שהוא אומר כי את חזה‬
‫התנופה ואת שוק התרומה לקחתי )ויק׳ ז לד( אף שלמי נזיר במשמע )״חזה ושוק״( הרי‬
‫הכתוב מוציאם מכללט שיטענו הפרשת ז ר ו ע אין לי אלא הפרשת זרוע וכר אם זכיתי‬
‫מן הדין מה ת״ל קודש הוא לכהן על חזה התנופה אלא כל דבר שהיה בכלל ויצא לירון‬
‫בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו דברי ר׳ אליעזר •״(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫וגט כאן׳ כמו בכמה מקומות‪ ,‬ר״א בשיטת ב י ת ר ׳ י ש מ ע א ל ״ • ( ‪.‬‬
‫ח( כ ל פ ר ש ה ש נ א מ ר ה ו נ ש נ י ת ו כ ו ׳ ‪ .‬גט במדה ז ו ) ש ל א נמנית במדותיו‬
‫של ר׳ ישמעאל( חלוקיפ מ ו ד א י ר ׳ י ש מ ע א ל ו ר ״ ע ‪.‬‬
‫בספרי נשא סיס׳ ב שנינו! למה נאמרה פרשה זו לפי שהוא אומר נפש כי תחטא‬
‫ומעלה מעל בה׳ וגו׳ או מצא אבירה וכיחש בה ונשבע על שקר )ויק׳ ה כא—כב( אבל בגוזל‬
‫הגר לא שמעגו בכל התורה ת י ל ד ב ר אל בגי ישראל איש או אשד‪ .‬כי יעשו מכל חטאות‬
‫האדם למעול מעל בה׳ בא הכתוב ולימד על גוזל הגר וגשבע לו ומת שישלם קרן וחומש‬
‫לכהגים ואשם למזכה )סיס׳ ד ! ר׳ י ש מ ע א ל אומר וכי יש ל ך אדם מישראל וכו׳(‪ ,‬זו‬
‫מדד‪ .‬בתורה כ ל פ ו ש ה ש ג א מ ר ה ב מ ק ו ם א ח ד ו ח י ם ר ב ה ד ב ר א ח ד‬
‫וחזר ו ש ג א ה ב מ ק ו ם א ח ר לא שגאה אלא על ש ח י ס ר בה ד ב ר אחד‬
‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬
‫ר׳ עקיבא אומר כל מקום שג׳ בו י ( לאמר צריך לידרש *ג!(‪.‬‬

‫ןכי״ר‪ :‬שהיה בכלל ‪ Km‬לידון בחדש‪[.‬‬ ‫‪(128‬‬

‫כנוס׳ מ״ח ןוכי״רן׳ ד״ו‪ :‬דברי רבי ישמלאל‪ ,‬אפ׳ לו‪.‬‬ ‫‪(129‬‬
‫ןכי״ר‪ :‬לסי שי‪1‬א לידון בחדש‪[.‬‬ ‫‪(130‬‬
‫•‪ (131‬ןכגוםח כי״ר‪ ,‬כי״ל וד״ו‪ :‬של ר׳‪(.‬‬ ‫ןכנוסח כי״ר‪ ,‬דפר‪ :‬וחנופה וחזה[‪.‬‬ ‫‪(131‬‬
‫ידוש׳ פאר‪ .‬ס״א םז ל״ג‪ ,‬וכן בסוסה ס״ס כג רע״ד‪.‬‬ ‫‪(132‬‬
‫נזיקין פרשה י ‪ .284‬והמית איש או אשד‪ .‬השוד יסקל‪.‬‬ ‫‪(133‬‬
‫כ ר ״ ש בפ״ז ‪.238‬‬ ‫‪(134‬‬
‫אבל בכ״י ברלין‪ :‬לכללו ב פ י ר ו ׳ ‪ .‬ו א ח ר י ש ת ה ה נ ז י ר י י ן א ח ר כ ל‬ ‫‪(135‬‬
‫)לליל סוף פיפ׳ כד ן( דברי וכר !‬ ‫ה פעש יס‬
‫אבל לי׳ ר י ב ה ו מ י ל ט ‪ ,‬ולי׳ להלן רשות — חובר‪-‬‬ ‫‪(136‬‬
‫כנר כ‪-‬י ל׳‪ ,‬דפר‪ :‬בה‪ ,‬יל׳ וכי״ר לי׳‪.‬‬ ‫‪(137‬‬
‫לי׳ ספרא ויקרא פ״ב יג וט״ז ‪ 233‬שר א׳ ולי׳ פפרא קדושים מרשה י ‪M‬‬ ‫‪(138‬‬

‫‪S32‬‬
‫ובמדר״י נזיקין רפ״ו ‪ »269‬וכי יריבת אנשים למה נאמרה פרשה זו לפי שהוא אומר‬
‫עין תחת עין אבל שבת וריפוי לא שמענו ת״ל וכי יריבון אנשים‪ ,‬אם יקום‪ ,‬בא הכתוב‬
‫ללמד ןביז ד ב ר י ם ה מ ח ו ם ד י ם בו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ד״ע חולק אפוא על מדד‪ .‬זו‪ ,‬וכך נמסר בבבלי»‪ p‬בשם ‪-‬תנא דבי ר י ש מ ע א ל ״‬
‫)ולדעת ר׳ ישמעאל!( ‪ :‬כל פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫בה * (‪ .‬וזהו גם יסודו של ״תנא דבי ר׳ ישמעאל״ השני ״ ( ו למה נשנו)ויק׳ יא ודבי יד(‬
‫בבהמה מפגי השסועה ובעופות מפגי הראה‪.‬‬
‫מדד‪ .‬זאת שינתה את כל פגי מדרשו של ר׳ ישמעאל‪ ,‬שהרי לסיד‪ .‬כל הפרשיות‬
‫המיותרות לא נשגו אלא בשביל דבר אחד שנתחדש בהן‪ ,‬ואין צורך אפוא לדרוש בכפולה‬
‫כל מלה ומלה‪ .‬ורק תוצאה ישרה מזו היא תוצאת־התלמוד הבבלי‪ ,‬המשתמש במדד‪ .‬זו גם‬
‫ליישב דברים שאינם צריכים‪ ,‬שגאמרו בכתוב רק דרך אגב‪.‬‬
‫ט( י ל מ ד ס ת ו ם מ ן ה מ פ ו ר ש ‪ .‬גם זו מדד‪ .‬מיותרת לד׳ ישמעאל‪ ,‬אע״ם שלא‬
‫‪1 4 2‬‬
‫מציגו חולקים עליה ב ס י ר ו ש ‪ ,‬וכד גמםרה ב ס פ ר א ( בשם ר ׳ י ש מ ע א ל !‬
‫מ ש ו ם ר ׳ י ש מ ע א ל א מ ר ו הואיל וגאמרו שגי דיברות זה בצד זה אחד סתוח‬
‫‪1‬‬
‫ואחד סתום ילמד פתוח על הסתום וכו׳‪ .‬וכן גמסר בבבלי** ( בשם • ד ב י ר ׳‬
‫י ש מ ע א ל״ ‪ 1‬כהן)שאצל מתגות כהוגה( ולא כהגת ו י ל מ ו ד ס ת ו ם מ ן ה מ פ ו ר ש‬
‫‪1‬‬
‫)מבני אהרן שנאמר אצל מגחה(׳ וכן במקום אחר** (‪ :‬בשלמא ר׳ ישמעאל קסבר ילמד‬
‫סתום ‪ p‬המפורש‪.‬‬
‫ומדד‪ .‬זו‪ ,‬שהיא יסודן של המדות ״גדרה־שוה״ ו״בנין־אב״ ומקורן‪ ,‬נמצאת כ״פ‬
‫במדרשי־הלכה מבית מדרשו של ר׳ י ש מ ע א ל ‪ .‬במדר״י סםתא פי״א ‪ ! 37‬הואיל וגאמרו‬
‫לקיחות בתורה םתם )•פרה אדומה‪ ,‬מצורע ולולב״( ופרט לך הכתוב באחת מהן שאיגה‬
‫‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫אלא ]אגודה אף[ פורם אגי כל לקיחות שבתורה שאינם אלא אגודה * (‪ :‬שם גזיקין רם״ו‬
‫‪ ! 269‬היה ר׳ י ש מ ע א ל אומר הואיל וכל הגיזקים שבתורה סתט ופרט הכתוב באחד‬
‫מהם )•בגזל הגר שכתוב בו איש או אשח״( שעשה בו גשים כאגשיט אף סורט אגי לכל‬
‫הגיזקיס שבתורה וכו׳*••<(‪ .‬ספרי גשא פיס׳ א! היד‪ .‬ר ׳ י ש מ ע א ל א ו מ ר הואיל וגאמרו‬
‫צוואות בתורה םתם וסרס באחת מהם שאיגה אלא מיד בשעת מעשה ו ל ד ו ר ו ת ז * ! ( ‪,‬‬
‫סיס׳ יד סתם! הואיל ונאמרו שבועות בתורה סתם ופרס באחת מהם שאינה אלא באלה וכר‬
‫‪1‬‬
‫וסרט באחת מהן שאינן אלא ביו״ד ה״י וכו׳» ספרי שלת פיס׳ קז** (‪ :‬הואיל ונאמרו‬
‫כיאות בתורה םתם וסרט באחת מהם שאינה אלא לאחר ירושה וישיבה וכו׳ דברי ר ׳‬

‫‪ (139‬סוסה ג א—כ וש״נ‪.‬‬

‫‪ (140‬ועי׳ שבועות ים א‪ ,‬ש ה ב ב ל י השתמש בה גם ל ר ־ ע! והוא השתמש גם ליישב‬
‫י׳ י ת ו ר י ס שבכתוב שאינם !ריבים גם במקום שעיקר הפרשה לא נאמרה במקום אחר‪.‬‬
‫‪ (141‬חולק סג ב‪ ,‬ונוסף בספרי ראה סיס׳ קג )עי׳ הו׳ מא״ש ‪1‬ה ע״א( מדבי ר״י‪ ,‬הו»ד‬
‫עפ׳ ‪ 8‬בהערה‪.‬‬
‫‪ (143‬אחרי פ״א ד״ פ ע׳׳א‪.‬‬
‫‪ (143‬חולק קלב א‪.‬‬
‫‪ (144‬יומא גס א )=זבחים גג א(‪.‬‬
‫‪ (145‬בספרי חקת סיס׳ קכד וקכ״ם‪ ,‬ג״ש‪ :‬נאמרה כאן לקיחה וגאמרה להלן לקיחה וכר‪.‬‬
‫‪= (146‬םפרי נשא סיס׳ ב ומדר״י שם ס״ז ‪ ,271‬פ״ח ‪ 275‬ופ״ס ‪ 278‬מקמר‪.‬‬
‫‪ (147‬ברייתא דר׳ ישמעאל סיס׳ ו׳‪.‬‬
‫‪ (148‬קידושין לז ב‬

‫‪533‬‬
 ‫‪,‬‬
‫י ש מ ע א ל א״ל ר ״ ע וכו׳ ! חקת פיס קכג‪ :‬הואיל ונאמרו אצבעות בתורה סתם וסרט‬
‫‪,‬‬
‫מטות סיס׳‬ ‫לד הכתוב באחת מהם שאינה אלא ימנית אף סורטני כל אצבעות וכי‬
‫קגג‪ ,‬םתם ובשם ר ׳ י ו נ ת ן ! הואיל ונאמרו דברות בתורה םתם ופרט באחד מהם‬
‫שהנשיאים קודמים וכר ן סנחם סיס׳ קמב! הואיל ונאמרו םלתות בתורה םתט ופרט לך‬
‫הכתוב באחת מהן שאינה אלא מן החיטים וכר‪ .‬הואיל ונאמרו בגדים בתורה םתם ופרט‬
‫לך הכתוב באחד מהן צמר ופשתיס אף כל צמר וסשתים ‪.(150‬‬
‫י( ר ש ו ת — ח ו ב ה ‪ .‬חילוף זה בין ר׳ ישמעאל ור״ע — יסודו בכל רוח פרשנותם‬
‫של שני הוזכמיפ האלה‪ .‬ר׳ ישמעאל הלך אחרי פשוטו של מקרא‪ .‬ור״ע ראה בכל דבר‬
‫ודבר של התורה מצוד‪ .‬וחובה‪* .‬וקנא את אשתו רשות דברי ר׳ ישמעאל ר׳ עקיבא‬
‫‪1‬‬
‫אומר חובה ״ (‪ .‬לה יטמא רשות דברי ר׳ ישמעאל ר׳ עקיבא אומר חובה ^ לעולמ בהט‬
‫״ ‪,(us‬‬ ‫תעבודו רשות דברי ר׳ ישמעאל ר׳ עקיבא אומר‬
‫ח ו ב ה‬

‫ואמרו שט בסוטה! ״לימא ר׳ ישמעאל ור״ע ב כ ל ה ת ו ר ה כ ו ל ה הכי סלעי ‪(1M‬‬

‫דמד אמר רשות ומר אמר חובה״‪ ,‬ודחו! הכא בקראי סליגי וכו׳‪ .‬אבל כסשוטס של דברימ‬
‫באמת בכל מקופ‪ ,‬שעל־פי הפשט אין כאן ציווי אלא תגאי׳ סירשהו בוודאי ר׳ ישמעאל‬
‫כפשוטו‪ ,‬כמו ‪,‬״והיה אפ לא תמצא חן וגו׳ ושלחה מביתו״‪ ,‬ולא כ ר ״ מ שאומר»»(‬
‫״זו מצוד‪ .‬לגרשה״‪.‬‬
‫ובזה תלויה גם דעתו של ר׳ י ש מ ע א ל לעגין ״אם״ שבתורה! כל אם ואם שבתורה‬
‫רשות ח ת משלשה‪ ,‬ואם תקריב מגחת בכורים )ויק׳ ב יד( תובה אתה אומר חובה או איגו‬
‫‪1‬‬
‫אלא רשות ת״ל תקריב את מגחת בכוריך )שם( חובה ולא רשות•* (‪ .‬כיוצא בו אם כסף‬
‫ת א ה את עמי וגו׳ )שמ׳ כב כד( חובה אתה אומר חובה או איגו אלא רשות ת״ל העבם‬
‫תעביטגו)דב׳ טו ח( חובה ולא רשות‪ .‬כיוצא בו ואם מזבח אבגים תעשה לי)שמ׳ כא כה(‬
‫חובה אתה אומר חובה או איגו אלא רשות ת״ל אבגימ שלמות תבגה )דב׳ כז ‪ 0‬חובה ולא‬
‫‪157‬‬
‫ר ש ו ת ( ! אבל ״אמ אדוגיו יתן לו אשד‪ .‬רשות אתה אומר רשות או איגו אלא חובה‬
‫כשהוא אומר אם בגםו יבוא בגסו יצא רשות ולא חובה דברי ר׳ י ש מ ע א ל ר׳ עקיבא‬
‫אומר ו ו׳״ ‪8‬״(‪.‬‬ ‫כ‬

‫וכן ״אם חבול תחבול ר׳ י ש מ ע א ל אומר בא הכתוב ללמדך שתהא עושה מצוד‪.‬‬

‫פ ר ש ה ג ם‪.‬‬ ‫חובה‬ ‫ספרא‬ ‫וכן‬ ‫וכר‪,‬‬ ‫אנבעו‬ ‫נאמר כאן‬ ‫א‪1‬בעו‬ ‫ג״ש‪:‬‬ ‫מ ו ר ע פ״ג ז‬ ‫בת״כ‬ ‫‪(149‬‬
‫ש ב ת כ ו ב ו י ב מ ו ת ד ב ו מ נ ח ו ת ל ט ב‪.‬‬ ‫י ש מ ע א ל ״ ‪,‬‬ ‫ר׳‬ ‫ד ב י‬ ‫״תנא‬ ‫‪(150‬‬
‫= פ פ ר י נ ש א פ י ס ׳ ז ב ״ י ר׳‪ .‬ב י ר ו ש ׳ פ ״ א מ ז ע ״ ב מ ח ל ו ק ת ר׳ א ל י ע ז ר ור׳ י ה ו ש ע ‪ ,‬ר ״ א כ ר ״ ע ‪,‬‬ ‫‪(151‬‬
‫א ל י ע ז ר ‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫בנוסחאות ‪:‬‬ ‫בספרי‬ ‫וכ״ה‬
‫רבי‬ ‫רשות‬ ‫ר ש ״ א‬ ‫היגר‪:‬‬ ‫ו‬ ‫פ״ד‬ ‫שמחות‬ ‫מ ‪ x‬ו ה‪,‬‬ ‫יסמא‬ ‫לה‬ ‫א י ‪:‬‬ ‫אמור‬ ‫ספרא‬ ‫‪(152‬‬
‫אומר חובה‪.‬‬ ‫י ה ו ד ה‬
‫ס ו ס ה ג א ו ז ב ח ׳ ק א וגםין ל ח ב‪ .‬ג ס כ א ן ר ״ א כ ר ״ ע ‪ ,‬גםין ל ח ב‪.‬‬ ‫‪(153‬‬
‫מאירי‪.‬‬ ‫חובה״‪,‬‬ ‫ובתורת‬ ‫רשות‬ ‫בתורת‬ ‫לפרשם‬ ‫שאפשר‬ ‫המקראות‬ ‫״בכל‬ ‫‪(154‬‬
‫ע״ב‪.‬‬ ‫ם״ח ם‪ ,‬גםין ‪1‬‬ ‫סוסה‬ ‫תום׳‬ ‫‪(155‬‬
‫אבל‬ ‫•חובה״‪.‬‬ ‫אומר‬ ‫הוא‬ ‫)גם‬ ‫ור״ש‬ ‫יהודה‬ ‫ר׳‬ ‫דרשות‬ ‫א—ב‪,‬‬ ‫יג‬ ‫סרשה‬ ‫נדבה‬ ‫ספרא‬ ‫עי׳‬ ‫‪(156‬‬
‫מ פ ס ו ק אוזר(‪.‬‬ ‫לומדו‬
‫ןומשס‬ ‫‪315‬‬ ‫רפי״ם‬ ‫רשות( = נזיקין‬ ‫ח ו ל ק ת ‪:‬‬ ‫מכיל׳‬ ‫)וסתם‬ ‫‪243‬‬ ‫סי״א‬ ‫בחדש‬ ‫מדר״י‬ ‫‪(157‬‬
‫אסשסייר‬ ‫הו‪1‬‬ ‫בכי״י לי׳ )עי׳‬ ‫אבל‬ ‫‪ 116‬ו ־ ‪. 1 5 1‬‬ ‫במדרשב‪-‬י שלו עמ׳‬ ‫והופמן הכניסו‬ ‫בעל מה״ג‪,‬‬ ‫העתיק‬
‫ו ־ ‪ — .(211‬ע ‪ 1‬״ ס [ ‪.‬‬ ‫‪157‬‬ ‫עמ׳‬ ‫מלמד‬
‫וכר•‬ ‫גזרה‬ ‫יכול‬ ‫‪:(161‬‬ ‫)אטשטיידמלמד‬ ‫מדרשב״י כ״י‬ ‫‪.250‬‬ ‫ורפ״ב‬ ‫‪249‬‬ ‫פ״א‬ ‫נזיקין‬ ‫כדר״י‬ ‫‪(158‬‬

‫‪534‬‬
‫)״תלוו! את העני״( ותהא נוטל את שלך ) * ו ה ר ש ו ת בידך ליטול את שלך״(•״(‪,‬‬
‫אבל בבית מדרשו של ד״ע ד ר ש ו נ י ( ‪ t‬יכול שהרשות ב י ת לחבול ת״ל לא תבוא אל ביתו‬
‫לעבוט עבוטו א״כ למה נאמר אמ חבל תחבל מי שיש לו רשות לחבול בשליח בית‬
‫דין הכתוב מדבר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫יא( ל ה פ ס י ק ה ע נ י ן ‪ .‬ר ישמעאל וההולכים בשיטתו׳ האומדים ״דברה תורה‬
‫כלשון בגי אדם״‪ ,‬היו מפרשים גם את היתורים הסגנוניים — כלשון בני אדם! ויאמר‬
‫‪1‬‬
‫משה אל בגי ישראל ל ה ס פ י ק ה ע ג י ן דברי ר׳ ישמעאל״ (! הרוגו למה גאמר‬
‫‪83‬‬ ‫‪1‬‬
‫ל ה פ ס י ק א ת ה ע ג י ן דברי ר׳ י ש מ ע א ל ״ ( » ״לאמרי *להפסיק ה ע ג י ך י ( ׳ וכן סובר‬
‫ר׳ יוסי הגלילי׳ ב ג י ג ו ד ל ר ״ ע ‪ ,‬ש ״ א ך ״ ו ״ ר ק ״ ״להפסיק העגין״•••( )בגיגוד‬
‫ל״אך חלק״(‪.‬‬
‫ובדרכו של ר׳ ישמעאל הלך גם ר׳ י ו ג ת ן תלמידו׳ בפרשו *זאת תורת הקגאות״‬
‫בגיגוד לד׳ יאשיה ודבי ר״ע הדורשים‬ ‫ו*זאת תורת הגזיר״! כ ח ו ת ם ה ד ב ר י ם‬
‫״זאת תורת״ )עי׳ להלן(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫— ובכלל ראה ר ישמעאל׳ שלא זו בלבד שישגן *הלכות מרובות״ ש*אין להן על‬
‫מה שיסמכו״ )חגיגה סוף פ״א(׳ אלא שישגן הלכות שהן מתגגדות לסשוטו של מקרא‬
‫)*הלכה עוקפת את המקרא״(‪ .‬וישגן הלכות שמתגגדות למדרש שעל־סי המדות שהתורה‬
‫גדרשת בהן )*הלכה עוקפת מדרש״(‪.‬‬
‫יב( * ה ל כ ה ע ו ק פ ת ״ ‪ .‬כש*הלכה״ מתגגדת לפשוטו של מקרא׳ אומר ר׳ ישמעאל‬
‫גלוי ומפורש שהלכה פלוגית עוקפת את המקרא )*באה עליו בעקיפין ובמרמה״(!‬
‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫תגי ר ב י י ש מ ע א ל • ( בשלשת מקומות ה ל כ ה « י ( עוקפת ל מ ק ר א ובמקופ‬
‫אחד למדרש‪ .‬התורה אמרה בספר )*וכתב לה ספר כריתות״׳ דב׳ כד א(‪ .‬והלכה אמרה‬
‫בכל דבר שהוא בתלוש‪ .‬התורה אמרה בעפר )״וכסהו בעפר״‪ ,‬ויק׳ יז יג(‪ .‬והלכה אמרה‬
‫בכל דבר שהוא מגדל צמחימ‪ .‬התורה אמרה במרצע )״ולקחת את המרצע״‪ ,‬דב׳ טו יז(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫והלכה אמרה אפילו בסול אפילו ב ק ת אפילו בזכוכית‪ .‬ובמקוט אחד למדרש•• (‪ .‬תגי‬
‫ר׳ ישמעאל»•«( והיה ביוס השביעי יגלח את כל שערו כלל וכו׳ לומר לך מה הסרט‬
‫מפורש שהוא מקום כינוס שיער ובנראה אף אין לי אלא מקומ כיגום שיער ובגדאד‪-‬‬
‫‪1 7 0‬‬
‫והלכה אמרה יגלחנו כ ד ל ע ת ( ‪.‬‬
‫‪.316‬‬ ‫סי״ם‬ ‫נזיקין‬ ‫מדר״י‬ ‫‪(159‬‬
‫א פ ש ס י י ך מ ל ם ד ‪ = ) 212‬ב ״ מ ק י ג ב ( ‪.‬‬ ‫הוי‬ ‫מכיל׳ דרשב״י‬ ‫‪(160‬‬
‫מ ס ו ת פיס׳ קנז‪.‬‬ ‫ספרי‬ ‫‪(162‬‬ ‫קנב‪.‬‬ ‫סיס׳‬ ‫פנחס‬ ‫ספרי‬ ‫‪(161‬‬
‫ר ׳ א ח א ב ״ ר י א ש י ה ‪ ,‬מ ד ר ״ י פ ס ח א ר ס ״ ג ‪.10‬‬ ‫‪(163‬‬
‫‪,325‬‬ ‫ם״ז‬ ‫העניך‪,‬‬ ‫״הפסיק‬ ‫הוא‬ ‫מזה‬ ‫שונה‬ ‫א פ ש ם י י ר מ ל מ ד ‪.21—20‬‬ ‫ד‪.‬ו‪1‬׳‬ ‫דרשב״י‬ ‫מכיל׳‬ ‫‪(164‬‬
‫מ ש מ ש את הדרשה‪.‬‬ ‫ו ס פ ר א נ ד ב ה ס י ״ ג ז‪ .‬ש ה ו א ר ק‬ ‫פסחא סוף ס״ה‬ ‫מכיל׳‬
‫ס פ ר י נשא סיס׳ כ ופיסי ל ח ‪.‬‬ ‫‪(165‬‬
‫משום‬ ‫יוחנן‬ ‫דא׳׳ר‬ ‫ב ‪:‬‬ ‫טז‬ ‫סוסה‬ ‫בבבלי‬ ‫‪.154‬‬ ‫מ״ת‬ ‫מקוסע‪,‬‬ ‫‪253‬‬ ‫פ״ב‬ ‫סוף‬ ‫נזיקין‬ ‫םדר״י‬ ‫‪(166‬‬
‫ישמלאל‪ ,‬ולי׳ רש״י‪.‬‬ ‫ר׳‬
‫התורה‪.‬‬ ‫במלות‪:‬‬ ‫בירוש׳‬ ‫כ‪1‬״ל‪,‬‬ ‫‪(167‬‬
‫קא‬ ‫כי‬ ‫ארנב״י‬ ‫וכו׳‬ ‫כדלעת‬ ‫מגלח‬ ‫והלכה‬ ‫וכו׳‬ ‫דתניא‬ ‫מורע‬ ‫שייר‬ ‫שם‪:‬‬ ‫סוסה‬ ‫בבבלי‬ ‫‪(168‬‬
‫במעות[‬ ‫ופשסוה‬ ‫מדרי׳‬ ‫ןבד״ו‪:‬‬ ‫ם׳‬ ‫בכ״י‬ ‫)כ״ה‬ ‫מ ד ר ש‬ ‫עוקבת‬ ‫הא‬ ‫מקרא‬ ‫עוקבת‬ ‫הלכה‬ ‫חשיב‬
‫היא‪,‬‬ ‫ובמאירי(‬
‫ם ת ם ב ב ב ל י ס ו ס ה ם ז א‪.‬‬ ‫‪(169‬‬
‫נ ס ע״ג‪.‬‬ ‫ם״א‬ ‫קידושין‬ ‫ירוש׳‬ ‫‪(170‬‬

‫‪535‬‬
‫אבל דבי ר ״ ע דורשים בכל אלה ריבוי לרבות גס את אלה‪ :‬ספרי תצא סיס׳ רם״ט‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ת״ל וגתן מ״מ! ספרא אחרי פי״א י ״ ( ! אחר שריבה הכתוב מיעט! ספרי ראה פיס׳‬
‫‪17‬‬
‫קכב־ (! ולקתת‪ ,‬ספרא מצורע פ״ב ב—ג! יכול אף בית הסתרים ת״ל גבות עיניו וכו׳‬
‫אי מה גבות עיגיו מקום כיגוס שער ונראה אף אין לי אלא מקום כיגום שיעד ונראה‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪173‬‬
‫מגין לרבות כיגום שער שאיגו נראה ( פיזור שער ונראה* ( פתור שער ואיני‬
‫‪17‬‬ ‫‪175‬‬
‫נראה ( ת״ל את כל שערו יגלח• (‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מעין שהשיב אפוא ראב״ע לר״ע ״ ( ‪ :‬אפילו אתה אומר כל היום כולו בשמן למעט‬
‫‪,‬‬
‫וכר אלא חצי לוג שמן לתודה וכו׳ ה ל כ ה למשה מסיגי — כך גם ר ישמעאל איגו‬
‫משתדל להבגיס את ה«הלכה* לתוך המקרא‪ ,‬במקופ שפשט הכתוב מתגגד לה‪ ,‬אלא‬
‫אומר ‪,‬״הלכה״ היא‪ ,‬ואנו מקבליפ אותה בלא ראיה מן הכתוב‪.‬‬
‫דרכי־מדרש אלה הם הקוים העיקריים שנחלקו בהם ר ׳ י ש מ ע א ל ו ר ״ ע ‪.‬‬
‫מובן שפני מדרש כזה ההולך בדרכי המדרש של ר׳ י ש מ ע א ל מקבלים צורה‬
‫אחרת‪.‬‬
‫ואמנם כן‪ ,‬המדרשים מבית מדרשו של ר׳ ישמעאל מצטיינים בפשטותם‪ ,‬אין הם באים‬
‫על הכתוב בעקיפין׳ כדי להוציא ממנו את ההלכה ב כ ל ־ א ו ם ן ׳ אלא משתדלים לקרב‬
‫את הדרשה לפשט הכתוב‪ ,‬ואין הם דורשים ס ת ם יתורים ולשונות כפולים )עי׳ להלן(‪.‬‬

‫‪ = (171‬חולין סח א ובי‪.‬‬
‫‪ (172‬קידוש׳ כא ב וירוש׳ שם‪.‬‬
‫‪• (173‬שער בית השחי״‪.‬‬
‫‪ . (174‬ש מ ל ע ו ת ושבכרס״‪.‬‬
‫‪. (175‬שבין קססים שבכרם ושבין סרקי שוקים״‪.‬‬
‫‪ (176‬מעין הברייתא ה ב ב ל י ת בסוסה סז ב ל ר ״ ע‪ ,‬הדורשת •ריבה ומיעם וריבה״‪ ,‬וסתם‬
‫סםרא שם פרשה ב ז—ח — אליבא דר׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬ראב״ד שם‪.‬‬
‫‪ (177‬םסרא ‪1‬ו סי״א ד‪ ,‬שהבאתיו לעיל‪.‬‬

‫‪536‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪ .iv‬ר ישמעאל ותלמידי ר׳ ישמעאל‬
‫ל א תמיד הלכו תלמידי ר׳ ישמעאל בעקבות רבם ובשיטת מדרשו‪ .‬תלמידיו ר׳‬
‫יאשיה ור׳ יונתן חולקים עליו בכמה מקומות‪ ,‬ססרי נשא פיס׳ ב ומדר״י נזיקין רפ״ו ‪269‬‬
‫)שניהם(‪ ,‬ססחא ם״ד ‪) 13‬שניהם שלא כר׳׳י ולא כר״ע(‪ :‬ר׳ יונתן חולק עליו‪ :‬מדר״י‬
‫פסחא פ״ו ‪) 22‬לא תותירו(‪ ,‬רפ״ו ‪) 18‬ונתנו(‪ ,‬פ״ח ‪) 28‬אך(‪ ,‬סט״ו ‪) 56‬המול לו( ועוד‪.‬‬
‫אבל ביחוד ר׳ יאשיה הרחיק מרבו ומשיטת מדרשו‪ .‬ר׳ י א ש י ה דורש בשיטת ר ״ ע ו‬
‫‪2‬‬
‫״איש איש״‪ »0‬טמא יהיה לרבות שאר טמאים (» כ ל מכה נפש — *לגואל הדם שאין‬
‫ג‬
‫הורגו אלא בעדים״ (ן ומה ת״ל תקחו שלא יביא ססח דורות אלא מן הכשבים ומן העזים«(ז‬
‫חולו של מועד מגין )שאסור במלאכה( ת״ל את חג המצות תשמור שבעת ימים מ כ ל‬
‫ג‬
‫מ ק ו ם (! לדורות מגין ת״ל זאת תורת *( ו זאת חוקת הפסח בפסח מצרים ו ב פ ס ח‬
‫‪7‬‬
‫ד ו ר ו ת הכתוב מ ד ב ר ( ‪ ,‬והוא בשיטת בית מדרשו של ר׳ ע ק י ב א י ( ׳ הדורשים תמיד‬
‫‪1‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬
‫׳‪,‬זאת תורת״ וכדומה (‪ ,‬וד& דורשיט גט ״זאת תורת הקנאות״ ( ו*זאת תורת ה נ ז י ר ״ י( ו‬
‫‪12‬‬
‫אבל ר׳ י ו ג ת ן א ו מ ר ( ! כ ח ו ת ט ה ד ב ר י ט ‪ .‬אלא שגט ר׳ יוגתן דורש לפעמים‬
‫בשיטת ר ״ ע ובמדרשו‪ ,‬למשל‪ ,‬במדר״י גזיקין ס״כ ‪) 335‬לא תבשל גדי בחלב אמו(‬
‫ג‪1‬‬
‫כ ר ״ ע )שם וחולין ס״ח מ״ד( ו ל א כר׳ ישמעאל ) ש מ ( ומ״ת ‪.(75‬‬
‫ברור אסוא‪ ,‬שמדרש של ת ל מ י ד י ר׳ ישמעאל )״תנא דבי ר׳ ישמעאל״( א י נ ו‬
‫יכול ואיגו צריך להסכים ולהתאים לגמרי ובכל לדעתו של ר׳ ישמעאל רבם‪.‬‬
‫וכך אמרו מפורש בירוש׳ *‪ 0‬כשמצאו מדרש של ״דבי ר׳ ישמעאל״)״תגי ר׳ ישמעאל״(‬
‫הלימד ׳׳למד מן הלמד״ )״לה מלה חפשי מחופשה״(! ב כ ל א ת ר לית ליה ל ר ׳‬
‫י ש מ ע א ל למד מן הלמד והכא אית ליה לר׳ ישמעאל ? ! תני לה בשם חכ׳‪ .‬ז״א ש״תגי‬
‫ר׳ ישמעאל״ זה נשגה בשימת ה״חכמים״ )ר ״ ע(!‬
‫‪ (1‬סוסה כד א — גם ר״ל דורשו בספרי נשא פיס׳ ז — ולי׳ מ ה ד פה ב‪.‬‬
‫‪ (2‬ספרי סיס׳ קבה‪.‬‬
‫‪ (3‬שם סי׳ קםא‪.‬‬
‫‪ (4‬מדר״י פסחא פ״ד ‪ ,13‬אבל ר׳ ישסלאל אומר בכגון זה‪ :‬הרוגו ל ה פ ס י ק ה ל נ י ן‪ ,‬לליל ‪.535‬‬
‫‪ (5‬מדר״י פסחא ס״ם ‪30‬‬
‫‪ (6‬ספרי נשא סיס׳ כ ושם סיסי לח‪.‬‬
‫‪ (7‬מדר״י סםחא סם״ו ‪.52‬‬
‫‪ (8‬ספרא ום״ז ומכילתא דרשב״י‪.‬‬
‫‪ (9‬מלבי״ם באילת השחר שלו סי׳ תקם״ס‪ ,‬הופמאן למ׳ ‪ 10‬ואלבק למ׳ ‪.18‬‬
‫‪ (10‬סוסה יח ב‪.‬‬
‫‪ (11‬נזיר מו ב‪.‬‬
‫‪ (12‬כספרי שם ושם‪.‬‬
‫‪ (13‬בדפו׳ נשתבש ״שמלון״‪.‬‬
‫‪ (14‬קידושין ס״א נס ל״*‬

‫‪537‬‬
 ‫‪e1‬‬
‫( מודי ר׳ ישמעאל‬ ‫(‪:‬‬ ‫עאל דאמר כל ביאות וכו׳‬
‫בחלה ובערלה ותגי )כלומר! ר ׳ י ש מ ע א ל ( כ ן ״ ( בבואכם לפי ש ש י ג ר ‪ .‬ה כ ת ו ב‬
‫מ ש מ ע ו ש י ג ו ח כ מ י ם ח י ו ב ו ״ ( )בספרי‪ :‬ש י ג ה ה כ ת ו ב ביאה זו מכל‬
‫ביאות שבתורה וכו׳ ללמדך וכו׳( ר׳ יוגה בעי מ ח ל ס א ש י ט ת י ה ד ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫ת מ ן ה ו א א מ ר היא הוייה»‪ 0‬היא הקמה‪ ,‬היא שבירה היא נפיצה )•נתיצה״(‪ ,‬היא‬
‫גאולה היא פדייה‪ ,‬ו ה כ א ה ו א מ ש נ ה ב י ן ל י ש ן ל ל י ש ן ‪ .‬הירושלמי לא השיב‬
‫כלום‪ ,‬אבל התשובה ברורה‪ :‬ת ר י ת ג א י‪ .‬ואמגם *תגא דבי ר״י״ משתמש בשויון כדה‬
‫גם ל ג ״ ש! •ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה״ <*(‪ .‬וגם בספרי גשא פיס׳‬
‫כג שגוי ס ת ם ! והרי יק הוא שכר ושכר הוא יק אלא שדברה תורה שתי לשוגות‪ ,‬כיוצא‬
‫בו אתה אומר שחיטה היא זביחה וזביחה היא שחיטה‪ ,‬קמיצה היא הרמה הרמה היא‬
‫‪2‬‬
‫קמיצה‪ .‬עמוקה היא שפלה שפלה היא עמוקה‪ ,‬אות הוא מופת ומופת הוא אות י ( אלא‬
‫שדברה תורה שתי לשונות‪.‬‬
‫אבל בספרי פנחס פיס׳ קלד שנו‪ :‬בכולם הוא אומר ונתתם וכאן הוא אומר והעברתם‪,‬‬
‫ובירוש׳ ב״ב )ריש פ״ח טו ע״ד(! ת נ י ר ׳ י ש מ ע א ל ש י נ ה ה כ ת ו ב נ ח ל ה ז ו‬
‫מ כ ל נ ח ל ו ת ש ב ת ו ר ה שבכולן כתוב ונתתם ומ׳‪ .‬ולעומתו שנו במדר״י סםחא‬
‫פי״ח ‪ :70‬והעברת כל פטר רחם אין העברה אלא הפרשה וכה״א והעברתם את נחלתו‬
‫לבתו«(‪.‬‬
‫וכך חולק •תנא דבי ר׳ ישמעאל״ בתמורה כח ב על ר ׳ י ש מ עא ל ״(‪ ,‬וכן תדר״י‬
‫בפסח׳ ה ע״א ש ל א כר׳ ישמעאל«*( בברייתא שם "‪ 4‬וכן תנא דבי ר׳ ישמעאל מפני מה‬
‫האמינה תורה ומ׳‪ ,‬שבסוטד• ג ע״א׳ שלא כר׳ ישמעאל בברייתא שבירוש׳ פ״ו כא רע״א‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫‪2‬‬
‫ודבי ר״י בספרי גשא פיס׳ ז• ( שהובא בשמו בירוש׳ שט כ םע״ד ( ]בגיגוד לססרי‬
‫שופטיפ פיס׳ קפח וסוטה ס״ו מ״גן‪.‬‬
‫וכך אמרו בזבחים גב א על החילוף שבין ת ג א ד ב י ר״י ו ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫‪2‬‬
‫שבברייתא שם י ( לפי פירושו של ר״פ — • ת ר י ת ג א י ו א ל י ב א ד ר ׳ י ש מ ע א ל ״ ‪.‬‬

‫‪ (13‬ירוש׳ ערלה פ״א ם ע״ד‪.‬‬

‫‪ (16‬ספרי שלח פיס׳ קד‪ ,‬עי׳ להלן‪.‬‬
‫‪ (17‬ספרי שלח פיס׳ קי‪ :‬ר ׳ י ש מ ע א ל אומר‪.‬‬
‫‪ (18‬כזה בפי ר ב י‪ ,‬יומא ס׳ ריש ע״א‪ :‬ששמה הכתוב במשמען ושמו חכמים בשיעורן‪.‬‬
‫‪ (19‬ת ״ ל ‪ :‬ע ש י י ה ‪ ,‬ידוש׳ ע״ז ס״ד מד א ‪ :‬לא תעשו לכם — לא תקימו לכם‪ .‬הגר״א‪:‬‬
‫עזיבה‪ ,‬ולס״ז היא שיסת ר׳ יאשיד‪ ,‬במדר״י נזיקין ס״כ ‪ ,326‬ואולי ‪1‬״ל ‪ :‬היא ה ז י י ה )כ״י ר׳‪:‬‬
‫‪ (.ma‬היא ה ק ר ב ה )ויקרא א ד״ ועי׳ ספרא שס החולק(‪.‬‬
‫‪ (20‬עירובין נא א וש״נ‪ ,‬ספרא מ ו ר ע סרשד‪ ,‬ז ז‪.‬‬
‫‪ (21‬רמב״ן לדברים יג ב‪.‬‬
‫‪ (22‬בספרי חקת פיס׳ קכח ‪ :‬וכי עפר הוא והלא אפר הוא מסגי מד‪ ,‬ש י נ ה ה כ ת ו ב‬
‫מ מ ש מ ע ו וכר — נשנה בברייתא שבמוסד‪ ,‬טז ב )ותמורה יב ב( בשם ר׳ ש מ ע ו ן ‪ :‬אמר ר׳ שמעון‬
‫‪ .(Terminologie,‬הג״ש גם כספרי נשא סיס׳ יי םתם‪.‬‬ ‫‪19$‬‬ ‫בכר‬
‫‪ (23‬ספרא נדבה פרשה כ ח ותמורה שם כח א כגי׳ ר״ג‪ ,‬עי׳ לעיל‪.‬‬
‫‪ (24‬וכבד העירו ע״ז התום׳ שם‪.‬‬
‫‪ (25‬מדר״י פסחא פ״ח ‪ 27‬ונזיקין פ״כ ‪334‬‬
‫‪ (26‬ושם סיס׳ קפא‪ ,‬מ״ת ‪ 115‬ותום׳ שבועות פ״ג ‪M‬‬
‫‪ (27‬אלא שהבבלי‪ ,‬ב ע״ב‪ ,‬נדחק לפרשו בשיטת ר״ע‪.‬‬
‫‪ (28‬ספרא חובה פ״ט ב‬

‫‪538‬‬
‫וכן שם א א על החילוף שבין הברייתא הסתמית )מנין לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה‬
‫‪2‬‬
‫יצא ת״ל ודם זבחיך ישםך(‪ ,‬שהיא ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל י ( ‪ ,‬לדברי ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫שבברייתא שם״י(‪ :‬ת ר י ת נ א י א ל י ב א ד ר ׳ י ש מ ע א ל ‪ .‬והנה דברי ״ר׳‬
‫ישמעאל״ שבספרא נשנו בספרי קרח פיס׳ קיח בשם ו׳ י צ ח ק ‪ :‬אינו צריך שהרי כבר‬
‫נאמר ודם זבחיך ישפך על מזבח ה׳ אלהיך להביא את המעשר ואת הפסח שיטענו שפיכה‬
‫‪1‬‬
‫אחת ומה ת״ל קודש הם להביא את המעשר ]והפסח[ י( שיטעון הקטר חלבים וכו‪ /‬ודומה‬
‫לו ב״מכילתא״ דברים במ״ת ‪ 60‬בשם ר׳ נתן‪ :‬אינו צריך והלא כבר נאמר ודם זבחיך‬
‫ישפך על מזבח י״י אלהיד והבשר תאכל מה תל׳ לו׳ ועשית עולותיך הבשר והדם אלא‬
‫להביא את הבכור והמעשר והפסח שיטענו שפיכה אחת מה שלא שמענו בכל התורה‬
‫)ובסתם מדר״י‪ ,‬כספא ס״כ ‪ : 335‬לא תזבח וכו׳ אין לי אלא זביחה זריקה מנין ת״ל דם זבחיד‬
‫‪2‬ג‬
‫י ש פ ך ( (‪ .‬אבל ר׳ י ש מ ע א ל דורש אחרת בספרי ראה פיס׳ עח‪ :‬ומנין למעשר ופסח‬
‫שלא עתנו אלא במתנה אחת ת״ל ודם זבחיך ישפך ר׳ י ש מ ע א ל אומר בוולדות קדשים‬
‫ובתמורת קדשים הכתוב מדבר וכו׳‪ .‬ודומה לו ב״תנא דבי ר׳ ישמעאל״ שבנזיר כה א‬
‫)בשם ר׳ י ש מ ע א ל ( ו״האי תנא״ בתמורה יז ב‪.‬‬
‫ובדרכנו למדנו כי * מ ש ו ם ר׳ ישמעאל א מ ר ו ״ שבספרא — הוא *תנא ד ב י‬
‫ר׳ ישמעאל״‪ ,‬ועי׳ להלן‪.‬‬
‫ונזכרו בבבלי גם ש ת י ב ר י י ת ו ת ח ו ל ק ו ת זו על זו של תלמידי ר׳ ישמעאל נ‬
‫האי ת נ א ד ב י ר׳ י ש מ ע א ל מ ס י ק מ א י ד ך ת נ א דבי ר׳ ישמעאל״(‪.‬‬
‫והגה א( בשבת כו ב הביאו ת ג א ו ו י י ! ה ו א י ל ו ג א מ ר ו ב ג ד י ם ב ת ו ר ה‬
‫ס ת ם ו ס ר ט ל ך ו כ ו ׳ — ברייתא המתאימה עם דעתו של ר׳ י ש מ ע א ל ובית ר׳‬
‫ישמעאל )לעיל עמ׳ ‪ ,(534‬אבל הברייתא השגיה )שם מ א(‪ :‬בגד אין לי אלא בגד צמר‬
‫וסשתים‪ ,‬מגין לרבות צמר גמלים ובו׳ ת״ל או בגד )ויק׳ יא לב(‪ — ,‬מתאימה עם דרך‬
‫‪34‬‬
‫מדרשם של ר ״ ע ו ב י ת ו ‪ ,‬הדורשים *או״ לרבות ‪ 4‬אלא שאגו מוצאים גם * ת נ א‬
‫ד ב י ר׳ ישמעאל״ שדורש *או״‪ :‬או לרבות את השליח י^ ובירוש׳* (‪ :‬שבוייה מגין‬
‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬

‫וכו׳‪ ,‬כר׳ ישמעאל ? ר׳ ישמעאל כר׳ ג ת ן‪ ,‬ר׳ גתן אומר א ו לרבות את השבויה ‪.(17‬‬
‫ב( ובקידושין שם ) א ב( *אידך תנא דבי ר׳ ישמעאל״ )*הואיל וגאמרו ביאות בתורה‬
‫םתם ובו׳״( — נמצא במ״ת ‪ :170‬כי תבוא אחר ירושה וישיבה הכת׳ מדבר אתה אומר‬
‫וכו׳ או אינו מדבר אלא בכניסתן לארץ מיד ת״ל וירשתה וישבת בה ה י ה ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫א ו מ ר הואיל וגאמרו ביאות בתורה סתט וכו׳‪ .‬ובמכילתא )קטע הגניזה( שבמ״ת ‪58‬‬

‫‪ (29‬כברייתא הטתמית בסוטה טז א‪ ,‬שהיא •תגי ד״י״ כירוש׳ קידושין ט״א‪ ,‬גט ד‪ ,‬וכ״תניא‬
‫אידר״ שבדירובין בז םד׳״ב שהיא תגי ר׳ ישמעאל בירוש׳ שס ובברייתא דר׳ ישמדאל‪ ,‬די׳ לדיל‪,‬‬
‫וכברייתא דת״ר בהוריות יב ב‪ ,‬שהובאה בברייתא השגיה שם בשם •דברי ר׳ ישמדאל״‪.‬‬
‫‪ (30‬םסרא גדבה פכ‪-‬ה ‪ :‬מ ש ם ר׳ ישמדאל א מ ר ו ו‬
‫‪ (31‬ר״ה ויל׳‪ ,‬ובכי‪-‬ר — בין השיםין‪.‬‬
‫‪ (32‬כ״ה בד״ר‪ ,‬ודי׳ מ״ד כאן‪ ,‬ובהוספות‪ ,‬דף קיח ב‪ ,‬אבל די׳ בהו׳ הורוויץ‪.‬‬
‫‪ (33‬שבת כז א וקידושין לז ב‪.‬‬
‫‪ (34‬ר ״ ד ‪ ,‬םגהד׳ לד ב ד ב י ר ״ ד ‪ ,‬ספרא אמור פ״ד ג ועוד‪ ,‬וכאן שמיני פרשה ו ח ‪:‬‬
‫ז‬

‫‪ p °‬לרבות את הלבדים ת״ל א ו בגד‪.‬‬

‫‪ (35‬כתובות לג ב = מדרשב״י הר אפשסייךמלמד ‪.190‬‬
‫‪ (36‬שבועות ט״ח לח רדיג‪.‬‬
‫‪» (37‬־בבלי ‪1‬ד ג אבל במדר‪-‬י )גזיקין טוף פט״ז ‪ (306‬לומד מ ג ׳י ש‪ ,‬די׳ בבלי וירוש׳‪.‬‬

‫‪539‬‬
 ‫)פרשה כג פי׳ יד(‪ :‬ונתתד‪ .‬את הברכה על הר גריזים וג׳ אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר‬
‫אתה אומר אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר או אינו מדבר אלא בביאתם לארץ והלך » (‬
‫תל׳ לו׳ והיה כי יביאך י״י וגו׳)וםיפיה‪ :‬אל הארץ אשד אתה בא שמה ל ר ש ת ה !יא כס[‪,‬‬
‫וירשתם אותה וישבתם בה ]שם לא[( הא אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר דברי ר ׳‬
‫י ש מ ע א ל ר׳ ע ק י ב א אומר בכניסתן לארץ הכת׳ מד׳ אתה או׳ ]בכניסתן[ לארץ הכ׳‬
‫[׳ מתאים ל ד ב י • ר ״ ע ‪ ,‬ספרי‬ ‫מד׳ אי אינו ]מדבר אלא לאחר ירושה וישיבה ת״ל‬
‫ג‬
‫ראה פיס׳ נה‪ :‬אין והיה אלא מ י ד » ( ‪ .‬וכן ב ד ב י ר ״ ע לדברים ז י‪ ,‬מ״ת ‪: 259‬‬
‫והיה אין והיה אלא מיד וכו׳‪ .‬אבל ב ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל שנו״«( גם למטה‪:‬‬
‫ו ת י ר ש ו ת ש ב מנה את המברכים וכו׳‪ .‬וכן שנו שם )מ״ת ‪ (58‬סכ״ה‬ ‫משתכבש‬
‫פי׳ יג‪ :‬אבד תאבדון אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר אתה אומר אחר ירושה וישיבה‬
‫הכתוב מדבר או אינו מדבר אלא מביאתן לארץ ולהלן ת״ל וירשתם אותה וישבתם בה‬
‫ושמרתם וגו׳ אבד תאבדץ אחר ירושה וגי‪.‬‬
‫וכן שם פרשה כו <«( ! לשכגו תדרשו אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר אתה אומר וכר‬
‫ת״ל וירשתם אותה וישבתם בה וכוי‪ .‬וכן מ״ת ‪ : 103‬וירשתה ויש׳ בה לאחר ירושה‬
‫וישיבה ו כ ו ׳ « ( ‪ .‬וכן שגיגו ב ם ס ר י מסעי פיס׳ קגט‪ :‬אחר ירושה וישיבה וכו׳ או איגו‬
‫מדבר אלא בכניסתן לארץ מיד ת״ל כי יכרית ה׳ אלהיך את הגוים וגו׳ )רב׳ יט א( וכו׳‪.‬‬
‫וכך אמרו ב י ר ו ש ׳ « ( ‪ :‬וכרבי ישמעאל דר׳ י ש מ ע א ל אמר כל ביאות שגאמרו בתורה‬
‫לאחר ארבע עשרה שנה נאמרו שבע שכיבשו ושבע שחילקו‪ .‬ובספרי עקב פיס׳ מא שניגו‪:‬‬
‫שומע אני שלא נתחייבו בתלמוד עד שנתחייבו במעשה ת״ל והיה אם שמוע תשמעו אל‬
‫מצותי ]אשר אנכי מצוד‪ .‬אתכם ה י ו ם [ ״ ( מגיד הכתוב שמיד נתחייבו בתלמוד אין לי‬
‫אלא מצות שנוהגות עד שלא נכנסו לארץ וכו׳ מצות שנוהגות משגכגםו לארץ כגון העומר‬
‫ו ה ח ל ה וכו׳ מנין ת״ל וכו׳ אין לי אלא שאר מצות )״שנוהגות״( ע ד ש ל א כ ב ש ו‬
‫ו י ש ב ו וכו׳ מנין וכו׳‪.‬‬ ‫משכבשו‬
‫ו״האי תנא דבי ר״י״)שם לז א( — נמצא ב ם ם ר י שלח סיס׳ קז‪ :‬כי תבואו אל ארץ‬
‫מושבותיכם ר׳ י ש מ ע א ל אומר בא הכתוב ללמדך שלא נתחייבו ישראל בנסכים א ל א‬
‫ל א ר ץ ו א י ל ך — ללמדך שבכל מקום שנא׳ מושבות*«( בארץ הכתוב‬ ‫מביאתן‬
‫מ ד ב ר ״ ( אמר לו ד ״ ע וכו׳‪.‬‬
‫וזו מתאימה לגמרי עם מדר״י פםחא ריש סי״ב ‪ !39‬והיה כי תבואו אל הארץ תלה‬
‫״‬
‫הכתוב לעבודה זו)״פסח״( מביאתן לארץ ולהלן ( ‪.‬‬
‫אבל מתאימה ב מ ק צ ת עם דעתו של ר׳ ישמעאל שהיבאה ב ד ב י ר ״ ע‪ ,‬בברייתא‬

‫־ ו ה י ל ך ]ואולי * ״ ל ‪ :‬ולהלן ז — ל‪1‬״ס‪4‬‬ ‫‪(38‬‬

‫מ י ד‪ ,‬ועי׳ אלבק‪.13 ,‬‬ ‫ו כ ן ת ב א סיס׳ ר ‪ 1‬ז ‪ :‬והיה כ י ת ב ו א אל הארץ אין והיה אלא‬ ‫‪(39‬‬
‫ב מ כ י ל ת א ה נ ז כ ר ת ב ה מ ש ך ש ב ת פ א ר ת ישראל ‪,189‬‬ ‫‪(40‬‬
‫ת פ א ר ת ישראל ‪.191‬‬ ‫‪(41‬‬
‫אבל ס פ ר י פיס׳ ק נ ו חולק‪.‬‬ ‫‪(42‬‬
‫ח ל ה פ ״ ב נ ח ע ״ ב וערלה פ״א ‪ 0‬ע״ד ו ס ו ט ה ס״ז כ א ע״ג‪.‬‬ ‫‪(43‬‬
‫ו ש מ ר ת ם לעשותם‪.‬‬ ‫אותם‬ ‫ולמדתם‬ ‫כ נ ו ס ׳ מה״ג‪ .‬וםיסיה ד ק ר א ‪:‬‬ ‫‪(44‬‬
‫כנו׳ כ״י ר׳ ול׳ ומ״ח‪ ,‬ו כ ב ב ב ל י ‪.‬‬ ‫‪(45‬‬
‫ל א ר ץ ‪ ,‬ו‪1‬״ל ‪ :‬ב א ר ץ ‪.‬‬ ‫בחוצה‬ ‫כ ‪ -‬י ל׳‪ :‬א מ ו מ ד ב ר אלא‬ ‫‪(46‬‬
‫ועי׳ תום׳ קידושין לז ב ד״ה הואיל‪.‬‬ ‫‪(47‬‬

‫‪540‬‬
‫שבזבחים קיא א‪ :‬כי תבואו להטעינה נסכים ל ב מ ה ג ד ו ל ה וכר׳ ובס״ז ‪ :280‬אין לי‬
‫אלא בית הבחירה מנין לרבות ב מ ה וכר««(‪.‬‬
‫אבל ב ס ס ר י שלנו נכנס כבר ״אידך תנא״ לתוך ״האי תנא״ ומפםיקו באמצע‪ ,‬עד‬
‫שלא מצאו כל המשרשים את ידיהם» כי כל הסיםקא ״אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר‬
‫אתה אומר וכו׳ ת״ל וכו׳ הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם וכו׳ אלא לאחר ירושה וישיבה״‬
‫שבספרי שלח שם׳ — הוא ״אידך תנא״ ה ח ו ל ק על ״מביאתן לארץ ואילך״ של ״האי‬
‫תגא״‪ .‬והכניסוהו כאן ע״ס הבבלי שם‪ :‬בנסכים ביאה ומושב כתיב בהו ה ״ ק ללמד שכל‬
‫מקום שגאםר ביאה ומושב איגו אלא לאחר ירושה וישיבה‪ .‬וע״ס זה הוגהה כבר הברייתא‬
‫בבבל והביאוה )לז א(! שכל מקום שגאמר בו מושב איגו אלא ל א ח ר י ר ו ש ה‬
‫ו י ש י ב ה ‪ ,‬אבל עיקרה! אינו אלא ב א ר ץ ‪ ,‬כגוסח הספרי‪.‬‬
‫וכך הם עיקר דברי א ב י י שם‪ :‬״מאן תנא דסליג עליה דר׳ אליעזר ר׳ ישמעאל‬
‫הוא״ ״האי תנא דבי ר״י מפיק יכו״׳׳ אלא ש ה ב ב ל י הביא את הברייתא כמו שהיתה‬
‫לסניו מוגהת‪.‬‬
‫והנה מדרשי ד ״ ע הדורשים ״אין והיה אלא מיד״ — דורשים ״כי יביאך״׳ ״כי‬
‫תבוא״! עשה מצוד‪ .‬האמורה בענין ש ב ש כ ר ה ת י כ נ ס ל א ר ץ •«(‪ .‬וכך הובא בבבלי‬
‫)קידושץ לז ב( בשם ״תנא דבי ר״י״‪ :‬ביאה דכתב רחמנא גבי ת פ י ל י ן ו ס ט ר‬
‫ח מ ו ר וכו׳ ל כ ד ת נ א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ע ש ה מ צ ו ה ז ו ש ב ש ב י ל ה‬
‫ת י כ נ ס ל א ר ץ ‪ = .‬מכיל׳ דרשב״י )הוצ׳ אסשםיין־מלמד ‪ !(42 ,38‬ו ה י ה א י ן ו ה י ה‬
‫א ל א מ י ד ‪ .‬כי יביאך עשה וכוי‪ .‬וזהו כנראה ״האי תנא״‪.‬‬
‫ובחולין מב א מובאות ש ת י ברייתות של ר׳ ישמעאל׳ שאמנם אינן מתגגדות‬
‫ב ס י ר ו ש זו לזו‪ ,‬אבל האחת הולכת בשיטת ר ״ ע ‪ :‬דתנא ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫זאת החיה אשר תאכלו מ ל מ ד שתםם הקניה מכל מין ומין והראה למשה ואמר לו זאת‬
‫אכול וזאת לא תאכל‪ .‬ואידך נמי )״האומר טריפה חיה״( מבעי ליה לכדתנא דבי ר׳‬
‫ישמעאל‪ ,‬אין ה״נ‪ ,‬אלא טרפה חיה מנא ליה נסקא ליה מ א י ד ך תנא דבי ר׳ ישמעאל‬
‫דתנא דבי ר׳ ישמעאל בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל אלו שמנה עשרה טרפות‬
‫שנאמרו ]לו( למשה מסיני‪.‬‬
‫הראשונה — כ ס ת פ ספרא )שמיני פרשה ב ‪ :p‬זאת החיה אשר תאכלו מ ל מ ד‬
‫שהיה משה אוחז החיה ומראה להם לישראל ואומר להם זו תאכלו וזו לא תאכלו‪ .‬ודרשה‬
‫זו היא בשיטתו של ר״ע‪ ,‬שכן שנו כמותה בשמו במדר״י פסחא פ״א ‪ 6‬ובספרי בהעלתך‬
‫‪s0‬‬
‫סיס׳ סא‪ :‬ר ״ ע א ו מ ר זה אחד משלשה דברים שנתקשה ןבהם[ ( משה והראהו המקום‬
‫ג‬
‫)את( כילו <( באצבע כיוצא בדבר אתה אומר וזה לכם הטמא )ויקרא יא כט( וזה מעשה‬
‫המנורה )ובמדר״י עוד‪ :‬ו י ש א ו מ ר י ם אף בשחיטה נתקשה משה וכו׳(‪ ,‬והכל בבבלי‬
‫מנחות כ ט א ו ת נ א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל שלשןה[ דברים היו קשין לו למשה וכו׳ ואלו‬
‫הן מנורה ור״ת ושרצים וכו׳ וי״א אף הלכות שחיטה וכר ״(‪ .‬כלומר‪ :‬במכילתא ובספרי‬
‫במדבר בשם ד ״ ע ‪.‬‬

‫‪.16‬‬ ‫ס פ ר י פיס׳ נד‪ .‬ורז״ז‪ ,‬ו ל י ׳ אלבק‪,‬‬ ‫‪(49‬‬ ‫‪543.‬‬ ‫עי׳ להלן עמ׳‬ ‫‪(48‬‬
‫לי׳‪.‬‬ ‫דפו׳‬ ‫‪ (50‬כי״י‪,‬‬
‫״כילו״ נשתבש ל״כולו״‪,‬‬ ‫כ ך ‪ 1‬״ ל כ מ כ י ל ׳ ‪ .‬ב מ ק ו ם ״ כ ו ל ך וכבספרי‪ ] .‬כ י ״ ם ב מ ד ר ״ י ‪ :‬כ ו ל ו ‪.‬‬ ‫‪(51‬‬
‫י ״ כ ו ל ו * ל‪ .‬כ ו ל ך ‪ — .‬ע‪1‬״ם‪4‬‬
‫ו ע י ׳ מ א ״ ש מ ב י א ‪.LV‬‬ ‫‪(52‬‬

‫‪541‬‬
‫והברייתא השניה היא כנראה מבית־מדרשו של ר׳ י ש מ ע א ל ׳ אע״ס ש ד ו מ ה לה‬
‫שנינו בספרא סוף שמיני! צייד לומר בין צבי לערוד והלא הם כבר מפורשים א״כ למה‬
‫נאמר בין החיה הנאכלת וכר ב י ן ט ר י פ ה כ ש י ר ה ל ט ר י פ ה פ ס ו ל ה ׳ אבל‬
‫למעלה בספרא שמיני פ״ג ה! ] ד ב ר א ח ר [ ״ ( אך את זה לא תאכלו וכר יש לך במעלה‬
‫הגרה ובמפריסי הפרסה שאי אתה אוכל ו א י ל ו ה ן ה ט ר י ס ו ת וכו׳‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪,‬‬
‫ויש •תנא דבי ר ישמעאל ב ד ב י ר ש ב ״ י ״ * ( ‪ ,‬ז״א שדבי רשב״י שנו במדרש‬
‫שלהט‪ :‬מ ש ו ט ר׳ ישמעאל א מ ר ו ‪ .‬ומן המקומות שציינתי )בהערה( חולקיט שניט על‬
‫•תנא דבי ר״י״׳ והתלמוד העיר על זה׳ שתלמידי רשב״י משכו דברי ר״י לדעתט ו‬
‫ביומא גט א! ת נ א ד נ י ״ ( ר׳ ישמעאל זה וזה )חיצוניות ופנימיות( יסוד מערבי ר׳‬
‫שמעון ב ן י ו ח י •י( אומר זה וזה יסוד דרומי וכר׳ ת ג א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫ב ד ב י ר ש ב ״ י זה וזה יסוד דרומי ו ס י מ נ י ך מ ש כ ו ה ג ב ר י ל ג ב ר א )•תלמידי‬
‫ר׳ שמעון משכו את ר׳ ישמעאל לומר כדבריהן״(‪.‬‬
‫וכן בזבחיט קיט ב‪ :‬ת״ר וכר ״(‪ .‬ת נ א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ז ו ח ו שילה‬
‫ר ש ב ״ י א ו מ ר זו וזו ירושלימ וכר תנא דבי ר׳ ישמעאל ברבי שמעון בן יוחי •*( זו‬
‫וזו ירושליס ו ם י מ ג י ך מ ש כ י ג ה ו ג ב ר א ל ג ב ר י ‪.‬‬
‫ז״א שבברייתא׳ ששגו דבי ר׳ ישמעאל׳ שגו! זה וזה יסוד מערבי‪ ,‬ר ש ב ״ י א ו מ ר • • (‬
‫זה וזה יסוד דרומי׳ וכן שגו‪ :‬זו וזו שילה ר ש ב ״ י אומר זו וזו ירושליס ‪ ,(•°‬אבל ד ב י‬
‫ר ש ב ״ י שגו ב ש מ ד ב י ר ״ י )‪-‬משוס ר׳ ישמעאל אמרו״(! זה וזה יסוד דרומי‪,‬‬
‫זו וזו ירושלים‪ ,‬ועי׳ להלן‪.‬‬
‫ויש •תגא דבי ר׳ ישמעאל ב ד ב י ד״ע״‪ ,‬ז״א שדבי ר״ע שגו! מ ש ו ם ר׳ ישמעאל‬
‫א מ ר ו ‪ ,‬חול׳ גט א )לגו׳ ה״ג שם(! תגא דבי ר״י ב ד ב י ר ״ ע ואת החזיר וכר‪.‬‬
‫ו״משוט ר׳ ישמעאל אמרו״ גמצא באמת כמה סעמימ ב ד ב י ר ״ ע!‬
‫ס פ ר א גדבה פ״כ ה )עי׳ לעיל(‪ ,‬ספרא גדבה פי״ט ד וצו פרשה ה ה )לגו׳ מ״ח^‬
‫מצורע פרשה ז יא‪ ,‬אחרי סרשה א ה׳ ס״ז ד י•(‪.‬‬
‫והגה ״משוס ר׳ ישמעאל אמרו״ שבספרא )אחרי פ‪-‬ז ד( מובא בבבלי )יומא עד ב(‬
‫א ח ר י ה ב ר י י ת א של הספרא )ס״ז א—ג( בשם! ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ת ג *‬
‫הבבלי הביא כאן אפוא ״ מ ש ו ם ר׳ ישמעאל א מ ר ו ״ שבספרא בציון ״ ד ב י ר ׳׳ י‬
‫ת ג א ״ ‪ ,‬ז״א ״תגא דבי ר׳ ישמעאל ב ד ב י ר״ע״‪ ,‬אבל בירוש׳ )פ״ח מד ע״ד( הכל‬
‫כמו בספרא‪.‬‬

‫ומייל‪.‬‬ ‫הראב״ד‪,‬‬ ‫בפי׳‬ ‫כ״ה‬ ‫‪(53‬‬

‫י ו מ א נ ס א = ז ב ח י ם נ ג א׳‬ ‫חולין ס ט ב‪:‬‬ ‫ז‬ ‫וד׳־ב ‪548‬‬ ‫לנו׳ ה ״ ג ד״ו ק ל ב א‬ ‫ח ו ל י ן נ ס א‪,‬‬ ‫‪(54‬‬
‫ב ״ ה ב כ ״ י ל׳ ביומא‪ ,‬ו כ ז ב ח י ם ק י ס ב ‪ ,‬עי׳ ב ס מ ו ך‬ ‫‪(55‬‬ ‫ב‬ ‫זבחים קיט‬
‫במדבר‪.‬‬ ‫יםפרי‬ ‫במכילתא‬ ‫כרגיל‬ ‫י ו ח י‪,‬‬ ‫ב ן‬ ‫שמעון‬ ‫תמיד‪ :‬ר׳‬ ‫שונים‬ ‫ישמעאל‬ ‫דבי ר׳‬ ‫‪(56‬‬
‫בספרי ר א ה סיס׳ סו‪.‬‬ ‫ז ב ח י * וכזה‬ ‫תום׳ ס ו ף‬ ‫‪(57‬‬
‫י ו מ א פ״ג‪.‬‬ ‫=תום׳‬ ‫‪(59‬‬ ‫בס״ס‪ ,‬כי״ס‪ • :‬א ו מ ר ״ ‪ .‬וג״ז סעות‪.‬‬ ‫מיותר‬ ‫דאמר‪,‬‬ ‫‪(58‬‬
‫ר ש ב ״ י‬ ‫וכו׳‬ ‫ר ״ י‬ ‫מ ת ל מ י ד י‬ ‫א ח ד‬ ‫א מ ר‬ ‫סים׳קז‪:‬‬ ‫דומה לו הזכירו בספרי שלח‬ ‫‪(60‬‬
‫וכוי‪.‬‬ ‫אומר‬
‫הו*׳‬ ‫אין )עי׳‬ ‫בב״י‬ ‫אבל‬ ‫‪,151 = 116‬‬ ‫הופמן‬ ‫מדרשב״י הו‪1‬׳‬ ‫גס‬ ‫זיין כאן‬ ‫ןמו‪-‬ר ז‪1‬״ל‬ ‫‪(61‬‬
‫א פ ש ם י י ך מ ל ם ד ‪ 157‬ו ־ ‪ . ( 2 1 1‬ו כ ן ‪ 1‬י י ן ה ו * ׳ ה ו פ מ ן ‪ ,135—134‬א ב ל ג ם ש ם ב כ ״ י ) ה ו ג ׳ א פ ש ס י י ך מ ל מ ד ‪: (186‬‬
‫ר ׳ י ו מ י א ו מ ר מ ש ׳ ר׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬כ מ ו ב ת ו ם ׳ ב ״ ק פ ״ ו י ח ‪ .‬ו ע ל ־ פ י מ ד ר ש ב ״ י ה ג י ה ר ב נ ו ב מ ד ר ״ י נ ז י ק י ן רט׳׳י׳‬
‫) ב מ ק ו ם • ב ס י נ י ״ ש ב ב ל ה נ ו פ ׳ ( ‪ ,‬ו ע י ׳ ד ב ר י ו ל ה ל ן ‪ ,‬ע מ ׳ ‪[.551‬‬ ‫ב ש ב ת‬ ‫‪ 280‬ש ו ׳ ‪ : 13‬ר ה ש ו ר ה א מ ו ר‬

‫‪542‬‬
 ‫‪,‬‬
‫וראינו כבר כי ״משום ר ישמעאל א מ ר ו ״ שבספרא נדבה פ״כ ה — לא ר׳ ישמעאל‬
‫עצמו אמר כן׳ אלא ת ל מ י ד י ו אמרו כזה**(‪ ,‬וא״כ גם ״משום ר׳ ישמעאל אמרו״ זה‬
‫״י״»‪,(6‬‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ד ב‬ ‫הוא ״‬
‫ו״דבי ר״י״ מובא גם במדרשים מבית ר״י שלגו בלשץ ״ א מ ר א ח ד מ ת ל מ י ד י‬
‫‪,‬‬
‫ר י ש מ ע א ל ״ ! א( ספרי שלח פיס׳ קז‪ ,‬אחרי ״ר׳ ישמעאל אומר בא הכתוב ללמדך שלא‬
‫גתחייבו י ש ר א ל בגסכים אלא מביאת? לארץ ואילך וכר״ • א מ ר א ח ד מ ת ל מ י ד י‬
‫‪,‬‬
‫ר י ש מ ע א ל בא הכתוב ללמדך שלא גתחייב ה י ח י ד בגסכים אלא מביאתן לארץ‬
‫ר ״ ש ב ן י ו ח י א ו מ ר בא הכתוב ללמדך על הגסכים שיהו קרבים ב ב מ ה ‪ .‬כל זה‬
‫מ״דבי ר׳ ישמעאל״׳ כעין ״תגא דבי ר״י״ שביומא גט א וזבחים קיט ב )עי׳ לעיל(‪ ,‬וגס‬
‫כאן ״משכוה גברי )תלמידי רשב״י( לגברא״‪ ,‬כי ב ס ״ ז ‪ 280‬גמסר בשם ר׳ ישמעאל‬
‫כדעתו של רשב״י! אין לי אלא בית הבחירה מגין לרבות ב מ ה ת״ל בכל מושבותיכם‬
‫לרבות במה א ל ו ד ב ר י ר ׳ י ש מ ע א ל רע״א וכר‪ ,‬ובברייתא אחרת מ ד ב י ר ״ ע‬
‫‪6‬‬
‫)שבבבלי זבחים קיא א(! כי תבואו להםעיגה גםכיס ל ב מ ה * ( ג ד ו ל ה הכתוב מדבר‬
‫‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫וכר ד ב ר י ר ׳ י ש מ ע א ל רע״א וכי תבואו להטעיגה גםכימ לבמה*־ ( קטגה וכו «(‪.‬‬
‫ז‬
‫ב( ה מ ק ו מ ה ש נ י הוא במדר״י‪ ,‬ויקהל פ״א ‪ ! (•• 346‬או ]לא[ «( יהא רשאי להדליק‬
‫לו נר או להטמין לו את החמין או לעשות לו מתרה ת״ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם‬
‫ב י ו ם ה ש ב ת ביום השבת אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר מערב‪ .‬שבת לשבת‪ .‬ד ב ר‬
‫א ח ר לא תבערו אש בכל מושבותיכם לפי שגאמר אש תמיד וגו׳ ״( וכר במושבות אי‬
‫‪6‬‬
‫אתה מבער אבל אתה מבער בבית המקדש‪ .‬א מ ר א ח ד מ ת ל מ י ד י ר ׳ י ש מ ע א ל ״ (‬
‫ז‬
‫)הרי הוא אומר( ‪ ( °‬לא תבערו אש למה גאמר לסי שהוא אומד וכי יהיה באיש חטא וגו׳‬
‫)דב׳ כא כב( שומע אגי בין בחול בין בשבת וכו׳ ת״ל לא תבערו אש וגו׳ שריפה בכלל‬
‫‪71‬‬
‫היתה וכו׳ רבי י ו ג ת ן )נ״א (! ג ת ן( אומר לא תבערו אש למה גאמר וכו׳ ועדיץ‬
‫אני אומר עד שיעביר על שתים )״חריש וקציר״( ואט לאו איגו חייב ת״ל לא תבערו‬
‫הבערה היתה בכלל ויצאת ללמד וכו׳‪ .‬ר׳ נ ת ן אומר לא תבערו אש למה נאמר לפי שהוא‬
‫‪7‬‬
‫אומר ו י ק ה ל מ ש ה‪ { -‬שומע אני ]לא[ יהא רשאי להדליק לו את הנר ולהטמין לו את‬

‫ועוד‪.‬‬ ‫ס פ ר י ‪ ,‬ק ר ח ק י ח ‪.139 ,‬‬ ‫ר׳ י ‪ 1‬ח ק ‪,‬‬ ‫‪(62‬‬

‫כ״י‬ ‫וכו׳ )כנו׳‬ ‫מעכב‬ ‫אף זה‬ ‫א מ ר ו‬ ‫י ש מ ע א ל‬ ‫ר׳‬ ‫מ ש ו ם‬ ‫פיס׳ לא ‪:‬‬ ‫בספרי נשא‬ ‫‪(63‬‬
‫ב—ים א ובבבלי שם‬ ‫בבלי נזיר יח‬ ‫ר י ב ״ ב‪,‬‬ ‫ש ל‬ ‫ל׳ ר׳ ו ר ב ה א — אינו ר׳ י ש מ ע א ל ש ל נ ו א ל א ב נ ו‬
‫סתם‪.‬‬ ‫כ ״ ם ר׳ ישמעאל‬
‫בבמה‪.‬‬ ‫כ׳יי מ ׳ ו י ל ק ו ס ש ל ח ‪ ,‬ד פ י ׳ ‪:‬‬ ‫‪(64‬‬
‫ר ש ׳ ׳ י ב ק י ד ו ש י ן ל ז א ס ר ח ל ה ש ו ו ת ב י ן ״ ד ב י ר׳׳י׳• ל ב ר י י ת א ז ו א ב ל ״ ת נ א י נ י נ ה ו ״ ‪.‬‬ ‫‪(65‬‬
‫ו ה ש ו ה נ ז י ק י ן פ ‪ -‬ד ‪.263/4‬‬ ‫‪(66‬‬
‫! כ נ ו ס ׳ היל׳? ״ ל א ‪ -‬ל י ׳ ג ם בכי״י‪(.‬‬ ‫‪(67‬‬
‫ב ש ב ת ‪.‬‬ ‫א ף‬ ‫ס פ ר א ‪ 1‬ו פ ״ ב י‪ :‬ת מ י ד‬ ‫‪(68‬‬
‫אמר‬ ‫י ש מ ע א ל‬ ‫ר׳‬ ‫מ ש ו ם‬ ‫ב‪:‬‬ ‫ו‬ ‫ביבמות‬ ‫ובו׳‪,‬‬ ‫אחד‬ ‫ת ל מ י ד‬ ‫אמר‬ ‫בנזיקין‪:‬‬ ‫‪(69‬‬
‫אחד‪.‬‬ ‫תלמיד‬
‫הרי נאמר‪.‬‬ ‫חכמים לעיל ‪:‬‬ ‫לי׳ ב י ל ק ו ט ‪ .‬ב מ ד ר ש‬ ‫‪(70‬‬
‫נ ת ן‬ ‫ר׳‬ ‫כ ר ב מ ד ר ש ב ‪ -‬י מ מ ה ״ ג ו ב י ב מ ו ת ע ע״א‪ .‬ו ג ם ב ב ר י י ת א ה ש נ י ה בשבר‪ .‬ו י ב מ ו ת ש ם ‪:‬‬ ‫‪(71‬‬
‫י ו נ ת ן ‪.‬‬ ‫ולהלן‪:‬‬ ‫נ ת ן ‪,‬‬ ‫‪ .rocr‬והגר״א מניה כאן ‪:‬‬ ‫לחלק‬ ‫אומר‬
‫ה ו א‬ ‫נ פ ש‬ ‫ל כ ל‬ ‫י א כ ל‬ ‫א ש ר‬ ‫א ך‬ ‫איכר‬ ‫שהוא‬ ‫)ממה‪-‬ג(‪ :‬לפי‬ ‫דרשב״י‬ ‫כמכיל׳‬ ‫‪(72‬‬
‫כ‪1‬״ל‪.‬‬ ‫ל ב *‬ ‫י ע ש ה‬ ‫ל ב ד ו‬

‫‪543‬‬
‫ההמים ולעשות לו ממרה ת״ל לא תבערו אש ביום השבת ביום השבת אי אתה מבעיר‬
‫גד‬
‫אבל אתה מבעיר ב י ו ם ט ו ב )כצ״ל לפי מה״ג( (‪.‬‬
‫״אמר אחד מתלמידי ר׳ ישמעאל״ הוא כאן ציון ל״דבי ר״י״ אחר׳ שממנו העתיק‬
‫‪,‬‬
‫המסדר האחרון גם דברי ר יונתן )ר׳ נ ת ן ( ‪ ,‬שהם באים כאן אצל נוסח אחר של דבריו‬
‫<תרי תגאי אליבא דר״ג(‪.‬‬
‫ג( המקום ה ש ל י ש י הוא במדר״י גזיקין פ‪-‬י ‪) 282‬סקול יסקל(! אין לי אלא בשרו‬
‫עורו מגין היה ר ׳ י ש מ ע א ל אומר ק״ו ומה חטאת וכר גבלה תוכיח וכר היא תוכיח‬
‫על שור הגסקל שאע״פ שבשרו אסור בשחיטתו דין הוא שיהא עורו מותר במיתתו)וא״כ‬
‫גשבר ק״ו(‪ .‬א מ ר א ח ד מ ת ל מ י ד י ר ׳ י ש מ ע א ל לא אם אמרת בגבילה וכו׳‪.‬‬
‫וגזכר במדרשי ב י ת ר ׳ י ש מ ע א ל !‬
‫‪T i‬‬ ‫‪7 4‬‬
‫ר׳ חייא בר גחמגי ( אמר משום ר׳ ישמעאל (‪.‬‬
‫ז ה ו היחס שבין ר׳ ישמעאל ל״תגא דבי ר״י״ ו״תני ר׳ ישמעאל״ מצד אחד‪ ,‬ובין‬
‫״תגא דבי ר״י״ ל״תנא דבי ר״י״‪ ,‬או ״תגא דבי ר״י״ ומדרשים שלגו מצד שגי‪.‬‬
‫ובזה אגו באים למדרשים שלגו מבית ר׳ ישמעאל! מ כ י ל ת א ו ס ס ר י ב מ ד ב ר ‪.‬‬
‫המדרשים‪ ,‬או קטעי מדרשים‪ ,‬שהם מבית מדרשו של ר ׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬שישגם‬
‫בידיגו הם‪:‬‬
‫א( מכילתא )דר׳ ישמעאל(‪ .‬ב( ספרי במדבר‪ ,‬ג( ספרי דברים סיס׳ א—גד‪ .‬ד( הקטעים‬
‫מן הגגיזה שבמ׳׳ת הו׳ הופמן עמ׳ ‪62—56‬׳ ‪ 71—69‬ובתפארת ישראל ‪ ,192—189‬וחלק מן‬
‫הקטעים שאסף הופמן במ״ת ממדרש הגדול‪ .‬ד‪ (.‬ברייתא דר׳ ישמעאל שבתחלת הספרא‪.‬‬
‫ו( מכילתא דמילואים )צו־^שמיגי(‪ a .‬מכילתא )מגילתא( דעריות שגוסף בספרא ס׳ אחרי‬
‫מות פי״ג׳ וקדושיפ פ״ט—פי״א‪ .‬ח( הקטע ש ב ת ו ם ס ת א שבועות ס׳׳א ה—ז )ואולי‬
‫כבר לפגי ה׳( ופ״ג כולו‪ .‬ט( הציטטיפ מדבי ר׳ ישמעאל שבבבלי)״תגא דבי ר׳ ישמעאל״(‬
‫ושבירושלמי )״תגי ר׳ ישמעאל״(‪.‬‬

‫נל( ירוש׳ ביצה‪ ,‬ם״ד‪ ,‬םג ב‪ ,‬ועי׳ שם‪.‬‬

‫‪ (74‬תלמידו של ר׳ ישמעאל‪ ,‬ברכגת סח כ‪.‬‬
‫‪ (75‬מדר׳״י סםחא סם״ז ‪ ,60‬ומכילתא שבמ׳״ת ‪) ,56‬במכילתא יתרו בחדש‪ ,‬ס‪-‬ג ‪ 1‬נ ב ‪ -‬ר׳ ישמעאלי‬

‫‪544‬‬
 ‫‪0‬‬
‫‪ .v‬מכילתא ד ד ישמעאל‬
‫א‪ .‬שמה*(‬
‫שגי התלמודים א י נ ם יודעים את השם הזה של המדרש לשמות‪* .‬מכילתא״ בבבלי‬
‫פירושה ״משנה״ *ברייתא״‪ :‬פיק עיין במכילתיך )גיםין מד א׳ *במשנה הסדורה לך׳(‪,‬‬
‫אלא שתק ליד‪ ,‬ב ב ר י י ת א ומהדר ליה במתניתין ה״נ אימור )שתיק ליה במתני׳‬
‫נ‬
‫ו(אהדר ( ליה במכילתא א ח ר י ת י )בברייתא אחרת‪ .‬בקובץ אחר׳ פסח׳ מח א(׳ ר״ל‬
‫מיסך אפיך והכי מותיב ממכילתא א ח ר י ת י )תמורה לג א‪ ,‬מברייתא אחרת(‪ .‬וכן‬
‫בירוש׳‪ :‬בר גש דתגי )דחכם( חדא מיכלא )מיכלד‪ (.‬והוא אזל לאתר ואיגון מוקרין ליה‬
‫בגין תרתיי וכו׳ «(‪• ,‬ברייתא״ אחת )קובץ אחד(‪ .‬ובויק״ר פ״ג א ז טוב מי ששונה ב׳ סדרים‬
‫ורגיל בהם ממי ששוגה הלכות ואיגו רגיל בהם אלא ורעות רוח רעותיה דמתקרי בר‬
‫‪5‬‬
‫הילכן‪ ,‬טיב מי ששונה הלכות ורגיל בהם ממי ששונה הלכות ו מ ד ו ת ( ואינו רגיל‬
‫בהם אלא ורעות רוח רעותיה דמיתקרי בר מ כ י ל א ף ( ׳ טוב מי שהוא שונה הלכות‬
‫ו מ ד ו ת ורגיל בהם ממי שהוא שונה הלכות ו מ ד ו ת ותלמוד ואינו רגיל בהם אלא‬
‫ודעות רוח רעותיה דמיתקרי בר אולפן‪ :‬״מכילתא״ כאן מקבילה אל ״מדות״‪ ,‬ופירושה‬
‫גם כאן ״ברייתא״ )״הלכות ומדות״! משגיות וברייתות( וכן ״והיו עםוקין ב מ ד ת‬
‫ז‬
‫רשב״י״ (‪ ,‬פירושו‪ :‬ב מ ש נ ת רשב״י )״מתקהה ריב״ל בדבר הלכה״(‪ ,‬כמו שאמר‬
‫לתלמידיו‪ :‬שגו מ ד ו ת י וכר )גטין סז א(‪ .‬וכן ״למצות מ ד ו ת י ו של ר״א בן שמוע״‬
‫)מגחות ית א(‪ ,‬כלומר משנותיו)השוה יבמות פד א(‪.‬‬
‫ובנדרים ח א‪ :‬נידוהו בחלום צריך עשרה בגי אדם להתיר לו והוא דתט ה ל כ ת א ‪.‬‬
‫ושאיל׳ סי׳ כס יי( מוסיף! אמר מר דסרא והוא דגמירי אבות ו מ ד ו ת ‪ ,‬מ ש נ ת אבות‬
‫ו ב ר י י ת א שלה‪ ,‬כמו שאמרו באסת״ר פ״א‪ :‬תני בשם ר׳ נתן מעשרה מ ד ו ת = אדר״ג‬
‫נו״ב פמ׳׳ח׳ ‪.131‬‬

‫לרמב״מ‪.‬‬ ‫היובל‬ ‫בס׳‬ ‫מש״כ‬ ‫עי׳‬ ‫‪(1‬‬

‫‪. X I I‬‬ ‫‪JQR‬‬ ‫‪169‬‬ ‫‪ xxx‬ן ל ו י ס ר ב ך‬ ‫‪1‬ונץ גד״פ ‪ ; 50‬ה ו פ מ ן ‪ : 36 ,‬מא״ש‪ ,‬מ ב ו א‬
‫•כל‪/‬‬ ‫ה מ ו ק ף ליתא ב כ ‪ -‬י מ׳׳ שע״ת סי׳ קים‪ :‬א פ ש ר מילתא <ו(לא אהדר ליה ואהדר ליה‬ ‫‪(3‬‬
‫‪.213‬‬ ‫העתיס‬
‫יאש י ה‬ ‫שביעית פ״י ל ם ע״ד‪ ,‬מ כ ו ת פ ״ ב ל ב ע״ז‪ 4‬אבל ידוש׳ ע״ז פ״ד מד ע ״ ב ‪ :‬א פ י ק ר ב‬ ‫‪(4‬‬
‫<החלח‪ ,‬דדו״ד(‪.‬‬ ‫פכילתא‪ .‬ס ״ ס הוא‪ ,‬ו ! ‪ -‬ל ‪ :‬ר«קן‪-‬ד‪.‬‬
‫ו מ ר ה ‪ ,‬ו כ ן כ־‪-‬י מ׳‪.‬‬ ‫ב״י ר׳ ו ע ר ו ך ע ר ך מד‪:‬‬ ‫‪(5‬‬
‫ר ׳ ‪ :‬מכאלא‪ ,‬ק ה ״ ר ד ו ‪ :‬מ ר י מכילאן‪.‬‬ ‫‪(6‬‬
‫מדרש תהלימ ל ״ ו ב ו ב ר ‪.252‬‬ ‫‪(7‬‬
‫‪.429‬‬ ‫‪ (H‬ה ‪ -‬ג ה׳ נדוי ד״ו קד‪ M .‬ד״ב‬

‫‪545‬‬
‫״מכילתא״ פירושה איפוא ״מרה״׳ ״ברייתא׳׳‪ ,‬ו״מכילתא״ דואלה שמות )עי׳ להלן(‪,‬‬
‫או ״מכילתא דר׳ ישמעאל״‪ ,‬פירושה ברייתא דר׳ ישמעאל‪.‬‬
‫וכך קראו ״מכילתא״ גם למדרש ב מ ד ב ר ו ד ב ר י ם ‪ .‬תנחומא נצבים‪ ,‬לא גפלאתי( ‪1‬‬
‫הטיפש הזה עם שהוא בשער הוא בורח הוא אומר מה אתון יהבין לי למילף קודמוי ואיגון‬
‫אמרין ליה לוחא ובתר לוחא מה אתון יהבין מגילתא )״מגילה לתינוק״( ובתר מגילתא‬
‫מה בראשית ובתר בראשית מה כל המקרא ובתר כן מה ששה סדרים ואח״כ תורת כהגימ‬
‫ואח״כ מה מ כ י ל ת א ואח״כ מה תוספתא ואח״כ מה תלמוד ואח־׳כ מה אגדתא והוא‬
‫אומר מי יש בו כח יכל כך‪ .‬כאן בא ״מכילתא״ אחר ״ספרא״ ולפגי ״תוספתא״« ״מכילתא״‬
‫‪T 1‬‬
‫מתאים אפוא כאן ל מ ד ר ש י ם׳ שמות׳ במדבר ודבריט׳ ״מכילתא״ ו״ספרי״ שלגו‪.‬‬
‫וכך אומר גם רה״ג ‪ : 0°‬מי שהוא יודע מ כ י ל א ת א ודראשי דארבעה םידרי זה הוא‬
‫דמתגי‪ ,‬ברייתות ודרשות של ארבעת הספרים‪ :‬ס פ ר א ס פ ר י ומכילתא‪ .‬וכן ר ס ״ ג‬
‫‪11‬‬
‫בתשובתו לאבן סאקויה (‪ :‬ולא הביא שום ראיה לדבריו לא מן המשגה ולא מן‬
‫ד ‪ .‬מ כ י ל ת ו ת )אלמכאלאת‪ ,‬מדרשי־הלכה( ולא מן התרגום‪.‬‬
‫מצד אחר יודע הבבלי רק את השם הכולל ״ספרי״‪ ,‬הכולל גם מדרש ס׳ שמות‬
‫וגם במדבר ודברים‪ ,‬שכן הוא הסדר תמיד בבבלי! הילכתא )״משגה״( ספרא ו ס ם ר י‬
‫‪12‬‬
‫ותוספתא (‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫וכן בתשובת רב עמרס גאוןי• (! מפגי שתוספתא ותורת כהגים ו ס י פ ר י <ש> שמן‬
‫בראיתא יש מהן שהן הלכה ויש מהן שאין הלכה‪ ,‬וכל מקום שחולקין בתוספתא או‬
‫בםיפרא או ב ס י ס ר י וםתימ׳ מתג׳ כחד מגהץ וכו׳‪ .‬דברים אלה גתפרשו בםתו״א״(‬
‫ג‪1‬‬
‫כ ך ( ‪ :‬מפגי שתוספתא ותורת כהגים שהוא סיפרא דבי רב ו ס י פ ר י ש ה ן חומש‬
‫‪10‬‬
‫ואלה שמות הפקודים וחומש משנה תורה ( ששמן מדרש והללו נקראין בתלמוד ברייתא וכר‪.‬‬
‫כאן כלולים אפוא ש ל ש ת הספרים ב״ספרי״‪.‬‬
‫מ ה״ ג אי־אפשר ללמוד כלום‪ ,‬מפני שגוספי בו כמה דברים מן הגליון! בד״ו קמג‬
‫ע״ד‪ :‬ותשעה דבורים ]של[ ת ו ר ת כ ה גי ם וארבעה מדרש סופרים ס י ם ר א וסיסרי‬
‫שהן ארבעה סיפרי ואילו הן ב ר א ש י ת ר ב א ומכילתא דואלה שמות וספר וידבר‬
‫ואלה הדברים וכולהו פירושי בתורת כוזבים וחיצונות וכוי‪/‬יאבל בה״ג ד״ב ‪=) 633‬תש״ר‬
‫ו ‪ :(43‬ותשעה דבורים של תורת כהגים וארבעה מדרש סופריט חיצוגות וקטנות אין‬
‫מספר‪ .‬ס י פ ר א וספרי שהן ד׳ םיפרי‪ .‬ואילו הן בראשית רבה ומכילתא דאלה שמות‬
‫וספר וידבר ואלה הדברים וכולהו םירושין בתורת כהנים וחיצונות וקטנית לעיל )כלומר‪:‬‬
‫ו כ י ׳ לעיל‪ ,‬זוהי אפוא הוספה שנכנסה בה״ג!(‪.‬‬

‫רע״ב‪.‬‬ ‫דף ד‬ ‫יס‬ ‫אות‬ ‫א‪-‬ב‬ ‫ח״א‪,‬‬ ‫באו״ז‬ ‫מובא‬ ‫‪(9‬‬

‫רסב‪.‬‬ ‫ה ר כ ב י סי׳‬ ‫בתה״ג‬ ‫‪(10‬‬
‫‪.127‬‬ ‫הקדם ח״א‬ ‫‪(11‬‬
‫ח ג י ג ה ג א‪ ,‬ק י ד ו ש י ן מ ם ב‪ ,‬מ ג י ל ה כ ח ב ו ש ב ו ע ו ת מ א ב‪ .‬ב ב ר כ ו ת מ ז ב א י נ ו ב כ ״ י ‪ ,‬עי׳ ד״ם‪.‬‬ ‫‪(12‬‬
‫‪.329‬‬ ‫—‬ ‫‪328‬‬ ‫תה״ג מה״ג‬ ‫‪(13‬‬
‫בתסארר‪.‬‬ ‫ומרכס‬ ‫‪253‬‬ ‫סיליסובסקי‪,‬‬ ‫הו׳‬ ‫יוחסין‬ ‫‪,193‬‬ ‫ח״ד‬ ‫ב״ח‬ ‫כו‪,‬‬ ‫ם סי׳‬ ‫אות‬ ‫ח״ב‬ ‫שה״ג‬ ‫‪(14‬‬
‫ו מ ח ״ ו ‪.491/2‬‬ ‫‪160‬‬ ‫ישראל‬
‫כך בכולם חוץ משה״ג‪.‬‬ ‫‪(15‬‬
‫ואלה‬ ‫ספר‬ ‫שהוא‬ ‫מ כ י ל ת א‬ ‫ר ב ולא‬ ‫ס פ ר א דבי‬ ‫שהוא‬ ‫כהניס‬ ‫תורת‬ ‫וכן‬ ‫מעובד‪:‬‬ ‫בשה״ג‬ ‫‪(16‬‬
‫ו י ש ל ח ו מ ן ה מ ח נ ה עד ס ו ף‬ ‫במדבר מן‬ ‫ספר‬ ‫מן החודש הזה ל כ ם עד ס ו ף ספרא‪ ,‬ולא ספרי שהיא‬ ‫שמות‬
‫סיפר מאוחר ‪1‬‬ ‫ו כ ו ׳ ; עיבוד של‬ ‫ושמן‬ ‫תורה‬ ‫משנה‬

‫‪546‬‬
 ‫וכן רש״ג בתשובה )תה״ג הרכבי ם ס״‪ »0‬אין ( אנו יודעים אלא דברי רבותינו‬
‫‪17‬‬ ‫י‪/‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫ששנו ב ש א ר ס פ ר י ]ד[ ב י ר ב עשר שירות וכר •‪ 4‬ובתשר רה״ג)תה״ג סי רכס( •‬
‫אבל עיקר הא בריתא )שבב״ק יא א( מ ס י פ ר י ד ב י ר ב היא והכין תנו כולהו‬
‫תנאיי ואין ביניהון חילוף יביא עדידה לבית דין וכן הוא אומ׳ כאשר יציל הרועה מפי‬
‫‪20‬‬ ‫‪1‬‬
‫האריה וג׳ ״ ( ו ב מ כ י ל ת א ד א ר ץ י ש ר א ל ( ]זה ע ד ר דברי ר׳ יאשיה[ ואע״ם‬
‫שאין ראיה לדבר זכר לדבר שתי כרעים או בדל אתן‪.‬‬
‫את ״המכילתא״ שלנו לשמות הוא קורא אפוא ״מכילתא דא״י״‪ ,‬מפני שהיא לא היתד‪.‬‬
‫מצויה כנראה בבית־המדרש ב ב ב ל ׳ ו ל א שנו אותה התנאים׳ אבל בשם הכללי‬
‫״סיםרי דבי רב״ כולל ג ם מ כ י ל ת א ד ר ש ב ״ י וגם מכילתא דר׳ ישמעאל׳ שכן באגרת‬
‫רש״ג ‪ 39‬גאמר! וסיםרא וססרי דראשי דקראי וכר׳ ושם ‪ !42—41‬וספרא ו ס פ ר י‬
‫נמי לאו מתחילה סשמו ברבנן )= בי רבנן( וכר ובתר הכי איקבען תוספתא וסיסרא‬
‫וספרי דגרםי לחי כולהו רבגן ו ע ד ה ש ת א הכין תקנתא׳ ואין זכר ל״מכילתא״‪.‬‬
‫״םסרי״׳ ״ססרי דבי רב״׳ או •שאר ספרי דבי רב״׳ זהו שם שכולל אפוא גם את‬
‫ה״מכילתא״‪.‬‬
‫ספרי— סנהד׳ פו א‪ ,‬ואינו בספרי שלנו פיס׳ רעג׳ ועי׳ שם‪ .‬״שאר מפרי דבי רב״ נזכרו ביומא‬
‫עד א )תנו רבה ורב יוסף בשאר וכוי( ובב״ב קכד ב )תני ר״נ בשאר ספרי וכו׳ תני רמי בר חמא בשאר‬
‫‪21‬‬
‫ספרי וכו׳ שתי נוסחאות בברייתא אחת( (‪ .‬הראשונה נמצאת בספרא אחרי פ״ח ג ואמור סי״ד ד‪ ,‬אבל‬
‫נראה ש נ ו ס פ ה בספרא‪ ,‬שלא נסמכה בספרא אחרי שם לשאר הדרשות של ‪.‬שבתון שבות״‪ ,‬ששם פט‪-‬ן ו‪,‬‬
‫וגם באמור נראה שנוספה‪ ,‬והירוש׳ )ביומא רס״ח מ״ד ע״ד( ל א ידעה‪ .‬וקרוב שמקומה היה במדרש של‬
‫‪2‬‬
‫פרשת תשא‪ ,‬רקהל י־ (‪ .‬השניה א י נ ה בספרי תצא פיס׳ ריז )מלמד שאין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק(‪,‬‬
‫ואפשר שר״נ ורמי בר חמא שנו כר במקום הספרי שלנו‪.‬‬
‫הראשון‪ ,‬שמזכיר את ה״מכילתא״ שלנו בשמה זה‪ ,‬הוא רב סעדיה בקטע שנדפס‬
‫בהקדמ ו ‪ ! 127‬ועל זה מוכיחיט כבר דבריהמ ב מ כ י ל ת א )פי מכאלה( ו א ל ה ש מ ו ת‬
‫בפירוש דברי ה׳ לא תעשון אתי ר׳ נתן אומר לא תעשון אתי שלא תאמר הרי אני ]עושה[‬
‫כמין דמות ומשתחוה לו תל׳ לומר לא תעשון אתי ואר ונשמרתם מאד לנפשותיכפ כי‬
‫‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫לא ראיתם * ( וכו׳ )ועי לעיל(» כלומר ב ב ר י י ת א של ואלה שמות‪ .‬וכן ברצלוני בפי׳‬
‫ס׳ יצירה ‪ :14‬ב מ כ י ל ת א ד ו א ל ה ש מ ו ת ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫רב נסים מקירואן במסתח לשבת ק״ו ב׳ הוא הראשון שמביאה בשם ״מכילתא דר‬
‫ישמעאל״! ועיקר זה הבריתא בסוף מ כ י ל ת א ד ר ב י י ש מ ע א ל ‪ .‬וכן ר׳ שמואל‬
‫הגגיד במבוא התלמוד‪ ,‬והברייתא וכו׳ ו מ כ י ל ת א ד ר ב י י ש מ ע א ל וכו׳ ותורת‬

‫‪ (17‬ועי׳ ה״ג ד״ב ‪ — 617‬תשיר שם‪ ,‬ובמדב‪-‬ר פי״ח‪ .‬וגם ‪.‬ותשעה דיבוריים של תורת כהנים״‬
‫‪. O L Z1910,227‬‬ ‫ועי׳ גינצבורג‪,‬‬
‫‪ (18‬מדר״י‪ ,‬שירה ס״א ‪ 116‬ומדרשב״י הו׳ אסשסיין־מלמד ‪.71‬‬
‫‪ (19‬רמב״ן בפירושו בשם מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי‪ :‬אבא שאול אומר יביא עדים)•( שנא׳‬
‫כה אמר ה׳ כאשר יציל הרועה מסי הארי שתי כרעים וגו׳‪ ,‬וכ״ה בכ״י )הוצ׳ אפשםייךכלמד ‪ !(206‬ובעל‬
‫מה״ג העתיק כאן רק המכילתא שלנו‪.‬‬
‫‪ = (20‬בברייתא שהובאה מא״י‪ ,‬מכילתא דר״י נזיקין פם״ז ‪.305‬‬
‫‪ (21‬עי׳ אלבק‪ 88 ,‬הערה ‪.1‬‬
‫‪ (22‬עי׳ מכילתא דרשב‪-‬י הופמן ‪] 165‬אסשסיין—מלמד ‪ [224‬כל העושה בו מלאכה‪ ,‬ומכילתא‬
‫יי״י תשא פ״א‪ ,‬כי כל העושה בו מלאכה‪.‬‬
‫‪ (23‬מכיל׳ יתרו בחדש רפ‪-‬י ‪.239‬‬

‫‪547‬‬
 ‫‪,‬‬
‫כהנים הוא ספרא ו מ ו ס פ ר י במדבר סיני׳ ואלה הדברים וכיוצא בהם = מדכי‬
‫אלתלמוד לדיש ‪ p‬חסני )זכרון לא״א‪ :(163 ,‬ואל בריתא וכר ]ומכילתא[ דר׳ ישמעאל‬
‫ותורת כהנים ]וספרי ומא שבה[ דלך‪.‬‬
‫אצל ר׳ משה גרבוגי‪ ,‬ביאור מו״ג הוצ׳ גולדנטהל מ״ב םע״א‪ :‬מ כ י ל א ת א ‪ ,‬ברבים **(׳‬
‫״מדות״ *‪4‬‬
‫השם ״מכילתא״ רגיל מרב שמואל בן חפני ואילד׳ ואעפ״כ נמצא בראשונים לפעמים‬
‫‪,‬‬
‫גם השם הכללי ״ספרי״‪ ,‬כמו אצל ר״ג בתמורה ד א׳ ובתשובה )של רש״י( •‪.(2‬‬

‫]ב‪ .‬חלוקתה״([‬
‫המכילתא מתתלת בשמות סרשה י״ב וגומרת בפרשה ל״ה ג ‪ /‬גבולותיה אלה מכרו‬
‫כבר בראשוגים‪ :‬המעבד של סתו״א שבשם הגמלים אומר‪ :‬ולא מכילתא שהיא ספר‬
‫ואלה שמות מ ן ה ח ו ד ש ה ז ה ל כ ם ע ד ס ו ף ס פ ר א ן ערוד ע׳ ממא )ממגלת‬
‫סתרים של רב ג ס י ם ( ‪ :‬ב ר י ש מכילתא) = פםחא פ״ב(! שכל טוב ת״ב עמ׳ ‪ : 36‬כדמפורש‬
‫בתחילת מכילתא )״פתיחתא״‪ ,‬סרשה א( ן ושם‪ ,‬לשמות סוף פי״א‪ :‬וסמוך לה סרשת ר א ש‬
‫מכילתא‪ .‬רב גסים במפתח לשבת קו ב‪ :‬ועיקר זו הברייתא ב ס ו ף מכילתא דר׳‬
‫ישמעאל )ויקהל‪ ,‬לא תבערו(‪.‬‬
‫המכילתא גחלקת ל ת ש ע מ ס כ ו ת ‪ ,‬ואא הן •‬
‫מ ס כ ת א ד ו יה י ב ש ל ח‬ ‫א‪ .‬מ ם כ ת א ד פ ס ת א )שמות יב א—י ג טז(‪ .‬ב‪.‬‬
‫)שמות יג יז — יד לא(‪ .‬ג‪ .‬מ ס כ ת א ד ש י ר ת א )טו א — בא(‪ .‬ד‪ .‬מ ם כ ת א ד ו י ס ע‬
‫)סו כב — יז ז(‪ .‬ה‪ .‬מ ס ב ת א ד ע מ ל ק )יז ח —יח כז(‪ .‬ו‪ .‬מ ם כ ת א ד ב ח ד ש‬
‫)ימ א — כ כו(‪ .‬ז‪ .‬מ ס ב ת א ו נ ז י ק י ן )נא ‪ — x‬כ ב כ ג ^ ח ‪ .‬מ ס ב ת א ד כ ם ם א‬
‫)כב כד — כג יט(‪ .‬ט‪ .‬מ ס ב ת א ד ש ב ת א )לא יב — יז‪ ,‬לה א—ג(‪.‬‬
‫החלוקה הזאת ה ע ת י ק ה ו ה ע י ק ר י ת — איגד‪ .‬שמה לב כלל לחלוקת הסדרות‪,‬‬
‫אלא לענייגיס‪ ,‬והיא מחברת ש ת י סדרות למסכת אחת )חלקי בשלח־יתרו‪ :‬מסכתא דעמלק׳‬
‫תשא—ויקהל‪ :‬מסבתא דשבתא( וחולקת סדר אחד ל כ מ ה מסכות )בשלח! מסכתא מיהי‬
‫בשלח‪ ,‬מסבתא דשירתא‪ ,‬מסבתא דויםע ותלק מן מסכתא דעמלק! יתרו‪ :‬חלק מן מסכתא‬
‫דעמלק ומסבתא דבחדש! משססים! מםכתא דגדקין ומסבתא דכספא(‪ .‬אבל מתוך‬
‫שהיו רגילים )באירופה( בחאקה לסדרות שיבשו בדפוסים )כבר בד״ר קושטא רע״ד‪ (.‬את‬
‫חלוקת המסכות ע״י חלוקת הסדרות וחלקו מסכת עמלק לשתים ומסכת שבת לשתים לפי‬
‫הסדרות‪ ,‬וחיברו מסכת כםסא עם מסכת גזיקין׳ מפגי ששתיהן בסדר משפטים‪ .‬אבל‬
‫החלוקה למסכות קדומה ועיקרית‪ ,‬ובכתבי־יד )כגון אוכסםורד ומיגכן( לא גשתבשה‬
‫עדיין ע״י חלוקת הסדרות‪ .‬וגתגו סימן עתיק )בד״ו ש״ה ובכי״י( למסכות הספר ולסרשיותיו ו‬
‫‪2‬‬
‫ואית בה מסבתא תשעי׳ ( ואילין איגון סימגיהון ואמ״ר סרע״ה למש״ה וגם״ל עמל״ק‬
‫‪29‬‬
‫ביר״ח למיד״ןיכםפ״א דשבת״א ואית בה םרשיאתא ( שמוגים ושתים‪.‬‬

‫‪.v1,‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪ (24‬ב ר י ל יאהרביכר‬

‫‪.‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪ (25‬חד׳ גיטנבורג‪Z1910,236—2 7‬‬
‫‪ (26‬תשר ועו‪-‬ל סי׳ כ‪-‬ה ועוד )עי׳ הופמן‪ 72 ,‬בהערה‪ ,‬גיעבורג גאמיקא ‪ 307‬הערה ‪ 2‬ושם ‪425‬׳‬
‫לויסרבך ‪.(182—180‬‬
‫‪ (27‬ס פ ר ו ת ‪ :‬הופמן‪ ,37 ,‬ווייס במבואו‪ ,‬פרידמן‪ ,‬מבוא‪ ,78 ,‬לויסרבך ‪ Annual‬ו ‪.427‬‬
‫‪ (29‬בד״ו‪ :‬םרשיות‪.‬‬ ‫‪ (28‬בד״ו‪ :‬מסכתות תשעה‪.‬‬

‫‪548‬‬
 ‫א‪ .‬יאמר = ו י א מ ו ה׳ אל משה )פסחא(‪ .‬ב‪ .‬פרעה = ויהי בשלח פ ר ע ה ׳ ג‪ .‬למשה‬
‫= אז ישיר מ ש ה )שירתא(‪ .‬ד‪ .‬ונטל = ו י ם ע‪ .‬ה‪ .‬עמלק = מסכתא ד ע מ ל ק‪ .‬ו‪ .‬בירח‬
‫= מסבתא דב ח ד ש‪ .‬ז‪ .‬למידן = ואלה ה מ ש פט י ם )מסבתא דגזיקין‪ ,‬״ ד י נ י ן ״ ‪,‬‬
‫חגיגה פ״א מ״ח(‪ .‬ח‪ .‬בססא = מסבתא דכםפא‪ .‬ט‪ .‬דשבתא = מסבתא דשבתא‪.‬‬
‫גם מגין הפרשיות פ ״ ב גשתבש בדפוסים׳ מפגי שמגו כשלת ר פרשיות׳ ולא מגו‬
‫‪30‬‬
‫את הפרשה הראשוגה׳ שחשבוה לפתיחה (׳ ומגו בכספא שתי פרשיות )משפטיס פי״ס‬
‫ופ״כ(׳ אבל בכי״י יש במםכתא דויהי בשלח ד סרשיות‪ ,‬ובכספא—ה׳ פרשיות! פרשה א ׳‬
‫אס כסף׳ פרשה ב ׳ ואגשי קדש׳ פרשה ג י לא תטה משפט )עמי ‪(326‬׳ סרשה ד י ובכל‬
‫‪,‬‬
‫אשר אמרתי )עמ׳ ‪(331‬׳ פרשה ה ראשית בכורי אדמתך‪ .‬והחשבה מדויק אסוא!‬
‫‪,‬‬
‫פסחא י״ח םרשיות‪ ,‬בשלח ד׳ שירתא י ‪ /‬ויםע ז׳׳ עמלק ד ׳ בחודש י״א׳ גזיקין י״ח׳ כספא‬
‫ה׳׳ שבתא ב׳)פרשת תשא ופרשת ויקהל(׳ ס״ה פ״ב‪.‬‬
‫הפרשיות מחולקות בכי״י׳ וגם בתגחומא דסוס קושטא רפ״ב׳ לפיסקאות קטגות‪,‬‬
‫‪31‬‬
‫״הלכות״ (‪.‬‬
‫החלוקה של המסכות ״ססתא״ ו״גזיקין״ עתיקה מאד׳ שהרי אמרו בויק״ר פכ״ד ה‬
‫וש״ג! ר׳ יורן בשם ר ״ ש ב ן י ו ח א י אמר ג׳ פרשיות הכתיב לגו משה רביגו בתורה‬
‫וכל אחת ואחת מהן יש בה מששים ששים מצות ואלו הן פרשת פ ס ח י ם ופרשת‬
‫‪,‬‬
‫ג ז י ק י ן ופרשת קדושים‪ ,‬ר לוי בשם ר׳ שילא דכפר תמרתא אמר משבעים שבעים‬
‫א״ר תגחומא ולא פליגי מאן דעבד סרשת ססחים ע׳ כ ל ל ע מ ה פ ר ש ת ת פ י ל י ן‬
‫‪,‬‬
‫מאן דעביד פרשת גזיקין ע כ ל ל ע מ ה פ ר ש ת ש מ ט ה ‪ .‬והגה המכילתא כללה‬
‫ב״פםתא״ גם פרשת תפילין׳ אבל ל א כללה ב״גזיקיך פרשת שמיטה‪ ,‬אלא שגתה פרשת‬
‫שמטה ב״כספא״‪.‬‬
‫המכילתא ל א פירשה אפוא כלל את הפרשיות ש מ ו ת ו א ד א ותחילת ב *‬
‫ת ר ו מ ה ת צ ו ה ו פ ק ו ד י ׳ ומפרשת תשא׳ ויקהל — רק את פרשת ש ב ת‪.‬‬
‫כי ״ מ ע ש ה ה מ ש כ ו ״ שבפרשיות תרומה—פקודי׳ היה שגוי בוודאי גט בבית ר׳‬
‫ישמעאל ב ב ר י י ת א מ י ו ח ד ת מעין ב ר י י ת א ד מ ל א כ ת ה מ ש כ ן שלגו‪,‬‬
‫)ואפשר — שיסודה של זו ״דבי ר׳ ישמעאל״(‪.‬‬
‫ו פ ר ש ת מ י ל ו א י ם )שמות כט(׳ היתה כלולה ב״מכילתא דמילואיס״ שבפרשת צו‬
‫)ויקרא ח(׳ שישגה בספרא צו — שמיגי)דבי ר׳ ישמעאל(‪.‬‬
‫ח ת מן הסרשיות המכילות ח ק י ם ו מ ש ם ס י ם ‪ ,‬גכגםו אפוא במכילתא כגראה רק‬
‫עניינות חשובים‪ ,‬ס ר ש י ו ת ש ה י ו ג ק ר א ו ת ב צ י ב ו ר ! ב ש ל ח )עם השירה‪,‬‬
‫שמות ינ יז—טו מ ‪ ,‬ז״א מסכתא ד ב ש ל ת ‪ ,‬ד ש י ר ת א ו ד ו י ם ע סרשה א׳( — ביו״ס‬
‫האחרון של םסח )ברייתא במגילה לא א( ״ ( ! ע מ ל ק )פ״א וב׳( — בפורים )מגילה ס״ג‬
‫מ״ו(«( ! ב ת ד ש — בשביעות )כאחרים‪ ,‬בתום׳ מגילה ם״ד ה ובבלי שם(‪.‬‬
‫וכך גזעה גם המכילתא דרשב״י‪ ,‬אלא שבה יש גם מדרש לפרשת ש מ ו ת ו א ר ‪JC‬‬

‫ה ש גי מ‬ ‫ו כ ך ס ע ו בדפוסים ב מ ס כ ת א דפםחא‪ ,‬ו ח ש ב ו א ת ״הראשונה״ ל פ ת י ח ה ‪ ,‬ו ח ל ק ו א מ‬ ‫‪(30‬‬

‫שלנו‪.‬‬ ‫ג׳‬ ‫לד סרשה‬ ‫ב׳‬ ‫)החדש( באכעע‪ ,‬אבל בכי״י ״החדש״ ה ו א פ ר ש ה‬
‫‪ (31‬לי׳ לויסרבך ש * ‪460-459‬׳‬
‫ה מ ן מפני חשיבותה )יומא ל ו א( ו מ פ נ י ה ה ל כ ו ת ה נ ל מ ד ו ת ממנה‪.‬‬ ‫פרשת‬ ‫וסיפחו לה גם‬ ‫נ‪(3‬‬
‫ו ת ח י ל ת י ת ר ו חיברו ל פ ר ש ת עמלק‪ ,‬מ פ נ י שהקני ישב ב ת ו כ ו ‪ ,‬וגם כדרשת ר ׳ י ה י ש ל ) פ ״ א ( ‪:‬‬ ‫‪(33‬‬
‫שמע מלחמת למלק‪.‬‬

‫‪549‬‬
 ‫‪,‬‬
‫םתמות במדר״י = ר ישמעאל[‬ ‫]ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫המכילתא נקראת ׳״מכילתא ד ר י ש מ ע א ל ״ ׳ מפני שעיקר התחלתה )החדש הזה(‬
‫מתחיל במאמר ״ר׳ ישמעאל אומר״ )פרשה א שלנו׳ שהיא פרשה ב(׳ כשם שנקראת‬
‫המכילתא השנייה — ״מכילתא ד ר ש ב ״ י״׳ מפני שהיא מתחלת! ר ש ב ״ י אומר׳‬
‫‪,‬‬
‫)וכשם שנקרא בראשית רבא — ד ר ׳ א ו ש ע י ה‪ ,‬מפני שהוא מתתיל‪ :‬ר אושעיא פתח(‪.‬‬
‫אבל מכילתא שלנו — היא גם מ ב י ת מ ד ר ש ו ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬״דבי ר׳‬
‫ישמעאל״‪ .‬על זה מעידים !‬
‫א( כמה ם ת מ ו ת שבה׳ המובאים ב מ ק ו ר ו ת א ח ר י ם בשם ר ׳ י ש מ ע א ל !‬
‫‪,‬‬
‫‪ .1‬במכילתא דרשב״י**(! ר י ש מ ע א ל אומר בעבד עברי הכתוב מדבר וכר —‬
‫הכל ם ת ם במדר״י נזיקין פ״א ‪ !247‬כי תקנה עבד עברי בבן ישראל הכתוב מדבר וכו׳״(‪.‬‬
‫)מכילתא דרשב״י ה ו פ מ ן ‪ 116‬ו ש מ ‪ :151‬מ ש ו ם ר׳ ישמעאל א מ ר ו כל אם ואם שבתורה‬
‫רשות וכו‪ — /‬מדר׳׳י בחדש פי״א ‪ :‬ר ׳ י ש מ ע א ל א ו מ ר כל אם שבתורה רשות ובו׳‪ ,‬כספא םי״ס‬
‫)כםםא א׳(‪ :‬ר ׳ י ש מ ע א ל א ו מ ר כל אס ואם שבתורה רשות וכו׳‪ — .‬שניהם ל י ת נ י י ה ו‬
‫בכ״י דמדדשב״י‪(.‬‬
‫‪ •3‬מכיל׳ דרשב״י לכ״א לג **( ! אין לי אלא שור וחמור המיוחדין מניין לעשות שאר‬
‫‪7‬‬
‫בהמה חיה ועוף כיוצא בשור י( וכר׳ ר׳ יוסי אומר מ ש ׳ ר ׳ י ש מ ע א ל נאמ׳ כן שור‬
‫וחמור ו נ א מ ׳ » ( לענין שבת )כג יב( שורך וחמורך וכו׳‪ .‬וכן בתום׳ ב״ק ס״ו יח )בבלי‬
‫נד ב(! ד ׳ י ו ס י א ו מ ׳ מ ש ו ם ר ׳ י ש מ ע א ל בדיברות הראשונים הוא אומר אתה‬
‫ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך בדיברות האחרונים הוא אומר אתה ובנך ובתך ושורך‬
‫וחמורך וכל בהמתך וכו׳ מה שור וחמור האמורין לעינין שבת וכו‪ /‬מדר״י נזיקין ס״י ‪: 280‬‬
‫וכי יגח שור אין לי אלא שור מנין לעשות כל הבהמה כשור הריני דן נאמר כאן שור‬
‫<זג‬
‫ונאמר להלן שור מה שור האמור בסיני ( עשה בו כל בהמה כשור וכו‪/‬‬
‫‪ .3‬מדר״י תשא פ״א ‪ ! 342‬ןכתוב אחד אומר[ ‪ («°‬ששת ימים יעשה מלאכה <«( וכתוב אחד‬
‫אומר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך כיצד יתקיימו שני כתובים הללו אלא בזמן‬
‫שישראל עושין רצונו של מקום ]ששת ימים יעשה מלאכה[ ‪ («°‬מלאכתן נעשית ע״י אחרים‬
‫וכו׳ — מכיל׳ דרשב״י)מה״ג( הופמן ‪ !161‬ר ׳ י ש מ ע א ל א ו מ ר כתוב אחד אומר וכו‪/‬‬
‫וכן במכילתא ויקהל פ״א! ששת ימים תעשה מלאכה וכתוב אחד וכו׳ — מכיל׳ דרשב״י‬
‫)מה״ג( הופמן ‪ :165‬ז ו ה י א ש ר ׳ י ש מ ע א ל א ו מ ר כתוב אחד אומר ששת וכר*•(‪.‬‬
‫ובספרי עקב סיס׳ מב )דבי ר׳ ישמעאל( נתחלפו דברי ר׳ ישמעאל בדברי ר׳ ש מ ע ו ן ‪:‬‬

‫‪.(159‬‬ ‫‪ (34‬קסע הגניזה ןהו‪1‬׳ אפשםיין־מלמד‬

‫‪ (35‬ועי׳ הופמן בהערתו בעמ׳ ‪.118‬‬
‫‪ (36‬קםע הגניזה ]הו*׳ אפשםייךמלמד ‪ [.185/6‬ועי׳ לעיל עמ׳ ‪ 542‬הע׳ ‪.61‬‬
‫‪ (37‬כך בכ‪-‬י‪ ,‬מה‪-‬ג‪ :‬בהן‪.‬‬
‫‪ (38‬מה״ג‪ :‬ונאמר להלן‪.‬‬
‫‪ (39‬בדברות האחרונים‪ ,‬דב׳ ה יד ןועי׳ לעיל עמ׳ ‪ 542‬הע׳ ‪ .[61‬בעל לקח סוב פי׳ בכעו״‪:.‬‬
‫ונאמר בסיני שור‪ ,‬ש ו ר ו ו ח מ ו ר ו ו כ ל א ש ר ל ר ע ך ‪.‬‬
‫‪ (40‬כי״י‪ ,‬ובדסו׳ ויל׳ לי׳‪.‬‬
‫‪ (41‬שמ׳ *א סו‪ .‬נ״א ‪ :‬תעשה מלאכה )לה ב(‪.‬‬
‫‪ (42‬ןלא הכנסתי שני מאמרים אלו במדרשב״י ה ו ד אפשםייזימלמד‪ ,‬משום שלפענ״ד השתמש‬
‫בעל מה‪-‬ג במדר‪-‬י‪ — .‬עג״ם‪[.‬‬ ‫כאן‬

‫‪550‬‬
 ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫דרך א ‪ p‬דברה תורה דברי ר׳ י ש מ ע א ל ר ש מ ע ו ן ב ן י ו ח י אומר אין וכו אלא‬
‫כשישראל עושים רצונו וכוי״(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .5‬פסחא פי״ז ‪ !66‬יכול כשם שביד כרך אחד כך בראש כרך אתד וכו ת״ל לםוטפת‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫לטוטפת הרי ארבע מוטסות אמורות — כר י ש מ ע א ל בסנהד ד ב לטטפת לטטפת‬
‫לטוטפות הרי כאן ארבע דברי ר׳ י ש מ ע א ל וכו׳‪ .‬וכן בספרי דברים סיס׳ ל ה )דבי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר ישמעאל ‪ ! (1‬ת״ל והיו לטוטפות בין עיניך טטפת טטסת ט ו ט ס ו ת הרי ארבע וכו ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .6‬נזיקין פ״ב ‪ !252‬אין לי אלא בזמן שיש לו אשה ובניט ולרבו אשד‪ .‬ובגימ ובו‬
‫‪,‬‬
‫— כר י ש מ ע א ל במס׳ עבדיפ ריש פ״ג» היה לו אשד‪ .‬ובניט ולאדוניו אין אשד‪] .‬ובניפ[‬
‫לאדוגיו אשד‪ .‬ובגיס ולו אין אשד‪ .‬ובגים לא ירצע כ ד ב ר י ר ׳ י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫‪ .7‬נשא סיס׳ ז והיא לא נתפשה )מ״ח וס״ז( — דא״ר ס‪-‬א ד! דברי ר׳ ישמעאל שהיה‬
‫ר׳ ישמעאל אומר וכו׳ )ה״ג ה׳ עריות‪ ,‬ד׳׳ו נב ע״א(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫& מדר״י נזיקין סי״ז ‪ 310‬כל שוכב — ס ת ם כ*דברי ר י ש מ ע א ל ״ ‪ ,‬בססרא‬
‫קדושים )מכילתא דעריות( פ״י ב ובבלי םנהד׳ נד ב‪.‬‬
‫‪ .9‬שם בשלח‪ ,‬עמלק׳ פ״א ‪ : 181—180‬והיה כאשר ירים משה ידו וגבר וכי ידיו של משה‬
‫‪,‬‬
‫וכו כיוצא בו והיה הדם לכם לאות וגו׳ וכי מה הדם מהגה למלאך או מה מהגה לישראל‬
‫אלא כל זמן שהיו ישראל עושין כן )‪,‬כמצות הפסח״( הקב״ה חס עליהם שגאמר וססח ה׳‬
‫על הםתח — מדר״י ססחא ם״ז ‪) 24‬וראיתי את הדם( ופי״א ‪) 39—38‬וראה את הדם( ו‬
‫היה ר׳ י ש מ ע א ל אומר והלא הכל גלוי וידוע לסגיו וכד ומה ת״ל וראיתי )*וראה״(‬
‫את הדם אלא בשכר מצוד‪ .‬שאתם )*שהם״( עושים אגי)*הוא״( גגלה וחם עליכם )*עליהם״(‬
‫שגאמר ופסחתי עליכם )״ו ס ס ח ה׳ על הפתח״( ואין פסיחה אלא חיים וכוי*»>(‪.‬‬
‫‪ .10‬שם נזיקין םי״ח ‪ «313‬אם ענה תענה אחד עינוי מרובה ואחד עינוי מועט ד ״ א‬
‫‪,‬‬
‫ר ב י א ו מ ר אם וכד עד שיעגה וישגה **(‪ .‬כבר היה ר ישמעאל וכו׳ א״ל ר׳ ישמעאל‬
‫‪,‬‬
‫וכו אמרה תורה אם עגה תעגה א ח ד ע י ג ו י מ ר ו ב ה ו א ח ד ע י ג ו י מ ז ע ם ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫— הסתם שלמעלה הוא אפוא כ ר י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫‪ .11‬שם נזיקין פ״ז ‪ : 273—4‬נקם ינקם מיתה וכו׳ — משגת ר׳ אליעזר ‪ 1167—166‬ר ׳‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫י ש מ ע א ל א ו מ ׳ נקם ינקם מיתה וכו ‪ ,‬כלומר מ כ י ל ת א דר ישמעאל‪ ,‬כי הג״ש‬
‫נאמרה במכילתא בשם ר ׳ נ ת ן ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .12‬ספרי בהעלותך סיס צב! אספה לי וכו׳ שבכל מקום שנאמר לי וכו׳ בבחנים הוא‬
‫‪,‬‬
‫אומר וכו — משנת ר״א ‪ 167‬ר ׳ י ש מ ע א ל א ו מ ׳ שלשה עשר דברים חיבבן הקב״ה‬
‫וקראם לי וכן׳ *‪4‬‬

‫]ד‪ .‬ת נ א דבי ר׳ ישמעאל[‬

‫ויש םתמות ומסורשות המובאים בבבלי בשם *תנא דבי ר׳ ישמעאל״‪ ,‬ובירושלמי‬
‫‪,‬‬
‫ומדרשים בשם *תני ר ישמעאל״ ‪t‬‬

‫= ת ־ ר בברכות לה ב‪.‬‬ ‫‪(43‬‬

‫במדרשב״י לי״ב יג ןהת׳ אפשסייךפלמד ‪ : [16‬ירא׳ את הדפ ופסח׳ פה אני ‪1‬ריך וראיתי‬ ‫»‪(43‬‬
‫גלוי לפניו אלא שלא יתן אלא על פקופ הניראה לכל עובר‪.‬‬ ‫והלא הכל‬
‫במדדשביי ןהו‪1‬׳ אפשסייךמלמד ‪ : [211‬לחייב על כל עינוי < ועינוי > ‪.‬‬ ‫‪(44‬‬
‫ועי׳ לעיל ‪.‬משום ר׳ ישמעאל אמרו־ = תדר״י!‬ ‫‪(45‬‬

‫‪351‬‬
‫‪ .1‬מדר״י פסחא פ״א ‪ !7‬החדש הזה לכם וכוי ולא דיים לישראל״( אחת ללי יום‬
‫מגביהים את עיניהם לאביהם שבשמים — םנהד׳ מב א )מסמיך למימרא של די יוחנן‬
‫ודרשתו על ״החדש הזה״(‪ t‬ת נ א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל אילמלא לא זכו ישראל אלא‬
‫להקביל םני אביהן שבשמים כל חדש וחדש )בסידורים‪ :‬ס ע ם א ח ת בחדש( דיץ‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .2‬שם פסחא רפ״ח ‪ «(» 26‬שבעת ימים מצות תאכלו שומע אני כל מצות במשמע‬
‫תיל לא תאכל עליו חמץ לא אמרתי אלא דבר הבא לידי מצה וחמץ ואי זה זה וכר יצאו‬
‫האורז וכו׳ שאין באין לידי חמץ ומצה אלא לידי םרחץ = ספרי במדבר סיסי קמו׳ שבעת‬
‫ימים מצות יאכל‪ .‬ובבבלי סםח׳ לה א‪ :‬אמר ר״ל ו כ ן ת נ א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫וכן תנא דבי ראב״י אמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים‬
‫הבאים לידי חימוץ וכוי‪.‬‬
‫‪ .3‬ב״מ סו ב! דא׳׳ר חמא בר חגיגא ו כ ן ת ג א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל • • ( בשכר‬
‫שלשה זכו לשלשה‪ ,‬בשכר חמאה וחלב זכו למן בשכר ו ה ו א ע ו מ ד ע ל י ה ם זכו‬
‫לעמוד העגן בשכר יוקח גא מעם מים זכו לבארה של מרים — בשלח מכיל׳ ד ו י ה י‬
‫)פתיחה( ‪ : 81‬וה׳ הולך לפגיהם יומם ללמדך שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו א ב ר ה ם‬
‫ל ו ו ה מ ל א כ י ה ש ר ת וכוי באברהם ]הוא[ אומר ואקחה פת לחם וכו׳ באברהם ]הוא[‬
‫אומר יוקח גא מעט מים וכר‪ .‬אבל ״אברהם לווה״ וכוי — מתאים לדברי ר ב שם‪,‬‬
‫והמכילתא מסיימת! באברהם הוא אומר ואל הבקר רץ וכוי באברהמ הוא אומר והשענו‬
‫וכר באברהם כתיב ו ה ו א ע ו מ ד ע ל י ה ם ו ה ק ב ״ ה ה ג י ן ע ל ב ת י ב ג י ו‬
‫ב מ צ ר י מ וכו׳׳ וא״כ שלא כ״תגא דבי ר״י״‪ ,‬וכבמכילתא גס בתוס׳ סוטה פ״ד א—ו‪,‬‬
‫בהוםסות ושיגויים בסדר‪.‬‬
‫‪ A‬שירה ס״ח ‪ ! 142‬מי כמוך באלמים שומע עלבון בניד ושותק וכו׳ — גסין גו ב!‬
‫דבי ר׳ ישמעאל תנא מי כמוך באלים ה׳ מי כמוך באלמים‪.‬‬
‫‪ .5‬בחדש פ״ס ‪ : 237‬אשרי בני אדם שהמקום הודה לדבריהם וכה״א כן בנות צלפחד‬
‫דוברות כן מטה בני יוסף דוברים אשרי בני אדם שהמקום הודה לדבריהם וכה״א סלחתי‬
‫כדבריך = ספרי פנחס ריש סיס׳ קלד‪ :‬אשרי וכו׳ כיוצא בו אתה אומר כן מטה בני יוסף‬
‫דובריס כיו״ב אתה אומר ויאמר ה׳ סלחתי כדבריך ע ת י ד ין••( א ו מ ו ת ה ע ו ל ם‬
‫‪5 0‬‬
‫ל ו מ ר א ש ר י א ד ם ש ה מ ק ו ם ( מ ו ד ה ל ד ב ר י ו —ברכות לב א! תנא דבי‬
‫ר׳ ישמעאל כדבריך׳ עתידים או״ה לומר כן אשדי תלמיד שרבו מודה לו‪.‬‬
‫‪ .6‬משפםים‪ ,‬כ ם פ א פ״כ ‪ : 336‬ו ״ א ״ ( )״מפני מה נאמר בשלשה מקומות״( אחד‬
‫איסור אכילה ואחד איסור הנאה ואחד איסור בישול — בבבלי״(! ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫ת ג א לא תבשל גדי בחלב אמו ג׳ פעמים אחד איסור אכילה וכו׳ )לפניו שם ו ד ב י‬

‫‪ (46‬מא״ש השלים ע״פ הילקוט ‪ :‬שהם מונימ ללבנה אלא‪ ,‬אבל בכל כי״י ליי‪ ,‬ואף הבבלי מוכיח׳‬
‫שהנכון כנוםחנו‪ ,‬וכנוסח הסידורים בבבלי‪.‬‬
‫‪ (47‬ובסוף הפרשה ‪ ,29‬כי כל אוכל חמץ‪ ,‬ובפי״ז ‪ 64‬שבעת ימים‪.‬‬
‫‪ (48‬ליתא בכ״י סף‪ ,‬ובכ״י ר׳ חסר רק ״וכן״‪.‬‬
‫‪ (49‬כי״ר ויל׳‪ ,‬רפו׳‪ :‬עתידות‪.‬‬
‫‪ 50‬כי״י לונדון ודופי‪ :‬ש ה ק ו ד ש ‪.‬‬
‫‪ (51‬ןכ״ו‪ ,‬בדפר‪ ,‬אבל ברוב הנוס׳‪ :‬ר ש ב ״ י אומר‪ ,‬עי׳ ח״ג בהו‪1‬׳ הורוביץ‪ — .‬ע‪1‬״פ^‬
‫‪ (52‬חולין קטו ב‪ ,‬קידושין נז ב‪.‬‬

‫‪552‬‬
‫ר ב י א ל י ע ז ר ] ב ן י ע ק ב [ ״ ( תגא לא תאכלו כל גבלה וגו׳ אמרה תורה כשוזמברנה‬
‫לא תבשלנה ותמכרגה — וזה גמצא במכילתא בסוף פיםקא הסמוכה ‪ !338‬ר ב י אומר‬
‫או מכור לגכרי לא תבשל גדי אמרה תורה וכו‪ /‬וזה לקוח מדבי ראב״י — רבי(‪.‬‬
‫‪ .7‬משפטים׳ ג ז י ק י ן ספ״ו ‪ !271‬ד ״ א בא הכתוב ללמדך ד ר ך א ר ץ מן התורה‬
‫רק שבתו יתן ורפא ירפא — ברכות ס םע״א! הגכגס להקיז דם אומר וכו׳ ל פ י ש א י ן‬
‫ד ר כ ן ש ל ב ג י א ד ם ל ר פ א ו ת אלא שגהגו אמר א ב י י לא לימא איגיש הכי‬
‫‪5‬‬
‫דתגא״* ( דבי ר׳ ישמעאל ורפא ירפא מכאן ש נ י ת נ ה ״ ( רשות לרופא לרפאות‪ .‬בגיגוד‬
‫למי שאמר ״שאין ד ר כ ן של בגי אדם לרפאות״ הביא אפוא אביי תדר״י זה ״שגיתגה‬
‫רשות לרופא לרפאות״ ן ״שגיתגה רשות״ זו — פירושה אפוא׳ שהתורה מלמדת אותגו‬
‫‪5‬‬
‫כאן דרך ארץ׳ שצריכים לרסאות את החולה‪ ,‬ולא לסמוך על תפלות* ( וגסים׳ וזהו‬
‫״ללמדך דר ך א ר ץ מן התורה״ של המכילתא‪ .‬ה ל ש ו ן א ח ר ׳ אבל ה מ ו ג ה אחת ״(‪.‬‬
‫‪ .8‬מכיל׳ ד ו י ס ע פ״א )פ״ב( ‪ 1160‬את הקשואים שהיו ״ ( קשים למעיהם — ע״ז כ ס‬
‫א וי״א א ! ת ג א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל למה גקרא שמן קישואין מפגי שהן קשין לכל‬
‫גופו של אדם כחרבות‪.‬‬
‫ב‬
‫‪ .9‬מכיל׳ ד ש ב ת א‪ ,‬ויקהל ‪ !347‬אמר אחד מתלמידי ר׳ ישמעאל )הרי הוא אומר(» (‬
‫לא תבערו אש למה גאמר לפי שהוא אומר וכי יהיה באיש חטא וגו׳ שומע אגי בין בחול‬
‫בין בשבת וכו׳ ת״ל לא תבערו וגו׳ שריפה בכלל היתה ויצאת ללמד מה שריפה וכו׳‬
‫אף כל שאר מיתות בית דין לא ידחו את השבת ‪ — («°‬סגהד׳ לד‪ .‬ב ויבמות ו ב ! ד ת ג א‬
‫ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל לא תבערו אש מה ת״ל — מה ת״ל אי לר׳ יוסי ללאו יצאת אי‬
‫לר׳ גתן לחלק יצאת דתגיא הבערה וכו׳ אלא אמר ר ב א ״ ( תגא מושבות קא קשיא ליה‬
‫מושבות מה ת״ל מכדי שבת וכו׳ מושבות דכתב רחמגא למה לי — מ ש ו ט ר ב י‬
‫י ש מ ע א ל אמר תלמיד אחד לפי שגאמר וכי יהיה באיש חטא וכו׳ ת״ל לא תבערו אש‬
‫בכל מושבותיכם ולהלן הוא אומר והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם בכל‬
‫מושבותיכם מה מושבות האמור להלן בב״ד אף מושבות האמור כאן בב״ד ואמר רחמגא‬
‫‪2‬‬
‫לא תבערו *(‪.‬‬
‫ג״‬
‫אמנם התלמוד )רבא( לא ידע‪ ,‬שבמכילתא מפורש א ח ר י ו ! ר׳ ג ת ן ( אומר לא‬
‫תבערו וכו׳ הבערה היתד‪ .‬בכלל ויצאת ללמד מה וכו׳ חייב עליה בפני עצמה‪ ,‬אלא שאפשר‬

‫‪ (53‬ב״י מ‪ ,‬כי״ר א ׳ ‪ :‬ר׳ אלעזר‪ ,‬בי״ר ב׳ וכי״ד‪ : ,‬רבי‪.‬‬

‫‪ (54‬כי״י‪ ,‬דפר‪ :‬דתניא‪.‬‬
‫‪ (55‬ד׳ שונצינו‪ :‬נ ת נ ה ‪.‬‬
‫‪ (56‬עי׳ תורת האדם להרמב״ן שער הסכנה‪ ,‬וורשוי ט א‪ ,‬המביא את הכתוב בדהי״ב סז יב ‪:‬‬
‫וגס בחליו לא דרש את ה׳ כי ברופאים•‬
‫‪ (57‬בגיגוד למא״ש בהערה‪ ,‬ואחריו אלבק‪.127 ,‬‬
‫‪ (58‬יל׳ וכי״פ וא״פ ‪ :‬שהן‪.‬‬
‫‪ (59‬ליתא בילקוט‪ ,‬ומושפע פמשפפיפ‪.‬‬
‫‪ (60‬בקמור גם במשפטי* נזיקין‪ ,‬פ״ד ‪) 264‬מעב מזבחי(‪.‬‬
‫‪ (61‬ביבמות‪ :‬ואמר רבא‪.‬‬
‫‪ (63‬פירושו של ר ב א ‪ ,‬ורבא הוא ש ה ב י א ברייתא זו בפגהד׳‪ :‬כבר פסקה וכו׳ )כזה גם‬
‫נזיר כו *>׳ וכבר — בפי ר׳ ירמיה‪ ,‬בירוש׳ נזיר ס‪-‬ו נד ע״ג‪.‬‬
‫‪ (63‬כ״ה בבבלי שבת ע ע״א‪ :‬ד ת נ י א רנ״א‪ .‬וכ״ה במדרשב״י הופמן )ממה״ג( ‪) 166‬ועי׳‬
‫לעיל עמ׳ ‪ 550‬הע׳ ‪.(42‬‬

‫‪553‬‬
 ‫‪,‬‬
‫שלקוחה מפ משפטים )ושם נתקצרה ע״י הסופרים(‪ ,‬וכך נראה מיבמות שם י םע״ב‬
‫וסנהדרין שפ לה רע״ב ״(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .10‬מכיל משפטים נזיקין פ״ו וש״נ)= ם פ ר י במדבר סיס׳ ב( — ב״ק טו א וש״נ‬
‫כשם •תדר״י״ איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדט השוה הכתוב אשה לאיש לכל‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫עונשין שבתורה‪ ,‬םתם כר׳ י א ש י ה‪ ,‬ובמכיל נזיקין סוף פי״ד םתמ כר י ו נ ת ן ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הרי ע ש ר ה מקומות‪ ,‬אלא שסי ‪ 2‬וסי׳ ‪ 10‬נמצאו גם ב ס פ ר י ה‬
‫ציטטים ש ל א נתכוונו למכילתא שלנו‪ ,‬או מסוםקים ו‬
‫‪,‬‬
‫‪ .1‬מנחות נ ס צ! ת נ א ד ב י ר י ש מ ע א ל שלשה דבריט היו קשין א למשה‬
‫עד שהראה לו הקב״ה באצבעו ואלו הן מנורה ור״ח ושרצימ וכר ויש אומרימ אף הלכות‬
‫שחיטה‪ .‬במדר״י סםחא פ״א ‪ !6‬ר ׳ י ש מ ע א ל אומר משה הראה את החדש לישראל‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכו ר ע ק י ב א אומר זה אחד משלשה דברים שנתקשה משה וכר וי״א וכו ‪ .‬ובספרי‬
‫‪,‬‬
‫בהעאתך סיס םא ישנם רק דברי ד״ע‪ :‬רע״א זה אחד וכר׳ בלי *ויש אומרים״‪ .‬ובפסיקתא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫רבתי‪ ,‬החדש ופםיקדר״כ שם‪ ,‬גד ב! ת ג י ר ש מ ע ו ן ב ן י ו ח י בג דברים נתקשה‬
‫‪,‬‬
‫משה וכו *•(‪.‬‬
‫‪ 3.‬יבמות יג ב! דתגיא ר׳ גחמיה אומר וכו׳ ו ת ג א ד ב י ר ״ י כגון אלים אלימה‬
‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪,‬‬
‫ובו — במכילתא •( רק דברי ר״ג • «(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .3‬שבת פח ב! תגא דבי ר ישמעאל וכפטיש יפוצץ סלע מה פטיש זה גחלק לכמה‬
‫ניצוגות א ף כ ל ד י ב ו ר ו ד י ב ו ר ש י צ א מ פ י ה ק ב ״ ה ג ח ל ק ל ש ב ע י ם‬
‫‪,‬‬
‫ל ש ו ג ו ת‪ ,‬אבל בסגהד לד א‪ :‬ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ת ג א וכסטיש יסוצץ סלע מה‬
‫סטיש זה מתחלק לכמה גיצוצות א ף מ ק ר א א ח ד י ו צ א ל כ מ ה ט ע מ י ס ‪.‬‬
‫במכיל׳ דבחדש פ״ז ‪ !229‬זכור ושמור שגיהס בדיבור אחד וכר מה שאי איסשר‬
‫‪,‬‬
‫לאדם לומר כן שגאמר אחת דבר אלקיט שתיס זו שמעגו)!( )תה סב יב( ואומר ה ל א כ ה‬
‫‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫ד ב ר י כ א ש ג א ם י ״ י גוכפםיש יפוצץ םלע>» ()ירמ כג כם(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ושני הלשונות׳ שבשבת ושבםגהד ‪ ,‬איגם במכילתא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ A‬עירובין יט א! ותגא דבי ר ישמעאל אשר אור לו בציון ז ו ג י ה נ ם ותנור לו‬
‫בירושלים ז ו פ ת ח ה ש ל ג י ה גם — כמכיל׳ בחדש פ״ט ‪ ! 236‬רג״א מגין אתה אומר‬
‫שהראה המקום לאברהם אביגו גיהנם וכר והגה תגור ]עשן[ זה ג י ה ג ם שגאמר ותגור‬
‫לו בירושלם״•(‪.‬‬

‫‪ (64‬ועי׳ מש״כ לעיל‪ ,‬עמ׳ ‪ ,543‬שנכנס כאן •דבי ר׳ ישמעאל‪ -‬בתוך •דבי ר׳ ישמעאל״‪.‬‬
‫‪ (65‬עי׳ להלן הע׳ ‪.69‬‬
‫‪ (66‬ועי׳ מש״כ לעיל‪ ,‬עמ׳ ‪ ,541‬לחולין מב ‪M‬‬
‫•‪ (67‬ועי׳ לעיל עמ׳ ‪.552‬‬ ‫‪ (67‬פסחא סי״ד ‪48‬‬
‫‪ (68‬גם בירוש׳ שבועות פ״ג לד ע״ד )שנוספו שם כמה דברים( רק ‪ :‬ו א ו מ׳ הלא כה דברי מ ר י‬
‫נאם הי‪.‬‬
‫‪ (69‬אלבק עמ׳ ‪ 112‬מוסיף‪ :‬ב״ב כה א = בא פתיחה ‪ , a 2‬ובעסוד ‪ 128‬בהערה ‪ 2‬הוא אומר׳‬
‫שמקום זה נעלם ממא״ש והופמן‪ .‬אבל‪ ,‬במחילה מכבודו‪• ,‬תגי דבי ר‪-‬י״ שבב״ב א י ג ו כלל במכילתא‬
‫ש * אבל עיקר דברי ר׳ א ו ש ע י א שבבבלי ישנם שם‪ :‬דאמר ר׳ אושעיא ]מנין שהשכינה בכל‬
‫מקום שנא׳[ )כי״י וראשונים( אתה הוא ה׳ לבדך אתה עשית את השמים וגר שלוחץ• לא כשלוחי‬
‫בשר ת ם שלוחי בשר ודם ממקום שמשתלחץ לשם מחזירין שליחותן וכו שנאמר התשלח ברקים וילכו‬
‫‪,‬‬

‫ויאמרו לך הננו יבאו ויאמרו לא נאמר אלא וילכו ויאמרו מלמד שהשכינה בכל מקום ) « מכילי שם׳‬
‫לאמר( ואף ר׳ ישמעאל םבר שכינה בכל מקום ד ת נ י ד ב י ר׳ י ש מ ע א ל מניין ששכינה בכ״ם‬

‫‪554‬‬
 ‫״דבי ר׳ ישמעאל״ במדרשים ו‬
‫‪,‬‬
‫א‪ .‬בשלח מם דויהי פ״ב ‪) 94‬התיצבו(! למה היו ישראל דומים באותה שעה ליונה‬
‫שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע והיה נחש נושף בה וכד — שהש״ר ס״ב )יונתי‬
‫בחגוי הסלע(! תני דבי רבי ישמעאל בשעה שיצאו ישראל ממצרים למה היו דומים‬
‫ליונה שברחה וכו׳‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחדש סוף ם״ז ‪ !231‬ברכו במן וקדשו במן ד ב ר י ר ׳ י ש מ ע א ל וכו׳ — סםיק״ר‬
‫פכ״ג‪ :‬ת נ י ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ברכו במן וקדשו במן וכו׳‪.‬‬

‫ה‪ .‬תני ר׳ ישמעאל )ור׳ ישמעאל( בירושלמי ובמדרשים‪:‬‬

‫‪ .1‬מדר״י ס ס ח א ס״ו ‪) 21‬בלילה הזה׳ לא תותירו(! עד בקר למה נאמר לא בא הכתוב‬
‫אלא ליתן תחום לבקרו של בקר׳ ואי זה זה עמוד השחר — ירוש׳ ברכות ס״א ב ע״נ ‪t‬‬
‫ת נ י ר ׳ י ש מ ע א ל ב ב ק ר ב ב ו ק ר )שמ׳ טז כאן ל ז( כדי ליתן תחום לבוקרו של‬
‫בוקר» אבל במם׳ ד ו י ם ע ס״ד ‪ ! 168‬וילקטו אותו בבקר בבקר ב ש ח ר י ת ב ש ח ר י ת ‪,‬‬
‫מ כ י ל ׳ ד ר ש ב ״ י ןהוצ׳ אסשטיץ־מלמד ‪ ![112‬משחרית לשחרית! המכיל׳ בנינוד‬
‫ל״תגא דבי חזקיה״ )שבת כד ב(‪.‬‬
‫‪ .2‬פסחא פ״ג ‪ !12‬תכוסו על השה ר ב י י אש י ה אומר לשץ םורםי הוא זה כאדם‬
‫שאומר לחבירו כוס לי טלה זה — ירוש׳ ספחים פ״ה לב סע״א! מניץ שהוא צריד לשוחטו‬
‫לאוכליו‪ .‬רבי יוחנן ב ש ם ר ׳ י ש מ ע א ל איש לסי אכלו תכסו‪ .‬א נ ז ר ר ב י י א ש י ה‬
‫לשון םורסי הוא זה כאדם שהוא אומר וכר‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫״בשם ר׳ ישמעאל״ זה של ר׳ יוחנן הוא תנא ״ ד ב י ר׳ ישמעאל״! ר ׳ י אש י ה (‪.‬‬
‫ר׳ יאשיה לומד שצריך ל ש ו ח ט ו לאוכליו מן ״איש לפי אכלו תכסו״‪.‬‬
‫ובבבלי םא א מדבי ר ״ ע! דת״ר במכסת מ ל מ ד וכר י כ ו ל וכו׳ הכתוב שנה עליו‬
‫‪71‬‬
‫לעכב ( ר ב י אומר לשון סורםי הוא וכר‪ ,‬וזהו בוודאי מ״דבי רבי״‪.‬‬
‫גס כאן קרא אפוא ״ר׳ ישמעאל״ ל״דבי ר׳ ישמעאל״ )ר׳ יאשיה^‬
‫וכן ״תגי ר׳ ישמעאל״ שבירוש׳ יומא פ״ד‪ .‬מב ע״ד )מדט חטאת הכפורים אחת בשנה‬
‫יכפר עליו לדרתיכם אחת בשגה הוא מכפר ואיגו מכפר שתים בשגה( — םתם כ ר ׳‬
‫י א ש י ה בברייתא שבבבלי יומא גז רע״ב וכסתם של הברייתא השגיח שם )תגיא אידך‬
‫— ו ם ת מ א כ ר ב י י א ש י ח ( ‪ ,‬שהוא ס פ ר א אחרי ס״ד ס )שהובא גם בירוש׳‬
‫‪7‬‬
‫שם םתם(* (‪.‬‬
‫‪ 3‬םסחא ם״ו ‪ !20‬ובשל מבושל במים‪ ,‬אין לי אלא מים שאר כל המשקין מגץ היה‬
‫ר׳ ישמעאל אומר )אמרת( ק״ו הוא אם מים שאיגן מסיגין מעמן וכר ר׳ ע ק י ב א אומר‬
‫אץ לי אלא מיס וכר — ידוש׳ סםח׳ פ״ב כט ע״ג! אין לי אלא מים וכו׳ ת״ל ובשל‬
‫מבושל מ״מ‪ .‬עד כדון כרבי עקיבה‪ .‬כרבי ישמעאל‪ .‬ת ג י ר ב י י ש מ ע א ל קל וחומר‬
‫מה אם מים שאיגן מסיגין מעמן וט׳‪.‬‬
‫גם בבבלי מא א ס ת ם ! ת״ר במים אין לי אלא במים שאר משקין מנין א מ ר ת‬

‫שנאמר הנה המלאך הדובר בי יוצא ומלאך אחר יו‪1‬א לקראתו )זכ׳ ב ‪ a‬אחריו לא נאמר אלא לקראתו‬
‫<זלמד ששכינה בכ״בג‬
‫‪ (71‬כבמדר״י שם ומדרשב״י ןהוצ׳ אסשטיין־מלמד ‪!10‬‬ ‫‪ (70‬ועי׳ כיו״ב לעיל‪.‬‬
‫‪ (72‬ת״ל )מדם חסאת הכיפורים( אחת‪ ,‬שבספרא שלנו שם טעות‪ ,‬וליחא בבבלי שם‪ ,‬וביד ושי‬
‫מפורש ‪ :‬ת״ל ו כ ט ר א ה ר ן ע ל ק ר נ ת י ו אחת בשנה‪.‬‬

‫‪555‬‬
 ‫קל וחומר ומה מים וכר ר ב י אומר במים וכר‪ .‬ואצלנו נתערבו שתי נוסחאות‪ ,‬האחת‬
‫‪,‬‬
‫נ ר הבבלי» א מ ר ת ק״ו‪ ,‬והשניה‪ :‬היה ר ישמעאל אומר ק״ו‪ ,‬וכ״ה בילקוט )ד״ר( וכ״י‬
‫‪,‬‬
‫מ ומ״ח‪ .‬ולפי נוסח הבבלי והירושלמי הברייתא ס ת מ י ת כ ר י י ש מ ע א ל )בבבלי‬
‫‪,‬‬
‫ר ׳ במקום ד ״ ע שהוא ד ב י ר ׳ כמו סי׳ ‪.(2‬‬
‫‪ 4‬מכיל׳ ם ס ח א פט״ו ‪ 154‬תושב זה גר תושב שכיר זה הגוי‪ .‬ר ׳ א ל י ע ז ר א ו מ ר‬
‫תושב ושכיר למה גאמר וכו׳ מופגה להקיש ולדון ג״ש גאמר תושב ושכיר בפסח ונאמר‬
‫ג ד‬
‫תושב ושכיר בתרומה מה ל ה ל ן ( פוסל בו את הערל אף כ א ן פוסל בו את הערל‬
‫‪ -‬־ ידוש׳ יבמות ריש פ״ח ח ע״ג! איש איש לרבות את הערל וכו׳ עד כדון כרבי ע ק י ב ‪/‬‬
‫כרבי ישמעאל‪ .‬ת ג י ר ב י י ש מ ע א ל גאמ׳ תושב ושכיר בפסח וגאמר תושב ושכיר‬
‫בתרומה מה תושב ושכיר האמור בפסח םסל בו את הערל אף תושב ושכיר האמור בתרומה‬
‫פסל בו את הערל‪ .‬וזה מובא גס בספרא אמור סוף פ״ד‪ :‬ר ׳ י ש מ ע א ל א ו מ ר גאמר‬
‫כ א ן תושב ושכיר וגאמר תושב ושכיר בפסח מה תושב ושכיר האמור בפסח ססל בו א ת‬
‫הערל אף תושב ושכיר האמור כ א ן )י(ססל בו את הערל‪ .‬ר ׳ ע ק י ב א א ו מ ר איש‬
‫איש וכר‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫״ר׳ ישמעאל אומר״ זה הוא = ״משום ר׳ ישמעאל א מ ר ו״ * (‪ ,‬אבל בבבלי )יבמות‬
‫ע ע״א( ברייתא מ ו ר כ ב ת מ מ כ י ל ת א ו ם ס ר א ‪ t‬תגיא א מ ר ר ׳ א ל י ע ז ר מגיין‬
‫לערל שאין אוכל בתרומה גאמר תושב וכו׳ ר ע ״ א איגו צריך הרי הוא אומר איש וכר‪.‬‬
‫הירושלמי כיוץ כאן כמו תמיד ב״תגי ר׳ ישמעאל״ — ל ד ב י ר׳ ישמעאל שלגו‪,‬‬
‫ולא לספרא‪ ,‬וקראו כאן לדעת ר׳ אליעזר שבמכילתא ״תגי ר׳ ישמעאל״ ו״ד׳ ישמעאל״‪,‬‬
‫כשם שגהג הירוש׳ גם במקומות אחרים‪ ,‬עי׳ להלן‪.‬‬
‫אלא שעיקר דבי ר׳ ישמעאל שבמכילתא גשגה בויקרא )מה ל ה ל ן — אף כ א ן (‬
‫והועבר לכאן‪ ,‬כרגיל במדדשי־הלכה‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫‪ .5‬פסחא פט״ז ‪ !60‬ומגין ש מ ב ר כ י ן ( על המזץ שגאמר ואכלת ושבעת וברכת‬
‫ז‬
‫זו ברכה ראשוגה על הארץ זו ברכה שגיד‪ .‬הטובה זו ןבוגה[« ( ירושלס שגאמר‬
‫ההר הטוב הזה והלבגץ אשר גתן לך שגמלגו כ ל טוב — ידוש׳ ברכות ריש פ״ז יא ע״א׳‬
‫המוגה ומשובש על פי הברייתא שבבבלי מח ב‪ ,‬אבל געתק כולו במדרש שמואל ״ ( פי״ג‬
‫ט בגוסח העיקרי‪ :‬ת י פ ת ר כ ר ב י י ש מ ע א ל ד ר ב י י ש מ ע א ל א מ ר הטוב והמטיב‬
‫‪8‬ז‬
‫ד ב ר תורה‪ ,‬דכתיב ואכלת ושבעת וברכת זו ברכה ראשונה על הארץ זו ברכה שגיה (‬
‫‪1,0‬‬ ‫‪79‬‬
‫הטובה זו ) ב ר כ ת ( ( בוגד׳ ירושלם ןדכתיב[ ( ההר הטוב הזה והלבנון‪ ,‬אשר נתן לד‬
‫‪81‬‬
‫]אשר גמלגו כ ל טוב[ (‪.‬‬

‫‪ (73‬הוריויץ ‪ :‬מ ן — להלן‪ ,‬ע״פ מדרש חכמים!‬

‫‪ (74‬בלקח סוב בסופו‪ :‬דברי ר׳ ישמעאל ‪1‬‬
‫‪ (75‬כגוי הילקום וכ״י א״פ; שה״ג‪ :‬שהן מברכין‪.‬‬
‫‪ (76‬ילקוס וכ״י מ׳‪.‬‬
‫‪ (77‬ןעי׳ עכשיו גם אלבק‪ ,‬מונש׳ ‪[.1934‬‬
‫‪ (78‬כמדרש שמואל‪ ,‬אבל בירוש׳ כאן‪ ,‬כלשון הברייתא שבבבלי‪ :‬זו ב ר כ ת ה ז י מ ו ן‬
‫)כגוםח התום׳ מו א וכ״י מ׳ בגליון בבבלי שמ( את ה׳ אלקיך ז ו ה ז ן א ת ה כ ל ‪ ,‬על ה א ‪ p‬ז ו‬
‫ב ר כ ת ה א ר ץ הסובר‪ ,‬וכו׳‪.‬‬
‫‪ (79‬ליתא במדרש‪.‬‬
‫‪ (80‬כנוסח המדרש‪ ,‬אבל בירוש׳ כבבבלי‪ :‬ו כ ן ה ו א א ו מ ר ‪.‬‬
‫‪ (81‬במדרש שמואל‪ ,‬אבל בירוש׳ כבבבלי‪ :‬ז ה ה ס ו ב ו ה מ ם י ג‬

‫‪556‬‬
 ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אחריו בירוש שם = מגילה פ״ד עד םע״ד» כתוב בתורה ברכה לפניה וכו ר׳ יוחנן‬
‫ב ש ם ר׳ י ש מ ע א ל קל וחומר מה אם מזון שאין טעון ברכה לפגיו וכד עד כדון‬
‫תורה׳ מזון‪ .‬מה אם תורה שאיגה סעוגה ברכה לאחריה וכו׳ — ושגי קלים וחמורים אלו‬
‫שוגים מאלו שגמםרו במכילתא ובברייתא שבבבלי שם בשם ר׳ י ש מ ע א ל )הראשון‬
‫‪82‬‬ ‫‪,‬‬
‫ס ת ם בבבלי(‪ ,‬ואחריהם דברי ר׳ יצחק ור גתן שבמכילתא׳ ואח״כ! ר׳ אומר ( מה‬
‫אם בשעה שאכל ושבע וכו׳‪ .‬עד כיח־ מזון׳ תורה‪ .‬מה אם מזון שאיגו אלא חיי שעה‬
‫וכו׳ — קלים וחמורים של ר׳ י שמ ע א ל שבמכילתא!‬
‫אבל בבבלי כא א» אמר ר׳ י ו ח ג ן למדגו ברכת התורה לאחריה מן ברכת המזון‬
‫‪,‬‬
‫מק״ו וכו׳ — הכל כמו בירוש ״בשם ר׳ ישמעאל״‪ ,‬וגראה שגחלםו בירוש׳ דברי ר ׳‬
‫‪,‬‬
‫י ו ח ג ן עצמו בדברי ר׳ יוחגן בשם ר׳ ישמעאל )״ר׳ אומר״ שבירוש (‪.‬‬
‫וכל הברייתא ישגה סתם )ת״ר( בבבלי שם״(‪ ,‬אלא שסדר המאמרים שוגה קצת‪,‬‬
‫ויש בה גם הוספות ושינויים‪ ,‬ונראה שהיא ברייתא ב ב ל י ת ׳ מעין המכילתא‪.‬‬
‫‪ 6‬בשלח מסבתא דויהי ס״א ‪ :86‬משל למה הדבר ממה לאחד שאמר ל ע ב ת צא‬
‫‪,‬‬
‫והבא לי דג מן השוק׳ יצא והביא לו דג )מן השוק(•״ ( מבאיש וכו׳ — ססיקתא דר״כ׳‬
‫ויהי בשלח׳ פא ע״ב! ת ג י ר ׳ י ש מ ע א ל למלך שאמר לעבדו צא והבא לי דג‬
‫מן השוק וכד‪.‬‬
‫‪ .7‬שירתא רפ״ז ‪ 139‬״ ( ‪ :‬אמר אויב‪ ,‬זה היה תחלת הפרשה ולמה גכתב כאן שאין‬
‫מוקדם ומאוחר בתורה — קהלת רבא פ״א ז׳ )אני קהלת(! ודכוותיה ת ג י ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫אמר אויב ארדוף אשיג זה היה ראוי להיות תחלת השירה ולמה נכתב כאן אלא‬
‫שאין וכד‪.‬‬
‫& שם פ״ג ‪ !(•• 127‬ואגוהו ר ב י י ש מ ע א ל א ו מ ר וכי אפשר ]לבשר ודם[״(‬
‫להגות קוגו אלא אתגאה לסניו במצות אעשה לולב נאה סוכה גאה ציצית גאה תפלה גאה‬
‫‪8‬‬
‫א ב א ש א ו ל אומר גדמה •י( לו וכו׳ — ירוש׳ פיאה פ״א טו ע״ב! ת ג י ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫ז ה אלי ואגוהו וכי איפשר לו לאדפ לגוות את בוראו אלא וכו׳ אבא שאול אומד אדמה‬
‫לי וכר‪ ,‬ברייתא שהובאה גס בבבלי )שבת קלג ב( ס ת ט בשיגוייפ! ד ת גי א זה אלי‬
‫ואגוהו התגאה לסגיו במצות וכר א ב א ש א ו ל אומר וכר‪ .‬וא״א כאן כלל לומר‬
‫שחידוש׳ רומז ב״תגי ר׳ ישמעאל״ ל״ר׳ ישמעאל אומר״ שבמכילתא )כמו שהוא גוהג‬
‫לפעמים ב״תני ר׳ פלוני״( מפני שהזכיר גם את דברי א ב א ש א ו ל שבמכילתא‪ ,‬וזה‬
‫מוכיח שזהו צ י ט ט ש ל מ כ י ל ת א ‪.‬‬

‫ר ב י‬ ‫‪ :‬א מ ר‬ ‫שמואל‬ ‫במדרש‬ ‫‪(82‬‬

‫ו א כ ל ת )עי׳ ד ״ ס ( ו ש ב ע ת ו ב ר כ ת ז ו ב ר כ ת ה ז ן ו כ ו ׳‬ ‫א ו מ ר‬ ‫ר ב י‬ ‫שם‪:‬‬ ‫דברי רבי שבבבלי‬ ‫‪(83‬‬
‫שלנו(‬ ‫כנו׳‬ ‫ב‬ ‫י״א‬ ‫ד״ו‬ ‫בה״ג‬ ‫אבל‬ ‫וילקוס‪,‬‬ ‫ס׳‬ ‫כ״י‬ ‫)כנו׳‬ ‫והמסיב[‬ ‫הסוב‬ ‫זה‬ ‫לך‬ ‫נתן‬ ‫ןאשר‬ ‫יהלכנון‬
‫שלנו‪,‬‬ ‫במכילתא‬ ‫חסר‬ ‫כ״ז‬ ‫לך‪,‬‬ ‫שןנתן‬ ‫משןעה‬ ‫לר‬ ‫נתן‬ ‫אשר‬ ‫ת״ל‬ ‫מנין‬ ‫לפניו‬ ‫לאחריו‬ ‫אלא‬ ‫לי‬ ‫*‪V‬‬
‫ב י ל ק ו ם כ נ ו ׳ כ ״ י פ׳‪ .‬א ל א ש נ ר א ה ש נ ו ס ף ע ״ י ב ע ל ה י ל ק ו ס ב ת ו ך ה מ כ י ל ת א ‪ ,‬ש ה ר י ע ד ״ א י ן ל י ״ ו כ ו ׳‬ ‫יישנו‬
‫ש ד נ ך ‪ ,‬ע׳׳פ‬ ‫ב כ ל דין‬ ‫וכו׳‬ ‫ואתנה‬ ‫אומר‬ ‫ולהלן הוא‬ ‫בדפוסים‪:‬‬ ‫בבבלי ניסף‬ ‫שבמכילתא!‬ ‫רבי כת״ק‬ ‫—‬
‫ה ת ו ם ׳ ריש פ״ו‪ ,‬ו ל י ת א ב כ י י ׳ י ; ע י ׳ ד״ס(‪ ,‬ו כ ן ל י ת א בכי״י ב ד ב ר י ר י ב ״ ב ״ ה ס ו כ ה ז ו בנין ו כ ו ׳ ו ה ל ב נ ו ן ״ ‪.‬‬
‫ג ם ״דג״‪[.‬‬ ‫מ ‪ -‬ח לי׳‬ ‫כ‪-‬י א״ס‪,‬‬ ‫)לי׳‬ ‫‪(84‬‬
‫‪[88‬‬ ‫ןמדרשב״י הוגי אפשמייז־מלמד‬ ‫‪(85‬‬
‫‪.78‬‬ ‫שם‬ ‫‪(86‬‬
‫חסר‪.‬‬ ‫דפר‬ ‫כי״י‪,‬‬ ‫‪(87‬‬
‫‪,‬‬
‫אדמה‪.‬‬ ‫וא״פ ‪:‬‬ ‫כי״מ‬ ‫ויל׳‪,‬‬ ‫הדפו׳‬ ‫נוס‬ ‫‪(88‬‬

‫‪557‬‬
‫‪ .9‬מסכת ו י ס ע פ״ד ‪ :168‬וחם השמש ונמס‪ ,‬בארבע שעות אתה אומר בארבע•‬
‫שעות או אינו אלא בשש שעות כשהוא אומד ] ‪ ) [ . . .‬ו ח ם ה ש מ ש מ ש מ ע ב ש ע ה‬
‫ש ה ש מ ש חם ו ה צ ל צ ו נ ן זו ה י א ש ע ה ר ב י ע י ת ב י ו ם ( ‪.‬‬
‫הברייתא ח ס ר ה אצלנו׳ וע״ם הבבלי )ברכות כז א( והירוש׳ )שם פ״ד ז ע״ב( וב״ר‬
‫)פמ״ת ד׳ תיאדור ‪ (483‬צריך להשלים‪ :‬כשהוא אומר כחום היום הרי שש שעות אמור‬
‫הא מה אני מקיים וחם השמש ונמס בד׳ שעות»*(‪ ,‬ומה שכתוב אצלנו! וחם השמש‬
‫מ ש מ ע בשעה שהשמש חם וכו׳ — פירוש הוא על־פי ר ב אחא בר יעקב ב ב ב ל י ‪ :‬מאי‬
‫משמע אמר ר ב אחא בר יעקב אמר קרא וחם השמש ונמס איזו היא שעה ש ה ש מ ש ח ם‬
‫ו ה צ ל צ ו נ ן הוי אומר בד׳ שעות׳ וכמו שפירשו גם בירוש׳ וב״ר! בארבע שעין‬
‫שמשא חמים ומולא קריר וכו׳‪.‬‬
‫והנה הברייתא מובאת בירוש׳ וב״ר שם בשם ״תני ר׳ ישמעאל״! ד ת נ י ר ׳‬
‫י ש מ ע א ל וחם השמש ונמס בארבע שעות׳ אתה אומר וכו׳‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ .10‬בשלח מסכת ע מ ל ק ‪ ,‬פ״א ‪ !177‬ואת יואש עשו שפמים׳ אל ת ק ר י ״ ( שפטים‬
‫‪1‬‬
‫אלא שסוסים ומה שסוסים עשו בו א מ ר ו »( העמידו עליו בריונות קשים וכו׳ כענין‬
‫שגאמר )הושע ה׳ ה( ועגה גאון ישראל וגו׳ <הוי קורא בו ועינה גאון וגו׳> *>( — ירוש׳‬
‫קדושין פ״א םא ע״א‪ :‬ואת יואש עשו שפטים ת ג י ר׳ י ש מ ע א ל מלמד שהעמידו‬
‫עליו בירגיות קשיפ וכו׳ הדא הוא דכתיב ועגה גאון ישראל בפגיו‪ .‬ועיגה גאון ישר׳‬
‫בפגיו‪.‬‬
‫‪ .11‬יתרו עמלק פ״א ‪ : 194‬מכל האלהים א מ ר ו לא הגיח יתרו עבודה זרה בכל העולם‬
‫שלא עבר»»( עליה ולא עבדה שגאמר מכל האלהים — קה״ר ג׳ י״א )את הכל עשה(!‬
‫ד ת ג י ר ב י י מ ע א ל לא הגיח רעואל זה יתרו ע״ז בעולם שלא יחזיר עליה ועבדה‪.‬‬
‫‪ .12‬יתרו עמלק ספ״א ‪ ! 196‬ויבא אהרן וכל זקגי ישראל מה ת״ל לפגי האלהים אלא‬
‫‪5‬‬
‫מלמד ]ש[כל«»( המקבל פגי ח ב י ר ו ״ ( כאלו מקבל סגי שכיגה — ידוש׳ עירובין‬
‫ריש פ״ה כב ע״ב! ת ג י ר ב י י ש מ ע א ל ויבא אהרן וכו׳ וכי לפגי האלהים אכלו‪.‬‬
‫אלא מ י ס שהמקבל פגי ח ב י ר ו כאלו מקבל פגי שכיגה‪.‬‬
‫‪ .13‬גדקין פ״ב ‪ !253‬ב מ ר צ ע בכל דבר והתורה אמרה ורצע אדוגיו את אזגו‬
‫‪7‬‬
‫במרצע ו ] ה ל כ ה [ * • ( אמרה בכל דבר ר ב י א ו מ ר ]אומר אגי[ ״( במין מתבח>‬
‫בלבד‪.‬‬
‫בירוש׳ קידושין פ״א גם ע״ד! במרצע‪ ,‬אין לי אלא במרצע׳ מגיין אפילו בסול וכר ת״ל‬
‫ורצע‪ .‬עד כדון כר״ע‪ .‬כרבי ישמעאל‪ .‬ת ג י ר׳ י ש מ ע א ל בשלשה מקומות הלכה‬

‫‪ (89‬וכ״ה בכ״י פילדלפיה‪ ,80 ,‬קטלוג עמ׳ ‪44‬׳ כמו במדרשב״י ןהו‪1‬׳ אפשטיידמלמד ‪ ^112‬ובכיי‬
‫מ׳‪ :‬בשש שעות וגר ונמפ כיון וכר‪.‬‬
‫‪ (90‬בתגוד‪ :‬אל ת ה י ק ו ר *‬
‫‪ (91‬בתנח׳ חסר •ומה שפוטים וכו׳ אמרו״‪.‬‬
‫‪ (92‬אות אמת‪ ,‬וזה מתאים לירוש׳‪] ,‬ועי׳ הע׳ הורוביץ(‪.‬‬
‫‪] (93‬נר הדפו‪ /‬שה״ג‪ :‬ח ז ר ‪[ .‬‬
‫‪ (94‬כ״י א״פ‪ ,‬כי״מ‪ :‬שכל מי שיקבל‪.‬‬
‫‪ (95‬כ״ה בכי״י ובילקוט‪ ,‬ברפוי‪ :‬ח כ מ י ם ‪1‬‬
‫‪ (96‬כי״י וילקוט )ושם‪ :‬במר‪1‬ע‪ .‬ההורה אמרה במרצע והלכה אמרה וכו׳‪(.‬‬
‫‪ (97‬כי״י וילקוט‪.‬‬

‫‪558‬‬
 ‫‪98‬‬
‫•עוקפת למקרא )ובמקום אחד למדרש( (‪ .‬התורה אמרה בספר והלכה אמרה בכל דבר‬
‫שהוא בתלוש‪ .‬התורה אמרה בעפר והלכה אמרה בכל דבר שהוא מגדל צמחים התורה‬
‫אמרה במרצע והלכה אמרה אפילו בסול אפילו בקוץ אפילו בזכוכית‪.‬‬
‫ומכילתא שלנו גתקצרה ע״י הסופרים‪ ,‬וכצ״ל! במרצע בכל דבר <שהוא רושם‪ .‬היה‬
‫ר׳ ישמעאל אומר בג׳ מקומות הלכה עוקפת למקרא התורה אמרה בםסר והלכה אמרה‬
‫בכל דבר שהוא בתלוש‪ ,‬התורה אמרה בעפר והלכה אמרה בכל דבר שהוא מגדל צמחים>‬
‫והתורה אמרה ורצע וכו׳‪ .‬ומדרש זה של ר׳ י ש מ ע א ל גבגם בכי׳׳י גם בספרי ר א ה ס י ס ׳‬
‫קכב*«(‪ ,‬אבל לא רק מדרש זה׳ אלא ק ט ע ש ל ם מ ת ו ך ד ב י ר׳ י ש מ ע א ל‬
‫ל ד ב ר י מ! בכ״י רומי שט כך הוא‪ :‬רבי או׳ מרצע מה מרצע המיוחד מן המתכת אף‬
‫אין לי אלא מן המתכת‪] .‬מיכן היה ר׳ ישמעאל או׳ בשלשה מקומות הלכה עקסת על‬
‫המקרא התורה אמרה ושסך את דמו וכסהו בעפר והלכה אמרה בכל דבר שמגדיל צמחץ‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫התורה אמרה )ושסך את דמו וכסהו בעפר‪ ( (.‬וכתב לה ספר כריתות והלכה אמ׳ בכל‬
‫‪:‬דבר שהוא בתלוש‪ .‬התורה אמרה במרצע והל׳ אמ׳ בכל דבר ר ב י א ו מ׳ ] ‪ ! . . .‬ב ד ל ת‬
‫‪01‬‬
‫זלא במזוזה ]]א״כ למה גאמר אל הדלת או אל המזוזה מה מזוזה מעומד אף דלת[[ ‪0‬‬
‫‪102‬‬
‫מעומד[‪ .‬מרצע ( זה מרצע גדול‪] .‬ולקחת את המר׳ שו׳ אגי ביגו לבין עצמו ת״ל והגישו‬
‫‪10s‬‬
‫אדגיו אל האל׳ אצל הדיגין שימסור )!( במוכרין במרצע)!( ( בכל דכר שהו רושם[ אמ׳‬
‫ד׳ אלע׳ וכו׳‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫הוספה זאת היתד‪ .‬גם לפגי ר״ה* (׳ וזו הוספה מתוך ד ב י ר׳ י ש מ ע א ל‬
‫‪1 0‬‬
‫ל ד ב ר י ם • ( ‪ ,‬כמו שמוכיחים הסמוקים *בדלת״‪* ,‬ולקחת את המרצע״״ ומכיץ שדברי‬
‫ר כ י ישגם גם בספרי‪ ,‬ק י צ ר ם המעתיק ולא שנה אותם‪.‬‬
‫והדרשה ״בדלת ולא במזוזה״ וכו׳ — גם במכילתא שם ‪ ! 252.‬בדלת אתה גותן אבל‬
‫‪10‬‬
‫אי אתה גותן במזוזה וכר‪ .‬והדרשה *ולקחת את המרצע ש ו מ ע א ג י• ( ביגו לבין‬
‫עצמו וכו׳ אצל הדייגין שימןלך[ )כצ״ל( במוכריך — במכיל׳ שם! והגישו אדוגיו אל‬
‫האלהים א צ ל ה ד י י ג י ן ש י מ ל ך ב מ ו כ ר י ו ‪ — .‬מתאים לסתם מכילתא ס״א ‪!247‬‬
‫ז‪10‬‬
‫כי תקנה עבד עברי בנמכר ב ב י ת ד י ן וכר‪ ,‬וס״ל שמוכר עצמו איגו גרצע (‪ :‬אבל‬
‫ר ב י חולק! ר ב י אומר בגמכר בבית דין על גנבתו הכתוב מדבר )הכתוב הזה של‬
‫והגישו אדוגיו אל האלהים הוא בנמכר בבית דין( אבל כ א ן )בכל הפרשה שלגו‪ ,‬שהיא‬
‫״״!(‪.‬‬‫עצנ?ו‬‫ל י ל ין‬
‫ב‬ ‫נ ו‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫א‬‫עוסקת ב מ ו כ ר ע צ מ ו ( »‬
‫נ ר צ ע‬ ‫א ע ו‬ ‫‪(10‬‬

‫בבבלי סוטה טז א! דא״ר יוחגן ב ש ם ר׳ י ש מ ע א ל בשיגדים )״תער״ במקום‬

‫‪t‬‬ ‫״מרצע״!(‪.‬‬

‫נוסף כאן מלמטה‪ ,‬והירוש׳ הוכיח כן פ‪.‬תני ר׳ ישמעאל״ דלמטה‪.‬‬ ‫‪(98‬‬

‫ברייתא שהובאה בלשונה בקידושין כא ב‪ ,‬ועי׳ ירוש׳ שם‪.‬‬ ‫‪(99‬‬
‫כפול בס״ם‪.‬‬ ‫‪(100‬‬
‫השלמתי ע״פ סי׳ ר״ח שבמ״ע שם‪.‬‬ ‫‪(101‬‬
‫בספרי ור״ה‪ :‬המרצע‪.‬‬ ‫‪(102‬‬
‫ר״ה‪ :‬ה מ ר צ ע ‪ .‬ולא מ ש ב ו ע ו ת הביאו ר‪-‬ר« כמו שחשב בעל מ״ע‪.‬‬ ‫‪(103‬‬
‫‪ (105‬והרבה כאלה בספרי‪ ,‬עי׳ להלן עמ׳ ‪ 711‬ואילך‪.‬‬ ‫עי׳ מ״ע שם‪.‬‬ ‫‪(104‬‬
‫אגב — לשון דבי ר׳ ישמעאל ‪1‬‬ ‫‪(106‬‬
‫קדושין יד ב‪.‬‬ ‫‪(107‬‬
‫כמדרשב״י קםע גניזה ןהוצ׳ אםשםייןימלמד ‪.[159‬‬ ‫‪(108‬‬
‫כירוש׳ קדושין שם‪ ,‬נס סע‪-‬ג‪.‬‬ ‫‪(109‬‬

‫‪559‬‬
‫‪ .14‬משפטים‪ ,‬נזיקין פ״ו ‪ ! 270‬על משענתו‪ ,‬על בוריו‪ ,‬זה אחד משלשה דברים שהיה‬
‫ר׳ ישמעאל דורש בתורה כמין משל‪ ,‬כיוצא בו אמ זרחה השמש עליו וכי השמש עליו‬
‫זרחה וכר הרי זה חייב‪ ,‬כיוצא בו ופרשו השמלה וכר‪ ,‬ושט פי״ג ‪ :‬אמ במחתרת‬ ‫בלבד‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬
‫ימצא הגגב‪) ,‬ומה( ״ ( זה שספק בא לגנוב ספק בא»״( להרוג אתה אומר ספק )שהוא( י (‬
‫בא לגגוב וספק להרוג או איגו אלא ספק לגגוב וספק שלא לגגוב אמרת אם כשיגגוב ודאי‬
‫והרגו הרי זה חייב ק״ו זה שספק בא לגגוב ספק לא בא לגגוב*״( <הא אין עליך לומר‬
‫כלשון האחרון אלא כלשון הראשון ספק בא לגגוב ספק בא להרוג> ״»( מכאן אתה דן על‬
‫‪1‬‬
‫פקוח גפש ]ומד‪[,‬״ ( שפיכות דמימ שמטמאה את הארץ ומסלקת את השכיגה היא•״(‬
‫‪1‬‬
‫מ ח ה את הספק ]ק״ו לפקוח גפש שדוחה את הספק[״ (‪ .‬א פ ז ר ח ה ה ש מ ש ע ל י ו‬
‫‪8‬‬
‫]ר׳ ישמעאל אומר( ״ ( אם זרחה השמש עליו וכי השמש עליו בלבד זרחה והלא על כל‬
‫העולם כולו זרחה אלא מה שמש שלום בעולם אף זה אם ידוע הוא שבשלום עמו והרגו‬
‫הרי זה חייב‪ ,‬כיוצא בו וסרשו השמלה וגר מחוורין הדברים כשמלה כיוצא בו על משעגתו‬
‫‪120‬‬ ‫‪11‬‬
‫על בריו ואף כאן אתה אומר )כן(״ ( אם זרחה השמש )ר׳ ישמעאל אומר( ]וגו׳[ (‬
‫‪121‬‬
‫אתה אומר לכך בא ]או לא בא אלא[ ( לחלק בין יום ללילה לומר אס הרגו ביום חייב‬
‫ובלילה יהא פטור ת״ל ולגערה וכו׳‪.‬‬
‫כל פיסקא זו הובאה בירוש׳ סגהד׳ פית כו ע״ג בשפ *תגי ר׳ ישמעאל״‪ ,‬אלא שגשתבש‬
‫ה ר ב ה ‪ :‬ה ב א ב מ ח ת ר ת ו כ ר ‪ .‬ת ג י ר׳ י ש מ ע א ל זה אחד משלשה מקריות שגאמרו‬
‫בתורה כמשל‪ .‬אם יקום והתהלך בתוץ על משענתו‪ ,‬אם במחתרת ימצא הגנב‪ .‬אם זרחה‬
‫‪122‬‬
‫השמש עליו דמים לו‪ .‬וכי עליו לבדו )זרחה( ( החמד‪ .‬זורחת וכו׳ כך כל זמן שאת‬
‫יודע שאת שלום ממגו ב י ן ב י ו ם ב י ן ב ל י ל ה ההורגו נהרג‪ .‬פעמים שהוא בא‬
‫לגגוב פעמים שהוא בא להרוג גאתה אומר פעמים שהוא בא לגגוב פעמים שהוא בא‬
‫להרוג או איגו אלא פעמים שהוא בא לגגוב ופעמים שלא לגגוב> אמרת שאם בא לגגוב »*‪0‬‬
‫וודאי והרגו ההורגו נהרג <ק״ו זד‪ .‬שפעמים שהוא בא לגגוב ופעמים שלא לגגוב‪ ,‬הא‬
‫אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון פעמים שהוא בא לגגוב> פעמים שהוא‬

‫ו ב ד פ ו ס י ם ‪ :‬בלבד עליו‪ ,‬ודי׳ ח״ג ב ה מ י הורוביץ‪.‬‬ ‫«‪(109‬‬

‫לי׳ בילקום‪.‬‬ ‫‪(110‬‬
‫כ״ה ‪ V T J‬ן = ד פ ו ס ק ו ש ט * עי׳ ד״‪ 1‬מל»ד‪ ,‬מ כ י ל ת א ד״ק וד״ו‪ ,‬תרביץ ש״ו‪[.‬‬ ‫‪(111‬‬
‫ליתא בדיר‪.‬‬ ‫‪(112‬‬
‫ו ח ס ד א פ ו א ש ם מ ן * ש ס פ ק בא לגנוב״ צד ‪ -‬ס פ ק בא ל מ ו ב ״ ‪.‬‬ ‫להרוג‪,‬‬ ‫בד״ר‪ :‬ס פ ק‬ ‫‪(113‬‬
‫]בכי״מ וא״פ‪ :‬ס פ ק שהוא ב א ל ה ר ו ג [‬
‫כ ת ו ב למסה‪.‬‬ ‫‪(114‬‬
‫ומה‪.‬‬ ‫השבת‬ ‫את‬ ‫דוחה‬ ‫ב״ה בד״ר ; ו ש ם ‪ :‬ש ס פ ק ו‬ ‫‪(115‬‬
‫כ״י א״פ‪ ,‬כי״מ‪ :‬הוא‪ ,‬ד״ו‪ :‬היה‪ ,‬ד״ק לי׳‪.‬‬ ‫‪(116‬‬
‫ה ש ב ת ה ק ל דין‬ ‫את‬ ‫כך ה ו א ןבכי״י[ ו ב י ל ק ו ם ולק״ם וירוש׳ן אבל בד״ר‪ :‬ס פ ק ו דוחה‬ ‫‪(117‬‬
‫ה ו א ש ת ה א ס פ ק דוחה א ו ת ו ק ‪ -‬ו ו כ ו ׳ שדוחה ס פ ק ו א ת ה ש ב ת ‪ .‬ו‪2‬״ל‪ :‬מ ח ה *!ןה‪ .‬ש ב ת ה ק ל וכוי‪.‬‬
‫ש ב ת ה ק ל וכו׳ נ׳׳א ה ו א לק״ו ל פ ק ו ח נפש ו כ ר ) כ מ ו שהדיר כ ב ר מא״ש^‬
‫מ״ד(‪.‬‬ ‫כי״י‪ ,‬ד פ ר ח ס ר ‪) .‬ודי׳‬ ‫‪(118‬‬
‫‪ (119‬לי׳ מ ״ מ וא״ס‪.‬‬
‫כנוס׳ כ י ‪ -‬ד )ודי׳ הד׳ הורוביץ(‪.‬‬ ‫‪(120‬‬
‫כי״י וילקום‪.‬‬ ‫‪(121‬‬
‫בכ״י לי‪ :‬זרחה‪ ,‬ו נ מ ח ק ‪.‬‬ ‫‪(122‬‬
‫בכי״ל‪ :‬להרוג‪ ,‬והוגה די״א‪.‬‬ ‫‪(123‬‬

‫‪560‬‬
 ‫‪12‬‬
‫בא להרוג אינו« ( נהרג‪ .‬מיכן אתה דן לפיקוח נפש אמר מה ע״ז )צ״ל! ש״ד( מיוחדת‬
‫שהיא מטמאה וכר ודוחין בה את הספק‪ .‬כל שכן לפיקוח גפש שידחה את הספק‪.‬‬
‫ובכי תשא ש ב ת א ס״א ‪) 340‬בבא יומא םה א(‪ :‬גענה ד ב י י ש מ ע א ל ואמר‬
‫]הרי הוא אומר[ ״ ‪ 0‬אם במחתרת ימצא הגגב )ומה( זה הוא ספק שבא לגגוב ספק שבא‬
‫‪1‬‬ ‫‪12‬‬
‫להרוג והרי דברים ק״ו ומה שסיבות דמים וכר הרי הוא• ( דוחה )שבת(״ ( ק״ו לפקוח‬
‫גפש שדוחה את השבת‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובתוס׳ שבת פט״ו )סט״ז( י״ז דומה לו בשם ‪,‬׳ר א ח א בשם ר׳ ע ק י ב א ״ ׳ אבל‬
‫‪,‬‬
‫בהט״ז גמסר בשם ר ע ק י ב א דין אחר‪.‬‬
‫ומה ששגוי במכיא דגזיקין ם ת ם ‪ ,‬שנוי במכילתא דשבת בשם ר׳ י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫‪ .15‬גזיקין פ״ה‪267 ,‬׳ שם פי״ג‪ «294 ,‬ב י ד ו אין בית בכל מקום ( אלא רשותו‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬
‫ואע״פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר ־ ( ויקח את כל ארצו מידוי* ( ואומר ויקח העבד‬
‫‪,‬‬
‫עשרה גמלים וגו׳ הא אין ב י ד ו בכל מקום אלא רשותו׳ וכן בםםרי ממות סיס קגז»‬
‫וחצוצרות התרועה בידו‪ ,‬אין ידו וכו׳ — בירוש׳ ג ט י ן פ״ח מט ע״ב )עד כדון כר״ע‪.‬‬
‫כר׳ ישמעאל(״<(‪ :‬ת נ י ר׳ י ש מ ע א ל ויקח את כל ארצו מידו ועד ארנן‪ .‬ו כ י מ י ד ו‬
‫ל ק ח ‪ .‬א ל א מ ה ו מ י ד ו מרשותו‪.‬‬
‫‪ .16‬נזיקין פי״ז ‪ !308‬מהור ימהרנה לו לאשה׳ למה נאמר לסי שנאמר ונתן האיש‬
‫‪132‬‬
‫השוכב עמה שומע אני ( כשם שבתפוסה נותן מיד כך כמפותה נותן מיד ת״ל מ ה ו ד‬
‫‪1‬‬
‫י מ ה ד ג ה ל ו ל אש ה מגיד שהוא עושה ]אותן[״ ( עליו מהר ואין מהר אלא כתובה‬
‫‪1a4‬‬
‫שגאמר הרבו עלי מאד מוהר ומתן (‪.‬‬
‫בירוש׳ כתובות פ״ג כז ע״ד‪ :‬ת ג י ר ב י י ש מ ע א ל כ ם ף י ש ק ו ל כ מ ו ה ר‬
‫ה ב ת ו ל ו ת )״דכתיב מ ה ר י מ ה ר ג ה ואם מאן ימאן כסף ישקול״(‪ .‬מגיד שהוא עושה‬
‫אותן עליו מוהר ואין מוהר אלא כתובה כמה דאת אמר הרבו עלי מאד מוהר ומתן‪.‬‬
‫‪ .17‬משפטים גזיקין פ״כ )כ ס פ א פרשה ד ׳( ‪ 1332‬ושם אלהים אחרים לא תזכירו‬
‫‪1‬‬
‫וכו׳ רבי ג ת ן אומר הרי הוא אומר ]ויאמרו[ הבה גבגה לגו עיר ]״וגעשה לגו שט׳׳[ ״ (‬
‫)‪0‬גאמד להלן שם וגאמר כאן **‪ 0‬שם מה להלן ע״ז אף כאן ע״ז — ב״ד פל״ח ח ו ת ג י‬
‫ז״(‪.‬‬ ‫י׳ י ש מ ע א ל אין שם אלא‬ ‫‪r‬‬ ‫‪y‬‬

‫‪ (124‬ב״ה בכי׳׳ל‪ ,‬ונמחק‪ ,‬א ב ל פ י ר ו ש ו ‪ :‬שאם ה ר ג ו אינו נהרג‪.‬‬

‫‪ (125‬כי״י‪ ,‬ד פ ר חסר‪.‬‬
‫‪ (126‬מ ״ ל ‪ ,‬וכ״ד‪ .‬במה״ג )והעתיקו ה ו פ מ ן כמכיל׳ דרשב‪-‬י(‪ ,‬כ ל ו מ ד ס ם ק ־ נ פ ש ו ת זה‪.‬‬
‫ה ש ב ת ‪ ,‬וזנ״ל‪ :‬א ת ה )שבת(‪.‬‬ ‫את‬ ‫במה״ג )כמכיל׳ דרשב״י(‪:‬‬ ‫‪(127‬‬
‫בדפו׳ אין כ א ן ב ס י ‪ -‬ג ״ ב כ ל מ ק ו ם ‪ , -‬א ב ל ישנו ש ס ב ס ו ף הדיבור‪.‬‬ ‫‪(128‬‬
‫ש נ א מ ר ‪ ,‬ו כ ‪ -‬ה בספרי‪.‬‬ ‫‪ (129‬להלן נוס׳‪:‬‬
‫א ר נ ו ן ‪ ,‬ו כ ‪ -‬ה בירוש׳‪ ,‬״ועד״ גם‬ ‫ב כ ‪ -‬י א ‪ -‬פ נ ׳ ‪ :‬ע ד ארנ׳‪ ,‬ו כ ן ב ס פ ר י כ ‪ -‬י ל ׳ ‪ :‬ו ע ד‬ ‫‪(130‬‬
‫כ נ ו ׳ השמרוני ב ר ו ב כי׳׳י )השבעים ‪ :‬מ ע ר ו ע ר עד ארנון(‪.‬‬
‫‪ (131‬כ ‪ - 1‬ל ‪ ,‬ב ד פ ר ‪ :‬עד כדון כ ר ‪ -‬י כ ר ‪ -‬ע ‪.‬‬
‫‪ (132‬כ ‪ -‬ה בילקוס‪ ,‬ב ד פ ר ‪ :‬יכול; כ י ‪ -‬מ ו א ‪ -‬פ לי׳‪.‬‬
‫‪ (133‬כ ‪ - 1‬ל ‪ ,‬כבירוש׳‪.‬‬
‫‪ (134‬״ ו א ת נ ה ‪ -‬ו כ ו ׳ ליתא בכי‪-‬י ו ב ד ‪ -‬ר ו ב מ ‪ -‬ח ובילקוס‪ ,‬וליתא ג ס בירוש׳‪.‬‬
‫כ י ‪ -‬י נוי‪ :‬ש ם ז ה אין א נ ו יודעים מ ה ה ו *‬ ‫‪(135‬‬
‫כ ר ב ד פ ר ‪ ,‬כי״י‪ :‬כ א ן ‪ ,‬להלן‪.‬‬ ‫‪(136‬‬
‫בבבלי םנהד׳ ק ם א‪ :‬תניא רנ״א כ ו ל ם ל ש ם ע״ז נתכוונו כ ת י ב ה כ א נעשה ל נ ו ש ם ו כ ת י ב‬ ‫‪(137‬‬
‫ר׳‬ ‫וכוי; א ב ל ב ת ג ח ו מ א ב ו ב ר ‪ ,‬נ ח כ ח ‪ :‬א מ ר‬ ‫להלן‬ ‫ד״תס ו ש ם אלהים אחרים ל א תזכירו מ ה‬

‫‪561‬‬
 ‫‪13‬‬
‫בפתיחה ״משום ר ׳‬ ‫נתן‬ ‫וכבר ר א י נ ו • ( שגם במקום אחר מובאים דברי ר׳‬
‫י ש מ ע א ל אמרו״‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וכזה אמרו בירוש קידושין פ״א נם ע״א! בשטר מנלן וכר מנן תיתי ר׳ י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫שילוח שילוח מה שילוח שנאמר להלן בשטר אף כאן בשטר‪ ,‬וזה נמצא כמכיל׳ משפטים‬
‫נזיקין פ״ט ‪ 279‬בשמ ר ״ א ‪ :‬ר׳ א ל י ע ז ר אומר נאמר כאן שילוח ונאמר להלן שילוח‬
‫‪13‬‬
‫מה להלן גט ו כ ר ״ ( ‪ ,‬וכן הדבר בר׳ א ל י ע ז ר שבמכילתא סםחא פט״ו‪ ,‬שהובא בספרא‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫בשם ״ר׳ ישמעאל״ ובירוש׳ בלשון ״תגי ר׳ ישמעאל״ • (‪.‬‬
‫מסוסקים ואיגם מתאימימ לגמרי‪:‬‬
‫‪ .1‬ב״ר פג״ה ח ‪ :‬א מ ר ר׳ ש מ ע ו ן ב ן י ו ח י תבוא וכר תבוא חבשה שחבש אברהם‬
‫אביגו וכו׳ ותעמוד על חבשה שחבש בלעם וכו׳ תבוא אסרה ותעמוד על אסרה׳ תבוא אסרה‬
‫שאסר יוסף וכר‪ .‬ת ג י ר׳ י ש מ ע א ל תבוא חרב יד ותעמוד על חרב יד׳ תבוא ח ר ב‬
‫יד שעשה אברהם אביגו שג׳ וישלח אברהם את ידו וכו‪ /‬ובמכיל׳ בשלח מסכתא דויהי‬
‫‪141‬‬
‫פ״א ‪ ,88‬ם ת ם ‪ :‬תבוא ח)‪0‬בשה ( של אברהם וכר תבא אסרה של יוסף וכו׳ ד״א‬
‫)מ״ח ל י ת א ! ( ר׳ ש מ ע ו ן ב ן י ו ח י א ו מ ר ת ב א חרב יד וכר‪.‬‬
‫ובמכיל׳ דרשב״י ]הוצ׳ אפשטיין־מלמד ‪ : [51—50‬ר׳ ש מ ע ׳ ב ן י ו ח י א ו מ׳ תבוא‬
‫חבישה וכר‪ ,‬תבוא אסירה ובו׳‪ ,‬תבוא חרב יד וכו׳ — א״כ הכל בשפ ר ש ב ״ י )מעין‬
‫״תגי רשב״י בדבי ר׳ ישמעאל״(‪.‬‬
‫‪ 3.‬שהשיר פ״א ט ! ת ג י ר׳ י ש מ ע א ל ויגער ה׳ את מצרים בתוך הים מלמד‬
‫שהסוס היה זורק רוכבו למעלה והוא יורד למםה והםופ למעלה ממגו‪ .‬א מ ר ר ב י ל ו י‬
‫מ ה שמגער בקדרה תחתון עולה למעלה ועליץ יורד למטה‪ .‬אבל במכיל׳ בשלח מסבתא‬
‫דויהי׳ פ״ו ‪ !111‬ויגער ה׳ את מצריט‪ ,‬כאדמ שמגער את הקדרה התחתון עולה למעלה‬
‫ועלית יורד למטה — זהו כדברי ר׳ ל ו י ‪ ,‬אבל עיקר דברי ״תגי ר׳ ישמעאל״ איגם‬
‫במכילתא כאן‪ ,‬ולהיסך שגיגו במםכתא ד ש י ר ת א ס״ב ‪ ! 124‬סוס ורוכבו‪ ,‬מגיד שהסוס‬
‫קשור ברכבו ורכבו קשור בסוס עולים למרום ויורדים לתהום ואין גסרדים זה מזה‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכו * ‪) 4‬אלא שמסכתא ד ש י ר ת א חולקת על מםכתא ד ב ש ל ח(‪.‬‬

‫ו‪ , .‬ת נ י ר׳ ישמעאל״ ו‪/‬תדר״י״ ב נ י ג ו ד למכילתא‬

‫וישגם גם ג י ג ו ד י ם מפורשים בין מכילתא שלגו ל״תגי ר׳ ישמעאל״!‬
‫‪ .1‬ידוש׳ ב״ק ספ״א ב ע״ג ! וגשים בכלל הגזק‪ .‬לפי שלא תפש הכתוב אלא את האיש‬
‫צריד לרבות את האשה‪ .‬ת ג י ר׳ י ש מ ע א ל ואלה המשפטים אשר תשים לסגיהם —‬
‫בבלי טו א )קידושין לה א(! וכן תגא דבי ר׳ ישמעאל אמר קרא איש או אשה כי יעשו‬

‫ונעשה לנו‬ ‫הלשון הזה‬ ‫ש מ ע ו ן ב ן י ו ח י נטלו ע״ז ונתנוהו בראש המגדל וכו׳ ו א י ן‬
‫ש ם א ל א ל ש ו ן ע ״ ז וכר‪.‬‬
‫‪ (139‬עי׳ לעיל עמ׳ ‪.556‬‬ ‫‪ (138‬עי׳ לעיל ‪.543/4‬‬
‫‪ (140‬עי׳ לעיל עמי ‪.556‬‬
‫‪ (141‬כי״מ וא״פ ומ״ח‪.‬‬
‫‪• (142‬תני ש מ ו א ל ״ שבירוש׳ ר״ה פ״א נו ע״א א י נ ו מתאים למכיל׳ בחדש ריש פ״א׳‬
‫מ העיקר שבשבילו הובא שם ח ס ר אזלנו‪ ,‬וגם הלשון שונה )שלא כהופמן ‪ 41‬ולא כאלבק ‪•017‬‬
‫ביחש׳ מהד׳ ס״ז כה ע״א ר ק ‪ :‬וכר׳ ישמעאל דר׳ ישמעאל אמר וכו׳ — וזה מובא כמכיל׳ נזיקין סי״ט‬
‫)כםסא ס‪-‬א( ‪ 317‬בשם ״ר׳ ישמעאל אומר״‪.‬‬

‫‪562‬‬
 ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬
‫מכל חטאות וכו׳ ד ב י ר א ל י ע ז ר ]בן י ע ק ב [ » « ( ת נ א א ל ה ה מ ש פ ט י ם א ש ר‬
‫ת ש י ם ל פ נ י ה ם השזה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה‪ .‬ו״דבי ר׳ ישמעאל״‬
‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬
‫שבבבלי נמצא במכיל נזיקין פ״ו ועוד ״ (׳ וא״כ אין זה אלא ״תנא ר ישמעאל בדבי ר״ע״‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫שכן כל זה נמצא כ מ כ י ל ׳ ד ר ש ב ״ י ‪ ,‬קטע קמברידג׳« (׳ בשם ר ישמעאל )וכצ״ל‬
‫שט(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .2‬שפ פ״א ב ע״ב! כדכתיב והמת יהיה לו וכתיב בבור והמת יהיה לו‪ .‬ת נ י ר‬
‫י ש מ ע א ל יצאו קרקעות שאינן מיטלטלין‪ ,‬יצא אדפ שאין לו הנייח במותו _ ליתא‬
‫‪,‬‬
‫במכילתא‪ ,‬ועי׳ תום ב״ק פ״ו יד‪.‬‬
‫‪ .3‬שפ פ״ז ה ע״ד! ת נ י ר׳ י ש מ ע א ל יצאו קרקעות שאין מיטלסלים‪ .‬יצאו‬
‫עבדימ ש א י ן ל ך ב ה ן א ל א ת ש מ י ש יצאו שטרות ש א י ן ל ך ב ה ן א ל א‬
‫ראייה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בבבלי סב ב ‪ t‬ד ת ״ ר על כל דבר פשע כלל וכו אף כל דבר המטלטל ונופו ממון‬
‫יצאו קרקעות שאינן מיטלטלין יצאו עבדיט שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאע״פ‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫שמיטלטלין אין גופן ממון וכו ‪ ,‬אבל במכיל נזיקין פט״ו ‪ 1300‬על כל דבר פשע כלל‬
‫‪,‬‬
‫ובו מה הפרט מפורש בגכסימ מטלטלין שאין להט אחריות אף אין לי אלא גכםימ מטלטלין‬
‫שאין להם אחריות‪.‬‬
‫ועי׳ מכיל׳ דרשב״י הוצ׳ אפשמיין־מלמד ‪) 202 ,194‬קטעי הגניזה(! ״יצאו קרקעות‬
‫שאין בהן שבר ושביה ומיתה וכר יצאו עבדים שאין שמירתן עליך וכר י צ א ו ש ט ר ו ת‬
‫‪,‬‬
‫ש א י ן ל ך ב ה ן א ל א ר א י ה ״ ‪ ,‬והאחרון ממש ב״תגי ר׳ ישמעאל״ שבירוש׳ )ועי‬
‫‪,‬‬
‫לעיל(‪ .‬אלא שצריכים להעיר‪ ,‬שירושלמי מ ס כ ת גז י ק י ן הוא מסידור אחר )עי‬
‫גפ ב״ב פ״ח טו סע״ד‪ ,‬עי׳ לעיל(‪ ,‬וקרוב שהשתמש בקובץ א ח ר ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .4‬ידוש קידושין ריש פ״ב סב ע ״ א ‪ 1‬ורצע אדוגיו את אזגו במרצע‪ ,‬אדוגיו ולא‬
‫בגו׳ אדוגיו ולא שלותו •««(‪ ,‬הויגן סכרין מימר ששלותו של אדפ כמותו אלא שמיעט‬
‫הכתוב‪ .‬אית תגיי תגי ורצע לרבות את השליח עד כדון כרבי עקיבה‪ .‬כ ר ב י י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫א ד ג י ו כ ל ש ה ו א ב א מ ח מ ת א ד ו ג י ו )ששלוחו כמותו(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כמכיל גזיקץ פ״ב ‪ 253‬שגיגו! ורצע אדוגיו את אזגו למה גאמר לפי שמציגו בכל‬
‫מקום ששלוחו של אדם כמותו אבל כאן הוא ולא שלוחו‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫ז‬
‫‪ (»« .5‬ידוש שבועות ס״ח לח םע״ב! כתיב כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או‬
‫‪,‬‬
‫שה וגו ‪ .‬שבועת י״י תהיה בין שגיהם‪ .‬גגיבה‪ .‬אם גגוב יגגב מעמו‪ .‬אבידה‪ .‬ואם לרבות‬
‫האבידד* עד כדץ כרבי עקיבה‪ .‬כ ר ב י י ש מ ע א ל ‪ .‬ת ג י ר ב י י ש מ ע א ל מה אם‬
‫גגיבה שקרובה לאוגסין את אמר משלם‪ .‬אבידה שאיגה קרובה לאוגסין לא כל שכן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אבל כמכיל גדקין סט״ז ‪ 305‬שגיגו! אבידה מגין הרי אתה דן הואיל וגגבה‬
‫ח ס ר ו ן ש מ י ר ה ואבירה חסרון שמירה אם למדת על גגבה שהוא חייב )עליה(*•‪0‬‬
‫לשלם אף אבידה יהא חייב לשלם )״מה מציגו״!(‪.‬‬

‫י‬ ‫כי״י‪ ,‬עי׳ ד״ם‪.‬‬ ‫‪(143‬‬

‫עי׳ לעיל עם׳ ‪.560‬‬ ‫‪(144‬‬
‫ןהת׳ אפשםיין־מלמד ‪(.158‬‬ ‫‪(145‬‬
‫‪-‬מכיל׳ דרשב״י הו‪1‬׳ אפשטייךמלמד ‪ ,163‬קסע הגניזה‪.‬‬ ‫‪(146‬‬
‫‪ 1 3 2 6‬ושם ‪.123‬‬ ‫עמי ‪ 9A‬וסי׳ זה הביא גם אלבק‪ ,130 ,‬וסי׳ ׳ אלבק׳‬ ‫עי׳ הופמן‬ ‫‪(147‬‬
‫לי׳ כי״מ וא״ס ומ״ח ופסי׳ זום׳‪.‬‬ ‫‪(148‬‬

‫‪563‬‬
 ‫ובבבלי )ב״מ צד ב( אמרו» אלא למאן דאמר אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם‬
‫‪,‬‬
‫מאי איכא למימר‪ .‬א מ ד י ב מ ע ר ב א ק״ו ומה גניבה שקרובה לאונס וכו ‪ .‬ה ב ב ל י ם‬
‫‪,‬‬
‫לא ידעו אסוא ״תגי ר ישמעאל״ זה‪.‬‬
‫וכך מסדו בבבלי גדרים ג ב! ב מ ע ר ב א א מ ר י אית תנא דמפיק ליה לידות‬
‫מן לנדור נדר ואית תנא דמםיק ליה מן כל היוצא מפיו יעשה‪ — ,‬מה שגמסר בירוש׳‬
‫‪,‬‬
‫גדרים פ״א לו ע״ג בשם ד״ע ור י ש מ ע א ל ‪ ,‬והבבלים ידעו את הברייתא שהביאו בדף ג‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ע״א‪ ,‬שהיא דומה במקצת לספרי גשא פיס כב‪ ,‬שהוא במקצת כ ר ע ק י ב א שבירוש׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .6‬ירוש שם לח ע״ג‪ :‬שבוייה )״בשואל״( מניין גאמר כאן וגשבר או מת וגאמר להלן‬
‫‪,‬‬
‫)״בש״ש‪ (-‬ומת או גשבר מה להלן שבויה עמהן אף כן שבויה עמהן‪ .‬עד כדון כר ע ק י ב ה ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כר ישמעאל‪ .‬ר ישמעאל כר גתן‪ .‬ר גתן אד או לרבות את השבויה )דברי ר״ג‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בבלי שם(‪ .‬אבל במכיל׳ נזיקין פט״ז׳ כר עקיבא! שבויה מנין הרי אתה דן גאמר כאן‬
‫מיתה ונאמר להלן מיתה מה מיתה האמורה להלן שבויה בכלל וכד‪.‬‬
‫וכבר העירותי)לעיל עמ׳ ‪ ,(539‬ש״תנא דבי ד״י״ בשבת כז ‪ x‬הדורש ״או״‪ ,‬חולק על‬
‫״תגא דבי ד״י״ שבדף כו ב‪ ,‬וששיטתו של האחרון)״הואיל וגאמרו בגדים בתורה םתם‬
‫‪,‬‬
‫וכו ״( מתאימה עם ה מ כ י ל ת א ו ה ס פ ר י ב מ ד ב ר ‪.‬‬
‫וכך — ובזה אנו באים ל״תגא דבי ר׳ ישמעאל״‪ ,‬ש א י ג ם במכילתא או ש ח ו ל ק י ם‬
‫עליה— !‬
‫א( ״תגא דבי ד״י״ שבכתובות לג ב! דבי ד״י תנא א ו )״וסבתו או מכרו״( ל ר ב ו ת‬
‫את השליח‪ ,‬א י ג ו במכילתא גזיקין סי״ב‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ב( ססח ה א ! ד ב י ר י ש מ ע א ל תנא מציגו י״ד שגקרא ראשון שגאמר‬
‫בראשון בארבעה עשר יום לחדש — ב ג י ג ו ד למכיל׳ םסחא ס״ח )ברייתא בבבלי שם(‬
‫בשם ר׳ י ש מ ע א ל ותגאים אחרים‪ .‬אייאסשד ע״כ לדבר»*‪ 0‬על ״הסרוגות״ שחסרים‬
‫במכילתא שלגו‪ ,‬שלא הכגיםם המסדר מאיזה טעם שהוא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אלא שאגו מוכרחים לומר‪ ,‬כמו שאמרגו כבר‪ ,‬ש כ מ ה ברייתות של ״דבי ר ישמעאל״‬
‫‪,‬‬ ‫‪ 0‬״‬
‫היו מצויים בבית־המדרש ( ׳ ולא כולם הלכו בכל בשיטת ד ישמעאל‪ ,‬ואפילו המכילתא‬
‫‪,‬‬
‫שלגו לא תמיד היא בשיטת ‪ n‬ישמעאל )עי׳ לעיל(‪ ,‬ובכל זאת היא בוודאי! ד ב י ר‬
‫‪,‬‬
‫י ש מ ע א ל ‪ ,‬ומובאה בבבלי וירושלמי ומדרשיט בשמ ״דבי ר י ש מ ע א ל ״ ‪.‬‬
‫א ל ב ק המעיט את דמותה של השתמשות התלמודימ במכילתא‪ .‬מן הבבלי מגה‬
‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬
‫ש מ ו ג ה או ת ש ע ה לפי דעתו)עי לעיל(‪ ,‬ומאלה ישגם בדיוק במכילתא רק א ר ב ע ה "‪K‬‬
‫אבל גם באלה אין המצב ברור‪ :‬בפםתים גאמר גם‪ :‬וכן תגא דבי ר א ב ״ י ‪ ,‬א״כ אק‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫הברייתא שבמכיל מוכרחת לבוא מ״דבי ר ישמעאל״! קידושין וגטין פותחים במכיל ע״י‬
‫׳״ד״א״‪ ,‬ציון שרומז למקור אחר‪ ,‬ואשר ליבמות הגה גפ במכילתא פותח ״תגא דבי ר״י״ זה‬
‫‪2‬‬ ‫‪,‬‬
‫ע״י ״אמר אחד מתלמידי ר ישמעאל״‪ ,‬כאילו רצה המסדר לציין בזה את מקורו ״ ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אבל אם ה מ ס ד ר מביא ציטט מאחד מתלמידי ר ישמעאל — מה זה משגה בערכו של‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אותו ציסס שהובא בתלמוד בשם ״תגא דבי ר ישמעאל״ מתוך מ כ י ל ש ל ג ו‬
‫בלשונה?!‬

‫‪2A‬‬ ‫כדעת ה ו פ מ ן ‪,‬‬ ‫(‪149‬‬

‫לעיל ‪354‬‬ ‫למסכת‪,‬‬ ‫מ מ ס כ ת‬ ‫ושונה‬ ‫ש נ י *‬ ‫הרי הבבלי מ ק ב י ל ב פ י ר ו ש‬ ‫‪(150‬‬
‫סםח׳ ל ה א‪ ,‬י ב מ ו ת ו ב‪ ,‬קידושין נז ב וגםין נ ו ב‪.‬‬ ‫‪(151‬‬
‫א ל ב ק עמ׳ ‪.129‬‬ ‫‪(152‬‬

‫‪564‬‬
 ‫ג‪5‬ג‬
‫( — א״א לדחותם בשתי ידים‪.‬‬ ‫וגם שאר המקומות‬
‫‪,‬‬
‫ואשר ל״תגי ר ישמעאל״ א״א להביא בחשבון — לפי דעתו — אותם הציטטים‪,‬‬
‫שפותחים גם כמכיל׳ ע ״ י ״ ר ׳ ישמעאל אומר*׳ מפגי ש״תגי ר״י״ מקביל כאן ל״ר״י אומר״‬
‫שבמכילתא׳ ולא לקובץ של *דבי ד״י״׳ וא״כ אין כ ל ראיה מירוש׳ פאה טו ע״ב׳ פםזד‬
‫כט ע״ג׳ סגהד׳ כה ע״א )שלא חשבתי גט אגי( ושט כו ע״ג׳ מפגי שאלה פותחימ גם‬
‫במכילתא ב״ר׳ ישמעאל אומר״ )אלבק שם(‪.‬‬
‫אבל בפאר‪ .‬טו ע״ב אין חידוש׳ מביא מתוך המכיל׳ את דברי ר׳ ישמעאל בלבד׳ אלא‬
‫גם את דברי א ב א ש א ו ל ‪ .‬״תגי ר׳ ישמעאל״ זה מציץ אפוא את ה ק ו ב ץ ולא את ״ר׳‬
‫ישמעאל אומר״‪ .‬וכד הוא הדבר גם בםגהד׳ כו ע״ג׳ שאין הירוש׳ מעתיק ר ק את דברי‬
‫ר׳ ישמעאל שבמכיל׳ אלא פ י ם ק א ות ש ל מ ו ת ‪ .‬ואשד לפסח׳ כס ע״ג — כבר העירותי‪,‬‬
‫שלפני הבבלי לא היה בברייתא שלגו ״היה ר׳ ישמעאל אומר״ אלא םתם ״אמרת״‪.‬‬
‫אלבק )עמ׳ ‪ (130‬ממשיך להמעיט את ערך הציטטים ש ב י ר ו ש ׳ ו ‪ (1‬ירוש׳ ברכות ב‬
‫ע״ג א י ג ו מתאיט למכיל׳׳ מפגי שהוא מביא את תדרשה על ״בבקר בבקר״! אבל מכיון‬
‫ש ל ש ו ן המדרש אחד — וודאי ש א ו ת ו ב י ת ה מ ד ר ש העביר אותו לפסוק‬
‫אחר כרגיל‪.‬‬
‫‪ (2‬ידוש׳ ברכות יא ע״א איגו ״תגי ר׳ ישמעאל״׳ אלא ציון לדעתו של ר׳ ישמעאל‬
‫)״דר׳ ישמעאל אמר״(! אבל אגי הראיתי כבר )עמ׳ ‪(556‬׳ שדווקא כאן ישגה םיסקא גדולה‪,‬‬
‫בלשוגה ממש׳ מתוך המכיל׳׳ שגשתבשה בירוש׳ שלגו׳ אבל ישגה בדיוק במדרש שמואל‪.‬‬
‫‪ (3‬יבמות ח ע״ג — ישגה בספרא בשפ ״ר׳ ישמעאל״׳ עי׳ לעיל‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכך גשארו לו ר ק ג׳׳ או ה ׳ ציססים שבירוש שישגם במכילתא‪.‬‬
‫אבל איך אפשר שלא לתשוב אפילו את ידוש׳ פסח׳ ל ב ע״א)ר׳ יוחגן בשם ר׳ ישמעאל(!‬
‫קדושין גט ע״ד ושט גט ע״א ? ו‬
‫ובגוגע לציטטים שבמדרשים — מסתפק אלבק )‪ (131‬בזה׳ שמלבד שגאמגותט של‬
‫הציוגים שבמדרשים מאוחרים מסופקת מאד׳ — הגה אלה הם דברי א ג ד ה ׳ ואלה גדדו‬
‫מקובץ לקובץ׳ כמו שישגן כמה אגדות של המכילתא גם במכיל׳ ד ר ש ב ״ י **»(‪ .‬אבל‬
‫להסיל ספק בגאמגותם של המדרשים ב ל י ר א י ה גם־כן אי־אפשר׳ ויש יסוד לעדותם‬
‫‪,‬‬
‫ולמסורתם‪ .‬כי המכילתא הולכת בדרך בית־מדרשו של ר י ש מ ע א ל בין בגוגע‬
‫ל ש י ט ה ובץ בגוגע ל ט ר מ י נ ו ל ו ג י ה המדרשית‪.‬‬

‫]ז‪ .‬מדר״י — בשיטת בית ריי[‬

‫לשיטה כיצד ז‬
‫א( לשוגות כפולין הן )לעיל ‪ ,(522‬והמכילתא א י ג ה דורשת את הכפולים! מות‬
‫ימות )שמות יט יב‪ ,‬כא יב׳ טו׳ טז‪ ,‬יז׳ כב יח׳ לא יד׳ סו(׳ סקול יסקל )יט יג׳ כא כזז(‪,‬‬
‫ירה יירה )ים יג(‪ ,‬גקם יגקם )כא כ(׳ עגוש יעגש )שם כב(‪ ,‬שלם ישלם )שם לד‪ ,‬כב ב‪ ,‬ד״(׳‬
‫המצא תמצא )כג ג(׳ טרף יטרף )שט ד״(׳ מהר ימהרגה )שט טו(׳ צעוק יצעק )שם כב(׳ חבל‬
‫תחבל )שם כה(׳ השב ת ש י ב ג ו ) כ ג ד(׳ עזוב תעזב )שם ה(‪ .‬ורק במקומות מעטימ היא מביאה‬

‫‪ (153‬סגהד׳ מב א‪ ,‬ברכות לב א‪ ,‬ע״ז כס א וב״ק ‪0‬ו *‬

‫‪ (154‬אבל המקור שלגו הוא מ ד ר ש ה ג ד ו ל ‪ ,‬ולדברי אגדה מכו אץ לנו קםעיפ‪! .‬וצי׳‬
‫עכשיו גם במבואו של מו״ר למדרשב״י ובגוספות תלמידו ע‪1‬״ם(‪.‬‬

‫‪565‬‬
‫מחלוקת ‪ t‬ובשל מבושל )פסחא פ״ו׳ מ ח א ק ת ר״י ור״ע(‪ ,‬ואם גנב יגנב )נזיקין פס״ז׳ מחלוקת‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר יוסי הגלילי׳ כ נ ו הילקוט׳ בגיגוד לסתם׳ וכעין דרשת ר״ע בירוש׳ שבועות׳ עי׳ לעיל(‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ה ג ל י ל י ‪ ,‬בלי דרשה אחרת(‪ ,‬ורפא ירסא‬ ‫יוסי‬ ‫ר‬ ‫דברי‬ ‫ואם מאן ימאן)שט פ י ״ ז ו‬
‫)שם סוף ם״ו׳ אצל ״ר״א״ שהוא ״תגא דבי ר״י׳‪ ,‬עי׳ לעיל! אבל הלשון ״וכשאמרה תורה״‬
‫‪,‬‬
‫אומר‬ ‫רבי‬ ‫ד״א‬ ‫זר במכילתא‪ ,‬ועי גם בפסוק רק שבתו(׳ אם עגה תעגה )שם פי״ח!‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ם ת ם של ר ישמעאל‪ ,‬ע י לעיל(‪.‬‬ ‫אצל‬
‫ורק דרשה א ח ת סתמית ישגה במכילתא בשיטת ר ״ ע ז ואם אמור יאמר ) ש ״ ב ( ‪.(us‬‬
‫ם פ‬

‫ב א ג ד ה אגו מ ו צ א י ם • ״ ( כמה דרשות ב״כפולין״‪ :‬השבע השביע׳ פקד יפקד‬ ‫אמגם‬

‫)בשלח‪ ,‬סתיחד‪ ,(.‬גאה גאה )שירתא ס״ב(‪ ,‬שמע תשמע )ויסע פ״א(‪ ,‬מחה אמחה )עמלק פ״ב(‪,‬‬
‫גבול תבול )יתרו עמלק ס״ב(‪ ,‬שמוע תשמעו )בחדש ס״ב(‪ .‬אבל זאת איגה אומרת אלא‬
‫ובכלל יש לאגדה שבמכילתא‬ ‫שהמסדר לקח את האגדה ג ם ממקורות של בית ר ״ ע‪,‬‬
‫מקורות אחריפ )עי׳ להלן( ל״(‪.‬‬
‫מופנה )לעיל ‪.(524—522‬‬ ‫ב(‬
‫למד מן הלמד )לעיל ‪ .(524‬אין עונשין מן הדין )לעיל ‪.(525‬‬ ‫ג(‬
‫כלל ופרט )לעיל ‪.(527‬‬ ‫ד(‬
‫דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש )לעיל ‪ ,(531‬ועוד‪.‬‬ ‫ד‪(.‬‬
‫ישמעאל‬ ‫דר׳‬ ‫בברייתא‬ ‫וישגן מ י ת ת אחדות שהן מפורשות במכילתא כמו‬
‫ובגיגוד לדברי ר״ע שבבבלי ‪1‬‬
‫בברייתא דר׳ ישמעאל‪ ,‬הו׳ מא״ש ‪ ! 18‬מפרט וכלל כיצד‪ .‬כי יתן איש אל רעהו‬ ‫א(‬
‫חמור או שור או שה סרט‪ .‬וכל בהמה לשמור כלל‪ .‬סרט וכלל‪ ,‬געשה כלל מוסף על הפרט‪.‬‬
‫ובמכיל׳ גזיקין ריש פט״ז ‪ ! 302‬חמור או שור או שה‪ ,‬אין לי אלא חמור או שור או שה‬
‫שאר כל בהמה מנין׳ ת״ל וכל בהמה לשמור‪ ,‬אקרא אגי כל בהמה ומה ת״ל חמור או שור‬
‫או שה׳ אם נאמר כך שומע אני לא יהיה חייב עד שיפקיד אצלו כל בהמה ת״ל חמור‬
‫או שור או שה לחייב על זה בפ״ע ועל זה בפ״ע‪ ,‬ומה ת״ל כל בהמה אלא בא הכתוב‬
‫ללמדך שכל הכלל שהוא מוסיף על הפרט הכל ב כ ל א ‪ .‬אבל בברייתא דב״מ נז ב ! כי‬
‫יתן איש אל רעהו כלל‪ .‬חמור ונו׳ פרט‪ .‬וכל בהמה לשמור חזר וכלל וכר‪ .‬וד׳ אבהו דריש‬
‫ל ה לר׳ א ל י ע ז ר בנזיר לה א בפרט וכלל ופרט ‪ t‬לשמור חזר ופרט וכר‪.‬‬
‫שפ עמ׳ ‪ !20‬מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל כיצד‪ .‬קדש לי‬ ‫ב(‬
‫כ ל בכור יכול אף נקבה במשמע ת״ל זכר‪ ,‬אי זכר יכול אפילו יצאת נקבה לפניו ת״ל‬
‫פ ט ר רחם וכו׳ )בכורות יט א(‪ .‬ובמכיל׳ פסחא פט״ז ‪ ! 57‬קדש לי כל בכור‪ ,‬זו • ״ ( אחת‬
‫מי״ג מדות שהתורה נדרשת בהם‪ ,‬בכלל שהוא צריך לפרט ופרט שהוא צריך לכללו‪.‬‬
‫קדש לי כל בכור פ ס ר רחם וגר כלל אחד זכרים ואחד גקבות כל הבכור אשר יולד )דבי‬
‫ט ו יט( פ ר ט יצאו גקבות‪ .‬וכו׳‪.‬‬
‫וכן הדבר גם בכמה דרשות אחרות‪ ,‬שהן מיוחדות ל ב י ת ר״ע ולא לבית ר׳ ישמעאל«‬

‫‪ = (155‬מכילי דרשב״י ןהו‪1‬׳ אפשסיין־מלמד ‪ ,(162‬ספרי ראה פיס׳ קכא וקדושין כב ‪JC‬‬
‫‪ (156‬כמו שהעיר הופמן עמי ‪44‬‬
‫ד‪ (15‬שר׳ ישמעאל ל א דרש כםולץ גם באגדה יו‪1‬א )כמו שהעיר הופמן( מתוך מחלוקת ר״י‬
‫ור״ע בשמ״ר סוף פ״ה‪ :‬ר׳ ישמעאל אומר וזמל לא ה‪1‬לת ודאי )־־ממש( ר‪-‬ע אומר יודע אני שאתה‬
‫עתיד להצילם )=וה‪1‬ל( אלא מה אכסת לך באותן הנתונים תחת הבנק )»לא ה‪2‬לת(‪.‬‬
‫‪ (158‬כנוס׳ כי‪-‬י ויל׳‪ ,‬דפר‪ :‬יהא )=היא ?(‪.‬‬

‫‪566‬‬
 ‫‪ (1‬״)הנפש( ההיא״׳ ״)האיש( ההוא״׳ נדרש בדבי ד ״ ע תמיד ‪ t‬ההוא ולא אנוס ולא שוע‬
‫‪159‬‬
‫ולא מוטעה׳ ההיא לא אנוסה ולא שוגגת וכר׳ רגיל בספרא ( ובספרי ד י ‪(160‬‬
‫ם‬ ‫בר‬

‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫ובספרי זוטא )‪ !286 ,260‬ההיא ולא אגוסה ולא שוגגת ולא מוטעת(• • ( ובמכיל׳ דרשב״י‬
‫)הוצ׳ אסשטיין־מלמד ‪ 124 ,18‬ההוא ולא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה(‪.‬‬
‫מה שאין כן בדבי ר׳ ישמעאל‪ ,‬במכילתא ובספרי במדבר‪ .‬במכילתא ססתא ס״ח‪ ,‬פ״י‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כי תשא פ״א! הגפש ההיא מזידה ד ב ר י ר ב י ע קי ב ‪ x‬וכן בספרי במדבר סיס ע‪,‬‬
‫קיב )ו א י ג ה כ ל ל בפיס׳ קכה וקכ״ט(‪.‬‬
‫ובמ״ת לדבריס יז ה )‪0) «(100‬האיש ההוא זה מזיד ד ב ר י ר׳ ע ק י ב ה )אצל ציטט‬
‫מתוך הספרי פיס׳ קמט או את הא׳ הה׳ לא אנוסה וכו׳!(‪.‬‬
‫‪$‬‬

‫‪ (2‬והיה — מיד׳ ספרא חובה פרשה י א׳ פרשה יג א! והיתה מיד‪ ,‬בהר פרשה ד ב ו‬
‫אין והיה אלא מיד׳ ספרי דברים סיס׳ גה ורצ״ז‪.‬‬
‫רכך מכיל׳ דרשב״י ]הוצ׳ אפשטיין־מלמד ‪.(212 42 ,38‬‬
‫אבל דבי ר׳ י ש מ ע א ל חולקים על דרשה זאת׳ שבה תלויה גס הדרשה הסמוכה לה‬
‫לפעמים במדרשי ר״ע! כי תבוא )כי תבואו‪ ,‬כי אתה בא( — עשה )״קבל עליך״( מצוד‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫האמורה בעגין שבשכרה תכגם לארץ‪ ,‬ספרי דברים סיס׳ גד‪( • .‬״ קגו‪ ,‬קע ורצ״ז»‬
‫מכיל׳ דרשב״י ]הוצ׳ אםשטיץ־מלמד ‪.[42 ,38‬‬
‫וכן בס״ז ‪ 280‬שר ‪) 16‬כי תבואו(‪ 331 ,‬שר ‪ 7‬קטע הגניזה וילקוט )בבואכמ(! קבל עליך‬
‫עד שלא תבא אל הארץ משתבא אל הארץ ל ‪ . . .‬בזכות שתקבל עליך תבוא לארץ‪.‬‬
‫וכן הם חולקיס על הדרשה השלישית הסמוכה במדרשי ר״ע! אשר אתה בא שמה‬
‫לרשתה )״לרשת אותם״( בשכר שתבא תירש«»(! וירשתם אותה וישבתם בה )וירשת‬
‫וישבת בד‪ (.‬ז בשכר שתירש תשב )סיס׳ גז וקנ״ו(‪ ,‬משתירש תכבש ותשב )סיס׳ רצז ילקוט(‪,‬‬
‫אשר ה׳ אלהיך גותן לך לרשתה בשביל שתירש תכבש )פיס׳ קיד> גותן לך גחלה לרשתה‬
‫מה שתירש תכבש )סיס׳ רצו כ״י ר׳ וסס״ז(‪ ,‬אשר ה׳ אלהיך נותן לך נחלה משתירש תכבש‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫וישבת בה משתירש תשב•• ( )סיס׳ רצז כ״י ר׳(‪.‬‬
‫כי רוב המדרשים האלה של בית ר״ע באים להוציא מדעתו של ר׳ ישמעאל ״אחר‬
‫ירושה וישיבה״)עי׳ לעיל(‪ ,‬וע״כ דרשו ״והיה — מ י ד ״ ‪ ,‬ודרשו ״כי תבוא״ — קבל עליך‬
‫מצוד‪ .‬האמורה בענין ש ב ש כ ר ה ת כ נ ס ל א ר ץ ‪ ,‬ודרשו ״וירשתם״ וכדומה! בשכר‬
‫שתבוא תירש‪ .‬אבל תלמידי ר׳ ישמעאל‪ ,‬שהלכו בשיטת רבס‪ ,‬א י נ ם דורשים ״והיה״‬
‫‪1‬‬
‫מיד •»<(‪ ,‬ודורשיט כי תבואו — וירשתט ״אחר ירושה וישיבה״״ (‪.‬‬
‫והמכילתא הולכת בשימת בית ר׳ ישמעאל‪ ,‬ולא דרשה מדרשי ד״ע לא בפסחא פי״ז‬
‫ולא בפי״ת )״תפלין ופטר חמור״!(‪ .‬ובפסח )פסחא פי״ב( דרשהו ״והיה כי תבואו אל‬

‫‪ (159‬צו סי״ד ז‪ ,‬פם״ו ז‪ ,‬אחרי ס״ם ב‪ ,‬קדושים שרשה י ה‪ ,‬יג‪.‬‬

‫‪ (160‬סיס׳ קמם וקנ״ה‪ ,‬ושם סיס׳ םח ‪ :‬והנביא ההוא ולא אנו* או חולם החלום ההוא‬
‫ולא מוטעה‪.‬‬
‫לקוח ממה״ג‬ ‫‪. 3 0 9‬‬ ‫בעמוד ‪ :286‬בילקוט ולא מ ו כ ר ע ת ‪ ,‬ט׳״* וצ״ל כבמה״ג— םיז‬
‫‪ (161‬כ״י ר׳ ומ״ת ‪ 46‬ומ״ח‪.‬‬
‫‪ (162‬םפרי סיס׳ נר‪ .‬כ״י ר׳‪ ,‬טיט׳ ‪ 0‬ב״י ר׳‪ ,‬טיט׳ רטג‪.‬‬
‫‪ (163‬בילקום נכללו יחד‪ :‬משתירש תכבש ותשב‪ ,‬וכזה בדפוסים‪.‬‬
‫‪ (164‬רק כ א ג ד ה ‪.‬‬
‫‪ (165‬חוץ מ״תדר‪-‬י״ שבקדושין לז ב‪ ,‬שמתאים למכיל׳ דרש ב״י ןהוצ׳ אפשסי׳יךפלמד ‪^42 ,38‬‬
‫מין •תדר״י ב ד ב י ר ש ב ״ י ״ )עי׳ לעיל(‪.‬‬

‫‪567‬‬
‫הארץ תלה הכתוב לעבודה זו מביאתן לארץ ולהלן״ — מ״ביאה״ ולא אחר ירושה‬
‫וישיבה‪.‬‬
‫‪ (3‬המכיל׳ א י נ ה דורשת ״מן ולא כל״׳ בשמות יב ה‪ ,‬ז‪ ,‬מו‪.‬‬
‫‪ (4‬ואינה דורשת ״פסח הוא״׳ שמות יב יא•״(‪ ,‬כמו שרגיל הספרא לדרוש ״מנחה היא״‪,‬‬
‫‪1‬‬ ‫ך‬
‫״עולה היא״ * ‪4‬‬
‫י‬

‫ואיגה דורשת אתים וגמים׳ וו״ים ויתורים דומים להם‪.‬‬

‫]ח‪ .‬הטרמינולוגיה במדר״י וספרי במדבר[‬

‫גם ה ט ר מ י ג ו ל ו ג י ה המדרשית של המכילתא וספרי במדבר היא זו של ד ב י ר׳‬
‫ישמעאל!‬
‫מגיד ]מלמד׳ בספרא וספרי דברים[‪.‬‬
‫למה גאמר ]מה ת״לן‪.‬‬
‫אגי אקרא — מה ת״ל )ועי׳ תולין עא א!(‪.‬‬
‫שומע אגי‪ .‬שומעגי׳ או ]יכול[‪.‬‬
‫וכי מה )בא( למדגו ל־ מעתה אלא הרי זה בא ללמד— וגמצא למד— י*!(‪.‬‬
‫שהיה בדין)אילו לא גכתב הייתי למד מן הדין את ההפך(‪ ,‬עד שלא ייאמר יש לי בדין)עד‬
‫שלא היה גאמר דבר זה הייזתי א מ ד אותו מן הדין׳ ולמה גאמר( ]והלא דין הוא[‪.‬‬
‫והדין גותן! למה גאמר — לפי שגאמר — שומע אני — והדין גותן — אם למדת —‬
‫‪170‬‬
‫יכול אף — ת״ל״•*(! יכול — והדין נותן — ת״ל ( ]ודין הוא[ — והדין נותן —‬
‫״‬ ‫‪0‬‬
‫ת ״ ל ״ ( ! או אינו — והדץ נותן )בניחותא( ‪ ( °‬ז שומע אני — והדין נותן — לא זכיתי‬
‫־״‬ ‫‪1‬‬
‫מן הדין — ״ ( ז שומע אני — והדין נותן — )בניחותא( ( ‪.‬‬
‫אם זכיתי מן הדין למה נאמר )מה ת״ל( — לא זכיתי מן הדין צריך הכתוב להביאו‬
‫)תיל(‪.‬‬
‫דנתי וחילפתי בטל החילוף )״או חילוף״( וזכיתי לדון כבתתילה‪.‬‬
‫אלמוד דבר מדבר וארץ דבר מדבר‬
‫אמרת הפרש‬
‫אתה זץ — ואני אדון — תיל‬
‫אמרת ק״ו׳ ועוד ק״ו‬
‫אם אמרת ‪ p‬עגשת מן הדין — ללמדך שאין עוגשין מן הדין‬
‫מופגה להקיש ולדון ג״ש‬
‫הואיל וגאמרו — םתט ופרט הכתוב באחד מהפ — אף פורט אגי —‬
‫כיצד יתקיימו שגי מקראות )כתובים( הללו ]הא כיצד[‬
‫איגו צריך‬

‫כברייתא שבבבלי פסחי ‪2‬ז רע״א‪.‬‬ ‫‪(166‬‬

‫]למשל‪ :‬עולה ה ו * רק׳ א יג— נדבה ז ו‪ ,‬שמ יז— נדבה ם ז! מנחה היא — נובה יב ו‪[.‬‬ ‫‪(167‬‬
‫נזיקץ פי״ג ‪ ,293‬פי״ז ‪ ,309‬ספרי סיסי קב‪ ,‬ועי׳ חולין כח א ופסח׳ בו א‪.‬‬ ‫‪(168‬‬
‫פסחא סי״ ז ‪ 68‬ב״פ )למען‪ ,‬מימים(‪.‬‬ ‫‪(169‬‬
‫שם ‪) 66‬והיה(‪.‬‬ ‫‪(170‬‬
‫שם סי״ח ‪) 70‬והעברת(‪.‬‬ ‫‪(171‬‬
‫שם פס״ו ‪.55‬‬ ‫‪(172‬‬

‫‪568‬‬
 ‫ג‪17‬‬
‫(‪.‬‬ ‫הא אין עליך לומר )לדון( כלשון האחרון אלא כלשץ הראשון‬
‫זו מדד‪ .‬בתורה׳‬
‫‪17‬‬
‫אמרת צא ולמד מי״ג מדות* (‬
‫היה בכלל ויצא לידון בדבר חדש‬
‫והרי הכתוב מוציאו מכלא)להחמיר(‬
‫היה בכלל יצא מוצא מן הכלל ללמד )״בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו״(‪.‬‬
‫כלל שהוא מוסיף על הפרט‬
‫כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט — חזר וכלל — או כלל בכלל )״ככלל״( הראשון‬
‫‪175‬‬
‫אמרת לאו אלא כלל וסרט וכלל (‪ .‬וזה גמצא גט ב ״ ת נ א ד ב י ר׳ י ש מ ע א ל ״‬
‫שבכריתות ו ב! סמיט כלל גטף שחלת וחלבגה סרט םמיט חזר וכלל כלל ופרט וכלל‬
‫‪17‬‬
‫אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר וכר או א י ג ו א ל א כלל בכלל• (‬
‫‪177‬‬
‫ראשון ופרט בפרט ( ראשון אמרת לאו הא אין )לך( עליך לדון בלשון אחרון אלא‬
‫בלשון ראשון‪.‬‬
‫והגה דוגמא לסגנונות השונים במדרש שישגו בשגיהם ז‬
‫)פסחא ס״ח ‪ 27‬וי״ז ‪:(64‬‬ ‫מכיל׳‬ ‫)אמור פי״א ג—ד(‪:‬‬ ‫ספרא‬
‫]שבעת ימים וגר[ כתוב אחד אומר‬ ‫חג המצות שבעת ימים לה׳ מ ה ת ״ ל‬
‫שבעת ימים מצות' תאכלו וכתוב אחד‬ ‫לפי שגאמר ששת ימים תאכל מצות וביום‬
‫אומר ששת ימים תאכל מצות כ י צ ד‬ ‫השביעי חג לה׳׳ שביעי בכלל היה ולמה‬
‫‪17‬‬
‫י ת ק י י מ ו שגי מ ק ר א ו ת הללו‪,‬‬ ‫יצא להקיש אליו )אלא(• ( מה שביעי‬
‫השביעי ה ז ה ב כ ל ל ה י ה ו י צ א‬ ‫רשות אף כולם רשות‪ .‬י כ ו ל אף לילה‬
‫מ ו צ א מן ה כ ל ל ל ל מ ד על ה כ ל ל‬ ‫הראשון רשות ת״ל עליו תאכלו מצות‬
‫מה שביעי רשות אף כלן רשות א ו מה‬ ‫הכתוב קבעו חובה‪ .‬אין לי אלא בזמן‬
‫השביעי רשות אף לילה הראשון רשות‬ ‫שביהמ״ק קיים וכו׳ א״כ למה גאמר‬
‫ת״ל בראשון בארבעה עשר יום לחודש‬ ‫ש ב ע ת י מ י ם מ צ ו ת ת א כ ל ו מצה‬
‫הכתוב קבעו חובה הא א י ן ע ל י ך‬ ‫גאכלת כל שבעה וכו׳ יצאו חלות תודה‬
‫אלא‬ ‫האחרון‬ ‫כלשון‬ ‫לומר‬ ‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ש ו ן ה ר א ש ו ן השביעי היה בכלל‬
‫ויצא ]מוצא[ מן הכלל ללמד על הכלל מה‬
‫שביעי רשות אף כלן רשות‪.‬‬
‫)שם ס י ‪ -‬ב ד‪«(,‬‬ ‫ספרא‬
‫ד״ א כתוב אחד אומר ששה )״ששת‬ ‫רשב״א אומר כתוב אחד אומד ששת‬
‫ימים״( וכתוב אחד אומר שבעה )״שבעת‬ ‫ימים תאכל מצות וכתוב אחד אומר שבעת‬
‫שגי‬ ‫יתקיימו‬ ‫כיצד‬ ‫ימים״(‬ ‫ימים מצות תאכלו‪ .‬ה א כ י צ ד )יתקיימו‬
‫מ ק ר א ו ת ה ל ל ו אלא ששה מן החדש‬ ‫שגי כתובים הלא( מצה שאי אתה יכול‬
‫שבעה מן הישן‪.‬‬ ‫לאוכלה כל שבעה ]את[ אוכלה ששה מן‬
‫החדש‪.‬‬
‫בחדש ס״ח ‪ = 233‬סנהד׳ ס ו א‪ ,‬ועי׳ חולין םג א‪.‬‬ ‫‪(174‬‬ ‫פ ס ח א פ״ב‪ ,‬ס פ ר י סיס׳ ז ועוד‪.‬‬ ‫‪(173‬‬
‫פ ס ח א פי״ח ‪ ,72‬נזיקין פ״ח ‪277‬׳ וםס״ו ‪ ,300‬ס פ ר י פיס׳ קיח‪.‬‬ ‫‪(175‬‬
‫ילקוס‪ :‬כפרם‪.‬‬ ‫‪(177‬‬ ‫י ל ק ו ס ו כ י ‪ -‬מ ‪ :‬ככלל‪.‬‬ ‫‪(176‬‬
‫לך‪[.‬‬ ‫לומר‬ ‫ןכך גם בכי״ר‪ ,‬ו ה ו ג ה ‪:‬‬ ‫‪(178‬‬

‫‪569‬‬
‫ובםסרי דברים פיס׳ קלד! ר ש ״ א כתוב וכו׳ מצה הנאכלת כל שבעד‪ .‬אוכל ששד‪.‬‬
‫מן החדש וכד‪.‬‬

‫]ט‪ .‬שמות החכמים בבית מדרשו של ר״י[‬

‫ובאחרונה שמות ה ת נ א י ם הנזכרים ר ק במכילתא וספרי במדבר ומכילתא דעריות‪.‬‬
‫שיש מהם שהם ת ל מ י ד י ם מובהקים של ר ׳ י ש מ ע א ל ׳ וביניהם הרבה ב ב ל י ם ‪,‬‬
‫ואיש מהם ל א נזכר א פ י ל ו פ ע ם א ח ת במדרשים מבית־מדרשו של ר ״ ע )ספרא‬
‫וספרי דברים פיס׳ נח—שג(‪.‬‬
‫והם!‬
‫‪ .1‬ר׳ יאשיה‪ p ,‬ב ב ל שלמד לסני ר ׳ י ה ו ד ה ב ן ב ת י ר ה בנציבין )שח לי‬
‫ר׳ זעירא משום אנשי ירושלים וכו׳ וכשבאתי והרציתי הדברים ל ם נ י ר ׳ י ה ו ד ה‬
‫בן ב ת י ר ה ׳ ספרי תצא פיס׳ ריח•*״(! ידוש׳ םנהד׳ ס״ח כו ע״ב! וכשבאתי א צ ל‬
‫ר י ב ״ ב ל נ צ י ב י ן ( ״ ״ ( תלמיד ר׳ ישמעאל )מנתות נז ב(׳ נזכר במכילתא כל״ד פעם‪,‬‬
‫ובספרי במדבר כמ״ו סעם‪ ,‬ושתי סעמים במכילתא דעריות שבסםרא‪ .‬בספרי ד ב ר י ם‬
‫נזכר רק בפיס׳ ל״ג ובסיס׳ ש נ ‪ -‬ד‪) .‬בשם א ב י ‪ ,0‬ש א י נ ם מדבי ר׳ עקיבא )עי׳ להלן(‪.‬‬
‫‪ .2‬ר׳ יונתן‪ ,‬תלמיד ר׳ ישמעאל )מנחות שם! חולק ע ע״ב! אמר רבי יונתן נמתי לו‬
‫לבך עזאי ובו׳ נם לי ומה י ש מ ע א ל אומר בדבר זה וכו׳ וכלשון הזה אמר לי חבל על‬
‫בן עזאי ש ל א ש י מ ש א ת ר ב י י ש מ ע א ל ( ‪ ,‬נזכר במכילתא כשלשים פעם ובספרי‬
‫במדבר כל״ח פעם ושתי פעמים במכילתא דעריות‪.‬‬
‫‪ 3‬ר׳ נתן‪ ,‬ה ב ב ל י ‪ ,‬נזכר במכילתא כג״א פעם ובספרי במדבר כל״ח״ייי( פעם‪.‬‬
‫בספרי ד ב ר י ם נזכר רק בסים׳ ל ״ ה ‪ .‬מ ״ ב ו ש ״ ה ‪ ,‬ש א י נ ם מדבי ר״ע‪.‬‬
‫‪ 4‬ר׳ יצחק‪ ,‬חברו ובן ד ו ת של ר ׳ נ ת ן )ידוש׳ סנהד׳ ס״א ים ע״א! שלח ליה‬
‫רבי «»( נ׳ אינרן גבי ר ׳ י צ ח ק ו ר ׳ נ ת ן )=ע״י שני הבבלים האלה( וכו׳ אזל קבל‬
‫עליהון קמי ר׳ יהודה בך בתירה לנציבין וכו׳! ״ר׳ יצחק אומר מ ש ו ם ר ׳ נ ת ן שאמר‬
‫משום ר׳ יוסי הגלילי שאמר משום ר׳ יוחנן בן נורי״‪ ,‬מנחות לח ב! ר׳ נתן ור׳ יצחק‬
‫אומרים׳ מכיל׳ פסחא פ״א ‪ (7‬״ ( ‪ ,‬גזבר במכילתא כב״ו סעם ובספרי במדבר כשש סעמים‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫בספרי דברים מ כ ר ד ק בסים׳ לה׳ לו׳ לח׳ מג וגי‪ ,‬ש א י ג ם מדבי ר״ע‪.‬‬
‫‪ .5‬אבא חנן)חנק(‪ .‬מ ש ו ם ר ׳ א ל י ע ז ר ‪ ,‬נזכר במכילתא כשמונה סעמים׳ ובספרי‬
‫במדבר כי״ח סעם‪ .‬בספרי דברים לא נזכר )עי׳ להלן(‪.‬‬
‫‪ .6‬ר׳ אחי )אחא( ברבי יאשיה‪ ,‬בגו של ר׳ יאשיה הגזבר‪ ,‬ב ב ל י )גמין יד א! הוה‬
‫ליה איספקא דכססא ב ג ה ר ד ע א‪ ,‬ואז היד‪ .‬בא״י! קידושין עב א« בירתא דםטיא איכא‬

‫•‪ (178‬הוספה מדבי ר׳ ישמעאל‪ ,‬צי׳ להלן‪.‬‬

‫‪ (179‬בבבלי סומר‪ .‬כה א וםנהד פח א נשתבש‪ :‬וכשבאתי אגל ח ב י ר י י ש ב ד ר ו ם ‪ ,‬ועי׳‬
‫דוה‪-‬ר ח״ב עמ׳ ‪2‬א‪ — .‬אין להחליפו כלל עם ר׳ יאשיה ד מ ן ה ו ‪ x‬ל ‪ ,‬שחי א ח ר י ר ב י ‪ ,‬כמו‬
‫שאומר רש״ג בפירוש‪.‬‬
‫‪ (180‬ר׳ נתן‪ ,‬שבפיס׳ כו‪ ,‬הוא ר ׳ י ו נ ת ן שבפיס׳ כד‪-‬‬
‫‪ (181‬־הנשיא שבאותו זמן‪.‬‬
‫‪ (182‬עי׳ דוה״ר ש* ‪ vx‬ולהלן‪.‬‬

‫‪570‬‬
‫בבבל וכר ושמתינהו רבי אחי ברבי יאשיה‪ ,‬והיה קבור ב נ ה ר ד ע א בשדה ר ב נחמן‪,‬‬
‫שבת קנב ‪ ,p‬נזכר במכילתא כשש פעמים ״ י ( ‪ ,‬ובספרי כשלש פעמים‪.‬‬
‫‪ ) .7‬א י ס י ( ‪ ,‬א י ס י ב\ י ה ו ד ה ‪ ,‬א י ם י ב ן נ ו ד י א )נור אריה(‪ ,‬א י ס י ב ן ע ק ב י א‬
‫‪,‬‬
‫) ע ק י ב א ( ‪ ,‬הוא איםי ה ב ב ל י ‪ ,‬יוסף ה ב ב ל י ‪ ,‬תלמידו של ר י ו ס י )נדרים סא א(‬
‫‪,‬‬
‫ושל ד ׳ א ל ע ז ר ב ן ש מ ו ע )מנחות יה א( ושל ר י ה ו ד ה )שם(‪ .‬הבבלי אומר‬
‫עליו *׳‪ !0‬ה ו א י ו ס ף א י ש ה ו צ ל ה ו א י ו ס ף ה ב ב ל י הוא איסי בן יהודה‬
‫הוא איסי בן גור אריה הוא איםי בן גמליאל הוא איםי ‪ p‬מהללאל ומה שמו איסי בן‬
‫עקיבא )עקביה( שמו‪ .‬ו ב י ר ו ש ׳ ״ י ( ! אמרי הוא יוסי הבבלי הוא יוסי בן יהודה ה ו א‬
‫י ו ס י ק ט ג ת ה )שבסוף סוטה(‪.‬‬
‫הוא גזכר במכילתא כעשר פעמים‪ ,‬ובספרי במדבר כעשר סעמיס ) א י ס י ב ן‬
‫ע ק ב י א ( ‪ .‬בספרי ד ב ר י ם רק בפיס׳ מו‪ ,‬ש א י נ ה מדבי ר״ע‪.‬‬
‫שהשמות ‪-‬בן יהודה״‪ ,‬״בן גור אריה״)גוריא׳ בארמית( ו׳״בן עקביא״ אחד הם — יוצא‬
‫א‪1‬‬
‫מתוך כמה הקבלות « ( ו‬
‫‪1 8 7‬‬
‫‪ (1‬במכיל׳ גזיקין )כספא( סס״כ ‪) 337‬לא תבשל(! איסי בן ג ו ר י א ( — בפסחים‬
‫כד ב וחולין קטו ב ! איסי בן י ה ו ד ה !‬
‫‪ (1‬פסחא םם״ו ‪) 53‬זאת חוקת( וספרי במדבר פיס׳ ס ט ! איסי בן ע ק י ב א )עקביה(‬
‫— בפסח׳ צה א ! איםי בן י ה ו ד ה !‬
‫‪ (3‬ספרי גשא סיס׳ י! איסי בן ע ק ב י א — סוסה םו ב ! איסי בן יהודה!‬
‫‪ (4‬ספרי שלח סיס׳ קיב! בן ע ק ב י א— בכריתות ז ב ! בן י ה ו ד ה !‬
‫‪ (5‬ב״מ צב א )״מגלת סתרים״ בבית ר׳ חייא(! איסי בן י ה ו ד ה — ירוש׳ מעשרות‬
‫ס״ב ג ע״א! בן ע ק ב י ה ‪:‬‬
‫‪ (6‬ירוש׳ מעשרות רם״א מח ע״ג! איסי בן י ה ו ד ה — חלה ס״ד ס רע״ב! בן‬
‫עקביה!‬
‫]•‪ (6‬מכיל׳ גזיקין פ״ד! איםי בן ע ק ב י א — משגת ר״א‪ !162/,‬ב ן י ה ו ד ה [ !‬
‫‪ (7‬ב״ק לב א ! איסי בן י ה ו ד ה — תוס׳ שם ס״ב יא! איסי ה ב ב ל י ‪ ,‬ידוש׳ שם‬
‫פ״ג ג ע״ד! י ו ס י הבבלי»‬
‫יוסי‬ ‫‪ (8‬ברייתא דמלאכת המשכן ס״י! א י ס י בן ע ק ב י א — מגחות כס א ! ר׳‬
‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬
‫בר׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬ירוש׳ שקלים ס״ו ג ע״ב! רבי י ו ס י בי רבי יהודה ״ (‪.‬‬
‫ו״איסי בן יהודה״ גזכר גם ב ״ ת ג א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ״ ״ • • ( שבשבת לה ב )ב״י‬
‫‪,‬‬
‫מ׳(! אמר ר א ם י בר י ה ו ד ה ש מ ע ת י שאס בא להדליק אתר שש תקיעות מדליק‬

‫א ח י ‪ ,‬ולא‪ :‬ר׳ יוחנן! כ י תשא‪ ,‬שבתא ‪ !342‬ר׳ א ח י ‪,‬‬ ‫נזיקין פ ם ״ ז ‪ 305‬כ נ ו ס ח כי״י ויל׳‪ :‬ר׳‬ ‫‪(183‬‬
‫כנו׳ ב״י א״פ מ ״ ח וילקוט = בחדש פ״ז ‪) 230‬ר׳ אחאי(‪.‬‬
‫פ ס ח י ם קיג כ ויומא נב ב‪.‬‬ ‫‪(184‬‬
‫ב״ק פ ״ ג ג ע״ד‪.‬‬ ‫‪(185‬‬
‫‪39‬‬ ‫עי׳ ה ו פ מ ן ‪,‬‬ ‫‪(186‬‬
‫כי״מ וא״פ ויל׳‪ :‬ג ו ר אדיר­‬ ‫‪(187‬‬
‫)בר שמיי(‪ ,‬ו י ס ע ס פ ״ ג ‪ 166‬ושירתא ס פ ״ ב‬ ‫שמאי‬ ‫בן‬ ‫ש ת י פעמים נ ז כ ר כמכיל׳‪ :‬איםי‬ ‫^(‬
‫ובמכיל׳ ד ר ש ב ״ י ! ה ו ‪ 2‬׳ א פ ש ס י י ך‬ ‫‪ ,125‬והנה הראשון נ מ א ב ב ב ל י ) י ו מ א ע ו א( בשם‪ :‬איסי בן י ה ו ד ד*‬
‫אבל במדרש תהל׳ פ כ ״ ג ה מ ו ב א ב ש ם •איטי ב ן עקיבא״‪ :‬ג ו ב ה ו‬ ‫עקיבה‪,‬‬ ‫בן‬ ‫מ ל מ ד ‪ — [111‬ב ש ם ‪:‬‬
‫אחר‪.‬‬ ‫ש ם כמכיל׳‪ .‬ואפשר שהוא‬ ‫ת״ ק‬ ‫ש ל מ ן ששים א מ ה — ה ו א ה ס ת ם ש ל‬
‫כבכ״י ו ר א ש ו נ י *‬ ‫שמואל‪,‬‬ ‫דבי‬ ‫ו‪1‬״ל ‪:‬‬ ‫‪(189‬‬

‫‪571‬‬
‫י ו ס י אומר‬ ‫וכו׳ אמרו לו א״כ נתת דבריך לשיעורין וכו׳‪ .‬ובתום׳ סוכה פ״ד י ב ! ר‬
‫‪1 9 0‬‬
‫הרוצה‪ ,‬וחסר בתום׳! ה ב ב ל י ( ‪.‬‬
‫כ ל התנאים האלה )וחוץ מ ה ם ! ר ׳ י ר מ י ה במכילתא ובמכיל׳ דעריות( נזכרים‬
‫ר ק ב״דבי ר׳ ישמעאל״ ו ל א ב ס פ ר א ולא בספרי ד ב ר י ם פיס׳ נד‪—.‬שג‪ :‬כי ר׳‬
‫יאשיה בספרי דברים פיס׳ צח׳ )קג‪.‬׳(‪ ,‬ריח׳ רכח ור״ל — נזכר ב ה ו ס פ ו ת מדבי‬
‫ר׳ ישמעאל‪ ,‬שאינם בכ״י ר׳׳ או שהם )כסיס׳ צח( בכ״י ר׳ )וכן בפי׳ ר״ד‪ (.‬במקום אחר‪,‬‬
‫בתחילת פיס׳ קא )כל ההוסםות של כ ל הפרשה במקום אחד!( וניכרים כהוספה‪.‬‬
‫ר׳ יונתן לא נזכר אלא בפיס׳ ם׳ ב״מעשה״ בין שאר חכמים׳ וגם זה לקוח ממקור אחר‬
‫)״ד״א״ בילקוט(‪ ,‬בסיס׳ ריד נזכר רק בהוספות מדבי ר׳ ישמעאל‪ ,‬ש א י נ ן בכ״י ר׳‪.‬‬
‫והוא הדין בכל אלו השמות )אבא חנן׳ ר׳ יצחק‪ ,‬איסי בן יהודה( שנזכרו בפיס׳ צח )קג(‬
‫וסיס׳ צד בהוצ׳ פרידמן׳ שאינם בכ״י ר׳ כלל או שניכרים בהוספות׳ כמו פיס׳ צד׳ שהיא בכ״י‬
‫ר׳ כ ך ‪ :‬את יש׳ הע׳ הה׳ ו ל א י ש ב י ע י ר א ח ר ת ‪ .‬מיכן אמ׳ מקיימין הן את‬
‫הטפלין אבה חנן או׳ לא יומתו אבות על בנים בעיר הנדחת הכת׳ מדבר‪ .‬א ת י ש ב י‬
‫ה ע י ר ה׳ ו ל א י ו ש ב י ע י ר א ח ר ת מיכן אמרו החמרת וכו׳‪ ,‬שהדרשה כפולה כאן‪,‬‬
‫‪91‬‬
‫מפני שנכנס באמצע מקור אחרי מכילתא דבריט שבמ״ת ‪ 71‬י(‪.‬‬
‫הוסמן העיר בצדק )עמ׳ ‪ ,(39‬שהשינוייס האלה בשמו של א י ס י במכילתא ע צ מ ה ‪,‬‬
‫מראים ש מ ס ד ר המכילתא לקח ממקורות שונים‪ .‬אנו מוצאים אפילו את איסי‬
‫‪192‬‬
‫ב מ ח ל ו ק ת עם איםי ב ן ג ו ר י א )נזיקין סס״כ ‪ ,( (337‬או איסי ב ן י ה ו ד ה‬
‫א צ ל איסי ב ן ג ו ר י ה )ריש ס״כ ‪ ,320‬אגדה והלכה!(״ וגראים כשגי גוסחאות‪ .‬אלא‬
‫ג‪9‬ו‬
‫שכבר העיר הראה״ו )במדות םוםרים‪ ,‬ריש ס״כ( שהבבלי ( מביא הברייתא ממדרש‬
‫ל ד ב ר י ם )יד כא(‪ :‬איסי בן יהודה אומר מגין לבשר בחלב שאסור גאמר כ א ן כי‬
‫עט קדוש אתה וגאמר להלן )שמות כ ב ל( ואגשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרסה לא‬
‫תאכלו מה ל ה ל ן אסור אף כאן אסור‪ ,‬וע״כ אמרו גם במכילתא שם ושם‪ :‬נאמר כאן‬
‫קדושה ונאמר להלן קדושה מה ל ה ל ן אסור וכו׳‪ ,‬וא״ב נכנסו גם בריש ם״כ וגם בסופה‬
‫דברים אלה ממדרש ל ד ב ר י ם ‪.‬‬
‫והדבר כשהוא לעצמו נכון‪ ,‬שהמכילתא מ צ ו ר פ ת מברייתות שונות‪ :‬אלא שלא ידו‬
‫של ״מסדר״ כאן‪ ,‬אלא ידו של מ ק ב ץ ׳ מקבץ ברייתות עומדות ברשות עצמן ומצרף‬
‫אותן לספר א ח ד ‪.‬‬

‫]י‪ .‬שמות החכמים בכל מסכת[‬

‫ש מ ו ת ה ת ג א י ם )גם חוץ מ א י ס י( שבכל מסכת ומסכת איגם שוים‪,‬‬ ‫ואמנם גם‬
‫יש בזו שאין בזו ויש בזו שאין בזו‪:‬‬
‫פסחא‬ ‫א‪.‬‬
‫ר׳ ישמעאל‪ ,‬כמה פעמים )כס(‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ואםר ל ו מ ר ש״שמע״ א ת הדברים מר׳ יוסי רבו‪ ,‬אבל ‪ .‬א מ ר ו לו״‪ ,‬שישנו גם ב״תנא רבי‬ ‫‪(190‬‬
‫ר׳ ישמעאל״‪ ,‬אינו מתיישב לפי־זה‪.‬‬
‫ב מ ד ר ש י ם א ל ה א ד ב ר ע ו ד ב ז מ נ ו ] ל ה ל ן ע מ ׳ ‪ 711‬ו א י ל ו [ ‪.‬‬ ‫ה ה ו ס פ ו ת‬ ‫ע״ד‬ ‫‪(191‬‬
‫ואומר‪.‬‬ ‫ובפ״ז‪:‬‬ ‫אלא ש״איםי אומר״ נמ‪1‬א ר ק בדפוסים‪,‬‬ ‫‪(192‬‬
‫ח ו ל י ן ק ם ו ב ‪ ,‬פ ס ח ׳ כ ד ב‪.‬‬ ‫‪(193‬‬

‫‪572‬‬
 ‫ע ק י ב א ‪ ,‬כ״פ )יד(‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫‪.2‬‬
‫ר ׳ א ל י ע ז ר ׳ כ״פ )יב(‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ר ׳ י ה ו ש ע ׳ ד״פ )פ״א במעשה(‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ש מ ע ו ן ב ן ע ז א י ‪ ,‬ב״פ‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫ר ׳ י ו ס י ה ג ל י ל י ׳ כ״פ )יב‪ ,‬פ״א בציטטה‬ ‫‪.6‬‬
‫‪ .7‬ר א ב ״ ע‪ .‬ב״פ )פ״א במעשה(‪.‬‬
‫& ב ן ז ו מ א ‪ ,‬פ״א‪.‬‬
‫‪ .9‬ר ״ א ב ן צ ד ו ק‪ ,‬פ״א‪.‬‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה ב ן נ ת י ר ה ‪ ,‬כ״פ )ד(‪.‬‬ ‫‪.10‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .11‬ר י ו ס י ‪ ,‬פ״א‪.‬‬
‫‪ .12‬ר ׳ נ ה ו ר א י‪ ,‬פ״א‪.‬‬
‫‪ .13‬ר ׳ א ל ע ז ר)י(‪ ,‬פ״א‪.‬‬
‫‪ .14‬ר ׳ נ ח מ י ה ‪ ,‬פ״א‪.‬‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬כ״פ )ו‪ ,‬ב״פ בציטט(‪.‬‬ ‫‪.15‬‬
‫ר ׳ א ל י ע ז ר ב ן י ע ק ב )פ״א׳ בילקוט חסר ״בן יעקב״(‪.‬‬ ‫‪.16‬‬
‫ר ׳ ח נ י נ א ב ן א ח י ר ׳ י ה ו ש ע ‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫‪.17‬‬
‫ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן י ו ח א י ‪ ,‬כ״פ )ז(‪.‬‬ ‫‪.18‬‬
‫ו ׳ נ ת ן ‪ ,‬כ״פ )ט(‪.‬‬ ‫‪.19‬‬
‫ר ׳ י ו נ ת ן ׳ כ״פ )יח(‪.‬‬ ‫‪.20‬‬
‫ר ׳ י א ש י ה ‪ ,‬כ״פ )טו(‪.‬‬ ‫‪.21‬‬
‫י א ש י ה ‪ ,‬ב״פ‪.‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר׳ אח א י ב ר‬ ‫‪.22‬‬
‫א י ס י ב ן ע ק י ב א ‪ ,‬פ״א )יז א(‪.‬‬ ‫‪.23‬‬
‫ר ׳ י צ ח ק ‪ ,‬כ״פ )יא(‪.‬‬ ‫‪.24‬‬
‫ר ׳ י ר מ י ה ‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫‪.25‬‬
‫א ב א ח נ ן מ ש ו ס ר ״ א ׳ פ״א‬ ‫‪.26‬‬
‫‪ .27‬ר ב י ‪ ,‬כ״פ )ח(‪.‬‬
‫ר ׳ א ל י ע ז ר ה ק פ ד ב ר ב י ‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫‪.28‬‬
‫א ב א י ו ס י )החרוט? המחוזי?(‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫‪.29‬‬
‫)(‪54.‬‬ ‫ב ל ו ד ‪ ,‬פ״א‬ ‫רבותינו‬ ‫‪0J‬‬
‫מ ת י א ב ן ח ר ש ‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫‪.31‬‬
‫‪,‬‬
‫ע ז ר י ה ) ? ( ‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫ר‬ ‫‪32‬‬
‫ו ח כ מ י ם א ו מ ר י ם )ג״פ(‪.‬‬ ‫‪33‬‬
‫ו י ״ א )ב״פ(‪.‬‬ ‫‪.34‬‬
‫ר ׳ ח י י א ב ר נ ח מ נ י משום רבי ישמעאל )‪.(60‬‬ ‫‪.35‬‬

‫ב• ו י ה י ב ש ל ח‬
‫‪,‬‬
‫‪ .1‬ר י ש מ ע א ל ‪ ,‬פ״א‪.‬‬
‫‪ .2‬ר ״ ע ‪ ,‬ג״פ‪.‬‬
‫ר ׳ א ל י ע ז ר ‪ ,‬ד״פ‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫י ה ו ש ע ‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫‪.4‬‬

‫‪573‬‬
 ‫‪ .6‬ר׳ יוסי הגלילי׳ כ״פ )‪.(1‬‬
‫‪ .7‬ר א ב ״ ע ‪ ,‬פ״א‪.‬‬
‫‪ .10‬ר ׳ י ה ו ד ה ב ן ב ת י ר ה ‪ ,‬פ״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .11‬ר י ו ס י ‪ ,‬פ״א‪.‬‬
‫‪ .12‬ד ׳ ג ה ו ר א י ‪ ,‬פ״א‪.‬‬
‫‪ .14‬ר ׳ נ ח מ י ה ‪ ,‬ג״פ‪.‬‬
‫‪ .15‬ר ׳ י ה ו ד ה ‪) ,‬ה״פ(‪.‬‬
‫‪ .18‬ר ש ב ״ י‪ ,‬ד״פ )ב״ס בד״א‪ ,‬ס״א! שאל ר׳ גתן ־ ־ יוגתן בן יוסף — את רשב״י‪,‬‬
‫וברמב״ן בשם מ כ י ל ׳ ד ר ש ב ״ י ( ‪.‬‬
‫ר׳ שטעון‪ ,‬ב״ס )מכאן אמר‪ ,‬במקום מם׳ דויהי םתיחתא ‪ — 76‬בויםע פ״ב ‪ «161‬מכאן‬
‫‪1‬‬
‫אמר ו ש ב י י ( ״ ( ‪.‬‬
‫‪ .19‬ר׳ נתן‪ ,‬ד״ס )ס״א! שאל ר׳ גתן — יוגתן(‪.‬‬
‫‪ .20‬ר׳ יונתן)?()גתן—יוגתן‪.(101 ,99 ,‬‬
‫‪ .21‬ר׳ יאשיה‪ ,‬ס״א ) = ם פ ר י במדבר(‪.‬‬
‫‪ .25‬ר׳ ירמיה‪ ,‬פ״א‪.‬‬
‫דב רבי כ״פ )ה(‪.‬‬
‫‪ .34‬ו י ״א‪ ,‬פ״א‪.‬‬

‫השמות ה ח ד ש י ם ו‬ ‫ומן‬
‫ר ב ן ש מ ע ו ן ב ן ג מ ל י א ל ‪ ,‬ב״פ‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ר ׳ מ א י ר ‪ ,‬ב״ם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ר ׳ ש מ ע ו ן ה ת י מ נ י ‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ש מ ע י ה ‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫א ב ט ל י ו ן‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫ר׳ אליעזר המודעי‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫ר ׳ ס ר ם ו ן וזקגים‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫פ פ ו ס ‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬
‫ש מ ע ו ן א י ש ק ט ר ו ן ‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬
‫ר ׳ א ל י ע ז ר ב ן י ה ו ד ה א י ש ב ר ת ו ת א ‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫י‪.‬‬
‫ר ׳ א ב ש ל ו פ ה ז ק ן ‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫כ‪.‬‬
‫א ב א י ו ס י ה מ ח ו ז י ‪ ,‬פ״א‪) .‬ר׳ יוגתן אומר משמו(‪.‬‬ ‫ל‪.‬‬
‫ר ׳ ח ג י ג א ב ן ח כ י ג א י ‪ ,‬ם״זג‬ ‫מ‪.‬‬
‫ר ׳ א ח ז ‪ 4‬ס״א‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן י ה ו ד ה ‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫ם‪.‬‬
‫ר׳ בנאה‪ ,‬ס״א‪.‬‬ ‫ע‪.‬‬
‫ו ת ל מ י ד י ו גזברים איסוא במסכת זו במדד‪ .‬זעומה מאד‪.‬‬ ‫ישמעאל‬ ‫ר׳‬

‫‪ (194‬ןואוםיף על דברי רבי‪ :‬גם בסתיחתא דויהי ‪ 76‬הנוסח •ר׳ שמעון* הוא בדםו׳ בלבד‪ ,‬ובכל‬
‫שה״ג‪ :‬ר׳ שמעון ב ן י ו ח י‪ .‬וכן להלן פ״א ‪ 89‬בכי״י‪ :‬ר ש ב ״ י‪ — .‬ע‪1‬״ם‪4‬‬

‫‪574‬‬
 ‫ג‪ .‬ש י ר ת א‬
‫‪ .1‬ר׳ ישמעאל‪ ,‬פ״א‪.‬‬
‫‪ .2‬ר ׳ ע ק י ב א ‪ ,‬ב״פ‪.‬‬
‫‪ 3‬ר ׳ א ל י ע ז ר ‪ ,‬פ״א‪.‬‬
‫‪ .6‬ר׳ יוסי הגלילי‪ ,‬ד״פ‪.‬‬
‫‪ .14‬ר נ ח מ י ה ‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪ .15‬ר׳ יהודה‪ ,‬ג״פ‪.‬‬

‫‪ .27‬רבי׳ ג ״ פ רב־נו הקדוש )שאל אגטוגיגום את־(‪ .‬ב״פ )‪.(137 ,125‬‬ ‫;‬

‫‪ .33‬ו ח כ ״ א ‪ ,‬פ״א‪.‬‬
‫‪ 34‬ו י ״ א ׳ ב״פ‪.‬‬
‫)מפ״ד עד פ״י ]ברפ״ד‪ :‬ר ׳ י ה ו ד ה ובאמצע ס״י‪ :‬ר ׳ י ו ס י ה ג ל י ל י [ רוב‬
‫השמות הם‪ :‬ר ב י ‪ ,‬ר ב י ג ו ה ק ד ו ש ו י ״ א(‪.‬‬
‫ושמות ח ד ש י ם ‪:‬‬
‫ב‪ .‬ר ׳ מ א י ר ‪ ,‬פ״א‪.‬‬
‫‪ a.‬ר א ל י ע ז ר ב ן ת ד א י ‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪ b.‬ו ׳ י ו ס י ב ן ד ו ר מ ם ק י ת ‪ ,‬ב״פ‪.‬‬
‫‪ a‬ר׳ שמעון בן אלעזר‪. ( a*19!28 ,‬‬
‫‪ d.‬אבא שאול׳ ‪.127‬‬
‫‪ e.‬איםי בן שמאי‪.125 ,‬‬

‫סע‬ ‫ד‪ .‬ו י‬

‫ר׳ אליעזר‪ ,‬כ״פ )מ(‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ר ׳ י ה ו ש ע ‪ ,‬כ״פ )כד(‪.‬‬ ‫‪A‬‬
‫ש מ ע ו ן ב ן ע ז א י‪.158 ,‬‬ ‫‪.5‬‬
‫ר׳ יוסי הגלילי‪ 164 ,‬״ ( ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.6‬‬
‫ר ׳ י ו ס י ‪ ,‬ג״פ‪.‬‬ ‫‪.11‬‬
‫ר א ל ע ז ר)?(‪ ,‬ג״פ‪.‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪.13‬‬
‫ר ׳ ג ח מ י ה ׳ פ״א‪.‬‬ ‫‪.14‬‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה בן אלעאי‪.153 ,‬‬ ‫‪.15‬‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה )אצל ר גחמיה( ‪.174‬‬
‫‪,‬‬

‫רשב״י‪155 ,‬׳ ‪161‬׳ ר ׳ ש מ ע ו ן )ור׳ יוסי(׳ ‪« 167‬יי(‪.‬‬ ‫‪.18‬‬

‫ר׳ נתן‪.156 ,‬‬ ‫‪.19‬‬
‫ר׳ יאשיה‪.164 ,‬‬ ‫‪.21‬‬
‫ר׳ יצחק‪.158 ,‬‬ ‫‪.24‬‬
‫רבינו הקדוש׳ ‪ 154‬״ (‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪.27‬‬
‫ו י ״ א ‪ ,‬ד״ס‪.‬‬ ‫‪.34‬‬
‫] ו נ ז כ ר כ ב ר בפסחא פ ס ״ ו ‪ — 56‬לגוס׳ כ י ״ י ; בדפי׳‪ :‬ר ״ ש ‪ — .‬ע ‪ 1‬״ ם ן ‪.‬‬ ‫•‪(194‬‬
‫שמעון‪,‬‬ ‫בן‬ ‫ר׳ יוסי‬ ‫] א ב ל בסוף ס״ב ה נ ו ס ח • ר י ה ״ ג ״ בדפוסים בלבד׳ ב כ י י מ ו א ״ ס ‪:‬‬ ‫‪(195‬‬
‫מ ״ ח ו ס ״ ז ו ש ״ ס ‪ :‬ר׳ י ו ס י ‪ — .‬ע ‪ 1‬״ ם ^‬
‫ע‪1‬״ס^‬ ‫ס״ב‪—.‬‬ ‫שמעון‪ ,‬הנזכר למעלה סוף‬ ‫ברבי‬ ‫ן ו ל ס ע נ ״ ד ‪ 1‬״ ל ‪ :‬ר׳ י ו ס י‬ ‫‪(196‬‬
‫ה ג ד ו ל‪ — .‬עג״ם(‪.‬‬ ‫] כ ך נ ו ס ח הדפום ו פ ״ ז ‪ ,‬א ב ל ש ה ״ ג ‪ :‬רבינו‬ ‫‪(197‬‬

‫‪575‬‬
 ‫וחדשים!‬
‫א‪ .‬רשב״ג‪ ,‬ב״פ‪.‬‬
‫ו‪ .‬ר׳ אל)י(עזר המודעי‪ ,‬כ״פ )כ(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‪ • .‬ר טרפון והזקנים‪.166 ,‬‬
‫‪ e.‬איסי בר שמאי‪.166 ,‬‬

‫דורשי רשומות‪ ,‬כ״פ )ה(‪.‬‬ ‫‪.a‬‬

‫ר׳ אבא )דבר זה הסיח לי רבינו הקדוש( ״י(‪.154 ,‬‬ ‫לן‪.‬‬
‫א ח ר י ם א ו מ ר י ם ‪ ,‬ד״פ‪.‬‬ ‫‪.y‬‬
‫ר ׳ י ה ו ש ע ב ן ק ר ח ה ‪ ,‬ב״פ‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫ר ׳ א ל ע ז ר ) ב ן ( ח ם מ א ‪ ,‬פ״א‪.‬‬ ‫‪.E‬‬
‫ר׳ יוסי בן זימרא‪.175 ,‬‬
‫ר׳ זריקא׳ ‪.168‬‬ ‫ף‪.‬‬
‫א מ ר ו ‪ ,‬כ״פ )ה(‪.‬‬ ‫‪.9‬‬

‫ה‪ .‬ע מ ל ק‬
‫‪ .I‬ר׳ ישמעאל‪ ,‬פ״א )‪.(191‬‬
‫‪ .3‬ר׳ אליעזר‪ ,‬כ״פ )ח(‪.‬‬
‫‪ .4‬ר׳ יהושע‪ ,‬כ״פ )יא(‪.‬‬
‫‪ .6‬ר׳ יוסי הגלילי‪.191 ,‬‬
‫‪ .7‬ר א ב ״ ע ‪.191 ,‬‬
‫‪ .II‬ר׳ יוסי בן חלפתא‪ ,176 .‬ר ׳ י ו ס י ‪.192 ,‬‬
‫‪ .13‬ר׳ אלעזר בן שמוע‪.183 ,‬‬
‫‪ .14‬ר ׳ נ ח מ י ה ‪.191 ,‬‬
‫‪ .18‬רשב״י‪.183 ,‬‬
‫‪ .19‬ר׳ נתן‪) 200 ,177 ,‬וכן מ צ י נ ו כ ש מ ת ר ׳ נ ת ן א ב ד ה ח כ מ ת ו ( ‪.200 ,‬‬
‫‪98‬‬
‫‪ .21‬ר׳ יאשיה )—ור׳ אלעזר )בן( חסמא(‪ 1 76 ,‬י(‪.‬‬
‫•‪ .23‬איסי בן יהודה‪.179 ,‬‬
‫‪ .27‬רבי‪ ,‬פ״א ‪) 191‬מתוך תום׳ נדרים(! ר ׳ י ה ו ד ה ה נ ש י א )במחלוקת עם‬
‫‪99‬נ‬
‫נתן(‪.202 ,( [176] ,‬‬ ‫ר׳‬
‫וחדשים‬
‫א‪ .‬ר ש ב ״ ג ‪.192 ,‬‬
‫ו‪ .‬ר׳ אלעזר המודעי׳ כ״פ )י(‪.‬‬
‫ח‪ .‬ר׳ פפיס‪.194 ,‬‬
‫א ח ר י ם ‪.176 ,‬‬ ‫‪.y‬‬
‫ר ׳ י ה ו ש ע בן ק ר ח ה ‪.191 ,‬‬ ‫‪.6‬‬
‫ר ׳ א ל ע ז ר )בן( ח ם מ א ‪.176 ,‬‬ ‫‪.£‬‬
‫‪,‬‬
‫א מ ר ו ‪ ,‬כ״ס )ו (‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫ןוכ״ה במדרשביי‪ ,‬הו‪1‬׳ אטשטייךמלמד‪[.118 ,‬‬ ‫‪(198‬‬
‫ןבדפומימ נשמטה מלת •הנשיא״‪.[.‬‬ ‫‪(199‬‬

‫‪576‬‬
 ‫‪ .I‬ר׳ חנינא )תלמיד ר׳ א ל י ע ז ר ( ‪.177 ,‬‬
‫‪ .II‬ז ק נ י ם ה ר א ש ו נ י ם ‪.181 ,‬‬
‫ווו‪ .‬ר ׳ ח נ נ י א ב ן א י ד י ‪.183 ,‬‬
‫‪183.‬‬ ‫‪ •v1‬ר ח נ נ י ה ב ן ע ק ב י ה ‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫‪ .v‬ר׳ צדוק ור״ג )״אמרו״(‪.195 ,‬‬

‫‪ .vi‬י ה ו ד ה א י ש כ פ ר ע כ ו )שאל א ת ר״ג(‪.196 ,‬‬
‫‪vu.1‬״׳ ח נ י נ א ב ן ג מ ל י א ל ‪.202 ,‬‬

‫ו‪ .‬ב ח ד ש‬
‫‪ .1‬ר׳ ישמעאל כ״פ )ט‪ ,‬ומה שהובא ברפ״ג ‪ 211‬בשמו‪ ,‬נמצא במכילתא דברים׳ מ״ת‬
‫‪ ,56‬בשם! ר ׳ ח י י א ב ר נ ח מ נ י אמ׳ משם ר׳ ישמעאל‪ ,‬זה שאמר בשמו‪ ,‬פסחא פט״ז(‪.‬‬
‫‪ .2‬ר׳ עקיבא‪ ,‬כ״פ )ח(‪.‬‬
‫‪ .3‬ר׳ אליעזר‪ ,‬כ״פ )ז(‪.‬‬
‫‪ .6‬ר׳ יוסי הגלילי‪ ,‬פ״א )‪.(210‬‬
‫‪ .10‬ר׳ יהודה בן בחירה‪.231 ,‬‬
‫‪ .11‬ר׳ יוסי‪ ,‬כ״פ )ו׳‪ !214 ,‬י ה ו ד ה היה דורש — ואני איני אומר כן; ‪!242‬‬
‫— ״אסי״ בדפו׳ בלבד‪ ,‬בכל שה״ג‪ :‬י ו ס י ( ‪.‬‬
‫‪ .13‬ר ׳ א ל ע ז ר ( משום א ב א יוסי בן דורמסקית‪.205 ,‬‬
‫‪200‬‬

‫‪ .14‬ר ׳ ג ח מ י ה ‪.240 ,‬‬

‫‪ .15‬ר׳ יהודה׳ כ״פ )‪211 ,217=210‬׳ ‪ — (214‬ברבי אלעאי‪.236 ,‬‬
‫‪ .16‬ר ׳ א ל י ע ז ר ב ן י ע ק ב ׳ ‪.243 ,240‬‬
‫‪ .18‬רשב״י‪222 ,‬׳ ‪231‬׳ ‪ .240‬ר׳ שמעון בן יהודה א י ש כפר עכוןם[ משום ר ׳‬
‫ש מ ע ו ן ‪.231 ,‬‬
‫‪ .19‬ר׳ נתן‪ .‬כ״פ )ז(‪.‬‬
‫‪ .20‬ר׳ יונתן׳ ‪=) 240‬ספרי דברים פ י ס לב! גתן ב ר י ו ס ף ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪ .22‬ר׳ אחאי בר יאשיה‪=) 230 ,‬שבתא(‪.‬‬

‫‪ .23‬איסי בן עקיבא‪.242 ,‬‬
‫‪ .24‬ר׳ יצחק‪ ,‬ג״פ‪.‬‬
‫‪ .27‬רבי‪ ,‬כ״פ )יב(‪.‬‬
‫‪ 31‬ר מ ת י א ב ן ח ר ש ‪.228 ,‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪ .33‬וחכ״א‪.234 ,211 ,‬‬

‫‪ .34‬וי״א‪225 ,‬׳ ויש מחליפין בדבר‪.236 ,‬‬
‫וחדשים‪:‬‬
‫ב‪ .‬ר ׳ מ א י ר ‪) 240‬כגוס׳ כי״י׳ עי׳ ח״ג בהורוביץ(‪.‬‬
‫‪ .v‬רבן גמליאל‪.226 ,‬‬
‫‪ .vn‬ר׳ חגיגא בן גמליאל‪.234 ,‬‬
‫ס‪ .‬ר׳ שמעון בן יהודה איש כפר עכו‪.231 ,‬‬
‫‪ .b‬אבא יוסי בן דורמסקית׳ ‪.205‬‬
‫‪ (200‬מ״ל‪ ,‬בדפו׳‪ :‬אליעזר; ןאבל בנום׳‪ :‬ר׳ אלעזר בר׳ יוסי‪ ,‬כי״מ‪ :‬ר״א בר׳ יוסי הגלילי‪.‬‬
‫וגם בםמור בגוס׳‪ :‬כיו״ב דרש ר״א ב״ר יוסי‪ ,‬ועי׳ ח״ג בהו‪2‬׳ הורוביץ‪ — .‬ע‪2‬״ם[‪.‬‬

‫‪577‬‬
 ‫‪ .c‬ר׳ שמעון בן אלעזר‪,244 .221 ,‬‬
‫‪ .d‬אבא שאול‪205 ,‬‬
‫‪ .6‬ר יהושע בן קרחה‪.217 ,‬‬ ‫‪,‬‬

‫א‪ .‬ר׳ אלעזר ב״ד יוסי הגלילי‪ .‬ד״פ‪.‬‬

‫ב‪ .‬ר׳ יהודה בן לקיש‪) 205 .‬ליתא בילקוט(‪.‬‬
‫ג‪ .‬ר׳ אלעזר בן פרטא‪.210 ,‬‬
‫ד‪ .‬ר׳ חגיגא בן אגטיגגוס‪.224 .‬‬
‫ה‪ .‬ר׳ אלעזר הקפר )אבי ר׳ אלעזר ברבי(׳ ‪.228‬‬
‫ו‪ .‬אלעזר בן חגגיה בן חזקיה׳ ‪.229‬‬
‫ז‪ .‬ר׳ יוסי בר׳ יהודה‪) 211 .242 ,‬כגר כי״י ופ״ז‪ ,‬וכ״ה במ״וז(‪.‬‬
‫ח‪ .‬רבן יוחגן בן זכאי‪.244 ,203 .‬‬
‫ז‪ .‬ג ז י ק י ן‬
‫‪ .1‬ר׳ ישמעאל׳ כ״פ )כה(‪.‬‬
‫‪ .2‬ר׳ עקיבא׳ כ״פ )יז(‪.‬‬
‫‪ 3‬ר׳ אליעזר‪ ,‬כ״פ )י(‪.‬‬
‫‪ .5‬ש מ ע ו ן ב ן ע ז א י ‪.283 ,‬‬
‫‪ .6‬ר׳ יוסי הגלילי׳ כ״פ )ז(‪.‬‬
‫‪ .7‬ר א ב ״ ע ‪246 ,‬׳ ‪.297‬‬
‫‪ .10‬ר׳ יהודה בן בחירה׳ ג״פ‪.‬‬
‫‪ .11‬ר ׳ י ו ס י ‪ ,‬ג״פ‪.‬‬
‫‪ .13‬ר אלעזר )?(‪.277 ,‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪ .15‬ר׳ יהודה׳ ד״פ‪.‬‬

‫‪ .16‬ראב״י‪ ,‬ב״פ‪.‬‬
‫‪ .18‬רשב״י׳ ו״פ! ר׳ שמעון‪ 297 .‬בציטט‪.‬‬
‫‪ .19‬ר׳ נתן‪ ,‬כ״פ )ט(‪.‬‬
‫‪ .20‬ר׳ יונתן‪ ,‬כ״פ )ט(‪.‬‬
‫‪ .21‬ר׳ יאשיה‪ ,‬כ״פ )י(‪.‬‬
‫‪ .22‬ר׳ אחאי בר יאשיה‪ ,‬ב״פ‪.‬‬
‫‪ .23‬אמד בן עקיבא‪.263 ,262 ,‬‬
‫‪ .24‬ר׳ יצחק‪ ,‬כ״פ )ז(‪.‬‬
‫‪ .26‬אבא חנן משום ר״א‪ ,‬ג״פ‪.‬‬
‫‪ .27‬רבי‪ ,‬כ״פ )ט(‪.‬‬
‫‪ .33‬ןחכמימ[‪ ,‬״והן אומריפ״‪.253 ,‬‬
‫והח דש יםן‬
‫ב‪ .‬ר׳ מאיר‪ ,‬ד״פ‪.‬‬
‫ר י ש מ ע ו ן ב ן א ל ע ז ר מ ש ו ט ר ״ מ ‪) 298 ,‬כי״י וילקוט(‪.‬‬ ‫‪x‬‬
‫ווו‪ .‬ר ח ג י ג א ב ן א י ד י ׳ ‪.268‬‬ ‫‪,‬‬

‫ר ב ן ג מ ל י א ל ‪.283 ,‬‬ ‫‪.v‬‬

‫‪ .vn‬ר ח ג י ג א ב ן ג מ ל י א ל ‪.279 ,‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪578‬‬
 ‫ר ׳ י ו ח ג ן בן זכאי‪ ,‬ג״ס‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬
‫ר ׳ י ו ג ת ן ב ן א ב ט ל מ ו ם‪.257 ,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ר שמעון)בן גמליאל הזקן(‪) 313 ,‬במעשה(‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ר׳ שמעון בן מגםיא‪.264 ,‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫תלמיד אחד מתלמידי ר׳ ישמעאל‪ »264 ,‬אחד מתלמידי ר״י׳ ‪.282‬‬ ‫י‪.‬‬

‫כססא‬ ‫ח‪.‬‬
‫ר׳ ישמעאל‪ ,‬ו״ס‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ר׳ עקיבא‪ ,‬ד״ס‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ר׳ אליעזר‪ ,‬ג״ס‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫ר׳ יוסי הגלילי‪336 ,‬‬ ‫‪.6‬‬
‫ר׳ יהודה בן בתירה‪ ,‬ג״ס‪.‬‬ ‫‪.10‬‬
‫ר׳ יהודה‪.334 ,316 ,‬‬ ‫‪.15‬‬
‫‪331‬‬ ‫יעקב‪,‬‬ ‫ר׳ א ל י ע ז ר בן‬ ‫‪.16‬‬
‫ר ש ב ״ י ‪336 ,326‬‬ ‫‪.18‬‬
‫ר׳ נתן‪ ,‬ה״ם‪.‬‬ ‫‪.19‬‬
‫‪ .20‬ר׳ יונתן‪ ,‬ב״פ‪.‬‬
‫‪ .21‬ר׳ יאשיה‪ ,‬ה״פ‪.‬‬
‫•‪ .23‬איסי בן יהודה‪320 ,‬‬
‫]איסי בן גוריא‪.[337 ,320 ,‬‬
‫‪ .24‬ר׳ יצחק‪324 ,‬‬
‫‪ .26‬אבא חנן משוס ר״א‪ ,‬ד״פ‪.‬‬
‫‪ .27‬רבי‪ ,‬ד״פ‪.‬‬
‫חדשים!‬
‫ב‪ .‬ר ׳ מ א י ר ב״פ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪336‬‬ ‫אלעזר‪,‬‬ ‫‪ .c‬ר ש מ ע ו ן ב ן‬
‫‪ .A‬א י ס י ‪337 ,‬‬

‫שבתא‬ ‫ט‪.‬‬
‫ישמעאל‪340 ,‬‬ ‫‪ .1‬ר׳‬
‫עקיבא‪.342 ,340 ,‬‬ ‫‪ 2‬ר׳‬
‫אליעזר‪343 ,‬‬ ‫‪ 3‬ר׳‬
‫יוסי הגלילי‪340 ,‬‬ ‫‪ .6‬ר׳‬
‫‪340‬‬ ‫ר א ב ״ ע‪,‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪ .10‬ר׳ יהודה בן בתירה‪342 ,‬‬
‫‪ .19‬ר׳ נתן׳ ג״ס‪.‬‬
‫‪ .20‬ר׳ יונתן‪347 ,‬‬
‫‪,‬‬
‫ר׳ אחי בר יאשיה‪) 342 ,‬כ״י א״ס מ״ח ויל (‪.‬‬ ‫‪32‬‬
‫‪ 31‬רבי‪345 ,343 ,‬‬
‫חדשימ!‬
‫ג‪ .‬ר ׳ א ל ע ז ו ב ן פ ר ט * ‪343‬‬
 ‫ג‪ .‬ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן מ נ ס י א ‪ 341 ,‬ב״פ‪.‬‬
‫ד‪ .‬אחד מתלמידי ר׳ ישמעאל‪.347 ,‬‬
‫ונזיקין‪:‬‬ ‫בחדש‬ ‫פסחא‪,‬‬ ‫אשר לשמות ולשויוגם קרובות אפוא המסכות‬
‫ת‬ ‫שלשתן מרבות להביא את ר׳ י ש מ ע א ל )כט—כה—ט( ודי עקיבא )יד—יז—ח(‪ ,‬א‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר׳ אליעזר )יב—י—ז(׳ ר נתן )ט—ט—ז(‪ ,‬ר יונתן )יח—ט—א( ו ר יאשיה )טו—י( ו ׳‬
‫ר‬

‫י צ ח ק )יא—ז—ג( ו ר ב י )ח—ט—יב(‪ :‬מזכירות א ת ר ׳ א ח א י בר׳ יאשיה‪ ,‬את‬

‫א ב א ח ג ן מ ש ו ם ר ״ א ‪ ,‬ואת איסי בן עקיבא )א—ב—א(‪ .‬אלא ש ב ג ז י ק י ן נזכר‬
‫עוד‪ :‬ר ׳ מ א י ר ‪ ,‬ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן א ל ע ז ר ו ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן מ נ ס י א ‪ ,‬ובבחדש‪:‬‬
‫רשב״א‪ ,‬אבא שאול ו ר ׳ י ו ס י ב ר ׳ יהודה‪.‬‬
‫בכםפא נזכרו‪ :‬ר ׳ י ש מ ע א ל )‪ 0‬ור״ע )ד( ור׳ אליעזר )ג(‪ ,‬ר׳ יהודה בן בתירה )ג(‪,‬‬
‫ר׳ יונתן )ב( ור׳ יאשיה )ה(‪ ,‬ר׳ נתן )ה( ור׳ יצחק )א(‪ ,‬אבא חנן משום ר״א )ד( ו א י ס י‬
‫ב ן י ה ו ד ה ‪ ,‬ו ר ש ב ״ א׳ ו ר ב י )ד(‪.‬‬
‫בעמלק נזכרו‪ :‬ר ׳ י ש מ ע א ל )א(‪ ,‬ר־ אליעזר )ח(‪ ,‬ר ׳ א ל י ע ז ר ה מ ו ד ע י )י(‪,‬‬
‫ור׳ יהושע )יא(‪ ,‬ר׳ יאשיה‪ ,‬ר׳ נ ת ן ) ג ‪ ,‬כשמת ר״נ(׳ ו א י ם י ב ן י ה ו ד ה ‪ ,‬ו ר ב י )מתוך‬
‫תוס׳ נדרים(‪ ,‬ר׳ יהודה הנשיא‪ ,‬ו״אמרו״ )‪.0‬‬
‫‪,‬‬
‫בויהי בשלח נזכרו‪ :‬ר׳ ישמעאל*ותלמידיו ר יאשיה ור׳ יונתן)?( כל אחד פעם אחת‪,‬‬
‫ר ״ ע ג״פ‪ ,‬ר ב י ה״פ‪ ,‬ר ׳ א ל)י( ע ז ר ה מ ו ד ע י ור׳ ב נ א ה ‪.‬‬
‫בשירתא גזברו‪ :‬ר ׳ י ש מ ע א ל פ״א‪ ,‬תלמידיו ל א גזכרו כלל‪ ,‬ר ״ ע ב״פ ו ר ב י‬
‫ה״פ )שתים מהן *רביגו הקדוש״(‪ ,‬ר ׳ מ א י ר ו ר ש ב ״ א ‪ ,‬א ב א ש א ו ל ו א י ס י‬
‫בן שמאי‪.‬‬
‫בויסע לא גזכר כלל ר׳ ישמעאל׳ וגזכרו ר׳ יאשיה׳ ר׳ יוגתן ודי יצחק רק פ ״ א ‪:‬‬
‫וכ״פ‪ :‬ר׳ אליעזר )ט(‪ ,‬ר ׳ א ל י ע ז ר ה מ ו ד ע י )כ( ור׳ י ה ו ש ע )כד(‪ ,‬ד ו ר ש י‬
‫ר ש ו מ ו ת )ה( ו״אמרו״ )ה(‪ .‬ונזכרו‪ :‬ר ב י נ ו ה ק ד ו ש ‪ ,‬ר ׳ א ב א )תלמידו(‪ ,‬ר ׳‬
‫י ו ס י ב ן ז י מ ר א )שהתחתן ברבי‪ ,‬כתובות םז ב( ו א י ס י ב ר ש מ א י ‪.‬‬
‫בשבתא נזכרים! ר׳ ישמעאל )א( ור״ע )ב( ור׳ אליעזר )א( ודי יהודה בן בתירא )א(‪,‬‬
‫ר׳ גתן)ג( ודי יונתן)א(‪ ,‬ר׳ אחי בר יאשיה )א(׳ ר ב י )ב(‪ ,‬ו ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן מ נ ס י א‪,‬‬
‫ו״אחד מתלמידי ר׳ ישמעאל״ )‪(347‬׳ שגזכר גם ב נ ז י ק י ן )ב״ס( וגם ב ס פ ר י‬
‫ב מ ד ב ר פיס׳ קז‪.‬‬
‫כספא ועמלק מזכירים שניהם את א י מ י ב ן י ה ו ד ה ‪ ,‬אלא שהראשץ מזכיר גם את‬
‫‪,‬‬
‫ר ש ב ״ א ו ר ב י )ד(‪ ,‬והשני מזכיר‪ :‬ר יהודה ה נ ש י א )במחלוקת עם ר ב י נ ת ן (‬
‫ומזכיר ג ם ‪ :‬ר׳ א ל ) י ( ע ז ר ה מ ו ד ע י ור׳ י ה ו ש ע )כ״פ(‪ ,‬ונראה שהיה קרוב‬
‫ל ד ׳ ג ת ן‪ :‬וכן מציגו כשמת ר׳ גתן אבדה ח כ מ ת ו ) ע מ ל ק פ״ב‪200 ,‬׳ אצל דברי ר׳ גתן(׳‬
‫ואפשר שהוא מ ד ב י ר ׳ ג ת ן‪.‬‬
‫ויהי בשלח ממעט להזכיר את ר׳ ישמעאל ותלמידיו‪.‬‬
‫גפ בשירה גזכר ר׳ ישמעאל ר ק פ״א‪ ,‬ותלמידיו ל א גזכרו כלל‪ ,‬ובויסע ל א גזכר‬
‫ר׳ י ש מ ע א ל כלל‪.‬‬
‫בשירה ובויסע גזכר א י ס י ב ן ש מ א י ‪ ,‬אלא ש ב ש י ר ה גזכרו ר ב י וגם‬
‫ה ק ד ו ש )יחד ה״פ(‪ ,‬ר ׳ מ א י ר ו ר ש ב ״ א ו א ב א ש א ו ל ‪ ,‬ו ב ו י ס ע ‪:‬‬ ‫דביגו‬
‫ר׳ א ל ) י ( ע ז ר ה מ ו ד ע י ו ר ׳ י ה ו ש ע ‪ ,‬ר ב י ג ו ה ק ד ו ש )״רבי״ רק ב צ י ט ט‬
‫ממשגה( ור׳ א ב א תלמידו ור׳ י ו ס י ב ן ז י מ ר א מחותגו‪.‬‬

‫‪580‬‬
 ‫‪,‬‬
‫א ב א ש א ו ל נזכר ר ק בספרא וספרי ד ב ר י ם ‪ ,‬ו ל א בדבי ר׳ ישמעאל ן ר י ו ס י‬
‫ב ן י ה ו ד ה רגיל בספרא וספרי ד ב ר י ם ‪ ,‬אבל גזבר )ג״ס( גם בספרי ב מ ד ב ר וגס‬
‫במכילתא דברים )מ״ת ‪ = (56‬מכיל׳ בחדש‪.‬‬
‫ר ׳ ב ג א ה‪ ,‬שגזכר בויהי בשלח‪ — ,‬גזכר רק בספרי דברים פ י ס ׳ א‪ ,‬ב וש״ו ומכיל׳‬
‫דברים )כדת ‪ 60‬סי׳ ג(‪.‬‬
‫ר׳ א ל י ע ז ר ה מ ו ד ע י — רק בספרי במדבר פיס׳ ק ל ז וקג״ז וספרי דברים פיס׳‬
‫מ )כגוס׳ מ״ת ‪ (33‬ומ״ת ‪.178‬‬
‫ר׳ ש מ ע ו ן ב ן א ל ע ז ר גזכר גם בספרי במדבר )פיס׳ סג׳ סד׳ קיב׳ קטו׳ קלב‪,‬‬
‫ק ל ז(‪ ,‬אבל סרשת ב ה ע ל ו ת ך יש בה הרבה מ ד ב י ר ב י ועוד‪ ,‬בסים׳ קיב ליתא‬
‫בילקוט כל המאמר‪ ,‬בסים׳ קלב — מקורות שוגים‪.‬‬
‫ר׳ ש מ ע ו ן ב ן מ ג ם י א )מכבדו של בית ר ב י ( גזכר רק בספרי במדבר פיס׳ עח‬
‫ופ״ה )בהעלותך!( וספרי דבריס סיס׳ ל ב ו מ ״ ח ‪.‬‬
‫וגראה אפוא שיש במכילתא שלגו כמה ברייתות מ ד ב י ר ב י ‪ ,‬שכבר דברגו עליו‬
‫)ועוד גשוב לו ב ס פ ר י במדבר(‪ ,‬וכמה מ ד ב י ר ש ב ״ י )מין * ת נ א ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫ב ד ב י ר ש ב ״ י‪ ,(-‬ואמנם כבר העירו פרידמן )במבואו פרק י( ו ה ו פ מ ן )‪ ,(42‬שכמה‬
‫‪201‬‬
‫‪,,‬תני ר׳ ש מ ע ו ד שבירוש׳ ומדרשים נמצאים במכילתא שלבו ( ׳ אבל עוד נשוב לזה‪,‬‬
‫כשנדבר על מ ד ר ש ו ש ל ר ׳ ש מ ע ו ן ‪ .‬זאת אומרת שמםדריהס של כמה מברייתות‬
‫אלה יצאו מ ח ו ג ם של תלמידי ר״ש ותלמידי ר ב י ‪.‬‬
‫והגה למעלה ראינו ש ס ת מ ו ת של מסכת נ ז י ק י ן ו ש ב ת א מובאים במכילתא‬
‫דרשב״י )ובמקורות אחרים( בשם ר׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬וםתמות של פ ס ח א — בברייתות‬
‫ש ב ב ב ל י ) ל ע י ל ‪ 542‬ואילך( וסתם של עמלק ב פ ס ח א בשם ר׳ י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫ובשם ״תני ר׳ ישמעאל״ בירוש׳ ומדלשים מובאים סתמות ומפורשות )בשם ר״א ור״נ(‬
‫של פסחא ד״ס׳ נזיקין ד״ס‪ ,‬עמלק ג״פ‪ ,‬שירה ב״פ‪ ,‬ויסע ו כ ס פ א‪.‬‬
‫ובשם ״תגא ד ב י ר׳ ישמעאל״ מובאים בבבלי סתמות של פ ס ח א ב״פ )השגי‬
‫= םסרי!(‪ ,‬של נזיקין )= שבתא!(‪ ,‬של ש י ר ה ‪ ,‬ו י ס ע ‪ ,‬ב ח ד ש ) = ם פ ר י ! ( ‪ ,‬ושגי‬
‫סתמות של כ ס פ א ו ג ז י ק י ן‪ ,‬שפותחים אצלגו ו ד ״ א‪.‬‬
‫ובמדרשים בשם ״תגי ד ב י ר ׳ ישמעאל״ סתמות של ב ש ל ח ו ב ח ד ש‪ — .‬ו י י‬
‫ה‬

‫ב ש ל ח ׳ ו י ס ע ו ב ח ד ש הן אפוא אלה שאין עליהן עדות ברורה! ואפילו באחדים‬

‫אפשר ש א ו ת ם הדברים גשגו ב כ ל המדרשים מבית מדרשו של ר׳ י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫והרי אגו מוצאים כמה ה ת א מ ו ת ו ה ק ב ל ו ת גם בין המסכות ה מ ת ח ל פ ו ת‬
‫ו ח ו ל ק ו ת ‪ ,‬ואגו מוצאים לרובן הקבלות הרבה משאר המדרשים מ ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ‪:‬‬
‫כי ״ה מ ס כ ו ת ״ של המכילתא — ברייתות עומדות ברשות עצמן הן‪ ,‬שכל שייכותן‬
‫איגד‪ ,‬אלא מ ק ו מ ן ב ק ו ב ץ א ח ד ו ס ס ר א ח ד ‪ ,‬חיבורן ב מ ק ו ם למדרש על ספד‬
‫שמית‪ :‬ביניהן כמה גיגודים וחילופים‪ ,‬והן שוגות בכמה דברים‪.‬‬

‫]יא‪ .‬ניגודים וחילופים בין המסכות[‬

‫‪ .1‬ס ס ח א — ב ש ל ח ‪.‬‬
‫וחכ״א‬ ‫פסחא רפי״ד‪ :‬םוכותה סוכות ממש ]שגא׳[ ויעקב גםע סוכתה דברי ר״א‬
‫‪ (201‬ירוש׳ פאה פ״א טו צ״ד‪ ,‬טובה ט״ה נה צ״ב‪ ,‬ביזה פ״א םא ע‪-‬א‪ ,‬הלנית פ״א סד ע‪-‬א‪,‬‬
‫וייוש׳ טוף קדושין‪ ,‬וכ״פ במדרשים‪.‬‬

‫‪581‬‬
 ‫אין סוכות אלא מקום שנאמר ויםעו מסכות ויחנו באיתם מה איתם מקום אף סוכות מקום‬
‫‪,‬‬
‫רע״א אין סוכות אלא ענני כבוד וכו ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אבל במס ד ו י ה י פתיחתא ‪ 180‬ויסעו מסוכות ויחנו באיתם מה איתם מקום אף סוכות‬
‫‪,‬‬
‫מקום רע״א אין סוכות אלא ענני כבוד וכו )סתם ורע״א(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אגב א י ן בפסחא שם אחרי דברי ר׳ נחמיה )״לפי שצריך למ״ד״ וכו ( דברי ״תנא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫דבי ד״י״ שבבבלי! כגון אילים וכו )עי לעיל(‪.‬‬
‫‪ .2‬פ ס ח א — ו י ס ע‬
‫םםחא פ״ה בלילה הזה׳ וכסול בלא תותירו! עד בקד למה גאמר לא בא הכתוב אלא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ליתן תחום לבקרו של בקר׳ וכן ״תגי ר ישמעאל״ בירוש על ״בבקר בבקר״ )עי׳ לעיל(‪.‬‬
‫אבל ב ו י ס ע פ״ד‪ :‬בבקר בבקר ב ש ח ר י ת ב ש ח ר י ת )עי׳ לעיל(‪.‬‬
‫‪ 3‬פסחא — בחדש‬
‫פסחא׳ פתיחה ‪ :4‬לאמר‪ ,‬צא ואמור להם מיד דברי ר׳ ישמעאל שגאמר ויצא ודבר‬
‫‪,‬‬
‫)שמות לד לד( ר א ל י ע ז ר אומר צא ואמור להם והשיבגי דבר וכד‪.‬‬
‫אבל ב ב ח ד ש ס״ג׳ ‪ : 213‬וירד משה מן ההר מלמד שלא היה משה סוגה לעסקיו וכו׳‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אין לי אלא דברות הר סיגי וכו ת״ל ויצא ודבר וכו ‪.‬‬
‫ושם פ״ד ‪ :219‬לאמר ]מלמד[ שהיו אומרים על הן הן ועל לאו לאו ד ב ר י ר׳‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫י ש מ ע א ל ר ע ״ א על הן ובו ד״א לאמר צא ואמור להם והשיבגי את דבריהם וכו ‪.‬‬
‫‪ .4‬ו י ה י ב ש ל ח — ש י ר ה‬
‫‪,‬‬
‫א( בשלח מס דויהי פ״ו ‪ :111‬ויגער י״י את מצרים כאדם שמגער את הקדרה‬
‫ה ת ח ת ו ן ע ו ל ה ל מ ע ל ה ו ע ל י ו ן י ו ר ד למטה‪.‬‬
‫אבל ב ש י ר ה פ״ב׳ ‪ ! 124‬סוס ורוכבו מגיד שהסוס קשור ברכבו ורכבו קשור בסוס‬
‫‪,‬‬
‫עולים למרום ויורדים לתהום ו א י ן ג פ ר ד י ם זה מ ז ה ובו ‪.‬‬
‫)ובשלח א י ג ו מתאים ל״תגי ר׳ ישמעאל״ שבשהש״ר(‪.‬‬
‫ב( בשלח מס׳ דויהי ‪ !111‬וישובו המים ויכסו את הרכב ]וגו׳ לא גשאר עד אחד[ אף‬
‫לפרעה דברי ר׳ יהודה שגאמר מרכבות פרעה וחילו וגו׳ ר׳ גחמיה אומר חוץ מפרעה וכו׳‬
‫וי״א באחרוגה ירד פרעה וטבע שגאמר כי בא סוס פרעה ובו׳‪.‬‬
‫אבל ב ש י ר ה פ״ד ‪ !131‬מרכבות פרעה וחילו במדד‪ .‬שאדם מודד בה מודדין לו‬
‫‪20‬‬
‫הוא אמר* ( מי י״י אשר אשמע בקוא וכו׳‪.‬‬
‫ג‪20‬‬
‫וזה כ ר ׳ י ה ו ד ה בבשלח (‪] .‬ואמגם גם ם ת ם בשלח מם׳ דויהי פ״* ואכבדה»‬
‫פרעה התחיל בעבירה וכו׳)ועי׳ סםחא פ״ז ‪[.(23‬‬
‫‪ .5‬ב ח ד ש — ג ז י ק י ן‬
‫א( בחדש פ״ו ‪ !225‬לא תשתחוה להם ולא תעבדם למה גאמר לפי שהוא אומר וילך‬
‫ויעבוד אלהיט אחרים ]וישתחו[)דב׳ יז ג( לחייב על העבודה בפגי עצמה ועל השתחואה‬
‫בפגי עצמד‪ ,‬אתה אומר כן או איגו חייב עד שיעבוד וישתחוה ת‪-‬ל לא תשתחוה להם ולא‬
‫תעבדם לחייב על כל אחד בפגי עצמו‪ .‬ד ב ר א ח ד לא תשתחוה להם למה גאמר לפי‬
‫שהוא אומר זובח לאלהיט יחרט בלתי א״י לבדו)שמות כב יט( עוגש שמעגו אזהרה מגין‬
‫ת״ל ןלא תשתחוו־״[ להט וכה״א ]כי[ לא תשתחוה לאל אחר )שמ׳ לד יד(‪.‬‬
‫אבל ב ג ז י ק י ן םפי״ז ‪ !310‬זובח לאלהיט יחרמ עוגש שמעגו אזהרה לא שמעגי‬
‫‪ (202‬מ״ל‪ ,‬וכ״ה במדרש ב״י ןהו‪1‬׳ אפשםייךמלמד ‪ !(83‬כאן‪ on :‬אמרו‪.‬‬
‫ומל מאיר לין נדחק‪.‬‬ ‫‪(203‬‬

‫‪582‬‬
 ‫תיל לא תשתחוה להם ולא תעבדם‪ .‬זביחה בכלל היתד‪ ,‬ויצאת ללמד מה זביחה מיוחדת‬
‫שכיוצא בה עובדים לשמים וחייבין עליה בין שהוא עובדה בכך בין שאינו עובדה אף‬
‫כל וכו‪/‬‬
‫זהו ״דבר אחר״ שב״בחדש״‪(203..‬‬
‫ב( בחדש פ״ח ‪ !231‬ד ב ר א ח ר כבד את אביך לפי שנאמר איש איש ]אשר[ יקלל ]את[‬
‫אביו ו]את[ אמו)ויק׳ כ ט( אין לי אלא איש׳ אשה מנין״ טומטום ואנדרוגינוס מנין ת״ל‬
‫כבד וכו׳ דברי ר׳ ישמעאל ר׳ יהודה בן בתירא אומר וכו׳‪.‬‬
‫אבל ב נ ז י ק י ן פ״ה ‪) 268‬ומקלל אביו ואמו(‪ :‬ומה ת״ל ומקלל אביו ואמו לפי שנאמר‬
‫איש אין לי אלא איש אשה טומטוס ואגדרוגיגוס מגיץ ת״ל ומקלל אביו ואמו‪ — .‬כר׳‬
‫ישמעאל׳ ולא גזכרה כלל המחאקת שב״בחדש״‪.‬‬
‫ג( בחדש פ״ח ‪ ! 232‬לא תגגוב וכו׳)ו(הרי זה אזהרה לגוגב גסשות וכו׳ אמרת צא ולמד‬
‫‪205‬‬ ‫‪20‬‬
‫משלש עשרה מדות וכו׳*• ( ועוד אמרת ( שלש מצות גאמרו בעגין זה שתים‬
‫מפורשות ואחת סתומה גלמד סתומה ממפורשת מה מפורשת מצוה שחייבין עליה מיתת‬
‫ב״ד וכו׳‪.‬‬
‫אבל ב ג ז י ק י ן פ״ה ‪ ! 267‬עוגש שמעגו)״וגוגב איש ומכרו וגמצא בידו מות יומת״(‬
‫אזהרה לא שמעגו ת״ל לא תגגוב! ל א ת ג ג ו ב הרי זו אזהרה לגוגב גפש וכו׳ או הרי זו‬
‫אזהרה לגוגב ממון והלה**( אזהרה לגונב נפש • א מ ו ת ש ל ש מ צ ו ת ג א מ ר ו‬
‫ב ע ג י ן ש ת י ם מ פ ו ר ש ו ת ו א ח ת ס ת ו מ ה וכר‪.‬‬
‫״לא תגגוב וכר״׳ שבגזיקין גכגם כאן ממקור א ח ר לפ׳ יתרו‪ .‬מקור המקביל אל‬
‫״ועוד אמרת״ שב״בחדש״‪ .‬ובסגהד׳ שם תחילה ברייתא ר אש ו גד‪ .‬דבחדש‪ ,‬ואחריה‬
‫ברייתא שגיה מ ו י ק ר א ! ת ג י א א י ד ך לא תגגובו וכו׳ אמרת צא ולמד משלש עשרה‬
‫‪2 0 7‬‬
‫מדות ובו׳ — דבי ר׳ ישמעאל ל ו י ק ר א ( ‪.‬‬
‫‪ .6‬ג ז י ק י ן — ו י ס ע‬
‫גזיקין פ״ד ‪ !262‬א י ם י ב ן ע ק י ב א אומר ושמתי לך מקום למה גאמר לסי שהוא‬
‫אומר שבו איש תחתיו וגו׳ אלו אלפים אמה אתה אומר ובו׳ או איגו אלא ד׳ אמות׳ הרי‬
‫אתה דן גאמר כ א ן מקום וגאמר ל ה ל ן )בפ׳ משפטים!( מקום מה מקום האמור ל ה ל ן‬
‫אלפים אמה אף מקום האמור כ א ן אלפים אמה‪.‬‬
‫מלשון ״כאן״ ו״להלן״ אגו רואים׳ שהמדרש געתק ממדרש לפרשת ב ש ל ח **(• אבל‬

‫כ מ כ י ל ׳ דרשב־י(‬ ‫תחילתה‬ ‫ברייתותז‬ ‫מכמה‬ ‫מורכבת‬ ‫שהיא‬ ‫ס צ״ב‪,‬‬ ‫שבסנהד׳‬ ‫בברייתא‬ ‫‪a203‬ועי׳‬
‫‪ ![210‬מ נ י ן ו כ ו ׳ — ב ס פ ר י ש ו ס ס י ם פ י ס ׳ ק מ ח ! ע ו נ ש ו כ ו ׳ — מ כ י ל ׳ נ ז י ק י ן ‪ ,‬ו ס ו פ ה ‪:‬‬ ‫אפשסייןימלמד‬ ‫ןהו‪1‬׳‬
‫ויעבד אלהים אחרים וכו׳ —‬ ‫וילר‬ ‫‪:99‬‬ ‫פ״ו נד ע״ג‪ .‬ועי׳ מ ״ ת‬ ‫בירוש׳ נזיר‬ ‫חזקיה״‬ ‫ו כ ו ׳ — ״תני‬ ‫יצחד‪.‬‬
‫ד ב ח ד ש ‪ ,‬ו י ע ב ד ש ו מ ע א נ י כ ל ע ב ו ד ה ב מ ש מ ע ת׳׳ל ז ב ח ל א ל ה י ם י ח ר ם ז ב י ח ה ו כ ו ׳ — מ כ י ל ׳ דנזיקין‪.‬‬ ‫מכיל׳‬
‫םנהד׳ פו א ‪ :‬ד ב ר הלמד מעניינו במה ה כ ת ו ב מ ד ב ר ב נ פ ש ו ת אף כאן בנפשות‪.‬‬ ‫‪(204‬‬
‫מ ״ ח ליי‪.‬‬ ‫ר ב י‪1‬‬ ‫א מ ר‬ ‫ועוד‬ ‫ילקוס ‪:‬‬ ‫‪(205‬‬
‫ן כ ‪ -‬ה ב ד ״ ק וכ׳׳י א ״ ס ו ע ו ד ‪ ,‬כ י ״ מ ד ״ ו ו ד פ ו ׳ ל י ו ו ר נ ו ‪ :‬ו ה ל א ‪ ,‬ועי׳ • מ כ י ל ת א ד׳׳ק ו ד ״ ו ״ ‪ ,‬ת ר ב י ץ‬ ‫‪(206‬‬
‫‪[.507‬‬ ‫ש״ו‬
‫מ ש ו ם ר׳ י ש מ ע א ל‬ ‫י ש מ ע א ל ‪:‬‬ ‫פ ר ש ה א ה‪ ,‬מ ש ו ם ר׳‬ ‫אמנם הלשון נמ‪1‬א בספרא אחרי‪.‬‬ ‫‪(207‬‬
‫פתוח‬ ‫ילמד‬ ‫ס ת ו ם‬ ‫ו א ח ד‬ ‫ס ת ו ח‬ ‫א ח ד‬ ‫זה‬ ‫ב ג ד‬ ‫זה‬ ‫ד ב ר ו ת‬ ‫ש נ י‬ ‫ונאמרו‬ ‫הואיל‬ ‫אמרו‬
‫אבל‬ ‫לעיל(‪.‬‬ ‫)עי׳‬ ‫המפורש‬ ‫מן‬ ‫סתומ‬ ‫וילמד‬ ‫א ‪:‬‬ ‫קלב‬ ‫חולין‬ ‫ישמעאל״‪,‬‬ ‫ר׳‬ ‫וב׳״דבי‬ ‫וכו׳!‬ ‫הסתום‬ ‫על‬
‫ב ס פ ר א חוכר‪ .‬ס ר ש ה ו ם ‪ :‬י ל מ ד ו ס ת ו מ ו ת מ מ פ ו ר ש ו ת ‪.‬‬ ‫גם‬
‫ש מ א י ״ !‬ ‫‪p‬‬ ‫בויםע אלא ‪ ,‬א י ס י‬ ‫‪ .‬ב ן עקיבא״‪ ,‬הלא לא נזכר‬ ‫ו א ם ״אימי בן שמאי״‪ ,‬ה ו א‬ ‫‪(208‬‬

‫‪583‬‬
‫ב ו י ם ע פ״ה ‪ !170‬שבו איש תהתיו אלו ארבע אמות אל יצא איש ממקומו אלו אלםים‬
‫אמה׳ ולא יותר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ושהגוסח ‪-‬כאז — להלן״ שבמשפטים גנון׳ יוצא גם מירוש עירובין פ״ד בא ע״ד ו‬
‫‪,‬‬
‫מניין לד אמות שבו איש תחתיו ומגיין לאלפימ אמה אל יצא איש ממקומו ביופ השביעי‪,‬‬
‫‪210‬‬ ‫‪20‬‬
‫או חלף א״ר אל)י(עזר» ( ו ת נ י כ ן ( א ס א בן ע ק י ב ה אומר מקום מקופ גאמר‬
‫כ א ן מקום וגאמר ל ה ל ן ושמתי לך מקום מה מקום שנאמ׳ ל ה ל ן אלפים אמה אף‬
‫‪,‬‬
‫וכו ‪ .‬וא״כ באותו מקור היה מדרש זה ב ב ש ל ח‪.‬‬
‫‪ .7‬ג ז י ק י ן — כ ס פ א‬
‫‪,‬‬
‫נזיקין פ״ה ‪ 268‬״*( ! עונש שמענו אזהרה מניין ת״ל אלהים לא תקלל )שמ כב כז(‬
‫‪,‬‬
‫אם דיין הוא אביר הרי הוא בכלל אלהים לא תקלל וכו אינו לא דיין ולא נשיא אלא בור‬
‫הרי אתה דן בנין אב מבין שניהם וכר‪.‬‬
‫אבל ב כ ס פ א פ״א )נזיקין פי״מ( ‪ : 318‬מכאן אמרו וכר בן נשיא שקלל את האב חייב‬
‫בארבעה דברים משום נשיא ואב ודיץ ומשום בעמך לא תאור» ושם! אלהים לא תקלל אין‬
‫לי אלא דיץ ונשיא שאר כל אדם מניין ת״ל בעמך לא תאור מ״מ‪.‬‬
‫וא״כ לא בהצד השוה אלא מן *בעמך״‪.‬‬
‫‪ .8‬נ ז י ק י ן — ש ב ת א‬
‫‪,‬‬
‫נדקין סוף פ״ד ‪ !264‬ר ש מ ע ו ן בן מ נ ם י א אומר ויהא פקוח נפש דוחה את‬
‫השבת והדין נותן אם רציחה דוחה את העבודה וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אבל כ ש ב ת א )תשא( ם״א ‪ 1341‬ר ש מ ע ו ן בן מ נ ם יא אומר ושמרתם וכר‬
‫לכס שבת מסורה וכר‪ ,‬וזה כפול בשמו)להלן שם( ‪ 1‬זה הוא שהיה ר ש ב ״ מ אומר ו ן׳ ״‪,(2‬‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫והק״ו שבנזיקין מובא כשבתא בשם ר ע ק י ב א ‪.‬‬
‫‪ .9‬כ ס פ א — ש ב ת א‬
‫כםפא פ״כ ‪) 332‬ובכל אשר אמרתי(! ד״א‪ ...‬לפי שהוא אומר )שמ׳ כ י( לא תעשה כל‬
‫מלאכה אין לי אלא דברים שהן משום מלאכה דברים שהן משום שבות מנין ת״ל ובכל‬
‫אשר אמרתי אליכם תשמרו‪.‬‬
‫אבל כ ש ב ת א )תשא( רס״א! אך את שבתותי תשמורו למה נאמר לסי שהוא אומר לא‬
‫תעשו כל מלאכה אין לי אלא דברים שהם משום מלאכה משום שבות מנין ת״ל את‬
‫ש ב ת ו ת י להביא דברים שהן משום שבות‪.‬‬
‫]יב‪ .‬התאמות והקבלות[‬
‫א( ה ת א מ ו ת בין מסכת למסכת ‪1‬‬
‫ו‪ .‬פ ם ת א — כ ס פ א‬
‫‪ (1‬פסחא פט״ז ‪) 58‬באדם ובבהמה‪ ...‬ד ״ א( = כםפא פ״א)נזיקין סי״מ( ‪) 319‬כן תעשה(‪.‬‬
‫‪ (2‬פסחא פ״ח ‪) 27‬אך ביוס הראשון( = כםפא פ״ב )נזיקין פ״כ( ‪) 334‬לא תזבח(‬
‫)מ קוטע(‪.‬‬

‫‪ (209‬מ״ל‪ ,‬מום׳ שריר הירוש׳ ‪ ,318‬שם ‪ :101‬לעזר‪.‬‬

‫‪ (210‬שרידי הירושלמי שם ושם‪ ,‬כי״ל נשתבש‪ :‬וועינן‪.‬‬
‫‪ (211‬־מכיל׳ דעריות‪ ,‬קדושים פ״ם ז‪ ,‬מהד׳ םו א‪.‬‬
‫‪ (212‬וכן דברי ר׳ נתן כפולים שם בסוף העמוד ‪ :‬זה הוא שהיה ת״א וכוי‪ ,‬וביומא סד‪ ,‬א‬
‫מוחלפת השיםה‪.‬‬

‫‪584‬‬
 ‫‪ .11‬ב ח ד ש — נ ז י ק י ן‬
‫‪ (1‬בחדש פ״ג ‪) 213‬לא יחיה(‪ :‬רע״א וכר = נזיקין פי״ז ‪) 309‬מכשפה לא תחיה(‬
‫)ב א ד ו כ ה(‪.‬‬
‫‪ (2‬בחדש פ״ח ‪) 232‬לא תרצח( = גזיקין פ״ד ‪) 262‬מות יומת(‪ .‬בסופו! עוגש‬
‫שמעגו וכר‪.‬‬
‫ווו‪ .‬ב ח ד ש — כ ם פ א‬
‫בחדש םי״א ‪) 243‬ואם מזבח( = כספא פ״א )גזיקין פי״ט( ‪) 315‬אם כסף(‪.‬‬
‫‪ v 1‬ב ת ד ש — שבתא•‬
‫בחדש פ״ז ‪) 230‬ויום השביעי( = שבתא פ״א )תשא( ‪) 341‬מחלליה(‪.‬‬
‫‪ .v‬ג ז י ק י ן — ש ב ת א‬
‫אחד‬ ‫גזיקין פ״ד ‪) 264‬מעם מזבחי( = שבתא פ״ב )ויקהל פ״א( ‪ !347‬א מ ר‬
‫מ ת ל מ י ד י ר ׳ י ש מ ע א ל וכר‪.‬‬
‫ב( הקבלות ממדרשים אחרים ‪t‬‬
‫ו‪ .‬פסחא‬
‫‪ (1‬פ״ד ‪12‬׳ מן הכבשים ומן העזים מזה בפגי עצמו וכר = ם ס ד י במדבר סיס׳ קז‬
‫)עמ׳ ‪ 1(107‬ו מ כ א ן א ת ה ל מ ד ל פ ס ח ל פ י ש ה ו א א ו מ ר שה תמים זכר בן‬
‫שגה יהיה ל כ ם מן הכבשים וכר‪.‬‬
‫‪ (2‬פ״ה ‪ !15‬וע״ז שקולה כגגד כ ל המצות שגא׳ והיה אם מעיגי העדה וכר עד!‬
‫שגא׳ אלה דברי הברית = ם ס ר י במדבר סיס׳ קיא ‪ !116‬וכי תשגו ולא תעשו בע״ז‬
‫הכתוב מדבר וכו׳ ע ד ! שגא׳ אלה דברי הברית‪.‬‬
‫‪ (3‬פ״ה ‪ ! 16‬והיה לכם למשמרת מגיד הכתוב שהיו מבקרין אותו וכו׳ מ כ א ן א ת ה‬
‫ד ן ע ל ה ת מ י ד גאמרה שמירה בפסח וכו׳ = ס פ ר י פיס׳ ק מ ב ‪ ! 188‬תשמרו גאמרה‬
‫כאן שמירה ובו׳‪.‬‬
‫‪ (4‬פ״ה ‪ ! 17‬ושחסו אותו בין בחול וכר = ם פ ר י במדבר פיס׳ סח ‪ 61‬ופים׳ קמב ‪.188‬‬
‫‪213‬‬
‫‪ (5‬ם״ז ‪ ! ( 2 3‬מאדם עד בהמה מ* שהתחיל בעבירה וכר = ס פ ר י במדבר סיס׳‬
‫יח ‪22‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ (6‬ריש ם״ח ‪*26‬י (! שבעת ימים מצות תאכלו שומע אגי כ ל מצות וכו׳ = ס פ ר י‬
‫סיס׳ קמו ‪ 193‬שבעת י מ י ם ״ • ( ׳ והדברים לקוחים ממדרש ש מ ו ת !‬
‫סיס׳‬ ‫‪ (7‬פ״י ‪ ! 35‬בגר ובאזרח הארץ לפי שהוא מעשה בישראל וכו׳ = ס ס ר י‬
‫קט ‪) 112‬ולגר הגר(‪.‬‬
‫‪ (8‬רפי״ב ‪ !40—39‬כאשר ד ב ר וכו׳ כיוצא בדבר אתה אומר פחדכט וכו׳ ) = ם פ ר י‬
‫דבריס סוף סיס׳ נב( כיוצא בדבר אתה אומר ה׳ אלהיך ברכך כאשר ד ב ר ו כ ו ׳ ) = מ כ י ל ת א‬
‫שבמ״ת ‪81‬׳ ו ל א כספרי דברים פיס׳ קםז ולא כספרי דברים פיס׳ עד‪ (.‬כיוצא בדבר‬
‫א ת ה אומר ולתתך עליו וכו׳ כיו״ב א״א ולהיותך ) = מ ״ ת ‪ 57‬סי׳ ו׳(‪.‬‬
‫‪ (9‬םי״ד ‪ ! 51‬ויהי בעצם היום הזה יצאו׳ וכן אתה מוצא וכו׳ = ם פ ר י במדבר פיס׳‬
‫פד׳ ‪ 82‬שוי ‪ ! 18‬וכן אתה מוצא וכו׳ אתי מלבגון תבואי )ומן ״וכן אתה מוצא שכל מקום‬
‫שגלו וכו׳״ — גם בפיס׳ קםא ‪ 222‬בשם ר׳ ג ת ן(‪.‬‬

‫‪ (113‬וכן בשלח פ״א ‪ :85‬ואכבדה בפרצה ובכל חילו פרדה התחיל וכו‪/‬‬
‫‪ (214‬וכן להלן פי״ז ‪.64‬‬
‫‪ (215‬ובבבלי פסח׳ בשם ״תדר״י״‪.‬‬

‫‪585‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪ (10‬ריש סי״ד ‪) 48‬ויסעו(‪ :‬ואל תתמה וכו׳ = מכיל׳ דבריט שבמ״ת ‪ 57‬ט י ט‪.‬‬
‫‪ (11‬ריש סמ״ו ‪ :52‬יש פרשיות כולל בתחלה ו כ ר = ם פ ר י במדבר ריש פיס׳‬
‫קכג ‪.151‬‬
‫‪ (12‬םט״ו ‪) 53‬זאת חוקת הפסח(‪ :‬איםי בן ע ק י ב א אומר ו כ ר = ס פ ר י במדבר‬
‫סוף פיס׳ ס ט ‪.66‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (13‬שט ‪ : 56‬וכי יגור אתך גר שומע אגי כיון שנתגייר ו כ ו = ם פ ר י ריש פיס׳ עא‬
‫‪) 67‬וכי יגור(‪.‬‬
‫‪ (14‬שט ‪ ! 57‬תורה אחת יהיה לאזרח למה גאמר ו כ ר = ם פ ר י שט )כחוקת הפסח(‪.‬‬
‫‪ (15‬פט״ז ‪ :58‬באדמ ובבהמה את שיש לו באדט ו כ ר ד״א הקיש ו כ ר )וכן כספא‬
‫‪,‬‬
‫פי״ט ‪ : 319‬כן תעשה לשורך הקיש וכו׳( = ם ס ר י ס י ס קיח ‪138‬׳ באדט ובבהמה‪.‬‬
‫‪ (16‬פי״ז ‪ : 67—66‬והיה לך לאות על ידכה‪ ,‬על ידכה׳ והיה לך לאות‪ ,‬בין עיגיך = הכל‬
‫ל ס פ ר י דברים פיס׳ לה‪ ,‬וקשרתם לאות על ידך‪ ,‬על ידך‪ ,‬על ידך‪ ,‬וקשרתס‪ ,‬בין עיגיך‬
‫)בכ׳׳י ר׳ ש ם ‪ :‬או בין עיגיך כמשמעו ת ל ׳ ל ו מ ׳ ןוריוח אחריו!( והדין גותן וכר‬
‫וחסרה הג״ש שבמכיל׳(‪.‬‬
‫‪ (17‬פי״ח ‪) 71‬וכל פטר חמור תפדה בשד‪ !(.‬ופמר חמור תפדה בשה )שמ׳ לד כ!( למה‬
‫גאמר לפי שגא׳ אך פדה תפדה וכו׳ = ס ם ר י במדבר סיס׳ קיח ‪ 138‬אך פדה תפדה‬
‫)והמכילתא געתקה מ ש מ ו ת ל ד כ — אבל ב ש ב ת א אין אצלגו כלום חמ מהנובע‬
‫ל ש ב ת — וגוםח הילקוט במכיל׳ כבספרי(‪.‬‬
‫‪ (18‬שם ‪ :72‬וכל בכור אדם בבניך ל מ ה ‪ .‬נ א מ ר ל ס י ש ה ו א א ו מ ר ו ס ד ו י ו‬
‫מבן חודש תפדה כלל וכו׳ = ס ם ר י שם ‪ : 139‬ופדויו מבן חודש תפדה כ ל ל וכו׳ )ושם‬
‫נוסף‪ :‬ר ב י אומר וכר(‪.‬‬
‫‪ .11‬ויהי בשלח‬
‫‪ (1‬פתיחתא ‪) 78‬ויקח משה(‪ :‬ללמדר )בלי קשר!( שבמדה שאדם מודד ו כ ר ע ד ו‬
‫ויקבור אותו בגי = ם פ ר י פיס׳ קו ‪ !105‬שבעת ימים והעם ל א נסע ללמדך וכר‬
‫)והמכילתא לקוחה ממדרש ל ב מ ד ב ר ! (‬
‫‪ (2‬שם ‪ : 81‬וה׳ הולך לפניהם יומם גמצאת אומר וכו׳ = ס ס ר י במדבר סיס׳ פג ‪.79‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (3‬שם ‪ 85‬ואכבדה בפרעה )עי לעיל‪ ,‬סםחא פ״ז(‪.‬‬
‫ווו‪ .‬שירתא‬
‫‪,‬‬
‫פ״ו ‪ : 135—134‬ובדוב גאוגך תהרוס קמיך וכו ‪ ,‬ע ד ‪ :‬לעזרת י״י בגבורים = ם פ ר י‬
‫‪,‬‬
‫סיס׳ פ ד ‪ 82—81‬וינוסו משגאיך וכר ע ד ‪ :‬לעזרת י״י בגבורים )‪ 82‬ש ר ‪(8‬׳ ו ע י לעיל‬
‫פםחא פי״ד‪.‬‬
‫‪v1‬בחדש‪.‬‬
‫‪ (1‬רפ״א ‪) 203‬בחדש השלישי( ד ו מ ה לספרי פיס׳ ס ד ‪ : 61‬וללמדך שהיו מוגים עם‬
‫יציאתם ממצרים ו ב ר • ״ ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (2‬רפ״ג ‪ !211‬ויקח את ס פ ר הברית ו כ ו ע ד ו והתורות = מכילתא דברים שבמ״ת‬
‫‪ 56‬סי׳ ב ‪ < -‬׳ ומה שגאמר כאן‪ :‬ר׳ ישמעאל אומר׳ מובא שם ב ש ם ! ר ׳ ח י י א ב ר‬
‫ג ח מ ג י )כ״ה בכ״י!( אמ׳ משם ר׳ ישמעאל )כמו בססחא פט״!(‬

‫‪• (216‬תני שמואל‪ -‬שבירוש׳ ר״ה פ״א נו ע״ב דומה בתחילתו לגמרי למכילתא‪ ,‬אבל ע י ק ר ו ‪:‬‬
‫ואומר ויחל לבנות וכר ־ ‪ -‬לי תא במכילתא !‬
‫‪ (217‬ובבבלי ברכות )מח ב( נוסף‪ :‬ת ל מ י ד ו ש ל ר ׳ י ש מ ע א ל ‪.‬‬

‫‪586‬‬
‫מ ג ‪ 98—96‬ועבדתם‬ ‫דברים פיס׳‬ ‫‪ (3‬פ״ו ‪ ,224—223‬אלהים אחרים = ס פ ר י‬
‫אלהים אחרים •»(‪.‬‬
‫‪ (4‬פ י ט ‪ :237‬אשרי בני אדם וכו׳ = ס פ ר י במדבר ריש פיס׳ ק ל ד ‪.177‬‬
‫‪ .v‬נזיקין‬
‫‪ (1‬ס״ד ‪ :261‬מות יומת בב״ד וכו׳ = ס ס ר י במדבר ריש סיס׳ קס ‪ 216‬וקם״א ‪.221‬‬
‫‪ (2‬פ״ה ‪ 267 ,265‬מות יומת )ב״ס( = מכיל׳ דעריות ס״ט יא‪.‬‬
‫‪ (3‬ס״ה ‪ : 267‬ומקלל אביו ואמו אין לי וכר = מכיל׳ דעריות שם‪ ,‬ה‪.‬‬
‫שם ‪ : 268‬ומקלל אביו ואמו בשם וכו׳ = שם ו׳‪.‬‬
‫ש ם ! מות יומת בסקילה וכו׳ = שם ר‪.‬‬
‫‪ (4‬פ״ו ‪ :269‬וכי יריבון אנשים אין לי אלא אנשים וכו׳ )וכן בס״ז ‪ ,271‬ם״ת ‪275‬‬
‫וס״ט ‪ = (278‬ם ס ר י במדבר סיס׳ ב ‪.5‬‬
‫‪ (5‬פ״ה ‪) 267‬וכן בסי״ג ‪ : (294‬בידו אין בידו בכל מקום אלא רשותו וכו׳ = ם פ ר י‬
‫פיס׳ קנז ‪ :210‬ותצוצרות התרועה בידו אין ידו וכו׳ )*תני ר׳ ישמעאל״(‪.‬‬
‫‪ ( 6‬ס ט ״ ז ‪ ,303‬שבועת ה׳ = ס פ ר י במדבר סיס׳ יד ‪) 19‬ושם פיס׳ טו ‪•20C‬‬
‫‪ (7‬פי״ז ‪ ,310‬כ ל שוכב = מכיל׳ דעריות ס״י‪ ,‬א—ב )וכאן םתמ כר׳ י ש מ ע א ל שט(‪.‬‬
‫‪ (8‬פי״ח ‪ 314‬וחרה אפי = ספרי דברים סיס׳ מג וחרה אף )סתם כר׳ ישמעאל(‪.‬‬
‫»‪ .v‬כספא‬
‫במדבר סיס׳ טו ‪.20‬‬ ‫פ״כ ‪) 322‬לא תשא(‪ :‬אבא חגין וכו׳ = ם פ ר י‬

‫‪ (218‬נד* ז ‪ ,229‬זכור ושמור‪— -‬ננעא כולו בספרי דברים פיס׳ דלג ‪ ,266‬אבל כל סיס׳ רל״ג ת מ י‬
‫סיס׳ רל״ד‪ ,‬עד •דבר אחר״ ועד בכלל‪ ,‬חסר בכ״י ר׳ ‪1‬‬

‫‪587‬‬
 ‫‪ .vi‬םפרי במדבר‬
‫ספרי במדבר — מבית ר״י[‬ ‫]א‪.‬‬
‫מבית מדרשו של ר ׳ י ש מ ע א ל יצא גם ס פ ר י ב מ ד ב ר ‪ .‬והכלל ״סתם םיסרי‬
‫‪,‬‬
‫ר שמעון״‪-‬י( א י ג ו כולל את ספרי ב מ ד ב ר ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫כבר רז״פ ( הרגיש את ההבדל שבםגגון בין ם ס ר י ב מ ד ב ר ו ס ס ר י ד ב ר י ם ‪,‬‬
‫ג‬
‫אבל לא היה יכול לפרשו‪ .‬ה ו ס מ ן ( הוא שביסס את הדבר על יסוד מדעי שלא ימוט ו‬
‫‪,‬‬
‫ההבדל הוא בבתי־המדדש! כי הספרי ב מ ד ב ר — ״דבי ר ישמעאל״ הוא‪.‬‬
‫כמכילתא גם ספרי במדבר הולך ב ש י ט ת ו של ר׳ ישמעאל ובדרך מדרשו ו‬
‫״לש ו ג ו ת כ פ ו ל י ן הן והתורה דיברה כדרכה״׳ כ ל ל ו ס ר ט ן ״מ ו פ ג ה ״ ‪.‬‬
‫״ א י ן ע ו גש י ן מ ן ה ד י ן ״ ‪ ,‬וכר*(‪.‬‬
‫נט ה ט ר מ י נ ו ל ו ג י ה של ספרי במדבר היא ברובה ככולה אותה הטרמיגולוגיה‬
‫של המכילתא!‬
‫ל מ ה ג א מ ר ‪ ,‬מ ג י ד ‪ ,‬ש ו מ ע א נ י ׳ או׳ וכר‪.‬‬
‫ג‬
‫וגט ב ת ו כ ג ו — חוזרימ כמה דבריט ב ל ש ו ג פ מ מ ש בשגי הספרית האלה (‪.‬‬
‫מה מוכיח‪ ,‬ששגיהם יצאו מבית־מדרש אחד‪.‬‬
‫גם ש מ ו ת ה ת נ א י ם הגזברים בו ד״ם השמות הרגילים ב מ כ י ל ת א ׳ ורק בה‪:‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫י ש מ ע א ל )כששים פעם(! ר י אש י ה )מו פעם(! ר ׳ י ו גת ן )מ(!‬ ‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ר ׳ ג ת ן )מ(! ר א ל י ע ז ר )ים(! א ב א ח ג ן ב ש ם ר ״ א )יח(! א י ם י ב ן‬
‫‪,‬‬
‫ע ק ב י א )י(! ר ׳ א ח י ב ר י א ש י ה )ג(‪ ,‬ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן י ו ח א י )בא(‪ ,‬ר ׳‬
‫‪6‬‬ ‫‪,‬‬
‫ש מ ע ו ן )פיס פז‪ ,‬פח‪ ,‬סט‪ ,‬צ* ]צד — כי״י[‪ ,‬סוף צה‪ ,‬צו ? (‪ ,‬צז! וג״ס בציטט! קטו —‬
‫‪7‬‬
‫ציטט של ברייתא‪ ,‬קכג — ציטט של ברייתא‪ ,‬קמג — ציטט של משגה( (‪.‬‬
‫וגם כמה ס ת מ ו ת שבספרי במדבר שגויימ במקוט אחר בשט ר י י ש מ ע א ל!‬
‫‪ (1‬סיס׳ כא! או כשם שעד שלא קיגא לה ר ש ו ת וכו׳ — כ ר ׳ י ש מ ע א ל בפיס׳‬
‫ז י(! וקגא את אשתו רשות דברי ר׳ ישמעאל‪.‬‬
‫‪ (1‬סנהד׳ פו ‪M‬‬
‫‪ (2‬דרכי המשנה‪.309 ,‬‬
‫‪VII,51‬והלאה‪.‬‬ ‫‪ (3‬בספרו פרק‬
‫‪ (4‬עי׳ לעיל עמ׳ ‪ 521‬ואילד‪.‬‬
‫‪ (5‬עי׳ לעיל עמ׳ ‪ 584‬ואילר‪ ,‬הופמן ‪.54‬‬
‫‪ (6‬כי״ל ‪ :‬ר ש ב ״ י‪.‬‬
‫י ש מ ע א ל » קיז׳‬ ‫פה ופ״ו‪ ,‬במ״ח ‪:‬‬ ‫ד( אבל בפיס׳ פד בכ‪-‬י ר׳ ומ״ח‪ :‬י ש מ ע א ל !‬
‫בהו׳ הורוויץ‪ :‬י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫‪ (8‬סוסה ג א‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫‪588‬‬
 ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ (2‬פ י ס ל ם ! ברכה לכהנים מנין ת״ל ואני אברכם — כ ר י ש מ ע א ל בברייתא‬
‫שבחולין למט א(‪ :‬כה תברכו את בני ישראל רבי ישמעאל אומר למדני ברכה לישראל‬
‫מפי כהנים לכהנים עצמן לא למדנו כשהוא אומר ואני אברכמ הוי אומר כהנימ מברכין‬
‫‪,‬‬
‫לישראל וד״קב״ה מברך לכהנים‪ .‬וכן להלן פ י ס מ ג ! ואני אברכם למה נאמר לפי שהוא‬
‫אומר כה תברכו וכו׳ ברכה לכהנים מנין ת״ל ואני אברכם•»(‪.‬‬
‫ובזה אני בא אל !‬

‫ב‪ .‬״תגי ר׳ ישמעאל״)בירוש׳( ו‪,‬תנא דבי ר׳ ישמעאל״)בבבלי(‬

‫א‪ .‬תני ר׳ ישמעאל‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ (3‬ידוש חלה ריש פ״א נז ע״א»( ! ר׳ יוסי בשם ר שמעון)כלומר! א מ ר לה בשם‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר׳ שמעון( ת נ י רבי י ש מ ע א ל כן )״וכן הוא בברייתא ד ר ישמעאל״(׳ ר יונה ר‬
‫‪,‬‬
‫זעורא ר׳ שמעון ב ן ל ק י ש בשם רבי י ש מ ע א ל ) ״ א מ ר לה בשם ר ישמעאל״(‪.‬‬
‫‪1 0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אמר ר׳ מנא )בנו של ר יונה!( אזלית לקםרין ושמעית ר אחווה ב ר ( ז ע ו ר א ״ ( אמר‬
‫‪,‬‬ ‫‪1 0‬‬ ‫‪,‬‬
‫)״תני לה ס ת ם ואמר׳ ( ו א ב א ( הוה אמר לה בשם ר י ש מ ע א ל * ׳ ( נאמד לחם‬
‫‪,‬‬
‫בפסח ונאמר לחם בחלה מה לחם שנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ אף וכו ׳‬
‫ובדקו ומצאו שאין לך בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המעין בלבד ושאר כל הדברים‬
‫‪,‬‬
‫אינן באין לידי מצה וחמץ אלא לידי סירחון = ספרי שלח ס י ס ק י ) ‪ ! ( 1 1 3‬והיה באכלכם‬
‫‪,‬‬
‫מלחם הארץ למה נאמר וכו הרי אתה דן נאמר כאן לחם ונאמר להלן לחם מה לחם‬
‫‪,‬‬
‫האמור להלן חמשת המינים אף וכו׳ ואלו הן חיטים וכו יצאו אורז ודוחן וכו׳ שאינן באין‬
‫‪15‬‬
‫לידי מצה וחמץ אלא לידי ס ר ח ו ן ( ‪.‬‬
‫אבל סיס׳ קמו נשנית לענין פ ס ח ! שבעת ימים מצות יאכל ל מ ה נ א מ ר ל פ י‬
‫‪,‬‬
‫ש ה ו א א ו מ ר שבעת ימים מצות תאכלו )שמ יב טו!( שומעני כל מצה במשמע ת״ל‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫לא תאכל עליו חמץ )וגו ״ רב׳ טז ג!( לא אמרתי אלא ב ד ב ר הבא לידי מצה וחמץ ובו ‪.‬‬
‫והמדרש לקוח ממדרש ל ש מ ו ת ‪ ,‬ושגוי ב מ כ י ל ת א םסחא ריש פ״ח )וכפול שט‬
‫ריש פי״ז(‪ ,‬והוא מובא בבבלי )פסח׳ לה א( בשם ״תנא דבי ר׳ ישמעאל״! א ר ש ב ״ ל‬
‫וכן תנא דבי ר׳ ישמעאל וכן תני דבי ר א ב ״ י אמר קרא לא תאכל עליו חמץ ובו׳‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ (4‬״וכר ישמעאל ד ר ישמעאל אמר״ * ז ( ! ועד אין בה אין לי אלא עד מניץ וכר‪ .‬ו כ ר‬
‫ישמעאל דר׳ ישמעאל אמר כל מקום שנאמר בתורה עד סתם הרי אילו)״הוא״( בכלל שני‬
‫‪1 8‬‬ ‫‪ 5‬ז‬
‫עדים עד שיפרש )״שיודיעך״( הכתוב שהוא עד א ח ד ( אשכח ת נ י ( ר ׳ י ש מ ע א ל‬

‫•‪ (8‬אלא שבסיס׳ ל ס אין ב‪2‬יסם ש ב ב ב ל י ) ס ו ס ה ל ח א( ״ברכה לנהנים״ וכוי‪ ,‬ובסיס׳ פ ג ח ס ר זה‬
‫בדסו׳ ובמ״ח‪ .‬ואמנם ס מ ו ר ל ו שם‪ :‬ואני אברכם שלא יהיו ישראל א ו מ ר י ם ב ר כ ו ת ע ו ת ל ו י ו ת ב כ ה נ י ס‬
‫ת״ל ובו׳‪ .‬וזה כ ר ‪ -‬ע בחולין שם‪ :‬רע״א ל מ ת ו ב ר כ ה לישראל מ פ י כהנים מ ס י ג ב ו ר ה ל א ל מ ת ו כ ש ה ו א‬
‫א ו מ ר ואני א ב ר כ ם וכוי‪ .‬ודומה ל ו בם׳׳ז ‪ :250‬ואני אברכם י כ ו ל א ם ר‪1‬ו ה כ ה נ י ס ל ב ר ר א ת ישראל ה ר י‬
‫ה ן מבורכין ואם לאו אינן מבורכין ת״ל ואני אברכם בין רוזנים וכוי‪.‬‬
‫כנו׳ הירוש׳ בפסח׳‪.‬‬ ‫‪(10‬‬ ‫פ ס ח י ם ס״ב כ ס רע״ב‪.‬‬ ‫‪(9‬‬
‫־ ה ״ ת נ א ״ אהבה בנו של ר׳ זירא‪.‬‬ ‫‪(11‬‬
‫בשם ר׳ ז ע ו ר א‪.‬‬ ‫יונה‬ ‫כ מ ו ש נ מ ס ר לעיל בשם ר׳‬ ‫‪(12‬‬
‫ובקיצור שם עמ׳ ‪.115‬‬ ‫‪(13‬‬
‫ירוש׳ ס ו ס ה רס״ו כ סע״ד )סנה׳ ס״ג כ א םע״ג‪ ,‬ש ב ו ע ו ת ם״ד ל ה ע״ב^‬ ‫‪(14‬‬
‫״איר נפרנם מ ש נ ת נ ו ‪ :‬א מ ר עד אחד אני ראיתיה ש נ ס מ א ת לא היתד‪ ,‬ש ו ת ה ״ ?‬ ‫‪(15‬‬
‫בברייתא‪ ,‬שהיא ח ו ל ק ת בפירוש על משנתנו‪.‬‬ ‫‪(16‬‬

‫‪589‬‬
 ‫‪,‬‬ ‫ז‪1‬‬
‫א ו מ ר שגי עדים ( = ספרי נשא פ י ס ז‪ :‬ועד אין בה בשני עדים הכתוב מדבר אד איבר‬
‫מדבר אלא בעד אחד ת״ל לא יקום עד אחד באיש לכל עדן ולכל חטאת שאין ת״ל אחד‬
‫אלא זה בגד‪ .‬אב כל מקום שגאמר עד הרי הוא בכלל שגיט עד שיפרוט לך הכתוב אחד‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכן בספרי מסעי פ י ס קםא‪ :‬ועד אחד זה בגד‪ ,‬אב וכו׳‪ .‬וכן מ״ת ‪) 115‬דב׳ יט טו( ותוס‬
‫שבועות פ״ג ח )ויק׳ ה א‪ ,‬ועי׳ להלן(‪ .‬אבל ספרי ש ו פ ט י ס פ י ס ׳ ק פ ח = משגת‬
‫‪10‬‬ ‫‪18‬‬
‫סוטה פ״ו מ״ג‪ .‬ושגי תגאים הם (׳ אלא שהבבלי ( גדחק לפרש את הספרי גשא ולהשלים‬
‫ביגו לבין המשגה )ועי׳ להא(‪.‬‬
‫‪2 0‬‬
‫‪ (5‬ת נ י ר ׳ י ש מ ע א ל ( ‪ :‬טמא לנפש אין לי אלא טמא לגפש׳ אגוסיס וכו׳ עד‬
‫כדון כר׳ עקיבה‪ .‬כר׳ ישמעאל‪ .‬ת נ י ר ׳ י ש מ ע א ל לא טמא נפש כהרי דרך רחוקה‬
‫ולא דרך רחוקה כהרי טמא נפש הצד השוה שבהן וכו׳ = ספרי בהעלותך פיס׳ סט‪ :‬אין לי‬
‫אלא טמא מ ת שאר טמאימ מנין ת״ל או בדרך רחוקה הרי אתה דן בנין אב מבין שניהם‬
‫לא ראי טמא מת כראי דרך רחוקה וכו׳‪.‬‬
‫‪ (6‬ר״ה פ״ג נח ע״ד‪ :‬מניין שהן שלש של שלש שלש‪ .‬ת״ל יום תרועה‪ .‬זכרון תרועה‪.‬‬
‫שופר תרועה‪ .‬עד כדון כר׳ עקיבה‪ .‬כר׳ ישמעאל‪ .‬ת ג י ר ׳ י ש מ ע א ל ותקעתם תרועה‪.‬‬
‫ותקעתם תרועה שגית‪ .‬תרועה יתקעו למםעיהם‪ .‬אין תימר היא תקיעה היא תרועה‪.‬‬
‫והכתיב ובהקהיל את העם תתקעו ולא תריעו = ספרי בהעלותך פי׳ עג‪ :‬ותקעתם תרועה‬
‫‪,‬‬
‫תקיעה בפגי עצמה ותרועה בפגי עצמה וכו או תקיעה ותרועה כאחת כשהוא אומר‬
‫ובהקהיל וכר‪ .‬בבבלי ר״ה לד א‪ :‬והאי תגא‪.‬‬
‫‪ (7‬סוטה פ״ב יח ע״א ז שלשה דבריט צריכין שיהו גראין אפר פרה ועפר סוטה ורוק‬
‫‪,‬‬
‫יבמה‪ .‬ת ג י ר י ש מ ע א ל א ף ד ס צפור מצורע = ססרי גשא סיס׳ י‪ :‬שלשה דברים‬
‫‪,‬‬
‫וכר ר י ש מ ע א ל א ו מ ר אף וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (8‬שם יז ע״ד! ור׳ ישמעאל כ ר לעזר )•ליעזר״( בכלי חרש )שצריך שיהיה חדש(‬
‫‪2‬‬ ‫‪,‬‬
‫א ש כ ח ת ג י בכלי חרש חדשה ר ישמעאל» (‪ ,‬וצ״ל! אשכח ת ג י ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫‪22‬‬
‫בכלי חרש חדשה = ספרי גשא פיס׳ י ! בכלי חרש ]בכלי חרש ח ד ש [ ( ד ב ר י ר ׳‬
‫ישמעאל‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ (9‬םגהד׳ ס״ג כא ע״גי (‪ :‬כרבי ישמעאל מניין)״שאר קרובים״(‪ .‬ת ג י ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ושפטו העדה ב י ן ה מ כ ה ו ג ו ׳ • ( שלא תהא העדה קרובה לא למכה ולא למוכה« (‬
‫= ספרי מסעי סי׳ קם » ( ‪ :‬והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו ]ושפטו העדה[ לפסול את‬
‫‪3‬‬
‫השוגאים מ א ש ב בדין׳ אין לי אלא שוגאים קרובים מגין ת״ל בין המכה ובין גואל הדם ״ (‪.‬‬

‫‪• (17‬אמרו ש נ י ע ד י ם אנו ראינוה שנסמאת לא היתד‪ .‬שותה׳*‪ ,‬שנאמר ולד אין בה — אם‬
‫א י ן בה שני לדים הרי היא שותה‪.‬‬
‫‪ (18‬לי׳ מבוא לנוםח המשנה ‪.655/6‬‬
‫‪ (19‬סוסה ב ב ול״א ב‪.‬‬
‫‪ (20‬ידוש ‪0‬םח׳ רפ״ט לו ע״ג‪.‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪• (21‬אומר״ ליתא בכ״י ר׳‪.‬‬

‫‪ (22‬מ ״ ל ‪ ,‬לי׳ הו׳ הורוזיץ וחלופי־נוםחאות‪.‬‬
‫‪ (23‬שכולות פ״ד לה ל״ב‪.‬‬
‫‪ (24‬כנו׳ שכולות‪.‬‬
‫‪ (25‬סדר אליהו רבה פכ״ז‪.‬‬
‫‪ (26‬גםין פ״ח מם ל״ב הוא ממדרש ו ב ו י נ ה ונמ‪1‬א כזה ב מ כ י ל ת א ובספרי במדבר פיס׳‬
‫קנז על •וח‪1‬ו‪1‬רות התרועה ב י ד ו ״ ‪ ,‬לי׳ מש״כ לליל )למ׳ ‪ 561‬ו־‪ (587‬ל מ כ י ל ת א ‪.‬‬

‫‪590‬‬
 ‫ובמדרשים‪:‬‬
‫‪ (10‬ויק״ר םס״ט‪ :‬ת ג י ר ׳ י ש מ ע א ל גדול שלום ששם הגדול שנכתב בקדושה‬
‫א מ ר הקב״ה ימחה על המיט בשביל להטיל שלום וכו׳ )שגוי שם למטה( = ספרי גשא‬
‫‪28‬‬ ‫ז‪2‬‬
‫פיס׳ מב )וישט(‪ :‬גדול השלוט ששט ( שגכתב בקדושה גמחה ( ע ל המיט בשביל להטיל‬
‫‪,‬‬
‫וכו׳‪ .‬ובדרך ארץ רבה פ׳ השלוס! א מ ר ר ׳ י ש מ ע א ל גדול וכו ‪.‬‬
‫‪ (11‬שהש״ר ד יג‪ :‬ורבגין אמרין ממה שהיו תגרי גוימ מוכרין להט לישראל‪ .‬ת ג י‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫י ש מ ע א ל עדיין לא גאסר ייגם של גוימ לישראל = ספרי בלק ס י ס קלא )‪:(171‬‬ ‫ר‬
‫‪,‬‬
‫ועדיץ לא גאםר וכו ‪.‬‬
‫מ ת א י מ י ם ל ס ם ר י שלגו‪:‬‬ ‫אינם‬
‫א( ידוש׳ פסח׳ ס״ם לו ע״ד‪ :‬וכשהוא אומר ככל חוקת הסםח יעשו אותו יכול שאגי‬
‫מ ר ב ה לביעור חמץ ולאכילת מצה כל שבעה‪ .‬ת״ל על מצות ומרורים יאכלוהו אין לך דבר‬
‫חוץ מגופו מעכבו אלא מצות ומרורים בלבד‪ .‬וכרבי י ש מ ע א ל ד ר ב י י ש מ ע א ל‬
‫אמר כלל ופרט )קרי‪ :‬פרט וכלל( הכל בכלל‪ .‬י כ ו ל יהו כל הדברים מעכבין אותו ת״ל‬
‫ע ל מ צ ו ת ו כ ו ׳ )כלעיל ל ר ״ע!(‪.‬‬
‫זה א י ג ו מתאיס לספרי בהעלותך סיס׳ סט‪ .‬אבל כבר העיר הורוויץ )בספרי שפ(‬
‫שהלימוד משובש בירוש׳‪ .‬ובוודאי גשתבש מלעיל׳ וכאן צ״ל כבםםרי‪ :‬ת״ל ו ע צ ס ל א‬
‫‪,‬‬
‫י ש ב ר ו בו ע צ ס היה ב כ ל ל וכו ‪.‬‬
‫ב( ב ״ ב רס״ח טו םע״ד‪ :‬כתיב איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את גחלתו לבתו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ת נ י ר ׳ י ש מ ע א ל שינה הכתוב״ ( נחלה זאת מכל גוזלות שבתורה שבכולן כתוב‬
‫ונתתם וכאן כתוב והעברתם‪ .‬ע י ב ו ר ה ד י ן ה ו א ש ת ה א ה ב ת י ו ר ש ת ‪.‬‬
‫בספרי סנחם פ י קלד‪] :‬רבי אומר[ י ( בכולם הוא אומר ונתתם וכאן הוא אומר‬
‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪,‬‬

‫והעברתם ) ר ב י א ו מ ו ( ״ ( א י ן ל ך מ ע ב י ר ב נ ח ל ה א ל א ב ת מ פ נ י ש ב נ ה‬
‫ו ב ע ל ה י ו ר ש י ם א ו ת ה ‪ ,‬ובבבלי ב״ב קט א לכדתניא‪ :‬ר ב י א ו מ ר בכולן וכו׳‬
‫‪31‬‬
‫ש א י ן לך ו כ ר ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪,‬‬
‫ואפשר שהוא ״תגי ר׳ ישמעאל״ א ח ר )עי לעיל( (‪ .‬והיה למסדרו של חידוש‬
‫ג ז י ק י ן ״תגי ר׳ ישמעאל״ ש ג י ‪ ,‬כשם שהיה ״תגא דבי ר׳ ישמעאל״ שגי שם‬
‫ל ב ב ל י )עי׳ להלן(‪.‬‬
‫‪3‬ג‬
‫ג( גדרים ריש פ״א לו ע ״ ג ( ‪ :‬כתיב איש כי ידור מה ת״ל גדר אלא מיכן שכיגויי‬
‫גדרים כגדרים וכו׳‪ .‬גדר גזיר מה ת״ל להזיר‪ ,‬אלא מיכן שכיגרי גזירות כגדרות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫עד כדון כר״ע‪ .‬דאמר לשוגות ר י ב ד ץ הן‪ .‬כ ר י ש מ ע א ל וכו׳ מגלן‪ .‬איש כי ידר גדר‬
‫‪,‬‬
‫לי״י או השבע שבועה לאסור אסר על גםשו לא יחל ד ב ר ו ) ב מ ל ג!(‪ .‬מה ת״ל ככל היוצא‬
‫מפיו יעשה אלא מיכן שכיגויי גדרים כגדרים וכו׳‪ .‬מה מקיים ר׳ ישמעאל גדר גזיר להזיד‬

‫ב״י ר׳‪ :‬שאמר ה מ ק ו ם שמי‪.‬‬ ‫‪(27‬‬

‫כי״ר‪ :‬ימחה‪.‬‬ ‫‪(28‬‬
‫הכותב‪.‬‬ ‫כצ״ל כנוס׳ כי״ל )הכת(‪ ,‬ד״ו נשתבש ‪:‬‬ ‫‪(29‬‬
‫כ״י ברלין ומ׳‪.‬‬ ‫‪(30‬‬
‫ועי׳ להלן עמ׳ ‪.609‬‬ ‫‪(31‬‬
‫םס״א ב םע״ג ה ו א כ״דבי ראב״י* שבבבלי‪,‬‬ ‫ב״ ק‬ ‫והרי גם ‪ -‬ת נ י ר׳ ישמעאל״ שבירוש׳‬ ‫‪(32‬‬
‫כ ״ ק ס ו א )עי׳ להלן!(‪.‬‬
‫נזיר רס״א נא ע״א מקו‪1‬ר‪.‬‬ ‫‪(33‬‬

‫‪591‬‬
 ‫‪4‬ג‬
‫י ש מ ע א ל נדר נזיר להזיר> ( מיכן שאדם קובע עליו נזירות בתוך‬ ‫גאשכח ת נ י ר ׳‬
‫‪4‬ג‬
‫<ימי> ( נזירותו‪.‬‬
‫״תני ר׳ ישמעאל״ האחרון א י נ ו בםסרי שלנו‪ ,‬אבל ישנו ב ס פ ר י ז ו מ א ‪:240‬‬
‫נזיר לחזיר נודר הוא נזירות נ ת ז נזירותו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ודבי ר׳ ישמעאל הראשון הוא לם׳ מ ט ו ת ‪ ,‬ושם )בפיס קנג( אינו בספרי‪ ,‬ולא עוד‬
‫‪,‬‬
‫אלא שסתם ספרי נ ש א פ י ס כב חולק עליו‪:‬‬
‫אם כן למה נאמר נדר נ ד ר לחזיר ל ע ש ו ת כ י נ ו י נ ז י ר ו ת כ נ ז י ר ו ת < ד ב ר‬
‫א ח ר נדר נזיר מקיש נדרים לנזירות ונזירות לנדרים מה בנזירות עשה כינוי נזירות‬
‫כנזירות> « ( אף בנדרים כיוצא בהם ומי‪.‬‬
‫והנה סתם הספרי שלנו כ ר ׳ ע ק י ב א ‪ ,‬וה״ד״א״ כברייתא שבבבלי נדרים ג א‪,‬‬
‫ושניהם חולקים על דבי ר׳ ישמעאל שבירוש׳)ועי׳ להלן(‪.‬‬
‫ב‪ .‬תנא דבי ר׳ ישמעאל‬
‫‪ (1‬ססחים לה א = ספרי פינחס פיס׳ קמו — עי׳ לעיל עמ׳ ‪ 589‬סי׳ ‪.3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ (2‬שם מנ א • ( ‪ :‬דאמר ר ב יהודה אמר רב וכן ת נ א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל אמר‬
‫קרא איש או אשד‪ .‬כי יעשו מכל חםאת האדם השוה הכתוב אשד‪ .‬לאיש לכל עונשין‬
‫שבתורה = ספרי פיס׳ ב ו ר׳ י א ש י ה אומר איש או אשד‪ .‬למה נאמר וכו׳ ״(‪.‬‬
‫אבל בירוש׳ ב ״ ק סוף ם״א ב סע״ג הביא בשם ״תני ר׳ ישמעאל״ דרשה א ח ר ת ‪:‬‬
‫ונשים בכלל הנזק‪ .‬לפי שלא תםש הכתוב אלא את האיש צריך לרבות את האשה‪ .‬ת נ י‬
‫ר ׳ י ש מ ע א ל ואלה המשפסים אשר תשים לפניהם‪8‬ג(‪.‬‬
‫‪ (3‬יבמות סד‪ .‬ב ‪ :‬ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל תנא גדול השלום שאף הקב״ה שינה בו וכו׳‬
‫‪3‬‬
‫= ספרי פי׳ מב )וישם( סתם‪ ,‬אבל בדרך ארץ רבה פ׳ השלום ״ ( בשם‪ :‬ב ר ק ס ר א‪.‬‬
‫‪ (4‬קידושין א א וב׳ = פיס׳ קז — עי׳ לעיל עמ׳ ‪ 540‬ואילך‪.‬‬
‫‪ (5‬נדרים סח א ‪ :‬ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל תנא בין איש לאשתו בין אב לבתו מכאן‬
‫לנערה מאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה = ספרי מטות סוף פיס׳ קנו‪ :‬ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫א ו מ ר )בנעוריה בבית אביה( ‪ («°‬בנערה המאורסה הכתוב מדבר שיהיו אביה וכר‪.‬‬
‫‪ (6‬טוטה ג סע״א וש״נ! ד ת נ א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל כל סרשה שנאמרה ונשנית‬
‫לא גשגית אלא בשביל דבר שגתחדש בה = ספרי ריש פיס׳ ב ‪ :‬זו מדד‪ .‬בתורה כל פרשה‬
‫שגאמרה במקום אחד וחיסר בה ד ב ר וחזר ושגאה במקופ אחר לא שגאה אלא על שחיסר‬
‫בה ד ב ר אחד‪.‬‬

‫‪ (34‬השלמתי ע״פ ידוש׳ גזיר‪.‬‬

‫‪ (35‬השלמתי ע״פ הסם״ז‪ ,‬והמפרשים נדחקו‪.‬‬
‫‪ (36‬ב״ק סו א ועוד‪.‬‬
‫‪ (37‬מדר״י "יקיז פ״ו ועוד‪.‬‬
‫‪ (38‬אלא שבקםע של מכיל׳ דרשב״י ב״י ןהו‪1‬׳ אסשםייךמלמד‪ ,‬עמ׳ ‪ ,158‬ועי׳ שם בהע׳ מו‪-‬ר‬
‫ז‪1‬״ל לשו׳ ‪ [6‬שנר כף בשפ ר ״ ע ‪ :‬לפי שאין מפורש בדןיניןן ןאלא איש אשד‪ (,‬מנ׳ ת״ל ואלה המשפםיס‬
‫ג׳‪ ,‬ו א ח ר י ו בשס ר ׳ י ש מ ע א ל דרשה המיוחדת לר״ע )תוס׳ ב״ק פ‪-‬ו יח( ושיטתו‪ ,‬ובוודאי‬
‫שנחלסו שמות התנאים שבקמע‪ ,‬דברי ר״ע )שהוא מ א ו ח ר תמיד לר׳ ישמעאל( בדברי ר׳ ישמעאל‪,‬‬
‫וזהו ״תני ר׳ ישמעאל‪ -‬שבירוש׳‪ ,‬כלומר ‪-‬ת נ י ר׳ ישמעאל א ו מ ר ״ ‪ ,‬כרגיל בירוש׳‪ ,‬ודבי ר׳ ישמעאל‬
‫שבבבלי‪ ,‬החולקים עליו‪ ,‬הוא ר י י א ש י ה‪ ,‬תלמידו שבספרי‪.‬‬
‫‪ (39‬וכן בב״ר םמ״ח‪ ,‬ויק‪-‬ר ם״ס‪.‬‬
‫‪ (40‬לי׳ בכי״ר ולונדון וילקוס‪.‬‬

‫‪592‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪ (7‬סוטה יג ב» ויאמר ה׳ אלי רב לך וכו וכל כך למה ת נ א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫‪,‬‬
‫לסוס גמלא שיתנא = ספרי פיס קלה! אמר לו משה בדבר הזה רב לך שאין מניחיט את‬
‫‪,‬‬
‫הצדיקימ לבא לידי עבירה חמורה מיכן היה ר י ש מ ע א ל א ו מ ר משל הדיוט אומר‬
‫לסומ גמלא שיחגא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (8‬סגהד׳ מא רע״א» ד ב י ר י ש מ ע א ל תגא המוצאיט אותו מקושש עציס שהתרו‬
‫‪,‬‬
‫בו ועדיין היא מקושש = ספרי פיס׳ קיג! ויקריבו אותו המוצאימ אותו מקושש עצימ ו מ‬
‫מגיד שהתרו בו וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (9‬שט צ ע‪-‬ב! דבי ר ישמעאל תגא לאהרן)כאהרן( ״( מה אהרן חבר אן״ בגיו חברים‬
‫)מכאן אמרו שאין גותגין מתגר‪ .‬לכהן עט הארץ[«( = פיס׳ קכא! וגתתט וכו׳ לאהרן הכהן‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מה אהרן חבר וכו מיכן אמרו אין וכו אלא לחבר‪.‬‬
‫ספרי פיס׳ ב )שתי פעמימ(‪ ,‬מב׳ קז‪ .‬קיג‪ ,‬קכא׳ קלה׳ קמו‪ .‬קגו — מובאיפ אפוא בבבלי‬
‫בפירוש ובדקדוק בשם ״ת ג א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ״ ‪.‬‬
‫אבל — יש שאינם שוים ל ג מ ר י לספרי ו‬
‫א( קידושין כט א ‪ 1‬אשכחן מיד לדורות מגלן ת ג א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל כל מקום‬
‫שגאמר צי איגו אלא זירוז מיד ולדורות זירוז דכתיב צו את יהושע וחזקהו ואמצהו׳ מיד‬
‫‪,‬‬
‫ולדורות דכתיב מן היוט אשר צוה ה׳ והלאה לדורותיכס — בספרי פיס א! צו הציווי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מיד בשעת מעשה ולדורות וכו מגין לכל הצוואות שבתורה ה י ה ר י ש מ ע א ל א ו מ ר‬
‫הואיל וגאמרו צוואות בתורה סתמ וכר ר ׳ י ה ו ד ה ב ן ב ת י ר ה אומר אין הציווי‬
‫בבל מקוס אלא זירוז וכו׳‪.‬‬
‫אלא שאפשר׳ שהתלמוד ק י צ ר ו צ י ר ף שתי הדעות ה ח ו ל ק ו ת יחד‪.‬‬
‫‪ p‬כתובות עב א! דכתיב ופרע את ראש האשד! ו ת ג א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל אזהרה‬
‫לבגות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בספרי פיס יא» כהן גסגה לאחוריה וםורעה כדי לקיים בה מצות פריעה ד ב ר י ר‬
‫‪,‬‬
‫י ש מ ע א ל י ( ד״א ״( לימד על בגות ישראל שהן מכסות ראשיהן וכו ‪.‬‬
‫מה שהתלמוד מביא בשם *דבי ר״י״ מובא אפוא כאן בשם ״דבר אחר״! )וד״א זה הוא‬
‫בשיםת ר״ע‪ ,‬ש״פרע״ סתם פירושו«( ״גלה ראש״(«‪.(4‬‬
‫‪,‬‬
‫ג( קידושין כז ב! ממוגא מגלן )שמגלגלין( תגא ד ב י ר י ש מ ע א ל ומה סוטה‬
‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬
‫שלא גיתגה להשבע •( ב ע ד א ח ד מגלגלין ממון שגיתן לישבע *( ב ע ד א ח ד‬
‫וכר — בספרי סיס׳ טו! והלא דברימ ק״ו ומה סוטה שלא ג ת ב ע ה מ ק ו ד ם )שלא‬
‫קיגא לה אלא עכשיו( מגלגלין עליה את הישן גזילות ש ג ת ב ע ו מ ק ו ד ס )אלא שלא‬
‫היה חייב שבועה( וכו׳ ״(‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫הרד״ס משער׳ שתגא דססרי ר ׳ א ל י ע ז ר היא (‪ ,‬שהוא סובר שמשקה ע״ס עד אחד׳‬
‫ליתא כדפוי״י‪.‬‬ ‫‪(41‬‬
‫ב״י ם׳ וילקוט ואה״ת וע״י)עי׳ ד״ס(‪.‬‬ ‫‪(42‬‬
‫כי״ל‪ :‬שמעון‪ ,‬ילקוט ‪ :‬יאשיה‪.‬‬ ‫‪(43‬‬
‫ר׳‪ :‬דב׳ אחר‪ ,‬ר״ה לא העתיקו‪ ,‬וכן ליתא כל זד‪) ,‬עד ‪.‬ר׳ יהודה אומר״( גם בסט״ז‪.‬‬ ‫‪(44‬‬
‫כת‪-‬כ תזריע פי‪-‬ב ומו״ק טו *‬ ‫‪(45‬‬
‫עי׳ מפרי נשא כד‪) 31 .‬ולהלן עמ׳ ‪ 606‬ועמ׳ ‪.(642‬‬ ‫‪(46‬‬
‫כי״מ )ומוגה‪ :‬ליתבען‪ ,‬וכר היה בטפרו של רש״י‪ :‬להשבע — לישבע‪.‬‬ ‫‪(47‬‬
‫עי׳ רד״* דף כו ע״ד‪.‬‬ ‫‪(48‬‬
‫אמנם ראייתו מן ‪.‬אבא חנין אומר משופ ר׳ אליעזר״ שלפניו אינה ראיה‪ ,‬מפני שהוא ענק אחר‪.‬‬ ‫‪(49‬‬

‫‪593‬‬
‫וע״כ למד לימוד אחר» מפיץ שכן — אפשר לומר שר׳ י ש מ ע א ל החולק על ר׳ י ה ו ש ע‬
‫בעדי טומאה <*( חולק עליו גם בעדי סתירה ום״ל בזה כר׳ אליעזר׳ ו״תנא דבי ד״י״ של‬
‫הבבלי מתאים ל״תנא דבי ר״י״ שבםוטה )ג א( לעגין עדי טומאה ״(‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ד( סגהדרין צם א‪ :‬תגיא )היה(«( ר מאיר אומר וכד ר י ש מ ע א ל א ו מ ר ז ה‬
‫‪a‬‬
‫ה ע ו ב ד ע״ז‪ .‬מאי משמע ד ת ג א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל כי דבר ה׳ בזה ‪ e‬זה המבזה‬
‫דיבור שגאמר לו למשה מסיגי אגבי ה׳ אלהיך לא יהיה לך אלהים אתרים וגו׳ ־ ‪ -‬בספרי‬
‫פיס׳ קיב« כי דבר ה׳ בזה וכו׳ ר׳ י ש מ ע א ל אומר בע״ז הכתוב מדבר ש ג א מ ר כ י‬
‫ד ב ר ה׳ בזה ש ב י ז ה על ד י ב ו ר ר א ש ו ן ש ג א מ ר ל מ ש ה מ פ י ה ג ב ו ר ה‬
‫א ג כ י ה׳ א ל ה י ך ל א י ה יה לך אל ה ים א ח ר י ם על פגי‪.‬‬
‫ומתוך הבבלי יוצא׳ שתדר״י זה ל א היה שגוי באותה הברייתא )״תניא״( שבה גשגו‬
‫דברי ר׳ ישמעאל׳ אלא הם לקוחים מ ק ו ב ץ א ח ר ותדר״י מ ק ו ב ץ א ח ר ‪ .‬ואמגם‬
‫בתחילת פיס׳ קיב לומד סתם ספרי שבע״ז הכתוב מדבר ע״י ״במה העגין מדבר״״ ור׳‬
‫יצחק לומדו ב״מה מציגו״‪.‬‬
‫אלא שבכלל גראה שכל הברייתות )מן ״ת״ר״ והלאה( שבבבלי סגהד׳ שם׳ ש א י ג ן‬
‫מתאימות לגמרי עם הספרי ושהביאן הבבלי םיםקא סיסקא )תגיא א י ד ך כי דבר ה׳ בזה‬
‫זה ה א ו מ ר א י ן ת ו ר ה מ ן ה ש מ י ם ו א פ י ל ו אמד וכו׳ ת ג י א רמ״א וכו׳(‪,‬‬
‫— איגן לקוחות מן הסםרי אלא ממקורות אחרים׳ והספרי שלגו ה ש ת מ ש ב ב ר י י ת ו ת‬
‫א ל ה וצידםם יחד׳ והוא ״דבי ד״י״ של הבבלי‪.‬‬
‫אבל מה שהובא בהוריות ח א! ד ת ג א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל אגכי ולא יהיה לד‬
‫מפי הגבורה שמעגום )״שמעום״(׳ — איגו כלל באה״ת וע״י ורש״י׳ ו ס ת ם ה ת ל מ ו ד‬
‫אומר זה׳ א ל א שבכ״י מ׳« דתגיא ר׳ ש מ ע ו ן)ז( אומר אגכי׳ ובס׳ הזכרון! דתגיא ר׳‬
‫י ש מ ע א ל אומר׳ וא״כ אפשר שכיווגו לספרי שלגו כאן‪.‬‬
‫ובשבועות יג א מובאת ברייתא שלגו )פיס׳ קיב( ב ק י צ ו ר ו ב ש י ג ו י י ם בשם‬
‫״דתגיא״! אבל מחלוקת ר״י ור״ע הובאה ב ל ש ו ג ה )כתגאי( בסגהד׳ צ ע״ב‪.‬‬
‫ה( ב ״ ב ק כ ע ״ א ז ת ג א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל בגות צלסחד ]כולן[**( שקולות היו‬
‫שגאמר ותהייגה ה ו י ה א ח ת ל כ ו ל ן — בספרי סיס׳ קלג! ואלה שמות בגותיו מחלה‬
‫גועה וחגלה ומלכה ותרצה או כל הקודם במקרא קודם במעשה ת״ל ותהייגה מ ח ל ה‬
‫ת ר צ ה ו ח ג ל ה ו מ ל כ ה ו ג ו ע ה ב ג ו ת צ ל פ ח ד )במ׳ לו יא(‪ ,‬מלמד שכולן‬
‫שקולות זו כזו‪.‬‬
‫הלימוד בספרי הוא אפוא מן הסדר המשוחלף בבמ׳)לו יא(׳ ולא מן ״ותהיינה״! ״הויה‬
‫אחת לכולן״‪ ,‬וכך אמרו נם בס״ז ‪ ! 317‬ולהלן הוא אומר ותהיין וכר מה ראה ל^חלקן‬
‫כאן אלא מלמד שהיו כולן וכר‪ .‬אלא שאפשר שבתדר״י של הבבלי לא שנו אלא *שנאמר‬
‫ותהיינה״׳ ופירשוה ״תנאי״ בבל ע״פ שיטת ר ״ ע השוררת בבית המדרש! הויה אחת‬
‫לכולן!״(‬

‫‪ (50‬עיי ידוש׳ בס״ו׳ ולעיל‪.‬‬

‫‪ (51‬עי׳ להלן בעמוד הסמיר סי׳ ‪.3‬‬
‫‪ (52‬לי׳ ב״י ס׳ ומנוה״מ‪.‬‬
‫‪ (53‬״כי‪ ...‬בזה״ לי׳ באה׳• ת‪.‬‬
‫‪ (54‬כי״י מינכן ורומי‪.‬‬
‫‪ (55‬מנחות כס א‪ :‬תדר׳׳י שלשה דברים היו קשיס לו למשה וכר ויש אומרים אף הילכות שחיסר‪.‬‬

‫‪594‬‬
 ‫ו א י נ ם כלל בספרי ו‬
‫‪,‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪ (1‬יבמות פז א ( ! אמר רבא כ ב ר ס פ ק ה ת נ א ד ב י ר י ש מ ע א ל ד ת נ א‬
‫ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ״( נדר אלמנה וגרושה ]כל אשר אסרה על נפשה[ ( )במ׳ ל י(‬
‫‪8‬ג‬

‫מ ה ת ‪ -‬ל והלא מוצאת מכלל אב ומוצאת מכלל בעל אלא הרי וכו׳ היאך אני קורא בה‬
‫בית אביה וכו׳ אלא לומר לך וכו׳ — א י נ ו בםםרי מטות )פיס׳ קנד(׳ ו ה ל ש ו ן אינו‬
‫מתאימ ללשון הספרי‪.‬‬
‫‪ (2‬סוטה ג א! ת נ א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל אין אדס מקנא לאשתו אא״כ נכנסה בו‬
‫‪5‬‬
‫רוח שגאמר ועבר עליו רוח קגאה )וקגא את אשתו(* ( — איגו בסיס׳ ז‪.‬‬
‫‪ (3‬שט רע״א! ת ג א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל מסגי מה האמיגה תורה ע ד א ח ד‬
‫בסוטה שרגליס לדבר שהרי קיגא לה וגםתרה ועד אחד מעידה שהיא טמאה — זו אינה‬
‫בספרי סיס׳ ז׳ ואי־אסשר שתהיה׳ שסתם ספרי חולק עליה בסירוש! ועד אין בה בשגי‬
‫עדים הכתוב מדבר וכר׳ והובאה בירוש׳ בשם ״תגי ר׳ ישמעאל״)עי׳ לעיל(׳ אבל הבבלי‬
‫)ב׳ א׳ וש״ג( הביא ברייתא זו כברייתא ס ת ם ׳ וגדחק לפרש אותה על סי המשגה )״ואמר‬
‫‪fi0‬‬
‫רחמנא תרי לית בה אלא חד והיא לא נתפשה א ס ו ר ה״( (׳ אבל לספרי ולדעתו של‬
‫ר׳ י ש מ ע א ל היתד‪ .‬שותה אמ עד א ח ד מעידה שהיא טמאה׳ כמו שכבר העירותי‪.‬‬
‫מכאן יוצא אפוא׳ שהבבלי השתמש׳ לפרשת ס ו ט ה לפחות‪ ,‬גט ב״תנא דבי ר׳‬
‫ישמעאל״ ש ג י החולק על ס פ ר י ש ל ג ו ‪.‬‬
‫ולמעלה ראיגו שגם ״תגי ר׳ ישמעאל״ שבירוש׳ ג ד ר י ם ו ג ז י ר — א י ג ו מתאים‬
‫לפרשת ג ז י ר שבספרי‪.‬‬

‫י ש מ ע א ל ל ב מ ד ב ר שאיגן‬ ‫מ ד ב י ר׳‬
‫ואמגם ישגן בבבלי עוד כמה ברייתות‬
‫אצלגו«(׳ או שאיגן מתאימות לספרי שלט ו‬
‫א( בגדר ו ב! עד מלאת הימים וכו׳ — מחלוקת ר ׳ י א ש י ה ו ו ׳ י ו ג ת ן )דבי‬
‫ר׳ ישמעאל!(! אבל בספרי סוף סיס׳ כה! גדל פרע שער ראשו למה גאמר וכו׳ — סתם‬
‫כר׳ י אש י ה‪.‬‬
‫ב( בספרי פיס׳ ג‪ :‬ו ח מ י ש י ת ו י ו ס ף ע ל י ו ׳ עד שיהיה הוא וחומשו חמשה‬
‫)״חומשו מלבר״( מ ש ו ם ר ׳ י א ש י ה א מ ר ו חומשו של סלע )״מלגיו״(‪.‬‬
‫אבל בב״מ גד א» כתגאי ו ח מ י ש י ת ו י ו ס ף עליו«( שיהא הוא וחומשו חמשה‬
‫ד ב ר י ר ׳ י א ש י ה ר ׳ י ו ג ת ן אומר חמישיתו חומשו של ק ח ‪.‬‬
‫]הברייתא מוחלפת׳ והגכון כבספרי מכיון שסתם ססרא חובה סרשה יג יב ובחוקותי‬

‫וכו׳— אמו מכוון לספרי פיס׳ סא אלא למדר״י פסחא פ״א )עי׳ לעיל(‪ — .‬ב״ב קיא ב אינו כלל ״תנא‬
‫דבי ר׳ ישמעאל״ )״דבי״ ברשב״ם‪ ,‬סה״ד(‪ ,‬כי הנוסח שם הוא‪ :‬״והאי תנא״‪ ,‬כי״י‪ :‬ו ת נ א = ספרי פיס׳ קלד‬
‫)על ״ותנא״ — להלן(‪.‬‬
‫‪ (56‬־ כ ת ו ב ו ת מם א‪.‬‬
‫‪ (57‬כזה עוד נזיר כה א )ועי׳ תמורה יז ב^ ושם‪ :‬י כ ו ל ‪ ,‬ל ו מ ר ל ך ‪ ,‬וםנהר לה ב )וזה‬
‫ישנו במדר״י שבתא ויקהל פ״א(‪ ,‬ושם‪ :‬מה ת״ל‪.‬‬
‫‪ (58‬כנוס׳ כתובות )דפו׳ וכי״מ ור׳^‬
‫‪ (59‬ןלי׳ בכ״י מ׳‪ ,‬ועי׳ ב״מדרשי הלכה של התנאימ בתל׳ בבלי״ במדבר ר׳ כב הע׳ ב[‬
‫י " ־ •‪ J‬עיר ״ספרי״‪.‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ (60‬וכבר העיר ע״ז הורוזיץ בהגהותיו לספיי‬
‫ש ם‬

‫‪ (61‬עי׳ הופמן‪ ,‬מבוא ‪.53‬‬

‫‪ (62‬כן בכ״י ה׳ ור׳‪ .‬וכף היה בספרו של בעל השאילתות נשא שאיל׳ קי*‬

‫‪595‬‬
 ‫י ‪/‬‬
‫פרק יב י כסתם ספרי׳ אבל הרגיל הוא שר׳ י ו נ ת ן נוטה לבית ר ״ ע׳ ע לעיל[‪.‬‬
‫הספרי גהג אפוא כאן‪ ,‬כמו שגהג הספרא תמיד בשעה שלקח דברי ר׳ ישמעאל מדבי‬
‫ר׳ ישמעאל‪ ,‬שהביא אותם בלשון ״ מ ש ו ם ר׳ ישמעאל א מ ר י ״ )עי׳ לעיל(׳ יאן״ הוא‪,‬‬
‫שהשתמש כאן בדבי ר׳ ישמעאל שבבבלי ב ״ מ — שגה דברי ר׳ יאשיה בלשון! מ ש ו ם‬
‫ר׳ יאשיה א מ ר ו ‪.‬‬
‫וכך גהג גם בפיס׳ לא« והזיר לה׳ את ימי גזרו כל אשמות וכו׳ מ ש ו ם ר׳ ישמעאל‬
‫)בגו של ר׳ יוחגן בן ברוקה!( א מ ר ו»•( אף זה מעכב‪ .‬ומדרש זה מובא ב ב ב ל י ) ג ז י ר יח ב ­‬
‫יט א( מקובץ אחר )אפשר שהוא דבי ר ״ ע(! דתגיא והזיר לה׳ את ימי גזרו והביא כבש‬
‫בן שגתו לאשם מ ה ת ״ ל לסי שמציגו שכל אשמות וכו׳ י כ ו ל וכו׳ ר׳ ישמעאל בגו‬
‫של ריב״ב««( אומר והזיר והביא אימתי חזיר בזמן שהביא‪.‬‬
‫בקובץ זה השתמש אפוא בעל ספרי שלגו וקיצרו והביאו בלשץ‪ t‬מ ש ו ם — א מ ר ו ‪.‬‬
‫ג( בברייתא השגויה בספרי סיס׳ צה )וישארו שגי אגשים במחגה(‪ ,‬שהובאה בסגהד׳ יז‬
‫א׳ גוםף בבבלי עודו א ב א ח ג י ן א ו מ ר מ ש ו ס ד ׳ א ל י ע ז ר וכו׳)ועי׳ להלן על‬
‫‪5‬‬
‫פ ר ש ת בהעלותך!( ״(‪.‬‬
‫ד( בספרי קרח סוף סיס׳ קמז» יומת ר׳ ישמעאל אומר וכו׳ ריב״ג אומר וכו׳‪ .‬אבל בבבלי‬
‫םגהד׳ פד םע״א מחלוקת ר׳ ישמעאל ו ר ׳ ע ק י ב א וריב״ג! ו ר ״ ע שבבבלי דעתו‬
‫כר׳ י ש מ ע א ל שבספרי‪ ,‬וכך הוא גם בם״ז ‪ 293‬בשם ר״ע‪.‬‬
‫אלא שכאן אסשר שחסרים בספרי שלגו סוף דברי ר׳ ישמעאל ותחילת דבריו של ר״ע‪.‬‬

‫שגי‪,‬‬ ‫ישמעאל‬ ‫ר׳‬ ‫מדבי‬ ‫וישגם בססרי שלגו גם מדרשים אחרים‪ ,‬הלקוחים‬
‫שגבגסו לתוכו ע״י הםוסרים!‬
‫‪ (1‬סוף סיס׳ כ ד ! כל ימי גזרו לעשות ימים שלאתר גזירותו כימים שבתוך גזירותו‬
‫עד הבאת קרבן שיכול לא יהיה חייב ןאלא[*«( עד שישלים גזירותו ת״ל ואחר ישתה‬
‫ה מ י ר יץ אחר כל המעשים דברי ד׳ אליעזר ״(‪.‬‬
‫המדרש הזה עומד כאן ש ל א ב מ ק ו מ ו ב ס ו ף הסיםקא‪ .‬וכך גם המדרשים‬
‫השייכים לו» ב ס ו ף סיס׳ כה )כל ימי ןגדר[ גזרו(׳ גם הוא איגו במקומו׳ ו ב ס ו ף סיס׳‬
‫לא )והזיר לה׳(׳ שאיגו אף הוא במקומו הראוי‪ .‬כל המדרשות האלה גוםפו מדבי ר״י ש נ י ‪,‬‬
‫וע״כ גכגםו שלא במקומם‪ .‬ובבבלי )יד ב( גדרשת הדרשה של פיס׳ ל״א לא ‪ p‬״והדר‬
‫לה׳״ אלא מן ״כל ימי הזירו״‪ ,‬ואת הדרשות של סיס׳ כד וכ״ה מביא הבבלי בלשוגו וסתם‬
‫)ודוחה אותן(‪ ,‬ואת סוף הברייתא של סיס׳ כד מביא ה ב ב ל י ) מ ו א( ב״ת״ר״‪.‬‬
‫‪ (2‬שלח ריש פיס׳ קז גכגם תדר״י שגי החולק על הראשון‪ ,‬זה אצל זה‪ ,‬ו ש ג י ה ס‬
‫גזברים בקידושין לז א וב׳ )כמו שהזכרתי כבר(‪.‬‬
‫)ואפשר שכן הדבר גפ בתדר״י שבפיס׳ קיב )עי׳ לעיל( = סגהד׳ צט א׳ שגכגס ממקום‬
‫אחר לספרי ל ו ( ‪.(68‬‬
‫נ‬ ‫ש‬

‫‪ (63‬כנו׳ ב״י ר׳ ול׳ ורבה׳ רפו׳‪ :‬ר׳ ישמעאל אומר‪.‬‬

‫‪ (64‬בהמשך הםוגיא כ״פ •ר׳ ישמעאל״ סתם‪.‬‬
‫‪ (65‬הופמן שם‪ ,‬שכתב שישגס בברייתא זו גם דברי ר׳ נתן )‪ (und R. Nathan‬שגה» •רב‬
‫ג ח מ ן אמר״ שאחרי הברייתא בבבלי שפ הסעהו‪.‬‬
‫‪ (66‬כ״י מינכן‪ ,‬כ״י רומי‪ :‬אלא חייג‬
‫‪ (67‬רש״י ערכין )בא א( בשם •ספרי דבי רב״‪ ,‬בבלי נזיר מו א‪.‬‬
‫‪ (68‬ועי׳ מה שכתבתי לעיל עמ׳ ‪.594‬‬

‫‪596‬‬
 ‫ג‪ .‬פיס׳ ע ח ‪ -‬ק ו ) ב ה ע ל ו ת ך ( ‪ ,‬קלא )בלק(‪,‬‬
‫קלד—קמא)פנחס(‬
‫האגדה שבפרשת בהעלותך היא מ ק ו ר ז ר בספרי במדבר‪ .‬המקור הזה שונה מספרי‬
‫במדבר בין ב ט ר מ י נ ו ל ו ג י ה שלו ובין ב ש מ ו ת ה ח כ מ י ם !‬
‫בטרמיגולוגיה!‬
‫‪ (1‬מ ל מ ד ׳ פיס׳ עח )‪(8 72‬׳ פב )‪ 77‬י!(‪ ,‬פה )‪4 84‬׳ ‪(1 85‬׳ סו)‪ 86‬ג!(‪ ,‬פט )‪! 89‬׳ !׳ ‪.‬י‪., ,‬ו‪.‬‬
‫‪5 90‬׳ ‪ ,(10‬צב )‪ ,(8 93‬צו )‪(20 96‬׳ צז )‪(4 97 ,22 96‬׳ צח )‪(!8 97‬׳ צט )‪(! 98‬׳ ק )‪,(13 99‬‬
‫קב )‪(9 100‬׳ קה )‪ (4 103‬וק״ו)‪.(10 105‬‬
‫אבל גם *מ ג י ד ה כ ת ו ב ״ ‪ ,‬פיס׳ פד)‪7 81‬׳ ‪10‬׳ ‪8 83‬׳ ״׳ »(‪ ,‬צט )‪ (!6 98‬וק״ה )‪ 103‬״(‪.‬‬
‫‪ (2‬י כ ו ל ‪ ,‬פיס׳ פו )‪ 2 86‬׳ ‪4‬׳ !!׳ ״׳( פט )‪22 88‬׳ ‪ ( 6 90‬וצ״ח )‪!2 97‬׳ »!(! א ו י כ ו ל ‪,‬‬
‫פיס׳ פג)‪ 79‬״(‪.‬‬
‫אבל גם! או׳ א ו כ ש ם ׳ פיס׳ פג)‪ 79‬״ ‪ ,‬״ ׳ ‪(:0‬׳ קא )‪ 99‬״ ‪ !!9 ,‬אתה אומר — או(‬
‫וק״ג)‪ !!! 101‬או כשם‪ ,‬״ ! אתה אומר — או איגו—‪ :2 102 ,‬או כשם׳ ‪ !4‬אתה אומר —‬
‫או איגו—(‪.‬‬
‫‪ (3‬נדה ת ״ ל ‪ ,‬סיס׳ פב )‪»(10 78‬‬
‫‪11‬‬
‫א י ן ת ״ ל ‪ ,‬סיס׳ קג)‪ 102‬״ ( וק״ה )‪ 1 104‬י ׳(‪, ,‬־‪.‬׳ '‪ ,10 .7‬״ ( ‪.‬‬
‫‪ (4‬א י ן צ ר י ך ל ו מ ר ‪ ,‬פיס׳ סב )‪ 77‬ז!(‪.‬‬
‫‪ (5‬ע ד י י ן ד ב ר ת ל י ב ד ל א ת ל י ‪ ,‬סיס׳ צא)‪(!3 91‬׳ וגמצא בספרי ד ב ר י ם ס י ס ׳ ש י ב ‪,‬‬
‫שלג ו ש מ ״ ג‬
‫אבל אצל ״מה ת״ל״‪ ,‬״אין ת״ל״‪ ,‬גמצא גם‪:‬‬
‫״ל מ ה ג א מ ר״‪ ,‬צב )‪ ,( 92‬צג)‪ ,(4 94‬צט )‪ (» 99‬וק״ג)‪.(! 102‬‬
‫ג‬

‫וכן! ״ כ י צ ד י ת ק י י מ ו ש ג י כ ת ו ב י ם ה ל ל ו ״ ׳ סד )‪ 80‬״ ׳ ‪ * 83‬בהוספה(‪.‬‬

‫‪7 0‬‬
‫ואשר ל ש מ ו ת ה ח כ מ י ם ( !‬
‫‪71‬‬
‫בפיס׳ עח )‪ 72‬״ (׳ ‪ 75‬״ ( ום״ב )‪ 78‬ל׳ ‪!1‬׳ ‪ ! (2 79‬ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן י ו ח י‪.‬‬
‫מן סיס׳ פ ד והלאה! ר ׳ ש מ ע ו ן )כרגיל בדבי ר ״ ע!( סיס׳ פד )‪ ,(8 80‬פה )‪,(1 85‬‬
‫גז‬ ‫‪7‬‬
‫פו)‪ ,(!4 85‬פז)‪ ,(24 86‬פח )‪ ,8 87‬ועי׳ שפ!(‪ ,‬פט )‪ ,( =(12 90‬צא )‪ ,(18 91‬צד )‪, ( 0 94‬‬
‫‪7‬‬

‫‪7‬‬
‫צח )‪ ( * (« 96‬וצ״ו)‪.(13 96‬‬
‫אבל בסיס׳ צב )‪ 92‬י‪ ,2‬סתם בם״ז(‪ ,‬צה )‪ ,(20 94‬קג )‪ — ! ( (8 101‬ב ן י ו ח י‪.‬‬
‫ג ז‬

‫מן התגאים המיוחדים ל ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל גזברים כאן‪:‬‬

‫ר ׳ י אש י ה‪ ,‬ריש סיס׳ פג )‪ = (!2 79‬מדר״י בשלח ם״א‪.‬‬
‫ר ׳ א ח י ב ר ׳ י א ש י ה‪ ,‬ריש סיס׳ קו‪.‬‬
‫ר ׳ ג ת ן‪ ,‬סיס׳ צט )‪ ,( 98‬ק )‪ 99‬״ ( וק״ד )‪.(20 102‬‬
‫‪9‬‬

‫כנר כי״י ונדם׳ קלח‪.‬‬ ‫‪(69‬‬

‫עי׳ גם הופמן‪ 70 ,‬הערה ג‪.‬‬ ‫‪(70‬‬
‫וחסר ״בן יוחי״ במ‪-‬ח‪.‬‬ ‫‪(71‬‬
‫בבבלי יומא עו א‪ :‬שאלו תלמידיו את ר׳ שמעון ב ן י ו ח א י וכר‪.‬‬ ‫‪(72‬‬
‫כ״י ר׳ ומ״ח‪.‬‬ ‫‪(73‬‬
‫ודברי ״אבא חנין‪ -‬ש ב ב ב ל י סנהר יז א אינם! )ועי׳ בעמ׳ ‪.(596‬‬ ‫*‪(7‬‬
‫אלא שבמ״ח חסר ״בן יוחי״‪.‬‬ ‫‪(75‬‬

‫‪597‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה ב ן ב ת י רה׳ סיס קה )‪.(6 103‬‬
‫‪,‬‬
‫ר א ל י ע ז ר ׳ פיס׳ סד )‪(23 82‬׳ סה )‪ (!4 84‬וסוף סיס׳ קד‪) .‬שאלו תלמידיו את‬
‫ר׳ אליעזר(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ר א ל ע ז ר ב ן ע ז ר י ה ‪ ,‬קב )‪ (! 101‬וק״ה )‪.(2 104‬‬
‫ומלבד אלה»‬
‫‪,‬‬
‫ר י ה ו ד ה ‪ ,‬פיס׳ פ )‪(22 76‬׳ פג )‪ ,(!! 79‬פד )‪ 81‬״ ( ‪ ,‬פה )‪ (!7 84‬וק״ו)‪ 105‬״(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ר י ו ס י ‪ ,‬סוף סיס׳ קא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ר א ל י ע ז ר ב ג ו ש ל ד י ה ״ ג ‪ ,‬פיס׳ קג )‪.(!» 101‬‬
‫ר ׳ א ל ע ז ר ב ר ׳ י ו ס י ‪ ,‬סיס׳ קג )‪ 101‬״(‪.‬‬
‫ר ׳ י ו ס י ב ן )בר׳( א ל ע ז ר‪ ,‬סיס׳ פד )‪.(12 82‬‬
‫‪,‬‬
‫ר ש מ ע ו ן ב ן א ל ע ז ר ‪ ,‬סיס׳ פג )‪ (2 80‬ופ״ד )‪.(» 82‬‬
‫ר ׳ י ש מ ע א ל ב ר ׳ י ו ס י ‪ ,‬ריש סיס׳ עח‪.‬‬
‫ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן מ ג ס י * ריש סיס׳ עה‪ ,‬סוף סה‪ ,‬סו)‪ (7 86‬וריש סיס׳ קב‪.‬‬
‫ר ׳ י ה ו ש ע ב ן ק ר ח ה ‪ ,‬ריש סיס׳ צח )ב״י ר׳ ועוד(‪.‬‬
‫ר ׳ ד ו ם ת א י ב ר ׳ י ג א י ‪ ,‬סיס׳ פט )‪.(18 90‬‬
‫ר ב י ‪ ,‬סיס׳ פג)‪ 79‬״(‪ ,‬פד )‪(7 83‬׳ פה )‪ (!8 84‬וצ״ח )‪.(10 97‬‬
‫‪,‬‬
‫א מ ר ו ‪ ,‬ריש סיס פא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א ח ר י מ‪ ,‬סיס עח )‪ 75‬״(‪.‬‬
‫כל אלה איגט רגיליס ב ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫ויש גט ג י ג ו ד י מ בין םרשת בהעלותך לשאר הספרי וביגה לבין עצמה!‬
‫‪ (1‬סיס׳ סד)‪ ! (! 83‬וכן את מוצא שכל מקומ שגלו שכיגה עמהס וכו׳ — בספרי מסעי סיס׳‬
‫קסא )‪ ! (20 222‬ר׳ נתן אומר חביבימ ישראל שכל מקוס וכו׳‪ .‬ובירוש׳ תעגית פ״א סד ע״א ‪1‬‬
‫תני רשב״י בכל מקוס שגלו וכו׳!‬
‫‪78‬‬
‫‪ (2‬פיס׳ פא‪ ,‬םתמ כר׳ ש מ ע ו ן בספרי ראה פיס׳ סב (‪ ,‬אבל ר׳ י ה ו ד ה חולק‬
‫בספרי שט )*אצל יעבץ היו״ וכו׳(‪ ,‬ובפיס׳ עח )‪ !(9 73‬יושבי יעבץ שהגיחו את יריחו‬
‫והלכו להט אצל יעבץ וכו׳— כר׳ יהודה‪ ,‬וכזה ס״ז‪263 ,‬‬
‫וישגמ כמה דבריט אחרימ באגדת בהעלותך שהם משותסיט גט ל ס ״ ז ו‬
‫א( ספרי סיס׳ עח‪ = 73—72 ,‬ס״ז ‪.264—263‬‬
‫ב( פיס׳ סב = ס״ז ‪.266‬‬
‫ג( סיס׳ פד = שם‪.‬‬
‫שם ‪ = 83—82-^81‬ס״ז ‪.267‬‬ ‫ד(‬
‫ד‪ (.‬פיס׳ פה )כמתאוגגים( = ם״ז ‪ 268—267‬ומוחלסת‪.‬‬
‫ו( שם ‪) 85‬ותבער( = ס״ז ‪ 268‬ומוחלפת‪.‬‬
‫ז( שם )‪ 86‬ג—‪ = (90‬ם״ז ‪) 36 268‬ומוחלפת(— ‪.270‬‬
‫ח( ‪ ,97‬פיס׳ צז—צח = ם״ז ‪.273‬‬
‫ט( פיס׳ קב׳ ‪) 100‬צאו( = ם״ז ‪) 275‬ר׳ יוסי בן יהודה(‪.‬‬
‫ועוד‪.‬‬

‫ו מ מ ש כ ס ת ם הזה במכילתא דברים ש ב ת פ א ר ת ישראל‪.191 ,‬‬ ‫‪(76‬‬

‫‪598‬‬
 ‫‪,‬‬
‫וישנם בפרשה זו כמד‪ .‬םתמות — כר ש מ ע ו ן ״ ( ‪:‬‬
‫‪ (1‬פיס׳ פא — ר״ש בספרי ראה פיס׳ סב )עי׳ לעיל(‪.‬‬
‫‪ (2‬סתם בריש סיס׳ פד— כר״ש)?( שלאחריו שם )עי׳ הוספות מ ד ב י ר ב י ( ‪.‬‬
‫«‪ (2‬פד )‪ = (, 83‬תני רשב״י‪ ,‬בירוש׳ )לעיל(‪.‬‬
‫‪ (3‬שם )‪ «(!9 83‬מ ג י ד ה כ ת ו ב שאין שכינה וכו׳ — ר ״ ש בס״ז ‪.267‬‬
‫•‪ (3‬סיס׳ סו )‪ !(» 86‬כיו״ב ויראו וכו׳ מה היו בגי ה ד י י ג י ם עושים וכו׳ אם כך‬
‫היו בגי הדייגים עושים וכו׳ — ב״ד סכ״ו ה ‪ !247‬ו ש ב י י קרי להון ב ג י ד י י ג י ה‬
‫וכו׳ א ר ש ב ״ י כל פרצה שאיגה מגדולים וכו׳‪.‬‬
‫‪ (4‬פיס׳ סו׳ ‪) 86‬וישובו(— ס״ז ‪ 269‬בשם ר ‪ -‬ש ‪.‬‬
‫‪ (5‬ריש סח! יש לך ילוד אשד‪ .‬שאין מוציא מה שאוכל — סתם כר״ש שלאחריו)״אמרו‬
‫לו ל ר ׳׳ ש!(׳ ובבבלי יומא עה ב! ועתה גסשגו יבשה אין כל אמרו וכו׳ כשנאמרו דברים‬
‫‪7 8‬‬
‫לפגי ר׳ שמעון ב ן י ו ח י ( אמר להם כן הדבר ומה אגי מקיים ויתד תהיה לך על‬
‫אזגיך בדברים שבאין להם ממדיגת הים אבל מן זה גבלע במאתים וארבעים ושמגר‪ .‬אברים‬
‫שנא׳ לחם אבירים אכל איש )תה׳ עח כה( אל תקרי אבירים אלא איברים‪.‬‬
‫זו )ע״ס סגנונה! בן יוחי!( מדבי ר׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬ואמגם כך היא גם דעתו של ר׳‬
‫י ש מ ע א ל בברייתא שלפניה שם׳ במחלוקת עם ר״ע! אבל ספרי שלנו — סגנונו)אמרו לו‬
‫ל ר ״ ש״( כדבי ר ״ ע‪ ,‬אבל במכילתא דר״י׳ ויםע סוף ס״ג ‪ : 167‬ר׳ יוסי ור׳ ש מ ע ו ן‬
‫אומר׳ כ ס ו ס י ם וכו׳ לחם אבירים אכל איש» א״כ אין דעתו של ר״ש כמו שנמסר בשמו‬
‫בספרי ובברייתא שבבבלי‪ .‬ואפשר ששנו בדבי ר׳ י ש מ ע א ל דעתו של ר ״ ש כדעת‬
‫רבם )״משכוהו גברי לגברא״!(‪ ,‬מין ״תנא דבי רשב״י בדבי ר׳ ישמעאל״‪.‬‬
‫וחילוף כזה בסגנון‪ .‬גם בפיס׳ פט )‪ :(!2 90‬כיוצא בדבר ר ׳ ש מ ע ו ן אומר מפגי מה‬
‫לא היה יורד מן לישראל פעם אחת בשנה וכו׳ משל וכר — ביומא עו א )תיכף לברייתא‬
‫ד ר ש ב ״ י דלעיל(» ש א ל ו ת ל מ י ד י ו א ת ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן י ו ח י מפני מה וכו׳‬
‫א מ ר ל ה ם משל וכו׳ ד ב ר א ח ר ש <י> היו אוכלין אותו כשהוא חם ד ב ר א ח ר‬
‫מסגי משאוי הדרך‪ .‬זה בוודאי מדבי ר׳ ישמעאל‪ ,‬בגיגוד לספרי שלנו‪.‬‬
‫•‪ (5‬פיס׳ צב )מזקני(» ובכ״מ שאתה מוצא זקנים וכו׳ — שמ״ר ם״ה! ת ג י ר ש ב ״ י‬
‫ד‬
‫בכמה מקומות שגינו )קרי! מצינו( שחלק וכו׳» (‪.‬‬
‫‪ b 5‬ס י ס ׳ צג! וירדתי זו אחת מעשר ירידות וכו׳ — ב״ד סל״ח ט וסמ״ם ו‪ :‬תגי(‬
‫ר ש ב ״ י זו אחת מעשר וכו׳ ‪ t‬ם ת ט גט כמכיל׳ דר״י בחדש ס״ג ‪.212‬‬
‫־‪ (5‬סיס׳ צד! והיה לכם לזרא‪ ,‬שתהו מרחיקים אותו וכו׳ — ויק״ר ספי״ח! ר׳ ש מ ע ו ן‬
‫ב ן י ו ח י אומר )ובלבד( שתהיו מרחקין וכר‪.‬‬
‫‪ (6‬פיס׳ קב )‪ 100‬״ ( ! מדת בשר ודם כשהוא יוצא למלחמה יוצא בבגי אדם מרובים‬
‫וכו׳ — ס״ז ‪ 249‬בשם ר׳ שמעון‪.‬‬
‫‪ (7‬סיס׳ קד‪ : («103).‬ויסן אהרן ש ג ס ג ה מ צ ר ע ת ו ר״י בן בתירא אומר עתיד ליתן‬
‫את החשבון כל מי שאומר גתגגע אהרן וכו׳ ועתיד ליתן את החשבון כל מי שאומר צלפחד‬
‫מקושש היה וכו׳ ועתיד ליתן את ה ד י ן כל מי שאומד עקביה בן מהללאל גתגדה — בסיס׳‬
‫קיג! ומי היה זה צלפחד ד ב ר י ד ״ ע וכו׳ ריב״ב אומר עתיד וכר‪ ,‬ובשבת צו ב—צז א‬
‫הובאה ברייתא שמזכירה ש ת י המחלוקות אצל מקושש! ת ״ ר מקושש זה צלפחד וכו׳‬
‫כנוס׳ כ י ״ י ) כ י ״ מ לי׳ ״בן יוחאי״(׳ רפוי‪ :‬ר׳ ישמעאל‪.‬‬ ‫‪(78‬‬ ‫עי׳ ג ם ה ו פ מ ן ‪34 ,‬‬ ‫‪(77‬‬
‫א ו מ ר מנין ש א ף לעתיד לבא כ ן ה מ ק ו ם ח ו ל ק כבוד לזקנים וכוי‪.‬‬ ‫רש ב״ י‬ ‫אחריו ב ס פ ר י ‪:‬‬ ‫‪(79‬‬

‫‪599‬‬
‫דברי ד״ע אמר לו ריב״ב וכו׳ כ י ו צ א ב ד ב ר א ת ה א ו מ ר ויחד אף ה׳ בם וילד‬
‫מלמד שאף אהרן נצטרע ד ב ר י ד ״ ע אמר א ריב״ב וכר‪ .‬ת נ י א כ מ א ן ד א מ ר‬
‫‪81‬‬ ‫‪8‬‬
‫אף אהרן נצמרע)דכתיבץי ( ויפן אהרן אל מרים והנה מצורעת ת נ א ש]נ[פנה ( מצרעתו‪.‬‬
‫״תנא״ זה שהביא התלמוד נשנה אפוא ס ת ם בלי מחלוקת )״תניא כמ״ד״!(‪ ,‬והוא סתם‬
‫כר״ע‪ ,‬אלא שבספרי הוסיף דברי ריב״ב‪.‬‬
‫!אשר ל ע ק ב י ה — בעדיות פ״ה מ״ו שנינו כ ך בשם ר׳ י ה ו ד ה ! א״ר יהודה «(‪,‬‬
‫וחילוף מד‪ .‬גם בתענית פ״א מ״ב‪ ,‬עי׳ בבלי וירוש׳ ובברייתא שבפסח׳ יב ב בהשואה‬
‫למכילתא דר״י פסחא פ״ח׳ ועי׳ ירוש׳ סםח׳ פ״ב[‪.‬‬

‫אלא שיש בפרשה זו גם דברים שוים לדבי ר ׳ י ש מ ע א ל ו‬

‫‪ (1‬סיס׳ פ ג ) ו ע נ ן ( = מכיל׳ דר״י בשלח פ״א )ועי׳ שם ום״ז(‪.‬‬
‫‪ (2‬פיס׳ פד׳ ‪) 81‬ויגוםו( = מכיל׳ דר״י בשלח סו )ועי׳ ס״ז(‪.‬‬
‫‪ (3‬סוף פיס׳ ק ח ‪ :‬שאלו תלמידיו א ת ר׳ אליעזר וכו׳ = מכיל׳ דר״י ויםע פ״א ‪155‬׳‬
‫ויהי בשלח רפ״ג׳ ‪.97‬‬
‫‪ (4‬פיס׳ קו ‪) 105‬שבעת ימים> = מכיל׳ דר״י בשלח פתיחתא ‪.78/9‬‬
‫ומן ״ר׳ יהודה אומר״ ולהלן — ם ת ם בדברים סיס׳ שגה‪.‬‬
‫וכבר ראינו שגט בטרמינולוגיה וגם בשמות החכמים ישגם דברים שוים לדבי ר׳‬
‫י ש מ ע א ל ‪ .‬זאת אומרת אפוא שיש בפרשה זו מקורות שונים! יש בה מדבי ר ״ ע ויש‬
‫בד‪ .‬מדבי ר ׳ י ש מ ע א ל ׳ מין ״ ת נ א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ב ד ב י ר ״ ע ״ )עי׳‬
‫לעיל(׳ או ״ ת נ א ד ב י ר ״ ע ב ד ב י ר ״ י״‪.‬‬

‫גם פיס׳ קלא )בלק( — לקוחה כנראה מדבי ר ״ ע‪.‬‬

‫‪ : !0173‬מ ל מ ד ‪ ,‬והסתם שבתחלת הסיס׳ מתאים לדבי ר ״ ע שאחריו ושגוי לשיטתו‪.‬‬
‫ב ם ״ ז אין כ ל מדרש לפרשה זו‪.‬‬

‫גם ה א ג ד ה שבפ׳ פנחס‪ ,‬מאמצע סיס׳ ק ל ד עד סיס׳ קמא ועד בכלל‪ ,‬גראה שהיא‬
‫לקוחה ממקור אחר!‬
‫פיס׳ קלח = פיס׳ קה )‪ - ! 104‬״ ( מלה במלה )אץ ת״ל!( ובקיצור גם שם סיס׳ קלד‬
‫)‪ ! (7180‬בעת ההיא לאמר ש א י ן ת ״ ל לאמר‪ ,‬ו כ ר )בקיצור בספרי דברים סיס׳ כו(‪.‬‬
‫ומן ״שגאמר ואתחגן״ ו מ ׳ ) פ י ס ׳ קלד‪ (« 180 ,‬עד קרוב לסוף קלו)‪ 183‬״ ( הוא מדרש‬
‫לפ׳ ואתתנן‪ ,‬שאיגו מתאים לספרי דברים פיס׳ מ — ל ולא למכילתא דר״י‪ ,‬עמלק פ״ב‬
‫)‪.(185—182‬‬
‫ובסוף פיס׳ קלד רמוזים דברי ר׳ יהודה שגשגו במקום אחר! וזו ה י א ש ר ׳ י ה ו ד ה‬
‫א ו מ ר ארץ כגען היא טובה וכו׳ ואלו לא גשגו בשום מקום אחר‪ ,‬לא בססרי ב מ ד ב ר‬
‫ולא בדברים‪ ,‬אבל בספרי ת ב א סיס׳ ש א ״ ( שגיגו בשם ר ׳ י ו ס י ה ג ל י ל י ! אין‬
‫מביאין בכורים מעבר לירדן שאיגה ז ב ת ת ל ב ודבש‪.‬‬
‫בסוף סיס׳ ק ל ה ‪ :‬מגיד הכתוב וכו׳ — בס״ז ‪ !319‬מ ש ו ם א ב א י ו ס י ה ח ו ר ו ג י‬
‫אמרו! סוף סיס׳ ק ל ו ! מגיד שגתאוה וכו׳ — ם״ז שם ב ש ם ! א ס י ב ן מ ת י א אומר‪.‬‬
‫‪ (81‬אה״ת! כי״פ‪ :‬הנפנה‪ ,‬והוגה‪ :‬שנפנה‪.‬‬ ‫‪ (80‬ליתא בכ״י מ׳‪ ,‬ונשלם בין השימין‪.‬‬
‫‪ (82‬בבבלי ברכות יס א בדפוי״י וכ״י מ׳ וב״נ‪ ,‬רעיי ואו״ז ורש״ס בעדיות‪ :‬ר ׳ י ו ס י ‪.‬‬
‫‪ (83‬־ ב כ ו ר י ם פ״א ס׳״י‪.‬‬

‫‪600‬‬

‫״דבי ר׳ י ש מ ע א ל ״ ‪.‬‬
‫קלט(׳ מגיד )פיס׳ קלו‪ ,‬ב״פ(‪.‬‬
‫ר׳ עמ׳ ‪ !m 179‬י ״ ב ב ר י י ת א (‬
‫שקבוצה זאת היא קבוצה לעצמה‪,‬‬
‫וגזכרו באגדה זו עוד!‬
‫ר׳ יהודה בן בבא )קלד‪ ,‬קלו(‪.‬‬
‫ר׳ עקיבא)קלו(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ר י ש מ ע א ל )קלה(‪ ,‬הוא המובא בתלמוד בשם‬
‫ר ׳ ג ת ן )קלה‪ ,‬קמ(‪.‬‬
‫ר׳ אליעזר )קלו(‪.‬‬
‫ר׳ אלעזר המודעי )קלז(‪.‬‬
‫ר׳ אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי )קלט(‪.‬‬
‫ר׳ יהודה )קלד‪ ,‬קלו(‪.‬‬
‫ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן א ל ע ז ר )קלז(‪.‬‬
‫בטרמינולוגיה!‬
‫א י ן ת ״ ל )לעיל(‪.‬‬
‫מגיד הכתוב)סוף סיס׳ קלה — עי׳ לעיל׳ ריש פיס׳‬
‫שומע אגי)סיס׳ קמא ב״ס(‪.‬‬
‫גם ב מ נ י ן ה ב ר י י ת ו ת שלפני אגדה זו)בכ״י‬
‫ואחריה )בכ״י ר׳! י״ב ברייתא( יש שריד למסורת‪,‬‬
‫הלקוחה ממקור אחר‪.‬‬

‫]ד‪ .‬דבי רשב״י ודבי רבי בספרי[‬

‫ח ת מבפרשת בהעלותך השתמש הסםרי במדבר במדרשו של ר ש ב ״ י אך במקומות‬
‫מעטים!‬
‫‪ (1‬סיס׳ מב )‪ ! (« 48‬כתוב אחד אומר ויקן וכר מקומ הגרן בשש מאות וכו׳ רבי אומר‬
‫משוס אבא יוסף וכר חמשימ שקל מכל שבט וכו׳ ר״א בן שמוע אזמר וכו׳ — במדרש‬
‫שמואל ריש סל״ב! ת ג י ר ש ב ״ י כתוב אחד וכר אלא אמור מעתה חמשים שקלים‬
‫מכל שבט וכו׳ ר ב י אומר בשם ר׳ אבא וכו׳ אלא מקום המזבח בחמשים‪ .‬הגרן בשש‬
‫מאות שקל‪ .‬אמר ר׳ אלעזר בן שמוע וכר‪ .‬דברי התגאימ מוחלפימ במדרש שמואל••(‪,‬‬
‫אבל ברור שהוא אחד עט הספרי‪ ,‬אלא שכבר העיר הורוויץ שט‪ ,‬שכל העגין‪ ,‬מן ‪ 47‬״‬
‫עד ‪ 48‬״ ‪ ,‬ג ום ף בספרי»(‪.‬‬
‫‪ (2‬פיס׳ קיט )‪ : (8144‬גמצאת אומר שלשה כתרים הם וכו׳ — קה״ר ז א! תגי ר ש ב ״ י‬
‫שלשה וכר‪ .‬אבל אחריו בספרי! ואם תאמר מי גדול משגיהס‪ ,‬היה ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן‬
‫א ל ע ז ר אומר מי גדול וכו׳ — בגיגוד לדעתו של רשב״י שבקה״ר שם! אמר ר ש ב ״ י‬
‫חביב שם סוב מארון הברית וכר‪.‬‬
‫‪ (3‬סיס׳ קכח»*( ולקחו לטמא מעסר שרסת החטאת וכר — סוטה טז ב‪ :‬ותגיא א מ ר‬
‫ר ׳ ש מ ע ו ן וכי עסד הוא וכו׳‪ ,‬תמורה יב ב! ותגיא ר ש ״ א‪.‬‬
‫א י נ ו מתאים לספרי )בניגוד להופמן‪5(54 ,‬‬
‫א( ידוש׳ ר״ה פ״ב נח ע״א ‪ :‬ת נ י ר ש ב ״ י לפי שהרקיע של מים והכוכבים של אש והן‬

‫‪ (84‬ומוחלף גם בבבלי זבחים קםז ב‪ ,‬אלא שהנוסח שונה שם‪.‬‬

‫‪ (85‬עי׳ להלן בעמוד הבא‪.‬‬
‫‪= (86‬פים׳ י ‪ 16‬בקמור ק‪1‬ת‪.‬‬

‫‪601‬‬
‫דרים זה עם זה ואינן מזיקין זה את זה לפיכר עושה שלומ במרומיו‪ .‬אבל בספרי שים׳ מב ‪:‬‬
‫גדול השלום שדרי עליונים !ריבים שלום שנאמר המשל ובו׳‪ ,‬ולא יותר‪.‬‬
‫ב( תענית ס״ד סח ע״ד ‪ :‬תגי ר ש ב ‪ -‬י כתיב וישמע משה את העם בובה למשפחותיו וגו׳‪.‬‬
‫ע ל ‪ m‬ט ע ר י ו ת ש א ס ר ל ה ן מ ש ה ן אבל בספרי ריש סיס׳ ‪ :1‬היה ר׳ נהוראי אומר‬
‫מלמד שהיו ישראל מצטערים בשעה שאמר להם משה לפרוש מן העריות וכר )בשם תנא א ח ר ‪,‬‬
‫ולא שש אלא ש ל ש ( ‪.‬‬
‫ג( קידוש׳ ס״ד סו ע״א ‪ :‬תני ב ש ם ר׳ שמעון גיורת וכו׳ מה טע׳ וכל הטף וכו׳ — זה‬
‫א י נ ו כלל ״תני רשב״י״ אלא *בשם״‪ ,‬והכונה לםםרי שלנו טיט׳ קנז ‪ :212‬וכל הטף וכו׳‬
‫מ י כ ן ה י ה ר ש ב ״ י א ו מ ר גיורת וכוי‪.‬‬
‫ד( ויק״ר פפי״ח ושהש״ר פ״ד ז‪ :‬תני ר ש ב ״ י בשעה שעמדו ישראל על הר םיני ואמרו‬
‫כל אשר וכו׳ באותה שעה לא היה בהן לא זבין ולא מ‪1‬ורעין )כך גס בויק״ר בכ״י ר׳ ומי( וכוי‪.‬‬
‫אבל בספרי פיס׳ א׳ )אשר אני שוכן( מובא זה ב ש ם ר ׳ י ו ס י ה ג ל י ל י ‪ ,‬ו א ח ר ת‬
‫בשם רשב״י‪ :‬ר ׳ י ו ס י ה ג ל י ל י אומר וכר עד שלא פשםו ידיהם בעבירה לא היה בהם‬
‫זבים ומגורעים וכוי‪ .‬רשב״י אומר וכו׳ שעד שלא סשםו וכר ל א י ר י א י ם ו ל א‬
‫מ ז ד ע ז ע י ם וכר‪ .‬טוסה יס ב שונה מספת סיס׳ מ‪ ,‬ונוסח הספרי עיקר‪.‬‬
‫ל כ ל ־ ה י ו ת ר השתמש אפוא ב ד ב י ר ש ב ״ י ב ש ל ש ה מקומות ולא יותר‪.‬‬
‫חוץ מ ד ב י ר ש ב ״ י השתמש המסדר ה א ח ר ו ן גם ב״דבי רבי״‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫״רבי״ גזכר כ״ס בספרי במדבר (‪.‬‬
‫וישגם כמה דברים מדבי ר ב י ‪ ,‬שגכגםו לתוך עיקר הםסרי וגיכרים כגוף זר בו‪,‬‬
‫מפגי ש מ פ ס י ק י ם באמצע עגין‪ ,‬או כ ו פ ל י ם דברים‪ ,‬שכבר גאמרו בעיקרם‬
‫בלשון אחר!‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫א( גשא סיס מב )‪ 47‬״ ( ! כתוב אחד אומר עושה שלום ו מ ר ב י אומר משום אבא‬
‫יוסי בן דוםתאי כתוב אחד אומר וכר )ג״ס!( עד ״שהם בוריים ביבש״ )‪ .(!6 48‬הוספה זו‬
‫מסמיקה באמצע עגין‪ ,‬שהדברים הבאים אחריה! וכה״א בושי צידון וכו׳ — גמשכים‬
‫למעלה )״והרי דברים ק״ו״(‪ ,‬וזכר לדבר יש למצוא בכי״ל •״(‪ ,‬שהוא גורס גם לסגי הוםסה‬
‫זו! ו כ ן ה ו א א ו מ ר ב ו ש י צ י ד ו ן ‪ ,‬ובמדרש שמואל ריש פל״ב מובא בשם ״תגי‬
‫ר ש ב ״ י״! כתוב אחד אומר ויקן וכר — כל דברי ת״ק ורבי ור׳ אלעזר בן שמוע‪ ,‬אלא‬
‫שדברי ת״ק ורבי מ ו ח ל פ י ם ‪ ,‬כשם שהם מוחלפים גם בבבלי זבחים קטז ב‪.‬‬
‫זאת אומרת אפוא׳ שהקטע הזה לקוח מ״ד ב י ר ש ב ״ י״‪.‬‬
‫ב( ריש פיס׳ פד )‪ :(6 80‬ויהי בגםוע הארון || גקוד עליו מלמעלה ומלמטה מ פ ג י‬
‫ש ל א ה י ה ז ה מ ק ו מ ו ‪ .‬ר ב י אומד מסגי שהוא ספר בעצמו מית אמרו״•( ספר וכו׳‬
‫מטמא את הידיים‪ || .‬ר׳ ש מ ע ו ן«»( אומר גקוד עליו מלמעלה ומלמטה מ פ ג י ש ל א‬
‫ה י ה ז ה מ ק ו מ ו ומה היה ראוי ליכתב תחתיו וכר‪.‬‬
‫כאן גיכר וגראה ברור שמן ״גקוד עליו וכו׳״ )הראשץ( עד ״מטמא את הידית״— לקוח‬
‫ממקור אחר׳ והראשון ״דבי ר ב י ״ ‪ ,‬והובאה בבבלי)שבת קטו ב — קטז א(! ת ״ ר ויהי‬

‫עי׳ הרשימה א‪1‬ל הופמן‪ .89 ,‬רבי אומר וכר שבסים׳ םה )‪ 84‬ד‪ — ,(1‬אינם בדברים סיס׳ כד‬ ‫‪(87‬‬
‫ור׳ יהודה‪ ,‬שם םתם‪ :‬ד״א(; וכן דברי רבי‪ ,‬שבסים׳ קיא‪ — ,‬אינס במדר״י פסחא פ״ה )שהכל שם(‪.‬‬ ‫)דברי ר״א‬
‫עי׳ בד‪ .‬וזר הורוויץ‪.‬‬ ‫‪(88‬‬
‫ידיפ פ״ג מ״ה‪.‬‬ ‫‪(89‬‬
‫ב״י רומי ומ״ח ‪ :‬י ש מ ע א ל ‪.‬‬ ‫‪(90‬‬

‫‪602‬‬
 ‫‪0‬‬
‫בנםוע הארץ ויאמר משה פרשה זו עשה לה הקב״ה סימניות )מ(למעלה • יי( ולמטה לומר‬
‫שאין זה מקומה ר ב י א ו מ ר לא מן השט הוא זה אלא מפני שספר )תשוב( הוא בפני‬
‫עצמו‪ .‬ואמרו שפ» מאן תגא דפליג עליה דרבי רבן שמעון בן גמליאל הוא דתניא ״ ( וכו׳‪.‬‬
‫ואת דברי ר׳ ש מ ע ו ן )ישמעאל( שבספרי לא ידעו אפוא‪ ,‬מסגי שלא היו במקור שלהם‪,‬‬
‫מה שאין כן במקור השני‪ ,‬שלא היו בו אלא דברי ר׳ ש מ ע ו ן )ישמעאל( בלבד‪.‬‬
‫ג( שם פיס׳ פד )‪ : (: 83‬ר ב י א ו מ ר כאן אתה אומר קומה ה׳ וכאן אתה אומר שובה‬
‫;‬‫ה׳ כיצד יתקיימו שני כתובים הללו וכו׳ — כ״ז אין מקומו כאן‪ .‬אלא לעיל סוף עמ׳ ‪ 80‬״ (‬
‫אבל היא הוספה מוקדמת ל פ ס ו ק ה ב א •ובנחה יאמר שובה ה׳״׳ והדברים לקוחים‬
‫מדבי ר ב י ‪ ,‬וישנם ס ת ם בס׳׳ז ‪.266‬‬
‫כיו‪1‬א בו בספרי עקב פיס׳ מ‪ :‬ארץ אשר ה׳ אלהיר דורש אותה‪ .‬ר ב י א ו מ ר ( וכי אותה‬
‫‪9 3‬‬

‫בלבד הוא דורש ו ה ל א כ ל ה א ר ‪ 1‬ו ת הוא דירש וכו׳ — הוספה היא לברייתא ה ב א ה )•דורש‬
‫אותה״‪ ,‬ניתנה לדרישה ובו׳( והיא חולקת עליה )או יכול אף שאר א מ ו ת נתנו לדרוש וכוי(‪.‬‬
‫ד( ספרי בלק פיס׳ קלא‪ :‬ר׳ עקיבא אומר כל פרשה שהיא סמוכה לחברתה למידה‬
‫הימנה‪ .‬ן! ר ב י א ו מ ר הרבה פרשיות סמוכות זו א ו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח‬
‫ממערב‪ \\ .‬כיוצא בו אתה אומר וכו׳‪.‬‬
‫•כיוצא בו״ נמשך על דברי ר ״ ע‪ ,‬כי ד ב ר י ‪ .‬ר ב י נוספו‪.(»».‬‬
‫ה( סיס׳ קנה! עבודת מתנה‪ ,‬לעשות אכילת קדשים בגבולים כעבודת מקדש וכו׳ ןן ר ׳‬
‫א ו מ ר לעשות אכילת קדשים וכו׳ אי מה להלן ידיו ורגליו וכו׳ נמצינו למדים נטילת‬
‫ידים מן התורה ן! — לקוח מ ד ב י ר ב י ‪ ,‬וגמצא ם ת ם בם״ז ‪ !293‬מקיש עבודת מתגה‬
‫לכהוגתכמ מה זו בגטילת ידים וכו׳ או מה זו איגד״ אלא בקידוש ידים וכו׳ א מ ר ו ע ל י ו‬
‫ע ל ר ׳ ט ר פ ו ן וכו׳‪.‬‬

‫ויש בספרי במדבר גס ס ת מ ו ת‪ ,‬שגכגסו בו מתוך •דבי רבי״ ‪t‬‬

‫‪ (1‬ספרי גשא סיס׳ כו« לא יטמא להט במותט במותמ איגו מטמא וכו׳ מה אמו האמור‬
‫להלן )בנזיר!( מטמא בניגעם ובזיבתמ אף אמו האמור כ א ן )בויקרא!( מטמא בגיגעם‬
‫‪M‬‬
‫ובזיבתם — מובא בבבלי גזיר מח א )מג א( מ״דבי ר ב י ״ ל ב מ ד ב ר )•גבי נ ז י ר ״ ( ( ‪.‬‬
‫אבל בססרי לקוחים הדברים מ״דבי רבי״ ל ו י ק ר א )•האמור להלן״!(‪.‬‬
‫‪ (2‬םםרי מסעי פיס׳ קם‪ ,‬ואם בכלי ברזל הכהו! או מה אבן מלא יד אף ברזל מלא יד‬
‫אמרת גלוי היה לפגי הקב״ה שהברזל ממית במשהוא וכו׳ ואפילו בציגורא‪ — .‬כ״ז איגו‬
‫מתאים למדרש שלפגיו‪ :‬הא עד ש ל א ‪ :‬א מ ר וכו׳ אלא אם אמרת כן עגשת ובו׳‪ .‬אבל בבבלי‬
‫םגהד׳ עו ב מובאים הדברים בשם ר ב י ! תג״ה ר ב י א ו מ ר גלוי וכר‪.‬‬

‫‪ (90.‬כ‪1‬״ל‪ ,‬ןול״נ לגרוס‪ :‬מלמעלה וןמןלמסד״ כנוסח כ״י א״ס ואה״ת וד״י ויל׳ שלוניקי‪ — .‬ע‪2‬״ם(‪.‬‬
‫‪ (91‬אדר״נ סל״ד‪.‬‬
‫‪ ( 92‬כ מ ו שהעיר הורוזיץ בהקדמה עמ׳ ‪.11X‬‬
‫‪ (93‬ר׳ אומר‪ ,‬חסר בכ״י ר׳ וילקום‪.‬‬
‫•‪ (93‬כדברי הורוויץ בהערה ‪ s‬אבל בהערה ‪ 5‬נדחק־‬
‫‪ (94‬סח א בדפוסים ורש״י‪ :‬ל כ ד ר ב י ד ת נ י א ר ב י א ו מ ר גבי נזיר במותם וכו׳‪,‬‬
‫אבל כי״מ ‪ :‬ל כ ד ת נ י א ד ת נ י א גבי נזיר‪ ,‬ילקום אמור ‪ :‬ל כ ד ר ב י במותם» אבל מדף מג א‬
‫שאמרו‪ :‬ולמ״ד )ת״ק דרבי!( מלהחלו הכתיב במותם מיבעי ליה ל כ ד ר ב י דתניא רבי אומר במותם‬
‫וכד — יו‪2‬א שזהו ד ב י רבי ולא רבי ע‪2‬מו‪ ,‬ובילקוט תרכ״ח ‪ :‬ל כ ד ר ב י במותם )ועי׳ מש‪-‬כ‬
‫בכגון זה במבוא לנומח המשנה‪ 48 ,‬ואילף(‪.‬‬

‫‪603‬‬
 ‫ה‪ .‬מקורות שונים‬
‫ב מ כ י ל ת א ( בכמה‬ ‫מ ק ו ר ו ת זה אצל זה גמצאים בםפרי במדבר )כמו גם‬ ‫שגי‬
‫מקומות ‪t‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (1‬סוף סיס עב! חצוצרות‪ ,‬מיעוט חצוצרות שתים א ו א ם ר צ ה ל ה ו ס י ף‬
‫מ ו ס י ף ת ״ ל ש ת י ח צ ו צ ר ו ת ש ל א ל ה ו ס י ף ו ל א ל ג ר ו ע ‪ || .‬ש ת י‬
‫ח צ ו צ ר ו ת ‪ ,‬שיהו ש ו ו ת במראה ובקומה ובגוי‪.‬‬
‫המדרש השגי ח ו ל ק על הראשון׳ והוא ד ב י ר ״ ע‪ ,‬שהם דורשים תמיד ״שנים״ ו‬
‫ג‬
‫״שיהו שוים״ »(‪ .‬וכך שגו גם כאן בס״ז בהעלותך י ב )‪ (261‬ן ר׳ יהודה אומר מה אם שומע‬
‫אני מיעוס חצוצרות שתים הא מה אגי מקיים שתי שיהו שתיהן שוות‪ .‬וכך דרשו‬
‫‪,‬‬ ‫ז‬
‫בירושלמי •»( ! שעירים מיעום שעירים שגים‪ ,‬א״כ למה גאמר ‪ (°‬שני שיהו שוין‪ .‬וכו ‪.‬‬
‫ח צ ו צ ר ו ת מ י ע ו ט ח צ ו צ ר ו ת ש ת י ם ׳ א ״ כ ל מ ה גא מ ר ש ת י ש י ה ו‬
‫ש ו ו ת ‪.(98‬‬
‫‪,‬‬
‫ב ד ב י ר י ש מ ע א ל אין דרשה כזאת‪ ,‬וע״כ ברור׳ שהמדרש השני לקוח כאן‬
‫מ ד ב י ר״ע‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ (2‬ריש סיס קז! אחר ירושה וישיבה וכו || ללמדך שבכל מקומ שנא מושבות בארץ‬
‫‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫הכתוב מדבר )״אינו מדבר אלא בארץ״(» ( — אלו הס ש נ י ״תנא דבי ר ישמעאל״‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫שחולקים זע״ז ״ (‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ (3‬פיס קיז׳ ‪ !137‬ר י ו ס י ה ג ל י ל י אומר םתם חרמים לכהנים שנאמר כשדה‬
‫‪,‬‬
‫החרם לכהן תהיה אחוזתו )ויק כז כב( או אפילו פירש ל ב ד ק ה ב י ת ת״ל אך כל‬
‫חרם )שם כח( אך חלק‪ .‬ר י י ה ו ד ה ב ן ב ת י ר א אומר סתם חרמים ל ב ד ק ה ב י ת‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫שגא כל חרם קודש קדשים הוא לה )שם כט( או אפילו פירש לכהן ת״ל כשדה החרם‬
‫‪,‬‬
‫לכהן || ר י ה ו ד ה ב ן ב ב א אומד סתם חרמים לכהגים שגאמר כשדה החרם לכהן‬
‫‪01‬‬
‫תהיה אחוזתו או אפילו סירש לשם ת״ל כל חרם קודש קדשים הוא לה‪ /‬ר׳ ש מ ע ו ן י(‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אומר םתם חרמים לשמים שגא כל חרם קודש קדשים הוא לה או אפילו פירש לכהן ת״ל‬
‫)כאן!( כל חרם בישראל לך יהיה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שגי זוגות של מחלוקות הם! ‪ (1‬ר יוסי הגלילי ודי יהודה בן בתירה‪ (2 ,‬ר׳ יהודה בן‬
‫‪,‬‬
‫בבא ור״ש )״ור ישמעאל״(! ר׳ יוסי הגלילי כבן בבא׳ ובן בתירה כר״ש; ושתי המחלוקות‬
‫הללו משתמשות בלשונות שונים! הראשונה — ״לבדק הבית״ )ב״פ(‪ ,‬והשניה — ״לשם״‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״לשמים‪ .-‬מכאן יוצא‪ ,‬ש ש נ י מ ק ו ר ו ת הם! האחד דבי ר ישמעאל‪ ,‬והשני דבי‬
‫ד״ע‪ ,‬וכל אחד תפס בלשונו הוא‪ ,‬והמסדר האחרון העתיקם כמות שהם‪.‬‬
‫בספרא בחוקותי )םי״ב ד—ה—‪ :(1‬מה יעשה לו כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו או‬
‫‪ (95‬םפרא מ ו ר ע פרשה א יא‪ ,‬שם פ״ב ח‪ ,‬אחרי פרשה א א‪ ,‬שם פרשה ב ‪ x‬אמור סי״ג ב‪,‬‬
‫סי״ח ב‪ ,‬ם״ז במדבר כח ד )‪ ,323‬וליתא בספרי סים׳ קמא(‪.‬‬
‫‪ (96‬יומא ריש פ״ו מג ע״ב‪ ,‬סנה ד ס״ג כא ע״ג‪.‬‬
‫‪ (97‬בםנהד׳ בכולמ ‪ :‬מ ה ת ״ ל‪.‬‬
‫‪ (98‬ועי׳ בבלי יומא סב ב‪ .‬עי׳ על כל זה מלבי״׳ם בהתורה והמור‪ .‬א ח ת סי׳ יז‪ ,‬ואחריו אלבק‪,‬‬
‫עמ׳ ‪.15—14‬‬
‫‪ (99‬כנר שהיה לפני כי״ל‪.‬‬
‫‪ (100‬קידוש׳ לז ב׳‪ ,‬עי׳ לעיל עמ׳ ‪ 548‬ואילה‬
‫‪ (101‬פ״ז‪ :‬י ש מ ע א ל ‪.‬‬

‫‪604‬‬
 ‫יכול אע״פ שפירש לשם ת״ל הוא )״כל חרם קודש קדשים הוא לה׳״( ר׳ יהודה בן בתירה‬
‫אומר מנין שסתם חרמים ל ב ד ק ה ב י ת ת״ל כל חרם קדש קדשים הוא לה׳ או יכול‬
‫אע״פ שפירש לכהן ת״ל הוא )״כל חרם קדש קדשים ה ו א לה׳״(‪ .‬מנין שמתרים אדם‬
‫את קדשיו וכד‪.‬‬
‫ובתום׳ ערכין פ״ד לב! םתם חרמים להדיוט ומפורש לגבוה שנ׳ כל חרם קדש קדשים‬
‫הוא לה׳ ר׳ יהודה בן בתירא אומר סתט חרמימ לגבוה ומפורש להדיוט שג׳ כשדה החרם‪.‬‬
‫המחלוקת מתאימה אפוא בתום׳ לספרא‪ ,‬אלא שהלימוד של ריב״ב ב״פירש״ אחר הוא‬
‫)הוא — כשדה החרם(‪.‬‬
‫ובמשגה ערכין )ם״ח מ״ו(‪ :‬ד״י בן בתירא אומר םתם חרמימ לבדק הבית שגא׳ כל‬
‫חרם קדש קדשים היא לה׳ ו ח כ ״ א סתם חרמים לכהנים שנאמר כשדה החרם לכהן תהיה‬
‫אחוזתו א ״ כ ל מ ה נ א מ ר כ ל ח ר ם ק ד ש ק ד ש י ם ה ו א ל ה ׳ ש ח ל ע ל‬
‫קדשי ק ד ש י ם וכו׳‪.‬‬
‫״חכמים״ אלה הם ר ׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬ס ת ם ספרא )והמשנה לא פירשה כלל ״או אפילו‬
‫פירש״ וכו׳(‪ ,‬ועל־כן חושבני שבספרי צ״ל! ר ׳ י ה ו ד ה )בלא ״בן בתירא״( אומר סתם‬
‫חרמים לכהניפ וכו׳‪ .‬ועל־כן החליפו כאן בברייתא )״ברייתא איסכא תניא״‪ ,‬ערכין כט א(‬
‫ר׳ יהודה בר׳ יהודה ב ן ב ת י ר א ‪ ,‬כמו שהחליפוהו בכ״מ )עי׳ •לעיל(‪.‬‬
‫‪ (4‬סיס׳ קכג׳ ‪ : 153‬ונתתם אותה אל אלעזר הכהן‪ ,‬ב א ה כ ת ו ב ו ל י מ ד על הפרה‬
‫ש ת ה א ג ע ש י ת ב ס ג ן תדע שכן הוא שהרי אהרן קיים ואלעזר שורף את הפרהי|‬
‫וגתתם אותה אל אלעזר הכהן זו געשית באלעזר ו ש א ר כ ל ה ס ר ו ת ב כ ה ״ ג דברי‬
‫ר׳ מאיר ר׳ יוסי ןו[ר׳ יהודה ור׳ שמעון וראב״י אומר׳ זו געשית באלעזר ו ש א ר כ ל‬
‫הסרות בין בכה״ג ובין בכהן הדיוט‪.‬‬
‫ברייתא זו ח ו ל ק ת על שלפגיה‪-‬״י(‪ ,‬שהרי לדעת כולם שאר כל הפרות א י ג ן‬
‫‪103‬‬
‫בסגן‪ .‬ו ע ו ל א ‪ ,‬שהביא ( כל המדרשות המגעים לעוסקים בסרה ם ת ם ‪ ,‬הביא רק‬
‫‪10‬‬
‫את הברייתא ה ש ג י ח בקיצור* (! וגתתם אותה אל אלעזר הכהן אותה לאלעזר ולא‬
‫לדורות לאלעזר א י כ א ד א מ ר י לדורות בכה״ג ו א י כ א ד א מ ר י לדורות בכהן‬
‫הדיומ )ועי׳ להלן(‪.‬‬
‫אלא שמשני מקורות אלה א י ן צורך לימד ת מ י ד ‪ ,‬שאחד מהם ג ו ם ף ב ה ו ס פ ה‬
‫מ א ו ח ר ת ! שגי מקורות חולקים‪ ,‬זה אצל זה‪ ,‬רגילים גם ב מ ש נ ה )למשל חלה פ״א‬
‫י‪0‬‬
‫מ״ו(! מי ששגה זו לא שגה זו י(‪.‬‬

‫ו ה ו ס פ ו ת ממקורות אחרים«‪0°‬‬ ‫העברות‬ ‫ו‪.‬‬

‫ה ע ב ר ו ת ‪ .‬דרכם של מדרשי־הלכה להעביר דרשה‪ ,‬ששייכת לשגי פסוקים‪ ,‬מםסוק‬
‫אחד לשגי‪ ,‬או העברה פשוטה בלי כל שיגוי בלשון‪ ,‬ואפי׳ ״כאן — ולהלן״ עוברים ממקום‬
‫ז‪10‬‬
‫למקום כמו שהם (‪ ,‬או שהמסדר מחבר אותם למקום אחד ע״י ״ ל מ ה ג א מ ר ל פ י‬

‫פ״ז‪ :‬ד ״ א ונתתם !‬ ‫‪(102‬‬

‫יומא מב ב—נע א )ועי׳ להלן עמ׳ ‪>613‬‬ ‫‪(103‬‬
‫יומא מב ב‪.‬‬ ‫‪(104‬‬
‫]ועי׳ מה שכתב על כך מו״ר במאמרו בתרביץ שנה ז‪[.‬‬ ‫‪(105‬‬
‫עי׳ לעיל עמ׳ ‪ 595‬ואילך‪.‬‬ ‫‪(106‬‬
‫העיר ע״ז ראשונה פ ר י ד מ ן בהערה ה למכילתא פתיחתא‪ ,‬וכ״פ בהערותיו‪.‬‬ ‫‪(107‬‬

‫‪605‬‬
 ‫ש ה ו א א ו מ ר״‪ ,‬״ל פ י ש נ א מ ר ״ ומביא את הפסוק ההוא‪ ,‬מקומו העיקרי של המדרש‪,‬‬
‫אבל איני מצריך כלל את הפסוק‪ ,‬שהרי הוא מדבר באותו הפסוק‪ .‬הסימנים האלה הם סימנים‬
‫מובהקים להכיר על־ידם את מקומו העיקרי של המדרש‪.‬‬
‫בספרי במדבר ישנן העברות כאלה‪:‬‬
‫‪ (1‬מ מ ד ר ש ־ ה ה ל כ ה ל ש מ ו ת )מכילתא(‪.‬‬
‫ספרי במדבר פיס׳ קמו ז שבעת ימים מצות יאכל‪ ,‬ל מ ה נ א מ ר ל ס י ש ה ו א א ו מ ר‬
‫‪108‬‬
‫שבעת ימים מצות תאכלו )שנד יב טי( ( שומעני כל מצה במשמע ת״ל לא תאכל עליו‬
‫חמץ שבעת ימיט תאכל עליו מצות לחט עוני )רב׳ טז ג!( לא אמרתי אלא בדבר הבא‬
‫לידי מצה וחמץ‪ .‬כאן אין הוא לומד כלוט מפסוק שלנו ו״למה נאמר״ אינו אלא מליצה‬
‫טכנית׳ וכולו לקוח משמות = מכילתא דר״י םםחא ריש ם״ח‪ :‬ש ב ע ת י מ י ט מ צ ו ת‬
‫ת א כ ל ו שומע אני וכו׳ )=פי״ז(‪.‬‬
‫‪ (2‬מ מ ד ר ש ל ו י ק ר א )דבי ר׳ ישמעאל(‪t‬‬
‫א( םסרי סיס׳ כד‪.‬ו ג ד ל פ ר ע ש ע ר ר א ש ו ל מ ה נ א מ ד ל פ י ש ה ו א‬
‫א ו מ ר והיה ביופ השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיגיו)ויק׳‬
‫יד ט!( אף הגזיר במשמע ומה אגי מקייס גדל סרע שער ראשו )שגא׳ כאן!( בשאר כל‬
‫הגזיריס חוץ מן המגוגע או אע״פ מגוגע וכו׳ ת ״ ל י ג ל ח )שט» ואת כל שעדו יגלח(‬
‫אע״ס גזיר‪.‬‬
‫גדל פרע שער ראשו‪ ,‬ל מ ה ג א מ ר ל ס י ש ה ו א א ו מ ר והצרוע אשר בו הגגע‬
‫בגדיו יהיו פרומיס וראשו יהיה פרוע )ויק׳ יג מה!( פרוע יגדל פרע אתה אומר פרוע‬
‫יגדל פרע או איגו אלא פרוע כמשמעו הרי אתה דן גאמר כ א ן )בויקרא!( פרוע גאמר‬
‫ל ה ל ן )בגזיר!( פרוע מה פרוע האמור ל ה ל ן גידול שער אף פרוע האמור כ א ן‬
‫גידול שער‪.‬‬
‫שגי המדרשים האלה לקוחים מ ו י ק ר א י ( ‪ .‬הראשון מקביל לספרא מצורע פ״ב ד ‪t‬‬
‫ראשו מה ת״ל לסי שגאמר תער וכו׳‪ .‬והשגי לספרא תזריע פי״ב ו! וראשו יהיה פרוע‬
‫לגדל סרע דברי ר׳ אליעזר‪ ,‬ו ב מ כ י ל ת א דמילואים שמיגי‪ ,‬ברייתא מ ‪ t‬ראשיכם אל‬
‫תפרעו‪ ,‬אל תגדיא פרע‪ ,‬יכול אל תפרעו מן הכובע )כר״ע בת״כ שם( הרי אתה ח גאמר‬
‫כ א ן פריעה וגאמר ל ה ל ן פריעה וכר‪.‬‬
‫ב( סיס׳ קכ‪ 147 ,‬ז והרמותם ממגו ממין על מיגו ולא ממין על שאיגו מיגו || ו ה ר מ ו ת ם‬
‫מ מ ג ו מ ו ס ג ר ‪ .‬ל ה ק י ש ו ל ד ו ן מ מ ג ו ג ז י ר ה ש ו ה || והרמותם ממגו שלא יתרום‬
‫מן המחובר על התלוש וכר‪.‬‬
‫המדרש שבאמצע מסםיק באמצע דברים השייכים זה לזה )מין על מינו‪ .‬מחובר ותלוש(‪,‬‬
‫והמדרש הזח לקוח מן ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל )לשונו מוכיח!( ל ו י ק ר א ‪ ,‬מקביל לםסרא‬
‫צו סרשה ז א )בבלי מנחות עז ב(‪ ,‬והקטע שבספרי הוא ה ת ח ל ת ו של אותו מדרש‪,‬‬
‫שהובא בבבלי שט! ת נ א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל דנין דבר שנאמר בו ממנו ]תרומה‬
‫‪10‬נ‬
‫לד‪.‬׳[ ( מדבר שגאמר בו ]ממגו[ ״ ‪ 0‬תרומה לה׳ וכר‪.‬‬

‫ה ג י ו ן אצל הורוויץ מוסעה‪.‬‬ ‫‪(106‬‬

‫עי׳ הודזזיץ בהערותיו‪.‬‬ ‫‪(109‬‬
‫כי״י ושמ״ק‪ ,‬ד פ ר ‪ :‬ת ר ו מ ת ה׳‪.‬‬ ‫‪(110‬‬
‫כי״מ ורש״י ב״י ויל׳‪.‬‬ ‫‪(111‬‬

‫‪606‬‬
 ‫‪ (3‬מ מ ד ר ש ד ב ר י ם‬
‫פיס׳ קלד ! למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו‪ ,‬ר ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר נאמר כ א ן‬
‫שם וגאמר ל ה ל ן שם‪ ,‬מה שם האמור ל ה ל ן )כאן!( גחלה אף שם האמור כ א ן‬
‫נחלה ומה שם האמור להלן ז ר ע אף שם האמור כ א ן ) ב ד ב ר י ם ! ( זרע‪.‬‬
‫המדרש נמצא מלה במלה בספרי ד ב ר י ם פ י ס ׳ ר פ ט ‪.‬‬
‫ה ע ב ר ו ת כ א ל ה מ צ ו י ו ת ב כ ל מ ד ר ש י ־ ה ל כ ה ׳ כמו למשל םסרי ראה‬
‫ריש פיס׳ ע ! ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה‪ ,‬ל מ ה נ א מ ר ל פ י ש נ א מ ר‬
‫החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה )דב׳ ל ים!( שמא יאמרו ישראל הואיל ונתן הקב״ה‬
‫לפנינו שני דרכים דרך החיים ודרך המות נלך באיזה מהם שנרצה ת״ל ו ב ח ר ת‬
‫ב ח י י ם ל מ ע ן ת ח י ה א ת ה ו ז ר ע ך )שם!( וכו׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מדר״י פסחא פ״ה ‪ ! 17‬ושחטו אותו בין בחול בין בשבת וכו אלא להקיש ולדון גזירה‬
‫‪1 1 2‬‬
‫שוה גאמר כ א ן במועדו וגאמר ל ה ל ן במועדו מה כ א ן ( )בתמיד!( דוחה שבת אף‬
‫ל ה ל ן )בפסח!( דוחה שבת‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫הברייתא נשנית בלשונה ממש בספרי במדבר פיס סח )בפסח( וסיס קמב )בתמיד(‪,‬‬
‫ושם בסיס׳ קמב‪ :‬מה במועדו האמור ל ה ל ן דוחה את השבת אף במועדו האמור כ א ן‬
‫דוחה את השבת‪ .‬פיס׳ קמב לקוחה אפוא מפיס׳ סח )בפסח!( ! מה מועדו האמור ל ה ל ן‬
‫דוחה את השבת אף מועדו האמור כ א ן דוחה את השבת‪ ,‬אלא שבדפוסים וכי״ל שם!‬
‫מה מועדו האמור כ א ן דוחה את השבת אף מועדו האמור ל ה ל ן וכוי‪ ,‬וא״כ עיקר‬
‫מקומו בסיס׳ ק מב‪ ,‬וגם המכילתא לקחה אותו מ ש ם ‪.‬‬
‫מדר״י פסחא פט״ו ‪ !54‬ר׳ אליעזר אומר תושב ושכיר למה גאמר לדון מן הפסח‬
‫‪13‬‬
‫לתרומה י( לםםול בה את הערל וכו׳ ת״ל תושב ושכיר בפסח תושב ושכיר בתרומה‬
‫ב ‪1‬‬
‫מופגה״י( להקיש ולדון ג״ש נאמר וכו׳ מה ל ה ל ן • ( )בפסח!( פוסל בו את הערל אף‬
‫כ א ן פוסל בו את הערל‪.‬‬
‫המדרש הזה לקוח מס׳ אמור‪ ,‬מקביל לספרא אמור םפ״ד יח! ר׳ י ש מ ע א ל אומר‬
‫גאמר כ א ן תושב ושכיר וגאמר תושב ושכיר בפסח מה תושב ושכיר ה א מ ו ר ב פ ס ח‬
‫פסל בו את הערל אף תושב ושכיר האמור כ א ן וכו׳‪.‬‬
‫וכאלה הרבה‪.‬‬
‫וגם ב א ו ת ו ס פ ר )עי׳ לעיל( רגילות העברות ממקום למקום‪ ,‬כמו בספרי סיס׳ י ו‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ל פ י ש ה ו א א ו מ ר ולקחו לםמא מעפר שרפת החסאת וגו )במ ים יז( גאמר כ א ן‬
‫עפר וגאמר ל ה ל ן עפר מה עפר האמור להלן •יי( עפר על פגי המים אף כאן עפר על‬
‫‪,‬‬
‫פגי המים מה כ א ן אם הקדים עפר למים יצא אף ל ה ל ן )כצ״ל( וכד — מקורו בפ‬
‫‪7‬‬
‫חקת פיס׳ קכח י<(! גאמר כאן עפר וגאמר להלן עפר מה עפר האמור ל ה ל ן עפר על‬
‫פגי המים אף עפר האמור כ א ן עפר על פגי המים ומה ל ה ל ן )צ״ל! כאן!( אם הקדים‬
‫עפר למים יצא אף כ א ן )צ״ל! להלן( וכד‪.‬‬

‫כאן‪.‬‬ ‫כגו׳ ד״ק וד״ו‪ ,‬אבל ב כ י ״ י ‪ :‬מ ה ל ה ל ן — א ף‬ ‫‪(112‬‬

‫כ‪1‬״ל‪ ,‬דפו׳ וכי״מ‪ :‬ב ת ר ו מ ה ‪ ,‬נ״א‪ :‬דל ה ת ר ו מ ה ‪.‬‬ ‫‪(113‬‬
‫רפו׳ נשתבש‪ :‬ואפנה­‬ ‫‪(114‬‬
‫ו כ ן ב מ ‪ -‬ח ‪ ,‬אבל בכ״י מ׳ כבדפוםים‪.‬‬ ‫להלן‪,‬‬ ‫כ א ן — אף‬ ‫בהו׳ הורתיץ‪ :54 ,‬מ ה‬ ‫״!(‬
‫כנו׳ הדפו׳ ו כ ‪ -‬י ר׳‪.‬‬ ‫‪(116‬‬
‫ו כ ן ה ו ב א בבבלי ס ו ס ה ס ז ב ו ת מ ו ר ה יב ב !‬ ‫‪(117‬‬

‫‪607‬‬
‫ל ה ל ן וכו׳ )עי׳‬‫ספרי פיס׳ קמב‪ ! 189 ,‬נאמר כאן במועדו וכו׳ מה במועדו האמור‬
‫לעיל(׳ ובפים׳ םה» מה במועדו האמור ל ה ל ן וכו׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ס י ס קלג׳ ‪ !177‬אבינו מ ת במדבר׳ רע׳׳א נאמר כאן מדבר ונאמר להלן מדבר מה‬
‫מדבר האמור להלן צלפחד אף מדבר האמור כאן ״ ( צלפחד‪ .‬והמדרש לקוח מפיס׳ קיג‪1122 ,‬‬
‫‪8‬‬

‫נאמר כ א ן )במקושש!( מדבר ונאמר להלן מדבר מה מדבר האמיר ל ה ל ן )בפנחס!(‬

‫צלפחד אף מדבר האמור כאן צלפחד‪.‬‬
‫ספרי סיס׳ ק כ ד ! ואחר יבוא אל המחנה‪ ,‬מה כאן אסור לבוא אל המחנה אף להלן אסור‬
‫לבוא אל המחנה‪) .‬וטמא הכהן עד הערב( מה להלן ״»<( עד הערב אף כאן עד הערב‪ ,‬והדברים‬
‫לקוחיס מספרי סוף סיס׳ ק נ ח ‪ :‬ואחר תבאו אל המחנה‪ ,‬מה כאן אסור לבוא אל המחנה אף‬
‫להלן אסור לבוא אל המחנה ומה ל ה ל ן עד הערב )כמפורש שם ׳‪,‬וטמא הכהן עד הערב״(‬
‫‪12‬‬
‫אף כ א ן עד ה ע ר ב ‪. ( °‬‬
‫מ כ י ל ת א דר״י פסחא ריש םי״ג ‪ !43‬רא״א נאמר כאן לילה ונאמר להלן )כאן!(‬
‫לילה מה ל ה ל ן עד חצות אף כאן עד חצות‪.‬‬
‫וזה לקוח מפ״ו ‪ :19‬בלילה הזה וכו׳ רא״א נאמר כ א ן )בפסח!( לילה ונאמר להלן‬
‫‪12‬‬
‫לילה מה ל ה ל ן עד חצות אף כאן עד ח צ י ת י ( ‪.‬‬
‫וכאלה הרבה‪.‬‬

‫ז‪ .‬הקבלות מחלק ל ח ל ק‬

‫ענין אחר הוא ענין ההקבלות שבספר אחד מחלק לחלק‪ .‬במדרש־הלכה מבית־מדרש‬
‫אחד ישנם כמה וכמה מקומות שוים בין בדרשות משני מקראות )ג״ש‪ ,‬בנין אב(‪ ,‬ובין‬
‫בדרשות מכתוב אחד‪ .‬א ו ת ה הדרשה נדרשה בכל מקום שהיא מתאימה ״י(‪ .‬ועל סי־רוב‬
‫‪123‬‬
‫באותו ה ל ש ו ן ( ‪.‬‬
‫‪ (1‬ספרי פיס׳ ה ‪ = !0 8‬סיס׳ קיט )במקום ״איסי בן עקיבא״ — ם ת ם( וסיס׳ קכא‪.‬‬
‫‪ (2‬סיס׳ ז ‪ 12‬״ )ועד אין בה( = פיס׳ קםא‪ 221 ,‬בקיצור‪ ,‬ובמלואו בדבי ר׳ ישמעאל‬
‫לויקרא שבתום׳ שבועות ס״ג ח‪.‬‬
‫‪ (3‬סיס׳ ל ס )וידבר( = סיס׳ גט )דבר(‪ .‬פיס׳ קט )ולגר(‪ ,‬סוף סיס׳ קיא )ולגר(‪ ,‬סיס׳‬
‫ק כ ד )והיתד‪.(,‬‬
‫‪ (4‬פיס׳ ע )וגכרתה וכו׳( = סיס׳ קיב‪ ,120 ,‬וכן במכילתא )עי׳ לעיל(‪.‬‬
‫• ‪ (4‬סיס׳ עג )ותקעו( = ריש פיס׳ קגג בלשוגו‪ .‬י‬
‫‪ (5‬פיס׳ פו‪) 86 ,‬כי בערה בם אש ה׳‪ ,‬על מה שאירע גקרא וכו׳( = סיס׳ צח‪ ,‬ויקרא‬
‫שם המקום )שגיהם באגדת בהעלותך‪ ,‬כשניהם! י כ ו ל — ת״ל(‪.‬‬
‫‪ (6‬פיס׳ קה‪ ,‬ויפן — עי׳ לעיל ״פ׳ בהעלותך״ )עמ׳ ‪.(600—599‬‬

‫‪ (118‬כנוס׳ כי״י ל׳ ור׳‪.‬‬

‫‪ (119‬כ ״ ה בדפו׳ ו ב י ל ק ו ס ו ב כ י י ל ׳ ו ר ׳ ‪ ,‬ו ר ק בסי׳ ר ״ ה ובהגהות ר ׳ םולימן‪ :‬כ א ן — להלן‪ ,‬ו ב ע ל‬
‫פם׳׳ז שינה כ א ן ה ר ב ה ופירש‪.‬‬
‫‪ (120‬ודי׳ הוריויץ בהגהותיו שם‪.‬‬
‫‪ (121‬די׳ מאיר דין‪ ,‬ןודי׳ ג ס מ ד ו ת סופרים[‪.‬‬
‫ומגהג זה ה ס פ ר דורש ס ם ו ק ש ל א ב מ ק ו מ ו‬ ‫‪ (122‬הדיר ד״ז ראשוגה הראב״ד ב ת ״ כ פ ר ש ה ד א ‪:‬‬
‫בגררא ו ח ו ז ר ו מ ז כ י ר דליו ב מ ק ו מ ו ‪.‬‬
‫לעיל עמ׳ ‪.585‬‬ ‫לספרי‪,‬‬ ‫‪ (123‬ד ל ה ק ב ל ו ת מ מ כ י ל ת א‬

‫‪608‬‬
 ‫‪ (7‬פיס׳ קח‪ 104 ,‬אל ה׳ לאמר )אגדת בהעלותך( = פיס׳ קלח‪ .‬לאמר )אגדת פנחס‪,‬‬
‫בלשוגה ממש(‪.‬‬
‫‪ (8‬פיס׳ קי‪) 113 ,‬תרימו תרומה( = סיס׳ קכא‪) 148 ,‬מכל מתגותיכם תרימו(‪.‬‬
‫•‪ (8‬פיס׳ קיג)ומי היה זה צלפחד וכו׳( = סיס׳ קלג)אביגו מת במדבר(‪.‬‬
‫<«‪ (8‬פיס׳ קיג)‪ ! (7 135—82 134‬לפי שבא קרח וכו׳ = סיס׳ קיט )‪ : (2143‬ר׳ י ש מ ע א ל‬
‫א ו מ ר וכו‪ /‬״כתיבה לעיל״‪.‬‬
‫‪ (9‬סוף פיס׳ קיח )כל תרומת( = ריש סיס׳ קכג )יש פרשיות וכו׳(‪ ,‬וכן מכילתא דר״י‬
‫פסחא םט׳׳ו‪.‬‬
‫‪ (10‬ריש פיס׳ קיט = ריש פיס׳ קלב‪.‬‬
‫‪ (11‬פיס׳ קכד )ולקח‪ ,‬אזוב( = ריש פיס׳ קכט )ולקח‪ ,‬אזוב(‪.‬‬
‫•‪ (11‬פיס׳ קכז )בחלל חרב( = פיס׳ קגח )וכבסתס( ופיס׳ קל )וכל אשר יגע(‪.‬‬
‫‪ (12‬סיס׳ קמב )צו( = פיס׳ א )״כדאיתא בריש וידבר״(‪.‬‬

‫ח‪ .‬התלמוד וספרי במדבר‬

‫חוץ מציטטים שבתלמוד בשס ״תנא דבי ר׳ ישמעאל״ וחוץ מסתט ציטטיס‪ ,‬מובא שתי‬
‫פעמים ספרי במדבר בשם ‪.‬תנא״‪ .‬״ ו ת נ א מייתי לה מהכא״‪6‬ו‪,(12‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (1‬ב״ב קט א*• (‪ :‬ו ת גא•* ( מייתי לה מהבא דתניא א ת ז ו ד ר ש ר׳ ישמעאל‬
‫בר׳ יוסי איש כי ימות ובן אין לו)וגו׳( )וד״עברתמ את גחלתו לבתו[ ״י( במקוט בת אתה‬
‫מעביר גחלה מן האב ואי אתה מעביר גחלה מן האב במקום אחין‪.‬‬
‫בספרי סיס׳ קלד! מנין שהאב קודם את האחין בגחלה ה י ה ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי‬
‫א ו מ ר הרי הוא אומר והעברתם את נחלתו לבתו מפני הבת מעביר אתה וכו׳‪ .‬אלא שאמרו‬
‫בבבלי שם קט ב‪ :‬ולמאן דנפקא ליה מוהעברתם האי שארו מאי עביד ליה מיבעי ליה‬
‫לכדתניא שארו זו אשתו וכו׳ ולמאן דנםקא ליה משארו האי והעברתם מאי עביד ליה‬
‫מיבעי ליה ל כ ד ת נ י א ר׳ אומר בכולן נאמרןה[ בהן נתינה וכאן נאמרה )בהן( העברה‬
‫שאין לך וכו׳‪ ,‬וזה שנוי שם בספרי ברישא! בכולם הוא אומר ונתתם וכאן הוא אומר‬
‫ל ו ו׳ ‪.(2•J‬‬ ‫והעברתם רבי אומ‬
‫כ‬ ‫ך‬ ‫א י ן‬ ‫ר‬

‫‪29‬‬ ‫ד‬
‫‪ (2‬ב״ב קיא ב ‪ :0-‬ו ת ג א י( מייתי לה מהבא ד ת נ י א ו י ר ש א ו ת ה מ ל מ ד‬
‫שהבעל יורש את אשתו דברי ר״ע ר׳ ישמעאל אומר וכו׳ מלמד שגשא יאיר אשה‬
‫ומתה וירשה‪.‬‬
‫בספרי שם! ו מ ג י ן שהאיש יורש את אשתו ת ״ ל ממשסתתו וירש אותה דברי‬
‫ר״ע ר׳ ישמעאל אומר וכו׳‪ .‬ולמטה שם! וירש אותה‪ ,‬ל ע ג י ן ש א מ ר ג ו ‪.‬‬
‫תנאי־בבל סדרו אפוא ברייתא זו במקומה אצל ״וירש אותה״׳ אבל כולה מתאימה‬
‫עם הספרי‪.‬‬
‫‪ ( a‬על ״ותנא בו׳״‪ ,‬עי׳ לפיישעה‪ ,‬מא״ש מבוא למכילתא ‪ ,xui‬ודדו״ד ח״ב‪ ,230 ,‬ולוד אדבר‬ ‫‪123‬‬
‫עליו בע״ה בהגיעי למדרשי ר״ע ]להלן‪ ,‬עמ׳ ‪ 666‬ואילך(‪.‬‬
‫‪ (124‬אחרי ברייתא ד ב י ר ״ ע‪ ,‬שהביא תחילה )קח ב(‪ :‬מלמד — יכול — ומה ראית לרבות —‪.‬‬
‫‪a124‬״ותנא״‪ ,‬כנו׳ כ״י מ׳ וה׳ וילקוט ויד רמ״ה» רשב׳׳ם ה ג י ה ‪ :‬ו ה א י תנא‪ ,‬משום שגם(‬
‫לעיל תנא דברייתא הוא‪ ,‬אבל כן גם קיא ב‪ ,‬עי׳ בםמור‪.‬‬
‫‪ (126‬ועי׳ לעיל‪ :‬תני ר׳ ישמעאל‪.‬‬ ‫‪ (125‬כי״מ ור׳ וגליון כי״ה ויל׳‪.‬‬
‫‪ (127‬אחרי ד ב י ר ״ ע ‪ :‬שארו זו אשתו מ ל מ ד וכוי‪.‬‬
‫‪ (128‬״ותנא״‪ ,‬כנו׳ ב״י מ׳ וה׳ וילקוט ויד רמ״ה‪ ,‬ברשב״מ ובנוםתאות ‪ :‬ו ה א י תנא‪.‬‬

‫‪609‬‬
 ‫לעומת זה ״ותנא״״ שבערכין יא םע״א‪ ,‬א י נ ו מתאים לספרי שלנו‪.‬‬
‫בערכין שם )אחרי דרשות א מ ו ר א י ם ( ! ו ת נ א מייתי לה )ל״עיקר שירה מן‬
‫‪,‬‬
‫התורה״( מהכא ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו)במ ז ט( ממשמע‬
‫שנאמר בכתף איני יודע שישאו מה ת״ל ישאו אין ישאו אלא שירה וכר חנניה בן אחי‬
‫‪12‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר יהושע אמר» ( מ ה כ א משה ידבר והאלקימ יעננו בקול )שמ׳ יט יט( ע ל ע ס ק י‬
‫‪131‬‬ ‫‪ 3 0‬ג‬ ‫‪,‬‬
‫ק ו ל ר א ס י ( אמר ( מ ה נ א ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררימ להשמיע קול‬
‫‪,‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬
‫מ ה כ א לא ימותו גם הם גם אתם )במ יחג((‬ ‫אחד )דהי״ב ה יג( ר י ו ג ת ן אמר‬
‫מ ה א ת ם ב ע ב ו ד ת מ ז ב ח א ף ה ם ב ע ב ו ד ת מ ז ב ח ‪ .‬ת נ ״ ה לא ימותו גם‬
‫הם גם אתם אתם בשלהם וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫והנה בספרי פ׳ נשא )פיס מו( א י ן כלום מענין זה ז אבל בפ׳ ק ר ח פיס׳ קנח‬
‫)אך אל כלי הקדש(! ר׳ נ ת ן אומר מיכן רמז לשיר מן התורה אלא שנתפרש ע״י עזרא‬
‫)עז׳ ג י(‪ .‬ר׳ חנניה בן אחי ר׳ יהושע אומר אין צריך שהרי כבר נאמר משה ידבר‬
‫והאלקים יעגגו בקול מיכן רמז לשיר מן התורה‪ .‬ודברי ת׳׳ק ור׳ אסי־־י‪-‬י( איגם‪ .‬ועוד‬
‫‪133‬‬
‫שגם ״תגיא גמי הכי״ שבתלמוד ( גמצא ב ע י ק ר ו בספרי שם א ח ״ כ ! אין לי אלא‬
‫לוים שעגושים וממהרים על עבודת כהגים וכו׳ וכבר ביקש ר׳ יהושע בן חגגיה לסייע וכו׳‬
‫‪,‬‬
‫)הברייתא שהובאה אחריו‪ :‬תנאי היא ד ת נ י א מעשה ברבי יהושע וכו (‪.‬‬

‫וכשנתבונן בכלל ליחסו של התלמוד לספרי במדבר הרי אנו רואים מצד אחד!‬
‫א( כמה שינויים עיקריים בנוסח ״פנים אחרות״׳ שמשנים את המדרש ויש שמביאים‬
‫את התלמוד לידי סירוש דחוק‪.‬‬
‫)ב( שברייתות‪ ,‬שהן שנויות אצלנו במקום אחד‪ ,‬זו אצל זו׳ נשנו בבבלי בלשון ״תניא‬
‫‪13‬‬
‫אידך״‪* [.‬־ (‬
‫ג( שמביאים חלק מן המדרש ולא ידעו סופו׳ מה שנמצא אמנם גם ב מ ש נ י ו ת‬
‫ובברייתות )תוםםתות(‪.‬‬
‫א( שיגויים כיצד!‬
‫‪ (1‬פיס׳ י! ומן העםר אשר יהיה בקרקע המשכן מ ג י ד ה כ ת ו ב שאם לא היה שם‬
‫עפר מביא עפר ממקום אחר וגותגו למקום )מפגי( י• י( שהמקום מקדשו‪ .‬איםי בן ע ק ב י ה‬
‫‪3‬‬

‫וכו׳ — בבבלי טוטה טו ב •״(! ת ג י א א י ד ך ומן העפר אשר יהיה וגומר מ ל מ ד‬

‫שהיה מ ת ק ן מ ב ח ו ץ ו מ כ ג י ס‪ ,‬בקרקע המשכן׳ איםי בן י ה ו ד ה אומר ל ר ב ו ת‬
‫‪1‬‬
‫ש י ל ה ג ו ב ו ג ב ע ו ן ״ ( ובית העולמים וכר‪ .‬וכבר העיר רש״י )טז א(! ובםיסרי‬

‫א ם א‪ ,‬דםו׳‪ :‬אשי‪.‬‬ ‫כ״ה בכ״י מ׳‪ ,‬במדב׳׳ר ס פ ״ ו ‪ :‬ר׳‬ ‫‪(130‬‬ ‫כ ״ י מינכן‪ :‬א ר ‪.‬‬ ‫‪(129‬‬
‫כ״י מינכן‪ :‬א׳‪.‬‬ ‫‪(131‬‬
‫״אימי״ נ ז כ ר כמכיל׳ דר״י כ ם פ א ס ו ף פ״כ‪.‬‬ ‫‪(132‬‬
‫ס׳־ ז ק ר ח ‪.292—291‬‬ ‫‪(133‬‬
‫ןעלתה על דעתו ש ל מ ו ״ ר ז‪1‬״ל ל נ ס ח מ ש פ ם זה אחרת‪ ,‬והעביר עליו ק ו י מחיקה; א ך ש כ ח‬ ‫‪(134‬‬
‫ל כ ת ו ב א ת ה נ ו ס ח ה מ ת ו ק ן ‪ .‬ועי׳ להלן‪[.‬‬
‫ליתא בכ״י מ׳‪ .‬עי׳ להלן‪.‬‬ ‫‪(135‬‬
‫= ירוש׳ פ ״ ב יח א ‪ :‬יכול מן‬ ‫וכו׳‬ ‫יתקין מבחוץ ויכניס‬ ‫יכול‬ ‫ר״ ע ‪:‬‬ ‫דבי‬ ‫‪ (136‬אחרי‬
‫ה מ ו נ ח )כי״ר( ב ק ו ס ה )קונםרים אחרון לילקום( וכוי‪.‬‬
‫כ״ה ג ם בכ״י ס׳״ ו כ ך היה ג ם לפני רש״י‪ ,‬אלא שהיא הגיהו ע״ם הספרי‪ ,‬אבל כ״ה נ ם‬ ‫‪(137‬‬

‫‪610‬‬
 ‫לא חני הכי ) ב ר י ש א שלנו( ו א ו מ ד א נ י מ ד ר ש ש נ י ה ו א ב פ נ י ם א ח ר י ם ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ובכ״י מ מובא נוסח הספרי בתור ״ל״א״‪ ,‬אחרי נוסח הבבלי» ל״א‪ .‬מן העפר אשר יהיה‬
‫‪,‬‬
‫בקרקע המשמ מגיד הכתוב וכר‪ .‬ובידוש שם )כהמשך ל ד ב י ד״ע( םתם‪ :‬המשח‪,‬‬
‫ל ר ב ו ת המשכן ו ג ו ב ו ג ב ע ו ן ו ש י ל ו ובית העולמים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (2‬סיס יז! מה ת״ל והשקה את האשה שאס גמחקה המגילה ואמרה איגי שותה‬
‫מערערים אותה ומשקים אותה בעל כרחה דברי ר״ע‪ ,‬ו ח כ״ א ואחר ישקה את האשד‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫למה גאמר וכו שלשה דברים מעכביט בסוטה וכו גמחקה המגילה ואמרה טמאה אגי‬
‫המיט נשפכיפ והמנחה מתפזרת וכר )חכמיט סובריט כת״ק שבםוטה ס״ג מ״ב‪ ,‬שמשקה‬
‫ואח״כ מקריב‪ ,‬ור״ע סובר כ ר ״ ש‪ ,‬שמקריב ואח״כ משקה( ז אבל בבבלי י ט ב ! ‪ -‬דברי‬
‫‪,‬‬
‫ד״ע ר ש מ ע ו ן אומר ואחר ישקה מה ת״ל וכר א ל א ל א ח ר כ ל ה מ ע ש י מ‬
‫‪1‬‬
‫כ ו ל ן ה א מ ו ר י מ ל מ ע ל ה מגיד ג׳ דברימ ו כ ר ״ ( ! כך נשנו דברי החכמימ כדעתו‬
‫‪13‬‬ ‫‪,‬‬
‫של ר״ש‪ ,‬וע״י כך גדחק הבבלי בפי הברייתא״ (‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (3‬סיס׳ כו‪ :‬ומה ת״ל לאביו ולאמו לא יטמא וכו גאמר כלל בכ״ג וגאמר כלל בגזיר‬
‫מה כלל האמור בכ״ג ב ל י ט מ א ל ק ר ו ב י ס אף כלל האמור בגזיר ב ל י ט מ א‬
‫ל ק ר ו ב י מ וכר ת״ל לאביו ולאמו )לאחיו ולאחותו( לא יטמא להט במותם» רע״א‬
‫‪,‬‬
‫איגו צריך וכו ‪.‬‬
‫אבל בבבלי)מח א—ב(! מה כללות האמורות בכ״ג ל א ב י ו ' א י ג ו מ י ט מ א א ב ל‬
‫‪140‬‬
‫מ י ט מ א ל מ ת מצוד‪ .‬וכר ת״ל לאביו ולאמו לא יטמא (‪ ,‬ושאל התלמוד בצדק‪:‬‬
‫‪141‬‬
‫הא מיבעי ליה לומר שאץ מיטמא לאביו ]ממש[ (‪ ,‬אלא לאביו לומר שאין מיטמא לאביו‬
‫‪,‬‬
‫לאחיו וכו ‪ ,‬ודברי ד ״ ע )מח ב( שוגיפ לגמרי מדבריו שבספרי‪ ,‬וגט מ ל ש ו ן הברייתא‬
‫שבבבלי ׳״או כלך לדרך זו״‪ .‬גראה ש ה ו ש פ ע ה ה ב ר י י ת א מ ד ב י ר ״ ע ‪.‬‬
‫ב( רחוקות שגעשו קרובות כיצד!‬
‫‪,‬‬
‫‪ (1‬בפיס לט דורשת הברייתא מן ״כה תברכו את בגי ישראל״ שבע דרשות )דבר‬
‫שבכלל איגו ברוחו של הססרי במדבר(! כה תברכו את בגי ישראל‪ ,‬בלשון הקודש שכל‬
‫נ‬ ‫‪2‬‬
‫מקום שגאמר עגייה ואמירה כה וככה בלשון הקודש )=״ת״ר״ בסוטה לט א( « (‪ .‬כה תברכו‬
‫את בגי ישראל בעמידה וכר )=״תגיא אידך״ שם(‪ .‬כה תברכו את בגי ישראל‪ ,‬בגשיאת‬
‫‪,‬‬
‫כשים וכו׳ )=״תגיא אידך״ שם(‪ .‬כה תברכו את בגי ישראל‪ ,‬בשם המפורש ובו )=תגיא‬
‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫אידך״ שם( * (‪ .‬כה תברכו את בגי ישראל‪ ,‬אין לי אלא ברכה לישראל וכו ב ר כ ה‬
‫‪1‬‬
‫ל כ ה ג י ם מ ג י ן ת ״ ל ו א ג י א ב ר כ ם )=״תגיא אידך״ שם(** ^ כה תברכו את בגי‬

‫וגבעון ושיל ׳‬ ‫נוב‬ ‫בין‬ ‫בירוש׳‪ ,‬עי׳ להלן‪ .‬ובכ‪-‬י מ׳ גם למסד‪ :,‬לא חלק הכתוב‬
‫ובי׳ עולמי׳‪.‬‬
‫‪ (138‬ו א י ן שם‪ :‬נמחקה המגילה ואמרה וכו׳‪.‬‬
‫‪ (140‬״הא למת מור‪ .‬מיסמא‪ -‬אין בכ״י מ׳ וילקום ורש״י‪.‬‬ ‫‪ (139‬עי׳ הורוויץ בהערותיו‪.‬‬
‫‪ (141‬כ״י מ׳ וילקוס ותומי‪.‬‬
‫‪ (142‬אבל באריכות ובמחלוקת‪ ,‬וסתם ספרי כר׳ יהודה שם וברייתא דדף לג ב‪.‬‬
‫‪ (143‬ומחלוקת ר׳ יאשיה ור׳ יונתן מוחלסת ש* והנכון — כמו שהעיר הורוויץ — כבגמרא‪,‬‬
‫שכן דרכו של ר׳ יאשיה לסרס את המקרא‪ ,‬עי׳ פיס׳ סח וסיס׳ קלח‪ ,‬וסתם מכילתא דר״י בחדש סי׳י־א‪,‬‬
‫כרי יאשיה שבגמרא‪.‬‬
‫‪ (144‬אבל ליתא •ברכה לכהנימ״ וכר‪ ,‬שהוא כדברי ר׳ י ש מ ע א ל בברייתא שבחולין מם א‪,‬‬
‫ובסוף סיס׳ מג שנוי ממש כמו כאן‪ ,‬אבל אחריו‪ :‬ואני אברכם‪ ,‬שלא יהיו ישראל אומרים ברכותינו‬
‫תלויות בכהניס וכו׳— כר״ע שם‪.‬‬

‫‪611‬‬
 ‫ישראל׳ פנים כנגד פנים וכר )=״תניא אידך״ שם(‪ .‬כה תברכו את בני ישראל שיהא כל‬
‫הקהל שומע וכו׳)שם *תניא אידך״‪ ,‬וקצת בלשון אחר(‪.‬‬
‫‪ (2‬פיס׳ קיב! כי דבר ה׳ בזה זה צדוקי׳ ואת מצותו הפר זה אפיקורוס‪ .‬ד ״ א כי‬
‫דבר ה׳ בזה זה המגלה וכו׳ בשר מיכן אמר וכו׳ אמר כל התורה כולה אני מקבל וכר‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫) ר ״ א כי דבר ה׳ בזד‪ ( • (.‬רמ״א זה הלמד וכו׳ ר׳ ישמעאל אומר בע״ז הכתוב מדבר‬
‫ש גא מ ר כ י ד ב ר ה ׳ ב ז ה ש ב י ז ה ע ל ד י ב ו ר ה ר א ש ו ן ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫בםגהד׳ צם א ‪ t‬ת״ר כי דבר ה׳ בזה )ומצותו הפר הכרת תכרת( זה ה א ו מ ר א י ן‬
‫ת ו ר ה מ ן ה ש מ י ם ד ״ א כי דבר ה׳ בזה זה אפיקורוס )ד״א כי דבר ה׳ בזה זה המגלה‬
‫‪1‬‬
‫פגים בתורה(•• ( ואת וכו׳ בבשר׳ ה כ ר ת ת כ ר ת ה כ ר ת ב ע ו ה ״ ז ת כ ר ת‬
‫ל ע ו ל ם ה ב א ׳ מכאן אמר וכו׳ ת ג י א א י ד ך כ י ד ב ר ה ׳ ב ז ה זה ה א ו מ ר‬
‫א י ן ת ו ר ה מ ן ה ש מ י ם ו א פ י ׳ אמר כל התורה וכר ת גי א היה רמ״א‬
‫ג‬ ‫ז‬
‫וכו׳ « ( )והמחלוקת מוחלפת( ר׳ ישמעאל אומר זה העובד ע״ז‪ .‬מ א י מ ש מ ע)ה(‬
‫‪1‬‬
‫ד ת ג א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל כי דבר ה׳ בזה זה המבזה דיבור וכו׳״ (‪.‬‬
‫הברייתות חלוקות וגסרדות‪ ,‬והםתם הכרת תכרת בעוה״ז וכו׳ — כ ר ״ ע בספרי‬
‫שם למסה»״(‪.‬‬
‫ברייתא אחרת ד ב י ר ״ ע‪ ,‬בשבועות יג א» דתגיא כי דבר ה׳ בזה זה הסורק עול‬
‫ומגלה פגים וכו׳ הכרת תכרת הכרת לפגי יוה״כ וכו׳ י כ ו ל וכו׳ לא אמרתי וכו׳‪.‬‬
‫‪ (3‬תעגית ב ב—ג א‪ :‬מאי טעמא דריב״ב )״בשני בחג הוא מזכיר״( דתגיא ר׳ יהודה‬
‫בן בתירה אומר גאמר בשגי וגסכיהם וכו׳ מכאן רמז לגיסוך המים וכו׳ רע״א בששי בתג‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫הוא מזכיר ״( ]מ״ט דר״ע[** ( גאמד בששי וגסכיה בשגי גיםוכין הכתוב מדבר אחד‬
‫גיסוך המים ואחד גיסיך היין ואימא תרוויהו דחמרא‪ .‬סבר ליה כריב״ב דאמר רמיזי מיא‬
‫‪152‬‬
‫]הבא[ ( וכו׳ ת ג י א ר׳ גתן אומר בקדש וכו׳ ב ש ג י ג י ס ו כ י ן הכתוב מדבר וכוי‪.‬‬
‫בספרי פיס׳ קג« מגין לגיםוך המים בחג היה ר ע ״ א גאמר הביאו עומר בפסה וכו׳‬
‫)מה מציגו!( ריב״ב אומר וכר ר ׳ ג ת ן אומר בקדש וכו׳ למה גאמר ל ה ב י א א ת‬
‫ה מ י ם )ודבריו גם בסים׳ קמג(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫התלמוד ל א ידע דברי ר* ע שבםסרי״ (‪ ,‬ואינו מביא גם דברי ר׳ גתן בלשוגם׳‬
‫והוא מביא אותם בתור ברייתא נ פ ר ד ת ‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫והירוש׳* ( הביא בשם ר ״ ע בלימודו של ר י ב ״ ב! דרע״א ניסוך המים דבר‬
‫תורה‪ ,‬בשיני ונסכיהם וכר *‪.(15‬‬

‫ליתא בכי‪-‬י‪ ,‬ואצלנו נשתבש ״ד‪-‬א‪ -‬במקום ״זהו‪.-‬‬ ‫‪(145‬‬

‫ליתא ב ד שונצ׳‪ ,‬כי‪-‬י וראשונים ‪1‬‬ ‫‪(146‬‬
‫ועי׳ מדר״י םםחא ם״ד‪.15 ,‬‬ ‫‪(147‬‬
‫אחריו‪ :‬ר׳ יהושע בן קרחה אומר כל הלומד וכו׳ — תוס׳ דפרה ס״ג ואהלות פט״ז‪.‬‬ ‫‪(148‬‬
‫־סנהדרין ‪ 1‬ע״ב‪.‬‬ ‫‪(149‬‬
‫ברייתא דתענית דלעיל‪.‬‬ ‫‪(150‬‬
‫כ״י מינכן ומ׳ בי! דסר‪ :‬שנאמר‪.‬‬ ‫‪(151‬‬
‫כ״י מינכן ומ׳ ב׳ ויל׳‪ ,‬ובכולם ‪ :‬מיא רמיזי הכזג‬ ‫‪(152‬‬
‫=תום׳ סוכה ספ״ג‬ ‫‪(153‬‬
‫שביעית פ״א לג ע״ב )סוכה רפ‪-‬ד נד ע״ב( וד״ה ס״א נז ע״ב‪.‬‬ ‫‪(154‬‬
‫אלא שבר״ה הוסיפו‪ :‬אמרה התורה הבא שעורים ביכורים בפסח וכו׳)כדברי הספרי והתוס׳(‪.‬‬ ‫‪(155‬‬

‫‪612‬‬
 ‫‪ (4‬נדרים עז ב—עה א ז דתביא זה הדבר <ה(חכם««( מתיר ואין הבעל מתיר‪ .‬ש י כ ו ל‬
‫ומה חכם שאין מפר וכר ת״ל זה הדבר חכם מתיר ואין בעל מתיר‪ .‬ת נ י א א י ד ך זה‬
‫הדבר בעל מפר ואין חכם מפר שיכול ומה בעל שאין מתיר וכר ת״ל זה הדבר בעל מפר‬
‫ואין חכם מפר‪ .‬נ א מ ר )בב״ב קכ ב! ד ת נ י א נאמר( כ א ן זה ה ד ב ר וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בספרי פיס׳ קנג! ד״א זה הדבר אשר צוה ה הבעל מפר ואין חכם מפר חכם מתיר‬
‫ואין בעל מתיר והרי דברים ק״ו וכו׳ ת״ל זה הדבר אשר צוה ה׳ הבעל מיסד ואין חכם‬
‫מיפר חכם מתיר וכו׳‪.‬‬
‫שתי הברייתות דבי ר״ע מצורפות אסוא בספרי לאחת‪ .‬אבל החלק האחרון הוא ברייתא‬
‫אחרת שנצטרפה כאן בנדרים ע״י הבבלי‪.‬‬
‫ג( ל א י ד ע ו ס י פ א ‪.‬‬
‫‪ (1‬פיס׳ ל! וכפר עליו מאשר חטא על הנפש ר׳ אלעזר הקסר אומר וכי על איזו נפש‬
‫חטא זה וכו׳ ר ׳ י ש מ ע א ל א ו מ ר בנזיר טמא הכתוב מדבר וכר שנטמא למתיס‪.‬‬
‫אבל בבבלי נדרים י ע״א ל א י ד ע ו דברי ר׳ ישמעאל שבספרי‪ ,‬ששאלו שם!‬
‫והדין קרא בנזיר טמא כתיב משוט דשנה בחטא הוא‪ ,‬וכן בנדר יט א ז והא בנזיר סמא‬
‫כתיב ואנן אפילו נזיר טהור קאמרינן קסבר ר״א הקפר נזיר טהור נמי חוטא הוא והיינו‬
‫טעמא דכתיב בנזיר טמא הואיל ושנה בחטא‪ ,‬ובנזיר ג א אמרו! דאפילו לר״א הקפד דאמר‬
‫נזיר חוטא ה״מ גבי נזיר טמא וכו׳ אבל נזיר טהור לאו חוטא הוא‪.‬‬
‫‪ (2‬סיס׳ קיח‪ :‬ר׳ ישמעאל אומר וכי תודה )״שאתה חפץ ללמוד הימנה בכור שיהא‬
‫נאכל ליום ולילה״( מאין למידה )״לחזה ושוק״( לא משלמים ודבר הלמד ממקום אחר אתה‬
‫בא ללמד הימנו למד מן הלמד‪ .‬הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא וכו׳ אף הבכור‬
‫יהא נאכל לשני ימים ולילה אחד‪ .‬ד ״ א אין ת״ל לך יהיה אלא להביא את הבכור בעל‬
‫מום וכו׳‪ .‬ר ׳ א ל ע ז ר א ו מ ר לשני ימים וכר‪.‬‬
‫אבל בבבלי זבחים גז א‪ ,‬אחרי שהביא הברייתא של הספרי‪ ,‬שאל! ו ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫האי לך יהיה מאי עביד ליה לימד )כצ״ל( על בכור בעל מום שהוא מתנה לכהן שלא‬
‫מצינו בכל התורה‪.‬‬
‫אלא ש״ד״א״ חסר אצל ר״ה‪ ,‬ובכ״י ר׳! ר ׳ א ו מ ר ‪.‬‬
‫ונראה שנכנס בספרי מ ק ו ר א ח ר ‪ ,‬שבו השתמש הבבלי‪.‬‬
‫אבל אפשר שזוהי הצעת התלמוד‪ ,‬מעין! ״קשיא ליה לד׳ פלו׳״ ‪• a‬״(‪.‬‬
‫מ מ ק ו ר א ח ר הם גם כמה מן המדרשים שהביא ע ו ל א ביומא מב ב—מג א‪,‬‬
‫המקבילים לספרי תקת פיס׳ קכג»‬
‫וגתתם אותה אל אלעזר הכהן אותה לאלעזר וכו׳ )קיצור הספרי(‪ ,‬והוציא אותה שלא‬
‫יוציא אחרת עמה כ ד ת ג ן )=״מיכן אמת״ שבםםרי( לא היתה סרה וכר‪ ,‬ושחט אותה‬
‫ש ל א י ש ת ו ט א ח ר ת ע מ ה ‪ ,‬לסגיו וכו׳ שיהא ז ר שוחט ואלעזד רואה‪ .‬וכר‪.‬‬
‫וכבס בגדיו הכהן בכיהוגו)״בבגדים״(‪ .‬וטמא הכהן עד הערב‪ .‬כהן בכיהונו לדורות וכר‪.‬‬
‫ואסף איש טהור את אפר הפרה והנית‪ ,‬איש להכשיר את הזר‪ ,‬טהור להכשיר את האשה‪,‬‬
‫והגית מי שיש בו דעת להגיח יצאו חרש שוטה וקטן שאין בהן דעת להנית‪.‬‬
‫כל הדרשות האלה איגן מתאימות לא עט הספרי)״ושחט אותה מ י כ ן א מ ר ו א י ן‬
‫ע ו ש י פ ש ת י פ ר ו ת כ א ח ת ‪ ,‬ושחט אותה לםגיו שיהא א ח ר שוחט ואלעזר רואה‬
‫כנוס׳ רי״ף ויל׳ ולהלן‪.‬‬ ‫‪(156‬‬

‫( ס ו ט ה ל ח א‪ ,‬מ נ ח ו ת ט ח ב ו ג ט י ן מ ה א‪.‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪156‬‬

‫‪613‬‬
‫ואסף איש להוציא את הקטן ובו׳ טהור ל ה ב י א את האשד‪ .‬ד ב ר י ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫‪,‬‬
‫ר ע ״ א ואסף איש להוציא את האשה ובו ״( ולא עט ם״ד ולקוחות כנראה מן ״דבי ו ״ ע ״‬
‫שהובא שט מב ב )״ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו אחר שריבה הכתוב‬
‫י‪/‬‬ ‫‪ 7‬״‬
‫ומיעט״( ( ‪ .‬ו ע לעיל‪.‬‬
‫יוצא אסוא מכל־זה׳ שלא תמיד השתמשו האמוראימ בספרי ש ל נ ו ‪ ,‬אלא שהיו‬
‫‪,‬‬
‫לפניהם קבצים שונימ מ ד ב י ר ״ ע וקבציט שוניס מ ד ב י ר י ש מ ע א ל ולקחי‬
‫מכאן ומכאן‪.‬‬
‫וגם מסדר הספרי שלפנינו לקח מדבי ר׳ ישמעאל שונים וגם מ ד ב י ר ״ ע‪ ,‬אלא‬
‫שברובו של הספר יצק המסדר מרוחו‪ ,‬שהיה תלמיד דבי ר׳ ישמעאל‪ ,‬על המקורות השוגים‬
‫שהכגיס‪ ,‬מסר אותמ בלשון בית־מדרשו ובטרמיגילוגיה ש א ‪.‬‬
‫ה ו ס פ ו ת ‪ .‬ויש שגוספו בספרי שלגו פ י ר ו ש י ס על־פי ה ת ל מ ו ד !‬
‫‪ (1‬ספרי סיס׳ לא )‪ ! (10 37‬ושערו ראוי לתגלחת ג ז י ר ו ת ‪.‬‬
‫בבבלי יז ב ! ״לתגלחת״ סתם‪ ,‬אבל שם יח א סירשו! תגלחת ד ג ז י ר ו ת קתגי‪,‬‬
‫ועל־פי־זה שגו ב ג ד ר גו א‪ ,‬באותה הברייתא! לתגלחת ג ז י ר ו ת ‪ ,‬וכך שגו גם בםסרי‪.‬‬
‫‪ (2‬פיס׳ ק י ב ‪ :‬בא ישעיה ופי׳ בקבלה הוי מושכי העון ב ח ב א השוא וכעבות העגלה‬
‫חטאה‪ .‬ת ח י ל ת ו ש ל ח ט א ה ו א ד ו מ ה ל ח ו ט ש ל כ ו כ י א א ב ל ס ו ס ו‬
‫ל ה י ו ת כ ע ב ו ת ה ע ג ל ה חטאה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫כל הברייתא הובאה בבבלי סגהד׳ צט ב׳ אבל לא ״תחילתו של חטא וכו׳״ ״ ( ‪ .‬אבל‬
‫בסוכה גב א ! א״ר אםי יצה״ר בתחילה מ מ ה לחוט של כוכיא ולבסוף דומה כעבותות‬
‫העגלה שגאמר וכו׳‪.‬‬
‫אלא שהדרשה היא של ת ג א י מ‪ ,‬שכן אגו מוצאימ במ״ת ‪) 131‬וכי יהיה באיש חטא‬
‫משפט מות(‪ :‬ר׳ עקיבה כשהיה דורש עגייגו היה אומ׳ הוי משכי העון בחבלי השוא )ישע׳‬
‫ד יח( תחילתו של חטא דומה לחוט של כוכיא וסופו להיות כעבות העגלה‪ ,‬מתחלת הענין‬
‫מהוא אומר כי תצא למל׳ וראית בשב׳ אש׳ יפת תא׳‪ ,‬מהוא אומר כי תהיין לאיש שתי‬
‫גשיס הכגים זה שטן לתוך ביתו ]מה[ העמיד ממגה בן סורר ומורה ומה סוסו של בן סורר‬
‫ומורה להיות כי יהיה באיש חטא מש׳ מ׳ ]והומת[ •*!(‪ .‬וכן גזבר בשס ר״ע בב״ר סכ״ב ו‪.‬‬
‫משפ לקחו אפוא ר׳ א ם י‪.‬‬
‫‪ (3‬גם ״שגאמר כי ד ב ר ה׳ בזה שביזה על דיבור הראשון״ וכר‪ ,‬שבספרי שם )‪,(8 121‬‬
‫שאיגו בברייתא ש ב ב ב ל י ) ע י ׳ לעיל(‪ ,‬והובא שם כ ס י ר ו ש לברייתא מ״דבי ר׳ ישמעאל״‪,‬‬
‫אפשר )כמו שהעירותי כבר( שגוסף בםסרי ע״ס ה ב ב ל י )סגה׳ צט א(‪.‬‬
‫ממין אחר היא ה ה ו ס פ ה שבסים׳ עג )‪ 69‬״ ‪ -‬־ ! ( ! ר ׳ ש מ ו א ל ב ר ג ח מ ג י‬
‫א ו מ ר אחת מדברי תורה ושתים מד״ס‪ ,‬שבתון זכרון תרועה מן התורה‪ ,‬והעברת שוסר‬
‫תרועה‪ ,‬ויום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא‪.‬‬
‫>‪1e‬‬
‫כ ב ב א ר״ה ל ד א הובאה כל הברייתא‪ ,‬ואחריה! רבי שמואל בד גחמגי אמר < ( אחת‬
‫מד״ת ושתים מד״ם וכו׳ ו כך הוא ״אמר״‪ ,‬ולא ״אומר״‪ ,‬גם בילקוס ר׳ תרמ״ו וגם בלקוםות‬

‫ע ו ל א בר ישמעאל בשם ת לעזר )ירוש׳ סוכה פ״ד נד ע״ג וש״נ( = ס פ ת ראה פיסי קמב !‬ ‫‪(137‬‬
‫״מאי כעבות העגלה אמר רבי אםי בתהילה ובו׳״ שבדפוסים — ליתא בכי״י וראשונים‪,‬‬ ‫‪(158‬‬
‫עי׳ ד״ם‪.‬‬
‫כ״י ירושלים‪.‬‬ ‫‪(159‬‬
‫״ר׳ יונתן״ שבדפוסים חסר בכי״י וראשונים‪.‬‬ ‫‪(160‬‬

‫‪614‬‬
‫הרמב״ן‪ ,‬וזו מ י מ ר א היא׳ שהוסיף הבבלי על הברייתא׳ שרשב״נ חולק על ס ו ף דבריו‬
‫)או על התנא השוגה דבריו( של ר׳ ישמעאל בגו של ריב״ב )״שתים מד״ת ואחת מד״ם״(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וכיוצא בזה למשל בםגהד יז א‪ ,‬אחרי ברייתא‪:‬רב ג ת מ ן א מ ר על עיסקי גוג וכר‪.‬‬
‫וכדאי להזכיר )אע״ס שאין זה מכריע( כי כל המאמר ״ר׳ שמואל וכר״ — אינו במ״ח‪.‬‬
‫ר ש ב ״ נ ל א נזכר אפוא בעיקר הספרי‪ ,‬ואין לנו כל יסוד לאחרו מזמנם של‬
‫ת ל מ י ד י ר ב י ‪ ,‬שהרי לא נזכרו בו אלא ר ב י ו ח ב ר י ו ‪.‬‬
‫‪1 6 1‬‬
‫‪ .‬ואם ישנם בספרי דברים הנאמרים לפעמים בתלמוד בשם א מ ו ר א י ם ( אין זה‬
‫מוכיח כלל‪ ,‬שהספרי השתמש בדברי אמוראים אלה‪ .‬כאלה וכאלה ישנם כמה מימרות‬
‫בבבלי שדבריהם הם דברי ת נ א י ם ‪ « -‬׳ ( בברייתות ובתוספתא׳ אלא שלא ידעו אותם‬
‫באותה שעה ומסרום בשם אומרם׳ כמו שקיבלום בעל־פה סתם‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫עוד פחות מזה אפשר להוכיח מן העובדא׳ שהתלמוד לא ידע בכמה מקומות (‬
‫ברייתות השנויות בספרי במדבר — שלא ידע כ ל ל את הספרי‪ .‬כאלה רבים ביחס‬
‫לברייתות ותוספתא‪ ,‬ואגו אומרים בכגון זה ״ברייתא לא שמיעא ליה״‪ .‬ואפי׳ במשניות‬
‫‪182‬‬
‫נעלמו כמה משגיות מן האמוראים * (‪ :‬וכי בשביל זה נאמר׳ שלא ידעו כלל את משגתגו ? !‬

‫ט‪ .‬חלוקת הפרשיות)הסדרות( והפיסקאות‬

‫חלוקת הסדרות שישנה בד״ר— אינה בכ״י ר ׳ כלל‪ .‬בכ״י‪ .‬זה א י ן כל ריוח בין‬
‫סדרא לסדרא ואין כל כתובת לפני כל פרשה ופרשה‪ ,‬חוץ מפרשת מטות‪ ,‬שלפניה בכ״י ר׳‬
‫‪VV V V V‬‬ ‫‪VV V V VV‬‬

‫)בשורה אחת עם הסגים(! אל ראשי המטות ‪) /‬בד״ר! ראשי המטות(‪ .‬בסוף פרשת פנחס‬
‫— אין בכ״י ר׳ ״סליק ם י ד ר א״‪ ,‬אלא« סליק ם ס ו ק א‪ .‬ט״ו ברייתא )עי׳ להלן(‪ ,‬וכן‬
‫איגו בכ״י זה בסוף סרשת מטות‪ ,‬אלא ו ס ׳ ם׳‪.‬‬
‫כי כמו מסדר המכילתא‪ ,‬ל א שט לבו כלל גט מסדר הספרי לחלוקת הסדרות‪ ,‬וכך‬
‫‪183‬‬
‫הוא מחבר חלק של פגחס לבלק )סוף פיס׳ קלא( לסי הענין (‪.‬‬
‫לעומת זאת ישגה בספרי חלוקה ש ל ע ג י י ג ו ת ‪ ,‬קבוצות של סרשיות העוסקות‬
‫בעגין אחד‪ ,‬כעין ה מ ס כ ו ת של המכילתא והדיבורים של הספרא‪ .‬אותן הקבוצות‬
‫מתחלקות ל פ י ם ק א ו ת פ י ם ק א ו ת )או פ ר ש י ו ת פ ר ש י ו ת ‪ ,‬כבקטע של‬
‫המכילתא שבמדרש תגאים ‪ ,56‬ובמכילתא(‪ ,‬והפיסקאות — ל ב ר י י ת ו ת‪ .‬הסימן של‬
‫אותן הקבוצות הוא מ נ י ן ה ב ר י י ת ו ת הנמנה בסופן‪ ,‬שמקצתו גשאר עוד גם בדפוסים ו‬
‫׳‬
‫‪ (1‬באמצע נשא סוף סיס׳ מד‪ :‬סליק סיסקא )ר׳! סל׳ םס (‪ .‬מן רישא ועד כאן )ד׳ ו‬
‫ראשיה — כן( צ ״ ח )כ״י ב׳‪ :‬צ״ה( ב ר י י ת א ‪.‬‬
‫‪8‬ז‬
‫‪ (2‬בסוף קרח )סיס׳ קכב(! סליק ספר וידבר« (‪ .‬ש ו ״ ח ) = ש י ״ ד ( ב ר י א ת א‬
‫‪ (161‬לי׳ אלבק ‪.107—105‬‬
‫‪ (162‬די׳ למשל סוכה סב א שהבאתי‪.‬‬
‫‪ (162‬ןדי׳ מ״ש מו״ר ז‪2‬״ל דל ״בקיאות האמוראים במשניות״ בספרו ״מבוא לנוסח המשנה״‪,‬‬
‫‪ 771‬ואילו‪[.‬‬
‫‪ (163‬בכ״י ר׳ א ק שם כלל ״בא לו שכסו של שמדון וכר שנא׳״ )שר ‪ ,(8—5‬וא״כ •פנחס בן‬
‫אלדזר״ פסוק לד!םו הוא! התום׳ שלנו )למהר״מ( ביומא ם א שכתבו ״ובספרי ס י ס נ ח ס״ שגו‬
‫בדברי התום׳ שלפניהם‪ ,‬תו״י שס‪ ,‬שכתב ״בספרי״ םתם‪ ,‬וחשבו שהוא במקומו בס׳ פנחס‪ .‬בדל מדרש‬
‫חכמים חילק כרצונו‪) .‬ודי׳ ד״‪ 2‬מלמד‪ ,‬דל מנהג אחד בקריאת התורה בין יהודי פרם‪ ,‬תרביץ ש״ר‪.‬‬
‫‪[388—387‬‬
‫‪1 (164‬ריך להזכיר שבכ״י ר׳ בתחילת פיס׳ קםו‪ :‬וידבר‪ .‬דבר א ל ‪ , . . .‬אבל כאן בכתוב‪:‬‬

‫‪615‬‬
‫בריאתה׳ כלומר! תק״ה פסוקים(‪* .‬מכילתא מ י ד ב ר ״ ברשימה‬ ‫)בב״י ברלין‪ :‬ש ר ה‬
‫‪,‬‬
‫•! )יעי‬ ‫‪Texts and Studies‬‬ ‫‪652‬‬ ‫סי׳ ‪16‬׳ מכאיה וידבר׳ מאז‬ ‫‪x‬‬
‫בהערתו(‪.‬‬
‫‪ (3‬בסוף הקת )סיס׳ קל( בכ״י ר ׳ ! מן זאת )זאת התורה׳ סיס׳ קכו( ועד הכא‬
‫ל ג ברייאתא‪.‬‬
‫‪ (4‬בסוף פנחס )פיס׳ קלא(׳ בכ״י ר ׳ ‪ :‬ח ׳ ב ר י י ת א ‪.‬‬
‫ס ר ש ת נ ח ל ו ת ‪ ,‬בכ״י ר ׳ ‪:‬‬ ‫בסוף‬ ‫‪ (5‬באמצע פנחס )אמצע פיס׳ קלד(׳‬
‫י'ב ב ר י י ת א ‪.‬‬
‫‪ (6‬שם בסוף פיס׳ קמא‪ ,‬בכ״י ר ׳ ! י ״ ב ב ר י י ת א ‪.‬‬
‫‪ (7‬בסוף פנחס )פיס׳ קנב(‪ ,‬בכ״י ר ׳ ‪ :‬ט ״ ו ב ר י י ת א ‪.‬‬
‫‪ (8‬באמצע מטות )סוף פיס׳ קנו(‪ ,‬בסוף פ ר ש ת נ ד ר י ס‪ ,‬בכ״י ר ׳ ! כ ׳ ב ר י י ת א ‪.‬‬
‫‪ (9‬בסוף מסות )פיס׳ קנח( בסוף ס ר ש ת מ ד י ן ‪ ,‬ב כ ״ י ר ׳ ! ג י ב ר י י ת א ‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ (10‬ובסוף מסעי )פיס׳ קסא(‪ :‬סליק ספר ו י ד ב ר ״ ( ‪ ,‬והן קל״ו ב ר י י ת א • • ( ‪.‬‬
‫החלוקה הזאת היא שריד של חלוקה עתיקה שחילקה את הספרי ר ק ל ע נ י י נ ו ת‪,‬‬
‫לפרשיות )לפיסקאות י( ולברייתות‪ .‬קטעי המכילתא שבמ״ת מחולקים ל״םרשיות״ )סדקים(‬
‫ולברייתות קטנות )עי׳ להלן(‪ .‬הקטע שבתפארת ישראל מתולק רק ל״‪-‬סרשיות״׳ ולא‬
‫לפיםקאות ולא לברייתות‪ .‬המכילתא מחולקת )עי׳ לעיל( למסכות‪ ,‬לפרשיות )פרקים(‬
‫ולברייתות‪.‬‬

‫חילוק הפיסקאות )גם בכי״י; מ ג י י ן הסיםקאות א י נ ו גם בד״ו( הוא ב ר ו ב ו‬

‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬
‫לפי ח ל ו ק ת ה ס ם ו ק י ם ״ (‪ .‬אבל יש ש״פיםקא״ )״פסוק״׳ ״ס׳״‪ ,‬בכ״י ר׳( מצטרסת‬
‫משגים שלשה פסוקים ויותר‪ ,‬אפילו מפסוקים של ש ת י פרשיות‪ ,‬וישגן אפילו סיםקאות‬
‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬
‫של ׳״פרשה״ ש ל מ ה • • ( ‪.‬‬
‫ויש שפסוק אחד מתחלק ל ש ת י םיסקאות מעין *ססקא באמצע ססוק״ של המסורה‬
‫‪17‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬
‫)בתורה ש ל ש ה ! בר׳ לה כב י ( ‪ ,‬במ׳ כה יט ( ‪ ,‬דב׳ ב ח ‪ .( °‬בגביאים! יהושע ד א‪,‬‬
‫ח כ ד ! שופטימ ב ב ! שמ״א י כב‪ ,‬יד יט‪ ,‬כא י‪ ,‬כג ב‪ ,‬יא! שמ״ב ה ב‪ ,‬יט׳ ו כ‪ ,‬ז ד‪ ,‬י ב יג‪,‬‬
‫טז יג‪ ,‬יז יד‪ ,‬יח ב׳ כ ד י‪ ,‬יא‪ ,‬כג ז מלכיפ א׳ יג כ ! ירמיה לח כח ו יחז׳ ג טז(‪.‬‬
‫‪171‬‬
‫ואמנם חלוקת הפסוקים איגה מסויימת ו מ ו ח ל ט ת ( ‪.‬‬
‫אנו מונים בתורה ה י א ת ת מ ״ ה ססוקים‪ ,‬וחושבים ׳״ויאפד לו בו״)ויק׳ ח ז( כחצי‬

‫ו י א מ ר ה׳ אל משה לאמר )כבדםוםים(‪ ,‬ואפשר על כן שזהו ‪1‬יון לספר‪ ,‬ק ו נ ץ חדש‪ ,‬עי׳ להלן‪.‬‬
‫וכן בתחילת פיס׳ קז בכי״ר‪ ,‬וכן בר״פ קכ || ו י ד ב ר ‪ .‬דבר וכו׳)כ״י ברלץ ‪ :‬ו י ד ב ר י ‪ -‬י‪ .‬ד ב ר ‪. ( . . .‬‬
‫‪ (166‬כנו׳ כ״י ל׳ ורפוי; בכ״י ר׳ חסר‪ :‬והן וכוי‪.‬‬ ‫‪ (165‬כנו׳ כ״י ר׳ ולי‪.‬‬
‫‪ (167‬פרידמן בסוף ספרי במדבר הערה כו‪.‬‬
‫‪ (167‬ןואפי׳ מ ש ת י פרשיות )קיא‪ ,‬קיד׳ קים׳ קלא׳ קלד( ו מ ש ל ש )קנז(‪ — .‬ע‪1‬״מ^‬
‫‪ (168‬בתרגום הע׳ אחרי הפםקא פסוק ח ד ש ‪ ,22 ,‬בסשיסתא מחובר לפסוק ‪J O‬‬
‫‪ (169‬בספרים שלנו פ ס ו ק ח ד ש ‪ ,‬ו ג ם פ ר ש ה פ ת ו ח ה כמקום הפיסוק‪ ,‬כתרגום הע׳‬
‫החלק שלפני הסםקא הוא פסוק א׳ של הפרשה הסמוכה ושאחרי הפםקא פסוק כ‪ ,‬אבל יש נוסחאות בעי‬
‫שמתאימים לספרים שלנו‪ ,‬בפשיסתא סםוק ים מ ח ו ב ר לפסוק א של כו!‬
‫‪ (170‬כשבעים וסשיסא פסוק אחד ככספרים‪.‬‬
‫‪ (171‬עי׳ בענין זה‪ ,‬שי״ר הליכות קרס‪ ,‬יח ‪ :‬כלור‪ ,‬אשתדלות עם שד״ל‪ ,‬ח״ב עמי ‪ 1‬והלאה ;‬
‫מילר במם׳ סופרים עמ׳ ‪ !134‬עהרנםרוי בס׳ השנה ח״ו‪.61 ,‬‬

‫‪616‬‬
 ‫‪172‬‬
‫התודה בפםוקימ‪ .‬מסכת םוסריט ( מונה ״וישחט״ )שם ח טו או ח כג( כ״חצי הפסוקים‬
‫של תורה״‪ .‬הברייתא שבקידד )ל א ״לפיכך״ בלי ציון( שונה! והתגלח )חציין( של פסוקים‬
‫)ייק׳ יג לג‪ ,‬וד״גימ״ל גדולה גט אצלנו׳ כח׳ של ״וישחט״ לסי מ״ם הנזכר(‪ ,‬ולפי הברייתא‬
‫הסמוכה בבבלי שפ )״ת״‪ 0‬שמנת אלפימ ושמונה מאות ושמוגימ ו ש מ ו ג ה םסוקים‬
‫‪,‬‬
‫היו )כ״י מ ( ססוקי תורה‪.‬‬
‫הנוםח ״שמונת אלפים״ הוא הנוסח העתיק‪ ,‬שישנו בד״ו‪ ,‬כ״י מ׳ )שמני׳(‪ ,‬ע״י‪,‬‬
‫מגחת שי)ויקרא ח ז(‪ ,‬גליון הש״ס בברכות ז א‪ ,‬חיד׳ קדושין לא נודעו למי‪ ,‬שם )זד אלפים‬
‫‪17‬‬
‫ותתס״ח(‪ ,‬ותה״ג הרכבי סי׳ ג *״(‪ .‬וכי זהו הגוםח העיקרי יוצא * ( מתוך הברייתא השגיח‪,‬‬
‫שהיא מוגה ״והתגלח חציין של פסוקים״‪ ,‬שהוא הבדל של ק ״ ס ססוקים בין מקום־החיצוי‬
‫של המסורה א ה של הברייתא‪ ,‬הבדל שאי־אפשר לפרשו אלא ע״י ההבדל הגדול שבחלוקת‬
‫הפסוקים שבין הברייתא והמסורה‪ ,‬ע״י ריבוי של פסוקים קצרים ‪.(175‬‬
‫אגו יודעים גם־כן‪ ,‬שחלוקת הפסוקים היתד‪ .‬שוגה ב א ״ י מבבבל‪ ,‬וכשאמר לו אביי‬
‫לרב יוסף )קידוש׳ שם(! פסוקי מיהא א ת ו למגוייה‪ ,‬השיב לו רב יוסף! בפסוקי גמי לא‬
‫בקיאיגן‪ ,‬דכי אתא רב אדא בר אחא אמר ב מ ע ר ב א פסקי ליה להאי קרא ל ת ל ת א‬
‫‪17‬‬
‫פ ס ו ק י ויאמר ה׳ אל משה הגה אגכי בא אליך בעב העגן)שמ׳ יט ט‪ ,‬פסוק אדיר(« (‪.‬‬
‫וכך הוא גס פירוש ה״סםקא באמצע פסוק״ של המסורה‪ ,‬ז״א באמצע ״פסוק״ ש ל ג ו ישגה‬
‫״פסקא״‪ ,‬כאמר שכאן היה פ ס ו ק בספרים ישגים‪ .‬וכך אומר גם הגאון בתה״ג שם בשם‬
‫״חכמים הראשוגים״ שברייתא זאת ״באותו ספר שמצאו אותו בירושלים שהיה משוגה‬
‫בכתב ובמגין פסוקים שלו״‪.‬‬
‫חילוקים וחילופים במגין הפסוקים ובחלוקתם אפשרים אפוא‪ ,‬וע״י כך מתפרשים‬
‫כ מ ה חילופים שבין הספרי והמסורה‪.‬‬
‫אבל רחוק לומר שהמוח בחלוקה מן החלוקות פרשה שלמה ל ס ס ו ק א ח ד ‪.‬‬
‫געבור גא על הפיםקאות שבספרי במדבר אחת אחת ו‬
‫פיסקא א— ד׳ ססוקים )ה א—ד(‪ ,‬פרשה שלמה‪.‬‬
‫ז —ג׳ פסוקים )ד‪ .‬יב—י!( ‪.(177‬‬
‫יד — באמצע פסוק )ה כא(‬
‫טו — ספוק וחצי)ה כא—כב(‬
‫יז— ג׳ ססוקים )כד—כו( ובכ״י ר׳ פיםקא )״םל׳ פס׳״( לסגי ״ולקח הכהן״‬
‫)ה כד‪ ,(.‬והאחרונה היא אפוא של ב ׳ פסוקים‪.‬‬
‫כא— ב׳ סםוקים )ל—לא(‪.‬‬
‫כו — ב׳ פסוקים)ו ו—ז(‪.‬‬
‫מב — בכ״י ר׳ ה פ ם ק נ ד ו ל לפני ״וישם לך שלום״‪ ,‬וא״כ פסקא באמצע פסוק‪.‬‬
‫מה — ב׳ פסוקים )ז ב—ג(‪.‬‬

‫פ׳׳ס ג‪ ,‬ועי׳ מילר שם‪.‬‬ ‫‪(172‬‬

‫בילקוט שמיני ר׳ תקמ״ה ‪ :‬מ׳ אלפים ותתקפ׳״ג‪-1 ,‬ל ‪ :‬ח׳ אלפים ותתפ״ג‪.‬‬ ‫‪(173‬‬
‫כמו שהעיר עהרנטרוי שם‪.‬‬ ‫‪(174‬‬
‫עהרנסרוי חושב שחלק גדול מן המספר שביניהם נופל לחלקו של ספר דברים שפסוקיו‬ ‫‪(175‬‬
‫וע״י כן־ נדחה מקום־החינוי ל‪1‬ד ספר דברים‪.‬‬ ‫ארוכים‪,‬‬
‫ןועי׳ ע״צ מלמד‪ ,‬סרקי מנהג והלכה‪ ,‬עמ׳ ‪[.97‬‬ ‫‪(176‬‬
‫בכ‪-‬י ר׳ בתחילת הסיםקא ‪ :‬ו י ד ב ר ו ג ו ׳ ‪ ,‬וא״כ ד׳ םסוקים‪.‬‬ ‫‪(177‬‬

‫‪617‬‬
 ‫‪,‬‬
‫מו — ד פסוקים)ז ו—ט(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מז־מח— בכ״י ר׳ סיםקא אחת‪ .‬וא״כ ג פסוקים )ז י—יב(׳ ולגד הספרים‬
‫‪,‬‬
‫בסים׳ מז — ב סםוקים‪.‬‬
‫מט — ב׳ סםוקים )יג—יד(‪ .‬אבל בכ״י ר׳ לפגי ״כף אחת״ )פסיק יד(! סל׳ פס׳‪,‬‬
‫וא״כ לכל אחד סםוק אחד‪.‬‬
‫גא — ב׳ סםוקים )טז—יז(‪ ,‬אבל בכ״י ר׳ פיס׳ ג—גב ססקא אחת היא‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫וא״כ — ד פסוקים )טו—יח(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫סב— בד״ר וכ״י ד סיםקא לפגי)ו(מבן חמש ]ועשר[יס שגה )ח כד( ואיגה בסוף‬
‫פיס׳ סב‪ ,‬וא״כ יש כאן םיםקא באמצע פסוק‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫סג— ב פסוקים )כדי־־כו(‪ ,‬ולכ״י ר׳ — ב ׳ ו ח צ י ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫םה — ב סםוקיט )ט ב—ג(‪.‬‬
‫סח — ג׳ סםוקיס )ו—ח(‪.‬‬
‫סס — ג׳ פסוקים )י—יב(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫עג — ד׳ סםוקים )י ג—ו(‪ ,‬ובכ״י ר׳! ״ם׳ פ ״ לפגי ״ותקעתם תרועה״ )י ה^‬
‫וא״כ — ב ׳ ב ׳ פסוקים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פד — ב ססוקים)י לה—לו(‪ ,‬״סרשת ויהי בגסוע׳)שהוא ״ספר בפגי עצמו״( • ז ! ^‬
‫פו — ג׳ סםוקים )יא ב—ד(‪.‬‬
‫סח — ב׳ סםוקים )ו—ז(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פט — ב׳ סםוקיט )ח—ט(‪ ,‬אבל בכ״י ר אחרי ח׳! ם ל י ס ם ‪ /‬וא״כ אחד אחד‪.‬‬
‫צא — ד׳ פםוקיט )יב—טו(»«(‪ .‬אבל בכ״י ר׳ אחרי פסוק יב‪ %‬ס ׳ פ ‪ /‬וא״כ‬
‫יש כאן א ח ד ו ש ל ש ד ‪-‬‬
‫צב־צג — סיס׳ אחת בכ״י ד׳‪ — ,‬ב׳ סםוקיט )טז—יז^‬
‫צד — ג׳ סםוקיס )יח—כ>‬
‫צח — ו׳ פסוקים )כ*—כו(‪ ,‬ובכ״י ר׳ אחרי פסוק כא ! ס ל ׳ ס ם ׳ ‪ ,‬וא״כ׳ מבית‬
‫שהדרשה הבאה היא רק לפסוק כו )וישאדו שגי אגשים במוזגה(*״(‬
‫ועל הפסוקים שביגתיים אין דרשות‪ — ,‬יש כאן רק פסוק א׳‪ ,‬פסוק א׳‪.‬‬
‫צו — ד׳ סםוקים )כז—ל(‪.‬‬
‫צח — ד׳ פסוקים )לב—לה(‪.‬‬
‫קב — ב׳ פסוקים )יב ד—ה(‪.‬‬
‫קג — ג׳ פסוקים )ו—ח(‪.‬‬
‫קד‪ —.‬ד׳ פסוקים )י—יג(‪ ,‬אבל בכ״י די! ס)ליק( ס)יםקא( בסוף סםוק יב‪,‬‬
‫וא״כ — ש ל ש ה ו א ח ד ‪,‬‬
‫קו — ג׳ פסוקים )יד טז(‪ ,‬פ ר ש ה ש ל מ ה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫קז—י״ג סםוקים סו א ״—יג^ אבל בכ״י ר׳ פיםקא בסוף פסוק ג‪ .‬וא״כ‬
‫— ש ל ש ה ועשרה‪.‬‬

‫בויק״ר סי״א ג‪.‬‬ ‫‪ (178‬ספרי שם ועבת קםו ב ן‬

‫הרעות לעבדך* ליתא בילקום‪ ,‬וכן נכון‪ ,‬שהרי הוא דורש •כי‬ ‫‪• (179‬ויאמר משה אל ה׳ למה‬
‫וידבר אל העם וירד ה׳ בענן״ שבנוסחאות אינו נדרש כלל‪.‬‬ ‫‪• (180‬ויצא משד‪,‬‬ ‫תאמר אלי״‪.‬‬
‫וידבר‪.‬‬ ‫‪ (181‬בכ״י ר׳ בתחילת הפיס׳‪:‬‬

‫‪618‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫קט—ב׳ פםוקיט )טו—טז(‪ ,‬ובכ״י ד׳ פיס קח—קט פיסקא אחת‪ ,‬וא״כ ג‬
‫סםוקיט )יד—טז^‬
‫קי — ה׳ םםוקיפ )יז—כא(׳ פ ר ש ה ש ל מ ה ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫קיא—ה סםוקיס )כב—כו(׳ ס ר ש ה ש ל מ ה ‪ ,‬ובכ״י ר סיס׳ קי—קיא סיסי‬
‫א ח ת ‪ ,‬וא״כ ע ש ר ה סםוקיס‪ ,‬ש ת י סרשיות‪.‬‬
‫קיב — ה׳ פסוקית )כז—לא(‪ ,‬פ ר ש ה ש ל מ ה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ק י ג — ב פםוקיס )לב—לג(‪.‬‬
‫קיד— ג׳ םסוקיס )לד—לו(‪ ,‬ג׳ ססוקיס מ ש ת י פרשיות‪.‬‬
‫‪1,2‬‬ ‫‪,‬‬
‫קטו — ה סםוקיס )לז —מא(‪ ,‬ס ר ש ה ש ל מ ה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫קטז—ז פסוקיפ )יח א—ז(‪ ,‬פ ר ש ה ש ל מ ה ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫קיז— ז סםוקיט )ח—יד(‪ ,‬ע נ י ן ש ל ט ‪.‬‬
‫קיח— ה׳ סםוקים )טו—יט(‪ ,‬ע נ י ן ש ל ט ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫קיט — ה סםוקים )כ—כד(‪ ,‬מ ש ת י פ ר ש י ו ת ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫קכא—ג סםוקיט )כז—כט^‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫קכב—ג׳ סםוקיס )ל—לב(‪ ,‬ובב״י ר׳ פיס קכ—קכב סיס אחת‪ ,‬וא״כ _ ד‬
‫סםוקיס )כו—לב(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫קכג— ד סםוקיט )יט א—ד(‪.‬‬
‫קכד— ר סםוקיס )ה—י(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ק כ ה — ג פםוקיט )יא—יג(‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫קכו— ב סםוקיט )יד—טו(‪ ,‬אבל בב״י ר יש ה ט פ ק ו ר י ו ח לפני ט״ו‪.‬‬
‫ו א י ן ״סליק סיסקא״ בסוף קכו‪ ,‬וא״כ לפחות — ב׳ סםוקיט‪ .‬בסוף‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫קכז בכ״י ר׳! ס פ ‪ ,‬כבהר פרידמן והורוויץ‪ ,‬ואינה בכ״י ר״ה וד״ר‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ק כ ט — ד סםוקיס )יח—כא(‪ ,‬ובכ״י ר וד״ר״ ( אין ״סליק סיסקא״ בסוף‬
‫‪,‬‬
‫קכח‪ ,‬וא״כ — ה ססוקיט )יז—כא(‪.‬‬
‫ק ל א — י ״ ג פםוקיט )כה א—יג( מ ש ת י פרשיות ו ש ת י סדרות! אבל‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בכ״י ר ל פ נ י פסוק ד׳! ם פ ‪ ,‬וא״כ — ש ל ש ה ו ע ש ר ה ״ ‪. 0‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ק ל ב — ה פםוקיפ )נב—נו(‪ ,‬אבל בכ״י ר יש• פ ׳ לפני פסוק נד‪ ,‬וא״כ‬
‫‪,‬‬
‫— ב ׳ סםוקיס ו ג םםוקים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫קלג — ה פסוקים )מ א—ה(‪ ,‬פ ר ש ה ש ל מ ה ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫קלד— ח פסוקים )ו—יג(׳ מ ש ת י סרשיות‪ .‬אבל בכ״י ר א י ן בסוף קלג‬
‫פיםקא׳ ויש! ‪9‬׳ לפני פסוק י ״ א ‪ ,‬ואחרי פסוק זה! *ב ברייתא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫)שהוא מקום •סל סם *(׳ וא״כ פיס קלג—קלד )עד פסוק יא(— י‬
‫‪,‬‬
‫פסוקים׳ בסוף פיס קלד «»( וקל״ה אין בכ״י ר׳ ״סל׳ סם׳״‪ ,‬והוא הנבון‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מפני שפים קלד—קלה הן המשך הדרשות ל ד ב ר י ם שבסים׳ קלג‪.‬‬

‫לספר‪.‬‬ ‫בכ״י ר׳ במקום •ויאמר ה׳ אל משה לאמר״ — •וידבר״ )די׳ לדיל(‪ ,‬והוא זיון‬ ‫‪(182‬‬
‫בד״ר ישנה •סליק סיםקא‪ -‬ב א מ מ קבס‪ ,‬לפני •וסבל במים״ נ‬ ‫נ‪(18‬‬
‫]די׳ לדיל בהד׳ ‪ 163‬ובמאמר המסומן שם‪[.‬‬ ‫‪(184‬‬
‫בכ״י ר׳ ב א מ ד הפיס׳)‪ 180‬שו׳ ‪ :(8‬פי‪ .‬אבל זהו ב א מ ד הפסוק ו א מ י ד ה ד ר ש ה של‬ ‫‪(185‬‬
‫בם״ם‪.‬‬ ‫״ובריס‪ .‬ובא‬

‫‪619‬‬
‫שבאו כאן דרך אגב‪ .‬ובכ״י ר׳ ישגה ז ס ׳‪ ,‬לסבי םםוק יב‪ ,‬ואין ״סל׳‬
‫פס׳״ בסיף קלו‪ ,‬וא״כ בפיס׳ זו — ב ׳ פסוקים )יג—יד(‪.‬‬
‫קלט—ב׳ פסוקים )סז—יז(׳ ולכ״י ר״‪ ,‬ש א י ן בו ״סל׳ פס׳״ בסוף ק ל ח _ ׳‬
‫ג‬

‫פסוקיט )טו—יז^‬
‫קמ— ג׳ פסוקים )יח—כ(׳ ובכ״י ר׳ א י ן גס בסוף קלט ״סל׳ פס׳״ )אבל‬
‫רמה יש!(׳ וא״כ—ו׳ פסוקים )סו—כ(‪.‬‬
‫קמא— ג׳ פסוקים )בא—כג(‪.‬‬
‫קמב—ה׳ פסוקים )כה א—ה(‪.‬‬
‫קבי! — ג׳ פסוקים )ו—ח(׳ ובכ״י ר׳ קמב—קמג פיס׳ אחת ‪ t‬ח ׳ פסוקים‪.‬‬
‫קכלד — ב׳ סםוקים )ס—י(׳ פ ר ש ה ‪.‬‬
‫קמה — ה׳ םםוקיט )יא—טו(׳ פ ר ש ה ש ל מ ה ‪.‬‬
‫קמו — ב׳ פסוקים )טז—יז(‪.‬‬
‫קמז— ז׳ פסוקים )יה—כד(׳ בסוף קמח אין בכ״י ר׳ סיסקא׳ אבל יש סימן‬
‫ההפסק! ״‪/‬״‪.‬‬
‫קמם — ה׳ פסוקים )כז—לא(‪ ,‬ו א י ן בכ״י ר׳ ״סל׳ סס׳״ בסוף קמט‪.‬‬
‫קג — כ״ב)?(ססוקיפ )עד ״כמשפטם״(‪ ,‬ולכ״י ר׳ — כ״ז סמוקים‪.‬‬
‫קגא—ב׳ פםוקיס )לה—לו(‪.‬‬
‫קגב — ב׳ פםוקיט )כט לט—ל א(‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫קגג— ח׳ סםוקים )ב—ם(‪ .‬ובכ״י ר׳ יש | פ ׳ | בסוף פסוק ב׳ ג• (‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪.‬‬
‫הסיס׳ האחרונה היא אפוא רק של ג ׳ סםוקים )ז—ט(‪.‬‬
‫קגד — ד׳ פסוקים )י—יג(‪ ,‬ובכ״י ר׳ יש | פ׳ |‪ ,‬אחרי י״א ויש!‪) /‬סי׳ הפסק(‬
‫אחרי י״ב‪ ,‬וא״כ הראשונה של ב׳ פסוקים )י—יא(‪.‬‬
‫קגה—בכ״י ר׳ לפגי ״אישה יקימגו״ ) א מ צ ע י״ד( סי׳ הפסק )!‪.(/‬‬
‫קגו — ג׳ ססוקים )טו—יז(‪ ,‬ובכ״י ר׳ א י ן סיס׳ בסוף קגה‪ ,‬וא״ב — ג ׳ ו ח צ י ‪.‬‬
‫קגז — כ״א פסוק׳)לא א—כא( מ ש ל ש סרשיות‪ ,‬ובסוסה א י ן בכי״ר ״סל׳ פס׳״‪.‬‬
‫קגח — ג׳ פסוקים )כב—כד(׳ ולכ״י ר׳ — כ״ד פסוקים )*—כד(‪.‬‬
‫קנס — ג׳ ססוקים )לה ט—יא(׳ ובכ״י ר׳ א י ן ״ם״פ״ בסופה‪.‬‬
‫קם — י״ז ססוקים )יב—כח(׳ ובכ״י ד׳ יש! | פ ׳ ! | לפני פסוק כה )והצילו(‪,‬‬
‫וא״כ — ט * ז פסוקים )ט—כד( בפיס׳ קנם—קם׳ בסוף קם אין בכ״י ר׳‬
‫״ם״פ״׳ אבל יש | פ׳‪ | :‬לפני פסוק ל״א )ולא תקחו(׳ וא״כ לכ״י ר׳‬
‫סוף קס ותחילת קםא — ר פסוקים )כה — ל(‪.‬‬
‫קםא — ו׳ פסוקים )כס—לד(׳ ולכ״י ר׳ — ד׳ פסוקים )לא—לד(‪ ,‬חצי סיס׳ קסא‪.‬‬
‫ישנם אפוא היאפים הרבה בפיםקאות! אבל בכל הנוסחאות ישנן םיםקאות של‬
‫פ ר ש י ו ת ק ם ג ו ת‪ ,‬ג׳ ד׳ וה׳ פסוקים׳ ובכלל הרבה מאד פיםקאות של ב׳ ג׳ וד׳ םסוקים׳‬
‫וישגן פיסקאות מ ש ת י פרשיות‪ ,‬וגם פיסקאות באמצע ססוק! ברור אפוא שיש אמגם‬
‫הבדל בתלוקת הפסוקים בין הספרי למסורה‪ ,‬אבל מצד אחר גראה ג״כ שלפעמים אין‬
‫ה״פיסקא״ ״פסוק״ אלא ״פרשה״׳ ואפשר שהחליפו הסופרים ״פ׳״ ב״פ׳״ )כך ״פ׳״ ״ס״פ״‬
‫לרוב בכ״י ר׳(׳ זאת אומרת פרשה ב ו ק ‪.(m‬‬
‫פ ם‬

‫ואשה‪ ,‬מ ק י ש וכוי‪ ,‬נ מ ש ך ל פ ס ו ק בי‪ ,‬שהוא מ ם מ י ך ״לא יחל — ואשה״‪ ,‬מקיש אשד‪ ,‬לאיש וכוי‪.‬‬ ‫‪(186‬‬
‫ב ס פ ר י ש ו פ ם י ם ס ו ף סיס׳ ק‪ 1‬ב כ ‪ -‬י ר׳‪ :‬סליק סירקא ) ב מ ק ו ם ״ ס י ס ק א ״ ( !‬ ‫‪(187‬‬

‫‪620‬‬
‫ואשר לפיסקאות ה ג ד ו ל ו ת ישנן בוודאי בכמה מהן כמה השמסות של ציונים‬
‫כמו בפיס׳ קגג וק״ס )עי׳ לעיל(׳ שגשמטו עיי הסופרים‪.‬‬

‫י‪ .‬חלוקת הברייתות שבספרי ומספרן‬

‫על־יד ה״סיסקאות״ היתה גם חלוקה שגיה׳ חלוקה ל״ברייתות״‪• ,‬הלכות״ ו״משגיות״‬
‫‪188‬‬
‫קטגות׳ כשם שגחלקה ה״מכילתא״ ל״ברייתות״ או •הלכות״ (׳ וכשם שה״פרשיות״ של‬
‫הספרא גחלקו ל״פרקים״ וה״םרקים״ — ל״הלכות״׳ וכשם שגחלקה המכילתא לדברים ‪.(!so‬‬
‫באלה גחלקו לפעמים שתי דעות חולקות של תגאים ל ש ת י ב ר י י ת ו ת ‪ ,‬רכך גחלק‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫מדרש שגי)•דבר אחר״( ל א ו ת ו ססוק לברייתא שגיה ״ (‪ .‬ואפילו ח ל ק י מדרש אחד‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫גחלקו לםיסקאות קטגות!״ (! דברים שגמצאים גם במשגה שלגו‪-‬״ (‪.‬‬
‫מחלוקה זו ישגם כאמור שרידים בדסוסים של ם ם ר י ב מ ד ב ר ובכתבי יד של‬
‫ספרי דברים!‬
‫בספרי ב מ ד ב ר !‬
‫‪ (1‬באמצע גשא‪ ,‬סוף סיס׳ מד! מן רישא ועד כאן צ ״ ח ״ י ( ברייתא‪.‬‬
‫‪ (2‬בסוף קרח׳ סיס׳ קכב! סליק סיסקא *״!(‪.‬‬

‫סליק ספר וידבר‬

‫‪13‬‬
‫ש ו״ ח ב ר י י ת ו ת י (‬

‫בכי״י ר׳ וב׳ ה ס ם ק אחרי •וידבר״‪.‬‬

‫ובכ״י ר׳ עוד!‬
‫‪ (3‬בסוף חקת‪ .‬סיס׳ קל! מן זאת )=זאת התורה‪ ,‬סיס׳ קכו( ועד הכא ל׳׳ג ברייאתא‪.‬‬
‫‪ (4‬בסוף בלק‪ ,‬בסוף פיס׳ קלא! ח׳ ברייתא‪.‬‬
‫‪ (5‬באמצע סנחס‪ ,‬אמצע סיס׳ קלד‪ ,‬בסוף פרשת ג ח ל ו ת )הוריויץ ‪ 179‬״ ( ! י״ב ברייתא‪.‬‬
‫‪ (6‬ושם בסוף סיס׳ קמא! י״ב ברייתא‪.‬‬
‫‪ (7‬בסוף סגחס‪ ,‬סיס׳ קנב! ם״ו ברייתא )כ״י ב׳! סליק‪ .‬ס ר ש ת א ( ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ (8‬באמצע מטות‪ ,‬סוף סיס׳ קנו‪ ,‬בסוף פרשת גדרים! כ׳ ברייתא ״!(‪.‬‬
‫‪ (9‬בסוף מסות‪ ,‬פיס׳ קגח‪ ,‬בסוף סרשת מדין! ג״י)כ״י ב׳« י ״ ג( ברייתא‪.‬‬
‫‪ (10‬ובסוף מסעי‪ ,‬סיס׳ קסא! סליק ספר במדבר סיני‬
‫והן קל״ו ברייתות‬

‫‪ A n n u a l ,‬׳ לי׳ לליל‪.‬‬ ‫‪459‬‬ ‫מק‪ ,‬בית המדרש‪ ,‬חדר ח׳‪ ;LVIII ,‬לויםרבך‪,‬‬
‫‪ (189‬מדרש תנאים ‪ ;71—69 ,62—56‬והשוה •ממכילתא לפרשת ראה״ שםירםכתי ב‪.‬מאמדים‬
‫לזכרון רץ״ס חיות ז״ל״‪ ,‬וינא תר‪1‬״ג‪ ,‬למ׳ סד ואילך‬
‫‪ (190‬לי׳ לויסרבד שם‪ !460 ,‬ולי׳ מ״ת ‪ 60‬סו—יח‪ ,‬שמ כמ—פט‪ 39 ,‬יז‪ 69 ,‬יא‪.‬‬
‫‪ (191‬כמו מ‪-‬ת ‪ 57—56‬ב—יג‪ 58 ,‬ט—יא‪ ,‬יג—יד‪ 59 ,‬ים—כא‪ ,‬כד—כה׳ ‪ 61‬כ‪ 61 ,‬ג׳ ‪ 62‬ת ־ *‬
‫יא—יב‪ ,‬ולוד; וכן בספרא‪.‬‬
‫‪ (192‬כגון שבילית פ״א מ״ד—מ״ר‪ ,‬בירוש׳ וכי״י‪.‬‬
‫‪ (193‬ב״י ברלין‪ :‬מן רישיה דםיפרא לד כאן ז ״ ה ! כ״י ר׳‪ :‬ראשיה‪ ,‬כן‪.‬‬
‫‪ (194‬ליתא בכ‪-‬י ר׳‪.‬‬
‫‪ (195‬בכ״י בי‪ :‬ש ר ה בריאתה‪ ,‬כי״ר‪ :‬בריאתא‪ ,‬כ״י לונדון‪ :‬ברייתא‪.‬‬
‫‪ (196‬בכ״י בי‪ :‬ס״פ ב ר י א ת ה ‪.‬‬

‫‪621‬‬
 ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כי״י ר׳ ו ל ‪ :‬ספר ו י ד ב ר ‪ ,‬כ״י ב ! סליק סרשתא ו ס ל י ק ס י פ ר א ‪ : .‬ק ל ״ ו‬
‫ב ד י י א ת ה ! וליתא ״הן״! ז״א ש א י ן קל״ו ברייאתה )ברייתא בכי״ל( סיכום של כל‬
‫‪,‬‬
‫הספר‪ ,‬אלא סיכום ח ל ק י ‪ .‬בכ״י ר׳ ליתא כלל ״והן וכו ״‪.‬‬
‫״וידבר״ שמו של ה ס ד»‪.(1‬‬
‫פ ר‬

‫מה טיבן של ברייתות אלו ? כלום תלויה חלוקה זו בחלוקת הפסוקים ובחלקי הפסוקים‪,‬‬
‫או שיש כאן חלוקת מדרש לפי גודלו ולפי הצורך ז‬
‫מתחילת גשא )במי ה א( עד סוף פיס׳ מד )שם ו כז( היו אפוא צ ״ ח )או צ״ה( ברייתא‪.‬‬
‫אבל פסוקים ישגם רק ג״ח‪.‬‬
‫ובסוף קרח‪ ,‬סוף פיס׳ קכב׳ גמגים ״ש ו ״ ח״ )או ״ש ר ה״( ברייתות של ״ספר וידבר״‬
‫שעד כאן‪ .‬אבל פסוקים ג ד ר ש י ם ישנם רק ר ג ״ א סםוקים‪ .‬כי לבהעלותך ח ה—כב‪,‬‬
‫ט טו—כג‪ ,‬י יא—כח‪ ,‬שלח יג—יד‪ ,‬קרח טז—יז אין דרשות‪ ,‬ולא גדרשו גם הפסוקים‬
‫בגשא ז כד—סג ן ז״א שפסוקים של התורה מגשא ה א עד סוף קרח‪ ,‬הן תצ״ז פחות רמ״ו‬
‫ססוקים‪ .‬ובין שהנוסח הנכון הוא ״שוח״ או ״שוד‪.‬״ )כצ״ל(‪ ,‬שי״ד או שי״א ברייתות‪ ,‬הרי‬
‫מספר הברייתות הרבה יותר ממספר הפסוקים‪ ,‬ועוד הרבה יותר ממספר ה ם י ס ק א ו ת‬
‫של הספרי‪ ,‬שכמה מהן הן פיסקאות של ש נ י ם ו ש ל ש ה פסוקים ויותר‪.‬‬
‫מכאן שחברייתות הן חלקים ק ט נ י ם י ו ת ר של פיסקאות )או‪ :‬מפיסקאות(‪ ,‬דרשות‬
‫של חלקים של פסוק׳ או של פיסקא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ומכאן אנו באים ל צ י ו נ י ם ה ח ל ק י י ם של ברייתות )ח ו ץ מתחילת חוקת׳ פיס‬
‫קכג—קכה׳ שלא נמנו ברייתותיהן(!‬
‫‪,‬‬
‫מחוקת פיס קכו עד סוף פיס׳ קל נמנות! ל ״ ג ברייתא‪ .‬כאן ישנן באמת ל ״ ג‬
‫דרשות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בסוף בלק‪ ,‬סוף פיס קלא — ח׳ ברייתא! אלו הן מספר הדרשות שבסיםקא זו )וכנוסח‬
‫כי״ר‪ ,‬כי ״סנחס״‪ ,8 173 ,‬הוא מדרש לעצמו(‪.‬‬
‫הקושי הוא בשאר הציונים! כי אמצע פנחס׳ סוף סיס׳ קלד! י ״ ב ברייתא‪ ,‬ומסוף‬
‫‪,‬‬
‫פיס׳ קמא! י ״ ב ברייתא׳ ומסוף סנחם׳ סיס קנב! ט ״ ו ברייתא‪ ,‬ובאמצע מטות‪ ,‬סוף‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פיס קגו! כ׳ ברייתא‪ ,‬ובסוף מטות׳ פיס קגח‪ :‬י ״ ג ברייתא‪.‬‬
‫כאן מספר הברייתות )הדרשות( עולה בספרי שלגו הרבה יותר מן י״ב‪ ,‬י״ב‪ ,‬ט״ו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כ וי״ג‪.‬‬
‫ובסוף מסעי‪ ,‬סוף סיס׳ קסא! קל״ו ברייתא! ציון זה איגו כאמור סיכוס של כל הספר‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫אלא םיכומ חלקי‪ .‬ואף גראה שמגין כולל זה‪ ,‬שכולל בתוכו את הציוגיט החלקייס )ל״ג‪ ,‬ח ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י״ב‪ ,‬י״ב‪ ,‬ט״ו‪ ,‬כ ׳ י״ג = קי״ג(‪ ,‬כולל גם את הדרשות של פיס׳ קכג—קכה‪ ,‬שאין בסופן‬
‫צימ‪ ,‬והן בקירוב כ ח מ ש י ם דרשות‪ .‬ואמגס גראה שסיכופ זה של ״ספר וידבר״ זה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מוגה מתחילת פ חוקת‪ ,‬שתחילתו ״וידבר ה ״‪ ,‬והוא ספר ״וידבר״ ד‪.‬שגי‪ ,‬שאף לבר‬
‫קפרא גחלק ס במדבר לשלשה ספריס ‪ v‬אבל א״כ יהיה מספרם ק ם ״ ו ברייתות‪ ,‬ולא‬ ‫‪,‬‬

‫‪,‬‬
‫קל״ו‪ .‬ומצד אחר הרי מספר הפסוקים של דרשות הפיםקאות מפ חוקת ואילך הם ר״א‬
‫‪1‬‬
‫פסוקים בקירוב•• (׳ שהם הרבה יותר ממספר הברייתות‪ .‬ברור אפוא שאף כאן חסרים‬
‫ציוגיס חלקיימ באמצע‪ .‬שגשמטו אף בכי״י‪ ,‬כשמ שגשמטו בדפוסים לגמרי‪.‬‬
‫‪JQR,53‬סי״‬ ‫‪ (197‬ויק״ר פי״א ג‪ ,‬ב״ד־ פם״ד ח! ה״ג ד״ו קמג סד״ד‪ :‬וספר ועבר‪ ,‬וברשימה שב־‬
‫שו׳ ‪ :(16‬מכאלה רדבר‪.‬‬ ‫‪Texts and Studies 652‬‬ ‫תא מעבר‪ ,‬וברשימה אחרת )מאן‪,‬‬
‫‪ (199‬ולא קל״ו‪ ,‬כדברי רמא״ש בספרי סוף במדבר‪.‬‬ ‫‪ (196‬ב״ר סם״ד‪ ,‬ויק״ר פי׳**‪ ,‬די׳ לדיל‪.‬‬

‫‪622‬‬
 ‫ציוגים כאלו ישגם גם בספרי ד ב ר י ם כי״ר ו‬
‫‪ (1‬באמצע עקב‪ ,‬סוף סיס׳ מ׳ )בדםוסים! סליק(! מראשיה ועד הכא צ ״ א בריאתא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (2‬בסוף שופטים‪ ,‬סיס׳ ר״י)בדפו׳ו סליק סידרא׳כ״י ב ! סליק סיפרא(! ס ״ ג בריתא‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ (3‬בסוף תבוא‪ ,‬ס י ס ש״ג)בדפו׳ ‪ J‬סליק סידרא(! סליק פ ס ו ‪ .‬ם ׳ בריתא‪,‬‬
‫אף כאן אין המספרים מתאימים! עד סוף סיס׳ מ׳ ישנן אצלנו קכ״ז דרשות בקירוב‪.‬‬
‫ואף בפ׳ תבוא לבד אין החשבון מתאים‪ ,‬שכן יש בד‪ .‬הרבה יותר מן ת ש ע ברייתות‪.‬‬
‫ומוכרחים אגו אף כאן לומר שחסרים גם בכי‪-‬ר כמה ציונים שבינתיים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בכ״י ב׳ גמצא *סליק ס י ס ר א״ חוץ מסים׳ ר״י )עי לעיל( גם בסוף ראה‪ ,‬סיס׳ קמג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וכל ציון הסיסקאות )‪,‬״ס״פ״ בכ״י ב׳ ור׳( איגו כלל בכ״י ב׳ עד סוף סיס׳ נ׳‪ .‬ומסוף ס י ס‬
‫‪,‬‬
‫מב‪ ,‬מג)פיגק׳ ‪ 97‬״(׳ סוף מד‪ ,‬סוף מו׳ אמצע מח )פיגק׳ ‪ (!« 111‬לא גמצא אלא ס י ! סיסק‬
‫)כלומר! ססוק(‪ .‬ואולם לפגיו גמצא בכ״י ב׳ סימן אחר ו ח ל ו ק ה א ח ר ת ‪ .‬הוא מתחיל‬
‫בריש סיס׳ ג׳* י ״ ב ״ י ׳ ־ ( ‪ ,‬ריש סיס׳ ד ׳ ! י״ג‪ ,‬אמצע פיס׳ ד׳ )‪ :(!4 12‬י ״ ד ‪ ,‬ריש פיס׳‬
‫‪,‬‬
‫ה׳! ט ״ ו ‪ ,‬אמצע סיס׳ ו׳)‪ !(* 15‬י ״ ו ‪ ,‬ריש סיס׳ זי! י ״ ז ‪ ,‬ריש סיס׳ ט ‪ :‬י ‪ -‬ח ‪ ,‬ריש‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫סיס׳ י ׳ ! י״ט‪ ,‬אמצע פיס׳ י ׳ ! כ ׳ ‪ ,)618‬וחסר ב ה ו פיגק (‪ ,‬ריש פיס׳ יא ו כ ״ ‪ c4‬ריש פיס׳‬
‫י ב ! כ ״ ב‪ ,‬ריש סיס׳ יג» כ ״ ג‪ ,‬סוף פיס׳ י ג ‪ :‬כ ״ ד‪ ,‬ריש סיס׳ ט ו ! כ ״ זד ריש סיס׳ טז ו‬
‫כ ״ ו׳ אמצע סיס׳ טז)‪ !(! 25‬כ ״ ז׳ שט )‪ !(8 26‬כ ״ ח‪ ,‬שט )‪• 1(2 27‬מ ״ ט )קרי! כ״ט׳ וליתא‬
‫‪2‬‬

‫כלל םיגק׳ שם(‪ ,‬שט ריש פיס׳ יז! ל ׳ )וחסר אצל סיגק׳ שט(‪ ,‬אמצע יז )‪ ( 6 29‬ו ל ״ א ‪,‬‬
‫ריש סיס׳ יח! ל ״ ב‪ ,‬אמצע סיס׳ יח )‪ : (10 30‬ל ״ ג‪) ,‬ריש סיס׳ יט חסר בכ״י ב׳ ׳״ל״ר״(‪,‬‬
‫ריש סיס׳ כ ‪ :‬ל ״ ה ‪ ,‬ריש סיס׳ כא» ל ״ ו ‪ ,‬אמצע כא )‪ !(2 33‬ל ״ ז ‪ .‬ריש סיס׳ כ ב ו‬
‫ל ״ ח‪ ,‬ריש פיס׳ בג! ל ״ ט‪ ,‬ריש פיס׳ כ ד ! מ ׳ ‪ ,‬ריש פיס׳ כ ה ! מ ״ א ׳ אמצע סיס׳ כה‬
‫‪,‬‬
‫)‪ ! ( 9 35‬ל ״ ב )ולדרש שאחריו שייך הסימן!(‪ .‬ומתחילה אחריו ספירה שגיד‪ .‬ב פ‬
‫ו א ת ח ג ן ־ ע ק ב )עד אמצע מ״א‪ !(4 86 ,‬אמצע סיס׳ כי )‪ !(!! 38‬ב ׳ )סי׳ א׳ כרגיל‬
‫איגו צריך לציון(‪ ,‬שם )‪ (3 39‬ג ׳ ‪ ,‬שם )‪ ! (3 40‬ד ׳ ‪ ,‬שט )‪ ! (8 40‬ה׳‪) ,‬וחסר סי׳‪,‬״ו׳״ ‪,6 41‬‬
‫״ז׳״ בסים׳ כז‪ ,(» 41 ,‬אמצע כז )‪ !( 42‬ח ‪) /‬וחסר סי׳ ״ט׳״‪ ,(!3 43 ,‬ריש כ ח ! י ׳ ‪ ,‬שם‬
‫‪3‬‬

‫) ‪ 4 4‬״ ( ! י ״ א ‪ ,‬ריש סיס׳ כ ט ! י ״ ב ‪ ,‬שט )‪ !(!47‬י ‪ -‬ג ‪ ,‬ש ס ) ‪ ! ( ! 4 8‬י ״ ד ׳ שט )‪! ( 6 48‬‬
‫ט ״ ו‪ ,‬ריש פיס׳ ל ׳ ! י ״ ו‪ ,‬ריש פיס׳ לא» י ״ ז‪ ,‬אמצע פיס׳ לא )‪ : (» 50‬י ״ ח‪ ,‬שם )‪! (!3 51‬‬
‫י ״ ט‪) ,‬וחסר סי׳ *כ״‪< 53 ,‬״ ‪ :‬שמע‪ ,‬ריש סיס׳ ל ב ! *כ״א״‪* : 1 55 ,‬כ״ב״‪ ,‬שט ‪* ! c 55‬כ״ג״‪,‬‬
‫‪* 4 56‬אגשי דור המבול״! ״ב״ד״‪ 57 ,‬־! רבי שמעון‪ ,‬״כ״ה״(‪ ,‬שט ‪ ! 2 57‬כ ״ ו‪ .‬וכבר )וחסר‬
‫אצל סיגק׳(‪ ,‬שם ‪ »!2 58‬כ‪-‬ו )קרי‪ :‬כ ״ ז(‪ ,‬ריש סיס׳ לג‪ : 4 59 ,‬כ ״ ח‪ ,‬ריש סיס׳ לד‪,‬‬
‫‪ ! 8 60‬כ ״ ט‪ ,‬שם ‪. ! 14 60‬ל׳‪ .‬ר״א ו ש ע ת ם )וחסר אצל פינק׳(‪ ,‬שם ‪. ! & 61‬ל ״ א‪ .‬ו ש ג ג ת ם‬
‫לבגיך‪ ,‬שט ‪ ! 6 62‬ל ״ ב‪ .‬בשכבך )בטעות אצל פיגק׳(‪ ,‬שט ‪ ! 8 62‬ל ״ ג‪ ,‬וכבר‪ ,‬ריש פיס׳‬
‫לה )‪ ! (3 63‬ל ״ ד‪ ,‬שם )‪ 63‬־!!( ! ל ״ ה‪ .‬וקשרתם‪ ,‬שם ‪ ! ! 65‬ל ״ ו‪ .‬וקשרתט׳ ריש פיס׳‬
‫ל ו ! ל ״ ו )קרי! ל ״ ז ( ‪ .‬וכתבתם‪ ,‬שם ‪ ! 66‬ל ״ ח ‪ .‬וכתבתם‪ ,‬שם ‪ 66‬״ ! ל ״ ט ‪ .‬על‬
‫‪3‬‬

‫מזוזות‪ ,‬שם ‪ 67‬״ ‪ :‬מ‪ .‬חביבין ישראל‪ ,‬ריש פיס׳ ל ז ! ‪.‬נז־״א‪ .‬כי הארץ אשר אתה בא‬
‫שמה‪ .‬ס ד ר ו ה י ה ע ק ב ‪ .‬הרי זו סרשה גאמרה לישראל )וכאן רואים כי ״סדר והיה‬
‫עקב״ גכגס א ח ״ כ בספרי!(‪ ,‬שם ‪ 70‬״ ‪ . :‬מ ״ ב ‪ .‬ד״א ארץ‪ ,‬שם ‪. ! 1 71‬מ ״ ג וכן את‬
‫מוצא׳ שם ‪ ! ! 72‬מ ״ ד ‪ .‬כיוצא בו אתה או׳ ואתן‪ ,‬שם ‪ 72‬״ ! מ ״ ה ‪ .‬גחלת צבי‪ ,‬שם‬ ‫‪2‬‬

‫‪ !5 73‬מ ״ ו ‪ .‬וכן הוא או׳ אשירה‪ ,‬ריש פיס׳ לח )‪ :(!4 73‬מ ״ ז ‪ ,‬שם ‪ ! • 74‬מ ״ ח ‪.‬‬

‫‪ (200‬וכל הסימנים שייכים ל ה ב א !‬

‫‪623‬‬
‫וכבר היו‪ ,‬שם ‪ 75‬״ • מ ״ מ ‪ .‬וכן אתה מוצא׳ שם ‪ : 3 76‬נ ‪ .‬וכן את מוצא‪ ,‬שם ‪1 !» 76‬‬
‫‪,‬‬

‫נ ״ ‪ x‬וכן אתה מוצא‪ ,‬שם ‪ ! 5 77‬נ ״ מ אתה א ר לכך בא הכתר‪) ,‬וחסר בריש סיס׳ ל ט ‪:‬‬
‫]נ ״ ב[ הארץ אשר אתם עוברים(‪ ,‬שם ‪ ! 5 78‬נ ״ ד‪ .‬ד״א ארץ הרים‪ ,‬שם ‪ : 2 79‬נ ״ ה‪.‬‬
‫ר׳ יוסי ‪ p‬המשולם או׳‪ ,‬שם ‪ ! !4 79‬נ ״ ו‪ .‬או לפי ששותה מי גשמים‪) ,‬וחסר ריש פיס׳ מ׳‪,‬‬
‫‪ ! 7 80‬נ ״ ז(‪ ,‬שם ‪ ! ! 81‬נ ״ ת‪ .‬דרש אותה‪ ,‬שם ‪ 81‬ל‪ :‬נ ״ ט‪ .‬תמיד עיני‪ ,‬שם ‪ : 4 82‬ם ׳ ‪.‬‬
‫מראשית השנה‪ ,‬שט ‪ 82‬״ ! ט ״ א‪ .‬או לפי שמדת טובה מרובה )ותםר אצל פינק׳(‪ ,‬שם‬
‫‪ ! 10 83‬ם ״ ג ר׳ שמעץ בן יוחאי או׳‪ ,‬ריש סיס׳ מא ז ס ״ ג ‪ .‬והיה אמ שמעי שט ‪: 1 85‬‬
‫ם ״ ד ‪ .‬ו ת מצאגו שעגש על התלמוד‪ ,‬שם ‪ 85‬״ ! ם ״ ה‪ .‬וכבר היו‪ ,‬שם ‪ 14 86‬ס ״ ו‪.‬‬
‫אשד אגבי מצוה‪.‬‬
‫הרי לגו כאן םסירה אחרת של •ברייתות״ ב מ ק ו ם ה״פיםקאות״‪ ,‬וכך יש לגו מתחילת‬
‫‪4‬‬
‫דברים עד אמצע עקב סוף סיס׳ מ׳! מ״ב )דברים( ־ ־ ס״ב‪ ,‬ז״א ק ״ ד ברייתות‪ ,‬בגיגוד‬
‫ל ״ צ ״ א ״ שבכי״ר‪ .‬אלא שישגס בכ״י ב׳ כמה טעויות וחםרוגות במספרים אלו‪ ,‬ואפשר‬
‫שברייתות אתדות בואתחגן־עקב היו ג ד ו ל ו ת יותר‪ ,‬ומכאן העודף של י ״ ג ברייתות‬
‫‪,‬‬
‫שבכ״י ב ‪ .‬ואף אסשר שציוגיט אלו שבכי״ר ק ד ו מ י ט לגו׳ כ״י ב׳‪ ,‬ושביגתייס ג ו ס פ ו‬
‫״תוספות״ כמה *ברייתות״ לתוך הגוםח הישן עד שאין חשבץ זה עולה יפה‪.‬‬

‫‪624‬‬
 ‫]‪ .vn‬דבי ר׳ ישמעאל לדברים[‬
‫א ‪ .‬ספרי דברים פיס׳ א — נ ד‬
‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫ר‬ ‫א‪ .‬ספרי דברים פיס׳ א—נד‪ ,‬הוא כמו שהכיר ה ו פ מ ן ( מבית מדרשו של‬
‫י ש מ ע א ל ! שונה הוא בכמה דברים מספרי ד ב ר י ם !‬
‫א( סיס׳ י א ‪ :‬ויברך אתכם כאשר ד ב ר לכם׳ כחול ימים ובצמחי אדמה וכדני הים‬
‫וככוכבי השמים = ספרי בהעלותך סוף סיס׳ סד = מכילתא ד ב ר י ם שבמ״ת ‪) 71‬אבל ע״ס‬
‫כה׳׳י!( ‪ :‬כאשר נשבע לאבותיך ]כד[גי ]הים[ וכחול ]הים[ וככוכבי השמים ובצמחי האדןמה[‪.‬‬
‫אבל ל א כן בספרי ראה סיס׳ צו‪.‬‬
‫ב( סיס׳ ו ׳ ‪ :‬א מ ר להם כשאתם נכנסים לארץ צריכים א ת ם ל ה ע מ י ד ע ל י כ ם מ ל ך‬
‫‪2‬‬
‫ו ל ב נ ו ת ל כ ם ב י ת ה ב ח י ר ה ( — כ ר ׳ ]יונ[תן כמכיל׳ דברים‪ ,‬ת פ א ר ת ישראל ‪! 192‬‬
‫ה מ ל ך קודם ל ב י ת הבהירה ובית הבחירה קודם ל ה א ב ד ת עמלק׳ בניגוד ל ס פ ר י ראה סיס׳‬
‫םז בשם ר׳ יהודה‪.‬‬
‫ג( סיס׳ מ ד ושמתם»(‪ ,‬בגיגוד לפיס׳ נ ם אלה החוקים *(‪.‬‬
‫וכבר ת ח י ל ת ס י ס ׳ ג ה ! והיה כ י יביאך א י ן ו ה י ה א ל א מ י ד היא‬
‫בשיטתו של ר״ע ובית מדרשו)״בכגיסתן לארץ הכתוב מדבר״( בגיגוד ל ר ׳ ישמעאל )״אחר‬
‫ירושה וישיבה הכתוב מדבר״(‪.‬‬
‫ואמגם כן ק ם ע המכילתא של הגניזה )‪ ( T — S . 88,16‬שגדפם ראשוגה ע״י שכטר‬
‫)‪ (JQR X V I 695‬ואתריו במ״ת ‪ 65‬והלאה *(‪ ,‬שהוא בוודאי מ ב י ת מדרשו של ר ׳‬
‫‪,‬‬
‫י ש מ ע א ל )עי׳ להלן(‪ ,‬מתאים בתחילתו )עד פ ר ש כג( לפיס׳ ג ד שלגו‪ ,‬אבל משם‬
‫והלאה הוא מ ד ר ש א ח ר ל ג מ ר י ! כאן ב ת ח י ל ת פ י ס ׳ ג ה הוא אפוא מ ק ו ס ־ ה ת פ ר ו‬
‫מכאן ולהלן אצלגו ד ב י ד ״ ע ‪ ,‬ו ב ק מ ע — ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫והםרמיגולוגיה ש ל סיס׳ א—גד היא ב ר ו ב ה )עי׳ ל ה א ( המרמיגולוגיה של ס פ ר י‬
‫במדבר‪ ,‬וגם ש מ ו ת ח ת ג א י ם ה ם אותם הרגילים במדרשי ר ׳ י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫וישגם גם צ י ס ס י ם אחדים בתלמוד בשם ״תגא דבי ר ׳ ישמעאל״‪ ,‬הגמצאים כ א ן !‬
‫‪,‬‬
‫‪ (1‬פ י ס ו‪ :‬משל הדיומ אומר עבד מלך מ ל ך הדבק לשחץ וישתחון ל ך = שבועות מז ב ו‬
‫‪,‬‬
‫ד ב י ר י ש מ ע א ל ת ג א עבד מ ל ך )כ(מלך‪.‬‬
‫‪ (2‬סיס׳ מ ! שגאמר ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חמאו׳ מעשים שעשיתם עפעד(י‬

‫בספרו עמ׳ ‪ ,66‬יאהרבוך ח״ו ‪.314‬‬ ‫‪(1‬‬

‫ואין לכגון וכר שבספרי כאן‪ ,‬ממש כמו בסים׳ כח ן ר״א ליתא כאן במ״ת‪ ,‬ואץ מקומו כאן‪.‬‬ ‫‪(2‬‬
‫מובא בלשונו בירוש׳ קדושין פ‪-‬א םא ע״ג‪.‬‬ ‫‪(3‬‬
‫בבלי קידושין לז ע י *‬ ‫‪(4‬‬
‫]ומו״ר םירםמו מחדש ב״מאמרים לזכרון ר׳ ‪1‬בי פרץ חיות ז״ל״‪[.‬‬ ‫•‪(4‬‬

‫‪625‬‬
‫בימות החמה שלא הפרשתם תרומות ומעשרות ]מגעו[ מכם את הגשמים = שבת לב ב‬
‫)תעגית ז ב ( ! ת ג א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל בשביל דברים שצויתי אתכם בימות התמה‬
‫‪5‬‬
‫ולא עשיתם יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים (‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ (3‬פ י ס כ ד ! אפשר וכו משל הדיוט הוא מד‪ .‬דבלבך על רחמך וכו = תגחומא בובר‬
‫‪,‬‬
‫י ו ס י ב ר ׳ ח ג י ג ה ש ו נ ח א ו ת ת בשם‬ ‫שלח‪ ,‬הוספה עמוד ‪) !84‬אמר( ר‬
‫ר ׳ י ש מ ע א ל משל ההדיום אומר מה בלבך וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וישנם כאן גם ם ת מ ו ת כ ר י ש מ ע א ל ‪:‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫א( פ י ס כ ! בערבוביא וכר — במ״ת ‪) 11‬ממכילתא א ח ר ת ‪ ,‬ע י ל ה א ( ! ר‬
‫י ש מ ע א ל אומר למה נאמר לפי שנאמר הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם לשעבר וכו׳‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ב( פ י ס מ ג ! נאמר כאן אף וכו׳ — במכיל׳ נזיקין סוף פי״ח‪ ,‬וחרה א פ י ‪ :‬ר‬
‫י ש מ ע א ל אומר גאמר כאן וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ג( ס י ס לה‪ ,‬וקשרתם ובו הרי ארבע י( — כ ר י ש מ ע א ל בםגהד ד ב )עי לעיל‬
‫מכילתא(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו א י ן הם‬ ‫אלא א( ש א י ן כל ד ו ל ק י ם שבסים א—גד ממקור אחד ומעוד אחד‪ ,‬ב(‬
‫מתאימים בכמה מקומות לקסעים הגמצאים במדרש־הגדול )וממגו במ״ת(‪.‬‬
‫ההתאמה למ״ת כיצד ו‬
‫‪,‬‬
‫‪ (1‬גם ס י ס גד איגד‪ .‬דומה ל ג מ ר י לקטע המכילתא‪ ,‬שבו הדברים מםורשים יותר‬
‫וארוכים יותר‪ .‬וגם הלשון שוגה קצת‪.‬‬
‫‪ (2‬במ״ת ‪) ! 1‬המאמר הראשון‪ ,‬שהוא כגראה • מ ד ר ש ־ ת ג א י ם״!(! אלה הדברים‪.‬‬
‫אמר הקב״ה חביבה עלי תוכחת משה לישראל כ ע ש ר ת ה ד ב ר י ם ‪ ,‬שגמצא שם‬
‫במה״ג )מ״ת( למטה בציטט של מ ד ר ש ־ א ג ד ה ) ״ מ ה ו אלה הדברים״!( בשם ר׳‬
‫ישמעאל! אמר די ישמעאל דבריט הללו שקוליט כגגד עשרת הדברימ וכר — א י ג ו‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬
‫בספרי‪ ,‬אבל גרמז כגראה ( בסוף פ י ס ב ! ד ב ר משה אל כל ישראל וכי לא גתגבא משה‬
‫אלא ע ש ר ד ב ר ו ת וכר )במ״ת ‪ !4‬אלא א ל ה ה ד ב ר י ס בלבד(‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ (3‬בסים ד ‪ :‬בעבר הירדן‪ ,‬יש כאן במה״ג)כ״י ירושלימ( ח מ מדברי ר יהודה )שהמ‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ם ת ם בפיס׳ כז( — דברי ד׳ גחמיה! ר ג ח מ י ה אומר אין הואלה אלא ל י ג ה שג הואל‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫גא ולין וייטב לבך׳ ואחרי דברי חכמים — דברי ר יהושע! ר י ה ו ש ע אומר א ק ה מ ל ה‬
‫‪,‬‬
‫אלא תוכחת ש ג ועתה הואילו פגו בי ועל פגיכם אם אכזב‪ ,‬ובמ״ת ‪ 4‬ע״פ כ״י ברלין»(‬
‫חסר כאן‪.‬‬
‫וכעין זה במ״ת ‪ 11‬ויחסרו‪ ,‬ש א י ג ו בספרי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (4‬כ פ י ם כ ! ותקרבון אלי כולכם‪ ,‬בערבוביא‪ ,‬ו ל ה א הוא אומר ותקרבון אלי כל ראשי‬
‫שבטיכם )דבי ה כ( ילדים מכבדים וכר‪ ,‬אבל בפרת ‪ 11‬כב )כמו שהעירותי כבר(‪ :‬ותקרבון‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אלי מ ל כ ם ‪ ,‬ר י ש מ ע א ל אומר ל מ ה ג א מ ר ל פ י ש ה ו א א ו מ ר )דב לא כת(‬
‫ה ק ה י ל ו א ל י א ת כ ל ז ק ג י ש ב ט י כ ם לשעבר הילדים וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כאן וודאי לפגיגו מכילתא א ת ר ת ‪ ,‬שמביאה מ ע י ן דברים אלה בשם ר י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (5‬מ״ת ‪) 13‬שיש שם בכלל מדרשים שאיגם בספרי(׳ מ ב ! ויאמר ה אלי לא תעלו‬
‫)ולא תלחמו[ ל פ י ש ה ו א א ו מ ר ל ה ל ן למה זה אתם עוברים את פי ה׳ <~>אל‬
‫אחר‪.‬‬ ‫בםםרי כאן תדר״י שבתענית ו׳ א׳ ו ת ד ר ‪ -‬י שבדף ז סע״ב‪ ,‬ואולי נשנו ב מ ק ו ם‬ ‫אין‬ ‫‪(5‬‬
‫עי׳ ה ו פ מ ן ‪ ,‬יאהרבוך‪ ,‬פפד״מ‪ ,‬עם׳ ‪ 311‬ה ע ר ה ‪.1‬‬ ‫‪(7‬‬ ‫= מ כ י ל ׳ דד״י פ ס ח א פי״ ז ‪.66‬‬ ‫‪(6‬‬
‫עי׳ ה ו פ מ ן ‪ 258‬הערה א׳‪.‬‬ ‫‪(8‬‬

‫‪626‬‬
 ‫תעלו)במ׳ יד מא—מב( ש ו מ ע א נ י משה אמר להן מ פ י ע צ מ ו ת״ל כאן ויאמר ה׳‬
‫אלי אמר להם לא תעלו לימד ש ע ל פ י ש כ י נ ה אמר להן נמצאת אומר ד ב ר י ם‬
‫ס ת ו מ י ן ל ה ל ן ו מ פ ו ר ש י ן כ א ן ‪ .‬כל זה אין אצלנו בספרי כאן‪ ,‬לעומת זאת‬
‫רגיל בספרי כמה פעמים‪ t‬ל א מ ע צ מ י א נ י א ו מ ר ל כ ם א ל א מ ס י ה ק ו ד ש • ( ‪.‬‬
‫‪.(10‬‬ ‫ואע״פ שהדברים שוים בתכגם אין סגגוגם‬
‫ש ו ה‬

‫זאת אומרת אפוא ש ש ג י דבי ר׳ ישמעאל הם! ספרי שלגו סיס׳ א—גד מצד אחד‪,‬‬
‫וקטע הגניזה וקטעי בעל מה״ג מצד שגי‪.‬‬
‫ואמגט גט הדרשות ל ד ב ר י ט ‪ ,‬שגאמרו דרך אגב בספרי פ נ ח ס סיס׳ קלד__קל;‬
‫״‬
‫— איגן מתאימות לםסרי סיס׳ כז—כט ( ולא למכילתא דעמלק פ״ב‪.‬‬
‫ו ס ת ס שבסים׳ כד! ותרגגו וכו׳ מלמד וכו׳ — הוא ר״א )בן יעקב‪ ,‬בס״ז( בספרי‬
‫בהעלותך סיס׳ פה‪ ,‬ו״ד‪-‬א״ ותרגגו)שם( — ר׳ יהודה שט‪.‬‬
‫ומקורות החלקים שבפיס׳ א—גד כיצד?‬
‫ו‪ .‬סיס׳ א—כה הוא קובץ א ח ר ‪.‬‬
‫הטרמיגולוגיה שלו שוגה במקצת‪ .‬רגיל בו ״מלמד״‪ ,‬אצל ״מגיד״ )סיס׳ כב(‪- ,‬מגיד‬
‫הכתוב״ )סיס׳ כא‪ ,‬כב‪ ,‬כג(‪ ,‬״יכול״ )סיס׳ יג( ן ״שאין ת״ל — ומה ת״ל״ )פיס׳ א‪ ,‬ח^‬
‫ואצל תגאים המצויים בדבי ר׳ ישמעאל! ר ש ב ״ י ״ ( ‪ ,‬ר׳ בגאה (‪ ,‬אבא יוסי בן‬
‫‪13‬‬

‫חגין ]איש יגוח[ משום אבא כהן ברדלא )פיס׳ ב( ״( — אגו מוצאים! ר׳ ש מ ע ו ן ״ ( ‪.‬‬
‫ופיס׳ א! אל כל ישראל אלו הוכיח מקצתט וכו׳ — מובא בדבריט זוטא‪ ,‬בובר ‪0• 13‬‬
‫״י״‪.‬‬ ‫‪,‬ןעי‬ ‫ב‬
‫ר ש ב‬ ‫ש ם‬

‫ורגיל בו )עי׳ לעיל(! לא מעצמי אגי אומר וכו׳! איגי אומר לכס לא מאומד ולא‬
‫משמועה )סיס׳ ז וסיס׳ יט(‪.‬‬
‫אע״פ שמצד אחר מובאים סיס׳ ו וכ״ד בשם ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬ובסיס׳ טז‬
‫)שמוע(! כך היה מדתו של ר׳ י ש מ ע א ל ״ ( ‪.‬‬
‫‪ .11‬פיס׳ כו—ל — גם הוא מ ק ו ר א ח ר ‪.‬‬
‫סיס׳ כו מתחילה! ז ה ש א מ ר ה כ ת ו ב — ממש כסגגץ מדרשי־אגדה שלגו!‬
‫באותו עגין להלן! ר׳ ש מ ע ו ן אומר! ולהלן! לאמר וכו׳— כעין ספרי במדבר סיס׳‬
‫קה—קלח וסיס׳ קלד )עי׳ שם(‪.‬‬
‫סוף סיס׳ כח! ולמה גקרא שמו וכו׳ — ת ג י ר ש ב ״ י )עי׳ לעיל(‪.‬‬
‫לעומת זאת יש בסיס׳ בז—כח כ מ ה דברים שוים לספרי במדבר פיס׳ קלד—קלה‬
‫ומכיל׳ דעמלק פ״ב‪.‬‬

‫‪ (9‬פיס׳ ה‪ ,‬ט‪ ,‬יב‪ ,‬ים וכ״ה‪.‬‬

‫‪ (10‬בספרא שממי פ״א חי‪ :‬ולא מע‪1‬מי אני אומר לכמ‪ ,‬ובבלי יומא ה ע״ב הובא‪ :‬ולא מ א ל י‬
‫)תו״י‪ ,‬וריסב״א ואה״ת ומ׳‪ :‬מ ל ב י ( אני אומר‪ ,‬ועי׳ להלן‪.‬‬
‫‪ (11‬סוף סיס׳ כח ‪ :‬ולמה נקרא שמו לבנון וכו׳ = ועי ר ש ב ״ י‪ ,‬ויקיר פ״א‪ ,‬מימרא דר׳ ינתק‬
‫בן סבלאי‪ ,‬יומא לה ב‪ ,‬ועי׳ לעי‪ 7‬עמ׳ ‪ 625‬הע׳ ‪.2‬‬
‫‪ (12‬סיס׳ א ודי זהב״ סיס׳ ג והנכס‪.‬‬
‫‪ (13‬סיס׳ א ת י זרג‪ ,‬ב׳ אחד עשר‪ ,‬ויהי בארבעים‬
‫‪ (14‬ע״ד ר ׳ י ו ס י ב ר ׳ ח נ י נ ה ‪ .‬עי׳ להלן עמ׳ ‪.630‬‬
‫‪ (15‬טיס׳ כ ]ספרי במדבר סיס׳ פב ‪ :‬ר ש ב ״ ץ ופיס׳ ‪J O‬‬
‫‪ (16‬בית תלמוד ח״ר ‪.249‬‬
‫‪ (17‬ועי׳ לעיל עמ׳ ‪ 626‬ם ת מ ו ת‪.‬‬

‫‪627‬‬
‫ש א י נ ם דבי ד״י׳ אבל הם בכללם‬ ‫ישגם אפוא בשגי אלה גם דברים ממקורות‬
‫״י‪.(18‬‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬

‫ווו‪ .‬פיס׳ לא—נד הוא דבי ר״י א ו פ י י ו‬

‫יש לו כל םימגי דבי ר״י ! למה נאמר לפי שנאמר‪ ,‬לפי שהוא אומר‪ ,‬אתה אומר — או‬
‫איגו )או יכול‪ ,‬פיס מ׳׳ יכול‪ ,‬פיס לד(‪ ,‬שומע אני‪ ,‬מגיד הכתוב ועוד‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫ויש בו כמה דברים דומים ל מ כ י ל ת א דר״י‪:‬‬

‫א( פיס לב ובכל גפשך = מכיל׳ דר״י בחדש ס״י‪.‬‬ ‫‪,‬‬

‫ב( סיס׳ לה וקשרתם לאות וכר )כל הסיסקא( = מכיל׳ דר״י פסחא סי״ז ‪ 66‬ואילך‪.‬‬
‫ג( פיס׳ לו על מזוזות—כמחלוקת שבםםרי חקת סיס׳ קכד ומ״ת ‪ 93‬ט‪ 163 ,‬ג‪.‬‬
‫ואע״פ שיש בהם גם דברים שהובאו בשם ״תגי ר ש ב ״ י ״ ( — הגה סיס׳ מ הובאה‬
‫‪19‬‬

‫בבבלי בשם ‪*-‬תנא דבי ר׳ ישמעאל״‪ ,‬סיס׳ לה ומ״ג — םתם כר׳ ישמעאל )עי׳ לעיל( ן‬
‫וכמה דברים גמצאים‪ ,‬כמו שאמרתי‪ ,‬בלשוגם ב מ כ י ל ת א ד ר ״ י )חוץ מאלה שהזכרתי‬
‫עוד(! סיס׳ מג ועבדתם אלהים אחרים — מכיל׳ דר״י בחדש ס״ו ‪ ! 223‬סוף סיס׳ גב כאשר‬
‫דבר = מכיל׳ דר״י ססחא ריש סי״ב‪ ! 40—39 ,‬אבל בסים׳ עה כאשר דבר — שלא כמכיל׳‬
‫שם ‪ 40‬וכן סיס׳ קטז! כאשר דבר לך — שלא כמכיל׳ שם‪ ,‬אבל מ״ת שם‪ 81 ,‬שוה‬
‫למכיל׳ שם‪.‬‬
‫גם שמות התגאים הם לגמרי הרגילים בדבי ר׳ ישמעאל (‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫ב‪ .‬ספרי דברים פיס׳ שד—שנן‬

‫סיס׳ מג ואכלת ושבעת וכר — גמצא בפיס׳ שיח )ושם מקוצר ומצוין! כולה ברייתא‬
‫באלה הדברים(‪.‬‬
‫כי גם סיס׳ שד—שגז א י ג ו דבי ר״ע‪.‬‬
‫אמגם ה ו ס מ ן בססרו חושב סיס׳ שד—שגז כעיקר ספרי )עמ׳ ‪ 1(67‬אבל חזר בו‬
‫)ושם ‪ 312‬למ״ת(‪ ,‬ואומר שוודאי גם חלק זה כחלק האגדי‬ ‫‪vi‬‬ ‫‪307‬‬ ‫במאמרו שבס׳ השגה‬
‫הראשץ )*—נח מדבי ר׳ ישמעאל הוא )שיח = סיס׳ מג! כולה ברייתא באלה הדברים‪,‬‬
‫כולה ברייתא(‪.‬‬
‫ה ת נ א י ם שנזכרו כאן ה ם !‬
‫ר׳ ב נ א ה ‪ ,‬פיס׳ שו)ב‪-‬ס(‪.‬‬
‫א ב א ד ו ר ש ‪ ,‬שח‪ ,‬שנב‪.‬‬
‫ד ו ר ש י ר ש ו מ ו ת ‪ ,‬שלח )מ״ת(‪.‬‬
‫ר ׳ ד ו ם ת א י ב ר י ה ו ד ה ‪ ,‬שו‪ ,‬שם‪ ,‬שיח‪ ,‬שכ )אבל כאן עי׳ מ״ת(‪.‬‬
‫ר ׳ י א ש י ה )משום אביו(‪ ,‬שנה‪.‬‬

‫‪ (18‬והלשון •ולא מע‪2‬מי אני אומר לכם‪ -‬ש נ מ א בספרא פעם א ח ת ‪ ,‬אין בכחו להכריע‬
‫בדברימ כאלה )בניגוד לאלבק עמ׳ ‪ ,84‬עי׳ שם הערה ‪.(1‬‬
‫‪ (19‬סיס׳ לו מזוזות = תני רשב״י בשהש״ר ב ו ! סיס׳ ל ז ‪ :‬שכל מלך ושלטון וכו׳ ‪ -‬תני‬
‫רשב״י בב״ר ס‪-‬ס פה‪ ,‬מכיל׳ דרשב״י ‪ 168‬ן ה ו ‪ 1‬אפשמייךמלמד ‪ [249‬ב ש מ ו ‪ ,‬א ר ש ב ״ י בקםע‬
‫מדרש‪ ,‬מזי שכסר‪ ,‬כרר אי‪ ,101 ,‬אבל עי׳ סיס׳ שנג )יחדיו(‪.‬‬
‫‪ (20‬ח ח מר׳ נתן בן יוסף‪ ,‬לעומת ר׳ יונתן שבמכיל׳)עי׳ לעיל(! היה ר שמעון אומר בסים׳ מח‪,‬‬
‫ס‪-‬ם‪ ,‬ובמ״ת‪ :‬ר׳ י ש מ ע א ל ‪.‬‬

‫‪628‬‬
 ‫ר ׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬רגיל בהאזינו וברכה‪.‬‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה ב ן ח ג ג י ה‪ ,‬פיס׳ שו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ר י ע ק ב ב ״ ד ח ג י ג ה לרבי )לרביגו(‪ ,‬פיס׳ שו‪.‬‬
‫ר ב י ג ו‪ ,‬גם של״ה )ר א ב ״ ש ]כדת ‪ 1205‬ור׳ י ו ס י ב ר ׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬חבריו(‪.‬‬
‫ר ב י ‪ ,‬רגיל‪.‬‬
‫ר ׳ ג ח מ י ה‪ ,‬סיס׳ שה‪ ,‬ורגיל האזיגו וברכה‪) .‬ר׳ יהודה ור׳ גחמיה(‪.‬‬
‫ר ׳ ג ת ן‪ ,‬פיס׳ שד*‬
‫ר ׳ ם י מ א י‪ ,‬שו‪ ,‬ד״פ במדרש‪ ,‬גם שבת פח א‪ ,‬מגילה ח א וסגהד׳ קיא א‪.‬‬
‫ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן א ל ע ז ר ‪ ,‬רצב׳ שו‪ ,‬שגג )כדת ‪.(218‬‬
‫ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן ת ל פ ת א‪ ,‬פיס׳ שט‪.‬‬
‫ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן י ו ח א י ‪ ,‬ר י ש פיס׳ שד‪ ,‬שו )כי שם(‪ ,‬שיח )מ״ת(‪ ,‬שמו‪ ,‬שנג‬
‫)כדת‪ ,‬רש״א(‪.‬‬

‫והס רמ יגו לוג יהו‬

‫‪21‬‬
‫שומע אני )שמה‪ ,‬שגב( (‪.‬‬
‫אצל! י כ ו ל )שמג — באמצע עגין(‪.‬‬
‫מגיד הכתוב )שמג ויאמר‪ ,‬שם אש דת‪ ,‬שגג — במ״ת ‪ 216‬ב‪-‬פ — אצל ״מלמד״(‪.‬‬
‫אצל» מ ל מ ד )שמח ג״פ‪ ,‬שגא ב״פ‪ ,‬שגב! שגג‪ ,‬שגד‪ ,‬שגה‪ ,‬שגו ושג״ז כ״פ(‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫ל מ ה נ א מ ר ל פ י שנאמר )שנד‪ ,‬שנה׳ ד״פ‪ ,‬שגז( (‪.‬‬
‫ו ע ד י ן ת ל י ב ד ל א ת ל י )שיב‪ ,‬שלג ]ב״פ[‪ ,‬שמב(‪.‬‬
‫ג מ צ י ג ו ל מ ד י ט )שו‪ ,‬שמב(‪.‬‬
‫הטרמיגולוגיה מ ע ו ר ב ת אפוא‪ ,‬מפגי שהמסדר השתמש כאן במקורות שוגים )עי׳‬
‫פיס׳ ש״ו יערף‪ ,‬כוגם דברי תורה כללים בשגי ״ד״א״ רחוקים(‪ .‬ביחוד השתמש הרבה‬
‫כ ד ב י ו ש נ י י!‬
‫ריש פיס׳ שד מתחיל כבר! ויאמר ה׳ אל משה הן קרבו ימיד למות‪ ,‬ד ב י ש מ ע ו ן‬
‫ב ן י ו ח י א ו מ ר ברוך דיין האמת א ד ו ן כ ל ה מ ע ש י ם )כ״י ר׳ ומ״ת( שאין‬
‫עוולה ומשא פנים בפגיו וכו׳ )פתיחת רשב״י במדרשו!( משיב משה לפגי הקב״ה וכד‬
‫משיב הקב״ה ואומר )כ״י ר׳( למשה וכו׳ — דיאלוג מעין זה שבמכיל׳ דרשב״י ]הוצ׳‬
‫אפשטיין־מלמד ‪ [3‬״(‪.‬‬
‫וכמה מדרשים סתמייפ הובאו במק״א בלשון ״תגי )אמר( ר ש ב ״ י ״ ‪1‬‬
‫סיס׳ שו)רשב״י אומר( = תגי רשב״י‪ ,‬ב״ד ם״א‪.‬‬
‫סיס׳ שיג )אלא אן״ גםשו ובו׳( = תגחומא בובר שלת כזז א מ ר ר ׳ ש מ ע ו ן‬
‫כן יוחי‪.‬‬
‫סיס׳ שלו! תדע שכן וכו׳ = ב״ר פפ״ב יד! תגי ר ש ב ״ י‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫סיס׳ שגב הסתמות מובאים בשם ר י ש ! אבל בית הגדול וכו ומסורס = מ״ת ‪1216‬‬
‫ר ׳ ש מ ע ו ן א ו מ ר ! ו ת אתה מוצא כשחלק וכו׳ = סיס׳ פב ומ״ת בשם ר ׳ ש מ ע ו ן !‬
‫ואי אפשר לומר חמשים וכו = מדרש שמואל פל״ב! תגי רשב״י‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪ (21‬בב״ר ס‪1‬״ט ‪ :‬י כ ו ל ‪.‬‬

‫‪ (22‬ריש טיס׳ שמט משובש‪ ,‬והנכון כבסס״ז ומ״ת‪.‬‬
‫‪ (23‬עי׳ מש״כ בזה הופמן שם ‪ 312‬למ״ת‪.‬‬

‫‪629‬‬
 ‫פיס׳ שמג )מימינו( = שהש״ר פ״א )ישקני( בשם ר ש ב ״ י‪.‬‬
‫פיס׳ שמז )יחד( = עיקרי במ״ת ‪ 213‬בשם ר ש ב ״ י )אצל סתם שלגו!(׳ ועי׳ גם‬
‫הסתם שבריש פיס׳ שמג‪.‬‬
‫סיס׳ שגה! א מ ר ו לא הגיח וכו׳ — במ״ת‪ :‬א מ ר ו ש ב י י מ ע י ד א נ י ע ל י‬
‫ש מ י ם ו א ר ץ שלא הגיח וכו׳‪.‬‬
‫המדרש ל פ ר ש י ו ת א ל ה של ס פ ר י ד ב ר י ם )פיס׳ א—גד׳ שד ואילך(׳ ל א‬
‫‪2 4‬‬
‫נסדר בימי ר׳ יוחנן שישיבתו היתד‪ .‬ב ט ב ר י א‪ ,‬כמו שרצה ה ו פ מ ן ( להוציא מתוך‬
‫מ״ת! ר״א ומלא ברבת ה׳ זה ב י ה מ ״ ד ה ג ד ו ל של ט ב ר י ה ‪ ,‬ובספרי פיס׳ שגה‬
‫)כגר בן ז״א(! ד״א‪ ,‬זה ב ״ ד של טבריא׳ שהרי ביהכ״ג וביהמ״ד שבטבריא גזכר‬
‫כבר בזמן חברי ר״ע ותלמידיו ״(‪ .‬ור׳ יוסי בר׳ חגיגא׳ שגזכר בסיס׳ א׳ )ודי זהב‪ ,‬וחסר‬
‫אצלנו׳ עי׳ כדת ‪ :2‬ר׳ יוסי בן חניגא אומר ה ר י ה ו א א ו מ ר ועשית כפרת זהב‬
‫טהור יבא זהבה של כפרת ויכפר על זהבו של עגל ר׳ יהודה אומר ה ר י ה ו א א ו מ ר (‬
‫הגה בירוש׳ שקלים רפ״א מה ע״ד ! ת נ א רבי יוסד‪ .‬בן חניגה הדא מתניתא ועשית כפורת‬
‫‪20‬‬
‫וכו׳‪ .‬ריב״ח שגה אפוא ברייתא זו ״דבי ר״י״ כמו ששגה ( ברייתא אחרת דספרי דברים‬
‫‪8‬ג‬ ‫ז‪2‬‬
‫סיס׳ כ ד ( ‪ .‬ו ג ו ס ף ב ס פ ר י ‪ ,‬ואין כל יסוד לומר ( שגםדר בבית מדרש של תלמידי‬
‫‪2‬‬
‫ר ׳ יוחגן״ (‪.‬‬
‫ו ‪ p‬הגמצא בספרא קדושים ס״ו א‪ t‬ור׳ יוסי בר חגיגא א מ ר א ז ה ר ה ו כ ר ‪ ,‬בבבלי‬
‫ג‬
‫םגהד׳ םג א ‪ :( °‬ואמר ר׳ יוסי בר חנינא אזהרה וכו׳‪ ,‬וא״כ מימרא היא שנוספה בספרא ״(‪,‬‬
‫ו ל י ת א בכ״י ר׳‪.‬‬
‫‪2‬ג‬
‫וחת מזה גראה שהיה גם ר י ב ״ ח ת נ א (‪.‬‬
‫אבל גראה שגתחבר בימי ת ל מ י ד י ״רבי״ )״רביגו״‪ ,‬לעיל(‪.‬‬

‫ג‪ .‬תדר״י לדברים שבתלמוד״(‬

‫בתלמוד ישגמ כמה ציטסים מדבי ד״י)תגי ר״י( ל ד ב ר י ם‪ ,‬והם מצויגים אצל הופמן ‪18‬‬
‫)פרידמן ‪(64‬׳ ו״תגי ד״י״ שבירוש׳ גטין רפ״ח מט ע״א מוקבל שט לברייתא דבי ד״ע דםםרי‬
‫תצא פיס׳ רסס )בידה(‪ .‬אבל גם כמה ברייתות סתמיות שבבבלי גיכרות כלקוחות מ״תגי‬
‫דבי ד״י* ע״פ שמות התגאים )ר׳ יאשיה ור׳ יוגתן׳ איםי‪ ,‬איםי בן יהודה׳ — בן עקביא׳‬
‫אבא ‪ ,pn‬ר׳ גתן‪ ,‬ר׳ אחי בר יאשיד‪ (.‬וע״ס סגגוגם‪ .‬יוצא אפוא שהיה תגא דבי ד״י‬
‫ל ד ב ר י ם כלשמות ולבמדבר‪.‬‬
‫ואמגם גמצאיט חלקימ ממגו בקטעי המכילתא לדברים של הגניזה ושל מה״ג‪.‬‬

‫מ״ת ‪ 220‬בהערה ד‪.‬‬ ‫‪(24‬‬

‫ריה״ג‪ ,‬ם״ז חקת ‪ ;302‬ראב״י‪ ,‬ם״ז ‪ ;305‬ר״א ור׳ יוסי‪ ,‬יבמות ‪1‬ו ג‬ ‫‪(25‬‬
‫תנחומא כובד ‪ :84‬ר׳ יוסי בר׳ חנינה ש ו נ ה א ו ת ה בשם ר׳ ישמעאל‪.‬‬ ‫‪(26‬‬
‫‪ (28‬כדברי הופמן במ״ת שם הערה נ׳‪.‬‬ ‫עי׳ לעיל עמ׳ ‪ 626‬פרט ‪.3‬‬ ‫‪(27‬‬
‫‪ (30‬כי״מ וק׳ ו ע רמ״ה‪.‬‬ ‫עי׳ גם איינלייטונג ‪ ,71 ,24‬אבל עי׳ להלן‪.‬‬ ‫‪(29‬‬
‫בילקוט ‪ :‬ד ״ א אזהרה לבן מורר ומורה‪ ,‬אבל הילקוט מק‪1‬ר‪ ,‬ובלק״ט ליתא‪.‬‬ ‫‪(31‬‬
‫תופ׳ ערכין פ״ה ט = מוכה מ ב וקידושין כ ‪ x‬ועי׳ נזיר כט א בתוט׳ ד״ה ה״ג ובגליון שם‪.‬‬ ‫‪(32‬‬
‫ג םע״א‪ :‬א״ר מחק א״ר יוחנן ר׳ יהודה אומר מ ש ו ס ר׳ יומי הגלילי וכו׳ מ ש ו ם ר׳ יוסי‬ ‫ועי׳ תמורה‬
‫א מ ר ו וכו׳ )ומשם ד א יוזא שהוא האמורא בר םלוגתיד‪ .‬דר׳ אלעזו>‬ ‫בר׳ חנינא‬
‫עי׳ הופמן‪.77 ,‬‬ ‫‪(33‬‬

‫‪630‬‬
 ‫ד‪ .‬מכילתא לדברים ומדרש־תנאים *י(‬
‫]ממכילתא לדברים נשדדו לנו שלשה קטעים ו[‬
‫‪ (1‬קטע קמברידג׳ )‪ — (T. s. 88 16‬פירסמו תחילה שכטר ב־ ‪ J Q R‬חט״ז)‪41904‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ ,695‬ואחריו — הופמן במדרש תנאיט שלו )עמ ‪ 58—56‬ו ע מ ‪. ( w (71—69‬‬
‫‪ (2‬קטע א״פ )‪ (heb. c. 18‬פירסמו שכטר ב־ ‪ JQR‬שט עמי ‪ !446‬ואחריו — הופמן‬
‫במ״ת ‪.62—58‬‬
‫‪ (3‬קטע קמברידג׳ — פירסמו שכטר בתפארת ישראל‪.192—189 ,‬‬
‫שלשת הקטעיט נכנםיט זה בתוך זה ומשלימיט זה את זה! אחרי דף א׳ של קטע א׳‬
‫בא דף א׳ של קטע ג׳«*(‪ ,‬ואחריו — דף אי של קטע בי׳ ואחריו — דף ב׳ של קטע ג ‪/‬‬
‫ואחריו — דף ב׳ של קטע ב׳׳ ואחריהם — דף ב׳ של קטע אי‪.‬‬
‫חשיבותו הגדולה של קטע א׳ ניכרת גט בזה‪ ,‬שהוא מראה לנו בדיוק את מקוט התפר‬
‫של ספרי דברים ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל )פיס׳ א—גד( עם ספרי דבריט ד ב י ר ׳‬
‫‪7‬ג‬
‫ע ק י ב א )פיס׳ גה—שג( (‪.‬‬
‫כי קטע זה הוא בוודאי דבי ר׳ ישמעאל ״(‪ ,‬שכן אגו מוצאים בו כמה דברים‪ ,‬שגשגו‬
‫בשיטת ר׳ ישמעאל ודבי ר״י!‬
‫‪ (1‬סרשה כג הלכה א׳ )מ״ת ‪ :(56‬שלש בריתות וכר — כעין דברי ר׳ ישמעאל‬
‫במדר״י כספא פ״כ« ר׳ ישמעאל א ו מ ר ״ ( מפגי מה גאמר לא תבשל וכר כגגד ג׳‬
‫בריתות וכר‪.‬‬
‫‪ (2‬ה״ב—ה״ג = מדר״י בחדש ס״ג‪.‬‬
‫‪ (3‬הלכה ה ׳ ) מ ״ ת ‪ : (57‬ר׳ ישמעאל אומר וכו׳ = תגי ר׳ ישמעאל בויק״ר פ״ו ה ‪4*°‬‬
‫‪ (4‬ו׳ = מכיל׳ דר״י םםחא פי״ב‪.‬‬
‫‪ (5‬ט׳ = מכיל׳ שט רפי״ד סתס‪.‬‬
‫‪ (6‬י״ד )מ״ת ‪ (58‬אחר ירושה וכו׳ דברי ר׳ ישמעאל וכו׳ = ירוש׳ סוטה פ״ז כא ע״ג ‪t‬‬
‫וכר׳ ישמעאל‪ .‬וכך שגוי סתם בהמשך שבקטע ג׳ )‪ 189‬״ ( ‪ :‬משתכבש ותירש ותשב מגח‬
‫א ת המברכים וכו׳‪ .‬בגיגוד לססרי סיס׳ גה )תחילתו של דבי ר״ע!(! אין והיה אלא מ י ד ‪.‬‬
‫‪ (7‬ההמשך בקטע ג׳ )‪] ! (191‬כתוב אחד אומר מכל[ שבטיכם וכו׳ = ספרי במדבר‬
‫יפים׳ פא‪.‬‬
‫‪ (8‬שט ‪ : 13‬לשכגו תדרשו אחר ירושה וישיבה וכר — כדבי ר׳ ישמעאל‪.‬‬
‫‪ (9‬שט‪ :‬בית הבחירה קידס למלך וכו׳ — בגיגוד לספרי פיס׳ סז‪.‬‬

‫ל פ ר ש ת ראה״‪[.‬‬ ‫ל״ממכילתא‬ ‫הקדמתו‬ ‫בסעיף זה ע״פ‬ ‫]השלמתי א ת דברי מ ו ‪ -‬ר ז‪1‬״ל‬ ‫‪(34‬‬
‫בקריאתו‪ ,‬וביוזוד‬ ‫א ב ל הופמן ל א ר א ה א ת ג ו ף כה״י‪ ,‬אלא ס מ ר על שכטר‪ ,‬שלא דקדק כאן‬ ‫‪(35‬‬
‫לכתב־היד‪.‬‬ ‫ב נ י ג ו ד‬ ‫בכמה מקומות‬ ‫י‪1‬א הדף השני משובש ! והופמן שסרח לתקנו — השלימו והגיהו‬
‫‪ } ,‬ו מ ו ״ ר זזג״ל ה ת י א ש נ י ת א ת ה ק ם ע ע ״ פ צ י ל ו מ י ם ב ״ מ א מ ר י ם ל ז כ ר ו ן ר ‪ 1‬״ פ ח י ו ת ז ״ ל ״ ‪ ,‬ע מ ׳ מ — ע א ‪[ .‬‬
‫ש ב ם ו ם ה ל ז א‪.‬‬ ‫ש ב ס ו פ ו ש י י ר כ נ ר א ה מ ד ׳ ה ל ׳ מ ד ב י ר ״ י ) ר ׳ י א ש י ה !( — * ת נ י א ״‬ ‫‪(36‬‬
‫ע י ׳ ה ו פ מ ן ב ם ס ר ו ‪ 66 ,‬ו א י ל ד ו ב י א ה ר ב ו ר ח ״ ר ‪3 1 4 .‬‬ ‫‪(37‬‬
‫‪ I V V o r w o r t‬ו י א ה ר ב ו ר ח ״ ה ע מ ׳ ‪ 308‬ו א י ל ך‬ ‫עי׳ ה ו פ מ ן ‪ ,‬מ ״ ת‬ ‫‪(38‬‬
‫כ כ ל ה נ ו ס ח א ו ת ‪ ,‬ר ק ברפוי‪ :‬ר׳ שמעין‪.‬‬ ‫‪(39‬‬
‫מוכרח‬ ‫ז ה‬ ‫אלא שמביון שזה מובא בקסע ב ש ם • ר ׳ ישמעאל אומר״‪ ,‬אין • ת נ י ר׳ ישמעאל״‬ ‫‪(40‬‬
‫ישמעאל״‪.‬‬ ‫« י כ י ר׳‬ ‫להיות‬

‫‪631‬‬
‫כ ״ ז )כצ״ל( והבאתם שמה ו כ ו ‪ /‬עי׳ ספרי במדבר פיס׳ קנב ועי׳ ספרי‬ ‫‪ (10‬פרשה‬
‫ראה כאן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (11‬קטע ב׳ בברייתא י״ג)‪ (58‬אחר ירושה וישיבה ו מ ‪.‬‬
‫‪ (12‬ברייתא כ״ט )‪ = (60‬מכיל׳ דר״י נזיקין ספי״ז‪.‬‬
‫‪ (13‬שם פרשה מ ב ! כלה והשחת וכר = מכילתא קדושים ס״י ר‪.‬‬
‫‪ (14‬פרשה ל ברייתא י״ו! ר יהושע אומר וכר — ע י ידוש פ ס ח פ״ז לד ר ע ״ ג ז‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪,‬‬
‫ר׳ יוחנן ר י ש מ ע א ל בשם ר׳ יהושע‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ (15‬ברייתא י״ח‪ :‬ר נתן אומר וכר — ע י ת״כ ויקרא נדבה פ״כ ה ! משם רבי ישמעאל‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אמרו‪ .‬ועי ספרי קרח פ י ס קיח )ר׳ יאשיה ו ר יצחק( וזבחים לז א )עי לעיל(‪.‬‬
‫‪ (16‬פל״א ברייתא ב׳ )‪ : (61‬נמצינו למדין שהקרקעות נקנין בחזקה = תנא דבי ר״י‬
‫בקידושין כו א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בכל הקטעים האלה גט הטרמינולוגיה היא של בית ר י ש מ ע א ל !‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אתה אומר — או)‪ .57‬ז ‪ .58 /‬י״ד‪ ,‬שם בקטע ב י״ג׳ קטע א ‪ 69‬י ׳ תפארת ‪189‬‬
‫ב״פ‪ 190 ,‬ב״ם‪ 191 .‬ב״פ(‪.‬‬
‫שומע א ג י ) ק ט ע ב׳ ‪ 59‬כ״ב׳ כ״ד‪ 60 ,‬ב ‪ /‬מ״ו׳ י״ו‪ ,‬קטע א׳׳ ‪ 69‬ט ‪ 70 /‬י״ז׳ י״ח׳ כ״ג׳ כ״ד(‪.‬‬
‫מ ג י ד )‪ 61‬כ״ד׳ תפארת ‪ a 100‬ולמטה ‪4 192 ,7 191 ,24‬־(‪.‬‬
‫מלמד )‪ 56‬והקללה = ספרי(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫למה גאמר לפי שהוא אומר )שגאמר( ‪ 61‬י״ט׳ שט ד ״ ‪ 69‬טי‪ 70 .‬י״ז׳ י״ח׳ תפארת‬
‫‪» 192‬׳ ‪•22‬‬
‫משמע מביא — ומביא — )‪ 70‬י״ג(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אגי אקרא — ומה ת״ל )‪ 61‬ד ומ״ת ‪ .112‬תפארת ‪.(24 192‬‬
‫אלו היה בכלל ויצא מוצא מן הכלל ללמד על הכלל )‪ 59‬י״ח(‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫גט השמות ה ם ״ ד נ י ד ״ י ״ ! ר ח י י א ב ר ג ח מ ג י משפ ר׳ ישמעאל‪ ,‬ר ישמעאל‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫יאשיה ור‬ ‫גתן‪ ,‬ר יצחק‪ ,‬א ב א ח ג י ן )משוט ר ליעזר(‪ ,‬ר‬ ‫ר‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫י ו נ ת ן )‪(69‬׳ ר׳ ב ג י ד ‪ 60) .‬ג (׳ ר יוסח ‪ p‬י ו ס י ) ת פ א ר ת ‪ ,(189‬ר ש ב ״ י רגיל )חוץ‬
‫מן ‪ 59‬כ״א! שמעון׳ סוף של ״מיכן אמרו״! תפארת ‪ 189‬״ — ‪14‬׳ ג״כ ציסס‪4‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫והגה ספרי שלגו ס י ס גד מתאיט «( ברובו לתחילת קטע א )עד סוף ״פרשה כ״ב״( ו‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל מתחילת ״פרשה כ״ג״ ולהלן שוגה המדרש לגמרי‪ ,‬שוגה ח ז ו ל ק ! כ א ן ׳ בתתילת פ י ס‬
‫נה‪ ,‬הוא אפוא מקום התפר שבין ספרי דבי ר״י לספרי דבי ר״ע‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בעל מדרש הגדול ל א השתמש ‪ (*-‬לא בדף א של קטע א ולא בקטע ב ולא בקטע ג ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל השתמש בדף ב׳ של קטע א ‪ .‬ז״א׳ שהספר שלפגיו היה חסר דפים אלו‪ .‬ומשימושו‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בדף ב של קמע א אגו למדים לדעת בדיוק א ת ערכם של הציססים שבמדרש הגדול‬
‫ואת ד ר ך השתמשותו ב מ כ י ל ת א ! הוא משגה א ת הציטסים לפי הברייתא שבבבלי ולפי‬
‫מםקגת הבבלי׳ משלים ספרי במכילתא ומכילתא בספרי או בברייתא שבתלמוד או‬
‫ב ר מ ב ״ ם‪ ,‬ומעתיק בכלל הרבה מן התלמוד והרמב״ם׳ עד שבברייתא שישגה בתלמוד‬
‫או בלשץ שישגו ברמב״ם ואין לגו עדות גאמגה אחרת — אין הציסמ שבמה״ג מספיק כלל‬

‫‪* (41‬ד״ס שישנם שינויים קטנים כלשון ובסגנון‪.‬‬

‫‪13J‬‬ ‫‪4‬ב( כמו שהדיר כבר הופמן ביאהרבוך שם‬

‫‪632‬‬
‫כדי לומר עליו‪ ,‬שהוא ״מכילתא״ «(» מערבב הוא מקורות במקורות **( ! בוחר הוא לפעמים‬
‫בזה ולפעמים בזה — הכל לפי טעמו ומעביר גם ממקום למקום‪.‬‬
‫;‬

‫זאת אומרת אפוא א( שבדברים שישגם או ב ס פ ר י או ב ת ל מ ו ד צריכים אגו‬

‫לזהירות יתירה בשימושם‪ .‬ב( שלא כל דבר שאיגו בספרי לקחו בעל מה״ג ממכילתא‪.‬‬
‫ג( ושלא כל דבר ש א י ג ו במה״ג ל א היה גם במכילתא‪ .‬בכל דבר צריכים אפוא‬
‫להכריע ם י מ ג י ם פ נ י מ י י ם ! ה ש י ט ה ‪ ,‬ש מ ו ת ה ת נ א י ם ו ה ט ר מ י ג ו ל ו ג י ה ‪.‬‬
‫אט גביא את כל אלה בחשבון בגוגע לציטטימ שבמ״ת — תקטן כמותם בהרבה ותועמד‬
‫על ה ח צ י ‪ ,‬אבל בכי זאת גשארים לגו הרבה מאד קםעים מדבי ר״י שגשרדו לגו ע״י‬
‫בעל מדרש הגדול‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫אחרי חלק א׳ ( מתחילים הקטעים בעיקר מדברים יג ז )‪ (««(64‬והולכים וגמשכים‬
‫עד ס׳ וילך )=סיס׳ שד( אצל ציטטים מספרי ומברייתות שבתלמוד ן משם והלאה הם‬
‫ש ו י ס לגמרי לספרי‪.‬‬
‫כמה דברים ממבילתא גכגםו אח״כ לססרי שלגו ע״י סופרים ומעתיקיפ‪ ,‬הרבה מחט‬
‫ישגם גם בדפוסים שלגו‪ ,‬ויותר — בכ״י ר׳ ועוד‪ ,‬ויש מהם שישגם גם במ״ת! אלה‬
‫ג ת ק צ ר ו ע״י סוסרים וגכגםו שלא במקומם‪ ,‬עד שאפשר להכירם ע״י מקומם‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫ה ט ר מ י נ ו ל ו ג י ה שלהם ושמות ת ג א י ה ם *(‪.‬‬

‫‪] (43‬שרםים על כר ינמנא הלומד בהערות מו״ר זנ״ל לקםע א׳‪ ,‬שפירםס ב״מאמריס לזכר ר‪1‬פ״ח‬
‫ז״ל‪ .-‬ועי׳ גם דברי ע״‪ 1‬מלמד ב״מבוא למדרשב״י״‪ ,‬הו‪1‬׳ אםשםייךמלמד‪ ,‬עמ׳ מו—נח‪[.‬‬
‫‪ (44‬למשל מ״ת עמ׳ ‪) 100‬לרב׳ מ ה(‪ :‬והאיש ההוא זה מ ז י ד ד ב ר י ר ‪ -‬ע || או את הא׳ הה׳‬
‫לא אנוסה וכו׳ ‪1‬‬
‫‪ (45‬המקביל לסים׳ א—נד )עי׳ לעיל(‪.‬‬
‫‪ (46‬עי׳ יאהרבוו‪ 312 ,‬מן דברים יב א עד יג ו אין לו למה״ג אלא ם ס ר י ו ת ל מ ו ד ‪ ,‬אבל‬
‫לא מכילתא‪ .‬המכילתא שלו חסרה אסוא‪ .‬אבל הדרשות שבםכיל׳ סל״א א—ד העתיק בעל מה״ג בדברים‬
‫יס א )‪ (112‬מפני ש נ ש נ ו שם כמכיל׳‪.‬‬
‫‪ (47‬ונשוב אליהם להלן )עמ׳ ‪ 711‬ואילה בספרי דבי ר‪-‬ע‪.‬‬
 ‫‪0‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ .vm‬שרידים מדבי ר״י לם ויקרא‬
‫‪,‬‬
‫א‪ .‬תדר״י ל ס ויקרא‬
‫ממדרשי־הלכה של בית ר׳ י ש מ ע א ל ישנם בידינו רק מדרשיהם לספר שמות‬
‫)מכילתא(‪ ,‬במדבר )ספרי במדבר( וחלקים מספר דברים‪ :‬ספרי דברים פיס׳ א—נד‪ ,‬וש״ד‬
‫ואילך‪ ,‬קטעים אחדים מ״מכילתא״ דברים וליקוםים שבמדרש הגדול׳ שאםסם רד״צ הופמאן‬
‫ב״מדרש תגאים״ שלו‪ .‬אבל מספר ויקרא לא גשאר לגו ב מ ק ו ר ו אלא ״מכילתא‬
‫‪2‬‬
‫דעריות״ (‪ .‬שגכגסה בכמה כיי ובדפוםיס בססרא שלגו )דבי ר׳ עקיבא( בפרשת‬
‫אחרי וקדושים‪.‬‬
‫אלא שבבבלי וירושלמי מובאים כמה מדרשות לספר ויקרא מתוך דבי ר׳ ישמעאל‬
‫ג‬
‫לויקרא‪ :‬״תגא דבי ר׳ ישמעאל״ בבבלי‪ ,‬״תגי ר׳ ישמעאל״ בירושלמי (ן וכמה מהם‬
‫מוקבלים בבבלי לדבי ר׳ עקיבא )״ספרא״‪ ,‬״תגי דבי רב״(‪ ,‬חולין סד‪ .‬א—סו א‪ ,‬זבחים‬
‫מא ב ושבת קה א)דבי ר ב תגא‪ ,‬כי״מ וא״פ‪ ,‬ועי׳ ד״ם( *(‪ .‬ויש שלא הובאו בבבלי בפירוש‬
‫בשט ״תדר״י״‪ ,‬אבל ע״י הטרמיגולוגיה שלהם ושמות התנאים הנזכרים בהם‪ ,‬ניכרים הם‬
‫ומוצאם שהם דבי ר׳ ישמעאל י(» ויש מהם שמובאים בבבלי סתם ונזכרים בירוש׳ בשם ״תגי‬
‫ר׳ ישמעאל״ •(׳ או שבהמשך הסוגיא מעיר הבבלי עצמו‪ ,‬שהברייתא היא דבי ר׳ ישמעאל‪,‬‬
‫סוטה נח א‪ :‬ד ת ג י א וכו׳ הא מתגיתא ר ׳ י ש מ ע א ל ה י א וכו׳‪ ,‬וכך היא מובאה‬
‫ז‬
‫בירוש׳ )קידושין פ״א גט ע״ד( בשס ״תגי ר׳ ישמעאל״‪( .‬‬
‫גם מ ס ד ר ה פ פ ר א ע צ מ ו השתמש בדבי ר׳ ישמעאל ומביאו כמה פעמיט בלשץ‬
‫‪,‬‬
‫״ מ ש ו ם ר ישמעאל א מ ר ו ״ ‪ ,‬גדבה פי״ס ד‪ ,‬פ״כ ה‪ ,‬צו פרשה ה ה )כגר כי״י(‪ ,‬מצורע‬
‫פ״ז יא‪ ,‬אחרי פרשה א ה ופרק ז ד‪ ,‬הה האחרון מובא בבבלי׳ יומא עד ב‪ ,‬א ח ר י‬
‫‪,‬‬
‫הציסם של ת״כ שם הלכה א —ג׳‪ ,‬בשם ״תגא דבי ר׳ ישמעאל״‪ ,‬אבל לעומת זה מובא הכל‬
‫בירוש׳‪ ,‬יומא ריש ס״ח מד רע״ד‪ ,‬בלשון הספרא ממש‪.‬״(‬
‫וגם ״ר׳ ישמעאל אומר״‪ ,‬שבת״כ אמור פ״ד יח‪ ,‬הוא ד ב י ר ׳ ישמעאל‪ ,‬ר ׳ א ל י ע ז ר‬
‫במכילתא פסחא פס״ו‪ ,‬״תגי ר׳ ישמעאל״ בירוש׳ יבמות ריש פ״ח ח ע״ג‪.‬‬
‫ןהםציסים א׳ בי‪ ,‬ג׳ וז׳ — מ ת ו ך מ א מ ר ו ב ס ׳ ה י ו ב ל ל פ ר ו פ ׳ ש מ ו א ל ק ר ו י * ירושלים‪ ,‬תר‪1‬״ז‪[.‬‬ ‫‪(1‬‬
‫‪ (2‬עי׳ רמא״ש מ ב ו א ל מ כ י ל ת א ‪ : LXV ,‬ה ו ס מ ן ׳ אייגלייטוטג ע מ ׳ ‪30—29‬‬
‫‪ (3‬רמא״ש ש ם עמ׳ ‪ xiv-4‬הופמן‪ ,‬עמ׳ ‪ 19—18‬ו ש ם ‪ ,73‬וקאגיגסברגר‪ Quellen ,‬עמ׳ ‪31—42‬‬
‫‪ (4‬ה ו פ מ ן ש * עמ׳ ‪.13‬‬
‫‪.73‬‬ ‫הופמן ש *‬ ‫‪(5‬‬
‫‪ (6‬עי׳ רמא״ש ש ם ו עירובין ב ז ב ו ר ״ ח ש ם )ברייתא די״ג מדות(‪ ,‬״תגי ר ׳ ישמעאל״ בירוש׳‬
‫עירוכין ש ם כ םע״ג‪.‬‬
‫ועי׳ ת׳־ב מ ו ר ע נגעים‪ ,‬פ ״ ב ב—‪ A‬ו ש ם פ ר ש ה ב‪ ,‬ז—ח ודאב׳* ד שם‪.‬‬ ‫‪(7‬‬
‫ג‬ ‫• מ ש ו ם ר ׳ ישמעאל אמרו* ג ם ב״אגדתא ד ב י ר ב ״ ‪ ,‬מ ה ד נ ז‬ ‫‪(8‬‬

‫‪634‬‬
 ‫וחת מאלה ישנס ס ת מ ו ת אחדים בספרא‪ ,‬שהובאו בבבלי בשם •תנא דבי ר׳‬
‫ישמעאל״ ״(‪ ,‬והם ! עירובין נא א וש״ג = ספרא מ ו ר ע פרשה ז ז‪ ,‬ידוש׳ יומא פ״ה מב ע״ד‪:‬‬
‫תגי ר׳ ישמעאל = ספרא אחרי פ״ד ט׳ תניא אידן• ביומא נח א‪.‬‬
‫השאר״( או ש א י ג ם מתאימים לספרא‪ ,‬או שהן ה ו ס פ ו ת מאוחרות בו מתיר‬
‫מקורות אחרים ? והן ו‬
‫א( חולין מב א )שתפס ה ק ב ״ ה ( ‪ ,‬איגם אלא דברי ר״ע ש ב מ כ י ל ת א פסחא ריש י‬
‫פ״א וספרי בהעלותך פיס׳ סא )והראה לו ה ק ב ״ ה באצבע(‪ ,‬ולא ספרא שמיגי סרשה ב ב‬
‫)שהיה מ ש ה אוחז(‪ .‬וכן זבחים קז א איגו שוה לת״כ אחרי ם״י א‪ .‬וכן גיםין מג ב )בשסחה‬
‫כגעגית המאורסת לעבד עברי( איגו ת״כ קדושים פ״ה ב )המאורסת ל ב ן חורים(״<(‪,‬‬
‫אלא הספרא דעתו כדעת *אחרים״ בתוס׳ כריתות פ״א יז! ר׳ ישמעאל אומר בשפחה כנעגית‬
‫הכתוב מדבר נשואה לעבד כנעני א ח ר י ם א ו מ ר י ם מ ש מ ו נשואה ל ב ן‬
‫‪1‬‬
‫ח ו ר י ן ״ ( ‪ .‬ובקידושין כט א כווגו לספרי גשא סיס׳ א ולא לספרא צו פ״א ואמור סי״ג א ‪-‬־ (‪.‬‬
‫ב( חולין ל ע״ב )אין ושחט אלא ומשך( אינו לקוח מספרא צו פרשה ד ג )אין לשון‬
‫שחיטה אלא משיכה שנאמר זהב שחוט וכר(‪ ,‬כי תנא דבי ר״י דורש *ושחט״ של ויקרא‬
‫ולא *ישחטו״ של צו‪ ,‬ועוד שפיסקא זו נכנסה כאן בת״כ שלא במקומה‪ ,‬בין דברי ת״ק‬
‫לדברי ר״א שאחריהם ומםסיקה את העגין ואינה שייכת לכאן‪ .‬וודאי שנוםסה כאן מדבי‬
‫ר״י לויקרא‪.‬‬
‫ובחולין סה א—ב! ת ״ ר וכר )ת״כ שמיגי פ״א ס( דבי ר׳ ישמעאל תגא וכר‪ ,‬סובר‬
‫הראב״ד שהלכות ז—ח שם‪ ,‬ד ו ל ק ו ת על ה״מ‪ .‬הן דבי ר׳ ישמעאל ״‪ 4‬אבל לאמיתו של דבר‬
‫‪,‬‬
‫שוגה מדרש זה לגמרי מדבי ר ישמעאל שבבבלי‪ ,‬והרמב״ן בחידושיו לחולין שם‪ ,‬שהכיר‬
‫בחילופי המקורות כאן‪ ,‬איגו אומר אלא! איכא למימר תברא מי ששגה זו לא שגה זו‪,‬‬
‫וכ׳ ברייתות הן בודאי ודין א׳)*אחר״( הוא אע״פ שתוספות )צ״ל ו שתוכפות( זו א ו ו י ש‬
‫‪1‬‬
‫כ י ו צ א ב ה ן ש ם ב ס פ ר א ‪ ( • .‬אלא שכל הסוגיא של חולין סוגיא ס ב ו ר א י ת היא‬
‫)פריך רב אחאי»(‪* ,‬ודאמריגן גמי בעלמא״‪ ,‬שהוא לשון סבוראים( •»> ודבי רב תרשים‬
‫‪,‬‬
‫ר י ב ה ו מ י ע ס ולא כלל וסרס )עי׳ תוס (‪ ,‬ודבי ר״י חרשים כאן *בגין אב״‪ :‬לא ראי‬
‫וכר‪ .‬ואמגם בה״ג סוף ה׳ טרפות ״( א י ג ו מביא כלל לשון הבבלי ש ל ג ו אלא במקומו‬
‫הוא אומר״(! ובחגבים כל שיש בו וכר ר׳ יוסי אומר ושמו חגב‪ .‬וכר‪ .‬כ מ אן א ז ל א‬
‫מ ת ג י ת ן ד ק ת ג י ובחגבים כל שיש א ארבע רגלים וארבע כגפים וקרםולין וכגסיו‬
‫חוסין את רובו כ י ה א ד ת ג י ב ס פ ר א ד ב י ר ב דהוא תורת כהגים וכל שרץ העוף‬
‫אשר א ארבע רגלים שקץ הוא לכם יכול הכל בכלל‪ ...‬אף כל שכיוצא בו םהור ר׳ אומר‬

‫ל י ׳ ה ו פ מ ן ‪ 27 ,‬ו א י ל ך ‪ ,‬ו א ל ב ק ‪ 113 ,‬ו א י ל ר •‬ ‫‪(9‬‬

‫כנו׳ דפוי״י וכי״י וראב״ד‪.‬‬ ‫‪(10‬‬
‫ועי׳ ידוש׳ קידושין פ ״ א נ ס ל״א‪.‬‬ ‫‪(11‬‬
‫א מ ר ר׳ ש מ ע ו ן ‪ ,‬מוסיף‪.‬‬ ‫ר ש ב ״ י‪:‬‬ ‫ה ס פ ר א ש ם הוא דבי‬ ‫‪(12‬‬
‫ואלבק‪.‬‬ ‫וכך רשמו אחריו הופמן‬ ‫‪(13‬‬
‫ע״מ‬ ‫גם‬ ‫החשודות‬ ‫הספרא‪.‬‬ ‫נוסחאות‬ ‫שברוב‬ ‫אחרות‬ ‫הוספות‬ ‫על‬ ‫ג׳‪,‬‬ ‫סעיף‬ ‫להלן‬ ‫עי׳‬ ‫‪(14‬‬
‫ש ל ה ן ו ש י ט ת ן ‪ ,‬א ד ב ר א י ״ ה ב מ ק ו מ א ח ר ] ל ה ל ן ע מ ׳ ‪.(639‬‬ ‫הטרמינולוגיה‬
‫ש ה י ה כ ת ו ב ל ס נ י רש״י‪ ,‬ו כ ״ ה ב כ ״ י מ׳‪ ,‬ב ט ו ף הםוגיא‪.‬‬ ‫‪(15‬‬
‫ד ה ‪ -‬ר ח ״ ג ‪ ,‬ד ף י ס ע ״ א ‪ .‬ל ו י ן ‪ ,‬ג ״ ק ח ״ ד ‪.57 ,‬‬ ‫‪(16‬‬
‫חגבים‪.‬‬ ‫בה׳‬ ‫‪,544‬‬ ‫ד״ב‬ ‫ע״ב‪,‬‬ ‫קלא‬ ‫ד״ו‬ ‫‪(17‬‬
‫ל ק ו ח ה בוודאי מ ש א י ל ת א ש א ב ד ה ‪.‬‬ ‫וכל ההלכה‬ ‫‪(18‬‬

‫‪635‬‬
‫כל שרץ העוף אשר לו ארבע רגליט שקץ הוא לכט הא אם יש לו חמש טהור ו א י ז ה ו‬
‫ז ה ה ו א ק ר ם ו ל י ן‪ .‬שקץ הוא פרט לעירובץ וכר )כבספרא(‪.‬‬
‫בציטט שלו מ ס פ ר א — א י ן אפוא וחני הלכה ח׳ וכל הלכה ט ׳ ) מ ן ״ ר יוסי אומר ושמו‬
‫‪,‬‬

‫חגב״׳ עד‪ :‬״ואת הארזבוגית״( ן זאת אומרת דווקא כל שהובא בגמרא שלנו בשם ״ת״ר״‪.‬‬
‫״תגא דבי רב״ של חולין א י ג ו אפוא מעיקר הספרא‪ ,‬אלא שהסוגיא הסבוראית השתמשה‬
‫כבר בספרא עט ה ו ס פ ו ת ‪ ,‬אחרי שגוםפה בו הלכה ט !‬
‫‪,‬‬

‫אבל חוץ מאלו ישגט עוד קטעיט גדוליס מדבי ר״י לויקרא שגשרדו ב ת ו ם ‪/‬‬
‫ב ס פ ר א שמיגי בכי״י‪ ,‬וקטעיט אחדימ שהועברו מויקרא למכילתא ולספרי במדבר‪.‬‬

‫]ב‪ .‬תוספתא שבועות[‬

‫ה ת ו ס פ ת א משתמשת בכלל הרבה במדרשי־ההלכה מבית ר ׳ י ש מ ע א ל ! תום׳‬
‫ברכות פ״א י—יג — מכילתא פסחא פט״ז ו שפ פ״ד טז—יח — מכילתא בשלח מסבתא‬
‫דויהי פ״ה ן פיאה פ״ג ח — מ״ת ‪ , 161‬יומא פ״ה ו—ט — מכיל׳ י ת ת ‪ ,‬בחודש פ״ז!‬
‫סוטה פ״ג ו—טז• ( — מכיל שירה פ״ב )וספרי דברים סיס׳ מג(! שפ פ״ד א—ז‬
‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬

‫— מכילתא בשלח׳ פתיחה! שם ס״ו ו—יא — םסרי בהעלותך סיס׳ צח וספרי דבריט‬
‫סיס׳ לא ‪ !( °‬שט ס״ט ב ואילך — םםרי בהעלותך סיס׳ פח‪ ,‬ב״ק פ״ז ו—ז — מכילתא‬ ‫‪2‬‬

‫בחודש פי״א ומכיל׳ שבספרא קדושים פ״י ח! שפ הלכה ח—יג — מכיל׳ גדקין סי״ג‬
‫)רמ״א וכר‪ ,‬שפ פי״ב(! חולין פ״ט יב — נ ד ת ‪ 107‬ובבלי חולין קלד ב ״(‪.‬‬
‫ועקבותיהם של דבי ר׳ ישמעאל נראות בתום׳ בכמה מקומות על־ידי השימה של‬
‫המדרש‪ ,‬הטרמיגולוגיה׳ ושמות התגאים! חגיגה פ״א ז—ח )=משנה פ״א מ״ז(! ר׳ שמעץ‬
‫בן מגסיא — ר׳ שמעץ ב ן י ו ח א י )וכן במשגה שלגו(«(! טוטה פ״ז כ—כב‪ ,‬שאיגו‬
‫מתאיפ לספרי שופטים סיס׳ קצד **(‪ ,‬ויש בו! אף זה היה בכלל ולמה יצא להקיש אליו וכר‪,‬‬
‫שהיא מידת ר׳ ישמעאל ודבי ד״י! םגהד׳ םי״ד ו)לא בחיצץ וכו׳( — ט — מכיל׳ ראה שבמ״ת‬
‫‪) 71—70‬בהוצאתי עמ׳ סט—<א(! עדיות פ״ג ד! חגגיה בן עדיי )=אידי( אומר וכו׳‬
‫)לויקרא!‪ 4‬והוא תגא שגזכר רק בדבי ד״י‪ ,‬מכיל׳ עמלק ס״ב‪ ,183 ,‬מכיל׳ דעריות קדושיט‬
‫פ״ם ו« (‪ ,‬יד! דרך ארץ רבא‪ ,‬פרק עדיות ד‪ ,‬כגו׳ הםסרים והלכות גדולות ריש ה׳ קידושין!‬ ‫‪2‬‬

‫ר ׳ חגגיא בן א י ד י *‪ K‬ודא״ר השתמש בדבי ד״י ™‪ 4‬תום׳ מגחות פ״ז ז! הרי הוא אומר‬

‫‪ (19‬ר׳ יהודה ד‪ .‬נ ש י א‪ ,‬במקום •רבי״ שבירוש׳ גזיר פ״א נא ע״ב ובבלי ד ע״ב‪ ,‬במכיל׳ שם‪:‬‬
‫יהודה סתם‪ ,‬אבל במכיל׳ דרשב״י ב״י ןהו‪1‬׳ אםשסיידמלמד‪ : [75 ,‬יהודה ה נ ש י א ‪ ,‬וזה מיוחד לדבי‬
‫ר׳ ישמעאל‪.‬‬
‫‪ (20‬גס ה״ת—ה״ם היא מדבי ר״י‪ .‬ו״רבן גמליאל ב נ ו ש ל ר ׳ י ה ו ד ה ה נ ש י א ״ מוכיח‬
‫)עי׳ הערה ‪>19‬‬
‫‪ (21‬גם הברייתא שבבבלי גם התום׳ מקומעת‪ ,‬והעיקר כבמ״ת‪.‬‬
‫‪ (22‬גם המשנה לקוחה כאן מן דבי ר״י‪ .‬שאינה ענין כלל לחגיגה‪ ,‬ובכל המשנה הוא קרוי‬
‫• ר שמעון״ סתם‪.‬‬
‫‪ (23‬חוץ מן ״יכול ד ו ד ו ו ב ן ד ו ד ו וכו׳״‪ ,‬שהוא מדרש ישן גושן‪ ,‬מדרש •זקנים הראשונים״‬
‫ןעי׳ לעיל‪ 506 ,‬ואילח‪ ,‬עי׳ םנהר פ״ג מ״ד‪ :‬אבל מ ש ג ה ר א ש ו ג ה דודו ובן דודו‪.‬‬
‫‪ (24‬מכיל׳ נזיקין ם״ה‪ ,268 ,‬בבלי שבועות לה ג‬
‫‪ (25‬ולא כהו׳ היגר ‪.267‬‬
‫‪ (26‬גם ה״ב היא מדבי ר״י‪ ,‬עי׳ ספרי נשא סיס׳ ז וכנו׳ כ״י ר׳ וט״ז ש * ועי׳ יבמות גו ב וק׳ ע״ב‪.‬‬

‫‪636‬‬
‫וירא משה את המלאכה והגה עשי אותה כאשר צוה י״י וגו׳ ה י כ ן צוהו וכו׳ היכן צוהו‬
‫וכו׳ היכן צוהו וכר היכן צוהו וכו׳» וזו היא שיטת דבי ד״י׳ מכיל׳ בא פסחא פי״ב )שורה‬
‫שלמה של ״והיכן דבר״ — ״והיכן אמר״( ן ספרי דבריפ פיס׳ גב ן ספרי גשא סוף פיס׳ מו‬
‫)והיכן צוהו(‪ ,‬מ״ת ‪ 81‬ו׳« ו א י כ ן דבר׳ אבל בהקבלה ש ב ס פ ר י ) ד ב י ר״ע( שט׳ ראה סיס׳‬
‫‪27‬‬
‫קטז» ו מ ה ד ב ר ( ‪.‬‬
‫וגס האגדה כולה שבתום׳ סוכה פ״ג ג—יג וסוטה פ״ט—פי״ב היא כגראה מדבי ר״י‪.‬‬
‫וכך גשרדו ב ת ו ם ׳ ש ב ו ע ו ת פ״א ופ״ג שתי פרשיות מן דבי ר״י ל ו י ק ר א !‬
‫א( בפ״א הלכה ה׳ באמצע עד סוף ה״ז!‬
‫בתוס׳ כאן גכגס קטע גדול של מכילתא לויקרא׳ ש א י ג ו מתאים עם הספרא׳ וגיכר‬
‫ע״פ ה ט ר מ י ג ו ל ו ג י ה ו ש מ ו ת ה ת ג א י ם שבו כדבי ר׳ ישמעאל‪.‬‬
‫מתחיל הוא )אמצע ה״ד״(! או גפש )ויק׳ ה ב ( ל מ ה ג א מ ר לפי ששלש מצות‬
‫האמורות בסרשה שתים מסורשות ואחת סתומה וכו׳ א ו אפילו וכו׳ )יכול( יהו חייבין‬
‫ה ט ו מ א ו ת ובא לו ל כ ל ל ה ש ב ו ע ו ת ‪.‬‬ ‫השיאו הכתוב מכלל‬ ‫וכר‬
‫‪ .6‬או נפש ל ר ב ו ת)!( כל הנפשות וכו׳ ד ׳ י ר מ י ה א מ ר דבר מלמד מעיגייגו ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ .7‬בכל טמא‪ .‬מה ת״ל דבר ר׳ עקיבא אומר ל ה ב י א וכו׳ שר״ע לא היה מ ר ש כ ל ל‬
‫ופרט וכלל והיה דורש ריבויין ומיעוטין שכך ל מ ד מגחומ איש גמזו ר ׳ נ ת ן אומר‬
‫ל ה ב י א וכו׳ שר׳ י ש מ ע א ל ]לא[ היה דורש ריבויין ומיעוטין והיה דורש כלל ופרט‬
‫וכלל׳ או גפש אשר תגע בכל דבר טמא כלל וכו׳ או כ ל ל ב כ ל ל ה ר א ש ו ן א מ ר ת‬
‫ל א ו ו כ ו ‪ /‬ר ׳ ג ת ן א ו מ ׳ וכו׳׳ אין לי אלא וכו׳ ת״ל בגבלת שרץ א מ ר ר ׳ י א ש י ה‬
‫)מפרש!( ואין לי אלא בכולן בכזית מהפ מגין ת״ל וכו׳ ל ה ב י א את כזית אמ׳ ר ׳‬
‫‪28‬‬
‫שמעון)!( מה ראו לומר וכו׳ (‪.‬‬
‫כל הקטע הזה׳ שאיגו ש י ד כאן כלל׳ הובא כאן רק דרך אגב להלכה ה׳ ״כל הטמאים‬
‫שבתורה וכו׳ חייבין על טומאת מקדש וקדשיו שנ׳ בכל ד ב ר טמא ל ר ב ו ת כל הטמאים‬
‫שבתורה״‪ ,‬שהיא תוספתא לם״א מ״ד‪ ,‬והיא בעצמה תמציתו של מדרש־הלכה דבי‬
‫‪2‬‬
‫ר׳ ישמעאל• (‪.‬‬
‫וכך הדבר ב פ ר ק ג ‪ /‬ש כ ו ל ו דבי ר״י לויקרא ה א ! ר׳ ישמעאל אומר ו מ ׳‬
‫ר׳ י ה ו ד ה ב ן ב ת י ר ה אומר גאמר כאן וגשא עוגו ו מ ׳ מ ל מ ד שבכלל גשיאות‬
‫עץ קרבן ר׳ יהושע אומר ארבעה וכר‪ 4 .‬אין לי אלא עדות ממון וכו׳ י כ ו ל ‪ 0 0‬יהו‬
‫חייבין וכו׳ אמר בן דמא לפני ר׳ ישמע׳ מ ש מ ע מ ו צ י א עדות ממץ יהא מ ב י א וכו׳‬
‫ר ׳ א ל ע ז ר ב ן מ ת י א אומר וכר‪ .5 .‬ת״ל כי תחטא ל ר ב ו ת ) ! ( ו מ ׳ דברי ר ׳‬
‫ש מ ע ו ן ) ! ( ר׳ י ה ו ד ה ב ן נ ת י ר ה אומר א י נ ו צ ר י ך ק״ו הוא וכר אמ׳‬
‫ר ׳ י ר מ י ה נ מ ת י ל פ נ י ר ׳ י ה ו ד ה ב ן ב ת י ר ה וכי )יש( עונשין ‪ p‬הדין‬

‫לה״ם עי׳ מכיל׳ פסחא פט״ז )מ״ת ‪ .(87‬ספרי‬ ‫‪ (27‬גם ה״ח—ה״ם בתום׳ ש * הוא מדבי ד״י‬
‫ז‬

‫פנחס פיס׳ קמג‬

‫‪ (28‬ידוש׳ נזיד פ״ז נו ע״ב ‪ :‬תני רש ב״י א ו מ ר ‪.‬‬
‫‪ (29‬הלכה זו מקמרת ומסוגננת מתוך מדרש‪ ,‬שנדרש אל ״בכל דבר םמא״‪ ,‬אבל נסדרה ראשונה‬
‫מפני הקשר למשנה‪ ,‬וסתם זה ר׳ י ש מ ע א ל הוא )להלן בה״ז^ ומפני שהובא כאן לא נסדר שם‪.‬‬
‫ועי׳ ספרי חקת סוף פיס׳ קכה‪ :‬אין לי אלא סמא מת‪ ,‬שאר טמאים מנץ ת״ל סמא יהיה ל ר ב ו ת שאר‬
‫טמאים דברי ר׳ יאשיד‪ -‬ועי׳ ספרי נשא סיס׳ א וישלחו)השלישי(‪.‬‬

‫‪637‬‬
 ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬
‫)אמר <לי> בתהילה אין עונשין[ ( אלא כל מקום שתפש הכתוב מוןציא( ( את‬
‫‪,‬‬
‫עונש מן הדין ר׳ אר ממשמע שנ׳ וכו מ ג י ד וכר חנניא בן חכינאי אומר וכר‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פעם אחת שבת ר ראובן בםבריא וכו ‪ .7 .‬ק ו ל א ל ה ר יהודה אומר וכר‬
‫ר ׳ ש מ ע ו ן ) ! ( אומר וכר‪ .8 .‬ו ה ו א ע ד וכר‪ .‬והוא עד בשני עדים הכתוב‬
‫‪:1‬‬
‫ושמעה להוציא‬ ‫א ת ה א ו מ ר בשני עדים הכתוב מדבר וכו׳ (‬ ‫מדבר‬
‫א ת החרש‪ ,‬או ראה ל ה ו צ י א וכר או ידע ל ה ו צ י א וכר אם לא יגיד ונשא עונו‬
‫ל ה ו צ י א את האילם א י ל ו ד ב ר י ] ז ק נ י ם [ ה ר א ש ו נ י ם רע״א וכר א ו מה‬
‫‪3 2‬‬
‫דיגי גפשות וכו׳ א ו מה וכר א ו מה וכר א ו מה דיני גפשות בב״ג ו כ ר ( וכו׳‬
‫ת״ל וכו׳ ר י ב ה הכתוב דיץ אחד וכו׳ ריבה לו הכתוב שני דיינין אשר ירשיעון אלהים‪,‬‬
‫ריבה לו הכתוב שלשה ד י ע י ן ) כ ר ׳ יאשיה במכיל׳ נזיקין פט״ז( מיכן אמרו וכו׳ י כ ו ל)!(‬
‫‪,‬‬
‫אין לי וכו׳ מנין ל ר ב ו ת וכו ‪.‬‬
‫גם כאן ה״א! המשביע את העדים וכו׳ ש נ ׳ ו נ ש א ע ו נ ו ‪ ,‬היא תמציתו של מדרש‬
‫דבי ר ״ י בצורת הלכה‪ ,‬והיא תוספתא לפ״ד מ״א—מ״ז •(׳ ואגבה גכגם כאן כל מדרשה של‬
‫‪0‬‬

‫פרשה זו מדבי ר׳ ישמעאל‪ .‬וגם כאן אין מדרש זה מתאים כלל לספרא שם‪ ,‬והטרמיגולוגיה‬
‫והתגאים הם אלו של דבי ר׳ ישמעאל‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ה ט ר מ י נ ו ל ו ג י ה ! להביא* (‪ ,‬להוציא׳ יצא! משמע מביא — יהא מביאן אתה‬
‫אומר — או אינו ן למה נאמר» שלש מצות אמורות כאן שתיס מפורשות ואחת סתומה‬
‫תלמוד סתומה ממפורשה! השיאו הכתוב מכלל — ובא לו לכלל‬
‫ו ש מ ו ת ה ת נ א י ם ! ר׳ ישמעאל‪ ,‬בן דמא לפני ר׳ ישמעאל» ר׳ יהודה בן בתירהו‬
‫ר ׳ י ר מ י ה )בפ׳׳א‪ ,‬ובס׳׳ג! לפני ר׳ יהודה בן בתירד‪ !(.‬ר ׳ נ ת ן ! ר ׳ י א ש י ה‪,‬‬
‫‪a3‬‬ ‫‪3‬‬
‫ו ס ת ם כר׳ יאשיה )סוף ס״ג ( *( ו ס ת ם כר׳ ישמעאל )פ״א ה( (‪.‬‬
‫ואשר לשימת מדרש זה׳ מםםיק להזכיר ס״ג ה״ז! והוא עד ב ש ג י ע ד י ם הכתוב‬
‫מדבר וכר‪ ,‬שהיא ש י ט ת ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬ספרי גשא סיס׳ ז וסיס׳ קסא‪,‬‬
‫מ״ת ‪ !115‬ידוש׳ סוטה פ״ו כ ם ע ״ ד ״ ( ! ו כ ר ב י י ש מ ע א ל ד ר ב י י ש מ ע א ל‬

‫‪ (30‬ע‪-‬ם כריתות‪ ,‬ל‪-‬ל סי׳ קיג‪ .‬ושם בטעות ‪.‬יהודה‪ -‬במקום •־רמיה״‪ ,‬ועי׳ ספרי חקת נדם׳ קכג‬
‫ותצא פיט׳ ריח‪.‬‬
‫‪ (32‬עי׳ מפרי מטעי טיפ׳ ק *‬ ‫‪ = (31‬טפרי נשא פיט׳ ז וטיט׳ קפא ומ‪-‬ת‪! 115 ,‬‬
‫‪ (33‬ו כ ב ר ק ד ם ל ה בסוף ס״ב — תוט׳ למ״ח ןהי״גן‪ ,‬למי‪-‬ג ןהט״ו[ ולמ״ז ןהט״זן ‪1‬‬
‫‪ (34‬אבל גם •לרבות״‪ ,‬ס״ג ד‪ ,‬סוף פ״ג‪ ,‬פ״א ה ! אכל כיריב אנו מתאים לפעמים גם בדבי ר״י‪,‬‬
‫כמו בענין שלנו ממש בספרי חוקת סיס׳ קכה )עי׳ לעיל הע׳ ‪ .(29‬ובכלל נראה שכשם שנתחלפו בבבלי‬
‫מ י ס ם י ם מדבי ר״י כ״ס •לרבות״ במקום •להביא״‪ ,‬מפני שהם היו רגילים יותר בדבי ר״ע ובשיםתו‪ ,‬כך‬
‫גתחלסו גם למסדרה האחרון של התום׳ או לסופרים הראשונים שלה‪.‬‬
‫‪ (35‬ןעי׳ בהע׳ לסכםם‪ ,‬בם׳ היובל לקרוים עמ׳ ‪[30‬‬
‫‪ (36‬עי׳ בהע׳ לסכםם בם׳ היובל לקרוים שם‪ .‬כגגד אלו נזכר •ר׳ שמעון״‪ ,‬בפ״ג ד‪ ,‬ו‪ ,‬וסוף ס״א‪,‬‬
‫ולא כמו שנהוג בדבי ר׳ ישמעאל מ ו ר ת •ר׳ שמעון בן יוחאי״! אלא ש״ר׳ שמעון״ בס״ג ד‪ ,‬םעות־םוםרים‬
‫במקום •ר׳ י ש מ ע א ל ״ )שר״ש דורש תחטא תחטא‪ ,‬ת״כ סי״א ג> אבל קרוב שמסדר התום׳‪ ,‬שהיה‬
‫רגיל בסגנון המשנה ומושפע ממגה‪ ,‬לא שסר כאן על סגנון המדרש‪ .‬ועוד שגם בין דבי ר׳ ישמעאל‬
‫נמצאו כאלה שהשתמשו מ ו ר ת •ר׳ שמעון״‪ ,‬כספרי דברים סיפ׳ א‪ ,‬פינקלשםיין עמ׳ ‪ s‬סיס׳ כ )ספרי‬
‫במדבר סוף סיס׳ פב‪ :‬רשכ״י( סיס׳ כג‪ .‬סיס׳ כו‪ ,‬עמ׳ ‪ ,37‬על יד •רשב‪-‬י״ בסים׳ י‪ ,‬וספרי דברים סיס׳‬
‫א—ל הוא גם הוא דבי ר׳ ישמעאל‪ ,‬אע״ס שאיגו מאותו סידור של המסרר של ספרי במדבר ולא מאותו‬
‫של המכילתא )עי׳ לעיל עמ׳ ‪ 625‬ואילח•‬
‫‪ (37‬שבועות ס״ד• לה םע״ג‬

‫‪638‬‬
‫א מ ר כל מקום שנאמר בתורה עד םתם הרי אלו בכלל שני עדים עד שיפריש‬
‫הכתוב שהוא אחד? אשכח ת נ י ר ב י י ש מ ע א ל א ו מ ר שני עדים׳ כלומר‪ :‬אבל‬
‫*אמר עד אחד אני ראיתיה שנטמאת״ ה י ת ה שותה׳ וחולק על סתם משנת סוטה פ״ו מ״ב‬
‫—מ״ג‪ ,‬שהיא בשיטת ר׳ עקיבא )ידוש׳׳ שט(! ובמשנתנו שנינו בספרי שופטיפ פיס׳ קפח‪:‬‬
‫‪8‬ג‬
‫ת״ל ועד אין בה כל שיש בה לא ה י ת ה ש ו ת ה ‪ .‬אלא שהבבלי ( השתמש בברייתא זו‬
‫שבספרי נשא )שהוא מביאה כ״תגו רבנן״׳ ולא ידע ש ה י א דבי ר׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬וגם‬
‫לא ידע את הברייתא המפורשת השניה שבירושלמי( — לפרש שיטתו של ר ״ ע ׳ שהיא‬
‫שיטת סתם משנתנו׳ ונדחק בפירוש הברייתא ‪,(39‬‬
‫ברור אפוא׳ ששני הקטעים שבתוס׳ שבועות הם מדרשם של דבי ר׳ ישמעאל‪.‬‬

‫ג‪ .‬הקטע שבספרא שמיני‬

‫בספרא שמיני פ״ה ריש חיכה ד׳׳ נוספה בכ״י רומי)‪ (Vat. XXXI‬סיסקא שימה ו‬
‫א י ס י ב ן י ה ו ד ה או׳ מאה עופות טמאין‪ ,...‬וחלק ממנה׳ מן *ואת בת היענה זו‬
‫‪40‬‬
‫געמית״ ואילך הוסיף גס בעל הגהות ספרא ( שבתומת ישריפ בין הלכה ו וה״ז‪ .‬וגם‬
‫הוספה זו‪ ,‬בהוספות הרבה שבדפוסים וכי״י של ה ס פ ר י ׳ שרמזתי עליהן במאמרי שבקובץ‬
‫*מאמרים לזכרון רצפ״ח״׳ עמ׳ םא—סג׳ והרחיב לדבר להן באותו הזמן גם א‪ .‬ל‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫םיגקישטיין במאמרי ‪ Prolegomena to the Sifre‬י ( ^‪ ,Proceedings‬כרך ווו)‪,(1932‬‬
‫עמ׳ ‪ 26‬ואילך — לקוחה מדבי ר ׳ י ש מ ע א ל ל ו י ק ר א ‪.‬‬
‫על זה מראים כבר הטרמינולוגיה ושמות התגאים‪ .‬ד״טרמיגולוגיה! להביא ז אתה אומר —‬
‫או אינו — ‪ :‬צא ולמד באחת משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד‬
‫מעגיעו׳ שהיא מדה י״ב בי״ג מדות דר׳ י ש מ ע א ל ׳ וכיו״ב במכילתא בחודש ״ ח ‪.(42‬‬
‫ס‬

‫ושמות התגאים‪ :‬א י ס י ב ן י ה ו ד ה׳ ר׳ אליעזר‪.‬‬

‫‪ (38‬סומר‪ ,‬ב ע״א ול״א ע״א‪.‬‬

‫‪ (39‬עי׳ הערתו של הורוזיץ בספרי נשא שם‪ .‬הבבלי‪ ,‬ג ע״א׳ ידע גם *תנא דבי ר׳ ישמעאל״‬
‫א ח ר ‪ ,‬שחולק על דבי ר׳ ישמעאל שלנו‪ ,‬והולך בשיםת ר״ע ‪ :‬תנא דבי ר׳ ישמעאל מפני מה האמינה‬
‫תורה עד אחד בסוסה שרגלים לדבר שהרי קנא לה ונסתרה‪ .‬ודבי ר׳ ישמעאל שונים וחולקים נמ‪1‬או‬
‫גס במקומות אחרים‪ ,‬עי׳ להלן‪.‬‬
‫‪• (40‬מסס׳ חסיד ורב מחכמי א״י״‪.‬‬
‫‪ (41‬עי׳ גם במאמרו האחרון‪ ,Studies in the Tannaitic Midrashim ,‬בי ‪Proceedings‬‬
‫ואילר‪ ,‬ועכשיו בספרי דברים‪ ,‬הו׳ א‪ .‬ל‪ .‬סינקלשםיין‪ ,‬ברסלוי‪ ,1936—1935 ,‬סיס׳ םא‪,‬‬ ‫‪vi(1935),189‬‬
‫הערה ‪ ,(3‬פיס׳ פ‪ 146 ,‬והוא ממכילתא שבמ״ת‪) 58 ,‬כדברי הופמן‬ ‫‪XVIJQR,449‬‬ ‫ועי׳ שכםר‬
‫‪vi,313‬ועי׳ פינקלשסיין שם(‪ .‬ואמנם הדבר ברור עוד יותר ע״ס הגילום של אותו‬ ‫ביאהרבוך פפד״מ‬
‫הקםע )‪ ,(Ms.heb.c 18‬כי הוא מתחיל‪...] :‬וקראו את המקרא הזה וירשתם אותה[ ו י ש ב ת ם ב ה‬
‫ו ש מ ר ת ם ל ע ש ו ת א מ ר ו י ש י ב ת א ר ץ יש׳ ש ק ו ל ה כ נ ג ד כ ל מ ‪ 1‬ו ת ש ב ת ו ר ה‬
‫א מ ׳ ר ׳ י ו נ ת ן נ ו ד ר א נ י מ ח ו ! ה ל א ר ץ ל ע ו ל * ם׳‪ .‬וכבר היה ר׳ לעזר בן שמוע‬
‫ור׳ יוחנן הסנדלר הולכין אצל ר׳ יהודה בן בתירה לנציבין ללמד ממנו הגיעו לצידון וזקפו את עיניהם‬
‫ו ג ׳ )כלומר ‪ :‬וכר כלעיל׳ עד( ש ב ת ו ר ה חזרו ובאו להן לארץ‪ .‬ולס״ז היה כתוב כמכיל׳ גם המעשה‬
‫הראשון כולו(‪ ,‬והם מסודרים שם במקומם׳ בדברים יא לא ולא בי״ב כס כבספרי‪ :‬ספרי פינקלשסיין‬
‫&ים׳ צד‪ ,155 ,‬סיס׳ צח )עי׳ להלן(‪ :‬פיס׳ קסז‪ :8 175 ,‬סיס׳ קככ‪ :180 ,‬סיס׳ קכג ‪ ,181‬ועוד‪.‬‬
‫‪ (42‬בבלי סנהדרין סו א‪.‬‬

‫‪639‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ולא עוד אלא שפיםקא אחת הובאה בירוש במפורש בשם ״ ת נ י ר ׳ י ש מ ע א ל ״ ‪. ( 4 3‬‬
‫יאע״פ שכגגד זה א י ן המדרש ״ואת בת היענה זו נ ע מ י ת ״ ‪ ,‬מתאים לגמרי ל״תגי‬
‫ר׳ ישמעאל״ שבירוש׳ שבת פ״א ג ע״ד‪ :‬זו ב י צ ת הגעמית‪—,‬אין זה סותר דעתי ז‬
‫‪,‬‬
‫שהרי כמה וכמה קבצים של דבי ר ישמעאל היו מצויים באותו זמן‪ ,‬וביגיהם קבצים של‬
‫‪,‬‬
‫תלמידים שוגים שחלקו זה על זה‪ ,‬כמו שאמר אביי ״(! ״האי תגא דבי ר ישמעאל מפיק‬
‫‪,‬‬
‫מאידך תגא דבי ר ישמעאל״‪ ,‬וכשם ש״דבי ר׳ ישמעאל״ שבסוטה )ג ע״א( חולק על דבי‬
‫‪45‬‬
‫ר׳ ישמעאל שבספרי גשא ועוד )עי׳ לעיל( (‪ ,‬ואפשר גם אפשר שגוםח כ״י רומי איגו‬
‫עיקר בזה‪.‬‬
‫ההוספה היא קדומה מאד‪ ,‬שהרי היא היתד‪ .‬כבר משובשה וקטועה «>( לפגי סופר ב״י‬
‫רומי שכתבו בשגת ר ״ א ת ת ל ״ ג וגכגסה בוודאי מגליון‪ ,‬וכדרך ההוסםות שבספרי‬
‫בדפוס וכי״י‪ ,‬שהן מקוצרות ומקוטעות׳ כך גהג הסופר־המוסיף הראשון בהוספה זו שבספרא‪.‬‬
‫מכתב־יד א ח ר השלים הוספה זו המגיה בהגהות ספרא שבתומת ישריס‪ .‬ובאותו‬
‫כתב־יד היתד‪ ,.‬כאמור‪ ,‬הוספה זו בחלקה במקום אחר‪ ,‬בין ה״ו וה״ז‪ ,‬אלא שגם בכ״י ר׳‬
‫גמצא גם בסוף ה״ו‪ :‬ע ו ר ב זה ע ו ר ב ג ד ו ל ‪ .‬הוספה זו או חלק ממגה‪ ,‬היתד‪ .‬כתובה‬
‫אפוא לפגיו גם כאן‪ .‬זהו אחד הסימגים המובהקים של ההוספות ממין זה׳ שהן משגות‬
‫את מקומן מכ״י לכ״י )כך גם בספרי(‪ ,‬ומספיקות לרוב באמצע עגין‪.‬‬
‫בהוספה זו ישגם גם דברים שגוספו מדבי ר׳ ישמעאל בםסרי ראה סיס׳ צח ••>(‪.‬‬

‫ד‪ .‬מכילתא לעריות ל*(‬

‫איגן‬ ‫הפרשיות שבספרא ש ל ג ו אחרי םי״ג ג — ט ו ‪ ,‬וקדושים ם״ט א—ז׳ יא׳ םי״א יד‪,‬‬
‫ב ד ״ ר ‪ ,‬ו נ ו ס פ ו ע״י בעל קרבן א ה ר ן מ ן הילקוט‪ ,‬וכן השלימס בהגהת ספרא שבתומת ישריס‬
‫) מ כ ״ י אחר ו ב ס ד ר אחר(‪ .‬ה ם ג ג ו ן הוא ם ג ג ו ן דבי ר״י‪ ,‬והתגאים הם הרגילימ רק ב ו ‪ .‬דבי‬
‫ר״ע ל א ש ג ו ס ר ש ת ע ר י ו ת כלל‪ ,‬אבל דבי ר ״ י ש ג ו ה ‪ ,‬שכך אמרו ב י ר ו ש ׳ ח ג י ג ה‬

‫ריש פ״ב )״אין ד ו ר ש י ן בעריות״(‪ :‬ר׳ בא בשם ר ב י ה ו ד ה ד ר ׳ עקיבה היא‪ .‬ברם כ ר ׳‬

‫‪8‬‬
‫ישמעאל ןדורשין[ ד ר ׳ ישמעאל תגי אזהרות )״אזהרות שבאחרי מות״( «(‪.‬‬
‫ואמגם קדושים פי״א י ) מ ה אחות אשתו ערוד‪ .‬וכו׳( מובא בירוש׳ יבמות פ״א ב סע״ב‬
‫‪,‬‬
‫בשם ״תגי ר י ש מ ע א ל ״ » • * ( ‪.‬‬
‫ויש בה כמה דברים שוים לדבי ר׳ ישמעאל‪ ,‬למכילתא ועוד!‬
‫אחרי פי״ג ג = מכיל׳ בחדש ריש פ״ו! אחרי פי״ג יב וקדושיפ פ״ט ג = מ״ת ‪69‬‬
‫ושם ‪ :81‬קדושיפ פ״ט ה—ז = מכיל׳ גזיקין פ״ה ‪ »268‬קדושים פ״ם יא = מכיל׳ שם ‪ 267‬ז‬

‫אפגר ר ב‬ ‫חולין םג א ‪:‬‬ ‫ק י ק ן‬ ‫ירוש׳ ש ב ת ר פ ״ ב ד ע ״ ג ‪ :‬תני ר׳ ישמעאל ואת ה ק א ת זה‬ ‫‪(43‬‬

‫קקא‪.‬‬ ‫יהודה ק א ת זה ק ו ק ‪ ,‬כי״י ו ע ר ו ך ויל׳‪ :‬קיק‪ ,‬ת ״ י ‪:‬‬
‫ב‬ ‫וקידושין לז‬ ‫א‬ ‫ש ב ת כז‬ ‫‪(44‬‬
‫ו ע י ׳ ג ם מ ה ש כ ת ב ת י ב ת ר ב י ץ ‪ ,‬ש ״ ג ‪.235 ,‬‬ ‫‪(45‬‬
‫לקמים‪[.‬‬ ‫היובל‬ ‫שבם׳‬ ‫למכסם‬ ‫בהערות‬ ‫ןעי׳‬ ‫‪(46‬‬
‫« ‪ ( 4 6‬ן ע י ׳ ל ה ל ן ע מ ׳ ‪4712‬‬
‫עי׳ ה ו פ מ ן ‪30—29 ,‬‬ ‫‪(47‬‬
‫ע י ׳ ד ר כ י ה מ ש ג ה ע מ ׳ ק מ ז ‪ ,‬ו פ ר י ד מ ן מ ב ו א ‪.LXV‬‬ ‫‪(48‬‬
‫‪2.‬‬ ‫ש * ‪ 30‬ה ע ר ה‬ ‫‪ (a48‬ע ״ ד ב ב ל י ס נ ה ד ׳ נ ד א ו ר ש ״ י ‪ ,‬ע י ׳ ה ו פ מ ן‬

‫‪640‬‬
 ‫‪,‬‬
‫קדושים פ״י *—ב = מכיל׳ נזיקין פי״ז ‪ ! 310‬קדושים פ״י ח—ט = מכיל בחדש סוף‬
‫פי״*׳ ועוד‪.‬‬

‫ה‪ .‬מכילתא דמילואים‬

‫)סוף צו — תחלת שמיני(‬
‫גם ״אגדת מילואים״ )ראב״ד אחרי פ״א יג( אינה מעיקר ה ס פ ר * וע״פ הטרמינולוגיה‬
‫שלה ]מדבי ר׳ ישמעאל היא[! הריגי דן׳ במל החילוף וחזרגו לדין )שמיגי ל(׳ למה‬
‫גאמר )צו יט׳ כגר הראב״ד(׳ הוא הדין )צו כט(‪ ,‬אזןה א ו מ ר — )שמיגי כט(׳ או )שם ל(‪,‬‬
‫והרי דברימ ק״ו )רגיל(׳ הרי אתה דן )שמיגי מא( ו אצל ״יכול״ )שמיגי מ׳ מב׳ מג(׳ או‬
‫יכול )שמיגי יד(׳ מה ת״ל )שמיגי טו׳ מג׳ צו א ב( מלמד )צו ה׳ שמיגי יב׳ יד(‪.‬‬
‫שמיני יז—כח ושמיני כט—מג הם דרשות על אותם הכתובים ממש «(‪ .‬הפגים השגי‬
‫ע״ם סגנונו והתנאיפ שנזכרו ב ו ) ר ב י — ב״פ‪ ,‬ר׳ אליעזר — ב״פ׳ ר׳ ישמעאל׳ ר״ע׳ אבא‬
‫‪,‬‬
‫יוסי בן דוםתאי! שמיגי כ ט ! מה שירות בעמידה וכו׳ — כ ר גתן בספרי גשא סיס׳ לט‪,‬‬
‫בצו גזכר ר ק ‪ :‬ר׳ יהודה‪ ,‬ר׳ יוסי בר׳ יהודה‪ ,‬שמיגי מ׳ = ספרי גשא פיס׳ כה׳ שהוא דבי‬
‫ר״י לתזריע וכר״א בספרא תזריע פי״ב ו( קרוב יותר לדבי ר׳ ישמעאל מן הראשון‪ ,‬שכולו‬
‫א ג ד ה ‪ ,‬וסגגוגו מ א ו ח ר י ו ת ר‪.‬‬
‫צו סיס׳ לז! כ א ש ר ע ש ה ב י ו ם ה ז ה צ ו ה ה ׳ מיכן אמרו שבעת ימים קודם‬
‫יוה״כ וכו׳‪ ,‬צ ו ה ה ׳ ל ע ש ו ת ל כ פ ר ע ל י כ ם אמר להם כפרה זו וכו׳ — בבבלי‬
‫יומא ג ב ! דכי אתא רבין אמר ר׳ יוחגן מ ש ו ם ר ׳ י ש מ ע א ל לעשות אלו מעשה‬
‫פרה לכפר אלו מעשה יוה״כ‪ ,‬ורב דימי אמר בשם ר׳ יוחגן‪ :‬לעשות לכפר אלו מעשי‬
‫יוה״כ‪ ,‬ומשגי! ההיא דרביה )ר׳ ישמעאל(‪ .‬ועי׳ הברייתא יומא ד א׳ שהיא בוודאי דבי‬
‫ר״י לאחרי‪ ,‬והובאה קצת בירוש׳ שם לח ע״ב בשם ״תגי ר׳ ישמעאל״‪.‬‬

‫ו‪ .‬ברייתא דר׳ ישמעאל‬

‫)י״ג מדות(‬

‫״ברייתא דר׳ ישמעאל״ שבתחלת הספרא׳ היא כשמה — ד ב י ר׳ ישמעאל!‬

‫הברייתא ״מכלל ופרם וכלל כיצד״ הובאה בירוש׳ ריש ס״ג דעירובין בשם ״תגי‬
‫‪91‬‬ ‫‪50‬‬
‫ר׳ ישמעאל״ (׳ ״תגיא אידך״ שבבבלי עירובין כז ב )ר״ח ש ם ( ( ‪ .‬ויש בה כמה דברים‬
‫שוים למדרשי ר׳ ישמעאל! מקל וחומר = ספרי בהעלותך פיס׳ קו בשם ר׳ אחי בר׳‬
‫יאשיה! מג״ש = מכיל׳ גזיקין פט״ז ו מפרט וכלל = מכיל׳ גזיקין סט״ז! מכלל שהוא‬
‫צריך לפרט = מכיל׳ ססחא פט״ז‪.‬‬
‫ובשני כתובים המכחישים זה את זה הנוסח ה ג כ ו ן ״ ( כגו׳ כ״י ר׳ וברסלוי והראב״ד‬
‫בפירושו! כיצד כתוב אחד אומר וירד ה׳ על הר סיגי אל ראש ההר )שמ׳ יט כ( וכתוב‬
‫אחר אומר כ י מ ן ה ש מ י ם ד ב ר ת י ע מ כ ם )שמ׳ כא כב( הכריע השלישי מן השמים‬
‫השמיעך את קולו ליםרך )רב׳ ד לו( מלמד שהרכין הקב״ה שמי שמים העליוגים על ר א ש‬

‫‪ (49‬הראב״ד בשמיני כס ‪ :‬״זה המדרש ם נ י ס א ח ר י ם הוא והוא שלם יותר מהראשון‪.-‬‬

‫‪ (50‬בניגוד לספרי ראה פיס׳ קז‪ ,‬שהוא דבי דיל‪.‬‬
‫‪ (51‬גם ״כל דבר שהיה בכלל״ — בבבלי סתם )יבמות ז א ושינ(‪.‬‬
‫‪ (52‬די׳ פרידמן ‪.25—24‬‬

‫‪641‬‬
‫ה ה ר ודבר עמהם וכר— םתם כר׳ י ש מ ע א ל כמכיל׳ יתרו בחדש סוף פ״ט וכסתם‬
‫‪,(5-3‬‬ ‫ןןן‪0‬‬ ‫‪5‬״ץ*‬
‫]ז‪ .‬דבי ר׳‪-‬י לויקרא בדבי ר״י לספרים אחרים[‬
‫סיסקאות אחדות של ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ל ו י ק ר א ‪ ,‬הועברו ונכנסו במדרשים‬
‫של דבי ר׳ ישמעאל לםםרים אחדים ב מ כ י ל ת א ו ב ס פ ר י נ מ ד נ ו !‬
‫ב ם ס ר י נשא סיס׳ כה‪ ,32—31 ,‬מסודרות הברייתות לבמדבר ו ה שלא כסדר‬
‫הכתוב‪ :‬קדוש יהיה — גדל סרע‪ ,‬גדל סרע — כל ימי ]נדר[ נזרו — ג ד ל פרע‪.‬‬
‫והגה שתי הברייתות הראשונות על ״גדל פרע״ איגן שייכות כלל לכאן׳ אלא ״עיקרן‬
‫בפרשת תזריע ומצורע והועתקו משם לכאן״‪ ,‬כדברי הורוויץ שם‪:‬‬
‫גדל פרע שעד ראשו ל מ ה ג א מ ר ל פ י ש ה ו א א ו מ ר והיה ביום השביעי יגלח‬
‫את כל שערו את ראשו ואת זקגו ואת גבות עיגיו)ויק׳ יד ם( אף הגזיר במשמע ומה אגי‬
‫מקיים גדל פרע שער ראשו בשאר כל הנדרים חוץ מן המגוגע וכו׳ ת״ל יגלח )שם(‬
‫אע״ם גדר *׳•(‪.‬‬
‫גדל פרע שעד ראשו ל מ ה ג א מ ר ל פ י ש ה ו א א ו מ ר והצרוע אשר בו הגגע‬
‫בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע )ויק׳ יג מה( פרוע יגדל פרע׳ אחה אומר פרוע‬
‫יגדל פרע או איגו אלא פרוע כמשמעו)•מגולה״( הרי אתה דן גאמר כ א ן )בויקרא שם!(‬
‫‪55‬‬
‫פרע ( וגאמר ל ה ל ן פרע״( מה פרע״( האמור ל ה ל ן גידול שער אף פרע״(‬
‫האמור כאן גידול שער‪.‬‬
‫בת״כ תזריע פי״ב ו! וראשו יהיה פרוע לגדל פרע ד ב ר י ר׳ א ל י ע ז ר ך^״א •ג(‬
‫וכר‪ ,‬ובמכילתא דמלואיס‪ ,‬שמיגי מ! ראשיכם אל תפרעו‪ ,‬אל תגדילו פרע‪ ,‬יכול אל תפריעו‬
‫מן הכובע ה ר י א ת ה דן ג א מ ר כ א ן פ ר י ע ה ו ג א מ ר ל ה ל ן פ ר י ע ה‬
‫מה פ ר י ע ה ה א מ ו ר ה ל ה ל ן ג י ד ו ל ש ע ר וכו׳‪.‬‬
‫ו״למה נאמר לפי שהוא אומר״ איגוכאןאלא פ ת י ח ה של ה ע ב ר ה כמו למשל‬
‫במכיל׳ פסחא פי״ח‪ .‬וכל בכור אדם‪ ,‬שעיקרו בספרי קרח סיס׳ קיח‪.‬‬
‫בספרי נשא פיס׳ כוו לא יטמא להם במותם במותם אינו מסמא אבל מטמא הוא‬
‫בגיגעם ובזיבתם אין לי אלא בגזיר בב״ג מנין ת״ל ל א מ ו וכו׳ נאמר כאן )בויקרא!(‬
‫אמו וגאמר ל ה ל ן אמו מה אמו האמור להלן)בבמדבר!( מטמא בגיגעם ובדבתם אף אמו‬
‫האמור כ א ן מטמא בגיגעם ובדבתמ» בבבלי גזיר מח א‪ :‬לכדרבי דתגיא ר ב י א ו מ ר‬
‫גבי גדר וכו׳)ועי׳ שט מג א( ן אבל בכ״י מ‪ :‬דתגיא ג ב י גזיר‪ ,‬אבל בדין הג״ש כבכל‬
‫הגוםחאית‪ :‬גאמד אמו ב ג ז י ר ונאמר אמו ב כ ״ ג מה אמו האמור ב ג ז י ר וכר‬
‫אף אמו האמור ב כ ״ ג וכר‪.‬‬
‫ב מ כ י ל ת א גדקץ פ״ז‪ ,248 4‬אחרי ״שש שגיס יעבוד שומע אגי כל עבודה במשמע‬
‫ת״ל לא תעבוד בו עבודת עבד״ וכר ״‪ !(/‬שש ש ג י פ י ע ב ו ד שומע אגי בץ עבודה‬
‫‪ (53‬ולוו כמ״ע בםסרא•‬
‫‪ (54‬המדרש שונה מםסרא מורע‪ ,‬נגעים ס״ב ד‪ ,‬בבלי נזיר מא זג‬
‫‪ (55‬פרע‪ ,‬כנר כי״ל‪.‬‬
‫‪ (56‬עי׳ סוסה ח׳ םע״א‪ :‬ופרע‪ ,‬שהוא בשים ת ר״ע‪ ,‬ועי׳ ספרי נשא סיס׳ יא וכתובות עב א‪.‬‬
‫‪ (57‬מ״ת ‪ 85‬ולקוח מ כ א ן ‪ ,‬אלא ש ה ו א העביר המדרש פן ״יעבוד״ של המכילתא אל‬
‫״ועבדך״ שבדברים סז י*‬

‫‪642‬‬
 ‫‪8‬ב‬
‫שיש בה בזיון בין עבודה שאין בה בדון ת״ל ]לא תעבוד בו עבודת עבד[ (‪ .‬כ ש כ י ר‬
‫כ ת ו ש ב )ויק׳ כה מ!( מה שכיר אי את רשאי לשנותו מאומנתו»׳«( אף עבד עברי וכר‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ן י ע ב ד ע מ ך )ויקרא שם([ •( מכאן אמרו לא יושיבנו רבו באומנות שהיא משמשת‬
‫לרבים וכר ]ד״א[ ״( כ ש כ י ר כ ת ו ש ב ‪ ,‬מה שכיר עובד ביום ואינו עובד בלילה אף‬
‫עבד עברי עובד ביום ואינו עובד בלילה וכר )בניגוד לספרי ראה סיס׳ קכג(‪.‬‬
‫כל זה לקות בוודאי מ ם כ י ל ת א ל ס ר ש ת ב ה ר ‪ ,‬וכך בערך היה שנוי שם‪,‬‬
‫ןלא ת ע ב ו ד ב ו ע ב ו ד ת ע ס ד ׳ למה נאמר לפי שנאמר[ שש שנים יעבוד שומע‬
‫אני וכר‪.‬‬
‫במכילתא נזיקין פ״ד ‪ 261‬ז ! ו א י ש כ י י כ ה כ ל נ פ ש א ד ם )ויקרא כד י‪0‬‬
‫שומעני אף בן שמונה במשמע ת״ל מכה איש וכר )עי׳ בת״נ(! וכיו״ב בפ״ה ‪11! 266‬‬
‫כ י י מ צ א א י ש ג ו נ ב נ פ ש מ א ח י ו )דב׳כדז( שומעני אף בן שמנה במשמע ת״ל‬
‫ו ג ו ג ב א י ש וכו׳׳ וכאן הועבר המדרש ממכילתא דברים‪.‬‬
‫ועוד כיוצא באלו‪.‬‬

‫ס * הורוויץ כמכיל״ ש *‬ ‫מ״ת‬ ‫‪(58‬‬

‫ב״מ פ׳י־ז די—ז‪.‬‬ ‫תומי‬ ‫‪(59‬‬
‫בהר מ״ז ג‪ ,‬הורוזיץ ש *‬ ‫ת״כ‬ ‫‪(60‬‬
‫בילקום נ מ ר י כ״י‪ ,‬בהר‪ ,‬עמי רעו‪.‬‬ ‫ב״ה‬ ‫‪(61‬‬

‫‪643‬‬
 ‫דבי ר׳ עקיבא‬
‫אגו באים עכשיו לאותה שיטת המדרש׳ שהכתה שרשים בבתי־מדרש הבבליים והלכה‬
‫וגדלה‪ .‬גתפשטה וגסתעפה עד שעברה כמעט כל גבולות והיתד‪ .‬לשיטה השלטת— אגי‬
‫מכוון לשיטת המדרש של בית ר ׳ ע ק י ב זג‬
‫ד ״ ע ובית מדרשו שוגיט »( בשיטת מדרשם מר׳ ישמעאל ובית מדרשו! המ תרשים‬
‫ריבדים ומיעוסים‪ ,‬אתיט וגמים‪ ,‬אכיט ורקים‪ ,‬ווי׳׳מ וממי״ם‪ ,‬כפיאת של שמות ופעלים‪,‬‬
‫וכל יתור״לשץ בכלל‪ .‬ע״פ שימה זו גשתגה בבית מדרשם כל אופי המדרש וגשתגתה כל‬
‫הטרמיגולוגיה המדרשית )אחר שריבה הכתוב מיעט׳ לרבות׳ ריבה׳ מה ת״ל׳ מלמד‪,‬‬
‫יכול וכר(‪ .‬ומובן מאליו שגם ר ו ב התגאים שגזברו במדרשיהמ מחכמי בית־מדרשם‬
‫הם! מתלמידי ר״ע ותלמידיהם‪.‬‬
‫אלה׳ השיטה‪ ,‬התגאים והמרמיגולוגיה‪ ,‬הם הם )חוץ מציםסים מפורשים בשמם שבשני‬
‫התלמודים( גם הסימגים המובהקים כדי להכיר על ידם את המדרשים של דבי ר״ע‪.‬‬
‫ממדרשי־ההלכה שבידיגו שייכים לבית ד״ע!‬
‫א( מדרש של ספר ויקרא )תורת כהגים(‪* ,‬ספרא״‪.‬‬
‫ב( ‪-‬ספרי״ דברים סיס׳ גה—שג‪.‬‬
‫ג( ״מכילתא דרשב״י״‪ ,‬שחידשה ה ו פ מ ן מתוך ציטטים סתמיים שבמדרש־הגדול‬
‫וקטעיט אחדיס של הגניזה שבאוכספורד וקמברידג׳ )שזכיתי למצוא ממגד‪ .‬ח מ ש י ם‬
‫] ע כ ש י ו ״ כ ת ש ע י ם ״ דף[׳ שהם רובו של הספר( ]והשלימו וערכו תלמידו עצ״ם‪,‬‬
‫ויצא לאור אשתקד בהוצאת חברת ״מקיצי נרדמים״‪!.‬‬
‫ד( ״ספרי זוטא״ )לבמדבר(‪ ,‬שאסף באחרונה הורוויץ מתוך ציטטים מפורשים שבילקומ‬
‫וציטטים סתמיימ שבמה״ג וקטע אחד קטן של הגגיזה )גט ממנו מצאתי קטע של שמנה‬
‫דפים‪ ,‬פ׳ חקת ]תרביץ ש״א[^‬
‫הצד השוה שבכולט‪ ,‬שכולט הולכיט בשיטת ד״ע ומדרשו‪ ,‬אלא שלא כולם שווים‬
‫בכל־דבר‪ ,‬ולא כולם מידי מסדר אחד יצאו‪ ,‬והריגי דן עליהם אחד אחד‪.‬‬

‫‪ (1‬כמו שהארכנו בזה כשרק ווו של מבואנו זה‪] ,‬לעיל עמ׳ ‪ 521‬ואילוץ‪.‬‬

‫‪644‬‬
 ‫‪ .ix‬ספרא ‪ -‬תורת־כהנים‬
‫]א‪ .‬שמו[‬
‫המדרש של ספר ו י ק ר א ‪ ,‬״שהוא מלא הלכות״ =( גקרא בפי בגי א ״ י כספר עצמו‬
‫״ ת ו ר ת כ ה ג י ם״ ג(‪ ,‬אבל בפי ה ב ב ל י ם ו ב ב ב ל י גקרא ״ספר״ סתם‪ ,‬״ס פרא״*(‪,‬‬
‫או ״ ס פ ר א ד ב י רב*»(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בתור ״ספר״ )תורת כהגים( גזכר ראשוגה בפי ד ש מ ע ו ן ב ר ב י • ( ‪:‬‬
‫״ותו ב ר ק ם ר א )ואמרי לה ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי‪ ,‬כ״י מ׳! ]ואמרי לה ר׳ שמ בר׳[( ‪C‬‬
‫‪,‬‬

‫הוה יתיב בי מסחותא על ואזיל ר׳ שמעת ברבי ולא קם מקמיה ואיקפד ואתא וא״ל לאבוד‪,‬‬
‫ש ג י ש ל י ש י ש ל י ש ש ג י ת י ל ו ב ת ו ר ת כ ה ג י ם ולא עמד מפגי ואמר א שמא‬
‫בהן יושב ומהרהר‪ .‬״שגי שלישי שליש״׳ שתי תשיעיות של הספר‪ ,‬שהיה מחולק‬
‫ל ת ש ע ה דיבורים )עי׳ להא(‪ ,‬שגה לו ר ״ ש ב ר ב י ל ב ר ־ ק פ ר א‪ ,‬זאת אומרת שגי‬
‫הדיבורים הראשוגים‪ ,‬ד י ב ו ר א ד ג ד ב א ו ד י ב ו ר א ד ח ו ב ה ‪ .‬ואמגם אגו יודעים‬
‫ממקום אחר‪ ,‬שבר־קסרא היה בקי ב ס פ ר א ‪.‬‬
‫בתמורה ז ב )פסח׳ מב א( הביאו ברייתא של ס פ ר א אמור ס״ז ז—ח‪ :‬אין לי אלא‬
‫בעשה בלא תעשה מגין ת״ל וידבר ה׳ אל משה לאמר לימד על כל הפרשה כולה שהיא *(‬
‫בלא תעשה דברי ר׳ יהודה‪ ,‬ועליה אמרו שם‪ :‬א״ל ר ב י ל ב ר ק ס ר א מאי משמע‬
‫א״ל דכתיב לאמר לא יומרו דברים ״( בי רבי אמרי לא אמור )ם״א« לא ימיר( ״(‪.‬‬
‫ובירוש׳ גזיר ס״ד‪ .‬גג סע״ד ״ ( ‪ . . . :‬מנית בלא תעשה ת״ל וידבר י״י אל משה לאמר • ״(‬
‫‪13‬‬
‫דברי ר׳ יודה‪ .‬ר ב י ״ ( הוה יתיב מתגי בסרשת ( אין ממירין בבכור״( זחלין אפוי*»(‬

‫‪ (2‬בראשית רבא ס״ג ה ‪.21‬‬

‫‪ ( 3‬קידוש׳ לג א ! יבמות עב ב שהש״ר ו ח‪ ,‬תנחומא נצבים שבאו״ז ח״א‪ ,‬אלסא ביתא אות ים‪,‬‬
‫;‬

‫דף ד ע‪-‬ב‪.‬‬
‫‪ >4‬סנהד׳ סו א — בסי ר׳ יוחנן‪ ,‬אבל בלשון הבבלים עירובין צו ע״ב וש״נ‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫‪ (5‬ברכות יא ב׳ וי״ח ב ה״ג ה׳ סרפות בסוסו‪ ,‬קלא ע״ב ‪ :‬דהוא ת״כ‪ ,‬ה׳ סומאה‪ ,‬מד רע״ג‪,‬‬
‫‪ (6‬קידושין לג א‪.‬‬ ‫סתו״א בשה״ג‪ ,‬ורגיל בראשונים‪.‬‬
‫ד( שייך למעשה א׳‪ ,‬אחרי ״ר׳ שמעון ברבי״‪ ,‬ועי׳ זבחים נם א‪ ,‬ר״ש ברבי ״ מ ש ו ם ר׳‬
‫ישמעאל בר׳ יוסי״ — ״ישמעאל״ כצ״ל‪ .‬ןועי׳ מבוא ל״מדרשי הלכה של התנאים בתלמוד בבלי״ עמ׳‬
‫‪ 20‬הע׳ ‪.[5‬‬
‫‪ (3‬כנוס״ כי״מ ומ״ב ור״ח ותמו׳‪ ,‬דפו׳ כאן‪ :‬שיהא‪.‬‬
‫‪ (9‬כגירמת כ״י מ׳‪ ,‬מ״ב‪ ,‬א״פ ור״ח ‪ :‬בתה״ג קהלת שלמה סי׳ מ״ד‪ ,‬בתשובה ‪ :‬לא ה ו מ ר ו‬
‫הדברים‪ .‬ובשאלה ‪ :‬לא יאמרו דברים‪ ,‬וכן הביא רב״א בשמ״ק בתמורה כשם ם״א‪.‬‬
‫‪ (11‬סםיק״ר סי״ד‪ ,‬דף סב ב‪ ,‬ופםדר״כ סרה‪ ,‬א ב‪ ,‬קה״ר ס״ח‪.‬‬ ‫‪ (10‬בגי׳ תה״ג שם‪.‬‬
‫‪. (a11‬בד״ו נוסף עוד‪ :‬לאו אמור‪ ,‬אבל בכ״י ליידן זהו גליון עי״א‪ ,‬ונוסף ע״ס הבבלי‬
‫‪ (13‬בםםיק״ר‪ ,‬סםדר״כ וקה״ר ‪ :‬מ נ י ן שאין‪.‬‬ ‫‪ (12‬בקה״ר ‪ :‬ר׳ חיי*•‬
‫‪ (14‬ת״כ בחקותי פ״ם י—יא‪.‬‬
‫‪ (15‬כצ״ל‪ ,‬ד״ו וכ״י לי‪ :‬וחולין אבוי‪ ,‬בפםדר״כ ‪ :‬ותלין‪ ,‬ערוך וקה״ד‪ :‬ז ח לי ן ‪ ,‬סםיק״ר ‪:‬‬
‫כ ה ל י ן ! ״אפוי״ בכל הנוסחאות‪.‬‬

‫‪645‬‬
‫ד ב ר פ ד י ה חמתיה רבי אמר <הדין> *‪ 0‬ידע מה אנא אמר כדון אנא מימר וידבר י״י‬
‫‪,‬‬
‫אל משה לאמר ל א י י מ ר )ימיר ?( דברי ר יודה‪.‬‬
‫ז ‪1‬‬
‫ר ב י פירש כ״דבי רבי״» לאמר ל א י מ י ר ( ‪ ,‬ובר קפרא שפירש בבבלי‪ :‬לא‬
‫‪,‬‬
‫י ו מ ר ו ‪ ,‬פירש אפוא מ ע י ן פירושו של רבי׳ וע״כ אמר עליו בירוש ! ה ד י ן י ד ע‬
‫‪ 8‬נ‬
‫מה אנא אמר (‪.‬‬
‫ובדרכנו למדנו‪ ,‬ש ר ב י כבר שנה את ה״ספרא״ של ר׳ יהודה )דברי ר׳ יהודה‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בפרשת(‪ ,‬ועי להלן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בימי האמוראים הראשונים ידעו אותו ר ש ב ״ ל ו ר א ל ע ז ר ב ן פ ד ת בתור‬
‫‪,‬‬
‫ס פ ר והשתמשו בו ב ש מ ו ו ס ת ם )עי להלן(‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫יבמות עב ב! ואיתיביה ר אלעזר לר יוחנן אין לי וכר» ( א״ל ר׳ י ו ח נ ן לר״ל‬
‫ראיתי לבן פדת ש י ו ש ב ו ד ו ר ש כ מ ש ה מ פ י ה ג ב ו ר ה א״ל ר״ל דידיה היא‬
‫— מתגיתא היא‪ ,‬ה י כ א ת ג א ל י ה ב ת ו ר ת כ ח ג י ם ‪ ,‬גפק ת ג י י ה ב ת ל ת א‬
‫יומי ו ס ב ר ה ב ת ל ת א ירתי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ומכאן והלאה ידע גם ר י ו ת ג ן את הספרא )שבת עד א! איתיביה ר״י לר״ל‪ ,‬מת״כ‬
‫צו פרשה י ד ( ו פ י ר ש ה ו )גדה עב ב‪ ,‬לת״כ צו פי״א ו ו ויק״ר פ״ג‪ ,‬לגדבה פ״ט יא ‪ (20‬ן‬
‫ויק״ר פ״ו׳ לבחוקתי פ״ו א( ״(‪.‬‬
‫ע״ד יחסו של ר ב לספרא‪ ,‬עי׳ בסמוך‬

‫]ב‪ .‬עורכו[‬
‫מי היה מסדרו של ה״םפרא״ ?‬
‫ו‪ .‬רב‬
‫‪,‬‬
‫בברכות יח ב דרשו‪ ,‬בסיומם של דברי ר ח י י א לד׳ יוגתן« והוא ירד והכה את‬
‫ה א ר י בתוך הבור ביום השלג וכר— דתגא ס י פ ר א ד ב י ר ב ביומא דםיתוא‬
‫)״הארי״ — ס ס ת של ר׳ י ה ו ד ה‪ ,‬״גור אריה י ה ו ד ה״(»(‪ .‬ושם יא ב» אמר רב חייא‬
‫בר אשי זימגין סגיאין הוה קאימגא קמיה ד ר ב לתגויי)פרקין( ״( ב ס ם ר א )״ספרא״(‬
‫‪,‬‬
‫ד ב י ר ב וכו ׳ ומתגי לן)פרקיז(״(‪ ,‬וכאן הוסיף רב עמרם בסידורו״(‪] :‬ד[הוא ת ו ר ת‬
‫כ ה ג י ם )עי׳ לעיל(‪.‬‬
‫גם הרבים ״ספרי״‪ ,‬גמצא בקשר עם ״דבי רב״! בשאר ם י פ ר י דבי רב »(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בקשר עס ״דבי רב״ גזכרת גס ״אגדתא״ )םנהד גז ב(! אשכח ר ב י י ע ק ב ב ר‬
‫‪,‬‬
‫א ח א »( דהוה כתיב בספר אגדתא ד ב י ר ב בן גח גהרג בדיין אחד ובו מ ש ו ם ר ב י‬
‫י ש מ ע א ל א מ ר ו אף על העוברין‪ ,‬ובב״ר פל״ד יד‪ ,‬תיאודור ‪ ,325‬ה כ ל בשם‬
‫״רבי ח ג י ג ה ״ ‪.‬‬

‫‪ (17‬כנוסח תה״ג‪.‬‬ ‫‪ (16‬כ״ה בפםד״ר וקה״ר‪ ,‬בירוש׳ בםעות ‪ :‬אנא•‬

‫‪. b‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪ (18‬״בו‪-‬קפרא״ נחלף נם במק״א בירוש׳ ל״בר־פדיד‪,‬״‪ ,‬די׳ מבוא לרז״ס‪,‬‬
‫‪ (20‬פירושו נכנם לת״כ שלנו‪.‬‬ ‫‪= (19‬ספרא תזריע פ״א אי‪.‬‬
‫‪ (21‬נכנס לתיר ת״כ‪ ,‬אלא שבויק״־ר כ״י רומי וברים׳ מוז׳ חסר •ר׳ עזריה ור׳ אחא בש‪-‬ר‬
‫יוחנן אמר״‪.‬‬
‫‪ (22‬בספרא סוף כ״י רומי‪ ,‬קובץ ‪ : 31‬םליקו תשע מגולי )קרי‪ :‬מגילי( ה א ר י ‪.‬‬
‫‪ (23‬ליתא בה״ג וםדר״ע‪ ,‬ב״י מ׳ ופ׳ )ובה״ג ור״ע ליתא אף ״פרקין״ הביא עי׳ ד״ם ; ועי׳ להלן‪.‬‬
‫‪ (25‬יומא עד א‪ ,‬ב״ב קכד ב‪.‬‬ ‫‪ (24‬שחרית‪ ,‬ד וורשר ב ע״*‬
‫‪ (26‬כ״י קי‪ :‬רב אחא בר יעקב‪.‬‬

‫‪646‬‬
 ‫‪2 7‬‬
‫בבית‬ ‫כתובות שנשנית‬ ‫( ‪ ,‬ו כ א ן בוודאי אין הכוונה א ל א ב ב ר י י ת א ש ל‬ ‫רב״‬ ‫ד ב י ת‬ ‫‪.‬כתובות‬ ‫וכן‬
‫‪2 8‬‬
‫המדרש׳״( (‪.‬‬ ‫‪.‬בית‬ ‫של‬ ‫במובן‬ ‫» ב י רבי׳‬ ‫בירוש׳‬ ‫אין‬ ‫)שהרי‬ ‫ר ב‬ ‫של‬ ‫מדרשו‬

‫ובירוש׳ נדרים ריש פ״ב )לז ע״ב( נזכר ״תני דבית רב״ לבמדבר! תני )וזניי( דבית‬
‫רב פ ל י ג מנין לנדרים שהן מותרין לך מן השמים וכו׳ ״‪ (-‬ר ב כ ד ע ת י ה תניי דבית‬
‫רב פליג מניין לנדרים וכו׳‪ .‬כאן ברור ש״תניי דבית רב״ פירושו של מדרש־הלכה שנערך‬
‫ונסדר בבית מדרשו של ר ב‪ ,‬וכאן מסכים הוא לדעתו של ר ב עצמו )״כדעתיה״(‪.‬‬
‫ו״תנא דבי רב״ נמצא בבבלי אצל ברייתות של ס פ ר א ‪0°‬׳ בניגוד ל״תנא דבי ר׳‬
‫י ש מ ע א ל ״ » * ( ‪ .‬וכן ״דבי רב תנא״«־•( בניגוד ל״דבי ר׳ ישמעאל תנא״‪.‬‬
‫כל זה מוכיח שפירוש ״ספרא ד ב י רב״‪ ,‬״ספר של בית רב״׳ מדרש־הלכה‬
‫בבית מדרשו»*( )כמו ״כל מתניתא דלא מתניא ב י רבי חייא ו ב י‬ ‫שנשנה‬
‫ר׳ אושעיא״(‪.‬‬
‫ועל יסוד השם הזה ״ספרא )״ספרי״( דבי ר ב״‪ ,‬כתב אפוא הרמב״ם בהקדמתו למשנה‬
‫תורה‪ :‬ר ב חיבר ספרא וספרי לבאר ולהודיע ע י ק ר י המשנה )״כיצד הם תלויין‬
‫‪4‬‬
‫במקרא״( י(‪ ,‬ובהקדמת פי׳ ה מ ש נ י ו ת ״ ( ‪ :‬וגם רב חבר ברייתא והיא ס פ ר א ו ס פ ר י ‪,‬‬
‫ב‬
‫ואחריו נמשכו רוב האחרונים • (‪.‬‬
‫אחריהם נמשך הרא״ה ווייס )במבואו לספרא( והשתדל להביא ראיות לדבר מתוך‬
‫; ‪t‬‬
‫התלמוד )זבחים סט ב וש״נ‪ ,‬קב ב ( ׳ עי׳ להלן(‪ ,‬שנדחו כולם ע״י פ ר י ד מ ן )מאיר‬
‫איש שלום( במבואו למכילתא )פרק ב ופ״ג(׳ ולעומתם הביא פרידמן )שם( ראיית שכנגדן‪,‬‬
‫המוכיחות ש א י ן רב מסדר הספרא‪.‬‬
‫נביא נא את העדים ונחקור אותם‪:‬‬
‫א( מ י מ ר ו ת של ר ב ששנויות בספרא )בהן גם מראיותיו של ו ו י י ם( ו‬
‫‪8‬נ‬
‫‪ .1‬זבחים קב ב ! אמר ו ב י י ( האי דינא מרבי אלעזר ברבי שמעון גמירגא ן ל י ה [ (‬
‫דאמר בבית הכסא דנתה‪ :‬בא טבול יום וכו׳ = ספרא צו פי״ז א—ד! ר ׳ א ל ע ז ר‬
‫ב ר ׳ ש מ ע ו ן א ו מ ר בא טבול יום ובו׳‪ .‬״יוצא מזה — אומר ווייס — שעיקר ברייתא‬
‫זו רב שמעה מראב״ש והביאה לביה״מ ושנאה בלשון ששמעה והכניסה לספרא‪.(39 -‬‬
‫ירוש׳ כ ת ו ב ו ת פ ״ ב בו ע״ג‪.‬‬ ‫‪(27‬‬
‫ע״א‪:‬‬ ‫רב׳׳‪ ,‬ירוש׳ ע״ז ם״א ל ״ ם ע״ג‪ — ,‬בירוש׳ ר״ה פ ״ א נז‬ ‫ד ב י‬ ‫במקום ״תקיעתא‬ ‫אבל‬ ‫‪(28‬‬
‫‪,Ein‬‬ ‫‪Wort‬‬ ‫לוי‬ ‫ר‪-‬י‬ ‫ועי׳‬ ‫העיקר‪,‬‬ ‫והוא‬ ‫כ״ג‪,‬‬ ‫פיס׳‬ ‫ובסםיקדר״כ‬ ‫םכ״ס‬ ‫ריש‬ ‫בויק״ר‬ ‫וכן‬ ‫ד ר ב‪,‬‬
‫בהערה‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫פ״ ו ה‪.‬‬ ‫חובה‬ ‫א — מ א ב‪ ,‬ת׳׳כ‬ ‫זבחים לס‬ ‫‪(30‬‬ ‫ת ו ם ׳ נ ד ר י ם פ ״ ד ו ‪ ,‬ב ב ל י פ א ב‪.‬‬ ‫‪(29‬‬
‫ש ם ‪ :‬ע ל ח ו ל י ן ס ז א‪ ,‬עי׳ ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫‪(31‬‬
‫תנא‪ ,‬כנו׳ ב״י‬ ‫ר ב י‬ ‫ב ב כ ו ר ו ת כז ב צ ״ ל ! דבי‬ ‫פ ר ש ה יג ח‪ .‬א ב ל‬ ‫ש ב ת קד‪ .‬א כ י ״ י — נ ד ב ה‬ ‫‪(32‬‬
‫ש מ ״ ק ו י ל ק ו ם ר א ה ר ׳ ת ת ״ ק ) ס פ ר י פ י ס ׳ קכד‪.(,‬‬ ‫מ׳‬
‫ב )בפי‬ ‫יבמות ‪2‬ב‬ ‫על‬ ‫להעיר‬ ‫ל ר מ א ״ ש שם‪ .‬אבל יש‬ ‫בניגוד‬ ‫‪ ,35‬ו ע י ׳ ד ״ י ל ו י ש ם ‪,‬‬ ‫הופמן‪,‬‬ ‫‪(33‬‬
‫ה ו ר י ו ת פ ״ א ו(‪,‬‬ ‫וכו׳ )תום׳‬ ‫מ ד ר ש א‬ ‫בי‬ ‫דתני‬ ‫מ ד ר ש א‬ ‫בי‬ ‫מדתני‬ ‫ליתא לרתניוזין‬ ‫ז ע י ר י(‪:‬‬
‫מ ד ר ש א ״ ב פ י בני א ״ י מ ק ב י ל ל ‪ .‬ב י ר ב ״ ב פ י בני ב ב ל ‪ ,‬י ב מ ו ת מ ב ב ) ע י ר ו ב י ן מ ז א(‪ ,‬ק י ד ו ש י ן מ ד א‪,‬‬ ‫ו‪.‬בי‬
‫לחבורה״‬ ‫‪.‬שנכנסה‬ ‫בברייתא‬ ‫ז׳׳א‬ ‫ב‪ ,‬נ ד ה ניב א‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫ע ע ״ ב ‪ ,‬ל ד א ) ר ״ ע ( ‪ ,‬ש ב ת סד‪ ,‬א ‪ ,‬ח ו ל י ן פ ו‬ ‫ע״ז‬
‫נ ת י ב ח‪.‬‬ ‫אמונה‬ ‫שבילי‬ ‫ר׳ מ א י ר א ב ן א ל ד ב י ‪,‬‬ ‫‪(34‬‬ ‫)ועי׳ ח ו ל י ן ק מ א א—ב>‪ . ,‬ת נ ו ר ב נ ן ״ ב ב ב ל י ‪.‬‬ ‫בירוש׳‬

‫פ ר י ד מ ן ‪ ,‬כ ב ו א ‪ ,‬פ״ד‪.‬‬ ‫‪(36‬‬ ‫ח ר ס ״ נ ‪.43 ,‬‬ ‫פפד״מ‬ ‫הו׳ המבורגר‪,‬‬ ‫‪(35‬‬

‫ראיה‬ ‫פ״ה — אינה‬ ‫נדבה‬ ‫בת״כ‪,‬‬ ‫שישנה‬ ‫ה ו נ א‬ ‫דרב‬ ‫מ י מ ר א‬ ‫ב‪,‬‬ ‫סב‬ ‫מזבחים‬ ‫הראיה‬ ‫‪(37‬‬
‫עי׳ ד״ס‪.‬‬ ‫‪(38‬‬ ‫)עי׳ פ ר י ד מ ן ( ‪.‬‬ ‫כלל‬
‫ע״א‪ :‬כ ר פ י ר ש ה ר ׳ ל ע ז ר ב י ר ב י ש מ ע ו ן ל פ נ י ח כ מ י ם‬ ‫עי׳ י ר ו ש ׳ ק י ד ו ש י ן פ ״ א ס ו ף ה ״ א נ ם‬ ‫‪(39‬‬
‫ל‪.‬נחרפת״‪.‬‬ ‫שום מדרש‬ ‫ב אין‬ ‫ו ב ס פ ר א קדושים פ״ה‬ ‫ב כ ת ו ש ה ל פ נ י א י ש וכוי‪,‬‬ ‫נחרסת לאיש‬ ‫שפחה‬ ‫והיא‬

‫‪647‬‬
‫אלא שאין זו הוכחה‪ ,‬שרב חבר התו״כ‪ ,‬ו״כי בשביל שנתוסף מאמר בתו״כ מתנא‬
‫מאוחר‪ ,‬ורב ידע מזה המאמר הוא הוכחה ברורה שרב חבר כל התו״כ״ )פרידמן(‪.‬‬
‫ואמנם נראה שהתלמוד הביא הספרא כאן בשם רב‪ ,‬מפני שבשמו נמסר ״דאמר בבית‬
‫הכסא דנתד״״‪ ,‬כמו שאמרו ס ת ם בירוש׳ ברכות ס״ג ו ע״ג‪* :‬א״ר אלעזר בר שמעון‬
‫כל ההוא סברא קשיא דטבול יום תמן סבירתיה״‪ ,‬והביאו מימרא זו של רב כדי לתלות‬
‫בה הפירכא‪ :‬והיכי עביר הכי והאמר רבב״ח א״ר יונתן בכל מקום מותר להרהר וכר‪,‬‬
‫ואח״כ שב הבבלי לעיקר ל ש ו ן ה ס פ ר א והעתיקו משם‪ ,‬כדרכו הרגילה של הבבלי‪.‬‬
‫‪ .2‬חולין ע ד א ״ ( ! ו ה ת ג י א )= ת״כ שמיגי סרשה י ג( בן שמנה חי יוכיח שאע״פ‬
‫שיש במיגו שחיטה אין שחיטתו מטהרתו )״אף טרפה אע״ס שיש במיגה שחיטה לא‬
‫‪,‬‬
‫תטהרנה שחיטתה ומתני קתגי בן ח׳ אין במיגו שחיטה״( וכר‪ .‬ולהאי תגא )״תגא דת״כ״(‬
‫דפריך‪ ,‬טרפה דשחיטתה מטהדתד‪ .‬מגא ליה‪ ,‬נפקא ליה מדרב יהודה אמר ר ב דאמר‬
‫רב יהודה אמר ר ב ו א מ ר י ל ה ב מ ת ג י ת א ת ג א אמר קרא וכי ימות מן הבהמה‬
‫מקצת בהמה מטמאה וכר = ספרא שט פרשה י א‪.‬‬
‫והנה התוס׳ כבר תמהו ״דכולה חדא ברייתא היא בת״כ וידע רישא ולא ידע םיסא״‪,‬‬
‫והרמב״ן בחידושיו מוסיף «( ! ומכאן יש ללמוד שאין בעלי הגמ' שונין ספרא ושמע‬
‫השומע מקצתה של ברייתא ולא שמע סופה כמה שאמרו ביבמות היכא תגי לה בת״כ וכר‬
‫‪,‬‬
‫והיינו דאמרינן ואמרי לה במתנית שיש מן התלמידים ששנאה והזכירה בבית המדרש וכר‪.‬‬
‫ואמנם נראה ש ה מ ס ד ר י ם ה א ח ר ו נ י ם של הבבלי לא ידעו ברייתא זו‬
‫)״והתניא״(‪ ,‬איפה היא שנויה‪ ,‬וידעו רק חלקה שהובא בבית־המדרש והיה ס ת ר בתלמודם‪,‬‬
‫אבל ידעו את הלימוד מן ״וכי ימות מן הבהמה״‪ ,‬שנזכר בשם ״רב ואמרי לה במתניתא״‬
‫בכמה מקומות בתלמוד )גם ב ח ו ל י ן ב״ס(‪ ,‬ומשם הביאוהו‪.‬‬
‫ושדברי ברייתות מובאות בתלמוד בשם האמוראים הראשונים ר ב ו ש מ ו א ל ועוד —‬
‫רגיל הוא בתלמוד בכמה מקומות «(‪.‬‬
‫‪ .3‬זבחים מו ב! א״ר יהודה אמר ר ב עולה לשם עולה — אשד‪ .‬לשם אשה— ריח‬
‫לשס ריח = ספרא גרבה ספ״ו ט‪ ,‬ספ״ז ט‪ ,‬ספ״ט ז‪.‬‬
‫‪ A‬כתובות מג ב! אמר רבי זירא אמר רב מתנא אמר ר ב בת הגיזוגת מן האחין‬
‫‪,‬‬
‫מעשי ידיה לעצמה דכתיב )מי! שנא ( והתנחלתם אותם לבגיכם אחריכם אותם לבגיכס‬
‫ולא בגותיכם לבגיכם מגיד )מ׳‪ :‬הכתוב( שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו = ת״כ בהר‬
‫פרשה ו ה! והתנחלתם אותם אותם לבגיכם וכר מ ל מ ד שאין וכר‪.‬‬
‫כאן מסרו בעיקר בשם רב את המימרא ״בת הגיזונת מן האחין מעשי ידיה לעצמה״‪,‬‬
‫שאיגו מ פ ו ר ש בספרא‪ ,‬והביאו אח״כ את הדרשה מן הספרא‪ .‬ואמגט בקידושין טז ב‬
‫שהביאו ר ק את המדרש אמרו‪ :‬ד ת ג י א והתגחלתט אותס וכר מ י כ ן שאין וכר‪.‬‬
‫ב( ע ד בעלותו של ר ב בסידור ה ס פ ר א )אגי מביא ר ו ב ״ ( ראיותיו של פרידמן‪,‬‬
‫מתקן אותן ומוסיף עליהן( י‬
‫‪ .1‬יומא םז א—ב ז אותן איברים )של שעיר המשתלח( מה הן בהגאה ר ב ו ש מ ו א ל‬

‫ש ם ק כ ח ב‪ ,‬זבחים ס ם ב ועוד‪.‬‬ ‫‪(40‬‬

‫דברי ה ר מ ב ״ ן נעלמו מפרידמן‪ .‬ה ר מ ב ״ ן מ ו ס י ף ש ם )ממש כדברי פ ר י ד מ ן ( ‪ :‬או ש מ א ב מ ק ו ם‬ ‫‪(41‬‬
‫א ח ר היא שנויה דלא מסיים בה מ ן ה ב ה מ ה מ ק צ ת ב ה מ ה אינה מסמאד‪ .‬וכו׳ ו ה ך דספרא ל א שמיע ליה‪.‬‬
‫‪Tradit on,280‬ו ר ז ״ פ מבוא‪ ,‬כ ו א‪ ,‬וכ״ד א—ב‪.‬‬ ‫עי׳ ב כ ר ‪,‬‬ ‫‪(42‬‬
‫עי׳ להלן הע׳ ‪.45‬‬ ‫‪(43‬‬

‫‪648‬‬
‫חד אמר מותרין ו ח ד א מ ר אםורין‪ ,‬מאן דאמר מותרין דכתיב )*ושלח את השעיר״(‬
‫במדבר )״הפקר כמדבר״( ומאן דאמר אסורין דכתיב גזירה׳ ומאן דאמר אסורין האי מדבר‬
‫מאי עביד ליה‪ ,‬מבעי ליה ל כ ד ת ג י א )ת״כ אחרי ריש פ״ו( המדברה וכר‪ ,‬ואם ר ב‬
‫סידר את הספרא‪ ,‬היה לו לתלמוד לומר ׳תםתייס ד ר ב הוא דאמר אסורין דתגיא‬
‫ב ס פ ר א ד ב י ר ב המדברה וכרי‪.‬‬
‫‪ .2‬קידושין גג א! אמר ר׳ יוחגן גמנו וגמרו המקדש בחלקו בין קדשי קדשים ובין‬
‫קדשים קלים לא קידש ו ר ב אמר עדית היא מחלוקת )״לא עמדו למגין ולא חזר בו‬
‫ר׳ יהודה״( אמר א ב י י כוותיה דר׳ יוחנן מסתברא ד ת ג י א )ת״כ צו פ״י ג—ט( מגין‬
‫שאין חולקין וכו׳ סתם סיפרא מני ר׳ יהודה והוא קאמר דלית בה דין חלוקה כלל‬
‫)״ושמעינן מינה דלאו ממונו הוא״(‪.‬‬
‫ואם ידע ר ב את הספרא‪ ,‬כיצד היא אומר ״עדיין היא מחלוקת״?‬
‫‪ .3‬זבחים גג ב! ודמה טעון שתי מתנות‪ .‬היכי עביד‪ ,‬אמר רב נותן וחוזר ונותן ושמואל‬
‫אמר מתגר‪ .‬אחת כמין גמא גותן כ ת ג א י )ת״כ גרבה םרשה ד ט—י( יכול יזרקגו זריקה‬
‫אחת וכו׳ ר׳ ישמעאל אומר וכו׳ )ורב כר׳ ישמעאל(‪.‬‬
‫ואס רב חיבר תו״כ איך ס ת מ כשמואל שלא כדעתו ז ואמגמ זו איגה ראיה כל־כך‬
‫גדולה‪ ,‬שהרי גם במשנתנו אגו מוצאים כמה סתמות שלא כ ר ב י ‪ .‬ואגו מוצאים כמה‬
‫פעמים אצל שמואל ורב‪ :‬מתניתא דשמואל )דרב( םליגא עלוי ״(‪.‬‬
‫‪ .4‬סנהדרין נד סע״ב‪ :‬ת״ר )ת״כ חובה פרשה א ח( זכור וכו׳׳ מאי לא עשה בו קטן‬
‫כגדול אמר ר ב וכו׳ ושמואל אמר וכו׳ תניא כוותיה דרב וכו׳‪.‬‬
‫‪ .5‬מנחות ה ב ! ת ״ ר )ת״כ ויקרא נדבה פרשה ב י( וכו׳» מה ״אס הישבתה״׳ אמר‬
‫ר ב משוט דאיכא למימר וכו׳ ר ״ ל אמר משוט וכו׳ מר בדיה דרבינא אמר משוט וכר‬
‫רב אדא בר אבא אמר משוט וכו׳ רב שישא בריר‪ ,‬דרב אידי אמר משוט וכו׳ אלא אמר‬
‫רב אשי משוט וכו׳‪.‬‬
‫והדבר רחוק שרב שסידרה לא ידע פירושה! )אבל השוה כזה בגוגע למשנתנו בכורות‬
‫גז ב! אמר ר ב י גתגלה טעמה של משנתנו(‪.‬‬
‫‪ .6‬חולין קלא ב )״מספקא ליה לרב אי אקרו ן״לויים״[ עם ן״מאת העם״[ אי לא אקרו‬
‫עט״( ועוד הא תניא השוחט לכהן ולנכרי סמור מן המתנות ל ל ו י ולישראל חייב תיובתא‬
‫דרב א מ ר ל ך ר ב תנאי היא ד ת ג י א )ת״כ אחרי פ״ח ח( וכפר וכו׳ עט הקהל אלו‬
‫ישראל יכפר אלו ה ל ו י ט ותגיא אידך יכפר אלו עבדימ‪ ,‬מאי לאו בהא קמיפלגי דמר‬
‫סבר )ברייתא בתרייתא( איקרו עט ומר סבר לא איקרו עט‪ ,‬ורב אי סבירא ליה כהאי תגא‬
‫לימא ואי םבירא ליה כהאי תגא לימא‪ ,‬מספקא ליה אי כהאי תגא אי כהאי תגא‪.‬‬
‫ואם רב סידר את הספרא‪ ,‬איך םתם כדעה אחת‪ ,‬ולא הזכיר כלל את השניה׳ בה בשעה‬
‫שהוא מסופק בדבר?‬
‫‪ .7‬ובכמה מקומות מקשה התלמוד ל ר ב מברייתא ד ס פ ר א ומתרץ לה׳ לדוגמא‬
‫פסחיט טז ב )גדבה פ״ד ט(‪ .‬יבמות פד ב )אמור פ״א יב(׳ יבמות פה ב )אמור פ״א יג(‪,‬‬
‫סגהד׳ סג סע״ב )בחקותי פ״ו ד(‪.‬‬
‫״ואפשר רב חיברו וסדרו ולא אישתמיט בשום מקום בגמרא לומר מכדי מאן סדרה‬
‫לספרא ר ב ״ ז ! ״ ( ‪.‬‬
‫‪ (44‬עי׳ מ״ש כמבוא לנוסח המשנה ח״א עמי ‪.213‬‬
‫מ מ נ ו ר ה לשבת נגד דעת רב‪ — .‬בב״ק‬ ‫‪ (45‬אין כל ראיה משבת כ ע״א‪ ,‬שהתלמוד הביא ראיה‬

‫‪649‬‬
 ‫וישנם מקומות ש ר ב ח ו ל ק בפירוש על ספרא שלנו ו‬
‫‪,‬‬
‫‪ .8‬חולין קכב ב ‪ t‬ת ״ ר )ת״כ שמיני ס״ז א( הטמאים וכו ת״ל אלד‪ -‬והא אלה אכולהו‬
‫‪0‬‬
‫כתיב )כצ״ל( אמר ר ב למינהו הפסיק הענין *(‪ .‬וליחשוב נמי ת נ ש מ ת )בין אלה‬
‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬
‫שעורותיהן כבשרן( אמר רב שמואל בר יצחק ר ב ת נ א ה ו א ו ת נ י * ( תנשמת *(‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫והא תנא דידן לא תני תנשמת‪ ,‬אמר וכו ‪.‬‬
‫ובספרא שם מפורש כבמשנתנו‪ :‬אילו עורות הטמאים עור האנקה הכח והלטאה והחומט‪,‬‬
‫ולא שנה ״תנשמת״‪.‬‬
‫ר ב שנה אפוא לפי רב שמואל בר יצחק א ח ר ת מתנא של הספרא )ואפשר שלא‬
‫אמר את דבריו כלל כפירוש לספרא‪ ,‬אלא שהתלמוד חיבר אותם לספרא(‪.‬‬
‫‪ .9‬נדה כד ב‪ :‬תנא ת נ א ק מ י ה ד ר ב המפלת בריית גוף שאינו חתוך ובריית ראש‬
‫‪,‬‬
‫שאינו חתוך יכול תהא אמו טמאה לידה ת״ל וכו א״ל ר ב וסיים בה הכי ו ש י ש ל ו‬
‫‪,‬‬
‫ב גבין ושתי שדראות‪.‬‬
‫אבל בספרא ריש תזריע ח שגיגו ז יכול המפלת בריית ראש שאיגה חתוכה בריית הגוף‬
‫שאיגו חתוך ה ו א י ל ו י ש ב ה ט מ צ ו ר ת א ד ט תהא»«( טמאה ת״ל וכר‪ ,‬ואין‬
‫בספרא בכ״י רומי ובד״ר ״ושיש לו שגי גבין ושגי שדראות״‪ ,‬אלא שבעל קרבן אהרן‬
‫‪5‬‬
‫ה ו ס י ס ו בשתיקה ע״ם הילקוט ״ ( והתלמוד‪.‬‬
‫אבל זו היא הוספת ר ב המתנגדת ל״תנא״ )=תגא דבי רב״!( ששגה לפגיו את‬
‫‪1‬ב‬
‫ה ס פ ר א (‪.‬‬
‫וכאן אנו צריכים לבאר גט את הדבריט שבברכות יא ב )יד ב(‪ ,‬שנתחבטו בהט‬
‫חכמים״( והוציאו מהם מסקנות שאינן נכונות‪.‬‬
‫ברכות יא ב! אמר רב הונא ל מ ק ר א צריך לברך ל מ ש נ ה אין צריך לברך‬
‫‪,‬‬
‫ר אלעזר אמר אף למשנה צריך לברך ל ת ל מ ו ד א״צ לברך ר׳ יוחנן אמד אף‬
‫ל ת ל מ ו ד צריך לברך‪ .‬א מ ר רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב‬
‫לתנויי)פרקין(״()ב(ספרא**( ד ב י ר ב הוה מקדים וקא משי ידיה ובריך ומתני לן‬
‫‪,‬‬ ‫‪M‬‬
‫פרקין (‪ .‬זהו גוםח הגאוגים )סר״ע(‪ ,‬כ״י פריז וגליון כ״י מ ‪ .‬והוא הנוסח העיקרי‪ ,‬אבל‬
‫בספרים שלגו הגוסח משובש׳ ומקצתו משובש גם בכי״י וראשוגים‪.‬‬
‫ובדף יד ב גוסח הדפוסים וכ״י א״פ פי׳ רה״ג)ג״ק ח״א ‪ ,(49‬והוא הגטן! הוה קאימגא‬

‫בקרבן‪ ,‬א ב ל אין מ מ נ ו גם ק ו ש י א לרב‪ — .‬על זבחים‬ ‫ע ו ס ק‬ ‫א י נ ו‬ ‫ע״ב דוחה התלמוד רק שהספרא‬ ‫מ‬
‫ב‪ ,‬עי׳ ל ע י ל ב ״ מ י מ ר ו ת ״ ‪.‬‬ ‫מו‬
‫והחומס והתנשמת אלה הממאיס‬ ‫״ולא קאי האי אלה אלא אקרא בתרא האנקה והכח והלםאה‬ ‫‪(46‬‬
‫ולאו אקרא קמא‪ ,‬דלמינהו האמור בסוף פסוק ראשון הפסיקן״‪ ,‬רש״י‬ ‫וגו׳‬
‫תנשמת‪.‬‬ ‫ת נ י‬ ‫ס״א‪ :‬רב‬ ‫ם״א» ר ב תנא ותני תנשמת‪,‬‬ ‫‪(47‬‬
‫״ ר ב דמשני למינהו הפסיק‪ ,‬אלמא ה ס מ א י ם אכל הני דקרא ב ת ר א קאי‪ ,‬תנא הוא ותני ת נ ש מ ת‬ ‫‪(48‬‬
‫כ ב ש ר ן ״ ‪ ,‬רש״י‪.‬‬ ‫בעורותיהן‬
‫כ‪2‬״ל כ נ ו ס ח כי״ר‪ ,‬דפו׳ ‪ 1‬י ה *‬ ‫‪(49‬‬
‫שיש ‪:‬‬ ‫מ י‬ ‫ושם ז‬ ‫‪(50‬‬
‫ה ש ו ה ח ו ל י ן ס ו א‪ ,‬ת מ ו ר ה כ ה א‪.‬‬ ‫‪(51‬‬
‫פ ר י ד מ ן ) מ ב ו א ‪ ( x v i‬ו א ל ב ק א ח ר י ו ) ע מ ׳ ‪.(87‬‬ ‫‪(52‬‬
‫״פרקין״ ליתא בכ״י מ׳ ופריז‪ ,‬סרע״ג ו ה ״ ג‬ ‫‪(53‬‬
‫כ״י מ׳ וה״ג וסר״ע‪.‬‬ ‫‪(54‬‬
‫ו ם ר ״ ע וורשוי‪.‬‬ ‫בה״ג‬ ‫חסר‬ ‫״פרקיך‬ ‫‪(55‬‬

‫‪650‬‬
 ‫‪,‬‬
‫קמיה דרב ומקדים ומשי ידיה ומברך ומתגי לן פ ר ק י ן וכו לאפוקי ממאן דאמר‬
‫ל מ ש ג ה א״צ לברך קמ״ל דאף ל מ ש ג ה נמי צריך לברך׳ ומסיים רה״ג! דקאמ׳‬
‫מ ב ר ך ומתגי לן פ י ר ק י ן‪.‬‬
‫)אלא שבכ״י מ׳ ופ׳ הגוסח גם כאן! לתנויי ב ם י ם ר א )״ספרא״( ד ב י ר ב ( ‪.‬‬
‫׳״ספרא דבי רב״ שנזכר בדף יא ב בכל הגוםחאות שלגו ושל הגאוגים והראשוגים׳‬
‫ושהוסיף עליו רב עמרם ״ד ה ו א ת ו ר ת כ ה נ י ם״‪ — ,‬מקביל אפוא ל מ ש נ ה ׳ שהרי‬
‫‪5‬‬
‫הוא ״משנה״‪ ,‬וכך הוא נקרא ביבמות עב ב )ועוד(‪ :‬מ ת נ י ת א« (‪.‬‬
‫ובירוש׳ ברכות פ״א ג ע״ג! ר׳ ח ו נ א אמר נראין הדברים מ ד ר ש )=״מקרא״(‬
‫צריך לברך ה ל כ ו ת )=״משנה״( א״צ לברך‪ .‬ר׳ סימון בשם ר׳ יהושע בן לוי בין מדרש‬
‫בין הלכות צריך לברך )כר׳ אלעזר(‪ .‬אמר רב חייא בר אשי גהגין הוינן ויתבין קומוי רב‬
‫ב י ן מ ד ר ש ב י ן ה ל כ ו ת זקיקינן ל מ י ב ר כ ה ״ ( ‪ .‬לפי הירושלמי מוסיף ר׳ חייא בר‬
‫אשי ״הלכות״ )״משנה״(‪ ,‬אבל לפי הבבלי )בגוסחאות שהבאתי( לא גזכר בדברי ר״ה כלל‬
‫ר‬
‫״מדרש״ י׳ (‪ ,‬והיא נכלל אפוא ב״מקרא״׳ מעין שאמרו בקידושין מט ב! מאי תורה מ ד ר ש‬
‫‪5‬‬
‫ת ו ר ה ״ ( ׳ ו״ספרא דבי רב״ נכלל ב״משנה״‪.‬‬
‫אלא שנראה שיש כאן שתי נוסחאות שנתערבבו יחד׳ באחת‪ :‬״לתנויי פ ר ק י ן ״ ׳‬
‫<(‪6‬‬
‫ובשניה! לתנויי ס פ ר א ד ב י ר ב (‪ .‬ו״פרקין״ הוא ״מ ש נ ה״ כמו ״ופרקין המפקיד״‬
‫)ב״מ לה ב(‪.‬‬
‫ובכל־אופן אי־אפשר להוציא כלל מכאן ש״ספרא דבי רב״ א י ג ו ״מדרש״ ואינו‬
‫״ספרא״ שלנו יי׳(‪ .‬ובדף יח ב הלא הוא בוודאי ״ספרא״‪ ,‬״סתם ספרא״ )עי׳ לעיל(!‬
‫לא ל״ספרא״ אלא ל״מכילתא דעריות״‪ ,‬שייך ו‬
‫שבת נד‪ .‬ב‪ :‬גופא אמר ר ב פנחס לא חטא שנאמר ואחיה בן אחיטוב אחי אי כבוד‬
‫בן פנחס בן עלי כהן ה׳ וגומר אפשר חטא בא לידו והכתוב מיחסו ו ה ל א כ ב ר נ א מ ר‬
‫י כ ר ת ה׳ ל א י ש ‪ . . .‬ער ו כ ו ׳ אם י ש ר א ל הוא לא י ה י ה לו ער ב ח כ מ י ם‬
‫ו ל א ע ו ג ה ב ת ל מ י ד י ם ו א ם כ ה ן ה ו א לא י ה י ה לו בן מ ג י ש מ נ ח ה ‪.‬‬
‫ספרא אחרי פי״ג ד )מכילתא דעריות(‪ :‬וכן מציגו שגיתקו בעריות שגא׳ וישמע משה את העם‬
‫בוכה למשפחותיו וגו׳ וכן מלאכי אומר להם וזאת שנית תעשו וכו׳ ענו כולם ואמרו יכרת‬
‫‪,‬‬
‫ה׳ וכו׳ לא יהיה לו לא ער בחכמים ולא עוגה בתלמידים ואם היה כהן ומגיש מנחה ל ה‬
‫‪62‬‬
‫וכן הוא אומר ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסגבלמ החרגי ]ואבריחהו מעלי[ (‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כאן עיקר המאמר ״פנחס לא חטא״ אינו בספרא! ומן ״והלא כבר נאמר ו כ ו ״ — הוא‬
‫מדרש ש ה ש ת מ ש בו רב‪ .‬ואמנם בסנהד׳ פב א קורא למדרש של פסוק זה׳ שהוא כולל‬
‫שם כ ל הפסוק‪ :‬״גמריה״ )דרב(‪ ,‬״אינשיה רב ל ג מ ר י ה‪ ,‬אקריוה לרב כהנא בחלמיה‬

‫‪ (56‬ועי׳ קדושין מס א !‬
‫י ו ח נ ן אמר‬ ‫‪ (57‬ועי׳ ירוש׳ הוריות פ״ג מח ע״ג ו רשב״נ אמר משנה קודם לתלמוד וכו׳ ר׳‬
‫תלמוד קודם למשנה‪.‬‬
‫‪ (58‬רק בגליון כ״י מ׳ — וקצתו גם בדםוי״י — למקרא ו ל מ ד ר ש צייר לברך‪.‬‬
‫‪ (59‬מדרש תורה גם יבמות קיז רע״א‪.‬‬
‫‪ (60‬וזו כבר היתד‪ ,‬לפני כמה מן הגאונים‪ ,‬או שכל ׳״לתנויי ספרי דבי רב״ נוסף ע״י הגאונים‬
‫והתרביצאי‪.‬‬
‫‪ (61‬כמו שהחלים פרידמן ואחריו אלבק‪.‬‬
‫‪ (62‬ראב״ד‪.‬‬

‫‪651‬‬
 ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בגדה יהודה וכו אדכריה ר ב ל ג מ ר י ה בגדה יהודה זו ע״ז וכו ובעל בת אל נכר זה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ה ב א על הגברית ו כ ת י ב ב ת ר י ה יכרת ה וכו אס ת״ח הוא וכו ״‪.‬‬
‫״תנא דבי רב״ שנה אפוא את הספרא ל פ נ י ר ב ‪ ,‬ורב ידע אותו ו ש ג ה א ו ת ו‬
‫ל ת ל מ י ד י ו ‪ ,‬וידע דברים שנאמרו בו בשם תנאים א ח ר ו ג י ם — גם מ פ י‬
‫ה ש מ ו ע ה א ב ל הוא לא סידר ולא חיבר אותו‪.‬‬
‫‪ .11‬ר׳ חייא‬
‫‪3‬‬
‫המלבי״ם היה הראשון י׳(‪ ,‬שייחס חיבורו של הספרא ל ר ׳ ח י י א‪ ,‬על יסוד הציטטים‬
‫‪4‬‬
‫שבשם ר׳ חייא ב י ר ו ש ל מ י ו מ ד ר ש י ם ‪ .‬אחריו החזיק בזה ה ו פ מ ן ״ ( ׳ והשתדל‬
‫להוכיח שר׳ ח י י א הוא מסדרו האחרון של ה ס פ ר א ;‬
‫א( בעד סידורו של ר״ח — ״ת נ י ר ׳ ח י י א״ ש י ש נ ו בספרא‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .1‬ירושלמי ברכות פ״ו י ע״א! תני רבי חייא קודש הילולים מלמד וכו = ספרא‬
‫קדושים פרשה ג ט׳ תנחומא בובר מקץ יד» שנה ר׳ חייא משום ר׳ עקיבא‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .2‬יבמות פ״י י ע״ד ־־׳(ו דתני ר׳ חייא מטמא הוא אדם לאשתו כשירה ואינו מטמא‬
‫לאשתו פסולה = אמור פרשה א טו‪.‬‬
‫‪ .3‬ידוש׳ יומא פ״ח מה ע״א« ת נ י ר ׳ ח י י ה לא יאמר עונש במלאכה וכו׳ = ספרא‬
‫י ״ ד ‪.(06‬‬ ‫ט‬ ‫פ‬ ‫א ב ל ו ר‬

‫‪7‬‬
‫‪ .4‬ירוש׳ סוכה רפ״ג גג ע״ג •(‪ :‬תגי ר׳ חייה ולקחתם לכט משלכס ולא הגזול = אמור‬
‫פס״ז ב‪.‬‬
‫‪ .5‬כתובות פ״ד כח רע״ד = אמור פי״ט א‪ :‬הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה מלמד‬
‫שב״ד מבפנים ובית הסקילה מבחוץ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .6‬ירוש קידושין פ״ב סב ע״ד! תני ר״ח אם יש לו יין = ת״כ בהר פרשה ה׳‬

‫‪ .7‬ש ב ת פ״כ יז ע״ד! תני ר״ח הדין דין לעני = ת״כ נדבה פרשה ו׳ •«(‪.‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪7 0‬‬
‫‪ .8‬בבלי שבת כ א ! ת נ י ר ׳ ( ח י י א לסיועיה לשמואל }להעלות נ ר ת מ י ד [ (‬
‫‪,‬‬
‫כדי שתהא שלהבת עולה מאליה וכו = אמור פי״ג ז‪.‬‬
‫ג ז‬ ‫‪7 2‬‬
‫‪ .9‬חולין מו א ( ! ו ה ת ג י א ( גיטל הכבד וגשתייד הימגה כ ז י ת כשרה וכו׳‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫הא ר ח י י א הא ר שמעון ברבי וכו ‪ .‬וספרא שמיגי כר׳ חייא‪.‬‬
‫ורגיל הרבה )כיח פעמים( *תני ר׳ חייה״)*שנה ר׳ חייה״( ב מ ד ר ש י ס ש ל א ״ י ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ומהם הרבה בויק״ר׳ עי׳ הופמן ‪ .23—22‬והוסף עליהם« א( תגחומא תולדות א ! כך שגה‬
‫רבי חייא )בר אבא( בשט ר׳ יהודה = ויקרא גדבה פט״ז א‪ :‬ר׳ יהודה אומר כל המביא‬

‫ב ה ק ד מ ת ו ל פ י ר ו ש ו לספרא‪.‬‬ ‫‪(63‬‬
‫בהערה ; ועי׳‬ ‫‪ Ein Wort‬עמ׳ ‪1‬‬ ‫ב ס פ ר ו ‪ ,25—22‬ועי׳ ה ו ס פ ו ה י ו של ר׳ ישראל לוי‪,‬‬ ‫‪(64‬‬
‫ג נ מ ב ו ר ג ‪ ,‬מ ז י שכםר‪.213 ,‬‬
‫ועי׳ בבלי פ א א‪.‬‬ ‫‪(66‬‬ ‫= כ ת ו ב ו ת פי״א ל ד כ‬ ‫‪(65‬‬
‫ויק״ר פ״ל‪ ,‬סםיקדר‪-‬כ‪ ,‬ק פ ב א‪ ,‬ת נ ח ו מ א ב ו ב ר א מ ו ר בו‪.‬‬ ‫‪(67‬‬
‫ליברמן‪ ,‬ע ל הירושלמי‪3 2 ,‬‬ ‫‪(68‬‬
‫ליברמן‪ ,‬הירושלמי כ פ ש ו ט ו ‪.216 ,‬‬ ‫‪(69‬‬
‫‪ (70‬כ‪1‬״ל‪ ,‬כ נ ו ס ח ב״י מ ׳ ורש״י ורי״ף‪.‬‬
‫כ נ ו ס ח הרי״ף‪.‬‬ ‫‪(71‬‬
‫‪ (72‬עי׳ מש״כ ב מ ב ו א ל נ ו ס ח המשנה‪ ,‬ח״א ‪ ,25‬ח ״ ב ‪.861‬‬
‫כנו׳ כ״י ה׳ ודמב‪-‬ן‪.‬‬ ‫‪(73‬‬

‫‪652‬‬
 ‫‪7‬‬
‫שלמיט ו כ ר • ( ‪ .‬ב( ברייתא דישועה‪ ,‬גינצבורנ גנזי שכטר ‪ :214‬תאני ר׳ חייא כאדם‬
‫ש ק ג ו ט נחוגו = קדושים פי״א טז! כאדט שהוא ק ץ ממזוגו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫גט ב ב ר י י ת א דל״ב מדות מדה ח׳ מובאיט דברי אגדה של הספרא בשט ר ח י י א ו‬
‫אמר ר׳ ח י י א על כל דבור ודבור היה קורא משה משה ומשה אמר הנני בגין אב‬
‫לכולן וכר = ספרא נדבה סרשה א י—יא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ב( ג ג ד סידורו של ר חייא ו‬
‫‪ .1‬ידוש׳ שבת ס״א ב םע״ד! כרמלית ת ג י ר ׳ ח י י א כרמל רך מ ל א ״ ( א י ג ו‬
‫ל א ל ח ו ל א י ב ש א ל א ב י ג ו ג י והכא איגה לא רה״ר ולא רה״י אלא כרמלית‬
‫— ספרא גדבה סרשה יג ח! כרמל רך מל׳ וכה״א ואיש וכו׳ ) = מ נ ח ו ת סו ב(‪.‬‬
‫״תגי ר״ח״ א ר ו ך אפוא יותר‪) .‬אבל אפשר כי ״אינו לא לח וכר״ פירוש ה י ר ו ש ׳‬
‫הוא׳ וכך גראה קצת מן ״הכא״‪(.‬‬
‫‪ .2‬בהוריות )פ״א מו ע״א( הביא הירוש׳ תחילה ב ל י צ י ו ן את הברייתא של‬
‫ה ס פ ר א חובה ם״ו ג! ידיהם ידי כל יחיד ויחיד‪ ,‬ידיהם על ראש הפר פר מעון סמיכה‬
‫אין שעירי ע״ז טעונין סמיכה דברי ר׳ יהודה ר׳ שמעון אזמר סר מעון סמיכה בזקגים‬
‫‪7‬‬
‫אין שעירי ע״ז טעונים סמיכה בזקינים שרש״א וכר‪ ,‬וע״ז אמרו‪ :‬ר׳ ירמיה לא מ ר * ( כן‬
‫אלא פר טעון סמיכה בזקיניט אין שעירי ע״ז מעונין סמיכה בזקינימ‪ .‬אלא במי ר׳ ירמיה‬
‫םבר מימר ב א ה ר ן ו ב נ י ו ‪ .‬אמר ליה ר׳ יוסי ו ה ת נ י ר ׳ ח י י ה וסמך ו ס מ כ ו‬
‫)מריבוי הרבים( לרבות שעירי ע״ז בסמיכה‪ .‬ולא בזקנים )כלומר! הלא נאמר שם וסמכו‬
‫‪7‬‬
‫ז ק נ י ה ע ד ה ! ( ר׳ יוסי לא מר כן אלא חי טעון סמיכה באהרן וכר ל (‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫כאן אנו רואימ בפירוש שאין ״תני ר׳ חייא״ ספרא ש ל נ ו ( ‪.‬‬
‫‪ .3‬ידוש׳ יומא ס״ז מד ע״ב! ת נ י ר׳ ח י י ה ולבשם )ויק׳ סז ד( ובלו ש‪ .0‬ש ם‬
‫‪7‬‬
‫ה י ו נ נ ו ז י ן ש ם ה י ו מ ר ק י ב י ן ו ל א היו כשרים ליוה״כ הבא‪ .‬ת נ י ״ ( ) = ס פ ר א‬
‫‪79‬‬
‫אחרי פ״ו ז׳!( ר׳ דוםא אומר כשרים הם לכהן הדיוט (‪ .‬ת נ י )שם צו ס״ב א!( רבי אומר‬
‫שתי תשובות בדבר וכוי‪.‬‬
‫אבל בספרא אחרי שט! ו ה ג י ח ט ש ט ‪ .‬מלמד שהט טעוגים גניזה וכר ר׳ דוםא‬
‫אומר כשריס וכו׳ = בבלי יומא כד א וש״ג; ויק״ר ספכ״א ופסידר״כ סוף סי׳ כז׳ קעז ב ו‬
‫תגי ר״ח׳ בלשון הססרא‪.‬‬
‫כאן מובא משט ״תני ר״ח״ ד ר ש ה א ח ר ת ׳ שאינה בספרא! ועל ידו ״תגי״ סתס‪,‬‬
‫שנמצא בספרא!‬
‫וא״כ ״תני ר״ח״ אינו ספרא שלנו‪.‬‬
‫‪ .4‬יבמות סוף ס״ט י ע״ב ‪ t‬רב אמר )״בת כהן שחוזרת לבית אביה״( אוכלת בתרומה‬
‫ואינה אוכלת בחזה ושוק ר׳ יוחגן אמר אוכלת בחזה ושוק‪ .‬ת ג י ר׳ ח י י ה מסייע לרב‬

‫יד א ‪,‬‬ ‫גם בתנחומא בובר אמור לב = ספרא אמור פרשה‬ ‫א ב א ‪-‬‬ ‫בר‬ ‫ט ע ו ת כזו ״ר׳ חייא‬ ‫‪(74‬‬
‫ת נ י ר׳ חייא‪.‬‬ ‫פל״ב‪:‬‬ ‫ובויק״ר‬
‫ומלא(‪ ,‬חוץ‬ ‫)כר‬ ‫וםמ״ג‬ ‫התרומה‬ ‫ומאירי ום׳‬ ‫ומאור‬ ‫בראשונים‪ ,‬תום׳‬ ‫)״ומלא‪ (-‬גם‬ ‫״מלא‪-‬‬ ‫‪(75‬‬
‫מל‪.‬‬ ‫ה ע ר ו ד בע׳ כ ר מ ל י ת ו מ ‪ -‬מ ש ב ת םי‪-‬ד ה ‪ :‬ר ך‬ ‫מנוסח‬
‫אמר‪.‬‬ ‫ל א‬ ‫שבבבלי‪:‬‬ ‫ל א ד ן ; בוזו!׳‬ ‫בככר‬ ‫מהר‪-‬מ לונזנו‬ ‫הגהות‬ ‫‪(76‬‬
‫עי׳ ב ב ל י מ נ ח ו ת ‪ 1‬ב ב‪.‬‬ ‫‪(77‬‬
‫ועי׳ גם ס פ ר א ח ו ב ה פ ר ש ה ו ח‪ :‬ו ס מ ך ידו על ר א ש ה ש ע י ר וכו׳ ד ב ר י ר״י ר ש ״ א ל ר ב ו ת ש ע י ר י‬ ‫‪(78‬‬
‫לסמיכה‪.‬‬ ‫ע‪-‬ז‬
‫נ ש ל ם ב ג ל י ו ן כ ״ י ל׳ עי״א‪.‬‬ ‫‪(79‬‬

‫‪653‬‬
‫מ ל ח ם ל א כ ל )ה( ל ח ם — בספרא אמור פ״ו א ‪ :‬מלחם אביה תאכל ה א אינו מ ד ב ר‬
‫‪8‬‬ ‫‪80‬‬
‫אלא בקדשי הנבול; הספרא דרש פשוט ״לחם ולא ב ש ר ״ ( ורומז כנראה ב״הא״ י ( שלו‬
‫‪82‬‬
‫לפ״ד ט ״ ז ( ‪ :‬קודש מה יקודש האמור להלן )״ביערתי הקדש מן הבית״( בקדשי הגבול‬
‫הכתוב מדבר אף קודש האמור כאן בקדשי הגביל הכתוב מדבר״(‪ .‬ואע״פ ש א פ ש ר ל ו מ ד‬
‫)כמו ששיער הופמן(‪ ,‬שחסר בספרא! מלחם אביה תאכל <מלחם ולא כל לחם> הא וכר‪.‬‬
‫אבל מכיון שאינו בכל הנוסחאות ומכיון שהבבלי )פז א( הביא דרשה זאת בשם ״רב נחמן‬
‫אמר רבה בר אבוה״ )שהיה אמנם ש ו נ ה ברייתות‪ ,‬״תנא״(‪ ,‬הרי זה קצת רחוק‪ ,‬שהיה‬
‫לפניו דבר זה בספרא שידע אותו‪ .‬דרשה דומה לזו ״מלחם ולא כל לחם״ ישנה בס׳יז ‪,233‬‬
‫‪84‬‬
‫‪) 20 ,18‬לענין חלה( (‪.‬‬
‫‪ .5‬סנהד׳ פ״ה כב ע״ד! ר׳ חייה בר גמדא שאל מקושש במה היא מיתתו בסקילה‪.‬‬
‫נישמעינה מ ה ו א )ספרא אמור פרשה יד ר‪ (.‬יודעין היו שמקושש חייב מיתה ולא‬
‫היו יודעין במה היתר׳ מיתתו‪ .‬א ש כ ה ת נ י ר׳ ח י י ה )הוצא את המקלל אל מחוץ‬
‫למחנה( במה היתה מיתתו בסקילה‪.‬‬
‫ג‬
‫הירוש׳ הזה כולו מוקשה‪ ,‬ואין נגר ובן־נגר שיתרץ אותו י ( ! אבל זה ברור שהוא מביא‬
‫אצל ״הדא״ סתם‪ ,‬שהוא ספרא‪ ,‬את ״תני ר״ח״ ש א י נ ו בספרא; ]כי ״תני ר׳ חייה״‪,‬‬
‫שהביא הירוש׳ בכתובות פ״ד כח רע״ד« ו ה ת נ י ר׳ ח י י ה הוצא את המקלל אל מחוץ‬
‫למחנה מ ל מ ד ש ב ״ ד מ ב פ נ י ם ו ב י ת ה ס ק י ל ה מ ב ח ו ץ ) = ס פ ר א אמור פי״ט‬
‫א׳( — אינו מתאים בסנהד׳ כלל[‪ .‬ונראה שיש כאן ט״ס )ע״פ ירוש׳ כתובות!( וצריך‬
‫למחוק ״הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה״‪ ,‬ולהשלים ע״פ ס״ז ‪< :288‬ר׳ אלעזר ב״ד‬
‫שמעון אומר לא היה משה יודע וכו׳ חייב הוא מיתה>‪.‬‬
‫‪ .6‬וגם ב מ ד ר ש י ם ישנם דברים בשם ״תני ר׳ חייה״‪ ,‬ש א י נ ם בספרא‪:‬‬
‫א( ויק״ר פ״ה ו! ד״א אם הכהן המשיח יחטא כהן משיח מכפר וצריך כפרה ת נ י‬
‫ר׳ ח י י א הואיל ומשיח מכפר וציבור מתכפר מוטב שיקדים מכפר למתכפר«*( — ל י ת א‬
‫בספרא חובה פרשה ד׳ א׳ ופ״ו ח׳‪ ,‬ובבבלי הוריות יג א מובא ראשונה ברייתא דספרא‬
‫הגזכרת‪ ,‬ואחריה‪ :‬ת ״ ר פר וכו׳ ה ו א י ל ו מ ש י ח מ כ פ ר וכו׳ = תוס׳ הוריות פ״ג‪.‬‬
‫אלא שאפשר שר״ח שנה זו במשנתו ל ה ו ר י ו ת ‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫כ( קה״ר א ב ( ופסיקדר״כ פיס׳ ח׳ סט ע״ב ופסיק״ר פיס׳ יח‪ :‬ת נ י ר׳ ח י י א שבע‬
‫שבתות תמימות תהיינה אימתי הן תמימות וכו׳ — ליתא בספרא אמור‪.‬‬
‫ג( וגם ב ב ב ל י ישנן ברייתות של ר״ח‪ ,‬שהן מ ד ר ש י ־ ה ל כ ה לויקרא׳ ו א י נ ן‬
‫בספרא‪:‬‬
‫‪ (1‬יומא ד א ‪ :‬אמר ליה ר׳ יוחנן לר״ל בשלמא לדידי דילפינא ממלואים הייגו ד ת ג י א‬
‫‪8‬‬ ‫‪88‬‬
‫אחד זה ואחד זה ( מזין עליו כל שבעה מכל חטאות שהיו שם וכו׳ א״ל וכו׳ ]אמר ליה[ י (‬

‫כ ר ב ס פ ר א ב י ב מ ו ת פ ז א‪.‬‬ ‫‪(80‬‬
‫שאינו‪.‬‬ ‫ןמ[למד‬ ‫בילקומ‪:‬‬ ‫‪(81‬‬
‫ועי׳ י ב מ ו ת עד רע״ב‪.‬‬ ‫‪(82‬‬
‫ו ע י ׳ פ ר ש ה ו א‪.‬‬ ‫‪(83‬‬
‫‪ 746‬ה ע ׳ ‪.[31‬‬ ‫עי׳ ל ה ל ן ] א ב ל עי׳ ב ע מ ׳‬ ‫ח י י א‪,‬‬ ‫ר׳‬ ‫וס׳׳ז מ ו ב א ל פ ע מ י ם ב ש ם‬ ‫‪(84‬‬
‫כ ל המפרשים מגיהים ונדחקים‪.‬‬ ‫‪(85‬‬
‫ירוש׳ הוריות פ״ג מח ע״א סתם‪.‬‬ ‫‪(86‬‬
‫הנוסח שבויק״ר פכ״ח מוטעה‪.‬‬ ‫‪(87‬‬
‫כ ״ ה בכי״י‪ ,‬עי׳ ד״ס‪ ,‬ועי׳ י ל ק ו ט ‪.‬‬ ‫‪(88‬‬

‫‪654‬‬
 ‫‪8‬‬
‫)״ר׳ יוחנן״!( הא לא קשיא ד ת נ י ר ׳ ח י י א ]אמרת[ י ( נכנסו מים )״מי חטאת״( תחת‬
‫דם‪ ,‬ואחריו שם‪ :‬ת נ י א כוותיה דר׳ יוחנן בזאת יבא אהרן אל הקדש במה שאמור בעגין‪,‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪88‬‬
‫איזה ענין בענין המילואים ( ומה אמור בענין המלואים י( אהרן פירש שבעה ושמש יום‬
‫אחד ומשה רבינו י״( מסר לו כל שבעה וכו׳ מכאן אמרו שבעת ימים קודם יה״כ וכו׳ ואחד‬
‫‪9 0‬‬ ‫‪9‬‬
‫זה ואחד זה מזין עליו יי( מבל המאית )״פרה אדומה״( שהיו ש ם ( א מ ר ת נ כ נ ס ו מ י ם‬
‫ת ח ת ד ם ואומר כאשר עשה ביום הזה צוה ה׳ לעשות לכפר עליכם לעשות אלו מעשה‬
‫פרה‪ .‬לכפר אלו מעשה יה״כ‪ .‬וברייתא כזו האחרונה ישנה בירוש׳ יומא פ״א לח רע״ב‬
‫בשם ״תני ר׳ ישמעאל״! כהדא דתני ר ׳ י ש מ ע א ל בזאת יבא אהרן אל הקודש באמור‬
‫בעניין וכו׳‪ ,‬וסופה של הברייתא שבבבלי ״לעשות אלו מעשה פרה״ וכו׳ — הביא רבין בשם‬
‫ר׳ יוחנן ״משום ר ׳ י ש מ ע א ל ״ )ג ע״ב(; והנה בסברא ריש אחרי אין כלל ברייתא כזאת‪,‬‬
‫‪91‬‬
‫אבל קצת מזו יש בברייתא ד מ י ל ו א י ם‪ ,‬סוף צו ל ז ( ‪ .‬ונראה אפוא׳ שר׳ חייא שנה‬
‫כאן כעין ת נ א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ־ ״ ( ‪.‬‬
‫‪ (2‬יומא כד א‪ :‬ד ת נ י ר ׳ ח י י א נאמר כאן והרים )ויק׳ ו ג( ונאמר להלן והרים‬
‫)שם ו ח( מה להלן בקומצו וכו׳ — ליתא בספרא צו פ״ב ד כלל‪.‬‬
‫ויש להביא בחשבון גם ראייתו של א ל ב ק‪ ,‬שבה בשעה‪ ,‬ששני התלמודים רגילים כ״כ‬
‫להשתמש בספרא ס ת ם )״ת״ר״‪ ,‬״תניא״׳ ״תני״׳ וגם בלי ציון(‪ — ,‬קשה להאמין שיביאו‬
‫דווקא מקומות ספורים בשם ״תני ר ׳ ח י יא״‪.(»3‬‬
‫ואגו מוכרחים אפוא לומר שבספרא חיבר ג ם ר ׳ ח י י א מדרש לויקרא׳ שהיה שוד‪.‬‬
‫ב כ מ ה דברים ודרשות למדרש שלנו )כשם ש״תגי ר״ח״ שבבבלי וירוש׳‪ ,‬שוד‪ .‬לפעמים‬
‫‪0‬‬
‫ל ת ו ס פ ת א שלגי(• (‪.‬‬
‫על־ידי כך אגו מוצאים‪ ,‬שכמה דרשות שמובאים בירוש׳ ומדרשים ]בשם ר׳ חייא[‬
‫י ש ג ם בספרא שלגו‪.‬‬
‫זוהי הדרך היחידה האפשרית׳ כי להתייחס באי־אימון לירושלמי )שהרי גם בירושלמי‬
‫ישנט ציטטים בשם ״תני ר״ח״ שישנם בספרא(‪ ,‬ל ו י ק ״ ר ולמדרשים וגם ל ב ב ל י‬
‫ג‬
‫)ציטט אחד( ״(‪ ,‬וכל אלה אינם כלל ״מדרשיט מאוחריט״‪ — .‬אי־אפשר‪ ,‬אי־אפשר פשוט‪,‬‬
‫מפגי שזה מתגגד לכל חוקי הבקורת המדעית‪.‬‬

‫״ כ ל ש ב ע ה ‪ -‬ל י ת א ב כ ״ י לי‪.‬‬ ‫‪(89‬‬

‫״ ו א ״ ת במלואים דם הבא מים‪ -‬ליתא בכי״י וילקוט‪.‬‬ ‫‪(90‬‬
‫ועי׳ נ ו ס ח ה ר א ב ‪ -‬ד שם‪.‬‬ ‫‪(91‬‬
‫רומז גם ״ מ ג ל ת ס ת ר י ם ‪ -‬שמצא ר ב ב ״ ב י ת ו ‪-‬‬ ‫י ש מ ע א ל‬ ‫ו ע ל ק ר ב ת ו ש ל ר׳ חייא ל ד ב י ר׳‬ ‫‪(92‬‬
‫מצויות‬ ‫שדרשותיו‬ ‫הבבלי‪,‬‬ ‫י ה ו ד ה‬ ‫בן‬ ‫א י ס י‬ ‫של‬ ‫מימרות‬ ‫הם‬ ‫שלה‬ ‫הציטטים‬ ‫שכל‬ ‫ר‪-‬ח״(‪,‬‬ ‫<״בי‬
‫ב ד ב י ר ‪ -‬ע )עי׳ לעיל(‪.‬‬ ‫ו ל א‬ ‫ר׳ י ש מ ע א ל ‪,‬‬ ‫בדבי‬
‫אע״ם ש ז ו אינה ראיה כ ‪ -‬כ ‪ ,‬ש ה ר י אין לנו ב ת ל מ ו ד י ם אלה מ ק ו ר ש ל מ ח ב ר אחד‪ ,‬אלא מ ג ל ו ת‬ ‫‪(93‬‬
‫הב׳(‬ ‫)יסי‬ ‫י ו ס י‬ ‫ר׳‬ ‫בשם‬ ‫מפורש‬ ‫הדבר‬ ‫שבהוריות‬ ‫וכשם‬ ‫שונים‪,‬‬ ‫ומחכמים‬ ‫שונים‬ ‫מזמנים‬ ‫מגלות‬
‫האומרים‬ ‫אחרים — חכמים שונים הם‬ ‫במקומות‬ ‫שגם‬ ‫כך יכול להיות‬ ‫י ו ח נ ן ‪,‬‬ ‫ב ש ם ר׳‬ ‫יומא‬ ‫ובבבלי‬
‫״ ת נ י ר ‪ -‬ח ‪ -‬זה‪.‬‬ ‫ומביאים‬
‫ן י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ ‪ .242‬ו א פ ש ר ש מ ס ד ר ו ה א ח ר ו ן ש ל ה ס פ ר א ש ל נ ו ה ש ת מ ש ב ו ‪ ,‬ש ה ר י ה ו א מ ש ת מ ש‬ ‫‪(94‬‬
‫ואולי‬ ‫ב יא‪,‬‬ ‫פרשה‬ ‫מצורע‬ ‫פ ״ ו ג‪,‬‬ ‫פ״ה ה‪,‬‬ ‫)נדבה‬ ‫ב פ י ר ו ש‬ ‫ח י י א‬ ‫ר׳‬ ‫ב ד ב ר י‬ ‫א ו פ ן‬ ‫ב כ ל‬
‫‪ .‬ג ם ב ש א ר מ ק ו מ ו ת ‪ ,‬ב ש ם ״ ר ׳ א ח י י א ״ ‪ ,‬ע י ׳ ה ו פ מ ן ‪.(25—24‬‬
‫כ מ ו ש ע ש ה א ל ב ק <עמ׳ ‪.(119‬‬ ‫‪(95‬‬

‫‪655‬‬
 ‫ג‪ .‬םתם ספרא‬
‫‪,‬‬
‫א( ר׳ יהודה‪ .‬ר׳ יוחנן אומר•״(! ם ת ם ס י פ ר א ר י ה ו ד ה ‪ ,‬ז״א ש ר ו ב ו‬
‫‪,‬‬
‫של הספרא ה ס ת מ י — מדרשו של ר י ה ו ד ה הו* וגם בברכות יח ב דרשו! והוא‬
‫ירד והכה את ה א ר י בתוך הבור ביום השלג וכר דתגא ס י ס ר א ד ב י ר ב ביומא‬
‫‪97‬‬
‫דסיתוא‪ ,‬ספרו של *הארי״‪ ,‬של גור אריה יהודה (‪ .‬וכך אמרו בכל מקום שהביאו את‬
‫הספרא להוכיח ממגו את דעתו של ר׳ יהודה )עירובין שם וש״ג(! סתם םיפרא מ ג י‬
‫‪9 8‬‬
‫ר׳ יהודה (‪.‬‬
‫‪ (1‬ואמרו בהוריות ב ב‪ :‬מאי רבי י ה ו ד ה דתגיא )חובה פרשה ז א( אם גפש אחת‬
‫תחטא בשגגה בעשותה הרי אלו ג׳ מיעוסים העושה מפי עצמו חייב בהוראת בית דין פטור‪.‬‬
‫מאי רבגן דתגיא )שם ד‪ (.‬עריץ אגי אומר מיעוט קהל שחטאו חייבין שאין ב״ד מביאין‬
‫על ידיהן פר רוב קהל שחטאו יהו פטורין שהרי ב״ד מביאין על ידיהם פר ת״ל‬
‫מעם הארץ אפילו רובה וכר‪ .‬מ כ ד י ת ר ו י י ה ו ס ת מ י ת ג ן מ מ א י ד ק מ י י ת א‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה ו ב ת ר י י ת א ר ב ג ן א י מ א א י ם כ א מאן שמעת ליה דדריש‬
‫‪,‬‬
‫מיעוטי כי האי גווגא ר יהודה דתגיא )צו פ״א ז( ר׳ יהודה אומר זאת תורת העולה‬
‫היא ]העולה[ הרי אלו שלשה מיעוטין ואיבעית אימא עדיץ אגי אומר לא מצית מוקמת‬
‫לה כר׳ יהודה וכר‪ .‬ו ס ת ם כזה גם חובה פכ״ב י! אחת בה ובהגה או ]מכל[ הרי אילו‬
‫מיעוטים׳ ושמיגי פרשה ג יב‪ :‬אלה הם ומן הרי אילו מיעוטים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (2‬ובשבועות יג א! דתגיא יכול יהא יוה״כ מכפר וכר סתם ס י פ ר א מ ג י ר‬
‫י ה ו ד ה וקאמר שבים אין לא שבים לא ו ר מ י ם ת ם ס י פ ר א א ס ת ם ם י ס ר א‬
‫דתגיא יכול לא יהא יוה״כ מכפר וכר אמר אביי לא קשיא הא רבי והא ר׳ יהודה‪.‬‬
‫‪ (3‬וכן בכריתות זע״א! ו ת ר ו י י ה ו ס ת ם ס י פ ר א ה ו א קשיץ אהדדי אמר אביי‬
‫ל״ק הא ר ב י א ל י ב א ד ד ׳ י ה ו ד ה הא )״בתרייתא״( אליבא דידיה וכר — ושתיהן‬
‫בת״כ‪ ,‬הראשונה אמור פי״ד א—ב‪ ,‬והשגיח שם א ״(‪.‬‬
‫ואמנם ישנם כמה םתמות בספרא שהם כ ד ע ת ו של ר׳ יהודה׳ ויש שיוצא מתוך המשן•‬
‫הדברים שבספרא ב ש ם ר ׳ י ה ו ד ה )אמר ר׳ יהודה׳ ר׳ יהודה אומר(׳ שהסתם שלפניו‬
‫— ר ׳ י ה ו ד ה הוא!‬
‫א( נדבה םט״ז ח—י! זכר לרבות את הולד ונקבה לרבות את התמורה וכו׳ ר׳ י ה ו ד ה‬
‫אומר )=אמר ר׳ יהודה( הרי הוא אומר גט את הארי גט הדוב הכה עבדך אין לי אלא‬
‫ארי ודוב ומגין לרבות את הארי עט הדוב ואת הדוב עפ הארי)‪-‬״בפעם אחת״( ת״ל גט את‬
‫הארי גט הדוב הכה עבדך‪ ,‬ז״א שסתס ספרא דורש ריבוי אחר ריבוי ל ר ב ו ת ‪ ,‬ומוסיף‬
‫‪100‬‬
‫שכיוצא בזה— דרש ר׳ יהודה — באגדה (‪ .‬וכיוצא בו בסתם ספרא גדבה פ״ג א—ד!‬
‫תקריבו וכר קרבגכם וכו׳)עי׳ לעיל(‪.‬‬

‫‪ (96‬סנהד׳ סו א‪ ,‬ועי׳ עירובין ‪2‬ו ב וש״נ‪.‬‬

‫א ר י ה ‪ ,‬פסח׳ קיג ב‪ ,‬ר׳ ל י א ו נ ט י‬ ‫‪ (97‬הוא איסי בן י ה ו ד ה הוא איסי בן ג ו ר‬
‫בירוש׳‪• ,‬ליאון״‪- ,‬ליאונסין״ בימי הביניים‪.‬‬
‫‪ (98‬עי׳ להלן עמ׳ ‪.663‬‬
‫‪ (99‬ועי׳ מש״כ בשרידי שאילתות‪ ,‬תרביץ שנה י׳‪ ,290 ,‬לענין הברייתא יומא פ״א א׳ ובי — ת״כ‬
‫אמור סי״ד ה—ח‪.‬‬
‫‪ (100‬וכן בל״ב מדות‪ ,‬ג׳‪ :‬מריבוי אחר ריבוי וכוי‪.‬‬

‫‪656‬‬
‫ב( שמיני פ״ב יב! וישמע משה וייטב בעיניו הודה מיד ולא בוש לומר לא שמעתי‪.‬‬
‫א מ ר ר ׳ י ה ו ד ה חנניה בז יהודה היה דורש כל ימיו קשה הקפדה שגרמה לו למשה‬
‫לטעות׳ אחר מיתתו הריגי כמשיב על דבריו ומי גרפ לו שהקפיד' אלא שטעה — כ ו ל ה‬
‫ר׳ יהודה‪.‬‬
‫ב•( גרבה פ״ח ח! אמר ר׳ יהודה‪.‬‬
‫ג( בהר פ״ב ב‪ :‬אמר ר׳ יהודה )הופמן ‪ 27‬בהערה(‪.‬‬
‫ד( אחרי פי״א ח! מה ת״ל טריפה א מ ר ר ׳ י ה ו ד ה אם טריפה חיה וכר‪.‬‬
‫ה( גרבה פי״ז ג ‪ t‬קרבגו לא קרבן א ב י ו ‪ ,‬קרבגו לא קרבן אחר וכו׳ ש ר ׳ י ה ו ד ה‬
‫א ו מ ר א י ן ה י ו ר ש ס ו מ ך ‪ ,‬וכבר העיר פרידמן בפירושו )עמ׳ ‪ !(133‬״דסתפ ספרא‬
‫״ ״!(‪,‬‬ ‫לא קרבן אביו ר׳ יהודה היא ונכתבה שלא במקומה בהפסק קרבן אחר ו ק ן‬
‫ה ג ר‬ ‫רב‬

‫ו( חובה פ״א ד—ה» ועשה אחת יכול עד שיכתוב את כל השט וכר הכיצד עד שיכתוב‬
‫שט קטן משם גדול‪ ,‬שפ משמעון ומשמואל ונח מגחור ודן מדגיאל וגד מגדיאל‪ .‬ר׳ יהידה‬
‫‪102‬‬
‫אומר )״משום ר ב ן ג מ ל י א ל ׳ ׳ ( ( אפילו כתב שתי אותיות והן שט אחד חייב כגון‬
‫שש תת רר גג חח‪ .‬אמר ר׳ יוסי וכוי‪ .‬והסתם ר׳ י ה ו ד ה הוא׳ שבת פי״ב מ״ג! אמר ר׳‬
‫י ה ו ד ה מציגו שט קטן משם גדול וכוי׳ ״ורישא ר׳ י ה ו ד ה משמא דגפשיה הוא וסיפא‬
‫‪10‬‬
‫משמא דרכיה״* (‪.‬‬
‫ז( חובה פ״כ ד — ה ו יכול אפילו וכר אילן ואח״כ גשא םירות׳ שדה ואח״כ גתמלא‬
‫עשבימ וכר ת״ל מקדשי ה׳ מיעט )״ר׳ יוסי אומר המקדיש את השדה וכו׳״(— ת״ק ר׳‬
‫י ה ו ד ה הוא‪ ,‬מעילה ס״ג מ״ו)מהרי״ד בהגהות(׳ ועי׳ תום׳ שט ובבלי יג א‪.‬‬
‫ח( שמיגי סרשה ג ב‪ :‬ימיט זה יט הגדול שגאמר ולמקוה המיס קרא ימים — סתם‬
‫כר׳ י ה ו ד ה ׳ פרה פ״ח מ״ח ומקואות ס״ד‪ .‬מ״ד‪.‬‬
‫ט( שמיגי פרשה ו ד! מה שק מיוחד שהוא משמש את האדמ ואת משמשי האדס אן״ אגי‬
‫מרבה השולחן והדולפקי שהם משמשיט את האדמ ואת משמשי האדמ ומוציא את הםולט‬
‫שהוא משמש את האדם ואיגו משמש משמשי האדם ןואת הקולב ואת הגחותה ואת המגורה‬
‫‪10‬‬
‫שהן משמשים משמשי האדם[ * ( ואינן משמשין את האדם‪ .‬וזה מובא בתוס׳ כלים ב״מ‬
‫ס״ו ז בשם ר ׳ י ה ו ד ה ! ר׳ יהודה אומר בהן שלש מדות ]משום[ ר׳ עקיבא העשוי‬
‫לשמש את האדם כגון הסולם את הכלים )ו(כגון הקולב מנורה ואנחותא טהורה העשוי‬
‫לשמש את האדמ ואת משמשי אדט כגון השלחן והטבלא והדלפקי טמאין‪.‬‬
‫י( שמיני פרשה ו יא! יצאו רצועות סנדלימ שאינן כלי — כר׳ י ה ו ד ה בכלימ‬
‫פכ״ו מ״ט! עור שהוא טמא מדרס וחשב עליו לרצועות )‪0‬לסנדלין )כנוסחאות כי״י( כיון‬

‫את‬ ‫לרבות‬ ‫המר ימיר‬ ‫ואם‬ ‫א ת האשד‪.‬‬ ‫לרבות‬ ‫המר ימיר‬ ‫ואם‬ ‫פ״ם ו‪:‬‬ ‫בחקותי‬ ‫ספרא‬ ‫אבל‬ ‫‪(101‬‬
‫דרשה זו‬ ‫ומעין‬ ‫י ה ו ד ה‪.‬‬ ‫ל ש י ט ת ר׳‬ ‫תמורה ב ב‬ ‫— כ ר ״ מ ‪ ,‬ה ר י ב ו י לאשר‪ .‬ה ו א ל פ י ה ב ב ל י‬ ‫ה י ו ר ש‬
‫כרשב״א‬ ‫ממעשרו(‪ ,‬וזו‬ ‫ב פ ר ש ה ד ז )ואם גאל יגאלנה^ פ״י יא )כנ״ל(‪ ,‬םי״ב י )ואם גאל יגאל איש‬ ‫גם‬
‫קידושין‬ ‫שבבבלי‬ ‫וברייתא‬ ‫וש״נ‪,‬‬ ‫ו י ר ו ש ׳ ש ם פ ״ ד נר‪ ,‬ע ״ א‬ ‫שםא‬ ‫)וחסר‬ ‫ב ת ו מ ׳ מ ע ״ ש ם״ד‬ ‫ר ״ מ‬ ‫בשם‬
‫משובשת‪.‬‬ ‫א‬ ‫כד‬
‫שם‬ ‫תום׳‬ ‫הוא‪,‬‬ ‫גמליאל‬ ‫רבן‬ ‫מ ״ ם — משום‬ ‫ם״ח‬ ‫בכלים‬ ‫יהודה‬ ‫בו ר׳‬ ‫וכיוצא‬ ‫ב‪,‬‬ ‫קג‬ ‫בבלי‬ ‫‪(102‬‬
‫‪.(107‬‬ ‫לעיל עמ׳‬ ‫)עי׳‬
‫ב ש ב ת ק ג ב‪.‬‬ ‫הראב״ד ע״פ הבבלי‬ ‫‪(103‬‬
‫ור״ש‬ ‫פם״ז‬ ‫כלים‬ ‫דרנבורג‬ ‫ור״ם‬ ‫שכח‬ ‫םי׳‬ ‫הרכבי‬ ‫ותה״ג‬ ‫ישרים‬ ‫תומת‬ ‫והגהות‬ ‫ר׳‬ ‫כ״י‬ ‫‪(104‬‬
‫מ״א‪.‬‬ ‫סכ״ב‬

‫‪657‬‬
 ‫‪05‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ o‬מי״ב ‪1‬‬ ‫שנתן בו את האזמל טהור דברי ר י ה ו ד ה‪ ,‬וכן בכלים פכ״ד)שכולו ר יהודה(‬
‫ושל רצועות )ושל( סנדלים טהורה מכלום‪.‬‬
‫יא( שמיני פ״י ט ז מיכן אמרו האבן שהיה שופת עליה ועל וכר )כלים פ״ו מ״ב(‪,‬‬
‫עליה ועל זיז רואיט שאט ינטל הכותל והוא עומד בפני עצמו טמא וכר — פיפא ר׳ י ה ו ד ה‬
‫‪.(!06‬‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫*ק‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ק !‬ ‫כ‬ ‫‪,‬‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ב‬

‫יב( תזריע׳ נגעיט פ״ב א‪ :‬בעור הבשר הבינוני — ר׳ יהודה בנגעיפ פ״ב מ״א ובפפרא‬
‫שפ פ״א ה‪.‬‬
‫יג( מצורע‪ ,‬זבימ פרשה ב ד! במשכבו ולא בנימין היוצאיפ מן הקשר ח ו ץ מ ש ל ש‬
‫‪,‬‬
‫א צ ב ע ו ת — סתט כר י ה ו ד ה בכליט פי״ט מ״א! נימי הקשר וכר ר׳ יהודה אומר‬
‫שלש אצבעות‪.‬‬
‫יד( אחרי פרשה ד ג! והקריב את השעיר החי עד כאן הוא זקוק לו להיות חי — םתם‬
‫כר׳ י ה ו ד ה לעיל פ״ב ז)יומא מ ע״ב‪ ,‬תום׳ פ״ג(‪.‬‬
‫טו( אחרי פ״א י! אל פגי הכפורת במיתה ושאר כל הבית באזהרה — כר׳ י ה ו ד ה‬
‫ז‪10‬‬
‫בברייתא מגתות כז ב (‪.‬‬
‫טז( אחרי פ״ב ז! שאם גשפך הדם וכו׳ = יומא סב א‪ :‬ו ע ו ד א מ ר ר ׳ י ה ו ד ה ‪.‬‬
‫יז( קדושיפ פ״ח א« בא ואמר )לו( גר אגי וכו׳ בארץ צריך להביא ראיה ובחמה לארץ‬
‫אין צריך להביא ראיה — בברייתא שבבבלי יבמות מז א )״ת״ר״( מסיים! ד ב ר י‬
‫ר׳ י ה ו ד ה ו ח כ ״ א ב י ן ב א ר ץ ב י ן ב ח ו ״ ל צ ר י ך ל ה ב י א ראיה״״(‪.‬‬
‫יח( אמור פ״א יג! לה יטמא איגו מטמא על איבריה — ר׳ י ה ו ד ה היא )בבלי גדר מג‬
‫ב׳ וסופה משובשת( ‪.(!©a‬‬
‫יט( קדושיפ פ״ט ח! אביו ודאי ולא הספק אמו ודאית ולא הספק — ידוש׳ יבמות םסי״א‬
‫יב ע״ב! קדיי דרש ר ב י י ו ד ד‪ -‬אביו וודאי וכו׳‪.‬‬
‫‪ p‬אמור פט״ז ה! וכפות תמרים‪ .‬ר׳ טרפון אומר כפות ואם פרוד יכפתיגו — סוכה לב א‬
‫)תגיא(! ר ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר מ ש ו ם ר׳ טרפון וכר׳ ואפשר שגפ זכרוגו בשאר‬
‫‪10‬‬
‫מקומות ב ס פ ר א י ( מםתמו של ר׳ י ה ו ד ה תלמידו הו*‬
‫כא( תום׳ ר״ה ם״ד ד! ר ׳ י ה ו ד ה א ו ׳ ר׳ אליעזר אומר שבתץ וכו׳ — םתם ספרא‬
‫אמור פרשה יא א! ר׳ אליעזר אד שבתון וכר‪.‬‬
‫וכן גם כמה וכמה דברים שמכרו בספרא בשם ר׳ א ל י ע ז ר )עי׳ שם(‪ .‬שהרי ר׳ יהודה‬
‫היה רגיל לשגות משגתו של ד׳ אליעזר אפי׳ ס ת ם )מגחות יח א(‪ ,‬וכד שגה םתם בספרא‬
‫גדבה פרשה ד יב )דבר אחר(! ועשית עולותיך הבשר והדם הקיש הדם לבשר וכר — כר׳‬
‫א ל י ע ז ר )ספרי דאה סיס׳ עזז׳ זבחים ק! א ןש״נ(‪.(no‬‬
‫ועי׳ מצורע‪ ,‬זבים פרשה ה‪ ,‬ה—ח! ימים שגים יכול לימים הרבה אר״ע וכו׳ ר ב י‬
‫‪111‬‬
‫מ ו ג א אומר ( משום ר׳ י ה ו ד ה ימים שגים יכול ימים הרבה אם מרובים הם וכר‪.‬‬

‫עיי לעיל ב״םבוא למשנה״‪ ,‬צם׳ ‪ 106‬ואילך‪.‬‬ ‫‪(105‬‬

‫הראה״ו בהגהותיו‪.‬‬ ‫‪(106‬‬
‫הופמן׳ ‪46‬‬ ‫‪(107‬‬
‫עי׳ ראשונים בנזיר וראב״ד׳ ושמחות פ״ד כז וירוש׳ נזיר ם״ז נה ע״ג‪.‬‬ ‫‪(106‬‬
‫עי׳ הרשימה » ל הופמן‪.85 ,‬‬ ‫‪(109‬‬
‫ועיי מלבי״ם והופמן ‪46‬‬ ‫‪(110‬‬
‫רי״ף נדה‪ :‬אמר ר׳ מתא‪.‬‬ ‫‪(111‬‬

‫‪658‬‬
‫ו א פ ש ר שר׳ מ ו נ א תלמידו היה המאסף לכל המתנות של דעות חבריו של ר׳‬
‫יהודה ותלמידי ר׳ יהודה וחבריהם‪.‬‬
‫״וכולהו אליבא ד ר ״ ע״‪ ,‬אמרו בסנהד׳ שם‪ ,‬ואמנם ישנם בספרא כמה דברים שמקורם בוודאי‬
‫משנת ר ‪ -‬ע ‪:‬‬
‫חוץ משמיני פרשה ו ד‪ ,‬שהובא בתום׳ בשס ר״ע )לעיל(‪1 ,‬ריר להזכיר עוד‪:‬‬
‫נדבה פרשה ז ג‪• :‬א״ר עקיבא וכי עלת על לב שהזר קרב וכו׳ ר׳ עקיבא קתני לה ל כ ו ל ה‬
‫מ י ל ת א ואיהו מפרש מאי תלמודא קאמר )וכוי( וכי׳*‪) ...‬ראב״ד(‪.‬‬
‫שמיני פ״ב ו‪ :‬יכול וכוי‪ ,‬ראב״ד‪ :‬ר ״ ע קתני לה וכוי‪.‬‬
‫אמור פ״א םז‪ :‬מ״מ— כר״ע בםנהד׳ נא ב ( ‪.‬‬
‫‪1 1 2‬‬

‫‪,‬‬
‫‪ a‬ר׳ שמעון‪ .‬על־יד מדרשו של ר יהודה השתמש המאסף האחרון של הספרא הרבה‬
‫ב מ ד ר ש ו ש ל ר ׳ ש מ ע ו ן ‪ .‬מדרש זה נזכר ב ב ב ל י בשמו‪ ,‬״דבי ר׳ שמעון בן‬
‫‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫יותאי״‪ ,‬רק מעם! כתובות מו א! תני רב יוסף צידוני* ( ב י ר ש מ ע ו ן ב ן י ו ח י‬
‫יןחי ‪(!14‬‬ ‫ב ן‬ ‫)לדברים(‪ ,‬נדה נו א ב״פ )כי״מ(! דתני ר׳ יצתק בר ביסנא ב ד ב י ר׳‬
‫)לויקרא(‪ ,‬מכות ים ב! תגא להו ההוא סבא ב ד ב י ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן יותי)לדברים(‪,‬‬
‫ברכות ה ב — כ״י פ׳ ז תנא ליה ההוא סבא בר׳ שמעון בן יוחי)מ׳ ! מדבי(‪ .‬ודי פעמים ו‬
‫‪,‬‬ ‫‪115‬‬
‫תנא דבי ר׳ ישמעאל ב ד ב י ר ש ב ״ י (׳ ז״א! ״משום ר ישמעאל אמרו״ בדבי רשב״י‪.‬‬
‫אבל ב י ר ו ש׳ ו מ ד ר ש י ם רגיל הרבה)לשמות‪ ,‬ויקרא‪ ,‬במדבר ודברים(! ת נ י ר ״ ש‬
‫‪11‬‬
‫)בן י ו ח א י [ • ( ‪ .‬אבל נם בא״י לא נחשב המדרש הזה לבן־םמך׳ שאמת בסוטה פ״ם‬
‫‪,‬‬ ‫‪117‬‬
‫כג ע״ג (! תגי ר שמעון בן יוחי וכר‪ ,‬דהדא )=והדא( דרשב״י מן אילין דהכין הכין‬
‫)״מדברים של כך וכך״‪ ,‬דברים מסופקים(‪ ,‬י ת י ד י ן א י נ ו ן ו ל א ס מ כ י ן ע ל י ה ו ן‪.‬‬
‫והנה בספרא נמצאים כמה דברים ממדרשו של ר׳ ש מ ע ו ן!‬
‫‪ (1‬נדבה פרשה א יב! משד‪ .‬משה וכר לשון חבה וכו׳— בשמ״ר םפ״ב! תני רשב״י‬
‫מהו משה וכו׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (2‬נדבה סרשה ב ד‪ :‬אמר ר׳ שמעון מנין וכר )=םפרי סיס שו(— בב״ר פ״א יב!‬
‫תני רשב״י מנין וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (3‬נדבה פרשה ו ד! אמר ר׳ שמעון מה אם המוקדשים וכר )=םתם ספרי פיס רםא‬
‫וסתם משנת תמורה פ״ו מ״ד(‪.‬‬
‫‪ (4‬קדושים פרשה א ד—ז! נאמר איש אמו וכר — פסיקתא רבתי׳ עשרת הדברות ד׳!‬
‫ת נ י ר ׳ ש ב ״ י שהשוה הקב״ה וכו׳ )הלכה ח—ם הוא ציסס ממשנת כריתות בסופה(‪.‬‬
‫‪ (5‬אמור פם״ז ד! פרי עץ את שסעם עצו דומה לםיריו וכר — ירוש׳ סוכה פ״ג נג ע״ד ו‬
‫ת ג י ר ש ב״ י ולקתתט לכפ פרי עץ הדר עץ שפריו הדר ועצו הדר׳ טעם פריו‬
‫כסעס עצו וכו׳‪.‬‬
‫‪ (112‬ועי׳ תום׳ שם נ ע״ב ד״ה ת״ל‪.‬‬
‫‪ = (113‬ר׳ יוסי צייתייה‪ ,‬בירוש׳‪.‬‬
‫‪ (114‬המדרש‪ ,‬ע ד ״ ה א כ י ‪ 2‬ד״‪ ,‬גמ‪2‬א כספרא שמעי ס״ז ו׳ אבל סוסו שונה׳ והספרא הובא‬
‫סתם )״דתניא״( בחגיגה יא א‪.‬‬
‫‪ (115‬ויקרא‪ ,‬יומא נס א! דברים‪ ,‬זבחים קיס ב‪ ,‬חולק סם ב וחולין גס א לנוסח ה״ג ה׳ חלב‪:‬‬
‫תגא דבי ר׳ ישמעאל ב ד ב י ר ׳ * מ ע ו ן ב ן י ו ח י ואת הגמל‪ ,‬ויקרא‪.‬‬
‫‪Tradition‬‬ ‫‪429,212‬‬ ‫‪502A48‬׳—‪ 4M A ,51‬בכר‬ ‫‪LXVI—OC‬הופמן‬
‫‪ (117‬וכן בע״ד בשיבושים‪.‬‬

‫‪659‬‬
‫וכמה דברים נמצאים בספרא בשם ו״שי״(‪ ,‬ומהם הרבה בלשון ״אמר ד״ש״ )בלי‬
‫חולק(׳ ולפעמים עומד ״אמר ר״ש״ באמצע המשפמ׳ כמאמר מוסגר! ומנהג זה מראה‬
‫ש כ ל ה ע ג י ן שם לקוח ממדרשו של ר״ש!‬
‫חת מגדבה פרשה ב ד‪ ,‬שהבאתי׳ המובא בב״ר בשם ״תגי רשב״י״׳ וחוץ מגדבה פרשה‬
‫ו ד שהבאתי׳ שהיא משגת ר״ש׳ — חוץ מאלו נמצאים!‬
‫גדבה פי״א ג! מליקותיהן מנץ א מ ר ר ׳ ש מ ע ו ן קורא אני וכר! שם ד‪ :‬מליקות‬
‫כהגים מגין א ר ״ ש ודין הוא וכר‪.‬‬
‫צו פרשה א א)אחרי סתם(! א ר ״ ש ביותר וכר‪ ,‬צו פט״ז ט—י ב״פ! אמר ר׳ שמעון‬
‫וכר אמר ר״ש לא זו בלבד וכר ו כ ן ה י ה ר ״ ש א ו מ ר )אגדה( וכר )מפגי שהכל‬
‫ממדרשו(•״( ז שם פי״ח א! א ר ״ש יכול וכר )ר׳ יהודה אומר יכול וכו׳(! שם ב!‬
‫א ד ״ ש מגין וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אמור פרשה ה ו! מגין לבן שיאכיל את אמו וכו א ר ״ ש ת״ל ויליד וכו » פי״ג ז!‬
‫א ר ״ ש על מה וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ומספרא לספרי ד ב ר י ם ‪ ,‬ש ס ת מ ו ר ש מ ע ו ן )עי להלן(׳ — ישגן התאמות‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬
‫!‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫מ‬
‫‪,‬‬
‫גדבה פרשה ד יב )דבר אחד( = ספדי פיס עח» גדבה ס״ו ט = םפרי שם ו‬
‫גדבה סרשה ו ד = םתם ספרי)עיי לעיל( ן‬
‫‪,‬‬
‫גדבה סי״ז ז—ח = ספרי פיס עה ו‬
‫‪,‬‬
‫גדבה פ״כ ז = ספרי פיס עא ו‬
‫חובה פרשה יב יג = ספרי סיס׳ רפג )בקיצור(!‬
‫‪,‬‬
‫צו פרשה ה יא = ספרי פיס קכט‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שמיגי פרשה ב ח = ספרי פיס ק ו‬
‫‪,‬‬
‫שם פ״ג א—ב = ספרי פיס קא!‬
‫שם פ״ה ב—ג = ספרי פיס׳ קג)ה״ד גוםסה בספרי!( ז‬
‫‪,‬‬
‫גגעים פ״א ט—י )דבר אחה = ספרי פיס רח‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מצורע פרשה ה ‪ ,‬םוף ז—ח = ספרי פיס רעה‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫קדושים פ״ג ד—ה = ספרי סיס קי! ]פ״ד ט = ספרי פיס א׳ ד״א[ ו פ״ד יח = ספרי‬
‫‪,‬‬
‫סיס׳ רלב! פ״ו ב! לא תעועו וכר = ספרי סיס קעא)המדרש ההוא לפסוק אחר( ן ם״ח ה!‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫לא תעשו עול קרוי עול וכר )עי ם״ד א( = ספרי סוף סים רצד )כל עושה עול׳ ועי סיס׳‬
‫‪,‬‬
‫קמח ורכ״ו(! פ״ח ח = ספרי סוף סיס רצד )אותו הדרש לאותו פסוק ב ד ב ר י ם( ו‬
‫‪,‬‬
‫פרשה י ג׳ ו = םפרי סיס קעא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אמור פ״א ב—ג = ספרי סיס צו! פ״א מו = ספרי פיס דמ» פי״ב א ו = ספרי קלו ן‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פי״ב ה )רשב״א( = ספרי פיס קלד )ר״ש(» פרשה יב י — פם״ו ג = ספרי פיס סג)דברי‬
‫ר״ש שאחריהם בספרא איגם שם(‪. .‬‬
‫‪,‬‬
‫]בהר פרשה ג ם ״ ‪ ! 0‬אין לי אלא איש וכר = ספרי סוף פיס ס ז[‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בהר פ״ג ו = ספרי פיס קיב ז פ״ז א! ומגין כשיהא גמכר וכר = ספרי פיס קיזז‪.‬‬
‫‪ (118‬עיי הרשימה מל הוסמן בסופו‪.‬‬
‫‪ (119‬ותיכף אחריו‪ ,‬מי״ז א‪ :‬דאב‪-‬ש אומר בא טבול יום וכר‪.‬‬
‫‪ (120‬עיי הופמן ‪ 27‬ואלכק ‪.24—23‬‬
‫‪ (121‬ודי׳ מרשה ו ו וקדושים פרשה כ ד‪.‬‬

‫‪660‬‬
‫!בחקותי פי״ב ט = ספדי פיס׳ קה ! שם פי״ג ה—ו! ומנין שמעשר בהמה בעמוד ועשר‬
‫ת״ל יהיה קודש וכר ריה״ג אומר והעברת וכר )‪ 0‬ד ע ״ א עשר תעשר מלמד וכר — ספרי‬
‫שם פיס׳ קח! ר ״ ש ב ן י ה ו ד ה אומר משוס ר׳ שמעון מנין למעשר בהמה שהוא בעמוד‬
‫‪,‬‬
‫ועשר ת״ל עשר תעשר וכו )״וכולהו א ל י ב א ד ר ״ ע״(‪[.‬‬

‫ג( ר׳ אלעזר בר״ש‪ .‬ובזה אנו באים לחלקו של בנו‪ ,‬ד ׳ א ל ע ז ר ב ר ׳ ש מ ע ו ן ‪,‬‬
‫בספרא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הוסמן)עמ ‪ (51‬מעיר‪ ,‬שבבבלי מובאים דברים בשם ר א ב ״ ש — שהובאו במקום אחר‬
‫‪,‬‬
‫בשם ר ש מ ע ו ן !‬
‫‪,‬‬
‫ידוש ר״ה פ״ב נח ע״א! תני ר ש ב ״ י וקדשתם וכר — בבבלי ר״ה כד א! ראב״ש‬
‫‪,‬‬
‫אומר בין כך ובין כך אין מקדשין אותו שנאמר וקדשתם את שנת וכו׳)אבל בכי״י מ ול׳‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫— ושם הונה! ב ר ש מ ע ו ן — ! ד אלעזר‪ ,‬וכ״ה בתג״ק סי׳ צד‪ ,‬ו ת בםנהד׳ י ע״ב‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בדפוסים וכי״י וראשונים‪ ,‬אלא שרש״י גורם שם! ר א ב ״ ש ‪ ,‬וכ״ה כאן בכ״י מ ב (*״(‪.‬‬
‫ואפשר על־כן ש ר ׳ א ל ע ז ר ב ר ״ ש הזכיר במדרשו דברי א ב י ו ‪ .‬ואנו יודעים‬
‫שראב״ש סדר מדרש *תני ד ב י ר א ב ״ ש״ *״(׳ והיה ״קדיי ותניי ופייטן ודרשן״ *‪.(!a‬‬
‫ואמנם ב ס פ ר א שלנו נזכר כמה פעמים! נדבה פ״ו ה )דברי(‪ ,‬פ״ז ב )מוסיף(‪ ,‬חובה‬
‫פ״י ו )אומר(‪ .‬חובה פי״ י )אומר(‪ ,‬פכ״א ב )ראב״ש ור״ש בן יהודה א מ ר ו מ ש ו ם‬
‫ח‬

‫ו ״ ז ^ צו פי״א י)אומר(‪ ,‬פי״ז א )אומר‪ ,‬בלי מחלוקת‪ ,‬״האי דינא״‪ ,‬ונסמך למדרשו של‬
‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר שמעת( ״ (‪ ,‬שמיני פרשה י ה ) ר יופי בר׳ יהודה וראב״ש אמת(‪ ,‬מצורע פ״ה ב )אומר‪,‬‬
‫מוסיף על ד״ע(‪ ,‬אחרי פ״ב א)אומר(‪ ,‬פ״י ז)אומר(‪ ,‬אמור פ״ו ז)אומר(‪.‬‬
‫ושתי פעמים בלשון ״ א מ ר ראב״ש״‪ ,‬אחרי פ״ו ו ) מ פ ר ש ו מ ו ס י ף ( ‪ ,‬אחרי‬
‫פרשה ח ב! א״כ למה גאמר איש א מ ר ר א ב ״ ש להביא וולד ישראל וכר‪ ,‬וזה מגיד‬
‫ש ה ס ת מ ו ת שלפגיהם ממגו הם‪.‬‬
‫ודומה לו בספרי עקב פיס׳ לח — ם ת ם‪ ,‬ואחריו ר ש ב ״ י אומר וכו׳ א מ ר ר ׳‬
‫א ל ע ז ר ב ר ׳ ש מ ע ו ן רואה אגי את דברי ר׳ יוסי ) ה ס ת ם ! ( מדברי אבא וכר‪,‬‬
‫ושם פיס׳ רד! יכול וכו׳ ו כ ד ב ר י ר א ב ״ ש ת״ל וכר‪.‬‬
‫ונראה שדבי ד ״ ע השתמשו הרבה ב ״ ד ב י ר א ב ״ ש ״ ‪ ,‬מה שאין כן דבי ר׳‬
‫ישמעאל )רק ספרי פיס׳ לח(‪ ,‬שכן הוא מובא הרבה גם ב ס פ ר י ז ו ס * ‪,232 ,229‬‬
‫‪275 ,259 ,258 ,247 , .245238‬׳ ‪.(M1 329 ,317 ,288 ,277‬‬
‫ועי׳ ידוש׳ קידושין פ״א םה״א׳ גס א! כן פ י ר ש ה ר ׳ ל ע ז ר ב י ר ב י ש מ ע ו ן‬
‫ל פ נ י ח כ מ י ם והיא שפחה נחרפת לאיש בכתושה לפני איש וכו׳)והוא שתירגם עקילם‬
‫לפני ד ״ ע ‪ ,‬שם(‪.‬‬
‫ואפשר שסידר מדרשו זה ״לפני״ אביו ר׳ שמעון‪ ,‬ו ה ו א דבי ראב״ש ה ו א דבי ר״ש‪.‬‬
‫ובחולין כס ב אמר ר ב י ו ס ף ! דתנינא תזבח שלא יהו שנים שוחמין זבח אחד‪,‬‬
‫תזבחוהו שלא יהא אחד שוחם שני זבחים׳ וא״ל אביי! לאו איתמר עלה אמר רבב״ח אמר ר׳‬

‫ביומא סח כ הנוסח בכי״י‪ :‬ר שמעון‪ ,‬וכ״ה בזבחים קו א בדפוסים וכי״י׳ כפו כספר*‬ ‫‪(122‬‬
‫ה \‪j‬‬ ‫א ח ת פרשה‬
‫סוסה י ע״א ־ שמ״ר פ״א י‪.‬‬ ‫‪(123‬‬
‫ויק‪-‬ר ס״ל‪ .‬ערוך‪ :‬קרוב ופייסם•‬ ‫‪(124‬‬
‫‪ (126‬ועי׳ מ״ש להלן עמ׳ ‪.745—744‬‬ ‫עי׳ לעיל הע׳ ‪.119‬‬ ‫‪(125‬‬

‫‪661‬‬
‫יוחנן ז ו ד ב ר י ר ׳ א ל ע ז ר ב ר ׳ ש מ ע ו ן ס ת י מ ת א ה אבל חכ״א שנים שוחטין‬
‫זבח אחד‪.‬‬
‫כאן יש לנו אפוא מדרש־הלכה שסתמו ראב״ש «»(‪ .‬אבל בספרא קדושים פ״א ג אין ממנו‬
‫‪128‬‬
‫אלא ה ח צ י ‪ :‬תזבח ( תזבחוהו אין שוחטין שני ראשים בבת אחת‪ .‬וסתם כחכמים‪,‬‬
‫והשמיט הרישא!‬

‫‪ a‬רבי‪ .‬״זו ש ש נ ה ר ב י ״ ו י ח ס ה ל ס פ ר א ‪.‬‬

‫בפי ר׳ ח נ י נ א ‪:‬‬
‫״וכי כעורה היא ז ו ש ש נ ה ר ב י כל חלב לה׳ לרבות אימורי קדשיט קליט למעילה״‬
‫)חולין קיז א( נמצא בספרא נדבה פ״כ ד‪ :‬כל חלב לה׳ לחייב על חלב מעילה! תמורה‬
‫‪1 2 9‬‬
‫לב ב ( ‪ :‬דתניא ר ב י א ו מ ר כל חלב לה׳ לרבות וכר‪ .‬ובפי ר׳ י ו ח נ ן ‪ ,‬ירוש׳‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪1‬‬
‫מ ה ש ש נ ה ל נ ו ר ׳ תעזוב הנח לפניהן‬ ‫פיאה םפ״ד יח ע״ג! ומה ‪ ( °‬זכה ה י א (‬
‫משלך = ספרא אמור פ״ג ז םתם‪.‬‬
‫ולברייתא של ספרא צו פי״ג ד—ה אומר רב יוסף )זבחים מד א(! הא מגי ר ב י היא‪.‬‬
‫וספרא חובה פרשה יא ח‪ :‬תאמר במעילה שהיא בעץ מיתה — ר ב י היא בפסח׳ לג א ו‬
‫‪2‬‬ ‫‪a 1‬‬
‫( ח ו ב ה פכ״ב ה‪ :‬וכחש בעמיתו יכול בדברים ת״ל‬ ‫»‬ ‫הזיד במעילה רבי אומר במיתה‬
‫‪M 1‬‬ ‫‪a 2 1‬‬
‫א ח ר י פרשה ה ז‪ :‬גאמר כאן עור ובשר‬ ‫בפקדון וכר — רבי הוא בהלכה ב׳ ( ז וספרא (‬
‫‪1‬‬
‫ופרש וכר — כיומא םז םע״ב )זבחים נ םע״א(‪ :‬דתניא ר ב י א ו מ ר גאמר כאן וכו׳ ״ (‪.‬‬
‫ובקדושים פרשה א ד—ו‪ :‬נאמר איש אמו ואביו תיראו וכר נאמר כבד וכו׳ גאמר‬
‫מקלל וכו׳ הקיש וכו׳ — במכילתא בחדש פ״ח! ר ב י אומר חביב כבוד אב וכו׳ ששקל‬
‫כבודן בכבודו וכר כתיב כבד וכר‪ ,‬והוא ד ב י ר ב י ‪ ,‬ועיקרו דבי ר׳ שמעץ‪ ,‬כי ב״מכילתא‬
‫דרשב״י״‪ ,‬הופמ׳ ‪ :110‬ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן י ו ח א י אומר ״גדול כבוד אב וכר״‪ ,‬וכן‬
‫‪1‬‬
‫בפםיק״ר‪ ,‬עשרת הדברות ד׳ )פכ״ג( בשם ״תגי רשב״י״״ (‪.‬‬
‫ובקדושים סוף פרשה י יד‪ :‬והכרתי אותו מה ת״ל לפי שגאמר ובמשפחתו יכול תהא‬
‫משפחתו בהכרת וכר—שבועות לם םע״א! כדתגיא ר ב י א ו מ ר והכרתי אותו מה‬
‫ת״ל וכר‪.‬‬
‫ובירוש׳ גדר פ״ה גג ע״ד שהזכרתי! ר ב י הוה יתיב מתגי בפרשת אין ממירין‬
‫בבכור )ת״כ ב ח ק ו ת י פ״ט י—יא( זחלין אפוי דבר פדיה )קפרא( וכר‪ ,‬זאת אומרת‬
‫ש ר ב י שגה הברייתא של ספרא אמור פ״ז ז—ח׳ שהובאה שפ בירושלמי‪ — ,‬אגב דרשת‬
‫״לאמר״! לא ימיר‪ — ,‬בפרשת ״אין ממירין בבכור״‪ ,‬בפרשת ב ת ק ו ת י ופירש אותה‪,‬‬
‫וכזה פירשה בד־קפרא תלמידו לפגיו‪.‬‬
‫וכבר הזכרתי את הבבלי כריתות ז ע״א! ותרוייהו ם ת ם ס פ ר א גיגהו וכו׳ הא‬
‫ר ב י אליבא דר׳ יהודה הא ר ב י אליבא דידיה‪.‬‬
‫‪ (127‬רש״י‪ :‬שיש משנה וברייתא הרבה שאמר ראב״ש ורגילין התנאים לסדרן במשנה בלשון סתם‪.‬‬
‫‪ (128‬כ״י ר׳‪ :‬תזבחו‪ ,‬ולי׳ ויקרא כב כס‪ :‬למונכם ת ז ב ח ו ‪.‬‬
‫‪ (129‬מעילה סו א וכריתות כג ב‪.‬‬
‫‪ (130‬״ומה״‪ ,‬כנד הילקום בק״א )גיעבורג ‪ (326‬ורש״ם )צי׳ לתץ שם( ור״ש שם! דפר‪ :‬וכה‪.‬‬
‫‪- (131‬היא״‪ ,‬כנכון אזל ר״ש ורש״ם‪ :‬דסר‪ :‬הו*‬
‫‪ (133‬עי׳ אלבק‪.124 ,‬‬ ‫‪ (132‬עי׳ ראב״ד‪ ,‬ו‪2‬״ל בראב״ד‪ :‬האי תנא ר ב י הוא וכר‪.‬‬
‫‪ (134‬בכ״י מ׳ כאן בסעות‪ :‬ר׳ נ ת ן ‪ ,‬אבל בזבחים גם כ״י מ׳ כדסום‪.‬‬
‫‪] (135‬אבל בכ״י ליתא‪ ,‬ועי׳ במדרשב‪-‬י הו‪1‬׳ אסשסייךמלמד‪ ,‬עמ׳ ‪ — .152‬ע‪1‬״מ^‬

‫‪662‬‬
 ‫‪,‬‬
‫וכיחש ר״ה פ״א נו ע״ג! לא תאחר לשלמו ולא את חליפיו )= ס פ ר י ת מ ו סיס׳‬
‫רםד( כ ה ד א ד ת נ י ואל פתח אהל מועד לא הביאו ולא את חליפיו)ואינו בת״כ אחרי(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אמר ר יונה ס י ר ש ה ל ו י ב ן ס י ס י ק ו מ י ר ב י )לברייתא ד ס פ ר י( באומר‬
‫הרי עלי עולה וכו׳ לפום כן צרך מימר לא תאחר לשלמו ולא חליפיו‪.‬‬
‫ואמנם גם סתמות אחרים של ס פ ר י ד ב ר י ם מובאים במק״א בשם ר ב י ז‬
‫וכי כעורה זו ששנה ר ב י ‪ ,‬קידושין ט ב—ספרי תצא פיס׳ רםח! וכי כעורה וכר‪,‬‬
‫חולין קטו ב — ספרי ראה סיס׳ עו ‪ $‬םגהד׳ מא ב! דבי ר ב י תנא — ספרי תצא פיס׳‬
‫רמב! בכורות מ ב»*‪ 0‬ז דבי ר ב י תגא )בתמורה כא ב! דתגיא( — ספרי ראה פיס׳‬
‫‪,‬‬
‫קכה )בגיגוד לספרי קרח סיס׳ קיח(‪ .‬ועי׳ םגהד עג א ״ י ( ! ד ב י ר ב י תגא‪ ,‬ותחת זה‬
‫‪14‬‬ ‫‪1‬‬
‫שם עד א ״ ( ! כ ד ר ב י ד ת ג י א ר ב י א ו מ ר ״ ( ‪ .‬יבמות ח א! ת״ש ר ב י א ו מ ר‬
‫ולקח ולקחה וכו׳ — ספרי תצא סיס׳ רסת סתם‪.‬‬
‫אבל ב״ק סד א )כ״י מ׳(! דבי ר ב י תגא—איגו שוה לספרי ראה סיס׳ קץ‪ .‬וכן‬
‫הוריות ת א ‪ t‬דבי»«»( רבי תנא )ואינו שוה לרבי‪ ,‬שבספרי שלח פיס׳ קיא(‪.‬‬
‫אנו רואים אפוא ש״זו ששנה רבי״‪ ,‬״דבי רבי״‪ ,‬שנויה כ״ס ס ת ם בדבי ד״ע׳ ס פ ר א‬
‫ו ס פ ר י ‪ ,‬ז״א שספרא וספרי בסידורם האחרון ה ש ת מ ש ו בדבי ר ב י ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ואמנם ״דבי״ נזכר הרבה מאד בספרא״׳ (‪.‬‬

‫התלמוד והספרא‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .1‬ציטטים מ פ ו ר ש י ם‬
‫ג‬ ‫‪142‬‬
‫התלמוד ( מביא את ״סתם ספרא״ בכ״מ‪ .‬מאלה ישנם בספרא «י(‪:‬‬
‫‪ (1‬עירובין צו ב! ולא ר׳ יהודה סבר לה כר׳ יוסי דתגיא )ת״כ גדבה סרשה ב ב( דבר‬
‫אל ב״י וסמך ב״י סומכין ואין בגות ישראל סומכות וכו׳ )חולץ פה א( וסתם סיפרא‬
‫מגי ר׳ יהודה‪ .‬ובר״ה לג א סיימו בה כבר! ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬בגיגוד לעירובין‬
‫)תום׳ שם(‪.‬‬
‫‪ (2‬קידושין נג א ז דתניא )צו פ״י ג—ט( מגיץ וכו׳ םתם םיפרא מגי ר׳ יהודה‪.‬‬
‫‪ (3‬שבועות ינ א ״ י ( ! רבי יהודה לא סבר לה כרבי דתניא )אמור פי״ד א—ב( יכול‬
‫יהא יוה״כ מכפר וכו׳ םתם םיפרא מני ר׳ יהודה וקאמר וכו׳ ודמי םתם םיפרא אםתס‬
‫‪1‬‬
‫םיפרא דתניא )שם א( יכול וכו׳ )בכריתות! ותרוייהו סתם םיפרא נינהו(״ (‪.‬‬
‫‪ (4‬בכורות םא א! ועוד דתגיא )גדבה פס״ז ד( אם מן הבקר וכו׳ סתם םיפרא מני‬
‫ר׳ יהודה וקתגי וכר‪ .‬אבל יומא מ׳ ע״ב—מא ע״א! ת״ש ועשהו חטאת הגורל וכו׳ )סתם‬

‫כ״י מ׳ ושמ״׳ק וילקוט ר׳ תת״ק‪.‬‬ ‫‪(136‬‬

‫עי׳ מדר׳׳י נזיקין פ״ח‪.‬‬ ‫‪(137‬‬
‫פסחים לה א ויומא סב זג‬ ‫‪(138‬‬
‫אבל בכ״י ק׳ בםנהד‪ :‬כ ד ת נ י ד ב י ר ב י ‪.‬‬ ‫‪(139‬‬
‫מפתח לשבת סם א ‪ :‬ד ב י ת ר׳‪.‬‬ ‫‪(140‬‬
‫עי׳ הרשימה‪ ,‬הופמן ‪.89‬‬ ‫‪(141‬‬
‫רשימת כל המקומות — בהגהות מהרי״ד שבתחילת ספרא עם הר״ש‪.‬‬ ‫‪(142‬‬
‫עי׳ הוסמן‪ 26 ,‬וראה‪-‬ו‪ ,‬מבוא ‪ vi‬והערה ג׳ ואלבק‪.88 ,‬‬ ‫‪(143‬‬
‫ועי׳ כריתות ז א‪.‬‬ ‫‪(144‬‬
‫מ׳‪) :‬דםתם םיפרא( נ י נ ר‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫‪(145‬‬

‫‪663‬‬
‫םיפרא מגי ר׳ יהודה וקא תגי הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת אלמא הגרלה‬
‫מעכבא( תיובתא דמאן דאמר הגרלה לא מעכבא—ליתא בפפרא אחרי)פ״ב ה( ‪ t‬אבל כל‬
‫המוקף איגו מעיקר הגמרא ו ח ס ר בכ״י א״פ ובילקוט׳ ולשון פ י ר ו ש הוא׳ ועי׳ רש״י‬
‫)״והא בת״כ היא דהא קרא בספר ויקרא כתיב״( ור״ח •‪.(14‬‬
‫‪ (5‬וכן בשבת קלו ב—קלז א! לא לכל אמד ר ׳ י ה ו ד ה אגדרוגיגום זכר הוא שאם אתה‬
‫אומר כן בערכין יערך׳ ומגלן דלא מיערך דתגיא ) ב ח ק ו ת י פרשה ג ט( הזכר ולא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫טומטוט ואגדדוגיגום וכו )וסתט םיפרא ר יהודה( — ליתא בכ״י מ ׳ ולא היה לפגי רש״י‬
‫)ולא לפגי התום׳ בבכורות מא ב וגדה כח ב(׳ שהוסיף מעצמו ‪ t‬והא םתפ םיפרא הוא דבתורת‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כהגים תגיא לה וסתם םיפרא ר יהודה‪ .‬ואם היו רוצים להביא כאן דעתו של ר יהודה‪,‬‬
‫היו מביאים דבריו המפורשים שבפרשה ג ב )=ערכין ה ב(» אמר ר׳ יהודה אחר שכתוב‬
‫אחד מרבה וכו׳ מפגי מה אגי אומר מעריכים אבל לא גערכים וכו׳ שהדי טומטום‬
‫ואגדרוגיגום מעריכים אבל לא גערכים׳ אלא שזהו פ י ר ו ש ‪ ,‬שגכגם בעיקר התלמוד‪.‬‬
‫ויש פירושים כאלה שלא גכגםו לגמרא!‬
‫‪,‬‬
‫‪ (1‬בםגהד גד א! תגיא כוותיה דרבא איש פרט לקטן וכר — ת״כ קדושים פ״ט יב‬
‫) מ כ י ל ת א דעריות!(׳ וכתב רש״י! תגיא כוותיה׳ בת״כ ד ם ת ם ס פ ר א ר׳־ י ה ו ד ה ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫אבל זו ד ב י ר י ש מ ע א ל היא׳ אלא שהראיה היא מסיפא! אמך היא משום אמו אתה‬
‫‪,‬‬
‫מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת אב׳ וזו דעתו של ר יהודה במשנתנו)ע א(! איגו‬
‫ז‬
‫חייב אלא משום אם בלבד ״(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (2‬וכן בתמורה לב ב—לג א! תגיא טותיה דר יוחנן )אחד קדשי מזבח ואחד קדשי‬
‫בה״ב היו בכלל העמדה והערכה( אם בהמה אשר לא יקריבו ממגד‪ .‬בבעלי מומין שגפדו‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫הכתוב מדבר וכו ואמר רחמגא עביד לה העמדה והערכה׳ וכתב רש״י )וכן תום (! דהא‬
‫‪,‬‬
‫ברייתא רבגן היא דהא ם ת ם ס י פ ד א ה י א ו ס ת ם ם י פ ר א ר י ה ו ד ה בר‬
‫‪,‬‬
‫פלוגתא דד״ש‪ .‬אבל הברייתא שבבבלי <כאן ובהקבלות( היא דבי ר י ש מ ע א ל )אתה‬
‫אומר — או איגו(׳ ואיגה כלל ספרא שלגו ) ב ח ק ו ת י פרשה ד א(‪.‬‬
‫וגשאר לגו רק מקום אחד׳ כריתות כב א׳ שצריך בירור! )״דם התמצית אין חייבין‬
‫עליו״( ר׳ יהודה מחייב בדם הו‪/‬מצית‪ .‬א״ר אלעזר מודה ר׳ יהודה לעגין כפרה )״שאיגו‬
‫מכפרי( שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר דם שהנפש יוצאה בו מכפר ושאין הנפש יוצאה‬
‫בו אינו מכפר אמר רנב״י אף אץ נמי תנינא )דתניא( דם מה ת״ל כל דם לסי•**(‬
‫‪1‬‬
‫ש נ א מ ר כ י ה ד ם ה ו א ב נ פ ש י כ פ ר )כי״מ! ה ו א הנפש!(•* ( אין לי אלא‬
‫דם קדשים שהנפש יוצאה בו ) ש ה ו א מ כ פ ר ( דם חולין ודם התמצית מנית ת״ל כל דם‪,‬‬
‫םתם סיפרא מני ר׳ יהודה היא‪.‬‬
‫ולעיל שם ד ב! דתניא ר ב י י ה ו ד ה א ו מ ר דם מה ת״ל כל דם אין לי אלא דם‬
‫קדשים שהנפש יוצאה ••<>«( דם חולין וכר‪.‬‬

‫‪ (146‬וכבר תמהו התום״ מקידושין יד א וחולין כד א )וכל היכא דאיכא עיכובא לא דרשי׳ ק״ו‬
‫והא יוזז‪-‬כ דכתיב גורל וחוקה ותניא ועשהו וכוי(‪ ,‬שהרי לר׳ יהודה )יומא ‪ 0‬א—ב( לא נאמרה חוקה אלא‬
‫בדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים‪.‬‬
‫‪ (147‬כמו שפירשהו הופמן ‪ ,30‬הערה ‪.2‬‬
‫‪ (148‬בקונסרםים שכםר השמים הסופר מן ״ת״ל כל דם״ עד •תיל כל ד‪0‬״‪.‬‬
‫‪ (149‬עיי גם זבחים לה ‪JH‬‬
‫‪ (150‬כי‪-‬מ ושמ״ק וקונםרסים‪) :‬שמכסח‪.‬‬

‫‪664‬‬
‫והנה בספרא שלנה אחרי פרשה ח ג שנינו! אשד יאכל כל דם מד‪ .‬ת״ל לפי שנאמד‬
‫‪1‬‬
‫כי נפש הבשר בדם ןהיא ואני נתתיו לכם על המזבח[ ״ ( )וסיפיה! כי הדם הוא בנפש‬
‫יכפר( שיכול אין לי חייבים אלא על דם הנפש במוקדשים מנין על דם הנפש בחולין ועל‬
‫דם התמצית בחולין־״( ועל דם התמצית במוקדשים ת״ל אשר יאכל כל דם ד ב ר י‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה וחכ״א על כולם אינן חייבים אלא על דם הנפש בלבד‪) .‬ושם הלכה ה ‪ t‬כי הדם‬
‫‪,‬‬
‫הוא בנפש יכפר הא אם נתן מדם התמצית לא עשה כלום‪ .‬ועי חובה פרשה ג ז» מדם הפר‬
‫מדם הנפש לא מדם הבשר ולא מדם התמצית(‪.‬‬
‫כאן ה ו ס י פ ו בספרא ״דברי ר׳ יהודה״*״(‪ ,‬כמו שהוםיפוה בברייתא דםפרא בר״ה‬
‫‪,‬‬
‫לג א‪ ,‬וכמו שהוסיפו בברייתא שלנו גם בבבלי בדף ד א! ר י ה ו ד ה א ו מ ר ‪ ,‬וכמו‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫שהוסיפו בברייתא אחרי פי״א ח« ״אמר ר יהודה״ ע״פ זבחים סט ב! ור יהודה מ״ט‬
‫‪,‬‬
‫קרא אשכח וקדריש גבילה וטריפה א מ ר ר י ה ו ד ה טריפה למה גאמרה אם וכו‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫וליתא בירוש גזיר פ״ו גד ע״ד‪ .‬וכך הוסיפו גם בברייתא שבת״כ אחרי פי״א ז ״דברי‬
‫ר׳ יהודה״‪ ,‬שאיגו בגדה מב ב‪ ,‬ולהיפך הוסיפו באותה ברייתא בזבחים סט םע״ב וחולין ק ב!‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר׳ יהודה אומר‪ ,‬כמו שהוםיסו ״ר יהודה אומר״ גם בסוכה לב א )עי לעיל(‪ ,‬הוספה‬
‫שרגילה גם במשגיות‪.‬‬
‫וכן ״שהוא מכפר״ שבבבלי‪ ,‬הוא פ י ר ו ש ה״תגאים״׳ או הבבלי«״(‪ ,‬שאם היה מלשון‬
‫הברייתא היה אומר! שהגפש יוצאה בו ו מ ־ כ פ ר ‪ ,‬אלא שפירוש הו* והרבה כאלה‬
‫בברייתות שבבבלי‪ ,‬שכבר העירו עליהם הראשוגים‪ .‬ויוצא לגו‪ ,‬שדברי הספרא והברייתא‬
‫שבבבלי אחד הם *״(‪.‬‬
‫ואמגם ר ג ב ״ י אומר בכ״מ ״אף אגן גמי תגיגא״ ל ס פ ר א ז יומא יב ב‪ ,‬זבחים כז ב‬
‫ועוד‪ .‬ואיך אפשר א מ ר שהתלמוד לא ידע את ספר הספרא שלגו‪ ,‬הדי גם מה שהביא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫הבבלי בשם ״תורת כהגים״ ביבמות עב ב« ואיתיביה ר אלעזר לד ‪ prm‬אין לי אלא‬
‫גימול לשמיגי שאין גימול אלא ביום וכר— היא ברייתא בת״כ תזריע פ״א * ועליה‬
‫אמרו שם! איל ר׳ יוחגן לד״ל ראיתי לבן פדת שיושב ודורש כמשה מפי הגבורה א״ל‬
‫ר״ל דידיה היא מתגית׳ הי* היכא תגא ליד‪ .‬ב ת ו ר ת כ ה ג י ם‪ ,‬גפק תגייה בתלתא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫יומי וסברה בתלתא ירחי )עי׳ לעיל(‪ ,‬ובירוש )שבת פ״ב ד ע״ג( שגה אותה ר יםא‬
‫‪,‬‬
‫תלמידו לפגיו )עי להלן(‪.‬‬
‫וכך מה שמובא בתלמוד בשם ״ת ג א ד ב י ר ב ״ )״ת״ר״(‪ ,‬זבחיט לט א—מא ב נמצא‬
‫‪,‬‬
‫בספרא)עי׳ לעיל‪ ,‬ע״ד חולין גדבר עוד(‪ ,‬וכן ״דבי רב תגא״ שבשבת קד‪ .‬א)עי לעיל׳ ‪,(638‬‬
‫וכ״ת״ר״ שבזבחים לט א— ישגם בתלמוד כ מ א ת י ם ו ח מ ש י ם ״ת״ר״״ שהם‬
‫גמצאים ) ב ר ו ב ם ב ל ש ו ג ם ( בספרא ״"(׳ חוץ מכמה מאות ברייתות )יותר מ א ר ב ע‬
‫מ א ו ת ( שהובאו בבבלי ב״תגיא״ ״ורמיגהי״ וכדומה ל״(‪ .‬ומהם פ ר ק י ם ש ל מ י ם !‬

‫‪ (151‬תומת ישרים ומה״ג רלקום‪ ,‬ובכיי ר׳ רק‪] :‬הוא[‪.‬‬

‫‪ (152‬״בחולין ועל דם ה ת מ ד ת י ליתא בילקוס‪.‬‬
‫‪ (153‬ומתוך דברי םם‪-‬ז )אשר יאכל כל דם‪ ,‬להביא דם ריתמית בחולין( נראה שלא היה לפניו‬
‫אפילו ״וחכ‪-‬א‪ -‬וכר‪.‬‬
‫‪ (154‬וליתא בדפוסים ד ב‪ ,‬ואיתא שם בכי״י‪.‬‬
‫‪ (155‬ואיני רואה כאן כל יסוד לדברי אלבק‪39 ,‬‬
‫‪ (156‬ציי הרשימה בהגהות מהרי‪-‬ד לספרא ד תרשוי‪ ,‬ז צ״ג—‪ 9‬זיר‪.‬‬
‫‪ (157‬עי׳ שם א ע״ג—ה ע״ג‪.‬‬

‫‪665‬‬
 ‫‪,‬‬
‫פ ר ק‬ ‫כ ל‬ ‫מנחות כא א — ב — ת״כ נדבה‬ ‫ז !‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫כ ל‬ ‫א — ת ״ כ נדבה‬ ‫םה‬ ‫זבחים‬
‫‪,‬‬
‫— שני פ ר ק י ם ! ת״כ נדבה פרשה יא ופרק ע*‪.(!a‬‬ ‫מנחות ם ע״א וב‬ ‫יד!‬
‫ותנא‬ ‫)׳*תנא ד ב י ר ב ״ ! ( ׳‬ ‫״ותנא״‬ ‫מספרא בלשון‬ ‫מובאים בבבלי כמה ציטטים‬ ‫וכן‬
‫לה מהכא •״(!‬ ‫מייתי‬
‫= ס פ ר א א מ ו ר פ י ״ ד ז — ט ‪(160‬‬ ‫יומא פא א‬
‫חגיגה ט א = אמור פי״ז א—ג‬
‫ס ב ב = גרבה סוף פ״ה‬ ‫זבחיס‬
‫לח א = חובה פי״א ה—ז‬ ‫זבחיפ‬
‫מ א = גרבה פ״ו ג‬ ‫חולין‬
‫ן!‪(16‬‬ ‫״ז‬ ‫פ ט‬ ‫ב = צו‬ ‫קלד‬ ‫חולין‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫זבחים כח א )עי למטה(‪.‬‬ ‫ועי‬
‫‪1 6 2‬‬
‫ב‬ ‫כד‬ ‫קידושין‬ ‫ב ג׳‬ ‫פרשה‬ ‫קדושים‬ ‫‪ -‬ת״כ‬ ‫ב‬ ‫כה‬ ‫ב״ק‬ ‫(׳‬ ‫ת ו ג א״‬ ‫״ו ת ג א‬ ‫וכן‬
‫= ת ״ כ ג ד ב ה פ ר ש ה ו ג ואמור פ ר ש ה ז ב‪.‬‬ ‫וש״ג‬
‫וא״א על־כן ל ו מ ר ש ה ת ל מ ו ד ל א ידע ״ספרא״ שלגו‪.‬‬

‫‪ .11‬ציטטיס בשם ״תנא״ ־‪ ,‬יחס התלמוד לספרא‬

‫ב ר י י ת ו ת ש ל ס פ ר א מ ו ב א ו ת ב ב ב ל י ב ש ם שוגה )תגא( א ח ד ש ש ג ה אותן׳ או מ פ ג י‬ ‫כמה‬
‫אחד‬ ‫ששגה אותן לסגי‬ ‫ידעה )מעטים(‪ ,‬או מסגי‬ ‫ל א‬ ‫אמורא ששגו אותה לםגיו‬ ‫שאותו‬
‫שוגה‬ ‫אותו‬ ‫של‬ ‫שהגוטח‬ ‫מפגי‬ ‫או‬ ‫והגיהה׳‬ ‫תיקגה‬ ‫דבריפ׳‬ ‫בה‬ ‫הוסיף‬ ‫והלה‬ ‫האמוראים׳‬
‫‪1‬‬
‫היה מן הגוסח ה ר ג י ל ה מ ק ו ב ל ב י ש י ב ה ״ ( !‬ ‫מ ש ו ג ה‬
‫קומי ר ב י יוחגן מ ג י ץ‬ ‫א( י ד ו ש ׳ ש ב ת פ ״ ב ד ע ״ ג ! ת ג י ר ב י י ו ס י ) ש ר י ד י י ד ו ש ׳ ! י ם א (‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫סתם‬ ‫אלעזר‬ ‫ר‬ ‫ששגאה‬ ‫הברייתא‬ ‫והיא‬ ‫פ ״ א א )ומקוצר(׳‬ ‫= תזריע‬ ‫וכו‬ ‫הגימולים‬ ‫לכל‬
‫‪,‬‬
‫ע ב ב(׳ ו ל א י ד ע ר י ו ח ג ן ש ה י א ב ר י י ת א ב ס פ ר א ע ד ש א מ ר ל ו ר ״ ל ‪.‬‬ ‫)יבמות‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫— צו ס ו ף פ י ״ ג ט‪.‬‬ ‫יוחגן תגי זבדי בן לוי גאמר להלן וכו‬ ‫ה א! דאמר ר‬ ‫כריתות‬
‫‪,‬‬
‫ב ש פ זבדי מפגי שלא ידע עריק את הספרא׳ עד שגתעורר על־ידי‬ ‫י ו ח ג ן‬ ‫ר‬ ‫וזו א מ ר‬
‫לשגותו‪.‬‬ ‫ר״ל‬
‫‪,‬‬
‫ב( ג ד ה כ ד ב ) ע י ל ע י ל ״רב״‪ 4‬ב ר י י ת א ד ם פ ר א ש ר ב ה ג י ה ה ו ה ו ס י ף ב ה ד ב ר י ס ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ואם ב ב ה מ ה הטמאה ופדה בערכך )ויק‬ ‫א ל ע ז ר‬ ‫ב״מ גד ב ! תגי ת ג א ק מ י ה ד ר‬ ‫ג(‬
‫טמאה‬ ‫בהמה‬ ‫)״שסתם‬ ‫שתחילתה הקדש וכולה לשמים‬ ‫מה בהמה טמאה מיוחדת‬ ‫כז(‬ ‫כז‬
‫‪,‬‬
‫ל ב ד ק הבית״( ומועלין ב ה אף כל ש ת ח י ל ת ה ה ק ד ש וכולה לשמימ מועלין בה א״ל ר אלעזר‬
‫מסוף הברייתא‬ ‫אדעתיה‬ ‫מסיק‬ ‫ק ל י ם )״לא‬ ‫קדשים‬ ‫למעוטי‬ ‫בשלמא כולה לשמים‬ ‫לתגא‬

‫‪ (158‬ע״‪ 1‬מלמד בספרו •מדרשי הלכה של התנאים בתלמוד בבלי״‪ ,‬מבוא עמ׳ ‪.18‬‬
‫‪ ( 159‬ע י ׳ רמא״ש במכילתא ‪.11XL‬‬
‫‪ (160‬ובספרא ליתא •מופנה להקיש ולדון הימנו ג״ש״‪ ,‬שאינו לשון ספר* וכן בירוש׳ יומא‬
‫פ״ח מה ע״א‪ :‬תני ר״ח לא יאמר עונש במלאכה וכו׳)כבםפרא ה״ס( א ״ ר ו ע ו ר ה הדא אמרה למידין‬
‫ג״ש אפי׳ מופנה מנד אחד וכו׳‪.‬‬
‫‪ (161‬לפניה בבבלי ב״ת״ר״ ברייתא דםפרי שופטים קםה‪.‬‬
‫‪pw,‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪ (162‬עי׳ םש״כ בס׳ היובל‬
‫] ן^ ע״‪2‬‬ ‫י‬ ‫ל ק‪,‬‬
‫ו כ ן ‪/‬‬ ‫ןךלאך״‬
‫‪1 1 5‬‬ ‫‪ (163‬עי׳ רשימת השונים בכר‪,Tradition ,‬‬
‫ב‬ ‫א‬ ‫ו א ח ר ו ן‬

‫מלמד‪ ,‬מבוא ל״מדרשי הלכה של התנאים בתל׳ בבלי״ עמ׳ ‪[.23‬‬

‫‪666‬‬
‫דמרבה אף קדשים קלים״׳ תום׳( אלא תחילת חקדש למעוטי מאי וכו׳ דילמא לעגין חומש‬
‫קאמרת וכריב״ל א״ל אין הכי קא א מ י נ *‬
‫ועל־פי זה שנה אותה ר׳ א ל ע ז ר בירוש׳ מע״ש פ״ג נד ע״א! ריב״ל אמר אין‬
‫מוםיפין חומש אלא על תחילת הקדישות‪ .‬א״ר לעזר ו ת נ י כ ן )= ותניא נמי הכי( אם‬
‫בבהמה הטמאה ופדה בערכך מה בהמה טמאה מיוחדת שהיא תחילת הקדש מ ו ס י ף‬
‫ח ו מ ש אף כל שהיא תחילת הקדש מ ו ס י ף ח ו מ ש ‪.‬‬
‫אבל בספרא שלנו היא שנויה לויקרא כז י א )ורישא שלה לענין פדיון פסולי‬
‫‪1‬‬
‫המוקדשיט שנויה(׳ בחקותי פרשה ד א ״ ( — ד ‪ (1) :‬ואפ כל בהמה׳ יכול בבהמה טמאה‬
‫הכתוב מדבר כשהוא אומר אם בבהמה הטמאה ופדה הרי בהמה טמאה אמורה הא אינו‬
‫ב‪18‬‬
‫מדבר אלא בפסולי המוקדשים שיפדו׳ יכול וכו׳ (‪ (2) .‬טמאה לרבות את המתה וכוי‪.‬‬
‫ז‪16‬‬
‫)‪ (3‬מה ראיתה •״«( לרבות וכו׳ הרי אנו למידים אותה מבהמה טמאה וכו׳ (‪ (4) .‬או דבר‬
‫שאת למידו בדרך אחד את למידו בכל הדרכים שיש בו מ ה ב ה מ ה טמאה מיותרת‬
‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬
‫שהיא תחילת הקדש ומועלים בה וכולה לשמים אף אני ארבה את כיוצא בוי ״ (׳ וכי מה‬
‫יש לנו פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים מ נ י ן ל ר ב ו ת ק ד ש י ק ד ש י ם‬
‫ו ק ד ש י ם ק ל י ם של ציבור ושל יחיד ת״ל בהמה ואם בהמה ואם כל בהמה‪ .‬וכבר כתב‬
‫הראב״ד ש ם ! *וכאן הוא דורש מן הפסוק הראשון ודורש אותו לענין פדיון וכו׳‪ .‬ומן הפסוק‬
‫האחר אנו דורשין לענין חומש והיא הברייתא השנויה בב״מ והיא קטועה ושמא במקומו‬
‫הוא מםייס כמו שמסייפ כאן וכו׳ וכששנה התנא הברייתא הזו לפני ר׳ אלעזר שנה אותה‬
‫מקומעת ומשובשת והיה מראה בת דלענין מעילה היא מדברת ור׳ אלעזר תירץ אותה שלא‬
‫דבר בה לענץ מעילה כלל אלא לענין חומש והמעילה שהיא שנויה שם על דרך המעילה‬
‫השנויה כאן וכשהיא מםויימת במקומה כמו שהיא מסויימת כאן״‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫אבל ברור שהתנא שנה כאן לםני ר׳ אלעזר ק ט ע של ברייתא׳ וטעה בה ר׳ אלעזר ״• (׳‬
‫‪0‬‬
‫וחוץ מכל אלה — ספרא בחקותי אינו םתם ספרא ש ל נ ו ״ ( ‪.‬‬
‫וכזה בשם ר׳ אלעזר גם במקום אחר׳ בבבלי שבועות לה א ‪ t‬ת ״ ר שילח ביד ע ב ת‬
‫או שאמר להן הנתבע משביעני עליכם שאם אתם יודעין לו עדות שתבואו ותעידוהו יכול‬
‫יהו חייבין ת״ל אם לא יגיד וגשא עוגו׳ מאי תלמודא אמר ר׳ אלעזר אם לוא יגיד כתיב‪,‬‬
‫אם לו לא יגיד וגשא עוגו ואם לאחר לא יגיד פטור‪ .‬ובספרא חובה פרשה ח ד ! ת״ל‬
‫ושמעה קול אלה והוא עד ]וגר[ עד שישמעו מפי התובע‪ .‬וחידושי!״( מביאה בלשון‬
‫ר׳ אלעזר ובשמו! אמר ר׳ לעזר מה ״תלמוד לומר אם לא יגיד ונשא עונו״‪ .‬לןו[א מפי‬
‫התובע‪ .‬מתגיתא צריכה למה ד א מ ר ר׳ לעזר ומה דמר רבי לעזר צריכה למתגיתין‪.‬‬
‫אילו תגיגן ולא ת ג א רבי לעזר וכו׳ אילו ת ג א רבי לעזר ולא תגיגן וכו׳‪ .‬ר׳ אלעזר‬
‫שגה את הספרא סתם )כביבמות( ופירשהו)׳״הוא תגי לה והוא א מ ר לה״(‪.‬‬

‫= מנחות קא א ‪1‬‬ ‫‪(164‬‬

‫תדר״י‪ ,‬מנחות קא א‪.‬‬ ‫‪(165‬‬
‫כך בכי״ר‪ ,‬דפו׳‪ :‬מניין‪.‬‬ ‫‪(166‬‬
‫ידוש׳ מע״ש פ״ג נד ע״ג‪.‬‬ ‫‪(167‬‬
‫ןבכי״ר‪ :‬אף איני מרבה אלא כימא בד‪[-‬‬ ‫‪(168‬‬
‫ואשר להלכה א‪ ,‬עי׳ להלן‪ ,‬ה ו ס פ ו ת שבספרא‪ ,‬עמ׳ ‪.676‬‬ ‫‪(169‬‬
‫עי׳ להלן עמ׳ ‪ 691‬ואילך‪.‬‬ ‫‪(170‬‬
‫שבועות ספ״ד לה ע״ד‪.‬‬ ‫‪(171‬‬

‫‪667‬‬
 ‫‪,‬‬
‫וכן בירוש׳ יומא פ״ב לט ע״ד! ר לא ב ש ם ר ׳ ל ע ז ר אל מקום טהור שיהא מקומו‬
‫טהור = חובה פ״ה ה‪.‬‬
‫ובבבלי מגחות צג ב! ובשתי ידים‪ .‬מנה״מ אמר ר״ל דאמר קרא וסמך אהרן את שתי‬
‫ידו כתיב ידו )״חסר״( וכתיב שתי זה בנה אב כל מקום שגא׳ ידו הרי כאן שתים עד‬
‫‪,‬‬
‫שיפרט לך הכתוב אחת )המימרא נמסרה בלשונו של ר״א(‪ .‬אזל ר א ל ע ז ר אמרה להא‬
‫שמעתא בי מדרשא ולא אמרה משמיה דר״ל שמע ריש לקיש ואיקפד׳ א״ל )״והקשה לו״(‬
‫אי ס״ד כל היכא דכתיב ידו תרתי נינהו למה לי למכתב ידיו ידיו)״מלא״( וכר׳ אישתיק‪,‬‬
‫לבתר ת ח דעתיה א״ל מאי טעמא לא תימא לי ידיו דסמיכה קאמרי‪.‬‬
‫ואמנמ בספרא אחרי סרשה ד ד ‪ t‬וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר מלמד‬
‫שהסמיכה בשתי ידיו‪ .‬בנין אב ל כ ל ה ס מ י כ ו ת שיהיו בשתי ידים‪.‬‬
‫אלא שהמימרא של ר״ל׳ שהיה בקי ב ס פ ר א )יבמות עב ב(׳ אינו שלו׳ אלא ברייתא‬
‫דם פ ר א היא׳ ועל־כן ל א אמרה ר״א בשמו׳ ומ״מ הקפיד ר״ל ורצה לקסחו בשאלות׳‬
‫כדי להראות לו׳ שלא ירד לדעת המדרש ושאיגו שא‪ .‬ור״א אמרה ם ת ם ׳ כמו שהיה רגיל‬
‫‪2‬ז‬
‫״לומר״ ברייתות של םםרא סתם <(‪.‬‬
‫ד( מגילה ת ב‪ :‬דתגי רב שמואל בר יצחק קמיה ד ד ב ה ו ג א וכר טהור מסדיעה‬
‫ופרימה — תזריע גגעיט פ״ב י‪.‬‬
‫עירובין קה א ‪ t‬אמר רב ה ו נ א רב כהנא מסייע כהני דתני ד״כ )מתוך שנאמר( ״ ‪0‬‬
‫אך אל הפרוכת לא יבוא יכול וכר ת״ל אך תלק — ברייתא דת״כ אמור ם״נ יא בהרחבת‬
‫דברים ופירוש‪.‬‬
‫ה( םגהד׳ עח א! תני תנא קמיה דרב ששת ואיש כי יכה כל נפש אדם להביא את המכה‬
‫את חבירו ו א י ן בו כדי להמית ובא אחר והמיתו שהוא חייב׳ אין בו כדי להמית סשיטא‬
‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬
‫א מ ו ר פ״כ א כתיקונו של התלמוד‪.‬‬ ‫אלא י ש בו וכר * ( =‬
‫כריתות ט ע״ב )נדה מ ע״א(! דתנא תנא קמיה דרב ששת זאת תורת היולדת )לזכר‬
‫‪1‬‬
‫ולנקבה(״ ( מלמד וכר׳ יכול אף על הלידה ועל הזיבה )בנדה! יכול ת ב י א וכר‬
‫ז‪1‬‬
‫כ א ח ת( ת״ל זאת • ( אלא מעתה וכר אימא הכי יכול על האדה ש ל פ נ י מ ל א ת ועל‬
‫הלידה ש ל א ח ר מ ל א ת וכר ״ ‪ = 0‬תזריע פ״ג ו—פ״ד א ז תורת היולדת׳ האשד‪ .‬שילדה‬
‫וולדות הרבה וכר )משגת כריתות( יכול אף ללידה אף לזיבה ת ב י א ק ן א ח ד ת״ל‬
‫זאת׳ שלא כהגהת רב ששת ז ובהגהות ד״ת הוסיף בה״ו)ע״פ הגמרא ?( ‪ :‬מלמד שהיא וכר‪.‬‬
‫סםח׳ כ א! תגי תגא קמיה דרב ששת שרץ מטמא את המשקין ו מ ש ק י ן מ ט מ א י ן‬
‫א ת ה כ ל י וכא מטמא את האוכלין ו ה א ו כ ל י ן מ ט מ א י ן א ת ה מ ש ק י ן ולמדגו‬
‫שלש טומאות בשרץ׳ הגי ״ ‪ 0‬ארבע הן׳ גוז משקין דרישא )״ומשקין מטמאין את הכלי״(‪,‬‬
‫אדרבה גוז משקין דסיסא )״והאוכלין מטמאין את המשקין״(׳ לא אשכחן תגא דאמר משקין‬
‫‪,‬‬
‫מטמאין כ א אלא ר י ה ו ד ה והדר ביה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אבל בספרא שמיגי פרשה ח ה‪ :‬ר ע ק י ב א אומר השרץ מטמא את המשקימ‬

‫צ״ד ברייתא ומילואים ור׳ אלעזר‪ ,‬עי׳ להלן‪.‬‬ ‫‪(172‬‬

‫ליתא בכ״י א״פ ור״ש רלקום‪ ,‬ונכון‪.‬‬ ‫‪(173‬‬
‫מדברי רב ששת הוא‪ ,‬ואלבק׳ ‪118‬׳ טעד‪-‬‬ ‫‪(174‬‬
‫ליתא בכ״י מ׳ ובנדה‪.‬‬ ‫‪(175‬‬
‫•קתני וכו׳ אלא קרבן אחד״ ליתא בכ״י נד ובנדה‪.‬‬ ‫‪(176‬‬
‫דברי רב ששת׳ וגס בזה מצה אלבק‪.‬‬ ‫‪(177‬‬

‫‪668‬‬
 ‫ו ה מ ש ק י ם מ ט מ א י ם א ת ה כ ל י ם והבלים את האוכלים‪ ,‬הא למדנו ששלשה‬
‫טמאים בשרץ‪ .‬וחסרים אפוא משקים דםיפ* והתנא ששנה לפני רב ששת טעה‪ ,‬וקושית‬
‫״לא אשכחן״ וכר אינה קושי* שהדי ב א ו ת ה הלכה אומר ד׳ יהודה ״שהמשקימ מטמאים‬
‫את הכליט״‪ ,‬ו ש מ השיבו עליו׳ ודי יהודה שנה משנת ד״ע כדעתו‪.‬‬
‫‪ 0‬רב יוסף‪ ,‬שונה הברייתות׳ מביא ברייתא של הססרא ב״תגיגא״! קדושין יב א ו אי‬
‫וכן‪• ,‬״(‪.‬‬ ‫הכי היינו דתנינא )חובה פרשה יב ט( צא‬
‫ו ח ש ו ב‬

‫ז( זבחים כח א‪ :‬אלא אמר אביי כי אתא רב יצחק בר אבדימי סמיך •״( א ד ת נ י‬
‫ת נ א כשהוא אומר שלישי וכר = צו פי״ג ב‪.‬‬
‫ח( ב״מ נח םע״א! תני תנא קמיה דרב יצחק ב ר א ב איי״( קדשים שחייב באחריותן‬
‫חייב שאני קורא בהן בה׳ וכחש‪ ,‬ושאינו חייב באחריותן פטור שאני קורא בהן בעמיתו‬
‫וכחש‪ ,‬א״ל כלפי לייא איפכא מםתברא‪ ,‬א״ל איפמייה א״ל לא הכי קאמר וכר‪.‬‬
‫ואמנם התנא שלו»׳»( טעה והחליף‪ ,‬ובספרא חובה פכ״ב ג! שחייב באחריותן קודא‬
‫‪,‬‬
‫אני בהם וכחש בעמיתו ושאין חייב באחריותן קורא אני בהם בה וכחש‪.‬‬
‫ט( בשם ח ״ ת נ א ״ רבה בר שמואל»״»( מובאת בר״ה כ א ברייתא‪ ,‬ש ת ח י ל ת ה‬
‫דומה לספרא אמור פ״י ה‪ ,‬אבל לא סופה‪ ,‬וגס אינה מדויקה בלשונה! והתני רבה בר‬
‫שמואל יכול כשם שמעברין את השגה לצורך• כ ך מ ע ב ד י ן את החדש לצורך ת״ל‬
‫החודש ה ז ה ל כ ם כ ז ה ר א ה ו ק ד ש ‪ ,‬ודכא מתרץ אותה )״כך מ ק ד ש י ן ״ ( ‪ ,‬אבל‬
‫בספרא שם! כך י ק ד ש ו את החודש מסגי הצורר ת״ל ה ח ו ד ש )הראב״ד! ת״ל בחודש‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פי אשר תקראו אותם במועדם ו כ ו וסמיך ליה בחודש הראשון ו כ ו ( אחר החודש‬
‫‪,‬‬
‫הס הולכים׳ וכך היא בירוש ר״ה רפ״ו גח ע״ג‪ .‬זאת אומרת שהתגא שגה אותה שלא‬
‫‪1‬‬
‫בדיוק ״ ( וגס עירבב אותה עם המדרש שבמכילתא פסחא פ״א ועוד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫י( םגהד מז א! א״ל אביי וכר דתגי רב שמעיה י כ ו ל א פ י ל ו פירשו אבותיו‬
‫מדרכי ציבור יטמא ת״ל בעמיו וכר — ספרא אמור םפ״א טז! בעמיו בזמן שעושים‬
‫כמעשה עמיו לא בזמן שפירשו מדרכי ציבור להחלו וכר יכול וכר‪ .‬העגץ אחד‪ ,‬אבל‬
‫התגא שגה ברייתא זו בםגגץ אחר‪ ,‬וזו מביא א ב י י‪.‬‬
‫יא( ובגדה מג ב! כתגאי מגין לרבות גוגע בש״ז ת״ל או איש‪ .‬וכר‪ .‬א״ל רב הונא‬
‫‪,‬‬
‫בדיה דר גתן לרב פפא ממאי דמאו איש דשרץ קמדבי ליה דלמא מ * איש אשר תצא‬
‫ממגו ש״ז וכו‪ /‬ש י י ל י ג ה ו ל ת ג א י ‪ ,‬איכא דתגי כרב ססא )או איש דשרץ( ואיכא‬
‫דתגי כרב הוגא בריח דרב נתן‪.‬‬
‫ואמגס בספרא אמור פ״ד ג היא שגויה ב י ן ה פ ר ק י ם ‪ ,‬בין או איש הראשון לאו‬
‫איש השגי! אשר תצא ממגו ש״ז זה בעל קרי‪ .‬מ ג י ן ל ר ב ו ת א ת ה ג ו ג ע ב ש ״ ז‬
‫‪,‬‬
‫ת י ל א ו א י ש ‪) .‬ד ( אשר יגע בשרץ אין לי וכר‪ pwi .‬שבפשוטו—שיין• המדרש ל״או‬
‫איש״ הראשון‪ ,‬אבל אפשר למושכו גפ לשגי‪.‬‬

‫ועי׳ לעיל לר״א ב ר שמעון‪ ,‬עמ׳ ‪.661‬‬ ‫‪(178‬‬

‫שמ״ק‪ :‬א מ ר ר ב ה סמיף‪.‬‬ ‫‪(179‬‬
‫ב״י מ׳ ליתא ״בר אבא״‪.‬‬ ‫‪(180‬‬
‫שמעה גם במק‪-‬א‪ ,‬מנחות יז א‪ :‬תני תנא קמיה וכד תנא ד״ה אתנייה סיגול בפסול מיחלף‬ ‫‪(181‬‬
‫ליה וכד‪.‬‬
‫״תנא״ בימי רב חסדא ורב ששת‪.‬‬ ‫‪(182‬‬
‫ואולי בהשפעת משנת םנהד׳ ״עיבור החודש״‪ ,‬עי׳ שם י ע ״ ג‬ ‫‪(183‬‬

‫‪669‬‬
 ‫‪18‬‬
‫כי אמנם כך היא׳ שאע״פ שהאמוראים ב כ ל ל היו שונים את הספרא* (— השונים‬
‫לפניהם היו ה״תגאים״‪ ,‬ועליהם הם נסמכים‪ ,‬כמו שנסמכו עליהם גם במשניות‪ .‬וכשם שלא‬
‫‪s‬‬ ‫‪18‬‬
‫ג ם ברייתא שבספרא‬ ‫תמיד היו בקיאים במשניות זרעים וטהרות כך נשמט מהם לפעמים (‬
‫)״ברייתא לא שמיעא להו״(‪ ,‬או שידעו רק רישא או סיפא! אותו הקטע שהובא בבית‬
‫‪18‬‬
‫המדרש )מה שקרה אפילו במשגה(« (‪ .‬והשוגים האלה היו לפעמיט גט מקצריפ ומוםיפיס‬
‫ז‪8‬‬
‫ומשגיט ‪ 1‬חולין עד א <(‪.‬‬
‫בכורות לט א בעי אם ״יש מחוסר אבר מבפגים״ ופושט! ת״ש )גדבה פרשה יד ז(‬
‫ואת שתי הכליות ולא בעל כוליא אחת וכר ו ת ג י א א י ד ך )שם ט!( יםירגה ל ר ב ו ת‬
‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬
‫)ב ע ל( ״ ( כוליא אחת‪ ,‬סברוה דכ״ע אין ברייה באחת וכר ד מ ר ס ב ר חסרון מבפנים‬
‫שמיה חסרת ו מ ר ם ב ר חסרין מבפגים לא שמיה חסרץ אמר ר״ח בר יוסף ד כ ״ ע‬
‫וכר ולא קשיא כאן כשגבראה בשתים וחסרו כאן כשגבראה באתת מעיקרא ו ה א ד ו מ י א‬
‫‪,‬‬
‫ד ש ל ש ק ת ג י מה שלש מעיקרא וכר‪ .‬ור יוחגן אמר ד כ ״ ע א י ן בריח באחת וחסרון‬
‫מבפגים שמיה חסרון ול״ק כאן שחסרה קודט שחיטה וכר‪.‬‬
‫והגה בספרא שגיגו! יסיר יותרת אע״פ שאין כליות )״שאבדו״( יסיר כליות אע״ס‬
‫שאין יותרת )״שאבדו״( יסירגה אפילו כוליא אחת )״אע״ס שאבדה האחרת״‪ ,‬ראב״ד(‪.‬‬
‫ר׳ יוחגן )בר פלוגתיה דדב חייא בר יוסף תמיד( פירשה כסשוטה )וכמו שיוצא מן‬
‫הספרא(‪ .‬אבל ם ת מ ה ת ל מ ו ד לא ידע כבר שחט ממקור אחד והציגס בתור חולקים‬
‫‪18‬‬
‫״ותגיא אידך״״ ( ״דכולי עלמא״ ״דמר סבר—״ ״ומר סבר״‪!(!90‬‬
‫כריתות כב ב! ת״ר ואם גסש לחייב על ספק מעילות אשם תלוי דברי ד״ע ו ח כ מ י ם‬
‫פ ו ט ר י ם ‪ .‬לימא בהא קמיסלגי דר״ע םבר למדין עליון )״מעילות״( מתחתון )״אשם‬
‫תלוי״( ורבגן םברי אין למדין עליון מתחתון אר״ם דכ״ע למדין עליון מתחתון וכר אלא‬
‫ה״ט דר״ע דאמר קרא ו א ם ג פ ש ו י ״ ו מ ו ס י ף ע ל ע ג י ן ר א ש ו ן וילמד עליון‬
‫‪,‬‬
‫מתחתון וכו ‪.‬‬
‫‪,1‬‬
‫ובספרא שגיגו )חובה פרשה יב א(! ואם ה ר י ]זדי[ ״( מ ו ס י ף ע ל ע ג י ן‬
‫‪, 9 2‬‬
‫ר א ש ו ן מ ל מ ד ( שספק מעילות באשט תלוי דברי ר״ע א מ ר ל ו ר ״ ט מ ה‬
‫‪,‬‬
‫ל ז ה וכו )כבמשגה פ״ה(‪.‬‬
‫התלמוד ק י צ ר דברי ד״ם שישגם במשגה והציע והוסיף ״וחכמים פוטרימ״ )וקרוב‬
‫שהמשנה כולה‪ ,‬עד ״אר״ט״ היתה כולה בת״כ(‪ ,‬אבל גם ל א שגה ״הרי זה מוסיף על‬
‫עגין ראשון״‪ ,‬ו מ ע צ מ ו הוא שפירש כך‪ .‬אלא שאפשר‪ ,‬שבספרא הוםיפוה אח״כ ע״פ‬
‫הבבלי‪ ,‬כשם שהוסיפו בו כמה דברים‪.‬‬

‫שבועות מא ב‪ .‬רש״ג עמ׳ ‪ :42‬ובתר הכין איקבעא תוספתא וספרא וספרי ד ג ר ם י ל ה ו‬ ‫‪(184‬‬
‫ר ב נ ן ו ע ד ה ש ת א ה כ י ן ת ק נ ת א‪.‬‬ ‫כ ו ל ד‪,‬ו‬
‫עי׳ אלבק‪ 109 ,‬למעלה‪.‬‬ ‫‪(185‬‬
‫עי׳ משיכ במק״א ןמבוא לנוסח המשנה‪ ,‬עמ׳ ‪1‬דל ואילר•[‬ ‫‪(186‬‬
‫עי׳ לעיל עמ׳ ‪.648‬‬ ‫‪(187‬‬
‫״בעל״ ליתא בכ״י מ׳‪ ,‬ועיקר‪ ,‬וליתא גם בילקום‪.‬‬ ‫‪(188‬‬
‫אע״ס שיש ״ותניא אידך* גם מאותו ספר‪.‬‬ ‫‪(189‬‬
‫אבל עי׳ הוריות ב ע״ב )לעיל עמ׳ ‪ !(656‬ועי׳ מש׳׳ כ ליומא פא ב‪.‬‬ ‫‪(190‬‬
‫ס״ז וכ״י רומי‪.‬‬ ‫‪(191‬‬
‫כנוס׳ ס״ז וכ״י רומי‪ ,‬דפר‪ :‬לומר‪.‬‬ ‫‪(192‬‬

‫‪670‬‬
‫חולץ קלז א ! דתניא לקט קצירך ולא לקט קיטוף ר י י ו ס י א ו מ ר אין לקט אלא‬
‫‪,‬‬
‫הבא מחמת קציר׳ ר׳ יומי היינו ת״ק כולה ר יוסי היא והכי קחני שד׳ יוסי אומר אין‬
‫‪,‬‬
‫לקט אלא הבא מחמת קציר׳ א״ל ר ב אחא כריה דרבא לרב אשי מודי ר יוסי במידי‬
‫דאורחיה וכר‪.‬‬
‫אבל בספרא קדושיס ס״ב ה שנינו« ולקט קצירך לא לקט קיטוף‪ .‬ולקט קצירך אין‬
‫ל ק ט אלא ]הבא[ י ״ י ( מחמת קציר‪ .‬מ י כ ן א מ ר ו היה קוצר וכו׳ )פאה פ״ד מ״י(׳ כלומר‬
‫ולא לקט שנושר א ח ר הקציר‪ .‬וכבר העיר הראב״ד ‪ t‬״כתבתי הנםחא כמו שמצאתיה כאן‬
‫והיא מוחלפת מן הגירסא שהביאו במסכת חולין וכו׳ אלמא הכי קאמר אין לקט אלא הבא‬
‫מחמת קציר ו ל א מ ח מ ת ק י ט ו ף וכו׳ והכא משמע דלמעוטי אחר הקציר אתא כדמפרש‬
‫ואזיל מכאן אמרו וכו׳ ותנא גופיה קתני לה ור׳ יוסי ליכא הכא‪ .‬ואני תמה מאד על חילוף‬
‫הגירםות מהו׳ ומי שסדר הגמרא במסכ׳ חולין אס ראה הנסחא הזאת מה ראה להקשות‬
‫ר׳ יוסי היינו ת״ק ותירוץ שר׳ יוסי אימר וכו׳ אדרבה פלוגת׳ איכא ביגייהו דת״ק דריש‬
‫ליה למעוטי קיטוף ור׳ יוסי דריש ליה למעוטי אחר הקציר א ב ל ל ק ס ק י ם ו ף‬
‫ל ק ט ה ו י ‪ .‬ואיפכא הויא סלוגתייהו ממאי דאמריגן בגמרא דילן ומאין היה לו לבעל‬
‫הגמרא לסדר העגין והמחלוקת כך וכו׳‪.‬‬
‫אבל גם בתום׳ פאה פ״ב יד שניגו‪ :‬איזהו לקט זה הגושר בשעת הקציר ו ב ש ע ת‬
‫ה ת ל י ש ה ר ׳ י ו ס י א ו מ ר אין לקט אלא ה ג ו ש ר ב ש ע ת ה ק צ י ר ה ב ל ב ד‬
‫שגאמר ולקט קצירך לא תלקט‪ ,‬ואגו רואיס אפוא שחםריס בססרא שלגו דברי ר׳ יוסי ן‬
‫<ר׳ יוסי אומר> ולקט וכו׳‪ ,‬ו״מיכן אמרו״ א״תלש מלא קומצו״ קאי‪ ,‬ותגא דפ״א ז מרבה‬
‫״תולש״ ב ת ב ו א ה ‪ ,‬וביריש׳ פאר‪ .‬פ״ג יז ע״ג לא שניגו אלא רישא )לא לקט קיסוף(‪,‬‬
‫ובס״ד יח ע״ג׳ ברייתא אחרת! תגי לקט קצירך לא כל הקוצר ב י ד ו ‪.‬‬
‫תמורה ז םע״א! תגיא כוותיה דרבא )שאפי׳ מקדיש בעל מוס לדמי גסכיט לוקה(‬
‫גדבה תעשה אותו זה קדשי בדק הבית ואין לי אלא גדבה )״הרי זו״( גדר )״הרי עלי״(‬
‫מגיין ת״ל ולגדר‪ ,‬יכול אפי׳ קדשי מזבח ת״ל ולגדר לא ירצה‪ ,‬זה קדשי מזבח ואין לי אלא‬
‫גדר גדבה מגיץ ת״ל גדבה‪ ,‬רבי אומר לא ירצה בהרצאת גופו הכתוב מדבר )״שלא‬
‫יקריבגו״(‪ ,‬הייגו ת״ק מאי לאו בהא קמיפלגי דת״ק סבר אפי׳ אקדשיה לדמי גםכים וכר‪.‬‬
‫אבל בספרא אמור פ״ז ו שנינו‪ :‬רבי אומר ממקומו הוא מוכרע שנאמר ולנדר לא ירצה‬
‫ואיזה )ה(קודש מרצה זה קודש מזבח‪ .‬ת״ל ונרצה לו! ואין ביניהם אלא מ ש מ ע ו ת‬
‫ד ו ד ש י ן‪ ,‬ו״האי לישנא דהכא לא מםתגי בהאי פירושא״)ראב״ד(‪.‬‬
‫אלא ש״תנא״ דבי רב ק י צ ר ו ה צ י ע הדברים בלשונו הוא׳ וע״י כך מעו בפירושו‪.‬‬
‫בבכורות לח א מביא ר ב תחליפא בר אבדימי ברייתא! דתנן זו עדות העיד חזקיה וכר‬
‫כל שאין לו תוך בכלי חרס אין לו אחוריים ל ח א ק ה )״שאין אחוריו חלוקים מ ת ו כ ו — א ל א‬
‫אם גטמא גבו גטמא תוכו״( גטמא תוכו גטמא גבו גטמא גבו נטמא תוכו‪ ,‬כלי חרס בתוכו‬
‫תלה רחמגא וכו׳ א״ר יצחק בר אבין ה״ק כל שאין לו תוך בכלי חרס כ ג ג ד ו ב כ ל י‬
‫ש ס ף אין א אחוריים לחלוקה וכוי‪.‬‬
‫אבל בספרא שמיגי פרשה ז ד שגיגו ‪ 1‬אל תוכו את שיש לו תוך ממא ואת שאין לו תוך‬
‫טהור פרט למיסה ולכסא ולםפסל ולשולחן ולספינה ומנורה של חרס ) = כ ל י ם פ״ב מ״ג‬
‫ופכ״ז מ״א!( זאת עדות העיד וכו׳ כל שאין לו תוך בכלי חרס אין לו אחורייט‪ .‬אל תוכו‬
‫מתוכו הוא מטמא ואינו מיטמא מאחוריו וכו׳‪.‬‬
‫‪ (193‬ראב״ד‪.‬‬

‫‪671‬‬
 ‫אלא שהתנאים פירשו עדות זו לעגין ״חלוקה״׳ כלים פכ״ה מ״ו׳ והוסיפו פ י ר ו ש ‪.‬‬
‫מנחות צב ב—צג א! תנו רבנן קרבנו ולא הבכור וכר קרבנו ולא מעשר וכר׳ ומה‬
‫שלמים ש א י ן מ ק ד ש י ן ל פ נ י ה ם ו ל א ח ר י ה ם מ ע ו נ י ן ס מ י כ ה מ ע ש ר‬
‫ש מ ק ד ש ל פ נ י ו ו ל א ח ר י ו * » י ( אינו דין שמעון סמיכה תלמוד לומר קרבנו ולא‬
‫מעשר‪ .‬קרבנו ולא פסח וכר ומה שלמים ש א י נ ן ב ע מ ו ד ו ה ב א מ ע ו נ י ן ס מ י כ ה‬
‫פסח ש ה ו א ב ע מ ו ד ו ה ב א א י נ ו ד י ן שטעת סמיכה ת״ל קרבנו ולא פסח‪ .‬איכא‬
‫למיסרך מה לשלמים שכן םעונים נסכים ותנופה וחזה ושוק׳ קראי אסמכתא בעלמא אלא‬
‫קראי למה לי! קרבנו ולא ק ר ס חבירו קרבנו ולא קרבן גוי קרבנו לרבות כל בעלי קרבן‬
‫לסמיכה׳ ושם צד א! ת״ר קרבנו לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה וכר )=ספרא צו סי״ז ב(‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ובדף צג א י״( אמרו! מאי סעמא דר יהודה )״האומר יורש אינו סומך״( קרבנו ולא קרבן‬
‫אביו וכר ורבגן האי קרבגו מאי עבדי ליה קרבגו ולא קרבן גוי קרבגו ולא קרבן חבירו‬
‫קרבגו לרבות כל בעלי קרבן)״חוברין״( לסמיכה וכו׳‪.‬‬
‫והגה בספרא גדבה םי״ז ב—ו שגיגו! קרבגו קרבגו קרבגו לרבות כל בעלי קרבן וכר‬
‫)כבבבלי( קרבגו לא קרבן אביו קרבגו לא קרבן אחר )=״הגוי״( קרבגו לא קרבן ה ג ר‬
‫)״גר שמת ואין לו יורשיך‪ ,‬וי״ג! הגוי( שר׳ יהודה אומר אין היורש סומך‪ .‬קרבגו לא‬
‫הבכור וכר קרבגו לא המעשר הלא דין הוא ומה אם שלמים ש א י ג ן ב ע מ ו ד ו ה ב א‬
‫טעוגין סמיכה ה מ ע ש ר ש ה ו א ב ע מ ו ד ו ה ב א ) ר ״ ע בסוף בחקותי( איגו דין‬
‫שיםען סמיכה ת״ל קרבגו לא המעשר‪ .‬קרבגו לא הפסח הלא דין הוא מה אם שלמים ש ל א‬
‫ר י ב ה ב ה ן ה כ ת ו ב מ צ ו ת י ת י ר ו ת מעוגות סמיכה הפסח ש ר י ב ה ב ו‬
‫ה כ ת ו ב מ צ ו ת י ת י ר ו ת אינו דין וכר‪.‬‬
‫והנה לא רק ש ה ד י ן ב מ ע ש ר ו פ ס ח ש ו נ ה בספרא מבתלמוד׳ אלא שמתוכו‬
‫נראה קצת ש ל א י ד ע ש ה ב ר י י ת א ש ל ד ף צ ד ע ״ א )קרבנו לרבות כל בעלי‬
‫קרבן( גשגית באותו מקום ראשוגה א צ ל ברייתא שלגו‪ ,‬ושגם קרבן חבירו )״אחר״( או‬
‫קרבן גוי)״אחר״‪ ,‬עי׳ פרידמן בפירושו( שגוי שם‪.‬‬
‫והדרשות שגדרשו בבבלי צג א ל״רבגן״ ישגן בספרא אצל ״קרבגו ולא קרבן אביו״‬
‫שהוא לד׳ יהודה׳ ואמרו שם תחילה! ור׳ יהודה לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה ל י ת‬
‫ל י ה )בה בשעה שהיא שגויה אצל דרשתו בספרא( ו א י ג מ י אית ליה גוי וחברו מחד‬
‫קרא גסקא )״אחר״( אייתרו ליה תרי קראי חד קרבגו ולא קרבן אביו ואידך לרבות כל‬
‫בעלי קרבן לסמיכה‪ .‬אבל בםסרא דורש עוד ״ולא קרבן ה ג ר ״ ‪ ,‬ואם אנו גורסים ״הגוי״‬
‫א״כ דורש הוא חברו וגוי מחרי קראי‪.‬‬
‫נראה אפוא שהברייתות שבתלמוד כ א ן איגן הברייתות של ספרא כאןי אלא מדרש‬
‫‪,‬‬
‫אחר השוגה קצת משלגו היה להם כאן )אולי מדרשו של ר ח י י א(‪.‬‬
‫ולעומתו ברייתא א׳ שבספרא שם שגה תגא אחד בקיצור‪.‬‬
‫מגחות צג ב! תגו רבגן ידו על הראש ולא ידו על הצואר‪ ,‬ידו על הראש ולא ידו על‬
‫הגביים )״גב*(׳ י ד ו ע ל ה ר א ש ו ל א י ד ו ע ל ה ח ז ה‪ .‬כל הגי למה לי צריכי וכו׳‬
‫ואי א ש מ ע י נ ן הני ת ר י משום דלא א י ת ר ב ו ל ת נ ו פ ה אבל חזה‬
‫ד א י ת ר ב י ל ת נ ו פ ה א י מ א לא צריכא•‬
‫אבל בספרא שם׳ גדבה פ״ד ב )וכן פי״ז א( מפורש! על ראש לא על הגביין‪ .‬א ו צ י א‬
‫״קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקדושין״‪.‬‬ ‫‪(194‬‬
‫וכן בערכין ב א ותמורה ב א‪.‬‬ ‫‪(195‬‬

‫‪672‬‬
 ‫א ת כ ו ל ם ו ל א א ו צ י א א ת ה ח ז ה ‪ ,‬ו ד י ן ה ו א מה אם הראש שאין טעון תנופה‬
‫טעון סמיכה החזה וכר‪.‬‬
‫הברייתא נשנית אפוא ע״י ״תנא״ אחד בקיצור» ידו על הראש ולא ידו על החזה בלי‬
‫הדין׳ ופירשו הצריכותא בתלמוד׳ אלא שאפשר שהיא רק פ ר פ ר ז ה תלמודית‪.‬‬
‫וצריכותא בתלמוד במקום שישנה כזו בספרא גם בנזיר מא ‪ x‬אחרי שהביאו בתלמוד‬
‫ברייתא דת״כ מצורע פ״ב‪ .‬ד )זקנו מה ת״ל וכר( לרבנן וברייתא השניה בת״כ שם )ראשו‬
‫מה ת״ל( לר׳ אליעזר שאלו ‪ 1‬ורבנן האי ראשו מאי דרשי ביה מיבעי לחו למידחי לאו‬
‫דהקסה )״במצורע״( דתגיא •»‪ 0‬לא תקיפו פאת ראשכם יכול )ביבמות * ש ו מ ע א נ י ‪,‬‬
‫והוא העיקר‪ ,‬שהיא דבי ר׳ ישמעאל( אף מצורע כן וכר ותיפוק ליה מזקנו דתניא זקנו מה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ת״ל וכו )ברייתא דםפרא דלעיל( צריכי וכו )ועי׳ גם נח א(‪.‬‬
‫והנה עשו כאן צריכותא משתי ברייתות של ש נ י ב ת י מ ד ר ש ו ת ‪ ,‬ולא הזכירו‬
‫את הצריכותא שבת״כ מצורע שם * מה ת״ל ראשו ומה ת״ל זקנו לפי שיש בראש מה שאין‬
‫בזקן ובזקן מה שאין בראש‪ ,‬הראש אסור במספריים ובתער )״בנזיר״( והזקן )״השחתת‬
‫הזקן״( אינו אסור במספריים ובתער וכוי‪.‬‬
‫וכזה גט בנזיד מט א ! לאביו ולאמו למה לי צריכי דאי כתב אביו הו״א חיינו טעמא דלא‬
‫‪,‬‬
‫מיטמא ליה משוט דחזקה בעלמא היא אבל אמו ובו ‪.‬‬
‫כי צריכותא כזאת ישגה בת״כ אמור פרשה א ד—ה! אילו כן הייתי אומר מה אמו‬
‫בידוע אף אביו בידוע‪ ,‬אביו חזקה מגין וכו׳ אילו כן הייתי אומר מה אביו שאינו מתחלל וכר‪.‬‬
‫אלא שכאן אפשר‪ ,‬שהיא פרסרזה של דברי הספרא‪.‬‬
‫מנחות נ ב—נא א! תגן התם חביתי כ״ג לישתן ועריכתן ואפייתן בפגים ו ד ו ח ו ת‬
‫‪,‬‬
‫א ת ה ש ב ת מנא ה״מ אמר רב הונא וכו דבי ר׳ י ש מ ע א ל תנא )״תנא לה אליבא‬
‫‪97‬‬
‫ד ח כ מ י פ״!( תעשה ]תעשה[ י( ואפילו בשבת תעשה ואפילו בטומאה‪ ,‬אביי אמר אמר‬
‫‪98‬‬
‫קרא םלת מנחה תמיד הרי היא כמנחת תמידין ‪ 0‬ר ב א אמר על מחבת מלמד שטעונה‬
‫‪19‬‬
‫כלי‪ .‬ואי אפי לה מאתמול איפםילא לה ״ ()כצ״ל( בלינה‪ .‬תניא כתתיה דרבא על מחבת‬
‫מלמד שטעונה כלי בשמן להוסיף לה שמן וכר )=ספרא צו פ״ד א(‪.‬‬
‫ואע״פ שהביאו כאן ברייתא דספרא לסייע ל ע י ק ר ד י נ ו של דכא — לא הביאו את‬
‫‪200‬‬
‫הספרא שם באותו ענין׳ פרשה נ ה» ת מ י ד אף בטומאה ת מ י ד אף בשבת ‪ X‬מפני‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫שהביאו ברייתא דבי ר ישמעאלי שהיא מעין דרשה זו)הר״ש בפי כתב! ובפ התכלת‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫מייתי מ ה א י ב ר י י ת א דדוחה את השבת(׳ ואפשר שדעתם )כדעת ר ב י ( ״ (׳ שגם‬
‫‪,‬‬
‫בתמיד לומדים אגו שבת מן ״במועדו״׳ ועולת שבת בשבתו)םסח סו א(‪.‬‬
‫זבחים מו א! חוץ מן הדט )״שאין חייבין עליו משוט גותד ומשומ טמא״( מגא ה״מ אמר‬
‫‪,‬‬
‫עולא אמר קרא ואני נתתיו לכם שלכם יהא דבי ר ישמעאל תגא אמר קרא לכפר לכפרה‬
‫‪,‬‬
‫נתתיו ולא למעילה‪ ,‬ר יוחנן אמר אמר קרא הוא )״דמו בנפשו הוא״( הוא לפני כפרה‬
‫‪,‬‬
‫כלאחר כפרה מה אחר כפרה אין בו מעילה אף לפני כפרה אין בו מעילה ו מ וכר ותלתא‬

‫‪• -‬האי תנא״‪ ,‬שביבמות ה׳ רע״א‪ ,‬ות״ר‪ ,‬שבנזיר נז סע״ב‪ ,‬וכאן קי‪2‬רוה ‪1‬‬ ‫‪(196‬‬
‫כ״י מ׳ ור׳ ויל׳‪.‬‬ ‫‪(197‬‬
‫בדף נב א משתמש ר ב א בדרשה זאת לצנק א ח ר ‪1‬‬ ‫‪(198‬‬
‫איפםילא— כי״מ וקי‪ ,‬דפר‪ :‬ואיפםל‪ .‬לה— כי״מ ודי‪ ,‬דפו׳‪ :‬ליד‪-‬‬ ‫‪(199‬‬
‫דרשה הרגילה בספרא‪ ,‬צי׳ אלבק‪.19 ,‬‬ ‫‪(200‬‬
‫בספרא אמור סי״ז יג‪ ,‬מנחות ןב ב ופסח׳ דז א וירוש׳ פסח׳ לד ב‪.‬‬ ‫‪(101‬‬

‫‪673‬‬
‫קראי בדמ למה לי למעוטי ממעילה מבותר ומטמא‪ .‬וכן בחולין קיז א )״‪-‬שהחלב מועלין בו‬
‫וחייבין עליו משוט פגול ונותר וטמא מ ש א ״ כ נ ד ם ״ ( ! מנה״מ אמר עולא וכר‪.‬‬
‫והגה בספרא צו פט״ו ו! אחר שריביגו דברימ שהן כשלמיט ודבריט שאיגמ כשלמיט‬
‫)״לטומאה״( למה גאמרו שלמימ מעתה ס ר ט ל ד ם ‪ .‬ותחילתה של אותה ברייתא‪,‬‬
‫הלכה ג—ה‪ ,‬הובאה בבבלי זבחימ מה ב‪ ,‬לאותה משגה )וכן מעילה י ב(‪.‬‬
‫אבל עיקרה של הםוגיא— איגה בזבחימ מו א‪ ,‬אלא במעילה יא א—ב לעגין מעילה׳‬
‫כמו שהיטיב לראות רש״י )בזבחים שם(‪ 1‬הא דעולא לאו הכא איתמר אלא גבי מעילה‬
‫איתמר במסכת מעילה דקתני אין מועלין בדמים והכא ה״ק מנה״מ דמתגי׳ אמר עולא ג ב י‬
‫מ ע י ל ה אמר קרא לכם ותגא דבי ר׳ ישמעאל לכפר ו כ ו ׳ ור׳ יוחנן אמר הוא ו מ ס ק נ א‬
‫ת ל ת א קראי חד למעוםי מגותר וכר‪.‬‬
‫ואמגם כך‪ ,‬שאותה הםוגיא של מעילה העבירוה ראשוגה לחולין‪ ,‬שגם דין מ ע י ל ה‬
‫גשגה שם‪ ,‬ושם הוסיפו רבגן בתראי! ותלתא קראי למה לי בדם חד למעומי מגותר וכר‪,‬‬
‫ומשם העבירוה לזבחים‪ ,‬שאין שם אלא דין גותר וטומאה‪.‬‬
‫וכן בירוש׳ יומא פ״ה מג ע״א גאמרו הדברים רק לעגין מ ע י ל ה ‪.‬‬
‫חולין קכח ב» אבר מן החי דמטמא מאי קראןה[ אמר רב יהודה אמר רב וכי ימות מן‬
‫‪,‬‬
‫הבהמה‪ ,‬והאי מיבעי ליה לכאידך דרב יהודה אמר רב וכר )עי לעיל( א״כ לכתוב רחמגא‬
‫מבהמה מאי מן הבהמה שמע מיגה תרתי‪ .‬אי הכי אפילו בשר גמי לא ם״ד ד ת ג י א יכול‬
‫יהא בשר הפורש מן החי טמא ת״ל ו כ י י מ ו ת מ ן ה ב ה מ ה מה מ י ת ה וכר‬
‫= ספרא שמיגי פרשה ד ו)״ת״ל גבילה‪ ,‬מה גבילה״ וכוי׳ ראב״ד! ת״ל בגבלתפ יטמא‪,‬‬
‫םיפיה דוכי ימות הוא(‪.‬‬
‫אבל ברייתא זו היא סיפא של הלכה א—ה‪ ,‬ואבר מן החי גלמד שט מלימוד א ח ר ‪.‬‬
‫והיו יכוליפ אפוא לםייט כדרכמ ״ותגא מייתי לה מהבא״‪ ,‬אלא שלא ידעו ר י ש *‬
‫ואמגם וודאי׳ שיש ברייתות בספרא‪ ,‬שגעלמו מחכמי התלמוד הבבלי ולא ידעום!‬
‫אבל דבר זה רגיל‪ ,‬כמו שאמרתי‪ ,‬בכמה ברייתות )״ברייתא לא שמיעא ליה״(‪ ,‬ואסילו‬
‫במשגיות‪ ,‬כמו שהארכתי בזה במק״א *!«(‪ ,‬וכשם שא״א להוציא מעובדא זו במשגיות‪,‬‬
‫שהאמוראים וסתם התלמוד לא ידעו את ס פ ר המשנה‪ ,‬כך אי אפשר להוציא מעובדות‬
‫אלו בגוגע לספרא‪ ,‬שהאמוראים והתלמוד לא ידעו את ס ס ר הםסרא‪.‬‬
‫ואמגם בגוגע לברייתות התירו ה״תגאים״ השוגים לעצמם לסעמים יותר מדאי לשגות‬
‫את הלשון‪ ,‬להציעו׳ לקצרו ולהרחיבו)ושיגויים כאלה ישגם ממסכת למסכת(‪ ,‬וגם לשבשו‪,‬‬
‫והציטטים שבתלמוד — מפי התגאים הובאו‪ ,‬ויש ש״קבעו״ התגאים ה ג ה ו ת אמוראים‬
‫ו פ י ר ו ש י ה ט בפפרא׳ כשפ ש״קבעו״ הגהות והוספות במשגה ‪1‬‬

‫הגהות והוספות‬ ‫ה‪.‬‬

‫והספר )״ספרא״( של ה״תגאים״ לא תמיד היה מוגה ומתוקן׳ ויש שטעו ההגאים‬
‫בגירםתם‪ ,‬ויש שקבעו הגהות א מ ו ר א י ם בגוף הספרא ז‬
‫‪ (1‬ססרא גדבה םרשה יב ב! אין לי)״בלא תעשה חמץ״( אלא מגחות ששיריהן גאכלין‬
‫מגחות שאין שיריהן גאכלין מגין ת״ל וכל המגחה אשר תקריבו לה׳ לא תעשה חמץ‬
‫ר ׳ י ו ס י ה ג ל י ל י אומר להביא את לחם הפגים ר ע ״ א ל ה ב י א מגחת ג ם כ י ם ‪.‬‬
‫אבל התגא ששגה את הספרא בבי רב‪ ,‬מגחות גז םע״א )לכדתגיא(‪ ,‬שגה! אשד תקריבו‬
‫‪,‬‬
‫‪[.‬ואילך‬ ‫‪W(a201‬ןמבואלנוסח המשנה‪ ,‬ןמ׳ ‪1‬‬

‫‪674‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ל ר ב ו ת מגחת ג ם כ י ם לחימוץ דברי ר יוסי הגלילי ד ע ״ א ל ר ב ו ת לחם הפנים‬
‫‪202‬‬
‫לחימוץ‪ ,‬ו״שלח רבין משמיה דר׳ יוחגן״ )שם ע״ב(» כך היא הצעה של משגה ( אשד‬
‫תקריבו לרבות ל ח ם ה פ ג י ם לחימוץ דברי ריה״ג רע״א לדבות מגחת גםכים לחימוץ‪,‬‬
‫וספרא שלגו כהגהת ד׳ יוחגן‪.‬‬
‫‪ (2‬גדבה פרשה יד ו ז את כל החלב אשר על הקרב ר׳ ישמעאל אומר להביא את החלב‬
‫שעל הקיבה רע״א להביא את החלב שעל הדקים‪ ,‬אבל ה״תגא״ )חולין מט א—ב( שגה‬
‫)דתגיא(! את כל החלב אשר על הקרב וגר להביא חלב שעל גבי ה ד ק י ן דברי ר׳‬
‫ישמעאל רע״א להביא חלב שע״ג ק י ב ה ‪ ,‬ושאלו מסיפא דת״כ )שם ז(! ר׳ ישמעאל‬
‫אומר מה חלב המכסה את הקרב קרום וגקלף ]אף[ אין לי אלא קרום וגקלף )״והייגו חלב‬
‫שע״ג הקיבה״( רע״א מה חלב המכסה את הקרב תותב וקרום וגקלף אף אין לי אלא תותב‬
‫וקרום וגקלף )״אבל חלב הקיבה איגו תותב אלא חתיכות חתיכות הוא אדוק״(‪ .‬שלח רבין‬
‫משמיה דר׳ יוחגן כד היא הצעה של משגה ו א י ס ו ף ק מ י י ת א ‪ ,‬״והאי גירםא דהכא‬
‫מתרצא כדמתרץ לה במסכת חולין״ )ראב״ד(‪ .‬אבל ר׳ א ו ש ע י א מעיד )שם ע״א( ו חלב‬
‫שע״ג קיבה כהגים גהגו בו היתר כ ר ׳ י ש מ ע א ל ש א מ ר מ ש ו ס א ב ו ת י ו ‪ ,‬ועל‬
‫כן שאלו כאן בע״ב! אי הכי ״כר׳ ישמעאל״— כר׳ עקיבא היא? אדגב״י! שאמר משום‬
‫אבותיו‪ ,‬ו ל י ה ל א ם ״ ל ‪.‬‬
‫אבל אם כן הדבר גראה‪ ,‬שר׳ א ו ש ע י ה שגה מחלוקת יד׳ ישמעאל ור״ע בהיפוך‪,‬‬
‫ושגה גם סיפא בהיסוך‪ .‬ואמגס בתום׳ חולין םפ״מ יד שגיגו ו‬
‫ואת כל החלב אשר על הקרב זה חלב שעל הדקין ד ב ר י ר ״ ע ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫אומר חלב שעל הקיבה ו ח כ מ י ם ל א ה ו ד ו לו‪ .‬שעל הבםלים זה חלב שבין פקוקרות‬
‫וכר דברי ריה״ג <ר׳ עקיבה אד להביא חלב שעל העוקץ>»«( ר ׳ י ש מ ע א ל אומר‬
‫חלב * ( תותב קרום וגקלף ר ע ״ א קרום ונקלף ג‪.(20‬‬
‫‪20‬‬

‫כאן מתאימה הסיפא לרישא שבבבלי‪ ,‬אבל הרישא מ ו ג ה ת והפוכה כבר‪ ,‬וראיה‬
‫שר״ע קודם כאן לר׳ ישמעאל‪ ,‬שלא כרגיל‪ .‬ואין אפוא כל ספק‪ ,‬שהעיקר כאן! דברי ר׳‬
‫י ש מ ע א ל ד ״ ע אומר וכר‪ ,‬ותגא דתוספתא פוסק אפוא כר׳ ישמעאל׳ כר׳ אושעיא‬
‫שבבבלי‪ .‬וא״כ היתה הסיפא של הבבלי ושלגו משובשת‪.‬‬
‫‪ (:‬אמור פרשה ז ב! אין לי אלא )״שנוי מביא״( עולה מנין לרבות את השלמים וכו׳‬
‫מנין לרבות את התודה וכו׳ מנין לרבות את העופות והמנחות וכר א״כ למה נאמר אשר‬
‫יקריבו לה׳ לעולה פרם לגזירות )שאין הגוים נודרין בנדרות( דברי ד״ע א״ל ר׳ יוסי‬
‫הגלילי אפי׳ אתה מרבה כל היום אין כאן אלא עולה בלבד‪.‬‬
‫וכך הוא גם בתום׳ שקלים פ״א ז צוק׳‪ 1‬דברי ד״ע א״ל ר׳ יוסי הגלילי אפי׳ אתה‬
‫דורש כל היום אין מקבלין מהן אלא עולות ושלמים בלבד‪.‬‬
‫אבל במגחות עג ב! דברי ר׳ יוסי הגלילי רע״א אשר יקריבו לה׳ לעולה אין לי אלא‬
‫עולה בלבד׳ וע״פ התלמוד הפכו בתום׳ בדפוסים וכ״י ו׳‪.‬‬
‫אבל הגכון כבת״כ׳ שהדרשות מתאימות לדרכו של ד״ע‪ ,‬וכך אומר לו ריה״ג גם בצו‬

‫‪ (202‬כלומר‪ :‬וודאי •כך ה מ ת המשנה כדאמרן אבל איפור״‪ ,‬רש״י‪.‬‬

‫‪ (203‬בתום׳ שלנו חסר והשלמתיו־‪ ,‬ע״ס ‪1‬יסט בקםע אחד ןרבי שבמ״צ ‪ JQR‬חם״ז ‪ ,110‬והוא‬
‫כנוסח הילקוט וראב״ד בםםרא‪.‬‬
‫‪ (204‬״שןל הקבה״ לי תא שם ובכ״י ועזג‬
‫‪ (205‬״אםורין״ לי׳ בקםע הנ״ל‪.‬‬

‫‪675‬‬
 ‫‪,‬‬
‫פיח א )זבחים פב א(! עקיבא אפילו אתה מרבה כל היום אין כאן אלא חטאת )ועי גם‬
‫דברי ראב״ע צו פי״א ו(‪.‬‬
‫‪ (4‬וברייתא שבת״כ גדבה פרשה ד א מובאה בתלמוד זבחים לב א כלשונה! וםמד‬
‫ושחט מה סמיכה בטהוריט אף שחיטה בטהורים‪ ,‬אבל ״רב חםדא מ ת ג י א י פ כ א ״ ו‬
‫וםמד ושחט מה שחיטה בטהורין וכר‪.‬‬
‫‪ (5‬וכך בברייתא דחובה פרשה יג ו מובא בב״ק קד ב‪ :‬תיל גזילה ועושק אבידה‬
‫ופקדון י ש ת ל מ ו ד ויתיב רב ה ו ג א וקאמר להא שמעתא איל ר ב ה ב ד י ה י ש‬
‫ת ל מ ו ד קאמר מר )״מדכתיב כל הגי ריבויא הוא שהבן חייב לשלטי( או י ש ת ל מ ו‬
‫‪,‬‬
‫)כיי ה ! י ש ת ל מ ו ן( קאמר מר א״ל יש תלמוד קאמיגא ומריבוייא דקראי אמרי‪.‬‬
‫אבל בספרא שם ‪ 1‬תיל והגדלה והעושק והפקדון והאבידה י ש ת ל מ ו מ כ ל מ ק ו ם ‪.‬‬
‫ואמגם ר ב ה ב ד י ה ד ר ב ה ו גא ידע כגראה גוםח שלגו‪.‬‬
‫‪ (6‬ויש שהשמיטו ה״תנאים׳ עיי הומויטילויטון ]=שויון־ד‪.‬םופות[ קטעים ומשפטים‬
‫שלמים‪ ,‬עד שלפעמים מלאו אמוראים את החלל‪ ,‬או שהעירו על החסרת‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫בתמורה כח א—ב הביאו ברייתא של גדבה פרשה ב ז—ט! אמר ר י ש מ ע א ל * ״ ׳ (‬
‫‪20‬‬
‫אני דן)שרובע וגרבע אפילו בעד אחד פסול למזבת( ומה בעל מום שאין התראת ל ( שגי‬
‫עדים פוםלתו מאכילה הודאת )״ידיעתי( עד אחד פוםלתו מהקרבה רובע ונרבע שהודאת‬
‫)״שיעידת״( שני עדים פוםלתו מאכילה )״שהרי בסקילה הואי( אינו דין שהודאת )״שתהא‬
‫יעידת״( עד אחד סוםלתו )״סוםלתן״( מהקרבה ת י ל מ ן ה ב ה מ ה ל ה ו צ י א ר ו ב ע‬
‫ו נ ר ב ע ‪ .‬ושואל התלמוד! והא אתיא מדינא )ולמה לי תיל?(‪ .‬א מ ר ר ב א ש י משום‬
‫דאיכא למימר מעיקרא דדינא פירכא מה לבעל מום שכן מומו ניכר תאמר ברובע ונרבע‬
‫שאין מומו גיכר הואיל ואין מומו גיכר יהא כשר לגבי מזבח ת י ל מ ן ה ב ה מ ה‬
‫להוציא רובע וגרבע‪.‬‬
‫אבל בספרא אחרי ״אינו דין שתהא יעידת עד אחד פוםלתן מן ההקרבה׳! א מ ר ל ו‬
‫‪,‬‬
‫ר ע ק י ב א לא אם אמרת בבעל מום שמומו בגאי תאמר ברובע וגרבע שאין מומו‬
‫‪,‬‬
‫בגלוי הואיל ואין מומו בגלוי לא יפסל מעל גבי המזבח ת י ל מ ן ה ב ה מ ה ו כ ו )כמו‬
‫‪,‬‬
‫שהעירו התום שם(‪.‬‬
‫התגא השמיט אפוא מן ״אמר ריע׳ עד ״לא יפסל מעיג המזבח׳‪ ,‬ופירשו ר ב א ש י *‪.(20‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ (7‬ולהיפך בקידוש ד ע״ב )ספרי תצא פיס רםח( נוספו ב׳ דינים אלו ! מה ליבמה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכו ‪ ,‬מה לאמה העבריה וכו ‪ ,‬שאיגן גם בברייתא שבירוש כאן‪ ,‬ועליה שאלו! הא למה לי‬
‫‪,‬‬
‫קרא הא אתיא לה אמר ר ב א ש י משוס וכו ‪.‬‬
‫‪ (8‬ובסגהדרין סד ב הביאו ספרא קדושים פרשה י ו—ז )דתגיא( בחסרון ו בעי‬
‫‪,‬‬
‫ר ב א ש י וכו בן בנו ובן בתו מהו תיפשומ מיהא חדא דתניא כי מזרעו נתן למולד‬
‫מה תיל לפי שנאמר וכר אין לי אלא בנו ובתו בן בנו ובן בתו מנין תיל בתתו מזרעו‪.‬‬
‫ומעיר התלמוד! ת נ א פ ת ח ב כ י מ ז ר ע ו ו ס ל י ק ב ת ת ו מ ז ר ע ו ‪ ,‬דרשא‬
‫אחרינא הוא ז ר ע ו א י ן ל י א ל א ז ר ע כ ש ד ז ר ע פ ס ו ל מ נ י ן תיל בתתו‬
‫מזרעו‪.‬‬

‫‪ (206‬כ ן בכ״י מי ופי ושמ״ק ויל ‪ ,‬דפר‪ :‬שמעון‪.‬‬

‫‪,‬‬

‫‪ (207‬ןכ״י מ׳ ונר בכל הסומא‪ :‬הוראת‪ ,‬בפ״א— כ״י מי ושמ״ק‪ :‬הודאת‪[.‬‬

‫‪ (208‬כיוזא בו אומר ר כ א ש י במנחות ו א להלכה י שבספרא‪ :‬משוס דאיכא למימר מעיקרא‬
‫דדינא פירכא וכוי‪.‬‬

‫‪676‬‬
 ‫ואמנם בםפרא שלנו! בן בנו ו ס בתו מנין ת ״ ל כ י מ ז ר ע ו נ ת ן ל מ ו ל ך ‪.‬‬
‫א י ן ל י א ל א ז ר ע כ ש ד ז ר ע פ ס ו ל מ נ י ן ת״ל בתתו מזרעו למולך כ ל ז ר ע‬
‫ש י ש בו‪.‬‬
‫והחסיד אפוא ה״תנא״ מן״ת״ל״ עד ״תיל״‪.‬‬
‫‪ (9‬וכמה פ י ר ו ש י ם של אמוראים ק ב ע ו התנאים בספרא שלנו׳ כמו קדושים‬
‫ס״ז ה! שנאמר זימה ז ה מ ה ה ו א ׳ והוא פירושו של ר ב א ביבמות א ב׳ אמנם‬
‫לברייתא א ח ר ת ׳ שמתאימה יותר לתום׳ קידושין פ״א ד׳ אלא שגם שם הוסיפו כבד‬
‫‪,‬‬
‫בכיי ארפורט )צוק (! ״זה מה הוא איגו לא כהן ולא לוי ולא ישראל״׳ הוספה שכתובה‬
‫‪20‬‬ ‫‪,‬‬
‫בדפוסים ובכ״י ר ש ל א ב מ ק ו מ ה ׳ בדברי ר יהודה״ (‪.‬‬
‫‪ 10‬וכן גדבה פרשה ט א! אל בגי אהרן אפילו הן רבואות‪ .‬ו כ ך ה ו א א ו מ ר ב ר ו ב‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ע ם ה ד ר ת מ ל ך ׳ שהוא פירושו של ר י ו ח ג ן ‪ ,‬ויק״ר פ״ג! ת ג י ר ח י י א‬
‫‪,‬‬
‫ואפיא ןהן[‪°‬״( ריבואות‪ .‬א מ ר ר י ו ח נ ן ב ר ו ב ע ם ה ד ר ת מ ל ד ‪.‬‬
‫‪ (11‬וכן בחקותי פ״ו א! נקם בברית ונקם שאין בברית‪ .‬א י ז ה ה ו א נ ק ם ש א י נ ו‬
‫ב ב ר י ת כגון ס י מ ו י ע י נ י ם שםימו את ע י נ י צ ד ק י ה ו מלד יהודה‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובויק״ר פ״ו מובא הפירוש ״איזה הוא״ וכר בשם ר יוחגן! ת ג י ר ח י י א גקם‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בברית וכר אי זה נקם שאינו בברית‪ .‬ר ב י ע ז ר י ה ו ר א ח א ב ש ם ר י ו ח ג ן‬
‫א מ ר זה סימוי עינים וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אלא שבשני כי״י של ויק״ר׳ מינכן ובדיט מוז ‪ ,‬א י ן כאן ״ר עזריה ור אחא בשם‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר יוחנן״׳ ו ל מ ט ה ב כ י ״ י א ל ה ! ר ה ו נ א ו ר א ח א ב ש ם ר ׳ י ו ח נ ן א מ ר י ן‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫זה סימוי עינים שתלוי בראש )במקום ״ר שמואל בר נחמן בשמ ר יונתן״‬
‫שבדפוסים(! ‪( » 1‬‬
‫‪ (12‬ויש נם שה״תנאים״ דבי רב שמרו לנו את הנוסח ה ע י ק ר י של הספרא!‬
‫‪,‬‬
‫צו פרשה ג ג )ווייס׳ לב ב(! מכלל שנאמר ודם זבחך ישפך על מזבח ה אלהיך והבשר‬
‫תאכל ש ו מ ע א ג י ח ט א ת ש ג י ת ן ד מ ה ל מ ט ה כ ש י ר ה ו ה א מ ה א ג י‬
‫מ ק י י ם ע ל ק ר ג ו ת ה מ ז ב ח מ צ ו ד ‪ .‬יכול כשם שמעון ארבע מתגות )‪0‬אם גתגן‬
‫מתגר‪ .‬אחת כיפר כך תהא טעוגה דמימ למעלה )ו(אמ גתגה לממד‪ .‬כשרה וכו׳‪.‬‬
‫״שומע אני*׳ שחשוד כבר מסעם הסרמיגולוגיה של הספרא׳ מפפיק ומפריע כאן!‬
‫‪,‬‬
‫אבל בבבלי זב נב ב בא ב מ ק ו מ ו לשון הספרא העיקרי! ל מ ד נ ו ל נ י ת נ י ן ב מ ת ן‬
‫‪2‬‬
‫א ר ב ע ש א ם נ ת נ ן ב מ ת נ ה א ח ת כ י פ ר יכול וכר ״(‪.‬‬

‫ג הירושלמי והבבלי ]והספרא[‬

‫בכלל ישנה לפנינו בבבלי מ ס ו ר ת הבבלים בספרא ו ק ב ל ת ״תנאים״ שלהם‪ ,‬שאינה‬
‫מתאימה לנמרי ללשץ הספרא שלנו‪ ,‬אבל המסורת שלנו א ר ץ ־ י ש ר א ל י ת היא‬
‫ומתאימה תמיד ללשון הספרא ש ב י ר ו ש ל מ י *<*( !‬

‫חכמים‬ ‫הכריעו‬ ‫התום׳ השתמשה כאן בספרא שהיא מביאה אותו כשם ״חכמים*‪:‬‬ ‫‪(209‬‬
‫ר׳ יהודה וכר = ספרא ה״ד‪.‬‬ ‫לסייד דברי‬
‫כ״ה בכי״י ר׳ ובריס׳ מוז׳‪.‬‬ ‫‪(210‬‬
‫ובנוגע ל ב ח ק ו ת י‪ ,‬עי׳ להלן‪.‬‬ ‫‪(211‬‬
‫ועי׳ זבחים לו ב וספרי ראה סיס׳ עח‪.‬‬ ‫‪(212‬‬
‫עיי ודים‪ ,‬מבוא‪ vi ,‬והופמן‪.34 ,‬‬ ‫‪(213‬‬

‫‪677‬‬
 ‫כמו ‪ (1‬ספרא נדבה פ״ב ג=ידוש׳ שקלים פ״א מו ע״ב )ותני כן(‪ .‬אבל שונה בחולין ה א‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ (2‬שם פ״ד ב» ידו לא יד בנו וכו = ירוש קדושין ריש פ״ב סב ע״א ס ת ם ‪ .‬אבל‬
‫שונה במנחות צג ב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (3‬שם פ״ה ח וצו פ״ב ז )בשיגויים( = ידוש יומא פ״ב לט ע״ג )תני—התיכון והא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כתי והאש וכו ]=צו שם[(‪ .‬אבל שוגה ביומא מה א‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ (4‬שם פ״ו א» וערכו בגי אהרן יכול אפילו מאה וכו עד ‪ t‬דברי ד יהודה = םתם‬
‫‪,‬‬
‫בירוש יומא ספ״ב מ ע״א‪ ,‬ו ל פ ג י ו שם! וערכו י כ ו ל מ א ה י כ ו ל מ א ת י ם ‪.‬‬
‫)והפסיק בזה‪ .‬והתחיל בברייתא דמצורע זבים פרשה ה ה—י! ובםםרא שם מתתיל ו ימים‬
‫‪,‬‬
‫שגים יכול לימים הרבה( א״ר עקיבה כל ששמועו מרובה וכו ת ג י ר ׳ יהודה בן בתירה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אומר וכו׳ אמר ר נחמיה*״( וכו ר מגא אןו[מר משום ר יהודה וכו רבים שלשה וכו׳‬
‫יכול שגים ושלשה וכו׳ הוי אומד שלשה‪.‬‬
‫אבל בבבלי יומא כז םע״א הובאו דברי ר״ע שבגדבה ם ת ם ובלי ציון של ברייתא‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ (5‬שם פרשה יב ו‪ :‬ומגין המעלה וכו׳ )והקםירם( »( מ ן ה ש א ו ר ו מ ן ה ד ב ש‬
‫‪218‬‬
‫ע ו ב ר ב ל ״ ת וכו׳‪ — .‬ירוש׳ שבת ם״ז ט ע״ג)גשמעיגה מן הדא( (! המעלה מבשר‬
‫חטאת וכו׳ משאור ומדבש עובר בל״ת וכו׳‪.‬‬
‫אבל בבבלי מגחות גז ב )ת״ר( אין ׳‪.‬מן השאור ומן הדבש״׳ ואעפ״כ פירשה הרמב״ם‬
‫)באיסורי מזבח פ״ה ד( כמקריב כל אלה ‪-‬בחמץ או בדבש״׳ מדקבעה התלמוד אצל‬
‫משגתגו העוסקת בחמץ )עי׳ כ״מ(׳ וגםתייע מספרא וירוש׳)עי׳ לח״מ(׳ אבל הראב״ד חולק‬
‫עליו׳ ומפרש הברייתא במעלה בשר חטאת וכו׳ בשאיגם ראוייט להקטרה‪ ,‬בלי תמץ ודבש‬
‫)ועי׳ הופמן שם(‪ .‬ואמגם משאלת רמי בר חמא )שט גח א(! המעלה מבשר חטאת העוף‬
‫ע״ג המזבח מהו וכו׳— גראה כפי׳ הראב״ד׳ שבמעלה מדברים שאיגם ראויים להקטרה‬
‫עסיקיגן בבבלי‪.‬‬
‫‪ (6‬שם סוף פרשה יב ט בסוסו ‪ 1‬המזבח‪ ,‬אין לי וכו׳ = ידוש׳ שם )ר׳ אלעזד שאל לר׳‬
‫יוחגן וכו׳ א״ל כ ה ד א ד ת ג י( מלה במלה‪.‬‬
‫אבל בבבלי מגחות גז םע״ב )ר׳ י ו ח ג ן אמר חייב ד ת ג י א( מביא רק רישא׳ אבל‬
‫לא ״יכול לעבודה ושלא לעבודה״ וכו׳‪ ,‬ושם קו ב וש״ג מביא כעץ מדרש זה בשם ר ׳‬
‫א ל י ע ז ר ! ד ת ג י א ר א ״ א לריח גיחוח אי אתה מעלה אבל אתה מעלה לשום עצים‪.‬‬
‫‪ (7‬שם פרשה יג ד! ואם תקריב מגחת בכורים לה׳ זו מגחת העומר‪ .‬מגץ היא באה מן‬
‫השעורין או י כ ו ל מן החטין‪ .‬אמר ר׳ אליעזר נאמר כאן אביב וגאמר אביב במצרים וכר‬
‫רע״א ג א מ ר ל צ ב ו ר ה ב א ב כ ו ר י ם ב פ ס ח ו ה ב א ב כ ו ר י ם ב ע צ ר ת‬
‫ז‪21‬‬
‫א ם ( מציגו שממין שהיחיד מביא תובתו וכו׳ אף ציבור לא יביא אלא מן השעורין‬
‫אם תאמר מן החטין אין שתי הלחם בכורים‪ = .‬ידוש׳ טומה פ״ב יז ע״ד ם ת ם )אחרי‬
‫‪lt‬‬
‫‪42‬‬ ‫(‬ ‫»‬ ‫׳‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ו‬
‫אבל בבבלי מנחות סח נ )פד א(! א ת ה א ו מ ר מן השעורין א ו א י ג ו אלא מן‬

‫״אמר ר׳ נחמיה״‪ ,‬כ נ ו ס ח הרי״ף בה׳ נדה ג ם בספרא‪.‬‬ ‫‪(214‬‬

‫ל י ת א בכ״י רומי‪.‬‬ ‫‪(215‬‬
‫ת ו ם ׳ מ נ ח ו ת פ ״ ו ז—מ‪ ) ,‬מ כ ו ת פ״ד ב‪1 ,‬וקי‪ :‬ו מ מ א ו ר ( ‪.‬‬ ‫‪(216‬‬
‫כי״ר‪ ,‬ראב״ד‪ :‬מ ה ‪ ,‬רפו׳‪ :‬כ מ ה ‪.‬‬ ‫‪(217‬‬
‫ובירוש׳ כ י ״ ר ישנו אפילו ה ס ע ו ת שבספרא‪ :‬ב פ ס ח — מ‪2‬רת‪.‬‬ ‫‪(218‬‬

‫‪678‬‬
‫החמין ר ״ א א ו מ ר גאמר אביב במצרים וגאמר אביב ל ד ו ר ו ת וכד רע״א מ צ י ג ו‬
‫יחיד שמביא וכר )ומסיים(! ו א ם א ת ה א ו מ ר ב א מ ן ה ח מ י ן ל א מ צ י ג ו‬
‫צ י ב ו ר ש מ ב י א ח ו ב ת ו מ ן ה ש ע ו ר י ן ד ב ר א ח ר אם אתה אומר עומר בא מן‬
‫החמין אין שתי הלחם ביכורים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כאן יש לגו בבבלי דבי ר ישמעאל )אתה אומר—או אינו( שהביא את הםסרא‬
‫ב״דבר אחר״!‬
‫‪,‬‬
‫‪ (8‬שם פט״ז ד! בקר לרבות את אחד עשר וכר = ידוש גזיר פ״ה גד ע״א )ולסגיו‬
‫סמוך לו‪ ,‬ברייתא של ב ח ק ו ת י ! י ה י ה ק ו ד ש מלמד שהקדושה חלה על התשיעי‬
‫ועל אחד עשר יכול יקרבו שגיהן ת״ל בקר‪ ,‬שאיגו בלשון זה בבחקותי סי״ג ב(‪.‬‬
‫אבל בבבלי בכורות םא א מ ק ו צ ר ת ! ועוד דתגיא אם מן הבקר לרבות אחד עשר‬
‫ל ש ל מ י ם י כ ו ל שאגי מרבה אף התשיעי א מ ר ת וכי הקדש וכו׳ ם ת ם ס פ ר א‬
‫‪1‬‬
‫מ ג י ר׳ יהודה• *(‪.‬‬
‫‪ (9‬חובה פרשה ט ב! יכול ה מ ה ר ה ר בלב יהא חייב ת״ל בשפתיס לא בלב או‬
‫יכול שאגי מוציא את ה ג ו מ ר בלב ת״ל לבטא = ידוש׳ גדר רפיה גג ע״ד! בשפתים‬
‫לא בלב יכול שאגי וכו׳‪ .‬שמואל אמר הגומר בלב איגו חייב וכו׳‪.‬‬
‫אבל בשבועות כו ב גשגית ב ל ש ו ן א ח ר ‪ ,‬וע״י כך גדחקו בפירושה! אמר שמואל‬
‫וכו׳ מיתיבי בשפתים ולא בלב‪ ,‬גמר בלבו מ ג'ין ת״ל ל כ ל א ש ר י ב ט א ה א ד ם‬
‫ב ש ב ו ע ה ‪ ,‬ושאלו! הא גופא קשיא אמרת בשפתים ולא בלב והדד אמרת גמר בלבו מנין‪,‬‬
‫ותירצה רב ששת בדוחק‪ ,‬אבל מתוך חידוש׳ יוצא שהקבילו את הספרא לדברי שמואל‬
‫החולקים‪.‬‬
‫‪ (10‬אחרי פרשה ג ג—ז = ידוש׳ יומא פ״ה מב ע״ג )וםמיד א ! ה ק ו ד ש ‪ .‬צ ר י ד‬
‫ל כ ו י ן כ ג ג ד ה ק ד ש ‪ .‬א״ד גחמיה וכר‪ ,‬כמו בפ״ד ז—ח(‪.‬‬
‫אבל הברייתא שבבבלי נה א שונה בלשונה קצת‪ ,‬ויש בה פרפרזה! אדרבה דנין גופו‬
‫מגופו ואין דנין גופו מעלמא )ב״פ(‪ ,‬במקום« או נלד לדרך זו דנים דם השעיר מדם‬
‫השעיר וכר‪ ,‬דגים דם הפר מדם הפר וכו׳‪.‬‬
‫‪ (11‬שם פ״ד ח—ט! ולקח מדם הפר ומדם השעיר בזמן שהן‪ (»°‬מעורבים יכול מזה‬
‫בפני עצמו ומזה בפני עצמו ״*( ת״ל מ ד ם ח ט א ת ה כ פ ו ר י ם אחת)שמ׳ ל י( הא מה‬
‫אני מקיים ולקח וכו׳‪.‬‬
‫בירוש׳ יומא פ״ה מב ע״ד»*(! מ נ י י ן ש ה ו א ז ק ו ק ל ה ע ר ו ת )מלשון הירוש׳(‬
‫ת ״ ל מלקח[ מדם הפר ומדם השעיר בזמן וכו׳ ת״ל ) ו כ פ ר א ה ר ן ע ל ק ר נ ו ת י ו (‬
‫]מדם חטאת הכפורים[ אחת בשנה ]יכפר עליו לדורותיכם[)רישא דקרא(׳ אחת)פי׳ הירוש׳(‬
‫בשנה הוא מכפר ואינו מכפר שתים בשנה‪ .‬או נימר דם הפר אחת בשנה לא שתים בשנה‪.‬‬
‫ת נ י ר ׳ י ש מ ע א ל )מדם חטאת הבפורים( ]וכפר אהרן על קרנותיו[ אחת בשנה )יכפר‬
‫עליו לדורותיכם( אחת בשנה וכר‪.‬‬
‫ובבבלי נח א הביא אחרי מחלוקת ר׳ יאשיה ור׳ יונתן)שהיא בוודאי מדבי ר׳ ישמעאל(!‬
‫ת נ י א א י ד ך ולקח מדם הפר ומדם השעיר שיהיו מעורבין זה בזה א ת ה א ו מ ר‬

‫‪ (219‬ועי׳ מניר איש שלום ‪.138‬‬

‫‪ (220‬כנוסח כי״ר‪ ,‬דםר‪ :‬שהיה‪.‬‬
‫‪ (221‬כייר‪ :‬מ ה בעצמו ו מ ה כעגמו‪.‬‬
‫‪ (222‬המפרשים נדחקו כסירושו‪.‬‬

‫‪679‬‬
 ‫שיהיו מעורבין זה בזה א ו א י נ ו אלא מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו ת״ל אחת‪,‬‬
‫וםתמא כר׳ י א ש י ה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו״תגיא אידך״ זה הוא ד ב י ד ״ י )אתה אומר—או אינו(׳ וזהו ״תני ר ישמעאל״‬
‫‪1‬‬
‫שבירושלמי‪.‬‬
‫‪ (12‬אחרי פ״ו ג—ו מובא בבבלי יומא לב א׳ אבל בפרפרזה ולשון אחד! וביתש׳‬
‫יומא פ״ג מ ע״ד מובאה ה״ו סתם ב ל ש ו נ ה ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (13‬בהר פ״ב ד = מלה במלה בירוש ר״ה פ״ג נח םע״ד‪ .‬אבל שונה בלשונו בבבלי‬
‫ר״ה ט ב‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ (14‬קדושים פרשה י ג = ירוש םגהד ס״ז כה םע״ב! יכול אפילו מטר וכר‪ ,‬אבל בבבלי‬
‫‪,‬‬
‫םגהד סד ב בלשון אחר‪.‬‬
‫ואמגם כמו בכל הברייתות שבבבלי׳ שהתגאים הוסיפו בהם בכמה מקומות פ י ר ו ש‬
‫ו ה צ ע ת ד ב ר י ם ‪ ,‬כך הוא גם בברייתות של פפרא שבבבלי‪ .‬כזו כבר ראיגו בתמורה‬
‫ז ב )אמור פ״ז ‪•0‬‬
‫‪,‬‬
‫וכזה הכגיסו פלוגתא והוספת דברים בברייתא אחרת‪ ,‬גדבה פרשה ד ט—י)פריד ‪ (62‬ו‬
‫וזרקו יכול זריקה אחת ת״ל סביב‪ ,‬אי פביב יכול יקיפגו כחוט ת״ל מרקו הא כיצד הפסק‬
‫‪,‬‬ ‫ג‪22‬‬
‫)״הפסיק״( ( די מתנות ***( ר ישמעאל אומר גאמר כאן סביב וגאמר להלן סביב מה סביב‬
‫האמור להא הפסיק )״הפסק״( •״( ארבע מתנות אף סביב האמור כאן הפסיק )״הפסק״(‬
‫‪,‬‬
‫ארבע מתנות‪ ,‬ולפי נוסח זה אין אפוא בין ר ישמעאל לר״ע)=םתם( אלא משמעות דורשין‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אבל בבבלי זבחים גג ב הביאו ‪ t‬כ תנ א י יכול יזרקנו וכו הא נ י ד ד מ ה ‪ 0‬ע ן ן •‪(22‬‬
‫‪,‬‬
‫ש ת י מ ת ג ו ת ש ה ן ארבע ר ישמעאל אומר וכר מה להלן סיפוק ארבע מתגות אף כאן‬
‫ז‪2‬־‬
‫פיסוק א ר ב ע ( מתנות‪ .‬א י מ ה ל ה ל ן א ר ב ע מ ת ג ו ת על ארבע קדגות אף כאן‬
‫ארבע מתנות על ארבע קרנות א מ ד ת עולה טעונה יסוד )חובה ט״ט ‪ p‬ו ק ח מזרחית‬
‫דרומית לא היה לה יסוד‪.‬‬
‫כאן שנו התנאים ב ל ש ו ן ה מ ש נ ה )שם( ״דמה טעון שתי מתנות שהן אדבע״‬
‫)והוםיסו בסיפא‪ :‬אי מה וכר‪ ,‬ו״אמרת״ אינו לשת הספר* אלא שאפשר שזו הוספת‬
‫הבבלים וע״י כך פירשו בבבלי ת״ק כשמואל ודי ישמעאל כרב‪ ,‬אבל לפי הפשט שניהם‬
‫כרב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובזבחיפ קח ב‪ :‬ת״ר וכו )אחרי פ״י ב בשיגוי לשון(׳ ונוטף ו אס ‪ p‬מה ת״ל איש‬
‫‪,‬‬
‫איש דברה תורה כלשון בגי אדם׳ שאיגו בספרא כאן ולקוח מדברי ר יוסי בקדושים‬
‫פרשה י א )דברה תורה לשוגות הרבה(‪.‬‬
‫ולפעמים חיבת שתי ברייתות משני מקומות )שוב כמו במשניות( לאחת ‪1‬‬
‫מנחות םנ א—ב! ת״ר וכי תקריב וכר )נדבה פרשה י א—ב( ודי יוסי ברי יהודה‬
‫אומר וכר )צו פ״י א( ז פסחי צו ב וש״נ» כדתניא כשם וכר )נדבה םי״ח ד( ו כ ש ה ו א‬
‫א ו מ ר ואם עז וכר )שם פ״כ א( ן יומא כג םע״ב—כד א! נימא כתנאי על בשרו וכר )צו‬
‫פ״ב ‪ 0‬וחגיהם שם וכר )אחרי ס״ו ז(‪ .‬וכזה גס ב י ד ו ש י פסחים פ״ב כח ע״ג—ע״ד‪,‬‬

‫‪ (224‬כנוםח כל כי״י וראשונים‪.‬‬ ‫‪ (223‬נוסח כייר )ועי׳ הע׳ מא‪-‬ש(‪.‬‬

‫‪ (225‬בד״ ו כאן •הפסק״‪ ,‬ובאחדי פ״ד יא‪ :‬הפסיק‪ ,‬בילקוס )בהשפעת הגבלי(‪ :‬פיסוק‪ .‬הפסיק‬
‫= הפסק )כתיב מלא(׳ וכן •הססיד״‪ ,‬רגיל בכי״י‪.‬‬
‫‪ (226‬כ״י מ׳ ושמ״ק‪.‬‬
‫‪ (227‬בנו׳ כי״י ורש״י‪.‬‬

‫‪680‬‬
‫שחיברו מכילתא פסחא פ״ח— ספרא תזריע פ״א ה— ספרא אמור סי״ז ו ומכילתא שם‬
‫א‬ ‫‪2‬‬
‫לברייתא אחת ס ת מ י ת ״ (‪ .‬בירוש׳ גזיר פ״ה נ י ע ״ )עי׳ לעיל(׳ יומא םפ״ב מא א‬
‫)עיי לעיל(‪.‬‬
‫ולפעמים קיצרו והשמיטו מה שאיגו ‪1‬דיך להם באותה שעה )ממש כמו במשגיות(׳‬
‫‪,‬‬
‫כמו תמורה ו ב = ת״כ אמור פ״ז א וד ‪ t‬מגחות עה א! ת״ר פתות וכוי)פי״ב ה רישא(‬
‫ויצקת וכר )שם }‪4‬‬
‫‪22‬‬
‫אמנם פרידמן ״ ( מחליט׳ שהיה לבבלים מין ״ת״כ זוטא״‪.‬‬
‫אבל געביר נא את ראיותיו אחת אחת ‪t‬‬
‫‪ (1‬במגחות ה ב מובאה רק ברייתא דת״כ גדבה פרשה ב י! ת״ר כ ש ה ו א אומר וכר‬
‫)מפגי שלא היה צריך אלא ל פ י ר ו ש *אם הישבתה״׳ שאגו עומקים בו בעגין ב מ ג ח ת‬
‫ה ע ו מ ר ( ‪ .‬ובתמורה כוז א—ב הובאו הבדייתות ז—ט‪ ,‬יא! ורובע ונרבע מגלן דאםירי‬
‫לנבוה דת״ר מן הבהמה וכר בחסרון תשובת ר״ע בה״ח )עיי לעיל( ובחסרון ״יש ברובע‬
‫מה ש אי ן בנעבד וכוי ןלפיכך צריך ה כ ת ו ב ל ו מ ד א ת כ ו ל ם ״ ‪ ,‬ובמקומו ‪ 1‬הוצרך‬
‫לומר ר ו ב ע והוצרך לומר ג ו ג ח[ בהי״א‪ .‬ושט כט א — ה ת ח ל ת ה של ברייתא י׳‬
‫)עד ״והלא דין הוא״( ‪ t‬דתגיא כשהוא ‪°‬״( וכר‪ .‬וכאן הגוםח בכ״י מ׳! דתגיא מן הבקר‬
‫להוציא את הגעבד א ת ה א ו מ ר להוציא את הגעבד א ו א י ג ו אלא להוציא את‬
‫הטריפה ״»( כשהוא אומר וכר‪ ,‬וכזה הגיה בעל שמ״ק‪.‬‬
‫ובבכורות מא א הובאה ברייתא קטועה‪ :‬מן הבהמה להוציא רובע וגרבע מן הבקר‬
‫להוציא את הגעבד מן הצאן להוציא את המוקצה ומן הצאן להוציא את הגוגח = גדה מא א‬
‫סתם׳ וב״ק מ ע״ב בהוספת‪ :‬אמר ד״ש אם גאמד רובע וכר )=הי״א! כבתמורה(‪.‬‬
‫ומכל זה הוציא פרידמן‪ ,‬שהיה לסגיהט ת״כ זוטא‪ ,‬ואותו ת״כ זוטא היה מסיים ״כשהוא‬
‫אומר מן הבקר למטה״ כמו שהיא בתמורה וכר‪ .‬אבל ברור שבתמורה כט א השתמשו בסוף‬
‫הברייתא שהביאו בדף כח‪ ,‬אלא שלא הביאו את הדין‪ ,‬שלא היה צריך להט כאן‪ ,‬שבוודאי‬
‫ידעוהו‪ ,‬שהרי עסקו בו כל אמוראי בבל)מגח׳ ה ב(‪ ,‬ובבכורות קיצרו ולא הביאו את הדיגים‪.‬‬
‫ונוסח שמ״ק וכי״מ אייאפשר הוא‪ ,‬שהרי א״נ היה ! ר י ר לסיים‪ :‬שאין ת״ל אלא )כי״מ‪ :‬הוי א׳(‬
‫להוציא את ה נ צ ב ר )כלומר •מן הבקר״ הא׳ ‪ ,(1‬ו״אתה אומר — או אינו* אינו כלל לשון ספרא‪.‬‬
‫‪ (2‬בבכורות מא ב)מב א( הובאה ברייתא דגדבה פרשה ג ז‪ ,‬אבל רק תחילתה! ת״ש זכר‬
‫‪2‬‬
‫זכר ולא נקיבה כשהוא אומר למטה זכר שאץ ת״ל )מה תיל(״ ( להוציא טומטום‬
‫ואנדרוגינוס‪ ,‬ו ל א הביא את ה ד י ן שבה״ח—הי״א׳ והנה מעיר כאן פרידמן! ״וזו מחזיקתני‬
‫נ״כ שהיה ת״כ דבי רב ספרא זוםא״‪ .‬אבל זהו קיצור רגיל׳ שמביאים רק את םך־הכל‬
‫הצריך להם ולא את המשא והמתן׳ והרי אין המצסס מחוייב להביא ברייתא ארוכה במקום‬
‫שהוא צריך רק ל ת ח י ל ת ה ׳ שהיא גס סופה‪.‬‬
‫‪ (3‬בבכורות מב א הובאה ברייתא דגדבה פי״ח ב בקיצור‪ :‬ת״ש אם זכר אם גקבה זכר‬
‫ודאי גקיבה ודאית ולא סומסום ואגדרוגיגום׳ בהשמסת ה ד י ן שבה״ב—ה״ג‪ ,‬וגם כאן‬

‫כבכלי בפסחים בז ב וסוכה לו כ‪.‬‬ ‫‪(228‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A50,142,143‬‬ ‫ר ו ת י ו לספרא‬
‫גליון כ״י פלי‪ :‬וכשהוא‪.‬‬ ‫‪(230‬‬
‫ע״כ גם בכ״י סל׳‪ ,‬והוגה בגליון כלפנינו‪.‬‬ ‫‪(231‬‬
‫מיותר בם״ם‪.‬‬ ‫‪(232‬‬

‫‪681‬‬
‫מעיר פרידמן )‪ :(142‬״וגט זה מחזיקני שהשתמשו בבי מדרשא בת״כ זוטא והיה נוטה‬
‫בגוםחאותיו מת״כ שלגו״‪.‬‬
‫אבל גם כאן הלא רק השמיטו את הדין‪ .‬והסתפקו בתחילתה‪ ,‬שהיא גט מופה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (4‬בפסח צו ב וש״ג הביאו ברייתא דנדבה פי״ח ד‪ ,‬והשמיטו את הדין‪ ,‬והסמיכו לה‬
‫‪,‬‬
‫פ״כ א! כדתגיא כשם וכו׳ )פי״ח ד()‪ 0‬כ ש ה ו א א ו מ ר ואס עז הפסיק העגין וכו )שט‬
‫פ״כ א(‪ .‬וגם בזה מצא פרידמן חיזוק להשערתו )עמ׳ ‪ .(143‬אבל גם כאן אין לגו אלא‬
‫קיצור הדין וצירוף דברים׳ השייכים באמת זה לזה‪ ,‬לשם הצורך‪.‬‬
‫ואין אפוא כל יסוד להשערה זו של פרידמן‪.‬‬

‫ז‪] .‬הוספות בספרא[‬

‫שאלה אחרת היא‪ :‬מה גכנס בת״כ ש ל ג ו מדבי ר׳ ישמעאל ומה סיבן של‬
‫‪3‬‬
‫הוספות אלה ״(‪.‬‬
‫המסדר עצמו מביא מדבי ר׳ ישמעאל כ״פ בלשון ״ מ ש ו ם ר׳ ישמעאל א מ ר ו ״ ‪,(234‬‬
‫וגם ״ר׳ י ש מ ע א ל אומר״״־־(‪.‬‬
‫וחוץ מזה אגו מוצאים ״תגא דבי ר״י״ שבבבלי בספרא!‬
‫‪ (1‬עירובין גא א וש״ג = מצורע פרשה ז ז‪.‬‬
‫‪ (2‬אבל הברייתא שבחולין ל ע״ב! תגי דבי ר׳ ישמעאל אין ושחט אלא ומשך וכה״א‬
‫‪23‬‬
‫זהב שחוט ואומר חץ שחוט לשונם מרמה דבר‪ ,‬שנמצאת בספרא צו סרשה ד ג ״אין • (לשון‬
‫שחיטה אלא משיכה שנאמר זהב שחוט״‪ ,‬נכנסה שט שלא במקומה בין דברי ת״ק )״ישחטו‬
‫ריבה כאן שוחטים הרבה אף הגרים אף הנשים ואף העבדים״( לבין דברי ר״א שאחריהט‪,‬‬
‫ומפסיקה את העגין ואיגד‪ .‬שייכת לכאן׳ ותדר״י דורש ״ושחט״ של ויקרא ולא ״ישחטו״‬
‫של צו‪ ,‬אלא ש ג ו ם פ ה כאן מדבי ר״י לויקרא‪.‬‬
‫‪ (3‬וכן חולין מב א )״מלמד שתפס ה ק ב ״ ה מכל מין וכו׳״( אינו שוד‪ .‬לספרא שמיגי‬
‫פרשה ב ב )״מלמד שהיה מ ש ה אוחז החיה ומראה להט לישראל וכו׳״(‪ ,‬והן דברי ר״ע‬
‫ש ב מ כ י ל ת א םםחא רפ״א וספרי ב ה ע ל ו ת ך פיס׳ סא‪.‬‬
‫‪ (4‬וזבחים קז א )״ואליהם תאמר לערב פרשיות״( אינו שוד‪ ,‬לת״כ אחרי ס״י א )״ואליהם‬
‫תאמר כ כ ל ה א מ ו ר ב ע נ י ן״(‪.‬‬
‫י‪(:3:‬‬ ‫‪ (5‬וגטין מג ב! ו ל ת נ א ד ב י ר ״ י דאמר בשפחה כנענית המאורסת לעבד‬
‫ן‪3‬בר‬

‫אינו שוה לספרא קדושיט פ״ה ב‪ :‬ר׳ ישמעאל אומר בשפחה כנענית הכתוב מדבר‬
‫‪238‬‬
‫המאורסת ל ב ן ח ו ד י ם ( וכתום׳ כריתות ם״א יז‪ :‬ר׳ ישמעאל אומר וכו׳ נשואה‬
‫לעבד כנעני א ח ר י ם א ו מ ר י ם מ ש מ ו נשואה ל ב ן ח ו ר י ם וכד‪.‬‬
‫‪ (6‬ובקידושין כט א‪ :‬תנא דבי ר״י כל מקום שנאמר צו וכו׳׳ כוונו לספרי נשא סיס׳ א‬
‫ולא לספרא צו פ״א א ואמור פי״ג א )והספרא שט הוא דבי ר ש ב ״ י‪ :‬״אמר ר׳ שמעץ*‬
‫מוסיף(‪.‬‬
‫עי׳ ה ו פ מ ׳ ‪ 27‬ואלבק ‪ .113‬ועי׳ מ״ש ב״שרידים מדבי ר״י לם׳ ויקרא״‪ ,‬ס ס ר היובל קרוים‪,‬‬ ‫‪(233‬‬
‫‪ 19‬ואילך‪.‬‬
‫נדבה פי״ם ד‪ ,‬פ״כ ה‪1 ,‬ו פ ר ש ה ה ה — כי״י‪ ,‬מ‪1‬ורע פ״ז יא‪ ,‬אחרי פ ר ש ה א ה‪ ,‬ואחרי‬ ‫‪(234‬‬
‫פ ‪ -‬ז ד ־־ תדר״י בבבלי י ו מ א עד ב‪.‬‬
‫במכיל׳ פ ס ח א פס״ו‪ ,‬״תני ר׳ ישמעאל״ בירוש׳ י ב מ ו ת‬ ‫ר״א‬ ‫א מ ו ר פ״ד י ח = דבי ר״י‪,‬‬ ‫‪(235‬‬
‫כ ״ י ר ׳ ‪ :‬ואין‪.‬‬ ‫‪(236‬‬ ‫ר פ ״ ח ח ע״ג‪ ,‬עי׳ לעיל‪.‬‬
‫כנו׳ הדפוסים וראב״ד‪.‬‬ ‫‪(238‬‬ ‫״ כ ל ר א‪1‬ל ר׳ ישמעאל״ בדברי ר ב ה ב ר ר ב הונא ש ם בע״א‪.‬‬ ‫‪(237‬‬

‫‪6S2‬‬
 ‫‪ (7‬אבל תני ר׳ ישמעאל שבירוש׳ יומא פ״ה מב ע״ד = ספרא אחרי פ״ד ט )או‬
‫יכול — הא מה א נ י מ ק י י מ( = ״תניא אידך״ ביומא גוז א ) א ת ה א ו מ ר — א ו‬
‫•אינו( ‪(239‬‬
‫‪ (8‬ונשאר לנו עוד ח ו ל י ן ס ה א ושמיני פ״ה ח ‪1‬‬
‫חולין םה אי‪-‬םו א! ת ״ ר את אלה מהם תאכלו את הארבה וגומר ארבה זה גובאי‬
‫וכו׳ מה ת״ל למינו למיגהו למיגהו למיגהו ד׳ פעמים להביא ציפורת כרמים )מין ארבה‬
‫שאין לו גבחת( וכו׳ ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ת נ א אלו כללי כללות ואלו פרטי פרסות‪(240‬‬
‫ארבה זה גובאי למינו להביא ציפורת כרמים אין לי אלא הבא ואין לו גבחת )״שאין ראשו‬
‫מרוט״( הבא ויש לו גבחת מניין )״שאינו דומה לארבה אלא בארבעה סימגים האמורים‬
‫במשנתט״( ת״ל סלעמ וכו׳ הבא וראשו ארוך )״ובלבד שידמה בארבעה םימגימ״( מניין‬
‫אמרת הרי אתה ח בניין אב משלשתן לא ראי ארבה כראי הרגל ולא ראי הרגל כראי‬
‫ארבה ולא ראי שניהם כראי סלעט ולא ראי סלעט כראי שניהט הצד השוה שבהן שיש א‬
‫ארבע רגלים וארבע כנפים וקרצולים וכנפיו חופין את רובו אף כל שיש לו ארבע רגלים‬
‫וארבע בגפים וקרצולים וכגפיו חופין את רובו והלא הצרצור הזה יש א ארבע רגלים‬
‫וארבע כגםים וקרצולים וכנפיו חופין את רובו יכול יהא מותר ת״ל חגב ]כל[ ש ש מ ו‬
‫ח ג ב‪ ,‬אי שמו חגב יכול ]אפי׳ ן אין בו כל הסימנין הללו ת״ל למיגהו עד שיהא בו כל‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫הסימגין הללו וכר במאי קמיסלגי ת נ א ד ב י ר ב * ( ו ת נ א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ‪,‬‬
‫בראשו ארוך קמיסלגי תגא דבי רב סבר אשר לו כרעים כלל׳ ארבה סלעם חרגול חגב‬
‫למיגהו פרט‪ ,‬כלל ופרם אין בכלל אלא מה שבסרט וכר תדר״י סבר אשר א כרעים כלל‪,‬‬
‫ארבה וכו׳ סרט׳ למינהו חזר וכלל‪ ,‬כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט וכו׳‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ובתום׳ ס״ג כה שניגו‪ :‬ר׳ יוסי אומר ושמו חגב ו ל א כ נ צ ר י ן * ( ש י ש ב ה ט‬
‫ם י מ ג י ס ה ל ל ו ‪ — .‬״ומשמע דתגא דבי ר״י ס״ל כ ר ׳ י ו ס י דאמר שמו‬
‫חגב״ )הרמב״ן(‪.‬‬
‫והנה בספרא שמיני ס״ה ז—י שנינו! כל שרץ העוף ההולך על ארבע שקץ הוא לכם‪,‬‬
‫יכול הכל יהא אסור ת״ל )אך( את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההולך על ארבע׳ יכול הכל‬
‫יהא מותר ת״ל ארבה וסלעם חרגול וחגב׳ אין לי אלא אילו בלבד מניץ לרבות שאד‬
‫המיגים ת״ל למינהו למינהו ריבה הא כיצד הריני למד מן המפורש‪ .‬מה ארבה מפורש‬
‫יש לו ארבע רגליים וארבע כנפיים וקרסולין וכנפיו חופים את רובו אף כל כיוצא בו מותר‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ג‬
‫ר׳ יוסי אומר « ( ושמו חגב ״• (‪ .‬ר׳ אלעזר בר׳ יוסי אומר אשר א כרעים אעם״י שאין לו‬
‫‪2‬‬
‫עכשיו ועתיד ןהוא[ לגדל לאחר זמןג* (‪ .‬א ר ב ה ז ה ג ו ב א י ‪ ,‬ס ל ע ם ז ה ה ר ש ו ן‬
‫ו כ ו ׳ מ ה ת ״ ל ל מ י נ ה ו ל מ י נ ה ו א ר ב ע פ ע מ י ם ו כ ו ׳ ‪ .‬ר ב י א ו מ ר כל‬

‫ו ב ז ה ‪ 1‬ד ק ו ה ו פ מ ן ו א ל ב ק שם‪ .‬ועי׳ ״ ש ר י ד י ם מ ד ב י ר״י לם׳ ויקרא״‪.‬‬ ‫‪(239‬‬

‫כ ל ל ו ת ופרטים הבאים שלא ל‪2‬ורך״‪ ,‬״ולקמן מ פ ר ש להו ואזיל דסלעם‬ ‫״כללות הבאים אחר‬ ‫‪(240‬‬
‫הן ה פ ר ס ו ת שלא הוצרכו ולמינהו הכתובין עמהם הם הכללות שלא הו‪1‬יכו״‪.‬‬ ‫וחגב‬
‫בבית המדרש‬ ‫בת‪-‬כ דמקרי ספרא דבי‪.‬רב לפי שהיה שגור‬ ‫״קרי לברייתא קמייתא ששנויה‬ ‫‪(241‬‬
‫כולם״‪.‬‬ ‫בסי‬
‫ספל״ג‪.‬‬ ‫ויקיר‬ ‫כ ‪ 1‬ר ‪ 1‬ר״‬ ‫״נ‪1‬ר‬ ‫‪(242‬‬
‫ר׳ יוסי‪.‬‬ ‫א מ ר‬ ‫ראב״ד ‪:‬‬ ‫‪(243‬‬
‫= מ ש נ ת חולין פ״ג ם״ז‪.‬‬ ‫‪(244‬‬
‫ח ו ל ק ס ״ ג כ ה ‪ ,‬ב ב ל י ם ה א‪.‬‬ ‫תוס׳‬ ‫‪(245‬‬

‫‪683‬‬
‫שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים טמא הוא לכם‪ ,‬אם יש לו חמש )״ואיזהו זה קרסוליו״‪ ,‬ה״ג(‬
‫הרי זה טהור )״אעפ״י שאץ בו כל ארבעה םימגים הללו״(‪.‬‬
‫המדרש הראשון)ז—ח( שונה מן המדרש הסתמי השני)ט(‪ ,‬״ת״ר״ שבבבלי‪ ,‬ודברי רבי‬
‫שבה״י נמשכיט בוודאי למדרש הראשון‪.‬‬
‫ואמנט כבר ראה זה הראב״ד )״והכא נמי ת ר י ת נ א י ״ ( בםירושוז ו ה ר מ ב ״ ן‬
‫בחידושיו לחולין! והכי תני לה בספרא אין לי אלו בלבד וכו׳ ואע״ג דתניא התט נמי ארבה‬
‫זה גוביי)כצ״ל( וכו׳ א י כ א ל מ י מ ר ת ב ר א מ י ש ש נ ה זו ל א ש נ ה ז ו ו ב ׳‬
‫ב ר י י ת ו ת ה ן ב ו ד א י ו ד י ן )=״לימוד״( א ׳ )=אחר( ה ו א אע״פ שתוספות‬
‫‪2‬‬
‫)צ״ל ‪ 1‬ש ת ו כ פ ו ת ( זו לזו ו י ש כ י ו צ א ב ה ן שט ב ס פ ר א )עי׳ להלן(»* (‪.‬‬
‫ך‬
‫אלא שבכלל כל הםוגיא שם סוגיית ס ב ו ר א י ט היא ^{‪ ,‬ו״דבי רב״ דורשיפ ר י ב ה‬
‫ו מ י ע ט ולא כלל ופרט )עי׳ תוס׳(‪ ,‬ודבי ר״י דורשים כאן ״בנין אב״‪ :‬לא ראי וכו׳‪.‬‬
‫ואמגס בה״ג סוף ה׳ טרפות יי״( ל א הובא כלל הבבלי ש ל נ ו ‪ ,‬אבל במקומו נאמר‬
‫שט‪ t‬ובחגביס כל שיש בו וכו׳ ר׳ יוסי אומר ושמו חגב וכוי‪ .‬כ מ א ן א ז ל א מ ת ג י ת י ן‬
‫דקתגי ובחגבים כל שיש לו ארבע רגלים וארבע כנפיס וקרםולין וכגפיו חופין את רובו‬
‫״ ‪:‬‬
‫כ י ה א ד ת נ י ב ס פ ר א ד ב י ר ב ד ה ו א ת ו ר ת נ ה נ י ם ׳ ( וכל שרץ העוף‬
‫אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם יכול הכל בכלל וכו׳ עד‪ :‬אף כל שכיוצא בו טהור‪.‬‬
‫ר׳ אומר כל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם ה א אם יש לו חמש טהור‬
‫ו א י ז ה ו ז ה ה ו א ק ר ס ו ל י ו )״אשר לו כרעים ממעל לרגליו לנתר בהם על הארץ״(‬
‫שקץ הוא פרט לעירוביו וכו׳)כבספרא(‪.‬‬
‫ז‬ ‫‪0‬ב‪2‬‬
‫כל דברי ה״ג אלה לקוחיפ בוודאי מאיזו ש א י ל ת א ( שאבדה ^(‪ .‬ולא רק‪,‬‬
‫שהשאילתא הביאה לגו כאן פ י ס ק א ש ל ג מ ר א ‪ .‬ש א י נ ה מ ת א י מ ה כ ל ל‬
‫ל ג מ ר א ש ל ג ו ‪ ,‬אלא שבציטט שלה מספרא — א י ן חצי הלכה ח׳ וכל ה״ט )מן ״ר׳‬
‫יוסי אומר ושמו חגב״ עד ״ואת הארזבונית״(«־( ! זאת אומרת דווקא זו שהובאה בגמרא‬
‫ב״ת״ר״ ו״תנא דבי רב״ אינה מעיקר הספרא׳ ו״תנא דבי רב״ של חולין שט א י ג ו ספרא‬
‫שלנו )או שהוא הספרא א ח ר י ש כ ב ר נ ו ס פ ה ב ו ה״ט(!‬
‫ולבסוף אגי מעיר עוד על נוסח המאירי במבואו לאבות׳ יד ב‪ :‬תנא דבי ר ב י נ ו‬
‫)=רבי(!‬
‫ואמגם ה ה ו ס פ ה ה ז א ת א י ג ה י ח י ד ה ‪ ,‬לא בפרשה זו ולא בשאר הספרא»‬
‫‪ (1‬בפרשה זו‪ ,‬פ״ה׳ ישגה בכי״י ה ו ס פ ה גדולה בה״ד ממקור אחר!‬
‫א( בשמיגי פ״ה א אחרי ״הא מה אגי מקיים ל א י א כ ל ו לחייב את המאכיל כאוכל״‬

‫) י ה ד י ה ו א ל ו מ ד זר‪ ,‬״ מ מ י ן א ב ‪! ? -‬‬ ‫י ש מ ע א ל‬ ‫ר׳‬ ‫ד ב י‬ ‫ש ה ר א ש ו ן‬ ‫הראב״ד סובר‬ ‫‪(246‬‬

‫וכר רשמו אחריו הופמן ואלבק‪.‬‬ ‫רב״‪.‬‬ ‫״דבי‬ ‫ו ה ש נ י‬ ‫בכלל(‬ ‫ושונה‬
‫נ מ י‬ ‫״ו ד א מ ר י נ ן‬ ‫ורש״י‪,‬‬ ‫ל פ נ י ב״י מ׳‬ ‫בסוף הסוגיא‬ ‫כתוב‬ ‫שהיה‬ ‫אחאי״‪,‬‬ ‫רב‬ ‫״פריך‬ ‫‪(247‬‬
‫‪.57‬‬ ‫ב ג ׳ ׳ ק די‪,‬‬ ‫י ס א‪ ,‬ל ו י ן‬ ‫ד ה ״ ר ח׳׳ג‬ ‫ס ב ו ר א י ם ‪,‬‬ ‫לשין‬ ‫שהוא‬ ‫ס ו א‪,‬‬ ‫בחולין‬ ‫ב ע ל מ א ״ ‪,‬‬
‫ד ״ ו ק ל א ב ‪ ,‬ד ״ ב ‪ 544‬ב ה ׳ ח ג ב י ם ‪.‬‬ ‫‪(248‬‬
‫‪.646‬‬ ‫עי׳ ל ע י ל עמ׳‬ ‫‪(249‬‬
‫ש א י ן ז ה כ ל ל ד ר כ ו ש ל ב ע ל ה ״ ג ל ו מ ר ״ כ מ א ן א ז ל א מ ת נ י ת י ן ״ וכוי‪.‬‬ ‫‪(250‬‬
‫בניתא‬ ‫בע׳‬ ‫הביא‬ ‫הלא‬ ‫והערוך‬ ‫ו ח ג ב י ם ‪,‬‬ ‫ד ג י ם‬ ‫דיני‬ ‫בשאילתות‬ ‫חסרים‬ ‫באמת‬ ‫והרי‬ ‫‪(251‬‬
‫על ״בניתא דבי כרבא״ מן ה״שאילתות גדולות״‪.‬‬ ‫הפסק‬
‫אפשר‬ ‫אבל‬ ‫אומר‪,...‬‬ ‫ר׳‬ ‫ו כ ו ׳‬ ‫רגלים‬ ‫ארבע‬ ‫לו‬ ‫שיש‬ ‫ארבה‬ ‫מה‬ ‫רק‪:‬‬ ‫העתיק‬ ‫בילקוס‬ ‫גם‬ ‫‪(252‬‬
‫כאן )במקדם ‪-‬ובו׳״( א ת הברייתות ש כ ב ר הביאן מן ה ב ב ל י )כדרכו(‪.‬‬ ‫שהשכים‬

‫‪684‬‬
‫)עי׳ להלן( נוסף בכיי ר׳‪ :‬א ת א ל ה ת ש ק צ ו מ ן <ה ע ו ף> ל א י א כ ל ו הרי זה בא‬
‫לעינין איסור אכילה ולא לעינין התיר אכילה מכלל שנ׳ כירק עשב נתתי לכם את כל‬
‫הכל היה ב ח ז ק ת ) ! ( התר עד שלא נתנה תורה ליש׳ אבל משנתנה תורה ליש׳ בא‬
‫הכתוב להבדיל‪.‬‬
‫וזהו ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬מ״ת ‪ :74‬זאת הבהמה אשר תאכלו ל מ ה נ א מ ר ל ס י‬
‫ש ה ו א אומר כירק עשב נתתי לכם את כל י כ ו ל הכל יהיה ב כ ל ל היתר ת״ל זאת‬
‫הבהמה וגו׳ איל וצבי ויחמור ה כ ל ה י ה ב כ ל ל ה ת ר ע ד ש ל א נ ת נ ה ה ת ו ר ה‬
‫ומשנתנו‪ ,‬תורה נאמר ב ת ו ר ה ו ה ב ד ל ת ם בין הבהמה הטהורה‬
‫ל ט מ א ה )ויק׳ כ כה(‪ .‬ובת״כ שמיני פרשה ב ג« זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה‬
‫‪2‬‬
‫מ ש מ ע מ ו צ י א מ י ד ״ ( מ ש מ ע מכללי*־( ש נ א מ ר כירק עשב נתתי לכט את‬
‫כל י כ ו ל ״ ־ ( הכל ה י ה בכלל היתר ת׳׳ל זאת הבהמה אשר תאכלו וגו׳ )דבריט יד‬
‫ד—ה!( וכו׳ )ה״ג—ה״ח(! ומקומה באן בספרא‪ ,‬אחרי ״לא יאכלו״‪ ,‬מוכיח שגוספה כאן‬
‫ממקור אחר‪.‬‬
‫‪ (3‬ולפני ה״ד יש בכ״י ר׳ קטע גדול שנוסף )אבל רק בראשי־דבריס כדרכו של המוסיף‬
‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬
‫בספרי(* ׳ (!‬ ‫ג ם‬

‫ד א י ס י ב ן י ה ו ד ה או׳ מאה עופות טמאין כ ו ל ׳ )חולין סג ב‪ :‬יש במזרח‬

‫וכולן מין איד‪ .‬הן( ויש <אומרים י> מאה עופות טמא <ין> יש ב מ ער ב וכולס מין אייה הן‬
‫וכול)ן( כדי ליתן פתח כ ו ל ׳ )חולין שם! כדתניא רבי אומר א ק ר א א ג י איה דיה‬
‫למה נאמרה כדי ש ל א ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק שלא תהא אתה קורא איה והוא‬
‫קורא דיה וכו׳(‪ .‬ע ו ר ב זה עורב ג ד ו ל ״־( ל מ י נ י ה ו להביא עורב העמקי ועורב‬
‫הבא ב י ן היונים ר׳ אלעזר או׳ להביא םנ־נית לבנה‪ .‬אמרו לו והלא אגשי שוק העליון‬
‫שבירוש׳ היו אוכלים סנונית לבנה מפני שקורקבנו ניקלף‪ .‬אמ׳ להן אף הן עתידים ליתן‬
‫את הדין‪ .‬למיניהו להביא את הזרזיר‪ .‬אנשי כפר תמרתא היו או׳)!( )חולין סב א! והתניא‬
‫עורב זד‪ .‬עורב למינהו ^( ר׳ אליעזר או׳ להביא את הזרזיר אמרו לו לר׳ אליעזר והלא‬
‫‪2‬‬
‫אנשי כפר תמרתא שביהודה )היו( ״ ( אוכלים אותן מפני שיש להן זפק אמר להן אף הן‬
‫עתידין ליתן את הדין ד ב ר א ח ר למינהו ר׳ אליעזר אומר להביא סנונית לבנת ‪(2»0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫אמרו לו והלא אנשי ג ל י ל העליון איכלי׳ אותה מפני שקרקבנה »• ( נקלף וכוי( • (‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫ב ת ה י ע נ ה זו נעמית ״ ( ת ח מ ס זה התפית )צ״ל‪ :‬ההטפית‪ ,‬ר״ת ות״י( שחף‬
‫מ פ נ י משמע‪ ,‬ועי׳ יומא‪.‬‬ ‫‪ (253‬ב״י ר׳‪ :‬משמע‬
‫‪ (254‬כ׳׳י ר׳‪ :‬לפי‪.‬‬
‫‪ (255‬ב״י ר׳ ליי‪ ,‬והשלם‪.‬‬
‫‪ (256‬עי׳ להלן עמ׳ ‪ 711‬ואילך‪.‬‬
‫‪• (257‬גדול״ גם בהוספה שבספרי שם‪.‬‬
‫‪ (258‬כל כי׳׳י וד״י‪ ,‬ד״ח‪ :‬למינו‪.‬‬
‫‪ (259‬כי״י‪ ,‬ובהם לי׳ גם •שביהודה״‪.‬‬
‫‪ (260‬כנוסח ב״י מ׳ ויל׳‪ ,‬דפר‪ :‬להביא סנונית לבנה דברי ר״*‬
‫‪ (261‬כי׳׳י‪ ,‬רפוי‪ :‬אותו‪ ,‬שקרקבנו‪.‬‬
‫‪ (262‬תום׳ ם‪-‬ג כג‪ :‬אנשי איש )כך גם בהו׳ צוק׳‪ ,‬ומיותר( כפר תמרתא שביהודה היו אוכלץ‬
‫את הזרזירין מפני שיש להן זפק אנשי ש ו ק העליון ש ב י ר ו ש ל י ם היו אוכלין את סנונית לבנה‬
‫מפני שקרקבנה נקלף‪ ,‬כנוסח הכ״י‪.‬‬
‫‪ (263‬תרגומים‪ :‬ב ת נעמיתא‪ ,‬ירוש׳ שבר‪ ,‬פ״א ג ע״ד‪ :‬תני ר ׳ י ש מ ע א ל ואת בת היענה‬
‫זו ב י צ ת הנעמית )עי׳ כלים פי״ז מי״ד‪ :‬מ ת הנעמית המצופה( ועי׳ בבלי חולין סד ב‪.‬‬

‫‪685‬‬
 ‫‪2 0‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪M2‬‬
‫כ ש ה ו א או׳ למיג׳ להביא)! בהוספה שבכ״י ר׳ בספרי‬ ‫כמשמעו (‪ .‬נ ץ ]נץ[ י ( מ מ ש « (‬
‫ראה סיס׳ קג‪ ,‬מדבי ר״י» כשהוא אומר למינהו להביא את ב ן ח ו ר י ה ‪ ,‬ככתוב בספרא‬
‫‪2‬‬ ‫‪7‬‬
‫עצמו למטה * (׳ וע״כ השמיטו כאן( ה כ ו ס זה הקאת)!( ו ה ש ל ד)!( ו א ת ה י נ ש רף)!(‬
‫)והדוכיפת( ו ה ת נ ש מ ת זה בעופות זאת או אינו או׳ זה בלא בתנשמ׳ שבעופות או אינו‬
‫‪26‬‬ ‫‪,‬‬
‫אלא תינשמ׳ שבשרציס צא ולמד כ ו ל ה )חול סג א‪ :‬ת״ר תנשמת ב א ו ת * ( שבעופות‬
‫א ת ה א ו מ ר ב א ו ת ש ב ע ו פ ו ת או אינו אלא באות שבשרציס א מ ר ת צ א ו ל מ ד‬
‫מי״ג מ ד ו ת ש ה ת ו ר ה נ ד ר ש ת בהן דבר ה ל מ ד מ ע נ י י נ ו במה‬
‫ה כ ת ו ב מ ד ב ר ב ע ו פ ו ת אף כאן ב ע ו פ ו ת ת נ י א נ מ י ג ב י ש ר צ י ם‬
‫‪,‬‬
‫כ ה ״ ג תנשמת באות שבשרצימ וכו ׳ ועי׳ להלן( ה ח ס י ד ה זה דאה לבנה <ה א> נ פ ה‬
‫זו היא מכיפת)!( וכולם מין דאה הן ד ו כ י פ ת זה חורשת שבשיס)!( || עורב זה עורב‬
‫‪,‬‬
‫כל עורב וכו — כ ב ם פ ר א!‬
‫והגה גם תם ף יחיא בהגהות ספרא שב״תומת ישרים״ הוסיף כאן ב י ן ה ״ ו ו ה ״ ז ו‬
‫ואת בת היענה זו הגעמית ואת התחמם זו ה ח ט פ ו ת‪ .‬ואת השחף זה ה ש ח ף ‪ .‬ואת‬
‫‪2‬‬
‫הנץ ז ה הנץ‪ .‬למינהו זה בר הדיא‪ .‬ואת הכיס זה ה ק ד י א ת ״ • ( ‪ .‬ואת השלך זה‬
‫‪2 7 1‬‬ ‫‪270‬‬
‫ה ש ו ל ה ד ג י ם מ ן ה י ם ( ואת הינשוף זה ה ק י פ ו ף ( ‪ .‬ואת התנשמת ז ה‬
‫ת נ ש מ ת שבעופות אתה אומר זה תנשמת בעופות או אינו אלא תנשמת שבשרצי׳ אמרת‬
‫בא)!( ולמד באחד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה‬
‫הכתוב מדבר כסוסות)!( הוו תישמת)!( שבעופות לא תנשמת שבשרצים‪ .‬ה ק א ת ז ה‬
‫‪2 7 3‬‬
‫ה ק י ק ־ ״ ( ה ר ח ם ז ה ה ש ר ק ר ק ( החסידה זו דיה לבנה האנפה זו דיה‬
‫‪276‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 7‬‬
‫ר ג ז נ י ת * ( ‪ .‬הדוכיפת זו חורשת ש ב ש ד ו ת ״ ( ‪ .‬ו א ת ה ע ט ל ף זה ע ר ס ד (‪.‬‬
‫׳‬ ‫‪,‬‬
‫כ ל ש ר ץ ה ע ו ף ו כ ו )=וגו ( כ ל ל ה כ ת ו ב כ ל ש ר ץ ש ב ע ו פ ו ת )*פירוש‬
‫שלא התיר הכתוב אלא אלו‪ ,‬הארבה ומיגיהט והשאר כלט אסוריט״( ו ל א ר י ב ה מ ח ט‬
‫‪,‬‬ ‫‪2 7 7‬‬
‫ה ת ר ל א כ י ל ה ( ‪ \\ .‬כל שרץ ו כ ו ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בכ״י ש א היתד‪ .‬אפוא ההוספה לפני ה ״ ז‪ ,‬ולא לפני ה״ד‪ .‬ואמגט גט בכ״י ר יש שוב‬
‫ב ס ו ף ד‪.‬״ו‪ :‬ע ו ר ב זה ע ו ר ב ג ד ו ל ! וההוספה הזאת היא מ ד ב י ר ״ י )אתת‬
‫אומר — או איגו‪ ,‬איסי בן יהודה(‪ ,‬וחולקת בכמה דברימ על הספרא‪ .‬וחלק מהוספד‪ .‬זו גוסף‬
‫גם בספרי ראה‪ .‬ולהוספה זו הוא שכיון הרמב״ן בדבריו שהבאתי למעלה‪.‬‬

‫ות״א ות״י‪ :‬צפר שחפא‪.‬‬ ‫‪(264‬‬

‫»נץ״ פ ״ ב נ ו ס פ ה בין השיםין‪.‬‬ ‫‪(265‬‬
‫ב ר נצצא‪.‬‬ ‫ת״א‪ :‬ונצא‪ ,‬ת״י‪:‬‬ ‫‪(266‬‬
‫ו כ ז ה ב ח ו ל י ן ס ג א‪.‬‬ ‫ה ו ר י א‪,‬‬ ‫בר‬ ‫בכ״י ר׳‪ :‬ל מ י נ ה ו ל ה ב י א א ת‬ ‫‪(267‬‬
‫אונק׳‪ :‬ובותא‪ ,‬ת״י‪ :‬ומותיא‪.‬‬ ‫‪(268‬‬
‫וקיפופא״ ! ת״י‪ :‬וקריא‪.‬‬ ‫‪ .‬ק ר י א‬ ‫‪(269‬‬
‫תרגומים‪ :‬שלי־נונא‪.‬‬ ‫ב ח ו ל י ן ס ג א‪,‬‬ ‫ר ב יהודה‬ ‫‪(270‬‬
‫כ ת ר ג ו מ ו ‪ ,‬וזר׳ ח ו ל ץ םג א ותום׳ שם‪.‬‬ ‫‪(271‬‬
‫ה ק א ת זה קיק‪.‬‬ ‫ואת‬ ‫יש מ ל א ל‬ ‫ר׳‬ ‫ת נ י‬ ‫ד״ג‪:‬‬ ‫ש ב ת רפ״ב ד‬ ‫קקא\רוש׳‬ ‫ת״י‪:‬‬ ‫‪(272‬‬
‫רב יהודה שם ותרגומים‪.‬‬ ‫‪(273‬‬
‫ותרגום יונתן‪.‬‬ ‫שם‬ ‫ר ב יהודה‬ ‫‪(274‬‬
‫בתרג׳‪ :‬נגר סורא‪.‬‬ ‫‪(275‬‬
‫ת״י‪ :‬ם ר פ י ד י ‪.‬‬ ‫‪(276‬‬
‫די׳ ב ה ו ס פ ה ש ב ה ״ א ‪.‬‬ ‫‪(277‬‬

‫‪686‬‬
 ‫‪ (2‬מצורע פרשה ב ז אינה חולקת על פ״ב ב—ג)כדעת הראב״ד שפ(‪ ,‬אלא שלא פירש‬
‫‪.(278‬‬ ‫כאן מהו ״בית הסתרים״ וסמך על פ״ב שפירשד״ו‬
‫ם‬ ‫ש‬

‫‪ (3‬צו פרשה ג ג ! ש ו מ ע א נ י וכר‪ ,‬כבר העירונו שזו הוספה מדבי ר׳ ישמעאל‬

‫שדחקה רגלי הספרא העיקרי כאן)זבחים נב א(‪.‬‬
‫‪ (4‬שמיגי פרשה ה א—ז! וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ החולד והעכבר והצב‬
‫למינהו והאנקה והכח והלטאה והחומט והתגשמת אלה הטמאים לכם בכל השרץ מה תלמוד‬
‫לומר ל ס י ש נ א מ ר לא תטמאו בהט וגטמאתט במ )יא מג( שומע אני טומאות הגויות‬
‫)אכל אוכלין טמאין‪ ,‬כר״פ ביומא פ ע״ב ]כפי׳ ז״ר[‪ ,‬ובפי״ב ג‪ :‬י כ ו ל לא יזע סוסלימ‬
‫‪27‬‬
‫את הגוף ת״ל וגטמאתם בם( טומאת׳• ( הקדושות )המעלות שעשו בקודש( ת״ל החולד‬
‫‪28‬‬
‫והעכבר והצב )למינהו( טמאיפ )כלומר« פרט( יכול יהו אילו ‪ ( °‬מטמאים אדם וכלים‬
‫ואילו יהו מטמאים אדם ולא כליט או כליט ולא אדם ת״ל אלה אין לך אלא איא או אינו‬
‫‪281‬‬
‫מוציא אלא כ ל ש א י נ ו ט ע ו ן כ ע י ן ה פ ר ט ( מה הפרט מפורש בעל עצמות‬
‫‪2‬‬
‫ופרה ורבה אף א י ן ל י אלא־* ( בעל עצמות ופרה ורבה‪ ,‬מנין בעל עצמות‬
‫ואינו פרה ורבה או אינו בעל עצמות ופרה ורבה עד שאתה מרבה ]להביא[ )כי״ר( את‬
‫‪2‬‬
‫]כל[ )כי״ר( בעלי עצמות ופרים ורביט «« ( ת״ל אלה הטמאיט לכפ בכל השרץ אין לך‬
‫‪2‬‬
‫מטמא בשרץ אלא אילו בלבד‪) .‬ב( זה לכם הטמא ל ה ב י א את דמו שיטמא כבשרו ״ (‬
‫והלא דין הוא וכו׳ ת״ל זה טמא וכו׳‪) .‬ג( יכול יכשיר הזרעיט ודין הוא וכר ת״ל לכמ וכר‪.‬‬
‫)ד( מ ת ו ך )כי״ר! בתוך( שגאמר עכבר י כ ו ל )חולין קכו ב‪ :‬שומע אני( אף עכבר‬
‫‪2‬‬
‫של יט יטמא‪ .‬מהלא( דין״ ( הוא טימא בחולדה וטימא בעכבר וכר א ו מה חולדה‬
‫כמשמעה אף עכבר כמשמעו אף אגי א ב י א עכבר שביט ששמו עכבר ת״ל ע ל ה א ר ץ‬
‫ל ה ו צ י א את שבים‪) .‬ה( או איגו אומר ]אלא[«»*( על הארץ יטמא ירד לימ לא יטמא‬
‫ת״ל ה ש ר ץ וכו׳‪ 0) .‬או איגו ]או׳[)כי״ר( אלא השורץ יטמא וכו׳ ודין הוא טימא חולדה‬
‫וכו׳ ת״ל בשרץ ל ה ב י א את העכבר שחציו בשר וכו׳‪) .‬ז( צ ב זה הצב למיגהו ל ר ב ו ת‬
‫)חולין קכז א! להביא( מיגיט של צב וכו׳‪ .‬ואחריו דורש בם״ז א—ג ״ה ט מ א י ם ‪.(287 -‬‬
‫והנה כל ה ט ר מ י נ ו ל ו ג י ה שבפרשה ה׳ חשודה כ ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ‪ .‬ולא‬
‫עוד אלא שאין אנו מוצאים בכל הספרא שימוש ב״כלל ופרט וכלל״ ו״מה הפרט מפורש״‬
‫המיוחד לדבי ר׳ ישמעאל‪ ,‬ואמגם גם עיקר הדין כאן נמצא ב ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל‬
‫שבתום׳ שבועות פ״א ז! או גפש אשר תגע בכל דבר טמא כלל או בגבלת חיה ממאה וגו׳‬
‫פרט או כי יגע בטומאת אדם וגר )״לכל טומאתו אשר יטמא בה״( כלל כלל ופרט וכלל אי‬

‫ש ב י ר ו ש ׳ קידוש׳ פ״א נם ע״ד ‪• -‬וזניא״‬ ‫דבי ר ״ י‬ ‫כלפי‬ ‫מכוון‬

‫‪ (278‬ופ״ב ג‬
‫בסוסה סז *‬
‫‪ (279‬נ״י ר‪ :‬ו ל א םומאת‪ ,‬כבתום׳‪.‬‬
‫‪ (280‬כ״י ר׳‪ :‬שיכול אילו יהו‪.‬‬
‫‪ (281‬ב״י ר׳‪ ,‬וכזה ילקום וד״ת‪ :‬שאמו כעין‪.‬‬
‫‪ (282‬כ״י ר׳ ויל׳‪ ,‬דפו׳‪ :‬אף אינו מוציא‪.‬‬
‫‪ (283‬כי״ר )ושם נוסף‪ :‬מני(‪ ,‬דפו׳‪ :‬שהם פרים ורבים‪.‬‬
‫‪ (284‬ב״ר פרשה ם ח ‪ :650‬רשב״י אמר סמא הסמא ר׳ לעזר בר׳ יוסי אמר זה וזה‪ ,‬ועי׳‬
‫מלילה יז א‪.‬‬
‫‪ (285‬ב״י ר׳ ובבלי‪.‬‬
‫‪ (286‬כ״י ר׳ וד״ת‪.‬‬
‫‪ (287‬ברייתות שהובאו בבבלי קכב ב‪ ,‬קכו ב ומעילה יז א‪.‬‬

‫‪687‬‬
‫אתה דן אלא כעין הפרט וכו׳ לומר לך מה הפרט מפורש טמאות מפורשות מן התורה יצא‬
‫‪288‬‬ ‫‪,‬‬
‫עדר גמלים וכו׳ ר ג ת ן אומר טומאת גויות ו ל א טומאת קדושות ( יצא השורף‬
‫את הפרה ופרים והמשלח את השעיר ש ה ן ט ו מ א ת ק ד ו ש ו ת ‪ .‬ואפשר ע״כ שכל‬
‫הפרשה מ ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ׳ ואנו רואיט שהטרמינולוגיה בה״ד )יכול( וה״ז)לרבות(‬
‫גשתגתה בספרא ע״י המאסף‪ ,‬ואפשר שגט בה״א וג׳)יכול( נשתנתה‪ .‬ואותו הדין של ה״א ‪1‬‬
‫מגת בעל עצמות ואיגו סרה ורבה וכו׳ — אגו מוצאיס גם‬
‫‪ (5‬בפרשה ג ד ‪ :‬א ת ה א ו מ ר ]לכך[ נאמר במים‪ ,‬במים שהתרתי ב ו ן י •‪8‬־(‬
‫ם‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫א‬

‫אסרתי א ו א י ג ו אומר אלא במין שהתרתי בו באותו המין אסרתי ואי זה מין התרתי‬
‫בעל עצמות וסרה ורבה אף לא אסרתי אלא בעל עצמות ופרה ורבה ומגין בעל עצמות‬
‫ואין פרה ורבה ואין בעל עצמות ופרה ורבה עד שאתה מרבה ל ה ב י א וכו׳‪.‬‬
‫‪200‬‬
‫והלכה זו גמשכת לברייתא א׳‪ :‬הואיל והתיר במפורש וכו׳ ולא לג״ש שבה״ג (‪,‬‬
‫וכבר גדחקו בזה‪ .‬והטרמיגולוגיה של הלכה א׳)שומע אגי וכו׳( היא כולה דבי ר׳ ישמעאל‪.‬‬
‫וגראה אפוא שה״ג מדבי ר ״ ע ‪ ,‬והשאר מ ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫והברייתא ששנה מ ת ת י ה ב ר י ה ו ד ה )חולין סז א( בענין זה היא כולה ד ב י‬
‫ד ״ ע לסי הסרמיגולוגיה שלה ו א י נ ה בספרא‪.‬‬
‫‪ (6‬שם פי״ב א—ב‪ :‬וכל השרץ השורץ על הארץ ל ה ו צ י א את היתושיס וכו׳ )חולין‬
‫םז ב( לא יאכלו)*יאכל״ ‪ 0‬לחייב את המאכיל כאוכל או לא יאכלו לאוסרם בהנאה ת״ל‬
‫לא תאכלום )פסוק מב( הא כיצד באכילה הם אסורים בהנאה הם מותרים הא מ ה א נ י‬
‫מ ק י י ם לא יאכלו )״יאכל״!( לחייב את המאכיל כאוכל )=פרק ה ‪ x‬ושם כתוב ״לא‬
‫י א כ ל ו ״ ‪ ,‬ומשם הועבר לבאן!(‪) .‬ב( הולך על גחון זה גחש כל הולך על גחון ל ה ב י א‬
‫וכו׳ ל ה ב י א וכר להביא וכר‪ .‬ל ה ב י א וכו׳‪ .‬ל א ת א כ ל ו ם י כ ו ל יאכילום ל ק ט ג י ם‬
‫ת״ל לא י א כ ל ו )כי״ר‪ :‬ת א כ ל ו ם(‪ .‬הברייתא האחרוגה היא שהובאה ביבמות קיד א‪ :‬לא‬
‫ת א כ י ל ו ם להזהיר גדוליט על הקטגים‪ .‬והיא דבי ר ״ ע ומתגגדת לברייתא א׳‪ ,‬שלפיה‬
‫אין ב״לא תאכלום״ אלא איסור אכילתו שלו‪ .‬וברייתא א׳ מתאימה לדברי ר׳ י צ ח ק‬
‫במכילתא פסחא פם״ז)ומה אם ש ר צ י ם קלים עשה בהם את המאכיל כאוכל‪ ,‬וא״כ גשגית‬
‫הדרשה במדרשו של ר׳ ישמעאל גם בשרצים(‪ ,‬ירוש׳ פסחים פ״ב כח ע״ג‪ .‬ולענין חלב‬
‫שגיגו כפ׳ צו פרשה י ז! לא תאכלוהו יכול לא יאכילגו לאחרים )״לגוים״( תלמוד לומר‬
‫ואכל מאכילו אתה לאחרים )וגם כאן אלמלא ״ואכל״‪ ,‬היו למדים מן לא תאכלוהו׳ שלא‬
‫יאכילגו ל א ח ר י ם ( ‪] ,‬כשהביאו בפסחים כג א ברייתא ה ס מ ו כ ה בספרא‪ ,‬מחלוקת‬
‫ר׳ יוסי הגלילי ור״ע‪ ,‬לא הביאו זו שלפגיה‪ ,‬אע״ס שיש בה דברים מפורשים לעגין הגידון(‪.‬‬
‫ואמגם גראה שכל ה״א וה״ב )עד ״לא תאכלום״( — מדבי ר׳ ישמעאל היא‪ ,‬וכן‬
‫סרק ה זג‬
‫‪ (7‬באותה פרשה ישגה עוד הוספה‪ ,‬בה״ו—ה״ח‪ :‬וכל גפש החיה הרומשת במים ל ה ב י א‬
‫את הדגים‪ ,‬וכל גפש השורצת על הארץ ל ה ב י א את החגבים ולמה בא להבדיל לא‬
‫‪29‬‬
‫בשביל * ( השונה אלא לידע ^( אי זה טמא ואי זה טהור‪) .‬ז( ולהבדיל בין הטמא ובין‬

‫ו ה מ ת וזב וזבה ונדה וכיוצא בהן ו ס ו מ א ת‬ ‫והנבלה‬ ‫‪fivp‬‬ ‫ם מ א פי׳‪ :‬גוויות‬ ‫‪7‬׳‬ ‫רנ״ג בערוך‬ ‫‪(288‬‬
‫פירושו‪.‬‬ ‫והאחרונים דחו‬ ‫ה ש ו ר ף א ת ה פ ר ה וכו׳ והביא ראיה מן התום׳‪,‬‬ ‫קדושות‬
‫ב״י ר׳‪ ,‬דפו׳‪ :‬ב ה ם במימ‪.‬‬ ‫‪(289‬‬
‫ו ב ח ו ל י ן ס ו ב מסיים בה‪ :‬היכן ה ת י ר ב כ ל י ם ד כ ת י ב א ת זה ת א כ ל ו מ כ ל א ש ר ב מ י ם וגו׳ וכוי‪.‬‬ ‫‪(290‬‬
‫כ ״ י ר׳‪ ,‬דסו׳‪ :‬היודע‪.‬‬ ‫‪(292‬‬ ‫ד פ ר ‪ :‬בלבד‪.‬‬ ‫כ ‪ -‬י ר׳‪,‬‬ ‫‪(291‬‬

‫‪688‬‬
 ‫הטהור צריך לומר בין פרה לחמור והלא כבר הם מפורשים אם כן ל מ ה נ א מ ר ולהבדיל‬
‫בין הטמא ובין הטהור בין טמאה לך לטהורה לך בין שנשחט רובו של קנה לנשחט חציו‬
‫וכר‪) .‬ח( בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל צריך לומר בין צבי לערוד והלא‬
‫‪293‬‬
‫כבר הט ( מפורשימ א״כ ל מ ה נ א מ ר בין החיה הנאכלת ובין החיה אשד לא תאכל‬
‫ב י ן ט ר פ ה כ ש י ר ה ל ט ר י פ ה פ ס ו ל ה ‪ .‬א ח ר י ט אומריט בין החיה אשר לא‬
‫תאכל בא ליתן אזהרה לחיה )״טמאה״(‪ .‬והנה ה״ז היא ת ד ר ״ י שבחולין מב א! בין החיה‬
‫הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל אלו שמנה עשרה טרפות שנאמרו למשה מסיני‪ .‬אבל‬
‫הספרא בשמיגי פ״ג ה דורש זה )בראב״ד! ד ״ א( מן אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה‬
‫וכר יש לך במעלי הגרה ובמפריםי הפרסה שאי אתה אוכל ואילו הן הטרפות׳ וה״ג ריש‬
‫ה׳ טרפות )ד״ו קכז ג( מביא תחילה ברייתא דספרא פ״ג« ת ג י א אך וכר ו א י ז ה ז ה‬
‫אילו טריפות ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ת ג א בין החיה וכר )וממשיך דברי הספרא בה״ו(‪.‬‬
‫‪ (8‬גס בספרא צו פרשה י יא ישגה הוספה מ ד ב י ר ״ י‪ :‬כל דט לא תאכלו י כ ו ל‬
‫)בכריתות כא א‪ :‬ש ו מ ע א ג י!( אף דם מהלכי שתים‪ ,‬דם שרצים וכר‪.‬‬
‫הברייתא הזאת הובאה בכריתות כ ע״ב—כא א )ת״ר( וגתםרשה שם׳ ואמר ע ל ה ו‬
‫‪2‬‬
‫האי*״ ( ת ג א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל בכללי וסרטי דרשיגן כי הדין )כך!( גווגא‪,‬‬
‫שמ״ק! דבי ו״י ד כ ל ל י ופרטי ד ר י ש כהדין גווגא‪.‬‬
‫ויוצא מזה‪ ,‬שברייתא זו ד ב י ר ״ י ה י א !‬
‫וודאי שישגן עוד כמה וכמה ברייתות כאלה‪ ,‬שגשתקעו ע״י ס ו פ ר י מ ו מ ע ת י ק י פ‬
‫בספרא שלגו‪ ,‬וברור שמקומות שיש בהם מרמיגולוגיה של דבי ר״י ח ש ו ד י ם ‪ ,‬וכאלה‬
‫ישגמ הרבה והרבה‪ ,‬וכמה מהט קיבלו כבר אצלגו טרמיגולוגיה של ד ב י ר ״ ע‪ ,‬בשעה‬
‫שבבבלי יש להט עוד זו של ד ב י ר ״ י»‬
‫גדבה פרשה יב ב )להביא‪ ,‬מגחות גז ב! ל ר ב ו ת ‪ ,‬ומוחלפת(! שפ פרשה יד ו _ ז‬
‫)עי׳ לעיל(! צ ו א ב—ג )שומע אגי(! שט יד )אתה אומר — או איגו(» שפ פ״ב ב‬
‫)שומעגי(! שט פרשה י ה ! י כ ו ל בגבלת בהמה טמאה ב מ ש מ ע ו ד י ן הוא‪,‬‬
‫ב ב ב ל י ז ב ח י ם ע א! אתה אומר בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר‪ ,‬א ו א י ג ו‬
‫— א מ ר ת ! ש מ י ג י פרשה ב י )אתה אומר — או(! שם ג׳ )משמע מוציא מיד משמע‬
‫לפי — כ״י ר׳ — ש ג א מ ר‪ ,‬ועי׳ לעיל(! שם פרשה ג ז וי׳)להביא(! פ״ה ד—ה )להביא‪,‬‬
‫ועי׳ לעיל(» פ״ו א‪ ,‬ד—ה )להביא(! פרשה י ד—ה )להביא(! פי״ב ג‪ ,‬ו)להביא(! ת ז ר י ע‬
‫א א )לפי שגאמר— שומע אגי(! ה )שומע אגי(» פ״א ב )שומעגי(! ז)להביא(! פרשה ג ב‬
‫)להביא‪ ,‬ב״פ(» פ״ד ה )להביא(‪ :‬פרשה ה א )להביא(! א ח ר י פי״א ה )להביא(! ועוד‬
‫)על צו פרשה ג ג‪ ,‬עי׳ לעיל(‪.‬‬
‫ודבר זה צריך בדיקה‪.‬‬
‫אתה אומר ב־ וכו׳ — גוםף בכמה גוםחאות של הבבלי בהשפעת דבי ר׳ ישמעאל!‬
‫כך ‪ (1‬זבחים יג א‪ ,‬כי״י ותום׳‪ ,‬וליתא בד״י)ת״כ גרבה פרשה ד ד(‪.‬‬
‫‪ (2‬יומא סח א )ת״כ חובה ס״ד‪ .‬ד( ליתא בכי״י ביומא ובכיי ר׳ ב׳ בסגהד׳ מב ב‬
‫ובזבחים קח ב בילקוס‪.‬‬
‫‪ (3‬יומא גס א )זבחים גג א()ת״כ חובה פ״ם ב( — ליתא ביומא בכ״י מ׳ ולוגדון‪.‬‬

‫כ״י ר׳‪ ,‬רפוי‪ :‬הס כבר‪.‬‬ ‫‪(293‬‬

‫כ״י מ׳ ושכסר‪ :‬ה א‪.‬‬ ‫‪(294‬‬

‫‪689‬‬
 ‫‪ (4‬זבחים םד ב )ת״כ חובה פי״ת ח( — ליתא בדפוסים׳ ואיתא בכי״י‪.‬‬
‫‪ (5‬חולין בא א )ת״כ חובה פי״ת י( — ליתא בילקוט‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ (6‬מנחות עג ב )ת״כ חובה סוף פי״ט( — לי ב״י מ ‪.‬‬
‫‪ (7‬םםת׳ עא א )ת״כ צו פי״ב ז( — ליתא בדפוסיס וישנו בכי״י‪.‬‬
‫‪ (8‬זבת׳ מג ב )ת״כ צו םי״ד ג( — ליתא בילקוט‪.‬‬
‫‪ (9‬ז ב ח ׳ ע ע ״ א )ת״כ צו פ״י ה( — ליתא בכ״י ק׳ וילקוט‪.‬‬
‫גם מן •שאר סיפרי דבי רב״ של הבבלי גכגם ב ס פ ר א ש ל ג ו !‬
‫ספרא אחרי ם״ח ג‪ :‬ומגיין שיום הכיפורים אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה‬
‫ובגעילת הסגדל ובתשמיש המיטה ת״ל שבתון )טז לא( שבות‪ .‬יכול תהא שבת בראשית‬
‫)שכתוב בה ״שבתון״׳ שמות לה ב( אסורה בכולס ת״ל הוא הוא אסור בכולס ואין שבת‬
‫בראשית אסורה בכולם‪ .‬וכן באמור סי״ד ד באמצע! ו מ ג י י ן וכו׳ )שבת שבתון׳ שם‬
‫כג לב(‪ .‬והגה ברייתא זו מובאה בתלמוד )יומא עד א( בשם ״שאר ם י ס ר י ד ב י ר ב ״ !‬
‫דתנו ר ב ה ו ר ב י ו ס ף בשאר סיםרי דבי רב מגיין וכו׳ ת״ל שבתץ שבות‪.‬‬
‫אבל הברייתא הזאת עומדת בספרא ש ל א ב מ ק ו מ ה ‪ ,‬שאע״ס שהכתוב גאמר כאן׳‬
‫‪2‬‬
‫היה צריך לחבר אותה לס״ז סוף ה״ט! ת״ל שבתון שבות ״ (‪ ,‬ולא להפסיק באמצע בדרשות‬
‫‪2‬‬
‫אחרות‪ ,‬ולהתחיל אח״כ שלא כרגיל«» (‪ ,‬ב ל א ציון של הכתוב! ו מ ג י י ן וכר‪ .‬וגם‬
‫בםי״ד מתחיל בלא כתוב! ומגיין וכו׳‪.‬‬
‫ועל־כן אין־ססק שזוהי ה ו ס פ ה בספרא ממקום אחר ו מ ד ר ש א ח ר ‪ ,‬אולי ממכילתא‬
‫דרשב״י ב ת ש א או ב ו י ק ה ל ״ * ( ‪ ,‬ואיגה מעיקר ספרא‪.‬‬
‫וישגן הוספות מאשרות ע״פ הבבלי ‪1‬‬
‫‪ x‬תזריע פרשה א ח! ושיש לו שגי גבין ושגי שדראות‪ ,‬שאיגו בד״ר ובכ״י ר׳‪ ,‬והיא‬
‫הוספת ר ב בגדה כט ב )עי׳ לעיל(‪ ,‬ועל פיו הוסיפוה בגוםח שהיה לפגי הילקוט‪ ,‬ועל פיו‬
‫הכגיםוה בדפוסיס בםסרא‪.‬‬
‫ב‪ .‬קדושים ם״ו א! ר׳ דוםא אומר מגין שאין מברין על הרוגי ב״ד ת״ל לא תאכלו על‬
‫הדם רע״א מנץ לםגהדרין שהרגו את הגפש שאין מועמין כאם אותו היום ת״ל לא תאכלו‬
‫ונומר ו ר ׳ י ו ס י ב ר ׳ ח נ י נ א א מ ר אזהרה לבן סורר ומורה מנין ת״ל לא תאכלו‬
‫על הדם‪ .‬כ״ז אינו בד״ו‪ ,‬ובכ״י ר׳ הנוסח ר׳ דוסא אומר ל א ת א כ ל ו ע ל ה ד ם א י ן‬
‫מברין על הרוגי ב״ד‪ ,‬והשאר א ת א )ועי׳ להלן(‪.‬‬
‫וכל הוספה זו היא ע״ס הבבלי סגהד׳ םג ז‪ 4‬שהסמיך לברייתא דםסרא שם בתחילת‬
‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬
‫הלכה א׳ דברי ר׳ דוסא ור״ע‪ ,‬ועליהם! ו א ״ ר יוסי בר׳ חגיגא * ( אזהרה וכר‪ .‬והגה‬
‫ב ב ב א יש כאן צירוף של שתי ברייתות )כמו בפסחים כח ב ועוד(׳ ועליהם דברי ריב״ח‬
‫ה א מ ו ר » ואין זה כלל ספרא׳ ובעל ד״ת הוסיף רק! ר׳ דוסא אומר לא תאכלו על הדם‬
‫ש א י ן מברין על הרוגי ב״ד׳ כבכ״י ר׳‪ ,‬אבל מתוך הלשון רואים‪ ,‬שזו היא הצעה של‬
‫מדרש ולא לשונו‪.‬‬
‫ובדפוסים הוסיפו הכל ע״פ הבבלי! )חוץ מכמה וכמה ה ג ה ו ת על סי הבבלי(‪.‬‬
‫על ההוספות הגדולות שבספרא מ״דבי ר׳ ישמעאל״‪ ,‬והן ״מכילתא דעריות״ )אחרי‬

‫= מכיל׳ דרשב״י‪ ,‬הוצ׳ אסשסייךמלמד ‪.20‬‬ ‫‪(295‬‬

‫היוצאים מן הכלל מעסים ה * וצריך לבדוק אחריהם‪.‬‬ ‫‪(296‬‬
‫לי׳ מדרש ב״י הוצ׳ הופמן ‪] ,166‬הוצ׳ אפשםייךמלמד ‪ 222‬ו־‪.(224‬‬ ‫‪(297‬‬
‫כגר ב״י מ׳ וק׳ ורמ״ה‪ ,‬ורש״ל הגיה‪ :‬וריב״ח א מ ר ‪ ,‬וכך הדפיסו אחריו בדפוס קראק*‬ ‫‪(298‬‬

‫‪690‬‬
 ‫‪,‬‬
‫פי״ג ג—טו‪ ,‬וקדושים פ״ט א—ז‪ ,‬יז—סי״א יד(״ שאינה בכ״י ר ואינה בד״ו‪ ,‬והוסיפה בעל‬
‫׳״קרבן אהרן״ מן הילקוט‪ ,‬וכן הוסיפפ בעל ההגהות שבת״י מכ״י אחר׳ — עי׳ לעיל )אצל‬
‫״דבי ר׳ ישמעאל״(‪ ,‬וכן על ״מכילתא דמילואיס״ )סוף צו — תחילת שמיגי(‪ ,‬שאיגה בכ״י ר׳‪.‬‬
‫גשאר לגו לדבר על ספרא פ ר ש ת ב ח ו ק ו ת י ‪ ,‬המתייחד בין באגדה שלו ובין‬
‫בהלכה וגבדל משאר הספרא‪.‬‬
‫ח‪ .‬ספרא פרשת בחקותי‬
‫ספרא פרשת בחקותי א י ג ו ת ג י ר ׳ ח י י א‪ ,‬אבל השתמש הרבה ב״תגי ר״ח״ ו‬
‫הדברים שישגס בה מ״תגי ר׳ חייא״ הס»‬
‫‪ (1‬פרשה א ה ! הלמד לעשות לא הלמד שלא לעשות שהלמד שלא לעשות גוח לו שלא‬
‫גברא = תגי ר׳ חייא בויק״ר םל״ה׳ סתם ב י ר ו ש ׳ ‪ :‬ו ל י ת ל י ה ל ר ש ב ״ י הלמד‬
‫על מגת לעשות וכו׳!‬
‫‪ (2‬סס״ג ז! ואולך אתכם קוממיות‪ ,‬ר׳ שמעון אומר מאתים אמה )דורש! קוממיות‬
‫— קומה של מאות( ר׳ יהודה אומר מאה אמה כ א ד ם ה ר א ש ו ן אין לי אלא אגשים‬
‫גשימ מניין ת״ל בגותיגו בזויות מחוטבות תבגית היכל וכמה היא תבגית היכל מאה אמה‬
‫דבר אחר ואולך אתכמ קוממיות בקומה זקופה ולא יראימ מכל בריר‪-‬‬
‫והגה בב״ר פי״ב ו)תיאודור ‪ ! (105—104‬ת ג י ר ׳ ח י י א בקומה זקופה ולא יריאים‬
‫מכל בריה‪ ,‬ר׳ יורן אמר מאה אמה‪ ,‬ר׳ שמעון אמר מאתים‪ ,‬ר ׳ א ל ע ז ר ב ר ׳ ש מ ע ו ן‬
‫אמר שלש מאות אמה )מג׳ קוממיות(‪ ,‬קומה מאה אמה מיות מאתים אמה‪ ,‬וכזה בבמ״ר‬
‫סי״ג )ר׳ שמעון אומר מאתים אמה קוממיות קומה של מיות ר׳ יהודה אומר ק׳ אמה‬
‫כ א ד ם הראשון(‪.‬‬
‫והגה ״ד״א״ שלגו הוא ״תגי ר׳ חייא״ שבמדרש‪ ,‬ו א ח ״ כ הביא דברי ר׳ יהודה‬
‫ור״ש ודברי ר א ב ‪ -‬ש ש א י נ ם בספרא! ונראה אפוא שהמדרש השתמש כאן גם‬
‫ב ״ ד ב י ר א ב ״ ש ״׳ אבל לא הספרא‪.‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪i a‬‬
‫ה ב ר י י ת א בסגנון אחר! ואולר אתכם קוממיות ר ׳ מ א י ר אומר מאתים‬ ‫ובבבלי (‬
‫אמה כשתי קומות של אדם הראשון ר׳ יהודה אומר מאה אמה כגגד היכל וכתליו שגאמר‬
‫אשר בנינו וכו׳ מחוטבות תבגית היכל‪.‬‬
‫וגם זו אינה מתאימה עם הספרא‪.‬‬
‫‪ (3‬ם״ד ג ! חרעתם לריק זרעכם וכו׳ זורעה שגה ראשוגה ואיגה מצמחת ושגיה והיא »*(‬
‫‪02‬ג‬
‫מצמחת ואויבים באים ואוכלים אותה ] ד ״ א [ ( וזרעתם לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם‬
‫כגגד הבגימ והאבות הכתוב מדבר שתהא עמל בהט ומגדלן והחטא בא ומכלן וכה״א אשד‬
‫טיסחתי וגר‪.‬‬
‫ו״ד״א״ זה מובא גס באיכ״ר םס״ב! ת ג י ר ״ ח כגגד בניט ובנות וכו׳‪.‬‬
‫‪ (4‬פ‪-‬ו א ! והבאתי עליכם חרב גוקמת גקם ברית‪ .‬גקם בברית ו כ ר — ויק״ר פ״ו!‬
‫ת ג י ר״ח‪.‬‬
‫‪ (5‬ס״ח י ! לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וכי מה גשתייד להם שלא גגעלו ושלא‬
‫גמאםו‪ ,‬והלא כל מתגות סוכות שגתגו להם גמלו מהם ו א י ל ו ל י ס ס ר ת ו ר ה שנשתייר‬

‫ב ר כ ו ת פ״א ג ל ״ ב ) ש ב ת פ״א ג ל״ב(‪.‬‬ ‫‪(299‬‬

‫ב ״ ב ל ה א וםנהד׳ ק ל״א‪.‬‬ ‫‪(300‬‬
‫כי״ר‪ ,‬דפו׳‪ :‬ובשנייה‪.‬‬ ‫‪(301‬‬
‫כנו׳ ה י ל ק ו ס ו ל ק ״ ם )ושם הסדר הפיר(‪.‬‬ ‫‪(302‬‬

‫‪691‬‬
 ‫א ס פ ם י י נ ו ם‪,‬‬ ‫בימי‬ ‫מאסתים‬ ‫לא‬ ‫)אלא(‬ ‫מאומות העולם כלום‬ ‫ל א היו משונים‬ ‫להם‬
‫ל כ ל ו ת ם ל ה פ ר ב ר י ת י א ת ם ב י מ י המן‪ ,‬כ י אני ה׳ א ל ה י ה ם ב י מ י‬ ‫י ו ן‪,‬‬ ‫געלתים בימי‬ ‫ולא‬
‫‪,‬‬
‫מ ב י א מ*אלא״ והלאה כלום‪,‬‬ ‫א י נ ו‬ ‫״אלא״ )ושם *ולא״(‪ ,‬וגם ה י ל ק ו ט‬ ‫א י ן‬ ‫בכ״י ר‬ ‫גוג‪.‬‬
‫מ ב י א ל ש ו ן ה ג מ ר א ב מ ג י ל ה י א א ב ת ו ר ״ר״א״‪ ,‬ו ש ט ‪ :‬ג ט ל ו מ ה ם ] מ ה ג ש ת י י ר ל ה ם זה‬ ‫אלא‬
‫‪,‬‬
‫ש א ם ל א ו כ ר )וצ״ל! ש א י ל ו ל א ם״ת(‪ — ,‬מ ת א י ס ל ג ו ס ח כ״י ר ‪ ,‬ש ל פ י ו * ל א מ א ס ת י מ‬ ‫ם״ת[‬
‫לא מאסתים‬ ‫ח י י א‬ ‫ר׳‬ ‫ת ג י‬ ‫א ם פ ם י ע ו ס ״ ו כ ר ״ד״א״ הוא‪ .‬ו ב א ם ת ״ ר ר ם ״ א ד ״ ר !‬ ‫בימי‬
‫‪ 0‬ג‬
‫) = ט ר כ י ג ם ‪ ,‬א ג ט י כ ו ם ?( » ( ל כ ל ו ת ם‬ ‫ט ר ג כ י ם‬ ‫ולא געלתימ בימי‬ ‫א ם ס ם י א ג ו ם‬ ‫בימי‬
‫‪0‬ג‬
‫ה מ ן * ( כ י אגי ה׳ א ל ה י ה ם ב י מ י גוג ומגוג‪.‬‬ ‫בריתי אתם בימי‬ ‫להפר‬
‫ל ״ ד ״ א ״ ש ב ס פ ר א ‪.(305‬‬ ‫ב ע י ק ר ו‬ ‫מתאים‬ ‫וזה‬

‫י ש מ ע א ל !‬ ‫ר׳‬ ‫מ ד ב י‬ ‫הרבה‬ ‫בו גם‬ ‫ויש‬

‫אלא‬ ‫אי ג ו‬ ‫או‬ ‫ברביעיות‬ ‫א ו מ ר‬ ‫א ת ה‬ ‫א! וגתתי גשמיכם בעתם ברביעיות‬ ‫בפ״א‬
‫וגתתי‬ ‫מ ק י י ם‬ ‫אגי‬ ‫מ ה‬ ‫הא‬ ‫וכר‬ ‫אליהו‬ ‫שגים כשגי‬ ‫אפי׳‬ ‫א מ ר ו‬ ‫שבתות‬ ‫בערבי‬
‫‪8 0‬‬
‫הורותם‬ ‫מעשה בימי‬ ‫ב ל י ל ו ת[ ״ (‬ ‫בעתם‬ ‫גשמיכם‬ ‫ברביעיות‪] .‬וגתתי‬ ‫בעתם‬ ‫גשמיכם‬
‫ש ב ת ו ת ‪,‬‬ ‫ב ל י ל י ״*(‬ ‫בעתם‪,‬‬ ‫גשמיכם‬ ‫וגתתי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ב ל י ל ו ת‬ ‫יורדים‬ ‫גשמים‬ ‫שהיו‬
‫‪3 0‬‬
‫בימי שמעון בן ש ט ח ]ו[בימי» ( שלמצו ה מ ל כ ה שהיו ג ש מ י ם יורדים מלילי ש ב ת‬ ‫מעשה‬
‫ש ב ת וכו׳‪.‬‬ ‫ללילי‬
‫וגתתי‪.‬‬ ‫— ד ״ א‬ ‫וגתתי‬ ‫ד ״ א‬ ‫ח ו ל ק י פ ז ה ע ל זה‪ ,‬ו כ ״ ה ב ו י ק ״ ר פ ל ״ ה ה !‬ ‫המדרשיט‬
‫י צ ח ק ״ שבבבלי תעגית ח‬ ‫ה ר א ש ו ן ה ו א ד ב י ד ״ י ! א ת ה א ו מ ר — א ו איגו‪ ,‬ו״אמרו״ ה ו א * א ״ ר‬
‫‪ 0 9‬ג‬
‫(‪ .‬המדרש השגי חולק! בעתמ בלילות‪,‬‬ ‫י ש מ ע א ל‬ ‫כלומר ר׳ יצחק תלמידו ש ל ר׳‬ ‫ע״ב‪,‬‬
‫עקב‬ ‫בספת‬ ‫)=ערבי( שבתות‪.‬‬ ‫ב ל י ל י‬ ‫בעתפ‬ ‫השגי!‬ ‫חולק ע ל הראשון ועל‬ ‫והשלישי‬
‫ללילי ש ב ת‬ ‫ש ב ת‬ ‫מ ל י ל י‬ ‫אומר בעתו‬ ‫נ ת ן‬ ‫ר׳‬ ‫ר״י(!‬ ‫ד ב י‬ ‫‪ ) 89‬ש ה ו א‬ ‫מב‬ ‫פיס׳‬
‫‪ 1‬ג‬
‫ה ש ל י ש י ‪.‬‬ ‫ש ל מ צ ו ‪ ( °‬ה מ ל כ ה ‪ ,‬וזו כ מ ד ר ש‬ ‫שירדו בימי‬ ‫כדרך‬
‫צ מ א ה וכו׳‬ ‫ולא‬ ‫שכורה‬ ‫לא‬ ‫בעתפ‬ ‫גשמיט‬ ‫וגתתי‬ ‫א!‬ ‫תעגית כג‬ ‫שבבבלי‬ ‫ובבתיתא‬
‫ש ‪ p‬מ צ י ג ו ב י מ י ש מ ע ו ן בן ש ט ת וכו׳‬ ‫בעתמ בלילי רביעית ובלילי שבתות‬ ‫א ח ר‬ ‫ד ב ר‬
‫אע״פ שהט‬ ‫צירפה אפוא כ ל המדרשים לאחד׳‬ ‫ב ר י י ת א זו‬ ‫ה ו ר ו ת ם וכר‪.‬‬ ‫בימי‬ ‫מציגו‬ ‫וכן‬
‫פ ״ א ב‪,‬‬ ‫הסמוך׳‬ ‫המדרש‬ ‫גם‬ ‫שבבבלי(»«(‪.‬‬ ‫מתגייתא״‬ ‫חומרי‬ ‫ותגי‬ ‫)מין * מ ג ק י מ‬ ‫חולקים‬
‫‪2‬‬
‫ש ם ״ ( ! מטר‬ ‫גשמיכם ב ע ת ם ל א גשמי כ ל הארצות ו כ ר — כיוצא בו ב ס פ ר י ע ק ב‬ ‫‪.‬וגתתי‬
‫ו ל א מ ט ר כ ל ה א ר צ ו ת ו כ ה ״ א ה ג ו ת ן מ ם ר ע ל סגי א ר ץ וכו׳‪.‬‬ ‫ארצכם‬

‫בדפוסים‪ :‬סרקווינוס‪.‬‬ ‫‪(303‬‬

‫ב י מ י‬ ‫א ת ם‬ ‫ב ר י ת י‬ ‫ל ה פ ר‬ ‫בימי המן‬ ‫לכלותם‬ ‫ע‪-‬פ הגמרא‪:‬‬ ‫והוסיפו‬ ‫בד״ח הגיהו‬ ‫‪(304‬‬
‫ר ו מ א י ם ‪.‬‬
‫ב א ס ת ״ ר שונה‪.‬‬ ‫שמואל‪ ,‬אבל‬ ‫בשם‬ ‫בד״ו וכי״מ‬ ‫במגילה‬ ‫ודומה לו‬ ‫‪(305‬‬
‫ד ״ ת וכ״י ר׳ וילקום )ושם חסר(‪.‬‬ ‫‪(306‬‬
‫כ ״ י ר׳‪ ,‬ד פ ר ‪ :‬ב ל י ל ו ת ‪.‬‬ ‫‪(307‬‬
‫כ ״ י ר׳‪ ,‬ו ב י ל ק ו ם ח ס ר • ב י מ י ש ל מ ‪ 1‬ו ה מ ל כ ה ״ ‪ ,‬ו נ ר א ה ש ל ק ו ת מ ס פ ר י ‪.‬‬ ‫‪(306‬‬
‫ו ע ו ד ‪ ,‬צי׳‬ ‫וכו׳‪,‬‬ ‫תחק‬ ‫א״ר‬ ‫א‪:‬‬ ‫סס‬ ‫זבחים‬ ‫קג‪,‬‬ ‫פיס׳‬ ‫ראה‬ ‫וספרי‬ ‫ב‬ ‫קלס‬ ‫חולין‬ ‫למשל‬ ‫וכך‬ ‫‪(309‬‬
‫‪.108‬‬ ‫ד ו ר ו ת ה ר א ש ו נ י ם ח ״ ב ‪ ,187—186 ,‬ו א ל ב ק‬ ‫הלוי׳‬
‫כ״י ר׳ ו ק מ ע כ״י ר׳ ומה״ג׳ ד פ ר ‪ :‬הילני‪.‬‬ ‫‪(310‬‬
‫ש ב ת ק ל ח א )אביי(‪ ,‬ע״ז מ ב ב ) ר ב ש ש ת ( ‪.‬‬ ‫‪(311‬‬
‫עי׳ ת ע נ י ת י ע״א‪.‬‬ ‫‪(312‬‬

‫‪692.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫מג‪ :‬והאדמה‬ ‫ד ‪ :‬ולא ת ת ן ארצך יבולה׳ מ ה ש א ת מוביל ל ה = ספרי ע ק ב פ י ס‬ ‫ובפ״ה‬
‫ת ת ן א ת יבולה׳ אף ל א מה ש א ת ה מוביל לה‪.‬‬ ‫לא‬

‫על שאר הספרא‪:‬‬ ‫ח ו ל ק ת‬ ‫שבבתוקותי‬ ‫והאגדה‬

‫שיהא אדם אוכל הרבה ושבע אלא אוכל‬ ‫צ ״ ל‬ ‫אין‬ ‫ז‪ :‬ואכלתם לחמכם לשובע‬ ‫פ״א‬
‫וכר — בגיגוד ל ב ה ר פ״ד ד ! וגתגה הארץ פריה ואכלתם לשובע שיהא אדם אוכל‬ ‫קימעא‬
‫ר ש ב ״ ג א ו מ ר א ף ןהיא[ ) כ י ״ ר ( איגד‪ .‬ס י מ ן ב ר כ ה ׳ א ״ כ‬ ‫יהודה‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫ד ב ר י‬ ‫ושבע‬ ‫הרבה‬
‫לשובע שלא יהא‬ ‫ואכלתם‬ ‫ד ״ א‬ ‫ג א מ ר ו א כ ל ת ם ל ש ו ב ע ׳ א ו כ ל ו ל א גוסי )״מקיא״(‪.‬‬ ‫למה‬
‫שלא כבחוקותי‪.‬‬ ‫כ ו ל ם‬ ‫ח ס ר משולחגו וכו׳»‬ ‫דבר‬
‫לבטח‬ ‫יושבים‬ ‫אתם‬ ‫א ת ט י ו ש ב י ט ל ב ט ח ואי‬ ‫בארצכם‪ ,‬בארצכט‬ ‫לבטח‬ ‫וישבתט‬ ‫ושם‪:‬‬
‫ו ל א‬ ‫ע ל י ה‬ ‫מסחדים׳‬ ‫ולא‬ ‫מפוזרים‬ ‫ולא‬ ‫לבטח‬ ‫וישבתט‬ ‫שט‪:‬‬ ‫בבהר‬ ‫אבל‬ ‫לה‪.‬‬ ‫חוצה‬
‫ל ב ט ח ו ל א מ פ ו ז ר י ם ג!‪.(3‬‬ ‫ג ו ל י ט‪,‬‬ ‫ו ל א‬ ‫ה א ר ץ‬ ‫על‬ ‫וכן ש ם ג ז ו י ש ב ת ם‬ ‫גולים‪,‬‬
‫שוגה!‬ ‫מ ד ר ש ו‬ ‫ד ר ך‬ ‫וגם‬
‫מ ר ש בפרשה א ב יתור־לשון של ״ואת מצותי תשמרו״‪ ,‬הוא מביא כמה דרשות‬ ‫כשהוא‬
‫ש ל י ת ו ר ־ ל ש ץ )הלכה ב—ד(‪ ,‬כאילו היה זה ד ב ר חדש‪ ,‬ב ה ב ש ע ה ש כ ל ה ס פ ר א מ ל א‬ ‫כאלה‬
‫כאלה‪.‬‬ ‫מדרשות‬
‫לו»‬ ‫מ י ו ח ד‬ ‫דרך־מדרש‬ ‫וגם‬
‫גדולים‬ ‫שבילים‬ ‫לרבות‬ ‫ד ר כ י כ ם‬ ‫ד ר כ י‬ ‫ד ר ך‬ ‫דרכיכם‪,‬‬ ‫וגשמו‬ ‫מרש‪:‬‬ ‫ז‬ ‫בס״ה‬
‫ע ר י כ ם‬ ‫]ערי[‬ ‫ע י ר‬ ‫חרבה‬ ‫ק ט ג י ם )כי״ר(‪ .‬וכן ספ״ו ד ‪ :‬ו ג ת ת י א ת ע ר י כ ם‬ ‫משבילים[‬
‫מקדשיכם[‪(314‬‬ ‫מ ק ד ש י‬ ‫מ ק ד ש‬ ‫והשימותי את מקדשיכם‬ ‫כרכין ומחוזות‪,‬‬ ‫]לרבות‬
‫בתי כגםיות ובתי מדרשות‪.‬‬ ‫לרבות‬

‫ססחא‬ ‫כמכיל׳‬ ‫ר״י(‬ ‫דבי‬ ‫של‬ ‫לחוגם‬ ‫)השייך‬ ‫ג ת ן‬ ‫לר׳‬ ‫מוצאים‬ ‫אגו‬ ‫זו‬ ‫ודרך‬
‫ובמכיל׳‬ ‫וכר׳‬ ‫גרקבים‬ ‫ש פ ט י ם‬ ‫ש פ ט י‬ ‫ש פ ט‬ ‫אומר שפטיפ׳‬ ‫ג ת ן‬ ‫‪ • 24‬״ ( ו ר ׳‬ ‫פ״ז‬
‫ו ל פ י ד‬ ‫ק ו ל ו ת‬ ‫ק ו ל י‬ ‫ק ו ל‬ ‫‪ :235‬ו כ ל ה ע ט ר ו א י ן א ת ה ק ו ל ו ת‬ ‫ב ח ד ש פ״ט׳ ה ו ר ו ר ץ‬ ‫יתרו‬
‫קולות‬ ‫מיגי‬ ‫קולות‪,‬‬ ‫קולי‬ ‫]קול[‬ ‫קולות׳‬ ‫ויהי‬ ‫פ״ג‪:‬‬ ‫שם‬ ‫וכן‬ ‫וכר‪,‬‬ ‫ל פ י ד י ם‬ ‫ל פ י ד י‬
‫וכיוצא בו‬ ‫מ ש ו ג י ם זה מזה‪.‬‬ ‫ברקים‬ ‫מיגי‬ ‫ברקים‪,‬‬ ‫ברקי‬ ‫וברקים‪] ,‬ברק[‬ ‫זה מזה‪.‬‬ ‫משונים‬
‫‪ :‬ככל חוקותיו וככל משפטיו‬ ‫‪12‬‬ ‫‪3‬‬
‫נ ת ן ( ״ ( ׳ ‪258‬‬ ‫מוצאים בו כ מ ה ס ת מ ו ת כר׳‬ ‫בס״ז)שאנו‬
‫הילקוט(‬ ‫)כנו׳‬ ‫מ ש פ ט‬ ‫ו כ כ ל ח ק ו ת י ו‬ ‫ח ק ת י ו‬ ‫כ ח ק ת י‬ ‫הילקוט(‬ ‫)כנו׳‬ ‫ח ו ק ת‬
‫ליתן בפסת דורות מה שלימד בפסח מצריט‪.‬‬ ‫מ ש פ ט י ו‬ ‫ו כ כ ל‬ ‫מ ש פ ט י ו‬ ‫כ מ ש פ ט י‬

‫זו א י ן א נ ו מ ו צ א י ם ב ש א ר מ ד ר ש י ־ ה ל כ ה ‪ ,‬ו כ ל ל כ ל ל ל א ב ס פ ר א ‪.‬‬ ‫דרך־מדדש‬

‫שלו שונה הוא בסגנונו מכל שאר מדרשי־הלכה‪:‬‬ ‫ת י ק ר י ״‬ ‫״אל‬ ‫בדרך‬ ‫וגם‬
‫ו ך ז!‪(3‬‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ג ‪ :‬והבאתי מ ו ר ך ב ל ב ב ם ‪ ,‬איגו אומר והבאתי מורך ב ל ב ב ם א ל א והבאתי‬ ‫בס״ז‬
‫‪1‬ג‬
‫ו א י ז ו זו זו א י מ ה ו פ ח ד וכו׳ * (‪ .‬ו ש ם ה ‪ :‬ו כ ש ל ו א י ש ב א ח י ו א י ג ו א ו מ ר א י ש ב א ח י ו‬ ‫בלבבם‬
‫בעוגם‪ .‬וכן ב פ ר ש ה‬ ‫י מ ס ו‬ ‫אלא‬ ‫ב ע ו ן אחיו‪ ,‬ופ״ח ב ‪ :‬איגו א ו מ ר י מ ק ו <בעוגם>‬ ‫אלא איש‬

‫כ״י ר׳‪ :‬מפחדים‪.‬‬ ‫‪(313‬‬

‫ב ״ י ר׳ ו י ל ק ו ם וד״ת ) ו נ ש מ ס ב ד פ ו ׳ ע ״ י ה ד ו מ ו ת ( ‪,‬‬ ‫‪(314‬‬
‫כ נ ר ה י ל ק ו ט ו מ ד ר ש ח כ מ י ם ) ו ע י ׳ ח ״ ג ב ה ו נ ׳ הורוויץ(‪.‬‬ ‫‪(313‬‬
‫ד׳׳ו ו ר א ב ״ ד ו ר ״ ש ‪.‬‬ ‫‪( X V I I I .‬‬ ‫‪317‬‬ ‫רתיץ בהקדמתו עמ׳‬
‫והמתי‬ ‫המורך‪• ,-‬פי׳ הר״ש״; כ‪-‬י ר׳‪ :‬אלא‬ ‫״ומשמע ליה מרוך יותר לשון קשה מן‬ ‫‪(318‬‬
‫ופירושו מ ן ״נמלך בדעתו״‪ ,‬״מולכנא‪ -‬בארמית‪.‬‬ ‫מולך‪,‬‬

‫‪693‬‬
‫ב ג! או יש לך שאינו למד ואינו עושה ומואס באחרים אבל אינו שונא את החכמים ת״ל‬
‫ואם את משפטי תגעל נפשכם א י נ ו א ו מ ר ו א ם א ת מ ש פ ם י ת נ ע ל נ פ ש כ ם‬
‫‪9‬‬
‫א ל א ו א ם א ת מ ש פ ט י )= מ ש פ ט י ( ת נ ע ל נ פ ש כ ם ״ ( ‪.‬‬
‫וכן ב״תגי ר׳ חייא״ שבאיכ״ר ספ״ב )=בחקותי ם״ד ג‪ ,‬עי׳ לעיל( מסיים באיכ״ר שם!‬
‫אשר טפחתי ורבתי)כ״ה בד״ר( א י ן כ ת י ב כ א ן אלא אשר טסחתי ורביתי אויבי כלם‬
‫)ונראה שיש לסרס! ו ר ב י ת י אין כתיב כאן אלא ו ר בתי(‪ .‬וברור שגט כאן ישנו‬
‫לםגינו‪ :‬א י גו א ו מ ר אשר טםחתי ׳ ‪.(320‬‬
‫ו כ ו‬

‫וגט בחלק ה ה ל כ ה שוגה פרשת בחקותי משאר הםסרא‪:‬‬

‫בפ״ט ו שגיגו ‪ t‬ואט המר ימיר לרבות את ה א ש ה‪ .‬ואט המר ימיר לרבות את היורש‬
‫— בגיגוד לספרא גדבה פי״ז ג! קרבגו לא קרבן א ב י ו וכו׳ שר׳ י ה ו ד ה אומר אין‬
‫‪22‬ג‬ ‫‪21‬‬ ‫‪4‬‬
‫היורש סומך )״ואין היורש מימי׳ ( י(‪ ,‬וכסתם משנה (‪ ,‬ו ר ״ מ )בתוס׳ מגחות‬
‫ם״י הי״א(‪.‬‬
‫וגם את האשד‪ .‬מרבה ר ׳ י ה ו ד ה )בבלי שם ושם( מן המר ימיר‪ ,‬אבל לשון מדרשו‬
‫שוגה! ״לפי שכל העגין איגו מדבר אלא בלשון זכר מה םופיגו לרבות את האשה ת״ל‬
‫ואם המר ימיר״׳ וזה בוודאי סתמו של ר׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬שאיגו בספרא שלגו כאן‪.‬‬
‫והמדרש הזה כפול בסי״ג ד! אם המר ימירגו לרבות את ה א ש ה‪ ,‬ואם המר ימירגו‬
‫לרבות את ה י ו ר ש ‪.‬‬
‫ואמגם הסתם שלגו בספרא בחקותי כאן מתאים עם סתמותיו בפרשה ד ז! ואם‬
‫גאל יגאלגה לרבות את ד‪.‬א ש ה‪ ,‬ואם גאל יגאלגה לרבות את ה י ו ר ש ‪ ,‬וכן בס״י‬
‫ב! ואם המקדיש יגאל לרבות את ה אש ה‪ ,‬ואם המקדיש יגאל לרבות את ה י ו ר ש ‪,‬‬
‫וכן בם״י יא! ואם גאל יגאל לרבות את האשה‪ ,‬ואם גאל יגאל לרבות את היורש‪,‬‬
‫וכן בפי״ב י! ואם גאל יגאל )״איש ממעשרו״( לרבות את האשה‪ ,‬ואם גאל יגאל‬
‫לרבות את היורש‪ ,‬וזה סתם כר׳ שמעון בן אלעזר בשם ר׳ מאיר בירוש׳ מעשר שגי‬
‫ס״ד גה ע ״ א « » ( ו אשתו איגד‪ .‬סודה לו מעשר שגי ר ש ב ״ א א ו מ ר מ ש ו ם ר ״ מ‬
‫אשתו פודה לו מעשר שגי‪ ,‬וברייתא שבבבלי קדושין כד א משובשת )שהוסיפו‬
‫בדברי ת״ק ורשב״א ״בלא חומש״‪ ,‬ואביי מ פ י ך לד‪.(.‬‬
‫וא״כ סתם שלגו — ר ש ב ״ א אליבא דר׳ מ א י ר ‪.‬‬
‫ויש לגו בפרשה זו םתט שגי כ ר ש ב ״ * ס״ט יב! ואס משגתגו )״לבכור״(‬
‫לכהן זה וזה אין עושימ תמורה‪ ,‬מהו כ ר ש ב ״ א בתופ׳ תמורה פ״א ב ובבלי ח ב‪.‬‬
‫ויש לשים לב לעובדא‪ ,‬ש ר ש ב ״ א מובא אך מעט בספרא — בששה מקומות! חובה‬
‫פרשה ד יז ״משמו״ )של ר״מ(‪ ,‬תזריע פ״א ו‪ ,‬מצורע סרשד‪ .‬ה ם‪ ,‬קדושים ס״ד יח׳ סרשה ג ד‬
‫״משמו״)של ר׳ יהודה(‪ ,‬פ״ץ ‪.(324‬‬ ‫ט ו‬

‫ב י ל ק ו ט וכ״י ר׳ ליתא‪ ,‬ו ע ״ ס ה י ל ק ו ט מ ח ק ו ה ו ‪ ,‬א ב ל ב ט ע ו ת ‪.‬‬ ‫‪(319‬‬

‫ועל קרבתו של ר״ח‬ ‫ח י י א‪,‬‬ ‫)עי׳ ל ע י ל ( יש ל ו ‪ ,‬ל כ ל ה ס ח ו ת ח ל ק ל ר ׳‬ ‫ב ם ״ ז‬ ‫ואמנם גם‬ ‫‪(320‬‬
‫דברנו‪.‬‬ ‫כבר‬ ‫ישמעאל‬ ‫ר׳‬ ‫לדבי‬
‫מ נ ח ו ת ס ״ ם )ס״י( מ״ז )‪2‬ב א>‬ ‫‪(322‬‬ ‫‪ x‬ערכין ב א ו ת מ ו ר ה ב זג‬ ‫מנחות ‪2‬ג‬ ‫‪(321‬‬
‫היא‬ ‫שבהו‪1‬׳ ‪1‬וק׳‬ ‫אלא‬ ‫ס ״ ד ד‪,‬‬ ‫מע״ש‬ ‫ותום׳‬ ‫ם ע״א‬ ‫ס״א‬ ‫וקידושין‬ ‫כד ע״ג‬ ‫ס״ז‬ ‫עירובין‬ ‫‪(323‬‬
‫משובשת‪.‬‬
‫ח — הוא‬ ‫ס״י‬ ‫וקדושים‬ ‫שמעון!‬ ‫ק ל ד ‪ :‬ר׳‬ ‫סיס׳‬ ‫ראה‬ ‫שבספרי‬ ‫מפני‬ ‫מסופק‪,‬‬ ‫סי״ב ה‬ ‫אמור‬ ‫‪(324‬‬
‫ד ע ר י ו ת‪.‬‬ ‫מ כ י ל ׳‬

‫‪694‬‬
 ‫ויש בו דבריט׳ שאינמ מתאימים כלל לשיטת מדרשו של ר ״׳ ע ותלמידו ר ׳ י ה ו ד ה»‬
‫םי״ב ט! יכול בשני מעשרות הכתוב מדבר )״מעשר ראשון ומעשר שני״( ת״ל הוא‪,‬‬
‫הוא האמור כאן והוא האמור להלן)״בפרשת עשר תעשר׳ שאינו מדבר אלא במעשר שני״(‬
‫דברים טדזוסרים כאן אנזדן הכתוב להלן‪.‬‬
‫והנה ר ״ ע דורש מן ״עשר תעשר״ ״שני מעשרות״׳ ״אחד מעשר דגן ואחד מעשר‬
‫בהמה״ )ספרי ראה פיס׳ סב(׳ ולהלן הי״ב! ת״ל עשר תעשר שני מעשרות וכר ד ב ר י‬
‫ר ׳׳ ע )עי׳ ראב״ד(‪ ,‬אבל ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל לא דרשוהו כך׳ והמ אמרו )מ״ת ‪t(76‬‬
‫עשר תעשר את כל תבואת זרעך במעשר שני הכתוב מדבר א ת ה אומר במעשר שני‬
‫הכת׳ מדבר או אינו מדבר אלא במעשר ראשון ת״ל ואכלת לפני ה׳ אלהיך מעשר דגנך‬
‫תירושך ויצהרך מעשר שהוא טעון הבאת מקופ אמרתי וכר‪.‬‬
‫ודרך־מדרש זה׳ ״דבריט המחוסרימ כאן״ וכו׳ — מתגגד לגמרי לשיטת ר״ע׳ אבל‬
‫הוא שיטת ר ׳ י ש מ ע א ל ! כל פרשה שנאמרה במקום אחד ו ח י ס ר ב ה ד ב ר א ח ד‬
‫וחזר ושנאה במקוט אחר לא שנאה א ל א ע ל ש ח י ס ר ב ה ד ב ר א ח ד )ספרי נשא‬
‫סיס׳ ב(׳ ״כל פרשה שנאמרה ונשגית״ וכר )סוטה ג א—ב‪ :‬ת נ א ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ( ‪,‬‬
‫״למה נאמרה פרשה זו וכו׳ ב א ה כ ת ו ב ל ל מ ד ד ב ר י מ ה מ ח ו ס ר י מ בו״ )מכיל׳‬
‫נזיקין ס״ו(»״•(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובספרא נמצא רק בפי ר ׳ ש מ ע ו ן )שעל קרבתו לדבי‪ .‬ר ישמעאל כבר דברנו לעיל( ו‬
‫גרבה סט״ו ב )אמור פי״ג ג(! ר׳ שמעון אומר נאמר כאן בכורימ לה׳ ונאמר להלן‬
‫)״בשתי הלחט״( וכו׳ ד ב ר י מ מ ח ו ס ר י ן כ א ן א מ ר ן ה כ ת ו ב ל ה ל ן )״דבריט‬
‫מחוסרימ להלן אמה הכתוב כאן״(‪.‬‬
‫ואמגמ אגו מוצאיט בבחקותי עוד דבריט אחריט שהם שייכימ לר׳ ש מ ע ו ן ! פרשה‬
‫ג‬
‫ג ג—ד! כי יפליא ]נדר[«־ ( נאמר כאן נדר ונאמר להלן גדר )רב׳ כג כב( מה גדר האמור‬
‫כאן כי יפליא אף גדר האמור להלן כי יפליא ומה גדר האמור להלן בל תאחר לשלמו אף‬
‫גדר האמור כאן בל תאחר לשלמו‪ .‬גדר בערכך הקיש גדרימ לערכין מה גדרימ בל תאחר‬
‫לשלמו אף ערכין בל תאחר לשלמו‪.‬‬
‫לפי גוסח זה ח ו ל ק ת ה״ד על ה״ג׳ שלפיה אגו לומדימ בל תאחר בערכין מהקש ולא‬
‫מג״ש׳ ואמגט גוםח הילקוט כאן! וגאמר להלן גדר מה גדר האמור להלן ג ד ר ו ג ד ב ה‬
‫‪:7‬ג‬
‫אף נדר האמור כאן נ ד ר ו נ ד ב ה ־ ספרי תצא פיס׳ רסד (‪ ,‬ובציטט שבבבלי א י ן‬
‫שט! ומה נדר האמור כאן לא תאחר לשלמו אף נדר האמור להלן לא תאחר לשלמו ‪,(328‬‬
‫וכן ל א בפס״ז שט‪ .‬וא״כ זה מתאיפ לספרי נשא פיס׳ כב! נאמר כאן הפלאח ונאמר להלן‬
‫הפלאח מה הפלאח האמורה להלן )ויקרא כב כא( בנדר ונדבה אף הפלאה האמורה כאן‬
‫בנדר ונדבה וכו׳‪.‬‬
‫והנה ההיקש ערכין לנדריט — הוא מדרשו של ר ׳ ש מ ע ו ן ׳ ויק״ר פל״ז! א ״ ר‬
‫ש מ ע ו ן ב ן י ו ח י כשט שבנדריט בל יחל ובל תאחר כך בערכין בל יחל ובל תאחר‪.‬‬
‫ובפי״ג ו! ר ׳ ע ק י ב א אומר עשר תעשר מלמד שמעשר בהמה בעמוד ועשר‬

‫ועי׳ לעיל ע פ ׳ ‪.674—673‬‬ ‫‪(325‬‬

‫כ‪-‬י ר׳ וילקוט‪.‬‬ ‫‪(326‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ :‬כאשר נדרת נדבה‪,‬‬ ‫נדר‪,‬‬ ‫ר״ה ה ב‪ ,‬ושם בכי״י מ׳ ב׳ וא׳״מ ול׳‪ :‬ונאמר להלן‬ ‫‪(327‬‬
‫דברים כ ג כד‪ ,‬עי׳ תום׳‪.‬‬
‫‪.151‬‬ ‫= ם פ ר י מ ט ו ת פיס׳ ק נ ג ו מ ״ ת‬ ‫‪(328‬‬

‫‪695‬‬
 ‫‪,‬‬
‫מ ע ש ר ו ת ה כ ת ו ב מ ד ב ר א ח ד מ ע ש ר ד ג ן ו א ח ד מ ע ש ר ב ה מ ה ׳ ע י לעיל(‪ .‬וזו מ ו ב א ה‬ ‫)שבשגי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫של‬ ‫ה ס ת ם‬ ‫)אחרי‬ ‫ש מ ע ו ן‬ ‫ק ה ! ר׳ שמעון בן יהודה אומר מ ש ו ם ר‬ ‫ראה פיס‬ ‫בספרי‬
‫ר ‪ -‬ע‪.‬‬ ‫* ש א י ן מ ע ש ר י ן מ ש ג ה ל ח ב ר ת ה ״ = ״ ד ב ר י ר ״ ע ״ ש ב פ ר ק י ב יג‪ ,‬לעיל(׳ וודאי ב ש ם‬

‫)״סתם‬ ‫סתם‬ ‫שם‬ ‫ט )עד *ולא כ ל ס י ר ו ת האילן״( = ס פ ר י‬ ‫אותו הסתם של פי״ב‬ ‫וגם‬
‫י ‪/‬‬ ‫‪,‬‬
‫לעיל(‪.‬‬ ‫)ע‬ ‫יכול בשגי מעשרות וכו‬ ‫א צ ל ג ו!‬ ‫ר ׳ שמעון״(׳ ולו ג ס מ ך‬ ‫ספרי‬
‫‪,‬‬
‫ש ב פ י ״ ב יא—יג» מנין שאין מעשרין מן ה ב ק ר על הצאן וכו ‪ ,‬יכול ל א יעשר מן‬ ‫וזו‬
‫‪3‬‬ ‫‪9 ,‬‬
‫הכבשים‬ ‫ומה אם‬ ‫ש י ת ע ש ר ו מזה ע ל זה‬ ‫ולישן‬ ‫ק״ו ל ח ד ש‬ ‫וכו ‪,( -‬‬ ‫על העזים‬ ‫הכבשים‬
‫‪,‬‬
‫משנה‬ ‫מעשרין‬ ‫אין‬ ‫ש נ ה‬ ‫)כי״ר(‬ ‫]שנה[‬ ‫מעשרות‬ ‫תעשר שני‬ ‫עשר‬ ‫ת״ל‬ ‫וכו‬ ‫והעזים‬
‫‪3 3 0‬‬
‫ב כ ו ר ו ת גג ב מ ס י י ם ‪:‬‬ ‫שבבבלי‬ ‫ה ס ת מ י ת‬ ‫והגה בברייתא‬ ‫ר ״ ע‪.‬‬ ‫ד ב ר י‬ ‫(‬ ‫לחברתה‬
‫ע ש ר ת ע ש ר בשגי מ ע ש ר ו ת הכתוב מ ד ב ר אחד מ ע ש ר בהמה ואחד מ ע ש ר דגן ומקיש‬ ‫ת״ל‬
‫‪,‬‬
‫ב ה מ ה ל מ ע ש ר דגן וכו ‪.‬‬ ‫מעשר‬

‫ב מ ״ ת ‪ : 77—76‬א ג י א ק ר א ע ש ר ת ע ש ר ש ג ה ש ג ה ו מ ה ת ״ ל ה י צ א ה ש ת ; ש א ם א נ י‬ ‫אבל‬
‫ה י צ א‬ ‫ת ״ ל‬ ‫ש ו מ ע אגי א ח ד ח ד ש ואחד ישן ב מ ש מ ע‬ ‫ש ג ה‬ ‫ש ג ה‬ ‫ת ע ש ר‬ ‫ע ש ר‬ ‫קורא‬
‫‪,‬‬
‫ה ח ד ש ולא הישן‪ .‬ו מ ג ש ל א י ע ש ר ו מ מ י ן ע ל שאיגו מיגו א מ ר ת ק״ו מ ה א ס ח ד ש‬ ‫ה ש ד ה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וישן ו כ ו )״שגה ש ג ה מ ל מ ד ״ וכו — ס פ ר י הוא‪ ,‬ולא מכילתא(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫משנה‬ ‫מעשרין‬ ‫שאין‬ ‫שגה״‬ ‫מ״שגה‬ ‫דורשים‬ ‫א י ג ם‬ ‫ישמעאל‬ ‫ר‬ ‫שדבי‬ ‫רואים‬ ‫ואנו‬
‫)שאינו גהוג‬ ‫ר ״ ע‬ ‫ד ב ר י‬ ‫א ל א מן ״היוצא השדה״ ן על־כן סיימו ב ס פ ר א כ א ן !‬ ‫לחברתה‪,‬‬
‫כשהם‬ ‫ישמעאל‬ ‫ר׳‬ ‫במדרשי‬ ‫וכרגיל‬ ‫מחלוקת(‪,‬‬ ‫עליו‬ ‫ש א י ן‬ ‫ש ל ר״ע׳‬ ‫סתם‬ ‫על‬ ‫בספרא‬
‫להביא א ת דברי החולק‪.‬‬ ‫עליהם בלי‬ ‫*דברי ר״ע״ שחולקים‬ ‫מביאים‬
‫‪3 1‬‬
‫י • ( — אינו מ ת א י ם‬ ‫גם םי״א א ! והיה השדה בצאתו ביובל מגיד ש ה ש ד ה קרוי לשון זכר‬
‫ש ל ה ס פ ר א ‪ ,‬ו כ ב ר ה ו צ י א ו ה מ מ ש מ ע ה ‪ ,‬ש י ב ש ו ה ו ה ג י ה ו ה ‪.(332‬‬ ‫לרוחו‬
‫א‪:‬‬ ‫מב‬ ‫בכורות‬ ‫ר״ש‪,‬‬ ‫ג״ל שהוא‬ ‫ואגדרוגיגוס‪,‬‬ ‫זכר ולא טומטום‬ ‫ט!‬ ‫סרשה ג‬ ‫ואפילו‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫לר׳‬ ‫ב‬ ‫קלו‬ ‫בשבת‬ ‫ממגו‬ ‫שהוכיחו‬ ‫ואע״פ‬ ‫וכו ‪,‬‬ ‫טומטוס‬ ‫אלא‬ ‫איגו‬ ‫זכר‬ ‫שגא‬ ‫מקום‬ ‫וכל‬
‫״ ‪.(333‬‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ןןל‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫_‬ ‫יהודה‬

‫אגו מוצאים כאן!‬ ‫י ה ו ד ה‬ ‫ר׳‬ ‫של‬ ‫מסתמותיו‬

‫‪,‬‬
‫י ה ו ד ה‬ ‫כר‬ ‫בכהן‪,‬‬ ‫שיחו‬ ‫הגערכים‬ ‫ל כ ל‬ ‫אב‬ ‫בגין‬ ‫הכהן‬ ‫יעריכגו‬ ‫ג‪:‬‬ ‫פרשה‬ ‫סוף‬
‫‪,‬‬
‫ב א ! ו א ח ד מהן כהן‪.‬‬ ‫בסגהד‬
‫ב ש ם‬ ‫ד ! הא אם ה מ י ר סופג א ת הארבעים‪ ,‬כמשגתגו ריש תמורה׳ וכר׳ יהודה‬ ‫פי״ג‬
‫‪,‬‬
‫) ת מ ו ר ה ג א(‪.‬‬ ‫ה ג ל י ל י‬ ‫י ו ס י‬ ‫ר‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫הקדש בדק הבית( ומתה‬ ‫א מ ר ה ר י זה ה ק ד ש )סתם׳ ואפי‬ ‫פ ר ש ה ד ב ! יכול אפי‬ ‫אבל‬
‫‪,‬‬
‫י ה ו ד ה ) ת מ ו ר ה ל ב א(‪ ,‬ש ק ד ש י ב ה ״ ב א ם מ ת ו י פ ד ו ‪.‬‬ ‫כר‬ ‫ד ל א‬ ‫וכוי‪ ,‬וזה‬ ‫תפדה‬
‫‪33‬‬ ‫‪,‬‬
‫י ה ו ד ה ש ב מ ג י ל ה פ ״ ג מ ״ ג * (‪.‬‬ ‫גזכרו כ ל ל ד ב ר י ר‬ ‫פ״ו ד — ל א‬ ‫ובאגדה‬
‫‪3 3 6‬‬ ‫‪,‬‬
‫אין ממירין‬ ‫ב פ ר ש ת‬ ‫מתגי‬ ‫יתיב‬ ‫הוה‬ ‫ר ב י‬ ‫(!‬ ‫ע״ד‬ ‫גזיר פ ״ ה גג‬ ‫בירוש‬ ‫והגה‬

‫־ ב כ ו ר ו ת פ״ם מ״א‪.‬‬ ‫‪(329‬‬

‫= ס פ ר י ר א ה פיס׳ קד‪ ,‬סתם‪.‬‬ ‫‪(330‬‬
‫הגזבר״‪ ,‬״ע״ש״‪ ,‬ילקוט ומה״ג וערוך‪.‬‬ ‫שם‬ ‫״על‬ ‫גזבר״‪,‬‬ ‫״לשום‬ ‫‪(331‬‬
‫‪ (332‬ע י ׳ בפי׳ ה ר ״ ש ‪.‬‬
‫ו ע י ׳ ת ו ם ׳ ב כ ו ר ו ת ש ם ונדה כ ח ב ו ש ב ת ש ם ו ע י ׳ נדבה פ ר ש ה ג ז—יא‪.‬‬ ‫‪(333‬‬
‫‪ (334‬ע י ׳ ג י ע ב ו ר ג ‪ ,‬ס׳ ה י ו ב ל ל ר ״ י ל ו י ‪ 413 ,‬בהערה‪.‬‬
‫ש ה ז כ ר ת י כ ב ר ‪ ,‬ל ע י ל ע מ ׳ ‪.645‬‬ ‫‪(335‬‬

‫‪696‬‬
 ‫‪3‬‬ ‫‪8‬‬
‫בבכור י• (‪ ,‬זחלין אפוי דבר פדיה )״קפרא״( המתיר‪ .‬ר ב י אמר ןהדין[ ידע מה אנא אמר‬
‫כדון אנא מימר וידבר י״י אל משה לאמר ל א י י מ ר דברי ר׳ יהודה )כבי רבי‬
‫שאומרים! לא ימיר‪ ,‬תמורה ז ב׳ עי׳ לעיל(‪.‬‬
‫ואפשר ש״רבי״ שנה ברייתא של ספרא אמור פ״ז ז—ח )שהובאה שם בירושלמי(‬
‫ב״פרשת א י ן מ מ י ר י ן בבכור״ ז״א בפרשת ב ח ק ו ת י )או ראה( ופירשה מעין‬
‫שפירש אותה בר קפרא‪ .‬ואמנם כך הוא גם בפסיק״ר פרשה יד )פרד‪ !(.‬ר ב י הוה יתיב‬
‫‪7‬‬ ‫‪,‬‬
‫מתני מ נ י ן שאין ממירין בבכור וכר‪ ,‬ובפסידר״כ פיס פרה )לז ע״ב( ״(‪ .‬אבל קרוב‬
‫הדבר ששנו בספרא ש ל ה ם דין ״אין ממירין בבכור״ במקום א ח ר ולא כאן‪ ,‬והסמיכו‬
‫לו דין ״מקדיש תמימים לבדק הבית״ )אמור ס״ז ח(‪ ,‬שהםמיכוהו כאן גם ב ת ו ס ׳‬
‫ת מ ו ר ה פ״א!‬
‫ובירוש׳ נזיר ם״ה נד ע״א נסמכה לברייתא של נדבה פט״ז ד‪ ,‬ל פ נ י ה ‪ :‬יהיה קודש‬
‫מלמד שהקדושה חלה על התשיעי ועל אחד עשר‪ ,‬יכול יקרבו שניהן ת״ל בקר‪ ,‬וזו א י נ ה‬
‫בספרא שלגו בפי״ג ב—ג‪ ,‬ולפי דרך הירוש׳ להרכיב ברייתות של הספרא ש ב ש נ י‬
‫מ ק ו מ ו ת יחד — גראה שגם זו ספרא היא‪.‬‬
‫ולעומת זה לברייתא בי‪ ,‬שהובאה בבכורות ס ע״ב‪ ,‬אמרו! תאגי תגא קמיה דר׳ יוחנן‬
‫הא מני ר׳ אלעזר בר׳ שמעון היא דתגיא ראב״ש אומר לעולם וכר‪.‬‬
‫אפשר אפוא שפרשת בחקותי היא ד ב י ר א ב ״ ש ‪' ,‬ששגה הרבה ממשגת ר״ש‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫וע״כ יש בה דברים הרבה גם מדבי ר י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫ובאחרונה אני מזכיר שבכ״י ר׳ גגמרת מגילתא ם׳ )סיני( בסוף פרשת בהר ו ס ל י ק‬
‫‪,‬‬
‫פ ר ש ת ס י נ י )עי להלן(‪ .‬זאת אומרת ש ת ש ע ת ה ד י ב ו ר י ם )מגילות( של הספרא‬
‫גגמרו עם גמר ב ה ר !‬
‫דברים ד ו מ י ם לספרא בפרשת בחקותי ו‬
‫פרשה ג ג! אי בגי ישראל וכר = מצורע זבים ריש פרשה א׳‪.‬‬
‫שט ט» זכר ולא טומטום וכר = גרבה פרשה ג ז‪.‬‬
‫פי״ב ב ושט י! שיהא הוא וחומשו חמשה = חובה פ״כ ח׳ שפ פרשה יג יב‪ ,‬ספרי גשא‬
‫‪338‬‬ ‫‪,‬‬
‫ג סתם‪ ,‬ב ג י ג ו ד לר יאשיה‪ ,‬ומוחלפת בב״מ גד א (‪.‬‬

‫‪(3‬‬ ‫ט‪ .‬חלוקת הספרא ‪30‬‬

‫לפני הראשונים היה הספרא מחולק ל״תשעד‪ .‬ד ב ו ר י ם ״ ! ותשעה דבורים תורת‬
‫‪,‬‬
‫כהגים ‪°‬״(! או ״מגילתא״ )מכילתא״(‪ ,‬ככתוב בסוף כ״י ר ! םליקו ת ש ע מ ג י ל י)כך!(‬
‫הארי»״(‪ ,‬או ״פרקים״! וששה סדריט ו ט י פ ר ק י ם דתורת כהנים‪.(34:‬‬
‫וחלוקה זו מתאימה לדברי ר ״ ש ב ר ב י )בקידושין לג א(! ״שגי ש ל י ש י ש ל י ש‬
‫)=שתי תשיעיות( שגיתי לו בת״כ״‪.‬‬

‫‪ (336‬ת״כ ב ח ק ת י ם ״ ט י—יא‪ ,‬מ״ת לדברים סו ים‪ ,‬ד«—‪.88‬‬

‫‪ = (337‬אבל בכ״י א״ם שם‪ :‬ר׳ חייא‪ ,‬וכ״ה בקה״ר ס״ח ובתנחוכא בובר חקד‪ .‬יס‪ ,‬וכן בילקוט‬
‫קהלת תתקע״ח מפסיקתא )‪.‬חמתיה רבי״ ליתא בכולם(‪ ,‬ונוסח זה נראה עיקר ונכון‪.‬‬
‫‪ (338‬ודלא כ ר א ב ״ ש ‪ ,‬בתום׳ מע״ש פ״ד ב‪.‬‬
‫‪ (340‬ה״ג ד״ו קמג סע״ד‪.‬‬ ‫‪ (339‬ספרות ‪ :‬הופמן‪ ,‬עמ׳ ‪.21‬‬
‫‪ = (341‬״תורת כהנים״‪ ,‬סתמו של ר׳ יהודה‪.‬‬
‫‪ (342‬במדבר רבה סי״ח‪.‬‬

‫‪697‬‬
 ‫אבל אצלנו ערבוביה בחלוקת הדיבורים‪.‬‬
‫בד״ו! ‪ (1‬אחרי נדבה )ט ע״א(! סליק דבורא‪,‬‬
‫‪ (2‬אחרי חובה )יו א(! סליק דבורא׳‬
‫‪ (3‬בסוף צ ו ) כ ב א( ז סליק דיבורא‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (4‬בסוף פרשת מילואים )תחילת שמיני(‪ ,‬שהיא דבי ר ישמעאל ו א י נ ה ספרא‬
‫)כד א(! ס ל י ק ד י ב ו ר ה‬
‫‪ (5‬בסוף שמיני )כט א(‪ :‬סליק פ ר ש ת שרצים‪,‬‬
‫‪ (6‬אחרי תזריע פ״ד )ל ע״א( כ ת ו ב ת ! פ ר ש ת נ ג ע י מ ‪ ,‬ובכותרת של העמוד )עד‬
‫סוף תזריע(! פרשת מ צ ו ר ע ‪.‬‬
‫‪ (7‬בתחלת מצורע )לג א(! מ ג ל ת מצורע‪ .‬ובסוף פ״ה )לז א(‪ :‬חסילו פ י ר ק י‬
‫גגעיפ‪.‬‬
‫ואחריו‪ (8 :‬פ ר ק זביפ‪,‬‬
‫‪ (9‬אחרי מות )לט ב(‪,‬‬
‫‪ (10‬פרשת קדושימ )מד א(‪,‬‬
‫‪ (11‬מ ג ל ת א אמור )מו ב(‪ ,‬ובסוף אמור )גג ב(! סליק ד ב ו ר א ‪,‬‬
‫‪ (12‬פרשת בהר ס י ג י ) ג ג ב(‪ ,‬ובסופה )גו א(! סליק ס י ד ר א‪,‬‬
‫‪ (13‬פרשת אם ב ח ק ו ת י ) ג ו א(‪.‬‬
‫ואפילו אם גגכה *פרשת מילואים״‪ ,‬שאיגה ספרא‪ ,‬ופרשת בחקותי‪ ,‬גשארים לגו‬
‫עדיץ י ״ א ‪.‬‬
‫בכ״י ר ׳ !‬
‫‪ (1‬בסוף נדבה! סליק ד י ב ר י ת א‪,‬‬
‫)ואחריה!( מ ג י ל ת א נ פ ש ‪.‬‬
‫‪ (2‬ובסוף חובה‪ :‬סליק ד ב י ר א גפש‪.‬‬
‫פרשיתה י״ג‪ .‬ופרקין כ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (3‬ואחריה! מ ג י ל ת א ג ד צ ו ‪.‬‬
‫ואחרי פי״ח )פ״ד בכ״י(‪ :‬פ ר ש ת מ י ל ו א י ם ‪ .‬אבל העתיק ממגה רק ח מ ש ת‬
‫הפרקים שבפרשת צו )והעתיק ממגה ה׳ פרשיות(‪ ,‬ורשם בסופה! פ ר ש ת ה ‪ .‬ו ׳ ‪ .‬ולא‬
‫העתיק יותר‪ ,‬והגיח חלק <» ‪ 42 • —41‬וכך עשה גם במכילתא דעריות‪ ,‬מפגי שידע ש א י ג ו‬
‫ספרא‪ .‬ותחילת פרשת שמיגי )מילואים( חסר שם‪.‬‬
‫‪ (4‬ומתחיל בפרשה א׳ שלנו!‬
‫מגילתא רביע ייתא‬
‫שרצים‪.‬‬
‫ותחילת *פרשת תזריע״‪ ,‬ה׳ פרקים‪ ,‬מחוברת לשמיגי‪ ,‬ורשום עליה! פרשתה‪ .‬י״א‪.‬‬
‫ובסופה רשום! סליק מ כ י לת » ‪0‬‬
‫‪) (5‬ואחריה!( ח מ י ש א ה ‪) 0 .‬במקום *פרשת גגעים״(‪.‬‬
‫ובסופה‪ ,‬אחרי פי״ו )פ״ד בכ״י(‪ :‬חסלת מ ג י ל ת א‬
‫ג ג ע י ן‪ .‬ואחריה‪.‬‬
‫‪ (6‬מ ג י ל ת א מצורע‪ .‬ואית בה‬
‫פרשיתה‪ .‬י״א‪.‬‬
‫ופרקים‪ .‬כ״ה‪.‬‬

‫‪698‬‬
 ‫ואחריה )בסוף פ״ה = ב(»‬
‫ר> מ ג י ל ת א זבין‬
‫פרשתה• ז י ‪.‬‬
‫ד״א‪ ,‬שהוא ממשיך את מספר הפרשיות מ״מגילתא מצורע״‪ .‬עד סוף זבים‪ ,‬סוף פרשת‬
‫מצורע‪ ,‬ופרשה ד׳ שלנו — היא אצלו! פרשתה‪ .‬י ״ א ‪.‬‬
‫ובסופה! סליק‪.‬‬
‫חסלת מ ג י ל ת א‬
‫מצורע‪ .‬י!‬
‫)ואחריו!( בשמך רחמנא‪) .‬פתיחה לאחרי!(‬
‫בתחילת פי״ג)פ״ב בכ״י(‪ :‬פרק ‪.‬בי‪.‬‬
‫עריות‪.‬‬
‫ובסופו! פ ר ש ת ה ‪ .‬ט‪ ,.‬אבל הוא לא העתיק יותר מעריות‪ ,‬אלא הגיח חלק כמו דף‪,‬‬
‫‪ (8‬ובתחילת קדושים! בשמך רחמגא‪.‬‬
‫‪ (9‬ובתחילת אמור! פ ר ש ת ה ‪) .‬ובגליון!( פרש׳‬
‫מגילא‬

‫‪ (10‬ובסוף אמור! חסלת מ ג י ל ת א‬

‫א מ ר אל‪.‬‬
‫בשם ^ אתחיל‬
‫מגילתא סיגי‬
‫ט‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ובסופה‪ :‬סליק פרשת ס י ג י ‪.‬‬

‫אבל אחרי בחקותי א י ן כל סיום!‬
‫ברור אפוא‪ ,‬כי ״מגילתא זביך‪ ,‬אינה עיקרית בציונים‪ ,‬ומתחילה נחשבו מגילתא זבין‬
‫ומצורע לאחת‪ ,‬וע״כ נמנו פרשיותיהן באחת‪ ,‬ובסופם רשום! חםלת מגילתא מ צ ו ר ע ‪.‬‬
‫תשע המגילות‪ ,‬או הדיבורים‪ ,‬הן אפוא!‬
‫‪ (1‬גדבה‬
‫‪ (2‬חובה׳ ״מגילתא )דבירא( נפש״‬
‫‪ (3‬מגילתא דצו‬
‫‪ (4‬מגילתא דשרצים‬
‫‪ (5‬מגילתא דגגעין‬
‫‪ (6‬מגילתא דמצורע‬
‫‪ (7‬מגילתא דקדושים‬
‫‪ (8‬מגילתא דאמור‬
‫‪ (9‬מגילתא דםיגי‬
‫המגילות גחלקו ל פ ר ש י ו ת ‪ ,‬וד׳ י צ ח ק האמורא מוסר‪ ,‬ש ש מ ג י ם פרשיות‬
‫היו בספרא! ששים המה מלכות אלו ששים מםכתיות של הלכות ושבעים פלגשים אלו‬
‫ש מ ג י ם פ ר ש י ו ת ש ב ת ו ר ת כ ה ג י ם‪ ,‬ועלמות אין מספר אין קץ לתוספות )שהש״ר‬
‫ו ח(‪ .‬״וכי מה היו הפסקות משמשות ליתן ריוח למשה להתבוגן כ ץ פ ר ש ה ל פ ר ש ה‬
‫ובץ ע ג י ן ל ע ג י ן״ וכר )ת״כ גדבה א מ(‪.‬‬
‫‪43‬ג( ועל האות ח העבירו קו מחיקה בםעות‪.‬‬

‫‪699‬‬
‫פרשיות אלו הקבילו בוודאי‪ ,‬אם מעט ואם הרבה׳ לפרשיות של המסורה )פתוחות‬
‫וסתומות(‪ .‬בויקרא ישנן לפי המסורה צ ‪ -‬ח פרשיות ואם ננכה פרשת מיאאים )ויקרא‬
‫ח וט׳ וי׳ א—ז(‪ ,‬שהיא ג׳ סרשיות׳ וםרשת עריות )ויקרא יח וכ׳(׳ שהיא י ״ ד פרשיות‪,‬‬
‫ו א ג ד ת בחקותי‪ ,‬שהיא ג ׳ פרשיות׳ ישארו אפוא! ע״ח פרשיות‪ ,‬ואט ננכה כ ל בחקותי‪,‬‬
‫ישארו! ע ״ ו פרשיות‪.‬‬
‫אבל בספריט שלגו ישגה ערבוביה גדולה בפרשיות‪ .‬בד״ו טעו תחילה במובנט של‬
‫ה״פרקים״‪ ,‬ולא הביגו שהפרקיט הט ח ל ק י ט של הפרשה )ו ר ו ב ס ב׳ או ג׳ פרקים(‪,‬‬
‫כמו שהם בכי״י ובקטעי הגגיזה‪ .‬וע״י כך השתמשו בהט ב ר ו ב הספר כמגין לעצמו‪,‬‬
‫וכך למשל מנו בנדבה פרשה ג׳ את הפ״ב לפ״ג )בתור המשך של ס״ב שבםרשה ב׳(‪,‬‬
‫פ״ב שבפרשה ד׳— לפ״ד׳ פ״ב וג׳ שבפרשה ה׳— לפרק ה׳ ופרק ו׳׳ וכך הלאה עד‬
‫שהגיעו בסוף גדבה לפ״כ!‬
‫בכ״י ר׳ יש! א( בגדבה׳ שהיא מחוברת שם עם ברייתא דר׳ ישמעאל הגחשבת לסרשה א׳ <‬
‫ט ״ ז פרשיות )בד״ו א י ג ן מגויות במםסריס(‪.‬‬
‫ב( בחובה! י ״ ג פרשיות )כבד״ו‪ ,‬אלא שפכ״ב בכ״י« פרשתה ״י׳ ג׳״ ו״פרשה י״ג״‬
‫— ״פרק ב׳״‪ ,‬והוא הגבון‪ ,‬עי׳ להלן(‪.‬‬
‫ג( בצו! י ״ א פרשיות)אלא שהחלוקה משובשה שט‪ ,‬וחלוקת ד״ו נכונה יותר‪ ,‬עי׳ להלן(‪.‬‬
‫ד( בשמיגי‪ :‬י ׳ פרשיות׳ ופרשה י ״ א של תזריע‪.‬‬
‫ה( בגגעים! ח ׳ פרשיות‪.‬‬
‫ו( במצורע )ביחד עם ז ב י ם ( ! י׳א׳ פרשיות‪.‬‬
‫ז( באחרי! ח ׳ פרשיות‪.‬‬
‫ח( בקדושים! ה ׳ פרשיות )בפרשה ג׳ חסר המספר׳ ואחריה שוב! פרשתה ג ׳!(‪.‬‬
‫ט( באמור! י״ ג פרשיות )בד״ו! י״ד‪ ,‬אבל בכ״י במקום ״פרשה ו׳״— ״פרק ב׳״׳‬
‫ו״פרק ה׳״ ליתא‪ .‬אבל המספרימ משובשיפ בכ״י! אחרי ״פרשתה ז׳״ הוא מתחיל שוב!‬
‫פרשתה ה ׳ — כגראה ע״י חילוף של ח ׳ בה׳ — וחסרות אפוא ג׳ פרשיות(‪.‬‬
‫י( בבהר! ה׳ פרשיות )״פרשה ו׳״ שבד״ו הוא בכ״י! פרק ג׳‪ ,‬והוא הגכון(‪.‬‬
‫י״א( בבחקותי! ה׳ פרשיות‪.‬‬
‫ואם גגכה פרשה א׳ של גדבה )שהיא ברייתא דר״י( וכל פרשת בחקותי — יש לגו‬
‫אפוא‪ :‬ק ׳ פרשיות‪ ,‬ואין החלוקה מתאימה אפוא לחלוקת המסורה‪.‬‬
‫ואמנם כשאגו בודקים ומשווים את סרשיות הספרא לפרשיות המסורה אגו רואים‪,‬‬
‫שאע״פ שבהרבה מהן מתאימות סרשיות הספרא לפרשיות המסורה— ישגן גם הרבה‬
‫פרשיות׳ שאיגן מתאימות כלל למסורה! יש בספרא פרשיות של פ ס ו ק א ח ד ׳ פרשיות‬
‫של ״עגייגים״׳ שהם רק חלק מפרשת המסורה׳ ואפילו פרשיות של ס פ ו ק ו ח צ י ‪,‬‬
‫ולעומת זה ישגן כמה וכמה פרשיות׳ שהן פרשה וחצי )או! חצי פרשה ופרשה( ו ש ת י‬
‫פ ר ש י ו ת ‪ ,‬ואפילו ג ׳ פ ר ש י ו ת ‪ .‬ומכיון שאי־אפשר ל ה ר ב ו ת בפרשיות הספרא‪,‬‬
‫מפגי שהמספרים שלגו עולים על המםסר המסור במדרש — מוכרחים אגו לומר להיפך‪,‬‬
‫שכשם שכ״פ גשתבש בדפוסים מפרשה לפרק ומפרק לפרשה‪ ,‬כך ישגן כמה פרשיות‬
‫שאיגן פרשיות אלא פרקים של פ ר ש ה ‪ .‬וצריכים אמגם להביא בחשבון גם את‬
‫ה ה ו ס פ ו ת ‪ ,‬שהרי אין יודע כמה מן הפרשיות הן הוספות ממקור אחר‪ ,‬שאיגו כלל‬
‫םפרא‪ ,‬אבל גכגם כבר בכל הספרים‪.‬‬
‫וחשוב מאד לעבור על חלוקת הפרשיות‪ ,‬בין למסורה ובין להבגת סדרו של הספרא‪.‬‬

‫‪700‬‬
 ‫וזוהי למשל הרשימה של ה ה ת א מ ו ת ו ה ג י ג ו ד י ם *‬
‫נדבה פרשתא ב׳)א׳( — פסוק א ‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫״‬ ‫ג׳‬
‫‪4—3‬‬ ‫״‬ ‫ד׳‬
‫‪9—5‬‬ ‫״‬ ‫ה׳‬
‫‪ 13—10‬״ פ ר ש ה‬ ‫״‬ ‫ו׳‬
‫‪14‬‬ ‫״‬ ‫ז׳‬
‫‪ 17—15‬עד ס ו ף ה פ ר ש ה‬ ‫״‬ ‫ח׳‬
‫ב׳ ‪1‬‬ ‫״‬ ‫ט׳‬
‫‪ ,3—2‬ם״פ‬ ‫״‬ ‫י׳‬
‫‪ ,7-^1‬ב ׳ ס ר ש י ו ת ופסוק‬ ‫״‬ ‫י״א‬
‫‪ ,10—8‬ע נ י ן‬ ‫״‬ ‫י״ב‬
‫‪ ,13—11‬ע נ י ן‪ ,‬ס״פ‬ ‫״‬ ‫י״ג‬
‫״ ‪ ,16—14‬פ ר ש ה‬ ‫י״ד‬
‫ט״ו )כ״י ר׳ = פי״ו( ג ‪! 2—1‬‬
‫פסוק ‪17—3‬׳ ב׳ פרשיות וחצי׳ ס ״ פ‬ ‫ט״ז‬
‫״ ד ‪!2‬‬ ‫א׳‬ ‫חובה‬
‫״ ‪13—2‬‬ ‫ב׳‬
‫ס״פ‬ ‫‪12—6‬׳‬ ‫״‬ ‫ג׳‬
‫‪21—13‬׳ פ ר ש ה‬ ‫״‬ ‫ד׳‬
‫‪23• —22‬׳ פסוק ו ח צ י !‬ ‫״‬ ‫ה׳‬
‫‪b23—26‬׳ ס״פ!‬ ‫״‬ ‫ו׳‬
‫״ ‪ ,35—27‬ב ׳ פ ר ש י ו ת‬ ‫ז׳‬
‫״ ה ‪3—1‬׳ ע נ י ן‬ ‫ח׳‬
‫״ ‪ ,4‬ססוק!‬ ‫ט׳‬
‫״ ‪ ,13—5‬פ ר ש ה ו ח צ י ‪ ,‬ס ״ ס‬ ‫י׳‬
‫״ ‪ ,16—14‬פ ר ש ה‬ ‫י״א‬
‫״ ‪ ,19—17‬פ ר ש ה‬ ‫י״ב‬
‫״ ‪ ,26—21‬פ ר ש ה‬ ‫י״ג‬
‫‪,‬‬
‫)במקום ״פרק ב״ב״ שבדפו פי״ב — בכי״ר‪ :‬פרשתה יג‪ ,.‬ובמקום‬
‫״פרשה י״ג״ שבדפו׳ — בכי״ר! פרק ב׳‪ ,.‬ובמקום ״פרק כ״ג״ —‬
‫בכי״ר! פרק ג׳‪(.‬‬
‫וכך ישנה ערבוביה גם מפרשת צ ו ולהלן‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫צ ו פרשה א׳ — פסוק ו ‪ ,6—2‬פרשה א ח ת )בכי״ר במקום ״פרק ב ״ — פ ר ש ת ה ב׳״‪.‬‬
‫ובמקום ״פרשה ב״ שאחריו— ״פרק ג׳)!(״‪ ,.‬פסוק ‪.(9—3‬‬
‫״ ב׳ — ״ ‪ ,11—7‬פרשה אחת )במקום ״פרק ג)!(״ — בכי״ר‪ :‬״פרשתה ג ״‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ז״א פסוק ‪ ,16^10‬ש ת י פ ר ש י ו ת ‪ ,‬שכן במקום‬

‫״פרשה ג״ שאחריו שבדפו׳ — בכי״ר» פ ר ק ב׳(‪.‬‬
‫״ ג׳ — ״ ‪ ,16—13‬פרשה א ח ת )אבל בכי״ר כתוב כאן« פ ר ק ב ׳ ‪,‬‬
‫כלעיל‪ ,‬ואחריו במקום ״פרק ד״ שבדפד — ״פרשתז*‪ .‬ד׳״‪,‬‬
‫ואחריו! פרק ב ׳ ‪ ,‬במקום ה‪ ,‬ז״א פסוק ‪.(16—14‬‬
‫‪701‬‬
 ‫פרשה ג׳ — פסוק ‪ .23—18‬פ ר ש ה אחת‬
‫״ ד׳ )ה׳ בכי״ר( — פסוק ז׳ ‪ ,10—1‬פרשה‬
‫‪,‬‬
‫״ ה׳ )ו בכי״ר( — פסוק ‪ ,13—11‬ענין‬
‫״ ז׳ )גם בדפוסים!( — פסוק ‪ ,17—14‬ענין‬
‫״ ח׳ — פסוק ‪ ,20—18‬לגין‬
‫״ ח׳ )בכי״ר‪ :‬ט׳( — פסוק ‪ ,21‬פסוק‪ ,‬ענין‬
‫״ ט ״ ו )בכי״ר! פרשתה י׳( — פסוק ‪27—23‬׳ ענין‪ ,‬ס״פ‪.‬‬
‫״ י ״ ו )בכי״ר! פרשתה י״א( — פסוק ‪38—29‬׳ פרשה‬
‫אחרי דיבור צו )ליתא בכי״ר ״סליק דיבורא״( בכי״ר‪ :‬פרשת מ י ל ו א י פ ‪ ,‬אלא‬
‫ש״פדשה״ זו שבדסוסיס )א—לח( מחולקת בכי״ר ל ח מ ש פ ר ש י ו ת ) ו ה ש ש י ת‬
‫מצוייגת‪ ,‬והשאיר ריק ולא העתיק(‪ ,‬ותחילת מילואים של שמיגי‪ ,‬עד ״פרשה א׳״‪ ,‬ליתא בכי״ר‪.‬‬
‫אחריה! מגילתא רביעייתא‬
‫שרצים‬
‫פרשה א׳ — י׳ ‪ ,20—9‬ש ת י פ ר ש י ו ת‬
‫פרשה ב׳ — י ״ א ‪8—1‬׳ עגין׳ ‪C‬‬

‫•( ןעד כאן מאתי בכ״י מו״ר זצ״ל‪ ,‬וחבל ‪[1‬‬

‫‪702‬‬
 ‫‪ .x‬םפרי דברים‬
‫אנו באים עכשיו לאותו החלק של ספרי שלנו׳ שהוא ד ב י ר ׳ ע ק י ב א ׳ זאת‬
‫אומרת ספרי ראה פיס׳ נ״ה — תבוא פיס׳ ש ג ) ע ל השאר דיברנו כבר בחלק של ד ב י ר ׳‬
‫י ש מ ע א ל( י(‪.‬‬
‫ג‬ ‫‪2‬‬
‫הוא נקרא בשם ״ספרי״! םתם ספרי ר״ש (‪ ,‬תני ר ב חמא בשאר סיפרי דבי ר ב ( ׳‬
‫ויש שהוא כולל גם ספרא! דתנו רבה ורב יוסף בשאר ססרי דבי רב»(‪.‬‬

‫ספרי דברים — דבי ר״ע[‬ ‫]א‪.‬‬

‫!‪5‬‬
‫המדרש הזה הוא בוודאי דבי ד״ע (׳ כי גם הםרמיגולוגיה שלו היא של דבי ר״ע ‪1‬‬
‫יכול‪ ,‬מד• ת״ל‪ ,‬אחר שריבה הכתוב מיעט׳ וכר‪ ,‬וגם שמות החכמים שנזכרו בו ד״ם דבי ר״ע‪.‬‬
‫וגט דרך־המדרש שלו ושיטתו היא של דבי ד״ע ‪t‬‬
‫‪:‬‬‫סיס׳ סו׳ קמט וקנ״ה! ההוא ולא אנוס וכו׳ — כשיטת ר ״ ע‪ ,‬הגזכרת בדבי ר״י ב ש מ ו‬
‫ד ב ר י ו״ע‪.(°‬‬
‫בשיטת ר״ע הוא דורש ״לשונות בפוליס״‪ :‬פיס׳ צד — הכה תכה באחת מכל מיתות‬
‫האמורות בתורה‪ ,‬פיס׳ קנח — פתוח תפתח אפילו מאה פעמיס׳ פיס׳ קיז — נתן תתן אפילו‬
‫מאה פעמים‪ ,‬וכן פיס׳ קיט — העניק תעניק‪ ,‬פיס׳ רכב — השב תשיבם אפילו ד׳ וה׳ פעמים‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫פיס׳ רכה — הקם תקים אפי׳ ד׳ וה׳ פעמים׳ פיס׳ רכח — שלח תשלח אפי׳ ד׳ וה׳ פעמים ( ‪5‬‬
‫פיס׳ ס׳ — אבד תאבדון אפי׳ עשר פעמים )מ״ת ‪ :58‬כ ד ב ר י ר ״ ע ! ( ‪ ,‬סיס׳ קה — עשר‬
‫תעשר )ועי׳ להלן(‪ ,‬פיס׳ ק כ א — אמר יאמר׳ פיס׳ ר י ר — ו מ כ ו ר לא תמכרנה‪.‬‬
‫אבל המכילתא אינה דורשת כל אלה )עי׳ מ״ת(‪ .‬והיא דורשת בהתאם לשיטתה בכל‬
‫מקום! ובערת הרע )מקרבך‪ ,‬מישראל( ב כ ל ה מ י ת ו ת )״בערה ב כ ל מ י ת ה ״ ( ‪,‬‬
‫מ״ת ‪101‬׳ ‪117‬׳ ‪131‬׳ ‪142‬׳ ‪) 143‬״כראשון״‪ ,‬כלומר! כלעיל בפסוק שלפגיו( — ב ג י ג ו ר‬
‫לספרי שדורש בכל מקום! ובערת הרע מקרבך )״מישראל״( ״בער עושה הרעות מישראל״‪,‬‬
‫פיס׳ קגא )מקרבך(׳ קגה׳ קפז )דם הגקי י( •־(‪ ,‬רכ׳ רמא ורע״ג»(׳ מפני שהוא מ ר ש ״בכל‬
‫המיתות״׳ מן ״הכה תכה״ )לעיל(‪.‬‬
‫לדיל דמ׳ ‪ 617‬ואילך‪.‬‬ ‫‪(1‬‬
‫סנהדרין פו יד״א‪.‬‬ ‫‪(2‬‬
‫בבא בתרא קכד ב‪.‬‬ ‫‪(3‬‬
‫יומא דד א‪ ,‬ודי׳ לדיל עמי ‪.638‬‬ ‫‪(4‬‬
‫די׳ הופמן ‪ 67‬ולהלן‪.‬‬ ‫‪(5‬‬
‫מכיל׳ פסחא פ״ח‪ ,‬ספרי בהדלותך פיס׳ ד ודוד‪.‬‬ ‫‪(6‬‬
‫ב״מ לא ב ותוס׳ שם ד״ה דברה תורה‪.‬‬ ‫‪(7‬‬
‫מית ‪ 115‬א י נ ו דורש ובדרת דם הנקי‪.‬‬ ‫‪(8‬‬
‫מ‪-‬ת ‪ :157‬בדי דושי וכו׳ — לקוח מספרי פיס׳ רדג‪.‬‬ ‫‪(9‬‬

‫‪703‬‬
‫ובפיס׳ ר ס ט ! אין לי אלא בידה מגין לרבות גגה וכו׳ ת״ל ונתן מ״מ )גטין עז א( — כדבי‬
‫‪,‬‬
‫ר ״ ע‪ ,0°‬אבל דבי ר ישמעאל דורשיט ידה — רשותה יי(‪.‬‬
‫וכבר ה ז כ ר ת י ) ל ע י ל עמ׳ ‪ ,(567‬שכל הדרשות בפיס׳ נה׳ נז׳ עה׳ קנו׳ קעד‪ ,‬רסג ורצ״ז‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫אין והיה אלא מיד׳ בשכר שתבוא תירש׳ משתירש תכבוש‪ ,‬הן כולן בשיטת ר ״ ע ־ (‬
‫‪,‬‬
‫ולהוציא משיטת ר ישמעאל׳ שהיה אומר! אחר ירושה וישיבה הכתיב מדבר׳ ובשיטתו‬
‫שנוי במכילתא דבריט׳ מ״ת ‪56‬׳ ‪58‬׳ ‪ 103‬ועוד‪.‬‬
‫וכך ישנם עוד בספרי כמה ט ת מ ו ת אליבא ד ר ״ ע !‬
‫פיס׳ צד‪.‬י־»(ו אין לה רחוב עושין לה ר ח ו ב — כר״ע בסנהדרין קיב א ז פיס׳ רע« ומנין‬
‫לנותן גט ליבמתו שאסורה לחזור לו וכו׳ — כר״ע ביבמות גב ב ‪ :‬והתניא ר ״ ע א ו מ ר‬
‫מנין וכו׳ ו פיס׳ קה ‪ t‬מנין למעשר בהמה שאין מעשרימ אותו משנה לחברתה וכו׳ — כר״ע‬
‫בת״כ בחקותי םי״ב ינ )ותנחומא ראה יז(! ת״ל עשר תעשר וכו׳ ]שנה[ שנה אין מעשרין‬
‫משנה לחברתה דברי ר ״ ע ! פיס׳ רפ« כשהוא אומר בניט לרבות את הקרובימ — ידוש׳‬
‫םנהד׳ פ״ג כא ע״ג וש״נ! ובניס לרבות שאר קרובין עד כדון כ ר ״ ע וכו׳; פיס׳ קז‪:‬‬
‫אין לי אלא אכילה ושתייה מגין אף משביחי אכילה ושתייה כגון הקושט וכו׳ ת״ל בכל‬
‫אשר תשאלך גפשך יכול אף מ י מ ו מ ל ח ת״ל בבקר ובצאן ביץ ובשכר מה אלו מיוחדים‬
‫שהם ס ר י מ פ ר י ו ג י ד ו ל ו מ ן ה א ר ץ אף אין לי אלא פרי מסרי וגידולו מן‬
‫הארץ — כ ר ״ ע בירוש׳ *»(« והכל נלקח בכסף מע״ש חוץ מן המים ומן המלח כ ר ׳‬
‫‪1‬‬
‫ע ק י ב ה ‪ .‬ברם כר׳ ישמעאל‪ .‬תני ר׳ ישמעאל* ( ונתת הכסף בכל אשר תאור‪ .‬נפשך הרי‬
‫זה כלל וכו׳ לומר לך מה הפרט מפורש דבר שהוא וולד וולדות הארץ׳ אף אין לי אלא‬
‫ד ב ר שהוא וולד וולדות הארץ‪ .‬ד״ע מפרש! מה הפרט מפורש שהוא פרי‪ ,‬וולד פרי‪ ,‬ומכשירי‬
‫פרי אף אין לי וכו׳‪ .‬והספרי הובא בבבלי עירובין כז ב )בעיבורם של הבבלים(‪ ,‬ואחריו‬
‫‪19‬‬
‫ב״תניא אידך״ כ״תני ר׳ ישמעאל״)וכמו שסי׳ כבר ר״ח( (‪.‬‬
‫וספרי פיס׳ קפח‪ :‬ת״ל ועד אין בה כל שיש בה )״אפילו עד אחד״( לא היתד! שותה‪,‬‬
‫כמשגת סוטה פ״ו מ״ב—מ״ג‪ ,‬ובגיגוד לדבי ר׳ ישמעאל שבספרי נשא פיס׳ ז׳ ומסעי פיס׳‬
‫קסא ומ״ת ‪ 115‬״(‪.‬‬
‫וכן דורש הספרי! מ־ ולא כל‪ ,‬סיס׳ עה — מבקרך׳ מצאנך» קד‪ — .‬מזרע׳ רצז — מראשית‪.‬‬
‫וכמה וכמה מדרשים שוים ישנם ב ס ם ר י ו ס פ ר א ‪ ,‬ו ה ר ב ה מ ה ם ש ו י ם‬
‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬
‫ב ל ש ו נ ם ׳ ( ולעומת זה המדרשים שבספרי ושבמכילתא דברים )שבמ״ת(‬ ‫לגמרי‬
‫ש ו נ י ם ברובם‪.‬‬
‫ברור אפוא שספרי ד ב ר י ם הוא דבי ר ״׳ ע‪.‬‬

‫ירוש׳ גםין ריש ס״ח מס ע״ב‪.‬‬ ‫‪(10‬‬

‫ירוש׳ שס׳ מכילתא‪ ,‬וספרי במדבר‪ ,‬עי׳ לעיל עמ׳ ‪.567‬‬ ‫‪(11‬‬
‫ספרי שלח סיס׳ קז ועוד‪.‬‬ ‫‪(12‬‬
‫ן= משנת סנהדרין ס״י מ‪-‬ו‪[.‬‬ ‫‪(13‬‬
‫עירובין רס״ג כ ע״ג—ע״ד‪ ,‬מע״ש ס‪-‬א נב סע״ד‪.‬‬ ‫‪(14‬‬
‫= ברייתא דר׳ ישמעאל‪ ,‬מכלל ופרט וכלל‪ ,‬וכנו׳ כי״י בהו׳ פרידמן‪.‬‬ ‫‪(15‬‬
‫ואיני מבין מה שאלבק רו‪1‬ד‪ .‬מיונו בעמ׳ ‪.114‬‬ ‫‪(16‬‬
‫וירוש׳ סוסה ס״ו כ ע‪-‬ד—כא ע״א בשס ר׳ ישמעאל )עי׳ לעיל(‪.‬‬ ‫‪(17‬‬
‫עי׳ הרשימה מ ל אלכק‪.24—23 ,‬‬ ‫‪(18‬‬

‫‪704‬‬
 ‫םתם ספרי ר׳ שמעון[‬ ‫]ב‪.‬‬
‫בבבלי סנהד׳ פה ב—פו א הביאו ב״ת״ר״! בי ימצא איש גונב נפש מאחיו אין לי אלא‬
‫איש שגנב אשה מניין וכר‪ ,‬שנמצא בעיקרו כמכיל׳ נזיקין פ״ה ‪ 266‬ומדרשב״י ןהוצ׳‬
‫‪1‬‬
‫אפשטייךמלמד ‪[172‬׳ ב״תניא אידך״ ) ת ו ם ׳ ב״ק ריש פ״ח(״ (! כי ימצא איש גוגב‬
‫גפש מאחיו אחד הגוגב את האיש וכו׳ מכרו ועריץ ישגו ברשותו פטור מכרו לאביו או‬
‫לאחיו או לאחד מן הקרובים חייב וכו‪ /‬תגי תגא קמיה דרב ששת )ברייתא זו( א״ל אגי‬
‫שונה ר׳ ש מ ע ו ן אומר מאחיו עד שיוציאגו מרשות אחיו ״*( ואת אמרת חייב תגי פטור‪.‬‬
‫מאי קושיא דילמא הא ר״ש הא רבגן׳ לא ס״ד דאמר רבי יוחנן םתפ מתני׳ וכר ם ת פ‬
‫‪: 1‬‬
‫סיפרא ר׳ יהודה ס ת פ ם י ס ר י ו ״ ש ( וכולהו אליבא דר״ע‪.‬‬
‫מכאן יוצא אפוא שברייתא זו היתה לפגיו — ולפחות לפגי ס ת פ התלמוד — ב״ספרי״‪,‬‬
‫ו ש ה ת ג ג ד ה לדעת ר ״ ש ‪.‬‬
‫והנה בספרי שלגו׳ פיס׳ רעג‪ ,‬דרשות אחרות! גוגב גפש מאחיו ולא מאחרים‪ .‬מבני‬
‫ישראל ל ה ב י א את הגוגב בגו ומכרו וכו׳‪ .‬והתעמר בו מ ג י ד שאינו חייב עד שיכניסנו‬
‫לרשיתו וכו׳ — ודרשות הברייתא שבתלמוד א י ג ן‪.‬‬
‫אבל בספרי כאן גכגם מ ק ו ר ז ר ‪ ,‬והטרמיגולוגיה שלו מוכיחה )להביא‪ ,‬מגיד(‪,‬‬
‫ואמנם במ״ת ‪ 157—156‬שנינו! ר ״ א מ א ח י ו מ ב ׳ יש׳ ר׳ ישזזעאל אומ׳ והלא בידוע שאחיי‬
‫בן ישראל ומה ת״ל מאחיו מ׳ ישראל אלא מ ג י ד שאינו חייב עד שיכניסנו לרשותו‬
‫ר׳ יהודה אומר עד שיכגיפגו לרשותו ״ ( וישתמש בו וכר‪.‬‬
‫וא״כ הסתם ״מגיד וכו׳״ לקוח אפוא מדבי ר׳ ישמעאל‪ ,‬ובוודאי שמשם לקוחה גם‬
‫הדרשה! ל ה ב י א את הגוגב בגו וכו׳‪.‬‬
‫דרשות אלה גכגסו אפוא בספרי במקום הספרי העיקרי‪ ,‬כהרבה הוספות כאלה מדבי‬
‫ר״י‪ ,‬שגכגסו בו ודחו את המקור העיקרי )עי׳ להלן(‪ .‬זו איגה מכריעה אפוא גגד בעלותו‬
‫של ר ״ ש בספרי ש ל ג ו ‪.‬‬
‫כי אמגם ס ת ם ס פ ר י שלגו — ר ׳ ש מ ע ו ן!‬
‫‪ (1‬פיס׳ עב—עג—עד! ותרומת ידך — )ו(גדריך‪ ,‬הכל במכות יז א בשם ר״ש! א מ ר‬
‫ר ׳ ש מ ע ו ן מה בא זה ללמדיגו‪ ,‬ה׳ פעמים‪.‬‬
‫‪ (2‬פיס׳ קכא! מכלל שנאמר אהבתי את אדוגי מכאן אתה אומר היה הוא אוהב את‬
‫רבו ורבו איגו אוהבו וכר — מכילתא דרשב״י ןהוצ׳ אפשטיץ מלמד ‪ :[163‬א מ ר ר ׳‬
‫ש מ ע ו ן וכו׳ מיכן אתה אומ׳ היה הוא אוהב ובו׳‪.‬‬
‫פיס׳ רכא‪ :‬מגין למלין את מתו שעובר בל״ת ו כ ר — סגהד׳ מו ב ! א״ר יוגתן‬ ‫‪(3‬‬
‫ר ש ב ״י‪.‬‬ ‫משוט‬
‫פיס׳ ר מ ט ‪ :‬ו ח כ ״ א על דבר וכו׳ מי דרכו לקדט אנשיט ולא גשימ — יבמות עז א‪,‬‬ ‫‪(4‬‬
‫א‪ ,‬מפני שספרי פתס )ו ח כ ״ א( כר״ש‪ .‬וכיוצא בו‪:‬‬ ‫ר ש ׳׳‬

‫ושמ‪ :‬ה ג ו נ ב נפש מאחיו בני ישראל‪ ,‬אבל בהו!׳ גוקרמנדל‪ :‬ג ו נ ב ‪ ,‬ולשון ה כ ת ו ב הוא‪.‬‬ ‫‪(19‬‬
‫מכילתא דרשב‪-‬י ןהו‪1‬׳ אפשסייךמלמד ‪ :[172‬יכול מכרו לאחד מקרוביו יהא חייב ת‪-‬ל מב‬ ‫‪(20‬‬
‫לד שיפרישנו מאחיו‪.‬‬ ‫נפש כאחיו‬
‫רש‪-‬י‪ :‬״והאי םתפא דכי ימצא איש במשנה תורה הוא״‪.‬‬ ‫‪(21‬‬
‫ב״ה במה״ג ב״י ידוש׳‪ ,‬ובמ״ת חסר‪.‬‬ ‫‪(22‬‬

‫‪705‬‬
‫ש מ ע ו ן אומר‪ ,‬בתום׳‬ ‫‪ (5‬פיס׳ קטז! ו ח כ ״ א אומרים לו הבא משכון וכו׳ — ר ׳‬
‫פאר‪ .‬פ״ד יב‪.‬‬
‫‪ (6‬פיס׳ שג! ולא בערתי ממנו בטמא בין שהוא טמא וכו׳ — ביבמות עג ב ומכות ים ב‬
‫מובא זה בתוך דברי ר ׳ ש מ ע ו ן שבספרי פיס׳ עב‪.‬‬
‫ושט! בערתי הקדש מן הבית זה מעשר שני ונטע רבעי‪ ,‬ולא שנה ״ביכורים״ כ ר ״ ש‪,‬‬
‫ירוש׳ מע״ש פ״ה נו ע״ג! תני והביכורים‪ .‬מאן תנא ביכורין רבנין‪ ,‬מאן לא תנא ביכורין‬
‫ר ״ ש‪ .‬דתנינן)בכורים פ״ב מ״ב( והייבין בביעור ור״ש פומר‪ .‬והברייתא היא במ״ת ‪.175‬‬
‫‪ (7‬פיס׳ רסא ‪ 1‬לכל נדר לרבות את העוף וכו׳ — ספרא נדבה פרשה ו ד ! אמר ר ׳‬
‫ש מ ע ו ן מה אם המוקדשים וכו׳‪ ,‬ס ת ם בתמורה פ״ו מ״ד )כהרבה סתמות של ר״ש‬
‫‪4‬‬
‫ב ת מ ו ר ה ( ״ ( ועי׳ מ״ת ‪.(* 150‬‬
‫‪ (8‬ואף סיס׳ נט! כך כל מצוד‪ .‬שאינה תלויה בארץ נוהגת בארץ ובחו״ל ושתלויה בארץ‬
‫איגד‪ .‬גוהגת אלא בארץ חוץ מן הערלה ומן הכלאים רא״א אף החדש‪ ,‬כמשגת קידושין‬
‫סוף ס״א ומשגת ערלה סוף ס״ג — ר׳ אליעזר היא )ירוש׳ שם(‪ .‬ובת״כ אמור סוף פרשה י ו‬
‫א מ ר ר ׳ ש מ ע ו ן שלשה דברים תלוי׳ בארץ ונוהגים בארץ ובחו״ל החדש והערלה‬
‫והכלאים החדש אסור מן התורה ו כ ו ׳ ) = ע ר ל ה ( ‪ ,‬ועי׳ קידושין לח סע״א‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫םתם ספרי שלנו הוא אפוא ר ״ ש י (‪ ,‬והוא ד ב י ר ״ ע‪.‬‬
‫אבל יש לבעל־דין להשיב על ז ה » ( ו‬
‫א( שכמה םתמות של םסרי מובאים בשם ״תני ר׳ ישמעאל״‪ ,‬״תנא דבי ר׳ ישמעאל״‪.‬‬
‫ב( שגט ב ט ר מ י ג ו ל ו ג י ה וגם ב ש מ ו ת ה ת נ א י ם אנו מוצאים בסםרי דברים‬
‫מייחדיט ל ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫גבדוק גא אותט אחד אחד (‪.‬‬
‫א( ת ג י ד ב י ר ״ י ‪.‬‬
‫‪ (1‬סיס׳ קעא» ד״א מעביר בגו ובתו באש זה וכו׳‪ ,‬והוא ״תגא דבי ר״י״ במגילה כא א‪.‬‬
‫״תגי ר׳ ישמעאל״׳ ירוש׳ שט ס״ד עה ע״ג‪.‬‬
‫אבל בכ״י ר׳ )ובכל כי״י׳ עי׳ םיגק׳( חסר מן ״ד״א שועל״ וכו׳ עד ״בין בתריו״‪ ,‬וכן‬
‫מחקו מהר״ם‪ ,‬והוא שייך להוספות מדבי ד ״ י ) ע י ׳ להלן(‪ ,‬מ״ת ‪.109‬‬
‫‪ (2‬בפיס׳ רלז אין בכ״י ר׳ כל סיס׳ ר א עד ״דבר אחר״ ופרשו השמלה‪ ,‬והוא בכלל‪,‬‬
‫ואין כאן אפוא ״תגי ד״י״ שבירוש׳ כתובות פ״ד כח ע״ג‪.‬‬
‫‪ (3‬סיס׳ ריח» כי יהיה לאיש בן ולא כשיהיה ל ב ן ב ן )בכי״י‪ t‬בן ל א י ש ‪ ,‬ס״א»‬
‫בן ל א ש ד‪ (.‬זה מתאיס למימרא של ר ב חסדא בסגהד׳ סח ב ‪ :‬קטן שהוליד אין בגו געשה‬
‫בן סורר וכו׳ לאיש בן ו ל א ל ב ן ב ן ‪ .‬אבל ת ד ר ״ י )שט סט א( ו בן ולא א ב ׳‬
‫פירשוהו ב מ ע ר ב א בן ולא הראוי לקרותו אב )״שעברו עליו ג׳ חדשים אחר שהביא‬

‫ל ת מ ו ר ה ) ל ע י ל ע מ ׳ ‪[.(457‬‬ ‫במבוא‬ ‫ןעי׳‬ ‫‪(23‬‬

‫יהודה‬ ‫כר׳‬ ‫סתם‬ ‫רםא(‪,‬‬ ‫בסים׳‬ ‫)וכן‬ ‫עשירה‪,‬‬ ‫ובין‬ ‫ענייה‬ ‫בין‬ ‫סתם‪:‬‬ ‫קי‬ ‫סיס׳‬ ‫כר״ש‪,‬‬ ‫ש ל א‬ ‫‪(24‬‬
‫ק ס ו א ! א ב ל ל ש ו ן ״ ו א ל ת ת מ ה ״ וכו׳ ש ב ס י ם ׳ ק י ר ג י ל ב ד ב י ר׳ י ש מ ע א ל ‪ .‬ם ם ר י ס ו ף סיס׳ רל‪ ,‬ש ה ע י ר‬ ‫ב״מ‬
‫ס ם ר י ואינו ב כ ״ י ר׳‪ .‬ו א ו ל ם ג ם ה ״ ם ס ר י ״ ש ב ב ב ל י ם נ ה ד ה ת ג ג ד ל ר ״ ש ו‬ ‫‪ 68‬ב ה ע ר ה ‪ — ,‬א י נ ו‬ ‫עליו הוסמן‬
‫ס ת ם דברים סיס׳ ב‪,‬‬ ‫עד ש ״ מ ש נ ת ר״א״ ח ש ב ה א ף ם ס ר י ב מ ד ב ר ל ס ת ם ד י ש ‪ ,‬סיס׳ קסו‪ ,‬וכן‬ ‫‪(25‬‬
‫‪.268‬‬ ‫‪,80‬‬ ‫מ ש נ ת ר״א‬
‫‪.114‬‬ ‫ע י ׳ ה ו ס מ ן ‪ ,67‬א ל ב ק‬ ‫‪(26‬‬
‫פרוליגומינא‪.‬‬ ‫סינקלשסיין‪,‬‬ ‫ו א י ל ה ועי׳ ע כ ש י ו‬ ‫ע מ ׳ ‪82‬‬ ‫‪,Quellen‬‬ ‫עי׳ ג ם ק א נ י ג ס כ ר ג ר ‪,‬‬ ‫‪(27‬‬

‫‪706‬‬
 ‫שתי שערות״(‪ ,‬מה שהובא בירוש׳ פיח נ ו ע״א בשם ״תני ר׳ שילא בר׳ בינאי‪ ,‬ואינו‬
‫י ‪.(28‬‬ ‫ין ל‬ ‫ס פ ר‬ ‫ן ‪ 3‬נ‬

‫‪29‬‬
‫‪ (4‬פיס׳ עא! טמא יאכלגו אין לי אלא טמא טהור מנין ת״ל ]והטהור[ ( יאכלנו || הטמא‬
‫‪29‬‬
‫והטהור יחדיו ]יאכלנו[ ( מ ג י ד ה כ ת ו ב ששניהם אוכליס בקערה אחת יכול אף‬
‫תרומה נאכלת בקערה אחת ת״ל י ת ד י ו יאכלנו זה נאכל מתוך קערה אחת ולא תרומה‬
‫נאכלת מתיר קערה אחת‪.‬‬
‫כך הוא ״יחדיו״ גפ בכ״י ר׳ ובמ״ת ‪ ,51‬ובפעט ב׳ ישגו גט בילקוט‪ ,‬והמדרש עיקרו‬
‫בפסוק כב )פיס׳ עה(‪ ,‬וגט ״ת״ל אך״ שלהלן‪ ,‬שישגו גט בכי״ר‪ ,‬מוכיח ששט עיקר מקומו‪.‬‬
‫וכן בסיס׳ עה‪.‬‬
‫וביבמות עג ב )ומכות יט ב(׳ בפירוש הססרי סיס׳ ע ב ! ולהלן )טו כב( הוא אומר‬
‫תאכלגו הטמא והטהור יחדיו כצבי וכאיל ותגא דבי‬ ‫בשעריך‬
‫ר ׳ י ש מ ע א ל אפילו טמא וטהור אוכלין על שולחן אחד בקערה אחת ואין חוששין‪.‬‬
‫אבל ״תדר״י״ של הבבלי לקוח מן המכילתא לדבריט ט ו כ ב‪ ,‬מ״ת ‪ !89‬דטמא‬
‫והטהור ש ו מ ע א ג י הטמא בפגי עצמו והטהור בפגי עצמו ת״ל יחדו בקערה אחת!‬
‫ומכיון שהטרמינולוגיה בספרי היא דבי ר״י )״מגיד״(— אין לי כל ספק‪ ,‬שזוהי מן‬
‫ה ה ו ס ס ו ת הלקוחות מדבי ר״י‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫‪ (5‬פיס׳ ר כ ט ! כי יפול הגופל ממגו ראוי ]היה[ ( זה • ליפול אלא שמגלגליס זכות‬
‫״‬
‫וכו׳ — שבת לב א ! תדר״י כי יפול הגופל )ממגו( ( ראוי זה ליפול מששת ימי בראשית‬
‫‪3‬‬
‫שהרי לא גפל והכתוב קראו גופל אלא שמגלגלין וכר‪ ,‬ועי׳ מ״ת ‪ 137‬־ (‪.‬‬
‫אבל מכיון שפרשה זו מרובה בהוספות מדבי ר״י הרי זה חשוד כהוםסד״‬
‫ב( כל השמות של דבי ר״י שגזכרו בסיס׳ צד וק״ב )אבא חגן(‪ ,‬קג )איסי בן יהודה‪,‬‬
‫ר׳ יאשיה ור׳ יצחק(‪ ,‬ריר )ר׳ יוגתן‪ ,‬ב״פ(‪ ,‬ריח ורכ״ח ור״ל )ר׳ יאשיד‪ — (.‬כולם שייכים‬
‫להוספות מדבי ר״י‪ ,‬ש א י ג ן בכ״י ר׳ ושאר כי״י ) ע י ׳ להלן(‪.‬‬
‫וכך הוא הדבר גט במקומות שיש בהט טרמיגולוגיה של דבי ר״י! סיס׳ רמט! מופנה‬
‫להקיש וכו׳ — כי מן ״ואם גאמר״ וכו׳ עד סוף הפיסקא שייך לסוף סיס׳ ר מ ח‪ ,‬ונוסף‬
‫כאן מדבי ר״י מ״ת ‪ ,145‬סיס׳ קעא! עוגש שמעט אזהרה לא שמעגו— שכולה הוספה‬
‫שאינה בכ״י ר׳ )לעיל(‪.‬‬
‫סיס׳ ריז» הא אין עליך לדון כדין האחרון אלא כדין הראשון‪ ,‬שגמצא כמותו גם בפיס׳‬
‫רצו‪ ,‬ואינו רגיל בדבי ר״ע אלא בדבי ר ״ י ) ב ב ״ ב קכב ב ! כלשון — כלשון( — הוא ה״ד״א״‬
‫שבמ״ת ‪ ,129‬ואמנם כ א ן ח ס ר בספרי מה ששנו ״בשאר םסרי דבי רב״‪ ,‬ב״ב קכד ב‬
‫בשתי נוסחאות״(‪.‬‬
‫סיס׳ קיח! כיצד יתקיימו ב׳ כתובים הללו‪ — ,‬ל י ת א בהקבלה שבסיס׳ קיד‪.‬‬
‫ועי׳ עוד להלן‪.‬‬

‫א ת אלבק‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫אמי מבין‬ ‫גם כאן‬ ‫‪(28‬‬

‫צי׳ פינק׳ ב ש ״ נ ו‬ ‫‪(29‬‬

‫כ״י אוכםפורד‪.‬‬ ‫‪(30‬‬
‫כ״ין‪.‬‬ ‫א ה ״ ת ויל׳‬ ‫ם׳‬ ‫]לי׳ כ ״ י מ׳ ויל׳‪ .‬ו כ ן ״ מ מ נ ו ״ פ ״ ב ש ב ד פ ו ׳ לי׳ ב״י‬ ‫‪(31‬‬
‫״ד״א״ ה א ח ר ו ן לי׳ בכי״י‪.‬‬ ‫‪(32‬‬
‫נ כ ס י ם‬ ‫ששבחו‬ ‫לשבח‬ ‫פרם‬ ‫חמא‪:‬‬ ‫בר‬ ‫רמי‬ ‫יורשין‪,‬‬ ‫שהשביחו‬ ‫לשבח‬ ‫פרס‬ ‫נחמן‪:‬‬ ‫רב‬ ‫‪(33‬‬
‫מ ״ ת ‪.129‬‬ ‫=‬

‫‪707‬‬
 ‫ג‪ .‬דבי רבי ]בספרי דברים[‬
‫חוץ ממדרשו של ר׳ ש מ ע ו ן השתמש המסדר גם במדרשו של רבי׳ *דבי רבי״׳ *זו‬
‫ששגה רבי״‪.‬‬
‫קידוש׳ ט ב )ר ״ ל ל ר ׳ י ו ח ג ן(‪ :‬וכי כעורה זו ששנה רבי ובעלה וכו׳!— ספרי‬
‫פיס׳ רסח סתם ז חולין קטו ב )ר׳ יוחגן לר״ל(! לא תאכלגו בבשר בחלב הכתוב מדבר‬
‫אתה אומר וכו׳)בטרמיגולוגיה של ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ( — ספרי פיס׳ עו! לא תאכלנו‬
‫ל ר ב ו ת בשר בחלב והרי דין הוא ומה גבילה וכו׳ )מעין מכילתא כספא פ״כ בשם‬
‫ר ׳ ע ק י ב א ׳ ולעומת זה הובא שם בשם *ר ב י אומר״׳ מה שהבבלי מביא בשם *דבי‬
‫ראב״י״(! יבמות ח א! ת״ש ר ב י א ו מ ר ולקח ולקחה וכו׳ — סתם ספרי פיס׳ רפח ו‬
‫בכורות כז ב! דבי ר ב י תגא )כ״י מ׳ ושמ״ק וילקוט( שגה שגה יום אחד בשגה זו וכו׳‬
‫= ספרי פיס׳ קכה םתפ )בגיגוד לספרי קרח פיס׳ קיח(׳ סגהד׳ מא א‪ :‬דבי רבי תגא על‬
‫‪,‬‬
‫דבר אשר עגה וכו׳ — ספרי סיס רמב םתפ׳ בלשון א ח ו ! ב״ק פד א )כ״י מ׳ וילקוט(‪:‬‬
‫דבי ר ב י תגא אמר קרא יד ביד דבר הגיתן מיד ליד וכר — בספרי סיס׳ קץ בשם‬
‫ר׳ י ה ו ד ה ! גאמר כאן יד ורגל וכר‪ .‬ובקטע כ״י א״ס )‪ (d. 63‬ליתא כלל ר י ש א‬
‫*ג א מ ר כ א ן ל א ת ח ו ם ו כ ו ׳ ר׳ יהודה אומר״‪ ,‬שהובא בסיס׳ רצג בשמ ר׳ יהודה!‬

‫תנא דבי חזקיה וספרי דברים[‬ ‫]ד‪.‬‬

‫ישגם בספרי־דברים דברים המובאים ב י ר ו ש ׳ בשם ״תגי ח ז ק י ה״ )*תגא ד ב י‬
‫חזקיה״( ב ש י ג ו י י ט ב ט ר מ י ג ו ל ו ג י ה ו ב ת ו כ ן !‬
‫ירוש׳ קידושין ס״א גח ע״ב! אמר רבי אבין ו ת ג י ח ז ק י ה וכי יקח מ ג י ד שהיא‬
‫גקגית בכסף‪ ,‬ו ד י ן ה ו א מה אס עבריה וכר׳ ובעלה מ ג י ד שהיא גקגית בביאה‪,‬‬
‫ו ד י ן ה ו א וכו׳ ת״ל כי יקח מ ג י ד שהיא גקגית בכסף‪ ,‬ובעלה מ ג י ד שהיא גקגית‬
‫בביאה‪ ,‬בשטר )בספרי! ומגין אף בשמר ו ד י ן ה ו א ומה וכר( מה אם הכסף וכו׳ = ספרי‬
‫פיס׳ רסח כולה )בשיגוייט ב ט ר מ י ג ו ל ו ג י ה(‪ ,‬קידושין ד ב—ה א! ו ת ג א מייתי לה‬
‫מהכא )בהוספות של ״התגאים״(; אבל שט ט ב בשפ ״זו ששגה ר ב י ובעלה וכו׳״‬
‫)עי׳ לעיל(‪.‬‬
‫בירוש׳ ע״ז פ״ד מד ע״א‪ :‬ח ז ק י ה אמר מצבה כיון שפגמה ביטלה מזבח צריך לפגם‬
‫כל אבן ואבן‪ .‬מ ת ג י ת א ד ח ז ק י ה פליגא עלוי )על חזקיה( גתצת את המזבח הגח לו‬
‫שברת את המצבה הגח לה— סםרי סיס׳ סא! גתצת וכר )בבלי מה ב! תגי רב יוסף(‪,‬‬
‫בגיגוד למכילתא׳ מ״ת ‪) 60‬פרשה כו ב(‪.‬‬
‫אבל ״תגי חזקיד״״ שבירוש׳ יבמות פ״ד‪ ,‬דף ו ע״ד! ו ת ג י ח ז ק י ה מגיץ לנותן‬
‫גט ליבמתו שהיא אסורה עליו ו ע ל א ח י ו ‪ .‬א צ ל ו א ג י ק ו ר א א ש ר ש י ל ח אצל‬
‫ה א ח י ן אגי קורא אשר שילחה וכר‪ ,‬ל י ת א בספרי סיס׳ ר״ע בלשץ זה! מגיץ וכר‬
‫שאסורה לחזור ל ו ת ״ ל ל א י ו כ ל ב ע ל ה ]לא יוכל[ )כייר( ה ר א ש ו ן ‪ ,‬אלא‬
‫כברייתא שביבמות גב ב! והתגיא ר ע ״ א מגיץ לגותן גט ליבמתו שגאסרה עליו עולמית‬
‫‪,‬‬
‫שגאמר לא וכו א ש ר ש ל ח ה א ח ר ש י ל ו ח )ועי׳ לעיל(‪.‬‬
‫ו ל א גמצא כ ל ל בספרי ״תגי חזקיה‪ -‬שבתרומות פ״א מ ע״ד! ולא יראה בך ערות‬

‫‪708‬‬
 ‫דבר‪ .‬ערות דיבור‪ .‬ת נ י ח ז ק י ה בין לקרות בין לברך )עי׳ ספרי סוף פיס׳ רנח( *»(‪.‬‬
‫ונראה אפוא ש״מתניתא דחזקיה״ אינה ספרי שלנו׳ אלא שחזקיה השתמש בספרי דר׳‬
‫שמעון׳ ה ר ח י ב ו ו ה ו ס י ף ע ל י ו ‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫ר יוחנן וספרי דברים[‬ ‫]ה‪.‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪3‬‬
‫ה ו פ מ ן * ( מחליט שספרי שלנו מבית מדרשו של ר׳ י ו ח נ ן יצא ( ׳ מ פ נ י‬
‫שהספרי רגיל אצל ר ׳ י ו ח נ ן )‪(begegnen dem Sifre oft bei R. Jochanan, 71‬‬
‫אבל דווקא מתוך ההקבלות האלה יוצא׳ ש״ספרי״ ק ד ט ל ו לר׳ יוחנן«‬
‫שלשה מקומות ישים בספרי דבריט )דבי ר״ע( שהובאו בירוש׳ בשם ר ׳ י ו ח ג ן ‪:‬‬
‫‪ (1‬ירוש׳ קידושין פ״ג סד ע״ג‪ :‬דא״ר חייא )בר אבא( בשם ר׳ יוחנן המחזיר גרושתו‬
‫משנישאת בתה כשירה לכהונה׳ מה טעמא היא תועבה ואין בגיד‪ .‬תועיבין = ספרי פיס׳‬
‫רע! כי תועבה היא לפני ה׳ ר׳ יהודה אומר היא תועבה ואין הוולד תועבה‪ .‬ודברי רחב״א‬
‫בשם ר׳ יוחנן נמסרו אחרת בבבלי יבמות יא ב‪.‬‬
‫‪ (2‬ירוש׳ גזיר רפ״ו גד ע״ג‪ :‬טריפה מניץ אמר ר׳ יוחנן נבילה וכל נבילה לרבות‬
‫הטריפה — פיס׳ קד! לא תאכלו כל נבילה אין לי אלא גבלה טרפה מגין ת״ל גבלה‬
‫כל נבלה‪.‬‬
‫‪ (3‬םנהד׳ פ״ז כה ע״ג! ר׳ חייה בשמ ר׳ יוחנן ראה לשון שלימדתך התורה מולך כל‬
‫שתמליכהי עליך אפילו קיסם אפילו צרור— ספרי פיס׳ מ ג ‪ :‬ר׳ חנינא בן אנטיגנוס אומר‬
‫צא וראה לשון שתפסה תורה מולך וכוי‪ ,‬בבלי סנהד׳ סד א‪.‬‬
‫א״כ שנים מהם מפורשים בספרי בשם תנאים‪ ,‬וא״כ לא דברי ר׳ יוחנן הם׳ אלא שיש‬
‫כאן עובדא רגילה של דברים שנמסרו בתלמוד ע ל ־ י ד י אמוראים והם דברי ת נ א י ם ‪.‬‬
‫ובתורת ב ר י י ת א ‪:‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫חגיגה ח א‪ :‬ת ג י א כוותיה דר יוחגן )טופלין מעות למעות( מסת מלמד וכו ומגין‬
‫‪,‬‬
‫שאם רצה ל ע ר ב מ ע ר ב וכו = ספרי סיס׳ קלז‪ :‬ומגין שאט רצה ל ה ב י א מ מ ע ש ר‬
‫‪,‬‬
‫י ב י א וכו׳ )וא״כ א י ן ראיה לר יוחנן׳ כי אפשר לפרשה גם לחזקיה׳ כדברי ב״ה ״אף‬
‫מן המעשר״‪ ,‬חגיגה שם(‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫יריש׳ קידושין ס״ד סח ע״ד‪ :‬ת נ י ר א ב ה ו קומי ר יוחנן א״ר יהודה בגימין‬
‫וכו׳ א מ ר ל ו ר ״ ע ל א ב ג י וכו׳ — ספרי פיס׳ רגג׳ כבבלי יבמות עו ב׳ אבל דברי‬
‫זג‬
‫ר״ע שבברייתא שבירוש׳ איגם בספרי (‪ ,‬ובבבלי יבמות עח א מ ג י ה ר׳ יוחגן את‬
‫הברייתא‪ :‬אמר ליה ר׳ יוחגן לתגא תגי ר א ש ו ג ד״‬
‫‪,‬‬
‫ובירוש קידושין שם סו ע״א דילמא על ר׳ יהודה איתאמרת דר׳ יהודה אומר גאמגין‬
‫ז‬

‫)על ״ממזר הוא״(‪ ,‬עליה רבי אבהו בש״ר י ו ח ג ן לתת לו אבל לא ליקח ממגו‪ .‬אמר ר׳‬
‫חזקיה ע ו ד ה י א מ ת ג י ת א כי את הבכור בן השגואה יכיר‪ — ,‬ברייתא דספרי סיס׳‬
‫ריז‪ :‬ר׳ יהודה אומר כשם שנאמן ובו׳‪ :‬בבלי קידושין עח ב‪ :‬כדתגיא יכיר יכירנו לאחרים‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מ כ א ן אמר ר יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור ו כ ש ם וכו ‪.‬‬

‫ועי׳ להלן מירוש׳ קידוש׳ סו א‪.‬‬ ‫‪(34‬‬

‫עמ׳ ‪ ,71—70‬וכן קאניגסברגר‪.Quellen ,‬‬ ‫‪(35‬‬
‫אלא שחשב גם סיס׳ א—נד‪ ,‬וש‪-‬ד והלאה לספרי! אבל עי׳ לעיל עמי ‪ 625‬ואילר‪.‬‬ ‫‪(36‬‬
‫ועי׳ תום׳ קידושין ס״ד‪ ,‬ד‪ ,‬דברי ד״ע‪.‬‬ ‫‪(37‬‬

‫‪709‬‬
‫אנו רואים אפוא׳ שדווקא הקבלות אלה מוכיחות׳ שהברייתא היתה כבר שנויה ל פ נ י‬
‫ר׳ יוחנן‪.‬‬
‫ואם ח ז ק י ה כבר השתמש בה והרחיבה — א״א כלל שנסדרה ב ב י ת ־ מדרשו‬
‫‪,‬‬
‫של ר יוחנן ת ל מ י ד ו ‪.‬‬

‫]ו‪ .‬הספרי שלנו — נוסח ארץ ישראל[‬

‫אמנם בזה צדק הופמן )‪(70—69‬׳ שנוסח הספרי שלנו׳ כנוסח כל מדרשי־הלכה שלנו‪,‬‬
‫— נוסח א ר ץ ־ י ש ר א ל הוא‪:‬‬
‫כך ראינו‪ ,‬שהברייתא בחגיגה ח א׳ שהובאה כראיה לר׳ יוחנן — אינה ראיה לפי‬
‫נוסח שלנו‪.‬‬
‫וכך אנו מוצאים בפסח׳ םח א‪ :‬תני תנא קמיה דרב יצחק בר אבדימי ויצא אל מחוץ‬
‫למחנה זו מחנה שכינה לא יבא אל תוך המחנה זו מחנה ש כ י נ ה אמר ליה אכתי לא‬
‫אפיקתיה עייליתיה אלא אימא ויצא אל מחוץ למחנה זו מחנה ש כ י נ ה לא יבא אל תוך‬
‫המחנה זו מחנה ל ו י ה »»(‪ .‬מתקיף לה רבינא אימא אידי ואידי למחנה שכינה ולעבור עליו‬
‫בעשה ולא תעשר״‪ ,‬א״כ לימא קרא וכו׳‪.‬‬
‫אבל אצלנו בספרי פיס׳ רנה! ויצא אל מחוץ למחנה זו מצות עשה לא יבוא אל תוך‬
‫המחנה זו מצות לא תעשה ר׳ שמעון התימני ״( אומר ויצא אל מחוץ למחנה זו מחנה‬
‫ל ו י ה לא יבוא אל תוך המחנה זו מחנה ש כ י נ ה ‪.‬‬
‫וא״כ הסתם שהביא ה״תגא״ הוא דברי ר ׳ ש מ ע ו ן ) ה ת י מ נ י ( ‪ ,‬אבל סתם ספרי‬
‫אומר כדברי רבינא‪ ,‬וזוהי באמת דרכו של הספרי תמיד למצוא עשה ול״ת ״>(‪ ,‬והברייתא‬
‫ששנה התנא היתד‪ .‬גם משובשת‪ .‬אלא שאפשר שרבינא ״לא ידע רישא״‪ ,‬כרגיל‪.‬‬
‫ובפסח׳ עא א )סוכה מח א(‪ :‬לימא מסייע ליה ) ל ע ו ל א בשם ר׳ אלעזר‪ :‬שלמים‬
‫ששחטן מעיו״ט איגו יוצא בהן לא משום שמחה ולא משום חגיגה( והיית אך שמח לרבות‬
‫לילי יו״ט האחרון לשמחה )אתה אומר לילי יו״ט האחרון(״( או איגו אלא לילי יו״ט‬
‫הראשון ת״ל אך חלק )״התם כדקתגי טעמא״( מה ראית לרבות לילי יו״ט האחרון וכו׳‬
‫כי אתא ר ב י ן א״ר אלעזר שלמיט וכו׳ י ו צ א בהן משוט שמחה ואין יוצא וכו׳ מיתיבי‬
‫והיית ובו׳‪ .‬אבל ספרי שלגו פיס׳ קמב ח ו ל ק ‪ :‬והיית אך שמח לרבות לילי יו״ט‬
‫) פ ם ״ ז ‪ :‬ה א ח ר ו ן ( לשמחה יכול שאגי מרבה לילי )כי״ר( יו״ט‬ ‫הראשון‬
‫ה א ח ר ו ן לשמחה ת״ל אך‪ .‬מכאן אמרו ישראל יוצאיט ידי חובתט בגדריפ ובנדבות‬
‫]כול׳ מתגי׳[)כי״ר( יכול אף בעופות ובמגחות ת״ל אך‪ .‬וסיף הברייתא שבבבלי‪ :‬מה ראית‬
‫וכו׳— ליתא כלל‪.‬‬
‫וגם הסיפא היא שלא כברייתא שבבבלי חגיגה ח » שהיא מסמיכה ״מכאן אמרו״ זה אל‬
‫״ושמחת בחגך״‪ :‬ת ״ ר ושמחת בחגך לרבות כל מיגי שמחות לשמחה מכאן אמרו וכו׳‬

‫‪ (38‬כך הוא נוסח כ״י מ׳ ב׳ ור״ח ורמב״ם בםה״מ ל״ת לז ולוד‪ ,‬לי׳ ד״ם‪ ,‬וזמלנו מוגה ל״ס‬
‫ה ג ה ת רש״י‪.‬‬
‫‪ (39‬בילקוט ליתא ״התימני״‪ ,‬לק״ם‪ :‬רבי י ש מ ל א ל ! כ״י ר׳‪ :‬ר׳ ש מ י ‪ ,‬ואין ״התימני אומר״‪.‬‬
‫‪ (40‬לי׳ הופמן‪ ,‬למ׳ ‪*5‬‬
‫‪ (41‬בסוכה ליתא‪ ,‬אבל איתא גם שם בכ״י מ״ב וד״פ‪ ,‬אלא שאין זה לשון דבי ר״ל‪.‬‬

‫‪710‬‬
 ‫‪,‬‬
‫יכול אף בעופות ובמנחות ת״ל ושמחת בחגך ובו׳ — מה שישנו אצלנו בספרי פיס קמא‬
‫בלי ״מכאן אמרו״! ושמחת בחגך בכל מיני שמחות יכול אף בעופות וכו׳‪.‬‬
‫אבל בירוש׳ חגיגה פ״א עו ע״ב וסוכה פ״ד גד ע״ג)בשיבוש(‪ :‬אמר ר׳ זעירה עד דאגא‬
‫תמן שמעתנה עולא בר ישמעאל בשם ר׳ לעזר )המימרא הראשונה( כד סלקיגן הכא‬
‫שמעתנה רבי חייה בשם ר׳ לעזר והיית אך שמח לרבות לילי יו״ט האחרון )בסוכה‪:‬‬
‫ה ר א ש ו ן ( לשמחה או יכול אף לילי יו״ט הראשון )בסוכה‪ :‬ה א ח ר ו ן ( ת״ל אך‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫או חלף (‪ .‬רבי חייה בשם ר׳ לעזר ושמחת בחגך משאת מתחייב בחגיגה את מתחייב‬
‫בשמחה )להוציא לילי יו״ט הראשון(‪ .‬הירוש׳ ידע אפוא שיש מדרש הדורש ב״חילוף״‬
‫‪41‬‬
‫)״או חלף״( שגרמז גם בברייתא הבבלית )״מה ראית״(‪ ,‬הוא הספרי שלנו (׳ ואת הדרשה‬
‫שבברייתא שבבבלי מסר בשם ר׳ א ל ע ז ר‪ ,‬אלא שגראה שר״א הבבלי ה ג י ה את‬
‫הספרי ודרשו ס ת ם כשיטתו תמיד )עי׳ שבועות ומע״ש(‪.‬‬

‫הוספות בםפרי דברים[‬ ‫]ז‪.‬‬

‫אלא שכמו שהזכרתי כבר ישנן ב נ ו ס ח א ו ת הספרי שלנו כמה וכמה ה ו ס פ ו ת‬
‫מ ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ׳ שאינן בכ״י ר׳׳ ולהפך כמה וכמה הוספות אחרות בכ״י ר׳ שאינן‬
‫אצלנו‪ .‬סימניהם! שאינם במקומם׳ שהם כפולים׳ וכתובים בלשון קיצורים ורמזים‪ .‬ויש‬
‫בהוספות טרמיגולוגיה של בית ר״י ‪ 1‬מגיד׳ שומע אני׳ למה נאמר ו‬
‫א‪ .‬הוספות שישנן אצלנו ואיגם בכ״י׳ או שהם בכ״י ב מ ק ו ס א ח ר ‪:‬‬
‫א( ראה פיס׳ סא‪) :‬ונתצתם וכו׳ ד ״ א( ונתצתם וכו׳ — אין בכ״י ר׳ כאן׳ אבל כתוב‬
‫שם להלן באמצע ״מיכן אמרו״ )וכן בפי׳ ר״ה(׳ לפני ״שלשןה[ בתים הם״ בלשון זה‪:‬‬
‫ונתצתם את מזב׳ זו אבן שחצבה מתחילה‪ .‬ושברתם את מצב׳ זו שחצב חציבה)!( ועבדה‪.‬‬
‫ואשריהם תשרפון באש זו אשירה שנעשית תחילה לעבודה‪ .‬ופסילי תשרפ׳ באש)!( זו‬
‫שהיתה נטועה ועבדה‪ .‬אבידת כלאה כלה שרוף שבור גדוע‪.‬‬
‫וכל זה לקוח מ מ כ י ל ת א שבמ״ת ‪60‬׳ פרשה כי א—ב׳ ושט הסדר בא׳׳ אחרי פיסקא זו!‬
‫מיכן אמרו שלשה בתין הן שלש)ה( אבנים הן שלש אשרות הן׳ וע״כ הכניסו הסופר בספרי‬
‫לפני ״שלשןה[ בתים הם״ ״(‪.‬‬
‫והסוף ״אבידת כלאה וכו׳״ הוא כולו דבי ר״י שם! ונתצתם את מזבחותם שומע אני‬
‫יתצם ויניחם תל׳ לו׳ ]ושברתם את מצבותם שומעני ישברם ויניחם תל׳ לוי[ ״( ואשריהם‬
‫תשרפון באש שומע אגי ישרפם ויגיחם תל׳ לו׳ ופסילי אלהיהם תגדעון שומע אני יגדעם‬
‫ויגיחם תל׳ לו׳ ואבדתם את שמם מן המקום ההוא א ב י ד ת כ ל א ה ׳ כ ל ה ו ה ש ח ת‬
‫ושרוף ואבד והעבירן מן העולם וכו׳‪ .‬ושיפה זו שגויה )כמו שהעיר הופמן( גם במכילתא‬
‫דעריות שבספרא קדושים פ״י ו! השחת שרוף וכלה והעבר מן העולם׳ אבל ספרי שלגו‪,‬‬
‫דבי ר״ע‪ ,‬חולק ושונה‪ :‬נתצתה את המזבח הנח לו שכרתה את המצבה הנח לה‪ ,‬כ״מתגיתא‬
‫דחזקיה״ בירושלמי )ע״ז פ״ד ה״ד מד ע״א( וכ״תני רב יוסף״ בבבלי )מה ב(«(‪.‬‬

‫« ( בסוכה בטעות‪ :‬אך חלק‪.‬‬

‫‪ (43‬דברי הופסן‪ ,‬שסמך צל ידוש׳ סוכה‪ ,‬אינם מדויקים‪.‬‬
‫‪ (44‬אן״פ שב״מיכן אסרו‪ -‬של הספרי הסדר‪ :‬שלש אשרות — שלשה בתים‪ ,‬ו״שלש אבנים״‬
‫לי תא שם‪.‬‬
‫‪ (46‬אלא שהבבלי פירש ברייתא זו דרב יוסף לןנין אחר‪.‬‬ ‫‪ (45‬כ״ה בקםע א״פ‪.‬‬

‫‪711‬‬
 ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ב( פיס םה! )לא תעשון וכו׳ ד ״ א( לא תעשון וכו — אין בכ״י ר׳ כאן‪ ,‬אלא למטה‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ל פ נ י ״כל הישר בעיניו״! ר ״ א לא תעש ככ אש אנח ער פה הי׳ חובה בבית‬
‫‪,‬‬
‫העולמים ורשות בבמה ד״א לא תע צאו ועשו מיכן אמרו עד וכר מ י ס ואילן• לא‬
‫הותרו‪ .‬איש וכר‪.‬‬
‫וכ״ז נכנם כאן מן הגליון‪ ,‬וליתא במ״ת ‪ 49‬המעתיק מספרי •**‪4‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ג( סיס צו‪ :‬לא תבנה וכר כדברי ד״ע — ליתא בכ״י ר ‪ ,‬והוספה היא ממכילתא‪ ,‬מ״ת‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ ,70‬כ״ה‪ .‬ובכ״י שם גם בסי ״כ״א״»‪ ...‬עו[ד לא תעשה אפילו גנות וס]רדםי[ן ‪] . . .‬ר [‬
‫‪47‬‬ ‫‪,‬‬
‫עקיבא אומ לא ]תבגה[ עוד למה ]שהיתר‪ .‬א[יגה גבגית אבל געשית • • ‪ 4 .‬ואין דרכם‬
‫של דבי ר ״ ע להביא את דעתו של ר ״ ע בלשון ״כדברי ר״ע״‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ד( פיס צח כולה)אבא חנן וכו א״ר יאשיה וכר א״ר יצחק וכו ( א י ג ד ‪ .‬כ א ן בב״י ר ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫אלא כתובה שם ב ת ח י ל ת סיס קא! כל בהמה מפרסת פרסה ושםעת שסע םרםות‬
‫‪,‬‬
‫ומעלת גרה עד שיהו בה ג׳ סימנין הללו אינה מותרת באכילה‪ .‬אבא חנן משום ר אליעזר‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אומ׳ השסועה מין חיה‪ .‬א ר יושיה כל מקום ]שגא׳[ ציםור במהודר‪ .‬הכת מדבר א ר‬
‫יצחק עוף טהור נקרא עוף וגיקרא ציפור והטמא לא נקרא אלא עוף בלבד‪ .‬והראה זו דיה‬
‫)וכולן מין דיה(‪ .‬איסי בן יהודה אומ׳ יש )לו( מאה מיגי עופות במזרח ו ג ו ׳ )=וכו׳(‬
‫איה דיה והראה והראה <אחת הן> למה גשגו במשנה תורה בבהמה <מסגי ד‪.‬שסועה> ובעוף‬
‫מ<פ>גי הדיה‪ .‬ד׳ אחר‪.‬‬
‫ואלה הם ליקוטים מתוך דבי ר ׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬שהוכגסו כולם כאן‪ ,‬וכן הם כאן בכ״י‬
‫ר״ה )עי׳ מ״ע(‪ ,‬אלא שבילקוט כתוב ״והראה״ וכו׳ למטה במקומו)קצת מדבי ד״י זה גוםף‬
‫גם בססרי שמיגי בכ״י ר׳ והגהות תומת ישרימ(‪.‬‬
‫וישגם בעגין זה עוד הוספות מדבי ר״י‪ ,‬שאיגם בדפוס‪ ,‬עי׳ להלן‪.‬‬
‫ד‪ (.‬פיס׳ קד ז ד ״ א לא תבשל גדי בחלב אמו ל מ ה ג א ׳ ג׳ סעמים וכו׳ ובהר עיבל‬
‫— ליתא כאן בכ״י ר׳‪ ,‬אלא ששם בתחילת הפסוק‪ :‬לא תבשל גדי בחלב אמו ל נז ׳ נ א ׳‬
‫ג ׳ פ ע ׳ כ ג ג ד ו כ ו ׳ ו ב ה ר ע י כ ל ‪ .‬ר׳ ע ק י ׳ א ו ׳ ח י ה ו ע ו ף א י ג ן מן‬
‫ה ת ו ר ה ש ג ׳ ל א ת ב ש ל ג ד י ב ח ל ב א מ ׳ שלש פעמים סרט‪...‬‬
‫וכ״ז לקוח מדבי ד״י‪ ,‬מכיל׳ כספא פ״כ ‪• 335‬״(׳ והסתם שבכ״י ר׳ הוא ר׳ ישמעאל‪.‬‬
‫ובגוסח שלגו זה בסוף העגין בלשון ״ד״א״‪ ,‬כרגיל‪ .‬והדבר ברור שדבי ד״ע ס ת מ ו כ ר ״ ע‪.‬‬
‫‪ 0‬פיס׳ קכז! ד ״ א שמור את חדש האביב )וליתא בילקוס( בגי מקומות וכר ודורשין‬
‫בו — כל זה כתוב בכ״י ר׳)בלי ״ד״א״!( בין הדרש אל ״ועשית פםת״ ובין ״לה׳״‪ .‬ובוודאי‬
‫שזו היא הוספה מדבי ד״י‪ ,‬ובמ״ת ‪ 89‬סתם ורק זה׳ ואחריו ״ד״א״ מספרי בהעלותך סיס׳‬
‫טו‪ .‬והסתם הזה‪ ,‬ב ג י ג ו ד ל ד ב י ר ״ ע ‪ ,‬ספרא אמור פי״ז יב ותוס׳ מגילה פ״ד ובבלי‬
‫פםחים ו א וש״ב‬
‫ז( פיס׳ קמד כי השוחד! ד ״ א לא תטה משפם בממת ולא תכיר פגים בדין — ליתא‬
‫כאן בכ״י ר׳׳ אלא למעלה בפסוק ״לא תטה״! לא ]תטה[ משפם בממון לא תכיר פגים בדין‪.‬‬
‫ד ״ א לא תטה וכו׳ איש פלוגי עגי ו ל א )בכ״י ר״ה! ד ״ א לא( ת כ י ר פ ג י ם‬
‫ב כ ב ו ד שלא ת ו ש י ב את ה ר א ו י ל מ ע ל ן ל מ ט ן ואת ה ר א ו י ל מ ט ן‬

‫שמעון‬ ‫ר׳‬ ‫היום‪ ,‬ש ל מ ט ה — בכ״י ר׳ ו ב מ ״ ת ו ב י ל ק ו ט ‪:‬‬ ‫ה י ו מ‬ ‫פה‬ ‫ד״ א‬ ‫‪ (46‬ב מ ק ו מ‬

‫היומ‪.‬‬ ‫אומר‬
‫לי׳ מ ש ״ כ ב מ א מ ר י שבם׳ ה י ו ב ל ל ח י ו ת ‪.‬‬ ‫‪(47‬‬
‫ישמעאל‬ ‫‪.‬ר׳‬ ‫‪ (a47‬וכנו׳ כ ל כי״י ו י ל ק ו ט שמ )ברסו׳‪ :‬ר׳ שמעון(׳ ו כ ן מ ״ ת ‪:75‬‬

‫‪712‬‬
‫ל מ ע ל ן ‪ ,‬וכך הגיה פרידמן ע״פ כ״י ר״ה‪ .‬אבל בילקוט למטה‪ ,‬אחרי ״כי השוחד״!‬
‫ד״א לא תטה וכד בדין)כבדפוםיט( ד ״ א לא תכיר פגיפ בכבוד שלא תושיב הראוי למטה‬
‫למעלה‪ ,‬וכאן ליתא‪ ,‬ובמ״ת כ א ן הסדר ה פ ו ך ! לא תטה משפט שלא תאמר וכר ד ״ א‬
‫לא תטה משפט בממון וכר )והאחרון בוודאי מדבי ר״י(‪ .‬ובתגחומא שופטיפ ר בובר‬
‫הביא רק דבי ד״י‪.‬‬
‫ח( פיס׳ קעא! דבר אחר שועל בימיגו ומשמאלו ד ״ א מעביר בגו ומ׳ בין בתריו —‬
‫ליתא בכ״י ר׳ ובכ״י בן ז״א )מהד״ם( והוא ד ב י ד ״ י )עי׳ לעיל(‪ ,‬ובארוכה ובשמ‬
‫ר׳ י ש מ ע א ל במ״ת ‪! 109‬‬
‫ט( פיס׳ קצב! )ואמר אליהם וכו׳ ל מ ה ג א מ ר ו וכו׳ כדברי רבן יוחגן בן זכאי בוא‬
‫וראה ומ׳ בין ברכיו ד״א( ואמר וכו׳ — כ״ז ליתא בכ״י ר׳‪ ,‬וגט מהר״ם כתב ש״איגו כתוב‬
‫בגוםחאות ישגות״‪ ,‬וגם במ״ת אתא‪ ,‬והוא מדבי ר ״ י‪.‬‬
‫י( פיס׳ דג! ד ״ א כי תצור אל עיר מ ג י ד שתובע שלום וכו׳ מפליגים אותה — כ״ז‬
‫ליתא בכ״י ר׳‪ ,‬וכן ליתא בכ״י ר״ה‪ ,‬והכל בארוכה במ״ת ‪ ,122‬ו״אין צריך״ וכו׳ כבר גאמר‬
‫בפסוק ״ימים רבים״**(‪.‬‬
‫יא( פים׳ רו! ד ״ א עגלת בקר שיהא בה שגי דרכים ומ׳ )=מ״ת ‪ ,124‬ושם! הא‬
‫כיצד ב ת שתים( ד ״ א רתיצה בזקגים וכר )=מ״ת ‪ 125‬בארוכה! ל מ ה גא מ ר שהיה‬
‫בדין וכו׳ רחיצה בזקגיס וכפרה בכהגים(‪.‬‬
‫והכל מ ד ב י ד ״ י ‪.‬‬
‫יב( פיס׳ ריב! ) ד ב ר א ח ר עד די שעריה כגשרין דכא וסופרוהי כציפרין( — ליתא‬
‫בכ״י ר׳ וליתא ביבמות מת ז‪ 4‬ובמ״ת ‪ 127‬זוהי ראיה לדברי ד״ע‪ ,‬ו ת בשמחות פ״ז‪.‬‬
‫יג( פיס׳ דיג! ירח ימים שלשים יום ) ד ב ר א ח ר ירח אחד ימים שגים וכו׳ זגות(‬
‫— ליתא בכ״י ר׳‪ ,‬ובבבלי שם בשם ר ש ב ״ א כד״א׳ ועי׳ תום׳ שם ם״ו‪ .‬וליתא גם במ״ת‬
‫‪) 128‬רק ״כל כך למה וכר‪ ,‬ואחר כן תב׳ אליה ובעלתה הא אם״ וכו׳! ועי׳ למטה(‪.‬‬
‫יד( פיס׳ ריד! )ושלחתה בגט כדברי ר׳ י ו ג ת ן וכר וטהורות( — ליתא בכ״י ר׳‪,‬‬
‫וכן למטה! ) ד ב ר א ח ר לא תתעמר בד‪ .‬כדברי ר׳ י ו ג ת ן ד ״ א הרי זו אזהרה לבית‬
‫דין( — ליתא בכ״י ר׳‪ .‬במ״ת שם! ד״א ושלחתה לגפשה שאם היתה חולה וכו׳ הקדושות‪.‬‬
‫ולמטה! לא תתעמר בה אחר כל המעשים הכתוב מדבר וכו׳ דברי ר׳ יאשיה ר׳ י ו ג ת ן‬
‫אומר אחר הבעילה וכו׳ ד״א לא תתעמר בה הרי זו אזהרה לבית דין‪.‬‬
‫ו״ה״ז אזהרה לבית ד י ך לשת מ כ י ל ת א וספרי במדבר הוא ״‪4‬‬
‫טו( ריש פיס׳ רםו! )כי תהיין לאיש שתי גשים במי שיש בהט הוויה וכו׳ ר׳ ש מ ע ו ן‬
‫אומר וכר מכל מקומ‪ .‬ד״א( וכר— ליתא בכ״י ר׳‪ ,‬ו ת ״שתי כמשמעו״ וכר — מוחק‬
‫גם בכ״י ‪ p‬ז״א )מהר״מ^ ובכ״י ר״ה ליתא כאן כלל‪ .‬אבל למטה ל פ ג י הפסוק ״וילדו‬
‫א בגיס״! משמע מוציא את אלו — מכל מקום‪ .‬וכן במ״ת שם כבכ״י ר׳‪ ,‬אבל בסופו!‬
‫וילדו לו‪ ,‬מי שהוולדות שלו יצאו אלו שאין ולדות שלו‪ .‬ר׳ י ש מ ע א ל אומר וכר וילדו‬
‫לו ל ה ו צ י א את מי שהוא ספק וכו׳ וילדו לו פרט אוצא מסן ומ׳ )כבמרות מז ב‪,‬‬
‫וספרי כ ר ״ש( בגים הבגיס בתורה הזאת ומ׳ )״ד״א״ שבסוף הפסקא(‪.‬‬
‫טז( פיס׳ ריח! ד ״ א בשביל שאכל וכר ד ״א סורר וכו׳ א״ר י אש י ה וכר‬
‫מחלוקת בישראל — א ת א בכ״י ד׳‪ .‬״ד״א״ השגי נמצא במ״ת ‪) 130‬בלי א״ר יאשיה וכר(‪.‬‬
‫ועי׳ תום׳ עירובין פ״ג ושבת ים א וירוש׳ שם פ״א ד םע״א‪.‬‬ ‫‪(48‬‬
‫עיי אלבק ‪•8‬‬ ‫‪(49‬‬

‫‪13‬ל‬
 ‫‪,‬‬
‫יז( פיס׳ רכב‪ :‬כי תראה יכול אפילו הוא רחוק וכו אי כי תפגע ש ו מ ע א נ י וכד‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫דברי ר יהודה בן בתירה— א ת א בכ״י ר ‪ ,‬והכל מנדת ‪ :132‬ל א ת ר א ה א ת ש ו ר‬
‫אחיך למה נ א מ ד ל פ י שהוא א ו מ ר כי ת פ ג ע שומע אני כ מ ש מ ע ו‬
‫ת ״ ל כי תראה וכו׳‪ ,‬מכיל׳ כספא פ״כ‪ ,‬וכבר כתב ר״ה )מ״ע(• ואע״ג דהנהו קראי לאו‬
‫הכא איתנהו אגב גררא גסביגהו‪.‬‬
‫אבל הכל הוספה מדבי ר״י‪ .‬ואצל ר״ה כתוב זה א ח ר י ״כי תפגע מצות עשה״‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫יח( סיס׳ רכח! האווזיט ותרגגוליס שמרדו וכו׳ בטהורה הכתוב מדבר כדברי ר יאשיה‪.‬‬
‫שלח תשלח בנקיבות וכו׳ ולא בזכריס — הכל אין בכ״י ר׳‪ ,‬וכן מהר״ס אומר ש״איגו כתוב‬
‫בנוסחאות ישנות״‪ ,‬והמדרש האחרון ב א ו ר ך במ״ת ‪ :136—135‬בנקיבות הכתוב מדבר‬
‫או אחד זכריס וכר אמרת ק״ו וכו׳ דברי ר׳ אליעזר וכר‪.‬‬
‫יט( סיס׳ רכט‪ :‬ד ב ר א ח ר כי תבנה‪ .‬ר׳ י ש מ ע א ל אומר בא הכתוב ללמדן• וכר‬
‫מערכי המלחמה — ליתא בכ״י ר׳״ מ״ת ‪.136‬‬
‫כ( פיס׳ רל‪ :‬המותח )ר״ה‪ :‬מ כ א ן א מ ר ו המותח( זמורה וכר ד ״ א כלאימ לחייב‬
‫משום כרם ומשוס שדה‪ .‬ד ״ א פן תוקדש וכו׳ כדברי ר׳ יהודה )ר״ה! י א ש י ה( אשר‬
‫תזרע אין לי אלא שזרע וכר מ״מ — כ״ז ליתא בכי״ר‪ ,‬מ״ת ‪ :137‬ד ״ א אן״ הכרם בכלל‬
‫)שנ׳( שדך לא תזרע כלאים היה ו ה ר י ה כ ת ו ב מ ו צ י א ו מ כ ל ל ו וכר‪ .‬כלאים‬
‫בשגי מינין הכתוב מדבר אתה אומר וכו׳ )מדרשו של ר׳ יאשיה‪ ,‬ובםסרי חסר לפני‬
‫״כדברי ר׳ יאשיה״( הזרע אשר תזרע אין לי אלא שזרע הוא וכו׳ א ו אסילו וכו׳‪.‬‬
‫כא( פיס׳ רלב—רלד‪) :‬צמר ופשתים יחדיו אבל זה בפגי עצמו וכר גדילים תעשה לך‪,‬‬
‫אמור מעתה שגיהם גאמרו בדבור אחד וכו׳ גדילים תעשה לך למה גאמרו וכר ד״א(‬
‫גדילים תעשה לך וכו׳— הכל ליתא בכ״י ר׳‪ .‬והכל במ״ת ‪ :139—138‬יחדיו יכול וכו׳‬
‫‪,‬‬
‫שגיהם בדבור אחד וכר )=מכיל׳ בחדש ס״ז( גדילים תע לך למה גאמר וכר )=םסרי‬
‫‪,‬‬
‫במדבר פיס קטו(‪.‬‬
‫כב( פיס׳ רלה‪ :‬איש)או( אשד‪ .‬ל מ ה ג א מ ר לפי שהוא אומר איש אשר יגאף וכר ו ה ר י‬
‫‪,‬‬
‫ה כ ת ו ב מ ו צ י א וכר לכך גאמר כי יקח איש אשה‪ .‬ר י ש מ ע א ל אומר בוא וראה‬
‫מה שגאה גורמת שהיא מביאה לידי לשון הרע— הכל ליתא בכ״י ר׳‪ ,‬וכולו במ״ת ‪139‬‬
‫‪,‬‬
‫בלשוגו׳ ודברי ר ישמעאל גאמרו כבר בספרי ם ת ם בראש הפיםקא! עבר אדם על‬
‫‪,‬‬
‫ואהבת לרעך ובו ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כג( פיס׳ דלו—דלז‪) :‬ר יהודה אומר איגו חייב וכר ר י ש מ ע א ל אומר בא הכתוב‬
‫ללמדך על היבמה וכר‪ .‬ופרשו השמלה וכו׳ יחוורו הדברים כשמלה וזה אחד מן הדברים‬
‫שהיה ר׳ ישמעאל דורש וכר רע״א הרי הוא אומר וכו׳ ד ״ א( ופרשו השמלה וטי׳ — ליךןא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בכ״י ר כ א ן ‪ ,‬וזה שבפיס ר א כתוב שם להלן ב ס ו ף סיס רלז)בלי ״ד״א״(‪ :‬ופרשו‬
‫השמלה יחוורו דברים וכו׳ גמצאו עירי הבעל זוממין‪ ,‬ובמ״ת אחרי ״הרי עדים להזים‬
‫‪,‬‬
‫עדיו של זה״ שבתחילת הפיסקא‪ :‬ופרשו השמ לס׳ זק׳ העי! יחוורו וכר כשמלה‪ .‬ד ״ א‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ופרשו השמלה לשון כבוד וכר )דברי בעל מה״ג( ר א ב ״ י ‪°‬י( אומר וכוי‪ .‬ר עקיבא או‬
‫וכו׳)כבספרי לעיל(‪ ,‬ובלי־ספק כל מה שליתא כאן בכ״י ר׳ הוספה היא מדבי ר״י‪ ,‬ו״מלמד‬
‫שתובע מתחיל״ וכר‪ ,‬שבסיס׳ דלו — במ״ת שם‪ :‬ו א מ ר א ב י ה ג ׳ א ל ה ז ק ׳ מ ג י ד‬
‫שהתובע סותח בדבריו תחילה )ואח״כ!( ואמר אבי הג׳ אל הזק׳ מגיד שאין רשות לאשה‬
‫וכר )סתם ספרי שבפיס׳ רלה!(‪.‬‬
‫ראב״י‪ ,‬גם בבלי כתובות מו א‪.‬‬ ‫‪(50‬‬

‫‪714‬‬
 ‫‪,‬‬
‫כד( ודברי ר׳ ישמעאל׳ שאין מקומם כאן׳ ישגם בספרי גם ב פ י ס ר מ א ‪ 1‬ד ״ א‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בעולת בעל ר׳ ישמעאל אומ בא הכתוב וכו ש ת ב ע ל — וליתא גם שם בכ״י ר ׳ וגמצא‬
‫במ״ת ‪ ! 142‬ר׳ ישמעאל א ר לא בא הכתוב אלא וכר א ו א י ג ו מ ד ב ר אלא בארוסה וכו׳‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וישגן עוד כמה וכמה הוספות‪ ,‬שכבר ישגן גם בכ׳׳י ר )עי גם לעיל אות ו ז׳ וי״א(‪.‬‬
‫זאעס״כ כשאגו משוים אותו המדרש לזה שבמ״ת אגו רואים תיכף ששלגו מ ק ו צ ר מתוך‬
‫דבי ר׳ י ש מ ע א ל ולקוח ממנו!‬
‫‪,‬‬
‫כה( כך המדרש שבסיס רמח! גם דור עשירי גאמר כאן דור עשירי וגאמר למטן דור‬
‫עשירי׳ מה דור עשירי האמור למטן עד עולם אף דור עשירי האמור כאן עד עולם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וההוספה שגכגםה שלא במקומה בסוף סיס׳ רמט )עי לעיל(‪ ,‬ושייכת לכאן‪ ,‬ואם )כי״ר!‬
‫אם( גאמר דור עשירי ]עד עולם[ למה גאמר עד עולס ןדור עשירי[ אלא מופגה להקיש וכו׳‬
‫אף ת ר עשירי האמור למםן ]למעלן[ עד עולם — הכל במ״ת ‪ 145—144‬באורך • גם דור‬
‫עשירי אין לי אלא דור עשירי מעשירי ולהלן מג׳ ה ר י א ת ה ד ן גאמר כאן עשירי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ונאמר עשירי בעמון ומואב וכר ל א א ם א מ בעמון ומר וכו א מ ר ת שאין ת״ל‬
‫‪,‬‬
‫עשירי בעמון ומואב שכבר נאמר בהן עד עולם אלא מופנה וכו ‪.‬‬
‫כו( ובסיס׳ פ ! אשר א ת ה ב א ש מ ה ל ר ש ת ) ה ( א ו ׳ מ ם ׳ )יב כט( בשכר‬
‫‪,‬‬
‫שתבוא תירש וירשתה אותם וישבת בארצם מכלל שנא ו י ר ש ת ס ו י ש ׳ ב ע ר י ׳‬
‫ו ב ב ת ׳ )דב׳ יט א( יכול אי אתה רשאי להוסיף על הבנין תלמוד לומר וישבת ב א ר ׳ ״ (‬
‫‪,‬‬
‫כל מקום שאתה רוצה לבנות בנה‪ .‬וירשת )יל׳« ד״א וירשת( אותמ מעשה ב ר יהודה בן‬
‫בתירה וכו׳ ורבי י ו נ ת ן שהיו יוצאים חוצה לארץ וכר וקראו ה מ ק ר א ה ז ה‬
‫)שבתחילת ראה‪ ,‬יא לא—לב( וירשת]ם[ אותןה! ו י ש ב ׳ ב ה ו ש מ ר ת ׳ ל ע ש ו ת‬
‫‪2‬‬
‫א ת י( וחזרו ובאו למקומם )כי״ר לי׳( אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כגגד כל המצות‬
‫שבתורה‪ .‬ומעשה )כי״ר« מעשה( בר׳ אלעזר בן שמוע ור׳ יוחנן הסנדלר שהיו הולכים‬
‫לנציבין )כי״ר( וכו׳ וקראו ה מ ק ר א ה ז ה וירשתם א ו ׳ וישבתם ב ה ו ש מ ר ת ]ם[‬
‫‪,‬‬
‫ל ע ש ׳ א ת ה ח ק ׳ ה א ״ ( ו א ת ה מ ש י ״ ( חזרו ובאו להם למקומם )כי״ר לי׳(‬
‫אמרו ישיבת א״י שקולה כגגד כל המצות שבתורה )כי״ר כאן! חזרו ובאו להן‬
‫ל א ר ץ יש׳(‪.‬‬
‫כל המדרש הזה שמן ‪-‬וירשת אותם״ ולהלן א י ט במקומו כאן‪ ,‬שהרי *המקרא הזה״‬
‫הוא לעיל יא לא—לב ״(‪ ,‬אלא שהכל ה ו ם ס ה ״(‪ ,‬ולקוח מדבי ד״י׳ מכילתא לדברים‪,‬‬
‫מ״ת ‪ ,58‬שנדססה ראשונה ע״י שכמר ״(‪ ,‬אלא שהשמים את השורות הראשונות של כ י י זה‪,‬‬
‫יזיל בכ״י» ]וקראו המקרא הזה וירשתם אותה[ וישבתם בה ושמרתם לעשות אמרו‬
‫‪,‬‬
‫ישיבת ארץ יש׳ שקולה כגגד כל מצות שבתורה א מ ׳ ר י ו נ ת ן נודר‬
‫אגי מחוצה לארץ לעולם‪.‬‬
‫ט‪ .‬וכבר היה ר׳ לעזר בן שמוע ור׳ יוחנן הסנדלר הולכין אצל ר׳ יהודה‬
‫בן בתירה לגציבין ללמד ממגו הגיעו לצידון וזקפו את עיניהם ו ג ׳ )כלומר‪:‬‬
‫וכו׳ כלעיל‪ ,‬במעשה של ר׳ יונתן‪ ,‬עד( שבתורה א ( תזרו ובאו להן לארץ‪.‬‬

‫כ״ה בכ״י ר׳ וכ״י בן ז ‪* -‬‬ ‫‪(52‬‬ ‫כ״ה בכ״י ר׳‪.‬‬ ‫‪(51‬‬

‫כ״ה בכ״י ר׳‪ ,‬וכזה בכ״י בן ז״א‪.‬‬ ‫‪(54‬‬ ‫במקרא‪ :‬א ת כ ל החקימ‪.‬‬ ‫‪(53‬‬
‫וליתא בכ״י ברלין ובמ״ח‪.‬‬ ‫‪(56‬‬ ‫‪ (55‬כ מ ו שהעיר כ ב ר ר״ה‪ ,‬עי׳ מ״ע‪.‬‬
‫‪. ( Z 1 .‬‬ ‫‪ms.‬‬ ‫) ‪hob. t‬‬ ‫חס״ז )‪ 446 (1904‬בכ‪-‬י א״‪£‬‬
‫ב״ה בכ״י !‬ ‫‪(58‬‬

‫‪715‬‬
‫כאן המדרש במקומו‪ ,‬דברים יא לא׳ ומכאן לקחוהו המעתיקים‪ .‬אולם להלן בספרי‬
‫פיס׳ קעט )רבי יט א( רק עד ״בכל מקדם שאתה רוצה לבנות ב נ ה ״ ‪. . .‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪5‬‬
‫כז( פיס׳ עה• (« רבי אלעזר הקפד ]ברבי[ ( אומר וכי מה בא ללמדנו בין צבי לאייל‬
‫‪,‬‬ ‫‪6 1‬‬
‫וכר ד ב ר א ח ר ( כאשר צויתיך מלמד וכו ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ר׳ אלעזד הקפד איגו נזכר כלל בדבי ר״ע‪ ,‬אבל גזכר בדבי ר״י *(‪ ,‬ואין ספק שגם זה‬
‫גוםף כאן מדבי ף״י ‪.(63‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כח( פיס ק! זאת הבהמה וכו מלמד שחיה בכלל בהמה מגין שאף בהמה בכלל חיה‬
‫‪,‬‬
‫ת״ל זאת החיה )ויק יא ב( מלמד שחיה קרויה בהמה ובהמה קרויה חיה ]ו[ מ ל מ ד **(‬
‫שבהמה טמאה מרובה מטהורה בכ״מ הכתוב פורט את המועט ת״ל )=לכך גאמר( זאת‬
‫הבהמה איל וצבי ויחמור‪.‬‬
‫שני מדרשים ישנם כאן! הראשון — אמגם גמצא גט בספרא שמיני פרשה ב ח )אבל‬
‫‪,‬‬
‫א י נ ו שט בילקוט( <־־ הוא מדרשם של ב י ת ר י ש מ ע א ל ‪ ,‬חולין ע ע״בו תניא‬
‫אמר ר׳ יונתן נמתי לו לבן עזאי וכו׳ ונם לי ומה י ש מ ע א ל אומר בדבר זה נמתי לו וכי‬
‫ימות מן הבהמה )זו בהמה טמאה( •«( אשר היא לכמ לאכלה זו בהמה טהורה למדנו)כי״מ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ל מ ד נ ו ( חיה בכלל בהמה ובהמה בכלל חיה וכו ‪.‬‬
‫והשגי הוא ד ב י ר ב י )חולין סג ב(‪ :‬תגיא ר ב י אומר גלוי וידוע וכר שבהמה‬
‫‪,‬‬
‫טמאה מרובה מן הטהורות וכו ‪ .‬ובספרי מ ק ו צ ר ‪ ,‬וגראה ששגיהס גוספו כאן מדבי ד״י‪,‬‬
‫שהשתמש הרבה בדבי ר ב י ‪.‬‬
‫כט( פיס׳ קפט! ואין פרה אלא עבירה שגאמר וכו׳ מ ג י ד שאיגו חייב עד שיכחיש‬
‫את עצמו מכאן אמרו אין העדים זוממימ עד שידמו את עצממ‪ ,‬כיצד מעידגי את איש‬
‫פלוגי שהרג את הגםש‪.‬‬
‫״מגיד״ זה אינו מקושר עם הדרשה שלפניה‪ ,‬וכבר גדחקו בו המפרשים‪ ,‬ובאמת איט‬
‫במ״ת ‪ .116‬ואחרי דרשה זו כתוב בכ״י ר׳ בסוף הפיםקא )במקום ״סליק פיםקא״( כעין מה‬
‫שכתוב בכ״י ר״ה את״כ בתחילת פיס׳ קץ )עי׳ מ״ע(‪ :‬הדייגין יושבין ובעלי דיגין עומדין‪.‬‬
‫פ׳)=פיסקא( ד״א אזהרה לבית )צ״ל! לבעל( דין שלא ישמע דבריו לדיאן קודם שיבוא‬
‫בעל דין חבירו‪.‬‬
‫וזה לקוח מדבי ד״י‪ ,‬מ״ת ‪ ! 116‬ד״א״«( ועמדו שגי האנ׳ הדייגין יושבין ובעלי דיגין‬
‫עומדין א ת ה א ו מ ר הדייגין וכר א ו אלו ואלו עומדין ת״ל ועמדו שגי האגשים מכלל‬
‫קימה את למד לישיבה‪ .‬ד ״ א ועמדו שגי האג׳ הרי זו אזהרה לבעלי דין שלא ישמיע‬
‫ז‬
‫דבריו לדיין עד שיהא בעל דיגו עמו »(‪ .‬מכאן קיצרו והוסיפו)בלי ציון הכתוב!( בספרי‪.‬‬
‫ואם כך ברור שגם ״מגיד״ וכר — גוסף מדבי ד״י׳ והוא דבי ר״י שבמכות ה א ו ד ב י‬
‫ד ״ י ת ג א לעגות בו סרה עד שתסרה )״שתוסר״( גופה של עמת‪.‬‬

‫‪ (59‬עי׳ לעיל על ההוספה מדבי ד״י שבפים׳ זו‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫‪ (61‬יל׳‪ :‬רבי אומר‪ ,‬וכן במ״ת ןועי׳ הו‪1‬׳ פינק׳[‪.‬‬ ‫‪ (60‬כי״י ויל ומ״ת‪.‬‬
‫‪ (62‬מכיל׳ בחדש פ״ז‪ ,‬ספרי במדבר פיס׳ כג‪ ,‬מב‪ ,‬קטז‪ ,‬קיס‪ ,‬ור״א בן ר״א הקפר‪ ,‬מכיל׳ בחדש פ״ה‪.‬‬
‫‪ (63‬עי׳ מ״וז ‪ ,53‬חולין כח זג‬
‫‪ (65‬בילקום שמיני תקל״ו ליתא‪.‬‬ ‫‪ (64‬ר״ה ויל׳ וכי״י‪.‬‬
‫‪ (66‬לפניו הברייתא שבבבלי שבועות ל א‪ ,‬יאחריה‪ :‬מאי ואם נפשך לומר וכו׳— כל הםוגיא‬
‫של שבועות‪ ,‬וא״כ הברייתא לקוחה מן הבבלי‪ ,‬ו ל א ממכילתא‪.‬‬
‫‪ (67‬״ד״א זו אזהרה״ וכוי‪ ,‬הב׳‪ ,‬אינו בכ״י ירושלים‪ ,‬והיא רק ס״א‪.‬‬

‫‪716‬‬
 ‫‪,‬‬
‫תשודים ב ״ מ ג י ד ״ ‪ ,‬סיס קיד‪ ,‬מ״ת ‪ 31‬קנה וקס״ז = כדת ‪ 10& ,103‬ושם» מצוד*‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫־יכול אם שירת וכד ת״ל ככל וכו שנה עליו הכתוב לפסול‪ ,‬כלשון דבי ר ישמעאל)מכילתא‬
‫‪,‬‬
‫ססחא פ״ג וסי״א‪ ,‬םשרי במדבר סיס םא(‪ ,‬ובכרת ‪ ! 109‬ושרת ככל אתיו הלויס העמ׳ ז ה‬
‫ה ו א ש א מ ר נ ו שאם שירת מיושב פסל‪ ,‬וזה א י נ ו בםסרי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ל( ועי׳ פיס׳ רה ז לשרתו ולברר בשם ד״ מקיש ברכה לשירות מה שירות בעמידה אף‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ברכה בעמידה‪ ,‬וזה םתם כמכילתא דמילואים )שמיני א כט( ור נ ת ן )בספרי נשא סיס‬
‫לס(‪ ,‬ובמ״ת ‪ 125‬נוסף שם! מה ברכה בשם )ספרי שם( אף שירות בשם )*בעבודת יוה״כ״(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫זגראד‪ .‬שכל אלו מדבי ר״י לוקחו‪ ,‬וגם *כי בם בחר ה אלקיך מ ג י ד שברכת כהנים‬
‫בשרה בבעלי מומים״‪ ,‬שבסיס׳ רח שם לפגי המדרש שהזכרגו‪ — ,‬מקורו מדבי ד״י‪ ,‬שאחרי‬
‫שדרשו ״בגי לוי״ בין תמימים בין בעלי מומין ״•( הוסיפו לדרוש מן *לשרתו ולברך בשם‬
‫ה׳״‪ ,‬שכשרה בבעלי מומים‪.‬‬
‫לא( סיס׳ רע! ויצאה מביתו מ ל מ ד )כי״ר נ מ ג י ד ( שהאשה יוצאה מלסגי)=מםגי(‬
‫האיש‪ ,‬מ״ת ‪ ! 155‬ד״א ושלחה מביתו שלא תגשא עמו בשכוגתו)ספרי‪ ,‬אח״כ! ו ה ל כ ה‬
‫‪,‬‬
‫ו ה י ת ד ‪ ,‬ל א י ש א ח ר שלא וכו ( ואם היתה עיר קטגה וכר •»( א מ ר ת מ י מפגה‬
‫‪70‬‬
‫מפגי מי האשד‪ .‬מפגה מפגי האיש (׳ וזו בוודאי ממכילתא‪ ,‬אלא שקיצרה בעל מה״ג‬
‫והוסיף בה דברים‪ ,‬ומשם לקוח בספרי ‪.(71‬‬
‫לב( וחשודים ב״שומע אגי״! סיס׳ ר׳! ש ו מ ע א גי אף הקטגים וכו׳ א ו א י גו‬
‫אלא טף של גקבות א מ ר ת ומה מדין וכו׳ הא איגו אומר )כאן( סף אלא טף של זכרים‪,‬‬
‫מ״ת ‪.121‬‬
‫לג( סיס׳ רנד‪ :‬וגשמרת מכל דבר רע ש ו מ ע א ג י בטהרות ובטמאות ובמעשרות‬
‫הכתוב מדבר ת״ל ערוד‪) ,‬״ולא יראה בך ערות דבר״(‪ ,‬אין לי אלא ערוה מניין לרבות ע״ז‬
‫ושפיכות דמיט וקיללת השט ת״ל ונשמרת מכל דבר רע ]או ונשמרת מכל דבר רע[ ״( י כ ו ל‬
‫בטמאות ובטהרות ובמעשרות הכתוב מדבר ת״ל ערוד‪ .‬מה ערוד‪ .‬מיוחדת מעשה שגלו בה‬
‫כנעגים ומסלק )בה( שכיגה כך כל מעשה וכו׳ כשהוא אומר דבר רע אף לשון הרע‪.‬‬
‫למרות ״או)אי( ונשמרת״ וכר‪ ,‬שישנו בכ״י‪ ,‬המקשר את הדרשות‪ ,‬חשודים בעיני כאן‬
‫הלשונות‪ .‬ול״נ ש ש נ י מ ק ו ר ו ת כאן! הראשון דבי ר״י והשני )״יכול״( דבי ר״ע‬
‫)והקישור ״או ונשמרת״ וכר מאוחר(‪ .‬ובכ״י ר׳ נוסף אח״כ! ד ״ א ונשמרת הזהיר שלא‬
‫‪7‬‬
‫תהרהר בעבירה ותבא וכר* (‪ .‬והנה במ״ת ‪ ! 147‬ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם‬
‫וכו׳)ע״ז כ ע״ב( ד ״ א וגשמרת מכל דבר רע מכל דבר שגלו עליו כנענים שהוא מסלק‬
‫את השכיגה ואף מלשון הרע )=םםרי שלגו(‪ ,‬ושם מ״ת ‪ »148‬ולא יראה בך ערות דבר‬
‫ד ׳ י ש מ ע א ל אומר גאמר כאן ערות דבר וגאמר להלן)בגם( ערות דבר מה ערות דבר‬
‫שגאמר להלן בהרהור וע״ז הכתוב מדבר אף ערות דבר שגא׳ כאן בהרהור וע״ז הכתוב‬

‫מ ׳ ׳ ת ש ם ‪ ,125‬ס פ ר י כ א ן ל ק ו ח מ פ י ס ׳ ק ס ג ‪1‬‬ ‫‪(68‬‬

‫ע ״ ס ה ב ב ל י כ ת ו ב ו ת כ ח ז ג ו ה ו ס פ ת מ ה ״ ג היא‪.‬‬ ‫‪(69‬‬
‫ש ב מ ה ״ ג — ה ו ס פ ה היא‪.‬‬ ‫ב ת )כ‪1‬״ל( גדולים וכוי‪,‬‬ ‫אפילו‬ ‫‪(70‬‬
‫ואילך‪,‬‬ ‫האחרון״‬ ‫האיש‬ ‫״ושנאה‬ ‫מן‬ ‫הססרי כולו‬ ‫את‬ ‫סא ע‪-‬א‪ ,‬הביא‬ ‫ד״ו‬ ‫גסין‪,‬‬ ‫סוף‬ ‫ובה״ג‬ ‫‪(71‬‬
‫הביא זה כלל מספרי‪.‬‬ ‫ו ל א‬ ‫שמחות ס״ב ואח״כ — הבבלי כ ת ו ב ו ת כח זג‬ ‫<יאח״כ — ה ב ר י י ת א ש ל‬
‫כי״ר וילקוס וכ״י ר״ה‪.‬‬ ‫‪(72‬‬
‫מעין שהכניס מ״ע מפי׳ ר״ה ב ת ח י ל ת פיס׳ רנה‪ ,‬שאין מ ק ו מ ו שס‪.‬‬ ‫‪(73‬‬

‫‪717‬‬
 ‫מדבר‪ .‬ר ב י אומר נאמר כאן ערות דבר ונאמר להלן ערות דבר מה ערות דבר שנאמר‬
‫‪,‬‬
‫להלן משום בזיון אף ערות דבר שנ כאן משום בזיון‪.‬‬
‫והמדרש הראשון ב״שומע אני״ — דברי ר׳ ישמעאל הם‪.‬‬
‫לד( פיס׳ רנז‪ :‬וחפרת בה ש ו מ ע א נ י יהיה חופר באחת ומכסה באחת ]ת״ל וחפרת‬
‫‪7‬‬
‫בה[« ( ר׳ י ש מ ע א ל אומר מנין שלא יהא אדם הופך מתניו וכר‪.‬‬
‫גם זה כנראה דבי ר׳ ישמעאל‪ ,‬וגם ״ר׳ ישמעאל אומר״ מוכיח )וכך הוא בילקוט‪ ,‬אבל‬
‫בכי״י ר׳ ול׳! ש מ ע ׳ ( ‪.‬‬
‫ואמגם כבר ראיגו למעלה )עמ׳ ‪ 711 ,707‬ולהלן( שהרבה ״מגיד״ ו״שומע אגי״ ו״למה‬
‫נאמר״‪ ,‬שישנם אצלנו בספרי‪ ,‬אינם באמת בכ״י ר ‪ /‬והם לקוחים באמת מדבי ר״י ‪ 1‬פיס׳‬
‫עא וע״ה )מגיד הכתוב(‪ ,‬רג )מגיד(‪ ,‬דטו )מגיד(‪ ,‬רלד )למה נאמר‪ ,‬שומע אני(׳ רלה )למה‬
‫גאמר׳ והרי הכתוב מוציא‪ ,‬ר׳ ישמעאל(‪ ,‬קפט )מגיד(‪ ,‬רעג)מגיד‪ ,‬עי׳ לעיל(‪.‬‬

‫ב‪ .‬וישנן בכ״י ר׳ כמה וכמה הוספית‪ ,‬שאינן בדפוס‪ ,‬ולקוחות ברובן מדבי ר׳ י ש מ ע א ל‬
‫)קצת מהם היו גם לפני ר״ה( ו‬
‫‪ .1‬פיס׳ ס‪ ,‬לפני ״א״ר עקיבא״‪ :‬מפני מה אשרה פסולה‪ .‬מ״ת ‪) 47‬משנת ע״ז פ״ג מ״ה(‪,‬‬
‫ועי׳ מכילתא דברים ‪ 59‬כז‪.‬‬
‫‪ .2‬סיס׳ סא — עי׳ לעיל עמ׳ ‪.711‬‬
‫‪75‬‬
‫‪ .( 3‬פיס׳ צג‪ :‬יצאו אנשים ולא נ ש י ם אנשים ולא קטנים אנשים אין פחות משנים‪.‬‬
‫״אנשים ולא נ ש י ם״ — כר׳ י ש מ ע א ל במכילתא'שבמ״ת ‪ ! 69‬אנשים להוציא את‬
‫הנשים דברי ר׳ ישמעאל)!(‪ ,‬אבל בדבי ר״ע שנינו )בברייתא שבסנה׳ קיא ב(‪ :‬יצאו ה ן‬
‫ו ל א ש ל ו ח ן ‪ ,‬אגשים אין אנשים פחות משנים ד״ א אנשים ולא נ ש י ם אנשים‬
‫ולא קטגים‪.‬‬
‫בדבי ר״ע שבבבלי)״ספרי דבי רב״( הובא אפוא המדרש ״אגשיט ולא ג ש י ט אגשים‬
‫ולא קסגים״ כ״ד״א״‪ ,‬זאת אומרת מדרש ממקור אחר )דבי ר׳ ישמעאל!(‪ ,‬אבל בספרי שלגו‬
‫גכגס דבי ר׳ ישמעאל זה בלא כל ציון מיוחד‪.‬‬
‫‪ 4‬פיס׳ צד! הכה תכה את יושבי העיר מכאן אמרו א י ן מקיימין את הטפלין אבא‬
‫חגין אומר לא יומתו אבות על בגיס וגו׳ בעיר הגדחת הכתוב מדבר‪ .‬כך אצלגו‪.‬‬
‫אבל בכ״י ר׳! את יש׳ הע׳ הה׳ ולא ישבי עיר אחרת‪ .‬מיכן אמ׳ מקיימין הן את הטסלין‬
‫וכו׳ הכתוב מדבר‪ ,‬א ת י ו ש ב י ה ע י ר ה ׳ ו ל א י ו ש ב י ע י ר א ח ר ת מיכן אמרו‬
‫החמרת וכו׳‪ .‬וכזה גס גוסח כ״י ר״ה ומהר״ס אוחגה‪ ,‬אלא שהילקוט גורסה ל מ ט ה לפגי‬
‫‪5‬‬
‫״שללה ולא שלל שמים״! מכאן אמרו* ל( מקיימין וכו׳ מדבר שללה ולא וכו׳‪.‬‬
‫אלא שחכמי לוגיל בתשובתם הביאו הגומה‪ :‬הכה תכה את יושבי העיר מכאן אמרו‬
‫‪7 5‬‬
‫חכמים א י ן מקיימין ו כ ו ׳ ‪ * p b‬אבל הר״ש משגץ בתשובתו ׳ ( אומר! ומה שכתוב בססרי‬
‫דבי רב הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב מכאן אמרו חכמים אין מקיימין את‬
‫הספלים ]ואית דגרםי מקיימין את הספלים[ ב כ ל מ ל כ ו ת ג ו א י ן כ ת ו ב ל א ז ה‬

‫כי״ר וכ׳ ומדרש חכמים‪ ,‬ולי׳ הו‪1‬׳ סרנקלשםיין‪.‬‬ ‫‪(74‬‬

‫ןשלשת הםימנימ ה ל ל ו ‪ -‬מ מ ב ו א ו ל ״ מ מ ב י ל ת א ל פ ר ש ת ראה״‪ ,‬מ א מ ר י ם ל ז כ ר ו ן ר‪1‬ס״ח‪ ,‬םא—סגן‪.‬‬ ‫‪(75‬‬
‫*‪ (75‬ו‪1‬״ל כאן ה ג י ו ן ״ספרי״ מ פ נ י שלד כאן מ ן ה מ ש נ ה !‬
‫״ ו א ל ״ פ שיש ס פ ר י ם ש כ ת ו ב בהן מכאן(‬ ‫‪ b 7 5‬מ ג ד ל ל ו ז בפ״ד דה׳ ל״ז‪ ,‬כ ת א ב אלרםאייל ל מ ׳ מ ו ‪:‬‬
‫ש ם ל מ ׳ קכז‪.‬‬ ‫‪(76‬‬ ‫א מ ר ו מקייפין א ת הספלים״‪ .‬ה ר מ ״ ה )למ׳ פב( מ ח ז י ק ב נ ו ס ח ״מקיימין״‪.‬‬

‫‪718‬‬
 ‫ו ל א זה ואין ראוי לגורסו כלל‪ ,‬דמאן דגריס מקיימים הא בתוספתא )סנה׳ םי״ד( דריש‬
‫לה מדכתיב ונתן לך רחמים ורחמן•‪ ,‬ומאן דגרים אין מקיימין אם ‪ p‬הוא דלא כר׳‬
‫עקיבא וכו׳‪.‬‬
‫ואמנם כן‪ ,‬בקטע המכילתא)עי׳ להלן( דריש לה מן ״ונתן לך רחמים ורחמך״ כמו בתוס׳‪.‬‬
‫ובספרי שלנו נכנם המדרש הזה מ ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬וכפילות המדרש ״ולא יושבי‬
‫עיר אחרת״ שבכ״י ר׳ ושינוי מקומו של המדרש מכ״י לכ״י ושמו של ״אבא חניך‪ ,‬שאינו‬
‫נזכר בספרי‪ ,‬מוכיחים שכל זה תוספת׳ שנוספה בספרי‪,(7•.‬‬
‫‪ .5‬וכך נכנם בספרי שלנו בפיס׳ צה ‪ t‬ואת כל שללה לרבות נכסי רשעים שבחוצה לה‬
‫)ד״א ואת כל שללה תקבץ ולא שלל שמים מכאן אמרו אילנות המחוברין וכו׳ וכתבי‬
‫הקודש מותרין[‪ ,‬כך הוסיף פרידמן ע״ם סי׳ ר״ה‪.‬‬
‫אבל בכ״י ר׳ כתוב ל מ ט ה ‪ :‬ואת כל שללה ולא שלל שמים ]מיכן אמ׳ אילנות‬
‫המחוברין מותרין והתלושין אסורין בורות שיחין ומערות וכתבי הקודש מות׳ שג׳ שללה‬
‫ולא שלל שמיט‪ .‬ד״א שללה ולא שלל שמיס[ מיכן אמרו הקדשות שבתוכה וכו׳‪ ,‬וכעין‬
‫הנוסח הזה בילקוט! שללה ולא שלל שמיט מכאן אמרו א י ל נ ו ת וכו׳ ש נ א מ ר שללה‬
‫וכו׳ ד״א שללה ולא שלל שמימ <מיכן אמרו ההקדשות וכו׳> ‪b‬״( וכתבי הקדש יגנזו‪.‬‬
‫״ד״א״ אצל רבי׳ הלל או הדרשה הראשונה בכ״י ר׳ וילקוט לקוחה אפוא ממכילתא ו‬
‫שט היא נסמכת לפסוק ״לא תבנה עוד״׳ ועל כן מובן יפה הסיוט ״ ש א מ ר ה ת ו ר ה‬
‫שללה ולא שלל שלמיט״‪ ,‬אבל בספרי שהסמיכוה ל״שללה ולא שלל שמים״ ל א היה כל‬
‫צורך בדבר לםייט ״שאמרה תורה שללה וכו׳״‪.‬‬
‫‪ £‬פיס׳ קא — עי׳ לעיל עמ׳ ‪.712‬‬
‫‪ .7‬פיס׳ קג)אחרי ״מין איה״(‪ :‬עורב זה עורב ה ג ד ו ל ואת כל עורב ל ה ב י א עורב‬
‫עמקי ועורב הבא בראש יוגים‪ ,‬למיגו ל ה ב י א את הזרזיר כשהוא אומר למיגהו ל ה ב י א‬
‫את בן חוריה‪ .‬ואת בת היענה מ ל מ ד ש ע ו ף ט ה ו ר מ ר ו ב ה ב כ ל מ ק ו ם פ ו ר ט‬
‫א ת ה מ ו ע ט ‪ .‬סימני בהמה וחיה נאמרו וכו׳״( כך כל שכיוצא בו אסור כל שאין כיוצא‬
‫בו מותר‪ .‬פ׳ )=סיסקא(‪ .‬כל עוף טהור וכו׳ )כמו אצל פרידמן(‪.‬‬
‫וכל הדרש על ״עורב‪ -‬וכו׳ — נוסף בכ״י ר׳ גם בספרא ם׳ שמיגי פ״ה בין ג—ד —‬
‫מ ד ב י ר ״ י ‪ ,‬וגם ״מלמד שעוף טהור מרובה״ וכו׳ — הוא דבי רבי שבחולין סג ב‪,‬‬
‫שהוכגם ב ד ב י ״י*‪.(7‬‬
‫ר‬

‫‪ 3‬בסוף סיס׳ קו גוסף בכ״י ר׳ ו למען תל׳ ליראה את י״י אליך מ ג י ד שהמעשר‬
‫מביא את האדם לידי תלמוד תר‪ ,‬כל הימים בין בארץ בין בחוצה לארץ ״(‪ .‬וכל זה לקוח‬
‫מדבי ר״י׳ מ״ת ‪ :78—77‬מ ג י ד שהמעשרות מביאין את האדט לידי יראת חטא ר׳‬
‫א ל י ע ז ר אומר גדרים וגדבות שאדם מביא לבית הבחירה לבו מגדבו לתלמוד תורה‪.‬‬
‫ר׳ י ש מ ע א ל אומר מעשר שגי שאדם מביא לבית הבחירה גכגם ללשכת הגזית ורואה‬
‫חכמים ותלמידיהן יושבין ועוסקין בתלמוד תורה לבו מגדבו לתלמוד תורה‪ ,‬ושט למטה‪:‬‬
‫כל הימים בין בארץ וכו׳ יכול אין אדם מחויב בת״ת אלא משום הבאת מעשר וכוי‪.‬‬
‫ההוספה מ ק ו צ ר ת אסוא מדבי ר״י‪.‬‬

‫«‪ (76‬עי׳ גם ה ו פ מ ן ‪ ,‬י א ה ר ב ו ך שם עמ׳ ‪.315‬‬

‫‪. (b76‬הילקום קיצר א ת ה ס פ ר י מפני ש כ ב ר העתיק א ת ה מ ד ר ש מ ן המשגה‬
‫עי׳ מ ש ״ כ כפים׳ ק‪.‬‬ ‫‪(78‬‬ ‫כ מ ו ב י ל ק ו ס ובפי׳ ר״ה ומ״ע‪.‬‬ ‫‪(77‬‬
‫וכ״ה בילקום‪ ,‬וכן הגיה ו ה ו ס י ף מהר״ם‪ ,‬עי׳ רד״פ‪.‬‬ ‫‪(79‬‬

‫‪719‬‬
 ‫‪ .9‬ב ת ח י ל ת פיט׳ קיב נוסף בכ״י ר׳! וזה דבר השמיטה זה דבר לשמיטה שאם‬
‫יאמרו לו עמוד קרא דרוש ותרג)‪0‬מ אומר להן משמיט אני שאט דחקוהו ולא קיבל עליו‬
‫ת״ל וזה דבר השמיטה — פעמ א׳ הוא משמט ואינו משמט פעמיים‪ .‬ומהד״ם בהגהותיו הוםיף‬
‫בשם ״גוסחא ישנה״׳ א ח ר י הדרשה הראשונה של הפיסקא ז ד״א וזה דבר השמיטה זה‬
‫דבר וכד׳ והגיה! י כ ו ל שאם דחקגוהו )חזקוהו( ל א י ק ב ל עליו׳ וכן הגיה המגיה‬
‫בפי׳ ר״ה׳ שכך היתה גוסחתו)עי׳ מ״ע(‪ .‬וכל זה בוודאי מדבי ר״י‪.‬‬
‫‪ .10‬פיס׳ קטז‪ :‬והעבט תעביטגו גותניט לו וכו׳ — בכ״י ר׳! והעבט תעביטנו פ ת ו ח‬
‫ת פ ת ׳ פתח לו בדברים שאם היה בוישן אמור לו את צריך ללות מיכן אמ׳ צדקה גיתגת‬
‫כמלוד‪ -‬העבט תעביטגו וכו׳ <״(׳ אבל במ״ת ‪ 81‬כבספרי׳ ושם ‪ ! 82‬ד ״ א כי פתח תפתח‬
‫ר׳ ישמעאל אומר אט היה בן טובים ובוש פתח לו ברברית ואמור לו בגי שמא את צריך‬
‫ללות מיכן אמרו צדקה גיתגת כמלוה‪.‬‬
‫‪ .11‬ריש פיס׳ קיז׳ בכ״י ר׳! השמד לך הוי זהיר שלא תמנע רחמים שכל המונע רחמים‬
‫מוקש לעוברי עבירות ופורק עול שמים מעליו שנ׳ בליעל בליעל ד״א השמד לך בלא‬
‫תעשה ומ׳ — במ״ת ‪82‬׳ א ח ר י ״פן בלא תעשה״! פן יהיה דבר עם לבבך הוה זהיר וכו׳‬
‫בליעל בלי עול‪ ,‬ומשם לקות בספרי‪ ,‬ובמ״ת ‪ !85‬פ ת ת ת פ ת ח א ת י ד ך הוי זהיר‬
‫שלא תמנע רתמים שכדרך שאתה מונע רחמים כך מונעין ממך רחמים‪ .‬ל א ח י ך‬
‫ל ע נ י י ך ל א ב י ו נ ך ל מ ה נ א מ ר ו כ ו ל ן הראוי וכו׳ ) כ ב ס פ ר י סיס׳ קיח(‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫ובספרי שלנו שם! פתות תפתת )נתן תתן( ( ל מ ה נ א מ ר ו כ ו ל ם )מגיד‬
‫‪81‬‬
‫הכתוב( ( הראוי וכר‪ .‬וא״ס ש ה כ ל לקות מדבי ר״י׳ ו נ ת ק צ ר בססרי כרגיל‬
‫בהוספות אלה‪ .‬ועי׳ מ״ת ‪ 71‬ורחמך וספרי פיס׳ צו‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫‪ .12‬סיס׳ קבב׳ לסגי ״המרצע זה מרצע גדול״‪ ,‬בכ״י ר׳ ( ! מיכן היה ר׳ י ש מ ע א ל‬
‫או׳ בשלשה מקומות הלכה עקפת על המקרא התורה אמרה ושסך את דמו וכסהו בעםר‬
‫והלכה אמרה בכל דבר שמגדיל צמחין‪ ,‬התורה אמרה )ושסך את דמו וכסהו בעפר(‪ .‬וכתב‬
‫לה םםר כריתות והלכה אמ׳ בכל דבר שהוא בתלוש‪ .‬התורה אמרה במרצע והל׳ אמ׳‬
‫בכל דבר ר ב י א ו מ ׳ !‪ [....‬ב ד ל ת ולא )בילק׳י או( במזוזה מעומד״(‪ .‬מ ר צ ע‬
‫ז ה מ ר צ ע ג ד ו ל ״ ( ‪ .‬ו ל ק ח ת א ת ה מ ר ׳ ש ו ׳ א נ י ביגו לבין עצמו ת״ל והגישו‬
‫‪6‬‬ ‫ג‬
‫אדגיו אל הא׳ אצל הדייגין שימסור ‪ (0‬במוכרין »(‪ .‬ב מ ר צ ע • ( בכל דבר שהו רושם ל•(‬
‫אמ׳ ר׳ אלע׳ וכר‪.‬‬
‫וכל ההוסםות האלה הן — דבי ד׳ ישמעאל )ועי׳ גט קדושין טו א(‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .13‬סוף םימ׳ קכג‪ ,‬בכ״י ר׳* (! וברכך י״י אליך כל מקומ שהכתוב עוגש ממון כתוב‬
‫ברכה וביותר מקום שיש מ חיסרון כים‪.‬‬

‫‪ (80‬וכך היה בפי׳ ר״ה )עי׳ מ״ע אות‬

‫‪ (81‬כך בדפו׳‪ ,‬ולי׳ בכי״ר ועת )עי׳ ד‪.‬ו‪1‬׳ סינקלשםיין(‪.‬‬
‫‪ (82‬וישנו גם בילקוט ר׳ ת‪1‬״ח—ת‪1‬״ם! והיה לפני ר״ה בפירושו‪.‬‬
‫‪ (83‬וכר היה אזל ר״ה‪ ,‬ועי׳ מכילתא נזיקין פ״ב‪ ,‬והגישו אל הדלת‪ ,‬במר‪1‬ע‪ ,‬וירוש׳ קידושין‬
‫פ״א נט ע״ד וסוטה טז ע״א‪.‬‬
‫‪ (84‬כבספרי! ובילקוט ליתא זה כאן‪.‬‬
‫‪= (85‬מ״ת ‪ ! 86‬מכיל׳ ש* והגישו אדוניו! בילק׳‪ :‬למוכרין‪.‬‬
‫‪ (86‬כ״ה ״במר‪1‬ע״ בבי״ת‪ .‬ותוקנה הבי״ ת לה״א‪ :‬המר‪1‬ע‪.‬‬
‫‪ (87‬וכר היה נוסח ר״ה )עי׳ מ״ע אות ג׳( המר‪2‬ע בכל דבר שהוא רושם‪ ,‬תשתבש בו פרידמן שם‪.‬‬
‫‪ (88‬וק‪1‬ת ממנו א‪2‬ל ר״ה‪ ,‬וכן הוסיף מהר״ם בשם ״כך מאתי בק‪2‬ת נוסחאות״‪.‬‬

‫‪720‬‬
‫והוא דבי ר׳ ישמעאל׳ מ״ת ‪ ! 87‬א ב א ח נ ו ן א ו מ ר מ ש ו ם ר ׳ א ל י ע ז ר כל‬
‫מקום שהכת׳ עונש הפסד ממון וחסרון כיס הרי הוא קובע ברכה לכך נאמר וברכך וכר‪.‬‬
‫וכן במ״ת ‪! 80‬‬
‫‪ .14‬בסוף סיס׳ קכו כתוב בכ״י ר ׳ ! ר ק ה ד ם ל א ת א כ ל שתייה בכלל אכילה‬
‫ר ק זו התריית עדים שהיתירו בו בשעת הנייתו ר ק ליתן שיעור כרית ש א מ ר ה ת ו ׳‬
‫ע ל ה א ר ץ לא על העוקד‪ .‬ולא על הגומא לא על הימים והנהרות המהלכין אלא נכנם‬
‫לתוך הכלי שלא יטנף את כל הבית ובשוק לא יעשה כין שלא יחקה את המיגין ת ש ס כ נ ו‬
‫אין ]שסיכה[ אלא מן הצואר‪ .‬ר׳ א ל י ע ז ר אומ׳ על הא׳ תשפכנו כמים מה מים מכשירין‬
‫את הזרעים אף דם שחיטה מכשיר את הזרעים א ו דם נחירה דם עיקור קילוף הקיז‬
‫הטחול השליל והתמצית הכבד הלב והמיתה במשמע ת״ל תשפכנו כמים יצאו אילו שאינן‬
‫מכשירין‪.‬‬
‫כ״ז היה נמצא בספרי נם לפני ר״ה׳ וכולו במ״ת ‪89‬׳ ושט! ר׳ אליעזר ב ן י ע ק ג‬
‫‪ .15‬סיס׳ ק כ ם ! צאן ובקר‪ ,‬והלא אין הפסח בא אלא מן הכבשים ומן העזים א״כ למה‬
‫גאמר צאן ובקר )צאן לפסח ובקר לחגיגה( להקיש כל הבא מן הצאן ומן הבקר לסםח וכר‬
‫־— בילקום לא היה המוקף‪ ,‬שהרי הוא מקצר ומרמז למשגת מגחות פ״ז)פ״ו( מ״ו׳ שהביא‬
‫לפגי הספרי‪ :‬והלא אין םםח בא אלא מן הכבשים ו ג ו ׳ ק ד ל ע י ל ע ד א י ג ו ב א א ל א‬
‫מן החולין‪ .‬הספרי התאים אפוא לגמרי למשגת חולין‪.‬‬
‫״צאן לפסח ובקר לחגיגה״ לקוח אפוא ממקור אחר‪ ,‬מכילתא פסחא ס״ד ‪) 13‬ר׳ יאשיה‬
‫וד׳ יוגתן ור״א(‪ ,‬מ״ת ‪) 90‬ר׳ יאשיה(‪.‬‬
‫ואמגם בכ״י ר׳ ישגם עוד כמה מדרשים כאן‪ ,‬שקיצורם מוכיח עליהם‪ ,‬שהם הוספה‬
‫ממקום אחר« אם כן למה גאמר צאן ובקר צ א ן ל ס ס ח ל א ב ק ד ל פ ס ח ‪ .‬צאן לפסח‬
‫ו ב ק ר לחגיגה‪ .‬צ א ן ל ס ם ח צ א ן ו ב ק ר ל ח ג י ג ה להקיש וכר‪ .‬והמדרש הראשץ‬
‫כאן הוא של ד ״ ע במכילתא ומ״ת‪ ,‬ה ש ג י — ש ל ר״א ותלמידי ר׳ ישמעאל‪ ,‬שם‪ ,‬והשלישי‬
‫— של ה ל ל בירוש׳ פסח׳ רס״ו לג ע״א‪ ,‬שהיא כדעת ר׳ ישמעאל במכיל׳ ומ״ת‪ .‬והכל‬
‫לקוח מ ד ב י ר ״ י ‪.‬‬
‫‪ .16‬פיס׳ קלנ בםוסד‪ ,‬בכ״י ר׳ נוסף! ד״א מועד צאתך ממצ׳ לשחימתו כבא השמש‬
‫לצלייתו בערב לאכילתו‪ ,‬מ״ת ‪ = ) 92‬מ כ י ל ׳ ססחא םפ״ה ‪ »(18‬ובשלת ואכלת משחשיכה‬
‫ר׳ שמעון בן יוחאי אומר בא הכת׳ לעשות ראשון אחרון)מה שנזכר ראשץ הוא אתרון וכו׳(‬
‫ואחרץ ראשון‪ ,‬מועד צאתך לשחימתו וכר‪.‬‬
‫‪ .17‬סיס׳ קמה ב ס ו ס ה ‪ ,‬בכ״י ר׳ נוסף ••(! ל א ת ט ע לד א ש י ר ה אמר׳ תור׳‬
‫ואשיר׳ תגדעון קל וחומר שלא תטע מנ׳ שלא יקייט ת״ל לא תטע לך מכל מקוס ד ״ א‬
‫אפילו בית אפילו סוכה‪ ,‬וכ״ה בילקוט‪ ,‬אבל — ב ת ח י ל ת ה פ י ס ק א ! ובמ״ת ‪98‬‬
‫כבספרי שלגו‪ .‬והכל בוודאי ממכילתא•‬
‫‪ .18‬בסוף סיס׳ קמז כתוב בכ״י ר ׳ ! ו ז ה א ח ד מ ן ה ד ב ר י פ ש כ ת ב ו ל ת ל מ י י‬
‫ה מ ל ך אשר לא צויתי על יסתח ולא דברתי למישע ול׳ על׳ על לבי שיקריב אברהם את‬
‫בגו על גבי מזבח‪ ,‬וכ״ז הוספה לסוף סיס׳ קמח‪ ,‬״תה אחד מן הדברימ״ וכר )מגילה ט ב(‪,‬‬
‫שייך לפגי דברי ר׳ יוסי שסי ו״אשר לא צויתי״ וכר )תעגית ד א( שוד‪ .‬לדברי ״אחריפ״‬
‫המשובשים‪ ,‬ומתוקגים בספרי שלגו ע״פ פי׳ ר״ה‪.‬‬

‫‪ (80‬וכ״ר‪ .‬בפי׳ ר״ד‪..‬‬

‫‪721‬‬
‫‪ .19‬סוף סיס׳ קמט בכ״י ר״ה‪ :‬שתהא סקילה מיתתן׳ ובמ״ת ‪ !101‬ו ס ק ל ת ם‬
‫ב א ב נ י ם ו מ ת ו שתהא ו כ ו ‪ /‬ובסי׳ ר״ה‪ :‬ו מ ת ו שתהא וכו׳ מנין לרבות שאר המומתין‬
‫בסקילה ת״ל יומת המת‪ ,‬אבל לעיל פיס׳ צ ליתא׳ ונראה שנוסף מדבי ר״י‪.‬‬
‫‪9 0‬‬
‫‪ .20‬סיס׳ קנב‪ ,‬אחרי *דבר זו הלכה״ נוסף בכ״י ר ׳ ( ‪ :‬ד ״ א כי יפלא ממך דבר‬
‫מהצתו ולא כולו וכ׳ ה׳ או׳ ונעלם דבר מעיני הקהל מקצתו ולא כולו‪) .‬עי׳ ת״כ חובה‬
‫סרשה ד ז! הוריות ד א ! מאי משמע אמר עולא קרי ביה ונעלמ מדבר׳ כשיטת דבי ר״ע ו‬
‫רב אשי אמר יליף דבר דבר מזקן ממרא דכתיב ביה בזקן ממרא כי יפלא ממך דבר׳ לא‬
‫תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל מה ממרא מן הדבר ולא כל דבר וכו׳! אבל דבי‬
‫ר״י דרשו פשוט *דבר״» דבר אחד(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .21‬ושם אחרי *לדם יולדת״ גוםף בכ״י ר׳ י(» ד ״ א בין דם לדם אילו דיגי הרוגים‬
‫‪92‬‬
‫)‪0‬דיגי גלות מג׳ ת׳ ל׳ בין דין לדין ד ב ר ) א ח ו בין דם לדם ולא כל דם> ( שהוזק‬
‫‪9‬‬
‫בגופו <ת״ל>*•( בין דם לדם ול׳ כל הדם בין גגע לגגע ולא כל ג ג ע י ( ד ב ר י < ר ב י‬
‫א ו מ ד כי יפלא ממך דבר למשפט כלל בין דם לדם ובין דין לדין ובין גגע לגגע פרט‬
‫דברי ריבות חזר וכלל כלל ופרט וכלל ואין אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש‬
‫דבר שחייבין על זדוגו כ ר ת ועל שגגתו חטאת אף כל ד ב ר שחייבין על זדוגו כרת ועל‬
‫‪M‬‬
‫שגגתו חטאת> ( כלשון ראשון לא כלשון האחרון‪ .‬וודאי שסיימו דבי ד״י כדרכט ו <א ו‬
‫כ ל ל כ כ ל ל ה ר א ש ו ן וכו׳ אין עליך לומר אלא> כלשון ראשון ו כ ו ‪/‬‬
‫אבל הברייתא כ ב ס פ ר י ם ש ל ג ו גם בסגה׳ סז א ובקצת שיגויים בירוש׳ סי״א ל ע״א‪.‬‬
‫‪ .22‬בסוף פיס׳ קגח גוסף בכ״י ר ׳ ‪ :‬ד״א לא ירבה לו סוסי׳ מרבה הוא כדי מרכבה‪ ,‬וכן‬
‫עשה דויד כע׳ שג׳ ויעקר דויד את כל הרכב ויותר ממגו מאה רכב‪ ,‬הכל במ״ת ‪,104‬‬
‫ומוסיף! שלמה לא עשה כן אלא ויהי לשלמה ארבעים אלף אדוות סוסים ר׳ ג ת ן אומר‬
‫לא ירבה לו סוסימ שומע אגי מיעוט סוסים שגייס ת״ל ר ק מרבה ואיגו מרבה אלא כדי‬
‫מרכבו‪ .‬ועיקר המדרש כ ב ר גאמר בססרי עצמו‪ :‬יכול לא ירבה למרכבתו וכר‪.‬‬
‫‪ .23‬סוף סיס׳ קגט בכי״ר‪ :‬אבל מרבה זעא כדי שיתן ל א ם ם ו ג י ת ר ״ א כ ד י‬
‫א ס ס ו ג י ו ת וכן עשה ד ו י ד והגה בעיגיי)!( ה כ י ג ת י ל ב י ת‬ ‫שיתן‬
‫א ל ה י י א ב ל ש ל מ ה ש י ג ה כעיגי׳ שג׳ וישלך)!( את הכסף בירושליט כאבגיס = מ״ת‬
‫‪) 105‬שלמה לא עשה כן(‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .24‬בסוף פיס׳ קם בכי״ר ״(‪ :‬על םסר על גבי עור בהמה טהורה ומגיהין לו מסםר‬
‫עזרה על סי בית דין של שבעים ואחד מיכן דרש ר׳ אלעזר בן ערך שסוף תורה עתידה‬
‫להשתכח <״( = מ״ת שם )בהוספות מדברי הרמב״ם!(‪.‬‬
‫‪ .25‬בסיס׳ קפא׳ ל פ ג י *ימי חייו הימים״‪ ,‬גוםף בכי״ר‪ :‬ד״א והיתה עמו כשהוא סגוי‬
‫וקרא בו שיהיו עיגיו בו בשעה שהו קורא בו כל ימי חייו בשעה שהוא פגוי‪ ,‬כ ל י מ י‬

‫וכן בכ״י פי׳ ר״ה‪ ,‬עי׳ מ״ל‪.‬‬ ‫‪(90‬‬

‫ומק‪2‬תו גם בפי׳ ר״ה‪ ,‬ומק‪2‬תו במיה ‪.102‬‬ ‫‪(91‬‬
‫השלמתי ע״פ פי׳ ר״ה‪ ,‬עי׳ מ״ע‪.‬‬ ‫‪(92‬‬
‫ע״כ גם בפי׳ ר״ה‪.‬‬ ‫‪(93‬‬
‫השלמתי ע״ם מ״ת שם‪.‬‬ ‫‪(94‬‬
‫וכך היה לפני ר״ה ומהר״ס‪.‬‬ ‫‪(95‬‬
‫•דנשתכחה מישראל ונכתבה מלפני הכהנים הלוים דהיינו םםפר עזרא״‪ ,‬ר״ה‪ ,‬ועי׳ תום׳‬ ‫‪(96‬‬
‫מהד׳ ם״ד‪.‬‬

‫‪722‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ח י י ו וכו = מ״ת שם‪ .‬ושם משא ומתן מדרשי‪ :‬א ת ה א ו מ ר בשעה שהוא פנוי א ו‬
‫כל ימי חייו כשמועו א מ ר ת וכו׳‪.‬‬
‫‪ .26‬סוף פיס׳ קעג בכי״ר! תמים תה׳ עם י״י אליך אס עשית כל האמור בעיניין הרי‬
‫את תמים לי״י אליך‪ .‬עי׳ מ״ת ‪.110‬‬
‫‪ .27‬פיס׳ קפט — עי׳ לעיל עמ׳ ‪.716‬‬
‫‪ .28‬סיס׳ רנד — עי׳ לעיל עמ׳ ‪.717‬‬
‫‪ .29‬סוף פיס׳ רגט בכי״ר« ר ״ א לא תסגיר עבד בגוי שניצול מעב׳ זר׳ הכתוב מד׳‬
‫)וכזה בר״ד‪ = (.‬מ״ת ‪ ! 149‬לא תסגיר עבד אל אדוגיו למה גאמ׳ לסי שהוא אומ׳ לא ישבו‬
‫באר׳ פן יח׳ אתך )שמ׳ כג לג( א ו אפילי קבלו עליהם שלא לעבוד ע״ז ת״ל לא תםג׳ עב׳‬
‫אל אד׳ בגוי שגיצול מע״ז שלו הכת׳ מדבר א ת ה א ו מ ר לכך בא או לא תס׳ עבד אל‬
‫אד׳ כ מ ש מ ע ו )ירוש׳‪ :‬כשמועו( ת״ל אשר יגצל אליך מעם אד׳ א מ ר ת וכי אפשר‬
‫ל ו )ירוש׳! לעבד( להגצל מרבו )*בלי שחרור רבו״( הא מה ת״ל לא וכו׳ על ירישלם׳‬
‫והבבלי בגטין מה א הביא ברייתא דומה לה מ ש מ ו ת ‪ :‬לא ישבו בארצך פן יחטיאו‬
‫אותך לי וגו׳ י כ ו ל בגוי שקיבל עליו שלא לעבוד ע״ז וכו׳‪ .‬ו ש ם היתד‪ .‬שגויה גם‬
‫מחלוקת ר׳ יאשיה ור׳ אחי בגו‪.‬‬
‫‪ 3 0‬סוף פיס׳ רם בכי״ר! זו אזהרה למופגה שג׳ לא היתד‪ .‬בזה קדשה‪ .‬וגרמז גם בפי׳‬
‫ר״ה׳ ומובא בזהר הרקיע חרוז צ״א בשם ״ספרי״! לא תהיה קדשה אזהרה למופגה )כצ״ל‬
‫שם׳ וכ״ה שם בחרת צ״ד( כעגין שג׳ לא היתד‪ .‬בזה קדשה׳ ול*םפרי״ זה רמז במ״מ פ״א מה׳‬
‫אישות ה״ד )מ״ת ‪149‬׳ ע״פ לשון הרמב״ם(‪.‬‬
‫‪ .31‬סוף סיס׳ רעח בכי״ר! בשעריך ולא בירושלם אין לי אלא שכר אדם שכר בהמה‬
‫שכר כלים מג׳ ת״ל אשר בארצך כל שבארצך מ ל ׳ ש ע ו ׳ ע ל י ו ב ש נ י ל ו י ן‬
‫‪,‬‬
‫כ ר י ו ס י ב ר ׳ י ה ו ד ה מ ש ם ב ל ת ע ש ק )וכ״ז כבר שגוי לעיל!(׳ ואצל ר״ה ו‬
‫ו ג ר ך ז ה ג ר א ו כ ל ג ב י ל ו ת בשעריך ולא בירושלים‪.‬‬
‫זו כגראה בגיגוד לברייתא שבב״מ קיא רע״ב וספרי שלגו‪.‬‬
‫אבל ‪,‬דבי ר׳ י ש מ ע א ל ״ שם טעות היא במקום *דבי ש מ ו א ל ״ ‪ ,‬כגוםח רוב כי״י‬
‫‪,‬‬
‫וילקוט ד״ר )ועי׳ תוס סוף פ״י(‪.‬‬
‫‪ .32‬בסיס׳ רפח‪ ,‬ל פ ג י *לא תהיה אשת המת החוצה״׳ בכי״ר! ו ב ן א י ן ל ו אין‬
‫לי אלא בן בן הבן ובת הבן ובן הבת ובת בת )מ״ת! ובת( הבת מג׳ ת״ל ובן אין לו מכל‬
‫מקום אם כן למ׳ גא׳ ובן אין לו פרט לשיש לו מן השפחה ומן הגברית ס ר ט ל ש י ש ל ו‬
‫מ כ ל מ ק ׳ = מ״ת ‪) 165‬בהוספת ״סומסום ואגדרוגיגס״(׳ וכן הוסיף מהר״ס )בלי *פרט״‬
‫האחרון(‪ .‬הפרט האחרון ב ג י ג ו ד למשגה ומדרשו של רב יהודה׳ שם כב ב‪ ,‬ועי׳ המדרש‬
‫החמה לו בב״ב קטו א׳ ידוש׳ ב״ב פ״ח טז ע״א‪.‬‬

‫אבל ח ת מן ההוספות — יש לגו בספרי דברים )פיס׳ גה—שג( ספר א ח ד ו ת י מבית‬

‫מדרשו של ר״ע‪.‬‬
‫על אחדותו של ספרי דברים מעידים גם ה צ י ו ג י ם שבתוכו מפרשה לפרשה!‬
‫ז ו ה י א ש א מ ר ג ו‪ .‬וכדומה ו‬
‫סיס׳ ע׳! זו היא שר׳ יהודה אומר כסף וכו׳ — לעיל סיס׳ סב‪.‬‬
‫סיס׳ צו! זו שאמר ר׳ ישמעאל הישר וכר — לעיל פיסי עט‪.‬‬
‫סיס׳ קיז‪ :‬זו היא שאמר ר׳ יוסי הגלילי וכו׳ — לעיל סיס׳ קיא‪.‬‬

‫‪723‬‬
 ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פ י ס קנה! זהו שאמרנו אע״ס ו נ ו ׳ — ל ע י ל פ י ס קגג‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פ י ס קפג! זו ש ר יהודה אומר תמול וכו — לעיל סיס׳ קפא‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫סיס׳ קץ! זהו שאמד ר יוסי הגלילי וכי עלתה וכר — לעיל ס י ס קנד‪ .‬ו ת בסים‬
‫‪,‬‬
‫ר צ ח ! זו היא שאמר ר יוסי הגלילי וכי עלתה וכו׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫סיס׳ רמב ‪ t‬זו היא שאמרגו שער וכו — לעיל סיס׳ קמח׳ קמט‪.‬‬
‫פיס׳ רפח ז לפי שאמרגו להלן אשת אחד וכו׳ — לעיל בפסוק שלסגיו׳ ובן סיס׳ רם״ט‪:‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫לפי שאמרגו)כ״י ר ( להלן אשת אחד וכו — שם‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובסיס ר ם ! לסי שאמרגו להלן ש ל ש ה ו ח מ ש ה — לעיל ס י ס רה׳ שלשה ל ר י‬
‫‪,‬‬
‫ש מ ע ו ן וחמשה ל ד י ה ו ד ה ‪ ,‬ואלה הס א״כ דברי המסדר!‬

‫‪724‬‬
 ‫ג(‬
‫‪ .xi‬מכילתא דרשב״י‬
‫‪2‬‬
‫הראשון היה ס ר י ד מ ן‪ ,‬שאסף ( א ת כ ל הציטטים ממבילתא זו׳ שהיו ידועים בימיו‪,‬‬
‫ג‬
‫וביררם׳ והניח א ת היסוד לחקירה הבאה ן )ה ו ס מ ן שבא אחריו הראה (‪ ,‬שאמנם היה‬
‫״ססרי ד ב י רב״ ל ש מ ו ת ושזוהי מכילתא דרשב״י הנזכרת בראשונים(‪.‬‬
‫אחריו ב א ר ׳ י ש ר א ל ל ו י י ( וגילה׳ שרובה של מכילתא זו נשדדה עוד בליקוטים‬
‫של בעל ״מדרש הגדול״ )=מה״ג(׳ ש ת ב ט של הציטטים בראשוגים גמצאים סתמ במה״ג‬
‫)‪(16—2‬׳ שהרבה ברייתות סתמיות שבבבלי ישגן כאן )‪(21—16‬׳ שרוב הדברימ שהובא‬
‫בתלמודים ובמדרשים בשס חזקיה ותגי ד ב י ח ז ק י ה — י ש ג ם במה״ג )‪(30—21‬׳ ש א י ג ה‬
‫‪,‬‬
‫מתאימה עם ״תגי רשב״י״ שבירוש ומדרשים ושאין ב ה ממדרש זה )‪ ,(31—30‬שהיא‬
‫מתאימה ל ס פ ר א ו ס פ ר י ד ב ר י ם ו ת ו ס ם ת א )‪(34—32‬׳ ושכיון שהרבה ״תנא דבי‬
‫חזקיה״ אינם במה״נ׳ ומצד אחר אי אפשר ש״ססרי דבי רב״ יובא בתלמוד בשם ״חזקיה״‪,‬‬
‫— שברייתא שלנו היא ספרי ד ב י רב‪ ,‬אבל מכיון ששניהם שאבו ממקור אחד היו אצלם‬
‫הרבה דברים שוים )‪.(35‬‬
‫ג י ג צ ב ו ר ג»( חולק עליו ומשתדל להוכיח׳ שכמה ״תגי רשב״י״ )אחרי הגהה ופרישה(‬
‫גמצאים בו ושכמה םתמות הן כרשב״י‪ .‬אבל ה ו ר ו ב י ץ * ( השיב עליו ומראה שהגהותיו‬
‫וםירושיו דחוקים ושגם הסתמות כר״ש איגם רבים‪.‬‬
‫ועכשיו גשוב לבירור הדברים ‪1‬‬

‫]א‪ .‬שמו והבאות ממנו[‬

‫בראשוגים׳( גקרא הספר ״מכילתא ד ר ׳ ש מ ע ו ן ב ן י ו ח א י ״ או ״ ד ר ׳‬
‫ש מ ע ו ד )״מכילתין ד ר ״ ע״( *(׳ וציםמ אחד שהביא הרמב״ן)שמ׳ כ ב יב( בשם ״מכילתא‬
‫ד ר ש ב ״ י״ גמצא בתה״ג הרכבי סי׳ ר כ ס בשם ״ ס פ ר י ד ב י ד ב* <‬

‫‪] (1‬נדפס ג ם כ מ ב ו א למדרשב״י‪ ,‬ה ו צ א ת א פ ש ם י י ך מ ל מ ד ‪ ,‬שי״ל ע ״ י ח ב ר ת ״מקי‪1‬י נרדמים״‪,‬‬

‫ירושלים‪ ,‬תשם״ו‪(.‬‬
‫‪ (2‬מדד״י‪ ,‬מ ב ו א ע מ ׳ ‪ 4.1‬ה ו ס פ ה שניה ק י ס ע ״ ב ואילך‪.‬‬
‫השנה‬ ‫מיוחדת מם׳‬ ‫)ד‪.‬ו‪1‬׳‬ ‫פפר״מ ‪1906‬‬ ‫‪.Zur Einleitung in die Mechllta uaw.‬‬ ‫‪(3‬‬
‫הפרנקפורסי>‬
‫‪ .Ein Wort Uber die Mechilta des R. S. (4‬ברםלוי ‪) 1889‬יאהרצסבדריכט^‬
‫‪ 403 ,‬ואילך‪.‬‬ ‫'‬ ‫‪s‬‬ ‫‪in d. Mechilta usw‬‬ ‫‪.‬‬
‫ב ר ס ל ו י ‪) 1919‬יאהחנסבעריכס^‬ ‫‪,Beitr&ge‬‬ ‫‪(6‬‬
‫‪ (7‬ר מ ב ״ ן ‪ ,‬ר ׳ ס ו ד ר ו ם ה ל ו י ב״אוצר הכבוד״ ו״ם׳ הרזים״‪ ,‬ר ׳ י ו ס ף ב ן יהודה ב״ם׳ מ ו ס ר ״ ועוד‪.‬‬
‫!ועי׳ ה ו פ מ ן ‪ ,‬מבוא‪ ,‬ע מ ׳ ‪{VII-VI‬‬
‫‪ (8‬ר י ס ב ״ א בפירוש ההגדה‪ ,‬ב ל ש ד מכות‪.‬‬

‫‪725‬‬
 ‫ת ד‪,‬״ג‬ ‫רמב״ן‬
‫‪9‬‬
‫אבל עיקר הא בריתא ( מ ם י ס ר י ד ב י ר ב היא‬ ‫וכן ראיתי ב מ כ י ל ת א ד ר ב י‬
‫והכין תנו כולהו תנאיי ואין ביגיהון חילוף יביא‬ ‫ש מ ע ו ן ב ן י ו ח א י אבא‬
‫ע ד י ד ה לבית דין וכן הוא אומ׳ כאשר יציל הרועה‬ ‫שאול אומר יביא עדירה שנא׳‬
‫‪10‬‬
‫מפי האריה וג׳‪ .‬ו ב מ כ י ל ת א ד א ר ץ י ש ר א ל (‬ ‫כה אמר ה׳ כאשר יציל הרועה‬
‫ואע״פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שתי כרעים או‬ ‫מפי הארי שתי כרעים וגו׳‪.‬‬
‫בדל אוזן‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ונמצא בכ׳׳י פירקוביץ ( כלשון הרמב׳ץ )יביא ע ד י ד ה ש ג א ׳ כה אמר ה׳ כאשר‬
‫‪3‬נ‬ ‫‪1‬‬
‫וכר( ‪ .( -‬והיא הברייתא׳ שהובאה בבבלי ( ב״דתגיא״‪ .‬״מכילתא דרשב״י״ היא היא אפוא‬
‫‪1‬‬
‫״ספרי דבי רב״ של הגאונים* ( וברייתא סתמית בתלמוד׳ כהרבה ברייתות סתמיות‬
‫שבתלמוד שישגן במכילתא דרשב״י ״(‪,‬‬
‫ר׳ שלמה בן היתום בפי׳ משקין שלו ‪ ,31‬מביא על־יד מכילתא דר׳ ישמעאל!‬
‫מ כ י ל ת א ד ס ג י א ׳ ״ומה משכן כול׳ דאין קדושתו קדושת עולם שגגגז כשבגה שלמה‬
‫הבית גגגז מלפגיו דכת׳ קטן מהביל גססל כ ד א י ת א ב מ כ י ל ת א ד ם ג י א‬
‫ו מ כ י ל ת א ד ר ׳ י ש מ ע א ל •»(‪ .‬וכן באשכול הכפר להדסי)לו ע״א( ו וכן כת׳ ב מ כ י ל׳‬
‫ד ס י י נ א )קרי« דסנייא( החדש הזה לכס וגו׳ מלמד <ש> הראהו ל ב ג ד ‪ .‬באצבעו ו•־‪ /‬ל!(‪.‬‬
‫עכשיו גמצא גס במלחמות־ה׳ לסלמון בן ירוחס )עמ׳ ‪ : (75‬כיוצא בו כתוב ב מ כ י ל ת א‬
‫החדש הזה לכס מלמד שהראהו למשה כזה ראה וקדש הלבנה‪ .‬כיו״ב אתה אומר וזה מעשה‬
‫‪1 8‬‬
‫המנורה וכר‪ .‬והיא ״מכילתא דרשב״י״‪ ,‬ש מ ת ח י ל ה ב מ ע ש ה ה ס נ ה ( כמו שהיטיב‬
‫‪19‬‬
‫לראות רצ״פ חיות (‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫והנה כבר ראה פרידמן ‪ ( °‬שאותו המדרש שנדפס במכילתא עט פי׳ ברורי המדות «(‬
‫)לר׳ יצחק אליה לנדא( מכתב־יד ר ׳ א ב ר ה ס ה ל ח מ י )מהעתקה שנמצאה בין כתבי‬
‫ה ג א ו ן מ ו ו י ל נ א( — הוא מכילתא דרשב״י‪ .‬ואמנט הציטטיט של ר׳ מודרוס הלוי ״(‬
‫‪3‬‬
‫ישגט בקטע זה בפרשת שמות ־•(‪ .‬הקטע הזה גרפס שגית ע״י ר׳ שלמה וורטהיימר מכ״י‬

‫‪ (9‬כלומר‪ :‬של ב״ס יא ‪M‬‬

‫‪ (10‬־־מדר״י נזיקין סם״ז‪ .305 ,‬כיונא בו ״ א מ ר י ב מ ע ר ב א״ )ב״מ ‪1‬ד ב(=תני ר׳ ישמעאל‬
‫)ירוש׳ שבועות פ״ח לח ע״ב(‪ ,‬מדר״י נזיקין םס״ז )עי׳ שם(‪.‬‬
‫‪] (11‬מדרשב״י הו‪2‬׳ אסשםייךמלמד‪.[206 ,‬‬
‫‪ (12‬ובעל מדרש הגדול )ומשם הופמן ‪ (147‬העתיק לשון מדר״י ‪1‬‬
‫‪ (13‬בבא קמא י סע״ב—יא א‪.‬‬
‫‪ (14‬ושלא כדעת הופמן במבואו עמ׳ ‪) 1v—v‬ועי׳ להלן עמ׳ ‪.(728‬‬
‫‪ (15‬ר׳ ישראל לוי‪ ,‬שמ‪ ,‬עמ׳ ‪.20—16‬‬
‫‪ (16‬מדר״י יתרו בחדש סי״א ‪ ,242‬ואינו במה״ג‪ ,‬אבל דומה לו במ״ת ‪ ,54‬עי׳ הוסמן שם‬
‫‪ Hebraische Bibliographies‬שי״א עמ׳ ח‪.‬‬
‫‪ (17‬ד‪.‬ו‪2‬׳ אפשםייךמלמד עמ׳ ‪ ,8‬וליתא במדרשב״י הופמן ד ; והוא כדעת ר׳ עקיבא במדר״י‬
‫סםחא פ״א ‪ s‬א ב ל ל א ב ל ש ו נ ה ‪ ,‬והשוה גם ״תני רשב״י״ בפסיקתא דרב כהנא‪ ,‬החודש‪ ,‬נד ב‪.‬‬
‫‪ (18‬״סניא״ בארמית =• ״סנה״ בעברית‪.‬‬
‫‪ (19‬במבואו עמ׳ ‪ xxn‬ןועי׳ מ״ש ב״מכילתא דםניא‪ ,‬םנייא״‪ ,‬תרביץ ש״ג‪.[379—377 ,‬‬
‫‪ (20‬הוספה שניה קיס ע״מ‬
‫‪ (21‬ווילנא תר״ד‪.‬‬
‫‪ (22‬פרידמן במבוא עמ׳ ‪ LI‬םי׳ ד‪ LII ,‬סי׳ םז‪.‬‬
‫‪ (23‬הקסע השני מקוםע בכתב־יד ר׳ אברהם הלחמי ושלם במדרש הגדול ןהו‪1‬׳ אפשסיידמלמד‪(7—1 ,‬‬

‫‪726‬‬
‫כיי זה של ר״א הלחמי׳ שהיה בידי וורטהיימר‪ ,‬כלל הגהות על ה מ כ י ל ת א‬ ‫ר״א הלחמי‬
‫ו ס פ ר א ו ס פ ר י ‪ ,‬מכיל ס״ד‪ .‬דהים׳ ובתוך ההגהות נמצא כמד! םעמימ ‪-‬אמר אברהמ‬
‫הלחמי״׳ וורטהיימר אומר )שם(׳ ״שכל ההגהות שגדפסו בהספרי ווילגא תרכ״ו ע״י הר״ש‬
‫לוריא בשם ״הגהות ובאורים כת״י חכם קדמון ספרדי״ גמצאים שם״‪ .‬ואמגם הר״ש לוריא‬
‫מצא את הקוגטרס ההוא ״בין העתקות כ״ק ה ג ר ״ א״‪ ,‬ואין־ ספק שמאותו קוגטרם עצמו‬
‫גלקחה ההוספה למכילתא*‪.(-‬‬
‫המגיה הזה‪ ,‬שהוסיף הוספה זו‪ ,‬אומר! ״בתחלת המכילתא חסר לשון הרבה וכך צריך‬
‫‪2‬‬
‫להיות» ( ומשה היה רועה וכר״ )עד הסוף( ז‪.(•-‬‬
‫ג‬
‫במכילתא לפרשיות אלה ה ש ת מ ש בעל מדרש־הגדול י (‪ ,‬אבל ה ו ס י ף בהט כמה‬
‫דברים ממדרשים אחרים‪ ,‬כדרכו‪ ,‬ו ש י נ ה א ת ס י ד ר ם •*(‪.‬‬
‫זהו אפוא הקטע הראשון של המכילתא‪ ,‬והוא מתחיל באמת ב פ ר ש ת ס נ ה ‪ .‬ומתחיל‬
‫גם ״רשב״י אומר‪ ,-‬ועל שם כך נקראת ״ מ כ י ל ת א ד ם ג י א ״ וגט ״מכילתא‬
‫‪3‬‬
‫ד ר ש ב ״ י ״ ‪ .( °‬ושזו היא התחלתה של מכיל׳ דרשב״י גתברר מתוך הרשימה שהדפים‬
‫מאן יי(! כתב אבתדאה ומשה היה רועה וג׳ וירא מלאד י״י אליו בלבת אש רב׳ )קרי‪:‬‬
‫רבי( שמעון‪.‬‬

‫]ב‪ .‬קטעים ושרידים[‬

‫מכאן והלאה עמדו ברשותו של הופמן רק ש ל ש ה קטעים! האחד — דף אחד )א״פ‬
‫‪33‬‬ ‫‪32‬‬
‫‪ ,(c)55.‬השגי — שגי דפימ )כ״י קמברידג׳‪ ,‬שא״א למצוא אותו עכשיו( (! והשלישי‬
‫— ארבעה דפים מכ״י א״פ ‪* d. 63‬יי(‪ .‬מכל אלו הדפים אין אף ציטט א ח ד בראשונים בשם‬
‫גג‬
‫״מכילתא ד ר ש ב ״ י )אבל אחד בשם ״סניא״ מן הקטע האחרון( (‪ ,‬אלא שהם נמצאים‬
‫ב ע י ק ר ם סתם במה״ג בערבוביה עם מקורות אחרים‪ ,‬כדרכו של בעל מה״ג‪.‬‬
‫בקיץ תרס״ח מצאתי בצילומים מלנינגרד שני קטעים גדולים ממכילתא זו׳ האחד‬
‫]אנטונין ‪ — [236‬ארבעה דפים המכיליט מכילתא דרשב״י בהשמטות רבות )מידי‬
‫הסופר!(* ( והשני ]םירקוביץ ‪ — [268 11‬כ ח מ י ש י ם דף המכילים מכילתא זול (‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫בחסרונות של כמה דפים באמצע‪.‬‬

‫‪ (24‬אמר מדרשים כתבי יד עמ׳ נח—םג‪ ,‬ועי׳ שם עמי ‪.10—9‬‬

‫‪ (25‬וורסהיימר מחלים שכל ההגהות האלה‪ ,‬לרבות הגהות ספרי‪ ,‬הם לר״א הלחמי‪ :‬אבל ר״א‬
‫הלחמי אינו מ ח ב ר ההגהות )שבן ז״א מ‪1‬א אותם בגליון ד״ו‪ ,‬עי׳ בן ז״א בהקדמתו( אלא מ ע ת י ק ם ‪,‬‬
‫והמחבר הוא בוודאי מחבר ההגהות לספרי‪ ,‬הר״ר ם ו ל י מ ן א ו ח נ א‪.‬‬
‫‪ (27‬וורמהיימר שם ‪.10‬‬ ‫‪ (26‬לשונו הרגיל של מהר״ם אוחגא‪.‬‬
‫‪ (29‬עי׳ בחילופי גרסאות שם‪ ,‬ועי׳ במבוא שם עמ׳ מם‪.‬‬ ‫‪ (28‬ן ה ו ‪ 2‬׳ אםשסייךמלמד ‪[.7—1‬‬
‫‪ (30‬כהשערתו של פרידמן ‪ ,LIV‬שהסכימו לה גם ר׳ ישראל לוי‪ 31 ,‬הערה ‪ ,3‬וגם הופמן‪.‬‬
‫‪ Texts and Studies (31‬כרך א׳ עמ׳ ‪ 646‬שוי ‪.52‬‬
‫‪ (32‬שהשתמש בו בעמ׳ ‪) 14—12‬בהוגי אפשםיין־מלמד עמ׳ ‪.(17—14‬‬
‫‪ , J Q R‬עמ׳ ‪ ; 445—443‬והשתמש בו הופמן בעמי ‪) 122—118‬בהוגאתנו‬ ‫םירסמו שכםר ^ ‪1 9 0 4‬‬ ‫‪(33‬‬
‫עמ׳ ‪ 159*158‬ובח״ג לעמ׳ ‪.(165—163‬‬
‫‪ (34‬השתמש בו הופמן בעם׳ ‪) 145—137‬בהוגאתנו בח״ג לעמי ‪.(10 203 — 20 191‬‬
‫‪ (35‬עי׳ תרביץ ש״ג עמ׳ ‪.379—377‬‬
‫‪ (36‬הופמן ‪) 24—8‬בהו‪2‬אתנו ‪ ,(30—!0‬ונדפס שוב ברגיסות בנספחות )בהו‪1‬אתגו ‪.(231—227‬‬
‫‪ (37‬הופמן ‪) 151—18‬בהוצאתנו ‪.(212—23‬‬

‫‪727‬‬
‫ובקםעים אלה ישנם כל הציםטים שבראשונים‪ ,‬שהובאו מכאן בשם * מ כ י ל ת א‬
‫‪,‬‬ ‫ג‬
‫דדשב״י״! רמב״ן ויק׳ כג כד ״(׳ רמב״ן שמ׳ יד ים» (‪ ,‬רמב״ן שמ כב יב ‪ ,(*°‬ר׳ טודרום‬
‫האי ״( ור׳ יוסף בן יהודה תלמיד הרמב״ם ב*ם׳ מוסר״ ‪ .(«149‬ומכיון שבעמ׳ ‪17—14‬‬
‫]בהוצאתנו[ מקביל כ״י א״פ עם הקטע הראשץ )אנטונין ‪ (236‬ובעמ׳ ‪30—26‬׳ מקביל הקטע‬
‫הראשון לקטע השני הגדול )פירקוביץ ‪ —(268 11‬הרי לנו אפוא עדות משולשת׳ שלפנינו‬
‫באמת מ כ י ל ת א ד ר ש ב ״ י‪ ,‬וכך יש לנו יסוד מוצק לבנות עליו‪.‬‬
‫בתשרי תדצ״א מצאתי בקמברידג׳ עוד ארבעה קטעים )בס״ה א ח ד ע ש ר דפים(‬
‫המשלימים בבמה מקומות את החסר )ומהט אחד׳ בכתב של קטע א׳׳ וממנו הביא ר״ש בן‬
‫היתום! מכיל׳ דסניא(‪.‬‬
‫בשנת תרצ״ה נמצאו ע״י ד״ר ב״מ לוין ז״ל עוד שני קסעים׳ האחד בפריז והשני‬
‫בניו־יורק‪ ,‬הראשון ש מ ו נ ה דפים‪ ,‬והשני ש ב ע ה דפים׳ שנמסרו לפרופ׳ א‪ .‬ל‪.‬‬
‫פינקלשמיין ]יבלח״א[‪ ,‬והוא מסרם לי‪.‬‬
‫יש לנו אסוא ש מ ו נ י ם דף ח ד ש י ם )ובם״ה כ ת ש ע י ם דף!( של עיקר‬
‫המכילתא!‬

‫‪1‬ג‪ .‬מחברו[‬
‫ר׳ ישראל לוי הוכיח מכמה ברייתות סתמיות של מכילתא דרשב״י‪ ,‬שהובאו בתלמוד‬
‫ב״ת״ר״ ו*תגיא״ )שם ‪ (21—16‬וכדומה‪ ,‬ולבסוף מן הציטט שבתה״ג בשם *ם ס ר י ד ב י‬
‫‪4‬‬
‫ר ב״»*( והשגי שבתה״ג הרכבי סי׳ ס״ו בשם ״שאר ם ס ר י ד ב י רב״ *( — שמכילתא‬
‫דרשב״י היא ״ספרי דבי רב״ לשמות‪ .‬אבל הוםמן»•( חלק עליו ואומר ש״םםרי דבי רב‬
‫לםסר שמות שגשתמשו בהן האמוראים בש״ם בבלי היה משוגה ממכילתא דרשב״י‬
‫שלפגיגו׳ שמצאתי חרבה מדרשי הלכה בתלמוד׳ אשר בלתי ססק מספרי דבי רב לשמות‬
‫לוקחו‪ ,‬שאינם גמצאים במכ׳ דרשב״י שלפגיט״‪.‬‬
‫ועיקר ראיותיו הן!‬
‫א( בגיטין)עז ז‪ 0‬מובא אחרי מדרש הסםרי דברים )סיס׳ קסם( ונתן בידה אין לי אלא‬
‫ידה וכר‪ ,‬שהוא דבי ד״ע )ירוש׳ שם ריש ם״ח( וחולק על דבי ר׳ ישמעאל )‪T‬וש׳ שם‬
‫ומכילתא גזיקין פי״ג(! ותגיא ‪4‬מי הכי גבי גגב י ד ו אין לי אלא ידו גגו חצירו וקרפיםו‬
‫מגיין ת״ל ה מ צ א ת מ צ א מכל מקום•*(׳ ובב״מ ט ב! והתגיא אם ה מ צ א ת מ צ א‬
‫ב י ד ו אין לי וכר ותו תגיא וגתן בידה וכר‪.‬‬
‫והמדרש הזה איגו בהוצאתו עמ׳ ‪ ,138‬וגס בכ״י שלי תםר‪ .‬אבל אפשר וקרוב שמדרש‬
‫זה גדדש במשפטים כא נח )וגמצא בידו(‪ ,‬שהרי גם המכילתא דר״י )גדקין פ״ה( דורשת‬

‫‪ (39‬בד‪,‬ו‪1‬אועו ‪) 60‬הופמן ‪449‬‬ ‫בהוגאתגו ‪) 19‬הופמן ‪.(16‬‬ ‫‪(38‬‬

‫בהוגאועו ‪) 206‬הופמן ‪(147‬׳ ועי׳ לעיל צמ׳ ‪.726‬‬ ‫‪(40‬‬
‫בהחנאתנו ‪) 58‬הופמן ‪) 117 ,(43‬הופמן ‪490‬‬ ‫‪(41‬‬
‫בהתאתגו ‪) 59‬הופמן ‪.(48‬‬ ‫‪(42‬‬
‫עי׳ לעיל עמ׳ ‪.726‬‬ ‫‪(43‬‬
‫כהוגאתנו עמ׳ ‪) 71‬הופמן ‪.(56‬‬ ‫‪(44‬‬
‫ב״מתח דבר״ למדרשכ״י עמ׳ ‪ ,v»—v‬ובמ״ג עמי ‪ x‬ואילך‪.‬‬ ‫‪(45‬‬
‫וכן ב״ק מד ב וב״מ י ע״ב‪.‬‬ ‫‪(46‬‬

‫‪728‬‬
‫ד פ י ם בכ״י שבידי‪,‬‬ ‫גם ש ם ! בידו אין בידו בכל מקום אלא רשותו ו כ ו ‪ /‬ושם חסרים‬
‫‪,‬‬
‫ובעל מה״ג העתיק שם לשת הרמב״ס ה ל גגבה ס״ט ה״ה!‬
‫ב( ב״מ צד ב ! דתגיא אם גגב יגגב אין לי אלא גגיבה אבידה מ נ ת ת״ל אם גגב יגנב‬
‫מ״מ‪ ,‬הגיחא למאן דאמר ל א א מ ר י ג ן דברה תורה כלשון בגי אדם וכר‪ ,‬תהו מדרשו‬
‫ש ל ד״ע וביתו ״(‪ ,‬אבל ר׳ ישמעאל חולק *«(‪ .‬וגם מדרש זה א י ג ו במדרשב״י )הופמן‬
‫‪ ,(146‬ואדרבה המדרש שוה למכילתא דר״י‪.‬‬
‫אבל בכ״י שלנו)בהוצאתגו ‪ 1(206‬ואם גגב יגגב אין לי אלא גגיבה )ל(אבדה»«( מ ג ת‬
‫ודין הוא וכר ועוד ק״ו ו כ ו ׳ ת ״ ל א ם ג ג ב י ג נ ב ו ג ו מ י ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ג( סםח׳ םא ב ! דתגיא יכול יםסול )*ערל״( בגי חבורה הבאין עמי ו י ק הוא וכו או‬
‫כ ל ך לדרד זו וכו׳ ת ״ ל ז א ת ‪* ,‬ובמכילתא דרשב״י ןהופמן ‪ [30‬שלסגיגו ליתא״‪.‬‬
‫אבל *ת״ל זאת״ מוכיח שמקומו בפרשת בא )יב מג(‪ ,‬ושם דווקא גפסק כ״י שבידי‬
‫במדרש <״( *יכול אף אגודת אזוב ומשקוף ושתי מזוזות )*יהו גוהגים בםםת דוי־ות״( ת״ל‬
‫זאת״‪ .‬אבל גם במה״ג גמצא באותו ספוק! יכול יפסול את החבורה הבאה עמו ת״ל זאת‬
‫אין סוםל את החבורה הבאה עמו‪ ,‬וזהו המדרש שבתלמוד שגתקצר במה״ג וגסדר שלא‬
‫במקומו‪ ,‬אחרי * כ ל ב ן ג כ ר״!‬
‫ד( ב״ק מב ב ‪ t‬תגיא כוותיה דרבא בעל השוד גקי רע״א גקי מדמי עבד והלא ד י ן‬
‫הוא וכו׳ ועוד ק״ו וכר ת״ל ובעל השוד גקי גקי מדמי עבד‪ .‬ובמדרשב״י)הוסמן ‪ (132‬ליתא‪,‬‬
‫והמדרש הסמוך שם! *ת״ר והמית איש או אשה א מ ר ד ״ ע ״ גמצא כמכיל׳ דרשב״י‪ .‬אך‬
‫ל א ב ש ם ר״ע‪.‬‬
‫אבל בכ״י שבידי)בהוצאתגו עמ׳ ‪ (179‬ישגה הברייתא דתגיא כוותיה דרבא! רע״א וכר‬
‫מ ס ג י ש ה י י ת י א ו מ ר חייב בעבד וכר ועוד ק״ו וכו׳ גקי מדמי עבד‪ ,‬והמדרש הסמוך‬
‫בכ״י כמו ברשב״י‪ ,‬אלא ששם )שם עמ׳ ‪ ! (181‬ת״ל והמית איש או אשה מגיד שאיגו חייב‬
‫עד שימית מה האיש וכו׳ )ודורש אסוא שגיהם מן הפסוק המיותר‪ ,‬והברייתא בבבלי‬
‫מקוצרת(‪.‬‬
‫ה( בםגהדרין נח א מביא התלמוד שתי ברייתות בפירוש ״כל הדבר הגדול״ )שמ׳ יח‬
‫כב(‪ ,‬הראשונה מתאימה עם מכילתא ד ר ״ י ״ ( ‪ ,‬והשגיח — ברוחן של דבי ד״ע )אע״ס‬
‫ש ה ט ר מ י ג ו ל ו ג י ה היא של דבי ד״י ‪ ,(1‬יבמכיל׳ דרשב״י ״ ( כמו במכילתא‪.‬‬
‫אבל בכ״י ק׳ חסר פסוק כ״ג שביתרו י״ח‪ ,‬ובעל מה״ג העתיק כ א ן את המכילתא דד״י‪.‬‬
‫ו( בסםזזים כב ב ״ ( מקשה התלמוד מברייתא אחת על חזקיה האומר ש״לא יאכל״‬
‫משמעו גם איסור הנאה! והרי שור הגסקל דרתמגא אמר לא יאכל את בשחי ו ת ג י א‬
‫ממשמע שגאמר סקל יסקל השוד איגי יודע שהיא נבלה ונבילה אסורה באכילה ומה ת י ל‬
‫לא יאכל מגיד לך הכתוב שאם שחסו וכו׳ בהנאה מגיין ת״ל ובעל השוד גקי וכו׳ טעמא‬

‫)עי׳ הוצ׳‬ ‫להביא את האבידה‬ ‫י ג נ ב‬ ‫ג נ ב‬ ‫ו א ם‬ ‫במדר״י נזיקין םם״ז‪ :‬ר״י הגלילי א ו מ ר‬ ‫‪(47‬‬
‫ל ר ב ו ת אבידד‪-‬‬ ‫ו א ם‬ ‫ע״ב‪:‬‬ ‫ירוש׳ שבועות רפ״ח לח‬ ‫הורוביץ(;‬
‫ירוש׳ ש ם ומכיל׳ שם‪ ,‬במערבא אמרי‪ ,‬בבבלי‪.‬‬ ‫‪(48‬‬
‫)כך נ״ל להגיה‪ — .‬ע‪1‬״מ^‬ ‫‪(49‬‬
‫ב ה מ א ת נ ו ע מ ׳ ‪ ) 35‬ה ו פ מ ן ‪.(28‬‬ ‫‪(50‬‬
‫ע מ ל ק י ת ר ו פ ״ ב ‪.199‬‬ ‫‪(31‬‬
‫‪^133‬‬ ‫ה ו פ מ ן ‪ ) 90‬ו ע י ׳ ב ה ו ‪ 1‬א ת נ ו ע מ ׳‬ ‫‪(52‬‬
‫ועי׳ כ ״ ק מ א א ו ק י ד ר נו ב‪.‬‬ ‫‪(53‬‬

‫‪729‬‬
‫דכתב ובעל השור נקי דאי מלא יאכל איסור אכילה משמע איסור הנאה לא משמע וכו׳‪.‬‬
‫אבל במדרשב״י ש ל פ נ י נ ו ״ ( לומד באמת איסור הנאה בשור הנסקל מן לא יאכל!‬
‫ולא יאכל א ת בשרו ואפילו לכלבים ה ר י ז ה ב א ל א ו ס ר ו ב ה נ א ה ‪ .‬וכיוצא בו‬
‫‪5‬‬
‫אצל חמץ* (! ולא יאכל חמץ )היום( ואפילו לכלבים הרי זה בא לאסרו בהנאה׳ והיא‬
‫‪,‬‬
‫הברייתא ה ס ת מ י ת שהובאה בירוש פסח׳ פ״ב כח רע״ג ) ו ל א הובאה למטה שם‬
‫במחלוקת חזקיה ור׳ אלעזר(‪.‬‬
‫ואס — אומר הופמן — מכילתא שלנו לספרי דבי ר ב תחשב‪ ,‬עד שהוא מקשה על‬
‫חזקיה מברייתא א ח ר ת יביא ראייה לדבריו מ ס פ ר י ד ב י ר ב שלפנינו‪ .‬״אלא ברור‬
‫שמכילתא דרשב״י שלנו איננה חלק מספרי דבי רב׳ כי אמ תנא דבי חזקיה היא״‪.‬‬
‫והנה בכ״י ש ב י ד י ״ ( ! ולא יאכל את בשרו מה אני צריך וכי אין אנו יודעין שהיא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫נבילה וכו אסור באכילה ״(‪ .‬יכול אם שחטו וכו ‪ .‬ולא יאכל את בשרו אין לי אלא בשרו‬
‫‪,‬‬
‫מנין לרבות גידים ועצמות וכו ‪ .‬ולא יאכל את בשרו אסילו לכלבים הרי זה בא לאוסרו‬
‫‪,‬‬
‫בהנאה‪ .‬ובעל השור נקי בן עזאי אומר נקי מדמי)שלו( כולו כאדם שאומר ו ט ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ואנו רואים קודם כל כי ״מאי משמע שמעון בן ז ו מ א )=עזאי ?( אומר כאדם״ וכו׳‬
‫— הוספת הבבלי היא מברייתא ה ס מ ו כ ה במכילתא‪ ,‬והדברים לא נאמרו כלל לענין‬
‫שלנו‪ ,‬אלא במחלוקת עם ראב״ע ור״ע ור״א‪ ,‬הסמוכה שם )ובבבלי מא ב וכו׳(‪ .‬ונראה אפוא‬
‫שהברייתא הבבלית ק ט ו ע ה ה י ת ה » ( ! אין לי אלא באכילה בהנאה מניין ת״ל <ולא‬
‫י א כ ל את בשרו אפילו לכלבימ וכו׳>‪ ,‬ו ב ע ל ה ש ו ר נקי שמעון בן עזאי אומר וכו׳‪,‬‬
‫וחיברו א ת הדרשות יחד‪.‬‬
‫ומכיץ שברייתא מ ש ו ב ש ת היתה לפניהם א״א ללמוד ממקום זה כלוט‪.‬‬
‫אבל הברייתא שבססחימ מא א היא דבי ר״י)=מדר״י פסחא ס״ו( ורבת ר ב י שבברייתא מובאים‬
‫בידוש׳)שם ס״ב בם ע״ג( בשם דבי ר׳׳ע בניגוד לדבי ר״י )סתם המכיל׳ ור׳ ישמןאל שבברייתא(‪ ,‬ובעל‬
‫מה״ג ‪ ("°‬העתיק מן הבבלי והמכילתא‪ ,‬ו א י נ ו כלל בכ‪-‬י שבידי‪.‬‬

‫ובזה באנו לחלקו של ח ז ק י ה במכילתא דרשב״י‪.‬‬

‫כמו שהוכיח ראשונה ר ׳ ישראל ל ו י )‪ (30—21‬ישנם במדרשב״י שלנו כמה וכמה‬
‫ס ת מ ו ת המתאימים עם ״תני )תנא דבי( חוקיה״ ו״אמר תזקיה״ שבתלמודים ומדרשים!‬
‫‪,‬‬
‫דרשב״י ‪ = (•< 12‬שבת כד ב ) ס ת ם בירוש שבת פ״ב ד ע״ג(‪ = (•*41 ,‬מדרש תהל׳‬
‫קד‪) .‬חזקיה אמד(‪ 75 ,‬״( = תגחו׳ בובר בשלח כד )חזקיה ב ר חייא(‪) 94 ,‬מ ה ״ ג!( = מדרש‬
‫תהל׳ פא )חזקיה בר חייא("‪) 95 4‬להלן ‪139‬׳ מ ה ״ ג!( = ויק״ר פ״ד ו ״(‪) 113 ,‬מה״ג(»•(‬

‫‪ (54‬בהוצאתנו עמ׳ ‪) 179‬הופמן ‪4132‬‬

‫‪ (55‬בהוזאתנו עמ׳ ‪) 38‬הופמן ‪432‬‬
‫‪ (56‬בהוצאתנו עמ׳ ‪) 179—178‬הופמן ‪.(132—131‬‬
‫‪ (57‬ואין שם ‪,‬אין לי אלא באכילה בהנאה מניין ת״ל ובעל השור נקי״ ו‬
‫‪ (58‬ועי׳ מדר׳׳י נזיקין פ׳׳י מדרש אחר בשמו‪.‬‬
‫‪ (60‬מדרשב״י‪ ,‬הופמן ‪.12‬‬ ‫‪ (59‬ועי׳ ב״ק מא א וקידושין נו ב‪.‬‬
‫‪ (62‬בהוצאתנו עמ׳ ד‪4‬י‪48-‬׳ מ ה ״ ג ‪1‬‬ ‫‪ (61‬בהוצאתנו עמ׳ ‪ ,14‬בשני הקסעים !‬
‫‪ (63‬גם בכ״י‪ ,‬בהוצאתנו עמ׳ ‪.107‬‬
‫‪ (64‬וליתא בכ‪-‬י ק׳‪ ,‬עי׳ בהו‪1‬אתנו עמ׳ ‪.138‬‬
‫‪ (65‬וליתא בכ״י ק׳‪] .‬אבל כ״י ק׳ השמים כאן‪ ,‬כדרכו‪ ,‬דרשות של כמה סםוקים‪ — .‬ע‪1‬״מן‪.‬‬
‫‪ (66‬ליתא בכ‪-‬י ק׳‪ ,‬בהרצאתנו עמ׳ ‪.154‬‬

‫‪730‬‬
 ‫‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫= ססיק״ר פכ״א׳ ‪ = (» 123‬קידוש טז א )אמר חזקיה(׳ ‪ 135‬פסוק לה *י( = ירוש׳ ב״ק‬
‫ז‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪09‬‬
‫פ״ד ד ע״ב )חזקיה אמר(׳ ‪ = ( 139‬ב״ק סג ב‪ = ( ° 154 ,‬ידוש ס נ ה ד פ״א יח ע״א» (‪.‬‬
‫ועל פי כ״י ש ב י ד י ) ע ד כמה שהספקתי לבדוק אותו עד עכשיו( יש להוסיף ו‬
‫א( משפטים כא יד )בהוצאתנו עמ׳ ‪ 1(171—170‬כי יזיד איש פרט לקטן ר׳ י ה ו ׳‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אומ׳ מה האיש מיוחד שהוא מיזיד וכו = ס נ ה ד סט א ! ד ב י ח ז ק י ה תנא וכי יזיד‬
‫איש איש מזיד וכר )אבל אלה הס כבר דברי ר׳ י ה ו ד ה ! ( ‪.‬‬
‫ב( משפטים כא כט ״ ( ‪ :‬ועד אן אני אומ׳ ימותו בעלין ת״ל רוצח הוא מות יומת הרצח‬
‫ת צ ח מת בעלים אינן ״ ( מתים ועד אן אני אומ׳ ימותו בעלין ת״ל כל מכה נפש לפי עדים‬
‫‪,‬‬
‫ירצח את הרוצח ואומי ולא תקחו כופר לנפש רוצח וגומ רוצח מת ואין בעלין מתין ומה‬
‫‪7‬‬
‫ת״ל השוד וכר )והשאר שבפסוק כט» ( אין בכ״י!( = אמר חזקיה וכן תנא דבי חזקיה‪,‬‬
‫סנהד׳ טו ב‪.‬‬
‫ג( משפטים כא לד )בהוצאתנו עמ׳ ‪ ! (186‬והמת יהיה לו לניזק יכול אף למזיק אמרת‬
‫‪,‬‬
‫ל א כך היה וכר ״ ( = ב״ק י ע״ב‪ :‬חזקיה אמר וכו וכן תנא דבי חזקיה והמת וכר )ובלשונו‬
‫‪,‬‬
‫אף ב מ כ י ל ד ו ״ י כאן!(‪.‬‬
‫ד( משפטים כ ב יט«ל(! יכול אף המגפף וכר‪ .‬לפי שמצינו בזביחה שחייבין עליה משום‬
‫‪,‬‬
‫השוחט קדשין בחוץ יכול וכו יצאת השתחואה ללמד על עצמה וזביחה ללמד על כולן‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫)ומתחיל תיכף *יכול העובד ע״ז״ וכו ( = ירוש שבת פ״ז ט ע״ג! דתגי חזקיה )גזיר ם״ו‬
‫״ ‪.(77‬‬ ‫גד ע״ג(‪ ,‬וכל הברייתא — ס ת ט )תגי רבגן( בפגהד׳‬
‫ב‬ ‫ע‬ ‫ם‬

‫‪7‬‬
‫ה( משפטיפ כא ז ״ ( ! ]לאמה[ לאמה בלבד )אין לי( י ( את קוצץ עמו אף על פי שלא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ליעד דברי ר מאיר וחכ׳ אומי א ץ יכיל לקיץ = קידוש יט ב ! תגיא אידך המוכר את‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בתו וכו אמר ח ז ק י ה ו כ ר לאמה פעמימ שאיגו מוכרה אלא לאמה ב ל ב ד ! ירוש קידושין‬
‫‪,‬‬
‫פ״א גט ע״ג! לאמה וכו ‪.‬‬
‫אבל יש גם הרבה ״תגי חזקיה״ ו״דבי חזקיה״׳ ש א י ג ם במדרשב״י׳ אף ש ח ו ל ק י פ‬
‫עליו בפירוש‪.‬‬
‫במכילתא דרשב״י!‬ ‫שאיגם‬
‫‪,‬‬
‫‪ (1‬ירוש שבת פ״ז י ע״ב«»( ! תגי חזקיה ופליג אך הוא לבדו ה ר י א י ל ו מ י ע ו ס י ן‬
‫ש ל א י ק צ ו ר ולא יטחון ולא ירקןי[ד »׳( ביום סוב‪.‬‬

‫ג ם כ ״ י ‪ ,‬ב ה ו צ א ת נ ו ע מ ׳ ‪.187‬‬ ‫‪(68‬‬ ‫ג ם כ ״ י ‪ ,‬ב ה ר צ א ת נ ו ע מ ׳ ‪1 166‬‬ ‫‪(67‬‬

‫מ ה ״ ג ‪ ,‬ב ה ו צ א ת נ ו ע פ ׳ ‪.214‬‬ ‫‪(10‬‬ ‫‪.193‬‬ ‫גם כ״י‪ ,‬בהוצאתנו עמ׳‬ ‫‪(69‬‬
‫)מה״ג(‬ ‫‪173‬‬ ‫אמר(‪,‬‬ ‫חייא הגדול‬ ‫ר׳‬ ‫של‬ ‫ם״ד )בגו‬ ‫רבה‬ ‫שמות‬ ‫=‬ ‫בהוצאתגו )ממה״ג(‬ ‫‪169‬‬ ‫‪71‬‬
‫ב מ ד ב ״ ר ר י ש ס ״ א ‪ ,‬ש מ ״ ר פ י ״ ד ו מ ד ר ש ת ה ל ׳ ק ה ) ח ז ק י ה ב ״ ר חייא(‪.‬‬ ‫=‬
‫ב ה ו צ א ת נ ו ע ם ׳ ‪ 181‬ש ו ׳ ‪ ,21‬א ח ר י ״ ו א י ן ב ע ל י ו נ ס ק ל י ן ״ ‪ ,‬ה ו ם מ ן ‪.132‬‬ ‫‪(72‬‬
‫כצ״ל‪ ,‬כ״י נ ש ת ב ש ‪ :‬עמו‪.‬‬ ‫‪(73‬‬
‫״ ד ״ * ‪ . .‬ר ״ א ״ ‪ .‬ד״א‪...‬״‪ ,‬ה ו ם מ ן ש ם ‪.‬‬ ‫‪(74‬‬
‫בכ״י ‪1‬‬ ‫כלל‬ ‫א י נ ם‬ ‫‪135‬‬ ‫‪ .‬ו ה מ ת יהיה לו״ שבהוצ׳ הוטמן‬ ‫וכל ה ד ר ש ו ת על‬ ‫‪(75‬‬
‫ב ה ו צ א ת נ ו ע מ ׳ ‪ 210‬ש ו ׳ ‪ ,18‬א ח ר י ״ ל ש ם ה מ י ו ח ד ״ ‪ ,‬ב כ ״ י ‪.‬‬ ‫‪(76‬‬
‫מ ד ר ״ י נזיקין פי״ז‪.‬‬ ‫=‬ ‫חוץ מן ״עונש שמענו אזהרה מניין״ וכו׳‬ ‫‪(77‬‬
‫ב ה ו צ א ת נ ו ע מ ׳ ‪ 164‬ש ו ׳ ‪ 9‬ב כ ״ י ‪.‬‬ ‫‪(78‬‬
‫מ י ו ת ר ב ט ״ ס ןועי׳ ב ח ״ ג שם{‪.‬‬ ‫‪(79‬‬
‫ב י צ ה ס ״ א ם ע״ד‪.‬‬ ‫‪(80‬‬
‫! ש ר י ד י י ר ו ש ל מ י ע מ ׳ ‪.[302‬‬ ‫‪(81‬‬

‫‪731‬‬
‫אבל במכילתא דרשב״י שמות יב טז)כ״י‪ ,‬בהרצאתנו ‪ : (20‬איא אזמר לא יעשה בהם אך‬
‫אשר יאכל לכל נפש הייתי אד את שהוא אוכל נפש יעשה בהם ואת שאינו אוכל נפש‬
‫לא יעשה בהם ת״ל לבדו שאין בודדין ואין טוחנין ואין מרקידין‪ ,‬והסוף גם במה״ג‪,‬‬
‫וא״א להגיד‪ .‬כמו שהגיה הוםמן)‪ ,(17‬והנה חזקיה שנה בלשון ה ם ס ר א ו ד י י ה ו ד ה‬
‫*הרי אילו מיעוטים״ )הוריות ב סע״ב(‪ ,‬אבל המכיל׳ שלנו לא שגתה כך ולא הזכירה‬
‫‪82‬‬
‫כלל *קצירה״ (‪.‬‬
‫‪ (2‬במה״ג בראשית )שכטר( בתהילתו‪ ,‬מדה ל״ב! ת נ י ח ז ק י ה וידבר ה׳ אל משה‬
‫במדבר סיני בשנה השגית )במ׳ ט א( זה היה ראוי להיות תחילת הססר וידבר אלא שאין‬
‫‪8‬‬
‫מוקדם ומאוחר בתורה‪ ,‬רכך במה״ג»»( בם׳ בהעלותך ״־ (! בשנה השנית לצאתס מארץ מצר׳‬
‫בחדש הראשון ת ג י ת ז ק י ה זה היה ראוי להיות תחלת ספר במדבר סיגי אלא וכו׳‪.‬‬
‫הופמן מעיר)שם( ש״ב ל ת י ס פ ק היה כ ת ו ב כ א ן במכילתא דרשב״י אלא שבעל‬
‫מה״ג ה ש מ י ט ו ״ ‪.‬‬
‫אבל גפ בכ״י)בהרצאתנו עמ׳ ‪ (88‬אין מדרש זה כאן‪ ,‬ואע״פ שיש כאן)שר ‪ 18‬ואילך(‬
‫[״ הראשון‪ ,‬אבל אין בקרע זה מקום‬ ‫קרע‪ ,‬אחרי ״כיוצא ןבו אתה אימ׳‬
‫אלא ל ש ת י ם ש ל ש מאם‪ ,‬ו״ביוצא בו״ הסמוך לו הוא ״הלד וקראת באזגי ירושלם״‪,‬‬
‫וחסרים אפוא מן הםסוקים שישנם במה״ג *ויהי ביום השמיגי״ ו״בשגת מות המלך עזיהו״‪.‬‬
‫והנה *ויהי ביום השמיני״ חסר גם במכילתא בדסוסים‪ ,‬אבל ישגו בכי״י וגם ב״תני ר׳‬
‫ישמעאל״ שבקה״ר א יב‪ ,‬ואפשר שבעל מה״ג השלים את ש א י נ ו )ולא היה!( במדרשב״י‬
‫— מתוך מכיל׳ דר׳ ישמעאל‪ ,‬אבל אי‪-‬אסשר כלל שהיה משמים דווקא ספוק שאיגו במביא‬
‫דר״י‪ ,‬והוא העתיק כאן בכל אופן מדרשב״י׳ מסגי ש ה ס ד ר בדר׳ ישמעאל שוגה קצת‪,‬‬
‫וקרוב יותר שיש להשלים בב״י פירקוביץ ]ע״ם כ״י קמברידג׳[! ו י ה י ב י ו ם ה ש מ י ג י‪.‬‬
‫ואת *בשגת מות״ וגו׳ השלים בעל מה״ג מתוך המכיל׳ דר״י‪.‬‬
‫ו״תגי חזקיה״‪ ,‬שבעל מה״ג העתיקו בוודאי מאיזה מדרש לקהלת‪ .‬ל א ה י ה במכיל׳‬
‫דרשב״י‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ (3‬שמות כא םו» ( ‪ t‬יכול אם הכה אותן)*אביו ואמו״!( שוגג יהא חייב בתשלומץ ת״ל‬
‫מכה בהמה ומכה אדם מה מבד‪ .‬בהמה לא חלק בה בין שוגג למדד לחייבו ב ת ש ל ו מ י ן‬
‫אף מכה א ב י ו ו א מ ו לא חלק בהן בין שוגג למזיד לפטרו ‪ p‬התשלומין‪.‬‬
‫‪87‬‬ ‫‪8‬‬
‫אבל ״ת ג א ד ב י ח ז ק י ה״ שוגה» (! מכה אדם ומכה בהמה )ויק׳ כד ‪ ( 00‬מה‬
‫מכה בהמה לא חלקת בו בין שוגג למזיד ב י ן מ ת כ ו י ן ל ש א י ן מ ת כ ו י ן ב י ן‬
‫ד ר ך י ר י ד ה ל ד ר ך ע ל י י ה לפוטרו ממון אלא לחייבו ממון אף מכה א ד ם לא‬
‫תחלוק בו בין שוגג למדד ב י ן מ ת כ ו י ן ל ש א י ן מ ת כ ו י ן ב י ן ד ר ך י ר י ד ה‬
‫ל ד ר ך ע ל י י ה לחייבו ממון אלא לפוטרו ממץ‪.‬‬
‫אבל בםגהד׳ פד ב אמרו! אלמה ת ‪ p‬המכה אביו ואמו איגו חייב עד שיעשה בהן חבורה‪,‬‬
‫אמר קרא מכה אדם ומכה בהמה מה מבד‪ .‬בהמה עד דעביד בה חבורה וכו׳ אף מכה אדם‬

‫ועי׳ ר ישראל לוי‪.22 ,‬‬ ‫‪(82‬‬

‫כ״י ידוש׳ דף כו רע״ב‪.‬‬ ‫‪(83‬‬
‫העיר עליו הופמן בעם׳ ‪ 64‬הע׳ י‪.‬‬ ‫‪(84‬‬
‫בהומתנו עמ׳ ‪) 172‬הופמן ‪ — (126‬ממדרש הגדול‪ ,‬כ״י פידקוביץ חסר דפים אלו‪.‬‬ ‫‪(85‬‬
‫כתובות לה א‪ ,‬ב״ק לה * סנה׳ עט כ‪.‬‬ ‫‪(86‬‬
‫ועי׳ תום׳ סנה׳ שם ולהלן בירושלמי‪.‬‬ ‫‪(87‬‬

‫‪732‬‬
 ‫‪8‬‬ ‫‪,‬‬
‫דבי‬ ‫עד דעביד חבורה ׳ ( מתקיף לה ר׳ ירמיה וכר אלא הקישא למה לי ל כ ד ת נ א‬
‫ח ז ק י ה‪.‬‬
‫וא״כ ל א שנה חזקיה משנתו כלל לענין מכה א ב י ו׳ לא ב ו י ק ר א ולא במקום אחר‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪89‬‬
‫ובירוש׳ כתובות ס״ג מ ע״ג (» אמר חזקיה עוד תני מתניתא ‪ ( °‬מכה בהמה ישלמנה‬
‫ומכה אדם יומת מה מכה בהמה לא תלקתה בו בין שוגג בין מזיד לחייב ממון אף מכה‬
‫אדם לא תחלוק בו בין שוגג למזיד לפטור ממון‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובבבלי סגהד עט רע״ב אמרו» אמר רבא האי תגא דבי חזקיה מפקא מדרבי ומפקא‬
‫מדרבגן )״דרבגן מחייבי ליה מיתה לגתכוין להרוג את זה והרג את זה ורבי מחייב ליה‬
‫ממון ואילו לתגא דבי חזקיה לא מיחייב ממון ולא מיתה״׳ רש״י(‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫אבל במשפטים כא כב ( שגיגו« וכי יגצו אגשים לעשות את שאין מתכוין כמתכוין‪,‬‬
‫‪92‬‬
‫ולפחות פירושו לתשלומין (‪.‬‬
‫ג‬
‫‪ (4‬משפטים כא לז ״(! אין לי אלא טבחו ומכרו מגין אפי׳ אמר לאחרים ]לטובחו[ ואפי׳‬
‫אמר לאחרימ ל מ ו כ ר ו « ( ת״ל וטבחו א ו מכרו‪ .‬אבל בבבלי כתובות לג ב ! דבי ר׳ ישמעאל‬
‫תגא א ו לרבות את השליח ד ב י ח ז ק י ה תנא ת ח ת לרבות את השליח‪.‬‬
‫ומכיון שכ״ה גם בקידושין )מג א( ובב״ק )עא א( בדפוסים וכי״י׳ ומכיון שמציגו ג ם‬
‫‪5‬‬
‫במק״א ׳•(׳ שתנא ד ב י ר״י דורש ״או״ — ש ל א כשיטת ר׳ ישמעאל — אין כל יסוד‬
‫להגהת ר״י לוי)‪ (»«(28‬בבבלי׳ וא״כ חזקיה ד ל א כמכילתא דרשב״י‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ (5‬המדרש של ח ז ק י ה ‪ :(°‬״דבי חזקיה ודבי ר׳ ״( יוסי הגלילי תגא אמר קרא להמית‬
‫ג‬
‫איש או אשד‪ .‬השוה הכתוב אשד‪ .‬לאיש לכל מיתות שבתורה״» ( איגו מתאים למכיל׳ דרשב״י‬
‫‪101‬‬ ‫‪00‬‬
‫תחילת מ ש פ ט י ם ׳ ( ׳ שמביאה את דעת ר׳ ע ק י ב א ( ודעת ר׳ ישמעאל ודעת‬
‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬
‫ריה״ג־ ׳(‪ .‬ודרשב״י *•׳׳»( )״מה אני צריך והלא כבר נאמר סקול יסקל וכי׳(* ( חולק על‬
‫דבי חזקיה של ב״ק טו א‪.‬‬
‫‪ (6‬משפטים כב טז *><( ! יכול אף על פי שאיגה ראויה לו לאישות ת״ל מהר ימהרגד‪ .‬לו‬

‫‪ (88‬ס פ ר א אמור פ״כ ח ‪1‬‬

‫‪ (89‬שם ע״ב‪ ,‬שבת פ״ב ה ע״א׳ תרומות רפ״ז מד ד״ב‬
‫‪ = (90‬מתניתא תני כן‪ ,‬״מן הדא״ בירוש׳ שם ע״ב ובשבת‪.‬‬
‫‪ (91‬בהו‪2‬אתנו בראש עמ׳ ‪) 176‬הופמן ‪4129‬‬
‫‪ (92‬הברייתא הובאה בירושלמי נזיר םפ״ם נח ע״א‪ ,‬סנה׳ פ״ם בז ע״* ועי׳ נ י נ ‪ x‬ב ו ר ג ‪.418‬‬
‫‪ (93‬בהתנאתנו עמ׳ ‪) 190‬הופמן ‪4137‬‬
‫‪ (94‬ןכך בכ״י‪ ,‬מה״ג קי‪1‬ר ‪ :‬אין לי אלא היא שלוחו מנין‪[.‬‬
‫‪ (95‬שבת בז א וירוש׳ שבועות פ״ח לח רע״ג‪.‬‬
‫‪ (96‬שקיבלה הופמן‪ ,‬שם הע׳ פ‪.‬‬
‫‪ (97‬ב״ק סו א וקידושין לה א‪.‬‬
‫‪ (98‬עי׳ דקדוקי סופרים‪.‬‬
‫‪ (99‬עי׳ הופמן עמ׳ ‪ 132‬הע׳ ח‪.‬‬
‫‪ (100‬קםע קמברידג׳‪ ,‬בהוגאתנו עמ׳ ‪.158‬‬
‫‪ (101‬בירושלמי‪ :‬תני ר׳ ישמעאל‪ ,‬בבבלי‪ :‬דבי ראב״י‪.‬‬
‫‪ (102‬תדר״י שבבבלי‪ ,‬ספרי נשא סיס׳ ב ‪ 5‬ומדר״י נזיקין רס״ו ‪ 269‬בשם ר׳ יאשיה‪.‬‬
‫‪ (103‬בהמאתנו עמ׳ ‪) 181—180‬הופמן ‪4132‬‬
‫‪ (104‬ב״ק מב ב— בשמ ר״ע‪ :‬והמית איש או אשד‪ ,‬אר״ע וכי מה בא זה ללמדנו אם לחייב על‬
‫האשד‪ ,‬כאיש הרי כבר נאמר כי יגח שור את איש או אמ אשד‪ .‬וכוי‪.‬‬
‫‪ (105‬בהו‪1‬אתנו עמ׳ ‪ — 208‬כתב יד‪.‬‬

‫‪733‬‬
 ‫‪,‬‬
‫לאשה את שראויה לו לאישות מוציא אני העריות שחייבין עליהן מיתת בית דין וכו יכול‬
‫‪10‬‬
‫הואיל ו <אינה> ראויה ״ ( לו לאישות ל א יהא חייב בקנסה ת״ל אם מאן ימאן אביה לתתה‬
‫לו את שמאן בה קדשה )=הקדש( הרי הוא חייב בקנסה וכו‪ /‬ואם מאן ימאן אביה מלמד‬
‫‪,‬‬
‫שהרשות ביד האב למאן אין לי אלא ביד אביה ב י ד ה מנין ת״ל אם מאן ימאן — בירוש‬
‫כתובות רפ״ג כז ע״א! ויירא אמרה הדא )שפסולות יש להן קנס( דתני חזקיה אם מאן‬
‫ימאן אביה אין לי אלא שמיאד אביה׳ מנין שאם ימאנו אפילו מהשמים ת״ל מאן ימאן‬
‫מ״מ מעתה הבא על השפחה )לא( יהא לו הנס‪ .‬לית יכיל ד ת נ י יכול הבא על השפחה‬
‫ארמית יהא חייב ת״ל מהר ימהרנה לו לאשה את שיש לו הוייה בה וכו‪/‬‬
‫הברייתא ה ס ת מ י ת )״דתני״( אינה לקוחה אפוא ממדרשו של ח ז ק י ה‪ ,‬ובברייתא‬
‫הסתמית הזאת ל א היה שנוי מדרשו של ח ז ק י ה‪.‬‬
‫מה־שאין־כן מכיל׳ שלנו׳ מתאימה ב ת ו כ נ ה לברייתא זו וגם מתאימה ב ת ו כ נ ה‬
‫‪107‬‬
‫לחזקיה‪ ,‬כי יש לקרוא כאן (! יכול הואיל ו<אינה> ראויה כר את שמאן בה ק ך ?ן ה‬
‫)״ה ק ב ״ ה״( הרי הוא חייב כר‪ .‬א״כ שתיהן אינן למעשה מדרשב״י עצמה‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫‪ (7‬משפטים כב ל ( ‪ :‬לכלב תשליכון מלמד שהיא מותרת בהנאה‪ .‬אותו אותו אתה‬
‫משליך לכלב ואין אתה משליך בהמת ק ד ש י מ ש מ ת ה לכלב‪ .‬ד ל א כתני חזקיה׳‬
‫‪,‬‬
‫בירוש פסח׳ פ״ב כח ע״ג )לויקרא?(! ממשמע שנאמר ובשר בשדה טריפה לא תאכלו‪.‬‬
‫מה תלמוד לומר לכלב תשליכון אותו‪ .‬אותו את משליך לכלב ואין את משליך לכלב חולין‬
‫‪109‬‬
‫שגשדוטו בעזרה (‪.‬‬
‫‪t‬״‬
‫‪ (8‬כי תשא לד כה )ועי׳ משסטיט כג יח( < ( א י ן כאן ״תני ח ז ק י ה״ שבירוש׳ ססח׳‬
‫פ״ה לב ע״ב! לא תשחט על חמץ דס זבחי התורה קראת אותו זבחי )״שכשר״(‪.‬‬
‫‪ (9‬ויקהל לה ג)הופמן סוף ‪(166‬ייי( — זו בניגוד לחזקיה‪ ,‬ירוש׳ ביצה פ״ה סג ע״ב! מהו‬
‫להדליק גר של אבטלה‪ .‬חזקיה אמ׳ אסור‪ .‬מ ת ג י ת א פ ל י ג א ע ל ח ז ק י ה לא תבערו‬
‫אש בכל מושבותיכט ביוט השבת בשבת אין את מבעיר מבעיר את ביו״ט‪ .‬ואולם להלן‬
‫)בוא יב טז( שנינו)בהוצאתנו עמ׳ ‪ : (21‬ומנין לעושה מדורה ומתחמם כנגדה וכו׳ ת״ל לכם‬
‫לכל שהוא צרככם‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫‪ (10‬ביק כו ב )םצע תחת םצע לחייב על השוגג וכו׳( א י ן במכילתא (‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (11‬םגהד מא רע״א! ד ב י ח ז ק י ה תגא וכי יזיד איש על רעהו )להרגו בערמה(‬
‫‪,‬‬
‫שהתרו בו ועדיץ הוא מזיד — )בהוצאתגו עמ ‪ !(170‬וכי יזיד איש על ]רעהו עד שידר‬
‫עליו[ אחרים בשעת הריגתו להרגו בערמה ]עד שיערימו עליו אחר[ים בשעת הריגתו‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫)וכפול למטה שם(‪ ,‬ועי ירוש סגהד ס״ה כב סע״ג‪ :‬ת ג י ר י ו ד ה ב י ר ב י‬
‫ג‪11‬‬
‫א ל ע א י א ו מ ר וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה שיערימוהו באיזו מיתה מ ת ( ‪.‬‬
‫הדרשה של דבי חזקיה אחרת‪ ,‬שהם דורשים את העתיד־ההווה )״ואם הזיד לא גאמר‬

‫‪ (107‬עי׳ ג ם ישראל ל ו י ‪.29‬‬ ‫כ ך ‪2‬ריו להגיה‪.‬‬ ‫‪(106‬‬

‫‪4154‬‬ ‫בהו‪1‬אתנו עמ׳ ‪) 214‬הוםמן‬ ‫‪(108‬‬
‫בבלי פסחי כ ג ב‪ :‬א ו ת ו למעוטי חולין וכוי‪ ,‬ועי׳ ש ם כא ב — כ ב א ו ס ם ר א ויקרא נדבה‬ ‫‪(109‬‬
‫פי״ז י‪ ,‬קידושין נ ח א‪.‬‬
‫ב ה מ א ת נ ו עמ׳ ‪) 223‬הופמן ‪ (164‬ו־‪.(159) 219‬‬ ‫‪(110‬‬
‫ומה״ג כ א ן ה ע ת י ק מ מ ד ר ‪ -‬י ‪ ,‬ןולפיכר ל א ה ו ב א ב ה מ א ת נ ו עמ׳ ‪^224‬‬ ‫‪(111‬‬
‫ב ה ו ג א ת נ ו עמ׳ ‪) 177—176‬בכ״י םירקוביץ יש כ א ן ח ס ר ו ן של כ מ ה דפימ(‪ ,‬ה ו פ מ ן ‪.130‬‬ ‫‪(112‬‬
‫ועי׳ לעיל עמ׳ ‪.731‬‬ ‫‪(113‬‬

‫‪734‬‬
 ‫אלא וכי מיד משמע תמיד הוא בזדונו״‪ ,‬רש״י(‪ ,‬והמכיל׳ דורשת את ה ה פ ע י ל‪.‬‬
‫‪ (12‬פסיק״ר פי׳ ה׳! ח ז ק י ה ב י ר ב י ח י י א ויזבחו זבתי שלמים )שמות כד ה(‬
‫בעורותיהן הקריבו את העולות וכו׳ — אינו במה״ג‪.‬‬
‫‪ (13‬משפטים כא כג •י<()מה״ג(! ואם אסון יהיה ונתת נפש יכול הרג אדם ובהמה כאחד‬
‫וקטע ראשו של זה ואצבעו של זה כאחד יכול יהא חייב מיתה ותשלומין ת״ל ״גפש תחת‬
‫נפש״ ולא ״גפש תחת גפש״־ובהמה ולא ״גפש תחת גפש״־ועין‪ ,‬אבל הרג אדם ואח״כ הרג‬
‫בהמה קטע ראשו של זה ואח״כ קטע אצבעו של זה חייב שנ׳ נ פ ש ת ח ת נ פ ש‬
‫‪5‬‬
‫ו ב ה מ ה ״ ( נפש תחת נפש ועין זה הכלל כל שיש בו עץ מיתה ותשלומין כאחד גידון‬
‫במיתה ופטור מן התשלומין‪.‬‬
‫ור׳ ישראל לוי)‪ (23‬מגיה במקום ״ולא נפש תחת נפש ובהמה ולא נפש תחת נפש ןעיך‪,‬‬
‫]ולא נפש ו ב ה מ ה תחת נפש ולא נפש ו ע י ן תחת נפש[‪ ,‬וכן למטה‪ ,‬אבל זה ״נפש‬
‫תחת נפש״ של ויקרא כד יז־יח הוא‪ ,‬שכתוב אצל ״ומכה נפש בהמה י ש ל מ נ ה נפש תחת‬
‫נפש״‪ .‬ובבלי כתובות לח א‪ :‬אבל היכא דסימא את ע י ג ו והרגו בדבר אחר אימא נשקול‬
‫ממונא מניה ]ונקטליה[ ׳־׳יי( א״ל רבא הא נמי מאידך תנא דבי חזקיה נפקא דתנא דבי חזקיה‬
‫עין תחת עין ולא עין ונפש תחת עין‪ ,‬ובב״ק פד א מביאו התלמוד לענין עין תחת עין‬
‫ד״‬
‫מ מ ו ן ‪ :‬דתנא דבי חזקיה עין תחת עין ולא עין ונפש תחת עין ( ‪.‬‬
‫ואמר ר״י לוי)‪(23‬׳ שהביאו ב כ ת ו ב ו ת הדרשה •הידועה בבית המדרש במקום הדרש‬
‫על ״נפש תחת נפש ולא נפש ועין תחת נפש״)עי׳ תוס׳ ושמ״ק(‪ ,‬הקדומה לזו)וזו לא כיוונה‬
‫כלל לדרשת ״עין תחת עין ממון״(‪.‬‬
‫ובתוס׳ ב״ק פ״ט יז שנינו» הרגו והרג את בהמתי כאחד הרגו וקטע את ידו כאחד הרגו‬
‫וסימא את עינו כאחד פטור שנאמר ולא יהיה אסון ענוש יענש הא אם יש אסון אין‬
‫געגש אבל הרג את בהמתו ואח״כ הרגו קיטע את ידו ואח״כ הרגו וכו׳ חייב שנאמר דמים‬
‫לו שלט ישלם‪.‬‬
‫ישגט אפוא כמה ציטטימ במה״ג וכמה מקומות בכי״י ש מ ת ג ג ד י ט ל ח ז ק י ד ‪,‬‬
‫ו״דבי חזקיה״ או שוגימ ממגו‪ ,‬ויש ״דבי חזקיה״ ש א י גט במכילתא דרשב״י ויש גם‬
‫מ ס ו פ ק י ם ‪ ,‬ואפילו השוים איגם שוים תמיד לגמרי בלשוגם וסגגוגם‪.‬‬
‫ואותן הברייתות‪ ,‬שהובאו במקום אחד בשם חזקיה‪ ,‬מובאות במק״א )בירוש׳ אד בבבלי(‬
‫ס ת ם ‪ ,‬וכמה וכמה ברייתות הובאו בתלמודים ם ת ם )הרבה יותר ממה שציץ ר״י אי!(‪.‬‬
‫כ״ז מחזק את דעתו של ר״י לוי‪ ,‬שאין לפניגו כאן במכיא דרשב״י ״תגי דבי חזקיה״‬
‫אלא ״ ס פ ר י ד ב י רב״‪ .‬אלא שתנא דבי חזקיה השתמש בספרי דבי רב ל ש מ ו ת ‪,‬‬
‫כמו שהשתמש בספרי דבי רב ל ד ב ר י ם )עי׳ לעיל(‪.‬‬

‫גשאר לגו להעיר על דברי גינצבורג‪ ,‬החושב שמכיל׳ שלנו נקראת ״דרשב״י״ מפני‬
‫שסתמותיה הם ד ר ״ ש‪.‬‬
‫כבר העיר רי״ל שכמה ״תני ר׳ שמעון״ איגם במכיל׳ דרשב״י! אמגם אגו צריכים‬
‫לגבות מהם את אלה שאיגם ב מ ה ״ ג‪ ,‬שהרי בעל מה״ג לא העתיק את כל המכיל׳‪.‬‬
‫אבל ישגם גם כאלה שאיגם בכי״י ‪1‬‬
‫‪.(130‬‬ ‫ב ה ו צ א ת נ ו ע מ ׳ ‪ ) 176‬ה ו פ מ ן‬ ‫‪(114‬‬
‫ב ה ד ח ק ה ש ל ר׳ ישראל ל ו י לי ת א ״ נ פ ש — ו ב ה מ ה ‪. -‬‬ ‫‪(115‬‬
‫ב״ה ב כ ל כי״י ו ב י ל ק ו ס ו ב מ ה ‪ -‬ג‬ ‫‪(117‬‬ ‫ר ב י נ ו חגגאל‪.‬‬ ‫‪(116‬‬

‫‪735‬‬
 ‫א( פסיק״ר פיס׳ יז )פו ב( ז תני ר* שמעון בן יוחי משה לא היה יודע וכר—שאינו‬
‫בשמות יב כט בשני כה״י)בהוצאתגו עמי ‪ ,(27‬ובמה״ג)כ״י אין וב״י ידוש׳ ו ע ו ד ( ! ת נ י‬
‫‪,‬‬
‫ר שמעת בן יוחאי משה וכו‪ /‬אלא שבכ״י ברלין חסר *תני״ ונוסף *אומר״ והכנימו הופת‬
‫בפניס׳ אבל כמו שאמרתי אינו גס בכי״י‪.‬‬
‫וישגם גם החולקים‪:‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪ 8‬״‬
‫ב( בא יב נח ( ! או אשר יאכל לכל גפש שומע אגי אף גפשות בהמה וכר ת״ל לכם וכו‬
‫‪,‬‬
‫ל כ ט ו ל א ל כ ל ב י מ מעשה בשמעון התימגי וכו שהרי אמרו אין עושין ביו״ט לא‬
‫‪119‬‬
‫לאכילת גוים ו ל א ל א כ י ל ת כ ל ב י ם ‪ .‬רע״א ( אך אשר יאכל לכל גפש להביא‬
‫גסשות בהמה כר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הסתם הוא שלא כר״ע )אלא כריה״ג בבבלי שם(‪ ,‬אבל ר״ש סובר כר״ע )ירוש ביצה‬
‫םפ״א סא ע״א(‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫ג( משפטים כב א ‪ :( °‬יצא חוץ למחתרת דמים לו — כר׳ חייא בירוש׳ סגהד ם״ת כו‬
‫ע״ג‪ ,‬ושלא כ*תגי ר׳ שמעון בן יוחי״ שם ‪ 1‬אפילו תוץ למחתרת אין לו דמים‪.‬‬
‫‪123‬‬ ‫‪122‬‬ ‫‪21‬‬
‫ד( ‪ 0‬בא יב ז ( ! מכלל ( שנאמר בבית אחד יאכל מלמד שאין פםת מצרי•‪(123‬‬
‫נאכל אלא בבית אחד מניץ אף בשני מקומות ת״ל על הבתים אשר יאכלו אותו בהם הא‬
‫למדת שפםת מצרים נאכל בשני מקומות א ב ל ה א ו כ ל ו א י ן א ו כ ל ו א ל א‬
‫ב מ ק ו ם אחד‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ולהלן יב מו* (« בבית אחד אין לי אלא בית מגין לרבות חצר גנה וסיעה ת״ל באחד‬
‫יאכל א״כ למה גאמר בבית אחד יאכל ב ח ב ו ר ה א ח ת ‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬
‫וזהו כר׳ יהודה ולא כר׳ שמעון‪ ,‬האומר שאף האוכלו אוכל אותי בשני מקומות ‪ ( -‬ו‬
‫בבית אחד יאכל בחבורה אחת וט׳ כשהוא אומר על הבתים אשר יאכלו אותו בהם הא‬
‫למדנו שהוא נאכל בבתים הרבה הא מה ת״ל בבית אחד יאכל בחבורה אחת ]הכתוב מדבר[‬
‫‪12‬‬
‫מכאן אמרו הפסח נאכל בשני מקומות ואין אוכליו אוכלין אותו ב ש נ י מ ק ו מ ו ת • ‪4‬‬
‫רבי ש מ ע ו ן ב ן י ו ח א י אומר בשני מקומות )כלומר ‪ 1‬א ף אוכליו אוכלין אותו בשני‬
‫מקומות( כיצד היו בתוך הבית ובקעה עליהם הקורה ויוצאין לחוץ׳ היו בחצר וירדו גשמים‬
‫עליהם וגכגסו בתוך הבית גמצאו אוכאו אוכלין אותו בשגי מקומות‪.‬‬
‫ופשוט לפי המקורות האלה‪ .‬שחבורה אחת ג ח ל ק ת ואוכלת בשגי מקומות‪ ,‬אבל א ו ת ם‬
‫האוכלים איגם אוכליפ לת״ק בשגי מקומות‪ ,‬ור״ש חולק‪.‬‬
‫וכך אמרו בירוש׳ פסח׳ ס״ז לה ע״ב־ע״ג! דתגי על הבתים אשר יאכלו אותו בהם מלמד‬
‫שהפסח גאכל בשגי מקומות יכול אף אוכליו יהו אוכלין אותו בשגי מקומות ת״ל בבית‬
‫אחד יאכל הא כיצד פםת נאכל בשני מקומות ואין אוכליו אוכלין אותו בשני מקומות‬
‫ר׳ שמעון אומר א ף אוכליו אוכלין אותו בשני מקימות‪ .‬מה מקיים ר׳ שמעון בבית א׳‬
‫ב ה ו מ ת נ ו עמ׳ ‪ — 21‬ג ם כ ת ב יד )הוםמן ‪ ,(17‬במד‪ .‬כא א‪.‬‬ ‫‪(118‬‬
‫מ כ א ן ואילך ר ק בכתב־יד‪.‬‬ ‫‪(119‬‬
‫ב ה מ א ת נ ו ס ו ף עם׳ ‪) 191‬הופמן ‪ — (137‬ג ס בכ‪-‬י‪.‬‬ ‫‪(120‬‬
‫עי׳ ג י ע ב ו ר ג ‪ 423 ,‬ולהלן‪.‬‬ ‫‪(121‬‬
‫ב ה מ א ת ג ו עמ׳ ‪ ) 12‬ה ו פ מ ן ‪.(11‬‬ ‫‪(122‬‬
‫כ ל כי״י מה״ג‪ ,‬שהיו לפני‪.‬‬ ‫‪(123‬‬
‫כהוצאתגו עמ׳ ‪) 36‬הופמן ‪.(29‬‬ ‫‪(124‬‬
‫‪.54‬‬ ‫םם״ו‬ ‫מדר״י פ ס ח א‬ ‫‪(125‬‬
‫כ נ ו ס ח ב״י מ׳ וא״פ‪.‬‬ ‫‪(126‬‬

‫‪736‬‬
 ‫‪,‬‬
‫יאכל שלא תהא חבורה מקצתה אוכלת בפנים ומקצתה אוכלת בחוץ‪ ,‬וכו ‪ .‬שמש שאכל‬
‫‪,‬‬
‫כ ד ת והוא בצד התנור וכו באין ואוכלין עמו בצד התנור ואם לאד נותנין לו חלקו ואוכל‬
‫במקומו‪ .‬תמן אמר )״אמריך( דרבי שמעץ היא )״באין ואוכלין עמו״( ולא שמיעין דאמר‬
‫וכו׳ בשם ר׳ הושעיא הכל מודין בתחילה שהן חולקין בסוף שאינן חולקין‪ ,‬מה פליגין‬
‫בשהיו יושבין ואוכלין ופקעה עליהן הקורה׳ ר׳ שמעון או׳ עוקרין הן חלקן ואוכלין‬
‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬
‫במקום אחר ורבנן אמרין אינן עוקרין א ת חלקן ואוכלין במקום אחר * (‪ .‬ודומה לו‬
‫בתוס׳ סוף ם״ו‪ :‬אף על פי שנאמר בבית אחד יאכל אוכלין אותו בתצרותיהן ובגגותיהן‬
‫‪1‬‬
‫הא מה ת״ל בבית אחד יאכל בחבורה א ח ת ״ ( ר׳ ש מ ע ו ן אומר הרי שהיו יושבין‬
‫ואוכלין וראו נחש או עקרב הרי אלו עוקרין את פסחיהן ואוכלין אותו במקום אחר שנאמר‬
‫‪129‬‬
‫על הבתים אשר יאכלו אותו בהן א״כ למה נ א מ ר ( בבית אחד יאכל שלא יהו‬
‫‪130‬‬
‫שתי ח ב ו ר ו ת ( ‪.‬‬
‫ונוסח התוס׳ מתקרב כ ב ר אל נוסח הבבלי פו א׳ שלר׳ יהודה הפסח נאכל בשתי‬
‫חבורות ולא בשני מקומות׳ ולר״ש — בשני מקומות ולא בשתי חבורות‪.‬‬
‫אבל ברור שמכיל׳ דרשב״י כאן כ ר ׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬וכל הטורח של גיגצבורג)‪416‬־‪(417‬‬
‫לא הועיל הרבה‪.‬‬
‫י !‪ !(!3‬עד שישחוט — ד ל א כר׳ שמעון)ססחימ ם״ח מ״ג וירוש׳ שט לו ע״א‪4‬‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ה (‬

‫‪132‬‬
‫ו( משפטיפ כב ה (!יכול עיברה גחל וכו׳ — דלא כר״ש )ב״ק פ״ו מ״ד(! הכל לפי‬
‫הדליקה‪.‬‬
‫נשארו אפוא‬
‫‪,‬‬
‫— ס ת מ ו ת ש ה ם כ ר ״ ש )גיגצ ‪!(422—419‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (1‬שם בא לא )בהוצאתני ע מ ‪ (182‬או בן יגח וכו׳— מדר״י גזיקין ס״י ‪281‬‬
‫‪133‬‬
‫ג ד ו ל י ם (‪ ,‬בשם ר ש ב ״ י‪.‬‬ ‫בשינויים‬
‫‪13‬‬
‫‪ (2‬שם כב יט > (! להביא את המשתף )יותר אין בכ״י!( — מדר״י נזיקין פי״ז ‪310‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וסגהד סג א בשם רשב״י‪ ,‬ספרי דברים פ י ס מ״ג‪ :‬ר ש ב ״ ג ‪ ,‬מ״ת ‪ !38‬ר ש ב ״א‪.‬‬
‫‪135‬‬
‫‪ (3‬שם כג יט )הופמן ‪ !( (159‬גאמר כן לא תבשל וכו׳— מכיל׳ כספא פ״כ ‪!336‬‬
‫‪13‬‬
‫ר׳ שמעון בן יוחי אומר* (‪ ,‬בחולין קטו ב והקבלות! ד ב י ר ׳ י ש מ ע א ל ! ו ר ׳‬
‫ש מ ע ו ן ב ן י ה ו ד ה מ ש ו ם ר ׳ ש מ ע ו ן אומר! בשר בחלב אסור באכילה‬
‫ו מ ו ת ר ב ה נ א ה )חולין קטז א וש״ג(‪.‬‬
‫השאר‪ ,‬או שהם מיוסדים על הגוסח של בעל מ ה ״ ג ‪ ,‬ולפי כה״י אין כל יסוד לראיה‪.‬‬
‫או שהראיה דחוקה ורחוקה על פי הפשט‪.‬‬

‫במכיל׳ דר״י ובבלי נשנה מכאן א מ ר ו בדברי ר׳ יהודה‪.‬‬ ‫‪(127‬‬

‫) ב ה מ א ת נ ו ע מ ׳ ‪ ,36‬ה ו פ מ ן ‪429‬‬ ‫ס ת ם מדרשב״י‬ ‫‪(128‬‬
‫*וקי‪ :‬ו מ ה תיל‪.‬‬ ‫‪(129‬‬
‫איכלות‬ ‫חבורות>‬ ‫<שתי‬ ‫וג״ל‪:‬‬ ‫הפלוגרפיה‪,‬‬ ‫בדרך‬ ‫נכתבו רק פ״א‬ ‫חבורות״‬ ‫המלים ״שתי‬ ‫‪(130‬‬
‫זו כנגד זו כ ש ה ש מ ש וכוי‪.‬‬
‫ב ה ו ‪ 1‬א ת נ ו ע מ ׳ ‪ ) 11‬ה ו פ מ ן ‪49‬‬ ‫‪(131‬‬
‫‪ — (141‬כ ת ב י י י ד ‪.‬‬ ‫ב ה מ א ת ג ו ע מ ׳ ‪ ) 197‬ה ו פ מ ן‬ ‫‪(132‬‬
‫ו ת ש ו ב ת הדין אחרת‪.‬‬ ‫ש ם הלימוד ה ו א ב ג ״ ש ו ל פ ס ו ק כ ח ‪ ,‬וכאן ב כ ״ ח אינו‪ ,‬וכאן אין ג״ש‪,‬‬ ‫‪(133‬‬
‫ב ה ו ‪ 1‬א ת נ ו ע מ ׳ ‪.210‬‬ ‫‪(134‬‬
‫‪.(219‬‬ ‫בהו‪1‬אתנו עמ׳‬ ‫ב ס ו פ ם ש ל ו ‪ ,‬וזיין ״דבי ר״י״‪ ,‬ולפיכך ל א ה ב א ת י ו‬ ‫ןומו״ר ז‪1‬״ל מחקו‬ ‫‪(135‬‬
‫‪.[219‬‬ ‫כ ך ב כ י ״ מ ו א ״ פ ויל׳ ומד׳ חכ׳‪ .‬דפו׳‪ :‬ד״א ןועי׳ מ ״ ש ב ה ע ר ו ת ב ה ו ‪ 1‬א ת נ ו ע מ ׳‬ ‫‪(136‬‬

‫‪737‬‬
‫חוץ מאלה העיר גינצבורג)‪ 428‬ולהלן( על דברי ר ש ב ״ י במדר״י הנמצאים ברובם‬
‫)בשמו!( במדרשב״י ‪1‬‬
‫א( יב ד )בהוצאתנו עמי ‪10‬׳ הופמן ‪ = (9‬מדר״י פסחא פ״ג ‪.11‬‬
‫ב( בשלח יג יז )בהוצאתגו עמ׳ ‪ 45‬הופמן ‪38‬׳ מה״ג(‪ :‬רשב״י — מכילי בשלח׳‬
‫פתיחה׳ ‪.76‬‬
‫ג( שם יד א )הופמן ‪ 41‬מה״ג(! רשב״י — בשלח פ״א ‪.(137 83‬‬
‫‪138‬‬
‫ד( שם יד ה (« ר׳ ש מ ע ו ן מושלו — בשלח פ״א ‪.88‬‬
‫‪38‬‬
‫ה( שם יד ו י(‪ :‬רשב״י— מדר״י שם‪ :‬ד ״ א רשב״י אומר‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪139‬‬
‫ו( שם יד ז ( ‪] :‬מכאן אמ׳ ר שמע [ — מדר״י שם ‪ :89‬רשב״י‪.‬‬
‫‪140‬‬
‫ז( שם יד י ם ( ! שאל ר׳ גתן את רשב״י— מדר״י בשלח פ״ד ‪.101‬‬
‫ח( שם טו כה )הופמן ‪73‬׳ מה״ג( ‪ t‬רשב״י אומר — מדר׳׳י רפ״א ‪.(141 246—244‬‬
‫וזה הכל• השאר איגו במדרשב״י׳ או שהנכץ כגר כי״י במדר״י‪ :‬י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫ומן ״תני רשב״י״ גמצא רק שהש״ר ד׳ י״ב )=לעיל ד(‪ :‬תגי ר׳ שמעון בן יוחי לאחד‬
‫‪,‬‬
‫וכר — בהוצאתנו עמ׳ ‪ : 50‬היה ר ש מ ע ו ן מושלו וכר‪ ,‬מדר״י בשלח פ״א ‪ 188‬ר ש ב ״ י‬
‫‪,‬‬
‫אומר משל וכו ‪ .‬תהו )״תני״( במקום! רשב״י אומר׳ כרגיל במדרשים וירושלמי‪.‬‬
‫חוץ מאלה ש ח ו ל ק י ם ו ש ו נ י ם =‪.(14‬‬
‫וכל זה מוכיח ש א י ן דרשב״י ״תני רשב״י״ ומדרשו של ר׳ שמעץ כלל׳ אלא ככל‬
‫מדרשי־הלכה השתמש לפעמים בדבריו‪ ,‬ויש שגם סתם לפעמים כמותו! זהו הכל‪.‬‬
‫האגדה שוה ברובה למכיל׳ דרי ישמעאל‪.‬‬

‫מן הטרמיגולוגיה המיוחדת למדרשב״י יש להזכיר ו‬

‫לתוך )מתוך( שגאמר‬
‫מכלל שגאמר‬
‫יאמר — אילו כן הייתי אומר‬
‫וודאי = ממש‬
‫גזירה = חובה )גס ב ם ס ד א(‬
‫]ועי׳ ב ם ם ת ח ה ל ש ו נ ו ת שבמדרשב׳׳י הו*׳ אםשסיידמלמד[‬

‫המכילתא דרשב״י היא דבי ר״ע מ א ו ח ר לכולם )השתמש הרבה ב ם ס ר א ו ס פ ר י‬

‫ו ת ו ם ׳ בלשוגם(‪ ,‬הלשון רחבה‪ ,‬והלכות רבות מקושרות במדרש דרך אגב‪ .‬כל זה סימן‬
‫לאיחור זמן‪.‬‬
‫זה כל מה שאנו יכולים לומר עליו ל ם י ־ ש ע ה‪.‬‬

‫!ומכאן העתיקו בעל מה״ג‪ ,‬ו א מ ו מ מ ד ר ש ב ‪ -‬י ) ו מ ו ‪ -‬ר ז‪-1‬ל מ ח ק ו ב ס ו פ ם שלו([‪.‬‬ ‫‪(137‬‬
‫בהוצאתנו עמ׳ ‪ — 50‬כ ״ י ) ה ו פ מ ן ‪.(44‬‬ ‫‪(138‬‬
‫ב ה מ א ת נ ו עמ׳ ‪ — 51‬כ ‪ -‬י ) א ב ל עי׳ ה נ ו ס ח ש ם והעי מ ו ״ ר בח״גא ה ו פ מ ן ‪.44‬‬ ‫‪(139‬‬
‫בהוצאתנו עמ׳ ‪ — 60‬כ״י )הופמן ‪.(49‬‬ ‫‪(140‬‬
‫ן ו מ ש ס ה ע ת י ק ו בעל מה״ג‪ ,‬ובכ״י ק ׳ ) ב ה ו צ א ת נ ו עמ׳ ‪ (104‬לי׳ ‪.[1‬‬ ‫‪(141‬‬
‫עי׳ לוי‪ ,‬וגינ‪1‬׳ ‪ 405‬ולהלן‪ ,‬ועמי ‪ 435‬ולהלן‪.‬‬ ‫‪(142‬‬

‫‪738‬‬
 ‫]אמר עצ״ם‪ :‬מכיון שפרק זה על מדרשב״י — כתב‪ 1‬מו״ר זצ״ל ״לפי שעה״‪ ,‬ולא זכינו‬
‫למחקרו היסודי על ספר זה על פי החומר שבא לידו לאחר כתיבת הדברים ! ראיתי להוסיף‬
‫‪3‬‬
‫כאץ כמה דברים שלמדתי עם השלמת מדרשב״י ועריכתה *‪ 0‬ו‬
‫א( ל מ ו נ ח י ם ‪ .‬לכמה מן המונחים יש במדרשב״י גם הוראות משניות‪ .‬למשל!‬
‫אם כן מה הוא אומר = א״כ מה ת״ל‪ ,‬תלמוד לומר )לא אחרי ״מנין״( = שנאמר‪,‬‬
‫מכאן אתה אומר = מכאן אתה למד‪ ,‬דבר אחר = או כלך לדרך זו‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫ב( ל א ו צ ר ה ל ש ו ן ‪ .‬במדרשב״י נשתמרו כמה ביטויים* ( ושמושי לשון קדומים‪.‬‬
‫למשל‪ :‬יושבין ומהרהרין הרהורים רעיט = יושביט ודואגיט» שלא נשבור לב טף שעמנו‬
‫= שלא גמס את לב הטף שעמגו» שלשה מועדות חג של גיסן וחג של עצרת וחג של‬
‫תשרי = פסח ועצרת וסוכות! היציע העליון = שמיס שעל־גבי הר סיגי! תחת כגסי‬
‫השמים! ״ מ ח ת פורעגותך מקביל ל״מתן שכרן״ ן גידול ידך = חגיכך ו פט = בזה ו‬
‫מפרפר באש» קהל קדשים = ישראל ן קרובת בשר = חיי אישות! מברכן = מיטיב‬
‫לברך! נכנם לדברי = האמין‪ .‬וכן יש בה ביטויים מקראיים‪ ,‬שכנראה היו בשימוש‪:‬‬
‫שכני עפר‪ ,‬ערלימ וטמאיס‪.‬‬
‫מרובים ומגווגים כגויי ה׳ במדרש זה‪ .‬מלבד השמות הרגילימ )גבורה‪ ,‬מקופ‪ ,‬מי‬
‫שאמר והיה העולם ועוד( תמצא! אלוה השמים ב״ה‪ ,‬בית דין הגדול ב״ה׳ קיים עולמים‬
‫ב״ה ועוד‪ ,‬ר ו מ י א י ג ה גזכרת במדרשגו בפירוש אלא ב כ י ג ו י‪ :‬מלכות זו׳ מלכות‬
‫חייבת זו‪ ,‬מלכות עליזה זו‪.‬‬
‫יש בו צורות של חיזוק והדגשה ע״י הכפלה! אגי גביא בן גביא מספק ספיקות‬
‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬
‫גכגסתי לדבריך פרעה רשע בן רשע ומצרים מרודים בגי מרודים * ( היאך יכגסו לדברי‪:‬‬
‫קולות וקולי קולות ברקים וברקי ברקים‪ ,‬ע״י הוספת ביגוגי של סעל‪ :‬עתידין היו ומעותדין‬
‫היו זריזים היו ומזורזין היו! כפולה ומכופלת‪ .‬ע״י שלילה הו‪/‬וכפת לחיוב! מתה ואינה‬
‫מתה׳ מה ליטול ומה לא ליטול‪ ,‬מה לוכל ומה לא לוכל‪.‬‬
‫ג( ל ש מ ו ת ה ח כ מ י ם ‪ .‬החכמים הנזכרים במדרשב״י הם המצויים בבית מדרשו‬
‫של ר״ע! אבל גזברים בו גם חכמים משל בית ר׳ ישמעאל )כר׳ ירמיה ועוד(‪ .‬בכמה‬
‫מקומות באגדה גזברים תלמידי ר״ע אף בשמות אבותיהם )ר׳ יהודה בר׳ אלעאי‪ ,‬ר׳‬
‫יוסי בן חלפתא(‪ ,‬שכן ״האגדה שוד‪ .‬ברובה למדר״י״•*׳(‪ ,‬ושתיהן‪ ,‬מדר״י ומדרשב״י‪ ,‬שאבו‬
‫ממקור אחד‪ .‬גם ר״ש גזבר בבמה מקומות בשם אביו‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬
‫ד( ל צ י ס ם י ם מ ן ה מ ש ג ה ‪ .‬כבר עמד מו״ר זצ״ל במק״א * ( בקצרה על‬
‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬
‫הציטטיפ שבמדרשב״י‪ .‬מן הפרטים שבדקתי * ( אגו לומדים‪ ,‬שעל־םי־רוב מביאה‬
‫מדרשב״י ממשנתנו‪ ,‬משנת רבי‪ ,‬בלשונה‪ ,‬וכן — מן התוספתא שלפנינו כלשונה‪ .‬כמו כן‬
‫העתיקה גם מקבצי־ברייתות אחרימ‪ ,‬וכמה מהן נמצאות אף בבבלי‪ .‬לשונות הפתיחה הס ו‬
‫מכאן אמרו׳ מיכן ש־‪ ,‬מכאן אתה אומר‪ ,‬מכאן היה ר׳ פלוגי אומר‪ ,‬שהרי אמרו‪ ,‬זה הוא‬

‫במבוא‬ ‫הלומד‬ ‫ימצא‬ ‫המקומות‬ ‫וציוני‬ ‫פרטיהם‬ ‫דברים‪ ,‬ו א ת‬ ‫עיקרם של‬ ‫נותן כאן‬ ‫]אני‬ ‫‪(143‬‬
‫המפורטים{‬ ‫ובמפתחות‬ ‫בו—נח(‬ ‫אטשטייךמלמד )עמ׳‬ ‫הוצ׳‬ ‫למדרשב״י‬
‫בספרות התלמוד‪.‬‬ ‫במקום אחר‬ ‫שלא נזכרו‬ ‫ח ד ש י ם ‪,‬‬ ‫כמה מהם‬ ‫‪(144‬‬
‫מרודים‪.-‬‬ ‫״עניים‬ ‫מלשון‬ ‫) ב ה ו ר א ת םועל( מ ש ׳ ״מרד״‪ ,‬ולא‬ ‫בינוני םעול‬ ‫‪(145‬‬
‫ל ש ו ן מ ו ״ ר ז צ ‪ -‬ל ) ל ע י ל ע מ ׳ ‪4738‬‬ ‫‪(146‬‬
‫ה מ ש נ ה ח ״ ב ‪ ,747—746‬ו ע י ׳ ש ם ח ״ א ע מ י ‪.177‬‬ ‫מבוא לנוסח‬ ‫‪(147‬‬
‫כח‪-‬לא‪.‬‬ ‫במבוא למדרשב״י‪ ,‬עמ׳‬ ‫רשימתם תמצא‬ ‫‪(148‬‬

‫‪739‬‬
‫שאמרו! מלמד או במצעו למדין ן זה הוא ש־״ זו היא ש־ ן מגין» לפי‪ ,‬כיצד ועוד‪.‬‬
‫ויש גם צימטים בלא כל פתיחה‪ .‬ככל מדרש־הלכה דרכה של מדרשב״י לחזור על הדרשה‬
‫בכל מקום‪ ,‬שאותו לשון או אותה תכה‪ ,‬נזכר בכתוב‪ .‬למשל! אין ימצא בכל מקום אלא‬
‫בעדים! רעד! — פ ר ס לאחדים‪ ,‬פרט ל נ ר תושב‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ה( ל ד ר כ י ה מ ד ר ש ‪ .‬נשתמרו בה במדרשב״י דרשות‪ ,‬שהן פשוטו של כתוב • י(‪.‬‬
‫אף היא דורשת אתי״ן וגמי״ן רברץ‪ .‬ולבסוף יש לציץ א ת מיעוט מספרט של השמות‬
‫הטופוגראפיים במדרשב״י‪ .‬ובמקום אחד נראה‪ ,‬שהשמטו שמות־מקומות במתכוין» במעשה‬
‫של לוליגוס ופפום‪.‬‬
‫‪ 0‬ל כ ת ב י ־ ה י ד ‪ .‬בהוצאת מדרשב״י היו ל פ ג ע ו ‪ 13‬כתבי־יד‪ ,‬שהם עשרה‪ .‬כ״י‬
‫פירקוביץ וחבריו מהוים א ת רוב בגייגו של הספר‪ .‬בין כה״י יש אחד שאיגו אלא ע י ב ו ד‬
‫גוםח מדרשב״י שהיה לפגיו! ואחד שהוא לקוטים‪.‬‬
‫ז( ל ח ל ו ק ה ‪ .‬ה מ ד ר ש גחלק לפרשיות‪ .‬בכ״י פירקוביץ גשמר רק במקום אחד‬
‫)סוף פרשת בא‪ ,‬עמ׳ ‪ 44‬בהוצאתנו(! סליק פרש׳‪ .‬ובהגהות ר״א הלתמי‪ :‬חסלת פרשתא‬
‫‪,‬‬
‫)עמ ‪ .(6‬הפרשה נחלקת לפסקאות‪ .‬ו״סל׳ פסקא״ נמצא בכ״י ס׳ ביר מקומות — כולם‬
‫‪,‬‬
‫לפני פרשה )פתוחה או סתומה(! לפני יד כו )עמ ‪ — (66‬פתוחה‪ ,‬לפני טו כ )‪— (100‬‬
‫פתוחה‪ ,‬לפגי יז א)‪ — (117‬פתוחה‪ ,‬לפני יז ח )‪ — (119‬פתוחה‪ ,‬לפני כ ב ד )‪ — (195‬סתומה‪,‬‬
‫לפגי כב טו)‪ — (207‬סתומה‪ ,‬לפגי כ ב כ ד )‪ — (211‬פתוחה‪ .‬בכיי קמברידג׳ נמצא ציון‬
‫״פרק״ לפגי ״כי תקגה עבד עברי״ )עמי ‪.(159‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪,‬‬
‫כ״י פ גוהג לשים ריוח בין םםוק לסםוק ולציץ ״סל׳ ססר״ * (י בהרבה מקריפ )כי״ת‬
‫‪J 1‬‬ ‫‪1‬‬
‫ואחרי ‪4‬‬ ‫פעמים( בא ״סל׳ סםר״ רק אחרי ש ג י פסוקים‪ .‬ויש גם אחרי ‪ 3‬ססוקים (‬
‫פסוקים )יב כא—כד(‪ .‬ציץ ״ססר״ או ״ססוק״ גמצא גם בכ״י א״פ )עמ׳ ‪ 14‬ו־‪ .(16‬ציץ‬
‫״סס׳״ גמצא גם פ״א בכ״י קמברידג׳‪.‬‬
‫בכ״י א״ס׳ שהוא קדום לכ״י ס׳‪ ,‬גמצא גם מנין ברייתות )עמ׳ ‪ .(3‬מגין ברייתות נמצא‬
‫גם בהגהות ר״א הלחמי)עמ׳ ‪ 4‬ו־‪[.(6‬‬

‫ד ו ג מ א ו ת אחדות ת מ א ב מ ב ו א למדרשב״י‪ ,‬עמ׳ ל א — ל ג‬ ‫‪(149‬‬

‫פ ״ א )עמ׳ ‪ : (97‬ס ל ׳ סםוק׳‪ ,‬ופ״א <עמ׳ ‪ (39‬נ כ ת ב ה ג י ו ן שלא במקומו‪.‬‬ ‫‪(150‬‬
‫י ב כה—כז‪ ,‬ס ז יז—כ ) ל פ ס ו ק יח אין דרשה(‪ ,‬כב—כד‪ ,‬כ ב כ—כב‪.‬‬ ‫‪(151‬‬

‫‪740‬‬
 ‫י(‬
‫‪ .xn‬ספרי זוטא‬
‫על יד מדרשו של ר׳ ישמעאל )״דבי ר׳ ישמעאל״( ל ב מ ד ב ר היה גמצא גם מדרש‬
‫‪1‬‬
‫לספר זה מ ב י ת ר ׳ ע ק י ב א ( ‪.‬‬
‫אבל ״דבי ר״ע״ לבמדבר מ ב י ת מ ד ר ש ו ש ל ה ס פ ר י ד ב ר י ם ו ס פ ר א —‬
‫אבד לגו! אלא שגשארו לגו שרידים מ ע ג ף א ח ר של דבי ר״ע‪ ,‬הוא ״ספרי זוסא״‪.‬‬
‫ספרות!‬
‫! ו נ ץ ‪ ,‬ג ד ״ פ ה ו ׳ ב י ‪151‬‬

‫א ג ר ת ב ק ר ת ‪ .‬ס ר ם ב ו ר ג תרי׳׳ג‪ ,‬כ ו — ב ז ו‬ ‫ר‪1‬ה״ח‪,‬‬

‫בהוספה שניה‪ ,‬ק כ א ע״א—קכב ע״ב!‬ ‫פרידמן‪,‬‬

‫ואילך!‬ ‫י ו ב ל ש ר י פ ם ג ר ץ ‪179 ,‬‬ ‫בדיל‪,‬‬

‫יאילך‪,‬‬ ‫‪"Quellen.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ס פ ר י זוסא»‬ ‫ברגר‪,‬‬

‫‪» E i nWort,2‬‬ ‫ר׳ ישראל לוי‪,‬‬

‫‪ 59‬ו א י ל ך !‬ ‫הופמן‪,‬‬

‫‪. b .‬‬ ‫‪XI J E‬‬ ‫‪333‬‬ ‫ובי‬ ‫‪XXI—XV‬‬ ‫זוסא‪ ,‬ב מ ב ו א ו הגרמני עמי‬

‫בגיגוד ל״םפרי״ םתם שלגו לבמדבר‪ ,‬שגקרא גם ״ספרי רבתא״ )או״ז ח״א סי' רכז(‪,‬‬
‫בקרא המדרש השגי לבמדבר ״ספרי זוטא״ )אצל הר״ש ושלאחריה—״זוסי״ )ילקוט(‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫״ספרי של פגים אחרים״ )הראב״ד בפי ת״כ(‪ —,‬״של פביס שבי״ )רש״י ויק י ים(‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״ברייתא דססרי״ )רש״י םגהד כט א(׳ ״מדרש פגים אחרים של וישלחו״ וכדומה )ערוך(‪,‬‬
‫אבל גם ״םםרי״ סתם ־(‪ ,‬או ״םסרי י ר ו ש ל מ י ״ ״ ( ‪ .‬על־יד זה הוא גקרא גם בשם הירושלמי‬
‫הכולל לקובץ של מ ד ר ש י ־ ד ‪ .‬ל כ ה ! מ כ י ל ת א ‪ ,‬כך ברשימה ישגה של העיזה«( ‪:‬‬
‫כתאב מ כ א ל ה ואבתדאה לסי שגאמר בכל קודש לא תגע יכול אף במעשר‪ ,‬ו ‪ p‬תמיד‬
‫בס׳ המצת להרמב״ם‪ ,‬ובמקום אחד — אפילו ״מכילתא דר׳ ישמעאל״*(‪.‬‬
‫ציטסים ממגו גמצאים ב ע י ק ר בילקוט ובמדרש הגדול‪ ,‬ומהם בצירוף ציטטים אצל‬
‫שאר ראשוגים גאםפו לאספה‪ ,‬ראשוגה ע״י ק^גיגםברגר‪ ,‬ואח״כ ע״י הורוויץ‪ ,‬בצירוף הקטע‬
‫ואילך •( מהיד קטע א״פ ‪ .heb. c 18‬ומתוך קטע‬ ‫‪v iJQR,657‬‬ ‫ם שכטר ב״‬
‫םירקיביץ ‪ 11‬סירסמתי )תרביץ ש״א ס״א( ס״ז של פ ר ש ת ח ו ק ת כולד­‬
‫]רוב הדברימ בפרק זה לקוח מ ן המבוא ל״ספרי זוסא ס ר ש ת סרה״‪ ,‬שנתסרםם בתרביץ שיא‪.‬‬ ‫•(‬
‫בתרביץ ש״ג[‬ ‫תשובה״‬ ‫מרסיס נתבררו יותר בדברי מו״ר מ ״ ל ב״מעין‬ ‫כמה‬
‫י ד ו ש ׳ ם ם ח י ס ר י ש ס ״ ם ה ו פ מ ן ‪ 56 ,‬ו א י ל ך ‪.‬‬ ‫‪(1‬‬
‫ה מ ו ת ‪ ,‬ה מ פ ר ש ל ת מ י ד בז א‪ ,‬עיםור וסמ״ג‪.‬‬ ‫בסיה‪-‬מ ובם׳‬ ‫הרמב״ם‬ ‫‪(2‬‬
‫המיוחם לרש״י לדהי״א ה לו‪.‬‬ ‫‪(3‬‬
‫‪. T e x t s andStudies,1,645‬‬
‫ס פ ר י ‪.‬‬ ‫ש ו ר ש יא‪ ,‬א ב ל בעשין י ״ ד ‪:‬‬ ‫‪(5‬‬
‫ש ו ׳ ‪ :11‬י כ ו ל א ם ה י ת ד ‪. .‬‬ ‫‪334—330‬‬ ‫מ מ ם ו ת לא כג עד מסעי ל ה כב‪ ,‬עמ׳‬ ‫‪(6‬‬

‫‪741‬‬
‫ס״ז אינו דומה למדרש־הלכה של ״דבי ר״ע״ סתם׳ כך אין בס״ז ‪ 259‬מה שנזכר בירוש׳‬
‫פסח׳ ריש פ״ט! הברייתא שבבבלי םנהד׳ מה ב‪ ,‬שהיא כלשון ספרי דברים פיס׳ צד׳ אינה‬
‫שוד״ בסגנונה ובלשונה לם״ז ‪ !334‬״ת״ר״ שבב״ב קיא א אינו ‪ .*ran‬בסגנונו לס״ז ‪,318‬‬
‫וחציו השני של המדרש‪ :‬יכול אף תירשנו וכו׳ — ליתא ש ם ! ״ת״ר״ בעירובין פג סע״א‬
‫אינו ס״ז ‪ 283‬שהוא מדרש אחר )מלחם — ולא כל לחם‪ ,‬חמשת רבעים מ ש ל נ ו ‪ ,‬במקום‬
‫״של ציפורי׳׳ שבת״ר׳ עי׳ להלן(‪.‬‬
‫אמנט שיטת מדרשו היא שיטת דבי ר ״ ע ! לומד ג״ש אע׳׳פ שאינה ״מופנה׳׳ )‪,235‬‬
‫‪240‬׳ ‪ ,250‬ועוד(‪ ,‬דורש כפילות‪ ,‬וי״ו‪ ,‬את )‪(234‬׳ או )‪ ,(239‬מ־ מן )‪.(283‬‬
‫אבל הוא אינו שייך לחוג זה של תלמידי ר׳׳ע׳ שהלכותיו נשתקעו במשנתנו׳ שהיא‬
‫ב ע י ק ר ה משנת תלמידי ר׳׳ע! הוא שייך לענף אחר של האילן הגדול הזה‪ ,‬ענף השונה‬
‫גם בכמה וכמה מהלכותיו‪ ,‬גם בשמות החכמים שנזכרו בו וגפ בטרמינולוגיה שלו ממשנת‬
‫בית ר״ע וממדרשם‪ .‬גם בלשוגו ובסגנונו מתייחד ונבדל מכל שאר מדרשי ההלכה ומכל‬
‫ספרות התגאים שבידיגו‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫המדרש הזה הוא בעיקרו — ד ב י ר ׳ א ל י ע ז ר ב ן י ע ק ב (׳ שכן ״תני ראב״י״‬
‫ו״דבי ראב״י״ לספר במדבר הנמצאים בתלמוד ישנם כאן«‬
‫א( ״תני ראב״י״ שבירוש׳ מכות פ״ב לא רע״ד‪ :‬תני ר׳ ליעזר בן יעקב כלפי ) = ל פ י (‬
‫שנאמר גואל הדם הוא ימית את הרוצח הרי מי שהכה את בנו בנו השני נעשה גואל הדם‬
‫וכו׳‪ .‬ומניין אפי׳ אמר שאיני יכול להקבילו ת״ל בפגעו וכו׳ — ס״ז ‪ 334‬י‪!.‬׳ ושם ‪.13 333‬‬
‫ב( ״תני ]דבי[ ראב״י״ שבבבלי ב״ב קיט ב ! תני ראב״י ״( אפילו קטנה שבהן לא נשאת‬
‫פחותה מארבעימ שנה = ם״ז ‪ 287‬ו־‪ !317‬אמר ר׳ אליעזר בן יעקב נאמר כאן וכו׳ אף‬
‫מדבר האמור כאן צלפחד‪ .‬אמר לו ר׳ שמעון אי אפשר לומר מקושש היה צלפחד מפני‬
‫שהיה מקושש בשנה הראשונה וכו׳ ו כ י א פ ש ר שיהיו בנות צלפחד בנות מלכימ נאות‬
‫וכשרות ה ק ט נ ה ש ב ה ן ה י ת ד ! י ו ש ב ת א ר ב ע י מ ש נ ה ע ד ש ל א נ ש א ת ‪.‬‬
‫כאן קיצר הבבלי והביא תמציתו של דבי ראב״י‪ ,‬שהרי לפי דעתו של ראב״י וודאי‬
‫שכך היה‪ ,‬שאף הקטנה שבהן היתד‪ .‬כ ב ר בת ארבעימ בשעה שנשאת‪.‬‬
‫וכמה וכמה ם ת מ ו ת שבס״ז הם כ ר א ב ״ י‪:‬‬
‫א( ם״ז ‪ ! 237‬ולקח הכהן מיד האשד‪ .‬נאמר כאן מיד ונאמר להלן)ב״ביכורים״( הטנא‬
‫מידך מה מיד שנאמר ל ה ל ן ) כ ל ו מ ר ! כ א ן ( תנופה )״שהרי תנופה מפורשת כאן״( אף מיד‬
‫שנאמר כאן )״להלן״( תנופה )ומכאן לביכורים שצריכים תנופה( — סתם כראב״י‪ ,‬ספרי‬
‫תבוא פיס׳ ש ‪ :‬מידד מלמד שטעונים תנופה דברי»( ר׳ אליעזר בן יעקב‪ ,‬מנחות סא א‬
‫וירוש׳ ביכורים פ״ב םה ע״א‪.‬‬
‫ב( ם״ז ‪ 1297‬לפה שנאמר מקצה שלש שנים )דב׳ יד כח( אבל אין אתה יודע חילופים‬
‫למה )״מעשר זה במקום מה בא״( חילופים לשני או לראשץ ת״ל לנחלה מה נחלה אינה‬
‫פוסקת אף מעשר אינו פוסק וכו׳ — סתט כראב״י‪ ,‬ספרי ראה פיס׳ ק ט ! ראב״י אומר אינו‬
‫צריך הרי הוא אומר ולבני לוי הנה נתתי את כ ל מעשר בישראל לנחלה מה נחלה אינה‬
‫חד‪ .‬אף מעשר ראשון אינו זז‪ ,‬ר״ה יב ב )מה נחלה אין לה הפסק(‪.‬‬

‫‪ (7‬הורודץ בהקדפתו עפ׳ ‪.xvii‬‬

‫‪ (8‬ב״י מ׳‪ :‬ת נ י א א מ ׳ ר׳ אליעזר‪ ,‬כי״י ה׳ ור׳‪ :‬ת נ י א ראב״י א ו פ ר ‪ ,‬אבל הנכון כלםנינו‪,‬‬
‫ו‪1‬״ל‪ :‬תני )תנא( ד ב י ראב״י‪.‬‬
‫‪ (9‬כ‪-‬י ר׳ וסם״ז‪ .‬בעל פה״ג בילבל ם״ז עם דברי הגפרא‪ ,‬אבל כאן תנופה פסורשת‪.‬‬

‫‪742‬‬
‫ג( ס״ז ‪ : 245‬ורקיקי מצות משוחים יכול כדרך המושחין אמרת בשמן כדי קיום שמן‬
‫כיצד הוא עושה טובל אצבעו ונותן אחת על זו ואחת על זו כמין כי — פתם כראב״י׳ ספרא‬
‫נדבה פרשה י ו« סלת חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחיט בשמן וכו׳ ראב״י‬
‫אומר מושח את הרקיקין כמין כי וכר‪.‬‬
‫ד( ס״ז ‪ ! 2 8 3 — 2 8 2‬ועשה אשד‪ .‬ריח ניחוח לה׳ מלמד שאינו רשאי לאכול בזבחימ‬
‫עד שיביא לאישים )קרבן( — כתם כראב״י׳ כריתות פ״ב מ״א! ראב״י אומר גר מחוסר‬
‫כפרה עד שיזרק עליו הדם ‪°‬י(‪.‬‬
‫ה( ס״ז ‪ ! 3 1 8‬נתן תתן להן זה חלק אביהן׳ בתיך אחי אביהן זה חלק אחי אביהן — סתם‬
‫כראב״י‪ .‬ספרי פיס׳ קלד! ראב״י אומר אף חלק אחי אביהט נטלו׳ ב״ב קיח ב! תוס׳ פ״ז‪.‬‬
‫ו( ס‪-‬ז ‪ 303‬ב ! ‪ :‬כשאמר דמה שלא יצא דמה חוץ ל ג ת שאם יצא דמה חוץ ל ג ת‬
‫פסולה — סתם כראב״י‪ .‬תוס׳ פרה פ״ג י! גחן בידו כשהוא מזה בין ח ת לגיתה ובין חוץ‬
‫למערכה פסול׳ ר״א בן יעקב אומ׳ חוץ לגיתה פסולה ח מ למערכתה לא יחזיר וכר‪.‬‬
‫ז( ס״ז ‪ ! 329‬וטהרתם אתם ושביכם יכול יהוא מקבלץ הדיה עד שלא נכנסו לברית‬
‫ת״ל אתם ושביכם מה אתם בני ברית וכו׳ — סתס כראב״י בס״ז ‪ ! 305‬אמר ראב״י לכן‬
‫נאמר והיתה לבני ישראל בני ישראל מקבלין הדיה אין הגוים מקבלין הדיה׳ א״ל ר״א וכו׳‬
‫א״ל וכו׳ אתם ושביכם מה אתם וכוי‪.‬‬
‫ואף ח( ס״ז ‪) 263‬ממדרש הגדול!( ‪ :‬וכן את מוצא ברחב הזונה שהטמינה את‬
‫מרגלי יהושע וכו׳ ועליה הוא אומר ומשפחת בית עבודת ה ב ת שהיתה עסוקה ב ב ו ץ‬
‫ס‪9‬ו• ‪0-9‬׳ עה‪ :‬דבודת הבוץ שהסכימה את הררגלים‬ ‫ד ״ א שהטמינה את המרגלים בביץ‬
‫)״בפשתי העץ״( ר ׳ א ל י ע ז ר ב ן י ע ק ב בבוץ לבית אעבד שנשבדו לה הררגליב ר׳ א ל יד ז ר‬
‫או׳ זו רחב הזונה שהיתי‪ ,‬דסוקה ב כ ס ני ל י " ( ‪.‬‬ ‫אומר שהיתה עסוקה ב ב י ס י ג ן ו ן ן ׳‬

‫ס״ז )״שהיתה‬ ‫אף זה ס ת ס כראב״י‪ .‬כי כאן הוסיף בעל מ ד ר ש ־ ה ג ד ו ל לעיקר‬

‫הגכון בספרי‪:‬‬ ‫עסוקה בבוץ״( עוד ״דבר אחר״ מתוך ספרי פיס׳ עח‪ ,‬שהקבלתיו למעלה‪ ,‬כי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מקוטע במקום‬ ‫ב ב י ס ג י ן ‪ poooiva, puooivov ,‬״׳בגדי בוץ״ ‪( -‬׳ ו״ד׳ אליעזר״ שבספרי‬
‫משתמש כלל‬ ‫״ר׳ אליעזר ב ן י ע ק ב ״ י י ( ‪ .‬ואין ״ד״א״ מעיקר ס״ז׳ כי בעל ס״ז איגי‬
‫ב״ד״א״‪ ,‬אלא במקוס ״ד״א״ רגיל אצלו« ו ב צ ד ה ש ג י א ת ה א ו מ ר ״ ׳ ( ‪.‬‬
‫וכל מקוט שאתה מוצא ב״ציטטים״ שבמה״ג ״דבר אחר״ הרי זה חשוד מתחילתו שהוא‬
‫לקוח מ מ ק ו ר א ח ר ושהוא לשץ בעל מה״ג׳ והם! ס״ז ‪ 234‬״ ‪ 235 ,‬ז )שאינו בילקוט(‪,‬‬
‫נ‬

‫‪0 247‬ל ואילך— ‪! 248‬י )שהכל מ מ ד ר ש ר ב א ‪ .‬ועי׳ להלן(׳ ‪ 6 264‬׳ ‪:‬׳ •! )שהכל לקוח‬
‫מ ס פ ר י ( ‪• 265 ,‬׳ « ״ ״‪.‬׳ ‪,‬יי׳ ‪ 266‬ז! )ומכאן עד ‪ 273‬הכל מ ם פ ר י!(‪ 269 .‬־ י ‪ 270 ,‬״ ‪, » .‬‬
‫‪ 0‬״ « ‪ 271 , ,‬י!‪ 273 ,‬־• י י ( ‪ . 274 ,‬נ ‪ 276 ,‬־)שאיגו בילקוט(‪) !0 ,‬שאיגו בילקוט(‪> ,‬־‪) .‬שאיגו‬
‫‪3‬נ‬

‫בילקוט(‪=) !! 277 ,‬םסרי> שם ״ )בח״נ‪ .‬ואי בילקוט(‪. 1 ! 319 , 2 . 279 ,‬‬

‫נו‬

‫‪ (10‬די׳ בכ״ז הופמן ‪ 65‬בהדרה‪ ,‬והורוויץ שם הדרה ‪.29‬‬

‫‪ (11‬ר״ד פרדו מהגהות פהר״ם‪ :‬וי״ג ב כ ס נ י ן )ובד׳ ווילנא שיבשו דבריי‪ ,‬ונמשך אחריו‬
‫הורוויץ‪ ,‬ואני — אחריו במאמרי הנד להלן( כפו פת הבאה בכסנין‪ :‬דפי׳‪ :‬באככנאי׳‪ ,‬ב״י ל׳‪ :‬באככנאין‪,‬‬
‫ר׳‪ :‬באכסניין‪.‬‬
‫‪ (12‬כפו שביררתי במאמרי ‪.‬ביסינון״ בהשלח כרך מד )תרפ״ה(‪ 399 ,‬ואילך‪.‬‬
‫‪ (13‬חילופים כאלה נמאים דוד בספרי פיס׳ פד ופ״ה‪ .‬שישנם בם״ז ‪ 267‬בשם ראב‪-‬י‪.‬‬
‫‪ (14‬״לזד שני״ גם בברייתא שבב״פ די׳ להלן‪.‬‬
‫‪ (15‬ודיי הוריויץ דמ׳ ‪.XX‬‬

‫‪743‬‬
‫‪ .‬וכך הדבר אפילו בציטט שישנו גש בילקוט׳ ס״ז ‪ = ) 2 317‬ס פ ר י פיס׳ קלג‪ ,‬סתם(‪.‬‬
‫שאמנם אפשר שנשתנה מן ״ובצד אחר אתה אומר״׳ כשט שבוודאי גשתנה ״ד״א״ מן‬
‫‪1‬‬
‫״ובצד אחר״ בציטטים שישנם גם בילקוט‪ ,‬שבס״ז ‪ 249‬ש ר ‪ 3‬ושר ‪ :( *27‬ד״א א ת ה‬
‫‪,‬‬
‫א ו מ ר ) ‪ : ! 0‬ד״א ה י ד ‪ .‬ר ש מ ע ו ן א ו מ ר ( ׳ כשם ששיגו הסופדים בב״מ קטו אלי(‬
‫״דבר אחר״ במקום ״לצד אחר״ י״(‪.‬‬
‫ומכיון שכך וודאי ש״ד״א״ שבכאן הוא הוספת בעל מה״ג אל עיקר ס״ז‪.‬‬
‫וסתם ס״ז הוא אפוא ראב״י‪.‬‬
‫ואף ס״ז ‪ 305‬ב •י( הוא ד ב י ראב״י‪ :‬והיתד‪ .‬לעדת בני ישראל למשמרת א מ ר ו פעם‬
‫אחת שאלו לומר הרי פרה ששתת מי חטאת ונשחטה על אתר מה הי]א[ והיו מבקשים‬
‫להטאית )״לטמא״( את בשרה ‪ K‬׳ ‪ p‬ר ׳ ל י ע ז ר ב ן י ע ק ב לכך נאי והיתד‪ .‬לעדת בני‬
‫ישר׳ למשמרת כשהן שמורים הן מי גדה ואם אינן שמורין אינן מי גרד‪-‬‬
‫כי דברים אלו‪ ,‬שנאמרו כאן בשם ראב״י‪ ,‬אינם ד ב ר י ראב״י׳ אלא ס י ד ו ר מדרשו‪,‬‬
‫אבל הדברים הם דברי החכמים ש ל פ נ י ו ‪ ,‬דברי ר ׳ י ו ס י ה ג ל י ל י לפני הזקנים‬
‫)וביניהם ר״ט ור״ע( ביבנה או בלוד‪ ,‬ספרי פיס׳ קכד ותום׳ מקואות םם״ז‪,‬‬
‫ואף בס״ז ‪ : 282‬הא כיצד ר א ב ״ י א ו מ ר הצבור מביא ששים ואחד והיחיד מביא‬
‫ששים—אין ״ראב״י אומר״ אלא מאמר מיסגר של המסדר ה א ח ר ו ן ‪ ,‬וכולה ראב״י י ‪. ( : 1‬‬
‫א‬ ‫ה‬

‫גס הרגילות של שם ראב״י בס״ז והמעשים הרבים שבשמו שגזברו כאן)ס״ז ‪,263 ,258‬‬
‫‪ 267‬ב״פ‪ 289 ,287 ,282 ,‬בהערה‪ 305 ,‬ב״פ׳ ‪315‬׳ ‪ (328 .328—327‬מוכיחים שלפנינו‬
‫דבי ראב״י‪.‬‬
‫וכך גט הטרמיגולוגיד‪ .‬שלו המיוחדת‪ ,‬ומתוכה‪ :‬א י ן ב מ ש מ ע א ל א ‪ ,‬במקום ״אין‬
‫לי אלא״ ן א מ ר ת ‪ ,‬א מ ר )הכתוב(‪ ,‬כשאמר‪ ,‬במקום ״ת״ל״‪ .‬ה א מ ה ה ד ב ר ‪ ,‬במקום‬
‫‪2‬‬
‫״הא כיצד״— אנו מוצאים בפי ראב״י ודבי ראב״י ־׳(‪ ,‬ספרי שופטים פיס׳ קצה )אין לי‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 3‬‬
‫במשמע אלא(‪ ,‬זבחים צא ב ״ ] ד ב י [ ( ראב״י״ )אמרת(* ( ז מח״ו ‪=634‬ס״ז ‪ 289‬בהערה‬
‫)הא מה ה ד ב ר ( ״ ( ‪ .‬ו ב צ ד ה ש נ י )אתה אומר( במקום ״ד״א״ )לעיל(; ״ מ כ ל צ ד ״‬
‫כמקים ״מכל מקים״! ״ ו ה ל א א ו מ ר ו כ י ד ין ה ו א ״ במקום ״והלא דין הוא״‪.‬‬
‫אבל המסדר האחרון של ס״ז לקח גם ממקורות אחרים׳ וביחוד השתמש הרבה בדבי‬
‫‪2‬‬
‫ר׳ ש מ ע ו ן ודבי ר׳ א ל ע ז ר ב ״ ר ש מ ע ו ן * ( ‪ ,‬שהם גם גזכרים הרבה מאד בם״ז‬
‫)ר ״ ש׳ ‪243 ,239 ,238‬׳ ‪249 ,248‬׳ ‪251‬׳ ‪266 ,263 ,259 ,254 ,253‬׳ ‪267‬׳ ‪269 ,268‬׳ ‪287 ,272‬‬

‫ב ש ו ׳ ‪ 3‬ח ס ד כ י ל ק ו ם ״ ד ״ א א ה ה א ו מ ר ״ ‪ ,‬ו ב ש ו ׳ ‪ 27‬ח ס ר ב י ל ק ו ט ״ א ת ה א ו מ ר ‪. -‬‬ ‫‪(16‬‬

‫גם‬ ‫ורא״ש‪ ,‬״‪1‬ד״‬ ‫רי״ף‬ ‫כ ״ י ר׳ א׳ ובי‪ ,‬י ל ק ו ס ‪ ,‬ש א י ל ת ו ת ו ה ‪ -‬ג ) ב ה ״ ג כ ״ י סריז‪ 1 :‬ר שגי(‬ ‫‪(17‬‬
‫ע י ׳ ה ו ח ז י ץ ע פ ׳ ‪.1XV‬‬ ‫(‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪.‬‬ ‫(‬ ‫ב נ ״ י שלד׳ ) ד ״ ם‬
‫״להם׳* א י ן ג ם ב י ל ק ־ ם ‪.‬‬ ‫‪(20‬‬ ‫ב ״ י ש ל י ד ף א ע ‪ -‬ב ש ו י ‪.5‬‬ ‫‪(19‬‬
‫ג ס ס ״ ז ‪ 302‬ש ו י ‪ 1‬ו א י ל ך מ ת א י ם ל ד ע ת ר א ב ״ י ב ס ש ר י ו ת ו ם ׳ ס ר ה ‪.‬‬ ‫‪(21‬‬
‫מדברי‬ ‫א י גו‬ ‫עי׳ הורוויץ ש ם ו ב י ‪ J E‬ב ע ר כ ו ‪ .‬א ב ל ״ א מ ר ת ‪ ,‬ל א א מ ר ת ״ ‪ ,‬ש ב מ ח ״ ו ש ל ה ל ן‬ ‫‪(22‬‬
‫כ ״ י מ ׳ וקי ויל׳‪.‬‬ ‫‪(23‬‬ ‫ראב״י אלא ס ת ם המדרש‪.‬‬
‫כל באומה‪,‬‬ ‫ו א ס ר‬ ‫מאומה‬ ‫א מ ר‬ ‫ג ר ג א ג ם בברייתא שנב׳״מ ק ס ו א שהזכרתי‪:‬‬ ‫״אפר‪-‬‬ ‫‪(24‬‬
‫‪,‬‬
‫מ א ו מ ה כ ל מ א ו מ ה ‪ ,‬ועי׳ ב ה ע מ ק‬ ‫א מ ר‬ ‫כגו׳ כ ״ י ה׳ ושאיל׳ ב״י הטני״ב ) ב ה ש מ ט • ז ‪ 4‬ובה״ג כ ״ י ס ר י ז ‪:‬‬
‫מאומד‪-‬‬ ‫ו<נ(אפר‬ ‫כשאי‪.‬‬ ‫ש א ל ה ‪ .‬ו ב כ ״ י מ ׳ ו י ל ק ו ט ‪) :‬נ( א מ ר‬
‫!ריר ל ה ש ל י ם ע ‪ -‬פ מ ס ר י ש ל ח ס י ס ׳ ק ט ו ‪ ,‬ו ל ה ג י ה ‪ :‬ר א ב ״ י א ו מ ר מ נ י י ן ש ל א י ת נ נ י‬ ‫במח״ו‬ ‫‪>25‬‬
‫)‪ p‬פ ה‬ ‫ה א‬ ‫כנסות>‬ ‫א ר ב ע‬ ‫<יבול י ת ן ע ל ה ק ר ן א מ ר ת ע ל‬ ‫כ נ פ ו ת‬ ‫בגד ת ״ ל על ארבע‬ ‫באמע‬
‫הדבר״‬ ‫מ ב ע י ת מ ן ה ש פ ה וכו׳‪ .‬ה כ ו פ ר י ם ש ל א ידעו ס י ר ו ש ו ש ל ״ ה א פ ה‬ ‫תוך שלש‬ ‫מ ו נ ו‬ ‫ה)כתי‬
‫ש י ב ש •הו‪.‬‬

‫‪744‬‬
‫ד א ב ״ ש ‪,229 .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ן—אמר לו[ = ‪] 3 1 1 ,304 ,303 ,292 ,317‬משנה[‪3 3 3 , 3 2 2 ,315 , 3 1 3 ,‬‬
‫‪247 ,245 ,238‬׳ ‪.(329 , 3 1 7 ,288 ,277 ,275 ,259 ,258‬‬ ‫‪,232‬‬
‫והתבונן בס״ז ‪ ,258‬ד׳ • ויעשו את הפסח בראשץ ר א ב ״ י אומר אם לימד )‪-‬ללמד״(‬
‫שהפסח בראשון כבר לימד וכר אלא ל ל מ ד שלא עשו ישראל פסח כל ארבעים שנה וכר‪.‬‬
‫כ י ו צ א ב ו ר ׳ א ל י ע ז ר ב י ר ׳ ש מ ע ו ן אזמר וישבתו העם ביום השביעי מלמד‬
‫שלא עשו ישראל שבת כל ארבעים שנה וכו׳‪.‬‬
‫כאן השלים המסדר את ״דבי ראב״י״ ע״י ״דבי ראב״ש״‪.‬‬
‫המשגה שלו אינה מתאימה כלל למשנתנו •«(‪ .‬היא לפעמים מ ש נ ת ר ׳ נ ת ן ןס״ז‬
‫‪ : 8 284‬ומטמא טומאת אוכלין‪ ,‬בניגוד לחלה פ״א מ״ח‪ ,‬אבל כר״ג פסח׳ מה ב ותוס׳ נדה‬
‫פ״ו יא‪ ,‬שאס גפםל מאוכל‪-‬אדט איגו מטמא( אי מ ש נ ת ר ׳ י ו ס י )ס״ז ‪ =, 228‬וכלים‬
‫פ״א מ״ט׳ שאינו מבדיל בין ההיכל לבין ד״אולמ ולמזבח( *‪ ,(-‬או מ ש נ ת ר ׳ י ה י ד ה‬
‫)ס״ז שלי ז חוקת ‪ 1 7‬״ » ‪ 2 7 1 30 2 6‬צ! ו ‪» 2 8‬ג ן ‪= 32‬פ(‪.‬‬
‫גם נזכרו בס״ז כמה וכמה תנאים׳ שאינם שכיחים בכלל בשאר מדרשי הלכה כר׳ יונתן‬
‫בן המשולם׳ ור׳ ח נ י נ א )חנניה(׳ אלעזר בן מתיא ו ש מ ע ו ן ב ן פ ג ח ם‪ ,‬ור׳ ש מ ע ו ן‬
‫ב ן ח נ י נ א ור׳ נהוראי ו א י ם י ב ן מ ת י א‪ .‬אבל ר ב י לא נזכר בכל המדרש הזה!‬
‫כל אלה מראים על ח ו ג א ח ר ו ב י ת ״ מ ד ר ש א ח ר ש ל ת ל מ י ד י ר ״ ע‪,‬‬
‫וגם על מסדר אחר‪ ,‬ש ל א היה מתלמידי ר ב י המובהקים‪ .‬ושמדרש־הלכה זה ל א נשנה‬
‫ולא גסדר בבית־מדרשם של שאר מדרשי הלכה מבית ר״ע‪.‬‬
‫את מ ק ו מ ו של המסדר האחרון אנו למדים מתוך ס״ז ‪ ! !• 283‬שבעת רבעים מדבריים‬
‫וקב וחצי ירושלמיים שהן חמשת רבעים משלנו׳ בהשואה לדבי ר״ע )ת״כ( שבעירובין‬
‫פג ע״ב שהזכרתי ‪ t‬שהן ה׳ של ציפורי‪.‬‬
‫המסדר הוא אפוא ב ן צ י פ ו ר י ‪ .‬ו ט ב ר י ה )דרשות שגדרשו שם!( גזכרת בס״ז‬
‫עמ׳ ‪) u 305‬ם״ז שלי ‪0 15‬״( ועמ׳ ‪) !« 302‬ס״ז שלי ‪(10‬׳ ולעומתה בס״ז ‪) ! 3 1 3‬ס״ז שלי‬
‫‪2‬‬

‫‪ 4 30‬־ ( ! מעשה בבית דגן ש ב י ה ו ד ה ‪ 314 :‬צצ )ס״ז שלי ‪ ( 3 3‬ו משום חמשה זקגים‬
‫פפייס איש א ו ג ו ן גם מכל אלה יוצא שהמסדר חי‬ ‫מ י ה ו ד ה ‪281 :‬‬ ‫שבאו‬
‫ב ג ל י ל ולא ביהודה‪.‬‬
‫והנה ב צ י פ ו ר י ישב — לפחות זמן רב — ב ר ק פ ד א » ( ׳ תגא ופייטן׳ שהתבדל‬
‫מבית מדרשו של ר ב י ‪ ,‬שעלה מיהודה והתיישב בגליל‪ .‬ואמנם אנו מוצאיפ את דרשת‬
‫זלת )כצ״ל( קפיץ קגי באתר דלית גוברין‬ ‫ב״ק שבברכות םג א — סתם בפ״ז ‪3 1 7‬‬
‫‪: 1‬‬

‫השתדל להיות גבר‪.‬‬

‫ג‬
‫ואע״ס שאין אגו מוצאימ כאן בס״ז סוף מטות‪ 330 ,‬״ ‪ ! 3 -‬את ״תגי ב״ק״ שבע״ז עה ב ‪4 °‬‬
‫אין זאת אומרת עדיין‪ ,‬שאין הוא המסדר ו שכן אפשר ש״תגי ב״ק״ זה לקוח ממקומ אחר‬
‫‪1‬ג‬
‫במדרשו‪ ,‬או מ ״ מ ש נ ת ״ ב״ק‪ ,‬ולא ממדרשו‪( .‬‬

‫‪ ( x v u .‬עי׳ הורוביץ בסוזיחתו‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫הופמן‪ 65—64 ,‬והוחזיץ שם‬

‫‪ (29‬מהדרין ‪1‬ג א ועוד‪.‬‬ ‫‪128.—127‬‬ ‫‪ (28‬עי׳ ם״ש לעיל עמי‬
‫‪ (30‬אבל •ר״א הקפד״‪ ,‬ם׳״ז ‪ — 240‬א י נ ו ס‪-‬ז‪ ,‬אלא לקוח כספרי‪.‬‬
‫‪] (31‬לא הבאתי כאן את דברי פו״ר ז‪2‬״ל על יחסו של ר׳ חייא לספרי זוסא‪ ,‬שניהם הסיק‪ ,‬שר״ח‬
‫הוא מסדר הס‪-‬ז‪ ,‬משום שחזר בו‪ ,‬שכך הוא מעיר ב״רעין תשובה‪ :-‬התחלתי לפקפק בדעתי זו — ניסני‬
‫שמדרש זה‪ ,‬ס״ז‪ ,‬מזםיין ומתבדל מבל מדרשי־הלבה בכננון דרשותיו‪ ,‬וביחוד בהלכותיו‪ ,‬ומשנתו אינה‬
‫מתאימה כלל למשנתנו‪ ,‬משנת ר ב י ‪ ,‬כה שלא מוייר א‪2‬ל תלמיד רבי כ ר חייא‪ ,‬התלוי בו ינכשך‬
‫אחריו‪...‬״‪[.‬‬

‫‪745‬‬
‫יש בקטע שפרסמתי כמה דברים החשובים לבירורי הלכות ומשניות׳ ועליהם העירותי‬
‫במקימס‪ .‬כאן אבי רוצה להעיר על נקודה אחת היסטורית שזכינו בה בקטע זה בהיסח הדעת‪.‬‬
‫באמצע וויכוח של הלכה מסופר כאן לתומו)ד ע״א של הקטע׳ עמי ‪ 17‬בהוצאתי(»‬
‫אמרו ה י ו ת ל מ י ד י ם א ד ו מ י ם ל ב י ת ש מ א י ב א ו ת ה ש ע ה‬
‫אמרו להן )אותם התלמידים לביש( צאו וראו מי שיש לו טומאה ייפה כוחו‬
‫להציל וכו‪/‬‬
‫״אדומים אלו הם ״דרומיים״‪ .‬שהרי בלשון המשבר‪ ,‬״אדום״ הוא ה״דרום״ ז חומץ האדומי‬
‫)פסח׳ פ״ג מ״א( — ״בסימה דרומיה״ )ירוש׳ שם רפ״ג כם ע״ד(! ר׳ ישמעאל שהיה סמוך‬
‫לאדום )כתובות פ״ה מ״ח( — ״לדרומה״)ידוש׳ שם ל סע״ב( ״(‪ .‬ור׳ ישמעאל ישב ב כ פ ר‬
‫ע ז י ז )כלאים פ״ו מ״ד(‪ .‬דרומית ל י ו ט א‪ ,‬אבל אצל אבסביום באוגומאסטיקון בזכרות‬
‫ג‬
‫כעריה״דרום״ )‪(Aapo^a‬יומא‪ ,‬ד ו מ א ו כ ר מ ל י ( ‪ ,‬והירוגימום בפירושו לישעיה כא‬
‫יד אומי י‪D u m a non tota I d u m a e a provincia, sed quaedam eius*0‬‬
‫‪ ; r e g i o‬ד ו מ א ו י ו מ א הן אפוא מגבול ״אדום״ ו״דרום״‪.‬‬
‫מצד אחר גחשבות בחשמוגאים א׳ ב י ת צ ו ר ^ ( ו מ ר א ש ה ‪ ,‬דרומיתימערבית‬
‫ב‬
‫ל ח ב ר ו ן ‪ ,‬ל״אדום״‪ ,‬ובית־צור כעיר העומדת על ה ג ב ו ל « ( ‪ .‬ואצל יוסף בן מתתיהו‬
‫ז);‬
‫נחשבות אפילו היותר צפוגיות‪ ,‬ת ק ו ע ו ה י ר ו ד י ו ן‪ ,‬ל״אדום״ (‪.‬‬
‫והנה גם ה״אדומים״ שבקראו ע״י הקנאים לעזרת ירושלים»*( אינם אלא )כ״אדומים״‬
‫שבם״ט שם( יהודי ״דרום״ ז ה •י(‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ומכיץ שאנו יודעים «(׳ שבית שמאי היו קרובים ברוחט אל הקנאיט — הרי ניתן ל נ י‬
‫ברמז זה שבקטע שלנו החוט המקשר את הקנאים עם ה״אדומים״< ה ם ת ל מ י ד י ב י ת ־‬
‫ש מ א י ש ב י נ י ה מ‪.‬‬
‫ולשון ״באותה שעה״ מוכיח שהם רומזים לשעה קדומה‪ ,‬לשעה ידועה וקבועה‪ ,‬ז״א ל ז מ ן‬

‫שלפגי החורבן בשעה שב״ש וב״ה דגו וגהרגו)בי״ח דבר( על כמה מהלכות טומאה‪.‬‬
‫ועליגו לזכור שגם אלעזר בן חגגיה בן חזקיה בן גרץ‪ ,‬שנתמנה מטעם הממשלה הלאומית‬
‫־‬
‫לשר צבא בארץ ״אדום״ «( — אחד מתלמידי בית־שמאי היה «(‪.‬‬
‫ותשובתט של ״האדומימ״נ מי שיש לו טומאה יפה כוחו להציל — אגו מוצאים אחר‬
‫ג‬
‫כך בפי ר׳ יהודה )לענין אחר( «(‪ .‬וידוע שרי יהודה היה שוגה משגת ר׳ א ל י ע ז ר‬
‫ה ש מ ו ת י ״‪4‬‬

‫עי׳ ג פ ע ר ך מ ל י ן ל ש י ״ ר ע׳ ל ו ד א ו ת ב׳ ו ר ז ״ פ מ ב ו א ה י ד ו ש ל מ י ו ע״א‪.‬‬ ‫‪(32‬‬

‫ב י ב ל ו ו א ר ם ר ב ו ר ב ע ר ב ו ‪] ,‬ועי׳ ה א ו נ ו מ א ם ם י ק ו ן ש ל א ב ם ב י ו ס ב ת ר ג ו מ ו ש ל ע׳•!‬ ‫ג ו ם י‪,‬‬ ‫ועי׳‬ ‫‪(33‬‬
‫מ ל מ ד מ ס ׳ ‪ 545 ,383‬ו־‪.[.611‬‬
‫ת ו מ ם ן ‪ 56‬ו ק ל י ס ס ר מ ן ‪.79‬‬ ‫‪(34‬‬
‫‪,lscher6H‬‬ ‫ועי׳‬ ‫ג סז(‪,‬‬ ‫)נחמיה‬ ‫יהודית‬ ‫כעיר‬ ‫ו ר‬ ‫‪1‬‬ ‫(‬ ‫תי‬ ‫ב י‬ ‫וד‬
‫‪. P a l a s t i n aetc,2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ח ש מ ו נ א י ם א ׳ ד כ ם ‪ ,‬ם א ; ה ס ד ‪ — .‬ס י ‪ ,‬ו ע י ׳ ק ד מ ו נ י ו ת ם י ״ ב ס ״ ח ו‪.‬‬ ‫‪(36‬‬
‫פ ל ח ס ו ת ם״ד ס ‪ -‬ד ‪ ,‬ב—ד‪.‬‬ ‫‪(38‬‬ ‫מ ל ח מ ו ת ם ״ ד ס ״ ס ה ‪ ,‬ועי׳ ש ס ז‪.‬‬ ‫‪(37‬‬
‫ואילך‪.‬‬ ‫ה י ס ס ו ר י ה י ש ר א ל י ת ח ״ ד ‪173 ,‬‬ ‫ק ל ו ז נ ר‪,‬‬ ‫ב ע ר ך מ ל י ן ‪ ,‬ע ׳ אדרש ב ס ו ס • ‪,‬‬ ‫ש י ״ ר‬ ‫‪(39‬‬
‫ד‪.‬‬ ‫מלחמות ס״ב‪ ,‬פ״כ‬ ‫‪(41‬‬ ‫‪24.‬‬ ‫נוםא‬ ‫‪, I I ,Geschichte‬‬ ‫‪3‬‬
‫מ כ י ל ׳ י ת ר ו ב ח ד ש פ ״ ד ‪ :‬א ל ע ז ר בן ח נ נ י ה ב ן ח ז ק י ה ב ן ג ר ו ן = ב י ת ש מ א י ‪ ,‬ב ב ת ה ס ז א‪ ,‬גרץ‬ ‫‪(42‬‬
‫ש ם נ ו ס א ‪ ,26‬ה ו ׳ ח מ י ש י ת ע פ ׳ ‪ 810‬ה ע ר ה ‪.1‬‬
‫מ נ ח י ת י ח א‪.‬‬ ‫‪(44‬‬ ‫ת ו ם ׳ נ ג ע י ם ס ״ ז ס ‪ ,‬ס פ ר א כ ‪ 1‬ו ר ע פ ״ ה יג‪.‬‬ ‫‪(43‬‬

‫‪746‬‬
‫מפתחות‬
 ‫א‪ .‬המקרא ותרגומיו‬
‫ב יכ־יג ‪375‬‬ ‫ב יח ‪383‬‬ ‫ככ ה ‪506‬‬ ‫בראשית‬
‫ז ו ‪349‬‬ ‫כג יא ‪516‬‬ ‫א יד ‪ 367‬הד׳ ‪35‬‬
‫זכריה‬ ‫— מ ‪347‬‬ ‫כ יח ‪491‬‬
‫יד םז ואילו ‪346‬‬ ‫שמואל ב׳‬ ‫ז ס ‪319‬‬
‫‪TO‬‬ ‫‪494‬‬ ‫כא‬
‫במדבר‬ ‫מס י ‪ 503‬הד׳ ‪17‬‬
‫קהלת‬ ‫כג סו ‪349‬‬ ‫ה יג ‪394*5‬‬
‫ב ח ‪482‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו יח ‪ 384‬הד׳ ‪5‬‬ ‫שמות‬
‫מלכים א‬ ‫סו יס ‪269‬‬ ‫י ‪ :‬יד ‪373‬‬
‫יח לד ‪349‬‬ ‫— לב ‪276‬‬ ‫־ ‪ -‬סו ‪324‬‬
‫עזרא‬ ‫יח םז ‪447‬‬ ‫— מג ‪518‬‬
‫ז י ‪502‬‬ ‫מלכים ב׳‬ ‫— מו ‪518‬‬
‫לא כ ‪472‬‬
‫יב ה ואילו ‪337‬‬ ‫יג יג ‪447 ,446‬‬
‫נחמיה‬ ‫דברים‬ ‫כא כח ‪516‬‬
‫ח ז ‪502‬‬ ‫ישעיה‬ ‫ז ס ‪518‬‬ ‫— כס ‪816‬‬
‫— י ‪354‬‬ ‫יח ב ‪473‬‬ ‫יד ח ‪491‬‬ ‫— לה ‪516‬‬
‫־ ־ יג ‪502‬‬ ‫לד טז ‪502‬‬ ‫טו כ ‪447‬‬ ‫כב ז ‪516‬‬
‫— סו־יז ד־‪346‬‬ ‫נח יג ‪ 278‬הדי «‪13‬‬ ‫םז כ ‪518‬‬ ‫כג סז ‪363‬‬
‫י לב ‪505‬‬ ‫— ז ‪330‬‬ ‫— יס ‪518‬‬
‫— לג־לד ‪337‬‬ ‫ירמיה‬ ‫— כד ‪324‬‬ ‫ל יא יאילד ‪337‬‬
‫— לז ‪446‬‬ ‫לד‪ .‬ים ‪384‬‬ ‫כג כה ‪518‬‬ ‫לד כ ‪447 *446‬‬
‫— לח ‪269‬‬ ‫— כו ‪518‬‬ ‫— כ ג ‪363‬‬
‫יג הו ‪277‬‬ ‫יחזקאל‬ ‫כה ה ‪516‬‬ ‫לד‪ .‬ודד ‪276‬‬
‫מ א ‪364‬‬ ‫— בז־כט ‪276‬‬
‫מד ל ‪269‬‬ ‫לג כא ‪ 503‬הד׳ ‪17‬‬
‫דהי‪-‬א‬
‫ט פז ‪340‬‬ ‫שופטים‬ ‫ויקרא‬
‫כז לב ‪502‬‬
‫עמוס‬ ‫ה ג ‪506‬‬
‫יג ד ואילו ‪383‬‬ ‫ו ג ‪516‬‬
‫ח ה ‪277‬‬
‫י ו ‪397‬‬
‫דהי״ב‬ ‫חני‬ ‫שמואל זד‬ ‫יג מב ‪487‬‬
‫יג בכ ‪501‬‬ ‫כ יא ‪501‬‬ ‫א מרכב ‪383‬‬ ‫— מה ‪397‬‬
‫ל םדיז ‪329‬‬ ‫‪ 503‬הד׳ ‪26‬‬ ‫כ יא ‪383‬‬ ‫כא כ ‪516 487‬‬

‫נ‪ .‬גנוזים‬
‫מס יב ‪331‬‬ ‫צוואת מי‬ ‫חשמ״׳ב‬ ‫חשמ״א‬
‫— יד ‪323‬‬ ‫ט יג ‪274‬‬
‫— םז ‪30‬ג‬ ‫י ר ז ‪348‬‬ ‫כ לה ‪278‬‬
‫— ים ‪323‬‬ ‫ם׳ היובלים‬ ‫ג כס־נ ‪384‬‬
‫נ ח ‪277‬‬ ‫ב כנדל ‪277‬‬ ‫בן־םירא‬ ‫ז יכ ‪503‬‬
‫טז כא ‪346‬‬
‫— ל‪-‬לא ‪347‬‬ ‫ג ינדכ ‪50‬‬ ‫ס נ י ‪ 504‬הע׳ ‪37‬‬
‫עזרא ד׳‬ ‫לכ ח ‪447‬‬ ‫לח כד ‪503‬‬ ‫י לרלה ‪299‬‬
‫יד כא ואילך ‪15‬י‪16‬‬ ‫מס ו ‪331‬‬ ‫לס ודג ‪503‬‬ ‫י‪ :‬נא ‪348‬‬
 ‫ג‪ .‬אובגליונים‬
‫מעשי השליחים‬ ‫לוקס‬ ‫יז כד ‪338‬‬ ‫מתי*‬
‫יג יא־טז ‪280‬‬ ‫כג ב ‪ 503‬העי ‪17‬‬ ‫ה לדיל ו ‪377‬‬
‫א יב ‪299‬‬ ‫יד ביו ‪280‬‬ ‫— םז־יח ‪377‬‬
‫יח יח ‪385‬‬ ‫יב א ‪280‬‬
‫כב ב ‪331‬‬ ‫כו כז ‪331‬‬ ‫יב ם־יג ‪280‬‬
‫כא כד ‪384‬‬ ‫יוחנן‬ ‫מרקום‬ ‫סו א ‪376‬‬
‫ז בג ‪281‬‬ ‫ז יאייב דד‪3‬‬ ‫‪ 504‬העי ‪31‬‬

‫ד‪ .‬משגה‬
‫ג א ‪287 ,107‬‬ ‫כ כ ‪123‬‬ ‫תרומות‬ ‫ברכות‬
‫— ‪357 ,297 7‬‬ ‫— ד ‪2‬־ ‪271‬‬ ‫א ד ‪436‬‬ ‫א א ‪330*1 ,65‬‬
‫— ד־ה ‪283‬‬ ‫— ז ‪270‬‬ ‫— ז ‪107‬‬ ‫ב ג ‪97‬‬
‫— ו ‪287‬‬ ‫— ח ‪272 ,68‬‬ ‫כ ו ‪239 ,107‬‬ ‫ג ה ‪201‬‬
‫ם״ד ‪144‬‬ ‫ג כ ‪273‬‬ ‫ג א ‪201‬‬ ‫ד א ‪439‬‬
‫ד כ ‪287 ,144‬‬ ‫— ד ‪273‬‬ ‫ד ה*ס ‪107‬‬ ‫‪ 1‬א ‪248‬‬
‫ה א ‪287‬‬ ‫— ו ‪272 ,269‬‬ ‫— ח ‪92‬‬ ‫פ״ח ‪105‬‬
‫— ב ‪287‬‬
‫— ד ‪287‬‬
‫ד א ‪270‬‬
‫— זד ב ‪273‬‬
‫— ודי ‪ 212‬הע׳ ‪79‬‬
‫—ט־י ‪ 133‬הע׳ ‪50‬‬
‫ג ‪99‬‬‫‪v‬‬
‫— ד‪99 ,58 .‬‬
‫ספיד‪358 .‬‬ ‫— ב ‪271‬‬ ‫— י ‪238‬‬ ‫נאז״ס ‪170‬‬
‫ו א ‪468 ,287*8‬‬ ‫— ג ‪270‬‬ ‫ה ד ‪ 61‬הע׳ ‪20‬‬
‫— ב ‪299‬‬ ‫— ד ‪171‬‬ ‫י ט ‪439 428‬‬ ‫פאר‪.‬‬
‫— ג ‪288‬‬ ‫— ו ‪275 ,273‬‬ ‫יא ג ‪273 ,192‬‬ ‫ו ורב ‪102‬‬
‫— ד ‪288‬‬ ‫— ס־ יא ‪4‬־‪3‬ד‪2‬‬ ‫— ב*ג ‪61‬‬
‫— ה ‪194‬‬ ‫— י ‪270‬‬ ‫מעשרות‬ ‫ז ו‪103.‬‬
‫— ח ‪110‬‬ ‫— יא ‪449‬‬ ‫ג א ‪201‬‬ ‫ח ו ‪162‬‬
‫‪131 ,117‬‬ ‫— ז ‪170‬‬
‫‪288 ,145‬‬ ‫ערלה‬ ‫ד כ ‪104‬‬ ‫דמאי‬
‫‪464‬׳ ‪465‬‬ ‫ב יד ‪175‬‬ ‫ה ה ‪195 ,166‬‬ ‫ה ג ‪149‬‬
‫ו ח*ם ‪299‬‬ ‫ג ה ‪202‬‬ ‫ג ‪123 ,107 1‬‬
‫— ט ‪58‬‬ ‫ג ‪504 ,68 0‬‬ ‫מעשר שני‬
‫א ‪448 ,433 2‬‬ ‫ו א ‪167‬‬
‫— י ‪247 ,146‬‬ ‫ספ״ג ‪179‬‬ ‫ז ח ‪238‬‬
‫ז זרד ‪289‬‬ ‫ב ד ‪73‬‬
‫— כ ‪146‬‬ ‫בכורים‬ ‫ב ו־ז ‪177‬‬ ‫כלאים‬
‫‪220 ,178‬‬ ‫— ז ‪79‬‬ ‫ספ״ב ‪193‬‬
‫ח ב ‪481‬‬ ‫ב ב ‪483 ,214‬‬ ‫— ח ‪216‬‬
‫פ״ג ‪44‬‬ ‫ג א ‪290‬‬
‫— ה ‪289‬‬ ‫— ח־‪76 0‬‬
‫ג ו ‪ 514‬העי ‪139‬‬ ‫ג ס ‪66‬‬ ‫ד ם ‪107‬‬
‫— ז ‪289‬‬ ‫ו ד ‪746‬‬
‫‪ D‬א״ד ‪85‬‬ ‫— י ‪149‬‬ ‫ד ז ‪203‬‬
‫‪290*289‬‬ ‫ספ״ד ‪202‬‬ ‫‪ 0‬ג ‪114 ,99‬‬
‫— ה ‪290‬‬ ‫שבת‬ ‫ה ג ‪103‬‬ ‫— ו ‪236‬‬
‫י א ‪290‬‬ ‫ס״א ‪57‬‬ ‫— ח ‪75‬‬ ‫— ‪ 487 0‬הע׳ ‪123‬‬
‫— ג ‪290‬‬ ‫א א ‪285‬‬ ‫— יב ‪68‬‬
‫— ד ‪107‬‬ ‫— ג ‪285‬‬ ‫שביעית‬
‫— ה ‪291‬‬ ‫— ג*ד ‪282‬‬ ‫חלה‬ ‫א א ‪228‬‬
‫— ו ‪ 283‬הע׳ ‪67‬‬ ‫— ד ‪423‬‬ ‫חלה ‪259‬‬ ‫— ה ‪166‬‬
‫— ‪291‬‬ ‫— ה־ז ‪285‬‬ ‫א א ‪271‬‬ ‫כ א ‪228 ,158‬‬
‫יא א ‪292‬‬ ‫— ה*ח ‪282*3‬‬ ‫— ב ‪324‬‬ ‫— ד ‪201‬‬
‫— ו ‪292 ,201‬‬ ‫— ז ‪145‬‬ ‫— ד ‪272‬‬ ‫— ם ‪158‬‬
‫יכ זרג ‪292‬‬ ‫— זדי ‪286‬‬ ‫— ו ‪99 ,67‬‬ ‫י ב ‪436 ,94‬‬
‫יב כ ‪276‬‬ ‫— ‪166 0‬‬ ‫‪181‬׳ ‪ 212‬הע׳ ‪79‬‬ ‫— ג ‪158‬‬
‫— ג ‪145 ,123‬‬ ‫— יא ‪299‬‬ ‫‪436 ,271‬‬ ‫ו ד ‪219‬‬
‫יג א ‪292‬‬ ‫כ כ ‪146‬‬ ‫— ז ‪ 275‬הע׳ ‪60‬‬ ‫— ה־ו ‪158‬‬
‫— ג ‪358‬‬ ‫‪ 286*7‬ו ה ד ‪83‬‬ ‫— ח ‪275‬‬ ‫מ ד ו ‪274‬‬
‫— ג*ו ‪292—3‬‬ ‫כ ד ‪283‬‬ ‫— ‪306 ,272 0‬‬ ‫ח ו ‪228‬‬
‫יד א ‪292‬‬ ‫— ה ‪187‬‬ ‫פ״ב—פ״ג ‪272‬‬ ‫י א ‪209‬‬
‫— ודג ‪293‬‬ ‫— ו ‪187‬‬ ‫כ א ‪272 ,99‬‬ ‫— ז ‪99‬‬

‫‪150‬‬
 ‫— ג־ד ‪334‬‬ ‫א ג ‪240‬‬ ‫כ ה ‪66‬‬ ‫יד ג ‪75‬‬
‫— ד ‪514 ,334‬‬ ‫‪ 336‬הע׳ ‪104‬‬ ‫‪ 300‬הע׳ ‪7‬‬ ‫סו א ‪ 284‬הע׳ ‪68‬‬
‫— ה ‪ 334‬הע׳ ‪92‬‬ ‫— ד־ה ‪335‬‬ ‫— ו ‪300 ,187‬‬ ‫— א־ב ‪220‬‬
‫— ו ‪331‬‬ ‫— ה ‪123 ,107‬‬ ‫ג א ‪120‬‬ ‫‪2934‬‬
‫א ו ‪332‬‬ ‫‪302 ,300‬‬ ‫— ד ‪223‬‬
‫שקלים‬ ‫— ז ‪61‬‬ ‫— ב ‪316‬‬ ‫סז א ‪125 ,294‬‬
‫שקלים ‪25‬־‪27‬‬ ‫— ז*ח ‪ 336‬הע׳ ‪104‬‬ ‫— ג ‪202 ,66‬‬ ‫— ב ‪297‬‬
‫א א״ה ‪120‬‬ ‫ס״ב—ס״ד ‪334‬‬ ‫‪ 300‬הע׳ ‪7‬‬ ‫— ג ‪298 ,125‬‬
‫— ג־ד ‪341‬‬ ‫כ א ‪107 ,74‬‬ ‫— ו־ח ‪190‬‬ ‫— דיה ‪295‬‬
‫— ד ‪513 429‬‬ ‫‪332 ,324‬‬ ‫— וים ‪303 ,301‬‬ ‫— ר ‪279‬‬
‫— ה ‪339‬‬ ‫‪ 336‬הע׳ ‪104‬‬ ‫— ז־ח ‪302 ,120‬‬ ‫— ז־ח ‪295‬‬
‫‪341*340‬‬ ‫— י‪334 .‬‬ ‫— ז־ס ‪90‬‬ ‫— ח ‪239‬‬
‫א ו*ז ‪341‬‬ ‫— ז ואילו ‪336‬‬ ‫— ח ‪123‬‬ ‫יז כ ‪474‬‬
‫— ז ‪34‬‬ ‫— ח ‪335 ,219‬‬ ‫ד ג ‪367‬‬ ‫— ד ‪145‬‬
‫מ״ב ‪153*131‬‬ ‫ג א ‪334 ,324‬‬ ‫— ה ‪ 300‬הע׳ ‪7‬‬ ‫‪295 ,247‬‬
‫כ א ‪152‬‬ ‫‪746 ,336‬‬ ‫— ו ‪301‬‬ ‫מ ח ‪295 ,239‬‬
‫— איל ‪342*3‬‬ ‫— ‪336 ,218 2‬‬ ‫— ס ‪124‬‬ ‫יח א*ג ‪295‬‬
‫— ב ‪151‬‬ ‫— ה ‪325‬‬ ‫‪ 303‬הע׳ ‪35‬‬ ‫‪X66,68‬‬
‫— ג־ד ‪152‬‬ ‫— ו ‪97‬‬ ‫— יא ‪66‬‬ ‫‪302 ,295*6‬‬
‫— ה ‪343 ,120‬‬ ‫‪336 ,332‬‬ ‫‪ 300‬הע׳ ד‬ ‫— ביד ‪296‬‬
‫‪0B‬״‪1703‬‬ ‫— ‪147 T‬‬ ‫ה א—ו ‪ 301‬הע׳ ‪8‬‬ ‫— ג ‪290‬‬
‫ג א ‪450‬‬ ‫— ז־ח ‪334‬‬ ‫ו א ‪124 ,96‬‬ ‫— ה ‪297‬‬
‫— ד ‪338‬‬ ‫ס״ד ‪334‬‬ ‫‪ 303‬הע׳ ‪25‬‬ ‫— ו ‪296 ,223‬‬
‫ד א ‪344‬‬ ‫ד א ‪99‬‬ ‫— ב ‪120‬‬ ‫כ א—ג ‪296‬‬
‫— ב ‪ 290‬הע׳ ‪99‬‬ ‫— נדה ‪ 334*5‬י‬ ‫‪302 ,279‬‬ ‫— ג ‪145‬‬
‫— ב־ז ‪345‬‬ ‫ד ג ‪125‬‬ ‫— י ‪300 ,279‬‬ ‫כא ב*ג ‪297‬‬
‫— ז־ח ‪344‬‬ ‫— ד ‪236 ,146‬‬ ‫ז איה ‪303‬‬ ‫— ג ‪107‬‬
‫— ח ‪344‬‬ ‫— ה־ו ‪ 336‬הע׳ ‪104‬‬ ‫— ג ‪303 ,137‬‬ ‫‪279 ,247‬‬
‫— ס ‪152‬‬ ‫— ו ‪172‬‬ ‫— ו־ט ‪303‬‬ ‫כב א ‪297‬‬
‫‪344 ,342‬‬ ‫— ח ‪334‬‬ ‫— ם ‪ 303‬הע׳ ‪25‬‬ ‫— ג ‪295‬‬
‫ה א ‪339‬‬ ‫‪ 336‬הע׳ ‪104‬‬ ‫— י ‪300‬‬ ‫— ר ו ‪297‬‬
‫ו ג ‪ 33‬ואילו‬ ‫ס״ה — ם״ז ‪333‬‬ ‫— יא ‪392 ,120‬‬ ‫— ד ‪283‬‬
‫‪352‬‬ ‫ה א ‪332‬‬ ‫ז ו—ח ב ‪301‬‬ ‫— ה ‪ 238‬הע׳ ‪20‬‬
‫ו ה ‪344 ,239‬‬ ‫— כ ‪335‬‬ ‫ח ב ‪406‬‬ ‫‪298‬‬
‫— ו ‪ 501‬הע׳ ‪6‬‬ ‫— ג ‪332‬‬ ‫— ו ‪166‬‬ ‫סב״‪—:‬פכ״ד ‪57‬‬
‫פ״ז ‪153‬‬ ‫— ו ‪329‬‬ ‫— ו*ז ‪279‬‬ ‫כג א ‪360‬‬
‫ז א ‪344‬‬ ‫— ז ‪124‬‬ ‫— ז ‪123‬‬ ‫כג א כ ‪299‬‬
‫— ה ‪23‬‬ ‫— ח ‪303‬‬ ‫— ח ‪ 303‬הע׳ ‪25‬‬ ‫— איג ‪298‬‬
‫פ״ח ‪345‬‬ ‫— ם ‪336‬‬ ‫ם ד ‪120‬‬ ‫— ב ‪237‬‬
‫ח א ‪329‬‬ ‫י א ‪302 ,120‬‬ ‫— ר ד ‪162‬‬
‫— י ‪ 335‬הע׳ ‪97‬‬ ‫— א ב ‪300‬‬
‫— כ ‪235 .162‬‬ ‫ו א ‪336 ,298‬‬ ‫— ר ה ‪300‬‬
‫— ו ז ‪73‬‬ ‫— ב ג ‪301‬‬ ‫‪ * 0‬״ ג ‪281‬‬
‫— ב ‪361‬‬ ‫י ג ‪150‬‬
‫‪ -‬־ ח ‪449‬‬ ‫— ג ‪333‬‬ ‫כד איה ‪298‬‬
‫— ד*ח ‪301‬‬ ‫— ח ‪299‬‬
‫יומא‬ ‫— ר ד ‪ 333‬הע׳ ‪82‬‬ ‫— ד־י ‪150‬‬
‫יומא ‪ 36‬־‪37‬‬ ‫— היו ‪335‬‬ ‫— ה־ו ‪99‬‬ ‫עיתבין‬
‫א א ‪235‬‬ ‫ז ב ‪333‬‬ ‫‪ 303‬הע׳ ‪25‬‬ ‫עירובין ‪159‬‬
‫— ג ‪20‬‬ ‫— ז ‪331 ,330‬‬ ‫— ם*י ‪301‬‬ ‫א ‪119 ,79 3‬‬
‫‪ 514‬הע׳ ‪139‬‬ ‫ז יג ‪335‬‬ ‫— י ‪ 300‬הע׳ ‪7‬‬ ‫‪ 451 ,301 2‬הע׳ ‪43‬‬
‫— ו ‪514‬‬ ‫ם״ח—סיס ‪333‬‬ ‫‪477‬‬ ‫— ד ‪ 303‬הע׳ ‪25‬‬
‫— ח ‪236‬‬ ‫זז א ‪ 335‬הע׳ ‪97‬‬ ‫— י־םו ‪58‬‬ ‫— היי ‪302‬‬
‫ב ג ‪87‬‬ ‫— ב ‪333 ,170‬‬ ‫— יא־םו ‪150‬‬ ‫— ו־ו ‪119‬‬
‫— ח ‪147‬‬ ‫‪301‬‬ ‫— ודי ‪119‬‬
‫— ר ו ‪29‬‬ ‫— יג ‪298 ,120‬‬ ‫— י ‪172‬‬
‫ג י ‪399‬‬ ‫ס כ ‪147‬‬ ‫‪336 ,302‬‬ ‫‪ 300‬הע׳ ‪3‬‬
‫— יא ‪36‬‬ ‫— ה ‪336‬‬ ‫— סו ‪301‬‬ ‫כ א ‪279‬‬
‫ד ‪290 3‬‬ ‫ם״י ‪333‬‬ ‫— ר‪ 307.‬הע׳ ‪17‬‬
‫ה ה ‪68‬‬ ‫י א ‪24‬‬ ‫סםחימ‬ ‫— ר ה ‪302‬‬
‫— ו ‪236‬‬ ‫‪335 ,333‬‬ ‫א א ‪236 ,24‬‬ ‫ב ד ו ‪120*119‬‬
‫ו ו ‪290‬‬ ‫י ג ‪330‬‬ ‫‪257‬׳ ‪331‬‬ ‫‪302‬‬

‫‪751‬‬
 ‫כתובות‬ ‫מולד קטן‬ ‫ה ד ‪,39‬‬ ‫םפ״ו ‪290‬‬
‫‪ x‬ה ‪107‬‬ ‫א ב ‪ 339‬הע׳ ‪10‬‬ ‫‪352—351‬‬ ‫ז ג ‪87 ,66‬‬
‫כ ד ‪194‬‬ ‫— ד ‪209‬‬ ‫‪353—352‬‬ ‫מ״ח ‪87—86‬‬
‫— ד‪433 .‬‬ ‫ה ד־ה ‪212 ,39‬‬ ‫ח א ‪466 ,290‬‬
‫— ה ‪210‬‬
‫ג א ‪99‬‬ ‫— י ‪476‬‬ ‫— היוו ‪352‬‬ ‫— ו־ז ‪281‬‬
‫— ב ‪433‬‬ ‫ג ז ‪492‬‬ ‫— ו ‪40‬‬ ‫— ח ‪236‬‬
‫ד ו ‪502 426‬‬ ‫— ז ‪333‬‬
‫ה ג ‪21‬‬ ‫ראש השנה‬
‫— ז ‪22‬‬ ‫חגיגה‬ ‫א א ‪96‬׳ ‪202‬‬
‫— ח ‪746‬‬ ‫חגיגה ‪20—19‬‬ ‫פ״א—פ״ב ‪334‬‬
‫א איכ ‪102‬‬ ‫— א־ב ‪366‬‬
‫— ט ‪280‬‬ ‫‪52—46‬‬ ‫— ר ד ‪365*364‬‬
‫‪ 1‬י ‪173 ,99‬‬ ‫א ב ‪430‬‬ ‫‪354‬־‪355‬‬ ‫— ז־ח ‪366‬‬
‫ח כ ‪149‬‬ ‫א ר ד ‪375‬‬ ‫‪434‬‬
‫— ג ‪355 ,32‬‬ ‫— ס ‪365‬‬
‫ח ג ‪99‬‬ ‫— ‪183 48 T‬‬ ‫‪ 3‬א ‪366*365‬‬
‫— ה ‪166‬‬ ‫‪ 636‬והעי ‪22‬‬ ‫— ד ‪202‬‬
‫‪356*355‬‬ ‫— ורד ‪366‬‬
‫— ז ‪99‬‬ ‫— ח ‪46 ,18‬‬ ‫— ב ‪365‬‬
‫— ח ‪136‬‬ ‫‪514 ,506 ,149‬‬ ‫— ה*ח ‪356‬‬
‫— ח ‪492‬‬ ‫— ה ‪ 366‬הע׳ ‪26‬‬
‫י ד ‪170‬‬ ‫א ח — ב א ‪50—49‬‬ ‫‪371‬‬
‫יא כ ‪149‬‬ ‫םפ״א ‪377‬‬ ‫‪354 0 — j‬‬
‫— ז ‪366‬‬
‫— ד ‪167‬‬ ‫נ ודג ‪48‬‬ ‫‪ 2‬א ‪357*356‬‬ ‫ב ה — ג א ‪366‬‬
‫— ו ‪87‬‬ ‫— ב ‪99 ,50‬‬ ‫— ג ‪167‬‬
‫ג א ‪366‬‬
‫‪00‬י*א ‪410‬‬ ‫— ר ד ‪50‬י‪51‬‬ ‫‪202 ,201‬‬ ‫— ב־ח ‪366‬‬
‫פי״ג ‪20‬‬ ‫— ה ‪52 48‬‬ ‫— ג־ ח ‪357‬‬ ‫— ו ‪366‬‬
‫ע כ ‪369‬‬ ‫‪433 ,306‬‬ ‫— ו־ח ‪434‬‬ ‫— ז ‪366‬‬
‫— ‪229 1‬׳ ‪426‬‬ ‫— ז ‪114‬‬ ‫— ד י ‪358‬‬ ‫ד איב ‪159‬‬
‫ג א ‪466‬‬ ‫— י ‪111‬‬ ‫— א־ד ‪366‬‬
‫נדרים‬ ‫ג ר ד ‪51‬‬ ‫ג א ‪293‬‬ ‫— ב ‪366‬‬
‫א א ‪378‬׳ ‪380‬‬ ‫— ד ‪239‬‬ ‫‪359*358‬‬
‫— ג ‪236‬‬ ‫— ג ‪ 366‬הע׳ ‪25‬‬
‫— א—ג ‪379‬‬ ‫— ו ‪329‬‬ ‫— ד ם ‪366‬‬
‫— ג ‪378—377‬‬ ‫ג ד ‪281‬׳ ‪362‬‬
‫— ה ‪359‬‬ ‫— ח ‪163‬‬
‫ב א ‪ 377‬הל׳ ‪9‬‬
‫— ג ‪379‬‬ ‫יבמות‬ ‫— ח ‪161‬‬
‫— י ‪378‬‬ ‫יבמות ‪87‬‬ ‫ד א—ג ‪359‬‬ ‫סוכה‬
‫ג א—ד‪382 .‬‬ ‫א ד ‪159‬‬ ‫— ב ‪308‬‬ ‫א א ‪350‬‬
‫— ב ‪379‬‬ ‫כ ד ‪503‬‬ ‫— ב־ג ‪354‬‬ ‫— ז ‪301‬‬
‫ג ד ‪378,73‬‬ ‫ג א ‪437‬‬ ‫— ג ‪173‬‬ ‫— גדיא ‪350‬‬
‫— ו—יא ‪379‬‬ ‫— ח ‪217.101‬‬ ‫— ה ‪ 177‬הע׳ ‪34‬‬ ‫— יא ‪66‬׳ ‪170‬‬
‫— ‪ 141 0‬הע׳ ‪85‬‬ ‫— ם ‪175‬‬ ‫‪359‬‬ ‫ב א ‪123‬‬
‫— י ‪380‬‬ ‫ד ח ‪217‬‬ ‫— ו ‪360*359‬‬ ‫— ורד ‪350‬‬
‫‪3S‬‬ ‫— יא ‪382 ,140‬‬ ‫— ‪451 0‬‬ ‫‪302‬‬ ‫—ז‬ ‫— ו ‪ 212‬הע׳ ‪79‬‬
‫ו נ ‪380‬‬ ‫— י ‪97‬‬ ‫‪360 ,355‬‬ ‫‪302‬׳ ‪350‬‬
‫— ד ‪380 ,99‬‬ ‫— יב ‪218‬‬ ‫י‪360 3 .‬‬ ‫— ז ‪353 *213‬‬
‫— ו ‪380‬‬ ‫— יג ‪407‬‬ ‫ג א ‪106‬‬
‫— ו־ח ‪379‬‬ ‫י ו ‪229‬‬ ‫תענית‬ ‫— ה ‪350 ,309‬‬
‫— דח ‪382,141‬‬ ‫ז ג ‪181‬‬ ‫א כ ‪600‬‬ ‫— ם ‪79‬‬
‫— ח ‪380‬‬ ‫‪ n‬ג ‪ 504‬הע׳ ‪30‬‬ ‫— י ‪99‬‬ ‫— יא ‪350‬‬
‫ה ה ‪378‬‬ ‫— ד ‪429‬‬ ‫ב ח ‪97‬‬ ‫— יג ‪ 224‬ה ד ‪148‬‬
‫— ו ‪382 #141‬‬ ‫— ו ‪190‬‬ ‫פ״ג—פ״ה ‪46*45‬‬ ‫‪351 ,350‬‬
‫ו א—ז ה ‪379‬‬ ‫‪ 0‬ד ‪99‬‬ ‫ג ז ‪303‬‬ ‫— י י ‪356‬‬
‫‪380‬‬ ‫י ג ‪99‬‬ ‫ד ה ‪363 ,221‬‬ ‫— ירמו ‪351‬‬
‫ז ת—ח ז ‪380‬‬ ‫יא ה ‪107‬‬ ‫ד ז ‪303‬‬ ‫— םו ‪350‬‬
‫ח היו ‪380‬‬ ‫יב א ‪193‬‬ ‫ספ״ד ‪166‬‬ ‫ד א ‪351‬‬
‫— ו ‪162‬‬ ‫יב ב ‪99‬‬ ‫פ״ד—ס״ד‪40—37 .‬‬
‫ם‪-‬ם—פ״י ‪141‬‬ ‫— ד ‪99‬‬ ‫מגיה‬ ‫‪353—350‬‬
‫ט א ‪377‬‬ ‫— ו ‪106‬‬ ‫א ג ‪222 ,123‬‬ ‫י ג ‪349‬‬
‫— ‪1‬דב ‪302‬‬ ‫יג א ‪ 439‬הע׳ ‪114‬‬ ‫— ה ‪361‬‬ ‫— ד ‪224 40‬‬
‫ט א—ה ‪381—380‬‬ ‫— יב ‪99‬‬ ‫כ ו ‪174‬‬ ‫‪351 *350‬‬
‫— ג ‪141‬‬ ‫י י ב ‪440‬‬ ‫— ם ‪202‬‬ ‫‪405 ,353‬‬
‫— ר ד ‪302‬‬ ‫סז ד ‪99‬‬ ‫ג א ‪177‬‬ ‫— ח ‪405‬‬
‫‪ — I‬ו ‪379 ,75‬‬ ‫— ז ‪442‬‬ ‫— ו ‪107‬‬ ‫— י ‪238‬‬

‫מד‬
 ‫‪ D‬א ‪191‬‬ ‫ד ד—ה ‪54‬‬ ‫— ג ‪406‬‬ ‫ס ר ז ‪141‬‬
‫— ה ‪143‬‬ ‫— ו ‪166‬‬ ‫א דיו ‪399‬‬ ‫— ז ‪381‬‬
‫יאייב ‪0 175‬‬ ‫ה ד ‪93‬׳ ‪162‬‬ ‫— ז ואילו ‪407‬‬ ‫— ם ‪141‬‬
‫י ‪238—237 7‬‬ ‫— ר‪440 .‬‬ ‫‪404 X 3‬‬ ‫יא ‪—x‬ב ‪381 ,140‬‬
‫— ו ‪21‬‬ ‫— ה ‪407‬‬ ‫— ‪—x‬ז ‪361‬‬
‫בבא מניע*‬ ‫‪x‬‬ ‫ו ‪201‬‬ ‫ג איד ‪399‬‬ ‫— ח ‪380‬‬
‫כ ‪97 x‬‬ ‫ו ו ‪168‬‬ ‫ג ג ‪407‬׳ ‪408‬‬ ‫— ח—יא ‪381‬‬
‫— יא ‪99‬‬ ‫ז ג ‪201‬‬ ‫— ד ‪408—407‬‬ ‫— יא—יב ‪171‬‬
‫ג כ ‪143‬‬ ‫— ה ‪168 ,164‬‬ ‫— ה ‪196‬‬ ‫— י‪361 ,140 2‬‬
‫— ר ה ‪143‬‬ ‫— ו ‪ 167‬ה ד ‪55‬‬ ‫— ו ‪406 ,174‬‬
‫— ז ‪143‬‬ ‫ז ז ‪231‬‬ ‫— ו־ז ‪9‬־‪408‬‬ ‫נזיר‬
‫— יכ ‪77‬‬ ‫סי ח ‪100-99‬‬ ‫— ז־ח ‪408‬‬ ‫‪X121‬‬
‫ו ‪176 x‬‬ ‫ח ו ‪230‬‬ ‫ד א׳ב ‪410*409‬‬ ‫— ‪—X‬ב ‪387‬‬
‫ד ד ‪201‬‬ ‫ס ד ‪100‬׳ ‪216‬‬ ‫— ב ‪ 406‬והעי ‪74‬‬ ‫— ‪386 ,120 3‬‬
‫— ז ‪53‬‬ ‫— ג ‪410‬‬ ‫— ד ‪196‬‬
‫ה ז ‪143‬‬ ‫קידושין‬ ‫‪ X‬׳ ‪413‬‬ ‫— ז ‪ 386 ,120‬ה ‪196‬‬
‫— י־יא ‪93‬‬ ‫קידושין ‪54—52‬‬ ‫— א־ב ‪424‬‬ ‫כ א—ג ‪387 ,121‬‬
‫ו ח ‪99‬‬ ‫‪259*258‬‬ ‫— ‪375 ,81 3‬‬ ‫— ג ‪384‬‬
‫ז ‪167 x‬‬ ‫פ״א ‪414‬‬ ‫‪512‬‬ ‫— ה ‪121‬‬
‫— ג ‪172‬‬ ‫‪104 ,24 X X‬‬ ‫— א־ג ‪410‬‬ ‫ב ה—ו ‪384‬‬
‫סס״ח ‪ 363‬ה ד ‪6‬‬ ‫— ג*ד‪5453 .‬‬ ‫ס״ו ‪406‬‬ ‫— ח ‪387‬‬
‫י נ ‪143‬‬ ‫— ד—ר‪414 ,‬‬ ‫‪x‬‬ ‫ו ‪411‬‬ ‫סיג ‪444‬‬
‫סם״י ‪91‬׳ ‪149‬‬ ‫— ם ‪178‬‬ ‫— נ ‪410‬‬ ‫ג ג ‪66‬‬
‫סס״א ‪53‬‬ ‫‪412—411‬‬ ‫— ר ד ‪68‬‬
‫בבא בתרו!‬
‫י‬ ‫וג כ־ג ‪x107,416 639‬‬ ‫— ר ה ‪121‬‬
‫— ד ‪416‬‬ ‫— ד ‪412 410‬‬ ‫— ר ו ‪388—387‬‬
‫‪305 X X‬‬ ‫— ח ‪210 ,99‬‬ ‫פ״ז—פ״ס ‪399‬‬ ‫— ו ‪104 ,99‬‬
‫— ב ‪143‬‬ ‫— ודי ‪416‬‬ ‫‪x201,121,‬‬ ‫‪405 5*384‬‬ ‫ז‬
‫— ג ‪143‬‬ ‫ב יא — ג יא‬ ‫— ב—זז ‪404‬‬ ‫‪X121‬‬
‫ג ג ‪95‬‬ ‫‪415*414‬‬ ‫— ‪44—43 2‬‬ ‫‪388‬‬
‫— ד ‪144‬‬ ‫ג ‪415 X‬‬ ‫— גיד ‪404 ,224‬‬ ‫— ג ‪388 ,124‬‬
‫ד ד ‪239‬‬ ‫— ה ‪415‬‬ ‫— ה ‪43*42‬‬ ‫— ג—ד ‪121‬‬
‫— ה ‪479‬‬ ‫— ודו ‪416‬‬ ‫— היח ‪404‬‬ ‫— דיז ‪390*388‬‬
‫— ט ‪144‬‬ ‫— ח ‪416‬‬ ‫— ח ‪40‬‬ ‫ה א־ג ‪390‬‬
‫ה כ ‪91‬‬ ‫— יג ‪ 503‬ה ד ‪18‬‬ ‫‪ 335‬ה ד ‪97‬‬ ‫— ג ‪131‬‬
‫— ג ‪170‬‬ ‫ג יב — ד יד‬ ‫‪399‬‬ ‫— ד ‪385‬‬
‫ה ז־ח ‪238‬‬ ‫‪414 ,54‬‬ ‫ס״ח—פ״ס ‪403‬‬ ‫— ה ‪106‬‬
‫— י ‪165‬‬ ‫‪ X‬׳ ‪416‬‬ ‫ד ‪162‬‬ ‫ח א ‪43‬‬ ‫‪390 ,151‬‬
‫ו ד ‪167‬‬ ‫— ג*ד ‪99‬‬ ‫— ג ‪406‬‬ ‫— היו ‪384‬‬
‫— ו ‪144‬‬ ‫— ד ‪416‬‬ ‫— ר‪406 401 .‬‬ ‫פ״ו ‪158‬‬
‫ז נ ‪167‬‬ ‫— ד‪415 .‬‬ ‫— ו ‪406 ,124‬‬ ‫ו א ‪80 ,21‬‬
‫ח ד ‪179‬‬ ‫— ם ‪ 54‬ה ד ‪192‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪ 390‬ס ‪43‬‬
‫ם ו ‪236‬‬ ‫‪414‬‬ ‫‪404—403‬‬ ‫— ד ‪391 ,390‬‬
‫— ז ‪66‬׳ ‪236‬‬ ‫‪413 406‬‬ ‫— ח ‪390‬‬
‫— ם*י ‪79‬‬ ‫כבא קנסו‬ ‫‪ D‬ב ‪406 ,173‬‬ ‫— יא ‪384 ,66‬‬
‫י ז ‪ 303‬ה ד ‪21‬‬ ‫‪55 : - X X‬‬ ‫— היו ‪403‬־‪404‬‬ ‫‪391 ,387‬‬
‫— ח ‪144‬‬ ‫כ ד ‪229‬‬ ‫— דח ‪413‬‬ ‫פ״ז ‪159‬‬
‫ג ‪237 x‬‬ ‫— ט ‪42-41‬‬ ‫ו ביג ‪391 ,385‬‬
‫סנהדרין‬ ‫— ג ‪167‬‬ ‫‪400 ,399‬‬ ‫־ ו « ׳‬
‫סנהדרין ‪57—55‬‬ ‫— ה ‪238—237‬‬ ‫‪ 503‬העי ‪18‬‬ ‫‪ 504‬ה ד ‪30‬‬
‫‪201 x x‬‬ ‫ד ד ‪193‬‬ ‫— מיסו ‪406*405‬‬ ‫‪508‬‬
‫— ב ‪451‬‬ ‫ד ח ‪192‬‬ ‫— יב ‪ 400‬ה ד ‪41‬‬ ‫ט א—ב ‪393—392‬‬
‫— ג ‪ 19‬ה ד ‪27‬‬ ‫ה כ—ג ‪196‬‬ ‫— יד ‪231‬׳ ‪402‬‬ ‫— ב ‪92‬‬
‫‪153‬׳ ‪210‬‬ ‫— ד ‪167‬‬ ‫— סו ‪503‬‬ ‫— ר ד ‪85*84‬‬
‫— י ‪418 ,202‬‬ ‫— ו ‪142‬‬ ‫— ר ד ‪ 392‬והד ‪60‬‬
‫‪x‬‬ ‫כ ‪418‬‬ ‫ו ג ‪197‬‬ ‫נטין‬ ‫— ה ‪393‬‬
‫— כ ‪55‬׳ ‪418‬‬ ‫‪470‬‬ ‫הד ‪3‬‬ ‫‪x 159‬‬
‫‪ x‬ו ו‬
‫— ד ‪153 ,55‬‬ ‫— ב ‪99‬‬ ‫ב ד ‪159‬‬ ‫סוסה‬
‫‪418‬‬ ‫— ג ‪143‬‬ ‫ג ב—ח ‪159‬‬ ‫סוסה ‪44—40‬‬
‫כ ר ה ‪419 418‬‬ ‫ח ה ‪292‬‬ ‫— ד ‪429‬‬ ‫א כ ‪399‬‬

‫‪753‬‬
 ‫י ט ‪174‬‬ ‫— ט ‪441‬‬ ‫עדיות‬ ‫ג א ‪97‬׳ ‪419‬‬
‫יא ה ‪161‬‬ ‫פ־׳ ח ‪441‬‬ ‫א איב ‪430‬‬ ‫— ג ‪68‬׳ ‪123‬‬
‫— ו ‪202‬‬ ‫ח א ‪435‬‬ ‫— ג ‪423 ,234‬‬ ‫‪153 ,149‬‬
‫יג א*ב ‪197‬‬ ‫— א־ב ‪441‬‬ ‫— ג־ד ‪185‬‬ ‫‪ 369 ,312‬העי ‪41‬‬
‫— ג ‪197‬‬ ‫— ב ‪ 439‬ה ע ׳ ‪113‬‬ ‫— ד־ו ‪430‬‬ ‫— ד ‪80 ,21‬‬
‫— ג ו־ח ‪8‬־‪197‬‬ ‫‪440‬‬ ‫א ה ‪185 ,105‬‬ ‫— ח ‪167 ,99‬‬
‫— ח־ט ‪198‬‬ ‫— ג ‪423‬‬ ‫— ו ‪117‬‬ ‫ד ב ‪418 ,56‬‬
‫‪442 4 4 1‬‬ ‫— ז ‪117‬‬ ‫ד ה ‪418 ,56‬‬
‫חולין‬ ‫ח ד ‪506 ,505‬‬ ‫— ז־יד ‪430‬‬ ‫ה ב ‪55‬‬
‫א א ‪228‬‬ ‫— ד—ר ‪442‬‬ ‫— ח ‪118‬‬ ‫‪418—417‬‬
‫כ ז ‪142‬‬ ‫— ה ‪423 ,59‬‬ ‫— ט ‪119‬‬ ‫— ג ‪97—96‬‬
‫— יא ‪461‬‬ ‫— ‪50 I‬‬ ‫— ם־י ‪76‬‬ ‫— ד ‪ 424‬הע׳ ‪31‬‬
‫ספ״ב ‪341‬‬ ‫— י ‪119‬‬ ‫פ״ו—פ״ז ‪56‬‬
‫ג א ‪471 ,193‬‬ ‫עבודה זרד‪.‬‬ ‫— יא ‪118‬‬ ‫ו ג ‪190 ,67‬‬
‫— ב ‪166‬‬ ‫א ם ‪167‬‬ ‫— יב ‪60‬‬ ‫— ד־ה ‪418 ,155‬‬
‫— ד ‪198‬‬ ‫ב ו ‪230‬‬ ‫— יד ‪466 ,60‬‬ ‫‪ T‬א ‪418 ,154‬‬
‫— ו ‪168‬‬ ‫ד ד ‪191‬‬ ‫כ איג ‪431 ,84‬‬ ‫— ד ‪418‬‬
‫ד‪ ,‬ג ‪142 ,123‬‬ ‫— ה ‪194‬‬ ‫— א־ד ‪105‬‬ ‫— ז ‪376 ,156‬‬
‫ו א—ב ‪142‬‬ ‫ה ג ‪239‬‬ ‫— ד ‪426‬‬ ‫— ח ‪177‬‬
‫— ב ‪99‬‬ ‫— יא ‪194‬‬ ‫‪432-431‬‬ ‫— י ‪155‬‬
‫ו ז ‪476 ,167‬‬ ‫— ד־ח ‪432‬‬ ‫‪ 7‬יא ‪69‬‬
‫‪ T‬א ‪99 ,97‬‬ ‫— ה ‪ 451‬ה ע ׳ ‪43‬‬ ‫ח א ‪418‬‬
‫ח א ‪142‬‬ ‫אבות‬ ‫‪492‬‬ ‫— ד ‪419‬‬
‫‪436 ,203‬‬ ‫א ד ‪ 509‬ה ע ׳ ‪83‬‬ ‫— ז ‪433‬‬ ‫— ה ‪418‬‬
‫— ג ‪210‬‬ ‫ב י ‪67‬‬ ‫‪ 451‬ה ע ׳ ‪43‬‬ ‫ס א ‪85‬‬
‫— ד‪142 ,‬‬ ‫ג י ח ‪65‬‬ ‫— ז־ח ‪288‬‬ ‫— ב ‪154‬‬
‫יא ב ‪433‬‬ ‫ה י ט ‪53‬‬ ‫ב ח ‪105 ,90‬‬ ‫— ג ‪154‬׳ ‪503‬‬
‫‪1s‬ו ח ‪2‬‬ ‫‪131 ,110‬‬ ‫— ה ‪418 ,229‬‬
‫בכורות‬ ‫— ס ‪ 503‬ה ע ׳ ‪17‬‬ ‫‪463 ,432‬‬ ‫— ה—ו ‪56‬‬
‫א כ ‪432‬‬ ‫ג א־י ‪433‬‬ ‫— ו ‪418‬‬
‫— ו ‪439‬‬ ‫היריות‬ ‫— ז־יב ‪434‬‬ ‫כפים ‪17‬‬
‫‪T22,453‬‬ ‫—ע ׳ ‪67‬‬
‫א ב ‪ 80‬ה‬
‫— ח ‪465‬‬ ‫י א ‪161‬‬
‫‪45‬ב א ‪J‬‬ ‫— יב ‪287‬‬ ‫— א־ב ‪418,56‬‬
‫— ד ‪202‬‬ ‫פ״ד ‪53‬‬
‫— ב—ג ‪452‬׳ ‪453‬‬ ‫— ב ‪ 418‬הע׳ ‪8‬‬
‫— ד ‪452‬‬ ‫זבחים‬ ‫‪102—101‬‬ ‫— ד ‪419 403‬‬
‫— ו ‪99‬‬ ‫‪ 434‬יאילר‬ ‫‪0‬י"א ‪56‬־‪57‬‬
‫‪ 212‬העי ‪79‬‬ ‫א א ‪424‬‬ ‫ד א—ב ‪102‬‬
‫— ג ‪303‬‬ ‫יא כ ‪418 403‬‬
‫‪153 452‬‬ ‫— ג—ד ‪102‬‬ ‫‪419‬‬
‫— י נ ‪83‬‬ ‫ב ב ‪107‬‬ ‫— ו ‪474‬‬
‫ג א ‪453 ,82‬‬ ‫— ה ‪227‬‬ ‫— י—ז ‪104—103‬‬
‫ג ג ‪189‬‬ ‫מכות‬
‫— ג ‪453 ,183‬‬ ‫— ז ‪438‬‬ ‫א ודם ‪197‬‬
‫— ד ‪438‬‬ ‫— ו ‪189 ,67‬‬ ‫— ח ‪104‬‬
‫ו א ‪172‬‬ ‫— ם־יב ‪104‬‬ ‫— ם ‪172‬‬
‫ד ג ‪454‬‬ ‫כסיא ‪417‬‬
‫— ד ‪420‬‬ ‫ח א ‪155‬‬ ‫ה א ‪271 ,94‬‬
‫פ״י ‪157‬‬ ‫‪436—435‬‬ ‫כ א ‪194‬‬
‫— ו ‪454‬‬ ‫— ג ‪172 .149‬‬
‫— י ‪454 ,22‬‬ ‫י ו—ז ‪226‬‬ ‫‪466‬‬
‫סז ב—ג ‪453‬‬ ‫— א־ג ‪438‬‬ ‫— ז ‪201‬‬
‫ה איכ ‪454‬‬ ‫ג ג ‪155‬‬
‫— ב ‪448 ,78‬‬ ‫ה א־ה ‪435‬‬
‫מנחות‬ ‫— ‪142 ,94 2‬‬ ‫— ה ‪ 163‬הע׳ ‪28‬‬
‫‪455‬‬ ‫‪167‬‬
‫— ד ‪22‬‬ ‫א כ ‪124‬‬ ‫— ב־ג ‪436‬‬
‫— ד־ו ‪455‬‬ ‫פ״ג—ס״ד ‪156*7‬‬ ‫— ד ‪437*436‬‬ ‫— ו ‪156‬‬
‫— ה ‪99‬‬ ‫ג א ‪190‬‬ ‫— י ‪423‬׳ ‪600‬‬
‫ו ב־ג ‪455‬‬ ‫— ד ‪175‬‬ ‫— ויז ‪438‬‬ ‫שבועות‬
‫— ג ‪107‬‬ ‫ה ז ‪149‬‬ ‫ז איג ‪439‬‬ ‫א א ‪202‬‬
‫— ד‪183 .‬‬ ‫ו ג ‪193 ,157‬‬ ‫— איד ‪439‬‬ ‫ג ה ‪528*9‬‬
‫— ו ‪455‬‬ ‫ח ו ‪195‬‬ ‫— ב ‪428‬‬ ‫ו ה ‪149‬‬
‫— ח ‪107‬‬ ‫ט כ ‪95‬‬ ‫— ה—ס ‪440‬‬ ‫ז ר‪188 .‬‬
‫‪455 ,183‬‬ ‫— ז ‪95‬‬ ‫— ז ‪434 .66‬‬ ‫— ז ‪167‬‬
‫ו ט ‪164‬‬ ‫י ה ‪371 ,287‬‬ ‫‪481 466‬‬ ‫— ח ‪93‬‬
‫— י ‪455 ,303‬‬ ‫— ח ‪123‬‬ ‫— ח ‪465‬‬ ‫פ״ח ‪106‬‬

‫‪754‬‬
 ‫יח ג ‪132‬׳ ‪133‬‬ ‫ז כ ‪133‬‬ ‫א א ‪ 32‬והל׳ ‪42‬‬ ‫ז ב—ג ‪455‬‬
‫— ד ‪ 131‬הל׳ ‪43‬‬ ‫— ד‪133 ,‬‬ ‫— ג ‪35 ,34‬‬ ‫— ה ‪516‬‬
‫‪133‬‬ ‫— ו ‪166‬‬ ‫‪92‬‬ ‫— ה—ו ‪455‬‬
‫— ד‪462 .‬‬ ‫— יא ‪124‬‬ ‫ג ה ‪336‬‬ ‫ז ו ‪195‬‬
‫— ז ‪232‬‬ ‫ח א ‪462 ,212‬‬ ‫— ז ‪92‬‬ ‫ח ג—ו ‪456‬‬
‫ים ג—ד ‪133‬‬ ‫— ב ‪482‬‬ ‫— ח ‪30‬‬ ‫— ח ‪456‬‬
‫— ט ‪111‬‬ ‫— ד ‪466‬‬ ‫הל׳ ‪27‬‬ ‫‪62‬‬ ‫— ם ‪201‬‬
‫— י ‪113‬‬ ‫— ח ‪133‬׳ ‪134‬‬ ‫ד ג ‪236‬‬ ‫פ״ס ‪449‬‬
‫ב א ‪ 112‬ד‪.‬ל׳ ‪36‬‬ ‫— ם ‪107 ,99‬‬ ‫! ז ג ‪339,28‬‬ ‫‪ D‬א ‪449 ,83‬‬
‫— ב ‪130 ,112‬‬ ‫‪234 ,130‬‬ ‫— ד ‪30‬‬ ‫— דיה ‪83‬‬
‫‪462‬‬ ‫‪236‬׳ ‪319‬‬ ‫— ד־ו ‪450‬‬
‫— ו ‪77 ,24‬‬ ‫— י ‪133‬׳ ‪134‬‬ ‫מדות‬ ‫— ה ‪367‬‬
‫‪128 ,112‬‬ ‫‪320‬׳ ‪466‬‬ ‫מדות ‪36—31‬‬ ‫— ח ‪202‬‬
‫— ‪134 ,129 T‬‬ ‫ס כ ‪466‬‬ ‫א כ ‪32‬‬ ‫‪451-450‬‬
‫כב א ‪124‬‬ ‫— ‪133 7‬׳ ‪183‬‬ ‫— ג ‪32‬‬
‫— ב ‪133 ,111‬‬ ‫— ה ‪462‬‬ ‫— ד ‪ 33‬ואילו‬ ‫ערכין‬
‫‪462‬‬ ‫י א ‪112‬׳ ‪466‬‬ ‫‪240‬‬ ‫א ג ‪99‬‬
‫— נ ‪111‬‬ ‫— ב ‪462‬‬ ‫— ‪92 ,35 t‬‬ ‫‪237‬‬ ‫בג‬
‫— ד ‪128 , 1 1 8‬‬ ‫— ד ‪115‬‬ ‫— ‪32 0‬‬ ‫ד כ ‪198‬‬
‫‪134‬‬ ‫— ו ‪104‬‬ ‫ב ג ‪ 33‬ואילו‬ ‫ה א ‪239‬‬
‫— ז ‪118‬‬ ‫יא ג ‪130‬׳ ‪179‬‬ ‫— ה ‪162 ,31‬‬ ‫חד‪211 ,‬‬
‫‪a‬‬ ‫הל׳ ‪22‬‬ ‫‪463‬‬ ‫— ד ‪107‬׳ ‪135‬‬ ‫— ו ‪33—32‬‬ ‫ח ו ‪605‬‬
‫ככ ט ‪132‬‬ ‫‪321‬׳ ‪466‬‬ ‫‪239‬‬ ‫‪ 0‬ח ‪195‬‬
‫— י ‪ 116‬הל׳ ‪6$‬‬ ‫— ו ‪130‬‬ ‫ג ד ‪199‬‬
‫כג נ ‪133‬‬ ‫— ח ‪288‬‬ ‫ד ב ‪92‬‬ ‫תמורה‬
‫— ד ‪128‬‬ ‫יכ ג ‪494‬‬ ‫— ג ‪34‬‬ ‫א א ‪448‬‬
‫פכ״ד ‪ 108‬ואילן•‬ ‫— ג—ה ‪465‬‬ ‫ה ד ‪31‬‬ ‫א ג ‪458 ,151‬‬
‫כד כ ‪358 ,111‬‬ ‫— ג—ו ‪434 ,134‬‬ ‫— ו ‪457 ,151‬‬
‫‪ 465‬והל׳ ‪35‬‬ ‫— ו ‪467‬‬ ‫קנים‬ ‫כ א ‪193 ,107‬‬
‫— ג ‪112‬‬ ‫יג ד ‪134‬‬ ‫א כ ‪155‬‬ ‫כ כ ‪203 ,151‬‬
‫— ד ‪111‬‬ ‫— ו ‪466‬‬ ‫ג ג—ד ‪63—62‬‬ ‫‪457‬‬
‫— ד‪115 .‬‬ ‫— יז ‪132‬‬ ‫ג ו ‪63-62‬‬ ‫נ א ‪440 ,151‬‬
‫‪ 129‬הל׳ •‪24‬‬ ‫יד ד‪463 ,90 .‬‬ ‫ספ״ג ‪63‬‬ ‫‪457‬‬
‫— ז ‪112‬‬ ‫— ו ‪134‬׳ ‪288‬‬ ‫— ה ‪151‬׳ ‪457‬‬
‫— ח ‪237 ,108‬‬ ‫‪480‬‬ ‫כלים‬ ‫סס״ג ‪449‬‬
‫‪464‬‬ ‫— ח ‪131‬׳ ‪168‬‬ ‫א ו—מ ‪8‬־‪127‬‬ ‫ד ד ‪177‬‬
‫— ס ‪112‬‬ ‫טו א ‪111 ,23‬‬ ‫— ‪461 ,178 T‬‬ ‫ה א ‪457‬‬
‫— יא ‪112‬‬ ‫‪133 ,112‬‬ ‫— ט ‪133‬‬ ‫ו ב ‪195 ,173‬‬
‫— יב ‪113‬‬ ‫‪462‬‬ ‫— יד ‪60‬‬ ‫‪458‬‬
‫— יג ‪112‬‬ ‫טו ב ‪434 ,66‬‬ ‫כ כ ‪401‬‬ ‫— ד ‪457 ,151‬‬
‫— יד ‪114‬‬ ‫‪466 440‬‬ ‫— ג ‪289 ,129‬‬ ‫‪706‬‬
‫— טו ‪108‬‬ ‫‪483 468‬‬ ‫— ה ‪ 133‬הל׳ ‪51‬‬
‫— טז ‪109‬‬ ‫— ו ‪132 ,117‬‬ ‫— ו ‪133‬‬ ‫כריתות‬
‫‪464 ,236‬‬ ‫‪465‬‬ ‫— ז ‪130 ,115‬‬ ‫ו כ ‪107‬‬
‫כד יז ‪114‬‬ ‫טז א ‪110‬‬ ‫ג כ ‪133‬‬ ‫— ג ‪341‬‬
‫כה א ‪125‬‬ ‫— ג ‪492‬‬ ‫— ה ‪134‬‬
‫‪223 ,222‬‬ ‫— ז ‪114 ,111‬‬ ‫— ‪239 ,134 T‬‬ ‫מעילה‬
‫— ז ‪133‬‬ ‫‪129 ,117‬‬ ‫— ח ‪ 133‬הל׳ ‪51‬‬ ‫א א ‪64‬‬
‫— ם ‪466‬‬ ‫‪466‬‬ ‫ד א ‪134‬‬ ‫— ב ‪ 457‬הל׳ ‪2‬‬
‫כו א ‪133‬‬ ‫יז ב ‪215‬‬ ‫— כ ‪216‬׳ ‪483‬‬ ‫ב ו ‪107‬‬
‫— ב ‪436 ,114‬‬ ‫— יא ‪133‬‬ ‫— ה ‪134‬‬ ‫ג א ‪457‬‬
‫— ג ‪131 ,109‬‬ ‫— יא־יב ‪466‬‬ ‫י‪ ,‬א ‪134‬׳ ‪463‬‬ ‫— ו ‪210‬‬
‫— ד ‪133‬׳ ‪466‬‬ ‫— יב ‪132 ,128‬‬ ‫— ג ‪133‬‬ ‫— ז ‪238‬‬
‫— ד‪113 .‬‬ ‫‪215 ,139‬‬ ‫— ה ‪440‬‬ ‫ס״ד ‪64‬‬
‫— ו ‪133 .113‬‬ ‫— י‪112 1‬‬ ‫— ו ‪134‬‬ ‫ד ד ‪ 457‬הל׳ ‪2‬‬
‫— ח ‪93‬‬ ‫— טז ‪132‬׳ ‪236‬‬ ‫ה ז ‪135‬‬ ‫— ו ‪ 457‬הל׳ ‪2‬‬
‫— ט ‪113‬‬ ‫‪401‬‬ ‫— ח ‪465‬‬ ‫ד‪ .‬ג ‪198‬‬
‫כז ם—י ‪99 .97‬‬ ‫— מ ‪112‬׳ ‪129‬‬ ‫— ס ‪401‬‬
‫‪128‬‬ ‫יח א ‪133‬‬ ‫— י ‪466 ,132‬‬ ‫תמיד‬
‫כח ב ‪107 ,92‬‬ ‫— ב ‪247‬׳ ‪297‬‬ ‫תמיד ‪31—27‬‬
‫ו כ ‪132‬‬

‫‪755‬‬
 ‫י ו ‪23‬‬ ‫ז ו ‪99‬‬ ‫יח ז ‪68‬‬ ‫כח ‪465 :‬‬
‫— ו—ז ‪63‬‬ ‫ח ו ‪466 .275‬‬ ‫— ס ‪230‬‬ ‫— ד ‪131 ,114‬‬
‫— ח ‪433‬‬ ‫— מ—י ‪139‬‬ ‫— ר‪462 .‬‬
‫מכשירין‬ ‫— ם ‪107‬‬ ‫— ‪133 ,124 1‬‬
‫א ג ‪61‬‬ ‫ספי׳ ח ‪201‬‬
‫ס א ‪225‬‬ ‫— ם ‪109‬‬
‫א ד ‪78‬‬ ‫— י‪493 ,103 .‬‬ ‫נגעיב‬ ‫כח ס—י ‪464 ,132‬‬
‫ד י ‪183‬‬ ‫י ח ‪167‬‬ ‫א ד—ו ‪210‬‬ ‫— י ‪ 467‬הע׳ ‪29‬‬
‫ה ב ‪99‬‬ ‫כ ד ‪210‬‬ ‫בס א ‪236‬‬
‫— ג ‪195‬‬ ‫מקואות‬ ‫ה ג ‪ 80‬הע׳ ‪67‬‬ ‫— ב ‪133‬‬
‫ו כ ‪99‬‬ ‫‪438‬‬ ‫— ס ‪236‬‬
‫— ג ‪107‬‬ ‫ב ב ‪97‬‬
‫— ‪147 1‬‬ ‫ו א ‪466‬‬ ‫ל ג ‪130‬‬
‫— ד ‪24‬‬ ‫יא ח ‪97‬‬ ‫— ו ‪460‬‬
‫— ו ‪209‬‬ ‫‪ 7‬א ‪147 ,24‬‬
‫— ג ‪289‬‬ ‫— יא ‪113‬׳ ‪433‬‬
‫— ח ‪158 ,88‬‬ ‫‪ 464‬ה ד ‪29‬‬ ‫אהלות‬
‫סש״ו ‪148‬‬ ‫ד‪ .‬ה ‪440‬‬
‫— ו ‪147‬‬ ‫יב ב ‪177‬‬ ‫ב א ‪ 118‬הע׳ ‪77‬‬
‫זבים‬ ‫ו ם ‪173 ,94‬‬ ‫ע א ‪173 ,67‬‬ ‫‪138‬‬
‫א נ ‪79‬‬ ‫ז א ‪83‬‬ ‫יד ח ‪490‬‬ ‫— ג ‪139 ,23‬‬
‫ח א ‪107‬‬ ‫— י ‪193‬‬ ‫— ד ‪168 ,140‬‬
‫‪ 302‬ה ד ‪16‬‬ ‫ג ג ‪138‬‬
‫‪304‬‬ ‫— ג ‪290‬‬ ‫סשי״ו ‪59‬‬
‫‪ 0‬א ‪287‬‬ ‫— ו ‪488‬‬
‫סיד‪64 .‬‬ ‫סרה‬ ‫ד ב ‪139‬‬
‫ה יא ‪470‬‬ ‫— ג ‪201 .173‬‬ ‫ר‪ .‬א ‪139‬‬
‫— ד ‪494‬‬ ‫א א ‪317‬‬
‫מבול ום‬ ‫ב א ‪68‬‬ ‫— א*ב ‪77‬‬
‫— ו ‪99‬‬ ‫— ג ‪466‬‬
‫א ה ‪436‬‬ ‫— ז ‪ 109‬העי ‪18‬‬ ‫— י‪235 .‬‬
‫ב ב—ג ‪272‬‬ ‫י ב ‪485‬‬ ‫םש״ב ‪183‬‬ ‫— ג־ד ‪60‬‬
‫ם״ד ‪64—63‬‬ ‫י ג—ד ‪294 ,221‬‬ ‫ס״ג ‪45—44‬‬ ‫— ו ‪493 ,483‬‬
‫ד ב ‪63‬‬ ‫י ר‪106 ,97 ,‬‬ ‫ה א ‪22‬‬ ‫ז ג ‪23‬‬
‫— ו ‪466 401‬‬ ‫‪147‬‬ ‫ו ד ‪440‬‬ ‫ז ה ‪139‬‬
‫‪ 504‬ו ה ד ‪38‬‬ ‫ז י ‪68‬‬ ‫ח א‪ ,‬ג ‪481‬‬
‫— ח ‪201‬‬ ‫ח ו ‪466‬‬ ‫— ד ‪139 ,113‬‬
‫ידים‬ ‫י ג ‪440‬‬ ‫י כ ‪140‬‬
‫א א ‪99‬‬ ‫נדה‬ ‫יא א ‪69‬‬ ‫יא א ‪23‬‬
‫ג כ ‪504‬‬ ‫ב ו ‪439‬‬ ‫— כ ‪235‬‬ ‫— א־ב ‪139‬‬
‫— ד ‪108‬‬ ‫ד א ‪470‬‬ ‫— ‪234 T‬‬ ‫יכ ח ‪191‬‬
‫— ה ‪125‬׳ ‪436‬‬ ‫— ג ‪436‬‬ ‫יב ד ‪436‬‬ ‫יג א ‪466 ,139‬‬
‫ספ׳־ג ‪424‬‬ ‫— ה ‪106‬‬ ‫— יב ‪436‬‬ ‫יד א ‪173‬‬
‫ד א־כ ‪424‬‬ ‫ה ד ‪470‬‬ ‫סו כ ‪140‬‬
‫— א־ד ‪125‬‬ ‫— ו ‪201‬‬ ‫טהרות‬ ‫םו ו־ז ‪137*8‬‬
‫— ‪425 VI‬‬ ‫ו ב—י ‪454‬‬ ‫א א ‪97‬‬ ‫— ח ‪139 ,134‬‬
‫— יא ‪99 ,80‬‬ ‫— ט ‪202‬‬ ‫‪210‬‬
‫עוקצין‬ ‫ז ד ‪507‬‬ ‫ד ז ‪92 ,85‬‬ ‫— ס ‪466 ,174‬‬
‫נ ג ‪239‬‬ ‫ח א ‪179‬‬ ‫— ז—ח ‪392‬‬ ‫סו א ‪80‬‬
‫ג כ ‪81‬‬ ‫— ב ‪168‬‬ ‫— ח ‪149‬‬ ‫— ד ‪73‬‬
‫— ח ‪78‬‬ ‫ם ח ‪229‬‬ ‫— ם ‪99‬‬ ‫יז ג ‪139‬‬
‫— י ‪99‬‬ ‫— י ‪229 ,168‬‬ ‫ו כ ‪434‬‬ ‫— ד‪67 ,‬‬

‫ה‪ .‬ת ו ס פ ת א‬
‫— כז ‪ 169‬הע׳ ‪68‬‬ ‫סש׳׳ז ‪17‬‬ ‫— םז ‪261‬‬ ‫ברכות‬
‫כ ג ‪454‬‬ ‫ל‪ ,‬א ‪258 ,107‬‬ ‫א א ‪252‬‬
‫— ה ‪504‬‬ ‫פאר‪,‬‬ ‫— כ ‪460 ,163‬‬ ‫— י ‪261‬‬
‫— כד ‪ 171‬ד׳ד ‪77‬‬ ‫א ו ‪252‬‬ ‫— כב־כג ‪248‬‬ ‫‪ 3‬ו ‪260‬‬
‫ג א ‪184‬‬ ‫— יג ‪149‬‬ ‫— כד ‪58‬‬ ‫— ס ‪258‬‬
‫— יד ‪164‬‬ ‫כ א ‪252‬‬ ‫ו ה—ו ‪105‬‬ ‫ג כו ‪258‬‬
‫ו ז ‪184‬‬ ‫— יד ‪671‬‬ ‫— ו ‪248 ,122‬‬ ‫י א ‪247 ,122‬‬
‫ג כ ‪102‬‬ ‫— ח ‪258‬‬ ‫— ד ‪248 ,122‬‬
‫כלאיט‬ ‫ז א ‪261 ,260‬‬ ‫— ו־ז ‪248,122‬‬
‫א כ ‪165 ,72‬‬ ‫דמאי‬ ‫ז ם—סו ‪122‬‬ ‫— סו ואילך ‪122‬‬
‫— ח ‪251‬‬ ‫א ס ‪208‬‬ ‫— סו ‪258 ,248‬‬ ‫‪248‬‬

‫‪756‬‬
 ‫ב מ ‪34‬‬ ‫כ כ ‪306‬‬ ‫— כב ‪286‬‬ ‫ד י ‪161‬‬
‫ג א—ח ‪122‬‬ ‫ג ז—ת ‪308‬‬ ‫כ ג ‪146‬‬ ‫ה יז ‪114‬‬
‫ג סז ‪74 ,66‬‬ ‫— יב ‪309‬‬ ‫— ז—ח ‪283‬‬ ‫— כב ‪487‬‬
‫‪ 345‬הע׳ ‪58‬‬ ‫— רי ‪309‬‬ ‫ג ג ‪279‬‬
‫והע׳ ‪60‬‬ ‫ספ״ג ‪311‬‬ ‫— ה ‪146‬‬ ‫שביעית‬
‫רפ׳׳ד ‪310‬‬ ‫— יג ‪283‬‬ ‫‪242 ,228‬‬ ‫א א‬
‫יומא‬ ‫ד ב ‪301‬‬ ‫— כא ‪251‬‬ ‫— ח ‪251‬‬
‫א א ‪235 ,161‬‬ ‫— ה—יז ‪301‬‬ ‫ד א ‪287‬‬ ‫ח ג ‪209‬‬
‫—ג ‪162‬‬ ‫ספ״ד ‪313‬‬ ‫— י ‪8‬־‪287‬‬ ‫— י ‪251‬‬
‫— יב ‪375‬‬ ‫רפ״ה ‪313‬‬ ‫— ם ‪281‬‬
‫— יג ‪29‬‬ ‫ה א ‪301‬‬ ‫— יא ‪288‬‬ ‫תרומות‬
‫כ ג ‪249‬‬ ‫ספ׳׳ה ‪315‬‬ ‫ה א ‪464 ,110‬‬ ‫א יב ‪ 183‬הע׳ ‪40‬‬
‫— ד ‪33‬‬ ‫ספ״ז ‪318‬‬ ‫‪288‬‬ ‫כ י ‪488‬‬
‫— ז ‪36‬‬ ‫ס י‪150 :‬‬ ‫ה א—ב ‪283 ,117‬‬ ‫ג יח ‪272‬‬
‫ד ב ‪236‬‬ ‫ט יג—פ‪-‬י ‪301‬‬ ‫— ב ‪465‬‬ ‫ד ד ‪239‬‬
‫— ס ‪122‬‬ ‫ם יג — יא א ‪150‬‬ ‫פ״ו—פ״ז ‪247 ,146‬‬ ‫ה ח ‪253‬‬
‫סש״ד ‪254 ,252‬‬ ‫ס בג ‪320‬‬ ‫ז כא ‪247 ,146‬‬ ‫— י ‪484‬‬
‫ספ׳׳ם ‪318‬‬ ‫— כג ‪281 ,146‬‬ ‫— יג ‪175‬‬
‫סוכה‬ ‫י ז ‪150‬‬ ‫ספ״ז ‪247‬‬ ‫ז ‪0‬ז ‪182‬‬
‫פ״א ‪350‬‬ ‫יא א ‪149 ,88‬‬ ‫ח א—ד ‪292‬‬ ‫ט א ‪182‬‬
‫א ח ‪258‬‬ ‫— ה—יא ‪301‬‬ ‫— ד—ה ‪209‬‬ ‫— ט ‪192‬‬
‫— י ‪129‬‬ ‫— ז ‪239‬‬ ‫— כ ‪289 ,209‬‬
‫ספ״א ‪347‬‬ ‫— יד—יד ‪150‬‬ ‫— כג—ל ‪290 ,257‬‬ ‫מעשרות‬
‫כ כ ‪164‬‬ ‫— יח ‪321‬‬ ‫ט ח—ט ‪89‬‬ ‫ג יד ‪196‬‬
‫פ״ג—פ״ד ‪257‬‬ ‫םפי׳׳א ‪300‬‬ ‫— י ‪291‬‬
‫ג א ‪349‬‬ ‫—יא—יט ‪291‬‬
‫— יג ‪ 361‬הע׳ ‪64‬‬ ‫מעשר שני‬
‫— ג ‪352‬‬ ‫פסחים‬ ‫ב א ‪90 ,73‬‬
‫— י ‪212 ,38‬‬ ‫א כ ‪242‬‬ ‫— טו—טז ‪292‬‬
‫יא ה ‪292‬‬ ‫‪303‬‬
‫‪352‬‬ ‫— ד ‪324 ,253‬‬ ‫— ‪177 T‬‬
‫— יב ‪572‬‬ ‫‪335‬‬ ‫— ו—י ‪146‬‬
‫יב ז—ח ‪284‬‬ ‫— י ‪77‬‬
‫— י ‪332‬‬ ‫— יב ‪78‬‬
‫ביצה‬ ‫— ‪208 ,47 7‬‬ ‫— יד ‪258‬‬
‫— טו ‪221‬‬ ‫— םז ‪74 ,66‬‬
‫א ג ‪310‬‬ ‫‪332 ,286‬‬ ‫ד ו—ז ‪206 ,126‬‬
‫—‪251 ,243 1‬‬ ‫כ א ‪218‬‬ ‫יג ב ‪294‬‬
‫יג ח—ם ‪146‬‬ ‫— ‪204 T‬‬
‫— ח ‪335‬‬ ‫— ה ‪335‬‬ ‫ה יא ‪253‬‬
‫— םו ‪358‬‬ ‫— י ‪219‬‬ ‫— ט ‪295‬‬
‫— כא ‪356‬‬ ‫— יד ‪257‬‬ ‫— י ‪278‬‬ ‫ערלה‬
‫ב ז ‪357‬‬ ‫ג ט ‪211‬‬ ‫— יא ‪239‬‬
‫— יב—יג ‪278‬‬ ‫סוף ‪178 ,69‬‬
‫— יב ‪357‬‬ ‫םפ״ג ‪ 335‬הע׳ ‪97‬‬
‫ג א ‪358‬‬ ‫ספ״ד ‪333‬‬ ‫— יז ‪247 ,146‬‬ ‫חלה‬
‫— ב ‪281‬‬ ‫ה ג ‪374‬‬ ‫‪ T‬א ‪236 ,145‬‬
‫‪295 ,279‬‬ ‫חלה ‪259‬׳ ‪272‬‬
‫— י—יא ‪359‬‬ ‫ו יא ‪335‬‬ ‫א ה ‪275‬‬
‫— יב ‪239‬‬ ‫ספ״ו ‪737‬‬ ‫— ג ‪281‬‬ ‫— י ‪378 ,69‬‬
‫— יח ‪360—359‬‬ ‫ז א־ב ‪332‬‬ ‫— ד ‪295‬‬
‫ח י ‪274‬‬ ‫— טז ‪356‬‬ ‫ספ״א ‪273 ,270‬‬
‫ד ד ‪361‬‬ ‫ב ד ‪ 271‬הע׳ ‪20‬‬
‫— יד—כב ‪147‬‬ ‫סו א ‪23‬‬
‫ראש השנה‬ ‫ם כ ‪242‬‬ ‫— ד ‪296 ,223‬‬
‫פ״א—פ״ג ‪364‬‬ ‫— י ‪91‬‬ ‫— ח ‪ 169‬ה ד ‪65‬‬ ‫בכורים‬
‫כ ה ‪163‬‬ ‫י יא ‪253‬‬ ‫— טז ‪382‬‬ ‫א כ ‪461‬‬
‫ד ד ‪658‬‬ ‫— טז—יז ‪561‬‬ ‫— ו ‪214‬‬
‫שקלים‬ ‫םז א—ג ‪296‬‬ ‫כ ס ‪222‬‬
‫תענית‬ ‫א ז ‪675‬‬ ‫— ה—ו ‪297‬‬ ‫ג סו ‪79‬‬
‫תענית ‪257‬‬ ‫— י ‪343‬‬ ‫— ו ‪145‬׳ ‪247‬‬ ‫ד ה ‪293‬‬
‫ב ו ‪222‬‬ ‫ב ג־ד ‪339‬‬ ‫— כא ‪279‬‬
‫— ד ‪338‬‬ ‫‪ V‬ד ‪237‬‬ ‫שבת‬
‫מניה‬ ‫— ט ‪340‬‬ ‫‪ V‬יג ‪298‬‬ ‫שבת ‪247‬‬
‫א ח—כא ‪257‬‬ ‫— י ‪344‬‬ ‫יח א ‪298‬‬ ‫‪285—284‬‬
‫ב ח ‪107‬‬ ‫— יא—יד ‪339‬‬ ‫א יב ‪252‬‬
‫ד לח ‪ 503‬הע׳ ‪18‬‬ ‫— יד ‪26‬‬ ‫עירובין‬ ‫— יד ‪507‬‬
‫ספ״ד ‪199‬‬ ‫— סו ‪33‬־‪34‬‬ ‫עירובין ‪258‬‬ ‫— כ ‪278‬‬

‫‪757‬‬
 ‫! י ב י ‪161‬‬ ‫‪242‬‬ ‫א א‬ ‫‪ j‬ד ו ‪391‬‬ ‫מועד קטן‬
‫‪636‬‬ ‫י ד ו—ס‬ ‫!‬ ‫— ד ‪471‬‬ ‫ה א ‪89‬‬ ‫א ג ‪209‬‬
‫— י ד ‪461‬‬ ‫‪392—391‬‬ ‫— ח ‪210‬‬
‫מכות‬ ‫‪j‬‬ ‫ב ד ‪238‬‬ ‫‪507‬‬ ‫— ט ‪253‬‬
‫א א ‪252‬‬ ‫ן‬ ‫— י א ‪571‬‬ ‫ו א ‪91‬‬ ‫ב ב ‪208 ,122‬‬
‫כ א ‪194‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ד ר ‪182‬‬ ‫— י א ‪293‬‬
‫ד י ‪163‬‬ ‫!‬ ‫ה ד ‪191‬‬ ‫סוטה‬ ‫ג א — ב ‪206‬‬
‫— ח ‪196‬‬ ‫א א ב ‪406‬‬ ‫‪j‬‬
‫שבועות‬ ‫ו י ח ‪550‬‬ ‫— ב ‪293‬‬ ‫;‬ ‫חגיגה‬
‫פ ״ א ‪261‬‬ ‫ז ו ‪261‬‬ ‫— י ב ‪400‬‬ ‫ח ג י ג ה ‪257‬‬
‫א ה — ז ‪637‬‬ ‫— ח ‪261‬‬ ‫ב א ‪404 ,399‬‬ ‫•‬ ‫א א ‪211‬‬
‫— ‪527 1‬׳ ‪687‬‬ ‫— י ‪261‬‬ ‫‪514‬‬ ‫— ג ‪252‬‬
‫כ א ‪251‬‬ ‫רש׳׳ח ‪705‬‬ ‫ן'‬ ‫ג ‪408‬‬ ‫—‬ ‫‪j‬‬ ‫א ז ־ ח ‪636‬‬
‫ם פ ״ ב ‪378‬‬ ‫‪242‬‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫‪:‬‬ ‫— ו ‪174‬‬ ‫— מ ‪19‬‬
‫פ ״ ג ‪261‬‬ ‫— י ז ‪735‬‬ ‫;‬ ‫— ז — ט ‪257‬‬ ‫!‬ ‫כ ט ‪422‬‬
‫‪639—637‬‬ ‫י ג ד ‪191‬‬ ‫‪j‬‬ ‫ג א ו א י ל ו ‪407‬‬ ‫ו‬ ‫— י א ‪48 ,19‬‬
‫ג ד ‪ 638‬ה ע ׳ ‪36‬‬ ‫— י ד י ח ‪175‬‬ ‫;‬ ‫— ד ‪398‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ג ב ־ ג ‪51‬‬
‫ג ו ‪526‬‬ ‫— כ ה ‪238‬‬ ‫[‬ ‫ד א — ו ‪552‬‬ ‫ן‬ ‫— י ב ‪254 ,252‬‬
‫— ז ‪507‬‬ ‫ו‬ ‫ה ח ‪412 ,406‬‬ ‫‪j‬‬ ‫— ל — ל ב ‪239‬‬
‫ו ד ‪ 188‬ה ע ׳ ‪3‬‬ ‫בבא מציעא‬ ‫!‬ ‫ה •ג—׳־ ג ‪406‬‬ ‫!‬
‫ג ב ‪243‬‬ ‫ן‬ ‫ה י ג — ו ה ‪410‬‬ ‫!‬ ‫יבמות‬
‫עדיות‬ ‫— י ג ‪ 243‬ה ע ׳ ‪10‬‬ ‫}‬ ‫ם פ ״ ה ‪410‬‬ ‫ס פ ״ ה ‪253‬‬
‫א א ‪428 ,425‬‬ ‫י ז ‪ 342‬ה ע י ‪41‬‬ ‫—‬ ‫ו‬ ‫פ ״ ו ‪261‬‬
‫ר פ ״ ו ‪ 376‬ה ע ׳ ‪8‬‬
‫ו ו ‪426‬‬
‫י ב י א ‪110 ,89‬‬
‫— ו ‪68‬‬ ‫ד י ח ‪122‬‬ ‫‪I‬‬
‫— י ‪288‬‬ ‫!‬ ‫ו ג ‪143‬‬ ‫ו ו ‪261‬‬ ‫‪ 1 1 7‬׳ ‪461‬‬
‫— י ג ‪110 ,90‬‬ ‫;‬ ‫— מ ‪143‬‬
‫— ז ‪423‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪464‬‬
‫‪463 ,131‬‬ ‫‪I‬‬ ‫י ה ‪483‬‬
‫ז א ־ ב ‪405‬‬ ‫‪I‬‬
‫פ ״ ב ‪435‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י א ג ‪128‬‬
‫— מ — י ב ‪426‬‬ ‫‪1‬‬
‫כתובות‬
‫ב א ‪440 ,434‬‬ ‫;‬ ‫— ט י ‪399‬‬ ‫‪:‬‬ ‫א א ‪280‬‬
‫— ט ‪122‬‬
‫‪474 ,466‬‬ ‫!‬ ‫— י ז ‪ 335‬ה ע ׳ ‪97‬‬ ‫‪j‬‬ ‫— ד ‪ 161‬ה ע ׳ ‪9‬‬
‫‪481‬‬ ‫|‬ ‫— כ — כ ב ‪636‬‬ ‫|‬ ‫ג ה ‪1*3‬‬
‫— ב ‪101‬‬
‫בבא בתרא‬ ‫;‬ ‫— כ ב ‪401‬‬ ‫!‬ ‫ה א ‪22‬‬
‫ב ה ‪258‬‬ ‫‪i‬‬ ‫פ י ח ‪404‬‬ ‫‪ 290‬ה ע ׳ ‪102‬‬
‫— ה — ט ‪437‬‬
‫— י ‪439‬‬ ‫י ‪144‬‬ ‫‪—i‬‬ ‫ט ג ‪261‬‬
‫ם י ־ י ג — ם ם ״ ו ‪42‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫— ז ‪22‬‬
‫— ט ‪253‬‬
‫ג א ‪434 ,424‬‬
‫י ג א ‪251‬‬
‫‪466 ,440‬‬ ‫!‬ ‫‪402‬‬ ‫ו ג ‪251‬‬
‫ד י ‪462‬‬
‫‪481‬‬ ‫;‬ ‫י ד א ‪400 4 1‬‬ ‫— ו ‪242‬‬
‫— י א ‪93‬‬
‫— ב ‪440‬‬ ‫ו ו ‪ 254‬ה ע ׳ ‪58‬‬ ‫— ט ‪400‬‬ ‫ס פ ״ ו ‪163 ,89‬‬
‫‪442 ,441‬‬ ‫ז י ‪513‬‬ ‫ט ו א ‪208‬‬ ‫‪252 ,165‬‬
‫ג ד ‪442 ,261‬‬ ‫י‬ ‫ח י ב ‪162‬‬
‫‪1‬‬
‫— ס ‪91‬‬ ‫‪ 461‬ה ע י ‪16‬‬
‫] — י ג ‪93‬‬ ‫— ט י ‪405‬‬ ‫ז י א ‪173‬‬
‫י י א א ‪211‬‬ ‫ס ג ‪258‬‬
‫ע״ז‬ ‫י‬
‫ס פ ״ ג ‪399‬‬ ‫סנהדרין‬ ‫א ה ‪89‬‬ ‫נדרים‬
‫ן ד י א ‪231‬‬ ‫ם ״ א — & ״ ג ‪256‬‬ ‫ה א ‪230‬‬ ‫א א ‪6‬ד‪ 3‬ה ע ׳ ‪8‬‬
‫ן ה ג ‪242‬‬ ‫א כ ‪258 ,153‬‬ ‫ז י א ‪231‬‬ ‫‪385‬‬
‫‪ — j‬ז ‪182‬‬ ‫כ א ‪153‬‬ ‫ח א ‪217‬‬ ‫— כ ‪384‬‬
‫— ז ‪253‬‬ ‫— י — ז ‪100‬‬ ‫— ג ‪378‬‬
‫ו ס׳ קדשים ‪258‬‬ ‫‪ i‬ג ד ‪413‬‬ ‫— ט ‪216 ,100‬‬ ‫ב ד ‪379 ,140‬‬
‫ו‬ ‫י י‪ ,‬א ‪378 ,122‬‬ ‫— ו ‪382‬‬
‫זבחים‬
‫א ה ‪148‬‬
‫‪I‬‬
‫ן‬
‫— ב ‪153‬‬ ‫‪1‬‬ ‫קידושין‬
‫ק י ד ו ש ץ ‪258*9‬‬
‫ם פ ״ ג ‪380‬‬
‫ז ג ‪381‬‬
‫‪ I‬ז כ ‪184‬‬
‫ב ט ז — * ז ‪189‬‬ ‫ן‬ ‫י — י ‪205 ,126‬‬ ‫פ״א ‪257‬‬ ‫— ז ח ‪170‬‬
‫— י ז ‪68‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪421—420‬‬ ‫‪j‬‬ ‫א ד ‪677‬‬
‫ה ו ‪89‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪ j‬ז ז ‪421‬‬ ‫פ ״ כ — פ ״ ד ‪415‬‬ ‫נזיר‬
‫י א — ב ‪157‬‬ ‫ח א ‪421‬‬ ‫ן‬ ‫ב ח ‪203‬‬ ‫א ג—ר‪386 ,120 .‬‬
‫י א ו ‪252‬‬ ‫‪j‬‬ ‫ן י ב ‪172‬‬ ‫ד ד ‪ 254‬ה ע ׳ ‪58‬‬ ‫— ד ‪196‬‬
‫‪ j‬י א א ‪197‬‬ ‫— ז ‪379‬‬
‫מנחות‬ ‫•‬ ‫י ב א ‪155‬‬ ‫כבא קמא‬ ‫ג י ח ‪389‬‬
‫ד ה ‪126‬‬ ‫ד ‪154‬‬ ‫‪—i‬‬ ‫‪257‬‬ ‫ן ‪0‬״א‬ ‫ד ב ‪390‬‬

‫‪758‬‬
 ‫ד א ‪149‬‬ ‫ה ס ‪136‬‬ ‫תמורה‬ ‫י י — • נ ‪257‬‬
‫ה ג ‪212‬‬ ‫— י ‪117‬‬ ‫א ח ‪211‬‬ ‫ז ד—ד‪157 .‬‬
‫— ו ‪507‬‬ ‫‪289 ,129‬‬ ‫— י ו ‪193‬‬ ‫ז ן ‪636 ,261‬‬
‫‪ 139‬ה ע ׳ ‪81‬‬ ‫‪173‬‬ ‫— יא‬ ‫ם ש ״ ב ‪457‬‬ ‫— ח ־ ם ‪ 637‬ה ל ׳ ‪27‬‬
‫— ז ‪194‬‬ ‫— י ב ‪358 ,110‬‬ ‫ד ו ‪173‬‬ ‫ז ס ז ‪ 242‬ה ל ׳ ‪7‬‬
‫— ח ‪77‬‬ ‫‪ 465‬ה ע ׳ ‪34‬‬ ‫ט א ‪ 197‬ה ע ׳ ‪56‬‬
‫— י ־ י ב ‪60‬‬ ‫ם פ ׳ ׳ ה ‪483‬‬
‫מעילה‬ ‫ד ‪95‬‬ ‫י‬
‫ס פ ׳ ׳ ו ‪161‬‬ ‫ו ו ‪215 ,113‬‬ ‫ה ‪148‬‬ ‫א‬ ‫— ט ‪95‬‬
‫ח ח ‪89‬‬ ‫— ז ‪ 115‬ה ע ׳ ‪61‬‬ ‫— כ ‪211 ,89‬‬
‫— י א !‪45‬‬
‫ם ז ‪89‬‬ ‫ז ג ‪ 216‬ה ע ׳ ‪114‬‬
‫כריתות‬ ‫י ‪ :‬ד — כ ‪90‬‬
‫ס י ד ‪212‬‬ ‫— ד ‪112‬‬ ‫— ״נ יד ‪197‬‬
‫— ה ‪137‬‬ ‫— י א ‪129‬‬
‫יל ‪635‬‬ ‫א‬
‫י נ ח—ש ‪198—197‬‬
‫— ח ‪210 ,139‬‬ ‫ח ה ‪462 ,232‬‬ ‫כלים‬ ‫— * ‪19S‬‬
‫— ם ‪466‬‬ ‫ם א ‪ 109‬ה ע י ‪21‬‬ ‫כ ל ־ ס ‪7‬־‪246‬‬
‫י ח י ב ‪139‬‬ ‫‪110‬‬ ‫ב־ס‬ ‫חולין‬
‫— י ד ‪139‬‬ ‫‪ 464‬ו ה ל ׳ ‪30‬‬ ‫ג ‪471‬‬ ‫א‬ ‫ש׳־א ‪257‬‬
‫י א א ‪462‬‬ ‫— ד ‪170‬‬ ‫י ‪253‬‬ ‫א‬
‫נגעי‬ ‫— ג ‪172 ,94‬‬ ‫— ו ‪127‬‬ ‫ב א ‪253‬‬
‫א ח ‪210‬‬ ‫‪462 ,436‬‬ ‫— ז ‪161‬‬ ‫— ד‪208 .‬‬
‫ה ג ‪149‬‬ ‫— ‪77 T‬‬ ‫— י ‪110‬‬ ‫— •א ‪88‬‬
‫ח ב‬ ‫— ח ‪ 129‬ה ל ׳ ‪24‬‬
‫— יא ‪253‬‬ ‫— י א ־ י כ ‪142‬‬
‫‪243‬‬ ‫‪462‬‬
‫— י ב — ע ‪471‬‬ ‫ג א ‪193‬‬
‫‪191‬‬ ‫ב״ב‬ ‫מ ש י א ‪128‬‬ ‫— ב ‪471‬‬
‫א י ב ‪ 1 1 5‬׳ ‪, 118‬‬
‫כ ג ‪289 ,129‬‬ ‫— י ח ‪198‬‬
‫פרד׳‬ ‫— י ד ‪111‬‬
‫— ז ‪115‬‬ ‫— כ ‪ 685 :‬ה ל ׳ ‪262‬‬
‫ס פ ״ א ‪183‬‬ ‫ב א — ב ‪132‬‬
‫ג ב ‪239‬‬ ‫— כ ה ‪683‬‬
‫ב ז ‪235‬‬ ‫— ב ‪ ,‬ה ‪485‬‬
‫— יא ‪169‬‬ ‫ו א — כ ‪142‬‬
‫ג ו ‪513‬‬ ‫— ח ‪128‬‬
‫— י ד ‪492‬‬ ‫ז ג ‪251‬‬
‫— ח ‪400‬‬ ‫— ם ‪358‬‬
‫ד א ‪463 ,90‬‬ ‫ה ‪142 :‬‬
‫— י ‪743‬‬ ‫— ט ־ י ‪464‬‬
‫‪ 111‬ה ל ׳ ‪28‬‬ ‫— ו ‪210‬‬
‫ד א ‪22‬‬ ‫‪1‬‬
‫— ט ־ י א ‪9‬־‪108‬‬
‫‪ 464‬ה ל ׳ ‪32‬‬ ‫— *‪142 :‬‬
‫ס ס ‪ -‬ד ‪126‬‬ ‫— ס ־ י ב ‪136‬‬
‫— ח ‪467 ,135‬‬ ‫ט י ד ‪303 ,91‬‬
‫ס ״ ח ‪257‬‬ ‫— י א ‪463 ,90‬‬
‫ה ד ‪163‬‬ ‫‪675‬‬
‫ס ו ‪131‬‬ ‫ן‬ ‫ס פ ׳ ׳ ב ‪ 115‬ע׳ ‪57‬‬ ‫ו ג — ד ‪212‬‬
‫! י א א ‪235‬‬ ‫ג ג ‪115‬‬
‫— ד ‪135‬‬ ‫בכורות‬
‫— ב ‪69‬‬ ‫— ד ‪107‬‬
‫‪467 4 6 2‬‬
‫— ה ‪124‬‬ ‫— ט ‪252‬‬ ‫ב כ י ר ו ת ‪456‬‬
‫— י ב ‪215‬‬
‫— ו ־ ז ‪234‬‬ ‫ג י ב ‪136‬‬ ‫ס ‪ -‬א ‪453‬‬
‫— י ז ‪234‬‬
‫‪466 ,223‬‬ ‫א ב ‪88‬‬
‫— י ח ‪183‬‬
‫נדד‪.‬‬ ‫ד כ ‪114‬‬
‫— י ט ‪133‬‬
‫— י ד ‪447‬‬
‫א ג ‪209‬‬ ‫— ה ‪110 ,90‬‬ ‫פ ׳ י כ ‪ 453‬ה ל ׳ ‪55‬‬
‫ז ד ‪136‬‬
‫‪ ,‬ג ד ‪209‬‬ ‫‪463 ,131‬‬ ‫ב י א — י ב ‪453‬‬
‫ד ח ‪254‬‬ ‫‪1‬‬
‫— ט ‪113‬‬ ‫כ‪-‬מ‬ ‫— י ז — י ט ‪453*4‬‬
‫ה ה — ר ‪436‬‬ ‫— י ‪182‬‬ ‫‪130‬‬‫א א‬ ‫ב י ב ‪454‬‬
‫ו ו ‪148 ,80‬‬ ‫ס פ ״ ד ‪433‬‬ ‫— ב ‪179‬‬ ‫— י ד ‪448‬‬
‫‪429‬‬ ‫ה ו ‪136‬‬ ‫— ה ‪130‬‬ ‫ד ו ‪183‬‬
‫— י א ‪745 ,275‬‬ ‫— ט ‪114‬‬ ‫— ו ‪135‬‬ ‫— י א ‪455 ,183‬‬
‫ז א ‪179‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ו א ‪89‬‬ ‫— י ‪ 463‬ה ל ׳ ‪27‬‬ ‫ה ה ‪166‬‬
‫— ג ‪165‬‬ ‫ו ו ‪462‬‬ ‫— י א ‪112‬‬ ‫— ח ‪455‬‬
‫ז ה ‪89‬‬ ‫— ט ‪131 ,116‬‬ ‫ב א — ב ‪288‬‬ ‫‪ 7‬א ‪449 ,83‬‬
‫; ט י א ‪194‬‬ ‫‪465‬‬ ‫— י ב — י ג ‪434‬‬ ‫— י ‪ 8 3‬׳ ‪450‬‬
‫י ח ‪64‬‬ ‫—‬ ‫י‬
‫— י ח ‪462‬‬
‫— ר ה ‪134‬‬
‫— י ג ‪135‬‬
‫ג י א ‪166‬‬
‫— ם ‪450‬‬

‫מקואות‬ ‫‪I‬‬ ‫— ה ‪136 ,89‬‬ ‫ד ה ‪301‬‬ ‫ערכת‬

‫י ג ד ‪461 ,89‬‬ ‫‪461‬‬ ‫— י ב ‪480‬‬ ‫א י ‪237 :‬‬
‫י ד ‪211‬‬ ‫‪—j‬‬ ‫— ט ‪163‬‬ ‫ד ט ו ‪163 ,94‬‬ ‫ג ב ‪239‬‬
‫; ה ד ‪503‬‬ ‫ה ה ‪483‬‬ ‫ד ב ‪258‬‬
‫ו ב ‪164‬‬ ‫‪j‬‬ ‫אהלות‬ ‫— ‪442 ,289 1‬‬ ‫— ל ב ‪605‬‬
‫— י ‪ ,‬י ז ‪492‬‬ ‫ב ו ‪183‬‬ ‫— ז — ט ‪ 114‬ו ה ל ׳ ‪55‬‬ ‫— ל נ ‪211‬‬
‫ז ב ‪294 ,221‬‬ ‫ג ד ‪118‬‬ ‫‪122 ,116‬‬ ‫ה ס ‪ 630‬ה ל י ‪32‬‬

‫‪759‬‬
 ‫עוקצין‬ ‫ב יד ‪182‬‬ ‫‪163‬‬ ‫ג ח‬ ‫טהרות‬
‫‪65‬‬ ‫הע׳‬ ‫— סז ‪507‬‬ ‫‪209‬‬ ‫‪ — j‬יד‬ ‫‪254‬‬ ‫ב א‬
‫‪239‬‬ ‫א ח‬ ‫‪510‬‬ ‫‪ J‬ד ג־ד‬ ‫‪ 8 6‬׳ ‪392‬‬ ‫הו‬
‫‪107‬‬ ‫ג יג‬ ‫טבול יום‬ ‫‪117‬‬ ‫— י‬
‫זבים‬ ‫‪I‬‬ ‫יא‬
‫אדר״נ‬
‫א ח ‪252‬‬
‫— י ‪ 504‬הע׳ ‪31‬‬
‫א ד ‪73‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪225 ,103‬‬

‫‪211‬‬ ‫— ה ‪,118‬‬
‫רפ״ב ‪506‬‬ ‫ב ז ‪272‬‬ ‫מכשירין‬
‫— ח ‪79‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪78‬‬‫א ב־ד‬
‫פי׳׳ח ‪426 .72‬‬ ‫— ם ‪2‬י‪431‬‬
‫פכ״ה ‪70 ,69‬‬ ‫— יב ‪209‬‬ ‫ידים‬ ‫ב ט ‪72‬‬
‫— יד ‪466 ,63‬‬ ‫‪116‬‬ ‫ב יב‬ ‫ן‬ ‫‪183‬‬ ‫— י‬
‫ו‪ .‬מדרשי הלכה‬
‫סש׳׳א ‪558 196‬‬ ‫ס ז ‪427‬‬ ‫‪190‬‬
‫‪733‬‬ ‫מדרשב״י‬
‫נ ‪502 1 9 6‬‬ ‫ס ז ‪7‬צ ‪566‬‬ ‫‪191‬‬
‫‪736‬‬ ‫‪363 8‬‬
‫‪514‬‬ ‫טז ‪556 60‬‬ ‫‪194‬‬
‫‪563‬‬ ‫‪726‬‬
‫רפי״ז ‪471‬‬ ‫‪197‬‬
‫‪737‬‬ ‫‪737 11‬‬
‫יז ‪559 66‬‬ ‫‪199‬‬
‫‪112‬‬ ‫‪328 12‬‬
‫בחדט‬ ‫יח ‪446‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪ 547 206‬הע׳‬ ‫‪332‬‬
‫רפ׳׳א ‪ 562‬הע׳ ‪142‬‬ ‫יח ‪538 70‬‬ ‫‪729‬‬ ‫‪736‬‬
‫א צ‪ 577 20‬הע׳ ‪200‬‬ ‫יח ‪586 71‬‬ ‫‪733 208‬‬ ‫‪43a‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪551‬‬ ‫׳‬
‫‪20‬‬ ‫רפ׳׳ג ‪577‬‬ ‫‪731 210‬‬ ‫‪360‬‬
‫ג ‪693‬‬ ‫ויהי‬ ‫‪737‬‬ ‫‪732‬‬
‫‪21‬‬ ‫ג ‪599 212‬‬ ‫פתיח׳ ‪ 574‬הע׳ ‪194‬‬ ‫‪44‬‬ ‫הע׳‬ ‫‪551 211‬‬ ‫‪734‬‬
‫ג ‪582 213‬‬ ‫פתי׳ ‪582 80‬‬ ‫‪535 212‬‬ ‫‪736‬‬
‫‪582 219 7‬‬ ‫פתי׳ ‪552 81‬‬ ‫‪734 214‬‬ ‫‪ 219 25—24‬הע׳ ‪133‬‬
‫ו ‪582 225‬‬ ‫א ‪557 86‬‬ ‫‪734 223‬‬ ‫‪729 35‬‬
‫‪513 229 1‬‬ ‫א ‪562 88‬‬ ‫‪736 36‬‬
‫‪554‬‬ ‫ב ‪555 94‬‬ ‫מדר״י‬ ‫‪541 38‬‬
‫ה ‪248‬‬ ‫פסחא‬ ‫‪447 43‬‬
‫ספ״ז ‪555‬‬
‫ו ‪562 111‬‬ ‫פתי׳ ‪ 554‬הע׳ ‪69‬‬ ‫‪738 50‬‬
‫ח ‪583 231‬‬
‫ח ‪583 232‬‬ ‫‪582‬‬ ‫פתי׳ ‪582 4‬‬ ‫‪562 51—50‬‬
‫א ‪541 6‬‬ ‫‪ 636 75‬הע׳ ‪19‬‬
‫ח ‪662‬‬
‫טירה‬ ‫‪554‬‬ ‫‪732 88‬‬
‫‪554 236 0‬‬
‫‪562‬‬ ‫כ ‪124‬‬ ‫א ‪363 7‬‬ ‫‪2‬י‪555 1‬‬
‫‪552 237 D‬‬
‫‪582‬‬ ‫‪552‬‬ ‫‪512 148‬‬
‫ס ‪693‬‬
‫ג ‪127‬‬
‫‪557‬‬ ‫ג ‪555 12‬‬ ‫‪513‬‬
‫יא ‪577 242‬‬ ‫‪278 149‬‬
‫‪131 7‬‬
‫‪582‬‬ ‫ד ‪513 13‬‬
‫רפ״ז ‪557 139‬‬ ‫ה ‪ 602‬הע׳ ‪87‬‬ ‫‪282‬‬
‫נזיין'ן‬ ‫ח ‪552 142‬‬ ‫ה‪607 17‬‬ ‫‪563 158‬‬
‫‪550‬‬ ‫א ‪247‬‬ ‫טפיה ‪328‬‬ ‫‪ 592‬הע׳ ‪38‬‬
‫‪559‬‬ ‫ויסע‬ ‫ד ‪608‬‬ ‫‪733‬‬
‫‪642‬‬ ‫א ‪248‬‬ ‫‪251‬‬ ‫א ‪154‬‬ ‫ו ‪555 20‬‬ ‫‪550 159‬‬
‫‪534‬‬ ‫א ‪249‬‬ ‫‪197‬‬ ‫הע׳‬ ‫‪575‬‬ ‫ו ‪555 21‬‬ ‫‪705 163‬‬
‫א ‪160‬‬ ‫ז ‪551 24‬‬ ‫‪731 164‬‬
‫‪551‬‬ ‫כ ‪262‬‬ ‫‪553‬‬
‫‪559‬‬ ‫כ ‪161‬‬
‫‪574‬‬ ‫‪693‬‬ ‫‪731 171—170‬‬
‫‪558‬‬ ‫כ ‪263‬‬ ‫םפ׳׳ב ‪ 575‬הע׳ ‪195‬‬ ‫רפ״ח ‪552‬‬ ‫‪172‬‬
‫‪563‬‬ ‫ג ‪ 571 166‬הע׳ ‪188‬‬ ‫ח ‪564‬‬ ‫‪ 705‬הע׳ ‪20‬‬
‫‪566‬‬ ‫כ‬ ‫ג ‪599 167‬‬ ‫ח ‪569 27‬‬ ‫‪733 176‬‬
‫ד ‪261‬‬
‫‪643‬‬ ‫‪ 575‬הע׳ ‪196‬‬ ‫י צג ‪219‬‬ ‫‪735‬‬
‫‪262 7‬‬
‫‪583‬‬ ‫ד ‪555 168‬‬ ‫יא ‪533 37‬‬ ‫‪524 177‬‬
‫ספיד ‪584‬‬ ‫‪558‬‬ ‫יא ‪551 38‬‬ ‫‪730 179—178‬‬
‫ה ‪561 267‬‬ ‫רפי׳״ ב ‪540‬‬ ‫‪729 179‬‬
‫‪583‬‬ ‫בשלח עמלק‬ ‫רפי״ג ‪608‬‬ ‫‪733 181—180‬‬
‫‪583‬‬ ‫ה ‪268‬‬ ‫א ‪558 177‬‬ ‫רפי‪-‬ד ‪581‬‬ ‫‪729 181‬‬
‫‪584‬‬ ‫א ‪551 180‬‬ ‫טו ‪571 53‬‬ ‫‪731‬‬
‫רפ״ו ‪533‬‬ ‫ס ו ‪518 54—53‬‬ ‫‪737 182‬‬
‫כ ‪507 181‬‬
‫ו ‪554‬‬ ‫טו ‪556 54‬‬ ‫‪550 185‬‬
‫ו ‪560 270‬‬ ‫י ת ר ו עמלק‬ ‫‪607‬‬ ‫‪61‬‬ ‫הע׳‬ ‫‪542 186‬‬
‫ז ‪551 273‬‬ ‫‪558‬‬ ‫א ‪194‬‬ ‫‪736‬‬ ‫‪731‬‬

‫‪760‬‬
 ‫נגעיס‬ ‫יא ד ‪536‬‬ ‫— יב ‪658‬‬ ‫םש‪-‬ו ‪553 275‬‬
‫ב א ‪658‬‬ ‫— ד—ו ‪530—529‬‬ ‫ו א ‪678‬‬ ‫‪524 279 D‬‬
‫יב ו ‪397‬‬ ‫י ז ‪688‬‬ ‫ה ד ‪343‬‬ ‫‪562‬‬
‫‪606‬‬ ‫— יא ‪689‬‬ ‫ו ד ‪458‬‬ ‫רש״י ‪ 542‬הע׳ ‪61‬‬
‫‪642‬‬ ‫סו ו ‪674‬‬ ‫‪659‬‬ ‫י ‪550 260‬‬
‫ע ב ‪522‬‬ ‫סז ם—י ‪660‬‬ ‫ז ג ‪659‬‬ ‫י ו ‪737 28‬‬
‫יג יא ‪113‬‬ ‫יז א—ד ‪647‬‬ ‫י ז ‪530‬‬ ‫י ‪544 282‬‬
‫ט א ‪677‬‬ ‫י ‪532 284‬‬
‫מצורע‬ ‫שמיני‬ ‫י ו ‪530‬‬ ‫י‪560 :‬‬
‫— י ‪743‬‬ ‫‪ 112‬ה; ׳ ‪37‬‬ ‫פ*‬
‫‪,‬‬
‫א ד ‪398‬‬ ‫מלואיס מ ‪397‬‬
‫ב ז ‪687‬‬ ‫‪606‬‬ ‫י ב ב ‪674‬‬ ‫ס • ב ‪563 3 0‬‬
‫ב ב—ג ‪536‬‬ ‫א ח ‪ 627‬הע׳ ‪10‬‬ ‫— ו‪ ,‬ם ‪678‬‬ ‫רשם‪566 5-‬‬
‫‪687‬‬ ‫‪ 628‬הע׳ ‪18‬‬ ‫י ג ד ‪678‬‬ ‫טז ‪564‬‬
‫— ד ‪606‬‬ ‫ב ו ‪659‬‬ ‫ט ו כ ‪695‬‬ ‫סו ‪563 105‬‬
‫‪673‬‬ ‫— יב ‪657‬‬ ‫םז ד ‪679‬‬ ‫‪571 183‬‬ ‫הע׳‬
‫ד ב—ג ‪198‬‬ ‫ב כ ‪541‬‬ ‫— ח ‪530‬‬ ‫ין ‪561 i c 8‬‬
‫‪635‬‬ ‫— ח—י ‪656‬‬ ‫ין ‪551 3 1 0‬‬
‫זביס‬ ‫‪682‬‬ ‫יז ב—ו ‪672‬‬ ‫‪737‬‬
‫כ ב ‪468‬‬ ‫— ג ‪685‬‬ ‫— ג ‪657‬‬ ‫סשי״ז ‪582‬‬
‫‪ — I‬ג—ה ‪4 c 8‬‬ ‫— ח ‪716‬‬ ‫‪694‬‬ ‫יח ‪551 313‬‬
‫ב ד ‪468‬‬ ‫ג ה ‪542‬‬ ‫י ד ו ‪675‬‬ ‫סנד״ח ‪626‬‬
‫ן ‪658‬‬ ‫ג כ ‪657‬‬ ‫— ז ‪670‬‬
‫יח כ ‪681‬‬ ‫כספא‬
‫ו ג יא ‪468‬‬ ‫— ד ‪688‬‬ ‫יס ‪5 316‬־‪534‬‬
‫‪1‬‬
‫ז ג—ד ‪470‬‬ ‫ה א ‪684‬‬ ‫— ד ‪682‬‬
‫ים ד ‪532‬‬ ‫ים ‪ 562 317‬הע׳ ‪142‬‬
‫ה ר‪—.‬ח ‪658‬‬ ‫— ד ‪639‬‬ ‫יש ‪584 318‬‬
‫— ר‪678 *—.‬‬ ‫‪686—685‬‬ ‫כ ה ‪543‬‬
‫כ ‪274‬‬
‫ס יב ‪506‬‬ ‫— ‪—1‬י ‪683‬‬ ‫‪631‬‬
‫ד א—ו ‪674‬‬ ‫זזובה‬
‫א ד—ה ‪657‬‬ ‫כ ‪561 ?32‬‬
‫אמרי‬ ‫ה א—ז ‪687‬‬ ‫‪584‬‬
‫! א ה ‪ 583‬הע׳ ‪207‬‬ ‫ו ד ‪657‬‬ ‫— ו ‪292‬‬
‫ד ה—ט ‪679‬‬ ‫כ צ ל ‪539 3‬‬
‫א ה ‪533‬‬ ‫— ה ‪481‬‬ ‫כ ‪552 3 3 6‬‬
‫— י ‪658‬‬ ‫— ה—ו ‪467‬‬ ‫ם כ ‪538*9‬‬
‫ז א ‪531‬‬ ‫כ ‪571 337‬‬
‫ב ז ‪658‬‬ ‫ו יא ‪113‬‬ ‫כ ‪553 3 3 8‬‬
‫ד ם ‪ 555‬והע׳ ‪72‬‬ ‫‪657‬‬ ‫ח ד ‪667‬‬
‫‪683‬‬ ‫ח ר‪442 .‬‬ ‫יב א ‪506‬‬ ‫טבוןא כי ת‪11:‬א‬
‫ד ג ‪658‬‬ ‫ז כ ‪467‬‬ ‫ט כ ‪679‬‬ ‫רפ‪-‬א ‪584‬‬
‫— ד ‪668‬‬ ‫י א ‪567‬‬ ‫א ‪561 340‬‬
‫— ג ‪250‬‬ ‫י א ח ‪662‬‬ ‫א ‪584 341‬‬
‫ו ג—ו ‪680‬‬ ‫— ד ‪467‬‬
‫— ז ‪653‬‬ ‫כ ד*ה ‪657‬‬ ‫א ‪550 34 2‬‬
‫‪671‬‬ ‫י ב א ‪670‬‬ ‫‪571 183‬‬ ‫הע׳‬
‫ה ז ‪662‬‬ ‫— י—יא ‪250‬‬
‫ז א ‪489‬‬ ‫‪467‬‬ ‫כא ו ‪344‬‬ ‫ויקהל‬
‫— ד ‪542‬‬ ‫‪512‬‬
‫— יא ‪ 462‬הע׳ ‪20‬‬ ‫י ג ו ‪676‬‬ ‫א ‪,‬׳‪4 34‬־‪543‬‬
‫‪634‬‬ ‫ח ח ‪9‬־‪668‬‬ ‫א ‪553 347‬‬
‫— ם ‪360‬‬ ‫י ב ‪ 479‬הע׳ ‪68‬‬ ‫כב ד ‪518‬‬
‫ח ג ‪547‬‬ ‫— ב—ד ‪467‬‬ ‫— ה ‪662‬‬ ‫תורת נהנים‬
‫‪690‬‬ ‫— ו ‪467‬‬ ‫— ו ‪531‬‬ ‫בר׳ דר‪-‬י ‪566 18‬‬
‫י א ‪682‬‬ ‫— ז ‪474‬‬ ‫‪20 566‬‬
‫יא ‪665 T‬‬ ‫— ז—ם ‪467‬‬ ‫צו‬ ‫‪23 531‬‬
‫— ח ‪665‬‬ ‫— ס ‪658‬‬ ‫א ז ‪531‬‬ ‫נ׳־בה‬
‫ח ג ‪665‬‬ ‫— י ‪467‬‬ ‫ב ו ‪516‬‬ ‫א יב ‪659‬‬
‫ט ם ‪502‬‬ ‫י ב—ג ‪250‬‬ ‫ג ג ‪677‬‬ ‫א ד ‪ 512‬הע׳ ‪105‬‬
‫— ם ‪250‬‬ ‫‪687‬‬ ‫— ט ‪699‬‬
‫קדונסימ‬ ‫יב א—ב ‪688‬‬ ‫— ה ‪673‬‬ ‫ב ד ‪659‬‬
‫א ‪662 W T‬‬ ‫— ו—ח ‪688*9‬‬ ‫ד ג ‪635‬‬ ‫— ז—ט ‪676‬‬
‫א נ ‪662‬‬ ‫סוף ‪542‬‬ ‫‪682‬‬ ‫— י ‪681‬‬
‫— ד—ז ‪659‬‬ ‫‪ n‬א ‪675‬‬ ‫ג א—ד ‪530‬‬
‫כ ה ‪671‬‬ ‫חזריע‬ ‫— ו ‪66‬‬ ‫ג ז ‪681‬‬
‫ה כ ‪635‬‬ ‫א ח ‪650‬‬ ‫— ו—ז ‪74‬‬ ‫ד כ ‪672‬‬
‫‪682‬‬ ‫‪690‬‬ ‫ה ה ‪ 424‬הע׳ ‪43‬‬ ‫ד א ‪676‬‬
‫ה נ ‪524‬‬ ‫ג ו—ד א ‪668‬‬ ‫‪532‬‬ ‫— ט—* ‪680‬‬
 ‫‪ j‬קכד ‪608 ,530‬‬ ‫לז ‪532‬‬ ‫י ס ו ף ג ‪696‬‬ ‫ו א ‪630‬‬
‫! קנה ‪ 637‬הע׳ ‪29‬‬ ‫ל‪611 ,589 0‬‬ ‫ן ט ג—ד ‪151‬‬ ‫‪690‬‬
‫‪ I‬קנו ‪469 ,468‬‬ ‫מב ‪601 ,591‬‬ ‫‪457‬‬ ‫!‬ ‫ז ה ‪677‬‬
‫הע׳ ‪75‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪527‬‬ ‫‪602‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪ — i‬ו ‪ 657‬הע׳‬ ‫ח א ‪658‬‬
‫קכז ‪525‬‬ ‫‪1‬‬
‫מג ‪589‬‬ ‫‪694‬‬ ‫י‬ ‫)י( ]ד[ ו—ז ‪676—7‬‬
‫קכח ‪ 538‬הע׳ ‪22‬‬ ‫‪ 611‬הע׳ ‪144‬‬ ‫יב ‪694‬‬ ‫‪— I‬‬ ‫— ו ‪711‬‬
‫‪607 ,601‬‬ ‫; ד א—ד ‪667‬‬ ‫— יד ‪662‬‬
‫! קלא ‪600 ,591‬‬ ‫בהעלתן‬ ‫ב ‪696‬‬ ‫—‬ ‫‪I‬‬ ‫ט ח ‪658‬‬
‫‪603‬‬ ‫‪554‬‬ ‫‪0‬א ‪,541‬‬ ‫— ז ‪694‬‬ ‫י י‪ ,‬יב ‪526‬‬
‫‪ 615‬הע׳ ‪163‬‬ ‫סר‪607 ,‬‬ ‫י ב ‪694‬‬
‫סט ‪591‬‬ ‫— ה ‪342‬‬ ‫אמור‬
‫‪ ,‬פנחס‬ ‫עב ‪604‬‬ ‫— י א ‪694‬‬ ‫א ד—ה ‪673‬‬
‫| קלג ‪608 ,594‬‬ ‫עג ‪590‬׳ ‪614‬‬ ‫י א א ‪696‬‬ ‫א יג ‪658‬‬
‫[ קלד ‪ 514‬הע׳ ‪141‬‬ ‫עה ‪ 507‬הע׳ ‪105‬‬ ‫י ב ד—ו ‪5‬־‪604‬‬ ‫— טז ‪659‬‬
‫‪552 ,517‬‬ ‫עח ‪743 ,598‬‬ ‫— ט ‪695‬‬ ‫‪669‬‬
‫‪591 ,538‬‬ ‫פא ‪598‬‬ ‫‪696‬‬ ‫ג טו ‪516‬‬
‫‪609 ,607‬‬ ‫פד ‪602 ,598‬‬ ‫— י ‪694‬‬ ‫ד ג ‪669‬‬
‫‪743‬‬ ‫‪603‬‬ ‫— טז ‪654‬‬
‫— יא—ע ‪696‬‬
‫קלד—קלו ‪627 ,600‬‬ ‫פה ‪ 602‬הע׳ ‪87‬‬ ‫— יב ‪695‬‬ ‫— יח ‪556‬‬
‫קלה ‪593‬‬ ‫פו ‪599‬‬ ‫י יג ב ‪679‬‬ ‫‪607‬‬
‫קלח ‪600‬‬ ‫פח ‪599‬‬ ‫‪634‬‬
‫קמב ‪607 ,534‬‬ ‫פס ‪599‬‬
‫‪1‬‬
‫—‬ ‫‪227‬‬ ‫ג‬
‫‪431‬‬ ‫ו א ‪654‬‬
‫‪608‬‬ ‫‪602 X‬‬ ‫— ד ‪694‬‬ ‫ז ב ‪675‬‬
‫קמג ‪156‬‬ ‫‪2‬א ‪618‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪696‬‬ ‫ז ו ‪671‬‬
‫קמו ‪589 ,585‬‬ ‫‪1‬ב ‪599 ,551‬‬ ‫‪ — I‬ה—ו ‪661‬‬
‫; ‪606‬‬ ‫‪2‬ג—‪1‬ד ‪599‬‬ ‫— ז—ח ‪697‬‬
‫| קנ ‪612‬‬ ‫‪618 ,596 .11‬‬ ‫! — ו ‪695‬‬ ‫יא א ‪327‬‬
‫קב ‪599‬‬ ‫— ג—ד ‪569‬‬
‫ספרי במדבר‬ ‫‪j‬‬ ‫י יא ‪179‬‬
‫ממות‬ ‫‪,‬‬ ‫קר‪ 438 ,‬הע׳ ‪111‬‬
‫‪ i‬קנג ‪ 376‬הע׳ ‪8‬‬ ‫‪599‬‬ ‫נטא‬ ‫ן‬ ‫סוף י ‪706‬‬
‫׳ ‪613‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪534‬‬ ‫‪ 1‬א ‪539 ,527‬‬ ‫יב ה ‪513‬‬
‫! קנו ‪592‬‬ ‫טלח‬
‫‪602 ,593‬‬ ‫‪569‬‬
‫קנז ‪602 ,561‬‬ ‫קז ‪533‬‬ ‫כ ‪592 ,532‬‬ ‫יג א ‪682‬‬
‫קנח ‪608‬‬ ‫‪541—540‬‬ ‫ג ‪595‬‬ ‫יד ד ‪547‬‬
‫ד ‪175‬‬ ‫‪690‬‬
‫‪596 ,543‬‬ ‫‪538 409 T‬‬
‫מסעי‬ ‫‪604‬‬ ‫סז ד ‪659‬‬
‫קנם ‪540‬‬ ‫‪590 ,551‬‬ ‫— ה ‪658‬‬
‫קי ‪589 ,274 113‬‬ ‫ז—ח ‪196‬‬
‫ק‪603 ,590 0‬‬ ‫קי ‪274 114‬‬
‫קסא ‪598‬‬ ‫ח ‪389‬׳ ‪407‬‬ ‫ברר‬
‫קי ‪275 115‬‬ ‫‪ 503‬הע׳ ‪17‬‬
‫קי ‪275 116‬‬ ‫ד ד ‪693‬‬
‫י ‪571 ,398‬‬ ‫ה ג ‪76‬‬
‫קיא ‪ 602‬הע׳ ‪87‬‬ ‫‪607 ,590‬‬
‫ספרי זוטא‬ ‫קיב ‪571 ,594‬‬ ‫י ה ‪648‬‬
‫‪610‬‬
‫‪128 228‬‬ ‫‪614 ,612‬‬ ‫יא ‪397 ,395‬‬
‫‪462-461‬‬ ‫קיג ‪593 ,276‬‬ ‫‪593‬‬
‫בחקותי‬
‫‪468‬‬ ‫‪608 ,599‬‬ ‫יד ‪533‬‬ ‫א ה ‪691‬‬
‫‪471‬‬ ‫טו ‪593 ,407‬‬ ‫א א—ב ‪692‬‬
‫‪745‬‬ ‫קרח‬ ‫יז ‪611 408‬‬ ‫— ז ‪691‬‬
‫‪161 229‬‬ ‫קסז ‪603 ,596‬‬ ‫יט ‪411‬‬ ‫‪693‬‬
‫‪176 232‬‬ ‫‪604‬׳ ‪610‬‬ ‫בא ‪588‬‬ ‫כ ג ‪694‬‬
‫‪409 233‬‬ ‫ק ת ‪604‬‬ ‫בכ ‪592‬‬ ‫ד ג ‪691‬‬
‫‪397 235‬‬ ‫קיח ‪426‬‬ ‫בג ‪538 ,385‬‬ ‫ה ד ‪693‬‬
‫‪409‬‬ ‫‪525—524‬‬ ‫כד ‪596‬‬ ‫— ז ‪693‬‬
‫‪408 236‬‬ ‫‪586 ,538‬‬ ‫כה ‪595 ,397‬‬ ‫ו א ‪677‬‬
‫‪742 237‬‬ ‫‪613‬‬ ‫‪606 ,596‬‬ ‫‪691‬‬
‫‪409 238‬‬ ‫קיס ‪601‬‬ ‫כה—בו ‪642‬‬ ‫— ד ‪693‬‬
‫‪407 239‬‬ ‫קב ‪606 ,593‬‬ ‫בו ‪611 ,603‬‬ ‫‪696‬‬
‫‪592 240‬‬ ‫ל ‪613‬‬ ‫ז ג ‪693‬‬
‫‪ 745‬הע׳ ‪30‬‬ ‫חקת‬ ‫לא ‪432‬‬ ‫ח י ‪691‬‬
‫‪388 241‬‬ ‫‪605‬‬ ‫קכג ‪,534‬‬ ‫‪ 543‬הע׳ ‪63‬‬ ‫ג ג—ד ‪693‬‬
‫‪508 243‬‬ ‫‪613‬‬ ‫‪614 ,596‬‬ ‫— ט ‪696‬‬

‫‪762‬‬
 ‫ריח ‪706 ,570‬‬ ‫קז ‪704 ,527‬‬ ‫ספרי ד ב ר י ם‬ ‫‪743 2*5‬‬
‫‪713‬‬ ‫קם ‪742‬‬ ‫דברים‬ ‫‪599 249‬‬
‫ריס ‪419‬‬ ‫קי ‪ 706‬הע׳ ‪. 24‬‬ ‫א ‪630 ,627‬‬ ‫‪744‬‬
‫רכא ‪529 ,155‬‬ ‫קיב ‪720‬‬ ‫א—כה ‪627‬‬ ‫‪8a‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪58‬‬
‫‪705‬‬ ‫קסז ‪706‬‬ ‫א—ל ‪ 638‬ה ‪36 7‬‬ ‫' ‪298 2 5‬‬
‫רכב ‪714‬‬ ‫קטז—קיז ‪720‬‬ ‫כ ‪626‬‬ ‫‪336‬‬
‫רכח ‪53‬‬ ‫קיח ‪707‬‬ ‫ד ‪626‬‬ ‫‪3‬נ‪327 2‬‬
‫רכח—רל ‪714‬‬ ‫קכא ‪705‬‬ ‫ו ‪625‬‬ ‫‪693‬‬
‫רכס ‪707‬‬ ‫קבב ‪559‬‬ ‫יא ‪625‬‬ ‫‪745‬‬
‫רלב— רלז ‪714‬‬ ‫קבב—קכג ‪720‬‬ ‫יב ‪420‬‬ ‫‪604 261‬‬
‫רלג—ד ‪ 587‬דיע׳ ‪218‬‬ ‫קבה ‪708 ,663‬‬ ‫כ ‪626‬‬ ‫‪743 263‬‬
‫רלז ‪706‬‬ ‫קבו ‪721‬‬ ‫כד ‪ 602‬ה ד ‪87‬‬ ‫‪543 280‬‬
‫רמא ‪715‬‬ ‫קכז ‪712‬‬ ‫‪627 ,626‬‬ ‫‪744 252‬‬
‫רמב ‪708 ,663‬‬ ‫קכט ‪518 ,513‬‬ ‫‪743‬‬ ‫‪253—232‬‬
‫רמג ‪517‬‬ ‫‪721‬‬ ‫ואתחנן‬ ‫‪269 283‬‬
‫רמח ‪715‬‬ ‫קלא ‪325‬‬ ‫כו—ל ‪627‬‬ ‫‪270‬‬
‫רמט ‪707 ,705‬‬ ‫קלג ‪ 331‬חע׳ ‪66‬‬ ‫כח ‪ 626‬הע׳ ‪11‬‬ ‫‪275‬‬
‫ת ג ‪709‬‬ ‫‪721‬‬ ‫לה ‪626‬‬ ‫‪ 531‬י ד ‪123‬‬
‫רנד ‪717‬‬ ‫קלד ‪513‬‬ ‫לו ‪530‬‬ ‫‪742‬‬
‫רנה ‪710‬‬ ‫קלז ‪709‬‬ ‫‪745‬‬
‫רנז ‪718‬‬ ‫קלח ‪374‬‬ ‫על‪,‬ב‬ ‫*‪171 2d‬‬
‫רנמ—רם ‪723‬‬ ‫קמב ‪710‬‬ ‫לח ‪661‬‬ ‫‪275‬‬
‫רסא ‪706‬‬ ‫קמג ‪373‬‬ ‫מ ‪625 ,603‬‬ ‫‪745‬‬
‫רסו‪ ,‬רסז ‪518‬‬ ‫מא ‪540‬‬ ‫•‪742 28 7‬‬
‫רסח ‪676 ,663‬‬ ‫שופטים‬ ‫מב ‪692 ,550‬‬ ‫‪ 744 239‬והעי ‪25‬‬
‫‪708‬‬ ‫קמד ‪712‬‬ ‫מג ‪628 ,626‬‬ ‫‪603 293‬‬
‫רסס ‪704‬‬ ‫קמה ‪721‬‬ ‫‪709 ,693‬‬ ‫‪742 297‬‬
‫רע ‪709 ,704‬‬ ‫קמז ‪721‬‬ ‫מד ‪625‬‬ ‫‪743 30 5‬‬
‫‪717‬‬ ‫קמט ‪722‬‬ ‫‪743 3C5‬‬
‫רעג ‪705‬‬ ‫קנכ ‪722 ,419‬‬ ‫ראר‪.‬‬ ‫‪744 305‬‬
‫רעח ‪723‬‬ ‫קנז ‪419‬‬ ‫נג ‪607‬‬ ‫‪594 317‬‬
‫רפ ‪704‬‬ ‫קנח ‪722‬‬ ‫נה ‪567 ,540‬‬ ‫‪744‬‬
‫רפג ‪103‬‬ ‫קנם—קסא ‪722‬‬ ‫‪625‬‬ ‫‪745‬‬
‫רפח ‪663 ,517‬‬ ‫קסא ‪419‬‬ ‫נט ‪706 ,502‬‬ ‫‪742 318‬‬
‫‪723 ,708‬‬ ‫קטח ‪67‬‬ ‫‪703 0‬‬ ‫‪743‬‬
‫ר‪1‬א ‪ 44‬הע׳ ‪114‬‬ ‫קעא ‪713 ,706‬‬ ‫ס—‪718 KO‬‬ ‫‪113‬‬ ‫הע׳‬ ‫‪439‬‬ ‫•‪324‬‬
‫ר‪1‬ד ‪513‬‬ ‫קעג ‪723‬‬ ‫סא ‪711 ,708‬‬ ‫‪ 512‬הע׳ ‪115‬‬ ‫‪326‬‬
‫קעט ‪716‬‬ ‫סב ‪598‬‬ ‫‪743‬‬ ‫‪329‬‬
‫תבוא‬ ‫קפח ‪590 ,406‬‬ ‫סג ‪ 83‬ה ד ‪92‬‬ ‫‪468‬‬ ‫‪330‬‬
‫ר‪1‬ז ‪274‬‬ ‫‪704 ,639‬‬ ‫סד‪712 ,‬‬ ‫‪567‬‬ ‫)‪33‬‬
‫ש ‪742‬‬ ‫קסט ‪716‬‬ ‫עא ‪707‬‬ ‫‪ 503‬ה ד ‪18‬‬ ‫‪335‬‬
‫שא ‪ 514‬העי ‪133‬‬ ‫קג ‪708‬‬ ‫עב—עד ‪705‬‬
‫שג ‪706 ,103‬‬ ‫ק‪1‬ב ‪ 43‬הע׳ ‪111‬‬ ‫עה ‪717‬‬ ‫ס״ז חקת )אפש׳(‬
‫שד ‪629‬‬ ‫‪ 401‬העי ‪46‬‬ ‫עו ‪663‬׳ ‪708‬‬ ‫‪183 7‬‬
‫‪713‬‬ ‫עח ‪539‬‬ ‫‪ 6‬ז ‪466‬‬
‫האזינו‬ ‫קגב—ק‪2‬א ‪403‬‬ ‫‪ 639 0‬ה ד ‪41‬‬ ‫‪746 17‬‬
‫שו ‪446‬‬ ‫קגד ‪636‬‬ ‫‪715 .572‬‬ ‫‪508 1 3‬‬
‫קצה ‪744‬‬ ‫‪1‬ג—‪2‬ה ‪719—718‬‬ ‫‪118 22‬‬
‫ברכה‬ ‫קזז ‪401‬‬ ‫‪1‬ד ‪572‬‬ ‫‪139‬‬
‫ר ‪717‬‬ ‫‪1‬ד—זר‪419 .‬‬ ‫‪113 24‬‬
‫שמז ‪630‬‬ ‫רג ‪512 ,278‬‬ ‫‪1‬ה ‪704‬‬ ‫‪468 25‬‬
‫שנה ‪630‬‬ ‫‪713‬‬ ‫‪2‬ו ‪712‬‬ ‫‪493‬‬
‫רה ‪413‬‬ ‫‪2‬ח ‪712 .572‬‬ ‫‪273 27‬‬
‫מדרש תנאים‬ ‫רה—רי ‪4‬־‪403‬‬ ‫ק ‪716‬‬ ‫‪275‬‬
‫‪626 1‬‬ ‫רו ‪713‬‬ ‫קג ‪719‬‬ ‫‪468‬‬
‫‪626 11‬‬ ‫רח ‪717‬‬ ‫קד ‪712 .709‬‬ ‫‪745 30‬‬
‫‪626 13‬‬ ‫קד‪513 60 .‬‬ ‫‪745 33‬‬
‫‪631 56‬‬ ‫חצא‬ ‫‪696 ,661‬‬
‫‪540—539 58‬‬ ‫ריב—רטו ‪713‬‬ ‫‪704‬‬
‫‪631‬‬ ‫ריז ‪709 ,707‬‬ ‫קו ‪719 449‬‬

‫‪763‬‬
 ‫‪4‬‬ ‫‪ft—47‬ו ל‪1‬ל‬ ‫‪ 94 H 5‬ו‬ ‫‪696 77—76‬‬ ‫‪ 639‬העי ‪41‬‬
‫‪149 723‬‬ ‫‪716 116‬‬ ‫‪449 77‬‬ ‫‪715‬‬
‫‪155‬‬ ‫‪717‬‬ ‫‪401 120‬‬ ‫‪719 78—77‬‬ ‫‪711 ,539 60‬‬
‫‪6‬צ‪7—1‬צי ‪705‬‬ ‫‪278 123‬‬ ‫‪720 82—81‬‬ ‫‪631 61‬‬
‫‪540-539 170‬‬ ‫‪413‬‬ ‫‪707 89‬‬ ‫‪625 65‬‬
‫צ‪514 17‬‬ ‫‪17 125‬ל‬ ‫‪721 92‬‬ ‫‪718 69‬‬
‫‪75 176‬‬ ‫‪13 128‬ל‬ ‫‪530 93‬‬ ‫‪419 70‬‬
‫‪540 259‬‬ ‫‪614 131‬‬ ‫‪567 100‬‬ ‫‪636 71—70‬‬
‫ת׳* י ‪625 192‬‬ ‫ל‪3‬‬ ‫‪ 155 132‬העי‬ ‫‪ 633‬הע׳ ‪44‬‬ ‫‪625 71‬‬
‫בר׳ דנילהס׳־ש ‪571‬‬ ‫‪714‬‬ ‫‪722 104‬‬ ‫‪684 ? 4‬‬
‫‪695 76‬‬
‫ז‪ .‬ירושלמי‬
‫רש״ד כא ד ‪311‬‬ ‫א ד א ‪5‬ל‬ ‫ד לה ב ‪94‬‬ ‫ברכות‬
‫י בא ד ‪477‬‬ ‫‪278‬‬ ‫ו לז א ‪229‬‬ ‫א כ ג ‪555‬‬
‫‪584‬‬ ‫‪286‬‬ ‫רס״י לס ב ‪226‬‬ ‫‪565‬‬
‫— כב א ‪311‬‬ ‫— ר סע״א ‪208‬‬ ‫‪ 243‬הע׳ ‪3‬נ‬ ‫— ג א ‪226‬‬
‫רש״ה כב ב ‪558‬‬ ‫—ד ב‬ ‫— לם ו ‪545‬‬ ‫— ג ב ‪260‬‬
‫ד‪ ,‬כב סע״ג ‪312‬‬ ‫‪ 283‬הע׳ ‪60‬‬ ‫‪691‬‬
‫ו כג ג ‪314‬‬ ‫רס‪-‬ב ד ג ‪166‬‬ ‫תרומות‬ ‫— ג ג ‪651‬‬
‫ז כד ג ‪138‬‬ ‫‪ 640‬והעי ‪43‬‬ ‫א מ ו ‪436‬‬ ‫כ ד כ ‪81‬‬
‫ח כה כ ‪318‬‬ ‫‪666‬‬ ‫‪708‬‬ ‫‪96‬‬
‫ם כה םע״ג ‪319‬‬ ‫‪ 686‬הע׳ ‪272‬‬ ‫ג מב א ‪149‬‬ ‫ג ו כ ‪22‬‬
‫— ה רע׳׳א ‪205‬‬ ‫ד מב רע‪-‬ג ‪253‬‬ ‫— ו כ־ג ‪244‬‬
‫סםחיס‬ ‫— ה סע״א ‪253‬‬ ‫— מג א ‪66‬‬ ‫— ו ג ‪648‬‬
‫א כז ב ‪257‬‬ ‫— ה ב ‪287‬‬ ‫ה מג רע״ר‬ ‫ד ז כ ‪558‬‬
‫— ו א ‪260‬‬ ‫‪ 243‬הע׳ ‪13‬‬ ‫— ז ד ‪422‬‬
‫‪326‬‬
‫— כז ג ‪323‬‬ ‫ג ו א ‪186‬‬ ‫יא מ» סע״ד ‪192‬‬ ‫‪ 424‬והעי ‪27‬‬
‫‪324‬‬ ‫‪298‬‬ ‫רפ״ה ח ד ‪52‬‬
‫ב כח ג ‪ 34‬ל‬ ‫— ו ב ‪183‬‬ ‫מעשרות‬ ‫ז יא א ‪384‬‬
‫ה ז ג ‪287‬‬ ‫רפ״א מח ג ‪571‬‬ ‫‪5567‬‬
‫— כח גיד ‪680‬‬
‫כ כס ג‬ ‫ז ס ג ‪678‬‬ ‫כ נ א ‪571‬‬ ‫‪565‬‬
‫‪ 427‬הע׳ ‪61‬‬ ‫‪731‬‬ ‫רס״ג < •ג‬ ‫ח יב א ‪105‬‬
‫‪565 ,555‬‬ ‫— י ב ‪731‬‬ ‫‪ 181‬הע׳ גז‬
‫סס״ב כס ג ‪219‬‬ ‫ז י ג ‪293‬‬ ‫פאה‬
‫‪ 291‬העי ‪105‬‬ ‫מעשר שני‬ ‫א סו כ ‪557‬‬
‫ג ל א ‪200‬‬ ‫ג נד א ‪667‬‬
‫— ל ב ‪61‬‬ ‫ח יא א ‪241‬‬ ‫‪565‬‬
‫— יא רע‪-‬ב ‪160‬‬ ‫ד גה א ‪694‬‬ ‫— סו ג ‪487‬‬
‫רס׳׳ה לא רע״ד ‪328‬‬ ‫ה נו ג ‪706‬‬
‫ה לב א ‪519‬‬ ‫ס יב א ‪249‬‬ ‫— םז ב ‪249‬‬
‫— לב םעיא ‪555‬‬ ‫י יב ג ‪175‬‬ ‫חלה‬ ‫— סז ג ‪532‬‬
‫— לב ב ‪734‬‬ ‫יג יד םע״א ‪293‬‬ ‫ב יז א ‪241‬‬
‫מז סו םע‪-‬ג ‪294‬‬ ‫רפ׳׳א גז א ‪269‬‬
‫— לב ג ‪184‬‬ ‫‪589‬‬ ‫םש״ד יח ג ‪662‬‬
‫ו לג א ‪510‬‬ ‫יז טז א ‪279‬‬ ‫ו ים ב ‪102‬‬
‫— סז ב ‪111‬‬ ‫ב נח ב ‪540‬‬
‫‪519‬‬ ‫ד נם ד ‪271‬‬ ‫ז כ רע״ב ‪229‬‬
‫— לג םע״א ‪3‬ל‪3‬‬ ‫‪279‬‬ ‫— כ ג ‪249‬‬
‫יח מז םע‪-‬ג ‪295‬‬ ‫ד ס רע״ב ‪571‬‬
‫— לג סע‪-‬ב ‪330‬‬ ‫םס״ד ‪449‬‬ ‫רס״ח כ ד ‪162‬‬
‫ז לד רעי־ ג ‪632‬‬ ‫ים יז םע״ב ‪296‬‬
‫— לה ב ‪331‬‬ ‫ערלה‬ ‫דמאי‬
‫— לד‪ .‬ב־ג ‪36‬ל‬ ‫עירוביו‬ ‫א ס ד ‪538‬‬ ‫ב כב ג ‪229‬‬
‫רשים לו ג ‪590‬‬ ‫א יח ג ‪304‬‬
‫‪742‬‬ ‫— ים א ‪305‬‬ ‫בבורים‬
‫א םג ד ‪93‬‬ ‫כלאים‬
‫ס לו ד ‪591‬‬ ‫— ים םע׳׳ג ‪306‬‬ ‫א כז א ‪200‬‬
‫— לז א ‪195‬‬ ‫ב כ סע יא ‪307‬‬ ‫ב םה א ‪214‬‬
‫ג כ ד ‪316‬‬ ‫ג כח ג ‪290‬‬
‫יומא‬ ‫— כא סעיב ‪310‬‬ ‫שבת‬
‫א לח רע״כ ‪655‬‬ ‫— כ ג ‪528‬‬ ‫א ב םע״ד ‪653‬‬ ‫שביעית‬
‫— לח ג ‪160‬‬ ‫ג כ ג־ד ‪04‬ל‬ ‫— ג ד ‪231‬‬ ‫א לג — ‪612‬‬
‫ב לם ד ‪29‬‬ ‫— כא ג ‪349‬‬ ‫‪640‬‬ ‫— לג א ‪186‬‬
‫‪ 37‬הע׳ ל‪6‬‬ ‫‪685‬‬ ‫‪228‬‬
‫‪668‬‬

‫‪7W‬‬
 ‫ספ׳׳ח מא סד״א‬ ‫סוטה‬ ‫ביצר‪.‬‬ ‫ן‬ ‫ספ״ב מ א ‪678‬‬
‫‪380‬‬ ‫א סז סל׳׳ג ‪413‬‬ ‫‪ :‬א ס כ ‪101‬‬ ‫ג מא א ‪249‬‬
‫יא מב ג ‪140‬‬ ‫— טז ד ‪406‬‬ ‫ן — ס ג ‪355‬‬ ‫‪514‬‬
‫— יז רד״א ‪395‬‬ ‫ב סא ב ‪357‬‬ ‫ד‪ .‬מב ג ‪679‬‬
‫גטין‬ ‫רט־׳ב יז ד‬ ‫‪ — :‬סא רע״ד ‪287‬‬ ‫— רב ד ‪555‬‬
‫ז מח ד ‪245‬‬ ‫‪390*389‬‬ ‫ג סב א ‪359‬‬ ‫‪679‬‬
‫ח מס כ ‪561‬‬ ‫ב יז ד ‪590‬‬ ‫! ד סב ג ‪359‬‬ ‫‪683‬‬
‫‪590‬‬ ‫‪26‬‬ ‫הד׳‬ ‫‪678‬‬ ‫יהל׳ ‪ 49‬ו־ ‪51‬‬ ‫רפ׳׳ו מג ב ‪604‬‬
‫— מס ג ‪82‬‬ ‫— יח א ‪249‬‬ ‫ה סג א־ב‬ ‫ז רד א־ב ‪249‬‬
‫‪99‬‬ ‫‪590‬‬ ‫‪361*360‬‬ ‫— מד ב ‪653‬‬
‫ס נ ב ‪100‬‬ ‫‪ 610‬ד״ע׳ ‪136‬‬ ‫י — סג ב ‪361‬‬ ‫י־פ״ח מד רל״ד ‪634‬‬
‫‪216‬‬ ‫— יח סד׳׳א ‪175‬‬ ‫! ‪734‬‬ ‫ח מד ד‬
‫‪396‬‬ ‫‪ 489‬י‪.‬ל׳ ‪136‬‬
‫גזיר‬ ‫ב יח ב ‪398‬‬ ‫תענית‬ ‫!‬ ‫ח מה א ‪522*3‬‬
‫א גא ג ‪386‬‬ ‫ג יח ד ‪396‬‬ ‫א סד ב‬ ‫‪666‬‬
‫! ג גב ד ‪388‬‬ ‫‪408*407‬‬ ‫‪ 245‬הל׳ ‪20‬‬
‫י — ים א ‪200‬‬
‫! ד גג א ‪381‬‬ ‫ב סו א ‪97‬‬ ‫שקלים‬
‫סם׳׳ד גג ג ‪389‬‬
‫ה גג ו ‪662‬‬ ‫ו — ים ב ‪101‬‬ ‫‪ 224‬הל׳ ‪150‬‬ ‫רש׳׳א מה ד ‪630‬‬
‫\ ד סח ד ‪602‬‬ ‫ב מו ג ‪151‬‬
‫רפיח נג ד ‪679‬‬ ‫— מו ד ‪337‬‬
‫ן ה גג ד ‪696‬‬ ‫‪409‬‬ ‫מגלה‬ ‫‪j‬‬ ‫‪343*342‬‬
‫‪ — I‬גג סד׳׳ד ‪645‬‬ ‫ד יט ג ‪409‬‬ ‫‪183‬‬ ‫א לא א‬ ‫‪1‬‬
‫‪519‬‬
‫‪ — I‬נד א ‪390‬‬ ‫‪410‬‬ ‫ן ד לד סל׳׳ד ‪557‬‬ ‫ג מז א‬
‫‪679 I‬‬ ‫ה כ רד״א ‪196‬‬ ‫ד לד‪ ,‬ג ‪199‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪ 508‬הל׳ ‪68‬‬
‫‪697‬‬ ‫רש‪-‬ה מח ג ‪17‬‬
‫ו —כ ג‬ ‫ו‬
‫רפ״ו נד ג ‪709‬‬ ‫‪515‬‬ ‫‪145‬‬
‫הד׳ ג ה‬
‫חגי‬ ‫‪I j‬‬ ‫‪ 505‬הל׳ ‪47‬‬
‫ו נד‪ .‬םד״ג ‪391‬‬ ‫ה מח ג ‪25‬‬
‫ז נו כ ‪138‬‬ ‫‪ j‬ו כ ד ‪98‬‬ ‫! א לה ד ‪200‬‬
‫‪589‬‬ ‫ו מס ד ‪34‬‬
‫— נו ג ‪207‬‬ ‫ן — לו ב ‪373‬‬ ‫— נ ב ‪571‬‬
‫‪ 507‬־‪508‬‬ ‫— כ סל״ד ‪638*9‬‬ ‫‪ 374‬הל׳ ‪9‬‬
‫— כ סד״ד־כא יד״א‬ ‫ח נא םל״א‬
‫ם נז ד ‪392‬‬ ‫א לו ב ‪711‬‬
‫‪411‬‬ ‫‪ 235‬והל׳ ‪10‬‬
‫— לו ג‬ ‫— נא כ ‪162‬‬
‫קידושין‬ ‫— כא א ‪412‬‬ ‫‪ 503‬הל׳ ‪18‬‬
‫א נח כ ‪708‬‬ ‫ח בכ א ‪399‬‬ ‫רס״ב לז א ‪49‬‬
‫— נח ד‬ ‫ס בג ג ‪659‬‬ ‫ן‬ ‫רפ״ג לח ד ‪52‬‬
‫סוכה‬
‫‪ 242‬הדי ‪10‬‬ ‫| — כד ג ‪232‬‬ ‫א גא ד ‪136‬‬
‫ג לח ד ‪148‬‬
‫— נם א ‪524‬‬ ‫‪I‬‬ ‫— לס א ‪51‬‬
‫‪213‬‬
‫‪537‬‬ ‫‪188‬‬
‫רס״ג נג ג ‪652‬‬
‫כתובות‬ ‫רס״ד נד ב ‪349‬‬
‫‪562‬‬ ‫ן כ כו א ‪161‬‬ ‫‪525‬‬ ‫— לס ב‬
‫‪ 647‬הד׳ ‪39‬‬ ‫ד נד ג‬
‫— כו רד׳׳ג ‪194‬‬ ‫‪ 614‬הל׳ ‪157‬‬
‫‪661‬‬ ‫— בו ג ‪646‬‬ ‫מועד קטן‬
‫— נס ג ‪535‬‬ ‫‪711‬‬
‫— בו ד ‪369‬‬ ‫ג פא ד ‪65‬‬
‫— נם ד ‪558‬‬ ‫ה נד‪ .‬כ ‪30‬‬
‫‪ j‬רס׳׳ג בז א ‪734‬‬ ‫‪204‬‬
‫‪ 245‬הל׳ ‪18‬‬
‫— סא א ‪558‬‬ ‫! ג בז ג ‪433‬‬
‫— םא ג ‪625‬‬ ‫‪733 j‬‬ ‫יבמות‬ ‫ראש השנה‬
‫רפ״כ סב א ‪563‬‬ ‫ן — בז ד ‪561‬‬ ‫ד וא‬
‫‪217‬‬ ‫א נו א‬
‫ג סד ב ‪200‬‬ ‫ד כח רד״ד ‪654‬‬ ‫— ו סל״א ‪208‬‬ ‫‪ 562‬הל׳ ‪142‬‬
‫ג סד ג ‪200‬‬ ‫| —בם א־ב ‪164‬‬
‫‪709‬‬
‫‪209‬‬ ‫— נו ב‬
‫‪ ,‬ה בם ד ‪21‬‬ ‫— ו ב ‪97*8‬‬ ‫‪ 586‬הל׳ ‪216‬‬
‫ד סד‪ .‬ד ‪709‬‬ ‫י לא יד״א ‪242‬‬
‫— סו א ‪602‬‬
‫‪459‬‬ ‫— נו ג ‪663‬‬
‫גדרים‬ ‫— ו ד ‪708‬‬ ‫— נו ד ‪206‬‬
‫‪709‬‬ ‫רפ״ח ח ג ‪556‬‬
‫א לו ג‬ ‫— נז ב‬
‫‪ 447‬הד׳ ‪13‬‬ ‫‪ n‬ח ד ‪523‬‬ ‫‪ 612‬והד׳ ‪!35‬‬
‫בבא קמא‬
‫אככ‪563‬‬ ‫‪564‬‬ ‫ח ם ג ‪519‬‬ ‫ב נ ד ד ‪365‬‬
‫— ב ג ‪242‬‬ ‫‪591‬‬ ‫ספ״ם י כ ‪653‬‬ ‫— נח א ‪365‬‬
‫ספ״א כ ג‬ ‫— לז א ‪368‬‬ ‫יא יא ד ‪525‬‬ ‫‪601‬‬
‫‪ 243‬הד׳ ‪13‬‬ ‫רס״ב לז ב ‪647‬‬ ‫יב יב ד ‪523‬‬ ‫‪661‬‬
‫‪562‬‬ ‫ג לח א ‪75‬‬ ‫סו ‪ T‬ד ‪502‬‬ ‫ג נח ד ‪590‬‬
‫‪ 591‬הד׳ ‪32‬‬ ‫ז מ ג ‪377‬‬ ‫סו סו א ‪178‬‬ ‫רש‪-‬ד נם ב ‪519‬‬
‫‪592‬‬ ‫רס׳׳ח מ ד ‪377‬‬ ‫‪412‬‬ ‫ד נם ד ‪225‬‬

‫‪765‬‬
 ‫‪ j‬ד כיד א ‪94‬ז‬ ‫מכות‬ ‫סנהדרין‬ ‫\‬ ‫ג ג ד ‪571‬‬
‫‪242‬‬ ‫א לא ב ‪417‬‬ ‫א יח ד ‪75‬‬ ‫ז ה ד ‪563‬‬
‫‪708 I‬‬ ‫ב לא רע׳׳ד ‪742‬‬ ‫— יט א ‪148‬‬ ‫ס ו ד ‪191‬‬
‫‪ j‬ד כלד ב ‪345‬‬ ‫‪570‬‬ ‫‪j‬‬
‫ה מה ב ‪525‬‬ ‫שבועות‬ ‫; כ כ ג ‪18‬‬
‫‪ 164‬הע׳ ‪38‬‬ ‫בבא מציעא‬
‫‪1‬‬
‫ה לו א ‪141‬‬ ‫ג בא ג ‪420‬‬ ‫ד ט ג ‪176‬‬
‫הוריות‬ ‫‪382‬‬ ‫‪590‬‬ ‫סש׳׳ז יא ג‬
‫‪ I‬רפ׳׳א מה ג ‪531‬‬ ‫ו לז ב ‪243‬‬ ‫| ה כב םע״ג ‪734‬‬ ‫‪250 39‬‬ ‫הע׳‬
‫! א מו א ‪653‬‬ ‫ח לח סע׳־ב ‪563‬‬ ‫! — כב ד ‪276‬‬
‫ג מח ג ‪241‬‬ ‫— לח רע׳׳ג ‪539‬‬ ‫‪654‬‬
‫‪651‬‬ ‫‪57‬‬ ‫הע׳‬ ‫ח לח ג ‪564‬‬ ‫בבא בתרא‬
‫ן כד ר ‪245‬‬
‫ו‬ ‫‪ 22‬ל‬ ‫א יב ד ‪144‬‬
‫נדה‬ ‫ע״ז‬ ‫ו — כה א‬ ‫ג יד א ‪95‬‬
‫‪2K‬‬ ‫ב נ א ‪183‬‬ ‫א לט ג‬ ‫העי‬ ‫‪|562‬‬ ‫ד ‪r‬ג‬
‫; ג נ ג ‪249‬‬ ‫‪ 646‬הע׳ ‪28‬‬ ‫— כה ג ‪709‬‬ ‫‪168 62‬‬ ‫הע׳‬
‫— נ ד ‪231‬‬ ‫ג מא ד‬ ‫ן ח כו ג ‪560‬‬ ‫ד יד סע׳׳ג ‪177‬‬
‫‪249‬‬ ‫‪ 230‬הע׳ ‪181‬‬ ‫‪565‬‬ ‫|‬ ‫רס׳׳ח טו ד ‪538‬‬
‫‪ 250‬הע׳ ‪42‬‬ ‫ז‬ ‫ב מב א ‪130‬‬ ‫‪736‬‬ ‫!‬ ‫‪591‬‬
‫ג נא א‬ ‫סס״ב מב א ‪235‬‬ ‫• י כז ד‬ ‫ח סו ב ‪226‬‬
‫‪250‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪ 475‬הע׳‬ ‫‪ 503‬הע׳ ‪17‬‬ ‫!‬ ‫י ין ד ‪164‬‬

‫ח בבלי‬
‫קלג ב ‪223‬‬ ‫סו א ‪90‬‬ ‫יג ב ‪513‬‬ ‫ברכות‬
‫‪296‬‬ ‫‪116‬‬ ‫יד סע״ב ‪279‬‬ ‫ה ב ‪659‬‬
‫‪557‬‬ ‫‪131‬‬ ‫טו א ‪181‬‬ ‫יא ב ‪646‬‬
‫קלה ב ‪251‬‬ ‫‪303‬‬ ‫טו זרב •‪48‬‬ ‫‪650‬‬
‫קלו ב—קלז א ‪664‬‬ ‫‪463‬‬ ‫טז כ ‪476‬‬ ‫יב א ‪169‬‬
‫קמ ב ‪297‬‬ ‫‪485‬‬ ‫יז א ‪484‬‬ ‫יד ב ‪650‬‬
‫קמב ב ‪297‬‬ ‫עג ב ‪276‬‬ ‫יח א ‪279‬‬ ‫טו א ‪97‬‬
‫קמג א ‪255‬‬ ‫עד ב ‪293‬‬ ‫יח ב ‪285*6‬‬ ‫סז ב ‪258‬‬
‫‪297‬‬ ‫פג ב ‪289‬‬ ‫יט א ‪ 278‬הע׳ ‪17‬‬ ‫יח ב ‪646‬‬
‫! קמה ב ‪297‬‬ ‫פו א ‪249‬‬ ‫יט ב ‪208‬‬ ‫‪656‬‬
‫ן קמו א ‪145‬‬ ‫‪290‬‬ ‫כ א ‪ 649‬הע׳ ‪45‬‬ ‫י‬ ‫כא א ‪ 557‬והע׳ ‪83‬‬
‫‪ ,‬קמו סע״ב ‪298‬‬ ‫פח כ ‪554‬‬ ‫‪652‬‬ ‫כז א ‪558‬‬
‫! קמז ב ‪298‬‬ ‫צא רע‪-‬א ‪:90‬‬ ‫כד ב ‪555‬‬ ‫כח א ‪422‬‬
‫‪ ,‬קמח א ‪281‬‬ ‫גא כ ‪477‬‬ ‫כו כ־כז א ‪539‬‬ ‫‪ 424‬יהע׳ ‪27‬‬
‫‪ j‬קמח ב ‪298‬‬ ‫זד ב ‪291‬‬ ‫כז א ‪640‬‬ ‫כס א ‪249‬‬
‫‪360‬־ ‪361‬‬ ‫צו ב—צז א ‪599‬‬ ‫כז ב ‪97‬‬ ‫י‬ ‫לב א ‪552‬‬
‫‪ j‬קנג א ‪249‬‬ ‫קה א ‪ 647‬הע׳ ‪32‬‬ ‫לב א ‪287‬‬ ‫|‬ ‫לס א ‪244‬‬
‫ן קנד ב ‪298‬‬ ‫קו א ‪292‬‬ ‫‪707‬‬ ‫ו‬ ‫מג ב ‪207‬‬
‫קנו ב ‪ -‬ק נ ז א ‪359‬‬ ‫קז ב ‪293‬‬ ‫לב כ ‪626‬‬ ‫ן‬ ‫מה א ‪96‬‬
‫קנז א ‪247‬‬ ‫קח ב ‪253‬‬ ‫לה כ ‪169‬‬ ‫מה ב ‪ 503‬הע׳ ‪17‬‬
‫‪295‬‬ ‫קט א ‪281‬‬ ‫‪571‬‬ ‫מח ב ‪260‬‬
‫קיא ב ‪220‬‬ ‫לס כ ‪186‬‬ ‫מס א ‪251‬‬
‫עירובין‬ ‫‪293‬‬ ‫מב א ‪•183‬‬ ‫גב א ‪105‬‬
‫| ג ב ‪304‬‬ ‫קיב א ‪294‬‬ ‫מד ב ‪297‬‬ ‫ם םע׳׳א ‪553‬‬
‫; ח א ‪245‬‬ ‫קטו א ‪294‬‬ ‫גא ב ‪• 181‬‬ ‫סג א ‪255‬‬
‫יב א ‪304‬‬ ‫קטו ב—ק»ז א ‪•02‬‬ ‫הע׳ ‪a84287‬‬ ‫סג ב ‪148‬‬
‫‪1‬‬
‫ינ א ‪89‬‬ ‫קכ רעי׳ ב ‪295‬‬ ‫נכ כ ‪255‬‬ ‫‪ 427‬הע׳ ‪65‬‬
‫קכ כ ‪245‬‬ ‫נד‪ .‬כ ‪651‬‬
‫‪301‬‬ ‫;‬ ‫קכא א ‪173‬‬ ‫נז ב ‪478‬‬
‫‪ 302‬הע׳ ‪17‬‬ ‫י‬ ‫קכג ב ‪279‬‬ ‫נס א ‪110‬‬ ‫שבת‬
‫‪461 16‬‬ ‫העי‬ ‫קכז א ‪295‬‬ ‫‪ 131‬העי ‪36‬‬ ‫ג א ‪184‬‬
‫‪1‬‬
‫יז א ‪306‬‬ ‫קכח ב ‪281‬‬ ‫נס כ—ס א ‪478‬‬ ‫ג איכ ‪188‬‬
‫‪ I‬ים א ‪554‬‬ ‫קל א ‪295‬‬ ‫סב א־ב ‪288‬‬ ‫יב א ‪282‬‬
‫כג א ‪302‬‬ ‫‪302‬‬ ‫סב כ ‪91‬‬ ‫יב ב ‪252‬‬

‫‪766‬‬
 ‫סוכה‬ ‫יומא‬ ‫יס א ‪249‬‬ ‫בג ב ‪255‬‬
‫‪K‬‬ ‫ג ‪213‬‬ ‫ג ב ‪655‬‬ ‫ים ב ‪423‬‬ ‫נ; ב ‪528‬‬
‫יד ב ‪ 213‬העי ‪88‬‬ ‫ג ב—ד א ‪641‬‬ ‫כ א ‪668‬‬ ‫‪704‬‬
‫םז ב ‪317‬‬ ‫ד א ‪654‬‬ ‫כ ב ‪186‬‬ ‫ל ב ‪309‬‬
‫כג א ‪302‬‬ ‫‪ T‬ב ‪28‬‬ ‫כא ב ‪206‬‬ ‫לה א ‪145‬‬
‫‪305‬‬ ‫כ ב ‪30‬‬ ‫‪324‬‬ ‫‪247‬‬
‫כד א ‪302‬‬ ‫כג ב—כד א ‪660‬‬ ‫בכ כ ‪729‬‬ ‫לו ב ‪310‬‬
‫כו א ‪260‬‬ ‫כד א ‪655‬‬ ‫בז א ‪195‬‬ ‫י ח א־ב ‪310‬‬
‫כח א ‪504‬‬ ‫כז סע״א ‪678‬‬ ‫‪253‬‬ ‫לח ב ‪172‬‬
‫‪514‬‬ ‫ל א ‪255‬‬ ‫כח ב ‪323‬‬ ‫‪201‬‬
‫כס א ‪478‬‬ ‫לב א ‪680‬‬ ‫‪326‬‬ ‫ייס א ‪303‬‬
‫לב א ‪665‬‬ ‫לו א ‪200‬‬ ‫לד א ‪160‬‬ ‫לם ב ‪302‬‬
‫לז ב ‪417‬‬ ‫לס ב ‪30‬‬ ‫לה א ‪220‬‬ ‫ביד א ‪306‬‬
‫מג א ‪351‬‬ ‫מ ב—מא א ‪663‬‬ ‫‪552‬‬ ‫ביה א ‪311‬‬
‫מג ב ‪ 37‬הע׳ ‪67‬‬ ‫מב כ ‪605‬‬ ‫‪589‬‬ ‫מו ב ‪311‬‬
‫מד א ‪ 349‬והע׳ ‪33‬‬ ‫מב כ—מג א ‪613‬‬ ‫לו א ‪219‬‬ ‫רח א ‪311‬‬
‫‪351‬‬ ‫מה א ‪678‬‬ ‫‪271‬‬ ‫נא א ‪538‬‬
‫מה א ‪245‬‬ ‫ג א ‪193‬‬ ‫‪427‬‬ ‫‪:‬כ ב ‪311‬‬
‫מח א ‪710‬‬ ‫נר‪ .‬א ‪679‬‬ ‫לז ב ‪181‬‬ ‫נג א ‪ 164‬הע׳ ‪38‬‬
‫גכ א ‪253‬‬ ‫נז רע‪-‬ב ‪555‬‬ ‫‪271‬‬ ‫‪:‬ד ב ‪187‬‬
‫‪614‬‬ ‫נח א ‪679‬‬ ‫לח ב ‪24‬‬ ‫=א א ‪313‬‬
‫גב ב ‪ 245‬הע׳ ‪18‬‬ ‫‪683‬‬ ‫מא א ‪ 275‬הע׳‬ ‫סח כ ‪313‬‬
‫גד א ‪352‬‬ ‫נס א ‪533‬‬ ‫‪555‬‬ ‫עא א ‪314‬‬
‫‪542‬‬ ‫‪730‬‬ ‫עא ב ‪308‬‬
‫‪689‬‬ ‫מג א ‪24‬‬ ‫‪316‬‬
‫ביצה‬ ‫‪336‬‬ ‫עח ב ‪137‬‬
‫כ כ ‪200‬‬ ‫סא א ‪ 180‬הע׳ ‪5‬‬
‫‪191‬‬ ‫‪592‬‬ ‫פא א ‪308‬‬
‫ה םע״א ‪253‬‬ ‫מה א־ב ‪218‬‬ ‫‪316‬‬
‫ס ב—י א ‪354‬‬ ‫סז א ‪178‬‬
‫‪290‬‬ ‫מדו א ‪545‬‬ ‫‪123 2‬‬ ‫א‬ ‫‪C‬‬
‫םז א ‪513‬‬ ‫מח כ ‪24‬‬ ‫פג סע׳׳א ‪742‬‬
‫סז כ ‪245‬‬ ‫סז א כ ‪648‬‬
‫סח א ‪689‬‬ ‫ג רע״א ‪303‬‬ ‫פג כ ‪270‬‬
‫יח ב ‪357‬‬ ‫נג א־ב ‪146‬‬
‫כא א ‪736‬‬ ‫סח ב ‪ 661‬הע׳ ‪122‬‬ ‫פז ב ‪298‬‬
‫ע א ‪241‬‬ ‫גנ כ ‪358‬‬ ‫‪ KX‬כ ‪318‬‬
‫כג כ ‪358‬‬ ‫סא א ‪555‬‬
‫כה א ‪ 352‬הע׳ ‪2‬‬ ‫עד א ‪547‬‬ ‫צד‪ .‬א ‪302‬‬
‫‪690‬‬ ‫סא ב ‪729‬‬ ‫צו ב ‪96‬‬
‫כו א ‪ 182‬והעי ‪32‬‬ ‫סד א ‪184‬‬
‫עד ב ‪542‬‬ ‫‪663‬‬
‫‪362‬‬ ‫סו א ‪425‬‬ ‫צז א ‪319‬‬
‫כז כ ‪359‬‬ ‫‪634‬‬
‫עד‪ .‬ב ‪599‬‬ ‫‪511*510‬‬ ‫כא א ‪321‬‬
‫לא א ‪359‬‬ ‫סח א ‪710‬‬ ‫? ג א ‪301‬‬
‫לג כ ‪360‬‬ ‫עו א ‪599‬‬
‫ס רע״א ‪ 538‬הע׳ ‪18‬‬ ‫ע ב ‪333‬‬ ‫לג ב ‪321‬‬
‫ל! א ‪361*360‬‬ ‫‪373‬‬ ‫ל‪.‬ה רע״א ‪253‬‬
‫פג א ‪281‬‬
‫פה א ‪561‬‬ ‫‪511‬‬ ‫י ה א ‪491‬‬
‫תענית‬ ‫פה ב ‪382‬‬ ‫עא א ‪690‬‬ ‫‪068‬‬
‫ב ב—ג א ‪612‬‬ ‫פו ב ‪252‬‬ ‫‪710‬‬
‫יד ב ‪ 245‬הע׳ ‪20‬‬ ‫‪254‬‬ ‫עז כ ‪126‬‬
‫כא א ‪242‬‬ ‫פו א ‪491‬‬ ‫פסחים‬
‫כג א ‪692‬‬ ‫‪737‬‬ ‫ב ב ‪324‬‬
‫ראש השגה‬ ‫פח א ‪ 335‬הע׳ ‪97‬‬ ‫ג א ‪236‬‬
‫ז ב ‪200‬‬ ‫פח כ ‪333‬‬ ‫ד ב ‪13‬ג‬
‫מגלה‬ ‫‪202‬‬ ‫‪1‬ב א ‪ 504‬הע׳ ‪37‬‬ ‫‪525‬‬
‫ב א ‪172‬‬ ‫ס ב ‪680‬‬ ‫צד‪ ,‬א ‪571‬‬ ‫ה א ‪538‬‬
‫ז א ‪436‬‬ ‫יב א ‪363‬‬ ‫‪564‬‬
‫יב ב ‪742‬‬ ‫ז ו ב ‪680‬‬ ‫י א ‪253‬‬
‫ח ב ‪668‬‬ ‫‪682‬‬
‫י ב ‪ 520‬הע׳ ‪43‬‬ ‫ים ב ‪200‬‬ ‫ח כ ‪242‬‬
‫כ א ‪669‬‬ ‫קד א ‪245‬‬ ‫י ב ‪240‬‬
‫יא א ‪692‬‬ ‫קיכ ב ‪181‬‬
‫סז ב ‪305‬‬ ‫כא ב ‪364‬‬ ‫יא ב ‪96‬‬
‫ים ב ‪504‬‬ ‫כב א ‪281‬‬ ‫קיג ב ‪571‬‬ ‫י‪ :‬א ‪02‬‬
‫כד כ ‪244‬‬ ‫כד א ‪661‬‬ ‫קיז א ‪178‬‬ ‫‪77‬‬
‫כו א ‪172‬‬ ‫לג א ‪665‬‬ ‫קיח א ‪331‬‬ ‫‪206‬‬
‫כח כ ‪241‬‬ ‫לד א ‪614‬‬ ‫קיס ב ‪253‬‬ ‫יז ב ‪223‬‬

‫‪767‬‬
 ‫קידושין‬ ‫מט ב ‪ 461‬הע׳ ‪15‬‬ ‫לח א ‪735‬‬ ‫מ ו ע ד קטן‬
‫ב ב ‪ 52‬והד ‪179‬‬ ‫מט ב—‪ :‬א ‪391‬‬ ‫מג ב ‪648‬‬ ‫ג ב ‪228‬‬
‫ד ב ‪676‬‬ ‫נ א ‪255‬‬ ‫מד א ‪253‬‬ ‫‪242‬‬
‫ו א ‪203‬‬ ‫נב ב ‪244‬‬ ‫מו א ‪659‬‬ ‫ח ב ‪252‬‬
‫ט ב ‪708‬‬ ‫נג א ‪207‬‬ ‫נכ א ‪243‬‬ ‫יב ב ‪163‬‬
‫יב א ‪669‬‬ ‫‪507‬־‪508‬‬ ‫‪246‬‬ ‫כי רע״ב ‪487‬‬
‫סז כ ‪149‬‬ ‫נו א ‪614‬‬ ‫סו ב ‪253‬‬
‫‪648‬‬ ‫ם סע‪-‬ב ‪243‬‬ ‫עב א ‪593‬‬ ‫חגיגה‬
‫יט ב ‪731‬‬ ‫סג םע‪-‬ב ‪392‬‬ ‫עז א ‪166‬‬ ‫ו א ‪255‬‬
‫כד א ‪694‬‬ ‫סוטה‬ ‫‪173‬‬ ‫ז א ‪374‬‬
‫כד ב ‪126‬‬ ‫ב א ‪595‬‬ ‫‪255‬‬ ‫ח א ‪709‬‬
‫‪205‬‬ ‫‪639‬‬ ‫סא א ‪251‬‬ ‫י ב ‪373‬‬
‫כה א ‪455‬‬ ‫פז א ‪253‬‬ ‫יד א ‪18‬‬
‫כז כ ‪593‬‬ ‫ג א ‪394‬‬
‫‪534‬‬ ‫גג א ‪193‬‬ ‫כד א ‪51‬‬
‫כט א ‪593‬‬ ‫גד‪ .‬א ‪200‬‬ ‫כד ב ‪252‬‬
‫‪635‬‬ ‫‪ 535‬הע׳ ‪168‬‬ ‫קה א ‪ 503‬הע׳ ‪18‬‬ ‫‪254‬‬
‫‪538‬‬
‫‪682‬‬ ‫קו א ‪20‬‬
‫ל א ‪617‬‬ ‫‪595‬‬ ‫ינמות‬
‫לא ב ‪199‬‬ ‫‪ 639‬הע׳ ‪39‬‬ ‫גדרים‬ ‫ו ב ‪553‬‬
‫לג א ‪645‬‬ ‫ג סע׳׳א ‪592‬‬ ‫ג א־ב ‪ 379‬הע׳ ‪22‬‬ ‫ח א ‪708‬‬
‫לה א ‪562‬‬ ‫ג א־ב ‪533‬‬ ‫ג כ ‪564‬‬ ‫ם א ‪188‬‬
‫‪733‬‬ ‫ו כ ‪411‬‬ ‫ו א ‪ 379‬הע׳ ‪22‬‬ ‫יג ב ‪554‬‬
‫לז א ‪541‬‬ ‫ח א ‪397‬‬ ‫ח א ‪545‬‬ ‫לב ב ‪187‬‬
‫יג ב ‪593‬‬
‫‪625‬‬ ‫י א ‪341‬‬ ‫‪256‬‬
‫לז ב ‪539‬‬ ‫טו ב ‪571‬‬ ‫‪613‬‬ ‫ל ז ב ‪677‬‬
‫‪541‬‬ ‫‪610‬‬ ‫יא א ‪368‬‬ ‫מא א ‪200‬‬
‫‪ 567‬הע׳ ‪165‬‬ ‫טז א ‪559‬‬ ‫יד א ‪376‬‬ ‫גכ כ ‪193‬‬
‫לח א ‪179‬‬ ‫‪601‬‬ ‫כד א ‪91‬‬ ‫‪708‬‬
‫מ כ ‪255‬‬ ‫יט ב ‪611‬‬ ‫‪303‬‬ ‫סד ב ‪200‬‬
‫מג א ‪512‬‬ ‫כ ב ‪407‬‬ ‫מא א ‪187‬‬ ‫‪229‬‬
‫‪733‬‬ ‫כה א ‪ 570‬הע׳ ‪179‬‬ ‫‪ 256‬ו ה ד ‪63‬‬ ‫מה כ ‪592‬‬
‫מם םע״א־רע׳׳ב ‪01‬‬ ‫כח א ‪196‬‬ ‫מג כ ‪382‬‬ ‫ע א ‪523‬‬
‫מס כ ‪241‬‬ ‫לא כ ‪412‬‬ ‫סח א ‪592‬‬ ‫‪556‬‬
‫גב כ ‪107‬‬ ‫לח א ‪ 589‬הע׳»‪8‬‬ ‫עז ב—עח א ‪613‬‬ ‫עב א ‪511‬‬
‫‪ 302‬הע׳ ‪17‬‬ ‫לט א ‪611‬‬ ‫סב א ‪140‬‬ ‫עב ב ‪ 505‬הע׳ ‪47‬‬
‫גג א ‪649‬‬ ‫מו א ‪244‬‬ ‫‪381‬‬ ‫‪646‬‬
‫‪663‬‬ ‫‪249‬‬ ‫גא א ‪407‬‬ ‫‪665‬‬
‫עה א ‪54‬‬ ‫גטין‬ ‫עג ב ‪707‬‬
‫‪414‬‬ ‫ד א ‪96‬‬ ‫גזיר‬ ‫עח א ‪709‬‬
‫עו ב ‪415‬‬ ‫ט א ‪96‬‬ ‫ג א ‪613‬‬ ‫םנ א ‪96‬‬
‫עח ב ‪709‬‬ ‫יו א ‪570‬‬ ‫ו ב ‪595‬‬ ‫סד א ‪158‬‬
‫יו ב ‪246‬‬ ‫יד ב ‪596‬‬ ‫‪180‬‬
‫נ ב א קמא‬ ‫כב א ‪255‬‬ ‫יז ב—יח א ‪614‬‬ ‫‪190‬‬
‫סו א ‪554‬‬ ‫מג כ ‪635‬‬ ‫יח ב ‪432‬‬ ‫סי כ ‪415‬‬
‫‪562‬‬ ‫‪682‬‬ ‫יח ב—יט א ‪596‬‬ ‫סז א ‪595‬‬
‫‪733‬‬ ‫מד א ‪545‬‬ ‫יס א ‪613‬‬ ‫גב כ ‪184‬‬
‫כ כ ‪143‬‬ ‫נד א ‪97‬‬ ‫כ א ‪388‬‬ ‫‪ 647‬הע׳ ‪33‬‬
‫כו ב ‪734‬‬ ‫נר• א ‪441‬‬ ‫כד א ‪388‬‬ ‫גו כ ‪321‬‬
‫כז א ‪237‬‬ ‫נו כ ‪552‬‬ ‫כה א ‪ 595‬ה ד ‪57‬‬ ‫גח ב ‪255‬‬
‫לכ א ‪571‬‬ ‫סד‪ .‬כ ‪169‬‬ ‫ל ב ‪389‬‬ ‫קג ב ‪464‬‬
‫מ א ‪ 254‬הע׳ ‪58‬‬ ‫סז א ‪149‬‬ ‫לב א ‪390‬‬ ‫קז כ ‪91‬‬
‫מ כ ‪ 649‬הע׳ ‪45‬‬ ‫‪226‬‬ ‫לד ב ‪ 529‬ה ד ‪102‬‬ ‫?‪ V‬א ‪688‬‬
‫מכ כ ‪729‬‬ ‫‪545‬‬ ‫לה א ‪566‬‬ ‫קיז ב ‪178‬‬
‫מו כ ‪154‬‬ ‫סח כ ‪123‬‬ ‫מא א ‪673‬‬
‫‪530‬‬ ‫עד ב ‪245‬‬ ‫מג א ‪ 603‬הע׳ ‪94‬‬ ‫נתונות‬
‫! סב ב ‪563‬‬ ‫עו ב ‪244‬‬ ‫מז א ‪391‬‬ ‫סז כ ‪161‬‬
‫םז א ‪ 93‬הע׳ ‪39‬‬ ‫עו םע‪-‬ב ‪91‬‬ ‫מח א ‪ 603‬ה ד ‪94‬‬ ‫ככ ב ‪413‬‬
‫עא א ‪733‬‬ ‫עז א ‪728‬‬ ‫‪642‬‬ ‫לג ב ‪564‬‬
‫סא כ ‪182‬‬ ‫ס ב ‪100‬‬ ‫מח איכ ‪611‬‬ ‫‪733‬‬
‫סב א ‪280‬‬ ‫סס א ‪411‬‬ ‫מס א ‪673‬‬ ‫לה א ‪732‬‬

‫‪768‬‬
 ‫זי רע״א ‪490‬‬ ‫מכות‬ ‫קסד א ‪255‬‬ ‫פד א ‪663‬‬
‫גז א ‪613‬‬ ‫כ א ‪417‬‬ ‫קע ב ‪251‬‬ ‫‪708‬‬
‫‪0‬ב ב ‪ 647‬ה ד ‪37‬‬ ‫ה כ ‪527‬‬ ‫קעד א ‪164‬‬ ‫‪735‬‬
‫סב טע״ב ‪249‬‬ ‫ו ב ‪173‬‬ ‫ז ח ב ‪191‬‬
‫סד ב ‪690‬‬ ‫יז א ‪177‬‬ ‫סנהדרין‬ ‫ק א ‪97‬‬
‫סס ב ‪665‬‬ ‫יז ב ‪526‬‬ ‫לד ב ‪676‬‬
‫ע א ‪690‬‬ ‫ד ב ‪551‬‬ ‫«ג‬ ‫ליד א ‪ 93‬ה ‪7‬‬
‫עד א ‪484‬‬ ‫שבועות‬ ‫י כ ‪661‬‬
‫סם א ‪512‬‬ ‫כ ב ‪417‬‬ ‫יב ב—יג א ‪253‬‬ ‫בבא מציעא‬
‫ג א כ ‪744‬‬ ‫ג א ‪202‬‬ ‫מי א ‪531‬‬ ‫ב ‪ :‬א ‪97‬‬
‫קב כ ‪647‬‬ ‫ד א ‪202*201‬‬ ‫מו ב ‪731‬‬ ‫י ד כע״א ‪242‬‬
‫קד‪ ,‬ב ‪97‬‬ ‫יג א ‪594‬‬ ‫םז א ‪729‬‬ ‫רד א ‪176‬‬
‫קו א ‪ 661‬העי ‪122‬‬ ‫‪612‬‬ ‫יז א ‪596‬‬ ‫;ד א ‪206‬‬
‫קז א ‪635‬‬ ‫‪656‬‬ ‫ב ה ב ‪485‬‬ ‫‪595‬‬
‫‪682‬‬ ‫‪663‬‬ ‫לד א ‪554‬‬ ‫גד ב ‪666‬‬
‫קח א ‪211‬‬ ‫יז ב ‪417‬‬ ‫לה ב ‪553‬‬ ‫גו ב ‪728‬‬
‫‪255‬‬ ‫יס א ‪533‬‬ ‫‪ 593‬הע׳ ‪57‬‬ ‫‪:‬ז ב ‪566‬‬
‫קח כ ‪680‬‬ ‫יס ב ‪175‬‬ ‫מא רע׳׳א ‪593‬‬ ‫גח א ‪343‬‬
‫קיא א ‪541‬‬ ‫כו א ‪528‬‬ ‫‪734‬‬ ‫‪ :‬ח סע״א ‪669‬‬
‫‪543‬‬ ‫כו ב ‪679‬‬ ‫מ א א ‪708‬‬ ‫ס א ‪244‬‬
‫קיס ב ‪149‬‬ ‫לה א ‪667‬‬ ‫רב א ‪552‬‬ ‫סב א ‪76‬‬
‫‪542‬‬ ‫מז ב ‪188‬‬ ‫ר ה ב ‪742‬‬ ‫ס ח א ‪244‬‬
‫‪625‬‬ ‫מו ב ‪155‬‬ ‫פ ה ב ‪243‬‬
‫מנחות‬ ‫ע״ז י‬ ‫רז א ‪669‬‬
‫מח א ‪462‬‬
‫פ ז א ‪200‬‬
‫ה כ ‪649‬‬ ‫פו ב ‪552‬‬
‫‪681‬‬ ‫יד ב ‪18‬‬ ‫נג איכ ‪245‬‬ ‫ג ב א ‪571‬‬
‫ו א ‪ 676‬העי ‪208‬‬ ‫כס א ‪553‬‬ ‫גד א ‪664‬‬ ‫צד א ‪244‬‬
‫יד א ‪ 180‬ד‪,‬ע׳‪9‬‬ ‫לה ב—לז ב ‪230‬‬ ‫נד סע׳׳ב ‪649‬‬ ‫זד ב ‪564‬‬
‫מ א ‪ 669‬העי‪181‬‬ ‫לו ב ‪226‬‬ ‫גז כ ‪646‬‬ ‫‪ 726‬הע׳ ‪10‬‬
‫יח א ‪158‬‬ ‫מג א ‪242‬‬ ‫ס כ ‪ 583‬העי ‪2034‬‬ ‫‪729‬‬
‫‪545‬‬ ‫גג א ‪193‬‬ ‫‪731‬‬ ‫קו ב ‪363‬‬
‫כד א ‪97‬‬ ‫עה ב ‪745‬‬ ‫סג א ‪690‬‬ ‫לסו א ‪ 744‬והעי ‪24‬‬
‫כז כ ‪490‬‬ ‫‪737‬‬ ‫ל‪,‬׳ ח א ‪344‬‬
‫כס א ‪541‬‬ ‫הודיות‬ ‫סד ב ‪676‬‬
‫‪554‬‬ ‫כ כ ‪656‬‬ ‫‪680‬‬ ‫בבא בתרא‬
‫‪571‬‬ ‫ח א ‪594‬‬ ‫סו א ‪177‬‬ ‫* ב ‪515‬‬
‫‪ 594‬הע׳ ‪55‬‬ ‫‪663‬‬ ‫סז א ‪155‬‬ ‫ב א א ‪ 503‬הע׳ ‪18‬‬
‫לח ב ‪570‬‬ ‫יג א ‪654‬‬ ‫סח ב—סם א ‪706‬‬ ‫ב ה א ‪ 554‬הע׳ ‪69‬‬
‫מ א ‪104‬‬ ‫יג כ ‪ 163‬־‪164‬‬ ‫סס א ‪731‬‬ ‫נ י א ‪ 245‬והעי ‪22‬‬
‫מה א ‪ 513‬הע׳ ‪123‬‬ ‫‪227‬‬ ‫‪7‬ג א—עד א ‪663‬‬ ‫נב ב ‪ 254‬הע׳ ‪58‬‬
‫מח א־ב ‪245‬‬ ‫יג סע״ב ‪450‬‬ ‫עו ב ‪603‬‬ ‫סז א ‪239‬‬
‫נ ב—נא א ‪673‬‬ ‫עח א ‪668‬‬ ‫ס ז א—סח א ‪213‬‬
‫נו א ‪255‬‬ ‫זבחים‬ ‫עס רע״ב ‪733‬‬ ‫עב ב דדו‬
‫נז סע״א ‪674‬‬ ‫יב א ‪255‬‬ ‫‪ 0‬כ ‪154‬‬ ‫עג א ‪169‬‬
‫נז כ ‪678‬‬ ‫יג א ‪689‬‬ ‫פד א ‪ 203‬הע׳ ‪27‬‬ ‫עה א ‪691‬‬
‫סג א־ב ‪680‬‬ ‫יז ב—יח א ‪189‬‬ ‫פד בע״א ‪596‬‬ ‫עט ב ‪89‬‬
‫סח כ ‪252‬‬ ‫כח א ‪669‬‬ ‫פד כ ‪832‬‬ ‫סם רע״ב ‪485‬‬
‫‪254‬‬ ‫ל כ ‪187‬‬ ‫פה ב—פו א ‪705‬‬ ‫ז ז כ ‪244‬‬
‫‪255‬‬ ‫‪227‬‬ ‫פו א ‪96‬‬ ‫ז ח א*ב ‪257‬‬
‫‪678‬‬ ‫‪256‬‬ ‫‪169‬‬ ‫קט א ‪591‬‬
‫עב א ‪174‬‬ ‫לב א ‪676‬‬ ‫‪241‬‬ ‫קט איכ ‪609‬‬
‫עג ב ‪675‬‬ ‫לז א ‪539‬‬ ‫‪547‬‬ ‫קיא א ‪742‬‬
‫‪690‬‬ ‫מ כ—מא א ‪525‬‬ ‫‪656‬‬ ‫קיא ב ‪ 594‬הע׳ ‪55‬‬
‫עז ב ‪606‬‬ ‫מג ב ‪690‬‬ ‫פח א ‪ 570‬העי ‪179‬‬ ‫‪609‬‬
‫פז א ‪199‬‬ ‫מו א ‪673‬‬ ‫‪ X‬כ ‪593‬‬ ‫קיט ב ‪742‬‬
‫פז כ ‪95‬‬ ‫מו כ ‪648‬‬ ‫ז ס א ‪594‬‬ ‫קב א ‪594‬‬
‫ז ב ב—‪2‬ד א ‪672‬‬ ‫גכ א ‪538‬‬ ‫‪612‬‬ ‫קבב ב ‪ 707‬והעי ‪33‬‬
‫‪ 22‬כ ‪668‬‬ ‫נב ב ‪677‬‬ ‫ז ם כ ‪614‬‬ ‫לכד ב ‪547‬‬
‫‪678‬‬ ‫נג כ ‪649‬‬ ‫קם א ‪ 561‬הע׳ ‪137‬‬ ‫לרד ב ‪244‬‬
‫ז ו א ‪193‬‬ ‫‪680‬‬ ‫קיא ב ‪718‬‬ ‫לרז א ‪367‬‬
 ‫ז ב ‪571‬‬ ‫גג א ‪450*449‬‬ ‫‪97‬‬ ‫עב ב‬
‫ס ב ‪668‬‬ ‫והע׳ ‪36‬‬ ‫‪97‬‬ ‫עג א‬
‫ב ב—בא א ‪689‬‬ ‫נז א ‪450‬‬ ‫‪648‬‬ ‫עד א‬
‫כב א ‪664‬‬ ‫נו כ ‪188‬‬ ‫‪ 203‬הע׳ ‪26‬‬ ‫סד א‬
‫כב ב ‪670‬‬ ‫נח א ‪ 508‬העי ‪68‬‬ ‫‪ 142‬העי ‪98‬‬ ‫פה א‬
‫כה א ‪249‬‬ ‫ס ב ‪697‬‬ ‫‪200‬‬
‫שעילה‬ ‫‪j‬‬ ‫סא א ‪663‬‬ ‫‪204‬‬
‫‪679‬‬ ‫צד א ‪127‬‬
‫יא א־ב ‪674‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪247‬‬
‫ערכין‬ ‫קד א ‪203‬‬
‫נדה‬ ‫י ב ‪237‬‬ ‫ק ט ו ב ‪552‬‬
‫ח ב ‪255‬‬ ‫יא סע״א ‪610‬‬ ‫‪571‬‬
‫ס כ ‪185‬‬ ‫יב א ‪364‬‬ ‫‪708‬‬
‫יד ב ‪180‬‬ ‫‪737‬‬
‫בא כ ‪183‬‬ ‫תמורה‬ ‫קסז א ‪203‬‬
‫כב ב ‪523‬‬ ‫כ כ ‪ 657‬העי ‪101‬‬ ‫קיז א ‪662‬‬
‫כד ב ‪160‬‬ ‫ג םע״א ‪ 630‬הע׳ ‪32‬‬ ‫קככ כ ‪650‬‬
‫‪650‬‬ ‫ז א ‪184‬‬ ‫קכח כ ‪674‬‬
‫‪666‬‬ ‫ז םע״א ‪671‬‬ ‫קלא כ ‪649‬‬
‫כה א ‪181‬‬ ‫ז כ ‪645‬‬ ‫קלב א ‪533‬‬
‫‪185‬‬ ‫סו א ‪203‬‬ ‫קלז א ‪207‬‬
‫‪243‬‬ ‫סו ב ‪ 505‬הע׳ ‪47‬‬ ‫‪671‬‬
‫כה ב ‪252‬‬ ‫יח א ‪457‬‬
‫‪254‬‬ ‫כא כ ‪449‬‬ ‫בכורות‬
‫כס א ‪255‬‬ ‫כח איב ‪681‬‬ ‫ה ב ‪446‬‬
‫כס כ ‪690‬‬ ‫‪676‬‬ ‫ס א ‪452‬‬
‫לב סע‪-‬ב ‪471‬‬ ‫כח ב ‪538‬‬ ‫יא א ‪447‬‬
‫לה ב ‪437‬‬ ‫לב כ ‪662‬‬ ‫יב ב ‪447‬‬
‫לח א ‪280‬‬ ‫לב ב—ל ג א ‪664‬‬ ‫כז כ ‪ 647‬הע׳ ‪32‬‬
‫מג ב ‪ 243‬הע׳ ‪12‬‬
‫‪669‬‬ ‫לג א ‪545‬‬ ‫‪708‬‬
‫מה ב ‪201‬‬ ‫כס ב ‪244‬‬
‫מז א ‪272‬‬ ‫כריתות‬ ‫ל א ‪454‬‬
‫נ ב ‪249‬‬ ‫ב א ‪743‬‬ ‫לב ב ‪448‬‬
‫גב א ‪80‬‬ ‫ג כ ‪82‬‬ ‫לח א ‪670‬‬
‫‪523‬‬ ‫ד כ ‪664‬‬ ‫לס א ‪670‬‬
‫נו א ‪659‬‬ ‫ה א ‪666‬‬ ‫מ א ‪455‬‬
‫נח א ‪179‬‬ ‫ו א ‪344‬‬ ‫מא א—מב א ‪681‬‬
‫סנ ב ‪229‬‬ ‫ו ב ‪569‬‬ ‫מד כ ‪254‬‬
‫ד א ‪249‬‬ ‫ז א ‪656‬‬ ‫מה כ ‪487‬‬

‫ט‪ .‬מדרשים ועוד‬

‫קהלת רבא‬ ‫פל״ז ‪695‬‬ ‫שמות רבא‬ ‫בראשית רבא‬
‫פ״א ב ‪654‬‬ ‫ס״ד‪599 .‬‬
‫— ז ‪557‬‬ ‫במדבר רבא‬ ‫םפ״ה ‪ 566‬הע׳ ‪157‬‬
‫פ״ג יא ‪558‬‬ ‫שלח סז ‪476‬‬
‫פ״ו ב ‪71‬‬ ‫ויקרא רבא‬
‫פ״ז יא ‪601‬‬ ‫שיר השירים רבא‬ ‫פ״ג ‪677‬‬
‫ספ״ס ‪476‬‬ ‫ס״א ‪520‬‬ ‫פ״ג א ‪445‬‬
‫ס״א ם ‪562‬‬ ‫פ״ה ו ‪654‬‬
‫אסתר רבא‬ ‫ס״ב ‪555‬‬ ‫פ״ו ‪677‬‬
‫רם״א ‪692‬‬ ‫ס״ד ז ‪602‬‬ ‫‪691‬‬
‫פ״א ‪545‬‬ ‫— יב ‪738‬‬ ‫ספ״ס ‪591‬‬
‫דברים זוםא‬ ‫— יג ‪591‬‬ ‫סי״א ז *‪52‬‬
‫פ״ח ב ‪ 71‬הע׳ ‪6‬‬ ‫ספי״ ח ‪599‬‬
‫‪627‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪602‬‬
‫שה״ש זוטא‬ ‫איכה רבא‬ ‫סכ״א ח ‪148‬‬
‫פ״ג ח ‪424‬‬ ‫ספ״כ ‪691‬‬ ‫סכ״ד ה ‪549‬‬
‫‪382 ,141 44‬‬ ‫‪694‬‬ ‫סל״ה ‪692 ,691‬‬

‫‪0‬ל‪7‬‬
 ‫‪ XD‬ע״א ‪ 717‬הע׳ !‪7‬‬ ‫ר״א רבה‬ ‫משגת ר״א‬ ‫קהלת זוטא‬
‫ה׳ טרשית ‪689‬‬ ‫ס׳ השלום ‪2‬־‪591‬‬ ‫‪551‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪30 1 : 7‬‬
‫סוף ה׳ םריפית ‪635‬‬ ‫‪ 346 247‬הע׳ ‪1‬‬
‫‪684‬‬ ‫מגלת תענית‬
‫ר״א זוטא‬ ‫‪402 333‬‬ ‫פיה ‪222‬‬
‫קד‪ .‬ע״א ‪545‬‬ ‫ספ׳׳ג ‪320‬‬ ‫‪299 367‬‬
‫קכג ב ‪230‬‬ ‫סי״ב ‪ 503‬הע׳ ‪17‬‬
‫קפא ד ‪17‬‬ ‫תגא דבי אליהו‬ ‫פסיקתא רבתי‬ ‫מס׳ שמחות‬
‫קמג ד ‪501‬‬ ‫פי׳ ה ‪735‬‬ ‫ס‪-‬ר םז ‪387‬‬
‫‪546‬‬ ‫ס׳׳ז ‪ 345‬הע׳ ‪ 56‬ו־‪57‬‬
‫פי׳ יד ‪697‬‬ ‫ש״ז כ ‪8‬־‪387‬‬
‫תגה ובלא‬ ‫סי׳ יז ‪736‬‬ ‫סייא ‪161‬‬
‫אגרת רש״ג‬ ‫פי׳ בא ‪520‬‬
‫תולדות ‪652‬‬ ‫פי׳ בג ‪555‬‬ ‫מדרש שמואל‬
‫‪24 55‬‬
‫נגבים ‪546‬‬ ‫שי״ג ם ‪556‬‬
‫‪19 505‬‬ ‫בובר נח כח‬ ‫פסיקדר״כ‬ ‫רפל׳׳ב ‪2‬־‪601‬‬
‫‪ 561‬הע׳ ‪137‬‬ ‫לן ע׳׳ב ‪697‬‬
‫מבוא לר״ש הגגיד‬ ‫יתרו יב ‪486‬‬ ‫מדרש תהלים‬
‫פא ע‪-‬ב ‪557‬‬
‫‪244‬‬ ‫אמור לב ‪ 653‬הע׳ ‪74‬‬ ‫לי ‪545‬‬
‫הוסשה ‪626 84‬‬ ‫קז ע׳״ב ‪520‬‬ ‫כג ה ‪ 571‬הע׳ ‪188‬‬
‫סתו״א ‪546‬‬ ‫קלז ע׳׳א ‪486‬‬
‫תה״ג הרכבי ד־‪546‬‬
‫תה״ג מה״ג ‪546‬‬ ‫הלכות גדולות‬ ‫בר׳ דל׳׳ב מדות‬
‫מה״ג בראשית ‪732‬‬ ‫סוף ה׳ עירו׳ ‪307‬‬ ‫בר׳ דישועה ‪653‬‬ ‫כרה ח׳ ‪653‬‬

‫י‪ .‬ספרים ומחברים‬

‫כריסיבסיריס ‪367‬‬ ‫ב ח ם ‪277‬‬ ‫ד יא ה ‪330‬‬ ‫א‪*:‬פ‪:‬ס‪ ,‬על ההרידם‬

‫כ סו א ‪384‬‬ ‫ע י ו ‪16‬‬ ‫‪72 ,17‬‬
‫ב סז ד ‪278‬‬ ‫יג יג ה ‪8‬־‪347‬‬ ‫הירינימום‪ ,‬סי׳ לישע׳‬
‫פילון ‪.329 ,299 ,269‬‬ ‫ב יח י ‪278‬‬ ‫יד ז א ‪26‬‬ ‫ג ח ‪17‬‬
‫‪.348 ,338 .331 ,330‬‬ ‫ד ב ב ‪278‬‬ ‫טז ו ב ‪57‬‬ ‫יופפופ‬
‫‪,395 ,394 ,385 ,363‬‬ ‫ו א ח ‪299‬‬ ‫‪299‬‬ ‫קדמוגיות‬
‫‪,516 ,446 ,398 ,397‬‬ ‫ו ה ג ‪503‬‬ ‫יז ו ב ‪512‬‬ ‫א ג ג ‪363‬‬
‫‪517‬‬ ‫ו ח ג ‪25‬‬ ‫יח ם א ‪8‬־‪337‬‬ ‫‪367‬‬
‫פלוסרר ‪348‬‬ ‫ו ם ‪323‬‬ ‫ים ו א ‪384‬‬ ‫נ ם א ‪329‬‬
‫כ יא ב ‪16‬‬ ‫ג י ד ‪348‬‬
‫ג • ה ‪516‬‬
‫מ ב ת אשכנעזר ‪376‬‬ ‫גגד אפיון‬ ‫מלחמות‬ ‫ג *א י ‪396‬‬
‫סטירוםים ארמיים‬ ‫א כב ‪376‬‬ ‫א ז נ ‪278‬‬ ‫ד ־ י ‪269‬־‪270‬‬
‫‪367 ,346 , 338 ,326‬‬ ‫ב לם ‪299‬‬ ‫א לג ב ‪512‬‬ ‫‪•146‬‬

‫יא‪ .‬אישים‬

‫ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי ‪181‬‬ ‫ר׳ יונתן ‪570‬‬ ‫ריג הזקן ‪31‬‬ ‫ר׳ אחי בר׳ יאשיה ‪570‬‬
‫ר׳ יוסי בן דורמסקית ‪ '. 73‬ר׳ מנחם בר׳ יוסי ‪172‬‬ ‫ר‪-‬ג ברבי ‪283‬‬ ‫ר אילעאי ‪67‬‬
‫‪178*177‬‬ ‫ר׳ יוסי בר׳ חנינא ‪630‬‬ ‫ר׳ דוםא בן הרכינס ‪55‬‬ ‫אישי בן יחידה ‪571‬‬
‫? ר׳ נתן בן המשולם ‪228‬‬ ‫ר׳ יוסי בד׳ יהודה‬ ‫דייני ‪2‬פורי ‪58‬‬ ‫אליהיעיני בן הקיוף ‪45‬‬
‫‪ 148‬הע׳ ‪10‬‬ ‫הלל השני ‪415,54‬‬ ‫ראב־־• ‪ 33‬הע׳ ‪48‬‬
‫ר׳ פרידא ‪230‬‬ ‫זכריה בן קביםל ‪37‬‬
‫ר׳ ‪1‬דוק ‪36‬‬ ‫‪ 172‬ואילר‬ ‫אלעזר בן חנניה בן‬
‫הליקוסרי‬ ‫אבא יוסי‬ ‫חזקיה ‪ 501‬הע׳ ‪4‬‬ ‫חזקיה בן גרון ‪746‬‬
‫רבותינו ‪22‬‬ ‫‪ 61‬העי ‪18‬‬ ‫חנמאל ה מ ר י ‪45‬‬ ‫ר״א בר׳ יוסי ‪172‬‬
‫ר׳ שמעון איש ה מ פ ה‬ ‫אבא יוסי בן חנן‬ ‫ר׳ יאשיה ‪570‬‬ ‫‪ 178‬־‪179‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪47 ,19‬‬ ‫ר׳ יהודה ‪68,35‬‬ ‫ריא הקסר ‪716‬‬
‫ר׳ יוסי בן המשילם ‪ 183‬ר׳ שמעון בן יהודה ‪193‬‬ ‫ר׳ יהודה בך בתירה ‪149‬‬ ‫בר קפרא ‪6‬־‪745‬‬
‫י ר׳ שמעון בן מנסיא ‪182‬‬ ‫ר׳ יעקב ‪238*9‬‬ ‫יהודה בן נקוםא ‪182‬‬ ‫ר״א בר״ש ‪172‬‬
‫שמעון בן עזאי ‪150‬‬ ‫ר׳ מ ח ק ‪570‬‬ ‫ר׳ יהושע בן לוי ‪242‬‬ ‫‪177174‬‬
‫ר׳ שמעון ברבי ‪283‬‬ ‫ישמעאל בן סיאבי ‪45‬‬ ‫יוחנן בך גודגדא ‪48 ,27‬‬ ‫כבא בן בוסא ‪19‬‬

‫‪771‬‬
 ‫יב‪.‬מלים ועניינית‬
‫‪-‬וכן״ בתוסם׳ ‪302*3‬‬ ‫תרכום ‪115‬‬ ‫פעם ‪ 132‬הע׳ ‪44‬‬ ‫אי‪2‬סגיות ‪ 130‬הע׳ ‪28‬‬
‫וכן היה ר׳‪ ...‬אומר ‪122‬‬ ‫פשפש ‪35*34‬‬ ‫אמורי רגלים ‪39‬‬
‫״ועוד׳* במשנה ‪302‬‬ ‫בראשונה ‪23*22‬‬ ‫‪240*239‬‬ ‫ג א מסבתא ‪ 164‬הע׳ ‪38‬‬
‫שמוש ‪-‬כי‪1‬ד״ ‪44‬‬ ‫ענין ה‪-‬הכרעה־‬ ‫קיימא‪ ,‬קיום‪217 ,‬‬ ‫הילד ‪311‬‬
‫כלל אמר ר׳״‪163 .‬‬ ‫‪ 205‬ואילר‬ ‫‪ 100‬הע׳ ‪23‬‬ ‫סרגין ‪ 109‬הע׳ ‪21‬‬
‫ססקא באמגע פםוק ‪616‬‬ ‫חלושים בפחל׳ תנאים‬ ‫קלגס ‪ 43‬הע׳ ‪106‬‬ ‫נתערב ב־ ‪155‬‬
‫שמוש התום׳ בדבי ר״י‬ ‫‪ 67‬והעי ‪51‬‬ ‫שמא ‪311‬‬ ‫פוחלין ‪ 112‬הע׳ ‪41‬‬
‫‪636‬‬

‫קצורים וראשי־תיבות •(‬

‫ב״י ק)הי‪0‬‬ ‫י‬
‫קגופמו(‬ ‫‪I‬‬
‫ו‬
‫כי׳׳ד‪ = .‬ב״י המבורג‬
‫כי״ו = ב״י וינא‬
‫כי״ל = ב״י ליידן‬ ‫‪j‬‬
‫כי״מ = ב״י מינכן‬ ‫|‬
‫כי״ר = כ׳׳י רומי‬ ‫|‬
‫כ׳׳כ = כל כר‬ ‫‪I‬‬
‫כ״ מ = כל מקום‬
‫כמה מקומות‬
‫•כסף משנה‪-‬‬
‫ב״ע = כולי עלמא‬ ‫זמו״ל = חכמי גרפת ולותיר‬
‫כ״פ = כמה פעמים‬
‫מ ״ ל « כד ‪2‬ריד להיות‬
‫)ב(כ״ש = בכל שהוא‬
‫ל״ל = ‪-‬לשון למודים״‬
‫<ב(ל״נ ־ <ב(לשון נקבה‬
‫לק״ם ־ ‪-‬לקם סוב״‬
‫ל״ת ־ לא תעשה‬
‫מא״ש * מאיר איש שלום‬
‫מב״ב = משנת בבלי‬ ‫‪j‬‬
‫מג״ ת ־ ־ ‪-‬מגלת תענית״‬ ‫‪j‬‬
‫‪-‬מדןרש( חכ)מים(״‬ ‫‪I‬‬
‫מה״ג ־ ־ ‪-‬מדרש הגדול״‬
‫מהדו״ ח = מ ע ו ר א חדשה‬
‫מהרי״ד * מותו הרב ר׳ יעקב‬
‫דוד)ממעזריםש(‬
‫מהר״ם ־ ־ מורנו הרב ר׳ םולירן‬
‫)אוחנא(‬
‫מונה״ ז = ‪-‬מורה נבוכי הזמן״‬
‫מונ״ש = ‪-‬מונאטםשריפס״‬
‫מ״ ח ־* ‪-‬מדרש חכמים״‬
‫•( קזוריס וראשי תיבות‪ ,‬השגורי בספרות התלסוד‪ — ,‬תמ‪1‬א פתרונם במלונים וספרי עזר )למשל‬
‫ד״ר = דפים ראשון‬ ‫אגה״ת =־ ‪-‬אגדות התנאים״‬
‫ד״ש = דפוס שונגינו‬ ‫אדר״ נ = ‪-‬אבות דרבי נתן״‬
‫אה״ת = ‪-‬הגדות התלמוד״‬
‫! ה״ג = ‪-‬הלכות גדולות״‬ ‫או״ז = ‪-‬אור זרוע״‬
‫הו)‪2‬את( לו‬ ‫איכיר = ‪-‬איכה רבתי״‬
‫ה״ז = הרי זה‪ ,‬הלכה ז׳‬ ‫שאל״כ = שאש לא כן‬
‫הר״כעבם(‬ ‫א״פ = אוכספורד‬
‫ארש״ג־״אגרת רב שרירא גאון״ ‪) i‬בן( ז״א •־ ‪-‬בן זרע אברהם״‬
‫ז״א = זאת אומרת‬
‫|‬ ‫ב״ב = ‪-‬בבא בתרא״‬
‫‪ j‬ח״ר = ״חסדי דוד״‬ ‫בר בהלול‬
‫בפדב׳י־ר = ‪-‬במדבר רבא״‬
‫|‬ ‫ב״נ = ‪-‬בית נתן״‬
‫םה״ד ‪-‬־ מעות הדפום‬ ‫|‬ ‫ב״ע = בר עלי‬
‫ב״ד ־= ‪-‬בראשית רבא״‬
‫ס״ם = סעות סופר‬
‫גד״פ = ‪Gottesdienstlichn‬‬
‫יל)קום שמעוני(‬ ‫‪Vortrage‬‬
‫ג״ק = ‪-‬גנזי קדם״‬
‫)‪0‬כ״ה = )‪0‬כו הוא‬
‫הגרי״ב = הגאון ר׳ ישעיה ברלין‬
‫כ״ז ־= כל זה‬
‫ב״ח = •כרס חמד״‬ ‫ד״ב = רשום ברלין‬
‫! ב״י = כתב יד‬ ‫דב״ר = ‪-‬דברים רבא״‬
‫דדו״ד = ‪-‬דור דור ודורשיו״ ! כי״י ‪ -‬כתבי יד‬
‫‪ j‬כ״י אנס)וני‪0‬‬ ‫דה״ר‪ ,‬דוה״ר‬
‫כ״י מרלין(‬ ‫= ‪-‬דורות הראשונים־‬
‫‪ I‬כ״י ל)יידן(‬ ‫ד״ו = דפוס ויניןרא‬
‫‪ I‬כ״י ל)ונדו‪0‬‬ ‫ד״ ח * דפוסים חדשים‬
‫| כ״י נעמת(‬ ‫ד״י = דפוסים ישנים‬
‫ו כ״י מ״ב = כ״י מינכן ב׳‬ ‫ד״ם ־ ־ ‪-‬דקדוקי סופרים״‬
‫‪ j‬כ״י »)לותץ(‬ ‫ד״ס = דפוס סיזרו‬
‫פ)ריז(‬ ‫‪j‬‬ ‫דפו)םים(‬
‫ס<רמא(‬ ‫דפוי״י ־ דפוסים ישנים‬
‫‪ j‬כ״י פס״ב = כ״י פםרבורג‬ ‫ד״ק ־* דסום קושסא‬
‫י כ״י סל)ורגץ(‬ ‫דפוס קראקאו‬
‫ב‪-‬אשגב התלמוד״ לע‪1‬״ס(‪.‬‬

‫‪772‬‬
 ‫ריםב״א = ר׳ יום סוב בן אברהם‬
‫)אשבילי(‬
‫ריבפ׳׳צ = ר׳ יצחק בן מלכי צדק‬
‫רמא״ש = ר׳ מאיר איש שלום‬
‫רמ״ה ־ ר׳ לאיר הליי‬
‫רמ״ע מסאנו = ר׳ מנחם עזריה‬
‫מאגי‬
‫רנ״ג ־־ רב נסים גא* ן‬
‫רפ״ס = רסופורט‬
‫רצש״ח = ר׳ צבי פרץ חיות‬
‫רש״ג ‪ -‬רב שרירא גאון‬
‫רש״ס = ר׳ שלמה פיריליו‬
‫ססד״ר‪ ,‬פםיקדר״כ = ‪-‬פסיקתא‬
‫ש״א = שער א׳‪ ,‬שנה א׳‬
‫שד׳׳ל = שמואל דוד לוצאס*‬
‫שה״ג = ‪-‬שש הגדולים״‬
‫שאר הגירסאות‬
‫שהש׳׳ר = ‪.‬שיר השירים רבא•‬
‫שייט = ‪.‬שוחר טוב­‬
‫י שי׳׳ ר = שלמה יהודה רפיפורט‬
‫שמ״ק = ‪.‬שיטה מקובצת״‬
‫וש״נ = ושם נסמן‬
‫שע״ת = ‪-‬שערי תשובה״‬
‫שרי״ר ־= ‪.‬שרידי ירושלמי‪-‬‬
‫ר<בי(‪ ,‬מביס(‪ ,‬מומי(‪ ,‬ממז(‬
‫תג״ק = ‪.‬תשובות גאונים‬
‫קדמונים״‬
‫הד״א ־־ ‪.‬תנא דבי אליהד‪-‬‬
‫תה״ג = ‪.‬תשובות הגאונים‪-‬‬
‫)יחוטי( תו‪-‬א‬
‫« ‪.‬יחוסי תנאים ואמוראים‪-‬‬
‫)סדר( תו״א‬
‫=‪.‬סדר תנאים ואמוראים״‬
‫תו״י ־= ‪-‬תוספות ישנים״‬
‫ת״י = ‪-‬תוספות ישניס‪-‬‬
‫‪-‬תרגום יונתן״‬
‫ת״כ = ‪-‬תורת כהגים״‬
‫‪773‬‬
‫עי״א = על ידי אחר‬ ‫מח״ו = ‪-‬מחזור ויםרי״‬
‫ע״כ = עד כאן‬ ‫מי״ר = משנת ירושלמי‬
‫על כן‬ ‫כל״מ = ‪-‬משנה למלר״‬
‫כניה״מ ־־ ‪-‬מנורת המאור״‬
‫ס)לורנץ(‪ ,‬ס)ריז(‪ ,‬פ)רמא(‬ ‫כ״ע = ‪-‬מאור עינים״‬
‫פ״ב = פעם ב׳‬ ‫‪-‬מאיר עין״‬
‫ס״ז = ‪-‬פסיקתא זוםרתי״‬ ‫)ב׳מק״א ־= במקום אחר‬
‫פיה״ג ־ ‪.‬פירוש הגאוגיש״‬ ‫כ ״ש = ‪-‬מלאכת שלמה״‬
‫)לס׳ טהרות(‬ ‫מה שכתב‬
‫סיה״מ‪ ,‬פי׳ הר״מ‬ ‫מה שכתבתי‬
‫= ‪-‬פי׳ המשגיות להרפב״ם״‬ ‫השי״ר ־־ משנת ירושלמי‬
‫פ״מ = ‪-‬פגי משה״‬ ‫כ ע ״ ב ‪ -‬מה שכתב‬
‫מה שכתבתי‬
‫דרב כה נא״‬ ‫מ׳־ר‪- = .‬מדרש תנאים‪-‬‬
‫‪-‬פםץקתא( זוםןרתי(״‬
‫סםיק״ר = ‪.‬פסיקתא רבתי״‬
‫םשר‪-‬מ = שרגקפורם דמיין‬ ‫ני״א = נוסח א׳‬
‫ני״ב * נוסח ב׳‬
‫צוק)רמגדל(‬ ‫)מבוא ל(נוה״מ‬
‫=־״מבוא לנוסח המשנה״‬
‫קה‪-‬ר = ‪-‬קהלת רבא״‬ ‫ניל = נראה לי‬
‫קה״ש = ‪-‬קהלת שלמה״‬
‫ק״ע = ״קרבן עדה״‬
‫כא״ז = ‪-‬סדר אליהו זוטא״‬
‫םא״ר = ‪-‬טדר אליהו רבה״‬
‫סה״ד = ‪-‬סדר הדורות״‬
‫ראה״ו = ר׳ אייזיק הירש ווייס‬
‫םה״מ * ‪-‬ספר המצות״‬
‫דא״פ = ר׳ אליהו סולדא‬
‫ס‪-‬ז = ‪-‬ספרי זוטא״‬
‫רב״א ־= ר׳ בצלאל אשכנזי‬
‫םיל = סבירא ליה‬
‫ר״ג‪ ,‬רגמ״ה = רבנו גרשום‬
‫כר״ע‪ ,‬סרע״ג‬
‫מאור הגולה‬
‫=‪.‬סדור רב עפרם גאון״‬
‫רד״פ = ר׳ דוד סארדו‬
‫סת״׳־א־־‪-‬סדר תנאים ואמוראים״‬
‫)פי׳( ר״ה ־ פי׳ רבנו הלל‬
‫רה״ג ‪ -‬רב האי גאון‬
‫רז״ה = רבנו זרחיה הלוי‬ ‫מיו(‬
‫רז״פ = ר׳ זכריה פרנקל‬ ‫ע‪-‬ז = על זה‬
‫ר״ח = רבנו חננאל‬ ‫‪.‬עבודה זרה״‬
‫רייא = ר׳ יהוסף אשכנזי‬ ‫ע״י = ‪-‬עין יעקב״‬
 ‫תיקוני טעויות ״(‬

‫‪ 288‬הע׳ ‪ 91‬ז״ל‪ :‬ודא ענד ‪,131 ,110‬‬ ‫‪ j‬עמ׳‬ ‫שי׳ ‪ 23‬ז״ל‪suaslegis :‬‬ ‫‪17‬‬
‫הל׳ ‪* 94‬׳׳ל‪ :‬לנד ‪.117‬‬ ‫!‬ ‫‪ 21‬הל׳ ‪ 5‬זי״יר למחוק מלת •שב״‪.‬‬
‫‪ 289‬שו׳ ‪ 1‬ז״ל‪ :‬בתים׳ כ ל י ם ב״ני‬ ‫! ״‬ ‫‪ 24‬שו׳ ‪ 19‬ז״ל‪ :‬ר׳ יהושל אמר‬
‫‪ 295‬שו׳ ‪ 7‬מ ז״ל‪ :‬הירוש׳)סטי״ח םז סל״‪(:‬‬ ‫! ״‬ ‫‪ 26‬שי׳ ‪ 7‬מ ז״ל‪ :‬ג מ ל י א ל ‪("b‬‬
‫‪ 306‬שוי ד מ ז״ל‪ :‬רן ­דבק­‬ ‫( ״‬ ‫הל׳ ‪) 8‬פ״ב( ז״ל‪(*b :‬‬
‫‪ 321‬שו׳ ‪ 13‬ז ״ ל ‪- :‬קשור ותלוי״‬ ‫׳*‬ ‫‪ 44‬הל׳ ‪ 116‬ז״ל‪Zusammenhang :‬‬
‫‪ 343‬שו׳ ‪ 3‬מ ז ״ ל ‪ :‬בת״כ נדבה פרשה ‪r)q\«mai\X<x,‬‬ ‫״‬ ‫ז״ל‪18‬הל׳ ‪: 6 1‬‬
‫‪ 345‬הל׳ ‪ 57‬ז ״ ל ‪ :‬בתד״א‬ ‫״‬ ‫‪ 62‬שו׳ ‪ 2‬ז״ל‪ :‬שבתרומות פי״א‬
‫‪ 348‬שו׳ ‪ 13‬ז ״ ל ‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪ 67‬הל׳ ‪ 51‬שו׳ ‪ 4‬ז״ל‪ :‬אדר״נ פכ׳יד‬
‫‪auvK‬זז‪£‬זד‪01‬עןד\^ף) ^ ‪( o i v i K o q‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מ״ד ‪6‬‬ ‫‪ 71‬הע׳ ‪ 1‬ז״ל‪ :‬נגלים פ)״ ז ‪r‬‬
‫‪ 349‬הל׳ ‪ 30‬ז״ל‪ :‬ואסלינון לולבין‬ ‫״‬ ‫‪ 94‬שוי ‪ 5‬ז״ל‪ :‬ב״מ םי״א ג‬
‫‪ 367‬הל׳ ‪ 32‬ז ״ ל ‪ :‬זכרון לא״א‬ ‫״‬ ‫‪ 95‬שוי ‪4‬ם ז״ל‪ :‬ובירוש׳ שב‪ ,‬יד‬
‫‪ 377‬הל׳ ‪ 11‬ז ״ ל ‪ :‬ריש פ״ח מ ל״ד )פ׳־ז‬ ‫״‬ ‫‪ 97‬הע׳ ‪ 8‬ז״ל‪ :‬וכ״י א״פ‬
‫‪ 379‬הל׳ ‪ 22‬שו׳ ‪ 3‬ז״ל‪ :‬לכינויים‪ .‬גס‬ ‫״‬ ‫!‬ ‫‪ 103‬שו׳ ‪ 18‬ז״ל‪ :‬ספרי תבוא ש י ס ׳ ש ג‬
‫‪1£c0upr|aovT‬‬ ‫‪ 1‬ז״ל‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫״‬ ‫‪384‬‬ ‫שוי‬
‫‪,5‬‬
‫‪ 112‬שוי ‪ 4‬ז״ל‪ :‬טהורה » (‪.‬‬
‫‪ 391‬שו׳ ‪2‬מ ז ״ ל ‪-) :‬וללושה פסח״(‬ ‫״‬
‫‪!:‬‬
‫שוי ‪ 9‬ז״ל‪ :‬פרשה ו ט (‪.‬‬
‫‪ 394‬שו׳ ‪ 6‬ז״ל‪ :‬ראשונה ‪: C‬‬ ‫״‬ ‫ז ״ ל ‪ 1 1‬ד ב ר י ר׳ יהירה ‪.(a‬‬
‫‪7i‬‬
‫‪:‬‬ ‫שו׳‬
‫‪ 403‬הל׳ ‪ 59‬ז״ל‪ :‬ובילקום ת״ת‬ ‫״‬ ‫הע׳ )‪37‬פ״ב( ז‪-‬ל‪.(a :‬‬
‫‪37‬‬

‫‪ 414‬שו׳ ‪ 1‬מ ז״ל‪ :‬והלאה‪,‬‬ ‫״‬ ‫‪ 120‬שו׳ ‪ 5‬ז״ל‪) :‬עי׳ לעיל‪.(68 ,‬‬
‫‪ 418‬שו׳ ‪ 3‬ז״ל‪ :‬ס״ב מ״ב‬ ‫״‬ ‫‪ 121‬שוי ‪ 8‬מ ז״ל‪ :‬ואמר ואני‬
‫‪ 422‬הל׳ ״( שוי ‪ 2‬ז״ל‪-:‬ר׳ לקיבא״)‪84‬׳»‬ ‫״‬ ‫!‬ ‫‪ 123‬שו׳ ‪ 20‬ז״ל‪ :‬ועי׳ לעיל‪(120 ,‬‬
‫‪ 433‬שו׳ ‪ 3‬מ ז״ל‪ :‬אבל בפ״ג ס ״ ב ‪. . .‬‬ ‫״‬ ‫‪ 128‬שו׳ ‪ 2‬מ ז״ל‪ :‬אבל בפ״ב‬
‫שבויה ש נ ם ד י ת ‪. . .‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪ 144‬שו׳ ‪ 22‬ז״ל‪) :‬עמי ‪(20‬‬
‫‪ 436‬שו׳ ‪ 3‬ז ״ ל ‪ :‬ב״מ סי״א ג‬ ‫״‬ ‫‪ 149‬שו׳ ‪ 7‬ז״ל‪ :‬פ״א מ״ז‬
‫‪ 468‬שו׳ ‪ 4‬ז״ל‪ (11 :‬סי״ז מייז‪ :‬פחזלת ‪. . .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ 164‬שו׳ ‪ 4‬ז״ל‪ :‬תום׳ טובה פ״ב‬
‫‪ 473‬שו׳ ‪ 10‬ז״ל ‪Requisiten :‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫‪ 165‬שוי ‪ 14‬ז״ל‪ :‬תום׳ נדה ס״ז‬
‫‪ 487‬שו׳ ‪ 2‬מ ז״ל‪ :‬מ״ח א ל ״ פ ‪. . .‬‬ ‫״‬ ‫‪J‬‬ ‫‪ 183‬שו׳ ‪ 2‬ז״ל‪ :‬לפי נוטח הבבלי‬
‫‪ 497‬שוי ‪ 2‬מ ז״ל‪ :‬ג‪ .‬מחברו‬ ‫״‬ ‫‪j‬‬ ‫‪ 186‬הע׳ ‪ 66‬ז״ל‪ :‬שבת פ״ג‬
‫‪ 558‬שוי ‪ 10‬מ ז״ל‪ :‬רבי ישמלאל‬ ‫״‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ 193‬שוי ‪ 10‬ז״ל‪ :‬יומא נ ע״א‬
‫‪ 195‬שוי ‪ 11‬מ ז״ל‪ (11 :‬שם פ ״ י‬
‫‪ 562‬הל׳ ‪ 139‬ז״ל‪ :‬למי ‪537 ,524‬‬ ‫״‬ ‫י‬
‫‪ 616‬שו׳ ‪ 6‬ז״ל‪ (4 :‬בסוף בלק‬ ‫״‬ ‫‪ 197‬שו׳ ‪ 10‬ז״ל‪ :‬ת ו ם ׳ סנהדרין‬
‫‪ 632‬שד ‪ 16‬ז״ל‪ :‬תפארת ‪190‬‬ ‫״‬ ‫!‬ ‫‪ 217‬הע׳ ‪ 124‬ז״ל‪ :‬מ ב ו א ‪ . . .‬ח״ב‬
‫‪ 639‬הל׳ ‪ 41‬שו׳ ‪2‬מ ז״ל‪ :‬הראשון כולי‪,‬‬ ‫״‬ ‫‪ 235‬הע׳ ‪ 11‬ז״ל‪Steinmeisel :‬‬
‫‪ 694‬הל׳ ‪ 320‬ז״ל‪) :‬לי׳ להלן(‬ ‫״‬ ‫‪ 237‬שו׳ ‪ 12‬מ ז״ל‪ :‬ח( כד — חבית‪.‬‬
‫‪ 695‬הל׳ ‪ 325‬ז״ל! למי ‪.533—532‬‬ ‫״‬ ‫‪j‬‬ ‫‪ 238‬הע׳ ‪ 20‬שו׳ ‪ 2‬זריר למחוק‪.:‬‬
‫‪ 697‬הל׳ ‪ 337‬ז״ל‪ (337 :‬אבל בכ״י א״פ‪.‬‬ ‫״‬ ‫‪-‬חבית שיעורה בגרוגרות‪ ,‬ופ״ד מ״ב״‪.‬‬
‫‪ 241‬שוי ‪ 2‬ז״ל‪Tosefta Periode :‬‬
‫‪ 703‬הל׳ ‪ 1‬ז״ל‪ :‬לליל לפו ‪625‬‬ ‫״‬
‫הל׳ ‪ 4‬ז״ל‪ :‬לנד ‪.646‬‬ ‫‪ 245‬שו׳ ‪8‬־ד מ ז״ל‪ :‬בירוש׳ פ ״ ז כד ע״ד‬
‫‪ 713‬שר ‪ 7‬מ ז״ל‪ :‬בן ז״א)מהר״ם^‬ ‫״‬ ‫‪ 246‬הע׳ ‪ 30‬ז״ל‪dassdem :‬‬
‫‪ 727‬הל׳ ‪ 25‬שוי ‪ 2‬ז״ל‪ :‬מלתיקן‪,‬‬ ‫״‬ ‫‪ 275‬שוי ‪ 5‬מ ז״ל‪ :‬שבמשנתנו)פ״א מ ״ ח(‬
‫‪ 738‬שו׳ ‪ 11‬ז״ל‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪ 278‬שו׳ ‪ 1‬ז״ל‪61; :‬‬
‫כדר״י ו י ס ל פ״א ‪156—155‬‬ ‫‪ 286‬הע׳ ‪ 78‬ז״ל‪ :‬לעיל ענד ‪.76‬‬
‫•( טעויות‪ ,‬שכל לומד יעמד עליהן‪ ,‬לא נרשמו כאן‪.‬‬
‫מ = מלמטה‬

‫‪774‬‬
 ‫ס? ו ת‪:‬‬ ‫תיקון‬

‫עמ׳ ‪ 17‬שורות ‪ 2 ,1‬ו־‪1 6‬״ל‪ :‬א פ י פ נ י ו ם ‪) ,‬וכן במפתחות עפ׳ ‪1‬ד‪>7‬‬

 Conspectus Materiae

Editoris Praefatio 7

Pars Prima : Prolegomena ad Mishna

et Tosephta 9

Pars Secunda: Prolegomena ad Tractatus

quosdam Mishna 263

Pars Tertia: Prolegomena ad Interpretationes

Halachicas 495

Indices 747

Abbreviationes 772

Corrigenda 774
 PROLEGOMENA
AD LITTERAS TANNAITICAS
Mishna, Tosephta et Interpretationes Halachicas

scripsit J. N. EPSTEIN

defunct! aactoris opus cdendum curavit

E . Z. ME LAMED

Sumptibus The Magnes Press, The Hebrew University

et Dvir Co Ltd Tel Aviv. Hierosolymis MCMLVII