‫תוספתא‬

‫ע׳׳פ כ ת ב י ד ו ו י נ ה‬

‫ושנויי נ ו ס ח א ו ת מ כ ת ב יד ע ר פ ו ר ט‬
‫קטעים מן הנניזה ו ד פ ו ס ויניציאה רפ׳׳א‬

‫בצרוף מסורת התוספתא ופרוש קצר‬

‫מאת‬

‫ליבדק‬ ‫בהר״ר משה דל‬ ‫שאול‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תש״ע‬

‫הוצאת מכץ מאיר ליב רבינוביץ‬

‫ע״י‬

‫בית המדרש לרבנים שבאמריקה‬

‫תשט״ו‬ ‫נויארק‬
 ‫סדר זרעים‬

‫ברכות‬
‫פאה‬
‫דמיי‬
‫תרומות‬
‫שביעית‬
‫כלאים‬
‫מעשרות‬
‫מעשר שני‬
‫חלה‬
‫ערלה‬
‫בכורים*‬

‫* וכן הוא ה ס ד ר בדפוסים‪ .‬והסדר בכי״ע הוא‪:‬‬

‫ב ר כ ו ת פ י א ה ת ר ו מ ו ת ע ו ר ל ה ד מ א י ש ב י ע י ת כ ל א י ם מ ע ש ר ר א ש ו ן מ ע ש ר שיני ח ל ה ב י כ ו ר י ם ‪.‬‬
 ‫הקדמה‬
‫בראשונה בסוף האלפםי‬ ‫נדפס‬ ‫ספר התוספתא‪ ,‬א ח ד מעמודי התוך ש ל תורת התנאים‪,‬‬
‫ובסוף ס ד ר זרעים כ ת ב ה ג א ץ המגיה‪ :‬״הגם כ י י ש ו י ש ט ע י ו ת לרוב‬ ‫ויניציאה רס״א‪.‬‬ ‫דפוס‬
‫ורוב הנראה לעינים הוא‪ ,‬ל א מלאני לבי לתקנו מעצמי‪ ,‬והעתק טוב ומדוייק איננו‬ ‫בתוספתא‪,‬‬
‫לרוב‬ ‫אכן‬ ‫ל ה ת ג ד ר ב ו ל כ ל ב ר ב י ר ב כ פ י ש כ ל ו והגהתו‪.‬‬ ‫מקום‬ ‫והנחתי‬ ‫אתנו‪,‬‬ ‫במציאות‬
‫‪,‬‬
‫רבותיו‪,‬‬ ‫בפני‬ ‫המתנצל‬ ‫שבתלמידי‬ ‫הקטן‬ ‫דברי‬ ‫כה‬ ‫להדפיסו‪.‬‬ ‫אמרנו‬ ‫הספר‬ ‫וחדוש‬ ‫תועלת‬
‫כ ל הדפוסים ש ב א ו אחריו )חוץ מ ה ו צ א ת צ ו ק ר מ נ ד ל וגרוריה(‬ ‫חיא מאיר בכהר״ר דוד זצ״ל״‪!.‬‬
‫עיקרם בדפוס ויניציאה הראשץ‪ ,‬א ל א שנתוםםו בהם שיבושים משלהם‪ ,‬ותיקונים נכונים שתיקנו‬
‫ו מ פ ר ש י ם ‪ ,‬א ב ל ב ל י י ס ו ד ב נ ו ס ח א ו ת כ ת ב יד‪.‬‬ ‫חכמים‬
‫תר״כ—תרל״ג הדפיסו ב ש ״ ם ווינה א ת התוספתא )בסוף כ ל מסכת ש ל הבבלי(‬ ‫בשנות‬
‫ו צ ר פ ו ל ה שינויי נוסחאות מ כ ״ י ווינה‪ .‬וכן כ ת ב ו המדפיסים ב ס ד ר זרעים‪ ,‬צ ״ ד ע ״ א ‪ :‬״ פ ה ע ר כ נ ו‬
‫לעין הקורא כ ל שנויי גרסאות שמצאנו בתוספתא כתיבת י ד ע ל ק ל ף ישן נושן א ש ר באוצר הספרים‬
‫גרסאות״ היא‬ ‫הדבור ״ כ ל שנויי‬ ‫וקראנו אותן ב ש ם א ו ר הגנוז״‪.‬‬ ‫יר״ה‪,‬‬ ‫הקיסר‬ ‫לאדונינו‬
‫בעלמא‪ ,‬ולא העתיקו א ל א מ ע ט מזעיר‪ ,‬וכל מה שהתקדמו בהדפסה נתמעטו שינויי‬ ‫מליצה‬
‫ע ד ש מ מ ס כ ת ט ה ר ו ת ו א י ל ך א י ן ש ם ש י נ ו י י נ ו ס ח א ו ת כלל‪2.‬‬ ‫הנוסחאות‪,‬‬
‫בספר‬ ‫התוספתא‬ ‫כל‬ ‫את‬ ‫לאור‬ ‫שהוציא‬ ‫צוקרמנדל‬ ‫שמואל‬ ‫הר״ר משה‬ ‫לטוב‬ ‫וזכור‬
‫מ י ו ח ד )פאזעוואלק תרל״ט—תרמ״א(‪ ,‬והדפים מתחילת התוספתא ע ד זבחים )והיא המסכת ה ר א ש ו נ ה‬
‫)לפי‬ ‫הנוסח הוא‬ ‫ואילך‬ ‫ובכי״ו( פ ״ ה ה ״ ה ע ״ פ כ ״ י ערפורט‪ ,‬ומשם‬ ‫בכי״ע‬ ‫קדשים‬ ‫בסדר‬
‫מ כ ״ י ווינה‪ .‬ה ו א צ ר ף ל ה ו צ א ה ש ל ו שנויים מ כ ״ י ווינה )מתחילת התוספתא ע ד זבחים‬ ‫דבריו(‬
‫‪,‬‬
‫פ ״ ה ה״ה( ומן התוספתא שבדפוס‪ .‬א ב ל כ ב ר הראינו בהקדמה לתוספת ראשונים ח ״ ב ע מ ‪ 4‬שאין‬
‫‪,‬‬
‫דבריו מדוייקים‪ :‬מזבחים פ ״ ה ה ״ ו הנוסח שלו מתאים בעיקרו לתוספתא ה ו צ ראם‪ ,‬והשינויים‬
‫שינויי הנוסחאות ש ל ו מ כ ״ י ווינה ל ש א ר הסדרים אינם מדוייקים כ ל ל וכלל‪,‬‬ ‫הגנוז‪.‬‬ ‫שבאור‬
‫עכשיו‬ ‫‪.1‬‬ ‫הערה‬ ‫בהקדמתו עמי ‪6‬‬ ‫עצמו‬ ‫כעדות‬ ‫מימיו‪,‬‬ ‫ראשץ לא ראה‬ ‫דפוס‬ ‫ותוספתא‬
‫ובנוסח ש ל ו מ כ י ״ ע‬ ‫ל פ נ י נ ו כ י ״ ע ר א י נ ו ש א ף ב ה ע ת ק ת ו מכ״י ז ה ל א ד י י ק ב מ י ו ח ד ‪,‬‬ ‫כשבא‬
‫ל ה ש ת מ ש בזהירות‪ ,‬כפי שיווכח הלומד מתוך ההשוואה ש ל הצילום מ כ י ״ ע )שצרפנו( עם‬ ‫צריך‬
‫צוקרמנדל‪.‬‬ ‫הוצאת‬
‫והחכם‬ ‫כתבי יד‪,‬‬ ‫לצלם‬ ‫רגילים‬ ‫עדיין לא היו‬ ‫ההוא‬ ‫שבזמן‬ ‫לשכוח‬ ‫עלינו לא‬ ‫ברם‬
‫הדפים חלק מן התוספתא )עד דמאי בהוצאה שלו( ע ״ פ שינויי הנוסחאות שהעתיק‬ ‫צוקרמנדל‬
‫ל ע צ מ ו מ כ ״ י ערפורט‪ ,‬ומדמאי ואילך ע ״ פ העתקה מכ״י‪ ,‬ולא מכ״י עצמו‪ .‬ולא ע ו ד א ל א שהחכם‬

‫! מ ת ו ך ה ת נ צ ל ו ת ו ש ל ה ר ב נ י כ ר שהוא פ ק פ ק א ם כ ד א י ב כ ל ל ל ה ד פ י ס א ת ה ת ו ס פ ת א מ ת ו ך‬
‫ה נ ו ס ח המשובש‪ .‬ה ר ב ה י ה א ח ד מ נ ח ל י ה ת ו ר ה בזמנו‪ ,‬עיין מ״ש ע ל י ו רנ״נ רבינוביץ ב ‪ .‬מ א מ ר ע ל ה ד פ ס ת‬
‫ה ת ל מ ו ד ״ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,33‬ה ע ר ה מ״א ו ה ע ר ה מ״ב‪.‬‬
‫) ב ה ק ד מ ה ל ס ׳ ה ס פ ת ח ל ר י ן שהוציא ל א ו ר ‪ ,‬ח ׳ ע י א‬ ‫‪ 2‬בשנת תר״ז ה ד פ י ס ר״י ג א ל ד ע נ ט ה א ל‬
‫ו א י ל ך ( טכ״י ווינה שלנו א ת ס ו ף מ ס כ ת ננעים וראש ט ס ׳ פ ר ה ה ח ס ר י ם ב ד פ ו ס י ם ‪ .‬שינויי נ ו ס ח א ו ת מ כ ׳ י‬
‫ווינה ל מ ס ׳ ב״ב נ ת פ ר ס מ ו ע״י צ ו ק ר מ נ ד ל ב מ כ ת ב ח ר ש י הנרמני חמ״נ )‪ ,(1899‬ע מ ׳ ‪ 291‬ואילך‪ .‬ו כ ן נ ת פ ר ס מ ו‬
‫שם ב ח מ ״ ה )‪ ,(1901‬ע ט י ‪ 21‬ואילך‪ ,‬שנו״ס ל כ ל ס ד ר ט ה ר ו ת ע״י קרענניל‪ .‬ועיין ש ב ת ו ס פ ת ראשונים‬
‫ח״ב‪ ,‬ע ט ׳ ‪ 299‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫ז‬
 ‫הקדמה‬ ‫ח‬
‫הזה עבד בתנאים קשים מאד‪ ,‬ומכל מקום העומד מרובה הרבה‪ ,‬הרבה‪ ,‬על הפרק‪ ,‬והוא זיכה אותנו‬
‫בכמה מקומות בנוסח משובח מאיר עינים‪ ,‬וטובה גדולה אנו חייבים לו‪.‬‬
‫לפני עינינו היה כל כ״י ערפורט וכל כ״י ווינה של התוספתא‪ ,‬קטעים מן הגניזה‬
‫שבמצרים לחלק ממעשרות וחלק ממעשר שני וכל התוספתא מדפוס ויניציאה רפ״א‪ 3.‬עמדנו‬
‫בפני השאלה באיזה כתב יד לבחור כנוסח היסוד של פנים התוספתא‪ .‬לפי בקשתי ניאות החכם‬
‫והמומחה הגדול לכתבי יד ר׳ משה לוצקי לתאר את טיב כ״י ווינה וכ״י ערפורט‪ .‬ואלה הם דבריו‪:‬‬

‫כתבי היד‬
‫״א‪ .‬כ ״ י ע ר פ ו ד ט ‪ « .‬בספר זכרץ עתיק )הויזערקראניק( של העיר ערפורט! נמצא‬
‫רשום‪, :‬בשנת ‪ ,1362‬מכד הועד של העיר ערפורט מספר של ספרים עברים )יודענביכער(‬
‫בעד שלשים וארבעה מרקים‪ .‬הספרים האלה נמצאו מונחים באיזו פינה בבנץ הועד ונשארו‬
‫לפליטה מן הפרעות נגד היהודים )יודענשלאכט( משנת ‪ «/1349‬חלק מכי״י אלו )ששה עשר(‬
‫היו נמצאים )עד שנת ‪ (1879‬ברשות הםפריה של עוואנג‪ .‬מיניםטעריאל בערפורט‪ ,‬וביניהם‬
‫גם התוספתא הזאת )‪ .(N.11.V.12‬בשנת ‪ 1879‬עבד האוסף הזה לרשות הםפריה הממלכתית‬
‫בברלץ‪.‬ל‬
‫כ ״ י הזה היה רשום ברשימת הספרייה בתור כ״י של תלמוד ירושלמי‪ ,‬וכל החכמים‬
‫שהזכירוהו דברו עליו כעל כ״י ירושלמי שבערפודט‪ .‬וכן מתאר אותו אדולף ירצ׳בסקי בספרו‬
‫על תולדות העיד ערפודט‪ .‬ווינר ברשימתו של כ״י ערםודט רושם אותו בתור כת״י של המשנה*‪.‬‬
‫הראשץ שהכיר שהכ״י הזה הוא תוספתא היה הר״ז פראנקל‪ .‬בהקדמתו לספרו מבוא הירושלמי‬
‫‪,‬‬
‫)תר״ל( הוא מספר‪, :‬והנה זה שנתים יצא לאור ם קורות היהודים בערפורט )מאת ד״ד ירצ׳בםקי(‬
‫וכתוב שם שיש בהמיניםטעריאל ביבליאטהעק בעדפורט כ״י של הירושלמי ושמחתי על‬
‫הבשורה כעל כל הק ‪ . . .‬אך בפתחי הכ״י והנה תוחלתי נכזבה כי הוא כ״י של התוספתא ולא של‬
‫‪,‬‬
‫הירושלמי‪ .‬בשנת ‪ 1874‬רשם הספרן ד״ר ווינקלעד על הכ״י‪, :‬למרות שרבים חשבו שהכ״י הזה‬
‫‪,‬‬
‫הוא תלמוד ירושלמי ובאמת הוא הכ״י של התוספתא ‪ .‬וכנראה בזמן ההוא התחיל הרמ״ש צוקרמנדל‬
‫)שהיה תלמידו של הרז״פ( להתעניין בכ״י הזה וגמד בלבו להוציאו לאור‪ *.‬ד״ד ירציבםקי‬
‫הנ״ל )שהיה באותו ז ק רב בערפורט( העתיק עבורו קטעים מהכ״י‪ ,‬ובאותה שעה התחילה‬
‫‪,‬‬
‫עבודתו של הרמ״ש צוק בתוספתא‪ .‬אח״כ הסכימה הנהלת הםפריה לשלוח את גוף הכ״י לידו‬
‫‪,‬‬
‫ובמשך ג חדשים רשם את שנויי הנוסחאות של הכ״י)כנראה בהשוואה עם הנוסח הנדפס בש״ם‬
‫זולצבאך( על מאתים ועשרים דפים בגודל ‪.4°‬י״‬
‫‪,‬‬
‫הכי״ע כולל בתוכו ארבעת הסדרים הראשונים )זרעים—נזיקץ( וד פרקים הראשונים‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וחלק מפרק ה ממם זבחים‪ .‬נראה שמפני איזו סיבה הפסיק המעתיק באמצע פרק ה׳ מזבחים‬

‫‪ 3‬ב ש א ר ה ד פ ו ס י ם ל א השנחנו כ ל ל מ ט ע ם ש כ ת ב נ ו ל ע י ל ב ת ח י ל ת ד ב ר י נ ו ‪.‬‬

‫* ח ל ק מ ד ב ר י ע ל כ״י ז ה מ י ו ס ד ע ל ד ב ר י צ ו ק ר מ נ ד ל ב מ ח ב ר ת ו ‪Erfurter Handschrift‬‬
‫‪.der Tosefta, 1876‬‬
‫» ב ס כ ס ו נ י ה ש ל פ ר ו ס י ה ‪ ,‬מ ק ו מ ה ש ל ק ה י ל ה י ה ו ד י ת ע ת י ק ה ; בימי ה כ י נ י ם שמשה מ ו ש ב ש ל‬
‫ח כ מ י ם גדולים‪ ,‬וביניהם ר ' א ל ע ז ר ב ע ל ה ר ו ק ח ותלמידיו‪.‬‬
‫« ר א ה מ ה ש כ ת ב ווינר ב ה מ ז כ י ר ש ל שטיינשניידר ח ״ ה ) ת ר כ י ב ( ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.70‬‬
‫ע מ ׳ ‪.85‬‬ ‫ל ר א ה מ״ש שטיינשניידר ב ס פ ר ו ‪,Vorlesungen iiber . . . Heb. Handschriften‬‬
‫» ר א ה ה ע ר ה ‪.6‬‬
‫» ב ה ע ת ק ת ו ש ל ש ט ר ה ה ש ל ש ה ש צ ר ף ל כ ת ב ה י ד ח ת ם צ ו ק ר ט נ ד ל א ת שמו ב ש נ ת ‪.1875‬‬
‫‪ !0‬ר א ה ב ט ח ב ר ת ו ש ל צ ו ק ר מ נ ד ל ) ל ע י ל ה ע ׳ ‪ ,(4‬ע ט ׳ ‪.4-3‬‬
‫ט‬ ‫הקדמה‬
‫ולא המשיך בהעתקתו‪ ,‬כי הדף של הקונטרס האחרץ נשאר חלק‪ ,‬אף כי היה משורטט ומוכן לכתיבה‪.‬‬
‫אפשר שהטופס שממנו העתיק היה בלתי שלם‪ ,‬או היה נאלץ להפסיק בעבודתו משום‬
‫פרעות ביהודים או גירוש‪ ,‬שהיו באותו זמן מעשים בכל יום‪ .‬בכ״י הזה נמצא גם הפרק השני‬
‫‪,‬‬
‫של מם מכות החסר בדפוסי הש״ם״ וגם בכ״י ווינה‪.‬‬
‫הסופר כותב‪ ,‬כדרך הסופרים הקדמונים שבאשכנז‪ ,‬מלים מלאות וי״ו או יו״ד ולפעמים בשתי‬
‫יודין)שייש במקום שיש( או שתי ווין)מכוונים(; הוא איננו משתמש בראשי תיבות או בקצורים‬
‫‪,‬‬
‫מלבד אותם הרגילים והידועים למדי )כגון ר ‪ /‬אומ‪ /‬שני‪ ,‬ישרא (‪ .‬את המספרים הוא‬
‫‪,‬‬
‫כותב בפירוש ולא ע״י אותיות הא״ב‪ .‬בתפילת הסופר הוא משתמש בפסוק בשם ה נעשה ונצליח‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫או עזרי מעם ה ‪ .‬בסופי הפרקים והמסכתות הוא גומר סליק פירקא וםליקא המםכתא‪ .‬ובסוף‬
‫הסדר‪ :‬סליק פירקא וסליק הסדר)פלוני( כולו ונותן)בלשץ ארמית( את מספר הפרקים שבכל הסדר‪.‬‬
‫בין הלכה והלכה הוא משאיר מקום חלק כעין פרשיות פתוחות או סתומות שבס״ת‪ .‬סופי‬
‫השורות נגמרות בקו ישר‪ ,‬ובמקום שאי אפשר הוא מאריך את האותיות האחרונות‪ ,‬או ממלא את‬
‫השורה באות הראשונה של המלה מהשורה הבאה ומסמנה בנקודה לרמז שהיא אינה מהטקסט‪.‬‬
‫את השם הקדוש הוא כותב בשתי יודץ וכעין יוד שלישית עליהן‪ .‬לסימני המחיקה הוא נותן‬
‫נקודות מעל התיבות או על האותיות שטעונות מחיקה‪ .‬אם הוא מוצא טעות בהעתק שלפניו הוא‬
‫מעתיקה כמו שהיא וכותב אחריה שתי נקודות )כעין סוף פסוק( ומוסיף את המלה הנכונה )לפי‬
‫דעתו‪ ,‬או אולי מכ״י אחר( כגון בעמ׳ ‪ 164‬מהכ״י‪ :‬כהנים‪ :‬אחים; עמ׳ ‪ 321‬למומין‪ :‬לממון;‬
‫‪,‬‬
‫עמ ‪ 389‬תלוי‪ :‬צלוב‪ .‬אם נזדמנה לו בהעתק תיבה מחוקה שאי אפשר לראותה רמז עליה במקומה‬
‫בנקודות‪ .‬תקונים של אותיות בודדות או מלים קצרות הוא שם בין השיטין‪ .‬תקונים הטעונים‬
‫כמה מלים‪ ,‬או הערות‪ ,‬הוא רושם בגליונות‪ .‬הרמ״ש צו״מ מנה כחמישים הערות או תקונים‬
‫כאלו שנעשו בידי הסופר בעצמו‪ ,‬ורק אחדות נוספו בידי בעלים אחרים‪.‬‬
‫בכי״ע נמצאות למעלה ממאתים מלים )ולפעמים משפטים שלמים( מנוקדות בתנועות‪.‬‬
‫מן הצלומים קשה להכיר אם אלו התנועות נעשו ע״י המעתיק של הכ״י‪ ,‬או שנוספו אח״כ‬
‫ע״י אחד מבעלי הכ״י‪ .‬הניקוד הזה הוא לא לפי כללי הניקוד הידועים לנו אלא נעשו עפ״י אופן‬
‫המבטאי)פונטי( שבזק ההוא‪ .‬בקמץ איננו משתמש כלל ובמקומה באה פתח)אךם‪ .‬יןךחה( במקום‬
‫סגול באה צירי )אחד‪ ,‬צמר(‪ .‬אץ בהן תנועות חטופות ובמקומן באה שוא בלבדה או התנועה‬
‫בעצמה )אבל‪ ,‬העלה‪ ,‬הרי(‪ .‬את המלה דינר הוא מנקד דינר‪ .‬אותיות בג״ד כפ״ת כשהן רפות הוא‬
‫מםמנן בסימן הרפה )קו קטן מעל האות(‪ .‬ולפעמים סימן כזה נמצא גם באות מ‪ .‬יש בזה‬
‫ענין רב לתולדות המבטא העברי בץ יהודי אשכנז בתקופות הקדומות של התישבותם‬
‫שם‪.‬‬
‫צ ו ר ו ת ה א ו ת י ו ת ו מ ק ו ם כ ת י ב ת ה כ ״ י ‪ .‬אחרי התבוננות מדויקת בצורות‬
‫האותיות האופיניות והשואה לכי״י אחרים‪ ,‬נראה לי שהסופר שהעתיק את הכ״י הזה היה אשכנזי‪.‬‬
‫אמנם חסר פה אותו טיב הכתיבה הטיפוסית של הסופר האשכנזי הידוע לנו מכי״י אשכנזים מזמנים‬
‫יותר מאוחרים‪ .‬אולם שלדי האותיות וקויהן היסודיים‪ ,‬וביחוד צורות של כמה אותיות אופיניות‪,‬‬
‫מראים לטיפוס הכתיבה האשכנזית‪ .‬בתקופה קדומה כזו עוד לא הגיע לידי צורה מםויימת‬
‫ההבדל בין כתב לכתב בארצות אירופה‪ ,‬ורק ע״י בדיקה בעץ בוחנת אפשר להבדילם זה מזה‪.‬‬
‫למרות שצורתו החיצונית של הכתב עושה רושם של כתב מזרחי‪ ,‬ברור הוא שהכ״י הזה לא נכתב‬
‫בארצות המזרח‪ ,‬ולא ב א ‪ p‬ספרד שצורת כתיבתה היתה אז דומה לכתיבה בבלית שמשם‬
‫היא באה לה‪ .‬כפי שאפשר להכיר מחודי הקוים ומתבניתם נראה שהסופר כתב בעט של נוצה‬
‫)לא בקולמוס( עם עוקץ אלכסוני‪ ,‬והוא שאפ‪#‬ר לו לעשות קדם מעוביים שונים‪ .‬סופרי ארצות‬

‫‪1 1‬‬
‫ב ת ו ס פ ת א ש ב א ל פ ס י מש״ס ר א ם ה ו ס י פ ו א ת ה פ ר ק השני מ מ ס כ ת מ כ ו ת ע״פ ה ו צ א ת צ ו ק ר מ נ ד ל ‪.‬‬
 ‫הקדמה‬
‫המזרח כתבו באותו ז ק בקולמוסים של קנים חלולים שהשפיעו הרבה על צורות האותיות‬
‫ועל תבנית קויהן‪ ,‬העוזרות לנו להבדיל בץ כתב מזרחי לכתב אירוסי‪.‬‬
‫אותיות הכ״י הן ביסודן בתבנית מרובעת‪ ,‬אבל כבר ניכר בהן המעבר לידי כתב עגול‬
‫)רבני או כתב רש״י(; אץ בהן אותן הזדות החדות והישרות שבאותיות המרובעות וגם הכיוץ‬
‫של האות נוטה כבר אל האות שלאחריה וכמעט שנוגעת בה‪ .‬הטיב של כמה אותיות שבכ״י‬
‫זה טפוםי הוא ורומז על ז ק קדום מאד‪.‬‬
‫אות א‪ .‬הקו היורד השמאלי נוגע כחודו השמאלי של הקו האלכסוני ואינו מתחיל מאמצעו‬
‫כמו באלפץ מ ז ק מאוחר‪ ,‬והיוד העליונה היא רק נקודה עבה דבוקה כמעט בסופו הימני של‬
‫הקו האלכסוני; תמונת אל״ף כזו עתיקה מאד‪.‬‬
‫אות ב‪ .‬באות ב יש כבר נטיה לתמונת ב רבנית )רש״י(‪ :‬גבה כבד כפוף וקוזז‬
‫הבסיסי נמשך מצד ימץ בלי הפסק העט‪ ,‬כלומ׳ כל האות נעשה בבת אחת‪.‬‬
‫אות ג‪ .‬רגלה השמאלית ממושכה לפנים‪ ,‬כאילו היא בועטת באות הבאה אחריה‪ .‬מתבנית‬
‫זו נתפתחה הגימ״ל הקורםיבית של זמננו‪.‬‬
‫אות ה‪ .‬רגלה השמאלית מתחילה מאמצע גגה ודבוקה לו )רגלה השמאלית של‬
‫הה״א היא סיוע רב לקביעות ז ק הכתיבה של כתב יד‪ .‬ב ז ק קדום היא יצאה מתוך הזוית‬
‫התיכונה הימנית וכמעט נגעה בראש רגל הימנית‪ ,‬כשם שאנו מוצאים במגילות הגנוזות שנתגלו‬
‫זה כמה שנים בא״י‪ .‬במשך הזק היא הלכה חזה לצד שמאל וכשהגיעה לסופה השמאלי של הגג‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫והיתה אף דבוקה ונראתה כאות ח ‪ ,‬התחילו הסופרים להפרידה ק הגג‪ .‬בכ״י זה הרגל עודנה‬
‫דבוקה לאמצעו של הגג(‪.‬‬
‫אות ח‪ .‬הרגל השמאלית עולה ומגיעה לסוסו של הגג וממעל לו)ובזה היא נבדלת מהה״א(‬
‫אות י‪ .‬נראית פה כמו ריש קטנה‪ »*,‬סימן לעתיקות מופלגת‪ ,‬והיא מזכידתנו את היו״ד‬
‫הקדומה שתמונתה היתה כמו יד איש‪.‬‬
‫אות ל ‪ .‬הקו היורד הימיני עדיץ ישר וקצר מאד‪ ,‬ונעשה כאגב אורחא‪ ,‬בלי כפיפות לצד‬
‫שמאל‪ .‬לפנים היה הקו הזה חסר לגמרי והלמד נראית כאות ‪ L‬הלועזית‪ ,‬ובמשך הזק נתארך‬
‫ונתעקם עד שנעשה כחלק עיקרי ק האות‪ .‬צוארה של הלמ״ד בכ״י שלנו קצר יותר מדי‪ ,‬ובזמן‬
‫קדום כזה היה צריך להיות יותר ארוך‪ ,‬אבל מפני השטח הצר שבץ שיטה לשיטה היה מוכרח‬
‫הסופר לקצרו )אות ל׳ היא היחידה היוצאת ממעל השורה(‪.‬‬
‫אות מ‪ .‬מתקרבת כבר לתמונת מ רבנית והוי״ו שבשמאלה נראית כרי״ש קטנה וקצרה‬
‫ואינה מגיעה לסופה של האות‪.‬‬
‫אות נו״ן‪ .‬סופית )וק כל האותיות הסופיות( עודה קצרה‪ ,‬כמו בכל כי״י עתיקים‪ ,‬אמנם‬
‫היא כבד יותר ארוכה משאר האותיות‪.‬‬
‫אות ק ‪ .‬הקו היורד מחובר לגגו‪ ,‬ם י ק לעתיקות‪ ,‬וכיוונו נוטה לצד ימץ )וכן שאר‬
‫האותיות הארוכות(‪ ,‬וזה מראה שהסופר חי ב א ‪ p‬שהכתב הלועזי)הרומי( היה נהוג‪ ,‬ואפשר שאף‬
‫הוא בעצמו היה רגיל גם בכתיבה רומית )בארצות המזרח נוטים הקדם היורדים לצד שמאל‬
‫בהשפעת הכתב הערבי‪ .‬סופר הרגיל רק בכתב עברי עושה קדם ישרים(‪.‬‬
‫אות ש‪ .‬הד״ו האמצעית יורדת ישר לאמצע הבסיס‪ ,‬במשך הדורות היא הלכה ונטתה‬
‫לצד שמאל עד שנעשית כחלק מהד״ ו השמאלית )כמו בשץ רש״י(‪.‬‬
‫הכ״י נכתב על קלף משורטט מצד אחד של הדף‪ ,‬בעצם חד‪ ,‬והשורות קרובות מאד‬
‫זו לזו‪ ,‬סימן ליוקר הקלף ב ז ק ההוא‪ .‬האותיות נכתבות תחת קו השרטוט‪ ,‬כמו שנוהגים סופרי‬
‫םת״ם‪ .‬הרמ״ש צו״מ‪ ,‬שגוף הכ״י היה בידו‪ ,‬מצא בקלף סימני מחיקות של כתב אחר‪ ,‬וחשב‬

‫״ עיין ס״ש ליברמן בתוספת ראשונים ח״ג‪ ,‬סוף עפ׳ ‪ ,153‬בשם תשובת הרא״ש‪.‬‬
‫יא‬ ‫הקדמה‬
‫שבכרך הזה היה כתוב בראשונה איזה טקסט אחר‪ ,‬ומחקוהו וכתבו במקומו את התוספתא‬
‫)פאלימפסעסט(‪ .‬אמנם לא עלה בידו לקרוא אף שורה אחת מן הטקסט הראשון‪ .‬ר״מ שטיינשניידר‬
‫ור״א ברלינר לא הסכימו לדעתו‪ .‬אף מצא בו סמנים של כתמי דם ושיער שהכ״י נגזל מבעליו‪,‬‬
‫והגיע לידי שפיכות דמים‪.‬‬
‫התוספתא נכתבה על ‪ 222‬דפים ולהם מחוברים עוד ארבעה דפים שכנראה הוצאו‬
‫מהבריכה הישנה ועליהם כתובים ענינים אחרים‪ .‬מניין השורות אינו שוה בכל עמוד‪ .‬מספרן‬
‫הוא בערך משלשים ושתים עד שלשים ושש‪ .‬גוף התוספתא מתחיל מדף ב׳ עמוד ב׳ ונגמר‬
‫בדף ‪ 222‬עמוד א׳ )עמוד האחרון חלק(‪ .‬בדף האחרון נמצא שטר העלווה‪ .‬כתב השטר‬
‫מחוק וקשה לקרוא בו‪ ,‬וביחוד מתוך הצילום‪ .‬לפי קריאתו של הרמ״ש צו״מ )ור״א ברלינר הסכים‬
‫אתו( זהו תוכנו‪ :‬בשנת נה׳ אלפים[ ועשרים )‪ (1260‬ר׳ יעקב ב״ר שמחה‪ ,‬בעל הכ״י‪ ,‬שהיה חייב‬
‫לר׳ אלעזר ב״ר יצחק הלוי סכום כסף‪ ,‬השליש את הכ״י הזה יחד עם ספר האלפסי‪ ,‬בידי‬
‫‪,‬‬
‫ר יהודה ב״ר שניאור‪ ,‬והתנו ביניהם כאשר הב״ח יסלק את חובו עד זמן קבוע ביניהם יחזיר‬
‫השליש את הספרים‪ ,‬או מחירם כפי ערכת ר׳ צוריאל בן שלומיאל‪.‬״‬
‫לפי טיב הכתב‪ ,‬צורות האותיות ויתר הסימנים הפליאוגרפיים‪ ,‬אפשר לדעתי לקבוע‬
‫את מקום כתיבת הכ״י ה ז ה ‪ -‬ב א ר ץ אשכנז וזמנו במאה הי״ב )במאה האחרונה של האלף‬
‫החמישי(‪.‬‬
‫ברשות הםפריה הלאומית שבווינה רשום במספר ‪) Heb. 20‬ברשימת‬ ‫ווינה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כ ״ י‬
‫א‪ .‬ז‪ .‬שווא‪ p‬משנת ‪.(N 46 ,1925‬‬
‫בשנת ה״ק )‪ (1340‬היה הכ״י הזה ברשות ר׳ מנחם ב״ר אברהם )כנראה מכתב ידו‬
‫בסוף הכ״י היה מארץ ספרד(‪ .‬בחודש תמוז‪ ,‬בשנה הנ״ל מכר אותו ר׳ מנחם הנ״ל לר׳ דניאל‬
‫ב״ר משה הכהן בעד עשרה וחצי זהובים‪ .‬ובשנת ה׳ ש״ז)‪ (1547‬נקנה ע״י ר׳ יוסף ב״ד יהושע‬
‫הכהן בגינובה בעד ארבעים זהובים‪ .‬ר׳ יהושע הזה הוא ההיסטוריץ הידוע שחבר ם׳ עמק הבכא‬
‫ועוד ספרים חשובים בתולדות ישראל והעמים‪.‬‬
‫בשנת ת׳מ׳י׳ם לפ״ק )‪ (1730‬נקנה ע״י ר׳ יעקב ב ן ‪ . ( ? ) . . .‬בשנת ‪ 1843‬היה הכ״י הזה‬
‫ברשות ר׳ אברהם גינצבורג והוא מכרו )ל׳ ביאנואר( יחד עם ם׳ הקנץ לאבן סיני לספריה‬
‫שבווינה בעד מאתים פלארין‪.‬‬
‫הכ״י כולל כל ששת הסדרים של התוספתא‪ .‬באמצע חסרים מספר של דפים מהכ״י‬
‫ונשלמו בדפים חלקים‪) .‬חסרים ד׳ יח‪-‬כא‪ :‬ק כ ״ קל״ו‪ ,‬קע״ז‪ ,‬קצ״ב‪ ,‬רע״ד‪ ,‬רע״ט‪ ,‬ש׳יי ושכ״א(‪.‬‬
‫ט׳‬

‫בסוף הכ׳יי )בדף שכ״ז ע״ב( נמצאות הרשימות של הבעלים השונים הנקובים לעיל‪ .‬על‬
‫הגליונות נמצאות הערות‪ ,‬מ ק בידי הסופר הראשון ורובן בידי אחרים‪.‬‬
‫הכ״י נכתב באותיות מרובעות קטנות )שמות המסכתות ומספרי הפרקים באותיות גדולות(‬
‫ק הטיפוס הספרדי וע״י סופר ספרדי מומחה‪ .‬נכתב על קלף‪ ,‬שכ״ז דפים )החסרים בכלל(‪ .‬גודל‬
‫כל דף ל״א וחצי סנטימטר גבהו וכ״ד רחבו‪ ,‬ל״ה שורות בכל עמוד‪.‬‬
‫ט י ב ה כ ת ב ו ז מ נ ו ‪ .‬צורות האותיות הן מהטיפוס הספרדי הידוע לנו מהרבה כי״י‪.‬‬
‫מבנה האותיות מראה סימני עתיקות‪ .‬אות א‪ .‬היודין שממעל ומתחת לקו האלכסוני נעשו בקוץ‬
‫קטנים ואץ להן צורת יו״ד‪ ,‬שלא כדרך הסופר הספרדי‪ .‬פה נמצאת כבר הליגטורה של האל״ף‬
‫עם הלמ״ד‪ .‬אות ג‪ .‬כמעט שאין הבדל בינה ובין אות נו״ן‪ ,‬ורק עפ״י הענץ אפשר להכירה‪.‬‬
‫אות ד‪ .‬רגלה קצרה מאד וכן באות ר אבל יש הבדל ניכר בין שתיק‪ .‬אות ה‪ .‬רגלה השמאלית‬
‫זזה כבר לצד ימץ עד כמעט סוף הגג ועודה מחוברת אליו‪ ,‬אבל עדיין יש הבדל בינה ובין אות ח‬
‫)ראה בכי״ע מה שכתבנו ע״ד אות ה(‪ .‬אות ל ‪ .‬רגלה כבר התעקמה לצד שמאל ונראית כלמי״ד‬

‫ר א ה ב מ ח ב ר ת ו ש ל צ ו ק ר ס נ ד ל <לעיל ע ׳ ‪ ,(4‬ע ט ׳‬
‫ה‬
 ‫הקדמה‬ ‫יב‬
‫של זמננו)עיין מ״ש לעיל על כי״ע(‪ .‬אות מ‪ .‬הוי״ו שלה כבר מגיעה לסוף האות‪ .‬אות ע‪ .‬היא‬
‫העי״ן הספרדית שיורדת תחת האות הבאה‪ ,‬והוא סימן מובהק לכתב ספרדי‪ .‬אות ש‪ .‬הוי״ו‬
‫האמצעית נוטה כבר לצד שמאל עד שכמעט נוגעת בוי״ו השלישית של השי״ן )עי׳ מ״ש לעיל‬
‫על כי״ע באות זו(‪ .‬האותיות הסופיות הגיעו פה כבד לארק המקסימלי‪.‬‬
‫ע״ד זמנו‪ ,‬נראה לי שעל יסוד תבנית האותיות אפשר לקבעו בודאות בראשית המאה הי״ד‬
‫‪,‬‬
‫)ה׳ אלפים ום בערך(״‪ .‬עד כאן דברי החכם ר״מ לוצקי‪.‬‬
‫כתיב הכ״י הוא קרוב מאד לכתיב הספרים ממוצא א״י‪ ,‬כגק א ק )במקום אדם(‪ ,‬דמיי‬
‫)במקום דמאי(‪ ,‬שמי )במקום שמאי(‪ ,‬במי )במקום במה( וכדומה‪.‬‬
‫ואף שראינו שכ״י ערפורט עתיק מכ״י ווינה בחרנו באחרץ‪ ,‬מפני שהוא כתב היד‬
‫היחידי של כל התוספתא )חוץ מחםרץ כמה דפים במקומות שונים(‪ ,‬ובעיקר מפני שהוא מתאים‬
‫רובו ככולו לכת״י על קלף שבא ממצרים לידי הגאץ ר׳ משה מרגלית‪ ,‬כת״י ישן נושן‪,‬‬
‫יותר מאלף שנה )לפי דבריו( בזמנו של הרב הנ״ל‪ ,‬עיץ מ״ש במבוא לבאורנו הארוך‬
‫עמ׳ י״ז ואילך‪ .‬ואף נוסחאות הקטעים ‪ p‬הגניזה מתאימות הרבה לכ״י זה )אעפ״י שישנם‬
‫יוצאים ‪ p‬הכלל(‪ ,‬כ״י זה ובן משפחתו נוסח הדפוסים‪ ,‬מייצגים את טיפוס כתבי יד ספרד‪ ,‬כמו‬
‫שהראינו במבוא לבאורנו הארוך עמ׳ י״ט‪.‬‬
‫נהגנו בהוצאה שלפנינו כמנהגו של ר׳ חייא מאיר ז״ל בכ״י שנדפס בסוף האלפסי‬
‫דפוס ויניציאה דפ״א‪ .‬לא שינינו בפנים הנוסח )את הכפילויות המוטעות הקפתי‪ ,‬ואת החסר‬
‫הוספתי במרובעים(‪ ,‬אלא העתקנו את כתב היד כמו שהוא‪,‬״ ולא הגהנו בפנים ע״פ כ״י ערפורט‬
‫או נוסח הדפוסים‪ .‬ומכל שכן שלא הגהנו ע״פ המקבילות‪ .‬וכבר לימדנו רבינו הגדול‪ ,‬דבינו תם‪,‬‬
‫בהקדמתו לספר הישר‪ :‬״ועוד אני מודיע לרבים ומשמיע שלא להגיה ספרים מתוך תוספתא‬
‫ומתוך הבדייתות‪ ,‬כי אפילו מאותן הנזכרות בתלמוד אנו צריכים לתרץ ברייתא לא שמיע ליה״‪.‬‬
‫יתר על ‪ p‬אין לנו מסורת מושכת רב מפי רב בפירוש התוספתא‪ ,‬ואין אנו רואים את עצמנו‬
‫דשאים להוציא בפעם הראשונה נוסח מלוקט )אקלקטי(‪ .‬הנםיק הוכיח לנו שקשה להכריע‬
‫בוודאות גמורה שיש לפנינו שיבוש בדור‪.‬״ ולא עוד אלא שאינו מן הראוי לטשטש את התמונה‬
‫המתקבלת מנוסח אחיד‪ .‬ולא הרי הספרות הקלםית הלועזית שכבר פורסמה בהרבה הוצאות‬
‫מדוייקות‪ ,‬כהרי הספרות שלנו שלא נתחדשו בה הוצאות מדעיות אלא בדורות האחרונים‪.‬‬
‫ברם במקרים יוצאים מן הכלל‪ ,‬בשעה שהשיבוש היה נראה לנו למעלה מכל ספק‪,‬‬
‫ובשעה שנוסח הכת״י היה מבלבל את הקורא נתנו בפנים נוסח הדפום או נוסח כי״ע‪1«,‬‬
‫ובשינויי נוסחאות צוינה גירםת כ״י ווינה‪ .‬יוצא ‪ p‬הכלל היא כתיבת שם הויה שהדפםנו בפנים‬
‫״ה׳ ״ בשעה שבכ״י ווינה נכתב השם בצורה של ג׳ יודץ‪ ,‬כמץ סגל הפוך‪ ,‬וכע״ז אף בכ״י ערפורט‪.‬‬
‫חילוקי ההלכות הם כמו בהוצאת צוקרמנדל‪ .‬ונהגנו כן כדי להקל את החיפוש בתוספתא‬
‫ללומד שישתמש בקונקודדנציא של הרח״י קוםובםקי ^ ‪ p‬את ההלכות ע״פ ההוצאה ההיא‪.‬‬
‫בשינויי נוסחאות סומנו חילוקי ההלכות בכ״י ווינה‪ ,‬בדפוסים ובכי״ע )במקום שצוקרמנדל חילק‬
‫‪,‬‬
‫אחרת(‪ .‬וכבר הוכחנו במבוא לבאורנו הארוך )עמ כ״ב( שחילוקי ההלכות לא יצאו מידי‬
‫המסדר הדאשץ‪ .‬כיוצא בו הוספנו סימני הפסק בתוך ההלכות עצמן‪ ,‬ופשיטא שהסימנים‬
‫הללו לפעמים פירושים הם‪.‬‬

‫*< בנליונות כתה״י שנכתבו בזמן מאוחר לא השגחתי כלל‪ ,‬מפני שאין להם ערך ביחס לכ״י עצמו‪.‬‬
‫מתוך אותם הגליוגות שיכולתי לקרוא ראיתי שהמגיה הוסיף פירושים והגהות משלו‪ ,‬ואין להם יסוד בכי״י‪.‬‬
‫«! בכי״ו‪ ,‬וכן בדפוסים‪ ,‬חסרה לפעמים המלה ‪.‬אומר״ אחרי שם התנא‪ ,‬והכנסתיה בפנים בםרובעים‪,‬‬
‫אעפ״י שהשיבוש איגו ודאי גמור‪ ,‬עיין בבלי ב״ק ל״ט ב׳‪ .‬וכן הוא הנוהג בירושלמי להשמיט בכגון דא‬
‫את המלה ‪.‬אומר״ )‪.‬אפר״>‪.‬‬
‫•» עיין לדוגמא להלן‪ ,‬עסי ‪ 292‬ואילך‪ ,‬ובצילום מכי״ו שצרפנו לספרנו‪.‬‬
‫יג‬ ‫הסימניות והקיצורים בשנויי הנוסחאות‬
‫בשינויי נוסחאות צוינו כל השינויים‪ ,‬ואפילו הקלים ביותר‪ ,‬שהרי למדנו בדרך‬
‫העבודה שלפעמים השינוי הקל ביותר פותח פתח להגהה נכונה‪ ,‬עיין‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בתרביץ‬
‫‪,‬‬
‫ש״ב עמ ‪ .239‬הכתיב החסר של המלה ״צפרין״ הוביל להגהה בירושלמי‪ ,‬וההגהה נתקיימה על‬
‫‪,‬‬
‫ידי כ״י של הירושלמי‪ ,‬עיין במבוא לירושלמי כפשוטו עמ י״ח‪ .‬יוצא מן הכלל היא התיבה ״רבי״‬
‫שנדפסה ע״פ רוב בשלימותה בדפוסים במקום ר׳ שבכ״י ווינה‪ .‬אבל בשעה שהנידץ הוא‬
‫‪,‬‬
‫ברבי‪ ,‬ר׳ יהודה הנשיא‪ ,‬צויין אף השינוי בין ״רבי״ ל״ר ״‪.‬‬
‫בהוצאה זו התחשבנו בראשונה עם בני תורה המצויים הרבה אצל הספרות הרבנית‪,‬‬
‫ולפיכך בחרנו בסימניות המקובלות בספרות זו כדי לסמן בהן את החסרונות ואת ההוספות‪.‬‬
‫בפירוש הקצר צויין תכופות‪ :‬עיין בבה״א )־כבאור הארוך(‪ ,‬מפני שלעתים קרובות הפירוש‬
‫הקצר הוא בבחינת ״מאי קא משמע לן״ או ״מנא הני מילי״‪ ,‬ואין לסמוך עליו מבלי לעיין‬
‫כבאור הארוך‪ ,‬ולא חברנוהו אלא למי שירצה לעבור על התוספתא בקופיא בעלמא‪.‬‬

‫ש‪ .‬ל‪.‬‬

‫הםימניות והקיצורים בשנויי הנוסחאות‬

‫כ״י ערפורט‪.‬‬ ‫א‬

‫כ״י ווינה‪.‬‬ ‫ב‬
‫כ״י הגניזה ממצרים‪.‬‬ ‫ג‬
‫תוספתא דפוס ראשץ‪.‬‬ ‫ד‬

‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫‪E‬הוספה‬

‫מחיקה‪.‬‬ ‫=‬ ‫) (‪2‬‬
‫התיבה )התיבות( אינה )אינן( במקור שצויין‪.‬‬ ‫=‬ ‫חסר‬
‫אין הפסק בין הלכה להלכה‪.‬‬ ‫=‬ ‫סתום‬
‫יש כאן ריוח והפסק‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פתוח‬
‫‪,‬‬
‫ב פעמים‪.‬‬ ‫=‬ ‫ב״פ‬
‫‪,‬‬
‫ג פעמים‪.‬‬ ‫=‬ ‫ג״פ‬
‫ותן דעתך שאחרי ה ס י מ נ י ם ״פתוח״‪ ,‬״סתום״‪ ,‬״חסר״ באה תמיד נקודה‪ ,‬וכן‬
‫באה נקודה לפני הסימנית שלפניה‪ .‬לדוגמא‪ :‬אחר כך ‪ I‬ד חסר‪ .‬א חזר‪ .‬ומכאן יבץ הקורא‬
‫שהמלים ״אחר כך״ חסרות בד‪ .‬אבל אם כתוב‪ :‬אחר כך ‪ I‬ד חסר א חזר)בלי נקודה אחר ״חסר״(‬
‫פירושו שבמקום ״אחר כך״ שבכי״ו הגירםא בד ״חסר״ ובא ״חזר״‪ .‬וכן לדוגמא‪ :‬אחר כך ן‬
‫ד חזר‪ .‬א חסר‪ .‬ופירושו שבא חסרות המלים ״אחר כך״‪ .‬אבל אם כתוב‪ :‬אחר כך ‪ I‬ד חזר‬
‫א חסר )בלי נקודה אחר ״חזר״( פירושו שבמקום ״אחר כך״ שבכי״ו הגירםא בד ״חזר״‬
‫ובא ״חסר״‪ .‬וכן על הקורא לדייק ולעיין היטב בשנו״ם בכמה מלים לפני התיבה שהוא מעוניין‬
‫בה ולאחריה‪ ,‬שמא צויץ לפני כן )או אחר כך( שישנה השמטה בכ״י או בדפוס‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫ובשנויס הם משמשים‬ ‫סונרים מרובעים בפנים הנוסח מסמנים שהמוסגר חסר בכייו‪ ,‬ונוסף עיפ סקור אחר‪.‬‬
‫סימן שהםוסנר נמצא במקורות פרט לנוסח שהדפסתי בפנים‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫בפנים הנוסח פירושו שהמוקף הוא מיותר‪ ,‬ובשנו־ס אני מכניס לפעמים במוקף הערות משלי‪.‬‬
 ‫ראשי תיבות וקיצורים במסורת התוספתא ובפירוש הקצר‬
‫ראשי תיבות וקיצורים במסורת התוספתא ובפירוש הקצר‬
‫כ״ס — כ ס ה פקוסות‪.‬‬
‫כנ״ל — כ ס ו שנזכר ל ע י ל ‪.‬‬
‫כס״ז — כסיגנון זה‪.‬‬
‫כ ע י ז — כ ע י ן זה‪.‬‬
‫כפויפ — כפתור וסרח‪.‬‬
‫כצ״ל — כן צריך לוסר‪.‬‬
‫ס״א‪ ,‬ס ״ ב — מ ל כ י ם א ׳ ‪ ,‬בי‪.‬‬
‫פ י א ‪ ,‬מ ־ ב וכוי — מ ש נ ה א ׳ ‪ ,‬מ ש נ ה ב׳ וכוי‪.‬‬
‫מהריקיש — מורנו ה ר ב י ע ק ב קשטרו‪.‬‬
‫מו״ק — מ ו ע ד ק ט ן ‪.‬‬
‫פויש — מ ו צ א י שבת‪ ,‬מוצאי שביעית‪.‬‬
‫סלא״ש — מ ל א כ ת שלמה‪.‬‬
‫מ״מ — מ כ ל מ ק ו ם ‪.‬‬
‫ססה״ת — מסורת התוספתא‪.‬‬
‫פ ״ ע — מ ע ש ר עני‪.‬‬
‫פ ע ״ ש — פ ע ש ר שני‪.‬‬
‫פק״נ — פ ק י צ י נרדפים‪.‬‬
‫פ י ש — פ ה ש כ ת ב ת י )שכתוב(‪ ,‬פ ע ש ר שני‪.‬‬
‫פש״ש — פ ה ש כ ת ב ת י ) ש כ ת ו ב ( שם‪.‬‬
‫נויא‪ ,‬נו״ב — נ ו ס ח א א י ‪ ,‬נ ו ס ת א ב ׳ ‪.‬‬
‫ס ה י א ‪ ,‬ס ה ״ ב ו כ ו ׳ — ס ו ף ה ל כ ה א ׳ ‪ ,‬ס ו ף ה ל כ ה בי‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ס״ז — ס פ ר י ז ו ט א ‪.‬‬
‫סי׳ — סיסן‪.‬‬
‫ס ס ״ א ‪ ,‬ס ס ״ ב ו כ ו ׳ — ס ו ף ס ש נ ה אי‪ ,‬ס ו ף ס ש נ ה ב '‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ס ע י א ‪ ,‬ס ע ־ ב ו כ ו ׳ — ס ו ף ע ס ו ד אי‪ ,‬ס ו ף ע ס ו ד ב ׳‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ס פ י א ‪ ,‬ס פ ״ ב ו כ ו ׳ — ס ו ף פ ר ק אי‪ ,‬ס ו ף פ ר ק ב׳ ו כ ו י ‪.‬‬
‫סיק — סעיף קטן‪.‬‬
‫ע״ה — ע ם ה א ר ץ ‪.‬‬
‫עיז — ע ב ו ד ה ז ר ה ‪ ,‬ע ל זה‪.‬‬
‫עיי — ע ל ידי‪.‬‬
‫עיי״ש — ע י י ן שם‪.‬‬
‫עים — ע ל םנת‪.‬‬
‫עיפ — ע ל פי‪.‬‬
‫פ י א ‪ ,‬ס י ב וכו׳ — פ ר ק אי‪ ,‬ב׳ ו כ ו י ‪.‬‬
‫פ י ׳ — פירוש‪ .‬פ י ס ק א ‪.‬‬
‫פיה״ס — פירוש הסשניות‪.‬‬
‫פיס׳ — פיסקא‪.‬‬
‫פיס — פני פשה‪.‬‬
‫פסייר — פסיקתא רבתי‪.‬‬
‫יד‬
‫אויה — א ו ר ח חיים‪.‬‬
‫אחיכ — אחר כך‪.‬‬
‫איי — א ר ץ ישראל‪.‬‬
‫איכיר — איכה רבה‪.‬‬
‫אעפ״י — א ף ע ל פי‪.‬‬
‫ביב — בבא בתרא‪.‬‬
‫בבהיא — כבאור הארוך‪) ,‬בתוספתא כפשוטה(‪.‬‬
‫בריא — במה דברים אסורים‪.‬‬
‫בהיא — הבאור הארוך‪) ,‬בתוספתא כפשוטה(‪.‬‬
‫ביהימ — בית ה מ ד ר ש )מדרשות הוצ׳ יעללינעק(‪.‬‬
‫בימ — ב ב א מציעא‪.‬‬
‫בפיר — בסדבר רבה‪.‬‬
‫בעה״ב — ב ע ל הבית‪.‬‬
‫בצ״צ — ב צ ר כ י ציבור‪.‬‬
‫ביק — ב ב א ק פ א ‪.‬‬
‫ביר — בראשית רבה‪.‬‬
‫ב ר י נ — )ר׳ יונה( ב ר ׳ גרשון‪.‬‬
‫ני׳ — נ י ר ס א ‪ ,‬נ י ר ס ת ‪.‬‬
‫גנזיש — ננזי ש כ ט ר ‪.‬‬
‫דיא — ד ר ך ארץ‪.‬‬
‫דאיז — ד ר ך א ר ץ זוטא‪.‬‬
‫דביר — דברים רבה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫דהיא‪ ,‬ד ה י ב — ד ב ר י היפים א ‪ ,‬ב׳‪.‬‬
‫ד ר י א — דר׳ אליעזר )פרקי(‪.‬‬
‫ד ר י ן — ד ר ׳ גתן ) א ב ו ת ( ‪.‬‬
‫ה י א ‪ ,‬ה י ב ו כ ו ׳ — ה ל כ ה אי‪ ,‬ה ל כ ה ב׳ ו כ ו י ‪.‬‬
‫הוצ׳ — הוצאת‪.‬‬
‫העי — ה ע ר ה ‪.‬‬
‫וייר — ו י ק ר א ר ב ה ‪.‬‬
‫וכעיז — וכעין זה‪.‬‬
‫ופשיש — ו פ ה ש כ ת ב ת י ) ש כ ת ו ב ( שם‪.‬‬
‫חיד — חסדי דוד‪.‬‬
‫חוהיפ — חול הסועד‪.‬‬
‫חו״ל — חוץ ל א ר ץ ‪.‬‬
‫טאויח — טור א ו ר ח חיים‪.‬‬
‫כני׳ — כ ג י ר ס א ‪ ,‬כ נ י ד ס ת ‪.‬‬
‫כ י י ו — כ ת ב י ד ווינה‪.‬‬
‫כייע — כ ת ב יד ערפורט‪.‬‬
 ‫הוצאות המקורות שעל פיהם סומנו העמודים‬
‫ר פ ״ א ‪ ,‬ר פ י ב וכו׳ — ר א ש פ ר ק אי‪ ,‬ר א ש פ ר ק ב׳‬ ‫צו״ם‪ ,‬צ ו ק ׳ — צ ו ק ר מ נ ד ל ‪.‬‬
‫רש״ס — ר ב ע ו ש ל ם ה ס י ר י ל י א ו ‪.‬‬ ‫צ״ל — צריך לומר‪.‬‬

‫שיא‪ ,‬שיב — ש מ ו א ל אי‪ ,‬ש מ ו א ל ב׳‪.‬‬

‫ק ה י ז — ק ה ל ת זוטא‪.‬‬
‫שהשיר — שיר ה ש י ר י ם ר ב ה ‪.‬‬
‫קהיר — קהלת רבה‪.‬‬
‫שוי — שורה‪.‬‬
‫קיש — ק ר י א ת שמע‪.‬‬
‫שוית — ש א ל ו ת ותשובות‪.‬‬
‫שמויר — ש מ ו ת ר ב ה ‪.‬‬
‫ר ה י א ‪ ,‬ר ה י ב וכו׳ — ר א ש ה ל כ ה אי‪ ,‬ר א ש ה ל כ ה ב ׳‬
‫שנויא — שנות א ל י ה ו ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫שנו״ס — שינויי נ ו ס ח א ו ת ‪.‬‬
‫רויר — רות רבה‪.‬‬
‫שיש — שם שמים‪.‬‬
‫ר י ח — ר א ש חודש‪ .‬רבינו חננאל‪.‬‬
‫תויכ — תורת כהנים‪.‬‬ ‫ר י ב מ י ץ — ר ב י נ ו י צ ח ק בן מ ל כ י צ ד ק ‪.‬‬
‫ת ס י ר — ת ו ס ס ת ראשונים‪.‬‬ ‫ר מ ״ א ‪ ,‬ר מ י ב וכוי — ר א ש מ ש נ ה אי‪ ,‬ר א ש משנה ב׳‬
‫תיק — תנא קמא‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫תרוימ — ת ר ו מ ת מעשר‪ ,‬תרומות ומעשרות‪.‬‬ ‫ר ע י א ‪ ,‬ר ע י ב ו כ ו ׳ — ר א ש ע מ ו ד אי‪ ,‬ר א ש ע מ ו ד ב׳‬
‫תשהינ — ת ש ו ב ו ת הגאונים‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬

‫הוצאות המקורות שעל פיהם סומנו העמודים‬

‫ה ו צ ׳ רשיז ש כ ט ר ‪ ,‬ווינה ת ר מ י ז ‪.‬‬ ‫א ב ו ת ד ר ׳ נתן‪.‬‬

‫הוצ׳ תיאודור־אלבק‪ ,‬ברלין תרסינ‪-‬תרפיט‪.‬‬ ‫בראשית רבה‪.‬‬
‫ה ו צ ׳ ר י מ מ ר ג ל י ו ת )פרשיות א ׳ ‪ -‬כ ׳ ( ‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ת ש י י נ ‪ -‬ת ש י י ד ‪.‬‬ ‫ויקרא רבה‪.‬‬
‫הוצ׳ רחיש האראוויטץ‪ ,‬פרנקפורט תרציא‪.‬‬ ‫מכילתא‪.‬‬
‫ה ו צ ׳ ר י מ איש שלום‪ ,‬ווינה ת ר ס י ב ‪.‬‬ ‫סדר אליהו רבה‪.‬‬
‫הוצ׳ רחיש האראוויטץ‪ ,‬לייפציג תרעיז‪.‬‬ ‫ספרי במדבר‪.‬‬
‫ה ו צ ׳ ר י א פ י נ ק ל ש ט י ן ‪ ,‬ב ר ל י ן תיש‪.‬‬ ‫ספרי דברים‪.‬‬
‫נ ס פ ח ל ס פ ר י ב מ ד ב ר הניל‪.‬‬ ‫ס פ ר י זוטא‪.‬‬
‫ה ו צ ׳ ר י ס איש שלום‪ ,‬ווינה תר״מ‪.‬‬ ‫פסיקתא רבתי‪.‬‬
‫ה ו צ ׳ ר א י ה ווייס‪ ,‬ווינה ת ר כ י ב ‪.‬‬ ‫תורת כהנים‪.‬‬
 ‫מסכת ברכות‬

‫] פ ר ק א׳[‬
‫‪ .1‬מאמתי קורץ את שמע בערכין‪ ,‬משעה שבני אדן נכנםץ לרכל פיתן‬
‫בלילי שבתות דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים אומ׳ משעה שהכהנים זכאץ לוכל‬
‫תרומתן‪ .‬סימן לדבר צאת הכוכבים‪ ,‬אע״פ שאץ ראיה לדבר‪ ,‬זכר‬
‫לדבר‪ ,‬ו ח צ י ם מ ח ז י ק י ם ב ר מ ח י ם מ ע ל ו ת ה ש ח ר ע ד צ א ת‬
‫‪5‬‬
‫ה כ ו כ ב י ם ‪ ,‬ר׳ שמעץ או׳ פעמים שאדם קורא אותה שתי פעמים בלילה‪,‬‬
‫אחת עד שלא ]עלה[ עמוד השחר‪ ,‬ואחת משעלה עמוד השחר‪ ,‬ונמצא יוצא‬
‫ידי חובתו של יום ושל לילה‪ .‬ר׳ אר ארבע משמרות בלילה‪ .‬העונה אחת‬
‫מעשרים וארבעה משעה‪ ,‬העת אחת מעשרים וארבעה בעונה‪ ,‬והרנע אחד‬
‫מעשרים וארבעה בעת‪ .‬ר׳ נתן אף שלש משמרות הוי הלילה‪ ,‬שנ׳ ראש‬
‫‪10‬‬
‫האשמורת התיכונה‪ ,‬אץ תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה‪ .2 .‬מאימתי‬
‫קורץ את שמע בשחרים‪ ,‬אחרים אומ׳ כדי שיהא חבירו רחוק ממנו‬
‫ארבע אמות ומכירו‪ .‬מצותה עם הנץ החמה‪ ,‬כדי שיהא סומך לה ת פ ל ‪/‬‬

‫נ וחכמים וכר‪ .‬משכ׳ פ׳׳א מ״א;‬ ‫! מאמחי וכר‪ .‬ילוש׳ ‪D‬״‪ b‬ה״א‪ ,‬ב׳ ע״א; בבלי ב׳ ‪/3‬‬
‫* ל׳ שמעון וכר‪ .‬ילוש׳ פ״א ה״א‪,‬‬ ‫וכר‪ .‬נחמי׳ ד ‪ /‬נרו‪.‬‬ ‫* וחציס‬ ‫ילוש׳ ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫נ׳‬ ‫ל ל׳ א ר וכר‪ .‬ילוש׳ פ״א ה״א‪,‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫עמ׳‬ ‫ב׳ סע״ד; בבלי ח׳ נ׳; אבוח דל״ן ספ״ב‪,‬‬
‫י ‪/‬‬ ‫‪7‬‬
‫העוכח וכר‪ .‬ילוש׳ ואיכ״ל הכ״ל‪.‬‬ ‫י׳׳כו‪ ,‬הול׳ נובל‪ ,‬עמ׳ ‪.120‬‬ ‫ע״ד; בבלי ג׳ ב ; איכ׳׳ל פ״ב ס‬
‫״ אחלים ו כ ו ‪/‬‬ ‫ל א ש וכר‪ .‬שופנוים ז ‪ /‬י״נן‪.‬‬ ‫• ל ׳ כחן וכר‪ .‬ילוש‪ /‬בנלי‪ ,‬ואיכ״ל הכ״ל‪.‬‬
‫״ מצוהה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ הכ״ל )להלן בסמוך ש‪;(0‬‬ ‫ילוש׳ פ״א ה״ב‪ ,‬ג׳ ע״א; בבלי נו׳ ב ‪/‬‬
‫בבלי כ״ו א ‪/‬‬

‫לוכל ן‬ ‫‪ a‬בלילי | ד בערבי‪.‬‬ ‫לוכל | ד א לאכול‪.‬‬ ‫א י ן | ד א אדם‪.‬‬ ‫סאיסחי‪.‬‬ ‫‪ 1‬סאםתי | ד א‬

‫« וחצים | ך א חציים‪.‬‬ ‫אעים | ד א ואף על סי‪.‬‬ ‫נ תרומתן | ד בתרוסחן א בתרוםה‪.‬‬ ‫לאכול‪.‬‬ ‫ד א‬
‫םשעלה ן‬ ‫ד קודם שתעלה‪.‬‬ ‫• עד שלא ןעלה[ | ב תלוי בין השורות‪.‬‬ ‫» הכוכבים | כ ר סתוזז‪.‬‬ ‫ע ד ן א ועד‪.‬‬
‫בלילה | ר ]הוי[ הלילה‪.‬‬ ‫‪ 7‬לילה | ב ך פתוח‪.‬‬ ‫יוצא ן א יוצא ]בה[‪.‬‬ ‫תסצא ן א נסצא‪.‬‬ ‫ד משיעלה‪.‬‬
‫וארבעה בעונה | ד וארבע לעונה‪.‬‬ ‫העת | ד א והעת‪.‬‬ ‫» וארבעה משעה | ך וארבע לשעה‪.‬‬ ‫העונה | ר עתה‪.‬‬
‫הלילה | ד א בלילה‪.‬‬ ‫הוי | ד א חסר‪.‬‬ ‫סשסרות ן ך אשמורות‪.‬‬ ‫‪ t‬וארבעה | ד וארבע‪.‬‬ ‫א ח ד | ד א אחת‪.‬‬
‫חבירו‬ ‫‪ 11‬בשחרים | ד בשחרית א בשחרין‪.‬‬ ‫אין ן א ואין‪.‬‬ ‫‪ 10‬האשמורת | ס האשסרת‪.‬‬ ‫ראש ן א לראש‪.‬‬
‫ד נאולה לתפלה א נאולה לתפילה‪.‬‬ ‫‪ 13‬לה חטל׳ |‬ ‫ססגו | א הימנו‪.‬‬ ‫ד סמנו חברו ברחוק‪.‬‬ ‫רחוק םםני |‬

‫פירשיי‪ :‬מ מ ה ר ץ ל ס ע ו ד ה ‪ ,‬ש ה ב ל מוכן‪.‬‬ ‫שבתות‪.‬‬ ‫‪.2‬בלילי‬ ‫א ד ן ‪ .‬ש מ י אדם‪.‬‬ ‫‪ .1‬ש ב נ י‬

‫מפרש את‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫משמרות‬ ‫‪.7‬ארבע‬ ‫וכוי‪ .‬שהיום כ ל ה ב צ א ת ה כ ו כ ב י ם ‪.‬‬ ‫ראיה‬ ‫‪.3‬שאין‬
‫ועיץ‬ ‫משנתנו‪ :‬מ א י מ ת י ק ו ר ץ א ת ש מ ע ב ע ר ב ץ וכו׳ ע ד ס ו ף ה א ש מ ו ר ה ה ר א ש ת ה ד ב ר י ר ׳ א ל י ע ז ר ‪.‬‬
‫ח ל ו ק ת ה ע ם <כד׳‬ ‫מ ד ב ר י ר ב י ‪ ,‬והוא ב א ר א ת‬ ‫ה כ ל הוא‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫העונה אחת‬ ‫ב ב ל י ג׳ אי‪.‬‬
‫‪ .11‬ח ב י ר ו וכוי‪ .‬פירשו בירושלמי ב ח ב י ר ו שרואהו‬ ‫הירושלמי ואיכיר> ו ה ל י ל ה ‪ ,‬ו א ת ח ל ו ק ת ה ש ע ה ‪.‬‬
‫ל ק י ז ץ ‪ .‬כלומר לפרקים‪ ,‬א ב ל ל א בחבירו ה ר ד ל א‪1‬לו‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫ברכות פ״א‬ ‫‪2‬‬

‫ונמצא מתפלל ביום‪ .‬אמ׳ ר׳ יהוד׳ פעם אחת הייתי מהלך אחר ר׳ עקיבא‬
‫ואחר ר׳ אלעזר בן עזריה‪ ,‬והניע זמן קרית שמע‪ ,‬כמדומה אני שנתיאשו‬
‫» מלקרות‪ ,‬אלא שהיו עםוקין בצרכי צבור‪ .‬קריתי ושניתי‪ ,‬ואחר כך התחילו‬
‫הן‪ ,‬וכבר נראת חמה על ראשי ההרים‪ .3 .‬החתנים וכל העסוקץ במצות‬
‫פטורין מן קרית שמע ומן התפלה‪ ,‬שנ׳ ב ש ב ת ך ב ב י ת ך ‪ ,‬פרטלעסוקים‬
‫‪ .4‬מעשה בר׳ ישמעאל‬ ‫במצות‪ ,‬ו ב ל כ ת ך ב ד ר ך ‪ ,‬פרט לחתנים‪.‬‬
‫ור׳ אלעזר בן עזריה שהיו שרויין במקום אחד‪ ,‬והיה ר׳ ישמעאל מוטה‬
‫‪ 20‬ור׳ אלעזר בן עזריה זקוף‪ .‬הניע זמן קרית שמע‪ ,‬נזקף ר׳ ישמעאל והטה‬
‫ר׳ אלעזר בן עזריה‪ .‬אמ׳ לו ר׳ ישמעאל‪ ,‬מה זה אלעזר‪ .‬אמ׳ לו‪ ,‬ישמעאל‬
‫אחי‪ ,‬לאחד או׳ לו מפני מה זקנך מנודל‪ ,‬והוא או׳ להם יהיה מנד המשחיתים‪,‬‬
‫אני שהייתי זקוף הטיתי‪ ,‬ואת שהייתה מוטה נזקפתה‪ .‬אמ׳ לו אתה הטיתה‬
‫לקיים דברי בית שמאי‪ ,‬ואני נזקפתי לקיים ]דברי[ בית הלל‪ .‬דבר אחר‬
‫‪ 25‬שלא יראו התלמידים ויעשו קבע הלכה כדבריך‪ .5 .‬למה אמרו אחת‬

‫‪,‬‬
‫«! החסכים ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ב מ״ח; ימש׳ פ״א‬ ‫» ר׳ יהוד׳ ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״א ה״ב‪ ,‬ג סע״א‪.‬‬
‫דברים ף‪ ,‬ז׳•‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫״ בשבחן‬ ‫ה״ג‪ ,‬ג׳ ע״ב; בבלי י״א א ‪ /‬כו״ז א׳; ס ו כ ה כ״ה א ‪/‬‬
‫א‪/‬‬ ‫קפרי ואחחכן פי׳ ל״ד‪ ,‬עמ׳ ‪ ;62‬ירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬ג׳ ע״ב; בבלי י״א‬ ‫״ מעשה ו כ ו ‪/‬‬
‫עיין להלן פ״ה ה״ב ובמקבילוח; דמאי פ״ה הכ״ד; משכחכו ‪ qip‬חלה; בבלי‬ ‫» קבע ו כ ו ‪/‬‬
‫כחובוח כ׳ ב ‪/‬‬

‫‪ 15‬אלא שהיו עסוקין ‪I‬‬ ‫א ]ואין כמדומה‪ .‬שנתיאשו | א שנתייאשו‪.‬‬ ‫‪ 14‬כמדומה |‬ ‫‪ 13‬יהוד׳ | ך א יהודה‪.‬‬
‫«‪ 1‬נראת | ך נראת׳‬ ‫בצרכי צבור | א בצורכי ציבור‪.‬‬ ‫ד אלא שעסוקין א מפני שהן עסוקין‪.‬‬
‫העסוקין ן א העסוקים­‬ ‫החתנים | ד החתנין‪.‬‬ ‫ראשי | ד ראש‪.‬‬ ‫חמה ן א החסה•‬ ‫א נראית‪.‬‬
‫‪1 7‬‬
‫בביתך | ך בביתיך‪.‬‬ ‫ומן התפלה | א חסי• ד וסן התפלה ]ומן התפילין[‪.‬‬ ‫סן קרית | ד א מקרית‪.‬‬
‫»‪P 1‬‬ ‫‪ 18‬לחתנים | ד לעסוקין במצות‪ .‬ב סתום‪.‬‬ ‫‪ 18-17‬לעסוקים במצות | א לעסוקץ במצות ד לחתנים‪.‬‬
‫!‪ 2‬בן עזריה |‬ ‫‪ 20‬הניע | ד א והגיע• נזקף | ד ונזקף‪ .‬והטה | ד והיטה א והיה‪.‬‬ ‫עזריה | ד חסר‪.‬‬
‫ספני סה ן א לסה•‬ ‫‪ 22‬ל א ח י אי׳ לי | ד א אוסרי־ ) א אוסרין( לאחד‪.‬‬ ‫ד חסר‪ .‬א בן עזריה ]סוטה[‪.‬‬
‫‪ 23‬הטיתי | ד היטתי א היסיתי‪ .‬ואת | ד א אתה‪ .‬נזקפתה |‬ ‫והיא אי׳ | ד א אסר‪ .‬יהיה | א חסר‪.‬‬
‫דברי | ד א כדברי‪ .‬ואני |‬ ‫‪ 24‬לקיים | ד חסר‪.‬‬ ‫לו | ד ליי‪ .‬הטיתה | ד א היטיתה‪.‬‬ ‫ד זקפתה•‬
‫‪ 25‬ויעשו ‪ . . .‬כדבריך | ד ויקבעו כדברך הלכה לדורות א רעשי‬ ‫א כדברי‪.‬‬ ‫]דברי[ | כיה ד‪.‬‬ ‫ד אני‪.‬‬
‫אחת | ד ]ארוכה ואחת[‪.‬‬ ‫קבע כדבריך‪.‬‬

‫להפסיק ולקרוא‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנמנעו‪ .‬ו כ נ ר א ה שר׳ י ה ו ד ה הרגיש ש ל א התכוננו‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .14‬ש נ ת י א ש ו‬

‫ו א ח ר כ ך וכוי‪ .‬א ח ר י שנמר ר ׳ י ה ו ד ה ‪.‬‬ ‫‪ .15‬א ל א וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א כמו שדמיתי מ ת ח י ל ה ‪.‬‬
‫‪ .18‬ו ב ל כ ת ך‬ ‫‪ .17‬ב ש ב ת ך וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ש ב ת ד י ד ך ‪ ,‬כ ש א ת ה יושב ל ך ב ב י ת ך ל ט ו ב ת ך ו ל ה נ א ת ך ‪.‬‬
‫מ ע ש ה ב ר ׳ וכו׳‪ .‬ה ב ר י י ת א נ ס מ כ ה למשנתנו‬ ‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ל כ ת ך ל ט ו ב ת ך ‪ ,‬דהיינו ט ר ד ה ש ל רשות‪.‬‬
‫<פ־א מיג(‪ :‬בית שמאי אומרים ב ע ר ב כ ל א ד ם יטו ויקראו‪ ,‬ו ב ב ק ר י ע מ ד ו וכוי‪ ,‬ו ב י ת ה ל ל אומרים כ ל א ד ם‬
‫‪ .21‬מ ה ז ה ובו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו כ י עשית כן‬ ‫‪ .20‬ז מ ן ק ר י ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬של ע ר ב ‪.‬‬ ‫קורא כדרכו‪.‬‬
‫‪ .22‬מ פ נ י מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו כ י יש ל ך ד ץ ‪ ,‬או שמא א ב י ל ו ת‬ ‫בכוונה מ י ו ח ד ת ‪ ,‬כ ד י לנהוג כביש‪.‬‬
‫כ נ ג ד ה מ ש ח י ת י ם ‪ .‬אני מ ג ד ל זקני לשם ה ו כ ח ה והפגנה ננד משחיתי הזקן ב ת ע ר ‪.‬‬ ‫א י ר ע ה לך?‬
‫אמי‬ ‫‪ .23‬א נ י ש ה י י ת י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנינו עשינו מ ה שעשעו‪ ,‬כ ד י ל ה ו צ י א מ ל ב ו ת ה ח ו ל ק י ם עלינו‪.‬‬
‫ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ׳ י ש מ ע א ל ה ו ד ה לו בגוף ה ד ב ר ‪ ,‬א ל א שהוכיח אותו שיש ה פ ר ש ב ת ו צ א ו ת מ ע ש י ה ם ‪.‬‬
‫ל מ ה וכוי‪.‬‬ ‫‪ . 2 5‬ש ל א י ר א ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ל מ ל א שראיתי א ו ת ך שהטיתה‪ ,‬ל א הייתי נזקף‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א הזכירו א ו ת ה בשמה‪ ,‬כ ל ה ל ן ר פ י ב ומשנת ת מ י ד ר פ י ה ‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫ברכות פ׳׳א‬

‫קצרה‪ .‬מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר‪ ,‬לקצר אינו רשאי להאריך‪,‬‬
‫לחתום אינו רשאי שלא לחתום‪ ,‬לא לחתום אינו רשאי לחתום‪ ,‬לשוח אינו‬
‫רשאי שלא לשוח‪ ,‬ושלא לשוח אינו רשאי לשוח‪ ,‬לפתוח בברוך אינו רשאי‬
‫שלא לפתוח בברוך‪ ,‬ושלא לפתוח בברוך אינו רשאי לפתוח בברוך‪ .6 .‬אלו‬
‫‪30‬‬
‫]ברכות[ שמקצרין בהן‪ ,‬המברך על הפירות‪ ,‬ועל המצות‪ ,‬ברכת הזמון‪,‬‬
‫וברכה אחרונה שבברכת המזון‪ .‬ואלו ברכות שמארכין בהן‪ ,‬ברכות תעניות‪,‬‬
‫וברכות של ראש השנה‪ ,‬וברכות של יום הכפורים‪ .‬מברכות של אדם ניכר‬
‫אם בור הוא‪ ,‬אם תלמיד חכם הוא‪ .7 .‬אלו ברכות שאץ חותמין בהן‪.‬‬
‫המברך על הפירות‪ ,‬ועל המצות‪ ,‬וברכת הזימון‪ ,‬וברכה אחרונה שבברכת‬
‫‪35‬‬
‫המזון‪ .‬ר׳ יוםה הנלילי היה חותם בברכה אחרונה שבברכת המזון ומאריך‬
‫‪ .8‬אילו ברכות ששוחץ בהן‪ ,‬ברכה ראשונה תחלה וסוף‪ ,‬מודים‬ ‫בה‪.‬‬
‫‪ .9‬אילו‬ ‫תחלה וסוף‪ .‬השח על כל ברכה מלמדין אותו שלא ישחה‪.‬‬
‫ברכות שפותחין בהן בברוך‪] .‬כל הברכות כלן פותחין בברוך[ חוץ‬
‫מברכה הסמוכה לשמע וברכה הסמוכה לברכה אחרת‪ ,‬שאין פותחין בהן‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪40‬‬
‫בברוך‪ ,‬ואין עונץ עם המברך‪ .‬ר׳ יהודה היה עונה עם המברך ק׳ ק ק ונו׳‬
‫‪2 6‬‬
‫־‪ 3‬מ ב ר כ ו ח‬ ‫ירוש׳ פ ״ א ה״ח‪ ,‬ג׳ ע״ג‪.‬‬ ‫‪ 30‬שמקצרין ו כ ו ‪/‬‬ ‫משכתהו פ ״ א מ״ד‪.‬‬ ‫מקום וכו‪/‬‬
‫‪3 6‬‬
‫ששוחין‬ ‫בבלי מ״ו א׳; פ ס ח י ם ק״ד ב ‪/‬‬ ‫‪ 33‬ב ר כ ו ח ו כ ו ‪/‬‬ ‫‪ /‬א‪/‬‬ ‫כ‬ ‫ירוש׳ הכ״ל; ב נ ל י‬ ‫וכו‪/‬‬
‫ירוש׳ הכ״ל‪ ,‬נ ׳ ע״ד;‬ ‫‪ 38‬ש פ ו ח ח י ן ו כ ו ‪/‬‬ ‫ירוש׳ הכ״ל; ב״ר פל״נו‪ ,‬י״ב‪ ;377 ,‬בנלי ל״ל א ‪/‬‬ ‫וכו‪/‬‬
‫ישעי׳ ו ‪ /‬ג ‪/‬‬ ‫״ ק׳ ק׳ ק ‪/‬‬ ‫(‪.‬‬ ‫‪3 3‬‬ ‫בבלי הכ״ל )בשו׳‬

‫‪ 27‬לא | ד שלא א ושלא‪ .‬רשאי לחתום | ד רשאי לחתו׳‪ .‬לשוח ‪ . . .‬לפתוח ן‬ ‫‪ 20‬לקצר לקצר ן א לקצר ולקצר‪.‬‬
‫)ונמחק המוסגר‬ ‫]להאריך[ שלא‬ ‫א רשאי‬ ‫רשאי שלא‬ ‫ד שלא‪.‬‬ ‫‪ 28‬ושלא |‬ ‫‪ . . .‬לשוח‪.‬‬ ‫ד א לפתוח‬
‫המצות ן‬ ‫א םברך‪.‬‬ ‫הסברך ן‬ ‫ד א וגליון ב‪.‬‬ ‫‪! 30‬ברכות[ | כ־ה‬ ‫ד שלא‪.‬‬ ‫‪ 29‬ושלא |‬ ‫בנקודות(‪.‬‬
‫ד אלו‬ ‫ואלי |‬ ‫ד א פתוח־‬ ‫א שבקרית שמע•‬ ‫‪ 31‬שבברכת הסזון ן‬ ‫א הזימון‪.‬‬ ‫הזםון ן‬ ‫ך םצות‪.‬‬
‫ג‪ 3‬וברכות של יום ן‬ ‫ד תענית‪.‬‬ ‫תעניות |‬ ‫א שמאריכין בהם ברכת‪.‬‬ ‫שמארכין בהן ברכות ן‬ ‫א אילו‪.‬‬
‫ניכר ן‬ ‫ד אדי‪.‬‬ ‫אדם \‬ ‫א מברכותיו‪.‬‬ ‫ד מברכו׳‬ ‫מברכות |‬ ‫א הכיפורים‪.‬‬ ‫הכפורים \‬ ‫ד וברכות יום‪.‬‬
‫ד בה א בהן ןבברוך[‪.‬‬ ‫בהן |‬ ‫א שהן )ובנליון‪ :‬שאין(‪.‬‬ ‫שאין ן‬ ‫‪ 33‬אם תלמיד ן א ואם תלמיד‪.‬‬ ‫ד נכר‪.‬‬
‫יוסה ‪ I‬ד א יוסי‪.‬‬ ‫ב פתוח‪.‬‬ ‫‪ 35‬המזון |‬ ‫ד הזמון‪.‬‬ ‫הזימון |‬ ‫ך א בברכת‪.‬‬ ‫וברכת |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 34‬המברך ן‬
‫תחלה ן‬ ‫ד א שפותחין ‪ . . .‬ששוחין‪.‬‬ ‫ששוחין ‪ . . .‬שפותחין |‬ ‫ד אלו‪.‬‬ ‫‪ 38‬אילו |‬ ‫ך בברכת‪.‬‬ ‫בברכה ן‬
‫ד א והשוחה בכל‬ ‫השח על כ ל ברכה ]‬ ‫א תחילה‪.‬‬ ‫‪ 37‬תחלה |‬ ‫ך א ובמודים‪.‬‬ ‫מודים |‬ ‫א תחילה‪.‬‬
‫כלן | א כולן‪.‬‬ ‫כל וכו׳ ן השלמתי עיפ ד‪.‬‬ ‫‪ 38‬שפוחחין \ א שפותח‪.‬‬ ‫ך אלו‪.‬‬ ‫אילן ן‬ ‫ברכה ןוברכהן‪.‬‬
‫פותחין‬ ‫א ]לקריח[ שמע‪.‬‬ ‫לשמע |‬ ‫ד מן הברכה הסמוכ׳‪.‬‬ ‫‪ 39‬מברכה הסמוכה |‬ ‫א פותח !בהם[‪.‬‬ ‫פוחחץ ן‬
‫ד ק׳ק׳ק׳ ]ה׳ צבאות מלא כל[ א קק־ק‬ ‫ק׳ק׳ק׳ וגו׳ |‬ ‫ד הי׳‪.‬‬ ‫היה |‬ ‫‪ 40‬ואין ן א אין‪.‬‬ ‫בהן ן א פותח בהם‪.‬‬
‫]ה׳ ‪ . . .‬כל הארץ כבודו[‪.‬‬

‫‪ .26‬מ ק ו ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ל מ ד נ ו שארובה ו ק צ ר ה הן בדווקא‪ .‬ו ל ה ל ן מ פ ר ש א ת מהות ה ק י צ ו ר ו ה א ר י כ ו ת ‪.‬‬

‫‪ .32‬ר א ש ה ש נ ה וכוי‪.‬‬ ‫‪ .31‬ת ע נ י ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ב ר כ ת נואל י ש ר א ל ובשש ב ר כ ו ת שהוא מוסיף‪.‬‬
‫‪ .‬ב ת ק י ע ו ת ד ב י ר ב ‪ ,‬דהיינו עלינו ל ש ב ח וכוי‪ ,‬ו מ א ר י כ ץ ב ב ר כ ו ת דיום הכיפורים בוידוי ו ב א ת ה בחרתנו‬
‫ובתחנונים ו ב כ ל מילי דתחנונים וכו״י‪< .‬ס׳ ה פ ר ד ס ( ‪ .‬מ ב ר כ ו ת וכוי‪ .‬ל פ י פשוטו פירושו שמתוך מ ט ב ע‬
‫‪.37‬מ ל מ ד י ן א ו ת ו וכוי‪ .‬סי׳ ב ת ו ם פ ׳ ש ה ט ע ם הוא‬ ‫האריכות והקיצור בברכותיו ניכר המברך‪.‬‬
‫‪ .40‬ע ם ה מ ב ר ך ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ל העניות ש א ת ה‬ ‫משום יהירות‪ ,‬או ש ל א יהא כ ל א ח ד מ ח מ י ר כרצונו‪.‬‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬פסוקים ה ל ל ו היה ר׳ י ה ו ד ה‬ ‫עונה א מ ן ‪ .‬ע ם ' ה מ ב ר ך א ל א ‪ .‬א ח ר י ה מ ב ר ך ‪.‬‬
‫ע ת ה ‪ .‬ע ם ' ה מ ב ר ך ו ל א אחריו‪ ,‬מפני שוו היא ענייה לנתינת רשות‪ ,‬ו כ ו ל ם כ א ח ד עונים ואומרים קדוש קדוש וכוי‪.‬‬
 ‫ברכות פ״א‬ ‫‪4‬‬

‫‪,‬‬
‫ו ב ר ו ך וגו ‪ .‬כל אילו היה קורא ר׳ יהודה עם המברך‪ .10 .‬מזכירץ יציאת‬
‫מצרים בלילות‪ .‬אמ׳ ר׳ לעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא‬
‫זכיתי שאשמע שתאמר יציאת מצרים בלילות‪ ,‬עד שדרשה בן זומא‪ ,‬שנ׳‬
‫ל מ ע ן ת ז כ ו ר א ת י ו ם צ א ת ך מ א ר ץ מ צ ר י ם כ ל ימי ח י י ך ‪.‬‬
‫ימי חייך הימים‪ ,‬כל ימי חייך הלילות‪ .‬וחכמים או׳ ימי חייך העולם הזה‪,‬‬
‫כל ימי חייך להביא לימות המשיח‪ .‬אמ׳ להם בן זומא וכי מזכירין יציאת‬
‫מצרים לימות המשיח‪ ,‬והלא כבר נאמ׳ ל כ ן ה נ ה י מ י ם ] ב א י ם [‬
‫נ א ם ה׳ ו ל א י א מ ר ע ו ד חי ה׳ אשר ה ע ל ה א ת ב נ י י ש ר א ל‬
‫מ א ר ץ מ צ ר י ם כ י א ם חי ה׳ אשר ה ע ל ה ו א ש ר ה ב י א א ת‬
‫ז ר ע ב י ת י ש ר א ל מ א ר ץ צ פ ו ן ‪ .‬אמרו לו לא שתעקר יציאת מצרים‬
‫ממקומה‪ ,‬אלא שתהא יציאת מצרים מוסף על מלכיות‪ ,‬מלכיות עיקר ויציאת‬
‫מצרים טפילה‪ .‬כיוצא בו ל א י ק ר א ע ו ד ש מ ך י ע ק ב כ י א ם‬
‫י ש ר א ל וגו׳‪ ,‬לא שיעקר שם יעקב ממנו‪ ,‬אלא שיהא יעקב מוסף על‬
‫‪ .11‬כיוצא בו א ל ת ז כ ר ו‬ ‫ישראל‪ ,‬ישראל עיקר ויעקב טפילה‪.‬‬
‫ר א ש ו נ ו ת ו ק ד מ ו נ י ו ת א ל ת ת ב ו נ נ ו ‪ .‬אל תזכרו ראשונות אילו של‬
‫מלכיות‪ ,‬וקדמוניות אל תתבועו אלו של מצרים‪ ,‬ה נ נ י עשה ח ד ש ה ע ת ה‬
‫ת צ מ ח זו מלחמת גוג ומגוג)של גוג(‪ .‬משלו משל למה הדבר דומה‪ ,‬לאחד‬
‫שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו‪ ,‬והיה מספר והולך מעשה‬

‫מכילת׳‬ ‫« ר ׳ לעזר ו כ ו ‪/‬‬ ‫משכחכו פ ״ א מ״ה‪.‬‬ ‫מזכירין ו כ ו ‪/‬‬ ‫י ח ז ק א ל ג ‪ /‬י״ב‪.‬‬ ‫״וברוך‪.‬‬

‫«> כ ל ימי ו כ ו ‪/‬‬ ‫ד ב ר י ם כו״ז‪ ,‬ג ‪/‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫« למען‬ ‫ב א פכו׳׳ז‪ ;60 ,‬ק פ ר י ר א ה פ י ׳ ק׳׳ל‪.188 ,‬‬
‫מכילח׳‬ ‫אמ׳ להם וכו‪/‬‬ ‫עיין ב׳׳ר פצ״א‪ ,‬י׳‪ ;1134 ,‬ש ם ‪ ,1169 ,‬בשכו׳׳ס ו ב פ י ׳ מ כ ח ח י ה ו ד ה שם‪.‬‬
‫‪ 52‬ל א‬ ‫ירמי׳ כ׳׳ג‪ ,‬ז ׳ ואילך‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫ל* ל כ ן‬ ‫הכ׳׳ל; ירוש׳ פ ״ א ה״נו ד ׳ ע״א; בבלי י״ב ב ‪/‬‬
‫ישעי׳ מ״ג י״ח ואילך‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫>* א ל‬ ‫ב ר א ש י ח ל״ה‪ ,‬י ‪/‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫יקרא‬

‫‪ 41‬וברוך וגי׳ | ד א וברוך ]כבוד ה׳ ססקוסי[‪ .‬אילי | ד אלו‪ .‬היה קורא ר׳ יהודה | ד א היה רבי יהודה אוסר‬
‫לעזר | ד אלעזר א א ל ע ׳ ‪ .‬הרי אני | ד הריני‪.‬‬ ‫‪ 48‬בלילות | ד פתוח‪ .‬אס׳ | ד אסר א אי‪.‬‬ ‫) א אוס׳>‪.‬‬
‫עני | ד שנאסר‪.‬‬ ‫יציאת | ד יציא׳‪.‬‬ ‫שתאסר ן א שתיאסר‪.‬‬ ‫‪ 43‬שאשסע | ד חסר‪.‬‬ ‫ולא ן א לא‪.‬‬
‫‪ 45‬הלילות | ד א ]אלו דברי בן זוס׳[‪ .‬וחכסים | ד חכםי׳ א והכס׳‪ .‬אי׳ | ד אוסרים‬ ‫‪ 44‬סצרים | ד סצרי׳‪.‬‬
‫‪ 48‬כ ל | ב כ ל ]להביא[‪ ,‬ונסחק עיי נקודות‪ .‬ליסות ן א את יםות‪ .‬אם׳ | ד אסר‪ .‬זוסא ן‬ ‫א אוס׳‪.‬‬
‫‪ 47‬והלא כבר נאט׳ | ד א הרי היא ) א הוא( אוסר‪.‬‬ ‫ד א ]לחכסיםן‪ .‬וכי | ד וסי‪ .‬סזכירין | ד םזכירים‪.‬‬
‫‪ 50‬צפון ן א צפון‬ ‫‪ 48‬ה׳ ולא | ד ה׳ ונוסד משאר הפסוק חסר>‪ .‬ולא ן א לא‪.‬‬ ‫]באים[ | כיה ד א‪.‬‬
‫‪ 51‬סםקוםה | ד מםקוםו א סהם‪ .‬שתהא | ד שתאס׳‪ .‬יציאת ן‬ ‫]ונו׳[‪ .‬לא שתעקר | א שלא תיעקר‪.‬‬
‫א חסר‪ .‬סלביות | ד הסלכיות‪ .‬סלכיות | ד וסלכיות‪ .‬עיקר | ד עקר‪ .‬ויציאת ן א חסר‪ a .5‬סצרים ן‬
‫וגי׳ | ד ח ס ר ‪ 6 3‬ישראל ונו׳ ן‬ ‫‪.‬‬ ‫לא | ד ולא‪ .‬עוד שסך | ד א שסך עוד‪ a68-5 .‬כי ‪. . .‬‬ ‫וסצרים‪.‬‬
‫א ישראל ]יהיה שסךן‪ .‬שיעקר | ד שתעק׳‪ .‬ססנו ן א היסנו‪ .‬שיהא ן א חסר• ד שתהא ]שם[‪ .‬סוסף ן‬
‫‪ 65‬וקדםוניות אל תתבוננו ן‬ ‫‪ 54‬עיקר | ד עקר‪ .‬טפילה | ד טפלה א טפל• ד סתום‪.‬‬ ‫א טוסיף‪.‬‬
‫‪ 57‬תצסח ן‬ ‫‪ 58‬אלו ן א אילו‪ .‬של | ד עול‪ .‬עשה | ד א עושה‪.‬‬ ‫ד חסר‪ .‬אילו של | ך אלו עול‪.‬‬
‫ד א הלא תדעה ) א תדעוה(‪ .‬זי | ד אלו‪ .‬נונ וםגונ ן א חסר‪ .‬וסנונ של נונ | ד חסר‪ .‬םשלי | ד חסר‪.‬‬
‫והולך ן‬ ‫ס ס ״ | ד היסנו א סידו‪.‬‬ ‫‪ 58‬שהיה ‪ . . .‬בדרך ן א חסר‪ .‬ופנע ן א שפגע‪ .‬וניצל | א ונוצל‪.‬‬
‫םעשה ן א בםעשה‪.‬‬ ‫ד א חסר‪.‬‬

‫‪ .41‬מ ז כ י ר י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ב ב ר כ ו ת ק״ש‪.‬‬

‫‪5‬‬ ‫ברכות פ״א‬

‫הזאב‪ .‬פגע בו ארי וניצל מידו‪ ,‬שכח מעשה הזאב והיה מספר במעשה‬
‫הארי‪ .‬אחר כך פגע בו נחש וניצל מידו‪ ,‬שכח מעשה שניהם והיה מספר‬
‫והולך מעשה הנחש‪ .‬אף כך ישראל‪ ,‬צרות האחרונות משכחות את הראשונות‪.‬‬
‫‪ .12‬כיוצא בהן‪ ,‬ל א י ק ר א ע ו ד א ת ש מ ך א ב ר ם ו ה י ה שמך‬
‫א ב ר ה ם ‪ .‬כתחלה הרי את אב לארם‪ ,‬עכשיו הרי את אב ל כ ל העולם כולו‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .13‬כיוצא בו‪ ,‬שרי א ש ת ך‬ ‫שנ כ י א ב ה מ ו ן גוים נ ת ת י ך ‪.‬‬
‫ל א ת ק ר א א ת שמה שרי כ י ש ר ה ש מ ה ‪ .‬כתחלה הרי היא שרי‬
‫על עמה‪ ,‬עכשיו הרי היא שרה על כל באי עולם שנ׳ כ י ש ר ה שמה‪.‬‬
‫‪ .14‬אע״פ שחזר וקרא את אברהם אברם‪ ,‬אינו לבאי אלא לשבח‪ .‬ליהושע‬
‫הושע‪ ,‬אינו לגנאי אלא לשבח‪ .‬הוא אברם עד שלא נדבר עמו‪ ,‬והוא אברהם‬
‫משנדבר עמו‪ .‬הוא הושע עד שלא נכנם לגדולה‪ ,‬והוא יהושע משנכנס‬
‫לגדולה‪ .‬משה משה‪ ,‬אברהם אברהם‪ ,‬יעקב יעקב‪ ,‬שמואל שמואל‪ ,‬כולן‬
‫לשון חיבה‪ ,‬לשון זירוז‪ .‬הן הן עד שלא נדבר עמהן‪ ,‬והן הן משנדבר עמהן‪,‬‬
‫‪ .15‬כיוצא בו‪,‬‬ ‫הן הן עד שלא נכנסו לגדולה‪ ,‬והן הן משנכנסו לנדולה‪.‬‬
‫ו י ה י ב ש ל ם ס ו כ ו ו מ ע ו נ ת ו ב צ י ו ן ‪ .‬וכי מה ראה הכת׳ להחזיר לה‬
‫שם הראשון‪ ,‬לפי שנ׳ כ י ע ל א פ י ו ע ל ח מ ת י ה י ת ה ל י ה ע י ר ‪,‬‬
‫יכול אף עכשיו הרי היא באף ובחמה‪ ,‬תיל ה ה ר ח מ ד א ל ה י ם ל ש ב ת ו ‪,‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫להלן סוכןס פנףץ קה״ז; י מ ש שם פ״נו הי״ב‪ ,‬כ״ד ע״ב‪ ,‬ירוש ובבלי כאן ספ״א‪.‬‬ ‫״ צ מ ה וכר‪.‬‬
‫‪6 2‬‬
‫‪ 63‬א ה אב וכר‪ .‬ירמז׳ בכורים פ״א ה״ד‪ ,‬ס״ד ע״א;‬ ‫‪./‬‬ ‫ה‬ ‫ז׳‬ ‫בראשים י״‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫יקרא‬ ‫לא‬
‫‪8 8‬‬
‫על ע מ ה ו כ ו ‪/‬‬ ‫>« ש ר י וכר‪ .‬בראשיה י״ז‪ ,‬נרו‪.‬‬ ‫ב״ר פמ״ו‪ ,‬ז׳‪ ;464 ,‬בבלי י״ג א׳; שבח ק״ה א ‪/‬‬
‫״י מ ש ה‬ ‫‪69‬הוא הושע וכר‪ .‬ספרי דברים פי׳ של״ד‪.384 ,‬‬ ‫ל י י״ א ‪/‬‬
‫ג‬ ‫‪3 3‬‬ ‫‪; 4 7 1‬‬ ‫׳‬ ‫א‪/‬‬ ‫ז ׳‬ ‫״‬ ‫) ‪ £‬מ‬ ‫כ‬ ‫״‬ ‫‪3‬‬

‫‪7 1‬‬
‫לשון חיבה ו כ ו ‪ /‬חו׳׳כ‬ ‫ו כ ו ‪ /‬שמוח ג ‪ /‬ד׳; בראשיח כ״ב‪ ,‬י״א; שם מ״ו‪ ,‬ב׳; ש״א ג ‪ /‬י ‪/‬‬ ‫משה‬
‫*ל ו י ה י‬ ‫ריש ויקרא; ב׳׳ר פכ״ו‪ ,‬ז׳‪ ;602 ,‬שמר׳ר פ״ב‪ ,‬ו׳; במ״ר פי״ד‪ ,‬כ״א; מד׳ שמואל ספ״כו‪.‬‬
‫«ל ה ה ר ו כ ו ‪ /‬חהלים ס״ח‪ ,‬י״ז‪.‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ירמי׳ ל ״ ל״א‪.‬‬
‫‪3‬׳‬ ‫על‬ ‫>ל כ י‬ ‫חהלים ע״ו‪ ,‬ג ‪/‬‬ ‫וכו‪/‬‬

‫‪ 59‬פגע | ד ]חזר[ ופנע א ]וחזרן ופנע‪ .‬וניצל ן א ונוצל‪ .‬מידי | ד א הימנו‪ .‬שכח ‪ . . .‬הזאב | ד חסר‪.‬‬
‫וניצל |‬ ‫פגע | ד א ופגע‪.‬‬ ‫‪ 60‬הארי | ד ארי‪ .‬אחר כך | ד חסר‪ .‬א חזר‪.‬‬ ‫במעשה | ד א מעשה‪.‬‬
‫נ ח ש‬
‫אף | ד חסר‪.‬‬ ‫•‬ ‫הנחש | ד א‬ ‫‪ 61‬והולך | ך א חסר‪.‬‬ ‫מידו | ד היסנו‪.‬‬ ‫ד א ונוצל‪.‬‬
‫‪ 62‬כיוצא ‪ . . .‬כיוצא | ד א הי־נ לפני הי־ב‪.‬‬ ‫הראשונות ן א הראשנות‪.‬‬ ‫האחרונות | ד אחרונות‪.‬‬
‫את ן‬ ‫‪ 63‬אברהם | ד פתוח‪ .‬כתחלה | ד בתחלה א כתחילה‪.‬‬ ‫את ן ך ח ‪.‬‬ ‫בהן | ד א בו‪.‬‬
‫ם ר‬

‫את | ד א אתה‪.‬‬ ‫עכשיו | ד ולבסוף א ועכשיו‪.‬‬ ‫לארם | ך ]לכל[ אדם א על ארם‪.‬‬ ‫ד א אתה‪.‬‬
‫‪ 66‬על‬ ‫הרי | ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 65‬כתחלה ן א כתחילה‪.‬‬ ‫כולו | ך א חסר‪.‬‬ ‫ל כ ל ן א ל כ ל ]באי[‪.‬‬
‫על כ ל באי עולם | ד ל כ ל האומות העולם א על אומות‬ ‫הרי היא | ד היתה‪.‬‬ ‫עסה | ד לעסה‪.‬‬
‫‪ 68‬נדבר ן‬ ‫את | ד חסר‪.‬‬ ‫העולם‪ .‬שנ׳ | ד שנאסר‪ .‬שסה | ך סחוס‪ 67 .‬אעיפ ן א אף על פי‪.‬‬
‫‪ 69‬םשנדבר ן א םשנידבר‪ .‬והוא | ד הוא‪ .‬יהושע ן‬ ‫א נידבר‪ .‬והוא | ד הוא‪ .‬אברהם | ך א אבדם‪.‬‬
‫‪ 71‬חיבה לשון | א חיבה ולשון‪.‬‬ ‫‪ 70‬לגדולה ן ב א פתוח‪ .‬כולן | ד כלן‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫ד א הושע‪.‬‬
‫‪ 72‬הן‬ ‫הן הן | ד הן א הם הם‪ .‬נדבר עםהן ן א נידבר עסהם‪ .‬והן הן וכו׳ ן א והם הם סי שגידבר עםהם‪.‬‬
‫וםעונתו בציון | ד חסר‪ .‬סה ראה‬ ‫‪ 73‬ויהי ן א יהי‪.‬‬ ‫הן ן א הם הם‪ .‬והן הן | ד הן הן א והם הם‪.‬‬
‫העיר | ד העיר‬ ‫‪ 74‬לפי שנ׳ כי ן ד לפי שהוא אוסר א הרי אוס׳ כי‪.‬‬ ‫הכת׳ | ד ]מהן םה ראה ה ק ב י ‪.‬‬
‫ה‬

‫»' באף | ר חסר‪.‬‬ ‫]הזאת לסן היום אשר בנו אות׳ ע ד היום הזה להסיר׳ מעל פני[ א העיר ]הזאתן‪.‬‬
‫לשבתי | ד לשבת‪.‬‬ ‫ובחמה | ד בחימה א ובחיםה‪ .‬תיל | ד תלמוד לוםר א חלם׳ לוס־‪.‬‬
 ‫ברבות פ״א‪ ,‬פ״ב‬ ‫‪6‬‬

‫הרי היא בחמדה ובתאוה‪ ,‬מלמד שכיפר לה חורבנה‪ .‬ומניץ שאץ השכינה‬
‫חוזרת לתוכה עד שתעשה הר‪ ,‬שנ׳ ו י ה י ב ש ל ם ס ו כ ו ‪ ,‬מצינו כשהוא‬
‫שלם קרויה הר‪ ,‬הא אץ השכינה חוזרת לתוכה עד שתיעשה הר‪ .‬ואו׳‬
‫ו י ק ר א א ב ר ה ם א ת שם ה מ ק ו ם ה ה ו א ה ׳ י ר א ה א ש ר י א מ ר‬
‫‪8‬‬
‫‪ °‬ה י ו ם ב ה ר ה ׳ י ר א ה ‪ ,‬ואו׳ ז כ ו ר ה ׳ ל ב נ י א ד ו ם א ת י ו ם‬
‫י ר ו ש ל ם ‪ ,‬אימתי כשיעקרו יסודותיה ממנה‪ ,‬ה א מ ר י ם ע ר ו ע ר ו ע ד‬
‫היסוד בה‪.‬‬

‫פרק ב׳‬
‫‪ .1‬הקורא את שמע צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב‪ .‬ר׳ או׳‬
‫צריך להזכיר בה מלכות‪ ,‬אחרים או׳ צריך להזכיר בה מכת בכורים‬
‫וקריעת ים סוף‪ .2 .‬הקורא את שמע צריך שיכוץ את לבו‪ .‬ר׳ אחאי אומ׳‬
‫משם ר׳ יהודה אם כיץ את לבו בפרק הראשון‪ ,‬אע״פ שלא כיון לבו בפרק‬
‫« האחרון יצא‪ .3 .‬הקורא את שמע למפרע לא יצא‪ .‬וכן בהלל‪ ,‬וכן בתפלה‪,‬‬
‫וכן במנלה‪ .4 .‬הקורא את שמע וטעה והשמיט בה פסוק אחד לא יחזור‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכו ‪ .‬בראשית‬ ‫׳לויקרא‬ ‫לל מציכו וכר‪ .‬עיין ב״ר פכ״ו‪ ,‬י׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;608‬מדרש חהלים פע״ו‪ ,‬ג ‪.‬‬
‫ההלים קל״ז‪ ,‬זי‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 80‬ז כ ו ר‬ ‫כ״ב‪ ,‬י״ל‪.‬‬
‫‪ 3‬הקורא ו כ ו ‪ /‬בבלי י״ג ב ‪ /‬ועיין במשכהכו רפ״ב‪.‬‬ ‫» הקורא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״נו‪ ,‬ג׳ ע״ד‪.‬‬
‫משכהכו פ״ב מ״ג; להלן‬ ‫‪ 5‬הקורא ו כ ו ‪/‬‬ ‫ירוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬ד ׳ ע״א; בבלי הכ״ל‪.‬‬ ‫ר׳ אחאי ו כ ו ‪/‬‬
‫בהלל‪ .‬ח ו ס פ ה א ‪ ,‬ירוש׳ ובבלי הכ״ל‪.‬‬ ‫מגילה רפ״ב; בבלי וירוש׳ שם‪ ,‬ירוש׳ כאן פ״ב ה״ד‪ ,‬ד ׳ ע״ד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הקורא‬ ‫« במגלה‪ .‬משכה מגילה רפ״ב; ה ו ס פ ‪ /‬ירוש ובבלי הכ״ל‪.‬‬ ‫ת ו ס פ ׳ ובבלי הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫בהפלה‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬להלן מגילה פ״ב ה״ב; ועיין בבלי שם י״ח ב ‪/‬‬

‫השכינה | ד שכינה‪.‬‬ ‫ד חסר‪ .‬א מנין‪.‬‬ ‫וסניין |‬ ‫חורבנה | ד חורבחה‪.‬‬ ‫שכיפר | ד שכפר‪.‬‬ ‫‪ 76‬היא | ד הוא‪.‬‬
‫שנ׳ ויהי | דשנ׳ ]הר הטוב הזה והלבנון[ ויהי א ח י ל‬ ‫הר | ד ה ר י ‪.‬‬ ‫שתעשה ן א שתיעשה‪.‬‬ ‫‪ 77‬לתוכה | ד חסר‪.‬‬
‫הא‪...‬‬ ‫הר | ד ה ר י ‪.‬‬ ‫‪ 78‬קרויה ן א קרוי‪.‬‬ ‫כשהוא | ד כשהיא‪.‬‬ ‫סוכו ן א ס ו כ ו ]ומעונתו בציון[ פ סכו‪.‬‬ ‫ויהי‪.‬‬
‫‪ 79‬ויקרא |‬ ‫ואו׳ | ד שנאט׳ א של‪.‬‬ ‫חוזרת ן א ]שורה ן חחרת )ונמחקה שורה עיי נקודות למעלה(‪.‬‬ ‫הר | ד חסר‪.‬‬
‫את ‪. . .‬‬ ‫ד ]ויקרא[ ואומר‪.‬‬ ‫‪ 80‬ואו׳ |‬ ‫ד יראה ונו׳‪.‬‬ ‫יראה ‪ . . .‬יראה |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫ההוא |‬ ‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 82‬בה |‬ ‫האמרים | ד א האוסרים‪.‬‬ ‫מסנה ן א הימנה‪.‬‬ ‫‪ 81‬כשיעקרו | ד משנעקרו‪.‬‬ ‫ירושלם | ד חסר‪.‬‬
‫ד בא‪.‬‬
‫או׳ ן‬ ‫‪ 2‬אחרים | ד אחריי‪.‬‬ ‫אי׳ | ד א אום׳‪.‬‬ ‫ר׳ | ד רבי•‬ ‫מצרים | ד מצרי׳‪.‬‬ ‫‪ 1‬להזכיר ן א שיזכיר‪.‬‬
‫‪ 4‬סשם | ד א משום‪.‬‬ ‫אוס׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫‪ 3‬אחאי ן א אחי‪.‬‬ ‫בכורים | ד א בכורות‪.‬‬ ‫ד אוסרי׳ א אום׳‪.‬‬
‫‪ 5‬האחרון ן‬ ‫לבו | ד א ]אתן לבו‪.‬‬ ‫אעיפ | ד א אף על פי‪.‬‬ ‫הראשון | ד ראשון‪.‬‬ ‫את | ד א חסר‪.‬‬
‫יחזור ן א יתחיל‪.‬‬ ‫וטעה ן א טעה‪.‬‬ ‫‪ 8‬בםנלה ן א בסנילה‪.‬‬ ‫בתפלה | א בתפילה‪.‬‬ ‫ד אחרון‪.‬‬

‫שהרי ה כ ת ו ב מ ד ב ר לפני בנימה‪ ,‬ע י ץ ב מ ד ר ש ו ת שצוינו ב מ ס י ר ת ‪ .‬ושמא ה כ ו ת ה ל ס ו ף‬ ‫הר‪.‬‬ ‫‪ .78‬ק ר ו י ה‬

‫‪ .81‬א י מ ת י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בזמן ה ה ו א מ כ ו ר ה׳ א ת ירושלים‬ ‫ה ד ב ר י ם ‪ :‬א ד י ר מ ה ר ר י ט ר ף ) ת ה ל י ם ע״ו‪ ,‬נ׳(‪.‬‬
‫ויתכפר לה‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬פ ס ו ק שני לפני הראשון‬ ‫‪ .5‬ל מ פ ר ע ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ל כ נ ו מ ל ך אבותמו‪.‬‬ ‫‪ . 2‬מ ל כ ו ת‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫ברבות פ״ב‬

‫ויקרא אותו פסוק בפני עצמו‪ ,‬אלא מתחיל באותו פסוק וגומר‪ .‬וכן בהלל‪,‬‬
‫וכן במגלה‪ ,‬וכן בתפלה‪ .‬נכנס לבית הכנסת ומצאן שקראו חציה וגמר‬
‫עמהן‪ ,‬לא יחזור ויקרא מראשה ועד אותו מקום‪ ,‬אלא מתחיל מראשה ועד‬
‫סוף‪ .‬וכן בהלל‪ ,‬וכן בתפלה‪ ,‬וכן במגלה‪ .5 .‬הקורא את שמע וטעה ואינו‬
‫יודע היכן טעה‪ ,‬יחזור לראשה‪ .‬טעה באמצע הפרק יחזור לראש הפרק‪.‬‬
‫טעה בין כתיבה ראשונה לכתיבה אחרונה יחזור לכתיבה ראשונה‪ .6 .‬כותבי‬
‫ספרים תפלין ומזוזות מפסיקי׳ לקרית שמע ואין מפםיקין לתפלה‪ .‬ר׳ או׳‬
‫כשם שאין מפסיקין לתפילה‪ ,‬כך אין מפםיקין לקרית שמע‪ .‬ר׳ חעיה בן‬
‫עקביא או׳ כשם שמפסיקין לקרית שמע כך מפסיקין לתפלה‪ .‬אמ׳ ר׳ אלעזר‬
‫בר׳ צדוק כשהיה רבן גמליאל ובית דינו ביבנה והיו עםוקין בצרכי צבור‬
‫לא היו מפסיקין שלא להסיע מלבו‪ .7 .‬הכתף אע״פ שמשאו על כתיפו‬
‫הרי זה קורא אבל בשעה שפורק וטוען לא יקרא‪ ,‬לפי שאין לבו מכוין‪.‬‬
‫ובין כך ובין כך לא יתפלל עד שיפרוק‪ .8 .‬פועלים קורץ בראש האילן‪,‬‬
‫ומתפללין בראש הזית‪ ,‬או בראש התאנה‪ .‬ושאר כל האילן יורדין למטה‬
‫ומתפללין‪ .‬בעל הבית בין כך ובין כך יורד למטה ומתפלל‪ .9 .‬פועלין‬
‫קורץ את שמע‪ ,‬ומברכין לפניה ולאחריה‪ ,‬ואוכלין פיתן‪ ,‬ומברכין לפניה‬
‫ולאחרי׳‪ ,‬ומתפללין שלשה פעמים של שמנה עשרה‪ ,‬אבל אין מורידין לפני‬

‫״ כותבי‬ ‫‪ !0‬הקורא וכו׳‪ .‬בבלי ט״ז א ‪/‬‬ ‫״ל‪.‬‬ ‫הכ‬ ‫לי‬ ‫‪3 3‬‬ ‫יין‬ ‫וע‬ ‫ג ;‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫ל לן‬
‫ה‬ ‫ו כ ן ‪/‬‬ ‫כ כ כ ק‬ ‫‪8‬‬

‫וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״א ה״ה‪ ,‬ג׳ ע״ב; בכורים פ״ג ה״ג‪ ,‬ס״ה ע״ג; שבח פ״א ה״א‪ ,‬ג׳ ע״ב; בבלי סוכה‬
‫ל! ה כ ת ף וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ב ה״ה‪ ,‬ה ׳ ע״א;‬ ‫ר׳ אלעזר ו כ ו ‪ /‬בבלי שבה י״א א ‪/‬‬ ‫כ״ו א ‪/‬‬
‫‪ !9‬פועלים וכו‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; בבלי כו״ז א ‪ /‬ועיין במשכ׳ פ״ב מ״ד‪.‬‬ ‫ועיין בבלי ב״מ ק״ה ב ‪/‬‬
‫ירוש׳ ובבלי הכ״ל‪.‬‬ ‫‪ 21‬פועלין ו כ ו ‪/‬‬

‫‪ 8‬במגלה ‪. . .‬‬ ‫וגומר | ד וגו׳ ד א ]עד סוף[‪.‬‬ ‫באותו ן א מאותו‪.‬‬ ‫אותו פסוק | ד את הפסוק‪.‬‬ ‫י ויקרא \ ד ויקרי‪.‬‬
‫ד חצייה‪.‬‬ ‫חציה |‬ ‫ד א הגכגס‪.‬‬ ‫נכגס |‬ ‫ד בתפלה ‪ . . .‬במגלה א בתפילה ‪ . . .‬בסגילה‪ .‬ב פתוח‪.‬‬ ‫בתפלה |‬
‫ועד סוף | ד א ]וגומר[ עד סוף‪.‬‬ ‫מראשה | ד מראש‪.‬‬ ‫ועד | ד עד‪.‬‬ ‫יחזור ן א יתחיל‪.‬‬ ‫» עסהן ן א עםהם‪.‬‬
‫א לראש הפרק‪.‬‬ ‫לראשה |‬ ‫ד א חוזר‪.‬‬ ‫‪ 11‬יחזור |‬ ‫א במגילה‪.‬‬ ‫במגלה ן‬ ‫א בתפילה‪.‬‬ ‫‪ !0‬בתפלה ן‬
‫אחרוגה | ד לאחרוגה א האחרונה‪.‬‬ ‫לכתיבה | ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 12‬ראשונה ן א הראשונה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ח ו ז ר‬ ‫ד א‬ ‫יחזור |‬
‫לתפלה ן‬ ‫מפסיק״ | ד א ספסיקין‪.‬‬ ‫‪ 13‬תפלין | ד א תפילין‪.‬‬ ‫ראשונה ן א הראשונה‪.‬‬ ‫יחזור | ד א חוזר‪.‬‬
‫‪ !5‬עקביא ן‬ ‫חנניה | ד חנינא א חנניא‪.‬‬ ‫ד לתפלה‪.‬‬ ‫‪ 14‬לתפילה |‬ ‫׳‪.‬‬ ‫א ו ט‬ ‫י‬ ‫ר ב‬ ‫ד‬ ‫ר׳ או׳ |‬ ‫א לתפילה‪.‬‬
‫ד א היו‪.‬‬ ‫«! והיו |‬ ‫ך אמר א אי•‬ ‫אס׳ |‬ ‫לתפלה ן א לתפילה‪.‬‬ ‫ד אומר א אומ־‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד עקיבא•‬
‫מלבו | ד מלבן א מליבן‪.‬‬ ‫‪ !7‬םפסיקין | ד מפסיק׳׳‪.‬‬ ‫בצרכי צבור ן א בצורכי ציבור‪.‬‬ ‫עסוקין | ד עסוקי׳‪.‬‬
‫‪ 18‬שפורק ן‬ ‫ד כתפו‪.‬‬ ‫כתיפו |‬ ‫א שהסשאוי‪.‬‬ ‫שםשאו ן‬ ‫א אף על פי‪.‬‬ ‫ד‬ ‫אע־פ |‬ ‫א כתף‪.‬‬ ‫הכתף ן‬
‫עד שיפריק | ד שעה שיפרק‬ ‫ובין | ד ובי׳‪.‬‬ ‫‪ 19‬ובין | ד א בין‪.‬‬ ‫מכוין | ד מ ת מ י ן א מכוון‪.‬‬ ‫ד שפרק‪.‬‬
‫א ובראש‪.‬‬ ‫‪ 20‬או בראש |‬ ‫קורין ן א קודאין‪.‬‬ ‫ך פועלין‪.‬‬ ‫פועלים |‬ ‫א עד ]שעה[ שיפריק‪ .‬ב סתום‪.‬‬
‫‪ 22‬קורץ ן‬ ‫פועלין ן א פועלים‪.‬‬ ‫‪ 21‬ומתפלל ן א ויתפלל‪.‬‬ ‫א האילנות‪.‬‬ ‫ד‬ ‫האילן |‬ ‫התאנה | א התאינה‪.‬‬
‫א לפניהם‪.‬‬ ‫לפניה |‬ ‫ד מברכין‪.‬‬ ‫ומברכין |‬ ‫ד ]את[ פיתן‪.‬‬ ‫פיתן |‬ ‫א אוכלין‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ואוכלין |‬ ‫א קודאין‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫של |‬ ‫ד שלש•‬ ‫שלשה |‬ ‫א מתפללין‪.‬‬ ‫ומתפללין ן‬ ‫א ולאחריהם‪.‬‬ ‫ד ולאחריה‬ ‫‪ 23‬ולאחרי׳ |‬

‫‪.17‬שלא ל ה ס י ע‬ ‫ב ץ ‪ .‬ו כ ת ב ת ם ׳ ש ב פ ר ש ת שמע ו ב ץ ‪ .‬ו כ ת ב ת ם ״ ש ב פ ר ש ה שניה‪.‬‬ ‫‪ .12‬ב י ן כ ת י ב ה וכוי‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ בשעת פ ר י ק ה ו ב ץ משמשאו עליו ל א‬ ‫‪ . 1 9‬ו ב י ן כ ך וכו׳‪.‬‬ ‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת צ ר כ י ה צ י ב ו ר ‪.‬‬
‫י ת פ ל ל ‪ ,‬מפני ש ת פ ל ה צ ר י כ ה כוונה‪.‬‬
 ‫ברבות פ״ב‬ ‫‪8‬‬

‫התיבה‪ .10 .‬השושבינין וכל בני חופה פטורין מן התפילה ומן התפלץ‬
‫‪,‬‬
‫כל שבעת הימים‪ ,‬חייבי בקרית שמע‪ .‬ר׳ שילא או׳ חתן פטור וכל בני‬
‫חופה חייבץ‪ .11 .‬קברו את המת ועמדו בשורה‪ ,‬שורה הפנימית פטורה‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫החיצונה חיבת‪ .‬ר יהודה או אם אץ שם אלא שורה אחת‪ ,‬העומדים לשם‬
‫כבוד חיבין‪] ,‬ל[שם אבל פטורין‪ .‬ירדו להספד‪ ,‬הרואין את הפנים פטורץ‪,‬‬
‫שאין רואץ את הפנים חיבץ‪ .‬הסופד וכל העםוקין בהספד מפסיקין לקרית‬
‫שמע ואין מפסיקין לתפלה‪ .‬מעשה שהפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפלה‪.‬‬
‫‪ .12‬בעל קרי חולה שנתן עליו תשעת קבץ מים הרי זה קורא‪ ,‬אבל אין‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה‪ .‬ר יהודה או‬
‫ארבעים סאה מכל מקום‪ .‬הזבץ והזבות והנדות והיולדות מותרץ לקרות‬
‫בתורה בנביאים ובכתובים ולשנות במשנה במדרש בהלכות ובאגדות‪ ,‬ובעלי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫קריין אסורץ בכולן‪ .‬ר יוסד‪ ,‬או אבל שונה הוא בהלכות הרגילות‪ ,‬ובלבד‬
‫שלא יציע את המשנה‪ .13 .‬בעל קרי שאץ לו מים לטבול הרי זה קורא‬
‫‪,‬‬
‫את שמע ואינו משמיע לאזניו דברי ר מאיר‪ .‬וחכמים או׳ קורא את שמע‬
‫‪,‬‬
‫ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה‪ .‬אמ׳ ר מאיר פעם אחת היינו‬

‫משכתהו פ״ג סמ״ב; שמחות פ״י ה״ז‪.‬‬ ‫«* קברו וכו׳‪.‬‬ ‫בנלי ס ו כ ה כ״ה ב ‪/‬‬ ‫>* השושביכין ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ג ה״ב‪ ,‬ו׳ ע״ב; סנהדרין פ״ב ה״ב‪ ,‬כ ׳ ע״א; בבלי כאן י״ע ב׳; שמחות‬ ‫״ ר׳ יהודה ו כ ו ‪/‬‬
‫!‪ 3‬נ ע ל‬ ‫ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫‪ 29‬ה ס ו פ ד ו כ ו ‪/‬‬ ‫ירוש׳ ושמחות הכ״ל‪.‬‬ ‫ירדו ו כ ו ‪/‬‬ ‫הכ׳׳ל‪.‬‬
‫ירוש׳‬ ‫‪ 33‬הזבין ו כ ו ‪/‬‬ ‫בבלי כ״ב ב׳ )ועיי״ש כ״ב א׳(‪.‬‬ ‫ירוש׳ פ״ג ה״ד‪ ,‬ו׳ רע״ג;‬ ‫קרי ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 36‬בעל‬ ‫‪ 35‬ר׳ יוסה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ובבלי הכ״ל; ירוש׳ שבת פ״א ה״ד‪ ,‬ג׳ ע״ל‪.‬‬ ‫הכ״ל; בבלי כ״ג א ‪/‬‬
‫קרי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ג ה״ד‪ ,‬ו׳ רע״ג; בבלי כ״ב א ‪ /‬ועיין במשכ׳ פ״ג מ״ד‪.‬‬

‫התפלץ |‬ ‫התפילה | ד התפלה‪.‬‬ ‫חופה | ד א החופה‪.‬‬ ‫השושבינין ן א השושבינים‪.‬‬ ‫‪ 24‬התיבה | ד התכה‪.‬‬

‫שילא | ד שילה‪.‬‬ ‫‪ 25‬חייבי׳ | ד חייבין א וחייבין מאף ב ב תלויה וייו ביני שיטי בכתיי מאוחר(‪.‬‬ ‫א התפילין‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שורה הפנימית ן‬ ‫בשורה | ד בשור ‪.‬‬ ‫קברי | ר סתום‪.‬‬ ‫«ג חופה | ד החבורה א החופה‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 27‬החיצונה חיבת |‬ ‫פטורה ן א פטורין‪.‬‬ ‫ד שורה ]הרואה את! הפניסית א שורה הפניטית ]הרואה אתן הפנים‪.‬‬
‫ד העוםדי׳‪.‬‬ ‫העוםדים |‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א ושאינה רואה את הפניםית חייבת ) א הפנים חייבין(‪.‬‬
‫פטורין | ד פטורין‬ ‫הפנים | ד הפניםית‪.‬‬ ‫‪] 28‬לןשם | ד לשם א לשום‪.‬‬ ‫לשם | ד ]שם[ לשם א לשום‪.‬‬
‫הסופד ן‬ ‫ד ושאין ‪ . . .‬הסניםית א ושניים להם‪.‬‬ ‫«‪ 2‬שאין ‪ . . .‬הפנים |‬ ‫!ויש אומרים ושניים להםן‪.‬‬
‫שהפסיקו |‬ ‫‪ 30‬לתפלה ן א לתפילה‪ .‬ב פתוח‪.‬‬ ‫בהספד | א להספד‪.‬‬ ‫ד העוסקין‪.‬‬ ‫העסוקין |‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 33‬שיבא ן א שיבוא‪.‬‬ ‫ד א אינו‪.‬‬ ‫אין |‬ ‫‪ 31‬תשעת | ד תשעה‪.‬‬ ‫ולתפלה | א ולתפילה‪.‬‬ ‫א והפסיקו‪.‬‬
‫והנדות ן‬ ‫ב פתוח‪.‬‬ ‫םקום |‬ ‫א בארבעים‪.‬‬ ‫‪ 33‬ארבעים ן‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד יהודי•‬ ‫יהודה |‬
‫בהלכות ן‬ ‫בםדרש ן א ובםדרש‪.‬‬ ‫בסשנה | ד בפשנ׳‪.‬‬ ‫‪ 34‬בנביאים ובכתובים | ד א חסר‪.‬‬ ‫א והנידות‪.‬‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד יהודה א יוסי‪.‬‬ ‫‪ 35‬יוסה |‬ ‫ובאנדות | א ובהנדות‪.‬‬ ‫ך בהלכו׳ א ובהלכות‪.‬‬
‫‪ 37‬לאזניד | ד לאזנו‬ ‫‪ 36‬הסשנה | ד סתום‪.‬‬ ‫הרגילות ן א הרוגליות‪.‬‬ ‫הוא ן א חסר‪.‬‬ ‫א ב ל | א חסר‪.‬‬
‫ד וחכסי׳‬ ‫וחכסים |‬ ‫]ואינו םברך לפניה ולא לאחריהן א לאזניו ]ואינו מברך בין מלפניה ובין מלאחריה[‪.‬‬
‫ד אסר א אי‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫וסברך ן א םברך‪.‬‬ ‫‪ 38‬לאזניו | ד לאזנו‪.‬‬ ‫ד אוסרי׳ א אומי‪.‬‬ ‫איי |‬ ‫א וחכם׳•‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בני א ד ם שבאו ל ה ר א ו ת פנים ל א ב ל ‪ ,‬עיין ב ב ה ׳ א ‪ ,‬שו׳ ‪ 26‬ד י ה שורה‪.‬‬ ‫‪ .28‬ה ר ו א י ן וכוי‪.‬‬

‫ועיין בירושלמי ו ב ב ב ל י ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו שאובין‪ ,‬כ מ פ ו ר ש ל ה ל ן מ ק ו א ו ת פיו ס ה י א ‪.‬‬ ‫מקום‪.‬‬ ‫‪ .33‬מ כ ל‬
‫‪ .37‬ל א ו נ י ו ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ואינו מ ב ר ך ל פ נ י ה ו ל א ל א ח ר י ה ‪,‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהוא ר נ י ל ב ק ‪.‬‬ ‫‪.35‬הרנילות‪.‬‬
‫כני׳ ד ‪ .‬ו כ ע ץ נם ב כ י י ע ובירושלמי ו ב ב ב ל י ‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫ברבות פ״ב‬

‫יושבין בבית המדרש לפני ר׳ עקיבא‪ ,‬והיינו קורץ את שמע ולא היינו משמיעין‬
‫‪40‬‬
‫לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח‪ .‬אמרו לו אין שעת סכנה‬
‫ראיה‪ .14 .‬הרי שהיה עומד בשדה ערום‪ ,‬או שהיה עושה מלאכתו‪ ,‬הרי זה‬
‫מכסה את עצמו בתבן ובקש ובכל דבר וקורא‪ ,‬אע״פ שאמרו אין שבחו של‬
‫אדם להיות עומד ערום‪ ,‬שכשברא הקב״ה אדם לא בראו ערום‪ ,‬שנ׳‬
‫ב ש ו מ י ענן ל ב ו ש ו ו ע ר פ ל ח ת ל ת ו ‪ .‬בשומי ענן לבושו זה השפיר‪,‬‬
‫‪45‬‬
‫וערפל חתלתו זה שליא‪ .‬הרי שהיתה מטפחת של בגד ושל עור חגורה‬
‫על מתגיו הרי זה קורא‪ .‬בין כך ובין כך לא יתפלל עד שיכסה את לבו‪.‬‬
‫‪ .15‬לא יכניס אדם את ראשו לתוך אובו ויקרא את שמע‪ .‬אם היתה אפרקםית‬
‫חגורה עליו מבפנים הרי זה מותר‪ .‬שנים שהיו ישנים בטלית אחת אינן‬
‫רשאץ לקרות את שמע‪ ,‬אלא זה מתכסה בלבושו וקורא וזה מתכסה בלבושו‬
‫‪50‬‬
‫‪ .16‬קטן שיכול‬ ‫וקורא‪ .‬ואם )היה( היו בנו ובתו הקטנים הרי זה מותר‪.‬‬
‫לוכל כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות‪ .‬אין פורשין‬
‫אלא משל אדם‪ ,‬ומשל כלבים בזמן שנתן לתוכן עורות‪ .‬גרף של רעי‬
‫ושל מימי רגלים עמו בבית הרי זה מרחיק ארבע אמות וקורא‪ .‬שלפני‬

‫« הרי שהיה ו כ ו ‪ /‬עיין להלן חלומות פ״ג ה״ב; ירוש׳ פ״ע ה״ג‪ ,‬י״ג ע״ג; בבלי קוכה י׳‪ ,‬ב׳‪.‬‬
‫השפיר ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ כדה פ״ג ה״ג‪ ,‬כ׳ ע״ד; וי״ר פי״ד‪ ,‬די‪,‬‬ ‫איוב ל״ח‪ ,‬ע ‪/‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫בשומי‬ ‫״‬
‫« שכיס ו כ ו ‪/‬‬ ‫‪ 45‬הרי שהיסה ו כ ו ‪ /‬בבלי כ״ד סע״ב‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪1 2 2‬‬ ‫ע מ ׳ ש״ז; דב״ר ליברמן‪ ,‬עמ׳‬
‫<«« קען ו כ ו ‪ /‬להלן‬ ‫עיין ירוש׳ קידושין ס״ו ע״ב )קרועושין ס״ו ע״ג(; בבלי כאן כ״ד א ‪/‬‬
‫משל א ד ם ו כ ו ‪ /‬בבלי כ״ה א ‪/‬‬ ‫חגיגה פ״א ה״ב; ירוש׳ פ״ג ה״ה‪ ,‬ו׳ ע״ד; בגלי סוכה מ״ב ב ‪/‬‬
‫גרף ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; בבלי כ״ה ב ‪/‬‬

‫םשסיעין ן‬ ‫ד הינו‪.‬‬ ‫הייני |‬ ‫ד והינו‪.‬‬ ‫והייני |‬ ‫‪ 39‬בבית הסדרש ן א חסר‪ .‬ד לפני ר׳ עקיבא בבית המדרש‪.‬‬
‫אסרו ן‬ ‫עוםדן א העומד‪.‬‬ ‫שהיה | ד שהיו‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪ 40‬קסדור ן א כצרור <בנליון‪ :‬קסדור>‪.‬‬ ‫ד משמיעי׳‪.‬‬
‫מלאכתו ן‬ ‫שהיה | ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 41‬ראיה | ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫כ נ ה‬ ‫סכנה | ך א ה ס‬ ‫שעת ן א השעת‪.‬‬ ‫ד אמי‪.‬‬
‫ערום | ד ערום‬ ‫‪ | 4 3‬ד יושב‪.‬‬ ‫עומד‬ ‫אע־פ | ד א אף על סי‪.‬‬ ‫ובקש ן א וקש‪.‬‬ ‫‪a4‬‬ ‫ד א מלאכתו ] ע ר ו ‪.‬‬
‫ם[‬

‫הקב־ה | ד א הקביה‬ ‫שכשברא | ד כשבר׳‪.‬‬ ‫ןזה מכסה עצמו בתבן ובקש ובכל דבר וקורא אף על פי שאמרו[‪.‬‬
‫התלתי | ד חתולתו‬ ‫לבושי | פ לבשו‪.‬‬ ‫‪ 44‬בשוסי | ד בשוסו‪.‬‬ ‫שנ׳ | ד שנא׳‪.‬‬ ‫אדם | ד האדם‪.‬‬ ‫]אתן‪.‬‬
‫ד השליא‬ ‫שליא |‬ ‫חתלתי | ד חסר‪ .‬א חתולתו‪.‬‬ ‫ד ערפל‪.‬‬ ‫‪ 45‬וערפל |‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ר‬ ‫ד ח‬ ‫בשוסי |‬ ‫א חתילתו‪.‬‬
‫את | ד חסר‪.‬‬ ‫בין | א ובין‪.‬‬ ‫‪ 45‬קורא | ד פתוח‪.‬‬ ‫]לון‪.‬‬ ‫ו ז ג ו ר ה‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫חנורה ן‬ ‫ב פתוח‪.‬‬ ‫א ״יליא•‬
‫ד אפרזסות‬ ‫אפרקסית |‬ ‫ר ואם‪.‬‬ ‫אם |‬ ‫ד קובו א חיקו‪.‬‬ ‫אובו ן‬ ‫א בתוך‪.‬‬ ‫לתוך ן‬ ‫ד יכנס‪.‬‬ ‫ד‪ 4‬יכניס |‬
‫אינן ן‬ ‫א ישינים‪.‬‬ ‫ישנים |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫שהיי |‬ ‫סותר | ב ד פתוח‪.‬‬ ‫‪ 48‬עליו | ף א לו‪.‬‬ ‫א אפיקרסותו‪.‬‬
‫ר א חסר‪.‬‬ ‫<היה> |‬ ‫א אם‪.‬‬ ‫‪ 60‬ואם |‬ ‫ך א בכסותו ‪ . . .‬בכסותו‪.‬‬ ‫‪ 49‬בלבושו ‪ . . .‬בלבושו |‬ ‫א אין‪.‬‬
‫דנן ן‬ ‫ד ל א כ ל א לאכול‪.‬‬ ‫‪ 61‬לוכל |‬ ‫ד א קטנים‪.‬‬ ‫הקטנים |‬ ‫ד ובני ביתו‪.‬‬ ‫ובתו |‬ ‫ד בניו‪.‬‬ ‫מי |‬
‫עורות ן‬ ‫‪ 53‬שנתן | ד שנותן‪.‬‬ ‫פורשין | ד פורשי׳‪.‬‬ ‫אין | ך און א ואין‪.‬‬ ‫פורשין | ך פורשי׳‪.‬‬ ‫ד א חסר‪.‬‬
‫וקורא | ד וקורין‪.‬‬ ‫אסות | ד אםו׳‪.‬‬ ‫‪ 63‬ושל סיסי וכו׳ ] ף ]ועביט! של סי ת ל י ׳ ‪.‬‬ ‫ד פתוח‪.‬‬

‫סירשיי‪:‬‬ ‫‪ .44‬ה ש פ י ר ‪.‬‬ ‫כ מ ו ק ו ס ט ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,quaesitor ,Kucuaircop‬ח ו ק ר ה פ ש ע י ם ‪.‬‬ ‫‪ .40‬ק ם ד ו ר ‪.‬‬

‫א פ ר ק ס י ת‪.‬‬ ‫ל ת ו ך חיקו‪.‬‬ ‫‪ .47‬ל ת ו ך א ו ב ו‪.‬‬ ‫הוא עור ה ו ל ד ש ה ע צ מ ו ת והנידים ו ה ב ש ר נצורים בתוכו‪.‬‬
‫מפני‬ ‫‪ .50‬מ ו ת ר ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬משום ה ר ה ו ר ‪.‬‬ ‫‪ .48‬א י נ ן וכוי‪.‬‬ ‫ע י ץ בשנו״ס‪ ,‬ופירושה כותנת התחתונה‪.‬‬
‫שהוא ר נ י ל ב ק ‪.‬‬
 ‫ברבות פ״ב‬ ‫‪10‬‬

‫המטה‪ ,‬אם נתן לתוכן מים כל שהן יקרא ואם לאו לא יקרא‪ .‬ר׳ או׳ אם‬
‫נתן לתוכן רביעית מים יקרא ואם לא לא יקרא‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל‬
‫או׳ שלפני המטה לא יקרא‪ ,‬שלאחר המטה יקרא‪ .‬ר׳ שמעון בן אלעזר או׳‬
‫אפלו כל הבית כולו כעשר אמות ומונח בתוכו לא יקרא עד שיכםנו‪ ,‬או עד‬
‫שיניחנו תחת המטה‪ .17 .‬לא יכנס אדם במבואות המטונפות ויקרא את‬
‫שמע‪ ,‬ולא עוד אלא אפילו נכנם כשהוא קורא הרי זה מפסיק עד שיצא‬
‫מרשות כל אותו מקום ויקרא‪ .18 .‬לא יעמוד אדם ויתפלל והוא צריך‬
‫לנקביו‪ ,‬שנ׳ ה כ ו ן ל ק ר א ת א ל י ך י ש ר א ל ‪ .19 .‬לא יטיל אדם את‬
‫המים במקום שמתפלל אלא אם כן ירחיק ארבע אמות‪ .‬המטיל את המים‬
‫לא יתפלל באותו מקום אלא אם כן הרחיק ארבע אמות‪ .‬יבשו או נבלעו‬
‫הרי זה מותר‪ .20 .‬הנכנס לבית המרחץ‪ ,‬מקום שבני אדם עומדין לבושץ‬
‫יש שם מקרא ותפלה ואין צריך לומר שאילת שלום‪ .‬נותן את תפיליו‬
‫ואין צריך לומר שאינו חולץ‪ .‬מקום שבני אדם )ערומים( עומדין ערומין‬
‫אין שם שאילת שלום ואץ צריך לומר מקרא ותפלה‪ ,‬וחולץ תפליו ואץ‬
‫צריך לומר שאינו נותן‪ .‬מקום שבני אדם עומדים ערומים ולבושץ יש‬
‫שם שאילת שלום ואין שם מקרא ותפלה‪ ,‬ואין חולץ תפליו ואינו נותן לכתחלה‪.‬‬

‫בבלי כ״ד‬ ‫‪ 58‬לא יכנס ו כ ו ‪/‬‬ ‫עיין קדר אליהו רבה פ״נו )פ״ח(‪ ,‬ע מ ׳ ‪.46‬‬ ‫‪ 57‬כעשר ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 60‬לא יעמוד ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬ד ׳ ע״ד; מגילה פ״א‬ ‫ב‪ •/‬ועיין ירוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬ד ׳ ע״ג‪.‬‬
‫לא יעיל‬ ‫‪ 61‬ה כ ו ן ו כ ו ‪ /‬עמוס ד ‪ /‬י״ב‪.‬‬ ‫הי״א‪ ,‬ע״א ע״ג; בבלי כ״ג א׳; קה״ר פ״ד‪ ,‬יי׳ז‪.‬‬
‫‪ 64‬הכככס‬ ‫‪ 63‬יבשו ו כ ו ‪ /‬בבלי כ״ה א׳‪.‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ג ה״ה‪ ,‬ו׳ ע״ד; בבלי מגילה כ״ז ‪/ 3‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬ד ׳ ע״ג; בבלי שבת י׳ א ‪/‬‬

‫יקרא |‬ ‫מה! | ד שהו‪.‬‬ ‫לתוכן | ד לתוכו‪.‬‬ ‫נתן | ד א נותן‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אם |‬ ‫ד הסט׳ א הסיטה‪.‬‬ ‫‪ 54‬הסטה |‬
‫ואם לא | ד א ואם לאו‪.‬‬ ‫‪ 56‬לתוכן | ד א לתוכו‪.‬‬ ‫א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫ר׳ | ד א ר׳ ןזכאי[•‬ ‫ד וקורא‪.‬‬
‫« א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫נסליאל | א נםל׳•‬ ‫רבן שסעון בן נסליאל | ד רשבינ‪.‬‬ ‫יקרא | ב ד פתוח‪.‬‬
‫‪ 67‬אפלו | ך א אפילו‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫א ל ע ז י | א «לע׳•‬ ‫שלאחר הסטה ן א ושל אחר הסיטה‪.‬‬
‫שיכסנו | ד שיכניסנו‪.‬‬ ‫בתוכו | ד לתוכו‪.‬‬ ‫וסונח | ד סונח‪.‬‬ ‫אמות | ד אסות ןונרף של רעין‪.‬‬ ‫כולו | ד כלו‪.‬‬
‫‪ 69‬אפילו נכנס |‬ ‫הסטונפות | א הסטונפין‪.‬‬ ‫במבואות | א לסבואות‪.‬‬ ‫‪ 58‬שיניחנו | ד יניחנו‪.‬‬ ‫ע ד | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 61‬שנ׳ ן א ןםשוםן שני‪.‬‬ ‫צריך | ד וצריך‪.‬‬ ‫והוא | ד חסר‪ .‬א ויהא‪.‬‬ ‫‪ 60‬ויקרא | ד סתום‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 63-82‬הסטיל ‪ . . .‬אמות | ד חסר‪.‬‬ ‫ירחיק | ד סרחק‪.‬‬ ‫‪ 62‬שםתפלל ן א שיתפלל‪.‬‬ ‫אדם | ד א חסר‪.‬‬
‫תפיליו ן‬ ‫‪ 66‬ותפלה ן א ותפילה‪.‬‬ ‫עוםדין לבושין ן א עוסדים לבושים‪.‬‬ ‫א לםרחץ‪.‬‬ ‫‪ 64‬לבית המרחץ ן‬
‫‪ 60-66‬מקום ‪ . . .‬נותן‬ ‫ד חולץ ]את תפליון‪ .‬ב פתוח‪.‬‬ ‫חולץ |‬ ‫א שהוא‪.‬‬ ‫‪ 66‬שאינו ן‬ ‫ד תפליו‪.‬‬
‫עוסדין ערוסין | א עוסדים‬ ‫<ערוםים> | ד א חסר‪.‬‬ ‫ם ק ו ם ‪ . . .‬לכתחלה | ד א ס ק ו ם ‪ . . .‬לכתחלה מ ק ו ם ‪ . . .‬נותן‪.‬‬
‫ד ואינו‪.‬‬ ‫ואין |‬ ‫א תפיליו‪.‬‬ ‫תפליו ן‬ ‫ד א וחולץ ]אתן‪.‬‬ ‫וחולץ |‬ ‫א ותפילה‪.‬‬ ‫‪ 67‬ותפלה |‬ ‫ערוסים‪.‬‬
‫א ותפילה‪.‬‬ ‫ותפלה |‬ ‫ך סקרי‪.‬‬ ‫‪ 60‬םקרא |‬ ‫ד לבושין וערוםין א ערוםים ולבושים‪.‬‬ ‫‪ 68‬ערוסים ולבושין |‬
‫א ואין‬ ‫ואינו נותן לכתחלה |‬ ‫א תפיליו‪.‬‬ ‫תפליו ן‬ ‫ד א חולץ ]אתן‪.‬‬ ‫חולץ |‬ ‫ד ואינו א אינו‪.‬‬ ‫ואין |‬
‫נותנן לכתחילה‪.‬‬

‫‪ .64‬ע ו מ ד י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ד ר כ ם‬ ‫‪ .56‬ש ל א ח ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬ש ה מ י ט ה מ פ ס ק ת ב י נ ו ל ב ץ הכלי)רשיי(‪.‬‬

‫ל ע מ ו ד שם לבושים וכוי‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫ברבות פ״ב‪ ,‬פ״ג‬
‫‪70‬‬
‫‪ .21‬הלל הזקן אף אל תראה ערום‪ ,‬אל תראה לבוש‪ ,‬אל תראה עומד ואל‬
‫‪,‬‬
‫תראה יושב‪ ,‬אל תראה צוחק ואל תראה בוכה‪ ,‬משם שנ ע ת ל ש ח ו ק ו ע ת‬
‫ל ב כ ו ת עת ל ח ב ו ק ועת ל ר ח ו ק מחבק‪.‬‬

‫פרק ג׳‬
‫‪ .1‬כשם שנתנה תורה קבע לקרית שמע‪ ,‬כך נתנו חכמים לתפילה‪ .‬מפני‬
‫מה אמרו תפלת השחר עד חצות‪ ,‬שכן תמיד של שחר קרב עד חצות‪.‬‬
‫ר׳ יודה או׳ עד ארבע שעות‪ .‬מפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב‪,‬‬
‫שכן תמיד של בין הערבים קרב עד הערב‪ .‬ר׳ יודה או׳ עד פלג המנחה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫כמה הוא פלג המנחה‪ ,‬אחת עשרה שעה חסר רביע‪ .2 .‬תפלת הערב‬
‫אין לה קבע‪ ,‬ר׳ לעזר בר׳ יוסי או׳ עם נעילת שערים‪ .‬אמ׳ ר׳ לעזר בר׳ יוסי‬
‫אבה היה מתפלל אותה עם נעילת שערים‪ .3 .‬המתפלל תפלת המוספין‬
‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬
‫ע מ ׳ ‪ ,221‬בשנו״ס‪.‬‬ ‫ועיין דא״ר ספ״ז‪ ,‬הול היגער‪,‬‬ ‫ק ה ל ת פ״ג די‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫לשחוק‬ ‫ל ע ח‬
‫שם פ״ג‪ ,‬ה ‪/‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לחבוק‬ ‫« ע ח‬
‫! מפני ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״א‪ ,‬ז׳ ע״ב; פ ס ח י ם פ״ה ה״א‪ ,‬ל״א ע״ד )וקוצר לפנינו‪ ,‬עיין אהצרי‬
‫» ר׳ יודה ו כ ו ‪ /‬משנהנו רפ״ד‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;(75‬ב״ר פס״ח‪ ,‬עי‪ ;779 ,‬בבלי כ״ו ב‪ •/‬תנחומא כי השא‪ ,‬כ״ג‪.‬‬
‫משנתנו הנ״ל; ירוש׳ וב״ר הנ״ל;‬ ‫תפלה וכו‪/‬‬ ‫ירוש׳ פ״ד ה״א‪ ,‬ז׳ ע״ב; בבלי כ״ו ב ‪/‬‬ ‫‪ 5‬כמה וכו‪/‬‬
‫ירוש׳ ת ע נ י ת פ״ד ה״א‪ ,‬ס״ז ע״ג; בבלי כ״ו ב‪ •/‬דב״ר ריש נלבים; ה ו ס פ ׳ לפסי״ר פ״ב‪ ,‬קצ״ה ע״ב‪.‬‬
‫עיין בבה״א‪.‬‬ ‫ל אבה וכו‪/‬‬

‫חראה‬ ‫ערום אל | א ערום ואל‪.‬‬ ‫ך א תיראה‪.‬‬ ‫תראה |‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫‪ 70‬ה ל ל | א הילל•‬
‫אל ן‬ ‫ד א ) א ג׳ שעסיס( תיראה‪.‬‬ ‫‪ 71‬תראה |‬ ‫ך אל‪.‬‬ ‫ל ן‬ ‫ו א‬ ‫‪.‬‬ ‫ר א ה‬ ‫א תיראה לבוש ואל ת י‬ ‫וכו׳ |‬
‫לשחוק ‪. . .‬‬ ‫ד שנאסר‪.‬‬ ‫שני |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫םשם |‬ ‫ך אל‪.‬‬ ‫ואל |‬ ‫ד א שוחק‪.‬‬ ‫צוחק |‬ ‫א ואל‪.‬‬
‫עת לחבוק | א חסר‪.‬‬ ‫‪ 73‬עת ‪ . . .‬מחבק | ר חסר‪.‬‬ ‫לבכות | פ ד לבכות ‪ . . .‬לשחוק‪.‬‬
‫ד ]קבע[ לתפלה א ףםן[‬ ‫לתפילה |‬ ‫חכסים ן א חכס׳‪.‬‬ ‫חורה ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 1‬שנתנה ן א שניתנה‪.‬‬
‫‪ 3‬יודה | ד א יהודה‪.‬‬ ‫חצות | ד פתוח‪.‬‬ ‫קרב ן א ]היה! קרב‪.‬‬ ‫‪ 2‬תפלת | א תפילת‪.‬‬ ‫לתפילה‪.‬‬
‫ספני | ד וםפני‪.‬‬ ‫שעות | ד שעות ]שכן תםיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות[‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫יודה ן‬ ‫א ]היה[ קרב‪.‬‬ ‫קרב |‬ ‫ד הערבי׳‪.‬‬ ‫‪ 4‬הערבים |‬ ‫א תפילת‪.‬‬ ‫תפלת ן‬ ‫ד םנחה‪.‬‬ ‫הםנחה |‬
‫הסנחה | ד הםנחה ]שהרי תסיר של בין הערבים קרב והולך עד פלנ הסנחה‪:‬‬ ‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫ד א יהודה‪.‬‬
‫ומפני סה אסרו תפלת הערב אין לה קבע שהרי אברין ופדרים קרובין והולכין כ ל הלילה‪ :‬וספני סה אסרו תפלת‬
‫סוססין כ ל היום‪ :‬שהרי קרבן םוספין קרב והולך כ ל היום‪ :‬רבי יהודה אוסר ע ד שבע שעות שהרי קרבן של םוסף‬
‫אחת ן‬ ‫« כסה | ד א וכסה‪.‬‬ ‫קרב והולך ע ד שבע שעות‪ :‬ואיזו היא סנחה נדולה םשש שעות וסחצה ולסעלה[‪.‬‬
‫או׳ ן‬ ‫• לעזר בר׳ | ד חסר‪ .‬א אלע׳ ברי‪.‬‬ ‫תפלת ן א תפילת‪.‬‬ ‫ד אחד‪ .‬שעה | ד שעות‪ .‬רביע ן א סתום‪.‬‬
‫‪ 7‬אבה ן‬ ‫לעזר | ד אלעזר‪.‬‬ ‫אס׳ | ד אסר‪.‬‬ ‫‪ 7-6‬אס׳ ‪ . . .‬שערים ן א חסר‪.‬‬ ‫עם | ר עת‪.‬‬ ‫ד אוסר‪.‬‬
‫א סוספין‪.‬‬ ‫הסוספין ן‬ ‫א אם התפלל‪.‬‬ ‫הסתפלל ן‬ ‫ר חסר‪.‬‬ ‫אותה |‬ ‫ד אבא‪.‬‬

‫‪ .70‬א ל ת ר א ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ל ת ת ר א ה ‪ ,‬ל א ב ע ר ו מ י ך ו ל א ב ל ב ו ש י ך ‪ .‬כשם שאמרו ב ת ע נ י ת ) י ׳ ב׳(‪ :‬ה ל ך‬

‫י ת ר א ה ב פ נ י ה ם )חיי(‪ ,‬ו ה ו ב א ה ב ר י י ת א‬ ‫מ מ ק ו ם ש א ץ מתענין ל מ ק ו ם שמתענץ היז מ ת ע נ ה ע מ ה ם וכוי‪ ,‬א ל‬
‫זו ל כ א ן ‪ ,‬כ ד י להדגיש שבמקום שבני א ד ם ע ו מ ד י ם ערומים ת ל ב ו ש ת הלבושים אינה א ל א א ר ע י ת )עים הניל(‪.‬‬
‫והיינו בזמן שנאמר אז י מ ל א שחוק פיט־ <עיץ קהיז ו ל ק י ט לפסוק(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ע ו ל ם‬ ‫ל ש ח ו ק וכוי‪.‬‬ ‫‪ .71‬ע ת‬
‫ישתף א ד ם א ת ע צ מ ו ע ם ה צ י ב ו ר ‪ ,‬ו א ל יהיה ח ת ן ב ץ ה א ב ל י ם ו א ב ל ב ץ החתנים‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שערי ה י כ ל ‪ ,‬דהיינו‬ ‫‪.6‬שערים‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬בשכבך ובקומך‪.‬‬ ‫ת ו ר ה וכוי‪.‬‬ ‫‪ .1‬ש נ ת נ ה‬
‫מ ב ע ו ד יום ) ח י מ ‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ג‬ ‫‪12‬‬

‫בץ משקרב תמיד של שחר בץ עד שלא קרב תמיד של שחר יצא‪ .‬ר׳ עקיבא‬
‫או׳ אם שגורה תפלתו בפיו סימן יפה לו‪ ,‬ואם לאו סימן רע לו‪ .‬הוא היה‬
‫או׳ כל שרוח הבריות נוחה ממנו רוח המקום נוחה ממנו‪ .‬כ ל שאין רוח‬
‫הבריות נוחה ממנו אין רוח המקום נוחה ממנו‪ .‬כל שרוח עצמו נוחה בשלו‬
‫סימן יפה לו‪ ,‬אץ רוח עצמו נוחה בשלו סימן רע לו‪ .4 .‬בן עדי או׳ כל‬
‫שנטרפה דעתו מפני חכמתו סימן יפה לו‪ ,‬נטרפה חכמתו מפני דעתו סימן רע‬
‫לו‪ .‬הוא היה או׳ כל שלקה בגופו מפני חכמתו סימן יפה לו‪ ,‬חכמתו מפני גופו‬
‫סימן רע לו‪ .‬המתפלל צריך שיכוין את לבו‪ .‬אבא שאול או׳ סימן לתפלה‬
‫ת כ י ן ל ב ם ת ק ש י ב א ז ג י ך‪ .5 .‬אמ׳ ר׳ יהודה כשהיה ר׳ עקיבא מתפלל‬
‫עם הצבור היה מקצר בפני כולם‪ ,‬וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אדם‬
‫מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת‪ ,‬מפני הכרעות והשתחואות‪ .6 .‬יכול‬
‫יהא מתפלל והולך כל היום כולו‪ ,‬פרש בדניאל ו ז י מ נ י ן ת ל ת א ב י ו מ א‬
‫וגו׳‪ .‬יכול כשבא לגולה‪ ,‬ת״ל כ ל ק ב ל ד י ה ו ה ע ב ד מן ק ד מ ת‬
‫ד נ א ‪ .‬יכול יהא משמיע קולו‪ ,‬פרש בחנה‪ ,‬שנ׳ ו ח נ ה ה י א מ ד ב ר ת ע ל‬

‫״ בן עזיי ו כ ו ‪/‬‬ ‫אבוס פ״ג מ״י‪.‬‬ ‫״ כל שרוח ו כ ו ‪/‬‬ ‫משכ׳ ספ״ח‪.‬‬ ‫» א ם שגורה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫אבא שאול ו כ ו ‪/‬‬ ‫בבלי ל״א א ; ועיי״ש ל״ד ב ‪/‬‬ ‫« המתפלל וכו‪/‬‬ ‫אבות דר״ן רפכ״ה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיין ירוש׳ ספ״ה‪ ,‬נ ו ע״ד;‬ ‫בבלי הכ׳׳ל; תכחומא ריש חיי שרה; דב״ר רפ״ב; ה ו ס ׳ לפסי״ר הכ׳׳ל‪.‬‬
‫תהלים‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫״תכין‬ ‫ויק״ר פע״ז‪ ,‬ע ‪ /‬ע מ ׳ שס״ו; דב״ר רפ״ח; מדרש תהלים רפק״ח‪.‬‬
‫»! יכול‬ ‫״ מקצר ו כ ו ‪ /‬עיין תכחומא חיי שרה סי׳ ה ‪/‬‬ ‫ר׳ יהודה ו כ ו ‪ /‬בבלי ל״א א ‪/‬‬ ‫י ‪ /‬י״ז‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״א ז׳ ע׳׳א; בבלי הכ״ל; דב״ר רפ״ב; מדרש שמואל פ״ב‪ ,‬י ‪ /‬הול׳ ב ו ב ‪ /‬ע מ ׳ ‪.10‬‬
‫ש ״ א א ‪ /‬י״ג‬ ‫» ו ח כ ה וכו‪/‬‬ ‫»! ו ז י מ כ י ן ו כ ו ‪ /‬ד כ י א ל ו ‪ /‬י״א‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫שגורה ן א שנדה‪.‬‬ ‫» אי׳ ‪ j‬ד אומר‪.‬‬ ‫עקיבא ן ד יהודה א עק ׳‪.‬‬ ‫ב ד פתוח‪.‬‬ ‫יצא |‬ ‫‪ 8‬בין עד ן א ובין עד‪.‬‬
‫םסנו <ב־פ> | ד א חיסנו‪.‬‬ ‫‪ 10‬א י | ד אוסר‪.‬‬ ‫רע | ד רע ]הואן‪.‬‬ ‫יפה | ד יפה ]הוא[‪.‬‬ ‫תפלתו ן א תפילתו‪.‬‬
‫‪ 12‬בן ן‬ ‫בשלו | ד ]היסנון בשלו‪.‬‬ ‫‪ 11‬פסנו <ב'פ> | ד א היסנו‪.‬‬ ‫שאין ן א אין‪.‬‬ ‫כל | ד וכל‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 14-12‬כל שנטרפה ‪ . . .‬כ ל שלקה | ד א כ ל שלקה ‪. . .‬‬ ‫או׳ | ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫עז״ | ך א עזאי‪.‬‬ ‫ד בין‪.‬‬
‫בנופו ן א נופו‪.‬‬ ‫אי׳ | ד אופר‪.‬‬ ‫ב ד פתוח•‬ ‫*‪ 1‬לו |‬ ‫‪ 13‬נטרפה | ד וכל שנטרפה‪ .‬א חסר•‬ ‫כ ל שנטרפה‪.‬‬
‫‪1 6‬‬
‫ד אופר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד פתוח•‬ ‫לבו |‬ ‫ב ד פתוח‪.‬‬ ‫לו |‬ ‫ד ]כל שלקה[ בחכסתו ספני•‬ ‫חכסתו ספני |‬
‫‪ 17‬הצבור ן א הציבור‪.‬‬ ‫אם׳ | ד אסר א א׳‪.‬‬ ‫«! אזניך | פ אזנך‪.‬‬ ‫ל ת פ ל ה | ד ל ד ב ר א לתפילה‪.‬‬
‫‪ 18‬מ ו י ת ז ו ו כ ו ׳ ן ד א ב צ ד‬ ‫אדם | ד ]היה[ אדם‪.‬‬ ‫וכשהוא | ד כשהיה‪.‬‬ ‫כולם | ד כולן‪.‬‬ ‫בפני ן א פלפני‪.‬‬
‫•‪ 1‬יהא פ ת פ ל ל‬ ‫א והשחחוייות א ד ]שהיה עושה[• ב סתום‪.‬‬ ‫והשתחואות |‬ ‫זה ובא ופצאו ב צ ד אחר‪.‬‬
‫וזיפנין | פ וזפנין‬ ‫בדניאל | ד דניאל‪.‬‬ ‫פרש | ד ]כבר! פירש א פירש‪.‬‬ ‫והולך | ד יתפלל א יתפלל אדם‪.‬‬
‫ד ביוםא ]הוה כריך על ברכוהי‪ :‬יכול יתפלל ל כ ל רוח שירצה‬ ‫ביוםא וטי |‬ ‫פ תלתה‪.‬‬ ‫תלתא |‬ ‫א זיפנין‪.‬‬
‫‪ 20‬כשבא ן‬ ‫תלסוד לוםר וכוין פתיחין ליה בעיליתיה ננד ירושלם[ א ביוםא ]הוה כריך על ברכוהי ונין‪.‬‬
‫עבד ן‬ ‫פ די הוא ד דהוה‪.‬‬ ‫די הוה |‬ ‫קבל | א קביל‪.‬‬ ‫תיל | ד תלמוד לוסר א תל׳ לום׳‪.‬‬ ‫ך א םשבא‪.‬‬
‫ד א פירש‪.‬‬ ‫פרש |‬ ‫א קולו ]לאזניון‪.‬‬ ‫]בתפלתו[‬ ‫ד קולו‬ ‫קולו |‬ ‫פ תה•‬ ‫‪ 21‬ת א |‬ ‫ך א עביד‪.‬‬
‫א חנה‪.‬‬ ‫וחנה ן‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫שנ׳ |‬

‫מ פ ג י ג ו פ ו ‪ .‬שחס‬ ‫ח כ מ ת ו ‪ .‬ש ה ת ו ר ה התישה כ ח ו ‪.‬‬ ‫‪.14‬מ פ נ י‬ ‫‪ . 1 1‬נ ו ח ה ב ש ל ו ‪ .‬השמח ב ח ל ק ו ‪.‬‬

‫כ ו ל ם ‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬ ‫‪.17‬בפני‬ ‫כלומר‪ ,‬שתתקבל‪.‬‬ ‫ל ת פ ל ה וכוי‪.‬‬ ‫‪ .15‬ס י מ ן‬ ‫ע ל י ו יותר מ ד א י ‪.‬‬
‫‪ . 1 9‬כ ל ה י ו ם וכוי‪.‬‬ ‫ה כ ר ע ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ש ע ת התחנונים שהיה א ו מ ר א ח ר י ת פ ל ת ש״ע‪.‬‬ ‫‪.18‬מפני‬
‫‪ .20‬ל נ ו ל ה‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ב ט ל ו ה ק ד מ ו ת ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש י ח ק ה א ת מנוע ר*ע‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫ברכות פ״ג‬

‫ל ב ה ‪ .‬יכול יהא כוללן כולן בבת אחת‪ ,‬פרש בדוד‪ ,‬שנ׳ ע ר ב ו ב ק ר‬

‫ו צ ה ר י ם א ש י ח ה ו א ה מ ה ‪ .‬ערב‪ ,‬זו תפלת ערבית‪ .‬בקר‪ ,‬זו תפלת‬
‫שחרית‪ .‬וצהרים‪ ,‬זו תפלת מנחה‪ .‬יכול יהא שואל צרכיו ומסתלק‪ ,‬פרש‬
‫בשלמה‪ ,‬שנ׳ ל ש מ ע א ל ה ר נ ה ו א ל ה ת פ ל ה וגר‪ .‬הרנה‪ ,‬זו רנה‪ ,‬שנ׳‬
‫ר נ נ ו צ ד י ק י ם ב ה ׳ ל י ש ר י ם נ א ו ה ת ה ל ה ‪ .‬תפלה זו בקשה‪ .‬אץ אומ׳‬
‫דברים אחר אמת רציב‪ ,‬אבל או׳ דברים אחר תפלה‪ ,‬אפילו כסדר וידוי של‬
‫יום הכפורים‪ .7 .‬היה מהלך במקום סכנה ולסטין‪ ,‬מתפלל תפלה קצרה‪.‬‬
‫אי זה הוא תפלה קצרה‪ .‬ר׳ ליעזר או׳‪ ,‬יעשה רצונך בשמים ממעל‪ ,‬ותן‬
‫נחת רוח ליריאיך‪ ,‬והטוב בעיניך עשה‪ .‬ברוך שומע תפלה‪ .‬ר׳ יוםה‬
‫או׳‪ ,‬שמע לתפלת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתן‪ .‬ברוך שומע תפלה‪.‬‬
‫]ר׳ אלעזר בר׳ צדוק אומי‪ ,‬שמע קול צעקת עמך ישר׳ ועשה מהרה בקשתם‪.‬‬
‫ב׳ שומע תפילה[‪ .‬אחרים או׳‪ ,‬צרכי עמך מרובים ודעתן קצרה‪ .‬יהי‬
‫רצץ מלפניך ה׳ אלהינו שתתן לכל אחד ואחד צרכיו ולכל גויה וגרה‬
‫די מחסורה‪ .‬ברוך שומע תפלה‪ .‬אמ׳ ר׳ לעזר בר׳ צדוק אבא היה מתפלל‬

‫מקז ס י ׳ נו׳; בוב׳ ס י ׳ י״א ) כ ג י ׳ הירושלמי(; כי ה ש א ‪,‬‬ ‫י ה א כוללן וכו׳‪ .‬ה מ ק ו ר ו ת הכ׳׳ל; ת כ ח ו מ א‬ ‫«‬
‫ועיין ירוש׳ פ ״ ד ה״ד‪,‬‬ ‫בבלי ל׳יא א ׳ ‪.‬‬ ‫״ יכול וכו׳‪.‬‬ ‫ת ה ל י ם כ״ה‪ ,‬י״ח‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫ערב‬ ‫כ״ג‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬
‫מ״א‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫לשמע‬ ‫ח ׳ ע״ב; בבלי ע״ז ז׳ ב׳; דב״ר ר פ ״ ב הכ׳׳ל; מדרש ת ה ל י ם ק״ב‪ ,‬ב ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ ״ א ה״א‪ ,‬ב ׳ ע״ד;‬ ‫אין א ו מ ׳ ו כ ו ‪/‬‬ ‫א‪/‬‬ ‫ה ה ל י ם ל״ג‪,‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 26‬ר כ כ ו‬ ‫ח ׳ ‪ ,‬כ״ח‪.‬‬
‫‪ 33‬א ח ר י ם‬ ‫ועיין במשכ׳ פ ״ ד מ״ד‪.‬‬ ‫בבלי כ״נו ב ‪/‬‬ ‫‪ 28‬ה י ה מ ה ל ך ו כ ו ‪/‬‬ ‫בבלי ל״א א ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ ״ ד ה״ד‪ ,‬ח ׳ ע״ב; בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬

‫ד א חסר‪.‬‬ ‫»׳ |‬ ‫ד דוד•‬ ‫בדוד |‬ ‫ך א פירש‪.‬‬ ‫פרש |‬ ‫ך חסר‪.‬‬ ‫כולן |‬ ‫א לבה ]ונו׳[‪.‬‬ ‫‪ 22‬לבה ן‬
‫ד זה‪.‬‬ ‫זו |‬ ‫ד א בוקר•‬ ‫בקר |‬ ‫א תפילת‪.‬‬ ‫תפלת ן‬ ‫א מ׳‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 23‬אשיחה ואהםה |‬
‫צרכיו ן‬ ‫ד שואל הוא‪.‬‬ ‫יהא שואל |‬ ‫א תפילת‪.‬‬ ‫תפלת ן‬ ‫א צהרים‪.‬‬ ‫‪ 24‬וצהרים ן‬ ‫תפלת ן א תפילת‪.‬‬
‫ד שלמה‪.‬‬ ‫‪ 28‬בשלםה |‬ ‫ך א פירש‪.‬‬ ‫פרש |‬ ‫ך ]ואחר כך סתפלל[ ויסתלק‪.‬‬ ‫וססתלק |‬ ‫א צורכיו‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫וני |‬ ‫א הרינה ‪ . . .‬התפילה‪.‬‬ ‫הרנה ‪ . . .‬התפלה ן‬ ‫א לשסוע‪.‬‬ ‫לשסע ן‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫שנ׳ |‬
‫לישרים ‪. . .‬‬ ‫‪ 28‬בה׳ | א בה׳ ]ונ׳[‪.‬‬ ‫שנ׳ | ד וכן הוא אוסר‪.‬‬ ‫רנה ן ך א רינה‪.‬‬ ‫הרנה | ד א רינה‪.‬‬ ‫א וני‪.‬‬
‫‪ 27‬דברים ן‬ ‫ד אוטרין‪.‬‬ ‫אום־ |‬ ‫ב ד פתוח‪.‬‬ ‫בקשה |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫תפלה זו בקשה ן‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫חהלה |‬
‫כסדר ן‬ ‫ד אפלו‪.‬‬ ‫אפילו |‬ ‫א תפילה‪.‬‬ ‫תפלה ן‬ ‫ד דבר‪.‬‬ ‫דברים |‬ ‫ד אוסרין א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א דבר•‬
‫ד וליסטים א וליסטין‪.‬‬ ‫ולסטין |‬ ‫א הסכנה‪.‬‬ ‫סכנה ן‬ ‫א הכיפור׳‪.‬‬ ‫‪ 28‬הכפורים ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫של |‬ ‫א סדר‪.‬‬
‫ד אליעזר‬ ‫ליעזר |‬ ‫א תפילה‪.‬‬ ‫חפלה ן‬ ‫ך א אחו היא‪.‬‬ ‫‪ 20‬אי זה הוא |‬ ‫‪.‬‬ ‫ח ס ר‬ ‫ף‬ ‫א תפילה‪.‬‬ ‫תפלה ן‬
‫ליריאיך ן‬ ‫ר חסר‪.‬‬ ‫‪ 30‬רוח |‬ ‫ר חסר‪.‬‬ ‫ססעל |‬ ‫ך א עשה‪.‬‬ ‫יעשה |‬ ‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א אליע׳•‬
‫‪ 31-30‬ר׳‬ ‫א ב פתוח‪.‬‬ ‫א תפילה•‬ ‫תפלה ן‬ ‫ד שסע‪.‬‬ ‫שוסע |‬ ‫א ב׳‪.‬‬ ‫בתך ן‬ ‫ד א ליראיך ]בארץ!‪.‬‬
‫לתפלת‬ ‫א שסע ]קול[•‬ ‫שסע |‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫‪ 31‬או׳ ן‬ ‫א י י‪.‬‬
‫וס‬ ‫ן‬ ‫ו ס ה‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫ח ם ר‬ ‫ד‬ ‫‪ 1,‬ן‬
‫ה‬ ‫ת פ‬ ‫_‬ ‫ן ס ה‬ ‫‪,‬‬
‫א ב פתוח‪.‬‬ ‫א תפילה•‬ ‫תפלה |‬ ‫א ב׳‪.‬‬ ‫ברוך ן‬ ‫א בקשתם‪.‬‬ ‫בקשתן ן‬ ‫א ישרי‪.‬‬ ‫ישראל ן‬ ‫א תפילת‪.‬‬
‫בקשתם ן‬ ‫ד ישראל‪.‬‬ ‫ישר׳ |‬ ‫קול ( ד חסר‪.‬‬ ‫ך אוסר‪.‬‬ ‫אום׳ |‬ ‫‪ 32‬ר׳ אלעזר וכו׳ ן הושלם עיפ א )וך(‪.‬‬
‫עמך ן‬ ‫צרכי א צורכי‪.‬‬ ‫ד אוסרי׳ א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ף תפלה‪.‬‬ ‫תפילה |‬ ‫ד ברוך‪.‬‬ ‫‪ 33‬ב׳ |‬ ‫ד בקשתן‪.‬‬
‫נויה וגויה ן‬ ‫א וכל‪.‬‬ ‫ולכל |‬ ‫א ]כל[ צורכיו‪.‬‬ ‫‪ 34‬צרכיו ן‬ ‫ך מרובין‪.‬‬ ‫מרובים |‬ ‫ד עסך ]ישראל[‪.‬‬
‫ד אסר‬ ‫אס׳ |‬ ‫א ר ב פתוח•‬ ‫א תפילה•‬ ‫תפלה |‬ ‫א ב׳‪.‬‬ ‫ברוך ן‬ ‫ך כדי‪.‬‬ ‫‪ 38‬די |‬ ‫א נוייה ונוייה‪.‬‬
‫ד בר•‬ ‫בר׳ |‬ ‫ך א אלעזר‪.‬‬ ‫לעזר |‬ ‫א א׳‪.‬‬

‫‪ . 3 3‬ק צ ר ה‪ .‬ש ק צ ר ה ד ע ת ם מ ר ו ב ה ד ו ח ק ו ה ט ר ד ה ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬קילוסים ותחנתים‪.‬‬ ‫ד ב ר י ם וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .27‬א ו י‬

 ‫ברכות פ״ג‬ ‫‪14‬‬

‫תפלה קצרה בלילי שבתות‪ .‬ומאהבתך ה׳ אליהנו שאהבת את ישראל‬

‫עמך‪ .‬ומחמלתך מלכנו שחמלת על בני בריתך‪ ,‬נתת לנו ה׳ אלינו את יום‬
‫‪,‬‬
‫השביעי הגדול והקדוש הזה באהבה‪ .‬על הכוס הוא או ‪ ,‬אשר קדש את‬
‫יום השבת ואינו חותם‪ .8 .‬כבוד יום וכבוד לילה‪ ,‬כבוד יום קודם לכבוד‬
‫לילה‪ .‬אם אין לו אלא כוס אחד‪ ,‬קדושת היום קודמת לכבוד היום ולכבוד‬
‫הלילה‪ .‬לילי שבתו׳ ולילי ימים טובים‪ ,‬יש בהן קדושת היום על הכום‪,‬‬
‫ויש בהן קדושת היום בברכת המזון‪ .‬שבת‪ ,‬ויום טוב‪ ,‬ראש חודש‪ ,‬וחולו‬
‫של מועד‪ ,‬יש בהן קדושת היום בברכת המזון‪ ,‬ואין בהן קדושת היום על‬
‫הכוס‪ .9 .‬לא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים‪ ,‬ולא שאל את הגשמים‬
‫בברכת השנים‪ ,‬מחזירין אותו‪ .‬לא אמר הבדלה בחונן הדעת‪ ,‬אומרה על‬
‫הכוס‪ .‬אם לא אמר מחזירץ אותו ]ר׳ יוסי אומר אף מי שלא הזכיר ברית‬
‫בברכת הארץ מחזירין אותו[‪ .10 .‬כל שאץ בו מוסף‪ ,‬כגץ חנוכה‪ ,‬ופורים‪,‬‬
‫בשחרית ובמנחה מתפלל )תפלה קצרה( שמנה עשרה‪ ,‬ואו׳ מעין המורע‪.‬‬
‫אם לא אמ׳ אץ מחזירץ אותו‪ .‬וכל שיש בו מוסף‪ ,‬כגון ראש חדש‪ ,‬וחולו של‬
‫מועד‪ ,‬בשחרית ובמנחה מתפלל שמנה עשרה‪ ,‬וא׳ קדושת היום בעבודה‪.‬‬
‫ר׳ ליעזר או׳ בהודייה‪ .‬אם לא אמ׳ מחזירין אותו‪ .‬ובמוםפץ מתפלל שבע‪,‬‬

‫‪,‬‬
‫« לילי ו כ ו ‪ /‬בבלי‬ ‫‪ 39‬כבוד יום ו כ ו ‪ /‬בבלי פ ס ח י ם ק״ה סע״א; ועיין ילוש ספ״ז‪ ,‬י״א ע״ד‪.‬‬
‫« לא הזכיר ו כ ו ‪/‬‬ ‫פ ס ח י ם ק״ה א ‪ /‬ועיין בבלי שבת כ״ד א ׳ וירוש׳ כאן פ״ז ה״ה‪ ,‬י״א ע״ג‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ה ה״ב‪ ,‬נו׳ ע״ב; תענית פ״א ה״א׳ ס״ג ע״ד; בבלי כ״ו ב׳; כ״נו א׳; ל״ג א׳; ועיין בבלי‬
‫י* כל‬ ‫« ר׳ יוסי ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ פ״א ה״כו‪ ,‬ג׳ סע״ד; בבלי מ״ח סע״ב‪.‬‬ ‫‪ /‬׳‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫ג‬ ‫ה נ נ כ י ה‬

‫שאין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז ה״ה‪ ,‬י״א ע״ג; בבלי שבח כ״ד א ‪/‬‬

‫ד א אלהינו‪.‬‬ ‫אליה״ |‬ ‫א מאהבתך‪.‬‬ ‫ומאהבתך |‬ ‫ד בערבי‪.‬‬ ‫בלילי |‬ ‫א תפילה‪.‬‬ ‫‪ 38‬תפלה ן‬

‫‪ 37‬םלכנו ן‬ ‫א חסר )ותלוי בין המורות בכיי מאוחר(‪.‬‬ ‫שאהבת ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 38-36‬מאהבת ‪ . . .‬באהבה |‬
‫מליון א‪ ,‬בכיי סאוחר‪,‬‬ ‫‪ 38‬באהבה |‬ ‫א חסר )ותלוי בין המורות כדלעיל(‪.‬‬ ‫מחסלת ן‬ ‫א מלכינו‪.‬‬
‫למנוחה לקדומ׳ לעבודה ולהודא׳ לאות ולברית לתת לנו ברכה ומלום מאתך‪ .‬אלקינו ואלקי אבותיי‬ ‫נוסף‪:‬‬
‫א קידמ‪.‬‬ ‫קדמ ן‬ ‫ד אוסר א אומי‪.‬‬ ‫אי׳ |‬ ‫ד חסי־‬ ‫הוא |‬ ‫ד א ועל‪.‬‬ ‫על |‬ ‫רצה בםנוחתינו כוי‪.‬‬
‫לכבוד היום |‬ ‫ד כיס‪.‬‬ ‫כוס |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ *0‬אם ן‬ ‫ד לכובד‪.‬‬ ‫לכבוי |‬ ‫ד כבוד‪.‬‬ ‫»‪ 3‬וכבוד |‬
‫ד א מכתות‪.‬‬ ‫מבתי׳ |‬ ‫א ב פתוח‪.‬‬ ‫ד א לילה•‬ ‫‪ 41‬הלילה |‬ ‫ד ולכובד‪.‬‬ ‫ולכבוד |‬ ‫ך א לכבוד יום‪.‬‬
‫ד הזכרת היום א הזכרה‪.‬‬ ‫קדומת היום |‬ ‫ד להם א בהם‪.‬‬ ‫‪ 42‬בהן |‬ ‫ד להם‪.‬‬ ‫ך טובי׳‪ .‬בהן |‬ ‫טובים |‬
‫‪ 43‬בהן | ד בהם‪.‬‬ ‫ראמ ן א וראמ‪.‬‬ ‫מבת ‪ . . .‬וחולו מל מועד | ד מבת וראמ חדמ וחולו מל סועד ויום טוב‪.‬‬
‫הנממים ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫את |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 44‬נמסים |‬ ‫בהן | ד להם‪.‬‬ ‫קדומת היום | ד הזכרת היום א הזכרה‪.‬‬
‫אוסר ן‬ ‫ר׳ יוסי וכו׳ ן המלסתי ע*ס ד‪.‬‬ ‫ד ואם‪.‬‬ ‫‪ 46‬אם |‬ ‫ד בברכי‪.‬‬ ‫‪ 48‬בברכת |‬ ‫ד נמסים‪.‬‬
‫‪ 48‬במחרית ן‬ ‫א אתו‪.‬‬ ‫אותו |‬ ‫א במל ארץ‪.‬‬ ‫‪ 47‬בברכת הארץ |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ברית ן‬ ‫א אופי‪.‬‬
‫ד ואוסר‪.‬‬ ‫ואוי |‬ ‫ד א חסי•‬ ‫)תפלה קצרה( |‬ ‫ד א וםנחה‪.‬‬ ‫ובסנחה |‬ ‫ך ]ערבית[ מחריח‪.‬‬ ‫א מחרית‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫אין |‬ ‫אם׳ ן א אמר ד אמר ]מעין הםאורע[‪.‬‬ ‫ד ואם‪.‬‬ ‫‪ 49‬אם |‬ ‫המורע | ד הםאורע ]בהודא׳[‪.‬‬
‫ו א‬
‫' | ד ואומר‪.‬‬ ‫‪ 80‬במחרית ובמנחה | ד מחרית ומנחה•‬ ‫‪ 61-49‬וכל ‪ . . .‬אותו | א חסר‪.‬‬ ‫אותו ן א אתו‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫אם' |‬ ‫ד ואם לאו‪.‬‬ ‫אם לא |‬ ‫ד אלעזר אומר בהודאה‪.‬‬ ‫‪ 61‬ליעזר או׳ בהודייה |‬

‫יץ ל ס ע ו ד ה ובשר )ריפ פ י ל מ ה ׳‬ ‫יום‪.‬‬ ‫כבוד‬ ‫מפני ש כ ב ר י צ א ב ק ד ו ש ת היום ש ב ת פ ל ה ‪.‬‬ ‫‪ .39‬ח ו ת ם ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬המאורע‪.‬‬ ‫‪ .48‬ה מ ו ר ע ‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬ל ת פ ל ה ‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪.46‬מחזירין‬ ‫שבת היי(‪.‬‬
‫והיינו ע ל הנסים‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫ברכות פ״ג‬

‫ואו׳ קדושת היום באמצע‪ .11 .‬שבת שחלה להיות בראש חודש‪ ,‬ובחולו‬
‫‪,‬‬
‫של מועד‪ ,‬בשחרית ובמנחה מתפלל שבע‪ ,‬ואו קדושת היום בעבודה‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר ליעזר או בהודייה‪ ,‬אם לא אמ מחזירין אותו‪ .‬ובמוספין מתפלל‬
‫‪,‬‬ ‫‪55‬‬
‫שבע‪ ,‬ואו קדושת היום באמצע‪ .12 .‬בשבת‪ ,‬וביום טוב‪ ,‬וביום הכפורים‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מתפלל שבע‪ ,‬ואו קדושת היום באמצע‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל ור ישמעאל‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ב ר יוחנן בן ברוקה או כל זמן שזקוק לשבע או קדושת היום באמצע‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .13‬יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת‪ ,‬בית שמיי או מתפלל)שמנה(‬
‫‪,‬‬
‫עשר)ה(‪ .‬ובית הלל או מתפלל תשע‪ .‬יום טוב שחל להיות בשבת‪ ,‬בית שמיי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫אומרי מתפלל שמנה‪ ,‬ואו של שבת בפני עצמה ושל יום טוב בפני עצמו‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ומתחיל בשל שבת‪ .‬ובית הלל או מתפלל שבע‪ ,‬ומתחיל בשל שבת ומסיים‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בשל שבת‪ ,‬ואו קדושת היום באמצע‪ .‬ר או אף חותם בה ברוך מקדש‬
‫‪ .14‬סומה ומי שאינו יכול לכוץ את הרוחות‪,‬‬ ‫השבת וישראל והזמנים‪.‬‬
‫מכווגין את לבם כנגד אביהם שבשמים ומתפללין‪ ,‬שנ׳ ו י ת פ ל ל ו א ל‬
‫‪,‬‬ ‫(‬
‫ה׳ א ל י כ ם וגו ‪ .15 .‬העומדים בחוצה לארץ מכוונץ את לבם כעד‬

‫‪5 2‬‬
‫‪ 58‬יום‬ ‫בבלי הכ״ל‪.‬‬ ‫‪ 56‬רבן שמעון ו כ ו ‪/‬‬ ‫בבלי עירובין מ ׳ ב‪ •/‬ביצה י״ז א ׳ ‪.‬‬ ‫שבח ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 59‬יום ט ו ב‬ ‫ע ו ב ו כ ו ‪ /‬להלן ס ו ף ר״ה; ירוש׳ ש ב ו ע ו ח פ ״ א ה״ה‪ ,‬ל״ג ע״א; בבלי עירובין מ ׳ ס ע ״ א ‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 63‬כןומה ו כ ו ‪/‬‬ ‫ועיין עירובין מ ׳ ב ) ר ״ ח שחל ל ה י ו ח ב ש ב ח ו כ ף ( ‪.‬‬ ‫בבלי בילה י״ז א ‪/‬‬ ‫וכו‪/‬‬
‫‪ 64‬ו י ח פ ל ל ו ו כ ו ‪ /‬צ״ל‪ :‬ו ה ח פ ל ל ו א ל ה ׳ ) א ל י כ ם ( ‪,‬‬ ‫ירוש׳ פ ״ ד ה ״ ה ‪ ,‬ח ׳ סע״ב; ב ל י ל ׳ א ׳ ‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫ספרי ואחחכן פי׳‬ ‫‪ 65‬ה ע ו מ ד י ם ו כ ו ‪/‬‬ ‫וכ״ה ב ד ובירושלמי ובבבלי‪.‬‬ ‫כלומר מ״א ח ׳ מ״ד‪.‬‬
‫בוב׳‬ ‫הול׳‬ ‫וישלח‪,‬‬ ‫חכחומא‬ ‫ד‪•/‬‬ ‫פ״ד‪,‬‬ ‫רבה‬ ‫שה״ש‬ ‫הכ״ל;‬ ‫ובבלי‬ ‫ירוש׳‬ ‫‪;47‬‬ ‫עמ׳‬ ‫כ״כו‪,‬‬
‫ס י ׳ כ״א‪ ,‬פ״ז ע״ב; פ ס י ק ח א ר ב ח י רפל״ג‪ ,‬קמ״נו ע״ב; ילמדנו שבגכז״ש ח״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪.99‬‬

‫‪,‬‬
‫ואו׳ ן א ואום ‪.‬‬ ‫‪ 63‬בשחרית ובמנחה ן א שחרית ומנחה‪.‬‬ ‫‪ 66-52‬שבת ‪ . . .‬באמצע | ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 52‬ואיי | ד ואוסר‪.‬‬
‫‪ 54‬ר׳ ליעזר וכו׳ ן א ור׳ אליע׳ אום׳ בהודאה‪.‬‬ ‫בעבודה ן כיה א• ב באמצע‪.‬‬ ‫קדושת היום | א מעין המורע‪.‬‬
‫ד שבת ויום הכפורים א שבת ויום טוב ויום הכיס׳‪.‬‬ ‫בשבת וכי׳ |‬ ‫‪ 66‬ואו׳ ן א ואום׳‪.‬‬ ‫אם׳ | א אסר ]אין[‪.‬‬
‫‪ 57‬ברוקה או׳ |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫ישסעאל ברי |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 57-56‬רבן ‪ . . .‬באמצע |‬ ‫ד ואוסר‪.‬‬ ‫‪ 66‬ואיי |‬
‫‪ 58‬יום | ד ויום‪.‬‬ ‫באםצע | ד סתום‪.‬‬ ‫כל זמן וכוי | ד כל מקום שמתפלל שבע אומר קדושות‪.‬‬ ‫ד ברוק׳ אומר‪.‬‬
‫‪ 59‬עשר<ה> | ד א עשר‪.‬‬ ‫)שמנה( | ד א חסר‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫שם״ | ד א שמאי‪.‬‬ ‫להיות | ד חסר‪.‬‬
‫הי‬
‫שמנה ן א שמונה‪.‬‬ ‫‪ 60‬אומרי' | ד אומר א אוי‪.‬‬ ‫שמיי | ד א שמאי‪.‬‬ ‫או׳ | ד אומר‪.‬‬ ‫לל•‬ ‫יילל | א‬
‫או׳ | ד אומר‬ ‫ה ל ל | א הילל•‬ ‫‪ 61‬ובית | ד א בית‪.‬‬ ‫עצמו ן א עצמה‪.‬‬ ‫ושל | ד של‪.‬‬ ‫ואי | ד ואוסר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ך רבי‬ ‫ר׳ אוי |‬ ‫ך היו׳‪.‬‬ ‫היום |‬ ‫א ואוסר‪.‬‬ ‫ך ואום׳‬ ‫‪ 62‬ואוי |‬ ‫ד א םתחיל‪.‬‬ ‫וסתחיל |‬ ‫א אומי‪.‬‬
‫‪ 63‬וישראל ן‬ ‫ד מקדש ]אתן‪.‬‬ ‫מקדש |‬ ‫ברוך | א ב׳‪.‬‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫בה |‬ ‫]נתן[ אומר א ר׳ !נתן[ אומי‪.‬‬
‫ד לבן א ליבם‪.‬‬ ‫לבם |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫את |‬ ‫ד סכוונים‪.‬‬ ‫‪ 64‬מכוונין |‬ ‫ד א סומא‪.‬‬ ‫סומה |‬ ‫א וישרי‪.‬‬
‫ד והתפללו‬ ‫ויתפללו אל ה׳ אליכם וגי |‬ ‫ד שנאם׳‪.‬‬ ‫שני |‬ ‫ד לפני המקום א למקום‪.‬‬ ‫כננד אביהם שבשמים |‬
‫אל ה' א התפללו אל ה׳ )דרך ארצם אשר בחרתה בה(‪ .‬והמוקף נמחק ב א עיי נקודות על ‪.‬דרך׳ ועל ‪.‬בה"‪.‬‬
‫ד לבו‪.‬‬ ‫לבם |‬ ‫ד יכוין‪.‬‬ ‫מכוונין |‬ ‫ד היה עומד‪.‬‬ ‫‪ 66‬העומדים |‬

‫‪ .58‬מ ת ם ל ל ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫ל ש ב ע וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו בשחרית ש ל שבת ש ח ל ה בריח או בחוהימ‪.‬‬ ‫‪.57‬שוקוק‬
‫‪ .61‬ו מ ת ח י ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאומר מ ק ו ד ם ת פ ל ת שבת‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשחרית‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .63‬ל כ ו י ן וכוי‪ .‬כגון שנמצא ב ס פ י נ ה ש א מ ה ה ו ל כ ת בכיוון ישר‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ג‬ ‫‪16‬‬

‫ארץ ‪-‬שראל‪ ,‬שנ׳ ו י ת פ ל ל ו ד ר ך א ר צ ם ‪ .‬העומדים בארץ ישראל‬

‫מכוונץ את לבם כעד ירושלם ומתפללץ‪ ,‬שנ׳ ו י ת פ ל ל ו א ל ה ע י ר‬
‫ה ז א ת ‪ .16 .‬העומדים בירושלם מכוונץ את לבם כעד בית המקדש‪ ,‬שנ׳‬
‫ו ה ת פ ל ל ו א ל ה ב י ת ה ז ה ‪ .‬העומדים במקדש מכוונץ את לבם כעד‬
‫בית קדשי הקדשים ומתפללץ‪ ,‬שנ׳ ו י ת פ ל ל ו א ל ה מ ק ו ם ה ז ה ‪ .‬נמצאו‬
‫עומדץ בצפץ פניהם לדרום‪ ,‬בדרום פניהם לצפון‪ ,‬במזרח פניהם למערב‪,‬‬
‫במערב פניהם למזרח‪ .‬נמצאו כל ישראל מתפללץ למקום אחד‪ .17 .‬לא‬
‫יעמד אדם לא על גבי מטה‪ ,‬ולא על גבי ספסל וכסא‪ ,‬ולא על גבי מקום‬
‫גבוה‪ ,‬ויתפלל‪ ,‬שאץ נבהות לפני המקום‪ ,‬שנ׳ מ מ ע מ ק י ם ק ר א ת י ך ה ׳ ‪.‬‬
‫ואם היה זקן או חולה מותר‪ .18 .‬היה רוכב על החמור‪ ,‬אם יש לו מי‬
‫שיאחז החמור ירד למטה ויתפלל‪ ,‬ואם לאו מתפלל במקומו‪ .‬ר׳ או׳ בין כך‬
‫‪ .19‬היה משכים‬ ‫ובץ כך מתפלל במקומו‪ ,‬ובלבד שיהא לבו מכוץ‪.‬‬
‫לצאת לדרך‪ ,‬הרי זה נוטל שופר ותוקע‪ ,‬לולב ומנענע‪ ,‬מגלה וקורא בה‪,‬‬
‫וכשיגיע זמן קרית שמע קורא‪ .‬היה משכים לישב בקרץ או בספינה‪,‬‬
‫הרי זה מתפלל‪ .‬לכשיגיע זמן קרית שמע קורא‪ .20 .‬היה עומד ומתפלל‬

‫ל• ו י ת פ ל ל ו ו כ ו ‪ /‬צ׳׳ל והתעללו ו כ ו ‪ /‬והוא‬ ‫«« ו י ת פ ל ל ו ו כ ו ‪ /‬צ׳׳ל‪ :‬והחפללו ו כ ו ‪ /‬דה״ב ו ‪ /‬ל״ח‪.‬‬

‫»ל ו י ת פ ל ל ו ו כ ו ‪ /‬צ׳׳ל‪ :‬יתפללו ו כ ו ‪/‬‬ ‫»« ו ה ת פ ל ל ו ו כ ו ‪ /‬שם ל״ב‪.‬‬ ‫קיצור הכתוב שם ל״ד‪.‬‬
‫*ל לא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה׳׳ג‪ ,‬ד ׳ ע״ד; מגילה פ״א הי׳׳א‪ ,‬ע״א ע״ג; בבלי י׳ ב׳; קה״ר‬ ‫מ״א ח׳‪ ,‬ל ‪/‬‬
‫«ל היה רוכב ו כ ו ‪/‬‬ ‫תהלים ק׳׳ל‪ ,‬א ‪/‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫>ל מ מ ע מ ק י ם‬ ‫פ״ד‪ ,‬י״ז; מדרש תהלים פק״ל‪.‬‬
‫לל היה‬ ‫ירוש׳ פ״ד ה״ה‪ ,‬ח ׳ כןע״ב; בבלי ל׳ א ‪ /‬ועיין במשנתנו פ״ד מ׳יה ובתכחומא ריש חיי שרה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫״» היה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״א‪ ,‬נ ו ע״א;‬ ‫ועיין ירוש׳ ס ו כ ה פ״ג ה״י‪ ,‬נ״ג ע״ד‪.‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬בבלי חנ״ל‪.‬‬
‫בבלי ל״ב ב ‪/‬‬

‫ויתפללו דרך ארצם | ד א והתפללו אל ה׳ דרך ארצם א ]אסר בחרתה‬ ‫‪ «8‬יסראל ן א יסר׳ ]וםתפלליןן‪.‬‬
‫‪ 87‬סכוונין |‬ ‫יסראל | א יסר׳‪.‬‬ ‫העומדים | ד היה עוםד‪.‬‬ ‫בה[ פ והתפללו דרך ארצם• ב פתוח‪.‬‬
‫ויתפללו |‬ ‫סנ׳ ן א סנאי‪.‬‬ ‫וםתפללין | ד חסר‪.‬‬ ‫לבם | ד לבו‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫את ן א חסר‪.‬‬ ‫ד יכוין‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫]ומתפלל ][‪.‬‬ ‫א הסקדס‬ ‫הסקדס ן‬ ‫ד סתסללין‪.‬‬ ‫‪ 88‬םכוונין את לבם |‬ ‫א התפללו‪.‬‬ ‫ד והתפללו‬
‫ך יכוונו‬ ‫םכוונין את לבם |‬ ‫‪ 70-89‬הבית ‪ . . .‬אל | א חסר‪ .‬ד ב פתוח‪.‬‬ ‫פ והתפלל‪.‬‬ ‫»« והתפללו |‬
‫‪ 71‬עומדין ן א עוםדיס‪.‬‬ ‫ד והתפללו פ יתפללו‪.‬‬ ‫ויתפללו |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 70‬וסתפללין |‬ ‫את לבן‪.‬‬
‫ד ]העוסדיס[ בדרום א ןעומדין[‬ ‫בדרום |‬ ‫ד לצפון א בצפון !פניהם לדרום עוםדים בצפון[•‬ ‫בצפון |‬
‫ד א ]העומדים[‬ ‫‪ 72‬בסערב |‬ ‫בםזרח‪.‬‬ ‫א ןעוסדים[‬ ‫בסזרח‬ ‫ד ]העומדים[‬ ‫|‬ ‫בסזרח‬ ‫בדרום‪.‬‬
‫‪ 73‬יעמד |‬ ‫למקום | ד א במקום‪.‬‬ ‫יסראל ן א יסר׳‪.‬‬ ‫נמצאו | ד ונמצאו‪.‬‬ ‫<א עומדים( למערב‪.‬‬
‫ד א כסא ולא על נבי ספסל‪.‬‬ ‫ספסל וכסא |‬ ‫מטה ן א םיטה‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אדם |‬ ‫א יעםוד‪.‬‬
‫סוחר |‬ ‫‪ 78‬ואם | ד א אם‪.‬‬ ‫סנ׳ | ד סנאס׳‪.‬‬ ‫‪ 74‬סאץ ן א ]לסי[ סאץ‪.‬‬ ‫ולא ‪ . . .‬גבוה ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 76‬סיאחז | ד סיאחח ]אתן א סאוחז ]לון‪.‬‬ ‫ד על ]נבי[‪.‬‬ ‫על |‬ ‫רוכב ן א רכוב•‬ ‫ד א ]הרי זה[ סותר‪.‬‬
‫א יתפלל בסקוסו‪.‬‬ ‫ד ]יסב[ בםקוסו ויתפלל‬ ‫םתפלל בסקוסו |‬ ‫ד לסט׳‪.‬‬ ‫לסטה |‬ ‫ד חסורו‪.‬‬ ‫החסור |‬
‫סכוין |‬ ‫א בלבד‪.‬‬ ‫ובלבד ן‬ ‫ד א יתפלל‪.‬‬ ‫‪ 77‬מתפלל |‬ ‫ד אומר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד רבי•‬ ‫ר׳ |‬
‫‪ 79‬וכסיניע | ד ולכסיגיע א ]ומתפלל[ לכסיגיע‪.‬‬ ‫סגלה | ד א מגילה‪.‬‬ ‫‪ 78‬הרי זה | ד חסר‪.‬‬ ‫ד א סכוון‪.‬‬
‫‪ 80‬הרי‬ ‫ד םסכי׳ לסב‪.‬‬ ‫םסכים ליסב |‬ ‫ד ]וכן סי[ סהיה‪.‬‬ ‫היה |‬ ‫קורא ן א ]הרי זה[ קורא• ב פתוח‪.‬‬
‫ססע ן א סמע ]הרי זה[‪.‬‬ ‫לכסיגיע | ד ולכסיניע‪.‬‬ ‫זה סתפלל | ד סביאין לו לולב ומנענע םגילה וקורא בה‪.‬‬
‫וסתפלל | ד חסר‪.‬‬ ‫קורא | ד קורא ]רסביא אום׳ בין כך ובין כך קורא קיס וםתסללן‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫ברכות פ״ג‬

‫בסרטיה ובפלטיה‪ ,‬הרי זה עובר פני חמור‪ ,‬פני חמר‪ ,‬פני ק ד ה )עולה( ואץ‬
‫מפסיק‪ .‬אמרו עליו על ר׳ חנינא בן דוסא שהיה מתפלל ונשכו ערוד‬
‫ולא הפסיק‪ .‬הלכו תלמידיו ומצאוהו מת על פי חורו‪ .‬אמרו אילו לאדם‬
‫שנשכו ערוד‪ ,‬אילו לערוד שנשכו לבן דוסא‪ .21 .‬אין עומדין להתפלל‬
‫‪81‬‬
‫לא מתוך םיחה ולא מתוך השחוק ולא מתוך קלות ראש אלא מתוך דברים‬
‫של חכמה‪ .‬וכן לא יפטר אדם מחבירו לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק‬
‫ולא מתוך קלות ראש אלא מתוך דברים של חכמה‪ ,‬שכן מצינו בנביאים‬
‫הראשונים שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומין‪ .22 .‬הכותב את השם‪,‬‬
‫אפי׳ המלך שואל בשלומו לא ישיבנו‪ .‬היה כותב חמשה ששה שמות כיון‬
‫‪9‬‬
‫שגמר אחד מהן משיב שאילת שלום‪ .23 .‬מקום שנהגו לומר ברכת אבלים‬
‫שלש או׳ שלש‪ .‬שתים אומ׳ שתים‪ .‬אחת אומי אחת‪ .24 .‬מקום שנהגו‬
‫לומר ברכת אבלים שלש‪ ,‬כולל את הראשונה בתחיית המתים וחותם‬
‫בה מחיה המתים‪ .‬שניה בתנחומי אבלים וחותם בה מנחם עמו בעירו‪.‬‬
‫שלישית בגמילות חסדים ואינו חותם‪ .‬המפטיר בבית העולמים אינו חותם‪.‬‬
‫« ‪ .25‬שמונה עשרה ברכות שאמרו חכמים‪ ,‬כנגד שמנה עשרה אזכרות שב ה ב ו‬
‫ועיין‬ ‫ירוש׳ הנ״ל; חנחומא וארא סי׳ ד׳; ילמדנו במדרשים של מאן‪ ,‬ע מ ׳ צ״ח‪.‬‬ ‫״ אמרו וכו׳‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ה ה״א‪ ,‬ח׳ ע״ד; בבלי ל״א‬ ‫«» אין עומדין וכו׳‪.‬‬ ‫בבלי ל״ג א ‪ /‬ושממי פ״ג‪ ,‬י״ב‪.‬‬
‫«« הכוחב‬ ‫ועיין במשנ׳ רפ״ה ובתנחומא הול׳ בובר‪ ,‬וירא סי׳ נו׳‪.‬‬ ‫א׳; מדרש חהלים רפק״פ‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ד ה״ג‪,‬‬ ‫״ שמונה וכו׳‪.‬‬ ‫ירוש׳ פ״ח ה״א‪ ,‬נו׳ ע״א; מ ס ׳ סופרים פ״ה ה״ז‪.155 ,‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬
‫ח ׳ ע״א; ת ע נ י ת פ״ב ה״ב‪ ,‬ס״ה ע״ג; בבלי כ״ח ב׳; וי״ר פ״א‪ ,‬ח׳; תנחומא )בשתי המהדורוח( ריש‬
‫וכו׳‪ .‬תהלים פכ״ע‪.‬‬ ‫שב ה ב ו‬ ‫וירא; מדרש חהלים פכ״נו‪ ,‬ב׳‪.‬‬

‫)עולה( ן‬ ‫!‪ 8‬גסרטיה ובפלטיה | ד בסרטיא ובפלטיא א באיסטרטיא או בפלטיא‪ .‬פני חסר פני | ד א ופני חםר ופני‪.‬‬
‫ונשכו | ד א נשכו‪.‬‬ ‫סתפלל | ך א ןעוסד! וסתפלל‪.‬‬ ‫‪ 88‬םפסיק ן א פוסק‪.‬‬ ‫ואץ | ד א אינו‪.‬‬ ‫ד א חסי•‬
‫‪8 3‬‬
‫‪ 85‬לא | ד חסר‪.‬‬ ‫לערוד | א לערווד‪.‬‬ ‫אילו | ד א אוי לו‪.‬‬ ‫‪ 84‬ערוד ן א ערווד•‬ ‫אילו | ד א אוי לו‪.‬‬
‫ד א ראש ]ולא סחוך דברים‬ ‫ראש |‬ ‫א קלח‪.‬‬ ‫קלות ן‬ ‫ד א שחוק‪.‬‬ ‫השחוק |‬ ‫ד שיחה א שיח‪.‬‬ ‫סיחה |‬
‫שחוק | ד א שחוק ]ולא סחוך דברים‬ ‫‪ 88‬סחבירו | ד םחברו‪,‬‬ ‫דברים | ד דבר‪.‬‬ ‫בטלים ) א בטילים((‪.‬‬
‫א שחוחםץ‪.‬‬ ‫‪ 88‬שסייסו |‬ ‫ד דבר‪.‬‬ ‫דברים |‬ ‫אחסר‪.‬‬ ‫‪ 87‬ולא ‪ . . .‬ראש |‬ ‫א )בטילים((‪.‬‬ ‫בטלים‬
‫חםשה‬ ‫הסלך ן א סלך‪.‬‬ ‫ד א אפילו‪.‬‬ ‫‪ 89‬אפי׳ |‬ ‫ותנחומין ן א ותחנונים‪.‬‬ ‫ד !את( דבריהם‪.‬‬ ‫דבריהם |‬
‫ד שאלת‪.‬‬ ‫שאילת |‬ ‫א סהם‪.‬‬ ‫‪ 80‬סהן ן‬ ‫ד חסשה שסות או ששה א חפשה וששה שסוח‪.‬‬ ‫ששה שפות |‬
‫‪ 9 1‬ש‬
‫אופ׳ <ב'פ( ‪ I‬ד אוסר‬ ‫שתים | ד בשתים <ב׳פ(‪.‬‬ ‫או׳ ן ך אוסר א אוסרין‪.‬‬ ‫ל ש | ד בשלש )ביפ>‪.‬‬
‫בעירו ן‬ ‫בה | ד חסר‪.‬‬ ‫שניה ן א שנייה‪.‬‬ ‫‪ 98‬הסתים | ד הסתי׳‪.‬‬ ‫‪ 82‬שלש | ד בשלש‪.‬‬ ‫א אוסרין‪.‬‬
‫ברכות | ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 85‬שסונה | ד שסנה‪.‬‬ ‫אינו ן א אינו ]צריך[‪.‬‬ ‫‪ 94‬העולסים | ד א עולסיס‪.‬‬ ‫א ועירו‪.‬‬
‫א הזכרות‪.‬‬ ‫ד הזכרו׳‬ ‫אזכרות |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫עשרה ן‬ ‫א שסונה‪.‬‬ ‫שסנה ן‬ ‫א חכפ׳‪.‬‬ ‫ד חכפי׳‬ ‫חכפים |‬

‫‪ .83‬א י ל ו וכוי‪ .‬צ ר ו ף‬ ‫‪ .82‬ע ר ו ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ר ו ו ד ‪ ,‬ח ב ר ב ר ‪.‬‬ ‫‪ .81‬ק ד ר ‪ .‬צ״ל‪ :‬ק ר ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ג ה י ג ה ק ר ת ‪.‬‬
‫ש‬
‫‪ .89‬ל א י ש י ב נ ו ‪ .‬מפני שאסור ל ה פ ס י ק ב א מ צ ע כ ת י ב ת‬ ‫‪ .86‬ח כ מ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ל כ ה ‪.‬‬ ‫ל אי לו‪ ,‬אוי לו‪.‬‬
‫ח מ ש ה ש ש ה וכוי‪ .‬כגון שהניח ריוח ב ש ב י ל השמות‪ ,‬ו ה ש ל י מ ם אח״כ‪.‬‬ ‫השם‪ ,‬ש צ ר י ך ל כ ת ב ו ב ב ת א ח ת ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר כ ש מ ב ר ך ב ר ה י מ כ ו ל ל א ת הראשונה ב ב ר כ ת הזימון שמוכיר ב ה תחיית ה מ ת י ם ‪.‬‬ ‫‪ .92‬כ ו ל ל וכו׳‪.‬‬
‫‪ .93‬ב ת נ ח ו מ י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ב ר כ ת ‪ .‬נ ח ם ה ׳ אלקינו״‪ ,‬והיא ב ר כ ה שלישית ש ל בהימ‬ ‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ב ר כ ת ה ט ו ב ו ה מ ט י ב שהתורף ש ל ה הוא‪ :‬נומלנו יגמלנו וכוי‪,‬‬ ‫‪ .94‬ב ג מ י ל ו ת וכוי‪.‬‬ ‫לאבלים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬המפטיר את המת בבית הקברות‪.‬‬ ‫ה מ פ ט י ר וכוי‪.‬‬ ‫ו א ץ ל ה חתימה‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ג‪ ,‬פ׳׳ד‬ ‫‪18‬‬

‫ל ה ׳ ב נ י א ל י ם ‪ .‬כולל של מינים בשל פרושץ‪ ,‬ושל גרים בשל זקנים‪,‬‬

‫ושל דוד בבונה ירושלם‪ .‬אם אמר אלו לעצמן ואילו לעצמן יצא‪ .26 .‬עונין‬
‫אמן אחר ישראל המברך ואין עונץ אמן אחר כותי המברך עד שישמע‬
‫את כל הברכה‪.‬‬

‫פרק ד׳‬
‫‪,‬‬
‫‪ .1‬לא יטעום אדם כלום עד שיברך‪ ,‬שנ׳ ל ה ה א ר ץ ו מ ל ו א ה ‪.‬‬
‫הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל‪ ,‬עד שיתירו לו כל המצות‪ .‬לא‬
‫ישתמש אדם בפניו‪ ,‬בידיו‪ ,‬וברגליו אלא לכבוד קרבהו‪ ,‬שנ׳ כ ל פ ע ל ה׳‬
‫‪ .2‬דבש תמרים‪ ,‬ויין תפוחין‪ ,‬וחומץ ספווניות‪ ,‬מברך עליהן‬ ‫למענהו‪.‬‬
‫‪ .3‬יץ חי‪ ,‬מברכין עליו בורא פרי העץ‪,‬‬ ‫‪ 5‬כדרך שמברכץ על המורים‪.‬‬
‫ונוטלץ הימנו לידים‪ .‬ואם נתן לתוכו מים מברכין עליו בורא פרי הגפן‪ ,‬ואין‬
‫נוטלין ממנו לידים דברי ר׳ ליעזר‪ .‬וחכמים או׳ בץ כך ובין כך מברכץ‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ל« עוכין וכר‪ .‬משכ קפ״ח; ועיין להלן‬ ‫כולל וכו ‪ .‬ירוש הכ׳׳ל; שם פ״ב ה״ד‪ ,‬ה ׳ רע״א‪.‬‬
‫פ״ה הכ״א ומש״ש‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫תו׳׳כ קדושים כןפ״ה )פרש ג (‪ ,‬צ׳ ע״ב; ירוש רפ״ו‪ ,‬נ ו ע״ד; בבלי‬ ‫! לא יכועום ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫עיין בבלי שבח‬ ‫* לא ו כ ו ‪/‬‬ ‫תהלים כ״ד‪ ,‬א ‪/‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫לה׳‬ ‫ל״ה א ; מדרש חהלים רפכףז‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫» יין ו כ ו ‪ /‬ירוש פ״ו ה״א‪ ,‬י ע״א; בבלי כ ב ‪ /‬ועיין במשכ׳‬ ‫כ ל ו כ ו ‪ /‬משלי נו׳׳ז‪ ,‬ד ‪/‬‬ ‫כ ב‪/‬‬
‫ספ״ז‪.‬‬

‫‪ 97‬בבונה ן‬ ‫א פרושים‪.‬‬ ‫פרושין |‬ ‫ד מיני׳ א םינין‪.‬‬ ‫מינים |‬ ‫ד וכולל‪.‬‬ ‫כולל |‬ ‫ד אילי׳‪.‬‬ ‫‪ 96‬אלים |‬
‫ואילו |‬ ‫א אילו‪.‬‬ ‫אלו ן‬ ‫ד ואם אסרו‪.‬‬ ‫אם אמר |‬ ‫ך בירושלם א בשל ירושלם‪.‬‬ ‫ירושלם |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 99‬את |‬ ‫א םברך )ביפ>‪.‬‬ ‫‪ 98‬הסברך |‬ ‫ד א ב סתום‪.‬‬ ‫יצא |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ואילו לעצסן ן‬ ‫ך ואלו‪.‬‬
‫]כלהן‪.‬‬ ‫ד הברכה‬ ‫|‬ ‫הברכה‬ ‫ד חסר‪.‬‬
‫א שהיחירו‪.‬‬ ‫שיתירו ן‬ ‫א ]הרי זה[ םעל‪.‬‬ ‫‪ 2‬סעל |‬ ‫א וםלואה ]תבל ויושבי בהן‪.‬‬ ‫‪ 1‬וםלואה ן‬
‫לכבוד קונהו ן א בכבוד קוניהו‪.‬‬ ‫‪ 3‬בידיו וברגליו | ד א ידיו ורנליו‪.‬‬ ‫הסצות | ד הםצ׳‪.‬‬ ‫כל ן א ]את[ כל‪.‬‬
‫ספווניות | ד סתוניות‬ ‫חפוחין | ד א תפוחים‪.‬‬ ‫תסרים | ד תסרי׳‪.‬‬ ‫‪ 4‬לפענחו | ד סתום‪.‬‬ ‫פעל | ד פועל‪.‬‬
‫פברכין ן‬ ‫ד א הפוריים‪.‬‬ ‫‪ 6‬הסורים |‬ ‫ד עליה א עליהם‪.‬‬ ‫עליה! |‬ ‫ד א סברכין‪.‬‬ ‫םברך |‬ ‫א סיתווניית‪.‬‬
‫ד סברכי׳‪.‬‬ ‫םברכין |‬ ‫ך א חסר‪.‬‬ ‫ואם |‬ ‫א ססנו‪.‬‬ ‫« היסנו |‬ ‫עליו ן ב־ה ד א• ב עליהן‪.‬‬ ‫ד םברכי׳‪.‬‬
‫א אום׳‪.‬‬ ‫ד אוםרין‬ ‫או׳ |‬ ‫א והכס׳‪.‬‬ ‫וחכסים ן‬ ‫א אליע׳‪.‬‬ ‫ד אליעזר‬ ‫ליעזי |‬ ‫ד א חיסנו‪.‬‬ ‫‪ 7‬ססנו |‬
‫ד אחד זה ואחד זה א אחד חי ואחד סזוג‪.‬‬ ‫בין כך ובין כך |‬

‫ד ו ד וכוי‪ .‬באיי ל א א מ ר ו‬ ‫‪ .97‬ו ש ל‬ ‫‪ .96‬פ ר ו ש י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בני א ד ם שרגילים ל פ ר ו ש מ ד ר כ י צ י ב ו ר ‪.‬‬

‫ב ר כ ת מ צ מ י ח ק ר ן ישועה‪ ,‬ו ח ת מ ו ב ב ר כ ת ירושלים‪ :‬א ל ק י ד ו ד ו ב ת ה ירושלים‪ .‬ו ל א א מ ר ו שם א ל א ייח ב ר כ ו ת‬
‫‪ .98‬ה מ ב ר ך‪.‬‬ ‫שהרי ה י ה ‪ p t‬שאמרו אותן בפני ע צ ^‬ ‫י צ א‪.‬‬ ‫ע י ץ בבה״א‪.‬‬ ‫ו ב ר כ ת המינים בתוכן‪.‬‬
‫‪ .99‬א ת כ ל וכוי‪ .‬שמא א מ ר ‪ .‬ו ה כ נ י ע קמינו' ו כ ד ו מ ה ‪ ,‬וכיוון ל י ש ר א ל ‪.‬‬ ‫כלומר בתפילה‪.‬‬
‫‪ .2‬כ ל ה מ צ ו ת ‪.‬‬ ‫‪ .1‬ל ה ׳ וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו נ מ צ א כ א י ל ו נ מ ה ‪ p‬ה ה ק ד ש ‪ ,‬ו ל פ י כ ך ‪ :‬הנהנה וכוי‪.‬‬
‫‪ .3‬ב פ נ י ו וכוי‪.‬‬ ‫ו ה ב ר כ ה מ ש ל י מ ה א ת כ ל ה מ צ ו ת שקיים ב ה כ נ ת ה פ ת ) כ ל א י ם ח ל ה מעשרות(‪ .‬עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .4‬ס ם ו ו נ י ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ענבים שבאים ב ס ו ף ה ע ת ה ‪ ,‬בסתו‪ . ,‬ו מ ש ק ה ה י ו צ א מ ‪p‬‬ ‫כ ל ו מ ר להגאתו גרידא‪.‬‬
‫מ ב ר ך וכוי‪ .‬ואינו א ו כ ל ן ב ל א ב ר כ ה )אעפיי‬ ‫הוי ח ו מ ץ ' )ערוך ע ר ך סתו(‪ ,‬והיינו שהוא חמוץ מ ת ח י ל ת ו ‪.‬‬
‫שנשתנו לגריעותא(‪ ,‬כשם שחייב ל ב ר ך א ף ע ל מוריים‪ ,‬א ע פ י י שהיץ ו ה ש ‪ p‬שבו כ ל א ח ד נשתנה ל ג ר י ע ו ת א עיי‬
‫ה מ ל ח ו כ ן צ י ר הדנים ש נ פ ל ט ‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫ברכות פ״ד‬

‫‪ .4‬הביאו לפניו מיני‬ ‫עליו בורא פרי הגפן‪ ,‬ואין נוטלין ממנו לידים‪.‬‬
‫תרגומה‪ ,‬מברך עליהן בורא מיני כסנץ‪ .‬על הזרעים או׳ בורא מיני זרעים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ועל הדשאים או׳ בורא מיני דשאים‪ .‬ועל ירקות או׳ בורא פרי האדמה‪.‬‬
‫ר׳ יהודה או׳‪ ,‬ברוך מצמיח אדמה בדברו‪ .‬ר׳ מאיר או׳ אפלו ראה את‬
‫הפת‪ ,‬ואמ׳ ברוך אשר ברא את הפת זו‪ ,‬כמה היא נאה‪ ,‬זו ברכתה‪ .5 .‬ראה‬
‫את התאנים )ואמ׳ ברוך שברא את התאבים(‪ ,‬ואמ׳ ברוך שברא את התאנים‬
‫‪,‬‬
‫הללו‪ ,‬כמה נאין הן‪ ,‬זו ברכתן‪ .‬ר׳ יוסי או׳ כל המשנה ממטבע )ר ( שטבעו‬
‫‪15‬‬
‫חכמים בברכה לא יצא‪ .‬ר׳ יהודה אומר כל שנשתנה מברייתו ושינה‬
‫‪ .6‬הכוםם את החטין‪ ,‬מברך עליהן בורא מיני זרעים‪.‬‬ ‫ברכתו יצא‪.‬‬
‫אפאן‪ ,‬בשלן‪ ,‬אם היו פרוסות קיימות מברך עליהן המוציא לחם מן הארץ‪,‬‬
‫ומברך אחריהן שלש ברכות‪ .‬אין הפרוסות קיימות‪ ,‬מברך עליהן בורא‬
‫מיני מזונות‪ ,‬ומברך אחריהן ברכה אחת‪ .7 .‬הכוסם את האורז‪ ,‬מברך‬
‫‪20‬‬
‫עליו בורא פרי האדמה‪ .‬אפאן‪ ,‬בשלן‪ ,‬אע״פ שהפרוסות קיימות מברך‬
‫עליהן בורא מיני מזונות‪ ,‬ואין מברך אחריהן כלום‪ .‬זה הכלל‪ ,‬כל שתחלתו‬

‫ירוש׳ פ״ו ה״ב‪ ,‬י׳ ע״ב; בבלי מ ׳ ב ‪/‬‬ ‫״ ר׳ מאיר ו כ ו ‪/‬‬ ‫עיין במשכ׳ רפ״ו‪.‬‬ ‫י> ע ל ה ז ר ע י ם ו כ ר ‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬י׳ ע״ב; בבלי ל״ז א ‪/‬‬ ‫״ ה כ ו ס ס וכר‪.‬‬ ‫״ל‪.‬‬ ‫ה כ‬ ‫‪/‬‬ ‫ר ו ש‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫ו כ ו‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫‪ is‬ל‪/‬‬
‫‪1 9‬‬
‫ועיין בבבלי שם ל״ז ב ׳‬ ‫ירוש׳ ובבלי הכ״ל‪.‬‬ ‫‪ 20‬א פ א ן ו כ ר ‪.‬‬ ‫ירוש׳ ובבלי ה כ <‬ ‫ה כ ו ק ס וכר‪.‬‬
‫ז ה ה כ ל ל ו כ ר ‪ .‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬י׳ ע״א‪.‬‬ ‫ו מ כ ח ו ה ע״ה ב ‪/‬‬

‫‪ 8‬מסט | ד א הימנו‪ .‬הביאו | ד הביאן‪ 9 .‬תרגומה | ד תרניםא א תרנומא‪ .‬כסנץ | ד כיסנין א ]מזונות[ כיסאנין )אחרי‬
‫‪.‬מזונות־ נמצא ריוח כסו בין הלכה להלכה‪ ,‬ואח־כ מתחילה הלכה שניה‪ :‬כיסאנין על הזרעים וכוי‪ .‬וברור שהסופר הוסיף‬
‫‪1 0‬‬
‫ו ע ל | ד על‪.‬‬ ‫או׳ | ד ]הוא[ אומר א ]הוא[ איטי•‬ ‫אח־כ ‪.‬כיסאנין' בתוך הריוח‪ ,‬בתחילת השורה(‪ .‬ד פתוח‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פרי | בגליון א בכתיי הסופר‪:‬‬ ‫ירקות או׳ | ד א הירקות ]הוא[ אומר )א אום (‪.‬‬ ‫א י | ד ]הוא[ אומר א ]הוא[ אוי‪.‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫ס י נ י‬
‫‪ !2‬ואמ׳ | ד ואמר‬ ‫אפלו | א אפילו‪.‬‬ ‫או׳ | ד א אומי‪.‬‬ ‫אדמה | ך הארמי‪.‬‬ ‫אי׳ | ד אומר א אומי‪.‬‬ ‫•‬
‫]הרי[‬ ‫ד‬ ‫זו |‬ ‫ך נאה !פת יי[•‬ ‫נאה |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫היא |‬ ‫ך א שברא‪.‬‬ ‫ברא |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫אשר |‬ ‫א ואומי‪.‬‬
‫ד תנאים‬ ‫התאנים |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫‪ 13‬את |‬ ‫ך ]אפלו[ ראה‪.‬‬ ‫ראה |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫ברכתה |‬ ‫זו א זו ]היא[‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫את |‬ ‫]סי[ שברא‪.‬‬ ‫ד שבר׳ א‬ ‫שברא |‬ ‫ד ואמר א ואי‪ .‬המוקף ך א חסר‪.‬‬ ‫ואט׳ |‬ ‫א תאינים‪.‬‬
‫ד פתוח‪.‬‬ ‫ברכתן |‬ ‫ד זו ]הן[ א זו היא‪.‬‬ ‫זו |‬ ‫ד א הן נאות‪.‬‬ ‫‪ 14‬באין הן |‬ ‫ד תאנים א התאינים‪.‬‬ ‫התאנים |‬
‫א אום׳‪.‬‬ ‫אומר |‬ ‫ד רב‪.‬‬ ‫ר' |‬ ‫ד בברכות‪.‬‬ ‫‪ 15‬בברכה |‬ ‫‪.‬‬ ‫ח ס ר‬ ‫המוקף ף א‬ ‫א אומי‪.‬‬ ‫ד אוסר‬ ‫אי |‬
‫עליהן ן‬ ‫ד חיטין א חיטים‪.‬‬ ‫החטין |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫את |‬ ‫א ןאת! ברכתו‪.‬‬ ‫‪ !6‬ברכתו ן‬ ‫ד ושנה‪.‬‬ ‫ושינה |‬
‫‪ !8‬וסברך‬ ‫ד א שהפרוסות‪.‬‬ ‫פרוסות |‬ ‫ך א בזמן‪.‬‬ ‫אם היו ן‬ ‫ך ובשלן א ובישלן‪.‬‬ ‫‪ 17‬בשלן |‬ ‫א עליהם‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 19‬אחריהן |‬ ‫א עליהם‪.‬‬ ‫עליהן |‬ ‫ד ושלש‪.‬‬ ‫שלש |‬ ‫א ומברך עליהן‪.‬‬ ‫ר חסר‪.‬‬ ‫אחריהן |‬
‫א סיני זרעים‪.‬‬ ‫פרי האדמה |‬ ‫ד עליה‪.‬‬ ‫‪ 20‬עליו |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫את |‬ ‫ד אחת ]מעין שלש אחריהן[‪.‬‬ ‫אחת |‬
‫ד שהפרוסו׳‪,‬‬ ‫שהפרוסות |‬ ‫ד אף על פי א כל זמן‪.‬‬ ‫אע־פ |‬ ‫ך ובשלן א ובישלו‪.‬‬ ‫בשלן |‬ ‫א אפאו‪.‬‬ ‫אפאן |‬
‫א אחריו כלום‪.‬‬ ‫ד ]עליהן[ כלום אחריו‬ ‫אחריהן כלום |‬ ‫א עליו‪.‬‬ ‫ן‬ ‫הן‬ ‫!‪ 2‬ע ל י‬ ‫ד קימות‪.‬‬ ‫קיימות |‬
‫א שתחילתו‪.‬‬ ‫שתחלתו |‬

‫הוא שם כ ו ל ל ל ק ל י ו ת ‪ ,‬מיני סירות‪,‬‬ ‫כסנין‪.‬‬ ‫מ א כ ל ה ב א לקינוח ס ע ו ד ה ‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫‪.9‬תרגומה‪.‬‬

‫‪ .14‬ר ׳ י ו ס י‬ ‫‪ .10‬י ר ק ו ת וכו׳‪ .‬כגון קישואים‪ ,‬דילועים מ ל פ פ ו ג ו ת ו כ ד ו מ ה ‪.‬‬ ‫ורעוגין ו ת ב ל ץ יבשים‪.‬‬
‫‪ .15‬שג ש ת ג ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אם שיגה את ה מ א כ ל מברייתו‪ ,‬ועיי זה גשתגה‬ ‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ח ו ל ק ע ל רימ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ר כ ת המוץ‪.‬‬ ‫‪ .18‬ש ל ש וכוי‪.‬‬ ‫והיא ה ל כ ה בפגי ע צ מ ה ‪ ,‬ואיגה עגיץ ל מ ח ל ו ק ת רימ ור׳י‪.‬‬ ‫שמו‪.‬‬
‫‪ .19‬א ח ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ע ץ שלש‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ד‬ ‫‪20‬‬

‫המוציא לחם מן הארץ‪ ,‬מברך אחריו שלש ברכות‪ .8 .‬כיצד סדר סעודה‪,‬‬
‫אורחין נכנםץ תשבץ על ספסלים‪ ,‬ועל נבי קתדראות‪ ,‬עד שיתכנסו‬
‫נתכנסו כולן נתנו להם לידים‪ ,‬כל אחד ואחד נוטל ידו אחת‪ .‬מזגו להם‬
‫את הכום‪ ,‬כל אחד ואחד מברך לעצמו‪ .‬הביאו לפניהם פרפראות‪ ,‬כל‬
‫אחד ואחד מברך לעצמו‪ .‬עלו והסבו‪ ,‬ונתנו להם לידים‪ ,‬אע״פ שנטל‬
‫ידו אחת נוטל שתי ידיו‪ .‬מזנו להם את הכוס‪ ,‬אע״פ שברך על הראשץ‬
‫מברך על השיני‪ .‬הביאו לפניהם פרפראות‪ ,‬אע״פ שברך על הראשונה‬
‫מברך על השניה‪ .‬ואחד מברך לכולן‪ .‬הבא אחר שלש פרפראות אץ לו‬
‫רשות ליכנס‪ .9 .‬אמי רבן שמעון בן גמליאל זה מנהג גדול היה בירושלם‪,‬‬
‫פורםין מטפחת על נבי הפתח‪ .‬כל זמן שהמטפחת פרוסה אורחין נכנסץ‪,‬‬
‫‪ .10‬ועוד מנהג אחר היה‬ ‫נסתלקה מטפחת אין רשות לאורחץ ליכנם‪.‬‬
‫בירושלם‪ ,‬מוםרץ סעודה לטבח‪ .‬אם נתקלקל דבר בסעודה עונשין את‬
‫הטבח‪ .‬הכל לפי כבוד האורחין‪ ,‬והכל לפי כבוד בעל הבית‪ .11 .‬הלכה‬
‫בסעודה‪ ,‬היוצא לסוך את רגליו נוטל ידו אחת‪ .‬לדבר עם חבית והפליג‬
‫נוטל שתי ידיו‪ .‬היכן הוא נוטל‪ ,‬בא ויושב במקומו ונוטל‪ .‬והספידו מחזר על‬
‫כל האורחץ‪ .12 .‬שאלו את בן זומא‪ ,‬מפני מה אמרו בא להן יין בתוך המזון‬

‫‪ 30‬אמי וכוי‪ .‬בבלי ב״ב צ״ג ב׳; איכ׳׳ל‬ ‫לי »‪ y‬א‪/‬‬ ‫‪3 3‬‬ ‫‪ 22‬כיצד ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״ן‪ ,‬י׳ רע״ל;‬
‫‪ 32‬ועוד ו כ ו ‪ /‬בבלי ואיכ״ר הכ׳׳ל )ע״א ע״ב(‪ .‬ועיין להלן‬ ‫״א‪.‬‬ ‫ס ע‬ ‫‪ /‬״א‬
‫ע‬ ‫‪ 3‬ו ‪3‬‬ ‫פ״ד‪ ,‬ב ‪ /‬הול‪/‬‬
‫נ‬
‫ל שאלו ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ו ה״ו‪ ,‬י׳ ע״ד;‬ ‫‪ 34‬הלכה ו כ ו ‪ /‬בבלי יומא ל׳ א ‪/‬‬ ‫ב׳׳ק פ״י הי‪/‬ע‪.‬‬
‫ועיין במשנתנו פ״ו מ׳׳ו‪.‬‬ ‫בבלי מ׳׳ג א ‪/‬‬

‫ד א הסעודה‪.‬‬ ‫סעודה |‬ ‫א כאי זה צד‪.‬‬ ‫כיצד |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫סן הארץ |‬ ‫‪ 22‬לחם | ד חסר‪.‬‬
‫ד שיכנסו )כולן[‬ ‫שיתכנסו |‬ ‫א או על‪.‬‬ ‫ועל |‬ ‫ד א על ןנבי[•‬ ‫על |‬ ‫‪ 23‬ויושבין ן א ויושבים‪.‬‬
‫להם |‬ ‫ד ונתנו א !ונטלו[ ונתנו‪.‬‬ ‫נתנו |‬ ‫ד נכנסו כולן‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫‪ 24‬נתכנסו כולן |‬ ‫א שנכנסו כולם‪.‬‬
‫פרפראות |‬ ‫ד א להם‪.‬‬ ‫לפניהם |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 25‬כל |‬ ‫ד אחד‪.‬‬ ‫אחת |‬ ‫ב לחם‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫כ־ה‬
‫‪ 27‬נוטל שתי |‬ ‫א שנוטל‪.‬‬ ‫שנטל ן‬ ‫ד א אף על פי‪.‬‬ ‫אע־פ |‬ ‫ד א והטיבו‪.‬‬ ‫•‪ 2‬והסבו |‬ ‫ד פרפריות‪.‬‬
‫‪ 28‬השיני |‬ ‫ד הראשונה‪.‬‬ ‫הראשון |‬ ‫ד א שבירך‪.‬‬ ‫שברך |‬ ‫ד א אף על פי‪.‬‬ ‫אעיפ |‬ ‫ד ניתן לשתי‪.‬‬
‫שברך |‬ ‫ד א אף על סי‪.‬‬ ‫אעיפ |‬ ‫ד פרפריות‪.‬‬ ‫פרפראות |‬ ‫הביאו לפניהם ן א והביאו להם‪.‬‬ ‫ד השנייה‪.‬‬
‫ך הביאו‬ ‫הבא אחר וכו׳ |‬ ‫א לכולם‪.‬‬ ‫לכולן ן‬ ‫ד א השנייה‪.‬‬ ‫‪ 29‬השניה |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫על |‬ ‫ד א שבירך‪.‬‬
‫ך והסנהג‪.‬‬ ‫זה סנהנ |‬ ‫ד א נםליאל ןאוסר[‪.‬‬ ‫נםליאל |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫‪ 30‬אס׳ |‬ ‫לאח׳ שלש פרפריות‪.‬‬
‫‪ 32‬נסתלקה |‬ ‫ד מ ס ן שהסטפחות‪.‬‬ ‫כל זםן שהסטפחת |‬ ‫ד פתח‪.‬‬ ‫הפתח |‬ ‫ד סטפחות‪.‬‬ ‫‪ 81‬סטפחת |‬
‫אם |‬ ‫ד םוסר‪.‬‬ ‫‪ 33‬סוסרין |‬ ‫א לאורחים‪.‬‬ ‫לאורחין |‬ ‫א הסטפחח‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫םטפחת |‬ ‫ד נסתלקו‪.‬‬
‫א לפי כבוד‬ ‫ד לפי האורחין‬ ‫לפי כבוד בעל הבית |‬ ‫ד א בעל הבית‪.‬‬ ‫‪ 84‬האורחין |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬
‫חבירו |‬ ‫ד לרצו׳ את‪.‬‬ ‫לדבר עם |‬ ‫ד להסך א להסיך‪.‬‬ ‫לסוך |‬ ‫ד א יוצא•‬ ‫‪ 35‬היוצא |‬ ‫האורחים‪.‬‬
‫א וסחזיר ]ספה[‪.‬‬ ‫םחזר ן‬ ‫ד א וםיסב‪.‬‬ ‫ויושב |‬ ‫ד הו׳‪.‬‬ ‫הוא |‬ ‫ד א להיכן‪.‬‬ ‫‪ 38‬היכן |‬ ‫ד חברו‪.‬‬
‫להן | א להם‪.‬‬ ‫אסרו | ד א חסר‪.‬‬ ‫האורחין | א האורחים‪.‬‬ ‫‪ 37‬כל | ד א חסר‪.‬‬

‫‪ . 2 6‬ע ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫‪ . 2 4‬י ד ו א ח ת ‪ .‬משום נ ק מ ת ‪.‬‬ ‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ל ח ד ר ה ה מ ת נ ה ‪.‬‬ ‫‪.23‬נכנסין‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫ידיו‪.‬‬ ‫‪.27‬שתי‬ ‫ע ל ו ע ל ה מ ט ו ת ב ח ד ר ה א ו כ ל ו ה ס ב ו ‪ ,‬ו ל פ י ששינו א ת מ ק ו מ ם מ ב ר כ י ם שוב‪.‬‬
‫‪ .35‬ל ס ו ך וכוי‪ .‬ל ע ש ו ת‬ ‫‪ .29‬א י ן ל ו וכוי‪ .‬כ ד י ש ל א לבייש א ת ב ע ה ״ ב ‪.‬‬ ‫נ ט י ל ת י ד י ם ממש‪ ,‬כ ה ל כ ה ‪.‬‬
‫‪ .36‬ו ה מ פ י ח ‪ .‬פ ך המים‪.‬‬ ‫צ ר כ י ו בגסים‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫ברכות פ׳׳ד‬

‫כל אחד ואחד מברך לעצמו‪ .‬אמ׳ להם לפי שאין בית הבליעה פנוי‪.‬‬
‫‪ .13‬הביאו לפניו אורז ויין‪ ,‬מברך על האורז ופוטר את היין‪ .‬צנון ונובלות‪,‬‬
‫‪40‬‬
‫‪ .14‬מליח ופרוסה‪ ,‬מברך על‬ ‫מברך על הצנון ופוטר את הנובלות‪.‬‬
‫המליח ופוטר את הפרוסה‪ .‬ר׳ חנינה בן גמליאל או׳ מליח הבא בתחילה‬
‫לפני המזון‪ ,‬ופת הבאה עם המליח לאחר המזון‪ ,‬טעונה ברכה לפניה‬
‫ולאחריה‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ פרוסות סימן גדול לאורחץ‪ .‬כל‬
‫זמן שאורחין רואין את הפרוסות יודעין שדבר אחר בא אחריהן‪ ,‬ככר‬
‫‪45‬‬
‫שלם‪ ,‬דנה וקטנית‪ ,‬יודעץ שאץ דבר אחר בא אחריהן‪ .15 .‬מברכין על הדגן‬
‫שהוא מן המובחר‪ .‬כיצד שלימה של גלוסקין ושלימה של בעל הבית‪ ,‬מברך‬
‫על שלימה של )בעל הבית( גלוםקין‪ .‬פרוסה של גלוםקין ושלימה של‬
‫בעל הבית‪ ,‬מברך על שלימה של בעל הבית‪ .‬פת חטץ ופת שעורין‪,‬‬
‫מברך על של חטץ‪ .‬פרוסה של חטץ ושלימה של שעורין‪ ,‬מברך על פרוסה‬
‫‪50‬‬
‫של חטץ‪ .‬פת שעורין ופת כוסמין מברך על של שעורין‪ .‬והלא כוםמין‬
‫יפץ מן השעורין‪ ,‬אלא שהשעורין ממין שבעה‪ ,‬וכוםמין אינן ממין שבעה‪.‬‬
‫זה הכלל כל שהוא ממין שבעה וממין דגן‪ ,‬רבן גמליאל או׳ מברך אחריו‬
‫שלש ברכות‪ .‬וחכמים או׳ ברכה אחת‪ .‬מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו‬
‫מסובין ביריחו‪ ,‬הביאו לפניהם כותבות ואכלו‪ .‬קפץ ר׳ עקיבא ברך‬

‫‪4 0‬‬
‫« מברכין‬ ‫עיין בבלי קכהדרין ל״ א ‪/‬‬
‫‪3‬‬ ‫« ס מ ס ו ח וכר‪.‬‬ ‫משכ׳ ‪ YD‬מ״ ‪.‬‬
‫ז‬ ‫מליח וכר‪.‬‬
‫י ‪/‬‬
‫ע״ב; בבלי‬ ‫‪ 52‬זה הכלל וכר‪ .‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪,‬‬ ‫ל י ל״נן ׳ ‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3 3‬‬ ‫״ ‪ 5‬י‪ /‬״ •‬
‫‪3‬ן‬ ‫ע‬ ‫׳‬ ‫ק ה‬ ‫ר‬ ‫‪ /‬״‬
‫פ‬ ‫ר ו ש‬ ‫ו ‪ /‬י‬
‫כ ו‬

‫ל״ז א׳‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ו מ״ח‪.‬‬

‫‪3 8‬‬
‫‪ 40‬הנובלות | ב סתום‪.‬‬ ‫היין | ב ד פתוח‪.‬‬ ‫‪ 89‬לפניו | ד לו א להם‪.‬‬ ‫לפי | ד ספני‪.‬‬ ‫אס׳ | ד אסר א ואס׳‪.‬‬
‫‪ 42‬הסזון ן א סזון‪.‬‬ ‫בתחילה | ד בתחלה א תחילה‪.‬‬ ‫סליח ן א פת‪.‬‬ ‫או׳ ן אוסר א אוסי‪.‬‬ ‫‪ 41‬חנינה ן א חמיה‪.‬‬
‫ד פרוסו׳‪.‬‬ ‫פרוסות |‬ ‫ד א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א גםל׳•‬ ‫‪ 43‬נםליאל |‬ ‫ד הסלח‪.‬‬ ‫הסליח |‬ ‫ד א הבא‪.‬‬ ‫הבאה |‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 45‬דגה |‬ ‫ככר | א כיכר‪.‬‬ ‫ד אחריהם‪.‬‬ ‫אחריהן |‬ ‫אחר ן א חסר‪.‬‬ ‫ד שהאורחין‪.‬‬ ‫‪ 44‬שאורחין |‬
‫א כיזה‬ ‫‪ 46‬כיצד |‬ ‫ד א אחריהם‪.‬‬ ‫אחריהן |‬ ‫ד בא )להם בסעודה[‪.‬‬ ‫בא |‬ ‫א וקיטניח‪.‬‬ ‫וקטנית |‬
‫)בעל הבית> | ד א חסר‪.‬‬ ‫ד עלטה‪.‬‬ ‫‪ 47‬שליסה |‬ ‫ד שלסה ‪ . . .‬ושלםה‪.‬‬ ‫שליסה ‪ . . .‬ושליסה |‬ ‫צד‪.‬‬
‫‪ 49‬חטין | א חיטין‬ ‫חטין | א חיטין‪.‬‬ ‫‪ 48‬שליטה | ד השלטה‪.‬‬ ‫ושליטה | ך ושלטה‪.‬‬ ‫נלוסקין | ד פתוח‪.‬‬
‫‪ 50‬חטין | א חיטין‪.‬‬ ‫שעורין | ד א שעורים‪.‬‬ ‫פרוסה ‪ . . .‬חטין ושליטה | ף פרוס׳ ‪ . . .‬חטים ושלטה‪.‬‬ ‫<ביפ>‪.‬‬
‫‪ 51‬סן‬ ‫א שעורים <ב־פ>‪.‬‬ ‫שעורין ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫של |‬ ‫ר פת כיסטין ופת שעורין‪.‬‬ ‫פת שעורין ופת מסטין |‬
‫אינן ן‬ ‫ד והכוסםין‪.‬‬ ‫וכוססין |‬ ‫א ששעורים ‪ . . .‬שבע‪.‬‬ ‫שהשעורין ‪ . . .‬שבעה ן‬ ‫א םשעורים‪.‬‬ ‫השעורין |‬
‫ד וסן א או סין‪.‬‬ ‫וסםין |‬ ‫א שבע‪.‬‬ ‫שבעה ן‬ ‫ד סין‪.‬‬ ‫‪ 52‬ססין |‬ ‫‪.‬‬ ‫ע ב ע‬ ‫א‬ ‫שבעה ן‬ ‫א אין‪.‬‬ ‫ד אינה‬
‫ד אחת ןסעין‬ ‫אחת |‬ ‫ד אוסרי׳ א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א וחכס׳•‬ ‫‪ 58‬וחכסים ן‬ ‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬
‫ד וברך‬ ‫ברך |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ד ואכלום‪.‬‬ ‫‪ 84‬ואכלו |‬ ‫ד תקני׳‪.‬‬ ‫תקנים |‬ ‫א וםעשה‪.‬‬ ‫סעשה ן‬ ‫שלש[‪.‬‬
‫א ובירך‪.‬‬

‫‪ .39‬מ ב ר ך וכוי‪ .‬מפגי שהאורז הוא ע י ק ר ‪.‬‬ ‫‪ .38‬פ נ ו י ‪ .‬ושמא י ק ד י ם קגה לוושט כ ש י צ ט ר ך לענות אמן‪.‬‬
‫‪ .42‬ט ע ו נ ה וכוי‪ .‬ציל‪ :‬טעון וכו׳ לפניו ו ל א ח ר י ו ‪ ,‬והכוונה ל מ ל י ח ‪ .‬ו א ף ש א ו כ ל ו‬ ‫ו כ ן ל ה ל ן בצנון ו מ ל י ח ‪.‬‬
‫‪ .46‬נ ל ו ס ק י ן ‪.‬‬ ‫ע ם ה פ ת ל א ח ר ס ע ו ד ה א ץ דינו כ ב א ב א מ צ ע ה ס ע ו ד ה ‪) .‬דגול מ ר ב ב ה א ר ח סי׳ קע־ז>‪.‬‬
‫‪ . 5 3‬א ח ת ‪ .‬כלומר‪ ,‬מעץ‬ ‫‪ .52‬ו מ מ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬או מ מ ץ וכו׳‪ .‬ו כ י ה ב כ י י ע ו ב ר א ב י ׳ ה ‪.‬‬ ‫עוגה‪ ,‬עיגול‪.‬‬
‫ל פ נ י ה ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ר י שגמרו ס ע ו ד ת ם ‪.‬‬ ‫‪.54‬ה ב י א ו‬ ‫שלש‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ד‬ ‫‪22‬‬

‫‪ 55‬אחריהן אחת‪ ,‬אמ׳ לו רבן נמליאל‪ ,‬עקיבא‪ ,‬למה אתה מכניס ראשך לבין‬
‫המחלקות‪ .‬אמ׳ לו למדתנו א ח ר י ר ב י ם ל ה ט ו ת ‪ .‬אע״פ שאתה או׳‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כך וחביריך או׳ כך‪ ,‬הלכה כדברי המרובין‪ .‬ר יהודה או משמו‪ ,‬כל‬
‫שהוא ממין שבעה ולא ממין דנן‪ ,‬או דגן ולא עשאו פת‪ ,‬רבן נמליאל או׳‬
‫מברך אחריו שלש ברכות‪ .‬וחכמים או׳ ברכה אחת‪ .‬וכל שאינו לא ממין‬
‫‪ 60‬שבעה ולא ממץ דגן‪ ,‬רבן גמליאל או׳ מברך אחריו ברכה אחת‪ .‬וחכמים‬
‫או׳ ולא כלום‪ .16 .‬מעשה בר׳ טרפון שהיה מיסב בצלו של שובך במנחה‬
‫בשבת‪ ,‬הביאו לפניו דלי של צונין‪ .‬או׳ להם לתלמידיו השותה מים לצמאו‬
‫מאי מברך‪ .‬אמרו לו ילמדנו רבינו‪ .‬אמ׳ להם בורא נפשות וחסרונן‪ .‬אמ׳‬
‫להם אשאל‪ .‬אמרו לו ילמדנו רבנו‪ .‬אמ׳ להם הרי הוא או׳ ו י ש ב ו ל א כ ל‬
‫« ל ח ם ו י ש א ו ע י נ י ה ם ו י ר א ו וגו׳‪ ,‬והלא אין דרכן של ערביים להיות‬

‫מכילתא בשלח‪ ,‬ויהי פ״ה‪ ,‬עמ׳ ‪ ;106‬מכילתא‬ ‫« מעשה ו כ ו ‪/‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬שמוח כ״ג‪ ,‬ב ‪/‬‬ ‫‪ 56‬א ח ר י‬
‫ח‪/‬‬ ‫משכ׳ ‪Dp‬״‪ p‬בבלי עירובין י״ד ב׳; דב״ר ס״ג‪,‬‬ ‫‪ 62‬השוחה ו כ ו ‪/‬‬ ‫עמ׳ ! ‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫דרשב״י‪,‬‬
‫‪ «5‬והלא ו כ ו ‪ /‬ב״ר פפ״ד‪ ,‬י״ז‪ ;1021 ,‬חכחומא וישב‪,‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬בראשיח ל״ז‪ ,‬כ׳׳ה‪.‬‬ ‫״ וישבו‬
‫‪,‬‬
‫הול׳ בוני‪ ' p ,‬י״ד‪.‬‬

‫אם׳ | ך אסר‪.‬‬ ‫א ]ברכה[ אחת‪.‬‬ ‫אחת | ד ]ברכה[ אחת ]םעין שלש ן‬ ‫א אחריהם‪.‬‬ ‫‪ 85‬אחריהן | ד חסר‪.‬‬
‫ד הסחלוקת א המחלוקות‪.‬‬ ‫‪ 66‬הסתלקות |‬ ‫ד א בין‪.‬‬ ‫לבין |‬ ‫א שאתה‪.‬‬ ‫אתה ן‬ ‫ד א סה ]לך[‪.‬‬ ‫לסה |‬
‫ד א אף על פי‪-‬‬ ‫אע׳פ |‬ ‫פ להטת‪.‬‬ ‫להטות |‬ ‫ד לסדתנו ]רבינו[ א ליםדתנו‪.‬‬ ‫לטדתנו |‬ ‫לו ן א לו ]ר׳[‪.‬‬
‫א הסרובים‪.‬‬ ‫הסרובין |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אוי |‬ ‫א חסר•‬ ‫‪ 67‬וחביריך ‪ . . .‬כך ן‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫ד אוסר‬ ‫או׳ |‬
‫ם ם‬ ‫‪5 8‬‬
‫א שבע‪.‬‬ ‫שבעה ן‬ ‫ד א סין‪.‬‬ ‫ין |‬ ‫ד א טשום ]רבן גמליאל[‪.‬‬ ‫טשםו |‬ ‫א אוט׳‪.‬‬ ‫ד אוסר‬ ‫או׳ |‬
‫או׳ ן ך אוסר‬ ‫דגן ולא עשאו | ד א ודגן שלא עשאן ) א עשאו(‪.‬‬ ‫או | ד א חסר‪.‬‬ ‫ולא ממין | ד א ואיגו מין•‬
‫וכל |‬ ‫ך אחת ]סעין שלש[‪ .‬פתוח‪.‬‬ ‫אחת |‬ ‫אומר א אום׳‪.‬‬ ‫ד‬ ‫או׳ |‬ ‫א וחכמי‪.‬‬ ‫‪ 59‬וחכמים |‬ ‫א אוס׳‪.‬‬
‫א שבע‪.‬‬ ‫‪ 60‬שבעה ן‬ ‫ד משבעת הסידן‪.‬‬ ‫מפין שבעה |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫לא |‬ ‫א שהיא•‬ ‫שאיגו ן‬ ‫ד א כל‪.‬‬
‫ברכה |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫אחריו |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫מברך |‬ ‫ד אומר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד דגן ]כגון פת אורז ופת דוחן[•‬ ‫דנן |‬
‫ולא כלום |‬ ‫ד אוסרי׳ א אום׳‪.‬‬ ‫»« או׳ |‬ ‫א וחכמי•‬ ‫וחכסים |‬ ‫ד אחת ןםעין שלש!‪.‬‬ ‫אחת |‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫ד א בשבת‬ ‫בסגחה בשבת |‬ ‫א בצילו‪.‬‬ ‫בצלו |‬ ‫ד א יושב‪.‬‬ ‫מיסב |‬ ‫ד א אין ןפברכין ) א םברך>[ כלום‪.‬‬
‫ך א ]ר׳ טרפון[‬ ‫לתלםידיו |‬ ‫ד להן‪.‬‬ ‫להם |‬ ‫ד אסר א אס׳‪.‬‬ ‫אי (‬ ‫ד א צונן•‬ ‫‪ 62‬צוגין |‬ ‫בסגחה‪.‬‬
‫אם׳ |‬ ‫ד רבנו‪.‬‬ ‫רבינו |‬ ‫ד ל ס ת ו א לםדיגו‪.‬‬ ‫ילסד״ |‬ ‫ד כיצד א כיצד ]הוא[‪.‬‬ ‫‪ «3‬םאי‬ ‫לתלפידיו‪.‬‬
‫אשאל ן א חסר•‬ ‫‪ 64‬להם | ד להן‪.‬‬ ‫אפ׳ | ד אפר‪.‬‬ ‫וחסרונן | וחיסרונן‪.‬‬ ‫להם | ד א להן‪.‬‬ ‫ד אסר א א׳‪.‬‬
‫ך אוסר‬ ‫אן׳ ן‬ ‫ד א ל ‪.‬‬
‫ה ן‬ ‫להם |‬ ‫ד אסר א א׳‪.‬‬ ‫אמ׳ |‬ ‫א חסר•‬ ‫רבנו |‬ ‫ד למדנו א למדינו‪.‬‬ ‫ילמדנו |‬
‫‪,‬‬
‫א ויראו ]והנה ארחת ישםעאלים[•‬ ‫ויראו ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫וישאו ••• ונוי |‬ ‫ד לחם ונוסר‪.‬‬ ‫‪ 65‬לחם |‬ ‫א אום ‪.‬‬
‫אין ן ד הלין•‬

‫‪ .55‬א ח ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ת מ ע ץ שלש‪ ,‬כשיטת בה׳ג והגאונים שאץ ב ר ה ׳ מ ס ו ט ר ת אותן‪< .‬עיץ מ ק א ב ר ה ם או־ח‬
‫‪ .56‬ה מ ח ל ק ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל מ ה ל א ב ר כ ת מ ק ו ד ם ב ר ה י מ ‪ ,‬שהגך‬ ‫סי׳ ק ע ׳ ז ס ק י ב אות ו׳‪ ,‬ומיש בבה״א(‪.‬‬
‫י ה ו ד ה וכוי‪ .‬ל פ י גירסת ה ת ו ס פ ת א ל א ה ו ס י ף ר ׳ י ה ו ד ה א ל א ד ץ‬ ‫‪ .57‬ר ׳‬ ‫חייב ב ה ל כ ו ל י ע ל מ א ‪.‬‬
‫ל ה ם וכוי‪ .‬ציל‪ :‬א מ ׳ )כגי׳ ד וכייע( ל ה ם‬ ‫‪ .62‬א ו י‬ ‫הסיפא‪ ,‬כשאכל ל א ממץ שבעה ולא ממץ דץ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח ס ר ץ ו צ ו ר ך הנפשות‪ .‬וזו ה י א ב ר כ ת ה ש ב ח ‪ ,‬כ ב ר כ ת ה פ י ר ו ת ל פ נ י ה ם ‪.‬‬ ‫‪.63‬ו ח ס ר ו נ ן ‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫ו א ח י כ )בזמן התנאים האחרונים( כ ש ה ת ח י ל ו ל ב ר ך ב ר כ ה זו ל א ח ר ה א כ י ל ה והשתיה הוסיפו ב ה ב ר כ ת‬
‫ה ה ו ד א ה ‪ :‬ע ל כ ל מ ה וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר אנו מודים ל ‪ .‬ב ו ר א נפשות וחסרונן׳ ע ל כ ל מ ה וכוי‪ ,‬כנוסח כ ל ב ר כ ו ת‬
‫‪ .64‬א ש א ל ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬בקש רשות‪ ,‬ד ר ך ע ט ה מפני כ ב ו ד ה ר ב י ם ‪ .‬ושמא הכוונה היא‪ :‬שאלו‪,‬‬ ‫ההודאה‪.‬‬
‫כ ם י ר ש י י ) ש ב ת ל ׳ רעיב(‪ .‬ו ע י ץ מיש ל ה ל ן ע ל הקשר ש ל ה ש א ל ה ע ם ה ב ר כ ה ע ל המים‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫ברכות פ״ד‬

‫נושאין אלא עורות וריח רעה ועטרן‪ ,‬אלא שנתנו אותו צדיק בין דברים‬
‫חבובץ‪ .‬והלא דברים קל וחומר‪ ,‬ומה אם בשעת כעסן של צדיקים מרחמין‬
‫עליהם‪ ,‬בשעת הרחמים על אחת כמה וכמה‪ .17 .‬כיוצא בו‪ ,‬ו י ק ר ב ו‬
‫ו י ש א ו ם ב כ ת נ ו ת ם א ל מ ח ו ץ ל מ ח נ ה ‪ .‬והלא דברים קל וחומר‪,‬‬
‫‪70‬‬
‫ומה אם בשעת כעסן של צדיקים כך‪ ,‬בשעת הרחמים על אחת כמה וכמה‪.‬‬
‫כיוצאבו‪ ,‬ל א א כ ל ה א ר י ה את ה נ ב ל ה ו ל א ש י ב ר את ה ח מ ו ר ‪.‬‬
‫והלא דברים קל וחומר‪ ,‬ומה אם בשעת כעסן של צדיקים מרחמין עליהם‪,‬‬
‫בשעת הרחמים על אחת כמה וכמה‪ .‬אמ׳ להם אשאל‪ .‬אמרו לו ילמדנו‬
‫רבנו‪ .‬אמ׳ להם מפני מה זכה יהודה למלכות‪ ,‬מפני שהודה בתמר‪ .18 .‬מעשה‬
‫‪75‬‬
‫בארבעה זקנים שהיו יושבין בבית שער של ר׳ יהושע‪ .‬אלעזר בן מתיא‪,‬‬
‫וחנניא בן כינאי‪ ,‬ושמעון בן עזאי‪ ,‬ושמעון התימני‪ ,‬והיו עסוקץ במה ששנה‬
‫להם ר׳ עקיבא‪ .‬מפני מה זכה יהודה למלכות‪ ,‬מפני שהודה בתמר‪ .‬הוסיפו‬
‫הן מעצמן‪ ,‬אשר ח כ מ י ם י ג י ד ו ו ל א כ ח ד ו מ א ב ת ם ל ה ם‬
‫ל ב ד ם נ ת נ ה ה א ר ץ וגו‪ /‬אמ׳ להם וכי נותנין שכר על העבירות‪ .‬אלא‬

‫‪6 8‬‬
‫וכר‪ .‬מ״א‬ ‫אכל‬ ‫!ללא‬ ‫וכף‪ .‬ויקרא י׳‪ ,‬ה׳‪ .‬ועיין בםו״כ שהבאכו בבה״א‪.‬‬ ‫ויקרבו‬
‫>ל מסכי מה וכר‪ .‬מכילחוה הכ״ל; מדרש ההלים פע״ו‪ ,‬ב ‪ .341 /‬ועיין שמרר‬ ‫י״ג‪ ,‬כ״ח‪.‬‬
‫‪7 8‬‬
‫איוב‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אשר‬ ‫מדרש הלל )ביה״מ ח״ה(‪ ,‬עמ׳ ‪.95‬‬ ‫*ל בארבעה וכר‪.‬‬ ‫פ״ל‪ ,‬י״ע‪.‬‬
‫נו״ו‪ ,‬י״ח‪ ,‬י״ע‪.‬‬

‫ד אלו‪.‬‬ ‫אלא ‪I‬‬ ‫ד א ועיטח•‬ ‫ועטרן |‬ ‫ד רע‪.‬‬ ‫רעה |‬ ‫ך א ריח‪.‬‬ ‫וריח |‬ ‫ד עורת‪.‬‬ ‫‪ 86‬עורות |‬
‫‪ 67‬חבובין ן‬ ‫ד בי׳‪.‬‬ ‫בין |‬ ‫ד הצדיק ]ההוא[ א צדיק ןההוא(‪.‬‬ ‫צדיק |‬ ‫ד את‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫אוחו ן‬
‫א ויקרבו•‪.‬‬ ‫ויקרבו |‬ ‫ד עליהן‪.‬‬ ‫‪ 68‬עליהם |‬ ‫א מרחמים‪.‬‬ ‫סרחמין ן‬ ‫א והרי‪.‬‬ ‫והלא ן‬ ‫ד א החביבין‪.‬‬
‫א ונו׳‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אל מחוץ למחנה |‬ ‫א בכותנותם‪.‬‬ ‫פ בכתנתם‬ ‫בכתנותם |‬ ‫פ וישאם‬ ‫‪ 69‬יישאום |‬
‫א בדבר ]אתה‬ ‫‪ 71‬בו |‬ ‫ך א םרחפין עליהן ) א עליהם(‪.‬‬ ‫כך ן‬ ‫כעסן | א כעסו‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 70‬אם |‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫והלא ‪ . . .‬וחומר |‬ ‫א והרי‪.‬‬ ‫‪ 72‬והלא ן‬ ‫פ ר א שבר‪.‬‬ ‫שיבר ן‬ ‫א הנבילה‪.‬‬ ‫הנבלה ן‬ ‫אום׳ [‪.‬‬
‫ד למדנו א לסדינו‪.‬‬ ‫ילמדנו |‬ ‫ד אמר א א־‪.‬‬ ‫‪ 73‬אמ׳ |‬ ‫‪ 73-72‬כעסן ‪ . . .‬וכמה | ד ונוטר‪ .‬עליהם ן א עליהן‪.‬‬
‫א למלכות יהודה‬ ‫יהודה למלכות |‬ ‫ך ססני‪.‬‬ ‫מפני |‬ ‫ף אמר א אי‪.‬‬ ‫אם' |‬ ‫ד רבינו‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫‪ 74‬רבני |‬
‫‪ 76‬וחנניא בן כינאי | ד וחנניה בן עכינאי א וחנניה‬ ‫‪ 76‬יהושע ן א יהושע ]אילו הןן‪.‬‬ ‫לן ן‪.‬‬ ‫ם ר ו‬ ‫ד למלכות ] א‬
‫ד טרפון‬ ‫עקיבא |‬ ‫ד א להן•‬ ‫‪ 77‬להם |‬ ‫ד עסוקי׳ א עוסקין‪.‬‬ ‫עסוקין |‬ ‫ד א היו‪.‬‬ ‫והיו |‬ ‫בן חכינאי‪.‬‬
‫פדאםאבותם‪.‬‬ ‫םאבתם |‬ ‫א כיחדו‪.‬‬ ‫‪ 78‬כחדו |‬ ‫ך א פתוח‪.‬‬ ‫בתמר |‬ ‫׳ עקיבא[ א עקיי‪.‬‬ ‫ר‬ ‫]אמר להן‬
‫העבירות | ד העברה א העבירה‪.‬‬ ‫אם׳ | ך אמר‪.‬‬ ‫ונו׳ | ך חסר‪ .‬א ולא עבר זר בתוכם‪.‬‬ ‫‪ 79‬נתנה | א ניתנה‪.‬‬
‫ד ]אסרו לו[ אלא‪.‬‬ ‫אלא |‬

‫‪ .66‬ו ע ט ר ן‪ .‬ה ה ל כ ה ) ע ל ב ר כ ת המים( מ ת ק ש ר ת כ א ן עם םוף האגדה‪. :‬מפגי שקידש שמו ש ל ה ק ב ׳ ה ע ל הים׳‬

‫) ל ה ל ן שו׳ ‪ ,(89‬כ ל ו מ ר ע ל המים‪ ,‬כ פ י שמשמע מ ד ב י ר סיג‪ ,‬ח׳‪ .‬וסימן מ ו ב ה ק ל מ ד ר ש י ם מ ט י פ ו ס י ל מ ד נ ו‬
‫ושאילתות הוא הקשר ה ר ו פ ף ו ה מ ל א כ ו ת י בין סוף ה א ג ד ה ו ה ה ל כ ה ה פ ו ת ח ת ‪ .‬ו ב י ל ק ו ט מעין מים כ ת י י ) ל פ י‬
‫‪ .67‬ב ש ע ת‬ ‫ה ר מ י מ כשר‪ ,‬וישב‪ ,‬ע מ ׳ ‪ (1422‬פירש שריח טוב ל צ ד י ק י ם א ף הוא ב כ ל ל ‪ .‬ו ח ם ר ו ג ן ׳ ש ל הגפשות‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשעה ש כ ב י כ ו ל כ ו ע ס ע ל ה צ ד י ק י ם ‪ .‬והסימון הוא דוגמת ‪.‬רוגזו של י ו ס ף ' ) ב י ר ריש‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫כעסן‬
‫מעשה‬ ‫‪ .74‬מ פ ג י ש ה ו ד ה וכו׳‪ .‬זו היא תשובת ה ת ל מ י ד י ם ‪.‬‬ ‫וישב(‪ .‬ועיין הגי׳ ב ס פ ר י שהבאגו ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .77‬ה ו ס י ס ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫וכו׳‪ .‬מ כ א ן ע ד ‪ .‬ה א ר ץ ׳ ) ב ש ו ׳ ‪ (79‬הוא מ א מ ר המוסגר של מ ס ד ר ה ת ו ס פ ת א ‪.‬‬
‫‪ .79‬א מ ׳ ל ה ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ׳ טרסון‪ ,‬וחזר ה מ ס ד ר ל ס ו ף הייז‪.‬‬ ‫שאף א ח ר י ם גטלו ש כ ר ע ל ההודייה‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬זו ה י א תשובת ה ת ל מ י ד י ם ‪ .‬ו ב ד מפורש‪ :‬א מ ר ו לו א ל א וכו׳‪.‬‬ ‫אלא‬
 ‫ברכות פ״ד‬ ‫‪24‬‬

‫מפני מה זכה יהודה למלכות‪ ,‬מפני שהציל את אחיו מן המיתה‪ ,‬שנ׳ ו י א מ ר‬

‫י ה ו ד ה א ל א ח י ו מ ה ב צ ע וגר‪ .‬אמ׳ להם דיה להצלה שתכפר על‬
‫המכירה‪ .‬אלא מפני מה זכה יהודה למלכות‪ .‬אמ׳ לו מפני הענוה‪ ,‬שנ׳‬
‫‪,‬‬
‫ו ע ת ה ישב נא ע ב ד ך ת ח ת ה נ ע ר וגו ‪ .‬אף שאול לא זכה למלכות‬
‫אלא מפני הענוה‪ ,‬שני פ ן י ח ד ל א ב י מן ה א ת ו נ ו ת ו ד א ג ל נ ו ‪ .‬שקל‬
‫עבדו בו‪ .‬אבל שמואל לא אמ׳ כן‪ ,‬אלא ה נ ה נטש א ב י ך א ת ה א ת ו נ ו ת‬
‫ו ד א ג ל כ ם ל א מ ר מ ה א ע ש ה ל ב נ י ‪ .‬כשהוא בורח מן הסררה מהו‬
‫אף‪ ,‬ו י ש א ל ו ע ו ד ב ה ׳ ה ב א ע ו ד וג‪ /‬אמ׳ להם והלא ערב הוא‪,‬‬
‫וסופו של ערב לצאת ידי ערבותו‪ .‬אלא מפני מה זכה יהודה למלכות‪,‬‬
‫אמרו לו ילמדנו רבינו‪ .‬אמ׳ להם מפני שקידש שמו של הקב״ה על הים‪.‬‬
‫כשבאו שבטים ועמדו על הים‪ ,‬זה אופף אני ארד‪ ,‬וזה אוכף אני ארד‪ ,‬קפץ שבטו‬
‫של יהודה וירד תחלה וקדש שמו של מקום על הים‪ .‬ועל אותה שעה הוא אומר‬
‫הושיעני א ל י ם כי ב א ו מים ע ד נפש ט ב ע ת י ביון מ צ ו ל ה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו א י ן מ ע מ ד וגו ‪ ,‬א ל ת ש ט ש ב ו וג‪/‬ואר ה י ת ה י ה ו ד ה ל ק ד ש ו‬
‫‪,‬‬
‫וגו ‪ .‬יהודה קדש שמו של הקב״ה על הים‪ ,‬לפיכך י ש ר א ל מ מ ש ל ת י ו ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ .19‬עקרו להביא את הכלה‪ ,‬הניחו שם אפי זקן אפי חולה אין צריכין לברך‬

‫« « פ ן וכוי‪ .‬ש״א נ ו ‪ /‬ה י ‪.‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬שם מ״ד‪ ,‬ל״ג‬ ‫‪«3‬ועתה‬ ‫בראשית ל״ז‪ ,‬כ״ו‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 80‬ו י א מ ר‬
‫‪8 7‬‬
‫מכילתות הכ׳׳ל;‬ ‫<>» כשבאו ו כ ו ‪/‬‬ ‫שם כ״ב‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫וישאלו‬ ‫שם י ‪ /‬ב ‪/‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫״הכה‬
‫בבלי כןונוה ל״ו קע״ב ואילך; פסי׳׳ר פ״ז‪ ,‬כ״ו ע״ב וכ״ח ע״א; שמו׳ר פכ״ד‪ ,‬א׳; במ׳׳ר קפי״ב; שם פי״ג‪,‬‬
‫ז׳; דב׳יר ליברמן‪ ,‬עמ׳ ‪ ;6‬מדרש חהלים פע״ו‪ ,‬ב׳; שם קי״ד‪ ,‬ח׳; פרקי דר׳׳א פמ״ב‪ ,‬הוצ׳ הרד׳׳ל‬
‫תהלים‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫*• ה ו ש י ע נ י‬ ‫ל״ע ע״א; אגדה בראשית פע״ה )ע״ד(‪ ,‬הול׳ בובר‪ ,‬ע מ ׳ ‪.145‬‬
‫עקרו ו כ ו ‪ /‬בבלי פ ק ח י ם ק״א ב ‪/‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬שם קי״ד‪ ,‬ב ‪/‬‬ ‫‪ »3‬ה י ת ה‬ ‫ס״נו‪ ,‬ב ׳ ‪ -‬ג ‪/‬‬

‫ד בצע כי נהרונ ]וכתיב לכו ונמכרנו לישסעאליםן א בצע ונו׳‬ ‫‪ 81‬בצע וני |‬ ‫‪ 80‬שנ׳ | ד שנאמר‪.‬‬
‫‪ 82‬המכירה |‬ ‫דיה | ד דייה א דיי‪.‬‬ ‫להם | ד להן‪.‬‬ ‫]לכו ונמכרנו לישמעא׳ וידעו אל תהי בו[‪.‬‬
‫‪ 84‬מן |‬ ‫ונו׳ | ד א פתוח‪.‬‬ ‫‪ 83‬תחת הנער | ד חסר•‬ ‫אס׳ לו | ד א חסר‪.‬‬ ‫א ]המיתה[ הםכירה‪.‬‬
‫‪ 88‬בו | ך פתוח‪ .‬לא אס׳ | ד אעו א אינו או׳‪ .‬הנה |‬ ‫א את‪ .‬האתונות | פ האתנות‪ .‬לנו | א לנו ]ונין‪.‬‬
‫‪ 88‬לאםר | ד לאם׳‪ .‬לבני | א ב פתוח‪.‬‬ ‫פ והנה• ד חסר‪ .‬האתונות | ד א ]דברי[ האתונות פ דברי האתנות‪.‬‬
‫‪ 87‬וישאלו |‬ ‫כשהוא | ד א וכשהוא‪ .‬הסדרה | ד השררה‪ .‬סהו או׳ | ד א סה הוא אוס׳ )א אוסר(‪.‬‬
‫עוד וני | ד עוד הלום איש ויאסר הנה הוא נחבא אל הכלים א עוד‬ ‫הבא | ד הנה‪.‬‬ ‫ד ושאלו א וישאל‪.‬‬
‫‪ 88‬ידי ן א ]ירד[ ידי‪ .‬לםלכות | ד לסלכו׳‪.‬‬ ‫הלם איש ויאסר ה׳ )שלשה יודין( וני‪ .‬והלא | ד ולא‪.‬‬
‫על‬ ‫הקב׳ה ן א םקום‪.‬‬ ‫שקידש | ד שקדש‪.‬‬ ‫‪ 89‬אםרו ‪ . . .‬להם | ד אם׳ להם ל ס ת ו רבנו אם׳ להן‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 90‬כשבאו | ד שכשעלו א שכשבאו‪ .‬אוס׳ )ביס( | ד אוסר א או׳ ‪ . . .‬אום׳‪ .‬ארד ‪ . . .‬ארד ן‬ ‫הים | ד חסר‪.‬‬
‫‪ «1‬תחלה | ד בתחלה אתחילה‪ .‬וקדש ן אוקידש‪.‬‬ ‫ד יורד ‪ . . .‬יורד א יורד ]תחילה[ ‪ . . .‬יורד ]תחילה[‪.‬‬
‫‪ 92‬הושיעני | ד ]הי[ הושיענו‪.‬‬ ‫אוסר ן א אום׳‪.‬‬ ‫שעה | ד השעה‪.‬‬ ‫על הים | ד חסר‪.‬‬ ‫םקום | ד הקביה‪.‬‬
‫‪ 93‬מעמד ן א מעמד ]באתי בםעסקי םים ן וני‪ .‬תשט׳ שבו׳ וני ן א תשטפני שבולת‬ ‫טבעתי ‪ . . .‬שבו׳ וני | ד חסר‪.‬‬
‫]םים ואל תבלעני םצולה[ וני‪ .‬ואו׳ היתה | ד וכן הוא אוסר בצאת ישראל םסצרים היתה א וכן הוא אום׳ בצאת‬
‫>• ונוי | ד א חסר‪.‬‬ ‫לקדשו ן א לקדשו ]ישר׳ םםשלותיו[‪.‬‬ ‫ישר׳ םםצר׳ בית יעקב טעם לועז היתה‪.‬‬
‫‪ 98‬הכלה | ד ]החתן ואת[ הכלה‪.‬‬ ‫קדש | א שקידש‪ .‬הקביה ן א םקום‪ .‬סםשלתיו | פ ר א ממשלותיו‪.‬‬
‫הניחו ן א והיניחו‪ .‬אפי׳ | א אפילו• ד חסר‪ .‬זקן ן א זקן ]אחד[‪ .‬אפי׳ | ד או א ואפילו‪ .‬צריכין | ד צריכי׳‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ע ״ פ כ ן דייה ל ה צ ל ה ל כ פ ר ה ב ל ב ד ‪.‬‬ ‫‪ .81‬ד י ה וכוי‪.‬‬

‫‪25‬‬ ‫ברכות פ״ד‪ ,‬פ״ה‬

‫למפרע‪ ,‬וכשהן חוזרין אין צריכין לברך כתחילה‪ .‬לא הניחו שם זקן‬
‫או חולה צריכין לברך למפרע‪ ,‬וכשהן חוזרין צריכין לברך כתחילה‪.‬‬
‫‪ .20‬בעל הבית שהיה מסב ואוכל‪ ,‬קראו חברו לדבר עמו‪ ,‬אין צריך לברך‬
‫למפרע‪ .‬וכשהוא חוזר אין צריך לברך כתחלה‪ .‬הפליג צריך לברך למפרע‪,‬‬
‫‪100‬‬
‫‪ .21‬פועלץ שהיו עוררין בתאנים‪,‬‬ ‫וכשהוא חוזר צריך לברך כתחילה‪.‬‬
‫וגודרין בתמרים‪ ,‬ומוםקין בזתים‪ ,‬אע״פ שמפםיקץ ואוכלין‪ ,‬ומפםיקין ואוכלין‪,‬‬
‫אין צריכין לברך למפרע‪ .‬וכשהן חוזרין אין צריכין לברך כתחילה‪.‬‬
‫הפליגו‪ ,‬צריכין לברך למפרע‪ ,‬וכשהן חוזרין צריכין לברך כתחילה‪.‬‬

‫פרק ה׳‬
‫‪,‬‬
‫‪ .1‬לא יאכל אדם בערב שבת מן המנחה ולמעל ‪ ,‬כדי שיכנס לשבת‬
‫כשהוא תאוה‪ ,‬דברי ר׳ יהודה‪ ,‬ר׳ יוסה או׳ אוכל והולך עד שעה שתחשך‪.‬‬
‫‪ .2‬מעשה ברבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהודה ור׳ יוםה שהיו מסובין בעכו‪,‬‬
‫וקדש עליהן היום‪ .‬אמ׳ לו רבן שמעון בן גמליאל לר׳ יוסי‪ ,‬ברבי‪ ,‬רצונך‬
‫‪5‬‬
‫נפסיק לשבת‪ .‬אמ׳ לו בכל יום אתה מחבב דברי בפני יהודה‪ ,‬ועכשיו‬
‫אתה מחבב דברי יהודה בפני‪ ,‬הגם ל כ ב ו ׳ א ת ה מ ל כ ה ע מ י‬
‫ב ב י ת ‪ .‬אמ׳ לו אם כן לא נפסיק‪ ,‬שמא תקבע הלכה לדורות‪ .‬אמרו לא‬

‫קראו חברו וכר‪ .‬עיין לעיל שו׳ ‪ 35‬ומ״ש בבה״א שם‪.‬‬ ‫״ בעל הביה וכר‪ .‬עיין בבלי שם ק״ב א ‪/‬‬
‫‪3‬‬
‫מעשה וכר‪ .‬ימש׳ הכ׳יל;‬ ‫! לא וכר‪ .‬ימש׳ פסחים פ״י ה״א‪ ,‬ל״ז ע״ב; בבלי שם צ״ע ב׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫י שמא תקבע וכר‪ .‬עיין לעיל פ״א סה״ד ומש״ש‪.‬‬ ‫• ה ג ם וכר‪ .‬א ס ת ר ז ‪ /‬ח׳‪.‬‬ ‫בבלי שם ק ׳ א ‪.‬‬

‫‪ 97‬או חולה ן‬ ‫א ]אפילו[ זקן ]אחד!‪.‬‬ ‫זקן ן‬ ‫ד לכתחלה‪.‬‬ ‫כתחילה |‬ ‫ד צריך‪.‬‬ ‫‪ 98‬צריכץ |‬
‫ד א• ב יקראו‪.‬‬ ‫קראו | כיה‬ ‫ד א מיסב‪.‬‬ ‫‪ 98‬מסב |‬ ‫ך לכתחלה‪.‬‬ ‫כתחילה |‬ ‫א ואפילו חולה ]אחד ן‪.‬‬
‫ד לכתחלה‪.‬‬ ‫‪ 100‬כתחילה |‬ ‫ד לכתחלה א כתחילה‪.‬‬ ‫‪ 99‬כתחלה |‬ ‫אי ‪.‬‬
‫נו‬ ‫א‬ ‫ץ ן‬ ‫א‬ ‫א ח י ‪.‬‬
‫ר ן‬ ‫ב‬ ‫חברו |‬
‫ד א אף על פי‪.‬‬ ‫אע־פ |‬ ‫ד א בזיתים‪.‬‬ ‫‪ 101‬בזתים |‬ ‫ד א בתאינים‪.‬‬ ‫בתאנים |‬ ‫א פועלים‪.‬‬ ‫פועלין |‬
‫למפרע ‪ . . .‬לברך ן‬ ‫ד א צריך‪.‬‬ ‫‪ 102‬צריכין |‬ ‫ך א מפסיקין‪.‬‬ ‫ומפסיקין |‬ ‫א ואוכלים‪.‬‬ ‫ואוכלין |‬
‫ד לכתחילה‪.‬‬ ‫כתחילה |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫למפרע |‬ ‫ך צריך‪.‬‬ ‫‪ 103‬צריכין |‬ ‫ד לכתחלה‪.‬‬ ‫כתחילה |‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 2‬כשהוא ן‬ ‫ד א ולסעלה‪.‬‬ ‫ולמעל׳ |‬ ‫ד המנח׳‪.‬‬ ‫המנחה |‬ ‫ך א ערב‪.‬‬ ‫בערב |‬ ‫ד אד׳‪.‬‬ ‫‪ 1‬אדם |‬
‫]אד׳‪ 1‬אוכל והולך‬ ‫ד‬ ‫אוכל והולך |‬ ‫ד א יוסי אום׳‪.‬‬ ‫יוסה או׳ |‬ ‫ך א בתאוה‪.‬‬ ‫תאוה |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬
‫ד שתחשך ]סססיקי׳ לשבחו׳ דברי רבי יהודה רבי יוסי אוסר‬ ‫שתחשך |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫שעה |‬ ‫א הולך ואוכל‪.‬‬
‫ברבי רצונך ן‬ ‫ד אסר‪.‬‬ ‫אם׳ |‬ ‫ד א עליהם‪.‬‬ ‫‪ 4‬עליהן |‬ ‫א יוסי‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪ 3‬יוסה ן‬ ‫ד ב סתום‪.‬‬ ‫אין ספסיקי][•‬
‫בפני ן‬ ‫דברי | א דבריי‪.‬‬ ‫בכל יום ן א כל יום ]ויום!‪.‬‬ ‫׳ ן ך אפר א א׳‪.‬‬ ‫א ם‬ ‫‪ 8‬נפסיק | ך נפסוק‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫ד א לכבוש‪.‬‬ ‫לכבוי |‬ ‫א בפניי‪.‬‬ ‫« בפני ן‬ ‫ך עכשיו‪.‬‬ ‫ועכשיו |‬ ‫א ]ר׳ ן יהודה‪.‬‬ ‫יהודה ן‬ ‫ד סבפני‪.‬‬
‫תקבע ‪ . . .‬לדורות ן א ת ק ב ע ו ‪ . . .‬בישרי‪.‬‬ ‫נפסיק | ד נפסוק‪.‬‬ ‫ל אמי | ד אסר א א׳‪.‬‬

‫ב ב א זו ל א נשנית א ל א‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫חוזרין‬ ‫‪.97‬וכשהן‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ברה״מ ע ל מ ה ש א כ ל ו ‪.‬‬ ‫למפרע‪.‬‬ ‫‪.96‬‬

‫כלומר‪ ,‬הפליג את‬ ‫‪ .99‬ה פ ל י ג וכו׳‪.‬‬ ‫אגב רישא‪ ,‬שהרי פשיטא ש מ ב ר כ י ם כ ת ח י ל ה א ח ר י ש ב ר כ ו ברה״מ‪.‬‬
‫מקומו‪ ,‬או א ת דעתו‪ ,‬עיץ בבה״א‪.‬‬
‫‪.5‬נ פ סי ק‬ ‫עד ועד בכלל‪.‬‬ ‫ש ע ה וכו׳‪.‬‬ ‫‪.2‬ע ד‬ ‫מתשע שעות ו ל מ ע ל ה ‪.‬‬ ‫ה מ נ ח ה וכוי‪.‬‬ ‫‪ .1‬מ ן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ פ ס י ק א ת ה ס ע ו ד ה ונקדש קדושת היום‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬
 ‫ברכות פ׳׳ה‬ ‫‪26‬‬

‫זזו משם עד שקבעו הלכה כר׳ יוסי‪ .3 .‬אורחץ שהיו מסובין אצל בעל הבית‬
‫וקדש עליהן היום ועקרו עם חשיכה לבית המדרש‪ ,‬חזרו‪ ,‬ומזגו להם את הכוס‪,‬‬
‫אומרין עליו קדושת היום דברי ר׳ יהודה‪ .‬ר׳ יוסה או׳ אוכל והולך עד שעה‬
‫שתחשך‪ .4 .‬מזגו לו כוס ראשון‪ ,‬מברך עליו ברכת המזון‪ ,‬מזכיר של שבת‬
‫‪ .5‬כיצד סדר הסב‪ ,‬בזמן‬ ‫בברכת המזון‪ ,‬והשני או׳ עליו קדושת היום‪.‬‬
‫שהן שתי מטות גדול מסב בראשה של ראשונה‪ ,‬שני לו למטה ממנו‪ .‬בזמן‬
‫שהן שלש מטות‪ ,‬גדול מסב בראשה של אמצעית‪ ,‬שני לו למעלה ממנו‪ ,‬שלישי‬
‫לו למטה ממנו‪ .‬כך היו מסדירין והולכין‪ .6 .‬סדר נטילת ידים כיצד‪,‬‬
‫עד חמשה מתחילין מן הגדול‪ ,‬מחמשה ואילך מתחי׳ מן הקטן‪ .‬סדר מזיגת‬
‫הכוס כיצד‪ ,‬בתוך המזון מתחילץ מן הגדול‪ ,‬לאחר המזון מתחילין מן המברך‪.‬‬
‫‪ .7‬שנים‬ ‫רצה לחלוק כבוד לרבו‪ ,‬או למי שגדול ממנו‪ ,‬הרשות בידו‪.‬‬
‫ממתינין זה לזה בקערה‪ .‬שלשה אין ממתינץ‪ .‬המברך פושט ראשון‪ .‬רצה‬
‫לחלוק כבוד לרבו‪ ,‬או למי שגדול ממנו‪ ,‬הרשות בידו‪ .8 .‬לא ישוך אדם‬
‫מן הפרוסה ויחזירנה לקערה מפני סכנת נפשות‪ .9 .‬לא ישתה אדם מן הכוס‬

‫ירוש׳ העניה פ״ד ה״ב‪ ,‬ק״ח ע״א;‬
‫״ שנים ו כ ו ‪ /‬בבלי מ״ז‬
‫‪ 2°‬לא ישוך ו כ ו ‪/‬‬
‫דא״ר הכ״ל‪ .‬ועיין בבלי תמיד‬
‫״ כיצד ו כ ו ‪/‬‬ ‫« אורחין ו כ ו ‪ /‬בבלי פ ק ח י ם ק״ב קע״א‪.‬‬
‫קדר ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח קה״ב‪ ,‬י״ב ע״א; בבלי הכ״ל‪.‬‬ ‫בבלי מ״ו ‪3‬׳‪.‬‬
‫‪ 19‬המברך ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬י׳ ע״א; בבלי הכ״ל‪.‬‬ ‫א׳; גינרן נ״ע ב ‪/‬‬
‫« לא ישתה ו כ ו ‪/‬‬ ‫דא״ר רפ״ט‪ ,‬הול׳ היגר‪ ,‬עמ׳ ‪ 229‬ואילך‪.‬‬
‫כ״ז ב ‪/‬‬

‫יוסה או׳ ‪I‬‬ ‫ך אסרו‪.‬‬ ‫‪ 10‬אוסרין |‬ ‫א עוקרי]•‬ ‫ד עקרו‬ ‫ועקרו |‬ ‫ד א עליהם‪.‬‬ ‫‪ 9‬עליהן |‬
‫סזכיר |‬ ‫עליו ן א חסר‪.‬‬ ‫!‪ 1‬שתחשך | ב סתום‪.‬‬ ‫שעה | ד חסר‪.‬‬ ‫ד א יוסי אוסר ) א אוס׳>‪.‬‬
‫הסב |‬ ‫א כיזה צד‪.‬‬ ‫כיצד ן‬ ‫א והשיני אום׳‪.‬‬ ‫ד ובשני אוסר‬ ‫‪ 12‬והשני או׳ |‬ ‫ד א וםזכיר‪.‬‬
‫ד בראש א בראשו‪.‬‬ ‫בראשה |‬ ‫ך א םיסב‪.‬‬ ‫םסב |‬ ‫א סיטות‪.‬‬ ‫‪ 13‬םטות ן‬ ‫ד ההיסב א היסב‪.‬‬
‫א םיטות‪.‬‬ ‫‪ 14‬םטות ן‬ ‫ד א ומסן‪.‬‬ ‫מסן |‬ ‫ד היטנה א היטנו‪.‬‬ ‫םםנו |‬ ‫ד ושני א והשיני‪.‬‬ ‫שני |‬
‫שלישי |‬ ‫ד א היפנו‪.‬‬ ‫סםנו |‬ ‫א שיני‪.‬‬ ‫שני ן‬ ‫ד א טיסב בראש ) א בראשו(‪.‬‬ ‫םסב בראשה |‬
‫סדר ‪• . .‬‬ ‫א סתום‪.‬‬ ‫והולכין ן‬ ‫ד םסודרין‪.‬‬ ‫פסדירין |‬ ‫ד א היפנו‪.‬‬ ‫פפנו |‬ ‫‪ 15‬לו ן א חסר‪.‬‬ ‫א ושלישי‪.‬‬
‫ב עם•‬ ‫‪ 18‬עד ן כיה ד א‪.‬‬ ‫כיצד ן א כיזה צד‪.‬‬ ‫נטילת | א לנטילת‪.‬‬ ‫כיצד | ד כיצד סדר נטילת וכוי‪.‬‬
‫ד הקטן ]עד שפניע לחפשה וחחר ופחחיל פן הנדול‪.‬‬ ‫הקטן |‬ ‫ד א טתחילין‪.‬‬ ‫טתחי׳ |‬ ‫ד טחטש׳‪.‬‬ ‫םחםשה |‬
‫פתחילין |‬ ‫‪ 17‬כיצד | ד חסר‪ .‬א כיזצד‪.‬‬ ‫פזינת | ד א לפזינת‪.‬‬ ‫ולפקו׳ שפים אחרונים חוזרין שם ברכה חחרתן‪.‬‬
‫א סתום‪.‬‬ ‫בידו ן‬ ‫א היפנו‪.‬‬ ‫‪ 18‬פפנו ן‬ ‫ך פתחילי׳‪.‬‬ ‫פחחילין |‬ ‫ד אחר א ואחר‪.‬‬ ‫לאחי |‬ ‫ד סתחיל‪.‬‬
‫איישך•‬ ‫ישוך |‬ ‫א היפנו‪.‬‬ ‫‪ 20‬פפנו ן‬ ‫ד פושט ]ידון‪.‬‬ ‫סושמ |‬ ‫א ושלשה‪.‬‬ ‫שלשה |‬ ‫ד את זה‪.‬‬ ‫‪ 19‬לזה |‬
‫א ב סתום‪.‬‬ ‫נפשות |‬ ‫ד בקערה‪.‬‬ ‫לקערה |‬ ‫א ויחזירנו‪.‬‬ ‫‪ 21‬ויחזירנה |‬

‫כשיטתו‬ ‫ה י ו ם וכוי‪.‬‬ ‫‪ p.10‬ד ו ש ת‬ ‫א ב ל ב ע ה י ב נשאר במקומו‪ ,‬ב מ ק ו ם ס ע ו ד ה ‪.‬‬ ‫‪ . 9‬ו ע ק ר ו וכוי‪.‬‬

‫לו‬ ‫‪ .11‬מ ז ג ו‬ ‫עד ועד בכלל‪.‬‬ ‫ש ע ה וכוי‪.‬‬ ‫עד‬ ‫ב ה י ב ש מ פ ס י ק ל ק ד ו ש ת היום ו מ ק ד ש ‪.‬‬ ‫לעיל‬
‫ה כ ל הוא מ ד ב ר י ר ׳ יוסי‪ ,‬שסובר שאינו מ פ ס י ק מ ס ע ו ד ת ו ‪ ,‬וכשגומר מ ב ר ך ע ל המזון‪ ,‬ו א ח י כ‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫ידים‬ ‫נטילת‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬אם היו יותר משלשה‪ ,‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬ ‫ה י ו וכו׳‪.‬‬ ‫‪.15‬כ ך‬ ‫מקדש‪.‬‬
‫‪.16‬מ ח מ ש ה וכו׳‪ .‬ש ל א י צ ט ר ך ה ג ד ו ל ל ח כ ו ת ב ץ נ ט י ל ה‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מים ראשונים ל ס ע ו ד ה ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬
‫‪.19‬ממתינין‬ ‫כ ד י שיתקץ א ת ע צ מ ו ל ב ר כ ה )ירושלמי(‪.‬‬ ‫המברך‪.‬‬ ‫‪ .17‬מ ן‬ ‫ל ב ר כ ת המוציא‪.‬‬
‫ס כ נ ת וכוי•‬ ‫‪.21‬מפני‬ ‫פ ו ש ט וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬פושט א ת ידו ל א כ ו ל ‪.‬‬ ‫וכוי‪ .‬משום ד ׳ א ומשום א ב ק גזל‪.‬‬
‫ש ל א יאכילנו רוקו‪ ,‬ו י ת ב ל ע ם ‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫ברכות פ״ה‬

‫‪ .10‬אחד משמש את שנים‬ ‫ויתננו לחבירו לפי שאין דעת בריות שוות‪.‬‬
‫אוכל עמהן‪ ,‬שלשה אין אוכל עמהן‪ ,‬אלא אם כן נתנו לו רשות‪ .11 .‬באת‬
‫להם מתיקה בתוך המזון‪ ,‬מברך על המזון ופוטר את המתיקה‪ .12 .‬ר׳ מונא‬
‫‪ 25‬או׳ משם ר׳ יהודה פת הבאה בכיסנין לאחר המזון‪ ,‬טעונה ברכה לפניה‬
‫‪ .13‬מים הראשנים רשות‪ ,‬האחרנים חובה‪ .‬מים הראשנים‬ ‫ולאחריה‪.‬‬
‫אם רצה להפסיק מפסיק‪ ,‬מים האחרנים אם רצה להפסיק אינו מפסיק‪.‬‬
‫‪ .14‬הכל חייבין בברכת המזץ‪ .‬כהנים לרם וישראל גרים ועבדים משוחררין‬
‫חללים נתינים ממזרין סריס אדם וסריס חמה פצוע דכא וכרות שפכה‬
‫‪ 30‬כולן חייבין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן‪ .‬טומטום ואנדרוגינוס‬
‫חייבין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן‪ .15 .‬אנדרוגינוס )מוציא את(‬
‫מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו‪ .‬טומטום אינו מוציא לא את מינו‬
‫ולא את שאינו מינו‪ .16 .‬מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא לא את‬
‫מינו ולא את שאינו מינו‪ .17 .‬נשים ועבדים וקטנים פטורין ואין מוציאין‬
‫‪ 35‬את הרבים ידי חובתן‪ .‬באמת אמרו אשה מברכת לבעלה‪ ,‬בן מברך לאביו‪,‬‬
‫«־ מים‬ ‫ימש׳ פ״ו ה״ה‪ ,‬י׳ ע״ג; בבלי מ״ב א׳‪.‬‬ ‫״ ר׳ מונא וכו׳‪.‬‬ ‫בבלי מ״ה א ‪/‬‬ ‫‪ 22‬אחד וכו׳‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ח ה״ב‪ ,‬י״ב ע״א; חלה פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ח ע״ג; בבלי חולין ק״ה א ‪ /‬ועיי״ש‬ ‫הראשונים וכו׳‪.‬‬
‫™ כהנים וכו׳‪.‬‬ ‫ב״ה‬ ‫עירובין י״ז ב׳; במ״ר פ״כ‪ ,‬כ״א; תכחומא בלק סי׳ נףו‪ ,‬הול׳ בובר‪ ,‬סי׳‬
‫״ וקכונים‬ ‫ככףז להלן ר״ה פ״ב ה״ז )כי״ע רפ״ד(; מגילה פ״ב ה״ז; מנחות פ״י הי״ג והי״ז‪.‬‬
‫ס ו כ ה פ״ג הי״א‪,‬‬ ‫ירוש׳ פ״ג ה״ג‪ ,‬ו׳ ע״ב;‬ ‫‪ 35‬אשה וכו׳‪.‬‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ר‬ ‫׳‬ ‫‪ 3‬מ ש כ‬ ‫עיין‬ ‫ו ׳‪.‬‬ ‫כ ו‬

‫בבלי כ׳ ב׳‪.‬‬ ‫ר״ה ספ״ג‪ ,‬נ״כן ע״א;‬ ‫נ״ג סע״ד;‬

‫ד א השנים ]הרי ז ‪.‬‬

‫ה [‬ ‫שנים |‬ ‫א ב סתום‪.‬‬ ‫שוות(‬ ‫א הביריות‪.‬‬ ‫בריות | ד הבריות‬ ‫‪ 22‬לחבירו | ד לחברו‪.‬‬
‫רשותן‬ ‫א ל א אם כן נתנו | ד א ע ד שיתנו‪.‬‬ ‫אין | ך א אינו‪.‬‬ ‫שלשה ן א שלש‪.‬‬ ‫<ביפ(‪.‬‬ ‫‪ 23‬עםהן ן א עמהם‬
‫לאחר ן‬ ‫משם | ד א משום‪.‬‬ ‫‪ 25‬או׳ | ד אומר‪.‬‬ ‫‪ 24‬מונא ן ך מונה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב א ת ה‬ ‫באת | ך ב א א‬ ‫א ב סתום‪.‬‬
‫‪ 27‬אם ן‬ ‫הראשנים | ד ראשונים א הראשונים‪.‬‬ ‫‪ 26‬הראשנים ‪ . . .‬האחרנים | ד א ראשונים ‪ . . .‬אחרונים‪.‬‬ ‫ד א אחר‪.‬‬
‫נרים | ד וגרים‪.‬‬ ‫‪ 28‬וישראל | ד וישראלים‪.‬‬ ‫האחרנים ן ך אחרונים א והאחרונים‪.‬‬ ‫מים | ך א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬
‫ד וםמזרין נתינין‬ ‫נתינים מםזרין |‬ ‫ך א חללין‪.‬‬ ‫‪ 20‬ח ל ל י ם |‬ ‫ד משוחררי׳ א משוחררים‪.‬‬ ‫סשוחררין |‬
‫םוציאין את הרבים ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫ואין |‬ ‫ד חייבי׳‪.‬‬ ‫‪ 30‬חייבין |‬ ‫י ‪.‬‬ ‫ס‬ ‫ס ר‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫ס‬ ‫‪,‬‬ ‫ן ס ר‬ ‫ן ם ט ז ר י ם <‬ ‫נ ת י נ י ן‬ ‫א‬

‫אנדרוגינוס ן‬ ‫א ב סתום‪.‬‬ ‫‪ 31‬חובחן |‬ ‫ד ואנדרוגנוס א ואנדרנינוס‪.‬‬ ‫ואנדרוגינוס |‬ ‫ד ומוציאי׳ הרבי׳ ] א ת ‪.‬‬

‫(‬

‫א ושאינו‪.‬‬ ‫שאינו |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫את |‬ ‫‪ 32‬ואינו םוציא ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ך א‬ ‫)מוציא את> |‬ ‫א אנדרגינוס‪.‬‬
‫א ח ס ר ‪ .‬ואין ן‬ ‫‪ 34‬פטורין ן‬ ‫א סתום‪.‬‬ ‫םינו ן‬ ‫ולא שאינו‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪ 33‬ו ל א את שאינו ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫את |‬
‫ד א חסר‪.‬‬ ‫סברו |‬ ‫ד לבעל‪.‬‬ ‫לבעלה |‬ ‫א פתוח‪.‬‬ ‫‪ 35‬הובחן ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ט ו צ א ץ‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ס ו צ י א י ן‬ ‫א ץ >‬ ‫א‬

‫כלומר‪ ,‬אוכל‬ ‫‪ .23‬א ו כ ל וכו׳‪.‬‬ ‫ד ע ת וכו׳‪ .‬ושמא חבירו הוא איסטניס‪ ,‬ו ד ע ת ו ר ע ה ‪.‬‬ ‫‪.22‬שאין‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬סירות או ת ב ל י ם מתוקים‬ ‫‪ . 2 4‬מ ת י ק ה וכוי‪.‬‬ ‫כזית מ ש ל ה ם ‪ ,‬כ ד י ש י צ ט ר ף ע מ ה ם לזימון‪.‬‬
‫כלומר לאחר‬ ‫ה מ ז ו ן וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .25‬ל א ח ר‬ ‫שבאו ב ת ו ך ה ס ע ו ד ה מ ח מ ת ה ס ע ו ד ה ‪ ,‬ב ר ה ׳ מ סוטרתן‪.‬‬
‫מ פ ס י ק וכו׳‪ .‬ל פ י שיטת ה ב ב ל י פירושו כפשוטו שמותר‬ ‫‪ .‬להפסיק‬ ‫‪2 7‬‬ ‫ה ס ע ו ד ה ולפני ברהימ‪.‬‬
‫י י ן בטאו־ח סי׳ ק ם ץ ‪ ,‬ועיין בשרת הרש־ל סי׳ ל׳ד(‪ .‬ו ב ב ה ־ א פירשנו ע פ‬ ‫) ע‬ ‫ל ה פ ס י ק בין נ ט י ל ה ל ב ר כ ה‬
‫‪ .32‬ו א י נ ו מ ו צ י א ו כ ו ׳ ‪ .‬ו א פ י ל ו‬ ‫ו א י ן מ ו צ י א י ן וכו׳‪ .‬צ י ל בגי׳ ד ‪ :‬ו מ ו צ י א י ן ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫שיטת בני איי‬
‫‪ .34‬פ ט ו ר י ן ו א י ן וכו־‪.‬‬ ‫א ש ה אינה יוצאת ב ב ר ה י מ שלו‪ ,‬שמא אמו ל א ז כ ר ו ל א נקיבה‪ .‬עיין ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫ה מ ל ה םטורין־ צ ר י כ ה מ ח י ק ה ‪ ,‬וצ־ל‪ :‬אין וכו׳‪ ,‬כגי׳ כי‪-‬ע והראשונים‪ .‬ונשים אין מוציאות את ה ר ב י ם ב ב ר ה י מ‬
‫‪ 35‬ל ב ע ל ה‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו מ ו צ י א ה אותו ב ב ר ה י מ ‪ .‬ו ל א ו דווקא ב ע ל ה ‪ ,‬א ל א ש ד ב ר ו ח כ מ י ם‬ ‫מפגי כ ב ו ד ה צ ב ו ר‬
‫ל א ב י ו ‪ .‬ואביו עוגה אחריו כ ל מ ה שהוא א ו מ ר ‪.‬‬ ‫ב ה ו ה ‪ ,‬שאין ד ר כ ה ש ל א ש ה ל א כ ו ל ע ם א ח ר ביחידות‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ה‬ ‫‪28‬‬

‫עבד מברך לרבו‪ .18 .‬קטן שיכול לאכול כזית מזמנץ עליו‪ ,‬שאץ יכול‬
‫לאכול כזית אין מזמנין עליו‪ ,‬ואץ מדקדקין בקטן‪ .‬בץ שאומר נברך‪,‬‬
‫בין שאומ׳ ברוך אין תופשץ אותו על כך‪ .‬הנקדנץ תופשין אותו על כך‪.‬‬
‫‪ .19‬בעשרים נחלקין‪ .‬ובלבד שלא יהא בהן אחר שיפטור עצמו מן הזמץ‪.‬‬
‫‪ .20 >°‬רבן שמעון בן נמליאל או׳ עלו והסבו וטובל עמהן‪ ,‬אע״פ שלא אכל‬
‫עמהן כזית דגן‪ ,‬מזמנין עליו‪ .21 .‬נוי המברך בשם עונץ אחריו אמן‪ ,‬את‬
‫השם אין עונץ אחריו אמן‪ ,‬עד שישמע את כל הברכה‪ .22 .‬היה מקריב‬
‫מנחות בירושלם‪ ,‬או׳ ברוך שהגיענו לזמן הזה‪ .‬כשהוא מקריבן או׳ בר׳ אש׳‬
‫קד׳ במצו׳ וצו׳ להקריב מנחות‪ .‬כשהוא אוכלן או׳ המוציא לחם מן הארץ‪.‬‬
‫« היה מקריב זבחים בירושלם‪ ,‬אומ׳ ברו׳ שהגיע׳ לזמן הזה‪ .‬כשהוא מקריבן‬
‫או׳ ברוך אשר קדש׳ במ׳ וצו׳ להקריב זבחים‪ .‬וכשהוא אוכלן או׳ בר׳ אשר‬
‫‪ .23‬עשרה שהיו מהלכץ בדרך‪ ,‬אע״פ‬ ‫קד׳ במצ׳ וצונו לאכל זבחים‪.‬‬

‫ילוש׳ פ״ז רה״ב‪ ,‬י״א ע״ב; שם רה״ג; ב״כ פצ״א‪ ,‬ג׳‪ ;1111 ,‬בבלי מ״ז‬ ‫‪ 37‬ואין מדקדקין וכו׳‪.‬‬
‫‪ 39‬כחלקין‪ .‬משכ׳ פ״ז מ״ד‪.‬‬ ‫‪ o‬א׳‪.‬‬ ‫בין וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ז ה״ג‪ ,‬י״א סע״נ; בבלי‬ ‫סע״ב‪.‬‬
‫<« לבן וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ז ה״ב‪ ,‬י״א ע״ב; נזיל פ״ה ה״ה‪ ,‬כ״ד ב׳; ב״ר פצ״א‪ ,‬ד׳‪ ;1118 ,‬בבלי מ״ח א׳‪.‬‬
‫« גוי וכו׳‪ .‬משכ׳ ספ״ח; ילוש׳ פ״ח ה״נו‪ ,‬י״ב ע״ג; ס ו כ ה פ״ג הי״ב‪ ,‬כ״ד ע״א; מגילה פ״א הי״א‪,‬‬
‫« היה וכו׳‪ .‬בבלי ל״ז ב׳; מנחות ע״ה ב ‪/‬‬ ‫ע״ב ע״א; ב״ל ק פ כ ך ו ) ב ד פ ו ס י ם ( ‪ .‬ועיין לעיל ספ״ג‪.‬‬
‫« עשלה וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ז ה״ה‪ ,‬י״א ע״ג; בבלי מ״ב ב׳‪.‬‬ ‫«> אוכלן וכו׳‪ .‬עיין להלן סוף פסחים‪.‬‬

‫‪3 7‬‬
‫ואין ן ד א איו•‬ ‫א ושאינו‪.‬‬ ‫שאין | ד ושאין‬ ‫לרבו | ב סתום•‬ ‫סברן־ | ד א חסר‪.‬‬ ‫‪ 36‬ע ב ד | א ועבד‪.‬‬
‫אותו |‬ ‫ברוך | ד ברכו א ברוך )הואן‪.‬‬ ‫שאום׳ | ד שאסר א שאם׳‪.‬‬ ‫‪ 38‬בין ן א ובין‪.‬‬ ‫שאוסר ן ך ש א ם ר א שאם׳‪.‬‬
‫נח לקין | ך נחלקו‪.‬‬ ‫‪ 39‬בעשרים | כיה ד א‪ .‬ב בעשרה‪.‬‬ ‫כך | ד סתום‪.‬‬ ‫הנקדנין ן א והנוקדנין‪.‬‬ ‫א אתו )ביס(‪.‬‬
‫א ב סתום‪.‬‬ ‫הזסון | אהזיםון‪.‬‬ ‫עצםו | ד אותו‪.‬‬ ‫א שהפטיר )אתן‪.‬‬ ‫שיפטור ן ךשטפטירין‬ ‫אחר | ד א אחד‪.‬‬
‫‪4 0‬‬
‫אעיס | ד א אף‬ ‫עטהן | א עםהם‪.‬‬ ‫וטובל | ד טובל‪.‬‬ ‫והסבו | ד והסיבו א הסיבו‪.‬‬ ‫אי׳ | ך אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫בשם ן א את השם‬ ‫עליון בסתום‪.‬‬ ‫טזטנין | ד א ןהרי אלו ) א אילו([ םזםנין‪.‬‬ ‫‪ 41‬עסהן ן א עםהם‪.‬‬ ‫עלפי‪.‬‬
‫ד א ]כותי הםברךן בשם‪.‬‬ ‫‪ 42-41‬את השם |‬ ‫)וכנראה שהסופר סחק את שתי התיבות עיי נקודות לטעלה(‪.‬‬
‫‪ 48-43‬םנחות ‪ . . .‬זבחים ‪I‬‬ ‫‪ 44-42‬היה ‪ . . .‬הארץ | ד חסר‪.‬‬ ‫כל הברכה | ד הברכה כולה‪.‬‬ ‫‪ 42‬את ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 44‬כשהוא‬ ‫‪ 44-43‬כשהוא ‪ . . .‬םנחות ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪ 43‬שהניענו ן א ]שהחיינו ן והניענו‪.‬‬ ‫א זבחים ‪ . . .‬םנחות‪.‬‬
‫ד א ברוך שהניענו‪.‬‬ ‫ברו׳ שהגיע׳ |‬ ‫ד אוסר א או׳‪.‬‬ ‫‪ 48‬אום׳ |‬ ‫א כשהם אוכלין או׳ ]ברוך[•‬ ‫אוכלן או׳ ן‬
‫«* או׳ | ך• אופר‪.‬‬ ‫ד סקריבי׳‪.‬‬ ‫םקריבן |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 46-46‬כשהוא ‪ . . .‬זבחים ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫לזםן |‬
‫‪ 47-46‬בר׳ וכו׳ |‬ ‫וכשהוא אוכלן או׳ | ד כשהוא אוכלם אופר א כשהן אוכלין אופי‪.‬‬ ‫ברוך ובו׳ | ד באקביו‪.‬‬
‫םהלכין‬ ‫ד זבחי׳ א הזבח הזה‪.‬‬ ‫זבחים |‬ ‫ד א לאכול‪.‬‬ ‫‪ 47‬לאכל |‬ ‫ד באקב׳ו א ב׳ אשר קדשנו בפצ׳ וציו׳‪.‬‬
‫ד א אף על פי‪.‬‬ ‫אעיפ |‬ ‫ד אוכלין•‬ ‫בדרך |‬

‫‪ . 3 7‬ו א י ן מ ד ק ד ק י ן ו מ י ‪ .‬כלומר‪ ,‬לבודקו אם‬ ‫‪ . 3 6‬ש א י ן י כ ו ל וכוי‪ .‬ו א פ י ל ו א כ ל כזית ח ל י ב ה ‪.‬‬

‫‪ .38‬ה נ ק ד נ י ן וכוי‪ .‬נ ק ת י ן ‪ ,‬נ ק ר נ ץ ‪ ,‬ה ם‬ ‫ה ב י א שתי שערות‪ ,‬כ ד י ל צ ר פ ו ל ע ש ר ה ל ע נ י ץ ת פ ל ה וכוי‪.‬‬
‫‪ .‬ה מ ד ק ד ק י ן ע ל ד ב ר י תוהו״)תשהיג ה ר כ ב י ‪ .(145 ,‬ו כ ב ר ה ב י א ו ה ר א ש ו נ י ם ) ב ב ב ל י במקומו( א ת ה ב ר י י ת א ב ד י א‬
‫ע ל כ ך‪ .‬כלומד‪ ,‬אם אמר נברך‪.‬‬ ‫זוטא פ י ו ) ה י נ ר ד א י ר ‪ :(119 ,‬ל א י ה א א ד ם ל א נוקרן ו ל א ע ו ק מ ן וכוי‪.‬‬
‫‪ .39‬א ח ד ש י פ ט ו ר וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ח ד שיפטור וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ל א א כ ל כזית ד ק ו פ ט ר א ת ע צ מ ו מן הרמון‪ ,‬ועיין‬
‫‪ .42-41‬א ת‬ ‫‪ .41‬ע ו נ י ן וכוי‪ .‬שהרי גוי א מ ו מצווה ל א ע ל ה ב ר כ ו ת ו ל א ע ל ה ו צ א ו ת שיש ל ב ט ל ה ‪.‬‬ ‫בבהיא‪.‬‬
‫ה ש ם וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬נכותי ה מ ב ר ך [ בשם ו כ ו ׳ ) כ נ י ׳ ד וכייע(‪ .‬ו א ס ו ר לענות א מ ן א ח ר י ו ע ד שישמע כ ל ה ב ר כ ה ‪,‬‬
‫‪ .42‬מ ק ר י ב וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ש ר א ל ש מ ס ר מ נ ח ה‬ ‫שהרי ה כ ו ת י מצווה ע ל ה ב ר כ ו ת ו ע ל ה ז כ ר ת שיש ל ב ט ל ה ‪.‬‬
‫‪ .43‬מ ק ר י ב ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר כ ש ה כ ה ן‬ ‫ל כ ה ן ל ה ק ר י ב ה ‪ ,‬או כ ק ש ל א ה ק ר י ב מ נ ח ה מימיו‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 4 5‬מ ק ר י ב ן ו מ י ‪ .‬כלומר‪ ,‬כשמקבל את הדם‪.‬‬ ‫קומצן‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫ברכות פ״ה )כי״ע פ״ה‪ ,‬פ״ו(‬

‫שכולן אוכלין מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו‪ .‬ישבו לאכל‪,‬‬
‫‪ .24‬פועלין‬ ‫אע״פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו אחד מברך לכולן‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫שהיו עושין אצל בעל הבית‪ ,‬הרי אילו מברכין שתים‪ .‬אופף ברכה הראשנה‬
‫וכולל את ירוש׳ בשל ארץ‪ ,‬וחותם בשל ארץ‪ .‬ואם היו עושין עמו בסעודן‪,‬‬
‫או שהיה בעל הבית מברך להן‪ ,‬הרי אילו מברכין ארבע‪.‬‬
‫)פיו בכייע(‬

‫‪ .25‬דברים שבין בית שמיי לבית הלל בסעודה‪ .‬בית שמיי או׳ מברך‬
‫על היום ואחר כך מברך על היין‪ ,‬שהיום גורם ליין שיבא‪ ,‬וכבר קדש‬
‫‪53‬‬
‫היום ועדיץ יין לא בא‪ .‬ובית הלל אומ׳ מברך על היין ואחר כך מברך‬
‫על היום‪ ,‬שהיין גורם לקדושת היום שתאמר‪ .‬דבר אחר ברכת היץ תדירה‬
‫וברכת היום אינה תדירה‪ .‬והלכה כדברי בית הלל‪ .26 .‬בית שמיי או׳‬
‫גוטלין לידים ואחר כך מוזגץ את הכוס‪ ,‬שמא ניטמאו משקין שבאחורי הכום‬
‫מחמת הידים ויחזרו ויטמאו את הכוס‪ .‬בית הלל או׳ אחורי הכום לעולם‬
‫‪60‬‬
‫טמאין‪ .‬דבר אחר אץ נטילת ידים אלא סמוך לסעודה‪ .‬מוזגין את הכוס‬

‫‪ 53‬ד ב ר י ם וכו׳‪.‬‬ ‫י מ ש ׳ פ״ב ה״ה‪ ,‬ה ׳ ע״א; פ״ו ס ה ״ א ‪ ,‬י׳ ע״ב; בבלי נו״ז א ׳ ‪.‬‬ ‫« פועלין וכוי‪.‬‬
‫מ ש נ ׳ רפ״ח; ירוש׳ פ ״ ח ה״א‪ ,‬י״א ע״ד; פ ס ח י ם פ״י ה״ב‪ ,‬ל״ז ע״ג; בבלי כ״א ב׳; פ ס ח י ם קי״ד א׳;‬
‫‪ 56‬ד ב ר א ח ר וכו׳‪.‬‬ ‫להלן פ ס ח י ם פ״י ה״ב; ירוש׳ ובבלי הכ״ל‪.‬‬ ‫‪ 54‬שהיום וכו׳‪.‬‬ ‫ס ו כ ה כ״ו א ‪/‬‬
‫״ שמא‬ ‫משכ׳ פ״ח מ״ב; בבלי כ״ב א ׳ ‪.‬‬ ‫ל‪ 5‬בית שמיי וכו׳‪.‬‬ ‫״ל‪.‬‬ ‫ה כ‬ ‫בבלי ז ב ח י ם צ״א א׳; מ ק ו ר ו ת‬
‫ירוש׳ הכ״ל; בבלי כ״ב ב׳;‬ ‫‪ 60‬אין כנוילת וכו׳‪.‬‬ ‫<‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫לי‬ ‫‪3 3‬‬ ‫״א‪.‬‬ ‫ע‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ר ה ״ ‪ 3‬׳‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫‪,‬‬ ‫י ר ו ש‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ו‬

‫ירוש׳ פ ״ א ה״א‪ ,‬ב ׳ סע״ד; דב״ר פ״ב‪ ,‬י׳; מדרש ת ה ל י ם פ״ד‪ ,‬נו׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;47‬נ ס פ ח ו ת שם פקל״ד‪ ,‬ד׳‪.‬‬
‫ועיין בבלי מ״ב א ׳ )לענין מ י ם א ח ר ו נ י ם ( ‪.‬‬

‫‪ 60‬עושץ ן‬ ‫פועלין ן א פועלים‪.‬‬ ‫לכולן ן א לכולם‪.‬‬ ‫‪ -‬ן ך א אף על פי‪.‬‬ ‫•« לאכל | ד לאכול‪.‬‬ ‫פ‬ ‫א ע‬ ‫‪4 9‬‬

‫הראשנהן‬ ‫אוס׳ ן א מברך ד ]כיצדן םברך‪.‬‬ ‫אילו | ך אלו‪ .‬שתים | ך ]לאחריהן שתים‪.‬‬ ‫דעושין ]סלאכהן‪.‬‬
‫״ ל ל ן א כולל‪ .‬את | ך ]שנייה[ של א של‪ .‬ירוש׳ | ד א ירושלם‪ .‬ארץ ן‬ ‫‪.‬‬ ‫א ראשונה‬
‫ו כ ו‬ ‫] כ ח ק נ ה [‬ ‫ר א ש ו נ ה‬ ‫ד‬

‫‪ 62‬להן | ד עליהן‬ ‫בסעודן | ד בסעודה א בסעודתן‪.‬‬ ‫ואם | ד אבל אם א אם‪.‬‬ ‫ד ארץ ןבדיא בעושין בשכרן ‪.‬‬ ‫(‬

‫‪ 63‬שמיי )ביפ> | ד א שמאי‪ .‬לבית | ד ובית‪ .‬הלל | א הילל‪.‬‬ ‫א להם• אילו | ד אלו‪ .‬ארבע | ד ]כתקנן[ ארבע‪.‬‬
‫‪ 66‬יין | ד חסר‪ .‬בא ן א פתוח‪ .‬ובית הלל | א בית הילל‪.‬‬ ‫י ‪.‬‬ ‫‪ ,‬ן‬ ‫ב ן א‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫א‪ -,‬ן ך‬ ‫ב א‬ ‫ש‬ ‫‪4 4‬‬ ‫א ן ט ‪/‬‬ ‫א‬ ‫א ן ט ר‬

‫‪ 57‬אינה‬ ‫«‪ 6‬לקדושת היום | ך לקדושה‪ .‬שתאםר ן א שתיאסר‪ .‬תדירה | ר תדיר‪.‬‬ ‫אום׳ | ד אוםר‪.‬‬
‫תדירה | ד אינו תדיר ]תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם[‪ .‬כדברי בית | ד כבית‪ .‬הלל | א הילל‪ .‬שמיי או׳ ן‬
‫‪ 68‬הכוס | ד הכוס ]שאם אתה אומר מתנין תחלה את הכוס[‪ .‬ניטסאו ן‬ ‫׳ ‪.‬‬ ‫י‬ ‫ד א‬ ‫(‬ ‫א ן ם‬ ‫א‬ ‫)‬ ‫א ו פ ר‬ ‫ע פ א‬

‫ביתןראובית‪.‬‬ ‫‪ 69‬םחמת | ד מחם׳‪ .‬הידים | ד ידיו א ידים‪.‬‬ ‫ד א נטמאו‪ .‬שבאחורי ן א שאחורי‪.‬‬

‫סמוך | ד ססך‪.‬‬ ‫לסעודה ן א פתוח‪.‬‬ ‫‪ 60‬ידים | ד ידיי‪.‬‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫א ן ם‬ ‫לל‬ ‫א‬ ‫א ן ט ר‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫א ן‬ ‫ה י ל ל ־‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫ה‬

‫מ‬ ‫‪ .51‬ב ס ע ו ד ן וכו׳‪ .‬ומכיוון ש ה ס ע ו ד ה ג ר י ד א היא שכרן‪ ,‬א ף ז‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ץ מזמגץ‪.‬‬ ‫‪.48‬לעצמו‪.‬‬
‫ג ו ר ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאלולי כ ב ו ד ה ע ם ל א ג צ ר כ ו ליין)סיה״מ‬ ‫‪ .54‬ש ה י ו ם‬ ‫ב ר ה י מ כ ל ו ל ב ת ו ך שכרן‪.‬‬
‫ק ד ש וכו׳‪ .‬שקדש ה מ ם מ א ל י ו משחשיכה‪ ,‬ו ע ד י ץ ל א ב א יץ לםניו <רש׳י בסוכה(‪.‬‬ ‫וכבר‬ ‫להרימ(‪.‬‬
‫ואפילו אם לא אמר‬ ‫ת ד י ר ה וכו׳‪.‬‬ ‫לו י ץ אינו מ ק ד ש ב מ ע ח ד ‪.‬‬ ‫ץ‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ו כ ר י‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫‪.56‬שהיין‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הניצוצות שגיתוו מ ת ו ך‬ ‫‪ . 5 8‬נ י ט מ א ו וכו׳‪.‬‬ ‫עדיין קדושת ה ע ם ב ת פ י ל ה ‪ ,‬ב ר כ ת היין ק ו ד מ ת ‪.‬‬
‫ה כ ו ם ע ל נ ב ע נ ט מ א ו מ ח מ ת ס ת ם ידים‪ ,‬וטימאו א ת גבי ה כ ו ם ‪ ,‬ו מ מ י ל א חוששין שמא יגע בגבי ה כ ו ס ב י ד ע‬
‫ה כ ו ם וכוי‪.‬‬ ‫‪ .59‬א ח ו ר י‬ ‫שנשאר ע ל י ה ן מ ש ק ה ט ו פ ח א ח ר י מ ט י ל ה ‪ ,‬וייטמאו בגבי ה כ ו ם )בבלי(‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו מ ה ת ו ע ל ת ב נ ט י ל ת י ד י ם לפני ה מ ד ג ה ‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ה )כי״ע פ״ו(‬ ‫‪30‬‬

‫ואחר כך נוטלין לידים‪ .27 .‬בית שמאי או׳ מקנח ידו במפה ומניחה על‬
‫השלחן‪ ,‬שמא ניטמאו משקין שבמפה מחמת הכסת ויחזרו ויטבלו את הידים‪.‬‬
‫בית הלל או׳ ספק משקין לידים טהור‪ .‬דבר אחר אין נטילת ידים לחולין‪.‬‬
‫אלא מקנח ידיו במפה ומניחה על הכסת‪ ,‬שמא ניטמאו משקין שבמפה מחמת‬
‫‪ .28‬בית שמיי או׳ מכבדין את הבית‪,‬‬ ‫‪ 65‬השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלים‪.‬‬
‫מפני אובדן של אוכלים‪ ,‬ואחר כך נוטלין לידים‪ ,‬בית הלל או׳ אם היה‬
‫שמש תלמיד חכם מלקט פרורין שיש בהן כזית‪ .‬ונוטלין לידים ואחר‬
‫כך מכבדין את הבית‪ .29 .‬בית שמאי או׳ אוחז כוס יין בימינו ושמן ערב‬
‫בשמאלו‪ ,‬מברך על היין ואחר כך מברך על השמן‪ .‬ובית הלל או׳ אוחז שמן‬
‫‪0‬ל ערב בימינו וכוס יין בשמאלו‪ ,‬מברך על השמן וטחו בראש השמש‪ .‬אם‬
‫היה שמש תלמי׳ חכם )מלקט פירורין( טחו בכותל‪ ,‬לפי שאין שבח תלמיד‬
‫חכם שיצא מבוסם‪ .30 .‬אמ׳ ר׳ יהודה לא נחלקו בית שמיי ובית הלל‬

‫‪,‬‬
‫« שמא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ד‪ ,‬י״ב‬ ‫!‪ 6‬ביה שמאי וכו ‪ .‬משכ׳ פ״ח מ״ג; בבלי כ״נ ב ‪/‬‬
‫‪ 65‬בית‬ ‫‪ pep «3‬ו כ ו ‪ /‬טהרות פ״ד מ״ז ואילך; ידים פ״ב מ״ל‪.‬‬ ‫ע״א; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫«« מפני ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ג‪ ,‬י״ב ע״א‪,‬‬ ‫שמיי ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ח מ״ד; בבלי כ״ב ב ‪/‬‬
‫‪7 1‬‬
‫שאין‬ ‫‪ 68‬בית שמאי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ה‪ ,‬י״ב ע״ב; בבלי מ״ג ב ‪/‬‬ ‫בגלי הכ״ל‪.‬‬
‫*ל אמ׳ ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬ ‫שבח ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ובבלי הכ״ל; דא״ז רפ״ו; ד״א רבה‪ ,‬הול׳ היגער‪ ,‬עמ׳ ‪.116‬‬
‫פ״ח ה״א‪ ,‬י״ב ע״א; שם ה״ה‪ ,‬י״ב ע״ב; בבלי כ״ב א׳; פ ס ח י ם ק״ג א ‪/‬‬

‫ד לידים ]שאם אתה אופר נוטלין תחלה שםא יטטאו סשקין של ידים מחטת הכוס ויחזרו רטםאו‬ ‫‪ 81‬לידים |‬
‫‪,‬‬
‫ידו |‬ ‫ד אוסר א אום ‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫את הידים אלא םחגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים!‪ .‬א ב סתום•‬
‫ויטבלו |‬ ‫ד א נטטאו‪.‬‬ ‫ניטמאו |‬ ‫ד השלחן ]שאם אתה אוסר על הכסת[‪.‬‬ ‫‪ 62‬השלחן |‬ ‫א ידיו‪.‬‬
‫ד אוסר‬ ‫או׳ |‬ ‫א הילל‪.‬‬ ‫הלל |‬ ‫ד ובית‪.‬‬ ‫‪ 63‬בית |‬ ‫א י י‪.‬‬
‫י‬ ‫ד‬ ‫הידי ן‬
‫ם‬ ‫ד א ויטםאו‪.‬‬
‫ד לחולין‬ ‫לחולין |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫ידים |‬ ‫א ר׳ אוט״‪.‬‬ ‫דבר אחר ן‬ ‫ד לידי׳‪.‬‬ ‫לידים |‬ ‫א אום׳‪.‬‬
‫ניטטאו |‬ ‫ד הכסת ]שאם אתה אוטר על השלחןן‪.‬‬ ‫הכסת |‬ ‫ך ידו‪.‬‬ ‫‪ 64‬ידיו |‬ ‫]סן התורה!‪.‬‬
‫ד א שמאי‬ ‫שם״ או׳ |‬ ‫ד א האוכלין‪.‬‬ ‫האוכלים |‬ ‫א השולחן‪.‬‬ ‫‪ 65‬השלחן ן‬ ‫ד יטםא א נטמאו‪.‬‬
‫הלל |‬ ‫ד א ובית‪.‬‬ ‫בית |‬ ‫ד א אוכלין‪.‬‬ ‫של אוכלים |‬ ‫ך אבוד א איבוד‪.‬‬ ‫‪ 66‬אובדן |‬ ‫אום׳‪.‬‬
‫ד א נוטלין‪.‬‬ ‫ונוטלין |‬ ‫א פירורין‪.‬‬ ‫פרורין ן‬ ‫ד וסלקט‪.‬‬ ‫‪ 67‬םלקט |‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א הילל‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬ ‫אוחז |‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד ]הביאו לפניו שםן ויין! בית•‬ ‫בית |‬ ‫ב א סתום‪.‬‬ ‫‪ 68‬הבית |‬
‫ד השטן ‪ . . .‬היין‪.‬‬ ‫היין ‪ . . .‬השסן |‬ ‫ד כיסינו א סשטאלו‪.‬‬ ‫‪ 68‬בשםאלו |‬ ‫ד בשסאלו א םיסינו‪.‬‬ ‫כיסינו |‬
‫סברך |‬ ‫‪ 70‬יין | ד שםן‪.‬‬ ‫שסן ערב | ך חסר•‬ ‫אוחז | א חסר‪.‬‬ ‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ ן‬ ‫הלל ן א הילל‪.‬‬
‫‪ 71‬תלםי׳ |‬ ‫בראש השסש | א בראשו של שסש‪.‬‬ ‫וטחו | ד וטחה‪.‬‬ ‫ד טברך ןעל היין ושותהו וחתר וסברךן‪.‬‬
‫ד םבושם‪.‬‬ ‫‪ 72‬סבוסם |‬ ‫ד לתלטיד‪.‬‬ ‫תלטיד |‬ ‫טחו | א טחה‪.‬‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫)טלקט פירורין> |‬ ‫א תלטיד‪.‬‬
‫א הילל•‬ ‫הלל |‬ ‫ד א שסאי‪.‬‬ ‫שסי' |‬ ‫ד אטד א א׳‪.‬‬ ‫אט׳ |‬

‫שהרי א ץ שם א ו כ ל י ן ‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫הכסת‬ ‫‪.64‬ע ל‬ ‫ציל‪ :‬ויטמאו‪ ,‬כ ש א ר הנוסחאות‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪.62‬וי ט ב ל ו‬
‫שאם נ ו ט ל ידיו לסני ה כ י ב ו ד ‪ ,‬המים ניתוץ ע ל‬ ‫‪ . 6 6‬א ו ב ד ן וכוי‪.‬‬ ‫ש ל ט ו מ א ת ם ג ר י ד א חוששץ‪ ,‬כ ל ה ל ן ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ו ס יין ש ל ב ר כ ה ‪ ,‬ושמן ש ל א ח ר ה ס ע ו ד ה ‪,‬‬ ‫י י ן וכוי‪.‬‬ ‫‪ .68‬כ ו ס‬ ‫ה א ו כ ל י ן וגמאסין)רשיי והרימ>‪.‬‬
‫השמן‪.‬‬ ‫‪ .69‬ע ל‬ ‫כ ד י ל ה ע ב י ר ז ו ה מ ת ה י ד י ם ולשם ר י ח ‪ .‬ומחזיק ב י מ ץ א ת ה כ ו ס ש מ ב ר ך ע ל י ו ת ח י ל ה ‪.‬‬
‫מסגי שהגאת ה ר י ח ה י א‬ ‫‪ .70‬מ ב ר ך וכו׳‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ו ר א שמן ע ר ב ; או‪ ,‬אשר נתן ר י ח ט ו ב בשמן ע ר ב ‪.‬‬
‫כ ד י ש ל א ישאר ה ר י ח‬ ‫ו ט ח ו וכוי‪.‬‬ ‫מ י ד ‪ ,‬א ב ל הנאת יץ אינה א ל א א ח ר י ששותיהו)רשביא‪ ,‬מ א י ר י וראיה(‪.‬‬
‫ב ת ו ך ידיו‪ ,‬ו כ מ ב ו א ר ב ס י ס א ‪ :‬ל ס י ש א ץ ש ב ח וכוי‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫ברכות פ״ה )כי״ע פ״ו(‬

‫על ברכת המזון שהיא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף‪ ,‬על מה נחלקו‬
‫על המאור ועל הבשמים‪ ,‬שבית שמיי אומר מאור ואחר כך בשמים‪ ,‬ובית‬
‫‪75‬‬
‫הלל או׳ בשמים ואחר כך מאור‪ .‬הנכנס לתוך ביתו במוצאי שבת‪ ,‬מברך‬
‫על היין ועל המאור ועל הבשמים‪ ,‬ואו׳ הבדלה‪ .‬ואם אין לו אלא כוס‬
‫אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן אחריו‪ .‬או׳ הבדלה במוצאי שבת‪,‬‬
‫ובמוצאי יום טוב‪ ,‬ובמוצאי יום הכפורים‪ ,‬ובמוצאי שבת ליום טוב‪ ,‬ובמוצאי‬
‫יום טוב לחולו של מועד‪ .‬הרגיל או׳ הבדלות הרבה‪ ,‬ושאינו רגיל אומ׳‬
‫‪80‬‬
‫או אחת או שתים‪ .‬בבית המדרש בית שמיי או׳ אחד מברך לכולן‪ .‬ובית הלל‬
‫או׳ כל אחד ואחד מברך לעצמו‪ .31 .‬היה לו נר טמון בתוך חיקו‪ ,‬או בתוך‬
‫הפגם‪ ,‬רואה את השלהבת ואין משתמש לאורה‪ ,‬משתמש לאורה ואין רואה‬
‫את השלהבת‪ ,‬אין מברך עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה‪.‬‬
‫עששית אע״פ שלא כבתה מברך עליה‪ .‬נר של גוים אין מברכין עליו‪ .‬ישראל‬
‫‪ 85‬שהדליק מגוי‪ ,‬וגוי שהדליק מישראל‪ ,‬מברך עליו‪ .‬מאימתי מברך עליו‪,‬‬
‫משתחשך‪ .‬לא ברך משתחשך‪ ,‬מברך כל הלילה‪ .‬לא ברך כל הלילה אין‬
‫מברך מעתה‪ .‬האש והכלאים אינן מששת ימי בראשית‪ ,‬אבל חשובין מששת‬

‫«ל ה מ י ל וכר‪ .‬ילוש׳ פ״ה ה״ב‪,‬‬
‫‪ 81‬היה וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ח ה״ז י״ב‬
‫׳‬
‫ישלאל וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ח ה״ז‪ ,‬י״ב ע״ב; בבלי נ״ג א׳‪.‬‬
‫‪ 87‬האש וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ח ה״ו‪,‬‬
‫‪5‬ל ה נ כ נ ס וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ח ה״א‪ ,‬י״א סע״ד; בבלי פ ס ח י ס ק״ב ב׳‪.‬‬
‫‪ 80‬בבית המדלש וכו׳‪ .‬בבלי כאן נ״ג א ‪/‬‬ ‫ט׳ ע״ב; בנלי ק״ל א ‪/‬‬
‫‪ 84‬נל וכו׳‪ .‬משנ׳ פ״ח מ״ו‪.‬‬ ‫ע״ב; בבלי נ״ג ג׳‪.‬‬
‫«» אין וכו׳‪ .‬עיין ילוש׳ פ״ה ה״ב‪ ,‬ע ׳ לע״ג; בבלי פסחים ק׳ץ א ‪/‬‬
‫י״ב ע״ב; ב״ל פפ״ב‪ ,‬נףו‪ ,‬עמ׳ ‪ ;993‬בבלי פסחים נ״ד א׳‪.‬‬

‫‪ 74‬שם״ | ד א שמאי‪.‬‬ ‫ד ועל‪.‬‬ ‫על |‬ ‫שהיא בסוף | ך א שבסוף‪.‬‬ ‫‪ 73‬שהיא בתחלה | ד שבתחלה א שבתחילה‪.‬‬
‫לתוך ביתו ן‬ ‫סאור | ב פתוח‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר א אומי‪.‬‬ ‫‪ 78‬הלל ן א הילל‪.‬‬ ‫מאור | ד על הםאו׳‪.‬‬ ‫אוסר | א אום׳‪.‬‬
‫כולן‬ ‫ומשלשלן | ד א וםשלשלו‪.‬‬ ‫‪ 77‬לאחר | ד א אחר‪.‬‬ ‫‪6‬ז ואוי | ד ]ואחר כךן אוסר א ואוסר‪.‬‬ ‫ד א לביתו‪.‬‬
‫אום׳ ן‬ ‫‪ 79‬א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫‪ 78‬הכפורים ן א הכיפ׳‪.‬‬ ‫או׳ | ד אום׳ א ואום׳‪.‬‬ ‫אחריי | ד כלן לאחריו‪.‬‬
‫לכולן | א לכולם‪.‬‬ ‫שמיי או׳ | ד א שםאי אוסרין )א אום׳(‪.‬‬ ‫בבית | ד א בית‪.‬‬ ‫‪ 80‬או אחת | ד א אחת‪.‬‬ ‫ד אוסר‪.‬‬
‫בתוך‬ ‫ד א בחיקו‪.‬‬ ‫בתוך חיקו |‬ ‫ד בפני עצסו‪.‬‬ ‫לעצמו |‬ ‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫‪ 81‬או׳ |‬ ‫א הילל‪.‬‬ ‫הלל |‬
‫לאורה םשתסש ן‬ ‫ד ולא נשתסש‪.‬‬ ‫ואין סשתסש |‬ ‫ד או שראה‪.‬‬ ‫‪ 82‬רואה |‬ ‫ד בפנס א בתוך הפאנס‪.‬‬ ‫הפנס |‬
‫‪8 3‬‬
‫ד אינו‪.‬‬ ‫אין |‬ ‫ד חסר•‬ ‫‪ 83-82‬משתמש לאורה ואין ‪ . . .‬השלהבת |‬ ‫א לאורה ]םברך עליהן משתמש‪.‬‬
‫כבתה ן‬ ‫ד חסר‪ .‬א אף על פי‪.‬‬ ‫‪ 84‬אעיפ |‬ ‫ך א !עליהן עד שיהא‪.‬‬ ‫עד שיהיה |‬ ‫םברך | אסברכין‪.‬‬
‫ישראל ן‬ ‫ד פתוח‪.‬‬ ‫ד א עליה•‬ ‫עליו |‬ ‫ד אינו פברך‪.‬‬ ‫אין םברכין |‬ ‫א םברכין‪.‬‬ ‫םברך ן‬ ‫ד א כבת‪.‬‬
‫ד א עליה‪.‬‬ ‫עליו |‬ ‫א סברכין•‬ ‫סברך ן‬ ‫א סן ישר׳‪.‬‬ ‫םישראל ן‬ ‫א סן הנוי‪.‬‬ ‫‪ 88‬סמי ן‬ ‫א ישרי‪.‬‬
‫ד א לא•‬ ‫אין |‬ ‫ברך ן א בירך•‬ ‫ד יברך‪.‬‬ ‫סברך |‬ ‫‪ 86‬לא ‪ . . .‬םשתחשך ן א חסר‪.‬‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫עליו |‬
‫חשובין ן א חשובים‪.‬‬ ‫ך אינו‪.‬‬ ‫אינן |‬ ‫‪ 87‬מברך | א יברך‪.‬‬

‫שהיא א פ ו ק י‬ ‫בסוף‪.‬‬ ‫שהרי כ ב ר נתחייב בה‪ ,‬ואין מ ע ב י ר י ן ע ל המצות )רש״י ססחים(‪.‬‬ ‫‪ .73‬ב ת ח ל ה‪.‬‬
‫‪ . 7 5‬ב ש מ י ם וכו׳‪.‬‬ ‫מפני שהנאתו ת ד י ר ה ‪.‬‬ ‫‪.74‬מ א ו ר וכוי‪.‬‬ ‫יומא‪ ,‬ו מ א ח ר י ן כ ל כ מ ה שאפשר‪.‬‬
‫מפני שאינו מ ב ר ך ע ל ה מ א ו ר א ל א במויש‪ ,‬ואינו מ ב ר ך ע ל הנאתו‪ ,‬א ל א ר ק ל ז כ ר שנברא במו״ש‪) .‬אויש‪ ,‬עיין‬
‫‪ .81‬ל ע צ מ ו ‪.‬‬ ‫מ פ ר ש ב ב ב ל י משום ב ר ו ב עם ה ד ר ת מ ל ך )משלי י־ד‪ ,‬כיח(‪.‬‬ ‫‪ .80‬ל כ ו ל ן ‪.‬‬ ‫בבהיא(‪.‬‬
‫מפני שאץ מ ב ר כ י ן ע ל נר שלא שבת ועשו‬ ‫ג ו י ס וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .84‬ש ל‬ ‫מ פ ר ש שם‪ :‬משום ב ט ו ל בית ה מ ד ר ש ‪.‬‬
‫‪ .87‬ח ש ו ב י ן‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מנר של י ש ר א ל ש ה ד ל י ק ה במוצאי שבת‪.‬‬ ‫‪ .85‬מ י ש ר א ל ‪.‬‬ ‫מ ל א כ ה לאורו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל ו ב מ ח ש ב ה ל ה ב ר א ו ת וכוי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ה‪ ,‬פ״ו )כי״ע פ״ו‪ ,‬פ״ז(‬ ‫‪32‬‬

‫ימי בראשית‪ .‬ר׳ יוסה או׳ אש גהנם נבראת ביום השני ואינה כבה עולמית‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שנ׳ ו י צ א ו ו ר א ו ב פ ג ר י ה א נ ש י ׳ וגו ‪ .32 .‬האש והבשמים של‬
‫מרחץ אץ מברכץ עליהן‪ .‬היה עומד בחנות של בשמים כל היום אינו‬
‫מברך אלא אחת‪ .‬היה נכנס ויוצא‪ ,‬נכנס ויוצא‪ ,‬מברך על כל אחת ואחת‪.‬‬

‫פרק ו׳‬
‫‪ .1‬ברכת הזימון מן התורה‪ ,‬שנ׳ ו א כ ל ת ו ש ב ע ת ו ב ר כ ת ‪,‬‬
‫זו ברכת הזימון‪ .‬א ת ה׳ א ל הי ך ‪ ,‬זו ברכה ראשנה‪ .‬ע ל ה א ר ץ ‪,‬‬
‫זוברכתהארץ‪ .‬ה ט ו ב ה ‪ ,‬זוירושלם‪,‬שנא׳ ה ה ר ה ט ו ב ה ז ה ו ה ל ב נ ו ן ‪.‬‬
‫א ש ר נ ת ן ל ך ה ׳ ‪ ,‬זו הטוב והמטיב‪ .‬מנ^ שכשם שאתה מברך לאחריו‬
‫כך מברך לפניו‪ ,‬ת״ל א ש ר נ ת ן ל ך ‪ ,‬משעה שנתן לך‪ .‬מניץ אף על‬
‫ההרים ועל הנבעות‪ ,‬ת״ל ע ל ה א ר ץ ‪ .‬מנץ אף על התורה ועל המצות‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ת״ל א ש ר נ ת ן ל ך ‪ ,‬ואו׳ ו א ת נ ה ל ך א ת ל ו ח ו ת ה א ב ן ‪ .‬ר מאיר‬

‫‪ 88‬ביום השני וכו׳‪ .‬בבלי הנ׳׳ל; ב׳׳ר פ״ד‪ ,‬ו ‪ /‬ע מ ׳ ‪ .30‬ועיין בב״י ספי״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪) 96‬ובמנחת יהודה‬
‫שם(; ספכ״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;203‬תנחומא חיי שרה סי׳ ג׳; הול׳ בוב׳ בראשית סי׳ י״ז; פרקי דר׳׳א רפ״ד‪.‬‬
‫ע״ג;‬ ‫י״ג‬ ‫ה״ג‪,‬‬ ‫פ״נו‬ ‫ירוש׳‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫עומד‬ ‫<>» היה‬ ‫כ״ל‪.‬‬ ‫ס״ו‪,‬‬ ‫ישעי׳‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ 89‬ו י ל א ו‬
‫בבלי נ״ג א׳‪.‬‬
‫דברים ח ‪ /‬י׳‪ .‬ועיין מכילחא בא פנףז‪ ;60 ,‬ירוש׳ פ״ז ה״א‪ ,‬י״א ע״א; בבלי‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫!ואכלת‬
‫עיין להלן שו׳ ‪.9‬‬ ‫ה׳‪.‬‬ ‫* לן‬ ‫דברים ג׳‪ ,‬כ״ה‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ 3‬ההר‬ ‫מ״ח ב׳; מדרש שמואל ספי״ג‪.‬‬
‫שמות כ״ד‪ ,‬י״ב‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫ל ואתנה‬

‫ואינה וכו׳ |‬ ‫ד שני א שיני‪.‬‬ ‫השני |‬ ‫ד א ניהנם שנבראת‪.‬‬ ‫נהנם נבראת |‬ ‫‪ 88‬יוסה או׳ | ד א יוסי אוס׳‪.‬‬
‫האנשי׳ |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫ויצאו ‪ . . .‬וגו׳ |‬ ‫ד שנאסר ]ואשם לא תכבה ן‪.‬‬ ‫‪ 89‬שנ׳ |‬ ‫ד א אינה כבת לעולם‪.‬‬
‫עליהן |‬ ‫ך א אינו סברך‪.‬‬ ‫‪ 90‬אין סברכין |‬ ‫ד שבסרחץ‪.‬‬ ‫של םרחץ |‬ ‫א האנשים ]הפושעים בי[‪.‬‬
‫‪9 1‬‬ ‫ב מ ט י ם‬
‫ד פעם ופעם‪.‬‬ ‫אחת ואחת |‬ ‫ד אלא ]פעם[‪.‬‬ ‫אלא |‬ ‫‪ I‬א בשם•‬ ‫א עליהם•‬
‫ראשנה | ד א ראשונה‪.‬‬ ‫את | ד ]ברכת[ את‪.‬‬ ‫‪ 2‬הזיםון | ד הזסון‪.‬‬ ‫של | ד שנאסר‪.‬‬ ‫‪ 1‬הזימון | ד זסון‪.‬‬
‫שנא׳ | ד א וכן הוא אומר ) א אוס׳>‪.‬‬ ‫ירושלם | ד ירושלי׳‪.‬‬ ‫הטובה | פ הטבה א טובה‪.‬‬ ‫‪ 3‬ה א י ץ | ד פתוח‪.‬‬
‫מניין | ד ומניין א םנין‪.‬‬ ‫והמטיב | ד פתוח‪.‬‬ ‫זו | ד זה‪.‬‬ ‫* ה׳ | פ ד א חסי•‬ ‫והלבנון | ד חסי• פ והלבנן‪.‬‬
‫תיל | ך תלטוד לוםר א תל׳ לוס׳‪.‬‬ ‫םברך ן א סברכו‪.‬‬ ‫‪ 6‬כך | ד א כך ]אתה[‪.‬‬ ‫סברך | א ם ב ר כ ו ‪.‬‬
‫• ההרים וכו׳ | ד ההרי׳‬ ‫אף | ד שאף‪.‬‬ ‫מניין | ד וםניין א םנין‪.‬‬ ‫שנתן | א שנותן‪.‬‬ ‫משעה | ד משעת‪.‬‬
‫ועל המצות |‬ ‫מנין אף | ד וםניין שאף‪.‬‬ ‫הארץ | ד פתוח‪.‬‬ ‫תיל | ד תלסוד לוםר א תל׳ לומ׳‪.‬‬ ‫ועל הנבעו׳‪.‬‬
‫ד א ולהלן הוא אוסר ) א אום׳(‪.‬‬ ‫ואו׳ |‬ ‫ד תלסוד לומר א תלם׳ לומ׳•‬ ‫י תיל |‬ ‫א אף על הסצוה‪.‬‬
‫ד רבי‪.‬‬ ‫ר׳ םאיר |‬ ‫א האבן ]ונו׳ [‪.‬‬ ‫ב ד פתוח‪.‬‬ ‫האבן |‬ ‫פ לחת‪.‬‬ ‫לוחות |‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיוצא ש ל א ע ל מנת לחזור מ י ד ‪.‬‬ ‫ו י ו צ א ומי‪.‬‬ ‫‪.91‬נכנס‬

‫‪ . 6‬ו ע ל ה נ ב ע ו ת ‪ .‬נ ר א ה שצ״ל‪ :‬ו ע ל‬ ‫‪ .4‬ל ך ה י ‪ .‬ב פ ס ו ק ל י ת א ‪ .‬ה ׳ ״ ‪ .‬ו ע י ץ בשנו״ס‪ ,‬ומ״ש בבה״א‪.‬‬
‫על התורה‬ ‫ה ב ק ע ו ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמזכירן ב ב ר ה י מ ‪ ,‬ו מ ו ד ה ע ל ה א ר ץ ו ע ל ה ה ר י ם ו ה ב ק ע ו ת ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש מ ו ד ה ע ל י ק ב ב ר ה י מ ‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫ברכות פ״ו )כי״ע פ״ז(‬

‫או׳ מנץ שכשם שאתה מברך על הטובה כך אתה מברך על הרעה‪ ,‬תיל‬
‫א ש ר נ ת ן ל ך ה ׳ א ל ה י ך ‪ ,‬אליך דיינך‪ ,‬בכל דץ שדבך‪ ,‬בץ במרת‬
‫‪10‬‬
‫‪ .2‬הרואה את ע״ז‪ ,‬או׳ ברוך ארך אפים‪.‬‬ ‫הטוב בץ במרת פורענות‪.‬‬
‫מקום שנעקרה ממנו ע״ז או׳ ברוך שעקר ע״ז מארצנו‪ .‬יהי רצון מלפניך‬
‫ה׳ אלינו שתעקר ע״ז מכל מקומות ישראל ותשיב לב עבדיך לעבדך‪.‬‬
‫הרואה את אכלסין‪ ,‬אומ׳ ברוך חכם הרזים‪ ,‬לפי שאץ פרצופותיהן דומין‬
‫זה לזה ואין דעתן דומות זו לזו‪ .‬בן זומא כשראה אוכלםץ בהר הבית‪ ,‬או׳‬
‫‪15‬‬
‫ברוך מי שברא את אלו לשמשני‪ .‬כמה ינע אדם הראשון ולא טעם לוגמה‬
‫אחת עד שזרע וחרש וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה‬
‫ואחר כך אכל‪ ,‬ואני עומד בשחרית ומוצא אני את כ ל אילו לפני‪ .‬כמה יגע‬
‫אדם הראשון ולא לבש חלוק עד שגזז ולבן ונפס וצבע וטווה וארג ואחר‬
‫כך לבש‪ ,‬ואני עומד בשחרית ומוצא את כל אילו לפני‪ .‬כמה אומניות‬

‫‪8‬‬
‫עיין במשכ׳ פ״ע מ״ה; מכילתא יתרו‪ ,‬בחדש פ״י‪ ;239 ,‬ספרי ואתחנן פי׳‬ ‫שאתה מברך וכו׳‪.‬‬
‫א׳‪.‬‬ ‫כ״ח‬ ‫מגילה‬ ‫ב׳;‬ ‫ס׳‬ ‫‪3‬׳;‬ ‫מ״ח‬ ‫ב׳;‬ ‫ל״ג‬ ‫בבלי‬ ‫ע״ב;‬ ‫י״ד‬ ‫ה״ז‪,‬‬ ‫פ״נו‬ ‫ירוש׳‬ ‫‪;55‬‬ ‫ל״ב‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫הכווב‬ ‫בכל‬ ‫ושמחת‬ ‫י״א‪:‬‬ ‫כ״ו‪,‬‬ ‫ובדברים‬ ‫י׳‪.‬‬ ‫ח׳‪,‬‬ ‫בדברים‬ ‫ליתא‬ ‫א ל ח י ך‪.‬‬ ‫ה י‬
‫‪ !0‬הרואה וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״כן ה״א‪ ,‬י״ב ע״ד; בבלי כ״ז ב׳;‬ ‫א ל ה י ך‪.‬‬ ‫ה׳‬ ‫לך‬ ‫כתן‬ ‫אשר‬
‫יהי רלון וכו׳‪ .‬ירוש׳‬ ‫משכ׳ פ״ע מ״א; בבלי ורו״ר הכ״ל‪.‬‬ ‫״ מקום וכו׳‪.‬‬ ‫רות רבה פ״ג סי׳ ב׳‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״כו ה״ב‪ ,‬י״ג ע״ג; בבלי כ״ח א׳;‬ ‫״ הרואה וכו׳‪.‬‬ ‫פ״ע רה״ב‪ ,‬י״ג ע״ב; בבלי ורו״ר ה <‬
‫כ‬

‫במ׳׳ר פכ״א‪ ,‬ב׳; תכחומא פ כ ח ס סי׳ י׳‪ ,‬הול׳ בובר סי׳ א׳‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫» לך | ד חסר• אליך | ד אשר‬ ‫אי׳ | ד אוסר א אום׳‪ .‬םנין ן ד וםניין‪ .‬תיל | ד א חלםוד ) א תלס׳> לום׳•‬
‫פורענות | ד א הפורענות‪ .‬ד סתום‪.‬‬ ‫בסדת | א בסירת‪.‬‬ ‫‪ 10‬בין ן א ובין‪.‬‬ ‫בםדת | א בסירת‪.‬‬ ‫גחן לך‪.‬‬
‫‪ 11‬שנעקרה ן א שעקר‪ .‬עיז | ד חסר‪.‬‬ ‫את | ד א חסר‪ .‬ע*ז ן א עבודה זרה‪ .‬או׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ג! אלינו ן‬ ‫א עבו׳ זרה• אי׳ | ד אוסר‪ .‬א חסר‪ .‬עיז םארצנו ן א עבוד׳ זרה םארצינו‪ .‬סלפניך | ד סלפני‪.‬‬
‫ד חסר‪ .‬שתעקר | ד א שתיעקר‪ .‬עיז ן א עבו׳ זרה‪ .‬ס כ ל | ד בכל א ןסארצינו[ וסכל‪ .‬טקוםות | דםקוםו׳‪.‬‬
‫ישראל | א ישרי‪ .‬ותשיב ן א ותשים‪ .‬עבדיך לעבדך | ד א עובדיה לעובדך• ד )ובחוצה לארץ אין צריך לוםר‬
‫כן ספני שרובה מים‪ :‬רבי שסעון אף בחוצה לארץ צריך לוסר כן ספני שעתידין להתנייר שנאסר אז אהפוך ונוסד‪.[:‬‬
‫לפי | ד א חסר‪.‬‬ ‫אום׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫אכלסין | ך א אכלוסין‪.‬‬ ‫‪ 13‬אח | ד א חסר‪.‬‬ ‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫‪ 14‬דעתן ח ס ו ת | ד דעתם דוםה• לזו | ד א פתוח‪.‬‬ ‫פרצופותיהן | ד פרצופותיהם‪ .‬דוסין ן א חסות‪.‬‬
‫כשראה | ד א ראה‪ .‬אוכלסין | ך אוכלוסין א אכלוסין‪ .‬או׳ | ד אסר א אס׳‪) .‬ואף ב ב נראה שהסופר תיקן‬
‫‪ 15‬ברוך | ד ברוך ]חכם הרזים וברוך[• סי | ד א חסר‪ .‬את | ד כל א את ןכל[‪.‬‬ ‫א׳ בסקום ‪.‬או׳•(‪.‬‬
‫«‪ 1‬שזרע‬ ‫אלו | א אלה‪ .‬לשסשני | ד לשםשנו א לשםשיני‪ .‬ינע | ד יניע‪ .‬לונסה | ך םלונםא א לונםא‪.‬‬
‫‪ 17‬בשחרית ן‬ ‫וחרש | ד שחרש חדר‪ .‬וקצר ועסר | ד וקצרו עםר א וקצר ועיםר‪ .‬וברר | ד ובורר‪.‬‬
‫‪ 18‬חלוק ן‬ ‫ד א שחרית‪ .‬וםוצא ן א םוצא‪ .‬אני את | ד חסר• אילו | ד אלו א אלה‪ .‬לפני | ב פתוח‪.‬‬
‫»‪ 1‬בשחרית ן‬ ‫ד חלוק ]אחדן‪ .‬ולבן | ד א וליבן‪ .‬ונפס | ד וניפץ א וניפס‪ .‬וארנ ן א ו א ת ]ותפר[‪.‬‬
‫ב פתוח‪.‬‬ ‫ד א שחרית‪ .‬וםוצא | ך וםוצאן‪ .‬את | ד חסר• אילו | ד אלו א אלה‪ .‬לפני | א לפניי•‬
‫אוסניות | ד איםנויות‪.‬‬

‫‪.9‬אליך דיינך‬ ‫‪ . 8‬ע ל ה ר ע ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש צ ר י ך ל ב ר ך ד י ץ ה א מ ת ב ב ר כ ה ר ב י ע י ת שבברה״מ‪.‬‬

‫‪ .13‬ח כ ם ה ר ז י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ל ק י ם ה י א מ ד ת ה ד ץ ‪ ,‬ו א ל ק י ך ה ו א ד י מ ך ב מ ד ת ה ד ץ ‪.‬‬
‫להגיד גדולתו ש ל ה ק ב י ה ש ט ב ע כ ל א ד ם בחותם א ח ד ו א ץ פ ר צ ו פ י ה ן ו ד ע ו ת ש ל ה ם שוים‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ו )בי׳׳ע פ״ז(‬ ‫‪34‬‬

‫שוקדות ומשכימות‪ ,‬ואני עומד בשחרית ומוצא כל אילו לפני‪ .‬וכן היה‬
‫בן זומא או׳ ארח טוב מהוא או‪ /‬זכור בעל הבית לטוב‪ .‬כמה מיני יינות‬
‫הביא לפנינו‪ ,‬כמה מיני חתיכות הביא לפנינו‪ ,‬כמה מיני גלוסקאות הביא‬
‫לפנינו‪ ,‬כל שעשה לא עשה אלא בשבילי‪ .‬אבל ארח רע מהוא או׳‪ ,‬וכי מה‬
‫אכלתי לו‪ ,‬פת אחת אכלתי לו‪ ,‬כוס אחת שתיתי לו‪ ,‬כל מה שעשה עשה לצורך‬
‫אשתו ובניו‪ ,‬ואו׳ ז כ ו ר כ י תשגיא פ ע ל ו וגו׳‪ .3 .‬הרואה את הכושי‬
‫ואת הבוריק ואת הגיחור ואת הלוקין ואת הכיפיח ואת העם )ואת החרש‬
‫ואת השוטה ואת השכור(‪ ,‬או׳ ברוך משנה הבריות‪ .‬את הקיטע ואת החיגר‬
‫ואת הסומא ואת מוכי שחץ‪ ,‬או׳ ברוך דיץ האמת‪ .4 .‬הרואה בני אדם‬
‫‪ .5‬הרואה את‬ ‫נאץ ואילנות נאות‪ ,‬או׳ ברוך מי שככה לו בריות נאות‪.‬‬
‫הקשת בענן‪ ,‬או׳ ברוך נאמן בבריתו זוכר הברית‪ .6 .‬היה מהלך בדרך‬
‫בין הקברות‪ ,‬או׳ ברוך יודע מספרכם הוא עתיד לדון‪ ,‬והוא עתיד להקימכם‬
‫בדין‪ .‬ברוך נאמן בדברו מחיה המתים‪ .‬הרואה את החמה ואת הלבנה‬
‫ואת הכוכבים ואת המזלות‪ ,‬או׳ ברוך עושה בראשית‪ .‬ר׳ יודה או׳ המברך‬

‫ירוש׳ פ ״ ע ה״ב‪ ,‬י״ג סע״ב; בבלי כ״ח ב׳;‬ ‫ה מ א ה וכו‪/‬‬ ‫איוב ל״ו‪ ,‬כ״ד‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 25‬ז כ ו ר‬
‫תכחומא‬ ‫הכ״ל;‬ ‫ותכחומא‬ ‫בבלי‬ ‫ירוש‪/‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 28‬ה ר ו א ה‬ ‫הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫עמזכן‬ ‫תכחומא‬
‫»‪ 2‬ה ר ו א ה‬ ‫א‪/‬‬ ‫כ׳‬ ‫שם‬ ‫ובבלי‬ ‫רע״ב‪,‬‬ ‫מ׳‬ ‫ה״ע‪,‬‬ ‫פ״א‬ ‫ע״ז‬ ‫ירוש׳‬ ‫ועיין‬ ‫ו׳;‬ ‫שי׳‬ ‫וילא‬
‫ז‪/‬‬ ‫סי׳‬ ‫בוב׳‬ ‫הול׳‬ ‫ו‪/‬‬ ‫סי׳‬ ‫כח‬ ‫תכחומא‬ ‫א׳;‬ ‫כ״ע‬ ‫בבלי‬ ‫ע״ד;‬ ‫י״ג‬ ‫ה״ג‬ ‫פ״ע‬ ‫ירוש׳‬ ‫וכו‪/‬‬
‫‪ 32‬ה ר ו א ה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬ ‫י מ ש ׳ ה כ ״ ל ) ל ע י ל שם(; בבלי כ״ח ב׳; פ ס י ״ ר רפי״ב‪ ,‬מ״ו ע״‪.3‬‬ ‫‪ 30‬ה י ה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 33‬ר ׳ י ו ד ה ו כ ו ‪ /‬להלן ח ר ו מ ו ח פ״ז הי״א‪.‬‬ ‫פ ״ ע ה״ג‪ ,‬י״ג ע״ד; בבלי כ״ע ב׳; וי״ר פכ״ג‪ ,‬חי‪.‬‬

‫א אלה‪.‬‬ ‫ד אלו‬ ‫אילו |‬ ‫כל•‬ ‫]אני את[‬ ‫א וםוצא‬ ‫כל ן‬ ‫וסוצא‬ ‫ד א שחרית‪.‬‬ ‫‪ 20‬בשחרית |‬
‫‪2 1‬‬ ‫פ ת ו ח‬ ‫‪0‬‬
‫ד אורח ‪ . . .‬מה הוא אוסר‪.‬‬ ‫א חסר•‬ ‫ארח ‪ . . .‬או׳ ן‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫ד אופר‬ ‫אוי |‬ ‫•‬ ‫א‬ ‫'׳ ני |‬
‫בשבילי | א בשבילו‪.‬‬ ‫‪ 23‬כל | ך א כל ]םה!‪.‬‬ ‫נלוסקאות | ד חשובות א קלוסקאות‪.‬‬ ‫‪ 22‬חתיכות | ד נלוסקאות‪.‬‬
‫אכלתי |‬ ‫ד לא‪.‬‬ ‫״ לו |‬ ‫סהיא אוי | ד סהו אוס׳ א םה הוא אום׳•‬ ‫ארח | ד א אורח‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אבל |‬
‫עשה לצורך |‬ ‫לו | ד חסר‪.‬‬ ‫אחת | ד א אחד•‬ ‫לו כוס | ד לא כוס‪.‬‬ ‫ד אכלתי ]ולא חתיכה אחת אכלתי[‪.‬‬
‫‪2 8‬‬
‫פעלו‬ ‫זכור | פ זכר‪.‬‬ ‫ו א י | ד ]על אורח טוב סהון אוסר א וכן הוא אום׳‪.‬‬ ‫ד א ]לא[ עשה אלא בשביל•‬
‫ך א הלווקן‪.‬‬ ‫הלוקין |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫‪ 26‬ואח הבוריק |‬ ‫ד א פעלו אשר שררו ) א שוררו( אנשים‪.‬‬ ‫וגי׳ |‬
‫‪ 27-26‬מ א ת ‪ . . .‬השכור( ן הסוקף חסר ב ך א‪.‬‬ ‫הננס | א הננוס ד הננס ]הדרניקום[‪.‬‬ ‫הכיפיח | ד הקיפ׳ א הכיפח‪.‬‬
‫‪2 7‬‬
‫‪ 28‬ואת םוכי | ד וסוכי‬ ‫הקיטע ואת החינר | ד החינר ואת הקיטע‪.‬‬ ‫הבריות | ד א פחוח‪.‬‬ ‫אי׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫הרואה | ך א ראה‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫שחין | ד שחין ]ואת פתויי ראש ואת הברקנין[‪.‬‬ ‫א ואת סוכה‪.‬‬
‫סי שככה לו | ד שברא א שככה לו בעולםו‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫נאות | ד נאין א נאים•‬ ‫‪ 29‬באין | א נאים‪.‬‬
‫ד ]ברוך ן זוכר‪.‬‬ ‫זוכר |‬ ‫ך חסר‪.‬‬ ‫ברוך ן‬ ‫ד א אוסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א קשת•‬ ‫‪ 30‬הקשת |‬ ‫אחסר‪.‬‬ ‫את |‬
‫םספרכם ן א םספר‬ ‫ברוך ן א בר׳‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫‪ 31‬בין | ד א בבית•‬ ‫בדרך | ד א חסר‪.‬‬ ‫מהלך | ד הולך‪.‬‬
‫להקיטכם | ד להקיםכ׳‪.‬‬ ‫והוא | ד א הוא‪.‬‬ ‫לדון | ד לדין א לדון ]אתכם[‪.‬‬ ‫כולכם ד םספר כלכם ]הוא יודע[•‬
‫הרואה |‬ ‫הסתים ן ך סתים ]בטאטרו[‪ .‬ב ך א פתוח‪.‬‬ ‫נ^םן בדברו | ד חסר‪.‬‬ ‫ברוך | א ברי‪.‬‬ ‫‪ 32‬בדין | ד א חסר‪.‬‬
‫א אוס׳‪.‬‬ ‫אוי | ד אוסר‬ ‫יודה | ד א יהודה‪.‬‬ ‫או׳ | ך אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫‪ 33‬הםזלות | ד הםזלות ]כסדרן[•‬ ‫ד חסר‪.‬‬

‫כ י ת ש ג י א וכוי‪ .‬ו ל ש י כ ך צ ר י ך א ד ם להתנהג כ א ו ר ח טוב ולהשגיא א ת ס ע ל ו ש ל ה ב ו ר א י ת ב ר ך ‪.‬‬ ‫‪.25‬‬

‫ה ב ו ר י ק‪ .‬צ״ל‪ :‬ה ב ו ה ק ‪ ,‬כ ל ו מ ר א ד ם שיש לו כ ת מ י ם לבנים בפניו‪ ,‬ו נ ר א ה כ צ ר ו ע ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫‪.26‬‬
‫> ‪ s‬ה כ י פ י ח ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬גבח‪ ,‬א ר ו ך ו ד ק ‪.‬‬ ‫ה ל ו ק י ן ‪ .‬לבן בעתר ) « « ‪. 6 X‬‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫אדום‬ ‫הגיחור‪.‬‬
‫א ת ה ח מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ר ו א ה אותן בתוקפן‪ ,‬ו כ ש ע ת יצירתן‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫‪.32‬‬
‫‪35‬‬ ‫ברכות פ״ו )בי״ע פ׳׳ז(‬

‫על החמה הרי זו דרך אחרת‪ .‬וכן היה ר׳ יודה או׳ הרואה את הים תדיר‬
‫ונשתנה בו דבר צריך לברך‪ .7 .‬ר׳ מאיר או‪ /‬הרי הוא או׳ ו א ה ב ת‬
‫א ת ה ׳ א ל י ך ב כ ל ל ב ב ך ‪ ,‬בשני יצריך‪ .‬ביצר טוב וביצר רע‪.‬‬
‫ו ב כ ל נ פ ש ך ‪ ,‬ואפי׳ הוא נוטל את נפשך‪ .‬וכן הוא או‪ /‬כ י ע ל י ך‬
‫ה ו ר ג נ ו כ ל ה י ו ם ‪ .‬דבר אחר ב כ ל נ פ ש ך ‪ ,‬בכל נפש ונפש שברא‬
‫בך‪ ,‬שנ׳ ת ח י נ פ ש י וגו‪ /‬ואו׳ כ ל ע צ מ ו ת י ת א מ ר נ ה ה ׳ מי‬
‫כ מ ו ך ‪ .‬בן עדי או׳ ב כ ל נ פ ש ך ‪ ,‬תן נפשך על המצות‪ .‬יש דברים‬
‫שהן תפילת תיפלה‪ .‬כיצד כנס מאה כורין‪ ,‬אמ׳ יהי רצון שיהיו מאתים‪.‬‬
‫כנס מאה חביות אמ׳ יהי רצון שיהיו מאתים הרי זו תפלת שוא‪ .‬אבל‬
‫מתפלל הוא שתכניס בהן ברכה ואל תכנים בהן מאירה‪ .8 .‬ר׳ דוםתאי‬
‫בי ר׳ יניי אמ׳ משם ר׳ מאיר הרי הוא או׳ ביצחק ו ב ר כ ת י ך ו ה ר ב ת י‬
‫א ת ז ר ע ך ב ע ב ו ר א ב ר ה ם ע ב ד י ‪ ,‬דרש יצחק ואמ׳ הואיל ואץ‬
‫הברכה שורה אלא על מעשה ידי‪ ,‬עימר וזרע‪ ,‬שנ׳ ו י ז ר ע י צ ח ק ב א ר ץ‬
‫ה ה י א ו י מ צ א בשנה ה ה י א מ א ה ש ע ר י ם ‪ ,‬מאהמנין‪ .‬מאהשערים‪,‬‬

‫‪3 5‬‬
‫‪ 37‬כ י ע ל י ך ו כ ו ‪ /‬תהלים‬ ‫ו א ה ב ת ו כ ו ‪ /‬דברים ף‪ ,‬׳ ‪.‬‬
‫ה‬ ‫ר ׳ מאיר ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל שר ‪ 8‬ומש״ש‪.‬‬
‫ספרי‬ ‫״בןעזייוכו‪/‬‬ ‫י‪/‬‬ ‫ה ׳‬ ‫שם ל ״‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫כל‬ ‫שם קי״כן‪ ,‬קע״ה‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫»‪3‬תחי‬ ‫מ״ד‪ ,‬כ״ג‪.‬‬
‫יש דברים ו כ ו ‪ /‬עיין בבלי תעכית ח׳ ב׳ וב״מ מ״ב א ‪ /‬ועיין במשכתכו‬ ‫ואחחכן פי׳ ל״ב ע מ ׳ ‪.55‬‬ ‫׳‬

‫שם‪ ,‬כ״ו‪ ,‬י״ב‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫« ויזרע‬ ‫כ״ד‪.‬‬ ‫בראשית כ״ו‪,‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫״וברכתי ך‬ ‫מ״ג‪.‬‬ ‫פ״ע‬
‫‪4 7‬‬
‫עיין ב׳׳ר פס״ד‪ ,‬ו ‪ /‬ע מ ׳ ‪ ,706‬ובשכי׳ס שם‪.‬‬ ‫מ א ה מכין ו כ ו ‪/‬‬

‫תדיר ן א חסיד‪.‬‬ ‫ד אומר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ך א יהודה‪.‬‬ ‫יודה |‬ ‫זו ן א זה‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫*‪ 3‬ה י י |‬
‫‪3 8‬‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫הרי הוא או׳ ן‬ ‫ך אוסר <ב־פ>‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ך א ןהיהן ר׳‪.‬‬ ‫ר־ |‬ ‫ד א סתום‪.‬‬ ‫לביר |‬
‫יאפי׳ | ד אפלו א אפילי‪.‬‬ ‫ך א בכל‪.‬‬ ‫‪ 37‬ובבל |‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ר ע‬ ‫ד‬ ‫(‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫‪.‬‬ ‫] ו נ ו פ ר [‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫‪,‬‬ ‫ב ב ך‬ ‫‪ 35‬ל‬
‫‪ 38‬הורגנו |‬ ‫ליך‪.‬‬ ‫וע‬ ‫ך אום‪-,‬‬ ‫או׳ כי עליך |‬ ‫אחסר‪.‬‬ ‫‪ 38-37‬וכן ‪ . . .‬היום ן‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫היא |‬
‫ד ותחי‬ ‫‪ 30‬תחי נפשי |‬ ‫בכל נפש ונפש ן א בנפש‪.‬‬ ‫דיא‪.‬‬ ‫ד‬ ‫דבר אחר |‬ ‫ב ד פתוח‪.‬‬ ‫היום |‬ ‫פ הרננו‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫ה׳ מי כסיך |‬ ‫פ עצםתי‪.‬‬ ‫עצםותי |‬ ‫ך ואומר א ואום׳‪.‬‬ ‫ואו־ |‬ ‫ד א ותהללך‪.‬‬ ‫ו״׳ |‬ ‫גפשך‪.‬‬
‫‪ .1‬תפילת תיפלה |‬ ‫המצות | ד א מצותיו‪.‬‬ ‫בכל נפשך | ד חסר‪.‬‬ ‫« עז״ אי־ | ד א עזאי אוסר ‪ ,‬א אום־(‪.‬‬
‫אס׳ | ד ואוסר‬ ‫כורין ן א כורים‪.‬‬ ‫כנס | ד א כונס‪.‬‬ ‫כיצד ן א כתה צד‪.‬‬ ‫ד תפלות שוא א תפילה של תיפלה‪.‬‬
‫א תפילת‪.‬‬ ‫תפלת ן‬ ‫ך ואוסר א ואום׳‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫ך א וכעס‪.‬‬ ‫‪ 42‬כנס |‬ ‫א סא י ‪.‬‬
‫ם‬ ‫ת‬ ‫םאתים |‬ ‫א ואום'‪.‬‬
‫םאירה ן‬ ‫ד ולא שתכנס א ולא תיכנס‪.‬‬ ‫ואל תכנים |‬ ‫בהן ן א בהם‪.‬‬ ‫ד שתכנס א שתיכנס‪.‬‬ ‫‪ 43‬שתכניס |‬
‫םאיר ן‬ ‫אם־ סשם | ד א אסר ) א אוס׳( םשום‪.‬‬ ‫‪ . .‬בי ר׳ עיי | ך א בר׳ ינאי‪.‬‬ ‫י ׳ | ד חסר‪.‬‬ ‫ד םארה•‬
‫ואם׳ | ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 45‬בעבור ‪ . . .‬עבדי | ד א חסר‪.‬‬ ‫י י‪.‬‬ ‫ת‬ ‫ו ה ר ב‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫‪ ,‬ן‬ ‫ן ה ר ב ת‬ ‫‪/‬‬ ‫ט‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫‪.‬‬ ‫א ן‬ ‫ד‬

‫עיסי | ד א עסד‪.‬‬ ‫ידי | ד ידיו א ידים‪.‬‬ ‫םעשה ן ך א בםעשה‪.‬‬ ‫על | ד א חסר‪.‬‬ ‫‪ 45‬הברכה | ד א ברכה‪.‬‬
‫סאה ן‬ ‫ד ויסצא ומסר‪.‬‬ ‫ויסצא ‪ . . .‬שערים |‬ ‫ד ההי׳‪.‬‬ ‫פ ההוא <ב־פ>‬ ‫‪ 47‬ההיא |‬ ‫ד שנאסר‪.‬‬ ‫»׳ |‬
‫ך םניין א םינין‪.‬‬ ‫א וסאה• םנין |‬

‫כ ל ו מ ר ‪ .‬ש י ת ב ר כ ו מתוכן‪ ,‬ו פ ת פ ל ל כ ן א פ י ל ו‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪ .43‬ב ר כ ה‬ ‫‪.‬‬ ‫ש ו א‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫‪ .41‬ת י מ ל ה ‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ר כ ה ל י צ ח ק כ ת ו ס פ ת ע ל ה ב ר כ ה )בראשית כיו‪,‬‬ ‫‪ .44‬יו ב ר כ וז י ן• וכו׳‪.‬‬ ‫לאחר שמדד‪.‬‬
‫כלומר את הדיבור ‪ .‬ו ב ר כ ת י ך ואמר הואיל ו א ץ האוצר‬ ‫‪ .45‬ד ר ש וכו׳‪.‬‬ ‫גי‪ ,‬ד׳( בזכות א ב ר ה ם ‪.‬‬
‫ע מ ד )כני׳ כ ל הנוסחאות(‬ ‫מ ת ר ב ה מ א ל י ו ו א ץ ה ב ר כ ה שורה א ל א ב מ ע ש י י ד י ם )עיץ בשנוים(‪ ,‬ל פ י כ ך‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א מ א ה מ מ ה שזרע א ל א מ א ה‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫מנין‬ ‫‪.47‬מ א ה‬ ‫ו ז ר ע וכו׳‪ .‬ו ע ת ב ב ה י א ‪.‬‬
‫חלקים‪ ,‬מ א ה תבואות‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ו )בי״ע פ״ז(‬ ‫‪36‬‬

‫מאה דעים‪ .‬מאה שערים ששערו מאה פעמים‪ ,‬נמצא על אחד מאה במה‬
‫ששיערו‪ .9 .‬העושה כל המצות מברך עליהן‪ .‬העושה סוכה לעצמו או׳‬
‫ברוך שהגיענו לזמן הזה‪ .‬נכנס לישב בה‪ ,‬או׳ ברוך אשר קדשנו במצותיו‬
‫וצונו לישב בסוכה‪ .‬משברך עליה יום ראשק שוב אינו צריך לברך‪.10 .‬העושה‬
‫‪,‬‬
‫לולב לעצמו‪ ,‬או ברוך שהחיינו וקיימנו והניענו לזמן הזה‪ .‬כשהוא נוטלו‪,‬‬
‫או׳ ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב‪ .‬וצריך לברך עליו‬
‫כ ל שבעה‪ .‬העושה ציצית לעצמו‪ ,‬או׳ ברוך שהחיינו‪ .‬כשהוא מתעטף‪,‬‬
‫או׳ ברוך אשר קדש׳ במצ׳ וצו׳ להתעטף בציצית‪ .‬וצריך לברך עליהן‬
‫בכל יום‪ .‬העושה תפלין לעצמו‪ ,‬אומ׳ ברוך שהחיינו‪ .‬כשהוא מניחן‪ ,‬ברוך‬
‫אשר קד׳ במצ׳ וצו׳ להניח תפלין‪ .‬מאימתי מניחן‪ ,‬בשחרית‪ .‬לא הניחן‬
‫‪ .11‬השוחט צריך ברכה לעצמו‪ .‬או׳‬ ‫בשחרית מניחן כל היום כולו‪.‬‬
‫ברוך על השחיטה‪ .‬המכסה את הדם צריך ברכה לעצמו‪ .‬אומ׳ ברוך על‬
‫כיסוי הדם בעפר‪ .12 .‬המוהל צריך ברכה לעצמו‪ .‬או׳ ברוך על המילה‪.‬‬
‫אבי הבן צריך ברכה לעצמו‪ .‬או׳ ברוך א׳ להכניסו בבריתו של אברהם‬

‫ירוש׳ פ״נו ה״ד‪ ,‬י״ד ע״א;‬ ‫סוכה וכו‪/‬‬ ‫עיין ימש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬י׳ ע״א•‬ ‫«> העושה כל ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ג ה״ג‪ ,‬ו׳‬ ‫״ משברן ו כ ו ‪/‬‬ ‫בבלי פ ס ח י ם ‪ ,‬ז׳ ג׳; ס ו כ ה מ״ו א׳; מנחות מ״ב א ‪/‬‬
‫«* כשהוא‬ ‫א‪/‬‬ ‫ס ו כ ה מ״ו‬ ‫בגלי‬ ‫ה״ב כ״ב ע״ב;‬ ‫׳‬ ‫ס ו כ ה פ״א‬ ‫ע״ב; פ״כו ה״ד‪ ,‬י״ד ע״א;‬
‫חנ״ל‪.‬‬ ‫ימש׳‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫מניחן‬ ‫״ כשהוא‬ ‫ב‪/‬‬ ‫ס׳‬ ‫בבלי‬ ‫הנ״ל‪,‬‬ ‫ימש׳ פ״נו‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫מחעעף‬
‫»‪ 5‬השוחנו ו כ ו ‪ /‬להלן חולין‬ ‫ועיין ימש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬ל ׳ ע״ג‪ ,‬בבלי הנ״ל ומנחות ל״ו א ‪ /‬מ״ב ב ‪/‬‬
‫״« או׳ ברון ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הנ״ל; בבלי שבת קל׳׳ז נ ‪/‬‬ ‫פ״ו ה״נו; ירוש׳ פ״נו הנ״ל; בבלי פ ס ח י ם ז׳ ב ‪/‬‬

‫ששערו | ד ששיערו׳ א ששיערום‪.‬‬ ‫סאה שערים | ד וסאה רעים‪.‬‬ ‫‪ 48‬סאה דמים ‪ . . .‬שערים ן א חסר‪.‬‬
‫אי׳ |‬ ‫ד א צריך לברך‪.‬‬ ‫‪ 49‬סברך עליהן |‬ ‫ד אחת‪.‬‬ ‫אחי |‬ ‫ד ונםצא‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫נסצא |‬
‫קדשנו בםצוחיו |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אשר קדשנו ‪ . . .‬וצו״ |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫‪ 80‬או׳ |‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫אמו צריך‬ ‫א הראשון‪.‬‬ ‫ראשון ן‬ ‫סשברך | ד וםשברך א םשבירך‪.‬‬ ‫‪ 81‬וצונו | א וציונו‪.‬‬ ‫א קידשנו בסצ׳‪.‬‬
‫‪6 3‬‬
‫כשהוא |‬ ‫ד א שהניענו‪.‬‬ ‫והניע״ |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫שהחיינו וקיים״ |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד לא יברך•‬ ‫לברך |‬
‫‪5 8‬‬
‫‪ 84‬שבעה |‬ ‫ברוך ‪ . . .‬וצו״ | ד חסר‪ .‬א בר׳ אש׳ קיד׳ בסצו׳ וצי׳‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫ד וכשהוא‪ .‬א חסר•‬
‫כשהוא |‬ ‫ד א שהניענו א ]לזמן הזה ן‪.‬‬ ‫שהחיינו |‬ ‫אבר׳‪.‬‬ ‫ברוך |‬ ‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫אי׳ |‬ ‫ב ד א פתוח‪.‬‬
‫ברוך ‪ . . .‬וצו׳ | ד חסר‪ .‬א בר׳ אשר‬ ‫« או׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫סתעטף | א סתעטף ןבה!•‬ ‫ד וכשהוא‪.‬‬
‫‪ 88‬חפלין |‬ ‫‪ 86-58‬וצריך ‪ . . .‬יום | ד א חסר• ב פתוח‪.‬‬ ‫ד א פתוח‪.‬‬ ‫בציצית |‬ ‫קידשנו בסצו׳ וציונו‪.‬‬
‫ד וכשהו׳‬ ‫כשהוא |‬ ‫ד א שהגיענו א ןלזםן מ ה ן ‪.‬‬ ‫שהחיינו |‬ ‫ברוך ן א ברי‪.‬‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אוס׳ |‬ ‫א תפילין•‬
‫‪ 67‬ק י ׳ | ד קדשנו א קיד׳•‬ ‫ברוך | ד חסר‪ .‬א ברי‪.‬‬ ‫מניחן | ד סניחן ]אוסר! א סניחן ]או׳ן‪.‬‬ ‫א וכשהוא‪.‬‬
‫‪ 58‬בשחרית |‬ ‫א שחרית‪.‬‬ ‫בשחרית ן‬ ‫ד א תפילין‪ .‬פתוח‪.‬‬ ‫תפלי! |‬ ‫בסצ׳ וצו׳ | ד חסר‪ .‬א במצ׳ וצי‪.‬‬
‫א בר׳ ]אשר קידש׳ בסצ׳ וצ׳ ן על‪.‬‬ ‫»‪ 5‬ברוך על ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אי׳ |‬ ‫ד א חסר•‬ ‫כולו |‬ ‫א שחרית‪.‬‬
‫בעפר |‬ ‫ך כסוי‪.‬‬ ‫‪ 60‬כיסיי |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫אוס׳ ברוך |‬ ‫ד דם‪.‬‬ ‫אח הדם |‬ ‫ב ד א פתוח‪.‬‬ ‫השחיטה |‬
‫הפילה |‬ ‫א ברוך ]אשר קיד׳ בסצ׳ וצי׳[‪.‬‬ ‫או׳ ברוך | ד חסר‪.‬‬ ‫הסוהל | ד הסל•‬ ‫ד א חסר‪.‬‬
‫‪8 1‬‬
‫ד ברוך אשר ]קדשנו בסצוחיו וצמו[ א בר׳ אשר‬ ‫כריך א׳ |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫אי׳ |‬ ‫ב ד א פתוח•‬
‫]קיד׳ בסצ׳ וצי׳[‪.‬‬

‫‪ .81‬ש ו ב א י נ ו וכוי‪ .‬שהרי חייב ב ס ו כ ה‬ ‫‪ .48‬ש ש ע ר ו וכוי‪ .‬כלומד‪1,‬ממה‪ 1‬ששערו ב ת ח י ל ה מ צ א פ י מ א ה ‪.‬‬

‫‪ .54‬כ ל ש ב ע ה ‪ .‬שהרי ה ל י ל ו ת מ ס ם י ק ץ )ירושלמה‪.‬‬ ‫ב ל י ל ו ת כ ב י מ י ם ‪ .‬ו א ץ ה פ ס ק ב ח י ו כ ה )ירושלמי(‪.‬‬
‫כ ל היום‪.‬‬ ‫‪ .57‬ב ש ח ר י ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ב א ו ת ה ש ע ה מ ב ר ך ע ל י ה ן ‪ ,‬ושוב א מ ו מ ב ר ך‬
‫‪37‬‬ ‫ברכות פ״ו )כי״ע פ״ז(‬

‫אבינו‪ .‬העומדץ מה הן אומ‪ /‬כשם שהכניסתו לברית כן תכניסו לתורה‬

‫‪ .13‬המברך מהו או‪ /‬אשר קדש ידיד מבטן‬ ‫ולחופה ולמעשים טובים‪.‬‬
‫וחק בשארו שם )וח׳( וצאצאיו חתם באות ברית קדש על כן בשכר זאת‬
‫‪65‬‬
‫אל חי חלקנו צורנו צוה להציל ידידות שארנו משחת‪ .‬ברוך כורת הברית‪.‬‬
‫‪ .14‬היה הולך להפריש תרומה ומעשרות‪ ,‬או׳ ברוך שהניענו לזמן הזה‪.‬‬
‫כשהוא מפרישן‪ ,‬או׳ ברוך אש׳ קד׳ במצ׳ וצו׳ להפריש תרומה ומעשרות‪.‬‬
‫‪ .15‬עשרה שהיו עושץ עשר‬ ‫מאימתי מברך עליהן בשעה שמפרישן‪.‬‬
‫מצות‪ ,‬כל אחד ואחד מברך לעצמו‪ .‬היו עושץ כולן מצוה אחת‪ ,‬אחד‬
‫‪70‬‬
‫מברך לכולן‪ .‬יחיד שהיה עושה עשר מצות‪ ,‬מברך על כל אחת ואחת‪ .‬היה‬
‫עושה מצוה אחת כל היום‪ ,‬אין מברך אלא אחת‪ .‬היה מפסיק ועושה‪ ,‬מפסיק‬
‫ועושה‪ ,‬מברך על כל אחת ואחת‪ .16 .‬הנכנס לכרך‪ ,‬מתפלל שתים‪ ,‬אחת‬
‫בכניסתו ואחת ביציאתו‪ .‬ר׳ שמעץ או׳ ארבע‪ ,‬שתים בכניסתו ושתים‬
‫ביציאתו‪ .‬בכניסתו מהו ]אומר[‪ ,‬יהי רצץ מלפניך ה׳ אלהי שאכנס לשלום‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫נכנם לשלום‪ ,‬אר מודה אני לפניך ה׳ אלהי שהכנסתני לשלום‪ ,‬כן יהי רצון‬
‫מלפניך ה׳ אלהי שתוציאני לשלום‪ .‬יצא לשלום‪ ,‬או׳ מודה אני לפניך‬
‫ה׳ אלהי שהוצאתני לשלום‪ ,‬כן יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי שתגיעני למקומי‬

‫‪0‬ל יחיד וכף‪ .‬עיין בבלי ס ו כ ה מ״ו‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫״ כשהוא ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הכ׳׳ל; להלן תרומות‬
‫‪4‬ל בכניסתו ו כ ו ‪/‬‬ ‫״ל‪.‬‬ ‫‪/‬‬ ‫מ‬ ‫‪w‬‬ ‫מ ש כ‬ ‫ן כ ן ‪/‬‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫‪7 2‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פ ׳ ‪ /‬ן‬ ‫‪,‬‬
‫ח ן ל י ן‬ ‫^‬ ‫ע י י ן‬ ‫ן כ ן‬ ‫מ ל ן ה‬ ‫‪7 1‬‬

‫ילוש׳ פ״נו ה״ו‪ ,‬י״ד ע״ב; בבלי ס ׳ א ‪/‬‬

‫כן ן א כך‪.‬‬ ‫שהכניסתו | ך שהכניסו א שהיכנםתו‪.‬‬ ‫םה הן | ד א חסר‪.‬‬ ‫־״ העוםדץ | ד והעוטדין א והעוסדים‪.‬‬
‫מהי |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ך לםעשים טובס‪.‬‬ ‫ולסעשים טובים |‬ ‫ד לחופה‪.‬‬ ‫‪ 03‬ולחופה |‬ ‫א תכניסהו‪.‬‬ ‫תכניסו |‬
‫ך וחוק א חוק‪.‬‬ ‫‪ 6.‬וחק |‬ ‫א קידשנו ב מנסחקו ‪.‬נוי וביית(‪.‬‬ ‫קדש ן‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א חסי•‬
‫‪5‬־ חלקנו‬ ‫קדש ן א ק ״ ‪. -‬‬
‫ש‬ ‫חתם באות | ד וחתם באו׳‪.‬‬ ‫וצאצאיו | ד וצאצאו א צאצאיו‪.‬‬ ‫<יח׳> | ד א חסר‪.‬‬
‫ך א ןלסען בריחו אשר שם בבשרינון‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫סשחח ן‬ ‫א שארינו‪.‬‬ ‫שארגו ן‬ ‫א חלקינו צורעו‪.‬‬ ‫צוינו |‬
‫ד הברי־ ןהסל נרים אוסר בסצותיו וצונו לםול את הנדים‪ .‬להטיף םהן דם בריח‪.‬‬ ‫הברית |‬ ‫א ב׳‪.‬‬ ‫כרוך |‬
‫שאילסלא דם כרית לא נתקיים שפים וארץ‪ ,‬שנאסר אם לא בריתי יוטם ולילה ומסר‪ ,‬ברוך כורת הברית‪ :‬הסל את‬
‫העבדים אופר ברוך על הפילה הפברך אופ׳ ברוך אשר קדשנו בפצותיו ״יונו לסול את העבדים ולהטיף סהן דם‬
‫ך א חסר‪.‬‬ ‫‪ 67.66‬או׳ ‪ . . .‬פפרישן |‬ ‫א תרופות‪.‬‬ ‫תרוסה ן‬ ‫א םהלך‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪ •6‬הולך ‪I‬‬ ‫בדית וכו׳‪.[:‬‬
‫‪8 7‬‬
‫וםעשרות |‬ ‫ד חסר‪ .‬א בסצ׳ וציו׳‪.‬‬ ‫בסצ־ וצו׳ |‬ ‫אשר קדשנו א אש׳ קיד׳‪.‬‬ ‫ד‬ ‫אשי קד׳ |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אי׳ |‬
‫‪ 70‬שהיה עושה ן א שעושה‪.‬‬ ‫א כולם עושין‪.‬‬ ‫‪ 60‬עושין כולן ן‬ ‫א פשעה‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪ 68‬בשעה |‬ ‫ד ופעשר‪.‬‬
‫‪ 72‬כל ן א כל‬ ‫פססיק ועושה ן א חסר‪.‬‬ ‫אלא ן א אלא ןפעםן‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ו ז ם ר‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫‪7 1‬‬ ‫ס צ ן י ת <‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫צ ו ת‬ ‫פ‬
‫‪) 74‬אוסר! | השלפתי‬ ‫‪ 73‬ר׳ שפעון או׳ | ך א בן עזאי אופר <א אופ־(‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ב ר ך‬ ‫ד‬ ‫פלל ן‬ ‫‪ 0‬ת‬ ‫‪»1‬עס ו פ ע ‪.‬‬
‫‪1 0‬‬

‫ד שאכנס בשלום א שתכניסני ]לכרך זה!‬ ‫שאכנס לשלום |‬ ‫א אלהינו‪.‬‬ ‫אלהי ן‬ ‫א פה הוא אופ׳‬ ‫ד•‬
‫שהכנסתני לשלום | ד שהכנסתי‬ ‫ה׳ אלהי ן א חסר‪.‬‬ ‫או־ | ך אופר א אופ׳‪.‬‬ ‫‪ 76‬לשלום | ד בשלום‪.‬‬ ‫לשלום‪.‬‬
‫ך אופר א אופ׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א ןפכרך זה ן לשלום‪.‬‬ ‫לשלום ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 76‬ה׳ אלהי |‬ ‫אחסר‪.‬‬ ‫כן ן‬ ‫בשלום‪.‬‬
‫יהי ‪ . . .‬שתגיעני | א הוליכני לשלום‬ ‫כן ן ך א כך‪.‬‬ ‫לל לשלום | א ןסכרך זה[ לשלום ןוכשם שהוצאתני לשלום[‪.‬‬
‫ב לפקופז‪.‬‬ ‫לסקוס׳ ן כיה ד א ‪.‬‬ ‫ד סלפניך שאניע‪.‬‬ ‫פלפניך ‪ . . .‬שתגיענ׳ |‬ ‫ותספכנ׳ לשלום עד שאגיע‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאץ ב ר כ ו ת י ה ן שוות‪.‬‬ ‫‪ .68‬ע ש ר וכו׳‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ע ק ב שנקרא א ו ע ב ) מ ל א כ י א׳‪ ,‬ב׳(‪.‬‬ ‫‪ .63‬י ד י ד ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ת מ ל ך‬ ‫‪ . 71‬מ פ ס י ק וכו׳‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ץ ב ר כ ו ת י ק שוות‪ ,‬כברישא‪.‬‬ ‫מ צ ו ת וכוי‪.‬‬ ‫‪.70‬עשר‬
‫אח־כ לחוור ע ל א ו ת ה מ צ ו ה ‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ו )כי׳׳ע פ״ז(‬ ‫‪38‬‬

‫לשלום‪ .17 .‬הנכנס למרחץ‪ ,‬מברך שתים‪ ,‬אחת בכניסתו ואחת ביציאתו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בכניסתו מהו או ‪ ,‬יהי רצץ מלפניך ה׳ אלהי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום‪,‬‬
‫ואל ירע בי דבר קלקלה‪ .‬ואם חם ושלום אירע בי דבר קלקלה תהי מיתתי‬
‫כפרה על כ ל עונותי‪ ,‬ותצילני מזו ומכיוצא בה לעתיד לבא‪ .‬יצא בשלום‪,‬‬
‫או׳ מודה אני לפניך שהוצאתני לשלום‪ ,‬כן יהי רצון מלפניך שתגיעני לביתי‬
‫‪ .18‬ר׳ יהודה או׳ שלש ברכות חייב אדם לברך בכל יום‪.‬‬ ‫לשלום‪.‬‬
‫ברוך שלא עשני גר‪ ,‬ברוך שלא עשאני בור‪ ,‬ברוך שלא עשאני אשה‪ .‬גוי‪,‬‬
‫שג׳ כ ל ה ג ו י ם כ א י ן גגדו כ א פ ס ו ת ה י נ ח ש ב ו ל ו ‪ .‬בור‪,‬‬
‫שאץ בור ירא חטא‪ .‬אשה‪ ,‬שאץ הנשים חייבות במצות‪ .‬משלו משל למה‬
‫הדבר דומה‪ ,‬למלך בשר ודם שאמ׳ לעבדו בשל לי תבשיל‪ ,‬והוא לא‬
‫בשל תבשיל מימיו‪ ,‬לסוף מקדיח הוא את התבשיל‪ ,‬ומקניט את רבו‪ .‬להפוך‬
‫לו חלוק‪ ,‬והוא לא הפך חלוק מימיו‪ ,‬לסוף מלכלך את החלוק‪ ,‬ומקניט‬
‫את רבו‪ .19 .‬לא יכנס אדם להר הבית במעות צרורין לו בסדינו ובאבק‬
‫שעל רגליו ובאפנדתו חנורה עליו מבחוץ‪ ,‬שנ׳ ש מ ו ר ר נ ל ך כ א ש ר‬
‫ת ל ך א ל ב י ת ה א ל י ם ‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה או׳ הרי הוא )ר׳( או׳‬

‫״ שלש‬ ‫‪.295‬‬ ‫עמ׳‬ ‫היגער‪,‬‬ ‫הול׳‬ ‫פ״י‪,‬‬ ‫דא״ר‬ ‫מס׳‬ ‫הכ׳׳ל;‬ ‫ובבלי‬ ‫ירוש׳‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫•ל הכככס‬
‫עמ׳‬ ‫גרינהוכו‪,‬‬ ‫הול׳‬ ‫דרבי‪,‬‬ ‫פרקי‬ ‫ב׳;‬ ‫מ״ג‬ ‫מנחות‬ ‫בבלי‬ ‫ע״ב;‬ ‫י״ג‬ ‫ה״ב‪,‬‬ ‫פ״נו‬ ‫ירוש׳‬ ‫וכו׳‪.‬‬
‫‪8 6‬‬
‫‪ •0‬לא‬ ‫שאין בור וכו׳‪ .‬אבות פ״ב מ״ה‪.‬‬ ‫« כ ל ה ג ו י ם ו כ ו ‪ /‬י ש ע י ׳ מ‪/‬י״ז‪.‬‬ ‫ס״ו‪.‬‬
‫וכו׳; משנה פ״נו מ״ה; תו״כ קדושים פ״ז‪ ,‬ה״נו‪ ,‬ל׳ סע״ד )בבלי יבמות ו׳ ב׳(; ספרי כי תלא פ י ׳‬
‫רנ״ח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;282‬ירוש׳ פ״נו ה״ח‪ ,‬י״ד ע׳׳ג; בבלי ס״ב ב׳; קה״ר פ״ד‪ ,‬י״ז; דב״ר ליברמן‪ ,‬ע מ ׳ ‪.43‬‬
‫‪9 1‬‬
‫ד ‪ /‬י״ז‪.‬‬ ‫קהלת‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫שמור‬

‫או׳ | ד אוסר‬ ‫‪ 79‬סחו | א חסר‪.‬‬ ‫טברך | ד א םתפלל‪.‬‬ ‫למרחץ | ד א לבית המרחץ‪.‬‬ ‫‪ 78‬לשלום | ד בשלום‪.‬‬
‫דבר | ד דבי‪.‬‬ ‫‪ 80‬ירע | ד א יארע‪.‬‬ ‫ותוציאני לשלום | ד ותוציאנו לשלו׳‪.‬‬ ‫אלהי | א אלהינו‪.‬‬ ‫אאוס׳‪.‬‬
‫ד כפרתי עלי‪.‬‬ ‫‪ 81‬כפרה על |‬ ‫ד יהא א תהא‪.‬‬ ‫תהי |‬ ‫ד א יארע‪.‬‬ ‫אירע |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫חס ושלום |‬
‫ד א לשלום‪.‬‬ ‫בשלום |‬ ‫בה | ך בזה‪.‬‬ ‫ותצילני ס ״ | ד והצילנו סזה‪.‬‬ ‫כ ל עוניתי | ד חסר‪ .‬א בל עוונותיי‪.‬‬
‫‪8 2‬‬
‫ד םלפניך‬ ‫סלפניך |‬ ‫שהוצאתני | ד שיצאתי‪.‬‬ ‫לפניך | ד א לפניך ]ה׳ אלהין‪.‬‬ ‫אי׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫‪8 3‬‬
‫חייב ן‬ ‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫אי׳ |‬ ‫לביתי ן א לסקוםי‪.‬‬ ‫שתגיעני | ד שאניע א שאבא‪.‬‬ ‫]ה׳ אלהין‪.‬‬
‫בור ‪ . . .‬אשה | ד א אשה ‪. . .‬‬ ‫עשני | ד א עשאני‪.‬‬ ‫‪ 84‬כריך | ד חסר‪.‬‬ ‫אדם | ד חסר‪.‬‬ ‫ד א צריך‪.‬‬
‫כאפס • • • לי | ד א חסר‪.‬‬ ‫המים | ד נוים‪.‬‬ ‫‪ 86‬שני | ד א חסר‪.‬‬ ‫נוי ן א ]ברוך שלא עשאני[ מי‪.‬‬ ‫בור‪.‬‬
‫א ]שלא עשאני[ בור‪.‬‬ ‫בור ן‬ ‫ד א אשה ‪ . . .‬בור‪.‬‬ ‫‪ 88-88‬בור ‪ . . .‬אשה |‬ ‫פ מאפס ותהו‪.‬‬ ‫באפס ותהי ן‬
‫הנשים חייבות ן‬ ‫ד אין‪.‬‬ ‫שאין |‬ ‫א ןשלא עשאני[ אשה‪.‬‬ ‫אשה |‬ ‫ד חטא ]ולא עם הארץ חסיד[‪.‬‬ ‫‪ 88‬חםא |‬
‫והיא | ד א הוא‪.‬‬ ‫בשל לי | ד א לבשל לו‪.‬‬ ‫‪ 87‬שאס׳ | ד שיאסר א שאי‪.‬‬ ‫סשלי | ד חסר‪.‬‬ ‫ד א אשה חייבת‪.‬‬
‫להפוך | ד לחפות‬ ‫הוא | ד א חסר‪.‬‬ ‫סקדיח | ד שסקדיח‪.‬‬ ‫לסוף | ד א סוף‪.‬‬ ‫‪ 88‬בשל | ד בשל ]לו[ א בישל‪.‬‬
‫‪ 90‬להר‬ ‫לסוף םלכלך | ד א סוף שםלכלך‪.‬‬ ‫הסך | ד חיפת א חסת‪.‬‬ ‫‪ 89‬והוא | א הוא‪.‬‬ ‫א לחפת‪.‬‬
‫‪ 91‬ובאפנדתו | ד וכאפונדתו‬ ‫ובאבק ן א ובאבקו‪.‬‬ ‫צרורין | ד הצרורו׳ א הצרורות‪.‬‬ ‫הבית | ד בהר החבית‪.‬‬
‫פ שסר רנליך‪.‬‬ ‫שםור רנלך |‬ ‫ד שנאסר‪.‬‬ ‫שני |‬ ‫ד החמרה לו א חמרה לו‪.‬‬ ‫חמרה עליי |‬ ‫א ובפונדתו‪.‬‬
‫״ ה א ל י ם ן א האלהים ]וני[ ד האלהים‪] :‬ולא יעשה קפנדריא ורקיקה סקל וחוסר שאין‬ ‫כאשר ן א באשר‪.‬‬
‫יוסה בי ר׳ יהודה | ד יהודה‬ ‫בו דרך ביזיון אסרה חורה כך על אחת כסה וכס׳ וקל וחום׳ שיש בו דרך בזיון[‪.‬‬
‫או׳ ך אוםר א אום׳‪.‬‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫<ר׳> |‬ ‫או׳ ן א אום׳ ד אוסר ]אינו צריךן‪.‬‬ ‫בר יוסי א יוסי בר׳ יהודה‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ן ד ע ת ך ע ל כניסתך לבית האלקים‪.‬‬ ‫ר נ ל ך וכוי‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬אדור ח ל ו ל ‪ .‬ש מ ו ר‬ ‫‪.91‬ובאפנדתו‪.‬‬

‫‪39‬‬ ‫ברכות פ״ו )בי״ע פ״ז(‬
‫כ י א י ן ל ב א א ל ש ע ר ה מ ל ך ב ל ב ו ש שק‪ ,‬על אחת כמה‬
‫וכמה קולין וחמורין יש לדבר‪ .‬ורקיקה מקל וחומר‪ .‬ומה מנעל שאין‬
‫‪95‬‬
‫בו דרך בזוי‪ ,‬אמרה תורה אל תכנס במנעל‪ ,‬קל וחומר לרקיק‪ /‬שיש בו דרך‬
‫בזוי‪ .20 .‬הפותח ביו״ד ה״י וחותם ביו״ד ה״י ]הרי זה חכם‪ .‬ביו״ד ה״י‬
‫וחותם באל״ף למ״ד הרי זה בור‪ .‬באל״ף למ״ד וחותם ביו״ד ה״י[ הרי‬
‫זה דרך בינוני‪ .‬באל״ף למ״ד וחותם באל״ף למ״ד הרי זה דרך אחרת‪.‬‬
‫‪ .21‬כל חותם ברכות שהיו במקדש היו עד העולם‪ .‬משקלקלו המינץ ואמרו‬
‫‪100‬‬
‫אין עולם אלא אחד‪ ,‬התקינו שיהיו או׳ מן העולם ועד העולם‪ .‬מודיעים‬
‫שהעולם הזה בפני העולם הבא כפרוצדור בפני טרקלץ‪ .22 .‬אין עונין‬
‫אמן במקדש‪ .‬ומניץ שאין עונין אמן במקדש‪ ,‬שנ׳ ק ו מ ו ו ב ר כ ו א ת ה׳‬
‫א ל ה י כ ם מן ה ע ו ל ם ו ע ד ה ע ו ל ם ו י ב ר כ ו א ת שם כ ב ו ד ך ‪.‬‬
‫ומניץ על כל ברכה וברכה ועל כל תהלה ותהלה‪ ,‬ת״ל ו מ ר ו מ ם ע ל‬
‫‪105‬‬
‫כ ל ב ר כ ה ] ו ת ה ל ה ‪ ,‬על כל ברכה[ וברכה ועל כל תהלה ותהלה‪.‬‬
‫‪ .23‬בראשונה כשהיתה תורה משתכחת מישראל‪ ,‬היו זקנים מבליעין אותה‬

‫י־ כל‬ ‫ירוש׳ פ״ע ה׳יא‪ ,‬י״ב ע״ד‪.‬‬ ‫‪ »6‬ה פ ו ס ח וכר‪.‬‬ ‫‪./‬‬ ‫‪3‬‬ ‫!‬‫ר‬ ‫ס ה ר‬ ‫א‬ ‫׳‪.‬‬ ‫ו כ ו‬ ‫« כי‬
‫ערכין‬ ‫אין‬ ‫מע״ז‪.‬‬ ‫אבוח פ״ד‬ ‫‪ 1‬״ שהעולם ו כ ו ‪/‬‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫‪m‬‬ ‫‪/‬‬ ‫מ ש כ‬ ‫‪/‬‬ ‫ו כ ו‬ ‫חוחם‬
‫להלן ת ע נ י ת פ״א הי״א ואילך; ימש׳ פ״ע ה״ח‪ ,‬י״ד ע״ג; תענית פ״ב הי״א‪ ,‬ס״ה ע״ד;‬ ‫וכו‪/‬‬
‫י ‪/‬‬
‫־ ״ ק ו מ ו וכו‪/‬‬ ‫ככלי ס״ג א׳; תענית ע״ז ב׳; ס ו ע ה מ׳ ב ‪ /‬ועיין ספרי האזינו פ ש״ו ע מ ׳ ‪.342‬‬
‫׳‬

‫נחמי׳ ע ‪ /‬ה ‪/‬‬

‫לדבר |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫יש |‬ ‫ך א קלין‪.‬‬ ‫‪ »4‬קולץ |‬ ‫על‪.‬‬ ‫ו ר א ה [‬ ‫] ב א‬ ‫ד‬ ‫ל ן‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ן‬ ‫ב א‬ ‫‪ 93‬ל‬
‫‪ 96-94‬ורקיקה‬ ‫ד א בדבר ד ]אם לפני םלך בשר ודם אין עושין כן לא כל שכן לפני סלך סלבי הסלכיס הקביה‪.[:‬‬
‫א לרקיקה‪.‬‬ ‫לרקיק׳ ן‬ ‫א חיכנס‪.‬‬ ‫תכנם ן‬ ‫א בה םנהנ בזיון‪.‬‬ ‫‪ 95‬בו דרך בזוי ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫• • • בזוי |‬
‫וחותם | א והחוחס‪.‬‬ ‫‪ 96‬ביויד ה־י יביס( | ך ביוד והא א ביוד הי‪.‬‬ ‫‪ 96-98‬בו דרך בזוי | א בה םנהנ בזיון‪.‬‬
‫ובכל הנוסחאות של התוספתא הבבא של ‪.‬בורי‬ ‫‪] 97-96‬הרי ז ה ‪ . . .‬בירד היי[ ן חסר ב והשלםתי ע־פ א והרוקח‪.‬‬
‫ביו־ד היי וחותם באלף ל ס ד ן כיה ברוקח‪ .‬א ביוד הי וחותם באלף ולא‬ ‫היא אחרי של ‪ .‬ד ר ך בינוני׳‪ ,‬עיין בבהיא‪.‬‬
‫א באלף ולא בדלת וחותם‪.‬‬ ‫‪ 97‬באליף לסיד וחותם ן ביה ב ך וברוקח‪.‬‬ ‫בדלת ד באלף ל ס ד וחוחם באלף לסד‪.‬‬
‫ד ביוד בא־ וחוחם א באלף ולא‬ ‫באליף לסיד וחוחם |‬ ‫ך א חסר‪.‬‬ ‫‪ 98‬דרך |‬ ‫ד ביוד והא‪.‬‬ ‫בירי הי' |‬
‫‪ 99‬כ ל |‬ ‫ד באלף לסיד הרי זו א באלף ולא כדלת הרי זה‪.‬‬ ‫באליף לסיד הרי זה |‬ ‫בדלת וחותם‪.‬‬
‫היו ן‬ ‫ך א שבםקדש‪.‬‬ ‫בםקדש |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫שהיו |‬ ‫ך הברכות‪.‬‬ ‫ברכות |‬ ‫חותם ן א חותםי‪.‬‬ ‫ד על‪.‬‬
‫‪ 100‬אין עולם ן א שאין העולם‪.‬‬ ‫ב יאסרו‪.‬‬ ‫ואסרו ן כ־ה ד א•‬ ‫סשקלקלו ן א סי שקילקלו‪.‬‬ ‫ד היו ]אום׳ [‪.‬‬
‫כסרוצדור ן‬ ‫‪ 101‬שהעולם ן א ]שאין[ העולם‪.‬‬ ‫ך א וסודיעין‪.‬‬ ‫סודיעים |‬ ‫ד א שיהו אוםרין‪.‬‬ ‫שיהיו אי׳ |‬
‫‪ 102‬וסנ״ן ‪ . . .‬בםקדש ן‬ ‫טרקלין | ד החדר‪.‬‬ ‫בפגי | ך לפני א ספני‪.‬‬ ‫ד כפרחדור א ]אלא[ כפרחדור‪.‬‬
‫‪ 103‬אלהיכם ן‬ ‫ה׳ | א לה־‪.‬‬ ‫אח | פ א חסר‪.‬‬ ‫וברכו | פ ברכו‪.‬‬ ‫שנ׳ | ך שנאםר‪.‬‬ ‫ומניין ן א וסנין‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬
‫ד כבודו !וםרוםם‬ ‫פ כבדך‬ ‫כבודך |‬ ‫פ ד א חסר‪.‬‬ ‫את |‬ ‫א ]ואופי[ ויברכו‪.‬‬ ‫ויברכו ן‬ ‫ד אלהים‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫ועל ‪ . . .‬ותהלה |‬ ‫ך סניין‪.‬‬ ‫ופנ״ן |‬ ‫אחסר‪.‬‬ ‫‪ 104‬וםניין ‪ . . .‬תיל ן‬ ‫על כל ברכה ותהלה(‪.‬‬
‫ועל ‪ . . .‬ותהלה ן‬ ‫‪! 105‬וחהלה ‪ . . .‬ברכה[ ן השלסתי עיפ ד א )א ותהילה(‪.‬‬ ‫ד תלמוד לוסר‪.‬‬ ‫תיל |‬
‫זקנים ן‬ ‫םישראל | א בישרי‪.‬‬ ‫ד א שהיתה‪.‬‬ ‫‪ 106‬כשהיתה |‬ ‫ד תן לו תהלה א על כ ל תהילה ותהילה‪.‬‬
‫ד םבלעין‪.‬‬ ‫םבליעין |‬ ‫א זקינים‪.‬‬

‫‪ .106‬מ ב ל י ע י ן‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאסור ל ה כ נ ס ל ח צ ר מ ל ך מ ל כ י ה מ ל כ י ם ד ר ך בזיון‪.‬‬ ‫‪ .94‬ק ו ל י ן וכוי‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ב ל י ע ץ ד ב ר י ת ו ר ה ב ע י ה ם לבין ע * ם ם בראשי פ ר ק י ם ב ע ל מ א ‪ ,‬משום ע ת לעשות‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אותה‬
‫לה׳ הפרו תורתך‪ ,‬וכפי שמבארת הסיסא‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ו )בי״ע פ״ז(‬ ‫‪40‬‬

‫ביניהן‪ ,‬שנ׳ ו ה נ ה ב ע ז ב א מ ב י ת ל ח ם וגו‪/‬ואו׳ ה ׳ ע מ ך ג ב ו ר‬

‫ה ח י ל ‪ ,‬ואו׳ א ל ת ב ו ז כ י ז ק נ ה א מ ך ע ת ל ע ש ו ת נ ל [ ה ׳ ‪.‬‬
‫‪ .24‬הלל הזקן או׳ בשעת מכנםין פזר‪ ,‬בשעת מפזרץ כנם‪ ,‬בשעה שאתה‬
‫רואה שהתורה חביבה על כל ישראל והכל שמחין בה‪ ,‬את תהי מפזר‬
‫בה‪,‬שנ׳ יש מ פ ז ר ו נ ו ס ף ע ו ד ‪ .‬בשעה שאתה רואה שהתורה משתכחת‬
‫מישראל‪ ,‬ואין הכל משגיחץ עליה‪ ,‬את הר מכנס בה‪ ,‬שנ׳ ע ת ל ע ש ו ת ל ה ׳‪.‬‬
‫היה ר׳ מאיר או׳ אין לך אדם מישראל שאץ עושה מאה מצות בכל יום‪.‬‬
‫קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה‪ ,‬אוכל פתו ומברך לפניה ולאחריה‪,‬‬
‫ומתפלל שלשה פעמים של )שמונה( שמונה עשרה‪ ,‬ועושה שאר כל מצות‬
‫ומברך עליהן‪ .25 .‬וכן היה ר׳ מאיר או׳ אץ לך אדם מישראל שאין מצות‬
‫מקיפות אותו‪ .‬תפלץ בראשו‪ ,‬תפלץ בזרועו‪ ,‬מזהה בפתחו‪ ,‬וארבע ציציות‬
‫מקיפות אותו‪ ,‬ועליהן אמ׳ דוד ש ב ע ב י ו ם ה ל ל ת י ך ונו‪ /‬נכנם‬
‫למרחץ מילה בבשרו‪ ,‬שנ׳ ל מ נ צ ח ע ל ה ש מ י נ י ת ונו‪ /‬ואו׳ ח ו נ ה‬
‫מ ל א ך ה׳ ס ב י ב ל י ר י א י ו ו י ח ל צ ם ‪.‬‬

‫ח בוז‬ ‫»<״ א ל‬ ‫שופנוים ף ‪ ,‬י״‪.3‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫ע מ ן‬ ‫ה ׳‬ ‫מת ב‪ /‬ד‪/‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫והכה‬ ‫‪!07‬‬
‫ס פ ר י זונוא‬ ‫•י>! ה ל ל ו כ ו ‪/‬‬ ‫ת ה ל י ם קי״נו‪ ,‬קכ״ו‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫ע ת‬ ‫משלי כ״ג‪ ,‬כ״ב‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬
‫ריש פ נ ח ס ; ירוש׳ פ״כו ה״ח‪ ,‬י״ד ע״ד; ב נ ל י ס״ג א׳; מדרש שמואל פ ״ א ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;2‬מדרש משלי פ ״ ח ‪ ,‬נו׳ז‪,‬‬
‫‪1 1 1‬‬
‫ת ה ל י ם קי״נו‪,‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫עת‬ ‫משלי י״א‪ ,‬כ״ד‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫מפזר‬ ‫יש‬ ‫ה ו ל ׳ בובר‪ ,‬ע מ ׳ ‪.52‬‬
‫ועיין במדרש ת ה ל י ם רפ״ו‪,‬‬ ‫ירוש׳ ס ו ף מכילתין; בבלי מ נ ח ו ת מ״ג ב ‪/‬‬ ‫‪3‬״ היה וכו‪/‬‬ ‫קכ״ן‪.‬‬
‫ס פ ר י ס ו ף ו א ת ח נ ן ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;68‬ירוש׳ ובבלי הכ׳׳ל; ס ו ף מ ס ׳ תפילין‪.‬‬ ‫« ! וכן ה י ה ו כ ו ‪/‬‬ ‫ע מ ׳ ‪.58‬‬
‫‪1 1 8‬‬
‫ח ו נ ה ו כ ו ‪ /‬שם ל״ד‪ ,‬ח ‪/‬‬ ‫» ״ ל מ כ ל ח ו כ ו ‪ /‬שם י״ב‪ ,‬א ‪/‬‬ ‫ש ב ע ו כ ו ‪ /‬ח ה ל י ם קי״נו‪ ,‬ק ס ״ ד ‪.‬‬

‫ך חסר‪.‬‬ ‫טביח לחם וני׳ |‬ ‫ד א בועז‪.‬‬ ‫בעז |‬ ‫ד שנאמר‪.‬‬ ‫שנ׳ |‬ ‫ד חסר‪ .‬א ביניהם‪.‬‬ ‫‪ 107‬ביניהן |‬
‫‪ 108‬ואו׳ ‪. . .‬‬ ‫עםך נ מ ר | א עיסך ניכור‪.‬‬ ‫ד ואוםר‪.‬‬ ‫יאי׳ |‬ ‫א לחם ןויאםר לקוצרים ה׳ עםכםן‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אי׳ |‬ ‫א הילל‪.‬‬ ‫‪ !08‬הלל |‬ ‫לה׳ ן כ־ה כפ‪.‬‬ ‫פ ואל‪.‬‬ ‫אל |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫נל[ה׳ |‬
‫‪ 0‬״ שהתורה ן‬ ‫םסזרין ן א המסזרין‪.‬‬ ‫בשעת | ד בעת א ובשעת‪.‬‬ ‫םכנסין ן א הסכנסין‪.‬‬ ‫בשעת ן ך בעת‪.‬‬
‫ד הוי את א את הוי‪.‬‬ ‫אח תהי |‬ ‫א שםחים‪.‬‬ ‫שםחין ן‬ ‫א ישר׳‪.‬‬ ‫ישראל ן‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫כל |‬ ‫ד תורה‪.‬‬
‫ג ״ את הוי ן‬ ‫ך שכוחה א שכיחה‪.‬‬ ‫םשחכחח |‬ ‫בשעה ן א ובשעה‪.‬‬ ‫ד שנאסר‪.‬‬ ‫שנ׳ |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 111‬בה |‬
‫ר׳ סאיר‬ ‫ד לה׳ ]הפרו תורתיך[ א לה׳ ןהסרו תורתך‪.‬‬ ‫לה׳ |‬ ‫ד שנאם׳‪.‬‬ ‫שני |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫בה |‬ ‫ד הרי את‪.‬‬
‫א סישר׳‪.‬‬ ‫מישראל ן‬ ‫ד אוסר א אומי‪.‬‬ ‫אי׳ |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 118‬היה |‬ ‫אוס׳ הפרו תורתך עת לעשות לה׳[‪.‬‬
‫פתו ן א פיתי ד ]אתן ס ח ו ‪ 1 1 6‬וסתסלל‬ ‫ך א םברך‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪ 116‬עליהן ן‬ ‫םצות ן א הסצוות‪.‬‬ ‫ך חסר‪.‬‬ ‫כל |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫)שמונה > |‬ ‫ד א מתפלל שלש‪.‬‬ ‫שלשה |‬
‫א תפילין‪.‬‬ ‫‪ 117‬תפלין |‬ ‫ד ןשבען מצות‪.‬‬ ‫א המצוות‬ ‫מצות |‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫ך אוסר‬ ‫אי׳ |‬ ‫א עליהם‪.‬‬
‫ד ארבע‬ ‫וארבע |‬ ‫א בפיתחו‪.‬‬ ‫ד לפתחו‬ ‫בפתחי |‬ ‫א ומזחה‪.‬‬ ‫סזחה |‬ ‫א ותפילין‪.‬‬ ‫ד ותפלין‬ ‫תפלין |‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫יני׳ |‬ ‫א היללתיך‪.‬‬ ‫הללתיך ן‬ ‫ד אמר‪.‬‬ ‫אמ׳ |‬ ‫א ועליהם‪.‬‬ ‫‪ 118‬ועליהן ן‬ ‫א וארבעה‪.‬‬
‫שנ׳ ן‬ ‫•‪ 11‬מילה | א ןוראה[ מילה‪.‬‬ ‫נכנס למרחץ ן א וכיון שנכנס לבית המרחץ‪.‬‬ ‫א על משפטי צדקך‪.‬‬
‫פ חנה‪.‬‬ ‫חמה |‬ ‫ד ואומר‪.‬‬ ‫יאי׳ |‬ ‫א מזמור לדוד•‬ ‫וגו׳ ן‬ ‫פ למנצח ןבננינותן‪.‬‬ ‫למנצח |‬ ‫ד שנאמר‪.‬‬
‫פ ד א ליראיו‪.‬‬ ‫‪ 120‬ליריאיו |‬

‫‪ .109‬ב ש ע ת מ פ ז ר י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ב ש ע ה ש ה ת ל מ י ד י ם מ פ ו ר ץ א ת ה ת ו ר ה ו א מ ם אוגרים א ו ת ה ‪ ,‬ט ס א ת‬

‫ועח ב ב ה ״ א ד״ה ב ש ע ה ש א ת ה ‪.‬‬ ‫ד ב ר י ך ‪ ,‬ו כ מ ו שמפורש ל ה ל ן ‪.‬‬
 ‫מסכת פאה‬

‫] פ ר ק א׳[‬
‫‪ .1‬דברים שאץ להן שיעור‪ ,‬הפיאה והבכורים והראיץ וגמילות חסדים‬
‫ותלמוד תורה‪ .‬הפיאה יש לה שיעור מלמטה ואין לה שיעור מלמעלה‪.‬‬
‫העושה כ ל שדהו פיאה אינה פיאה‪ .2 .‬על אילו דברים נפרעץ מן אדם‬
‫בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא‪ ,‬על ע״ז ועל נלוי עריות ועל שפיכות‬
‫דמים‪ ,‬ועל לשון הרע כעד כולם‪ .‬זכות יש לה קרן ויש לה פירות‪ ,‬שנ׳ א מ ר ו‬
‫צ ד י ק כ י ט ו ב כ י פ ר י ונו‪ .3 /‬עבירה יש לה קרן ואץ לה פירות‪ ,‬שנ׳‬
‫א ו י ל ר ש ע ר ע ‪ .‬אם כן מה אני מקיים ו י א כ ל ו מ פ ר י ד ר כ ם וגו‪/‬‬
‫עבירה שעושה פירות יש לה פירות‪ ,‬שאץ עושה פירות אץ לה פירות‪.‬‬
‫‪ .4‬מחשבה טובה המקום ברוך הוא מצרפה‪ ,‬מחשבה רעה אץ המקום מצרפה‪,‬‬

‫־ יש לה ו כ ו ‪ /‬פ׳׳א מ׳׳ב;‬ ‫* דבריס ו כ ו ‪ /‬משכה פ״א מ״א; בבלי חגיגה ו׳ סכנ״נ; חולין קל״ז ב ‪/‬‬
‫אבות ד ד ן פ״מ‪ ,‬עמי ‪ ;120‬ילוש׳ פ׳׳א ה״א‪ ,‬נרו ע״ד‪.‬‬ ‫‪ 3‬על אילו ו כ ו ‪/‬‬ ‫״א‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫ילוש׳ פ״א ״ א ‪,‬‬
‫ה‬

‫א מ ר ו ו כ ו ‪ /‬ישעי׳ ג ‪ /‬י ‪/‬‬ ‫» זכות ו כ ו ‪ /‬אבות ד ד ן הנ׳׳ל; ירוש׳ הנ׳׳ל נףז רע״ב; בבלי קידושין מ׳ א ‪/‬‬
‫‪7‬‬
‫ירוש׳‬ ‫י מחשבה ו כ ו ‪/‬‬ ‫משלי א ‪ /‬ל ״ א ‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫ויאכלו‬ ‫שם י״א‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫לרשע‬ ‫אוי‬
‫ובבלי הכ׳יל‪ ,‬מדרש ההלים פ < הול׳ בובר קי״ח ע״א‪ .‬ועיין אבות ד ד ן פ״ח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,36‬ומ״ש להלן‬
‫פ״ד הי״ז‪.‬‬

‫והבכורים והראיון | א והביכורים‬ ‫ך מעור‪.‬‬ ‫שיעור |‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ם‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫להן ן‬ ‫ד ןאילון דברים‪.‬‬ ‫! דברים |‬
‫ך לו שעור‪.‬‬ ‫לה שיעור |‬ ‫ך פאה א פיאה‪.‬‬ ‫הפיאה |‬ ‫ב פתוח‪.‬‬ ‫‪ 2‬חורה |‬ ‫א חסד‪.‬‬ ‫חסדים |‬ ‫והריאיון‪.‬‬
‫ע ל | ד חסר‪.‬‬ ‫פיאה ן א סתום‪.‬‬ ‫אינה ן א אינו‪.‬‬ ‫ך פאה‪.‬‬ ‫‪ a‬פיאה |‬ ‫סלסעלה | ד פתוח‪.‬‬ ‫ד לו‪.‬‬ ‫לה |‬
‫א בעולם‪.‬‬ ‫לעולם ן‬ ‫ך א קייסת ןלון‪.‬‬ ‫‪ 4‬קייםת |‬ ‫ך א הא ‪.‬‬
‫ד ס‬ ‫אדם |‬ ‫ד אלו הדברים‪.‬‬ ‫אילו דברים |‬
‫ד א פרי מעלליהם יאכלו‪.‬‬ ‫‪ 8‬פרי וגו׳ |‬ ‫ך שנאסר‪.‬‬ ‫‪ 5‬שנ׳ |‬ ‫א גילוי‪.‬‬ ‫גלוי ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ז ר ה‬ ‫א עבודה‬ ‫ע*ז |‬
‫ד א חסר‪.‬‬ ‫אם כן |‬ ‫ך א רע ןכי גםול ידיו יעשה לון‪.‬‬ ‫‪ 7‬רע |‬ ‫ד שגאםר‪.‬‬ ‫»׳ |‬ ‫ד עברה•‬ ‫עבירה |‬
‫ד א ןאלא[‬ ‫‪ 8‬עבירה |‬ ‫ד חסר‪ .‬א וסםעצותיהם ישבעו‪.‬‬ ‫ונו׳ |‬ ‫ד ויאכל‪.‬‬ ‫ויאכלו |‬ ‫ד וסה‪.‬‬ ‫סה |‬
‫» הסקום ברוך הוא | ד חסר‪.‬‬ ‫פירות | ד פירו׳‪ .‬סתום‪.‬‬ ‫ד ושאעה א ושאין‪.‬‬ ‫מאין |‬ ‫עברה <א עבירה(‪.‬‬
‫סצרפה ן א סצרפה‬ ‫ד הקב־ה‪.‬‬ ‫המקום |‬ ‫ך א סצרפה ןלםעשהן‪.‬‬ ‫םצרסה |‬ ‫ברוך הוא | א חסר‪.‬‬
‫]לסעשהן‪.‬‬

‫א ס י ל ו ב כ ל שהוא‪ ,‬ו ה מ ר ב ה ה ד י ז ה מ ו ס י ף ב מ צ ו ה ‪.‬‬ ‫ה‬ ‫כ ל ו מ ר שיש ב ה ם מ «‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.1‬שיעור‬

‫כ ל ו מ ר בגופו‪,‬‬ ‫חסדים‪.‬‬ ‫וגמילות‬ ‫ו ה ר א י ו ן ‪ .‬ראיית פגים ב ע ז ר ה בג׳ רגלים‪.‬‬ ‫)ירושלמי(‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר מ ד ר ב נ ן א ץ פוחתין מ א ח ת מששים‪,‬‬ ‫‪ .2‬מ ל מ ם ה‪.‬‬ ‫כנון ניחום א ב ל י ם ו ה ל ו י ת ה מ ת ‪ ,‬ו כ ד ו מ ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ר י ש ק צ ר ש ב ו ל ת א ח ת שחייבה א ת שדהו ב מ א ה ‪,‬‬ ‫מלמעלה‪.‬‬ ‫כמפורש במיב בםרקץ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לפני שקצר‬ ‫ש ד ה ו וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .3‬כ ל‬ ‫ל ה ש א י ר א ת כ ל הנותר לעניים ב ת ו ר ת פ א ה ‪.‬‬ ‫יכול‬
‫וכו׳‪ .‬מירש׳י כגון ח י ל ו ל ה ש ם ‪ ,‬ש א ד ם חשוב ע ו ב ר‬ ‫פירות‬ ‫‪.8‬שעושה‬ ‫אסילו שבולת אחת‪.‬‬
‫ע ב י ר ה ו א ח ר י ם ל מ ד י ם ממנו לעשות כן‪.‬‬
‫‪41‬‬
 ‫פאה פ״א‬ ‫‪42‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫שנ א ם און ר א י ת י ב ל ב י ל א י ש מ ע ה ‪ /‬הא מה אני מקיים ש מ ע י‬
‫ה א ר ץ )הא מה אני מקיים( ה נ ה א נ כ י מ ב י א ר ע ה ע ל ה ע ם ה ז ה‬
‫‪,‬‬
‫פ ר י מ ח ש ב ו ת ‪ ,‬אלא מחשבה שעושה פירות המקום מצרפה עם המעשה‪,‬‬
‫מחשבה שאינה עושה פירות אץ המקום מצרפה עם המעשה‪ .5 .‬נותן אדם‬
‫פיאה מתחילה‪ ,‬ובאמצע‪ ,‬ובסוף‪ .‬ואם נתן בין בתחילה בין באמצע בין בסוף‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ !5‬יצא‪ .‬ר שמעון או אם נתן בץ בתחילה בין באמצע בין בסוף הרי זו פיאה‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וצריך שיתן בסוף כשיעור‪ .‬ר יהודה או אם שייר קלח אחד סומך לו משם‬
‫‪,‬‬
‫פאה‪ ,‬ואם לאו אינו נותן אלא משם הפקר‪ .‬אמ׳ ר יהודה במה דברים אמורים‬
‫בזמן שנתן פיאה ומבקש להוסיף‪ .‬לא נתן מן הקמה יתן מן העומרין‪ ,‬לא נתן‬
‫מן העומרץ יתן מן הגדיש‪ ,‬לא נתן מן הגדיש יתן מן הכרי עד שלא מרח‪ .‬ואם‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ 20‬מרח‪ ,‬מעשר ונותן‪ .6 .‬אמ ר שמעץ מפני ארבע דברים לא יתן אדם פיאה‬

‫« כוהן א ד ם‬ ‫ירמי׳ ף‪ ,‬י״נן‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫שמעי‬ ‫חהלים ק״ו‪ ,‬י״ח‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫און‬ ‫״אם‬
‫‪ !8‬לא‬ ‫ו כ ו ‪ /‬פ״א מ״ג; חו׳כ קדושים פ״א ה״נו‪ ,‬פ״ז ע״ג‪ .‬ועיין בירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬נו״ז קע״ב‪.‬‬
‫כחן ו כ ו ‪ /‬בבלי ב׳׳ק ל״ד א׳; סנהדרין פ״ח א׳; מכוח נו״ז ב׳; חמורה ו׳ א ‪ /‬ועיין במשכחכו פ״א מ״ו‬
‫חר׳כ קדושים פ״א ה״י; ירוש׳ פ״ד ה״ג‪,‬‬ ‫‪ 20‬מפכי ארבע׳ ו כ ו ‪/‬‬ ‫ובירושלמי קפ״ב ופ״ד ה״א‪.‬‬
‫י״ח ע״ב; בבלי שבח כ״ג סע״א‪.‬‬

‫ד ומה ‪ . . .‬סקיי׳‪.‬‬ ‫הא מה ‪ . . .‬מקיים |‬ ‫ד ראית‪.‬‬ ‫ראיתי |‬ ‫פ ד א און אם‪.‬‬ ‫אם אין |‬ ‫ד שנאם׳‪.‬‬ ‫<״ »׳ |‬
‫על העם הזה |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫‪) n‬הא וכי> |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫ב שסעו הארץ•‬ ‫אפ•‬ ‫‪ 11-10‬שסעי הארץ ן כיה‬
‫ןטובה[‪.‬‬ ‫ד א םחשבה‬ ‫סחשבה |‬ ‫ד םחשבתו‪.‬‬ ‫א פ מחשבתם‬ ‫‪ 12‬מחשבות׳ |‬ ‫א פ אל וכר‪.‬‬ ‫ד חסר•‬
‫ד א חסר‪.‬‬ ‫‪ 13‬םחשבה |‬ ‫ד סצרפ׳ לטעשה‪.‬‬ ‫מצרפה עם הסעשה |‬ ‫א חסר• ד שעושה טובה‪.‬‬ ‫שעושה פירות |‬
‫עם הםעשה |‬ ‫ד הקב־ה‪.‬‬ ‫הסקום |‬ ‫ד א טובה‪.‬‬ ‫סירות |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫עושה ן‬ ‫ד א ושאינה‪.‬‬ ‫שאינה |‬
‫ובאטצע ן כיה ד א ‪.‬‬ ‫ד א םחחלת ) א טחחילת( השדה‪.‬‬ ‫םתחילה |‬ ‫ד פאה‪.‬‬ ‫‪ 14‬פיאה |‬ ‫ד א לםעשה‪.‬‬
‫א ובין‪.‬‬ ‫בין ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫בין באסצע ן‬ ‫בתחילה | ד בתחלה‪.‬‬ ‫א אם‪.‬‬ ‫ואם ן‬ ‫ב ובאטצעה )ונםחקה ההייא(‪.‬‬
‫‪1 8‬‬
‫ד בסוף ‪. . .‬‬ ‫באטצע ‪ . . .‬בסיף |‬ ‫בין ‪ . . .‬בין | א ובין ‪ . . .‬ובין‪.‬‬ ‫בתחילה | ד בתחלה‪.‬‬ ‫ד א אום׳‪.‬‬ ‫אי׳ |‬
‫‪1 8‬‬
‫םשם |‬ ‫א ססוך‪.‬‬ ‫סוטך ן‬ ‫ד שייר ]לון‪.‬‬ ‫שייר |‬ ‫ד אוסר א אוט׳‪.‬‬ ‫אי׳ |‬ ‫ד פאה•‬ ‫פיאה |‬ ‫באםצע‪.‬‬
‫ד א םשום‪.‬‬ ‫סשם |‬ ‫א אין‪.‬‬ ‫ב איני‬ ‫אינו | כיה ד•‬ ‫ד א פיאה‪.‬‬ ‫‪ 17‬פאה |‬ ‫א ןנוחן[ םשום‪.‬‬ ‫ד סשום‬
‫ד א ןאח[ הפיאה‪.‬‬ ‫‪ 18‬פיאה |‬ ‫ד בדיא‪.‬‬ ‫בסה דברים אסורים |‬ ‫א אי‪.‬‬ ‫ד חסר‪ .‬אס׳ |‬ ‫אם׳ ר׳ יהודה |‬
‫ד העםרים א העוסרים‪.‬‬ ‫»‪ 1‬העוםרין |‬ ‫א ולא‪.‬‬ ‫לא |‬ ‫ד העסרים א העוםרים‪.‬‬ ‫העוםרין |‬ ‫א נותן‪.‬‬ ‫יתן |‬
‫אם׳ |‬ ‫א ונותן ]לו[‪.‬‬ ‫תותן |‬ ‫ך מירח‪.‬‬ ‫‪ 20‬מרח |‬ ‫א מירחו‪.‬‬ ‫ד מירח‬ ‫מרח |‬ ‫א נוחן <ב'פ(‪.‬‬ ‫יחן |‬
‫פיאה | ד פאה‪.‬‬ ‫דברים | ד א דברים ]אמרה תורה[‪.‬‬ ‫ד א ארבעה‪.‬‬ ‫ארבע׳ |‬ ‫ד אמר א א׳‪.‬‬

‫א ד ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר מ ח ל ק א ד ם א ת ה פ י א ה לג׳ ח ל ק י ם ‪ ,‬מ ו ת ן ח ל ק א ח ד ב ת ח י ל ת ה ק צ י ר ה ו א ת השני‬ ‫‪.13‬נותן‬

‫‪ .14‬ו א ם נ ת ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנתן א ת כ ל שיעור ה פ י א ה ב ץ ב ת ח י ל ת ה ק צ י ר ה בין‬ ‫ב א מ צ ע ה ק צ י ר ה וכוי‪.‬‬
‫ב ס ו ף וכו׳‪ .‬ל א שנמו כן א ל א אגב נ ר ר א מן הרישא‪ ,‬שהרי מ צ ו ת פ י א ה כ ד מ ה ה י א‬ ‫בין‬ ‫ב א מ צ ע ה יצא‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשיעור המשתייר‪ ,‬א ב ל א מ ו נותן פ י א ה ע ל ה פ י א ה שהפריש‪.‬‬ ‫ב ס ו ף וכוי‪.‬‬ ‫‪ .16‬ש י ת ן‬ ‫בסוף‪.‬‬
‫ש י י ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם שייר מן השעור )של א ח ת מששים(‪ ,‬והיינו שנתן כ ל שיעור ה פ י א ה חוץ מ ק ל ח‬ ‫אם‬
‫‪ .17‬ו א ם ל א ו וכוי‪.‬‬ ‫א ח ד ‪ .‬ו מ י ל ת א ב א פ י נפשא היא‪ ,‬ו א מ ה ד ב ו ק ה לרישא‪) .‬ר׳ א פ ר י ם אשכנזי למשנתנו(‪.‬‬
‫שנתן א ת כ ל השיעור ו כ ב ר י צ א י ד י ח ו ב ת פ י א ה ‪ .‬ו כ ל ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה כ א ן א מ ם א ל א ס י ס ק א ממשנתנו‪ ,‬ו ל ה‬
‫א מ ׳ ר ׳ י ה ו ד ה וכוי‪ .‬ה ם ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה ש ל ע י ל ה ם ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה כאן‪ ,‬א ל א‬ ‫נסמכה ה ב ב א שלהלן‪.‬‬
‫ש ל ע י ל היא ס י ס ק א ממשנתנו ו כ א ן הוא ניסוח ה ת ו ס פ ת א שאמו נותן משום ה פ ק ר א ל א א ם כ ב ר נתן ב ת ח י ל ה‬
‫וכוי‪.‬‬ ‫מרח‬ ‫‪.19‬ש ל א‬ ‫ברייתא א ח ר י ת א היא ו א מ ה ד ב ו ק ה לרישא‪.‬‬ ‫נ ת ן וכוי‪.‬‬ ‫‪ .18‬ל א‬ ‫כשיעור‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר לפני זריית ה ת ב ו א ה )או ה ח ל ק ת פני הכרי(‪ ,‬והימו לפני שנגמרה מ ל א כ ת ה כ ר י ל מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫‪43‬‬ ‫פאה פ״א‬
‫אלא בסוף‪ .‬מפני נזל העניים‪ ,‬ומפני בטול העניים‪ ,‬ומפני מראית העין‪ ,‬ומפני‬
‫הרמאין‪ .‬מפני גזל העניים כיצד‪ ,‬שלא יראה שעה שאין שם אדם ויאמר לעני‬
‫מדעתו בוא וטול לך פיאה זו‪ .‬ומפני בטל עניים כיצד‪ ,‬שלא יהו עניים יושבין‬
‫ומשמרין כ ל היום‪ ,‬ואו׳ עכשיו הוא נותן פיאה‪ ,‬עכשיו הוא נותן פאה‪ ,‬אלא‬
‫‪25‬‬
‫מתוך שניתנה בסוף הולך ועושה מלאכתו ובוא ונוטלה באחרונה‪ .‬ומפני‬
‫מראית העין כיצד‪ ,‬שלא יהו עוברין ושבין אומ׳ ראו היאך פלני שקצר את‬
‫שדהו ולא הניח ממנו פיאה‪ ,‬שכך כת׳ בתורה ל א ת כ ל ה פ א ת ש ד ך וגו‪/‬‬
‫ומפני הרמאין כיצד‪ ,‬שלא יאמרו כבר נתננו‪ .‬דבר אחר שלא יניח את היפה‬
‫ויתן מן הרע‪ .7 .‬הירק אע״פ שלקיטתו כאחד‪ ,‬אין מכניסו לקיום‪ .‬תאנים‬
‫‪30‬‬
‫אע״פ שמכניסו לקיום‪ ,‬אין לקיטתן כאחד‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה או׳ רטובות‬
‫תמרה פטורות מן הפאה‪ ,‬שאץ ראשון ממתץ לאחרון‪ .‬ר׳ לעזר בר׳ צדוק או׳‬
‫השיזפין חייבין בפיאה‪ .‬אחרים אף אף בנות שוח וחלחלחץ‪ .8 .‬אילו‬
‫מפסיקין לפיאה‪ ,‬הנחל‪ ,‬והשלולית‪ ,‬דרך היחיד‪ ,‬ודרך הרבים‪ ,‬ושביל היחיד‬

‫‪2‬‬ ‫‪7‬‬
‫עיין במשנ׳ פ״א מ״ד;‬ ‫אין מכניסו ו כ ו ‪/‬‬ ‫ויקרא י״נו‪ ,‬נ ו ‪/‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫הכלה‬ ‫לא‬
‫‪,‬‬
‫חו׳׳כ קדושים פ׳׳א ה״ז; ירוש׳ כאן במקומו ושבה פ״ז ה׳יא‪ ,‬נו׳ ע״א; בבלי שם ס״ח א ;‬
‫‪ 33‬מפסיקין‬ ‫‪ 30‬ר׳ יוסה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ה‪ ,‬נףז ע״ג‪.‬‬ ‫‪ /‬א׳‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ל ה‬ ‫פ ס ח י ם נ״ו ב׳; כ‬
‫ו כ ו ‪ /‬פ״ב מ״א; חו״כ קדושים רפ״ב; ב״ק נ ך א א׳; ב״ב נ״ה א׳; מנחוח ע״א ב ‪/‬‬

‫‪2 1‬‬
‫העניים | ד ענים‬ ‫בטול ן א בטל‪.‬‬ ‫וטפני | ד ומפני־‪.‬‬ ‫העניים | ך ענים א עניים‪.‬‬ ‫כסיף | ד א בסוף !שדהו[‪.‬‬
‫ד הענים‬ ‫העניים |‬ ‫א פתוח‪.‬‬ ‫ך א הרםאים‪.‬‬ ‫‪ 22‬הרסאין |‬ ‫י׳‪.‬‬ ‫ה ע‬ ‫ר ־‬
‫א ו‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫םראית העין |‬ ‫א עניים‪.‬‬
‫‪ 23‬םדעתי | ד חסר‪ .‬א קרובו‪.‬‬ ‫שם ן א חסר‪ .‬ויאםר | ך ויא׳ א יאסר‪.‬‬ ‫כיצד ן א כיזה צד‪.‬‬ ‫א עניים‪.‬‬
‫ב ו‬
‫ד בטול‪.‬‬ ‫בטל |‬ ‫ך א ספני‪.‬‬ ‫וספני |‬ ‫ד חסר‪ .‬א פתוח‪.‬‬ ‫זו |‬ ‫ך פאה‪.‬‬ ‫פיאה |‬ ‫ד בא וקח‪.‬‬ ‫א וטול |‬
‫ד א חסר‪.‬‬ ‫הוא |‬ ‫ד ואוסר א ויאסרו‪.‬‬ ‫ואו׳ |‬ ‫ך וטשםרי׳‪.‬‬ ‫‪ 24‬וטשטרין ן‬ ‫ב וייו תלויה בין השורות‪.‬‬
‫א פיאה‪.‬‬ ‫פאה |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫הוא ן‬ ‫א ועכשיו‪.‬‬ ‫עכשיו ן‬ ‫ך חסר‪.‬‬ ‫עכשיו ‪ . . .‬פאה |‬ ‫ד פאה‪.‬‬ ‫פיאה |‬
‫וספני ן‬ ‫א פחוח‪.‬‬ ‫באחרונה ן‬ ‫ד בא א ובא‪.‬‬ ‫ובוא |‬ ‫ך ועושי‪.‬‬ ‫ועושה |‬ ‫ד שנתנ־ א שנותנה‪.‬‬ ‫‪ 28‬שניתנה |‬
‫ד א חסר‪.‬‬ ‫היאך |‬ ‫ך אוסר א אוםרין‪.‬‬ ‫אום׳ |‬ ‫א ושבים‪.‬‬ ‫ושבין ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 26‬כיצד |‬ ‫ד א ספני‪.‬‬
‫ך סמנה א היםנו‪.‬‬ ‫ס»ו |‬ ‫ד א נתן‪.‬‬ ‫הניח |‬ ‫ך שדה‪.‬‬ ‫‪ 27‬שדהו |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫את |‬ ‫א פלוני‪.‬‬ ‫פלני ‪j‬‬
‫י ]יהי!‬ ‫יאמרו ן‬ ‫ד א מפני‪.‬‬ ‫‪ 28‬ומפני |‬ ‫ך א חסר‪.‬‬ ‫ונו׳ |‬ ‫ד א שהרי אסרה חורה‪.‬‬ ‫שכך כת׳ בתורה |‬
‫שלקיטחו | ד שלקיטותו‪.‬‬ ‫אעיס | ד א אף על סי‪.‬‬ ‫הרע | ‪ B‬הרעה‪.‬‬ ‫‪ 29‬סן | ך חסר‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ם ן‬ ‫את | ד‬ ‫אוםרין‪.‬‬
‫‪ 30‬אע־פ | ד א אף‬ ‫תאנים | ך התאנין א והחאינים‪.‬‬ ‫סכניסו לקיום ן א סיכגסו לקייום‪.‬‬ ‫כאחד | ד א כאחת‪.‬‬
‫כאחד | ד א כאחת‪.‬‬ ‫לקיטתן | ד לקיטותו‪.‬‬ ‫אין ן א ואין‪.‬‬ ‫שמכניסו | ד שםכנסין א ןשאין[ סיכנםן‪.‬‬ ‫על פי‪.‬‬
‫‪ 31‬תסרה פטורות | ד תמרא‬ ‫רטובות | ך רטיבות א רוטבות‪.‬‬ ‫או׳ ן ך אומר‪.‬‬ ‫יוסה בי ר׳ | ד א יוסי בר׳‪.‬‬
‫או׳ ן‬ ‫‪ 32‬בפיאה | ד בפאה‪.‬‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר‬ ‫א אלעזר‪.‬‬ ‫ד‬ ‫לעזר ן‬ ‫הפאה ן א הפיאה‪.‬‬ ‫פטורין‪.‬‬
‫דרך | ד ודרך‪.‬‬ ‫‪ 33‬לפיאה | ד לפאה‪.‬‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫ד‬ ‫אילו |‬ ‫וחלחלחין | ד חסר‪ .‬א וחלחלוחין‪.‬‬ ‫ד אוסרין א אום׳‪.‬‬

‫כאחד‬ ‫‪.29‬שלקיטתו‬ ‫כ ל ו מ ר ה ו ד ע ת ו ‪ ,‬קרובו <עיץ רות ר ב ה ב׳‪ ,‬א׳(‪.‬‬ ‫‪ .23-22‬ל ע נ י מ ד ע ת ו ‪.‬‬

‫‪.30‬ר ט ו ב ו ת‬ ‫וכוי‪ .‬ו כ ל ש א ץ ל ק י ט ת ו בזמן א ח ד ‪ ,‬או ש א ץ מ מ ם ו לקיום‪ ,‬םטור מן ה פ א ה ‪< .‬פיא מיד(‪.‬‬
‫‪ .32‬ה ש י ז ם י ן‪ .‬פ ר י‬ ‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ת מ ר ו ת לחות ו מ ל א ו ת שהיו גודרים אותן מן ה א י ל ן מ י ד א ח ר י בישולן‪.‬‬
‫ב נ ו ת ש ו ח ‪ .‬אילן שהיה ג ק ר א ת א ג ה ל ב נ ה ‪ ,‬ש ם ע מ מ י‬ ‫ד ו מ ה לשזיםים ש ל נ ו ‪ ,‬א ל א שהוא ק ט ן מ מ נ ו ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ו ח ל ח ל ח י ן ‪ .‬הוא ם ו ר ק ד ן שבמשנת כ ל א י ם ‪ ,‬והירושלמי מפרשו‪:‬‬ ‫לאורן הגדל בארץ ח ל ב ‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .33-32‬א י ל ו מ פ ס י ק י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ע י י ה ה פ ס ק הן‬ ‫נילבונא‪ ,‬מ מ ע י הקטניות ה נ א כ ל ו ת ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .33‬ו ה ש ל ו ל י ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ ת המים‪ ,‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬ ‫חשובות שתי שדות‪ ,‬ו א ץ מםרישץ מ ש ד ה ע ל ח ב ר ת ה ‪.‬‬
 ‫פאה פ״א‬ ‫‪44‬‬

‫ושביל הרבים הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים‪ ,‬הבור‪ ,‬והניר‪ ,‬וזרע‪ ,‬וקוצר‬
‫‪,‬‬
‫‪ 35‬לשחת‪ ,‬ושלשה תלמים של פתיח‪ ,‬ואמת המים שאינה יכולה ליקצר כאחת‪ .‬ר‬
‫יהודה או׳ אם עומד באמצע וקוצר מכאן ומכאן מפסיק‪ ,‬ואם לאו אץ מפסיק‪.‬‬
‫אכלה חגב‪ ,‬אכלה גוביי‪ ,‬קירםמוה נמלים‪ ,‬שברתה הרוח או בהמה‪ ,‬הכל‬
‫מודים שאם חרש מפסיק ואם לאו אינו מפסיק‪ .9 .‬קצר חציה ומכר את‬
‫הקצור‪ ,‬קצר חציה והקדיש את הקצור‪ ,‬נותן פאה מן האחד על הכל‪.‬‬
‫‪ «°‬המדרגות שהן גבוהות עשרה טפחים‪ ,‬נותן פאה מכל אחת ואחת‪ .‬ואם‬
‫היו ראשי שורות מעורבין‪ ,‬נותן פאה מאחת על הכל‪ .‬המארג חייב בתחלתו‬
‫וחייב בסופו‪ .10 .‬היו בו ארבעה או חמשה גפנים‪ ,‬בוצרן ומכניסן לתוך‬
‫ביתו‪ ,‬ופטור מן הפרט מן השכחה ומן הפיאה‪ ,‬וחייב בעוללות‪ .‬אם שייר‪,‬‬
‫נותן מן המשואר על מה ששייר‪ .‬והמידל נותן מן המשריר על מה ששייר‪.‬‬

‫‪ 37‬א כ ל ה ח ג ב‬ ‫‪ 35‬ואמה המים ו כ ו ‪ /‬פ״ב מ״ב; תו״כ קדושים פ״ב ה״ב; ירושלמי פ״ב ה״ב‪ ,‬י״ז ע״א‪.‬‬
‫‪ 38‬קלר חליה‬ ‫ו כ ו ‪ /‬פ״ב מ״ז; חו״כ הכ״ל פ״א ה״ו; יפוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬כו״ז ע״ד; בבלי מכחוח ע״א ב ‪/‬‬
‫« המארג‬ ‫« המדרגוח ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ב‪ ,‬י״ז ע״א‪.‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬כףו ע״א‪.‬‬
‫« והמידל ו כ ו ‪ /‬פ״ג מ״ג‪.‬‬ ‫« היו בו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ג ה״ג‪ ,‬י״ז ע״ג‪ .‬ועיין בפ״ג מ״ג‪.‬‬

‫כאחת |‬ ‫ד להקצר‪.‬‬ ‫‪ 85‬ליקצר |‬ ‫א חרע ]אחר[‪.‬‬ ‫חרע |‬ ‫‪ 34‬והניר וזרע | ד והזרע והניר ]אחד[‪.‬‬
‫א קוצר‬ ‫וקוצר מכאן ומכאן ן‬ ‫א אומי‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ך אמר ר׳ יהודה‪.‬‬ ‫|‬ ‫‪a‬‬ ‫‪ 3‬ר׳ יהודה אי׳‬
‫א וקירסמוה‪.‬‬ ‫ד קרסמוה‬ ‫קירסמוה |‬ ‫‪ 37‬נוב״ | ד א נובאי‪.‬‬ ‫אין | ד א אינו‪.‬‬ ‫מיכן ומיכן•‬
‫ד חצייה‪.‬‬ ‫חציה |‬ ‫ד א הקציר <ב־פ>‪.‬‬ ‫»‪ 3‬הקצור |‬ ‫שברתה | ד ושברתי א ושיברחו‪.‬‬ ‫נמלים ן א נמלין‪.‬‬
‫ד מדרגות שנבהן‬ ‫‪ 40‬המדרנות שהן נבוהות |‬ ‫א המשוייר‪.‬‬ ‫ד המשויר‬ ‫האחד |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫פאה |‬
‫הכל |‬ ‫ד נותנין‪.‬‬ ‫‪ 41‬נותן |‬ ‫ואס | א אם‪.‬‬ ‫פאה | א פיאה‪.‬‬ ‫ד עשרים‪.‬‬ ‫עשרה |‬ ‫א םדרינות שנבוהים‪.‬‬
‫ד ארבע‬ ‫ארבעה או חםשה |‬ ‫ד א לו‪.‬‬ ‫בי |‬ ‫ד חייב•‬ ‫‪ 43‬וחייב |‬ ‫א בחחילחו‪.‬‬ ‫בתחלחו ן‬ ‫ך פתוח‪.‬‬
‫סן השכחה |‬ ‫‪ 43‬ופטור ן א פכור‪.‬‬ ‫לתוך | ד ]ניתן[ לתוך‪.‬‬ ‫בוצרן | א ובוצרן‪.‬‬ ‫וחסש א ארבעה וחםשה‪.‬‬
‫ך בעוללו׳ א בעולילוח‪.‬‬ ‫בעוללוח |‬ ‫א חייב‪.‬‬ ‫וחייב |‬ ‫ד הפאה‪.‬‬ ‫הפיאה |‬ ‫ך א וסן השכחה ) א השיכחה(‪.‬‬
‫ד א הםשויר‪.‬‬ ‫הםשוייר |‬ ‫ד המודל‪.‬‬ ‫והמידל |‬ ‫א המשוייר‪.‬‬ ‫ד המשויר‬ ‫‪ 44‬הסשואר |‬ ‫ד ואם‪.‬‬ ‫אם |‬

‫ל ש ח ת ‪ .‬מפני‬ ‫‪ .35-34‬ו ק ו צ ר‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ז ר ע א ח ר )כני׳ כייע> ב א מ צ ע ה ש ד ה מ פ ס י ק ‪.‬‬ ‫‪ .34‬ו ז ר ע ‪.‬‬

‫שחייב ב פ י א ה ע ל השחת מ ע י ה ו ב י ה דווקא‪ ,‬ו א ץ כ א ן ה ת ח ל ת ק צ י ר ה ל ח י י ב א ת כ ל ה ש ד ה ב פ י א ה ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ת ל מ י ם ר ח ב י ם שעושים בני א ד ם ‪ ,‬כ ש מ ת ח י ל י ם ל פ ת ו ח א ת ה א ד מ ה ב ח ר י ש ה ר א ש ת ה ‪.‬‬ ‫פתיח‪.‬‬ ‫‪ .35‬ש ל‬
‫מ כ א ן מ ת ח י ל י ם ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה ש ל ה ל ן ‪ .‬והוא מ ב א ר ש א מ ה י כ ו ל ה ל י ק צ ר כ א ח ת‬ ‫ה מ י ם וכו׳‪.‬‬ ‫ואמת‬
‫מודים‬ ‫‪ .38-37‬ה כ ל‬ ‫פירושו שאינו י כ ו ל ל ע מ ו ד ב צ ד א ח ד ו ל ק צ ו ר ב צ ד שני‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א פ י ל ו ר י מ )בס״א מ׳ב(‪ ,‬ה ס ו ב ר ש ה ק ו צ ר ל ש ח ת מ פ ס י ק א פ י ל ו ב ל א חרש‪ ,‬מ צ ר י ך כ א ן‬ ‫וכו׳‪.‬‬
‫האחד‬ ‫‪ .39‬מ ן‬ ‫חרישה‪ ,‬שהרי א ץ כ א ן חיוב פ י א ה כ ל ל ‪ ,‬והויא ל ה כ ש ד ה שנזרעה ו ל א צ מ ח ה ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שהמדרטת עולות ע ל‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.41‬מעור בין‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מן המשוייר‪ ,‬כ ד ׳ ד ו כ י ׳ ע ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬
‫ה מ א ר נ וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ נ מ ר א ת שדהו‪ ,‬ו מ ח ל י ק ב צ ל י ם ל ח י ם לשוק ומקיים‬ ‫ה ה ר בשיפוע ובעיגולים‪.‬‬
‫ב י ת ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ת ו ך ביתו ל א כ י ל ה ו ל א‬ ‫‪ .43-42‬ל ת ו ך‬ ‫יבישץ ל ג ו ר ן ) ע י ץ פיג מיג(‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ב ע ו ל ל ו ת ‪ .‬שהרי‬ ‫וחייב‬ ‫‪.43‬ו פ ס ו ר וכוי‪ .‬מפגי ש א ץ ב צ י ר ה א ל א ע י מ לעשות יץ‪.‬‬ ‫לגיתו לעשותן יין‪.‬‬
‫‪ .44‬ו ה מ י ד ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫הן ש ל עניים מ ת ח י ל ת גידולן‪ ,‬ואיגן תלויות ב ד ע ת ו ש ל ב ע ה י ב ב ב צ י ר ה ‪.‬‬
‫ו ה מ י ד ל ב ב צ ל י ם שהוא שולף א ת ה ב צ ל י ם ש מ ת י ם כ ד י ל ת ת ריוח ל ש א ר ה ב צ ל י ם ע ל מנת שיתעבו‪ ,‬כ מ פ ו ר ש‬
‫נ ו ת ן וכוי‪ .‬מפני שעיקר ה ל ק י ט ה ה י א מפני ת ק נ ת הנשארים‪ ,‬ו א ץ כ א ן‬ ‫במשנתנו מ״נ מינ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫קצירה‪ ,‬והבצלים שהידל פטורים מן הפאה‪.‬‬
‫‪45‬‬ ‫פאה פ״א‬
‫‪45‬‬
‫אמ׳ ר׳ יהודה במה דברים אמורים במידל לשוק‪ ,‬אבל המידל לתוך ביתו‪ ,‬נותן‬
‫‪ .11‬המקטף ומכנים לתוך ביתו‪ ,‬אפי׳ כל שדהו‪ ,‬פטור‬ ‫מן המשואר על הכל‪.‬‬
‫מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה וחייב במעשרות‪ .12 .‬הכותב נכסיו לבניו‪,‬‬
‫וכתב לאשתו קרקע כל שהו‪ ,‬איבדה כתובתה‪ .‬אמ׳ ר׳ יוסי במה דברים‬
‫אמורים בזמן שקבלה עליה לשם כתובתה‪ ,‬אבל לא קבליה לשם כתובתה מה‬
‫‪50‬‬
‫שנתן נתן‪ ,‬וגובה כתובתה מן השאר‪ .13 .‬הכותב נכסיו לעבדו יצא בן חורץ‪,‬‬
‫שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורץ‪ .‬ר׳ שמעון או׳ הרי האומר כל נכסיי‬
‫נתונץ לפלוני עבדי חוץ מאחד מרובו שבהן לא אמ׳ כלום‪ ,‬חוץ מעיר פלנית‬
‫ושדה פלונית‪ ,‬אע״פ שאין שם אלא אותה שדה ואותה העיר‪ ,‬זכה עבד‬
‫זה בנכסים‪ ,‬וקנה עצמו בן חורץ‪ .‬וכשנאמרו דברים לפני ר׳ יוסה אמ׳‬
‫‪55‬‬
‫ש פ ת י ם ישק ]משיב[ ד ב ר י ם נ כ ו ח י ם ‪.‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪4 5‬‬

‫« המקנוף וכו ‪.‬‬ ‫ועיין ב מ ש נ ה הנ״ל‪.‬‬ ‫ילוש׳ פ״ג סה״ג‪ ,‬י״ז ע ״ ג‬ ‫א מ ׳ ל ׳ י ה ו ד ה וכו׳‪.‬‬
‫עיין להלן מ ע ש ר ו ח פ״ג ה ״ ה‬ ‫ל* וחייב ב מ ע ש ר ו ח ‪.‬‬ ‫ועיין בבה״א‪.‬‬ ‫ילוש׳ פ״ג ה״ג‪ ,‬י״ז ע״ג‪.‬‬
‫פ״ג מ״ז; ילוש׳ כ ח ו ב ו ח ס פ י ״ ב ‪ ,‬ל״ה ע״ג; ניכוין פ ״ ה שה״א‪ ,‬מ״ו לע״ד;‬ ‫ה כ ו ח ב וכו׳‪.‬‬ ‫ומש״ש‪.‬‬
‫פ״ג מ״ח; בבלי גינוין ח ׳ ב׳; שם מ״ב א׳; ב״ב קמ״נו ב׳;‬ ‫‪ 50‬ה כ ו ח ב וכו׳‪.‬‬ ‫א‪/‬‬ ‫ג‬ ‫בבלי ב ״ ק ל ״‬
‫ב‬

‫‪ 54‬ו כ ש נ א מ ר ו וכו׳‪ .‬ילוש׳ ס פ ״ ג ‪ ,‬י״ח ע״א‪.‬‬ ‫» ל ׳ שמעון וכו׳‪ .‬להלן ב״ב פ ״ ע י ״ א ‪.‬‬
‫ה‬ ‫שם ק״נ ב ‪/‬‬
‫משלי כ״ד‪ ,‬כ״ו‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫״ ש פ חי ם‬

‫‪4 5‬‬
‫בסידל לשוק | ד בםודל בשוק‪.‬‬ ‫דברים ן א דבר׳‪.‬‬ ‫במה דברים אמורים | ד בד־א‪.‬‬ ‫ד אמר א אי‪.‬‬ ‫א‪°‬׳ |‬
‫המקטף | ד א היה מקםף‪.‬‬ ‫ד א המשוייר‪.‬‬ ‫‪ 46‬המשואר |‬ ‫‪.‬‬ ‫ב ת ו ך‬ ‫ד בםודל בתוך א בםידל‬ ‫ה ס י י ל לתוך |‬
‫ד ופאה‬ ‫הפיאה |‬ ‫ד שכחה א שיכחה‪.‬‬ ‫השכחה |‬ ‫‪ 47‬וסן <ב'פ> | ך א חסר‪.‬‬ ‫ד אפלו א אפילו‪.‬‬ ‫אפ״ |‬
‫איבדה ן‬ ‫א שהוא‪.‬‬ ‫שהו ן‬ ‫ד והניח א ושייר‪.‬‬ ‫‪ 48‬וכתב |‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ת ו ם‬ ‫בסעשרו׳‪.‬‬ ‫ך‬ ‫במעשרות ן‬ ‫א ופיאה‪.‬‬
‫»‪ .‬שקבלהן‬ ‫‪ 49-48‬במה דברים אמורים | ד בריא א במה דבר׳ אמור׳‪.‬‬ ‫אמי | ך אטד א א׳‪.‬‬ ‫ד אבדה•‬
‫ד א קבלה‬ ‫קבליה |‬ ‫ד כתובת׳ א כתובה‪.‬‬ ‫כתובתה |‬ ‫א לשום‪.‬‬ ‫לשם ן‬ ‫עלי־‪.‬‬ ‫ד‬ ‫עליה |‬ ‫א שקיבלה‪.‬‬
‫מן השאר ן‬ ‫ד מוב׳ כתובת׳‪.‬‬ ‫‪ 80‬וגובה כתובתה |‬ ‫א לשום כתובה‪.‬‬ ‫לשם כתובתה ן‬ ‫) א קיבלה( ]עליהן‪.‬‬
‫או׳ הרי האוסר ן‬ ‫א בר‪.‬‬ ‫בן ן‬ ‫‪ 81‬שייר ן א ]אם! שייר‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב ר‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ך ן‬ ‫נ כ ס י ם ־‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫נ כ ס ץ‬ ‫א׳‬ ‫מ ש‬ ‫ד‬
‫א גתתי‪.‬‬ ‫‪ 82‬נתונין ן‬ ‫ד נכסיו א נכסי‪.‬‬ ‫נכס״ |‬ ‫ד אומ׳ האום׳ א אום׳ ]לעולם הוא בר חורין עד שיאםרן‪.‬‬
‫ד פלונית‬ ‫פלגיה |‬ ‫א א׳‪.‬‬ ‫אט׳ ן‬ ‫א שבהם‪.‬‬ ‫שבהן ן‬ ‫ד מרבוא א בריבוא‪.‬‬ ‫מרובו |‬ ‫ד לפלגי‪.‬‬ ‫למלוני |‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 84‬זה |‬ ‫ד א אף על פי‪.‬‬ ‫אעיפ |‬ ‫ך א !חוץ! משדה פלוני‪.‬‬ ‫‪ 83‬ושדה פלמית |‬ ‫א פלוני‪.‬‬
‫ד א יוסי‪.‬‬ ‫יוסה |‬ ‫לפני ן א בפני‪.‬‬ ‫ד דברי׳‪.‬‬ ‫דברים |‬ ‫כן ן א בר‪.‬‬ ‫וקנה ן א קגה‪.‬‬ ‫ד בנכסי־‪.‬‬ ‫בנכסים |‬
‫א ס‬
‫פ נכחים‪.‬‬ ‫נכוחים |‬ ‫ראפ‪.‬‬ ‫]משיב! ן כ־ה‬ ‫א יישק‪.‬‬ ‫‪ 86‬ישק ן‬ ‫ד אסר‪.‬‬ ‫' |‬

‫‪ .46‬ה מ ק ט ף וכו׳‪ .‬ו ד ו ו ק א ק צ י ר ה ו ד כ ו ו ת ה )כגון ע ק י ר ה ותלישה( מ ח י י ב ת ב ס א ה ‪ .‬ונקטו כ א ן ה כ נ ס ה ל ב י ת‬

‫במעשרות‪.‬‬ ‫‪ .47‬ו ח י י ב‬ ‫עימ ל א כ ו ל מ י ד ‪ ,‬מפני ש א ץ ד ר ך ל ק ט ו ף א ח כ ל ה ש ד ה לגורן‪ ,‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ל א ש ת ו וכו׳‪ .‬ל פ י גי׳ ד ו כ י ׳ ע ‪ ,‬א ץ הת״ק מ ז כ י ר‬ ‫‪ .48‬ו כ ת ב‬ ‫מפני ש ח מ ב מ ע ש ר אמו ב א מ ח מ ת ה ק צ י ר ה ‪.‬‬
‫ק ר ק ע וכו׳‪ .‬פירשו‬ ‫‪ .51‬ש י י ר‬ ‫כ א ן כ ת י ב ה כ ל ל ‪ ,‬א ל א שהניח או שייר לאשתו וכוי‪ ,‬והיא ל א מ י ח ת ה ‪.‬‬
‫ב ב ב ל י ש כ ל זמן ששייר ה א ד ץ ל ע צ מ ו זכות ב ת ו ך ה ש ט ר א ץ ה ע ב ד מ ש ת ח ר ר בנט זה מפני ש א ץ ה ו א‬
‫צ׳ל‪ :‬מ א ח ד מריבו‬ ‫מ ר ו ב ו וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .52‬מ א ח ד‬ ‫כ ר ו ת גיטא‪ ,‬כ ל ו מ ר א מ ו כ ר ו ת לגמרי מ ב ע ל י ו בגט זה‪.‬‬
‫) ‪ -‬מ ר י ב ו א ( ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ס ת ם א ת השיעור‪ ,‬ת ת ן רשות ליורשיו ל ב ח ו ר א ח ד מ ר י ב ו א מנכסיו ב כ ל מ ק ו ם שירצו‪,‬‬
‫)סיה״מ להר״מ(‪.‬‬ ‫ו ה ר י ה ם י כ ו ל י ם ל ב ח ו ר ח ל ק זה ב ע ב ד נופו‪ ,‬ת מ צ א ששייר ב ע ב ד ‪ ,‬ואמו משוחרר כ ל ל ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬ז כ ה ב ע צ מ ו ‪ ,‬שהרי א ף ד‪%‬א ב כ ל ל נכסים‪ .‬ו א ץ מתקיים ד ב ו ר כ ל נ כ ס י‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .54‬ב נ כ ס י ם‬
‫א ל א ב ע ב ד ב ל ב ד ‪ .‬ע י ץ בבה־א‪.‬‬
 ‫פאה פ״ב‬ ‫‪46‬‬

‫‪,‬‬
‫פרק ב‬
‫‪,‬‬
‫‪ .1‬נטל מקצת פאה וזרק על השאר‪ ,‬אץ לו בה כלום‪ .‬ר׳ מאיר אומ‬
‫קונסין אותו וגוטלין הימנו זו וזו‪ .2 .‬בעל הבית שנתן פאה לעניים‪ ,‬ובא עני‬
‫אחר ונטלה מאחוריהן הרי זה זכה‪ .‬שני עניים שהיו מתכשין על העמור‪ ,‬ובא עני‬
‫אחד ונטלו מאחוריהן הרי זה זכה‪ ,‬שאץ העני זוכה בלקט בשכחה ובפיאה‬
‫‪ 5‬עד שתפול לתוך ידו‪ .3 .‬פועלץ שהיו קוצרץ בתוך קופותיהן‪ ,‬הרי אילו‬
‫מעבירין אותן‪ .4 .‬לא יטול בעל הבית לקט מן העניים על מנת ללקוט מבין‬
‫העומרין‪ .5 .‬ר׳ יהודה אומר שחרית בעל הבית צריך שיאמר כל מה‬
‫שליקטו עניים )מבין( מן העומרין הרי זה הפקר‪ .‬ר׳ דוסה או׳ לעתותי ערב‪.‬‬
‫וחכמים או׳ הפקר אונםין הפקר שאץ אחריות לרמאץ‪ .6 .‬בעל הבית שנתן‬
‫‪ !°‬פאה לעניים‪ ,‬או׳ לו תן לנו מצד זה ונותן להם זו וזו הרי זו פיאה‪ .7 .‬פועלין‬
‫שהיו עושץ אצל בעל הבית‪ ,‬אינן רשאץ לנמור את כל השדה‪ ,‬אלא משירץ‬

‫! ככול וכו׳‪ .‬פ״ד מ״ג; ילוש׳ שם; גינוין פ״ח ה ״ ג מ״נו ע״ג; ב״מ פ״א ה״ד‪ ,‬ז׳ ע״ד; בבלי שם י׳‬
‫ל ר׳ יהודה וכו׳‪ .‬ילוש׳ מע״ש פ״ה ה״א‪,‬‬ ‫א׳‪ .‬ר׳ מאיי וכו׳‪ .‬ילוש׳ כאן פ״ד רה״ב‪ ,‬י״ח ע״א‪.‬‬
‫» בעל הביח וכו׳‪ .‬עיין בבלי ב׳׳ק כ״ח א׳‪.‬‬ ‫כ״ה סע״ד; םוכה פ״ד ה״ב‪ ,‬כ״ד ע״ב; בבלי ב״ק ס״נו א׳‪.‬‬

‫‪ 3‬אחר |‬ ‫א פיאה‪.‬‬ ‫פאה ן‬ ‫א ונוטל‪.‬‬ ‫ג ונוטלין |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אום׳ |‬ ‫א פיאה‪.‬‬ ‫‪ 1‬פאה ן‬

‫‪ 4‬העני |‬ ‫ד העטור‪.‬‬ ‫העטור |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 4-3‬שני ‪ . . .‬זכה |‬ ‫א םאחריהם‪.‬‬ ‫טאחוריהן ן‬ ‫א אחד‪.‬‬
‫ובפיאה | ך ובפאה ד א ]ובסלע של טציאה‬ ‫בשכחה ן א ובשיכחה‪.‬‬ ‫ב לוקט‪.‬‬ ‫זוכה ן כיה ד א•‬ ‫ך עני‪.‬‬
‫ד אלו‪.‬‬ ‫אילו |‬ ‫א לחוך‪.‬‬ ‫בתוך |‬ ‫א פועלים‪.‬‬ ‫פועלין ן‬ ‫א שתיפול‪.‬‬ ‫‪ 5‬שתפול ן‬ ‫<ד סשיאה([‪.‬‬
‫אוסר ן א אום׳‪.‬‬ ‫‪ 7‬העוםרין | ד העםרים‪ .‬ב סתום‪.‬‬ ‫סכין | ד סן‪.‬‬ ‫ללקוט | ד א ללקט‪.‬‬ ‫‪ 6‬אותן | ב א סתום‪.‬‬
‫א העוםרים‪.‬‬ ‫העוםרין | ד העסרים‬ ‫<םבין> | ד א חסר‪.‬‬ ‫עניים | ד העניים‪.‬‬ ‫א שילקטו‪.‬‬ ‫‪ 8‬שליקטו | ד שלקטו‬
‫ך אוטר‬ ‫אי |‬ ‫א וחכט׳‪.‬‬ ‫» וחכסים ן‬ ‫א לעותותי‪.‬‬ ‫לעתותי |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ך א דוסא•‬ ‫דוסה ן‬
‫א ונתן‪.‬‬ ‫ד נותן‬ ‫ונותן |‬ ‫א בצד ת ה ‪.‬‬ ‫סצד זה ן‬ ‫ד א אםרו‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א פיאה•‬ ‫‪ 10‬פאה ן‬ ‫א אוס׳‪.‬‬
‫ד א םשיירין‪.‬‬ ‫‪ 11‬סשירין |‬ ‫א פועלים‪.‬‬ ‫פועלין ן‬ ‫ך פאה‪.‬‬ ‫פיאה ן‬ ‫א זה‪.‬‬ ‫זו ן‬ ‫ך א זה תה‪.‬‬ ‫זו תו ן‬

‫‪ .2‬ש נ ת ן וכוי‪ .‬שנתן ל א ו דווקא‪,‬‬ ‫ב ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב פ י א ה ה מ ח ו ב ר ת שזרק ע ל י ה ‪.‬‬ ‫‪ .1‬א י ן ל ו‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫‪ .3‬מ ת כ ש י ן ‪.‬‬ ‫א ל א שהניח א ו ת ה לעניים מ י ו ד ע י ו ) ה ר ׳ מ ( ‪ ,‬או א פ י ל ו ז כ ה ל ק ל א קנו‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .4‬ו ב פ י א ה וכוי‪ .‬ו ב פ י א ה נ ו ב ס ל ע ש ל מציאה! וכוי‪ ,‬כני׳‬ ‫מ ת כ ת ש ץ ו מ ת ק ו ט ט י ן ע ל ה ע ו מ ר ‪ ,‬ו ל א זכו בו‪.‬‬
‫‪ .5‬ב ת ו ך ק ו פ ו ת י ה ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה י ו ק ו צ ר י ם ישר ל ת ו ך ה ק ו פ ה ‪ ,‬ו מ ת ע י ם עיי זה א ת‬ ‫כייעדוהר״מ‪.‬‬
‫‪ . 7 - 6‬מ ב י ן ה ע ו מ ר י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ע נ י י ם י ט ל ו א ת השיבולים שנשרו ב ש ע ת ה ע י מ ו ד ‪,‬‬ ‫נפילת הלקט לארץ‪.‬‬
‫‪ .8-7‬כ ל מ ה ש ל י ק ט ו וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬ש י ל ק ט ו ) כ נ י ׳ כי״ע‬ ‫כ ל ו מ ר ד ב ר שאץ לו ד ץ ל ק ט ‪ ,‬וחייב במעשרות‪.‬‬
‫ומקבילות(‪ ,‬כ ל ו מ ר ל ר ׳ י ה ו ד ה מ פ ק י ר בשחרית לפני ש ל ק ט ו העניים‪ ,‬מפני שאחרי ל ק י ט ת ם א ץ הוא י כ ו ל‬
‫‪ .8‬ל ע ת ו ת י ע ר ב ‪ .‬והוא מ פ ק י ר ד ב ר מםויים‪ ,‬מ ה ש ל ק ט ו כ ב ר ‪ .‬ו ל א ע ו ד‬ ‫ל ה פ ק י ר ד ב ר שאמו ברשותו‪.‬‬
‫‪ . 9‬ה פ ק ר א ו נ ם י ן וכוי‪.‬‬ ‫א ל א ש ע צ ה ט ו ב ה ק מ י ל ‪ ,‬ש ל א י ת פ ק ר ו העניים ל ל ק ט ה ר ב ה ) ת ו ס פ י ביק סיט א׳(‪.‬‬
‫ה ס ק ר א ת ם ץ ו כ ו ׳ ) כ ג י ׳ הירושלמי(‪ ,‬כ ל ו מ ר א ץ ה ס ק ר מ ח מ ת א ת ס ה פ ק ר גמור‪ ,‬שהרי ב ע ל כ ר ח ו‬ ‫אין‬ ‫צ״ל‪:‬‬
‫‪ .10‬א ו ׳ ל ו ת ן וכוי‪.‬‬ ‫ש א י ן א ח ר י ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל פ י שאץ א ח ר מ ת ה ר מ א ץ ע ל מ ו ‪.‬‬ ‫הואמפקיר‪.‬‬
‫צ״ל‪ :‬א מ ר ו לו ו כ ו ׳ ) כ ג י ׳ ד וכייע(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ב ע ה י ב ע ד י ץ ל א כ י ל ה א ת שדהו והניח פ י א ה ב ק צ ה ה א ח ד ‪ ,‬והעגיים‬
‫ה ר י ז ו פ י א ה ‪ .‬מפני שאץ פ י א ה א ל א ב ס ו ף ש ד ו ע ו ב ס ו ף ה ק צ י ר ה ‪ ,‬ו א ם‬ ‫בקשו שיתן ל ה ם ב ק צ ה השני‪.‬‬
‫‪ .11‬א י נ ן ר ש א י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬החיוב‬ ‫נתן ב ת ח י ל ה א פ י ל ו כשיעור י כ ו ל ל ה ו ס י ף ב ס ו ף ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫להניח פ י א ה ח ל א ף ע ל ה פ ו ע ל י ם ‪.‬‬
‫‪47‬‬ ‫פאה פ״ב‬
‫כדי פיאה‪ .‬ואינה פיאה עד שיפרישנה בעל הבית לשם פאה‪ .8 .‬עני שראה‬
‫כדי פיאה בין בתבואה בץ באילן‪ ,‬אץ רשיי ליגע בה‪ ,‬ואסורה משום גזל עד‬
‫‪,‬‬
‫‪ .9‬גוי שמכר קמתו לישראל לקצו ‪ ,‬חייב בפיאה‪.‬‬ ‫שתודע לו שהוא פאה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ישראל שמכר קמתו לגוי‪ ,‬פטור מן הפיאה‪ .‬ישראל וגוי שהיו שותפין בקמה‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫]חלקו של ישראל חייב וחלקו של גוי פטור‪ .‬ר שמע אומר ישראל וגוי שהיו‬
‫שותפין בקמה‪ [,‬פטור מן הפאה‪ .‬אימתי בזמן שהגוי ממחה‪ ,‬אבל אין הגוי ממחה‬
‫חייב בפיאה‪ .10 .‬גוי שמת ובזבזו ישראל את נכסיו‪ ,‬המחזיק במחובר לקרקע‬
‫חייב בכל‪ ,‬בתלוש מן הקרקע פטור מן הכל‪ .‬החזיק בקמה‪ ,‬פטור מן הלקט‬
‫‪20‬‬
‫מן השכחה ומן הפאה וחייב במעשרות‪ .11 .‬הלקט והשכחה והפאה של נכרי‬
‫חייב במעשרות‪ .‬אימתי בזמן שהגוי ממחה‪ ,‬אבל אץ הגוי ממחה הפקר גוי‬
‫הפקר‪ ,‬ופטור מן המעשרות‪ .12 .‬בעל הבית שנתן פאה לעניים‪ ,‬אין רשיי‬
‫שיאמר להן טלו זרע ותנו פשתן‪ ,‬טלו תמרים ותנו מכבדות‪ ,‬נשרו ואחר כך‬
‫הפרישן אין חייב משם פאה אלא זרע בלבד‪] .13 .‬ארבע[ מתנות בכרם‪,‬‬

‫‪1 2‬‬
‫«! גוי שמכר וכו׳‪ .‬עיין להלן פ״ג הי״נ‪ ,‬ספרי כי חלא פי׳‬ ‫ל ש ם פ א ה ‪ .‬עיין חר׳כ קדושים פ״א ה״נו‪.‬‬
‫» ישראל וגוי וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ד סה״ד‪ ,‬י״ח ע״ב‪ .‬ועיין להלן חרומוח פ״ב ה״י ומש״ש‪.‬‬ ‫רפ״ב‪ ,‬עמ׳ ‪.298‬‬
‫‪1 6‬‬
‫חו״כ קדושים ספ״א; ירוש׳ ה כ ״ ל ) ב מ ח ל ק ה ( ‪ .‬ועיין בבלי חולין קל״ה ב׳‬ ‫ר׳ שמע׳ אומר וכו׳‪.‬‬
‫פ״ד‬ ‫‪0‬־ הלקנו וכו׳‪.‬‬ ‫ירוש׳ קידושין פ״א ה״ה‪ ,‬ס ׳ ע״ל‪.‬‬ ‫« גוי שמח וכו׳‪.‬‬ ‫ולהלן פ״ג הי״ב‪.‬‬
‫עיין חו״כ קדושים פ״ג ה״ז‪ ,‬פ״ח סע״ב; ירוש׳‬ ‫‪ 23‬עלו זרע וכו׳‪.‬‬ ‫א‪/‬‬ ‫ז‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫יעץ‬ ‫ג‬ ‫סמ״ע; בבלי‬
‫בבלי חולין קל״א א׳‪.‬‬ ‫«־ ארבע מחכוח וכו׳‪.‬‬ ‫פ״ד ה״א‪ ,‬י״ח ע״א‪.‬‬

‫‪ 13‬פיאה |‬ ‫‪ 12‬כדי פיאה | ד כדי פאה‪ .‬שיפרישנה | ך שיפרשנה א שיפרישנו‪ .‬לשם פאה ן א לשום פיאה‪.‬‬
‫ד פאה‪ .‬בין באילן ן א ובין באילן‪ .‬אץ רש״ | ך א אינו רשאי‪ .‬ואסורה | ד ואסור׳ א אסורה‪ .‬םשום |‬
‫‪ u‬שתודע | ד שתיודע א שתיוודע‪ .‬שהוא | ד א שהיא‪ .‬פאה ן א פיאה‪ .‬שסכר | ד שססר‪.‬‬ ‫ד סשו׳‪.‬‬
‫‪ 16‬ישראל ן א וישראל‪.‬‬ ‫בפיאה | ך בפאה‪.‬‬ ‫לקצו׳ | ד ליקצר א לקצור‪.‬‬ ‫לישראל | א לישר׳‪.‬‬
‫‪] 17-16‬חלקו וכוי! ן הושלם עיפ ד א‪.‬‬ ‫שסכר | ד שססר‪ .‬לנוי ן א לנוי ]לקצור[‪ .‬הפיאה | ך הפאה‪.‬‬
‫‪ 17‬הפאה ן א הפיאה‪ .‬סםחה | ך מסח׳ א סםחא‪ .‬אבל ן א חסר‪.‬‬ ‫«! שמע׳ | ד ישסעאל‪ .‬אוסר ן א אן׳‪.‬‬
‫‪ 20‬סן‬ ‫‪ 18‬בפיאה | ד א בסאה‪ .‬נוי ן א נר‪ .‬ובזבזו ישראל ן א וביזבזו ישר׳‪.‬‬ ‫ממחה | ד א סםחא‪.‬‬
‫‪ 21‬במעשרות |‬ ‫הלקט והשכחה והפאה ן א ולקט ושכחה ופיאה‪.‬‬ ‫השכחה ופן הפאה ן א שיכחה ופיאה‪.‬‬
‫ד בםעשרר‪ .‬ממחה | ד א ממחא‪ .‬אבל ן א חסר‪ .‬ממחה | ך ממחי א ]‪6‬ס!ץא[ טםחא‪ .‬הפקר | ד הפק׳‪.‬‬
‫‪ 23‬להן ‪ . . .‬וחנו ‪ . . .‬טלו ן א להם ‪ . . .‬וטלו ‪. . .‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪ 22‬פאה ן א פיאה‪ .‬רש״ | ך א‬
‫ר ש א‬ ‫ני' | א הנוי‪.‬‬
‫‪2 4‬‬
‫]ארבע[ | כיה ד א•‬ ‫אין | ד א אינו‪ .‬משם | ד א משום‪ .‬פאה ן א פיאה‪ .‬זרע ן א הזרע‪.‬‬

‫‪ .13‬א י ן ר ש י י וכו׳‪ .‬שמא עדיין ל א‬ ‫‪ .12‬ל ש ם מ א ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א מ ה ק ד ו ש ה מ א ל י ה כ ל ק ט ו ב ש כ ח ה ‪.‬‬

‫‪ .17‬פ ט ו ר מ ן ה פ א ה ‪ .‬ב ת ו ׳ כ‬ ‫‪.14‬ח י י ב ב פ י א ה ‪ .‬שהרי חובת ה פ י א ה היא ב ק מ ה ‪.‬‬ ‫ק ר א ו ל ה שם‪.‬‬
‫ש ה ג ו י מ מ ח ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ץ הנוי מניח ל י ש ר א ל‬ ‫מ מ ע ט ל י ה מן ה כ ת ו ב ‪ ,‬ש ד ך ו ל א שותף ע ם הנוי‪.‬‬
‫ש י ת ע ס ק ב ח ל ק ו ) ש ל ישראל( כ מ ו ב ש ל ע צ מ ו ב ל ב ד ‪ ,‬א ב ל א ם ל א א י כ פ ת לו לגוי א ם ה י ש ר א ל עושה ב ח ל ק ו‬
‫‪ .19‬פ ט ו ר‬ ‫כ מ ו שהוא ר ו צ ה ‪ ,‬ה ר י זה כ א י ל ו קנו ע־מ ל ח ל ו ק ‪ ,‬ומתחייב ח ל ק י ש ר א ל ב פ י א ה ‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫מ ן ה ל ק ט וכו׳‪ .‬שהרי ל א ק נ ה א ת ה ק ר ק ע ש ב ץ השבלים‪ ,‬ושבלים ב ו ד ד ו ת א מ ן מתחייבות ב פ י א ה ו ב ל ק ט ‪.‬‬
‫‪ .21‬ח י י ב וכו׳‪ .‬מפגי ש א ץ קגיץ לגוי באיי ל ה פ ק י ע מ י ד י מעשרות‪ ,‬או שחייב מ ד ר ב נ ן ‪ .‬א י ן‬ ‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ה ג ו י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמניח ל כ ל א ד ם לזכות במתנות עניים שהניח פ ט ו ר מן המעשר‪ ,‬משום שיש לו קניץ גכסים‬
‫‪ . 23‬ט ל ו ז ר ע וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם י ל ו א ם הרוח הוציאה א ת הזרע מקני הסשתן א ח ר י‬ ‫והפקרו הפקר‪.‬‬
‫מ כ ב ד ו ת ‪ .‬כלומר‪ ,‬כפות התמרים‪.‬‬ ‫ה ה פ ר ש ה ‪ ,‬שהרי כ ב ר זכו העניים בפשתן‪.‬‬
 ‫פאה פ״ב‬ ‫‪48‬‬

‫פרט שכחה ופאה ועוללות‪ .‬שלש בתבואה‪ ,‬לקט שכחה ופאה‪ .‬שתים באילן‪,‬‬
‫שכחה ופאה‪ .‬כל אלו אץ בהם משם טובה‪ .‬אפי׳ עני שבישראל מוציאץ אותו‬
‫מידו‪ .‬ושאר מתנות כהונה‪ ,‬כנון הזרוע והלחיים והקבה‪ ,‬יש בהן משם טובה‪,‬‬
‫ונותנן ל כ ל כהן שירצה‪ .‬אץ מוציאץ לא של כהן מכהן ולא של לוי מלר‪.‬‬
‫‪ .14‬אי זהו לקט‪ ,‬זה הנושר בשעת הקציר ובשעת התלישה‪ .‬ר׳ יוםה אומ׳ אץ‬
‫לקט אלא הנושר בשעת הקצירה בלבד‪ ,‬שנ׳ ו ל ק ט ק צ י ר ך ל א ת ל ק ט ‪.‬‬
‫‪ .15‬שמלת שבקמה הרי היא של בעל הבית‪ ,‬שבקציר‪ ,‬הרי היא של עניים‪.‬‬
‫חציה בקמה וחציה בקציר‪ ,‬נוטלה ומשליכה לאחוריו‪ ,‬שספק לקט לקט‪.‬‬
‫‪ .16‬חורי נמלים אסורץ משם גזל‪ ,‬ואם הפקירן בעל הבית מותרי׳ משום גזל‪.‬‬
‫ר׳ שמעץ בן לעזר או׳ אם היו נזיקץ אסורין משום גזל‪ .17 .‬בעל הבית שנתן‬
‫כליבה לעני למלות לו מים‪ ,‬אץ בו משום לקט שכחה ופיאה‪ ,‬וחייב במעשרות‪.‬‬

‫‪ 26‬א פ י ׳ עני וכו׳‪.‬‬ ‫עיין ירוש׳ כאן פ״א ה״ה‪ ,‬נףז ע״ג‪ ,‬וחולין הכ״ל‪.‬‬ ‫״ שהים באילן וכו׳‪.‬‬
‫עיין חו״כ קדושים ספ״ב‪ ,‬פ״ז סע״ד; בבלי גיעין י״ב א׳; משכחכו פ״ח מ״ח וירוש׳ ספ״א‪.‬‬
‫במשכחכו‬ ‫ועיין‬ ‫הנ׳׳ל‪.‬‬ ‫חולין‬ ‫‪;214‬‬ ‫עמ׳‬ ‫קס״ה‪,‬‬ ‫פי׳‬ ‫שופכוים‬ ‫ספרי‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫מוליאין‬ ‫« אין‬
‫ועיין‬ ‫ב׳‪.‬‬ ‫ל״ה‬ ‫ביצה‬ ‫בבלי‬ ‫מ״י;‬ ‫פ״ד‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫לקנו‬ ‫זהו‬ ‫״ אי‬ ‫פ״ו מ״ד‪.‬‬ ‫ודמאי‬ ‫ספ״א‬
‫ירוש׳‬ ‫הכ׳׳ל;‬ ‫וחו׳כ‬ ‫א׳‬ ‫חולין קל״ז‬ ‫עיין‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫‪ 30‬הקלירה‬ ‫ע״ל‪.‬‬ ‫פ״ז‬ ‫ה״ה‪,‬‬ ‫פ״ב‬ ‫חר׳כ‬
‫פ״ד סמי״א;‬ ‫״ ש ס פ ק לקנו וכו׳‪.‬‬ ‫י ק ר א י״נו‪ ,‬ע׳‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫ולקנו‬ ‫פ״ד ה״ז‪ ,‬י״ח ע״ג‪.‬‬
‫ועיין בירוש׳ ספ״ד‪ ,‬י״ח‬ ‫הו׳כ קדושים פ״ג ה״ז‪ ,‬פ״ח רע״ג; ספרי כי חצא פי׳ רפ״ג‪ ,‬ע מ ׳ ‪.300‬‬
‫פ״ד מי״א; חולין הנ״ל‪.‬‬ ‫‪ 33‬חורי נמלים וכו׳‪.‬‬ ‫ע״ג‪ ,‬ובבלי חולין קל״ל א׳‪.‬‬

‫לקט שכחה ופאה‬ ‫שלש ן א ושלש‪.‬‬ ‫‪ 28‬פרט שכחה ופאה ועוללות ן א הפרט והשיכחה והפיאה והעולילות‪ .‬פחוח‪.‬‬
‫בהם סשם |‬ ‫אלו ן א אילו‪.‬‬ ‫‪ 26‬שכחה ופאה ן א השיכחה והפאה‪.‬‬ ‫שתים | א הלקט והשיכחה והפיאה ושתים‪.‬‬
‫‪ 27‬טידו |‬ ‫ד א את ןשלל[‪.‬‬ ‫אותו |‬ ‫א מוציא‪.‬‬ ‫סוציאין ן‬ ‫ד ואפלו א אפילו‪.‬‬ ‫אמי׳ |‬ ‫ד א בהן משום•‬
‫ושאר מתנות‬ ‫א מידו ןמעשר עני אין בה משום טובה אפילו עני שבישר׳ מוציא את שלו מחחת ידו[• ב פחוח‪.‬‬
‫ך ונוחנין‪.‬‬ ‫‪ 28‬ונותנן ן‬ ‫ד משו׳ א משום‪.‬‬ ‫משם |‬ ‫א והקיבה‪.‬‬ ‫והקבה |‬ ‫א מתנות כהונה ולויה‪.‬‬ ‫כהתה ן‬
‫ד א איזהו•‬ ‫‪ 29‬אי זהו |‬ ‫ב סתום‪.‬‬ ‫ד ללוי•‬ ‫מלוי |‬ ‫ד משל‪.‬‬ ‫של |‬ ‫ד לכהן‪.‬‬ ‫סכהן |‬ ‫ד משל‪.‬‬ ‫של |‬
‫‪ 30‬ועושר |‬ ‫אומי | ד אוסר‪.‬‬ ‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬ ‫התלישה ן א תלישה‪.‬‬ ‫הקציר | א קצירה‪.‬‬ ‫זה ן א חסר‪.‬‬
‫ו‪ 8‬שבולת |‬ ‫ב סתום‪.‬‬ ‫תלקט |‬ ‫א לקט‪.‬‬ ‫ולקט |‬ ‫ד שנאסר‪.‬‬ ‫»׳ |‬ ‫א קצירה‪.‬‬ ‫הקצירה ן‬ ‫א נושר‪.‬‬
‫‪ 32‬חציה ‪. . .‬‬ ‫ד הו׳‪.‬‬ ‫היא |‬ ‫א ושבקציר‪.‬‬ ‫שבקציר |‬ ‫ד שבשקסה א של קסה‪.‬‬ ‫שבקסה |‬ ‫א שיבולת‪.‬‬
‫ך א סותרין‪.‬‬ ‫סותרי׳ ן‬ ‫ד א משום‪.‬‬ ‫‪ 33‬סשם |‬ ‫ד א לאחריו‪.‬‬ ‫לאחוריו |‬ ‫ד חצייה ‪ . . .‬וחצייה‪.‬‬ ‫וחציה |‬
‫נזיקין | ך פיקדון א נקררן ןנזחין[•‬ ‫א י | ד אוסר‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫לעזר ן ך אלעזי א אלע׳•‬ ‫‪ 34‬שםעון ן א שסע׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫ד סי׳‪.‬‬ ‫סיס |‬ ‫א לםלאות‪.‬‬ ‫ד לסלאת‬ ‫לסלות |‬ ‫א כליכא‪.‬‬ ‫‪ 35‬כליבה ן‬ ‫ד הבי׳‪.‬‬ ‫הבית |‬
‫ד ופאר‪ .‬וחיי׳ בסעשרי‪ .‬כ ד סתום‪.‬‬ ‫ופיאה וחייב במעשרות |‬ ‫ד משו׳‪.‬‬ ‫משום |‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש י ע כ ב ם ב ש ב י ל מכיריו וקרוביו ב ל ב ד ‪ ,‬או ל י ד י ד י ו שיכירו ל ו ט ו ב ה ב ע ד‬ ‫טובה‪.‬‬ ‫‪ .26‬מ ש ם‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ק ו מ ה מ ו כ י ח ע ל י ה שנשרה א ח ר ה י ד ו א ח ר‬ ‫ש ב ק מ ה וכוי‪.‬‬ ‫‪.31‬ש ב ו ל ת‬ ‫מ ס י ר ת המתנות‪.‬‬
‫‪ .32‬ו מ ש ל י כ ה וכוי‪ .‬מפני ש ל ק ט ה י א ב ע ו י ב ה ו ל א מ ת מ ה ‪.‬‬ ‫ה מ נ ל ‪ ,‬ו ה י א ל ב ע ל ה ב י ת ‪ ,‬כמשנתנו פ״ד מ״י‪.‬‬
‫‪ . 3 5‬כ ל י ב ה וכוי‪ .‬ב כ י ״ ע ‪ :‬כ ל י כ א ‪ .‬והנר״א ר ל מניה‪:‬‬ ‫וכוי‪ .‬ל א י ד ע ת י פירושו‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫‪.34‬נזיקין‬
‫כ ר י כ ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנ«ן א ל ו מ ה ק ט נ ה לעני כ ד י ש י מ ל א ל ו מ י ם ב ש כ ר ה ‪ ,‬ו ל א נחשדו ב ע ל י בתים ש י פ ר ע ו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬העני צ ר י ך ל ה פ ר י ש ‪ ,‬מפני שנתן לו ש ב ל י ם שעדיין ל א‬ ‫ו ח י י ב וכוי‪.‬‬ ‫ח ו ב במתנות עניים‪.‬‬
‫נטבלו‪.‬‬
‫‪49‬‬ ‫פאה פ״ב‬
‫‪ .18‬עניים המחזרין בין הגרנות מעשרץ ונותן להם‪ .‬הצנועץ מוציאץ בידן‬
‫מעות‪ ,‬בדברים הנאכלין‪ ,‬ונותנין לו דבר מיעט כדי שיאכלנו עד שלא יגע‬
‫לעיר‪ .‬ושאר כל מתנות עניים שבשדות שאץ העני מקפיד עליהן‪ ,‬הרי אילו‬
‫של בעל הבית‪ .19 .‬מאימתי שורפין קשץ שבשדות‪ ,‬בשדה לבן עד הפסח‪,‬‬
‫‪40‬‬
‫בשדה אילן עד ראש השנה‪ ,‬מפני גזל אדם ובהמה‪ .‬בשדה בית השלחין מיד‬
‫דברי ר׳ יהודה‪ .‬וחכמים או׳ בשדה לבן עד העצרת‪ ,‬בשדה אילן עד ראש‬
‫השנה‪ ,‬מפני גזל אדם ובהמה‪ ,‬בשדה בית השלחין מיד‪ .20 .‬המרבץ את שדהו‬
‫כדי שלא יכנסו עניים לתוכו‪ ,‬אם היה הזיקו מרובה על של עניים מותר‪ ,‬ואם‬
‫היזק העניים מרובה על שלו אסור‪ .‬ר׳ יהודה או׳ בין כך ובין כך מלקט ומניח‬
‫‪45‬‬
‫על גבי גדר‪ ,‬והעני בא ונוטל את שלו‪ .21 .‬השובלין שבקשץ ושבשדות הרי‬
‫אילו של בעל הבית‪ .‬אמ׳ ר׳ עקיבה בזו נהגו בעלי בתים עין יפה‪.‬‬

‫« ר׳ יהודה א ף ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל; שם‬ ‫« המרכז ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״ג‪ ,‬י״כן ע״א‪.‬‬
‫כ׳ ע״ב‪.‬‬ ‫פ״ז ה״ה‪,‬‬

‫ד א בידם‪.‬‬ ‫בידן |‬ ‫הצנועין ן א והצגועין‪.‬‬ ‫ף א וגותנין‪.‬‬ ‫ונותן |‬ ‫‪ 88‬הסחזרין | א ןשהיון סחזירין‪.‬‬

‫ד א סועט‪.‬‬ ‫םיעט |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫לו |‬ ‫הנאכלין ן א הנאכלים‪.‬‬ ‫ד בדברי׳ א ודברים‪.‬‬ ‫‪ 37‬בדברים |‬
‫י נ‬
‫ך אלו‪.‬‬ ‫אילו |‬ ‫א עליהם‪.‬‬ ‫עליהן ן‬ ‫א עני‪.‬‬ ‫עניים ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 88‬כל ן‬ ‫ד א יגיע‪.‬‬ ‫ע |‬
‫‪ 40‬אילן |‬ ‫ד א עצרת‪.‬‬ ‫הפסח |‬ ‫ך האילן א אילן‪.‬‬ ‫לבן |‬ ‫א הקשין שבשורות‪.‬‬ ‫קשין שבשדות |‬
‫ד וחכסי־‬ ‫‪ 41‬וחכםים או׳ |‬ ‫בשדה ן א חסר‪.‬‬ ‫ך א חסר‪.‬‬ ‫ספני ‪ . . .‬ובהסה |‬ ‫ד הלבן א לבן‪.‬‬
‫המרבץ |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 42‬בשדה ן‬ ‫א עצרת ובשדה‪.‬‬ ‫העצרת בשדה ן‬ ‫אוסי־ין א וחכס׳ אום׳‪.‬‬
‫ד החקו‪.‬‬ ‫הזיקו |‬ ‫א לתוכה‪.‬‬ ‫לתוכו ן‬ ‫ד גכגסו‪.‬‬ ‫יכגסו |‬ ‫ד א עד‪.‬‬ ‫‪ 43‬כדי |‬ ‫א המרביץ‪.‬‬
‫‪ 45‬גבי ן א חסר‪.‬‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫או־ |‬ ‫העניים ן א ןשל[ עגיים‪.‬‬ ‫ד הזיק‪.‬‬ ‫‪ 44‬התק |‬ ‫ואם | א אם ]היה ן‪.‬‬
‫ג‬
‫ושבשדוח |‬ ‫ד השיבלין א שובלין‪.‬‬ ‫השובלין |‬ ‫ב ר א סתום‪.‬‬ ‫שלו |‬ ‫והעני ן א ועני‪.‬‬ ‫ד א הגדר‪.‬‬ ‫י־י |‬
‫ד א עקיבא•‬ ‫עקיבה |‬ ‫ך אסר‪.‬‬ ‫אם׳ |‬ ‫ד הבי׳‪.‬‬ ‫הבית |‬ ‫ך אלו‪.‬‬ ‫« אילו |‬ ‫א ושבשורות‪.‬‬

‫‪.37‬מעות‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ p ,‬ה ד ץ שיתנו לעניים המסייעין ל ב ע ה ׳ ב בגורן ח ו ל ץ מתוקנץ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.36‬מעשדין‬

‫ה נ א כ ל י ן ‪* .‬״ל‪:‬‬ ‫בדברים‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הצנועים מ ק פ י ד י ם ש ל א ל מ ס ו ר לע־ה א ו כ ל י ם ה מ ק ב ל י ם ט ו מ א ה ‪.‬‬
‫‪ .38‬ו ש א ר‬ ‫ו ד ב ר י ם ) כ נ י ׳ כייע( וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ב ר י ם ה נ א כ ל י ם כמות שהם‪ ,‬כ ד י שיאכלו מ י ד ‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪ .39‬מ א י מ ת י ש ו ר ם י ן וכו׳‪.‬‬ ‫כ ל וכו׳‪ .‬חוור להטיז‪ :‬חורי נ מ ל י ם וכו׳‪ ,‬א ב ל שאר כ ל מתנות עניים וכו׳‪.‬‬
‫נ ר א ה ש ב ר י י ת א זו ה י א כ ר י ע ב ס ו ף ם י ר ק ץ ה ס ו ב ר ש ב ע ל י בתים נהגו ע ץ י פ ה ב ש ב ל י ם ומניחים א ו ת ם לעניים‪.‬‬
‫ה פ ס ח ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מניחץ אותם ע ד ה פ ס ח ‪ ,‬ו א ח י כ מ ת ח י ל י ם לחרוש א ת ה ש ד ה ‪ ,‬ושורפים א ת הקש לשם ז ב ל ‪.‬‬ ‫עד‬
‫‪ .40‬ב ש ד ה א י ל ן וכוי‪ .‬צ ל האילנות מ ‪ p‬ע ל ה ק ר ק ע ש ל א תתייבש ו ת ת ק ש ה ‪ ,‬ו א ץ צ ו ר ך לחרוש א ת ה א ד מ ה ‪,‬‬
‫ב י ת ה ש ל ח י ן וכו׳‪ .‬ש ד ה ששותה מי שלוחים שמשקץ א ו ת ה בידים נחרשת מ י ד א ח ר י‬ ‫א ל א א ח ר י ר״ה‪.‬‬
‫ש ל א וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ע ד ש ל א וכו׳ )כני׳ ד וכי׳ע(‪.‬‬ ‫‪ .43‬כ ד י‬ ‫ה ק צ י ר ה ‪ ,‬שהרי ה י א עושה פירות ת ד י ר ‪.‬‬
‫‪ .45‬ו ש ב ש ד ו ת וכוי‪ .‬מ ר א ה שצ״ל‪ :‬ושבשורות ) מ י ׳ כי־ע ו ה ר א ב ׳ ד ( ‪ ,‬ו ה י י נ ו ה ש ב ל י ם שנשרו בשעת ה ע י מ ו ד‬
‫ת ש א ר ו ב ץ השורות‪ ,‬ו ה ר י א ץ ל ק ט א ל א מ ו ש ר ו ת ב ש ע ת ק צ י ר ה ‪.‬‬
 ‫פאה פ״ג‬ ‫‪50‬‬

‫פרק ג׳‬
‫‪ .1‬המקבל שדה לקצור‪ ,‬לא ילקט בנו אחריו‪ .‬ר׳ יוסי או׳ ילקט בנו‬
‫אחריו‪ .‬אבל העריסץ )והעבודות( והחכורות והמוכר קמתו לחברו לקצור‪,‬‬
‫ילקט בנו אחריו‪ .‬היו שם עניים שאינן ראויץ ללקט‪ ,‬אם יכול בעל הבית‬
‫למחות בידן ממחה‪ ,‬ואם לאו מניחן מפני דרכי שלום‪ .‬אין שוכרץ פועלי גרם‪,‬‬
‫לפי שאין פקיעין בלקט‪ .‬אין נותנין מעשר עני לעניי נרם‪ ,‬אבל נותנין להן חולץ‬
‫מתוקנץ לשם טובה‪ .‬בעל הבית שהיה עומד בעיר‪ ,‬א׳ יודע אני שהפועלץ‬
‫שכיחין את העומר במקום פלוני‪ ,‬ושכחוהו אין שכחה‪ .‬ר׳ שמעון בן יהודה או׳‬
‫משום ר׳)יהודה( שמעץ אפי׳ אחרים עוברין בדרך וראו את העומר ששכחוהו‪,‬‬
‫אין שכחה‪ ,‬ר׳ שמעץ בן יהודה או׳ משם ר׳ שמעץ אפילו אחרים עוברץ‬
‫בדרך וראו את העומר ששכחוהו פועלץ‪ ,‬אץ שכחה עד שישכחוהו כל אדם‪.‬‬
‫ר׳ יהודה או׳ העושה כל שדהו עומרים‪ ,‬מעמר להן כמעמר לנדיש‪ ,‬חררה‬
‫בגדיש‪ .‬מודים בית שמיי ובית הלל שאם הפקיר לאדם ולא לבהמה לישראל‬

‫« אין שוכרין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ז‪,‬‬ ‫! המקבל ו כ ו ‪ /‬בבלי ב״מ י״ב א ‪ /‬ועיין במשנתנו פ״ה מ״ו‪.‬‬
‫« בעל הביס ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ו‪ ,‬י״כו ע״א; מעשרוח פ״ג ה״ח נ ׳ ע״ד; בבלי ב״מ י״א א ‪/‬‬
‫׳‬ ‫י״ז סע״א‪.‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫י ‪/‬‬
‫העושה ו כ ו ‪ /‬עיין פ״ה מ״ח‪.‬‬ ‫ועיין במשנחנו פ״ה מ״ז ובספרי כי הלא פ רפ״ב‪ ,‬עמ׳ ‪.299‬‬
‫‪ !2‬ולא לבהמה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬י״נו ע״ב‪ .‬ועיין במשנחנו רפ״ו‪.‬‬

‫ך א חסר‪.‬‬ ‫)והעכורות( ן‬ ‫ד א האריסין‪.‬‬ ‫העריסין |‬ ‫ך חסר‪.‬‬ ‫צ אבל |‬ ‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫‪ 1‬אוי |‬

‫ה‬
‫היו ן כ־ה ד א‪ .‬ב ה י •‬ ‫ד סלקט‪.‬‬ ‫‪ 3‬ילקט |‬ ‫ד חסר‪ .‬א לחבירו‪.‬‬ ‫לחברו |‬ ‫ד והחכירות‪.‬‬ ‫והחכורות |‬
‫‪ 5‬מאין |‬ ‫ב ד א פתוח‪.‬‬ ‫שלום |‬ ‫א םםחא ]בידן[‪.‬‬ ‫ססחה ן‬ ‫ד בידם‪.‬‬ ‫* בידן |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫ללקט |‬
‫טובה |‬ ‫‪ 8‬לשם ן א לשום‪.‬‬ ‫לעניי | ד לעני‪.‬‬ ‫ב שני‪.‬‬ ‫עני | כיה ד א•‬ ‫פקיעין | ד בקיאין‪.‬‬ ‫ד א שאינן‪.‬‬
‫את ן א חסר־‬ ‫‪ 7‬שכיחין | ד שכחין א שוכחין‪.‬‬ ‫שהפועלין ן א שהפועלים‪.‬‬ ‫א' | ד ואטר א ואם׳‪.‬‬ ‫ב פתוח•‬
‫שכחה | ד שכחה ]היה עופ׳ בשדה ואסר יודע‬ ‫אין | ד א הרי זה ) א זו(‪.‬‬ ‫פלוני | ד סלני•‬ ‫העוטר | א עוטר‪.‬‬
‫‪ 9-7‬ר׳ שטעון ‪ . . .‬שכחה |‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫אני שהפועלי׳ שוכחי׳ אח העוסר ושכחוהו אינה שכחה[‪.‬‬
‫ך אינה‪.‬‬ ‫אין ן‬ ‫א פועלים‪.‬‬ ‫‪ 10‬פועלין ן‬ ‫ד א פשום‪.‬‬ ‫םשס |‬ ‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫• או׳ |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬
‫םעסר ן ך א ו ס ע ס ר ‪.‬‬ ‫עוםרים ן ך עוםרין‪.‬‬ ‫״ או׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫שישכחוהו ן א ששכחוהו‪.‬‬ ‫שכחה | א שיכחה‪.‬‬
‫ך א שםאי‪.‬‬ ‫שסיי ן‬ ‫א לנדיש‪.‬‬ ‫‪ 12‬בנדיש ן‬ ‫ד לחררה א וההרה ]חודר[‪.‬‬ ‫חררה |‬ ‫ד בהן‪.‬‬ ‫להן |‬
‫א הילל‪.‬‬ ‫הלל ן‬

‫ו‪ .‬ל א י ל ק ט וכוי‪ .‬כ ל ו מ ד ‪ ,‬בנו ק ט ן ‪ ,‬מ פ נ י שזוכה ל א ב י ו ‪ ,‬ו א ב מ א ס ו ר ב ל ק ט מפני שיש לו ח ל ק ב ת ב ו א ה •‬
‫א ח ר י ו ‪ .‬וסירשו ב ג מ ר א שר׳ יוסי ס ו ב ר שעשו כ א ן א ת שאמו זוכה כ ז ו כ ה ‪ ,‬ו ה ק ט ן ז ו כ ה מ ת ח י ל ה‬ ‫‪ .2-1‬ב נ ו‬
‫ה ע ר י ם י ן וכוי‪ .‬מ ב א ר א ת משנתנו )פיה מיו(‪ :‬ל א ישכור‬ ‫‪ .2‬א ב ל‬ ‫ל ע צ מ ו ‪ ,‬ו ה ר י לו א ץ ח ל ק ב ת ב ו א ה ‪.‬‬
‫א ד ס וכוי‪ ,‬ו ד ו ו ק א ב פ ו ע ל א ס ו ר לשוכרו עימ ש י ל ק ט בנו אחריו‪ ,‬שיש לחשוש ש ב ש ב י ל זה פ ח ת לו ה פ ו ע ל משכרו‪,‬‬
‫ת מ צ א ב ע ה י ב פ ו ר ע חובו במתנות עניים‪ ,‬א ב ל ב א ר י ם מ ו ת ר ‪ ,‬משום שעשו א ת שאמו ז ו כ ה כ ז ו כ ה ) ו כ ר ׳ יוסי ל ע י ל (‬
‫‪.7‬אין שכחה‪.‬‬ ‫‪ . 5‬פ ק י ע י ן ‪ .‬כלומר בקיאץ‪.‬‬ ‫ו ה ק ק זוכה ל ע צ מ ו ‪ ,‬וחשש ש ל ה פ ח ת ת ש כ ר א ץ כאן‪.‬‬
‫מפני שאץ ש כ ח ה ב ע י ר ‪ ,‬א ם ל א ש כ ח לפני כן ב ש ד ה ‪ .‬ומכיון שזכר ב ע י ר ‪ ,‬א פ י ל ו ש כ ח א ח י כ א ץ כאן ש כ ח ה ‪.‬‬
‫ע ו מ ר י ם וכוי•‬ ‫שדהו‬ ‫‪.11‬כל‬ ‫ש מ ע ו ן וכוי‪ .‬נוםחא כ פ ו ל ה ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫‪.9‬ר י‬ ‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ץ ב ד ע ת ו ל א נ ו ד א ת ה ע ו מ ר י ם הקטנים ו ל ע ש ו ת ם נ ד ז ל י ם ה ר י זעא כ מ ע מ ר לנדיש‪ ,‬כ ל ו מ ר ל מ ק ו ם‬
‫‪ .12-11‬ח ר ר ה ב ג ד י ש ‪ .‬צ״ל‪ :‬כגדיש )וכן א פ ש ר ל ק ר ו א גם בכ״י(‪ .‬ופירושו‬ ‫גמר מ ל א כ ה ‪ ,‬ויש לו ש כ ח ה ‪.‬‬
‫ש מ ע מ ד כ ל שדהו ל ח ר ר ה ‪ ,‬והיינו ב צ ו ר ה עגולה כגלגל‪ ,‬הרי הוא כ מ ע מ ר לגדיש‪ ,‬ו כ ל ע י ל ‪.‬‬
‫‪51‬‬ ‫פאה פ״ג‬
‫ולא לגרם הפקר‪ .2 .‬אמ׳ ר׳ אלעאי שאלתי את ר׳ יהושע על אילו עומרץ‬
‫נחלקו בית שמיי‪ .‬אמ׳ לי התורה הזאת על אילו העומרין‪ ,‬הסמוך לגפא ולגדיש‬
‫‪15‬‬
‫לבקר ולכלי׳ ושכחו‪ .‬וכשבאתי ושאלתי את )ר׳ ליעזר אמ׳ ר׳ ליעזר( ר׳‬
‫ליעזר אמ׳ לי מודים באילו שאין שכחה‪ ,‬על מה נחלקו‪ ,‬על העומר שהחזיק‬
‫בו להוליכו לעיר ונתנו בצד גדר ושכחו‪ ,‬שבית שמאי או׳ אין שכחה‪ ,‬מפני‬
‫שזכה בו‪ .‬ובית הלל אומ׳ שכחה‪ .‬וכשבאתי והרציתי דברים לפני ר׳ לעזר‬
‫בן עזריה‪ ,‬אמ׳ לי התורה אילו דברים נאמרו מסיני‪ .3 .‬העומר שהחזיק בו‬
‫‪20‬‬
‫להוליכו לעיר‪ ,‬ונתנו על גב חבית ושכח את שניהם‪ ,‬התחתון שכחה והעליון‬
‫אינה שכחה‪) .‬התחתון( ר׳ שמעון או׳ שניהם אין שכחה‪] ,‬התחתץ[ מפני שמכוסה‪,‬‬
‫והעליון מפני שזכה בו‪ .4 .‬שדה שעמריה מעורבין‪ ,‬ועימר ושכח אחד מהן‬
‫אין שכחה עד שיעמר כל םביביו‪ .‬העומר שכננדו מוכיח כיצד‪ ,‬מי שהיו לו‬
‫עשר שדות של עשרה עשרה עומרץ‪ ,‬ועימר אחד מהן לצפון ולדרום ושכח‬

‫‪1 3‬‬
‫״ הסמוך לגפא ו כ ו ‪ /‬פ״ו מ״ב; עדיות‬ ‫אמ׳ ר׳ אלעאי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״ב‪ ,‬י״כן ע״ב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ספרי‬ ‫ו כ ו ‪ /‬פ״ו מ״ג;‬ ‫״ שהחזיק‬ ‫פ״ד מ״ד; ירוש כתובות פ״ח ה״א‪ ,‬ל״ב ע״א‪.‬‬
‫י״ע ע״ג; בבלי‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״ג‪,‬‬ ‫»! העומר‬ ‫‪.300‬‬ ‫עמ׳‬ ‫פי׳ רפ״ג‪,‬‬ ‫הלא‬ ‫כי‬
‫״ שככגדו ו כ ו ‪ /‬פ״ו מ״ג‬ ‫« מעורבין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו סהי׳ג‪ ,‬י״נן ע״ג‪.‬‬ ‫סונוה מ״ה רע״ב‪.‬‬
‫ומ״ד; ספרי כי תלא פי׳ רפ״ג‪ ;300 ,‬ירוש׳ פ״ו ה״ג‪ ,‬י״נו ע״ג‬

‫א אילעאי‪.‬‬ ‫ד אלעזר‬ ‫אלעאי |‬ ‫ד אסר א א׳‪.‬‬ ‫אם׳ |‬ ‫ד א !שזה[ הפקר ) א הפקיר(‪.‬‬ ‫‪ !3‬הפקר |‬
‫ך אםר‪.‬‬ ‫אם׳ |‬ ‫) א הילל([‪.‬‬ ‫ך א שסאי ]ובית הלל‬ ‫‪ 14‬מסיי |‬ ‫ד אלו עםרים‪.‬‬ ‫אילי עוסרץ |‬
‫א סםוך‪.‬‬ ‫ד הסםו׳‬ ‫הססוך |‬ ‫ך א העומר‪.‬‬ ‫העוסרין |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫ד‬ ‫אילו |‬ ‫ד החור׳‪.‬‬ ‫התורה |‬
‫ג פ‬
‫ב אס׳ )ובין‬ ‫את ן כיה ד א•‬ ‫א כשבאתי‪.‬‬ ‫וכשבאתי ן‬ ‫ך א ולכלים‪.‬‬ ‫‪ 15‬ולכלי׳ ן‬ ‫ד א לנפה‪.‬‬ ‫ל א |‬
‫באילו | ד באלו‪.‬‬ ‫אס־ | ד אסר‪.‬‬ ‫‪ 16‬ליעזר ן ך א אליעזר‪.‬‬ ‫) ר ׳ ‪ . . .‬ליעזר( | ך א חסר‪.‬‬ ‫השורות חלויה תי־וז‪.‬‬
‫ד בצד ןנפה או בצד[ א בצד ןהנפה‬ ‫בצד |‬ ‫א נתנו‪.‬‬ ‫‪ 17‬ונתנו ן‬ ‫א שהחזיקו‪.‬‬ ‫ד‬ ‫שהחזיק |‬ ‫ד ועל‪.‬‬ ‫על |‬
‫שכחה ן א שיכחה‪.‬‬ ‫ך אינה‪.‬‬ ‫אין |‬ ‫ד אוסרת א אוס׳‪.‬‬ ‫או־ |‬ ‫ך א חסר‪.‬‬ ‫ושכחו |‬ ‫נדר | א הנדר‪.‬‬ ‫ובצד[‪.‬‬
‫ד הדברים‪.‬‬ ‫דברים |‬ ‫א כשבאתי‪.‬‬ ‫וכשבאתי ן‬ ‫א שיכחה‪.‬‬ ‫שכחה ן‬ ‫ד אוסרים‪.‬‬ ‫אום׳ |‬ ‫א הילל‪.‬‬ ‫הלל |‬
‫אילו דברים | ד אלו הדברים‪.‬‬ ‫החורה | ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 19‬אם׳ לי | ד אסר לו‪.‬‬ ‫לעזר | ד א אלעזר‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫אח |‬ ‫ך חברו‪.‬‬ ‫‪ 20‬חבירו |‬ ‫ד שהחזי׳‪.‬‬ ‫שהחזיק |‬ ‫ד א שנאסרו ןלסשה[ םסיני ) א בסיני(‪.‬‬ ‫נאסרו מסיני |‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫)התחתון( |‬ ‫ך א אינו‪.‬‬ ‫‪ 21‬אינה |‬ ‫‪.‬‬ ‫כ ח ה‬ ‫א שי‬ ‫שכחה ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬
‫םעורבין | ד א סעורבבין‪.‬‬ ‫‪ 22‬שעמריה ן א שעוםריה‪.‬‬ ‫שםכוסה | ד שסכום׳‪.‬‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫]התחתון[ ן כיה ד א•‬
‫כיצד | א כיזה צד‪.‬‬ ‫העוםר ן א והעומר‪.‬‬ ‫ך א ןאחן כל‪.‬‬ ‫כל |‬ ‫ד שכח׳‪.‬‬ ‫‪ 23‬שכחה |‬ ‫ועימר | ד ועוסד‪.‬‬
‫לצפון ולדרום ן‬ ‫ד אח׳‪.‬‬ ‫אחד |‬ ‫ך ועוםר‪.‬‬ ‫ועיםר |‬ ‫ך עמרים‪.‬‬ ‫עומרין |‬ ‫ד שורו׳ א שורות‪.‬‬ ‫‪ 24‬שדות |‬
‫א צפון ודרום‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ב מ ש נ ת נ ו ) פ י ו מיב>‪ :‬ה ע ו מ ר שהוא סמוך ל ג פ ה וכו׳‪ ,‬ביש אומרים אינו‬ ‫שמיי‪.‬‬ ‫בית‬ ‫‪ .14‬נ ח ל ק ו‬
‫שכחה‪.‬‬ ‫‪ .16‬ש א י ן‬ ‫סתימת כ ו ת ל ש ל ע ץ או ש ל קנים‪) .‬רש'י>‪.‬‬ ‫ל נ פ א‪.‬‬ ‫ש כ ח ה ו ב י ה אומרים ש כ ח ה ‪.‬‬
‫מפני ש ב ע צ ם מ ה ו ת ם א ץ ב ד ב ר י ם ה ל ל ו ש כ ח ה ‪ ,‬משום שהם א צ ל ד ב ר מסויים‪ ,‬והוי להו כ מ ח ו ב ר א צ ל מ ח ו ב ר ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שבאו מ ע ש ע והוכיחו ע ל מ ח ש ב ת ו ש ל א נתכווץ ל ה ו ל י כ ן ל ע י ר א ל א ל ה ט י ל‬ ‫ב צ ד וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .17‬ו נ ת נ ו‬
‫ב ו ‪ .‬ו ס י ר ש י י ) ס ו ט ה מיה א׳(‪ :‬דבעינן שכוח‬ ‫‪ .18‬ש ו כ ה‬ ‫ב ה ם סימן ש ל א ישכחם‪ ,‬ו א ץ לו רשות לעשות כן‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש פ מ ה את ה ע ו מ ר י ם <רשיי שבת קכיז א׳(‪ .‬ו ע י ץ ל ה ל ן ומיש‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.22‬ועימר‬ ‫מעיקרו‪.‬‬
‫ציל‪:‬‬ ‫ש ד ו ת וכוי‪.‬‬ ‫‪.24‬עשר‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ד שיפנה וכו׳‪ ,‬כ ל ע י ל ‪.‬‬ ‫ש י ע מ ר וכוי‪.‬‬ ‫‪.23‬עד‬ ‫בבהיא‪.‬‬
‫»ישר שורות‪ ,‬כני׳ ד וכייע‪.‬‬
 ‫פאה פ״נ‬ ‫‪52‬‬

‫אץ שכחה‪ ,‬מפני שנידון במזרח ובמערב‪ .5 .‬שתי כריכות המובדלות זו מזו‬
‫שכחה‪ ,‬שלש אץ שכחה‪ .‬שני עמרץ המובדלין זה מזה שכחה‪ ,‬שלשה אץ‬
‫שכחה‪ ,‬שתי גפנים המובדלות זו מזו שכחה‪ ,‬שלשה אין שכחה‪ .‬שני נתרץ פרט‪,‬‬
‫שלשה אץ פרט‪ .‬שתי שבלץ המוטלות כדרכן לקט‪ ,‬שלש אין לקט‪ .‬אילו דברי‬
‫בית הלל‪ .‬ר׳ יוטה או׳‪ ,‬חעיה בן אחי ר׳ יושוע או׳‪ ,‬כל שבאת רשות עני‬
‫לאמצע‪ ,‬כגון התבואה והכרם‪ ,‬אין מצטרפין‪ .‬וכל שלא באת רשות עני‬
‫לאמצע‪ ,‬כגון פירות האילן‪ ,‬הרי אילו מצטרפץ‪ .‬אימתי אמרו קמה מצלת את‬
‫העומר‪ ,‬בזמן שלא ניטלה מבנתים‪ ,‬הא אם ניטלה מבנתים הרי זו אץ מצלת‪.‬‬
‫קמת חבית מצלת על שלו‪ ,‬של חטץ על של שעורין‪ ,‬של נכרי על של ישראל‪,‬‬
‫דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים אומ׳ אין מצלת)על( אלא על שלו‪ ,‬וממץ על מינו‪.‬‬
‫‪ .6‬רבן שמעון בן נמליאל או׳ כשם שהקמה מצלת את העומר כך העומר מציל‬
‫את הקמה‪ .‬ודץ הוא‪ ,‬מה אם קמה שהורע כח עני בה הרי היא מצלת את‬
‫העומר‪ ,‬עומר שייפה כח עני בו אינו דץ שיציל את הקמה‪ .‬אמ׳ לו‪ ,‬ר׳‪ ,‬מה לקמה‬

‫ר׳ יוסה ו כ ו ‪ /‬פ״ו מ״נו‪.‬‬ ‫« שתי כריכוח ו כ ו ‪ /‬פ״ו מ״ה; ספרי הנ״ל‪ ;299 ,‬בבלי סנהדרין פ״ח א ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ו ה״ז‪ ,‬י״נו ע״ד‪.‬‬ ‫‪ 33‬ק מ ח חבירו ו כ ו ‪/‬‬ ‫ירוש׳ פ״ו ה״ח‪ ,‬י ״ ע ע״ל‪.‬‬ ‫‪ 30‬חחבואה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 36‬ודין הוא ו כ ו ‪ /‬ספרי כי חלא פי׳ רפ״ג‪,‬‬ ‫‪ 35‬רבן שמעון ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ״ל‪ .‬ועיין במשנחנו פ״ו מ״ח‪.‬‬
‫‪.299‬‬ ‫עמ׳‬

‫ובמערב ‪I‬‬ ‫במזרח | ד א במזרח‪.‬‬ ‫מנידון | ד שנדון‪.‬‬ ‫שכחה | ד שכחי•‬ ‫‪ 26‬אין | א הרי זה‪.‬‬
‫עמרין ן א עומרי!•‬ ‫«‪ 2‬שכחה שלש ן א שיכחה ושלש‪.‬‬ ‫כריכות | ד בריכות‪.‬‬ ‫ד וכמערב א ומערב‪.‬‬
‫‪ 27‬שתי ן א שני‪ .‬שכחה ן א שיכחה‪.‬‬ ‫המובדלין ן כיה ד א• ב המובדלות‪ .‬שכחה שלשה ן א שיכחה ושלשה‪.‬‬
‫‪ 28‬שלשה ן א ושלשה‪.‬‬ ‫‪ 28-27‬שני נ ר ג ר י ן ‪ . . .‬שתי שכלין ן א שני ש י ב ל י ן ‪ . . .‬שני נרנרין‪.‬‬ ‫שלשה | ד א שלש‪.‬‬
‫אין | ד אינן‪ .‬שתי ן א שני‪ .‬שבלין | ד שבלים א שיבלין‪ .‬המוטלות | ד א המובדלות‪ .‬כדרכן | א דו‬
‫‪ 20‬הלל ן א שטאי‪ .‬יוסד• | ד א יוסי•‬ ‫סזון כדרכן‪ .‬שלש ן א ושלש• אין | ד אינן‪ .‬אילו ן ך אלו‪.‬‬
‫‪ 30‬התבואה | א תבואה‪ .‬אין טצטרפין |‬ ‫א י | ד אוסר )כיפ(‪ .‬חנניה ן ך הנעה‪ .‬יושוע | ד א יהושע‪.‬‬
‫‪ 31‬לאמצע | א בה‪ .‬הרי אילו טצטרפין ן א אין מצטרפות‪ .‬אילו |‬ ‫א הרי אילו מצטרפות‪ .‬שלא ן א שאין‪.‬‬
‫ממתים | ד מכמתים א טבעתיים‪.‬‬ ‫ד אלו‪ .‬קסה ן א חסר‪ 82 .‬העומר | ד העוט׳‪ .‬ניטלה | ד נוטלה‪.‬‬
‫‪ 83‬של חטין ן א ]ועל[ של חיטין‪.‬‬ ‫אם | א אין‪ .‬ניטלה | ד נטלה‪ .‬םבנתים ן א טבינחיים‪ .‬אין ן א אינה‪.‬‬
‫‪ 34‬וחכמים ן א וחכם׳‪ .‬אום׳ ן ך אוסרים‪.‬‬ ‫שעורין ן א שעורים‪ .‬של נכרי ן ושל נכרי‪ .‬ישראל ן א ישרי‪.‬‬
‫‪3 5‬‬
‫א י | ד אוסר‪ .‬העוסר סציל ן א עוםר סצלח‪ 36 .‬מה | ד וסד•‬ ‫<על> ן חסר ד א‪ .‬סינו | ב ד סתום•‬
‫‪ 37‬שייפה | ד שיסה‪ .‬אס׳ | ד אסר א אסרו‪.‬‬ ‫הרי היא ן א חסר‪.‬‬

‫ש ת י כ ר י כ ו ת וכוי‪ .‬כ ר י כ ו ת הן אגודות‬ ‫‪ . 2 5‬מ פ נ י ש נ י ד ו ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ץ כ א ן ב ל תשוב ל ק ח ת ו ‪.‬‬

‫‪ .28‬ה מ ו ט ל ו ת כ ד ר כ ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ע ץ צ ב ת י ם ‪ ,‬א ח ת ע ל י ד השניה‪ ,‬א ב ל א ם היו‬ ‫קטנות מ ה ע ו מ ד י ם ‪.‬‬
‫‪ . 2 9‬ש ב א ת ר ש ו ת ע נ י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ שתי ס א ץ )שאץ‬ ‫מ ו ב ד ל ו ת ו מ ר ו ח ק ו ת א פ י ל ו שלש הן ל ק ט ‪.‬‬
‫‪ .30‬כ ג ו ן‬ ‫שכחה( מ ב ד י ל י ם מידות מ מ ץ כזה שיכולה להגיע לעני זכות ב ח ל ק מ ה ם ‪ ,‬ו כ מ ו שמפרש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫‪.32‬שלא נ י ט ל ה‬ ‫ה ת ב ו א ה ו ה כ ר ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהעני יש לו זכות ב ל ק ט ש ב ת ב ו א ה ו ב פ ר ט ש ב כ ר ם ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ ש כ ח ה ל ז כ י ר ה ‪ ,‬ו א ץ ה ק מ ה מ ב ט ל ת א ת ה ש כ ח ה ‪ ,‬ל ו מ ר ש כ ב ר ז כ ה ב ה ב ע ה י ב ‪ ,‬א ל א מ צ י ל ה‬
‫‪ .36‬כ ח ע נ י וכוי•‬ ‫ע ל ה ע ו מ ר דווקא כ ל זמן שהוא ם מ ו ך ל ה ‪ ,‬ו מ י ד כשנוטל א ת ה ק מ ה ‪ ,‬ה ר י הוא ש כ ח ה ‪.‬‬
‫‪.37‬שיי פ ה כ ח ע נ י‬ ‫צ״ל‪ :‬נ מ ע ב י י ) ‪ -‬ב ע ל הבית(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי ק מ ה י כ ו ל ה ל ה ו צ י א ל ק ט ו פ י א ה ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬כ ח נ מ ע ב ״ י ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי א ץ ב ע ו מ ר א ל א ש כ ח ה ב ל ב ד ‪.‬‬
‫‪53‬‬ ‫פאה פ״ב‬
‫שמצלת את העומר‪ ,‬שהרי ייפה כח עני בו‪ ,‬יציל את הקמה שהרי ייפה כח עני‬
‫בה‪ .7 .‬יפה כה עני בקמה יתר ]מ[בעומר‪ ,‬ובעומר יותר מבקמה‪ ,‬שהקמה יש‬
‫‪40‬‬
‫לה לקט שכחה ופיאה מה שאץ כן בעומר‪ .‬העומר שיש בו םאתים ושכחו‪ ,‬אץ זו‬
‫שכחה‪ ,‬עד שיהא בו םאתים‪ .8 .‬החותך כריכות ועתיד לעמרן‪ ,‬וכן אגודי‬
‫השום ואגודות השום והבצלים‪ ,‬אין להן שכחה‪ .‬המעמר מפני דלוקה ומפני‬
‫אמת המים אץ להן שכחה מפני שעתיד לבחן‪ .‬מעשה בחסיד אחד ששכח‬
‫עומר בתוך שדהו ואמ׳ לבנו צא והקריב עלי פר לעולה ופר לשלמים‪ .‬אמ׳‬
‫‪45‬‬
‫לו‪ ,‬אבא‪ ,‬מה ראית לשמוח במצוה זו מכל מצות האמורות בתורה‪ .‬אמ׳ לו‬
‫כל מצות שבתורה נתן לנו המקום לדעתנו‪ ,‬זו שלא לדעתנו‪ ,‬שאילו עשינוה‬
‫ברצון לפני המקום לא באת מצוה זו לידינו‪ .‬אמ׳ לו הרי הוא או׳ כ י‬
‫ת ק צ ו ר ק צ י ר ך וגו׳‪ ,‬קבע לו הכת׳ ברכה‪ .‬והלא דברים קל וחומר‪ ,‬מה‬
‫אם מי שלא נתכוץ לזכות וזכה מעלץ עליו כאילו זכה‪ ,‬המתכוץ לזכות וזכה‬
‫‪50‬‬
‫על אחת כמה וכמה‪ .‬כיוצא בו‪ ,‬ו א ם נפש כ י ת ח ט א ו ע ש ת ה וג׳‪,‬‬

‫‪3‬‬
‫י* כ י ו כ ו ‪/‬‬ ‫* מעשה בחסיד ו כ ו ‪ /‬רוח זונוא פ״ב‪ ,‬נף׳ז; עמ׳ ‪ ;51‬מדרש תנאים‪ ,‬עמ׳ ‪.161‬‬
‫« דברים ק״ו ו כ ו ‪ /‬ספרי כי חצא סוף פי׳ רפ״ג‪ ,‬עמ׳ ‪ .301‬ועיין חו״כ‬ ‫דברים כ״ד‪ ,‬י״נו‪.‬‬
‫ויקרא‪ ,‬חובה‪ ,‬פרש׳ י״ב פ״כ חי״ג‪ ,‬כ״ז ע״א ומשנח ר״א )מדרש ל״ב מדוח(‪ ,‬עמ׳ ‪ .57‬ועיין להלן‬
‫‪ 50‬ו א ם נ פ ש ו כ ו ‪ /‬ויקרא ה׳‪ ,‬י״ז‪-‬י״ח‪.‬‬ ‫״א ‪ .,‬י ״ א ‪/‬‬ ‫ל ק‬ ‫ג‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫כ‬‫כזיל ״‬
‫ל‬ ‫כ ז‬ ‫‪3‬‬ ‫ס‬ ‫י ל ו ש י ן‬ ‫י‬ ‫‪3 3‬‬ ‫ד‬ ‫ה י‬ ‫‪3‬‬ ‫‪D‬‬

‫שהרי ן א חסר‪.‬‬ ‫ד א יציל ]עומד!‪.‬‬ ‫יציל‬ ‫ייפה | ך יפה א שייפה‪.‬‬ ‫שהרי ן א חסד‪.‬‬ ‫‪ 88‬שסצלח | א סצלת‪.‬‬
‫]ס[בעוםר ן כ־ה ד א‪.‬‬ ‫יתר ן א יותר‪.‬‬ ‫יפה ן א ייפה‪.‬‬ ‫‪ 89‬בה ן א בו‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬ ‫״מה | ד הורע א שהורע‪.‬‬
‫‪ 40‬לה |‬ ‫מבקסה שהקמה | ד בסקס׳ שהקט׳‪.‬‬ ‫יותר | ד יתר א יפה כח עני בה‪.‬‬ ‫ב בעוסר‪ .‬ובעומר | א והעומר‪.‬‬
‫אין זו |‬ ‫סאתים | ד סאת״‪.‬‬ ‫העומר שיש ן א והעומר שאין‪.‬‬ ‫ופיאה | ד ופאה‪.‬‬ ‫שכחה ן א שיבחה‪.‬‬ ‫ד א כה‪.‬‬
‫אנודי | ד אגידי אאונורי‪.‬‬ ‫סאחים | ךסאתי׳‪.‬‬ ‫‪ 41‬שכחה | ד שכח׳ ןהקס׳ אינו שכחה ן‪.‬‬ ‫א הרי זה‪.‬‬ ‫דאינו‬
‫ד א הדליקה•‬ ‫דלוקה |‬ ‫ד שכח׳ א שיכחה‪.‬‬ ‫שכחה |‬ ‫ד והבצלין‪.‬‬ ‫והבצלים |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 43‬ואגודות השום |‬
‫‪ 4.‬לשלםיס ן‬ ‫לבחן | ד לאבדן‪ .‬ב פתוח‪.‬‬ ‫שכחה | ד שכח־ א שיבחה‪.‬‬ ‫‪ .3‬להן | ד להם‪.‬‬ ‫וס»י | א ספני‪.‬‬
‫בסצוה | ד ןבשסחח[ םצוה‪.‬‬ ‫לשמוח ן א לשמור‪.‬‬ ‫‪ 46‬אבא ן א אבה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א ם ר‬ ‫ד‬ ‫אמ׳ ן‬ ‫א ]לזבחי[ שלמים‪.‬‬
‫ד שבתור׳‪.‬‬ ‫‪ 48‬שבתורה |‬ ‫ד א ‪.‬‬
‫ט ר‬ ‫אמ׳ |‬ ‫ד שבחורה‪.‬‬ ‫האמורות בתורה |‬ ‫א ]יותר[ מכל‪.‬‬ ‫סכל |‬
‫עשינוהו‪.‬‬ ‫עשינוה | ד‬ ‫ך שאלו א אילו‪.‬‬ ‫שאילו |‬ ‫אחו‪.‬‬ ‫ן‬ ‫ז ו‬ ‫‪.‬״ ‪.‬‬
‫(‬ ‫) ב‬ ‫נ ו‬ ‫‪,‬‬ ‫ד ע ח‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ל ד ע ת ג ו‬ ‫‪.‬‬ ‫ל ה‬ ‫ד‬ ‫ל" |‬
‫‪7‬‬
‫קצירך | ד חסר‪ .‬א קצירך‬ ‫פ תקצר‪.‬‬ ‫‪ 48‬תקצור |‬ ‫א א ׳‪.‬‬‫וט‬ ‫א ו ס ר‬ ‫׳ ן ך‬ ‫א ן‬ ‫ל ו י‬ ‫‪.‬‬ ‫א א‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫* אט׳ לו |‬
‫ד דברי־‪.‬‬ ‫דברים |‬ ‫א והרי‪.‬‬ ‫והלא ן‬ ‫ד הכתו־ א כתוב‪.‬‬ ‫הכת׳ |‬ ‫א וני‪.‬‬ ‫תו־ ן‬ ‫]בש׳ ושכחת עומר בשדה[‪.‬‬
‫לזכות חכה ן כיה ד א‪ .‬ב לחטוא ולא חטא‪.‬‬ ‫א םתכוין‪.‬‬ ‫נתכוון ן‬ ‫ד אד־‪.‬‬ ‫‪ 40‬אם מי |‬ ‫א ומה‪.‬‬ ‫מה |‬
‫י‬ ‫כ‬
‫א אם‬ ‫ואס נפש כי תחטא ועשתה ן‬ ‫ד כיוצ׳‪.‬‬ ‫כיוצא |‬ ‫א ב פתוח‪.‬‬ ‫‪ 60‬וכמה |‬ ‫ד כאלו‪.‬‬ ‫א לי |‬
‫ד א וביי•‬ ‫ובי ‪j‬‬ ‫נפש אחת תחטא כשנגה מעם הארץ‪.‬‬

‫בוםאתים‬ ‫שאין‬ ‫צ י ל כגי׳ כי״ע‪:‬‬ ‫ב ו וכוי‪.‬‬ ‫‪ .40‬ש י ש‬ ‫ציל• נ מ ע ב ־ י ‪ ,‬ו כ ד ל ץ י ל ‪.‬‬ ‫בו‬ ‫עני‬ ‫‪.38‬כח‬
‫פירש הר־מ שאגוד הוא אגוד ט ב ע י‬ ‫ה ש ו ם וכוי‪.‬‬ ‫‪ .42-41‬א ג ו ד י‬ ‫שכחה וכר‪.‬‬ ‫זה‬ ‫הרי‬ ‫ושכחו‬
‫לח ש כ ח ה מפגי ש ע ת י ד לעשות מ ה ן‬ ‫ה מ ח ו ב ר בשרשי צמחיו‪ ,‬ואגודה ה י א אגודה מ ל א כ ו ת י ת ‪ .‬ו כ ו ל ן א ץ‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ פ נ ה ע ו מ ד י ם <עיץ מיש ל ע י ל שוי ‪ (22‬מ ת ו ך‬ ‫ד ל ו ק ה וכו׳‪.‬‬ ‫ממני‬ ‫‪ .42‬ה מ ע מ ר‬ ‫עומרים‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ע ת י ד לחזור‬ ‫לבחן‪.‬‬ ‫‪.43‬שעתיד‬ ‫שדהו‪ ,‬כ ד י ל ה צ י ל ן ממני ה ד ל י ק ה או מפני ה ש ט פ ץ ‪.‬‬
‫לדעתנו‪.‬‬ ‫שלא‬ ‫‪ .46‬ז ו‬ ‫ו ל ב ד ו ק א ם ל א ש כ ח מפני ה ב ה ל ה ‪ ,‬ובכגון ד א א ץ כ א ן ש כ ח ה ‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמקיים א ת ה מ צ ו ה ב ש כ ח ה נ ר י ד א לפני ש א ם פ ו ה העניים‪ ,‬ממני ש ה ש כ ח ה ע ו ב ר ת מ י ד לרשות העניים‪.‬‬
 ‫פאה פ״ג‬ ‫‪54‬‬

‫ו ה ב י א א י ל ת מ י ם וג‪ /‬והלא דברים קל וחומר‪ ,‬מה אם מי שלא נתכוון‬

‫לחטוא ולא חטא מעלץ עליו כאילו חטא‪ ,‬המתכץ לחטוא וחטא על אחת כמה‬
‫וכמה‪ .9 .‬כל הזית שיש לו ]שם[ בשדה‪ ,‬כזית נטופה בשעתו‪ ,‬שכחו אין‬
‫שכחה‪ .‬במה דברים אמורים בזמן שלא התחיל בו‪ ,‬אבל אם התחיל בו ושכחו‬
‫הרי זו שכחה‪ ,‬עד שיהא בו)הזית( סאתים‪ .10 .‬הזית שהוא עוד שלש שורות של‬
‫שני מלבנץ‪ ,‬ושכחו‪ ,‬אץ שכחה‪ .‬במה דברים אמורים בזמן שאין מכירו‪ ,‬אבל‬
‫בזמן שמכירו רץ אחריו ונוטלו‪ ,‬אפי׳ מאה אמה‪ .11 .‬המפקיר את כרמו‪,‬‬
‫עשירין נוטלץ את האשכולות ועניים נוטלין את האשכולות ואת העוללות‪ .‬אי‬
‫זו היא עוללות‪ ,‬כל שאץ לה לא כתף ולא נטף‪ .‬יש לה כתף ואץ לה נטף‪ ,‬נטף‬
‫ואץ לה כתף‪ ,‬הרי היא של בעל הבית‪ ,‬ואם לאו הרי היא של עניים‪ .‬אי זהו‬
‫כתף‪ ,‬פסיגץ המחוברות בשזרה זו על גבי זו‪ .‬נטף‪ ,‬ענבים המחוברות בשזרה‬
‫‪ .12‬גוי שמכר כרמו לישראל לבצור‪ ,‬חייב בעוללות‪ .‬וישראל‬ ‫דורדות‪.‬‬
‫שמכר כרמו לגר לבצור‪ ,‬פטור מן העוללות‪ .‬ישראל וגוי שהיו שותפץ בכרם‪,‬‬
‫חלקו של ישראל חייב‪ ,‬של גוי פטור‪ .‬ר׳ שמעץ או׳ ישראל וגוי שהיו שותפץ‬

‫‪,‬‬
‫‪ 55‬הזית שהוא וכו ‪ .‬פ״ז מ״ג; ספרי‬ ‫>* במה דברים וכו׳‪ .‬פ״ז מ״ב‪.‬‬ ‫‪ 53‬כל הזית וכו׳‪ .‬פ״ז מ״א‪.‬‬
‫•‪ 5‬כל שאין לח‬ ‫ע״א‪.‬‬ ‫«‪ 5‬במה דברים וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ז ה״ג‪,‬‬ ‫הכ״ל פ י ס ׳ רפ״ד‪ ,‬עמ׳ ‪.301‬‬
‫וכו׳‪ .‬פ״ז מ״ד; חו״כ קדושים פ״ג ה ״ ג פ״ח ע״א; ספרי כי הלא פ י ס ׳ רפ״ח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;302‬ירוש׳ פ״ז‬
‫עיין לעיל פ״ב ה״נו‪.‬‬ ‫« גד שמכר ו כ ו ‪/‬‬ ‫«« אי זהו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫רח״ד‪ ,‬כ ׳ ע״א‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫נתכוון ‪I‬‬ ‫סה ן א וסה‪.‬‬ ‫דברים | ד דברי ‪.‬‬ ‫והלא ן א והרי‪.‬‬ ‫תשים וני | ד תםי׳ מוי‪.‬‬ ‫!‪ 6‬ו ה ב י א ‪ . . .‬ונ׳ ן א חסר‪.‬‬
‫הסחכון לחטוא |‬ ‫כאילו | ך כאלו‪.‬‬ ‫חטא | ד א וחטא‪.‬‬ ‫ולא | ד א חסר‪.‬‬ ‫‪ 82‬לחטוא | א לחטאות‪.‬‬ ‫א סחכוין‪.‬‬
‫‪ 53‬וכסה | ד סתום‪] .‬מם! ן כיה ד א‪ .‬שכחו | ד ושכחו א ושיכחו‪ .‬אין ן ך אינו‪.‬‬ ‫ד הסחכוון לחטא א הסחכוין לחטאות‪.‬‬
‫‪) 65‬הזית( ן ך א חסר•‬ ‫ושכחו ן א ושיכחו‪.‬‬ ‫אבל ן א חסר‪.‬‬ ‫בסה דברים אסורים | ד בדיא‪.‬‬ ‫‪ 64‬שכחה | ד שכח׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 56‬שכחה ן א שיכחה‪.‬‬ ‫של ן א על‪.‬‬ ‫עוד | ך מ ד א על‪.‬‬ ‫הזית | ד חבית‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫סאתים | ד סאת ׳•‬
‫המפקיר |‬ ‫א אפילו‪.‬‬ ‫אפי׳ ן‬ ‫א נוטלו‪.‬‬ ‫‪ 57‬תוטלו |‬ ‫ד בריא א בםה דבר׳ אסור׳‪.‬‬ ‫בםה דברים אסורים |‬
‫א האשכלוח ואח•‬ ‫ד האשכולו׳ ואת‬ ‫האשכולות ואת |‬ ‫א עשירים‪.‬‬ ‫ד עשירי׳‬ ‫״ עעירין |‬ ‫ד הספקי׳‪.‬‬
‫לא ן א חסר‪.‬‬ ‫ד בה‪.‬‬ ‫לה |‬ ‫ד עוללת א עולילות‪.‬‬ ‫‪ 69‬עוללות |‬ ‫ד אחהו א איזוהיא‪.‬‬ ‫‪ 89-58‬אי זו היא |‬
‫‪ 61‬כתף פסעין ן א כתיף‬ ‫אי זהו | ד איזהו הו׳ א אחה הוא‪.‬‬ ‫‪ «0‬ואם לאו הרי היא של עניים | א ספק לעניים‪.‬‬
‫‪,,‬‬
‫ך הענב ‪.‬‬ ‫ענבים ן‬ ‫ד נב‪.‬‬ ‫נבי |‬ ‫ד א בשדרה )ביפ>‪.‬‬ ‫בשזרה |‬ ‫ד הסחבור׳‪.‬‬ ‫הסחוברות |‬ ‫בסינין‪.‬‬
‫‪ 63‬לנוי לבצור |‬ ‫א ישר׳‪.‬‬ ‫וישראל ן‬ ‫א לישרי‪.‬‬ ‫לישראל ן‬ ‫א שםסר‪.‬‬ ‫שסכר ן‬ ‫ב סחוס‪.‬‬ ‫‪ 63‬ויורדות |‬
‫א יערי•‬ ‫‪ 64‬ישראל ן‬ ‫א ישר׳‪.‬‬ ‫ישראל ן‬ ‫א העולילות‪.‬‬ ‫העוללות ן‬ ‫ד פטל‪.‬‬ ‫פטור ן‬ ‫ד לבצור לנד‪.‬‬
‫א אוס׳‪.‬‬ ‫ך אוסר‬ ‫או׳ |‬ ‫א ]וחלקו[ על•‬ ‫ד ועל‬ ‫על |‬

‫‪ .53‬כ ז י ת נ ט ו ם ה וכוי‪ .‬פירשו בירושלמי שהוא נ ו ט ף‬ ‫ח ט א וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬ו ח ט א ‪ :‬כני׳ ד וכי״ע‪.‬‬ ‫‪.52‬ו ל א‬
‫‪ .55‬ש ה ו א ע ו ד וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬שהוא עו‪1‬מ!ד ‪1‬על‪ 1‬שלש וכוי‪ .‬והכוונה שהוא ע ו מ ד ב ץ שני מ ל ב נ י ן‬ ‫שמן וכוי‪.‬‬
‫)רבועיף‪ ,‬ש ב כ ל א ח ד מ ה ם שלש שורות‪ ,‬והוא ב א מ צ ע ‪ ,‬א מ ו ש כ ח ה ‪ ,‬מפני שהוא מסויים ב מ ק ו מ ו ) ה ר א י ש ( ‪ .‬ועיין‬
‫‪ .57‬ב ז מ ן‬ ‫‪ . 5 6‬ש א י ן מ כ י ר ו וכוי‪ .‬ב ב א זו מ ד ב ר ת בשאר זיתים ד ע ל מ א ‪ ,‬שאמם מסויימים‪.‬‬ ‫בבהיא‪.‬‬
‫‪.59‬כתף‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה ו א מ ס מ י ם ב ד ע ת ו ‪ ,‬א פ י ל ו ע ב ר ע ל י ו מ א ה א מ ה ‪ ,‬ח מ ר ונוטלו‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫שמכירו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬השרינים ה ע ל י ת י ם ש ע ל י ד ה ע ו ק ץ ‪ ,‬שהם ע ב י ם ו א מ ם‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪ .61‬פ ם י נ י ן‬ ‫וכוי‪ .‬מ פ ו ר ש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫נ ט ף וכוי‪ .‬ה ו א ה צ ד ה ת ח ת ץ של ה א ש כ ו ל ‪ ,‬והשרינים שם ד ק י ם ת כ פ פ י ם‬ ‫נכפפים ל מ ט ה מ כ ו ב ד הענבים‪.‬‬
‫‪ .63‬פ ט ו ר מ ן וכוי‪ .‬ו מ ד ב ר י ם כ א ן כ ש מ כ ר ה לנוי ל פ נ י‬ ‫זה ע ל גבי זה‪ ,‬ת ר א י ם כנוטםים א ח ד ע ל השני‪.‬‬
‫שנודעו ה ע ו ל ל ו ת ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪55‬‬ ‫פאה פ״ג‪ ,‬פ״ד‬
‫בכרם‪ ,‬פטור מן העוללות‪ .13 .‬המקדיש את כרמו‪ ,‬לא יקדיש את העוללות‪,‬‬
‫שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו‪ .14 .‬בן לר שנתמנו לו ענבים‪ ,‬והיו בו‬
‫עוללות אינו חושש שמא של עניים הן‪ .15 .‬הנוטע כרם להקדש‪ ,‬פטור מן‬
‫הערלה ומן הרבעי‪ ,‬וחייב בשביעית‪ .‬מאימתי אדם רשיי לבצור כרמו‪ ,‬משיודע‬
‫הפרי‪ .‬שכבר נתחייב הכרם בגדולי עוללות‪ .16 .‬אי זו היא שכחה‪ ,‬בעריםץ‬
‫גדולים‪ ,‬כל שאין יכול לפשוט את ידו וליטלה‪ ,‬בעריםין קטנים‪ ,‬משיעבר‬
‫הימנו‪ ,‬בדלית ובדקל‪ ,‬משירד ממנו‪ .‬ושאר כל האילן‪ ,‬משיפנה וילך לו‪ .‬במה‬
‫דברים אמורים בזמן שלא התחיל בו‪ ,‬אבל אם התחיל בו ושכחו‪ ,‬אץ שכחה‪,‬‬
‫עד שיבצור את כל םביביו‪.‬‬

‫פרק ד׳‬
‫‪ .1‬ר׳ יהודה או׳ מקום שדורכין את העוללות‪ ,‬נאמן עני לומר יץ זה‬
‫עוללות הוא‪ ,‬לקט זה לקטתיו אני ואחי וקרובי‪ ,‬אבל אין נאמן לומר מפלוני‬
‫נוי לקחתיו‪ ,‬מאיש פלוני כותי לקחתיו‪ .‬עניי כותים כעניי ישראל‪ ,‬אבל עניי‬

‫י מ ש ׳ פ״ז ה״ח‪ ,‬כ ׳ ע״ג; פ ס ח י ם פ״ד‬ ‫« שאין א ד ם ו כ ו ‪/‬‬ ‫פ״ז מ״ח‪.‬‬ ‫המקדיש וכו‪/‬‬ ‫«‬
‫ל• ה נ ו ע ע ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז ה״ח‪ ,‬כ ׳ ע׳יג;‬ ‫בן לוי ו כ ו ‪ /‬יפוש׳ פ״ז ה״ד‪ ,‬כ ׳ ע״א‪.‬‬ ‫ה״נו‪ ,‬ל״א ע״ב‪.‬‬
‫« אי זו ה י א ו כ ו ‪ /‬מ ש נ ת נ ו ספ״ז‪.‬‬ ‫פ ס ח י ם הנ״ל‪ .‬ועיין להלן ע ר ל ה פ ״ א ה״ד; מ נ ח ו ח פ״י חכ״ח‪.‬‬
‫מ ס ׳ כ ו ח י ם פ ״ א ה״ו‪,‬‬ ‫‪ 3‬עניי כ ו ת י ם ו כ ו ‪/‬‬ ‫״ל‪.‬‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫‪ 3‬׳‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫‪/‬‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ע י י ן‬ ‫ח י <‬ ‫א ‪^ ,‬‬ ‫כ‬ ‫‪2‬‬

‫הול׳ ה י ג ע ר ‪ ,‬ע מ ׳ ס״ב‪ .‬ועיין בבלי גינףן ל ׳ רע׳יב וברש״י שם‪.‬‬

‫‪ 87‬עוללות ן‬ ‫ד א בהן‪.‬‬ ‫‪ 86‬בי |‬ ‫יקדיש את העוללות ן א הקדיש את העולילות‪.‬‬ ‫ד המקרי׳‪.‬‬ ‫־‪ 8‬המקדיש |‬
‫א ד ם | א ]אץ!‬ ‫‪ 88‬בשביעית | ד בשביעי־‪.‬‬ ‫להקדש | ד להקדיש‪.‬‬ ‫חושש ן א חוששין‪.‬‬ ‫ד א אין‪.‬‬ ‫איני |‬ ‫א עילילות־‬
‫משיודע ן א סשיוודע‪.‬‬ ‫ך א כרמו ןבשביעיח[‪.‬‬ ‫כרסו |‬ ‫ל ב צ ו ר ן א לקוץ ]אתן‪.‬‬ ‫ד א רשאי‪.‬‬ ‫רש״ |‬ ‫אדם•‬
‫ד כשיעבר‬ ‫משיעבר |‬ ‫ך שאינו‪.‬‬ ‫‪ 70‬שאין |‬ ‫אי זו היא | ך איזהו הוא‪.‬‬ ‫ב סתום‪.‬‬ ‫עוללות |‬ ‫‪ 69‬בגדולי | א בנידולי‪.‬‬
‫ך בדיא‪.‬‬ ‫!‪ 73-7‬בםה דברים אסורים |‬ ‫ל ‪.‬‬
‫ך‬ ‫ו ה‬ ‫א‬ ‫‪,,‬לך ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ה ן‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ץ‬ ‫״‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫}‬ ‫^‬ ‫‪0‬‬ ‫ף‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫‪? 1‬‬ ‫ט ש י ע ב ן ר <‬ ‫א‬

‫א ושכח הרי זו שיכחה‪.‬‬ ‫‪2‬ל ושכחו אין שכחה ן‬

‫‪1‬‬
‫לקט |‬ ‫עוללות‪.‬‬ ‫(‬ ‫ך א ןשל‬ ‫‪ 3‬עוללות |‬ ‫א העולילות‪.‬‬ ‫העוללות ן‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫ד אוסר‬ ‫«י׳ |‬
‫ך ]אני! וקרובי א ]ליקטתי אני[ וקרובי‪.‬‬ ‫וקרובי |‬ ‫ך לקטתי א ליקטתי‪.‬‬ ‫לקטתיו |‬ ‫א ]נאמן עני ל ו ס ר ן לקט‪.‬‬
‫כעניי ן‬ ‫ד כותיים‪.‬‬ ‫כותים |‬ ‫ך עני א ועניי‪.‬‬ ‫עניי |‬ ‫א וסאיש‪.‬‬ ‫‪ 3‬סאיש ן‬ ‫פלוני‪.‬‬ ‫ש [‬ ‫י‬ ‫] ס א‬ ‫א‬ ‫ד םפלני‬ ‫״־לוני |‬
‫א לעניי‪.‬‬ ‫עניי |‬ ‫ד כעני•‬

‫‪ •68‬ל ב צ ו ר כ ר מ ו וכו׳‪ .‬ב ד ובכי־ע מפורש‪ :‬בשביעית‪ ,‬ואסור ל ה פ ס י ד פירות שביעית‪ ,‬ו ל פ י כ ך א ס ו ר‬
‫‪ .69‬ש כ ב ר נ ת ח י י ב וכו׳‪ .‬ברייתא זו‬ ‫ל ב צ ו ר א ת ה כ ר ם בשביעית לפני שיוודע ה פ ר י ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫מ ש ל י מ ה את מ ש נ ת נ ו ) ס ם ' « ‪ :‬ה מ ק ד י ש כ ר מ ו משנודעו בו ה ע ו ל ל ו ת וכו׳ ה ע ו ל ל ו ת לעניים‪ .‬ו מ ב א ר ת ה ת ו ס פ ת א‬
‫שאץ העניים נותנים שכר נידולי ה ת ו ס פ ת ל ה ק ד ש ‪ ,‬מפני ש כ ב ר נתחייב וכו׳‪ .‬געיפ הריבמ״ץ(‪ .70-69 .‬ב ע ר י ס י ן‬
‫‪.71‬ב ד ל י ת ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬גפן יחידית מ ו ד ל י ת עיג אילן‬ ‫ג ד ו ל י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬ב ע ר י ם ‪ p‬ה׳ גפנים‪.‬‬
‫‪ .72‬א ם ה ת ח י ל ב ו וכו׳‪ .‬מפני שאפשר שכווגתו ל ב צ ו ר מ ק ו ד ם צ ד א ח ד ג ה ע ל י ץ‬ ‫או ע׳נ קנה או קונטוס‪.‬‬
‫או ה ת ח ת ץ ‪ ,‬או מן ה צ ד ( ש ל כ ל האילנות ולשוב א ח י כ ו ל ב צ ו ר את ה צ ד ה א ח ר ש ל כ ל האילגות‪.‬‬
‫‪ .3-2‬מ פ ל ו נ י ג ו י וכו׳‪ .‬ו צ ר י ך ל ה א מ ץ לו בשתים‪ :‬ש ל ק ח מגוי״ושהנוי ל ק ט מ ש ד ה י ש ר א ל ב ת ו ר ת ל ק ט ‪.‬‬
‫ו ל פ י כ ך אמו נאמן‪.‬‬
 ‫פאה פ״ד‬ ‫‪56‬‬

‫גרם אץ מאמינים להם בכל דבר‪ .2 .‬אין פוחתין לעני בשעת מעשר עני‬
‫מחצי קב חטץ‪ ,‬או קב שעורץ‪ .‬במה דברים אמורים על הגורן‪ ,‬אבל מתוך‬
‫ביתו נותן כל שהוא‪ ,‬ואינו חושש‪ .‬ושאר מתנות כהונה ולרה נותן כל שהוא ואינו‬
‫חושש‪ .‬רצה מציל מחצה ונותן מחצה‪ .‬אבה יוסה בן דוסתאי אמ׳ משום ר׳‬
‫ליעזר רצה נותן לפניהם שליש‪ ,‬ומניח שתי ידות לקרוביו‪ .3 .‬כהנים ולוים‬
‫שהיו עומדים על הגרן‪ ,‬ובאו כהנים אחרים ועמדו‪ ,‬אינן יכולין להוציא מידן‪.‬‬
‫אמ׳ רבן שמעון בן נמליאל נהנו כהנים עץ יפה שלא להוציא את אחיהם ריקנין‪,‬‬
‫אבל מקמצין ונותנין להם‪ .‬ר׳ שמעון בן לעזר או׳ אם באו עד שלא תחזור‬
‫חלילה‪ ,‬עומדין על העקוב ונוטלץ‪ .4 .‬נשים ועבדים אין חולקין להם על‬
‫הנורן‪ ,‬אבל נותנץ להם מתנות כהונה ולרה לשם טובה‪ .5 .‬רבן שמעץ בן‬
‫גמליאל או׳ כשם שהתרומה חזקה לכהונה בחילוק גרנות‪ ,‬כך מעשר ראשון‬
‫חזקה ללוים בחלוק גרנות‪ .‬החולק בבית דין אין לו חזקה לכהונה‪ .6 .‬שתי‬
‫חזקות לכהונה‪ ,‬בארץ ישראל נשיאות כפים וחלוק גרגות‪ ,‬ובסוריא עד מקום‬

‫« אין פוחתין וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ח מ״ה; ספרי ראה פי׳ ק״י‪ ;171 ,‬סבא פי׳ ש״ג‪ ;321 ,‬בבלי עימבין כ״נו א ‪/‬‬
‫« כהכים ו כ ו ‪ /‬עיין ספרי נשא פי׳ ו ‪ /‬ע מ ׳ ‪.10‬‬ ‫« מחנוח כהונה ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ח מ״ו‪.‬‬
‫נשים ו כ ו ‪ /‬להלן סוף תרומות; ירוש׳ יבמוח פי״א ה״ה‪ ,‬י״ב ע״א; כהובות פ״ב ה״י‪ ,‬כ״ו ע״ד;‬
‫״ רבן שמעון ו כ ו ‪ /‬להלן כתובוח פ״ג ה״א; ירוש׳ שם פ״ב ה״ז‪,‬‬ ‫בבלי יבמות ל״ע סע״ב‪.‬‬
‫‪1 6‬‬ ‫‪1 5‬‬
‫שתי חזקות ו כ ו ‪ /‬ת ו ס פ ת א וירושלמי הנ״ל; בבלי שם כ״ה א ‪/‬‬ ‫־‬ ‫כ״ו ע״ד; בבלי שם כ״ו א ‪/‬‬

‫ד א­‬ ‫סוחתין | כיה‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫דבר |‬ ‫א להן לכל‪.‬‬ ‫להם בכל |‬ ‫ד א םאסינין‪.‬‬ ‫‪ 4‬סאסינים |‬
‫עני ן ביה ד א ׳‬ ‫ד םעש׳‪.‬‬ ‫םעשר |‬ ‫ד בשני א בשנת‪.‬‬ ‫בשעת |‬ ‫א לעניים‪.‬‬ ‫לעני ן‬ ‫ב פותחין‪.‬‬
‫ך בדיא‪.‬‬ ‫בסה דברים אסורים |‬ ‫א וקב שעורים‪.‬‬ ‫קב שעורין ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫או ן‬ ‫א חיטין‪.‬‬ ‫‪ 6‬חסין ן‬ ‫ב שני‪.‬‬
‫י רצה ן א ןואס!‬ ‫ך ]נותן[ םתנו׳‪.‬‬ ‫סתנות ן‬ ‫שהוא | ד שדהו‪.‬‬ ‫ד נות׳ ]לו[‪.‬‬ ‫‪ 6‬נותן |‬ ‫םתוך | ד סתו׳‪.‬‬
‫רצה ן א ןאם[‬ ‫‪ 8‬ליעזר | ד א אליעזר‪.‬‬ ‫אם' ‪ j‬ד אוסר א או׳‪.‬‬ ‫אבה ו כ י | ד א אבא יוסי בן דוסאי‪.‬‬ ‫רצה‪.‬‬
‫ך א עוםדין על ועורן‪.‬‬ ‫» עוסדים על הנרן |‬ ‫ד לוים‪.‬‬ ‫ולוים |‬ ‫ד שני‪.‬‬ ‫שתי |‬ ‫א וסציל‪.‬‬ ‫וםניח ן‬ ‫רצה‪.‬‬
‫שםעון ן א שסע׳‪.‬‬ ‫‪ 11‬אבל ן א אלא‪.‬‬ ‫‪ 10‬אם׳ | ד אסר‪.‬‬ ‫להוציא מידן | להציל מידם‪.‬‬ ‫אחרים | ד אחרי׳‪.‬‬
‫א להן‪.‬‬ ‫להם ן‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫ונוטלץ‬ ‫ב פתוח‪.‬‬ ‫‪ 12‬חלילה |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א אלעזר‪.‬‬ ‫לעזר |‬
‫א סחוס‪.‬‬ ‫טובה ן‬ ‫א לשום‪.‬‬ ‫לשם ן‬ ‫א חולין םתוקנין )ומליון‪ :‬סתנות כהונה ולרה(‪.‬‬ ‫‪ 13‬מתנות כהונה ולויה [‬
‫א לכהונה‪.‬‬ ‫‪ 18‬ללוים ן‬ ‫א ראשין‪.‬‬ ‫ראשון |‬ ‫ד בחילו׳‪.‬‬ ‫בחילוק |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א נסל׳•‬ ‫‪ 14‬נסליאל ן‬
‫וחלוק |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 16‬לכהונה |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫לכהונה |‬ ‫א והחולק‪.‬‬ ‫החולק ן‬ ‫ד א בחילוק‪.‬‬ ‫בחלוק |‬
‫ד ובסורי׳ ועד‪.‬‬ ‫ובסוריא עד |‬ ‫ד א וחילוק‪.‬‬

‫י כ ו ל י ן וכוי‪.‬‬ ‫‪.9‬אינן‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬נותן כ ל שהוא‪ ,‬ו א פ י ל ו מן ועורן‪.‬‬ ‫כ ה ו נ ה וכוי‪.‬‬ ‫‪.6‬מ ת נ ו ת‬

‫‪ p‬הקנימים‪ ,‬מפני ש ד מ ם כ מ כ י ר י כ ה ת ה שאמם צ ר י כ י ם קניין‪.‬‬ ‫א ע ם י י ש ע ד י ץ ל א זכו ה ע ו מ ד ץ ב א ח ד‬
‫ש ל א וכוי‪ .‬ב ע ל י ה ב ת י ם ה מ נוהנים ל ת ת ל כ ה נ י ם כשיעור ש ק ב ע ו במשנתנו‪ ,‬ו א ח ר י ש כ ל א ח ד‬ ‫‪ .11‬ע ד‬
‫ק ב ל כשיעור‪ ,‬ו ל א ב א ו א ח ר י ם ‪ ,‬ה י ה ח ת ר תותן ל ה ם כשיעור וחוזרץ ח ל י ל ה ‪ .‬ו ל פ י כ ך א מ ר ו כ א ן שאם באו ע ד‬
‫חזר המחזור מ ק ב ל י ם כאותו מחזור שעדיין ל א נגמר‪ ,‬א ב ל ל א מ א ו ת ם מחזורים ש כ ב ר ע ב ר ו ‪.‬‬ ‫שלא‬
‫נשים ו ע ב ד י ם ומי‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א ח ו ר י ה כ ה נ י ם שבאו מ ק ו ד ם ו ב ע ק ב ו ת י ה ם ‪.‬‬ ‫ה ע ק ו ב וכוי‪.‬‬ ‫‪ .12‬ע ל‬
‫‪ .13‬מ ת נ ו ת‬ ‫שמא תתנרש ה א ש ה ו ת ב ו א ל ק ב ל א ת ח ל ק ה כ ב ת ח י ל ה ‪ .‬ו ב ע ב ד אנו חוששץ שמא יחשבוהו ל כ ק ‪.‬‬
‫ו מ י ‪ .‬כ נ ר א ה שהנכון הוא בכי״ע‪ :‬ח ו ל ק מתוקנץ וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמן הראוי ש ל א יוציאו א ו ת ם ר י ק ם ‪,‬‬ ‫כהונה‬
‫ד י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ב י ד‬ ‫בבית‬ ‫‪ .15‬ה ח ו ל ק‬ ‫ד ת נ ו ל ה ם ח ו ל ץ לשום ט ו ב ה ב ע ל מ א ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫נתנו לו ת ר ו מ ה בתור ירושה‪ ,‬א ץ כ א ן שום ה ו כ ח ה ‪ ,‬שהרי א פ ש ר שירשה מ א ב י אמו כ ק ‪) .‬ירושלמי(‪.‬‬
‫‪57‬‬ ‫פאה פ״ד‬
‫ששליח חודש מגיע‪ ,‬לנשיאות כפים‪ ,‬אבל לא לחילוק )מצות( גתות‪ .‬ובבל‬
‫כםוריא‪ .‬ר׳ שמעון בן לעזר או׳ אף באלכםנדריא‪ ,‬בראשונה כשהיה שם בית‬
‫דץ‪ .7 .‬חומר בקדשי מקדש שאין בקדשי הגבול‪ ,‬ובקדשי הגבול שאץ בקדשי‬
‫‪20‬‬
‫מקדש‪ ,‬קדשי הגבול‪ ,‬קטנים חולקין בהן וטמאים חולקין בהן‪ ,‬וחולקין אותן‬
‫בטומאה‪ ,‬ושוקלין מנה כנגד מנה‪ .‬קדשי מקדש חייבין באחריותן ליטפל בהן‪,‬‬
‫ולהביא לבית הבחירה‪ .‬קדשי הגבול נותנין ל כ ל חבר‪ ,‬קדשי מקדש אץ נותנץ‬
‫אלא לאנשי משמר בלבד‪ .8 .‬אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר‬
‫בפונדיון‪ ,‬מארבע סאץ בסלע‪ .‬לן‪ ,‬נותנין לו פרנסת לינה‪ ,‬שמן וקטנית‪ .‬שבת‪,‬‬
‫‪25‬‬
‫נותנץ לו מזון שלש סעודות‪ ,‬שמן וקטנית דג וירק‪ .‬במה דברים אמורים בזמן‬
‫שאין מכירין אותו‪ ,‬אבל בזמן שמכירין אותו אף מכםץ אותו‪ .‬היה מסביב על‬
‫הפתחים אין נזקקץ לו ל כ ל דבר‪ .9 .‬תמחוי כ ל היום‪ ,‬קופה מערב שבת‬
‫לערב שבת‪ .‬תמחוי ל כ ל אדם‪ ,‬קופה לעניי אותה העיר‪ .‬אם שהא שם שלשים‬
‫יום הרי הוא כאנשי העיר לקופה‪ ,‬ולכסות ששה חדשים‪ .‬לעניי העיר שנים‬

‫!־ לינופל בהן‪ .‬עיין להלן בכורים פ״א רה״ח ומש״ש‪.‬‬ ‫»־ קכוכים ו כ ו ‪ /‬להלן סוף תרומות‪ ,‬ועיין מש״ש‪.‬‬
‫יעיין מכילתא בא פנףז‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;58‬משפעים פי״ע‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;319‬תו׳׳כ כלבה פרש׳ ג׳ הי״ג‪ ,‬ה ׳ ע״ג; שם חובה‬
‫פ ר ק י״ח ה״ה‪ ,‬כ״ד ע״ד; שם תזריע פ״ג ה״ל‪ ,‬כ״ע ע״ב; ספרי נשא סוף פי׳ כ״נו‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;36‬קרח‬
‫פ י ׳ קי״ח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ .138‬ועיין ספרי ראה פי׳ ע״ז‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;142‬בבלי תמורה י״ח א׳; להלן תמורה ספ״ב‪.‬‬
‫» לכל חבר‪ .‬ס פ ר י קרח פי׳ קכ״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪ .148‬ועיין במשנה חלה פ״ד מ״נו‪ ,‬ובירוש׳ שם)הי״א ס ׳ ע״ב(;‬
‫« אין פוחתין ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ח מ״ז; בבלי שבת קי״ח א׳; ב״ב נו׳ א ‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ל י ן ק״ל‬ ‫; חו‬ ‫ל‪ /‬׳‬‫‪3‬‬ ‫ץ‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫בגלי ס נ‬
‫‪26‬‬
‫היה מסביב ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ׳׳ל; ספרי ראה פי׳ קנףז‪,‬‬ ‫ש א י ן מכירין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ז‪ ,‬כ״א ע״א‪.‬‬
‫י־ א ם שהא‬ ‫‪ 27‬תמחוי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ״ל; בבלי הנ׳׳ל ח׳ ב ‪/‬‬ ‫׳ א‪/‬‬ ‫ע‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫‪3‬‬ ‫לי‬ ‫‪3 3‬‬ ‫;‬ ‫ע מ ׳ ‪!75‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הנ״ל; ירוש׳ ב״ב פ״א ה״ו‪ ,‬י״ב ע״ל; בבלי שם ח ׳ א ‪/‬‬

‫<סצוח> | ד א חסר‪.‬‬ ‫לחילוק ן א בחילוק‪.‬‬ ‫ל! ששליח חודש | ד ששלוחי !ראש[ חדש א ששליח ]ראשן החודש‪.‬‬
‫‪1 8‬‬
‫‪ 18‬חוסר | ב חומר חוסר )ונסחק ‪.‬חוטר* הראשון(‪.‬‬ ‫באלכסנדריא ן א אלכסנדריא‪.‬‬ ‫לעזר אי׳ | ד א אלעזר אום׳‪.‬‬
‫חולקין‬ ‫ומסאי• | ד וטסאין‪.‬‬ ‫‪ 20‬קדשי ן א שקדשי‪.‬‬ ‫‪ 20-19‬ו ב ק ד ש י ‪ . . .‬מקדש ן א חסר‪.‬‬ ‫שאין בקדשי | א סבקדשי‪.‬‬
‫באחריוחן |‬ ‫חייבין ן א חייב‪.‬‬ ‫קדשי ן א קודשי‪.‬‬ ‫‪1‬־ ושוקלין | ך וחולקין‪ .‬מנה ן א סנא )ביס >‪.‬‬ ‫כהן | א חולקים בהם‪.‬‬
‫‪23‬אלא|אןאוחן[‬ ‫קדשי ן א קודשי )ב׳פ ‪.‬‬
‫(‬ ‫הבחירה ן א הבירה‪.‬‬ ‫‪ 22‬ולהביא | ד ולהביאן א להביאן‪.‬‬ ‫דבאחריוח‪.‬‬
‫‪24‬בפונדיוןן‬ ‫העובר ן א עובר‪.‬‬ ‫פוחתין | ד פותחין‪.‬‬ ‫משמר | א סשסר ןסקדש בלבדן‪ .‬גונסחק שם המוסגר(‪.‬‬ ‫אלא‪.‬‬
‫במה ו מ ׳ | ד בדיא‬ ‫דג ן א ת ה ‪.‬‬ ‫| ך וקיטני־ א וקיטנית‪.‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪ 2‬וקטנית‬ ‫וקטנית | ך א וקיטנית‪.‬‬ ‫ד בפונדין‪.‬‬
‫היה ן‬ ‫אותו מ ו ן א פתוח‪.‬‬ ‫שמכירין | ד שמכירי׳‪.‬‬ ‫אותו ן א אתו )ביפ>‪.‬‬ ‫‪ 20‬מכירין | ד מכירי׳‪.‬‬ ‫]אותו!‪.‬‬
‫כ ל היום ן‬ ‫ב ד א סתום‪.‬‬ ‫דבר |‬ ‫ד הפתחי׳‪.‬‬ ‫‪ 27‬הפתחים |‬ ‫ד ססבב א המסבב‪.‬‬ ‫סםכיב |‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫העיר ן‬ ‫‪ 29‬הוא ן א זה‪.‬‬ ‫ד א שהה‪.‬‬ ‫שהא |‬ ‫ך לאנשי‪.‬‬ ‫‪ 28‬לעניי |‬ ‫ך קופ׳‪.‬‬ ‫קופה |‬ ‫א ב כ ל יום‪.‬‬
‫לעניי ן א לפסי‪.‬‬ ‫ד חדשי׳‪.‬‬ ‫חדשים |‬ ‫ששה ן א לששה‪.‬‬ ‫ולפסוי א לכסות‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ולכסות |‬ ‫א ןאוחה[ העיר‪.‬‬
‫שנים | א לשנים‪.‬‬

‫‪ .21‬מ נ ה כ נ נ ד מ נ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאם יש ל ו מ ש ק ל מנה מ ק ד ש י ה ג ב ו ל י כ ו ל ל ש ק ו ל כנגדו ח ו ל ץ ‪ ,‬ו ל ה ש ת מ ש‬

‫‪ .24‬מ א ר ב ע ם א י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ר ב ע ס א ץ במ״ח‬ ‫ב ק ד ש י ה ג ב ו ל כ מ ש ק ל ‪ ,‬ו א ץ כ א ן ב ר ץ קדשים‪.‬‬
‫פונדיונות‪ ,‬ח צ י ק ב ת ב ו א ה בסונדיון‪ .‬והחנווני מ ש ת כ ר שליש ואתו נותן בםונדיץ א ל א כ כ ר בן שליש ק ב ‪.‬‬
‫‪ . 2 6‬ש א י ן מ כ י ר י ן א ו ת ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהוא‬ ‫פ ר נ ס ת ל י נ ה ‪ .‬כלומר‪ ,‬מ צ ע וכסת‪.‬‬ ‫*יין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .29‬ל ע נ י י ה ע י ר וכוי‪.‬‬ ‫‪ . 2 7‬ת מ ח ו י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ א כ ל שנותנים לעניים מן ה ק ע ר ה ‪.‬‬ ‫מי•‬
‫ככי״ע‪ :‬ל פ ס י ה ע י ר וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר ל מ ס י ה ע י ר ‪.‬‬
 ‫פאה פ״ד‬ ‫‪58‬‬

‫עשר חדש‪ .10 .‬עני שנתן פרוטה לקופה ופרוסה לתמחוי מקבלין אותן ממנו‪.‬‬
‫אם לא נתן אץ מחייבין אותו ליתן‪ .‬נתנו לו חדשים והחזיר להן שהקץ‪ ,‬מקבלין‬
‫אותו ממנו‪ .‬אם לא נתן‪ ,‬אין מחייבץ אותו ליתן‪ .‬היה משתמש בכלי מילת‬
‫נותנץ לו כלי מילת‪ ,‬מעה נותנין לו)מאה( מעה‪ ,‬עיסה נותנץ לו עיסה‪ ,‬פת‬
‫נותנין לו פת‪ ,‬להאכילו בתוך פיו מאכילין אותו בתוך פיו‪ ,‬שנ׳ ד י מ ח ס ו ר ו‬
‫א ש ר י ח ס ר ל ו ‪ ,‬אפי׳ עבד אפי׳ סוס‪ .‬לו‪,‬זואשה‪,‬שנ׳ א ע ש ה ל ו ע ז ר‬
‫כ נ נ ד ו ‪ .‬מעשה בהלל הזקן שלקח לעני אחד בן טובים סוס שהיה מתעמל‬
‫בו ועבד שהיה משמשו‪ .‬שוב מעשה באנשי הנליל שהיו מעלץ לזקן אחד ליטרא‬
‫בשר בציפורי בכל יום‪ .11 .‬היה משתמש בכלי זהב מוכרן ומשתמש בכלי‬
‫כסף‪ ,‬בכלי כסף מוכרן ומשתמש בכלי נחשת‪ ,‬בכלי נחשת מוכרן ומשתמש‬
‫בכלי זכוכית‪ .‬אמרו משפחת בית נבטלה היתה בירושלם והיתד! מתיחסת עם‬
‫בני ארנון היבוסי‪ ,‬העלו להם חכמים שלש מאות שקלי זהב ולא רצו להוציאן‬
‫חוץ מירושלם‪ .12 .‬האומר איני מתפרנס משל אחרים‪ ,‬שוקדין עליו ומפרנסץ‬
‫אותו‪ ,‬ונותנין לו לשום מלוה‪ ,‬וחוזרין ונותנין לו לשום מתנה דברי ר׳ מאיר‪.‬‬

‫ספרי ר א ה פ י ׳‬ ‫‪ 33‬מ ע ה כותכין וכו׳‪.‬‬ ‫ירוש׳ פ״ח ה״ח‪ ,‬כ״א ע״א‪.‬‬ ‫‪ 32‬בכלי מילה וכו׳‪.‬‬
‫‪ 35‬א פ י ׳ עבד וכו׳‪.‬‬ ‫דברים נףו‪ ,‬ח׳‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫מחסורו‬ ‫‪ 34‬ד י‬ ‫ע מ ׳ ‪.177‬‬ ‫קי״ח‪,‬‬
‫כתובות‬ ‫בבלי‬ ‫‪;175‬‬ ‫עמ׳‬ ‫קע״ז‪,‬‬ ‫פי׳‬ ‫ראה‬ ‫ספרי‬ ‫ובכי״ו;‬ ‫בד‬ ‫ה״ח‬ ‫פ״ו‬ ‫כחובוח‬ ‫להלן‬
‫ספרי ובבלי הכ׳׳ל; ירוש׳ כאן‬ ‫‪ 36‬מעשה וכו׳‪.‬‬ ‫בראשיח ב ‪ /‬י ״ ח ‪.‬‬ ‫ל ו וכו׳‪.‬‬ ‫אעשה‬ ‫ה״ז ‪3‬׳‪.‬‬
‫<י« אמרו מ ש פ ח ת‬ ‫ירוש׳ הכ׳׳ל; בבלי הכ״ל ס״ח א ‪/‬‬ ‫‪ 38‬בכלי זהב וכו׳‪.‬‬ ‫פ״ח ה״ח‪ ,‬כ״א ע״א‪.‬‬
‫« איני מ ח פ מ ס‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; ספרי ר א ה פי׳ ק״י‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;171‬שם כי הבא פי׳ ש״ג)בדפוסים(‪.‬‬
‫ועיין ספרי ר א ה פי׳ קנו״ז‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;175‬ירושלמי פ״ח ה״נו‪ ,‬כ״א ע״ב;‬ ‫בבלי כחובוח ס״ז ב ‪/‬‬ ‫וכו‪/‬‬
‫שקלים פ״ה ה״מ מ׳׳ע ע״ב; וי״ר פל״ד‪ ,‬א ‪/‬‬

‫א לתמחוי‪.‬‬ ‫לקופה ן‬ ‫פרוטה ‪ I‬ד פרוט׳‪.‬‬ ‫א שנוחן‪.‬‬ ‫שנתן |‬ ‫א חודש• כ ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 30‬חדש ן‬
‫‪ 31‬חדשים ן‬ ‫ססנו | א היםנו‪.‬‬ ‫אותן | ד אותו‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫לתסחוי ן א לקופה‪.‬‬ ‫ופרוסה | ד ופרוס׳ א ופרוטה‪.‬‬
‫‪ 32‬אותו םםנו אם ן א היסנו ואם‪.‬‬ ‫להן שהקץ | א להם שחקים‪.‬‬ ‫והחזיר | ד והחזי׳ א וטחזיר‪.‬‬ ‫ד חדשי׳‪.‬‬
‫לו עיסה | ך לו ןכלין עיסה‪.‬‬ ‫<םאה> | ך א חסר‪.‬‬ ‫‪ 33‬סעה ‪ . . .‬עיסה ‪ . . .‬פת ן א פת ‪ . . .‬םעה ‪ . . .‬עיסה‪.‬‬
‫‪ 35‬אפי׳ | ד אפלו א אפילו‬ ‫םחסורו | ‪ B‬סחסרו‪.‬‬ ‫אותו | ד לו‪ .‬שני | ד שנאסר‪.‬‬ ‫‪ 34‬בחוך ן א לחוך <ב'פ>‪.‬‬
‫בהלל ן א כהילל‪.‬‬ ‫‪ 36‬כנגדו | ב ך פחוח‪.‬‬ ‫‪ 36-35‬לו ‪ . . .‬כגנדו ן א חסר‪.‬‬ ‫שנ׳ | ד שנאסר‪.‬‬ ‫)ביפא‬
‫סעשה ן א וםעשה‪.‬‬ ‫‪ 37‬שוב ן א חסר‪.‬‬ ‫אחד בן טובים ן א בן טובים אחד‪.‬‬ ‫אחד | ד חסר‪.‬‬ ‫שלקח | ד שנחן‪.‬‬
‫‪ 39-38‬םוכרן וסשתסש בכלי כסף בכלי כסף ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪ 38‬בציפורי | ד צפורי‪.‬‬ ‫ליטרא ן א ליטרא ]אחת[‪.‬‬
‫והיתה סתיחסח ן א היחה םחייחסח‪.‬‬ ‫‪ 40‬נבטלה ‪ j‬ד נבלטא א נבלטא‪.‬‬ ‫נחשת ‪ j‬ד נחוש׳‪.‬‬ ‫‪ 30‬נחשת | ד נחשי‪.‬‬
‫א שלא רצה‪.‬‬ ‫ולא רצו ן‬ ‫א שש‪.‬‬ ‫שלש |‬ ‫ארנון | ד ארנן א ארונן‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 41‬בני ן‬ ‫ך על‪.‬‬ ‫עם ן‬
‫ך וספרנסי׳‪.‬‬ ‫וםפרנסין |‬ ‫ך אחרי׳ שוקרין‪.‬‬ ‫אחרים שוקדין |‬ ‫א אין‪.‬‬ ‫איני |‬ ‫ד סחום‪.‬‬ ‫‪ 42‬סירושלם |‬
‫םחנה | ד טחני‪.‬‬ ‫לו ן א חסר‪.‬‬ ‫וחחרין ן א חחרין‪.‬‬ ‫לשום | ך לשוום‪.‬‬ ‫‪ 43‬ונותנין ן א נוחנין‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשמתבייש‬ ‫‪ . 3 3‬ע י ס ה וכוי‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב כ ל י ם מ צ מ ר ד ק ויקר‪.‬‬ ‫מ י ל ת וכו׳‪.‬‬ ‫‪.32‬בכלי‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ל י ט ר א ש ל ציסורי‪ .‬ע י ץ כ ב ה י א ‪.‬‬ ‫‪ .38‬ב צ י ס ו ר י וכוי‪.‬‬ ‫ל י ט ו ל ס ת כעני שנשתרש בעניו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת בני ה מ ש ס ח ה ‪ ,‬שהרי ‪ .‬ה כ ל מ ע ל ץ לירושלים ו א ץ ה כ ל מוציאין״‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪ .41‬ל ה ו צ י א ן‬
‫‪ .42‬ש ו ק ד י ן ע ל י ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר מ ש ד ל ץ אותו‪ ,‬ו א ו מ ר י ם ל ו שהם ב ט ו ח י ם ש י ו כ ל‬ ‫גמשנה ס ו ף כתובות(‪.‬‬
‫לשלם אחיכ‪.‬‬
‫‪59‬‬ ‫פאה פ״ד‬
‫‪,‬‬
‫וחכמים או׳ נותנץ לו לשום מתנה‪ ,‬וחוזרין ונותנץ לו לשום מלוה‪ .‬ר שמעו׳‬
‫‪45‬‬
‫או׳ אומרין לו הבא משכון‪ ,‬כדי לגוס את דעתו‪ .13 .‬האומ׳ איני מתפרנס‬
‫משל עצמי‪ ,‬שוקדין עליו ומפרנסין אותו‪ ,‬נותנין לו לשם מתנה וחוזרין ונותנין‬
‫לו לשם מלוה‪ .14 .‬המסמא את עינו‪ ,‬והמצבה את כריסו‪ ,‬והמעבה את שוקיו‪,‬‬
‫אין נפטר מן העולם עד שיהא לו כך‪ .15 .‬נבאי צדקה אין רשאץ לפרוש זה‬
‫מזה‪ .‬אפי׳ נתן לו חבית מעות שהוא חייב לו‪ ,‬אפי׳ מצא מעות בדרך‪ ,‬אינו‬
‫‪50‬‬
‫רשיי ליטלן‪ ,‬שנ׳ ו ה י י ת ם נ ק י י ם מ ה ׳ ו מ י ש ר א ל ‪ .‬אבל פורשין זה מזה‬
‫לתוך חצר‪ ,‬או לתוך חנות‪ ,‬ונובין‪ .16 .‬מעשר שני אין נובין ממנו מלוה וחוב‪,‬‬
‫ואין משלמין ממנו את הנמולין‪ ,‬ואין פודץ בו שבויין‪ ,‬ואץ עושין בו שושבינות‪,‬‬
‫ואין נותנין הימנו דבר לצדקה‪ ,‬אבל משלחין הימנו דבר של גמילות חסדים‪,‬‬
‫וצריך להודיע‪ .‬ונותנין אותו לחבר עיר בטובה‪ .17 .‬אמ׳ ליתן ונתן‪ ,‬נותנין‬

‫ירוש׳ פ״ח רה״ע‪ ,‬כ״א ע״ב;‬ ‫‪ 47‬ה מ ס מ א וכו׳‪.‬‬ ‫<‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫לי‬ ‫ו ‪ 3‬ב‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫פ ר כ ס‬ ‫מח‬ ‫« איני‬
‫בבלי ב״ב ח׳ ב׳‪.‬‬ ‫« גבאי לדקה וכו׳‪.‬‬ ‫ועיין במשכ׳ סוף מכילתין‪.‬‬ ‫בבלי כחובות ס״ח א ‪/‬‬
‫עיין להלן שביעית פ״ז ה״כו;‬ ‫!‪ 5‬מעשר שני וכו׳‪.‬‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫כ‬ ‫‪3‬׳‬ ‫ל״‬ ‫ר‬ ‫‪3‬‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫‪3‬‬ ‫ן‪./‬‬ ‫ו כ‬ ‫ם‬ ‫ו היי ת‬
‫ספרי ראה סוף פ י ס ׳ קי״ז‪ ,‬עמ׳ ‪.176‬‬ ‫אמ׳ ליתן וכר‪.‬‬ ‫ירוש׳ דמאי פ״ג ה״א‪ ,‬כ״ג ע״ב‪.‬‬
‫יעיין לעיל פ״א ה״ד ומש׳יש‪.‬‬

‫‪ 45‬או׳ |‬ ‫שםעו׳ | ד א שסעון‪.‬‬ ‫סלוה ן א הלוואה‪.‬‬ ‫וחכמים או׳ ן א וחכם׳ אום־‪.‬‬ ‫‪ 44‬ו ח כ ס י ם ‪ . . .‬ם ל ו ה | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫ד אינו א אין‪.‬‬ ‫איני |‬ ‫א האוסר‪.‬‬ ‫האום׳ ן‬ ‫א דעתו עליו‪.‬‬ ‫את דעחו ן‬ ‫א משכון )וטול ן‪.‬‬ ‫משכון ן‬ ‫ד א אומי‪.‬‬
‫ד א לשום‪.‬‬ ‫לשם |‬ ‫ד מותניי‪.‬‬ ‫נותנין |‬ ‫אוחו ן א אתו‪.‬‬ ‫ד ומפרנסי׳‪.‬‬ ‫וםפרנסין |‬ ‫‪ 45‬עצםי | כיה ד א• ב עצסו‪.‬‬
‫והמצבה ן‬ ‫לשם םלוה ן א ח ס ר ‪ .‬ד לשום םלוה‪.‬‬ ‫‪ 47‬לו ן א הימנו‪.‬‬ ‫ך א ונובין‪.‬‬ ‫ונוחנין |‬ ‫וחחרין | א חוזרין‪.‬‬
‫איו |‬ ‫ד כן•‬ ‫כך ן‬ ‫שיהא לו ן א שיחלה‪.‬‬ ‫‪ 48‬אין ן א אינו‪.‬‬ ‫ד והמעב׳ א והמקפח‪.‬‬ ‫והמעבה |‬ ‫ד והמצב׳‪.‬‬
‫אפי׳ |‬ ‫ד חברו‪.‬‬ ‫חבית |‬ ‫א נותן‪.‬‬ ‫נתן ן‬ ‫ך אפילו א א ב ל ‪.‬‬ ‫‪ 49‬אפי׳ |‬ ‫ד לפרוט‪.‬‬ ‫לפרוש ‪j‬‬ ‫א אינן‪.‬‬
‫א פחוח‪.‬‬ ‫ומישראל ן‬ ‫פ נקים‪.‬‬ ‫נקיים |‬ ‫ד שנאמר‪.‬‬ ‫שנ׳ |‬ ‫ד א רשאי‪.‬‬ ‫‪ 50‬רש״ |‬ ‫א ואפילו‪.‬‬ ‫ד אפילו‬
‫‪,‬‬
‫נובין ן‬ ‫א עני‪.‬‬ ‫שני ן‬ ‫א בתוך החצר ובחוך החנוח‪.‬‬ ‫‪ 51‬לתוך ח צ ר או לתוך חנות ן‬ ‫ד פורטין‪.‬‬ ‫פורש ! |‬
‫את ן‬ ‫א אין ‪ . . .‬הימנו‪.‬‬ ‫‪ 52‬ואין ‪ . . .‬ממנו |‬ ‫ב וחייב‪.‬‬ ‫וחוב ן כיה ד א ‪.‬‬ ‫א הימנו‪.‬‬ ‫ססנו ן‬ ‫ד א פורעין‪.‬‬
‫שושבינוח ן‬ ‫א םםנו‪.‬‬ ‫בו ן‬ ‫ך א שבויים‪.‬‬ ‫שבדין |‬ ‫א אין‪.‬‬ ‫ין ן‬ ‫ו א‬ ‫לין‪.‬‬ ‫נ ם ו‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ל‪,‬‬ ‫ה נ ם‬ ‫ך‬ ‫ל ן‬‫ץ‬ ‫ה נ ס ו‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ר‬ ‫א ח‬
‫א צדקה‪.‬‬ ‫לצדקה ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫דבר ן‬ ‫<ב־פ>‪.‬‬ ‫ד ממנו‬ ‫הימנו |‬ ‫א פוסקין‪.‬‬ ‫‪ 53‬נותנין ן‬ ‫ד שושבינו׳‪.‬‬
‫ד נותני׳‪.‬‬ ‫נותנין |‬ ‫אמ׳ ן א אמר‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫ך בטובי•‬ ‫בטובה |‬ ‫א וצריכין‪.‬‬ ‫«* וצריך |‬

‫‪ .45‬כ ד י‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מותחים במתנה‪ ,‬ו א ם ל א ר צ ה ‪ ,‬גותנין לו לשום מ ל ו ה ‪.‬‬ ‫ל ו וכוי‪.‬‬ ‫‪.44‬נ ו ת נ י ן‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד י שתזוח ד ע ת ו עליו‪ ,‬ויווכח שאץ ב ד ע ת ם ל ת ת לו צ ד ק ה ‪ ,‬א ל א ה ל ו א ה ‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫לגוס‬
‫‪.47‬המסמא‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ש ד ל ץ אותו שיקח ו מ ב ט י ח י ם ל ו שזו ה י א מתנה‪ ,‬ו ל א ה ל ו א ה ‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫«‪.‬שוקדין‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ת ח ס ש כ א י ל ו ה ו א סומא‪ ,‬או שכדיםו צ ב ה ‪ ,‬או ששוקיו ע ב ו ת ונסוחות מ ח מ ת חולי וכו׳‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫‪ .50‬א ב ל מ ו ר ש י ן וכוי‪ .‬פירשיי‪:‬‬ ‫« • א י ן ד ש א י ן וכוי‪ .‬סירש׳י ש ל א יחשדו ב י ח י ד שהוא נובה ל ע צ מ ו ‪.‬‬
‫‪ .‬א י ן ג ו ב י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אין ב ע ל ח ו ב רשאי לגבות מ ע ש ר ע נ י ) כ צ ‪ -‬ל‬ ‫ו ‪5‬‬ ‫ו ב ל ב ד שיראו שגיהם כ א ח ד ‪.‬‬
‫‪ .52‬א ת ה ג מ ו ל י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ‬ ‫לפנינו( מ ב ע ה י ב ‪ ,‬מ מ נ י ש א ץ ה מ ע ש ר ש ל ו ‪ ,‬ו א ץ ס ו ר ע ץ ח ו ב ב ד ב ר שאינו שלו‪.‬‬
‫מ ש ל מ ץ לעגי ב מ י ע ב ע ד ‪.‬גמילות חסדים״ )משנת ב י ב ס״ט מ״ד( שעשה לו העני מ ק ו ד ם ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ל צ ד ק ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ת ת מ ע ש ר עני בתור צ ד ק ה ‪ ,‬שהרי מ ע ש ר עגי ה ו א קגיץ העגי‪ ,‬ושלו ה ו א נ ו ט ל ‪.‬‬ ‫‪ .53‬ד ב ר‬
‫א ב ל מ ש ל ח י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע פ י י ש א ץ מ ש ל מ ץ ממגו א ת הגמולין מפני שנראה כ פ ו ר ע חוב‪ ,‬א ב ל מ ו ת ר‬
‫ל ש ל ו ח מ י ע ב ת ח י ל ה לעגי חבירו‪ ,‬בגמילות ח ס ד ‪ .54 .‬ו צ ר י ך ל ה ו ד י ע ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהוא מעשר עגי‪ ,‬כ ד י ש ל א‬
‫ל ח ב ר ע י ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח כ ם ה ע י ר ה מ ת ע ס ק ב צ י צ ו מ ק ב ל ש כ ר מבני ה ע י ר ‪,‬‬ ‫יחזיק לו ט ו ב ה יותר מ ד א י ‪.‬‬
‫מ ו ת ר ל ש ל ו ח לו מ ע ש ר עני‪ ,‬ו ב ל ב ד ב ט ו ב ה ‪ ,‬והיינו ש כ ב ר נתן לו שכרו ה ק צ ו ב ‪ .‬והוא מ ו ס י ף עליו א ף מ ע ש ר עני‪.‬‬
 ‫פאה פ״ד‬ ‫‪60‬‬

‫‪,‬‬
‫לו שכר אמירה ושכר מעשה‪ ,‬אמ ליתן ולא הספיק בידו ליתן‪ ,‬נותגץ לו שכר‬
‫‪,‬‬
‫אמירה כשכר מעשה‪ .‬לא אמ׳ ליתן אבל אמ לאחרים תנו‪ ,‬נותנץ לו שכר על‬
‫כך‪,‬שנ׳ כ י ב ג ל ל ה ד ב ר ה ז ה י ב ר כ ך ה ׳ א ל י ך ‪ .‬לאאמ׳לאחרים‬
‫תנו אבל מניח לו בדברים טובים‪ ,‬מניין שנותנין לו שכר על כך‪ ,‬שנ׳ כ י ב נ ל ל‬
‫‪ .18‬מעשה במונבז המלך שעמד ו ב ת ם אוצרותיו בשני‬ ‫ה ד ב ר הזה‪.‬‬
‫בצרות‪ .‬שלחו לו)אבותיו( אחיו‪ ,‬אבותיך עזו אוצרות והוסיפו על של אבותם‪,‬‬
‫ואתה עמדת ובזבזת את כל אוצרותיך‪ ,‬שלך ושל אבותיך‪ .‬אמ׳ להם‪ ,‬אבותי‬
‫‪,‬‬
‫עזו אוצרו׳ למטה‪ ,‬ואני ננזתי למעלה‪ ,‬שנ א מ ת מ א ר ץ ת צ מ ח ‪ ,‬אבותי‬
‫עזו אוצרות מקום שהיד שולטת בו‪ ,‬ואני עזתי מקום שאין היד שולטת בו‪ ,‬שנ׳‬
‫‪,‬‬
‫צ ד ק ו מ ש פ ט מ כ ו ן כ ס א ך ונו ‪ ,‬אבותי עזו אוצרות שאץ עושץ פירות‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ואני עזתי אוצרות שעושין פירות‪ ,‬שנ׳ א מ ר ו צ ד י ק כ י ט ו ב וגו ‪ ,‬אבותי‬
‫עזו אוצרות ממץ‪ ,‬ואני עזתי אוצרות של נפשות‪ ,‬שנ׳ פ ר י צ ד י ק עץ ח י י ם‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ל ו ק ח נ פ ש ונו ‪ ,‬אבותי עזו אוצרות לאחרים‪ ,‬ואני עזתי לעצמי‪ ,‬שנ ו ל ך‬
‫‪,‬‬
‫ת ה י ה צ ד ק ה ונו ‪ ,‬אבותי עזו אוצרות בעולם הזה‪ ,‬ואני עזתי לעצמי לעולם‬
‫‪,‬‬
‫הבא‪ ,‬שנ ו ה ל ך ל פ נ י ך צ ד ק י ך‪ .19 .‬צדקה וגמילות חסדים שקולץ‬
‫כעד כל מצות שבתורה‪ ,‬אלא שהצדקה בחיים‪ ,‬גמילות חסדים בחיים ובמתים‪,‬‬

‫בגלל‬ ‫‪ 57‬כ י‬ ‫ועיין בבלי ב״ב נ ו ׳ א׳; במ״ר פי״ג‪ ,‬י״ז‪.‬‬ ‫ס פ ר י הכ״ל‪.‬‬ ‫‪ 56‬א מ ׳ ל א ח ר י ם ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ כ א ן פ ״ א ה ״ א ‪ ,‬נ ר ו ע״ב; בנלי ב״ב י״א א ‪/‬‬ ‫‪ 59‬מ ע ש ה ו כ ו ‪/‬‬ ‫דברים נףן‪ ,‬י׳‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬
‫‪ «5‬א מ ר ו‬ ‫ש ם פ ״ ע ‪ ,‬כר׳ן‪.‬‬ ‫ו מ ש פ ע וכו‪/‬‬ ‫״ ל ד ק‬ ‫ח ה ל י ם פ ״ ה ‪ ,‬י״ב‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫א מ ח‬
‫‪ 68-67‬ו ל ן‬ ‫ל‪/‬‬ ‫ל ד י ק ו כ ו ‪ /‬משלי י״א‪,‬‬ ‫«« פ ר י‬ ‫י‪/‬‬ ‫ג‪/‬‬ ‫ישעי׳‬ ‫ל ד י ק וכו‪/‬‬
‫ל ד ק ה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬ ‫ישעי׳ כ״ח‪ ,‬ח ‪/‬‬ ‫» « ו ה ל ך וכו‪/‬‬ ‫ד ב ר י ם כ״ד‪ ,‬י״ג‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫תהיה‬
‫כ א ן פ ״ א ה ״ א ‪ ,‬ע״ו רע״ג; בבלי ס ו כ ה מ ״ ע ב׳; ק ה ״ ר פ״ז‪ ,‬ב ׳ ) ה ו ל ׳ ר א ם י״ח רע״ג(‪.‬‬

‫אס׳ ן‬ ‫ד םעש׳‪.‬‬ ‫‪ 86‬סעשה |‬ ‫ד א אסר‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫‪ 85‬אסירה ‪ . . .‬סעשה | ך אסיר׳ ‪ . . .‬העש׳‪.‬‬

‫‪8 7‬‬
‫הדבר |‬ ‫ד שנאסר‪.‬‬ ‫של |‬ ‫א חיני•‬ ‫תנו |‬ ‫ד א אסר‪.‬‬ ‫אם׳ |‬ ‫א אסר‪.‬‬ ‫ך אסרו‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 69-57‬יברכך ‪ . . .‬הזה ן‬ ‫ד אסר‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫ד אלהיך ]ונוטר[‪.‬‬ ‫אליך |‬ ‫ד הדב׳‪.‬‬
‫ך ]אח‬ ‫אוצרותיו |‬ ‫ד שעם׳ ובזבז‪.‬‬ ‫שעסד וביזבז |‬ ‫ד הזה ]ונוסד!‪.‬‬ ‫‪ 59‬הזה |‬ ‫ך מנין‪.‬‬ ‫‪ 68‬םניין ן‬
‫ד בצרו׳‬ ‫‪ 60‬בצרות שלחו |‬ ‫א ]לעניים שהיו לו! בשני‪.‬‬ ‫בשני ן‬ ‫כ ל ן אוצרותיו א ]כל! אוצרותיו‪.‬‬
‫א עםדתה וביזבזתה‪.‬‬ ‫‪ 61‬עסדת ו מ מ ת ן‬ ‫א אחיו ]ואסרו לו!‪.‬‬ ‫אחיו ן‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫)אבותיו( |‬ ‫אסרו‪.‬‬
‫א גנזתי‬ ‫ננזתי |‬ ‫ד א אוצרות‪.‬‬ ‫‪ 63‬אוצרו׳ |‬ ‫א אבותיי‪.‬‬ ‫אבותי ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫את כל אוצרותיך ן‬
‫‪ 63‬טקום ן א בסקום גביפ(‪.‬‬ ‫אבותי ן א אבותיי‪.‬‬ ‫תצסח ן א תצסח ]וצדק סשסים נשקף!‪.‬‬ ‫]אוצרות!‪.‬‬
‫שולטת | ך שלטת א ]יכולה!‬ ‫ננזתי | א ננזתי ]אוצרות!‪.‬‬ ‫בו ן א בה‪.‬‬ ‫שולטת | ך שולט׳ א ]יכולה! לשלוט‪.‬‬
‫אבותי ן א אבותיי‪.‬‬ ‫וגו׳ | ד ונוטר‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫‪ 64‬כסאך | ד כסאו‪.‬‬ ‫שנ׳ | ד שנאסר‪.‬‬ ‫בו ן א בה‪.‬‬ ‫לשלוט‪.‬‬
‫ונו׳ | ד ונוסד א כי פרי‬ ‫שנ׳ | ד שנאם׳•‬ ‫שעושין | ד שעושי׳‪.‬‬ ‫‪ 65‬ואני | ד אני‪.‬‬ ‫אוצרות | ך אוצרו׳‪.‬‬
‫‪ 67‬ולוקח |‬ ‫של | דשנאס׳‪.‬‬ ‫‪ 66‬ססון | ד א ]של! םסון‪.‬‬ ‫אבותי ן א אבותיי‪.‬‬ ‫סעלליהם יאכלו‪ .‬פתוח‪.‬‬
‫שני | ד שנאבר‪.‬‬ ‫אוצרוח ן א חסר‪.‬‬ ‫אבותי | א אבותיי‪.‬‬ ‫ונו׳ | ך א חכם‪.‬‬ ‫נפש׳ ן א נפשות ך נפש‪.‬‬ ‫‪ a‬ולקח‪.‬‬
‫‪ 69‬של | ד שנאסר‪.‬‬ ‫לעצם׳ | ד חסר‪ .‬א אוצרות‪.‬‬ ‫אבותי ן א אבותיי‪.‬‬ ‫‪ 68‬ונו׳ | ד לפני ה׳ אלהיך‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫חסדים | ד חסדי׳‪.‬‬ ‫‪ 70‬שהצדקה | ד שהצדק׳‪.‬‬ ‫צדקיך | פ ד א צדקך א ]וכבוד ה׳ יאספך!‪.‬‬

‫כלומר‪,‬‬ ‫ש ה צ ד ק ה וכו׳‪.‬‬ ‫‪.70‬אלא‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מניח א ת ד ע ת ו ומנחמו ב ד ב ר י ם ‪.‬‬ ‫ל ו וכוי‪.‬‬ ‫‪ .58‬מ נ י ח‬

‫א ע פ ׳ י ששתיהן שקולות‪ ,‬מ ׳ מ נמילות ח ס ד י ם ע ד י פ ה ‪.‬‬
‫‪61‬‬ ‫פאה פ״ד‬
‫צדקה בעניים‪ ,‬נמילות חסדים בעניים ובעשירים‪ ,‬צדקה בממונו‪ ,‬גמלות‬
‫חסדים בממונו ובנופו‪ .20 .‬אמ׳ ר׳ יהושע בן קרחה מניין שכל המעלים עיניו‬
‫מן הצדקה כאילו עובד ע״ז‪ ,‬שנ׳ ר ק ה ש מ ר ל ך פן י ה י ה ד ב ר ע ם‬
‫ל ב ב ך ב ל י ע ל ל א מ ר ‪ ,‬ולהלן הוא או׳ י צ א ו א נ ש י ם ב נ י ב ל י ע ל ‪,‬‬
‫‪75‬‬
‫מה בליעל האמור להלן ע״ז‪ ,‬אף בליעל האמור כאן ע״ז‪ .21 .‬אמ׳ ר׳ לעזר‬
‫בי ר׳ יוסה מניץ שהצדקה וגמלות חסדים שלום גדול ופרקליט גדול בץ‬
‫ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬שנ׳ כ ה א מ ר ה׳ א ל ת ב א ב י ת מ ר ז ח וגו׳‪.‬‬
‫חסד‪ ,‬זו גמלות חסדים‪ .‬הרחמים‪ ,‬זו צדקה‪ .‬מלמד שהצדקה ונמלות חסדים‬
‫שלום גדול בין ישראל לאביהם שבשמים‪.‬‬

‫‪7 2‬‬
‫‪3‬ל ה ש מ ר‬ ‫אמ׳ ר׳ יהושע ו כ ו ‪ /‬ספרי ראה פי׳ קי״ז‪ ,‬עמי ‪ ;176‬בבלי כהובוח ס״ח א‪ •/‬ב״ב י׳ א ‪/‬‬
‫« אמ׳ ר׳ לעזר ו כ ו ‪ /‬בבלי‬ ‫ו כ ו ‪ /‬שם י״ג‪ ,‬י״ל‪.‬‬ ‫‪ 74‬י ל א ו‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ד ב ר י ע״ גן‪./‬‬
‫ו׳‬ ‫ס‬ ‫לך‬
‫א מ ר ו כ ו ‪ /‬ירמי׳ נו״ז‪ ,‬ה ‪/‬‬ ‫לל כ ה‬ ‫ב״‪ 3‬י׳ א׳‪.‬‬

‫מניין ן א מנין‪.‬‬ ‫אמי | ד אמר א א׳‪.‬‬ ‫‪ 73‬בממונו ומופו ן א מופו ובממונו‪ .‬סתום‪.‬‬ ‫ד א גמילות‪.‬‬ ‫‪ 71‬נמלות |‬
‫ני‬
‫רק | ‪ D‬ד א חסר‪.‬‬ ‫של | ד שנאמר‪.‬‬ ‫ע־ז ן א עבו׳ זרה•‬ ‫‪ 73‬כאילו עובד | ד כאלו עבד‪.‬‬ ‫עי ו | ד ]אח[ עיניו‪.‬‬
‫‪ 75‬עיז | א עבו׳ זרה‬ ‫ד א בליעל ]מקרבך[‪.‬‬ ‫בליעל |‬ ‫ך אומר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫‪ 74‬לאמר | א לאמר ומי•‬
‫‪ 76‬מניין |‬ ‫ד איר אלעזר בר׳ יוסי א ר׳ אלעזר בר׳ יוסי אום׳‪.‬‬ ‫‪ 76-75‬אם׳ ר׳ לעזר בי ר׳ יוסה |‬ ‫<ב־ס>‪.‬‬
‫חבא ן‬ ‫ד שנאס׳‪.‬‬ ‫‪ 77‬של |‬ ‫שלום נ ת ל ופרקליט ן א פרקליט נ ת ל ושלום‪.‬‬ ‫ד א ונםילות‪.‬‬ ‫ונסלות |‬ ‫א מין‪.‬‬
‫ת כ‬ ‫פ‬
‫הרחםים ן‬ ‫ד א גסילוח‪.‬‬ ‫נםלות |‬ ‫פ החסד‪.‬‬ ‫‪ 78‬חסד |‬ ‫א ]ואל תלך[ וני‪.‬‬ ‫ד ונוס׳‬ ‫וגו׳ |‬ ‫יא•‬
‫‪ 79‬שלום ן‬ ‫ד חסדי׳‪.‬‬ ‫חסדים |‬ ‫ד א וגסילוח‪.‬‬ ‫וגסלות |‬ ‫ד שהצדק׳‪.‬‬ ‫שהצדקה |‬ ‫ד א ורחמים‪.‬‬
‫ד שלום ]ופרקליט[ א ]פרקליט גדול[ ושלום‪.‬‬
 ‫מסכת דמיי‬

‫] פ ר ק א׳[‬
‫‪ .1‬הקלין שבדמיי‪ ,‬השיתין והרימץ והחוזרדין חזקתן בכל מקום פטורין‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ואם היו משתמרין חייבין‪ ,‬אם כחס על שדהו פטורץ‪ .‬ר׳ יוסד‪ ,‬אומ שיתין‬
‫שבציפורין חייבות‪ ,‬מפני שהן משתמרות‪ .‬ר׳ יוסי בר׳ יהודה או׳ הנובלות‬
‫שנמכרות עם התמרים חייבות‪ .‬וחכמים או׳ עד שלא יטילו שאור פטורות‪,‬‬
‫‪ 5‬משייטילו שאור חייבות‪ .2 .‬בראשונה היה חומץ שביהודה פטור‪ ,‬מפני‬
‫שחזקתו מן התמד‪ ,‬עכשיו שחזקתו מן היץ‪ ,‬חייב‪ .3 .‬הבכרות והסייפות בעה‬
‫חייבות‪ ,‬בבקעה פטורות‪ .‬אלו הן הבכרות‪ ,‬עד שלא ישיבו שומר‪ .‬הסייפות‬
‫משיקפלו המקצעות‪ .‬ר׳ לעיי או׳ משם ר׳ ליעזר הבכורות לעולם חייבות‪,‬‬
‫מפני שהן משתמרות‪ .4 .‬כזיב עצמה פטורה מן דמיי‪ .‬חזקת ארץ ישראל‬

‫‪ 2‬ואם היו ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬כ״א ע״ג‪.‬‬ ‫! הקלין ו כ ו ‪ /‬משכה פ״א מ״א; בבלי ברכוה מ׳ ב ‪/‬‬
‫‪ 5‬בראשונה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬כ״א ע״ד;‬ ‫‪ 3‬ר׳ יוסי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ׳׳ל‪.‬‬ ‫ר׳ יוסה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ׳׳ל‪.‬‬
‫« הבכרות ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬כ״א ע״ג‪.‬‬ ‫ועיין ירוש׳ פ ס ח י ם פ״ג ה״א‪ ,‬כ״נו ע״ד; בבלי שם מ״ב ב ‪/‬‬
‫» כזיב עלמה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬כ״ב ע״א‪ .‬ועיין במשנחנו פ״א מ״ג‪ ,‬ולהלן שו׳ ‪ 28‬ואילך‪.‬‬

‫‪ 2‬ואם היו םשתסרין |‬ ‫והחחרדין | א והעחרדין‪.‬‬ ‫והריםין | ד והדיסין‪.‬‬ ‫‪ 1‬שבדם״ | ד א שבדסאי‪.‬‬

‫ד א יוסי‪.‬‬ ‫יוסה |‬ ‫פטורין | ב ופטורין ך פטורה א פטור‪.‬‬ ‫שדהו | כיה ד א• ב מרה‪.‬‬ ‫א אם היו טשופרין‪.‬‬
‫א םשוזטרין‪.‬‬ ‫םשתםרות ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ספני ן‬ ‫א שבציפורי חייבין‪.‬‬ ‫‪ 3‬שבציפורין חייבות ן‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אומי |‬
‫א החסרה‪.‬‬ ‫ד התםרוח‬ ‫התםרים |‬ ‫ד א הנסכרות‪.‬‬ ‫‪ 4‬שנםכרות |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אי׳ |‬ ‫ך בר‪.‬‬ ‫בר׳ ן‬
‫« חייב |‬ ‫‪ 5‬טשייטילו | ד א סשיטילו‪.‬‬ ‫יטילו | ד יטלו‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוםרים א אוט׳‪.‬‬ ‫וחכםים ן א וחכט׳•‬
‫פטורוח |‬ ‫א ובבקעה‪.‬‬ ‫‪ 7‬בבקעה |‬ ‫ד א טינה‪.‬‬ ‫בגנה |‬ ‫ד הברכות א הבכורוח‪.‬‬ ‫הבכרות |‬ ‫כ ד סתום‪.‬‬
‫שוטר ן ך שוטי‪.‬‬ ‫ישיבו | ד יושיבו א ישיםו‪.‬‬ ‫הבכרות | ד הברכו׳ א הבכורות‪.‬‬ ‫אלו ן א ואילו‪.‬‬ ‫ך פטורו׳‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫טשם |‬ ‫ד אסר‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד אלעאי א אילעאי‪.‬‬ ‫לע״ |‬ ‫א והסייפות‪.‬‬ ‫ך הסייפו׳‬ ‫הסייפות |‬
‫ב ך סתום‪.‬‬ ‫‪ 9‬םשתםרות |‬ ‫ד הברכות‪.‬‬ ‫הבכורות |‬ ‫ד א אליעזר ] א אוס׳[‪.‬‬ ‫ליעזר |‬ ‫ך א םשום‪.‬‬
‫ך א הדסאי‪.‬‬ ‫דסיי |‬

‫‪ .1‬ה ק ל י ן וכו׳ ״ ה ק ו ל ץ מ ה שדינו ק ל ׳ ) ת ש ה י ג א ס ף ‪ ,‬הוצ׳ מקינ‪ ,(178 ,‬כ ל ו מ ר ה ט י ר ו ת ש ה ק ל ו ע ל י ה ם‬

‫ש ב ד מ י י ‪ .‬ה ל ו ק ח סירות מ ע ם ה א ר ץ חייב ל ע ש ר ‪.‬דמאי*‪ ,‬כ ל ו מ ר מ פ ר י ש‬ ‫ב ד מ א י ‪ ,‬ואינו מ ע ש ר ע ל י ה ם ‪.‬‬
‫מ ע ש ר ו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ‪ ,‬ונותן תרוימ ל כ ק ‪ ,‬ו מ ע כ ב א ת ה מ ע ש ר ל ע צ מ ו ‪ .‬א ב ל פ ט ו ר מ ת ר ו מ ה ג ד ו ל ה ‪ ,‬ש ל א נחשדו‬
‫ע ל י ה עיה‪ .‬ובשנת מ ע ש ר עני מפרישו ו מ ע כ ב ל ע צ מ ו ; ובשנת מ ע ש ר שני מפרישו ו א ו כ ל ו בירושלים או מ ח ל ל ו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ .‬השחיתין‪ ,‬תאגים גרועות שאיגן מ ת ב ש ל ו ת י פ ה ‪ ,‬מפגי שהן יוצאות מ ת ח ת‬ ‫השיתין‪.‬‬ ‫ע ל המעות‪.‬‬
‫ו ה ר י מ י ן ‪ .‬ציל‪ :‬ו ה ד י מ ץ <כגי׳ ‪ ,a‬והוא מ ץ סנה ש מ ג ד ל פ ר י גרוע‪.‬‬ ‫ה ע ל י ם ה מ ס ת י ר י ם אותן מקרני השמש‪.‬‬
‫מפני‬ ‫ס ט ו ר ין‪.‬‬ ‫ו ה ח ו ז ר ד י ן ‪ .‬והוא ע ץ מ מ ש פ ח ת הורדניים‪.‬‬ ‫ע ‪ p‬בבה״א ע ל כ ל המינים ה ל ל ו ‪.‬‬
‫כ ח ס וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאינם מ ש ת מ ר י ם מ ח מ ת ע צ מ ן ‪ ,‬א ל א אגב‬ ‫‪ .2‬א ם‬ ‫שחזקתן ש ל א באו מן המשומר‪.‬‬
‫‪ .4‬ש נ מ כ ר ו ת וכוי‪ .‬פירשו בירושלמי ש מ ע ו ר ב ו ת ע ם‬ ‫ה ש ד ה ש ב ע ה ״ ב מ ק פ י ד ש ל א י ד ר כ ו ב ה בני א ד ם ‪.‬‬
‫ע ל ח ר צ ג ץ וזגץ או ע ל שמרי יץ‪.‬‬ ‫‪ .6‬ה ת מ ד ‪ .‬מ ש ק ה שנעשה מגתינת מים‬ ‫ו ע י ץ בבה׳יא‪.‬‬ ‫התמרים‪.‬‬
‫ה מ ח צ ל א ו ת שמייבשץ ע ל י ה ן א ת‬ ‫‪.8‬המקצעות‪.‬‬ ‫תאנים הנשארות ב ס ו ף העונה‪.‬‬ ‫והסייפות‪.‬‬
‫התאנים‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫‪63‬‬ ‫דמיי פ״א‬
‫‪10‬‬
‫חייב עד שיודע שהוא פטור‪ .‬חזקת חוצה לארץ פטור עד שיודע)שהוא פטור‬
‫חזקת חוצה לארץ פטור עד שיודע( שהוא חייב‪ .‬חזקת בעלי בתי ישראל‬
‫שבסוריא אין מפרישץ עליהן דמיי‪ ,‬ואם בידוע שרוב הפירות שלהן הרי אילו‬
‫חייבין‪ .‬אמ׳ שלי הן‪ ,‬חייב לעשר‪ ,‬מעושרין‪ ,‬נאמן‪ ,‬שהפה שאסר הוא הפה‬
‫שהתיר‪ .5 .‬היה מוכר פירות בשנת מעשר שני‪ ,‬ואמ׳ של מעשר שני הן נאמן‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ .6‬היה מוכר פירות בשנת מעשר עני‪ ,‬ואמי של מעשר שני הן אין נאמן‪ .‬היה‬
‫מוכר פירות בשנת מעשר שני‪ ,‬ואמ׳ מעושרין הן נאמן‪ ,‬שהפה שאסר הוא הפה‬
‫שהתיר‪ .7 .‬היה מוכר פירות בשביעית‪ ,‬ואמ׳ של ערב שביעית הן‪ ,‬חייב‬
‫במעשר וחייב בביעור‪ .8 .‬היה מוכר פירות בערב שביעית‪ ,‬ואמ׳ של מוצאי‬
‫שביעית הן‪ ,‬פטור מן המעשר ופטור מן הביעור‪ ,‬שכל ששתיקתו פטורה נאמן‬
‫‪20‬‬
‫להחמיר‪ ,‬לפיכך פירושו להקל פטור‪ .9 .‬פירות ארץ ישראל שרבו על‬
‫פירות חוצה לארץ חייבין‪ .‬פירות חוצה לארץ שרבו על פירות ארץ ישראל‬
‫הרי אלו פטורין דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים או׳ אף דברים התדירץ כגון האגוזין‬

‫‪1 3‬‬
‫שהפה שאסר ו כ ו ‪/‬‬ ‫״ חזקה ו כ ו ‪ /‬עיין במשכחכו פ״ו מי״א; ירוש׳ חלה פ״ד ה״ז׳ ס ׳ ע״א‪.‬‬
‫משכה הכ״ל; כתובות פ״ב מ״ה; עדיות פ״ג מ״ו; להלן מע״ש פ״ה הי״ג; כחובוח פ״ב ה״ב; ב״מ פ״א ה״י;‬
‫״ שכל ששחיקחו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו הי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד‪.‬‬ ‫מהרוח פ״ח ה״ה‪ .‬ובכ״מ בירושלמי ובבבלי‪.‬‬

‫ד א‪.‬‬ ‫‪) 11-10‬שהוא ‪ . . .‬שיודע> ן הסוקף ח ס ר‬ ‫שהוא ן א חסר‪ ,‬והושלם מליון‪.‬‬ ‫‪ 10‬שיודע | א שיוודע )ב'ס>‪.‬‬
‫ד א דםאי‪.‬‬ ‫דמיי |‬ ‫‪ 12‬עליהן ן א עליהם‪.‬‬ ‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬ ‫ך חזק׳‪.‬‬ ‫חזקת |‬ ‫״ שהיא | א ןלךן שהוא‪.‬‬
‫ך אסר‬ ‫‪ 13‬אמ׳ |‬ ‫ך אלו‪.‬‬ ‫אילו ן‬ ‫ד הפירו׳ א פירות‪.‬‬ ‫הפירוח |‬ ‫ך בידו׳‪.‬‬ ‫בידוע |‬ ‫א אם‪.‬‬ ‫ואם |‬
‫א שיני <ביפ>‪.‬‬ ‫שני ן‬ ‫א שהיתיר‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 14‬שהתיר ן‬ ‫ך א םעושרין ןהןן‪.‬‬ ‫מעושרין ן‬ ‫א ןאםן אמי‪.‬‬
‫ך חסר‪.‬‬ ‫בשנת |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 15‬סירות ן‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫נאםן |‬ ‫א משנת‪.‬‬ ‫של ן‬ ‫ד ואסר א אס׳‪.‬‬ ‫ואס׳ |‬
‫ך זה‪.‬‬ ‫הן |‬ ‫א שעי‪.‬‬ ‫שני ן‬ ‫ד ח ס ר ‪ .‬א םשנת‪.‬‬ ‫של |‬ ‫ך ואסר‪.‬‬ ‫ואם׳ |‬ ‫ב שני‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫עני | ב״ה‬
‫שהפ׳‪.‬‬ ‫ך ואסר סעשר עני נאם׳‬ ‫ואס׳ סעושרין הן נאםן שהפה |‬ ‫א שעי‪.‬‬ ‫‪ 10‬שני ן‬ ‫א אינו‪.‬‬ ‫אין |‬
‫בביעור ן‬ ‫א בםעשרוח‪.‬‬ ‫‪ 18‬בםעשר ן‬ ‫־‪.‬‬ ‫ו א‬ ‫א‬ ‫ד ואסר‬ ‫ואס׳ |‬ ‫ב סחוס‪.‬‬ ‫א שהיחיד‪.‬‬ ‫ל! שהחיר |‬
‫א םסעשרוח‪.‬‬ ‫‪ 19‬סן הםעשר ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫סוצאי ן‬ ‫ך ואסר א ואי‪.‬‬ ‫ואס׳ |‬ ‫א בםוצאי‪.‬‬ ‫בערב ן‬ ‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫‪ 20‬פטור |‬ ‫ד פטור׳‪.‬‬ ‫פטורה |‬ ‫ד כ ל ד א ]דברן‪.‬‬ ‫שכל |‬ ‫א וםביעור‪.‬‬ ‫סן הביעור ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ופטור |‬
‫ד ןהרי אלון חייבין‪.‬‬ ‫חייבין |‬ ‫ד חוצי‪.‬‬ ‫‪ 21‬חוצה |‬ ‫א ישר׳‪.‬‬ ‫ישראל ן‬ ‫ד הארץ‪.‬‬ ‫ארץ |‬ ‫ב סתום•‬
‫ך אוסרים‬ ‫או׳ |‬ ‫א וחכס׳‪.‬‬ ‫וחכםים ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 22‬הרי אלו ן‬ ‫א ישרי‪.‬‬ ‫ישראל ן‬ ‫א ופירוח‪.‬‬ ‫פירוח |‬
‫ך האגחים א אנחין‪.‬‬ ‫האנחין |‬ ‫א ע ל הדברים‪.‬‬ ‫אף דברים ן‬ ‫א אוסר‪.‬‬

‫‪ .12‬א י ן מ פ ר י ש י ן וכו׳‪ .‬מ פ נ י‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬פירות שנמכרים באיי ב ח ז ק ת שבאו מא״י‪.‬‬ ‫‪ .10‬ח י י ב וכו׳‪.‬‬
‫מ ע ש ר ש נ י וכו׳‪.‬‬ ‫של‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ .‬ש ל ט ב ל וודאי‪.‬‬ ‫‪ .14‬פ י ר ו ת וכו׳‪.‬‬ ‫שאנו תולים שקנו ‪ p‬הגוים‪.‬‬
‫‪ .15‬א י ן נ א מ ן‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל שנת מ ע ש ר שני)כמפורש בכי׳ע( נאמן‪ ,‬ואינו חושש שמא משנת מ ע ש ר עני ה ם ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו צ ר י ך ל ה פ ר י ש מעשר‪ ,‬ולהתנות א ם משנת מעשר עני הם הםירות ה ר י הוא מ ע ש ר עני‪ ,‬ו א ם ל א ו ה ר י הוא‬
‫‪ 6‬ו ‪ .‬ו א מ ׳ מ ע ו ש ר י ן וכו׳‪ .‬שמא ציל‪:‬‬ ‫מ ע ש ר שני‪ ,‬ו מ ח ו ל ל ע ל המעות‪ ,‬ונותן א ת המעשר לעניים‪.‬‬
‫ו א מ ׳ נמעשר עני הן‪ 1‬מ ע ו ש ר ץ וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר שהן משנת מעשר עני א ל א שעישר אותם‪ ,‬נאמן‪ ,‬ואינו צ ר י ך ל ה פ ר י ש‬
‫ש ב י ע י ת וכוי‪ .‬ב ב א זו‬ ‫‪.18‬בערב‬ ‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫מ ע ש ר עני‪ .‬א ב ל פשיטא שמפריש מ ע ש ר שני‪.‬‬
‫פ ט ו ר ה וכו׳‪.‬‬ ‫‪.19‬ששתיקתו‬ ‫משובשת ואינני י ו ד ע ל פ ר ש ה ב ל י ת י ק ץ ב י ד חזקה‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב כ ל מ ק ו ם ששתיקת ה מ ו כ ר אינה מ ח י י ב ת מימ נאמן ב ד ב ו ר ו ל ה ח מ י ר ‪ ,‬ו ל פ י כ ך נאמן ב ד ב ו ר ו א ף‬
‫‪ .20‬ש ר ב ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שבמקום ו ה ר ו ב ה פ י ר ו ת הן םירות ש ל א ר ץ‬ ‫ל ה ק ל ‪ ,‬שהרי ה י ה י כ ו ל לשתוק‪.‬‬
‫‪ .22‬ה ת ד י ר י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ב ר י ם שרגילים ל ה ב י א ם מחויל‪.‬‬ ‫ישראל‪.‬‬
 ‫דמיי פ״א‬ ‫‪64‬‬

‫ודורמסקניות ופסיליה ופםלקאות פטורץ‪ ,‬ושאר כל הדברים חייבץ‪ .‬אמ׳‬

‫‪,‬‬
‫ר נראץ דברי ר׳ מאיר בדבר שאינו קבוע‪ ,‬ודברי חכמים בדבר הקבוע‪.‬‬
‫‪ .10 25‬הלוקח מן החמרת בצור‪ ,‬ומן המורדות בצידן‪ ,‬פטור‪ ,‬מן המונירות בצור‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ומן החמרת בצידן‪ ,‬חייב‪ .‬ר יוםה בי ר׳ יהודה או׳ הלוקח מן המתירות בצור‬
‫פטור‪ ,‬ואץ צריך לומר מן החמרת‪ ,‬מחמר אחד בצור‪ ,‬חייב‪ .‬ר׳ יהודה או׳‬
‫חמרת היורדת לכזיב חייבת‪ ,‬מפני שחזקתה מן הנליל‪ .‬וחכמים אופף הרי היא‬
‫בחזקתה‪ ,‬פטורה עד שתיודע לך מהיכן הוא‪ .11 .‬הלוקח מן הספינה ביפו‬
‫‪ 30‬ומן הספינה בקסרי חייב‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ כופת הישוב וכופת אנטיפטרס ושוק‬
‫של פטרוס בראשונה היו דמיי‪ ,‬מפני שחזקתן מהר המלך‪ ,‬עכשיו רבותינו אמרו‬
‫כל עיירות הכותיים שעל יד הדרך‪ ,‬כנץ התבואה והקטנית שלהן‪ ,‬דמיי‪,‬‬
‫מפני שחזקתן מהר המלך‪ ,‬שהן משתמשץ ביהודה‪ ,‬ושאר כל פירותיהן ודאי‪.‬‬
‫‪ .12‬אוצר שישראל ונוים מטילץ לתוכו‪ ,‬אם רוב גרם ודאי‪ ,‬ואם רוב ישראל‬
‫‪ 35‬דמאי‪ ,‬מחצה על מחצה ודאי‪ ,‬דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים או׳ אפילו כולו גרם‬

‫‪ 31‬מפני שחזקתן ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬כ״נ‬ ‫‪ 25‬מן החמרת ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬כ״ב ע״א‪.‬‬
‫‪ 34‬אולר שישראל ו כ ו ‪ /‬משכה‬ ‫״ שעל יד הדרך ו כ ו ‪ /‬עיין להלן פ״ה שו׳ ! ‪.‬‬
‫‪1 0‬‬ ‫ע״ג‪.‬‬
‫מכשירין פ״ב מ״י‪.‬‬

‫אס׳ ‪I‬‬ ‫פטורין ן א פטורים‪.‬‬ ‫ופסיליה | ד חסר‪ .‬א ופסליא‪.‬‬ ‫‪ 23‬ודורססקניות | ד והורססקיניו׳ א ודורססקיות‪.‬‬
‫הסוגירות |‬ ‫בצידן ן א בצידון‪.‬‬ ‫‪ 25‬הסוגירות | ד הסנדת‪.‬‬ ‫חכםיס | א חכם׳‪.‬‬ ‫‪ 24‬ר׳ | ד רבי‪.‬‬ ‫ד אסר‪.‬‬
‫יוסח בי ר' | ד א יוסי ברבי <א בר׳ ז•‬ ‫בצירן ן א בצידון‪.‬‬ ‫‪ 28‬החסרת | ד החסר׳‪.‬‬ ‫בצור | ד בצו׳‪.‬‬ ‫א הםונרוח‪.‬‬
‫סחםר |‬ ‫‪ 27‬פטור | ד חסר‪.‬‬ ‫בצור ן א בצידון‪.‬‬ ‫הסוגירות | ד הםונורות א הםוגרוח‪.‬‬ ‫אי׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫אום׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫וחכסים ן א וחבטי‪.‬‬ ‫חייבת | ד חייב‪.‬‬ ‫‪ 28‬חסרת ן א החסרת‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר א אופי‪.‬‬ ‫א סן חסר•‬
‫‪ 30‬בקסרי |‬ ‫היא [ ד א היא• ב סחוס‪.‬‬ ‫שהיודע ן א שחיוודע‪.‬‬ ‫פטורה ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 29‬בחזקתה | ד בחזקות‪.‬‬
‫אנטיפטרס |‬ ‫ד וכיפת‪.‬‬ ‫וכופת |‬ ‫ד היישוב‪.‬‬ ‫הישוב |‬ ‫ד כיפח‪.‬‬ ‫כופת |‬ ‫אוס׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫א בציפורי‪.‬‬
‫א אסרו רבותינו‪.‬‬ ‫רבותינו אסרו ן‬ ‫ד א דסאי‪.‬‬ ‫דםיי |‬ ‫ד פטרים א פטריס‪.‬‬ ‫‪ 31‬פטרוס |‬ ‫ד אנטיפרס‪.‬‬
‫דסיי |‬ ‫ד והקטניות א וקיטנית‪.‬‬ ‫והקטנית |‬ ‫א תבואה‪.‬‬ ‫התבואה ן‬ ‫ד הכותים א כותיים‪.‬‬ ‫‪ 82‬הכותיים |‬
‫ודאי |‬ ‫א שסשתסשוח‪.‬‬ ‫סשתסשין ן‬ ‫‪ 33‬שחזקחן סהר הסלך שהן ן ך שהן של ישראל‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫ד א דםאי‪.‬‬
‫א מ­‬ ‫לתוכו ן‬ ‫ד ונוי׳‪.‬‬ ‫ומים |‬ ‫ד א של ישראל‪.‬‬ ‫שישראל |‬ ‫ד אוצי‪.‬‬ ‫‪ 34‬אוצר |‬ ‫ד סתום‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫או׳ |‬ ‫א וחכס ‪.‬‬ ‫וחכמים ן‬ ‫א וודאי‪.‬‬ ‫ודאי ן‬ ‫‪ 85‬דסאי ן א ודאי‪.‬‬ ‫א אם רוב ישר׳‪.‬‬ ‫ואס רוב ישראל ן‬
‫כולו | א כולם‪.‬‬ ‫ד אוסרים א אוס׳‪.‬‬

‫ו פ ס י ל י ה ‪ .‬מין פ ו ל י ד ו ע ‪•phaselos ,‬‬ ‫‪ .23‬ו ד ו ר מ ם ק נ י ו ת ‪ .‬מ ע י שזיפים שמקורם מ ס ב י ב ו ת דמשק‪.‬‬

‫כ כ פ ו י פ גורס‪ :‬ו ה פ ס ד ק א ו ת ‪ ,‬ושמא ג י ל ‪ :‬ו א ס ס ט ק א ו ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס ס ט ו ק ץ ‪ ,‬כ מ ו ששער בח־ד‪.‬‬ ‫ופסלקאות‪.‬‬
‫ה ח מ ר ת וכוי‪.‬‬ ‫‪.25‬מ ן‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאץ מ ב י א י ם אותו ב כ ל שנה ושנה מחויל‪.‬‬ ‫ק ב ו ע וכוי‪.‬‬ ‫‪ .24‬ש א י נ ו‬
‫מ ט ו ר וכוי‪ .‬מפני ש א ץ ד ר ך ל ה ב י א‬ ‫ה מ ו נ י ר ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מן ה א ו צ ר ו ת ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר מן השיירא‪.‬‬
‫סירות מאיי בשיירא ל צ ו ר ה ס מ ו כ ה ל ה ‪ .‬ו כ ן ה א ו צ ר ו ת ש ל צ י ד ץ ב ח ז ק ת פ ט ו ר ‪ ,‬משום שאנו ת ו ל י ם שאגרו שם‬
‫‪ .27‬מ ט ו ר ‪ .‬מפני ש ה ו ל כ י ם א ח ר י‬ ‫מ פ י ר ו ת ה מ ק ו ם ‪ ,‬שהוא חויל‪ .‬א ב ל ל ה פ ך ‪ ,‬יש לחשוש שבאו מ פ י ר ו ת איי‪.‬‬
‫א ח ד וכוי‪ .‬חוזר ל ד ב ר י ה ת י ק ש פ ו ט ר ד ו ו ק א ב ל ו ק ח מ ח מ ר ת גמשיירא(‬ ‫מחמר‬ ‫מ ק ו מ ם ב א ו ח ה שעה‪.‬‬
‫ה ס פ י נ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ע ו מ ד ת ב נ מ ל ‪ ,‬ו ה ו ל כ י ם א ח ר‬ ‫‪ .29‬מ ן‬ ‫א ב ל מ ח מ ר א ח ד יש לחשוש שהובאו מאיי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ל ו ק ח מ א ו צ ר ש ל ה ע י ר ישוב ושל ה ע י ר א נ ט י ס ר ס ‪.‬‬ ‫ה י ש ו ב וכוי‪.‬‬ ‫‪ .30‬כ ו פ ת‬ ‫מעמדה‪.‬‬
‫ה ת ב ו א ה וכוי‪.‬‬ ‫כנון‬ ‫‪ .32‬ה ד ר ך ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ד ר ך ה ה ו ל כ ת מ י ז צ ד ה ל נ ל י ל ‪ ,‬ע ל י ד עיירות ה מ ת י ם ‪.‬‬
‫‪ .34‬ו ד א י וכוי‪ .‬ממני‬ ‫שמא צ״ל‪ :‬כגון ‪1‬אלח‪ ,‬ה ת ב ו א ה וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כנון ה ע ר י ם שנמט ל ע י ל ‪) .‬שירי מנחה(‪.‬‬
‫שאץ קניץ לגוי באיי ל ה פ ק י ע מ י ד י מ ע ש ר ‪.‬‬
‫‪65‬‬ ‫דמיי פ״א‬

‫וישראל אחד מטיל לתוכו‪ ,‬דמיי‪ .13 .‬אמ׳ ר׳ יוסה במי דברים אמורים‬
‫באוצר של יחיה אבל באוצר של מלכים הולכץ אחר הרוב‪] .‬אמר ר׳ יהודה‬
‫‪,‬‬
‫בד״א באוצר של ישראל וגרם‪ ,‬אבל אוצ ישראל וכותץ הולכי׳ אחר הרוב[‪.‬‬
‫אמרו לו אחר שהוריתה לנו על אוצר של יבנה שלפנים מן החומה שהוא דמאי‬
‫והיה רובו כותים‪ ,‬אבל אוצר שמטילין בו מחוצה לארץ לארץ‪ ,‬כגון אוצרה של‬ ‫‪40‬‬

‫רגב‪ ,‬חייב לפי חשבון‪ .14 .‬אמ׳ ר׳ יהושע בן קבוסאי כל ימיי הייתי קורא‬
‫המקרא הזה‪ ,‬ו ה ז ה ה ט ה ו ר ע ל ה ט מ א ‪ ,‬ולא מצאתיו אלא באוצר של‬
‫יבנה‪ ,‬ומאוצרה של יבנה למדתי שטהור אחד מזה אפי׳ על מאה טמאים‪.‬‬
‫‪ .15‬הלוקח פירות לאכילה‪ ,‬ונמלך למכרן‪ ,‬לא ימכרם לגוי‪ ,‬ולא יאכילם‬
‫‪45‬‬
‫לבהמת אחרים‪ ,‬ולא לבהמת עצמו‪ ,‬אלא אם כן עישר‪ .16 .‬כיוצא בו‪ ,‬מי‬
‫שנפל לו פירות בירושה‪ ,‬או שנתנו לו במתנה‪ ,‬לא ימכרם לגוי‪ ,‬ולא יאכילם‬
‫לבהמת אחרים‪ ,‬ולא לבהמת עצמו‪ ,‬אלא אם כן עישר‪ .17 .‬לוקחין שדה‬

‫־> ו ה ז ה וכו‪ /‬במדבל י״נו‪ ,‬י״נו‪.‬‬ ‫»> אמ׳ ר׳ יהושע ו כ ו ‪ /‬להלן סוף מכשירין; ירוש׳ פ״ג ה״ד‪ ,‬כ״ג ע״ג‪.‬‬
‫״ הלוקח ו כ ו ‪ /‬עיין ילוש׳ פ״א רה״ג‪ ,‬כ״א ע״ד; בבלי חולין ז׳ בי‪.‬‬

‫‪88‬‬
‫יוסה |‬ ‫ד אסר‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫ד א דםאי‪ .‬ד סתום‪.‬‬ ‫דמיי |‬ ‫ך סטייל‪.‬‬ ‫מטיל |‬ ‫ד א וישר׳‪.‬‬ ‫וישראל |‬
‫‪] 38-37‬אמר‪. . .‬‬ ‫‪ 37‬של ן א חסר <ביפ ‪.‬‬
‫(‬ ‫כסי ‪ . . .‬אסורים | ך בריא א בסה ‪ . . .‬אסר‪.‬‬ ‫ד א יוסי‪.‬‬
‫ד אוצרוח‪.‬‬ ‫אוצר |‬ ‫ד אחרי‪.‬‬ ‫אחר |‬ ‫א אס׳‪.‬‬ ‫‪ 89‬אסרו ן‬ ‫ב א חסר‪.‬‬ ‫הרוב[ | כ־ה ד•‬
‫ד והיו‬ ‫‪ 40‬והיה |‬ ‫ך סלחסה‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫החוסה |‬ ‫ד א שלפני‪.‬‬ ‫שלפנים סן |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫״ל |‬
‫א לתוכו‪.‬‬ ‫בו ן‬ ‫ד שסטיל א שםיטיל‪.‬‬ ‫שסטילין |‬ ‫א כותייס‪.‬‬ ‫כותים ן‬ ‫ד רובן‪.‬‬ ‫רובו |‬ ‫א היה•‬
‫ד יסי•‬ ‫יםיי |‬ ‫א קופסאי‪.‬‬ ‫קבוסאי ן‬ ‫ד אסר‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫חשבון |‬ ‫ד א תב‪.‬‬ ‫‪ 41‬רגב |‬
‫של |‬ ‫ד מצא •דיו‪.‬‬ ‫מצאחיו |‬ ‫פ הטהר‪.‬‬ ‫הטהור |‬ ‫א והיזה‪.‬‬ ‫ומה ן‬ ‫ד מקרא א הפסוק‪.‬‬ ‫‪ 43‬המקרא |‬
‫אפי׳ |‬ ‫א ומאוצר יבנה מצאחי‪.‬‬ ‫ומאוצרה של יבנה למדוד ן‬ ‫ד יבנ׳ ד א ]בלבד[‪.‬‬ ‫‪ 43‬יבנה |‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 44‬סה׳ טיו עד ה׳ כינ ב א סדר אחר‪ :‬ייט‪ ,‬כ׳‪ ,‬כיא‪ ,‬כ־ב‪ ,‬כ־נ‪ ,‬טיו‪,‬‬ ‫טםאים ן א טסאץ‪.‬‬ ‫ד אפילו‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 46‬לבהסת אחרים |‬ ‫ד יסכרנו‪.‬‬ ‫יםכרם |‬ ‫א לםוכרן‪.‬‬ ‫לסכרן ן‬ ‫ך פרוח‪.‬‬ ‫פירות |‬ ‫מיז‪" .‬ז‪ ,‬ייח‪.‬‬
‫ד שנותנו א שניתנו‪.‬‬ ‫שנתנו |‬ ‫א שנפלו‪.‬‬ ‫‪ 46‬שנפל ן‬ ‫ך עושי‪ .‬סתום‪.‬‬ ‫עישר |‬ ‫א ]לא[ לבהםת חבירו‪.‬‬
‫ד עשר‪.‬‬ ‫עישר |‬ ‫א ]לא[ לבהםח חבירו‪.‬‬ ‫‪ 47‬לבהםח אחרים ן‬ ‫ד יסכת׳‪.‬‬ ‫יסכרם |‬

‫ח כ מ י ם ס ו ב ר י ם שיש קניין ב י ד גוי באיי ל ה פ ק י ע מ י ד י מעשר‪ ,‬ואמו חייב א ל א מ ד ר ב נ ן ‪,‬‬ ‫‪ .36‬ד מ י י ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ו ג ר שמטילין‬ ‫יחיד‪.‬‬ ‫‪ .37‬ש ל‬ ‫ה י ק ל ו א ם י ש ר א ל מ ט י ל לתוכו‪ .‬ועיין בבה־א‪.‬‬ ‫ולפיכך‬
‫מלכים‬ ‫של‬ ‫שם ל מ כ י ר ה ‪ ,‬ו י ד ו ע ש א ף י ש ר א ל מ ט י ל לשם‪ ,‬ונעשה ה ו כ ח ואינו מ ע ש ר א ל א דמאי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש מ ט י ל י ם שם מ ם ‪ ,‬ח ז ק ה שישראל ל א י ט י ל שם ח ו ל ץ ‪ ,‬שהרי י כ ו ל ל ש ק ו ל ע ל י ד י נוי‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫ו ל פ י כ ך א ם ר ו ב תושבי ה ס ב י ב ה ה ם נוים ח ז ק ה שהטילו ט ב ל‬ ‫לו ד מ י ט ב ל <עיץ ב ב ה ׳ א ( ‪.‬‬ ‫וישלפ‬
‫‪ .38‬י ש ר א ל ו כ ו ת י ן וכו׳‪ .‬ו ר ׳ י ה ו ד ה ס ו ב ר שכותי כ י ש ר א ל לעניין‬ ‫ו ד א י לשם‪ ,‬ו מ ע ש ר ו ד א י מ ד ר ב נ ן ‪.‬‬
‫חיוב מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ו ח י י ב מ ד א ו ר י י ת א ‪ .‬וכותי בוודאי איטי מ ע ש ר מ ה שהוא מ ו כ ר ‪ ,‬ו ל פ י כ ך א ם ר ו ב כותים ה ו ל כ י ם‬
‫ש ה ו ר י ת ה וכו׳‪.‬‬ ‫‪.39‬אחר‬ ‫א ח ר ה ר ו ב ו מ ע ש ר וודאי‪ ,‬ו א ם ר ו ב י ש ר א ל מ ע ש ר דמאי‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ח ש ב ו ן ‪ .‬מפני שפירות ח ר ל פ ט ו ר ץ א פ י ל ו‬ ‫לפי‬ ‫‪ .41‬ח י י ב‬ ‫א ת ה שהוריתה וכו׳‪.‬‬ ‫ה ג י י א זיל מגיה‪:‬‬
‫מ ד ר ב ג ן ‪ ,‬ו ל פ י כ ך עשו א ו ת ם כ ט ב ל ד מ א י ) ש ה ר י י ש ר א ל רובן מעשרץ( ו ח ו ל ץ )פירות חויל> שגתערבו )עיץ‬
‫א ח ד וכו׳‪ .‬ה ד ב ר י ם ה ל ל ו ל א‬ ‫‪ .43‬ש ט ה ו ר‬ ‫ח ל ה פ׳ג מיח ואילך(‪ ,‬ואינו מ פ ר י ש ד מ א י א ל א ל ט י חשבון‪.‬‬
‫נ א מ ר ו א ל א ב ד ר ך ד ר ש ו מ ו ס ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש צ ד י ק א ח ד מ ט ה ר כ מ ה רשעים‪ ,‬כשם שישראל א ח ד עושה א ת כ ל‬
‫ממני ש כ ב ר נתחייבו ב ד מ א י כ ש ל ק ח ן‬ ‫י מ כ ר ם וכוי‪.‬‬ ‫‪ .44‬ל א‬ ‫סירות הנוי ד מ א י ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫מפני ש ם ת מ ם‬ ‫ומי‪.‬‬ ‫‪ .46‬ב י ר ו ש ה‬ ‫ל א כ י ל ה ‪ ,‬ו א ץ מ ו כ ר ץ ט ב ל לנוי‪ ,‬ו כ ן אינו מ א כ י ל ו ל ב ה מ ת ו ‪.‬‬
‫לאכילה‪ ,‬וכלעיל‪.‬‬
 ‫דמיי פ״א‬ ‫‪66‬‬

‫זרועה מן הגוי‪ ,‬בין משצמחה ובין עד לא צמחה‪ ,‬וכן מישראל במוצאי שביעית‪,‬‬
‫משצמחה ובין עד לא צמחה‪ ,‬ואינו חושש‪ .18 .‬לוקחין זרע‪ ,‬אחד דבר שזרעו‬
‫כלה ואחד דבר שאץ זרעו כלה‪ .‬אין זורעין את הטבל‪ ,‬ואץ מחפץ את הטבל‪,‬‬
‫ואץ עושץ עם הגוי בטבל‪ .‬ישראל ששכח וזרע את הטבל‪ ,‬עד שלא צמחה‬
‫חייב‪ ,‬משצמחה פטור שכבר אבד‪ .19 .‬הלוקח לבהמה לחיה ולעופות פטור‬
‫מן הדמיי‪ .20 .‬לא יקשור ישראל בהמתו אצל בהמתו של גוי‪ .‬אם הלכה‬
‫בהמתו מאליה אץ מחייבץ אותו להחזירה‪ .21 .‬משכיר ישראל בהמתו לגוי‪,‬‬
‫ופוסק עמו על מנת שהגוי זנה‪ ,‬ובלבד שלא יאמר לו כך וכך שעורץ תהא מטיל‬
‫לפניה‪ ,‬כך וכך עמיר תהא מטיל‪ .22 .‬גוי שאמ׳ לישראל תן שמן על גבי‬
‫מכתי‪ ,‬בודיי אסור‪ ,‬ובדמיי מותר‪ .‬נפל על גבי בשרו‪ ,‬משפשפו ואינו חושש‪.‬‬
‫‪ .23‬גוי שנתן שמן על גבי טבלה של שייש להתעגיל עליה‪ ,‬משעמד מותר‬
‫לישראל לישב אחריו‪ .24 .‬הלוקח יץ ליתן לתוך המורים‪ ,‬רץ לעשות‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫עיין‬ ‫‪ 52‬הלוקח לבהמה וכו ‪.‬‬ ‫ועיין פ א ח פ״א מ״ו‪.‬‬ ‫ירוש הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫‪ 50‬אין זולעין ו כ ו ‪/‬‬
‫ועיין בירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬כ״א סע״ד ושקלים פ״ה‬ ‫הנ׳׳ל ובמשנתנו כאן פ״א מ״ג‬ ‫במשנה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫עיין‬ ‫‪ 58‬גוי שנהן ו כ ו ‪/‬‬ ‫בבלי חולין ז׳ ב ‪/‬‬ ‫ה״א‪ ,‬מ״ח ע״ד; ב״פ פ״ס‪ ,‬ח ‪ ,‬ע מ ‪;649‬‬
‫בבלי‬ ‫ילוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬כ״ב ע״א;‬ ‫‪ 59‬הלוקח יין ו כ ו ‪/‬‬ ‫להלן חרומוה פ״י ה״י ומש״ש‪.‬‬
‫חולין ו׳ א ‪ /‬ועיין להלן תרומות פ׳ינו ה״ו ומש״ש‪.‬‬

‫א חסר‪.‬‬ ‫וכן ן‬ ‫ד א שלא ציטיחה‪.‬‬ ‫לא צמחה |‬ ‫עד | א חסר‪.‬‬ ‫ד ]לפני[ שציםחה א שציםחה‪.‬‬ ‫‪ 48‬םשצסחה |‬
‫שביעית ן ך שביעי׳‪.‬‬ ‫םישראל בםוצאין א סיש׳ לסוצאי‪ .‬ומליון‪ :‬סשביע׳ גכלוסר‪ ,‬הסלה ‪.‬מיש׳ י תוקנה‪ :‬םשביעיח>‪.‬‬
‫‪ 60‬כלה | ך פתוח‪.‬‬ ‫לוקחין זרע ן א הלוקח לזרע‪.‬‬ ‫חושש | ב ד סחוס‪.‬‬ ‫‪ 49‬םשצםחה ‪ . . .‬צםחה | ד א חסר‪.‬‬
‫‪8 1‬‬
‫ד חסרי‬ ‫‪ 5a‬חייב טשצםחה |‬ ‫א ציסיחה‪.‬‬ ‫ד ציםחה‬ ‫צםחה |‬ ‫א ישר׳‪.‬‬ ‫ישראל |‬ ‫ד ואיי‪.‬‬ ‫ואין |‬
‫‪ 63‬הדסיי |‬ ‫א ולעוף‪.‬‬ ‫ולעופות ן‬ ‫לחיה | ד א ולחיה‪.‬‬ ‫א ב י | ד אבדה‪ .‬סתום‪.‬‬ ‫א חייב סשציםחה‪.‬‬
‫הלכה |‬ ‫ד שאם‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫אם |‬ ‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬ ‫ד יקשור ]אדם!‪.‬‬ ‫יקשור |‬ ‫ד א הדםאי‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬
‫שעורין תהא‬ ‫ד עליה‪.‬‬ ‫‪ 88‬עסו |‬ ‫ישראל ן א ישרי‪.‬‬ ‫‪ 64‬בהסחו סאליה ן א בהסה סאיליה‪.‬‬ ‫ד אכלה‪.‬‬
‫לישראל |‬ ‫שאס׳ | ד א שאסר‪.‬‬ ‫‪ 56‬סטיל | א סיטיל ד א ]לפניהן‪ .‬ב סחוס‪.‬‬ ‫טטיל | א שעורים חהא םיטיל‪.‬‬
‫א דסאי‪.‬‬ ‫ד ובדמאי‬ ‫ובדסיי |‬ ‫א ודאי‪.‬‬ ‫ד בודאי‬ ‫מדיי |‬ ‫ד סכחו‪.‬‬ ‫‪ 57‬סכתי |‬ ‫א ]לון לישר׳‪.‬‬
‫להתעניל | ך א להתענל‪.‬‬ ‫ד טבלא של שיש‪.‬‬ ‫‪ 58‬טבלה של שייש |‬ ‫חושש | ב סתום‪.‬‬ ‫םשפשפו | א סשפשה‪.‬‬
‫ד לעשותו‪.‬‬ ‫לעשוח |‬ ‫א הסוריים‪.‬‬ ‫ד הסוריוס‬ ‫הסורים |‬ ‫ד ליסב‪.‬‬ ‫לישב |‬ ‫א לישר׳‪.‬‬ ‫‪ 69‬לישראל |‬

‫וכן‬ ‫‪ .48‬מ ן ה ג ו י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ץ חוששין שמא ז ר ע ס ב ל שנקבע בידי י ש ר א ל ‪ ,‬ו מ ו ת ר ל א כ ו ל ממנו א ר ע י ‪.‬‬
‫‪ .49‬ל ו ק ח י ן ז ר ע ‪ .‬בכי״ע‪ :‬ה ל ו ק ח ל ז ר ע ‪ .‬וזי‬ ‫מ י ש ר א ל וכוי‪ .‬ואין חוששין שמא ז ר ע סירות שביעית‪.‬‬
‫‪ .50‬ו א י ן מ ח ס י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ׳‬ ‫היא ס י ס ק א ממשנתנו)סיא מיג(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ל ו ק ח ל ז ר ע ס ט ו ר מן ה ד מ א י ‪.‬‬
‫‪ .53‬ל א י ק ש ו ר וכו׳‪ .‬מפני‬ ‫‪ .52‬ח י י ב ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ל ק ט מ ה שזרע‪.‬‬ ‫א ץ מ כ ס י ם א ת הזרעים ב ע ס ר ‪.‬‬
‫‪ .54‬מ ש כ י ר וכו׳‪ .‬שהרי מזונותיה ע ל הגוי‪ ,‬והוא רשאי ל ה א כ י ל ה‬ ‫שנראה כ א י ל ו מ א כ י ל ה ט ב ל בידים‪.‬‬
‫‪ .55‬ו ב ל ב ד ש ל א וכוי‪ .‬מפני שאם פ ס ק אתו סכום מניץ נ ר א ה כ א י ל ו מ א כ י ל ה ט ב ל של ב ע ל‬ ‫טבל‪.‬‬
‫ו ב דמיי פותר‪.‬‬ ‫‪ .57‬ב ו ד י י א ס ו ר ‪ .‬מסני ש ס ב ל אסור ב ה נ א ה ש ל כילוי‪.‬‬ ‫ה ב ה מ ה בשליחותו‪.‬‬
‫נ פ ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם נ פ ל‬ ‫מסני ש ל נ ו י ח ו ל ה מותר ל ה א כ י ל ד מ א י ו ל ס ו ך אותו ד מ א י ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫השמן שסך ע ל גבי מ כ ת ה ט י ע ל בשרו של י ש ר א ל מ ו ת ר לו ל י ש ר א ל ל ש פ ש פ ו ע ל ט פ ו ואינו חושש‪.‬‬
‫‪ .59‬ל ת ו ך ה מ ו ר י ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ג י ר שהיו‬ ‫כמםורש ל ה ל ן ב ס מ ו ך ‪ .‬ע י ץ מיש ל ה ל ן תרומות מיי הייא‪.‬‬
‫מכינים אותו מ ק ר ב י ד ד ם והיו ט ו ע י ם יין לתוכו‪.‬‬
‫‪67‬‬ ‫דמיי פ׳׳א‬
‫‪60‬‬
‫אילנתית‪ ,‬וכרשבץ לעשותן טחינץ‪ ,‬חייב בדמיי‪ ,‬ואץ צריך לומר בודאי‪ .‬הן‬
‫עצמן פטורין מן הדמיי‪ .‬הלוקח יין ושמן ליתן על גבי חטטין‪ ,‬וכרשנין לעשותן‬
‫טחינין‪ ,‬חייב בדמיי‪ .‬ור׳ שמעון בן לעזר פוטר‪ .‬וכן היה ר׳ שמעון בן לעזר‬
‫או׳ הלוקח כרשינין לעשותן טחינין‪ ,‬פטור מן הדמיי‪ .25 .‬הלוקח יין ליתן‬
‫לתוך הקילור‪ ,‬וקמח לעשותו מלוגמא ורטייה‪ ,‬פטור מן הדמיי וחייב בודיי‪,‬‬
‫‪65‬‬
‫והן עצמן פטורין מן הודיי‪ .‬הלוקח קמח לעורות‪ ,‬פטור מן הדמיי וחייב מדיי‪,‬‬
‫ושל ודיי שנתן לתוכו עורות‪ ,‬מותר ליתן לתוכו עורות אחרים‪ .26 .‬שמן ערב‪,‬‬
‫בית שמיי מחייבין‪ ,‬ובית הלל פוטרין‪ .‬אמ׳ ר׳ נתן לא היו בית הלל פוטרין‬
‫אלא בשל פליטון בלבד‪ .27 .‬אחרים או׳ משום ר׳ נתן‪ ,‬מחייבין היו בית‬
‫הלל בשמן ורד ודנין‪ .28 .‬תשלומי תרומה וחומשה‪ ,‬וחומש חומשה‪ ,‬מותר‬
‫‪70‬‬
‫העומר‪ ,‬ושתי הלחם‪ ,‬ולחם הפנים‪ ,‬ושירי מנחות‪ ,‬ותוספת הבכורין‪ ,‬ר׳ שמעון‬

‫‪6 1‬‬
‫« קמח‬ ‫‪ 63‬הלוקח יין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ה כ <‬ ‫י י ן ושמן ו כ ו ‪ /‬עיין להלן תרומות פ״נו הי״ד ו מ ״ ‪.‬‬
‫ש‬ ‫ש‬

‫ד« א מ ׳‬ ‫«« שמן ערב ו כ ו ‪ /‬משכהכו הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫לעורות‪ .‬משכחכו פ״א מ״ג‪ ,‬ועיין מ״ש לעיל שו׳ ‪.52‬‬
‫«ל ושירי‬ ‫‪ 68‬אחרים ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫״ ‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫ע‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫ג ׳‬ ‫״‬ ‫ס ה‬ ‫׳‪fy‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י ר ו ש‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ל׳‬
‫ועיין להלן בכורים‬ ‫בכורים פ״ג מ״י‪,‬‬ ‫ו ה ו ס פ ה הבכורין‪.‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬משכתהו פ״א מ״ג‪.‬‬ ‫מכחות‬
‫פ״ב הי״ג‪.‬‬

‫ד א בדםאי‪.‬‬ ‫בדם״ |‬ ‫א לעשות‪.‬‬ ‫לעשותן ן‬ ‫ד וכרשעין א כרשינין‪.‬‬ ‫וכרשנין |‬ ‫א אלונתית‪.‬‬ ‫‪ 60‬אילנתית |‬

‫וכרשנין |‬ ‫ך פטורי׳ סן הדםאי‪.‬‬ ‫‪ 61‬פטורין מן ה ד ם ״ |‬ ‫ך ל ׳‪.‬‬
‫ו ם‬ ‫ן‬ ‫ו ם ר‬ ‫ל‬ ‫ח ס ר <‬ ‫א‬ ‫״ ן‬ ‫ט‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫יי ‪. . .‬‬ ‫ו א‬ ‫‪62-60‬‬
‫ך אלעזר <ב־פ> א אלע׳ ‪. . .‬‬ ‫לעזר |‬ ‫א שפעי‪.‬‬ ‫שטעון ן‬ ‫א ר׳‪.‬‬ ‫ור־ ן‬ ‫ד בדםאי‪.‬‬ ‫‪ 62‬ב ד מ ״ |‬ ‫ד וכרשינין‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 64‬הקילור |‬ ‫ד א הרמאי• ב ד סתום‪.‬‬ ‫הדמיי |‬ ‫לעשותן ן א לעשות‪.‬‬ ‫ד אומר א אוט־‪.‬‬ ‫י> או׳ |‬ ‫אלעזר•‬
‫‪ 65‬הוריי |‬ ‫ך א הדטאי ‪ . . .‬בודאי ) א בוודאי(‪.‬‬ ‫הדסיי ‪ . . .‬בודיי |‬ ‫א לעשות‪.‬‬ ‫לעשותו ן‬ ‫ד הקילו־‪.‬‬
‫ך א ודאי‪.‬‬ ‫‪ 66‬ודיי |‬ ‫ד א הדםאי ‪ . . .‬בודאי‪.‬‬ ‫הדסיי ‪ . . .‬בודיי |‬ ‫ד פטו׳‪.‬‬ ‫פטור |‬ ‫ד הודאי א הוודאי‪.‬‬
‫‪ 67‬שט״ |‬ ‫ע ר ב ן א טוב‪.‬‬ ‫ב סתום‪.‬‬ ‫אחרים |‬ ‫לתוכו ן א לתוכן‪.‬‬ ‫ד עורו׳‪.‬‬ ‫עורות |‬ ‫א שם‪.‬‬ ‫לתוכו |‬
‫א פילייטון‪.‬‬ ‫‪ 68‬סליטון ן‬ ‫א יהודה‪.‬‬ ‫נחן ן‬ ‫ך א ס ר א א׳‪.‬‬ ‫אט׳ |‬ ‫א הילל <ב׳פ(‪.‬‬ ‫הלל ן‬ ‫ד א שסאי‪.‬‬
‫א נתן ןאםרון‪.‬‬ ‫נתן ן‬ ‫ד אוסרים‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ך אחריי‪.‬‬ ‫אחרים |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫בלבד |‬
‫‪9‬‬
‫א וסוחר‪.‬‬ ‫סוחר ן‬ ‫א חוסשה‪.‬‬ ‫וחוםשה ן‬ ‫ב ד סתום‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ותיו |‬ ‫א וורד‪.‬‬ ‫ורד ן‬ ‫א הילל‪.‬‬ ‫« הלל |‬
‫א ביכורים‪.‬‬ ‫הבכורין ן‬ ‫א עוסר‪.‬‬ ‫‪ 70‬העוםר |‬

‫כרשמין ה ם‬ ‫ו כ ר ש נ י ן וכוי•‬ ‫פירשו ב ב ב ל י ‪ :‬יין ישן ומיס צ ל ו ל ץ ו א פ ר ס מ ו ן ‪.‬‬ ‫‪ •60‬א י ל נ ת י ת ‪.‬‬

‫כמין ס ו ל י ם שחורים‪ ,‬ועושים מ ה ם טחינץ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬טוחנים אותם ושמים ב ה ם ת ב ל ץ ו ד ב ש ‪ .‬עיין ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫לעשותן‬ ‫וכרשנין‬ ‫‪ .61‬פ ט ו ר י ן ו כ ר ‪ .‬ופירשו ב ב ב ל י ש ל א גזרו ד מ א י ע ל ה ת ע ר ו ב ת ‪.‬‬
‫‪ .63‬ל ע ש ו ת ן ט ח י נ י ן וכוי‪ .‬שמא‬ ‫חוזר ע ל ה ל כ ה זו‪ ,‬מפני ה מ ח ל ו ק ת ש ל ר״ש בן א ל ע ז ר ‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫צ־ל‪ :‬ועשאן טחינין וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר א פ י ל ו ל ק ח אותן ל א כ י ל ה כ מ ו ת שהן‪ ,‬ואח־כ עשאן טחינץ פ ט ו ר ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ת ו ך משחת ה ע מ י ם ‪ ,‬ו כ ו ל ם מ ו ד י ם שבכגון ד א היין‬ ‫הקילור‪.‬‬ ‫‪ .64‬ל ת ו ך‬ ‫עיין ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫‪ .66‬מ ו ת ר ל י ת ן‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ט י י ה ‪ ,‬א ל א שהראשון יוגית והשגי ע ב ר י ת ‪.‬‬ ‫מ ל ו ג מ א‪.‬‬ ‫ב ט ל לגמרי‪.‬‬
‫‪ .67‬פ ו ט ר י ן‪ .‬מפגי‬ ‫ש מ ן ע ר ב ‪ .‬שמן שפיטמו בבשמים ל ר י ח ‪.‬‬ ‫וכוי‪ .‬ממני ש כ ב ר גמאס ו ב ט ל ‪.‬‬
‫‪ .68‬ס ל י ט ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר שמן ג ר ד ‪ ,‬והוא ב ט ל ע ל גבי הבשמים‬ ‫שעיקרו ל ס י כ ה ‪ ,‬ו ל א גזרו עליו דמאי‪.‬‬
‫ו ד נ י ן ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ווירמון <כגי׳ הירושלמי(‪ ,‬והוא שמן אירמון‪,‬‬ ‫‪ .69‬ב ש מ ן ו ר ד‬ ‫ה מ ר ו ב י ם שניתנו לתוכו‪.‬‬
‫שמן ש מ ם ט מ ץ אותו ב ס ר ח האירוס‪ ,‬ו ב י ה מ ח י י ב ץ ל ע ש ר ד מ א י בשמן ו ר ד ובאירמון‪ ,‬מסני ש ה ו ר ד ו ה א י ר ו ס‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שירי ה ע ו מ ר ‪ ,‬ע י ץ בבה־א‪.‬‬ ‫העומר‪.‬‬ ‫מותר‬ ‫‪.70-69‬‬ ‫ל א היו מ ם ם י ד ץ א ת ה ש ‪ p‬לגמרי‪.‬‬
 ‫דמיי פ״א‪ ,‬פ״ב‬ ‫‪68‬‬

‫בן יהודה או׳ משם ר׳ שמעץ בית שמיי מחייבין‪ ,‬ובית הלל פוטרץ‪ .‬וכולם‬
‫שקרא שם למעשר שני שלהן‪ ,‬מה שעשה עשוי‪ .29 .‬בפת המרחץ‪ ,‬פטור מן‬
‫הודיי‪ ,‬ואץ צורך לומר מן הדמיי‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל אף אץ מטמא טומאת‬
‫משקה‪ .‬שמן שהגרדי סך באצבעותיו‪ ,‬חייב בדמיי‪ ,‬שהסורק גותן לצמר‪ ,‬פטור‬
‫מן הדמיי‪ ,‬לפיכך שמן של שביעית נותנץ ממנו לגרדי ואץ נותנץ ממנו לסורק‪.‬‬

‫פרק ב׳‬
‫‪ .1‬אורז במקומו מותר בחולת אנטוכיה‪ .‬ר׳ לעזר בן ר׳ יוסה או׳ אורז‬
‫שבחולת אנטוכיא מותר הוא עד בורו‪ .2 .‬המקבל עליו ארבעה דברים‪,‬‬
‫מקבלים אותו להיות חבר‪ .‬שלא יתן תרומה ומעשרות לעם הארץ‪ ,‬ושלא‬
‫יעשה טהרות לעם הארץ‪ ,‬ושיהא אוכל חולץ בטהרה‪ .‬המקבל עליו להיות‬
‫נאמן‪ ,‬מעשר את שהוא אוכל‪ ,‬ואת שהוא מוכר‪ ,‬ואת שהוא לוקח‪ ,‬ואץ מתארח‬

‫״ ‪ * -‬ל וכולם שקרא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ג‪,‬‬ ‫« ביח שמיי ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ רפ״ה‪ ,‬כ״ד סע״ב‪.‬‬
‫>ל שמן שהגרדי ו כ ו ‪ /‬משכה ספ״א‪.‬‬ ‫כ״נ קע״א; קידושין פ״ב ה״ח‪ ,‬ס״ג ע״א‪.‬‬
‫־ המקבל ו כ ו ‪ /‬עיין במשכחכו פ״ב מ״ג‪ ,‬ואבות‬ ‫* א ו ח במקומו ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬כ״ב ע״ד‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫שלא יחן ו כ ו ‪ /‬ספרי קרח פ י ס ׳ קכ״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;148‬ועיין להלן פ״ג‬ ‫דר״ן פמ״א‪ ,‬הול׳ שכטר‪ ,‬ע מ ׳ ‪.132‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫סה״א‪ ,‬בנלי סכהדרין ל ב ‪ /‬חולין ק״ל ב ‪ ,‬נ ס פ ח לסוף משכה חלה )עיין מ״ש להלן חלה פ״ב סה״ט(‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫ו ש י ה א אוכל ו כ ו ‪ /‬עיין להלן ע״ז פ״ג ה״י; בבלי ברכות מ״ז ב ; גיטין ס״א א ‪ /‬ס ו ט ה כ״ב א ‪/‬‬
‫«‪ *-‬להיות כאמן ו כ ו ‪ /‬משכתכו פ״ב מ״ב‪.‬‬

‫ומלם ‪I‬‬ ‫שסיי | ד א שמאי‪.‬‬ ‫שטעון ן א שמעי‪.‬‬ ‫או׳ משם | ד א אום׳ משום‪.‬‬ ‫‪ 71‬יהודה | א יהודי‪.‬‬
‫שלהן |‬ ‫שני ן א שעי‪.‬‬ ‫למעשי | ד למעש׳‪.‬‬ ‫‪ 72‬שקרא | א ]אם[ קרא‪.‬‬ ‫ד א וכולן‪.‬‬
‫‪ 73‬הודיי |‬ ‫פטור | ד פטו׳ א פטורה‪.‬‬ ‫בפת | א כפת‪.‬‬ ‫עשוי | ב סתום‪.‬‬ ‫ד עליהן א שלהם•‬
‫גמליאל |‬ ‫הדמיי | ד א הדפאי‪.‬‬ ‫לומר | ד לומ׳‪.‬‬ ‫צורך | א צריך‪.‬‬ ‫ד א הודאי•‬
‫‪ 74‬משקה ן א משקי]•‬ ‫מטמא | א מטמאה‪.‬‬ ‫אין | ד אינו א אזה‪.‬‬ ‫ד גמליאל ]אי[ א ג מ ל ׳ ]אום׳[•‬
‫‪ 78‬הדמיי |‬ ‫לצמר ן א בצסר‪.‬‬ ‫בדמיי | ד חסר‪ .‬א בדמאי‪.‬‬ ‫שסן שהנרדי סך | א שכן הנרדי הסך‪.‬‬
‫םםנו | א אותו )כיפ(‪.‬‬ ‫של | א חסר‪.‬‬ ‫ד א הדםאי‪.‬‬
‫לעזר בן ר׳ יוסה |‬ ‫ד אגטכיא א אנטוכיא‪.‬‬ ‫אגטוכיה )‬ ‫ד שבחחילח‪.‬‬ ‫בחולת |‬ ‫‪ 1‬א ו ח ן א האוח•‬
‫אגטוכיא |‬ ‫‪ 2‬שבחולת | ך שבתחילת‪.‬‬ ‫א ו ח | א האוח‪.‬‬ ‫אי׳ | ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫ד א אלעזר בר׳ יוסי•‬
‫ך וםעשרו׳•‬ ‫וסעשרות |‬ ‫ד ליתן‪.‬‬ ‫יתן |‬ ‫ד א םקבלין‪.‬‬ ‫‪ 8‬סקבלים |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫בורו |‬ ‫ד אנטכיא•‬
‫בטהרה |‬ ‫חולין ן א חולץ‪.‬‬ ‫הארץ | ד האר׳‪.‬‬ ‫לעם | ד א אצל עס‪.‬‬ ‫‪ 4‬טהרות | ד טהרו׳ א טהרותיו‪.‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪6‬‬
‫ו א י ן | א ואיגו‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ . 7 2‬ב פ ת ה מ ר ח ץ וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬כ ס ת ה מ ר ח ץ )כגי׳ כי״ע וכמויפ(‪ ,‬והכוונה לשמן ש פ ט מ ו ג ע ש ב ש מ מ ו ‪ .‬כ ט ה ' ׳‬
‫‪ .75‬נ ו ת נ י ן מ מ נ ו וכוי‪ .‬שהרי ‪ pv‬ש ל שביעית ניתן ל ס י כ ת א ד ם ו ל א‬ ‫והיו ם כ ץ בשמן זה ב מ ר ח ץ ‪.‬‬
‫ל ס י כ ת כ ל י ם )הדיש(‪.‬‬
‫ו כ נ ר א ה שהאורז‬ ‫בירושלמי‪ :‬האורז ש ב ח ו ל ת א נ ט ו כ י א מ ו ת ר במקומו‪.‬‬ ‫ב מ ק ו מ ו וכוי‪.‬‬ ‫‪.1‬אורז‬
‫‪ .4‬ל ע ם ה א ר ץ ‪ .‬ג ״ ל ‪ :‬א ג ל‬ ‫מ ב ק ע ת א נ ט ו כ י א ה י ה ד ו מ ה ל א ו ר ז שבא״י‪ ,‬ו ל ס י כ ך א מ ו מ ו ת ר א ל א במקומו‪.‬‬
‫ה מ ק ב ל וכוי‪ .‬כ נ ר א ה שצ״ל‪ :‬ו מ ק ב ל וכוי‪ ,‬וזהו תנאי ר ב י ע י ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫ע ם ה א ר ץ ‪ ,‬כני ד וכייע‪.‬‬
‫מ ו כ ר ‪ .‬פירשו בירושלמי‪ :‬א ת שהוא מ ו כ ר מ פ י ר ו ת‬ ‫שהוא‬ ‫‪ .5‬מ ע ש ר וכוי‪ .‬ס י ם ק א ממשנה ב ׳ פ י ב ‪.‬‬
‫ל ו ק ח ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת שד‪1‬א ל ו ק ח ע ל מנת ל מ כ ו ר )ירושלמי(‪.‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכנסו‪.‬‬
‫‪69‬‬ ‫דמיי פ״ב‬
‫אצל עם הארץ‪ ,‬דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים או׳ המתארח אצל עם הארץ נאמן‪.‬‬
‫אמ׳ להם ר׳ מאיר על עצמו אינו נאמן‪ ,‬יהא נאמן עלי‪ .‬אמ׳ לו מימיהם של‬
‫בעלי בתים לא נמנעו מלהיות אוכלץ זה אצל זה‪ ,‬ואע״פ כן פירותיהן שבתוך‬
‫בתיהם מתוקנץ‪ .3 .‬עם הארץ שקבל עליו דבר חבירות ונחשד על דבר‬
‫אחד‪ ,‬נחשד על כולן דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים אומ׳ אץ חשוד אלא על אותו‬
‫דבר בלבד‪ .4 .‬גר שקבל עליו כל דברי התורה ונחשד על דבר אחד‪ ,‬אפי׳‬
‫על כ ל התורה כולה‪ ,‬הרי הוא כישראל משומד‪ .5 .‬עם הארץ שקבל עליו‬
‫כ ל דברי חביתת חוץ מדבר אחד‪ ,‬אץ מקבלץ אותו‪] .‬גר שקיבל עליו כל‬
‫דברי תורה חוץ מדבר אחד‪ ,‬אין מקבלין אותו[‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה אד‬
‫אפי׳ דבר קטן מדקדוקי סופרים‪ .6 .‬כהן שקבל עליו כל)מתנות( עבודות‬
‫כהונה חוץ מדבר אחד‪ ,‬אץ מקבלין אותו‪ .7 .‬בן לוי שקבל עליו כ ל עבודות‬
‫לרה חוץ מדבר אחד‪ ,‬אץ מקבלץ אותו‪ ,‬שנאמר ה מ ק ר י ב א ת ד ם‬
‫ה ש ל מ י ם וג‪ /‬אץ לי אלא זריקות דם והקטר חלבים‪ ,‬מנ^ ליציקות‪,‬‬
‫וכלולות‪ ,‬תנופות‪ ,‬והגשות‪ ,‬הקמיצות‪ ,‬והקטרות‪ ,‬המליקות‪ ,‬והקבלות‪ ,‬וההזאות‪,‬‬
‫והשקאת סוטה‪ ,‬ועריפת עגלה‪ ,‬וטהרת מצורע‪ ,‬ונשיאות כפים מבפנים ומבחוץ‪,‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫» ע ם הארץ ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל; בבלי ב ס ד ו ם ל ב ‪.‬‬ ‫ל מימיהם ו כ ו ‪ /‬ירוש פ״ב ח״ב‪ ,‬כ״ב ע״ד‪.‬‬
‫» גר שקיבל ו כ ו ‪/‬‬ ‫־! ע ם הארץ ו כ ו ‪ /‬ירושלמי ובבלי ה ״ל‪.‬‬
‫כ‬ ‫״ גר שקבל ו כ ו ‪ /‬בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫חו״כ קדושים פ ר ק ח׳ ה״ג‪ ,‬ל״א ע״א; מכילחא דרשב״י‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;30‬בבלי הכ״ל; תכחומא ויקרא סי׳ ב׳;‬
‫« כהן שקבל ו כ ו ‪ /‬בכורות הכ״ל; מדרש הנאים‪,‬‬ ‫הול׳ בובר סי׳ ג ‪ /‬ועיין בבלי יבמות מ״ז ב ‪/‬‬
‫ל! ה מ ק ר י ב ו כ ו ‪ /‬רקרא ז׳‪ ,‬ל״ג‪.‬‬ ‫״ בן לוי ו כ ו ‪ /‬ספרי סוף קרח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;150‬בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫ע מ ׳ ‪.108‬‬
‫« מניין ליליקוח ו כ ו ‪ /‬חו׳׳כ לו פע״ז ח״נו‪ ,‬ל״נו סע״ד; בנלי מכחות י״ח ב׳; חולין קל״ב ב ‪/‬‬

‫א עלי הוא‬ ‫יהא נאמן עלי ן‬ ‫א להן‪.‬‬ ‫‪ 7‬להם ן‬ ‫ך אומרין א או ׳‪.‬‬

‫‪0‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א וחכי‪.‬‬ ‫‪ 8‬וחכסים |‬
‫נאמ‬
‫‪ 8‬בתים‪. ..‬‬ ‫סימי ‪.‬‬
‫הן‬ ‫ד‬ ‫טיסיהס |‬ ‫אלו א אמרו לו‪.‬‬ ‫ך‬ ‫אס׳ להם‬ ‫ב‬ ‫אס׳ לו |‬ ‫על‪.‬‬ ‫ד‬ ‫עלי |‬ ‫ו•‬
‫א סירות‪.‬‬ ‫סירותיהן ן‬ ‫ך ואעפ־כ א אף על פי כן‪.‬‬ ‫ואע־פ כן |‬ ‫ד בתי־ ‪ . . .‬סלהין׳‪.‬‬ ‫סלהיות |‬
‫ד חברות‪.‬‬ ‫חכירות |‬ ‫ד ןכל[ דברי א דברי‪.‬‬ ‫דבר |‬ ‫שקבל ן א שקיבל‪.‬‬ ‫ד בתיהן‪.‬‬ ‫• בתיהם |‬
‫גר‬ ‫ב סתום‪.‬‬ ‫‪ 11‬בלבד |‬ ‫א אינו‪.‬‬ ‫אין ן‬ ‫י׳‪.‬‬ ‫א ו ם ר‬ ‫ך‬ ‫׳ ן‬ ‫א ו פ‬ ‫ו ח כ ס < <‬ ‫א‬ ‫‪ !0‬ו ח כ ‪ ,‬ן‬
‫ס‬ ‫פ‬

‫א חסר‬ ‫‪ 12‬על ן‬ ‫א אפילו‪.‬‬ ‫ד‬ ‫אפי׳ ן‬ ‫א תורה‪.‬‬ ‫התורה ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫כל ן‬ ‫א גוי שקיבל‪.‬‬ ‫שקבל |‬
‫שקבל |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫םשוסד |‬ ‫א כישר׳‪.‬‬ ‫בישראל ן‬ ‫כ ל | ך חסר‪.‬‬ ‫)ויש שם ריוח תקורות בכתיי>‪.‬‬
‫‪ 14-18‬ןגר ‪ . . .‬אותון |‬ ‫סדבר | ד ןסןן םדבר‪.‬‬ ‫הבירות | ד חבת׳‪.‬‬ ‫‪ 18‬כ ל ן א חסר‪.‬‬ ‫א שקיבל‪.‬‬
‫או׳ | ך אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫בי ר׳ | ד בר א בר׳‪.‬‬ ‫‪ 14‬יוסה | ך א יוסי‪.‬‬ ‫שקיבל | ד שקבל‪.‬‬ ‫השלסתי ע־פ ד א ‪.‬‬
‫‪1 6‬‬
‫<םתגות> |‬ ‫שקבל ן א שקיבל‪.‬‬ ‫סופרים | ב ד סתום‪.‬‬ ‫קטן םדקתקי ן א אחד סדיקדוקי‪.‬‬ ‫אפי׳ | ד א אפילו‪.‬‬
‫א עבודת‪.‬‬ ‫עבודות ן‬ ‫א שקיבל‪.‬‬ ‫שקבל ן‬ ‫ב סתום‪.‬‬ ‫‪ 18‬אותו |‬ ‫א עבודת‪.‬‬ ‫עבודות ן‬ ‫ד א חסר‪.‬‬
‫ליציקות ן‬ ‫מניין | ד א מנין‪.‬‬ ‫זריקות | ד א זריקת‪.‬‬ ‫‪ 18‬מ־ | ד תוסר‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫ד! שנאסר | ד א שני‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫המליקות ן‬ ‫ך וקטרות א וההקטרות‪.‬‬ ‫והקטרות |‬ ‫ד א ובלילות‪.‬‬ ‫» וכלולות |‬ ‫א יציקות‪.‬‬
‫א הענלה‪.‬‬ ‫ענלה ן‬ ‫א השקאת‪.‬‬ ‫‪ 20‬והשקאת ן‬ ‫ד וההזאה א הזאות‪.‬‬ ‫וההזאות |‬ ‫א וקבלת‪.‬‬ ‫והקבלות |‬
‫מבפנים ומבחוץ ן א בפנים ובחוץ‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א פ י ל ו ע ב ר ע ל כ ל ה ת ו ר ה כ ו ל ה אינו מ ס ו ל ק מיהדותו‪ ,‬ואינו ד ו מ ה לע״ה‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .12‬כ ל ה ת ו ר ה‬

‫ה מ ק ר י ב וכו׳‪ .‬ח ת ר ל כ ה ן ש ל א ק ב ל ע ל י ו ‪.‬‬ ‫‪ .17‬ש נ א מ ר‬ ‫ש ק ב ל ח ב ר ו ת שנחשד‪ ,‬שחברותו מ ת ב ט ל ת ‪.‬‬
‫‪1 8‬‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬במנחות‪.‬‬ ‫•ליציקות‬
 ‫דמיי פ״ב‬ ‫‪70‬‬

‫ת״ל ב נ י א ה ר ן ‪ ,‬כל עבודה שהיא בבני אהרן‪ .‬אמ׳ ר׳ שמעון יכול אין‬
‫דוחץ אתם אלא ממתנות מקדש בלבד‪ ,‬מניץ אף ממתנות נבולץ‪ ,‬ת״ל‬
‫ר א ש י ת ד ג נ ך ת י ר ו ש ך ו י צ ה ר ך וג‪ /‬מפני מה‪ ,‬כ י ב ו ב ח ר ה ׳‬
‫ונ‪ /‬כל המקבל עליו שירות יש לו במתנות‪ ,‬כל שאץ מקבל עליו שירות אץ‬
‫לו במתנות‪ .8 .‬בזמן שהכהנים עושץ רצונו של מקום מה נאמר בהם‪,‬‬
‫ח ל ק ם נ ת ת י א ת ה מ א י ש י ‪ ,‬משלהן הן נוטלין‪ ,‬ואץ נוטלץ משלי‪ .‬ובזמן‬
‫שאץ עושץ רצונו של מקום מה נאמר בהם‪ ,‬מי גם ב כ ם ו י ם נ ר ד ל ת י ם‬
‫‪,‬‬
‫ונו ‪ .9 .‬וכולן שחזרו בהן‪ ,‬אץ מקבלץ אותן עולמית דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳‬
‫יהודה או׳ חזרו בפרהסיא מקבלץ אותן‪ ,‬במטמורנית אין מקבלץ אותן‪ .‬ר׳‬
‫שמעץ ור׳ יהושע בן קרחא או׳)מדץ( בץ כך ובץ כך מקבלין‪ ,‬שנ׳ ש ו ב ו‬
‫ב נ י ם ש ו ב ב י ם ‪ .10 .‬הבא לקבל עליו‪ ,‬אם היה נוהג מתחלה בצינעה‪,‬‬
‫מקבלץ אותו ואחר כך מלמדץ אותו‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬מלמדץ אותו ואחר כך‬
‫מקבלין אותו‪ .‬ר׳ שמעון או׳ לעולם מקבלין אותו ומלמדץ אותו והולכץ‪.‬‬
‫‪ .11‬ומקבלץ לכנפים ואחר כך מקבלץ לטהרות‪ .‬אם אמ׳ איני מקבל עלי‬

‫כ י ב ו ו כ ו ‪ /‬ש ם ה׳‪.‬‬ ‫» ר א ש י ח ו כ ו ‪ /‬דברים י׳׳ח‪ ,‬ל ‪/‬‬ ‫ויקראז‪/‬ל״ג‬ ‫אהרן‪.‬‬ ‫״בכי‬

‫‪ « _ 2 6‬ובזמן‬ ‫«* ח ל ק ם ו כ ו ‪ /‬ויקרא ו ‪ /‬י ‪/‬‬ ‫״ בזמן שהכהכים ו כ ו ‪ /‬עיין להלן מכמות פ״ז ה״ע‪.‬‬
‫« וכולן שחזרו ו כ ו ‪/‬‬ ‫ד־ מ י ג ם ו כ ו ‪ /‬מלאכי א ‪ /‬י ‪/‬‬ ‫ע״א‪.‬‬ ‫שאין ו כ ו ‪ /‬עיין תו׳כ לו פכףז ה ״ ‪/‬‬
‫‪3 0‬‬
‫‪ 31‬הבא לקבל ו כ ו ‪ /‬בכורות‬ ‫ש ו ב ו ו כ ו ‪ /‬ירמי׳ ג ‪ /‬י״ד‪ ,‬כ״ב‪.‬‬ ‫בבלי ע״ז ז׳ א׳; בכורוה ל״א א ‪/‬‬
‫״ ומקבלין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ כאן פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ג א׳; בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫ל׳ ב ‪/‬‬

‫ד אמר‪.‬‬ ‫אמי |‬ ‫א שבבני‪.‬‬ ‫שהיא בבני ן‬ ‫ד עבורי‪.‬‬ ‫עבודה |‬ ‫אהרן | ד אהרון‪.‬‬ ‫‪ 21‬תיל ן א תלי לוי‪.‬‬
‫מדי] |‬ ‫ממתנות ן א ממתנת‪.‬‬ ‫ד אותן א אתו‪.‬‬ ‫‪ 22‬אתם |‬ ‫א שמעון ]אומרן‪.‬‬ ‫שמעון ן‬ ‫א חמר‪.‬‬
‫ד ראשיי‪.‬‬ ‫‪ 28‬ראשית |‬ ‫א תלמ׳ לוס׳‪.‬‬ ‫תיל ן‬ ‫ב נבילין‪.‬‬ ‫גבולי] |‬ ‫ד סמתנר‪.‬‬ ‫ממתנות |‬ ‫ד א מנין‪.‬‬
‫א ה ׳ ]אלהיךן‪.‬‬ ‫ה׳ ן‬ ‫ד ונוי‪.‬‬ ‫וני |‬ ‫ד רצהריך‪.‬‬ ‫רצהרך |‬ ‫פ תירשך‪.‬‬ ‫חירושך |‬ ‫חירושך ‪ . . .‬וני ן א חסר‪.‬‬
‫כל |‬ ‫ד בסתנו׳‪.‬‬ ‫בםתנות |‬ ‫ד שירו׳ א לשרת‪.‬‬ ‫שירות |‬ ‫בל | א חסר‪.‬‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫‪ 24‬ת׳ |‬ ‫פחוח‪.‬‬
‫רצתו של סקום סה נאסר ן א רצו!‬ ‫‪ 26‬בםתנות ן א סתנות‪.‬‬ ‫שירות ן א לשרת‪.‬‬ ‫שאין ן א ושאין‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫א סאשי ןקודש קדשים!‪.‬‬ ‫פ םאשי‬ ‫םאישי |‬ ‫א אותם‪.‬‬ ‫ד אותה‬ ‫‪ 26‬אתה |‬ ‫אביהם שבשסים סה כתי‪.‬‬
‫ד ויסניר‪.‬‬ ‫ויסנר |‬ ‫ד בהן‪.‬‬ ‫בהם |‬ ‫א רצון אביהם שבשסים‪.‬‬ ‫‪ 27‬רצתו של סקום ן‬ ‫א סשלו‪.‬‬ ‫סשלי ן‬
‫ד אותו•‬ ‫אותן |‬ ‫א חזרו ]בהסן‪.‬‬ ‫חזרו ן‬ ‫ד אומר א אוס׳‪.‬‬ ‫» או׳ |‬ ‫א חסר• ב ד א סתום‪.‬‬ ‫‪ 28‬תו׳ ן‬
‫ד אוסרים‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ד בן קרחה‪.‬‬ ‫‪ 80‬בן קרחא |‬ ‫א בסססתיוח‪.‬‬ ‫ד בסטסתו׳‬ ‫בסטסותית |‬
‫‪ 81‬שובבים |‬ ‫סקבלין ן ך א םקבלין ]אותן!‪.‬‬ ‫כך | ד א חסר‪.‬‬ ‫בין כך ובין | א לעולם‪.‬‬ ‫)סדין> | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 32‬ואחר כך‬ ‫ד בצנעה א בצינעא‪.‬‬ ‫בצינעה |‬ ‫א כתחילה‪.‬‬ ‫סחחלה ן‬ ‫כ ד סחום‪.‬‬ ‫ד שובבים ]ונוי[•‬
‫ר ׳ ‪ . . .‬אותו |‬ ‫‪ 33‬אותו ן א אתו עיפ>‪.‬‬ ‫םלסדין אותו ן א אין םקבלין אתו‪.‬‬ ‫אותו | ד א חסר‪.‬‬ ‫סלםדין ן א חסר‪.‬‬
‫םקבלין |‬ ‫‪ 34‬ואחר | ך ואח׳‪.‬‬ ‫)ובא פתוח לפני‪.‬והולכין׳(‪.‬‬ ‫והולכין | א ב ד סתום‬ ‫או׳ ן א אום׳‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א עליו•‬ ‫עלי |‬ ‫א אינו‪.‬‬ ‫אזי ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫אס׳ ן‬ ‫א ואם‪.‬‬ ‫אס ן‬ ‫ד לטהר׳‪.‬‬ ‫לטהרוח |‬ ‫א טקבלין ]אתון‪.‬‬

‫‪ p‬ה ס ם ו ק הגיל אמו מ ו כ ח א ל א ש מ פ ס י ד חזה ושוק•‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי‬ ‫מ ק ד ש וכוי‪.‬‬ ‫‪.22‬ממתנות‬

‫בעד‬ ‫הכוונה ל ס ו ף ה ס ס ו ק ‪ :‬ו ל א ת א י ר ו מ ז ב ח י חנם‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ס י ל ו‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫דלתים‬ ‫‪.27‬ויםנר‬
‫‪,29‬ב מ ט מ ו ר נ י ת‬ ‫ד ב ר שאץ מ י א ד ם נמנעים לעשותן בחנם‪ ,‬כגון הגסת ד ל ת י ם ו ה ד ל ק ת הנר‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שבמטמוניות נ ר י ד א חזרו ל ס ו ד ם ‪ ,‬א ב ל ב פ ר ה ס י א נהנו כ ח ב ר י ם ‪ ,‬א ץ מ ק ב ל ץ אותם מפני ש א ץ‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫‪ .34‬ל כ נ מ י ם‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל נ ט י ל ת י ד י ם ק ו ד ם א כ י ל ה ו ק ו ד ם שיגע ב ט ה ר ו ת ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫אמונה ב צ ב ו ע י ם ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬חומרי ט ה ר ו ת שנזהרים ב ה ם ה ח ב ר י ם ב ל ב ד ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫לטהרות‪.‬‬
‫‪71‬‬ ‫דמיי פ״ב‬
‫‪3‬‬
‫אלא לכנסים ב ל ב ה מקבלין אותו‪ .‬קבל עליו לטהרות ולא קבל עליו‬
‫לכנפים אף על הטהרות אין נאמן‪ .12 .‬עד מתי מקבלין‪ ,‬בית שמיי אף‬
‫למשקין שלשים יום‪ ,‬לכסות שנים עשר חדש‪ ,‬ובית הלל אף זה וזה לשלשים‬
‫יום‪ .13 .‬הבא לקבל עליו‪ ,‬אפי׳ תלמיד חכם‪ ,‬צריך לקבל עליו‪ ,‬אבל חכם‬
‫היושב בישיבה‪ ,‬אץ צריך לקבל עליו‪ ,‬שכבר קבל עליו משעה שישב‪ .‬אבא‬
‫‪4‬‬
‫שאול אומ׳ אף תלמיד חכם אין צריך לקבל עליו‪ ,‬ולא עוד אלא אף אחרים‬
‫מקבלין בפניו‪ .14 .‬המקבל בפני חבורה‪ ,‬אין בניו ועבדיו צריכץ לקבל‬
‫בפני חבורה‪ ,‬אלא מקבלין בפניו‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל אומ׳ אץ דומה חבר‬
‫שקלקל לבן חבר שקלקל‪ .15 .‬בן חבר שהיה הולך אחר אבי אמו עם‬
‫הארץ‪ ,‬אין אביו חושש שמא מאכילו בטהרות‪ .‬אם בידוע שמאכילו בטהרות‪,‬‬
‫י הרי זה אסור‪ ,‬ובגדיו טמא מדרס‪ .16 .‬בת עם הארץ שנשאת לחבר‪ ,‬אשת‬
‫עם הארץ שנשאת לחבר‪ ,‬עבדו של עם הארץ שנמכר לחבר‪ ,‬צריכץ לקבל‬
‫עליהן כתחלה‪ .17 .‬בת חבר שנשאת לעם הארץ‪ ,‬אשת חבר שנשאת לעם‬

‫‪ 38‬הבא לקבל וכף‪ .‬ירוש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ב כןע״ד; בבלי הכ״ל‪.‬‬ ‫<‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫לי‬ ‫‪3 3‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫מ ח‬ ‫״ על‬
‫‪3 9‬‬
‫« בפכי חבורה וכר‪ .‬ימש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ג ע״א; בבלי‬ ‫‪ *><-‬אבא שאול וכו׳‪ .‬בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫‪ 43‬בן חבר וכו׳‪ .‬עיין להלן פ״ג ה״ה ומ״ש בבה״א‪.‬‬ ‫<‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫לי‬ ‫‪3 3‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫‪3‬‬ ‫ר‬ ‫‪4 2‬‬ ‫הכ״ל‪.‬‬
‫ל* בה חבר וכו׳‪.‬‬ ‫ל י ע״ז ל״כן א׳; בכורוח ל׳ ב ‪ /‬ועיין להלן ע״ז פ״ג ה״נו‪.‬‬ ‫‪3 3‬‬ ‫« בת ע ם הארץ וכר‪.‬‬
‫ובכורות הכ״ל‪.‬‬ ‫ע״ז‬

‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫נאסן |‬ ‫א אינו‪.‬‬ ‫‪ 36‬אין ן‬ ‫ך על‪.‬‬ ‫עליו ן‬ ‫‪. -‬‬ ‫פ (‬ ‫) ב‬ ‫‪ ,‬ל‬ ‫ב‬ ‫א ק‬ ‫ל ן‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫א ת ו <‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ו ת ו‬ ‫‪ 35‬א‬
‫ס ת‬
‫חדש |‬ ‫א ולכסות‪.‬‬ ‫‪ 37‬ל כ ס ו ת ן‬ ‫) א אום׳>‪.‬‬ ‫ך א שסאי אוסר‬ ‫שם״ או׳ |‬ ‫ד םתי׳‪.‬‬ ‫' |‬
‫‪ 38‬אפי׳ |‬ ‫א שלשים‪.‬‬ ‫לשלשים ן‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫ד אוםר‬ ‫או׳ |‬ ‫א הילל‪.‬‬ ‫הלל ן‬ ‫א חודש‪.‬‬
‫א שישב‪.‬‬ ‫‪ 39‬היושב |‬ ‫ד צרי־‪.‬‬ ‫צייר |‬ ‫)ותלוי בין השורוח(‪.‬‬ ‫א חסר‬ ‫תלסיד ן‬ ‫א אפילו‪.‬‬ ‫ד‬
‫ד אחרי׳ א שאחרים‪.‬‬ ‫אחרים |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫אף ן‬ ‫ד תלמי׳‪.‬‬ ‫‪ 40‬תלםיד |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 40-39‬שכבר ‪ . . .‬עליו ן‬
‫ד צריכי׳‪.‬‬ ‫צריכין |‬ ‫א ןעליון בפני‪.‬‬ ‫בפני ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫ה ם ק ב ל בפני |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫א לפניו‪.‬‬ ‫‪ 41‬בפניו |‬
‫א שמע׳‬ ‫שםעון בן נסליאל ן‬ ‫]חבורה[‪.‬‬ ‫ד בפניו‬ ‫בפניו |‬ ‫א א ב ל לפניו סקבלין‪.‬‬ ‫« א ל א סקבלין בפניו ן‬
‫ד א אצל‪.‬‬ ‫אחר |‬ ‫‪ 43‬ש ק ל ק ל ן א שקילקל )ביט(‪ .‬ב ד סחום‪.‬‬ ‫ד דוס׳‪.‬‬ ‫רוסה |‬ ‫ד א אמו‪.‬‬ ‫אין |‬ ‫•‬ ‫נ ם ל >‬
‫‪P‬‬
‫ד יודע•‬ ‫בידוע |‬ ‫ך בטהרו׳ א טהרות )ביס(‪.‬‬ ‫בטהרות |‬ ‫א אבי אטו‪.‬‬ ‫אביו ן‬ ‫ד האר׳ איי‪.‬‬ ‫** הארץ אין |‬
‫שנשאת ן‬ ‫ב בית )ונטחקה הירדז‪.‬‬ ‫בת |‬ ‫ך טסאי׳ א טסאין‪.‬‬ ‫טסא |‬ ‫ך אסר‪.‬‬ ‫אסור |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 48‬הרי זה |‬
‫צריכין ן‬ ‫של ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫עבדו ן א עבד‪.‬‬ ‫שנשאת ן א שנישאת‪.‬‬ ‫ד האר׳ )ב'פ>‪.‬‬ ‫‪ 46‬הארץ |‬ ‫א שנישאת‪.‬‬
‫א שנישאת )ב׳פ(‪.‬‬ ‫שנשאת ן‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫ך ב ח ח ל ה א כחחילה‪.‬‬ ‫‪ 47‬כ ח ח ל ה |‬ ‫ד צריכי‪.‬‬

‫‪ .35‬מ ק ב ל י ן א ו ת ו ‪ .‬ופירשיי‪ ,‬משני ש ק י ב ל עליו ע י ק ר א כ י ל ת ח ו ל ץ ב ט ה ר ה ‪ ,‬ו א ץ כ א ן שיור ש ל ד ב ר א ח ד‬

‫‪ .36‬ע ד‬ ‫) כ ל ע י ל היה(‪ ,‬שהרי ל א שייר כ א ן ד ב ר שלם‪ ,‬א ל א ל א ק י ב ל עליו ל פ י ש ע ה א ת החומרות היתירות‪.‬‬
‫‪ .37‬ל מ ש ק י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫מ ת י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ מ ה זמן צ ר י ך לנהוג ב ח כ י ר ו ת ‪ ,‬כ ד י שנחזיקו ל ח ב ר ‪.‬‬
‫א ח ר י שלשים יום מאמינים אותו ע ל ט ה ר ת ש ב ע ת המשקים שיש ב ה ם ח ו מ ר א )שאינם צ ר י כ י ם הכשר(‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬להחזיק כסותו כ ח ב ר ‪ ,‬ובמשנת חגיגה ס פ י ב ‪.‬‬ ‫ל כ ס ו ת וכוי‪.‬‬ ‫ו ק ו ל א )שטומאתם מדרבנן(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬חבר שקלקל‬ ‫ש ק ל ק ל וכוי‪.‬‬ ‫‪ .43-42‬ח ב ר‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הממונה ו ה מ ו ס מ ך ‪.‬‬ ‫‪ .39‬ה י ו ש ב ו כ ו ‪.‬‬
‫מ ח מ י ר ץ עליו כשהוא חוזר בתשובה <עיץ ל ע י ל היט(‪ ,‬א ב ל ‪ p‬ח ב ר ‪ ,‬ש ל א ק י ב ל ב ע צ מ ו בפני ח ב ו ר ה ‪ ,‬ש ק ל ק ל‬
‫א ח י כ וחזר בתשובה‪ ,‬דינו כ ב א ב ת ח י ל ה ‪ .‬ו ל פ י כ ך מ ו ט ב שאף בן ח ב ר י ק ב ל ב ע צ מ ו בפני נ׳‪ ,‬כ ד י ש מ ה ר ש ל א‬
‫ל ק ב ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א מ ם מ ק ב ל י ם בפגיו ג ר י ד א ) כ ל ע י ל הייד(‪,‬‬ ‫‪ .46‬צ ר י כ י ן‬ ‫יקלקל‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫מפני ש ב ע ל י ה ם ה ו א ח ב ר מ כ ב ר ‪ ,‬ו ב ש ע ה ש ק י ב ל ו ע ל י ה ם ה ב ע ל י ם ח ב ר ו ת ע ד י ץ ל א ה מ ברשותם‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ב‬ ‫‪72‬‬

‫הארץ‪ ,‬עבדו של חבר שנמכר לעם הארץ‪ ,‬הרי זה בחזקתן עד שיחשדו‪.‬‬

‫]ר׳ שמעץ בן אלעזר אומר צריכץ לקבל עליהן בתחלה‪ .‬וכן היה[ ר׳‬
‫שמעץ בן לעזר או׳ משם ר׳ מאיר מעשה באשה אחת שנשאת לחבר‪ ,‬והיתה‬
‫קומעת על ידו תפלץ‪ ,‬נשאת למוכס והיתה קושרת על ידו קשורץ‪ 18 .‬בנו‬
‫של חבר שהיה למד אצל עם הארץ‪ ,‬עבדו של חבר שהיה למד אצל עם‬
‫הארץ‪ ,‬הרי הן בחזקתן עד שיחשדו‪ .19 .‬בנו של עם הארץ שלמד אצל חבר‪,‬‬
‫עבדו של עם הארץ‪ ,‬צריכין לקבל עליהן‪ .‬בנו של עם הארץ שהיה למד אצל‬
‫חבר‪ ,‬או עבדו של עם הארץ שהיה למד אצל חבר‪ ,‬כל זמן שהן אצלו הרי הן‬
‫כחבר‪ ,‬יצאו מאצלו הרי הן כעם הארץ‪ .20 .‬לא יאמר חבר לעם הארץ‬
‫הילך ככר זו ותן לפלני חבר‪ ,‬שאץ משלחץ טהרות ביד עם הארץ‪ .21 .‬חבר‬
‫שאמ׳ לו עם הארץ הילך ככר זו והולך לפלני עם הארץ‪ ,‬לא יתן לו‪ ,‬שאין‬
‫מוסרץ טהרות לעם הארץ‪ .22 .‬עם הארץ שאמ׳ לחבר תן לי ככר זה‬
‫ואוכלנו‪ ,‬יץ זה ואשתנו‪ ,‬לא יתן לו‪ ,‬שאין מאכילץ טהרות לעם הארץ‪.‬‬
‫‪ .23‬היה נדור מן הככר‪ ,‬ואמ׳ לו תן לי ואוכלנו‪ ,‬אבטיח וניקר ואמ׳ לו תן לי‬
‫ואוכלנו‪ ,‬יין ונתנלה ואמ׳ לו תן לי ואשתנו‪ ,‬לא יתן לו‪ ,‬שאין מאכילין ]את‬
‫האדם[ את האסור לו‪ .24 .‬כיוצא בו‪ ,‬לא יושיט ישראל אבר מן החי לבני‬
‫נח‪ ,‬ולא כוס יץ לנזיר‪ ,‬שאץ מאכילץ את האדם דבר האסור לו‪ .‬וכולן‬

‫‪8 3‬‬
‫ימש׳ פ״ג ה״א‪ ,‬כ״ג ע״ב‪ .‬ועיין בבלי פ ס ח י ם כ״ב ב׳; ע״ז ו׳ ב ‪ /‬ומ״ש‬ ‫ל א יושיע ו כ ו ‪/‬‬
‫בבה״א שו׳ ‪.63-62‬‬

‫‪] 49‬ר׳ שפעון וכו׳ [ ן השלסחי עיפ ד א•‬ ‫שיחשדו | ד שייחשדו‪.‬‬ ‫זה ן א הן‪.‬‬ ‫‪ 48‬עבדו של חבר ן א עבד חבר‪.‬‬
‫א סשום‪.‬‬ ‫סשם ן‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אוי |‬ ‫ד א אלעזר‪.‬‬ ‫‪ 80‬לעזר |‬ ‫א כחחילה‪.‬‬ ‫בתחלה ן‬ ‫א אוי‪.‬‬ ‫אוסר |‬
‫נשאת ן א נישאת‪.‬‬ ‫תפלין | ד א תפילין‪.‬‬ ‫‪ 81‬ידו ן א ידיו )ביפ>‪.‬‬ ‫שנשאת ן א שנישאת‪.‬‬ ‫םעשה | ד מעשי‪.‬‬
‫שהיה ל ס ד |‬ ‫‪ 82‬של ן א חסר‪.‬‬ ‫בנו ן א בן‪.‬‬ ‫קשורין ן א קשרים‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬ ‫והיחה קושרח | א וקשרה‪.‬‬
‫ב א סתום‪.‬‬ ‫ד שייחשדו‪.‬‬ ‫‪ 83‬שיחשדו |‬ ‫ך שהי׳‪.‬‬ ‫שהיה |‬ ‫א עבד‪.‬‬ ‫עבדו של |‬ ‫א שלסד <ביפ>‪.‬‬
‫‪ 68‬או | ד א חסר‪.‬‬ ‫שהיה ל ס ד | ד שלסד א הלסד‪.‬‬ ‫‪ 84‬בנו של ן א בן‪.‬‬ ‫‪ 64-53‬ב נ ו ‪ . . .‬עליהן | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 67‬זו וחן לפלני ן א זה והולך‬ ‫‪ 56‬חבר | ד ןאדםן חבר‪.‬‬ ‫שהיה ל ס ד ן א הלםד‪.‬‬ ‫עבדו של ן א עבד‪.‬‬
‫ז ו ‪ . . .‬לפלני |‬ ‫‪ 68‬שאם׳ | ד שאסר‪.‬‬ ‫הארץ | ב ד סתום‪.‬‬ ‫טהרות | ד טהרו׳‪.‬‬ ‫שאין ן א אין‪.‬‬ ‫לפלוני‪.‬‬
‫ד סתום•‬ ‫הארץ |‬ ‫ך טהרו׳‪.‬‬ ‫טהרות |‬ ‫ד ואוכלינו‪.‬‬ ‫‪ 60‬ואוכלנו |‬ ‫לו ן א חסר‪.‬‬ ‫א זה ‪ . . .‬לפלוני‪.‬‬
‫א שניקר אס׳‪.‬‬ ‫וגיקר ואם׳ ן‬ ‫ד אבטי׳‪.‬‬ ‫אבטיח |‬ ‫ד א ואוכלינו‪.‬‬ ‫ואוכלנו |‬ ‫ד ואסר א אט׳‪.‬‬ ‫‪ 61‬ואם׳ |‬
‫‪] 63-62‬את האדם ן ן כיה א• ד את האד׳‪ .‬ב חסר•‬ ‫לו | ד א חסר‪.‬‬ ‫‪ 62‬ונתגלה ואט׳ | א וניתנלה אס׳•‬
‫‪ 64-83‬אבר סן החי ל מ י נח ולא כוס וכו׳ |‬ ‫א אדם‪.‬‬ ‫ישראל |‬ ‫ד סחוס‪.‬‬ ‫לו |‬ ‫ד א דבר•‬ ‫‪ 63‬את |‬
‫ך א ]ועל ן כולן‪.‬‬ ‫ומלן |‬ ‫ד סאכלין‪.‬‬ ‫‪ 64‬סאכילין |‬ ‫א כוס יין לנזיר ואבר סן החי וכו׳‪.‬‬

‫‪ .48‬ה ר י ז ה ב ח ז ק ת ן וכוי‪ .‬רשיי םירש ש ה ם ב ח ז ק ת ם כ ש ה ם יוצאים מ ת ח ת י ד י עיה‪ ,‬ו א מ ם צ ר י כ י ם ל ק ב ל‬

‫‪ . 5 1‬ק ו מ ע ת ע ל י ד ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬ ‫כ ת ח י ל ה ‪ ,‬א ב ל ב ש ע ה ש ק ת ח ת י ד י עיר‪ .‬א מ ם נאמנים‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ק ש ו ר י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר קשרי מ ו כ ס ‪ ,‬שניתנים ל ס י מ ן ש ה מ כ ס‬ ‫קושרת קשרי ת פ י ל ץ ב ש ב י ל ב ע ל ה ‪ .‬עיין ב ב היא‪.‬‬
‫ב ד ו ב כ י י ע ח ס ר ‪ .‬ו כ נ ר א ה שיש כ א ן ה כ ס ל ה מ ו ט ע י ת ‪ .‬ועיין‬ ‫עליהן‪.‬‬ ‫‪ .54-53‬ב נ ו ש ל ו מ "‬ ‫שולם‪.‬‬
‫‪ •58‬ל א‬ ‫‪ .58-57‬ח ב ר ש א מ ׳ ל ו וכוי‪ .‬סי׳ ב ח י ד שהיה ל ו כ כ ר שננבל ב ט ה ר ה עיי ח ב ר ‪.‬‬ ‫בבהיא‪.‬‬
‫י ת ן ל ו וכוי‪ .‬מ ר ה י ט ו ת ה ל ש ץ מ ש מ ע שאסור לקיים שליחותו‪ ,‬ו מ ט ע ם ז ה א ס ו ר ל ה ח ד ר א ף ל מ ש ל ח ‪ .‬ו א פ ש ר‬
‫ש צ ר י ך לפייסו ב מ מ ץ ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪73‬‬ ‫דמיי פ״ב‪ ,‬פ״ג‬

‫אץ מברכץ עליהן‪ ,‬ואץ מזמנץ עליהן‪ ,‬ואין עונין אחריהן אמן‪ .‬נשאלין לעם‬
‫הארץ על טהרותיו‪ ,‬ובלבד שלא יאמר לו צא אכול‪ ,‬צא שרוף‪ ,‬אלא אומ׳ לו‬
‫אם בזה שאלת טמא‪ ,‬ואם בזה שאלת טהור‪.‬‬

‫פרק ג׳‬
‫‪,‬‬
‫‪ .1‬העיד ר׳ יוסי בן המשולם משם ר נתן אחיו שאמ׳ משם ר׳ לעזר חםמא‬
‫שאין עושץ טהרות לעם הארץ‪ .‬לא יעשה לו עיסתו של תרומה בטהרה‪ ,‬אבל‬
‫עושה לו עיסתו של חולין בטהרה‪ ,‬מפריש ממנה חלה ונותן לתוך כפישה‪ ,‬ועם‬
‫הארץ בא ונוטל זו וזו‪ .‬לא יעשה לו זתים של תרומ׳ בטהרה‪ ,‬אבל עושה לו‬
‫‪5‬‬
‫זתים של חולץ בטהרה‪ ,‬מפריש מהן תרומה ונותן לתוך כליו של חבר‪ ,‬ועם‬
‫הארץ בא ונוטל את שתיהן‪ .‬כשם שאין נותנץ תרומה אלא לכהן חבר‪ ,‬כך אץ‬
‫משלמץ קרן וחומש אלא לכהן חבר‪ .2 .‬האוכל תרומת עם הארץ משלם‬
‫קרן וחומש לכהן חבר‪ ,‬וחבר נוטל דמים ומפייס את עם הארץ‪ .3 .‬תרומת‬
‫חבר ותרומת עם הארץ שנתערבה כופץ את עם הארץ למכור את חלקו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫חולק כהן)עם ישראל( ישראל עם כהן כותי במקום כותי‪ ,‬מפני שהוא כמציל‬
‫מידו‪ .‬אבל לא בארץ ישראל‪ ,‬מפני שמחזיקו בכהונה‪ .‬אף בארץ ישראל‬

‫ל האוכל וכר‪ .‬להלן‬ ‫« כשם וכר‪ .‬להלן תרומות פ״ז סה״ד‪.‬‬ ‫! העיד וכר‪ .‬בבלי ניכוין ס״ב א ‪/‬‬
‫‪ !0‬חולק כהן‬ ‫‪ »-8‬תרומה חבר וכר‪ .‬להלן שם ה״ן‪.‬‬ ‫שם ה״ה; ימש׳ תרומות פ״ו שה״א‪ ,‬מ״ד ע״ב‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬מ ק ׳ כוחים פ״ב‪ ,‬הול׳ היגר‪ ,‬עמ׳ ס״ה‪.‬‬

‫א ]אםן א‪.‬‬ ‫ד אוסר‬ ‫אוס׳ |‬ ‫א לא‪.‬‬ ‫שלא ן‬ ‫‪ 66‬ובלבד ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 66‬נ״אלין | א ]ואין[ נשאלין‪.‬‬
‫ד א כזה‪.‬‬ ‫בזה |‬ ‫ואם ן א אם‪.‬‬ ‫א שאלתה )ב־פ>‪.‬‬ ‫שאלת ן‬ ‫‪ 67‬בזה | ד א כזה‪.‬‬
‫ד א אלעזר‪.‬‬ ‫לעזר |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫שאס׳ |‬ ‫א םשום )כיפ(‪.‬‬ ‫םשם ן‬ ‫ך בין הטשלם‪.‬‬ ‫‪ 1‬בן המשולם |‬
‫ח ס‬
‫לתוך כפישה | א לפי כפישא‪.‬‬ ‫‪ 3‬של ן א חסר‪.‬‬ ‫של ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 3‬טהרוח | ד טהרו׳‪.‬‬ ‫‪ °‬א | ד חסמי‪.‬‬
‫‪ 6‬זתים | )בצילום‪ :‬ותים !>‪.‬‬ ‫עושה | ד עוש׳‪.‬‬ ‫חרום׳ | ך א חרוםה‪.‬‬ ‫של ן א חסר‪.‬‬ ‫* זתים | א זיתי‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 7‬חבר |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 6‬אח ן‬ ‫א ]ונוטלן ונותן‪.‬‬ ‫ונותן ן‬ ‫א זיתי חוליו‪.‬‬ ‫זתים של חולין |‬
‫‪8‬‬
‫לסכור ן‬ ‫שנתערבה ן א שנתערבו‪.‬‬ ‫ד ותרום׳‪.‬‬ ‫‪ 0‬ותרוםת |‬ ‫ד תרוסות‪.‬‬ ‫תרוסת |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫הארץ |‬
‫שהוא‬ ‫בםקום כותי ן א חסר‪.‬‬ ‫<עם ישראל( ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 10‬חולק | ד וחולק‪.‬‬ ‫את ן א חסר‪.‬‬ ‫א ליטול•‬
‫א לכהונה‪.‬‬ ‫בכהונה |‬ ‫ד שטחזיקין א שםחזיק‪.‬‬ ‫שמחזיקו |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 11‬ישראל |‬ ‫א שמציל‪.‬‬ ‫כמציל |‬
‫ד בישראל‪.‬‬ ‫'״ראל |‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ר כ ת המוון ב ר ב י ם ‪,‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫מ ו מג ין‬ ‫ואין‬ ‫ב ר כ ה שלפניהן‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫מ בר כין‬ ‫‪-65‬אין‬
‫ולפטור אחרים‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .2‬ש ל ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע י ס ה ט ה ו ר ה ‪ ,‬כ ד י שירים ממנה ע־ה ח ל ה ע ל שאר עיסות שלו‪ .‬ועיר‪,‬‬
‫‪ .3‬כ ס י ש ה ‪ .‬כ ל י ע ץ שאץ לו בית‬ ‫יפריש ש ל א מן ה מ ו ק ף ‪ ,‬ר ע ש ה אותה ח ל ה באמירתו‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .8‬ו ח ב ר נ ו ט ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ח ב ר ש א כ ל נוטל דמים מן ה כ ק ה ח ב ר‬ ‫ק ב ו ל ‪ ,‬ואיטי מ ק ב ל ט ו מ א ה ‪.‬‬
‫‪ .9-8‬ת ר ו מ ת ח ב ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש נ ת ע ר ב ה ב ת ר ו מ ת עיה ש ל א ה ו כ ש ר ה ‪ ,‬ו ה י א‬ ‫ששילם לו א ת ה ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫‪ .9‬כ ו פ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אי א ס ש ר ל ח ל ק ‪ ,‬שמא י ס ו ל ח ל ק ו ל ע ׳ ה ‪ ,‬ת מ צ א מ ו ס ר ת ר ו מ ה‬ ‫טהורה תדאי‪.‬‬
‫‪0‬ו‪ .‬ב מ ק ו ם כ ו ת י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר בעיירות הכותים‪ ,‬שאם ל א י ח ל ו ק עמו יתן ה כ ו ת י כ ל ה ת ר ו מ ה‬ ‫לעיה‪.‬‬
‫ל כ ק הכותי‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ג‬ ‫‪74‬‬

‫במקום שמכירין בו שהוא כותי מותר לחלוק הימנו‪ .‬אוכל כהן ישראל עם כהן‬
‫כותי בזמן שעושה בטומאה‪ ,‬אבל בזמן שעושה בטהרה הרי זה לא יאכל עמו‪,‬‬
‫מפני שמאכילו בשר בכור טהור ומשקה אותו יץ רביעי‪ .4 .‬בראשונה היו‬
‫‪,‬‬
‫או חבר שנעשה גבוי דוחץ אותו מחבורתו‪ ,‬חזרו לומר כל זמן שהוא גביי אין‬
‫נאמן‪ ,‬פרש מגבייתו הרי זה נאמן‪ .5 .‬חבר שחכר מעם הארץ עקרי תאנים‬
‫ודליות של ענבים‪ ,‬מעשר ונותן לו‪ ,‬ואץ נותן לו אלא משלו‪ .‬בן חבר שהיה‬
‫הולך אצל אבי אמו עם הארץ‪ ,‬אץ אביו חושש שמא מאכילו דברים שאינן‬
‫‪,‬‬
‫מתוקנץ‪ .‬היו בידו פירות‪ ,‬אינו חושש שמא אץ מתוקנץ הן‪ .‬אם אמ לו האכילני‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫מעשר ומאכילו‪ .6 .‬לא ישתמש חבר במשתאו של עם הארץ ובסעודתו של‬
‫‪,‬‬
‫עם הארץ אלא אם היה מותקן תחת ידו‪ ,‬אפי אינה אלא מניקות אחת של יץ‪.‬‬
‫לפיכך חבר ששמש במשתאו של עם הארץ ובסעודתו של עם הארץ הרי זה‬
‫חזקה למעשרות‪ .7 .‬חבר שהיה יושב במשתאו של עם הארץ ובסעודתו של‬
‫‪,‬‬
‫עם הארץ‪ ,‬אפי רואץ אותו נוטל ואוכל מיד‪ ,‬נוטל ואוכל מיד נוטל ושותה‬

‫«! ח ג י שחכר וכו׳‪ .‬עיין‬ ‫״ בראשונה וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ג ע״א; בבלי בכורוח ל״א ‪6‬׳‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫» לא ישחמש וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ב‬ ‫״ בן חבר וכו׳‪ .‬עיין לעיל פ״ב הכו״ו‪.‬‬ ‫במשכחכו פ״ו מ״א‪.‬‬
‫‪2 3‬‬
‫שהיה יושב וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫קה״ב‪ ,‬כ״ב ע״ד‪.‬‬

‫א עם‬ ‫‪ 13‬כותי ן‬ ‫א א ב ל כהן ח ב ר ‪.‬‬ ‫א ו כ ל כהן ישראל ן‬ ‫א אותו‪.‬‬ ‫בו ן‬ ‫ד א םקום‪.‬‬ ‫‪ 12‬במקום |‬
‫ומעקה‬ ‫א עוף‪.‬‬ ‫‪ 14‬בכור ן‬ ‫א ממנו‪.‬‬ ‫עמו ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫הרי זה ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫מסן ן‬ ‫הארץ‪.‬‬
‫שנעשה |‬ ‫ך א אוסרין‪.‬‬ ‫«• או׳ |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫א רבעי ד רבעי ןטהור!‪.‬‬ ‫רביעי ן‬ ‫א וסשקהו‪.‬‬ ‫אותו ן‬
‫א איני•‬ ‫אין |‬ ‫ד א נבאי‪.‬‬ ‫נביי |‬ ‫א םחבירותו‪.‬‬ ‫סחבורחו ן‬ ‫ב נבאי‪.‬‬ ‫ד א תליון‬ ‫נבוי |‬ ‫א תעשה‪.‬‬
‫ך א שהיה‬ ‫שחכר ן‬ ‫ד סחוט‪.‬‬ ‫נאםן |‬ ‫ך חסר‪.‬‬ ‫זה |‬ ‫ד טנביותו א סנבייותו‪.‬‬ ‫מגבייתו |‬ ‫ד א ‪0‬ירש‪.‬‬ ‫‪ 16‬פרש |‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 17‬של ן‬ ‫א תאינים‪.‬‬ ‫תאנים ן‬ ‫ד א עיקרי‪.‬‬ ‫ב עקרו )ותוקן‪ :‬עקרי>‬ ‫עקרי |‬ ‫) א חוכר(‪.‬‬ ‫חובר‬
‫ד אסר‬ ‫אס׳ |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫אם ן‬ ‫א אתן‪.‬‬ ‫אין |‬ ‫א בידיו‪.‬‬ ‫‪ 19‬בידו ן‬ ‫א ואמו‪.‬‬ ‫ואין |‬ ‫ד תוחנין‪.‬‬ ‫תותן |‬
‫ך ישחט׳‪.‬‬ ‫ישחםש |‬ ‫ב ד סחוס‪.‬‬ ‫וםאכילו |‬ ‫ד םעש׳‪.‬‬ ‫‪ 20‬םעשר |‬ ‫ד האכילנו‪.‬‬ ‫האכילני |‬ ‫א אוס׳‪.‬‬
‫היה | א היי•‬ ‫ך א אם ןכןן‪.‬‬ ‫‪ 21‬אם |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫של |‬ ‫א ולא בסעודת‪.‬‬ ‫ב ובס׳‬ ‫ד•‬ ‫ובסעודתו ן כיה‬
‫טניקות |‬ ‫ך חסר‪.‬‬ ‫אלא ן‬ ‫ד א פ ל ו א אפילו‪.‬‬ ‫אפי׳ |‬ ‫א ידיו‪.‬‬ ‫ידו |‬ ‫ד סחוקן א סחוקנין ןהכלן‪.‬‬ ‫טוחקן |‬
‫א םיסב‪.‬‬ ‫‪ 23‬יושב ן‬ ‫א זו‪.‬‬ ‫זה ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫של עם הארץ ן‬ ‫ד א ששיםש‪.‬‬ ‫‪ 22‬ששסש |‬ ‫ך םינקח א סניקיח‪.‬‬
‫א וסעודת עם‪.‬‬ ‫‪ 24-23‬ובסעודתו של עם ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫של עם הארץ )‪ (2‬ן‬ ‫א בסשחה‪.‬‬ ‫בםשתאו | ד ב ס ש ת א ו ׳‬
‫ד א חסר‪.‬‬ ‫נוטל ואוכל סיד |‬ ‫ך א פ ל ו א אפילו‪.‬‬ ‫‪ 24‬אפי׳ |‬

‫ה מ ת י ם נזהרים ב ט ו מ א ה ו ט ה ר ה ‪ ,‬ו ל פ י כ ך א ם ה כ ו ת י מחזיק א ת ע צ מ ו‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫בטומאה‬ ‫‪ .13‬ש ע ו ש ה‬

‫ו ל מ א כ ל ו ת אסורים א ץ לחשוש‪ ,‬שהרי הכותי א ו כ ל י ח ד אתו‪.‬‬ ‫ב ט ו מ א ה ‪ ,‬א ץ לחשוש שמא יאכילנו קדשים‪.‬‬
‫שהרי הכותים א ץ בקיאים במומים‪ ,‬ושמא התירו מי שאינו מ ו מ ח ה ‪ ,‬ו ה כ ו ת י‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫בכור‬ ‫‪ .14‬ב ש ר‬
‫צ־ל‪ :‬יץ ר ב ע י כ ב ש א ר נוסחאות‪ .‬ו ה כ ו ת י ם‬ ‫רביעי‪.‬‬ ‫יין‬ ‫א ו כ ל ממנו ב ח ז ק ת ב ע ל מום‪ .‬ועיץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ס ו ב ר י ם שפירות ר ב ע י ניתנים ל כ ק ‪ ,‬ו א מ ם נ א כ ל י ם לפני ה׳‪ ,‬ו ל פ י כ ך חושש שמא נותן לו ה כ ה ן י ץ‬
‫‪ .15‬ד ו ח י ן ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ מ ק ב ל ץ אותו א ס י ל ו כשחזר‪ ,‬כשיטת ר י מ ל ע י ל ס י ב‬ ‫רבעי‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .17‬מ ע ש ר וכוי‪ .‬שהרי א ס ו ר ל ח ב ר ל מ ס ו ר ט ב ל י ם ל ע י ה ‪ ,‬ו ל ס י כ ך מ ע ש ר ונותן לו‪ ,‬ו מ נ כ ה לו מן‬ ‫היי‪.‬‬
‫מ ש ל ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ל א מן ה ש ד ה של ה ע י ה ה מ ו ח כ ר ת לו‪ .‬א ב ל א ם ק ת ה סירות מ ש ד ה‬ ‫אלא‬ ‫הדמים‪.‬‬
‫ועיץ בבהיא‪.‬‬ ‫ה ר י א ס ו ר לו ל מ כ ו ר ט ה ר ו ת ל ע י ה ‪ ,‬א פ י ל ו יבש‪ ,‬כמםורש במשנתנו ס י ב מיג‪.‬‬ ‫אחר‪,‬‬
‫י ש ת מ ש וכוי‪.‬‬ ‫‪ .20‬ל א‬ ‫מ כ א ן ו א י ל ך ב ח ב ר נ א ‪ p‬ל מ ע ש ר ו ת עסיקינן‪.‬‬ ‫ה ו ל ך וכוי‪.‬‬ ‫‪.18-17‬ש ה י ה‬
‫‪ .21‬מ נ י ק ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ף שיש ל ה י ד א ר ו כ ה ‪,‬‬ ‫בירושלמי‪ :‬ל א ישמש וכוי‪ .‬ו ה י א היא‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן שו׳ ‪.30‬‬
‫‪ .23‬ש ה י ה י ו ש ב ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר שהיה מ י ס ב כ א ו ר ח ‪ ,‬ואינו משמש‪.‬‬ ‫ושואבים ב ה מ ש ק ץ ‪.‬‬
‫‪75‬‬ ‫דמיי פ״ג‬
‫‪2‬‬
‫מיה אין לו חזקה למעשרות‪ ,‬שמא עישר בלבו‪ .‬היה בנו מוסב אצלו‪ ,‬מעשר‬
‫עליו‪ .‬אחר‪ ,‬אין מעשר עליו‪ .‬בנו במקום אחר‪ ,‬מעשר עליו‪ .8 .‬בן חבר‬
‫‪,‬‬
‫שהיה יושב במשתאו של עם הארץ ובסעודתו של עם הארץ‪ ,‬אפי רואין אותו‬
‫נוטל ואוכל מיד‪ ,‬נוטל ושותה מיד‪ ,‬אץ לו חזקה למעשרות‪ ,‬שמא עישר בלבו‪,‬‬
‫אע״פ שאמרו כל אילו תקלה לאחרים הן‪ .‬אם היה שותף עמו בחנות‪ ,‬הרי זו‬
‫־‬
‫חזקה למעשרות‪ .9 .‬עם הארץ שהיה משתמש בחנות‪ ,‬אע״פ שחבר יוצא‬
‫ונכנס הרי זה מותר‪ ,‬ואינו חושש שמא החליף‪ .‬היה הוא נאמן ואשתו אין נאמנת‪,‬‬
‫לוקחין ממנו ואין מתארחין אצלו‪ ,‬ואע״פ שאמרו הרי הוא כשרוי עם הנחש‬
‫בכפיפה‪ .‬אשתו נאמנת והוא אין נאמן‪ ,‬מתארחין אצלו ואין לוקחין הימנו‪.‬‬
‫הוא אין נאמן ואחד מבניו נאמן‪ ,‬ואחד מעבדיו נאמן‪ ,‬ואחד ממשפחותיו נאמנת‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫לוקחין ואוכלין על פיהן‪ ,‬ועושץ לו ואוכל‪ .‬בשביעית ובטהרות אינן רשאץ‬
‫לעשות כן‪ .10 .‬הנחתומין לא חייבו אותן חכמים להפריש אלא כדי תרומת‬
‫מעשר וחלה‪ ,‬פטורין מן השני‪ .‬במי דברים אמורים במוכר בחנותו על פתח‬
‫חנותו‪ ,‬אבל המוכר בפלטיר‪ ,‬או בחנות הסמוכה לחנותו‪ ,‬חייב בשני‪ .‬את‬

‫‪ 32‬ע ם הכחש וכו‪ /‬עיין בבלי כחובות ע״ב א ‪/‬‬ ‫« הוא כאמן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ב‪ ,‬כ״ב ע״ל‪.‬‬
‫ל‪ 3‬במוכר בחכוחו ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ב ה״ד‪,‬‬ ‫‪ 36‬הכחתומין ו כ ו ‪ /‬משכה פ״ב מ״ד; בבלי יומא ח׳ ג׳‪.‬‬
‫כ״ג ע״א‪.‬‬

‫‪2 8‬‬
‫ד בםקום אחד א בסקום‬ ‫‪ 26‬במקום אחר |‬ ‫א עסו‪.‬‬ ‫אצלו ן‬ ‫ך א סיסב‪.‬‬ ‫םוסב |‬ ‫א זו‪.‬‬ ‫לו |‬
‫רואין ן‬ ‫ד אפלו א אפילו‪.‬‬ ‫אפי׳ |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫של עם הארץ ‪ 111‬ן‬ ‫ך א סיסב‪.‬‬ ‫‪ 27‬יושב |‬ ‫אס‪.‬‬
‫א שאם׳‪.‬‬ ‫שאסרו |‬ ‫ד א אף על סי‪.‬‬ ‫‪ 29‬אע׳פ |‬ ‫ך ושותה‪.‬‬ ‫‪ 28‬ושוחה סיד |‬ ‫ד רואי׳‪.‬‬
‫א בחנות‬ ‫ד בחנוח ]של חבר[‬ ‫‪ 30‬בחנוח |‬ ‫ד זה‪.‬‬ ‫זו |‬ ‫ד בחנו׳‪.‬‬ ‫בחנוח |‬ ‫ד אלו‪.‬‬ ‫אילו |‬
‫א םחליף‪.‬‬ ‫החליף |‬ ‫א אינו‪.‬‬ ‫ואינו |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 31‬הרי זה ן‬ ‫ד א אף על י ‪.‬‬
‫פ‬ ‫אעיס |‬ ‫]חבר[•‬
‫ד ואף על פי א אף על פי‪.‬‬ ‫ואע־פ |‬ ‫םתארחין ן כיה ד א• ב םתאחרין‪.‬‬ ‫‪ 32‬םסנו ן א היפנו‪.‬‬ ‫אין | א אינה‪.‬‬
‫םתארחין ן‬ ‫‪ 33‬אין ן א אינו‪.‬‬ ‫הנחש ן א נחש‪.‬‬ ‫הוא ן כיה ד א• ב היא‪.‬‬ ‫שאסרו | כיה ד א• ב שאסר‪.‬‬
‫ד חסר‪ .‬א אחד‬ ‫ואחד םעבדיו נאםן |‬ ‫ואחד ן א אחד <ביפ(‪.‬‬ ‫‪ 34‬אין | ך חסר‪ .‬א אינו‪.‬‬ ‫כיה ד א• ב סתאחרין‪.‬‬
‫א נאםן‪.‬‬ ‫נאמנת |‬ ‫א וםשפחותיו‪.‬‬ ‫ד םשפחתו‬ ‫םסשפחותיו |‬ ‫ך ואחח‪.‬‬ ‫נאמן ואחד ן א חסר‪.‬‬ ‫םעבדיו‪.‬‬
‫ד ופטורין א ופטור‪.‬‬ ‫‪ 37‬פטורין |‬ ‫אותן ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 36‬חייבו ן א חייבום‪.‬‬ ‫‪ 35‬אינן רשאין | א אינו רשאי‪.‬‬
‫הסוכר בפלטיר ן‬ ‫‪ 38‬חנותו | א ביתו‪.‬‬ ‫דברים אסורים ן א דבר־ אסר‪.‬‬ ‫בסי | ך א בסה‪.‬‬ ‫השני | א השיני‪.‬‬
‫בשני ן‬ ‫א ]הרי זה[ חייב‪.‬‬ ‫חייב ן‬ ‫ד הססוכ׳‪.‬‬ ‫הססוכה |‬ ‫ד בחנית‪.‬‬ ‫בחנוח |‬ ‫א פוכר בפלטר‪.‬‬
‫א בשיני‪.‬‬

‫‪ .26‬ב ן ח ב ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ע ׳ פ ר ו ב א ץ לו פירות משלו‪ ,‬שנוכל ל ת ל ו ת בריות שיפריש מ ה ם ע ל מ ה שהוא‬
‫‪.30‬שהיה מ ש ת מ ש‬ ‫‪ .29‬ת ק ל ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמא י ס מ כ ו ע ל י ה ם ‪ ,‬ויחשבו ש ה ס ע ו ד ה מתוקנת‪.‬‬ ‫אוכל‪.‬‬
‫‪ .34‬מ מ ש ם ח ו ת י ו‪ .‬כ נ ר א ה שציל‪:‬‬ ‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיה שמש בחנות שאוכלין ושותץ ב ה ‪ .‬ע י ץ ל ע י ל שו׳ ‪.20‬‬
‫‪ .35‬ו ע ו ש י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ד מן הנאמנים שנזכרו ל ע י ל ‪.‬‬ ‫מ ש ס ח ו ת י ו ) ע י ץ בשנויס(‪ .‬א ב ל ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫א י נ ן ר ש א י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬דווקא ב ד מ א י ה ק ל סומכים ע ל י ה ם ‪ ,‬א ב ל ל א בשביעית ו ל א ב ט ה ר ו ת ‪.‬‬
‫‪ .37‬ט ט ו ר י ן מ ן ה ש נ י ‪ .‬פירשו ב ב ב ל י ש ה ק ל ו ע ל י ה ם מפני שהממונים ע ל השוק היו מ כ ר י ח י ם אותם‬
‫‪ .38-37‬ע ל פ ת ח ח נ ו ת ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬או ע ל‬ ‫ל מ כ ו ר בזול‪ ,‬ו ל פ י כ ך ה ט י ל ו ע ל ה ל ו ק ח שיחוש ל ע צ מ ו ‪.‬‬
‫‪ .38‬ב ט ל ט י ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בחנות ש מ ו כ ר ץ בקמענות‪.‬‬ ‫ס ת ח חנותו‪ ,‬ובשתיהן מ ו כ ר ח הנחתום ל מ כ ו ר בזול‪.‬‬
‫ה ס מ ו כ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ה מ ס ת פ ק ת <עיץ בבה־א( מחנותו ה א ח ר ת ‪ ,‬חייב במע׳יש‪ ,‬מפני ש ב ץ שתיהן מ ש ת כ ר‬
‫עתר‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ג‬ ‫‪76‬‬

‫שדרכו לימדד בגסה‪ ,‬ומדדו בץ גסה בין דקה‪ ,‬טפילה דקה לגסה‪ .11 .‬אילו‬
‫« דברים הנמכרין בגסה‪ ,‬אילו מיני תבואות‪ .‬וקטניות דרכן לימדד בדקה דברי‬
‫‪,‬‬
‫ר מאיר‪ .‬וחכמים או׳ אף דברים שדרכן למדד בדקה ומדדן בנסה‪ ,‬משפיעה‬
‫ומוכרן דמיי‪ .‬אם מדדן בדקה‪ ,‬הרי זה חייב‪ .‬ר׳ נחמיה או׳ הנמכר בדקה הרי‬
‫הוא כדקה‪ ,‬בגסה הרי הוא כגסה‪ .12 .‬ר׳ ישמעאל בי ר׳ יוחנן בן ברוקה או׳‬
‫הנמכר בדקה הרי זה חייב‪ .‬אפי׳ לא מכר לו אלא סאה ורובע‪ ,‬צריך לעשר‬
‫« את הרובע‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל או׳ משם ר׳ יוסה)קליעה של שום ו(סלי‬
‫תאנים וסלי ענבים וקופות של ירק‪ .‬לימץ במדה גסה‪ ,‬מלימין ולמטה במדה‬
‫דקה‪ .‬ובלח הץ במדה נסה‪ ,‬מהין ולמטה במדה דקה‪ .‬וכן היה רבן שמעון‬
‫בן גמליאל או׳ משם רבי יםה קליעה של שום הרי היא כמדת גסה‪ .13 .‬לא‬
‫התירו למכור דמיי אלא לסיטון בלבד‪ .‬בעל הבית בין כך ובין כך צריך‬

‫‪3 9‬‬
‫‪ >°‬מיני תבואות‪ .‬עיין במשנה פ״ב‬ ‫שדרכו וכר‪ .‬משנה פ״ב מ״ה‪ .‬ועיין בבח״א ה ע ׳ ‪.15‬‬
‫« ר׳ ישמעאל ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ׳׳ל‪.‬‬ ‫« ר׳ נחמיה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ד‪ ,‬כ״ג ע״א‪.‬‬ ‫סמ״ל‪.‬‬
‫«> לימין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ה כ״ג ע״א‪.‬‬
‫׳‬ ‫קלי תאנים ו כ ו ‪ /‬עיין במשנחנו ספ״ב‪.‬‬
‫פ״ג רה״ב‪ ,‬כ״ג ע״ב; פ״ו ה״כו‪ ,‬כ״ה ע״ד;‬ ‫ירוש׳ פ״ב ה״ד‪ ,‬כ״ג ע״א;‬ ‫‪ >9->8‬לא התירו ו כ ו ‪/‬‬
‫« בעל הבית ו כ ו ‪ /‬בבלי הנ״ל‪.‬‬ ‫בבלי ב״מ נ״ו א ‪ /‬ועיין במשנ׳ פ״ב סמ״ד‪.‬‬

‫טפילה‬ ‫נסה בין דקה | ד בנס׳ ובין בדק׳ א נסה דקה‪.‬‬ ‫וטדדי | ד וטורדו א סודדו‪.‬‬ ‫‪ 39‬ליטדד | ך א לטור‪.‬‬
‫לנסה | ד לנסה ןאת שדרכו ליסדד בדק׳ וםדדו בין בדקה בין מ ס ה טפילה נסה לדק'!‬ ‫דקה | ד דקה טפילה‪.‬‬
‫ך אלו‪.‬‬ ‫ילן ן‬ ‫א‬ ‫ס ת ו ם ‪-‬‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫לדקה[‪,‬‬ ‫ס ה‬ ‫א לנסה ]אח שדרכו לסוד בדקה םודדו בין מ ס ה בין בדקה טפילה נ‬
‫תבואות וקטניות ן א ח מ א ה‬ ‫אילו | ד חסר‪.‬‬ ‫מ ס ה | ד מסי•‬ ‫הנטכרין ן א הנסכרים‪.‬‬ ‫‪ 40‬דברים | ד דברי׳‪.‬‬
‫דברים |‬ ‫אף | ך חסר‪.‬‬ ‫א י | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫‪ 41‬וחכסים | א וחכם׳•‬ ‫דרכן | ד דרכו‪.‬‬ ‫וקיטנית‪.‬‬
‫‪ 42‬דם״ |‬ ‫םשפיעה ן א סשפען‪.‬‬ ‫וסדרן ן א םודדן‪.‬‬ ‫לסדר | ד א ליםדד‪.‬‬ ‫שדרכן ן א דרכן‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫א היא‬ ‫‪ 43‬הוא ן‬ ‫ד אוס׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫נחסיה | א נחםיא•‬ ‫טדדן ן א פכרן‪.‬‬ ‫אט ן א חסר‪.‬‬ ‫ך דסים‪.‬‬
‫או׳ |‬ ‫ברוקה | ד ברוקא‪.‬‬ ‫בי י ׳ | ד בר׳ א מ ו של ר׳‪.‬‬ ‫כדקה ‪ . . .‬מ ס ה | ד א בדקה ‪ . . .‬מ ס ה ‪.‬‬ ‫<ביפ>‪.‬‬
‫אי |‬ ‫‪ 45‬שםעון בן נםליאל ן א שסע׳ בן נסל׳‪.‬‬ ‫לו | א חסר‪.‬‬ ‫‪ 44‬אפי׳ | א אפילו‪.‬‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫«‪ 4‬וסלי |‬ ‫וסלי ן א קלי‪.‬‬ ‫קליעה של שום ן א חסר‪.‬‬ ‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬ ‫סשם ן א סשום‪.‬‬ ‫ד אום׳‪.‬‬
‫סליםין | ך סיליסון‬ ‫ליסין בסדה ן א ליסון סירה‪.‬‬ ‫של ן א חסר‪.‬‬ ‫ענבים ן א וענבים‪.‬‬ ‫ד סלי‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫או׳ |‬ ‫‪ 48‬נםליאל ן א נםל׳‪.‬‬ ‫‪ 47‬בםדה ‪ . . .‬בסרה ן א סידה ‪ . . .‬סירה‪.‬‬ ‫בםדה ן א סירה‪.‬‬ ‫א םליםון‪.‬‬
‫כסרח ‪I‬‬ ‫היא | ד הוא א זו‪.‬‬ ‫קליעה ן א קליפה‪.‬‬ ‫יסה | ד א יוסי‪.‬‬ ‫סשם | ד חסר‪ .‬א סשום‪.‬‬ ‫ד אוסר‪.‬‬
‫בעל הבית ן א חסר•‬ ‫ד ם ״ ן ך דםאי א ןאתן הדסיי‪.‬‬ ‫‪ 49‬לסכור | ד לסכר‪.‬‬ ‫נסה | ב סתום‪.‬‬ ‫דבסדתאסידה‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬מותר לו ל כ ת ח י ל ה‬ ‫‪.41‬מ ש פ י ע ה וכו׳‪.‬‬ ‫כלומר‪,‬ומטור ‪ p‬הדמאי‪.‬‬ ‫‪ . 3 9‬ט פ י ל ה ד ק ה וכו׳‪.‬‬

‫מ ד ד ן וכו׳‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬א ם מ כ ר ן וכו׳ )כני׳ כ״ע>‪ ,‬כ ל ו מ ר ׳‬ ‫‪.42‬א ם‬ ‫להשפיע ע ל ה מ ד ה ולמכור דמאי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ל ר ׳ נחמיה‬ ‫ה נ מ כ ר וכו׳‪.‬‬ ‫א ם מ כ ר ע י פ ה מ ח י ר ש ל ה ד ק ה ה׳ז חייב ב ד מ א י ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א ק ה ד ב ר תלוי ל א בריוח ה מ ו כ ר ‪ ,‬ו ל א ב ד י ר ה ר נ י ל ה ש ל ה מ ד י ד ה ‪ ,‬א ל א ב כ ל י ם שהוא מ ו ד ד ב ה ם •‬
‫‪ .44‬ס א ה ו ר ו ב ע וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אעט״י‬ ‫ו א ם מ כ ר ב ד ק ה ‪ ,‬א פ י ל ו הוסיף ב מ י ו ח ד ע ל ה מ ד ה חייב ב ד מ א י ‪.‬‬
‫‪ ) .45‬ק ל י ע ה ש ל ש ו ם ‪.0‬‬ ‫ששתיהם י ח ד ה י א מ כ י ר ה בגסה‪ ,‬מ י מ חייב ל ע ש ר א ת ה ר ו ב ע ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .46‬ש ל י ר ק ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ל א ל ו א ם מ כ ר ו ם כ מ ו ת ש ק דינם‬ ‫ח ס ר ב כ י י ע ובר״ש‪ ,‬ו כ ן נכון‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן שו׳ ‪.48‬‬
‫ל י מ י ן וכוי‪ .‬ל י מ ץ ה ו א נומץ‪ ,‬מ ס ב ע‬ ‫כ נ מ כ ר י ם ב מ ד ה גסה‪ .‬ו א ח י כ מ ת ח י ל עניץ א ח ר ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .48‬כ מ ד ת ג ס ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם מ כ ר ה כ מ ו ת שהיא כ א י ל ו מ כ ר ה‬ ‫‪ p‬הזמנים ה י ה שויו א י ס ר ‪.‬‬ ‫‪fpnv‬‬ ‫ק‪p‬‬
‫‪ .49‬ב י ן כ ך וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ שמוכר ב מ ד ה ד ק ה בין‬ ‫ב מ ד ה גסה‪ ,‬ודינה כ ס ל י תאנים שנשנו ל ע י ל ‪.‬‬
‫שמוכר ב מ ד ה גסה)רשיי(‪.‬‬
‫‪77‬‬ ‫דמיי פ״ג‬

‫לעשר דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים אומי אחד סיטון ואחד בעל הבית מותר‬
‫למכור ולשלח לחבירו וליתן לו במתנה‪ .14 .‬המשלח בין לעם הארץ ובין‬
‫לחבר צריך לעשר‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל אף לעם הארץ צריך )עם‬
‫הארץ( לעשר‪ ,‬לחבר צריך להודיע‪ .‬אמ׳ רבן שמעון בן גמליאל מעשה‬
‫ששילח לי ר׳ יוםה בי ר׳ אתרוג גדול מציפורי‪ ,‬ואמ׳ זה בא בידי מקיםרי‪.‬‬
‫ולמדתי ממנו שלשה דברים‪ .‬אחד שהיה ודיי‪ ,‬ושהיה טמא‪ ,‬ושלא היה בידו‬
‫אלא ]זה[ בלבד‪ ,‬שאילו היה בידו אחר היה מעשר ממנו עליו‪ .15 .‬הלוקח‬
‫מן התגר ואמ׳ זו מתוקן וזו אינו מתוקן‪ ,‬אף על המתוקן אין נאמן‪ .‬את שדרכו‬
‫לימכר דמיי נאמן‪ .‬חבר שהיה מוכר משפיע ומתוקן ונתמנה לו דבר שהוא‬
‫דמיי‪ ,‬צריך להודיע‪ ,‬שכל דבר שהוא דמיי צריך להודיע‪ .‬רבן גמליאל היה‬
‫מאכיל את פועליו דמיי‪ ,‬ומודיע‪ .‬ואם בידוע של בעל הבית מאותו המץ אין‬
‫צריך להודיע‪ .16 .‬גבאי קופה אץ גובץ)ביום טוב( ומכריזין ביום טוב כדרך‬
‫שנובין ומכריזץ בחול‪ ,‬אבל בצנעה גובץ בתוך חיקן ומחלקין על כל שכונה‬
‫ושכוגה‪ .17 .‬גבאי צדקה בשביעית מדלגץ על פתחיהן של אוכלי שביעית‬
‫דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמי׳ אף אין צריכין לדקדק באוכלי שביעית‪ ,‬אפי׳ פת‬

‫‪,‬‬
‫״ מן‬ ‫‪3‬־ אמ׳ לבן וכף‪ .‬ירוש פ״ג ה״ג‪ ,‬כ״ג ע״ג‬ ‫‪ /‬״ ״ ‪.‬‬ ‫ל‬ ‫!‪5‬‬ ‫ג‬ ‫גמ‬ ‫פ‬ ‫‪ 3‬מ ש כ‬ ‫ע י י ן‬ ‫ן כ ן ‪/‬‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬

‫לבן גמליאל ו כ ו ‪ /‬משכ׳‬ ‫‪ 59‬לליך ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ג ה״א‪ ,‬כ״ג ע״ב‪.‬‬ ‫הסגל ו•־׳‪ .‬עיין להלן ״ ל ״ ‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫פ‬

‫‪ «3‬גבאי לדקה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫״א ״ ״ ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪,‬‬

‫ג ע‬ ‫כ‬ ‫׳‬ ‫ה‬ ‫פ ״ ג‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ן כ ן ‪/‬‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ן‬ ‫ק‬ ‫ג ‪ 3‬א י‬ ‫‪6 1‬‬ ‫מ ״ א <‬ ‫פ ״ ג‬

‫בין ‪. . .‬‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫לו ן‬ ‫ד לחברו‪.‬‬ ‫‪ 51‬לחבירו |‬ ‫ד אומרין‪.‬‬ ‫אוס׳ |‬ ‫א וחכם׳‪.‬‬ ‫‪ 60‬וחכםים |‬
‫ד אוסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א חסר•‬ ‫‪ 63-62‬רבן ‪ . . .‬להודיע ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ח ב ר‬ ‫א‬ ‫‪ 52‬לחבר ן‬ ‫א ביד ‪ . . .‬וביד‪.‬‬ ‫ובין |‬
‫אס׳ | ד אםר‪.‬‬ ‫ב לעם הארץ‪.‬‬ ‫‪ 63‬לחבר ן כיה ד•‬ ‫)עם הארץ> | ד חסר‪ .‬ב נםחק ע־י נקודוח למעלה‪.‬‬
‫גדול ן א חסר‪.‬‬ ‫בי ר׳ | ד בי רבי א בר׳‪.‬‬ ‫ך א יוסי‪.‬‬ ‫יוסה |‬ ‫לי ר־ ן א ל ד ‪.‬‬ ‫‪ 64‬ממילח | ד שמלח‪.‬‬
‫אחד ן א חסר‪.‬‬ ‫שלשה | ד שלש׳‪.‬‬ ‫‪ 55‬םטנו ן א בו‪.‬‬ ‫י י ן א לי י‪.‬‬
‫ד‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫סציפורי | ד מצפורי א בציפורי‪.‬‬
‫‪! 66‬זה[ | ד א זו• ב חסר‪.‬‬ ‫בידו ן א בידי‪.‬‬ ‫ל ן א ולא‪.‬‬ ‫א‬ ‫ו ש‬ ‫‪, ,‬‬ ‫ה‬ ‫א ו ה‬ ‫ן‬ ‫ן ע ה י ה‬ ‫ו ן ד י י‬ ‫א‬ ‫ן ד א י‬ ‫ך‬ ‫יי ן‬ ‫וד‬

‫זו ‪ . . .‬חו ן‬ ‫ד ואסר‪.‬‬ ‫‪ 67‬ואמ׳ |‬ ‫ב סחוס‪.‬‬ ‫עליו |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫מסט ן‬ ‫ד שאלו א שאם‪.‬‬ ‫״אילו |‬
‫ב ד פחוח‪.‬‬ ‫נאמן |‬ ‫דמיי | ד דמאי‪.‬‬ ‫‪ 68‬לימכר ן א לימנות‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ח ס ר‬ ‫אין נאסן ן א‬ ‫ד א זה ‪ . . .‬חה‪.‬‬
‫שכל ‪. . .‬‬ ‫‪ 59‬דמיי | ד א דמאי‪.‬‬ ‫משפיע וסתוקן ונתםנה ן א סשפיעין מתוקן נחמנה‪.‬‬ ‫חבר | א ןאיתמרן חבר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫את ן‬ ‫ד מאכול‪.‬‬ ‫‪ 60‬מאכיל |‬ ‫ד להודי׳‪.‬‬ ‫להודיע |‬ ‫ד דמאי‪.‬‬ ‫דמיי |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫להודיע |‬
‫בעל הבית מאותו המין ן א שאותו‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫של ן‬ ‫‪ .‬א אם ב ואס׳‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ואם ן כיה‬ ‫ד א דמאי‪.‬‬ ‫דמיי |‬
‫‪ 63‬בצנעה גובין ן‬ ‫)ביום טוב( | ד א חסר‪.‬‬ ‫‪ 61‬קופה אין ן א קופה ןביום טובן לא היו‪.‬‬ ‫הסין בעל הבית‪.‬‬
‫‪ 63‬פתחיהן ן‬ ‫‪ 63-62‬שכונה ושכמה ן כ־ה ד א‪ .‬ב שכינה ושכמה• ב ד סתום‪.‬‬ ‫ד נובן בצנעה א גובין בצינעא‪.‬‬
‫ד א פ ל ו א אפילו‪.‬‬ ‫אפי׳ |‬ ‫ד אוטרין א אופ׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ך וחכמים א וחכמי‪.‬‬ ‫‪ 64‬וחכמי׳ |‬ ‫א פיתחן‪.‬‬

‫כלומד‪ ,‬המשלח ט ב ל ודאי‪.‬‬ ‫‪ . 51‬ה מ ש ל ח וכו׳‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ב מ ד ה גסה דווקא‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪.50‬מותר‬
‫וכוי‪ .‬ופירשו בירושלמי שמירות ק ס ר ץ ו ד א י ‪ ,‬והוא ט מ א מפני ש מ ר ב י צ ץ ע ל י ו‬ ‫ודיי‬ ‫‪.55‬ש ה י ה‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהוא ודאי‪ ,‬והיינו שהוא קונה ‪ p‬ה ט י או מן הכותי‪.‬‬ ‫מתוקן‪.‬‬ ‫‪ .57‬א י נ ו‬ ‫מים‪ ,‬והוכשר‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמוכר ומשפיע ב מ ד ה נטה‪ ,‬ו מ ח מ י ר ע ל ע צ מ ו לקנות מן ה ח ב ר י ם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫משפיע‬ ‫‪ .58‬מ ו כ ר‬
‫ה ב י ת וכוי‪ .‬כ נ ר א ה‬ ‫בעל‬ ‫של‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ו א דמאי‪ ,‬ו ה ר ו צ ה ל ת ק ן יתקן•‬ ‫‪.60‬ו מ ו ד י ע ‪.‬‬ ‫יייקא‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה פ ו ע ל י ם יודעים שבמכנםו ש ל ב ע ה י ב א ץ אותו‬ ‫ש ל ב ע ה י ב ‪1‬אץ‪ 1‬מאותו ה מ ץ וכוי‪.‬‬ ‫ש*׳ל‪:‬‬
‫‪ .62‬ב ת ו ך ח י ק ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א ב כ ל י ‪ ,‬ש ל א‬ ‫ה מ ץ מצוי‪ ,‬ה ר י חזקתו ש ל ק ח מן השוק‪ ,‬ו ב ח ו ק ת ד מ א י הוא‪.‬‬
‫‪ .63-62‬ש כ ו נ ה ו ש כ ו נ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א ל כ ל ה ע י ד ב ב ת א ח ת ‪.‬‬ ‫מהגז כ ד ר ך שנוהגץ ב ח ו ל ‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ג‪ ,‬פ״ד‬ ‫‪78‬‬

‫נתנו להם מקבלץ אותה הימנו‪ ,‬שלא נחשדו נותנות אלא מעות ובצים בלבד‪.‬‬
‫אם היתד‪ ,‬עיר כולה של אוכלי שביעית אין צריכץ לדקדק באוכלי שביעית‪.‬‬
‫הכהנים נובין בטהרה צריכין לדקדק באוכלי שביעית‪.‬‬

‫פרק ד׳‬
‫‪ .1‬הלוקח ירק מן השוק‪ ,‬הרי זה בורר כל היום כולו ואינו חושש‪ ,‬משנמר‬
‫בלבו אסור‪ ,‬להחזיר אץ יכול‪ ,‬מפני שצריך לעשר‪ ,‬ולעשר אין יכול‪ ,‬מפני‬
‫שמחוסר מניץ‪ ,‬וליטול אחד אין יכול‪ ,‬שמא יבוא אחר ויטול ונמצא מעשר מן‬
‫המתוקן על שאינו מתוקן‪ .2 .‬הרוצה ]להחזיר עלי[ ירק ולהקל ממשאו‪ ,‬לא‬
‫‪,‬‬
‫ישליך עד שיעשר‪ .‬ר׳ יוסה או בודיי אסור‪ ,‬ובדמיי מותר‪ .3 .‬המוצא פירות‬
‫בדרך ונטלן לאכלן‪ ,‬ונמלך להצניע‪ ,‬לא יצניע עד שיעשר‪ .‬ר׳ יוסה אומר‬
‫בודיי אסור‪ ,‬ובדמיי מותר‪ .4 .‬קנובת ירק שבעה הרי זו מותרת‪ .‬של בעל‬
‫הבית‪ ,‬ושבתוך ביתו‪ ,‬הרי זו אסורה‪ .‬שעל גבי אשפה בכל מקום‪ ,‬הרי זו‬

‫ל« הכהכים ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬

‫« הרוצה ו כ ו ‪/‬‬ ‫! הלוקח ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ב‪ .‬ועיין בירוש׳ פ״ג ה״ב‪ ,‬כ״ג ע״ג; בבלי ב״ב פ״ח אי‪.‬‬
‫י ירק שבגנה ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ תרומוח פי״א ה״ד‪ ,‬מ״ח‬ ‫‪ 5‬המולא ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ג‪.‬‬ ‫משכ׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫רע״א‪.‬‬

‫‪ 68‬של ן א חסר•‬ ‫ובצים | ד א וביצים‪.‬‬ ‫נותנות | ד מתנות‪.‬‬ ‫אותה ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 68‬נתנו להם ן א ניתנה להן‪.‬‬
‫אין צריכין ן א אינו צריך‪.‬‬
‫ד שצרי׳•‬ ‫שצריך |‬ ‫אין ן א אינו <ב־פ>‪.‬‬ ‫ד אסר א ]הרי זה[ אסור‪.‬‬ ‫‪ 2‬אסור |‬ ‫‪ 1‬כולו ן א חסר‪.‬‬
‫ך א אחד‬ ‫אחד |‬ ‫א ליטול‪.‬‬ ‫וליטול ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫סניין |‬ ‫ד שסחסר‪.‬‬ ‫‪ 3‬שםחוסר |‬ ‫א לעשר‪.‬‬ ‫ולעשר ן‬
‫* ]להחזיר עלי[ ן כיה ך‪ .‬א להחזיר על‪ .‬ב חסר•‬ ‫א נםצא‪.‬‬ ‫ונסצא ן‬ ‫א אינו‪.‬‬ ‫אין |‬ ‫]ולהניח אחד[‪.‬‬
‫בוריי |‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א יוסי•‬ ‫‪ 8‬יוסה |‬ ‫א ירקו ולהשליך ססשואו‪.‬‬ ‫ירק ולהקל םםשאו ן‬
‫יוסה |‬ ‫א לאוכלן‪.‬‬ ‫לאכלן ן‬ ‫א בשוק‪.‬‬ ‫‪ 6‬בדרך |‬ ‫ד ובדסאי א דסאי‪.‬‬ ‫ובדם״ |‬ ‫ד בודאי א וודאי‪.‬‬
‫סותר |‬ ‫ד ובדסאי א דפאי‪.‬‬ ‫ובדסיי |‬ ‫ד בודאי א ודאי‪.‬‬ ‫ד בוריי |‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫אוסר |‬ ‫ד א יוסי‪.‬‬
‫‪ 8‬ביתו | א הבית‪.‬‬ ‫הרי ן א חסר‪.‬‬ ‫שבגנה ן א שכנעה‪.‬‬ ‫ד סתום‪.‬‬

‫‪ .66‬א ם ה י ת ה ו מ י ‪ .‬בזה‬ ‫‪ .65‬מ ע ו ת ו ב צ י ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬דמי מידות שביעית ו ב צ י ם שנקנו ב ד מ י שביעית‪.‬‬

‫‪ .67‬גו ב י ן וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬נובלין ו כ ר ‪ .‬וםירשו בירושלמי‪ ,‬שאם ל א י מ צ א ו‬ ‫כ י ע מודי‪ ,‬מפני חיי נפשות <ח״ד>‪.‬‬
‫כ מ י ם שיגבלו א ת ע י ס ת ן ב ט ה ר ה כ ד י ל ה פ ר י ש ממגה ח ל ה ‪ ,‬יגדרו מ א כ י ל ת מירות שביעית‪.‬‬
‫‪ .1‬מ ש נ מ ר ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬משנמר ב ל ב ו לקנות א ס ו ר ל ה ח ז י ר א ם ד ר כ ו לקיים ‪ .‬ו ד ו ב ר א מ ת ב ל ב ב ו '‬
‫כלומר׳‬ ‫‪ . 3‬ש מ ח ו ס ר וכוי‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אסילו בהסכמת המוכר‪.‬‬ ‫‪ .2‬ל ה ח ז י ר וכוי‪.‬‬ ‫ועיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ולקנות א ח ד ולעשותו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל‬ ‫ו ל י ט ו ל וכוי‪.‬‬ ‫ש מ ח ס ר א ת מניין ה י ר ק בעישורו‪.‬‬
‫‪ .5-4‬ל א‬ ‫‪ .4‬ל ה ח ז י ר וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ל ה ח ד ם )כני׳ כ פ ר ס ( ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל כ ר ו ת א ת ה ע ל י ם ‪.‬‬ ‫ה מ ע ש ר שבידו‪.‬‬
‫‪ .7‬ב ו ד י י וכוי‪ .‬כנון ב מ ק ו ם שרוב מכניסים ל ב ת י ה ם •‬ ‫י ש ל י ך וכוי‪ .‬שאסור ל ה ש ל י ך ט ב ל מפני ה ת ק ל ה ‪.‬‬
‫ש ב ג נ ה וכוי‪ .‬ממני ש א ץ מקנבים בנינה א ל א א ת ה ע ל י ם שאמם‬ ‫שאץ מ מ ר י ש ץ מ ע ש ר ע ד שיכניסו ל ב י ת ‪.‬‬
‫מ ק ו ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס י ל ו של ב ע ל י בתים‪.‬‬ ‫‪ .8‬ב כ ל‬ ‫ראויים ל א כ י ל ה כ ל ל ‪.‬‬
‫‪79‬‬ ‫דמיי פ׳׳ד‬

‫מותרת‪ .5 .‬ר׳ יוםה או׳ כרוב שלקטו לקבב את האספרגוס שבו ולהשליך‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫הרי זו מותר‪ ,‬לקטו לאכלו‪ ,‬ונמלך להצניע‪ ,‬לא יצניע עד שיעשר‪ .‬ודיי שתיקנו‬
‫דמיי‪ ,‬ודמיי שתיקנו ודאי‪ ,‬לא עשה ולא כלום דברי ר׳ יעקב‪ .‬ר׳ יוסה או׳‬
‫ודיי שתיקנו דמיי לא עשה כלום‪) ,‬דמיי שתיקנו ודיי לא עשה כלום( דמיי‬
‫שתיקנו ודאי‪ ,‬מעשרותיו מעשרות‪ ,‬ותרומתו אין תרומה שאין תרומה ]אחר‬
‫תרומה[‪ .6 .‬כל העיר מוכרין ודאי‪ ,‬ואחד דמיי‪ ,‬לקח ואינו יודע מאי זה מהן‬
‫‪15‬‬
‫לקח‪ ,‬הרי זה אסור‪ .‬מפריש תרומה ]ומעשר ונותנן לכהן והשאר שלו‪.‬‬
‫‪ .7‬הטבל והמתוקן שנתערבו ואבד אחד מהן‪ ,‬נוהג במשוייר ודאי‪ ,‬מפריש‬
‫תרומה[ ותרומת מעשר‪ ,‬ונותנן לכל כהן שירצה‪ .8 .‬כל העיר מוכרין מתוקן‬
‫ואחד מוכר שאינו מתוקן‪ ,‬ולקח ואינו יודע מאי זה מהן לקח‪ ,‬הרי זה אסור‪.‬‬
‫‪ .9‬כל העיר מוכרין בשר שחוטה ואחד מוכר בשר נבילה‪ ,‬ולקח ואינו יודע‬
‫‪20‬‬
‫מאי זה מהן לקח‪ ,‬הרי זה אסור‪] .10 .‬כל העיר מוכרץ יין טהור ואחד מוכר‬
‫יין טמא‪ ,‬ולקח ואינו יודע מאי זה מהן לקח‪ ,‬הרי זה אסור[‪ .‬במי דברים אמורים‬

‫ימש׳ שקלים פ״ז ס״ג‪ ,‬כ׳ ע״ג; בבלי פ ס ח י ם נו׳ ב׳; כחובוה כדו א׳;‬ ‫״ כל העיר וכו׳‪.‬‬
‫חולין ל״ה א׳; כדה י״ח א׳‪.‬‬

‫שלקטו ן‬ ‫כ ר ו ב ן ב״ה ד א• ב ברוב‪.‬‬ ‫ך אומר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ך א יוסי‪.‬‬ ‫יוסה |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 9‬סותרת |‬
‫שיעשר |‬ ‫לא | ד חסר‪.‬‬ ‫לקטו ל א כ ל ו ן א נטלן לאוכלן‪.‬‬ ‫‪ 10‬זו | ד א זה‪.‬‬ ‫האססרנוס ן א האיספרגוס‪.‬‬ ‫א שליקטו‪.‬‬
‫שחיקנו | ד שתקנו‬ ‫‪ 11‬דסיי ודסיי | ך א דטאי ודטאי‪.‬‬ ‫שתיקנו | ך שתקנו א שחיקנה‪.‬‬ ‫ודיי | ד א ודאי‪.‬‬ ‫ד פתוח‪.‬‬ ‫ב‬
‫‪ 12‬ודיי |‬ ‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ך א יוסי‪.‬‬ ‫יוסה |‬ ‫א סאיר‪.‬‬ ‫יעקב ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ולא ן‬ ‫א שתיקנה‪.‬‬
‫דם״ |‬ ‫ך א חסר‪.‬‬ ‫)דמיי ‪ . . .‬כלום( |‬ ‫ך א דםאי‪.‬‬ ‫דסיי |‬ ‫ד שתקנו א שתיקנה‪.‬‬ ‫שתיקנו |‬ ‫ד א ודאי‪.‬‬
‫ך תרום׳‪.‬‬ ‫תרופה |‬ ‫א ואין תרוסתו‪.‬‬ ‫ותרוסתו אין ן‬ ‫א שתיקנה‪.‬‬ ‫ד שתקנו‬ ‫‪ !3‬שתיקנו |‬ ‫ד א דסאי‪.‬‬
‫א ואין‪.‬‬ ‫ואינו |‬ ‫ד דפאי א ]פוכר[ דפאי‪.‬‬ ‫‪ 14‬ד ם ״ |‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ת ו ם‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫]אחר תרוםהן | כיה ד א ‪ .‬ב חסר‪.‬‬ ‫‪u-13‬‬
‫א הפריש‪.‬‬ ‫ספריש ן‬ ‫א פתוח‪.‬‬ ‫־‪ 1‬אסור ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫סהן ן‬ ‫א אחה‪.‬‬ ‫פאי זה ן‬ ‫ד נודע‪.‬‬ ‫'ייע |‬
‫ד סתום‪.‬‬ ‫שלו |‬ ‫א וטעשרות נותנן‪.‬‬ ‫וטעשר ונותנן ן‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ך‪.‬‬ ‫‪ . . .‬הרוסה[ ן כיה‬ ‫* ! ־ ז ! ]וסעשר‬
‫ונותנן(‬ ‫ך ותרוטה‪.‬‬ ‫‪ 17‬ותרוםת |‬ ‫א וודאי הפריש‪.‬‬ ‫ודאי ספריש ן‬ ‫א סהם‪.‬‬ ‫םהן ן‬ ‫א אבד‪.‬‬ ‫»< ואבד |‬
‫א אי זה םהס‪.‬‬ ‫פאי זה םהן ן‬ ‫א לקח‪.‬‬ ‫ולקח ן‬ ‫ך שאין‪.‬‬ ‫‪ 18‬שאמו |‬ ‫ב סתום‪.‬‬ ‫שירצה |‬ ‫א נותבן‪.‬‬
‫יודע |‬ ‫א ואין‪.‬‬ ‫ואינו ן‬ ‫ד נבלה‪.‬‬ ‫נבילה |‬ ‫‪ 19‬פוכרין ן א סוכרן‪.‬‬ ‫אסור ן א סתום‪.‬‬ ‫א חסד‪.‬‬ ‫הרי זה |‬
‫א ואין‪.‬‬ ‫‪ 21‬ואינו |‬ ‫‪ 21-20‬ןכל ‪ . . .‬אסור! ן כיה ד• ב חסר‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 20‬הרי זה ן‬ ‫ד נודע א ידוע‪.‬‬
‫ד בריא א בטה וכוי‪.‬‬ ‫בסי וכו׳ |‬ ‫הרי זה | א חסר‪.‬‬

‫‪ .11-10‬ש ת י ק נ ו‬ ‫‪ .9‬ה א ס פ ר ג ו ס וכוי‪ .‬א ס ס ר נ ו ם ש ל כ ר ו ב ה ס ק ל ח י ם ר כ י ם שיוצאים משרשי ה כ ר ו ב ‪.‬‬

‫ד מ י י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהסריש מעשר ו ל א הםריש ת ר ו מ ה נ ד ו ל ה ‪ ,‬ועכשיו שנודע לו שהוא וודאי צ ר י ך להםריש‬
‫ת ר ו מ ה נ ד ו ל ה ‪ ,‬ו נ מ צ א ש ה ק ד י ם מ ע ש ר ו ת ל ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו ל פ י כ ך א ץ ה פ ר ש ת ו ה ק ו ד מ ת ה פ ר ש ה ‪ ,‬מפני שהיא ה ס ר ש ה‬
‫‪ . 1 1‬ו ד מ י י ש ת י ק נ ו ו ד א י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהסריש ת ר ו מ ה ג ד ו ל ה ‪ ,‬ומעשרות‬ ‫בטעות‪ .‬עיץ בבה׳א‪.‬‬
‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬מ כ י ו ץ שחייבו ח כ מ י ם ד מ א י ב מ ע ש ר ו ת ‪,‬‬ ‫מ ע ש ר ו ת וכו׳‪.‬‬ ‫‪.13‬מעשרותיו‬ ‫ע ׳ מ ליתנם ללוי‪.‬‬
‫ה ר י ב ד י ע ב ד א ם ה פ ר י ש ם ע ל מנת ליתנם ללוי‪ ,‬חייב ליתן לו‪ .‬ומכיש שאינו מ ו צ י א מ י ד ו א ם כ ב ר נתנם‬
‫כלומר‪,‬תרומה ותרומת‬ ‫ומעשר‪.‬‬ ‫תרומה‬ ‫‪ . 1 5‬א ם ו ר ‪ .‬מפני ש כ ל ק ב ו ע כ מ ח צ ה ע ל מ ח צ ה דמי‪.‬‬ ‫לו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬קופה של ט ב ל שנתערבה בקופה‬ ‫‪ . 1 6‬ה ט ב ל וכו׳‪.‬‬ ‫מ ע ש ר וכוי‪ ,‬כ מ פ ו ר ש ב ר י מ ו ל ה ל ן שו׳ ‪.17‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ץ כשר‪ ,‬של‬ ‫‪.20‬טהור‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬דמאי‪.‬‬ ‫מתוקן‪.‬‬ ‫‪.18‬שאינו‬ ‫ש ל ח ו ל ץ מתוקנים <הר'מ(‪.‬‬
‫ישראל‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ד‬ ‫‪80‬‬

‫בזמן שלקח ואינו יודע מאי זה מהן לקח‪ ,‬אבל בלוקח מן השוק הולכץ אחר‬
‫‪ .11‬פירות‪ ,‬לא הלכו חכמים בהן לא אחר הטעם‪ ,‬ולא אחר‬ ‫הרוב‪.‬‬
‫הריח‪ ,‬לא אחר המראה‪ ,‬ולא אחר )הרוב( הדמים‪ ,‬אלא אחר הרוב בלבד‪.‬‬
‫‪ .12‬זתים‪ ,‬משיחסום בבד ובבודידה דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים או׳ אץ הבד‬
‫והבודידה שוץ לא בעיר ולא במדינה‪ .‬רבו בעיר לא רבו במדינה‪ ,‬בעיר‬
‫מותר ובמדינה אסור‪ .‬רבו במדינה ולא רבו בעיר‪ ,‬במדינה מותר ובעיד‬
‫‪ .13‬רבו בהר ולא רבו בבקעה‪ ,‬בהר מותר ובבקעה אסור‪ .‬רבו‬ ‫אסור‪.‬‬
‫בבקעה ולא רבו בהר‪ ,‬בבקעה מותר ובהר אסור‪ .‬רבו לחנוני ולא רבו לבעל‬
‫הבית‪ ,‬לחנוני מותר לבעל הבית אסור‪ .‬לבעל הבית ולא לחנוני‪ ,‬לבעל הבית‬
‫מותר לחנוני אסור‪ .‬זה הכלל כל שרבו לו מותר‪ ,‬לא רבו לו אסור‪ .‬רבו‬
‫ונתמעטו‪ ,‬חזר השוק ליושנו‪ .‬אמ׳ ר׳ יוםה מעשה שנכנס גורן אחד של פול‬
‫במירון‪ ,‬ובאו ושאלו את ר׳ עקיבא והתיר להם את השוק‪ .‬אמרו לו‪ ,‬ר ‪/‬‬
‫נתמעטו‪ ,‬וחזר השוק ליושנו‪ .‬ר׳ שמעץ או׳ אפי׳ לא נכנס אלא נרן אחד בעיר‪,‬‬
‫הנחתומין מותרין מפני שרצץ אחר החדש‪ .14 .‬מצרפץ מפירות חוצה לארץ‬
‫על פירות הארץ‪ ,‬כדי שירבו על פירות הארץ לפוטרן מן המעשרות‪.‬‬
‫‪ .15‬מצרפץ מפירות חוצה לארץ על פירות שנייה‪ ,‬כדי שירבו על פירות‬
‫שלישית לפוטרן מן מעשר עני‪ .16 .‬מצרפץ מפירות חוצה לארץ על פירות‬

‫‪ 37‬על פ י מ ה שכייה וכוי‪.‬‬ ‫״ פירוה ו כ ו ‪ /‬להלן ‪ qip‬מעשמח; ימש׳ כאן פ״ב ה״א‪ ,‬כ״ב ע״ג‪.‬‬
‫עיין במשכ׳ מכשירין ספ״ב‪.‬‬

‫חבפים‬ ‫‪ 23‬הלכו ן א הילכו‪.‬‬ ‫בלוקח | ד הלוקח א לוקח‪.‬‬ ‫‪ 32‬מ ם ן שלקח ואינו יודע | א כשלקח ואין ידוע‪.‬‬
‫בלבד ‪I‬‬ ‫הדסים | ד הדסי׳‪.‬‬ ‫)הרוב( | ד א חסר <וב ב נסחק עיי נקודות(‪.‬‬ ‫״ לא | א ולא‪.‬‬ ‫בהן | ד א בהן חכםים•‬
‫הבד ן א ה מ ד ‪.‬‬ ‫אי׳ | ד אוסרי׳ א אום׳‪.‬‬ ‫וחכסים | א וחכם׳•‬ ‫‪? 25‬חים | ד זיחים‪.‬‬ ‫א חסר‪ .‬ב ד סחוס‪.‬‬
‫רבו ן א ריבה )לס(•‬ ‫‪ 28‬אסור | ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 27‬רבו | א ריבה <ביפ>‪.‬‬ ‫‪ 26‬ר מ ‪ . . .‬לא רבו | א ר י ב ה ‪ . . .‬ולא ריבה‪.‬‬
‫‪ 30‬לחנתי |‬ ‫אסור | ב ד פתוח‪.‬‬ ‫ובהר ן א בהר‪.‬‬ ‫‪ 20‬רבו ן א ריבה ע'פ>‪.‬‬ ‫אסור | ד אסר‪.‬‬ ‫ובבקעה ן א בבקעה‪.‬‬
‫לחנונ׳•‬ ‫ה ( ‪1‬‬ ‫לחנוני | ד א ןרבו ) א ר י ב‬ ‫הבית | ד הבי׳‪.‬‬ ‫לבעל | ד א ןרבו ) א ריבה([ לבעל‪.‬‬ ‫ד א לחנווני•‬
‫‪ 32‬ונחםעטו‬ ‫רבו ן א ריבה )ב־פ ‪.‬‬
‫(‬ ‫‪ 31‬שרבו ן א שריבה‪.‬‬ ‫‪ 31-30‬לבעל ‪ . . .‬לחנוני | א ל ח נ ו נ י ‪ . . .‬לבעל‪.‬‬
‫א שנמסה גרן אחת­‬ ‫שנמס נורן אחד ן‬ ‫ד א יוסי‪.‬‬ ‫יוסה |‬ ‫ד אסר א א׳‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫א ונתפעט חתר•‬ ‫חזר |‬
‫‪3 3‬‬
‫‪ 34‬גתטעטו |‬ ‫ר׳ ן א חסר‪.‬‬ ‫לו | א להן‪.‬‬ ‫אסרו | ד א אס׳‪.‬‬ ‫והתיר | ד והתירו‪.‬‬ ‫בסירון | ד בסירק‪.‬‬
‫ד א נירי•‬ ‫גרן |‬ ‫נ מ ס ן א נמסה‪.‬‬ ‫אפי׳ ן א אפילו‪.‬‬ ‫ד א אוס׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד חחר•‬ ‫וחזר |‬ ‫א נתסעט‪.‬‬
‫הםעשרוח ‪I‬‬ ‫א עם‪.‬‬ ‫‪ 36‬על ן‬ ‫ד א פירות‪.‬‬ ‫ספירות |‬ ‫ד שהן רצץ‪.‬‬ ‫‪ 35‬שרצין |‬ ‫א אחת‪.‬‬ ‫אחד |‬
‫א ןהארץ כדי[ שנייה <ונםחק הםוסנר עיי נקודות(‪.‬‬ ‫שנייה |‬ ‫ד א פירות‪.‬‬ ‫‪ 37‬ספירות |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬
‫סתום‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ב עני ןלפוסרן[‪ ,‬ונםחק ‪.‬לפוטרן• ע־י נקודות‪.‬‬ ‫ד שני‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫עני |‬ ‫א הםעשר•‬ ‫‪ 38‬םעשר |‬
‫א פירוח‪.‬‬ ‫ספירוח |‬ ‫ד םצרפן‪.‬‬ ‫סצרפין |‬

‫‪ . 2 5‬מ ש י ח ס ו ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬משיעםום׳‬ ‫‪ . 2 2‬ה ש ו ק וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ש ו ק ב ע צ מ ו מ ס ת פ ק מ ר ו ב כשרים‪.‬‬

‫משיעשה ויסחוט א ת הזיתים ב ב ד או ב ב ו ד י ד ה ) ב ד ק ט ף ‪ ,‬נ י כ ר מ ק ו ם גידולם מ ת י ך התכונות ש ל ה ם ב ש ע ת‬
‫‪ .32‬ש נ כ נ ס ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר •‬ ‫‪ . 2 6‬ר ב ו ב ע י ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬סירות ה ה י ת ר ‪.‬‬ ‫העשייה‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .35‬א ח ר ה ח ד ש ‪ .‬ו א ם ה י ת ה מ ו צ א י שביעית‪ ,‬א ץ לחשוש ל ס י ר ו ת שביעית•‬ ‫פירות ה י ת ר ‪ ,‬כגון חויל‪.‬‬
‫‪ .36‬ע ל מ י ר ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ צ ר פ ץ םירות חו״ל ע ם מירות ה א ר ץ שנמכרו עיי ח ב י ר י ס ‪ ,‬כ ד י שירבו‬
‫ע ל פירות ה א ר ץ שח ד מ א י ‪.‬‬
‫‪81‬‬ ‫דמיי פ״ד‬
‫שלישית‪ ,‬כדי שירבו על פירות רביעית לפוטרן מן מעשר עני‪ .17 .‬מצרפץ‬
‫‪40‬‬
‫פירות חוצה לארץ על פירות ערב שביעית‪ ,‬כדי שירבו על פירות שביעית‬
‫לפוטרן מן הביעור‪ .18 .‬מצרפץ מפירות חוצה לארץ על פירות שביעית‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כדי שירבו על פירות מוצאי שביעית לפוטרן מן המעשרות‪ 19 .‬אמ לו מכור‬
‫לי יץ ישן‪ ,‬אמ׳ לו של אשתקד הוא נאמן להחמיר‪ ,‬של ארבע ושל חמש שנים‬
‫הוא גוהג בו כשעת לקיטתו‪ ,‬בין להקל ובץ להחמיר‪ .20 .‬חזקת תגר בכל‬
‫‪45‬‬
‫מקום דמיי‪ ,‬אחד הגוי ואחד ישראל ואחד הכותי‪ .‬במי דברים אמורים בזמן‬
‫שמביאין לו מישראל‪ ,‬אבל מביאין לו מן הגוי ומן הכותי חזקתו וודאי‪ .21 .‬אי‬
‫זהו תנר‪ ,‬כ ל שהביא ושנה ושלש‪ .‬הלוקח מן התגר‪ ,‬ואמ׳ זה מתוקן וזה‬
‫אין מתוקן‪ ,‬דמיי‪ .‬מבעל הבית‪ ,‬ואמ׳ זה מעושר וזה אין מעושר‪ ,‬וודאי‪ .‬רבן‬
‫שמעץ בן גמליאל או׳ הלוקח מבעל הבית‪ ,‬ואמ׳ זה אינו מתוקן‪ ,‬ודיי‪ .‬זה אינו‬
‫‪50‬‬
‫מעשר‪ ,‬מוציא עליו שני מעשרות לפוטרו מן התרומ׳‪ ,‬שאין תרומה אחר תרומה‪.‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫« ‪ -‬ל > אי זהו תגר וכו ‪ .‬ילוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫« חזקת חגר וכו ‪ .‬ירוש פ״ב ה״א‪ ,‬כ״ג ע״ג‪.‬‬

‫מעשר | ד המעשר‬ ‫סן ן א חסר‪.‬‬ ‫לפוטרן | ד לפטרן‪.‬‬ ‫פירוח | ד פירו־‪.‬‬ ‫־‪ 3‬שלישית | ד שלישי׳‪.‬‬
‫לפטרן‪.‬‬ ‫‪ 41‬לפוטרן |‬
‫ד‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 40‬פ י ת ח ‪ . . .‬לארץ על | ד‬
‫ח ס ר‬ ‫עני | ב ד סחוס‪.‬‬ ‫א טסעשר•‬
‫‪ 42‬לפוטרן |‬ ‫ספירות | ד ספרות א פירות‪.‬‬ ‫סצרפין ן א פצרפ׳‪.‬‬ ‫הכיעור | ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ 43‬אם׳ |‬ ‫אט׳ לו סכור | ך אטד לו םכרו‪.‬‬ ‫הטעשרות ן א הסעשר‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬ ‫ד לפטרן•‬
‫כשעת | ד כשע׳ א בשעת•‬ ‫‪ 44‬נודע | ד נהג‪.‬‬ ‫א ‪.‬‬ ‫{‬ ‫ן‬
‫]‪7‬זו‬ ‫ג א ט ן‬ ‫א‬ ‫ג א ט ן‬ ‫ך א ‪.‬‬
‫א י ע ת ק ד י‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ס ר‬

‫‪ 45‬דמיי | ך א דסאי‪.‬‬ ‫להחמיר | ד להחמי׳• ב ס ‪.‬‬

‫ת ו ם‬ ‫ד‬ ‫ובין | ך א בין‪.‬‬ ‫לקיטתו | ד א לקיחתו‪.‬‬
‫במי וכו׳ | ד בד־א‬ ‫ישראל | ד הישראל‪.‬‬ ‫ישראל ‪ . . .‬הכותי ן א ה כ ו ת י ‪ . . .‬ישראל‪.‬‬ ‫אחד | ד ואחד‪.‬‬
‫וודאי | ד א ודאי•‬ ‫ס ן ‪ . . .‬הכותי ן א סמי וממתי‪.‬‬ ‫‪ 40‬מישראל ן א מישר׳‪.‬‬ ‫א במה דבר׳ אמור׳‪.‬‬
‫‪ 40-47‬חה ‪. . .‬‬ ‫ואום׳‪.‬‬ ‫ואמ׳ |‬
‫ד‬ ‫‪ 47‬ושלש | ך א ושילש‪.‬‬ ‫‪ 47-46‬אי זהו ן א איזה א ‪.‬‬
‫ה ו‬ ‫כ ד סתום‪.‬‬
‫וודאי‬ ‫מבעל ן א ]הלוקח ן מבעל‪ .‬אין | א אינו•‬ ‫‪ 48‬א י ן ‪ . . .‬דמיי ן א א י נ ו ‪ . . .‬דפאי‪.‬‬ ‫ואס׳ ד חסר‪.‬‬
‫שני |‬ ‫‪ 60‬םעשר ן א סעושר‪.‬‬ ‫א ודאי‪.‬‬ ‫ודיי ן‬ ‫ד‬ ‫ואט׳ ן א וא׳‪.‬‬ ‫‪ 49‬נםליאל ן א נטל־‪.‬‬ ‫ב סחוח‪.‬‬
‫התרום׳ | ך א התרופה‪.‬‬ ‫לפוטרו | ד לפוטרן‪.‬‬ ‫א שתי•‬

‫מ ע ש ר ע נ י ‪ .‬צ י ל ‪ :‬מ ע ש ר שני‪ ,‬כ מ ו שהניהו ב ו ד ד והגר׳א‪ .‬והכוונה ש מ צ ר פ ץ מיעוט פירות‬ ‫‪ .39‬מ ן‬
‫ל מ י ע ו ט פ י ד ו ת שלישית )שאץ ב ה ם מ ע ש ר שני( ושניהם י ח ד ר ב י ם ע ל מידות ר ב י ע י ת ‪ ,‬ו פ ט ו ר‬ ‫חייל‬
‫וכאן‬ ‫‪ .44‬ל ק י ט ת ו‪ .‬ב ד ובכייע‪ :‬לקיחתו‪.‬‬ ‫מ מ ע ׳ ש ‪ ,‬ו מ פ ר י ש מ ע ש ר עני ד מ א י ‪ ,‬ו מ ע כ ב ו ל ע צ מ ו ‪.‬‬
‫א מ ו נאמן‪ ,‬מפני שמרחיק א ת ל ק י ט ת ה פ י ר ו ת ל ה ר ב ה שנים‪ ,‬ואינו א ל א כ מ ש ב ח א ת מקחו‪ ,‬ו ט ט ו מ י מ ל י ם‬
‫ה נ ו י וכו׳‪ .‬ופירשוה בירושלמי שברוב איי נתונה בידי י ש ר א ל‬ ‫‪ .45‬א ח ד‬ ‫בעלמא הם‪ .‬עיץ בבה׳א‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ממכנםם‪ ,‬הרי‬ ‫‪ .46‬מ ב י א י ן ל ו וכו׳‪.‬‬ ‫עסיקינן‪ ,‬ו א ף תגר נוי וכותי חוקתם קונים מישראל‪.‬‬
‫ח ז ק ה שכותי א מ ו מ ע ש ר מ ה שהוא מ ו כ ר ‪ ,‬ו כ ש מ ב י א ץ לו מן ה ט י חייב‪ ,‬מפני שאץ קניץ לגוי באיי ל ה פ ק י ע‬
‫ז ה מ ת ו ק ן ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מתוקן‬ ‫‪ .47‬מ ן ה ת נ ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ד ר כ ו ל מ כ ו ר דמאי‪.‬‬ ‫מידי מעשר‪.‬‬
‫מן ה כ ל ‪ ,‬ח ו ל ץ נמורץ‪ ,‬שהרי ל ת ר ו מ ה נ ד ו ל ה א ץ אנו חוששים בתגר שמוכר דמאי‪ ,‬ע י ץ ל ע י ל ב ס מ ו ך ‪.‬‬
‫א י ן מ ע ו ש ר ‪ .‬ב ע ה י ב שהוא מ ו כ ר ממכנםו‪ ,‬כוונתו‬ ‫‪ .48‬ד מ י י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אינו נאמן ו ה כ ל ב ח ז ק ת דמאי‪.‬‬
‫ב ‪ .‬א ץ מעושר׳ ש ל א המריש ממנו כ ל ו ם ‪ ,‬כ ד י ש ע כ ל ה ל ו ק ח ל א כ ו ל א ר ע י ב ל י מ ע ש י ‪ ,‬ומפריש וודאי‪ ,‬ו א פ י ל ו‬
‫מ ע ש ר וכו׳‪ .‬בכייע‪ :‬אינו מעושר וכו׳‪ .‬ורשבינ ס ו ב ר ש א ף ב ע ה י ב מ ד י י ק‬ ‫‪ .50-49‬א י נ ו‬ ‫תרומה גדולה‪.‬‬
‫בלשונו‪ ,‬ו א ם א מ ר שאינו מ ע ש ר כוונתו למעשרות נ ר י ד א ‪ ,‬א ב ל ל א ל ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו א ף ע י ה נאמן ע ל ה ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ע ש ר ר א ש ץ ושני‪ ,‬או מ ע ש ר ר א ש ץ ומעשר עני‪ ,‬ואיטי מ ע כ ב ם ל ע צ מ ו ‪.‬‬ ‫מעשרות‪.‬‬ ‫‪ .50‬ש נ י‬
‫וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬ו ם ט ו ר ץ וכוי‪ ,‬כ מ ו שהניחו המפרשים‪.‬‬ ‫לפוטרו‬
 ‫דמיי פ״ד‬ ‫‪82‬‬

‫‪ .22‬המפקיד פירות אצל עם הארץ‪ ,‬הרי זה בחזקתן למעשרות ולשביעית‪.‬‬

‫אם היו של טבל‪ ,‬עושה אותן תרומה ומעשר על מקום אחר‪ ,‬או קורא שם‬
‫לתרומה ומעשר שבהם‪ .‬אם היו של מעשר ]טבל‪ ,‬עושה אותן תרומה מעשר‬
‫על מקום אחר‪ ,‬או קורא שם לתרומת מעשר שבהן‪ .‬אם היו של מעשר[ שני‪,‬‬
‫מחללן על המעות‪ ,‬והמעות מחללן על השני‪ .‬אמ׳ לו נטלתים והנחתי לך‬
‫ישנים תחתיהם‪ ,‬מתוקנץ תחתיהם‪ ,‬אם את מאמינו שנטל‪ ,‬האמינו שנתן‪ ,‬ואם אין‬
‫את מאמינו שנתן‪ ,‬אל תאמינו שנטל‪ .23 .‬במי דברים אמורים בזמן שהניח‬
‫ובא ומצא את אותו המין שהניח‪ ,‬אבל הניח ענרון ומצא קסרי‪ ,‬קיסרי ומצא‬
‫ענרון‪ ,‬הרי זה חושש להן משם מעשרות ומשם שביעית‪ .24 .‬המפקיד פירות‬
‫אצל כותי‪ ,‬הרי הן בחזקתן למעשרות ולשביעית‪ .‬ואם היו של טבל‪ ,‬עושה‬
‫אותן תרומה ומעשר על מקום אחר‪ ,‬וקורא שם לתרומת מעשר שבהן‪ .‬ואם‬
‫היו של מעשר ]טבל‪ ,‬עושה אותן תרומה ומעשר על מקום אחר‪ ,‬וקורא שם‬
‫לתרומת מעשר שבהן‪ .‬ואם היו של מעשר[ שני‪ ,‬מחללן על המעות‪ ,‬והמעות‬

‫‪ 55‬כנולחים ו כ ו ‪ /‬י מ ש ׳ פ״ג ה״ד‪,‬‬ ‫‪ 51‬ה מ פ ק י ד ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ד‪ .‬ועיין ב כ ו מ ח י״‪ 6‬ג ׳ ‪.‬‬
‫‪ 59‬ה מ פ ק י ד ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ ״ ג מ״ד‪.‬‬ ‫כ״ג ע״ג‪.‬‬

‫ך חסר•‬ ‫או |‬ ‫א וסעשרות‪.‬‬ ‫וסעשר ן‬ ‫א עושם‪.‬‬ ‫עושה אותן ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 82‬של ן‬ ‫א הן‪.‬‬ ‫‪ 61‬זה ן‬
‫ד שבהן‪.‬‬ ‫שבהם |‬ ‫א ולםעשרות‪.‬‬ ‫וםעשר ן‬ ‫ד לתרוס׳‪.‬‬ ‫‪ 83‬לתרוםה |‬ ‫ד וקורא‪.‬‬ ‫קורא |‬
‫‪ 64‬ע ל סקום א ת ר |‬ ‫א תרוסת‪.‬‬ ‫חרוסה ן‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ד•‬ ‫הושלם ע״פ‬ ‫‪ 64-53‬ןטבל ‪ . . .‬םעשרן |‬
‫ד סחללץ‬ ‫‪ 55‬ם ח ל ל ן ן‬ ‫א שיני‪.‬‬ ‫שני ן‬ ‫א לחרוטה ולטעשר שבהם‪.‬‬ ‫לתרוםת וכו׳ ן‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 56‬חחחיהם |‬ ‫ך אלן‪.‬‬ ‫׳ לן ן‬ ‫א ם‬ ‫נ י ־‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ש‬ ‫א‬ ‫ין‬ ‫ה ש נ‬ ‫ד םחללין א םחוללין‪.‬‬ ‫םחללן |‬ ‫א טחללו‪.‬‬
‫ב ך סתום‪.‬‬ ‫‪ 57‬שנטל ן‬ ‫ד א אי‪.‬‬ ‫אין |‬ ‫א אם•‬ ‫ואם |‬ ‫א ואם ]אי[‪.‬‬ ‫אם |‬ ‫חחחיהן )ב״פ(‪.‬‬ ‫ד‬
‫ן א קיסרי‪.‬‬ ‫נ ד ו‬ ‫ך ע‬ ‫ענו־ןן ן‬ ‫א פין‪.‬‬ ‫הסין ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 68‬את ן‬ ‫ד בד״א א בםה דבר׳ אסור׳‪.‬‬ ‫בסי וכי׳ |‬
‫סשם |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫להן ן‬ ‫א קיסרי‪.‬‬ ‫‪ 50‬ענרון ן‬ ‫ד ]או[ קיסרי א ]הגיח[ אנרי‪.‬‬ ‫קיסרי |‬ ‫א אנרי‪.‬‬ ‫קסרי ן‬
‫לסעשרות |‬ ‫י‪.‬‬ ‫כ ו ת‬ ‫א ה‬ ‫‪ 60‬כותי ן‬ ‫ך ופשו׳ א וסשום‪.‬‬ ‫וםשם |‬ ‫ך סעשרו׳‪.‬‬ ‫םעשרות |‬ ‫ד סשו׳ א סשום‪.‬‬
‫ך וקרא א ]און קורא‬ ‫וקורא ן‬ ‫א וסעשרות‪.‬‬ ‫‪ 61‬וסעשר ן‬ ‫א אם הן‪.‬‬ ‫ואם היו ן‬ ‫ד לםעשרו׳ א לםעשר‪.‬‬
‫א אם•‬ ‫ואם ן‬ ‫א שבהם‪.‬‬ ‫שבהן ן‬ ‫א לתרוסה ולסעשר‪.‬‬ ‫ד לתרום׳ וםעשר‬ ‫לתרוסת סעשר |‬ ‫]להם[‪.‬‬
‫ד םחללין א םחוללין•‬ ‫םחללן |‬ ‫א שמי‪.‬‬ ‫‪ 63‬שני |‬ ‫ב א חסר‪.‬‬ ‫‪ ] 63-62‬ט ב ל ‪ . . .‬םעשר[ | הושלם ע״פ ד•‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א חיישינן שמא ה ח ל י ף ע ׳ ה ונתן משירותיו שאינן מ ע ו ש ר ץ ‪ ,‬או שנתן‬ ‫‪ . 5 1‬ב ח ז ק ת ן וכוי‪.‬‬
‫‪ .52‬ש ל ט ב ל וכוי‪ .‬ו כ א ן ה ר י א ץ ע״ה חושש ש מ א י כ ש י ל א ת ה ח ב ר ׳‬ ‫פירות שביעית ב מ ק ו מ ם ‪.‬‬
‫שהרי נותן לו פירות יותר מתוקנים )שכבר הפריש מ ה ם ת ר ו מ ה נדולד‪ ,(.‬א פ י ל ו ה כ י ל א חיישינן שמא‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ע ש ר מ ע י ה ו ב י ה ‪ ,‬ו ל א חיישינן‬ ‫ק ו ר א ש ם וכוי‪.‬‬ ‫ה ח ל י ף ‪ ,‬והרי הן ב ח ז ק ת ט ב ל נמור‪.‬‬
‫מעשר‬ ‫‪.53‬תרומה‬ ‫שמא ע י ר ב ב ה ם ע*ה ממידותיו‪ ,‬ונמצא מ ע ש ר מן ה פ ט ו ר ע ל החיוב )חיד>‪.‬‬
‫מ ח ל ל ן וכוי•‬ ‫‪.55‬ו ה מ ע ו ת‬ ‫וכוי‪ .‬צ ׳ ל ת ר ו מ ת מ ע ש ר ‪ ,‬כגי׳ כי״ע‪ .‬ו ע י ץ מיש ב ב ה ׳ א ‪ ,‬שו׳ ‪.62‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬חייב ל ה ע ל ו ת ן לירושלים כ ד י ל ח ל ל ן שם‪ .‬וזו ה י א ע י ק ר ה ר ב ו ת א ‪ ,‬שאם ח ל ל א ת ה מ י ר ו ת‬
‫ל ה ע ל ו ת ן לירושלים‪ ,‬ואמו י כ ו ל לחזור ו ל ח ל ל ן ע ל ה מ י ר ו ת בגבולים׳‬ ‫ע ל ה מ ע ו ת חייב‬ ‫המופקדים‬
‫ו ד מ ן כ מ ע ו ת מעיש ש ל ט ב ל ו ד א י ‪ .‬א ב ל ל ו א היו ד מ א י ה י ה מותר ל ח ל ל ן ע ל המירות‪ ,‬ו כ ר י מ במשנתנו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה פ ק י ד א צ ל ו בשביעית טירות ש ל היתר‪ ,‬ו א מ ר לו ה נ מ ק ר‬ ‫‪ .56‬י ש נ י ם וכוי‪.‬‬ ‫מ*א מ*ב‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש נ י מ מ י ק מ ח י ם ‪ ,‬ע י ץ בבהיא•‬ ‫‪ .58‬ע ג ר ו ן וכוי‪.‬‬ ‫ש ה ח ל י ם ם ב מ י ד ו ת ש ל ע ר ב שביעית <חיד(‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬צ*ל‪ :‬ת ר ו מ ת מ ע ש ר וכוי׳‬ ‫ומעשר‬ ‫‪.62‬ת ר ו מ ה‬ ‫שהרי וודאי ה ח ל י פ ן ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.59‬חוש ש‬
‫ק ו ר א שם ו ט י ‪ ,‬כ ל ע י ל שו׳ ‪ 54‬ו א י ל ך ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫או‬
‫‪83‬‬ ‫דמיי פ״ד‬
‫מחללן על השיני‪ .‬אמ׳ לו נטלתים והנחתים לך ישנים תחתיהן ומתוקנץ‪ ,‬הרי‬
‫זה אינו חושש להן משם מעשרות ומשם שביעית‪ .25 .‬המפקיד פירות אצל‬ ‫‪65‬‬

‫הנוי‪ ,‬הרי זה חושש משם מעשרות ומשם שביעית‪ .‬רבן שמעון בן נמליאל זד׳‬
‫שמעון או׳ עשו פירות ישראל את פירות הגוי הזה דמיי‪ .26 .‬המשלח ביד‬
‫עם הארץ וביד כותי‪ ,‬אינו חושש לא משם מעשרות ולא משם שביעית‪ .‬המשלח‬
‫ביד הנוי‪ ,‬הרי זה חושש משם מעשרות ומשם שביעית‪ .‬אבל חמרי גרם‬
‫המודדים מן הגרן לעיר‪ ,‬אינו חושש לא משם מעשרות ולא משם שביעית‪ ,‬מפני‬ ‫‪70‬‬

‫שהן בחזקת המשתמר‪ .27 .‬הטוחן אצל עם הארץ ואצל הכותי‪ ,‬אינו חושש‬
‫משם טומאה‪ .‬הטוחן אצל הנוי‪ ,‬הרי זה חושש משם טומאה‪ .28 .‬מפקידץ‬
‫תרומה אצל ישראל עם הארץ‪ ,‬ואין מפקידין תרומה אצל כהן עם הארץ‪ ,‬מפני‬
‫שלבו גס בה‪ .29 .‬טוחנץ ומרקדין אצל אוכלי שביעית ואצל עושי בטומאה‪,‬‬
‫‪75‬‬
‫אבל אץ טוחגין לא לאוכלי שביעית ולא לעושין בטומאה‪ .30 .‬המשלח‬
‫פירות ]ל[חבירו ונמלך להחזיר‪ ,‬נהג בהן כמות שהוא‪ ,‬אבא שאול או׳ חושש אגי‬

‫‪6‬־ הגוי וכף‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ג סמ״ד; ירוש׳ שם וע״ז‬ ‫<‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫» איכו חושש ו כ ן ‪ /‬עיין ירוש׳‬
‫‪0‬ל מן הגרן לעיר ו כ ו ‪ /‬עיין ילוש׳ ע״ז‬ ‫‪/‬‬ ‫‪3‬‬ ‫<״א‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫‪b‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪3‬‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫‪ 3 3‬ל י‬ ‫;‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫פ‬

‫‪1‬ל העוחן ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ד‪ .‬ועיין במלא״ש ובבלי ניכוין ס״א ב ‪/‬‬ ‫פ״ה ה״ה‪ ,‬מ״ל ע״ל‪.‬‬
‫‪ 74‬כווחכין ו כ ו ‪/‬‬ ‫*׳ מפקידין ו כ ו ‪ /‬בבלי גיעין כךא ב ‪ /‬ועיין להלן מע״ש פ״ד ה״ד ומש״ ‪.‬‬
‫ש‬

‫גינוין הכ״ל‪ .‬ועיין במשכ׳ שם קפ״ה‪ ,‬שביעית ספ״ה‪ ,‬ע״ז פ״ל מ״נו‪ ,‬ובירושלמי ובבבלי שם‪.‬‬

‫ישנים ן‬ ‫ך א והנחתי‪.‬‬ ‫והנחתים |‬ ‫ד אמר‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫ד השני‪.‬‬ ‫השעי |‬ ‫«• מחללן | ד םחללין א מחוללין‪.‬‬
‫‪ 66‬להן |‬ ‫‪ 65-04‬הרי זה ן א חסר‪.‬‬ ‫ישנים תחתיהן וסתוקנין ן א סתוקנים תחתיהם ישנים תחתיהם‪.‬‬ ‫ד ישני׳‪.‬‬
‫‪ 66‬םשס מעשרות ומשם |‬ ‫א םעשר‪.‬‬ ‫סעשרות ן‬ ‫ך א םשום ‪ . . .‬וסשום‪.‬‬ ‫םשם ‪ . . .‬וסשם |‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫ד אוסר‬ ‫או׳ |‬ ‫‪ 67‬שםעון ן א שמע׳‪.‬‬ ‫ל׳‬ ‫נ ם‬ ‫ב ן‬ ‫‪.‬‬ ‫א מ ס ע‬ ‫ן‬ ‫נ ס ל י א ל‬ ‫‪p‬‬ ‫ש ם ע ן ן‬ ‫ן ס ע ו ם <‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫מ ע ו ם‬ ‫א‬

‫דמיי |‬ ‫ך פירו־ א לפיתת‪.‬‬ ‫פירות |‬ ‫או‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫ב‬ ‫את ן ביה ד ‪.‬‬ ‫א ישר־‪.‬‬ ‫ישראל ן‬ ‫א אומי•‬
‫ד א חסר‪.‬‬ ‫לא |‬ ‫כותי ן א הכותי‪.‬‬ ‫‪ 68‬עם ן א עסי‪.‬‬ ‫הםשלח ן א השולה‪.‬‬ ‫ד א דמאי• ב ד סחום‪.‬‬
‫שביעית | ד שביעי׳‪.‬‬ ‫םשם | ד םשו׳ א וםשום‪.‬‬ ‫ןלא ן א חסר‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ע מ ר‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ס ע ע ר ן ת‬ ‫‪.‬‬ ‫ס מ ן ם‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫משם |‬
‫מים | ד טי׳‪.‬‬ ‫משם ‪ . . .‬וסשם | ד משום ‪ . . .‬ומשו׳‪.‬‬ ‫‪ 60‬משם ‪ . . .‬שביעית ן א חסר‪.‬‬ ‫המשלח | א השולח‪.‬‬
‫לא ‪ . . .‬שביעיח |‬ ‫לעיר ן א בעיר‪.‬‬ ‫מן וערן ן א חסר• ד מן הנורן‪.‬‬ ‫‪ 70‬הסודרים | ד המודרי׳ א ןשהןן סדיירין‪.‬‬
‫ואצל |‬ ‫הטוחן ן א הטוען‪.‬‬ ‫‪ 71‬שהן בחזקח ן א שבחזקת‪.‬‬ ‫סשם ‪ . . .‬סשם | ך סשום ‪ . . .‬וםש‪,‬׳‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫סשם טוסאה ן‬ ‫א אינו‪.‬‬ ‫הרי זה ן‬ ‫א נוי‪.‬‬ ‫י ן‬ ‫ה מ‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ע ן ס‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫‪7 2‬‬ ‫ד ]און אצל‪.‬‬
‫בטוסאה ן‬ ‫ואצל עושי ן א ואין עושין‪.‬‬ ‫ומרקדין | ך א ומרקידין‪.‬‬ ‫‪ 7.‬בה | ד סחוס‪.‬‬ ‫‪ 73‬ישראל | א ישר׳‪.‬‬
‫‪ 76‬ןלןחבירו ן‬ ‫הסשלח ן א השולח‪.‬‬ ‫לעושין ן א לאוכלי‪.‬‬ ‫‪ 75‬אבל אין טוחנין ן א חסר‪.‬‬ ‫ד בטוטא׳‪.‬‬
‫ך אומר א אוס׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ך שהן א שהיו•‬ ‫שהוא |‬ ‫א נוהג‪.‬‬ ‫נהג ן‬ ‫ד לחבר‪.‬‬ ‫ב חבירו‬ ‫כיה א•‬
‫ח‬
‫א חיישינן‪.‬‬ ‫ישש אני |‬

‫ובבדייתות‪.‬‬ ‫במשניות‬ ‫כרגיל‬ ‫נדולה‪,‬‬ ‫תרומה‬ ‫אף‬ ‫כאן‬ ‫כוללים‬ ‫‪.‬מעשרות״‬ ‫‪ .66‬מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫‪ .71‬א י נ ו‬ ‫ה מ י ד ד ץ ‪ ,‬ה מ ד ד ץ ‪ ,‬כ ל ו מ ר שמתנהלים ב כ ב י ד ו ת כ ש ח מ ר י ה ם טעונים‪.‬‬ ‫‪ .70‬ה מ ו ד ד י ם ו כ ר ‪.‬‬
‫דחיישינן שמא ה ח ל י פ ן כפירותיו או ב מ י ד ו ת י ש ר א ל א ח ר ‪ ,‬וחושש א ף ל מ ע ש ר ו ת ולשביעית‪.‬‬ ‫חושש וכוי‪.‬‬
‫ל א ו כ ל י ש ב י ע י ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ פ י ר ו ת ש ל ה ם ‪,‬‬ ‫‪.‬לא‬ ‫‪7 5‬‬ ‫‪ .74‬ט ו ח נ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מידות ה ח ב ר ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ה מ ק ב ל נמלך להחוירם ושלחם‬ ‫‪ . 7 6‬ו נ מ ל ך וכוי‪.‬‬ ‫שהרי ה ו א מ ס י י ע ב י ד י ע ו ב ר י ע ב י ר ה ‪.‬‬
‫ח ו ש ש א נ י וכוי‪ .‬שהרי כ ב ר יצאו מ י ד ו ל י ד ה מ ק ב ל ‪ ,‬ויש לחשוש שמא‬ ‫ב ח ז ר ה ב י ד אותו השליח‪.‬‬
‫ה ח ל י ס ם ה ש ל י ח בגרועים מ ה ם ‪ ,‬ואינו מ ס ח ר ל ה ח ל י ף ‪ ,‬שהרי א מ ו נ ת ס ם ע ל מ ע ש י ו ‪ ,‬ו י א מ ר ש ה מ ק ב ל ה ח ל י פ ם ‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ד‬ ‫‪84‬‬

‫שמא חילפן‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ היה לו ערים שיודע לתקן‪ ,‬והוא‬
‫אץ מאמינו על מעשרות‪ ,‬והביא לו משלו‪ ,‬ואפף שלך הן‪ ,‬מתוקנין הן‪ ,‬נאמן‪ .‬ר׳‬
‫או׳ אץ נאמן‪ ,‬שהחשוד על דבר לא דנו ולא מעידו‪ .31 .‬נותן אדם לשכנתו‬
‫» תבשיל לבשל לו‪ ,‬ועיסה לאפות לו‪ ,‬ואינו חושש לשאר ותבלץ שבהן משום‬
‫מעשרות ומשום שביעית‪ .‬במי דברים אמורים בזמן שנתן להן שאר ותבלין‪,‬‬
‫לא נתן להן שאר ותבלין הרי זה חושש לשאר ותבלין משום מעשרות ומשם‬
‫שביעית‪ .32 .‬נותן אדם לפונדקית תבשיל לבשל לו‪ ,‬ומנחת את הקדירה‬
‫בפניו‪ ,‬ומנערת בה‪ ,‬אפלו בין הגרם ואינו חושש‪.‬‬

‫«ל כאמן‪ .‬עיין ירוש׳ פ״ד ה״מ‪ ,‬כ״ד ע״ב‬ ‫לל היה לו עליס ו כ ו ‪ /‬עיין ילוש׳ פ״ו הי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד‪.‬‬
‫יל אין כאמן ו כ ו ‪ /‬להלן בכורוח פ״ג הי״כו; בבלי‬ ‫)ומ״ש להלן פ״ה ה״ד(‪ ,‬ובמשכח בכורוח פ״ה מ״ד‪.‬‬
‫שם ל״ה ב ‪ /‬ועיין במשכה שם ספ״ד; פ״ה מ״ד; ילוש׳ הכ״ל וילוש׳ יבמות פ״ב הי״א‪ ,‬ד׳ סע״א;‬
‫‪80‬‬ ‫‪7‬‬
‫<י ־ לשככהו הבשיל ו כ ו ‪ /‬ילוש׳‬ ‫ב״ל פל״ח‪ ,‬ד ‪ /‬ע מ ׳ ‪ ;1254‬יומא ע״ח א ׳ ובכולוח במקומו‪.‬‬
‫‪ «3‬כוחן א ד ם ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳‬ ‫כאן קפ״ג; בבלי חולין ו׳ א ‪ /‬ועיין להלן מעשלוח פ״ג הי״ג‪.‬‬
‫פ״ג מ״ה‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫ב ד היי•‬ ‫היה ן ביה א‪.‬‬ ‫ד אופר א אום ‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א נטלי•‬ ‫גמליאל ן‬ ‫ד חולפן‪.‬‬ ‫יי חילפן |‬
‫מעלו |‬ ‫א המעשרות הביאו‪.‬‬ ‫מעשרות והביא ן‬ ‫א איגו‪.‬‬ ‫‪ 78‬אין ן‬ ‫ד א אריס‪.‬‬ ‫עריס |‬
‫ד רבי­‬ ‫ר׳ |‬ ‫ד מתוקנות‪.‬‬ ‫מתוקנין |‬ ‫שלך ן א משלו‪.‬‬ ‫ד ואומר‪.‬‬ ‫ואמי |‬ ‫ד א ןפירותן משלו•‬
‫‪7 9‬‬
‫לשכנתו |‬ ‫סעייו | ד סתום‪.‬‬ ‫שהחשוד על דבר ן א שחשוד על הדבר•‬ ‫אין ן א אינו‪.‬‬ ‫איי | ד א אופר‪.‬‬
‫לו ן כיה ך ‪ .‬א חסר•‬ ‫לאפות | ד לאפת‪.‬‬ ‫ועיסה ן א עיסה‪.‬‬ ‫<* לו | ד חסר‪.‬‬ ‫ד לשכינתו א לשכונתו‪.‬‬
‫‪ 81‬מעשרות | ך מעשרו׳ א טעשר‪.‬‬ ‫משום | ד םשם‪.‬‬ ‫ותבלין | ד ותבלי׳‪.‬‬ ‫לשאר | ד א לשאור•‬ ‫ב בו‪.‬‬
‫שאר |‬ ‫להן ן א בה‪.‬‬ ‫במי וכו׳ | ד בד־א א במה דבר׳ אמור׳‪.‬‬ ‫שביעית | ד שביעי׳‪.‬‬ ‫וםשום | ד וסשם‪.‬‬
‫שאר | ד שאור <ביפ>•‬ ‫להן | ד לה א בה‪.‬‬ ‫‪ 82‬לא | א ןאבל[ לא‪.‬‬ ‫ותבלין | ד ותבלי׳‪.‬‬ ‫ד א שאור‪.‬‬
‫ומנחת |‬ ‫‪ 83‬אדם | ך אד׳‪.‬‬ ‫‪ 82‬וםשם | ד ומשום‪.‬‬ ‫‪ 83-82‬לשאר ‪ . . .‬שביעית ן א חסר‪.‬‬ ‫שאר וחבלין | א חסר‪.‬‬
‫בה ן ד חסר•‬ ‫ומנערת | ד א ןאם ) א ואם([ מנערח‪.‬‬ ‫‪ 84‬בפניו | א לפניו‪.‬‬ ‫את | ד א חסר‪.‬‬ ‫ד וםנח׳‪.‬‬
‫א פ‬
‫ד א אינו‪.‬‬ ‫ואיני |‬ ‫א אפילו•‬ ‫"‬ ‫ד‬ ‫אסלי |‬ ‫א בו•‬

‫‪ .78‬נ א מ ן ‪ .‬מפני שאין‬ ‫‪ .77‬ש י ו ד ע ל ת ק ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ב ק י ב ה ל כ ו ת תרומות ומעשרות‪ ,‬א ל א ש ל א ה י ה נאמן‪.‬‬

‫‪ .83‬ו מ נ ח ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע פ י י שפונדקית ח ש ו ד ה ל ה ח ל י ף )כמשנתנו‬ ‫א ד ם ח ו ט א ו ל א לו‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .84‬ו מ נ ע ר ת‬ ‫מינ מיה(‪ ,‬מ י מ א ם ה י א מנחת א ת ה ק ד י ר ה ע ל ה כ י ר ה בפניו‪ ,‬א מ ו חושש ש מ א ת ח ל י ף א ח ׳ כ ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו ה ס י ר ה א ת ה ק ד י ר ה מן ה כ י ר ה כ ד י ל נ ע ר ב ה אינו חושש ש מ א ה ח ל י פ ה ‪ ,‬ו א פ י ל ו ה י א‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫בין הגוים אינו חושש שמא נ ע ר ב ה הנוי‪ ,‬או שמא ה ח ז י ר ה הגוי• ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪85‬‬ ‫דמיי פ״ה‬

‫פרק ה׳‬
‫‪ .1‬הלוקח פירות ממי שאץ נאמן על המעשרות ושכח לעשרן‪ ,‬שואלו‬
‫בשבת ואוכל‪ ,‬ביום טוב ואוכל‪] ,‬ביום טוב ואוכל[ בשבת‪ ,‬שאלו בחול לשבת‪,‬‬
‫למוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר‪ .‬שאלו בשבת‪ ,‬לשבת הבאה לא יאכל עד‬
‫שיעשר‪ .‬היה מוכר פירות בערב שבת עם חשיכה‪ ,‬ואמ׳ מתוקנין הן‪ ,‬הלוקח‬
‫ממנו‪ ,‬למוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר‪ .2 .‬תרומת מעשר של דמיי‬
‫שחזרה למקומה‪ ,‬ר׳ שמעץ שזורי או׳ אף בחול שאלו ואוכל על פיו‪ .‬יתר על‬
‫כן אמ׳ ]ר׳[ שמעון שזורי הפורש תרומה ומעשרות ונגנבו פירות‪ ,‬הולך ושואלו‪,‬‬
‫ובא ואוכל על מה שהפריש‪ ,‬שכשם שאימת שבת על עם הארץ‪ ,‬כך אימת‬
‫דימוע עלניו[‪ .‬עם הארץ שאמר זה טבל וזה תרומה‪ ,‬זה וודיי וזה דמיי‪ ,‬אע״פ‬
‫שאמרו החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו‪ ,‬לא נחשדו ישראל על כן‪ .‬גוי‬ ‫‪10‬‬

‫שהיה ציוח ואמ׳ באו וקחו לכם‪ ,‬פירות עזק הן‪ ,‬פירות ערלה הן‪ ,‬פירות רבעי‬

‫נ שאלו בשבת וכו׳‪.‬‬ ‫־ ואוכל בשבת‪ .‬ירוש׳ פ״ד ה״ב‪ ,‬כ״ד רע״א‪.‬‬ ‫! הלוקח וכו׳‪ .‬משנ׳ רפ״ד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫* תרומת מעשר וכו׳‪ .‬משכ פ״ד מ״א‪ ,‬והובאה בבבלי מנחות ל׳ ב׳ וחולין‬ ‫ירוש׳ הנ״ל‪ ,‬בנוסח ה ר ״ ‪.‬‬
‫ס‬ ‫ש‬

‫»» שאמרו וכו׳‪ .‬משנה בכורוח שפ״ד‪ ,‬פ״ה‬ ‫יחר על כן וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ד ה״ג‪ ,‬כ״ד ע׳׳א‪.‬‬ ‫ע״ה ‪3‬׳‪.‬‬
‫‪ - ! 0‬״ גוי שהיה וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ו הי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד; בבלי יבמות‬ ‫מ״ד‪ ,‬לעיל פ״ד שו׳ ‪ 79‬ומש״ש‪.‬‬
‫א׳‪.‬‬ ‫קכ״ב‬

‫‪1‬‬
‫ב ד חסר‪.‬‬ ‫]ביום טוב ואוכל[ ן הושלם עיפ א‪.‬‬ ‫‪ 2‬ואוכל <‪ (2‬ן א חסר‪.‬‬ ‫שאין | ד א שאינו‪.‬‬
‫ך לשבת בשבת‪.‬‬ ‫בשבת לשבת |‬ ‫ך א שואלו‪.‬‬ ‫שאלו |‬ ‫ד לסצאי‪.‬‬ ‫‪ 8‬לסוצאי |‬ ‫א שואלו‪.‬‬ ‫שאלי |‬
‫‪ 5‬שיעשר ן‬ ‫‪ 8-4‬הלוקח טסנו ן א חסר‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ח ס ר‬ ‫ד‬ ‫ואם׳ |‬ ‫ד חשכה‪.‬‬ ‫חשיכה |‬ ‫* בערב | א ערב‪.‬‬
‫ד א שואלו‪.‬‬ ‫שאלו |‬ ‫אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫ד‬ ‫« אוי |‬ ‫ד א דסאי‪.‬‬ ‫דם״ |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫של |‬ ‫כ ד סתום‪.‬‬
‫הפורש |‬ ‫שזורי | ד שקורי‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫!ר׳[ ן כיה ד א‪ .‬ב חסר‪.‬‬ ‫ך אסר‪.‬‬ ‫‪ 7‬אס׳ |‬ ‫יתר | א יותר‪.‬‬
‫ד ואכל‪.‬‬ ‫‪ 8‬ואוכל |‬ ‫ונגנבו פירוח ן א חסר‪.‬‬ ‫וםעשרוח ן א וסעשר‪.‬‬ ‫ד חרוט׳‪.‬‬ ‫תרומה |‬ ‫א הפריש‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫הארץ |‬ ‫אחסר‪.‬‬ ‫עם ‪ . . .‬שאסר ן‬ ‫ע ס הארץ!‪.‬‬ ‫נ‬ ‫ך א על‬ ‫על ]יו! | כיה בר־פ ובכפרפ‪.‬‬
‫ד אף על פי‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫אע־ם |‬ ‫ך א דסאי‪.‬‬ ‫דסיי |‬ ‫וודאי א ודאי‪.‬‬ ‫ד‬ ‫מדיי |‬ ‫ד חרוס־‪.‬‬ ‫תרוסה |‬
‫ואס׳ |‬ ‫‪ 11‬ציוח | ד א צמח‪.‬‬ ‫ישראל על כן ן א ישר׳ על כך‪.‬‬ ‫הדבר | ד דבר‪.‬‬ ‫‪ !0‬שאסרו | א חסר‪.‬‬
‫ערלה ן‬ ‫הן ן א הם <ב־פ>‪.‬‬ ‫עזק ן א עזקה‪.‬‬ ‫פירוח | ך פירו־ <ב־פ ‪.‬‬
‫(‬ ‫באו ן א בואו‪.‬‬ ‫ד ואוסר א ואו־‪.‬‬
‫ד סרות‪.‬‬ ‫פירות |‬ ‫א עורלה‪.‬‬

‫ב ש ב ת וכו׳‪ .‬ממני שאימת שבת ע ל ע י ה והוא מ פ ח ד ל ה א כ י ל ט ב ל י ם ב ס ע ו ד ת שבת‪,‬‬ ‫‪ .2-1‬ש ו א ל ו‬

‫ח ש י ב ה וכו׳‪.‬‬ ‫‪.4‬ע ם‬ ‫י א כ ל וכו׳‪ .‬שהרי נ ר א ה ל ע ש ר בנתים‪.‬‬ ‫‪ .‬לא‬ ‫‪3‬‬ ‫ואינו מ ש ק ר ‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ם י י שמוכח בסירוש שזעא מ ו כ ר ל צ ו ר ך שבת‪ ,‬מ״מ א ץ ל ו כ ל בשבת ב ל י אמירתו‪ ,‬ו ב מ ר ש א ס ו ר‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנמלה ל ת ו ך אותו ה כ ר י ע צ מ ו שהומרשה‬ ‫ל מ ק ו מ ה וכו׳‪.‬‬ ‫‪.6‬שחזרה‬ ‫אסילו באמירתו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הסירות שהסריש ע ל י ה ם ד מ א י ‪ .‬ו מ ח מ ת ה ם ם י ד ו ה ת י ר ו לו‬ ‫מ י ר ו ת וכו׳‪.‬‬ ‫‪.7‬ונננבו‬ ‫ממני•‬
‫‪ .‬ע ל מ ה וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שצ־ל‪ :‬ע ל נסיו! מ ה שהמריש‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫עיץ בבהיא‪.‬‬ ‫ל א כ ו ל ע־מ שאלתו לע־ה‪.‬‬
‫‪ .10‬ל א נ ח ש ד ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ה י ו ת‬ ‫וכו׳‪ .‬ח ת ר לרישא‪ ,‬ל ת ר ר מ ש ל ד מ א י שחזרה ל מ ק ו מ ה ‪.‬‬ ‫שכשם‬
‫‪ .11‬ע ז ק ו כ ר ‪ .‬יש מפרשים פירות ג ד ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מירות שבאו מ פ ר ד ס גדוד ושמור‪,‬‬ ‫חוטאים ב ל י ת א ה ‪.‬‬
‫ובשנת שביעית עסיקינן‪ .‬ויש מםרשים מ ע י ר ע ז ק ה ‪ ,‬וםירותיה היו טובים‪ ,‬והגוי ע ו מ ד ב ח ר ל ‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ה‬ ‫‪86‬‬

‫הן‪ ,‬אץ נאמן‪ ,‬מפני שהוא כמשבח מקחו‪ .‬אבל אמ׳ לו מאיש פלוני גוי לקחתים‪,‬‬
‫מאיש פלני כותי לקחתים‪ ,‬משלי הבאתים‪ ,‬נאמן להחמיר דברי ר ‪ /‬רבן שמעון‬
‫בן נמליאל או׳ אין נאמן‪ ,‬שדברי הנוי לא מעלץ ולא מורידין‪ .3 .‬האומר למי‬
‫שאץ נאמן על המעשרות קח לי ממי שהוא מעשר‪ ,‬וממי שהוא נאמן‪ ,‬אץ נאמן‪.‬‬
‫מאיש פלני‪ ,‬הרי זה נאמן‪ .‬ר׳ יוםה או׳ אין נאמן‪ ,‬שמא מצא אחר קרוב ממנו‪.‬‬
‫מודה ר׳ יוםה באומ׳ צא אכול את הככר‪ ,‬ואני נותן דמיה‪ ,‬צא ושתה רביעית‪,‬‬
‫ואני נותן את דמיו‪ ,‬שהוא נאמן‪ .4 .‬הנכנס לעיר והיתה תרומה מתוך ידו‪ ,‬ואין‬
‫מכיר שום אדם‪] ,‬וכן מי שעמד על הגורן והיתה תרומה בתוך ידו ואץ‬
‫מכיר שם אדם[‪ ,‬הרי זה נשאל לחבירים ולעמי הארץ דברי רבן שמעון בן‬
‫גמליאל‪ .‬ר׳ או׳ אץ נשאלין על התרומ׳ אלא לחבירים בלבד‪ .5 .‬היה עומד‬
‫בתוך סיעה של בני אדם‪ ,‬ואמ׳ מי כן נאמן‪ ,‬מי כן מעשר‪ ,‬אמ׳ לו אחד אני‪ ,‬אץ‬
‫נאמן‪ ,‬מעשר הוא הרי זה נאמן‪ .‬אמ׳ לו שהוא מעשר‪ ,‬בפניו אין נאמן‪ ,‬שלא‬
‫בפניו נאמן‪ ,‬בבית דין נאמן‪ .‬במי דברים אמורים בזמן שאין מכיר שם אדם‪,‬‬

‫״ האומל וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ד מ״ה‪ ,‬והובאה נילוש׳ גינרן פ״ו ה״ה‪ ,‬מ״ח ע״א‪ ,‬ובבבלי ב כ ו מ ה ל״ו א ‪/‬‬
‫ל׳ או׳ וכו׳‪ .‬עיין לעיל פ״ד שו׳ ‪ 79‬ומש״ש‪.‬‬ ‫הכככס ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ד ה״ח‪ ,‬כ״ד ע״ב‪.‬‬
‫״ בתוך ס י ע ה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ד ה״נו‪ ,‬כ״ד ע״ב‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ד מ״ו‪.‬‬

‫נוי ‪I‬‬ ‫לו ן א חסר‪.‬‬ ‫אס׳ | ד ]אם[ אסר‪.‬‬ ‫כםשבח ן א כםשביח‪.‬‬ ‫« הן אין | א הם אינו‪.‬‬
‫לקחחים ‪ . . .‬הבאחים ן א לקחחיו ‪• •.‬‬ ‫‪ !3‬פלני | ד א פלוני‪.‬‬ ‫לקחחים | א לקחחיו‪.‬‬ ‫א חסר•‬
‫או׳ | ך אוסר א אום׳•‬ ‫‪ u‬נסליאל | א גמלי•‬ ‫שסעון | א שסע׳‪.‬‬ ‫י ׳ | ד רבי‪.‬‬ ‫הבאחיו‪.‬‬
‫‪ 16‬פלני |‬ ‫אין ן א אמו‪.‬‬ ‫מעמר ‪ . . .‬נאסן ן א גאסן ‪ . . .‬םעשר‪.‬‬ ‫«! שאין | א מאינו‪.‬‬ ‫אין | א אעו•‬
‫ספנו ן ך א היסני‪-‬‬ ‫אין ן א אמו‪.‬‬ ‫או׳ | ד א אום׳‪.‬‬ ‫יוסה | ד א יוסי•‬ ‫ד פלוני א פלוני ןנאםן[‪.‬‬
‫‪1 7‬‬
‫אח |‬ ‫אכול | ד אכלו א ואכול‪.‬‬ ‫באום׳ | ד כאוסר א ]שאם[ אי‪.‬‬ ‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬ ‫סודה | א וסודה‪.‬‬
‫נאסן | ב סחוס‪.‬‬ ‫‪ 18‬אח דפיו | א דפיה‪.‬‬ ‫רביעיח | א רביעיח ]ייןן‪.‬‬ ‫הככר | א ככר‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫‪nD‬‬
‫»! שום אדם | ך שם אדם א אדם‬ ‫ידו ואין ן א בידו ואמו‪.‬‬ ‫‪ P‬־ | ד בתוך‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫והיתה | א והיה•‬
‫והיתה ‪ . . .‬בידו ן א ובידו‬ ‫פי שעסד | א העוםד‪.‬‬ ‫‪] 20-18‬וכן ‪ . . .‬אדם [ ן הושלם עיפ ד• ב חסר‪.‬‬ ‫שם‪.‬‬
‫ולעפי ן א ולעם‪.‬‬ ‫לחבירים | ד לחברים‪.‬‬ ‫נשאל ן א סשאיל‪.‬‬ ‫‪ 20‬שם אדם | א אדם שם‪.‬‬ ‫תרוסה‪.‬‬
‫על התרום׳ ן א חסר•‬ ‫!‪ 2‬א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫‪ 21-20‬רבן שסעון בן נסליאל‪ .‬ר׳ ן א ר׳‪ .‬רבן שסע׳ בן נסל׳•‬
‫אפ׳ ן ך אסר‬ ‫םי כן | ד םכאן <ביפ>‪.‬‬ ‫ואס׳ | ד ואסר‪.‬‬ ‫‪ 22‬סיעה של ן א חסר‪.‬‬ ‫לחבירים | ד לחברים‪.‬‬
‫אין | ך א חסר‪.‬‬ ‫שהוא סעשר ן א סעשר הוא‪.‬‬ ‫‪ 23‬אם׳ | ד אפר א א׳‪.‬‬ ‫אין | ד חסר‪ .‬א אמו‪.‬‬ ‫א יאסי•‬
‫מסן |‬ ‫אסורים ן א אסור׳‪.‬‬ ‫בטי | ד א בסה‪.‬‬ ‫בביח דין נאםן | ד א חסר‪.‬‬ ‫‪ 24‬נאםן | ד ]אין[ נאםן‪.‬‬
‫שם אדם ן א אדם שם‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬

‫‪ .12‬כ מ ש ב ח וכוי‪ .‬מפני שפירות מנטיעה י ל ד ה משובחים מ פ י ר ו ת נ ט י ע ה ז ק ע ה ‪ .‬ואנו ה ו ל כ י ם א ח ר ה ר ו ב ‪,‬‬

‫שמא‬ ‫‪ .16‬מ ל נ י וכוי‪ .‬ממני שהוא מ פ ח ד שמא ישאלנו‪ ,‬ו י ב ר ר שהוא שקר‪.‬‬ ‫או א ח ר מקום מ ע מ ד ו ‪.‬‬
‫מ צ א וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ע ׳ ה י כ ו ל ל ה ת נ צ ל שחשב ש ה ר א ה לו ע ל מ ל ת י כ מ ר א ה מ ק ו ם ב ע ל מ א ‪ ,‬ל ט ו ב ת ו ‪ ,‬ש ל א‬
‫מ ת ו ך י ד ו ‪ .‬ב ד ‪ :‬ב ת ו ך ידו‪ ,‬ו כ צ י ל‬ ‫‪.18‬א ת ד מ י ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל היץ‪ ,‬ע י ץ ני׳ כייע‪.‬‬ ‫יטרח לחפש‪.‬‬
‫‪ . 2 1‬א ל א ל ח ב י ר י ם וכוי‪ .‬ובשיטתו‪ ,‬שהחשוד ע ל ה ד ב ר ל א‬ ‫לפנימי‪ .‬והוא ר ו צ ה ליתנה ל כ ה ן ח ב ר ‪.‬‬
‫‪ . 2 3‬מ ע ש ר ה ו א וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאחר ה ע י ד עליו שהוא מעשר‪ .‬ו כ א ן‬ ‫דנו ו ל א מ ע י ד ו ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א מ ׳ ל ו וכוי‪ .‬ה ב ר י י ת א מ נ ב י ל ה א ת הרישא‪ ,‬ו א ו מ ר ת שאינו נאמן א ל א א ם ה ע י ד‬ ‫מדברים ברוצה ליקח‪.‬‬
‫‪ .24‬ב ב י ת ד י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נאמן א פ י ל ו בפניו‪ ,‬ו ח ז ק ה ש ל א ישקר ב ב י ד ‪ ,‬מפני‬ ‫ש ל א במני ה מ ו כ ר ‪.‬‬
‫זעומה גרידא‪.‬‬
‫‪87‬‬ ‫דמיי פ״ה‬

‫אבל אם היה מכיר שם אדם לא יטול אלא מן המומחה‪ .‬במה דברים אמורים‬
‫בזמן שלא שהה שם שלשים יום‪ ,‬אבל בזמן ששהה שם שלשים יום לא יטול אלא‬
‫מן המומחה‪ .‬במה דברים אמורים בתרומות ובמעשרות‪ ,‬אבל בשביעית‬
‫ובטהרות אין נאמן‪ .6 .‬הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר וחלה כאחד‪,‬‬
‫נוטל כדי תרומה ותרומת מעשר וחלה‪ ,‬וכמה היא‪ ,‬אחד מעשרים‪ ,‬האומ׳ אחד‬
‫ממאה ממה שיש כאן הרי זה בצד זה מעשר‪ ,‬והשאר מעשר סמוך לו‪ ,‬ועוד אחד‬
‫מארבעים ושמונה מה שיש כאן הרי זה בצד זה חולץ‪ ,‬והשאר תרומה על הכל‪.‬‬
‫מאה חולין שיש כאן הרי זה בצד זה מעשר‪ ,‬ושאר מעשר סמוך לו‪ ,‬זה שעשיתי‬
‫מעשר עשוי תרומת מעשר )וה׳( עליו‪ ,‬והשאר חלה‪ ,‬מעשר שיני בצפונו או‬
‫בדרומו‪ ,‬ומחולל על המעות‪ .‬ר׳ שמעון אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה‬
‫במה דברים אמורים בזמן שכולן מפרישין נוטל חלה מכולן‪ ,‬אבל מקצתן‬

‫‪2 8‬‬
‫ח מ מ ה ‪ .‬עיין ירוש׳ הכ״ל ה״א‪.‬‬ ‫הרוצה וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ה ה״ב‪ ,‬כ״ד ע״ג‪ .‬ועיין במשנה פ״ה מ״ב‪.‬‬
‫‪3 4‬‬
‫ר׳ שמעון וכו׳‪ .‬משנ׳ פ״ה סמ״ג; ירוש׳ שם ה״ג‪ ,‬כ״ד קע״ג‪.‬‬

‫‪ 27-25‬במה ‪ . . .‬המומחה ן‬ ‫ד בריא‪.‬‬ ‫במה וכו׳ |‬ ‫א אדם מם‪.‬‬ ‫שם אדם ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫»־ אם היה |‬
‫אמורים | ד אמורי׳‬ ‫א דבר׳‪.‬‬ ‫‪ 27‬דברים ן‬ ‫ד שהה‪.‬‬ ‫ששהה |‬ ‫ך חסר‪.‬‬ ‫‪ 28‬מ מ ן |‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 28‬ובטהרוח ן‬ ‫א וםעשר‪.‬‬ ‫ך ומעשרו׳‬ ‫ובסעשרות |‬ ‫א בתרופה‪.‬‬ ‫בתרומות ן‬ ‫א אמור׳‪.‬‬
‫ך א האומר‪.‬‬ ‫האומ׳ |‬ ‫ד הם א הוא‪.‬‬ ‫‪ 29‬היא |‬ ‫וחלה ן א חסר‪.‬‬ ‫אין ן א ןהר׳ זה ן אינו‪.‬‬ ‫ד ובטהרר‪.‬‬
‫חולין ן כ־ה ד א• ב חולק‪.‬‬ ‫ד פפה א במה‪.‬‬ ‫‪ 31‬פה |‬ ‫‪.‬‬ ‫כ ן‬ ‫א בפאה בפה שיש‬ ‫‪ 30‬ממאה פפה שיש כאן ן‬
‫זה ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 32‬מאה ן א במאה‪.‬‬ ‫הכל | ב הכל ]חולק[ )תמחק ‪.‬חולק• עיי נקודות(‪.‬‬ ‫והשאר | א ושאר‪.‬‬
‫‪3 3‬‬
‫ר׳שפעוןןאור׳‬ ‫‪ 34‬ומחולל ן א מחולל‪.‬‬ ‫שני‪.‬‬ ‫ד‬ ‫שעי |‬ ‫והשאר חלה ן א חסר‪.‬‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫יוה׳( |‬
‫מכולן | ד םכלם‪.‬‬ ‫נוטל חלה סכולן ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 35‬דברים אמורים ן א דבר׳ אטו׳‪.‬‬ ‫שמע׳‪.‬‬

‫‪ .26‬ש ש ה ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ ד ע ו כאכםנאי‪ ,‬א ל א כ ב ן ה ע י ר ו צ ר י ך ל ח ק ו ר ו ל מ צ ו א מ ו מ ח ה שנאמן ל ר ב י ם ‪.‬‬

‫חוזר ל ה י ד ‪ ,‬ל מ ח ל ו ק ת רשביג ורבי‪ ,‬ו ד ו ו ק א ב ר ו צ ה ל ח ל ק תרומות ומעשרות‬ ‫ד ב ר י ם וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .27‬ב מ ה‬
‫ברוצה‬ ‫ל ח ב ר ע י ה נאמן ל ה ע י ד ע ל גוף ה א ד ם שהוא ח ב ר )ממני שקול יוצא ל ח י ל ו ק ‪ ,‬וירא לשקר(‪ ,‬א ב ל‬
‫ל ה מ ר י ש וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נחתום‬ ‫‪.28‬הרוצה‬ ‫ל מ כ ו ר שביעית ו ט ה ר ו ת ל ח ב ר אמו נאמן‪ ,‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫)כמשנתנו רמיה( שמפריש א ח ד מ א ר ב ע י ם ושמונה א ט י ל ו ב ט ב ל טהור‪ .‬ו ה ש א ל ה היא‪ ,‬ממני שיש כ א ן ת ר ת י‬
‫ד ס ת ר י ‪ :‬ת ר ו מ ה נ י ט ל ת מ א ו מ ד ‪ ,‬ומעשרות ניטלים ב מ ד ה ‪ ,‬ואסור ל ה ק ד י ם מעשרות ל ת ר ו מ ה ‪ .‬ו ל פ י כ ך א ם י ק ד י ם‬
‫ת ר ו מ ה מ א ו מ ד ‪ ,‬כ ד י נ ה ‪ ,‬נ מ צ א מוחת או מוסיף ע ל המעשרות‪ ,‬ו א ם י ק ד י ם א ת המעשרות נ מ צ א ע ו ב ר ‪ .‬כ י צ ד‬
‫מ ע ש ר י ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נוטל ב א ו מ ד חמשה אחוז‪ ,‬ו ה ם שני אחוז כ ד י ת ר ו מ ה ‪ ,‬אחוז א ח ד‬ ‫‪ .29‬א ח ד‬ ‫יעשה?‬
‫כ ד י ת ר ו מ ת מ ע ש ר ‪ ,‬ושגי אחוז ) א ח ד ממיח( כ ד י ח ל ה ‪ .‬ו א ץ ה ח ש ב ץ מ צ ו מ צ ם ו מ ת י י ק לגמרי‪ ,‬כ ס י שהעירו‬
‫‪ . 3 0‬ב צ ד ז ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ו ב ע לו מ ק ו ם ואינו‬ ‫ה א ו מ ׳ וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬הוא אומר וכוי‪.‬‬ ‫הראשונים‪.‬‬
‫‪ .31‬ח ו ל י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ט ב ל לשם ח ל ה ‪ .‬ונמצא ש ק ב ע מ ק ו ם‬ ‫ק ו ר א לו שם‪ ,‬כ ד י ש ל א י ק ד י ם מ ע ש ר ל ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬נ מ צ א שמפריש ת ר ו מ ה ק ו ד ם ל כ ל ‪,‬‬ ‫והשאר‬ ‫למעשר‪ ,‬לתרומת מעשר ולחלה‪ ,‬במדה‪.‬‬
‫ושיעורה ב א ו מ ד ‪ ,‬שהרי נ ט ל חמשה אחוז מ א ו מ ד ‪ ,‬ו מ ה שנשאר א ח ר י ק ב י ע ת המקום למעשרות ו ל ח ל ה היא‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ד מ מ א ה ש ק ב ע לו מקום בראשונה‪.‬‬ ‫ח ו ל י ן וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .32‬מ א ה‬ ‫ת ר ו מ ה ‪ ,‬הן ח מ ר הן יתר‪.‬‬
‫המנפול‬ ‫‪p‬‬ ‫ה ב ר י י ת א מ ש ל י מ ה את משנתנו )פיה מיד(‪ . :‬מ ו ד ה ר ׳ י ה ו ד ה ב ל ו ק ח‬ ‫ש מ ע ו ן וכוי‪.‬‬ ‫‪ .34‬ר ׳‬
‫)כלומר‪ ,‬סוחר ש ק מ ה מ כ מ ה נחתומים( שהוא מ ע ש ר מ כ ל א ח ד ו א ח ד ‪ /‬ו ע ל י ו ח ו ל ק ריש ו ס ו ב ר שמ׳מ מ פ ר י ש‬
‫מ ס ר י ש י ן וכוי‪.‬‬ ‫‪ .35‬ש כ ו ל ן‬ ‫ח ל ה מ ט י פ ו ס א ח ד ע ל ה כ ל ) ו כ ד ב ר ע במיג ש ש ‪ .‬וכמו שמסרש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫כ נ ר א ה ‪ ,‬שציל‪ :‬שכול׳ נאי‪1‬ן ממרישץ וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש כ ל הגחתומים עושים ב ט ו מ א ה וסומכים ע ל ה ל ו ק ח‬
‫שהוא ימריש ח ל ה <עיץ ירוש׳ מיב ה י ד ‪ ,‬כיג עיא>‪ ,‬ו ל מ י כ ך כ ל כ י כ ר י ה מ נ ס ו ל ב ח ז ק ת ט ב ל ו ו ד א י ל ח ל ה ‪ ,‬ונוטל‬
‫ח ל ה מ כ ל כ י כ ר שהוא ר ו צ ה ע ל כולן‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ה‬ ‫‪88‬‬

‫מפרישין ומקצתן אץ מפרישין‪ ,‬נוטל חלה מכל אחד ואחד‪ .7 .‬פועלין שהיו‬
‫יושבין ואוכלץ והותירו פרוסות‪ ,‬וכן אורחץ שהיו מסובין ואוכלין והותירו‬
‫פרוסות ונתנום לשמש‪ ,‬או שהיו אחרים מלקטין תחתיהן‪ ,‬מעשר מכל אחד‬
‫ואחד‪ .8 .‬עני שנתנו לו פרוסות פת וגרוגרות‪ ,‬מעשר מכל אחד ואחד‪ .‬שחק‬
‫את הפת ועשאה פירורין‪ ,‬או נרונרות ועשאן דבילה‪ ,‬מעשר מאחד על הכל‪.‬‬
‫אמ׳ ר׳ יהודה במה דברים אמורים בשנת שבוע‪ ,‬אבל בשאר שנים מעשר מכל‬
‫‪ .9‬הלוקח מן העני‪ ,‬וכן עני שנתנו לו פרוסות פת וגרוגרות‪,‬‬ ‫אחד ואחד‪.‬‬
‫מעשר מכל אחד ואחד‪ .‬בתמרים בעמקים מעשר מאחד על הכל‪ ,‬במקומות‬
‫אחרים מעשר מכל אחד ואחד‪ .‬בנרונרות בשנת שבוע‪ ,‬מעשר מאחד על הכל‪,‬‬
‫בשאר שני שבוע מעשר מכל אחת ואחת‪ .10 .‬הלוקח מן הפלטר‪ ,‬מעשר‬
‫מכל דפוס ודפוס‪ .‬ואם היה מביאן וצוברן לפניו‪ ,‬מעשר מכל קישות וקישות‪,‬‬
‫‪ .11‬הלוקח מן חנוני וחזר ולקח‬ ‫ומכל אנודה ואנודה‪ ,‬ומכל תמרה ותמרה‪.‬‬
‫ממנו שניה‪ ,‬אע״פ שמכיר את החבית שהיא היא‪ ,‬לא יעשר מזה על זה‪ .‬הלוקח‬

‫« מן הפלער ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ה מ״ד‪ ,‬והובאה בבבלי ב״מ כ״ו א ‪/‬‬ ‫‪ 39‬עני ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ה מ״ה‪.‬‬
‫ל* מן חכוכי ו כ ו ‪ /‬ייוש׳ פ״ה ה״ו‪ ,‬כ״ד ע״ד‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ה מ״ו‪.‬‬

‫וכן אורחין שהיו ‪I‬‬ ‫א ססובין‪.‬‬ ‫‪ 37‬יושבין ן‬ ‫א פועלים‪.‬‬ ‫ך פועלי׳‬ ‫פועלין |‬ ‫ד מפרשי׳‪.‬‬ ‫‪ 36‬םפרישין |‬
‫ב סחוס•‬ ‫‪ 39‬ואחד |‬ ‫א לכל‪.‬‬ ‫סכל ן‬ ‫א חחחיהן ]והותירו[‪.‬‬ ‫‪ 38‬חחחיהן |‬ ‫א או שהיו אורחין‪.‬‬
‫ועשאן |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫או ן‬ ‫א ועשאו‪.‬‬ ‫‪ 40‬ועשאה ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫פח ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ . . .‬ואחי |‬ ‫עני‬
‫א כ ס ה דבר׳‬ ‫ד בריא‬ ‫כ ס ה וכוי |‬ ‫א יוסי‪.‬‬ ‫יהודה ן‬ ‫א א׳‪.‬‬ ‫ד אסר‬ ‫»* אמ׳ |‬ ‫ד יעשאי•‬
‫ך פרוסו׳‬ ‫פרוסוח |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫עני ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ד ובן‪.‬‬ ‫וכן |‬ ‫ד סחום‪.‬‬ ‫‪ 42‬ו א ח י |‬ ‫אסור׳‪.‬‬
‫א בנרונרות‬ ‫בשנח ן‬ ‫בנרונרוח‬ ‫‪. . .‬‬ ‫בעסקים‬ ‫‪ 44_43‬כחסרים‬ ‫ד ונרונרו׳‪.‬‬ ‫ונרונרות |‬ ‫א פרוסה‪.‬‬
‫בשנת שבוע |‬ ‫ד אחריי‪.‬‬ ‫‪ 44‬אחרים |‬ ‫ד בםקוסו׳‪.‬‬ ‫בסקוםוח |‬ ‫ובשנת ‪ . . .‬כחסרים ובעסקים‪.‬‬
‫‪ 40‬ואם היה‬ ‫ד א א ח ד ואחד‪.‬‬ ‫אחח ואחח |‬ ‫א ובשאר שנים‪.‬‬ ‫‪ 45‬בשאר שני שבוע ן‬ ‫א ובשנח השבוע‪.‬‬
‫‪ 47‬ח ס ר ה |‬ ‫ך וקימר‪.‬‬ ‫וקישות ן‬ ‫א נוטל ד ]נוטלן םעשר‪.‬‬ ‫םעשר ן‬ ‫א אם היו סביאין וצוברין‪.‬‬ ‫סביאן וצוברן ן‬
‫אעיט |‬ ‫ך א שנייה‪.‬‬ ‫שניה |‬ ‫א היפנו‪.‬‬ ‫‪ 48‬סםנו |‬ ‫א החנוני‪.‬‬ ‫הנוני ן‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫ותסרה |‬ ‫ד תםר׳‪.‬‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬ ‫זה |‬ ‫ב יעשה‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫יעשר ן כיה‬ ‫א סכיר‪.‬‬ ‫שםכיר ן‬ ‫ד אף ע ל פי א אם‪.‬‬

‫‪ . 3 6‬ו מ ק צ ת ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ק צ ת ה נ ח ת ו מ ץ עושץ ב ט ה ר ה ומםרישץ ח ל ה ‪ ,‬ו מ ק צ ת ן עושץ ב ט ו מ א ה‬

‫ו א ץ מ פ ר י ש ץ ‪ ,‬הרי ה ל ו ק ח מן ה מ נ פ ו ל מ פ ר י ש מ כ ל ט י פ ו ס וטימום‪ ,‬כ ד י ש ל א ימריש מן ה ט ט ו ר ע ל‬
‫‪ .40‬מ א ח ד וכוי‪ .‬מפני שאנו מ ק י ל י ם ב ד מ א י ‪ ,‬ותולים ש ה כ ל נ ב ל ל בשוה‪ ,‬ו כ ש ה ו א ממריש‬ ‫החיוב‪.‬‬
‫‪ .41‬ב ש נ ת ש ב ו ע וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשנת שובע )כני׳ הריש>‬ ‫מפריש מ ע י ה ו ב י ה מ כ ל ח ל ק ו ח ל ק ‪.‬‬
‫ושסע ו כ ו ל ם נותנים ב ש ע ת הגרנות לעניים כ ד י שובעם‪ ,‬א ב ל בשאר שנים שיש מ ק מ צ י ם מותנים לעניים‬
‫‪.42‬ו כ ן ע נ י ‪ .‬מ ל י ם ה ל ל ו‬ ‫כ ל שהוא‪ ,‬ו א ץ המתנות שוות‪ ,‬א ץ כאן ב ל י ל ה ש ו ה ‪ ,‬ו מ ע ש ר מ כ ל א ח ד ו א ח ד ‪.‬‬
‫‪ .43‬א ח ד ו א ח ד ‪ .‬ציל‪ :‬א ח ת ו א ח ת )כמו בשורה ‪,(45‬‬ ‫הן באשגרה מ מ ש נ ת נ ו ) פ י ה מיה(‪ ,‬ואינן בכייע‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ כ ל ם ר ו ס ה ו ס ר ו ם ה ו מ כ ל גרוגרת וגרוגרת‪ ,‬מ ה ש א ץ כן העני ב ע צ מ ו ‪ ,‬שהוא י ו ד ע מי נתן לו‪,‬‬
‫ב ת מ ר י ם וכוי‪ .‬ב כ י י ע ה ס ד ר הוא‪ :‬בגרונרות ובשנת השבוע וכו׳‬ ‫ואינו מ ע ש ר א ל א מ כ ל מתנה ומתנה‪.‬‬
‫ב ת מ ר י ם ו ב ע מ ק י ם וכוי‪ .‬ו ה ד ב ר י ם דבוקים ל ה י ח ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשנת השובע ו ב מ ת נ ה מ ר ו ב ה ב ו ל ל ו מ ע ש ר מ א ח ד‬
‫‪ .45‬ב ש א ר ש נ י ו כ ר ‪ .‬ה נ כ ץ בכייע‪ :‬ו ב ש א ר שנים )כמו‬ ‫ע ל ה כ ל ‪ ,‬ו ב ש א ר שנים מ ע ש ר מ כ ל א ח ת ו א ח ת ‪.‬‬
‫‪ .46‬מ ב י א ן וכוי‪.‬‬ ‫ל ע י ל שורה ‪ ,(41‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשגים שאמן של שובע מ ע ש ר ה ל ו ק ח מ כ ל גרוגרת וגרוגרת‪.‬‬
‫ציל‪ :‬מ ב י א ץ ו צ ו ב ר ץ ‪ ,‬כגי׳ כייע‪.‬‬
‫‪89‬‬ ‫דמיי פ״ה‬
‫מן הסיטון ונמלך להחזיר לא יחזיר‪ .‬במה דברים אמורים בשל דמיי‪ ,‬אבל‬
‫בשל ודיי הרי זה אסור‪ .‬לקח הימנו באיםר ירק‪ ,‬באיסר גלוסקין‪ ,‬באיסר‬
‫רמונין‪ ,‬ונמלך להחזיר לא יחזיר עד שהוא מתקנן‪ .‬בשל דמיי‪ ,‬ואץ צריך לומר‬
‫בשל ודיי‪ .12 .‬הטבל שנתערב בחולין‪ ,‬הרי זה אוסר כל שהוא‪ .‬ואם יש לו‬
‫פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבץ‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬נוטל את החולין כדי תרומה‬
‫ומעשרות שבטבל‪ .‬וכן מעשר טבל שנתערב בחולין‪ ,‬הרי זה אוסר כל שהוא‪.‬‬
‫ואם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬נוטל את כ ל חולץ‬
‫כדי תרומת מעשר שבמעשר טבל‪ .13 .‬ירק של חולין שבשלו בשמן שאינו‬
‫מתוקן‪ ,‬הרי זה אוסר כל שהוא‪ .‬אם יש לו פרנסה ממקום אחר‪ ,‬מוציא לפי‬
‫חשבון‪ .‬ואם לאו‪ ,‬דבר הנבלל בולל ונוטל‪ ,‬דבר שאינו נבלל נוטל מן הקלח‪,‬‬
‫ומן החתיכה‪ ,‬ומן הביצה‪ .14 .‬אומי אדם לחבירו ולפועליו צאו ואכלו בדינר‬
‫זה‪ ,‬צאו ושתו בדינר זה‪ ,‬ואינו חושש לא משם מעשרות‪ ,‬ולא משם שביעית‪ ,‬ולא‬
‫משם יין נסך‪ .‬אבל אם אמר צאו ואכלו את הככר‪ ,‬ואני אתן את דמיה‪ ,‬צאו‬
‫ושתו רביעית ואני נותן דמיו‪ ,‬הרי זה חושש משם שביעית ומשם מעשרות‬

‫‪,‬‬
‫־־ אומ׳ א ד ם וכר‪ .‬להלן‬ ‫״ העבל וכו ‪ .‬משכ׳ חלה ס פ ״ ג ועיין להלן תרומות פ״ה הנףו ומש״ש‪.‬‬
‫ע״ז פ״ח )פ״ז( ה״י; ירוש׳ כאן ספ״ו‪ ,‬כ״ה שע״ד; קידושין פ״ב ה״א‪ ,‬ס״ב ע״ג; בבלי ע״ז ס״ג סע״א‪.‬‬

‫ד א דמאי‪.‬‬ ‫דם״ ן‬ ‫ד בד־א א כ ס ה דבר׳ אסור׳‪.‬‬ ‫ב ס ה וכו׳ |‬ ‫ד יחזור‪.‬‬ ‫יחזיר |‬ ‫ד הסימום‪.‬‬ ‫׳« הסיטיו |‬
‫‪6 0‬‬
‫א ובאיסר )ביס(‪.‬‬ ‫באיסר ן‬ ‫א ירק באיסר‪.‬‬ ‫באיסר ירק ן‬ ‫ך באיסור ״־פ(‪.‬‬ ‫באיסר |‬ ‫ד א ודאי‪.‬‬ ‫יי" |‬
‫ד א דמאי‪.‬‬ ‫דמיי |‬ ‫א שיתנם )ובין השורות ‪.‬קי‪ .‬קרי‪ :‬שיתקנם(‪.‬‬ ‫שהוא מתקנן ן‬ ‫א ריסונים‪.‬‬ ‫‪ 51‬רמינין |‬
‫דאת‬ ‫את |‬ ‫א במקום‪.‬‬ ‫‪ 53‬םםקום ן‬ ‫א אם‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ואם ן‬ ‫א שהיא‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫‪.,‬‬ ‫ו ד א‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫« ודיי ן‬
‫סםקום |‬ ‫‪ 55‬ואם ן א אם‪.‬‬ ‫ך שהו‪.‬‬ ‫שהוא |‬ ‫ך א םעשר‪.‬‬ ‫‪ 5.‬וםעשרות |‬ ‫ד א תרומת‪.‬‬ ‫תרוסה |‬ ‫]כל[•‬
‫‪ 55‬ט ב ל ן‬ ‫ך א החולין‪.‬‬ ‫חולין |‬ ‫ך א חסר‪.‬‬ ‫כל |‬ ‫א סביא את החשבון‪.‬‬ ‫מוציא לפי חשבון ן‬ ‫ד מסקי‪.‬‬
‫ד שהו‪.‬‬ ‫‪ 57‬שהוא |‬ ‫א בזםן‪.‬‬ ‫בשסן ן‬ ‫ד שבשלן א שבישלו‪.‬‬ ‫שבשלו |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫של חולין ן‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫ך א אוסר‪.‬‬ ‫‪ 5,‬אום׳ |‬ ‫שאמו ן א שאמו !נוטל[‪.‬‬ ‫‪ 58‬ד ב ר ן א ב ד ב ר )ב־פ>‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ק ו ם‬ ‫ד ספקו׳ א ב ם‬ ‫ממקום |‬
‫ל ח ב י‬
‫ד א סשום‪.‬‬ ‫משם |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫לא ן‬ ‫א אמו‪.‬‬ ‫ואמו ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫‪ 50‬צאו |‬ ‫ד ל ח ב ר ו א לחסרי‪.,‬‬ ‫יי |‬
‫ך סשום א וסשום‪.‬‬ ‫סשם |‬ ‫ולא ן א חסר‪.‬‬ ‫ד משום א וסשוס‪.‬‬ ‫משם |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ולא ן‬ ‫א םעשר‪.‬‬ ‫מעשרות |‬
‫‪ 52-51‬צאו ושתו‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫את ן‬ ‫ד א נותן‪.‬‬ ‫אתן |‬ ‫א צא ואכול כ כ ר זה‪.‬‬ ‫צאו וכו־ ן‬ ‫א א׳‪.‬‬ ‫אמר |‬
‫וסשם ן‬ ‫שביעית ן א םעשר‪.‬‬ ‫א םשום‪.‬‬ ‫ד‬ ‫סשס ן‬ ‫ך א דםיה‪.‬‬ ‫‪ 52‬דםיו ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ף ן [‬ ‫א צא ושתה רביעית‬ ‫וכי׳ |‬
‫א שביעית‪.‬‬ ‫סעשרות ן‬ ‫ד א ומשום‪.‬‬

‫‪ .49‬ל ה ח ז י ר ל א וכו׳‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ל ה ח ז י ר ל ו ‪ ,‬יחזיר‪ .‬ו כ ן הדין נותן‪ ,‬ו ל א י ה א מחזיר חמור מ מ ו כ ר לו‪ ,‬ו ה ר י‬
‫‪ .51‬ל א י ח ז י ר וכו׳‪ .‬שהרי אסור ל מ כ ו ר ד מ א י ב מ ר ה‬ ‫מותר ל מ כ ו ר ד מ א י ל ס י ט ץ ‪ ,‬עיין ל ע י ל מיג הייג‪.‬‬
‫י ק ה ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪ .‬ו צ ר י ך ל מ ר ש ש ה ח ב ר עושה צ ב ו ר מיזחד מן הםירזת שמחזיר‪,‬והםיטון מזהיר א ת ה ל ו ק ח‬
‫‪ .52‬כ ל ש ה ו א ‪ .‬ממני שהוא ד ב ר‬ ‫‪ .‬ע י ץ ל ע י ל ר ס י ד ו ב י ר ו ש ל מ י ם״ג םהיב‪.‬‬ ‫ח ב ר‬ ‫ש ה צ ב ו ר מעושר עיי מלוני ה‬
‫‪ .53-52‬י ש ל ו ס ר נ ם ה וכו׳‪ .‬א ץ תנאי זה עונה ע ל ‪ .‬כ ל שהוא• נ ר י ד א ‪ ,‬א ל א ב ע י ק ר ע ל‬ ‫שיש לו מ ת י ר ץ ‪.‬‬
‫כדי תרומה‬ ‫‪ .53‬ל מ י ח ש ב ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל מ י ח ש ב ץ ה ט ב ל שנתערב‪.‬‬ ‫כ ל ט ב ל שנתערב ברוב חולץ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר נ ו ט ל א ת כ ל ה ח ו ל ץ ) כ נ י ׳ ד> ו ט ב ל כ ד י שיעור ת ר ו מ ה ותרומת מ ע ש ר ‪ ,‬והיינו א ם נ ס ל ו מ א ה ס א ץ‬
‫ש ל ט ב ל ל מ א ח י ם ש ל ח ו ל ץ נ ו ט ל מ א ת י ם ושלש ם א ץ והרי ב ת ע ר ו ב ת זו ישנן ל כ ל ה ס ח ו ת נ׳ ס א ץ ש ל ט ב ל ‪ ,‬והוא‬
‫עושה אותן ת ר ו מ ה ו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל ה ט ב ל ב כ ל מקום שהוא‪ ,‬ו כ ל מ ה שהוא נ ט ל נעשה מ ד ו מ ע ‪ ,‬ו ה ש א ר )ציז‬
‫‪ .62‬ה ר י‬ ‫‪ .60-59‬ב ד י נ ר ז ה וכו׳‪ .‬ו ה ר י נתן ל ה ם מעות‪ ,‬ו מ ה שירצו יעשו ב ה ן ‪.‬‬ ‫םאיף הן ח ו ל ץ מתוקנץ‪.‬‬
‫ז ה ח ו ש ש וכוי‪ .‬מסני שהם מ ק ב ל י ם ד ב ר י ם אסורים בשליחותו‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ה‬ ‫‪90‬‬

‫‪ .15‬הנותן צמר לצבע נוי‪ ,‬אינו חושש שמא צבעו בחומץ של‬ ‫ומשם יין נסך‪.‬‬
‫יץ נסך‪ .‬אם בא לבית החשבון אסור‪ .16 .‬לא יתן אדן תרומת ניתו ]לשומר‬
‫‪ 65‬גיתו[‪ ,‬ולא בכור צאנו לרועה צאנו‪ .‬אם נתן להן שכרן‪ ,‬נותן להם לשם טובה‪.‬‬
‫‪ .17‬לא יתן ישראל בהמתו לטבח כהן לשחוט‪ ,‬ולא לרועה כהן לרעות לו‪,‬‬
‫אלא אם כן נותן להן שכרן‪ .18 .‬רשאי ישראל שיאמר לכהן הילך סלע זו‬
‫ותן תרומה לבן בתי כהן‪ ,‬ותן בכור לבן בתי כהן‪ ,‬ר׳ שמעון בן לעזר או׳ אני‬
‫אף בכתנות מקדש כן‪ .‬כיצד אמ׳ הרי עלי מאתים זוז לכתנות כהונה‪ ,‬רשיי‬
‫״ל שיאמר לו הילך סלע זו ותנם לבן בתי כהן‪ .‬ישראל שמכר את זיתיו בששים לוג‬
‫טבלים‪ ,‬ואמ׳ לו כהן תנם לי בששים לוג מתוקנין‪ ,‬מותר‪ .‬בששים לוג מתוקנים‬
‫ומעשרות שלי‪ ,‬מעשרות שלו‪ ,‬ואינו חושש לא משם שביעית ולא משם רבית ולא‬

‫ל« רשאי ישראל ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ו ה״ג‪ ,‬כ״ה ע״נ;‬ ‫‪ 63‬הכוהן למר ו כ ו ‪ /‬להלן ע״ז הכ׳׳ל הי״א‪.‬‬
‫כדרים פי״א ה״ג‪ ,‬מ״ב ע״ג; קידושין פ״ב ה״י‪ ,‬ס״ג ע״ב; בבלי בכורוח כ״ז א ‪ /‬ועיין ערכין פ״ח מ״ז‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫י ש ר א ל שמכר ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬ ‫ר׳ שמעון ו כ ו ‪ /‬בכורוח הכ״ל בספרי ספרד‪ ,‬עיין בבה״א‪.‬‬
‫פ״ו ה״ה‪ ,‬כ״ה ע״ג‪.‬‬

‫א באו•‬ ‫בא ן‬ ‫א ביין‪.‬‬ ‫‪ 64‬יין ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫בחוסץ של ן‬ ‫ב סתום‪.‬‬ ‫נסך |‬ ‫ד א וםשום‪.‬‬ ‫‪ 63‬וםשם |‬
‫אדן | ך א אדם‪.‬‬ ‫לא יחן וכו׳ | סדר ההלכות ב א הן ייט‪ ,‬כ׳‪ ,‬טיז‪ ,‬ייז‪ ,‬י־ח בסקום ט־ז‪ ,‬י־ז‪ ,‬ייח‪ ,‬ייט‪ ,‬כ׳‪.‬‬
‫נותן |‬ ‫‪ 65‬בכור | ד בכורי‪.‬‬ ‫‪ 65-84‬ניתו ןלשוסר ניתון | כיה א• ך ביתו ]לשוטר ביחון‪ .‬הסוסנר חסר בב‪.‬‬
‫‪ 68‬יחן ‪I‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ת ן ם‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ט ן ב ה‬ ‫‪.‬‬ ‫ש ן ם‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ל ׳‬
‫ע ן‬ ‫ד‬ ‫לש ן‬
‫‪0‬‬ ‫א ]רצה[ ליתן‪.‬‬ ‫ד ]רצה! נותן‬
‫א חסי•‬ ‫כהן ן‬ ‫א ןלאן לטבח ‪ . . .‬לשחוט ןלון‪.‬‬ ‫לטבח ‪ . . .‬לשחוט |‬ ‫אחסר‪.‬‬ ‫ישראל |‬ ‫א ישכור‪.‬‬
‫‪ 68‬שסעןן ן א שסע׳‪.‬‬ ‫ד זה‪.‬‬ ‫זו |‬ ‫ישראל שיאםר | א ישר׳ לוםר‪.‬‬ ‫ב סחום‪.‬‬ ‫שכרן |‬ ‫‪ 67‬להן | ד להם‪.‬‬
‫ך א במתנות‪.‬‬ ‫‪ 69‬בכתנות |‬ ‫ד אוסר אני ]אוסר[ א או׳ ןאו׳ן אני‪.‬‬ ‫או׳ אני |‬ ‫ד אלעזי־ א אלע׳•‬ ‫לעזי |‬
‫ך ]כל[ סתמת‬ ‫לכתנות |‬ ‫א זו‪.‬‬ ‫זת |‬ ‫ד חסר‪ .‬א א׳‪.‬‬ ‫אם׳ |‬ ‫ד םקודש ]בכהניםן‪.‬‬ ‫סקדש |‬
‫א והנח‪.‬‬ ‫ן‬ ‫נם‬ ‫ות‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫לו ן‬ ‫א ]ישר׳[ לוסר‪.‬‬ ‫‪ 70‬שיאסר |‬ ‫ך א רשאי‪.‬‬ ‫רש״ |‬ ‫א םחנוח‪.‬‬
‫‪ 71‬ואם׳ ‪I‬‬ ‫א ח ‪.‬‬
‫ס ר‬ ‫‪ 71-70‬בששים ‪ . . .‬סותר ן‬ ‫אח | א חסר‪.‬‬ ‫ישראל | א ישרי‪.‬‬ ‫ב ד פחוח‪.‬‬ ‫כהן |‬
‫‪ 72‬וסעשרות שלי סעשרות שלו |‬ ‫א סתוקנין‪.‬‬ ‫סתוקנים ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫סוחר ‪ . . .‬סחוקנים |‬ ‫ד ואסר‪.‬‬
‫םשם ‪ . . .‬םשם |‬ ‫ד אמו‪.‬‬ ‫ואינו |‬ ‫סעשרות שלו ן כיה ד• ב םעשרות שלי‪.‬‬ ‫א מעשרותיו מעשרות‪.‬‬
‫‪ . . .‬םשום‪.‬‬ ‫ד א סשום‬

‫‪ .64‬ל ב י ת ה ח ש ב ו ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהגוי מ ח ש ב לו ב ע ד היין באופן מ י ו ח ד ‪ ,‬ה ר י נ ר א ה כ א ל ו היה‬

‫‪ . 6 5‬ל ש ם ט ו ב ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיחזיק לו ט ו ב ה ‪ ,‬א ב ל אינו‬ ‫ניחא ל י ה בקניית היץ‪ ,‬ו ר צ ה בקיומו‪.‬‬
‫‪ .66‬ל ט ב ח וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש י ע כ ב א ת הזרוע ו ה ל ח י י ם ו ה ק י ב ה בשכרו‪.‬‬ ‫מ נ כ ה לו משכרו כ ל ו ם ‪.‬‬
‫‪ .67‬ש י א מ ר‬ ‫ל ר ע ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נותן לו את ה ב כ ו ר מ י ד א ח ר ל י ד ת ו ‪ ,‬כ ד י ש י ר ע ה אותו‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 6 9‬ב כ ת נ ו ת מ ק ד ש וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם י ש ר א ל נ ד ר‬ ‫ל כ ה ן וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬שיאמר ל ח ב ר ו וכוי‪.‬‬
‫‪.70‬ישראל שמכר‬ ‫מ א ת י ם זוז ל כ ת נ ו ת כהונה שישמש בהן ה כ ה ן ‪ ,‬רשאי זכו׳‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ח כ י ר א ת אילנות הזיתים בששים לונ שמן ט ב ל ‪ ,‬ב ץ שיעשו ה ר ב ה ב ץ שיעשו מ ע ט ‪.‬‬
‫‪ .71‬מ ו ת ר ‪ .‬שהרי ה מ ע ש ר ו ת‬ ‫ו ע י ץ ב ב ה י א ‪ .‬ושמא צ ׳ ל כאן במירוש‪ :‬י ש ר א ל שנהןחכר‪ ,‬ש ה ח כ י ר וכו׳‪.‬‬
‫‪ .72‬ו מ ע ש ר ו ת ש ל י וכוי‪.‬‬ ‫ה ם מ ד י נ א של ה כ ה ן ‪ ,‬ומותר לו ל ה ו ם י ף ע ל ה מ ק ח כ מ ה ש י ר צ ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ י ל ו התנה עמו שיוסיף לו א ת ה מ ע ש ר ו ת ש ב כ ל הזיתים חייב ל ת ת לו‪ ,‬ש א ץ איסור מ ס י י ע‬
‫א ל א אם הוא סוחת לו ל כ ה ן משכרו‪ ,‬א ב ל מ ו ת ר לו ל כ ה ן ל ה ו ס י ף כ מ ה שהוא ר ו צ ה ‪ .‬ו ה ת ר ו מ ה ו ה מ ע ש ר ו ת‬
‫מ ש ם ש ב י ע י ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ ה ש ב י ע י ת משמטתו‪,‬‬ ‫הרי ה ם של ה כ ה ן מדינא‪ ,‬ו מ ש ל ע צ מ ו הוא נותן לו‪.‬‬
‫מ ש ם ר ב י ת‪ .‬שהרי א ץ כ א ן אגר נ ט ר ‪ ,‬והוא י כ ו ל ל ה ו ס י ף‬ ‫מסגי שאץ כאן מ ל ו ה ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ע ל ה מ ק ח כ מ ה שהוא ר ו צ ה ‪.‬‬
‫‪91‬‬ ‫דמיי פ״ה‬

‫משם מחלל את הקדשים‪ .19 .‬מפרישי׳ תרומת מעשר ממקום היוקר למקום‬
‫הזול‪ ,‬או ממקום הזול למקום היוקר‪ ,‬כיצד היו לו תשעת בורין ביהודה ואחד‬
‫‪75‬‬
‫בגליל‪ ,‬או תשעת כורין בגליל ואחד ביהודה‪ ,‬או׳ כור שביהודה עשוי תרומת‬
‫מעשר על תשעת כורין ]שבגליל‪ ,‬או כור שבגליל עשוי תרומת מעשר על תשעה‬
‫כרין[ שביהודה‪ .‬יתר על כן אמרו יש לו שני חבירץ אחד ביהודה ואחד‬
‫בגליל‪ ,‬ולו שני כורין אחד ביהודה ואחד בגליל‪ ,‬או׳ לזה שביהודה בוא וטול‬
‫לך כור שבגליל‪ ,‬ולזה שבגליל בוא וטול לך כור שביהודה‪ ,‬וחוזר ונוטל מהם‬
‫‪80‬‬
‫כשער הזול‪ .20 .‬אץ פודין מעשר שיני במקום היוקר כשער הזול‪] .‬אין‬
‫פודץ מבן לוי במקום היוקר כשער הזול[‪ .‬כהנים ולוים שהיו מסייעץ בין‬
‫הגרנות‪ ,‬אץ נותנץ להן תרומות ומעשרות בשכרן‪ ,‬ואם נתנן הרי אילו חולין‪,‬‬
‫שנ׳ ו א ת ק ד ש י ב ג י י ש ר א ל ל א ת ח ל ל ו ‪ ,‬כבר הןחולין‪ ,‬ואו׳ ש ח ת ם‬
‫ב ר י ת ה ל ו י א מ ר ה ׳ צ ב א ו ת ‪ .‬יתר על כן אמרו תרומתן אינן תרומה‬
‫‪85‬‬
‫ומעשרותן אין מעשרות‪ ,‬ולא עוד אלא שבקשו חכמים לקונסן להיות פירותיהן‬

‫עיין להלן‬ ‫<>» אין פולין וכר‪.‬‬ ‫עיין ימש׳ ח מ מ ו ת פ״ב ה״א‪ ,‬מ״א ע״ב‪.‬‬ ‫יל ביהודה וכו׳‪.‬‬
‫!» כהכים וכו׳‪ .‬ספרי זונוא סוף קרח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;299‬ימש׳ פ״ו ה״ג כ״ה‬ ‫מע״ש פ״ג‪ ,‬שו׳ ‪.3‬‬
‫סע״ב; כדרים פי״א ה״ג‪ ,‬מ״ב ע״ד; קידושין פ״ב ה״י‪ ,‬ס״ג ע״ב; בבלי בכורות כ״ו ב׳‪.‬‬

‫היוקר ן‬ ‫ד א םפרישין‪.‬‬ ‫םסרישי׳ |‬ ‫א קדשים‪.‬‬ ‫הקדשים ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫את ן‬ ‫ד א םשום‪.‬‬ ‫‪ 73‬משם |‬

‫‪ 70-78‬תרומת‬ ‫ד אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד חשעה‪.‬‬ ‫‪ 76‬תשעת |‬ ‫ד תשעה‪.‬‬ ‫‪ 74‬חשעח |‬ ‫א יוקר‪.‬‬
‫‪] 77-76‬שבגליל ‪ . . .‬כרין[ ן הושלם‬ ‫ד חשעה כור‪.‬‬ ‫‪ 76‬חשעח כורין |‬ ‫א חרוסה וסעשר‪.‬‬ ‫סעשר |‬
‫א כורין‪.‬‬ ‫‪ 77‬כרין |‬ ‫א חשעח‪.‬‬ ‫תשעה ן‬ ‫א חרומה ומעשר‪.‬‬ ‫חרוסח סעשר ן‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ע־פ י •‬
‫ביהודה ן‬ ‫א כורים‪.‬‬ ‫‪ 78‬כורין ן‬ ‫ד חברי׳ א חברים‪.‬‬ ‫חבירין |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫יש לו ן‬ ‫א יותר‪.‬‬ ‫יתר |‬
‫בוא ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 70‬ל ך ן‬ ‫ל‪.‬‬ ‫ט ו‬ ‫א‬ ‫ל ן‬ ‫ו ט ו‬ ‫‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫א ן ס ף‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫א ן ‪1‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬

‫‪ 80‬כשער ן‬ ‫א חזר ונטל‪.‬‬ ‫וחחר ונוטל ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫לך ן‬ ‫ל‪.‬‬ ‫א ט ו‬ ‫ל ן‬ ‫ו ט ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫‪.‬‬ ‫ב א‬ ‫ד‬
‫ד א‪.‬‬ ‫‪] 81-80‬אין ‪ . . .‬הזול[ ן הושלם עיט‬ ‫שני‪.‬‬ ‫ד‬ ‫שיני |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫אין ‪ . . .‬הזול ן‬ ‫כשער‪.‬‬ ‫ד‬
‫תרוםות וםעשרוח ן א חרוסה‬ ‫ד א להם‪.‬‬ ‫‪ 82‬להן |‬ ‫ך סן א בבית‪.‬‬ ‫בין |‬ ‫ך ולוייס‪.‬‬ ‫‪ 81‬ולוים |‬ ‫כ חסר‪.‬‬
‫לא‬ ‫א ישרי‪.‬‬ ‫ישראל ן‬ ‫א את‪.‬‬ ‫ואת ן‬ ‫ד שנאסר‪.‬‬ ‫‪ 83‬שנ׳ |‬ ‫ך ל ‪.‬‬
‫י‬ ‫א‬ ‫‪,‬ל‪ ,‬ן‬ ‫א‬ ‫נ ת נ ו י‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫נ ת נ ן‬ ‫וסעשר‪.‬‬
‫א יותר‪.‬‬ ‫יתר ן‬ ‫ב ד פתוח‪.‬‬ ‫א חסר•‬ ‫‪ 84‬א ס ר ה׳ צבאוח ן‬ ‫־ א ואום׳‪.‬‬ ‫ו א ם‬ ‫ד‬ ‫׳ ן‬ ‫ו א ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫תחללו ן‬
‫שבקשו ן א שביקשו‪.‬‬ ‫ך א אזן‪.‬‬ ‫ן‬ ‫ץ‬ ‫א‬ ‫ך וםעשרותיהן‪.‬‬ ‫‪ 85‬וסעשרותן |‬ ‫ד אץ א אינה‪.‬‬ ‫™‪| 1‬‬

‫שהרי א ץ ב ע ה י ב נותן לו כ ל ו ם ‪ ,‬א ל א ‪ ,‬א ד ר ב א ‪ ,‬ה כ ה ן ה ו א שמוסיף ל ב ע ה ׳ ב בחנם‪.‬‬ ‫‪ .73‬מ ח ל ל וכו׳‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ץ כ א ן מ ר ב ה או מ מ ע ט ב מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬שהרי מ ח י ר ה מ ע ש ר‬ ‫ה ז ו ל וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .74-73‬ל מ ק ו ם‬
‫ל ה פ ר י ש מן‬ ‫ו ב מ ע ש ר ו ת אינו צ ר י ך‬ ‫מ ע ל ה ואינו מ ו ר י ד ‪ ,‬ו א ץ אנו ה ו ל כ י ם א ל א א ח ר ה מ ד ה ‪.‬‬ ‫אינו‬
‫ו ט ו ל וכוי‪.‬‬ ‫‪.78‬ב ו א‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬לויים‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫ח ב י ר ין‬ ‫‪.77‬ש נ י‬ ‫ו ע י ץ בבה־א‪.‬‬ ‫המוקף‪.‬‬
‫ו נ ו ט ל וכו׳‪ .‬שהרי בן י ה ו ד ה י מ כ ו ר‬ ‫‪.79‬וחוו ר‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ו א מ ז כ ה ל ו א ת ה מ ע ש ר במקומו‪.‬‬
‫מ ל י ל א ת ה ס י ר ו ת שלו יותר בזול‪ ,‬מסני שהוא אכםנאי‪ ,‬ו צ ר י ך לעזוב א ת המקום‪ .‬ואינו כ ד א י לו‬
‫כלומר‪ ,‬זאץ הכהן מברך ע ל אכילתן‬ ‫‪.82‬ח ו ל י ן ‪.‬‬ ‫ל ט ל ט ל א ת ו א ת הסירות ב ח ז ר ה למקומו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬משעת‬ ‫ה ן וכוי‪.‬‬ ‫‪.83‬כ ב ר‬ ‫ה מ צ ו ת <על א כ י ל ת ת ר ו מ ה ‪ ,‬וכדומה(‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫ברכת‬
‫‪ .84‬י ת ר ע ל כ ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ת ר ו מ ה מ ח ו ל ל ת מ ש ע ת‬ ‫נתינה ב ע ד הסיוע‪ ,‬ו ל א קיים מ צ ו ת נתינה‪.‬‬
‫ה ס ר ש ה ‪ ,‬ו א ס י ל ו מ צ ו ת ה מ ר ש ה ל א קיים‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ה‬ ‫‪92‬‬

‫צריכין להפריש תרומה‪ ,‬ועליהן אמ׳ הכתו׳ ר א ש י ה ב ש ח ד י ש פ ט ו‬

‫‪,‬‬
‫ו כ ה נ י ה וגו ‪ .‬לפיכך הביא עליהן המקום שלש פורעניות כעד שלש עבירות‪,‬‬
‫שנא׳ ל כ ן ב ג ל ל כ ם צ י ו ן ש ד ה ת ח ר ש ‪ .21 .‬מעשרץ משל ישראל‬
‫על של גרם ומשל גרם ע ל ש ל י ש ר א ל ‪ ,‬ו מ ש ל י ש ר א ל ע ל ש ל כ ו ת י ‪ ,‬ו מ ש ל כ ו ת י‬

‫שמע׳‬ ‫ע ל ש ל י ש ר א ל ‪ ,‬ומן ה כ ל ע ל ה כ ל ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ‪ .‬ר ׳ י ה ו ד ה ו ר ׳ י ו ס י ו ר ׳‬ ‫‪90‬‬

‫על‬ ‫כותי‬ ‫ע ל ש ל גוים‪ ,‬ו ש ל‬ ‫י ש ר א ל ‪ ,‬ו ש ל גוים‬ ‫ע ל של‬ ‫ישראל‬ ‫מעשרין של‬ ‫אומ׳‬

‫כ ו ת י ‪ ,‬א ב ל ל א מ י ש ר א ל ע ל ש ל גוים ו ע ל ש ל כ ו ת י ‪ ,‬ו ל א מ ה ן ע ל ש ל י ש ר א ל ‪.‬‬ ‫של‬

‫את‬ ‫ושאלתי‬ ‫ובאתי‬ ‫טבלים‬ ‫פירות‬ ‫לי‬ ‫שנתערבו‬ ‫מעשה‬ ‫שזורי‬ ‫שמע׳‬ ‫ר׳‬ ‫א׳‬ ‫‪.22‬‬
‫‪7‬‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬
‫ר׳ א ל י ע ז ר אומ׳‬ ‫"ר ע י ר ו ת מ ן ה ש ו ק ו ע ש ר ע ל י ה ן ‪.‬‬ ‫ק‬ ‫' ^‬ ‫טרפין׳‬ ‫ר'‬

‫ב ש ל כ ו ת י ם ‪ ,‬כ ש ם שעשו פ י ר ו ת י ש ר א ל ד מ א י א ח ר ר ו ב ן ‪ ,‬אין מ ע ש ר י ן מ ז ה ע ל ז ה ׳‬ ‫‪95‬‬

‫ר ב ן שמעון בן‬ ‫‪.23‬‬ ‫ע ל זה‪.‬‬ ‫מ ע ש ר י ן פ י ר ו ת כ ו ת י ד מ א י ‪ ,‬ואין מ ע ש ר י ן מ ז ה‬ ‫כך‬

‫‪ «8‬מעשרין‬ ‫י‪/‬‬ ‫ז ׳‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫‪3‬‬‫‪y‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ב‬ ‫‪v‬‬ ‫‪/‬‬ ‫לי י א‬
‫ו מ‬ ‫‪5 3‬‬ ‫‪ «7‬ל פ י כ ן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל; בבלי ש נ ח קל״ע אי‪ .‬ועיין‬
‫‪ »°‬ר׳ יהודה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ה רה״כו‪,‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬בבלי מנחות ס״ו ב ‪ /‬ועיין במשכ׳ כאן פ״ה מ״נו‪.‬‬
‫ר׳ שמע׳ שזורי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״ע‪ ,‬כ״ד‬ ‫כ״ד ע״ד; גיעין שפ״ד‪ ,‬מ״ו ע״ב; בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬
‫« כשם שעשו‬ ‫«» ר׳ אליעזר ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ה מ״נו‪.‬‬ ‫סע״ד; בבלי מכחוח ל״א א ‪/‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬יפוש׳ פ״ה סה״נו‪ ,‬כ״ה ע״א‪.‬‬

‫ד א הכתוב‬ ‫אס׳ הכתו׳ |‬ ‫ועליהן ן א ועליהם‪.‬‬ ‫תרוסה | ד תרוסה ]משלהן[‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪ 86‬להפריש ן א םשלם‪.‬‬
‫הביא עליהן‬ ‫א וני‪.‬‬ ‫ונו׳ ן‬ ‫‪ 87‬וכהניה ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ד א ישסוטו‪.‬‬ ‫ישפטו |‬ ‫בשחד ן א בשוחד‪.‬‬ ‫אופר ) א אוס׳>‪.‬‬
‫ד א שגי׳‬ ‫‪ 88‬שנא׳ |‬ ‫ד א עבירוח ]שבידם[‪.‬‬ ‫עבירוח |‬ ‫א ני‪.‬‬ ‫שלש ן‬ ‫א הקביה סביא עליהם‪.‬‬ ‫הםקום ן‬
‫‪1‬‬
‫‪ 89‬ע ל של ישראל וכו׳ | סכאן ואילך ע ד חרופוח פ־ב שורה ‪4‬‬ ‫ד סחוס‪.‬‬ ‫חחרש | ד א החרש ]וגו׳ ) א וגי([•‬
‫ח ס ר ב ב ‪ ,‬והדפסחי עיפ א ‪ .‬וםכאן ע ד סוף ה פ ר ק כתוב ב א ב כ ל סקום ‪.‬ישר׳ י ‪.‬סישר׳ י וכו׳‪ ,‬בסקום ‪.‬ישראל• ‪.‬טישראל י‬
‫ד שםעון•‬ ‫שסע׳ |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 90‬של |‬ ‫ד מחיים <ב'פ>‪.‬‬ ‫כותי |‬ ‫וכו׳ )חוץ סשורה ‪ 103‬שאף שם‪ :‬בישראל(‪.‬‬
‫טישראל |‬ ‫ד כותיים‪.‬‬ ‫‪ 92‬כותי |‬ ‫ד וםשל כותיים‪.‬‬ ‫ושל כותי |‬ ‫ד וסשל נוים‪.‬‬ ‫ושל מים |‬ ‫ד םשל‪.‬‬ ‫‪ 91‬של |‬
‫ד ו ל א סשל מים ע ל ישראל ולא סשל כותים ע ל ישראל ו ל א סשל ישראל‬ ‫ו ע ל ‪ . . .‬ישראל |‬ ‫ד ןסשל[ ישראל‪.‬‬
‫ך לו ‪ . . .‬טבלין•‬ ‫לי ‪ . . .‬טבלים ן‬ ‫ד א ט ד ר ב י שטעון שחורי‪.‬‬ ‫‪ 93‬א׳ ר׳ שטע׳ שזורי |‬ ‫ע ל של כותיים‪.‬‬
‫אין | ד ואין•‬ ‫ד ]אף ן טשל כותי‪.‬‬ ‫‪ 08‬בשל כותים |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אום׳ |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫לך |‬ ‫ד אסר•‬ ‫‪ 94‬ואט׳ |‬
‫ד א סתום‪.‬‬ ‫זה |‬ ‫ד עשו פירו׳ כותים ודאי ]אחר רובן ן‪.‬‬ ‫‪ 96‬סעשרין פירות כותי דסאי |‬

‫‪ . 8 6‬ל ה מ ר י ש ת ר ו מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ת ר ו מ ה חוזרת ל ט ב ל ה ‪ ,‬ו י צ ט ר ך ה כ ה ן ל ה מ ר י ש ת ר ו מ ה‬

‫ע ל י ה ‪ ,‬ו ל ת ת ה ל כ ק א ח ר ‪ ,‬כ ד ק כ ה ן שקנה מירות ל א ח ר גמר מ ל א כ ה )משנה ס א ה ססיא(‪ .‬ועיין‬
‫‪.87‬ש ל ש ס ו ר ע נ י ו ת וכוי‪ .‬ש ד ה ת ח ר ש ‪ ,‬ע י ץ ‪ ,‬ו ב מ ו ת י ע ר ‪ ,‬כננד ש ח ד ‪ ,‬מ ח י ר ‪ ,‬ו כ ס ף‬ ‫בבה״א‪.‬‬
‫‪ .89‬ע ל ש ל נ ו י ם וכוי‪ .‬ר י מ ס ו ב ר ש א ץ ק נ ץ לנוי באיי ל ה מ ק י ע מ י ד י מ ע ש ר ‪ ,‬ו ל מ י כ ך‬ ‫)רשיי(‪.‬‬
‫ע ל ש ל י ש ר א ל וכוי‪ .‬מ כ א ן ו א י ל ך ע ד תרומות ס י ב היו הנוסח ה ו א מ כ י י ע ‪,‬‬ ‫מידותיו ט ב ל ו ד א י ‪.‬‬
‫‪ .90‬ו מ ‪7‬‬ ‫ש ל כ ו ת י וכוי‪ .‬מסני שכותי א מ ו מ ע ש ר מ ה שהוא מ ו כ ר ‪.‬‬ ‫ובכייו ח ס ר י ם כ א ן כ מ ה ד ס י ם ‪.‬‬
‫ה כ ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מנוים ע ל ש ל כותים ומכותים ע ל ש ל נוים‪ ,‬מ י ש ר א ל ע ל ש ל י ש ר א ל וכוי‪ ,‬מסני‬
‫‪ . 9 2‬ו ע ל ש ל כ ו ת י וכוי‪ .‬מםני שהם נרי אריות‪ ,‬ו מ ס ו ר י ם מן ה מ ע ש ר ו ת‬ ‫ש כ ו ל ם חייבים במעשרות‪.‬‬
‫‪ .93‬ט ב ל י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ט ב ל ו ד א י ב ר ו ב ח ו ל ץ ‪ ,‬ו מ ד א ו ר י י ת א ב ט ל ב ר ו ב ‪.‬‬ ‫מדאורייתא‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .95‬א ח ר ר ו ב ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬רובן מ ע ש ר ץ ‪ ,‬ו ל מ י כ ך א ץ מ ע ש ר ץ מ ז ה ע ל זה‪ ,‬ש מ א ה א ח ד‬ ‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫ה ו א ‪ p‬ה ר ו ב והשני ‪ p‬המיעוט‪ ,‬או ל ה מ ך ‪ .96 .‬כ ך מ ע ש ר י ן וכוי‪ .‬צ י ל כני׳ ד ‪ :‬כ ך עשו םירו׳ כותים ו ד א י‬
‫א ח ר רובן‪ ,‬ו א ץ מ ע ש ר ץ וכוי‪ .‬ו כ י ה בירושלמי‪ .‬ומירושו ש א ף שעשו מידות כותי ו ד א י ‪ ,‬אינו א ל א מ ח מ ת שאנו‬
‫ה ו ל כ י ם א ח ר ה ר ו ב ‪ ,‬ו ר ו ב ם מ ו כ ר י ם מ ה שייחדו מ ת ח י ל ה לשם מ כ י ר ה ‪ ,‬ו ה ם אינם מ ע ש ר י ם מ ה שהם מ ו כ ר י ם ‪.‬‬
‫ו ל ם י כ ך א ץ מ ע ש ר ץ מ ז ה ע ל זה‪ ,‬ממני שאנו חוששים שמא ה א ח ד ה ו א ‪ p‬ה ר ו ב ‪ ,‬והשני ה ו א ‪ p‬ה מ י ע ו ט )שחשב‬
‫מ ת ח י ל ה ל א כ י ל ה ועישר‪ ,‬מ מ ל ך אח״כ למוכרו(‪ ,‬ו כ מ ו שאמרנו ל ע י ל ל ע נ י ץ ד מ א י ‪.‬‬
‫‪93‬‬ ‫דמיי פ״ה‬
‫ג מ ל ׳ או׳ א ף ב מ ק ו ם שעשו פ י ר ו ת כ ו ת י ד מ א י ‪ ,‬כגון י ר ק ש ל כ פ ר עותני‪ ,‬מ ע ש ר‬
‫ב מ ה ד ב ר י ם א מ ו ר ׳ ב ל ו ק ח מן ה ש ו ק ‪,‬‬ ‫מ ה ן ע ל ה ט ב ל ‪ ,‬א ב ל ל א מן ה ט ב ל ע ל י ה ן ‪.‬‬
‫בהם דמאי‪.‬‬ ‫ב מ ו צ א פ י ר ו ת ל ת ו ך ב י ת ו ‪ ,‬א ו ש ש י ל ח ל ו ח ב י ר ו פ י ר ו ת ‪ ,‬נוהג‬ ‫אבל‬
‫‪1 0 0‬‬
‫מ ע ש ה שנכנסו רבותינו לעיירות של כותים‬ ‫‪ .24‬ר ׳ ש מ ע ׳ או׳ ש ל ש גזירות ב ד מ א י ‪.‬‬
‫אמ׳ לו רבן‬ ‫ש ע ל י ד ה ד ר ך ‪ ,‬ה ב י א ו ל פ ג י ה ם י ר ק ‪ ,‬ק פ ץ ר ' ע ק י ב א ועישרן ו ד א י ‪.‬‬
‫ג מ ל י א ל ה י א ך מ ל א ך ל י ב ך ל ע ב ו ר ע ל ד ב ר י ח ב י ר י ך ‪ ,‬א ו מי גתן ל ך ר ש ו ת ל ע ש ר ‪.‬‬
‫א׳ לו ת ד ע ש ק ב ע ת ה‬ ‫א׳ ל ו וכי ה ל כ ה ק ב ע ת י ב י ש ר א ל ‪ ,‬א׳ לו י ר ק שלי עישרתי‪.‬‬
‫ו כ ש ב א ר ב ן ג מ ל י א ל ביגיהם ע ש ה ת ב ו א ה‬ ‫בישראל שעישרתה ירק שלך‪.‬‬ ‫הלכה‬
‫‪5‬‬
‫ו כ ש ח ז ר ר ב ן שמעון ב ן ג מ ל ׳‬ ‫כ ל פ י ר ו ת י ה ם וודאי‪.‬‬ ‫‪ !°‬וקיטנית ש ל ה ן ד מ א י ‪ ,‬ושאר‬
‫‪ .25‬ע צ י ץ נ ק ו ב ח י י ב ב מ ע ש ר‬ ‫ב י נ י ה ם ר א ה ש נ ת ק ל ק ל ו ועשו כ ל פ י ר ו ת י ה ן ו ד א י ‪.‬‬
‫מ ד מ ע ת ואין חייבין ע ל י ה ח ו מ ש ‪.‬‬ ‫אינה‬ ‫ותרומתו‬

‫פירקא‬ ‫סליק‬

‫‪ 4‬״ עשה חבואה ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל פ״א שו׳ ‪.32‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪2 5‬‬ ‫י ״ ח ד ע ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל ברכות פ״א שר‬
‫עליז נקוב ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ כלאים ספ״ז‬ ‫פירוחיהן ודאי‪ .‬מ ס ׳ כותים פ״א ה״ו הול׳ היגר‪ ,‬עמי ס״ב‪.‬‬
‫׳‬

‫ל״א ע״א; חלה פ״ב סה״ב‪ ,‬כ׳יח ננ׳יג‪ .‬ועיין פ״ה מ״י‪.‬‬

‫ן‬ ‫של כ פ ר‬ ‫ד הכותי‪.‬‬ ‫כותי |‬ ‫ד בסקר‪.‬‬ ‫בםקום |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אף |‬ ‫ד גסליאל אוסר‪.‬‬ ‫ז־ נפל׳ אי־ |‬
‫»» בסוצא פירות ל ת ו ך ן‬ ‫ד בד־א‪.‬‬ ‫כ ס ה וכו־ |‬ ‫)ב‪-‬מ>‪.‬‬ ‫ד הטבלין‬ ‫‪8‬־ ה ט ב ל |‬ ‫ד שבכפר‪.‬‬
‫‪ !00‬שסע־‬ ‫ד א סתום‪.‬‬ ‫דסאי |‬ ‫ד בהן‪.‬‬ ‫בהם |‬ ‫ד חברו‪.‬‬ ‫חבירו |‬ ‫ד הםוציא פי׳ בחוך‪.‬‬
‫ד לעיירו­‬ ‫לעיירות של כוחים |‬ ‫ד שנתכנסו‪.‬‬ ‫שנכנסו ן‬ ‫ד נזרו״‪.‬‬ ‫נזירות |‬ ‫ד שסעון אס־‪.‬‬ ‫אי׳ |‬
‫ד אמר•‬ ‫|‬ ‫אס׳‬ ‫ד ועשרו‪.‬‬ ‫ועישרן |‬ ‫והביאו‪.‬‬ ‫ד הירדן‬ ‫הביאי |‬ ‫‪ 101‬ה ד ר ך‬ ‫כותיים‪.‬‬ ‫ת‬
‫‪1 0 2‬‬
‫ד אסר‪.‬‬ ‫‪ !03‬א׳ |‬ ‫ד חבריך‪.‬‬ ‫חביריר |‬ ‫לבך‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ליבך |‬ ‫ןעקיבאן‪.‬‬ ‫ד גמליאל‬ ‫גמליאל |‬
‫‪ 104‬בישראל ן‬ ‫ד ןלךן שקבעת‪.‬‬ ‫שקבעתה |‬ ‫ד אסר‪.‬‬ ‫א׳ |‬ ‫ך עשרתי‪.‬‬ ‫עישרתי |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫׳ לי |‬ ‫א‬

‫חבואהן‬ ‫ך כשהלך ‪ . . .‬לביניהן‪.‬‬ ‫וכשבא ‪ . . .‬ביניהם |‬ ‫ד שעשרתה‪.‬‬ ‫שעישרתה ‪I‬‬ ‫בי״׳•‬ ‫א‬
‫וכשחזר‬ ‫ד סירותיהן ודאי‪.‬‬ ‫סירותיהם וודאי |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫שלהן |‬ ‫ך וקטניר‪.‬‬ ‫־‪ 10‬וקיטנית ן‬ ‫ד תבואות‪.‬‬
‫בטעשר ן‬ ‫ד לביניהן וראה שנתלקלו עשה‪.‬‬ ‫‪ 108‬מ י ה ם ר א ה שנתקלקלו ועשו |‬ ‫־ ‪.‬‬‫נ‬ ‫ש ח ז ר ר‬ ‫ד כ‬ ‫רבן שםעון בן נסל־ |‬
‫ד עליהן‪.‬‬ ‫עליה |‬ ‫ד תרומתן ואין סדםעות‪.‬‬ ‫‪ 107‬ותרוסתו אעה ס ד ם ע ת |‬ ‫ד בםעשרות‪.‬‬

‫ה ט ב ל וכו׳‪ .‬נ ר א ה שצ‪-‬ל‪:‬‬ ‫על‬ ‫‪.98‬מהן‬ ‫ממני שחוקתן מ י ש ר א ל מן הגליל‪.‬‬ ‫‪ .97‬כ ס ר ע ו ת נ י ו כ ו ׳‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ו ו ק א ב ה ם עשו מירות כותי וודאי‪.‬‬ ‫ה ש ו ק וכו׳‪.‬‬ ‫מן‬ ‫בלוקח‬ ‫מ י ! ע ל י ק ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .101‬ה ד ר ך ‪.‬‬ ‫צ״ל• ב מ ו צ י א סירות מ ת ו ך ביתו‪ ,‬כ ל ו מ ד ‪ ,‬מ ס י ר ו ת שכנסן ל א כ י ל ה ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .99‬ב מ ו צ א‬
‫‪ . 1 0 2‬ר ש ו ת וכו׳‪ .‬ר״נ ס ב ר שריע עישר ע ל כ ל ה י ר ק שהביאו ל ס נ י ה ם ‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מיהודה לנליל‬
‫‪3‬‬
‫שאינו‬ ‫ציל‪ :‬ע צ י ץ‬ ‫נ ק ו ב וכר‪.‬‬ ‫‪06‬ו‪.‬עציץ‬ ‫שמא צ־ל‪ :‬ו ה ל ו א י ר ק וכו׳‪.‬‬ ‫י ר ק וכו׳‪.‬‬ ‫לו‬ ‫‪°‬י‪-‬א׳‬
‫נ ק ו ב וכוי‪ ,‬כני׳ ב ע ל כמוימ כאן‪ ,‬ו כ י ה בירושלמי‪ ,‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ו‬ ‫‪94‬‬

‫ו׳[‬ ‫נפרק‬

‫א מ ׳ ר ב ן שמעון ב ן ג מ ל י א ׳ מ ה‬ ‫ה מ ק ב ל ש ד ה מן הגוי‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫החולק‬ ‫‪.2‬‬ ‫ח ו ל ק ונותן ל ו ב פ נ י ו ‪.‬‬ ‫אלא‬ ‫ל ע ש ר פירותיו‪,‬‬ ‫י ר צ ה הגוי ש ל א‬ ‫אם‬
‫ר ׳ שמעון או׳ ת ו ר ם ונותן ל ו ‪ ,‬ל פ י כ ך א ם ח ז ר הגוי‬ ‫ש ד ה מן הנוי‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫ש כ ר מ מ נ ו ש ד ה ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬ ‫ונתגייר‪ ,‬א ו ש מ כ ר ל י ש ר א ל ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫ה ח ו כ ר ש ד ה מן ה נ כ ר י ‪,‬‬ ‫כפירות‪.‬‬ ‫חוכר‬ ‫במעות‪,‬‬ ‫שוכר‬ ‫לחוכר‪.‬‬ ‫‪ 5‬מ ה בין ש ו כ ר‬
‫ל פ י כ ך א ם חזר י ש ר א ל ו ל ק ח ה ממנו‪ ,‬או ש מ כ ר ו של י ש ר א ל ‪,‬‬ ‫ונותן ל ו ‪.‬‬ ‫מעשר‬
‫ושוקל ל א ו צ ר ‪.‬‬ ‫‪ .3‬ה ח ו כ ר ש ד ה מן ה כ ו ת י ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬ ‫ח ו ז ר ונוהנ ב ו ד מ א י ‪.‬‬
‫‪ .4‬ל א י א מ ר י ש ר א ל לגוי‪ ,‬ו ל כ ו ת י ‪ ,‬ו ל מ י שאינו‬ ‫ל ק י ט ר ו ן ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬ ‫שוקל‬
‫נ א מ ן ע ל ה מ ע ש ר ‪ ,‬ה י ל ך מ א ת י ם זוז ו ש ק ו ל ת ח ת י י מן ה א ו צ ר ‪ ,‬א ל א א ו מ ר ל ו פ ט ר י נ י‬
‫וכן ל א י א מ ר א ד ם ל ח ב י ר ו ה י ל ך מ א ת י ם זוז ו פ ו ל ת ח ת י י ל א ו מ נ ו ת ‪.‬‬ ‫‪ 10‬מן ה א ו צ ר ‪.‬‬
‫ת ו ר ם ונותן‬ ‫מישראל‪,‬‬ ‫שדה‬ ‫המקבל‬ ‫‪.5‬‬ ‫ל ו פ ו ט ר י נ י מן ה א ו מ נ ו ת ‪.‬‬ ‫אומ׳‬ ‫אלא‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה או׳ א ם נתן ל ו מ א ו ת ה ש ד ה ו מ א ו ת ו‬ ‫ר ׳ מ א י ר א ו מ ׳ מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬ ‫לו‪.‬‬

‫מה א ם ירצה וכו׳‪ .‬ילוש׳ רפ״ו‪ ,‬כ״ה ע״א‪.‬‬ ‫! המקבל וכו׳‪ .‬עיין במשנתנו לפ״ו‪.‬‬
‫‪ 8‬לא יאמר‬ ‫״א‪.‬‬ ‫ה ע‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫׳‬ ‫‪ < ^ /‬״ן ״ א‬
‫ה‬ ‫פ‬ ‫ו כ ן‬ ‫ו כ כ‬ ‫‪ 5‬ש‬ ‫‪ 3‬ל פ י כ ן וכו׳‪ .‬עיין ילוש׳ פ״ו ה״ב‪ ,‬כ״ה ע״‪.3‬‬
‫‪7‬‬
‫״ המקבל וכו ‪.‬‬ ‫‪ !0‬וכן לא וכו׳‪ .‬ילוש׳ הנ״ל‪.‬‬ ‫וכו׳‪ .‬ילוש׳ ספ״ו כ״ו ע״א‪ ,‬בבלי ע״ז ע״א א׳‪.‬‬‫׳‬

‫ילוש׳ ב״מ פ״נו ה״ז‪ ,‬י״ב ע״א‪ .‬ועיין בילוש׳ כאן פ״ו ה״ב כ״ה ע״ב )בנוסח הלש״ס( ובמשנתנו לפ״ו‪.‬‬
‫‪ !2‬ל׳ יהודה וכו׳‪ .‬משנ׳ פ״ו מ״א‪.‬‬

‫‪ 4‬לישראל ‪I‬‬ ‫ך אום׳‪.‬‬ ‫‪ 3‬אוי |‬ ‫ד הגר ]הזהן‪.‬‬ ‫‪ 2‬הגר |‬ ‫ד א ם ר רשבינ‪.‬‬ ‫‪ 1‬אם׳ ‪ . . .‬גםליא׳ |‬
‫‪ 6‬שסברו של ישראל |‬ ‫ד השוכר ‪ . . .‬והחוכר ‪ . . .‬החובר‪.‬‬ ‫‪ 5‬שוכר ‪ . . .‬חוכר ‪ . . .‬החוכר |‬ ‫ך לישרי‪.‬‬
‫לאוצר |‬ ‫ד נוהג בה‪.‬‬ ‫ונוהג בי |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 7‬חחר |‬ ‫א של ישרי‪.‬‬ ‫של ישראל ן‬ ‫ד שסכרה לישראל אחר‪.‬‬
‫חחחיי |‬ ‫ד הםעשרוח‪.‬‬ ‫‪ 8‬הםעשד |‬ ‫א ישרי‪.‬‬ ‫ישראל [‬ ‫ך לקטרון‪.‬‬ ‫‪ 8‬לקיטרין |‬ ‫ד ואוצר‪.‬‬
‫ך ל ח ב ר ו ‪ . . .‬טאחי׳ ‪ . . .‬וכול חחתי•‬ ‫‪ 10‬לחבירו ‪ . . .‬סאתיט ‪ . . .‬ופול ח ח ת ״ |‬ ‫ד פוטרני‪.‬‬ ‫פטריני |‬ ‫ד תחתי‪.‬‬
‫ד אוטר םעש׳‪.‬‬ ‫‪ 12‬אוט׳ טעשר |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫האוםנות |‬ ‫ך אופר לו פוטתי‪.‬‬ ‫‪ 11‬אום׳ לו פוטריני ן‬
‫ד טאות׳ השדה‪.‬‬ ‫טאותה שדה |‬ ‫ד יהוד׳ אוטר‪.‬‬ ‫יהודה אי׳ |‬

‫‪ . 3 - 2‬ה ת ו ל ק ש ד ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬ ‫‪ .2‬א ל א ח ו ל ק וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ונותן לו א ת ח ל ק ו ט ב ל ‪.‬‬

‫ה מ ח ל ק ש ד ה של שותפות ע ם הנוי‪ ,‬נותן לו ח ו ל ץ מתוקנץ לגוי‪ ,‬מםני שאץ ב ר י ר ה ‪ ,‬וחיישינן שמא נ מ ל ח ל ק ו‬
‫‪ .3‬ת ו ר ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ואמו מעשר‪ ,‬מפני שיש ב ר י ר ה ‪ ,‬א ב ל חייב ל ת ר ו ם ׳‬ ‫לגוי‪ ,‬ת מ צ א מ ו כ ר ט ב ל י ם לגוי‪.‬‬
‫ל מ י כ ך וכוי‪ .‬מ א ח ר שישראל אינו‬ ‫מפני שאי א פ ש ר לגורן שתיעקר א ל א א ם כן נ ת ר מ ה ת ר ו מ ה ג ד ו ל ה ‪.‬‬
‫‪ .4‬ו נ ו ת ן ל ו ‪ .‬ש כ ר ‪ .‬ה מ ל י ם ‪.‬ונותן לוי הן באשגרה מ ש א ר‬ ‫מעשר‪ ,‬הרי ה ת ב ו א ה ב ח ז ק ת ט ב ל ל מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫‪ .6‬ו ל ק ח ה מ מ נ ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהישראל ה ח ו כ ר חזר וקנה א ת‬ ‫ה ה ל כ ו ת כאן‪ ,‬כפירוש המטרשים‪.‬‬
‫ת ב ו א ת ה ח כ י ר ה ששלם לו‪ ,‬או שהגוי מ כ ר אותה ה ת ב ו א ה ל י ש ר א ל א ח ר ‪ ,‬מ ע ש ר הקונה ד מ א י ‪ ,‬מפני החשש‬
‫‪ . 7‬ו ש ו ק ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬והשוקל ל א ו צ ר ה מ ל ך א ת ה מ ם ‪.‬‬ ‫שמא ה ח ל י פ ה במידותיו‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 8‬ל ק י ט ר ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל מ ק י ד ש מ ח ל ק א ת צ ר כ י ה מ ז ץ ל צ ב א ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪ .9 .‬מ ן ה א ו צ ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬
‫ל א ו צ ר ה מ ל ך ‪ ,‬מפני שנראה כאילו פ ו ר ע בשליחותו‪ .‬ובגוי יש לחשוש שמא י פ ר ע ביץ נ ס ך ‪ ,‬ו נ ר א ה כ א י ל ו ניחא‬
‫‪,‬‬
‫ט ט ר י נ י וכוי‪ .‬וזה מותר‪ ,‬מפני שכוונת היהודי שיפייס ע ל י ו‬ ‫ל י ה ל י ש ר א ל שישלם בייט ‪ ,‬ו ר ו צ ה בקיומו‪.‬‬
‫‪ . 1 0‬ו פ ו ל ת ח ת י י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שימול תחתיו לאומנות ה מ ל ך ‪ ,‬והכוונה‬ ‫ב ד ב ר י ם ‪ ,‬או שישלם ב מ ע ו ת ‪.‬‬
‫‪ . 1 1‬ה מ ק ב ל ש ד ה וכוי‪ .‬כ ת ב ו‬ ‫לאנגריות שהיתר‪ ,‬ה מ ל כ ו ת מ ט י ל ה ע ל ב ע ל י נ כ ס י ם ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫הראשתים ש ה מ ק ב ל כ א ן סירושו ה ח ו כ ר ‪ .‬ו מ ד י נ א צ ר י ך ל ש ל ם פירות מעושרים‪ ,‬א ל א ש ה ק ל ו ע ל ח ו כ ר‬
‫מ י ש ר א ל שיתן לו ט ב ל ל מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ויסמוך ע ל ה ב ע ל י ם שהם יעשרו‪ .‬א ב ל ר־מ ה ע מ י ד ו ע ל ל ץ ת ו ר ה ‪.‬‬
‫‪95‬‬ ‫דמיי פ׳׳ו‬
‫המין‪ ,‬ת ו ר ם ונותן ל ו ‪ ,‬ו א ם מ ש ד ה א ח ר ת נתן ל ו ‪ ,‬וממין א ח ר ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪ .‬ו ח כ מ ׳‬
‫א ם מ א ו ת ה ש ד ה נתן ל ו ‪ ,‬בין ממין א ח ר בין מ א ו ת ו המין‪ ,‬ת ו ר ם ונותן ל ו ‪,‬‬ ‫אומ׳‬
‫‪1 5‬‬
‫קיבל‬ ‫ו א ם מ ש ד ה א ח ר ת נתן ל ו ‪ ,‬בין מ א ו ת ו ה מ י ן בין ממין א ח ר ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫ע ל הגורן‬ ‫מ מ ק ו ם שחולקין‬ ‫ל ת ת ל ו פ י ר ו ת בגורן‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬ ‫זרע‬ ‫הימנו‬
‫ק י ב ל ממגו מ ע ו ת ל י ת ן ל ו פ י ר ו ת לגורן‪ ,‬ה כ ל מ ו ד י ם ש מ ע ש ר‬ ‫ח ו ל ק ל ו ב פ ג י ו שיויו‪.‬‬
‫‪ .6‬י ש ר א ל ש ק י ב ל מ ח ב י ר ו ש ד ה ו ל ק צ ו ר כ ש ה ו א ש ב ל י ן ‪ ,‬כ ר מ ו ל ב צ ו ר‬ ‫ונותן ל ו ‪.‬‬
‫שדהו ל ק צ ו ר בחיטין‪ ,‬כ ר מ ו‬ ‫ב ע נ ב י ם ‪ ,‬זיתיו ל מ ס ו ק ב ז י ת י ם ‪ ,‬נותן ל ו כ מ ו ת שהן‪.‬‬
‫‪2 0‬‬
‫‪ .7‬ה ע י ד ר ' יוסי ב ן ה מ ש ו ל ם‬ ‫ל ב צ ו ר ביין‪ ,‬זיתיו ל מ ס ו ק בשמן‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫ש א מ ׳ מ ש ו ם נתן א ח י ו שא׳ מ ש ו ם ר ׳ א ל ע ז ר ח ס מ א ‪ ,‬ש ה מ ק ב ל ש ד ה א ב ו ת י ו מן הנוי‬
‫‪ .8‬ח ב ר ו ע ם ה א ר ץ שירשו א ת א ב י ה ן‬ ‫ב ז י ת י ם ‪ ,‬שנותן ל ו כ מ ו ת שהן‪.‬‬ ‫למוסקו‬
‫ע ם ה א ר ץ ‪ ,‬אינו ר ש א י ל ו מ ר ל ו ט ו ל א ת ה ח י ט י ם ש ב מ ק ו ם פ ל ו נ י ‪ ,‬ואני חיטין ש ב מ ק ו ם‬
‫אפלו‬ ‫פ ל ו נ י ‪ ,‬א ת ה יין ש ב מ ק ו ם פ ל ו נ י ואני יין ש ב מ ק ו ם פ ל ו נ י ‪ ,‬ן א ל א ח ו ל ק י ן ב ש ו ה ‪.‬‬
‫‪2 5‬‬
‫כל‬ ‫ח ב ר א ו כ ל א ת היבש ושורף א ת ה ל ח ‪ ,‬מפני שאמרו‬ ‫ח ו ל ק לו בפניו‪,‬‬ ‫חבר‬
‫ירשו א ת א ב י ה ן ח ב ר ‪ ,‬ר ש א י ש י א מ ר ט ו ל א ת ה‬ ‫טהרותיו של עם ה א ר ץ נשרפות‪.‬‬
‫ש ב מ ק ו ם פ ל נ י ואני ה ט י ן ש ב מ ק ו ם פ ל נ י ‪ ,‬א ת ה יין ש ב מ ק ו ם פ ל ו נ י ‪ ,‬ואני יין‬ ‫חטין‬
‫פלוני[‪ ,‬א ף ע ל פ י ש א מ ר ו ח ב ר שמת והניח בנים ח ב ר י ם ועמי ה א ר ץ ‪,‬‬ ‫שבמקום‬

‫•» ישראל שקיבל‬ ‫‪ ! 4—13‬וחכמ׳ אומ׳ ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬כ״ה ע״ב; ב״מ פ״ע ה״ז י״ב ע״א‪.‬‬
‫׳‬

‫‪2‬־ חבל ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ו מ״כו ובילוש׳ שם כ״ה ע״ד‪,‬‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫מ י ‪ /‬ילוש׳ פ״ו ס ה ״ א כ ״‬
‫׳‬

‫‪5‬־ א ת היבש ו כ ו ‪ /‬בבלי חגיגה כ״ה ב ‪/‬‬ ‫ומ״ש בבה״א‪.‬‬

‫כי‪1‬‬ ‫ד אופר‪.‬‬ ‫‪ 14‬אום׳ |‬ ‫י ‪.‬‬ ‫ם‬ ‫ח כ ם‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫וחכם׳ ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫נתן לו ן‬ ‫ך אחר׳‪.‬‬ ‫אחרת )‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫» ואם |‬
‫ק י ב ל | ד קבל•‬ ‫סעשר ן כיה ך‪ .‬א חורם‪.‬‬ ‫אס‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪ 15‬ואם ן‬ ‫‪.‬‬ ‫פ פ ץ‬ ‫ץ‬ ‫ב‬ ‫‪...‬‬ ‫ט א ו ח י‬ ‫ץ‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫‪,‬‬ ‫ט א ו ת ו‬ ‫ץ‬ ‫ב‬ ‫סםץ‪...‬‬
‫לגורן | ד חסר•‬ ‫ק ב ל חיסנו‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ק י ב ל ססנו ן‬ ‫ך חסר‪.‬‬ ‫‪ 17‬שיויו |‬ ‫ד מקום‪.‬‬ ‫ססקום ‪I‬‬ ‫ד ליחן‪.‬‬ ‫•‪ 1‬ל ת ת |‬
‫סשום‬ ‫‪1‬־ שאם־ | ד חסר‪.‬‬ ‫•‪ 1‬בחיטין | ד בחטין‪.‬‬ ‫כשהוא ן ד חסר‪.‬‬ ‫״ ק י ב ל וכו־ | ד שקבל ס ח ב ר ו שדה לקצו׳‪.‬‬ ‫‪1 8‬‬

‫‪ 22‬בזיתים שנותן | ד לזיתים‬ ‫׳‪.‬‬ ‫ח ס מ‬ ‫שא׳ סשום ר׳ אלעזר חסםא | ך שאםד סשס ר׳ אלעזר ןבןן‬ ‫נתן | ד סשם ןרבי[ נחן‪.‬‬
‫‪ 24‬פלוני |‬ ‫ך ל י‪.‬‬
‫נ‬ ‫פ‬ ‫פלוני |‬ ‫ד חטים )ביס>‪.‬‬ ‫חיטים |‬ ‫ך שיאםר‪.‬‬ ‫לוסר |‬ ‫ד אין‪.‬‬ ‫‪3‬־ אינו |‬ ‫״תן‪.‬‬
‫אחסר‪.‬‬ ‫ך‪.‬‬ ‫הושלם ע־פ‬ ‫‪ . . .‬פלוני[ ן‬ ‫‪ 28-24‬ןאלא‬ ‫עיפ>‪.‬‬ ‫יעלני‬

‫‪ . , 6 - 1 5‬ק י ב ל ה י מ נ ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה א ר י ס ש ק י ב ל‬ ‫א ח ר וכר‪ .‬כלומר‪,‬או ממץ אחר ו כ ו ‪.‬‬ ‫‪-13‬וממין‬
‫מ ב ע ה ׳ ב ז ר ע ע ל מנת ל ש ל ם לו א ת ה ז ר ע בשעת הנורן‪ ,‬ה ר י יש כאן ה ל ו א ה ‪ ,‬ו צ ר י ך ל ש ל ם לו ב ע ד ה ו ר ע‬
‫‪ .‬ש ח ו ל ק י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬במקום שאף ב ע ד ה ז ר ע מ ש ל ם לו בגזדן‬ ‫‪ 6‬ו‬ ‫ח י ל ץ מתוקנין‪ ,‬כ מ ו שלוה ממנו‪.‬‬
‫)ואינו ט ו ר ח ל ה ב י א א ת ה ז ר ע ל ע י ר ‪ ,‬כ ד ק ה ל ו א ה שמשלם במקום שלוה(‪ ,‬ה ר י מ ו כ ח שהתנאי היה שיוסיף‬
‫ל ב ע ה ״ ב ב ש כ ר אריכותו א ף א ת ה ז ר ע שלוה ממנו‪ ,‬ו ה כ ל ב כ ל ל תשלומי האריסות‪ ,‬ו ח ו ל ק בםנע‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ה כ ל מ ו ד י ם וכו׳‪ .‬נ ר א ה שציל‪ :‬ב כ ל‬ ‫י • ״ י ו י ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ט ב ל בשיווי ז ר ע ה ח ו ל ץ ש ק ב ל ‪ .‬עיין בבה־א‪.‬‬
‫‪ .18‬מ ח ב י ר ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫מ ק ו ם מ ע ש ר וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ף מ ק ו ם ש ח ו ל ק ץ בגורן‪ ,‬שהרי ה ל ו א ה ב ר ו ר ה היא‪.‬‬
‫כ ש ה ו א ש ב ל י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ש ל ם לו ב ש ב ל י ם ‪ ,‬ו ה י י נ ו ב ת ב ו א ה ש ע ד י ץ ל א‬ ‫מ ח ב י ת גוי‪ .‬ו ע י ץ בבהיא!‬
‫‪ .19‬ש ד ה ו ל ק צ ו ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ק י ב ל ממנו ש ד ה זרועה ו ה ת ח י י ב ל ש ל ם‬ ‫נגמרה מ ל א כ ת ה ל מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫‪ .21‬ש ד ה א ב ו ת י ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א מ י ל ו ב מ ק ב ל ש ד ה אבותיו ‪p‬‬ ‫בטירות שגגמרו מ ל א כ ת ן למעשרות‪.‬‬
‫ב ח ב ר ל ט ה ר ו ת עסיקינן כאן‪,‬‬ ‫ח י ט י ם וכו׳‪.‬‬ ‫אתה‬ ‫‪ .23‬ט ו ל‬ ‫הגיי ל א קנסו בו‪ .‬ו ע י ץ במשנ׳ מיו מ־ב‪.‬‬
‫‪ .24‬ב ש ו ה‪.‬‬ ‫ומוכשר ושאינו מוכשר‪ ,‬ו כ ן ס ו ע ר ו ט מ א ‪ ,‬לגבי ח ב ר כשני מינים הם‪ ,‬ויש כאן ח ל י ס ץ ‪ ,‬ו א ס ו ר ‪.‬‬
‫‪ .26‬ר ש א י ש י א מ ר וכוי‪.‬‬ ‫ו ב פ ץ א ח ד אמרינן ב ר י ר ה ‪ ,‬ו ה ו ב ר ר ה ד ב ר ל מ פ ר ע שזהו ח ל ק ו מ ש ע ה הראשונה‪.‬‬
‫‪ .28‬א ף ע ל מ י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ל א ציוה‬ ‫כ ל ו מ ר מכיוון ש ה כ ל ט ה ו ר ‪ ,‬ה ר ל י ה כ מ ץ א ח ד ‪ ,‬ו י ש ב ר י ר א ‪.‬‬
‫כ ל ו ם ל פ נ י מותו‪ ,‬א ץ מ פ ק י ע י ם ח ל ק ע׳יה‪ ,‬ונוטל ד ב ר י ם א ח ר י ם כנגד ה ט ה ר ו ת ש מ ק ב ל ה ח ב ר ‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ו‬ ‫‪96‬‬

‫‪ .9‬היניח מעשר שיני‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫לחברים‬ ‫ה א ר ץ ‪ ,‬אלא‬ ‫יוריש טהרותיו לעם‬ ‫לא‬

‫אלא‬ ‫שמן‪,‬‬ ‫שעורים‪ ,‬אתה יין ואני‬ ‫ואני‬ ‫אינו רשאי שיאמר לו טול אתה חיטים‬ ‫‪30‬‬

‫לו טול אתה מעות של חיטין ואני מעות של שעורים‪ ,‬אתה מעות של יין‬ ‫אומ׳‬

‫המעשרות שלקחו עירות‬ ‫‪ .10‬חבר ומי שאינו נאמן על‬ ‫ואני מעות של שמן‪.‬‬

‫שעורים‪ ,‬אתה יין‬ ‫לו טול אתה חיטין ואני‬ ‫שירשו או שנשתתפו‪ ,‬רשאי שיאמר‬

‫‪ .11‬לקחו גדיש‬ ‫ואני פירות‪ ,‬שכל ד ב ר שמותר למוכרו דמאי‪ ,‬רשאי לעשות כן‪.‬‬

‫של תבואה ועביט של ענבים ומעוטן של זתים‪ ,‬זה מעשר שלו וזה מעשר שלו‪.‬‬ ‫‪35‬‬

‫זה שהביא שחרי שבלים משלו‪,‬‬ ‫אם לקחו ואחר כ ך שיתפו צ ר י ך לעשר על ה כ ל ‪.‬‬

‫וזה שהביא שחרי שבלים משלו‪ ,‬זה הביא סלי זיתים משלו‪ ,‬וזה הביא סלי זיתים‬

‫משלו‪ ,‬זה הביא סלי ענבים משלו‪ ,‬וזה הביא סלי ענבים משלו‪ ,‬או שבצרו כרמיהן‬

‫ואחד אינו מעשר‪ ,‬המעשר מעשר את שלו ודאי‪,‬‬ ‫לתוך נת אחת‪ ,‬אחד מעשר‬

‫‪ .12‬גר וגוי שירשו את אביהן נוי‪ ,‬רשאי לומר לו טול‬ ‫וחצי חלק חבירו דמאי‪.‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪ .13‬אונקלוס הגר חלק מאחיו‬ ‫אתה צלמים ואני כלים‪ ,‬אתה יין ואני פירות‪.‬‬

‫ירשו מ ר ח ץ ‪ ,‬רשאי שיאמר לו טול‬ ‫החמיר על עצמו‪ ,‬והוליך חלקו לים המלח‪.‬‬

‫בחלקי‪ .‬ישראל וגוי שלקחו בית גוי‪ ,‬אינו רשאי‬ ‫אתה שבת בחלקך‪ ,‬ואני בחול‬

‫‪ 36‬ואח״כ שיהפו וכר‪ .‬עיין ילוש׳ פ״ו סה״י‪ ,‬כ״ה ע״ד‪.‬‬ ‫‪ 32‬חבל וכו‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ו מ״ח‪.‬‬
‫״> גל וגוי וכו‪ /‬משכחכו פ״ו מ״י‪ ,‬והובאה בבבלי קידושין י״ז ב‪/‬‬ ‫שבללו וכו‪ /‬משכ׳ פ״ו מ״ז‪.‬‬ ‫‪3 8‬‬

‫״ שלקחו ביה וכו‪ /‬ילוש׳‬ ‫« אוכקלוס וכו‪ /‬ילוש׳ פ׳ץ שהי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד‪.‬‬ ‫ע״ז ס״ד א‪/‬‬
‫פ״ו להי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד‪.‬‬

‫ד שני‪.‬‬ ‫שיני |‬ ‫ד הניח‪.‬‬ ‫היניח |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫בלבד |‬ ‫ד לחבריי‪.‬‬ ‫לחברים |‬ ‫ד לעטי‪.‬‬ ‫‪ 29‬ל ע ם |‬
‫חיטיןן‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫‪ 31‬אום׳ |‬ ‫ד ואני ]אטול[‪.‬‬ ‫ואני |‬ ‫ד חטים•‬ ‫חיטים |‬ ‫ד אין‪.‬‬ ‫‪ 30‬אינו |‬
‫הםעשרוח |‬ ‫ד סער‪.‬‬ ‫‪ 32‬םעות |‬ ‫ד ]טול ן אתה‪.‬‬ ‫אתה |‬ ‫ד שעורין‪.‬‬ ‫שעורים |‬ ‫ד חטים‪.‬‬
‫‪ 34‬פירות |‬ ‫ד שעורין‪.‬‬ ‫שעורים |‬ ‫ד הטין‪.‬‬ ‫חיטין |‬ ‫ד שיאס׳‪.‬‬ ‫‪ 33‬שיאםר |‬ ‫הסעשרר‪.‬‬ ‫ד‬
‫ד ומעטן‪.‬‬ ‫וםעוטן |‬ ‫ד עביט‪.‬‬ ‫‪ 38‬ועביט |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫כן |‬ ‫ד לעשוי‪.‬‬ ‫לעשות |‬ ‫ד שסן‪.‬‬
‫ד שתפו‪.‬‬ ‫שיתפו |‬ ‫ד לקח‪.‬‬ ‫‪ 86‬לקחי |‬ ‫]אתן‪.‬‬ ‫]אתן ‪ . . .‬םעשר‬ ‫ד סעשר‬ ‫סעשר ‪ . . .‬סעשר |‬
‫זיתים |‬ ‫ד ח׳ הביא שהרי שבלי׳ שלו‪.‬‬ ‫‪ 87‬חה וכי׳ |‬ ‫ד הביא שהרי שבלין שלו‪.‬‬ ‫שהביא וכי׳ |‬
‫ד בחוך‪.‬‬ ‫‪ 39‬לתוך |‬ ‫ד ]אתן כרסיהם‪.‬‬ ‫ברסיהן |‬ ‫ד ענבי׳‪.‬‬ ‫‪ 38‬ענבים |‬ ‫ד הבי׳‪.‬‬ ‫הביא |‬ ‫ד זיחי׳ <ב־פ>‪.‬‬
‫ך צלםין‪.‬‬ ‫‪ 41‬צלסים |‬ ‫ד שיאסר‪.‬‬ ‫לוסר |‬ ‫ד חלקו ]של[ חברו‪.‬‬ ‫‪ 40‬ח ל ק ח ב י ת |‬ ‫ד שאינו‪.‬‬ ‫אימ |‬
‫שיאסר |‬ ‫ד ]אתן הסרחץ‪.‬‬ ‫סרחץ |‬ ‫ד והחסי׳ ‪ . . .‬הוליך‪.‬‬ ‫‪ 42‬החסיר • ‪ . .‬והוליך |‬ ‫ד אנקלוס‪.‬‬ ‫אונקלוס |‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫ואני |‬ ‫א אחה ]סרחץן )ונסחק ‪.‬סרחץ' עיי נקודות(‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 43‬אחה |‬ ‫ד תהא‪.‬‬ ‫טול |‬ ‫ד שיאפ׳‪.‬‬
‫ד אין‪.‬‬ ‫אינו |‬ ‫ד ביתו ]שלן•‬ ‫בית |‬ ‫שלקחו ן כיה ד ‪ .‬א שירשו‪.‬‬ ‫ד וחול‪.‬‬ ‫בחול |‬

‫נ ד י ש וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫‪ .34‬ל ק ח ו‬ ‫‪ .32‬ח ב ר וכוי‪ .‬כ א ן אנו ע ו ס ק י ם ב ח ב ר ל מ ע ש ר ו ת ו ל א ל ט ה ר ו ת ‪.‬‬

‫כלומר‪.‬‬ ‫‪ . 3 5‬ו מ ע ו ס ן וכוי‪.‬‬ ‫ל ק ח ו ע״מ ל ח ל ו ק ‪ ,‬ו מ ה שקנו א ת ה כ ל הוא ממני שועא יותר בוול‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬ומירשו בירושלמי שאם קנו ע״מ ל ח ל ו ק ‪,‬‬ ‫מעשר‬ ‫זה‬ ‫כ ל י שהמתים מ ת ר כ כ י ם בו‪.‬‬ ‫מעטן‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי‪ ,‬ס ה ר י ‪,‬‬ ‫‪ . 3 6‬ש ח ר י וכוי‪.‬‬ ‫אנו אומרים ש מ ק ב ל א ת ח ל ק ו ה מ ד ע לו מ ש ע ה ראשונה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מ ס ס ק החמירו‬ ‫ח ל ק וכוי‪.‬‬ ‫‪.40‬וחצי‬ ‫כ ל י ם שמניחים בו ש ב ל י ם ‪ .‬ואח״כ נ ת ע ר ב ו ‪.‬‬ ‫והם‬
‫א ת ה וכוי‪ .‬וסירשו ב ב ב ל י שירושת הנר א מ ה‬ ‫‪ .41-40‬ט ו ל‬ ‫עליו שיעשר חצי ח ל ק חבירו‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א ל א מ ד ר ב נ ן ‪ ,‬ומן ה ת ו ר ה ל א ירש כ ל ו ם ‪ ,‬ו נ מ צ א ש ל א נתן כננד ירושתו כ ל ו ם ‪ .‬ו ד ו ו ק א ב א ו מ ר כן‪ ,‬ע ד ש ל א‬
‫ב י ת וכוי‪ .‬ומכיוון ש כ ב ר ב א ה ב י ת לרשותו‪ ,‬אינו י כ ו ל ל ו מ ד וכוי‪.‬‬ ‫‪.43‬ש ל ק ח ו‬ ‫לרשותו‪.‬‬ ‫באו‬
‫‪97‬‬ ‫דמיי פ״ו‪ ,‬פ׳׳ז‬
‫לקחו מ ר ח ץ ‪ ,‬אינו‬ ‫שיאמר לו טול אתה צלמים ואני כלים‪ ,‬אתה יין ואני פירות‪.‬‬

‫ואם היתנה עמו במנת כן‬ ‫בחלקי‪.‬‬ ‫בחלקך וחול‬ ‫לו תהא שבת‬ ‫רשאי שיאמר‬ ‫‪4 5‬‬

‫מתוקנץ‬ ‫ישראל ושומרי גוים‪,‬‬ ‫שומרי‬ ‫ישרי ונוי״‪,‬‬ ‫בה‬ ‫‪ .14‬עיר שיש‬ ‫מותר‪.‬‬

‫לזה‬ ‫זה‬ ‫לומר‬ ‫רשאין‬ ‫ושומרין שאינן מתוקנין‪,‬‬ ‫שומרין מתוקנין‬ ‫מתוקנין‪,‬‬ ‫ושאינן‬

‫אם באו לבית חשבון אסור‪.‬‬ ‫צפון העיר בחלקינו ודרומה בחלקכם‪.‬‬

‫פירקא‬ ‫סליק‬

‫זי[‬ ‫נפרק‬

‫ביניהן‪.‬‬ ‫חולקץ‬ ‫ולוי מלוי‪,‬‬ ‫וכהן מכהן‪,‬‬ ‫שדהו מישראל‪,‬‬ ‫שקיבל‬ ‫‪ .1‬ישראל‬

‫רשאין‬ ‫שקיבלו שדה מכהן‪,‬‬ ‫ולוי‬ ‫ישראל‬ ‫או‬ ‫מלוי‪,‬‬ ‫שקיבלו שדה‬ ‫וכהן‬ ‫ישראל‬

‫מכהן‪,‬‬ ‫שדה‬ ‫שקיבל‬ ‫‪ .2‬ישראל‬ ‫לאמצע‪.‬‬ ‫שהמעשרות‬ ‫ביניהן‬ ‫ולהתנות‬ ‫לומר‬

‫‪1‬קבל שדה מלוי‪ ,‬מעשר ראשון‬ ‫תרומה לכהן‪ ,‬מעשר ראשון ושיני חולקין בשוה‪.‬‬

‫לוי שקיבל שדה מכהן‪ ,‬תרומה לכהן‪ ,‬מעשר‬ ‫תרומה ומעשר שני חולקין בינהן[‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫נכהן שקבל שדה מלוי‪ ,‬מעשר ראשון ללוי‪ ,‬תרומה‬ ‫ראשון ושיני חולקין בשוה‪.‬‬

‫לכהן(‬ ‫)תרומה‬ ‫מכהן‪,‬‬ ‫שדה‬ ‫שקיבל‬ ‫‪ .3‬ישראל‬ ‫ביניהן[‪.‬‬ ‫חולקין‬ ‫שני‬ ‫ומעשר‬

‫עיין בנלי ע״ז כ״ב אי‪.‬‬ ‫ל ק ח ו מרחץ וכו‪/‬‬ ‫‪44‬‬

‫‪ 3‬ישראל וכו‪ /‬משכי פ״ו מ״ד; להלן שו׳ ‪.17‬‬ ‫ישראל וכו‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״ג‪ ,‬כ״ה ע״נ‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫ישראל וכו‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫בסנת כן |‬ ‫‪ 45‬היתנה | ד התנה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א ץ‬ ‫ץ‬ ‫פ ר ח‬ ‫סרחץ איני | ך ]אתן ה‬ ‫** אתה צלמים | ד את צלמן‪.‬‬
‫שאינן‬ ‫שוםרין םתוקנין | ך שוסרין םתקנין‪.‬‬ ‫אין‪.‬‬ ‫ןע‬ ‫י ן ך‬ ‫נ ן‬ ‫ו ש א‬ ‫‪4 7‬‬ ‫כ ן י‬ ‫ע ״ ן ן ן [‬ ‫^‬ ‫ם נ ת‬ ‫{‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ד ‪1‬סת ל‬
‫ח‬

‫חשבון |‬ ‫ד ודרוסו‪.‬‬ ‫ורדופה |‬ ‫ך בחלקנו‪.‬‬ ‫‪ 48‬בחלקעו |‬ ‫ל ‪.-‬‬ ‫וט‬ ‫ד‬ ‫לוסר ן‬ ‫ד אין סתקנין‪.‬‬ ‫טתיקניו |‬
‫ד החשבון‪.‬‬
‫ד שקבל‪.‬‬ ‫שקיבלו |‬ ‫ל ן א או ישר׳‪.‬‬ ‫ע ר א‬ ‫או י‬ ‫ל‪.‬‬ ‫מ ק ב‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫״ ק י ב ל ו‬ ‫‪a‬‬ ‫ע ד ה <‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫״‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫ש ד ה ן‬ ‫ש ק י ב ל‬ ‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .‬ושיני |‬ ‫ד שקבל‪.‬‬ ‫שקיבל |‬ ‫ך שהסעשר׳‪.‬‬ ‫שהםעשרוח |‬ ‫ד להתנות‪.‬‬ ‫ולהתנות |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫ליסי |‬
‫‪ 5‬שקיבל |‬ ‫‪ 5-4‬ןקבל ‪ . . .‬בינהןן ן הושלם ע־ס ך‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫י י ‪.‬‬
‫ה ן‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫בשוה ן‬ ‫ד ןוטעשר[ שני‪.‬‬
‫«‪ 7-‬ןכהן ‪ . . .‬ביניהן[ ן‬ ‫ד בעיהן‪.‬‬ ‫בשוה |‬ ‫ך ןוסעשר[ שני‪.‬‬ ‫« ושעי |‬ ‫ד ופעשר‪.‬‬ ‫סעשר |‬ ‫ד שקבל‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫)תרוסה לכהן( |‬ ‫ך שקבל‪.‬‬ ‫‪ 7‬שקיבל |‬ ‫הושלם עיפ ד‪ .‬א חסר‪.‬‬

‫« ‪ .‬ו א ם ה י ת ג ה וכו׳‪ .‬שהרי ל א ב א האיסור לרשות י ש ר א ל כ ל ל ‪ ,‬ו א ע ו מ ק ב ל כלוש מ ג ד ו ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬

‫ש ו מ ר י י ש ר א ל וכו׳‪ .‬ת מ צ א שישראל משתכרין בשמירת‬ ‫ו ג ו י ׳ ‪ .‬ולגוימ יש ע״ז ויין נ ס ך ‪.‬‬ ‫‪ .46‬י ש ר ׳‬
‫‪ .47‬ש ו מ ר י ן‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬סירות ח ו ל ץ וסירות ט ב ל ‪.‬‬ ‫‪ ,47-46‬מ ת ו ק נ י ן ו ש א י ג ן וכו׳‪.‬‬ ‫ע״ז ויין נ ס ך ‪.‬‬
‫ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר שומרים ש מ ק צ ת ן שומרץ א ת ה ח ו ל ץ ו מ ק צ ת ן א ת ה ט ב ל ‪ .‬ו כ ש מ ש ל מ י ם ל כ ל ם ב י ח ד ‪,‬‬ ‫מתוקנין‬
‫כלומר‪ ,‬שאח׳כ‬ ‫ח ש ב ו ן וכוי‪.‬‬ ‫‪ .48‬ל ב י ת‬ ‫נ מ צ א ש ה ח ב ר והע״ה שותסץ בסירות שאינם מתוקנים‪.‬‬
‫חישבו מי מן השומרים ע ב ד יותר‪ ,‬ומשלמים ל ה ם יותר‪ ,‬ה ר י ה ו א כ א י ל ו נ ת ב ט ל התנאי ו א ס ו ר ‪ .‬עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ח ו ל ק י ן וכו׳‪ .‬כלומר‪ .‬את המעשרות‬ ‫‪ .1‬ש ד ה ו מ י ש ר א ל וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬ש ד ה מ י ש ר א ל ‪ ,‬כני׳ ד ׳ ‪.‬‬
‫ואעט״י שישראל ה מ ק ב ל מ כ ק ה מ ע ש ר ו ת ל כ ה ן <ס״ו מ״ד(‪ ,‬שאני ה כ א ששניהם שזים‪ ,‬ועיין ב ב ה ־ א בשם‬
‫ירושלמי‪ . 5 - 4 .‬מ ע ש ר ר א ש ו ן ת ר ו מ ה וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬מ ע ש ר ר א ש ץ ]ללוי!‪ .‬ת ר ו מ ה וכוי‪ ,‬כ מ ו ש מ ע ת י ק‬
‫במהרייק‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ז‬ ‫‪98‬‬

‫ואמ׳ לו על מנת שהמעשרות שלי‪ ,‬על מנת שהמעשרות שלך‪ ,‬על מנת שהמעשרות‬

‫‪ .4‬כהן שקיבל שדה מישראל‪ ,‬ואמי לו על מנת שהמעשר‬ ‫שלי ושלך‪ ,‬אסור‪.‬‬

‫שמקבלין‬ ‫כדרך‬ ‫עליו‬ ‫קיבל‬ ‫ושלך‪ ,‬אם‬ ‫או שלי‬ ‫שלך‬ ‫שהמעשר‬ ‫מותר‪.‬‬ ‫‪ !0‬שלי‪,‬‬

‫על‬ ‫לו‬ ‫‪ .5‬ישראל שקיבל שדה מכהן‪ ,‬ואמ׳‬ ‫לאו אסור‪.‬‬ ‫מותר‪ ,‬ואם‬ ‫עליהן‪,‬‬

‫מנת שיטול את המעשרות ויטלם לפלוני‪ ,‬אסור‪ .‬על מנת שניטלם אני ואתה וניתנם‬

‫לשוכר‬ ‫מעשרות‬ ‫ולוי‪,‬‬ ‫שחכרו מכהן‬ ‫‪ .6‬כהן ולוי ששכרו או‬ ‫מותר‪.‬‬ ‫לפלוני‬

‫‪ .7‬ישראל שקיבל מעות מכהן ליקח בהן פירות למחצית שכר‪ ,‬אמ׳‬ ‫ולחוכר‪.‬‬

‫‪ .8‬כהן שקיבל מעות מישראל‬ ‫לו אם הותירו הרי הן שלי ומעשרות שלך‪ ,‬אסור‪.‬‬ ‫‪!5‬‬

‫ליקח בהם פירות למחצית שכר‪ ,‬אמי לו אם פחתו או אם הותירו הרי הן שלי‬

‫‪ .9‬ישראל שקיבל‬ ‫לאו אסור‪.‬‬ ‫שלך‪ ,‬אם נתן לו שכרו מותר‪ ,‬ואם‬ ‫ומעשרות‬

‫״ ישראל וכף‪ .‬ילוש׳ פ״ן ה״ה‪,‬‬ ‫» ישראל וכו׳‪ .‬ירוש הכ״ל‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫יי כהן וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫״ שכרו וכר‪ .‬לעיל פ״ה שו׳ ‪.65‬‬ ‫כהן וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫כ״ה ע״ג‪.‬‬

‫מישראל ן א פישר׳‪.‬‬ ‫ד שקבל‪.‬‬ ‫שקיבל |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫» אסור |‬ ‫ד א ס ר ‪ . . .‬שהםעשר‪.‬‬ ‫‪ 8‬ו א ם ׳ ‪ . . .‬שהסעשרות |‬

‫ך אסור•‬ ‫או |‬ ‫ד ]על סנתן שהסעשרות‪.‬‬ ‫‪ 10‬שהםעשר |‬ ‫ד שהמעשרות‪.‬‬ ‫שהםעשר |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫ואם׳ לו |‬
‫מותר |‬ ‫!‪ 1‬עליהן | ד חסר‪.‬‬ ‫ק י ב ל ‪ . . .‬שסקבלין | ד ק ב ל ‪ . . .‬הסקבלין‪.‬‬ ‫שלי | ד ןעל מנח שהסעשרוחן שלי‪.‬‬
‫ך שאטול‪.‬‬ ‫‪ 12‬שיטול |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫לו |‬ ‫ד אסר•‬ ‫ואם׳ |‬ ‫ד שקבל‪.‬‬ ‫שקיבל |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫אסור |‬ ‫ד סות׳‪.‬‬
‫שניטלם ‪ . . .‬וניתנם |‬ ‫ד ]ישראל שקבל שדה טכהן א ס ר ן על‪.‬‬ ‫על |‬ ‫ד פתוח•‬ ‫אסור |‬ ‫ד ואתנם‪.‬‬ ‫ויטלם |‬
‫ך וםלוי•‬ ‫ולוי |‬ ‫ד ושחכרו‪.‬‬ ‫או שחכרו |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫סותר |‬ ‫ד לפלני‪.‬‬ ‫‪ !3‬לפלוני |‬ ‫ד שאטול ‪ . . .‬ונותנם‪.‬‬
‫ך אסר•‬ ‫אט׳ ן‬ ‫ד שקבל‪.‬‬ ‫שקיבל |‬ ‫ב ד באה כאן הייג שלהלן‪ ,‬ואחיב היז שלפנינו‪.‬‬ ‫‪ 14‬ישראל וכו׳ |‬
‫‪ 18‬בהם |‬ ‫א פישר׳‪.‬‬ ‫םישראל ן‬ ‫ד שקבל‪.‬‬ ‫שקיבל |‬ ‫ד םעשרות‪.‬‬ ‫וסעשרות |‬ ‫ד ןפחתון או‪.‬‬ ‫«! אם |‬
‫ד שקבל‪.‬‬ ‫שקיבל |‬ ‫ד סעשרות‪.‬‬ ‫‪ 17‬וסעשרות |‬ ‫ד ח ס ר <ב'פ>‪.‬‬ ‫אם |‬ ‫ד אסר‪.‬‬ ‫אם׳ |‬ ‫ד בהן•‬

‫ש ה מ ע ש ר ו ת וכו׳‪ . ,‬מ ע ש ר ו ת ' פירושו כ א ן ת ר ו מ ה‬ ‫‪ . 8‬ו א מ ׳ ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ש ר א ל ה מ ק ב ל ‪.‬‬

‫ש ל ך ‪ .‬אגב נ ר ר א נ ק ט ה ‪ ,‬שהרי ב ל י התנאי ה ת ר ו מ ה ותרומת מ ע ש ר‬ ‫ותרומת מ ע ש י ׳ עיין ב ב ה י א ‪ ,‬ה ע ׳ ‪.5‬‬
‫‪ .9‬א ס ו ר ‪ .‬צ י ל מותר‪ ,‬ו כ י ה בירושלמי‪ ,‬ו כ ן ה ד ה הגר׳א‪ .‬ו ט ע ם ה ה י ת ר הוא‪ ,‬שהרי ה ת ר ו מ ה‬ ‫הן של כהן‪.‬‬
‫ואמ ׳ לו‬ ‫היא של ה כ ה ן מדינא‪ ,‬ויכול הוא ל מ ו כ ר ה ‪ ,‬ליתנה במתנה‪ ,‬ו ל ה ו ס י ף ע ל ה א ר י ס ו ת ב ש ב י ל ה ‪.‬‬
‫‪ .10‬מ ו ת ר ‪ .‬שכן הוא ד ר ך ה ע ו ל ם ל ת ת א ת ה מ ע ש ר ו ת ל א ר י ס <עיץ ב ב ל י‬ ‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה כ ה ן ה מ ק ב ל ‪.‬‬
‫בכורות ל י ה סעיא(‪ .‬וראייה ל ד ב ר ‪ ,‬ש ל ר ׳ א ל י ע ז ר ‪ ,‬בכגון ד א ‪ ,‬ה מ ע ש ר ו ת ה ם ל מ ק ב ל מ ד י נ א <סיו מימ•‬
‫ש ל ך א ו ‪ .‬ציל‪ :‬ש ל ך אנסןר‪ ,‬אסור‪ .‬ו כ י ה ב ד ובירושלמי‪ .‬ו מ י מ ש ו ש א מ ד לו ה כ ח כ ל ה מ ע ש ר ו ת ש ל ך‬
‫ל ע כ ב ם ל ע צ מ ך ‪ ,‬והרי יש כאן כהן ה מ ס י י ע ב ב י ת הנרנות‪ ,‬ש ב ה ע י ב מ ו ס ר ב ק ב ל ה ל כ ה ן זה‪ ,‬ב ש ב י ל ה מ ע ש ר ו ת‬
‫ש ל י ו ש ל ך‪ .‬מירשו בירושלמי‪ ,‬שאמר‪ :‬שלי שלי‪ . .‬ש ל ך שלי ו ש ל ך ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ח ל ק המגיע‬ ‫שמחזירם לו‪.‬‬
‫ל ך אני נוטל א ת החצי‪ ,‬ו ה ח צ י השני אני מחזיר ל ך ל ע צ מ ך ‪ ,‬א ץ לחשוש‪ ,‬א ם ק ב ל ע ל י ו כ ד ר ך ה מ ק ב ל י ם ‪,‬‬
‫‪ .11‬ש ד ה‬ ‫שהרי ה כ ה ן מ ק ב ל שלשה ר ב ע י ם של המעשרות‪ ,‬ו ל א ד‪1‬ריד לו ב ע ה י ב כ ל ו ם מ ד ר ך ה מ ק ב ל י ם ‪.‬‬
‫‪.12‬ויטלם למלוני‬ ‫מ כ ה ן וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬ש ד ה מ י ש ר א ל וכו׳‪ .‬ו כ י ה בירושלמי‪ ,‬ו כ ן ה ד ה ו ב ח י ד והגריא‪.‬‬
‫‪ .13‬מ ע ש ר ו ת ל ש ו כ ר וכוי‪.‬‬ ‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש כ ל ה מ ע ש ר ו ת יטול סלוני כהן‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪ .‬ה ע ׳ ‪.6‬‬
‫שהרי א ץ הוא מחוייב ל ת ת ל ב ע ל ה ש ד ה מ ת ו ך סירות ה ש ד ה ‪ .‬ואינו שייך ל ו מ ר כ א ן ש ב ע ל ה ש ד ה שייר א ת‬
‫‪ .14‬ל מ ח צ י ת ש כ ר ‪ .‬א ץ כ א ן א ל א הביטוי ה ר ד ל ‪ ,‬והכוונה כ א ן ש י ק ב ל ח ל ק מן הסירות‬ ‫המעשרות לעצמו‪.‬‬
‫‪ . 1 5‬א ם ה ו ת י ר ו וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ם‬ ‫‪.15-14‬אמ׳ ל ו ‪ .‬כלומר הכהן מותן בקבלה‪.‬‬ ‫א ם ה ם קיימים‪.‬‬
‫‪1‬סחתו או[ הותירו‪ ,‬כ ד ׳ ד וירושלמי‪ ,‬ו ל ה ל ן שו׳ ‪ .16‬והכוונה שהנותן מ ק ב ל ע ל י ו א ת כ ל האחריות‪ ,‬ו ה מ ק ב ל‬
‫א ס ו ר ‪ .‬ציל‪ :‬מותר‪ ,‬ו כ י ה וירושלמי‪ ,‬וכן ה ד ה הגריא‪ .‬ומכיוץ שהםירות הם של ה כ ה ן ‪,‬‬ ‫איטי א ל א שליח‪.‬‬
‫‪ .16‬א מ ׳ ל ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬ ‫ה ר י המעשרות הם שלו מדינא‪ ,‬ו כ נ כ ס ע הם‪ ,‬ויכול ליתגם ל מ ק ב ל ב ש כ ר ט ר ח ת ו ‪.‬‬
‫‪ .17‬א ס ו ר ‪ .‬שהרי ה י ש ר א ל מ ו ר ע חובו במעשרות‪ ,‬ואמו מקיים מ צ ו ת נ ת מ ה כ ל ל ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל הנותן ב ק ב ל ה ‪.‬‬
‫ו ה כ ה ן הוא מ ס י י ע ב ב י ת הגרנות‪.‬‬
‫‪99‬‬ ‫דמיי פ״ז‬

‫קיבל שדה מישראל‪,‬‬ ‫מכרה לישראל‪ ,‬חולקין בשוה‪.‬‬ ‫שדה מכהן‪ ,‬תרומה לכהן‪.‬‬

‫קיבל שדה מבת ישראל‪ ,‬חולקין‬ ‫מכרה לכהן‪ ,‬חולקין ביניהם‪.‬‬ ‫ביניהן‪.‬‬ ‫חולקין‬

‫לבת כהן‪.‬‬ ‫קיבל שדה מבת כהן‪ ,‬תרומה‬ ‫לכהן‪.‬‬ ‫לכהן‪ ,‬תרומה‬ ‫נישאת‬ ‫‪ 20‬בשוה‪.‬‬

‫‪ .10‬פרת‬ ‫נישאת לישראל‪ ,‬חולקין ביניהן‪ .‬נתארמלה או נתגרשה‪ ,‬חזרה לתחילתה‪.‬‬

‫כהן שהיית שומה א צ ל ישראל וילדה בכור‪ ,‬בכור לכהן ד ב ר י ר ' יהודה‪ .‬וחכ׳ אומ׳‬

‫אמרו‬ ‫אמ׳ להם ר ׳ יהודה אתם מודים כפירות שדה שהן שלו‪.‬‬ ‫לשניהם‪.‬‬ ‫בכור‬

‫אם פרה היתה גופה שלו בכור לכהן‪.‬‬ ‫לו אם שדה גופה שלו‪ ,‬פרה גופה לשניהם‪.‬‬

‫‪ .11‬הנותן שדה קבלה לגוי‪ ,‬ולכותי‪ ,‬ולמי שאינו נאמן על המעשרות‪ ,‬אף על פי‬ ‫‪2 5‬‬

‫‪ .12‬הנותן שדהו קבלה‬ ‫שאין ישראל רשאי לעשות כן‪ ,‬צ ר י ך לעשר על ידן‪.‬‬

‫לעמי ה א ר ץ ‪ ,‬עד שלא באו לעונת המעשרות צ ר י ך לעשר על ידן‪ ,‬משבאו לעונת‬

‫כיצד‪ ,‬עומד על הגורן ומעשר‪ ,‬ואינו חושש‬ ‫המעשרות אינו צ ר י ך לעשר על ידן‪.‬‬

‫‪ .13‬כהן ולוי שמכרו פירות שדה לישראל‪,‬‬ ‫למי שאכלו‪ ,‬שאין אחריות לרמאין‪.‬‬

‫בתלוש מן הקרקע‪ ,‬עד שלא מירחו מעשרות‬ ‫‪ 30‬במחובר לקרקע‪ ,‬מעשרות שלהן‪.‬‬

‫שלהן‪ ,‬משמירחו מעשרות שלו‪ ,‬הפריש תרומה ומעשר‪ ,‬נותנן לכהן‪ ,‬והשאר שלו‪.‬‬

‫‪ - 2 1‬־ ־ סרת כהן וכר‪ .‬ירוש׳ פ״ו ה״ה‪ ,‬כ״ה ע״ג‬ ‫מבת כהן וכר‪ .‬ירוש׳ פ״ו ה״ג‪ ,‬כ״ה ע״ג‬
‫‪ 25‬הכוהן וכר‪ .‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬כ״ה שע״א‪ ,‬ועיי״ש‬ ‫« בכור לכהן וכר‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ו מ״ה‪.‬‬
‫בכוקח הרש״ס‪.‬‬

‫ד חסר‪.‬‬ ‫» ביניהם |‬ ‫א מישר׳‪.‬‬ ‫מישראל ן‬ ‫ד קבל‪.‬‬ ‫קיבל |‬ ‫ד ביניהן‪.‬‬ ‫בשוה |‬ ‫ד תרום׳‪.‬‬ ‫‪ !8‬תרוםה |‬
‫ד חולקין‬ ‫תרוסה לכהן ן‬ ‫ד נשאת‪.‬‬ ‫נישאת |‬ ‫ך ביניהן‪.‬‬ ‫‪ 20‬בשוה ן‬ ‫א ישר׳‪,‬‬ ‫ישראל ן‬ ‫ד קבל‪.‬‬ ‫קיבל |‬
‫ד פרתו ןשלן‪.‬‬ ‫פרת |‬ ‫ד לתחלתה‪.‬‬ ‫לתחילתה |‬ ‫ד נשאת‪.‬‬ ‫‪ 21‬נישאת |‬ ‫ד קבל‪.‬‬ ‫קיבל |‬ ‫ביניה׳•‬
‫דוחכסים‬ ‫וחכ׳ אום׳ |‬ ‫ד הבכור לכהן‪.‬‬ ‫בכור לכהן |‬ ‫א ישרי‪.‬‬ ‫ישראל ן‬ ‫ד שהיחה שוסא‪.‬‬ ‫‪ 22‬שהייח שומה |‬
‫אתם מודים כפירות ן‬ ‫ד ה ב כ ו ר לשניהן אמר להן ר־ יהוד־‪.‬‬ ‫‪ 23‬בכור לשניהם אם־ ל ה ם ר׳ יהודה |‬ ‫אומר‪.‬‬
‫ך ופרה ‪ . . .‬לשניהן‪.‬‬ ‫פ ר ה ‪ . . .‬לשניהם |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 24‬אם |‬ ‫׳‪.‬‬ ‫א ס‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ד ]אי[ אחם מורי׳ בפיר‪,‬׳‪.‬‬
‫ישראל | ד חסר‪.‬‬ ‫ך שאינו‪.‬‬ ‫‪ 26‬שאין |‬ ‫ל ‪.‬‬
‫ה‬ ‫ק ב‬ ‫ך שדהו ב‬ ‫־‪ 2‬שדה ק ב ל ה |‬ ‫ד ןאףן פ ר ה אם‪.‬‬ ‫אם פ ר ה |‬
‫ד ידו ןסשבאו‬ ‫ידן |‬ ‫ד ליעשר‪.‬‬ ‫לעשר |‬ ‫ןאף ע ל פי שלא בא לעתת המעשרות[ צריך‪.‬‬ ‫ד‬ ‫צריך |‬ ‫א ישי•‬
‫ד ידו וםשבאו‪.‬‬ ‫ידן פשבאי |‬ ‫ד בא‪.‬‬ ‫באו |‬ ‫ך לעם‪.‬‬ ‫‪ 27‬לעמי |‬ ‫ך בקבלה‪.‬‬ ‫קבלה |‬ ‫לעונת םעשר(‪ .‬סחוס‪.‬‬
‫‪2 8‬‬
‫ד למה‪.‬‬ ‫‪ 20‬למי |‬ ‫ד ונוטל‪.‬‬ ‫וסעשר |‬ ‫ד כיצד ןהוא עושי ן‪.‬‬ ‫כיצד |‬ ‫ד ידו‪.‬‬ ‫ידן |‬ ‫ד אין‪.‬‬ ‫אי" |‬
‫‪ 31‬הפריש ן‬ ‫א לישר־‪.‬‬ ‫לישראל ן‬ ‫ד שחכרו‪.‬‬ ‫שמכרו |‬ ‫ץ שלפנינו‪.‬‬ ‫ה‬ ‫כהן וכו׳ ן בך• נפצאח ה ל כ ה זו לפני‬
‫ך פתוח‪.‬‬ ‫שלו |‬ ‫ד ונחן‪.‬‬ ‫נותבן |‬ ‫ד מפריש‪.‬‬

‫‪ . 2 0‬ת ר ו מ ה ל כ ה ן ‪ .‬מפני שאנו ת ו ל י ם שבשעת נתיגה ב ק ב ל ה ה י ת ה ד ע ת ה ל מ ש א ל כ ה ן ‪ ,‬ושיירה‬

‫‪ . 2 2‬ש ה י י ת ש ו מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ששניהם ק ב ל ו‬ ‫ל ע צ מ ה א ת ה ת ר ו מ ה ‪ .‬ו ב ד נורם‪ :‬מ ל ק י ן ביניה׳‪.‬‬
‫ע ל י ה ם א ח ר ע ת ש ל י ו ק ר א וזולא‪ ,‬ו ה ם ח ו ל ק י ם ב ש ב ח ו ב ו ו ל ד ו ת ‪ ,‬ושכר ה מ ל א כ ה הוא ל מ ק ב ל ‪ .‬ע י ץ‬
‫‪ .27‬צ ר י ך ל ע ש ר וכוי‪ .‬יש כ א ן םרום‪,‬‬ ‫‪ .25‬ש א י נ ו נ א מ ן ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬חשוד וודאי‪.‬‬ ‫בבהיא‪.‬‬
‫‪ .29‬ל מ י ש א כ ל ו וכוי‪ .‬ב ד ‪ :‬ל מ ה‬ ‫י ג י ל ל ה פ ך ‪ :‬א ץ צ ר י ך וכו׳ צריך‪ .‬ו כ י ה בירושלמי ו ב ר י מ ‪.‬‬
‫ש א כ ל ו וכו׳‪ .‬ו ה ט ע ם הוא שהרי א ס ו ר לו ל א ר י ס ל א כ ו ל למני ה ח ל ו ק ה ‪ ,‬מ ח מ ת גול‪ ,‬ו א ץ אנו א ח ר א י ם‬
‫‪ . 3 1‬מ ש מ י ר ח ו מ ע ש ר ו ת וכו׳‪ .‬מי׳ ה ר א ב י ד שאחרי המירוח כ ב ר ז כ ה ה מ ו כ ר במעשרות‪,‬‬ ‫לרמאים‪.‬‬
‫ה פ ר י ש ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬ב ד ‪ :‬מסריש‬ ‫ו מ ו כ ר כ ל זכות שיש ל ו בסירות‪ .‬ו ב ב א זו עונה ע ל לוי גרידא‪.‬‬
‫ת ר ו מ ה וכו׳‪ ,‬ו צ י ל ‪ :‬מסריש ת ר ו מ ה ו ת ר ו מ ת מ ע ש ר וכו׳‪ ,‬שהרי בהן א ץ זכות ללוי‪ .‬א ב ל מ ע ש ר ר א ש ץ הוא‬
‫שלו‪ ,‬שהרי הלוי מ כ ר לו כ ל זכות שבידו‪ ,‬ו ד מ ו כ י ש ר א ל שירש ט ב ל י ם מ מ ו ר ח י ם מ א ב י אמו כהן‪ ,‬ע י ץ‬
‫כבהיא‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ז‬ ‫‪100‬‬

‫שלהן‪.‬‬ ‫מעשרות‬ ‫משמרחו‬ ‫שלו‪,‬‬ ‫מעשרות‬ ‫מירחו‬ ‫שלא‬ ‫עד‬ ‫פירות‪,‬‬ ‫להן‬ ‫הוא‬ ‫מ כ ר‬

‫שדה‬ ‫שמכר‬ ‫כהן‬ ‫‪.14‬‬ ‫שירצה‪.‬‬ ‫כהן‬ ‫ל כ ל‬ ‫ומתנן‬ ‫מעשר‬ ‫ותרומת‬ ‫תרומה‬ ‫מפריש‬

‫מנת‬ ‫על‬ ‫מעשרות‪.‬‬ ‫לו‬ ‫אין‬ ‫מת‪,‬‬ ‫לעולם‪,‬‬ ‫שלי‬ ‫שהמעשרות‬ ‫מנת‬ ‫על‬ ‫נאמן‬ ‫לישראל‬

‫ששדי‬ ‫זמן‬ ‫כ ל‬ ‫שלי‬ ‫שהמעשרות‬ ‫מנת‬ ‫על‬ ‫לבניו‪.‬‬ ‫מעשרות‬ ‫מת‪,‬‬ ‫ולבני‪,‬‬ ‫לי‬ ‫שהמעשר‬ ‫‪35‬‬

‫ישראל‬ ‫‪.15‬‬ ‫מעשרות‪.‬‬ ‫לו‬ ‫ממנו אין‬ ‫ולקחן‬ ‫שחזר‬ ‫פי‬ ‫על‬ ‫אף‬ ‫לאחר‪,‬‬ ‫מכרן‬ ‫לפניך‪,‬‬

‫מותר‪.‬‬ ‫שנים‪,‬‬ ‫וחמש‬ ‫א ר ב ע‬ ‫שלי‬ ‫שהמעשר‬ ‫מנת‬ ‫על‬ ‫לו‬ ‫ואמ׳‬ ‫לכהן‪,‬‬ ‫שדה‬ ‫שמכר‬

‫לישראל‪,‬‬ ‫מעות‬ ‫חייב‬ ‫שהוא‬ ‫לוי‬ ‫בן‬ ‫וכן‬ ‫כהן‪.‬‬ ‫עושה‬ ‫כהן‬ ‫שאין‬ ‫אסור‪,‬‬ ‫לעולם‪,‬‬

‫ברשות‬ ‫ישראל‬ ‫מפריש‬ ‫לוי‪.‬‬ ‫עושה‬ ‫לוי‬ ‫שאין‬ ‫עליו‪,‬‬ ‫ומפריש‬ ‫לאחרים‬ ‫גובה‬ ‫יהא‬ ‫לא‬

‫יוסי‬ ‫ודי‬ ‫יהודה‬ ‫ר'‬ ‫מאיר‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫דברי‬ ‫באחרונה‬ ‫חשבון‬ ‫ועושה‬ ‫עני‪,‬‬ ‫וברשות‬ ‫לוי‬ ‫‪40‬‬

‫לו‬ ‫ואמ׳‬ ‫לישראל‪,‬‬ ‫שדה‬ ‫שמכר‬ ‫וכהן‬ ‫עישור‪.‬‬ ‫לו‬ ‫נתן‬ ‫כן‬ ‫אם‬ ‫א ל א‬ ‫אוי‬ ‫שמע׳‬ ‫ודי‬

‫ולזורעה‬ ‫כרם‪,‬‬ ‫לנוטעה‬ ‫רשאי‬ ‫אינו‬ ‫שנים‪,‬‬ ‫וחמש‬ ‫א ר ב ע‬ ‫שלי‬ ‫שהמעשר‬ ‫מנת‬ ‫על‬

‫ולעשותה‬ ‫סטיס‪,‬‬ ‫ולזורעה‬ ‫כרם‪,‬‬ ‫ליטעה‬ ‫רשאי‬ ‫לעולם‪,‬‬ ‫ש ד ה קנים‪.‬‬ ‫ולעשותה‬ ‫סטיס‪,‬‬

‫קנים‪.‬‬ ‫שדה‬

‫פירקא‬ ‫סליק‬

‫‪ 33‬כ ה ן ו כ ו ‪ /‬י ר ו ש ׳ פ ״ ו ה ״ ג ‪ ,‬כ ״ ה ע ״ ג ; ב ב ל י ב ״ ב ס ״ ג א ׳ •‬ ‫‪ 32‬מ כ ר ה ו א ו כ ו ‪ /‬מ ש כ ׳ פ א ה ס פ ״ א ‪.‬‬

‫‪3 6‬‬
‫‪ 39‬מ פ ר י ש‬ ‫״א‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ז ׳‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫‪y‬‬‫‪D‬‬ ‫‪ 38‬ו כ ן ב ן לוי ו כ ו ‪ /‬י ר ו ש ׳ גיכןין‬ ‫י ש ר א ל ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל ק ה ״ ג ‪.‬‬

‫« וכהן שמכר‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ע י י ן מ ש כ ׳ ג י כ ר ן פ ״ ג מ״ז‪ ,‬ל ה ל ן ח ר ו מ ו ח פ ״ א ה י ״ ל ‪ ,‬ו מ ״ ש ב ב ה ״ א ‪.‬‬ ‫ישראל‬

‫כ ״ ה ע״ג‪.‬‬ ‫ירוש׳ פ ״ ו ה״ג‪,‬‬ ‫וכו‪/‬‬

‫שלהן | ך ]הרי אלון שלהן•‬ ‫סשםרחו | ד טשםיריחו‪.‬‬ ‫״לי | ד ]הרי אלון שלו‪.‬‬ ‫‪ 82‬מירחו | ד מיריחו‪.‬‬
‫מעשרות |‬ ‫שלי | ד שלו‪.‬‬ ‫נאמן | ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 84‬לישראל ן א לישר׳‪.‬‬ ‫‪ 33‬מ ע ש ר ‪ . . .‬שירצה | ד מ ע ש ׳ ‪ . . .‬שירצ׳‪.‬‬
‫ששדי | ך ששדה‪.‬‬ ‫לבניו | ד לבנים‪.‬‬ ‫ולבני | ד למי‪.‬‬ ‫לי | ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 85‬שהסעשר | ד שםעשרוח‪.‬‬ ‫ד בסעשרוח‪.‬‬
‫‪ 37‬שםכר שדה לכהן | ד שקבל‬ ‫סעשרות | ד בסעשרות ]כלום[‪ .‬סחוס‪.‬‬ ‫«‪ 3‬ס כ ר ן ‪ . . .‬ולקחן | ד ס כ ר ה ‪ . . .‬ולקחה‪.‬‬
‫‪ 88‬שהוא | ך שהיה‪.‬‬ ‫ארבע וחסש ן ך ארב׳ ןאו! חסש‪.‬‬ ‫ו א ס ׳ ‪ . . .‬שהםעשר | ד אסר ‪ . . .‬שהםעשרות‪.‬‬ ‫שדה סכהן‪.‬‬
‫‪ 41‬שמע׳‬ ‫‪ 40‬וברשות | ד ]בין[ ברשות‪.‬‬ ‫ברשות | ד ]בין[ ברשות‪.‬‬ ‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬ ‫‪ 30‬לאחרים ן ך סאחרים‪.‬‬
‫‪ 42‬שהמעשר |‬ ‫ואס׳ | ד אמר‪.‬‬ ‫לישראל ן א לישרי‪.‬‬ ‫וכהן | ד כהן‪.‬‬ ‫נתן | ד נותן‪.‬‬ ‫אי | ד שםעון אוסרין‪.‬‬
‫ד חטים <ביפ>‪.‬‬ ‫‪ 48‬סטיס |‬ ‫ד ליטע‪.‬‬ ‫לנוטעה |‬ ‫ד אין‪.‬‬ ‫אעו |‬ ‫ד שהטעשרות‪.‬‬

‫מ י ר ח ו וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ע ד ש ל א מ י ר ח מ ע ש ר ו ת שלהן‪ ,‬מ ש מ ר ח מ ע ש ר ו ת שלו‪ .‬וכ״ה במשנת‬ ‫שלא‬ ‫‪.32‬עד‬
‫מ א ה ם ס ׳ א ו ב ר י מ ‪ .‬ו ב א ר ו ב י ר ו ש ל מ י ) ס א ה שם( שקנסו א ת הכהנים ש ל א י ק פ צ ו לנרנות ויקנו ט ב ל י ם מ מ ו ר ח י ם ‪.‬‬
‫צ ׳ ל ‪ :‬ו א מ ר וכו׳‪ ,‬וכ״ה בירושלמי ובר״מ‪ ,‬והכוונה ש ה כ ה ן א מ ר‬ ‫‪ .34‬נ א מ ן וכו׳‪.‬‬ ‫ויסקיעו מתנות א ח י ה ם ‪.‬‬
‫ש מ כ ר וכוי‪ .‬ב ד ‪ :‬י ש ר א ל ש ק ב ל ש ד ה מ כ ה ן וכוי‪ .‬ו כ י ה בר״מ ו כ ן עיקר•‬ ‫‪ .37-36‬י ש ר א ל‬ ‫לישראל‪.‬‬
‫‪ .37‬ו א מ ׳ ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ש ר א ל ה מ ק ב ל וכוי‪ .‬וכיוון שהמעשרות ה ם ש ל ה כ ק מ ד י נ א ‪ ,‬ה ר י י כ ו ל לעשות‬
‫כ ה ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ץ‬ ‫‪ .38‬ש א י ן‬ ‫בנכסיו כ ל מ ה שהוא ר ו צ ה ‪ ,‬כ ל ע י ל שו׳ ‪ , 8‬ו כ ד ׳ הירושלמי בשר ‪.9‬‬
‫בד‪:‬‬ ‫ל א ח ר י ם וכוי‪.‬‬ ‫‪ .39‬נ ו ב ה‬ ‫כ ה ן ממנה י ש ר א ל להיות כ ‪ p‬תחתיו ו ל ק ב ל א ת מעשרותיו ל ע ו ל ם ‪.‬‬
‫מ א ח ר י ם ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א יגבה מעשרות מישראלים א ח ר י ם ‪ ,‬כ ד י לנכות א ת ה ח ו ב שהיה הלוי חייב לו מ כ ב ר ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬י כ ו ל הוא לקנות א ת ה מ ע ש ר ו ת מן הלוי ומ העני ל מ ס ד ע ‪ ,‬ו ל ה ס ר י ש ע ל‬ ‫י ש ר א ל וכוי‪.‬‬ ‫ממריש‬
‫‪ .41‬ו ר י ש מ ע ׳ א ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ד ‪.‬‬ ‫ח ש ב ת ם וברשותם‪ ,‬והוא עושה ע מ ה ם חשבון באחרונה ו מ ש ל ם ל ה ם א ח ׳ כ ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אסור להסריש‬ ‫כ ה ן וכוי‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫ציל‪ :‬עישורו‪.‬‬ ‫וכהן‪.‬‬ ‫עישור‪.‬‬ ‫אוםרץ‪ ,‬וכיה בד‪.‬‬
‫‪ .42‬נ י ם •‬ ‫ברשותו עימ לעשות ח ש ב ץ א ח י כ ‪ ,‬א ל א קונה ממנו דווקא כ ש כ ב ר נתן לו א ת עישורו)או א ת ד מ ע ( ‪.‬‬
‫‪ .43‬ס ט י ם ‪ .‬ה ו א א י ס ס י ם ה ר ד ל‬ ‫שהרי מ ם ס י ד ל כ ק א ת ה מ ע ש ר ו ת של ג׳ שני ע ר ל ה ושנה של ר ב ע י ‪.‬‬
‫במשנה‪ ,‬והוא צ מ ח שעושים ממנו צ ב ע ‪ ,‬והוא מטור מן ה מ ע ש ר ו ת ‪ .‬ועיין כ כ ה י א ‪.‬‬
‫‪101‬‬ ‫דמיי פ״ח‬

‫ח׳[‬ ‫‪1‬פרק‬

‫ל ח ב ר תן ל י א ג ו ד ת י ר ק א ח ד ‪ ,‬תן ל י ג ל ו ס ק י ן א ח ת ‪,‬‬ ‫ה א ר ץ שאמ׳‬ ‫עם‬ ‫‪.1‬‬

‫ר ב ן שמעון ב ן ג מ ל י‬ ‫ר ' יוסי א ו מ י אינו צ ר י ך ל ע ש ר ‪ .‬ר ׳ י ה ו ד ה אוי צ ר י ך ל ע ש ר ‪.‬‬
‫‪ .2‬ח מ ש ה ש א מ ר ו ל א ח ד צ א ו ה ב א‬ ‫אם החליף את המעה צריך לעשר‪.‬‬ ‫אומ׳‬
‫לנו עשר גלוסקין‪ ,‬ועשר אגודות ירק‪ ,‬והביא כ ל א ח ד ו א ח ד בפני עצמו‪ ,‬ח ב ר י ם‬
‫‪ .3‬ה ב י א ל ה ן מ ע ו ר ב י ן ‪ ,‬ח ב י ר י ם‬ ‫ש ב ה ם אין צ ר י כ י ן ל ע ש ר א ל א ע ל ח ל ק ן ב ל ב ד ‪.‬‬
‫לשליח‪.‬‬ ‫א ח ת יתירה‪ ,‬ר׳ יהוד׳ אומי‪,‬‬ ‫נתנו ל ו‬ ‫הכל‪.‬‬ ‫על‬ ‫לעשר‬ ‫צריכין‬ ‫שבהן‬
‫על‬ ‫ל א כ ו ל א צ ל ו ‪ ,‬ו ה ו א אינו נ א מ ן‬ ‫לחבירו‬ ‫‪ .4‬ה מ ז מ ן‬ ‫לאמצע‪.‬‬ ‫יוסי או׳‪,‬‬ ‫ר׳‬
‫ל א כ ל ה ו א מ ע ש ר זה מ ע ש ר עשוי‬ ‫עתיד‬ ‫מ ע ר ב ש ב ת ‪ ,‬מ ה שאני‬ ‫אמ׳‬ ‫המעשר‪,‬‬
‫ז ה שעשיתי מ ע ש ר ‪ ,‬עשוי ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל י ו ‪,‬‬ ‫והשאר מעשר ה ס מ ו ך לו‪.‬‬ ‫עליו‪,‬‬
‫‪ .5‬א מ ׳ ר ׳ י ה ו ד ה ה י א ך‬ ‫מ ע ש ר שיני ב צ פ ו נ ו א ו ב ד ר ו מ ו ‪ ,‬מ ח ו ל ל ע ל ה מ ע ו ת ‪.‬‬
‫ו מ ו ד ה ר׳ י ה ו ד ה שחוזר ו ל ו ק ח מ ק ו ם ש ל ו ק ח‬ ‫זה מ ע ש ר ד ב ר ש ל א ב א ל ת ו ך ידו‪.‬‬
‫מזגו ל ו א ת ה כ ו ס ‪ ,‬ו א מ ׳ מ ה שאני ע ת י ד ל ש י י ר ב ש ו ל י ה כ ו ס ‪ ,‬ה ר י ז ה מ ע ש ר ‪,‬‬ ‫זה‪.‬‬
‫ת ר ו מ ת מ ע ש ר עליו‪ ,‬מ ע ש ר‬ ‫ה מ ע ש ר ס מ ו ך ל ו ‪ ,‬ז ה שעשיתי מ ע ש ר עשוי‬ ‫והשאר‬

‫־ ר׳ יוסי וכף‪ .‬ירוש׳ ספ״ו‪ ,‬כ״ה ע״ד; בבלי ננירובין‬ ‫! ע ם הארז וכו׳‪ .‬עיין במשה׳ פ״ו מי״ב‪.‬‬
‫‪ 6‬א ח ת יתירה‬ ‫* מעורבין וכו׳‪ .‬עיין במשכ׳ ספ״ן‪.‬‬ ‫<־ א ם החליף וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫ל״ז ב׳‪.‬‬
‫‪ !0‬ר׳ יהודה וכו׳‪ .‬ירוש׳‬ ‫י המזמן וכו׳‪ .‬משכ׳ רפ״ז‪.‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל‪ ,‬בבלי כתובות ל״ח ב׳‪.‬‬
‫״ מזגו ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ז מ״ב‪.‬‬ ‫פ״ז ה״א‪ ,‬כ״ו רע״ב‪.‬‬

‫‪ 3‬אום׳ אינו ן‬ ‫ך אחד‪.‬‬ ‫אחת |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫חן לי |‬ ‫ך ק ח לו‪.‬‬ ‫תן לי |‬ ‫ד שאסר‪.‬‬ ‫! שאס־ |‬
‫‪ 4‬ועשר אגודות ן‬ ‫ך אוםר‪.‬‬ ‫‪ 8‬אוס׳ |‬ ‫ד נטליאל‪.‬‬ ‫גסל׳ |‬ ‫ד יהוד׳ אוסר‪.‬‬ ‫יהודה או׳ |‬ ‫ד אוסר אין‪.‬‬
‫ד שבהן אץ‬ ‫‪ 5‬שבהם אין צריכין |‬ ‫ד חברין‪.‬‬ ‫חברים |‬ ‫ד הביא ל כ ל ‪.‬‬ ‫והביא כ ל |‬ ‫ד עשר אגודו׳ ןשלן‪.‬‬
‫ד יהודה אוסר‪.‬‬ ‫יהוד׳ אוס׳ |‬ ‫ד יחרה‪.‬‬ ‫• יתירה |‬ ‫ד חבירין‪.‬‬ ‫חבירים |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫בלבד |‬ ‫צריכי׳‪.‬‬
‫א‬ ‫‪7‬‬
‫ד אין סאסיגו‪.‬‬ ‫אינו גאסן |‬ ‫ד המזמין ןאחן ח ב י ת שיאכל‪.‬‬ ‫המזמן להכירו ל א כ ו ל |‬ ‫ד אומר‪.‬‬ ‫י׳ |‬
‫» והשאר ‪. . .‬‬ ‫ד ןהרי[ הוא‪.‬‬ ‫הוא |‬ ‫ד להפריש ]מחר[‪.‬‬ ‫לאכל |‬ ‫ד המעשרות אומד‪.‬‬ ‫‪ 8‬המעשר אמ׳ |‬
‫ו ז ס ט‬
‫מחולל ן‬ ‫ד סעש׳ שני‪.‬‬ ‫‪ 10‬םעשד שיני |‬ ‫ד תרומות סעש׳‪,‬‬ ‫תרומת מעשר |‬ ‫ד ושאר ‪ . . .‬סמוך‪.‬‬ ‫יר |‬
‫ד ססקום שלקח‪.‬‬ ‫מקום שלוקח |‬ ‫ד בהולך‪.‬‬ ‫שחתר |‬ ‫ד מודה‪.‬‬ ‫‪ 11‬ומודה |‬ ‫ד אמר‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫ד ומחולל‪.‬‬
‫‪1 8‬‬
‫ד תרוסוח‪.‬‬ ‫חרוסת |‬ ‫ד ושאר םעש׳‪.‬‬ ‫‪ 18‬והשאר המעשר |‬ ‫ך ואמר‪.‬‬ ‫ואס׳ |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫לי |‬

‫‪ .2‬א י נ ו צ ר י ך וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מפני ש ה מ ו כ ר‬ ‫‪ .1‬ת ן ל י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬קנה לי‪ ,‬וכן ב ד ‪ :‬ק ח וכו׳‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬ממני ש ה מ ו כ ר מ ז כ ה לשליח‪ ,‬והשליח ל ב ע ל ה מ ע ו ת ‪ ,‬ת מ צ א‬ ‫צריך‬ ‫ז י כ ה ישר ל ב ע ל ה מ ע ו ת ‪.‬‬
‫ה ח ל י ף וכוי‪ .‬שהרי עכשיו קונה ב מ ע ו ת שלו‪ ,‬והוא ה ש ל י ח‬ ‫‪ .3‬א ם‬ ‫שהקניין ה י ה ברשות ה ח ב ר שעה א ח ת ‪.‬‬
‫‪ . 6‬ל ש ל י ח‪ .‬כשיטתו בריש‬ ‫‪ . 5‬מ ע ו ר ב י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל ק ח ואח־כ נ ת ע ר ב ו ‪.‬‬ ‫הוא ב ע ל ה מ ע ו ת ‪.‬‬
‫‪ .7‬ל א מ צ ע ‪ .‬ממני שאץ הקונה שליח בחנם ל ב ע ל ה מ ע ו ת א ל א בקניין‬ ‫ס י ר ק ץ ‪ ,‬ש ה מ ו כ ר מ ז כ ה לשליח‪.‬‬
‫מ ע ש ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫‪ .8‬ה ו א‬ ‫מ נ ד ה מ ע ו ת ‪ ,‬א ב ל כשנתן לו י ת י ר ה שניהם שותמים ב ה ‪ .‬ו ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫מ ע ש ר וכוי‪.‬‬ ‫זה‬ ‫כ ל מ ה שאני ע ת י ד ל א כ ו ל הוא מעושר‪ ,‬ו ע ל תנאי זה מ פ ר י ש בשבת‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשבת הוא לוחש בשמתיו ואומר‪ :‬זה מ ע ש ר ו מ ׳ ‪ ,‬ע ל ס מ ך התנאי שהתניתי ב ע ר ב שבת• ועיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ל ו וכוי‪ .‬יש כ א ן תיאור של ס ע ו ד ת ח ב ר א צ ל ע״ה בשבת‪ ,‬שמפריש ע ל התנאי שהתנה בע״ש‪.‬‬ ‫‪ .12‬מ ז נ ו‬
‫ע י ץ בבה״א‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ח‬ ‫‪102‬‬

‫‪ .6‬פ ו ע ל ש ה י ה עושה א צ ל ב ע ל‬ ‫שיני ב צ פ ו נ ו א ו ב ד ר ו מ ו ‪ ,‬מ ח ו ל ל ע ל ה מ ע ו ת ‪.‬‬

‫ה ב י ת ‪ ,‬ו ה ו א אינו מ א מ י נ ו ע ל ה מ ע ש ר ‪ ,‬ר ׳ יוסי או׳ תנאי ב י ת דין ה ו א ש ת ה א ת ר ו מ ת‬ ‫‪!5‬‬
‫‪ .7‬ה ל ו ק ח יין מ ב י ן‬ ‫מ ש ל ב ע ל ה ב י ת ‪ ) ,‬ו ת ר ו מ ת ( מ ע ש ר שיני מ ש ל פ ו ע ל ‪.‬‬ ‫מעשר‬
‫מ ע ר ב ש ב ת ו ש כ ח ו ל א ה פ ר י ש ‪ ,‬א ו מ ׳ שני לוגין שאני ע ת י ד ל ה פ ר י ש ה ר י‬ ‫הכותים‬
‫ת ר ו מ ה ‪ ,‬ע ש ר ה ה ב א י ם א ח ר י ה ם מ ע ש ר ראשון‪ ,‬ת ש ע ה ה ב א י ם א ח ר י ה ן מ ע ש ר‬ ‫הן‬
‫שיני‪ ,‬ו מ י ח ל ושותה מ י ד ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ‪ .‬ר ׳ י ה ו ד ה ו ר ' יוסי ו ר ׳ ש מ ע ׳ א ו ס ר י ן ‪ .‬א מ ר ו‬
‫אמ׳ ל ה ם לכשיבקע‪.‬‬ ‫ל ו ל ד ׳ מ א י ר אי א ת ה מ ו ד ה ש א ם י ב ק ע נ ו ד ו ששותה ט ב ל ‪.‬‬ ‫‪20‬‬
‫בשדה‪ ,‬אומר‬ ‫ב ב י ת ה מ ד ר ש ‪ ,‬או‬ ‫ב ת ו ך ביתו והוא‬ ‫טבל‬ ‫היו ל ו ת א י נ י ם ש ל‬ ‫‪.8‬‬
‫מעשר‬ ‫אחריהם‬ ‫הבאים‬ ‫ע ת י ד ל ה פ ר י ש ה ר י הן ת ר ו מ ה ‪ ,‬עשר‬ ‫שני ת א י נ י ם שאני‬
‫‪ .9‬היו ד מ א י ‪ ,‬א ו מ ׳ מ ה שאני ע ת י ד‬ ‫ת ש ע ה ה ב א י ן א ח ר י ה ם מ ע ש ר שני‪.‬‬ ‫ראשון‪,‬‬
‫מעשר‬ ‫ס מ ו ך ל ו ‪ ,‬ז ה שעשיתי‬ ‫המעשר‬ ‫מעשר‪ ,‬ושאר‬ ‫ל מ ח ר הרי הוא‬ ‫להפריש‬
‫ע ל )המעשר(‬ ‫עשוי ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל י ו ‪ ,‬מ ע ש ר שיני ל צ פ ו נ ו א ו ל ד ר ו מ ו מ ח ו ל ל‬ ‫‪25‬‬
‫נוטל ת ר ו מ ה ותרומת מ ע ש ר ומניחה ב מ ק ו ם המוצנע‪ ,‬א ח ד ת ר ו מ ה ט ה ו ר ה‬ ‫המעות‪.‬‬
‫‪ .10‬ל א י ט י ף א ד ם שמן ל א ל ת ו ך נ ר ח ד ש ‪ ,‬ו ל א ל ת ו ך ה מ ד ו ר ה ‪,‬‬ ‫טמאה‪.‬‬ ‫ואחד‬

‫•! הלוקח‬ ‫״ ר׳ יוסי או׳ ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז סה״ד‪ ,‬כ״ו ע״ב‪.‬‬ ‫״ פועל ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ז מ׳׳ג‪.‬‬
‫« דברי ר׳ מאיר ו כ ו ‪ /‬בבלי עירובין‬ ‫יין ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ז מ״ד‪ .‬ועיין בבבלי שהבאנו להלן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ל״ו ב׳; יומא כ״ה ג׳; ס ו כ ה כ״ג ב ; ניכוין כ״ח א׳; כ״ח א׳; ב׳׳ק ס״נו ב׳; חולין י״ד א׳; מעילה‬
‫‪ 20‬שאם‬ ‫ור׳ יוסי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז ה״ב וה״ה; גינוין פ״ג ה״ח‪ ,‬מ׳׳ה סע״א‪ .‬בבלי הכ״ל‪.‬‬ ‫כ״ב א ‪/‬‬
‫יבקע ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; בבלי עירובין ל״ח א׳; יומא כ״ו ב׳; ס ו כ ה כ״ד א׳; גינוין כ״ו א ‪ /‬כ״ח ב׳;‬
‫‪ 23‬היו‬ ‫״א‪.‬‬ ‫ע‬ ‫״ן‬ ‫כ‬ ‫׳‬ ‫״א‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫‪/‬‬ ‫מ ש‬ ‫״ ; י‬
‫ה‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫‪ 21‬היו לו ו כ ו ‪ /‬מש ‪/‬‬
‫כ‬ ‫חולין י״ד ב ‪/‬‬
‫‪ 26‬אחד ח מ מ ה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז סה׳׳ה‪ ,‬כ״ו ע״ב; שבח פי״ח‪,‬‬ ‫דמאי וכו‪ /‬משכ׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫נו״ז ע״ג‪.‬‬

‫או׳ ‪I‬‬ ‫ד המעשרות‪.‬‬ ‫המעשר |‬ ‫ד אין‪.‬‬ ‫אימ |‬ ‫‪1 8‬‬

‫ד שני בצפון או בדרום ומחולל‪.‬‬ ‫‪ 14‬שעי וכוי |‬
‫ך אופר‪.‬‬ ‫אוס׳ ן‬ ‫ד הכותייס‪.‬‬ ‫‪ 17‬הכותים |‬ ‫ד שני‪.‬‬ ‫‪ 18‬שעי |‬ ‫ד ביד‪.‬‬ ‫בית דין |‬ ‫אומר‪.‬‬ ‫ד‬
‫ך שני‬ ‫‪ 19‬שעי וכו׳ |‬ ‫ד ותשעה הבאין‪.‬‬ ‫תשעה הבאים |‬ ‫ד ועשרה הבאין אחריהן‪.‬‬ ‫‪ 18‬עשרה וכוי |‬
‫לכשיבקע |‬ ‫ד יבקעו הנוד ששחה ןזהן‪.‬‬ ‫‪ 30‬יבקע וכוי |‬ ‫ד שמעון אוסרן‪.‬‬ ‫שסע׳ אוסרין |‬ ‫םחיל ושחה‪.‬‬
‫ד חאני׳•‬ ‫‪ 22‬חאעים |‬ ‫ד אום׳‪.‬‬ ‫אומר |‬ ‫ד והו׳‪.‬‬ ‫והוא |‬ ‫ד תאני׳‪.‬‬ ‫‪ 21‬תאינים |‬ ‫סתום‪.‬‬ ‫ד‬
‫א עני )ובין‬ ‫שני ן‬ ‫ד ותשע הבאוח אחריהן‪.‬‬ ‫‪ 28‬תשעה ו כ י |‬ ‫ד ועשר הבאות אחריהן‪.‬‬ ‫עשר ו כ י |‬
‫ושאר הםעשר |‬ ‫ד מחר‪.‬‬ ‫‪ 24‬ל ס ח ר |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אום׳ |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫השורוח חלויה ‪.‬שי‪ .‬קרי‪ :‬שני(‪.‬‬
‫ד שני בצפון או בדרום וסחולל‪.‬‬ ‫שעי ובו׳ |‬ ‫ד על‪.‬‬ ‫עליו |‬ ‫ד תרוסוח‪.‬‬ ‫‪ 28‬תרוםת |‬ ‫ד ושאר םעשר‪.‬‬
‫ןתרוסה[•‬ ‫ך ואחת‬ ‫‪ 27‬ואחד |‬ ‫ד אחת‪.‬‬ ‫אחד |‬ ‫ד הםות׳‪.‬‬ ‫«‪ 2‬הסעות |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫)הםעשר( |‬
‫ד הסדור׳‪.‬‬ ‫הסדורה |‬

‫ב ע ל הבית‪ ,‬ואעו חוסך מסעודתו‪.‬‬ ‫כלומד‪ ,‬ה ס ו ע ל מפריש מסירות‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫הבית‬ ‫בעל‬ ‫‪.16‬משל‬
‫‪ .21‬ה י י‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬עושה א ת ה ט ב ל ח ו ל ץ ל מ ס ר ע לכשישתה ויסריש‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪.19‬ומיחל‬
‫כלומר‪.‬‬ ‫ד מ א י וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .23‬ה י ו‬ ‫ת א י נ י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בעיש‪ ,‬ואינו י כ ו ל ל ה ס ר י ש מ ב ע ו ד יום‪.‬‬ ‫לו‬
‫ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ ו ט ל א ת ה ט ב ל‬ ‫‪.26‬נוטל‬ ‫שאמו צ ר י ך ל ה מ ר י ש ת ר ו מ ה ממנו‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫שמייחדו ל ת ר ו מ ה ו ל ת ר ו י מ ‪ ,‬ומצניעו כ ד י ש ל א ישכח ו י א כ ל ‪ .‬ו כ ל ‪ p t‬ש ל א עשאו ת ר ו מ ה ‪ ,‬מ ו ת ר ל ט ל ט ל ו אמי׳‬
‫חדש‬ ‫‪ .27‬נ ר‬ ‫מ מ א ‪ ,‬מכיוון שיש עליו תנאי‪ ,‬ויכול ל ה ס ר י ש עליו מ ח ל ק א ח ר ו ל א כ ל ו ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬מסני ש ה ח ר ס ה ח ד ש ב ו ל ע מ י ד ‪.‬‬
‫‪103‬‬ ‫דמיי פ״ח‬
‫ולא לתוך דבר המאבד‪ ,‬אלא אם כן קורא שם לתרומת מעשר שבה‪ ,‬עד שלא‬
‫‪ .11‬מי שהיו לו עשר חביות של מעשר טבל טמא‪ ,‬ושל מעשר‬ ‫תגיע ל א ר ץ ‪.‬‬
‫טבל טהור‪ ,‬וראה אחת מהן שגשפכה‪ ,‬או שנתגלתה‪ ,‬אומ׳ הרי זו תרומת מעשר‬ ‫‪30‬‬
‫אם אמ׳ הרי זו תרומת מעשר‪,‬‬ ‫בשמן אסור‪ ,‬מפגי שגכסי כהן‪.‬‬ ‫על תשע אילו‪.‬‬
‫‪ .12‬ראה אחד שהפריש תרומת ומעשר‪ ,‬ואמי הריני כמה שאמ׳‬ ‫לא אמי כלום‪.‬‬
‫‪ .13‬המרבה במעשרות‪,‬‬ ‫ר ' יוסי או׳ בסמוך תנאי בית דין הוא‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬דבריו קיימין‪.‬‬
‫הממעט במעשרות מעשרותיו מקולקלין‪,‬‬ ‫מעשרותיו מתוקנין ופירותיו מקולקלין‪.‬‬
‫לא‬ ‫לפיה‪,‬‬ ‫לא ישתה מפיה‪.‬‬ ‫לשולי חבית‪,‬‬ ‫‪ .14‬קרא שם‬ ‫ופירותיו מתוקנין‪.‬‬ ‫‪35‬‬
‫לשולי מגורה‪ ,‬ואוכל‬ ‫אבל קורא שם‬ ‫ישתה משוליה‪ ,‬מפני שהמשקין מעורבין‪.‬‬
‫‪ .15‬היו לפניו שתי כלכלות של טבל‪ ,‬בזו מאה‬ ‫מפיה‪ ,‬לפיה‪ ,‬ואוכל משוליה‪.‬‬
‫בזו‬ ‫זו‬ ‫בשל‬ ‫מעושרת‪.‬‬ ‫הראשונה‬ ‫בזו‪,‬‬ ‫זו‬ ‫תרומתן מעושרות‬ ‫מאה‪ ,‬נטלה‬ ‫ובזו‬
‫נוטל שתי תאינים ושני עישורין ועישורו של‬ ‫ושל זו בזו‪ ,‬אין הראשונה מעושרת‪.‬‬

‫המרבה‬ ‫‪ 33‬ר׳ יוסי א ף וכו‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״ב‪ ,‬כ״ד ע״ג‬ ‫ל י ״ק קכן״ן ני‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3 3‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ו כ ו‬ ‫« מי שהין לן‬
‫במעשרוח וכו‪ /‬ירוש׳ הנ׳׳ל; בבלי עירובין כ׳ א׳; קידושין נ״א א‪ •/‬מנחות כ״ד ב ; ועיין אבוח פ״א מנו״ז‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪ 39‬נוכול וכו‪/‬‬ ‫שתי כלכלות וכוי‪ .‬משני פ״ז מ״ו; ועיין ירוש׳ פ״א ה״ד‪ ,‬כ״ב ע״ב; בבלי תמורה ך׳ א׳‪.‬‬ ‫‪3 7‬‬

‫ירוש׳ פ״א הנ״ל; פ״ז רה״ו‪ ,‬כ״ו ע״ב‪.‬‬

‫ך ]כיוצא‬ ‫טי ן‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 29‬לארץ |‬ ‫ך אבל‪.‬‬ ‫א ל א אם כן |‬ ‫ד דב׳ הםאביד‪.‬‬ ‫‪ 28‬ד ב ר ה ם א ב ד |‬

‫ד זו ]עשויה [‪.‬‬ ‫זו |‬ ‫ד שנתגלת׳ אוסר‪.‬‬ ‫שנתגלתה אוס׳ |‬ ‫ד ר א ה אחד‪.‬‬ ‫‪ 30‬וראה אחח |‬ ‫בו[ סי‪.‬‬
‫‪3 1‬‬
‫ד סחוס‪.‬‬ ‫כלום |‬ ‫ד אסר‪.‬‬ ‫‪ 32‬אם׳ |‬ ‫ד ואם אסר‪.‬‬ ‫אם אם׳ |‬ ‫ד נכסי‪.‬‬ ‫שנכסי |‬ ‫ד אלו‪.‬‬ ‫אילו |‬
‫ד אוסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד דברי‪.‬‬ ‫‪ 33‬דבריו |‬ ‫ד תרוסה וםעשרות ואסר הריני בםה שאסר‪.‬‬ ‫תרוסוז וכוי |‬
‫ב י ח‬
‫‪ 35‬סתוקנין |‬ ‫ד הםםעיט בסעשרר‪.‬‬ ‫‪ 34‬הםטעט בםעשרות |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫הוא |‬ ‫ד ביד‪.‬‬ ‫יין |‬
‫ד אוכל‪.‬‬ ‫ואוכל ‪j‬‬ ‫סנורה ן כיה ב ד ובראשונים‪ .‬א קדירה‪.‬‬ ‫ד הקורא‪.‬‬ ‫«‪ 3‬קורא |‬ ‫ק ר א | ד הקורא‪.‬‬ ‫ד סתום•‬
‫ד של‪.‬‬ ‫בשל |‬ ‫ד ]או! םעשרות‪.‬‬ ‫סעושרות |‬ ‫א בטלה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫כיה‬ ‫‪ 38‬נטלה ן‬ ‫ד אוכל‪.‬‬ ‫‪ 37‬ואוכל |‬
‫ד שני עשורין ועשורו‪.‬‬ ‫ושני וכוי |‬ ‫ד שני תאנים‪.‬‬ ‫שתי תאינים |‬ ‫ד פתוח‪.‬‬ ‫םעושרת |‬ ‫ד הראשוני‪.‬‬ ‫‪ 39‬הראשונה |‬

‫‪.29-28‬ע ד ש ל א ת ג י ע וכוי‪ .‬ומותר ל א ב ד ת ר ו מ ת מ ע ש ר ש ל ד מ א י ב ד ב ר מ ו ע ט ‪ .‬א ב ל א ם כ ב ר‬

‫‪.30-29‬ו ש ל מ ע ש ר ט ב ל ט ה ו ר ‪ .‬ל י ת א ב ב ב ל י ‪ ,‬וקשה‬ ‫הגיעה ל א ר ץ ה ר י ע ב ר ה מן ה ע ו ל ם ‪.‬‬
‫‪ .30‬ה ר י ז ו ת ר ו מ ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ כ י ו ץ שביץ ט מ א עמיקיגן‪ ,‬ו ת ר ו מ ה ט מ א ה ש ל י ץ‬ ‫למרשו‪.‬‬
‫‪ .31‬ב ש מ ן א ס ו ר וכו׳‪ .‬שהרי‬ ‫ח ד ש א מ ה ר א ו י ה ל כ ל ו ם ‪ ,‬הרי ל א ה ט מ י ד ה כ ה ן ב א י ב ו ד היץ‪.‬‬
‫ת ר ו מ ה ט מ א ה ש ל שמן ראויה ל ה ד ל ק ה ‪ ,‬והוא מ פ ס י ד נ כ ס י כהן‪ ,‬אם הוא מפריש מ ד ב ר ש ע ת י ד ל י א ב ד ‪.‬‬
‫א ם א מ ׳ ה ר י ז ו וכו׳‪ .‬שמא ציל‪ :‬אם ]משהגיעה לארץ[ א מ ׳ הרי זו וכו׳‪ .‬ע י ץ ל ע י ל שו׳ ‪.29-28‬‬
‫‪ . 3 2‬ר א ה א ח ד וכו׳‪ .‬חוזר ל ה י ד ) ל ע י ל שו׳ ‪ ,(7‬כ ל ו מ ר א ם שגים היו מוזמנים ב ש ב ת א צ ל עיה‪,‬‬
‫והראשון ה ל ח י ש כשסתיו והמריש ת ר ו מ ת מ ע ש ר )וכציל למנמו במקום ‪ .‬ת ר ו מ ת ומעשר'( ע ל תגאי שהיה‬
‫‪ .33‬ב ס מ ו ך ת נ א י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א זו ב ל ב ד‬ ‫בידו‪ ,‬והשני א מ ר ה ר מ י כ מ ה שאמר זה דבריו קיימץ‪.‬‬
‫המרבה‬ ‫שהסרשתו קיימת‪ ,‬א ל א ס ו מ ך ע ל תנאי ב י ד לעניץ מקום המעשרות ו ל ע נ י ץ ה מ ד ה ‪ ,‬עיץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .34‬ה מ מ ע ט וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬ה מ ר ב ה וכו׳‪ ,‬ומעשרותיו מ ק ו ל ק ל ץ ‪ ,‬מסני ש ה ע ו ד ף‬ ‫וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬ה מ מ ע ט וכו׳‪.‬‬
‫‪ .36‬ל ש ו ל י מ ג ו ר ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ק ב ע מקום ב א ו צ ר של ת ב ו א ה ‪,‬‬ ‫ט ב ו ל למעיש‪ ,‬או ל מ ע ש ר עני‪.‬‬
‫‪ . 3 8‬נ ט ל ה ת ר ו מ ת ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו כ ב ר נ ו ט ל ה תרומתן‪ ,‬והן ט ב ל ל מ ע ש ר ו ת‬ ‫ביבש א ץ כ א ן ת ע ר ו ב ת ‪.‬‬
‫מ ע ו ש ר ו ת וכוי‪ .‬ציל‪ :‬א מ ׳ מעשרות וכוי‪ .‬ו ב ד ‪ :‬או מעשרות וכו׳‪ ,‬וציל‪ :‬א מ ׳ וכו׳‪.‬‬ ‫גרידא‪.‬‬
‫‪ .39‬מ ע ו ש ר ת ‪ .‬ציל‪ :‬מ ע ש ר ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אינה סוטרת בתאנים ש ל ה את השניה‪ ,‬שהרי ה י א כ ב ר ג ם ט ר ה ‪,‬‬
‫נ ו ס ל ש ת י ת א י נ י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ר ו צ ה ל ע ש ר‬ ‫ו א ץ מ ע ש ר ץ מן ה ס ט ו ר ע ל החיוב‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א ת כ ל ה מ ע ש ר ו ת ש ל הראשונה מן השניה נ ו ט ל מ מ נ ה שתי תאנים וכו׳‪ .‬ו ע י ץ החשבון ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
 ‫דמיי פ׳׳ח‬ ‫‪104‬‬

‫נוטל עשרים‬ ‫‪ .16‬מעשרותיהם מעשרות כ ל כ ל ה בחברתה‪ ,‬קורא שם‪.‬‬ ‫עישור‪.‬‬ ‫‪40‬‬

‫תאינים מאיזו שירצה‪ .‬בזו מאה ובזו מאתים‪ ,‬אם מן הקטנה הוא נוטל‪ ,‬נוטל אחת‬

‫עשרה‪ ,‬ואם מן הגדולה‪ ,‬נוטל את כולה ולא השלים‪ .‬בזו מאה ובזו א ל ף ‪ ,‬אם מן‬

‫נוטל‪ ,‬גוטל את כל הששים‪.‬‬ ‫הגד‪1‬לה‬ ‫הקטנה נוטל נוטל שש עשרה‪ ,‬ואם מן )הקטנה(‬

‫כ ל כ ל ה של פירות שאינה מתוקנת‪,‬‬ ‫‪ .17‬היתה בידו‬ ‫ואילך לפי חשבון‪.‬‬ ‫מיכן‬

‫שהחולין‬ ‫‪ 45‬נוטל שתי תשיעיה ותשיעיה תשע‪ ,‬בין שהטבל מרובה על החולין בין‬

‫בין שהמעשר‬ ‫מרובין על נהטבל‪ ,‬נוטל את כלה חולין כ ד י תרומת מעשר שבטבל‪.‬‬

‫טבל מרוב׳ על החולין בין החולין מרובין על! מעשר טבל‪ ,‬נוטל כ ל החולין כדי‬

‫תרומת מעשר )שביעית( שבמעשר ט ב ל ‪ .‬מאה מעשר ושמונים טבל נוטל תשעים‬

‫‪ .18‬מאה מעשר תשעים טבל‪ ,‬נוטל תשעים ושלשה חסר‬ ‫ושנים חסר עישור אחד‪.‬‬

‫** היחס‬ ‫« בזו מאה וכו ‪ .‬ירוש פ״ז רה״ז‪ ,‬כ״ו ע״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫<>« כלכלה בהברחה וכו ‪ .‬משכ הכ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫« בין שחנובל וכו ‪ .‬עיין במשכ פ״ז מ״ז ובירוש ב״מ רפ״י‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בידו וכו ‪ .‬ירוש פ״ז ה״ז‪ ,‬כ״ו ע״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫« מאה מעשר וכו ‪ .‬ירוש׳ פ״ז סה״כו‪,‬‬

‫‪,‬‬
‫« בין שהמעשר וכו ‪ .‬עיין במשכ׳ הכ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫י״ב ע״ג‪.‬‬
‫»> מאה מעשר וכו ‪ .‬ירוש הכ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כ״ו ע״ג‪.‬‬

‫ד תאנים‬ ‫‪ 41‬חאינים סאיזו |‬ ‫א פתוח‪.‬‬ ‫מעשרות ן‬ ‫ד סעשרוחיהן‪.‬‬ ‫טעשרוחיהם |‬ ‫ד א סחוס‪.‬‬ ‫‪ 40‬עישור |‬

‫ולא |‬ ‫‪ 42‬טן הנדולה | ד פנדולה ]נוטלן‪.‬‬ ‫טן הקטנה | ד טקטנה‪.‬‬ ‫מאה | כיה ד ‪ .‬א מאחים‪.‬‬ ‫מאזה ]מהן[‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫מן )הקטנה( |‬ ‫ד חמש עשר‪.‬‬ ‫‪ 43‬שש עשרה |‬ ‫ד טקטנ׳ ]הוא[‪.‬‬ ‫‪ 43-42‬טן הקטנה |‬ ‫ד לא‪.‬‬
‫ך שני‬ ‫‪ 45‬שתי ו מ י |‬ ‫ד החשבון‪.‬‬ ‫חשבון |‬ ‫ך טיכאן‪.‬‬ ‫‪ 44‬מיכן |‬ ‫ך מגדולה ןהואן‪.‬‬ ‫הנדולה |‬
‫‪ ] 47-40‬ה ט ב ל ‪ . . .‬ע ל [ | הושלם ע״פ ך ‪.‬‬ ‫ך בין ‪ . . .‬ובין‪.‬‬ ‫ב י ן ‪ . . .‬בין |‬ ‫חשיעהא וחשיעהא ]שלן חשיע‪.‬‬
‫ט ב ל ן כיה ד•‬ ‫)שביעיח> | ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 48‬חרוסח | ד חרוט׳‪.‬‬ ‫כ ל | ד ]אח[ כ ל ‪.‬‬ ‫‪ 47‬סעשר | ד הםעש׳‪.‬‬
‫חשעים ט ב ל ן ך ח ס ר ‪.‬‬ ‫םעשר | ד ועשר‪.‬‬ ‫א ח ד | ד סחום‪.‬‬ ‫‪ 49‬עישור | ד עישר‪.‬‬ ‫םעשר | ד חסר‪.‬‬ ‫א שכל‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ו ר א שם וממריש מאיזו שירצה‪ ,‬ש ל א נ ת כ ו ץ א ל א ש ל א ימריש מ מ ק ו ם א ח ר ‪.‬‬ ‫‪ .40‬ק ו ר א ש ם ‪.‬‬

‫‪ .42‬נ ו ט ל א ת כ ו ל ה ו כ ר ‪ .‬נ ס ת ר ם ו כ א ן ה ב ב ו ת ‪ ,‬ו כ א ן צ ר י ך לגרוס א ת הםיםא‪ :‬נ ו ט ל א ת כ ל הש]ל‪1‬שים‪ ,‬מ י כ ן‬
‫‪.44-43‬כ ל ה ש ש י ם מ י כ ן‬ ‫‪ .43‬ש ש ע ש ר ה ‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ח ת ע ש ר ה ‪ ,‬כ מ ו ברישא‪.‬‬ ‫ואילך וכר‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ א ן צ ר י ך לגרום א ת הרישא )בתיקונים קלים(‪ :‬ו א ם נלןשן )־לשם( ה ג ד ו ל ה נוטל ]אסילו נוטל! א ת‬
‫כ ו ל ה ל א השלים‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם נוטל מן ה ק ט ג ה לשם ה ג ד ו ל ה מ ע מ י ם שאםילו נוטל א ת כ ו ל ה ל א השלים‪.‬‬
‫‪.45‬שתי ת ש י ע י ה‬ ‫ב י ד ו וכר‪ .‬כלומר‪ ,‬ורוצה לעשר עליה ממקום א ח ר ‪.‬‬ ‫‪.44‬היתה‬ ‫עיץ בבה׳א‪.‬‬
‫מרובה‬ ‫שהטבל‬ ‫בין‬ ‫ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר שתי תשיעיות ותישוע של תישוע <‪ >^.‬ש ל ה כ ל כ ל ה ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ו כ ר ‪ .‬ה ת ו ס ס ת א מ ש ל י מ ה א ת משנתנו ששנתה‪ :‬מ א ה ט ב ל מ א ה ח ו ל ץ !שנתערבו[ נוטל מ א ה ו א ח ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫א ם א ץ ל ו טירות ט ב ל במקום א ח ר ‪ ,‬והוא מ ו כ ר ח ל ע ש ר מיניה ו ב י ה ‪ ,‬נ ו ט ל מן ה ת ע ר ו ב ת מ ד ה ש ל סירות‬
‫שיהא ב ה ל כ ל ה ס ח ו ת א ח ת ש ל ט ב ל וודאי שיוכל ל ע ש ו ת ה ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל כ ן ה ט ב ל ) א ח ת מ מ א ה ( ‪.‬‬
‫ומוםיסה ה ת ו ם ם ת א שבזה א ץ ה ב ד ל א ם ה ט ב ל מ ר ו ב ה ע ל ה ח ו ל ץ או ל ה ט ך ‪ ,‬ו ב ל ב ד שיהא ט ב ל ב מ ה שנםל‬
‫שהמעשר‬ ‫‪ .47-46‬ב י ן‬ ‫‪ .46‬א ת כ ל ה ח ו ל י ן ‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ת כ ל ה ח ו ל ץ ‪.‬‬ ‫כ ד י תרומת מעשר שבטבל‪.‬‬
‫ט ב ל ו כ ר ‪ .‬א ף כ א ן מ ש ל י מ ה ה ת ו מ מ ת א א ת המשנה הניל ששנתה‪ :‬מ א ה ח ו ל ץ מתוקנץ מ א ה מ ע ש ר נ ו ט ל‬
‫מ א ה ועשר וכוי‪ .‬ומוסיסה ה ת ו ס ס ת א ש א ץ ה ב ד ל ב ץ שהמעשר ט ב ל מ ר ו ב ה או ל ה ט ך ‪ ,‬ו ב ל ב ד שינהונ כ מ ב ו א ר‬
‫‪ . 4 8‬ו ש מ ו נ י ם ט ב ל ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ותשעים ט ב ל ‪ ,‬ו נ מ צ א ש כ ל ה ת ע ר ו ב ת חייבת ב א ח ת ע ש ר ה ח ס ר עישור‬ ‫כאן‪.‬‬
‫‪ .49-48‬ת ש ע י ם‬ ‫א ח ד ת ר ו מ ת מעשר‪ ,‬והיינו ע ש ר ל מ א ה מ ע ש ר ‪ ,‬ו א ח ת ח ם ר עישור לתשעים ט ב ל ‪.‬‬
‫ו ש נ י ם ו כ ר ‪ .‬שהרי א ם י ט ו ל תשעים אסשר ש כ ל ה ט ב ל ע ל ה בידו‪ ,‬ואינו י כ ו ל ל ה ס ר י ש ממנו א ל א תשע‬
‫‪ .49‬ת ש ע י ם ט ב ל ו כ ר ‪.‬‬ ‫מ ע ש ר ו ל ק ו ב ע ן לתרוימ‪ ,‬ו נ מ צ א ח ס ר ע ו ד שתים ח ס ר עישור ל כ ל ה ת ע ר ו ב ת ‪.‬‬
‫צ י ל ‪ :‬שמנים ט ב ל נוטל שמתים ושלשה ו כ ר ‪ .‬ת מ צ א ש כ ל ה ת ע ר ו ב ת חייבת ב א ח ת ע ש ר ה ח ס ר שני עישורץ‬
‫ת ר ו מ ת מעשר‪ ,‬והיינו עשר ל מ א ה מ ע ש ר ‪ ,‬ו א ח ת םחות שני עישורץ לשמתים ט ב ל ‪ .‬ו א ם י ק ח שמתים א ס ש ר‬
‫ש כ ל ה ט ב ל ע ל ה בידו‪ ,‬ואמו י כ ו ל ל ה מ ר י ש ממנו א ל א שמתה מ ע ש ר ו ל ק ו ב ע ן ת ר ו ׳ מ ‪ ,‬ו ל מ י כ ך מ ו ס י ף ע ו ד‬
‫שלש ח ס ר שני עישורץ‪) .‬עיס סירוש ה ר א י ף בירושלמי(‪.‬‬
‫‪105‬‬ ‫דמיי פ״ח‬
‫‪ .19‬המפקיד לוג טבל‪ ,‬אוכל עליו תשעים‬ ‫שני עישורין‪ ,‬מיכן ואילך לפי חשבון‪.‬‬ ‫‪5 0‬‬

‫כ י צ ד המפקיד לוג טבל‬ ‫ותשע והוא‪ ,‬המפקיד לוג מעשר אוכל עליו תשעים‪.‬‬
‫עליו תשעים ותשע והוא‪ ,‬אומי לוג שבשולי חבית הרי הוא חולין )והשאר‬ ‫אוכל‬
‫לשתות‪ ,‬אומר לוג שבשולי חבית‬ ‫לאכול וגטל‬ ‫‪ .20‬נטל‬ ‫הכל(‪.‬‬ ‫על‬ ‫תרומה‬
‫הרי זו תרומה על מעין שבתוך חבית‪ ,‬ושאר המעשר סמוך לו‪ ,‬וזה שעשיתי מעשר‬
‫עשוי תרומת מעשר עליו‪ ,‬מעשר שיני בצפונו או בדרומו‪ ,‬מחולל על המעות‪.‬‬ ‫‪5 5‬‬

‫‪ .21‬כ י צ ד המפקיד לוג מעשר אוכל עליו תשעים‪ ,‬או׳ לוג שמן שבשולי חבית הרי‬
‫)ושאר תרומה על הכל( נטל לאכול ולשתות‪ ,‬אומר מעשרן בדרומן‬ ‫הוא חולין‪.‬‬
‫לא‬ ‫ספק גמרן ספק‬ ‫גמרן ודאי‪ ,‬נותנן לכהן‪.‬‬ ‫מעשרן מעין שבחבית‪.‬‬ ‫ותרומת‬
‫כיצד‪ ,‬אם היו של טבל‪ ,‬אומר‬ ‫גמרן‪ ,‬מעשר עליהם וקורא שם למעשרותיהם‪.‬‬
‫בדרומן ותרומת מעשר בדרום דרומן‪ ,‬אם היו של מעשר טבל‪ ,‬אומר‬ ‫‪ 6°‬מעשרן‬
‫‪ .22‬מי שהיו לו שתי חביות‪ ,‬אחת של מעשר‬ ‫דרומן‪.‬‬ ‫בדרום‬ ‫תרומת מעשר‬
‫טבל טמא ואחת של מעשר טבל טהור‪ ,‬מביא שני לגינין וממלא מן זה כדי תרומת‬
‫מעשר על שתיהם‪ ,‬ומזה כדי תרומ׳ מעשר על שתיהן‪ ,‬והולך אצל )שתיהן( הראשון‪,‬‬
‫אומ׳ אם זה מן טמא אין בדבר כלום‪ ,‬ואם זה מן טהור )מן( ה׳ זה עשוי תרומת‬

‫נוהולך אצל השני‪ ,‬ואומר אם מין זה טמא אין בדברי כלום‪,‬‬ ‫*> מעשר על שתיהן‪.‬‬
‫ואם זה מין טהור‪ ,‬מזה עשוי תרומה ומעשרות על שתיהן[ וקורא שם לראשון‪,‬‬
‫‪ .23‬הלגינין אחד של מעשר‬ ‫וחוזר וקורא שם לשיני‪ .‬נמצאו שתי חביות מתוקנות‪.‬‬

‫ילוש׳ ספ״ז‪ ,‬כ״ו ע״ג‬ ‫מי שהיו וכוי‪.‬‬ ‫‪6 1‬‬

‫ד חסר‪.‬‬ ‫כיצד |‬ ‫‪. ..‬‬ ‫‪ 81-60‬הםפקיד‬ ‫החשבון‪.‬‬ ‫סכאן ‪. . .‬‬ ‫ד עשורים‬ ‫חשבון |‬ ‫סיכן ‪. . .‬‬ ‫‪ 80‬עישורין‬
‫ך אום׳‪.‬‬ ‫אוסר |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫‪ *3‬ה כ ל |‬ ‫ד ושאר‪.‬‬ ‫והשאר |‬ ‫ד וחשעה הוא‪.‬‬ ‫»• ות״ע והוא |‬
‫הסעשד | ד םעשר‪.‬‬ ‫ד שבחבית‪.‬‬ ‫שכחוך חביח |‬ ‫ד סניין‪.‬‬ ‫םינץ |‬ ‫ד עשוי חרוםח ןסעשרן‪.‬‬ ‫‪ M‬הרי זו חרוסה |‬
‫ולשתות |‬ ‫ד הן‪.‬‬ ‫‪ 87‬הוא |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫‪ 56‬או׳ |‬ ‫ו ‪.‬‬
‫ם‬ ‫ס ח‬ ‫ך‬ ‫הסעות |‬ ‫ד שני‪.‬‬ ‫‪ 66‬שעי |‬ ‫ד זה‪.‬‬ ‫חה |‬
‫ך ןעשוי! תרוסת סעש׳ ןעלן סניין‪.‬‬ ‫‪ 58‬ותרוסת וכו׳ |‬ ‫ד םעשר בדרוסו‪.‬‬ ‫סעשרן בדרוםן |‬ ‫ד ]ונטל[ לשתות‪.‬‬
‫לסעשרותיה״‪.‬‬ ‫!קורא שם‬ ‫ד כיצד‬ ‫כיצד |‬ ‫ך לסעשרותיהן‪.‬‬ ‫|‬ ‫לםעשרותיהם‬ ‫ד עליהן‪.‬‬ ‫״־ עליהם |‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫כדי |‬ ‫ד סזה‪.‬‬ ‫סן זה |‬ ‫ך למין‪.‬‬ ‫לנעץ |‬ ‫ך ואחד‪.‬‬ ‫‪ 63‬ואחת |‬ ‫ד והרוס־‪.‬‬ ‫‪ 60‬וחרוסת |‬
‫בדבר ן‬ ‫ד מין‪.‬‬ ‫סן |‬ ‫ד ואומר‪.‬‬ ‫‪ 64‬אום׳ |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫)שתיהן( |‬ ‫ך הולך‪.‬‬ ‫והולך |‬ ‫ד שניהן‪.‬‬ ‫‪ 63‬שתיהם |‬
‫‪ 66‬מעשר ן‬ ‫ד תרומה‪.‬‬ ‫חתמת |‬ ‫ך עשוי ןכדי[‪.‬‬ ‫עשוי |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫<מן( ה׳ זה |‬ ‫ד מין‪.‬‬ ‫סן |‬ ‫ד בדברי•‬
‫סתוקנותן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫שתי |‬ ‫ד לשני‪.‬‬ ‫‪ 67‬לשעי |‬ ‫‪ 66-65‬ןוהולך ‪ . . .‬שתיהן[ ן הושלם עיפ ך‪.‬‬ ‫ד וסעשר‪.‬‬
‫ד חלגעין‪.‬‬ ‫הלגינין |‬ ‫ד סתום‪.‬‬

‫‪ .50‬מ י כ ן ו א י ל ך ל מ י ח ש ב ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ א ה מ ע ש ר ושבעים ט ב ל ‪ ,‬נ ו ט ל שבעים ו א ר ב ע ח ס ר‬

‫הממקיד‬ ‫שלשה עישורין‪ ,‬מ א ה מ ע ש ר וששים ט ב ל נ ו ט ל ששים וחמש ח ס ר א ר ב ע עישורץ וכו׳‪.‬‬
‫‪ .61‬מ י‬ ‫ל ו נ ט ב ל וכו׳‪ .‬ה ב ר י י ת ו ת )הי־ט‪-‬כיא( קשות מ א ד ‪ ,‬ומירשתי אותן ב ד ר ך ה ש ע ר ה בבה״א‪.‬‬
‫ל ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ונתערבו‪ ,‬ואמו י ו ד ע אמו ח ב י ת ש ל מ ע ש ר ט מ א ואיזו ש ל ט ה ו ר ‪.‬‬ ‫״היו‬
‫‪ . 6 2‬מ ב י א ש נ י וכוי‪ .‬שהרי א ם יסריש מ כ ל א ח ת מינה ו ב ה ‪ ,‬י ה א ב י ד ו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ת ל ו י ו ל א‬
‫‪ .63‬ע ל ש ת י ה ן ‪.‬‬ ‫י ו כ ל ה כ ה ן ל א ו כ ל ו ‪ ,‬ו ל מ י כ ך מ ל מ ד י ם אותנו כ י צ ד יטריש מן ה ט ה ו ר ע ל ה ט מ א ‪.‬‬
‫‪ .64‬ה ׳ ז ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ר י זה‪.‬‬ ‫ו נ מ צ א שיש ב י ד ו לנץ א ח ד של מ ע ש ר ט ה ו ר ולח שני של מ ע ש ר ט מ א ‪.‬‬
‫ו ק ו ר א וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ מ צ א ק ו ר א וכוי‪.‬‬ ‫‪ .66‬מ ז ה וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬ה ׳ ) ‪ -‬ה ד י ( זה עשוי ת ר ו מ ת מ ע ש ר ו כ ר ‪.‬‬
‫‪ 67‬ש ל מ ע ש ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיה מ ת ח י ל ה מ ע ש ר ט ב ל ט מ א ‪ ,‬ו ע כ ש מ שניתקן הרי זעא מ ע ש ר מתוקן‬
‫טמא‪.‬‬
 ‫דמיי פ׳׳ח‬ ‫‪106‬‬

‫מזה‬ ‫ושותה‬ ‫וטובל‬ ‫מזה‬ ‫שותה‬ ‫טהור‪,‬‬ ‫טבל‬ ‫מעשר‬ ‫של‬ ‫ואחד‬ ‫טמא‪,‬‬ ‫טבל‬

‫‪ .24‬מי שהיו לו שתי‬ ‫וטובל‪ ,‬ושותה משניהם כאחד‪ ,‬ו צ ר י ך טבילה באחרונה‪.‬‬

‫חולין טהורין‪ ,‬מביא שני לגינין‬ ‫טבל טמא‪ ,‬ואחת של‬ ‫מעשר‬ ‫‪0‬ל חביות‪ ,‬אחת של‬

‫וממלא מזה כדי תרומת מעשר על זה‪ ,‬ומזה כדי תרומת מעשר על זה‪ ,‬הולך‬

‫אצל הראשון‪ ,‬ואומר אם זה טמא אין בדבריי כלום‪ ,‬ואם זה מין טהור עשוי מזה‬

‫הולך אצל שיני‪ ,‬ואומר אם זה מין טמא אין בדבריי‬ ‫כדי תרומת מעשר על זה‪.‬‬

‫קורא שם לראשון‪,‬‬ ‫כלום‪ ,‬ואם זה מין טהור עשוי מזה כדי תרומת מעשר על זה‪.‬‬

‫‪5‬ל וחוזר וקורא שם לשיני‪ .‬נמצאו חביות מתוקנות‪ ,‬והלגינין אחד של מעשר טבל טמא‪,‬‬

‫שותה מזה וטובל‪ ,‬ושותה מזה וטובל‪ ,‬ושותה משניהם‬ ‫ואחד של חולין טהורין‪.‬‬

‫ו צ ר י ך טבילה באחרונה‪.‬‬ ‫כאחת‪,‬‬

‫פירקא‬ ‫סליק‬

‫וחס ל ת דמאי‬

‫טהורין ‪I‬‬ ‫ואחת | ד ואחד‪.‬‬ ‫‪ 70‬טמא ן ביה ך‪ .‬א טהור‪.‬‬ ‫‪ 80‬כאחד וצריך | ד כאחח צריך‪.‬‬
‫ח ת מ ת | ד תרוטוח‪.‬‬ ‫על זה | ד עליה‪.‬‬ ‫‪ 71‬סזה | ך טזו‪.‬‬ ‫לנינין | ד לניני׳‪.‬‬ ‫ד טהורים‪.‬‬
‫‪ 73‬חרוסת |‬ ‫םזה | ד חסר‪.‬‬ ‫בדבריי | ד בדברי‪.‬‬ ‫‪ 72‬טמא | ד ]טין! טמא‪.‬‬ ‫על זה | ד חסר‪.‬‬
‫ך בדברי‪.‬‬ ‫בדבריי‬ ‫הולך ‪ . . .‬שיני | ד והולך ‪ . . .‬השני‪.‬‬ ‫על זה | ד עליה‪.‬‬ ‫ד חרוסוח‪.‬‬
‫‪ 78‬ש ו ח ה ‪. . .‬‬ ‫ד לשני‪.‬‬ ‫לשיני‬ ‫‪| a 7‬‬ ‫קורא | ד קור׳‪.‬‬ ‫סעשר על זה | ד סעש׳ עליה‪.‬‬ ‫‪ 74‬סזה | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 77‬כאח ח וצריך | ך כאחד‬ ‫םשניהם | ך סשניהן‪.‬‬ ‫ושוחה ‪ . . .‬ושותה | ד ש ו ת ׳ ‪ . . .‬ושות׳ ‪ . . .‬שחה‪.‬‬
‫צריך‪.‬‬

‫ט ב ל טהור‪ ,‬ועכשיו שעשאו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיה מ ת ח י ל ה מ ע ש ר‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫טהור‬ ‫‪.68‬טבל‬

‫ו ט ו ב ל וכוי‪ .‬שהרי הוא ב ס פ ק שותה משקין טמאין‪,‬‬ ‫מזה‬ ‫הוא ת ר ו מ ת מ ע ש ר ט ה ו ר ‪ ,‬ומותר ל כ ה ן ‪.‬‬
‫כ א ח ד וכוי‪ .‬המסרשים השלימו ע י ס הירושלמי‪ :‬נ ד ב ר י ר ב י ‪ .‬ר ׳ ל ע ז ר ב ר ׳‬ ‫‪.69‬משניהם‬ ‫וכן בשני‪.‬‬
‫שמעון אומר! שותה משניהם כ א ח ד וכו׳‪ .‬וסירשו בירושלמי שר׳ א ל ע ז ר ב ר ׳ ש מ ע ץ ס ו ב ר ש ס ס ק מ ש ק ץ‬
‫ט מ א ץ א ץ מ ס מ א ץ א ת הגוף‪ ,‬ו ל ס י כ ך ט ו ב ל בסוף‪ ,‬שהרי א ם שתה משניהם כ א ח ד שתה מ ש ק ץ ט מ א ץ בוודאי‪.‬‬
‫מ ע ש ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיו לו שתי חביות שתת ונתערבו‪ ,‬ו ל א י ד ע איזו היא של מ ע ש ר ט מ א ואיזו‬ ‫‪ .70‬ש ל‬
‫ה י א של ט ב ל ט ה ו ר ‪ .‬ו מ ד ב ר י ם כאן ש ב ח ב י ת של מ ע ש ר ל א היו א ל א תשעים לונ של מ ע ש ר ו ע ש ר ה לוגץ‬
‫של ח ו ל ץ גמורים‪ ,‬ו ב י ח ד מ א ה לוגץ‪ ,‬ו ל ס י כ ך אי אסשר ל ה כ י ר בינה ו ב ץ ה ח ב י ת של ט ב ל ‪ ,‬שאף ה י א ב ת מ א ה‬
‫ש ל ח ו ל י ן ט ה ו ר י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬של ט ב ל ט ה ו ר שהומרשה ממנו ת ר ו מ ה ג ד ו ל ה ‪.‬‬ ‫לונץ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 7 1‬כ ד י ת ר ו מ ת מ ע ש ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ו ק ח מ כ ל א ח ת ע ש ר ה לוגץ‪ ,‬כשיעור‬ ‫כסיגנץ המשנה במיז מיז‪.‬‬
‫ט ה ו ר וכוי‪ .‬ו מ כ י ץ שהמין‬ ‫‪.72‬מ י ן‬ ‫ת ר ו מ ת מ ע ש ר של התשעים מעשר )כשמסריש ע ל י ה ם מ ל ב ר ( ‪.‬‬
‫ה ט ה ו ר הוא ה ט ב ל ‪ ,‬הרי יש כאן ע ש ר ה מעשר כדינו‪ ,‬והוא עושה אותם ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל התשעים של מ ע ש ר‬
‫<עיץ ל ע י ל ( ‪ .‬ומן ה ט ב ל אתו צ ר י ך ל ה מ ר י ש ת ר ו מ ת מ ע ש ר כ ל ל ‪ ,‬שהרי מותר לו לעשות א ת כ ל ה מ ע ש ר‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיה מ ת ח י ל ה מ ע ש ר ט ב ל ט מ א ‪,‬‬ ‫טמא‪.‬‬ ‫טבל‬ ‫מעשר‬ ‫‪.75‬של‬ ‫תרוימ ע ל מקום א ח ר ‪.‬‬
‫ח ו ל י ן ט ה ו ר ין‪.‬‬ ‫‪ .76‬ש ל‬ ‫ועכשיו כשתוקן הוא מ ע ש ר ט מ א ‪ .‬ומותר בשתייה‪ ,‬וכםיגנון ה ב ר י י ת א ל ע י ל ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיו מ ת ח י ל ה ח ו ל ץ ) = ט ב ל שהוםרשה ממנו ת ר ו מ ה ג ד ו ל ה ‪ ,‬ע י ץ לעיל( ט ה ו ר ץ ‪ ,‬ועכשיו הוא ת ר ו מ ת‬
‫מ ע ש ר ט ה ו ר ‪ ,‬וכטיננון ה ב ר י י ת א ל ע י ל ‪.‬‬
 ‫מסכת תרומות‬

‫א׳[‬ ‫נפרק‬

‫אמ׳ ר׳ יהודה מעשה בבניו‬ ‫‪ .1‬ר ׳ י ה ו ד ה או׳ ח ר ש ש ת ר ם ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬

‫ש ל ר ׳ יוחגן ב ן ג ו ד נ ד א שהיו ח ר ש י ם ‪ ,‬והיו כ ל ט ה ר ו ת י ר ו ש ל ם נעשין ע ל גבן‪ .‬א מ ר ו‬
‫ל ו מ ש ם ר א י ה ‪ ,‬ש ה ט ה ר ו ת אין צ ר י כ ו ת מ ח ש ב ה ‪ ,‬וגעשות ע ל גבי ח ר ש ש ו ט ה ו ק ט ן ‪,‬‬
‫ר ׳ י צ ח ק א ו מ ׳ משום ר ׳ א ל ע ז ר ת ר ו מ ת ח ר ש‬ ‫ומעשרות צריכין מחשבה‪.‬‬ ‫תרומה‬
‫‪5‬‬
‫כ י ז ה צ ד עושין‬ ‫ל א ת צ א ל ח ו ל י ן ‪ ,‬מ פ ג י ש ס פ ק ‪ ,‬ם פ ק יש ב ו ד ע ת ‪ ,‬ס פ ק אין ב ו ד ע ת ‪.‬‬
‫רבן‬ ‫ב י ת דין ממגין ל ו א פ י ט ר ו פ י ן ‪ ,‬ה ו א ת ו ר ם והן מ ק י י מ י ן א ו ת ו ע ל ידיו‪.‬‬ ‫לו‪,‬‬
‫אבל פיקח‬ ‫כ ל שהיה ח ר ש מ ת ח י ל ת ו ‪,‬‬ ‫בן ג מ ל י א ל אום׳ איזה הוא חרש‪,‬‬ ‫שמע׳‬
‫‪ .2‬ש ו מ ע ואיגו מ ד ב ר ז ה ה ו א א י ל ם ‪,‬‬ ‫ו נ ת ח ר ש ה ו א כ ו ת ב והן מ ק י י מ י ן ע ל ידיו‪.‬‬
‫‪ .3‬א י ז ה ה ו א‬ ‫מ ד ב ר ואינו ש ו מ ע ‪ ,‬ז ה ה ו א ח ר ש ‪ .‬וזה וזה ה ר י ה ו א כ פ י ק ח ל כ ל ד ב ר ‪.‬‬
‫י! ש ו ט ה ‪ ,‬ה י ו צ א י ח י ד י ב ל י ל ה ‪ ,‬ו ה ל ן ב ב י ת ה ק ב ר ו ת ‪ ,‬ו ה מ ק ר ע א ת כ ס ו ת ו ‪ ,‬ו ה מ א ב ד‬
‫פ ע מ י ם ש ו ט ה ‪ ,‬פ ע מ י ם ח ל ו ם ‪ ,‬ז ה ה כ ל ל כ ל זמן ששוטה ה ר י ה ו א‬ ‫מ ה שנותנין ל ו ‪.‬‬
‫‪ .4‬ר ׳ י ה ו ד ה או׳ ק ט ן‬ ‫ל כ ל ד ב ר ‪ ,‬וחלום‪ ,‬הרי הוא כ פ י ק ח ל כ ל ד ב ר ‪.‬‬ ‫כשוטה‬

‫* ל׳ יצחק וכר‪.‬‬ ‫ימש׳ פ״א ה״א‪ ,‬מ׳ ע״ב‪ .‬ועיין בבלי חגיגה ג׳ א ‪/‬‬ ‫» מעשה בבכיו ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 7-6‬לבן שמע׳ ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ הנ׳׳ל; ניכוין פ״ז ה״א‪ ,‬מ״ח ע״ג;‬ ‫בגלי שבח קכ״ג א׳; יבמות קי״ א ‪/‬‬
‫ג‬

‫‪8‬‬
‫* ‪ -‬״ ‪ 1‬איזה הוא‬ ‫שומע ואינו ו כ ו ‪ /‬בבלי חגיגה ב׳ ב ‪ /‬גינוין ע״א א ‪/‬‬ ‫בבלי שם ע״א א ‪/‬‬
‫״ פעמים שועה ו כ ו ‪/‬‬ ‫שועה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬מ׳ ע״ב; גיטין לפ״ז‪ ,‬מ״ח ע״ג; בבלי חגיגה ג׳ ב ‪/‬‬
‫ילוש׳ הנ״ל; בבלי ל״ה כ״ח א ‪ /‬ועיין ילוש׳ יבמות פי״ד כןה״א‪ ,‬י״ד ע״ב; בבלי יבמות ל״א א׳ וכתובוח‬
‫״ ל׳ יהודה או׳ ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬מ׳ ע״ב‪ .‬ועיין במשנתנו פ״א מ״ג ובילוש׳ שם‬ ‫כ׳ א ‪/‬‬
‫מ׳ ע״ג; יבמוח פי״ג ה״ב‪ ,‬י״ג ע״ג‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫ד גתד׳‪...‬‬ ‫‪ 2‬גודנדא‪ ...‬חרשים |‬ ‫ד יודה‪.‬‬ ‫יהודה |‬ ‫ד תרום׳‪.‬‬ ‫חרוטה |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אי |‬
‫‪ 3‬שהטהרות | ד טהרוח‪.‬‬ ‫נעשין על גבן | ד נעשוח על גבם‪.‬‬ ‫טהרוח ירושלם | ד הטהרו׳ שבירושלם‪.‬‬ ‫חרשי׳‪.‬‬
‫נ ב‬
‫אוס׳ סשום | ד אוסר טשם‪.‬‬ ‫םחשבה | ד פחוח‪.‬‬ ‫‪ 4‬וסעשרוח צריכין | ך ומעשרו׳ צריכות‪.‬‬ ‫ד גב‪.‬‬ ‫' |‬
‫ד אפטרופוס‪.‬‬ ‫אפיטרופין |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 0‬לו ן‬ ‫ד כיצד‪.‬‬ ‫כחה צד |‬ ‫ד שהוא ספק‪.‬‬ ‫* שספק ספק |‬
‫ה‬
‫אחה‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אוס׳ |‬ ‫ד שסעון‪.‬‬ ‫‪ 7‬שסע׳ |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אוחו |‬ ‫ד והוא ‪ . . .‬והם‪.‬‬ ‫י א • • ‪ .‬והן |‬
‫ה ו א‬
‫כותב |‬ ‫‪ 8‬וגחחרש | ד שנתחרש‪.‬‬ ‫פיקח | ד פקח‪.‬‬ ‫סחחילתו | ד םחחלתו‪.‬‬ ‫כל | ד חסר‪.‬‬ ‫| ד איזהו‪.‬‬
‫ד הן כפקח‪.‬‬ ‫הוא כפיקח |‬ ‫ך זה חה‪.‬‬ ‫» חה חה |‬ ‫ך אלם‪.‬‬ ‫אילם |‬ ‫ד סחום‪.‬‬ ‫ידיו |‬ ‫ד חורם•‬
‫פעסים ‪. . .‬‬ ‫ד ןאחן םה‪.‬‬ ‫‪ 11‬פה |‬ ‫ד וטקרע‪.‬‬ ‫‪ 10‬והפקרע |‬ ‫ד איזהו‪.‬‬ ‫איזה הוא |‬ ‫ד סחום‪.‬‬ ‫דבר |‬
‫ד חלום ‪ . . .‬כפקח‪.‬‬ ‫‪ 12‬וחלום ‪ . . .‬כפיקח |‬ ‫ד ןשהו׳ן שוטה‪.‬‬ ‫ששוטה |‬ ‫ד פעםי׳ ‪ . . .‬ופעםים‪.‬‬ ‫פעםים |‬
‫ד אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫דבר | א דבר ]איזה הוא שוטה היוצא[‪ .‬תסחקה הכפלה םוטעית זו עיי נקודות•‬

‫ציל‪ :‬אותה‪ ,‬כ ל ו מ ר א ת‬ ‫א ו ת ו וכוי‪.‬‬ ‫‪.6‬מקיימין‬ ‫‪ .1‬ח ר ש וכוי‪ .‬שאינו שומע ו א מ ו מ ד ב ר ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מרשה לתרום‪,‬‬ ‫כ ו ת ב וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .8‬ה ו א‬ ‫ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו א ו מ ר י ם מ ה שהמריש ה ק ט ן ת ה א ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫ו ב כ ת י ב ת ו מ ו כ י ח שיש בו ד ע ת ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬

‫‪107‬‬
 ‫תרומות פ״א‬ ‫‪108‬‬

‫אמרו‬ ‫שהיניחו א ב י ו ב מ ק ש ה ‪ ,‬ה ו א ת ו ר ם ו א ב י ו מ ד ב ר ע ל ידיו‪ ,‬ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬

‫‪ .5‬כ י ז ה צ ד ת ו ר ם א ת שאינו ש ל ו ‪,‬‬ ‫ה ו א ש ת ר ם ‪ ,‬א ל א א ב י ו שאומן א ח ר י ו ‪.‬‬ ‫לא‬
‫י ר ד ל ת ו ך ש ד ה ח ב י ר ו ו ל י ק ט ו ת ר ם ש ל א ב ר ש ו ת ‪ ,‬א ם חושש מ ש ו ם גזל אין ת ר ו מ ת ו‬ ‫‪!5‬‬
‫כ י צ ד י ו ד ע א ם חושש מ ש ו ם גזל ו א ם‬ ‫ו א ם איגו חושש‪ ,‬ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬ ‫תרומה‪,‬‬
‫ה ר י ש ב א ב ע ל ה ב י ת ו מ צ א ו ‪ ,‬ו א מ ׳ ל ו כ ל ך א צ ל י פ ו ת ‪ ,‬א ם היו י פ ו ת אינו‬ ‫לאו‪,‬‬
‫אם היה ב ע ל הבית מ ל ק ט‬ ‫חושש מ ש ו ם גזל‪ ,‬ו א ם ל א ו ‪ ,‬ה ר י ז ה חושש מ ש ו ם ג ז ל ‪.‬‬
‫‪ .6‬ה נ נ ב ו ה א ג ם והגזלן‬ ‫ע ל י ה ן ‪ ,‬בין כ ך ובין כ ך אינו חושש מ ש ו ם נ ז ל ‪.‬‬ ‫ומוסיף‬
‫מרדפין‬ ‫בעלים‬ ‫א ם היו‬ ‫תרומתן ת ר ו מ ה ‪ ,‬ומעשרותן מעשרות‪ ,‬והקדישן ה ק ד ש ‪.‬‬ ‫‪20‬‬
‫בעלי‬ ‫א ח ר י ה ם אין ת ר ו מ ת ן ת ר ו מ ה ‪ ,‬ואין מ ע ש ר ו ת ן מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ו א י ן ! ה ק ד י ש ן [ ה ק ד ש ‪.‬‬
‫הבן והשכיר‬ ‫סיקריקון תרומתן תרומה‪ ,‬ומעשרותן מעשר‪ ,‬והקדישן ה ק ד ש ‪.‬‬ ‫בתי‬
‫ו ה א ש ה ת ו ר מ י ן ע ל מ ה שהן א ו כ ל י ן ‪ ,‬א ב ל ל א י ת ר ו מ ו ע ל ה כ ל ‪ ,‬שאין א ד ם‬ ‫העבד‬
‫ה ב ן בשל אביו‪ ,‬והאשה ב ע י ס ת ה ‪ ,‬ה ר י אילו תורמין‪ ,‬מפני‬ ‫א ת שאינו ש ל ו ‪.‬‬ ‫תורם‬
‫עד שלא‬ ‫הבית ועיכב‪ ,‬אם‬ ‫בעל‬ ‫ובא‬ ‫שתרם‬ ‫‪ .7‬א ר י ס‬ ‫‪ 25‬שהן ת ו ר מ י ן ב ר ש ו ת ‪.‬‬
‫א ב ל אין‬ ‫עיכב תרומתו תרומה‪,‬‬ ‫ע י כ ב ‪ ,‬אין ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו א ם מ ש ת ר ם‬ ‫תרם‬
‫פ ו ע ל ש ת ר ם א ת הגורן‪ ,‬אין ת ר ו מ ת ו‬ ‫רשאי ל ה ו צ י א מ ע ש ר ‪ ,‬א ל א ע ל ח ל ק ו ב ל ב ד ‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫הגנב וכוי‪ .‬ילוש׳‬ ‫־! ילד וכו ‪ .‬ילוש׳ כאן פ״א ה״א‪ ,‬מ׳ ע״ב; קידושין כ״ב ב׳; ב״מ כ״ב א׳‪.‬‬
‫‪2 5‬‬
‫אליס שחלם וכו׳‪ .‬עיין בבלי‬ ‫בכולים פ״א ה״ב ק״ג ע״ד; בבלי ב״ק ס״ז א ‪ /‬קי״ד א ׳ ובי‪.‬‬
‫״ פועל וכו׳‪ .‬עיין במשכחכו פ״ג מ״ד‪.‬‬ ‫גינףן נ״ב א׳; קידושין מ״א ב ‪/‬‬

‫אחריו ן‬ ‫‪ u‬שאוטן | ד ש א י פ ן ‪.‬‬ ‫א ט ר ו ן ד אסרו ]לון‪.‬‬ ‫ידיו | ד י ד ו ‪.‬‬ ‫םדבר | דםקיים‪.‬‬ ‫‪ 13‬שהיניחו | דשהניחו‪.‬‬
‫ד סשו׳‪.‬‬ ‫סשום |‬ ‫ד חברו‪.‬‬ ‫חבירו |‬ ‫ד ]הרי[ שירד‪.‬‬ ‫‪ 15‬ירד |‬ ‫ד כיצד‪.‬‬ ‫כיזה צ ד |‬ ‫ד סתום‪.‬‬
‫ואס׳ |‬ ‫ד בית‪.‬‬ ‫‪ !7‬הביח |‬ ‫ד ידוע‪.‬‬ ‫יודע |‬ ‫ד חושש ]סשום נזל[‪.‬‬ ‫חושש |‬ ‫ד אם )כיפ(‪.‬‬ ‫‪ 18‬ואם |‬
‫‪ 20‬וםעשרוחן‬ ‫ד והנזלן והאנס‪.‬‬ ‫‪ 19‬והאנס והגזלן |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 18‬זה |‬ ‫ד נםצאו‪.‬‬ ‫אם היו |‬ ‫ד ואסר‪.‬‬
‫ואין |‬ ‫ד םעשרוחיהן םעשר‪.‬‬ ‫םעשרוחן םעשרוח |‬ ‫ד אחריהן‪.‬‬ ‫‪ 21‬אחריהם |‬ ‫ד וםעשרותיהן מעשר‪.‬‬ ‫סעשרות |‬
‫ד סיקרקון‪.‬‬ ‫סיקריקון |‬ ‫ד בתים‪.‬‬ ‫‪ 22‬בתי |‬ ‫ד הקדיש‪.‬‬ ‫הקדש |‬ ‫]הקדישן[ ן כיה ד‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫ד ואי׳‪.‬‬
‫ד יחרמו‪.‬‬ ‫יחרוסו |‬ ‫ד והעבד‪.‬‬ ‫‪ 23‬ה ע ב ד |‬ ‫ד הקדיש‪.‬‬ ‫הקדש |‬ ‫ד סעשרר‪.‬‬ ‫םעשר |‬ ‫הרוסה | ד הרום׳‪.‬‬
‫ד שתרסו‪.‬‬ ‫‪ 25‬שהן חורסין |‬ ‫ד אלו‪.‬‬ ‫אילו |‬ ‫ד והאש׳•‬ ‫והאשה |‬ ‫ד דבר‪.‬‬ ‫‪ 24‬את |‬ ‫ד שאי׳‪.‬‬ ‫שאין |‬
‫ד ע כ ב <ב־פ(‪.‬‬ ‫‪ 26‬עיכב |‬ ‫ד ועכב‪.‬‬ ‫ועיכב |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫ברשות |‬

‫כלומר‪ ,‬מרשה‬ ‫ידו‪.‬‬ ‫על‬ ‫מדבר‬ ‫ב ש ד ה קשואים‪ ,‬והוא עוזר ל א ב י ו ב ל ק י ט ת הקישואים‪.‬‬ ‫במקשה‪.‬‬ ‫‪.13‬‬
‫‪.14‬שאומן‬ ‫ב ד ‪ :‬א מ ר ו לו ל א הוא ו כ ו ׳ ‪ ,‬ו ה י א היא‪.‬‬ ‫ל א וכו׳‪.‬‬ ‫‪.14-13‬אמרו‬ ‫ע ל ידו‪ ,‬עיין בבה״א‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לעצמו כדי לאכול‪.‬‬ ‫וליקט‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫שקיים ו א י מ ן ) מ ל ש ו ן א מ י ר ת אמן( א ת מעשיו‪.‬‬ ‫אחריו‪.‬‬
‫ח ו ש ש וכוי‪ .‬שהרי ב ע ה י ב ג ל ה א ת ד ע ת ו שניחא ל י ה ב ל ק י ט ת ו ‪ ,‬ו מ ש ל ו‬ ‫‪ .18-17‬א י נ ו‬ ‫עיץ בבה׳א‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫בו‪,‬‬ ‫שהיתל‬ ‫מוכיחים‬ ‫בעה״ב‬ ‫שדברי‬ ‫מםני‬ ‫ח ו ש ש וכוי‪.‬‬ ‫זה‬ ‫‪ .18‬ה ר י‬ ‫תורם‪.‬‬ ‫הוא‬
‫כלומר‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫סיקריקון‬ ‫בתי‬ ‫‪ . 22-21‬ב ע ל י‬ ‫ל א מ צ א ת א צ ל י יותר ימים כ ד י לנוזלם‪.‬‬ ‫וכי‬
‫בעלי‬ ‫לידי‬ ‫ובאו‬ ‫המלכות‬ ‫עיי‬ ‫שהומקעו‬ ‫)קרקעות‬ ‫הסיקריקון‬ ‫מן‬ ‫השדה‬ ‫את‬ ‫שקנו‬ ‫בתים‬ ‫בעלי‬
‫וכל‬ ‫למדות‪.‬‬ ‫בידם‬ ‫א ם יש‬ ‫לבעלים‬ ‫להחזיר‬ ‫דין‬ ‫ע״פ‬ ‫חייבים‬ ‫והם‬ ‫ישראל(‪,‬‬ ‫כדיני‬ ‫שלא‬ ‫זרוע‬
‫א ב י ו וכוי‪.‬‬ ‫‪ .24‬ב ש ל‬ ‫זמן ש ל א החזירו ת ר ו מ ת ם ת ר ו מ ה ‪ ,‬שהרי ל ק ח ו א ת ה ש ד ה ברשות‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם הוא ס מ ו ך ע ל שלחנו תורם ע ל כ ל ה ס ע ו ד ה ‪ ,‬ו כ ן אשד‪ .‬ת ו ר מ ת ע ל כ ל ה ע י ס ה ו ל א ר ק ע ל מ ה‬
‫ת ר ו מ ה וכוי‪ .‬מסני ש ה א ר י ס זורה ו מ ע מ י ד א ת כ ל ה כ ר י ‪ ,‬ו א ץ‬ ‫‪.26‬תרומתו‬ ‫שהיא א ו כ ל ת ב ל ב ד ‪.‬‬
‫הגורן נכנס א ל א א ם כן נ ת ר ם )כמסורש בםיסא(‪,‬וד‪.‬וי ל י ה כ ת ו ר ם ברשות‪ ,‬מ ה ש א ץ כן ב מ ע ש ר ו ת שמסרישין‬
‫אותן א ח י כ ‪ ,‬ו א ץ לו רשות ל ע ש ר ע ל ח ל ק ו ש ל ב ע ה ׳ ב ש ל א מ ד ע ת ו ‪.‬‬
‫‪109‬‬ ‫תרומות פ״א‬
‫ו א ם א מ ׳ ל ו ב ע ל ה ב י ת כ ג ו ס ל י גרני‪ ,‬ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪ ,‬שאין הגורן נ כ נ ס‬ ‫תרומה‪.‬‬
‫ואם‬ ‫‪ .8‬פ ו ע ל י ם ש ת ר מ ו א ת ה ב ו ר ‪ ,‬אין ת ר ו מ ת ן ת ר ו מ ה ‪.‬‬ ‫א ם כן גתרם‪.‬‬ ‫אלא‬
‫‪ .9‬ר ש א י ב ע ל ה ב י ת ל ה פ ק י ד‬ ‫‪ 3°‬ה י ה ב ו ר ק ט ן ‪ ,‬ו א ח ר י ם משתמשין בו‪ ,‬ת ר ו מ ת ן ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫ר ׳ יוסי א ו מ י ב ע ל ה ב י ת ש ת ר ם א ת‬ ‫ט ב ל כדי תרומת מעשר שבמעשר‪.‬‬ ‫מעשר‬
‫ע ל נ י כ ס י יתומין‪,‬‬ ‫‪ .10‬א פ י ט ר ו פ י ן ת ו ר מ י ן ו מ ע ש ר י ן‬ ‫מ ה ש ע ש ה עשוי‪.‬‬ ‫המעשר‬
‫לעשות‬ ‫ל ה א כ י ל ליתומים‪,‬‬ ‫ע ב ד י ם ושפחות‪,‬‬ ‫בהמה‬ ‫בתים שדות וכרמים‬ ‫מוכרין‬
‫ס ו כ ה ‪ ,‬ל ו ל ב ‪ ,‬וציצית‪ ,‬ו כ ל מצוות ה א מ ו ר ו ת ב ת ו ר ה ‪ ,‬לקנות ל ה ם ס פ ר ת ו ר ה‬ ‫להם‬
‫א ב ל אין פ ו ד י ן ע ל י ה ם שבויים‪ ,‬ואין פ ו ס ק י ן‬ ‫ה ק צ ו ב מן ה ת ו ר ה ‪,‬‬ ‫דבר‬ ‫‪ 35‬ו נ ב י א י ם ‪,‬‬
‫ואין רשאין‬ ‫ד ב ר שאינו ק צ ו ב מן ה ת ו ר ה ‪.‬‬ ‫בבית הכנסת‪,‬‬ ‫צ ד ק ה לעניים‬ ‫עליהם‬
‫ל א ח ר י ם ‪ ,‬ו א ח ר י ם מוציאין א ו ת ם‬ ‫ע ב ד י ם בני ח ו ר י ן ‪ ,‬א ב ל מ ו כ ר י ן א ו ת ם‬ ‫להוציא‬
‫‪ .11‬אין מ ו כ ר י ן ב ר ח ו ק‬ ‫ר ׳ אוי‪ ,‬או׳ אני שנותן ד מ י ו ו פ ו ד ה א ת ע צ מ ו ‪.‬‬ ‫בני ח ו ר י ן ‪.‬‬
‫ל י ק ח ב ק ר ו ב ‪ ,‬ב ר ע ה ל י ק ח ב י פ ה ‪ .‬אין דנין ל ח ו ב ‪ ,‬ו ל ז כ ו ת ‪ ,‬ל ה כ נ י ס ‪ ,‬ו ל ה ו צ י א ל י ת ו מ י ם ‪,‬‬
‫‪4 0‬‬
‫צריכין א פ י ט ר ו פ י ן ל ח ש ב ע ם יתומים ב א ח ר ו נ ה‬ ‫א ל א א ם כ ן נ ט ל ו ר ש ו ת מ ב י ת דין‪.‬‬
‫ד ב ר י ר ׳ ‪ .‬ר ב ן ש מ ע ׳ ב ן ג מ ל ׳ א ו מ ׳ אין ל י ת ו מ י ם א ל א מ ה שהניחו ל ה ם א פ י ט ר ו פ י ן ‪.‬‬
‫רבן‬ ‫עבדים ליקח ב ה ם קרקעות‪ ,‬א ב ל ל א ק ר ק ע ו ת ליקח בהן עבדים‪.‬‬ ‫מוכרין‬
‫אין ב י ת דין עושין‬ ‫ליקח בהן קרקעות‪.‬‬ ‫עבדים‬ ‫לא‬ ‫בן גמל׳ אומ׳ א ף‬ ‫שמעון‬

‫‪,‬‬ ‫‪2 8‬‬

‫־־ פועלים וכר‪ .‬ירוש׳ פ״ג ה״ד‪ ,‬מ״ב ע״א‪.‬‬ ‫שאין הגורן וכו ‪ .‬ילוש׳ מעשרות פ״ג ה״נ‪ ,‬כ׳ ע״נ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪3 1‬‬
‫ל׳ יוסי א ו מ וכו ‪ .‬י מ ש פ״א סה״א‪ ,‬מ ע״ג‪ ,‬ועיין מנחות כ״ד ב ‪ .‬ועיין בבלי ניכוין ל״א א ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪3 2‬‬
‫להלן ב״ב פ״ח הי״ד ובבלי ניכוין נ״ב א )כל ההלכות עד שו ‪ .(45‬ועיין‬ ‫אפיעלופין וכו ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫״ שדות‪.‬‬ ‫בילוש כאן פ״א ה״א‪ ,‬מ ע״ב; ניכוין פ״ה ה״ד‪ ,‬מ״ז ע״א; בבלי קידושין מ״א ב ‪/‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ 39‬ולזכות וכו ‪ .‬עיין בבבלי‬ ‫‪ 35‬אין פודין וכו ‪ .‬בבלי ב״ב ח׳ סע״א‪.‬‬ ‫עיין בילוש׳ ה ״ל‪.‬‬
‫כ‬

‫‪,‬‬
‫ובילוש ניכוין הכ״ל; ילוש׳ ב״ק פ״ד ה״ה‪ ,‬ד׳ ע״ב‪.‬‬

‫‪ 30‬תרוםה | ד סתום‪.‬‬ ‫ד תרוס׳‪.‬‬ ‫‪ 28‬תרוםה |‬ ‫א נתי‪.‬‬ ‫ך‪.‬‬ ‫כיה‬ ‫גרני ן‬ ‫ד אם אסר‪.‬‬ ‫‪ 28‬ואם אס׳ |‬
‫ניכסי יתוסין ן‬ ‫ך אפטרופין‪.‬‬ ‫‪ 32‬אפיטרופין |‬ ‫ך אוסר‪.‬‬ ‫|‬ ‫אום׳‬ ‫ד תרוטות‪.‬‬ ‫‪ 31‬תרוטת |‬
‫‪ 34‬ל ה ם ן‬ ‫ד ליתופין ולעשות‪.‬‬ ‫לעשות |‬ ‫ליתוםים‬ ‫ך וכרסי׳‪.‬‬ ‫‪ 33‬וכרסים |‬ ‫ד נכסי יתוםים‪.‬‬
‫‪ 38‬מביאים ן‬ ‫ד ולקנות להן‪.‬‬ ‫לקנות ל ה ם |‬ ‫ד סצות‪.‬‬ ‫סצוות |‬ ‫ולולב‪.‬‬ ‫ד‬ ‫לולב |‬ ‫להן‪.‬‬ ‫ד‬
‫‪ 30‬עליהם ן‬ ‫ד עליהן שבדין‪.‬‬ ‫עליהם שבויים |‬ ‫ד התור׳‪.‬‬ ‫התורה |‬ ‫ןוכתוביןן‪.‬‬ ‫ד נביאין‬
‫‪ 38‬או׳‬ ‫ד ואחרי׳ ‪ . . .‬אותן‪.‬‬ ‫‪ 37‬ואחרים ‪ . . .‬אותם |‬ ‫ינו‪.‬‬ ‫וא‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ן א ץ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ע נ י י ם‬ ‫‪1,‬‬ ‫ה ן <‬ ‫ל‪,‬‬ ‫ע‬ ‫ך‬
‫‪ 40‬צריכין אפיטרופין ן‬ ‫ד להוציא ליתוםין‪.‬‬ ‫ולהוציא ליתוםים |‬ ‫ד ברע‪.‬‬ ‫‪ 39‬ב ר ע ה |‬ ‫ד אוט׳ אופ׳‪.‬‬ ‫«י׳ |‬
‫ד שטעון בן נטליאל‬ ‫שסע־ בן נםל׳ אוס־ |‬ ‫ד רבי‪.‬‬ ‫‪ 41‬ר׳ |‬ ‫‪.‬‬ ‫ת ו ט ץ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ך‬ ‫יתוםים ן‬ ‫ד וצריכין אפטרופין‪.‬‬
‫‪ 43-42‬א ב ל ‪. . .‬‬ ‫ד בהן‪.‬‬ ‫‪ 42‬בהם |‬ ‫ד אפוטרופין‪.‬‬ ‫אפיטרופין |‬ ‫ך ליתוםין‪.‬‬ ‫ליתופים |‬ ‫אומי•‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫קרקעות |‬

‫‪ . 3 0‬ו א ח ר י ם מ ש ת מ ש י ן וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שצ־ל‪ :‬ו א ח ר י ם ממשמשים בו‪ ,‬כ ל ו מ ר א ם ה י ה ה ב ו ר קטן‪ ,‬א ו‬
‫‪ .31-30‬ל ה מ ק י ד מ ע ש ר ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫שהיו א ח ר י ם ממשמשים בו‪ ,‬ויש לחשוש שמא י ט מ א מ ה שבתוכו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ל ה פ ק י ד מ ע ש ר ט ב ל ט ה ו ר ולשומרו ב ט ה ר ה ‪ ,‬כ ד י שיוכל א ח י כ ה ל ו י לעשותו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל‬
‫‪ . 3 1‬ב ע ל ה ב י ת ש ת ר ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו מ מ י ל א י כ ו ל ב ע ל ה ב י ת ל ה פ ר י ש מ י ד‬ ‫ה מ ע ש ר שנטמא‪.‬‬
‫ב ע צ מ ו מן ה ט ה ו ר ע ל ה ט ה ו ר ש ל א ברשות הלוי‪ ,‬ו א ץ צ ו ר ך שימקיד מ ע ש ר ט ב ל ו ל ח כ ו ת ע ד‬
‫‪ .35‬א י ן פ ו ד י ן וכוי‪ .‬א ע פ ׳ י שהיא מ צ ו ה‬ ‫שיבוא ה ל ו י ויפריש ת ר ו מ ת מ ע ש ר מן ה ט ה ו ר ע ל ה ט מ א ‪.‬‬
‫רבה‪.‬‬
 ‫תרומות פ״א‬ ‫‪110‬‬

‫אותן‬ ‫עושין‬ ‫בחייו‬ ‫אביהם‬ ‫אותן‬ ‫מינה‬ ‫כתחילה‪ ,‬ואם‬ ‫ועבדים‬ ‫נשים‬ ‫אפיטרופין‬

‫הבית‪,‬‬ ‫יתומין שסמכו א צ ל בעל‬ ‫‪ .12‬ר ׳ שמעון בן מנסיא אומ׳‬ ‫‪ 45‬אפיטרופין‪.‬‬

‫וכן‬ ‫או שסמכן אביהם‪ ,‬או שסמכן בית דין‪ ,‬מעשר ומאכילן‪ ,‬מפני תיקון העולם‪.‬‬

‫היה ר ׳ שמע׳ בן מנסיא או׳ יתום בן לוי שהיה נדל א צ ל בעל הבית‪ ,‬מעשר ומאכילו‪,‬‬

‫‪ .13‬קטן‬ ‫מפני תיקון העולם‪ .‬אם היה בן אשתו כהן או לוי‪ ,‬הרי זה מאכילו‪.‬‬

‫שאמ׳ לאחד בשוק האכילני מעשר‪ ,‬מאכילו מפני תיקון העולם‪ .‬אם היה לנדל‬

‫‪ 50‬אצלו כהן או לוי או עני הרי זה מאכילן שלו‪ .‬אם היה בן אשתו כהן או לוי או‬

‫עני‪ ,‬הרי זה מאכילו מחלקו‪ .‬אם חייב לו מזונות‪ ,‬או שהיה עושה עמו כ ד י מזונותיו‪,‬‬

‫‪ .14‬לא יתרום בעל הבית את‬ ‫ה ר י זה מאכילו משלו‪ ,‬ועושה לו בחלקו סנולה‪.‬‬

‫המעשר ויטול רשות מלוי‪ ,‬ולא הזרוע והלחיים והקיבה ויטול רשות מכהן‪ ,‬אבל‬

‫מכרי כהונה ולויה אינן רשאין לעשות‬ ‫מלוה אותן להיות מפרישין עליהן מחלקן‪.‬‬

‫אומ׳ מי‬ ‫אלעזר‬ ‫ר׳‬ ‫ודברים האובדים מותר‪ ,‬מפני שכמשיב אבידה הוא‪.‬‬ ‫‪ 55‬כן‪.‬‬

‫״ לא‬ ‫עיין דמאי פ״ד מ״ד‪.‬‬ ‫‪ so‬כהן וכו‪/‬‬ ‫עיין גינוין פ״ה מ״ל‪.‬‬ ‫« יתומין שסמכו וכו‪/‬‬
‫‪ 54‬מלוה וכו‪ /‬משכה ניכוין פ״ג מ״ז‪.‬‬ ‫יתרום וכו‪ /‬עיין לעיל דמאי פ״ז שר ‪ 40‬ומש״ש‪.‬‬

‫ך חסר­‬ ‫אותן ן‬ ‫ך אביהן‪.‬‬ ‫אביהם |‬ ‫ך בחחלה‪.‬‬ ‫בחחילה |‬ ‫ד אפטרופין‪.‬‬ ‫‪ 44‬אפיטרופין |‬

‫‪ 40‬שסטכן אביהם וכו׳ |‬ ‫ד אלעזר אוסר יחוסים‪.‬‬ ‫סגסיא אום׳ וכוי |‬ ‫ד אפטורפין‪.‬‬ ‫״ אפיטרופין |‬
‫ד אוסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד שסעון בן אלעזר‪.‬‬ ‫‪ 47‬שםע׳ בן סנסיא |‬ ‫ך חקון‪.‬‬ ‫תיקמ |‬ ‫ד שסםכם אביהן או שססכום‪.‬‬
‫ך העולם ןהיה ל ס ד א צ ל לוי או כהן או עני הרי‬ ‫העולם |‬ ‫ד תקון‪.‬‬ ‫‪ >8‬תיקון |‬ ‫ד שנדל‪.‬‬ ‫שהיה נ ד ל |‬
‫ך שאסר‪.‬‬ ‫‪ 49‬שאס׳ |‬ ‫ד סאכילו ]םחלקן!‪.‬‬ ‫םאכילו |‬ ‫ד לוי ןאו עני ן‪.‬‬ ‫לוי |‬ ‫זה םאכילו סשלון‪.‬‬
‫‪ 51‬םזונות |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 81-49‬ל נ ד ל ‪ . . .‬אם |‬ ‫ד חקון עולם‪.‬‬ ‫תיקון העולם |‬ ‫ד םעשר ןםחלקון‪.‬‬ ‫םעשר |‬
‫ד סעשר‪.‬‬ ‫‪ 53‬הםעשר |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אח |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 52‬הרי זה |‬ ‫ד שעשה‪.‬‬ ‫שהיה עושה |‬ ‫ד מזונו׳‪.‬‬
‫‪ 54‬ספרישין |‬ ‫ד ןסןן הכהן‪.‬‬ ‫סכהן |‬ ‫ד והקבה‪.‬‬ ‫והקיבה |‬ ‫ד ןאחן הזרוע‪.‬‬ ‫הזרוע |‬ ‫ד ןםןן הלוי‪.‬‬ ‫סלוי |‬
‫שכסשיב וכו׳ |‬ ‫ד בדברי׳ האובדין‪.‬‬ ‫‪ 66‬ודברים האובדים |‬ ‫ד אינו‪.‬‬ ‫אינן |‬ ‫ד םכדי•‬ ‫סכרי |‬ ‫ד ספריש‪.‬‬
‫א ספני‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ך ונליון‬ ‫סי | כיה‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אום׳ |‬ ‫ך שהוא כםשיב אבדה‪.‬‬

‫מ י נ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם היו א ס ו ט ר ו ם ס י ם ע ל נכסיו בחייו )שכן נהנו ב ע ל י האחוזות הגדולות(‬ ‫‪ .44‬ו א ם‬
‫וכוי•‬ ‫ומאכילו‬ ‫‪.47‬מעשר‬ ‫בבהיא‪.‬‬ ‫ליורשיו‪ .‬ועיין‬ ‫אסוטרוססים‬ ‫אותם‬ ‫ממנים‬ ‫אף ביד‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ א כ י ל ו א ף א ת ה מ ע ש ר ‪ .‬ו א ע ס י י ש ל ה ל ן ב ס מ ו ך נ ת ב א ר ש ב ל ו י ס מ ו ך ע ל שלחנו אינו נותן לו‬
‫‪.48‬מ א כ י לו•‬ ‫מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬שאני ה כ א שנותן לו א ת כ ל ה ט ב ל ‪ ,‬ומםריש בשבילו מ ע ש ר ו מ א כ י ל ו ‪.‬‬
‫צ י ל ‪ :‬מ א כ י ל ו נמחלקון‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נותן ל ו ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר ‪ ,‬מסני ש א ץ מזונותיו ע ל י ו ‪ ,‬ו א ץ דינו כיתום ה ס מ ו ך‬
‫‪ .49‬מ א כ י ל ו וכוי‪ .‬ו א ע ס י י ש א ץ ד ר ך ל ח ל ק מ ע ש ר בשוק‪ ,‬וחייב ל ת ת ל ו צ ד ק ה ‪ ,‬מ י מ ה ת י ר ו‬ ‫ע ל שלחנו‪.‬‬
‫‪ .50-49‬ל ג ד ל א צ ל ו וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬מ ג ד ל א צ ל ו ‪ ,‬כ ל ו מ ר שהוא ס מ ו ך ע ל שלחנו ב ק ב י ע ו ת ‪.‬‬ ‫לוכאןוכר‪.‬‬
‫‪ .51‬מ ח ל ק ו •‬ ‫‪ .50‬ש ל ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל ב ע ל ה ב י ת ‪ ,‬והיינו ח ו ל ץ מתוקנץ‪ ,‬ו ד ע ו כבנו ה ס מ ו ך ע ל שלחנו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם‬ ‫‪ .52‬ס ג ו ל ה ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ח ל ק ו ש ל כ ה ן וכו׳‪ ,‬מסגי שבן אשתו איגו כ ל מ ו ד א צ ל ו ‪.‬‬
‫מאכילו‬ ‫הכהונה‪ ,‬הרי‬ ‫מתנות‬ ‫ל ב נ ה ‪ ,‬ו ר ו צ ה ל ת ת לו א ת‬ ‫לאשתו ודואג‬ ‫לעשות נ ח ת ר ו ח‬ ‫רוצה‬
‫דמיהן ע ל יד׳‬ ‫חולין שחייב לו‪ ,‬ו א ת המתנות מ ע כ ב ל ע צ מ ו ‪ ,‬ו מ ס ג ל ב ש ב י ל בן אשתו א ת‬ ‫משלו‬
‫ר ש ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א י ע כ ב ם ב ת ח י ל ה ל ע צ מ ו ע ל מנת ל י ט ו ל א ח י כ רשות מן‬ ‫‪ .53‬ו י ט ו ל‬ ‫ע ל יד‪.‬‬
‫מ ל ו ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנותן ד מ י המתנות ל מ ט ר ע ‪ ,‬ו מ ע כ ב ן‬ ‫‪ .54-53‬א ב ל‬ ‫הלוי או ה כ ה ן ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ כ ר י ה א ב ו ת שנותנים ל ה ם א ת‬ ‫כ ה ו נ ה וכוי‪.‬‬ ‫‪ .54‬מ כ ר י‬ ‫א ח י כ ל ע צ מ ו בתור ם ר ע ץ ה ח ו ב ‪.‬‬
‫המתנות ב ק ב י ע ו ת ‪ ,‬ו ל א י ס ם י ד ו א ת ח ל ק ם א ם י ל ו א ם ל א יתן ל ה ם מ ע ו ת ל מ ם ר ע ע ל ח ל ק ם ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א •‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ב ר י ם שחייב ליתנם מ י ד ל כ ל כ ה ן שיזדמן לו כ ד י ש ל א‬ ‫האובדים‬ ‫‪.55‬ודברים‬
‫י ת ק ל ק ל ו ‪ ,‬א ץ א צ ל ם מ כ י ר י כ ה ת ה ‪ ,‬ו א ף ה ם מותרים ל ל ו ו ת ע ל ח ל ק ם ב ד ב ר י ם ה א ב ו ד י ם ‪.‬‬
‫‪111‬‬ ‫תרומות פ״א‪ ,‬פ״ב‬
‫ש ב א ב ד ר ך ‪ ,‬והיו ב י ד ו ת א י נ י ם ו ע נ ב י ם ו מ ל פ ו נ י ת שאין י כ ו ל י ן ל ה ג י ע ל ע י ר ‪ ,‬מ ש ל י כ ן‬
‫בידו‬ ‫והיו‬ ‫ע ו ב ר בין הגוים ובין ה כ ו ת י י ם‬ ‫היה‬ ‫ל ת ו ך הםגאין‪.‬‬ ‫ה נ ק ע או‬ ‫לתוך‬
‫ר ׳ יוסי אוי גותגן ב פ ו נ ד ת ו‬ ‫ד ב ר י ם שאין י כ ו ל י ן ל ה ג י ע ל ע י ר ‪ ,‬מגיחן ע ל ג ב ה ס ל ע ‪.‬‬
‫‪ .15‬גוי ש ת ר ם ש ל ישר׳ א פ י ל ו )שלא( ב ר ש ו ת ‪ ,‬אין ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬ ‫ע ד שיסריחו‪.‬‬
‫מ ע ש ה ב פ י ג א ב י ש ר ׳ א ח ד ש א מ ׳ לגוי ת ר ו ם גורגי ו ת ר מ ה ‪ ,‬ו ח ז ר ה ת ר ו מ ה לגורן‪ ,‬ו ב א‬
‫מ ע ש ה ל פ ג י ר ב ן ש מ ע ׳ ב ן ג מ ל י ‪ ,‬ואמי ה ו א י ל וגוי ת ר מ ה איגה ת ר ו מ ה ‪ .‬ר ׳ י צ ח ק א ו מ י‬
‫גוי ש ת ר ם ש ל י ש ר א ל ‪ ,‬ו ה ב ע ל י ם מ ק י י מ י ן ע ל ידיו ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬

‫פירקא‬ ‫סליק‬

‫בי[‬ ‫נפרק‬

‫בשר‪,‬‬ ‫ל ך ט ב ל י ם הם‪,‬‬ ‫ה מ ו כ ר פ י ר ו ת ל ח ב י ר ו ואמ׳ לו פירות שמכרתי‬ ‫‪.1‬‬

‫ר ׳ י ה ו ד ה או׳ ל א גחשדו‬ ‫ב ש ר ב כ ו ר ה ו א ‪ ,‬יין‪ ,‬יין ג ס ך ה ו א ‪ ,‬ש ו ר ת ה ד י ן איגו גאמן‪.‬‬
‫‪ .2‬ה י ה מ ק ר י ב ע י מ ו ז ב ח י ם ‪ ,‬ו א מ ׳‬ ‫ע ל כ ך ‪ ,‬א ל א ה כ ל ל פ י מ ש ה ו א איש‪.‬‬ ‫ישר׳‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪5 8‬‬

‫משכחכו פ״א מ״א; בבלי‬ ‫»* נוי שחרם וכו ‪.‬‬ ‫מכיחן וכו ‪ .‬עיין במשכהכו כאן פ״ח מי׳יא‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫« גוי‬ ‫שבת קכ״נ ב ; יבמוח קי״נ א ; ניכוין כ״נ ב ; חכחומא ח מ מ ה ס י נ ; בובר ס י ב ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫שחרם ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש דמאי רפ״ו‪ ,‬כ״ה ע״א; חרומוח פ״א ה״א‪ ,‬מ רע״נ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫־ לא כחשדו וכו‪ /‬עיין לעיל דמאי‬ ‫שמכרחי ו כ ו ‪ /‬עיין להלן מע״ש פ״נ הי״ב ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 3‬היה מקריב ו כ ו ‪ /‬בבלי ניכוין כ״ד ב ‪/‬‬ ‫פ״ה ה״ב שו׳ ‪.!0‬‬

‫‪7‬־ והיו בידו | ד ובידו‪.‬‬ ‫וטלפונית | ך וסלפפונר‪.‬‬ ‫«« והיו בידו תאינים ן ‪.‬בידר ח ס ר ב א והושלם בנליון‪ .‬ף ובידו תאני׳‪.‬‬
‫‪ 89‬שיסריחו ן‬ ‫ך אוסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד נבי ס ל ע ‪.‬‬ ‫נב ה ס ל ע |‬ ‫ך ליגע‪.‬‬ ‫להניע |‬ ‫ד דבריי‪.‬‬ ‫‪ 88‬דברים |‬
‫‪ 60‬בפיגא ן‬ ‫ד חסר‪ ,‬ו ב א נםחק ע״ נקודות‪.‬‬ ‫<שלא> |‬ ‫ד !חברים ושל ן ישראל‪.‬‬ ‫ישר־ |‬ ‫ד שיסריחן‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 61‬שסע׳ בן |‬ ‫ד ]לי[ גרני‪.‬‬ ‫נורני |‬ ‫שאסר‪.‬‬ ‫ד‬ ‫שאם׳ |‬ ‫ד בישראל‪.‬‬ ‫בישר׳ |‬ ‫ד בסינא‪.‬‬
‫ג פ‬
‫ד ןאחן‬ ‫‪ 62‬של |‬ ‫ך אוסר‪.‬‬ ‫אום׳ |‬ ‫ך והנוי תרם‪.‬‬ ‫וגוי ח ר ס ה |‬ ‫ד ואסר‪.‬‬ ‫ואס׳ |‬ ‫ד נסליאל‪.‬‬ ‫ל׳ |‬
‫ד והבעלין‪.‬‬ ‫והבעלים |‬ ‫״ל‪.‬‬
‫בבור הוא ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 2‬בשר |‬ ‫ך ל ח ב ר ו ואסר‪.‬‬ ‫ל ח ב י ת ואס׳ |‬ ‫<ב'פ>‪.‬‬ ‫ד פי׳‬ ‫! פירות |‬
‫פשהוא‬ ‫ד ישראל ע ל כן‪.‬‬ ‫‪ 3‬ישר׳ ע ל כ ך |‬ ‫ך •ודה אופ׳‪.‬‬ ‫יהודה או׳ |‬ ‫אין‪.‬‬ ‫ד‬ ‫אינו |‬ ‫ד הוא בכור‪.‬‬
‫א י ע‬
‫ך ואסר‪.‬‬ ‫ואם׳ ן‬ ‫ס ק ר י ב עיסו ן מ ק ר ב עפו‪.‬‬ ‫ד ס ה שהוא האיש‪ .‬סתום‪.‬‬ ‫|‬

‫‪ .57‬ל ת ו ך ה נ ק ע וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ת ו ך מ ק ו ם ה מ ש ת מ ר ‪ ,‬כגון ב ת ו ך נ ק י ק או קוצים‪ ,‬א ב ל אינו מחוייב ל י ט פ ל‬

‫ב י ן ה נ ו י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו י ו ד ע שהם י כ ר י ח ו אותו ל מ ס ו ר ל ה ם‬ ‫בהן‪ ,‬שהרי ב ץ כ ך ו ב ץ כ ך י ט ר ח ו ב ד ר ך ‪.‬‬
‫‪ .58-57‬ב י ד ו ד ב ר י ם וכו׳‪ .‬ל א ד ב ר ה ה ת ו ס ם ת א א ל א ב ה ו ה ‪ ,‬ש ד ר כ ם ש ל הנוים‬ ‫א ת ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ‪.‬‬
‫‪ .58‬ה ס ל ע ‪ .‬ו א ל ימסור ל ה ם בידים‪.‬‬ ‫ל ד ר ו ש מ ע ו ב ר י ה ד ר ך את ה ד ב ר י ם שאמם יכולים להגיע ל ע י ר ‪.‬‬
‫נ ו ת נ ן ב ס ו נ ד ת ו ‪ .‬ח ו ל ק ע ל הרישא‪ ,‬ו א ו ס ר ל ה ש ל י כ ן ל ת ו ך הנקע‪ ,‬א ל א חייב ל י ט מ ל ב ה ן בנומו ע ד‬
‫שיסריחו‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫בכור‬ ‫‪ .2‬ב ש ר‬ ‫‪ .1‬ש מ כ ר ת י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשוננ‪ ,‬ש ל א י ד ע שהם ט ב ל י ם ‪ ,‬ו ר ו צ ה לחוור בו‪.‬‬
‫א י נ ו נ א מ ן ‪ .‬שהרי מ ע י ד ע ל ע צ מ ו שפשע‪ ,‬והוא א ת ו‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנשחט ב ט ע ו ת ש ל א ע י מ מומחה‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬
‫ל א נ ח ש ד ו וכו׳‪.‬‬ ‫מ ס ם י ד כ ל ו ם ב ח ו ר ה ‪ ,‬ממני שהוא י ו ד ע א ת ה א מ ת וישתמש ב ט י ר ו ת ו ב ב ש ר ל צ ר כ י ו ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א נחשדו ל ה ע י ד ע ל ח ו ל ץ שהוא ט ב ל ו ע ל י ץ כשר שהוא נ ס ך ו כ ו ׳ מפני ה נ א ה מ ו ע ט ת )שהרי מחזיר‬
‫‪ .3‬מ ש ה ו א א י ש ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אם מ כ י ר אותו כ ש ק ר ן ו כ ק נ ת ר ן מותר לו ש ל א ל מ מ ו ך עליו‪.‬‬ ‫ל ו א ת הדמים(‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ב‬ ‫‪112‬‬

‫אבל‬ ‫ל ו נ ת פ נ ל ו ‪ ,‬ה י ה ע ו ש ה ע מ ו ט ה ר ו ת ‪ ,‬ו א מ ׳ ל ו נ ט מ א ו ‪ ,‬ל א נ ח ש ד ו ישר׳ ע ל כ ן ‪.‬‬

‫ר׳ יהודה‬ ‫א ׳ ל ו ז ב ח י ם ש ה ק ר ב ת י ע מ ך ב א ו ת ו ה י ו ם נ ט מ א ו ‪ ,‬ש ו ר ת ה ד י ן אינו נ א מ ן ‪.‬‬
‫‪ .3‬ה ש ו ח ט א ת ה פ ס ח‬ ‫או׳ ל א נ ח ש ד ו י ש ר א ל ע ל כ ך ‪ ,‬א ל א ה כ ל ל פ י מ ש ה ו א איש‪.‬‬
‫יהודה‬ ‫ר׳‬ ‫ח ב ו ר ה ‪ ,‬ו א מ ׳ ש ל א ל ש מ ו ש ח ט ת י ו ‪ ,‬ש ו ר ת ה ד י ן ]אין[ נ א מ ן ‪.‬‬ ‫בני‬ ‫על‬
‫‪ .4‬אין ת ו ר מ י ן מ מ י ן ע ל שאינו‬ ‫א ו ׳ ע ד ש ל א י ת ח י ל ו ב ו נ א מ ן ‪ ,‬מ ש י ת ח י ל ו ב ו אינו נ א מ ן ‪.‬‬
‫מינו‪ ,‬א ב ל א מ ר ו כ ל מיני ח י ט י ם א ח ד ‪ ,‬כ ל מין א י פ ו ל י ן ‪ ,‬ואנוזין‪ ,‬ש ק ד י ם ‪ ,‬ו ר י מ ו נ י ם‬
‫‪ .5‬היו ת א י נ י ם ש ח ו ר ו ת ו ל ב נ ו ת ב ת ו ך ב י ת ו ‪.‬‬ ‫תורמין ומעשרין מזה ע ל זה‪.‬‬ ‫אחד‪,‬‬
‫ר ׳ י צ ח ק אומ׳ משום ר׳ א ל ע ז ר ‪,‬‬ ‫ו כ ן שני מיני ח י ט י ם ת ו ר מ י ן ו מ ע ש ר י ן מ ז ה ע ל ז ה ‪.‬‬
‫כ י צ ד אין ת ו ר מ י ן‬ ‫‪.6‬‬ ‫ש מ א י א ו מ ׳ אין ת ו ר מ י ן ‪ ,‬ו ב י ת ה י ל ל א ו מ ׳ ת ו ר מ י ן ‪.‬‬ ‫בית‬
‫מ ח ד ש ע ל הישן‪ ,‬אין ת ו ר מ י ן מ פ י ר ו ת שנה זו ע ל פ י ר ו ת שנה ש ע ב ר ה ‪ ,‬ו ל א מן פ י ר ו ת‬
‫שנה ש ע ב ר ה ע ל פ י ר ו ת שנה זו‪ ,‬א ב ל ש ד ה שעושה שתי בריכות בשנה‪ ,‬וכן‬
‫שדה בית השלחין‪ ,‬תורמין ומעשרין מזה על זה‪ .‬ליקט ירק בערב ראש‬
‫השנה עד שלא בא השמש‪ ,‬וחזר ולקט משבא השמש‪ ,‬אץ תורמין ומעשרין‬
‫מזה על זה‪ ,‬מפני שזה חדש וזה ישן‪ .‬היתה שניה ונכנסה שלישית‪ ,‬הראשון‬
‫מתעשר מעשר שני‪ ,‬והשני מתעשר מעשר עני‪ .‬ליקט אתרוג בערב חמשה עשר‬

‫משכ׳ פ״ב מ׳׳ד; מע״ש‬ ‫« אין חורמין ו כ ו ‪/‬‬ ‫להלן פ ס ח י ם פ״ד )פ״ג( ה״ז‪.‬‬ ‫« השוחט ו כ ו ‪/‬‬
‫פ״ה מי׳׳א; ספרי קרח פי׳ ק״כ‪ ,‬עמ׳ ‪ ;147‬ס״ז‪ ,‬עמ׳ ‪ ;299 ,298‬ירוש׳ במקומו‪ ,‬חלה פ״ד ה״ה‪,‬‬
‫‪ !3‬מחדש‬ ‫‪ !0‬היו חאיכים ו כ ו ‪ /‬חולין קל״ו ג׳‪.‬‬ ‫כ״נו ננ״ד; בבלי בכורות כ״ג ב ‪ /‬המורה ח ׳ א׳‪.‬‬
‫משכ׳ פ״א מ״ה; מע״ש הכ״ל; להלן שביעיח פ״ב ה״ה; ספרי קרח הכ׳׳ל; ספרי ראה פ י ס ק א‬ ‫וכו‪/‬‬
‫ק״ה‪ ,‬עמ׳ ‪ ;164‬ועיין להלן בכורוח פ״ז ה״א; בבלי שם כ״ג ב׳ וחו״כ בחוקחי ספי״נ‪ ,‬קע״ו ע״ב‪.‬‬
‫‪ !5‬ליקנו ו כ ו ‪ /‬להלן ר״ה פ״א ה״כו; ירוש׳ שם פ׳׳א ה״ב‪ ,‬כ״ז ע״א; בבלי שם י״ב א ‪/‬‬

‫ך אוסר•‬ ‫‪ 8‬או ן‬ ‫ך ין‪.‬‬

‫א‬ ‫ן‬ ‫נ ו‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 0‬ר‬ ‫ך א‬ ‫‪ 5‬א׳ ן‬ ‫ד ישראל‪.‬‬ ‫ימי׳ |‬ ‫ד ואסר‪.‬‬ ‫« ואס׳ |‬
‫ד•‬ ‫הושלם עיפ‬ ‫]אין[ ן‬ ‫ד ואסר‪.‬‬ ‫‪ 7‬ואס׳ |‬ ‫ד ס ה שהוא האיש‪.‬‬ ‫משהיא איש |‬ ‫ד כן‪.‬‬ ‫כך |‬
‫‪8‬‬
‫‪ 9‬חיטים |‬ ‫ד יתחיל ‪ . . .‬סשהתחילו‪.‬‬ ‫‪ . . .‬סשיתחילו |‬ ‫יתחילו‬ ‫ד אומי‪.‬‬ ‫אי |‬ ‫א חסי•‬
‫ד ]לי[‬ ‫חאינים ן‬ ‫ך סחום‪.‬‬ ‫‪ 10‬זה ן‬ ‫ד אוסילין ואנחים ושקדי׳ ורמוני׳‪.‬‬ ‫איפולין ו כ י |‬ ‫ד חטין‪.‬‬
‫י ת‬
‫ד ב‬ ‫ובית ה י ל ל |‬ ‫ד אומר‪.‬‬ ‫ג ! אומי |‬ ‫ד משם‪.‬‬ ‫משום |‬ ‫ד חיטין‪.‬‬ ‫‪ 11‬חיטים |‬ ‫חאנים‪.‬‬
‫‪ 14‬פירוח |‬ ‫ד מפרות‪.‬‬ ‫פן פירות |‬ ‫ד סן החדש‪.‬‬ ‫‪ 18‬מחדש |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫תורסין |‬ ‫הלל‪.‬‬
‫א שני נ מ ו ת ‪.‬‬ ‫שתי בריכות ן‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ד שנעשה‪ .‬ובמלה זו םתחיל שוב הנוסח של‬ ‫שעושה |‬ ‫ד פירו׳‪.‬‬
‫א וחתר‬ ‫‪ 18‬וחזר וכו׳ ן‬ ‫א ערב‪.‬‬ ‫בערב ן‬ ‫ד לקט‪.‬‬ ‫ליקט |‬ ‫ד השלחי׳‪.‬‬ ‫‪ 18‬השלחין |‬ ‫א כנון‪.‬‬ ‫וכן ן‬
‫שניה • • •‬ ‫ד זה‪.‬‬ ‫‪ 17‬מזה |‬ ‫א ]ואין[ מעשרין‪.‬‬ ‫ומעשרין ן‬ ‫ולוקט )על הריו השניה סימן מחיקה( מי שבא‪.‬‬
‫ב ע ר ב ן א ערב‪.‬‬ ‫‪ 18‬שני והשני ן א שמי והשיני‪.‬‬ ‫שלישית ן א שנייה ‪ . . .‬לשלישית‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שישרפו ט ה ר ו ת ע ל פ י ה ם‬ ‫נ ח ש ד ו וכוי‪.‬‬ ‫לא‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשוננ ע״י א ח ר ‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪.4‬נתפנלו‬

‫ה י ו ם ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהודיע לו ל א ח ר זמן‪ ,‬ה ר י נ ח ש י‬ ‫‪ .5‬ב א ו ת ו‬ ‫ושיקרבו ע ל מיהם ח ו ל ץ ב ע ז ר ה ‪.‬‬
‫‪ .6‬ל א נ ח ש ד ו ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬א ף ש ל א א מ ר לו מ י ד ע ד י ץ ל א נ ש ב ר ה חזקתו״‬ ‫ונחשד‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .7‬א י ן נ א מ ן ‪ .‬שהרי מ ע י ד ששחטו ב ע צ מ ו ש ל א כ ד ץ ‪ ,‬ויש כ א ן‬ ‫א ם אינו מ כ י ר ו כקנתרן‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫י ת ח י ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ע ד ש ל א ה ת ח י ל ו בני ח ב ו ר ה ל א כ ו ל ממנו׳‬ ‫שלא‬ ‫‪.8‬עד‬ ‫פשיעה נמורה‪.‬‬
‫איפוליז‬ ‫‪.9‬כל מין‬ ‫ו ע ד י ץ הוא ברשותו נאמן‪ .‬ור״י ס ו ב ר ש כ ל זמן שהוא ברשותו נ א ^ ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל מ ע י סולים נחשבים ל מ ץ א ח ד ‪ ,‬וכן כ ל מ ע י אגוזים ה ם מ ץ א ח ד וכוי‪ ,‬ו ת ו ר מ ץ מ כ ל מ ץ ו מ ץ באותו‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫י ר ק וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמתעשר כ ש ע ת ל ק י ט ת ו ‪.‬‬ ‫‪ .15‬ל י ק ט‬ ‫מ ץ מ א ח ד ע ל השני‪.‬‬
‫‪113‬‬ ‫תרומות פ״ב‬

‫בשבט עד שלא בא השמש‪ ,‬וחזר ולקט אחר משבא השמש‪ ,‬אין תורמץ ומעשרץ‬
‫‪20‬‬
‫מזה על זה‪ ,‬מפני שזה חדש וזה ישן‪ .‬היתה שלישית ונכנסה רביעית‪ ,‬הראשון‬
‫‪ .7‬כיצד אין תורמין מן‬ ‫מתעשר מעשר עני‪ ,‬והשני מתעשר מעשר שני‪.‬‬
‫התלוש על המחוב‪ /‬אמר פירות תלושץ אלו עשויץ תרומה ומעשרות‬
‫על פירות מחוברין אלו‪ ,‬או פירות מחוברין אלו עשרין תרומה ומעשרות‬
‫על פירות תלושין‪ ,‬לא אמר כלום‪ .‬אבל אמ׳ פירות תלושין אלו עשויין‬
‫‪25‬‬
‫תרומה ומעשרות על פירות מחוברין אלו לכשיתלשו‪ ,‬הרי זה אוכל מהן‬
‫עראי‪ ,‬ועושה אותן תרומה ומעשרות על מקום אחר עד שיתלשו‪ .‬נתלשו‪,‬‬
‫דבריו קיימץ‪ .8 .‬כיוצא בו‪ ,‬מי שהיה בא בדרך‪ ,‬והיתה בידו כלכלה של‬
‫פירות שאינן מתוקנץ‪ ,‬ואפף הרי זו עשויה תרומה ומעשרות על פירות שיש לי‬
‫בתוך ביתי לכשיגיע לעיר‪ ,‬הרי זה אוכל ממנה עראי‪ ,‬ועושה אותה תרומה‬
‫‪30‬‬
‫ומעשרות על מקום אחר ]עד[ שיגיע לעיר‪ .‬הגיע לעיר דבריו קיימץ‪ .‬נאכלו‬
‫פירות‪ ,‬גגנבו‪ ,‬או שאבדו עד שלא הגיע לעיר‪ ,‬כלכלה בטבלה‪ .‬משהגיע‬
‫לעיר‪ ,‬דבריו קיימץ‪ .‬יתר על כן אמ׳ רבי אלעזר בן יעקב פירות ערוגה‬
‫זו לכשתביא שליש ותעקר עשרין תרומה ומעשרות על פירות ערוגה זו‬
‫לכשתביא שליש ותעקר‪ .9 .‬כיצד אץ תורמץ מפירות הארץ על פירות‬
‫חוצה לארץ‪ ,‬אין תורמץ מפירות ארץ ישראל על פירות סוריא‪ ,‬ולא‬ ‫‪35‬‬

‫‪2 1‬‬
‫« אמר פ י מ ת ו כ ו ‪ /‬עיין בבלי קידושין‬ ‫משכ׳ פ״א מ׳׳ה ומקבילוח‪.‬‬ ‫אין תורמין ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 32‬יתר על כן ו כ ו ‪ /‬בבלי יבמוה‬ ‫״ ״ ‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ד מ‬ ‫פ‬ ‫י ן ס‬ ‫ל‬‫נ ן ‪ 3‬ו‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫‪3‬‬ ‫ע י י ן‬ ‫ן כ ן ‪/‬‬ ‫‪ 3‬ן‬ ‫כ י ן ל א‬ ‫‪2 7‬‬ ‫״‬ ‫‪/‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ק‬

‫‪ 34‬מפירות הארז ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״א מ׳׳ה; ספרי קרח פי׳ ק״כ‪ ,‬עמ׳ ‪.147‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ל״ג ב׳; קידושין ״‬
‫ס‬

‫‪ 21‬ו ה ש נ י ‪. . .‬‬ ‫רביעית ן א לרביעית‪.‬‬ ‫‪ 20‬היתה וכו׳ | ד הית׳ שלישי׳ ונכנס רביעי׳‪.‬‬ ‫ד א !ואין[ סעשרין‪.‬‬ ‫» וסעשי־ין |‬
‫א אילו‪.‬‬ ‫אלו ן‬ ‫ך פי׳‪.‬‬ ‫פירות |‬ ‫א אפ׳‪.‬‬ ‫אפר ן‬ ‫ך א הפחובר‪.‬‬ ‫‪ 22‬הסחוב׳ |‬ ‫א ו ה ש י נ י ‪ . . .‬שעי‪.‬‬ ‫׳«' |‬
‫ד חסר‪ .‬א אילו‪.‬‬ ‫אלו |‬ ‫ד פ"‪.‬‬ ‫פירות |‬ ‫א אילו‪.‬‬ ‫אלן ן‬ ‫‪ ,‬׳‪.‬‬ ‫ר ן‬ ‫פ‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫פ י ד ו ת‬ ‫‪2 3‬‬ ‫ח ס ר <‬ ‫א‬ ‫ומעשרות ן‬
‫תלושין ן‬ ‫ך פי׳‪.‬‬ ‫‪ 24‬פירות |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫וסעשרות ן‬ ‫‪.‬על•(‪.‬‬ ‫חק‬ ‫א ! ע ל ן תרוםה < ו נ ס‬ ‫ד תרוס׳‬ ‫תרוסה |‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫אם׳ ן כ־ה א‪ .‬ב אם מ ע ל הסי־ם נקודה לסיםן סחיקה>•‬ ‫א ס ר ן א אפ׳‪.‬‬ ‫ד א תלושין !אלון ) א אילו(‪.‬‬
‫ך פירו׳ סחוברי׳‪.‬‬ ‫פירוח פחוברין |‬ ‫ד וסעשרר‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫‪ 28‬ופעשרות |‬ ‫אילן‪.‬‬ ‫א‬ ‫אל‪ ,‬ן‬ ‫ד י׳‪.‬‬ ‫פ‬ ‫פירות |‬
‫‪ 27-26‬ע ד ‪. . .‬‬ ‫׳‪.‬‬ ‫ס ק ו‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ק ו ם‬ ‫ס‬ ‫א וסעשר‪.‬‬ ‫וסעשרות ן‬ ‫ך ועוש׳ אותו‪.‬‬ ‫‪ 26‬ועושה אותן |‬ ‫א אילו‪.‬‬ ‫אלו |‬
‫ך פי׳‪.‬‬ ‫‪ 28‬פירות |‬ ‫א והיה‪.‬‬ ‫והיתה ן‬ ‫א שבא‪.‬‬ ‫שהיה בא ן‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 27‬קייסין |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫קייסין |‬
‫תרוסה |‬ ‫ד עשוייה‪.‬‬ ‫עשויה |‬ ‫ד אוס׳ א אס׳‪.‬‬ ‫ואס׳ |‬ ‫ך סתוקני׳ א מתוקנת‪.‬‬ ‫סתוקנין |‬ ‫א שאינה‪.‬‬ ‫״אינן |‬
‫א ביתו גונסחקה וייו‪ ,‬ובין‬ ‫‪ 29‬ביתי ן‬ ‫ך פי ׳‪.‬‬
‫רו‬ ‫פירות |‬ ‫א וסעשר‪.‬‬ ‫ך ופעשרו׳‬ ‫ומעשרות |‬ ‫ד תרומ׳‪.‬‬
‫םקום |‬ ‫א וםעשר‪.‬‬ ‫‪ 30‬ומעשרות ן‬ ‫׳‪.‬‬ ‫ר ו פ‬ ‫ד ת‬ ‫תרומה |‬ ‫א לכשאגיע‪.‬‬ ‫לכשיגיע ן‬ ‫השורות תלויה ירד(‪.‬‬
‫בטבלה |‬ ‫ך פי׳ ןאון‪.‬‬ ‫‪ 31‬פירות |‬ ‫ך קייסי׳‪.‬‬ ‫קייסין |‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ד א‪.‬‬ ‫ןעדן | הושלם עיפ‬ ‫ד סקו׳‪.‬‬
‫פירות |‬ ‫א אליע׳‪.‬‬ ‫ך אליעזר‬ ‫אלעזר |‬ ‫ד אסר‪.‬‬ ‫אמ׳ |‬ ‫א יותר‪.‬‬ ‫‪ 32‬יתר ן‬ ‫א בטיבלה‪.‬‬ ‫ד בטבל׳‬
‫ע ש ו י י ן ‪ . . .‬וטעשרוח ן א ע ש ו י ה ‪. . .‬‬ ‫ותעקר ן א ותיעקר‪.‬‬ ‫‪ 33‬לכשחביא ‪ . . .‬וחעקר | ד חסר‪.‬‬ ‫ד פירו׳ א אם׳‪.‬‬
‫ך א וחיעקר‪.‬‬ ‫וחעקר |‬ ‫ד לכשתבא‪.‬‬ ‫‪ 34‬לכשתביא |‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ר‬ ‫ד ח‬ ‫זו |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫סירוח ן‬ ‫וםעשר‪.‬‬
‫ישראל וכו׳ ן‬ ‫ד פפירו׳‪.‬‬ ‫«‪ 3‬ספירות |‬ ‫ד פי ׳‪.‬‬
‫רו‬ ‫פירוח |‬ ‫א ארץ‪.‬‬ ‫ן‬ ‫ר ץ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫א כאיזה צד‪.‬‬ ‫כיצד |‬
‫ד ישר׳ ע ל פירו׳ סורי׳‪.‬‬

‫ס ו ר י א ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל מידות מ מ ו ר ח י ם שבאו מםוריא‪ ,‬ממני שחזקתם מ ש ד ו ת גויס ש ל א‬ ‫מידות‬ ‫‪ •35‬ע ל‬
‫היו מ ע ו ל ם ב י ד י י ש ר א ל ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ב‬ ‫‪114‬‬

‫מפירות םוריא על פירות ארץ ישראל‪ .10 .‬ישראל שקנה שדה בסוריא‬
‫הרי הוא כקונה בפרוד שבירושלם‪ ,‬תורם ומעשר עליה‪ .‬ישראל וגוי‬
‫שקנו שדה בםוריא‪ ,‬הרי הן כטבל וכמעשר שנתערבו זה בזה דברי ד ‪/‬‬
‫רבן שמעון בן גמליאל ]אומ׳[ חלקו של ישראל חייב‪ ,‬חלקו של גוי פטור‪.‬‬
‫‪ .11‬ישראל שקנה שדה בםוריא‪ ,‬אע״פ שחזר ומכרה לגוי‪ ,‬חייבת במעשרות‬
‫ובשביעי׳ שכבר נתחייבה‪ .‬אבל העריסץ והחכורות ובתי אבות וגר שמשכן‬
‫שדהו לישראל‪ ,‬אע״פ שעשה לישראל נימוסות עליה‪ ,‬פטורה מן המעשרות‬
‫ופטורה מן השמטה‪ .12 .‬אי זה הוא ארץ ואי זה הוא חוצה לארץ‪,‬‬
‫כל ששופע מטורי סמנים ואילך ארץ ישראל‪ ,‬מטורי סמניס ולפנים‬
‫חוצה לארץ‪ .‬נםץ שבים‪ ,‬רואץ אותן כאלו חוט מתוח מטורי סמנין עד‬
‫נחל מצרים‪ ,‬מחוט ולפנים ארץ ישראל‪ ,‬מחוט ולחוץ חוצה לארץ‪ .‬ר׳ יהודה‬
‫או׳ כל שהוא כנגד ארץ ישראל‪ ,‬הרי הוא כארץ ישראל‪ ,‬שנ׳ ו ג ב ו ל‬
‫ים ו ה י ה ל כ ם ה י ם ה ג ד ו ל ו ג ב ו ל ‪ .‬נסין שבצדדץ‪ ,‬רואיין אותן‬

‫נ‬
‫« ישראל וגוי וכו׳‪.‬‬ ‫« ישראל שקנה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ ‪ qip‬חלה; להלן כלים ב׳׳ק פ״א ה״ה; גינוין ח ׳ א ‪/‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ירוש דמאי פ״ו רה״י‪ ,‬כ״ה ע״ד; בבלי גינוין מ״ז א ; חולין קל״ה ב ‪ /‬ועיין להלן מעשרוח ספ״ב ומש״ש‪.‬‬
‫‪4 0‬‬
‫בבלי גיכרן מ״ג ב ‪ /‬ועיין‬ ‫« העריסין ו כ ו ‪/‬‬ ‫עיין בבלי ניכוין מ״ז א ‪/‬‬ ‫י ש ר א ל שקכה ו כ ו ‪/‬‬
‫« אי זה הוא ו כ ו ‪ /‬להלן‬ ‫במשכ׳ חלה פ״ד מ״ז ובירוש׳ שם; מעשרוח פ״ה מ״ה ובירוש׳ שם‪.‬‬
‫חלה פ״ב הי״א; ירוש שביעיח פ״ו סה״א‪ ,‬ל״ו ע״ד; חלה פ״ד ה״ח‪ ,‬ק׳ ע״א; בבלי ניכוין‬ ‫‪,‬‬

‫ו כ ו ‪ /‬במדבר ל״ד ו ‪/‬‬ ‫‪ *7‬ו ג ב ו ל‬ ‫א‪/‬‬ ‫ח׳‬

‫ישראל ן ד א ישרי•‬ ‫ישראל ן א ישרי‪ .‬ב א סתום‪.‬‬ ‫«‪ 3‬ספירות ו כ י | ד ססירר סורי׳ על פירר‪.‬‬
‫עליה |‬ ‫בפרוד | ד בפרחדור א בסרואר‪.‬‬ ‫‪ 37‬כקונה | ד כקוג׳‪.‬‬ ‫שקנה שדה | ד שקנ׳ שדי‪.‬‬
‫ישראל |‬ ‫]אופ׳ ן ן כ־ה ד• א או׳• ב חסר‪.‬‬ ‫‪ 39‬רבן וכי | ד רשביג‪.‬‬ ‫ישראל | ד ישר׳‪.‬‬ ‫ב פחוח•‬
‫שחזר | ד שחזור‪ 41 .‬ובשביעי־ |‬ ‫אעיפ | א אף על פי‪.‬‬ ‫‪ 40‬שקנה | ד שקני‪.‬‬ ‫חלקו | א וחלקו‪.‬‬ ‫ד ישר׳‪.‬‬
‫שסשכן |‬ ‫והחכורות | ד והחכורו׳ א והחוכרין‪.‬‬ ‫העריסץ | ד א האריסין‪.‬‬ ‫ד ונשבעית א ובשביעית‪.‬‬
‫ניםוסות |‬ ‫לישראל | ד ישר׳ א ]לון ישר׳‪.‬‬ ‫אעיפ | א אף על פי‪.‬‬ ‫‪ 42‬לישראל | א לישר׳‪.‬‬ ‫א שסישכן‪.‬‬
‫‪ 43‬השםטה ן א השםיטה‪ .‬אי זה הוא וכו׳ | ד א אייו‬ ‫פטורה טן הפעשרות | ד פטור׳ סן הםעשרר‪.‬‬ ‫א ניםוסי‪.‬‬
‫סםניס |‬ ‫סטורי | ד טטור א פטורוס גביפ(‪.‬‬ ‫‪ 44‬ששופע | א השופע ]ויורד[•‬ ‫היא הארץ ואחו היא‪.‬‬
‫פ(‬ ‫ב‬
‫‪ 45‬נסין ן אהאניס׳)•‬ ‫ולפניס ן א ולהלן‪.‬‬ ‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬ ‫יאילד | ד ואלך‪.‬‬ ‫ד אסמן א אסנוס < ׳ •‬
‫עד ן א ועד•‬ ‫כאלו ן א כאילו‪ .‬מתוח | א סחוח ]עליהם ן‪ .‬סטורי ססנין | ד טטורי אםנון א םסורוס אסנוס‪.‬‬
‫ולחוץ | ך לחוץ‪.‬‬ ‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬ ‫ולפנים | ד ולפני׳‪.‬‬ ‫סחוט | א פ ן החוט )ביפ(‪.‬‬ ‫‪ 40‬נחל | ד נחלי‪.‬‬
‫‪4 7‬‬
‫הוא |‬ ‫ישראל | ד א ישר׳‪.‬‬ ‫שהוא בנגד ן א שכננד‪.‬‬ ‫או׳ | ד א אוס׳‪.‬‬ ‫יהודה | ד יהודי•‬
‫נסין |‬ ‫ונבול | ב ך פחוח‪.‬‬ ‫הים וכו׳ | א וני‪.‬‬ ‫‪ 48‬והיה | ד והי׳‪.‬‬ ‫ישראל | א ישר׳‪.‬‬ ‫ד הו׳ א היא‪.‬‬
‫א והנסין‪.‬‬

‫‪ . 3 6‬י ש ר א ל ש ק נ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב ל י ש ר א ל שקנה ש ד ה בםוריא‪ ,‬ה ר י ה י א כ מ ו שנתכבשה‪ ,‬ו ק ם ב ר‬

‫‪.37‬ב ט ר ו ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪-‬‬ ‫ת נ א ז ה שכיבוש י ח י ד שמו כיבוש‪ ,‬ונתחייבה מ ד א ו ר י י ת א ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .38‬ב ט ו ר י א וכוי‪ .‬א ב ל באיי א ף ח ל ק ו של נוי חייב )אם מ כ ר ל י ש ר א ל ל פ נ י נמר‬ ‫בטרבר‪.‬‬
‫מ ל א כ ה ( ‪ ,‬מפני שאנו מחזיקים ש ה ש ד ה היתד‪ .‬ט ע ם ב י ד י י ש ר א ל ‪ ,‬ואין כ ח ב י ד י נוי ל ה פ ק י ע באיי מ י ד י‬
‫‪ . 4 2‬ש ע ש ה ל י ש ר א ל וכוי‪ ' » .‬ל ‪ :‬ש ע ש ה ל ו י ש ר א ל )כני׳ כייע(‪ ,‬כ ל ו מ ר ש כ ב ר ש ל ח‬ ‫מעשרות‪.‬‬
‫‪ .44‬ו ל מ נ י ם•‬ ‫ל ו א ת ה ה ת ר א ו ת ש י פ ר ע ל ו א ת חובו‪ ,‬והגיע זמן הגביה מ ן המשכון‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 4 5‬נ ם י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬האיים‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל ה ל ן ‪ ,‬כני׳ כייע‪.‬‬
‫‪115‬‬ ‫פ״ב‬ ‫תרומות‬

‫כאלו חוט מקפלריא עד )אוקייס( אוקיינוס מנחל מצרים עד אוקיינוס‪ ,‬מחוט‬

‫ולפנים ארץ ישראל‪ ,‬מחוט ולחוץ חוצה לארץ‪ .13 .‬ספינה הבאה מחוצה‬
‫לארץ לארץ והיו בה פירות‪ ,‬מחוט ולפנים אם היא גוששת חייבת לפי‬
‫חשבון‪ ,‬והיוצא לחוץ לארץ אינו חייב לפי חשבון‪ .‬ר׳ לעזר אומ׳ עפר‬
‫חוצה לארץ חייב לפי חשבון‪ .‬אבל ערלה וכלאי הכרם שוץ לגוי בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬בםוריא‪ ,‬בחוצה לארץ‪ ,‬אלא שר׳ יודן או׳ אין לנכרי כרם רבעי‬
‫בסוריא‪ .‬אמ׳ ר׳ יודה מעשה בשביון ראש הכנסת של כזיב שלקח מן‬
‫הגוי כרם רבעי בסוריא ונתן לו דמיו‪ ,‬ובא ושאל את רבן גמליאל שהיה עובר‬
‫ממקום למקום ואמ׳ לו המתן עד שנהה בהלכה‪ ,‬אמ׳ לו משם ראיה‪ ,‬אף‬
‫הוא ]שלח לו[ ביד שליח חרש מה שעשיתה עשיתה‪ ,‬אבל לא תשנה לעשות כן‪.‬‬
‫‪ .14‬אץ תורמין מן התבואה שלא הביא׳ שליש‪ .‬כיצד יודע אם הביאה‬
‫שליש ואם לאו‪ ,‬אם זורעה ומשצמחה הדבר ידוע שהביאה שליש‪ ,‬ואם‬
‫זורעה ואינה מצמחת הדבר ידוע שלא הביאה שליש‪.‬‬

‫־‪ 5‬והיוצא וכו‪ /‬עיין משכ׳ חלה‬ ‫‪ 50‬קפיכה ו כ ו ‪ /‬עיין משכ׳ חלה פ״ב מ״ב‪ ,‬בבלי ניכוין ז׳ ב ‪/‬‬
‫״ ה״ו‪ ,‬כ׳ ע״ב; מע״ש פ״ה ה״ג‪ ,‬כ״ו ע״א‪ .‬ועיין‬ ‫ז‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫‪/‬‬ ‫מ ץ ש‬ ‫ו כ ו ‪/‬‬ ‫כ כ ר י‬ ‫^ ל‬ ‫‪5 4‬‬ ‫״א‪.‬‬ ‫מ‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫פ‬

‫‪ 59‬אין הורמין ו כ ו ‪ /‬חלה פ״א מ״ג; ת ו ס פ ׳ שם פ״ב ה״ה; ירוש׳ כאן פ״א‬ ‫במשכ׳ כאן שפ״ ‪.‬‬
‫ג‬

‫‪ 60‬א ם זורעה ו כ ו ‪ /‬מדרש הכאים )הול׳ הופמן(‪ ,‬עמי ‪ ;76‬ילוש׳ שביעית פ״ב ה״ז‪,‬‬ ‫ה״ה‪ ,‬מ׳ ע״ד‪.‬‬
‫ל״ד ע״א; מעשרות פ״א ה״כ מ״ע ע״א; חלה פ״א ה״ד‪ ,‬כ״ז ע״ד‪ .‬ועיין בבלי סנהדרין ס״כו א ‪/‬‬

‫עד ן א ועד‬ ‫טקפלריא ן א מקיפלוריא‪.‬‬ ‫חוט | ך חוט ןמתוח[ א חוט ןטתוח עליהןן‪.‬‬ ‫י* כאלו | א כילו‪.‬‬
‫פ‬ ‫)ב‬
‫טחוטן‬ ‫אוקיינוס | ך אוק״נו׳ )כיפ( א אוקינוס‪.‬‬ ‫<אוקייס> | ד א חסר )ואף ב ב נפחק עיי נקודות(‪.‬‬ ‫' >•‬
‫א שבאה‪.‬‬ ‫הבאה ן‬ ‫א וטן החוט‪.‬‬ ‫טחוט ן‬ ‫א ישרי‪.‬‬ ‫ישראל ן‬ ‫ך ולפני׳‪.‬‬ ‫‪0‬־ ולפנים |‬ ‫א םן החוט‪.‬‬
‫‪6 1‬‬
‫לטי |‬ ‫נוששת ן כיה ד• ב ניששת א הנוששת‪.‬‬ ‫אם היא ן א חסר‪.‬‬ ‫סחוט ן א טן החוט‪.‬‬ ‫לארץ | ד א חסר‪.‬‬
‫אינו | ד אין א אפה‪.‬‬ ‫לחוץ | ד לחוצ׳ א חוצה‪.‬‬ ‫והיוצא | ד היוצא‪.‬‬ ‫‪ 62‬חשבון ן א בחשבון‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫ד ארץ ישראל א הארץ‬ ‫‪3‬־ חוצה לארץ |‬ ‫אוס׳ ן ך אופר‪.‬‬ ‫ך א אליעזר‪.‬‬ ‫לעזר |‬ ‫ד א ח״בח‪.‬‬ ‫ח״כ |‬
‫או׳ | ך אוסר אאוט׳‪.‬‬ ‫יודן | ך א יהודה‪.‬‬ ‫‪ 84‬בחוצה | ך בחוצ׳‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫ב ג ו‬ ‫שרן לנוי ן א שווין‬ ‫ןכל שהואן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אס׳ | ך אסר א אי‪.‬‬ ‫‪ 65‬בסוריא | ך א בסוריא ןוחכםים אוטר׳ )א וחכט׳ אוט׳> יש לון‪.‬‬ ‫לנכר | ד לנוכרי‪.‬‬
‫כזיב ן א אכזיב‪.‬‬ ‫הכנסח | ד הכנס׳‪.‬‬ ‫רא» | ך א ראש ןביחן‪.‬‬ ‫בשביון ן א בשנביון‪.‬‬ ‫יודה | ד א יהודה‪.‬‬
‫בםוריא |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 58‬כרם |‬ ‫‪ 56-55‬סן הנוי כרס רבעי ן א כרם רבעי פן ה י‪.‬‬
‫נו‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪| P‬‬
‫ד פסקו׳ לסקר‪.‬‬ ‫‪ 57‬םסקום לפקום |‬ ‫ד שהי׳ עובי‪.‬‬ ‫שהיה עובר |‬ ‫א ןאחן דסיו‪.‬‬ ‫דםיו ן‬ ‫ד בסורי׳‪.‬‬
‫שעשיחה ן‬ ‫חרש ן א חדש‪.‬‬ ‫‪ 58‬ןשלח לון ן כיה ד א‪ .‬ב חסר‪.‬‬ ‫ד א שנהיה‪.‬‬ ‫שנהה |‬ ‫יאט׳ | א אס׳‪.‬‬
‫הביא׳ ן‬ ‫שלא ן א ןעדן שלא‪.‬‬ ‫‪ 69‬סן התבואה ן א תבואה‪.‬‬ ‫א ע י‪.‬‬
‫שו‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ע ש‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ת ה‬ ‫י‬ ‫ע ש‬ ‫ד שעשית‪.‬‬
‫זורעה |‬ ‫אם ן א חסר‪.‬‬ ‫ך א אם‪.‬‬ ‫‪ 80‬ואם |‬ ‫יודע ן א יודעין‪.‬‬ ‫כיצד ן א כאיזה צד‪.‬‬ ‫ד א הביאה‪.‬‬
‫ך אם‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫ואם |‬ ‫א דבר בידוע‪.‬‬ ‫הדבר ידוע ן‬ ‫ך וסצסח׳ א וםצסחת‪.‬‬ ‫ופשצםחה |‬ ‫ד זורעח‪.‬‬
‫א דבר בידוע‪.‬‬ ‫‪ 61‬הדבר ידוע |‬

‫ח י י ב וכו׳‪ .‬כשיטת ריע במשנת ח ל ה ר פ י ב שםירות הארץ שיצאו ל ח ו ׳ ל פטורים‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬ ‫‪ •52‬א י נ ו‬
‫ל א ר ץ וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬ע פ ר נשיצאן חוצה וכו׳)ועיין בשנויס(‪ ,‬כ ל ו מ ר ויש בו פירות שגדלו‬ ‫‪.53-52‬ע ט ר ח ו צ ה‬
‫‪ .56‬ו נ ת ן ל ו ד מ י ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫ב א ר ץ ‪ .‬ו ר י א לשיטתו במשנת ח ל ה הניל שמחייב פירות הארץ שיצאו לחויל‪.‬‬
‫‪ .57‬ה מ ת ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ומכיוון שלא שמענו שהורה לו לאיסור‪ ,‬שימ מותר‪.‬‬ ‫ו כ ב ר ל א היה י כ ו ל לחזור בו‪.‬‬
‫‪ .58‬ח ר ש וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ס ת ר ‪ ,‬כ ד י שלא לביישו‪ .‬ומכיוון ששלח לו ב ס ת ר ל א נודעה‬ ‫יעיץ בבהיא‪.‬‬
‫ת ש נ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שלא ת ס ס י ד את דמיך‪ ,‬מפני שתצטרך לסדותו‪.‬‬ ‫לא‬ ‫הוראתו בבית המדרש‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ג‬ ‫‪116‬‬

‫פרק ג׳‬
‫‪ .1‬מפני מה אמרו אלם לא תורם‪ ,‬מפני שאין יכול ]לברך‪ .‬מפני מה אמרו‬
‫סומא לא יתרום‪ ,‬מפני שאץ יכול[ לבור את היפה מן הרעה‪ .‬מפני מה אמרו‬
‫שכור לא יתרום‪ ,‬מפני שאץ בו דעת‪ .‬אע״פ שכור‪ ,‬מקחו מקח וממכרו ממכר‬
‫ונדרו נדר והקדשו הקדש ומתנתו מתנה‪ .‬עבר עברה שחייב עליה חטאת‬
‫מחייבין אותו ]חטאת[‪ ,‬סקילה מחייבין אותו סקילה‪ .‬כללו של דבר‪ ,‬שכור‬
‫הרי הוא כפקח לכל דבר‪ .2 .‬מפני מה אמרו בעל קרי לא יתרום‪ ,‬מפני‬
‫שאץ יכול לברך‪ .‬מפני מה אמרו ערום לא יתרום‪ ,‬מפני שאינו יכול לברך‪.‬‬
‫אבל מכסה את עצמו בתבן ובקש ובכל דבר ומברך‪ .3 .‬היה הולך להפריש‬
‫תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני מאימתי מברך עליהן‪ ,‬משהפרישן‪ .‬הפרישן‪,‬‬
‫אם עתיד לקרות להם שם אין בהן קדוש׳ עד שיקרא להן שם‪ ,‬ואם אץ עתיד‬
‫לקרוא להן שם כיון שהפרישן נתקדשו‪ .4 .‬ר׳ יהודה או׳ מודיד אדן את‬
‫טבלו ומכניסו לתוך ביתו‪ ,‬ובלבד שלא יתרום במדה‪ .‬שוקל אדם את טבלו‬
‫ומכניסו לתוך ביתו‪ ,‬ובלבד שלא יתרום במשקל‪ .‬מונה אדם את טבלו ומכניסו‬
‫לתוך ביתו‪ ,‬ובלבד שלא יתרום במנ^‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה או׳ לא במדד! ולא‬
‫במדוד‪ ,‬ולא במשקל ולא בשקול‪ ,‬ולא במנ^ ולא במנוי‪ .‬אמ׳ לו מעשה שהיינו‬

‫‪,‬‬
‫» אע״פ שכור וכו ‪ .‬בבלי עירובי; ס״ה א ‪/‬‬ ‫! מפני מה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ו‪ ,‬מ׳ ע״ל‪.‬‬
‫י ערום ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; ועיין דמאי פ״א מ״ד ובירושלמי שם; בבלי שבח כ״ג א׳)ומקבילוח(; ב״מ קי״ל‬
‫» מאימחי ו כ ו ‪ /‬לעיל ברכוה פ״ו חי״ד‪ ,‬שו׳‬ ‫ב ‪ « /‬אבל מ כ ס ה ו כ ו ‪ /‬לעיל ברכוה פ״ב הי״ד‪ ,‬שו׳ ‪.42‬‬
‫״ מודיד אדן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א סה״ז׳‬ ‫״ א ם עחיד ו כ ו ‪ /‬עיין להלן מע״ש פ״ד הי״ד‪.‬‬ ‫‪ 67‬ומש״ש‪.‬‬
‫מ׳ ע״ד‪ .‬ועיין במשכחכו פ״א מ״ז‪ ,‬בספרי קרח פי׳ קכ״א‪ ,‬עמ׳ ‪.147‬‬

‫) א וםפני(‪.‬‬ ‫ך ןא‬ ‫‪B‬‬ ‫‪y‬״‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ה ו מ‬ ‫‪ ] 2-1‬ל ב ד ך ‪ . . .‬יכול[ ן‬ ‫ד א יתרוס‪.‬‬ ‫תורם |‬ ‫א אילם‪.‬‬ ‫‪ 1‬אלם ן‬
‫ך א אף ע ל פי ןשאםרו[•‬ ‫אעיפ ן‬ ‫א שיכור‪.‬‬ ‫נ שכור ן‬ ‫ד הרע‪.‬‬ ‫הרעה |‬ ‫א פתוך‪.‬‬ ‫‪ 2‬פן ן‬ ‫ב חסר‪.‬‬
‫‪ . . .‬והקדשו•‬ ‫ד א ה ס ד ר הוא‪ :‬מתנתו ‪ . . .‬ת ד ת‬ ‫‪ 4‬ונדרו ‪ . . .‬והקדשו ‪ . . .‬ומתנתו |‬ ‫ד א שיכור‪.‬‬ ‫שכור |‬
‫עברה |‬ ‫ד מתל‪.‬‬ ‫מתנה |‬ ‫ד מתנתו‪.‬‬ ‫ומתנתו |‬ ‫א והקדישו‪.‬‬ ‫ד הקדשו‬ ‫והקדשו |‬ ‫א ונידרו‪.‬‬ ‫ונדרו |‬
‫אותו |‬ ‫א ]הרי הוא[ חייב‪.‬‬ ‫ך מחייבי׳‬ ‫‪ 6‬מחייבין |‬ ‫ך עליי‪.‬‬ ‫עליה |‬ ‫א שחייבין‪.‬‬ ‫שחייב ן‬ ‫א עבירה‪.‬‬
‫שכור |‬ ‫ד דבי‪.‬‬ ‫דבר |‬ ‫א ]הרי הוא[ חייב‪.‬‬ ‫מחייבין אוחו ן‬ ‫ב ד חסר‪.‬‬ ‫ןחטאת[ ן כיה ב א •‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 8‬םכסה |‬ ‫א עאין‪.‬‬ ‫י ן‬ ‫נ ו‬ ‫מ א‬ ‫נ ו <‬ ‫י‬ ‫ע א‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ין ן‬ ‫ע א‬ ‫‪7‬‬ ‫א כפיקח‪.‬‬ ‫כפקח |‬ ‫ד הר‪.‬‬ ‫‪ 6‬הוא |‬ ‫א שיכור‪.‬‬
‫א פעשר•‬ ‫ך ופעש׳‬ ‫ופעשר |‬ ‫ד חרוס׳‪.‬‬ ‫• תרומה |‬ ‫ב ד א סתום‪.‬‬ ‫וסברך |‬ ‫]הוא[‪.‬‬ ‫א סכסה‬
‫ך א קדושה•‬ ‫‪ 10‬קדוש׳ ן‬ ‫ך מאסתי ב סאיםתי ]םאיסתין‪.‬‬ ‫מאימתי |‬ ‫ד עני א שעי‪.‬‬ ‫שני |‬ ‫ד ומעשי‪.‬‬ ‫ומעשר |‬
‫סודיד |‬ ‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א לקרות‪.‬‬ ‫!‪ 1‬לקרוא |‬ ‫א אם‪.‬‬ ‫ואם ן‬ ‫א שקרא להם‪.‬‬ ‫שיקרא להן ן‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 13-12‬ב ס ד ה ‪ . . .‬יתרום ן‬ ‫א טיבלו‪.‬‬ ‫‪ 12‬טבלו ן‬ ‫ד א אדם‪.‬‬ ‫אדן |‬ ‫ב םוריד‪.‬‬ ‫ד אטודד‬
‫בי‬ ‫ד א יוסי‪.‬‬ ‫יוסה |‬ ‫ך א בסעין‪.‬‬ ‫‪ 14‬בםניין |‬ ‫א טיבלו‪.‬‬ ‫‪ 18‬ט ב ל ו |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫שוקל ‪ . . .‬יחרום |‬
‫שהיינו |‬ ‫ך א ס ר א אסרו‪.‬‬ ‫‪ 18‬אס׳ |‬ ‫א בסידה‪.‬‬ ‫בםדה ן‬ ‫ך אוסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד ברבי א ברי•‬ ‫ר׳ |‬
‫א והיעו‪.‬‬

‫כלומד‪ ,‬מודד‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫אדן‬ ‫‪ .11‬מ ו ר י ד‬ ‫כלומר‪ ,‬לשער ולתרום מאומד כהוק‪.‬‬ ‫‪ .3‬ד ע ת ‪.‬‬
‫א ד ם וכוי‪.‬‬
‫‪117‬‬ ‫תרומות פ״ג‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מלקטין תאנים אחרי אביך‪ ,‬ואמ לנו היו מוגץ‪ .‬אמ ר׳ שמעון בן אלעזר מעשה‬
‫בזקן אחד בערדסקיס שהיה שוקל את כלכלתו מלאה וחוזר ושוקלה רקנית‪,‬‬
‫והיה ר׳ מאיר משבחו‪ .‬התורם את הכלכלה ונמצאו פירות בצידי כלכלה הרי‬
‫אלו תרומות‪ ,‬מפני שלבו לתרום על הכל‪ .5 .‬היו לפניו תאנים ורמונים‪ ,‬אץ‬
‫‪20‬‬
‫מחייבין אותו להיות יושב ומשער בין בדקה בץ בגסה‪ ,‬אלא תורם כדרכו‬
‫בבינוגי‪ .6 .‬התורם את הגורן‪ ,‬צריך שיכוין את לבו על מה שבקוטץ‪ ,‬על מה‬
‫שבתבן‪ ,‬על מה שבצדדץ‪ ,‬על מה שבגורן‪ .‬התורם את הבור‪ ,‬צריך שיכוין את‬
‫לבו על מה שבחרצנין ועל מה שבזגין‪ .‬התורם את הגת‪) ,‬צריך שיכוץ את לבו(‬
‫צריך שיכוין את לבו על מה שבגפת‪ ,‬אם לא כיון‪ ,‬תניי בית דין שיתרום)את(‬
‫‪25‬‬
‫על הכל‪ .7 .‬ר׳ יוסה או׳ כל בית גיתות תפיסה אחת‪ .‬כיצד‪ ,‬גת אחת לשתי‬
‫בורות‪ ,‬שתי גיתות לבור אחת‪ ,‬שתי גיתות לשתי בורות‪ ,‬בזמן שכולם תפיסה‬
‫אחת תורמץ ומעשרץ מזה על זה‪ ,‬ניטמא אחד מהן‪ ,‬תורם מן הטהור שבו על‬
‫הטמא שבו‪ .‬אץ כולם תפיסה אחת אין תורמץ ומעשרין מזה על זה‪ ,‬ניטמא‬
‫אחד מהם‪ ,‬לא יתרום מן הטהור שבו על הטמא שבו‪ .‬וכן היה ר׳ יהודה או׳ כל‬
‫‪30‬‬
‫בית הבד קורא אחת‪ .‬כיצד‪ ,‬קורא אחת לשתי בורות‪ ,‬שתי קורות לבור אחת‪,‬‬
‫שתי קורות לשתי בורות‪ ,‬בזמן שכולם תפיסה אחת תורמץ ומעשרין מזה על‬
‫זה‪ ,‬ניטמא אחד מהן‪ ,‬תורם מן הטהור שבו על הטמא שבו‪ .‬אץ כולם תפיסה‬

‫ע״ב‪.‬‬ ‫מ״א‬ ‫פ ״ ב ה״א‪,‬‬ ‫ימש׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ביח‬ ‫‪5‬־ כ ל‬ ‫״ל‪.‬‬ ‫מ‬ ‫״ה‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫‪/‬‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫!־‬

‫ך א פ ר א א׳‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫א הוו‪.‬‬ ‫היו ן‬ ‫ד ואסר‪.‬‬ ‫ואס׳ |‬ ‫ד אח׳ א א ח ר ‪.‬‬ ‫אחרי |‬ ‫א תאינים‪.‬‬ ‫‪ !0‬חאנים |‬
‫‪,‬‬
‫א םליאה‪.‬‬ ‫םלאה ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫אח ן‬ ‫ך בערדסקום א בארדסקוס‪.‬‬ ‫‪ 17‬ב ע ר ד ס ק י ס |‬ ‫א שסע ‪.‬‬ ‫שסעון |‬
‫בצירי ן‬ ‫א נםצאו חאינים‪.‬‬ ‫ונפצאו פירוח ן‬ ‫א היה‪.‬‬ ‫‪ 18‬והיה ן‬ ‫ד א ריקנית‪.‬‬ ‫רקנית |‬ ‫א חתר‪.‬‬ ‫וחתר |‬
‫שלבו ן‬ ‫חרופוח ן כ־ה א ‪ .‬ב ד חרופה‪.‬‬ ‫א אילו‪.‬‬ ‫‪ !9‬אלו ן‬ ‫א הכלכלה‪.‬‬ ‫כלכלה ן‬ ‫ד בצדי א בצד‪.‬‬
‫א ד ק ה ובין גסה‪.‬‬ ‫‪ 20‬ב ד ק ה בין בנסה ן‬ ‫א תאינים וריסונים‪.‬‬ ‫תאנים ורםונים ן‬ ‫א את‪.‬‬ ‫על ן‬ ‫א שליבן‪.‬‬
‫א ועל‪.‬‬ ‫על |‬ ‫ד שבקשין א שבקימין‪.‬‬ ‫שבקוטין |‬ ‫ד צדי׳‪.‬‬ ‫צריך |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫א בבינונית‪.‬‬ ‫‪ 21‬בבינוני |‬
‫ד הנת‪.‬‬ ‫הבור |‬ ‫ב ד פתוח‪.‬‬ ‫ע ל ם ה שבגורן ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪ 22‬שבתבן ‪ . . .‬שבצדדין ן א שבצדדין ו ע ל פ ה שבחבן‪.‬‬
‫ד א תנאי‪.‬‬ ‫תניי |‬ ‫‪ 24‬כיון ן א כיוון‪.‬‬ ‫ך א חסר‪.‬‬ ‫)צריך ‪ . . .‬לבו( |‬ ‫ד הבור‪.‬‬ ‫‪ 23‬הנח |‬ ‫ד צרי׳‪.‬‬ ‫צריך |‬
‫ח‬ ‫י‬ ‫ב‬
‫‪ 28‬יוסהן‬ ‫ך א ח ס ר <ב נסחק עיי נקודוח(‪.‬‬ ‫)את( |‬ ‫א שיחרים‪.‬‬ ‫שיחתם ן‬ ‫ד ביד ד א ]הואן‪.‬‬ ‫יין |‬
‫ד גת‬ ‫נח אחת |‬ ‫ד א תפוסה‪.‬‬ ‫חפיסה |‬ ‫ד הגרגות א הניתוח‪.‬‬ ‫גיתות |‬ ‫ך אופר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד יוסי א יהודה‪.‬‬
‫חפיסה ן‬ ‫א שכולן‪.‬‬ ‫שכולם ן‬ ‫ד ניתר‪.‬‬ ‫ניחוח |‬ ‫א אחת ושתי‪.‬‬ ‫א ח ח שחי ן‬ ‫ד בורו׳‪.‬‬ ‫‪ 26‬בורות |‬ ‫אחד‪.‬‬
‫כולם ן‬ ‫ד הטס׳‪.‬‬ ‫‪ 28‬הטםא |‬ ‫חורם ן א ] ל א ן יחרום <ונםחק ‪.‬לא•(‪.‬‬ ‫ד סן זה‪.‬‬ ‫‪ 27‬סזה |‬ ‫ד א חפוסה‪.‬‬
‫ד אוסר‬ ‫או׳ |‬ ‫א סהן•‬ ‫‪ 29‬ס ה ם ן‬ ‫א ]ואין[ סעשרין‪.‬‬ ‫וסעשרין ן‬ ‫ד תפוס׳ אח׳‪.‬‬ ‫חפיסה א ח ח |‬ ‫א כולן‪.‬‬
‫חפיסה ן‬ ‫‪ 31‬שכולם ן א שכולן‪.‬‬ ‫ד קור א קורה‪.‬‬ ‫קורא |‬ ‫‪ 30‬קורא א ח ח ן א חפיסה א ח ח ]היא[‪.‬‬ ‫א אוט׳‪.‬‬
‫א כולן‪.‬‬ ‫כולם ן‬ ‫א אחח‪.‬‬ ‫אחד ן‬ ‫ד נטפא‪.‬‬ ‫‪ 32‬ניטםא |‬ ‫ד תפוסת‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬לשער כמות ה ד ק ו ת כנגד‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫בדקה‬ ‫‪ .20‬ב י ן‬ ‫כלומר‪ ,‬כ ב ר נתרמו‪.‬‬ ‫‪.19‬תרומות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שבלים קטועות‬ ‫‪ .21‬ש ב ק ו ט י ן ‪.‬‬ ‫הגסות‪ ,‬או שישער ל ת ר ו ם בנסים נגד הגסים ו ד ק י ם נ ג ד ה ד ק י ם ‪.‬‬
‫צ י ל ‪ :‬א ת הגת‪,‬‬ ‫הבור‪.‬‬ ‫את‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ה שנשתייר ב ק ר ק ע הגורן‪.‬‬ ‫‪.22‬שבגורן‪.‬‬ ‫ש ל א ני דשו כ ר א ו י ‪.‬‬
‫צ ׳ ל ‪ :‬א ת ה ב ו ר )כגי׳ ד ו כ ס ו ׳ ס הניל(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת‬ ‫הגת‪.‬‬ ‫‪ .23‬א ת‬ ‫עיץ בבה״א‪.‬‬ ‫כגי׳ ד ו כ ם ת ו ר ו ס ר ח ‪.‬‬
‫תסיסה‬ ‫צ״לנר׳יהודה‪,‬כגי׳ כי׳עוהר־שסיריליאו‪.‬‬ ‫י ו ם ה וכוי‪.‬‬ ‫‪ .25‬ד ׳‬ ‫ועיץבבה״א‪.‬‬ ‫הבורשלשמן‪.‬‬
‫ו ע י ץ ב ב ה ׳ א שו׳ ‪.27-26‬‬ ‫כלומר‪ ,‬עיקר ויחידה אחת‪.‬‬ ‫אחת‪,‬‬
 ‫תרומות פ״ג‬ ‫‪118‬‬

‫אחת אין תורמין ומעשרין מזה על זה‪ ,‬נטמא אחד מהן לא יתרום מן הטהור‬
‫שבו על הטמא שבו‪ .8 .‬היה מלקט גפי ירק ומניח בגינה‪ ,‬תורם מאחד על‬
‫‪35‬‬
‫הכל‪ ,‬הביא מץ אחד ביניהן‪ ,‬תורם מכל אחד ואחד‪ .‬הביא מיגין הרבה‬
‫בקופה‪ ,‬כרוב מלמעלה וכרוב מלמטה ומין אחר באמצע‪ ,‬לא יתרום מן‬
‫העליה לתחתץ אלא אם כן הקיף‪ .9 .‬חמשה ציבורין בגורן‪ ,‬תורם מאחד‬
‫על הכל‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה אימתי‪ ,‬בזמן שעיקר הגורן קיים‪ ,‬אין עיקר הגורן קיים‬
‫תורם מכל אחד ואחד‪ .10 .‬המכנס פירותיו לתוך ביתו‪ ,‬אע״פ שמפוזרץ‬
‫« תורם מאחד על הכל‪ .‬שתי מגורות בעלייה אחת‪ ,‬תורם מכל אחת ואחת‪) ,‬ש(סקי‬
‫תבואה ועגולי דבילה וחביות של גרוגרות כולם בהקפה אחת‪ ,‬תורמץ ומעשרין‬
‫מזה על זה‪ .11 .‬מאימתי תורמץ את הגורן‪ ,‬משתעקר האלה‪ .‬כבר מקצת‪,‬‬
‫תורם מן הכבור על שאינו כבור‪ .12 .‬מאימתי תורמין את הגת‪ ,‬משיהלכו‬
‫בה שתי וערב‪ .‬מאימתי מטמץ אותה‪ ,‬בית שמיי או׳ משיינטל מעשר ראשון‪.‬‬
‫« בית הלל או׳ משיינטל מעשר שני‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה הלכה כדברי בית שמיי‪,‬‬
‫אלא שנהגו הרבים כדברי בית הלל‪ .‬וחכמים אף מוציאץ תרומה ומעשרות‬

‫מ״א ע״ג‪.‬‬ ‫ילוש׳ פ״ב ה״א‪,‬‬ ‫‪ 35‬הביא מיכין ו כ ו ‪/‬‬ ‫עיין במשכ׳ פ״ב מ׳׳א‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 33‬כנומא‬
‫ילוש׳ הכ׳׳ל‪ ,‬ועיין בילוש׳‬ ‫<«‪ «-‬סקי תבואה ו כ ו ‪/‬‬ ‫עיין בילוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫‪ 38‬בזמן שעיקל ו כ ו ‪/‬‬
‫ח׳‬ ‫שבח פ״ו ה״ד‪,‬‬ ‫ילוש׳ מעשלות פ״א ס״ו‪ ,‬מ״כו ע״א;‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫« מאימתי‬ ‫ספ״ג‪.‬‬ ‫מע״ש‬
‫מ״ב ע״א‪.‬‬ ‫ילוש׳ פ״ג ה״ד‪,‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫« מאימחי‬ ‫ילוש׳ מעשלוח הכ״ל‪.‬‬ ‫כבל ו כ ו ‪/‬‬ ‫ע״ב‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬ ‫«> מאימחי‬ ‫מ״ד‪.‬‬ ‫פ״ג‬ ‫כאן‬ ‫במשכ׳‬ ‫ועיין‬ ‫ה״ד‪.‬‬ ‫פי״א‬ ‫כוהלוח‬ ‫להלן‬ ‫ועיין‬
‫הכ״ל‪.‬‬ ‫ילוש׳‬

‫ך כ פ י ‪ . . .‬בגנה‪.‬‬ ‫‪ 34‬נפי ‪ . . .‬בנינה ן‬ ‫נטמא ‪ . . .‬פהן ן א ניטטא ‪ . . .‬פ ה ם ‪.‬‬ ‫‪ 33‬וטעשרין | א ואין פעשרין‪.‬‬
‫ד ה ב א א ןהיהן טביא‪.‬‬ ‫הביא |‬ ‫‪ 35‬ב י נ י ה ן ‪ . . .‬א ח ד ואחד ן א ביניהם ‪ . . .‬אחת ואחת‪.‬‬ ‫ד א פאחח‪.‬‬ ‫טאחד |‬
‫לתחחון|א]על[‬ ‫‪37‬העליה | ד א ה ע ל י ו ן ‪.‬‬ ‫אחרןדאאחד‪.‬‬ ‫וסין | ד ו ס ן ‪.‬‬ ‫‪ 36‬בקופה | ד פ ק ו פ ׳ ‪.‬‬ ‫סידן | דפפיני׳‪.‬‬
‫‪ 38‬אפ׳ ר׳ יהודה |‬ ‫א פאחח‪.‬‬ ‫פאחד ן‬ ‫ד צמרי׳‪.‬‬ ‫ציבורין |‬ ‫הקיף | ד הקף• ב ד א סחום‪.‬‬ ‫חחחון‪.‬‬
‫‪ 39‬א ח ד ואחד |‬ ‫ך עקר‪.‬‬ ‫עיקר ן‬ ‫ד שעקר‪.‬‬ ‫שעיקר |‬ ‫ד אםחי‪.‬‬ ‫איםתי |‬ ‫ך אסר‪.‬‬ ‫אפ׳ ן‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫ך א אף ע ל פי שהן פפחרין‪.‬‬ ‫אעיפ שפפחרין ן‬ ‫ד היכנים א הכניס‪.‬‬ ‫הסכנס |‬ ‫א אחח ואחח‪ .‬א סחום‪.‬‬
‫א ועיגולי‪.‬‬ ‫‪ 41‬ועגולי ן‬ ‫ד שקי א סקי‪.‬‬ ‫<ש>סקי |‬ ‫ד א ח ד ואחד‪.‬‬ ‫א ח ח ואחת |‬ ‫א סאחת‪.‬‬ ‫‪ 40‬ס א ח ד |‬
‫טקצת |‬ ‫ד צ ב ר א בבור‪.‬‬ ‫כבר |‬ ‫‪ 42‬סשתעקר ן א סשיתעשר‪.‬‬ ‫כולם ן א כולן‪.‬‬ ‫ד ודוגיות‪.‬‬ ‫וחביות |‬
‫םשיהלכו |‬ ‫ד הצבור ‪ . . .‬צבור א הבבור ‪ . . .‬בבור‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 43‬הכבוד ‪ . . .‬כבוד |‬ ‫ד ם ק צ ת ןהנורן[‪.‬‬
‫ך א שםאי אוסר < א אוט׳ (•‬ ‫שסיי או׳ |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אוחה |‬ ‫ד א טטסאין‪.‬‬ ‫‪ 44‬םטסין |‬ ‫א סשסהלך‪.‬‬
‫טשיינטל |‬ ‫ד אוטר א אוט׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א ובית הילל•‬ ‫‪ 45‬בית ה ל ל |‬ ‫ך טשינטל א םשיטול‪.‬‬ ‫פשיינטל |‬
‫וחכסים‬ ‫‪ 46‬ה ל ל ן א הילל‪.‬‬ ‫שסיי | ד א שטאי‪.‬‬ ‫אם׳ | ד אטר‪.‬‬ ‫שני ן א שיני•‬ ‫ד טשינטל א טשיטול‪.‬‬
‫או׳ ן ך וחכטי׳ אוטרי׳ א והכס׳ אוט׳‪.‬‬

‫‪ .37‬ה ע ל י ה ‪ .‬צ י ל ‪:‬‬ ‫‪ .35‬מ י ן א ח ד וכוי‪ .‬צ*ל‪ :‬מין א ח ר ‪.‬‬ ‫‪ .34‬ג מ י י ר ק ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ פ י גכגי׳ ד> ‪ ,‬א ג ד י י ר ק ‪.‬‬
‫ה ג ו ר ן ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ק ו ם שדשין א ת ה ח ט י ם ב א מ צ ע •‬ ‫‪.38‬שעיקר‬ ‫ה ע ל י ו ן ‪ ,‬כגי׳ ד ‪ ,‬כי״ע וראשונים‪.‬‬
‫‪ .42‬ה א ל ה•‬ ‫‪ .40‬ע ל ה כ ל ‪ .‬מ פ נ י ש ע ו מ ד ק ל ה צ ט ר ף א ח י כ ב מ ג ו ר ה א ח ת ‪.‬‬ ‫)הרשים ע*פ הירושלמי(‪.‬‬
‫‪ .46‬ת ר ו מ ה‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ש ע ק ר א ת ה ע ת ר ) ה ק ל ש ץ ( מ ת ו ך ה כ ר י ‪ ,‬מ פ נ י ש כ ב ר נ מ ר מ ל ה פ ך בו‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫צ י ל ‪ :‬ת ר ו מ ה נותרומת! מ ע ש ר )כגי׳ הירושלמי(‪ .‬כ ל ו מ ר ב ע ה י ב ק ו ב ע מ ק ו ם ל מ ע ש ר ו מ ו צ י א‬ ‫ומעשרות‪.‬‬
‫ת ר ו מ ת מ ע ש ר ממנו‪ ,‬ואינו צ ר י ך ל ה ו צ י א א ף א ת ה מ ע ש ר ‪ ,‬ו ל א א י כ פ ת לנו א ם י ת ן מ ע ש ר ט מ א ל ל ו י ‪ ,‬א ם‬
‫כ ב ר הומרש תרומת מעשר מן המעשר‪.‬‬
‫‪119‬‬ ‫תרומות פ״ג‬

‫ומטמין את הגת מיד‪ .13 .‬מאימתי תורמץ את הזתים‪ ,‬משיטענו‪ .‬ור׳ שמעון‬
‫או׳ משייטחנו‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה או׳ מביא זתים בקופה ונותן לתוך הממל‬
‫ומהלך בהן שתי וערב‪ .‬אמרו לו אינו דומה ענבים אתים‪ ,‬ענבים ריכות ונותקות‬
‫‪5‬‬
‫את יינן‪ ,‬זתים קשץ ואץ נותקין את שמנן‪ .14 .‬אין תורמץ שמן על זתים‬
‫הנכתשין‪ ,‬ולא יין על הענבים הנדרכות‪ .‬אם תרם‪ ,‬תרומה ויחזור ויתרום‪.‬‬
‫הראשונה מדמעת בפני עצמה וחייבין עליה חומש‪ ,‬אבל לא שנייה‪ ,‬וצריך‬
‫להוצי׳ עליהן תרומות ומעשרות‪ .‬ר׳ יוסה אומ׳ בית שמיי או׳ תורמין‪ ,‬ובית‬
‫הלל או׳ אין תורמץ‪ .‬מודים שאם תרם שצריך לתרום שנייה‪ .‬התורם זתים‬
‫‪£‬‬
‫על זתים העתידין ליכתש‪ ,‬ענבים על ענבים העתידין לידרך‪ ,‬תרומה ויחזור‬
‫ויתרום‪ .‬הראשונה מדמעת‪ ,‬שנייה אין מדמעת‪ .‬הראשונה חייבין עליה חומש‪,‬‬

‫‪4 7‬‬
‫ימש׳‬ ‫« ר׳ יוסה וכר‪.‬‬ ‫ירוש׳ הכ״ל‪ .‬ועיין להלן כוהרוה פי״א ה״ד‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫מאימתי‬
‫ילוש׳ פ״א‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 52‬ולריך‬ ‫משכ׳ פ״א מ״ח‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 50‬אין תורמין‬ ‫הכ״ל‪ ,‬מ״ב ע״‪.3‬‬
‫ועיין במשה׳ עדיות פ״ה מ״ב‬ ‫ירוש׳ הכ׳׳ל‪ ,‬מ׳ ע״ד‪.‬‬ ‫‪ 53‬ר׳ יוסה ו כ ו ‪/‬‬ ‫ה״ח‪ ,‬מ״א ע״א‪.‬‬
‫«» התורם‬ ‫ועיין ימש׳ פ״א ה״ד‪ ,‬מ׳ ע״ד‪.‬‬ ‫ה ג ה ת ר׳ מכא בירוש׳ הכ״ל‪ ,‬מ״א ע״א‪.‬‬ ‫לפי‬
‫מ׳ ע״ד; שם ה״כו‪ ,‬מ״א ע״א‪.‬‬ ‫ילוש׳ פ״א ה״ח‪,‬‬ ‫וכו‪/‬‬

‫הזתים ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫את |‬ ‫ך איםחי‪.‬‬ ‫סאיטתי |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫סיד |‬ ‫ד א וםטםאין‪.‬‬ ‫‪ 47‬וםטםין |‬

‫‪4 8‬‬
‫<ב*פ(‪.‬‬ ‫א אום׳‬ ‫ד אוסר‬ ‫|‬ ‫אי‬ ‫א טשיטעינו‪.‬‬ ‫ד טשייטעינו‬ ‫|‬ ‫םשיטענו‬ ‫א זיתים‪.‬‬ ‫ד הזיתים‬
‫‪,‬‬
‫ד אוסר‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א יוסי ברבי ) א בי">•‬ ‫יוסה בי ר׳ |‬ ‫א ור ‪.‬‬ ‫ר׳ ן‬ ‫א סשיטחינו‪.‬‬ ‫םשייטחנו |‬
‫א לא‪.‬‬ ‫אינו |‬ ‫א בהם‪.‬‬ ‫‪ 49‬בהן |‬ ‫ד א זיחים‪.‬‬ ‫זחים |‬ ‫א םשיכיא‪.‬‬ ‫םביא ן‬ ‫א אופ׳‪.‬‬
‫ד א רכות‪.‬‬ ‫ריכות |‬ ‫א שהענבים‪.‬‬ ‫ענבים ן‬ ‫ד לזיתים‪.‬‬ ‫לזתים |‬ ‫לענבים‪.‬‬ ‫א זיתים‬ ‫לזתים |‬ ‫ענבים‬
‫‪5 0‬‬
‫‪ 61‬הנכתשין ן‬ ‫א זיתים‪.‬‬ ‫ד הזיתים‬ ‫זתים |‬ ‫ד ואינו‪.‬‬ ‫ואין |‬ ‫ד א זיתים‪.‬‬ ‫זתים |‬ ‫א יינם‪.‬‬ ‫יינן |‬
‫א יחזור‪.‬‬ ‫ד ויחזר‬ ‫ויחזור |‬ ‫ד ןתרוט׳[ חרוטה‪.‬‬ ‫תרוטה |‬ ‫א ןגבין ענבים‪.‬‬ ‫הענבים ן‬ ‫א הנכתשים‪.‬‬
‫וטעשרות ן‬ ‫ד תרוםה‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫תרוםות |‬ ‫עליהן ן א םהם‪.‬‬ ‫ד א להוציא‪.‬‬ ‫‪ 63‬להוצי׳ |‬ ‫ד שניה‪.‬‬ ‫‪ 52‬שנייה |‬
‫ד אומרין‬ ‫או׳ |‬ ‫ד ב־ש א בית שםא'•‬ ‫בית שם״ |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אום׳ |‬ ‫ד א יוסי‪.‬‬ ‫יוסה |‬ ‫א מעשר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫אין |‬ ‫ד אוסרין א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א הילל•‬ ‫‪ 64‬ה ל ל ן‬ ‫א ]אין[ חורטין‪.‬‬ ‫תורםין ן‬ ‫א אוס׳‪.‬‬
‫ד העתדין א ועתידין‪.‬‬ ‫העתידין |‬ ‫ד זיתים א הזיתים‪.‬‬ ‫‪ 65‬זתים |‬ ‫ד א זיתים‪.‬‬ ‫זתים |‬ ‫א וםודים‪.‬‬ ‫סורים |‬
‫ל י כ ת‬
‫חרוסה ן‬ ‫ד העתידי׳ א ועחידין‪.‬‬ ‫העתידין |‬ ‫ד ע ל ענבי׳ א ע ל הענבים‪.‬‬ ‫ע ל ענבים |‬ ‫ד להכתש‪.‬‬ ‫ש |‬
‫ד שניה א ושנייה‪.‬‬ ‫שנייה |‬ ‫ד ויתרו׳ הראשע׳‪.‬‬ ‫‪ 56‬ויתרום הראשונה |‬ ‫ד ויחזו׳ א יחזור‪.‬‬ ‫ויחזור |‬ ‫ד חרום׳‪.‬‬
‫ד עליהן•‬ ‫עליה |‬ ‫ד סדסע׳ הראשוני‪.‬‬ ‫ם ד ם ע ח הראשתה |‬ ‫א אינה‪.‬‬ ‫אין |‬

‫‪ .48‬ל ת ו ך ה מ מ ל ‪ .‬בירושלמי‪:‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬משיטעינו א ת ה ק ו ר ה ע ל הזיתים‪.‬‬ ‫‪.47‬משיטעגו‪.‬‬

‫‪ . 4 9‬ו מ ה ל ך ב ה ן וכו׳‪.‬‬ ‫ת ח ת ה מ מ ל ‪ ,‬ו ה י א ה א ב ן המאונכת ש מ ם ר כ ץ ב ה א ת הזיתים‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .50‬ו א י ן נ ו ת ק י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ע ר י ץ ל א באו הזיתים‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬וגוהג בזיתים כשם שנוהג בענבים‪.‬‬
‫א י ן ת ו ר מ י ן וכוי‪ .‬םירשו בירושלמי‪ ,‬שגזרו ח כ מ י ם משום‬ ‫ל כ ל ל משקץ‪ ,‬ו א ץ ת ו ר מ ץ ע ל י ה ם משמגם‪.‬‬
‫ג ד ר מי ח ט א ת ש ל א י ב ט ל ו ‪ ,‬שאם א ת ה אומר שתורמץ מן השמן ע ל הזיתים ש ע ת י ד לעשות מ ה ם שמן‪ ,‬יעשה‬
‫ק צ ת מ ה ם ב ט ה ר ה )או שיקגה שמן ט ב ל ו ד א י מ ן ה ח ב ר ‪ ,‬ו ה ח ב ר ימריש מן השמן ע ל הזיתים ב ט ה ר ה ( ויעשה‬
‫‪.53‬ת ר ו מ ו ת‬ ‫‪ . 5 2‬מ ד מ ע ת וכוי‪ .‬שהרי מ ד א ו ר י י ת א ה י א ת ר ו מ ה גמורה‪.‬‬ ‫א ת ש א ר הזיתים ב ט ו מ א ה ‪.‬‬
‫ו מ ע ש ר ו ת ‪ .‬הגכון בכי־ע‪ :‬ו צ ר י ך ל ה ו צ י א מ ה ם )כלומר‪ ,‬מן השמן ו ק ה י ץ ש ל ת ר ו מ ה שגיה( מעשר‪ .‬ו א ף‬
‫לפנינו צ י ל ‪ :‬ע ל י ה ן מעשרות‪ .‬ו כ ן ה ד י ן נותן‪ ,‬שהרי מ ד א ו ר י י ת א א מ ה תרומה‪ ,‬ויש כ א ן ט ב ל ט ב ו ל למעשרות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .54‬מ ו ד י ם ו כ ו ‪ .‬ב ב א זו מ פ ר ש ת א ת משנתנו מיא מ י ד ‪ :‬א ץ ת ו ר מ ץ זיתים ע ל השמן וכוי‪ ,‬ו א ם ת ר מ ו ביש‬
‫‪ . 5 5‬ה ע ת י ד י ן ל י כ ת ש וכוי‪ .‬והרי א ף כ א ן‬ ‫אומרים ת ר ו מ ת ע צ מ ן בהן‪ ,‬ו ב ה י א א ץ תרומתן ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫יש נ ד ר ש ל ב ט ו ל מי ח ט א ת <עיץ ל ע י ל שו׳ ‪ 50‬ד י ה א ץ תורמין(‪ ,‬ו ל פ י כ ך דינו כ ל ע י ל ‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ג‬ ‫‪120‬‬

‫שנייה אץ חייבין עליה חומש‪ ,‬וצריך לקרות להם שם‪ .‬חזר ועשה זתים‬
‫הראשונה שמן‪ ,‬וענבים ראשונות יץ‪ ,‬תרומה ואץ צריך לתרום שנייה‪.‬‬
‫‪ .15‬התורם זתים על זתי־ם לאכילה‪ ,‬הרי זה תורם על השמן הראויץ לעשות‬
‫‪,‬‬
‫‪ «°‬דברי ר ‪ /‬רבן שמעון בן גמליאל או תורמץ על אוכלן חוץ מגלעניהן‪ .‬מודים‬
‫בקולפסץ שתורמץ על אוכלן חוץ מגלעניהן‪ .16 .‬התורם ענבים לשוק‬
‫ועתיד לעשותן צימוקים‪ ,‬תאנים ועתיד לעשותן גרוגרות‪ ,‬דמונים ועתיד לעשותן‬
‫פרד‪ ,‬תרומה ואץ צריך לתרום שניה‪ .‬ר׳ אליעזר או׳ בית שמיי או׳ אץ צריך‬
‫לתרום שנייה‪ ,‬ובית הלל או׳ צריך לתרום שנייה‪ .‬אמרו בית הלל לבית שמיי‬
‫‪65‬‬
‫הרי הוא או׳ ו כ מ ל א ה מן ה י ק ב ‪ ,‬לא תרם זה מן היקב‪ .‬אמרו להם בית‬
‫שמיי הרי הוא או׳ ו כ ל מ ע ש ר וגו׳‪ ,‬אם אומ׳ אתה צריך לתרום שנייה‪,‬‬

‫‪,‬‬
‫‪ 59‬הרי זה חורם ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״א ה״כו‪ ,‬מ״א ע״א‪.‬‬ ‫‪ 57‬חזר ו כ ו ‪ /‬ירוש הכ״ל קה״ח‪ ,‬מ״א ע״א‪.‬‬
‫‪ 66‬ו כ ל‬ ‫״ז‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ח׳‬ ‫במדבל י ״‬ ‫‪ 65‬ו כ מ ל א ה ו כ ו ‪/‬‬ ‫עיין במשכ׳ פ״א מ״ע‪.‬‬ ‫‪ 61‬החורם ו כ ו ‪/‬‬
‫ויקרא כ״ז‪ ,‬ל ‪/‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫מעשר‬

‫ראשונות |‬ ‫ד ראשונים א ראשנים‪.‬‬ ‫‪ 88‬הראשונה |‬ ‫ד א זיתים‪.‬‬ ‫זתים |‬ ‫ד שניה א ושנייה‪.‬‬ ‫‪ 57‬שנייה |‬

‫זתים |‬ ‫ד א זיתים ]שפן ן‪.‬‬ ‫‪ 89‬זתים |‬ ‫ך שניה‪.‬‬ ‫שנייה ן‬ ‫א אין‪.‬‬ ‫ואין ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫תרוסה |‬ ‫א ראשונים‪.‬‬
‫א נטלי•‬ ‫נםליאל ן‬ ‫ד רבי‪.‬‬ ‫‪ 60‬ר׳ |‬ ‫א הראוי להיעשות‪.‬‬ ‫הראויין לעשוח |‬ ‫א הזיתים‪.‬‬ ‫ד זיתים‬
‫‪ 61‬בקולפסין |‬ ‫ד טנרעניהן א םנרעיניהן‪.‬‬ ‫סנלעניהן |‬ ‫ד א אוכלין‪.‬‬ ‫אוכלן |‬ ‫ד אופר א אום׳‪.‬‬ ‫אי |‬
‫‪ 62-61‬לשוק‬ ‫ד סנרעניהן א פנרעיניהן‪.‬‬ ‫םנלעניהן |‬ ‫א שתורם‪.‬‬ ‫שתורסין ן‬ ‫ד בקלפין א בקלופסין‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫ועתיד |‬ ‫ד א ציפוקין תאינים‪.‬‬ ‫ציםוקים תאנים |‬ ‫א עתיד‪.‬‬ ‫‪ 62‬ועתיד |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫ועתיד |‬
‫א פראנר‪.‬‬ ‫ך פוי‬ ‫‪ 63‬פ ר ד ן‬ ‫א עתיד‪.‬‬ ‫ועתיד |‬ ‫א ריסונים‪.‬‬ ‫ד רםונין‬ ‫רסונים |‬ ‫א עתיד‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫אין ן‬ ‫ד א שסאי אופר ) א א ו ט ׳ ‪.‬‬
‫(‬ ‫שט״ אי׳ |‬ ‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א שנייה•‬ ‫שניה |‬
‫ה ל ל לביח‬ ‫א ]אין ן צריך‪.‬‬ ‫צריך ן‬ ‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫אי׳ |‬ ‫א הילל•‬ ‫הלל |‬ ‫ד שניה )ביט(•‬ ‫‪ 64‬שנייה |‬
‫א כםלאה•‬ ‫וכםלאה ן‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫ד אוסר‬ ‫אי׳ |‬ ‫‪8 8‬‬
‫'•‬ ‫ש ט א‬
‫ד‬ ‫שס״ |‬ ‫א שסאי לביח הילל‪.‬‬ ‫שם׳ יי |‬
‫‪8 8‬‬
‫סעשר ן כיה א פ•‬ ‫א כל‪.‬‬ ‫וכל ן‬ ‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫אי׳ |‬ ‫ד ביש א בית הילל•‬ ‫‪ 66-68‬בית שם״ |‬
‫ד שניה‪.‬‬ ‫שנייה |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אום׳ |‬ ‫א ]הארץ סזרע הארץ! ונו׳•‬ ‫ונו׳ ן‬ ‫ב ד סעשה‪.‬‬

‫ב ב א זו אין כאן מקומה‪ ,‬ת ש ת ר ב ב ה מ ל ה ל ן שו׳ ‪ ,58‬ועיץ מש״״•‬ ‫שם‪.‬‬ ‫להם‬ ‫לקרות‬ ‫‪ .57‬ו צ ר י ך‬
‫כאן צריך לגרום את הניל‪ :‬תרומה נוצריך ל ק ר ו ת ל ה ם שם! ואין‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫צריך‬ ‫ואין‬ ‫‪ .58‬ת ר ו מ ה‬
‫ע ל וכו׳‪ ,‬וציל‪ :‬זיתי‬ ‫זיתים שמן‬ ‫התורם‬ ‫ב ד ובכי״ע‪:‬‬ ‫ז ת י ם וכו׳‪.‬‬ ‫‪.59‬ה ת ו ר ם‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫צריך‬
‫שמן ו מ י ‪ ,‬כ ל ו מ ר זיתים ששמנם אנור ב ת ו כ ם ‪ .‬וכיוון ששניהם נגמרה מ ל א כ ת ם הרי תורמין מזה ע ל זה‬
‫א ב ל רבי‬ ‫שהרי הגרעין אינו א ו כ ל ‪.‬‬ ‫מנלעניהן‪.‬‬ ‫‪ .60‬ח ו ץ‬ ‫כמשנתנו סיא מ־ט‪ ,‬ועיין בבהיא‪.‬‬
‫‪ .61‬ב ק ו ל מ ס י ן •‬ ‫ה ס ו ב ר שתורמין למי השמן שראויץ לעשות מחשב אף את השמן ה ב ל ו ע בנרעינים‪.‬‬
‫המזץ‪ .‬ומכיוון שעיקרו‬ ‫תאות‬ ‫ל ע ו ר ר את‬ ‫אותו כ ד י‬ ‫אוכלים‬ ‫זית קשה )‪ otoXuju/SAs‬שהיו‬ ‫כלומר‪,‬‬
‫‪ .62-61‬ל ש ו ק‬ ‫<ריע לעף(‪.‬‬ ‫ל א כ י ל ה גרידא ו ל א לשמן אין תורמץ א ל א ע ל ה א ו כ ל שבו‪.‬‬ ‫עומד‬
‫כ ל ו מ ר ענבים ל א כ י ל ה )לשוק‪ ,‬ו ל א לנת(‪ ,‬והיינו ד ב ר שנגמרה מ ל א כ ת ו ע ל ד ב ר שלא‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫ועתיד‬
‫דמון‪.‬‬ ‫של‬ ‫)גרעינים(‬ ‫למרידות‬ ‫כללי‬ ‫קיבוץ‬ ‫הוא שם‬ ‫סרד‬ ‫‪.63‬סרד‪.‬‬ ‫מלאכתו‪.‬‬ ‫נגמרה‬
‫א ל י ע ז ר א ו ׳ וכוי‪ .‬ב ב א זו מסרשת את משנתנו)סיא מיט(‪ :‬מי שתרם וכו׳ וענבים ע ל ענבים ל א כ י ל ה‬ ‫ר׳‬
‫ועליה א מ ר ר ׳ אליעזר שחולקים בה ביש וביה אם ד ר ך אחיכ את‬ ‫ל ד ו ר כ ן אינו צריך לתרום‪.‬‬ ‫ונמלך‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ד ר ך אחיכ את הענבים‪ ,‬נ ת ב ר ר ל מ ם ר ע שלא ת ר ם מן‬ ‫‪ .65‬ל א ת ר ם וכוי‪.‬‬ ‫המשואר‪) .‬ארש(‪.‬‬
‫היקב‪.‬‬
‫‪121‬‬ ‫תרומות פ״ג‬
‫‪,‬‬
‫‪ .17‬תורמץ מן הערימה על הכרי‪ ,‬אבל‬ ‫אף זה לא קיים ק ד ש ל ה ‪.‬‬
‫לא מן הכרי על הערימה‪ .18 .‬המכניס שבלים לתוך ביתו לעשותן מלילות‪,‬‬
‫הרי זה תורם שובלין‪ .‬בן לוי שנתמנו לו שובלץ ועתיד לעשותן גורן‪ ,‬ענבים‬
‫‪70‬‬
‫ועתיד לעשותן יין‪ ,‬זתים ועתיד לעשותן שמן‪ ,‬שכשם שתרומת ראשית מן הגרן‬
‫ומן היקב כך תרומת מעשר מן הגרן ומן היקב‪ .‬ר׳ ליעזר או׳ תורמין מן הטהור‬
‫על הטמא‪ .‬אמ׳ ר׳ אליעזר מעשה ונפלה דליקה בגתי כפר סגנא ותרמו מן‬
‫הטהור על הטמא‪ .‬אמרו לו משם ראיה‪ ,‬אלא שתרמו מהן עליהן‪ .‬ר׳ אלעאיי‬
‫אומ׳ משם ר׳ אליעזר תורמין מן הטהור על הטמא אף בלח‪ .‬כיצד‪ ,‬מי שכבש‬
‫‪75‬‬
‫זתיו)בטיט( בטומאה ומבקש לתורמן בטהרה‪ ,‬מביא משפיך שאין בפיו כביצה‬
‫ומניחו על פי חבית‪ ,‬ומביא זתים ונותן לתוכו‪ ,‬ותורם‪ ,‬נמצא תורם מן הטהור‬
‫על הטמא ומן המוקף‪ .‬אמרו לו אץ קרר לח אלא יץ ושמן בלבד‪ .19 .‬ר׳‬
‫יוםה או׳ התורם מן הטמא על הטהור בץ בשוגג בין במזיד תרומתו תרומה‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫ועיין‬ ‫משכ פ״ב מ״א‪.‬‬ ‫״ ל׳ ליעזל ו כ ו ‪/‬‬ ‫עיין בבלי ביצה י״ג א ‪/‬‬ ‫«« המככיק ו כ ו ‪/‬‬
‫ילוש׳ פ״ג ה״א‪ ,‬מ״א ע״ב; חלה ספ״ב‪ ,‬כ״ח ע״ד‪.‬‬ ‫‪ 73‬ל׳ אלעאיי ו כ ו ‪/‬‬ ‫חלה פ״ב מ״ח‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪7 7‬‬
‫פ״ב ה״ב‪ ,‬מ״א ע״ג; פ״ו ה״א‪ ,‬מ״ד ע״א;‬ ‫ימש׳ פ״א ה״ד‪ ,‬מ׳ ע״ד;‬ ‫־ ל ר׳ יוקה ו כ ו ‪/‬‬
‫בבלי מנחות כ״ה ב ‪ /‬ועיין בילוש׳ ספ״ב מ״א ע״ד‪.‬‬

‫ד ה ע ד פ ה ]פן הסוץן‪.‬‬ ‫א הפוץ‬ ‫העריפה ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫פן |‬ ‫א קודש‪.‬‬ ‫קדש ן‬ ‫ד הוא‪.‬‬ ‫ד« זה |‬
‫א לעשות‪.‬‬ ‫לעשותן ן‬ ‫א הכניס שובלין‪.‬‬ ‫הפכניס שבלים ן‬ ‫ב א סתום‪.‬‬ ‫ד הערסה‪.‬‬ ‫‪ 08‬ה ע ר י פ ה |‬
‫י‬ ‫ש ו ב‬ ‫‪6 9‬‬
‫‪ 70‬ועתיד ן‬ ‫א עתיד‪.‬‬ ‫ועתיד ן‬ ‫א שובלים‪.‬‬ ‫ד שבלין‬ ‫שובלין |‬ ‫ד שבולין‪.‬‬ ‫ל ן |‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫ד אליעזר‪.‬‬ ‫ליעזר |‬ ‫ך א הגורן‪.‬‬ ‫‪ 71‬הגרן |‬ ‫ד א הגורן‪.‬‬ ‫הגרן |‬ ‫<ב־פ>‪.‬‬ ‫א עתיד‬
‫א ו‬
‫ד דלקה‪.‬‬ ‫דליקה |‬ ‫ד א שנפלה‪.‬‬ ‫ונפלה |‬ ‫ד אפר‪.‬‬ ‫‪ 73‬אס׳ |‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫ד אוסר‬ ‫|‬ ‫'‬
‫א עליהם‪.‬‬ ‫עליהן ן‬ ‫ד ראייה‪.‬‬ ‫‪ 73‬ראיה |‬ ‫א בפרסננא‪.‬‬ ‫כ פ ר סגנא ן‬ ‫ד בגרנו א כנותו‪.‬‬ ‫מתי |‬
‫אליעזר ן‬ ‫א סשום‪.‬‬ ‫םשם ן‬ ‫ד א ס ר א אס׳‪.‬‬ ‫‪ 74‬אוס׳ |‬ ‫אילעאי‪.‬‬ ‫א‬ ‫ל‪- ,‬‬
‫ע ז‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫״ ן‬ ‫ע א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫כ סחוח‪.‬‬
‫)בטיט( ן‬ ‫א זיחיו‪.‬‬ ‫ד זיחין‬ ‫‪ 76‬זתיו |‬ ‫א שכיבש‪.‬‬ ‫שכבש ן‬ ‫ף‪.‬‬ ‫ו א‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ף‬ ‫א‬ ‫ב אליעזור‪.‬‬ ‫ד א‪.‬‬ ‫כ־ה‬
‫‪ 76‬ו ס נ י ח ו ‪. . .‬‬ ‫ד כביצי‪.‬‬ ‫כביצה |‬ ‫ד א פשפך‪.‬‬ ‫סשפין־ |‬ ‫ד לחרסן בטהר׳‪.‬‬ ‫להורסן ב ט ה ר ה |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 77‬אין ן‬ ‫ד חור׳‪.‬‬ ‫חורם |‬ ‫א נםצאת‪.‬‬ ‫נםצא ן‬ ‫א זיתים‪.‬‬ ‫ד זיתי׳‬ ‫זתים |‬ ‫א וסניח ‪ . . .‬סביא‪.‬‬ ‫וםכיא |‬
‫בין בסזיד ן א ובין בםזיד‪.‬‬ ‫או׳ןדאוס׳‪.‬‬ ‫‪ 78‬יוםה | ך א יוסי‪.‬‬ ‫ב ל ב ד | ד בלב׳‪.‬‬ ‫ל ח | ד לה‪.‬‬ ‫א אינו‪.‬‬

‫‪ •67‬א ף ו ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי ב ש ע ה שתרם ע ד י ץ ל א חשב ל ד ר ו ך א ת ה ע נ ב י ם ‪ ,‬ו מ מ י ל א כ ב ר ק ד ש ה‬

‫ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו כ ב ר נתקיים ב ה קודש ל ה ׳ ‪ ,‬ו א ם א ת ה א ו מ ר ש צ ר י ך ל ת ר ו ם שנייה‪ ,‬נ מ צ א ת מ ב ט ל קודש‬
‫‪ .68‬ל א מ ן ה כ ד י וכו׳‪ .‬ממני ש ה ת ב ו א ה ש ב ע ר י מ ה כ ב ר נתייבשה‪ ,‬ת מ צ א ת ו ר ם‬ ‫ל ה ׳ ‪) .‬אויש הנ״ל(‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד י ל ה פ ר י ש א ת הדגן ע־י ח י כ ו ך ק ל ב א צ ב ע ו ת ‪,‬‬ ‫מלילות‪.‬‬ ‫לעשותן‬ ‫מן ה ר ע ע ל ה י מ ה ‪.‬‬
‫ה ר י ה מ ל י ל א אינה א ל א ה כ ש ר מ ל א כ ה בטחינה ב ח ט י ם ‪ ,‬ו ה ש כ ל י ם הן כ ח ט י ם למני טחינה‪ ,‬ו כ ב ר נגמרה‬
‫ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ב ל י מ שהכניסן ב ע ה י ב ל מ ל י ל ו ת ו כ ב ר ת ר ם ע ל י ה ן כ ד י ן ‪,‬‬ ‫‪ .69‬ש נ ת מ נ ו‬ ‫מלאכתן‪.‬‬
‫ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫ו כ מ ס ו ר ש ברישא‪ ,‬א ל א שאץ ד ע ת הלוי כ ד ע ת בעהיב‪ •,‬ו ה ל ו י ע ת י ד לעשותן גורן וכי׳•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ד ץ הוא כשם שתרומת ר א ש י ת ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ר ו מ ה גדולה( ה י א מן הנורן‬ ‫ש ת ר ו מ ת וכו׳‪.‬‬ ‫‪.70‬שכשם‬
‫ב ל ח ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ביבש ה ר י י כ ו ל ל ה ק י ף ממש עיי שיחבר את ה ט ה ו ר‬ ‫‪ .74‬א ף‬ ‫וכו׳ א ף ת ר ו מ ת מ ע ש ר כן‪.‬‬
‫ו א ת ה ט מ א ב ם ח ו ת מ כ ב י צ ה מ ת י ם ‪ ,‬א ב ל ב ל ח ה ר י אמו י כ ו ל לעשות כן‪ ,‬שאם יוציא את הויתים מן ה ח ב י ת‬
‫ו י ס מ י כ ם ימשך השמן ה ט מ א ת ח ת ה ט ה ו ר י ם ו י ס מ א ם ‪ ,‬ו ל ס י כ ך איר א ל י ע ז ר שאף ב ל ח יש תקנה‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪7 7‬‬
‫• א ל א י י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב ל זיתים ל ח י ם ה ם יבש ביבש‪ ,‬ו א ץ נניעת מי ה מ ש ס ך מ ס ס י ק ה ל ה י ק ף יבש‬
‫טהור וטמא‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ג‪ ,‬פ״ד‬ ‫‪122‬‬

‫אמ׳ ר׳ יוסה מה נשתנה זה מן ]התורם מן הרעה על היפה‪ .‬מפרישץ תרומת‬

‫» המעשר מן[ הטמא על הטמא‪ ,‬ומן הטהור על הטהור‪ ,‬ומן הטמא על הטהור‪,‬‬
‫אבל לא מן הטהור על הטמא‪ .‬ר׳ נחמיה או׳ אין מפרישין מן הטמא על הטמא‬
‫אלא בדמיי בלבד‪ .‬אמרו לו הרי הוא ]אומר[‪ ,‬ו נ ת ת ם מ מ נ ו א ת‬
‫ת ר ו מ ת ה׳ ל א ה ר ן הכהן‪.‬‬

‫פרק ד׳‬
‫‪ .1‬התורם והמעשר בשבת‪ ,‬בין בשוגג בין במזיד‪ ,‬מעשרותיו מעשרות‪.‬‬
‫והמטביל כלים בשבת‪ ,‬בין בשוע בין במזיד‪ ,‬עלו לו ידי טבילה‪ .‬תורמין‬
‫חטין על הפת‪ ,‬אבל לא הפת על החטין אלא לפי חשבון‪ .‬תורמין תאנים‬
‫על הגרוגרות במדה‪ ,‬וגרוגרות על תאנים במניין‪ ,‬אבל לא תאנים על‬
‫‪ 5‬הגרוגרות במניין‪ ,‬ולא גרוגרות על תאנים במדה‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל‬

‫‪,‬‬
‫בבלי יבמות פ״נו‬ ‫ועיין ייוש בכורים פ״א ה״ג‪ ,‬ס״ג ע״ד;‬ ‫משכ׳ ספ״ב‪.‬‬ ‫ייל מן ה ר ע ה ו כ ו ‪/‬‬
‫מפרישין‬ ‫ע מ ׳ ‪.150‬‬ ‫ועיין קפרי קרח ‪ qip‬פי׳ קכ״ב‪,‬‬ ‫)ובמקבילות שצוינו בגליון שם(‪.‬‬ ‫ב׳‬
‫ירוש׳‬ ‫« מן הכוהור ו כ ו ‪/‬‬ ‫ירוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬מ״א ע״ב; ועיין בבלי ב׳׳ק קנףו ב ‪/‬‬ ‫וכו‪/‬‬
‫במדבר י״ח‪,‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫ונתתם‬ ‫ועיין בבה״א‪.‬‬ ‫הנ״ל; חלה פ״ד ה״מ ‪ p‬׳ ע״א; בבלי הנ״ל‪.‬‬
‫כ״ח‪.‬‬

‫! התורם ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ב מ״ג; להלן שבת פ״ג ה״כו וה״י; ועיי״ש ביצה פ״ד ה״ד‪ .‬ירוש׳ כאן‬
‫‪ 3‬תורמין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ד‪,‬‬ ‫פ״ב ה״ג‪ ,‬מ״א ע״ג; שבח פ״ג ה״א‪ ,‬ה ׳ ע״ד; בבלי בילה י״ז ב ‪/‬‬
‫ב‪/‬‬ ‫מ״א ע״ד; בבלי מנחוח נ״ד‬

‫‪] 80-79‬התורם ‪ . . .‬פן ן ן הושלם‬ ‫א זו‪.‬‬ ‫זה |‬ ‫ד א יוסי‪.‬‬ ‫יוסה |‬ ‫ד אסר א א׳‪.‬‬ ‫‪0‬ל אם׳ |‬
‫‪ 80‬וסן הטסא ן א מן‬ ‫ד הרוסה ומעשרות‪.‬‬ ‫תרומת הםעשו־ |‬ ‫ד הרע‪.‬‬ ‫הרעה |‬ ‫עיס א• ב חסר‪.‬‬
‫‪ 82‬בדם״ | ך א בדםאי‪.‬‬ ‫על הטמא | ד על הטס׳‪.‬‬ ‫אי׳ | ד א אומי‪.‬‬ ‫‪ 81‬נחמיה | א נחמיא‪.‬‬ ‫הטמא‪.‬‬
‫]אוטר[ | כיה ד־ א אי• ב חסר‪.‬‬
‫א הטטביל‪.‬‬ ‫‪ 2‬והטטביל ן‬ ‫א ובין בשיר‪.‬‬ ‫בין בסזיד |‬ ‫ד והסעש׳ בשב׳‪.‬‬ ‫‪ 1‬והסעשר בשבת |‬
‫אבל לא הפת ן א ואין חורמין‬ ‫‪ 3‬חטין ן א ]סן[ חיטין‪.‬‬ ‫לו | א חסר‪.‬‬ ‫בין בסזיד ן א ובין בסזיד‪.‬‬
‫חאנים בסניין |‬ ‫‪ 4‬הגרוגרות בסרה ן א גרוגרות בסידה‪.‬‬ ‫תאנים | א תאינים‪.‬‬ ‫החטין ן א חיטין‪.‬‬ ‫פח‪.‬‬
‫תאגים‬ ‫ד הנרונרו׳ בפנין א נרונרות בטינין‪.‬‬ ‫‪ 8‬הנרונרות בםניין |‬ ‫תאנים | א תאינים‪.‬‬ ‫א תאינים בםינין‪.‬‬
‫נסליאל | א נסל׳‪.‬‬ ‫כסדה | א חאינים בםידה• ב ד פחוח‪.‬‬

‫‪.80‬ומן ה ט מ א‬ ‫‪ .79‬מ ן ה ר ע ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ה ר י בזה כ י ע מ ו ד י ם ‪ ,‬כ מ פ ו ר ש במשנתנו פ י ב מיו‪.‬‬

‫ע ל ה ט ה ו ר וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬ומן ה ט ה ו ר ע ל ה ט מ א ‪ ,‬א ב ל ל א מ ן ה ט מ א ע ל ה ט ה ו ר ‪ .‬ו כ י ה בירושלמי ו ב ב ב ל י ‪.‬‬
‫‪ . 8 2‬מ מ נ ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו ה ו א ט מ א מ פ ר י ש ממנו‪.‬‬
‫‪ .3-2‬ת ו ר מ י ן ח ט י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל מ י מ ד ה ‪ ,‬שהרי ב ק ב ח ט י ם יש יותר מ ק ב מ ת ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .5-4‬ב מ ד ה ‪ . . .‬ב מ נ י י ן‬ ‫‪ .3‬ל פ י ח ש ב ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל פ י ח ש ב ץ ה ח ט י ם ש ב פ ת ‪ ,‬א ב ל ל א ל פ י ה נ פ ח ‪.‬‬
‫ב מ נ י י ן ‪ . . .‬ב מ ד ה‪ .‬צ י ל ‪ :‬במניין ‪ . . .‬ב מ ד ה ‪ . . .‬ב מ ד ה ‪ . . .‬במניין‪ ,‬ו כ י ה בירושלמי ו ב ב ב ל י ‪ .‬ו כ ן ה ד י ן‬
‫נותן‪ ,‬שהרי התאנים הן ל ח ו ת ונפוחות והן יותר גדולות מן הגרוגרות ב מ ד ה ‪ ,‬ו ל פ י כ ך תורמין אותן ע ל הגרוגרות‬
‫במניין; א ב ל אין ת ו ר מ ץ אותן ע ל הגרוגרות ב מ ד ה ‪ ,‬מפני שהן מ מ ל א ו ת ב נ פ ח ן א ת ה מ ד ה במניץ יותר ק ט ן‬
‫מגרוגרות ה צ מ ו ק ו ת והיבשות‪ .‬וכשתורם מן הגרוגרות ע ל התאנים נוהנ ל ה מ ך ‪.‬‬
‫‪123‬‬ ‫תרומות פ״ד‬

‫או׳ סלי תאנים וסלי גרוגרות כולן שרן‪ ,‬תורמין ומעשרץ מזה על זה‪.‬‬
‫‪ .2‬אמ׳ ר׳ ישמעאל בי ר׳ יוסה אבה היה נוטל עשר גרוגרות מן המוקצה‬
‫‪ .3‬תורמין קלופסץ על זיתי שמן‪ ,‬ולא‬ ‫על תשעים תאנים שבכלכלה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫זיתי שמן על הקלופםין‪ .‬ר׳ יהודה או אף זיתי שמן על הקלופםין‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫תורמין יץ צלול על שאינו צלול‪ ,‬ולא שאינו צולל על הצולל‪ .‬ר׳ יהודה‬
‫‪ .4‬תורמין‬ ‫או׳ אף שאינו צולל על הצולל‪ ,‬ובלבד שיתרום מן היפה‪.‬‬
‫יין שאינו מבושל על המבושל‪ ,‬ולא המבושל על שאינו מבושל‪ .‬רבן שמעון בן‬
‫גמליאל או׳ אף המבושל על שאינו מבושל‪ .‬וכן היה רבן שמעון בן גמליאל‬
‫או׳ אף יין מבושל אין בו משום גלוי ואץ בו משום יין נסך‪ .5 .‬ירק שדרכו‬
‫‪15‬‬
‫להשתמר יום אחד‪ ,‬תורמץ עליו יום אחד‪ ,‬שני ימים‪ ,‬תורמץ עליו שני ימים‪,‬‬
‫שלשה ימים תורמין עליו שלשה ימים‪ .‬הקשואץ והדלועץ והטרכסמין והטרדץ‬
‫שדרכן לשתמר יום אחד‪ ,‬תורמין עליהן יום אחד‪ .‬החזרין והכרשץ והלפת‬
‫והכרוב שדרכן לשתמר שני ימים‪ ,‬תורמין עליהן שני ימים‪ .‬הקפלוטות‬

‫‪6‬‬
‫ל אבה היה וכו׳‪ .‬ימש׳‬ ‫כולן שדין וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ב מ״ד; ירוש׳ הכ״ל‪ .‬ועיין מכחוה כ״ה א׳‪.‬‬
‫משכ׳ הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫״ תודמין וכו‪/‬‬ ‫עיין בילשכ׳ פ״ב מ״ו‪.‬‬ ‫‪ 8‬הומלץ ו כ ו ‪/‬‬ ‫ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫‪1 4‬‬
‫עיין להלן ע״ז פ״ה )כי״ע פ״ד( רהי״ב; ירוש׳ כאן פ״ח ה״ה‪ ,‬מ״ה ע״ג; ע״ז‬ ‫משום גלוי ו כ ו ‪/‬‬
‫פ״ב ה״ג‪ ,‬מ״א ע״א; בבלי ע״ז ל׳ א ‪ /‬ועיי״ש כ״ע ב ‪/‬‬

‫א‬ ‫‪6‬‬
‫ישמעאל ן‬ ‫א א׳‪.‬‬ ‫‪ 7‬אס׳ ן‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫זה |‬ ‫א תאינים‪.‬‬ ‫תאנים ן‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫ד אומר‬ ‫י׳ |‬
‫ד תשעי׳‪.‬‬ ‫‪ 8‬תשעים |‬ ‫ד א יוסי אבא‪.‬‬ ‫יוסה אבה |‬ ‫א בר׳‪.‬‬ ‫ד ברבי‬ ‫בי ר׳ |‬ ‫א ישמע׳‪.‬‬
‫א ]אבל[ לא‪.‬‬ ‫ולא |‬ ‫ד גלופסי׳‪.‬‬ ‫קלופסין |‬ ‫ב ך סתום‪.‬‬ ‫שבכלכלה )‬ ‫א תאינים‪.‬‬ ‫תאנים |‬
‫א צלול ‪. . .‬‬ ‫‪ 10‬צולל ‪ . . .‬ה צ ו ל ל ן‬ ‫ך אוסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א קלופסין <ב'פ>‪.‬‬ ‫ד הנלופסין‬ ‫« הקלופסין |‬
‫היפה ן‬ ‫א הצלול‪.‬‬ ‫הצולל |‬ ‫א צלול‪.‬‬ ‫ד צלל‬ ‫צולל |‬ ‫א אופ׳‪.‬‬ ‫‪ 11‬או׳ ן‬ ‫הצלול‪.‬‬
‫או׳ ן‬ ‫)ב״פ(‪.‬‬ ‫א נפלי‬ ‫‪ 13‬נ פ ל י א ל ן‬ ‫א שפע׳‪.‬‬ ‫שםעון ן‬ ‫א ולא ]סן[‪.‬‬ ‫‪ 12‬ולא ן‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫כ‬
‫ד א חסר‪.‬‬ ‫אף |‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫*‪ 1‬או׳ |‬ ‫א שסע׳‪.‬‬ ‫שםעון ן‬ ‫א אף ]סן[‪.‬‬ ‫אף ן‬ ‫ד אוסר א אופ׳‪.‬‬
‫ד הקשואי׳‬ ‫הקשואין והדלועין |‬ ‫ד יסי׳‪.‬‬ ‫יפים |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 18‬יסים |‬ ‫א הירק‪.‬‬ ‫ירק ן‬ ‫א גילוי‪.‬‬ ‫גלוי |‬
‫‪ !7‬לשתםר ן‬ ‫ד א והתרדין‪.‬‬ ‫והטרדין |‬ ‫א הטרקסםון‪.‬‬ ‫והטרכסםין ן‬ ‫א הקישואין והדילועין‪.‬‬ ‫והדלועי׳‬
‫ד להשתמר‪.‬‬ ‫‪ 18‬לשתסר |‬ ‫ד והכרישין‪.‬‬ ‫והכרשין |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 18-17‬ה ח ז ר י ן ‪ . . .‬לשחםר ן‬ ‫א להשחםר‪.‬‬ ‫ד‬
‫א הקפליטות‪.‬‬ ‫הקפלוטוח ן‬ ‫א עליו‪.‬‬ ‫עליהן |‬

‫‪ .6‬כ ו ל ן ש ו י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬התאנים הן יפות יותר מן הגרוגרות‪ ,‬א ב ל הגרונרות מתקיימות יותר מן התאנים‪,‬‬
‫ורשב־ג ס ו ב ר כ ר ׳ י ה ו ד ה )לשיטת התוסםתא( שאם ר צ ה תורם מן ה י מ ה ‪ ,‬ר צ ה תורם מן המתקיים‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ולעשותן גרוגרות‪.‬‬ ‫ה מ ו ק צ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מן ה מ ח צ ל ת ששוטחים ע ל י ה א ת התאנים ע״מ לייבשן‬ ‫‪ .7‬מ ן‬
‫ק ל ו ס ס י ן וכוי‪.‬‬ ‫‪ .8‬ע ל ת ש ע י ם וכוי‪ .‬סירשו בירושלמי שנטל נרונרות נ ד ו ל ו ת כתאנים לחות‪.‬‬
‫‪ .9‬א ף ז י ת י ש מ ן וכו׳‪ .‬ו ר ׳‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬זיתים קשים געיץ ל ע י ל מינ שו׳ ‪ ,(61‬ממני שהן מתקיימים יותר‪.‬‬
‫‪ .10‬י י ן צ ל ו ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאין בו שום ת ע ר ו ב ת ט ב ע י ת ‪,‬‬ ‫י ה ו ד ה ס ו ב ר שאם ר צ ה ת ו ר ם מן ה י מ ה ‪.‬‬
‫‪ .11‬מ ן ה י מ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א יתרום משאינו צ ל ו ל א ף מן השמרים שבו‪.‬‬ ‫והוא מתקיים יותר‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .14‬א ף ‪ .‬מ ל ה זו ל י ת א‬ ‫‪ .12‬ו ל א ה מ ב ו ש ל וכוי‪ .‬ממני שנשתנה מברייתו עיי מעשה‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א י ן ב ו וכוי‪ .‬סי׳ ב ר ו ק ח ‪ . :‬א ץ בו ה ס ס ד‬ ‫בשאר נוסחאות ו ב ר ו ק ח ‪ ,‬ו ב א ה בכי׳־ו באשגרה מ ל מ ע ל ה ‪.‬‬
‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫כ‬
‫יץ״‪ ,‬והוא מתקיים יותר‪ ,‬ו ל ם י כ ך א ם ר צ ה ת ו ר ם ממנו‪ ,‬ממני שהוא מתקיים יותר‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 1 7‬ה ח ז ר י ן וכזי‪ .‬כ ל ז מ ר ‪ ,‬ה ח ז ר ת ו ה ח צ י ר ‪.‬‬ ‫‪ . 1 6‬ו ה ט ר כ ם מ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ו ל ש ץ ו ס ל ק ‪.‬‬
‫‪ .18‬ה ק ט ל ו ט ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ר ש ץ שיש ל ה ם ראש‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ד‬ ‫‪124‬‬

‫והמלפפונות שדרכן לשתמר שלשה ימים‪ ,‬תורמץ עליהן שלשה ימים‪ .‬זה‬
‫הכלל‪ ,‬כל שנשמר תורמין עליו‪ .‬ר׳ נחמיה או׳ לא יתרום מן התותים שליקט‬
‫בשחרית על תותים שליקט בין הערבים‪ .‬וכן היה ר׳ יוסה או׳ אין לך‬
‫מר בקישות אלא פנימי שבה‪ ,‬הרי זה מוסיף על חיצון שבה ותורם‪ .6 .‬התורם‬
‫את הבור ונמצא מגולה‪ ,‬אבטיח ונמצא נקוד‪ ,‬תרומה יחזור ויתרום‪ .‬ר׳‬
‫ישמעאל בי ר׳ יוסה אומ׳ משם אביו תורמין יץ על חומץ‪ ,‬ואץ תורמץ חומץ‬
‫על יין‪ .‬אפי׳ תורמין‪ ,‬אץ תורמץ אלא לפי חשבון‪ .7 .‬התורם חבית של יין‬
‫ונמצאת של חומץ‪ ,‬אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרם‪ ,‬אינה תרומה‪ ,‬ואם‬
‫משתרמה החמיצה‪ ,‬הרי זו תרומה‪ .‬ספק‪ ,‬תרומה ויחזור ויתרום דברי ר׳‪ ,‬שר׳‬
‫או׳ יין וחומץ שני מינין‪ ,‬וחכמים או׳ מין אחד‪ .8 .‬היה בלבו לתרום יין על‬
‫יץ‪ ,‬מה שבידו חומץ‪ ,‬אין תרומתו תרומה‪] .‬מה שבידו יין‪ ,‬היץ תורם‪ ,‬ויחזור‬
‫ויתרום את החומץ[‪ .‬מה שבידו חומץ‪ ,‬החומץ תורם‪ ,‬ויחזור ויתרום את היין‪.‬‬
‫היה בודק את החבית להיות מפריש עליה והלך‪ ,‬ונמצאת של חומץ‪ ,‬עד שלשה‬

‫ילוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫‪ 22‬החולם ו כ ו ‪/‬‬ ‫ימש׳ פ״ג ה״א‪ ,‬מ״ב ע״א; בבלי ב״ב קמ״ג א ‪/‬‬ ‫‪ 21‬ל׳ יוקה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 24‬תולמין ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ כלאים פ״א ה״א‪ ,‬כ״ו ע״ד; הלומות ספ״ג•‬ ‫ועיין במשכ׳ פ״ח מ״ל‪.‬‬
‫‪ 27‬דבלי ל׳ ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ קפ״ב; בבלי ב״ב פ״ד לע״ב; ועיין בילוש׳‬ ‫‪ 25‬התולם ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״א‪.‬‬
‫‪ 31‬היה בודק ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ ב״ב פ״ו ה״א‪ ,‬נרו סע״ב )ובקילול בגינוין פ״ג ה״ה‪ ,‬מ״ה ע״ב(;‬ ‫פ״ג ה״א‪.‬‬
‫בבלי קידושין ע״כו א׳; ב״ב צ״ו א׳; כדה ב׳ ב ‪ /‬ועיין במשכ׳ גיכרן ספ״ג ולהלן ב ת ו ק פ ת א שם פ״ג סה״ב‪.‬‬

‫ך א להשתפר•‬ ‫לשתטר ן‬ ‫א שדירכן‪.‬‬ ‫שדרכן |‬ ‫א והפלפוניות‪.‬‬ ‫ד והפלפפתות‬ ‫‪ 19‬והםלפפונות )‬

‫התותים |‬ ‫ך א אום׳‪.‬‬ ‫אוי |‬ ‫א שנשתפר‪.‬‬ ‫‪ 20‬שנשפר |‬ ‫א כ ל ל ו של ד ב ר ‪.‬‬ ‫‪ 20-19‬זה ה כ ל ל ן‬
‫ך הערבי׳‬ ‫הערבים |‬ ‫א התותים‪.‬‬ ‫ד תותי׳‬ ‫תותים |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 21‬בשחרית |‬ ‫ד החוחי׳‪.‬‬
‫‪ 22‬פניםי |‬ ‫א אופ׳‪.‬‬ ‫ד אופר‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א יוסי•‬ ‫יוסה |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫וכן היה |‬ ‫א הערביים‪.‬‬
‫א ונםצאת <ביפ>•‬ ‫ונםצא ן‬ ‫א חבית‪.‬‬ ‫‪ 23‬א ח הבור |‬ ‫א החיצון‪.‬‬ ‫חיצון |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫על |‬ ‫ך הפנים׳‪.‬‬
‫םשם |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אום׳ |‬ ‫ד א בר׳ יוסי‪.‬‬ ‫‪ 24‬בי ר׳ יוסה |‬ ‫ד ויחזור‪.‬‬ ‫יחזור |‬ ‫א נקור‪.‬‬ ‫נקוד ן‬
‫א תרםה•‬ ‫«‪ 2‬ת ר ם ן‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫אפי׳ ‪ . . .‬אין תורסין |‬ ‫א היין‪.‬‬ ‫‪ 28‬יין |‬ ‫א החופץ‪.‬‬ ‫הופץ ן‬ ‫א םשום‪.‬‬
‫ך רבי‬ ‫ר׳ שר׳ |‬ ‫ד א יחזור‪.‬‬ ‫ויחזור |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫חרוסה ן‬ ‫א ןאםן ס פ ק ‪.‬‬ ‫‪ 27‬ס פ ק ן‬ ‫א אם‪.‬‬ ‫ואם ן‬
‫אחד |‬ ‫וחכםים ן א וחכם׳‪.‬‬ ‫ד אוסר ‪ . . .‬אוסרים א אוס׳ ‪ . . .‬אום׳‪.‬‬ ‫— או׳ |‬ ‫‪ 28‬או׳‬ ‫]יוסי[ שרבי ]יוסי[‪.‬‬
‫‪] 80-29‬סה ‪ . . .‬החוסץן ן הושלם עיפ ד• ב א חםר•‬ ‫‪ 29‬חוםץ ן כיה ד א• ב יין‪.‬‬ ‫יין ן א סיין‪.‬‬ ‫ב סחוס‪.‬‬
‫והלך |‬ ‫ד להיר‪.‬‬ ‫‪ 31‬להיוח |‬ ‫ב פחוח‪.‬‬ ‫היין |‬ ‫א יחזור‪.‬‬ ‫ויחזור |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 80‬ס ה ‪ . . .‬היין |‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫של ן‬ ‫א ]ואחר כ ך [ נסצאח‪.‬‬ ‫ונסצאת ן‬ ‫ד א והולך‪.‬‬

‫הבור‬ ‫‪.23‬א ת‬ ‫בבהיא‪.‬‬ ‫עיץ‬ ‫מ ת ק ל ק ל מ ח ו ם היום‪.‬‬ ‫ממני שהתות‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫יתרום‬ ‫‪ .20‬ל א‬
‫ו כ ר ‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ת ה ח ב י ת )וכן ב כ י י ע ו ב ר מ ב י ן ‪ :‬ה ת ו ר ם חבית(‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ת ר ם ח ב י ת ע ל ה ב ו ר ‪ ,‬ו נ מ צ א‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬נקור‪ ,‬ויש לחשוש ש מ א ניקר עיי נחש ו ה ט י ל‬ ‫נ ק ו ד וכוי‪.‬‬ ‫ש ה ח ב י ת נ ת נ ל ת ה לםני ש ת ר ם ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנותן ל ו ה ר ב ה ח ו מ ץ ל מ י שווי ד מ י יין ב א ו ת ה מ ד ה •‬ ‫חשבון‪.‬‬ ‫‪ .25‬ל ט י‬ ‫בו א ר ס ‪.‬‬
‫ב ל ב ו ל ת ר ו ם יין ע ל יין ו ח ו מ ץ ע ל ח ו מ ץ ו נ מ צ א‬ ‫כלומר‪ ,‬אם היה‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫יין‬ ‫שבידו‬ ‫‪.29‬מה‬
‫ת ו ר ם ‪ .‬הוייו ש ל ת ו ר ם ש ר ו ק ה ‪.‬‬ ‫היין‬ ‫ב ל ב ד ‪ .‬עיץ להלן‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬ ‫ו נ ט ל חומץ‬ ‫שטעה‬
‫הראשונים‬ ‫חומץ‪.‬‬ ‫שבידו‬ ‫‪.30‬מה‬ ‫ו כ מ ה מן הראשונים גרסו כ ן בםירוש‪.‬‬ ‫תרום‪.‬‬ ‫כלומר‪,‬‬
‫נרםו כאן‪ :‬ה י ה ב ל ב ו ל ת ר ו ם חומץ ע ל חומץ מ ה שבידו ח ו מ ץ וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ב ל ב ו ה י ה ל ת ר ו ם ח ו מ ץ ע ל‬
‫‪ .31‬ע ל י ה ו ה ל ך ‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ו ה ו ל ך ‪ ,‬כ מ ו שהוא ב ש א ר נ ו ס ח א ו ת ‪.‬‬ ‫ח ו מ ץ ויץ ע ל י ץ ‪ ,‬ו נ מ צ א שנטל חומץ ב ל ב ד ‪.‬‬
‫בירושלמי ו ב ב ב ל י ‪ .‬וסירשיי‪ :‬להיות ס ו מ ך ע ל י ה ב ה מ ר ש ת תרומותיו מ מ נ ה ע ל ש א ר ת ב ע ת ‪.‬‬
‫‪125‬‬ ‫תרומות פ״ד‬

‫ימים ודיי‪ ,‬מכאן והלך ספק‪ ,‬אבל יץ מגתו מפרישין עליו בחזקת שהוא יין כל‬
‫ארבעים יום‪ .9 .‬האומ׳ תרומת הכרי הזה בצפונו‪ ,‬מחציו כלפי צפון מדומע‬
‫דברי ר׳‪ .‬וחכמים או׳ עושה אותו כמין כי‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל או׳ בוטל‬
‫את התרומה בצפון צפובו‪ .10 .‬המקדים תרומה לבכורים‪ ,‬מעשר ראשץ‬
‫לתרומה‪ ,‬מעשר שני לראשון‪ ,‬אע״פ שעובר בלא תעשה‪ ,‬מה שעשה עשוי‪ .‬שיני‬
‫לא יאכל עד שיוציא עליו ראשון‪ ,‬וראשון לא יאכל עד שיוציא עליו תרומה‪,‬‬
‫שאין תרומה מעכבת את הבכורים‪ .‬כיוצא בו‪ ,‬העושה עיסה מן הטבל‪ ,‬בין‬
‫שהקדים חלה לתרומה‪ ,‬בין שהקדים תרומה לחלה‪ ,‬מה שעשה עשוי‪ .‬חלה‬
‫לא תאכל עד שיוציא עליה תרומה‪ ,‬ותרומה לא תאכל עד שיוציא עליה חלה‪.‬‬
‫‪ .11‬היה הולך להפריש תרומה‪ ,‬בשעת הפרשתו אמ׳ הרי זה מעשר ראשון‪,‬‬
‫]הרי זה מעשר ראשון[‪ .‬היה הולך להפריש מעשר ראשון‪ ,‬בשעת הפרשתו‬
‫אמ׳ הרי זה מעשר שני‪ ,‬הרי זה מעשר שני‪ .‬היה הולך להפריש מעשר שני‪,‬‬
‫בשעת הפרשתו אמ׳ הרי זה מעשר עני‪ ,‬הרי זה מעשר עני‪ .‬נתכוון לומ׳ מעשר‬
‫שני ואמ׳ מעשר עני‪ ,‬מעשר שני ואמ׳ מעשר ראשון‪ ,‬לא אמ׳ כלום‪ .‬מעשר עני‬

‫ועיין‬ ‫ירוש׳ כאן פ״ג ה״ה‪ ,‬מ״ב ע״ב‪.‬‬ ‫‪ 33‬האומ׳ ו כ ו ‪/‬‬ ‫״ ‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪^ /‬ין‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫‪ 32‬יין‬
‫משנ׳ פ״ג מ״ו; מכילתא משפנוים פי״נו‪ ,‬ע מ ׳ ‪;318‬‬ ‫‪ 35‬המקדים ו כ ו ‪/‬‬ ‫במשנ׳ פ״ג מ ״ ‪.‬‬
‫ה‬

‫‪,‬‬
‫מכילתא דרשב״י‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;152‬ימש׳ כאן פ״ג ה״ז‪ ,‬מ״ב ע״ב; בבלי תמורה ד׳ א ; שמו״ר פל״א‪ ,‬ח ‪/‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪3 8‬‬
‫קה״א‪,‬‬ ‫פ״ה‬ ‫דמאי‬ ‫ימש‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫עיסה‬ ‫העושה‬ ‫ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫הדומה‬ ‫שאין‬
‫‪,‬‬
‫עיין במשכ פ״ג מ״ח‪.‬‬ ‫« נתכוון ו כ ו ‪/‬‬ ‫כ״ד ע״ג; חלה פ״א רה״ה‪ ,‬נ״ז ע״ד‪.‬‬

‫‪8 2‬‬
‫עליו ן‬ ‫א םגיתו‪.‬‬ ‫מנתו ן‬ ‫ואלך א ואילך‪.‬‬ ‫ד‬ ‫והלך |‬ ‫א פיכן‪.‬‬ ‫סבאן ן‬ ‫ד א ודאי‪.‬‬ ‫וי" |‬
‫‪ 34‬ר׳ ן‬ ‫א מחצייה‪.‬‬ ‫מחציו ן‬ ‫א הפרי‪.‬‬ ‫המרי ן‬ ‫ך א האומר‪.‬‬ ‫‪ 33‬האומ׳ |‬ ‫ד עליה‪.‬‬
‫ד אופר‬ ‫אי׳ |‬ ‫א נמל׳‪.‬‬ ‫נפליאל ן‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫ך אומד׳‬ ‫או׳ |‬ ‫א וחכמי‪.‬‬ ‫וחכמים ן‬ ‫ד רבי‪.‬‬
‫צפונו |‬ ‫א מצפון‪.‬‬ ‫כצפון ן‬ ‫א תרופה‪.‬‬ ‫ד החרומ׳‬ ‫התרומה |‬ ‫א חפר‪.‬‬ ‫‪ 38‬א ת ן‬ ‫א אומי‪.‬‬
‫ד א ומעמר‪.‬‬ ‫‪ 36‬מעמר |‬ ‫א לביכורים‪.‬‬ ‫ך לבכורי׳‬ ‫לבכורים |‬ ‫ד הםקדי׳‪.‬‬ ‫המקדים |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ב ראשון ל א יאכל ע ד שיצא‬ ‫‪ 37^6‬שיני ‪ . . .‬וראשון ן כיה א•‬ ‫ך א אף ע ל י ‪.‬‬
‫ש‬ ‫אעיס |‬ ‫א שיני‪.‬‬ ‫שני |‬
‫ד הבכורי׳‬ ‫‪ 38‬הבכורים |‬ ‫ך שיוצי׳‪.‬‬ ‫‪ 37‬שיוציא |‬ ‫עליו שם שני ד ראשון ל א יאכל ע ד שיצא שם שני עליו שני‪.‬‬
‫ד תרוס׳‪.‬‬ ‫תרוםה |‬ ‫א ובין‪.‬‬ ‫בין ן‬ ‫ד שהקדי׳ <ב־פ(‪.‬‬ ‫‪ 89‬שהקדים |‬ ‫ד עסה‪.‬‬ ‫עיסה |‬ ‫א הביכורים‪.‬‬
‫הרי זה ן א חסר‪.‬‬ ‫ד א ס ר א אום׳‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫‪ 41‬הפרשתו ן א הפרשתה‪.‬‬ ‫ד עליהם תרופה‪.‬‬ ‫‪ *°‬עליה תרופה |‬
‫שני ן א שעי <ג־פ>‪.‬‬ ‫הרי זה ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ך א ס ר א אוס׳‪.‬‬ ‫‪ 43‬אם׳ |‬ ‫] ה ר י ‪ . . .‬ראשון ן ן כיה ד א ‪ .‬ב ח ס ר ‪.‬‬ ‫«‬
‫סעשר‬ ‫ד ואסר‪.‬‬ ‫ואס׳ |‬ ‫א שיני‪.‬‬ ‫‪ 48‬שני ן‬ ‫ך א לוסר‪.‬‬ ‫לוס׳ |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫הרי זה ן‬ ‫א א׳‪.‬‬ ‫״ אס׳ |‬
‫עני ן כ־ה א ‪ .‬ב ד ראשון‪.‬‬ ‫ך א ס ר א א׳‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫ף ואום׳‪.‬‬ ‫ואס׳ |‬ ‫ך עני‪.‬‬ ‫שני |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫» י ‪ . . .‬ראשון |‬

‫‪ .34‬כ מ י ן כ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כמין כ י יוונית‪ .X :‬ו ט ע ם ה ח כ מ י ם ה ו א ש כ ל מ ה ש מ ת ק ר ב יותר ל צ פ ו ן ה ו א נ כ נ ם‬

‫יותר ל ס פ ק ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו ל פ י כ ך ה ו א מ ר ח י ב ו ה ו ל ך ‪ .‬והזוית הצמונית ש ל ה כ י ה י א מ ד ו מ ע ת ‪ ,‬ו מ ו כ ר א ו ת ה‬
‫ב ד מ י ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו מ נ כ ה ל ה ם מן ה ד מ י ם א ת שיעור ה ת ר ו מ ה ‪) .‬עפיי הירושלמי(‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬ ‫לכהנים‬
‫‪ .35‬ב צ מ ו ן צ מ ו נ ו ‪ .‬מ ן הירושלמי מ ש מ ע ש ל א נ ד מ ע ה כ ר י כ ל ל ‪ ,‬א ל א מ פ ר י ש א ת ה ח ו ד הצפוני ש ל ה כ י‬
‫‪ .38‬ש א י ן ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬חוזר לרישא‪ ,‬ש א ע פ י ש ע ב ר‬ ‫כשיעור שממית ה כ ר י מותנו ל כ ה ן ‪ .‬ועיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ו ה פ ר י ש ת ר ו מ ה לםני ב כ ו ר י ם ‪ ,‬מ י מ חוזר ו ה פ ר י ש בכורים‪ ,‬ש א ץ ה פ ר ש ת ה ת ר ו מ ה מ ע כ ב ת ו מ ל ה פ ר י ש א ח י כ‬
‫ה פ ר ש ת ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ח מ ת פיזור ה ד ע ת ש כ ח ו א מ ר ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫‪ .41‬ב ש ע ת‬ ‫בכורים‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .44‬מ ע ש ר ע נ י ‪ .‬ו ד ב ר י ו קיימץ‪ ,‬מפני שאנו מםרשים א ת ד ב ר י ו שמתכוין ל צ ד ק ה )וכר־מ ל ה ל ן שו׳ ‪,(46‬‬
‫כלומר‪ ,‬כשטעה בדבורו‪ ,‬היא הפרשה בטעות‪,‬‬ ‫ל ו מ ׳ וכו׳‪.‬‬ ‫נתכוון‬ ‫ו פ ו ד ה ו ו מ ח ל ק ו לעניים‪.‬‬
‫ש א ץ פיו ו ל ב ו שוץ‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ד‬ ‫‪126‬‬

‫ואמ׳ מעשר שני דבריו קיימין‪ .‬ר׳ יוםה או׳ אם לשום מעשר עני נתכוץ לא אמי‬
‫כלום‪ ,‬אם משום מעשר שני לראשון דבריו קיימין‪ .12 .‬גוי שתרם תרומתו‬
‫תרומה‪ .‬במי דברים אמורים על הגורן‪ ,‬הפריש תרומה ונתנה לכהן‪ ,‬מעשר‬
‫ראשון ונתנו ללוי‪ ,‬מעשר עני ונתנו לעני‪ ,‬פירותיו מתוקני׳‪ .‬המכנים פירותיו‬
‫‪ 50‬לתוך ביתו פירותיו מקולקלין‪ .‬ישראל החשוד שמכניס פירותיו לתוך ביתו‪,‬‬
‫פירותיו מקולקלין‪ .‬הכותי כגוי דברי ר׳‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ כותי‬
‫כישראל‪ .13 .‬גוי שהפריש בכור‪ ,‬פטר חמור‪ ,‬וחלה‪ ,‬מודיעץ אותו שאינו‬
‫חייב‪ .‬עובדין בו וגוזזין אותו‪ ,‬ואחר כך מקבלין הימנו‪ ,‬וחלה נאכלת לזרים‪.‬‬
‫הוציא תרומה מתוך ביתו‪ ,‬נוהג בה טבל ותרומה דברי ר׳‪ .‬רבן שמעון בן‬
‫‪ 55‬גמליאל או׳ אין נוהג בה אלא תרומה גדולה בלבד‪ .‬הוציא מעשר ראשון מתוך‬
‫ביתו‪ ,‬נוהג בו טבל ומעשר ראשון דברי ר׳‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל או׳ אץ נוהג‬

‫״ גוי שחרם וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ג מ״ע‪ .‬ועיין בירוש׳ שם‪ ,‬בבבלי גינוין כ״ג ב ‪ /‬קידושין מ״א בי•‬
‫!‪ 5‬הכוחי כגוי ו כ ו ‪ /‬להלן הי״ד‪ ,‬שו׳ ‪ ;61‬ילוש׳ ברכוח פ״ז סה״א‪ ,‬י״א ע״ב; דמאי פ״ג ה״ד כ״ג ע״ג;‬
‫שם פ״ו הי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד; שקלים פ״א ה״ה‪ ,‬מ״ו ע״ב; כחובוח פ״ג ה״א‪ ,‬כ״ז ע״א; מדרש שמואל ספי״ג‪.‬‬
‫ועיין להלן פ ס ח י ם פ״ב ה״ג )כי״ע פ״א הנו״ו(;‬ ‫עיין בציונים שלעיל‪.‬‬ ‫! ‪ 5 2 - 5‬כוחי כישראל‪.‬‬
‫ירוש׳ שם פ״א ה״א‪ ,‬כ״ז ע״ב; בבלי ברכוח מ״ז ב׳; ניכוין י׳ א׳; קידושין ע״ו א׳; חולין ד׳ א ‪ /‬ועיין‬
‫וחלה ו כ ו ‪ /‬להלן‬ ‫‪ 52‬גוי ו כ ו ‪ /‬בבלי מנחוח ס״ז א ‪/‬‬ ‫לעיל דמאי פ״ה סהכ״ד שו׳ ‪.106-105‬‬
‫ירוש׳ ספ״ג‪ ,‬מ״ב ע״ב‪.‬‬ ‫‪ 54‬הוציא ו כ ו ‪/‬‬ ‫ה׳ץ‪.‬‬ ‫<‪£‬׳‪y‬‬ ‫חלה‬

‫ך אומר‬ ‫׳ ן‬ ‫א ן‬ ‫י י‪.‬‬ ‫ןס‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ן ס ה‬ ‫»‬ ‫ד קייםי׳‪.‬‬ ‫קיימין |‬ ‫א ]ראשון[ שיני )ונמחק ‪.‬ראשון' עיי נקודות(‪.‬‬ ‫‪ 46‬שני ן‬
‫משום |‬ ‫ד א אי‪.‬‬ ‫‪ 47‬אם |‬ ‫א אי‪.‬‬ ‫אט׳ ן‬ ‫א משום‪.‬‬ ‫לשום ן‬ ‫א ח ס ר )והושלם מליון(‪.‬‬ ‫אם |‬ ‫א אום׳‪.‬‬
‫ב א סחום•‬ ‫קייםין |‬ ‫א שיני ]נחכוון[ )ונמחקה ה מ ל ה ‪.‬שעי' עיי נקודות(‪.‬‬ ‫שני ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫מעשר |‬ ‫ד טשם‪.‬‬
‫ך פחוח‪.‬‬ ‫סירותיו ן‬ ‫‪ 49‬ונתנו ן א ונתנה )כיפ(‪.‬‬ ‫ד הפרוש‪.‬‬ ‫הפריש |‬ ‫בטי ן א בפה‪.‬‬ ‫ד בדיא‪.‬‬ ‫‪ 48‬במי וכי׳ |‬
‫א להכניס‪.‬‬ ‫‪ 50‬שסכניס ן‬ ‫א הכניס סירות‪.‬‬ ‫הםכניס סירותיו |‬ ‫ב פתוח‪.‬‬ ‫א םתוקנין‪.‬‬ ‫ך םתוקנים‬ ‫טתוקני׳ |‬
‫ד אוסר הכותי•‬ ‫או׳ כותי |‬ ‫א שסע׳ בן נםל׳‪.‬‬ ‫שםעון בן נסליאל |‬ ‫ד רבי‪.‬‬ ‫ר׳ ‪j‬‬ ‫א םתוקנין‪.‬‬ ‫‪ 51‬סקולקלין ן‬
‫ב ך פחוח•‬ ‫לזרים |‬ ‫וחלה | א והחלה‪.‬‬ ‫ד ואחיכ‪.‬‬ ‫ואחר כ ך |‬ ‫ד ונזזין‪.‬‬ ‫‪ 53‬רנוזזין |‬ ‫‪ 62‬כישראל ן א כישר׳‪.‬‬
‫ר ב י‬
‫•‬ ‫ד‬ ‫ר׳ |‬ ‫ד וחרום׳‪.‬‬ ‫ותרופה |‬ ‫א הטבל‪.‬‬ ‫טבל |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ד בהן‪.‬‬ ‫בה |‬ ‫ד םתו׳‪.‬‬ ‫‪ 54‬םתוך |‬
‫נדולה ן א חסר•‬ ‫א א ל א ]לשום ן‪.‬‬ ‫אלא ן‬ ‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫״ אי |‬ ‫‪ 55-54‬שסעון בן נםליאל ן א שסע׳ בן נםל׳•‬
‫א אום'•‬ ‫ך אוסר‬ ‫או׳ |‬ ‫א שסע׳ בן נםל׳‪.‬‬ ‫שםעון בן נםליאל |‬ ‫ך רבי‪.‬‬ ‫‪ 56‬ר׳ |‬ ‫ד הוציאו‪.‬‬ ‫הוציא |‬

‫‪ .46‬ד ב ר י ו ק י י מ י ן ‪ .‬ה ב ר י י ת א כ ר ׳ מ שסובר א ץ א ד ם מ ו צ י א ד ב ר י ו ל ב ט ל ה ‪ ,‬ו א נ ו מ פ ר ש י ם א ת ד ב ו ר ו שכייה‬

‫‪ .48‬ע ל ה ג ו ר ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהפריש‬ ‫ל מ ע ש ר שהוא שני לראשון‪ ,‬כ ל ו מ ר ה מ ע ש ר ש ב א א ח ר י הראשון‪.‬‬
‫‪ .49‬ה מ כ נ י ם וכוי•‬ ‫בסנינו ונתנה מ י ד ל כ ה ן ‪ ,‬ומעשיו מוכיחים שהסריש כ ד ע ת י ש ר א ל ‪ ,‬ע י מ ליתנה ל כ ה ן ‪.‬‬
‫צ ׳ ל ‪ :‬הכנים )כגי׳ כי״ע(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב ל א ם הםריש א ת ה ת ר ו מ ה כ ר ץ ו ה כ נ י ס א ת השאר ל ת ו ך ביתו‪ ,‬סירותיו‬
‫ה ח ש ו ד וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ׳‬ ‫‪.50‬ישראל‬ ‫מ ק ו ל ק ל י ם ‪ ,‬מסני שאנו חוששים שמא ע י ר ב ם בטירות ט ב ל י ם שלו‪.‬‬
‫א ב ל י ש ר א ל ה ח ש ו ד שנהנ כניל‪ ,‬והיינו שהסריש ת ר ו מ ה למנינו כ ד ץ ונתנה ל כ ה ן ‪ ,‬ונתן א ת ה מ ע ש ר ל ל ו י וכוי‪.‬‬
‫‪ .51‬מ ק ו ל ק ל י ן‪ .‬צ י ל מתוקנין‪ ,‬בגי׳‬ ‫ש מ כ נ י ט‪ .‬צ׳׳ל שהכניט ) כ ל ע י ל שו׳ ‪ .(49‬ו ב כ י ׳ ע בטעות‪ :‬ל ה כ נ י ס ‪.‬‬
‫כי׳ע‪ .‬מםני שדווקא בנוי חוששים שמא ע ר ב ם במידותיו ט ב ל ‪ .‬א ב ל י ש ר א ל חשוד שראינו אותו מ ס ר י ש כ ד ץ‬
‫‪ .54‬ה ו צ י א‬ ‫‪ .53‬ע ו ב ד י ן וכוי‪ .‬כ ד י ל ה ו כ י ח לגוי שאינו ב כ ו ר ‪.‬‬ ‫אינו חשוד ל ע ר ב אותם ב ט ב ל ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהנוי הוציא ת ר ו מ ה מתוך ביתו‪ ,‬ו ל א ה ט ר י ש ה ע ל הנורן בםנינו ) כ ל ע י ל שו׳ ‪,(48‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫תרומה‬
‫ט ב ל ו ת ר ו מ ה ‪ .‬טי׳ בירושלמי שרבי‬ ‫מימ א ץ ט ע ם ל ח ש ו ד בגוי שנותן ט ב ל לשם ת ר ו מ ה ‪ ,‬ש ל מ ה יעשה כן‪.‬‬
‫חושש שמא הסריש ש ל א כ ד ץ )ממין ע ל שאינו מינו וכדומה(‪ ,‬ו א ץ תרומתו ת ר ו מ ה ‪ ,‬ויש כ א ן ס מ ק ט ב ל ס פ ק‬
‫תרומה‪.‬‬
‫‪127‬‬ ‫תרומות פ״ד‬

‫בו אלא מעשר ראשון בלבד‪ .‬הוציא מעשר שגי מתוך ביתו‪ ,‬אמ׳ פדוי הוא‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫לא אמ כלום‪ .‬פדאוהו אליכם‪ ,‬נוהג בו טבל ומע׳ שני דברי ר ‪ .‬רבן שמעון‬
‫בן גמליאל או׳ אין גוהג בו אלא מעשר שני בלבד‪ .14 .‬ישראל החשוד והוציא‬
‫‪6‬‬
‫מעשר שני מתוך ביתו‪ ,‬ואמ׳ פדוי הוא לכם‪ ,‬לא אמ׳ כלום‪ .‬פדאוהו לי‪,‬‬
‫פדאוהו לכם‪ ,‬דבריו קיימין‪ .‬והכותי כגוי דברי ר׳‪ .‬רבן שמעון בן גמלי׳ או׳‬
‫כותי כישראל‪ .‬כותי שתרם ונתנה לכהן תרומתו תרומה‪ .‬ר׳ שמעון בן אלעזר‬
‫אומ׳ תרומה ויחזור ויתרום‪ .‬אמרו לו מה נשתנה זו מכהן שתרם ונתנה לפני‬
‫בהמתו‪ .‬אמ׳ להם הפרשה היא זו‪ ,‬שזו נתרמה בקדושה‪ ,‬וזו ]לא[ נתרמה‬
‫(‬
‫בקדושה‪ .15 .‬היתה לו ערימה מורחת‪ ,‬רצה לעשותה תרומה על מקום‬
‫אחר‪ ,‬עושה‪ .‬נטלה תרומתה‪ ,‬אם רצה לעשות אותה מעשר ראשון על מקום‬
‫אחר עושה‪ .‬ניטל מעשר ראשון‪ ,‬רצה לעשות אותה מעשר שיני על מקום אחר‬
‫עושה‪ .‬ניטל מעשר שיני‪ ,‬רצה לעשות אותה מעשר עני על מקום אחר עושה‪.‬‬

‫‪59‬‬
‫לעיל שר ‪ 51‬ומש״ש‪.‬‬ ‫!« כגוי ו כ ו ‪/‬‬ ‫ילוש׳ דמאי פ״ד ה״ה‪ ,‬כ״ל ע״א‪.‬‬ ‫ישראל וכו‪/‬‬

‫ד פביחו‪.‬‬ ‫סתון־ ביתו ן‬ ‫א שיני‪.‬‬ ‫שני ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫ראשון |‬ ‫א א ל א ]לשום[‪.‬‬ ‫אלא ן‬ ‫א בה‪.‬‬ ‫‪ 67‬בו |‬
‫ד א רבי‪.‬‬ ‫ר׳ |‬ ‫שני ן א שיני‪.‬‬ ‫ד א וסעשר‪.‬‬ ‫וסע׳ |‬ ‫ך א לכם‪.‬‬ ‫‪ 68‬אליכם |‬ ‫ד הר‪.‬‬ ‫הוא |‬ ‫אם׳ | א ואט־‪.‬‬
‫שני |‬ ‫א א ל א ]לשום[‪.‬‬ ‫אלא ן‬ ‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫‪ 69‬או׳ |‬ ‫א שסע׳ בן גמל׳‪,‬‬ ‫‪ 69-68‬שסעון בן גמליאל |‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫לכם ן‬ ‫ך וא׳‪.‬‬ ‫ואס׳ |‬ ‫א שיני‪.‬‬ ‫‪ 60‬שני ן‬ ‫א ישר׳ ‪ . . .‬להוציא‪.‬‬ ‫ישראל ‪ . . .‬והוציא ן‬ ‫א שיני‪.‬‬
‫קייסין |‬ ‫ד ופדאיהו א ופדאוהו‪.‬‬ ‫‪ 61‬פדאוהי |‬ ‫לו )ותוקן‪ :‬ל י ‪.‬‬
‫(‬ ‫ב‬ ‫לי ן כ־ה ד א ‪.‬‬ ‫ד פדאיהו‪.‬‬ ‫פיאוהו |‬
‫‪,‬‬
‫ויחזור |‬ ‫ך אוסר‪.‬‬ ‫‪ 63‬אום׳ |‬ ‫ך אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ך גמליאל א גמל׳‪.‬‬ ‫גםלי׳ |‬ ‫והכוחי | א הכותי‪.‬‬ ‫ד קיים ׳‪.‬‬
‫גתרמה |‬ ‫א אפרשתה‪.‬‬ ‫הפרשה ן‬ ‫א להן‪.‬‬ ‫‪ 64‬ל ה ם ן‬ ‫א לבהפתו‪.‬‬ ‫‪ 64-63‬לפגי בהפתו ן‬ ‫א יחזור‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫אם ן‬ ‫א גיטלה‪.‬‬ ‫‪ 66‬גטלה ן‬ ‫ך ערטה‪.‬‬ ‫‪ 65‬עריטה |‬ ‫ד א• ב ח ס ר ‪.‬‬ ‫ןלא[ ן כיה‬ ‫ד גחרס׳‪.‬‬
‫לעשוח ן א לעשוחו‪.‬‬ ‫ד גוטל‪.‬‬ ‫גיטל |‬ ‫ד אח׳‪.‬‬ ‫‪ 67‬א ח ר |‬ ‫ך טעש׳‪.‬‬ ‫טעשר |‬ ‫לעשות אוחה | א לעשוחה‪.‬‬
‫ניטל |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 68‬ניטל ‪ . . .‬עושה ן‬ ‫ך שני ‪ . . .‬אחד‪.‬‬ ‫שעי ‪ . . .‬אחר |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ד אוחו‪.‬‬ ‫אוחה |‬
‫ד אחד‪.‬‬ ‫אחר |‬ ‫ד שני‪.‬‬ ‫שעי |‬ ‫ד נוטל•‬

‫‪ .58‬פ ד א ו ה ו‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהוא עכשיו ח ו ל ץ גמורץ‪ ,‬וםשיטא שאינו גאמן‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫‪ .57‬מ ד ו י‬
‫וכוי‪ .‬ב ד ובכייע‪ :‬מ ד א ו ה ו ל כ ם וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר שאמר שהוא מ ע ש ר שגי גמור‪ ,‬ה ר י יש ב ה מ ח ל ו ק ת‬ ‫אליכם‬
‫בכי״ע ליתא‪ ,‬ו ב א ה ל כ א ן באשגרה מן הרישא‪ ,‬ו כ א ן הכוונה שהוא‬ ‫‪ .60‬ל כ ם ‪.‬‬ ‫ר ב י ורשב׳ג כברישא‪.‬‬
‫מ ד א ו ה ו ל י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאמר שהוא מעיש גמור‪ ,‬א ל א שבקש אותו שימרוהו‬ ‫אומר שהוא חולין‪.‬‬
‫מ ש ל ה ם בשבילו או שיםדו משלו ב ש ב י ל ם ) כ ד י ל ה מ ט ר מן החומש‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן מע׳ש מ י ד היג ומשיש(‪ ,‬הרי‬
‫ל כ ה ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל כ ה ן כותי‪.‬‬ ‫‪ .62‬ו נ ת נ ה‬ ‫י ש ר א ל ע י ה א מ ו חשוד ליתן ט ב ל י ם בתורת מ ע ש ר שני‪.‬‬
‫ב ה מ ת ו ‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫‪ .64-63‬ל פ נ י‬ ‫ו י ת ר ו ם ‪ .‬מפני שהמריש ל כ ת ח י ל ה ע י מ ליתנה לזר‪.‬‬ ‫‪.63‬ויחזור‬
‫בקדושה‬ ‫‪ .64‬נ ת ר מ ה‬ ‫כ ה ן שתרם א ת ט ב ל ו ט מ א ‪ ,‬נחשוש שמא ל כ ת ח י ל ה ת ר ם ע ׳ מ ליתן ל ב ה מ ת ו ‪.‬‬
‫שהרי ה כ ה ן ב ר ך ע ל ה ה מ ר ש ה ו ת ר מ ה כ ד ץ ל ש מ ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו ה ת ו ר ה ל א א ס ר ה ליתן ת ר ו מ ה ט מ א ה‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫כ נ ר א ה שציל‪ :‬מ ו ד ד ת ‪ ,‬מ מ ו ד ד ת ‪ ,‬מ ד ו ד ה ‪.‬‬ ‫מ ו ר ח ת וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .65‬ע ר י מ ה‬ ‫לפני ב ה מ ת ו ‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ו א ע פ י י ש א ץ ת ו ר מ ץ ב מ ד ה ‪ ,‬א ב ל מ כ י ו ץ ש ל א מ ד ד א ת ה כ ר י ‪ ,‬ואינו י ו ד ע א ת י ח ס ה ע ר י מ ה ה מ ד ו ד ה ל כ ר י‬
‫ת ר ו מ ת ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיתה‬ ‫‪ .66‬נ ט ל ה‬ ‫שאמו מ ד ו ד ‪ ,‬ה ר י ה ו א ע ד י ץ תורם ב א ו מ ד ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫לו ע ר י מ ה ש מ ד ד א ו ת ה א ח ר י שנטלה ת ר ו מ ת ה ‪ ,‬י כ ו ל לעשות אותה מ ע ש ר ר א ש ץ ע ל כ ר י שאמו מ ד ו ד ‪ .‬ואין‬
‫ה ו א נ ק ר א מ ע ש ר ב א ו מ ד ‪ ,‬משום שיכול ל מ ד ו ד א ח ׳ כ א ת ה כ ר י ‪ ,‬ו א ם ל א כיוון א ת ה מ ד ה ינהג כמשנתנו ר מ י ד ‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬ב ב א זו ח ס ר ה בכי־ע‪ ,‬ו ל א נשנית א ל א באשגרה‪ .‬ולםנינו מיותרות ה מ ל י ם‬ ‫שיני‬ ‫מעשר‬ ‫‪ .68‬נ י ט ל‬
‫‪ .‬נ י ט ל מ ע ש ר שיני׳ ב ל ב ד ‪ ,‬וסירושו שבשנת מ ע ש ר שני‪ :‬ר צ ה לעשות אותה מעשר שמי וכו׳‪ ,‬ובשנת מ ע ש ר‬
‫עני ר צ ה לעשות א ו ת ה מ ע ש ר עני וכו׳‪ .‬ו י מ ד ו ד א ת ה כ ר י א ח ׳ כ ‪ ,‬כניל‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ד‪ ,‬פ״ה‬ ‫‪128‬‬
‫ת ע ל ה בידי א ח ד מששים‪ ,‬ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪,‬‬ ‫א מ ׳ הריני ת ו ר ם ומחשב א ם‬ ‫ואם‬

‫ת ר ם ו ע ל ה בידו א ח ד מששים‪ ,‬ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪,‬‬ ‫<>ל ו א ם ל א ו ‪ ,‬א י ן ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬

‫שתרם במדה‪.‬‬ ‫אלא‬

‫ה׳‬ ‫פרק‬

‫ה י ה ל ק ט ד ל ע ת ל ה י ו ת מ פ ר י ש ע ל י ה ו ה ו ל ך ‪ ,‬והיה ר ו ש ם ואו׳ ע ד כ א ן‬ ‫‪.1‬‬

‫ר ב ן שמעון בן ג מ ל י א ל א ו מ ר ת ו ר ם ומחשב‬ ‫ע ד כאן תרומה ד ב ר י ר׳‪.‬‬ ‫תרומה‪,‬‬

‫ה י ה צ ר י ך ל ה פ ר י ש ב ע ש ר ו ב ח מ ש ע ש ר ה ח ב י ו ת ש ל יין‪ ,‬מ ע ל ה‬ ‫שלמוד‪.‬‬ ‫כמות‬

‫דברי רבן‬ ‫ה ר א ש ו נ ה ו א ו ׳ ה ר י זו ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו א ת ה ש נ י י ה א ו ׳ ה ר י זו ת ר ו מ ה‬ ‫את‬

‫מי שהיו‬ ‫‪.2‬‬ ‫* ש מ ע ו ן ב ן ג מ ל י א ל ‪ .‬ר ׳ א ו ׳ מ ע ל ה כ ו ל ן ל ג ב ה ב ו ר ו א ו ׳ ה ר י זו ת ר ו מ ה ‪.‬‬

‫ב מ ג ו ר ה ‪ ,‬נותן ס א ה ל ב ן לוי ו ס א ה לעני‪ ,‬מ פ ר י ש שמוגה סאין ו א ו כ ל ן ‪.‬‬ ‫פירותיו‬

‫בין ש ה י ת ה א ו ת ה ס א ה קיימת‪ ,‬בין ש ל א ה י ת ה א ו ת ה ס א ה ק י י מ ת ‪ ,‬מ פ ר י ש ע ל י ה‬

‫‪ 5‬מי שהיי‬ ‫‪ 3‬היה לריך ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הכיל‪.‬‬ ‫! היה ו כ ו ‪ /‬ימש׳ חלה קפ״ג‪ ,‬כ״נו ע״ג‬
‫ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ סייר מ״ב‪.‬‬

‫‪ 71‬ב ס ד ה ‪I‬‬ ‫א ]אס׳ ן אם‪.‬‬ ‫אם |‬ ‫א תורם ]תורם[‪.‬‬ ‫תורם ן‬ ‫ד אסר‪.‬‬ ‫אט׳ |‬ ‫א אם•‬ ‫‪ 88‬ואם |‬
‫א בסירה‪.‬‬
‫ואו׳ |‬ ‫א ורושם‪.‬‬ ‫והיה רושם ן‬ ‫א עליו‪.‬‬ ‫עליה |‬ ‫ד לוקט‪.‬‬ ‫לקט |‬ ‫א הלוקט‪.‬‬ ‫‪ 1‬היה ל ק ט |‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫בן גמליאל |‬ ‫ד ר׳‪.‬‬ ‫רב? |‬ ‫ד רבי‪.‬‬ ‫ר׳ |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 2‬ע ד כאן תרומה |‬ ‫ד ואומר א ואופי‪.‬‬
‫בעשר |‬ ‫א רוצה‪.‬‬ ‫צריך ן‬ ‫ב סחוח‪.‬‬ ‫א שלימה•‬ ‫שלמוד |‬ ‫ד כמו‪.‬‬ ‫‪ 8‬כמות |‬ ‫א אופי‪.‬‬ ‫אופר ן‬
‫ד א את•‬ ‫ואת |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫הרי |‬ ‫ד ואוסר‪.‬‬ ‫* ואו׳ |‬ ‫א וכחם״•‬ ‫ובחםש ן‬ ‫א כעשר‪.‬‬ ‫ד סעשר‬
‫א רבן שטעון בן גסליאל•‬ ‫דרבי‬ ‫‪ 8‬ר׳ |‬ ‫ארי‪.‬‬ ‫‪ 8-4‬רבן ‪ . . .‬גטליאל |‬ ‫א ואום׳‪.‬‬ ‫ד אוסר‬ ‫אי |‬
‫‪ 7‬ביו‬ ‫‪.‬‬ ‫ר ו ת ו‬ ‫פי‬ ‫ד‬ ‫« פירותין ן‬ ‫ד ואופר‪.‬‬ ‫ואו׳ |‬ ‫א לגג•‬ ‫לגב |‬ ‫א סעלין‪.‬‬ ‫םעלה |‬ ‫ד אופר‪.‬‬ ‫או׳ |‬
‫שלא | א ובין שלא‪.‬‬

‫חוזר ל ר י ש א )לשו׳ ‪ ,(65‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה י ת ה ל ו ע ר י מ ה מ ד ו ד ה ו ת ר ם א ו ת ה ע ל כ ר י‬ ‫‪ .69‬ו א ם א מ ׳ וכו׳‪.‬‬

‫לעיל(‪.‬‬ ‫עיין‬ ‫במעשרות‪,‬‬ ‫ה כ ר י )כמו שנוהג‬ ‫אחיכ את‬ ‫שימדוד‬ ‫ואמר‬ ‫שהתנה‬ ‫מדוד‪ ,‬אלא‬ ‫שאינו‬
‫ת ר ו מ ת ו וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬ת ר ו מ ת י ו כ ו ׳ אין ת ר ו מ ת י וכוי‪ .‬ו כ ל ז ה‬ ‫‪ ...‬אין‬ ‫תרומה‬ ‫‪.70-69‬ת ר ו מ ת ו‬
‫ב מ ד ה ‪ .‬שהרי י ד ע א ת מ ד ת ה ע ר י מ ה ‪ ,‬ו ה ת נ ה ש י מ ד ו ד ויחשב‬ ‫‪.71‬שת ר ם‬ ‫ה ו א ח ל ק מתנאו שהתנה‪.‬‬
‫א ח ׳ כ א ת ה כ ר י ‪ ,‬ה ר י נהג כ א ן כמנהנ ה מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬עיין ל ע י ל שו׳ ‪.66‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬להיות ס ו מ ך ע ל י ה ב ה מ ר ש ת תרומותיו מ מ נ ה ע ל מ ק ו ם אחר•‬ ‫ע ל י ה וכוי‪.‬‬ ‫‪.1‬ממריש‬
‫ע י ץ בשנויס ו ב ב ה ׳ א •‬ ‫ו ה י ה ר ו ש ם וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬והוא רושם וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ו א רושם וכו׳‪.‬‬ ‫)רשיי(‪.‬‬
‫כ א ן וכוי‪ .‬מירשו בירושלמי שרבי מ צ ר י כ ו ל ס מ ן א ת מ ק ו ם ה ת ר ו מ ה ב ד י ו ק ‪ ,‬כ ד י ש י ו כ ל ל ת ת א ת‬ ‫עד‬
‫‪ .2‬ו מ ח ש ב ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ו ב ע‬ ‫התרומה לכהן מיד‪ ,‬ו ל א יצטרך לחכות ע ד ש כ ל ה ד ל ע ת תהיה תרומה‪.‬‬
‫צ״ל‪:‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .3‬ב ע ש ר‬ ‫מ ק ו ם ב צ ס ו נ ה או ב ד ר ו מ ה ב א ו מ ד נ א ‪ ,‬ו כ ש ת ת מ ל א ת ר ו מ ה יתן כ ו ל ה ל כ ק ‪.‬‬
‫ה ר א ש ו נ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ו ר א שם ה ד ו מ ה ל כ ל א ח ת ו א ח ת‬ ‫‪ .4‬א ת‬ ‫כ ע ש ר ו כ ח מ ש וכוי‪ ,‬כגי׳ כ י ׳ ע ‪.‬‬
‫ב מ י ו ח ד ‪ ,‬ו א ץ הראשונה ש ל ת ר ו מ ה מ ם ס ק ת ב ץ ה ב ו ר ו ב ץ השניה ש ל ט ב ל )לםני ש ק ר א ל ה שם(‪ ,‬ת ק ר א‬
‫כ ו ל ן וכוי‪ .‬ר ב י ס ו ב ר שמוטב ש מ ת ח י ל ה י ע ל ה א ת כ ל ה ח ב י ו ת כשהן‬ ‫‪ .5‬מ ע ל ה‬ ‫‪ p‬המוקף‪.‬‬ ‫תורם‬
‫‪ .7‬ב י ן ש ל א ה י ת ה‬ ‫ט ב ל ו ח מ ץ א ח ד ‪ ,‬ו י ק ר א ל כ ו ל ן שם ת ר ו מ ה ב ב ת א ח ת ‪ ,‬ו נ ר א ה מ ת ר תורם מן ה מ ו ק ף ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬ר ׳ מ ס ו ב ר שכותת ב ע ה י ב ה י ת ה שהמעשרות יחולו ל מ ס ר ע ‪ ,‬ל כ ש י מ ד ו ד וימריש א ח י כ ש מ ת ה ם א ץ ע ל‬
‫ת ש ב ץ ה מ ע ש ר ו ת שנתן‪.‬‬
‫‪129‬‬ ‫תרומות פ״ה‬

‫ואוכל דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים אף אם היתה אותה סאה קיימת מפריש עליה‬
‫והולך‪ ,‬ואם לאו אין מפריש אלא לפי חשבון‪ .3 .‬שיעור תרומה‪ ,‬בית שמיי‬
‫‪10‬‬
‫או׳ עץ יפה משלשים‪ ,‬והבינונית מארבעים‪ ,‬והרעה מחמשים‪ .‬בית הלל או׳‬
‫עין יפה מארבעים‪ ,‬בינונית מחמשים‪ ,‬והרעה מששים‪ ,‬ר׳ ישמעאל או׳ מחצה‬
‫חולץ ומחצה תרומה‪ ,‬ובלבד שיהו חולין מרובין על התרומה‪ .4 .‬האומ׳‬
‫לשלוחו צא תרום בבינונית‪ ,‬אחד מחמשים‪ .‬צא תרום אחד מחמשים‪ ,‬פחת‬
‫עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה‪ .‬ואם נתכוון להוסיף‪ ,‬אפי׳ אחד‪ ,‬אין‬
‫‪15‬‬
‫תרומתו תרומה‪ .5 .‬נתכוון לתרום אחד מעשרה‪ ,‬ועלה בידו מעשרים‪,‬‬
‫משלשים‪ ,‬מארבעים‪ ,‬ומחמשים‪ ,‬ומששים‪ ,‬תרומתו תרומה‪ .6 .‬נתכוון לתרום‬
‫אחד מששים‪ ,‬ועלה בידו מחמשים‪ ,‬מארבעים‪ ,‬משלשים‪ ,‬מעשרים‪ ,‬מעשרה‪ ,‬אץ‬
‫תרומתו תרומה‪ .‬ואם אמ׳ הריני תורם‪ ,‬תורם ומחשב‪ ,‬תרם ועלה בידו אחד‬
‫מששים תרומתו תרומה ואין צריך להוסיף‪ .‬מששים ואחד‪ ,‬צריך להוסיף‪ .‬ר׳‬
‫‪20‬‬
‫או׳ רובו של אחד כמהו‪ .‬עד כמה מוסיף‪ ,‬אפילו אחד על אחד‪ .‬רבן שמעון‬
‫בן גמליאל או׳ כמות שלימוד‪ .‬ר׳ יודה או׳ תוספת תרומה ניטלת מן הטהור‬

‫‪9‬‬
‫״ לשלוחו‬ ‫״ ר׳ ישמעאל ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ד מ״ה‪.‬‬ ‫שיעור ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ד מ״ג וירוש׳ שם‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫»! תרם‬ ‫ו כ ו ‪ /‬משפ׳ פ״ד מ״ד; בבלי כתובות ל״כו ב ; שם ק א ; קידושין מ״א א׳; בכורות ק״א א ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 20‬עד כמה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫ועלה ו כ ו ‪ /‬משכ פ״ד מ״ג‬

‫ד עליהן‬ ‫עליה |‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫ד אוסר׳‬ ‫או׳ |‬ ‫א וחכם׳‪.‬‬ ‫ד וחכסי׳‬ ‫וחכסים |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫« ואוכל |‬
‫ד אוסר‬ ‫‪ !0‬או׳ |‬ ‫ד א שפאי‪.‬‬ ‫שפ״ |‬ ‫ך שעור‪.‬‬ ‫שיעור |‬ ‫א אס‪.‬‬ ‫‪ 9‬ואם ן‬ ‫]תרוסהן‪.‬‬
‫א ובית הילל‪.‬‬ ‫בית ה ל ל ן‬ ‫ב והבינונים <ו‪.‬ם• תוקנה לתי־ו>‪.‬‬ ‫א ובינונית‬ ‫ד והמונית‬ ‫והבינונית |‬ ‫א אופי‪.‬‬
‫א אופי‪.‬‬ ‫ד אופר‬ ‫או׳ |‬ ‫א ובינונית‪.‬‬ ‫בינונית ן‬ ‫ד ]אחד[ סארבעי׳‪.‬‬ ‫‪ 11‬פארבעים |‬ ‫ד א אופי‪.‬‬ ‫אי׳ |‬
‫בבינונית |‬ ‫ד תרו׳ ]תורם ן א ותרום ןתורםן‪.‬‬ ‫‪ 13‬תרום |‬ ‫ך א האוסר‪.‬‬ ‫האוס׳ |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫ג! התרוסה |‬
‫‪ 14‬עשרה או |‬ ‫א פחות‪.‬‬ ‫סחת ן‬ ‫ב פששים‪.‬‬ ‫ד א‪.‬‬ ‫פחםשים ן כיה‬ ‫ד םששים‪.‬‬ ‫םחםשים |‬ ‫א בעמית‪.‬‬
‫א ושלשים‪.‬‬ ‫‪ 10‬םשלשים ן‬ ‫‪ 15‬ו ע ל ה ן א עלה‪.‬‬ ‫ד חסר‪ .‬א אפילו‪.‬‬ ‫אפי׳ |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ואם ן‬ ‫א סעשרה אם‪.‬‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬ ‫תרוסה |‬ ‫ד וסששי׳‪.‬‬ ‫וםששים |‬ ‫ך וסחסשי׳‪.‬‬ ‫וסחםשים |‬ ‫ד וסארבעי׳‪.‬‬ ‫סארבעים |‬
‫ך אסר‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 18‬ואם ‪ . . .‬וםחשב ן‬ ‫א וסארבעים וםשלשים וסעשרים ופעשרה‪.‬‬ ‫ד! סארבעיס וכו׳ |‬
‫סוסיף |‬ ‫ד א כפוהו‪.‬‬ ‫כפהו |‬ ‫ך אופר‪.‬‬ ‫‪0‬־ או׳ |‬ ‫ד רבי‪.‬‬ ‫ר׳ |‬ ‫א אין‪.‬‬ ‫״ ואין ן‬ ‫ד וחורם‪.‬‬ ‫תרם |‬
‫ד כסו‪.‬‬ ‫כפות |‬ ‫ד אופר‪.‬‬ ‫‪1‬־ או׳ |‬ ‫א שסע׳ בן נפל׳‪.‬‬ ‫‪ 21-20‬שסעון בן נטליאל ן‬ ‫א ]הוא[ סוסיף‪.‬‬
‫ד נוטלח‪.‬‬ ‫ניטלת |‬ ‫ך אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א יהודה‪.‬‬ ‫יודה ן‬ ‫ד שלםוד א שליםד‪.‬‬ ‫שליסוד |‬

‫‪ .9‬ל ס י ח ש ב ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ס י חשבון הקיים‪ ,‬משום ש ה ח כ מ י ם סוברים שכוונת ב ע ה ״ ב ה י ת ה שיחולו‬

‫מ ר ו ב י ן וכוי‪ .‬שהרי מ ס ר י ש‬ ‫‪ .12‬ח ו ל י ן‬ ‫ה מ ע ש ר ו ת ל כ ש י מ ד ו ד וימריש א ת הסירות‪.‬‬
‫ב א ו מ ד נ א ‪ ,‬וקשה ל צ מ צ ם מ ח צ ה ע ל מ ח צ ה בדיוק‪ ,‬ו ל ס י כ ך יזהר שיהא ברור לו ש ה ח ו ל ץ מ ר ו ב ץ ‪) .‬מניב(‬
‫‪ .14-13‬ס ח ת ע ש ר ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫‪ .13‬צ א ת ר ו ם וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬צ א ת ר ו ם ! ת ו ר ש בבינונית‪ ,‬כני׳ ד ו כ י ׳ ע ‪.‬‬
‫א ס י ל ו ה ו ד י ע לו ב ע ה י ב בסירוש א ת דעתו‪ ,‬מימ אם ט ע ה השליח ב ה ס ר ש ה ו ע ל ת ה בידו א ח ת מששים או א ח ת‬
‫‪ .14‬ו א ם נ ת כ ו ו ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שבכוונה ת ר ם א ח ת מ א ר ב ע י ם‬ ‫מ א ר ב ע י ם תרומתו ת ר ו מ ה ‪ ,‬עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ . 1 6‬ת ר ו מ ה ‪ .‬שהרי יש ב כ ל ל מ א ת י ם מנה‪.‬‬ ‫‪ . 15‬נ ת כ ו ו ן וכו׳‪ .‬חוזר ל ב ע ה ״ ב ש ט ע ה ‪.‬‬ ‫ותשע‪.‬‬
‫‪ .18‬ה ר י נ י ת ו ר ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם א מ ר הריני תורם ס ת ם ‪ ,‬ה ד ץ הוא שיחשב אח־כ‪ ,‬ו א ם ע ל ה ב י ד ו‬
‫‪ .20‬ר ו ב ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ו ב ס א ה כ ס א ה ‪ ,‬ו א ם ת ר ם ס א ה א ח ת מ כ ר י בן ששים ס א ה‬ ‫א ח ד מששים וכוי‪.‬‬
‫‪ .21‬ש ל י מ ו ד‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כמו‬ ‫ושש ע ש י ר ע ת ש ל ס א ה ‪ ,‬דינו כ א י ל ו ת ר ם ס א ה מששים ו א ח ת ‪ ,‬ו צ ר י ך להוסיף‪.‬‬
‫שהוא רניל‪.‬‬
 ‫תרומות פ׳׳ה‬ ‫‪130‬‬

‫על הטמא‪ ,‬ואינה מדמעת‪ ,‬ואץ חייבין עליה חומש‪ .‬במי דברים אמורים בזמן‬
‫שנתכוון לתרום אחד מששים ועלה בידו מששים ואחד‪ ,‬אבל אם אמ׳ הריני‬
‫‪,‬‬
‫תורם ומחשב‪ ,‬זו היא תרומה ודאיית‪ .‬ר׳ ישמעאל שיזורי ור׳ שמעון או כל‬
‫תרומה שאץ הכהנים מקפידין עליה‪ ,‬כגון תרומת הכליסץ והחרובץ‪ ,‬ניטלת‬
‫אחד מששים‪ .‬ותרומה טמאה ניטלת אחד מששים‪ .7 .‬אילו ניטלין אחד‬
‫מששים‪ ,‬גידולי תרומה‪ ,‬ועירובי תרומה‪ ,‬ותרומה שנטמאת בשגגה ובאונס‪,‬‬
‫ותרומת הקדש‪ ,‬ותרומת חוצה לארץ‪ ,‬הקצח‪ ,‬והכליסין והחרובץ‪ ,‬וגמרות׳‬
‫ותרמוסץ‪ ,‬ושעורין אידומיות‪ ,‬ותרומת עציץ‪ ,‬ותרומת אפטרופים‪ .8 .‬אמ׳‬
‫ר׳ יוםה מניין לתרומה שהיא אחד מששים‪ ,‬שג׳ ו מ מ ח צ י ת ב נ י י ש ר א ל‬
‫‪,‬‬
‫ת ק ח א ח ד א ח ו ז מן ה ח מ ש י ם וגו ‪ ,‬אף ממה שאחזתי לך ממקום אחר‬
‫הרי הוא כזו‪ ,‬מה זו אחד מחמשים אף זו אחד מחמשים‪ .‬מניין שאם תרם ועלה‬
‫בידו אחד מששים שתרומתו תרומה‪ ,‬שג׳ ז א ת ה ת ר ו מ ה א ש ר ת ר י מ ו‬

‫״ מקפידין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ בכורים‬ ‫«־ חורם ומחשב ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ פ״ד ה׳יג‪ ,‬מ״ב ע״ד‪.‬‬
‫״חולה לאה‬ ‫ק״א סע״ד‪.‬‬ ‫פ״ג ה״א‪ ,‬ס״ה ע״ג‪ .‬ועיין ימש׳ ערלה פ״ב ה״א‪,‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״ג‪ ,‬מ״ב ע״ד‪.‬‬ ‫‪ 0 - ! 9‬נ אמ׳ ר׳ יוסה‬ ‫ו כ ו ‪ /‬בבלי חולין קל״ז ב ‪/‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬יחזקאל מ״ח׳‬ ‫ה ח רומה‬ ‫»זאח‬ ‫ו כ ו ‪ /‬במדבר ל״א‪ ,‬ל ‪/‬‬ ‫״וממחליח‬
‫י״ג‪.‬‬

‫‪ 23‬לתרום ‪I‬‬ ‫בפי וכי׳ | ד בריא א במה דבר׳ וכר‪.‬‬ ‫ואינה | א אינה‪.‬‬ ‫‪ 22‬הטםא | א הטטא ]״לא סן הסוקח•‬
‫אט׳ ‪I‬‬ ‫אם ן א ואס‪.‬‬ ‫אבל | א חסר‪.‬‬ ‫םששים | ד סששי׳ א ]אחד! מששים‪.‬‬ ‫סששים | ד םששי׳‪.‬‬ ‫ד לתרו׳‪.‬‬
‫א ישסע׳‬ ‫ן‬ ‫ע ט ע ן ן‬ ‫׳‬ ‫ו ר‬ ‫‪,‬‬ ‫ש ח ן ר‬ ‫ל‬ ‫ע ‪ 0‬ע א‬ ‫י‬ ‫ד א וד י ‪.‬‬
‫ת‬ ‫א‬ ‫ודאיית |‬ ‫א תורם !תורם[‪.‬‬ ‫‪ 24‬תורם |‬ ‫ד א אסר‪.‬‬
‫תרום״ ן א תרוםיי*•‬ ‫עליה | ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 25‬הכהנים | ד חסר‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫ור־ שסעין ׳״ירי•‬
‫הרוסה ותרומה‬ ‫ד וערובי‪.‬‬ ‫‪ 27‬ועירוב׳ |‬ ‫ד נוטלין‪.‬‬ ‫ניסלץ |‬ ‫ד אלו‪.‬‬ ‫אילו |‬ ‫ד נטלתי‬ ‫־‪ 2‬ניטלת |‬
‫ונסזייח י‬ ‫לי ין‪.‬‬‫ס‬ ‫ה כ‬ ‫א‬ ‫ל‪ ,‬ין ן‬ ‫ס‬ ‫ן ה כ‬ ‫‪2 8‬‬ ‫וכו׳ | א תרוטה ותרומת הקדש ותרומת חוצה לארץ ותרוטה שניטפאת וכר‪.‬‬
‫ת‬
‫אידומיות | ד אחמיר א ]וסודי[ אדוטיי •‬ ‫ושעורין | א ושעורים‪.‬‬ ‫־‪ 2‬ותרםוסין | ד א ותורסוסין‪.‬‬ ‫ד ונםזיות‪.‬‬
‫‪ 30‬יוסה |‬ ‫א י‪.‬‬ ‫א‬ ‫ד אסר‬ ‫אס׳ |‬ ‫א אפיטרופין‪.‬‬ ‫ד אפטרופוס‬ ‫אפטרוסים |‬ ‫א העציץ‪.‬‬ ‫עציץ |‬
‫‪0‬‬
‫ד שנאסר א תלם׳ לי ־־‬ ‫שנ׳ |‬ ‫ד סחםשי׳‪.‬‬ ‫סששים |‬ ‫סניין ‪ . . .‬שהיא אחד | א סנין ‪ . . .‬שאחד‪.‬‬ ‫ד א יוסי‪.‬‬
‫יני׳ ‪I‬‬ ‫י׳‪.‬‬ ‫ה ח ‪ 0‬ע‬ ‫החסשים | ך‬ ‫‪ 31‬אחח | ‪ 0‬אחז‪.‬‬ ‫ישיאל ן א ישר׳‪.‬‬ ‫וטטחצת א םסחצית•‬ ‫פ‬ ‫ופטחציח ן‬
‫פניי? | א טח­‬ ‫זו ן א חסר‪.‬‬ ‫־‪ 3‬הוא | א היא‪.‬‬ ‫א פ ה ‪ . . .‬בסקופ‪.‬‬ ‫םסה ‪ . . .‬םסקום |‬ ‫ד ונוסד‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪3 3‬‬
‫זאת | ד ואת‪.‬‬ ‫שנ׳ | ד שנאפר א חל׳ לופ׳‪.‬‬ ‫שתרומתו ן א תרופתו‪.‬‬

‫‪ . 2 3‬א ם א מ ׳ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאמר במירוש שיחשב אח״כ‪ ,‬כ ד י ל ה מ כ ח ש ל א מ י ח ת משיעור ש ק ב ע ו‬

‫כ א י‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫ל י‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ח כ מ י‬
‫ל י עדיין ל א גמד ל ה מ ר י ש ‪ ,‬ו כ ל מ ה שמוסיף ה י א ת ת מ י ז‬ ‫‪°‬׳‬
‫‪ . 2 5‬ה כ ל י ס י ן וכי׳‪ .‬אילן )או שיח גדול( מ מ ש מ ח ת ה ק ט נ מ ת ‪ ,‬ו ט ע ם‬ ‫וודאית ו ל א תוססת תרומה‪.‬‬
‫‪ .28‬ו ת ר ו מ ת ה ק ד ש‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬גזבר שתורם ט ב ל‬ ‫ה ת ר מ י ל י ם שלו דומה ל ט ע ם ה ח ר ו ב י ם ‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫ו ג מ ז י ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ר י ה ג ד ל ע ל הגזע ע צ מ ו ש ל ה ש ק מ ה ‪ .‬ע י ץ בבר­יא­‬ ‫שהוקדש א ח ר י גמד מ ל א כ ה ‪.‬‬
‫‪2 9‬‬
‫׳ ו ת ר מ ו ם י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ , l u p i n u s ,‬ו ה ו א מצוי מ א ד ב א י י ‪ ,‬ו ט ע מ ו מ ר ו א ו כ ל י ם אותו עיי ש ל י ק ה ‪ ,‬ע י ץ בבה״א•‬
‫‪ .30‬א ח ד מ ש ש י ם ‪ .‬צ״ל‪ :‬א ח ד מחמשים‪ ,‬כגי׳ ד‪ .‬רשיי‪ ,‬סמיג והירושלמי•‬ ‫ע צ י ץ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאינו בקוב‪.‬‬
‫ו ע י ץ ב ב ה י א ‪ ,‬ו ל ס י הגירסא שלםנינו צ ר י ך ל ס ר ש שהכוונה ל ס י ס א כ א ן ש ב ד י ע ב ד תרומתו תרומר•‬
‫‪ .31‬א ח ד א ח ו ז וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬משה צווה ל י ט ו ל אחוז א ח ד מן החמשימ ) ב מ ד ב ר ל־א‪ ,‬ל׳( מ מ ל ק ו ת מ ד ת‬
‫ו ל ת ת ו ללויים‪.‬‬
‫‪131‬‬ ‫תרומות פ״ה‬

‫ששית ה א י פ ה מ ח ו מ ר ה ח ט י ם וששיתם ה א י פ ה מ ח ו מ ר‬
‫‪,‬‬ ‫‪35‬‬
‫ה ש ע ו ר ין‪ .‬ר׳ ישמעאל בי ר׳ יוסה או׳ מערי הלוים‪ .‬ר׳ יוסה או תשלומי‬
‫תרומה‪ ,‬חומשה‪ ,‬וחומש חומשה‪ ,‬הרי הן כתרומה לחייב עליהן)קרן( מיתה‬
‫קרן וחומש‪ ,‬לאוסרן בפחות ממאה‪ ,‬לעלותן במאה ואחד‪ .‬ר׳ שמעון או׳ במאה‬
‫מקל וחומר‪ ,‬מה מצינו בתרומת מעשר אחד מעשרה‪ ,‬אף זו אחד מעשרה‪ ,‬אמ׳‬
‫לו לא אם אמרת בתרומת מעשר שניטלת קדש מקדש‪ ,‬ולא נקרא שם איסור‬
‫‪40‬‬
‫עליה‪ ,‬תאמר בזו שניטלת קדש מחול‪ ,‬ונקרא שם איסור עליה‪ .9 .‬ערלה‬
‫וכלאי הכרם עולץ באחד ומאתים‪ .‬ר׳ שמעון או׳ מאתים‪ .‬אץ צריך להוסיף‪.‬‬
‫וכן היה ר׳ שמעץ או׳ כל תרומה שאץ הכהנים מקפידין עליה‪ ,‬כגון תרומת‬
‫ערלה וכלאי הכרם‪ ,‬םפיקן מותר‪ .‬ספק נאכלו‪ ,‬ספק נגנבו‪ ,‬ספק אבדו‪ ,‬ספק‬

‫‪,‬‬
‫נוהמם‬ ‫להלן‬ ‫ועיין‬ ‫שם‪,‬‬ ‫וגירוש‬ ‫מ״א‬ ‫פ״ו‬ ‫במשכ׳‬ ‫עיין‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫חממה‬ ‫‪ 36-3$‬חשלומי‬
‫ירוש׳ ערלה פ״ב ה״א‪,‬‬ ‫‪ 38‬מקל וחומר ו כ ו ‪/‬‬ ‫‪ 37‬במאה‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ל מ״ ‪.‬‬
‫ז‬ ‫פ״א ה״ז‪.‬‬
‫משכ׳ ערלה פ״ב מ״א‪.‬‬ ‫« ערלה ו כ ו ‪/‬‬ ‫ועיין ספרי קרח פי׳ קכ״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪.!49‬‬ ‫ק״א ע״ד‪.‬‬
‫ס״א‬ ‫שה״א‪,‬‬ ‫פ״ב‬ ‫ערלה‬ ‫ירוש׳‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫הכהכים‬ ‫« שאין‬ ‫הכ״ל‪.‬‬ ‫וירוש׳‬ ‫ספרי‬ ‫יעיין‬
‫ה״ח‪,‬‬ ‫פ״ד‬ ‫דרוש׳‬ ‫ומש״ש‪,‬‬ ‫‪60‬‬ ‫שו׳‬ ‫פ״ו‬ ‫להלן‬ ‫עיין‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫נאכלו‬ ‫« קפק‬ ‫קע״ד‪.‬‬
‫מ״ג ע״א‪.‬‬

‫ד החטי׳‬ ‫החטים וששיתם |‬ ‫פ טחטר )ב־פ>‪.‬‬ ‫םחופר ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 85-34‬טחוטר החטיס ‪ . . .‬השעורין ן‬
‫ד א בר׳‬ ‫בי ר׳ יוסה |‬ ‫א ישסע׳‪.‬‬ ‫ישסעאל ן‬ ‫ד השעורים‪.‬‬ ‫פ השערים‬ ‫‪ 35‬השעורין |‬ ‫וששיח׳‪.‬‬
‫‪ 36‬עליהן |‬ ‫ך אוסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א יוסי‪.‬‬ ‫יוסח |‬ ‫ך אוסר ‪ . . .‬הלויים‪.‬‬ ‫או׳ ‪ . . .‬הלוים |‬ ‫יוסי•‬
‫ד בסא׳‪.‬‬ ‫בסאה |‬ ‫א להעלוח‪.‬‬ ‫ך לעלותו‬ ‫‪ 37‬לעלותן |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫)קרן( |‬ ‫א עליהם•‬
‫ד וחוט׳‪.‬‬ ‫‪ 38‬וחוסר |‬ ‫א סאה‪.‬‬ ‫בסאה ן‬ ‫ד אוס׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א ב א ח ד וסאה‪.‬‬ ‫ואחד |‬ ‫בסאה‬
‫א ססאה‪.‬‬ ‫ד סעשר׳‬ ‫סעשרה |‬ ‫א סםאה‪.‬‬ ‫טעשרה ן‬ ‫א טצאינו ‪ . . .‬הטעשר‪.‬‬ ‫סציני ‪ . . .‬טעשר ן‬
‫א פ‬
‫א םקודש‪.‬‬ ‫סקדש ן‬ ‫ד א קודש‪.‬‬ ‫קדש |‬ ‫א הסעשר‪.‬‬ ‫‪ 39‬טעשר ן‬ ‫א אטרו‪.‬‬ ‫ד אטר‬ ‫|‬ ‫׳‬
‫ערלה |‬ ‫ב ד סחוט‪.‬‬ ‫עליה |‬ ‫ד א קודש‪.‬‬ ‫קדש |‬ ‫ך שניטלה‪.‬‬ ‫שניטלח |‬ ‫א בזו ] א ח ד טטאהן‪.‬‬ ‫‪ >°‬בזו |‬
‫א שסע׳‪.‬‬ ‫‪ 42‬שטעון ן‬ ‫ד טאחי׳‪.‬‬ ‫סאחים |‬ ‫ד אוסר א אום־‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 41‬עולין ן‬ ‫א עורלה‪.‬‬
‫ד חרוסה‬ ‫תרוםת |‬ ‫ך א חסר‪.‬‬ ‫טון |‬ ‫ד א עליה ]אין צריך להוסיף!‪.‬‬ ‫עליה |‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫אי |‬
‫א עורלה‪.‬‬ ‫‪ 43‬ע ר ל ה ן‬ ‫א חרוםה ]עליהן‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח צ י ס א ה )משנת מנחות רסיז> משלשים ס א ץ )יחוקאל מ י ה ‪ ,‬י'‪.0‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫האיפה‬ ‫‪.34‬ששית‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשם שניתנה ת ר ו מ ת ה א ר ץ ללויים מ ח ל ק‬ ‫‪ . 3 5‬מ ע ר י ה ל ו י ם‪.‬‬ ‫)רשיי ח ו ל ץ קליד ב׳(‪.‬‬
‫‪ .36-35‬ת ש ל ו מ י‬ ‫יאיר )יהושע כיא‪ ,‬כ״ז( א ח ת מששים )דברים ג׳‪ ,‬ד ׳ ; יהושע יינ‪ ,‬ל׳(‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪.38‬א ח ד‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם זר א כ ל ת ר ו מ ה בשוגנ מ ש ל ם מן ה ח ו ל ץ ‪ ,‬ו ה ח ו ל ץ נעשץ ת ר ו מ ה ‪.‬‬ ‫תרומה‪.‬‬
‫מקדש‬ ‫‪ .39‬ק ד ש‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ר מ ע ש ר ה שבמעשר שהוא א ח ד מ מ א ה מ כ ל ה ט ב ל ‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫מעשרה‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ף שניטלת ק ד ש מ ק ד ש כ ד ב ר י ך ‪ ,‬מ ׳ מ ל א נ ק ר א שם איסור )תרומה( ע ל י ה וכו׳‪ .‬ו ע י ץ ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫‪ .41‬ל ה ו ס י ף ‪ .‬צ־ל‪ :‬להוציא‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ צ ר י ך‬ ‫‪ .40‬ש נ י ט ל ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ף שניםלת וכוי‪ ,‬כ ד ל ע י ל ‪.‬‬
‫ל ה ר י ם כשם שנוהג ב ת ר ו מ ה ‪ ,‬משום שתרומה ה ו א מ מ ץ השבט‪ ,‬ו מ מ ץ איטי ב ט ל ב ר ו ב )ביצה ל ׳ ח ב׳(‪ ,‬מ ה‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשם שאמרו ח כ מ י ם ש ב ע ר ל ה ו כ ל א י ה כ ר ם‬ ‫‪ . 4 2‬ו כ ן ה י ה וכו׳‪.‬‬ ‫ש א ץ כ ן ב ש א ר איםורימ‪.‬‬
‫אינו צ ר י ך ל ה ו צ י א )להרים( כ ן א מ ד ר ׳ ש מ ע ץ א ף ב ת ר ו מ ה שאץ הכהנים מ ק ס י ד י ם ע ל י ה ‪ ,‬ו א ץ כ א ן נזל‪.‬‬
‫ת ר ו מ ת ‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬כנון ת ר ו מ ת ‪1‬כו׳‪ ,1‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כנון ת ר ו מ ת ה כ ל י ס ץ ו כ ו ׳ שנמנו ל ע י ל שו׳ ‪ .25‬ו ע י ץ ב ב ו ר א ‪.‬‬ ‫כגון‬
‫‪ .43‬ס מ ק נ א כ ל ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א מ י ל ו וודאי ע ר ל ה וכו׳ שנתערבו ב ה י ת ר ‪ ,‬ואח־כ נ א כ ל ח ל ק מן ה ת ע ר ו ב ת‬
‫אנו תולים שהאיסור נ א כ ל ‪ ,‬שהרי מ ד א ו ר י י ת א ב ט ל ברוב‪ .‬ו ע י ץ בבה־א‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ה‬ ‫‪132‬‬

‫נפלו לחולץ‪ ,‬ספיקן מותר‪ .10 .‬ר׳ יהודה או׳ דמונים מתוקץ אסורץ כל שהן‪.‬‬
‫« כיצד‪ ,‬נפל אחד מהן לתוך הרבוא כולן אםורין‪ ,‬נפל מרבוא לתוך רבוא כולן‬
‫אסורין‪ .‬ר׳ שמעון בן יהודה או׳ משם ר׳ שמעון נפל אחד מהן לתוך הרבוא‬
‫כולן אסורין‪ ,‬נפל מרבוא לתוך שלשה‪ ,‬משלשה למקום אחר ספיקן אסור‪,‬‬
‫מפני שספק דימוע‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה בן בבא אני אחד מן הראויין להורות‪ ,‬שאם‬
‫יבאו לידי חילפות תרדין‪ ,‬או׳ אני שעלו באחד ומאה‪ .‬ולא עוד אלא שבית‬
‫‪ 50‬דין צריכץ למנות על כולן שיעלו באחד ומאה‪ .‬נתפצעו אגוזין‪ ,‬נתפרדו‬
‫רמונין‪ ,‬נתפתחו חביות‪ ,‬נתחתכו דלועין‪ ,‬נתפרסו ככרות‪ ,‬יעלו באחד ומאתים‪.‬‬
‫נפלו ואחר כך נתפתחו‪ ,‬בין בשוע בץ במזיד‪ ,‬הרי אלו לא יעלו דברי ר׳ מאיר‬
‫ור׳ יודה ור׳ שמעון או׳ בין בשוגג בין במזיד יעלו‪ .‬ר׳ יוסה אומ׳ בשוגג יעלו‪,‬‬
‫במזיד לא יעלו‪ .‬וכן היה ר׳ יוםה או׳ תרומה סתומה שגתערבה בפתוחות‬
‫‪ 55‬ונתפתחה‪ ,‬סתומה בםתומות ונתפתחו‪ ,‬ופתוחה בפתוחות‪ ,‬הרי אילו יעלו‪,‬‬

‫בבה״א‪.‬‬ ‫ומ״ש‬ ‫סמ״ה‬ ‫פי״ז‬ ‫כלים‬ ‫משכה‬ ‫ועיין‬ ‫א‪/‬‬ ‫ע״ד‬ ‫זבחים‬ ‫בבלי‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫יהודה‬ ‫« ר׳‬
‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬
‫»« חילפוח‬ ‫ס״א ע״ב‪ ,‬ובבלי הכ״ל‪.‬‬ ‫עיין בשכו׳׳ס וירוש׳ ערלה פ״א ה״ה‪,‬‬ ‫ק פ י ק ן אקור‪.‬‬
‫ערלה‬ ‫<״־ כ ה פ ל ע ו ו כ ו ‪/‬‬ ‫עיין ערלה פ״ג מ״ז‪ ,‬בבלי בילה ג׳ ב ‪ /‬יבמוה פ״א ב ‪/‬‬ ‫תרדין ו כ י ‪/‬‬
‫פ״ג‬ ‫ערלה‬ ‫ירוש׳‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫כפלו‬ ‫ע״ג‬ ‫כ״ו‬ ‫ה״ח‪,‬‬ ‫פ״ז‬ ‫דמאי‬ ‫ירוש׳‬ ‫ועיין‬ ‫מ״ח‪.‬‬ ‫פ״ג‬
‫עיין ירוש׳ ערלה פ״ג רה״ו‪ ,‬ס״ג‬ ‫>־ ס ח ו מ ה ו כ ו ‪/‬‬ ‫רה״ז‪ ,‬ק״ג ע״ב; בבלי גינוין כ״ד רע״נ‪.‬‬
‫ע״ב‪.‬‬

‫סרבוא ‪I‬‬ ‫א ריבוא‪.‬‬ ‫ד הריבוא‬ ‫‪ 45‬ה ר מ א |‬ ‫ד רטונין א רימוגי‪.‬‬ ‫רמונים )‬ ‫א אומי‪.‬‬ ‫ד אומר‬ ‫** אי׳ |‬
‫א משוס ר׳‬ ‫משם ר׳ שטעון ן‬ ‫ד אומר‪.‬‬ ‫« אי |‬ ‫)אחרתן‪.‬‬ ‫ד א ריבוא‬ ‫יביא |‬ ‫א מריבוא‪.‬‬ ‫ד‬
‫לסקום א ח ר |‬ ‫ד א מריבוא‪.‬‬ ‫‪ 47‬מרבוא |‬ ‫ד הריבוא א ריבוא‪.‬‬ ‫הרבוא |‬ ‫א מהם‪.‬‬ ‫מהן |‬ ‫שמעי‪.‬‬
‫אני | ך ח ס ר ‪.‬‬ ‫אמ׳ | ד א מ ר א א׳‪.‬‬ ‫‪ 48‬דימוע | ד פתוח‪.‬‬ ‫ססיקן אסור | א ססיקו מותר‪.‬‬ ‫ד לסקר אחד‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫ח ו‬ ‫ל ה י ר ו ת‬
‫מעלו |‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד חליפות‪.‬‬ ‫הילפות |‬ ‫ד א יבואו‪.‬‬ ‫* יבאו |‬ ‫י ל יי•‬ ‫‪I‬‬
‫ך אגחים•‬ ‫אגחין ן‬ ‫‪ 60‬לפנות ן א ליפנות‪.‬‬ ‫ד שביד‪.‬‬ ‫‪ 60-40‬שבית דין |‬ ‫ומאה | א םסאה‪.‬‬ ‫ד א שיעלו‪.‬‬
‫דלועין |‬ ‫א ת ת פ ת ח ו ‪ . . .‬תחחחכו‪.‬‬ ‫נתפתחו ‪ . . .‬גחחחכו |‬ ‫‪ 61‬רמונין | א רימונים‪.‬‬ ‫נתפרדו ן א ונתסרדו‪.‬‬
‫א אילו•‬ ‫אלו |‬ ‫ד א נתחתכו‪.‬‬ ‫‪ 82‬נתפתחו |‬ ‫ד ניתסרסו א ונתפרסו‪.‬‬ ‫נתפרסי |‬ ‫ד דלועי׳ א דילועין‪.‬‬
‫א ]הרי הן‪1‬‬ ‫יעלו ן‬ ‫ד אופר א אופי‪.‬‬ ‫אי׳ |‬ ‫א ר׳ יהודה•‬ ‫‪ 63‬ור׳ יודה |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ד ב ר י ר׳ מאיר |‬
‫ד א יוסי•‬ ‫יוסה |‬ ‫א שיד‪.‬‬ ‫‪ 84‬במזיד ן‬ ‫א שוע‪.‬‬ ‫בשוע ן‬ ‫ד אומר‪.‬‬ ‫אומי |‬ ‫ד א יוסי‪.‬‬ ‫יוסה |‬ ‫יעלו‪.‬‬
‫‪ 65‬ונתפתחה ‪ . . .‬בסתוםוחן‬ ‫בסחוחות | א ]סחוסהן בפחוחות‪.‬‬ ‫חרוסה | א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬
‫אילו |‬ ‫א סחוחה‪.‬‬ ‫ופתוחה ן‬ ‫סתופה | א פתוחה ב ]סתוםותן סחוסה גונסחק הםוסנר עיי נקודות(‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬
‫ד אלו‪.‬‬

‫פירשו ב ב ב ל י ‪ :‬ת ר ת י ו ה ו א ׳‬ ‫שלשה‪.‬‬ ‫‪.47‬לתוך‬ ‫מ פ נ י שהן ח ש ו ב ץ ואינן ב ט ל י ם ‪.‬‬ ‫שהן‪.‬‬ ‫‪.44‬כל‬

‫‪ .48‬ל ה ו ר ו ת‬ ‫א ס ו ר ‪ » .‬׳ ל ‪ :‬מ ו ת ר ‪ ,‬כני׳ כי״ע ו ה ב ב ל י ‪ .‬ועיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬ ‫ס פי קן‬ ‫דאיכא רובא‪.‬‬
‫‪ .49‬ח י ל פ ו ת‬ ‫ל מ ס ס ק של וקן ממרא‪ ,‬אם ב״ד ל א יסכימו ע ל ידי‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ואני נ כ נ ם‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אעסיי שלא אורה למעשה‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫למנות‬ ‫‪ .50‬צ ר י כ י ן‬ ‫צלעות של ס ל ק ‪.‬‬ ‫ת ר דין‪.‬‬
‫המניה‬ ‫על‬ ‫יעמדו‬ ‫שב״ד‬ ‫הוא‬ ‫הראוי‬ ‫מן‬ ‫ע ר ל ה )ס״נ מ״‪ ,0‬מ י מ‬ ‫במשנת‬ ‫שנמנו‬ ‫הדברים‬ ‫בשאר‬
‫סירשו ב י ר ו ש ל מ י ש ל א היו מ ת ו ח ו ת ל ג מ ר י )שאס‬ ‫‪ .54‬ב ט ת ו ח ו ת ‪.‬‬ ‫ו י ב ט ל ו א ת חשיבות כ ו ל ם ‪.‬‬
‫שדינן‬ ‫הדיוט‬ ‫בסתימת‬ ‫וסגורות‬ ‫מכוסות‬ ‫שהיו‬ ‫ניכרת( א ל א‬ ‫התרומה‬ ‫שהרי‬ ‫תערובת‪,‬‬ ‫א ץ כאן‬ ‫כן‬
‫כסתוחות‪.‬‬
‫‪133‬‬ ‫תרומות פ״ה‬

‫שלא אסרו אלא סתומה שבסתומות‪ .‬כשתמצא או׳ כלל שר׳ אליעזר או׳‬
‫בידוע לא תעלה בשאין ידוע תעלה‪ .‬ר׳ יהושע או׳ בין בידוע בין בשאין ידוע‬
‫נלא[ תעלה ]דברי ר׳ מאיר[‪ .‬ר׳ יהודה ור׳ אליעזר אומ׳ בין בידוע בין בשאץ‬
‫ידוע ]לא[ תעלה‪ .‬ר׳ יהושע או׳ בין בידוע בין שאין ידוע )לא( תעלה‪ .‬ר׳‬
‫‪6‬‬
‫עקיבא אומ׳ בידוע לא תעלה‪ ,‬שאין ידוע תעלה‪ .11 .‬ליטרא קציעות‬
‫שדרסה על פי חבית ואינו יודע באי זו חבית דרסה‪ ,‬על פי כוורת ואינו יודע‬
‫באי זו כוורת דרסה‪ ,‬דרסה בעיגול של דבילה ואינו ידוע באי זה עיגול דרסה‪,‬‬
‫ר׳ ליעזר או׳ רואין את העליונות כאילו הן פרודות‪ ,‬אם יש שם מאה ואחד‬
‫ליטרץ תעלה‪ ,‬ואם לאו לא תעלה‪ .‬ר׳ יהושע או׳ אם יש שם מאה פומין יעלו‪,‬‬
‫(‬
‫ואם לאו הפומין אסורין והשולים מותרין דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳‪ ,‬ר׳‬
‫ליעזר אומ׳ אם יש שם מאה פומין תעלה‪ ,‬ואם לאו הפומין אסורין והשולים‬
‫מותרין‪ .‬ר׳ יהושע אף אע״פ)שאין שם( שיש שם שלש מאות פומין לא תעלה‪.‬‬

‫מ״ח ומ״נו‪.‬‬ ‫פ״ד‬ ‫במשכ׳‬ ‫ועיין‬ ‫מ״ג ע״א‪.‬‬ ‫פ״ד ה״כו‪,‬‬ ‫כאן‬ ‫ילוש׳‬ ‫או׳ וכו׳‪.‬‬ ‫‪ 56‬כשחמצא‬
‫‪6 0‬‬ ‫‪5 9‬‬
‫ל י ט ר א וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ד ה״י‪ ,‬מ״ג ע״א; בבלי ביצה‬ ‫‪ « ° -‬ר׳ עקיבא וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ד מ״ח‪.‬‬
‫ג׳ קע״ב; זבחים ע״ג א׳‪.‬‬

‫או׳ ן‬ ‫כשתמצא ן א שתימצא‪.‬‬ ‫שבסתומות ן א בסתומות‪.‬‬ ‫אסרו | ד אמרו‪.‬‬ ‫«« שלא | א לא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ד אוסר א אומי‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א וכשאין•‬ ‫‪ 67‬בשאץ ן‬ ‫ך אוסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א אליע ‪.‬‬ ‫אליעזר |‬ ‫א אומי‪.‬‬ ‫ד לומר‪.‬‬
‫‪6 8‬‬
‫ודי | ד אומר רבי א או׳ ר׳‪.‬‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫]דברי ר׳ מאירן ן הושלם ע׳פ‬ ‫ד ב חסר‪.‬‬ ‫]לא[ ן כיה א•‬
‫או׳ ן‬ ‫ב ד חסר‪.‬‬ ‫‪] 68‬לא[ ן הושלם ע־פ א•‬ ‫ד בין שאין א ובין בשאין‪.‬‬ ‫בין בשאין |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אומי |‬
‫ד עקיב׳‪.‬‬ ‫‪ 60‬עקיבא |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫<לא> ן‬ ‫ד א בשאין‪.‬‬ ‫שאין |‬ ‫א בידוע ובין‪.‬‬ ‫בידוע בין ן‬ ‫ד אוסר‪.‬‬
‫ד ד ר ס ה ]דרסה[‪.‬‬ ‫דרסה |‬ ‫ך ואין ידוע <ביפ>‪.‬‬ ‫‪ 61‬ואינו יודע |‬ ‫א וכשאין‪.‬‬ ‫שאין ן‬ ‫א או׳‪.‬‬ ‫אומי |‬
‫ואינו ן‬ ‫ד דבלה‪.‬‬ ‫דבילה |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫של |‬ ‫ד ד ר ס ה בפיגול‪.‬‬ ‫ד ר ס ה בעיגול |‬ ‫ד דרסי‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫‪ 02‬ד ר ס ה |‬
‫ד א אליעזר‪.‬‬ ‫‪ 03‬ליעזר |‬ ‫ד ענול‪.‬‬ ‫עיגול |‬ ‫ד א באקו‪.‬‬ ‫באי זה |‬ ‫א יודע‪.‬‬ ‫ידוע |‬ ‫ד ואין•‬
‫א‬
‫ד אומר א אומי‪.‬‬ ‫« אי |‬ ‫ד א חסי•‬ ‫הן |‬ ‫ד כאלו‪.‬‬ ‫כאילו |‬ ‫א אוחן‪.‬‬ ‫את העליונוח ן‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫י |‬
‫אוס׳ ן‬ ‫ד א אליעזר‪.‬‬ ‫‪ 66‬ליעזר |‬ ‫ך אוסר‪.‬‬ ‫אומי |‬ ‫א והשוליים‪.‬‬ ‫‪ 65‬והשולים ן‬ ‫א חעלה‪.‬‬ ‫יעלו |‬
‫ד אוסר‬ ‫או׳ |‬ ‫ד חסי•‬ ‫‪ 67‬סוחי־ץ |‬ ‫א והשול׳‪.‬‬ ‫והשולים ן‬ ‫א יעלו אם‪.‬‬ ‫ח ע ל ה ואם ן‬ ‫ד אוסר א או׳‪.‬‬
‫שישן‬ ‫ב נםחק עיי נקודות‪.‬‬ ‫ד א חסר•‬ ‫)שאין שם> |‬ ‫א אפילו‪.‬‬ ‫ך אף על פי‬ ‫אעיפ ן‬ ‫א אומי‪.‬‬
‫א יש‪.‬‬

‫עיץ בבהיא‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ת מ צ ה א ת ע ו מ ק ה ה ל כ ה ]אתה[ א ו מ ר כ ל ל וכוי‪.‬‬ ‫א ו ׳ וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .56‬כ ש ת מ צ א‬

‫‪ .57‬ב י ד ו ע וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם הוא י ו ד ע א ת צ ב ע ה ת ר ו מ ה שגתערבה‪ ,‬א ץ כ א ן ת ע ר ו ב ת ו א ץ ה ח ו ל ץ‬
‫‪ .58‬ל א ת ע ל ה ‪ .‬כ צ י ל ‪ ,‬כגי׳ כי׳ע‪ ,‬ו ס ו ב ר ר ׳ מ בשיטת ר ׳ יהושע שאפילו‬ ‫מ מ ר א ה א ח ר מסייעים ל ה ע ל ו ת ‪.‬‬
‫ו ר ׳ וכו׳‪ .‬ציל‪] :‬או׳‪ 1‬ר ׳‬ ‫א ם איטי י ו ד ע א ת צ ב ע ה ת ר ו מ ה א ץ השחורות מ ע ל ו ת א ת הלבנות‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪ .59‬ב י ד ו ע‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שידע ושכח)ירושלמי(‪ .‬א ב ל אם י ו ד ע נם עכשיו את צ ב ע ה ת ר ו מ ה ‪,‬‬ ‫וכוי‪ ,‬כגי׳ ד וכי״ע‪.‬‬
‫‪ .60-59‬ר ׳ ע ק י ב א וכוי‪ .‬ו ה כ ל הוא מ ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה ‪ .‬ו ר י ע ס ו ב ר שאם י ד ע א ס י ל ו‬ ‫הרי א ץ כאן ת ע ר ו ב ת ‪.‬‬
‫‪ .61‬ש ד ר ם ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ד ר ס ה ו ד ח ק ה ל ת ו ך פי ה ח ב י ת ‪ ,‬ו א ץ ס ו פ ה ניכר‪ ,‬ואנו‬ ‫שכח אח״כ ל א ת ע ל ה ‪.‬‬
‫אוסרים א ת השולים מסני החשש שמא ל א ישער כראוי‪ ,‬ו מ מ י ל א מסייעות התחתונות ל ה ע ל ו ת ‪) .‬מהריק״ש(‪ .‬ו ע י ץ‬
‫‪ .64‬ל א ת ע ל ה ‪ .‬ו כ נ ר א ה שאף השולים‬ ‫‪ .63‬מ ד ו ד ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו מ ע ו ר ב ו ת ע ם התחתונות‪.‬‬ ‫בבהיא‪.‬‬
‫‪ .67‬ל א ת ע ל ה ‪ .‬מירשו בירושלמי ש ל ד ע ת ו עשו את ה ס ו מ ץ‬ ‫אםורץ‪ ,‬ו ל ם י כ ך מסייעים ל ה ע ל ו ת ‪.‬‬
‫כ ד ב ר ש ד ר כ ו להימנות‪ ,‬ו א ס י ל ו ב א ל ף א ע ם ב ט ל י ם ‪.‬‬
 ‫‪134‬‬
‫תרומות פייה‬
‫דרסה בעיגול ואינו יודע היכן דרסה‪ ,‬הכל מודים שתעלה‪ .12 .‬סאה תרומה‬
‫שנפלה על פי המגורה‪ ,‬רואץ אותה כאילו היא חטץ על פי שעורין‪ ,‬יקלפנה‪.‬‬
‫‪°‬ל רבן שמעון בן גמליאל במשתייר תעלה באחד ומאה‪ .‬תרומת מעשר של דמיי‬
‫שחזרה למקומה‪ ,‬מדמעת‪ ,‬למקום אחר אינה מדמעת דברי ר׳ אליעזר‪.‬‬
‫וחכמים או׳ בין למקומה בין למקום אחר מדמעת‪ .‬ר׳ שמעון או׳ בין למקומה‬
‫בין למקום אחר אינה מדמעת‪ .13 .‬כשם שהתרומה עולה מתוך החולץ‬
‫‪,‬‬
‫באחד ומאה בין בלול ובין שאינו בלול‪] ,‬כך טמאה תעלה מתוך הטהור‬
‫‪5‬ד באחד ומאה בין בלול ובץ שאינו בלול[‪ .‬ר׳ יוםה או׳ בבלול תעלה‪,‬‬
‫בשאינו בלול ]לא[ תעלה‪ .‬נפלה לתוך החולין טמאין‪ ,‬הכל מודים שתעלה‪.‬‬
‫‪ .14‬קישות של תרומה שנתערבה במאה קישות של חולין‪ ,‬וכן פרוסה של‬
‫תרומה שנתערבה במאה פרוסות של חולין‪ ,‬הרי אילו יעלו‪ .‬ר׳ יהודה או׳ לא‬

‫״ל במשחייר וכר‪ .‬עיין ימש׳ פ״ד הי״א‪ ,‬מ״ג ע״א‪,‬‬ ‫«« ס א ה ח מ מ ה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ד מי״א‪.‬‬
‫חרומח מעשר ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ דמאי פ״ד ה״ג‪ ,‬כ״ד ע״א‪ .‬ועיין במשכ׳ שם פ״ל‬ ‫ומ״ש בבה״א‪.‬‬
‫‪8‬ל ר׳ יהודה‬ ‫יי קישוח ו כ ו ‪ /‬עיין ילוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫*ל בבלול העלה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ ספ״ד‪ ,‬מ״ג ע״ב‪.‬‬ ‫סמ״א‪.‬‬
‫עיין להלן פ״ח‪ ,‬שר ‪ ,54‬ומ״ש בבה״א‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬

‫ו‬ ‫כ‬
‫א סיחה‬ ‫סאה ן‬ ‫ד דרס׳‪.‬‬ ‫דרסה |‬ ‫ד א ידוע‪.‬‬ ‫יח־ע |‬ ‫י ייין א איו•‬ ‫י"״ |‬ ‫י עי ל•‬ ‫«« בעיניל |‬
‫‪6 9‬‬ ‫ס א ה >‬ ‫‪:‬‬ ‫) ו מ‬
‫א חיטים • • •‬ ‫הטין ‪ . . .‬שעורין ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫היא |‬ ‫ד כאלו‪.‬‬ ‫כאילי |‬ ‫א לתוך•‬ ‫ע ל פי |‬ ‫•‬ ‫ל'יו‬
‫ד גםליאל ]אוסרן א גטל׳ ]אום׳[•‬ ‫גסליאל |‬ ‫א שסע׳‪.‬‬ ‫‪ 70‬שטעון ן‬ ‫ד ל ק ל ס ה א יקפינה‪.‬‬ ‫יקלפנה |‬ ‫שעורים‪.‬‬
‫ך אוסר‬ ‫או׳ ן‬ ‫ו ח כ פ ׳ ‪. a‬‬ ‫א‬ ‫‪ 7‬וחכפים ן‬ ‫ד א דפאי‪.‬‬ ‫דם״ |‬ ‫א תרופות‪.‬‬ ‫תרופת |‬ ‫ד כפשתפ׳‪.‬‬ ‫|‬
‫ב ד א סתום‪.‬‬ ‫סדפעת |‬ ‫א ובין‪.‬‬ ‫‪ 78‬בין ן‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫אי׳ |‬ ‫א ובין לםקים•‬ ‫בין לסקום |‬ ‫א אום׳‪.‬‬
‫שאינו |‬ ‫ך בין‪.‬‬ ‫ובין |‬ ‫א בבלול‪.‬‬ ‫‪ 74‬ב ל ו ל ן‬ ‫ד שהחרוטוח א שהטהורה‪.‬‬ ‫שהחרוסה |‬ ‫א שכשם‪.‬‬ ‫כשם |‬
‫א בבלול•‬ ‫‪ 75‬ב ל ו ל ן‬ ‫א טהורה‪.‬‬ ‫הטהור׳ ן‬ ‫‪ ] 76-74‬כ ך ‪ . . .‬ב ל ו ל ! ן הושלם ע״• ד• ב חסר‪.‬‬ ‫א כשאינו‪.‬‬
‫א‬ ‫‪] 70‬לאן ן כיה‬ ‫ד ]לאן תעלה‪.‬‬ ‫תעלה |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א יוסי•‬ ‫יוסה |‬ ‫א כשאינו‪.‬‬ ‫שאינו |‬
‫א הטסאין•‬ ‫ד טםאים‬ ‫טטאין |‬ ‫א חולין‪.‬‬ ‫החולין |‬ ‫א נפל‪.‬‬ ‫נפלה ן‬ ‫ב ד חסר‪.‬‬ ‫ב )בכיי הסופר(•‬ ‫וגליה‬
‫או׳ | ד אוסר א אום׳•‬ ‫אילו | ד אלו‪.‬‬ ‫‪ 78‬תרוםה | ד לחם הפנים‪ .‬שנחערבה ן א שנתערבו‪.‬‬ ‫‪ 77‬פרוסה ן א פרוסוח‪.‬‬

‫ב ב ב ל י ‪ :‬ואינו י ו ד ע באיזה מ ק ו ם בעיגול ד ר ס ה ‪ ,‬א ם בצפוט־ או ב ד ר ו מ ו ‪.‬‬ ‫סי׳‬ ‫ד ר ס ה וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .68‬ה י כ ן‬

‫ל מ ע ל ה ‪ ,‬ו ל א נ ד ח ק ה לסנים•‬ ‫ל ד ר ם ה שלעיל‪ ,‬וכאן התרומה היא‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בניגוד‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .69‬ש נ ס ל ה‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ל א ק ס ה א ת ה כ ל ב ב ת א ח ת ושייר ק צ ת מ ס ו ף ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬ואי א פ ש ר‬ ‫ב מ ש ת י י ר וכו׳‪.‬‬ ‫‪.70‬‬
‫ל ק ל ס ה א ל א א ם י ם ו ל ר ו ב ח ו ל ץ כנגדה‪ ,‬ה ר י ע ו ל ה המשתייר ב א ח ד ו מ א ה ל כ ־ ע ‪ ,‬מסני שרוב‬ ‫עכשיו‬
‫כ ש ק ם ה ל א כיוון‬ ‫ב מ ז י ד שהרי‬ ‫מבטל‬ ‫להעלות‪ .‬ואץ כאן‬ ‫ה ס ס ק ומסייעים‬ ‫בגדר‬ ‫נכנסו כ ב ר‬ ‫חולין‬
‫‪ 71‬ל מ ק ו מ ה‬ ‫ל מ ע ט א ת ה ת ר ו מ ה כ ד י ש ת ב ט ל ‪ ,‬א ל א ל ה צ י ל א ת ה ח ו ל ץ ש ל א י א ס ר ו ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כמתמיהים‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ח ז ר ה ל ת ו ך ה כ ר י ש ה ו ר מ ה מ מ ט מ ד מ ע ת אותו‪ ,‬משום שנראה‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫מדמעת‬
‫ל ב ל ת י מעושר‪ ,‬ו מ מ י ל א יש כ א ן ת ר ו מ ת מ ע ש ר גמורה‪.‬‬ ‫נתיר אותו‪ ,‬שהרי מ ת ח י ל ה החזקנו אותו‬ ‫אם‬
‫ואינה‬ ‫הש‪,‬‬ ‫ת ר ו מ ה )שהרי ר ו ב ע י ה מ ע ש ר י ן‬ ‫כםסק‬ ‫דמה‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬לריש‬ ‫מ ד מ ע ת וכוי‪.‬‬ ‫‪ .73‬א י נ ה‬
‫‪ .74‬ש א י נ י‬ ‫ש ה ת ר ו מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשם ש ה ת ר ו מ ה ה ט ה ו ר ה וכו׳‪ ,‬ע י ץ בשנויס‪.‬‬ ‫כשם‬ ‫מדמעת‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א נ ת ע ר ב ה ת ת ב ל ל ה ‪ ,‬א ל א ע ו מ ד ת בסני ע צ מ ה ו ה ו א אינו י ו ד ע א ת מ ק ו מ ה ‪ .‬והוא ה ד י ן‬ ‫בלול‪.‬‬
‫‪ •76‬ל א‬ ‫בסירות גדולים כגון קישות שנתערבו‪ ,‬מ״מ ה ס ר י נחשב כ א י ל ו הוא בסני ע צ מ ו ו ל א נ ת ב ל ל ‪.‬‬
‫ר ׳ יוטה מ ו ב ר שמכיוץ שיש כ א ן ת ר ו מ ה ט ה ו ר ה ו ט מ א ה הרי הוא מ ק ס י ד ע ל ה ת ע ר ו ב ת ש ל א י ת ע ר ב‬ ‫תעלה‪.‬‬
‫ש ת ע ל ה ‪ .‬שהרי כ א ן ה ת ר ו מ ה ו ה ח ו ל ץ‬ ‫ב ה ה ט ה ו ר ו ה ט מ א ‪ ,‬ו ל ם י כ ך אינה ב ט ל ה א ל א דווקא אם נ ת ב ל ל ו ממש‪.‬‬
‫ש‬
‫‪ .77‬ק י ש ו ת וכו׳‪ .‬ודינן כאינו ב ל ו ל ‪ ,‬ע י ץ מ "‬ ‫ה כ ל ט מ א ‪ ,‬ואינו מ ק ם י ד ע ל ת ע ר ו ב ת ן ‪ ,‬ו ב ט ל ה ל ד ב ר י ה כ ל ‪.‬‬
‫‪ .78‬ר ׳ י ה ו ד ה א ו ׳ וכוי‪ .‬כ נ ר א ה שציל‪ :‬ר ׳ יוםה‬ ‫ל ע י ל שו׳ ‪.74‬ובקישות ש ל ת ר ו מ ה ט מ א ה עםיקינן‪ ,‬כבהייג‪.‬‬
‫או׳ וכוי‪ ,‬ור׳ ע ס ה לשיטתו ש ט מ א ו ט ה ו ר שאמם ב ל ו ל י ם א מ ם מ ע ל י ם זה את זה‪ ,‬ו א ף כ א ן הוא מ ק מ י ד ש ל א‬
‫ה ח ו ל ץ שהוכשרו‪.‬‬ ‫יסמאו‬
‫‪135‬‬ ‫תרומות פ״ה‬

‫יעלו‪] .‬אם נגעו פרוסות זו בזו‪ ,‬טימאו זו את זו[‪ .‬ואם היה אוכל פסול שנפסל‬
‫‪80‬‬
‫בטבול יום‪ ,‬הכל מודים שיעלו‪ .15 .‬הטבל שנתערב בחולין‪ ,‬הרי זה אוסר‬
‫כל שהוא‪ .‬אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון‪ ,‬ואם לאו‪,‬‬
‫ר׳ ליעזר ור׳ לעזר בן ערך או׳ קורא שם לתרומת מעשר שבו‪ ,‬ועולה באחד‬
‫ומאה‪ ,‬וכן מעשר‪ .‬מעשר טבל שנתערב בחולין‪ ,‬הרי זה אוסר כל שהוא‪ .‬אם‬
‫יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬ר׳ אלעזר בן ערך אומ׳‬
‫‪81‬‬
‫קורא שם על תרומת מעשר שבו ועולה באחד ומאה‪ .‬ואם היה טבל מעשר‬
‫ראשון ומעשר שני הרי זה אסור‪ ,‬שלא התירו ספק מדומע אלא לדבר שיש לו‬
‫מתירין‪ .‬ר׳ שמעון או׳ כל דבר שיש לו מתירין‪ ,‬כגון טבל‪ ,‬מעשר שני והקדש‬
‫והחדש‪ ,‬ולא נתנו להם חכמים שיעור‪] .‬וכל דבר שאין לו מתירין‪ ,‬כגון ערלה‬
‫וכלאי הכרם‪ ,‬נתנו חכמים להם שיעור‪ .‬אמרו לו והלא שביעית אין לה מתירץ‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫ולא נתנו לה חכמים שיעור[‪ .‬אמ׳ להם שביעית אינה אוסרת כ ל שהוא אלא‬
‫לביעור‪ ,‬אבל לאכילה אינה אוסרת אלא בנותן טעם‪.‬‬

‫‪8 0‬‬
‫להלן‪,‬‬ ‫מ״ש‬ ‫ועיין‬ ‫‪.52‬‬ ‫שו׳‬ ‫רהי״ב‪,‬‬ ‫פ״ה‬ ‫דמאי‬ ‫לעיל‬ ‫שפ״ג‪,‬‬ ‫חלה‬ ‫משנ׳‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫הכובל‬
‫כ״כו‬ ‫ה״א‪,‬‬ ‫פ״ג‬ ‫חלה‬ ‫כ״ו ע״ג;‬ ‫ה״ח‪,‬‬ ‫פ״ז‬ ‫דמאי‬ ‫ימש׳‬ ‫« מעשר נובל וכו׳‪.‬‬ ‫‪.87‬‬ ‫שו׳‬
‫להלן פ״ו‪ ,‬שו׳ ‪ ;74‬פ״ח‪ ,‬שו׳‬ ‫** ואם היה וכו׳‪.‬‬ ‫ועיין לעיל דמאי פ״ה‪ ,‬שו׳ ‪.54‬‬ ‫ע״א•‬
‫‪8‬‬
‫נדרים‬ ‫שביעיח פ״ו ה״ג‪ ,‬ל״ו ע״ד;‬ ‫ירוש׳‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫או׳‬ ‫ל ר׳ שמעון‬ ‫מש״ש‪.‬‬ ‫ועיין‬ ‫‪•50‬‬
‫עיין להלן פ״ח‪ ,‬שו׳ ‪ 58‬ומש״ש‪.‬‬ ‫כגון נובל וכו׳‪.‬‬ ‫בבלי שם נ״ז ב׳‪.‬‬ ‫פ״ו ה״ח‪ ,‬ל״ע ע״ד;‬
‫‪8 9‬‬
‫משנ׳ שביעיח ספ״ז‪.‬‬ ‫שביעיח וכו׳‪.‬‬ ‫והלא‬

‫‪ 80‬שיעלו|‬ ‫א שנטבל‪.‬‬ ‫שנפסל |‬ ‫א אם‪.‬‬ ‫ואם ן‬ ‫ד בזו‪.‬‬ ‫את זו |‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫‪9‬ד ]אם ‪ . . .‬זו[ | כ־ה א•‬
‫‪ 82‬ליעזר ן‬ ‫א אם‪.‬‬ ‫ואם |‬ ‫א במקום‪.‬‬ ‫סםקום ן‬ ‫ד שהו‪.‬‬ ‫‪ 81‬שהוא |‬ ‫ב ר א סחוס‪.‬‬ ‫א שתעלה‪.‬‬
‫‪ 83‬סעשר ן‬ ‫א ויעלה‪.‬‬ ‫ועולה |‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ך א חסר‪.‬‬ ‫ור׳ לעזר |‬ ‫ד אליעזר א אלעזר‪.‬‬
‫אלעזר | כיה ד א ‪.‬‬ ‫א אם‪.‬‬ ‫ואם ן‬ ‫א בםקום‪.‬‬ ‫‪ 84‬םסקום ן‬ ‫ך שהו‪.‬‬ ‫שהוא |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫זה |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬
‫ואם ן‬ ‫א וםעלה‪.‬‬ ‫ועולה ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫שבו ן‬ ‫א לתרוםח‪.‬‬ ‫‪ 85‬ע ל תרוםת ן‬ ‫ך או׳‪.‬‬ ‫אוס׳ ן‬ ‫ב שמעון‪.‬‬
‫א דיםוע‬ ‫מדומע א ל א ל ד ב ר |‬ ‫א ושל מעשר שיני‪.‬‬ ‫‪ 86‬וםעשר שני ן‬ ‫א !שלן ט ב ל ןשל[‪,‬‬ ‫טבל ן‬ ‫א אם‪.‬‬
‫ב ט ב ל ןפעשר ט ב ל [ )ונטחק ‪.‬טעשר טבל־( א ט ב ל ןוםעשר‬ ‫טבל |‬ ‫ד אוטר א אוט׳‪.‬‬ ‫ל« או׳ |‬ ‫אלא בדבי•‬
‫חכמים ן‬ ‫להם | ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 88‬ולא | ד א לא‪.‬‬ ‫שני ן א שיני‪.‬‬ ‫ד א וםעשר‪.‬‬ ‫טעשר |‬ ‫ט ב ל וטעשר ט ב ל [ ‪.‬‬
‫‪ 89‬חכםים‬ ‫בחסר‪.‬‬ ‫ובד•‬ ‫ב‬ ‫בגליון‬ ‫שיעור[ ן כיה‬ ‫חכסים‬ ‫‪...‬‬ ‫דבר‬ ‫‪ 90-88‬ןוכל‬ ‫ד חכמי׳‪.‬‬
‫ד אוסרות‪.‬‬ ‫אוסרת |‬ ‫ד אינו א אין‪.‬‬ ‫אינה |‬ ‫ך אסר‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫א להן‪.‬‬ ‫‪ 90‬לה ן‬ ‫א ל ה ם חכםים‪.‬‬ ‫להם |‬
‫ד אסרות‪.‬‬ ‫‪ 91‬אוסרת |‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי א ם גגעו מרוטות מ ט מ א ו ת וכוי‪ ,‬והוא מ ק פ י ד ע ל ת ע ר ו ב ת ן ‪.‬‬ ‫‪ 9‬ד ‪ .‬א ם נ ג ע ו וכו׳‪.‬‬

‫‪ .80‬ב ט ב ו ל י ו ם וכוי‪ .‬ו א ץ מגע ט ב ו ל יום ט ו פ ל ל א א ת ה ת ר ו מ ה ו ל א א ת ה ק ד ש י ם ‪ ,‬ו ל פ י ז ה א ם‬
‫נ ת ע ר ב מגע ט ב ו ל יום ת ר ו מ ה ב ת ר ו מ ה ו ק ד ש י ם ב ק ד ש י ם אינו מ ק פ י ד ע ל ת ע ר ו ב ת ן ‪ ,‬ו א פ י ל ו‬
‫‪ . 8 1‬כ ל ש ה ו א ‪ .‬שהרי יש לו מתירין‪ ,‬ו כ ד מ פ ר ש ‪.‬‬ ‫כשאינם ב ל ו ל י ם מ ע ל י ם ל ד ב ר י ה כ ל ‪.‬‬
‫‪ .85‬ו א ם‬ ‫‪ .83‬ו כ ן מ ע ש ר וכו׳‪ .‬ו כ ן מ ע ש ר ט ב ל ד ע ו כ ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו כ מ ו שממרש‪ :‬מ ע ש ר ט ב ל שנתערב וכוי‪.‬‬
‫ה י ה ט ב ל וכוי‪ .‬כ נ ר א ה שעיקר מקום ה ב ר י י ת א הוא ל ה ל ן סטיו גשו׳ ‪ ,(74‬ו ה ו ב א ה ל כ א ן ד ר ך אגב‬
‫‪ .87‬מ ע ש ר ש נ י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מעיש‬ ‫כ ד י להשמיענו ע ו ד ח ו מ ר א ב ט ב ל ‪ ,‬ע י ץ מיש במירושה ל ה ל ן סמיו‪.‬‬
‫‪ .88‬ו ל א נ ת נ ו וכוי‪ .‬ציל‪ :‬ל א‬ ‫ו ה ק ד ש שיש ל ה ם ה י ת ר עיי מדיון‪ ,‬ו ה ח ד ש שניתר מ ע צ מ ו א ח ר י ה ע ו מ ר ‪.‬‬
‫‪ 91-90‬א ל א ל ב י ע ו ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שצריך ל א כ ל ה לפני זמן הביעור‪.‬‬ ‫נתגו וכוי‪ ,‬כגי׳ ד וכייע‪.‬‬
‫ל א כ י ל ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב ל םםיחי שביעית ה א ס ו ר י ם ב א כ י ל ה אינם א ו ס ר י ם‬ ‫‪.91‬אבל‬
‫במשהו‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ו‬ ‫‪136‬‬

‫פרק ו׳‬
‫‪ .1‬סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין‪ ,‬הרי זה אילו מדומעין‪ .‬אין‬
‫חייבין עליהן קרן וחומש‪ ,‬ואין משלמין מהן קרן וחומש ממקום אחר אלא לפי‬
‫חשבון‪ .‬סאה תרומה שנפלה למאה והגביהה‪ ,‬אם היו של טבל עושין אותן‬
‫תרומה ומעשרות על מקום אחר‪ ,‬או קורא שם לתרומת מעשר שבהן‪ .‬אם היו‬
‫‪ 5‬של מעשר טבל‪ ,‬עושה אותן תרומה ומעשרות על מקום אחר‪ ,‬או קורא שם‬
‫לתרומת מעשר שבהן‪ .‬אם היו של מעשר שני‪ ,‬מחללן על המעות בדמי‬
‫תרומה‪ ,‬חוץ מדמי תרומה שבהן‪ .‬אם היו של חדש‪ ,‬ימתין עד שיבא הפסח‬
‫ויתעו לכהן‪ .2 .‬סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונדמעה‪ ,‬אם היו של טבל‬
‫עושה אותה תרומה ומעשרות על מקום אחר‪ ,‬או קורא שם לתרומת מעשר‬
‫« שבה‪ .‬אם היתה של מעשר טבל‪ ,‬עושה אותה תרומה ומעשרות על מקום אחר‪,‬‬
‫או קורא שם לתרומת מעשר שבה‪ .‬אם היו של מעשר שיני‪ ,‬מחללו על המעות‬

‫> או קורא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ רפ״ה‪ ,‬מ״ג ע״ב‪.‬‬ ‫» ק א ה ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ פ״ה קה״ג‪ ,‬מ״ג ע״ג‬
‫‪9‬‬
‫או קורא ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ה מ״א‪.‬‬

‫ד לפחי‪.‬‬ ‫לפחות ן‬ ‫]טמאה[‪.‬‬ ‫א תרופה‬ ‫‪.‬טטיאה־(‬ ‫<ונפחק‬ ‫]טפיאה[‬ ‫ב חרוטה‬ ‫ד חרופ׳‬ ‫‪ 1‬חרופה |‬
‫ך חרופ׳‪.‬‬ ‫‪ 3‬תרופה |‬ ‫ד טטקר‪.‬‬ ‫ספקום |‬ ‫א אין‪.‬‬ ‫‪ 2‬ואין |‬ ‫ד אלו‪.‬‬ ‫אילו |‬ ‫ד א חסר•‬ ‫זה |‬
‫‪ 4‬ומעשרות |‬ ‫א עושה‪.‬‬ ‫ד עושי׳‬ ‫עושץ |‬ ‫א ןלפחוחן פ ט א ה ונדטעה )כלומר‪ ,‬ה־ב להלן(‪.‬‬ ‫ל פ א ה והגביהה |‬
‫א לתרופה‬ ‫לתרומת מעשר ן‬ ‫ד קרא‪.‬‬ ‫קורא |‬ ‫ב ואין‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫או | כיה‬ ‫ד מקו׳‪.‬‬ ‫סקום |‬ ‫ד ומעשרו׳‪.‬‬
‫א לפקום•‬ ‫ע ל מקום ן‬ ‫א ומעשר‪.‬‬ ‫ומעשרות ‪j‬‬ ‫א אותה‪.‬‬ ‫‪ 5‬אותן |‬ ‫א היחה•‬ ‫היו |‬ ‫ומעשרוח‪.‬‬
‫שבהן |‬ ‫א תרומה ןשבהןן‪.‬‬ ‫‪ 7‬חרומה |‬ ‫א מחללו‪.‬‬ ‫מחללן |‬ ‫א שיני‪.‬‬ ‫שגי |‬ ‫ד לתרומות‪.‬‬ ‫‪ 6‬לתרומת |‬
‫ד ונדמעו‬ ‫מדמעה |‬ ‫א למאה‪.‬‬ ‫לפחות ממאה |‬ ‫ב ד סחום‪.‬‬ ‫לכהן |‬ ‫א ונוחגן‪.‬‬ ‫‪ 8‬ויחננו |‬ ‫א שבה‪.‬‬
‫ומעשרות |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫חרוסה |‬ ‫ד א אותן‪.‬‬ ‫» אותה |‬ ‫לעיל שורה ‪.(3‬‬ ‫)כלוםר‪ ,‬היא‪,‬‬ ‫א והנביהה‬
‫א שבהן•‬ ‫‪ 10‬שבה ן‬ ‫א לתרוסה ולסעשר‪.‬‬ ‫לתרוסת םעשר |‬ ‫א למקום‪.‬‬ ‫על מקום ן‬ ‫א מעשרות‪.‬‬
‫ומעשרוח |‬ ‫א אוחן‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אוחה |‬ ‫ב עושה ]עושה!‪.‬‬ ‫עושה |‬ ‫א היו‪.‬‬ ‫היחה |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אם |‬
‫ך םעש׳‬ ‫מעשר שיני ן‬ ‫ד ואם‪.‬‬ ‫אם |‬ ‫א שכהן‪.‬‬ ‫!‪ 1‬שבה ן‬ ‫ד ס ק ר אח׳‪.‬‬ ‫םקום אחר |‬ ‫ד ומעשרו׳ א ומעשר‪.‬‬
‫ד סחללין א מחללן‪.‬‬ ‫מחללו |‬ ‫שני‪.‬‬

‫‪ .2-1‬א י ן ח י י ב י ן וכוי‪ .‬שהרי מן ה ת ו ר ה ב ט ל ב ר ו ב ‪ ,‬ואם א כ ל מ ה ם זר אינו מ ש ל ס ק ר ן מ ח ו ל ץ )והם‬

‫‪ . 2‬מ מ ק ו ם א ח ר וכו׳‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ע ל מ ק ו ם אחר•‬ ‫נעשים תרומה(‪ ,‬א ל א מ ש ל ם דמי ת ר ו מ ה משום נזל ה ש ב ט ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם א כ ל ת ר ו מ ה וודאית‪ ,‬אמו מ ש ל ם מן ה מ ד ו מ ע א ל א כ ס י חשבון ה ח ו ל ץ ש ב ו ‪ ,‬ו כ ל התשלומין נעשים‬
‫‪ .4-3‬ע ו ש י ן א ו ת ן ת ר ו מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬עושין‬ ‫ת ר ו מ ה )תערובת ש ל תשלומי ת ר ו מ ה ע ם תרומה(‪.‬‬
‫א ת הסירות ש ל ה ס א ה שהגביה ת ר ו מ ה ע ל מ ק ו ם א ח ר ) ה מ ל ה ‪ .‬מ ע ש ר ו ת ׳ ה י א באשגרה מ ל ה ל ן ( ‪ .‬ו ה ד י ן‬
‫נותן כן‪ ,‬שהרי עיס ח ש ב ץ יש ב ה ציט ח ל ק י ם של ט ב ל גמור‪ ,‬ו ל ס י כ ך א ם ה ת ר ו מ ה ה י ת ה קגייגו)כגון ש ג פ ל ה‬
‫לו בירושה מ א ב י אמו כהן( ואינו ר ו צ ה ל ה ס ס י ד ו ל מ כ ר ה ל כ ה ן ‪ ,‬עושה א ו ת ה ת ר ו מ ה ע ל מ ק ו ם א ח ר תותנה‬
‫‪ .4‬א ו ק ו ר א וכו׳‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬או ק ו ר א שם ל ת ר ו מ ה ו ל מ ע ש ר שבהן‪ ,‬כגי׳ כייע‪ .‬כ ל ו מ ר ׳‬ ‫לכהן‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫א ם ה ת ר ו מ ה ל א היתה קנימו‪ ,‬ק ו ר א שם ל ת ר ו מ ה ו ל ת ר ו מ ת מ ע ש ר ש ב ה ‪ ,‬שהרי מן ה ת ו ר ה ה י א ט ב ל ‪ ,‬ו נ ו ת נ ה‬
‫‪ . 5‬ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם היה קנימו )עיץ ל ע י ל שו׳ ‪ (4-3‬עושה אותן )אח‬ ‫לכהן‪.‬‬
‫א ו ק ו ר א ש ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם‬ ‫סירות ה ט ב ל ( ת ר ו מ ה או ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל מ ק ו ם א ח ר ‪ ,‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪ .9‬ע ו ש ה א ו ת ה וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬אותן‪ ,‬כני׳ ד וכייע‪ ,‬כ ל ו מ ר א ת ה מ ד ו מ ע י ן ׳‬ ‫ל א היה קניינו‪ ,‬כ ל ע י ל שו׳ ‪.4‬‬
‫עושה‬ ‫‪.10‬ש ב ה‪ .‬ציל‪ :‬שבהן‪ ,‬כגי׳ כייע‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם א ץ לו סירות א ח ר י ם ‪.‬‬ ‫שהרי רובן ס ב ל ‪.‬‬
‫א ו ת ה וכוי‪ .‬ציל‪ :‬אותן‪.‬‬
‫‪137‬‬ ‫תרומות פ״ו‬

‫בדמי תרומה‪ ,‬חוץ מדמי תרומה שבהן‪ .‬אם היו של חדש‪ ,‬ימתין עד שיבא‬
‫הפסח ויתננו לכהן‪ .3 .‬סאה תרומה שנפלה למאה שביעית‪ ,‬הרי אילו יעלו‪,‬‬
‫פחות מיכן ירקבו‪ .4 .‬סאה תרומה טמיאה שנפלה למאה סאה תרומה‬
‫‪15‬‬
‫טהורה בית שמיי אוםרין‪ ,‬ובית הלל מתירין‪ .‬אמרו בית הלל לבית שמיי‬
‫טהורה אסורה לזרים וטמיאה אסורה לכהנים‪ ,‬מה טהורה עולה אף טמאה‬
‫תעלה‪ .‬אמרו להם בית שמיי לא אם אמרתם בטהורה שהיא עולה מתוך‬
‫החולץ להאכל לזרים‪ ,‬תאמרו בטמאה שאין עולה מתוך החולץ ליאכל‬
‫לכהנים‪ .‬אמ׳ להם בית הלל הרי טמאה שנפלה לתוך החולץ תוכיח‪ ,‬שאץ‬
‫‪20‬‬
‫עולה מתוך החולץ ליאכל לזרים‪ ,‬והרי היא עולה‪ .‬אמרו להם בית שמיי לא‬
‫אם אמרתם בחולין שהתירן היתר מרובה‪ ,‬תאמרו בתרומה שהתירה התיר‬
‫מועט‪ .‬אמרו להם בית הלל וכי במה החמירה תורה‪ ,‬באוכלי תרומה לזרים‪,‬‬
‫או באוכלי תרומה לכהנים‪ .‬באוכלי תרומה לזרים‪ ,‬טהור שאכל את הטהור‪,‬‬
‫וטהור שאכל את הטמא‪ ,‬וטמא שאכל את הטהור‪ ,‬וטמא שאכל את הטמא‪,‬‬
‫‪25‬‬
‫כולם במיתה‪ .‬ובאוכלי תרומה לכהנים‪ ,‬טהור שאכל את הטהור‪ ,‬במצותו‪.‬‬
‫טהור שאכל את הטמא‪ ,‬בעשה‪ ,‬וטמא שאכל את הטהור‪ ,‬וטמא שאכל את‬
‫הטמא‪ ,‬בלא תעשה‪ .‬והלא דברים קל וחומר‪ ,‬ומה אם במקום שהחמירה תורה‬
‫באוכלי תרומה לזרים‪ ,‬הרי היא עולה מתוך החולין להאכל לזרים‪ ,‬מקום‬

‫‪1 3‬‬
‫משנ׳‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫״ סאה‬ ‫א‪/‬‬ ‫כ״ו‬ ‫סנהדרין‬ ‫בבלי‬ ‫הנ״ל‪,‬‬ ‫רפ״ה‬ ‫ירוש׳‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫שבינביח‬
‫ירוש׳ פ״ה סה״ד‪ ,‬מ״ג רע״ד; ס ו כ ה פ״ב ה״ח‪ ,‬נ״ג ע״ב‪.‬‬ ‫־־ החמירה חורה ו כ ו ‪/‬‬ ‫פ״ה מ״ד‪.‬‬
‫להלן‬ ‫ועיין‬ ‫הברייחא‪.‬‬ ‫כל‬ ‫ע״ד‪,‬‬ ‫ס״ד‬ ‫ה״א‪,‬‬ ‫פ״ב‬ ‫בכורים‬ ‫ימש׳‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫חממה‬ ‫״באוכלי‬
‫‪ 26‬נוהור ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ״ל; בבלי‬ ‫זבחים פי״ב הי״ז‪ ,‬כריחוח פ״א ה״ה‪ ,‬ובמשנה פ ר ה פי״א מ״ג ועול‪.‬‬
‫ועיין ב ח ו ס פ ׳ זבחים וכריחוח הנ״ל ובבלי‬ ‫ירוש׳ בכורים הנ״ל‪.‬‬ ‫ונומא ו כ ו ‪/‬‬ ‫יבמוח ע״ג ב ‪/‬‬
‫ב‪/‬‬ ‫עיין סנהדרין הנ״ל וחולין קי״ג‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫העשה‬ ‫ד־ בלא‬ ‫פ״ג א׳‪.‬‬ ‫סנהדרין‬

‫שביעית | ב שביעית גואות וי־ו בין השורות‪ .‬קרי‪ :‬שביעיות(‪.‬‬ ‫‪ 13‬ויתננו ן א ונותנן‪.‬‬ ‫שיבא ן א שיבוא‪.‬‬ ‫־‪ 1‬ימתין | א סםתין‪.‬‬
‫ה ל ל | א ה י ל ל )ביפ(‪.‬‬ ‫‪ 15‬שמיי | ד א שמאי‪.‬‬ ‫טמיאה | ך א טמאה‪.‬‬ ‫ירקבו | ב פתוס‪.‬‬ ‫‪ 14‬מיכן | ד סבן‪.‬‬ ‫אילו | ד אלו‪.‬‬
‫‪ 17‬אמרו ן‬ ‫אסורה לכהנים | ד אסור׳ לכהני׳‪.‬‬ ‫‪ 18‬וטסיאה | ך א וטסאה‪.‬‬ ‫שטיי | ך שמאי‪.‬‬ ‫לבית שסיי | א ח ס ר ‪.‬‬
‫שאין ן‬ ‫‪ 18‬ל ה א כ ל | ך להיאכל א להאכיל‪.‬‬ ‫אטרתם בטהורה | ך אטרת בטהור׳‪.‬‬ ‫שמיי | ד א שפאי‪.‬‬ ‫ד אמר‪.‬‬
‫ד שאי׳‪.‬‬ ‫שאין |‬ ‫א הילל‪.‬‬ ‫הלל ן‬ ‫א אמרו‪.‬‬ ‫‪ 19‬אט׳ ן‬ ‫א להאכיל‪.‬‬ ‫ליאכל ן‬ ‫א ]שהיא[ אינה‪.‬‬
‫ד לה׳‬ ‫ל ה ם בית |‬ ‫ד לזרי׳ ‪ . . .‬הי׳‪.‬‬ ‫לזרים ‪ . . .‬היא |‬ ‫ד ל ה א כ ל א להאכיל‪.‬‬ ‫ליאכל |‬ ‫ד מתו׳‪.‬‬ ‫״־ מתיר |‬
‫ד בתרומ׳‪.‬‬ ‫בתרומה |‬ ‫ד שהיתירו א שהיתירן‪.‬‬ ‫!‪ 2‬שהתירן |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫לא |‬ ‫ד א שמאי‪.‬‬ ‫שמיי |‬ ‫בי׳‪.‬‬
‫א חרומה‪.‬‬ ‫חורה ן‬ ‫ד וכו׳‪.‬‬ ‫וכי |‬ ‫א הילל‪.‬‬ ‫‪ 22‬ה ל ל ן‬ ‫ף א היתר‪.‬‬ ‫התיר |‬ ‫א שהיתירה‪.‬‬ ‫שהתירה |‬
‫לכהנים ן‬ ‫ובאוכלי | ד ובאכלי‪.‬‬ ‫‪ 25‬כולם ן א כולן‪.‬‬ ‫‪ 24‬שאכל ן א ח ס ר ע־פ(‪.‬‬ ‫‪ 23‬לכהנים | ד ל כ י ׳ ‪.‬‬
‫ה נ‬

‫א והרי‪.‬‬ ‫‪ 27‬והלא |‬ ‫שאכל ן א ח ס ר ע ־ פ ‪.‬‬

‫(‬ ‫‪ 26‬טהור ן א וטהור‪.‬‬ ‫ד כםצותיו‪.‬‬ ‫כטצותו |‬ ‫ד לכהני׳‪.‬‬
‫‪ 28‬ל ה א כ ל | ד ל ה י א כ ל א להאכיל‪.‬‬

‫‪ . 1 4‬י ר ק ב ו ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ואינו מ ו כ ר ן ל כ ה ן ‪ ,‬מ ס נ י ש ה כ ה נ י ם נ ח ש ד ו ע ל ה ש ב י ע י ת ) ס נ ה ד ר י ן כיו א׳(‪.‬‬

‫חולין‬ ‫למאה‬ ‫שנסלה‬ ‫טמאה‬ ‫שתרומה‬ ‫סוברים‬ ‫‪ .19‬ל כ ה נ י ם ‪ .‬ביש‬ ‫לכהנים‪.‬‬ ‫‪ .18‬ל ז ר י ם ‪ .‬צ י ל ‪:‬‬
‫עולה‬ ‫‪.20-19‬שאין‬ ‫ת י ר ו ם ו ת י ש ר ף ‪ ,‬כ מ ס ו ר ש ב מ י ה מ י ב ב ש י ט ת ר ׳ א ל י ע ז ר השמותי‪.‬‬ ‫טהורים‪,‬‬
‫‪ .21‬מ ר ו ב ה ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ם י י שאין ע ו ל ה ל י א כ ל ל ז ר י ם ‪ ,‬מ י מ ה ר י ה י א ע ו ל ה ‪ ,‬והשיריים מ ו ת ר י ם ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי ה ם נ א כ ל י ם ל ו ר י ם ‪.‬‬
 ‫תרומות פ׳׳ו‬ ‫‪138‬‬

‫שהקילה תורה באוכלי תרומה לכהנים‪ ,‬אינו ]דין[ שתעלה מתוך החולין‬
‫‪ 30‬להיאכל לכהנים‪ .‬אחר שהודו‪ ,‬ר׳ ליעזר או׳ תרום ותרקב‪ ,‬וחכמי׳ אף אבדה‬
‫במיעוטה‪ .5 .‬סאה תרומה שנפלה למאה ולא הספיק)ה( להגביהה עד שנפלה‬
‫אחרת‪ ,‬הרי זו אסורה‪ .‬ור׳ שמעון מתיר‪ .‬אמ׳ ר׳ לעזר בי ר׳ שמעון במי דברי׳‬
‫אמורים בזמן שלא ידע בה ואחר כך נפלה‪ ,‬אבל אם ידע בה ואחר כך נפלה‬
‫אחרת‪ ,‬הרי זו מותרת‪ ,‬שכבר היה לה להעלות‪ .6 .‬הקמחיןוהסלתותמעליןזה‬
‫‪,‬‬
‫‪ 35‬את זה דברי ר׳ נחמיה‪ ,‬וחכמים או׳ אין מעלין‪] .7 .‬לוג מים שנפל לתוך תשעי‬
‫‪,‬‬
‫ותשעה של יין ואחר כך נפל לוג של יין‪ ,‬מעלין זה את זה דברי ר׳ נחמי ‪.‬‬
‫‪ .8‬סאה ערלה שנפלה למאתים‪ ,‬ידע‬ ‫וחכמי׳ אומרי׳ אין מעלין זה את זה[‪.‬‬
‫בה ואחר כך נפלה אחרת‪ ,‬הרי זו מותרת‪ ,‬לפחות מיכן הרי זו אסורה‪.‬‬
‫‪] .9‬סאה עורלה שנפלה למאתים‪ ,‬ידע בה ואחר כך נפלה אחרת‪ ,‬הרי זו‬
‫« מותרת[‪ ,‬עד שירבה אסור על המותר‪ .10 .‬סאה תרומה שנפלה למאה ואחר‬

‫ילננ‬ ‫‪ 33‬שלא‬ ‫מ״ח‪.‬‬ ‫פ״ה‬ ‫משכ׳‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪ 31‬ס א ה‬ ‫סמ״ד‪.‬‬ ‫פ״ה‬ ‫משכ׳‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 30‬אחר‬
‫ערלה‬ ‫ל* ס א ה‬ ‫‪.38-37‬‬ ‫שו׳‬ ‫להלן‬ ‫ועיין‬ ‫ע״ד‪.‬‬ ‫מ״ג‬ ‫ה״ח‪,‬‬ ‫פ״ה‬ ‫ירוש׳‬ ‫עיין‬ ‫וכו‪/‬‬
‫‪4 0‬‬
‫עיין‬ ‫עד שירבה ו כ ו ‪/‬‬ ‫ועיין בירוש׳ שם ה״נ׳ ס״ב ע״א‪.‬‬ ‫עיין ערלה פ״ב מ״ג‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬
‫ס א ה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה רה״ה‪ ,‬מ״ג ע״ד‪.‬‬ ‫במשכ׳ פ״ה מ״ז‪.‬‬

‫א דיו‬ ‫ך‪.‬‬ ‫]דין[ ן כיה‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫אינו |‬ ‫ד לכהני׳‪.‬‬ ‫לכהנים |‬ ‫א שהיקילה‪.‬‬ ‫»‪ 2‬שהקילה |‬
‫ד שהייי•‬ ‫שהודו |‬ ‫א לאחר‪.‬‬ ‫אחר |‬ ‫א להאכיל‪.‬‬ ‫ד להאכל‬ ‫‪ 30‬ל ה י א כ ל |‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫]הוא[•‬
‫וחכמי׳ ‪I‬‬ ‫)ומליון‪ :‬חרומה(‪.‬‬ ‫א חירם‬ ‫חרום |‬ ‫א אומי‪.‬‬ ‫ד אומר‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א אליעזר•‬ ‫ליעזר |‬
‫א ]‪IP‬‬ ‫לטאה ן‬ ‫ד בםיעטה‪.‬‬ ‫‪ 31‬בםיעוטה |‬ ‫א אוס׳‪.‬‬ ‫ד אוסרים‬ ‫אי |‬ ‫א וחכמי•‬ ‫ד וחכמים‬
‫לעזר ‪I‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 0‬ר‬ ‫ך א‬ ‫‪ 32‬אמ׳ |‬ ‫ד להגביה‪.‬‬ ‫להגביהה |‬ ‫הספיק ן כיה ד א• ב הספיקה‪.‬‬ ‫ס א ה גוציל‪ :‬בין םאה>‪.‬‬
‫ד בדיא א כ ס ה דברים אםו׳•‬ ‫‪ 33-32‬במי וכו׳ |‬ ‫א שמעי‪.‬‬ ‫שמעון |‬ ‫ד ברבי א ברי‪.‬‬ ‫בי ר׳ |‬ ‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫א נחסיא•‬ ‫‪ 35‬גחמיה ן‬ ‫ב ד א סחוס‪.‬‬ ‫א לעלות•‬ ‫להעלות |‬ ‫א כבר‪.‬‬ ‫שכבר |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 34‬א ח ר ה |‬
‫‪] 37-35‬לונ • • •‬ ‫ד א סעלין ]זה את זה[• ד סתום‪.‬‬ ‫מעלין |‬ ‫ד אומרים א אומי•‬ ‫או׳ |‬ ‫א וחכמי•‬ ‫וחכסים ן‬
‫«‪ 3‬של ן א ]לניניו[‬ ‫א חשעים‪.‬‬ ‫תשעי׳ ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫םים |‬ ‫א לנין‪.‬‬ ‫לונ |‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫זה[ ן הושלם עיפ ד•‬
‫א יין ןסעלין זה את זה דברי ר׳ נחםיא וחכ׳ או׳ ן )וכנראה שכל הוספה זו נםחקה בכיי ע‪-‬י נקודות‬ ‫יין |‬ ‫של•‬
‫נחמי׳ ן א נחטיא•‬ ‫יין | כיה א וראשוגים• ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫ד שמן‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫של |‬ ‫לונ | א לחוכו•‬ ‫בחחילה ובסוף(‪.‬‬
‫א לסאתים•‬ ‫למאחים ן‬ ‫א עורלה‪.‬‬ ‫ערלה |‬ ‫ד סחום‪.‬‬ ‫זה |‬ ‫א אוס׳‪.‬‬ ‫אוסרי׳ |‬ ‫א וחכם׳‪.‬‬ ‫‪ 37‬וחכסי׳ ן‬
‫ד סכו­‬ ‫סיכן |‬ ‫אחסר‪.‬‬ ‫לפחות ‪ . . .‬אסורה ן‬ ‫א סותרת ]עד שירבה איסור ע ל הפותר[‪.‬‬ ‫‪ 38‬סותרת ן‬
‫‪4 0‬‬ ‫‪3 9‬‬
‫א לפחות פיכן הרי זו אסורה•‬ ‫‪ 40‬ע ד ‪ . . .‬הסותר |‬ ‫!סאה ‪ . . .‬סותרח[ ן הושלם עיפ הראבייה ו א ‪.‬‬ ‫־‬
‫ד ואח׳ א ]הנביהה[ ואחר‪.‬‬ ‫ואחר |‬ ‫ל פ א ה ן א ]לפחוח[ םסאה‪.‬‬ ‫ב ד סחוס‪.‬‬

‫ותרקב•‬ ‫הטהורות‪.‬‬ ‫ל ב ׳ ה ‪ ,‬ש ה ט מ א ה אינה א ו ס ר ת א ת מ א ה‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ביש‬ ‫‪.30‬ש ה ו ד ו וכו׳‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪.31‬ב מ י ע ו ט י‬ ‫ותרקב‪.‬‬ ‫תננז‬ ‫ולסיכך‬ ‫לשורסה‪,‬‬ ‫ואסור‬ ‫טהורה‪,‬‬ ‫תרומה‬ ‫רובה‬ ‫שהרי‬
‫וכי׳‬ ‫ידע‬ ‫‪.33‬ש ל א‬ ‫בטהרה‪.‬‬ ‫לכהנים‪ ,‬ויאכלו‬ ‫מותר‬ ‫להרים‪ ,‬ו ה כ ל‬ ‫צריך‬ ‫ואינו‬ ‫כלומר‪,‬‬
‫מעלי!‬ ‫‪.37‬אין‬ ‫התערובות‪.‬‬ ‫להרקיד את‬ ‫מ ע ל י ן ‪ .‬שהרי י כ ו ל‬ ‫‪.35‬אין‬ ‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬ממני שהמים ביין בנותן ט ע ם ׳ כ ד י ן מין כשאינו מיני׳ ויין ביין ב מ א ה ‪ ,‬ומכיוון שאין שיעוריהם‬
‫‪ .38-37‬י ד ע ב ה וכו׳‪ .‬ו ב ע ר ל ה ה ר י א מ ו צ ר י ך ל ה ר י ם א ת ה א י ס ו ר ׳‬ ‫שרם א מ ם מ צ ט ר ס י ם ‪) .‬הראביד>‪.‬‬
‫כ‬
‫‪ .38‬ל ס ח ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ס י ל ו א ם ר ב ו א ח ־‬ ‫ומכמון ש י ד ע ב ה י ד י ע ת ה מ ב ט ל ת ה ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ש י ר ב ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ץ האיסור נ ה פ ך ל ה י ת ר‬ ‫‪ .40‬ע ד‬ ‫סירות ה י ת ר מ ג ד הראשונה‪ ,‬כ ב ר נ א ס ר ה ‪.‬‬
‫ש נ מ ל ה ל מ א ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬והגביהה‪ ,‬ו כ ן מסורש בכי״ע‪.‬‬ ‫א ל א חתר תיעור‪.‬‬
‫‪139‬‬ ‫תרומות פ״ו‬

‫כך נפלו לתוכה חולין כל שהן‪ ,‬הרי זו מותרת‪ .‬סאה תרומה שנפלה למאה‪,‬‬
‫אין מוציאין זונין שבה‪ .‬פחות מכן‪ ,‬מוציאי׳ זונץ שבה‪ .‬לוג יץ צולל שנפל לתוך‬
‫מאה לוגין עכורין‪ ,‬אין מוציאין שמרים שבהן‪ .‬לוג יין עכור שנפל לתוך מאה‬
‫לוגץ צלולין‪ ,‬אין מוציאץ שמרים שבו‪ .11 .‬שאר שבללו בשאר אחר‪ ,‬והחמיץ‬
‫‪45‬‬
‫בו את העיסה‪ ,‬אם אין באיסר בנותן טעם מותר‪ .‬חיטים בשעורים יבור‪ ,‬טחנן‪,‬‬
‫בנותן טעם‪ .‬גריסץ בעדשים יבור‪ ,‬בשלן‪ ,‬בנותן טעם‪ ,‬ר׳ יוםה או׳ גריס של פול‬
‫וגרים של טופח הרי אילו מין אחד‪ .‬וכן היה ]ר׳ יוסי אומר[ שתי קופות‪ ,‬אחת‬
‫של חולין ואחת של תרומה‪ ,‬ונפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן‪ ,‬ואין ידוע‬
‫לאי זה מהן נפלה‪ ,‬שתיהן מותרות‪ .12 .‬שתי קופות בשתי מגורות‪ ,‬שתי מגורות‬
‫‪50‬‬
‫בשתי עליות‪ ,‬שתי מגורות בעליה אחת‪ ,‬הרי אילו יעלו‪ .‬ר׳ יהודה או׳ לא‬

‫‪4 4‬‬ ‫‪4 1‬‬

‫פ״ב מי״א‪,‬‬ ‫ערלה‬ ‫עיין‬ ‫שאר וכר‪.‬‬ ‫מ״ג ע״ד‪.‬‬ ‫פ״ה ה״כו‪,‬‬ ‫וכו׳‪ .‬ירוש׳‬ ‫סאה‬
‫«• בשלן וכר‪ .‬ערלה פ״ב מ״ז‪.‬‬ ‫להלן פ״ח הי״ג‪ ,‬בבלי פ ס ח י ם כ״ו בי‪-‬כ״ז א׳‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪4 9‬‬ ‫‪4 7‬‬
‫ירוש׳‬ ‫שחי קופוח וכו‪/‬‬ ‫שחי קופוח ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ז מ״ה‪ .‬ועיין להלן פ״ח הי״ז‪.‬‬
‫פ״ד רהי״ב‪ ,‬מ״ג ע״א; משכ׳ פ״ד מי״ב‪.‬‬

‫א פיכן‪.‬‬ ‫פכן |‬ ‫א ןאתן הזונין )כיפ(‪.‬‬ ‫ד זוגין‬ ‫‪ 42‬זונין |‬ ‫א שהוא‪.‬‬ ‫שהן ן‬ ‫א חפר‪.‬‬ ‫‪ *1‬ל ח ו כ ה |‬
‫ס ״ נ י‬
‫ד שבהן ןפחוח פ כ ן פוציאין שפרים שבהןן‬ ‫‪ 43‬שבהן |‬ ‫א צלול‪.‬‬ ‫צולל ן‬ ‫ד א פוציאין‪.‬‬ ‫|‬ ‫אי׳‬
‫שבללו ן‬ ‫ד א שאור‪.‬‬ ‫שאר |‬ ‫ד שפריי‪.‬‬ ‫‪ 44‬שפרים |‬ ‫א שבהם ןפחוח םיכן פוציאין שפרים שבהם ן‪.‬‬
‫ד באסור‬ ‫‪ 48‬באיסר |‬ ‫א וחיםץ‪.‬‬ ‫ד והחפץ‬ ‫והחפיץ ‪j‬‬ ‫ך א בשאור‪.‬‬ ‫בשאר |‬ ‫ד ש ב ל ל לו‪.‬‬
‫ד א יוסי‪.‬‬ ‫יופה |‬ ‫ד בישלן‪.‬‬ ‫‪ 48‬בשלן |‬ ‫ד חטין‪.‬‬ ‫חיטים |‬ ‫ד נותן‪.‬‬ ‫בנותן |‬ ‫א בשאור‪.‬‬
‫א ו‬
‫ב פחוח‪.‬‬ ‫אחד |‬ ‫ד אלו‪.‬‬ ‫אילו |‬ ‫א טפיה‪.‬‬ ‫ך טופיח‬ ‫‪ 47‬טופח |‬ ‫א אומי‪.‬‬ ‫ד אופר‬ ‫|‬ ‫׳‬
‫‪ 48‬חולין ‪ . . .‬חרופה ן‬ ‫ב א חסר‪.‬‬ ‫ד•‬ ‫הושלם ע־פ‬ ‫ןר׳ יוסי אוסר[ ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫וכן היה ן‬
‫שחי םגורוח ן‬ ‫ב ד סחום‪.‬‬ ‫סותרות |‬ ‫א לאיזו‪.‬‬ ‫‪ 49‬לאי זה ן‬ ‫א נפלה‪.‬‬ ‫ונפלה ן‬ ‫א חרופה ‪ . . .‬חולין‪.‬‬
‫ך אופר א אופ׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד אלו•‬ ‫אילו |‬ ‫ד א בעלייה‪.‬‬ ‫‪ 80‬בעליה |‬ ‫א חסר‪.‬‬

‫‪ .41‬מ ו ת ר ת ‪ .‬שהרי אין ב ס א ה שהרים א ל א א ת ת מ מ א ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו מ מ י ל א אם נ פ ל ו ל ת ו כ ה ח ו ל ץ כ ל‬

‫‪ .42‬א י ן מ ו צ י א י ן‬ ‫שהן‪ ,‬נ מ צ א שעכשיו יש ב ה י ו ת ר מ מ א ה ח ו ל ץ כנגד ה ת ר ו מ ה ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ב ץ החטים(‬ ‫הגדלים‬ ‫ל ע צ מ ו א ת הזונץ )זרעונים שחורים‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬אין י ש ר א ל רשאי ל ה ו צ י א‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫א ת ה ח ט י ם ג ר י ד א ל כ ה ן ‪ .‬ו ה ט ע ם הוא‪ ,‬מכיוון שהזקיקוה ל ה ר מ ה ה ר י כשם ש ח ל שם ת ר ו מ ה‬ ‫וליתן‬
‫מוציאי׳‬ ‫ע ל ה ח ט י ם כ ך ח ל א ף ע ל הזונץ‪ ,‬ו ד י נ ה לעגיין זה כ ת ח י ל ת ה ט ר ש ת ה ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫דמים‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬רשאי ה ו א י ש ר א ל ל ה ו צ י א א ת הוונין ל ע צ מ ו ‪ ,‬והיינו שמותר לו ל ק ב ל‬ ‫שבה‪.‬‬ ‫זונין‬
‫ממילא‬ ‫ב ע ד הוונץ‪ ,‬שהרי מ ד י ן ת ו ר ה ב ט ל ה ה ת ר ו מ ה ב ר ו ב ‪ .‬ומכיוון שאין כ א ן ה ר מ ה ‪,‬‬ ‫הכהן‬ ‫מן‬
‫ע ל י ה ם ‪ .‬וגזל ה ש ב ט אין כאן‪ ,‬שהרי א ס י ל ו א ם נ מ ל ו זונץ ש ל‬ ‫תרומה‬ ‫קדושת‬ ‫שתחול‬ ‫מקום‬ ‫אץ‬
‫‪ .43‬א י ן מ ו צ י א י ן‬ ‫ת ר ו מ ה ל ת ו ך מ א ה אינו צ ר י ך ל ה ר י ם ) ע י י ן ל ע י ל פ י ה שו׳ ‪ 42‬ומשיש(‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬אין מוציאין מ ת ו ך ה ח ו ל ץ א ת השמרים‪ ,‬כ ד י ש י ו כ ל ל ה ר י ם לוג צ ל ו ל ‪ ,‬כמו שנמל‪ ,‬א ל א מ ע ל ה‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫מ א ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ה ע ל ה ו ‪ ,‬כמו ברישא‪.‬‬ ‫לתוך‬ ‫לוג ע כ ו ר ע ם השמרים‪ ,‬ו ע י ץ ה ט ע ם ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ י ש ר א ל רשאי ל ה ו צ י א א ת השמרים ל ע צ מ ו ו ל י ת ן ל כ ה ן י ץ צ ל ו ל‬ ‫מ ו צ י א י ן וכוי‪.‬‬ ‫‪ .44‬א י ן‬
‫ש ב ל ל ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאור ש ל‬ ‫שאר‬ ‫)וכמו שםירשנו ל ע י ל שו׳ ‪ 42‬דיה אץ(‪ ,‬א ל א נותן כ ו ל ו ל כ ה ן ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬וכבר אץ‬ ‫‪ .45‬ט ח נ ן וכוי‪.‬‬ ‫ת ר ו מ ה ש ב ל ל ו בשאור ש ל חולין‪ ,‬ו ה ח מ י ץ ב ב ל ל זה א ת ה ע י ט ה ‪.‬‬
‫‪ .47‬מ י ן א ח ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫ל ה כ י ר א ת האיסור‪ ,‬ודינן כמין ש נ ת ע ר ב בשאינו מינו‪ ,‬ואינו א ו ס ר א ל א בנותן ט ע ם ‪.‬‬
‫‪ .49‬מ ו ת ר ו ת‪.‬‬ ‫מפני שהם ק ר ו ב י ם ב ט ע מ ם ‪ ,‬א ץ ל ה ב ח ץ ביניהם כשנתערבו‪ ,‬ודינם כ מ ץ במינו‪ ,‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫בשתי‬ ‫‪ .50-49‬ש ת י מ ג ו ר ו ת‬ ‫מפני שאני אומר ש ה ת ר ו מ ה נ פ ל ה ל ת ו ך ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬ד ש כ א ן ב מ ה ל ת ל ו ת ‪.‬‬
‫בראשונים ובירושלמי‪ :‬שתי קופות בשתי וכוי‪ .‬עיץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ו‬ ‫‪140‬‬

‫יעלו‪ .‬ר׳ שמעץ או׳ אפי׳ הן בשתי עיירות מעלות ]זו[ את זו‪ .‬בזו מאה‪ ,‬ובזו‬
‫]אין[ מאה‪ ,‬הריני או׳ לתוך מאה נפלה‪ .‬אחת מדומעת ואחת שאינה מדומעת‪,‬‬
‫הריני או׳ לתוך מדומעת נפלו‪ .13 .‬שתי קופות‪ ,‬בזו ארבעים סאה ובזו)אין(‬
‫ארבעים סאה‪ ,‬נפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן וידוע לאי זו מהן נפלה‪,‬‬
‫ואחר כך נפלה שנייה ואין ידוע לאי זה מקום נפלה‪ ,‬הריני יכול לתלות ולומר‬
‫למקום שנפלה ראשונה שם נפלה שנייה‪ .‬נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן‬
‫ואין ידוע לאי זו מהן נפלה‪ ,‬ואחר כך נפלה שנייה)ואין ידוע לאי זו מהן נפלה‬
‫שנייה( וידוע לאי זו מהן נפלה‪ ,‬אינו‪ .‬יכול לתלות ולומר למקום שנפלה שנייה‬
‫שם נפלה ראשונה‪ .14 .‬היו לפניו שתי קופות‪ ,‬אחת של חיטין ואחת של‬
‫שעורים‪ ,‬נפלה אחת מהן ]ואבדה אח׳ מהן[‪ ,‬ואץ ידוע אי זו נפלה ואי זו אבדה‪,‬‬
‫שתיהן מותרות‪ .15 .‬שתי קופות‪ ,‬אחת של תרומה טמיא׳ ואחת של תרומה‬
‫טהורה‪ ,‬נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאי זו מהן נפלה‪ ,‬הריני‬
‫או׳ לתוך של טמיאה נפלה‪ ,‬וטהורה לא תאכל בטהרה עד שתתחשב שאץ בכל‬

‫ימש׳ פ״ז ה״ד‪ ,‬מ״ד ע״ד‪ .‬ועיין משכי מקואות פ״ב מ״ג; ידים פ״ג‬ ‫!־ בזו מ א ה וכר‪.‬‬
‫‪5 3‬‬
‫שתי קופות וכר‪ .‬ימש׳ פ״ד הי״ב‪ ,‬מ״ג קע״א‪ .‬ועיין‬ ‫מ״ד; ת ו ק פ י מקואות פ״ב קה״ד‪.‬‬
‫ועיין ת ו ס פ י הכ״ל ה״ד‪.‬‬ ‫ימש׳ הכ״ל‪ ,‬מ״ג ע״ב‪.‬‬ ‫‪ 58‬וידוע ו כ ו ‪/‬‬ ‫ת ו ס פ י מקואוח פ״ב ה״ג‪.‬‬
‫‪6 1‬‬
‫עיין ימש׳ פ״ז ה״ד‪ ,‬מ״ד ע״ד‪.‬‬ ‫שתי קופות ו כ ו ‪/‬‬

‫]זו[ את זו ן כ־ה ך ‪ .‬א זה את זה­‬ ‫מעלות | א טעלין‪.‬‬ ‫עיירות | ד עיירר‪.‬‬ ‫אפי׳ | ד אפלו א אפילו‪.‬‬ ‫« א י | ד א אופ׳‪.‬‬
‫ד אופר‬ ‫‪ 53‬או׳ |‬ ‫שאינה מדופעת | א שאיגה פ ד פ ע ת ‪.‬‬ ‫ד אומר א אומי‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫" ]אין[ | כיה ד א• ב ח ס י •‬
‫ך חסר•‬ ‫תרומה |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫‪ 64‬של |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫)אין( ן וכיה ד‪.‬‬ ‫ד א נפלה‪.‬‬ ‫נפלו |‬ ‫א אומי‪.‬‬
‫ב ך פחוח‪.‬‬ ‫שנייה |‬ ‫ד הראשונה‪.‬‬ ‫‪ 66‬ראשונה |‬ ‫‪ 65‬לאי זה מקום | א לאחו מהן‪.‬‬ ‫ד א ח ה א באחה‪.‬‬ ‫לאי זו |‬
‫‪ 58‬וידוע • • •‬ ‫א חמר‪ .‬א ב ל ישנו א ף ב ך ‪.‬‬ ‫‪) 88-57‬ואין ‪ . . .‬שנייה( |‬ ‫ד ואחי‪.‬‬ ‫ואחי |‬ ‫א סהם‪.‬‬ ‫‪ 57‬םהן |‬
‫הימין |‬ ‫ב ך סתום‪.‬‬ ‫‪ 59‬ראשונה |‬ ‫א בסקום‪.‬‬ ‫לםקום |‬ ‫ד ולוס׳‪.‬‬ ‫ולוסי־ |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫סהן נ פ ל ה |‬
‫ד שעורי׳ א חיטים ]לפניהם שני סאין א ח ח של חיטים‬ ‫‪ 60‬שעורים |‬ ‫ד ואח׳‪.‬‬ ‫ואחת |‬ ‫ד חטים א שעורים‪.‬‬
‫אי‬ ‫א ואינו‪.‬‬ ‫ואין ן‬ ‫ב א חסר‪.‬‬ ‫!ואבדה אח׳ סהןן ן כיה ד‪.‬‬ ‫א ונפלה‪.‬‬ ‫נפלה |‬ ‫ואחח של שעורים[‪.‬‬
‫של|‬ ‫‪ 63‬או׳ ן ך א אום׳‪.‬‬ ‫טםיא׳ | ד א טפאה‪.‬‬ ‫‪ 61‬טוחרות | ד טוחרו׳‪.‬‬ ‫ואי זו א ב ד ה | א חסר‪.‬‬ ‫זו ן א לאחו ןטהן[‪.‬‬
‫ב ט ה ר ה | ד בטהר׳‪ .‬א חסר•‬ ‫תאכל | א תחאכל‪.‬‬ ‫וטהורה | א ]ותרוטהן טהורה‪.‬‬ ‫טםיאה | ד א טסאה‪.‬‬ ‫א חרוטה‪.‬‬

‫‪ .51‬ב ז ו מ א ה וכוי‪ .‬חוזר לרישא‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו ב מ ק ו ם ש א ץ מ צ ט ר ס ץ ‪ ,‬מ י מ א ם יש ל ו ב מ ה ל ת ל ו ת ‪.‬‬

‫י כ ו ל וכו׳‪ .‬מפני ש כ ב ר נ א ס ר ו שתיהן‪ ,‬ו א ץ ת ו ל י ם ק ל ק ל ה‬ ‫‪ .58‬א י נ ו‬ ‫השניה מ ו ת ר ת ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ש ע ו ר י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל ס נ י ה ם שתי ס א י ם א ח ת ש ל חיטים‬ ‫‪ .60-59‬ו א ח ת ש ל‬ ‫במקולקל למסרע‪.‬‬
‫ו א ח ת ש ל שעורים‪ ,‬כ מ ס ו ר ש ב כ י י ע ‪ .‬ו נ מ צ א שיש לסניו א ר ב ע קוסות‪ :‬שתים ג ד ו ל ו ת ש ל חולין‪ ,‬ושתי קטנות‬
‫‪ .60‬נ ם ל ה א ח ת וכו׳‪ .‬ונשארו‬ ‫)סאין> ש ל ת ר ו מ ה ‪ .‬ו ב ע ה י ב ל א י ד ע א ת מ ד ת ן ה מ ת י י ק ת ש ל ה ק ו מ ו ת ‪.‬‬
‫לסניו שתי קוםות נ ד ו ל ו ת ‪ .‬ויש ל ה ס ת ם ק ש א ץ כ א ן ת ר ו מ ה כ ל ל ‪ ,‬משום שאםשר ש ת ר ו מ ה נ ס ל ה ל ת ו ך ה ת ר ו מ ה ׳‬
‫ו ה ת ע ר ו ב ת ה י א ש א ב ד ה ‪ ,‬ונשארו שתי ה ק ו ס ו ת ש ל חולין נ ר י ד א ‪ .‬א ב ל יש ל ה ם ת ס ק ש מ א נ מ ל ה ת ר ו מ ה ל ח ו ל י ן‬
‫מין ב מ י נ ו ) ו מ ש ו ם שכמות ה ת ר ו מ ה ה י א ק ט נ ה ‪ ,‬א ץ נ ס י ל ת ה ל ת ו ך החולין ניכר( ו ה ק ו ס ה השניה ש ל ת ר ו מ ה‬
‫א ב ד ה ‪ ,‬ויש כ א ן א ח ת מ ד ו מ ע ת ו א ח ת ש ל ח ו ל ץ ‪ .‬א ב ל אין מ ק ו ם לשום ם ס ק ו ת א ח ר י ם ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א‬
‫מ ו ת ר ו ת ‪ .‬שהרי א צ ל כ ל ק ו ם ה ו ק ו ס ה יש כ א ן ס ם ק ם מ י ק א ‪ :‬ש מ א א ץ כ א ן ת ר ו מ ה כ ל ל •‬ ‫‪ .61‬ש ת י ה ן‬
‫ו א פ י ל ו א ם יש כ א ן ת ר ו מ ה שמא נ ם ל ה ל ת ו ך ח ב ר ת ה ‪ .‬ו ל ס י כ ך ה ו ל כ י ם א ח ר ד ץ ת ו ר ה ו ס ו מ כ ץ ע ל ב ט ו ל ב ר ו ב‬
‫‪ .63‬ש ת ת ח ש ב וכוי‪ .‬מ פ נ י‬ ‫‪ .62‬ס א ה ת ר ו מ ה ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ר ו מ ה ט מ א ה ‪.‬‬ ‫אסילו אם נסלה לתוכה‪.‬‬
‫ש ל ח ו מ ר א אנו חוששים ש מ א נ ס ל ה ה ט מ א ה ל ת ו ך ה ט ה ו ר ה ‪ ,‬וכשילוש א ת ה ת ע ר ו ב ת ו ת ו כ ש ר ה ט ה ו ר ה ל ק ב ל‬
‫ט ו מ א ה ת י ט מ א מ ן ה ט ו מ א ה ‪ .‬ו ל ם י כ ך עושה עיסיות קטנות שאין ב כ ל א ח ת כ ב י צ ה ‪ ,‬ו ם ח ו ת משיעור כ ב י צ ה איני‬
‫מסמא אחרים לכיע‪.‬‬
‫‪141‬‬ ‫תרומות פ״ו‬

‫עיסה ועיסה כביצה‪ .16 .‬שתי קופות‪ ,‬אחת של תרומה טמאה ואחת של חולין‬
‫‪65‬‬
‫טהורין‪ ,‬נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואינו ידוע לאי זו מהן נפלה‪ ,‬הריני‬
‫אומ׳ לתוך תרומה טמאה נפלה‪ ,‬וחולין טהורין לא יאכלו בטהרה עד‬
‫שיתחשבו שאין בכל עיסה ועיסה כביצה‪ .17 .‬אחת של תרומה טהורה ואחת‬
‫של חולי׳ טהורין‪ ,‬נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואץ ידוע לאי זו מהן‬
‫נפלה‪ ,‬שתיהן אסורות‪ .‬אם יש בהן לעלות זו את זו‪ ,‬מעלות זו את זו‪ ,‬ולא יאכלו‬
‫‪70‬‬
‫בטהרה עד שיתחשבו שאין )עיסה( בכל עיסה ועיסה כביצה‪ .18 .‬היו‬
‫לפנינו[ שתי קופות‪ ,‬אחת של תרומה ואחת של חולין‪ ,‬ולפניהן שני סאץ‪ ,‬אחת‬
‫של תרומה ואחת של חולין‪ ,‬ונפלו משתיהן ואין ידוע אם מזו לתוך זו ואם מזו‬
‫לתוך זו‪ ,‬הריני אומ׳ תרומה לתוך תרומה נפלה‪ ,‬חולין לתוך חולין נפלו‪ .‬ואם‬
‫היה טבל מעשר ראשון ומעשר שני הרי זה אסור‪ ,‬שלא התירו ספק מדומע אלא‬
‫‪75‬‬
‫לדבר שיש לו מתירין‪ .19 .‬הפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שיני ואין‬
‫ידוע אי זהו‪ ,‬הרי זה מודד את התרומה ואת הראשונה ואת השנייה‪.‬‬

‫‪6 4‬‬
‫ל« א ח ה וכר‪ .‬עיין ירוש׳ פ״ז ה״ו‪ ,‬מ״ה‬ ‫ימש׳ הכ״ל ה״ו‪ ,‬מ״ל ע״ד‪.‬‬ ‫שתי קופות וכר‪.‬‬
‫״ שתי קופות וכר‪ .‬בבלי פסחים נו׳ ב ‪ /‬מ״ד א‪ •/‬יבמות פ״ב א‪ •/‬נזיר ל״ו ב׳‪ .‬ועיין‬ ‫רע״א‪.‬‬
‫‪ 74-73‬ואם היה וכר‪ .‬לעיל פ״ה הנו״ו; להלן פ״ח הי״נו‪.‬‬ ‫להלן פ״ח הי״ ‪.‬‬
‫ח‬

‫ד םהם‪.‬‬ ‫מהן |‬ ‫א לאיזה‪.‬‬ ‫לאי זו ן‬ ‫ד א ואין‪.‬‬ ‫‪ «8‬ואינו ן‬ ‫ד ועים׳ כ ב י ׳ ‪.‬‬

‫צ‬ ‫‪ 64‬ועיסה כביצה |‬
‫‪6 6‬‬
‫א ןשתי קופותן‬ ‫אחת |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫כביצה |‬ ‫ך ועסה‪.‬‬ ‫‪ 67‬ועיסה |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אוס׳ |‬
‫‪ 72-68‬לאי זו ‪ . . .‬ואין ידוע ן‬ ‫נ פ ל ה ן א ונפלה‪.‬‬ ‫םהורין | ב פחוח‪.‬‬ ‫ד א חולין‪.‬‬ ‫‪ 68‬חולי׳ |‬ ‫אחח‪.‬‬
‫‪ 71‬לפניןו[ ן‬ ‫ד עסה ועסה‪.‬‬ ‫עיסה ועיסה |‬ ‫ך חסר‪.‬‬ ‫‪) 70‬עיסה( |‬ ‫סותרו׳‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪ 60‬אסורות |‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 73‬אופ׳ ן‬ ‫ד פשחיהן ןלתוך שתיהןן‪.‬‬ ‫‪ 72‬פשתיהן |‬ ‫ך שתי‪.‬‬ ‫שני |‬ ‫ד תרום׳‪.‬‬ ‫תרוםה |‬ ‫כ־ה ד• ב לפני‪.‬‬
‫‪ 74‬סעשר ן‬ ‫ד אם‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ואם |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫נפלו ן‬ ‫א וחולין‪.‬‬ ‫חולין ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫נפלה |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬
‫ב ד א סחום‪.‬‬ ‫מתירין |‬ ‫ד חסר‪ .‬א בדבר‪.‬‬ ‫‪ 75‬ל ד ב ר |‬ ‫א היחית‪.‬‬ ‫התירו ן‬ ‫א שזי‪.‬‬ ‫שני ן‬ ‫א וםעשר‪.‬‬
‫א יודע‪.‬‬ ‫‪ 76‬ידוע ן‬ ‫א ואינו‪.‬‬ ‫ואין |‬ ‫ד שני‪.‬‬ ‫שיני |‬ ‫ד הפרי׳ תרום׳ וסעש׳‪.‬‬ ‫הפריש תרוסה ופעשר |‬
‫א השיני‪.‬‬ ‫השנייה ן‬ ‫א הראשון‪.‬‬ ‫הראשונה ן‬ ‫א איזו היא ןחרוםה[‪.‬‬ ‫אי זהו |‬

‫‪ .65‬ס א ה ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ר ו מ ה ט מ א ה ‪ ,‬כ ל ע י ל שו׳ ‪ .67-66 .62‬ע ד ש י ת ח ש ב ו וכו׳‪ .‬פירשו ב ב ב ל י‬
‫)בכורות כ׳ג א׳( שגורו עליו ש י א כ ל א ף א ת החולין ב ט ה ר ה )כלעיל(‪ ,‬כ ד י ש ל א יחשבן ל ט ה ו ר י ם ל ג מ ר י ) ו ה ר י‬
‫ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫‪ .68‬מ א ה‬ ‫יש ב ה ם ס פ ק א ח ת מ מ א ה ת ר ו מ ה טמאה(‪ ,‬ויבוא ל י ד י ת ק ל ה ‪ ,‬עיייש‪.‬‬
‫ת ר ו מ ה ט מ א ה <כלעיל שו׳ ‪ 65‬ושו׳ ‪ ,(62‬והיא א ו ס ר ת ל כ ל א ח ת מ ה ן א ם נ ס ל ה ל ת ו כ ה ‪ ,‬ו א ץ ל ו ב מ ה ל ת ל ו ת ‪.‬‬
‫לתוכה‪.‬‬ ‫שגמלה‬ ‫ה ט מ א ה ‪ ,‬אגו תולים‬ ‫ב א ח ת מ ה ן מ א ה כנגד‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם יש‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪ .69‬ל ע ל ו ת‬
‫ש י ת ח ש ב ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬מ ט ע ם שנתבאר ל ע י ל שו׳ ‪ ,63‬ו ה ח ו ל ץ משום החשש שהזכרנו‬ ‫‪ .70‬ע ד‬
‫‪ .74-73‬ו א ם ה י ה ט ב ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה י ת ה ק ו ס ה ש ל ט ב ל ו ק ו ס ה ש ל חולץ‪ ,‬או ק ו מ ה‬ ‫ל ע י ל שו׳ ‪.67‬‬
‫ל ץ או ק ו מ ה ש ל מעיש וקוםה ש ל ח ו ל ץ ‪ ,‬מ ס ל ה ס א ה ת ר ו מ ה ל א ח ת מ ה ן ‪.‬‬ ‫ח ו‬ ‫של מעשר ראשץ וקומה של‬
‫‪ .74‬א ס ו ר ‪ .‬מסני ש א ץ לו ב מ ה ל ת ל ו ת ‪ ,‬שהרי ה ת ר ו מ ה א ו ס ר ת א ף א ת ה ט ב ל ו א ף א ת ה מ ע ש ר וכו׳‪ ,‬ו א ע מ ׳ י‬
‫ל ד ב ר וכו׳‪ .‬א ץ כ א ן א ל א‬ ‫‪ .75-74‬א ל א‬ ‫שנוח לו ל ב ע ה י ב ל ת ל ו ת ב ט ב ל או ב מ ע ש ר ובו׳‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫מ ל י צ ה ב ע ל מ א ‪ ,‬ו ה כ ו מ ה ש ל א התירו ס מ ק מ ד ו מ ע ע ל ס מ ך ‪.‬אני אומר״ א ל א דווקא ב ד ב ר שיש לו מ ת י ר ץ‬
‫כגגדו‪ ,‬כ ל ו מ ר שהשני א מ ו נ א ס ר א ם אנו תולים שנסל האיסור לתוכו‪ ,‬ו ל מ י כ ך ה ו א מתיר א ת הראשון שכנגדו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו נ ת ע ר ב ב ו הקומות‪.‬‬ ‫י ד ו ע וכר‪.‬‬ ‫‪.76-75‬ואין‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬והניחן בקוסוח‪.‬‬ ‫‪ .75‬ה מ ר י ש וכו׳‪.‬‬
‫מ ב ר ר ע־מ מ ד י ד ה א מ ו ה י א ש ל ת ר ו מ ה וכו׳‪ ,‬שהרי ה ת ר ו מ ה ה י א‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫מ ו ד ד וכוי‪.‬‬ ‫‪ .76‬ה ר י ז ה‬
‫ה מ ו ע ט ת שבהן‪ ,‬ו ה מ ע ש ר ר א ש ץ ה מ ר ו ב ה וכו׳‪ .‬ו א ץ כ א ן איסור מ ד י ד ה ב ת ר ו מ ה שהרי כ ב ר ה ס ר י ש ה ב א ו מ ד נ א ‪.‬‬
‫)ר׳ יונה בר׳נ(‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ז‬ ‫‪142‬‬

‫פרק ז׳‬
‫‪ .1‬ר׳ שמעון אומ׳ הסך יין של תרומה שוגג‪ ,‬משלם את הקרן ואינו משלם‬
‫את החומש‪ .‬האוכל תרומה נקורה‪ ,‬והשותה יין מגולה‪ ,‬משלם קרן וחומש‪.‬‬
‫נזיר ששתה יין של תרומה שוגג‪ ,‬משלם את הקרן ואינו משלם את החומש‪ .‬אכל‬
‫תרומה ביום הכפורים‪ ,‬משלם קרן וחומש‪ .‬יין וחומץ‪ ,‬משלם קרן וחומש‪.‬‬
‫‪ .2 5‬האוכל תרומה טמיאה משלם דמי עצים לכהן‪ .‬אבא שאול אומ׳ כל דבר‬
‫שיש בו שוד‪ ,‬פרוטה חייב בתשלומין‪ .‬אמרו לו לא אמרו שוה פרוטה אלא‬
‫בהקדש בלבד‪ .3 .‬אחד האוכל ואחד השותה ואחד הסך‪ .‬אכל חזר ואכל‪,‬‬
‫אם יש מתחלת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס‪,‬‬
‫מצטרפין‪ ,‬ואם לאו אין מצטרפין‪ .‬שתה חזר ושתה‪ ,‬חזר ושתה‪ ,‬חזר ושתה‪ ,‬אם‬
‫י« יש מתחילת שתייה ראשונה עד סוף שתייה אחרונה כדי שתיית רביעית‪,‬‬
‫מצטרפין‪ ,‬ואם לאו אץ מצטרפץ‪ .‬כשם שאכילה בכזיית‪ ,‬אף שתייה בכרת‪.‬‬
‫אכילה ושתייה אין מצטרפין‪ .4 .‬אכל כזית אפי׳ מחמשת המינין הרי אילו‬
‫מצטרפין‪ .‬אכל כחצי זית ונודע לו‪ ,‬וחזר ואכל כחצי זית אחר ממין אחר‪,‬‬

‫‪,‬‬
‫‪ 5‬אבא שאול‬ ‫! ה ס ך יין וכוי‪ .‬עיין משכ שביעית פ״ח מ״ב‪ ,‬להלן פ״ע‪ ,‬שר ‪ ,55‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫שוה פ מ נ ו ה וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ו ה״ד‪ ,‬מ״ד ע״ב; פ ק ח י ם פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״כן ע״א‪,‬‬ ‫וכר‪ .‬בבלי פ ק ח י ם ל״ב ב׳‪.‬‬
‫ל בהקדש וכר‪ .‬עיין תו״כ חובה פרק כ׳ ה״ז‪ ,‬כ״ו ע״ב‪ ,‬ירוש׳ ובבלי הכ״ל‪ ,‬בבלי ב״מ‬ ‫בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אכל חזר וכר‪.‬‬ ‫משכ פ״ו מ״א; להלן כריתוח פ״ב ה״ב‪.‬‬ ‫אחד האוכל וכר‪.‬‬ ‫כ״ה רע״ב‪.‬‬
‫משכ׳ כריתות פ״ג מ״ג; להלן פ ק ח י ם פ״א הי״ב; יומא פ״ד )כי״ע פ״ה( ה״ג; כריתות פ״ב ה״נ•‬
‫ועיין להלן מקוואות פ ״ ז ) ד ׳ פ״ח( ה״ה‪ ,‬בבלי כריתות י״ג א׳‪ .‬ועיין ימש׳ שבת פ״א ה״א‪ ,‬ב׳ ע״נ׳‬
‫הוריות פ״ג ה״כ‪ ,‬מ״ז ע״ב‪.‬‬

‫‪ 3‬םשלם ‪ . . .‬את החומש ן א משלם קרן וחומש‪.‬‬ ‫ואינו | א ואין‪.‬‬ ‫״ן | ד א שמן‪.‬‬ ‫! אום׳ | ד אומי•‬
‫ב ך סתום‪.‬‬ ‫קרן וחומש |‬ ‫ד חומש א וחומש ןהסךן‪.‬‬ ‫וחומש |‬ ‫א הכיפ׳‪.‬‬ ‫‪ 4‬הכפורים |‬ ‫א האוכל‪.‬‬ ‫אכל ן‬
‫‪ 5‬האוכל ‪I‬‬ ‫א אח הקרן ]ואינו משלם אח[ החומש ]השותה חוםץ ושםן םשלם אח הקרן ואינו משלם א ח החומשן‪.‬‬
‫ך שווה‪.‬‬ ‫‪ 6‬שוה |‬ ‫א אוי‪.‬‬ ‫אוס׳ |‬ ‫ד עצי׳‪.‬‬ ‫עצים |‬ ‫ד א טםאה‪.‬‬ ‫טסיאה |‬ ‫ב האוכל ]האוכל[‪.‬‬
‫א כ ח ח י ל ת )ומליון‬ ‫‪ 8‬סחחלת ן‬ ‫א ו א כ ל ]וחזר ואכל[‪.‬‬ ‫ואכל |‬ ‫ד א וחזר‪.‬‬ ‫‪ 7‬חזר |‬ ‫ך פרוט׳‪.‬‬ ‫פרוטה |‬
‫א האחרונה•‬ ‫אחרונה ן‬ ‫לסיים(‪.‬‬ ‫ותוקנה ה‪.‬בייתי‬ ‫בתחלת‪,‬‬ ‫כתוב‪:‬‬ ‫ב ב‬ ‫םחחלת‪ .‬ואף‬ ‫ס‪ .‬קרי‪:‬‬ ‫כחובה‬
‫שחייח רביעית ‪I‬‬ ‫ע ד ן א ועד‪.‬‬ ‫ד סחחלח‪.‬‬ ‫‪ 10‬ס ח ח י ל ח |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫חזר ושתה |‬ ‫‪ 9‬חזר ן א וחזר <ביפ(‪.‬‬
‫ב ך סחוס‪.‬‬ ‫‪ 12‬טצטרפין |‬ ‫ד א כך‪.‬‬ ‫אף |‬ ‫ב •חוח•‬ ‫ד ב מ י ׳ א במית•‬ ‫‪ 11‬בכזיית |‬ ‫א אכילת פ ר ס ‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 13‬א ח ר ן‬ ‫ד אלו‪.‬‬ ‫אילו |‬ ‫ד א אפילי•‬ ‫אפיי |‬ ‫א האוכל•‬ ‫אכל |‬

‫‪ .2‬מ ש ל ם וכו׳‪ .‬שהרי ל א ה ת ק ‪ ,‬ו נ ת ב ר ר‬ ‫‪ .1‬ו א י נ ו מ ש ל ם וכו׳‪ .‬מפני שיק אין ד ר כ ו ב ס י כ ה ‪.‬‬
‫‪ .3‬ו א י נ ו מ ש ל ם וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬מ ש ל ם ק ר ן ו ח ו מ ש ‪ ,‬כני׳ כ י י ע ו ה ר א ב י ד ‪.‬‬ ‫ל מ ם ר ע שהנחש ל א ה ט י ל ב ה א ר ס ‪.‬‬
‫‪ .4‬י י ן ו ח ו מ ץ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ע ו ר ב ץ י ח ד ‪ .‬א ב ל א ם ש ת ה חומץ ל ב ד אינו מ ש ל ם חומש‪.‬‬ ‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ . 7‬ב ה ק ד ש וכו׳‪ .‬א ב ל ב ת ר ו מ ה‬ ‫‪ . 6‬ש ו ה מ ר ו ט ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ע ם י י ש א ץ בו כזית‪.‬‬ ‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .8‬ס ר ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח צ י כ כ ר ‪ ,‬ת ח ל ק ו בו התנאים א ם ה ו א כשלש ביצים או‬ ‫אינו חייב ע ד שיהא ב ה כזית‪.‬‬
‫‪.13‬כחצי זית‬ ‫‪ . 1 2‬מ ח מ ש ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬חטים‪ ,‬שעורים‪ ,‬כ ו ס מ ץ ‪ ,‬שיבולת ש ו ע ל ושיםץ‪.‬‬ ‫כארבע‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א כ ל ח צ י זית ש ל ח ל ב בשוגג ת ו ד ע לו ששמ‪ ,‬ה י ד י ע ה מ ח ל ק ת ‪ ,‬ו א ץ ח צ א י הזיתים מ צ ט ר ס י ם ‪.‬‬
‫ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪143‬‬ ‫תרומות פ״ז‬

‫הרי אילו אין מצטרפין‪ .‬כשם שאין בותנץ תרומה אלא לכהן חבר‪ ,‬כך אין‬
‫‪15‬‬
‫משלמין קרן וחומש אלא לכהן חבר‪ .5 .‬האוכל תרומת עם הארץ )נוטל‬
‫תרומת עם הארץ דמים ומפייס( משלם קרן וחומש לכהן חבר‪ ,‬וחבר נוטל‬
‫דמים ומפייס את עם הארץ‪ .6 .‬תרומת חבר ותרומת עם הארץ שנתערבו‪,‬‬
‫כופץ את עם הארץ למכור את חלקו‪ .7 .‬האוכל תרומה טהורה‪ ,‬משלם מן‬
‫החולין טהורין‪ .‬שלם מן החולין טמאץ מהו‪ .‬סמכוס או׳ בשוגג תשלומיו‬
‫‪20‬‬
‫תשלומין‪ ,‬במזיד אין תשלומיו תשלומץ‪ .‬וחכמים או׳ בץ בשוע בין במזיד‬
‫תשלומיו תשלומץ‪ ,‬ויחזור וישלם מן הטהורין‪ .‬ישראל שנתנו לו תרומה מבית‬
‫אבי אמו ואכלה‪ ,‬וכן לבעל חוב בחובו‪ ,‬וכן לאשה בכתובתה‪ ,‬משלם קרן‬
‫וחומש לכהן חבר‪ ,‬וחבר עונה אותן דמים‪ .8 .‬הגונב תרומת הקדש ולא‬
‫אכלה‪ ,‬משלם את הקרן ואינו משלם את החומ׳‪ ,‬וכפל אין בה‪ ,‬שנ׳ י ש ל ם‬
‫‪25‬‬
‫שנים ל ר ע ה ו ‪ ,‬ולא להקדש‪ .‬אכלה‪ ,‬משלם שני חומשץ‪ ,‬קרן וחומש מן‬
‫החולין‪ ,‬והן געשץ קדש בתרומה‪ .‬קרן נותן לגזבר וחומש לבעלים‪ .‬בקרן זה‬

‫בבלי יבמוח ל׳ אי‪ ,‬גינרן נ״ד‬ ‫‪ !8‬האוכל ו כ ו ‪/‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫לעיל דמאי פ״ג שף‬ ‫״ כשם ו כ ו ‪/‬‬
‫כחובות פ״ג ה״א‪ ,‬כ״ז ע״ב‪.‬‬ ‫מ״ד ע״ג‪,‬‬ ‫ה״א‪,‬‬ ‫פ״ז‬ ‫ע״א‪,‬‬ ‫מ״ד‬ ‫ה״א‪,‬‬ ‫ועיין ירוש׳ פ״ו‬ ‫א׳•‬
‫‪1 9‬‬
‫עיין ימש׳ פ״ו ח״א‪ ,‬מ״ד‬ ‫« ישראל שכחנו ו כ ו ‪/‬‬ ‫ירוש׳ פ״ו ובבלי הנ״ל‪.‬‬ ‫קמכוס וכו‪/‬‬
‫משנ׳ פ״ו מ״ד; ירוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬מ׳‬ ‫‪3‬־ הגונב ו כ ו ‪/‬‬ ‫״א‪.‬‬ ‫ע‬ ‫‪w‬‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫) ‪ £‬ס ח‬ ‫ו‬ ‫ע״א‪,‬‬
‫וכו‪/‬‬ ‫ישלם‬ ‫משנ׳ הנ״ל; ב״מ פ״ד מ״נו; שבועוח פ״ו מ״ה ועוד‪.‬‬ ‫«* וכפל ו כ ו ‪/‬‬ ‫ע״ב‪.‬‬
‫ח‪/‬‬ ‫שמוח כ״ב‪,‬‬

‫תרופת ן‬ ‫ב סתום‪.‬‬ ‫‪ 15‬ח ב ר |‬ ‫ד פתוח‪.‬‬ ‫פצטרפין |‬ ‫אילו | ך אלו‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫*‪ 1‬הרי |‬
‫אחסר‪.‬‬ ‫את ן‬ ‫א וסיפים‪.‬‬ ‫‪ 17‬וםפייס ן‬ ‫ך א חסר‪.‬‬ ‫‪ 16-15‬עוטל ‪ . . .‬ופפייס( |‬ ‫ד תרופ׳‪.‬‬
‫טהורה |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫אח ן‬ ‫ד העם‪.‬‬ ‫‪ 18‬עם |‬ ‫ד חרופ׳‪.‬‬ ‫חרוסח |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫הארץ |‬
‫שלם |‬ ‫ד הטהורין‪.‬‬ ‫טהורין ‪j‬‬ ‫א חולין‪.‬‬ ‫‪ 19‬החולין ן‬ ‫א דפי‪.‬‬ ‫פן ן‬ ‫א טטאה‪.‬‬ ‫ד טהור׳‬
‫או׳ |‬ ‫ך א םוטכוס‪.‬‬ ‫סםכוס |‬ ‫א הטםאים‪.‬‬ ‫טסאין ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫החולין ן‬ ‫א שילם‪.‬‬ ‫ד‬
‫או׳ |‬ ‫א וחכם׳‪.‬‬ ‫ד וחכטי׳‬ ‫וחכטים |‬ ‫ד חשלוטין‪.‬‬ ‫תשלוטיו |‬ ‫ד בטזי׳‪.‬‬ ‫‪ 20‬בטזיד |‬ ‫ד אוט׳‪.‬‬
‫ך טבי׳‪.‬‬ ‫טבית |‬ ‫ד ישר׳‪.‬‬ ‫ישראל |‬ ‫ב ך פחוח‪.‬‬ ‫הטהורין |‬ ‫א יחזור‪.‬‬ ‫‪ 21‬ויחזור ן‬ ‫ד אוטר א אוט׳‪.‬‬
‫‪2 2‬‬
‫ד נוחן א אינו ןנוחןן‪.‬‬ ‫‪ 23‬עונה |‬ ‫א האשה‪.‬‬ ‫לאשה ן‬ ‫ד הבית ]שגבה[‪.‬‬ ‫חוב |‬ ‫ד א בעל‪.‬‬ ‫לבעל |‬
‫‪ 25‬להקדש |‬ ‫ד שנאטר‪,‬‬ ‫שג׳ |‬ ‫ך א החוטש‪.‬‬ ‫החום׳ |‬ ‫א ואין‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪ 24‬ואיגו |‬ ‫ד להן‪.‬‬ ‫איתן |‬
‫א כתרוסה‪.‬‬ ‫בחרוטה ן‬ ‫«‪ 2‬קדש ן א קודש‪.‬‬ ‫ך א קרנין ) א קרנים> וחופש‪.‬‬ ‫חוםשין |‬ ‫א ]של[ הקדש‪.‬‬
‫ד לניזבר א !לבעלים[ לגיזבר )ועל הלסי־ר הראשונה של ‪.‬לבעלים־ סיםן סחיקה(‪.‬‬ ‫לגזבר |‬ ‫א הקרן‪.‬‬ ‫קין |‬
‫א חלוי בין השורוח‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫זה |‬ ‫א קרן‪.‬‬ ‫בקרן ן‬ ‫ד לבעלין‪.‬‬ ‫לבעלים |‬

‫‪ .16‬ו ח ב ר נ ו ט ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ח ב ר ש א כ ל נ ו ט ל דמים מן ה כ ה ן ה ח ב ר ששילם לו א ת ה ת ר ו מ ה ‪.‬‬

‫‪ .17‬ש נ ת ע ר ב ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש נ ת ע ר ב ה ב ת ר ו מ ת ע י ה של** הוכשרה‪ ,‬ו ה י א ט ה ו ר ה וודאי‪.‬‬
‫‪ .18‬כ ו פ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אי אמשר ל ח ל ק ‪ ,‬שמא ימול ח ל ק ו לעיה‪ ,‬ונמצא מומר ת ר ו מ ה ט ה ו ר ה ל ע י ה ‪.‬‬
‫‪ .23‬ע ו נ ה א ו ת ן וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שציל‪ :‬עושה אותן‬ ‫‪ .19‬ב ש ו ג ג וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א י ד ע שהתשלומץ ט מ א ץ ‪.‬‬
‫וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר עושה דמים א ת תשלומי ה ת ר ו מ ה שקיבל‪ ,‬ו מ ש ל ם לו ד מ י מ א ת ו כ א ד ם שנהנה מחבירו‪ .‬עיין‬
‫‪ . 2 5‬א כ ל ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א כ ל ה בשוגג‪.‬‬ ‫‪ . 2 4‬ו א י נ ו מ ש ל מ וכו׳‪ .‬שהרי הוא מזיד ב ה ק ד ש ‪.‬‬ ‫בבהיא‪.‬‬
‫וחומש‬ ‫‪ .26‬ב ת ר ו מ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ה ר מ ת שלו נעשים ה ת ש ל ו מ ץ קודש מ א ל י ה ם ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬החומש שמשלם ב ע ד א כ י ל ת ה ת ר ו מ ה נשאר בידו וניתנו ל כ ל כ ה ן‬ ‫לבעלים‪.‬‬
‫שירצה‪.‬‬
 ‫תרומות פ׳׳ז‬ ‫‪144‬‬

‫מועלץ‪ ,‬בחומש זה אץ מועלץ‪ .‬חומש שני‪ ,‬תרומה ודמיי תרומה‪ ,‬גותן לגזבר‬
‫וחומש לבעלץ‪ .‬ר׳ מאיר מחייב בקופה שנייה בחלה‪ .‬ר׳ יוסה פוטר‪ ,‬וחכמים‬
‫או׳ מדומע פטור מן החלה‪ ,‬ספק מדומע נאכל משם דמע וחייב בחלה‪ .9 .‬ר׳‬
‫‪ 30‬ליעזר או׳ משלמין ממץ על שאינו מינו‪ ,‬ובלבד שישלם מן היפה על הרע‪ .‬כיצד‬
‫אכל שעורים ומשלם חטים‪ ,‬גרוגרות ומשלם תמרים תבוא לו ברכה‪ .‬ר׳ עקיבא‬
‫אומ׳ אין משלמץ אלא ממין על מינו‪ .‬ר׳ לעזר אמ׳ כשם שמשלמין מן החדש‬
‫על הישן‪ ,‬כך משלמץ ממץ על שאינו מינו‪ .10 .‬האוכל את הטבל‪ ,‬משלם מן‬
‫הלקט מן השכחה ומן הפאה ומן התבואה שלא הביאה שליש דברי ר׳ ליעזר‪.‬‬
‫‪ 35‬ר׳ עקיבא או׳ אץ משלמץ מהן‪ ,‬שאץ משלמץ מדבר שלא בא לעונת‬
‫המעשרות‪ .‬אמ׳ ר׳ נתן היה ר׳ ליעזר או׳ ימתץ עד שתצא שבת ויצא לחצר‬

‫־־ מדומע וכוי•‬ ‫חלה פ״א ה״ה‪ ,‬עיין מש״ש‪.‬‬ ‫משכי פ״ז מ״ה; להלן‬ ‫״ ר׳ מאיר ו כ ו ‪/‬‬
‫ליעזר‬ ‫_ ‪ 3 0‬ר׳‬ ‫‪29‬‬ ‫ע׳׳ל‪.‬‬ ‫כ״ז‬ ‫קה״ח‪,‬‬ ‫פ״א‬ ‫חלה‬ ‫מ״ה ע״א;‬ ‫הכ׳׳ל; ירוש׳ פ״ז ה״ו‪,‬‬ ‫חלה‬
‫‪,‬‬
‫חר׳כ הכ״ל;‬ ‫!» גרוגרות ו כ ו ‪/‬‬ ‫משכ פ״ו מ״ו; חו״כ אמור פרק ו׳ ה״ו‪ ,‬ל״ז קע״ד‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 34-33‬מן הלקנו‬ ‫משכ׳ ותו״כ הכ״ל‪.‬‬ ‫ר׳ עקיבא ו כ ו ‪/‬‬ ‫בבלי עירובין כ״נו ב ; פ ק ח י ם ל״ב א ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ח ה״ד‪,‬‬ ‫‪6‬נ א מ ׳ ר׳ כתן ו כ ו ‪/‬‬ ‫חו״כ הכ״ל ה״ה‪.‬‬ ‫משכ׳ פ״ו מ״ה;‬ ‫עיין‬ ‫וכו‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיין במשכ׳ פ״ח מ׳׳ג‪.‬‬ ‫א‪/‬‬ ‫כ קע״ד; בבלי בילה ל״ה‬ ‫מ״ה ע״ג; מעשרוח פ״ג ח״ע‪,‬‬

‫ך א לגיזבר•‬ ‫לגזבר ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫תרומה |‬ ‫ד ח ס ר ‪ .‬א ודטאי‪.‬‬ ‫ודטיי |‬ ‫א וחומש‪.‬‬ ‫ז ־ בחומש |‬

‫מסה ‪I‬‬ ‫א ור׳‪.‬‬ ‫ר׳ ן‬ ‫א זה ]אין מועלין חומש שגי תרומה ודמאי תרוסה גוחן לניזברן‪.‬‬ ‫‪ 28‬לבעלין |‬
‫דמע ‪I‬‬ ‫א מדומעה‪.‬‬ ‫מדומע ן‬ ‫ד אוסרים א אומי‪.‬‬ ‫» או׳ |‬ ‫א וחכם׳•‬ ‫וחכסים |‬ ‫א יוסי‪.‬‬ ‫ד‬
‫ד אימי•‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א אליעזר‪.‬‬ ‫‪ 80‬ליעזי־ |‬ ‫א סחוס‪.‬‬ ‫בחלה |‬ ‫א חייב‪.‬‬ ‫וחייב |‬ ‫א דמעה‪.‬‬
‫!‪ 3‬ומשלם |‬ ‫‪.‬‬ ‫צ ד‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫א ]חאן‬ ‫כיצד |‬ ‫א הרעה‪.‬‬ ‫הרע |‬ ‫ד ובלב׳‪.‬‬ ‫ובלבי |‬ ‫א שאין‪.‬‬ ‫שאמו |‬
‫ד גרונרי׳‬ ‫גרוגרוח |‬ ‫ןאכל חמין ומשלם שעוריןן‪.‬‬ ‫ב חטים‬ ‫א חיטין‬ ‫ד חטי׳‬ ‫חטים |‬ ‫א טשלם‪.‬‬
‫טשלסין‬ ‫ד אוסר א א‪,‬׳‪.‬‬ ‫‪ 32‬אום׳ |‬ ‫א עקי׳‪.‬‬ ‫עקיבא |‬ ‫א סשלם ]לון‪.‬‬ ‫וסשלם |‬ ‫א גרוגריח‪.‬‬
‫ד א ומי•‬ ‫‪ 34‬סן |‬ ‫א אומי‪.‬‬ ‫ד אוסר‬ ‫אם׳ |‬ ‫ד א אליעזר‪.‬‬ ‫לעזי |‬ ‫ד טשלםים י ק •‬ ‫אלא |‬
‫אי׳ ‪I‬‬ ‫א וחכם׳•‬ ‫‪ 86‬ר׳ עקיבא ן‬ ‫ד אליעזר‪.‬‬ ‫ליעזי |‬ ‫א חסי•‬ ‫י ב י י י ׳ ליעזי |‬ ‫א השיכחה•‬ ‫השכחה |‬
‫אס־ ‪I‬‬ ‫א םעשרוח‪.‬‬ ‫‪ 36‬הסעשרוח ן‬ ‫א ]לפין שאין‪.‬‬ ‫שאין |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫סהן שאין סשלסין |‬ ‫ד אומר א אומי‪.‬‬
‫שתצא ‪I‬‬ ‫ד אופ׳‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫אי |‬ ‫ליעזי | ד אליעזר א אליע׳•‬ ‫א ןמודה[ היה•‬ ‫היה |‬ ‫ד א מ י א א׳‪.‬‬
‫א יוצא‪.‬‬ ‫ויצא |‬ ‫כיה א• ב שיבא ד שחבא‪.‬‬

‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬בחומש הנ״ל‪ . .‬ו א ץ מ ו ע ל י ך ה ו א ל א ו ד ו ו ק א שאמו ה ק ד ש כ ל ל ‪ ,‬ו ה ר י‬ ‫‪ .27‬ב ח ו מ ש ז ה וכו׳‪.‬‬

‫ת ר ו מ ה ו ד מ י י וכו׳‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ת ר ו מ ה ו ד מ י ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש י מ ל ל ש ל ם‬ ‫הוא כשאר תרומה‪.‬‬
‫מן ה ת ר ו מ ה שהיא קניינו )כגון ש נ ס ל ה ל ו מ א ב י א מ ו כ ה ן ו כ ד ו מ ה ( ‪ ,‬או שמשלם ל ה ק ד ש ד מ י ת ר ו מ ה ׳‬
‫ל ב ע ל י ן ‪* .‬״ל‪ :‬וחומש זה מ ן ע ל ץ <עיץ גי׳ כי״ע>׳‬ ‫‪ .28‬ו ח ו מ ש‬ ‫שהרי ל א ה ס ם י ד ל ה ק ד ש יותר מ ז ה ‪.‬‬
‫ש נ י י ה וכוי‪ .‬ב ר י י ת א זו ה י א ס י ם ק א ק ט ו ע ה ממשנתנו)ס*ז מיה>ז‬ ‫בקומה‬ ‫שהרי ה ו א ד מ י ה ק ד ש ‪.‬‬
‫שתי קומות א ח ת ש ל ת ר ו מ ה ו א ח ת ש ל ח ו ל ץ וכו׳ א ץ י ד ו ע א מ ו ה י א ש ל ת ר ו מ ה ו כ ו ׳ א כ ל א ח ת מ ה ן מ ט ו ר ׳‬
‫מדומע•‬ ‫‪ .29‬ס מ ק‬ ‫והשניה נוהנ ב ה כ ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו ח י י ב ת ב ח ל ה ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ‪ .‬ר ׳ יוסי ס ו ט ר ‪.‬‬
‫והכוונה לחולי!‬ ‫וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬חייב‪ ,‬כני׳ כייע וירושלמי‪.‬‬ ‫וחייב‬ ‫דמע‬ ‫משם‬ ‫כמשנתנו ס׳ז מיו‪.‬‬
‫ש נ ת ע ר ב ה ב ה ם א ח ת מ מ א ה ת ר ו מ ה ו ה ו ר מ ה שהם מ ו ת ר י ם ל ו ר י ם ‪ ,‬א ע ס ׳ י ש ל ס י החשבון נשאר שם ר ו ב‬
‫נחמיז•‬ ‫ה ל ק ט וכוי‪ .‬ש מ א צ י ל ‪ :‬מ ש ל ם‬ ‫‪.34-33‬משלם מן‬ ‫בבה־א‪.‬‬ ‫ש נ ס ל ה ‪ .‬עיין‬ ‫התרומה‬
‫ו א ח י כ חוזר למשנתנו‬ ‫ה ל ק ט וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם א כ ל ט ב ל מ ש ל ם דמיו כ א ו כ ל חולין‪.‬‬ ‫נמשלם מן!‬
‫ש ת צ א ש ב ת וכו׳‪ .‬ממרש את‬ ‫‪.36‬עד‬ ‫מיו מ י ה ‪ :‬מ ש ל ם מן ה ל ק ט ו כ ו ׳ ‪ ,‬והימו א ם א כ ל ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫משנתנו)מ־ח מימ‪ :‬ה י ה א ו כ ל ב א ש כ ו ל ונכנס מ ן הנינה ל ח צ ר ו כ ו ׳ ח ש י כ ה ל י ל י ש ב ת ר ׳ א ל י ע ז ר א ו מ ר ינמור‪.‬‬
‫‪145‬‬ ‫תרומות פ״ז‬

‫ויגמור‪ .11 .‬ר׳ יהושע אומ׳ דם שעל הככר‪ ,‬גורר את מקומו ואוכל את השאר‪.‬‬
‫נמצא בץ שניו‪ ,‬משפשפו ואינו חושש‪ .‬האוכל את הדירה ואת הנמלה ואת הכינה‬
‫שבתבואה חייב‪ .‬את הזיז שבעדשין‪ ,‬ואת יתושץ שבכליסין‪ ,‬ואת התולעץ‬
‫‪40‬‬
‫שבתמרים ושבגרוגרות פטור‪ .‬פרשו וחזרו‪ ,‬חייב‪ .‬את התולעץ שבעיקרי‬
‫אילנות‪ ,‬ואת הקפא שבירק חייב‪ .‬יבחושץ שביץ ושבחומץ הרי אילו מותרין‪.‬‬
‫אם סינן‪ ,‬הרי אילו אסורץ‪ .‬ר׳ יהודה או׳ המפנץ את היץ ואת החומץ‪ ,‬והמברך‬
‫על החמה הרי זה דרך אחרת‪ .12 .‬הציר והחומץ והמורייס והשמן והדבש‬
‫מותרין משום גלוי‪ .‬ור׳ שמעץ אוסר‪ .‬אמ׳ ר׳ שמעון אני ראיתיו ששתה ציר‬
‫בצידן‪ .‬אמרו לו אין ראיה מן השוטין‪ .13 .‬משמרת אסורה משום גלוי‪ .‬ר׳‬ ‫‪45‬‬

‫נחמיה או׳ אם היתה תחתונה מכוסה‪ ,‬אע״פ שעליונה מגולה הרי זו מותרת‪ ,‬מפני‬

‫‪3 7‬‬
‫ילוש׳ פ״ח ה״ג מ״ה סע״ב; בבלי כחובוח ס ׳ א׳; כריחוח כ״א ב׳ וכ״ב א ‪/‬‬ ‫ל׳ יהושע ו כ ו ‪/‬‬
‫‪3 9‬‬
‫« אם‬ ‫ב‪/‬‬ ‫א ח הזיז ו כ ו ‪ /‬חר׳כ שמיני לפי״ב‪ ,‬כ״ז ע״א; ימש׳ הכ׳׳ל; בבלי חולין ס״ז‬
‫לעיל‬ ‫והמבלך ו כ ו ‪/‬‬ ‫חו׳כ שמיני ‪ qip‬פ ל ק ד׳ ה״י‪ ,‬נ ׳ ע״א; בבלי הכ׳׳ל ס״ז סע״א‪.‬‬ ‫סינן ו כ ו ‪/‬‬
‫ילוש׳ פ״ח ה״ה‪ ,‬מ״ה ע״ד; שבח פ״א ה״ד‪ ,‬ג׳ ע״ד; בבלי‬ ‫‪ 43‬הציל ו כ ו ‪/‬‬ ‫בלכוח פ״ו שו׳ ‪. 3‬‬
‫‪3‬‬

‫משנ׳‬ ‫משמלח ו כ ו ‪/‬‬ ‫בבלי שבח ק״ד ב׳; נ ד ה ל׳ ב ‪/‬‬ ‫‪ 45‬אין לאיה ו כ ו ‪/‬‬ ‫חולין מ״נו ב ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫״ א ס ה י ח ה ו כ ו ‪ /‬ילוש פ״ח ח״ה‪ ,‬מ״ה ע״ד; בבלי ס ו כ ה נ ׳ א׳; ב״ק קנו״ו ב ‪/‬‬ ‫פ״ח מ״ז‪.‬‬

‫משפשפו ן‬ ‫שניו ן א שיניו‪.‬‬ ‫‪ 38‬נפצא | ד נפצי‪.‬‬ ‫׳‪.‬‬ ‫א א ו‬ ‫אומר‬ ‫ך‬ ‫‪ -‬ן‬ ‫א ן מ‬ ‫ס ח ן ם י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫‪ 37‬ויגמור ן‬
‫הבעה |‬ ‫ד את‪.‬‬ ‫ואת |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫א ח הדירה |‬ ‫ב ד פתוח‪.‬‬ ‫חושש |‬ ‫א אוכל‪.‬‬ ‫ד משפשף‬
‫א היתושין‬ ‫יחושין שבכליסין ן‬ ‫ך א שבעדשים‪.‬‬ ‫שבעדשין ן‬ ‫ייי‪.‬‬ ‫ח‬ ‫ך‬ ‫‪ 39‬חייב ן‬ ‫ד א הכגה‪.‬‬
‫א שבגדוגרוח‬ ‫ד שבתמרין ושבגרוגרת‬ ‫‪ 40‬שבתםרים ושבנרוגרות |‬ ‫א התולעים‪.‬‬ ‫התולעין ן‬ ‫שבכליסים‪.‬‬
‫ד א התולעים•‬ ‫התולעץ |‬ ‫א ]האוכל ן את‪.‬‬ ‫את ן‬ ‫ב וחזרן‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫וחזרו ן כיה‬ ‫ושבחמרים‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 42-41‬הרי ‪ . . .‬סינן |‬ ‫ד א הקפה‪.‬‬ ‫הקפא |‬ ‫ך אלנוח‪.‬‬ ‫‪ 41‬אילנות |‬ ‫ד שבעקרי‪.‬‬ ‫שבעיקרי |‬
‫הפפנין ן‬ ‫ד אוסר א אופי‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ב סחוח‪.‬‬ ‫אסורין |‬ ‫ך אלו‪.‬‬ ‫אילן ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ו ס ע נ ן‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫« אם | א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 44‬משום |‬ ‫ד והפור״׳‪.‬‬ ‫והפוריים |‬ ‫א זו‪.‬‬ ‫‪ 43‬זה ן‬ ‫ד הסברך‪.‬‬ ‫והפברך |‬ ‫א הססנן‪.‬‬ ‫ד פסננין‬
‫‪0‬‬ ‫ד‬
‫ד ששתה ןנחשן א ןנחשן ששחה‪.‬‬ ‫ששחה |‬ ‫ראיתיו ן א ראיתי‪.‬‬ ‫ך אסר‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫ד א נילוי‪.‬‬ ‫גלוי |‬ ‫״יי•‬
‫‪4 6‬‬
‫השופין ן א השוטים‪.‬‬ ‫ראיה | ך א ]טביאיןן ראייה <א ראיה(‪.‬‬ ‫אין | ד !נחש שוטה היה ן ואין‪.‬‬ ‫לו | ד ח ס י •‬
‫א תחתיו‪.‬‬ ‫חחחונה ן‬ ‫א אוט׳‪.‬‬ ‫ך אוסר‬ ‫או׳ |‬ ‫א נחסיא‪.‬‬ ‫‪ 40‬נחסיה ן‬ ‫א גילוי‪.‬‬ ‫גלוי ן‬ ‫כ ד סחוס‪.‬‬
‫פ‬ ‫א‬
‫א שהעליתה‪.‬‬ ‫שעליונה ן‬ ‫ד א א ף ע ל סי‪.‬‬ ‫|‬ ‫ע״‬

‫ג ו ר ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס י ל ו ב ב כ ר ש ל ת ר ו מ ה ‪ ,‬ואיגו חושש ל ה פ ס ד‬ ‫‪ .37‬ד ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיצא מ ת ו ך סיו‪.‬‬
‫‪ .38‬נ מ צ א וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם נ ת מ צ ה ה ד ם מ ב ץ שגע ל ת ו ך סיו משסשסו‬ ‫ה ת ר ו מ ה ‪ .‬עיין במשנהיסיח מ״ב‪.‬‬
‫ה ד י ר ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת ה ד ד נ א ו א ת ה נ מ ל ה ו א ת הכנימה‪ ,‬ו כ ו ל ן ה ם‬ ‫ב ת ו ך ה ס ה ונומר‪ ,‬ואינו ס ו ל ם ‪.‬‬
‫‪ .39‬א ת ה ז י ז וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫ת ו ל ע י ם ה ב א י ם ל ת ו ך ה ת ר ו מ ה מ ב ח ו ץ ו א מ ם נ ד ל י ם ב ת ו כ ה ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ש ב כ ל י ס י ן ‪ .‬שיח מ מ ש ס ח ת הקיטניות‪ ,‬ע י ץ ל ע י ל מיה שו׳ ‪.25‬‬ ‫יתוש ה מ י ו ח ד ל ע ד ש י ם ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .41‬ו א ת ה ק מ א וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .40‬ס ט ו ר ‪ .‬מסני ש כ ו ל ם נ י ד ו ל ם ב ת ו ך הסירות התלושים‪ ,‬ו ל א ב א ו מ ן החוץ‪.‬‬
‫י ב חוש ין‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ו ל ע ת ה נ ד ל ה בירקות נ מ ה )!‪ «&»*7‬ב מ ח ו ב ר ‪ ,‬והוי ל י ה כ ש ר ץ השורץ ע ל ה א ר ץ ‪.‬‬
‫‪ .42‬ה מ מ נ י ן וכו׳‪ .‬צ״ל המםגץ )וכן בכייע‪ :‬המסנן(‬ ‫וכו׳‪ .‬יתושץ ש ת ח י ל ת ברייתן במשקץ‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪ .43‬ד ר ך‬ ‫‪ .43-42‬ו ה מ ב ר ך ע ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב כ ל זמן וכו׳ <עיץ ל ע י ל ב ר כ ו ת מיו הי‪.0‬‬ ‫וכי׳‪.‬‬
‫א ח ר ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ר ך ה מ מ ץ שהיה ד ר כ ם לסנן א ת ה מ ש ק ץ מסני ה ת ו ל ע י ם שגדלים בתוכן‪ ,‬ו כ ן ה י ה ד ר כ ם‬
‫‪ .46‬מ כ ו ם ד‬ ‫ו ה מ ו ר י י ם‪ .‬צ י ר מ ק ר ב י דגימ ה מ ע ו ר ב ב י ץ ושמן‪.‬‬ ‫ל ב ר ך ע ל החמה‪ ,‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם היתד‪ .‬ה ח ב י ת התחתונה מ כ ו ס ה במשמרת‪ ,‬א ע מ י י שהחבית ה ע ל י מ ה ששומך מ ת ו כ ה מגולה‬
‫וכו׳‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ז‬ ‫‪146‬‬

‫שארס של נחש דומה לספוג ועומד במקומו‪ .‬עיסה שלשה במים מגולץ‪ ,‬אפילו‬
‫היא של תרומה תשרף‪ ,‬ואין צורך לומר של חולין‪ .‬ר׳ נחמיה או׳ אפאה הרי‬
‫זו מותרת‪ ,‬מפני שארס של נחש כלה באור‪ .‬מי כבושין‪ ,‬מי שלקות‪ ,‬מי תרמוסץ‪,‬‬
‫‪ 50‬אין בהן משום גלוי‪ .‬מים ששרה בהן כבושין‪ ,‬שלקות‪ ,‬ותורמסין‪ ,‬אם יש בהן‬
‫נותן טעם מותרין‪ ,‬ואם לאו אםורין‪ .‬מים שהדיח בהן עובטין ודרמםקניות‬
‫לחולה‪ ,‬אין בהן משום גלוי‪ .‬מים שנתגלו וחיממן אםורין משום גלוי‪ .‬מים חמץ‬
‫‪,‬‬
‫כ ל זמן שמעלין הבל אין בהן משום גלוי‪ .14 .‬מים מגולין לא ישפכם ברשו‬
‫הרבים‪ ,‬ולא יגבל בהן את הטיט‪ ,‬ולא ישקה מהן)את( גוי ולא בהמת אחרים‪,‬‬
‫‪ 55‬אבל משקה הוא בהמת עצמו‪ .‬מים מגולין לא ירבץ בהן את הבית‪ ,‬ולא ירחץ‬
‫פניו ידיו ורגליו‪ .‬אחרים או׳ לא אמרו אלא בזמן שיש בו סרטה‪ .‬וכמה הן‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בקרקעות ארבעים סאה‪ ,‬אחרים או׳ סאתים‪ ,‬בין מכונםץ בץ מפוזרץ‪ .‬ר‬
‫נחמיה או׳ כדי שתהא חבית של שועץ מתמלא מהן‪ .‬מעין כל זמן שהוא מושך‬

‫ימש׳ הכ׳׳ל; בבלי‬
‫‪ 58-57‬ר׳ נחמיה וכוי•‬
‫‪7‬‬
‫‪ 53‬מים ו כ ו ‪/‬‬ ‫> עיסה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ע״ח ה״ה‪ ,‬מ״ה ע״ד‪ ,‬כל הברייתא‪.‬‬
‫‪ 57‬בקרקעות ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ח מ״ה‪.‬‬ ‫ב״ק קע״ו ב׳; ע״ז ל׳ ב ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 58‬מעין ו כ ו ‪ /‬ירוש הנ״ל‪ ,‬מ״ו רע״א‪.‬‬ ‫ירוש׳ פ״ח רה״ו‪ ,‬מ״ה סע״ד‪.‬‬

‫צירי ‪I‬‬ ‫ואין ן א אץ•‬ ‫‪ 48‬תשרף | א תישרף•‬ ‫סגולין | א סגולים‪.‬‬ ‫‪ 47‬בםקוסו | ב ד פתוח‪.‬‬
‫‪ 48‬באור | ב ך פתוח•‬ ‫אי | ד אופר א אופ׳‪.‬‬ ‫גחסיה | ד גחמי׳ א גחםיא•‬ ‫ד א צריך‪.‬‬
‫חרםוסין | ך א תורסוסיו•‬ ‫טי | א וסי‪.‬‬ ‫סי שלקות | א וסי שלקין‪.‬‬ ‫כבושין | א כבשין‪.‬‬
‫יש ‪I‬‬ ‫ותורססין | ד ותרםסין א ותורסוסין‪.‬‬ ‫כבושין שלקות | א כבשין שלקין‪.‬‬ ‫‪ 80‬גלוי | א גילוי‪.‬‬
‫עובטין ודרססקניות ן א חובשין ודרםסקוגין•‬ ‫שהדיח | ד שהדי־•‬ ‫‪ 51‬גותן | א במתן‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬
‫טיס שגתגלו ‪ . . .‬םים הטין | א סי חסין ‪ . . .‬טיס שנחגלו•‬ ‫גלוי | א גילוי <ב־ס>‪.‬‬ ‫‪ 52‬אין בהן | א אסורין•‬
‫א ברשות­‬ ‫ד‬ ‫ברשו׳ ן‬ ‫גלוי ן א גילוי‪.‬‬ ‫‪ 53‬שםעלין | א שעולה‪.‬‬ ‫וחיםםן | ד וחוםסן א וחטטן‪ .‬םים ן א סי‪.‬‬
‫ולא ן אחסר•‬ ‫‪.‬‬ ‫)את> | ד א חסר )ואף בכיי נ ם ע‪-‬י ק‬
‫ן ד ו ת (‬ ‫נ‬ ‫ח ק‬ ‫" הרבים | ד הרבי׳• ולא | א לא )ב־פ>•‬
‫בהטח ן א לבהסח‪ .‬םים סגולי] |‬ ‫‪ 55‬םשקה הוא | ד טשק׳ הו׳‪.‬‬ ‫אחרים | ד אחרי׳‪.‬‬ ‫בהםת | א ובהסת‪.‬‬
‫או׳ ן ך אוסרים‬ ‫‪ 60‬ידיון א וידיו‪.‬‬ ‫ירחץ | ד ירחוץ ]בהן[ א ירחץ ןםהםן‪.‬‬ ‫ירבץ | ד א ירביץ‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 57‬ארבעים | ד ארבעי׳ א ]אחד[ ארבעים )תסחקו‬ ‫הן | א הוא‪.‬‬ ‫סרטה | ד סריט׳ א סירטא‪.‬‬ ‫א אוס׳‪.‬‬
‫אי׳ ‪I‬‬ ‫‪ 58‬גחסיה ן א גחםיא‪.‬‬ ‫סאתים | ד סאת״‪.‬‬ ‫אי׳ | ד א אוס׳‪.‬‬ ‫אחרים | ד אחרי׳•‬ ‫סלים אילו(‪.‬‬
‫םעין ן א סע״ן־‬ ‫סהן | ד חסר‪.‬‬ ‫טתסלא | א וגחםלאח‪.‬‬ ‫שועין | ד שיטץ א שיחין‪.‬‬ ‫ד אוסר א אום׳•‬
‫סושך ן א שםושך ]בון‪.‬‬ ‫שהוא | א חסר‪.‬‬

‫‪ .47‬ל ס פ ו ג וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה א ר ס אינו ת ס ו ר ו ס מ י ך א ל א מ ל א ח ל ו ל י ם כספוג‪ ,‬ו כ ש ה מ ש ק ה ע ו ב ר ד ר י‬

‫‪ .48‬א מ א ה וכו׳‪ .‬מםני שהאור שולט י ס ה בסת•‬ ‫המסננת‪ ,‬הססונ אינו ע ו ב ר א ל א ע ו ל ה ו צ ף ל מ ע ל ה ‪.‬‬
‫‪ .49‬מ י ת ר מ ו ס י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ י ם ששלק או כ ב ש ב ה ם א ת ה ת ו ר מ ו ס )‪ .(lupinus‬ועיין בבה״א‪ .50 .‬ש ש ר ה‬
‫וכו׳‪ .‬ה ק ד מ ו נ י ם ה מ נוהנים לשרות כ מ ה מ מ י ם חריםים‪ ,‬א ח ר י ה ש ל י ק ה ו ה כ ב י ש ה ‪ .‬ע י ץ בבה־א•‬
‫ודרמסקניות‪.‬‬ ‫ו ‪ . 5‬ע ו ב ט י ן ‪ .‬ציל‪ :‬עובשין)עיין בשנו־ם>‪,‬כלומר ענבים שוטים שהם חמוצים‪ .‬ע י י ן ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . d a m a s c e n a .‬א י ן ב ה ן וכוי‪ .‬ציל‪ :‬א ט ו ר ץ ‪ ,‬כגי׳ כי׳ע‪ ,‬ה ר ט ב י ם‬ ‫‪52‬‬ ‫ראים ל ה ם עכשיו שזיסים‪,‬‬
‫‪ .55‬ב ה מ ת ע צ מ ו ‪ .‬מסני ש ה א ד ם אינו ממית אותה‪ ,‬א ל א מזיקה לזמן‪ ,‬ורשאי לעשות ‪P‬‬ ‫והירושלמי‪.‬‬
‫וכמי‬ ‫‪.56‬ם ר ט ה‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שריטה‪ ,‬ס ד ק ‪.‬‬ ‫ב ב ה מ ת ו ט מ א ה שאינה ע ו מ ד ת ל א כ י ל ה ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .57‬ב י ן מ כ ו נ ס י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ שהם‬ ‫ה ן‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ מ ה הן שיעור המים ש ל א י ה א ב ה ם משום גילוי‪.‬‬
‫‪ .58‬ש ל ש ו ע י ז •‬ ‫ב מ ק ו ם א ח ד ‪ ,‬ב ץ שהם מ ם ת ר ץ ב כ מ ה מקומות א ל א שהן מושכץ זה ל ז ה ‪) .‬ר׳ י מ ה בריג(‪.‬‬
‫צ ׳ ל ‪ :‬ש ל שיעץ‪ ,‬ש ל שיחין )כני׳ כייע(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח ב י ת הגעשית ב כ ס ר שיחין‪ ,‬ושיעורה ה י ה י ד ו ע ל ה ם ‪ .‬עיין‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫‪147‬‬ ‫תרומות פ״ז‬
‫‪,‬‬
‫אין בו משום גלד‪ .‬אפף ר׳ ישמעאל בי ר׳ יוחנן בן ברוקה מעשה שהלך ר יוחנן‬
‫בן ברוקה אצל ר׳ יוחנן בן נורי לבית שערים ומצא גבי שאין בו שלשת לוגץ‪,‬‬
‫ושחה ושתה ממנו‪ .‬היץ בין בכלים בץ בקרקע אסור‪ .15 .‬מעשה ונמצא נחש‬
‫מת בבור יץ‪ ,‬ובאו ושאלו את ר׳ יהודה בן בבא והתיר להם את הבור‪ .‬יין‬
‫תוסס כל זמן שהוא תוסס אין בו משום גלוי‪ .‬וכמה תוסס‪ ,‬שלשה ימים‪.‬‬
‫‪ .16‬לגין שהניחו בתיבה וכשידה ובאלפסנה הרי זה אסור‪ .‬בדקן והניחן הרי‬
‫זה מותר‪ .‬לגץ בתיקן הרי זה אסור‪ .‬בדק והניח הרי זה מותר‪ .‬נתנו בבור‪,‬‬
‫אפילו עמוק מאה אמה‪ ,‬הרי זה אסור‪ .‬נתנו במגדל‪ ,‬אפי׳ גבוה מאה אמה‪,‬‬
‫הרי זה אסור‪ .‬נתנו בטרקלין‪ ,‬אפי׳ מפריח‪ ,‬אפי׳ מסוייד‪ ,‬הרי זה אסור‪ .‬מכסץ‬
‫ולא פוקקץ ואם היה פקק חץ בה הרי זה מותר‪ .‬כמה יהא בנקב‪ ,‬כדי שתכנם‬
‫בו אצבע קטנה של קטן‪ .‬נקורי תבשיל‪ ,‬וקלח של כרוב‪ ,‬וכל דבר שיש בו‬
‫לחה‪ ,‬אסור‪ .‬ר׳ שמעץ בן מנםיא או׳ זורק את הניקור ואוכל את השאר‪.‬‬
‫פטריות אסורות מפני סכנת נפשות‪ .‬נקר בתאנה ונעשית גרוגרת‪ ,‬בתמרה‬
‫ונעשית יבשה‪ ,‬שתיהן מותרות‪ .17 .‬ראה צפור מנקר בתאנה‪ ,‬ועכבר מנקר‬
‫‪,‬‬
‫ירוש׳ הנ״ל; בבלי ת ע נ י ת ל׳ א׳; סנהדרין‬ ‫<• ה י ס ס ו כ ו ‪/‬‬ ‫« מעשה ו כ ו ‪ /‬ירוש הנ״ל‪.‬‬
‫!ל נקר ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ח‬ ‫>« לגין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ה‪ ,‬מ״ה ע״ד‪.‬‬ ‫ע ׳ א׳; ע״ז ל׳ ב ‪/‬‬
‫‪7‬‬
‫*ל ראה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ׳׳ל; שם ה״ו‪ ,‬מ״ו ע״א; בבלי חולין נו סע״א‪ .‬ועיין במשנ׳‬ ‫רה״ה‪ ,‬מ״ח ע״ג‬
‫פ״ח מ״ו ולהלן כלים ב״ב פ״ה ה״ו וירוש׳ מעשרות פ״א ה״ב‪ ,‬מ״ח ע״ד‪.‬‬

‫ברוקה ן‬ ‫ך ברי א בנו של ר׳‪.‬‬ ‫בי ר׳ ן‬ ‫א ישסע׳‪.‬‬ ‫ישמעאל ן‬ ‫ד אמר‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫«& גלוי | א גילוי‪.‬‬
‫שלשת ן‬ ‫ד שערי׳‪.‬‬ ‫שערים |‬ ‫ף א ברוקא‪.‬‬ ‫‪ 60‬ברוקה |‬ ‫ד םעש־‪.‬‬ ‫סעשה |‬ ‫א ברוקא‪.‬‬
‫ד יין‬ ‫היין ן כיה א•‬ ‫א היםגו‪.‬‬ ‫סםגו ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 61‬ושחה ן‬ ‫א ]ארבעים[ שלשת‪.‬‬ ‫ד שלשה‬
‫א שנסצא‪.‬‬ ‫וגסצא ן‬ ‫ך מעשי‪.‬‬ ‫סעשה |‬ ‫א ]הרי זה[ אסור‪.‬‬ ‫אסור ן‬ ‫א ובין‪.‬‬ ‫בין <‪ >2‬ן‬ ‫ב היה‪.‬‬
‫ד א‪.‬‬ ‫‪ 63-02‬יין חוסם ן כיה‬ ‫א להן‪.‬‬ ‫להם ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫בן ב ב א ן‬ ‫א ]בחון־[ הבור ]שלן‪.‬‬ ‫‪ 63‬בבור |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫יםים |‬ ‫א ]הוא[ חוסם‪.‬‬ ‫תוסס ן‬ ‫א בילוי‪.‬‬ ‫גלוי ן‬ ‫א שתוסס‪.‬‬ ‫‪ 63‬שהוא תוסס ן‬ ‫ב יין תיסס‪.‬‬
‫ובאלפסנה | ד ח ס ר ‪ .‬א ובפלסנר‪.‬‬ ‫ך א בשידה ובחיבה <א בחיבה(‪.‬‬ ‫בתיבה ובשירה |‬ ‫א שהניחן‪.‬‬ ‫‪ 64‬שהגיחו |‬
‫אפי׳ ן‬ ‫ד אסלו‪.‬‬ ‫‪ 66‬אפילו |‬ ‫א ביתיקו‪.‬‬ ‫בתיקן ן‬ ‫ב פתוח‪.‬‬ ‫‪ 65‬פותר |‬ ‫א ב ד ק והניח‪.‬‬ ‫בדקן והניחן |‬
‫א ואפילו‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אפי׳ |‬ ‫א פפויה‪.‬‬ ‫ד סצויר‬ ‫פפוייח |‬ ‫ך א אפילו‪.‬‬ ‫‪ 67‬אפי׳ |‬ ‫א אפילו‪.‬‬ ‫ד אפלו‬
‫ד א שתיכנס‪.‬‬ ‫שתכנס |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫בה |‬ ‫ד ח ס ר ‪ .‬א חוצץ‪.‬‬ ‫חץ |‬ ‫‪ 68‬ואם ן א אם‪.‬‬ ‫פסוייד ן א מסויד‪.‬‬
‫בתאנה ן‬ ‫ד אסורת‪.‬‬ ‫אסורות |‬ ‫א סטרייות‪.‬‬ ‫‪ 71‬פטריות ן‬ ‫א אופ׳‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪ 70‬או׳ ן‬ ‫א ניקורי‪.‬‬ ‫‪ 60‬נקורי |‬
‫יבשה ן א יבישה‪.‬‬ ‫ד מעשת ב תעשיח ]גרוגרח ב ח פ ר ה ונעשית ן‪.‬‬ ‫‪ 72‬ונעשית |‬ ‫ד מעשת‪.‬‬ ‫ונעשית |‬ ‫א בתאינה‪.‬‬
‫בתאנה ן‬ ‫ך א שנקר‪.‬‬ ‫סנקר |‬ ‫א ציפור‪.‬‬ ‫צפור ן‬ ‫ב סתום‪.‬‬ ‫א סותרין‪.‬‬ ‫סותרות ן‬ ‫א הרי אילו‪.‬‬ ‫שתיהן |‬
‫פנקר ן א שנקר‪.‬‬ ‫א בתאינה‪.‬‬

‫‪ . 6 2‬ו ה ת י ר וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .60‬ש א י ן ב ו וכו׳‪ .‬מ ר א ה שצ׳ל‪ :‬ש א ץ בו נאלא[ וכוי‪ ,‬כגי׳ הירושלמי‪.‬‬
‫מ ר א ה שר׳ י ה ו ד ה בן ב ב א ח ו ל ק ע ל התיק ו ס ו ב ר שאף י ץ א ץ בו משום גילוי ב ק ר ק ע שיש ב ה מ ׳ ס א ה ש ל‬
‫‪.64‬ו ב א ל ס ס נ ה ‪ .‬סירוש ה מ ל ה ל א ג ת ב ד ר ה לי בוודאות‪ ,‬ובירושלמי‪ :‬ו ב מ ג ד ל ‪.‬‬ ‫יין‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .65‬ב ת י ק ן‪ .‬צ״ל‪ :‬בתיקו‪ .‬ע י ץ בשנויס‬ ‫א ס ו ר ‪ .‬שמא ה י ה שם נחש לסני שהגיח א ת הלגץ‪.‬‬ ‫ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪ . 6 7‬מ מ ו י י ח וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס י ל ו מצוייר בצורות ב ע ל י חיים שהם מ ס ח י ד י ם א ת הנחש‪.‬‬ ‫ובבהיא‪.‬‬
‫ח ץ ב ה ‪ .‬כ ל ו מ ר שהוא אוץ ו מ ה ו ד ק‬ ‫‪ .68‬ו א ם‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ס ו ר ‪ .‬ו כ ן בירושלמי‪ :‬מ כ ו ס ה ואינו ס ק ו ק א ס ו ר ‪.‬‬
‫‪.70‬זו ר ק וכוי‪ .‬שמא צ״ל‪1 :‬ביבש‪ 1‬זורק וכוי‪.‬‬ ‫‪.69‬ש ל ק ט ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בן יומו‪.‬‬ ‫ואמו מ ח ו ל ח ל ‪.‬‬
‫‪ .71‬ט ט ר י ו ת וכו׳‪ .‬מ ר א ה שהכוונה ל ם ט ר מ ת ה ג ד ל ו ת ב ח כ מ ת ‪ ,‬וחיישמן שמא ספגו מ ן ה מ ש ק ץ המנולץ‪.‬‬
‫ע י ץ בבה־א‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ז‬ ‫‪148‬‬

‫באבטיח‪ ,‬שניהן אסורין‪ ,‬שאני אף שמא נקורץ ]היו[‪ .‬אבטיח שנקר ואכלו המנו‬
‫עשרה בני אדן‪ ,‬השאר הרי זה אסור‪ .‬וכן חבית שנתגלה ושתו הימנו עשרה בני‬
‫‪ 75‬אדם‪ ,‬השאר הרי זה אסור‪ .18 .‬אין מערכין תלויות זו בזו‪ ,‬אבל מערכין‬
‫תרומה שניטמאת בולד הטומאה עם תרומה שניטמאת באב הטומאה‪ ,‬אע״פ‬
‫‪,‬‬
‫שמוסיפץ טומאה על טומאתה‪ .‬אם אמ על תלוייה טהורה היא‪ ,‬הרי זו טהורה‪.‬‬
‫אם אמ׳ הריני מניחה עד שאשאל עליה‪ ,‬הרי זו טמאה‪ .‬נולד לככר ספק‬
‫טומאה ובתוך ידו ספק טומאה שעל גבי השלחן‪ ,‬נוטלה ומניחה במקום המוצנע‪.‬‬
‫‪ .19 *°‬חבית שנשברה בגת העליונה ובתחתונה טמיאה‪ ,‬הכל מודים שתרד ותדמע‪,‬‬
‫ואל ידמענה ביד‪ .20 .‬סיעה של בני אדם שאמרו להם גרם תנו לנו אחד מכם‬
‫ונהרגהו‪ ,‬ואם לאו הרי אנו הורגץ את כולכם‪ ,‬יהרגו כולן ואל ימסרו להן נפש‬
‫אחת מישראל‪ .‬אבל אם ייחדוהו להם‪ ,‬כגון שייחדו לשבע בן בכרי‪ ,‬יתנו להן‬

‫)ובשינויים‪ ,‬כאן‬ ‫ע״ד‬ ‫מ״א‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ שבה פ״א ה״ד‪ ,‬ג׳ ע״ד; ע״ז פ״ב ה״נו‪,‬‬ ‫‪3‬ל אבעיח‬
‫אבל‬ ‫עיין במשנ׳ פ״ח מ״ח‪.‬‬ ‫*ל אין מעפבין ו כ ו ‪/‬‬ ‫פ״ח ה״ה‪ ,‬מ״ה ע״ד(; בבלי ע״ז ל׳ ב ‪/‬‬
‫עיין‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫אמ׳‬ ‫לל א ם‬ ‫ה״ה‪.‬‬ ‫פ״א‬ ‫שם‬ ‫ולהלן‬ ‫מ״ו‬ ‫פ״א‬ ‫פסחים‬ ‫עיין‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫מערבין‬
‫‪ 80‬חבית‬ ‫״א‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫להלן נוהרוח פ״ח הי״ד; ילוש׳ פ״ח ה״כו‪ ,‬מ״ו ע״א; פ ס ח י ם פ״א ה״ח‪ ,‬כ ״‬
‫‪8 1‬‬
‫ס י ע ה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח כה״י‪ ,‬מ״ו ע״ב;‬ ‫ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ח מיינו; בבלי פ ס ח י ם כדו א׳; כ ׳ ב ‪/‬‬
‫ע מ ׳ ‪ .1184‬ועיין במשנ׳ ספ״ח‪.‬‬ ‫נ׳׳ל סוף פל״ד‪,‬‬

‫שנקר ן‬ ‫כ ד פתוח‪.‬‬ ‫ב חסר•‬ ‫ד א•‬ ‫]היון כיה‬ ‫ך אוסר א אופי‪.‬‬ ‫אי׳ |‬ ‫א הרי אילו‪.‬‬ ‫‪ 73‬שניהן |‬
‫א שנתגלחה‪.‬‬ ‫ד שנתנלח׳‬ ‫שנתנלה |‬ ‫ד א אדם‪.‬‬ ‫*‪ 7‬אדן |‬ ‫ד םםנו א חיסנו‪.‬‬ ‫הפני |‬ ‫א שניקר‪.‬‬ ‫ד‬
‫תלרות |‬ ‫ב סתום‪.‬‬ ‫‪ 75‬אסור |‬ ‫א ססנה‪.‬‬ ‫ד היסנ׳‬ ‫היפנו |‬ ‫ב ושתי‪.‬‬ ‫ד ושת׳‬ ‫ושתו ן כיה א•‬
‫תרוסה |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫עם ן‬ ‫ד שנטפאת )כיסא‬ ‫‪ 78‬שניטפאת |‬ ‫ד ]תרופות טהורות ן תלויות א ]תרופות ן תלויות‪.‬‬
‫ע ל טוסאתה |‬ ‫א ] ל ה ן טוסאה‪.‬‬ ‫‪ 77‬טוטאה |‬ ‫ד אף ע ל פי א ואף ע ל סי‪.‬‬ ‫אעיפ |‬ ‫ד חרופ׳ א וחרופה‪.‬‬
‫ד תלויה א ]תרופה ן חלויה•‬ ‫חלוייה |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫על |‬ ‫ד אפר•‬ ‫אפ׳ |‬ ‫א אפרו לו‪.‬‬ ‫אם אפ׳ ן‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫לככר |‬ ‫א טפיאה‪.‬‬ ‫טטאה ן‬ ‫ד א אטד‪.‬‬ ‫‪ 78‬אפ׳ |‬ ‫זו טהורה ן א זה טהור‪.‬‬ ‫א שהיא טהורה‪.‬‬ ‫טהורה היא |‬
‫‪ 80‬העליונה ובחחחונה ן כיה א­‬ ‫א שולחן‪.‬‬ ‫השלחן |‬ ‫א על‪.‬‬ ‫שעל |‬ ‫א וכיח‪.‬‬ ‫‪ 79‬ובחוך ידו |‬ ‫א לכיכר‪.‬‬
‫‪ 81‬ידטענה |‬ ‫א שחוריד‪.‬‬ ‫שחרד ן‬ ‫ד א טטאה‪.‬‬ ‫טפיאה |‬ ‫ד החחחמה והעלימה‪.‬‬ ‫ב התחתמה העלימה‬
‫א נהרונ‪.‬‬ ‫הורנין ן‬ ‫א מהרונ אותו‪.‬‬ ‫ד מהרנוה‬ ‫‪ 82‬מהרנהו |‬ ‫א בידיו‪.‬‬ ‫ביד ן‬ ‫א יטטאינה‪.‬‬ ‫ד ידפענ׳‬
‫ד שיחדו‬ ‫שייחדו |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 83‬א כ ל ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ד להם‪.‬‬ ‫להן |‬ ‫א ולא‪.‬‬ ‫ואל |‬ ‫א כולם•‬ ‫כולן ן‬
‫ד א להם‪.‬‬ ‫להן |‬ ‫א יתנוהו‪.‬‬ ‫ד יתנהו‬ ‫יחנו |‬ ‫א שייחדוהו‪.‬‬

‫‪ .74‬א ס ו ר ‪ .‬שאנו חוששים‬ ‫‪ .73‬ש מ א נ ק ו ד י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמא ניקרו ב מ ק ו ם ש כ ב ר ה י ה נ ק ר ש ל נחש‪.‬‬

‫‪ .75‬ת ל ו י ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר תרומות שנולד ב ה ם ס מ ק ‪ ,‬מסני שאנו חוששים ש מ א א ח ת‬ ‫ש מ א ה י ה א ר ס שוקע‪.‬‬
‫ה ט ו מ א ה וכוי‪ .‬שהרי ס ו ף כ ל ס ו ף שתיהן ע ו מ ד ו ת ל ה ש ר ף ׳‬ ‫‪ .76‬ב א ב‬ ‫מ ה ן ט ו ע ר ה והשניה ט מ א ה ‪.‬‬
‫‪ .77‬ע ל ת ל ו י י ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאמרו ל ו שהיא ט ה ו ר ה ‪ ,‬ו א ח י כ נ ת ב ר ר שהיתה‬ ‫מ ח מ ת ט ו מ א ה שבהן‪.‬‬
‫‪ .78‬ה ר י נ י‬ ‫ת ל ד ה ונשאל ע ל י ה ל ח כ ם מ י ד ו ה ת י ר ה ‪ ,‬ה ר י זו ט ה ו ר ה ‪ ,‬שהרי שמר א ו ת ה ב ח ז ק ת ט ה ו ר ה ‪.‬‬
‫בבהיא‪.‬‬ ‫ומכיוון שהניחה ו ל א נשאל מ י ד ‪ ,‬נ ס ס ל ה ב ה י ס ח ה ד ע ת ‪ ,‬ו כ ש י ט ת ביש‪ ,‬ע י ץ‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫מניחה‬
‫ש ע ל נ ב י ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬או שנולד ס מ ק‬ ‫‪ . 7 9‬ו ב ת ו ך י ד ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנולד ה ס ס ק כ ש ה י ת ה ב ת ו ך י ד ו ‪.‬‬
‫העליונה‬ ‫‪ .80‬ב נ ת‬ ‫ט ו מ א ה ב כ כ ר ש ע ל נ ב י ה ש ל ח ן ‪ ,‬נ ו ט ל ה ומניחה וכוי‪ ,‬כ ר ׳ א ל י ע ז ר במשנתנו מיח מ י ח ‪.‬‬
‫‪ .81‬ו א ל‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל ת ר ו מ ה ‪ ,‬והתחתונה ה י א ש ל ח ו ל ץ ט מ א ץ ‪ ,‬ו א ם ת ס ו ל ל ש ם י ט ט י ד א ת ה כ ל ‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫א ח ד מ כ ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרנת אותנו‪ ,‬ו ה ם‬ ‫ו מ י ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ו א ל י ט מ א נ ה ‪ ,‬כני׳ כייע ומשנתנו‪.‬‬ ‫ידמענה‬
‫ב כ ר י ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש י ד ע ו ב ב ר ו ר מי ה ו א ‪ ,‬ו ג ם חייב מ י ת ה ‪ .‬ועיין‬ ‫‪.83‬לשבע בן‬ ‫א מ ם י ו ד ע י ם מי ה ו א ‪.‬‬
‫בבה״א‪.‬‬
‫‪149‬‬ ‫תרומות פ״ז‪ ,‬פ״ח‬

‫ואל יהרגו כולן‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה במי דברים אמו׳ בזמן שהוא מבפנים והן‬
‫מבחוץ‪ ,‬אבל בזמן שהוא מבפנים והן מבפנים הואיל והוא נהרג והן נהרגץ‪,‬‬
‫יתנוהו להן ואל יהרגו כולן‪ .‬וכן הוא אומי‪ ,‬ו ת ב א ה א ש ה א ל כ ל ה ע ם‬
‫ב ח כ מ ת ה וגו׳‪ ,‬אמרה להן הואיל והוא נהרג ואתם גהרגץ‪ ,‬תנוהו להם ואל‬
‫תהרגו כולכם‪ .‬ר׳ שמעון או׳ כך אמרה להם‪ ,‬כל המורד במלכות בית דוד‬
‫חייב מיתה‪.‬‬

‫פרק ח׳‬
‫‪ .1‬הזורע פשתן של תרומה‪ ,‬עד שלא הביא שליש יופך‪ ,‬משהביא שליש‬
‫יקיים דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יהודה או׳ בשוגג עד שלא הביא שליש יופך‪ ,‬משהביא‬
‫שליש יקיים‪ ,‬במזיד זה וזה יופך‪ .2 .‬הזורע תוספת של תרומה וסאה עולה‬
‫מתוך ]מאה[ גדוליהן חולץ‪ .‬גדולי הקדש אץ חייבין עליהן קרן וחומש‪ ,‬ואץ‬
‫משלמץ מהן קרן וחומש על מקום אחר אלא לפי חשבץ‪ ,‬וחייבין בחלה‪ ,‬הידיים‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪8 6‬‬

‫ש״ב כ ‪ ,‬כ״ב‪.‬‬ ‫וכו ‪.‬‬ ‫וחב א‬
‫‪,‬‬
‫‪ 3‬ו ס א ה וכו ‪ .‬עיי״ש מ״ד‪ .‬ועיין להלן כוהרוח פ״א ה״ו‪.‬‬ ‫׳׳א‪.‬‬ ‫‪ m‬מ‬ ‫‪/‬‬ ‫יין‬
‫‪ 3‬מ ש כ‬ ‫ע‬ ‫‪/‬‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ה ז ו ר ע‬ ‫!‬

‫כ‬ ‫‪8 4‬‬

‫א בסה‪.‬‬ ‫במי ן‬ ‫ך בד׳א‪.‬‬ ‫בטי ובו־ |‬ ‫ך אסר‪.‬‬ ‫אט׳ |‬ ‫ב ד פתוח‪.‬‬ ‫א כולם•‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫יל‪| 1‬‬
‫‪ 86‬להן |‬ ‫ד והס םבפני׳‪.‬‬ ‫והן פבסנים |‬ ‫א הוא והס‪.‬‬ ‫‪ 85‬מ פ ן שהוא סבפנים והן ן‬ ‫א אסורים‪.‬‬ ‫אטי׳ |‬
‫‪ 87‬ומ׳ |‬ ‫ד וחב׳‪.‬‬ ‫פ וחבוא‬ ‫וחבא |‬ ‫ך אופר‪.‬‬ ‫אוס׳ |‬ ‫א כגון שהוא‪.‬‬ ‫וכן הוא ן‬ ‫להם‪.‬‬ ‫א‬
‫תנוהו |‬ ‫א והן‪.‬‬ ‫ך ואת׳‬ ‫ואתם |‬ ‫ך א להם‪.‬‬ ‫להן |‬ ‫ך אפר׳‪.‬‬ ‫אפרה |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ד וגוםר‪.‬‬
‫א אום׳‪.‬‬ ‫ך אוסר‬ ‫או׳ |‬ ‫א חיהרנו‪.‬‬ ‫‪ 88‬תהרנו ן‬ ‫ד תניהו‪.‬‬
‫‪...‬‬ ‫‪ 8-2‬ד ב ר י‬ ‫א וםשהביאה‪.‬‬ ‫סשהביא ן‬ ‫ב יופר‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫כ־ה‬ ‫יופך ן‬ ‫א הביאה‪.‬‬ ‫‪ 1‬הביא |‬
‫ד וקיים‪.‬‬ ‫‪ 8‬יקיים |‬ ‫ב יופר‪.‬‬ ‫ד•‬ ‫יופך ן כ־ה‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫שליש |‬ ‫ך אוסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א חסי•‬ ‫יקיים |‬
‫גדוליהן |‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ד א‪.‬‬ ‫‪ 4‬ןסאהן ן כ־ה‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫של ן‬ ‫ב יופר‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫יופך ן כיה‬ ‫א םזיד‪.‬‬ ‫בסזיד |‬
‫א אין•‬ ‫ואין |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ . . .‬וחוסש |‬ ‫‪ 6-4‬ואין‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אין |‬ ‫א וגידולי‪.‬‬ ‫נדולי ן‬ ‫א גידוליהן‪.‬‬
‫ד היד׳׳‪.‬‬ ‫הידים |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫א ל א לפי חשבון ן‬ ‫א פסקום‪.‬‬ ‫ע ל סקום ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 8‬וחוםש |‬

‫‪.85-84‬ו ה ן‬ ‫‪ .84‬ב מ י ד ב ר י ם ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א י מ ת י אין מ ו ס ר ץ אותו א ל א בתנאים ה ל ל ו דווקא‪.‬‬

‫לחומה )כמעשה שבע‬ ‫ע ל העיר הם מחוץ‬ ‫כ ל ו מ ר שהוא בטנים ה ח ו מ ה ו ה צ ר י ם‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫מבחוץ‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהנויים כ ב ר‬ ‫מ ב ם נ י ם וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .85‬ו ה ן‬ ‫בן בכרי(‪ ,‬ו א ם ש ר שיתייאשו מ ל כ ב ש ה ‪ ,‬ו ה ו א מ צ ל ‪.‬‬
‫‪ .86‬י ת נ ו ה ו וכו׳‪ .‬שהדי סוף‬ ‫נכנסו ל ת ו ך ה ח ו מ ה ‪ ,‬ו ה ו א נהרנ ו א ף ה י ה ו ד י ם ה נ ד ד ש י מ ל מ ו ס ר ו יהרנו‪.‬‬
‫‪ .87‬ב ח כ מ ת ה‪ .‬מ ד י י ק מ מ ל ה זו ש א מ ר ה‬ ‫כ ל סוף י ד ע ו מי ה ו א ה י ה ו ד י שהרניז אותם‪ ,‬ו ל מ י ה ם מכוונץ‪.‬‬
‫‪ .88‬ר ׳ ש מ ע ו ן וכו׳‪ .‬ר ׳ שמעון ס ו ב ר ש ב ח כ מ ת ה א מ ר ה ל ה ם שזעא‬ ‫ל ה ם ד ב ר ה ל כ ה ‪) .‬ר׳ מ נ ה ב ר ' ‪. 0‬‬
‫חייב מיתה‪ ,‬א ב ל ייחוד נ ר י ד א ‪ ,‬א ם י ל ו י ד ע ו הנוים ב ב ר ו ר מי הוא‪ ,‬אמו מ ס ס י ק ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪.2‬י ק י י ם‪.‬‬ ‫כ ל ז מ ר ‪ ,‬י ה ס ך א ת ה ז ר ע ו י א ב ד ו ‪ ,‬כ ד י ש ל א י ת ר ג ל לזרוע ת ר ו מ ה ‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬ ‫‪.1‬יומך‪.‬‬
‫‪ .3‬י ו ס ך‪ .‬שהרי בסשתים ה ק י ס מ י ם ה ם ה ע י ק ר ‪ ,‬ו א ם‬ ‫שהרי מ ד ר ב מ כ ב ר ק ד ש ו ה ג ד ו ל י ם משום ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫יקיים ל א י ס ס י ד ה ר ב ה א ס י ל ו א ם נ א מ ר שהגידולים ה ם ת ר ו מ ה ‪ ,‬ולפיכן• גזרו ע ל מ ש י ה ס ך א ס י ל ו ה ב י א ו‬
‫ת ו ם מ ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ת ר ם ו ע ל ה בידו םחות מ א ח ד מששים‪ ,‬צ ר י ך ל ה ו ס י ף‬ ‫שליש‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .4‬ק ר ן ו ח ו מ ש ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אינו מ ש ל ם‬ ‫ו ל ת ר ו ם כ מ ו שהוא רניל‪ .‬ו מ ה שהוא מ ו ס י ף היא ת ו ס פ ת ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫ק ר ן ע ל כ ל ה נ י ד ו ל ץ ) ש א ץ כ א ן ל ה ק ד ש א ל א ה ז ר ע נרידא( ו א מ ו מ ש ל ם חומש כ ל ל ‪ ,‬מפני ש ה נ י ד ו ל ץ ה ם ח ו ל ץ ‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל פ י חשבון ת ו ס פ ת הגידולים‪ ,‬א ב ל ה ס א ה שזרע מ ש ו ע ב ד ת‬ ‫חשבון‪.‬‬ ‫‪ .5‬ל מ י‬ ‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫להקדש‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ח‬ ‫‪150‬‬

‫והטבול יום אץ פוםלץ בהן כדרך שפוסלץ כחולץ‪ .3 .‬הדש כיצד יעשה‪,‬‬
‫מביא קפיפה ותולה בצואר בהמה ונותן לתוכה חולץ‪ .‬ר׳ שמעון או׳ נותן‬
‫לתוכה כרשנץ‪ ,‬והן יפות להן מהכל‪ .4 .‬מאה לגינץ של תרומה ואחת של‬
‫חולץ‪ ,‬כולן מותרץ‪ .‬בדבר שזרעו כלה‪ ,‬אבל דבר שאץ זרעו כלה לא יעלה‪,‬‬
‫שאץ קרקע עולה באחד ומאה‪ .‬תלש יעלה‪ ,‬ובלבד שלא יתכוץ ויתלוש‪ .‬ר׳‬
‫שמעון או׳ אף י ת כ ק ויתלוש ויעלה באחד ומאה‪ .5 .‬ליטרא מעשר ראשץ‬
‫שנטעה והרי בה כעשר ליטרץ‪ ,‬חייבת בתרומה במעשר ראשץ ובמעשר שני‪.‬‬
‫ובמעשר ראשץ שבה עושה אותה תרומה ומעשר על מעשר ראשץ שנטע‪.‬‬
‫‪ .6‬ליטרא מעשר שיני שנטעה והרי בה כעשר‪ ,‬חייבת בתרומה ובמעשר ראשון‬
‫‪ .7‬המנכש את הכותי‬ ‫ובמעשר שיני‪ ,‬וחוזר ופודה את מעשר שיני שנטע‪.‬‬
‫בחסיות‪ ,‬אע״פ שפירותיו טבל‪ ,‬לא יאכל מפירותיהן עריי‪ .‬ר׳ שמעץ בן לעזר‬

‫ל‪ «-‬כוחן לתוכה וכו׳‪.‬‬ ‫משכ׳ פ״ע מ״ג; להלן ב״מ פ״ח הי״א; בבלי שם ל׳ א ‪/‬‬ ‫• הדש ו כ ו ‪/‬‬

‫״ שאין ק ר ק ע ו כ ו ‪/‬‬ ‫« מ א ח לגינין ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״נו מ״ה‪.‬‬ ‫ירוש׳ פ״כו ה״ד‪ ,‬מ״ו ע״ג; בבלי הכ״ל‪.‬‬

‫״ ליטרא ו כ ו ‪/‬‬ ‫עיין ירוש׳ ערלה פ״א ח״ה‪ ,‬ס״א ע״ב‪ .‬ועיין במשכ׳ שם פ״א מ״ו ובבלי ניכוין כ״ד ב ‪/‬‬

‫‪ !5‬המככש‬ ‫ה <‬‫כ‬ ‫״ ליכורא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬ ‫ירוש׳ פ״נו ה״ד‪ ,‬מ״ו ע״ג; בבלי כדרים כ״ח ב ‪/‬‬

‫« ר׳ שמעון ו כ ו ‪/‬‬ ‫״ ‪.‬‬

‫ז‬ ‫מ‬ ‫‪V‬‬ ‫»‬ ‫‪D‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ש כ‬ ‫ועיין ב מ‬ ‫ירוש׳ פ״נו ה״ח‪ ,‬מ״ו ע״ד; נבלי הכ״ל‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬

‫בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬

‫הדש ‪I‬‬ ‫ב ך סתום‪.‬‬ ‫בחולין |‬ ‫שסוסלין | ך שפוסל׳׳‪.‬‬ ‫בהן | ד בהן ןבהןן‪.‬‬ ‫‪ 6‬והטבול ן כיה ד א ‪ .‬ב והטביל‪.‬‬
‫א בצוארי‪.‬‬ ‫ד בצוא׳‬ ‫בצואר |‬ ‫א קופתו‪.‬‬ ‫ד קסיפ׳‬ ‫‪ 7‬קפיפה |‬ ‫א ןהואן עושה‪.‬‬ ‫יעשה ן‬ ‫ב ד א חדש‪.‬‬
‫‪ 8‬לתוכה |‬ ‫א מתנין‪.‬‬ ‫נותן ן‬ ‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫אי |‬ ‫א וגותגין לתוכו סאותו הסין•‬ ‫מותן לתוכה חולין ן‬
‫א הקרקע•‬ ‫‪ 10‬ק ר ק ע ן‬ ‫ד ואחד‪.‬‬ ‫ואחת |‬ ‫א לנין‪.‬‬ ‫לנינין ן‬ ‫ד א כרשינין‪.‬‬ ‫כרשנין |‬ ‫ד לתוכי‪.‬‬
‫ך אוסר א א ו ט ׳ •‬ ‫או׳ |‬ ‫‪ 11‬שסעון ן א יהודה‪.‬‬ ‫ויתלוש ן א לתלוש‪.‬‬ ‫יתכוין | ד יתכוון‪.‬‬ ‫יעלה | ד א ועלה‪.‬‬
‫ד א שניטעה‪.‬‬ ‫‪ 12‬שנטעה |‬ ‫ד ליטרה‪.‬‬ ‫ליטרא |‬ ‫ב סתום‪.‬‬ ‫וסאה |‬ ‫א יעלה‪.‬‬ ‫רעלה |‬ ‫א אם‪.‬‬ ‫אף |‬
‫‪ 14‬מעשר |‬ ‫שנטע ן א שניטע• ד סתום‪.‬‬ ‫ד וטעשרות‪.‬‬ ‫‪ 11‬וםעשר |‬ ‫שני ן א שעי‪.‬‬ ‫בסעשר ן א ובסעשר‪.‬‬
‫ך א כעשר ןליטרין[•‬ ‫כעשר |‬ ‫שנטעה ן כיה ך‪ .‬א שניטעה ב שכה‪.‬‬ ‫ד שני א עני‪.‬‬ ‫שעי |‬ ‫א ןשל[ טעשר‪.‬‬
‫א שניטע•‬ ‫שנטע ן‬ ‫ך וטודד‪.‬‬ ‫וסודה |‬ ‫ד חחר‪.‬‬ ‫וחתר |‬ ‫א שעי ןשבהן‪.‬‬ ‫שיני |‬ ‫ד שגי <ב׳פ(‪.‬‬ ‫‪ 15‬שעי |‬
‫פפירותיהן ן א פהם•‬ ‫ד א א ף ע ל פי‪.‬‬ ‫אעיס |‬ ‫‪ 16‬בחסיות ן א בחנות‪.‬‬ ‫הכותי | א חגוגי‪.‬‬ ‫ד א עם‪.‬‬ ‫את |‬
‫ד א אלעזר‪.‬‬ ‫לעזר |‬ ‫ד א עראי‪.‬‬ ‫ער״ |‬

‫י ע ש ה וכוי‪ .‬שהרי אינו‬ ‫כיצד‬ ‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד ר ך ש א ץ פ ו ס ל ץ ‪ ,‬עיין בבה״א‪.‬‬ ‫‪.6‬שפוסלין‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מאותו ה מ ץ שהיא‬ ‫‪ .7‬ח ו ל י ן ‪.‬‬ ‫ד ש א י ל ח ס ו ם א ו ת ה ואינו רשאי ל ה א כ י ל ה נידולי ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫‪ .9‬מ ו ת ר י ן ‪ .‬מסני ש ה ק ל ו ב נ ד ו ל ץ‬ ‫‪ .8‬ל נ י נ י ן‪ .‬ע ר מ ו ת ‪.‬‬ ‫ד ש ה אותו‪ .‬ו כ ן ממורש בכי״ע ובמשנתנו‪.‬‬
‫‪ .11‬ל י ט ר א ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ד ב ר ש א ץ זרעו כ ל ה ‪ .‬ובירושלמי ממורש‪ :‬ל י ט ר א‬ ‫ב ד ב ר שזרעו כ ל ה ‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫‪ . 1 3‬ו ב מ ע ש ר וכוי‪.‬‬ ‫‪ . 1 2‬ח י י ב ת וכוי‪ .‬שהרי ‪ p‬ה ת ו ר ה ה כ ל ו ע א ט ב ל נמוד‪.‬‬ ‫בצלים‪.‬‬
‫ו מ ת ו ך ה מ ע ש ר ר א ש ץ שהסריש ע ל ה כ ל ממריש ע ו ד ת ר ו מ ת מ ע ש ר ) כ צ י ל במקום‪ :‬ת ר ו מ ה ומעשר( ע ל ה ל י ט ר א‬
‫שנטע‪ ,‬שהרי כ ב ר נ ק ר א שם מ ע ש ר ע ל י ה לפני שנסעה‪ .‬והוא מסריש ב ב ת א ח ת שתי עשיריות ת ר ו מ ת מ ע ש ר ‪.‬‬
‫ה ו א י ל וכוי‪ .‬וחסיות ‪ : p‬ל ו ף ‪ ,‬שום‪ ,‬ב צ ל י ם ו ק ט ל ו ט ו ח <עיץ‬ ‫א ע מ ־ י וכוי‪ .‬צ״ל בחםיות‬ ‫‪.16‬בחסיות‬
‫ל ה ל ן ס״ט שו׳ ‪ ,(12‬ו כ ו ל ם א ץ ז ר ע ם כ ל ה ב ק ר ק ע ‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪151‬‬ ‫תרומות פ״ח‬

‫או׳ במוצאי שביעית עם ישראל מותר‪ .8 .‬המפריש חבילי תלתן של מעשר‪,‬‬

‫הרי זה פודה את העץ ואת הזרע‪ .‬ר׳ נתן בר יוסף או׳ שתילי בצלים עד שלש‬
‫שנים אםורין‪ ,‬מיכן והלך מותרץ‪ .9 .‬תלתן שנפלה לתוך הבור של מים‪ ,‬ר׳‬
‫מאיר אוסר‪ ,‬ור׳ יהודה מתיר‪ .‬אמ׳ ר׳ שמעץ במה דברים אמורים בזמן‬
‫ששקעה‪ ,‬אבל לא שקעה הרי זו מותרת‪ .‬תפוח שרםקו ונתנו לתוך העיסה‬
‫וחמצה‪ ,‬ר׳ יוסד‪ ,‬אומ׳ אץ חימוצו חמוץ‪ .‬אחד נותן טעם לשבח ואחד נותן טעם‬
‫לפגם‪ ,‬זה וזה אסור דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ שמעץ אומ׳ לשבח אסור‪ ,‬לפגם מותר‪,‬‬
‫כגץ החומץ שנפל לגריםץ‪ .10 .‬גריםץ שנפלו לתוך הבור של מים‪ ,‬תמרים‬
‫שנפל על גביהן ]יץ‪ ,‬גרוגרו׳ שגפל על גביהן[ שמן‪ ,‬הרי זה אסור‪ ,‬ור׳ שמעץ‬
‫מתיר‪ .11 .‬שאר של תרומה שגפל לתוך העיסה והגביהו‪ ,‬ואחר כך נתחמץ‬

‫עיין ילוש׳ פ״נו ה״ז‪ ,‬מ״ו‬ ‫« עד שלש ו כ ו ‪/‬‬ ‫עיין במשכ׳ פ״י מ״ו‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫ל! המפריש‬

‫משני פ״י מ״ב; בבלי מנחות‬ ‫« חפוח וכו‪/‬‬ ‫משנ׳ פ״י מ׳יה‪.‬‬ ‫יי! תלתן ו כ ו ‪/‬‬ ‫ע״ל•‬

‫חלה‬ ‫ירוש׳ כאן פ״י ח״ב‪ ,‬מ״ז ע״א;‬ ‫» ר׳ יוסה ו כ ו ‪/‬‬ ‫י א ל לן‪.‬‬
‫ה‬ ‫ש כ ב‬ ‫‪/‬‬ ‫מ ש‬ ‫י‬ ‫ו ‪3‬‬ ‫א׳‬ ‫נ״ד‬

‫א ח ד נותן ו כ ו ‪/‬‬ ‫פ״א ה״א‪ ,‬נ״ז ע״א; שבת פ״ג ה״ג‪ ,‬ה ׳ ע״ד; פ ס ח י ם פ״ב ה״ד‪ ,‬כ״נו ע״ב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ילוש פ״י ה״ב‪ ,‬מ״ז ע״א )ועיי״ש ה״ו‪ ,‬מ״ז ע״ב(; ערלה פ״ב ה״ה‪ ,‬ס״ב ע״א; ע״ז פ״ה ה ״ ג‬

‫״ שאר‬ ‫משנ׳ ע״ז פ״ה מ״ב‪.‬‬ ‫« כגון החומז ו כ ו ‪/‬‬ ‫ב‪/‬‬ ‫בבלי ע״ז ס״ז‬ ‫מ״ד ע״ד;‬

‫ירוש׳ ערלה פ״ב ה״ג‪ ,‬ס״ב ע״א‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬

‫‪1 7‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫סותר |‬ ‫א ישר׳‪.‬‬ ‫ישראל ן‬ ‫א סוצאי‪.‬‬ ‫בסוצאי ן‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫ד אוסר‬ ‫אי׳ |‬
‫‪ . . .‬העץ‪.‬‬ ‫א הזרע‬ ‫‪ 18‬העץ ‪ . . .‬הזרע ן‬ ‫א ע ל סעשר !שעין‪.‬‬ ‫של םעשר ן‬ ‫א הפריש‪.‬‬ ‫הספרי* |‬
‫והלך |‬ ‫ד סבאן‪.‬‬ ‫‪ 19‬סיכן |‬ ‫א שיתלי‪.‬‬ ‫שתילי ן‬ ‫ך אוםר א אום׳‪.‬‬ ‫אי׳ |‬ ‫ד כרבי א בן‪.‬‬ ‫בר |‬
‫‪ 20‬אס־ |‬ ‫ד בכור‪.‬‬ ‫לתוך הבור |‬ ‫א תילתן‪.‬‬ ‫תלתן ן‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫פותרין |‬ ‫ד א יאילך‪.‬‬
‫ב פתוח‪.‬‬ ‫א זה מותר•‬ ‫‪ 21‬זו פ ו ת ר ת ן‬ ‫א ד ־‪.‬‬
‫ב ר‬ ‫דברי• ן‬ ‫ד בריא‪.‬‬ ‫ב פ ה וכי׳ |‬ ‫ד אפר•‬
‫א חיפוץ‪.‬‬ ‫הפוץ ן‬ ‫ך אופר‪.‬‬ ‫אופ׳ |‬ ‫ך א יוסי‪.‬‬ ‫יוסה |‬ ‫א וחיפצה‪.‬‬ ‫‪ 22‬וחסצה ן‬ ‫א שריסקו‪.‬‬ ‫שרסקי |‬
‫הבור ן א בור‪.‬‬ ‫ד תריסי!‪.‬‬ ‫‪ 24‬גריסין |‬ ‫ך אוסר‪.‬‬ ‫אוס׳ |‬ ‫א וחכם־‪.‬‬ ‫ר׳ שסעון ן‬ ‫א הרי זה‪.‬‬ ‫‪ 23‬זה תה |‬
‫גרוגרו׳ שנפל |‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ןיין ‪ . . .‬נביהןן ן הושלם ע־פ ד•‬ ‫א שנתן‪.‬‬ ‫‪ 25‬שנפל ן‬ ‫א ונריסין‪.‬‬ ‫חפרים |‬
‫ד א שאור‪.‬‬ ‫שאר |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 20‬פתיר |‬ ‫׳‪.‬‬ ‫ע ם ע‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫מ ס ע ו ן‬ ‫ן ז ס ר ־‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫ן ה‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫]‬ ‫‪n‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ו ג ר ו נ ר ו ת‬ ‫א‬

‫א לעיסה הנביהו‪.‬‬ ‫לחוך העיסה והנביהו ן‬ ‫ד חרום׳‪.‬‬ ‫חרוסה |‬

‫המפריש‬ ‫ש ב י ע י ת וכו־‪ .‬ממני שבוודאי גידולי שממית ר ב ו ע ל ה ע י ק ר ‪) .‬הרץ(‪.‬‬ ‫‪.17‬במוצאי‬

‫כ נ ר א ה שנסתרסו כ א ן ה ב ב ו ת ‪ ,‬ו צ ר י ך ל נ ר ו ס כ א ן א ת ה ם י מ א ‪ :‬ר ׳ נ ת ן בר־ י ו ס ף וכו־‪ .‬ו כ ן מ פ ו ר ש‬ ‫וכי׳‪.‬‬
‫ת ל ת ן ‪ .‬הוא צ מ ח ב ע ל שלשה‬ ‫בירושלמי שגורן ר ב י ע י ת מ ו ת ר ת ב ט ב ל ב ד ב ר ש א ץ ו ר ע ו כ ל ה ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬של‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫בצלים‬ ‫‪.‬שתילי‬ ‫‪Trigonella FoenumGraecum.18‬‬
‫‪ .20‬א ו מ ר וכוי‪ .‬ר י מ ס ו ב ר ש מ כ י ו ץ‬ ‫ט ב ל ) כ ל ע י ל שו׳ ‪ ,(16‬ע י ץ מ י מ ל ע י ל שו׳ ‪ 17‬ד י ה ה מ מ ר י ש ‪.‬‬
‫ש ק ר א שם ת ר ו מ ה ע ל ה ע ץ ח ל ה ע ל מ שם ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו ד מ ו כ ת ב ל ץ ‪ ,‬א ב ל ד י י ס ו ב ר ש א ץ ב ע ץ משום ק ד ו ש ה‬
‫‪ .21‬ל א‬ ‫כ ל ל ) א ל א שחייב ליתנו ל כ ק ( ‪ ,‬ו א ץ כ ח ב ז ר ע ג ר י ד א ליתן ט ע ם ב ב ו ר ש ל ם י ם ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬א ם א ץ ה ת ל ת ן שוקעת כ ו ל ה ב מ י ם סימן ש ע ד י ץ ל א הניעה ל ס ו ף בישולה‪ ,‬ו א ץ ב ה כ ח‬ ‫שקעה‬
‫מ פ נ י שהוא ס ו ב ר נותן ט ע ם ל פ ג ם מ ו ת ר ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫שמעון‬ ‫‪.25‬ור׳‬ ‫עיץ בבהיא‪.‬‬ ‫ליתן ט ע ם ‪.‬‬
‫‪ .26‬ו ה נ ב י ה ו וכו׳‪ .‬כ ד ץ ת ר ו מ ה ש נ מ ל ה ל מ א ה ח ו ל ץ ‪ ,‬ו ב פ ר ט כ א ן שהאיסור נ י כ ר ‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ח‬ ‫‪152‬‬

‫מותר‪ .12 .‬שאר של שביעית שנפל לתוך העיסה‪ ,‬ידע בו ואחר כך נתחמץ‪,‬‬
‫אסור‪ .13 .‬שאר של תרומה ושל שביעית שנפלו לתוך העיסה‪ ,‬לא בזה כדי לחמץ‬
‫ולא בזה כדי לחמץ‪ ,‬ונצטרפו וחמצו‪ ,‬אסור לזרים‪ .‬ר׳ לעזר בי ר׳ שמעון מתיר‬
‫לזרים‪ .‬היה בזה כדי לחמץ ובזה כדי לחמץ‪ ,‬ונצטרפו וחמצו‪ ,‬אסור לכהנים‪.‬‬
‫ר׳ לעזר בי ר׳ שמעון מתיר לכהנים‪ .14 .‬יין של תרומה שנפל על גבי פירות‬
‫ידיחם‪ ,‬והן מותרץ‪) .‬נפל על גבי יץ( וכן שמן של תרומה שנפל על פירות‪,‬‬
‫ידיחם והן מותרין‪ .‬וכן על גבי יץ‪ ,‬יקפה אותו‪ ,‬והיין מותר‪ .‬נפל על גבי ציר‪,‬‬
‫יקפינו כדי שיבטל טעם שמן שבו‪ .15 .‬כלים שסכן בשמן טמא וחזר וסכן‬
‫שמן טהור‪ ,‬או שסכן שמן טהור וחזר וסכן שמן טמא‪ ,‬ר׳ ליעזר או׳ אחר הראשון‬
‫אני בא‪ .‬וחכמים או׳ אחר האחרון‪ .‬שר׳ ליעזר או׳ יהא אדן סך את כליו שמן‬
‫טמא וחוזר וסכן שמן טהור‪ ,‬כשהן מוציאין אין מוציאץ אלא מן הראשון‪.‬‬
‫וחכמים או׳ יהא אדם סך את כליו שמן טהור וחוזר וסכן שמן טמא‪ ,‬כשהן‬
‫מוציאץ אין מוציאין אלא מן האחרץ‪ .‬כלים שסכן שמן טמא ועבו משתמש בהן‬

‫‪3 1‬‬ ‫‪2 8‬‬

‫י י ן של ח מ מ ה ו כ ו ‪ /‬כל הברייתא להלן‬ ‫של ח מ מ ה ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הכ״ל ה״מ‪ ,‬ס״ב ע״ג‪.‬‬
‫‪ 34‬כלים ו כ ו ‪ /‬משכ׳ ערלה פ״ב מי״ג‪.‬‬ ‫מקוואוח פ״א ה״ל‪.‬‬

‫‪ 28‬אסור | ד סותר‪ .‬סתום‪ .‬שאר | ד א מאור‪.‬‬ ‫לתוך העיסה ן א לעיסה‪.‬‬ ‫‪ 27‬סותר | ב ד סתום‪ .‬שאר | ד א שאור‪.‬‬
‫בי ר׳ | ך א ברי‪.‬‬ ‫לעזר | ך אליעזר א אלעזר‪.‬‬ ‫‪ 29‬ונצטרפו ן ך וניצטרפו‪ .‬וחסצי | ד א וחיםצו‪.‬‬ ‫שנפלו | ד א שנפל‪.‬‬
‫‪ 31‬לעזר | ד אליעזר‬ ‫אסור | ד אסר‪.‬‬ ‫וחסצו | ך וחיםצו‪.‬‬ ‫ונצטרפו וחסצו ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 30‬ובזה | ד ובזי‪.‬‬
‫ך חסר‪.‬‬ ‫‪ 32‬ידיחם ‪ . . .‬יין( |‬ ‫פירוח ן ך יין‪.‬‬ ‫שסעון | א חסר‪.‬‬ ‫בי ר׳ | ד ברי‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫א אלעזר‪.‬‬
‫‪ 33‬ידיחם | ך ידיהן•‬ ‫פירות | ד הפירו׳‪.‬‬ ‫‪ 33-32‬וכן ‪ . . .‬יין ן א חסר‪.‬‬ ‫יין ן א היין‪.‬‬ ‫והן | א והם‪.‬‬
‫ליעזר | ך אליעזר א אליע'•‬ ‫‪ 36‬שסן | ד בשסן‪.‬‬ ‫בשסן | א שסן‪.‬‬ ‫שסן | ך שוםן‪.‬‬ ‫‪ 34‬יקפינו | א יקפנו‪.‬‬
‫שר׳ |‬ ‫אחר | ך אח׳‪.‬‬ ‫אי | ך אופר א אופי‪.‬‬ ‫‪ 36‬וחכפים | ך וחכפי׳ א וחכפ׳‪.‬‬ ‫א י | ד אופר א אופי‪.‬‬
‫את ן א חסר‪.‬‬ ‫אדן | ד א אדם‪.‬‬ ‫«י׳ | ד אופר א אופי‪.‬‬ ‫ליעזר | ד אליעזר א אליע׳•‬ ‫א ]שהיה[ ר׳‪.‬‬
‫את ן א חסר•‬ ‫או׳ | ך אוסרים א אוס׳‪.‬‬ ‫‪ 38‬וחכםים ן א וחכפ׳•‬ ‫כשהן | א שכשהן‪.‬‬ ‫‪ 37‬שפן | ד בשסן‪.‬‬
‫בהן ן א בהם‪.‬‬ ‫וננמ | ד וננבם א ונינמ ב ונגנבו‪.‬‬ ‫‪ 39‬שסן | ד שוםן‪.‬‬ ‫כשהן | א שכשהן‪.‬‬ ‫וסכן ן ך וסך‪.‬‬

‫י ד ע ב ו וכוי‪.‬‬ ‫‪ .27‬מ ו ת ר ‪ .‬ממני שאנו תולים ש ה ע י ס ה נ ת ח מ צ ה ב ע י ק ר מ ח מ ת ע צ מ ה ומן ה ר י ח ש ל השאור‪.‬‬

‫שהרי בשביעית אינו צ ר י ך ל ה ג ב י ה ‪ ,‬ו כ ב ר ב ט ל ב י ד י ע ה ‪ ,‬ע י ץ מ״ש ל ע י ל ם*ו שו׳ ‪ .28 .38-37‬א ס ו ר ‪ .‬שהרי כ א ן‬
‫‪ .29‬ל ז ר י ם ‪ .‬א ב ל מ ו ת ר ל כ ה נ י ם ‪ ,‬מסני ש א ץ ב א י ס ו ר שביעית כ ד י ל ח מ ץ ‪.‬‬ ‫ה ו כ ח ש מ ח מ ת האיםור נ ת ח מ צ ה ‪.‬‬
‫‪.30-29‬מתי ר ל ז ר י ם ‪ .‬ו ר ׳ שמעון‬ ‫ל ע ז ר ב י ר ׳ ש מ ע ו ן ‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ר ׳ שמעון‪ ,‬כגי׳ הירושלמי‪< .‬ח׳ד(‪.‬‬ ‫ר׳‬
‫‪ .30‬א ס ו ר וכוי‪ .‬בירושלמי ה ע מ י ד ו ה‬ ‫לשיסתו במשנתנו ) ע ר ל ה רסיב> ששני איסורים אינם מ צ ט ר ס ץ ‪.‬‬
‫‪ . 3 1‬מ ת י ר ל כ ה נ י ם ‪ .‬מםניששאור‬ ‫כ ש נ פ ל ה שביעית ל ב ס ו ף ו מ ג מ ה ‪ ,‬ו ט ו ב ר תנא ז ה שנותן ט ע ם ל ס ג ם א ס ו ר ‪.‬‬
‫ש ל שביעית נ ס ל ל ב ס ו ף והוא נותן ט ע ם לםגם‪ .‬א ב ל א ס ו ר לזרים‪ ,‬מסני שהוא ח ו ל ק ע ל אביו ו ס ו ב ר ששני‬
‫‪ .33‬ו כ ן ע ל נ ב י י י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמן שנםל ע ל גבי י ץ ‪ ,‬והוא צ ף ל מ ע ל ה ‪.‬‬ ‫איסורים מ צ ט ר ם י ם ‪.‬‬
‫‪ .34‬כ ל י ם ש ס כ ן וכוי‪ .‬ד ר כ ם ה י ה ל ס ו ך כ ל י ע ו ר כ ד י ל ר כ כ ן ‪ ,‬והיו ס כ ץ א ו ת ם בשמן ע ד כ ד י ש ב י ע ה ‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬השמן שניסך ב ת ח י ל ה יוצא ראשון‬ ‫ה ר א ש ו ן וכוי‪.‬‬ ‫‪ .35‬א ח ר‬ ‫ו ע ד שיצא השמן מ צ ד השני‪.‬‬
‫‪ .36‬י ה א א ד ן וכוי‪ .‬ר ׳ א ל י ע ז ר ו ח כ מ י ם מייעצים כ י צ ד להשתמש ב ש ‪ p‬ט מ א )שהוא מ ת ר‬ ‫מ צ ד השני‪.‬‬
‫בזול( ל ס י כ ת כ ל י ם ‪ ,‬ולשמור ע ל ה כ ל י ם ש ל א ישארו ב ט ו מ א ת ם ‪ .‬ו א ו מ ר ר ׳ א ל י ע ז ר שיהא א ד ם ס ך מ ת ח י ל ה‬
‫‪ .38‬ש מ ן‬ ‫ב ק צ ת שמן ט מ א ‪ ,‬וכשיסוך א ח י כ בשמן טהור י צ א ה ט מ א מ צ ד השני‪ ,‬וינגבז‪ ,‬ז י ט ב י ל א ת ה כ ל י ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ד כ ד י ש ב י ע ת העור‪ .‬וכשיסוך א ח י כ בשמן ט מ א ‪ ,‬י צ א כ ל ה ט מ א מן ה צ ד השני‪.‬‬ ‫טהור‬
‫‪ .39‬ו נ ג ב ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ז ה ט ב י ל א ח י כ א ת ה כ ל י ‪ .‬ושמן ב ל ו ע‬ ‫מנגבו‪ ,‬ו י ט ב י ל א ת ה כ ל י ‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫אינו מ ט מ א ‪ ,‬ו ה ו א ב ט ל ע ל נ ב י ה כ ל י ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ״ א ‪.‬‬
‫‪153‬‬ ‫תרומות פ״ח‬
‫‪40‬‬
‫‪ .16‬קדירה שבשל בה בשר‪ ,‬לא‬ ‫בטהרה‪ .‬חזרו ויצאו מהן משקץ‪ ,‬טמאץ‪.‬‬
‫יבשל בה חלב‪ .‬חלב‪ ,‬לא יבשל בה בשר‪ .‬חולץ‪ ,‬לא יבשל בה תרומה‪ .‬תרומה‪,‬‬
‫לא יבשל בה חולין‪ ,‬ואם בשלן הרי זה בנותן טעם‪ .17 .‬היו לפניו שתי קדרות‪,‬‬
‫אחת של תרומה ואחת של חולץ‪ ,‬ולפניו מדוכה אחת של תרומה‪ ,‬נתן לתוך‬
‫אחת מהן ואץ ידוע לאי זו מהן נתן‪ ,‬הריני או׳ לתוך של חולץ נתן‪ .‬היו לפניו‬
‫‪45‬‬
‫שתי מדוכות‪ ,‬אחת של חולץ ואחת של תרומה‪ ,‬ולפניו קדרה אחת של חולץ‪,‬‬
‫נתן מאחת מהן ואץ ידוע מאי זה מהן נתן‪ ,‬הריני או׳ מתוך של חולץ נתן‪.‬‬
‫‪ .18‬היו לפניו שתי קדרות‪ ,‬אחת של חולץ ואחת של תרומה‪ ,‬ולפניהן שתי‬
‫מדוכות אחת של תרומה ואחת של חולץ‪ ,‬נתן משתיהן ואין ידוע אם מזו לתוך‬
‫זו ואם מזו לתוך זו‪ ,‬הריני או׳ תרומה לתוך תרומה נתן וחולץ לתוך חולץ נתן‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫‪ .19‬אם היה טבל מעשר ראשון ומעשר שיני הרי זה אסור‪ ,‬שלא התירו ספק‬
‫דמוע אלא לדבר שיש לו מתירץ‪ .20 .‬חתכה אסורה שנתערבה בחתכות‪,‬‬
‫אפלו הן אלף‪ ,‬כולן אסורות‪ .‬הרוטב‪ ,‬בנותן טעם‪ .‬אם נמחה‪ ,‬הרי זה בנותן‬

‫ה מ מ ה לא ו כ ו ‪/‬‬ ‫‪ *°‬קדירה ו כ ו ‪ /‬בבלי זבחים ל״ו ב׳; חולין ל״ז א׳; שם קי״א ב ‪/‬‬
‫« היו לפניו ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל פ״ו סהי״א‬ ‫עיין ירוש׳ כאן פי״א ה״ה‪ ,‬מ״ח ע״א‪.‬‬
‫‪ 50‬א ם היה‬ ‫י ל״ ׳ ‪.‬‬ ‫״ א‪/‬‬
‫ג‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫;‬ ‫ד‬ ‫ואילך‪.‬‬
‫מ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫‪ 3 3‬ל י‬ ‫ן כ ן ‪/‬‬ ‫ל ע כ י ן‬ ‫ה י ן‬ ‫‪4 7‬‬

‫ועיין‬ ‫להלן חולין פ״ז ה״ז‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫!‪ 5‬ח ת כ ה‬ ‫״ ‪.‬‬

‫ש‬ ‫ו מ ש‬ ‫‪7 4‬‬ ‫ף‬ ‫ש‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪D‬‬ ‫ל ל‬
‫נני‬ ‫יין‬ ‫ע‬ ‫וכף‪.‬‬
‫במשנ׳ שם פ״ז מ״ה‪.‬‬

‫חולין ‪. . .‬‬ ‫ד בישל‪.‬‬ ‫יבשל |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 41‬חלב לא |‬ ‫א שבישל‪.‬‬ ‫שבשל ן‬ ‫ד קדרה‪.‬‬ ‫‪ *0‬קדירה‬
‫בנוחן ן כיה ד א‪.‬‬ ‫‪ 42‬בשלן ן א בישל‪.‬‬ ‫חרוםה | ד חרום׳‪.‬‬ ‫בה הרוסה | ד תרום׳‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫(‬ ‫בה תרומה‬
‫נתן ן‬ ‫ואחת | ד ואחד‪.‬‬ ‫‪ 43‬תרוםה ‪ . . .‬חולין ן א חולין ‪ . . .‬תרומה‪.‬‬ ‫ד א קדירות‪.‬‬ ‫קדרות |‬ ‫כ כנותן‪.‬‬
‫‪ 48‬ח ו ל י ן ‪ . . .‬תרוסה ן‬ ‫של ן א חסר‪.‬‬ ‫ד הרי אני אומר‪.‬‬ ‫הריני או׳ |‬ ‫ד לאתה‪.‬‬ ‫** לאי זו |‬ ‫א ונפל‪.‬‬
‫‪ 48‬נתן | א ונתן‪.‬‬ ‫ד קדירה אחת א שתי קדירוח ןאחת של תרוםה ואחתן‪.‬‬ ‫קדרה אחת |‬ ‫א תרופה • • ‪ .‬חולין‪.‬‬
‫ולפניהן ן‬ ‫‪ 47‬קדרות | א קרירות‪.‬‬ ‫נתן | ב סתום‪.‬‬ ‫ד אוסר א אומי‪.‬‬ ‫אי׳ |‬ ‫פאי זה ד מאת׳ א סאייי•‬
‫‪ 40-48‬לתוך זו ן א לזו‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ו ד ע‬ ‫י‬ ‫ך ואינו‬ ‫ואץ ידוע |‬ ‫‪ 48‬נתן משתיהן ן אי תפלו לתוך שתיהן‪.‬‬ ‫א ולפניו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 60‬אם |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫נתן |‬ ‫א חסר )ביפ>‪.‬‬ ‫נתן ן‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א לזו‪.‬‬ ‫* לתיר זו |‬
‫חתכה ן‬ ‫לדבר | ד א בדבר‪.‬‬ ‫‪ 61‬דפוע ן א דיםוע‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫שעי ן‬ ‫סעשר ן א וסעשר‪.‬‬ ‫ד ואם• א חסר‪.‬‬
‫נסחה ן‬ ‫א אפילו‪.‬‬ ‫‪ 62‬אפלו ן‬ ‫ד א בחתיכות‪.‬‬ ‫בחתכות |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫אסורה ן‬ ‫ד א חחיכה‪.‬‬
‫א נסחית‪.‬‬

‫‪.44‬ל ת ו ך‬ ‫ליתא בכייע ובבבלי‪ ,‬ו מ ר א ה שצריך למוחקה‪.‬‬ ‫תרומה‪.‬‬ ‫בה‬ ‫‪...‬‬ ‫״‪.‬חולין‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ה י א א ס ו ר ה ‪ ,‬שהרי ט ע ם ה ת ב ל י ן ש ב מ ד ו כ ה נ י כ ר ‪ ,‬ו א ם י ט ע מ ו א ו ת ה‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫חולין‬ ‫של‬
‫‪,‬‬
‫של‬ ‫‪.46‬מ ת ו ך‬ ‫א ץ ל ו מ ר כ א ן ‪ .‬ת ו ל י ז ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫כ ן‬ ‫בוודאי שהתרומה ב ת ו ‪ ,‬ו ל י‬
‫פ‬ ‫כ ה‬ ‫יתברר‬
‫‪0‬‬
‫וכו׳‪ .‬שהרי כ א ן ה ס ס ק הוא ב ת ב ל ץ ‪ ,‬ואי א ס ש ר ל ב ר ר א ם ה ם ש ל ת ר ו מ ה או ש ל ח ו ל ץ ‪ ,‬אנו ת ו ל ץ‬ ‫ילין‬
‫ט ב ל וכו׳‪.‬‬ ‫היה‬ ‫‪ .50‬א ם‬ ‫שמשל חולין נתן‪ ,‬מכיוון ש ת ר ו מ ת ת ב ל ץ ה י א מ ד ר ב נ ן ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א ם היתד‪ .‬א ח ת ש ל ח ו ל ץ ו א ח ת ש ל ט ב ל ‪ ,‬א ח ת ש ל ח ו ל ץ ו א ח ת ש ל מ ע ש ר ר א ש ץ ו כ ו ׳ ‪ ,‬שתיהן‬ ‫כלומר‪.‬‬
‫אסורה‬ ‫‪ .51‬ח ת כ ה‬ ‫א מ ו ר ו ת ‪ ,‬שהרי א ץ לו מ ת י ר ץ כנגדו‪ ,‬ו כ מ ו שמירשנו ל ע י ל מיו שו׳ ‪ ,74‬עיייש‪.‬‬
‫ב כ י ׳ ע ו ב ר א ש ת י ם ח ס ר ה ה מ ל ה ‪.‬אסורה־ )והיא נ כ נ ס ה ל כ א ן מן ה מ ק ב י ל ה ב ת ו ם ם ת א חולץ>‪ ,‬ו כ א ן‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫א ס ו ר ו ת ‪ .‬מסני ש ח ת י כ ה ה י א‬ ‫‪ .52‬כ ו ל ן‬ ‫ה מ ת ה ל ח ת י כ ה ש ל ק ד ש י קדשים‪ .‬עיין ל ה ל ן ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ה ר ו ס ב ‪ .‬מירש הר־מ )חולץ מיז מ״ה‪ ,‬ל ס י נוסח‬ ‫חשובה ו ד ר כ ה להימנות ) כ ד ב ר שבמניין(‪ ,‬ו א מ ה ב ט ל ה ‪.‬‬
‫הםאירי(‪ :‬ו ר ו ט ב שם מ ל ל ל ת ב ש י ל ה ב ש ר ו ה י ר ק ו ת ו ה מ ר ק ו ה ת ב ל ץ ‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ח‪ ,‬פ״ט‬ ‫‪154‬‬

‫טעם‪ .21 .‬חתיכה של חטאת שנתערבה במאה חתיכות של חולץ‪ ,‬וכן פרוסה‬
‫של לחם הפנים שנתערבה במאה חתיכות של חולין‪ ,‬הרי אילו יעלו‪ .‬ר׳ יהודה‬
‫‪ 55‬אף לא יעלו‪ .22 .‬חתיכה של חטאת טמיאה שנתערבה במאה חתיכות של‬
‫חטאת טהורה‪ ,‬וכן פרוסה של לחם הפנים טמא שנתערבה במאה פרוסות של‬
‫לחם הפנים טהור‪ ,‬הרי אילו יעלו‪ .‬ר׳ יהודה או׳ לא יעלו‪ .‬וכן במנחות‪ ,‬וכן‬
‫בחלות תודה‪ .‬הטבל רץ נסך‪ ,‬מין במינו כל שהוא‪ ,‬ושלא במינו בנותן טעם‪.‬‬
‫ושאר כל האסורץ בץ במינן בץ שלא במינן בנותן טעם‪.‬‬

‫פרק ט׳‬
‫‪ .1‬דג טמא שכבשו עם דג טהור‪ ,‬וכן גרב שמחזיק סאתים שבו משקל עשרה‬
‫זוז ביהודה שהן חמש סלעים בגליל דג טמא‪ ,‬צירו אסור‪ .‬ר׳ יהודה או׳ רביעית‬
‫בסאתים‪ .‬ר׳ יוםה או׳ אחד מששה עשר בו‪ .‬אמ׳ ר׳ שמעץ בן מנםיא אץ לך‬
‫גרב שמחזיק סאתים שאין בו משקל עשרה זץ ביהודה שהן חמש סלעים בגליל‬

‫‪ 55‬חחיכה וכו׳‪.‬‬ ‫ירוש׳ ערלה פ״ב ה״א‪ ,‬ס״א ע״ד; בבלי יבמות פ״א ב ‪/‬‬ ‫‪ 53‬חתיכה ו כ ו ‪/‬‬
‫ויין כסך ו כ ו ‪ /‬בבלי הכ׳׳ל;‬ ‫‪ 58‬הנובל ו כ ו ‪ /‬בבלי ע״ז ע״ג ב ‪ /‬ועיין לעיל פ״ה שו׳ ‪.87‬‬ ‫בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬
‫משנה שם פ״ה מ״ח‪.‬‬
‫» דג ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״י מ״ח; חר׳כ שמיני פ״ד ה״ע‪ ,‬נ ׳ רע״א; בבלי חולין ל״ע ב ‪/‬‬

‫יעלו ‪I‬‬ ‫ד אוסר א אוס־‪.‬‬ ‫״ אי |‬ ‫ד אלו•‬ ‫אילו |‬ ‫ד א פרוסות‪.‬‬ ‫‪ 54‬חתיכות |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 53‬טעם |‬
‫טטא |‬ ‫א חולין טהורין‪.‬‬ ‫‪ 58‬חטאת טהורה ן‬ ‫ד שנתערב׳‪.‬‬ ‫שנתערבה |‬ ‫ד א טטאה‪.‬‬ ‫טסיאה |‬ ‫ד סתום‪.‬‬
‫ד אוס׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד אלו‪.‬‬ ‫אילו |‬ ‫א חולין טהורין‪.‬‬ ‫‪ 57‬לחם הפנים טהור ן‬ ‫ד בפא׳‪.‬‬ ‫בסאה |‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫א ב כ ל שהן‪.‬‬ ‫כ ל מהוא ן‬ ‫ד יין‪.‬‬ ‫ויין |‬ ‫א בלחסי‪.‬‬ ‫ד בחלו׳‬ ‫‪ 58‬בחלוח |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫וכן בםנחות |‬
‫<ב'פ>‪.‬‬ ‫א בםינו‬ ‫בסינן |‬ ‫א האיסורין‪.‬‬ ‫»‪ 5‬האסורין ן‬
‫ד עשר•‬ ‫חסש |‬ ‫א זחים‪.‬‬ ‫ד זין‬ ‫‪ 3‬זח |‬ ‫א ויש בו‪.‬‬ ‫מכו |‬ ‫ב פאתים‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫כיה‬ ‫‪ 1‬סאתים |‬
‫‪ 3‬בסאתים |‬ ‫ד אום׳‪.‬‬ ‫אי |‬ ‫ב צייו•‬ ‫צירו | כיה ד•‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 4-2‬ת ‪ . . .‬בנליל |‬ ‫ב סחוח‪.‬‬ ‫מליל |‬
‫בגליל | ב ד פתוח‪.‬‬ ‫‪ 4‬חסש ס ל ע י ם | ד עשרה סלעי׳‪.‬‬ ‫א ח ד | ד אח׳‪.‬‬ ‫יוסה א י | ד יוסי אוסר‪.‬‬ ‫דבסאחי׳‪.‬‬

‫‪ .53‬ח ת י כ ה ש ל ח ט א ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נכיצד‪ ,1‬ח ת י כ ה וכו׳ ת מ ח ו ‪ .‬ו ב ר י י ת א זו ד ב ו ק ה ל ה ל כ ה ש ל פ נ י ה‬

‫‪ .55‬ל א י ע ל ו ‪.‬‬ ‫‪ . 5 4‬י ע ל ו ‪ .‬שהרי נמחו‪ ,‬ו ב ט ל ה חשיבותן‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫ו מ פ ר ש ת אותה‪.‬‬
‫‪ .57‬י ע ל ו וכו׳‪ .‬ו כ ו ל ן בנימחו‬ ‫ו ר ׳ י ה ו ד ה ל ש י ט ת ו ) ז ב ח י ם טיח מיו ועוד( ו ס ו ב ר שמץ במתו א ת ו ב ט ל ‪.‬‬
‫עםיקינן‪ ,‬ו כ ד ל ע י ל ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א ס ו ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ דנ ט מ א שכבשו ע ם דנ ט ה ו ר ו ב ץ נ ד ב )חבית נדולה( שיש בו ס א ת י ם‬ ‫‪ .2‬צ י ר ו‬
‫‪ .3-2‬ר ב י ע י ת‬ ‫ועיץ בבהיא‪.‬‬ ‫צ י ר ט ה ו ר ובו מ ש ק ל ע ש ר ה זוז דנ ט מ א ‪ ,‬בשניהם כ ל ה צ י ר א ס ו ר ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ב י ע י ת הלונ ציר ט מ א ב ס א ח י ם ציר ט ה ו ר א ס ו ר ‪ .‬והיא א ח ת מ ק צ י ב ש ב ק ‪ ,‬שהרי‬ ‫בסאתים‪.‬‬
‫‪ . 3‬מ ש ש ה ע ש ר ב ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ נ ד ב בן ס א ת י ם ‪ ,‬והיתו ש ל ש ה‬ ‫ה ק ב הוא א ר ב ע לונין‪ ,‬ו ה ס א ה היא ששה ק ב י ם ‪.‬‬
‫לונץ )סאה‪.‬־ כ י ד למין(‪ .‬ו א מ ר ו בירושלמי ש כ ל לונ הוא ‪ p‬מ א ת י ם ז מ ץ מ ח ץ שכאן(‪ ,‬ת מ צ א ששלשה לינץ‬
‫מחזיקים שש מאות זץ‪ .‬ו ל ס י ר ׳ יוסי א ץ דנ ט מ א א ו ס ר א ל א מ ש ק ל ע ש ר ה זץ בשש מ א ו ת זץ‪ ,‬והימו כשיש‬
‫ב נ ר ב ע ש ר ה זין של איסור‪ ,‬וכנגדו חמשים ותשע מ ע מ י ם של היתר‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ׳ יוסי ס ו ב ר שדתו כ ש א ר איסורים‪,‬‬
‫‪ .4‬ש א י ן ב ו וכוי‪ .‬ציל‪ :‬שיש בו וכוי‪,‬‬ ‫ו צ ר י ך ששים כנגד ה א י ס ו ר ‪) .‬הנרציה ר א ט א ט ו ר ט ( ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫מ י ׳ ה ר א ב ׳ ד ‪ .‬ואנו ל מ ד י ם מ ד ב ר י ר ׳ שמעון בן םנסיא שאץ ה ת י ק ח ו ל ק ע ם ר ׳ י ו ע ד ה ‪ ,‬א ל א שהתיק נתן ס י מ ן‬
‫ב מ ש ק ל הדנ‪ .‬ו ר ׳ י ה ו ד ה ב מ ד ת ה צ י ר ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪!55‬‬ ‫תרומות פ״ט‬
‫‪5‬‬
‫דג טמא‪ ,‬שאץ בו רביעית‪ .‬אמ׳ ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה במי דברים אמורים בזמן‬
‫ששולה ומגיח לפניו ומצא בו כשיעור הזה‪ ,‬אבל אם היה בוטל וזורק ראשץ‬
‫ראשץ‪ ,‬אע״פ שמצא בו יתר מכשיעור הזה מותר‪ .‬ו א ב י ו ו א מ ו ל א י ד ע ו‬
‫‪ .2‬דג טמא‬ ‫כי מה׳ הוא כי תאנה הוא מבקש מפלשתים‪.‬‬
‫שכבשו עם דג טהור‪ ,‬מדיחו ומותר‪ .‬דג טמא מליח ודג טהור תפל‪ ,‬אסור‪ .‬דג‬
‫‪10‬‬
‫טהור מליח ודג טמא תפל‪ ,‬מותר‪ .‬דג טמא שבשלו עם דג טהור‪ ,‬רואץ אותו‬
‫כאילו קפלוט‪ ,‬כאילו הוא בצל‪ ,‬אם יש בו נותן טעם‪ ,‬אסור‪ .‬ואם לאו‪ ,‬מותר‪.‬‬
‫‪ .3‬אילו הן מיני חוםית‪ ,‬הלוף והשום והבצלים והקפלוטות‪ .‬ר׳ יהודה או׳ אין‬
‫לך מיני חוםית אלא קפלוט בלבד‪ .4 .‬ר׳ יוםה או׳ כובשץ בצלים של תרומה‬
‫בחומץ של חולץ‪ ,‬ואץ כובשץ בצלים של תרומה בחומץ של תרומ‪ /‬ואץ צריך‬

‫‪5‬‬
‫ד‪/‬‬ ‫שופעים י״ד‪,‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫ל ואביו‬ ‫״ י ה״ז‪ ,‬מ״ז ע״ב‪.‬‬ ‫פ‬ ‫‪ -‬י בזמן ששולה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬
‫‪8‬‬
‫דג עמא ו כ ו ‪ /‬תו״כ פ״ל סה״ו‪ ,‬מ״ע ע״ל; ימש׳ פ״י רה״ז‪ ,‬מ״ז ע״ב‪ .‬ועיין בבלי חולין קי״ג א ‪/‬‬
‫‪1 1‬‬
‫כאילו ק פ ל ו ע ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״י סה׳׳א‪ ,‬מ״ז ע״א; מע״ש פ״ב ה״א‪ ,‬כ״ג סע״ב; ערלה פ״ב ה״ו‪,‬‬
‫־! אילו הן ו כ ו ‪ /‬בבלי‬ ‫ק״נ ע״ב; נזיר פ״ו ה״א‪ ,‬כ״ד ע״ד; שם ה״י‪ ,‬כ״ה ע״ג; בבלי חולין ל״ז ב ‪/‬‬
‫כדרים כ״ח ב ‪/‬‬

‫‪8‬‬
‫ד בריא א במה וכו׳‪.‬‬ ‫בסי וכו׳ |‬ ‫ך א בר‪.‬‬ ‫בי ר׳ |‬ ‫ך א יוסי‪.‬‬ ‫יוסה |‬ ‫ד אסר‪.‬‬ ‫אט׳ |‬
‫‪6‬‬
‫ד א אף‬ ‫אעיס |‬ ‫ך חסר‪.‬‬ ‫‪ 7‬ראמון |‬ ‫ד כשעור‪.‬‬ ‫כשיעור |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫וםניח ן‬ ‫ד ששולח‪.‬‬ ‫״״ולי |‬
‫סוחר | ב ד א פתוח‪.‬‬ ‫סכשיעור | ך םכשעור‪.‬‬ ‫יחר ן א יוחר‪.‬‬ ‫בו ן א חסר‪.‬‬ ‫שטצא | א שנפצאו‪.‬‬ ‫על פי‪.‬‬
‫הסופר‪ :‬חסל(‪.‬‬ ‫א םליח )ובנליון בכ־י‬ ‫‪ !0‬חפל ן‬ ‫א תר‪.‬‬ ‫הוא סבקש ספלשתיס ן‬ ‫‪ 6‬היא‪.‬‬ ‫יא |‬ ‫ה‬ ‫‪8‬‬

‫ם ו ת‬
‫קסלוט ‪ . . .‬בצלן‬ ‫ך כאלו !הוא[‪.‬‬ ‫‪ 11‬כאילו |‬ ‫אותו ן א אותן‪.‬‬ ‫שבשלו ן א שבישלו‪.‬‬ ‫ד פות־‪.‬‬ ‫י |‬
‫א בנותן‪.‬‬ ‫נותן ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫בו |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫הוא ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫כאילו ‪ . . .‬בצל |‬ ‫א בצל ‪ . . .‬קסלוט‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫או׳ |‬ ‫והקפלוטות ן א והקפליטוח‪.‬‬ ‫ד הסיוח א חרסית‪.‬‬ ‫חוסיח |‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪ 12‬אילו |‬ ‫ד פות־‪.‬‬ ‫יחי |‬
‫בלבד ן‬ ‫חוסיח | ד חסיות א חרסית‪.‬‬ ‫‪ !3‬ל ך ) ב לך ןחוסיחן <תטחק חוסיח עיי נקודה(‪.‬‬ ‫ד אוסר א אופי‪.‬‬
‫״ ו א י ן ‪ . . .‬חרוט׳ |‬ ‫בצלים | ד בצלין‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫יוסח | ך א יוסי‪.‬‬ ‫כ ד סתום‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ך צרי׳‪.‬‬ ‫צריך |‬ ‫ד הרוסה‪.‬‬ ‫תרום׳ |‬ ‫א חסר•‬

‫‪ .7-6‬ו ז ו ר ק‬ ‫‪ .6‬ש ש ו ל ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ששלה ב ב ת א ח ת ע ש ר ה זין דנ ט מ א והניח לפניו כ ד י ל א ב ל ו ‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש נ ט ל ל א כ ו ל מ צ א דג ט מ א וזרקו‪ ,‬ו א ח י כ מ ג א ע ו ד דג ט מ א ‪ ,‬א ע ם י י‬ ‫ר א ש ו ן וכו׳‪.‬‬ ‫ראשון‬
‫שיש בו ע ש ר ה ז ץ ב צ י ר ו ף ה ד נ שזרקו‪ ,‬מותר‪ ,‬ממני ש א ץ צ י ר דג ט מ א א מ ו ר א ל א דווקא א ם יש בו דג ט מ א‬
‫עילה‪.‬‬ ‫שמחזקו )כן מירשו בירושלמי(‪ .‬ומכיוון ש ב ט ע ם ה א ח ר ו נ ה ל א היה בו ע ש ר ה ז ץ דנ ט מ א מ ו ת ר עיי‬
‫מ ס ו ק זה נוסף מן הנליון כפירוש ל ‪ .‬ע י ל ה ״‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫ואמו‬ ‫?‪.‬ואביו‬ ‫ועיץ בבה״א‪.‬‬ ‫)ירושלמי(‪.‬‬
‫ב ת ח י ל ה ד ב ר נ ו ע ל איסור ה צ י ר ‪,‬‬ ‫ט מ א וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .8‬ד נ‬ ‫־א‪.‬‬ ‫ב ב ה‬ ‫עיץ‬ ‫‪.‬‬ ‫ת ן א נ ה‬ ‫שבירושלמי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫‪ .9‬ט מ א‬ ‫עיין ב ב ה ־ א ‪.‬‬ ‫ה ד נ ע צ מ ו מכיון שהוא ש ל ם מ ד י ח ו ו מ ו ת ר ‪ ,‬ו כ ב ו ש אינו כ מ ב ו ש ל ‪.‬‬ ‫אבל‬
‫ת מ ל וכו׳‪.‬‬ ‫‪0‬ו‪ .‬ט מ א‬ ‫ו כ ו ׳ ‪ .‬ה מ ל י ח ט ו ל מ מ י ד ‪ ,‬ו ה ת פ ל ב ו ל ע לפני ש מ ת ח י ל ל ט ל ו ט ‪.‬‬ ‫מליח‬
‫מ ר א ה שהנירסא הנכונה היא בגוף כי־ע‪ :‬ט מ א מ ל י ח וכוי‪ ,‬ו ד ו ו ק א ב ט מ א מ ל י ח ו ט ה ו ר ת ם ל א ס ו ר ‪ .‬א ב ל‬
‫ש ב ש ל ו ו מ ׳ ‪ .‬מכיוון שהם מ ץ במינו‪ ,‬ואי א מ ש ר ל ע מ ו ד ע ל ט ע מ ו‬ ‫בשניהם מ ל ו ח י ם מ ו ת ר ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫* ל א ו ק ט ל ו ט )כרישץ ב ע ל י ראשים‪ ,‬ע י ץ בבה־א(‪ ,‬שאץ ל ך נותן ט ע ם‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫יל‬ ‫כ א‬ ‫ם ו ר‬ ‫משערץ את ה א י‬
‫‪ .12‬ח ו ס י ת וכוי‪ .‬חםית הוא שם כ ו ל ל ל מ ע י ה ב צ ל י ם והשומים‪ ,‬בנינוד ל י ר ק ו ת ‪.‬‬ ‫מתר מהם‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫מ ץ מ ה מ מ י ם הטמונים ב א ר ץ ‪ .Arum ,‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫הלוף‪.‬‬ ‫ו ה ב ר י י ת א מ ב א ר ת א ת משנתנו מ־י מיי‪.‬‬
‫‪ .13‬כ ו ב ש י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע מ י י ש ט ע ם ה ב צ ל‬ ‫ע י ץ מיש ל ע י ל שו׳ ‪ 10‬דיה שבשלו‪.‬‬ ‫והקסלוטות‪.‬‬
‫‪ .‬ו א י ן כ ו ב ש י ן ו מ י ‪ .‬ממני שהחומץ אמו משביחו‬ ‫‪ 4‬ו‬ ‫ה ח י משובח מ ת ר מימ מ ו ת ר לו ל כ ב ש ו כ ד י שיתקיים‪.‬‬
‫א ל א מקיימו‪ ,‬ת מ צ א משתמש ב ח ו מ ץ ש ל ת ר ו מ ה ל א ל א כ י ל ה א ל א ל ש מ י ר ת א ו כ ל ץ ‪.‬‬
 ‫תרומות פ״ט‬ ‫‪156‬‬

‫לומ׳ בצלים של חולץ בחומץ של תרומה‪ .‬ר׳ עקיבה או׳ כל המתבשלץ זה‬
‫עם זה מותרץ‪ ,‬אלא עם הבשר‪ .‬בשר בבשר אסור‪ .‬וכולן שנתבשלו זה עם‬
‫זה הרי אילו אסורץ‪ .5 .‬ר׳ ליעזר או׳ כבד אוסרת ונאסרת‪ .‬ר׳ ישמעאל‬
‫בי ר׳ יוחנן בן ברוקה או׳ שלוקה אוסרת ואינה נאסרת‪ ,‬מתובלת אוסרת‬
‫ונאסרת‪ .‬ביצים טהורות ששלקן עם ביצים טמאות‪ ,‬אם יש בהן בנותן טעם‬
‫אסורות‪ ,‬ואם לאו מותרות‪ .‬ביצים ששלקן ומצא באחת מהן אפרוח‪ ,‬אם יש‬
‫בהן בנותן טעם אסורות‪ ,‬ואם לאו מותרות‪ .‬גיעולי ביצים מותרץ באכילה‪.‬‬
‫ביצים מוזרות נפש יפה תאכל‪ .‬מצא באחת מהן דם‪ ,‬זורק את הדם ואוכל את‬
‫השאר‪ .6 .‬אוכל דגים וחגבים בין חיץ בין מתץ ואינו חושש‪ .‬יץ של תרומה‬
‫שנפל לתוך המורייס‪ ,‬אסור לזרים‪ .‬ר׳ לעזר בי ר׳ שמעון מתיר לזרים‪.‬‬

‫« כבד ו כ ו ‪ /‬בבלי חולין קי״א א ‪ /‬ועיין במשה׳ הכ״ל‬ ‫‪ !5‬ר׳ עקיבה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״י מי״א‪.‬‬
‫בבלי הכ״ל ל״ח א׳; ירוש׳ כאן פ״י ה״י‪ ,‬מ״ז‬ ‫בילים מהורות ו כ ו ‪/‬‬ ‫ובבלי שם ק״י סע״ב‪.‬‬
‫»‪ 2‬וחגבים ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ שבח‬ ‫גיעולי ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ הכ׳׳ל; בבלי הכ״ל ס״ד ב ‪/‬‬ ‫ע״ב‪.‬‬
‫״ שכפל ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל דמאי פ״א חכ״ד; שביעיח פ״ו‬ ‫פ״ע ה״ז‪ ,‬י״ב ע״ב; בבלי שבח ל׳ ב ‪/‬‬
‫ועיי״ש דמאי פ״א ה״ג‪ ,‬כ״ב ע״א‪ ,‬ומשכ׳‬ ‫ה״ה; ירוש׳ פי״א ה״א‪ ,‬מ״ז ע״ג; ע״ז פ״ב ה״ו‪ ,‬מ״א ע״ג‪.‬‬
‫רפי״א‪.‬‬ ‫כאן‬

‫א אום׳‪.‬‬ ‫ך אוםר‬ ‫אי׳ |‬ ‫ד א עקיבא•‬ ‫עקיבה |‬ ‫א בשפן‪.‬‬ ‫בחומץ ן‬ ‫ך א לומר‪.‬‬ ‫‪ 15‬לוט׳ |‬

‫ד אלו‪.‬‬ ‫״ אילו |‬ ‫א ]שנחערבון ונחבשלו‪.‬‬ ‫שנתבשלו |‬ ‫א ובשר‪.‬‬ ‫בשר ‪j‬‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫‪ !6‬א ל א |‬
‫תאםרת |‬ ‫א הכבד‪.‬‬ ‫כבד |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א אליעזר•‬ ‫ליעזר |‬ ‫ב ד סתוס‪.‬‬ ‫אסורין |‬
‫א ברוקא‪.‬‬ ‫ברוקה ן‬ ‫ד ברבי א בנו של ר׳‪.‬‬ ‫‪ !8‬בי ר׳ |‬ ‫א ישסע׳‪.‬‬ ‫ישמעאל ן‬ ‫א ]ואינה! נאסרת‪.‬‬
‫א ]הכבד ן מתובלת‪.‬‬ ‫מתובלת |‬ ‫א מ ת ו ב ל ת ‪ . . .‬שלוקה‪.‬‬ ‫שלוקה ‪ . . .‬מ ת ו ב ל ת |‬ ‫ד אומר‪.‬‬ ‫או׳ |‬
‫פ (‬ ‫) ב‬ ‫ב צ י ם‬
‫ד אסורו׳ •‬ ‫‪ 20‬אסורות |‬ ‫ד ששילקן‪.‬‬ ‫ששלקן |‬ ‫' •‬ ‫ד‬ ‫‪ 18‬ביצים |‬ ‫ד אוסר׳‪.‬‬ ‫אוסרת |‬
‫ביצים‬ ‫א גיעולי בצים ‪ . . .‬ביצים ששלקן‪.‬‬ ‫‪ 21-20‬ביצים ששלקן ‪ . . .‬גיעולי ביצים |‬ ‫ד סותרת‪.‬‬ ‫סותרות |‬
‫ך סותרת ]בצים ששילקן וםצא באחח םהן א פ ר ו ח א ם יש בהן בנותן טעם‬ ‫‪ 21‬סותרות |‬ ‫ך בצים ששילקן‪.‬‬ ‫ששלקן ן‬
‫יפה ן א היפה•‬ ‫ד ביצי׳‪.‬‬ ‫‪ 22‬ביצים |‬ ‫סותרין | א פותרות‪.‬‬ ‫ד א בצים‪.‬‬ ‫ביצים |‬ ‫אסורות ואם לאו םותרתן‪.‬‬
‫ך א סתים‪.‬‬ ‫םתין |‬ ‫בין ן א וכין‪.‬‬ ‫ד חיים‪.‬‬ ‫וזיין |‬ ‫ד א א ו כ ל ]אדם[‪.‬‬ ‫אובל |‬ ‫ב ד א סתום‪.‬‬ ‫‪ 23‬השאר |‬
‫לזרים | ד לזרי׳• ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 24‬לעזר בי ר׳ שםעון | ד אליעז׳ ברבי ישסעאל א שסע׳ בן אלעזר‪.‬‬ ‫חושש | ב ד א פתוח‪.‬‬

‫ה מ ת ב ש ל י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ר ק ש ל ת ר ו מ ה ב י ר ק ש ל ח י ל ץ ‪ ,‬ו ה ו א מ כ י ר א ת ה י ר ק ש ל ת ר ו מ ה‬ ‫‪ .15‬כ ל‬

‫ב ב ש ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫‪ .16‬ב ש ד‬ ‫ו מ ס ל ק ו ‪ ,‬ו א ץ כ א ן א ל א חשש ש ל נתינת ט ע ם ‪ ,‬ו ה ק ל ו ב ת ר ו מ ת י ר ק ד ר ב נ ן ‪.‬‬
‫שנתבשלו‬ ‫בשר שנתבשל מ ת ח י ל ה ע ם י ר ק ש ל ת ר ו מ ה ו נ א ס ר ‪ ,‬ו א ח י כ נ ת ב ש ל ע ם בשר ש ל ה י ת ר ‪) .‬הרשים(‪.‬‬
‫ש נ ת ע ר ב ו ונתבשלו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש מ ק ו ד ם נ ת ע ר ב ו ו א ח י כ נ ת ב ש ל ו ‪ ,‬ויש כ א ן חשש ש מ א נשאר‬ ‫וכו׳‪ .‬בכי״ע‪:‬‬
‫‪ .17‬ו נ א ס ר ת ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ואינה נ א ס ר ת ‪ ,‬כני׳ כייע‪ ,‬ם ׳ י ח ו ס י תויא‪ ,‬משנתנו‬ ‫ב י ר ק ש ל חולין מגוף ה ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫ב י צ י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ מ ל י ב י צ י ם ‪.‬‬ ‫‪.21‬גיעולי‬ ‫ו ה ב ב ל י ‪ .‬ו מ ם ר ש שם‪ :‬ממני שהיא ט ו ל ט ת ו א מ ה ב ו ל ע ת ‪.‬‬
‫ם ל י ט י ביצים‪ ,‬שהן ב ל י ק ל י ם ה א ו ב ק ר ו ם ד ק ו א ד ו ם ‪ ,‬מ ו ת ר ו ת ‪ ,‬ואין כ א ן א ב ר מן ה ח י ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫מ ו ז ר ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ביצים שאמן משריצות‪ ,‬ו א ם י ל ו י ש ב ה ע ל י ה ן ה ת ר נ נ ו ל ת ימים ר ב י ם‬ ‫‪ .22‬ב י צ י ם‬
‫ו נ ת ק ל ק ל ו ‪ ,‬מותרות ב א כ י ל ה ל ב ע ל נטש י מ ה ו ח ז ק ה ‪ ,‬שהרי ב ב י צ י ם ה ל ל ו א ץ שום א ם ש ר ו ת ש י ת ר ק ם‬
‫ב א ח ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב א ח ת מ ן ה ב י צ י ם המוזרות‪ ,‬א ו כ ל א ת ה ש א ר‬ ‫מצא‬ ‫בהן אסרוח‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫א ם ה ו א ב ע ל נסש י ם ה ‪ .‬א ב ל זורק א ת ה ד ם ‪ ,‬א ע ס י י ש א ץ לחשוש ל א ס ר ו ח ‪ ,‬משום נזירה‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ד ג י ם וכוי‪ .‬ל ס י ה ג י ר ס א ש ל פ נ מ ו םירושה‪ ,‬ש א ם ה ו א ב ע ל נ ס ש י ס ה י כ ו ל ל א כ ו ל דגים‬ ‫‪ .23‬א ו כ ל‬
‫וחנבים חיים וכוי‪ .‬א ב ל ב כ ל הנוסחאות‪ :‬א ו כ ל א ד ם דנים וכוי‪ .‬ו ל א ו ד ו ו ק א ב ב ע ל נםש י ם ה ע ס י ק מ ן ‪.‬‬
‫‪ .24‬ה מ ו ר י י ס ‪ .‬צ י ר שהיו מ כ מ י ם אותו מ ק ר ב י דנים והיו נותנים י ץ ושמן ל ת ו כ ו ‪.‬‬ ‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪157‬‬ ‫תרומות פ״ט‬

‫* ‪ .7‬נותן אדם דבילה וגרוגרות לתוך המוריים‪ ,‬כדרך שנותן את התבלין‪ .‬לא‬
‫יסחטם להוציא מהן משקץ‪ .‬בתבלץ מותר‪ ,‬מפני שהן מלאכתן‪ .‬צורר את‬
‫התבלין ונותנן לתוך התבשיל‪ ,‬אם בטל טעמן מותרין‪ ,‬ואם לאו אםורין‪ .‬אץ‬
‫עושץ את היין אילנתית‪ ,‬ואת השמן ערב‪ ,‬ואם עשה את היין אילנתית‪ ,‬ואת השמן‬
‫ערב‪ ,‬סך את השמן‪ ,‬ואץ סך יין וחומץ‪ ,‬שהשמן דרכו לסיכה‪ ,‬יין וחומץ אץ‬
‫‪30‬‬
‫דרכן לסיכה‪ .8 .‬דבש תמרים‪ ,‬ר׳ ליעזר מחייב במעשרות‪ .‬אמי ר׳ נתן‬
‫מודה ר׳ ליעזר שפטור מן המעשרות‪ ,‬אבל אומ׳ היה ר׳ ליעזר שלא יאכל מן‬
‫הדבש עד שיתקץ את התמרים‪ .‬מודה ר׳ ליעזר שאם תיקן תמרים כן‪ ,‬ודובשן‬
‫באםפמיא שמותר‪ .‬דבש תמרים‪ ,‬ר׳ ליעזר מטמא משם משקה‪ .‬אמ׳ ר׳ נתן‬
‫מודה ר׳ ליעזר שאין זה מטמא משם משקה‪ ,‬על מה נחלקו‪ ,‬על שנתן לתוכו‬
‫‪,‬‬ ‫‪35‬‬
‫מים‪ ,‬שר ליעזר מטמא משם משקה‪ ,‬וחכמים או׳ הולכץ אחר הרוב‪ .9 .‬זתים‬
‫של תרומה טהורץ ייעשו שמן‪ ,‬טמאץ לא ייעשו שמן‪ .‬ענבים בין טמאות בין‬
‫טהורות לא ייעשו דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יעקב או׳ משמו‪ ,‬מודה ר׳ ליעזר לר׳‬

‫עיין לעיל ולהלן מע״ש פ״ב ה״ב‪.‬‬ ‫־־ בתבלין וכף‪.‬‬ ‫עיין במקורות הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫» נותן ו כ ו ‪/‬‬
‫‪2 8‬‬ ‫‪2 7‬‬
‫ועיין במשכתכו רפי״א‪.‬‬ ‫להלן שביעיח ומע״ש הכ״ל‪.‬‬ ‫להלן שר ‪;56‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫אין עושין‬ ‫־‬
‫‪2 9‬‬
‫ועיין במשכ׳ שביעית פ״ח מ״ב;‬ ‫להלן שף ‪ ;55‬שביעית ומע״ש הכ״ל‪.‬‬ ‫ס ך א ת השמן ו כ ו ‪/‬‬
‫ועיין‬ ‫ירוש׳ פי״א ה״ב‪ ,‬מ״ז ע״ד‪.‬‬ ‫‪ 30‬דבש תמרים ו כ ו ‪/‬‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫‪ ,‬״‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫‪3‬‬ ‫ש‬ ‫;‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מע״‬
‫‪ 34‬שכהן‬ ‫א‪/‬‬ ‫ועיין בבלי ברכות ל״ח‬ ‫משכה הכ״ל‪.‬‬ ‫‪ 33‬מ ע מ א ו כ ו ‪/‬‬ ‫במשכ׳ פי״א מ ״ ‪.‬‬
‫ג‬

‫וכו‪/‬‬ ‫הממה‬ ‫_ ‪ 3 6‬זתים של‬ ‫‪3 5‬‬ ‫״ל‪.‬‬ ‫ה נ‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ה ״ ז‬ ‫&‬ ‫פ‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע י י ן‬ ‫‪/‬‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ח ו כ ן‬ ‫ל‬

‫ירוש׳ פי״א ה״ג‪ ,‬מ״ז ע״ד‪.‬‬

‫א תבלין‪.‬‬ ‫התבלין ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫את ן‬ ‫א ןאון גרוגרות‪.‬‬ ‫וגרוגרות ן‬ ‫ד דבלה‪.‬‬ ‫‪ 26‬ד כ י ל ה |‬

‫לתוך ן‬ ‫א וגותן‪.‬‬ ‫‪ 27‬וגותנן ן‬ ‫א שהיא‪.‬‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ח ס ר <‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫י ס ח ט י ם‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫‪,‬‬ ‫ג‬ ‫‪8‬‬

‫ד השסן‪.‬‬ ‫»‪ 2‬שהשסן |‬ ‫ד אלגתית‪.‬‬ ‫«‪ 2‬אילנתית )השני( |‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ר‬ ‫א ח‬ ‫‪ 30 -27‬אין ‪ . . .‬ל ס י כ ה ן‬ ‫ד לתך‪.‬‬
‫בסעשרות ן‬ ‫ך אליעז׳ א אליעזר‪.‬‬ ‫ליעזר |‬ ‫ד תפרי׳‪.‬‬ ‫תםרים |‬ ‫ך סתום‪.‬‬ ‫לסיכה |‬ ‫ד דרכו‪.‬‬ ‫״־ י ר כ ן |‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 33-31‬סודה ‪ . . .‬נתן ן‬ ‫נתן ן ביה ד א ‪ .‬ב לעזר‪.‬‬ ‫ך א איר‪.‬‬ ‫אפ׳ ל ן‬ ‫ד כפעשרו׳ א בסעשר‪.‬‬
‫סודה‬ ‫‪ 32‬התפרים | ד התםרי׳‪.‬‬ ‫אופ׳ | ד אופר‪.‬‬ ‫הסעשרות | ד הסעשרר‪.‬‬ ‫ליעזר | ך א ל י ע ז ׳ )ב־פ(‪.‬‬ ‫פ ו ד ה | ד פודי‪.‬‬
‫סשםןדסשום‪.‬‬ ‫תסרים | ד התסרי׳‪ .‬כן | ד ח ס ר ‪ 33 .‬ליעזר | ד אליעזר‪.‬‬ ‫תיקן | ד תקן‪.‬‬ ‫ר׳ ליעזר | ד סוד׳ ר־ אליעזר‪.‬‬
‫סשקה ן א פשקין‪.‬‬ ‫םשם | ד א סשום‪.‬‬ ‫זה ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫א אליעזר‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ליעזר ן‬ ‫אס׳ | ד א ס ר ‪ 3. .‬ס ו ד ה ן א סודה ן ה י ן‪.‬‬
‫ה‬

‫ד אוסרים א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א והכס׳‪.‬‬ ‫וחכםים ן‬ ‫א סשום‪.‬‬ ‫ד‬ ‫משם |‬ ‫ד אליעזר א אליע׳ ןאופ׳ן‪.‬‬ ‫״‪ 3‬ליעזר |‬
‫א טפאין‪.‬‬ ‫טםאוח ן‬ ‫ך א טםאים‪.‬‬ ‫טמאין ן‬ ‫א מהורים גוהירד תלויה(‪.‬‬ ‫‪ 36‬טהורין ן‬ ‫ד א זיתים‪.‬‬ ‫זתים |‬
‫ליעזר ן‬ ‫א סודי‪.‬‬ ‫סודה ן‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫סשםו |‬ ‫ך אומר א אוס׳‪.‬‬ ‫או־ |‬ ‫א טהורין‪.‬‬ ‫‪ 37‬טהורוח |‬
‫ד א אליעזר‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬ל פ ט מ ו בבשמים‬ ‫ערב‪.‬‬ ‫‪ •28‬א י ל נ ת י ת ‪ .‬מירשו ב ב ב ל י ‪ :‬י ץ ישן ומים צ ל ו ל ץ ו א ס ר ס מ ץ ‪.‬‬
‫המלה ‪.‬וחומץ' באה לכאן‬ ‫ו ח ו מ ץ וכו׳‪.‬‬ ‫‪.29‬יין‬ ‫ל ש ם ס י כ ה ‪ ,‬ו ה ו א מ ו צ י א ו מ י ד י א כ י ל ה לגמרי‪.‬‬
‫‪ .31‬ש ל א י א כ ל‬ ‫‪ ,‬ו ל מ ד נ ו צ־ל‪ :‬ו א ץ ס ך י ץ ‪ ,‬שהשמן ד ר כ ו ל ס י כ ה ‪ ,‬יין א ץ ד ר כ ו וכו׳‪.‬‬ ‫‪5 5‬‬ ‫באשגרה משו׳‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ט ע ם ה א י ס ו ר ה ו א מסני שסרש מן ה א י ס ו ר ‪ ,‬והיינו מ ט ב ל ש כ ב ר נ ט ב ל ל מ ע ש ר ו ת ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ם תיקן א ת ה ת מ ר י ם נ ר י ד א כ ן ) ‪ -‬כ א ן ‪ ,‬כ ל ו מ ר באיי(‪ ,‬ה ו ת ר דובשן‬ ‫כ ן וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .32‬ת מ ר י ם‬
‫י י ע ש ו וכו׳‪ .‬ר י מ‬ ‫‪ .36‬ל א‬ ‫א ס י ל ו ב א ס מ מ י א ‪ ,‬ממני ש א ץ כ א ן יותר י ו צ א מ ן ה א י ס ו ר ‪ .‬ע י ץ ב ב ה ״ א ‪.‬‬
‫ס ו ב ר ש כ ל ה מ י ר ו ת א ץ משנים א ו ת ם מ ב ר י י ת ם ‪ ,‬חוץ מזיתים ט ה ו ר י ם ב ל ב ד ‪ ,‬ממני שהשמן חשוב יותר מן‬
‫הזיתים‪ ,‬א ל א ש ב ם מ א י ם חושש ש ל א י ב ו א ל י ד י ת ק ל ה ו י א כ ל מ ק ב ש ע ה שםוחטם‪.‬‬
 ‫תרומות פ׳׳ט‬ ‫‪158‬‬

‫יהושע מתים טהורין שייעשו‪ ,‬על מה נחלקו על זתים טמאץ‪ ,‬שר׳ ליעזר או׳‬
‫‪,‬‬
‫לא ייעשו‪ ,‬ור׳ יהושע או׳ ייעשו‪ .‬וענבים טהורות ייעשו‪ ,‬וטמיאות לא ייעשו‪ .‬אמ‬
‫ר׳ יהודה מודה ר׳ יהושע לר׳ ליעזר בזתים טהורים ובענבים טהורות שייעשו‪,‬‬
‫על מה נחלקו על הטמאות‪ ,‬שר׳ ליעזר אף לא ייעשו‪ ,‬ור׳ יהושע אף ייעשו‪.‬‬
‫אמ׳ ר׳ לא נחלקו ר׳ ליעזר ור׳ יהושע על זתים טהורץ שייעשו ועל ענבים‬
‫טמאץ שלא ייעשו‪ ,‬על מה נחלקו על זתים טמאים ועל ענבים טהורות‪ ,‬שר׳‬
‫ליעזר אף לא ייעשו‪ ,‬ור׳ יהושע אף ייעשו‪ .10 .‬תרומה ניתנה לאכילה‬
‫ולשתייה ולסיכה‪ ,‬לאכל דבר שדרכו לאכול‪ ,‬ולשתות דבר שדרכו לשתות‪,‬‬
‫ולסוך דבר שדרכו לסוך‪ .‬כיצד לאכל דבר שדרכו לאכל‪ ,‬אץ מחייבין אותו‬
‫לאכל קניבתו של ירק‪ ,‬ולא פת שעיפשה‪ ,‬ולא תבשיל שעיברה צורתו‪ .‬ר׳‬
‫חעיה סגן הכהנים אומ׳ תרומה שנפסלה מלאכל אדם‪ ,‬והכלב יכול לאכלה‪,‬‬
‫מטמא טומאת אוכלין‪ ,‬ושורפין אותה במקומה‪ .‬כיצד לשתות שדרכו לשתות‪,‬‬
‫]אץ[ מחייבין אותו ]להיות[ גומע אניגרון וסגיגרון‪ ,‬ולשתות יין בשמריו‪.‬‬
‫‪ .11‬והחושש בשיניו לא יגמע את החומץ ופולט‪ ,‬אבל מגמע ובולע‪ .‬מטבל ואינו‬

‫« ה מ מ ה ניחנה ו כ ו ‪ /‬משנ׳ שביעים פ״ח מ״ב; ימש׳ שם פ״ח ה״ב‪ ,‬ל״ח ע״א; מע״ש פ״ב ה״א‪ ,‬כ״ג ע״ב‪.‬‬
‫״ שנפסלה ו כ ו ‪ /‬ימש׳ חלה פ״ד רה״ו‪ ,‬ס ׳ רע״א‪ .‬ועיין‬ ‫ועיין להלן שביעית פ״ו ה״א ואילן‪.‬‬
‫‪j/50‬אין מחייבין ו כ ו ‪ /‬להלן שביעיח פ״ו ה״ג; ימש׳ שביעית‬ ‫בבלי פקחים נו״ו ב׳; מ״ה‬
‫מ ק ו מ ח הנ״ל; משנה שבת פי״ד מ״ד; ת ו ס פ ת א שם פי״ג‬ ‫‪ 51‬והחושש ו כ ו ‪/‬‬ ‫ומע״ש הנ״ל‪.‬‬
‫ה״כו; בבלי בילה י״ח ב ‪/‬‬

‫טםאין | ך טמאים‬ ‫זהים ן א חסר‪.‬‬ ‫״'יעמו | ד שייעשו ]שטן ן‪.‬‬ ‫טהורין ן א טהורים‪.‬‬ ‫‪ 38‬מתים | ד בזיתים‪.‬‬
‫אי |‬ ‫ייעשו ן א יעשו‪.‬‬ ‫‪ 39‬לא ן א חסר‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוטר‪.‬‬ ‫ליעזר | ד אליעזר א אליע׳•‬ ‫א הטמאים‪.‬‬
‫אס׳ |‬ ‫וטטיאוח | ד וטטאוח‪.‬‬ ‫וענבים ‪ . . .‬לא ייעשו | א חסר‪.‬‬ ‫ייעשו | א ]לא[ יעשו‪.‬‬ ‫ך אומר א אום׳‪.‬‬
‫טהורוח |‬ ‫ד ובענבי׳ א וענבים‪.‬‬ ‫ובענבים |‬ ‫מתים | ד א בזיתים‪.‬‬ ‫‪ 40‬ליעזר | ד א אליעזר‪.‬‬ ‫ך אסר‪.‬‬
‫ד אוסר‬ ‫או׳ ן‬ ‫ד אליעזר א אליע׳‪.‬‬ ‫ליעזר |‬ ‫הטטאות | ד א הטסאים‪.‬‬ ‫‪ 41‬על ן א ועל‪.‬‬ ‫א טהורין‪.‬‬
‫ליעזר |‬ ‫ר׳ | ד רבי‪.‬‬ ‫« אם׳ | ד אטר א אי‪.‬‬ ‫״עטו | א יעמו‪.‬‬ ‫״ע״ו | ד א יע״ו•‬ ‫א אום׳ )ב'פ>•‬
‫א יעשו•‬ ‫ייעשו ן‬ ‫ד א טםאיס‪.‬‬ ‫‪ 43‬טםאין |‬ ‫א שיעשו‪.‬‬ ‫שייעשו ן‬ ‫ד א זיתים‪.‬‬ ‫זתים |‬ ‫ך א אליעזר‪.‬‬
‫‪ 44‬ליעזר ן ך א אליעזר‪.‬‬ ‫טהורות ן א טהורין‪.‬‬ ‫טסאים ‪ j‬א טםאין‪.‬‬ ‫זתים | ד א זיתים‪.‬‬ ‫על )!( ן א ועל‪.‬‬
‫ע ו‬ ‫י‬
‫ניתנה |‬ ‫ייעשו ן א יעשו‪.‬‬ ‫יהושע ן א יהוש׳‪.‬‬ ‫יי' • • • ייעמי | ד חסר‪.‬‬ ‫י ע | א יע״ו•‬ ‫או׳ | ד אוסר•‬
‫‪ 48‬לאכל | ב לא כל ד לאכול א אכל‪.‬‬ ‫לאכול | א לאכל‪.‬‬ ‫‪ 45‬לאכל ‪ j‬ב לא כל ד לאכול‪.‬‬ ‫ד נועה‪.‬‬
‫ך לאכול‪.‬‬ ‫‪ 47‬לאכל |‬ ‫לאכל | ד א לאכול‪.‬‬ ‫שדרכו | א !שאין[ דרכו‪.‬‬ ‫דבר ן כ־ה א• ד דבי ב חבר‪.‬‬
‫ך שעברה‪.‬‬ ‫שעיברה |‬ ‫א שעיפישה‪.‬‬ ‫שעיפשה ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫של |‬ ‫ד א קנובת‪.‬‬ ‫קניבתו |‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 40‬טטמא ן א מטםאה‪.‬‬ ‫והכלב יכול לאכלה ן א וכלב אוכלה‪.‬‬ ‫מלאכל | ד טלאכול‪.‬‬ ‫‪ 48‬אופ׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫‪] 80‬אין‪11‬‬ ‫שדרכו | ד ]דבר[ שדרכו א ]דבר שאין ן דרכו‪.‬‬ ‫ושורפין אותה | א ושורפה‪.‬‬ ‫טופאת | ד טופא׳‪.‬‬
‫וסנינרון ן א סנינרון•‬ ‫]להיות[ | כיה ד• ב א חסר‪ .‬נוטע ן א לשתות‪.‬‬ ‫אותו ן א אתו‪.‬‬ ‫כיה ד א• ב חסר‪.‬‬
‫ך בשניו‪.‬‬ ‫בשיניו |‬ ‫ד א החושש‪.‬‬ ‫‪ 61‬והחושש |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫בשםריו |‬ ‫ולשתות ן כיה ד א• ב ולשין‪.‬‬
‫םנסע | ד מנס׳ א טגפע ]ופולט[‪.‬‬ ‫ופולט | ד א ןויהא[ פולט‪.‬‬ ‫החוםץ | ד החוט׳‪.‬‬ ‫ינםע | ד ינטע ]בהן[‪.‬‬
‫מטבל | ך א ופטבל <א טטבל> ]כדרכון‪.‬‬

‫‪.47‬ש ע י ב ר ה צ ו ר ת ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ת ק ל ק ל מ ח מ ת ה ז ק ש ע ב ר עליו•‬ ‫‪ .40‬ל ד ׳ ל י ע ז ר ‪ .‬צ ־ ל נ ו ר ׳ ליעזר‪.‬‬

‫‪ .49‬ב מ ק ו מ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל א ת ר ‪ ,‬ל א ל ת ר ‪ ,‬ו א ץ צ ו ר ך ל ח כ ו ת ע ד ז ק ב ע ו ר ח מ ץ ב ע ר ב ה מ ם ח ‪.‬‬ ‫עיץבבה׳א‪.‬‬
‫ו ס נ י ג ר ו ן ‪ .‬מוריים ש ל יץ ומורייס של חומץ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫‪.50‬אניגרון‬
‫‪159‬‬ ‫תרומות פ׳׳ט‪ ,‬פ״י‬

‫‪] .12‬החושש[ בגרונו‪ ,‬לא ]יערענו[ בשמן‪ ,‬אבל נותן הרבה לתוך‬ ‫חושש‪.‬‬
‫]אניגרון[ ובולע‪ .13 .‬כיצד לסוך דבר שדרכו לסוך‪ ,‬םך אדן שמן על גבי‬
‫מכתו‪ ,‬ובלבד שלא יטול במוך ובמטלית‪ ,‬ויתן על גבי מכתו‪ .14 .‬החושש‬
‫בראשו וכל מי שעלו ]לו[ חטטין‪ ,‬סך את השמן ואינו סך יץ וחומץ‪ ,‬שהשמן‬
‫דרכו לסיכה ויץ וחומץ אין דרכו לסיכה‪ .15 .‬יץ של תרומה אץ עושץ אותו‬
‫אלנתית‪ ,‬ואץ עושץ אותו זלח‪ ,‬ולא יתן משירי הכום בידיו‪ ,‬ולא יטול שירי הכום‬
‫בידו‪ ,‬והאשה לא תדיח בו את בנה‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל אף יץ של תרומה‬
‫שנטמא או שנתגלה שופך ושונה‪ ,‬ואינו חושש‪.‬‬

‫פרק י‪/‬‬
‫‪ .1‬גלעגי זתים‪ ,‬גלעגי תמרים‪ ,‬וגלעני חרובין‪ ,‬כולם אע״פ שאין מכנסן‬
‫אסורץ‪ .‬ושאר כל הגלענץ‪ ,‬מכנסן אסורץ‪ ,‬שאין מכנםן מותרין‪ .2 .‬קלפי‬
‫פולין ושמשמץ‪ ,‬יש בהן אוכל‪ ,‬אםורץ אץ בהן אוכל‪ ,‬מותרץ‪ .‬קלפי מ ל פ ‪/‬‬

‫‪ 53‬ס ך אדן ו כ ו ‪ /‬ח ו ס פ ׳‬ ‫״ החושש ו כ ו ‪ /‬ח ו ס פ ׳ שניעיח ושבח הכ׳׳ל; ירוש׳ הכ״ל; בבלי ב ר ם ל״ א ‪/‬‬
‫ר‬ ‫ח‬

‫‪,‬‬
‫‪ 54‬החושש ו כ ו ‪ /‬ח ו ס פ הכ׳׳ל; ירוש׳ שביעיח ומע״ש הכ׳׳ל‪ .‬ועיין לעיל דמאי פ״א שו׳ ‪.61‬‬ ‫הכ״ל‪.‬‬
‫‪5 5‬‬
‫‪ 57‬זלח‪ .‬עיין‬ ‫‪ 56‬יין של ח מ מ ה ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל שו׳ ‪. - 2 7‬‬
‫‪2 8‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪2 9‬‬ ‫ס ך ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל שו׳‬
‫»‪ 5‬והאשה ו כ ו ‪ /‬עיין להלן‬ ‫חו׳׳כ בהר סוף פרש׳ א ‪ /‬ק״ו ע״נ)לעכיין שביעיח(‪ ,‬ומ״ש להלן שף ‪.59‬‬
‫»‪ 5‬שופך וכף‪ .‬עיין בבלי פ ס ח י ם כ ׳ ב׳; ב׳׳ק קכרז א ‪/‬‬ ‫שבח פי״ב )ד׳ פי״ג( הי״ג ומ״ש בבה״א‪.‬‬
‫עיין במשכ׳ פי״א מ״ה; ירוש׳ שם רה״ד‪ ,‬מ״ז סע״ד; להלן עוקלין פ״ב ה ״ י ‪.‬‬ ‫נ גלעכי ו כ ו ‪/‬‬
‫קלפי מלפ׳ ו כ ו ‪ /‬עיין להלן עוקלין פ״ב ה״י‪.‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫צין ״‬ ‫פ‬ ‫ע ו ק‬ ‫עיין ל ל ן‬
‫ה‬ ‫‪/‬‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ץ‬ ‫ל‬ ‫פ ו‬ ‫‪ 3 - 2‬קלעי‬

‫ח‬ ‫‪8 2‬‬

‫)ומליון‪ :‬ר(‪.‬‬ ‫א יי־רנו‬ ‫ך‪.‬‬ ‫ןיערענון ן כיה‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ד א‪.‬‬ ‫]החושש[ ן כיה‬ ‫י״׳« | ד סתום‪.‬‬
‫ובולע |‬ ‫‪ 68‬ןאנינרון[ ן כ׳ה ד א• ב חסר‪.‬‬ ‫ד ]שפן ן חרבה א ןשסןן הרבה‪.‬‬ ‫הרבה |‬ ‫ב חסר‪.‬‬
‫ד סחוס‪.‬‬ ‫סכחו |‬ ‫ך ובםטלת‪.‬‬ ‫ובסטלית |‬ ‫א יטיל‪.‬‬ ‫‪ 64‬י ל ן‬‫ט ו‬ ‫‪.‬‬ ‫ד ס‬ ‫ך א א‬ ‫אין |‬ ‫ד סתום•‬
‫‪ 68‬לסיכה |‬ ‫שהשטן ן א שש ‪.‬‬
‫סן‬ ‫]לון ן כיה ך‪ .‬א בו‪ .‬ב חסר‪.‬‬ ‫פי ן א וסי‪.‬‬ ‫"« וכל | א חסר‪.‬‬
‫ך עושי־‪.‬‬ ‫עושין |‬ ‫א לסוך‪.‬‬ ‫ד לסיכ׳‪ .‬סתום‪.‬‬ ‫לסיכה |‬ ‫ך ״ן‪.‬‬ ‫ן‬ ‫ץ‬ ‫ד‬ ‫א ל ך‪.‬‬
‫סן‬ ‫ד לסיכ׳‬
‫בידיו |‬ ‫יתן ן א יתן ]אדם[‪.‬‬ ‫זלח | ד אניםלון א זלף‪.‬‬ ‫עושין | ך עושי׳‪.‬‬ ‫« אלנתית | ד א אלתתיח‪.‬‬
‫או׳ | ך אוס׳‪.‬‬ ‫נסליאל ן א נסל׳‪.‬‬ ‫‪ 88‬תדיח ן א תדוח‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ר‬ ‫‪ 68-57‬ולא ‪ . . .‬בידו | ך א ח‬ ‫א בידו‪.‬‬
‫ת ר ו ‪ 0‬ה‬
‫א ושותה‪.‬‬ ‫ושונה ן‬ ‫א שניטמא‪.‬‬ ‫‪ 69‬שנטמא ן‬ ‫ד תרום־‪.‬‬ ‫|‬
‫תסרים |‬ ‫א ונרעיני‪.‬‬ ‫ד נרעני‬ ‫בלעני |‬ ‫ך א זיתים‪.‬‬ ‫זתים |‬ ‫א גרעיני‪.‬‬ ‫ד נרעני‬ ‫‪ 1‬נלעני |‬
‫טכנסן ן א סכתסין‪.‬‬ ‫אע־פ | ך א אף על פי‪.‬‬ ‫כולם ן א חסר‪.‬‬ ‫ונלעני | ד וגרעני א ונרעיני‪.‬‬ ‫ד חסרי־‪.‬‬
‫ך שאי׳‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫שאין |‬ ‫ד אסורי׳‪.‬‬ ‫אסורין |‬ ‫א הכניסן‪.‬‬ ‫םכנסן ן‬ ‫ד הנרעני־ א הגרעינין‪.‬‬ ‫י הנלענץ |‬
‫ושםשסין ן אושוסשסין|‪.‬‬ ‫ך פולי׳‪.‬‬ ‫‪ 3‬פולין‬ ‫קלפי ן א קליפי‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪m‬‬ ‫ד ‪n‬‬ ‫פוחרין | ב‬ ‫סכנסן | א פשליכן‪.‬‬
‫פלפ׳ | ך סלפפין א פלפפון‪.‬‬ ‫קלפי ן א קליפי‪.‬‬ ‫אין בהן אוכל | א ואם לאן‪.‬‬

‫‪ . 5 3‬ו ב ו ל ע ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ נ ד נ ד ו ב ו ל ע ‪ ,‬א ב ל ל א י פ ל ו ט ‪ .‬ועיין‬ ‫‪ •52‬ל א י ע ר ע נ ו ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א ינרנרנו‪.‬‬

‫‪ .58-57‬ו ל א‬ ‫ז ל ח‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ז ל ף ‪ ,‬ו כ י ה ב כ י ׳ ע ‪.‬‬ ‫‪ .57‬א ל נ ת י ת ו ׳ ‪ .‬ע י ץ ל ע י ל שוי«‪.2‬‬ ‫כ ו‬ ‫בבה׳א‪.‬‬
‫‪ . 5 9‬ש ו מ ך ו ש ו נ ה וכו׳‪.‬‬ ‫‪ . . .‬ב י ד ו ‪ .‬ל י ת א ב ד ו ב כ י ״ ע ‪ ,‬ו ה י א ט ם ח א כ מ ו ל ה שנכנסה מן ה נ ל י ק ‪.‬‬ ‫יטיל‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שופכו מ ע ט מ ע ט ל ת ו ך מ י ם ה ש ו פ כ ץ שבביתו כ ד י שריח ה י ק י ב ט ל א ת ר י ח ה ש ו מ כ ץ ‪ .‬עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ל פ פ ץ ‪ ,‬וכ״ה ב כ י י ע ‪.‬‬ ‫‪.3‬מלפ׳‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬נרעיני וכו׳‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.1‬נלעני‬
 ‫תרומות פ״י‬ ‫‪160‬‬

‫אע״פ שאץ בהן אוכל‪ ,‬אסורץ‪ .‬קלפי אתרוג אסורץ‪ ,‬גלעני אתרוג מותרץ‪.‬‬
‫מעי אתרוג אסורץ‪ ,‬מפני שהקיאות אוכלות אותן‪ .‬קלפי אבטיח ומעי אבטיח‬
‫וקנובת ירק של תרומה‪ ,‬ר׳ דוסא מתיר לזרים‪ ,‬וחכמים אוסרין‪ .‬ר׳ יעקב או׳‬
‫משמו הבכרות והסייפות אסורות‪ ,‬באמצע קיץ מותרות‪ .‬כשם שאסורות לאכל‬
‫בתרומה כך אסורות בטבל‪ ,‬ומעשר טבל‪ ,‬ובמעשר ראשץ שלא ניטלה תרומתו‪,‬‬
‫‪ .3‬הניצולות והרקבונית של תרומה‬ ‫ובמעשר שיני והקדש שלא נפדו‪.‬‬
‫אסורות‪ ,‬העלו אבק מותרות‪ .4 .‬סובץ של חדשות אסורות‪ ,‬של ישנות‬
‫מותרות‪ .‬עד מתי חדשות אסורות‪ ,‬כל זמן שבגי אדם רגילץ לחבוט בץ הגרנות‪.‬‬
‫ר׳ אחא או׳ שלשים יום‪ .‬תלתן של תרומה שחפה בה בת כהן ראשה‪ ,‬אין בת‬
‫ישראל רשיית לחוף אחריה‪ ,‬אבל מעעת שערה בשערה‪ .5 .‬קטניות של‬
‫תרומה‪ ,‬אין עושץ אותן ]טחינין[‪ .‬ר׳ שמעץ מתיר בכרשנץ‪ .6 .‬כמה יהא‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫» וקכובת ירק וכו ‪ .‬משכה הכ׳׳ל; ילוש׳ כאן פי״א ה״ד‪,‬‬ ‫‪ 5‬ומעי אבעיח וכו ‪ .‬משכ עדיוח פ״ג מ״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫» והקדש‪ .‬עיין במשכ‬ ‫מ״ח רע״א‪ .‬ועיין תו״כ אמור פרק ד הי״א‪ ,‬ל״ז רע״א‪ ,‬ולעיל דמאי פ״ד שו׳ ‪.7‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫״ ע ד מחי וכו ‪ .‬ירוש׳ פי״א ה״ד‪ ,‬מ״ז סע״ד‪.‬‬ ‫«! קובין וכו ‪ .‬משכ הכ״ל‪.‬‬ ‫פי״א מ״ה‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫להלן‬ ‫ועיין‬ ‫מ״ח‪.‬‬ ‫פי״א‬ ‫משכ׳‬ ‫וכו ‪.‬‬ ‫יהא‬ ‫״ כמה‬ ‫רפ״ב‪.‬‬ ‫מע״ש‬ ‫להלן‬ ‫״ חלחן וכו ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.55‬‬ ‫שו‬

‫אסורין ‪I‬‬ ‫‪ 8‬סעי | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫גלעני | ד גרעני א גרעיני‪.‬‬ ‫אםורין | א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ק ל פ י ן א קליפי‪.‬‬ ‫* אעיפ | ד א אף ע ל פי‪.‬‬
‫« וקנובח |‬ ‫ק ל פ י ן א קליפי‪.‬‬ ‫אותן | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫אוכלות | ד אוכלו׳ א אוכלין‪.‬‬ ‫שהקיאוח | א שהקאות‪.‬‬ ‫א אסרין‪.‬‬
‫ד הכברות‬ ‫הבכרות |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 7‬םשםו ן‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א וחכם׳•‬ ‫וחכסים ן‬ ‫א וקניבח‪.‬‬
‫סותרות |‬ ‫ד קייץ א הקיץ‪.‬‬ ‫קיץ |‬ ‫ד אסורו׳ א אסור׳•‬ ‫אסורות |‬ ‫א וסייפות‪.‬‬ ‫והסייפות |‬ ‫א בבכורות‪.‬‬
‫‪ 8‬אסורות |‬ ‫ד לאכול‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫לאכל |‬ ‫ך שאסורו׳ א שאסור‪.‬‬ ‫שאסורות ן‬ ‫א וכשם‪.‬‬ ‫כשם ן‬ ‫א סותרי‪.‬‬
‫ך נטלה‪.‬‬ ‫ניטלה |‬ ‫ד וסעש׳‪.‬‬ ‫ובסעשר |‬ ‫ד ובמעשר‪.‬‬ ‫וסעשר |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫וסעשר ט ב ל ן‬ ‫א אסור‪.‬‬
‫והרקבונית |‬ ‫ד הסצולית א הסצולות‪.‬‬ ‫דעיצולות |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫נסיו |‬ ‫ד והקרי‪.‬‬ ‫והקדש |‬ ‫ד שני‪.‬‬ ‫‪ 9‬שיני |‬
‫ד סותרו׳‬ ‫סותרות |‬ ‫ד אסורו׳ א אסורין‪.‬‬ ‫‪ 10‬אסורות |‬ ‫ד תרוס׳‪.‬‬ ‫תרוסה |‬ ‫ד והרקבוני׳ א והרקכיבית‪.‬‬
‫א ל ח ב ט מן­‬ ‫לחבוט בין ן‬ ‫א טותרין‪.‬‬ ‫‪ 11‬סותרות ן‬ ‫א ושל‪.‬‬ ‫של ן‬ ‫א אסורין‪.‬‬ ‫אסורות ן‬ ‫א סותרין‪.‬‬
‫‪1 2‬‬
‫ך ר»א׳‬ ‫‪ 18-12‬בת ישראל רשיית ן‬ ‫ראשה ן א ןאתן ראשה‪.‬‬ ‫שחפה | א שחיפת‪.‬‬ ‫ד אוסר א אופ׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬
‫בשערה |‬ ‫מעננת ן א סעננת‪.‬‬ ‫ד אחרי׳‪.‬‬ ‫אחריה |‬ ‫רשיית | א רשאה‪.‬‬ ‫‪ 13‬ישראל | א ישרי‪.‬‬ ‫ב ת ישראל‪.‬‬
‫ב ד סתום•‬ ‫ד א בכרשינין‪.‬‬ ‫בכרשנין |‬ ‫א ודי‪.‬‬ ‫ר׳ ן‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫‪ 14‬ןטחיניןן ן כ־ה‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬
‫כ ס ה | א וכסה‪.‬‬

‫‪ .5‬מ ע י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ ר ע י נ י וכוי‪ .‬ש ה ק י א ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בני א ד ם ש ב ו ח ל י ם ב מ א כ ל רגיל‪ ,‬ו ר ו ד מ י ם א ח ר י‬
‫‪ .7‬ה ב כ ר ו ת וכו׳‪ .‬זעכון ה ו א בכי״ע‪ :‬ב ב כ ו ר ו ת וסייסות‬ ‫ד ב ר י ם חמוצים ו ב ו ס ר שמקהים א ת השנים‪.‬‬
‫א ס ו ר ׳ )‪-‬אםורין(‪ .‬ו ה ב ר י י ת א מ ב א ר ת א ת משנתנו )מי׳א מיד( ששנתה‪ :‬ע ו ק צ י חאנים וכו׳ א ס ו ר י ם לזרים‪.‬‬
‫ו ע ל י ה א מ ר ר ׳ י ע ק ב שאמם אסורים א ל א בתאנים ב כ ו ר ו ת שעוקצן עדיין ל א נתקשה‪ ,‬ו כ ן בתאנים שבאות ב ס י ף‬
‫‪ .8‬ו מ ע ש ר ס ב ל ‪ .‬ל י ת א בכייע‪ ,‬ו ב א ל כ א ן באשגרה‬ ‫העונה א ץ ע ו ק צ ן מ ס מ י ק ל ה ת ק ש ו ת ‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪ .9‬ה נ י צ ו ל ו ת וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שניצולת ה ו א ז ר ע ד ץ שהוא ר י ק ב א מ צ ע ‪ ,‬ואינו עושה‬ ‫ממקומות אחרים‪.‬‬
‫מ ע נ נ ת ומי•‬ ‫‪ .13‬א ח ר י ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשמרי ה ת ל ת ן ‪.‬‬ ‫ק מ ח ‪ ,‬ורקבונית ה ו א ז ר ע ר ק ו ב ‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ו ח ק ת ו מ ס ב כ ת ש ע ר ה ב ש ע ר ה ‪ ,‬ושמה א ח ׳ כ א ת ה ת ל ת ן ש נ ד ב ק ב ה ‪ ,‬ש ה ר י ה ת ל ח ן כ ב ר ב ט ל ע ל גבי‬
‫‪ .14‬ט ח י נ י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ טוחנץ א ת ה ק ט נ מ ת ‪ ,‬כ ד י ל ת ת ב ק ד ב ש ו ת ב ל ץ ‪ ,‬מ » י‬ ‫נוף ה כ מ ת ‪ ,‬ו נ ת ח ל ל ‪.‬‬
‫שאסור לשנות א ת ה ת ר ו מ ה מ ב ר י י ת ה ‪.‬‬
‫‪161‬‬ ‫תרומות פ״י‬

‫בתרומת מעשר של דמיי ויוליכנה לכהן‪ ,‬אחד משמנה בשמינית‪ .‬במי דברים‬
‫אמורים בשל דמיי‪ ,‬אבל בשל ודיי הרי זה אסור‪ .‬במי דברים אמורים‬
‫בטהורה‪ ,‬אבל בטמאה אפילו כל שהו‪ .‬וכן אתה או׳ בתרומת מעשר‬
‫שבשאר כל הפירות‪ ,‬אם יש כשיעור הזה נותנה לכהן‪ ,‬ואם לאו משליכה לאור‬
‫ושורפה‪ .7 .‬פרתו של ישראל שילדה בכור‪ ,‬מאכילה כרשנץ של תרומה‪.‬‬
‫רבן שמעון בן גמליאל אף ולא עוד אלא שתכה לה כרשנץ‪ .‬נותן אדן כרשני‬
‫תרומה לתוך שובכו‪ ,‬ואינו חושש‪ .8 .‬עבד כהן שברח ואשת כהן שמרדה‪,‬‬
‫הרי אילו אוכלץ בתרומה‪ .‬לא יצא הרוצח מחוץ לגבול עיר מקלט‪ ,‬בחזקת‬
‫שכהן גדול קיים‪ .9 .‬בקרו של כהן שהיה עומד אצל בקרו של ישראל‪ ,‬וכן‬
‫כליו של כהן שהיה גארג אצל כליו של ישראל‪ ,‬הרי זה מדליק עליהן שמן‬
‫שריפה‪ .‬ישראל שהיה יושב בחנותו של כהן‪ ,‬הרי זה ממלא לו את הנר שמן‬
‫שריפה‪ ,‬עולה לעלייה ויורד לדות לעשות צרכיו של כהן‪ ,‬ולא לעשות צרכיו‬
‫שלישראל‪ .‬אם היה שותף עמו בחנות‪ ,‬הרי זה מותר‪ .‬וכן כהן שהיה מסב בתוך‬
‫ביתו של ישראל‪ ,‬הרי זה מדליק לו את הנר שמן שריפה‪ ,‬אע״פ שעמד כהן והלך‬

‫« מאכילה וכף‪ .‬עיין נמשכ׳ פי״א מ״ע‬ ‫בעהורה וכף‪ .‬עיין ימש׳ פי״א סה״ה‪ ,‬מ ״ ע״א‪.‬‬
‫ח‬ ‫״‬
‫!־ עבד כהן וכף‪ .‬להלן יבמות פ״ע ה״ב; גיעין פ״א ה״ה ופ״ב הי״ב; בבלי שם‬ ‫ובמקבילות‪.‬‬
‫« בקרו וכף‪ .‬ירוש׳ פי״א‬ ‫לא ילא וכף‪ .‬ת ו ס פ ת א יבמות וגיעין פ״ב הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫׳״ג רע״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה״ז‪ ,‬מ״ח ע״ג; שבח פ״ב ה״א‪ ,‬ד סע״ג‪.‬‬

‫‪1 8‬‬
‫‪ !0-15‬בסי וכו׳ ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ש ס ו נ ה‬ ‫א‬ ‫משפנה ן‬ ‫א ויוליכנו‪.‬‬ ‫ויוליכנה ן‬ ‫ד א דמאי‪.‬‬ ‫יט״ |‬
‫ד אפילו‬ ‫זה |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫הרי ן‬ ‫ך א ודאי‪.‬‬ ‫ודיי |‬ ‫ך א דמאי‪.‬‬ ‫•‪ 1‬דמיי |‬ ‫ד בדיא א במה ד ב ר ׳ אמור׳‪.‬‬
‫ד אפי׳•‬ ‫אפילו |‬ ‫ך בטמא׳‪.‬‬ ‫‪ 17‬בטמאה |‬ ‫א במה ופו׳‪.‬‬ ‫ך בריא‬ ‫בפי וכו׳ |‬ ‫א כ ל שהוא‪.‬‬ ‫כ ל מהוא‬
‫ד איש‬ ‫יש |‬ ‫ד הפירר‪.‬‬ ‫‪ 18‬הפירות |‬ ‫ד בתרופה‪.‬‬ ‫בתרופח |‬ ‫ד אופר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א ״הוא•‬ ‫״הו ן‬
‫א נהר׳‬ ‫פאכילה |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 10‬בכור ן‬ ‫ד א באור‪.‬‬ ‫לאור |‬ ‫ד נותג־‪.‬‬ ‫נותנה |‬ ‫ד הוה‪.‬‬ ‫הזה |‬ ‫]בהן‪.‬‬
‫א נפל׳•‬ ‫נפליאל ן‬ ‫א שפע׳‪.‬‬ ‫‪ 20‬שמעון ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫של ן‬ ‫ד כרשינין א כרשיני‪.‬‬ ‫כרשנץ |‬ ‫זה[ מאכילה‪.‬‬
‫אדן כרשני |‬ ‫ך א כרשינין‪.‬‬ ‫כרשגין |‬ ‫ד שזכו א שזכה‪.‬‬ ‫שחכה |‬ ‫א לא‪.‬‬ ‫ןלא ן‬ ‫ד אומר א א ׳ ‪.‬‬
‫ו ס‬ ‫אי׳ |‬
‫ד ולא•‬ ‫לא |‬ ‫א פתוח‪.‬‬ ‫ב‬ ‫בתרופה ן‬ ‫ך אלו‪.‬‬ ‫‪ 22‬אילו |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 21‬חושש |‬ ‫ד א א ד ם כרשיני‪.‬‬
‫‪ 24‬שהיה גארנ ן‬ ‫י ׳‪.‬‬ ‫ע ר‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫(‬ ‫ק י י ם‬ ‫‪2 3‬‬ ‫ס ק ל ט ן >‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫ח‬ ‫צ‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ה‬

‫א חסר•‬ ‫לו ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ח נ ו ת‬ ‫א ב‬ ‫ן‬ ‫ב ח נ ו ת ו‬ ‫״‬ ‫ע ה‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫ש ה י ה‬ ‫^‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫נ א ר ג י ן‬ ‫ש ה י ן‬ ‫א‬

‫פוחד ן א סוחר‬ ‫‪ 27‬ישראל ן א ישר׳‪.‬‬ ‫לעשות ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫לעשות ן א ]נכנס[ לעשות‪.‬‬ ‫ד לדו־‪.‬‬ ‫•־ לרות |‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫וכן ן‬ ‫]כהן שהיה בתוך ביתו של ישר׳ םיסב ולא לצרכיו של ישר׳ אם היה שותף בחנות הרי זה סותר(‪.‬‬
‫ד א א ף ע ל פי‪.‬‬ ‫אע‪-‬פ |‬ ‫‪.‬‬ ‫ר פ ה‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫ל ן‬ ‫‪/‬‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫‪j g‬‬ ‫ט י ס ב <‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫ס‬

‫‪ .17‬ב ט ה ו ר ה‬ ‫‪ .15‬ב ש מ י נ י ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל לוג‪ ,‬ו ה ו א ק ו ר ט ו ב ‪ .‬ו מ ד ב ר י ם כ א ן ביין ושמן‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .19‬מ א כ י ל ה וכו׳‪ .‬צ י ל ‪:‬‬ ‫« ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ב ב ה‬ ‫‪r‬‬ ‫ו ‪. . .‬‬
‫‪J‬‬ ‫״‬ ‫‪a‬‬ ‫‪D‬‬ ‫י‬ ‫כ ת‬ ‫כ ג י‬ ‫ן כ ן <‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫כ ר‬

‫מ א כ י ל א ת ה ב כ ו ר כרשנין ש ל ת ר ו מ ה מקגיינו )כגון שירש מ א ב י א מ ו כ ה ן ‪ ,‬ו כ ד ו מ ה ( ‪.‬‬ ‫כלומר‪.‬‬ ‫מאכילו‪,‬‬

‫בבה־א‪.‬‬ ‫עיין‬ ‫כהן•‬ ‫ליד‬ ‫באה‬ ‫מתרומה שלא‬ ‫כרשינין‬ ‫לה‬ ‫שזכה‬ ‫כלומר‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .20‬ש י ז כ ה‬
‫‪ .24‬כ ל י ו ‪.‬‬ ‫ח ו ש ש ‪ .‬ש מ א יבואו יונים מ ן ה ה ט ק ר ו י א כ ל ו א ת ה ת ר ו מ ה ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫רואינו‬
‫מ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫כ‬
‫ש ר י מ ה ‪ . .‬ש מ ן ש ל ת ר ו מ ה שניטמא‪ ,‬ו ל ש ר י מ ה‬ ‫‪ .25-24‬ש מ ן‬ ‫לשון י ח י ד ‪ ,‬כ ל י שלו‪.‬‬ ‫י׳‬
‫‪ .26‬ל ד ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ח ד ו ת ‪ ,‬ווץא בור שהיו מחזיקים בו ח ב י ו ת ש ל יין ושמן‪ ,‬או‬ ‫ע ו מ ד ־ ) ש ב ת כינ ב׳(‪.‬‬
‫ל צ ר כ י השותפות‪.‬‬ ‫‪ .27‬מ ו ת ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬לעשות צ ר כ י ע צ מ ו ‪ ,‬כ ד י שיתפנה מ ה ר ה‬ ‫ח ט י ם ושעורים‪.‬‬
 ‫תרומות פ״י‬ ‫‪162‬‬

‫לו‪ ,‬אץ מחייבץ אותו לכבותו עד שיתכבד‪ ,‬מאיליו‪ .‬ישראל שנכנס לתוך ביתו‬
‫של כהן להדליק לו את הנר ומבקש לילך‪ ,‬טובל לו פתילה בשמן שריפה‪ .‬וכן‬
‫בת ישראל שנכנסה אצל בת כהן ומבקש‪1‬ת[ לילך‪ ,‬טובלת לה פתילה בשמן‬
‫שריפה‪ .‬בת כהן שהיתר‪ ,‬בידה נר מלא שמן שריפה בערב שבת עם חשיכה‪,‬‬
‫הרי זה נותנת לתוכו חולץ כל שהן‪ ,‬ומדלקת‪ .10 .‬סך כהן עצמו שמן של תרומה‬
‫ומביא בן בתו ישראל ומעגלו על גביו‪ .‬סך כהן עצמו שמן של תרומה ונכנס‬
‫למרחץ‪ ,‬אין הזר נמנע מלמשחינו‪ ,‬אע״פ שניסך הימנו‪ .‬לא יתן כהן שמן של‬
‫תרומה על גבי טבלה של שייש להתעגיל עליה‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל מתיר‪.‬‬
‫‪ .11‬שמן של תרומה אין סכין אותו בידים טמאות‪ .‬נפל על גבי בשרו משפשפו‬
‫‪,‬‬
‫אפי בידים טמאות‪ .‬שמן של תרומה אץ חוסמץ בו תנור וכירים‪ ,‬ואץ סכץ‬
‫בו מנעל וסנדל‪ .‬לא יסוך את רגליו והוא בתוך המנעל‪ ,‬לא יסוך את רגלו והוא‬
‫בתוך הסנדל‪ ,‬אבל סך את רגלו ונותנה במנעל‪ ,‬סך את רגלו ונותנה בסנדל‪.‬‬
‫סך כהן עצמו שמן של תרומה ומתעגל על גבי קטבוליא‪ ,‬ואינו חושש‪.‬‬

‫ילוש׳ פי״א‬ ‫‪ 32‬ב ת כהן ו כ ו ‪/‬‬ ‫ירוש׳ הכ״ל; שביעיח פ״ד ה״ב‪ ,‬ל״ה ע״ב‪.‬‬ ‫‪ 31‬בת ישראל ו כ ו ‪/‬‬

‫להלן שביעית‬ ‫‪ 35‬לא יתן ו כ ו ‪/‬‬ ‫בבלי כליתות ז׳ א ‪/‬‬ ‫‪ 34‬ס ך ו כ ו ‪/‬‬ ‫הכ״ל; שבת הנ׳׳ל‪ ,‬ד ׳ ע״ד‪.‬‬

‫ועיין להלן שבח פע״ז ) ד ׳ פי״ז(‬ ‫פ״ו ה״כו ואילן )לעניין שביעית(; ירוש׳ שם פ״ח ה״ח‪ ,‬ל״ח ע״ב‪.‬‬

‫להלן שביעיח פ״ו הי״א )לעניין שביעיח(; ירוש׳ שם פ״ח‬ ‫‪ 39‬לא יסוך ו כ ו ‪/‬‬ ‫הי״ד ומש״ש‪.‬‬

‫ח ׳ ע״א;‬ ‫)לעניין שבח(; ירוש׳ שם פ״ו ה״ב‪,‬‬ ‫שבח פ״ג )ד׳ פ״ד( הנו׳׳ז‬ ‫ה״ח‪ ,‬ל״ח ע״ב; להלן‬

‫ב‪/‬‬ ‫שבח קמ״א‬ ‫כ״ח ע״א; בבלי‬ ‫פ״י ה״א‪,‬‬ ‫סנהדרין‬

‫ופבקש‬ ‫‪ 30‬א ת ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ד לתר‪.‬‬ ‫לתוך |‬ ‫ד פאליו‪ .‬ב ד א פתוח‪.‬‬ ‫פאיליו |‬ ‫‪ 29‬שיחכבה ן א שכבה‪.‬‬
‫‪ 32-30‬וכן ‪ . . .‬שריפה |‬ ‫שריפה | ד שרפה‪.‬‬ ‫פחילה בשפן שריפה ן א כשפן שרי׳ הפתילה‪.‬‬ ‫לילך | א חסר‪.‬‬
‫‪ 32‬שריפה |‬ ‫ופבקשןתן ן כיה ד• ב ופבקש‪.‬‬ ‫ד שנכנס׳‪.‬‬ ‫שנכנסה |‬ ‫ד ישרי‪.‬‬ ‫‪ 31‬ישראל |‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫ד א זו•‬ ‫‪ 33‬זה |‬ ‫א ערב‪.‬‬ ‫בערב ן‬ ‫א שהיה‪.‬‬ ‫שהיתה ן‬ ‫א ישרי‪.‬‬ ‫כהן ן‬ ‫ד שרפה <ביס>• ב א פחוח‪.‬‬
‫א מביא•‬ ‫‪ 34‬ופביא ן‬ ‫ד חרופ׳‪.‬‬ ‫תרופה |‬ ‫ך ופדליקו‪.‬‬ ‫ופדלקת |‬ ‫ד שהו‪.‬‬ ‫שהן |‬ ‫א לתוכן‪.‬‬ ‫לתוכו ן‬
‫אע־פ |‬ ‫םלםשחינו | ד סלשסשינו א פלפשחו‪.‬‬ ‫‪ 35‬אין | א ואין‪.‬‬ ‫חרוסה | ד חרום׳‪.‬‬ ‫ישראל ן א ןשלן ישרי‪.‬‬
‫א שסן של חרוםה ‪ . . .‬ל א יסוך•‬ ‫‪ 37-35‬ל א יתן ‪ . . .‬שםן של חרוסה ן‬ ‫א סםנו‪.‬‬ ‫היםנו |‬ ‫ד א א ף ע ל פי‪.‬‬
‫שסעון בן גפליאל |‬ ‫ד א להתענל‪.‬‬ ‫להחעניל |‬ ‫ד ט ב ל א של שיש‪.‬‬ ‫‪ 36‬ט ב ל ה של שייש |‬ ‫א יסוך‪.‬‬ ‫יחן ן‬
‫ך טשפשף•‬ ‫פשפשפו |‬ ‫ד בשר‪.‬‬ ‫בשרו |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 87‬נ פ ל ע ל ן‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫פתיר |‬ ‫א שפע׳ בן נפלי‪.‬‬

‫א אין•‬ ‫ואין |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫של ן‬ ‫ד אפלו‪.‬‬ ‫אפי׳ |‬ ‫ב ד פתוח•‬ ‫א ואינו חושש•‬ ‫‪ 38‬אפי׳ בידים טפאוח |‬
‫‪ 40‬ומתנה בפנעל |‬ ‫ד והיא א או‪.‬‬ ‫והוא |‬ ‫ד רנליו‪.‬‬ ‫תלו |‬ ‫לא ‪ . . .‬ת ל ו ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 39‬ת ל י ו ן א ת ל ו ‪.‬‬
‫ך תרוס׳•‬ ‫תרוסה |‬ ‫ד הכהן‪.‬‬ ‫‪ 41‬כהן |‬ ‫א או‪.‬‬ ‫תותנה ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ס ך את ת ל ו ן‬ ‫ד ונותנ׳ לפנעל‪.‬‬
‫ד קטבוליא !חדשה[ א קיטבליא ]חדשה[‪.‬‬ ‫קטבוליא |‬

‫‪ .33‬ח ו ל י ן כ ל ש ה ן וכוי‪ .‬כ ד י ש ל א ת ר א ה‬ ‫כלומר‪ ,‬בשביל הפנס של ישראל‪.‬‬ ‫‪ .30‬ט ו ב ל ל ו וכוי‪.‬‬

‫‪ .34‬ו מ ע נ ל ו ו מ י ‪ .‬ממני שהשמן כ ב ר‬ ‫כאילו מ ד ל י ק ה את הקדשים כ ד י לשורמם בשבת‪ .‬עיץ בבה׳א‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ״ מ ששייש אינו ב ו ל ע ‪ ,‬מ י מ א י א פ ש ר ש ל א ישאר‬ ‫ש י י ש וכוי‪.‬‬ ‫‪ .36‬ש ל‬ ‫נ ת ח ל ל ע ל גבי ה כ ה ן ‪.‬‬
‫‪ .37‬מ ש מ ש מ ו ‪.‬‬ ‫ע ל גבי השיש ק צ ת ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו נ מ צ א ש מ א ב ד ה ב י ד י ם ‪ .‬ו א ץ ת ר ו מ ה מ ת ח ל ל ת א ל א עינ הנוף‪.‬‬
‫‪ .39‬ל א י ם ו ך וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א י צ ו ק א ת השמן ל ת ו ך ה מ נ ע ל א ו ל ת ו ך ה ס נ ד ל ‪,‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מננבו‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .41‬ם ך כ ה ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מכיוון ש ס ך א ת נוסו ת ח י ל ה ‪ ,‬ה ר י כ ב ר נ ת ח ל ל ה ש מ עיג‬ ‫כ ד י שתיסוך רנלו‪.‬‬
‫נוסו‪ ,‬ו כ ב ר מ ו ת ר אח׳יכ ל ה ב ל י ע ו ל ת ו ך ה ק ס ב ו ל י א )עור ש מ צ י ע י ם אותו ת ח ת הנוף(‪.‬‬
 ‫‪163‬‬ ‫תרומות פ׳׳י־‬
‫‪,‬‬
‫‪ .12‬שמרים של תרומה‪ ,‬ראשון ושיני אסור‪ ,‬ושלישי מותר‪ .‬ר׳ מאיר או שלישי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בנותן טעם‪ .‬שיני‪ ,‬ראשץ אסור ושיני מותר‪ .‬ר מאיר או שיני בנותן טעם‪ .‬ושל‬
‫הקדש‪ ,‬ראשון ושיני ושלישי אסור‪ ,‬ורביעי מותר‪ .‬ר׳ מאיר אף רביעי בנותן‬
‫‪45‬‬
‫טעם‪ .13 .‬שמרי גרם שיבשו‪ ,‬אסורין בחנייה‪ ,‬חרסן של זב ושל זבה‪ ,‬ראשון‬
‫ושיני טמא‪ ,‬ושלישי טהור‪ .‬במי דברים אמורים בזמן שנתן לתוכו מים‪ ,‬לא נתן‬
‫לתוכו מים אפלו עד עשירי טמא‪ .‬ר׳ ליעזר בן יעקב אף שלישי‪ ,‬אע״פ שלא‬
‫נתן לתוכו מים טהור‪ .14 .‬לוקחין ושואלין מימי רגלים מכל מקום‪ ,‬ואץ‬
‫חוששין שמא של נדות הן‪ ,‬שלא נחשדו בנות ישראל להיות מכנסות מימי רגליהן‬
‫‪50‬‬
‫בשעה שהן נדות‪ .15 .‬אין מערבץ תרומה תבואה וקטנית כאחד‪ ,‬אבל מערבץ‬
‫שמשמין באיפילים‪ ,‬ואיפילים בעדשים‪ ,‬וכל דבר שדרכו ליכבר‪ .‬משחרבה‬
‫יהודה מהרה תבנה‪ ,‬התחילו לערב תבואה בתבואה‪ ,‬וקטניות בקטניות‪ ,‬אבל‬
‫לא תבואה בקטנית‪ ,‬ולא קטנית בתבואה‪ .16 .‬כהן שנתנו לו תרומה‪ ,‬ומצא‬

‫עיין‬ ‫גויס וכוי‪.‬‬ ‫« שמרי‬ ‫א‪/‬‬ ‫בבלי ב״ב ל״ז‬ ‫ע״א;‬ ‫מ״ח‬ ‫ה״ה‪,‬‬ ‫ירוש׳ פי״א‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫« שמרים‬

‫פ״ח ה״ג;‬ ‫בוהמה‬ ‫להלן‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫חרסן‬ ‫א‪/‬‬ ‫ע״ ל״ד‬ ‫ז‬ ‫כ״ב ע״א‪ ,‬ובבלי‬ ‫ה״ג‬ ‫פ״א‬ ‫דמאי‬ ‫ימש׳‬

‫ועיין‬ ‫ח ו ס פ ח א הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫נחשדו‬ ‫« שלא‬ ‫‪.‬‬ ‫׳‬ ‫‪m‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ם‬ ‫<‬ ‫ז ‪ 3‬ח‬ ‫ל‪,‬‬ ‫‪3 3‬‬ ‫״ל‪.‬‬ ‫ה כ‬ ‫‪D‬‬ ‫‪W‬‬ ‫״‬ ‫‪n‬‬ ‫ירוש׳‬

‫ובמקבילוח‪.‬‬ ‫נ ד ה פ״ז מ״ג‬ ‫משנ׳‬

‫או׳ ן‬ ‫ך א חסר‪.‬‬ ‫ושלישי סותר |‬ ‫ד א ראשון אסור ושני םות׳ <א שיני סותר>‪.‬‬ ‫« ראשון ושעי אסור |‬
‫ראשון אסור ושעי פותר ן‬ ‫ך אחסר‪.‬‬ ‫‪ 43‬שיני |‬ ‫יני‪.‬‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ך‬ ‫לי י ן‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫׳‪.‬‬ ‫א ו מ‬ ‫א‬ ‫ד אוסר‬
‫יהודה‪.‬‬ ‫ד ורבי‬ ‫|‬ ‫םאיר‬ ‫ר׳‬ ‫סותרן‪.‬‬ ‫)שלישי‬ ‫אסור‬ ‫<א שיני(‬ ‫ושני‬ ‫ראשון‬ ‫סעשרן‬ ‫א ןושל‬ ‫ד‬
‫ד ושני‪.‬‬ ‫ושעי |‬ ‫ד חדש‪.‬‬ ‫‪ 44‬הקדש |‬ ‫לי י‪.‬‬
‫ש‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ך ח‬ ‫(‬ ‫ש י נ י‬ ‫•‬ ‫א ן ס‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫אר ן‬

‫ד החסד‪.‬‬ ‫חרסן |‬ ‫א בתאה‪.‬‬ ‫‪ 46‬ב ת י י ה ן‬ ‫׳‪.‬‬ ‫א ו ס‬ ‫א‬ ‫ך אוסר‬ ‫או׳ |‬ ‫א רביעי•‬ ‫|‬ ‫ורביעי‬
‫|‬ ‫בפי וכו־‬ ‫א שלישי אסוד‪.‬‬ ‫ושלישי טהור ן‬ ‫ך ושני‪.‬‬ ‫•‪ 4‬ושעי |‬ ‫א ‪ :‬לשון כ ל י ח ר ס ‪.‬‬ ‫ימליון‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫עד ן‬ ‫א אפילו‪.‬‬ ‫ד‬ ‫אפלו‬ ‫|‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫^ ל ‪.‬‬
‫א‬ ‫‪W‬‬ ‫‪3‬‬ ‫א ]‬ ‫ד‬ ‫לא |‬ ‫א ב פ ה וכו׳‪.‬‬ ‫ד בריא‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 48‬פ י ס ן‬ ‫א אף על י ‪.‬‬
‫פ‬ ‫ד‬ ‫‪ -‬ן‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫‪/‬‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫א א‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫‪^,‬‬ ‫י ן ן‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ע ז ר‬ ‫לי‬
‫להיות‬ ‫ד נחשד‪.‬‬ ‫נחשדו |‬ ‫א נידוח‪.‬‬ ‫‪ 49‬נדות ן‬ ‫ין‪.‬‬ ‫דא‬ ‫ן‬ ‫ץ‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫>‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ק ו ם‬ ‫סכל ס‬
‫וקטנית ן‬ ‫ב סתום‪.‬‬ ‫א כשהן נידות•‬ ‫שהן נדות ן‬ ‫אחסר‪.‬‬ ‫‪ 60‬בשעה ן‬ ‫ד להיו׳ סכנסר‪.‬‬ ‫פכנסות |‬
‫באיפילים ן‬ ‫א שופשםין‪.‬‬ ‫ד שופשפי׳‬ ‫‪ 51‬שפשפין |‬ ‫‪.‬‬ ‫ח ח‬ ‫א כא‬ ‫כאחד ן‬ ‫א וקיטנית‪.‬‬ ‫ד וקטני׳‬
‫ד א ליכבד‪.‬‬ ‫ליכבר |‬ ‫א כל‪.‬‬ ‫וכל ן‬ ‫א ןוכןן איפילין‪.‬‬ ‫ך חסר‪.‬‬ ‫ואיפילים |‬ ‫א באיפולין‪.‬‬ ‫ד באפילים‬
‫א בקיטנית‪.‬‬ ‫‪ 63‬בקטנית ן‬ ‫ד בקטניו׳ א בקיטנית‪.‬‬ ‫בקטניות |‬ ‫א וקיטנית‪.‬‬ ‫וקטניות ן‬ ‫א תיבנה‪.‬‬ ‫‪ 62‬תבנה |‬
‫א שניתנה‪.‬‬ ‫שנתנו ן‬ ‫ב ך סתום‪.‬‬ ‫בתבואה |‬ ‫א קיטנית‪.‬‬ ‫קטניח |‬

‫כלומר‪ .‬עביט‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .45‬ח ר ס ן‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ם י י שנתן ע ל י ה ם מ י ם ו מ צ א כ מ ד ה שנתן‪.‬‬ ‫‪ .42‬א ס ו ר ‪.‬‬

‫‪ .50‬א י ן‬ ‫כלומר‪ ,‬א ל א מי רגלים של טהור‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫מים‬ ‫‪ .47‬ל ת ו כ ו‬ ‫ח ר ס של מי רגלים‪.‬‬
‫בסולץ‪.‬‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫‪.51‬באיסילים‪.‬‬ ‫ה י ס ה ע ל גבי ה ר ע ‪.‬‬ ‫שמבטל את‬ ‫ממגי‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫מערכין‬
‫ב ח ו ל י ן ) מ ח מ ת עגיותן>‪,‬ומ כיוון ש כ ן הנוהג‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬נהגו ל ע ש ו ת כ ן א ף‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫לערב‬ ‫‪.52‬ה ת ח י ל ו‬
‫ואסור ל ע ר ב אסילו את‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫לא‬ ‫‪ .53-52‬א ב ל‬ ‫הרגיל א ף בתולין‪ ,‬התירו לעשות כן בתרומה‪.‬‬
‫ה ר ע ב י מ ה ‪ ,‬מ פ נ י ש נ ר א ה כ א י ל ו משנהו מ ב ר י י ת ו ‪.‬‬
 ‫תרומות פ״י‬ ‫‪164‬‬

‫בה דברים אחרים‪ ,‬הרי אילו אםורין‪ ,‬שהכל משליכין לבית הדמע‪ .17 .‬אין‬
‫‪ 55‬מביאין תרומה מן הגרן לעיר ומן המדבר לישוב‪ ,‬אבל מקום שחיה אוכלתה‬
‫ובהמה אוכלתה התקינו שיהא מביא ונוטל שכרו מכהן‪ ,‬מפני חלול השם‪.‬‬
‫‪ .18‬עשרה אין חולקץ להם בבית הגרנות‪ ,‬אלו הן‪ ,‬חרש‪ ,‬שוטה‪ ,‬וקטן‪ ,‬טומטום‪,‬‬
‫ואנדרוגינוס‪ ,‬נשים‪ ,‬ועבדים‪ ,‬וערל‪ ,‬וטמא‪ ,‬והנושא אשה שאינה הוגנת לו‪ .‬וכולן‪,‬‬
‫נותנין להן תרומה מתוך הבית חוץ מן הטמא והנושא אשה שאינה הומת לו‪.‬‬

‫סליק פירקא‬
‫וסליקא מםכתא דתרומות‪.‬‬

‫**‪*-‬ג אין מביאין ו כ ו ‪ /‬ימש׳ דמאי פ״א ח״ב‪ ,‬כ׳׳א ע״ד; בבלי חולין קל״ד ב׳‪ .‬ועיין לעיל שו׳ ‪15‬‬
‫וקנון‪ .‬עיין להלן חגיגה פ״א‬ ‫״ עשרה ו כ ו ‪ /‬בבלי יבמוח צ״נו ב ‪/‬‬ ‫ולהלן מע״ש פ״ג הי״ב‪.‬‬
‫כוומנוום ואנדרוגינוס‪.‬‬ ‫‪58-57‬‬ ‫ה״ב; ספרי זוטא שלח‪ ,‬ריש עמ׳ ‪ ;289‬בבלי ס ו כ ה מ ״ א ‪/‬‬
‫ב‬

‫•» נשים ועבדים‪ .‬בבלי יבמות הנ״ל; ירוש׳ שם פי״א ה״ה‪,‬‬ ‫עיין להלן בכורים פ״ב ה״ו‪.‬‬
‫»‪ 5‬מן הנומא‪ .‬נבלי ה כ < ועיין לעיל פ א ח פ״ד‬ ‫י״ב ע״א; כתובות פ״ב ה״י‪ ,‬כ׳ץ ע״ד‪.‬‬
‫שוי ‪.20‬‬

‫ב סתום‪.‬‬ ‫הדמע |‬ ‫ד שפשלימין‪.‬‬ ‫מ ה כ ל פשליכין |‬ ‫ד אלו אסוד‪.‬‬ ‫אילו אסורץ |‬ ‫ד בו‪.‬‬ ‫‪ 64‬בה |‬
‫ד א•‬ ‫מחיה ן כ־ה‬ ‫א בסקופ‪.‬‬ ‫ד בסקו׳‬ ‫טקום |‬ ‫ד א ליישוב‪.‬‬ ‫לישוב |‬ ‫ד א הגורן‪.‬‬ ‫‪ 65‬הגרן |‬
‫א חי לול‪.‬‬ ‫חלול ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫סכהן ן‬ ‫א אוכלחן‪.‬‬ ‫«« א ו כ ל ת ה ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫אוכלחה ן‬ ‫ב שהיה‪.‬‬
‫א חסר•‬ ‫אלו הן ן‬ ‫א הגרנות ]להןן‪.‬‬ ‫הגרגות |‬ ‫ד בין‪.‬‬ ‫בבית |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫להם ן‬ ‫ד עשרי‪.‬‬ ‫‪ 87‬עשרה |‬
‫‪ 89‬להן‬ ‫ך שאין‪.‬‬ ‫ן‬ ‫נ ה‬ ‫י‬ ‫מ א‬ ‫ועבדי׳‪.‬‬ ‫ד גשי׳‬ ‫ועבדים |‬ ‫גשיס‬ ‫א ואגדרגיגוס‪.‬‬ ‫‪ 68‬ואגדרוגיגוס ן‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫חוץ |‬ ‫א בתוך‪.‬‬ ‫סתוך ן‬ ‫ד ל ה ם חרופ׳‪.‬‬ ‫תרוסה |‬

‫ה ד מ ע ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיו נוהגים ל ה ש ל י ך ב ח ם ז ה ד ב ר י ע י ר ל מ ק ו ם ה ת ר ו מ ה מ ח מ ת ס ח ד ה א נ ס י ם ‪,‬‬ ‫‪ .54‬ל ב י ת‬

‫‪ .55‬מ ן ה נ ד ן וכוי‪ .‬ממני מ א ץ ב ע ה י ב חייב ל ס מ ל ב ת ר ו מ ה‬ ‫שהיתה ע ל י ה ם א י מ ת ק ד ש י ם ‪ .‬עיין בבה״א‪.‬‬
‫חלול‬ ‫‪ .56‬מ מ נ י‬ ‫א ל א א ם ה ב י א ה כ ב ר לביתו‪ ,‬א ב ל מ ו ר ן ה כ ת י ם ה ם שמחזרים ע ל י ה ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח י ל ו ל ה ת ר ו מ ה שנקרא שם שמים ע ל י ה )תרומה לה׳(‪.‬‬ ‫השם‪.‬‬
 ‫מסכת שביעית‬

‫‪,‬‬
‫]פרק א [‬
‫‪ .1‬שלשה אילנות בתוך בית סאה‪ ,‬הרי אלו מצטרפין וחורשין כל בית‬
‫סאה בשבילן‪ ,‬ובלבד שתהא מטעתן ממטע עשרה לבית סאה דברי ר׳ מאיר‬
‫ור׳ יהודה‪ .‬ר׳ יוסה ור׳ שמעץ או׳ אץ חורשץ להן אלא צרכן‪ .‬כמה‬
‫ריוח יהא ביניהן‪ ,‬רבן שמעץ בן גמליאל אף כדי שיהא בקר עובר בכליו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫רבן גמליאל ובית דינו התקינו שיהא מותרץ בעבודת הארץ עד ראש‬
‫שנה‪ .‬אחר אילן העומד בתוך קביים‪ ,‬ושגים העומדץ בבית ארבע קבץ‪,‬‬
‫אץ חורשץ להן אלא צרכן‪ .‬שלשה אילנות של שלשה בגי אדם‪ ,‬ושדה של‬
‫אחד‪ ,‬אע״פ שבעל השדה חורש מפני צורך שדהו מותר‪ .2 .‬זקנה ונראה‬
‫כנטיעה‪ ,‬הרי היא כנטיעה‪ ,‬ונטיעה נראית כזקנה‪ ,‬הרי היא כזקנה‪ .‬מה‬

‫‪1‬‬
‫משכ׳ פ׳׳א מ״ח; להלן ב״ב‬ ‫‪ 4 - 3‬כ מ ה ריוח וכו׳‪.‬‬ ‫משכ׳ פ״א מ׳׳ ‪.‬‬
‫ב‬ ‫שלשה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 5‬רבן גמליאל ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה׳׳א‪,‬‬ ‫פ״ד הי״א‪ .‬ועיין להלן שף ‪ 14‬ובבלי ב״ב פ״ג א ‪/‬‬
‫ירוש׳ חנ׳׳ל ה״ו‪,‬‬ ‫* שלשה ו כ ו ‪/‬‬ ‫נבלי מ ר ק ג׳ ב ‪/‬‬ ‫שבח פ״א היד‪ ,‬ג׳ ע״ד;‬ ‫ל״ג ע״א;‬
‫• זקנה ונראה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ חנ״ל ה״ז‪.‬‬ ‫ל״ג ע״ב‪ .‬ועיין במשנ׳ פ״א מ״ח‪.‬‬

‫ר׳ יוסה ‪I‬‬ ‫א ר׳‪.‬‬ ‫‪ 3‬ור׳ ן‬ ‫א פטע‪.‬‬ ‫ספטע ן‬ ‫ד בשבילי׳‪.‬‬ ‫‪ 3‬בשבילן |‬ ‫א אילו‪.‬‬ ‫! אלו ן‬
‫‪ 4‬ריוח |‬ ‫‪.‬‬ ‫ר כ ן‬ ‫א צו‬ ‫צרכן ן‬ ‫א אוס׳‪.‬‬ ‫ך אופר‬ ‫או׳ |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ור׳ שטעון ן‬ ‫ד א ור׳ יוסי‪.‬‬
‫|‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫‪yDr‬מסעון‬

‫א עוסד‪.‬‬ ‫העוסד ן‬ ‫ד חסר‪ .‬ב פתוח‪.‬‬ ‫אחר |‬ ‫א השנה‪.‬‬ ‫‪ 0‬שנה ן‬ ‫ד א שיהו‪.‬‬ ‫« שיהא |‬ ‫ב סחוח‪.‬‬
‫בבית‬ ‫ד העוטרים א עופדין‪.‬‬ ‫העוםדין |‬ ‫ך ושני׳‪.‬‬ ‫ושנים |‬ ‫ך קבים‪.‬‬ ‫קביים |‬ ‫ד בביח א ביח‪.‬‬ ‫בתיו |‬
‫א והשאר•‬ ‫ושדה ן‬ ‫א ןכדין צורכן‪.‬‬ ‫צרכן ן‬ ‫ד להם‪.‬‬ ‫‪ 7‬להן |‬ ‫א בית ארבעת קבים‪.‬‬ ‫ארבע קבין |‬
‫א ]הרי זה[‬ ‫ד‬ ‫סוחר |‬ ‫צורך ן א צריך‪.‬‬ ‫השדה ן א שדה‪.‬‬ ‫ד א אף על פי‪.‬‬ ‫אעיפ |‬ ‫ד אחר‪.‬‬ ‫• אחד |‬
‫הרי היא‬ ‫ד כנטועה‪.‬‬ ‫• כנטיעה |‬ ‫ך א תראית‪.‬‬ ‫תראה ן‬ ‫א זקינה ב וקנה‪.‬‬ ‫זקנה ן‬ ‫סותר• ב ד סתום‪.‬‬
‫א מקינה <ב־פ>‪.‬‬ ‫כזקנה ן‬ ‫ד א תראית‪.‬‬ ‫נראית |‬ ‫תטיעה ן א נטיעה‪.‬‬ ‫א זו‪.‬‬ ‫היא ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫כנטיעה |‬
‫ה י א‬ ‫ה ר י‬
‫ך חסר‪.‬‬ ‫כזקנה |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫|‬

‫‪ .1‬ו ת ו ר ש י ן ובו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ע ר ב שביעית‪ ,‬מפני שאמו מ ת כ ו ץ ל ה כ ץ א ת ה ק ר ק ע לשביעית א ל א‬

‫‪ . 2‬מ מ ט ע ע ש ר ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א יזע ר ח ו ק י ם א ח ד ‪ p‬השני יותר מן‬ ‫ל ה ע ב ו ת א ת מ ע האילנות‪.‬‬
‫‪ .4-3‬כ מ ה ר י ו ח וכו׳‪.‬‬ ‫ה מ ר ח ק ש ל ע ש ר ה אילנות נטועים ב ב י ת ס א ה ב מ ר ח ק י ם שוים‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס י ל ו א ם יש ה ר ב ה אילנות ב ב י ת ס א ה ‪ .‬מהו הריוח ה ק ט ן ביותר שביניהם שיוכלו ל ה ת ק י י ם ‪.‬‬
‫‪ .4‬ש י ה א ב ק ר וכוי‪ .‬מירשו ב ת ל מ ו ד ששיעורו ד ׳ אמות‪ ,‬ו ב פ ח ו ת מ י כ א ן םוםס ל ה ע ק ר ‪ ,‬ודינם כ ש ד ה ל ק ‪.‬‬
‫ב ב י ת א ר ב ע וכוי‪.‬‬ ‫«‪ .‬א ח ר א י ל ן וכו׳‪ .‬בכי־ע‪ :‬א ח ד אילן ע ו מ ד וכוי‪ .‬ו כ נ ר א ה שציל‪ :‬אילן א ח ד וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב א מ צ ע בית א ר ב ע ה ק ב י ם ) ב מ ר ח ק ד ׳ אמות א ח ד מן השני(‪ ,‬והראשון ע ו מ ד ב א מ צ ע בית ה ק ב י י ם ‪,‬‬
‫ונמ»א שיש בין ה א י ל ן הראשון והשני ריוח ש ל בית נ׳ ק ב י ם )חצי סאה(‪ ,‬ו א מ ם נטועים מ מ ט ע ע ש ר ה ל ב י ת ס א ה ‪.‬‬
‫‪ .9-8‬ו נ ר א ה כ נ ט י ע ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אילן שנגמם ב מ ח ו ת מ ס מ ח מן ה ק ר ק ע ו ה ו צ י א ח ל י פ י ן‬ ‫יעיין בבה״א‪.‬‬
‫‪ .9‬נ ר א י ת כ ז ק נ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיא נ ת ל ה ועושה ה ר ב ה‬ ‫ה ר י ו ע א ל מ ע ש ה א י ל ן זקן‪ ,‬א ל א שנראה כ נ ט י ע ה ‪.‬‬
‫סירות‪.‬‬

‫‪165‬‬
 ‫שביעית פ״א‬ ‫‪166‬‬

‫‪ !°‬בץ זקנה לנטיעה‪ ,‬זקנה עד עצרת‪ ,‬נטיעה עד ראש השנה‪ ,‬זקינה מעין שלשה‪,‬‬
‫נטיעה מעץ עשרה‪ .‬ושדה קנים נדונת כנטיעות‪ .3 .‬שלשה קישואץ ושלשה‬
‫דלועין וארבע נטיעות הרי אלו מצטרפין‪ ,‬ובלבד שתהא מטעתן ממטע‬
‫עשרה לבית סאה‪ .‬כמה ריוח יהא ביניהן‪ ,‬רבן שמעון בן גמליאל או׳‬
‫כל שתחתיו וחוצה לו מלא צמד וכליו‪ .‬אי זו היא נטיעה‪ ,‬ר׳ יהושע אומ׳‬
‫‪ !5‬בת חמש‪ ,‬בת שש‪ ,‬בת שבע‪] .‬אמר ר׳ מפני מה אמרו‪ ,‬בת חמש‪ ,‬בת שש‪ ,‬ובת‬
‫שבע[‪ ,‬אלא אומ׳ אני‪ ,‬גפנים בני חמש‪ ,‬תאנים בני שש‪ ,‬וזתים בני שבע‪.‬‬
‫‪ .4‬מוכרין ומוציאין זבלים ערב שביעית מישראל החשוד על השביעית‪,‬‬
‫ומן הגוי ומן הכותי אפי׳ בשביעית מותר‪ .‬עד מתי מותר לזבל‪ ,‬כל זמן‬
‫שמותר לחרוש‪ ,‬מותר לזבל‪ .5 .‬משקץ את הנטיעות עד ראש השנה‪ .‬ר׳ יוסה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ 20‬בן כיפר או משם ר ליעזר‪ ,‬בית שמיי או משקה )את( על הנוף ויורד על‬
‫העיקר‪ .‬בית הלל או׳ על הנוף ועל העיקר‪ .‬אמרו בית הילל לבית שמיי‬

‫‪1 1‬‬
‫״ רבן שמעון וכו׳‪.‬‬ ‫״ ‪.‬‬
‫ז‬ ‫מ‬ ‫ועיין במשכ׳ פ״א‬ ‫ירוש׳ הכ׳׳ל ה״ח‪ ,‬ל״ג ע״ג‪.‬‬ ‫קישואין וכו׳‪.‬‬
‫ירוש׳ ספ״א ל״ג ע״ג; ערלה פ״א ה״ג‪ ,‬ס״א ע״א‪ .‬ועיין‬ ‫״ ר׳ יהושע ו כ ו ‪/‬‬ ‫עיין לעיל שו׳ ‪.4‬‬
‫« עד מחי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב רה״ב‪,‬‬ ‫ל! מוכרין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ רפ״ג‪ ,‬ל״ד ע״ג‪.‬‬ ‫במשכ׳ שפ״א‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ב ה״ד‪ ,‬ל״ג ע״ד‪.‬‬ ‫בן כיפר ו כ ו ‪/‬‬ ‫משכ׳ פ״ב מ״ד‪.‬‬ ‫« משקין ו כ ו ‪/‬‬ ‫ל״ג ע״ד‪.‬‬

‫נראית‬ ‫]ונטיעה‬ ‫שלשה | ב שלשה‬ ‫זקינה | ד זקנה‪.‬‬ ‫השנה | ד שנה‪.‬‬ ‫)ביטא‬ ‫א זקינה‬ ‫‪ 10‬זקנה ן‬
‫מעין |‬ ‫‪ 11‬נטיעה | ד ונטוע‪.‬‬ ‫עצרת[•‬ ‫עד‬ ‫זקנה‬ ‫לנטיעה‬ ‫זקנה‬ ‫ס ה בין‬ ‫כזקנה‬ ‫הרי היא‬ ‫כזקנה‬
‫ך קשאין‪.‬‬ ‫קישואין ן‬ ‫א כנטיעה‪.‬‬ ‫ד כנטועה‬ ‫כנטיעות |‬ ‫א נידתת‪.‬‬ ‫ד ניתו‬ ‫נדונת |‬ ‫ד חסר‪.‬‬
‫אלו |‬ ‫ד נטיער‪.‬‬ ‫נטיעות |‬ ‫א וארבעה‪.‬‬ ‫וארבע ן‬ ‫‪ 12‬דלועין ן א דילועין‪.‬‬ ‫ד שלשי‪.‬‬ ‫ושלשה |‬
‫א טטע•‬ ‫טטטע | ך ח ס ר ‪.‬‬ ‫בשבילן ן‪.‬‬ ‫בית ס א ה‬ ‫כל‬ ‫ןוחורשין‬ ‫סצטרסין | ד א טצטרסין‬ ‫א אילו‪.‬‬
‫ך אוטר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א שסע׳ בן נסל׳•‬ ‫שםעון בן נסליאל ן‬ ‫א ביניהם‪.‬‬ ‫ביניהן |‬ ‫א וכסה‪.‬‬ ‫‪ 13‬כ ס ה |‬
‫‪ 15‬ב ת ‪ . . .‬ב ת |‬ ‫ד אוסר א אר‪.‬‬ ‫אוס׳ |‬ ‫א ואחו‪.‬‬ ‫אי זו ן‬ ‫ב צ ס ר א כ ם ל א צ ס ד ןבקרן‪.‬‬ ‫‪ 14‬ס ל א צ ם ד |‬
‫ובת |‬ ‫אחסר‪.‬‬ ‫ב ת שש ן‬ ‫א א׳‪.‬‬ ‫אסר ן‬ ‫בחסר‪.‬‬ ‫‪ 18-15‬ןאסר ‪ . . .‬שבע ן ן כיה ד •‬ ‫א ו ב ח ‪ . . .‬ובח‪.‬‬
‫ב ך סחוס•‬ ‫שבע |‬ ‫א זחים‪.‬‬ ‫חחים ן‬ ‫ב חםש ןסלעים בני חסשן‪.‬‬ ‫חםש |‬ ‫ד סדיני‪.‬‬ ‫‪ 16‬אום׳ אני |‬ ‫א בה‪.‬‬
‫טשקין א ת הנטיעוח |‬ ‫ך לחרש‪.‬‬ ‫‪ 19‬לחרוש |‬ ‫א אף‪.‬‬ ‫ד אפילו‬ ‫‪ 18‬אפי׳ |‬ ‫א פישר׳‪.‬‬ ‫‪ 17‬פישראל ן‬
‫םשם ר׳ ליעזר |‬ ‫ד כיפה א פ ר ‪.‬‬ ‫כיפר או׳ |‬ ‫ב ןאו׳ן בן‪.‬‬ ‫‪ 20‬בן |‬ ‫ד א יוסי‪.‬‬ ‫יוסה |‬ ‫ד סשקים א ח הנטיער‪.‬‬
‫‪ 21‬העיקר |‬ ‫ך א חסר‪.‬‬ ‫)את> |‬ ‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א שסאי•‬ ‫שם״ |‬ ‫ד א םשום ר׳ אליעזר‪.‬‬
‫העיקר |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ועל ן‬ ‫א אופ׳‪.‬‬ ‫ך אוסר‬ ‫או׳ |‬ ‫א ובית הילל•‬ ‫בית ה ל ל |‬ ‫א עיקרו‪.‬‬ ‫ד העקר‬
‫ד א שםאי‪.‬‬ ‫שס״ ‪j‬‬ ‫ד הלל‪.‬‬ ‫הילל |‬ ‫ד העקר א עיקר‪.‬‬

‫מ ע י ן ש ל ש ה ‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫ע צ ר ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬חורשין בית ס א ה ב ש ב י ל שלש מ ק ע ד ע צ ר ת ‪.‬‬ ‫‪.10‬עד‬

‫הזקינות צ ר י כ ו ת לעשות מירות מ ע ץ שלשה אילנות רגילים‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהן ראויים לעשות כ כ ר ד ב י ל ה ש ל‬
‫ע ש ר ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם היו שלש‪ ,‬א פ י ל ו ק עושות כ כ ר‬ ‫‪ .11‬מ ע י ן‬ ‫ששים מנה ב א י ט ל ק י ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ד ב י ל ה א ץ חורשים בשבילן כ ל בית ס א ה ‪ ,‬א ל א ד מ ן ל ע ו ל ם מ ע ץ ע ש ר נטיעות‪ ,‬ואםילו א מ ן עושות כלום•‬
‫‪ .13‬ב י נ י ה ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ הנטיעות‪ ,‬א ב ל ב ץ הקשואץ ו ה ד י ל ו ע ץ ל א א י כ ס ת לנו‪ ,‬שהרי ד ר כ ם ל מ ט ע‬
‫‪ .15‬מ מ נ י מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א א מ ר ו ‪ .‬ע ד ב ת שבע״ ו מ כ ל שכן צ ע י ר ה יותר•‬ ‫בצסיסות‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ . 1 7‬מ ו כ ר י ן ו מ ו צ י א י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ו כ ר י ם ל ו ‪ ,‬ו מ ו צ י א י ם‬ ‫‪ . 1 6‬נ מ נ י ם וכו׳‪ .‬ו כ ל א ח ת כ ד מ ה דווקא‪.‬‬
‫ז ב ל י ם ל ת ו ך שדהו ש ל החשוד כ ל ע ר ב שביעית‪ ,‬שהרי א ץ שום איסור ב ה ו צ א ת ז ב ל י ם א ס י ל ו בזמן איסור‬
‫ה ח ר י ש ה בשני ס ר ק י ם ש ל ע ר ב שביעית‪ .‬א ב ל ל ס ר ו ק א ת ה מ ש ס ל ו ת א ס ו ר ‪ ,‬ממני שהוא כ מ ז ב ל בידים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בשדה ל ק ע ד הססח‪ ,‬ובשדה אילן ע ד העצרת‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫לחרוש‬ ‫‪.19‬שמותר‬
‫‪167‬‬ ‫שביעית פ״א‬

‫אם אתה מתיר לו מקצת התר לו את הכל‪ ,‬אם אין את מתיר לו את הכל‬
‫אל תתיר לו מקצת‪ .6 .‬ומכוונץ את הנטיעות עד ראש השנה‪ .‬ר׳ יהודה‬
‫‪ .7‬אלו הן‬ ‫אומ׳ אם היו מבורכות לפני שביעית נוטלן אף בשביעית‪.‬‬
‫עוגיות‪ ,‬אילו בדידין שבעיקרי אילנות‪ .‬מותרין ומשמטין בקנים‪ .‬מקום‬
‫שנהגו לותר ולשמט לפני החג‪ ,‬מותרץ ומשמטין לפני החג‪ ,‬לאחר החג‪,‬‬
‫‪ .8‬פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית‪,‬‬ ‫מותרין ומשמטין לאחר החג‪.‬‬
‫ר׳ יהודה או׳ מקום שנהגו לסוך‪ ,‬אץ סכין‪ ,‬מפני שהיא עבודה‪ .‬מקום שלא‬
‫נהגו לסוך‪ ,‬םכץ‪ .‬ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית הכל ש ק שאץ‬
‫סכין אותן ואץ מנקבץ אותן‪ .‬וכן היה ר׳ יהודה או׳ הלוקח פגה מחברו‬
‫בשאר שני שבוע‪ ,‬אף במקום שנהגו לסוך‪ ,‬םכץ‪ .‬לא יקנח שרף בעיקר‪,‬‬
‫‪ .9‬תאינה שנתקלפה‪ ,‬אין טחץ‬ ‫מפני שמתריפו‪ ,‬אבל מקנחו בעלין‪.‬‬
‫אותה בטיט‪ ,‬מפני שהיא מלאכתה‪ .‬אץ תולץ תחובץ בתאנה‪ ,‬ואין מרכיבין‬

‫‪,‬‬
‫להלן מו״ק פ״א ה״ב; ירוש שם‬ ‫‪4‬־ אלו הן ו כ ו ‪/‬‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫ל״‬ ‫ה ״ ‪ 3‬׳‬ ‫ע ״ ‪3‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י מ ש‬ ‫« ומכרוכין‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫» מוחרין‬ ‫ועיין להלן פ״ג שו ‪ 16-15‬ומש״ש‪.‬‬ ‫ס״א קה״א‪ ,‬פ ׳ ע״ב; בבלי שם ד׳ ב ‪/‬‬
‫ל־ פגי ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ב מ״ה;‬ ‫ל״ ע״ד‪.‬‬ ‫ג‬ ‫‪ 3‬׳‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫אן‬ ‫כ‬ ‫להלן מריק ס ל ל ; ירוש׳‬ ‫וכו‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ד ה״ד‪ ,‬ל״ה‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 33‬אין חולין‬ ‫‪3/‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כ‬ ‫נ נ ״ ז‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪3 3‬‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫‪^,‬‬ ‫ה כ‬ ‫‪/‬‬ ‫מ ש‬ ‫י‬
‫ע״ב‪.‬‬

‫ד אתה‪.‬‬ ‫את ן‬ ‫אין ן א אי‪.‬‬ ‫י ‪.‬‬

‫ר‬ ‫ה ת‬ ‫ד א‬ ‫התר |‬ ‫ע־פ>‪.‬‬ ‫לו ן א ל ה ם‬ ‫אתה | א את‪.‬‬ ‫״‬
‫ד פקצ׳‪ .‬סתום‪.‬‬ ‫םקצת |‬ ‫א להם‪.‬‬ ‫לו ן‬ ‫א חסר‪ ,‬והושלם מליון בכיי אחר‪.‬‬ ‫‪ 23‬א ל ן‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫את |‬
‫נוטלן |‬ ‫שביעית ן א השביעית‪.‬‬ ‫א סכורכות‪.‬‬ ‫סבורכות ן‬ ‫‪ 24‬אום׳ ן א או־‪.‬‬ ‫וםפוונין | א םכוונין‪.‬‬
‫בדירן‪.‬‬ ‫ד אלו‬ ‫בדידין |‬ ‫־‪ 2‬אילו‬ ‫אילו‪.‬‬ ‫א‬ ‫ל ן‬
‫י‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫^‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫נ ן ט ל י ן‬ ‫ך‬
‫לפני‬ ‫ב ןוטשםטין‬ ‫החנ |‬ ‫ך ולשטש‪.‬‬ ‫ולשטט |‬ ‫א להתיר‪.‬‬ ‫«‪ 2‬לותר ן‬ ‫ד טקר‪.‬‬ ‫פקוס |‬
‫ד סותרי'‬ ‫‪ 27‬סותרין |‬ ‫א אחר‪.‬‬ ‫ך לאח׳‬ ‫לאחד |‬ ‫ד ופשסשין‪.‬‬ ‫וםשפטין |‬ ‫א םתירין‪.‬‬ ‫פותרין ן‬ ‫החנן‪.‬‬
‫ד שביעי־ ‪ . . .‬לשביעי־‪.‬‬ ‫שביעיח ‪ . . .‬לשביעיח |‬ ‫ך לאח׳ א אחר‪.‬‬ ‫לאחר |‬ ‫ד וסשפשי׳‪.‬‬ ‫וסשםטין |‬ ‫א סחירין‪.‬‬
‫‪ 30‬אוחן |‬ ‫ב ד שביעיח )סוחר ן‪.‬‬ ‫‪ 29‬שביעיח |‬ ‫ל ‪.‬‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ש נ ה ג ו‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫נ ה נ ו‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫‪2 9‬‬ ‫_‬ ‫‪2 8‬‬ ‫א ן פ ר <‬ ‫ך‬ ‫׳ ן‬ ‫א ו‬ ‫‪28‬‬
‫י‬
‫סחברו |‬ ‫ך א אום־‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א אחו‪.‬‬ ‫אוחן ן‬ ‫ד סקנחי׳ א פקנחין‪.‬‬ ‫פנקבין |‬ ‫ד ואי׳‪.‬‬ ‫ואין |‬ ‫א חס •‬
‫א בעלים•‬ ‫בעלין ן‬ ‫ך שסחרי׳‪.‬‬ ‫‪ 32‬שסתריפו |‬ ‫ד בעקר‪.‬‬ ‫בעיקר |‬ ‫ד סבן‪.‬‬ ‫‪ 31‬סכין |‬ ‫א סחבירו‪.‬‬
‫א שםלאכחה‪.‬‬ ‫שהיא ם ל א כ ח ה ן‬ ‫ך חסר‪.‬‬ ‫ספני |‬ ‫ד אות׳‪.‬‬ ‫‪ 33‬אותה |‬ ‫ך טוחין‪.‬‬ ‫טחין |‬ ‫ד חאנה‪.‬‬ ‫תאינה |‬
‫ד ואיי•‬ ‫ואין |‬ ‫א בתאינה‪.‬‬ ‫בחאנה ן‬ ‫ד תחופן‪.‬‬ ‫תחיכי! |‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מיישרץ ומכוונין אותן שילבו ל מ ע ל ה ע ל ה ע ר י ם ‪ ,‬ו ל א י ט פ ס ו ל צ ד ד י ן ‪.‬‬ ‫ומי‪.‬‬ ‫‪ .23‬ו מ כ ו ו נ י ן‬

‫ו ד ר כ ם ה י ה ל כ ר ו ך א ת הנטיעות ב ע ל י קנים כ ד י ש ל א‬ ‫‪ .24‬מ ב ו ר כ ו ת וכו׳‪ .‬צ ׳ ל מ ב ו ר כ ו ת )כני׳ כי‪-‬ע(‪.‬‬
‫ו א ם נ ת א ר כ ו הנטיעות ע ת ר מ ד א י ואינו ר ו צ ה שיםססו ל מ ע ל ה ‪ ,‬נ ו ט ל א ת ה כ ר י כ ו ת ב ש ב י ע י ת ‪,‬‬ ‫יתעקמו‪.‬‬
‫ב ד י ד הוא כ ל י ב ר ז ל שהיו עושים בו א ת ה ח מ י ר ה מ ס ב י ב‬ ‫‪ .25‬ב ד י ד י ן וכוי‪.‬‬ ‫ואץ כאן עבודה‪.‬‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬ ‫ו כ נ ר א ה ש ה כ ל י ה י ה מ ו ת א ם ל ע ו מ ק העוניה‪.‬‬ ‫ל א י ל ן ‪ ,‬ו ה ח מ י ר ה ע צ מ ה נ ק ר א ת ע ל שמו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ס י ר י ם א ת י ת ר ץ ראשי הנמנים ה ע ו ל ו ת ע ל חודי הקנים‪ ,‬ו כ ן‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫ומשמטין‬ ‫מותרין‬
‫מ ש מ ט ץ אותן מ ע ל הקנים ש ל א י ט ס ם ו יותר מ ד א י ‪ .‬וכ״ז מ ו ע י ל ל ס ר י ‪ ,‬ועושה כן ב ש ב י ל מירות ה ה י ת ר‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ח י כ הניע שנת השביעית‪ ,‬מ ו ת ר לו ל ס ו ך א ת‬ ‫ש נ י וכוי‪.‬‬ ‫בשאר‬ ‫‪.31‬‬ ‫שנדלו בששית‪.‬‬
‫ה פ ח ‪ .‬ו א ס י ל ו ב מ ק ו ם שנהנו ל ס ו ך ‪ ,‬שהרי א ץ הגסנים שלו‪ ,‬ו א ץ לו עניץ א ל א ב מ י ד ו ת ‪ ,‬ו ה ם ש ל ה י ת ר ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬תאנים שוטות‪ ,‬ת א מ י‬ ‫‪ .33‬ת ח ו ב י ן וכוי‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמתריבו ומשממו‪.‬‬ ‫‪.32‬שמתרימו‪.‬‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫והכוונה ל ס ע ו ל ת ה ה מ ר א ה )‪.(caprificatio‬‬ ‫מדבר‪.‬‬
 ‫שביעית פ׳׳א‬ ‫‪168‬‬

‫בתאנה‪ ,‬מפני שהיא עבדה‪ .‬ר׳ שמעץ בן לעזר או׳ במועד צורר‪ ,‬ובשביעית‬
‫‪ 35‬חותך‪ .10 .‬םוקרץ את האילן בסיקרא‪ ,‬וטוענץ אותו באבנים‪ ,‬ואץ חוששין‬
‫לא משם שביעית ולא משם דרכי האמורי‪ .11 .‬מםקלץ‪ ,‬מקווצץ‪ ,‬מקטפץ‪,‬‬
‫ומסתתין‪ ,‬ומצדדין‪ ,‬ומגמזץ עד ראש השנה‪ ,‬ונוטל את הרואה‪ .‬ר׳ שמעץ‬
‫בן לעזר או׳ אף םמץ את הגפנים בשבי׳‪ .12 .‬חורשין שדה בית השלחץ‬
‫ומשקין אותן שלשים יום לפני ראש השנה‪ .‬ר׳ אף עד לפני ראש השנה‬
‫<* שלשים יום‪ ,‬כדי שיטע וישריש‪ ,‬וקרע וישריש‪ .‬אץ בודקין את הזרעים‬
‫בגללים‪ ,‬אבל בודקץ אותן באדמה ובעציץ‪ .‬ומשיירץ משביעית למוצאי‬
‫שביעית‪ ,‬ומקיימץ את העלויים שבגג‪ ,‬אבל אץ משקץ אותן‪.‬‬

‫‪ 35‬סוקרין וכו׳‪ .‬להלן שבח פ״ז)ד פ״ח( הנו״ו; ימש׳ הכ׳׳ל; מע״ש פ״ה ה״א‪ ,‬כ״ה ע״ד; בבלי שבח ס״ז א ׳‬
‫‪ 36‬מסקלין וכו׳‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ב מ״ג; ירוש׳ שם ה״ב‪ ,‬ל״ג ע״ד; בבלי ע״ז כ׳ ב׳‪.‬‬ ‫וחולין ע״ז נ׳‪.‬‬
‫ונועל וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ב ה״ד‪,‬‬ ‫ל‪ 3‬ומלדדין וכו׳‪ .‬מכילחא דרשב״י כ״ג‪ ,‬י״א‪ ,‬עמ׳ ‪ ;157‬ייוש׳ ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫« אין בודקין וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ד ה״ד ל״ח ע״ב‪.‬‬
‫׳‬ ‫‪ 38‬חורשין וכו׳‪ .‬ירוש׳ הנ״ל ה״ב‪.‬‬ ‫ל״ג ע״ל‪.‬‬

‫לעזר | ך אליעזר‬ ‫שטעון בן ן א חסר‪.‬‬ ‫עבדה | ך א עבודה‪.‬‬ ‫א בתאיגה‪.‬‬ ‫‪ 84‬בתאנה | ד בתאני‬

‫ואין |‬ ‫אותו ן א אתו‪.‬‬ ‫ד יופך• כ ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 88‬חוחך |‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א אלעזר‪.‬‬
‫האסורי | ך אסורי‪.‬‬ ‫)ביס(‪.‬‬ ‫ד א טשום‬ ‫|‬ ‫‪ 36‬טשט‬ ‫חוש״ין | ד א חושש‪.‬‬ ‫א ואיגו‪.‬‬
‫ד סקוטסין‬ ‫סקטסין |‬ ‫א טקווצין ןוטקסציןן‪.‬‬ ‫ד טקוצין‬ ‫טקווצין |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ד ססלקין‪.‬‬ ‫ססקלין |‬
‫אף |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אי |‬ ‫ד א אלעזר‪.‬‬ ‫‪ 88‬לעזר |‬ ‫‪ 37‬וסצדדין וםגסזין ן א חסר‪.‬‬ ‫א וםקטפין‪.‬‬
‫אן׳ ן ך א אום׳‪.‬‬ ‫‪ 38‬ר׳ | ד רבי‪.‬‬ ‫שדה ן א חסר‪.‬‬ ‫בשני׳ | ד א בשביעית‪.‬‬ ‫ססין ן א סיסין‪.‬‬ ‫ד אין‪.‬‬
‫הזרעים |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫וקרע וישריש |‬ ‫וישריש ן א וישרש )בימ(‪.‬‬ ‫ד א שלשה יסי׳ <א יטיס(‪.‬‬ ‫‪ 40‬שלשים יום |‬
‫‪ 42‬העלויים |‬ ‫וסשיירין | ד וסשייר׳‪.‬‬ ‫אבל | ד א ןובעציץן אבל‪.‬‬ ‫‪ 41‬בגללים | ך טללי׳‪.‬‬ ‫ד הזרעי׳‪.‬‬
‫א העלואין‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬קושר ו מ ה ד ק א ת ענף ה ה ר כ ב ה ומחנקו עיי זה ו מ ב ט ל ל פ י ש ע ה א ת פ ע ו ל ת ו ‪.‬‬ ‫‪ .34‬צ ו ר ר ‪.‬‬

‫מידותיו‪,‬‬ ‫את‬ ‫שהאילן מנתר‬ ‫להודיע‬ ‫כדי‬ ‫אדום‪,‬‬ ‫בקו‬ ‫אותו‬ ‫צובעים‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪ .35‬ם ו ק ר י ן‬
‫ו ט ו ע נ י ן וכוי‪ .‬כ ד י ל ה כ ח י ש א ת כוח ה א י ל ן‬ ‫ושמא י ת ם ל ל ו עליו ה ע ו ב ר י ם והשבים‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫הקוצים‪.‬‬ ‫את‬ ‫נוטלימ‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫‪.36‬מקווצין‪.‬‬ ‫שבו‪.‬‬ ‫‪pw‬‬ ‫מרוב‬ ‫מידותיו‬ ‫את‬ ‫ינבל‬ ‫שלא‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת האבנים מ ס ב י ב‬ ‫‪ .37‬ו מ ס ת ת י ן ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬קוסמים ח ל ק מן השרשים‪.‬‬ ‫מ ק מ מין‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬תולין א ק ע ל י ה ש ל א ת ט ס ם‬ ‫ומצדדין‪.‬‬ ‫השרשים‪ ,‬ש ל א י כ ב י ד ו ע ל י ה ם ע ת ר מ ד א י ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ ו ט ל א ת הגמדות‪ ,‬א ת ה ע נ פ י ם ‪ .‬עיין מיש‬ ‫ומנמזין‪.‬‬ ‫ל מ ע ל ה ‪ ,‬א ל א ש ת ת פ ש ט מן ה צ ד ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬את התולעת שכבר נפקחו עמיה‬ ‫הרואה‪.‬‬ ‫את‬ ‫ל ע י ל תרומות פ י ה שו׳ ‪ 28‬ד י ה וגמזיות‪.‬‬
‫ע מ י הגפן עיי שמן‬ ‫כלומד‪ ,‬מ ס מ ץ ומעוורץ את‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .38‬ס מ י ן‬ ‫עיץ בבה׳א‪.‬‬ ‫)‪.(nymph‬‬
‫‪ .39‬א ו ת ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת ת ס י ע ו ת ש ב ת ו כ ה ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫ושרף‪ ,‬כ ד י ל ה כ ח י ש א ת כ ו ח ה ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א י ן ב ו ד ק י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד י ל ר א ו ת א ם ה ם‬ ‫‪ .40‬ו י ז ר ע וכוי‪ .‬פירשו בירושלמי‪ :‬ויזרע אורז וכוי‪.‬‬
‫ו מ שיי ר ין‬ ‫‪ .41‬ב א ד מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ י ל ו ב א ד מ ה ‪ ,‬ומכיש ב ג ל ל י ם ‪.‬‬ ‫מ צ מ י ח י ם וימים ל ז ר י ע ה ‪.‬‬
‫ה ע ל ו י י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת ה א ה ל י ם ש ב מ ק ר א )‪,(aloe‬‬ ‫‪ .42‬א ת‬ ‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ומשיירץ אותן ב ע צ י ץ ‪.‬‬
‫והיו מ ג ד ל י ם אותם ב ע צ י צ י ם לשם ר י ח טוב‪.‬‬
‫‪169‬‬ ‫שביעית פ״ב‬

‫פרק ב׳‬
‫‪ .1‬מרבצץ שדה ערב שביעית‪ ,‬כדי שתעלה ירקות בשביעית‪ .‬ולא‬
‫עוד אלא אף בשביעית מרבצץ אותה‪ ,‬כדי שתעלה ירקות למוצאי שביעית‪.‬‬
‫בצלים שנכנסו מערב שביעית לשביעית‪ ,‬מרבצץ עליהם מים‪ ,‬כדי שיהא‬
‫נוחים ליעקר‪ .2 .‬הלוף שהעלה תמרות בשביעית‪ ,‬לא יטול הימנו בשביעית‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫מפני מראית העץ‪ .‬בצלים שנכנסו מערב שביעית לשביעית‪ ,‬או שיצאו‬
‫משביעית למוצאי שביעית‪ ,‬מרבצץ עליהן מים‪ ,‬כדי שיהו נוחץ ליעקר‪.‬‬
‫‪ .3‬הנוטע והמבריך והמרכיב שלשים יום לפני ראש השנה‪ ,‬עלתה לו שנה‪,‬‬
‫ומותר לקיימן בשביעית‪ .‬פחות מכן‪ ,‬לא עלתה לו שנה‪ ,‬ואסור לקיימו‬
‫בשביעית‪ .‬פירות נטיעה זו אסורץ עד חמשה עשר בשבט‪ .‬אם ערלה‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .4‬פול המצרי שמנע ממנו מים שלשים יום‬ ‫ערלה‪ .‬אם רבעי‪ ,‬רבעי‪.‬‬
‫לפני ראש השנה‪ ,‬מתעשר לשעבר‪ ,‬ומותר לקיימו בשביעית‪ ,‬אם לאו אסור‬
‫לקיימו בשביעית‪ ,‬ומתעשר לשנה הבאה‪ .‬במי דברים אמורים בשל שקי‪ ,‬אבל‬

‫פ״א ה״ח; ילוש׳‬ ‫להלן ר״ה‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫ל הכונוע‬ ‫ב‪/‬‬ ‫ף‬ ‫בבלי מר׳ק‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫! מרבלין‬
‫בבלי שם‬ ‫ר״ה פ״א ה״ב‪ ,‬כ״ז ע״א;‬ ‫ערלה פ״א ה״ב ס״א ע״א;‬
‫׳‬ ‫כאן פ״ב ה״ו‪ ,‬ל״ג ע׳יד;‬
‫‪ !0‬פול המכרי‬ ‫ועיין במשכחכו פ״ב מ״ו ובמקבילוח ש ל ‪.‬‬
‫ה‬ ‫מש׳ שמחוה ספ״ז‪.‬‬ ‫נו׳ סע״ב;‬
‫משכ׳ פ״ב מ״ע‪ .‬י‬ ‫וכו‪/‬‬

‫א אפילו‪.‬‬ ‫‪ 2‬אף |‬ ‫ד בשביעי׳‪.‬‬ ‫בשביעית |‬ ‫ך א בערב‪.‬‬ ‫ערב |‬ ‫ד א סרביצין‪.‬‬ ‫! טרבצין |‬

‫‪ 3‬לשביעית ן‬ ‫ך שביעי־‪.‬‬ ‫שביעית ן‬ ‫א פרביצין אותן‪.‬‬ ‫סרבצין אותה ן‬ ‫ד בשביעי׳‪.‬‬ ‫בשביעית |‬
‫ד שיהיו א שיהו‪.‬‬ ‫שיהא |‬ ‫טים ן א חסר‪.‬‬ ‫עליהם | ך עליהן א אותן‪.‬‬ ‫סרבצין ן א סרביצין‪.‬‬ ‫ד לשביעי׳‪.‬‬
‫היפני | ד הפנו א מפנו‪.‬‬ ‫לא ימול ן א איןנוטלין‪.‬‬ ‫א שעל‪.‬‬ ‫שהעלה ן‬ ‫ליעקר | ב ד סתום‪.‬‬ ‫א נוחין‪.‬‬ ‫* נוחים |‬
‫ד שביעי׳‪.‬‬ ‫‪ 6‬שביעית |‬ ‫«‪ «-‬בצלים ‪ . . .‬ליעקר ן א חסר‪.‬‬ ‫ד םראר‪.‬‬ ‫‪ 8‬םראיח |‬ ‫בשביעית | א חסר‪.‬‬
‫לק״םו ן‬ ‫א סיכן‪.‬‬ ‫מכן ן‬ ‫ד סחו׳‪.‬‬ ‫פחות |‬ ‫‪ 8‬ופוחד ן א ואפור‪.‬‬ ‫ב סתום‪.‬‬ ‫ליעקר |‬ ‫ד פי׳‪.‬‬ ‫פיס |‬
‫א פצרי‪.‬‬ ‫הפצרי ן‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 10‬רבעי |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫זו ן‬ ‫יע׳‪.‬‬ ‫נט‬ ‫סי׳‬ ‫ד‬ ‫« פירוח נטיעה |‬ ‫א לקייפן‪.‬‬
‫‪ 12‬ופחעשר ן‬ ‫אם ן א ואם‪.‬‬ ‫לקייפו | ך לקייסן‪.‬‬ ‫‪ 11‬לפני ראש השנה ן א חסר‪.‬‬ ‫ד שלושים‪.‬‬ ‫שלשים |‬
‫שקי | ך שקי׳ א שוקי‪.‬‬ ‫בפי וכי׳ | ד בדיא א בפה דבר׳ אפור׳‪.‬‬ ‫ד ופחעש׳‪.‬‬

‫י ר ק ו ת ‪ .‬כגון אותם י ר ק ו ת ש ד ה‬ ‫ז‪ .‬מ ד ב צ י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ר ב י צ ץ מים‪ ,‬ה ש ק א ה פ ו ר ת א גרידא‪.‬‬
‫‪ .5‬מ ם ג י‬ ‫‪ .4‬ה ל ו ף וכוי‪ .‬ע י ץ ל ע י ל תרומות פיט שו׳ ‪.12‬‬ ‫ש ל א גזרו ע ל י ה ם משום שביעית)משנ׳ רפ״ט>‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬ ‫בצלים‬ ‫ממני ש ה ת מ ר ו ת ה ר כ ו ת גראות כ א י ל ו ג ד ל ו בשביעית מ ת ו ך ה א ר ץ ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫מראית‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫‪ .7‬ו ה מ ב ר י ך‪.‬‬ ‫נוםחא כ מ ו ל ה ל ע י ל שו׳ ‪ 3‬גוועסימה כ א ן ‪ .‬א ו שיצאו ו כ ו ׳ ? ‪ ,‬ובכי״ע ח ס ר ה ב ב א זו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנטעה‬ ‫‪ .9‬נ ט י ע ה ז ו וכוי‪.‬‬ ‫כ ו ס ף את הזמורה ב א ר ץ ו מ כ ס ה ב ע פ ר ‪ ,‬ו מ פ ס י ק ה א ח י כ מ א ב י ה ‪.‬‬
‫שלשים יום למני ר־ה‪ ,‬ו א ע מ י י ש ע ל ת ה ל ה שנה‪ ,‬מימ א ם חנטו מידותיה ל א ח ר ר י ה ש ל שלישית‪ ,‬לסני ט׳ו‬
‫כלומר‪ ,‬שלא מ ד ל העיקר‪ ,‬כדי שיתרבה‬ ‫‪ .10‬ש מ נ ע וכו׳‪.‬‬ ‫בשבט‪ ,‬הסירות אסורות משום ע ר ל ה ‪.‬‬
‫ע ל חשבון ה ע י ק ר ‪ ,‬ו ה ו כ י ח שזעא מ נ ד ל אותו ל ז ר ע ו ל א ל א כ י ל ת ה י ר ק ‪ ,‬ו מ מ י ל א א ץ ה ו ל כ י ם‬ ‫הזרע‬
‫כ ד י ל ז ר ו ע אותו ב מ ו צ א י שביעית‪ ,‬שהרי הוא ש ל‬ ‫ל ק י י מ ו וכוי‪.‬‬ ‫‪ .11‬ו מ ו ת ר‬ ‫בו א ח ר ל ק י ט ת ו ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬ב י ת ה ש ל ח ץ שמשקין‬ ‫שקי‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשאר שני שבוע‪.‬‬ ‫‪ . 1 2‬ו מ ת ע ש ר וכוי‪.‬‬ ‫ששית‪.‬‬
‫אותה בקביעות‪.‬‬
 ‫שביעית פ״ב‬ ‫‪170‬‬

‫בשל בעל‪ ,‬שמנע הימנו שתי מריעות דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים או׳ שלש‪.‬‬
‫‪ .5‬ר׳ יוסד‪ ,‬בן כופר אמ׳ משום ר׳ שמעץ שזורי במי דברים אמורים בזמן‬
‫שזרעו לירק וחשב עליו לזרעו‪ ,‬אבל אם זרעו מתחלה לזרע‪ ,‬ומקצתו השריש‬
‫לפני ראש השנה ומקצתו השריש לאחר ראש השנה‪ ,‬אין מעשרין הימנו‬
‫על מקום אחר‪ ,‬ולא ממקום אחר עליו‪ ,‬אלא כונס גרנו לתוכו ומעשר‬
‫הימנו עליו‪ .‬נמצא מעשר מן החדש על החדש‪ ,‬ומן הישן על הישן‪ ,‬מעשר‬
‫עני ומעשר שיני לפי חשבון‪ ,‬נוטל את העישור ועושה אותו מעשר עני ומעשר‬
‫שני‪ .‬אם זרעו בתחלה לזרע וירק‪ ,‬או שזרעו לזרע וחשב עליו לירק‪ ,‬זרעו‬
‫מתעשר לשעבר‪ ,‬וירקו בשעת לקיטתו‪ .6 .‬אמ׳ רבן שמעון בן גמליאל‬
‫לא נחלקו בית שמיי ובית הלל על הגמור שהוא לשעבר‪ ,‬ועל שלא הנץ‬
‫שהוא לעתיד לבוא‪ ,‬על מה נחלקו על התורמל‪ ,‬שבית שמיי או׳ לשעבר‪,‬‬
‫ובית הלל או׳ לעתיד לבא‪ .‬נמצאת או׳ שלש מדות בירק‪ .‬פול המצרי‬

‫‪ 20‬לזרע וירק וכו׳‪ .‬עיין ירוש׳ פ״ב ה״ח‪,‬‬ ‫״ ר׳ יוסה וכו׳‪ .‬בבלי ר״ה י״ג ב׳; ממזוח ל‪/3 /‬‬
‫‪2‬‬
‫עיין‬ ‫> שלש מדות וכו׳‪.‬‬ ‫אמ׳ רבן וכו׳‪ .‬עיין להלן מעשרוח פ״א ה״ה‪.‬‬ ‫ל״ד ע״א‪.‬‬
‫ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬

‫א אופי‪.‬‬ ‫ד אופר‬ ‫אי |‬ ‫א וחכי‪.‬‬ ‫וחכפים | ד וחכפי׳‬ ‫פריעות | ד פרבעות‪.‬‬ ‫‪ 13‬היפנו ן א פפנו‪.‬‬
‫משום |‬ ‫אס׳ ן א אוי‪.‬‬ ‫א כיפר‪.‬‬ ‫ד כפר‬ ‫כופר |‬ ‫‪ 14‬יוסה | ד א יוסי‪.‬‬ ‫כ ד סתום‪.‬‬ ‫שלש |‬
‫דבר׳ אפור׳‪.‬‬ ‫א כסה‬ ‫ד בדיא‬ ‫בסי ו כ י |‬ ‫ד שחורי‪.‬‬ ‫שזורי |‬ ‫א שסע׳‪.‬‬ ‫שםעון ן‬ ‫ך םשם‪.‬‬
‫ופקצתו |‬ ‫א פתחילה‪.‬‬ ‫פתחלה ן‬ ‫ך זרע‪.‬‬ ‫זרעו |‬ ‫א לזרע‪.‬‬ ‫לזרעו ן‬ ‫א וחישב‪.‬‬ ‫‪ 18‬וחשב |‬
‫נרנו |‬ ‫ד אחי‪.‬‬ ‫|‬ ‫‪ 17‬א ח ר‬ ‫לאחי‪.‬‬ ‫ד השרי׳‬ ‫|‬ ‫לאחר‬ ‫‪ 16‬השריש‬ ‫א פקצחו‪.‬‬ ‫ופקצחן‬ ‫ד‬
‫שעי |‬ ‫‪ 10‬עני ‪ . . .‬שיני ן א שני ‪ . . .‬עני‪.‬‬ ‫ד נפצי‪.‬‬ ‫נפצא |‬ ‫ד הפנו‪.‬‬ ‫‪ !8‬היפנו |‬ ‫א נורנו‪.‬‬
‫בחחלה |‬ ‫א שיני‪.‬‬ ‫‪ 20‬שני ן‬ ‫ד ופעש׳‪.‬‬ ‫ופעשר |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫אוחו |‬ ‫א עישורו‪.‬‬ ‫העישור ן‬ ‫ד שני‪.‬‬
‫לקיטתו |‬ ‫ד א פשעח‪.‬‬ ‫‪ 21‬בשעח |‬ ‫א וחישב‪.‬‬ ‫וחשב ן‬ ‫א ולירק‪.‬‬ ‫וירק ן‬ ‫א פחחילה‪.‬‬ ‫ד פתחלה‬
‫א חסר•‬ ‫שהוא ן‬ ‫א הילל‪.‬‬ ‫הלל |‬ ‫ד א שפאי‪.‬‬ ‫‪ 22‬שסיי |‬ ‫ד אסר‪.‬‬ ‫אם׳ |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫ד לקוטתו‪.‬‬
‫א הילל•‬ ‫‪ 24‬ה ל ל ן‬ ‫ד אופר א אופ׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א שסאי•‬ ‫שם״ |‬ ‫א ועל‪.‬‬ ‫על |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 23‬שהוא ן‬
‫א סידוח‪.‬‬ ‫סרות |‬ ‫א נםצאחה‪.‬‬ ‫נסצאת |‬ ‫א אופ׳ )ב׳פ>‪.‬‬ ‫ד אופר‬ ‫או׳ |‬

‫וכוי‪ .‬ש ד ה שהיא חיה מ מ י גשמים‪ ,‬ר ש ב ה ה ר ב ה ל ח ל ו ח י ת ‪ ,‬א ל א שאם ז ר ע ב ה י ר ק ו ת‬ ‫‪.13‬ב ע ל‬

‫בידים‪ ,‬א ב ל ל א ב כ ל ש ע ה כ מ ו ב ב י ת השלחין‪.‬‬ ‫)ולא תבואה( הוא מ ש ק ה אותה ל ע ת י ם ק ב ו ע ו ת‬
‫בבה״א‪.‬‬ ‫בידים‪ .‬ע י ץ‬ ‫ההשקאה‬ ‫כ ל ו מ ר ‪. ,‬עונות״‬ ‫מ ר י ע ו ת הן מריאות‪ ,‬מריות‪ ,‬מ ר ב י ע ו ת ‪,‬‬ ‫מריעות‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל מ י כ ך צ ר י ך מניעת מים‪ ,‬שאם ל א מ נ ע ממנו מים ד מ ו כ י ר ק‬ ‫ש ז ר ע ו וכוי‪.‬‬ ‫‪ .15-14‬ב ז מ ן‬
‫ל ז ר ע וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ו ל כ ץ בו א ח ר השרשה )כשיטתו‬ ‫‪ .15‬מ ת ח ל ה‬ ‫שהולכים בו א ח ר ל ק י ט ה ‪.‬‬
‫שנים‪.‬‬ ‫שתי‬ ‫של‬ ‫תערובת‬ ‫כאן‬ ‫רש‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪ .16‬ו מ ק צ ת ו‬ ‫מ״ב מיח(‪.‬‬ ‫במשנתנו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ו ר א ע ל כולו שם מ ע ש ר עני‪ ,‬ואח־כ ק ו ר א ע ל כ ו ל ו שם מ ע ש ר שני‪,‬‬ ‫ע נ י וכוי‪.‬‬ ‫‪ .19‬מ ע ש ר‬
‫‪ .20‬ל ז ר ע‬ ‫ו ב ק ר י א ת ו ל א י ת ק ד ש א ל א ה ח ל ק האמיתי ש ל מ ע ש ר עני ומעשר שני שבו‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שכיוון לזרוע ח ל ק מן ה מ ו ל ץ ו ל א כ ו ל א ת ה ת ר מ י ל ץ ושאר ה ט ו ל ץ כשהן ל ח ץ ‪.‬‬ ‫ו י ר ק וכו׳‪.‬‬
‫התורמל‬ ‫‪.23‬על‬ ‫ה נ מ ו ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ו ל ה מ צ ר י ש כ ב ר נ ת ב ש ל ‪ ,‬ועשה ק צ ו צ ץ נמורץ‪.‬‬ ‫‪.22‬על‬
‫מ ד ו ת וכוי‪ .‬ו ה מ ד ה‬ ‫‪.24‬ש ל ש‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שעשו ת ר מ י ל י ם קטנים ו ר כ י ם ש ע ד י ץ ל א נ ד ל בו ה ט ר י ‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫הראשונה ל א נ ז כ ר ה כ א ן בםירוש‪ ,‬והכוונה ל כ ל י ר ק ו ת שהולכים ב ה ם א ח ר ל ק י ט ה ‪ ,‬ו א ץ ב ה ל א מ ח ל ו ק ת ו ל א‬
‫ה מ צ ר י וכו׳‪ .‬זו ה י א מ ד ה שניה׳‬ ‫מול‬ ‫חילוקים‪ ,‬והיא כ ב ר ר מ ת ה בברייתות ש ל ע י ל ‪ .‬ע י ץ מ״ש בבה״א‪.‬‬
‫ו ב ו א ם עשה ק צ ו צ י ם נמורים למני ר״ה מ ת ע ש ר ל ש ע ב ר ‪ ,‬א ע ס י י שזרעו ל י ר ק ‪.‬‬
 ‫‪171‬‬ ‫שביעית פ״ב‬
‫‪25‬‬
‫שזרעו לירק אע״׳פ שהשריש)ו( לפני ראש השנה ולקטו לאחר שנה מתעשר‬
‫ובשעת לקיטתו עישורו‪ ,‬ומתעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו‪ .‬אם‬
‫עשה קצוצים גמורין לפני ראש שנה‪ ,‬זרעו מתעשר לשעבר‪ ,‬ררקו בשעת‬
‫‪ .7‬השבת והכםבר שזרען לירק‪ ,‬אע״פ שהשרישו לפני ראש‬ ‫לקיטתו‪.‬‬
‫השנה ולקטן לאחר ראש השנה‪ ,‬מתעשרץ ובשעת לקיטתן עישורן‪ ,‬ומתעשרץ‬
‫‪30‬‬
‫מזרען על ירקן ומירקן על ירקן‪ .‬אם הביאו שליש לפני ראש שנה‪ ,‬זרען‬
‫מתעשר לשעבר‪ ,‬וירקן בשעת לקיטתן‪ .‬השבת שזרע לזרע‪ ,‬מתעשרת זרע‪,‬‬
‫ופטורה זירץ וירק‪ .‬זרעה זירץ)לירק( מתעשרת זרע וזירץ‪ ,‬וירקה פטור‪ .‬כל‬
‫ירקות שזרען לזרע‪ ,‬בטלה דעתו‪ ,‬ירקן חייב‪ ,‬וזרען פטור‪ .8 .‬התבואה‬
‫והקטנית שזרעה לזרע‪ ,‬בטלה דעתו‪ ,‬זרען חייב‪ ,‬וירקן פטור‪ .‬הפול והשעורץ‬
‫‪35‬‬
‫והתלתן שזרען לירק‪ ,‬בטלה דעתו‪ ,‬זרען חייב‪ ,‬וירקן פטור‪ .9 .‬השחליים‬
‫והגרגיר שזרעו לזרע‪ ,‬מתעשרץ זרע וירק‪ ,‬זרע לירקן‪ ,‬מתעשרץ ירק תרע‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫‪ 30-32‬כל‬ ‫» השבה וכר‪ .‬ירוש׳ מ ע ש מ ה פ״ל ה״ה כ״א ע״ב‪ .‬ועיין במשכ שם פ״ד מ״ה‪.‬‬
‫׳‬

‫ירוש׳ מעשרוח פ״ד ה״ו‪ ,‬כ״א‬ ‫‪ 4‬־ הפול ו כ ו ‪/‬‬ ‫עיין להלן כלאים פ״ב ה״ח‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫ירקות‬
‫במשכ׳ מעשרוח‬ ‫ועיין‬ ‫עירובין הכ״ל‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 35‬השחליים‬ ‫א׳‪.‬‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫ץ‬ ‫מ ‪3‬‬ ‫<‬ ‫ע‬ ‫לי‬ ‫‪3 3‬‬ ‫ג;‬ ‫רע״‬
‫פ״ד מ״ה‪.‬‬

‫‪2 8‬‬
‫ענה ן ד א ןראש!‬ ‫ולקטו ל א ח ר ן א וליקטו אחר‪.‬‬ ‫שהשריש)ו( | ד א שהשריש‪.‬‬ ‫אעיפ | ד א אף ע ל פי‪.‬‬
‫‪ 27‬קצוצים ן‬ ‫אם ן א ואם‪.‬‬ ‫ופירקו ן א פירקו‪.‬‬ ‫ע ל ן א ו ע ל )ב'פ>‪.‬‬ ‫ופתעשר ן א פעשר‪.‬‬ ‫‪ 26‬וכשעת ן א כשעת‪.‬‬ ‫השנה‪.‬‬
‫‪ 28‬לקיטתו | ד לקיטתו !עישרו[‪.‬‬ ‫בשעת | ד בשע׳ א טשעת‪.‬‬ ‫טתעשר | ד טתעש׳‪.‬‬ ‫שנה ן א השנה‪.‬‬ ‫א קציצין‪.‬‬
‫אעיפ ן‬ ‫לירק ‪ j‬א לזרע‪.‬‬ ‫שזרען | ך א שזרעו‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ו ה כ ס ב ר | ד והנסבר‪.‬‬ ‫השבת | ד השב׳‪.‬‬ ‫סתום‪.‬‬
‫ד עשורן‪.‬‬ ‫עישורן |‬ ‫‪ 29‬ולקטן ל א ח ר ן א וליקטו אחר‪.‬‬ ‫י ‪.‬‬
‫ש‬ ‫ה ש ר‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ש ן‬ ‫‪,‬‬ ‫ש ה ש ר‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ש ה ש ר י ש ו‬ ‫פ י <‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ד א אף‬
‫א ואס‪.‬‬ ‫אם ן‬ ‫ך זרעו א זרען‪.‬‬ ‫ירקן |‬ ‫ד םזרעו ע ל ירקו‪.‬‬ ‫‪ 30‬סזרען ע ל ירקן |‬ ‫א וםעשרין‪.‬‬ ‫וסתעשרין |‬
‫ד לקוטותן‪.‬‬ ‫לקיטתן |‬ ‫ד בשע׳ א כשעת‪.‬‬ ‫בשעת |‬ ‫ד וירקו‪.‬‬ ‫!‪ 3‬וירקן ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ר ע ו‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫זרען |‬ ‫ד א השנה‪.‬‬ ‫שנה |‬
‫בחרין‬ ‫חיריןן‬ ‫ך א חסר‪.‬‬ ‫‪) 32‬לירק( |‬ ‫זרע ן א לזרע‪.‬‬ ‫ד םתעשרות‪.‬‬ ‫סתעשרת |‬ ‫ד א שזרעה‪.‬‬ ‫שזרע |‬
‫א פטור ]זרעה זירין םתעשרת זירי! וירקן‪.‬‬ ‫]זרעה ירק סתעשר׳ זירין וירקן‬ ‫ד סטו׳‬ ‫פטור |‬ ‫)וירד תלויה(‪.‬‬
‫ד והקטניות א והקיטנית‪.‬‬ ‫‪ 34‬והקטנית |‬ ‫ך התאינה‪.‬‬ ‫התבואה |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫פטור |‬ ‫א תרעו‪.‬‬ ‫‪ 33‬הרען |‬
‫ד א‪.‬‬ ‫וירקן | כיה‬ ‫ך זרעו‪.‬‬ ‫‪ 36‬זרען |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ל ‪ . . .‬פטור ן‬ ‫ה ע ו‬ ‫‪35-34‬‬ ‫ד א שזרען‪.‬‬ ‫שזרעה |‬
‫זרע לירקן |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫םחעשרין ‪ . . .‬לירקן |‬ ‫ך א שזרען‪.‬‬ ‫‪ 30‬שזרעו |‬ ‫ב סחוס‪.‬‬ ‫פטור |‬ ‫כ חרקו•‬
‫ח ר ע | ב ד פחוח‪.‬‬ ‫א זרען ירק‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ף ה ז ר ע חייב‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫כולו‬ ‫הרשים מ ע ת י ק בשם ה ת ו ס פ ת א ‪ :‬מ ת ע ש ר‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.25‬מתעשר‬

‫וכו׳‪.‬‬ ‫גמורים‬ ‫‪ .27‬ק צ ו צ י ם‬ ‫המעשר(‪.‬‬ ‫‪p‬‬ ‫מטור‬ ‫ל ז ר ע ‪ ,‬שירקו‬ ‫לזרעו‬ ‫)בניגוד‬ ‫במעשרות‪,‬‬
‫וכו׳‪ .‬ש ב ת ה ו א ה י ר ק‬ ‫והכםבר‬ ‫‪ .28‬ה ש ב ת‬ ‫כלומר‪ ,‬תרמילים שכבר נתבשל ב ה ם המרי‪.‬‬
‫שנקרא אניטו )‪ ,(anethum‬ו כ ו מ ב ר ה ו א נ ד ש ב מ ק ר א )‪ .(coriandrum‬וזו ה י א מ ד ה שלישית ש ב י ר ק ‪,‬‬
‫‪.29‬מת ע ש ד י ן‬ ‫שאם ה ב י א ו שליש למני ר י ה ז ר ע ן מ ת ע ש ר ל ש ע ב ר ‪ ,‬א ע ט י י שזרע כ ו ל ן ל י ר ק ‪.‬‬
‫והזרע‪.‬‬ ‫הירק‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫כולן‪,‬‬ ‫מתעשרין‬ ‫א ף כאן‪:‬‬ ‫ציל‬ ‫מ י ל )שו׳ ‪(25‬‬ ‫הרשים‬ ‫ל ס י ני׳‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ס ס ו ר ‪ .‬צ י ל ‪ :‬וירק ) ו ל א מ ת ר ( ‪,‬‬ ‫וירקה‬ ‫מירש ה ר י מ ש ה ם ה נ ב ע ו ל י ם שבראש השבת‪.‬‬ ‫‪.32‬ז י ר י ן ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬כ ל שאר‬ ‫י ר ק ו ת וכוי‪.‬‬ ‫‪.33-32‬כל‬ ‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ת ע ש ר ת ז ר ע וזירץ ר ר ק ‪.‬‬
‫השחליים‬ ‫‪.36-35‬‬ ‫ו כ י ה ברימ‪.‬‬ ‫וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬ל י ר ק וכו׳‪.‬‬ ‫לזרע‬ ‫‪ .34‬ש ז ר ע ה‬ ‫ירקות‪.‬‬
‫שחליים ה ם ת ח ל י ב א ר מ י ת )‪ ,(lepidium sativum‬ו נ ר ד ד ה ו א ב ך ח ר ד ל מ צ ד )‪.(eruca sativa‬‬ ‫והנרניר‪.‬‬
 ‫שביעיית פ״ב‬ ‫‪172‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫רבן שמעון בן גמלי או בצלץ הקיצינץ שרבצן לפני ראש השנה‪ ,‬מתעשרין‬
‫לשעבר‪ ,‬ומותרין בשביעית‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬אסורץ בשביעית‪ ,‬ומתעשרין לשנה‬
‫הבאה‪ .10 .‬היתה שנייה ונכנסה שלישית‪ ,‬אץ מורכץ ואץ מונעין מהן מים‪,‬‬
‫כדי שיהא מעשר עני‪ .‬היתה שלישית ונכנסה רביעית‪ ,‬מורכין ומונעץ‬
‫מהן מים‪ ,‬כדי שיהוא מעשר שני‪ .‬ומותר ל ד ק ברגל‪ ,‬וכך כל אדם נוהגץ‪.‬‬
‫‪ .11‬כל ירקות שהושקו לפני ראש השנה‪ ,‬מותר לקיימן בשביעית‪ .‬אם היו דקץ‪,‬‬
‫אסור לקיימן‪ ,‬מפני מראית העץ‪ .‬אין מחייבין אותו לשרש את הלוף‪,‬‬
‫אלא מניחין כמות שהוא‪ ,‬אם היה צומח למוצאי שביעית מותר‪ .12 .‬אין‬
‫מחייבץ אותו לשרש את הקירנם‪ ,‬אבל גוזזה בעלץ אם צמחה למוצאי‬
‫‪ .13‬התבואה והקטניות שהביאו שליש לפני ראש השנה‪,‬‬ ‫שביעית מותרת‪.‬‬
‫מתעשרין לשעבר‪ ,‬ומותרין בשביעית‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬אםורין בשביעית‪ ,‬ומתעשרץ‬
‫לשנה הבאה‪ .‬ר׳ שמעץ שקורי או׳ פול המצרי שזרעו מתחילה לעמיר‪ ,‬וכן‬

‫״ אין מחיינין ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ע ח״א‪ ,‬ל״ח ע״ד‪.‬‬ ‫»‪ 3‬היחה שכייה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ה ה״ל‪ ,‬ל׳ץ ע״א‪.‬‬
‫״ ר׳ שמעון ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ב מ״ח‪.‬‬

‫הקיצינין | ך הקיצוני)‬ ‫בצלין ן א בצלים‪.‬‬ ‫א אופי‪.‬‬ ‫א י | ד אופר‬ ‫‪ 37‬נפלי׳ | ד א גפליאל‪.‬‬

‫בשביעית |‬ ‫ד לשעב׳‪.‬‬ ‫‪ 38‬לשעבר |‬ ‫ד השני‪.‬‬ ‫השנה |‬ ‫שרבצן ן א שריקנן‪.‬‬ ‫א הקצוצין‪.‬‬
‫ך סודכין‬ ‫םורכין |‬ ‫ונכנסה שלישית | א נכנסת לשלישית‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 89‬ה ב א ה |‬ ‫ד בשביעי׳‪.‬‬
‫ך םודכין•‬ ‫סורכין ן‬ ‫ד רביעי׳‪.‬‬ ‫‪ 40‬רביעית |‬ ‫‪ 41-40‬שיהא ‪ . . .‬כדי | א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ך סהם‪.‬‬ ‫םהן |‬ ‫א םרכיבין‪.‬‬
‫שהושקו‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 42‬כ ל ן‬ ‫א וכן‪.‬‬ ‫וכך |‬ ‫א שעי‪.‬‬ ‫שני |‬ ‫ד א שיהיו‪.‬‬ ‫שיהוא |‬ ‫ד סהם‪.‬‬ ‫‪ 41‬סהן םים |‬
‫ך לקיימן ]בשביעיחן•‬ ‫לקיימן ן‬ ‫א אסורין‪.‬‬ ‫‪ 43‬אסור |‬ ‫ד א רכין‪.‬‬ ‫דקין |‬ ‫א ואם‪.‬‬ ‫אם ן‬ ‫ד שהושקן‪.‬‬
‫שהוא |‬ ‫ד פניהן א סניחו‪.‬‬ ‫פניחין |‬ ‫א אבל‪.‬‬ ‫‪ 44‬א ל א |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫אותו ן‬ ‫א ואין‪.‬‬ ‫אין ן‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫הקירנס |‬ ‫א אחו‪.‬‬ ‫‪ 46‬אוחו ן‬ ‫ב ד סחוס‪.‬‬ ‫סותר |‬ ‫א ציםחו‪.‬‬ ‫צוסח ן‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫היה |‬ ‫א שהו‪.‬‬
‫השנה |‬ ‫‪ 48‬והקכניוח ן א וקיכניח‪.‬‬ ‫אם צםחה | א ואם ציסחה‪.‬‬ ‫ד בעלים‪.‬‬ ‫בעלין |‬ ‫ד הקונדס א הקנרס‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שיזור |‬ ‫ך לשל‪.‬‬ ‫‪ 48‬לשנה |‬ ‫ד וסחעשרי־‪.‬‬ ‫וםחעשרין |‬ ‫ד בשביעי׳ )ביס(‪.‬‬ ‫‪ 47‬בשביעיח |‬ ‫ד שנה‪.‬‬
‫סתחילה |‬ ‫‪ . . .‬לעסיר‪.‬‬ ‫ד פתחילה פול‬ ‫‪ . . .‬מתחילה |‬ ‫פול‬ ‫ד א אופ׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א שזורי‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬

‫ש ר ב צ ן וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ש ר כ ק ‪ ,‬כ ל ו מ ר ב צ ל י ם שמגדלים אותם ל ו ר ע ‪ ,‬ושותלים אותם ב ק י ץ‬ ‫‪ .37‬ה ק י צ י נ י ן‬

‫‪ .38‬ו מ ת ע ש ר י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬ ‫) ק י י מ י ם ‪ ,‬ק י י צ י י ש ‪ ,‬ש ר כ ן ) ה ר כ ץ > א ת צ ו א ר ם ‪ ,‬כ ד י ש ל א יעשו ז ר ע יותר‪.‬‬
‫‪ .39‬מ ו ר כ י ן וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬א ץ מ ר כ י נ ץ )עיץ בשנויש‪ ,‬ופירושו כ ל ע י ל שו׳ ‪ .37‬ו כ צ ־ ל‬ ‫בשאר שני שבוע‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ס י כ ך א ס ר ו עליו ל ה ר כ ץ ‪ ,‬כ ד י שיכנס‬ ‫ש י ה א וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .40‬כ ד י‬ ‫ל ה ל ן ‪ :‬מ ר כ י נ ץ ומונעץ וכו׳‪.‬‬
‫‪ .41‬מ ע ש ר ש נ י ‪ .‬צ י ל ‪ :‬מ ע ש ר עני‪ ,‬כבירושלמי‪ ,‬כ ל ו מ ר מ ו ת ר‬ ‫לשלישית ב ל י ה ר כ נ ה ר ת ח י י ב ב מ ע ש ר עני‪.‬‬
‫ב ר ג ל ‪ .‬צ״ל‪ :‬ל ר כ ן ב ר ג ל וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ד ר ו ס‬ ‫ל ד כן‬ ‫להרכינו בשלישית‪ ,‬כ ד י שישאר בחיוב מ ע ש ר עני‪.‬‬
‫ע ל כ ל ה ת מ ר ו ת ש ל ה ב צ ל י ם כ ד י להרכינן‪ ,‬ואינו חושש ש מ א ל א ה ר כ ץ י ס ה כ ש ד ר ם ע ל כ ו ל ן יחד•‬
‫‪ .42‬ש ה ו ש ק ו וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬שהוקשו‪ ,‬כ ל ו מ ר שנתקשו‪ ,‬ו א מ ם נ ד ל י ם מ ת ר ‪ ,‬מ ו ת ר לקיימן כ ד י לזורען ב מ ו צ א י‬
‫‪ .43‬א י ן‬ ‫ד ק י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬קטנים ו צ ע י ר י ם )עיץ בשנו׳ם(‪ ,‬מ ר א י ם כ א י ל ו נזרעו בשביעית‪.‬‬ ‫שביעית‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬ואעם״י ש ה ל ו ף נ ד ל ב א ר ץ שלש שנים‪ ,‬מותר להניחו ב ק ר ק ע בשביעית‪ ,‬ממני ש ד ר כ ו ב כ ך ׳‬ ‫מחייבין‬
‫בכייע‪ :‬ה ק נ ר ס ‪ ,‬והוא‬ ‫‪ .45‬ה ק י ר נ ס ‪.‬‬ ‫‪ .44‬מ ו ת ר ‪ .‬מםני שיש בו ר ו ב היתר‪.‬‬ ‫ואץ כאן חשד‪.‬‬
‫ה ד ר ד ר )‪ ,(artichoke ,Kvvapos‬ו א ף הוא מ ת ק י י ם ה ר ב ה זמן ב ק ר ק ע ‪ ,‬א ל א ש מ נ ד ל ע ל י ם‬ ‫לסונ‬ ‫קרוב‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬לעשות א ת ה ס ו ל ץ גורן‪ ,‬ו ל א ל א ו כ ל ם ב כ ל ש ע ה כ ש ה ם‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪ .48‬ל ע מ י ר‬ ‫ב כ ל שנה‪.‬‬
‫ע י ץ בבה״א‪.‬‬ ‫לחים‪.‬‬
 ‫‪173‬‬ ‫שביעית פ״ב‬
‫פולים הגמלונין‪ ,‬וכל כיוצא בהן‪ ,‬מתעשרץ לשעבר‪ ,‬ומותרין בשביעית‪ ,‬ואם‬
‫לאו‪ ,‬אסורין בשביעית‪ ,‬ומתעשרין לשנה הבאה‪ .‬אמ׳ בן עדי לפני ר׳ עקיבא‬
‫משם ר׳ יהושע אף משהשרישו‪ .‬חזר ר׳ עקיבא להיות שונה כדברי בן עדי‪.‬‬
‫‪ .14‬אין מלקטין עשבים מגבי זבל‪ ,‬אבל מלקטין הימנו קישושות‪ .‬נותנין עליו‬
‫קש‪ ,‬או תבן‪ ,‬כדי שירבה‪ .‬נותנץ עליו מים‪ ,‬כדי שיסרח‪ ,‬ועודרין אותו כדי‬
‫שיתפח‪ .‬אין מוסיפץ לא על המקופלות ולא על האשפות דברי ר׳ מאיר‪.‬‬
‫ר׳ יהודה או׳ מוםיפץ על המשפלות‪ ,‬ואץ מוסיפץ על האשפתות‪ ,‬ר׳ שמעון‬
‫או׳ אף על האשפתות‪ ,‬ובלבד שלא יפחות משלש אשפתות לבית סאה‪.‬‬
‫‪ .15‬המדייר את שדהו‪ ,‬עושה סהר בית סאתים‪ .‬נתמלאת‪ ,‬עוקר מתוך הסהר‪,‬‬
‫ועושה אשפתות בתוך שדהו כדרך המזבלץ‪ ,‬וחתר ועושה סהר אחר‪ .‬אמ׳‬
‫‪,‬‬
‫ר יודה במי דברים אמורים בזמן שהיתה צאנו מועטת‪ ,‬אבל אם היתה‬
‫צאנו מרובה‪ ,‬אפי׳ בית כור‪ ,‬אפי׳ בית כוריים‪ ,‬מותר‪ .‬ר׳ שמעץ בן לעזר‬
‫או׳ תוקע יתד באמצע ומקיף לו ארבעה םהרים מארבע רוחותיה‪ .‬היתה‬

‫ימש׳ פ״ג ה״א‪ ,‬ל״ד ע״ג‪.‬‬ ‫‪ 54‬אין מוסיפין וכו׳‪.‬‬ ‫‪ ,‬״ ‪.‬‬
‫ז‬ ‫‪ 3‬מ‬ ‫פ ׳‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 3‬מ ש כ‬ ‫ע י י ן‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫!‪ 5‬מ‬
‫‪ 57‬המדייר‬ ‫‪ 56‬ובלבד וכו׳‪ .‬עיין ימש׳ פ״ג ה״ב‪ ,‬ל״ל ״ ‪.‬‬
‫ג‬ ‫ע‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פ ״ גמ‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ש פ‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ץ‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫‪5‬־‬
‫»« ר׳ שמעון וכו׳‪ .‬ימש׳ פ״ג ה״ג‪ ,‬ל״ד ע״ג‪.‬‬ ‫‪. //‬‬
‫ד‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫׳‬ ‫‪ 3‬מ ש כ‬ ‫וכו׳‪ .‬עיין‬

‫ד אסר‪.‬‬ ‫אמי ן‬ ‫ד לעני‪.‬‬ ‫לשנה |‬ ‫א וטותרין‪.‬‬ ‫‪ 60‬ומתעשרין ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ו כ ן‬ ‫א‬ ‫ל ן‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫‪,!,‬לין‪.‬‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫י* פולים |‬
‫א עקי׳‪.‬‬ ‫עקיבא ן‬ ‫א יהוש׳‪.‬‬ ‫׳הוסע ן‬ ‫ך א פשום‪.‬‬ ‫‪ 61‬סשם |‬ ‫י׳‪.‬‬ ‫ע ק‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ב א‬ ‫‪,‬‬ ‫ע ק‬ ‫‪.,‬‬ ‫ע ז א‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫עז״ |‬
‫ד פפנו קישושר‪.‬‬ ‫היפנו קישושות |‬ ‫־‪ 8‬ז ב ל ן א הזבל‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫״ן‬ ‫ע ז‬ ‫‪.‬‬ ‫כ ב ן‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫‪p‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫כדברי ן‬
‫ד שיפרח‪.‬‬ ‫|‬ ‫שיפרח‬ ‫ד סי׳‪.‬‬ ‫|‬ ‫פיס‬ ‫אמתן‪.‬‬ ‫נוהגי‪ ,‬ן‬ ‫אחסר‪.‬‬ ‫או ן‬ ‫אקע׳‪.‬‬ ‫|‬ ‫‪ 63‬קש‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫ע ל הפשפלות ‪ . . .‬האשפחוח ן‬ ‫ך אופר א אופי‪.‬‬ ‫‪ 65‬או׳ |‬ ‫‪.‬‬ ‫ש פ ו ת‬ ‫י‬ ‫ה א‬ ‫לי‬ ‫ד ע‬ ‫« ע ל האשפוח ן‬
‫אשפתות |‬ ‫ד האשפת׳‪.‬‬ ‫האשפתות |‬ ‫ך אופר‪.‬‬ ‫«‪ 6‬או׳ |‬ ‫ד םוספין ע ל האישפתת‪.‬‬ ‫סוסיסי] ע ל האשפתות |‬
‫ד אפר‪.‬‬ ‫אפ׳ |‬ ‫א אחת‪.‬‬ ‫אחר ן‬ ‫א ואחר עושה‪.‬‬ ‫‪ 58‬וחחר ועושה ן‬ ‫א עיקר‪.‬‬ ‫‪ 87‬עוקר ן‬ ‫א שפתות‪.‬‬
‫ד הית׳‪.‬‬ ‫היתה |‬ ‫א חפר‪.‬‬ ‫אם ן‬ ‫א ב מ ה דבר׳ אפורים‪.‬‬ ‫בריא‬ ‫ד‬ ‫בסי ובו׳ |‬ ‫א יהודה‪.‬‬ ‫׳>־ יודה |‬
‫‪6 0‬‬
‫א אלע׳‪.‬‬ ‫ך אלעזר‬ ‫לעזר |‬ ‫א שסע־‪.‬‬ ‫שמעון ן‬ ‫ך כורים‪.‬‬ ‫בוריים |‬ ‫‪,‬כיפ(‪.‬‬ ‫ד א אפילו‬ ‫|‬
‫א‬ ‫‪8 1‬‬
‫ך הית׳‪.‬‬ ‫היתה ‪j‬‬ ‫ך א לה‪.‬‬ ‫לו |‬ ‫ד אופי•‬ ‫י׳ |‬

‫‪ .50-49‬ו א ם‬ ‫‪ •49‬ו כ ל כ י ו צ א וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שהכוונה א ף ל כ ו ס ב ר ושבת שורען לגורן‪ .‬ועיין ל ע י ל שו׳ ‪.31‬‬
‫‪.51‬אף מ ש ה ש ר י ש ו ‪.‬‬ ‫ל א ו ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ל א הביאו שליש למני ד י ה ‪ ,‬ו כ ש א ר קטניות• עיין בבה״א‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ת ע ש ר ץ ל ש ע ב ר ובו׳‪ .‬ו ר ׳ יהושע אינו מ ח ל ק בין ז ר ע ל ע מ י ר ובין ז ר ע ל ז ר י ע ה ‪ ,‬ובשניהם אנו ה ו ל כ י ם‬
‫‪ .‬ק י ש ו ש ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬קשים קטנים הממוזרים ע ל נבו‪ ,‬ומכיוון שהם‬ ‫‪5 2‬‬ ‫א ח ר ההשרשה‪ ,‬ו ד מ ו כ א ו ר ו ודוחן‪.‬‬
‫‪ .53‬כ ד י ש י ר ב ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ף ה ם י ר ק ב ו ‪ ,‬ו י ר ב ו‬ ‫תלושים ל א ה ח מ י ר ו בו ב ז ב ל ‪ .‬ועיין במשנ׳ מ י ד מ״א‪.‬‬
‫א ו ת ו וכו׳‪ .‬ש א ץ איסור חרישה א ל א‬ ‫ו ע ו ד ר ין‬ ‫א ת ה ז ב ל ‪ ,‬ממני ש א ץ איסור ל ר ב ו ת ז ב ל בשביעית‪.‬‬
‫‪ .54‬א י ן מ ו ם י מ י ן וכזי‪ .‬במשנתנו)רם'נ(‬ ‫ב ק ר ק ע ‪ ,‬ו ב ס ר ט כ א ן ש א ץ כוונתו ל ש ם חרישה‪ ,‬עיין ל ה ל ן שוי ‪.46‬‬
‫התירו ל ו ע צ י א ז ב ל י ם ל א ש ם ת ו ת שבתוך שדזע א ח ר י ש כ ב ר ס מ ק ו ע ו ב ד י ע מ ד ה בשביעית ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ר י ע מ ת‬
‫ה ע ב ו ד ה ( ‪ ,‬ו כ ב ר א ץ כ א ן ח ש ד ‪ .‬ו א מ ר ו שם שעושה שלש אשסתות ל ב י ת ס א ה ‪ ,‬ומוציא ל כ ל א ש ס ה ע ש ר קופות‬
‫)‪.‬משסלות•( בנות ח מ ש ע ש ר ה ס א ץ ל כ ל א ח ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר עושה ע ר י מ ה ב ת מ א ה וחמשים ס א ה ל כ ל א ש פ ה ‪.‬‬
‫‪ .57‬ה מ ד י י ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ר ו צ ה לעשות ד י ר ב ת ו ך ש ד ה ו ו מ ע מ י ד שם א ת צאנו ו ה ם מ מ י ל י ם ג ל ל י ם ‪ ,‬ו נ מ צ א ת‬
‫«‪ .5‬כ ד ר ך וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫ס ה ר ‪ .‬כלומר‪ ,‬נדרות צאן‪ ,‬וועא ס ה ר הוא דיר‪.‬‬ ‫שדהו מזדבלת מאליה‪.‬‬
‫כ ס י ש נ ת ב א ר ל ע י ל שו׳ ‪.54‬‬
 ‫שביעית פ״ב‬ ‫‪174‬‬

‫כל שדהו בית סאתים‪ ,‬לא יעשה כולה סהר‪ ,‬אלא משייר הימנה מקצת‪.‬‬
‫‪ .16‬עוקר מסהר‬ ‫מפני מראית העץ דברי ר׳ מאיר‪ ,‬ר׳ יוסה מתיר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫זה ונותן לתוך סהר אחר‪ ,‬ובלבד שלא יחזיר לראשץ דברי ר מאיר‪ ,‬וחכמים‬
‫מתירץ‪ .17 .‬עוקר משדה זו ונותן לתוך שדה אחרת‪ ,‬ובלבד שלא יחזור‬
‫‪ .18‬עוקר מסהר זה ונותן‬ ‫לראשץ דברי ר׳ מאיר‪ ,‬וחכמים מתירין‪.‬‬
‫לתוך סהר אחר‪ ,‬ובלבד שלא יהא בינו לחבירו בית שמנה םאץ דברי‬
‫‪,‬‬
‫ר דוסתאי בי ר׳ יהודה‪ .‬ר׳ יוסה בן כיפר אמ׳ משם ר׳ ליעזר בית סאתים‪.‬‬
‫ובית סאתים זו חולב וגוזז לתוכה‪ ,‬ומכנים ומוציא דרך עלייה‪ .19 .‬בכל‬
‫עושץ סהרין‪ ,‬באבנים‪ ,‬ובמחצלות‪ ,‬בקש‪ ,‬ובקנים‪ ,‬ובקילחות‪ ,‬אפילו שלשה‬
‫חבלים זה למעלה מזה‪ ,‬ובלבד שלא יהא בץ חבל לחבית שלשה טפחים‪,‬‬
‫כדי שיכגס הגדי‪ .20 .‬אץ מדיירץ לא בשבתות ולא בימים טובים ולא‬
‫בחולו של מועד אפילו בטובה‪ .‬אם באו מאיליהן‪ ,‬אץ מםייעין אותן‪.‬‬
‫ואין מותר להשיב שומר ולנער את הצאן‪ ,‬אם היו מדיירץ לשבתות ולמועדים‬
‫מותר ומותר להשיב שומר ולנער את הצאן‪ .‬ר׳ אומ׳ מדיירץ בשבת בטובה‪,‬‬
‫ביום טוב במזונו‪ ,‬בחולו של מועד ואפילו נוטל שכרו‪.‬‬

‫‪ 72‬אין מליירין ו כ ר ‪.‬‬ ‫»« ובית ס א ת י ם ו כ ר ‪ .‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫*« כ ל ש ד ת ו ו כ ר ‪ .‬עיין במשכ׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫י מ ש ׳ הכ״ל; בבלי מו״ק י״ב א ׳ ‪.‬‬

‫הימנה ן כיה ד א• ב הפינה‪.‬‬ ‫ס ה ר | א ]ביתן ס ה ר ‪.‬‬ ‫א יעשנה‪.‬‬ ‫יעשה ן‬ ‫ך שריהו‪.‬‬ ‫‪ 62‬שדהו |‬

‫יוסי‬ ‫ד רבי‬ ‫יוסה |‬ ‫ר׳‬ ‫ב סראייח‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫‪ 63‬מראית ן כיה‬ ‫א מקצחה‪.‬‬ ‫ד פקצ׳‬ ‫מקצת |‬
‫א זה•‬ ‫‪ 64‬א ח ר ן‬ ‫א ןסתוך[ ס ה ר ‪.‬‬ ‫מסהר |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫א מתירין•‬ ‫מתיר ן‬ ‫א וחכמ־‪.‬‬
‫משדה |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 66-68‬עוקר ‪ . . .‬סתירין |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 66‬םתירין |‬ ‫א וחכמי‪.‬‬ ‫וחכמים ן‬
‫מ ס ה ר זה ן א םתוך‬ ‫ב סחוס‪.‬‬ ‫סחיי־ין |‬ ‫‪ 66‬וחכםים | א וחכם׳‪.‬‬ ‫יחזור ן א יחזיר‪.‬‬ ‫א ]םתוךן שדה‪.‬‬
‫ד בית שמת׳ א ש ם ו נ ה בית•‬ ‫ביח שפנה |‬ ‫ד ל ח ב ר ו א ןלביןן הכירו‪.‬‬ ‫להכירו |‬ ‫‪ 67‬א ח ר ן א אחרה‪.‬‬ ‫ס ה ר זו‪.‬‬
‫א משום‪.‬‬ ‫משם ן‬ ‫ד א מ ר א אומי‪.‬‬ ‫אם׳ |‬ ‫ד כופר•‬ ‫כיפר |‬ ‫ד א יוסי‪.‬‬ ‫יוסד׳ |‬ ‫ד ב ר א ברי‪.‬‬ ‫‪ 68‬ביר׳ |‬
‫דרך |‬ ‫א נחז וחולב‪.‬‬ ‫ד ח ו ל ב חה נחז‬ ‫ח ו ל ב ונחז |‬ ‫ד א זה‪.‬‬ ‫״« יו |‬ ‫ד אליעזר א אלעזר•‬ ‫ליעזר |‬
‫א ובקשין‪.‬‬ ‫בקש ן‬ ‫ד וסחצלות‪.‬‬ ‫ובפחצלוח |‬ ‫א סהרים‪.‬‬ ‫‪ 70‬סהרין |‬ ‫א העלייה‪.‬‬ ‫עלייה |‬ ‫ד בדרך‪.‬‬
‫טפחים |‬ ‫ד לחברו‪.‬‬ ‫לחבירו |‬ ‫א קנה‪.‬‬ ‫חבל |‬ ‫ד פזה ]חה ל פ ע ל ה סזהן‪.‬‬ ‫‪ 71‬פזה |‬ ‫א ואפילו‪.‬‬ ‫אפילו ן‬
‫א ואם•‬ ‫אם ן‬ ‫ד בחולי‪.‬‬ ‫‪ 73‬בחולו |‬ ‫ד ביט״ טובי׳‪.‬‬ ‫ביסים טובים |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 72‬הנדי |‬ ‫ד טפחי׳‪.‬‬
‫א ]ולא[‬ ‫ולנער |‬ ‫א להושיב‪.‬‬ ‫להשיב ן‬ ‫א ואינו‪.‬‬ ‫‪ 74‬ואין |‬ ‫א טסיעין‪.‬‬ ‫ססייעין ן‬ ‫ד סאליהן‪.‬‬ ‫סאיליהן |‬
‫ך חסר•‬ ‫‪ 76‬ס ו ח ר |‬ ‫ד ןלחדשיםן ולםזעדיס‪.‬‬ ‫ולסועדים |‬ ‫אחסר‪.‬‬ ‫‪ 75-74‬א ם ‪ . . .‬הצאן |‬ ‫לנער‪.‬‬
‫א אפילו‪.‬‬ ‫ואפילו ן‬ ‫א ובחולו‪.‬‬ ‫בחולו |‬ ‫א מפנו‪.‬‬ ‫‪ 76‬בפזונו |‬ ‫ד ר ב י אופר‪.‬‬ ‫ר׳ אוס׳ |‬

‫ע ל י י ה ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ד ר ך ע ל י ה )כגי׳‬ ‫‪ .69‬ד ר ך‬ ‫‪ .63‬ע ו ק ר וכוי‪ .‬ח ת ר לרישא‪ ,‬לריש הט״ו‪ ,‬לשו׳ ‪.57‬‬
‫ל ה ע ב י ר א ת ה צ א ן מ ה ו מ ה ‪ ,‬א ע מ י י שהן מ ט י ל י ן‬ ‫מימ(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ט י י שאינו ח ו ל ב וגוזז שם מותר לו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ט ו ר ל ו מ ר לגוי ב ח ו ל שידייר לו בשבת‪ ,‬א ע ס י י שאץ‬ ‫‪ .72‬א י ן מ ד י י ר י ן וכו׳‪.‬‬ ‫גללים‪.‬‬
‫‪ .73‬א ם ב א ו וכוי•‬ ‫כ א ן מ ל א כ ה גמורה‪ ,‬ו א ע מ י י שאמו מ ש ל ם לו‪ ,‬א ל א מחזיק לו ט ו ב ה גרידא‪.‬‬
‫‪ .74‬ל ה ש י ב ש ו מ ר ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה צ א ן באו מ ע צ מ ן ) ע י ץ בירושלמי( א ץ מ ס י י ע ץ אותן שיכנסו לפנים מ ת ר ‪.‬‬
‫ו ל נ ע ר וכוי•‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ס י י שהן בסנים א ס ו ר להושיב שומר )אעמ״י ש א ץ בשמירה משום מ ל א כ ה ( ‪.‬‬
‫‪ .75‬מ ו ת ר •‬ ‫כלומר‪ ,‬אםילו באו מאליהן אסור להסיע את הצאן ממקום למקום‪ ,‬כ ד י לנערן שיטילונללים‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מותר ל ס י י ע ם ומותר להושיב שומר ל ס י י ע א ת ה צ א ן ‪ ,‬שהרי ה ם מ ד י י ר י ם ב ק ב ל נ ו ת ‪ ,‬ו כ א י ל ו ש ל נוים‬
‫הן‪) .‬רשיי מרק(‪.‬‬
‫‪175‬‬ ‫שביעית פ״ג‬

‫פרק ג׳‬
‫‪ .1‬לא יפתח אדם מחצב כתחלה בתוך שדהו‪ ,‬עד שיהו בו שלש מרביות‪,‬‬
‫שהן שלש על שלש על רום שלש‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה במי דברים אמורי׳ בזמן‬
‫שמתכרן לעשות שדה‪ ,‬אבל בזמן שאץ מתכוין לעשות שדה אפי׳ דבר מרובה‬
‫‪ .2‬אמ׳ רבן שמעון בן גמליאל במי דברים אמורים בזמן שאץ‬ ‫מותר‪.‬‬
‫מתכוץ לעשות שדה‪ ,‬אבל בזמן שמתכוץ לעשות שדה אפילו כל שהו אסור‪.‬‬
‫‪ .3‬סלע שצף על גבי הארץ ואיגד יוצא ממנה‪ ,‬אם יש בו כשיעור הזה‬
‫‪ .4‬אבגים תושבות שהמחרישה מזעזעתן‪ ,‬אם יש‬ ‫מותר‪ ,‬ואם לאו אסור‪.‬‬
‫בהן שתים של מסר שנים שנים‪ ,‬הרי אילו ינטלו‪ .‬ר׳ נחמיה או׳ בונץ מדריגות‬
‫על פי גאיות בערב שביעית‪ ,‬ובשביעית סומך להן עפר‪ ,‬ונותנן על פי גאיות‪.‬‬
‫‪ .5‬מםקלץ דרך רשות הרבים דברי ר׳ יהושע‪ .‬ר׳ עקיבא אומר כשם‬ ‫‪10‬‬

‫שאץ לו רשות לקלקל כך אץ לו רשות לסקל‪ .‬ואם סקל‪ ,‬יוציא לים או‬
‫לנהר או למקום הטרשץ‪ .‬מסוקלץ מפני דרך היחיד‪ ,‬ומפני דרך הרבים‪,‬‬

‫* אמ׳ ר׳ יהודה ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ג ה״ו‪ ,‬ל״ד ע״ד‪.‬‬ ‫» לא י פ ח ח ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫י אבכים ו כ ו ‪ /‬משכ׳פ״גמ״ז‪ .‬ועיין בימש׳ שם‪ * .‬ר׳ נחמיה‬ ‫אמ׳ רבן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫<״ מסקלין ו כ ו ‪ /‬להלן ב״ק פ״ב הי״ב‪.‬‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫‪ ,‬״‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫‪ 3‬מ ש כ ה כ ו‬ ‫ן ע י י ן‬ ‫ע ״ ל <‬ ‫ל ׳ ׳ ל‬ ‫ה ׳ ׳ ח ׳‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫י מ ש‬ ‫ו כ ו ‪/‬‬

‫יעיין במשכ׳ כאן ספ״ג‪.‬‬

‫אם׳ ‪I‬‬ ‫‪ 2‬על רום ן א ברום‪.‬‬ ‫סרביות ן א םורביות‪.‬‬ ‫בתוך ן א לתוך‪.‬‬ ‫! כתחלה | ד בחחלה א כתחילה‪.‬‬
‫‪ 3‬מ ס ן ן א חסר•‬ ‫בסי וכו׳ | ד בד־א א כסה דברים אסורים‪.‬‬ ‫ר׳ יהודה ן א חסר‪.‬‬ ‫ד אסר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫שמעון בן ל י א ל ן א מסע׳ בן גסל׳‪.‬‬
‫נ ט‬ ‫‪ .‬סותר | ד סות׳‪ .‬סתום‪.‬‬ ‫ילו‪.‬‬ ‫א פ‬ ‫א‬ ‫״״ל‪,‬‬ ‫ד‬ ‫אפי־ |‬ ‫״*'‪ 11‬א אין‪.‬‬
‫כ ‪ 0‬י‬
‫שמחכרן | א ]״אי״‬ ‫‪ 8‬םתכוין ן א שמתמין‪.‬‬ ‫*אין ן א חסר‪.‬‬ ‫׳‪.‬‬ ‫א ט ן ר‬ ‫‪-‬‬ ‫ד ב ר‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫יכו׳ | ד ב ‪-‬‬
‫ד‬

‫םסנה ן א םםנו‪.‬‬ ‫« ואיגד ן א ואינר‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ע ה ו א‬ ‫ן ך א‬ ‫ע ה ו‬ ‫‪,‬׳‪.‬‬ ‫א פ‬ ‫ך‬ ‫א פ י ל ו (‬ ‫ל ע מ ו >‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫‪n‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ת כ ו ץ‬ ‫ס‬
‫שנים שנים |‬ ‫‪ 8‬ססוי | ך סשר א סשאוי‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ס‬ ‫‪N‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪M‬‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫<‬ ‫ם‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫אסור ן‬ ‫י‬
‫מנין‬ ‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫גחסיה ן א נחמיא‪.‬‬ ‫עמלו ן א יעמלו‪.‬‬ ‫ך אלו‪.‬‬ ‫אילו |‬ ‫י » י ם »״ם•‬
‫ובשביעיח |‬ ‫ך שביעי־‪.‬‬ ‫שביעיח |‬ ‫א סערב‪.‬‬ ‫בערב ן‬ ‫ך נבי‪.‬‬ ‫• פ׳ |‬ ‫א פדרינוח בתין‪.‬‬ ‫פדריגות |‬
‫כשם |‬ ‫אופר ן א או׳‪.‬‬ ‫ד ססלקין‪.‬‬ ‫‪ 10‬פסקלין |‬ ‫י ־‪.‬‬‫י‬ ‫נ א‬ ‫ד‬ ‫(‬ ‫‪N‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ג ב‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫פי ן‬ ‫א בשביעית‪.‬‬
‫סקל ‪ /‬א סוקל‪.‬‬ ‫א יסקל‪.‬‬ ‫לסקל ן‬ ‫א לא‪.‬‬ ‫לן ן‬ ‫ץ‬ ‫א‬ ‫‪. .‬‬ ‫פ (‬ ‫) ב‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫ר ש ן ת‬ ‫״‬ ‫] מ ב א [ <‬ ‫ר ך‬ ‫א כד‬
‫הרבים |‬ ‫א יחיד‪.‬‬ ‫היחיד ן‬ ‫א פםקלין‪.‬‬ ‫ך ססלקין‬ ‫ססוקלין |‬ ‫א הטרשים‪.‬‬ ‫«־! הטר״ין |‬
‫ד הרבי׳‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ר ב י ע י ת ‪ ,‬מרבגים‪,‬‬ ‫מרביות‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם היה מ כ ו ס ה ב ע מ ר ‪.‬‬ ‫י ס ת ח וכו׳‪.‬‬ ‫י‪ .‬ל א‬

‫‪ .3‬ד ב ר מ ר ו ב ה וכו־‪ .‬סי׳ הרש״ם‪ ,‬א מ י ל ו קולות א ח ר ו ת ‪ ,‬כנון נתינת מים ב ט י ט ע ל גבי ה ע ש ב י ם ‪,‬‬ ‫שכבות‪.‬‬
‫‪.6‬ואינד‬ ‫‪ .5‬כ ל ש ה ו ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ י ל ו ע ב ו ד ה כ ל ש ה י א ‪ ,‬ו א מ י ל ו ה ת ח י ל מ ע ר ב שביעית‪.‬‬ ‫וכדומה‪.‬‬
‫ו כ‬
‫י ׳ • * י ל ‪ :‬ואיגר )כגי׳ כייע>‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ‪ .‬והיינו ש ה מ ל ע הוא כמין חי״ת שוכבת‪ ,‬ותתתיתו צ ף ב ק ר ק ע ‪ ,‬ו צ ל ע ו‬
‫י ע ל י ו ן מ צ א ל מ ע ל ה ‪ .‬ו א ע י מ שהאיגר ג ל ר ו ע ו מ ד מ ע ר ב שביעית‪ ,‬אמו מ ת י ר א ת ה ת ח ת י ת השקועה ב ק ר ק ע ‪.‬‬
‫‪ .7‬ת ו ש ב ו ת וכו׳‪ .‬מי׳ הדמב״ן‪ . :‬כ ל שהוא מ ו ס ף ע ל ד ב ר ו מ י ט ל ס ל הימנו נ ק ר א ל ה ם תושב״‪ .‬ו ס ל ע הוא ח ל ק‬
‫ז ז א‬
‫‪ .8‬מ ס ו י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬משא‬ ‫י ץ ‪ ,‬א ב ל כ א ן מ ד ב ר י ם באבנים שהיו ס ע ם תלושות ונתיישבו ב א ר ץ ‪.‬‬ ‫‪P‬‬
‫ל ה ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר‬ ‫‪ .9‬ס ו מ ך‬ ‫מ ד ר י נ ו ת ו כ ר ‪ .‬כ ד י ל ר ד ת ל ת ו ך ה ש ד ה שבגאי‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫וכוי•‬
‫ע מ ר למדריגות שנבנו ב ע ר ב שביעית תותנו ג כ צ ׳ ל ‪ ,‬עיין בבהיא> ע ל סי הגאי ס מ ו ך ל מ ד ר י ג ה ‪.‬‬ ‫סומך‬
‫כלומר‪ ,‬הסלעים‪.‬‬ ‫‪.12‬הטרשין‪.‬‬
 ‫שביעית פ״ג‬ ‫‪176‬‬

‫ומפני הספד‪ .6 .‬ועושץ ספחים בראשי גגות ומקיימץ ]אותן[‪ ,‬ואין חוששין‬
‫לא משם שביעית‪ ,‬ולא משם עבודת הארץ‪ .7 .‬זיתי ערב שביעית שנכנסו‬
‫לשביעית‪ ,‬מםקלין‪ ,‬מקווצץ‪ ,‬ממלין נקעץ שתחתיהן עפר‪ ,‬ועושץ עוגיות‬
‫מזו לזו‪ ,‬ולא עוד אלא אף זיתי שביעית שיצאו למוצאי שביעית מותר לעשות‬
‫‪ .8‬בראשונה היו או׳ מלקט אדם זתים מתוך שלו כדרך שמלקט‬ ‫כן‪.‬‬
‫מתוך של חבירו‪ ,‬את הגם הגם‪ .‬חזרו להיות נותנין זה לזה בטובה‪ .‬התקינו‬
‫שיהו מביאץ מן המצוי ומן הקרב‪ ,‬והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .9‬בראשונה היו אומ מלקט אדם צרורות וחרסין מתוך שלו כדרך שמלקט‬
‫מתוך של חבית‪ ,‬את הגס הגם‪ .‬משרבו עוברי עבירה‪ ,‬חזרו לאסור‪ .10 .‬שדה‬
‫שניטיבה‪ ,‬אץ זורעץ אותה במוצאי שביעית‪ .‬אי זהו שדה שניטיבה‪ ,‬כל‬
‫זמן שבני אדם חורשץ חמש‪ ,‬והוא חורש שש‪ .‬שש‪ ,‬והוא חורש שבע‪ .‬שמיי‬
‫הזקן או׳ אלו היתה שעה פגרה גוזרני עליה שלא תזרע‪ .‬בית דץ של אחריו‬
‫גזרו עליה שלא תזרע‪ .11 .‬אץ חוכרץ גירץ מישראל החשוד על השביעית‪,‬‬

‫משכ׳ רעיל•‬ ‫״ בראשונה וכף‪.‬‬ ‫ח ר כ בהר פ״א ח״ל‪ ,‬ק״ו ע״א‪.‬‬ ‫•» למוצאי שביעיח ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫»! והלב ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ חנ״ל; בבלי סנהדרין כ״ו א ;‬ ‫« החקינו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״א‪ ,‬ל״ח ע״א‪.‬‬
‫» שדה ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ד מ״ב; ירוש׳ פ״ג ה ״ ג ל״ל‬ ‫איכ״ר פ״א‪ ,‬ה׳‪ ,‬הול׳ בובר‪ ,‬עמ׳ ‪.68‬‬
‫» איזהו שדה ו כ ו ‪ /‬עיין יפוש׳‬ ‫ע״ג; בבלי מו״ק י״ג א׳; ניכוין מ״ד ב׳; בכורוח ל״ד ב ‪/‬‬
‫״ אין חוכרין ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ד מ״ג‪.‬‬ ‫פ״ד רה״ב‪ ,‬ל״ה ע״א‪.‬‬

‫]אוחןןן‬ ‫ד שבראש א שבראשי‪.‬‬ ‫בראשי |‬ ‫א עושין‪.‬‬ ‫ועושין |‬ ‫ד ] ד ר ך [ הספ׳ א ה ע פ ר ‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ !3‬ה ס פ ד |‬
‫ך ססלקין•‬ ‫•‪ 1‬ססקלין ן‬ ‫ד א סשוס‪.‬‬ ‫םשם |‬ ‫א סשום‪.‬‬ ‫ד םשו׳‬ ‫‪ !4‬סשם |‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ד אותו•‬ ‫א•‬ ‫כיה‬
‫ד עוגיות ]לגפנים(‪.‬‬ ‫עוגיות |‬ ‫א נקעים‪.‬‬ ‫נקעין ן‬ ‫ד ססלאין‪.‬‬ ‫סםלין |‬ ‫א םקוסין‪.‬‬ ‫ד סקוםן‬ ‫סקווצין |‬
‫ך אוסרי׳‬ ‫או׳ ן‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫ד! ען |‬ ‫ד שיוצאו‪.‬‬ ‫שיצאו |‬ ‫א של‪.‬‬ ‫א ף זיתי ן‬ ‫א סזה לזה‪.‬‬ ‫•‪ 1‬סזו לזו |‬
‫י י ו א שיהא‪.‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ה ו‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫‪ 9‬נ‬ ‫‪.‬‬ ‫ב ר ו‬ ‫ד ח‬ ‫הכירו |‬ ‫ד םתו׳‪.‬‬ ‫‪ !8‬סתור |‬ ‫ד זיתין א זיתים•‬ ‫זתים |‬ ‫א אוסרי]‪.‬‬
‫ד חברו‪.‬‬ ‫‪ 21‬חבירו |‬ ‫ד אוסר׳‪.‬‬ ‫‪ 20‬אוס׳ |‬ ‫א ה ק ר ו ב וסן הםבוי‪.‬‬ ‫הפצוי וסן ה ק ר ב |‬ ‫א פביא‪.‬‬ ‫פביאין |‬
‫זורע׳] |‬ ‫ד א שניטייבה‪.‬‬ ‫‪ 22‬שניטיבה |‬ ‫ד לאיסור א לוסר‪.‬‬ ‫לאסור |‬ ‫א התחילו‪.‬‬ ‫חזרו |‬ ‫ד עברה‪.‬‬ ‫עבירה |‬
‫א שנטייבה•‬ ‫מיטיבה ן‬ ‫היא‪.‬‬ ‫ד א אחו‬ ‫|‬ ‫אי זהו‬ ‫א בשביעיח‪.‬‬ ‫|‬ ‫שביעית‬ ‫בטוצאי‬ ‫א טקייטין‪.‬‬
‫א נחר‬ ‫נחתי ן‬ ‫א אילו‪.‬‬ ‫אלו ן‬ ‫ד אופר א אופ־‪.‬‬ ‫״ אי |‬ ‫ד א שמאי•‬ ‫שפ״ |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 23‬זםן ן‬
‫א התרע‪.‬‬ ‫‪ 28‬חזרע |‬ ‫א תיזרע‪.‬‬ ‫תזרע ן‬

‫ס פ ח י ם וכוי‪ .‬שמא צ־ל‪ :‬ט פ ח י ם ) ט פ י ח י ש ו ה ם‬ ‫ה ם ס ד‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד י לעשות מ ק ו ם ל ה ס פ ד ‪.‬‬ ‫‪.13‬ומסני‬

‫כ ד י ם ש מ מ ל א י ם אותן ע מ ר ‪ ,‬ו ע ו ל י ם בהן צ מ ח י ם מן ה ז ר ע י ם שהצםורים מ ב י א י ם לשם )עיין ב ב ה ׳ א ( ‪ ,‬ו מ ק י י מ ת‬
‫‪ .14‬ז י ת י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו כ ב ר ה ב י א ו שליש ב ע ר ב שביעית‪ ,‬ו א ץ ב ה ם‬ ‫אותן א ס י ל ו א ם ע ל ו בהן צ מ ח י ם ‪.‬‬
‫‪ 7‬ו ‪ .‬ז ת י ם וכו׳‪ .‬צ־ל‪ :‬אבנים‪ ,‬ע י ץ בבהיא•‬ ‫‪ .15‬ע ו ג י ו ת וכוי‪ .‬נ ת ב א ר ל ע י ל ס־א שר ‪.25‬‬ ‫קדושתשביעית‪.‬‬
‫‪ .18‬א ת ה נ ס וכוי‪ .‬סירשו בירושלמי ש מ ל ק ט מ ת ו ך שלו א ת הנם הנם )ומניח א ת הדקים(‪ ,‬כשם שהוא מ ל ק ט‬
‫‪ .19‬מ ן ה מ צ ו י וכו־‪ .‬כ ל ו מ ר ׳‬ ‫נ ו ת נ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ ו ת נ ץ ל ל ק ט ‪.‬‬ ‫מ ת ו ך ש ל חבירו ב ץ ד ק י ם ב ץ נסים‪.‬‬
‫ל ע ק ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אם ליישר ) ל ה ס י ר א ת ה ע י ק ו ל ‪ ,‬דוגמת ל מ ק ל ‪ ,‬ל ד ש ן ( ‪ ,‬ו ה ת כ ן ץ ל א ב נ י ם‬ ‫‪ p‬ההסקר•‬
‫כ ד י להשתמש בהן‪ ,‬או ל ע ק ל ק ל ו ת ) ל ע י ק ו ם ‪ ,‬לאיסור(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ .‬שכיוון לייסות ש ד ה חבירו‪ ,‬כ ד י שיחזיק לו ט ו ב ה ‪.‬‬
‫‪ .20‬צ ר ו ר ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א אבנים גדולות ב ל ב ד היו מ ת י ר ץ ל ל ק ס ‪ ,‬א ל א א ס י ל ו צ ר ו ר ו ת וכו׳‪ ,‬א ע ם ׳ י‬
‫‪ .23‬ח ו ר ש י ן ח מ ש וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬חמש תרישות ב ת ל מ ‪ ,‬ו ה ו א תורש שש‪ ,‬דהיינו‬ ‫שנראה יותר כ מ ת ק ן שדהו‪.‬‬
‫‪ .25‬נ י ר י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ ח ו כ ר ץ מ י ש ר א ל חשוד ש ד ה חרושה‬ ‫חרישות ע ת ר ד ק ו ת ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ב מ ו צ א י שביעית‪ ,‬מסני שאנו מניחים שחרשה בשביעית‪ ,‬ת מ צ א ה ח ו כ ר מחזיק י ד י ע ו ב ר י ע ב י ר ה ‪.‬‬
‫‪177‬‬ ‫שביעית פ״ג‬

‫אבל לוקחין הימנו שדה זרועה‪ ,‬שלא גזרו אלא עד מקום שהן יכולין לזרוע‪.‬‬
‫‪ .12‬המקבל שדה מן הגוי‪ ,‬פוסק עמו על מנת שהגוי זורעה‪ .13 .‬הנכרי‬
‫והכותי שחרשו‪ ,‬אץ עושץ אותן בית הפרס‪ ,‬שלא גזרו אלא עד מקום שיכולץ‬
‫לגזור‪ .‬אין מגדלץ בהמה דקה‪ ,‬אבל מגדלץ בהמה גסה‪ ,‬שלא גדרו אלא‬
‫גדר שיכול לעמוד‪ .14 .‬הקוצץ קורה של שקמה‪ ,‬הרי זה לא יחליק ולא‬ ‫‪30‬‬

‫ידריג‪ ,‬אלא מכוץ כדי שתהא קיצתה שוה‪ .‬ר׳ יהודה אף מקום שנהגו לדריג‬
‫יחליק‪ ,‬לחליק ידריג‪ .‬הרי זה מגביה טפח וקוצץ‪ .‬וכן היה ר׳ יהודה או׳‬
‫הלוקח בתולה של שקמה מחבירו בשאר שני שבוע‪ ,‬הרי זה מגביה עשרה‬
‫טפחים וקוצץ‪ .‬גמצאת אף שלש בתולות הן‪ .15 .‬בתולת אדם‪ ,‬בתולת‬
‫אדמה‪ ,‬בתולת אילן‪ .‬בתולת אדן‪ ,‬כל שלא גבעלה מימיה‪ .‬בתולת אדמה‪,‬‬ ‫‪35‬‬

‫כל שלא געבדה מימיה‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל אף כל שאץ בה חרס‪ .‬בתולת‬
‫ל* ה נ כ ד וכר‪ .‬משכ׳ אהלות פי״ז מ״ג‪.‬‬ ‫ע ״ ‪< 3‬‬ ‫ח‬ ‫ל״‬ ‫ה ״ ‪3‬‬ ‫פ ״ ד‬ ‫‪,‬‬ ‫י מ ש‬ ‫<‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫‪2 6‬‬

‫‪2 9‬‬
‫אין מגדלין ו כ ו ‪ /‬בבלי ב׳׳ק ע״נו ב ‪ /‬ועיין במשנ׳ שם פ״ז מ״ז ולהלן ב׳׳ק פ״ח הי׳יא‪.‬‬
‫‪ 34‬שלש בחולות ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ כדה פ״א ה״ד‪,‬‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫ל״‬ ‫ה ׳‬ ‫״‬ ‫ח‬ ‫פ ״ ד‬ ‫‪,‬‬ ‫י מ ש‬ ‫ו כ ו ‪/‬‬ ‫ז‬ ‫צ‬ ‫ה ק ו‬ ‫‪30‬‬
‫‪ 36‬חרס‪ .‬מ ק ו מ ח הכ׳׳ל; להלן אהלוח‬ ‫׳ ‪.‬‬
‫ץ‬ ‫ר ס כ‬ ‫מ״ע ע״א; בבלי שם ח׳ ב׳; מדרש שמואל‬
‫פכו״ז ה״ה‪.‬‬

‫ד א שהן‬ ‫שיכילין ן‬ ‫ד מקו׳‪.‬‬ ‫‪ 28‬סקום |‬ ‫‪ 27‬זורעה | ב ד סתום‪.‬‬ ‫לזרוע | ד סתום‪.‬‬ ‫‪6‬־ מקום | ד ס ק ר ‪.‬‬
‫כדי שתהא‬ ‫!‪ 8‬םכוין ן ד מציין‪.‬‬ ‫י ל ‪.‬‬
‫ן ק‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫יחליק ן‬ ‫הקוצץ | ד הקוצץ‪.‬‬ ‫‪ 30‬שיכול | ך שיוכל‪.‬‬ ‫»־ גדרו ן א נזרו‪.‬‬ ‫׳כולין•‬
‫הרי זה |‬ ‫‪ 32‬יחליק וכו־ ן א ידרינ להדריג יחליק‪.‬‬ ‫לדריג | ד ל ד ת א לחליק‪.‬‬ ‫או׳ | ך אומר‪.‬‬ ‫קיצתה ן א שיהא קיצתו‪.‬‬
‫ח ס‬
‫‪ 84‬או־ |‬ ‫מ ח ב י ת | ד מחברן‪.‬‬ ‫‪ 33‬בתולה של ן א בתולת‪.‬‬ ‫או׳ | ך אוסר‪.‬‬ ‫וקוצץ | ד א וקוצץ ןטטח ן‪.‬‬ ‫י•‬ ‫א‬
‫״‪ 3‬בתולת |‬ ‫ל ‪.‬‬
‫ה‬ ‫ב ח ן‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ב ת ו ל ת‬ ‫״‬ ‫ב ת ן ל ן‬ ‫ך‬ ‫^ ן‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫^ ^‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫א ן ט ר‬ ‫ך‬

‫א חסר‪.‬‬ ‫כל ן‬ ‫ד א אדם‪.‬‬ ‫אדן |‬ ‫ד בתולות‪.‬‬ ‫בתולת |‬ ‫א שקמה‪ .‬פתוח‪.‬‬ ‫אילן ן‬ ‫ב בתולת ןבתולתן‪.‬‬
‫ך אומר•‬ ‫או׳ |‬ ‫א שמע׳ בן נמל׳‪.‬‬ ‫שמעון בן גמליאל ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 36‬כ ל ן‬ ‫ב נבלעה‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫נ ב ע ל ה | כיה‬
‫בתולת | ד בתולות‪.‬‬

‫ו א ע ס ׳ י שהחשוד ח ר ש ה בשביעית‪ ,‬מימ מכיוון‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב מ ו צ א י שביעית‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫לוקחין‬ ‫‪.26‬אבל‬

‫ש ה ן י כ ו ל י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א מ ר ו א ל א ש ל א לקנות‬ ‫שהזריעה ה י ת ה ב מ ו צ א י שביעית‪ ,‬ל א מ ר ו ‪.‬‬
‫ש ד ה ניר׳ מ כ ע ו ן שיכול עדיין להשינ ש ד ה ש א מ ה חרושה‪ ,‬ויחרשנה ויזרענה‪ ,‬א ב ל א ם כ ב ר ע ב ר זמן ה ז ר ע ‪,‬‬
‫והמקבל‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשביעית‪.‬‬ ‫‪ .27‬ה מ ק ב ל וכו׳‪.‬‬ ‫י א ״ י כ ו ל ל ז ר ו ע יותר ב א ו ת ה ע ת ה ‪ ,‬ל א נזרו‪.‬‬
‫‪ .28‬ש ח ר ש ו וכי׳‪.‬‬ ‫עיין בבה־א‪.‬‬ ‫יעשה א ת ה מ ל א כ ו ת ה מ ו ת ר ו ת בשביעית‪ ,‬כנון שמירה ו כ ד ו מ ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ד ה שהיה ב ה ק ב ר ‪ ,‬וחוששים שהמחרישה ה ו ל י כ ה ו מ ז ר ה ב ת ו ך ה ש ד ה שברי ע צ מ ו ת כ ש ע ו ר ה ‪,‬‬
‫שמטמאים במנע ובמשא‪ .‬ו ל ם י כ ך א ס ר ו ל כ ק ל ה כ נ ם ל ת ו ך בית ה ם ר ם ) ש ד ה שנחרש ב ה ק ב ר ( ‪ ,‬שמא ל א ירניש‬
‫‪ .29-28‬ש י כ ו ל י ן ל ג ז ו ר ‪ .‬ו ה ר י נוי ו מ ת י ל א ישמעו לנו ש ל א לחרוש א ת ה ק ב ר ו ת ‪,‬‬ ‫ויסיט ע צ ם כשעורה‪.‬‬
‫ש ק מ ה וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .30‬ש ל‬ ‫ת מ צ א נ ו מ ר ב י ם בתי ס ר ס ב י ש ר א ל ‪ ,‬ו א ץ ר ו ב ה צ י ב ו ר י כ ו ל ל ע מ ו ד ב נ ד ר ה זו‪.‬‬
‫מנהגם היה ל ק צ ץ ב ק ו ר ה ש ל ש ק מ ה ל ע צ י ם ‪ ,‬והיא ה י ת ה חוזרת ו נ ד ל ה ‪ .‬והנזע של ב ת ו ל ת ש ק מ ה היה ד ק ‪,‬‬
‫ו ל ס י כ ך ק צ צ ו אותו‪ ,‬כ ד י ש מ ד ל ו י ת ע ב ה ‪ ,‬ואסור ל ק צ ו ץ אותו בשביעית‪ ,‬מסני שהיא ע ב ו ד ה ל ט ו ב ת ה א י ל ן ‪.‬‬
‫א ב ל כ א ן מ ד ב ר י מ כ ש ק מ ה ש א מ ה ב ת ו ל ה ‪ ,‬ו א ץ כ א ן ט ו ב ת ה א י ל ן ‪ ,‬א ל א ה ק ו צ ץ ק ו צ ץ ל ע צ י ם ‪ ,‬ו ל ס י כ ך מותר‪.‬‬
‫‪ .33‬ה ד י ז ה מ נ ב י ה‬ ‫ו ב ל ב ד ש ל א מהונ כשם שנוהנ בשאר שני שבוע‪ ,‬שמתקן א ת ה א י ל ן א ח ר י ה ק צ י צ ה ‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬במשנתנו <ס׳ד מיד‪ (,‬א מ ר ר ׳ י ה ו ד ה שאעסיי שאסור ל ק צ ו ץ ב ת ו ל ת ש ק מ ה ב ש ב י ע י ת ) ע י י ן מיש ל ע י ל ( ‪ ,‬מימ‬
‫א ם ק ו צ ץ ומניח י׳ ט ס ח י ם ‪ ,‬א ץ ה א י ל ן מ ת ע ב ה יותר מ ח מ ת ה ק צ י צ ה ‪ ,‬ו א ץ כ א ן ע ב ו ד ת ה א י ל ן א ל א ק צ י צ ה‬
‫ל ע צ י ם ‪ .‬ו ל מ י כ ך א מ ר כ א ן א ף לעניין מ ק ח ו מ מ כ ר ‪ ,‬שהמוכר י כ ו ל ל ד ר ו ש ש ה ל ו ק ח י ט ר ח ד ק צ ץ ע ד י׳ ט ס ח י ס ‪,‬‬
‫כ ד י ש ה מ ע הנשאר מ ד ל ו י ת ע ב ה ‪ .‬ו ע ‪ p‬בבה״א‪.‬‬
 ‫שביעית פ״ג‬ ‫‪178‬‬

‫אילן‪ ,‬כל שלא נקצצה מימיה‪ .16 .‬אין עוקרין גדר שבין שתי שדות‪ ,‬אחד‬
‫גדר של עצים ואחד גדר של אבנים‪ .‬במה דברים אמורים בזמן שמתכוין‬
‫לעשות שדה‪ ,‬אבל לעצים מותר‪ .17 .‬המשרש עיקר חרוב וסדן שקמה‪,‬‬
‫‪ .18‬מחפירות שניטל מהן אילן‪ ,‬הרי זה‬ ‫לעצים מותר‪ ,‬ולשדה אסור‪.‬‬
‫לא יחפה בעפר‪ ,‬אבל מכסה באבנים או בקש‪ .19 .‬הקוצץ בקנים‪ ,‬הרי זה‬
‫מגביה טפח וקוצץ‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ מקום שנהגו לקוץ יתוך‪ ,‬לתוך‬
‫יקוץ‪ .‬הרי זה מגביה טפח וקוצץ‪ .‬אין מטילץ את הקנים בחישת הקנים‪,‬‬
‫מפני שהיא מלאכתן‪ ,‬רבן שמעץ בן גמליאל מתיר‪ .‬וכן היה רבן שמעץ‬
‫בן גמליאל או׳ מותר לאדם ליטע אילן סרק‪ ,‬כדי לעשות סייג בשביעית‪.‬‬
‫‪ .20‬אין מלמדץ את הפרה אלא בחולית בלבד‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל‬
‫או׳ אף בתוך שדה חבית מותר‪ ,‬ובלבד שלא יסמוך לה מענה‪ .‬אבה שאול‬
‫]אומר[ מגרר בחרשץ וגוממו מעם הארץ‪ ,‬ובלבד שלא יקוץ בקורדום‪.‬‬

‫‪4 1‬‬
‫« אין‬ ‫« כבן שמעון ו כ ו ‪ /‬ימש׳ ע״ד ה״ה‪ ,‬ל״ה ע״ב‪.‬‬ ‫הקילז ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ד מ״ו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מעילין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל ה״ד )כל הברייחוח עד שו ‪.(48‬‬

‫‪ 38‬כסה וכו־ | ך בד׳א•‬ ‫נקצצה | ד ניקצצה‪.‬‬ ‫כל ן א חסר‪.‬‬ ‫אילן‪.‬‬ ‫״ אילן ן א ןשקסהן‬
‫סחפירות ן א םחפרות‪.‬‬ ‫אסור | ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 40‬ולשדה | א לעדה‪.‬‬ ‫אסורים | א אסור׳‪.‬‬
‫בקנים | ד בקני׳ א קנים‪ .‬הרי‬ ‫בקש | ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 41‬יחפה | ד •כסה א יכסם‪.‬‬ ‫שניטל | ד שגוטל‪.‬‬
‫יחוך | ד יחחוך א יקוץ•‬ ‫לקוץ | א לחחוך‪.‬‬ ‫א י | ד אופר א אוט׳‪.‬‬ ‫‪ 43‬שםעון | א שסע׳•‬ ‫זה | א חסר‪.‬‬
‫בחישה | ד בחיצוח‪.‬‬ ‫הרי זה | א חסר‪.‬‬ ‫« יקוץ | א יחחוך‪.‬‬ ‫לתוך | ד לחחוך א ןפקום שנהנו( לקוץ‪.‬‬
‫אוסר­‬ ‫ד‬ ‫‪ 45‬או׳ ן‬ ‫סחיר ן כיה ד• ב סוחר‪.‬‬ ‫רבן ‪ . . .‬סתיר ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 44‬שהיא סלאכתן | א שםלאכתן‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 47‬או׳ | ך אוסר‬ ‫‪ 46‬בחולית | ד א בחילת‪.‬‬ ‫בשביעית | ד סתום‪.‬‬ ‫סיינ | ד סחוח‪.‬‬ ‫נ י | ד אדם‪.‬‬
‫פנרר | ך טנדר‬ ‫‪ 48‬ןאוסר[ | כיה י • א אי• ב חסר‪.‬‬ ‫אבה | ד א אבא‪.‬‬ ‫חבירו | ד חברו‪.‬‬ ‫א אום׳‪.‬‬
‫ונוםםו | ד וגוססץ א וגופם‪.‬‬ ‫בחרשין | א בחורשין‪.‬‬ ‫א סכרך‪.‬‬

‫‪ .37‬ש ת י ש ד ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ׳ בין שתי שדותיו‪ ,‬ממני שמגדיל א ת שטח ה ז ר י ע ה ‪ ,‬ת מ צ א מ ת ק ן ש ד ה ו ל ז ר י ע ה‬
‫ח ר ו ב וכו׳‪ .‬ד ר כ ם ש ל אילנות ה ל ל ו ל ה כ ו ת שרשיהם ל ת ו ך ע ו מ ק‬ ‫‪ .39‬ע י ק ר‬ ‫ב ש ב י ע י ת ׳ עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .40‬מ ח מ י ר ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ה מ ו ר ו ת שהוציא ו ע ק ר מ ה ם א ת שרשי ה ח ר ו ב ו ה ש ק מ ה ה נ ‪ -‬ל ‪ ,‬ו ה ו א‬ ‫הקרקע‪.‬‬
‫‪ .41‬ל א י ח ס ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א י כ ס ם ) כ נ י ׳ שאר הנוסחאות( ו י מ ל א ם ב ע מ ד ­‬ ‫י ר א שמא י ס ו ל ה נ ו ס ל לתוכן‪.‬‬
‫‪4 2‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪ .42‬י ת ו ר‪-‬‬ ‫י ־ • ה ר י ז ה מ נ ב י ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיהא ב ר ו ר ש א ״ מתכוין ל ת ק ן א ת שדהו ל ח ר י ש ה ‪.‬‬
‫ל ת י ר וכוי• עיין בשנו־ם‪ .‬ו ל מ נ מ ו ציל‪ :‬יתוק‪ .‬ל ת ו ק )כני׳ הירושלמי( וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ת ק ‪ .‬ו ב מ ק ו ם שנהגו לנתק•‬
‫‪ .43‬מ נ ב י ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו צ ר י ך גם‬ ‫יקוץ‪ .‬ועושה כן כ ד י ל ה ו כ י ח שאמו ק ו צ ץ ל ט ו ב ת הקנים כ ד י שינדלו‪.‬‬
‫ה ק נ י ם וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שציל‪:‬‬ ‫את‬ ‫ל ה נ ב י ה וכו׳‪ ,‬כ ד י ל ה ו כ י ח שאמו מ ת ק ן את שדהו ל ח ר י ש ה או ל ז ר י ע ה ‪.‬‬
‫אש בקנים וכוי‪ .‬ו ד ר כ ם היה ל ה צ י ת א ת הקנים‪ ,‬כ ד י שיגדלו א ח י כ יותר י ס ה ‪ .‬ו א ם מ צ י ת א ת הקנים‪ ,‬ה ר י ע ו ב ר‬
‫ה ק נ י ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ברחישת )םבך>‬ ‫בחישת‬ ‫נם ע ל ע ב ו ד ת ה א ר ץ ‪ ,‬ונם ע ל ע ב ו ד ת האילן‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .44‬מ ת י ר ‪ .‬ממני שרשביג מ ת י ר ל ה ל ן לנטוע א י ל ן ס ר ק בשביעית‪ ,‬ו א ץ כ א ן ע ב ו ד ת‬ ‫הקנים ה ג ד ל י ם באגם‪.‬‬
‫ה א י ל ן ‪ .‬ו מ כ י ו ץ שסתם רחישת קנים הוא באגם )עיץ בבה׳א(‪ ,‬ה ר י ה ק ר ק ע אמו ראוי א ל א ל נ ט י ע ת קנים‪ ,‬כ ל ו מ ר ׳‬
‫‪ .46‬ב ח ו ל י ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב מ ק ו ם‬ ‫ל נ ט י ע ת אילן ס ר ק ‪ ,‬ו מ מ י ל א א ץ כאן א ף ע ב ו ד ת ה א ר ץ ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .47‬ל ה מ ע נ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א י מ מ ו ך א ת ה ח ר י ש ה ל ק ו ה מ ע נ ה ‪ ,‬כ ד י‬ ‫חולות‪ ,‬ו א ץ חולות ראויים ל ז ר י ע ה ‪.‬‬
‫‪ .48‬מ נ ר ר וכו׳‪ .‬ע י ץ בשנו׳ס‪ .‬ו צ י ל ‪ :‬מ ב ר ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ו ר ת ב י ע ר ׳‬ ‫ש ל א י י ר א ה שהוא חורש ל צ ו ר ך ה ק ר ק ע ‪.‬‬
‫^ אלא לעצים׳‬ ‫‪n‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪K‬‬ ‫״‬ ‫ומוכח‬ ‫ו ג ו מ מ ו וכו׳‪.‬‬ ‫מ ל ש ץ ה כ ת ו ב )יהושע י־ז‪ ,‬ט־ו‪ ,‬י־ח(‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬משנה מנוהג‬ ‫ב ק ו ר ד ו ם‪.‬‬ ‫א ב ל ל א ל ת י ק ץ ה ק ר ק ע ‪ .‬שהרי השרשיס י ע כ ב ו א ת ה מ ח ר י ש ה ‪.‬‬
‫שאר שני שבוע‪ ,‬כ ד י ש ל א י ר א ה שזעא משתמש ב ק ו ר ד ו ם ע״מ ל ח מ ו ר בו‪.‬‬
 ‫‪179‬‬ ‫שביעית פ״ג‪ ,‬פ״ד‬

‫‪ .21‬פגץ של שביעית‪ ,‬אץ חולקץ אותן בשביעית‪ ,‬בסייפות מותר‪ ,‬מפגי שהיא‬
‫מלאכתן‪ .‬בקיר ובכפגיות מותר‪ .22 .‬מאימתי אדם רשיי לקוץ את האילן‬
‫בשאר שגי שבוע‪ ,‬משיבא לעוגת המעשרות‪ .23 .‬אץ מוכרץ שדה אילן‬
‫לחשוד על השביעית‪ ,‬אלא אם כן פוסק עמו על מגת שאץ לו באילן‪.‬‬
‫ר׳ שמעון מתיר‪ ,‬מפגי שהוא אומ׳ לו אני מכרתי את שלי‪ ,‬צא ותבע את שלך‪.‬‬

‫פרק ד׳‬
‫‪ .1‬ר׳ יהודה או׳ הפרסאות‪ ,‬שביעית שלהן מוצאי שביעית‪ ,‬שהן עושות‬
‫לשתי שנים‪ .‬אמ׳ לו הרי הן אצלך בטבריה‪ ,‬ואינן עושות אלא בנות שנתן‪.‬‬
‫‪ .2‬הטומן את הלוף בשביעית‪ ,‬ר׳ מאיר אומ׳ דרך ארץ טומנו בעציץ‪ ,‬כדי‬
‫שלא יצמח‪ ,‬אע״פ שאץ ראיה לדבר‪ ,‬זכר לדבר ו נ ת ת ם ב כ ל י ח ר ש‬
‫ל מ ע ן י ע מ ד ו י מ י ם ר ב י ם ‪ .3 .‬הלוף שעברה עליושביעית‪ ,‬ר׳ ליעזר‬

‫‪,‬‬ ‫‪4 9‬‬

‫אין מוכרין‬ ‫<>« מאימחי וכו ‪ .‬משכ׳ ספ״ד‪.‬‬ ‫פגין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד סה״ו‪ ,‬ל״ה ע״ג‬
‫» ר׳ שמעון ו כ ו ‪ /‬ימש׳ מ ע ש מ ת פ״ה ה״ג‪,‬‬ ‫״א‪.‬‬ ‫‪ 3‬נ ה‬ ‫ץ‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫‪/‬‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫וכו‪/‬‬
‫כ״א ע״ד‪.‬‬
‫־ א מ ׳ לו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה היא‪,‬‬ ‫משב׳ רפ״ה; חו׳׳כ בהר רפ״א‪ ,‬ק״ה ע״ד‪.‬‬ ‫» ר׳ יהודה ו כ ו ‪/‬‬
‫ירמי׳ ל״ב‪ ,‬י״ד‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫*וכתחם‬ ‫עיין במשכ׳ פ״ה מ״ב‪.‬‬ ‫» הכוומן ו כ ו ‪/‬‬ ‫ל״ה ע״ד‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫ועיין במשכ׳ פ״ה מ״ג‬ ‫ירוש׳ פ״ה ה׳׳ג‪ ,‬ל״ה סע״ד‪.‬‬ ‫ר ליעזר ו כ ו ‪/‬‬

‫‪9‬‬
‫ב תילקץ‪.‬‬ ‫ד א‪.‬‬ ‫חולקין ן כיה‬ ‫שביעית | ך א ! ע ר ב ן שביעית‪.‬‬ ‫של ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫* » ץ | א פגי‪.‬‬
‫סותר |‬ ‫א בקור‪.‬‬ ‫‪ 60‬בקיר ן‬ ‫א שפלאכתן‪.‬‬ ‫« ‪ 6 0 -‬שהיא ס ל א כ ת ן ן‬ ‫ד ובסייפות‪.‬‬ ‫בסייפות |‬
‫הסעשרות |‬ ‫סשיכא ן א סשיבוא‪.‬‬ ‫‪ 61‬בשאר שני שבוע ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫ר מ א‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫י‪,‬ן‬ ‫ר מ‬ ‫‪.‬‬ ‫ת ו ס‬ ‫ד ס‬ ‫כ‬
‫‪ 63‬שהוא ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ע ל פנת שאין ן א שיתן‪.‬‬ ‫‪ 83‬פוסק ן א פ ס ק ‪.‬‬ ‫ילן‪.‬‬ ‫ה א‬ ‫ת [‬ ‫‪.‬‬ ‫] כ‬ ‫א‬ ‫אילן ן‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א ו‬
‫א שאט׳‪.‬‬ ‫‪ °‬׳ | ד אוסר‬
‫ד סתום‪.‬‬ ‫שגתן |‬ ‫ואינן ן א שאין‪.‬‬ ‫ך א בסבריא‪.‬‬ ‫‪ 3‬בטבריה |‬ ‫ל *אי‪.‬‬ ‫‪ 0‬ן‬ ‫א‬ ‫‪.‬ן‬ ‫‪ 0‬ן צ א‬ ‫‪.‬‬ ‫א ן ט ר‬ ‫ד‬ ‫‪ 1‬אן׳ ן‬
‫ד טסנו‪.‬‬ ‫טוסגו |‬ ‫ד ר ב י אוטר‪.‬‬ ‫םאיר אום־ |‬ ‫ר׳‬ ‫ד בשביעי־‪.‬‬ ‫בשביעית |‬ ‫ד הטוס׳‪.‬‬ ‫־ הטיס! |‬
‫ך חרס‪.‬‬ ‫|‬ ‫חרש‬ ‫ונתתם‪.‬‬ ‫ך ןשנאסרן‬ ‫|‬ ‫ונתתם‬ ‫י‪.‬‬ ‫מ‬ ‫על‬ ‫(‬ ‫ף‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫)‬ ‫ף‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫|‬ ‫* אע־פ‬
‫א אליעזר•‬ ‫ד‬ ‫ליעזר ן‬ ‫ד שעבר׳‪.‬‬ ‫« שעברה |‬

‫ח ו ל ק י ן ו מ ־ ‪ , .‬״ ל ‪ :‬א ץ שולקין וכו־‪ ,‬בהגהת ה מ ט ר ש י ם ע י ט הירושלמי‪ .‬ו א ס ו ר לשנות טירות‬ ‫‪ •49‬א י ן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בתאנים ה ב א ו ת ב ס ו ף ה ק י ץ ‪ .‬והסגים הקשים ש ל ק‬ ‫ב ם י י ס ו ת וכו׳‪.‬‬ ‫שביעית מ ב ר י י ת ם ‪.‬‬
‫‪ .50‬ב ק י ר וכו׳‪ .‬צ״ל‪ :‬ב ק ו ר )כני׳ כי״ע>‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב מ ו ח‬ ‫א מ ם ראויים ל א כ י ל ה א ל א עיי ש ל י ק ה ‪.‬‬
‫וכםניות ק ס ד י ה ד ק ל י ם ה ז כ ר י ם ‪ ,‬ו א מ ן מ י ד ו ת נמורים‪ .‬ומותר לשולקן‪ ,‬ממני ש ד ר ק‬ ‫ש ל ראשי ד ק ל י ם ‪.‬‬
‫הנירמא נ מ ת ר מ ה כ א ן ‪ ,‬ו ג י ל ‪ :‬מ ש י ב א ל ע מ ת ה מ ע ש ר ו ת ב ש א ר שני‬ ‫‪ .51‬ב ש א ר ש נ י וכו׳‪.‬‬ ‫בכי•‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫א י ל ן וכוי‪.‬‬ ‫שדה‬ ‫א ב ל לסני כן א ס ו ר ל ק ו ץ ‪ ,‬ממני ש מ מ ם י ד מידות שביעית‪.‬‬ ‫״ביע‪.‬‬
‫ש ד ה שיש ב ה אילנות ש כ ב ר הוציאו מידות‪ ,‬ממני שהחשוד ל א י ם ק י ר אותם‪ ,‬ת מ צ א שועא מ ס ק י ע ב י ד י ם‬
‫וכוי‪.‬‬ ‫‪ . 53‬א ת ש ל י‬ ‫‪ .‬א ל א א ם כ ן וכו׳‪ .‬שהרי א ח ר ת ל א ישמע לו‪.‬‬ ‫‪5 2‬‬ ‫סירות שביעית מן ה ה ס ק ר ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת ה ש ד ה ו א ת ע צ י האילנות נ ר י ד א ‪ ,‬א ב ל ל א א ת ה מ ר י ‪.‬‬
‫‪ p‬עושות מ י ד ו ת בשנה זו‪ ,‬ועדיין ה ס י ר ו ת ש ל השנה ש ח ל מ ה ע ל י ק ‪.‬‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫‪ .2‬ל ש ת י וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ מ מ מ ו ב ק ר ק ע כ ד י שישתמד ו ל א י ת ק ל ק ל ‪ ,‬ובשביעית צ ר י ך ל ת ק ן ש ל א י צ מ ח ‪.‬‬ ‫‪ .3‬ה ט ו מ ן וכוי‪.‬‬
 ‫שביעית פ׳׳ד‬ ‫‪180‬‬

‫‪,‬‬
‫או אם שהא שלש שנים‪ ,‬נותן לעניים רביע‪ .‬אם שהא שתי שנים‪ ,‬נותן לעניים‬
‫שליש‪ .‬שנה אחת‪ ,‬נותן לעניים מחצה‪ .4 .‬מאימתי מותר אדן ליקה הלוף‬
‫‪,‬‬
‫במוצאי שביעית מכל מקום‪ ,‬ר׳ יהודה או מיד‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה מעשה והיינו‬
‫בעין כושי והיינו אוכלין לוף במוצאי החג של שביעית על פי ר׳ טרפון‪.‬‬
‫‪ .5‬אץ‬ ‫אמי לו ר׳ יוסה משם ראייה‪ ,‬עמכם הייתי‪ ,‬ומוצאי פסח היה‪.‬‬
‫מוכרין פירות שביעית לחשוד על השביעית‪ ,‬אחד זרעים הנאכלץ‪ ,‬ואחד‬
‫זרעים שאין נאכלין‪ .‬בית שמיי או׳ לא ימכר לו שדה בשביעית‪ ,‬ובית הלל‬
‫מתירץ‪ .6 .‬ואי זו היא ארץ ישראל‪ ,‬מנהר דרומה של כזיב והלך‪ .‬סמוך‬
‫לעמץ ומואב ארץ מצרים שתי ארצות הן‪ ,‬או נאכל ונעבד‪ ,‬או לא נאכל ולא‬
‫נעבד‪ .7 .‬עיירות ארץ ישראל הסמוכות לספר‪ ,‬מושיבץ עליהן שומר‪ ,‬כדי‬
‫שלא יפוצו גויים ויבחו פירות שביעית‪ .8 .‬עיירות המותרות בתחום ניר‬
‫ונאסרו‪ ,‬כגץ ציר‪ ,‬וצייר‪ ,‬וגשמי‪ ,‬וזיזיץ‪ ,‬רגרי טב‪ ,‬ודגב חורבתא‪ ,‬וכרכא‬
‫‪ .9‬עיירות האסורות בתחום ציר‪ ,‬אשנץ‪ ,‬ובצת‪ ,‬ופומא ציבא‪,‬‬ ‫דבית חרב‪.‬‬
‫וחגיתא עיליתא‪ ,‬וחניתא ארעיתא‪ ,‬ריש מיא‪ ,‬ובית בדיא‪ ,‬ועומק‪ ,‬ומזץ‪.‬‬

‫‪ !2‬בית‬ ‫» אמ׳ ר׳ יהודה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״ה‪ ,‬ל׳ץ ע״א‪.‬‬ ‫י מאימחי ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ח מ״ה‪.‬‬
‫‪1 4‬‬ ‫‪1 3‬‬
‫סמוך לעמון‬ ‫־‪-‬‬ ‫« ואי זו היא ו כ ו ‪ /‬להלן חלה פ״ב ה״ו‪.‬‬ ‫שמיי ו כ ו ‪ /‬בבלי ע״ז נרו ב ‪/‬‬
‫״ עיירות המותרות ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ דמאי פ״ב ה״א‪ ,‬כ״ב ע״ל‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬ל״ו ע״ד‪.‬‬
‫)כל הברייחוח עד שו׳ ‪ ,(22‬בשינוי סדר‪.‬‬

‫שנים | ד מניי­‬ ‫רביע ן א רובע‪.‬‬ ‫לעניים | ד לענים‪.‬‬ ‫שהא | ד א שהה <ב'פ(‪.‬‬ ‫א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫סכל |‬ ‫‪ 8‬במוצאי ן א למוצאי‪.‬‬ ‫אדן | ד א אדם‪.‬‬ ‫פותר | ד פות׳‪.‬‬ ‫סחצה | ב ד סתום‪.‬‬ ‫ד שנה ‪ I‬א ]אם שהה ן שנה‪.‬‬
‫יוסה |‬ ‫‪ 10‬אם׳ | ד אסר‪.‬‬ ‫בסוצאי ן א לסוצאי‪.‬‬ ‫• אוכלין | ד אוכלי׳‪.‬‬ ‫אס׳ | ד אסר א א׳‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫א בכל•‬
‫או׳ |‬ ‫‪ 12‬שסיי | ד א שסאי‪.‬‬ ‫הנאכלין | א גאכלין‪.‬‬ ‫‪1‬נ לחשוד | א לסי שחשוד‪.‬‬ ‫ראייה | ד א ראיה‪.‬‬ ‫ד א יוסי‪.‬‬
‫דרוסה |‬ ‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬ ‫ואי זו | א אחו‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 13‬סתירין |‬ ‫ד א יסכור‪.‬‬ ‫יםכר |‬ ‫ד אומר‪.‬‬
‫א סמומת•‬ ‫הסמוכות ן‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 18‬נעבד |‬ ‫ד והילך א ואילך‪.‬‬ ‫והלך |‬ ‫א אכזיב•‬ ‫כזיב |‬ ‫ד דרום׳‪.‬‬
‫א נואי•‬ ‫ך ניתו‬ ‫|‬ ‫ניוי‬ ‫א ויבזו‪.‬‬ ‫|‬ ‫ויבחו‬ ‫ד א נוים‪.‬‬ ‫|‬ ‫‪ 18‬נדים‬ ‫א פוסיפין‪.‬‬ ‫|‬ ‫פושיבין‬
‫ד וברכה א ומדכא•‬ ‫וכרכא |‬ ‫ד ותב א תב‪.‬‬ ‫ותב |‬ ‫א חיזין‪.‬‬ ‫חיזיון |‬ ‫ד ונשפי א ונושפי‪.‬‬ ‫‪ !7‬ונשפי |‬
‫ך ובצח­‬ ‫ן‬ ‫ובצת‬ ‫ד א שנץ‪.‬‬ ‫|‬ ‫א»ץ‬ ‫א צור•‬ ‫ד צורא‬ ‫|‬ ‫ציר‬ ‫כ ד סתום‪.‬‬ ‫|‬ ‫‪ !8‬חרב‬
‫‪1 9‬‬
‫ד וכיח ןפזיל[•‬ ‫ובית |‬ ‫ד דאשפיא א דשסיא‪.‬‬ ‫ריש פיא |‬ ‫ד וחניתה‪.‬‬ ‫וחניתא |‬ ‫ד עוליחה‪.‬‬ ‫עיליתא |‬
‫ד פזיל א ומיין• ב ד סתום‪.‬‬ ‫ומון |‬ ‫ד א ועסק‪.‬‬ ‫ועוסק |‬ ‫ד א בריא•‬ ‫בריא |‬

‫כלומר‪ ,‬ואסילי‬ ‫מ ק ו ם וכר‪.‬‬ ‫‪.8‬מכל‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬חוץ מ ש ב י ע י ת ׳ עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫שנים ומי‪.‬‬ ‫‪.6‬שלש‬
‫‪ . 1 1 - 1 0‬א י ן מ ו כ ר י ן וביי•‬ ‫‪ . 9‬ש ל ש ב י ע י ת ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ש ל מ ו צ א י שביעית‪ ,‬כני׳ הירושלמי‪.‬‬ ‫מחשוד‪.‬‬
‫ממני שאנו חוששים שמא יזרע אותם ל מ ו צ א י שביעית‪ ,‬ת מ צ א ה מ ו כ ר מ א ב ד א ו כ ל י שביעית‪ .‬ע י ץ בבהיא•‬
‫‪ .12‬ש א י ן נ א כ ל י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א ד ם ‪ .‬ו ה ס ע ם שקדושת שביעית ח ל ה א ף ע ל מ א כ ל ב ה מ ה ‪ ,‬ו א ס ו ר ל ז ר ו ע‬
‫‪ .13‬מ ת י ר י ן ‪ .‬מסני שאנו תולים ש ל ק ח ה כ ד י ל ו ו ר ע ה ל מ ו צ א י שביעית‪ ,‬ויובירה‬ ‫אותו ב מ ו צ א י שביעית‪.‬‬
‫מ צ ר י ם וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬ו ל א ר ץ מ צ ר י ם )כני׳ הירושלמ‪ 0‬וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬העיירות שבין‬ ‫‪ .14‬א ר ץ‬ ‫בשביעית‪.‬‬
‫איי‪ ,‬שנוהנת ב ה ק ד ו ש ת שביעית‪ ,‬ו ע מ ץ ו מ ו א ב ו מ צ ר י ם שאץ ב ‪ p‬ק ד ו ש ת שביעית‪ p ,‬שתי א ר צ ו ת ‪ .‬ו ה ם מ ו כ ו ת‬
‫ו ה ה ל כ ה ש ל ‪ .‬נ א כ ל ו ל א נ ע ב ד ־ א מ ה נוהנת שם׳‬ ‫‪ p‬כאיי גמורה‪ ,‬ו ה ם מ ו כ ו ת ל ח ו י ל ‪ p‬כ ת ו י ל נמורה‪.‬‬ ‫לאיי‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ג ב ו ל חויל•‬ ‫‪ .15‬ל ס מ ר ‪.‬‬ ‫ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫ו א ץ שם שלש א ר צ ו ת ל ש ב י ע י ת )משנתנו רסיו>‪.‬‬
‫‪ .17‬ו נ א ס ר ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ר י שנתיישבו שם י ש ר א ל ו ה ח ד ק ו ב ^ עשאון כאיי ל ע נ י ץ שביעית‪ .‬ו ה מ ק ו מ ו ת‬
‫שנזכרו כ א ן ) ע ד שו׳ ‪ (30‬נ ת ב א ר ו ב ב ה י א ‪.‬‬
 ‫‪181‬‬ ‫שביעית פ״ד‬
‫‪20‬‬
‫‪ .10‬עיירות שחייבות במעשרות בתחום סוסיתא‪ ,‬ועינישת‪ ,‬ועץ תרעא‪,‬‬
‫ורומברך‪ ,‬עץ יעריט‪ ,‬וכפר יערים‪ ,‬רגב‪ ,‬צפיא‪ ,‬וכפר צמח‪ .‬ר׳ התיר כפר‬
‫‪ .11‬תחום ארץ ישראל‪ ,‬פרשת אשקלץ‪ ,‬וחומת מגדל שר ושיגה‪,‬‬ ‫צמח‪.‬‬
‫ודור‪ ,‬ושורה דקיסרה‪ ,‬שורה דעכו‪ ,‬וריש מייא דגעתץ‪ ,‬וגעתץ גרמא‪ ,‬וכברתא‪,‬‬
‫וכזגיתא‪ ,‬וקצטריא דגלילא‪ ,‬וקובעיא דראתץ‪ ,‬ומילתא דכור‪ ,‬וכוריי רבתא‪,‬‬
‫‪25‬‬
‫ותפניא‪ ,‬וםנפתא‪ ,‬וסחרתא דיתר‪ ,‬וממציא דגתא‪ ,‬ומספד‪ ,‬ומחרשת‪ ,‬וגחלא‬
‫דיפצאל‪ ,‬ועולשתא‪ ,‬ואולם רבתא‪ ,‬ומגדל חרוב‪ ,‬ונקבתא דעיץ‪ ,‬וכזישא‪,‬‬
‫ותיקרת וכרכא דבר סיעורא‪ ,‬ותרעלא עילייא דקיםרץ‪ ,‬וקגת‪ ,‬ורקם דדוגרא‪,‬‬
‫וטרכונא דמתחם לבצרה‪ ,‬ויגר שהדותא‪ ,‬ונמרץ‪ ,‬ומלח דזרואי‪ ,‬רבקא‪,‬‬
‫וחשבון‪ ,‬ונחלא דזרד‪ ,‬ורפיח וחוגרה‪ ,‬ועמץ ומואב‪ ,‬ורקם גיאה‪ ,‬וגינייה‬
‫‪ .12‬מודה ר׳ עקיבא שאץ‬ ‫» דאשקלץ‪ ,‬ודרך הגדולה ההולכת למדבר‪.‬‬
‫זורעץ ואץ חורשץ ואץ מגכשץ בםוריא‪ ,‬לפי שאין כיוצא בהן מותר בארץ‪.‬‬
‫שכל שכיוצא בו מותר בארץ‪ ,‬עושץ אותו בסוריא‪ .‬אץ עושץ אותו במחובר‬
‫בקרקע בםוריא‪ ,‬אבל עוקרץ ואיגד על ידיהן‪ ,‬ובלבד שלא יהא הוא‬

‫‪ 30‬מ ו ד ה ו כ ר ‪ .‬עיין במשכ׳‬ ‫״ א ל״ ״ ‪.‬‬

‫ג‬ ‫ל ע‬ ‫׳‬ ‫ה‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫‪7‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫‪,‬‬ ‫< ‪ £‬י‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫ן‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫‪2 2‬‬

‫להלן ח ל ה פ״ב ה״ה‪.‬‬ ‫‪ 33‬ובלבד שלא ו כ ו ‪/‬‬ ‫כ״ל‪.‬‬ ‫ה‬ ‫‪/‬‬ ‫מ ש כ‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫נ נ ן ש י ן‬ ‫י ן‬ ‫^‬ ‫‪3 2‬‬ ‫‪ 3‬י‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫״ן‬ ‫פ‬

‫‪ 21‬ודוסברך ן א ורומכוך‪.‬‬ ‫ועינישת ן א ועיני שת‪.‬‬ ‫סוסיתא | ד ציציתה א ציצית‪.‬‬ ‫‪ 20‬שחייבות ן א חייבות‪.‬‬
‫צמח | ב ןצ‪5‬א ן צסח )הנקודות הן‬ ‫צפיא | ד הצמיא א צסיה‪.‬‬ ‫דנב | ד דבב א ת ב ‪.‬‬ ‫יעריט | ד יערים‪.‬‬ ‫עין | א ועין‪.‬‬
‫‪ 30-22‬ת ח ו ם ‪ . . .‬לסדבר | ד חחום ארץ ישראל פרשת אשקלון וחופר פנדל שרשינה ידור‬ ‫י‪.‬‬ ‫ר ב‬ ‫י׳ | ד‬ ‫סיפן סחיקה>•‬
‫ושורא דקיסרא שורא דעכו וריש פייא תעתין חעתון נרםא וכברתא וכזניחא וקצטרי׳ ת ל י ל ה וקובעאיא דראחין ופלתא‬
‫דכו׳ וטריי רבתא ותפניא וסנפתה וסחרתא דיתר ופפציא ת ת א ופדפ־ וטחרש־ תחלא דיפצאל ועולשת׳ ואולם רבתא ופנד‬
‫חרוב ונקבתא דעיון ופישא ותיקרא כדבא סיננזדא ותרעלא׳ עיילייא דקיסרין וקנת ורכה וטרכתא דטחח׳ לבצר׳ וינר‬
‫שהדותא ונפריס ופלח דחראי ויבקא וחשבון ונהלא ורפח וחתרה ועפון וםואב ורקם נאה מיננ״ה דאשקלון ודרך הנדולה‬
‫ההולכה לסדבר א חחום ארץ ישר׳ פרשת אשקלון חופת פנדל שרשן דקיסרי ושורא דרור ושורא דעכו כבריתא ריש‬
‫פעון רנעתן ורנעתן נרפא אגר זניתא וקצטרא דנליל וקביא רעיתא תפלית סניפא ופחרתא דיתיר פופחא דבור וםםציא‬
‫דעכתא פי שפר עילי רבתא ופחרשת מגדל חרוב ונקיפתא רעיון תיקרת וכפרא דבר סגנרא וחרננלא עילאה דלעילא‬
‫פן קיםרין בית סוכת סכל ורקם דחגרא טרכונא דבחחום בצרה חשבון ויוקפא נחלא ח ר ד וינוד םיכותא גסרין טלי חזרואי‬
‫סגכשין בסוריא ן‬ ‫‪ 31‬זורעין ואין חורשין ן א חורשץ חורעין‪.‬‬ ‫די‪.‬‬ ‫פו‬ ‫‪ 30‬מודה ן א‬ ‫ורקם גיאה וגיגיא דאשקלון‪.‬‬
‫אוחו ן א אחו‪.‬‬ ‫ד כיוצא‪.‬‬ ‫‪ 32‬שכיוצא |‬ ‫׳‪.‬‬ ‫ם ו ת‬ ‫ד‬ ‫סותר ן‬ ‫שאין כיוצא ן א שכיוצא‪.‬‬ ‫ד םכגסין בסורי׳‪.‬‬
‫אי‬
‫‪ 33‬בקרקע | ד בקרק׳ א לקרקע‪.‬‬ ‫במחובר | ד בסחוב־‪.‬‬ ‫אוחו ן א חסר‪.‬‬ ‫עושין | ך עושי־‪.‬‬ ‫‪ 11‬א יאץ‪.‬‬
‫יא‬
‫ד ואוגד‪.‬‬ ‫ואינד |‬ ‫אבל ‪ . . .‬ידיהן ן א חסר‪.‬‬ ‫ד בםורייא‪.‬‬ ‫בסור |‬

‫‪ .29‬ו ע מ ו ן‬ ‫‪ .22‬מ ר ש ת א ש ק ל ו ן ‪ .‬היא ה ד ר ך ה צ ד ד י ת המורשת מ ד ר ך ה מ ל ך ש ה ו ל כ ת מ א ש ק ל ץ ל צ י ד ץ ‪.‬‬

‫צ ר י ך ל מ ח ו ק מ ל י ם א ל ו ) ו א מ ן בכי־ע ו ב מ ק ב י ל ו ת ( שהרי עמת ו מ ו א ב אמן מ א י י ) כ מ י שמוכח ל ע י ל‬ ‫ומואב‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫ש ו‬
‫ע ק י ב א וכו׳‪ .‬במשנתנו)מיו מ׳ב(‪ :‬כ ל ל א מ ר ר ׳ ע ק י ב א כ ל‬ ‫‪ .30‬מ ו ד ה ר ׳‬ ‫י ׳ עיין משיש בבהיא(‪.‬‬ ‫׳‬
‫שכיוצא בו מ ו ת ר באיי‪ ,‬עושץ אותו בסוריא‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס י ל ו ע ק י ר ה ‪ ,‬ב צ י ר ה ו מ ס י ק ה ש ק ב מ ח ו ב ר ‪ ,‬מותרות ב ש ד ה‬
‫נוים בסוריא‪ ,‬משומ שאף באיי הן מותרות ב מ ו ס ק ר ‪ .‬ו ב ע ו ש ה בשינוי מ ש א ר שני שבוע‪ .‬א ב ל מ ו ד ה ר ׳ ע ק י ב ה‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫ב ז ר י ע ה וחרישה וכו׳ שאסורות בםוריא‪ ,‬מסני שאץ כ י ו צ א ב ק מ ו ת ר באיי בשום » י ם •‬
‫א י ן ע ו ש י ן וכו׳‪ .‬ח ת ר‬ ‫‪ .32‬א ו ת ו ‪ . . .‬א ו ת ו וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬א ת ו ) כ נ י ׳ כ י י ע ( ‪ . .‬א ת ו ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬עמו‪ ,‬ע ם הנוי‪.‬‬
‫‪ .33‬ו א י ג ד ו מ י ‪ .‬ציל‪ :‬ואונד‬ ‫ל ד ב ר י ה ת י ק ש ל משנתנו מ י ל ‪ ,‬והוא א ו ס ר בםוריא כ ל מ ל א כ ת שביעית ב מ ח ו ב ר ‪.‬‬
‫)כגי׳ ד(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ם <הנוינ« ע ו ק ר י ם א ת ה ב צ ל י ם ‪ p‬ה מ ח ו ב ר ‪ ,‬והוא אונד ב ש ב י ל ם בתלוש‪ ,‬א ב ל ל א ל ה ס ך ‪.‬‬
 ‫שביעית פ׳׳ד‬ ‫‪182‬‬
‫מלקט והן אוגדץ על ידיו‪ .‬בוצרץ ודורך על ידיהן‪ ,‬מוסקץ ואוטם על‬
‫‪ 35‬י'ידיהם‪ .‬במי דברים אמורים במוצא פירות בתוך ביתו‪ ,‬או ששלח לו חבירו‬
‫פירות‪ ,‬אבל הלוקח לו מן השוק הרי זה מלקט ביד‪ ,‬ואינו חושש‪ .13 .‬בצלים‬
‫שנכנסו מערב שביעית לשביעית‪ ,‬או שיצאו משביעית למוצאי שביעית‪,‬‬
‫]אם עשו כיוצא בהן[ מותרץ‪ ,‬ואם לאו אסורץ‪ .‬אמ׳ ר׳ יוסה מעשה שזרעו‬
‫כרם גדול בצלים בצפורי‪ ,‬למוצאי שביעית זרעוהו שעורץ‪ ,‬והיו פועלץ‬
‫‪ *°‬יורדין ומגכשץ בתוכו‪ ,‬ומביאין ירק בתוך קופותיהן‪ ,‬ובא מעשה לפני‬
‫ר׳ יוחנן בן גורי ואמ׳ אם עשו כיוצא בהן מותרץ‪ ,‬ואם לאו אסור‪ .14 .‬אוכלין‬
‫על הירק מן האפיל על הבכיר‪ ,‬מן הרחוק על הקרוב‪ .‬הותר מקום אחד‪,‬‬
‫הותרו כל המקומות‪ .‬השום והלוף והבצלים הותרו יבשץ הותרו לחץ‪.‬‬
‫לחץ‪ ,‬לא הותרו יבשץ‪ ,‬עד שתגיע הגרן‪ .‬אץ מץ מתיר את מינו‪ ,‬ואץ מתירץ‬
‫‪45‬‬
‫את מינן אלא על פי חכם‪ .‬וכולן למוצאי שביעית ]חייבץ במעשרות[‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫משכ כ‪2‬״ו מ״ד‪.‬‬ ‫« אוכלין ו כ ו ‪/‬‬ ‫עיין במשכ׳ פ״ו מ״ג‪.‬‬ ‫״ בצלים ו כ ו ‪/‬‬

‫‪ 86‬ידיהם ן‬ ‫ואוטם ן א והן עושין‪.‬‬ ‫םוסקין ן א וטוסקין‪.‬‬ ‫*‪ 3‬בוצרין ו ד ו ר ך | א בוצר ן ו ח ר כ ן ן דורך‪.‬‬
‫ד פירות‬ ‫פירוח |‬ ‫א במוציא‪.‬‬ ‫בסוצא ן‬ ‫‪ . . .‬אסור׳‪.‬‬ ‫א במה‬ ‫ד בדיא‬ ‫בפי ו כ י |‬ ‫א ידיהן‪.‬‬
‫א לחבירו‪.‬‬ ‫ד לו ח ב ר ו‬ ‫חבית |‬ ‫לו‬ ‫א ששילח‪.‬‬ ‫ששלח ן‬ ‫ד א מתוך‪.‬‬ ‫בתיך |‬ ‫ןלחבירון‪.‬‬
‫ב ח ס ר גוהושלס‬ ‫ד א•‬ ‫‪ 38‬ןאם ‪ . . .‬בהן ן ן כיה‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫חושש |‬ ‫א בלוקח‪.‬‬ ‫‪ 86‬הלוקח לו |‬
‫‪ 80‬גדול |‬ ‫ד א יוסי‪.‬‬ ‫מסה |‬ ‫ד אסר‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫ב ד פתוח•‬ ‫אסורין |‬ ‫ד לא‪.‬‬ ‫לאי |‬ ‫מליץ(‪.‬‬
‫שעורין |‬ ‫ד שביעי׳‪.‬‬ ‫שביעית |‬ ‫בצלים בצפורי ן א בציפורי בצלים‪.‬‬ ‫בצלים | ד בצלי׳‪.‬‬ ‫א גדיר‪.‬‬
‫ובא מעשה‬ ‫א ל ת ו ך קופותיהם‪.‬‬ ‫בתוך קופותיהן ן‬ ‫א לתוכו‪.‬‬ ‫‪ 40‬בתוכו ן‬ ‫א פועלים‪.‬‬ ‫פועלין ן‬ ‫א שעורים‪.‬‬
‫האפיל |‬ ‫ך עלי ירק‪.‬‬ ‫‪ 42‬על הירק |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫ד א אסורין•‬ ‫‪ 41‬אסור |‬ ‫א ובאו ושאלו את‪.‬‬ ‫לפגי |‬
‫והלוף |‬ ‫ד הלוף א ]הותר[ הלוף‪.‬‬ ‫השום |‬ ‫א הבכורות‪.‬‬ ‫‪ 43‬הסקוסות |‬ ‫א ופן‪.‬‬ ‫פן |‬ ‫ד האפול א ה א פ ל ‪.‬‬
‫א לחים‪.‬‬ ‫‪ 44‬לחין ן‬ ‫א לחים‪.‬‬ ‫לחין ן‬ ‫ד א יבשים‪.‬‬ ‫יבשין |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫הוחרו |‬ ‫ד השום א והשום‪.‬‬
‫א סיני•‬ ‫‪ 46‬סינן ן‬ ‫א המין‪.‬‬ ‫מין ן‬ ‫ד א הגורן‪.‬‬ ‫הגרן |‬ ‫א יבישים‪.‬‬ ‫ד יבשים‬ ‫יבשין |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫לא ן‬
‫ב חסר‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫]חייבין בסעשרוחן ן כיה‬

‫ו א ו ט ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ואוטן‪.‬‬ ‫‪ .34‬ב ו צ ר י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ p ,‬ב ו צ ר ץ וכו׳‪ .‬ויש כ א ן קיצור לשון‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .35‬ב מ ו צ א וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬ב מ ו צ י א ) כ ד ׳ כי״ע( סירות מ ת ו ך <כד׳ ד וכי״ע>‬ ‫ועוסן‪ ,‬עושה א ת הזיתים ב מ ע ט ן ‪.‬‬
‫ביתו וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אימתי א ס ר ו במשנתנו)סיו מיד( ל י ק ח י ר ק ב ם ס ר י א י י ) ב ס ו ר י א ( ב מ ו צ א י שביעית לסני‬
‫שעשה כ י ו צ א בו‪ ,‬א ל א במוציא סירות מ ת ו ך ביתו וכו׳‪ ,‬ויש לחשוש שמא ל ק ט אותם מ ש ד ה ו שבאיי‪ ,‬א ב ל א ם‬
‫ה ח ש ו ד ל ו ק ח מן השוק )ויודעים שאץ לו ש ד ה משלו( ה ר י חזקתו ש ל ק ח בםוריא‪ ,‬ומותר מ י ד ‪ .‬ועיין ב ב ה י א‬
‫‪ .38‬כ י ו צ א ב ה ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם עשו כ י ו צ א ב ‪ p‬ב ה י ת ר ׳‬ ‫‪.36‬מ ל ק ס ב י ד ו מ י ‪ .‬ציל‪ :‬ל ו ק ח מ י ד וכוי‪.‬‬
‫והיינו ש ה ב צ ל י ם שנכנסו לשביעית כ ב ר נגמרו לגמרי בששית‪ ,‬ו כ ן ה ב צ ל י ם שיצאו משביעית ל מ ו צ א י שביעית׳‬
‫ע ב ר ע ל י ה ם כ י כ ה ר ב ה זמן‪ ,‬ש כ ב ר עשו כיזצא ב ‪ p‬ב צ ל י ם שנזרעו בשמינית‪ .‬מותרים‪ ,‬ו א ץ ב ה ם ק ד ו ש ת שביעית‪.‬‬
‫נ ד ו ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שזרעי‬ ‫כרם‬ ‫‪ .39-38‬ש ז ר ע ו‬ ‫ו ה ב ר י י ת א נ ס מ כ ה למשנתנו מיו מינ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ב צ ל י ם ב ע ר ב שביעית ב כ ר ם נ ד ו ד ) כ ע ץ כ ד ׳ כייע וראשונים(‪ ,‬והיינו כ ר ם שגדדו א ת גסניו‪ ,‬כ ד י ש ל א י ע ב ר ו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ!‬ ‫י ר ק וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .40‬ו מ ב י א י ן‬ ‫ע ל כ ל א י ם ב כ ר ם ‪ .‬ו ע ק ר ו א ת ה ב צ ל י ם בשביעית‪ ,‬כ ד ץ ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ודמם כדץ בצלימ‬ ‫ב ה ן וכוי‪.‬‬ ‫‪ .41‬כ י ו צ א‬ ‫ה ב צ ל י ם ש ה ע ל ו ס ס ח י ם ב מ ו צ א י שביעית‪.‬‬
‫א ו כ ל ץ י ר ק ב מ ו צ א י שביעית ע ל ס מ ך‬ ‫ה י ר ק וכוי‪.‬‬ ‫‪.42‬ע ל‬ ‫שיצאו משביעית ל מ ו צ א י שביעית‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש כ ב ר ראויות לגורן‪ ,‬ו כ ר ׳ יוסה ל ע י ל שו׳ ‪.10‬‬ ‫‪ .44‬ה ג ר ן ‪.‬‬ ‫ה י ר ק ו ת שםתבשלים מ ה ר ‪.‬‬
‫ציל‪ :‬א ל א ממו‪.‬‬ ‫מינו‪.‬‬ ‫את‬
 ‫‪183‬‬ ‫שביעית פ״ד‬
‫‪ .15‬ירק שנטעו בערב ראש השנה של שביעית‪ ,‬הרי זה לא יטול ממנו בשביעית‪,‬‬
‫עד שיתיר את החדש‪ .‬ר׳ שמעץ בן לעזר אומ׳ נוטל הימנו שלו ומכנים לתוך‬
‫ביתו‪ ,‬אע״פ שאץ כיוצא בהן נמכר בשוק‪ .16 .‬בראשונה היו אומ׳ אץ‬
‫כובשין ואין מייבשין ואץ מביאץ יבשת וכבשת מחוצה לארץ לארץ‪ .‬רבותינו‬
‫התירו שיהו כובשץ ומיבשץ ומביאץ יבשת וכבשת מחוצה לארץ לארץ‪.‬‬ ‫‪50‬‬

‫אץ מביאץ ירקות מחוצה לארץ לארץ‪ .‬רבותינו התירו שיהו מביאין‬
‫ירקות מחוצה לארץ לארץ‪ .‬כשם שמביאץ ירקות מחוצה לארץ‪ ,‬כך‬
‫מביאין קטנית ותבואה מחוצה לארץ לארץ‪ .17 .‬רבי ובית דינו התירו ליקח‬
‫‪ .18‬פירות שביעית שבאו מחוצה לארץ‬ ‫ירק במוצאי שביעית מיד‪.‬‬
‫לארץ‪ ,‬אין מוכרין אותן לא במדה ולא במשקל ולא במניין‪ ,‬אלא הרי‬ ‫‪55‬‬

‫הן כפירות הארץ‪ .19 .‬מביאץ שתלים וקרמלים מחוצה לארץ לארץ‪ ,‬אבל‬

‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
‫!‪ 5‬אין מביאין‬ ‫י ־ ־ * אין כובשין ו כ ו ‪ /‬עיין חו׳כ בהר ספ״א‪ ,‬ק״ו ע״ג‪ ,‬ולהלן פ״ו הכ״א‪ ,‬שר ‪.60‬‬
‫רבותינו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ א ה ס״ה ה״א‪ ,‬י״ח ע״ד;‬ ‫ו כ ו ‪ /‬בבלי נדרים נ״ג ב׳; סנהדרין י״ב א ‪/‬‬
‫כאן פ״ו סה״ד‪ ,‬ל״ז ע״א; פ״ז ה״ב‪ ,‬לי׳ז עי׳ב; תרומות ספ״ו‪ ,‬מ״ד ע״ב; שקלים פ״א ה״ב‪ ,‬מ״ו ע״א;‬
‫‪ 53‬רבי ו כ ו ‪ /‬משנ׳‬ ‫״ל‪.‬‬ ‫ה כ‬ ‫לי‬ ‫‪3 3‬‬ ‫ד ;‬ ‫׳‪/‬‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫‪ 3‬׳‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ף‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫‪.‬‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫ה י ״ ג ׳‬ ‫ע ‪ / /‬ן‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫כ‬

‫פ״ו מ״ד; ירוש׳ פ א ה פ״ז ה״ד‪ ,‬כ ׳ ע״ב; דמאי פ״ב ה״א‪ ,‬כ״ב ע״ג; כאן פ״ו ה״ד‪ ,‬ל״ז ע״א; ב״ב פ״כו ה״ז‪,‬‬
‫‪ 55‬אין מוכרין ו כ ו ‪ /‬עיין במשכי פ״ח מ״ג‬ ‫״א‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫ל״‬ ‫ג ׳‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫‪ 54‬פירות ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח‬ ‫י״ז ע״א‪.‬‬
‫פ״ו הי״ז‪.‬‬ ‫ולהלן‬

‫שמעון ן א שסע׳•‬ ‫‪ 47‬א ת ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫בשביעית ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ב ע ר ב ראש השנה ן א בראש‪.‬‬ ‫»« ירק | א וירק‪.‬‬
‫‪ 48‬אעיפ | ד א אף ע ל פי‪.‬‬ ‫שלו ומכניס לתוך ן א שאינו מכניס בתוך‪.‬‬ ‫אומ׳ | ד אוסר‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫לעזר | ד א אלעזר‪.‬‬
‫סייבשין | ד מיבשין א ומייבשין‪ .‬ואין מביאין |‬ ‫בהן | א בו‪ .‬בשוק | ד סתום‪ .‬אומי | ד אומר א אומרין‪ 40 .‬ואין ן א חסר‪.‬‬
‫וסביאיןן א ס ב י א י ן ‪.‬‬ ‫‪60‬כובשיןוסיבשיןן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪ 60-48‬ר ב ו ח י נ ו ‪ . . .‬לארץ | ך ח ס ר ‪.‬‬ ‫וכבשה | א ו כ ו ב ש ה ‪.‬‬ ‫דחסר‪.‬‬
‫ד סביאי׳ ירקו׳ סחוצ׳‪.‬‬ ‫‪ 61‬םביאין ירקוח מחוצה |‬ ‫ל א ר ץ ן א לארץ ןוכובשין וסייבשיןן‪.‬‬ ‫וכבשח | א וכובשה‪.‬‬
‫ד חבואה‬ ‫‪ 63‬קטניח וחבואה |‬ ‫ל א ר ץ ]לארץ ן‪.‬‬ ‫ד‬ ‫לארץ |‬ ‫ך וכשם‪.‬‬ ‫כשם |‬ ‫‪ 63‬כשם ‪ . . .‬לארץ ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 64‬בםוצאי ן א למוצאי‪.‬‬ ‫ך לקח‪.‬‬ ‫ליקח |‬ ‫ר ב י ן א ר׳‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫לארץ |‬ ‫וקטניוח א ה מ א ה וקיטגית‪.‬‬
‫ב ס ר ה ‪ . . .‬בטשקל |‬ ‫ד אותט‪.‬‬ ‫‪ 66‬אותן |‬ ‫חסר‪.‬‬ ‫ד‬ ‫מחוצה ל א ר ץ |‬ ‫שביעיח ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫סיד |‬
‫ד וקרוםליס‬ ‫וקרמלים |‬ ‫‪ 60‬הארץ | ב ד סתום‪.‬‬ ‫הרי ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫במניין ן א בסידן‪.‬‬ ‫א במשקל ‪ . . .‬במידה‪.‬‬
‫א וקרוסנין‪.‬‬

‫‪ .46‬י ר ק וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שהכוונה ל ח ס י ו ת שהזכיר ל ע י ל )שוי ‪ ,(43‬ו ד ר כ ן לשהות ב א ר ץ כ מ ה שנים )עיין ל ע י ל‬
‫שר ‪ ,(6‬ו א מ ר ו כ א ן ש ל א י מ ו ל מ ק בשביעית )משום מ מ ח י שביעית(‪ ,‬א ל א מ ח כ ה ע ד שיתיר ה ח ד ש )כני׳ כי״ע‪.‬‬
‫‪ .47‬ש ל ו וכו׳‪ .‬שמא ג ״ ל ‪ :‬עליו‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ ו ט ל‬ ‫ו ל מ נ ע ו בסימ‪ :‬א ת החדש(‪ ,‬ר ה י ו מותרות‪ .‬עיין ל ע י ל מ י ב שו׳ ‪.43‬‬
‫א ת ה ע ל י ם ש ל ו ) ש ל הירק(‪ ,‬ואעסיי ש ע ד י ץ א ץ כ י ו צ א בו ‪ p‬ה ח ד ש ‪ ,‬שהרי ס ו ף כ ל ס ו ף צ מ ח ‪ p‬ה ה י ת ר ‪ .‬ע י ץ‬
‫‪ .10‬ש י ה ו כ ו ב ש י ן ובו׳‪ .‬ב כ י י ע ה ס ד ר יותר נ כ ץ ‪ :‬שיהו מ ב י א ץ יבשת וכו׳ וכובשין‬ ‫ל ע י ל ס י ב שו׳ ‪.46-45‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש מ ת ח י ל ה התירו ל ה ב י א כ ב ש ת וייבשת מ ח ר ל ‪ ,‬ואח״כ התירו ל כ ב ו ש ולייבש ב א ר ץ ע צ מ ה ‪,‬‬ ‫ומייבשץ‪.‬‬
‫‪ .53‬ק ט נ י ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע מ י י שאסשר ל ה כ ץ‬ ‫משום כ ו ב ד ה מ ס י ם ו ה ר ע ב ץ ‪ .‬ו ע י ץ ל ה ל ן שו׳ ‪ 61‬ומשיש‪.‬‬
‫ו ק ר מ ל י ם וכוי‪ .‬מ ה ו ת ה ק ר מ ל י ם‬ ‫‪.56‬שתלים‬ ‫אותן מ ע ר ב שביעית ואמן מ ת ק ל ק ל ו ת כ י ר ק ו ת לחים‪.‬‬
‫ל א נ ת ב ר ר ‪ ,‬א ב ל מ ת ו ך הירושלמי אנו מ ד ע י ם שהם סמורים ‪ p‬המעשרות‪ ,‬ו ה ם עושים כ מ ץ ד ל ו ע י ם בשרשיהם‪.‬‬
‫ו מ ת י ר ה ה ב ר י י ת א ל ה ב י א אותם מחו״ל כ ד י ל ש ת ל ם ב מ ו צ א י שביעית מ י ד ‪ ,‬שהרי ע י י ץ א מ ם ראויים ל א כ י ל ה ‪,‬‬
‫ו ל א נחשדו י ש ר א ל ע ל ז ר י ע ה בשביעית‪ ,‬ו ל ס י כ ך מ ו ת ר ל ה כ נ י ס ם מחו״ל בשביעית‪ .‬ו ב ר י י ת א זו נשנתה למני‬
‫ל ה ב י א י ר ק מחויל‪.‬‬ ‫שהתירו‬
 ‫שביעית פ״ד‬ ‫‪184‬‬

‫לא מחוצה לארץ לארץ לאכל עליהן בארץ‪ .‬אין מביאץ ענבים מחוצה‬
‫לארץ לארץ ודורכץ אותן בארץ‪ ,‬ולא זתים מחוצה לארץ לארץ ועוטנין אותן‬
‫בארץ‪ ,‬ולא חושני פשתן מחוצה לארץ לארץ ושורץ אותן בארץ‪ ,‬אבל‬
‫מביאין גרוגרות וצמוקין וחושני פשתן מחוצה לארץ לארץ‪ ,‬אבל לא‬
‫מחוצה לארץ לארץ לעשותן בארץ‪ .‬ר׳ התיר שיהו מביאץ אותן מחוצה‬
‫‪ .20‬כל אילן שחגטו‬ ‫לארץ לארץ לעשותן בארץ סמך לחוצה לארץ‪.‬‬
‫פירותיו קודם חמשה ]עשר[ בשבט‪ ,‬הרי הן לשעבר‪ ,‬לאחר חמשה עשר בשבט‪,‬‬
‫הרי הן לעתיד לבוא‪ .‬ר׳ גחמיה או׳ במי דברים אמורים באילן שעושה שתי‬
‫בריכות בשגה‪ ,‬אבל אילן שאץ עושה אלא בריכה אחת‪ ,‬כגץ הזתים והתמרים‬
‫והחרובין‪ ,‬אע״פ שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט‪ ,‬כאלו לא חנטו‬
‫אלא לאחר חמשה עשר בשבט‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל אומ׳ מהוצאת עלץ‬
‫עד הפגץ חמשים יום‪ .‬מן הפגים ועד שיתץ וגובלות חמשים יום‪ .‬ומשיתין‬
‫ונובלות עד התאנים חמשים יום‪ .‬ר׳ אומר כולן ארבעים‪ ,‬ארבעים יום‪.‬‬

‫ד« רבן שמעון וכו׳‪.‬‬ ‫ד ה נו׳׳ו ב ‪/‬‬ ‫*« כל אילן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״א‪ ,‬ל״ה ע״ד; בבלי‬
‫«« חמשים ו כ ו ‪ /‬בבלי בכורוח ח׳ א ‪/‬‬ ‫ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬

‫סביאין ן א ולא‪.‬‬ ‫אין‬ ‫ד לאכול‪.‬‬ ‫לאכל |‬ ‫לארץ‪.‬‬ ‫לחוצה‬ ‫ד א מארץ‬ ‫לארץ |‬ ‫לארץ‬ ‫‪ 67‬מחוצה‬
‫וצםוקין |‬ ‫ד גרוגרו׳‪.‬‬ ‫‪ 60‬גרוגרות |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אבל |‬ ‫ד א חוצני‪.‬‬ ‫‪ 69‬חושני |‬ ‫ד ועוטנן‪.‬‬ ‫‪ 68‬ועוטנין |‬
‫‪ 61‬םחוצה ל א ר ץ לארץ |‬ ‫ד ל א ר ץ <ס'א> א לארץ בארץ‪.‬‬ ‫ל א ר ץ לארץ |‬ ‫ד א וחוצני‪.‬‬ ‫וחושני |‬ ‫א וציםוקין‪.‬‬
‫א חסר­‬ ‫‪ . . .‬אותן ן‬ ‫שיחו‬ ‫א ור׳‪.‬‬ ‫ד רבי‬ ‫ר׳ |‬ ‫א ועושין אוהן‪.‬‬ ‫לעשוחן ן‬ ‫א סארץ לחוצה לארץ‪.‬‬
‫‪6 2‬‬
‫א חוצה‪.‬‬ ‫לחוצה ן‬ ‫ד סמוך‪.‬‬ ‫ססך |‬ ‫ד לארץ‪.‬‬ ‫בארץ |‬ ‫א ועושין אותן‪.‬‬ ‫לעשותן |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫לארץ |‬
‫ד לבא‬ ‫לבוא |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 64‬ל ע ת י ד ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫בשבט |‬ ‫א אחר‪.‬‬ ‫לאחר |‬ ‫‪ 63‬ןעשרן כיה ד א• ב ח ס ר ‪.‬‬
‫ר‬
‫שעושה |‬ ‫ד בריא א ב ס ה ד ב ר ׳ אסורים‪.‬‬ ‫בסי ו כ י |‬ ‫ד אוסר‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫אי |‬ ‫׳ | א ]אי[ ר׳•‬ ‫א להבא•‬
‫עושה א ל א |‬ ‫ד שאינו‪ .‬א ח ס ד )והושלם בנליון(‪.‬‬ ‫שאין |‬ ‫א באילן•‬ ‫אילן |‬ ‫א חסר•‬ ‫‪ 65‬בשנה |‬ ‫א העושה‪.‬‬
‫והחסרים | ד ו ה ת ס ר י ׳ •‬ ‫ד א הזיחים‪.‬‬ ‫הזהים |‬ ‫ד ברך‪.‬‬ ‫בריכה |‬ ‫א העושה )וחוקן‪ :‬עושה‪ ,‬ומליון הושלם‪ :‬א ל א ( ‪.‬‬
‫‪6 8‬‬
‫א חסר­‬ ‫ן‬ ‫לא‬ ‫א כאילן‪.‬‬ ‫כאלו ן‬ ‫א סירותיהן‪.‬‬ ‫סירותיו ן‬ ‫פי‪.‬‬ ‫על‬ ‫ד א אף‬ ‫|‬ ‫אעיפ‬
‫‪6 7‬‬
‫אוס׳ | ד אוסר•‬ ‫נ ס ל י א ל ן א נסל׳‪.‬‬ ‫בן נםליאל | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫שםעון ן א שסע׳‪.‬‬ ‫ל א ח ר ן א אחר‪.‬‬ ‫אלא ן א חסר‪.‬‬
‫ונובלות | ד א נובלוח‪ .‬ופשיחין | ך ומשהן‬ ‫ועד | א עד‪ .‬שיחין | ד א שיהיו‪.‬‬ ‫‪ 68‬ה » י ן | ד הפני׳‪ .‬פן הפנים | א פהפנים‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫ארבעים ן‬ ‫א אופ׳‪.‬‬ ‫אופר |‬ ‫ד רבי‪.‬‬ ‫ר׳ |‬ ‫ד א נובלות•‬ ‫‪ 69‬ונובלות |‬ ‫א םשיהיו‪.‬‬

‫‪ .57‬ל א כ ל ע ל י ה ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד י ל א כ ו ל א ת ה ע ל י ם ש ל ה ם ‪ ,‬שהרי ה ע ל י ם ה ם כ ש א ר י ר ק ו ת ׳‬

‫‪ .58‬ו ד ו ר כ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד י ל ד ר ו ך אותם בגת ב א ר ץ •‬ ‫ועדיין ל א התירו ל ה ב י א י ר ק מחויל‪.‬‬
‫ו א ע ס י י ש מ ע ו ל ם ל א גזרו ע ל ה ב א ת מידות ה א י ל ן מחויל‪ ,‬א ב ל א ס ו ר ל ה ב י א ם כ ד י ל ד ר ו ך א ו ת ם בגת‬
‫ב א ר ץ ‪ ,‬שהרי אסור לעשות כן בסירות ה א ר ץ )סיח מיו(‪ ,‬ו כ ב ד א מ ד נ ו ) ל ע י ל שו׳ ‪ (56-55‬שמירות חויל‬
‫‪ .59‬ו ל א ח ו ש נ י וכוי‪ .‬ציל‪ :‬ו ל א חוצני)כני׳ ד וכייע( וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר קני סשתן לסני‬ ‫בסירות איי לעניץ זה‪.‬‬
‫‪ . 6 0‬מ ב י א י ן וכוי‪ .‬ממני ש כ ב ר התירו ל ה ב י א יבשת מ ח ו י ל ‪ ,‬כ ל ע י ל שו׳ ‪.50‬‬ ‫ה כ ת י ש ה והשרייה‪.‬‬
‫‪ .62‬ס מ ר‬ ‫‪ .61‬ל ע ש ו ת ן ב א ר ץ ‪ .‬ממני ש ע ד י ץ ל א התירו ל כ ב ו ש ולייבש ב א ר ץ ‪ .‬ע י ץ מיש ל ע י ל שו׳ ‪.50‬‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב א ר ץ סמוך ל ח ר ל ‪ ,‬והיינו ב ם ם ר י ) ב ג ב ו ל ו ת ( א״י‪ ,‬ממני שאץ שם ח ש ד ‪ ,‬ו כ ו ל ם י ו ד ע י ם שבאו‬
‫‪ . 6 8‬ש י ת י ן ו נ ו ב ל ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיתץ )‪-‬שחיתץ( הנובלות‪ .‬ו כ ן ה י א ד ר כ ה‬ ‫מחויל‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .69‬ע ד ה ת א נ י ם‬ ‫של תאנה שמוציאה מ ת ח י ל ה שיתץ‪ ,‬והן נושרות ‪ p‬ה א י ל ן לסני בשולן‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬ומירשו בירושלמי שיש בא! ‪ p » 0‬לתאנים שאמן חונטות כ א ח ת ‪ ,‬ואמן נגמרות כ א ח ת ‪ ,‬ו ל מ י כ ך מונה מ א ה‬
‫ימים ל מ ס ר ע מעשיית התאנים‪ ,‬ויודע אם חנטה מניה למני ח מ ש ה עשר ב ש ב ט או ל א ח ר י ו ‪ .‬ו ה י ה א ם ר ו צ ה ל א כ ו ל‬
‫שיתץ מ ת ה חמשים יום‪.‬‬
‫‪185‬‬ ‫שביעית פ״ד‬
‫‪70‬‬
‫וכולן קודם הזמן הזה‪ ,‬הרי הן לשעבר‪ ,‬לאחר הזמן הזה הרי הן לעתיד לבא‪.‬‬
‫‪ .21‬מעשה בר׳ עקיבא שלקט אתרוג באחד בשבט‪ ,‬ונהג בו כדברי בית שמיי‬
‫וכדברי בית הלל‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה כדברי רבן גמליאל וכדברי‬
‫ר׳ ליעזר‪ .‬אמ׳ ר׳ יוסה העיד ר׳ אבטלם משם חמשה זקנים שאתרוג בשעת‬
‫לקיטתו למעשר‪ .‬ורבותינו נמנו עליו ואמרו באושא שאתרוג בשעת לקיטתו‬
‫‪75‬‬
‫למעשר ולביעור‪ .‬ר׳ שמעון או׳ אתרוג שנכנס מערב שביעית לשביעית‪,‬‬
‫או שיצא משביעית למוצאי שביעית‪ ,‬פטור מן המעשר‪ ,‬ופטור מן הביעור‪.‬‬
‫אין לך שחייב במעשרות אלא דבר שגדל בחובה ונלקט בחובה‪ ,‬אין לך‬
‫שחייב בביעור‪ ,‬אלא שגדל בשביעית ונלקט בשביעית‪.‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫בבלי‬ ‫ע״א;‬ ‫פ״א כןה״ב‪ ,‬כ״ז‬ ‫דה‬ ‫ס״ה רע״ב;‬ ‫ה״ה‪,‬‬ ‫פ״ג‬ ‫ירוש׳ בכורים‬ ‫וכו ‪.‬‬ ‫ל מעשה‬
‫‪,‬‬
‫בבלי ד ה כדו א׳; סוכה‬ ‫‪3‬ל ר יוסה וכו׳‪.‬‬ ‫א׳‪.‬‬ ‫נ ף ו‬ ‫י ‪ 3‬מ ו מ‬ ‫א‪./‬‬ ‫י ״ ד‬ ‫ר ״ ה‬ ‫‪ /‬א‪.,‬‬ ‫ז‬ ‫מ ‪ 3‬ץ‬ ‫עי‬
‫*ל ר׳ שמעון‬ ‫>ל ורבוחיכו וכו׳‪ .‬ירוש׳ בכורים פ״ב ה״ה‪ ,‬ס״ה ע״א; בבלי הכ״ל‪.‬‬ ‫א‪/‬‬ ‫מ׳‬
‫בבלי ד ה הכ״ל‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬

‫שמיי ן ך א שמאי‪.‬‬ ‫שלקט ן א שליקט‪.‬‬ ‫‪ 71‬סעשה ן א וטעשה‪.‬‬ ‫‪°‬ל לעתיד לבא ן א להבא‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫נטליאל ן א ג מ ל ׳ ‪.‬‬ ‫יהודה | ד יהודה ]אוט׳!‪.‬‬ ‫יוטה בי ר׳ | ד א יוסי בר׳‪.‬‬ ‫ל ה ל ל | א הילל‪.‬‬
‫‪7 3‬‬
‫העיד ר׳ אבטלס | ך א אבטלים <א אבטולמוס(‬ ‫אס׳ ר׳ | ך בר‪ .‬יוטה | ך א •וסי‪.‬‬ ‫ליעזר | ד א אליעזר‪.‬‬
‫נסנו ן‬ ‫ורבותינו | ב ירבוחינו‪.‬‬ ‫‪ 74‬לטעשר ן א למעשרות‪.‬‬ ‫בשעת ן א ע ‪.‬‬ ‫ח‬ ‫סשם ן א משום‪.‬‬
‫כ ע‬ ‫העיד‪.‬‬
‫בשעת ן א אחר•‬ ‫שאתרוג ן א אתרוג‪.‬‬ ‫ואסרו | ד א חסר‪.‬‬ ‫עליו ן א חסר‪.‬‬ ‫ד ז»ו•‬
‫שביעית פטור וכו׳ ן‬ ‫‪ 70‬משביעית | ך משביעי׳‪.‬‬ ‫או׳ | ך אוסר א אופ׳‪.‬‬ ‫»ל לסעשר | ד למעשרות‪.‬‬
‫‪7‬ל אין | ך א שאין‪ .‬שחייב | ד ]דבר[‬ ‫ן א ‪.‬‬
‫ו ס ן‬ ‫מ ן‬ ‫ופטור ן א חסר‪.‬‬ ‫ד שביעי׳ פטר מן הטעשרות‪.‬‬
‫לך | ב לך ]ש‪1‬דל‪1‬‬ ‫אין | אי׳ א ואין‪.‬‬
‫ד‬ ‫דבר ן א חסר‪.‬‬ ‫בסעשרוח ן א בסעשר‪.‬‬ ‫שחייב‪.‬‬
‫ונלקט בשביעית | ד ונלק׳‬ ‫שגדל | ד ]דבר! שנדל‪.‬‬ ‫‪ 78‬בביעור | ד בביער‪.‬‬ ‫)והנקותח סימן מחיקה>‪.‬‬
‫בשביעי׳‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם מ צ א שחנטו לטני הזמן הזה שנזכר ל ע י ל גשו׳ ‪ ,(63‬דהייגו טיו‬ ‫ה ז מ ן וכו׳‪.‬‬ ‫‪.70‬קו ד ם‬
‫ור־ע ס ו ב ר כרינ‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשנה שלישית )או ששית( לשמיטה‪.‬‬ ‫בשבט‪.‬‬ ‫‪ .71‬ב א ח ד‬ ‫בשבט‪.‬‬
‫)בכורים מיב מיו( שאתרונ ב ש ע ת ל ק י ט ת ו עישורו‪ ,‬א ל א שלביש )דיה ס ׳ א מיא( שנת ה א י ל ן הוא ב א ח ד‬
‫בשבט‪ ,‬והיא כ ב ר שנה שלישית )או ששית( וחייב ב מ ע ש ר עני‪ ,‬א ב ל ל ב י ה )שם( שנת ה א י ל ן הוא טיו ב ש ב ט ‪,‬‬
‫ועדיין היא שנה שניה )או חמשית( לעניין האילן‪ ,‬וחייב ב מ ע ש ר שני‪ .‬ו ר י ע המריש מ ע ש ר שני ו ס ד א ו ו ח י ל ק ו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ו ל ך באתרוג א ח ר‬ ‫ג מ ל י א ל וכו׳‪.‬‬ ‫רבן‬ ‫‪ .72‬כ ד ב ר י‬ ‫לעניים‪ ,‬ו י צ א י ד י שניהם‪.‬‬
‫ל ק י ט ה ‪ ,‬ו כ ר ׳ א ל י ע ז ר ש ה ו ל ך א ח ר חנטה‪ ,‬ואתרוג זה חנט ק ו ד ם ט״ו ב ש ב ט של א ש ת ק ד ‪ ,‬והוא ל ק ט ו ב א ח ד‬
‫ב ש ב ט ש ל שלישית‪ ,‬ו ה ר י לרינ ש ו ע ל ך א ח ר י ה ל ק י ט ה חיובו מ ע ש ר עני‪ ,‬ו ל ר י א חיובו מ ע ש ר שני‪ ,‬ונהג מ י ל ‪.‬‬
‫ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
 ‫שביעית פ׳׳ה‬ ‫‪186‬‬

‫פרק ה׳‬
‫‪,‬‬
‫‪ .1‬פירות שביעית שיצאו חוצה לארץ‪ ,‬מבערן במקומן דברי ר ‪.‬‬
‫ר׳ שמעץ בן אלעזר או׳ מביאן לארץ ומבערן בארץ‪ ,‬שנ׳ ב א ר צ ך ת ה י ה‬
‫כ ל ת ב ו א ת ה ל א ב ל ‪ .2 .‬אץ מביאץ תרומה מחוצה לארץ לארץ‪.‬‬
‫אמ׳ רבן שמעץ בן גמליאל אני ראיתי את שמעץ בר כהגא שהיה שותה יין של‬
‫* תרומה בעכו‪ ,‬ואמ׳ זה בידי מקלקיא‪ ,‬וגזרו עליו שישתהו בספינה‪ .3 .‬עלה‬
‫תמכא והחרחביגה‪ ,‬עלי ורד ועלי מילת יש להן שביעית ולדמיהן שביעית‪,‬‬
‫ויש להן ביעור ולדמיהן ביעור‪ .‬עיקר הבלבםץ‪ ,‬עיקר ורד‪ ,‬ועיקר מילת‬
‫אץ להן שביעית ולא לדמיהן שביעית‪ ,‬אץ להן ביעור ולא לדמיהן ביעור‪.‬‬
‫‪ .4‬ר׳ מאיר או׳ דמיהן מתבערץ בראש שגה‪ .‬אמרו לו להם אץ ביעור קל‬
‫» וחומר לדמיהן‪ .‬אמ׳ להם מחמיר אני בדמיהן יותר מן העיקר‪ ,‬שמן של‬
‫שביעית מדליקין בו מכרו ולקח בו אחר אץ מדליקץ בו‪ .5 .‬חלשישות‪,‬‬

‫! פילוח וכוי‪ .‬ירוש׳ פ״ו ה״ה‪ ,‬ל״ז ע״א; בבלי פ ס ח י ם פ״ב ב ‪ /‬ועיין במשכ׳ פ״ו מ״ה ובחו׳כ בהל‬
‫‪,‬‬
‫*אמ׳‬ ‫‪ 3‬אין מביאין ו כ ו ‪ /‬משכ ספ״ו‪.‬‬ ‫י ב א ר צ ך ו כ ו ‪ /‬ויקרא כ״ה‪ ,‬ז ‪/‬‬ ‫פ״א ה״כו‪ ,‬ק״ו ע״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫< ר׳ מאיר‬ ‫« עלי ורד ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ כאן פ״ז ה״ב‪ ,‬ל״ז ע״ב‪.‬‬ ‫רבן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ חלה פ״ד הי״ב‪ ,‬ס ע״ב‪.‬‬
‫״ חלשישוח ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז‬ ‫אמ׳ להם ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז רה״ג‪ ,‬ל״ז ע״ב‪.‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ז מ״ב‪.‬‬
‫רה״ד‪ ,‬ל״ז ע״ג‪.‬‬

‫ך אוסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א שסע׳ בן אלע׳‪.‬‬ ‫ג שסעון בן אלעזר |‬ ‫ד רבי‪.‬‬ ‫י׳ |‬ ‫ד לחוצה‪.‬‬ ‫‪ 1‬חוצה |‬
‫ך בארץ­‬ ‫בארצך |‬ ‫ד שנאסר‪.‬‬ ‫»׳ |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫בארץ ן‬ ‫ד וסכרן‪.‬‬ ‫וםבעח |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫לארץ |‬
‫‪3‬‬
‫בר |‬ ‫אח ן א חסר‪.‬‬ ‫שםעון בן גסליאל ן א שסע׳ בן נסל׳‪.‬‬ ‫* אם׳ | ב אסר‪.‬‬ ‫לאבל | ד לאכול‪ .‬א חסר•‬
‫סקלקיא | ד א םקלקליא <ובגליון א מסיקיליאה(‪.‬‬ ‫בידי | א ןבא[ לידי•‬ ‫» ואם׳ | ד ואסר א וא׳‪.‬‬ ‫ד א בן‪.‬‬
‫ורד |‬ ‫והחרחבינה | ד והרחבינ׳ א וחרחבינה‪.‬‬ ‫‪ 8‬חםכא | א חסכה‪.‬‬ ‫עלה | א עלי‪.‬‬ ‫בספינה | ב ד סחום‪.‬‬
‫‪ 8-7‬ויש ‪ . . .‬לדמיהן שביעית |‬ ‫ד שביעי׳‪.‬‬ ‫שביעית |‬ ‫ולדםיהן | א ולדםיהם‪.‬‬ ‫םילת | ד םלת‪.‬‬ ‫ד א וורד‪.‬‬
‫ב ך סתום­‬ ‫ביעור |‬ ‫א לדסיהס‪.‬‬ ‫לדסיהן ן‬ ‫א להם‪.‬‬ ‫‪ 8‬להן |‬ ‫ד הםלפפין‪.‬‬ ‫הבלבסין |‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫א להן­‬ ‫להם ן‬ ‫ד א השנה‪.‬‬ ‫שנה |‬ ‫א דסיהם‪.‬‬ ‫דסיהן |‬ ‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫אי׳ |‬ ‫א יהודה•‬ ‫" סאיר ן‬
‫‪ n‬אחר ‪I‬‬ ‫י ‪.‬‬ ‫ם‬ ‫ד ס‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫בדסיהן | ד‬ ‫להם | א להן‪.‬‬ ‫לדמיהם‪.‬‬ ‫לדסיהן | ד‬ ‫וחוסר | א וחוס׳‪.‬‬ ‫‪1 0‬‬

‫חלשישות | ד הלשישוח א הלששיח‪.‬‬ ‫ד א ןשסןן אחד‪.‬‬

‫‪ .1‬מ י ד ו ת וכוי‪ .‬במשנתנו)מיו מיד‪ (.‬שנינו שאץ מוציאין מידות שביעית ל ח ו ׳ ל ‪ ,‬ו נ ח ל ק ו כאן מ ה דינם‪.‬‬
‫ב מ ק ו מ ן ‪ .‬בירושלמי םירשו שאסור ל ה ע ב י ר ם מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם ו מ ב ע ר ן ב מ ק ו מ ם ממש‪ .‬ו ל כ ל ה ד ע ו ת א ס ו ר‬
‫‪ .3‬א י ן מ ב י א י ן וכו׳‪ .‬כ ר י‬ ‫ל א ו כ ל ם בחויל‪ .‬ו א ם ר ו צ ה ל ה ח ז י ר ם לאיי ו ל א ו כ ל ם שם הרשות בידו)רשיי(‪.‬‬
‫ש ל א יזע הכהנים מ ר ד ס י ם א ח ר י ה ויסמאו ב א ר ץ ה ע מ י ם ‪ .‬ו ל א ע ו ד א ל א שרוב ה ת ר ו מ ה כ ב ר ה ו כ ש ר ה ו נ ט מ א ה‬
‫‪ .6-5‬ע ל ה ת מ כ א וכו׳‪ .‬ה ת ו ם ס ת א מ ד נ י מ ה א ת ה כ ל ל שנשנה במשנתנו » ד ז םיא ומיב(‪:‬‬ ‫בארץ העמים‪.‬‬
‫כ ל שהוא אמו מתקיים ב א ר ץ יש לו שביעית ו ל ד מ י ו שביעית‪ ,‬ו כ ל שאינו מתקיים ב א ר ץ יש לו שביעית ו ל ד מ י ו‬
‫שביעית‪ ,‬א ץ לו ביעור ו ל ד מ י ו ביעור וכו׳‪ .‬ר ׳ מ א י ר אומר ד מ י ה ם מ ת ב ע ר י ם ע ד ראש השנה‪ .‬ו מ י ב המינים ה ל ל ו‬
‫‪ .10‬מ ח מ י ר וכוי‪ .‬מסני ש ה ד מ י ם מתנתקים ‪ p‬ה מ ץ ש מ כ ר ‪ ,‬ו ה ר י י כ ו ל לקנות ב ה ם‬ ‫נ ת ב א ר ב ב ה י א ‪ ,‬עיייש‪.‬‬
‫‪ .11‬ח ל ש י ש ו ח‬ ‫מ ץ שאינו מתקיים ב א ר ץ ‪ ,‬ת ד ע ל ך שהוא כן שהרי ש ‪ p‬של שביעית וכוי‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ובו׳‪ .‬ומשתמשים ב ‪ p‬ל צ ב ע י ם ‪ ,‬וקדושת שביעית ח ל ה ע ל י ^‬
 ‫‪187‬‬ ‫שביעית פ״ה‬
‫חלביצץ‪ ,‬והירענה‪ ,‬והבורית‪ ,‬והאהל יש להן שביעית ולדמיהן שביעית‪,‬‬
‫יש להן ביעור ולדמיהן ביעור‪ .6 .‬עיקר חרוב‪ ,‬ועיקר האגה‪ ,‬ועלי האוג‪,‬‬
‫והפרחבלץ‪ ,‬והאורז אין להן ביעור ולא לדמיהן ביעור‪ .7 .‬דץ‪ ,‬ובצר‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ .8‬הצבעץ‬ ‫וזרע סטים נזרעין במוצאי שביעית‪ ,‬מפני שהוא מלאכתן‪.‬‬
‫והפטמץ לוקחין מורםן מכל מקום ואץ נמנעץ‪ .‬נבילה‪ .‬ואץ מוכרץ אותה‬
‫מחרוזות מחרהות‪ ,‬אבל מוכרץ אותה איברין איברין על גבי מטות‪.‬‬
‫‪ .9‬לא יהא מביא כלבים כופרץ‪ ,‬וחולדות הםגאין‪ ,‬וחתלץ‪ ,‬וקיפות למכרן‬
‫לגוי ולישכר עליהן‪ ,‬אבל מורים וגבינת בית הומקי והפת והשמן שלהן‬
‫‪20‬‬
‫מותר למוכרן לגוי ולישכר עליהן‪ .10 .‬לא יהא לוקט ירקות שדה ומוכר‬
‫בשוק‪ ,‬אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו‪ .‬ר׳ שמעץ בן לעזר או׳ אף יסכור‬
‫פועלין רכנים לתוך ביתו‪ .‬לקח הבכור למשתה בנו או לרגל ולא )ל(צריך‬

‫‪2‬‬
‫אי‪.‬‬ ‫ס״ב‬ ‫כדה‬ ‫א‪/‬‬ ‫ל׳‬ ‫שבת‬ ‫נבלי‬ ‫ועיין‬ ‫ע״ב‪.‬‬ ‫ל״ז‬ ‫ה״ב‪,‬‬ ‫הכ׳׳ל‬ ‫ילוש׳‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫* והירעכה‬
‫‪1 3‬‬
‫ע״ב‪.‬‬ ‫ל״ז‬ ‫לפ״ז‪,‬‬ ‫ילוש׳‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫ובצל‬ ‫״ דין‬ ‫רה״ב‪.‬‬ ‫הכ׳׳ל‬ ‫ילוש׳‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫חרוב‬ ‫עיקל‬
‫פ״ז‬ ‫ממשכ׳‬ ‫קנוועה‬ ‫פיסקא‬ ‫‪ !8‬כבילה‪.‬‬ ‫ע״א‪.‬‬ ‫ל׳ינן‬ ‫ז ׳‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫״נן‬ ‫פ‬ ‫׳‬ ‫מ ש‬ ‫י‬ ‫׳‪.‬‬ ‫ו כ ו‬ ‫הצ ין‬ ‫‪ 3‬ע‬ ‫״‬
‫משכ׳‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫« לקח‬ ‫מ״ג‪.‬‬ ‫פי׳ז‬ ‫במשכ׳‬ ‫עיין‬ ‫וכף‪.‬‬ ‫‪ 20‬לוקנן‬ ‫״א‪.‬‬ ‫‪ 3 3‬ה‬ ‫עיין‬ ‫מ״ג‪.‬‬
‫מ״ד‪.‬‬ ‫פ״ז‬

‫האגה |‬ ‫ועיקר | ד ועקר‪.‬‬ ‫עיקר | ד ע ק ר ‪.‬‬ ‫‪ 13‬ביעור | ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 13‬חלביציז | ד א והלביצין‪.‬‬

‫ד האבא א הגא‪ 14 .‬והפרחבלין | ד והסרחבלי׳ א וסרח לבין‪ .‬אין | ך אי־‪ .‬להן | ד א להם‪ .‬ולא לדסיהן ן א ולדמיהן‪.‬‬
‫א לפוצאי שביעי‪.‬‬ ‫בםוצאי שביעית ן‬ ‫ד סטין א סטיס‪.‬‬ ‫‪ 15‬סטים |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫דין ן‬ ‫ב ד א סחוס‪.‬‬ ‫כיעור |‬
‫א חתיכות‬ ‫איברין איברין ן‬ ‫א טביאין‪.‬‬ ‫‪ 17‬טוכרין ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 18‬גבילה |‬ ‫א שסלאכתן‪.‬‬ ‫שהוא טלאכתן |‬
‫וחתלין |‬ ‫וחולדוח ן א וחולדח‪.‬‬ ‫ד צופדין א כופרים‪.‬‬ ‫‪ 18‬כופרין |‬ ‫סטות ן א טוטות‪ .‬ב ד סחום‪.‬‬ ‫חתיכות‪.‬‬
‫עליהן |‬ ‫ד ולירכ׳ א ולשכור‪.‬‬ ‫‪ 19‬ולישכר |‬ ‫ל מ כ ר ן ן א טוכרין‪.‬‬ ‫וקיפו׳ א וקופות‪.‬‬ ‫ד‬ ‫וקיפות |‬ ‫א והחולין‪.‬‬
‫ד הוגיקי א היגיקי‪.‬‬ ‫הוסקי |‬ ‫בית ן א ובית‪.‬‬ ‫א וגבינה‪.‬‬ ‫ונביגח ן‬ ‫ד מורויס א הסוריים‪.‬‬ ‫מוריס |‬ ‫א עליהם‪.‬‬
‫ולישכר |‬ ‫א להן‪.‬‬ ‫לנוי |‬ ‫ך למכרן‪.‬‬ ‫‪ 20‬למוכרן |‬ ‫א שלהם‪.‬‬ ‫שלהן ן‬ ‫ו ה פ ח | כיה ד ‪ .‬א ה פ ת ב וחסח‪.‬‬
‫א ופוכרן‪.‬‬ ‫ופוכר ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫שדה ן‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫א עליהם‪.‬‬ ‫עליהן ן‬ ‫א ולשכור‪.‬‬ ‫ד ולישה‬
‫י ס מ ר | ד ישכור א ישכיר‪.‬‬ ‫או׳ | ך אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫לעזר | ך א ל ע ז ר א אלע׳‪.‬‬ ‫ס ו כ ר | ך סוכ׳‪.‬‬ ‫‪1‬־ בשוק | א לשוק‪.‬‬
‫)ל(צריך | ד א צייר•‬ ‫א ואמו‪.‬‬ ‫ולא ן‬ ‫א פועלים ו י י ס ‪.‬‬
‫ם‬ ‫ט‬ ‫סועלין ויכניס ן‬ ‫‪2 2‬‬

‫‪ . 1 5‬נ ו ר ע י ן וכו׳‪.‬‬ ‫ח ל ה קדושת שביעית‪.‬‬ ‫עליח‬ ‫וכו׳‪ .‬ו כ ו ל ן מ מ י כ ב י ס ו ת ‪ ,‬ו א ף‬ ‫‪.12‬והירענה‬

‫כ ל ה מ מ י ם ה ל ל ו א מ ם ראויים ל א ל מ א כ ל ו ל א ל צ ב י ע ה )והדי כ א ן מ ד ב ר י ם ב ז ר ע סטים‪ ,‬ו ל א בגוף‬
‫נמנעין‪.‬‬ ‫‪ .16‬ו א י ן‬ ‫יעיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬ ‫הסטים(‪ ,‬ת ו ר ע י ם אותמ‪ ,‬ו מ ה שגדל מ ה ם ר א ד ל צ ב י ע ה ‪.‬‬
‫א‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫כ‬
‫סיסקא‬ ‫נבילה‪.‬‬ ‫י ן חוששין ש מ א מ ם מ ח י שביעית ז ע א ‪ ,‬מסני ש ל א נחשדו ע ל ה ס ם ו ל ת ‪.‬‬ ‫י׳‬
‫ל ק ח ל ע צ מ ו והותיר מ ו ת ר ל מ כ ר ן ‪.‬‬ ‫ק ט ו ע ה ממשנתנו )מיז מימ‪ :‬ש א ץ עושץ ס ח ו ר ה וכו׳ בנבילות וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מוטות )כני׳‬ ‫מטות‪.‬‬ ‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד ר ך בשר כשר‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.17‬מחרוזות‬
‫בתלמוד‪:‬‬ ‫מירשו‬ ‫המנאין‪.‬‬ ‫‪ .18‬ו ח ו ל ד ו ת‬ ‫בבהיא‪.‬‬ ‫עיין‬ ‫כ ד ר ך נבילה‪.‬‬ ‫וראשונים(‪,‬‬ ‫כי׳ע‬
‫בכי״ע ובראשונים‪ :‬וקוסות‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬קוםים‪.‬‬ ‫ו ק י ס ו ת‪.‬‬ ‫ח ו ל ד ה ששוקיה ד ק י ם ו ג ד י ל ה ב ץ הסנאים‪.‬‬
‫ב י ת ה ו מ ק י ‪ .‬צ י ל ‪ :‬בית ה ו נ י ק י ) כ ע ץ ד ׳ כייע וראשונים(‪,‬‬ ‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל ה ש ת כ ר ב ה ם ‪.‬‬ ‫‪.19‬ולישכר‬
‫‪ .22‬ו י כ נ י ם‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬גבמת ביתאמיקי‪ ,‬ג ב מ ה ה ב א ה מ מ ד מ ת ביתמיאה‪ .‬ו כ ו ל ם א ץ איסורם א ל א מ ד ר ב נ ן ‪.‬‬
‫אותם‬ ‫לביתו‪ ,‬א ב ל ל א ששוכר‬ ‫הירקות‬ ‫שיכניסו א ת‬ ‫אותם‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ששוכר‬ ‫צ י ל ‪ :‬ויכניסו‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬
‫שילקטו‪.‬‬
 ‫שביעית פ״דז‬ ‫‪188‬‬

‫לו‪ ,‬מותר למוכרו‪ .‬ר׳ אף אומ׳ אני שלא ימכרנו אלא לדמיו‪ .11 .‬לולבי‬
‫האלה והבטנא והאטדץ והאדל‪ ,‬ר׳ מאיר או׳ ללולבין עם העלין אין ביעור‪.‬‬
‫‪ 25‬וחכמים אף לעלים עם הלולבין יש ביעור‪ .‬ר׳ שמעון או׳ ללולבין אץ ביעור‪,‬‬
‫אבל לעלים יש ביעור‪ ,‬מפני שנשרו מאביהן‪ .‬וכולן שנכנסו מערב שביעית‬
‫לשביעית‪ ,‬או שיצאו משביעית למוצאי שביעית‪ ,‬נידונין כאילן‪ ,‬חוץ מן‬
‫האדל שנידון כירק‪ .12 .‬העיד ר׳ יהודה בן ישעיה הבשם לפני ר׳ עקיבה‬
‫משם ר׳ טרפון שיש לקטף שביעית‪ .‬עלה זתים ועלי קנים ועלי חרובין‬
‫‪ 30‬אין להן ביעור‪ ,‬לפי שאינן כלץ‪ .13 .‬הוורד חדש שכבשו בשמן ישן‪ ,‬ילקט‬
‫את הוורד והשמן מותר‪ .‬ישן בחדש‪ ,‬חייב בביעור‪ .14 .‬החרובץ חדשץ‬
‫שכבשן ביין ישן‪ ,‬ילקט את החרובין והיין מותר‪ .‬ישנץ בחדש‪ ,‬חייבין בביעור‪.‬‬
‫‪ .15‬רבי לעזר אומ׳ חבילי אזוב והםיאה והקורנית שהכניסן לעצים‪ ,‬אץ‬
‫מסיקין בהן‪ .‬למאכל בהמה‪ ,‬מסיקץ בהן‪ .‬ר׳ שמעון אף אף קלחץ של‬

‫•* וכולן וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫סה״ו‪ ,‬ל״ז ע״ג‪.‬‬ ‫ם״‪:‬‬ ‫לולבי האלה וכו׳‪ .‬עיין ימש׳‬ ‫‪24-22‬‬

‫ועלי ק נ י ם וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ע ה״ו‪,‬‬ ‫ח׳ ב׳‪.‬‬ ‫נדה‬ ‫‪ 29‬לקעף וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ז מ״ו; בבלי‬
‫‪ 33‬אזוב‬ ‫‪ 31‬החרובין וכו׳‪ .‬משכ׳ ש ‪.‬‬
‫ם‬ ‫‪ 30‬הוורד וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ז מ׳׳ז‪.‬‬ ‫ל״ע ע״א‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬ירוש׳ ע״ז שה״ב‪ ,‬ל״ז ע״ב‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ח מ״א‪.‬‬

‫ד א בדמיי­‬ ‫לדמיו |‬ ‫ד ימכור‪.‬‬ ‫ימכרנו |‬ ‫שלא ן א לא‪.‬‬ ‫או׳ ן ך א אומי‪.‬‬ ‫‪ 23‬ר' | ד רבי‪.‬‬
‫ך אומר‬ ‫אן׳ ן‬ ‫א והעיטודין‪.‬‬ ‫והאטדין ן‬ ‫א והבוטנה‪.‬‬ ‫ד והבטנה‬ ‫‪ 24‬והבטנא |‬ ‫ך סתום‪.‬‬
‫‪ 28‬וחכסים |‬ ‫א יש להן‪.‬‬ ‫אין ן‬ ‫ד העלים‪.‬‬ ‫העלין |‬ ‫א לולבין‪.‬‬ ‫ללולבין ן‬ ‫א אום׳‪.‬‬
‫א אין‬ ‫יש |‬ ‫א עלין עם לולבין‪.‬‬ ‫לעלים עם הלולבין |‬ ‫א אומי‪.‬‬ ‫ד אומרין‬ ‫או׳ |‬ ‫א וחכמי‪.‬‬
‫לעלים |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 26‬א ב ל ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ך אומר‪.‬‬ ‫אי |‬ ‫א חסי•‬ ‫ר׳ שסעון ן‬ ‫]להם ן‪.‬‬
‫‪ 27‬לפוצאי שביעיח |‬ ‫ד וכולו‪.‬‬ ‫וכולן |‬ ‫א םאיביהם‪.‬‬ ‫מאביהן ן‬ ‫ד ביער‪.‬‬ ‫ביעור |‬ ‫ך לעלי׳ א לעלין‪.‬‬
‫עקיבה |‬ ‫א הבסם‪.‬‬ ‫הבשם ן‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫י׳ |‬ ‫ב ד סחוס‪.‬‬ ‫כירק |‬ ‫ד שנדון‪.‬‬ ‫‪ 28‬שנידון |‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫זהים |‬ ‫ך א עלי‪.‬‬ ‫על ן‬
‫ה‬ ‫א ל ק ט בשביעית‪.‬‬ ‫ל ק ט ף שביעית |‬ ‫א טשום‪.‬‬ ‫‪ 28‬טשט ן‬ ‫ד עקיבא א עקיב׳‪.‬‬
‫שכבשו |‬ ‫א וורד‪.‬‬ ‫הוורד ן‬ ‫א שאין כלים‪.‬‬ ‫שאינן כלין |‬ ‫ד להם‪.‬‬ ‫‪ 30‬להן |‬ ‫א נפנים‪.‬‬ ‫קנים ן‬ ‫ד זיתים‪.‬‬
‫ימין |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 33‬א ח ן‬ ‫א החדשים‪.‬‬ ‫חדשין |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫בביעור |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 81‬את ן‬ ‫ד שכבש‪.‬‬
‫חבילי |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אום׳ |‬ ‫ד א אליעזר‪.‬‬ ‫‪ 83‬לעזר |‬ ‫ד בביעי• ב ד א סחום‪.‬‬ ‫בביעור |‬ ‫א ישנים‪.‬‬
‫‪ 34‬םסיקין ן א ס ס י ק )ביס(‪.‬‬ ‫ך לעצי׳‪.‬‬ ‫לעצים |‬ ‫ד וחפיאה א סיאה‪.‬‬ ‫והסיאה |‬ ‫אזוב | א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ך חבולי‪.‬‬
‫אף קלחין | א קלחים‪.‬‬ ‫ך אופר א אום׳‪.‬‬ ‫אי |‬

‫‪ .23‬ל ד מ י ו ‪ .‬בשאר הנוסחאות ובראשונים‪ :‬בדמיו‪ .‬והיא היא‪ .‬והכוונה ש ל א ימכרנו א ל א ב ד מ ע שקנאו‪ ,‬ו ל א‬
‫‪ .24-23‬ל ו ל ב י ה א ל ה וכוי‪ .‬והרי ל ל ו ב י ם כשהם ל ע צ מ ם א ץ ביעור‪ ,‬ממני ש א ץ מ מ ם כ ל ה מן‬ ‫ירויח בו‪.‬‬
‫ה ש ד ה ‪ ,‬ו ל ע ל י ם כשהם ל ע צ מ ם יש ביעור ממני שממם כ ל ה ‪ .‬ו ה ש א ל ה ה י א מ ה ד מ ם כ ש ה ע ל י ם ה ם מ ח ו ב ר י ם‬
‫‪ .26‬ש נ ש ר ו ‪ .‬כ נ ר א ה שצ״ל‪:‬שנשרץ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ס ו ם ם לישור‬ ‫ל ל ו ל ב י ם ‪ .‬וטיב ה מ מ י ם נ ת ב א ר ב ב ה ׳ א ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪ .27‬כ א י ל ן ‪ .‬ו ה ו ל כ י ם ב ה ם‬ ‫ו כ ו ל ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ מ י ם שנזכרו בשורה ‪.24‬‬ ‫מ א י ל י ה ם מן ה ל ו ל ב י ם ‪.‬‬
‫‪ .30‬ה ו ו ר ד ח ד ש וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫‪ . 2 9‬ל ק ט ף ‪ .‬ע ץ בשמים‪ ,‬ו ב ת ל מ ו ד י ם מירשוהו‪ :‬צ ר י ‪.‬‬ ‫א ח ר חנטה‪.‬‬
‫ו ו ר ד ש ל שביעית שכבשו בשמן ש ל ששית‪ ,‬ו א ץ כ ח ב מ ר ד ח ד ש ליתן ט ע ם בשמן ישן א ל א א ם כן ש ה ה בו זמן‬
‫‪ .34-33‬א י ן מ ס י ק י ן וכו׳‪ .‬צ״ל‪ :‬ממיקין‬ ‫‪ . 3 3‬ו ד ‪ .‬ס י א ה וכו׳‪ .‬ט י ב ה מ מ י ם נ ת ב א ר ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫מרובה‪.‬‬
‫וכו׳ א ץ מ ס י ק ץ ‪ ,‬כ ה נ ה ת המםרשים‪.‬‬
 ‫‪189‬‬ ‫שביעית פ״ה‬

‫‪ .16‬חציר וירקות שדה שליקטן‬ ‫בין השלחין שיבשו‪ ,‬אסורין בהנאה‪.‬‬

‫להטין בהן‪ ,‬אין רשיי להטין בהן‪ .‬למאכל בהמה‪ ,‬רשיי להטץ בהן‪.‬‬
‫‪ .17‬עידית שלקטה למאכל בהמה‪ ,‬הרי זה צריך לבער‪ .‬נתנה תחת הכר‪,‬‬
‫הרי היא כמבוערת‪ .18 .‬תבן של שביעית אץ נותנץ אותו לא לתוך הכר‪,‬‬
‫ולא לתוך הטיט‪ .‬אם נתנוהו אחרים‪ ,‬הרי הוא כמבוער‪ .19 .‬תנור שהסיקו‬
‫בתבן ובקש של שביעית יוצן‪ .‬מוכרין )אוכלין( אוכלי אדן ואוכלי בהמה‬
‫ליקח בהן אוכל אדם‪ ,‬ואץ מוכרין אוכלי בהמה ליקח מהן אוכלי בהמה‪,‬‬
‫ואץ צריך לומ׳ אוכלי אדם ליקח בהן אוכלי בהמה‪ .20 .‬פירות שביעית‬
‫אין מאכילין אותן לבהמה ולחיה ולעופות‪ .‬אם הלכה בהמה מאיליה‬
‫לתחת תאינה ואוכלת בתאנים‪ ,‬לתחת חרוב ואוכלת בחרובין‪ ,‬אץ מחייבץ‬
‫אותו להחזירה‪ ,‬משם שנ׳ ב א ר צ ך ת ה י ה כ ל ת ב ו א ת ה ל א כ ל ‪.‬‬
‫‪ .21‬מאכילין את אכסניא פירות שביעית‪ ,‬ואץ מאכילין לא את הגוי ולא את‬
‫השכיר פירות שביעית‪ .‬ואם היה שכיר שבת‪ ,‬שכיר חודש‪ ,‬שכיר שנה‪,‬‬
‫שכיר שבוע‪ ,‬או שקצצו מזונותיו עליו‪ ,‬מאכילין אותו פירות שביעית‪.‬‬

‫<« מוכרין וכוי‪ .‬ירוש׳ פ״ז‬ ‫‪ 38‬תבן ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ע ה״ז‪ ,‬ל״ע ע״א‪.‬‬ ‫״ חציר ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫־־> ב א ר צ ך ו כ ו ‪/‬‬ ‫« פ י מ ת ו כ ו ‪ /‬עיין משכי רפ״ח; תו״כ בהר פ״א ה״ז‪ ,‬ק״ו ע״ג‪.‬‬ ‫ה״ג‪ ,‬ל״ז ע״ב‪.‬‬
‫«> מאכילין ו כ ו ‪ /‬חו״כ הכל; ירוש׳ דמאי פ״ג ה״א‪ ,‬כ״ג ע״ב‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ח מ״ד‪.‬‬ ‫ויקרא כ״ה‪ ,‬זי‪.‬‬

‫‪8 6‬‬
‫חציר | א החציר‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫בהנאה ן א בהן‪.‬‬ ‫שיבשו | ך שייבשו‪.‬‬ ‫בין | ד א ביה‪.‬‬
‫ד א רשאי )ב‪-‬פ>‪.‬‬ ‫רשיי |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫אין ן‬ ‫־‪,‬ן>‪.‬‬ ‫)ב‬ ‫‪,‬ל‬ ‫ל ה ט‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫ל ה ט י ן‬ ‫‪3 8‬‬ ‫ש ל ק ט ן <‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫ק ט ן‬ ‫לי‬ ‫ש‬

‫הכר ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫הרי זה ן‬ ‫א העירית‪.‬‬ ‫‪ .37‬עידית ן‬‫‪mnD‬‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫‪/‬‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫]‬ ‫א‬ ‫רש״ ן‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫־‪ 8‬א‪ 0‬ן‬ ‫ד הכד‪.‬‬ ‫הכר |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫לא ן‬ ‫ב סתום‪.‬‬ ‫‪ 38‬כ מ ב ו ע ר ת ן‬ ‫ד הכד‪.‬‬
‫ך א אדם•‬ ‫|‬ ‫אדן‬ ‫ד אוכל‪.‬‬ ‫|‬ ‫אוכלי‬ ‫‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫)אוכלין>‬ ‫א וקש‪.‬‬ ‫ן‬ ‫»> ובקש‬
‫ד לומר‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫לוט׳ |‬ ‫א מוכרין‪.‬‬ ‫‪ 43‬צריך ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ד בהן א‬ ‫מהן |‬ ‫א אוכלי בהמה‪.‬‬ ‫״ אוכל אדם ן‬
‫ואוכלח‬ ‫ד תאנה א התאינה‪.‬‬ ‫‪ 4.‬תאינה |‬ ‫לי ‪.‬‬
‫ה‬ ‫ט א‬ ‫ד‬ ‫ילי ן‬ ‫ה‬ ‫ם א‬ ‫‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫‪4 3‬‬ ‫א בהם‪.‬‬ ‫כהן ן‬
‫א והיא‬ ‫ואוכלת בחרובין ן‬ ‫א החרוב‪.‬‬ ‫חרוב ן‬ ‫לתוך‪.‬‬ ‫ד‬ ‫לתחת ן‬ ‫א ןוהיתהן א ו כ ל ת תאינים‪.‬‬ ‫בתאנים |‬
‫א ןולבהםחך ולחיה אשרן בארצך‪.‬‬ ‫בארצך ן‬ ‫א שנאם׳‪.‬‬ ‫»• ן‬ ‫ך משו׳‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪ 45‬משם |‬ ‫א ו כ ל ת חרובין‪.‬‬
‫ואין‬ ‫א ]אץ[ סאכילין אכסניין‪.‬‬ ‫‪ 48‬מאכילין את אכסניא ן‬ ‫ל‪.‬‬ ‫ל א כ ו‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫‪. ..‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ת ה‬

‫א שקצץ‪.‬‬ ‫‪ 48‬שקצצו ן‬ ‫ד חדש‪.‬‬ ‫חודש ‪j‬‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 47‬ואם היה ן‬ ‫א ולא‪.‬‬ ‫סאכילין לא ן‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ה ם עכשיו כ ע צ י ם ב ע ל מ א ‪ ,‬מימ כ ב ר ח ל ה ע ל י ה ם מ ק ו ד ם קדושת שביעית‬ ‫‪ .35‬ש י ב ש ו וכו׳‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬שלקט‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .36‬ל ה ט י ן‬ ‫ב ה נ א ה א ח ר שביעית‪ ,‬ו א ץ מ ס י ק י ם ב ה ם להנאתו‪.‬‬ ‫ואםורים‬
‫אותם כ ד י לטנן ) ל ל ח ל ח ( ב ה ם חטים‪ .‬ומכיוץ שאסור ל ל ק ט ם ע י מ ל ה ט ץ ‪ ,‬נותנים ע ל י ה מ חומרי מ א כ ל‬
‫ר ש י י וכו׳‪ .‬שהרי מותר ל ל ק ט ם ל מ א כ ל ב ה מ ה ‪ ,‬ו ל מ י כ ך מ ו ת ר ל ה ט ץ‬ ‫א ד ם ‪ ,‬ואסור ל ה ט ץ בהם‪.‬‬
‫ב ה ם חיטים שהם מ א כ ל א ד ם ‪ ,‬ו ה ם א מ ם נ ס ס ל י ם ל מ א כ ל ב ה מ ה ע״י הטמון‪ ,‬וראויים ל ה א ף אחריו‪.‬‬
‫‪ .37‬ע י ד י ת וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ה ע י ר י ת )כני׳ כי׳ע(‪ .‬והכוונה ל צ מ ח ‪ ,Asphodelus‬ובסורית‪ :‬ע י ר ת א ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ח ח ת ה כ ר וכו׳‪ .‬כן ה י ה ד ר כ ם ל ס ו ר צ מ ח י ם ה ל ל ו ת ח ת ה מ ש כ ב ‪ ,‬כ ד י ל ה ב ר י ח א ת ת ח ש י ם ‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .46‬א ת א כ ס נ י א וכו׳‪ .‬הכוונה לחיילות ה מ ל ך שהמ מ א כ ס נ י ם אותם ב ב ת י היהודים‪ ,‬והיו סמוכים ע ל שולחנם‪,‬‬
‫א ת ה ג ו י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשאינו ס מ ו ך ע ל שולחנו‪ ,‬מסני שאסור ל ה א כ י ל לנוי סירות שביעית‪.‬‬ ‫ודינם כ ב ן בית‪.‬‬
‫ש ק צ צ ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש י א כ ל‬ ‫‪ .48‬א ו‬ ‫ה ש כ י ר ‪ .‬מסני שסורע חובו מ ד מ י שביעית‪.‬‬ ‫את‬ ‫‪.47-46‬ולא‬
‫א צ ל ו ס ת ם ) ב ל י ס כ ו ם ידוע(‪ ,‬ה ר י ה ו א כשכיר שבת‪ ,‬דהימו בבץ ביתו‪.‬‬
 ‫שביעית פ״ה‪ ,‬פ״ו‬ ‫‪190‬‬

‫‪ .22‬אין בית דץ פוסקין לאשה פירות שביעי‪ /‬אבל ניזונות היא משל בעלה‪.‬‬
‫‪ .23‬ספחין של שביעית אין תולשץ אותן ביה אבל חורש כדרכו‪ .‬ובהמה‬
‫רועה כדרכה‪.‬‬

‫פרק ו׳‬
‫‪ .1‬שביעית ניתנה לאכילה‪ ,‬לשתייה‪ ,‬ולסיכה‪ ,‬לאכל דבר שדרכו‬
‫לוכל‪ ,‬ולשתות דבר שדרכו לשתות‪ ,‬ולסוך דבר שדרכו לסוך‪ .2 .‬כיצד לוכל‬
‫דבר שדרכו לוכל‪ ,‬אץ מחייבץ אותו לוכל קניבתו של ירק‪ ,‬ולא פת שעיפשה‪,‬‬
‫ולא תבשיל שעיברה צורתו‪ .3 .‬כיצד לשתות דבר שדרכו לשתות‪ ,‬אץ‬
‫מחייבין אותו להיות גומע אניגרץ וםניגרץ‪ ,‬ולשתות יץ בשמריו‪ .‬החושש‬
‫בגרונו אל ירערעגו שמן‪ ,‬אבל גותן שמן הרבה לתוך אניגרץ ובולע‪ .‬החושש‬
‫בשיניו לא יגמע בהן את החומץ ויהא פולט‪ ,‬אבל מגמע ובולע‪ ,‬ומטבל‬
‫כדרכו‪ ,‬ואיגו חושש‪ .4 .‬כיצד לסוך דבר שדרכו לסוך‪ ,‬סך אדן שמן‬
‫על גבי מכתו‪ ,‬ובלבד שלא יטול במוך ויתן על גבי מכתו‪ .‬החושש בראשו‪,‬‬
‫וכל מי שעלו בו חטטץ‪ ,‬סך את השמן ואץ סך יין וחומץ‪ ,‬שהשמן דרכו‬
‫לסיכה ‪ p‬וחומץ אין דרכו לסיכה‪ .5 .‬יץ של שביעי׳ שנפל לתוך המורייס‪,‬‬
‫צריך לבער‪ .‬ר׳ לעזר בר׳ שמעץ או׳ הרי הוא כמבוער‪ .6 .‬נותן אדם‬

‫»> אין בית דין וכוי‪ .‬ילוש׳ מעשרות פ״ג ה״א‪ ,‬כ׳ ע״ב; כהובוח פ״ז ה״א‪ ,‬ל״א ע״ב; שם פי״ג‬
‫ה״א‪ ,‬ל״ה ע״ד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫״ שכפל וכר‪ .‬עיין לעיל‬ ‫» שביעית ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל תרומות פ״נו‪ ,‬שו ‪ 44‬ואילן‪ ,‬וש״כ‪.‬‬
‫שם‪ ,‬שו׳ ‪ 24‬ואילן‪ ,‬וש״כ‪.‬‬

‫א !היא[ כדירכה•‬ ‫‪ 81‬ב ד ר כ ה ן‬ ‫א ]הוא[ כדירכו‪.‬‬ ‫‪ *0‬כ ד ר כ ו |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫כעלה |‬ ‫»> שביעי׳ | ד א שביעית‪.‬‬
‫ב ל א כל­‬ ‫ד א לאכול‪.‬‬ ‫לאבל |‬ ‫ד ולסיכ׳•‬ ‫ולסיכה |‬ ‫א ולשתייה‪.‬‬ ‫לשתייה |‬ ‫ד נתנה‪.‬‬ ‫‪ 1‬ניתנה |‬
‫‪2‬‬
‫א חסר­‬ ‫לאכל‪.‬‬ ‫ד‬ ‫לוכל |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫לסוך |‬ ‫א שדירכו•‬ ‫שדרכו |‬ ‫ד א לאכול‪.‬‬ ‫לוכל |‬
‫‪8‬‬
‫א שעיפישה‪.‬‬ ‫שעיפשה ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫של |‬ ‫ד קנובת א ] ל א ! קנובח‪.‬‬ ‫קניבתו |‬ ‫ד א ל א כ ו ל <ב'פ>‪.‬‬ ‫לוכל |‬
‫לשחי­‬ ‫ד‬ ‫לשתות |‬ ‫ד לשתו׳ ד ב ר ‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫לשתות ד ב ר |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫צורתו |‬ ‫ד שעברה‪.‬‬ ‫‪ 4‬שעיברה |‬
‫‪8‬‬
‫בשפריו |‬ ‫אנינרוי וסנערזן | ך אננרון ואסננרון‪.‬‬ ‫נוסע | א לשתות‪.‬‬ ‫להיוח | ד להיר‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫אותו ן א אחו‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 7‬בשיניו |‬ ‫ד אערון‪.‬‬ ‫אנינרון |‬ ‫ד לא‪.‬‬ ‫אל |‬ ‫א חסר•‬ ‫‪ 6-5‬החושש ‪ . . .‬ובולע |‬ ‫ב ך פתוח‪.‬‬
‫אדן |‬ ‫א שדירכו‪.‬‬ ‫שדרכו ן‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 8‬חושש |‬ ‫ד וסטביל‪.‬‬ ‫וםטבל ‪j‬‬ ‫ד טנמיע‪.‬‬ ‫סנסע |‬ ‫ד בשניו‪.‬‬
‫•‪ 11-‬החושש ‪ . . .‬ל ס י כ ה |‬ ‫יטול בסוך ן א יטיל בסוך ]ובמטלית[‪.‬‬ ‫» ו ב ל ב ד שלא | א א ב ל לא‪.‬‬ ‫ד א אדם‪.‬‬
‫לעזר |‬ ‫‪ 12‬צריך ל ב ע ר ן א אסור לזרים‪.‬‬ ‫שביעי׳ | ד א שביעית‪.‬‬ ‫ד ר כ ו | ד דרכן‪.‬‬ ‫» דין | ד יין‪.‬‬ ‫א חסר•‬
‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫הרי הוא כםבוער ן א סוחר לזרים‪.‬‬ ‫א י | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫בר׳ שםעון ן א חסר•‬ ‫ך א אלעזר‪.‬‬

‫ד י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ב ע ל ה איני לסניני‪ ,‬ו ב י י מומקין ל ה מוונות מ נ כ ס י ב ע ל ה כ פ ר י ע ת ח ו ב ‪.‬‬ ‫בית‬ ‫‪ .49‬א י ן‬
‫‪ .50‬א י ן ת ו ל ש י ן ו כ ו ׳ ‪ .‬מסני ש ס ם ח י ם ד ר כ ם ל צ מ ו ח ש ל א ב צ מ י מ ו ת ‪,‬‬ ‫ו א ץ מורעין ח ו ב מ מ י ר ו ת שביעית‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬במוצאי‬ ‫כדרכו‪.‬‬ ‫חורש‬ ‫ו ב ש א ר שני שבוע תולש א ו ת ם ב י ד ‪ ,‬ו ב ש ב י ע י ת צ ר י ך לשנות‪.‬‬
‫ו ב ב ה י א ש ע ר ת י ש צ י ל כאן‪ :‬ח ו ל ש ב ח ר ב ו ‪.‬‬ ‫ש ב י ע י ת ‪ ,‬ואינו חושש ל א משום ז ב ל ו ל א משום שמא י צ מ ח ו ‪.‬‬
‫ב כ ל הברייתא‪.‬‬ ‫ו ב ש ב י ע י ת עסיקינן‬ ‫כ ד י שיהא נ י כ ר השינוי‪ ,‬עיייש‪.‬‬ ‫בסכינו‪,‬‬ ‫כורת‬ ‫כלומר‪,‬‬
‫‪ .1‬ש ב י ע י ת וכוי‪ .‬כ ל ה ב ר י י ת ו ת כ א ן ) ע ד שו׳ ‪ (25‬נ ת ב א ר ו ל ע י ל ת ר ו מ ו ת ס״ס שו׳ ‪ 44‬ו א י ל ך ‪ :‬שם שו׳ ‪23‬‬
‫ו א י ל ך ‪ :‬שם מיי שו׳ ‪ 35‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫‪191‬‬ ‫שביעית פ״ו‬

‫דבילה וגרוגרות לתוך המורים‪ ,‬התבשיל‪ ,‬כדרך שנותן את התבלין‪ ,‬ולא ישחטם‬
‫‪ .7‬צורר‬ ‫להוציא מהן משקין‪ .‬ובתבלץ מותר‪ ,‬מפגי שהיא מלאכתן‪.‬‬
‫את התבלין וגותן לתוך התבשיל‪ ,‬אם בטל טעמן מותרץ‪ ,‬ואם לאו אםורץ‪.‬‬
‫‪ .8‬אץ עושין את היין אילגתית ואת השמן ערב‪ ,‬ואם עשה את היין אילגתית‬
‫ואת השמן ערב‪ ,‬סך את השמן ואץ סך יץ וחומץ‪ ,‬שהשמן דרכו לסיכה‪,‬‬
‫יין וחומץ אין דרכו לסיכה‪ .9 .‬לא יתן אדם שמן של שביעית על גבי‬
‫טבלה של שייש להתעגל עליה‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל מתיר‪ .‬שמן של‬
‫שביעית אץ סכץ אותו בידים טמאות‪ .‬גפל על גבי בשרו‪ ,‬מפשפשו אפי׳ בידים‬
‫‪ .10‬שמן של שביעית אץ חוםמץ בו תנור וכירים‪ ,‬ואץ סכץ‬ ‫טמאות‪.‬‬
‫בו מנעל וסנדל‪ .11 .‬לא יסוך את רגלו שמן והיא בתוך מגעל ובתוך‬
‫םגדל‪ ,‬אבל סך את רגלו וגותגה למנעל‪ ,‬סך את רגלו ונותנה לסנדל‪ .12 .‬סך‬
‫אדם עצמו שמן של שביעית‪ ,‬ומתעגל על גבי קטבלא חדשה‪ ,‬ואינו חושש‪.‬‬
‫‪ .13‬אץ מפטמץ שמן של שביעית‪ ,‬אבל לוקחץ שמן ערב לסיכה מכל מקום‪.‬‬
‫‪ .14‬שמן של שביעית מדליקץ בו‪ .‬מכרו ולקח בו שמן אחר‪ ,‬אץ מדליקץ בו‪.‬‬
‫‪ .15‬שמן של שביעית אץ גותגץ אותו לתוך המדורה‪ .‬ר׳ יוסי אומ׳ צובע‬
‫בו עגיץ‪ ,‬וגותגו לתוך מדורה‪ .16 .‬מסיקץ בגפת ובזוגץ של שביעית‪ ,‬אבל‬

‫‪ 25‬אין מפעמין ו כ ו ‪ /‬ימש׳‬ ‫״ ‪.‬‬

‫כ‬ ‫ו ש‬ ‫^‬ ‫‪3 5‬‬ ‫ף‬ ‫ש‬ ‫פ״י‪,‬‬ ‫ה ר ו מ ו ח‬ ‫ל ל‬ ‫ע י‬ ‫נ נ י ץ‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ח ן‬ ‫«! לא י‬
‫•־ מדליקין ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ח מ״ב; לעיל פ״ה‪ ,‬שו׳ ‪11‬‬ ‫פ״ח ה״ב‪ ,‬ל״ח ע״א‪ .‬ועיין לעיל שו׳ ‪.16‬‬
‫)וש״כ(; להלן פ״ז‪ ,‬שו׳ ‪.14‬‬

‫ישחטם | ד א יסחטם‪.‬‬ ‫א ת התבלין ן א תבלין‪.‬‬ ‫הטוריט | ד א ח ט ר ‪.‬‬ ‫‪ 13‬וגרוגרות | א או גרוגרות‪.‬‬

‫א שסלאכתן‪.‬‬ ‫שהיא ס ל א כ ת ן ן‬ ‫א אסור‪.‬‬ ‫מותר ן‬ ‫ד ובחבלי׳‪.‬‬ ‫ובתבלין |‬ ‫א סהס‪.‬‬ ‫״ טהן |‬
‫א אסור‪.‬‬ ‫אסורין ן‬ ‫א סותר‪.‬‬ ‫פותרין ן‬ ‫א גטל‪.‬‬ ‫בטל ן‬ ‫ד וגותגן‪.‬‬ ‫» מוחן |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ 17‬ואין |‬ ‫א אלונתית‪.‬‬ ‫אילנתית ן‬ ‫א ןולאן את‪.‬‬ ‫ואת ן‬ ‫א אלונטיח‪.‬‬ ‫«! אילגתית ן‬ ‫כ ד סתום‪.‬‬
‫•‪ 1‬ט ב ל ה |‬ ‫א דירכן‪.‬‬ ‫דרכו ן‬ ‫א ואין יין והופץ‪.‬‬ ‫ן‬ ‫ץ‬ ‫א‬ ‫ץ‬ ‫ו ח ו ס‬ ‫י י ן‬ ‫‪1 8‬‬ ‫ט י י ן י‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ץ‬ ‫‪,‬‬ ‫א ואי ‪.‬‬
‫נו‬

‫ך חסר‪.‬‬ ‫מסן |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫•‪ 21-1‬שטן ‪ . . .‬טטאות ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ליאל ן‬ ‫נ ‪0‬‬ ‫בן‬ ‫א ור׳‪.‬‬ ‫רבן |‬ ‫א טבלא‪.‬‬
‫‪8 0‬‬
‫חוססין ן כיה ד א ‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 21‬של ן‬ ‫ד אפילו‪.‬‬ ‫אפי׳ |‬ ‫ך טשפשפו‪.‬‬ ‫פפשסשו |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫נכי |‬
‫פ נ ע ל ן א הסגעל•‬ ‫ד והוא‪.‬‬ ‫והיא |‬ ‫ב ד סחוט‪.‬‬ ‫‪ 22‬וסגדל |‬ ‫ב חוטסין )וכגראה שחוקן‪ :‬ח ו ס ס י ‪.‬‬
‫ן(‬

‫ל ס נ ע ל ן א בפגעל‪.‬‬ ‫א ח ן א ןהואן אח‪.‬‬ ‫‪ 28‬ס ג ד ל ן א הסגדל‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב ת ו ך‬ ‫ו ה ו א [‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ר נ‬ ‫ד ןולא יסוך א ח‬ ‫ובחיר |‬
‫קטבלא ן‬ ‫של ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ד א ןאתן עצפו‪.‬‬ ‫‪ 24‬עצפו |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫לסנדל |‬ ‫ס ך ‪ . . .‬לסנדל ן א חסר‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫מקום |‬ ‫ל ס י כ ה ס כ ל םקום ן א ס כ ל סקום לסיכה‪.‬‬ ‫»‪ 2‬של ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ד ק ט ב ל י א א קיטבליא‪.‬‬
‫‪2 6‬‬
‫אותו ן א אחו‪.‬‬ ‫‪ 27‬של ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫סדליקין ן א פ ד ל י ק )ביפן‪.‬‬ ‫של ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫ש ס ן ‪ . . .‬בו |‬
‫וממין ן‬ ‫ס ד ו ר ה ן א הטדורה‪ .‬ב ד סחוס‪.‬‬ ‫ונותנו ן א וגוחנן‪.‬‬ ‫ך עציץ א עציו‪.‬‬ ‫‪ 28‬עניץ |‬ ‫אום׳ | א או׳‪.‬‬
‫ד א ומנין‪.‬‬

‫מפני‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫מטסמין‬ ‫‪ .25‬א י ן‬ ‫יש כ א ן ה ר כ ב ה ש ל שתי נ ו ס ח א ו ת ‪.‬‬ ‫התבשיל‪.‬‬ ‫‪.13‬המורים‬

‫מ ו ת ן ריח(‬ ‫סוב‬ ‫ע ר ב )שמן‬ ‫ל ו ק ח ץ שמן‬ ‫אבל‬ ‫אותו‪,‬‬ ‫השמן ו מ ם ם י ד י ם‬ ‫את‬ ‫בולעים‬ ‫הבשמים‬ ‫ששרשי‬
‫עיין מ׳ש ל ע י ל‬ ‫ובו׳‪.‬‬ ‫מדליקין‬ ‫«‪ .2‬א י ן‬ ‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫א מ י ל ו מ א ד ם שאינו מ כ י ר ו ‪.‬‬ ‫בשביעית‬
‫ממני ששמן ניתן ל ה ד ל ק ה ‪ ,‬ו ל א ל ש מ י כ ה ל ת ו ך ה מ ד ו ר ה כ ד י ל ה ת ח מ ם ב ה ‪.‬‬ ‫‪ .27‬ה מ ד ו ר ה ‪.‬‬ ‫פ י ה שר ‪.10‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ו ב ל אניץ ש ל פשתן בשמן ש ל שביעית ונותנו ל ת ו ך ה מ ד ו ר ה ‪ ,‬כ ד י‬ ‫ע נ י ץ וכו׳‪.‬‬ ‫בו‬ ‫‪ .28-27‬צ ו ב ע‬
‫כלומר בפסולת‬ ‫ו ב ז ו נ י ן וכוי‪.‬‬ ‫‪ .28‬ב נ פ ת‬ ‫ש ת ת ל ק ח ה א ש ‪ ,‬וזו ה י א ה ד ל ק ה ו ל א ה ס ק ה ‪ ,‬ו ד ר כ ו ב כ ך ‪.‬‬
‫ש ל זיתים ו מ נ ץ ש ל ע נ ב י ם ‪ ,‬ש א ע ם ראויים א ל א ל ה ס ק ה ‪ ,‬ו א ץ ב ה ם ק ד ו ש ת שביעית‪.‬‬
 ‫שביעית פ״ו‬ ‫‪192‬‬

‫אין מדליקץ באגוזץ ואץ מסיקץ בזתים‪ .17 .‬אץ מוכרין פירות שביעית לא‬
‫<* במדה ולא במשקל ולא במנק‪ ,‬ולא יהא ממלא את החבית ומוכרה כמות שהוא‪,‬‬
‫כלכלה ומוכרה כמות שהוא‪ ,‬אלא או׳ לו חבית זו אני מוכר לך בדינר‪ ,‬כלכלה‬
‫‪ .18‬לא ימלא את הכלכלה ויוצא ומוכרה‬ ‫זו אני מוכר לך בטריסית‪.‬‬
‫‪ .19‬בית שמאי‬ ‫בשוק‪ ,‬אבל בשאר שני ]שבוע[ אסור‪ ,‬שזו דרך הרמיות‪.‬‬
‫או׳ אץ מוכרץ פירות שביעית במעות אלא כפירות‪ ,‬כדי שלא יקח בהן‬
‫‪ 35‬קורדום‪ ,‬ובית הלל )אי( ]מתירץ[‪ .20 .‬אץ מוכרץ פירות שביעית לחשוד‬
‫על השביעית אלא מזץ שלש סעודות‪ .‬במי דברים אמורים בדבר המתקיים‪,‬‬
‫אבל דבר שאץ מתקיים‪ ,‬אפי׳ מאה סעודות מותר‪ .‬אין מוכרץ ואץ לוקחין‬
‫מן הגר ומן הכותי פירות שביעית‪ .‬אחרים או׳ מוכרין לכותי עד ארבעה‬
‫‪ .21‬הלוקח מן הגחתום ככר בפגדיץ‪ ,‬שאלקט ירקות שדה‬ ‫אסרות‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫ואביא לך‪ ,‬מותר‪ .‬ר׳ יהודה ור׳ נחמיה אוסרין‪ .‬חמשה שהיו מלקטץ‬

‫‪2 9‬‬
‫‪ 35‬לחשוד וכר‪ .‬עיין במשכ׳ מ ע ש מ ח‬ ‫אין מוכדן וכר‪ .‬משכ׳ פ״ח מ״ג; לעיל פ״ד שר׳ ‪ 55‬וש״כ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פ״ה מ״ג)ומ״ש בבה״א לעיל שפ״ג(; שוכה פ״ג מי״א; בבלי שם ל״ע א ; ירוש שם סהי״ב‪ ,‬כ״ד ע״א•‬
‫״> ר׳ יהודה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ח ה״ד‪ ,‬ל״ח ע״א; מע״ש פ״ג ה״א׳‬ ‫‪ 39‬הלוקח ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ח מ״ד‪.‬‬
‫חמשה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ז ה״ד‪ ,‬ל״ז ע״ג‪.‬‬ ‫כ״ל ע״א• ועיין ילוש׳ כאן פ״ח סה״ו‪ ,‬ל״ח ע״ב‪.‬‬

‫במשקל • • •‬ ‫‪ 30‬במדה ן א במידה‪.‬‬ ‫שביעית ן א חסר‪.‬‬ ‫מתים | ד א בזיתים‪.‬‬ ‫» באגחין | ד א באגחים‪.‬‬

‫שהוא|‬ ‫!‪ 3‬כמות | ד כמו׳‪.‬‬ ‫שהוא ן א שהיא‪.‬‬ ‫יהא ממלא ן א ימלא‪.‬‬ ‫במניין | א כמיניין‪.‬‬ ‫בסנ״ן | ד במניין‪ ...‬במשקל‪.‬‬
‫בטריסית | ב ד סתום•‬ ‫סוכר לך ן א םוכרה‪ 32 .‬סוכר לך ן א םוכרה‪.‬‬ ‫לו ן א חסר‪.‬‬ ‫א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫א שהיא•‬
‫הרםיות | ד סתום‪.‬‬ ‫שזו ן א תו‪.‬‬ ‫ןשבוע ן ן כיה ד א• ב חסר‪.‬‬ ‫‪ 33‬אכל | ד א אף‪.‬‬ ‫ויוצא וסוכרה | א ויצא ויםכרנה‪.‬‬
‫‪3 4‬‬
‫ןטחירין[ |‬ ‫)אי > | ד א חסר‪.‬‬ ‫א י | ד אופר‪ .‬בסירות | ד פירוח‪ .‬שלא יקח בהן ן א שיקח בהם‪ 35 .‬הלל | א הילל•‬
‫אפורים ן א אטור׳‪.‬‬ ‫בסי | ד א בטה‪.‬‬ ‫‪ 38‬סעודות | א סעודוח ]בלבד[‪.‬‬ ‫כ ד סתום‪.‬‬ ‫כיה ד א• ב חסר•‬
‫א חסר­‬ ‫ן‬ ‫ץ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫םות‬ ‫ד סעודו׳‪.‬‬ ‫|‬ ‫סעודות‬ ‫א אפילו‪.‬‬ ‫|‬ ‫אס"‬ ‫א בדבר‪.‬‬ ‫|‬ ‫‪ 87‬דבר‬
‫ו ח כ ט‬ ‫א ח ר י ם‬ ‫‪3 8‬‬
‫ככר ‪I‬‬ ‫‪ 39‬אסדות ן א איברות‪.‬‬ ‫ארבעה | א ארבע‪.‬‬ ‫א י | ד אוסרין א אום׳‪.‬‬ ‫׳•‬ ‫‪ I‬א‬
‫א אומי‪ .‬ך פתוח•‬ ‫‪ 40‬אוסרין ן‬ ‫ד ןואמ־ לו[ שאלקט‪.‬‬ ‫שאלקט |‬ ‫ד א בפתדיון‪.‬‬ ‫כפנרימ |‬ ‫א פככר‪.‬‬

‫‪ .30‬מ מ ל א וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬ל א י מ ל א א ת ה ח ב י ת ו א ת ה כ ל כ ל ה עימ ל מ ו כ ר ה ‪ ,‬מסני ש ס ת ם ח ב י ת ו כ ל כ ל ה היו ש ל‬

‫‪ .31‬ח ב י ת ז ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח ב י ת ש מ ל א ל ע צ מ ו ‪ .‬ע י ץ בבה״א•‬ ‫מ ד ה ‪ ,‬מ ר א ה כ א י ל ו מ ו כ ר ב מ ר ה ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א ף )כני׳‬ ‫ר ‪•* .‬ל‪:‬‬ ‫ו כ‬ ‫בשאר‬ ‫‪ . t r e s s i s ) .‬אב ל‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫)‬ ‫מ ט ב ע ששרה שלשה איםרים‬
‫ד וכי־ע( בשאר שני שבוע‪ ,‬שזו ד ר ך וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ממני ש ה מ ו כ ר ב ל ב ד מ ד ע מ ד ת ה ‪ ,‬והוא מ ע ר י ם ע ל ה ל ו ק ח‬
‫‪ .36‬א ל א מ ז ו ן וכו׳‪ .‬ממני חייו ש ל‬ ‫‪ .35‬ק ו ר ד ו ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ב ר שאמו ל א כ י ל ה ‪.‬‬ ‫ו מ ו כ ר לו ב מ ק ר ‪.‬‬
‫א ב ל ל א ימכור לו מ ת ר ‪ ,‬מסני שהוא חשוד ע ל ה ב ע ו ר בזמנו ו ע ל ס ח ו ר ה ב מ י ת ת שביעית׳‬ ‫ע׳ה הלוקח‪.‬‬
‫ו ה ת ו ר ה א מ ר ה ‪ .‬ל א ב ל ה ׳ ‪ .‬ו ל א ל ס ח ו ר ה ‪ .‬ו ל מ י כ ך מ ו ת ר ל מ כ ו ר לו ה ר ב ה מ ד ב ר שאיט מתקיים‪ ,‬ממני שאץ חוששץ‬
‫‪ .38‬מ ן ה נ ו י וכו׳‪ .‬א ץ ל ו ק ח ץ מן הגוי מסגי‬ ‫ל מ ח ו ר ה בזמן מ ו ע ט ‪ .‬ומכיש שאץ לחשוש כ א ן שמא ל א י ב ע ר ‪.‬‬
‫החשש שמא קנה מ י ש ר א ל סירות שביעית‪ ,‬מ מ צ א שנתסםו ה ד מ י ם ב ק ד ו ש ת שביעית‪ ,‬ו ה ו א מ ו ס ר ד מ י שביעית‬
‫ו ע י ץ מיש בבה״א‪.‬‬ ‫לנוי‪ .‬וכותי ה ר י ד מ ו כ י ש ר א ל חשוד‪ .‬וסשיסא שאץ מ ו כ ר ץ לשניהם מירות שביעית‪.‬‬
‫סירש הרשים שהוא מזץ א ר ב ע ס ע ו ד ו ת געיץ במשנת ס א ה סיח םמ־א>‪ ,‬שתים‬ ‫אסדות‪.‬‬ ‫‪ .39-38‬א ר ב ע ה‬
‫‪ .40‬מ ו ת ר ‪ .‬סירשי‬ ‫ל ו ושתים לאשתו‪ .‬ו מ ו כ ר י ם א ף ל כ ו ת י ) ו ל ג י ׳ הרשים א ף לגוי( ממני חייו ש ל ה ל ו ק ח ‪.‬‬
‫ב י ר ו ש ל מ י ‪ .‬ש י ר ק ו ת ש ד ה )המותרים משום םסחים( מצויים'‪ ,‬ו מ כ י ת ן ש ה ב ט י ח ל ה מ צ י א לנחתום י ר ק ו ת ב ש ב י ל‬
‫א ו ם ר י ן ‪ .‬מירשו‬ ‫ה כ ב ר חייב ל ה ע מ י ד לו מ ק ח ו ‪ .‬ת מ צ א שאץ כאן ס ר י ע ת חוב א ל א ח ל י ס ץ ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫בירושלמי שהם ס ו ב ר י ם ‪ .‬ש א ץ ירקות ש ד ה מ « י ץ ' ‪ ,‬ו א ץ כ א ן ח ל י ם ץ א ל א ה ב ט ח ה ל ש ל ם ‪ ,‬ו א ס ו ר ל ס ר ו ע חוב‬
‫מ ד מ י שביעית‪.‬‬
‫‪193‬‬ ‫שביעית פ״ו‬
‫ירק‪ ,‬לא יהא אחד מוכר לכולן‪ ,‬אלא אחד מוכר שלו ושלהן‪ .22 .‬חמשה‬
‫אחין שהיו מלקטץ ירק‪ ,‬אחד מוכר על ידי כולן‪ ,‬ובלבד שלא יעשאוהו‬
‫פלטיר‪ .‬חנוני שהיה מבשל ירק של שביעית‪ ,‬לא יהא מחשב שכרו מירק‪,‬‬
‫אבל מחשב הוא מיין ומשמן שכר בטלה‪ .23 .‬לא יאמר אדן לחבירו‬
‫‪45‬‬
‫העל את הסירות האילו לירושלם לחלק‪ ,‬אלא או׳ לו העלם כדי שנאכלם‬
‫ושנשתם אני ואתה‪ .24 .‬וכן לא יאמר אדם לעני הילך סלע זו והבא לי‬
‫לקט היום‪ ,‬הבא לי שכחה היום‪ ,‬הבא לי פיאה היום‪ ,‬אלא אומ׳ לו בלקט‬
‫שתביא היום‪ ,‬בשכחה שתביא היום‪ ,‬בפיאה שתביא היום‪ .25 .‬וכן בן לוי‪.‬‬
‫שהיתה בידו סלע של שביעית ומבקש ליקח בה חלוק‪ ,‬הולך אצל חנוני‬
‫‪50‬‬
‫ואומ׳ לו תן לי בזה פירות‪ ,‬ונותן לו‪ ,‬והלה אומ׳ לו הרי פירות האילו נתונין‬
‫לך במתנה‪ ,‬והוא אומ׳ לו הרי סלע זו נתונה לך במתנה‪ .‬פירות שביעית‬
‫אין לוקחין בהן מים ומלח‪ ,‬ר׳ יוסח או׳ לוקחץ בהן מים ומלח‪ .‬פירות‬

‫‪ 44‬ל א י א מ ר וכו׳‪ .‬משכ׳ מע״ש פ״ג מ״א; י מ ש ׳ כ א ן פ ״ ח ה״ד‪,‬‬ ‫׳ כ״ל‪.‬‬ ‫ה‬ ‫מ ש‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫« חכוכי‬
‫« וכן בן לוי‪ .‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫‪ 46‬וכן ל א וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫״א‪.‬‬ ‫ק ע‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫ז ‪p‬‬ ‫לי ״‬ ‫ע‬ ‫‪3 3‬‬ ‫;‬ ‫ל״ח ע ״ א‬
‫‪ 52‬מ י ם ‪ .‬עיין במשה׳‬ ‫״א א‪/‬‬ ‫מ‬ ‫כ ן ו נ ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪3 3‬‬ ‫;‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫ן ׳‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫) ‪ £‬״ ח‬ ‫‪w‬‬ ‫ן כ ן ‪/‬‬ ‫ב י ל ן‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫‪4 9‬‬

‫פ ״ ח מ״ח ו ב י מ ש ׳ שם‪.‬‬

‫יעשאוהו ‪I‬‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ן‬ ‫שלא‬ ‫ל לן‪.‬‬‫כ ו‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫כ ו ל ן‬ ‫‪,‬‬ ‫ע לי ד‬ ‫‪4 2‬‬ ‫] מ ן ! ״ י‬ ‫א ן ץ ד‬ ‫ך‬ ‫א ח י ן‬ ‫ל כ ל ם‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ל כ ן ל ן‬ ‫‪4 1‬‬

‫לחבירו | ד לחברו‪.‬‬ ‫אדן | ד א א ד ם ‪.‬‬ ‫‪ .4‬הוא ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ט ר‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫‪ 43‬פ ל ט י ר ן ך א‬ ‫ד יעשוהו א שעשאו‪.‬‬
‫א אוסר•‬ ‫ד‬ ‫או׳ ן‬ ‫ד האלו‪.‬‬ ‫האילו |‬ ‫את המירות האילו ן א פירוח הללו‪.‬‬ ‫ד ה ע ל ה א ה ע ל ]לין‪.‬‬ ‫״ העל |‬
‫ואתה | ב ד פתום‪.‬‬ ‫‪ 48‬ושנשתם ן א ושנשתם ןבירושלם [‪.‬‬ ‫לי‪. -‬‬‫{‬ ‫ר ו מ‬ ‫‪,‬‬ ‫] ב‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫״‬ ‫ף‬ ‫ם (‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫כיי | ד א‬
‫‪ 48‬בשכחה שחביא היום |‬ ‫ך אופר‪.‬‬ ‫אוס׳ ן‬ ‫א פאה‪.‬‬ ‫פיאה ן‬ ‫א והבא וב־פ(‪.‬‬ ‫‪ 47‬ה ב א ן‬ ‫א זה‪.‬‬ ‫יו |‬
‫ד ואופר א ואו־‪.‬‬ ‫‪0‬־ ואום׳ |‬ ‫א וביקש‪.‬‬ ‫ופבקש ן‬ ‫א שהיה‪.‬‬ ‫»‪ 4‬שהיחה ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫בן לוי ‪I‬‬ ‫ד חסי•‬
‫ב האילן•‬ ‫א הללו‬ ‫ד האלו‬ ‫|‬ ‫האילו‬ ‫ך אופר‪.‬‬ ‫ן‬ ‫אום׳‬ ‫חפירות‪.‬‬ ‫אפן‬ ‫ן‬ ‫פיתח‬ ‫בזה‬
‫שביעיח |‬ ‫ב פחוח‪.‬‬ ‫במחנה |‬ ‫נחתה ן א גחון‪.‬‬ ‫» ן א זה‪.‬‬ ‫׳‪.‬‬ ‫אא ו‬ ‫׳ן‬ ‫א ו ס‬ ‫‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫« אימ׳ ‪. . .‬‬
‫ך א בהם•‬ ‫בהן |‬ ‫א אומי‪.‬‬ ‫ך אומר‬ ‫או׳ ן‬ ‫א יוסי‪.‬‬ ‫ד‬ ‫יוסה ן‬ ‫א בהם‪.‬‬ ‫־‪ 5‬בהן ן‬ ‫א שבידו‪.‬‬

‫ל כ ו ל ן ‪ .‬סירש הרש־ם משום שנראה ש ל ק ט ו ע י מ ל מ כ ו ר ‪ ,‬ומיגנייא מ י ל ת א ‪ ,‬ונראית כ ס ח ו ר ה ‪.‬‬ ‫‪ .41‬מ ו כ ר‬

‫מוכר‬ ‫‪ .42‬א ח ד‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ו כ ר א ת שלו ג ל ב ד ‪ ,‬ואח־כ מ ו כ ר ש ל ה ם ב מ ע ח ד ‪.‬‬ ‫ושלהן‪.‬‬ ‫״לו‬
‫ו כ ר ‪ .‬פירש הרשים ש ב א ח י ם ל א מ ר ו ‪ ,‬ומצוי ה ו א ש כ ל א ח ד מ ל ק ט ל ע צ מ ו ו א ת ד מ ה מ מ ו כ ר עיי כולן‪.‬‬
‫‪ .43‬ט ל מ י ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬חנווני ק ב ו ע ‪ .‬ופירשו בירושלמי ש ל א י ה א מ ו כ ר באותו מ ק ו ם ב כ ל ש ע ה ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ח ש ב א ת שכרו ב ע ד היין‪ ,‬השמן )שאמם ש ל שביעית(‬ ‫ב ט ל ה ‪ .‬יציל‪ :‬ושכר ב ט ל ה ‪.‬‬ ‫‪ .44‬ש כ ר‬
‫ושכר ב מ ל ת ו ) ו ל א ש כ ר טרחתו(‪ ,‬ו מ מ י ל א נ מ צ א שאץ בידו ד מ י שביעית כ ל ל ‪ .‬ועיין במשנת ס ו כ ה סינ מייא‪.‬‬
‫‪ .46-45‬ש נ א כ ל ם‬ ‫‪ .45‬ל ח ל ק ‪ .‬ממני שהוא נותן ל ו ח ל ק ב ע ד ה ה ב א ה ‪ ,‬ת מ צ א פ ו ר ע חובו בסירות שביעית‪.‬‬
‫ו ש נ ש ח ם וכו׳‪ .‬ו א ץ כ א ן א ל א הזמנה ל ס ע ו ד ה ‪ ,‬ו ה מ ב י א ט ו ר ח ב ש ל ע צ מ ו ל ע צ מ ו ו ב ש ב י ל חבירו במתנת‬
‫‪ .46‬ו ה ב א ל י וכו׳‪ .‬ת מ צ א שהעני ל ו ק ט ב ש ב י ל עשיר שאינו מ ש ל ם ל ו א ל א ש כ ר‬ ‫חנם‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ס ע ו ל ה ‪ ,‬ו ה ר י עשיר אסור במתנות עניים‪ ,‬א ב ל א ם א מ ר לו‪ :‬ב ל ק ט שתביא ה מ ם ובו׳‪ ,‬א מ ו א ל א ק ת ה ממנו א ת‬
‫ל ו י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ף בן לוי ד מ ו כעני‪ ,‬שאסור ל ו מ ר ל ו ה י ל ך‬ ‫‪ .48‬ו כ ן‬ ‫ה ל ק ט ‪ ,‬והעני מ ל ק ט ל ע צ מ ו ‪.‬‬
‫ן‬ ‫ב‬

‫ם ל ע ו ה ב א ל י מעשר‪ ,‬ממני שנראה כ א י ל ו מ ק ב ל מ ע ש ר ב ע ד י ש ר א ל וכו׳‪ .‬ועיץ ב ב ה ׳ א ‪ .49 .‬ש ה י ת ה וכו׳‪.‬‬

‫ח ל ו ק ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ה ר י א ץ לוקחים מ ד מ י שביעית א ל א ד ב ר הראוי‬ ‫« ' ל ‪1 :‬מי‪ 1‬שהיתה וכי׳• עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .50‬ס י ר ו ת ‪ .‬והסירות נתםםימ בקדושת שביעית‪ .‬ו ה ד מ י ם מ צ א י ם ל ת ו ל ץ ‪ ,‬והתנותי א ו כ ל את‬ ‫לאכילה‪.‬‬
‫‪ .52‬מ י ם ו מ ל ח ‪ .‬ממני שמים ו מ ל ח א מ ם מזון ל ד ע ת‬ ‫ה מ י ר ו ת ב ק ד ו ש ת שביעית‪ ,‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫התיק‪.‬‬
 ‫שביעית פ״ו‬ ‫‪194‬‬

‫שביעית אין נותבין אותן לא לתוך המשרה ולא לתוך הכבוםה‪ .‬ר׳ יוס׳‬
‫אומ׳ נותנץ אותן לתוך הכבוסה‪ .26 .‬החמרין והגמלץ והםפנץ שהיו עושין‬
‫‪55‬‬
‫בשביעית‪ ,‬שכרן משביעית‪ .27 .‬זתים של שביעית אין עושץ אותן בקתכי‪.‬‬
‫רבן שמעץ בן גמליאל מתיר‪ .‬רבן גמליאל ובית דינו התקינו שיהו עושין‬
‫אותן בקתכי‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ טוחנין ברחים שלא נטחן בה בשאר שני שבוע‪.‬‬
‫ר׳ שמעץ או׳ כותש ומקפה בעריבה‪ .28 .‬ענבים של שביעית אץ דורכץ‬
‫אותן בגת‪ ,‬אבל דורכץ אותן בעריבה‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ דורס באצבע בחבית‪.‬‬
‫‪ .29‬תאנים של שביעית אין עושץ אותן גרוגרות‪ ,‬אבל ]עושץ[ אותן דבילה‪.‬‬ ‫‪60‬‬

‫ר׳ יהודה אומ׳ ממעיך ומעיב ביד‪ .‬מפרדין דמונים לעשותן פרד‪ ,‬וסוחטץ‬
‫ענבים לעשותן צמוקץ‪ .‬אץ לוקחץ תרומה בדמי שביעית‪ ,‬שלא יביאוה לידי‬
‫פסול‪ .‬ור׳ שמעץ מתיר‪.‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫» לחוך המשרה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ה‪ ,‬ל״ח ע״ב; כדרים פי״א ה״א‪ ,‬מ״ב ע״ג; בנלי ס ו כ ה מ א ;‬
‫‪ 54‬החמרין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ו‪ ,‬ל״ח ע״ב; ע״ז רפ״ה‪ ,‬מ״ד ע״ג; בבלי שם ס״ב א ‪/‬‬ ‫ב״ק ק״ב א ‪/‬‬
‫‪ 55‬זהים ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ח »״‪ p‬חו״כ בהר פ״א ה״ג‪ ,‬ק״ו ע״א•‬ ‫ועיין במשכ׳ פ״ח מ״ה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 62‬אין לוקחין‬ ‫«‪ 5‬ענבים ו כ ו ‪ /‬משכ וחו״כ הכ״ל‪.‬‬ ‫‪ 56‬החקיכו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ו‪ ,‬ל״ח ע״ב‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬בבלי זבחים ע״ה ב ‪ /‬ועיין במשכ׳ פ״ח מ״ז‪.‬‬

‫הנמסה ‪I‬‬ ‫א ל ח ו ך ןהסשרה או לתוךן‪.‬‬ ‫לתוך |‬ ‫א אותו‪.‬‬ ‫אותן |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫« אוט׳ |‬ ‫ד א יוסי•‬ ‫»• יוס׳ |‬
‫א זיתים‪.‬‬ ‫ד‬ ‫זתים ן‬ ‫א שביעית‪.‬‬ ‫‪ 65‬סשביעית ן‬ ‫א ושהיו‪.‬‬ ‫שהיו ן‬ ‫ד והגמל׳׳‪.‬‬ ‫והנסלין |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫ב‬
‫שיהי ‪I‬‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫מתיר רבן גמליאל ן‬ ‫א שמע׳ בן נמל׳‪.‬‬ ‫‪ 66‬שמעון בן גמליאל ן‬ ‫ד בקתבי א בקינבי‪.‬‬ ‫בקתכי |‬
‫ך א בריחים­‬ ‫ברחים |‬ ‫א טוחנו‪.‬‬ ‫טוחנין ן‬ ‫ד אוטר‪.‬‬ ‫אום׳ |‬ ‫ד בקחבי א בקיגבי‪.‬‬ ‫‪ 87‬ב ק ח כ י |‬ ‫ד שיהיו‪.‬‬
‫א עינבי•‬ ‫י של ן‬ ‫ם‬ ‫ע נ ב‬ ‫ב ד סת ‪.‬‬
‫ו ם‬ ‫בעריבה |‬ ‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א שסע׳•‬ ‫‪ 68‬שםעון |‬ ‫א בהט‪.‬‬ ‫|‬ ‫"‬
‫א תאמי‪.‬‬ ‫ד תאינים‬ ‫‪ 60‬תאנים |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫בחבית |‬ ‫ד דורכין‪.‬‬ ‫דורס |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫״« אום׳ |‬

‫דבלה­‬ ‫ד‬ ‫דבילה |‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ד א ונליון‬ ‫כיה‬ ‫ןעושיןן ן‬ ‫ד נדנדות‪.‬‬ ‫נרונרות |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫של |‬
‫א טפררין‬ ‫ד‬ ‫ספרדין רסונים ן‬ ‫ב וטנניב‪.‬‬ ‫ד א וטננב‬ ‫וסנניב |‬ ‫ד א טטעך‪.‬‬ ‫םסעיך |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫״ אום׳ |‬ ‫‪1‬‬

‫א יביאוהו‪-‬‬ ‫ן‬ ‫א ו ה‬ ‫י י‬ ‫ב‬ ‫א צימוקים‪.‬‬ ‫ד צמוקים‬ ‫‪ 62‬צםיקיו |‬ ‫א פרר‪.‬‬ ‫ד פריך‬ ‫פרי |‬ ‫ריםונין‪.‬‬
‫א הפסול‪.‬‬ ‫‪ 63‬פ ס ו ל |‬

‫‪.55‬שכר!‬ ‫בבה״א‪.‬‬ ‫ועיין‬ ‫כ ב י ס ה בחיי נפש‪) ,‬ירושלמי(‪.‬‬ ‫ה כ ב ו ם ה ‪ .‬ור׳ יוסי עושה‬ ‫‪ .54‬ל ת ו ך‬
‫ב ק ת כ י • *יל•‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ו ת ר ל ש ל ם ל ה ם מסירות שביעית‪ ,‬מותנים זה לזה מתנת חנם‪.‬‬ ‫משביעית‪.‬‬
‫‪ .56‬ה ת ק י נ ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ד ­‬ ‫ב ק ת ב י ) כ נ י ׳ ד(‪ ,‬ב ק ט ב י ‪ ,‬בקוטבי‪ ,‬והיא כ נ ר א ה ב ד קטנה‪ ,‬עיין מיש ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫י ' )בנו ש ל רבי( ובית דעו התקינו ו ת ה י נ ו ל מ ע ש ה כשיסת רשב״נ זקינם שנחלקו עליו ה ר ב י ם ‪ ,‬ו ס ת ם משנתנו‬
‫‪ .57‬ש ל א נ ט ח ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ר ח י ם ח ד ש ה שעדיין ל א טתנו ב ה ‪ ,‬ואינה טוחנת י ס ה ‪ ,‬והוי‬ ‫ש ל א כמותו‪.‬‬
‫‪ -60‬א י ז‬ ‫‪ .58‬ו מ ק ס ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר כותש א ת הזיתים ו מ ק מ ה א ת השמן להין־ ה ע ר ב ה ‪.‬‬ ‫ל י ה שינוי‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬עושין אותן גרוגרות׳ א ב ל א ץ עושין אותן ד ב י ל ה ‪ ,‬כני׳ הרשים ב ת ו ם מ ת א ‪ .‬עיין ב ב ה ׳ א •‬ ‫עושין‬
‫‪ .61‬ו מ נ נ י ב וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א י ט ח ו ט א ת ה ד ב ש כ ש מ מ ע ך א ת התאנים‪ ,‬א ל א מנגב ב י ד ‪ .‬ו ע י ץ בבהיא•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מוציאין את ה מ ר ד ו ת ערעיני ה ר מ ו נ י ש מ ת ו ך הרמונים‪ ,‬ו מ ע מ י ד י ם מ ה ן ע ר מ ה ׳‬ ‫מ ס ר ד י ן וכוי‪.‬‬
‫‪ .62-61‬ו ס ו ח ט י ז‬ ‫מ ת ל כ ל ך כ ש א ו כ ל א ת ה ר מ ץ כמות שהוא‪.‬‬ ‫ממני ש ד ר כ ן ב כ ך ‪ ,‬שהרי א ח ר ת א ד ם‬
‫ילך לאבוד‪.‬‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬םוחטין אותן לשם ימם‪ ,‬ומותר לעשות צמוקים מן המשואר‪ ,‬שהרי‬ ‫וכו־‪.‬‬ ‫ענבים‬
‫‪ .62‬ש ל א י ב י א ו ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת השביעית‪ ,‬שמא יגע ב ה ט מ א ‪ ,‬ו א ץ ל ה ת ק נ ה א ל א שרימה‪.‬‬
‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪195‬‬ ‫שביעית פ״ז‬

‫פרק ז׳‬
‫‪ .1‬אץ מחללץ )פירות( מעשר שיני על פירות שביעית‪ ,‬ואם חלל‬
‫יאכלו כחמור שבהן‪ .‬פירות שביעית ופירות מעשר שיני שנתערבו‪ ,‬יאכלו‬
‫כחמור שבהן‪ .‬פירות שביעית שלקח בהן דברים אחרים‪ ,‬יאכלו כחמור‬
‫שבהן‪ .‬פירות מעשר שני שלקח בהן דברים אחרים יאכלו כחמור שבהן‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .2‬חומר בשביעית שאץ במעשר שני ובמעשר שני שאין בשביעית‪ .‬שהשביעית‬
‫עשה בה את המופקר כשמור‪ ,‬ופסולת אוכלץ כאוכלין‪ ,‬ואוכלי אדם‬
‫כאוכלי בהמה‪ ,‬וקליפי אגחץ וקליפי דמונים כיוצא בהן‪ ,‬מה שאץ כן במעשר‬
‫‪ .3‬שביעית מתחללת על הכל‪ ,‬ומעשר שני אין מתחלל אלא על‪.‬‬ ‫שני‪.‬‬
‫מעות בלבד‪ .4 .‬שביעית מתבערת מכל מץ ומץ‪ ,‬ומעשר שני אץ מתבער‬
‫‪11‬‬
‫אלא באותו מץ בלבד‪ .5 .‬שביעית היא ודמיה אסורץ‪ ,‬ומעשר שני או הוא‬
‫או דמיו אםורץ‪] .6 .‬שביעית[ אץ לוקחין בה זבחי שלמים‪ ,‬מה שאץ כן‬

‫י וקליפי‬ ‫« אין מחללין וכו׳‪ .‬ימש׳ מע״ש פ״ג ה״ב‪ ,‬נ׳׳ד ע״א; פ ס ח י ם פ״נן ה״ז‪ ,‬ל״ז ע״א‪.‬‬
‫עיין להלן מע״ש פ״ב שו׳ ‪ 40‬וננלי ס ו כ ה מ״א א׳‪.‬‬ ‫» מעוח בלבד‪.‬‬ ‫משכ׳ פ״ז מ״ג‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫״ היא ודמיה וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ח מ״ז; חו״כ בחל פ ע ה״ג‪ ,‬ק״ז ב׳; ירוש׳ פ״ח ה״ז‪ ,‬ל״ח ע״ב; בנלי ס ו כ ה מ׳‬
‫‪,‬‬
‫נ ; קידושין כ״ח א׳; ע״ז נ״ד ב׳‪.‬‬

‫‪ 2‬כחסור |‬ ‫חלל ן א חילל‪.‬‬ ‫שעי | ד חסר‪.‬‬ ‫‪< 1‬פירוח> | ד א חסר )והנקודות בכיי סימן סחיקה>‪.‬‬
‫‪ 4‬פירות ן א ופירוח‪.‬‬ ‫‪ 4-3‬שלקח ‪ . . .‬שכהן ן א חסר‪.‬‬ ‫י י ן ך י‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫ע נ‬ ‫ן‬ ‫נ‬ ‫ד כחסור‪.‬‬
‫מ‬ ‫ע ב ה ם‬ ‫א‬ ‫ש ב ה ן‬

‫ובסעשר |‬ ‫שני ן א שיני גב־פ(‪.‬‬ ‫בשביעית | ך בשביעי־‪.‬‬ ‫« חוסר ן א יש‪.‬‬ ‫״כהן | ב ד סחוס‪.‬‬
‫‪ 7‬כאוכלי ן א ואוכלי‪.‬‬ ‫ואוכלי ן א אוכלי‪.‬‬ ‫« את ן א חסר‪.‬‬ ‫ן ך י׳‪.‬‬ ‫א ויש בסעשר‪.‬‬ ‫ש א‬ ‫ץ‬ ‫א‬ ‫‪9‬‬

‫סחחללת |‬ ‫‪ 8‬שני ן א שעי )ב־פ>‪.‬‬ ‫‪ | p‬ך כך‪.‬‬ ‫רפתים | ד ריפונין א ריסונים‪.‬‬ ‫» ח ץ | ד אגחים‪.‬‬
‫פין וסין |‬ ‫» בלבד | ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 0-8‬על סעות | ד באותו סין‪.‬‬ ‫וסעשר ן א סעשר‪.‬‬ ‫א סתחלל‪.‬‬
‫‪ 10‬בלבד | ב סתום‪ .‬אסורין ן א אסורות‪.‬‬ ‫י ‪.‬‬ ‫נ ו‬‫ן‬ ‫א א‬ ‫‪.‬‬ ‫ץ‬ ‫א‬ ‫מ י ג י‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫י׳‬‫ט‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫ע נ י‬ ‫י ס ע ש ף‬ ‫ו פ י ‪/‬‬ ‫ס‬ ‫ד‬

‫לוקחין |‬ ‫ןשביעיחן ן כיה ד א• ב חסר‪.‬‬ ‫‪ 11‬אסורין | ב ד סתום‪.‬‬ ‫הוא | ד הר‪.‬‬ ‫» ' | א שעי•‬
‫שלסיס | ך שלפי׳‪ .‬שאין | ד שאי׳‪.‬‬ ‫ד לוקחי׳‪ .‬זבחי ן א זיבחי‪.‬‬

‫‪ .2‬כ ח מ ו ר ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ו ד ץ ל א מ ן ו ט ע מ ץ מ ח י צ ה כמעיש‪ .‬וטעמי! ב ע ו ר כ ש כ ל ה ס ע ו ‪ p‬ה ש ד ה‬

‫‪ .3‬ד ב ר י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ב ר י ם שנוהגת ב ה ם קדושה‪ ,‬כגון ת ר ו מ ה מע־ש ו כ ד ו מ ה ‪ ,‬י א כ ל ו‬ ‫בשביעית‪.‬‬
‫ה מ ו מ ק ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאף בסירות ש ה ס ק י ר בשביעית כ ד ץ נוהג ב ה ם‬ ‫‪ .6‬א ת‬ ‫בחומרות ש ל כ ו ל ם ‪.‬‬
‫ו ס ס ו ל ת וכו׳‪ .‬שהרי שביעית‬ ‫בקדושה‪ ,‬מ ה ש א ץ כ ן מעיש שאמו נוהנ בסירות שהסקיר לסני נמר מ ל א כ ה ‪.‬‬
‫‪ .7‬כ א ו כ ל י ב ה מ ה‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאוכלי ב ה מ ה א ץ ק ד ו ש ת ם נ ס ק ע ת‬ ‫נוהגת א ף בקש ו כ ת ב ן ו ב א ו כ ל י ב ה מ ה ‪.‬‬
‫מ ה ם כ ל ז ‪ p‬ש ל א נ ס ם ל ו מ א כ י ל ת ב ה מ ה ‪ ,‬א ף א ו כ ל י א ד ם נשארים ב ק ד ו ש ת שביעית ע ד שיסםלו מ א כ י ל ת ב ה מ ה‬
‫ב ה ן ‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫כיוצא‬ ‫)כלב(‪ ,‬מ ה ש א ץ כן ב מ ע ׳ ש שקדושתו מ ו ר ח ת ממנו א ח ר ש נ ס ס ל מ מ א כ ל א ד ם ‪.‬‬
‫‪ . 8‬ו מ ע ש ר ש נ י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫כ א ו כ ל ץ ‪ ,‬ש ה ר י לעניין שביעית א ף צ ב י ע ה ה י א ב כ ל ‪ .‬כ ל שהוא צ ו ר ך לכם״‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ל מ ץ מ ת ב ע ר בזמנו‪ ,‬כ ש כ ל ה מימ־ מ ן‬ ‫מ י ן וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .9‬מ כ ל‬ ‫ע י ץ בבה־א‪.‬‬ ‫סירות מע״ש‪.‬‬
‫מ י ן וכו׳‪ .‬שמא צ״ל‪ :‬באותו זמן‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בזמן ש ק ב ע ה משנתנו )מע״ש מיה‬ ‫‪ .10‬ב א ו ת ו‬ ‫השדה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫שביעית‪ ,‬ו ה ס ר י אינו י ו צ א‬ ‫בקדושת‬ ‫שהדמים נתסםים‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫ודמיה‬ ‫היא‬ ‫יה•‬
‫מקדושתו‪.‬‬
 ‫שביעית פ״ז‬ ‫‪196‬‬

‫במעשר שיני‪ .7 .‬חומר במעשר שני‪ ,‬שהמעשר שני קונה את הקנקן‪ ,‬ואסר‬
‫דמיו‪ ,‬עירוביו ספק עירוביו כ ל שהוא‪ ,‬טעץ חומש‪ ,‬וטעון וידוי‪ ,‬ואסור‬
‫לאונן‪ ,‬ולא הותר לאכילה אלא בפדיון‪ ,‬ואץ מדליקין בו את הנר‪ ,‬מה‬
‫שאין כן בשביעית‪ .8 .‬אחד שביעית ואחד מעשר שני מחללץ אותו על חיה‬
‫ועוף‪ ,‬ועל בהמה בעלת מום‪ ,‬בץ חיץ בץ שחוטץ דברי ר ‪ /‬וחכמים או׳‬
‫‪ .9‬אחד שביעית ואחד מעשר שני‬ ‫לא אמרו אלא בזמן שהן שחוטץ‪.‬‬
‫אין פורעץ מהן מלוה וחוב‪ ,‬ואין משלמין מהן גמולץ‪ ,‬ואץ פודץ בהן שמיץ‪,‬‬
‫ואץ עושץ בהן שושבינות‪ ,‬ואץ פוםקץ מהן צדקה‪ ,‬אבל משלחין מהן דבר של‬
‫גמילות חסדים‪ ,‬וצריכין להודיע‪ ,‬ונותנץ אותן לחבר עיר בטובה‪ .10 .‬שלש‬
‫ארצות לביעור‪ ,‬יהודה ועבר הירדן והגליל‪ ,‬שלשתן של שלש שלש‪ .‬למה‬
‫הוזכרו ההר העמק והשפלה‪ ,‬לפי שאץ אוכלין מי בהר על שבעמק‪ ,‬ולא‬
‫מי שבעמק על שבהר‪ ,‬אלא הר והרו‪ ,‬עומק ועומקו‪ ,‬שפלה ושפלתו‪ .‬ובסוריא‬
‫לא אמרו שלש ארצות‪ ,‬אלא אוכלץ מן הראשץ שבה עד שיכלה האחרץ‬
‫שבה‪ .‬ר׳ שמעון אומי לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה‪ ,‬ושאר כל‬

‫ק ו נ ה ו כ ו ‪ /‬משנ׳ מע״ש פ״ג‬ ‫« חומר ו כ ו ‪ /‬להלן מע״ש פ״ב‪ ,‬שו׳ ‪ ;42‬בכורים פ״א‪ ,‬שו׳ ‪.21‬‬
‫» א ח ד שביעיח ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ מע״ש פ״א ה״ג‪,‬‬ ‫מי״ב; ועיין להלן מע״ש פ״ב‪ ,‬שו׳ ‪.106‬‬
‫‪,‬‬
‫״ אין פורעין ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל פ א ה פ״ד‪ ,‬שו ‪ 51‬וש״כ‪ .‬ועיין‬ ‫כ״ב ע״ד; בבלי ק ו כ ה מ׳ ב ‪/‬‬
‫שלש ארלוה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ע מ״ב; בבלי פ ס ח י ס‬ ‫ירוש׳ מע״ש פ״א ח״א‪ ,‬כ״נ מ״ב•‬
‫״ ל סה״נ•‬ ‫ה כ‬ ‫‪/‬‬ ‫מ ש‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ו ד‬ ‫ק‬ ‫ו ב‬ ‫» הר והרו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״נו ה״ב‪ ,‬ל״ח ע״ל‪.‬‬ ‫כ״ב ב ‪/‬‬
‫״ ר׳ שמעון ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״נו מ״ג‪.‬‬

‫‪1 2‬‬
‫‪ !3‬עירוביו | ך עירוביז־‬ ‫שהסעשר | ד א שמעשר‪.‬‬ ‫)ביש(‪.‬‬ ‫» י | א שיני‬ ‫שיני | י »'•‬
‫ך הית׳•‬ ‫‪ ! .‬הותר |‬ ‫ד ואסר‪.‬‬ ‫ואסור |‬ ‫ד א וטעון‪.‬‬ ‫טעון |‬ ‫ד ערובו א עירובו•‬ ‫עירוביו |‬
‫ד חיים ובין•‬ ‫‪ 16‬חיץ בין ן‬ ‫א שעי‪.‬‬ ‫״ שני ן‬ ‫ד סדליקי־‪.‬‬ ‫מיליקין |‬ ‫א "׳דייו•‬ ‫ו ‪I‬‬ ‫ב ס י י י‬

‫ו ח כ ס י ם‬ ‫י ב י‬ ‫י‬ ‫י‬
‫א מיני­‬ ‫‪ 17‬שני ן‬ ‫א אום־‪.‬‬ ‫ד אוסר׳‬ ‫או׳ |‬ ‫׳•‬ ‫ח כ ‪0‬‬
‫א י‬ ‫"‬ ‫ו ח כ ס‬
‫י‬ ‫‪I‬‬ ‫'‬ ‫' י‬
‫״ל״ ‪I‬‬ ‫ד וצריכי׳‪.‬‬ ‫‪0‬־ וצריכין |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 19‬של ן‬ ‫א בהם‪.‬‬ ‫בהן |‬ ‫א סהם‪.‬‬ ‫טחן ן‬ ‫‪1 8‬‬

‫״ העסק ‪I‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ם ה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ס ה‬ ‫ל‬ ‫ד שלש ן א ר צ ‪.‬‬
‫וח‪1‬‬ ‫״ל״ |‬ ‫ו ‪ I‬א ״ ״ייז•‬‫‪1‬‬ ‫מ ל ע ח‬ ‫‪2 1‬‬
‫־‬ ‫ש ל י מ‬ ‫ד‬

‫ד א םבהר <בא ריוח ושלש נקודות אחרי סלה‬ ‫סי בהר |‬ ‫שאין ן כיה ד• ב א שהן‪.‬‬ ‫א והעסק•‬
‫עוסק ‪I‬‬ ‫והרו | ד א והורו ב והרי‪.‬‬ ‫שבהר | א טשבהר‪.‬‬ ‫‪ 23‬סי שבעסק | ד סבעסק א טשכעסק‪.‬‬ ‫זו(‪.‬‬
‫ל ן א חסי•‬ ‫כ‬ ‫‪ 36‬אוס׳ | ד אומר‪.‬‬ ‫‪ 24‬שבה | ד חסר‪.‬‬ ‫ועוםקו ן כיה י • א ועסקו ב ועוסקי‪.‬‬ ‫א ועסק‪.‬‬

‫ת‬ ‫א‬ ‫‪2‬י‬

‫*?*‪ W‬כ ל ו מ ר ‪ .‬א ם ז ל ף ‪ r‬ל ת ו ך הקנקן ו ג פ ו ‪ .‬ו א ח ״ כ ק ר א ע ל י ו שם מע־ש ק נ ה מ ע ש ר ‪ ,‬וחייב ל א כ ו ל‬ ‫־‬
‫פיסקאזובאהלכאןבאשנרהמןהמקבילהבבכורים‪,‬ואמהשייכתלכאן׳‬ ‫‪.13-12‬ואס ר ד מ י ו ‪.‬‬ ‫כנגד הקנקן‪.‬‬
‫‪ .13‬ע י ר ו ב י ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ ת ע ר ו ב ת ש ל מע־ש ו ו ד א י‬ ‫שהרי א ף שביעית א ו ס ר ת א ת דמיה‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ו ב ץ ת ע ר ו ב ת ש ל ס ס ק מע״ש א ו ס ר ת ב כ ל שהוא‪ ,‬שהרי מ ע ׳ ש ה ו א ד ב ר שיש לו מ ת י ר ץ ‪ ,‬מסני שאפשר לסדותו•‬
‫‪.17‬אחד‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד מ י מע״ש‪.‬‬ ‫‪ . 1 5‬מ ע ש ר ש נ י וכו׳‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מחוץ לירושלים‪.‬‬ ‫‪ .14‬ל א כ י ל ה ‪.‬‬
‫א ר צ ו ת וכר‪ .‬ו א ץ א ו כ ל ץ ב כ ל‬ ‫‪.21-20‬ש ל ש‬ ‫ש ב י ע י ת ו כ ר ‪ .‬כ ל ה ב ר י י ת א מ ב ו א ר ת ל ע י ל ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.59‬‬
‫‪ .22-21‬ל מ ה ה ו ז כ ר ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬במשנתנו‬ ‫מ ד מ ה ו מ ד מ ה א ל א ע ד שיכלה האחרץ שבה ‪ p‬השדה‪.‬‬
‫‪ .22‬מ י ב ה ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ב ה ר )כני׳ ד וכי״ע(‪ ,‬מ ה ש ב ה ר ע ל ס מ ך מ ה ש ע ך י ץ ל א כ ל ה‬ ‫פיט מיב‪.‬‬
‫‪ .23‬ה ר ו ה ר ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ל מ ה ש ב ה ר דינו כ ה ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו ש פ י ל ה שבו‪ ,‬ו כ ל מ ה‬ ‫ב ע מ ק ‪ .‬ו כ ן להסן•‪.‬‬
‫ש ב ע מ ק ד מ ו כ ע מ ק ‪ ,‬ו א פ י ל ו ה ר שבו‪) .‬ירושלמי(‪.‬‬
‫‪197‬‬ ‫שביעית פ״ז‬

‫ארצות אוכלין והולכץ עד שיכלה מבית אל‪ ,‬ומיגורדה של קיםריץ‪ .‬אי זהו‬
‫הר שלה‪ ,‬זה הר המלך‪ .‬שפלה שלה‪ ,‬זה שפילות לוד‪ .‬עומק שלה‪ ,‬מעץ‬
‫גדי ועד יריחו‪ .11 .‬אי זהו עומק שבגליל‪ ,‬כגץ עוםר וחברותיה‪ .‬ר׳ שמעץ‬
‫בן לעזר או׳ אי זהו הר שבעבר הירדן‪ ,‬כגץ חרים וכגבור גדוד וחברותיה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫שפלה שלה‪ ,‬חשבון וכל עריה שבמישור דיבץ ובמות בעל‪ ,‬ובית בעל‬
‫מעון‪ .‬עומק שלה‪ ,‬כגון בית גמרה ]רמתא[ וחברותיה‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל‬
‫או׳ סימן להרים מילץ‪ ,‬סימן לעמקים דקלים‪ ,‬סימן לנחלים קנים‪ ,‬סימן‬
‫לשפלים שקמים‪ ,‬אע״פ שאין ראיה לדבר‪ ,‬זכר לדבר‪ ,‬ו א ת ה א ר ז י ם נ ת ן‬
‫‪ .12‬אוכלץ מבית המלך עד‬ ‫כשקמים אשר ב ש פ ל ה ל ר ו ב ‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫שיכלה מבית אל‪ ,‬אע״פ שאץ ראיה לדבר‪ ,‬זכר לדבר‪ ,‬ב ני מ ן ז א ב‬
‫י ט ר ף ‪ ,‬זו ארצו שחוטפת‪ ,‬ב ב ק ר י א כ ל ע ד ‪ ,‬זה יריחו שמוקדמת‪,‬‬
‫ו ל ע ר ב י ח ל ק ש ל ל ‪ ,‬זה בית אל שמאחרת‪ .13 .‬אוכלין ברגילה עד‬
‫שיכלו אגוטרי‪ ,‬ובגי גליל העליון עד שיכלו לופסי בית דגן וחברותיה‪,‬‬
‫בגליל התחתץ עד שיכלו אוזניות של שמעץ אנא‪ .14 .‬אוכלץ בתאנים‬

‫»־ שבעבר הירדן וכו׳‪.‬‬ ‫״ הר שלה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ע ה״ב‪ ,‬ל״ח ע״ד‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ע מ״ב‪.‬‬
‫!‪ 3‬רבן שמעון‬ ‫עיין יהושע י״ג‪ ,‬י״ז‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 30‬ח ש ב ו ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫חע‬ ‫ל״‬ ‫‪ 3‬׳‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫ירוש‪ /‬ע״נן‬
‫_ ‪ 3 3‬סימן לשפלים ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ע מ״ב‪.‬‬ ‫‪3 2‬‬ ‫א‪/‬‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪3 3‬‬ ‫״‪,‬י‪.‬‬ ‫הכ‬ ‫‪,‬‬ ‫ר ו ש‬ ‫י‬ ‫׳‪.‬‬ ‫ו כ ו‬

‫‪ 36‬זו‬ ‫בראשיח מ״ע‪ ,‬כ״ז‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 35‬ב כ י מ ן‬ ‫מ״א י׳‪ ,‬כ״ז‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫הארזים‬ ‫‪ 33‬ו א ה‬
‫‪ 37‬אוכלין ו כ ו ‪/‬‬ ‫ארלו ו כ ו ‪ /‬ב״ר פל״ע‪ ,‬ג ‪ /‬ע מ ׳ ‪ ;1276‬חכחומא ויחי‪ ,‬סי׳ י״ד; הול׳ בובר‪ ,‬סי׳ נףן‪.‬‬
‫בבלי פ ס ח י ם כ״ג א ‪/‬‬ ‫‪ 39‬אוכלין ו כ ו ‪/‬‬ ‫ק״ ״ ‪.‬‬
‫ג‬ ‫זע‬ ‫ה ׳‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫^‬ ‫‪p‬‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫כ‬ ‫ף‬ ‫ה‬ ‫‪.‬‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫‪,‬‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬

‫ד קיסרון‬ ‫קיסריון |‬ ‫ד וםיגדרה א וםנידרה‪.‬‬ ‫וסיגורדה |‬ ‫ד והולכי׳‪.‬‬ ‫והולכין |‬ ‫ד ארצו׳‪.‬‬ ‫«־ ארצוח |‬
‫ד א זו‪.‬‬ ‫זה |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫שלה |‬ ‫א ושפלה‪.‬‬ ‫‪ 37‬שפלה ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ו א‬ ‫ך א ח ה הו׳ א א ח ה‬ ‫אי זהו |‬ ‫א קיסרין‪.‬‬
‫עוסק ן‬ ‫ד א אחה הוא‪.‬‬ ‫אי זהו |‬ ‫ב ד סחוס‪.‬‬ ‫‪ 28‬יריחו |‬ ‫‪.‬‬ ‫ע ט ק‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ע ן ט ק‬ ‫ח <‬ ‫ל‬ ‫ש ס‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫שפילוח ן‬
‫ד א אוס׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד אליעזר א אלעזר‪.‬‬ ‫»‪ 2‬לעזר |‬ ‫׳‪.‬‬ ‫ש ס ע‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ש ט ע ו ן‬ ‫נ י נ י ס ר‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫‪.‬‬ ‫ק‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫א‬

‫ד וחברוחיו‪.‬‬ ‫וחברוחיה |‬ ‫ד גדור‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫גדוד |‬ ‫ועבור ן א חסר‪.‬‬ ‫ד הריס‪.‬‬ ‫הרים |‬ ‫אחהו | א איזה הוא‪.‬‬
‫שםעון‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫] ר ס ת א [ ן כ־ה‬ ‫ד נפרא‪.‬‬ ‫נפרה |‬ ‫א עפק‪.‬‬ ‫‪ 31‬עופק ן‬ ‫א ושפלה‪.‬‬ ‫‪ 30‬שסלה |‬
‫ך א אף‬ ‫אע־ס |‬ ‫א לשפלה‪.‬‬ ‫‪ 33‬לשפלים ן‬ ‫ך אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫‪ 33‬או׳ |‬ ‫ל׳‪.‬‬ ‫ג ם‬ ‫ב ן‬ ‫׳‬ ‫ש ם ע‬ ‫א‬ ‫בן גטליאל ן‬
‫פ לרב‪.‬‬ ‫לרוב |‬ ‫ד בשקפים‪.‬‬ ‫‪ 34‬בשקפים |‬ ‫א הארץ‪.‬‬ ‫הארזים ן‬ ‫ד ראייה‪.‬‬ ‫ראיה |‬ ‫<א ואף( ע ל פי‪.‬‬
‫פ ד בגיסין‪.‬‬ ‫בניסן |‬ ‫ד א א ף ) א ואף( ע ל פי‪.‬‬ ‫אע־פ |‬ ‫ל‪.‬‬ ‫ת א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד פבי ל א‬ ‫ת‬ ‫‪ 35‬סביח א ל |‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫ברנילה ן‬ ‫ב ד סחוס‪.‬‬ ‫‪ 87‬זה בית א ל שסאחרח ן א זו יריחו שסאוחרת‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א ז ו‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫‪m‬‬ ‫ד בבוק ‪.‬‬
‫ר‬ ‫‪ 36‬ב ב ק ר |‬
‫שםעון ן‬ ‫ד אחניו׳ א אזניות‪.‬‬ ‫אחניות |‬ ‫א וגליל‪.‬‬ ‫‪ 39‬בגליל ן‬ ‫‪,‬טי‪.‬‬ ‫ב‬ ‫‪ 38‬ובג• ן כיה ד א ‪.‬‬ ‫ד ברנליה‪.‬‬
‫ט‬
‫ך בתאנה‪.‬‬ ‫בתאנים ן‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫אנא |‬ ‫עז•‬ ‫ד‬

‫ו כ ג ב ו ד וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬ה ר י מ כ ו ו ר וגדור וכו׳‪,‬‬ ‫‪ .29‬ח ד י ם‬ ‫‪ .27‬ה ר ש ל ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל י ה ו ד ה ‪.‬‬
‫‪ .30‬ש ב פ י ש ו ר וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ש ר במישור וכוי‪ ,‬ו ה ו א ה מ ש ך‬ ‫כגי׳ הירושלמי ו מ ק ב י ל ו ת ‪ .‬עיין בבה־א‪.‬‬
‫ל ה ר י ם וכו׳‪ .‬יש כ א ן ה ג ד ר ה מ ד ע י ת ל צ ו ר ת שטחי ה א ר ץ‬ ‫‪ .32‬ס י מ ן‬ ‫ה פ ס ו ק ביזצשע י״ג‪ ,‬י״ז‪.‬‬
‫א ו ד ן וכוי‪.‬‬ ‫ה ע צ י ם שקוראים ל ה ם עכשיו גבסעות(‬ ‫וסימן ל ה ר ה ם‬ ‫מגדלים‪.‬‬ ‫הצמחים שהם‬ ‫ע׳ס‬
‫‪ 7‬ט‬ ‫) ש‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫מ‬
‫יעיין ב ב ה ־ א ‪.‬‬ ‫•‬ ‫י׳‬ ‫לעיל‬ ‫בית ה מ ל ך ה ו א ת ח ו ם ה ר ה פ ל ד‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫המלך‬ ‫‪.34‬מ ב י ת‬
‫‪ .39‬א ו ז נ י ו ת‬ ‫ועיץ בבהיא‪.‬‬ ‫וכוי‪ .‬ט י ב ה צ מ ח י ם אגוסדי ו ל ו פ ס י ל א נ ת ב ר ר לי‪.‬‬ ‫‪.38‬אגוטדי‬
‫וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬אוזניות ש ל שמעונייא‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל ש מ ר ץ )יועשע י״ט‪ ,‬ט״ו>‪ ,‬בהגהתו מ כ ת ה ש ל ר״ש ק ל י ץ ‪.‬‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
 ‫שביעית פ״ז‬ ‫‪198‬‬

‫« עד שיכלו פגי בית וגי‪ .‬אמי ר׳ יהודה לא הוזכרו פגי בית וני אלא למעשרות‬
‫‪ .15‬אין אוכלין‬ ‫ב ל ב ה פגי בית וני ואהיני טובניא חייבין במעשרות‪.‬‬
‫על הרפיחץ שבעכו‪ .‬ר׳ יוסי או׳ אוכלץ על הרפיחין שבעכו)אוכלין על‬
‫הרפיחין( ועל הדיפרא‪ ,‬אבל לא על םיפוניות‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ אף על‬
‫םיפוניות‪ .‬ר׳ יוסי ]אומ׳[ דיפרה שביכרה עד שלא יכלה הקיץ‪ ,‬אוכלין‬
‫« עליה‪ .‬אוכלץ בענבים עד שיכלו דליות שבאכל‪ .‬אם יש אפילות מהן‬
‫אוכלץ עליהן‪ .‬ושאר ארצות אחת לזתים ולתמרים‪ .‬אוכלין מתים עד‬
‫שיכלה אחרץ ]שבתקוע[‪ .‬ר׳ ליעזר בן יעקב או׳ אף של גוש חלב‪ ,‬כדי שיהא‬
‫עני יוצא ולא יהא כלביא רובע‪ ,‬בץ מראשו בין מתחתיו‪ .‬אוכלץ בתמרים עד‬
‫שיכלה אחרון שבצוער‪ .16 .‬רבן שמעץ בן גמליאל או׳ אוכלץ על מה‬
‫‪ 50‬שבכיפץ ואץ אוכלץ על מה שבשיצץ‪ .‬ושאר כל פירות האילן‪ ,‬כגון העוגסין‬

‫« אין אוכלין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ע ה״ד‪ ,‬ל״ע רע״א‪.‬‬ ‫»* ר׳ יהודה ו כ ו ‪ /‬פ ס ח י ם הכ׳׳ל; עירובין כ״ח ב ‪/‬‬
‫ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫« דיפרה שביכרה ו כ ו ‪/‬‬ ‫ועיין במשנ׳ פ״ע מ״ד‪.‬‬ ‫ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫« אוכלין ו כ ו ‪/‬‬
‫י* של‬ ‫«« א ח ה לזחים ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ע סמ״ג‪.‬‬ ‫« אוכלין בענבים ו כ ו ‪ /‬בבלי פ ס ח י ם כ״ג א ‪/‬‬
‫« בחמרים ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; בבלי הכ״ל; שם‬ ‫גוש חלב ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ע ה״ג‪ ,‬ל״ח ע״ד; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫בבלי הכ״ל‪.‬‬ ‫« רבן שמעון ו כ ו ‪/‬‬ ‫כ״ב א ‪/‬‬

‫למעשרות ן‬ ‫בית וני | ד בית אוני א כיתתי‪.‬‬ ‫בית מי ן א ביתיאני‪.‬‬ ‫‪ 40‬פני בית וני | ד מ י בית עני‪.‬‬
‫טובניא ן א דפובניא‪.‬‬ ‫א ביתייני‪.‬‬ ‫בית מי | ד בית אמי‬ ‫‪ 41‬ב ל ב ד ן א ח פ ר ‪.‬‬ ‫א ]לעינין ן סעשר‪.‬‬
‫<ביפ>‪.‬‬ ‫א הרחיפין‬ ‫הרפיחין | ד הספיחין‬ ‫‪ 42‬ע ל ן א את‪.‬‬ ‫בפעשר‪.‬‬ ‫בפעשרוח ן א חייבות‬ ‫חייבין‬
‫‪ 43‬סיפמיות |‬ ‫‪ 48-42‬אוכלין ע ל הרפיחין | ד א ח ס ר ‪.‬‬ ‫שבעכו ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫א אופי‪.‬‬ ‫א י | ד אופר‬
‫‪ 44‬סיפמיות |‬ ‫אוס׳ | ד אופר‪.‬‬ ‫סיפמיוח ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪. . .‬‬ ‫‪ 44-43‬ר׳‬ ‫א סיפומיות‪.‬‬ ‫ד שיפמיות‬
‫שביכרה ן א שביכירה‪.‬‬ ‫דיפרה | ד א דיפרא‪.‬‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫א אי•‬ ‫ד•‬ ‫]אוס׳ ‪ 1‬כיה‬ ‫ד היפמיות‪.‬‬
‫שיכלו ן ד שיכלה‪.‬‬ ‫‪ 48‬בענבים | ד בענבי׳‪.‬‬ ‫שלא י כ ל ה | ד א שיכלה‪.‬‬ ‫ב על‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫ע ד ן כיה‬
‫ולאחריהן‪.‬‬ ‫הסוסנרות‬ ‫הסלים‬ ‫לפני‬ ‫נקודות‬ ‫ישנן שתי‬ ‫)ובכיי‬ ‫אבלן‬ ‫ןשל‬ ‫א שבאשכול‬ ‫שבאכל | ד שבאשכול‬
‫ארצות א ח ת | ד ן כ ל ן ארצו׳‬ ‫‪ 40‬עליהן | ד עליהם‪.‬‬ ‫אפילות | ד אפיל‪.‬‬ ‫ואף הסלים עצפן פנוקדות(‪.‬‬
‫ד א‬ ‫!שבתקוע[ ן כיה‬ ‫‪ 47‬אחרון | ד האחרון‪.‬‬ ‫מ ת י ם | ד א בזיחים‪.‬‬ ‫לזתים ן א לזיתים‪.‬‬ ‫אחד‪.‬‬
‫א גש•‬ ‫נוש ן‬ ‫ך על‪.‬‬ ‫של |‬ ‫א אוס׳‪.‬‬ ‫ד אוסר‬ ‫או׳ |‬ ‫א אליעזר‪.‬‬ ‫ד אלעזר‬ ‫ליעזר |‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מליון‬
‫בן נ ס ל י א ל |‬ ‫ב ד סחוס‪.‬‬ ‫שבצוער |‬ ‫ד האחרון‪.‬‬ ‫‪ 40‬אחרון |‬ ‫ד ובין‪.‬‬ ‫בין |‬ ‫‪ 48‬ולא יהא סביא | א ויביא‪.‬‬
‫ם ה שבשיצין |‬ ‫ד שבכופין א הכיפין‪.‬‬ ‫‪ 60‬שבכיסין |‬ ‫א בין‪.‬‬ ‫פה ן‬ ‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א חסר•‬
‫א העונסים‪.‬‬ ‫העונסין |‬ ‫א ןשלן בין השיצים‪.‬‬

‫‪ . 4 2‬ה ר מ י ח י ן וכוי‪ .‬עיין בשנויס‪ ,‬ו כ נ ר א ה‬ ‫ל מ ע ש ר ו ח ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אעמ״י שהם ד ק י ם וקםנים‪.‬‬ ‫‪.40‬אלא‬
‫שצ״ל‪ :‬ה ט ם י ח ץ כבמשנתנו‪ .‬וםירש ה ע ר ו ך שהם כמין כ ד י ם בראשי מ ו ת ו ה צ מ ו ד י ם מקננים ב ה ם ‪ ,‬ו ה ם צ ו ב ר י ם‬
‫‪ .43‬ה ד י מ ר א ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל המירות השניות ש ל אילן‬ ‫זרעים ל ת ו כ ם ‪ .‬ועיין מיש ל ע י ל מ״ג שו׳ ‪ 13‬ד״ה ממחים‪.‬‬
‫‪ .45‬ש ב א כ ל•‬ ‫העושה שתי ב ר י כ ו ת בשנה‪ .‬מ י מ ו נ י ו ת‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬סתווניות‪ ,‬סירות ה ב א ו ת ב ס ו ף ה ק י ץ ובסתיו‪.‬‬
‫‪ . 4 6‬ו ש א ר א ר צ ו ת וכוי‪ .‬ב ד ‪ :‬ושאר‬ ‫צ״ל‪ :‬ש ב א ב ל ‪ ,‬ו ה ו א א ב ל כ ר מ י ם שנזכרה בשוסטים ייא‪ ,‬ל״נ‪ .‬גרשיי(‪.‬‬
‫‪ .48‬ר ו ב ע‬ ‫כ ל א ר צ ו ת וכוי‪ .‬ו ה מ ל ה ‪.‬ושאר״ ה י א באשנרה ממשנתנו)סיס מ״‪ ,0‬ו כ א ן צ״ל‪ :‬כ ל א ר צ ו ת וכוי‪.‬‬
‫‪ .50‬ש ב כ י מ י ן וכוי•‬ ‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ו ב ע ק ב זיתים‪ ,‬מסני שסחות מ כ א ן א ץ בו כ ד י סיסול‪ ,‬ו ד מ ו כ כ ל ו ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל ה ת מ ר י ם שנשרו ונשארו בתוך כ מ ו ת ה ת מ ר י ם ‪ ,‬ב ץ ה ל ו ל ב י ם ‪ ,‬א ב ל א ץ א ו כ ל ץ ע ל מ ה שנשר ל ת ו ך‬
‫ה ע ו נ ס י ן ‪ .‬האגסים‪.‬‬ ‫הקוצים ש מ ס ב י ב ל ד ק ל ‪ ,‬מסני ש א ץ ה ח י ה מחםשת שם‪) .‬סירוש הגאונים ורש״י(‪.‬‬
‫ושאר ה מ מ י ם נ ת ב א ר ו בבה״א‪.‬‬
‫‪199‬‬ ‫שביעיית פ״ז‬

‫והקרסטמילין והפרישץ והעוזרדץ‪ ,‬אוכלץ מה שבהר על שבעמק וממה‬

‫‪,‬‬
‫‪ .17‬ר שמעץ בן אלעזר ]אומר[ כולן כחרובץ‪.‬‬ ‫שבעמק על שבהר‪.‬‬
‫אוכלין עליהן עד שתרד רביעה שניה‪ .‬אוכלין על הירק של השלחץ‪,‬‬
‫לפי שאינו כלה‪ .‬שורשי קולםי כרוב שיבשו אםורץ בהנייה‪ .‬ר׳ שמעץ‬
‫או׳ שורשי קולםי כרוב אע״פ שיבשו אוכלץ עליהן‪ .‬כיוצא בו‪ ,‬מגביב ויביש‬
‫‪ .18‬מאימתי פורשץ משבילץ שבשדות‪ ,‬עד שתרד רביעה‬ ‫צריך לבער‪.‬‬
‫שנייה‪ .‬אמ׳ ר׳ יוסי במי דברים אמורים בזמן שהשנים כתקנן‪ ,‬עכשיו שנתקנסו‬
‫שנים‪ ,‬אפי׳ לא ירד אלא גשם אחד בלבד צריך להלך‪ .‬רבן שמעון בן‬
‫גמליאל או׳ גשמים שירדו שבעת ימים זה אחר זה ולא פסקו‪ ,‬יש בהן כדי‬
‫רביעה שנייה‪.‬‬

‫ה״א‪,‬‬ ‫פ״ה‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ב״ב‬ ‫« מאימתי‬ ‫ל״ח קע״ד‪.‬‬ ‫ילוש׳ פ״נן ה״ג‪,‬‬ ‫‪ 52‬כחמבין‪.‬‬
‫י» גשמים שירדו‬ ‫נרו ע״א; בבלי ה ע נ י ה ו׳ ב׳; ב״ק פ״א א ‪ /‬ב ‪ /‬ועיין במשנ׳ פ״נו מ״ז‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬להלן ה ע נ י ה פ״א ה״ד; ירוש׳ כאן פ״נו ה״ז‪ ,‬ל״כו ע״א; נדרים פ״ח ה״ו‪ ,‬מ״א ע״א; בבלי ה ע נ י ה‬
‫ו׳ א׳; נדרים ק״ג א ‪/‬‬

‫ד א סםה•‬ ‫מה |‬ ‫והעחרדין ן א והעחררין‪.‬‬ ‫א והקרוסטםילין‪.‬‬ ‫טםילין‬ ‫ד והקר•‬ ‫‪ 61‬והקרסטםילין |‬

‫ב ך פתוח‪.‬‬ ‫ד א שנייה‪.‬‬ ‫‪ 63‬שניה |‬ ‫‪.‬‬ ‫ח ס ר‬ ‫ב‬ ‫א אופ׳‪.‬‬ ‫ך‪.‬‬ ‫כיה‬ ‫]אוסרן ן‬ ‫ב ד סחוס‪.‬‬ ‫‪ 63‬שבהר |‬
‫שסעון |‬ ‫ך א בתאה‪.‬‬ ‫בהגייה |‬ ‫א שאין‪.‬‬ ‫‪ 6.‬שאינו ן‬ ‫א !ביתן השל ין‪.‬‬
‫ח‬ ‫ד ןבי׳ן שלחין‬ ‫השלחין |‬
‫ש ס‬ ‫א‬
‫סנביב ן‬ ‫ד א אף ע ל פי‪.‬‬ ‫אעיס |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫שורטי |‬ ‫א אופ׳‪.‬‬ ‫ד אוסר‬ ‫״ או־ |‬ ‫עי•‬
‫ד א סשתרד‬ ‫ע ד שתרד |‬ ‫ד פשבולין‪.‬‬ ‫פשבילין |‬ ‫ב סתום‪.‬‬ ‫«‪ 6‬ל ב ע ר |‬ ‫‪.‬‬ ‫ד ב ש‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫ויביש |‬ ‫א סנבב‪.‬‬
‫‪6 7‬‬
‫שנתקנםו ן א שנתקייסו‪.‬‬ ‫כתקגן | ד א בתיקנן‪.‬‬ ‫דברים אסורים ן א ד ב ר ׳ אסור׳‪.‬‬ ‫בסי | ד א בסה‪.‬‬ ‫אס׳ | ד אסר‪.‬‬
‫א בהם‪.‬‬ ‫בהן ן‬ ‫אוסר‪.‬‬ ‫‪ 69‬או׳ ן‬ ‫א אפילו‪.‬‬ ‫אפי׳ ן‬ ‫א שגים ןאילון‪.‬‬ ‫‪ 68‬שגיס |‬

‫‪ . 5 2‬כ ח ר ו ב י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאץ ל ה ם שלש‬ ‫‪ . 5 1‬ע ל ש ב ע מ ק ‪ .‬כלומר‪ ,‬ו ב ל ב ד באותה מדמה‪.‬‬

‫‪ .53‬ע ל י ה ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת ה ע ל י מ‬ ‫א ר צ ו ת ‪ ,‬ו א ו כ ל ץ ע ל י ה ם ע ד ש י כ ל ה ה א ח ר ו ן ש ב ה ם בא״י‪.‬‬
‫ר ב י ע ה ש נ י ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬הגשם השני‪ ,‬והוא כיג ב מ ר ח ש ץ ‪.‬‬ ‫ש ל ה ם )של ע ו נ ס ץ ו ק ר ס ס מ י ל ץ ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫(‬

‫ש ל ה ש ל ח י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ר ק שחמתו כ״כ מ ר ו ב ה שנתקיים א ם י ל ו ב ב י ת ה ש ל ח ץ )ארץ יבשה ו צ מ א ה‬

‫‪ .54‬ק ו ל מ י כ ר ו ב וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫למים(‪ ,‬אינו כ ל ה א ס י ל ו בשםמית‪ ,‬ו א ו כ ל י ם ע ל מ א ת ממו‪.‬‬
‫שרשי ב ד י כ ר ו ב שיבשו‪ ,‬ו א מ ם רנילים ל מ א כ ל א ד ם ‪ ,‬א ס ו ר י ם בהנאה‪ ,‬ו א ץ מםיקים ב ה ם )עיין ל ע י ל מ י ה שו׳‬
‫‪ 34‬ו א י ל ו ( ‪ .‬ו ה ל ש ץ ה י א באשגרה מ ל ע י ל ) מ י ל ( ‪ ,‬ו כ א ן הכוונה ש א ץ א ו כ ל ץ ע ל י ה ם ירקות‪ ,‬ה ו א י ל ויבשו‪ ,‬ו א ץ‬
‫‪ .55‬א ו כ ל י ן ע ל י ה ן ‪ .‬ל מ י ריש מ כ מ ו ן ש ע ד י ץ ל א הוקשו כ ע ץ ‪ ,‬עדיין א ו כ ל י ם ע ל י ה ם ‪.‬‬ ‫דינם כברישא‪.‬‬
‫כ י ו צ א ב ו מ ג ב י ב וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם יבשו כ ל כ ך שבירק א ח ר כ מ צ א הוא כ ב ר מ ג ב ב ביבש ל א כ י ל ת ב ה מ ה‬
‫ב ל ב ד ‪ .‬הרי דמו כ כ ל ה ‪ p‬ה ש ד ה א פ י ל ו לריש‪ ,‬ו א ץ א ו כ ל י ם ע ל מ י ר ק ו ת לחים‪ ,‬מפני שאץ א ו כ ל י ם מן ה ל ח‬
‫‪ .56‬מ א י מ ת י פ ו ר ש י ן וכו׳‪ .‬ב ר י י ת א וו מ ד ב ר ת ב כ ל השנים )ולא ב א ה ל כ א ן‬ ‫ע ל היבש א פ י ל ו לריש‪.‬‬
‫א ל א אגב ר ב י ע ה שניה(‪ ,‬ו מ ח מ ת חשש מ ל א ת מ ן ע ל ה ‪ ,‬ו מ ש ת ר ד ר ב י ע ה שניה א ס ו ר ל ה ל ך ב ש ב י ל ץ שבשדות‬
‫‪ . 5 8‬צ ר י ך ל ה ל ך ‪ .‬נראה‬ ‫‪ .57‬ש נ ת ק נ מ ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש נ ת ק ל ק ל ו ‪.‬‬ ‫ע ל זרים‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫שציל‪ :‬צ ר י ך לה‪1‬מ[לך‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬צ ר י ך ל ה מ ל ך ו ל ז ע ד ע ב ט י ב ה ש ד ה ‪ ,‬ש מ א ק ש ה ל ה ה ד ר י ס ה א פ י ל ו א ח ר י‬
‫הגשם הראשון• יעיין ב ב ה י א ‪.‬‬
 ‫שביעית פ״ח‬ ‫‪200‬‬

‫פרק ח׳‬
‫‪ .1‬בראשונה היו שלוחי בית דץ יושבין על פתחי עיירות‪ .‬כל מי‬
‫שמביא פירות בתוך ידו נוטלין אותן ממנו‪ ,‬ונותן לו מהן מזון שלש סעודו‪/‬‬
‫והשאר מכניסין אותו לאוצר שבעיר‪ .‬הגיע זמן תאנים‪ ,‬שלוחי בית דין שוכרין‬
‫פועלין‪ ,‬עודרין אותן‪ ,‬ועושין אותן דבילה‪ ,‬וכונסץ אותן בחביות‪ ,‬ומכניםץ אותן‬
‫‪ 5‬לאוצר שבעיר‪ .‬הגיע זמן ענבים‪ ,‬שלוחי בית דץ שוכרין פועלץ‪ ,‬בוצרין אותן׳‬
‫ודורכין אותן בגת‪ ,‬וכונסץ אותן בחביות‪ ,‬ומכניסין אותן לאוצר שבעיר‪.‬‬
‫הגיע זמן זתים‪ ,‬שלוחי בית דין שוכרין פועלץ‪ ,‬ומוסקץ אותן‪ ,‬ועוטנץ אותן‬
‫בית הבד‪ ,‬וכוגסין אותן בחביות‪ ,‬ומכניסץ אותן לאוצר שבעיר‪ .‬ומחלקץ‬
‫מהן ערבי שבתות‪ ,‬כל אחד ואחד לפי ביתו‪ .‬הגיע שעת הביעור‪ ,‬עניים‬
‫<« אוכלין אחר הביעור‪ ,‬אבל לא עשירים דברי ר׳ יהודה‪ ,‬ר׳ יוסי אומ׳‬
‫אחד עניים ואחד עשירים אוכלץ אחר הביעור‪ .‬ר׳ שמעץ אומ׳ עשירים‬
‫‪ .2‬מי שיש לו פירות לחלק‪ ,‬מחלקן‬ ‫אוכלין מן האוצר אחר הביעור‪.‬‬
‫לעניים‪ .‬מי שיש לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור‪ ,‬מחלק מהן לשכניו‬
‫‪,‬‬
‫ולקרוביו וליודעיו‪ ,‬ומוציא ומניח על ביתו‪ ,‬ואומ אחינו בית ישראל כל‬

‫‪1 1‬‬
‫י׳‬ ‫משנ׳ פ״נו מ״ח; ה ר כ בהר פ״א סה״ו‪ ,‬ק״ו רע״ג‪.‬‬ ‫עניים אוכלין וכו׳‪.‬‬
‫״ מחלק וכו׳‪ .‬עיין במשנ׳ חנ״ל‪.‬‬ ‫שמעון וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ע ה״ס‪ ,‬ל״ע ע״א‪.‬‬

‫נוטלי] ‪I‬‬ ‫א לתוך‪.‬‬ ‫‪ 3‬בתוך ן‬ ‫ד ע״רו׳‪.‬‬ ‫עיירות |‬ ‫א פיתחי‪.‬‬ ‫פתחי ן‬ ‫א טחזרין‪.‬‬ ‫‪ 1‬יושבין ן‬
‫א חסר•‬ ‫‪ 3‬אותו ן‬ ‫ד א סעודות‪.‬‬ ‫סעוח׳ |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫טחן ן‬ ‫ד א ונותנין‪.‬‬ ‫ונותן |‬ ‫א ]היון נוטלין‪.‬‬
‫ד ועושי׳‪.‬‬ ‫ועושין |‬ ‫א ועודרין‪.‬‬ ‫ד עודרי׳‬ ‫‪ 4‬עוררין |‬ ‫ך ביד‪.‬‬ ‫בית יין |‬ ‫א תאינים‪.‬‬ ‫ד תאני׳‬ ‫תאנים |‬
‫ך ]בהן בחביות•‬ ‫בחביות |‬ ‫א וםכניסין‪.‬‬ ‫‪ 6‬וכונסין |‬ ‫‪ 6‬מ צ ר י ן | א ובוצרין‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫ו כ ו נ ס י ן ‪ . . .‬בחביות |‬
‫וסוסקין |‬ ‫א פועלים‪.‬‬ ‫פועלין ן‬ ‫ד ביד‪.‬‬ ‫בית דין |‬ ‫ד זיתי׳ א זיתים‪.‬‬ ‫‪ 7‬זתים |‬ ‫ד וםכניסי׳‪.‬‬ ‫וסכניסין |‬
‫ך ןזםןן שעת­‬ ‫» שעת |‬ ‫א וסחלק׳‪.‬‬ ‫וסחלקין |‬ ‫ד אוצר‪.‬‬ ‫אותן |‬ ‫א בבית‪.‬‬ ‫‪ 8‬בית ‪j‬‬ ‫א טוסקין‪.‬‬
‫‪1 0‬‬
‫אום׳ |‬ ‫א שפעי‪.‬‬ ‫שפעון ן‬ ‫ד אוכלי׳‪.‬‬ ‫‪1‬נ אוכלין |‬ ‫ד אופר‪.‬‬ ‫אוס׳ |‬ ‫א ודי•‬ ‫ר׳ |‬ ‫ד אח׳‪.‬‬ ‫אחר |‬
‫ם ח ל ק ן ן א ןסחליףן פ ח ל ק ן מהםוסנר תוקן‪ :‬פחליקן‪ ,‬ונפחק עיי‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 13-12‬סי ‪ . . .‬לעניים |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬
‫ישראל כ ל |‬ ‫ד ואוסר א ואו׳‪.‬‬ ‫ואום׳ |‬ ‫א ןפחחן ביתו‪.‬‬ ‫‪ 14‬ביתו |‬ ‫א לשכיניו‪.‬‬ ‫‪ 13‬לשכניו ן‬ ‫נקודה(‪.‬‬
‫א ישר׳‪.‬‬

‫ט י ר ו ת ו מ י ‪ .‬סי׳ ה ר מ ב י ן‬ ‫‪.2‬שמביא‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשהיתה י ד ב י ד ת ק י פ ה ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.1‬בראשונה‬

‫מ פ נ י‬
‫ועיין מיש ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫* ע י י י ן ל א הושיבו שומרים‪ ,‬ע י ץ ל ע י ל ד מ א י פ י א שו׳ ‪.7‬‬ ‫‪.‬שהביא מן הבכירות*׳‬
‫ס ו ע ל י ן וכוי‪ .‬ביד נ ה ט כאן ב כ ל ה ד ב ר י ם ה א ס ו ר י ם ל י ח י ד ‪ .‬ו מ ס ת ב ר שהושיבו שומרים׳‬ ‫‪ .4-3‬ש ו כ ר י ן‬
‫‪ .4‬ע ו ד ר י ן וכוי‪ .‬הנכון הוא בריש דיר‪ :‬ו א ו ר י ן וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר ׳‬ ‫ע ל ה כ ר מ י ם ו ע ל השדות‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .8‬ב י ת וכוי•‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מכניסים ל מ ע ט ן ‪.‬‬ ‫‪ . 7‬ו ע ו ט נ י ן וכוי‪.‬‬ ‫מ ל ק ט י ן א ת התאנימ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .12‬מ י ש י ש ל ו וכו׳‪ .‬ה ב ר י י ת א חוזרת לזמנים ו ל מ ק ו מ ו ת ש ל א ה י ה שם‬ ‫ב כ י ׳ ע ובראשונים‪ :‬ב ב י ת וכוי‪.‬‬
‫א ו צ ר ביד‪ .‬ו מ ל מ ד ת ה ב ר י י ת א ל א ד ם שיש לו ה ר ב ה מידות והוא י ו ד ע ש ל א י ו כ ל ל א ו כ ל ם )לא א ו ת ם ו ל א‬
‫דמיהם( למני זמן ה ב י ע ו ר ‪ ,‬מ ו ט ב לו ל ח ל ק א ת ה ס י ר ו ת לעניים למני זמן ה כ ע ו ר ‪ ,‬ויקיים מ צ ו ת‬ ‫את‬
‫מ ה ן וביי•‬ ‫‪ .13‬מ ח ל ק‬ ‫צ ד ק ה ‪ ,‬שאם יגיע זמן ה ב ע ו ר י צ ט ר ך ל ה ס ק י ר ם ‪ ,‬ושמא מ כ ו ב ה ם עשירים‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מזון נ׳ ס ע ו ד ו ת ל כ ל א ח ד )כממורש במשנתנו(‪ ,‬ואמו רשאי ליתן מ ת ר מ כ א ן ל כ ל עני ועני‪ .‬עיין‬
‫מיש ל ע י ל ‪.‬‬
‫‪201‬‬ ‫שביעית פ״ח‬
‫מי שצריך ליטול‪ ,‬יבא ויטול‪ .‬חוזר ומכנים לתוך ביתו‪ ,‬ואוכל והולך עד שעה‬
‫‪ .3‬הקפת החנות אינה משמטת‪ .‬אמ׳ ר׳ נראץ דברי ר׳ יהודה‬ ‫שיכלו‪.‬‬
‫בכותב מעות‪ ,‬דברי חכמים בכותב פירות‪ .4 .‬כתובת אשה פגמה וזקפה הרי‬
‫זו משמטת‪ .‬פגמה ולא זקפה‪ ,‬זקפה ולא פגמה‪ ,‬הרי זו אינה משמטת‪ .5 .‬המלוה‬
‫את חבירו על המשבץ‪ ,‬אע״פ שהחוב מרובה על המשכון‪ ,‬הרי זה אינו משמט‪.‬‬
‫‪ .6‬המלוה את חבית על המשכץ‪ ,‬או בשטר שיש בו הפותיקי‪ ,‬הרי זה אינו‬
‫משמט‪ .‬וכשם שהשביעית משמטת מלוה‪ ,‬כך שביעית משמטת שבועה‪ .‬דבר‬
‫שהשביעית משמטתו משמטת שבועתו‪ ,‬ודבר שאץ השביעי׳ משמטתו אץ‬
‫משמטת שבועתו‪ .‬ר׳ שמעון או׳ הוא משמט ואץ יורשץ משמיטין‪ ,‬שנ׳ שמוט‬
‫כ ל ב ע ל משה י ד ו א ש ר ישה ב ר ע ה ו ‪ .7 .‬ר׳ יהודה או׳ פרוסבול‬
‫המקושר‪ ,‬הדיינין חותמץ מבפנים והעדים מבחוץ‪ .‬אמרו לו אץ מעשה‬
‫בית דץ צריכץ קיום‪ .8 .‬חמשה שלוו בשטר אחד‪ ,‬כל מי שיש לו קרקע‬

‫ל! כחובה‬ ‫״ ה ק פ ת ה ח נ ו ה וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״י מ״א‪ .‬ועיין ספרי ראה פי׳ קי״ב‪ ,‬עמ׳ ‪.173‬‬
‫»! המלוה וכו׳‪ .‬בבלי ב״מ מ״ח ב׳;‬ ‫אשה וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״י ה״א‪ ,‬ל״נו ע״ב; בבלי ניכוין י״ח א ‪/‬‬
‫‪0‬־ הפותיקי‬ ‫‪ /‬״י ״ ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מ‬ ‫^ ״‬ ‫^‬
‫ע‬ ‫‪ 3‬מ ש כ‬ ‫‪,‬‬
‫ן ע י י ן‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬ ‫ע ״ י‬ ‫‪/‬‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ן ע י י ן‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫‪3‬‬ ‫ש‬

‫« משמעה‬ ‫׳ ‪.‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫‪p‬‬ ‫מ‬ ‫״‬ ‫‪3‬‬ ‫^ א‪.,‬‬ ‫ג י נ ן י ן‬ ‫‪ 3 3‬ל י‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫י ן ‪/ /‬‬ ‫ע ‪ / /‬י‬ ‫‪,‬‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ע י י ן‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ן‬

‫־ אין משמעה וכו׳‪ .‬עיין להלן כתובוח פ״ע סה״ג‬ ‫‪r‬‬ ‫>‬ ‫‪22‬‬ ‫״‪_3‬‬ ‫‪cp‬‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫‪3‬‬ ‫ש‬ ‫‪/‬‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫‪.‬‬ ‫ו ע ה‬ ‫שב‬
‫ש מ ו ע וכו׳‪.‬‬ ‫« ואין יורשין וכו׳‪ .‬עיין בבלי גיעין ל״ז א׳; ב״ק ל״ו סע״ב‪.‬‬ ‫ובבלי שבועות מ״ח ב׳‪.‬‬
‫דברים ע״ו‪ ,‬ב׳‪.‬‬

‫החנות ‪I‬‬ ‫‪ 18‬שיכלו | ד שיכולו‪ .‬סתום‪.‬‬ ‫ל ת ו ך | ד לתו׳‪.‬‬ ‫ויטול ן א יטול‪.‬‬ ‫״< יבא | א ח ס ר ‪.‬‬
‫ד ןםשסטת דברי ר ב י יהודה וחכםים אום׳ ן אינ׳ א אין ]טשםטח דברי ר׳ יהודה וחכם׳‬ ‫אינה |‬ ‫ד החנו׳ א חנות‪.‬‬
‫חכסים |‬ ‫ד א ודברי‪.‬‬ ‫דברי |‬ ‫א סירוח‪.‬‬ ‫‪ 17‬סעוח ן‬ ‫ד יהוד׳‪.‬‬ ‫יהודה |‬ ‫ד א־ר‪.‬‬ ‫אס׳ ר׳ |‬ ‫אום׳[•‬
‫ב סחוס‪.‬‬ ‫ד פשסטוח‪.‬‬ ‫‪ 18‬סשסטח |‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ר‬ ‫א ח‬ ‫‪ !8-17‬הרי זו ן‬ ‫א םעות‪.‬‬ ‫סירות ן‬ ‫א חכם־‪.‬‬
‫ד םשסיט‪ .‬ב סתום‪.‬‬ ‫סשםט |‬ ‫ד זו‪.‬‬ ‫זה |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫הרי זה ן‬ ‫ך א א ף ע ל פי‪.‬‬ ‫אע־פ |‬ ‫ד חברו‪.‬‬ ‫״ חכייו |‬
‫‪2 0‬‬
‫ד ןשנ׳‬ ‫דבר |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫שביעיח ן‬ ‫ד טשטיט‪.‬‬ ‫‪ 21‬פשפט |‬ ‫ד אפותקי‪.‬‬ ‫הפותיקי |‬ ‫ד חברו‪.‬‬ ‫חבייו |‬
‫ך אופר‪.‬‬ ‫‪ 23‬או׳ |‬ ‫ד השביעית א שביעית‪.‬‬ ‫השביעי׳ |‬ ‫ך שהשביעי׳‪.‬‬ ‫‪ 22‬שהשביעיח |‬ ‫חה דברן דבר‪.‬‬
‫ך אוסר‬ ‫או׳ |‬ ‫ב ך סחום‪.‬‬ ‫ברעהו |‬ ‫‪ 24‬אשר ‪ . . .‬ברעהו ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ך שנאט׳‪.‬‬ ‫שנ׳ |‬ ‫ד פשסיט‪.‬‬ ‫סשסט |‬
‫ך ב־ד‪.‬‬ ‫«‪ 2‬בית דין |‬ ‫׳‪.‬‬ ‫ס ע מ‬ ‫ד‬ ‫םעשה |‬ ‫ך והעדי׳‪.‬‬ ‫‪ 25‬והעדיס |‬ ‫ך א פרחמל‪.‬‬ ‫פרוסבול |‬ ‫א אוס׳‪.‬‬
‫ד אח׳‪.‬‬ ‫אחד |‬ ‫א קייום‪.‬‬ ‫קיום |‬

‫‪ .16‬ה ק ס ת ה ח נ ו ת וכו׳‪ .‬מ י מ ק א ממשנתנו דמיי‪ ,‬ו ה ת ו ס פ ת א מכוונת ל ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה שס‪ :‬הראשון הראשון‬
‫משמט‪ .17 .‬מ ע ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם החנווני כ ו ת ב ע ל סנקסו א ת ס כ ו ם ה כ ס ף שחייב ל ו ה ל ו ק ת ‪ ,‬ו ל ס י כ ך‬
‫כשקנה ס ע ם שניה נ ז ק ס ה הראשונה ב מ ל ו ה ו מ ש מ מ ת ‪ .‬א ב ל א מ כ ו ת ב א ת מ ד ת המירות‪ ,‬ו כ ש ב א ל ש ל ם מ ח ש ב א ת‬
‫ס נ מ ה וכוי‪.‬‬ ‫ה מ ע ו ת וגובה ממנו‪ ,‬ה ר י עדיין ל א פ ק ע מ ה ם ד ק ה ק ס ה ‪ ,‬ו א מ ה מ ש מ ט ת ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .19‬א י נ ו מ ש מ ט ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו א ת ע ו ד ף‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ק ב ל ה מ ק צ ת ה כ ת ו ב ה ת ק פ ה א ת השאר ב מ ל ו ה ‪.‬‬
‫ה ח ו ב‬
‫‪ . 2 0‬ע ל ה מ ש כ ו ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל משכנתא‪ ,‬ע ל ק ר ק ע ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫• ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪ .21‬ש ב ו ע ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬א ם ה ו ד ה ב מ ק צ ת למני שביעית‪ ,‬ת ת ח י י ב שבועה‪ ,‬ו ל א נשבע‪ ,‬שביעית מ ש מ ט ת א ת‬
‫ה ש ב ו ע ה ‪ ,‬אעמ״י שיש כ א ן עדיין ת ב י ע ה ‪ ,‬שהרי שביעית א מ ה מ ש מ ט ת מ ל ו ה ש כ מ ר ב ה ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫בבהיא‪.‬‬ ‫ו כ ד ו מ ה ׳ עיין‬ ‫ה א ר י מ ץ ‪ ,‬השותמין‪ ,‬ה ק מ ת חנות‬ ‫כגון שבועת‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫השביעי׳‬ ‫‪ .22‬ש א י ן‬
‫ה מ ק ו ש ר וכוי‪ .‬שזעא כ ו ת ב א ת הנוסח בסנים‪ ,‬ב ו ס ל אותו‪ ,‬ו ה ע ד י ם חותמים מ ב ח ו ץ ‪.‬‬ ‫‪ .25-24‬ם ר ו ם ב ו ל‬
‫וחוזר ו כ ו ת ב א ת הנוסח מ ב ח ו ץ ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
 ‫שביעית פ״ח‬ ‫‪202‬‬

‫כותבץ עליו פרוזבול‪ ,‬וכל מי שאץ לו קרקע אין כותבץ עליו פרחבול‪.‬‬
‫רבן שמעון בן גמליאל או׳ אפי׳ אחד שיש לו קרקע‪ ,‬כותבץ עליו פרוזבול‪.‬‬
‫‪ .9‬ללוח קרקע‪ ,‬ולמלוח אץ קרקע‪ ,‬כותבץ עליו פרוזבול‪ .‬למלוח קרקע‪,‬‬
‫וללוה אץ קרקע‪ ,‬אץ כותבץ עליו פרוזבול‪ .‬לו אץ קרקע‪ ,‬ולערבין‬
‫לו קרקע‪ ,‬ולחייבץ לו קרקע‪ ,‬כותבץ עליו פרוזבול‪ .10 .‬עציץ נקוב כותבין‬
‫עליו פרוזבול‪ ,‬ושאינו נקוב אץ כותבין עליו פרוזבול‪ .‬ר׳ שמעון אומ׳ אף‬
‫שאינו נקוב כותבץ עליו פרוזבול‪ .‬ר׳ חוצפית אומ׳ כותבץ לאשה על נכסי‬
‫בעלה‪ .‬אימתי כותבי׳ פרוזבול‪ ,‬ערב ראש השנה של שביעית‪ .‬כתבו‬
‫ערב ראש השנה של מוצאי שביעית‪ ,‬אע״פ שחחר וקורעו לאחר מכן‪,‬‬
‫גובה עליו והולך אפי׳ לזמן מרובה‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל אומ׳ כל‬
‫מלוה שלאחר פרחבול הרי זה אץ משמיט‪ .11 .‬הגוזלן‪ ,‬ושהלוה מעותיו‬
‫בריבית ושעשו תשובה והחזירו גזילן‪ ,‬כל המקבל מהן אץ רוח חכמים גוחה‬
‫הימנו•‬

‫‪ 31-30‬ולערבין‬ ‫ועיין במשכ׳ פ״י מ״ן‪.‬‬ ‫עיין ירוש׳ פ״י ה״ו‪ ,‬ל״נו ע״ד‪.‬‬ ‫»־ ללוה ק ר ק ע ו כ ו ‪/‬‬

‫ועיין במשכחכו‬ ‫בבלי הכ״ל‪.‬‬ ‫‪ 31‬ע ל י ז ו כ ו ‪/‬‬ ‫ועיין ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫בבלי ניכוין ל״ז א ‪/‬‬ ‫לו ו כ ו ‪/‬‬

‫עיין בירוש׳ פ״י ה״ו הכ׳׳ל ובמשכ׳ פ״י מ״ו‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 33‬ר׳ חולפית‬ ‫פ״י מ״ז ובירוש׳ שם‪.‬‬

‫ב‪/‬‬ ‫ירוש׳ פ״י ה״כו‪ ,‬ל״ע ע״ד; בבלי ב׳׳ק ל״ד‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 37‬הגוזלן‬

‫‪ 28‬שטעון בן נטליאל ‪I‬‬ ‫‪ 28-27‬פרוזבול ר ב ן | ד פ ר ו ס ב ו ל רבן‪.‬‬ ‫‪ 27‬עליו ‪ . . .‬עליו ן א לו ‪ . . .‬עליו‪.‬‬

‫ך פרוסבול‪.‬‬ ‫פרח מ ל |‬ ‫א לו‪.‬‬ ‫עליו |‬ ‫ד א אסילו‪.‬‬ ‫א«י׳ |‬ ‫ד אפי•‬ ‫אי |‬ ‫א שסע׳ בן נסל׳•‬
‫פרחבול |‬ ‫‪ 80-29‬ל ס ל ו ח ‪. . .‬‬ ‫ד פרוסבול‪.‬‬ ‫פרחבול |‬ ‫א ללווה‪.‬‬ ‫‪ 29‬ללוה ן‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫ב‬
‫סרחבול |‬ ‫א ח ס ר )ביפ>‪.‬‬ ‫‪ 31‬לו ן‬ ‫ד לו אין ןלון‪.‬‬ ‫לו אין |‬ ‫א וללווה‪.‬‬ ‫‪ 30‬וללוה ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬
‫ב פ ר ח ב ו ל ןלו אין ק ר ק ע ולערבין לו ק ר ק ע ולחייבין לו ק ר ק ע כוחבין עליו כוחבין עליו פ ר ח ב ו ל ן •‬ ‫ד פרוסבול‬
‫פרחבול |‬ ‫ך נקב‪.‬‬ ‫‪ 33‬נקוב ן‬ ‫א שפע׳‪.‬‬ ‫שפעון |‬ ‫ד פ ר ו ס ב ו ל <ביפ>‪.‬‬ ‫‪ 32‬פ ר ח ב ו ל |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬
‫כותבי׳ |‬ ‫ב ד פחוח‪.‬‬ ‫‪ 34‬ב ע ל ה |‬ ‫ד אופר א או׳‪.‬‬ ‫אוס׳ |‬ ‫ד חוצפו׳ א חיצפית‪.‬‬ ‫חוצפית |‬ ‫ד פרוסבול‪.‬‬
‫ך שביעי׳‪.‬‬ ‫שביעית |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ערב ‪ . . .‬כ ח מ ן‬ ‫ד סרוסבול א נעליו! פ ר ח ב ו ל ‪.‬‬ ‫פרחמל |‬ ‫ד א כוחבין‪.‬‬
‫וקורעו |‬ ‫א שחזר‪.‬‬ ‫שחחר ן‬ ‫ד א א ף ע ל פי‪.‬‬ ‫אע־ס |‬ ‫ד שביעי׳‪.‬‬ ‫שביעית |‬ ‫ד השני‪.‬‬ ‫‪ 38‬השנה |‬
‫ד שלאח׳ ס ר ו ס ב ו ל ‪.‬‬ ‫‪ 37‬שלאחר פ ר ח ב ו ל |‬ ‫ד אפילו א ואפילו‪.‬‬ ‫‪ 36‬אסי׳ |‬ ‫א סיכן‪.‬‬ ‫פכן ן‬ ‫ד א וקרעו‪.‬‬
‫א ופלוה•‬ ‫ושהלוה ן‬ ‫ד א הנזלן‪.‬‬ ‫הנחלן |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫א סשסט•‬ ‫םשםיט ן‬ ‫ד א אינו‪.‬‬ ‫אין |‬
‫א סהם‪.‬‬ ‫סהן ן‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ד ןאין ס ק ב ל י ן סהןן כ ל ‪.‬‬ ‫כל |‬ ‫א נזילו‪.‬‬ ‫נזילן |‬ ‫ד א שעשו‪.‬‬ ‫‪ 38‬ושעשו |‬

‫כלומר‪ ,‬ל כ ת ח י ל ה יכתוב א ת הפרוזבול לפני שביעית‪ ,‬מפני שאץ ב״ד נזקקין‬ ‫כ ו ת ב י ׳ וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .34‬א י מ ת י‬
‫ל ו ל כ ת ו ב פ ר ו ז ב ו ל ב ש ב י ע י ת ‪ ,‬א ב ל ע * ם ה ח ו ב א מ ו מ ש ת מ ט ע ד ס ו ף ש ב י ע י ת ‪ ,‬ו א ם כ ת ב ב ע ר ב ר״ה ש ל‬
‫פרוזבול‬ ‫‪.37‬שלאחר‬ ‫ועיץ בבה״א‪.‬‬ ‫ש ב י ע י ת כ ש ר וטיבה א ת חובו‪ ,‬כ מ פ ו ר ש ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫מוצאי‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א פ י ל ו ל ו ה א ח ר י ש כ ת ב א ת ה פ ר ו ז ב ו ל איטי מ ש מ ט ‪ ,‬ממני שהוא מ י י מ ה א ת כ ח ב י ד ל נ כ ו ת א ת‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫ב ד ו ב כ י י ע ‪ :‬שעשו‬ ‫ת ש ו ב ה וכוי‪.‬‬ ‫‪ .38‬ו ש ע ש ו‬ ‫חובותיו ל ה ב א ‪ ,‬ו ה ו א ח ו ל ק ע ל משנתנו‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ת ש ו ב ה ‪ ,‬ו א ף ל מ נ ע ו המירוש כ ן ‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
 ‫מסכת כלאים‬

‫]פרק א׳[‬
‫‪ .1‬כל הזוגות שמנו חכמים‪ ,‬מין במינו אינן כלאים זה בזה‪ ,‬ושאר ירקות‬
‫השדה וירקות העה‪ ,‬מץ במינו איגן כלאים זה בזה‪ .‬השבת והגופגץ‪ ,‬הכיםבר‬
‫והכרפס‪ ,‬אע״פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה‪ .‬הקישואץ והדלועץ‪,‬‬
‫והאבטיחים והמלפונות‪ ,‬אינן כלאים זה בזה‪ ,‬ותורמין ומעשרץ מזה על‬
‫זה דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יהודה ור׳ שמעץ אומ׳ כלאים זה בזה‪ ,‬ואץ תורמץ‬
‫ומעשרין מזה על זה‪ .2 .‬הוסיף ר׳ עקיבא השום והשמנית‪ ,‬והבצל והבצלציל‪,‬‬
‫והתורמוס והפלוסלוס‪ .‬אמ׳ ר׳ שמעץ לא היה ר׳ עקיבא שונה אלא בשני‬
‫זוגות אילו‪ ,‬אלא התורמוס והפלוסלום אינן כלאים זה בזה‪ .3 .‬בתחום אריח‬
‫היו מרכיבץ תפוח על גבי אוזרד‪ .‬מצאן תלמיד אחד‪ ,‬אמ׳ להם אםורץ‬
‫אתם‪ ,‬הלכו וקצצום‪ ,‬ובאו ושאלו ביבנה אמרו יפה אמר ]אותו[ תלמיד)אחד(‪.‬‬
‫‪ .4‬בשוקי של צפורי היו מרכיבץ קרוםטמיל על גבי עוגס‪ ,‬מצאן תלמיד אחד‪,‬‬

‫‪ 3‬הקישואין‬ ‫» הזוגוח ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬כ״ו ע״ד; שם ה״ד‪ ,‬כ״ז ע״א; בבלי פ ס ח י ם ל״נן א ‪/‬‬
‫* ותורמין ו כ ו ‪ /‬עיין נמשכ׳ ח מ מ ו ת ספ״ב וכלאים פ״א מ״ב‪.‬‬ ‫וכר‪ /‬ילוש׳ פ״א ה״ב‪ ,‬כ״ז ע״א‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫* בחחום אריח ו כ ו ‪ /‬יפוש׳ פ״א ה״ד‪ ,‬כ״ז ע״א )שחי הבבות‬ ‫היסיף ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״א מ״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫עד שו ‪ .(13‬ועיין נמשנ׳ פ״א מ״ל‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫ותופגין ן א הגופנין‪.‬‬ ‫השבח ן א חסר‪.‬‬ ‫תנה ן א תעה‪.‬‬ ‫‪ 2‬השדה ן א חסר‪.‬‬ ‫א ז ן | ד אי ‪.‬‬
‫נו‬

‫והדלועין |‬ ‫הקישואץ | ד הקשואין‪.‬‬ ‫‪ 3‬אע־פ | ך א אף על פי‪.‬‬ ‫א והכוסבר‪.‬‬ ‫הכיסבר | ד הכוסבר‬

‫כלאים | ד כלאי׳‪.‬‬ ‫והפלפונות | ך והפלפתו׳ א והסלפפונות‪.‬‬ ‫‪ 4‬והאבטיחים | ד והאבטיח׳׳‪.‬‬ ‫א והדילועין‪.‬‬
‫ור־ שטעון ן א ]ר׳ יוסי[‬ ‫‪ 6‬ר׳ יהודה ן א ור׳ יהודה‪.‬‬ ‫ןי•״‪.‬‬ ‫ר ה‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ה ש ו ר ן ת‬ ‫) ו ב ץ‬ ‫ן ת ר ס י ן‬ ‫א‬ ‫‪,‬׳‬ ‫ו ת ו ר ס‬ ‫ד‬ ‫ותורפין ן‬
‫עקיבא |‬ ‫זה | ב ד סחוס‪.‬‬ ‫« ופעשרין ן א ופעשר׳‪.‬‬ ‫תורםין ן א חורם־‪.‬‬ ‫אוס־ | ד אופר‪.‬‬ ‫יי׳ שסעין•‬
‫והבצלציל ן א והבצלצול‪.‬‬ ‫והשפניח | ד והשטני׳‪.‬‬ ‫והשום‪.‬‬ ‫והשסנית ן א השומנית‬ ‫השום‬ ‫ד עקיב־‪.‬‬
‫בשני ן‬ ‫א רבן שסע׳ ןבן גסל־ן‪.‬‬ ‫ר׳ שםעון ן‬ ‫אם׳ | ך אסר א א׳‪.‬‬ ‫‪ 7‬והפלוסלוס | ד והפלוסלום‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫כלאים | ד כלאי׳‪.‬‬ ‫והפלוסלוס | ד והפלוסלום‪.‬‬ ‫אלא ן א אבל‪.‬‬ ‫ל ‪.‬‬ ‫י‬ ‫ד א‬ ‫‪ 8‬אילו ן‬ ‫א בשתי‪.‬‬
‫)אחד( ן‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ד א‪.‬‬ ‫)אוחו[ ן כיה‬ ‫אסר ן א אס׳‪.‬‬ ‫‪ 10‬אסרו ן א ואסרו‪.‬‬ ‫• להם | א להן‪.‬‬
‫קרוסטםיל | ך קרוסחסין‬ ‫‪ 11‬בשוקי של צסורי ן א בשקי של ציסרי‪.‬‬ ‫ד א חסר‪ .‬ופנליין ב הונה‪ :‬אות‪.,‬‬
‫סצאן | ך םצאו‪.‬‬ ‫עונס | ד עתם‪.‬‬ ‫א קרוםטסל‪.‬‬

‫א ב ל מין מזוג א ח ד ע ם מין מזונ השני ה ו א כ ל א י ם ‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ש מ נ ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר במשנתנו מיא מיא‪.‬‬
‫‪ .2‬ח ש ב ת וכו׳‪ .‬כ ל המינים נ ת ב א ר ו ב ב ה ׳ א ; ו ה ב ר י י ת א מ ל מ ד ת שהם כ ל א י ם ‪ ,‬אעפ״י ש כ ו ל ם מ מ ש מ ח ה א ח ת ‪.‬‬
‫א ב ל עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬ ‫ו ל ד ב ר י ר״ע א ף א י ל ו א ע ם כ ל א י ם ‪.‬‬ ‫‪ .6‬ה ו ס י ף וכו׳‪ .‬ס י מ ק א ממשנתנו מיא מינ‪.‬‬
‫‪ .9‬א ו ז ר ד ‪ .‬צ־ל‪ :‬אוזרר‪,‬‬ ‫‪ .7‬ש ו נ ה א ל א ב ש נ י וכוי‪ .‬הנר״א פניה‪ :‬ש ת ה בזונות וכוי• ועיין בבה־א‪.‬‬
‫וו‪ .‬ב ש ו ק י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ש ד ה בית שקיא‪ ,‬ב ב י ת‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬חוזרר‪ ,‬חיזרר‪ ,‬שהוא מין ת מ ו ח מ ד ב ר י ‪.‬‬
‫השלחץ‪.‬‬

‫‪203‬‬
 ‫כלאים פ״א‬ ‫‪204‬‬

‫אמ׳ להן אסורין אתם‪ ,‬הלכו וקצצום‪ ,‬באו ושאלו ביבנה אמרו מי פגע בכם‬
‫אינו אלא מתלמידי בי רב שמיי‪ .5 .‬ר׳ נחמיה או׳ דלעת ארמית ומצרית‬
‫‪ .6‬חמשה דברים נאמרו בדלעת יונית‪ ,‬אסורה‬ ‫כלאים עם הרמוסה‪.‬‬
‫בסיבוך על גבי זרעים‪ ,‬עוקצה טפח‪ ,‬אוסרת כל שהוא‪ ,‬ומביאה את הטומאה‬
‫וחוצצת בפגי הטומאה‪ ,‬והנודר מן הדלועין אין אסור אלא בדלעת יונית‬
‫בלבד‪ .7 .‬תרעול טווס ותרעול פםיאני‪ ,‬אע״פ שדומין זה לזה כלאים זה‬
‫בזה‪ .8 .‬נר׳ יודא אמר פרדה שתבעה זכר‪ ,‬אין מרביעין עליה לא מן‬
‫הסוס ולא מן החמור אלא מן הפרד‪ .‬שור ושור הבר‪ [,‬חמור וחמור הבר‪,‬‬
‫חזיר וחזיר הבר‪ ,‬אע״פ שדומץ זה לזה‪ ,‬כלאים זה בזה‪ .9 .‬חמשה דברים‬
‫גאמרו בשור הבר‪ ,‬אסור משום אותו ואת בגו‪ ,‬וחלבו אסור‪ ,‬וקרב לגבי המזבח‪,‬‬
‫וחייב במתנות‪ ,‬וניקח בכסף מעשר לזבחי שלמים‪ ,‬אבל לא לבשר תאוה‪ ,‬והרי‬
‫הוא כבהמה ל כ ל דבר‪ .‬ר׳ יוסי אומ׳ זהו תאו הכתוב בתורה‪ ,‬ומותר‬
‫משום אותו ואת בנו‪ ,‬וחלבו מותר‪ ,‬ופסול מגבי מזבח‪ ,‬ופטור מן המתנות‪,‬‬
‫וניקח בכסף מעשר לבשר תאוה‪ ,‬אבל לא לזבחי שלמים‪ ,‬והרי הוא כחיה‬

‫ועיין במשכ׳ פ״א מ״ב‪.‬‬ ‫א‪/‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ב‪ ,‬כ״ז ע״א; בבלי כדרים כ׳׳א‬ ‫« ר׳ נחמיה‬
‫משכ׳‬ ‫בשיכון‪.‬‬ ‫״ ‪ ! * -‬אשורה‬ ‫ע״ב‪.‬‬ ‫כ״ח‬ ‫שפ״ב‪,‬‬ ‫בירוש׳‬ ‫הברייתא‬ ‫כל‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫חמשה‬ ‫״‬
‫ומביאה‬ ‫משכ׳ ערלה פ״ג מ״ז‪.‬‬ ‫כל שהוא‪.‬‬ ‫ספ״א‪.‬‬ ‫משכ׳ עוקלין‬ ‫״ נופח‪.‬‬ ‫‪yp‬‬
‫‪D‬‬

‫וכו‪/‬‬ ‫ל» ח מ ג ו ל‬ ‫להלן כדרים פ״ג ה״ו‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫«! והכודר‬ ‫א ה ל ו ח רפ״ח‪.‬‬ ‫משכ׳‬ ‫וכו‪/‬‬
‫בבלי כתובות‬ ‫״ ר׳ יודא ו כ ו ‪/‬‬ ‫ירוש׳ פ״א ה״ו‪ ,‬כ״ז שע״א; ב״ק ספ״ה‪ ,‬ח ׳ ע״א; בבלי שם כ״ה א ‪/‬‬
‫‪1 9‬‬
‫שור ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ב״ק הכ״ל‪ .‬ועיין‬ ‫קי״א ב׳; חולין ע״ט א ‪ /‬ועיין במשכ׳ פ״ח מ״ד ופ״א מ׳׳ו‪.‬‬
‫שפרי ר א ה פ י ׳ ק ׳ ‪,‬‬ ‫‪ *3‬ר׳ יוסי ו כ ו ‪/‬‬ ‫עיין במשכ׳ פ״א מ״ו‪.‬‬ ‫חמור ו כ ו ‪/‬‬ ‫במשכ׳ פ״ח מ״ו‪.‬‬
‫‪ .160‬ועיין במשכ׳ פ״ח הכ״ל‪.‬‬ ‫עמ׳‬

‫שסי ‪I‬‬
‫‪,‬‬
‫א בית‪.‬‬ ‫‪ 13‬בי ר ב | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫באי | ד א ובאו‪.‬‬ ‫ה ל כ ו | ד הולכו•‬ ‫‪ 12‬אט׳ | ך א ס ר ‪.‬‬
‫‪ 14‬עם הרטוסה |‬ ‫]ויוני׳[‪.‬‬ ‫וטצרית | ד וטצרית‬ ‫א אוס׳‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫ד א שםאי‪.‬‬
‫שהוא | ד שהיא‪.‬‬ ‫ד לסכך‪.‬‬ ‫‪ 18‬בסיבוך |‬ ‫יונית | א יוונית‪.‬‬ ‫א ]היוונית כלאים ן עם הרםוצה‪.‬‬
‫הדלועין אין ן א הדילועין‬ ‫והנודר ן א הנודר‪.‬‬ ‫‪ 18‬הטוסאה ן א פתוח‪.‬‬ ‫וסביאה ן ך וםביא א טביאה‪.‬‬
‫פסיאני | ך פסאני‬ ‫ותרננול ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ל! ב ל ב ד | ד סתום‪.‬‬ ‫יונית | א יוונית‪.‬‬ ‫אסור | ד א ס ר ‪.‬‬ ‫אינו‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬ ‫‪] 19-18‬ר׳ יודא ‪ . . .‬ה ב ר ן ן כיה ד•‬ ‫‪ 18‬בזה ן א סתום‪.‬‬ ‫אעיט | ד א א ף ע ל פי‪.‬‬ ‫‪,‬‬
‫א ופיסית ‪.‬‬
‫א‪.‬‬ ‫‪ 19‬ה פ ר ד ן כ י ה‬ ‫עליה ן א אוחה‪.‬‬ ‫א פירדה‪.‬‬ ‫פרדה ‪ j‬ב ד פדרה‬ ‫יודא א פ ר ן א יהודה אופ׳‪.‬‬
‫‪ 21‬ו ק ר ב |‬ ‫שדוסין ‪ j‬ך שדופ׳׳‪.‬‬ ‫‪ 20‬אעיס | ד א א ף ע ל פי‪.‬‬ ‫וחפור ה ב ר | ד וחפור ח ב ר ‪.‬‬ ‫ב ך הפדר‪.‬‬
‫ופוחר ן א פוחר‪.‬‬ ‫ה כ ת ו ב | ד א האפור‪.‬‬ ‫‪ 23‬זהו | א זה‪.‬‬ ‫הפזבח | ד א ש ב ח ‪.‬‬ ‫ך וקרוב‪.‬‬
‫כחיה | ד כחייה‪.‬‬ ‫‪ 25‬הוא ן א היא‪.‬‬ ‫פן הפתנות | א םפתנות‪.‬‬ ‫‪ 24‬פנבי | ד נכי א לנכי‪.‬‬

‫ודמומה הוא כתיב‬ ‫ה ר מ ו ס ה ‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ע ם נהיונית כ ל א י ש ע ם ה ר מ ו ס ה ‪ ,‬ע י ץ ב ש נ ר ס ו ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫‪.14‬ע ם‬

‫‪ .15‬ב ם י כ ו ך‬ ‫אחר לרמוצה‪ ,‬כלומר מ ץ ד ל ע ת מ ר ה שאץ אוכלים אותה א ל א אם ממתקים אותה ברמץ‪.‬‬
‫אבל‬ ‫מ מ ח‪.‬‬ ‫ממני ש ע ל י ה ר ח ב י ם ו מ ס ת ב כ י ם ב ז ר ע י ם ‪ ,‬ת ר א ה כ א י ל ו ז ר ע י ר ק י ח ד ע ם ז ר ע י ם ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫שהוא‪.‬‬ ‫כל‬ ‫ב ד ל ע ת ‪ ,‬ואינו מ ס מ א א ו ת ה ‪.‬‬ ‫א ם ה ע ו ק ץ ה ו א יותר מ ט ם ח מ ו נ ע בו אינו כנוגע‬
‫מרדה‬ ‫כלומר‪ ,‬מ ר ד עם‬ ‫המרד‪.‬‬ ‫‪ .19‬מ ן‬ ‫ד ל ע ת של איסור א מ ה ב ט ל ה אפילו ב א ל ף של היתר‪.‬‬
‫שאמותיהן שוות‪.‬‬
 ‫‪205‬‬ ‫כלאים פ״א‬
‫ל כ ל דבר‪ .‬וחכמים אומ׳ תאו בריא לעצמו‪ ,‬שור הבר בריא לעצמו‪.‬‬
‫‪ .10‬אין נוטעץ שרביט של רמץ ולא עקצין של רמץ בצד סדן של שקמה‪,‬‬
‫ואין נותנץ זמורה בין שתי קורות‪ ,‬כדי שתבלע ביניהן‪ ,‬ואץ נותנין שני מינץ‬
‫בשפופרת אחת‪ ,‬כדי שיבלעו זה מזה‪ ,‬ואין מרכיבץ זתים ברכב של תמרה‪,‬‬
‫‪ 30‬מפני שאילן באילן‪ .11 .‬אץ מרכיבין כשות על גבי האיזמא‪ ,‬ולא תרד‬
‫על גבי ירבוז‪ ,‬מפגי שירק בירק‪ .12 .‬אין מרכיבץ כשות על גבי האגא‪,‬‬
‫מפני שירק באילן‪ .‬ר׳ יהודה מתיר ירק באילן‪ .‬אילן בירק‪ ,‬רבן שמעון‬
‫בן גמליאל מתיר משום ר׳ יהודה בן אגרא איש כפר עכו‪ .13 .‬הנותן‬
‫מעה של תורמוס בצד מעה של דלעת‪ ,‬כדי שתבקע הארץ מפניה‪ ,‬חייב‪.‬‬
‫‪ .14 35‬הזורע דבר המצמיח‪ ,‬על גבי ביצים‪ ,‬ועל גבי חילת‪ ,‬חייב‪ ,‬על גבי סלע‪,‬‬
‫ועל גבי אמת המים‪ ,‬פטור‪ .‬ודבר שאץ מצמיח‪ ,‬בץ על גבי ביצים‪ ,‬בין‬
‫על גבי חילת‪ ,‬ובין על גבי אמת המים‪ ,‬פטור‪ .15 .‬הזורע והמנכש והמנפה‬
‫עובר בלא תעשה‪ ,‬ר׳ עקיבא אף אף המקיים עובר בלא תעשה‪ .‬וזורעים‬
‫זרעים וזרעוני אילן כאחד‪ .‬הזורע חרצנים עם החטים הרי זה לוקה את‬

‫‪2‬‬ ‫‪7‬‬
‫ימש׳ פ״א ה״ז‪ ,‬כ״ז ע״ב‪.‬‬ ‫• ! זחים ברכב וכף‪.‬‬ ‫עיין במשכ׳ פ״א מ״ח‪.‬‬ ‫אין נועעין ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 37‬והמנכש‬ ‫‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫זע‬ ‫״‬ ‫‪ m‬כ‬ ‫‪ 35‬שלע ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א‬ ‫‪/‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫ה מ‬ ‫ן‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ל‪,‬‬ ‫‪3 3‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ק ן‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬ ‫־‪ 3‬אילן‬
‫‪,‬‬
‫‪ 38‬המקיים‬ ‫״ א ‪ ,‬ל״א ע ״ ‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫ה‬ ‫ו כ ו ‪ /‬בבלי מ ר ק ב׳ ב ; מ כ ו ח כ״א ב׳; ע״ ק״ד א ‪ /‬ועיין ירוש׳ פ״ח‬
‫ז‬

‫ו כ ו ‪ /‬מקורוח הנ״ל‪ .‬ועיין במשנ׳ פ״ח מ״א להלן מ כ ו ח פ״ה ה״י‪ ,‬חו׳כ קדושים פ״ד הע״ז‪ ,‬פ״ע ע״ב;‬ ‫׳‬

‫ירוש׳ פ א ה פ״א ה״ה‪ ,‬נו״ז ע״ג‪.‬‬ ‫‪ 3»-38‬תורעים זרעים ו כ ו ‪/‬‬ ‫‪<2‬‬ ‫שפרי כי הלא פ י ׳ ר״ל‪ ,‬ע מ ׳ ‪62‬‬
‫ירוש׳ הנ״ל; בבלי‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫ע ם החכוים‬ ‫‪ 39‬חרלנים‬ ‫‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫ל״א‬ ‫׳‬ ‫״א‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫כ‬ ‫‪/‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪y‬‬ ‫ועיין‬

‫ב‪/‬‬ ‫פ״ב‬ ‫חולין‬

‫לעצמו ן א לעצמה‪.‬‬ ‫בריא ן א ביריא‪.‬‬ ‫אום׳ | ך אומרים‪.‬‬ ‫‪ 26‬וחכמים | ד וחכמי׳ א וחכם׳‪.‬‬

‫ד א ריסון‪.‬‬ ‫רסון |‬ ‫א עוקצין‪.‬‬ ‫ך עקצי׳‬ ‫עקצץ |‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ן ן‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫‪ 27‬רפון ן א‬ ‫בריא | א ביריא‪.‬‬
‫‪9‬־ זתים |‬ ‫א שתיבלע‪.‬‬ ‫ד שתרבע‬ ‫שתבלע |‬ ‫‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫כדי ן א‬ ‫נותנץ ן א ו ל א ‪.‬‬ ‫«־ ואין‬
‫אין |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫באילן |‬ ‫אילן‪.‬‬ ‫י (‬ ‫‪ 30‬שאילן | ך ן ש ה‬ ‫־‪.‬‬ ‫ח ס ר‬ ‫ד‬ ‫תםרה |‬ ‫ד א זיתים‪.‬‬
‫‪ 31‬שירק |‬ ‫ד האזםאזםא‪.‬‬ ‫האיזמא |‬ ‫קשו׳‪.‬‬ ‫ך מרכיבי־‬ ‫כשות ן‬ ‫םרכיבין‬ ‫א ואין‪.‬‬ ‫ד ואי׳‬
‫גבי ן‬ ‫ד םרכיבן‪.‬‬ ‫סרכיבין |‬ ‫ואין‪.‬‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ץ‬ ‫א‬ ‫ס י ‪ 1‬ן ס <‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫(‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫]‬ ‫ד‬

‫אילן | א ואילן‪.‬‬ ‫ד יהודי‪.‬‬ ‫יהודה ן‬ ‫‪.‬‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫] ש ה ו א [‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫{‬ ‫‪a‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ת א ג א‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ה א ג א‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫גוגםחק עיי גקודות(‪.‬‬ ‫ןשסע׳[‬ ‫ר׳ ן א ר׳‬ ‫משום ן ד םשם‪.‬‬ ‫‪ 33‬גמליאל ן א גסל׳‪.‬‬ ‫״טעון | א שפע׳‪.‬‬
‫‪ 37‬חילת ן‬ ‫ד בצים‪.‬‬ ‫ביצים |‬ ‫־‪ 3‬שאין ן א שאמו‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫{‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫פ ( <‬ ‫‪.‬‬ ‫) ב‬ ‫פ י נ ה‬ ‫ד‬ ‫‪ 84‬מ ע ה ן‬
‫והסנסח | ד והחופה‪.‬‬ ‫והמנכש והפנפח ן א ו ה פ ח פ ה והמנכש‪.‬‬ ‫א בין‪.‬‬ ‫ובין ן‬ ‫‪.‬‬ ‫(‬ ‫ע‬ ‫י ל‬‫ס‬ ‫ג ב‬ ‫ד א הילת ןבין ע ל‬
‫‪ 39‬זרעים | ך זרע‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫א זורעין‪.‬‬ ‫חורעים | ד חורעי׳‬ ‫או׳ | ד אופר א אופ׳‪.‬‬ ‫‪ 38‬עובר ‪ j‬ד עובי•‬
‫א ת ן א חסר•‬ ‫החטים ן א החיטין‪.‬‬ ‫כ א ח ד ן א כאחת‪.‬‬ ‫חרעוני ‪ j‬א זרעוני‪.‬‬

‫ש ת ב ק ע ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד י שגרעין ה ת ו ר מ ו ס ה ב ו ק ע‬ ‫‪ .34‬כ ד י‬ ‫‪ .29‬ב ר כ ב ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ע נ ף ו כ ו ׳ ‪.‬‬

‫בבהיא‪.‬‬ ‫עת‬ ‫להרכבה‪.‬‬ ‫מתכוין‬ ‫ה ד ל ע ת ‪ ,‬ואינו‬ ‫במני נ ר ע י ן‬ ‫הקרקע אף‬ ‫ימתח את‬ ‫הארץ בכח‬ ‫את‬
‫ס י ם ק א וו ה י א ב א ש ג ר א‬ ‫המים‪.‬‬ ‫‪ .37‬א מ ת‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬עינ ב צ ע י ם או ב מ ק ו ם ח ו ל ו ת ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .35‬ב י צ י ם‬
‫ו ה מ נ ס ח ‪ .‬צ ־ ל ‪ :‬ו ה מ ח ס ה <כגי׳‬ ‫מ ן ה ר י ש א ‪ ,‬ש ה ר י ע ל נ ב י א מ ת ה מ י ם ס ם ו ר א ס י ל ו נתן ד ב ר ה מ צ מ י ח ‪.‬‬
‫כלומר שמחסה את הזרעים בעסר‪.‬‬ ‫כי״ע>‪,‬‬
 ‫כלאים פ׳׳א‬ ‫‪206‬‬

‫<* הארבעים‪ .16 .‬כל סאה שיש בה רובע ממין אחר ימעט‪ .‬במי דברים‬
‫אמורים בדברים הנופלים שלשת וארבעת קבין לבית סאה‪ .‬באמת זרעוני‬
‫עה מצטרפץ אחד מעשרים וארבעה בנופל למינו‪ ,‬בץ שנפל לתוך אחרים‪,‬‬
‫ובין שנפלו אחרים לתוכו‪ .‬היתה שדהו זרועה חטין‪ ,‬ונמלך לזרעה שעורים‬
‫לא יזרע עד שייפך‪ .‬לא הפך‪ ,‬ימתין עד שתתליע‪ .‬עד כמה היא מתלעת עד‬
‫« מקום ששהת שלשה ימים‪ ,‬במקום הטינה‪ ,‬אבל לא במקום הגריר‪ .‬שמקצת‬
‫היום ככולו‪ .17 .‬אין מחייבין אותו להיות חורש חריש דק‪ ,‬אלא חורש‬
‫חריש גס כתלמי הרביעה‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ זנב הסוס היתה‬
‫נקראת‪ ,‬סוף שעפרה של זו גוגע בעפרה של זו‪ .‬אם צימחה‪ ,‬והוריד לתוכ׳‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫ירוש׳ פ״ב רה״ב כ״ז ע״ד‪.‬‬
‫׳‬ ‫« שלשח וכו ‪.‬‬ ‫פ י ס ק א ממשכ רפ״ב‪.‬‬ ‫<« כל ק א ה וכו ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫« עד כ מ ה ו כ ו ‪/‬‬ ‫« היחה שדהו וכו ‪ .‬משכ שם מ״ג‪.‬‬ ‫משכ׳ פ״ב מ״ג‪.‬‬ ‫באמת ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫« במקום הנףנה ו כ ו ‪ /‬ידוש הנ״ל‪ .‬ועיין להלן מנחות פ״י הל״א‪,‬‬ ‫ירוש פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ז ע״ד‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫« אין מחייבין ו כ ו ‪ /‬מ ש נ פ״ב מ״ג‪.‬‬ ‫ידוש חלה פ״א ה״א‪ ,‬נ״ז ע״ג‪ ,‬ובבלי פ ס ח י ם נ״ה א ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫וכל הברייהא בייוש פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ז ע״ד‪.‬‬

‫רובע | ך א רובע ]זרע[•‬ ‫בה ן א בו‪.‬‬ ‫סאה | ד סאי‪.‬‬ ‫‪ 40‬הארבעים ן א ארבעים‪ .‬ד א סתום‪.‬‬
‫שלשת |‬ ‫‪ 41‬הנופלים ן א הנוסלין‪.‬‬ ‫‪ 41-40‬בטי וכוי | ד בריא א בסה וכר‪.‬‬ ‫אחר ן ך אחד‪.‬‬
‫באפת |‬ ‫לבית | ד חסר‪.‬‬ ‫וארבעת | ד וארבע‪.‬‬ ‫ב שלשת ]וארבעים[ מנפחק עיי נקודות(‪.‬‬
‫םעשרים וארבעה |‬ ‫‪ 42‬ננה | ד המה א נינה‪.‬‬ ‫זרעוני | ד זירעוני‪.‬‬ ‫ד באפה א באפת ]אפרו[‪,‬‬
‫אחרים‬ ‫‪ 43‬ובין ן א בין‪.‬‬ ‫אחרים | ך אחריי‪.‬‬ ‫שנפל ‪ j‬א נפל‪.‬‬ ‫ד פעשרי׳ וארבע׳‪.‬‬
‫לזרעה ן כיה ד•‬ ‫הטין | ד א חיטין‪.‬‬ ‫לתוכו | א פחוח‪.‬‬ ‫לתוכו היתה | ד אחרי׳ לתוכי הית׳‪.‬‬
‫שתתליע [ ד שתיתלע א שיתלע‪.‬‬ ‫הפך | א היפך‪.‬‬ ‫‪ 44‬שייפך | ד א שיופך‪.‬‬ ‫א לזורעה ב חרעה‪.‬‬
‫«‪ 4‬ככולו |‬ ‫הטעה | ד הציגה ןנ׳ חדשי׳ [ א ה ט י ‪.‬‬
‫נא‬ ‫ששהת | ד שישהה‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫«‪ 4‬מקום ן א חסר‪.‬‬
‫כחלמי | ד בחלומי‪.‬‬ ‫‪ 47‬נס | ד נס׳‪.‬‬ ‫‪ 47-46‬חורש חריש ן א חסר‪.‬‬ ‫חורש | ד חסר‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬
‫שעפרה של‬ ‫‪ 48‬נקראת | ד ניקרית‪.‬‬ ‫א י | ד אופר א אופי‪.‬‬ ‫נפליאל | א נטלי•‬ ‫בן נפליאל | ד חסר‪.‬‬
‫לתוכי | ד לתוכה‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫זו | ד עפרה‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ו ב ע ה ק ב ‪ ,‬ו ה ו א א ח ד מ כ י ד ב ט א ה ‪ .‬ופירשו בירושלמי‪ :‬י מ ע ט ‪ .‬או שוחת מן ה ר ו ב ע ‪,‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪.40‬רובע‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם י ל ו זרעונים ד ק י ם שאמם נזרעים ששה‬ ‫ש ל ש ת וכוי‪.‬‬ ‫‪ .41‬ה נ ו ם ל י ם‬ ‫או מוסיף ע ל ה מ א ה ‪.‬‬
‫ק ב י ם בשטח בית ס א ה א ל א ר ק נ׳ או ד ׳ ק ב י ם ‪ ,‬מימ א מ ם אוסרים א ל א ב ר ו ב ע ק ב ‪ ,‬א ף שהוא יותר מ א ח ד מ כ י ד‬
‫כלומר‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪.42-41‬זרעוני גנה‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב ל ‪ ,‬בקושטא‪ ,‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬ ‫באמת‪.‬‬ ‫בבית סאה‪.‬‬
‫ל מ י נ ו ‪ .‬מן הנזרע במינו ב ב י ת ס א ה ‪.‬‬ ‫‪ .42‬ב נ ו מ ל‬ ‫שהם ד ק י ם מ א ד מ ז ר ע י ם ק ב או ח צ י ק ב ל ב י ת ס א ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנמל ל ש ד ה מ ץ א ח ר שהוא נ ד ו ל מי כ י ד ‪ p‬ה ז ר ע שנזרע ב ת ח י ל ה ‪.‬‬ ‫א ח ר י ם וכוי‪.‬‬ ‫‪ .43‬ש נ ם ל ו‬
‫‪ .44‬ע ד ש י י ס ך ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ד שהוא י ה מ ך וינענע א ת ה ק ר ק ע ר ע ק ר א ת ה ז ר ע ממקומו‪ ,‬ויוכיח ב ז ה שאמו‬
‫ע ד‬ ‫ר ו צ ה בהשרשתו ש ל ה ז ר ע הראשון‪ .‬ו א ם י צ מ ח ה ז ר ע ה ר א ש ץ א ח י כ י ע ק ו ר אותו‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ש ת ת ל י ע ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם אינו ר ו צ ה ל ה ס ך ‪ ,‬י מ ת ץ ע ד שהזרע י ת ל י ע וישתת‪ ,‬ו י ת ח י ל ל מ ש ט שרשים‪ ,‬ו ל א‬
‫י ה א כ א ן ל א ז ר ע ו ל א צ מ ח ‪ ,‬ו מ מ י ל א י ו כ ל לזרוע מין א ח ר ‪ ,‬ו כ ש י צ מ ח הראשון יעקרנו‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .45‬ה ט י נ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ש ד ה ל ח ה ורוה ה ז ר ע מ ת ל י ע בשלשה ימימ‪ ,‬א ב ל ב מ ק ו ם ה נ ד י ר )או הגריד(‪,‬‬
‫‪ .46-45‬ש מ ק צ ת ה י ו ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו מ ק צ ת היום‪.‬‬ ‫ד ה י מ ו ב ק ר ק ע יבש וקשה‪ ,‬צ ר י ך ל ה מ ת ץ יותר‪.‬‬
‫‪ .46‬א י ן מ ח י י ב י ן וכוי‪ .‬ה ב ר י י ת א מ ב א ר ת כ א ן א ת מ ה ו ת ה ה ס י ב ה ש ל ע י ל שו׳ ‪.43‬‬ ‫ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪ . 4 7‬כ ת ל מ י ה ר ב י ע ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ל מ י ם קטנים )בנינוד ל ת ל מ י סתיח שהם רחבים( שעושים א ח ר‬
‫‪ .48‬מ ו ף ש ע מ ר ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ס ו ף ע מ ר ה ת ל ם‬ ‫ה ר ב י ע ה הראשונה‪ .‬ע י ץ בבה״א ע מ ׳ ‪ ,136‬שו׳ ‪.35‬‬
‫שסזרה ה מ ח ר י ש ה ל צ ד ד י ן נונע ב ע ס ר שנסל מ ן ה ת ל ם השני‪.‬‬
 ‫‪207‬‬ ‫כלאים פ״א‪ ,‬פ״ב‬
‫בהמה וליקטתו‪ ,‬הרי זה מותר‪ .18 .‬נטועה ונמלך לזורעה‪ ,‬מגריע עד פחות‬
‫‪50‬‬
‫מטפח‪ ,‬זורע ואחר כך משריש‪ .‬גורע עד פחות מטפח‪ ,‬ובא ומצא עליו‬
‫על גבי תבואה מותר ]לשעבר[‪ ,‬ואסור לעתיד לבא‪ ,‬עוקר אי זה מהן‬
‫שירצה‪ ,‬ומקיים אי זה מהן שירצה‪ .19 .‬שדה שעלו בה עשבים‪ ,‬אץ מחייבין‬
‫אותו לופך‪ ,‬אלא חורש בשעה שמחפה והופך‪ .‬מכבכב ונוטל את הגם מלפגי‬
‫פועלין‪ ,‬ואץ בזה משום מכסה‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫פרק ב‬
‫‪ .1‬הרוצה לעשות שדהו שורות של תבואה ושורות של מנים הרבה‪,‬‬
‫עושה שלשת תלמים מפולשץ מראש שדה ועד סופה‪ .‬ר׳ לעזר בי ר׳‬
‫שמעץ ואבא יוסי בן חנן איש ואני או׳ דץ ארך חמשים אמה‪ .‬כמה רחבו‪ ,‬מלוא‬
‫עול השרוני‪ ,‬דומה לעול של כרמים‪ .‬תחלתו כשיעור הזה‪ ,‬אע״פ שאץ סופו‬

‫‪4 9‬‬
‫« עשבים‬ ‫!‪ 5‬מוחל וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ב ח״ל‪ ,‬כ״ז ע״ל‪.‬‬ ‫‪ y‬מ״ל‪.‬‬ ‫‪D‬‬ ‫מ מ ע ה וכו׳‪ .‬עיין במשב׳‬

‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יכי׳• עיין במשכ׳ פ״ב מ״ח‪.‬‬

‫־ ל׳ לעזל וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ב ה״ו‪ ,‬כ ״ ע״א‪ .‬ועיין צהצן‪,‬‬
‫ח‬ ‫! חלוצה וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ב מ״ן‪.‬‬
‫« חחלחו וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ב לח״ו‪ ,‬כ״ז ע״ל‪.‬‬ ‫שו׳ ‪.17-16‬‬

‫םשריש ן‪50‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ 0‬ג ר ע‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ 0‬נ ב‬ ‫ד‬ ‫(‬ ‫) ״ ר י ע‬ ‫א‬ ‫‪f‬‬ ‫ן ‪ 0‬ן ן ן ה‬ ‫^‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪h‬‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫ן ל י ק ‪ 0‬ת ן‬ ‫‪9i‬‬

‫םהן|‬ ‫לבא ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ z ] 5‬ל ש ע ב ר ן ן כיה ד א ‪ .‬ב ח ס ר ‪.‬‬ ‫עלייןדעלין‪.‬‬ ‫ובא ן א בא‪.‬‬ ‫גורע! א נריע‪.‬‬ ‫אסשרש‪.‬‬
‫בשעה שסחפה ן א בשעת‬ ‫‪ .3‬ל ו פ ך | ד ל ה פ ך א לייפך‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ד ב ן‬ ‫בהן‬ ‫פהןןאפין‪.‬‬ ‫־‪ 5‬ופקיים | ד ופקי־‪.‬‬ ‫אמץ‪.‬‬
‫הנם ן א הגס‬ ‫את ן א חסר‪.‬‬ ‫א םברכיב‪.‬‬ ‫סכבכב | ד ופכבכב‬ ‫א הופך‪.‬‬ ‫וחוסך | ד והיפך‬ ‫הפכה‪.‬‬
‫מכסה | ד סכסח‪.‬‬ ‫‪ 54‬פועלין ן א פועלים‪.‬‬ ‫]הגס [‪.‬‬
‫שדה ן א השדה•‬ ‫ד תלפין‪.‬‬ ‫תלםים |‬ ‫א תלסים שלשה‪.‬‬ ‫‪ 2‬שלשת ת ל פ י ם ן‬ ‫ד א פינין‪.‬‬ ‫‪ 1‬פנים |‬
‫בי ר׳ | ד א בר׳ ב בי ר׳ ! ב א [ ‪,‬ונפחק הסוסנר עיי נקודה(‪.‬‬ ‫לעזר ן ך א ל ע ד א א ל ע ז ר ‪.‬‬ ‫סוסה | ד סופו א ראשו‪.‬‬
‫ואני ן ד יוני א יאגי•‬ ‫חנן ן א חנין‪.‬‬ ‫ואבא | ב ואבא ]‪) [At‬ונמחק הסוסנר עיי נקודות(‪.‬‬ ‫» שסעון | א שסע׳‪.‬‬
‫מלוא | א סלא•‬ ‫א רוחבו‪.‬‬ ‫ד רחב׳‬ ‫רחבו |‬ ‫א ר ך | ך א אורך‪.‬‬ ‫דין ן א דיו‪.‬‬ ‫א אומ־‪.‬‬ ‫אי־ | ד אומר‬
‫״אי!‬ ‫א אף ) א ואף( ע ל סי•‬ ‫ד‬ ‫אעיפ ן‬ ‫ד כשעור‪.‬‬ ‫בשיעור |‬ ‫א תחיל״‪.,‬‬ ‫תחלתו ן‬ ‫* עיל | א העול‪.‬‬
‫ס ו פ‬
‫א שסופו‪.‬‬ ‫י | ד שאי׳ סופו‬

‫‪ .50‬נ ו ד ע וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם נ ו ד ע‬ ‫‪ .49‬מ ג ר י ע ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ג ד ע ו מ ג ד ע א ת הנסנים וגומם אותן‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.52‬ע ש ב י ם‬ ‫< » ‪ T‬פ י ע ל ( וכו׳‪ .‬ו ל ס נ י ה ר ש ׳ ם ה י ת ה כ א ן ‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬הגירמא‪ :‬גרע‪.‬‬
‫וכו‪.‬‬ ‫‪ .53‬ח ו ר ש‬ ‫עשבים ש ה ם קשים ל ש ד ה ו ס ו פ ו ל ע ו ק ר ם ‪ ,‬ו ה ו א ר ו צ ה ל ז ר ו ע ב ש ד ה ו מ ץ א ח ר ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬חורש כ ד ר כ ו כ ש ה ו א ז ו ר ע א ת ה מ ץ השני‪ ,‬ו ב ש ע ה שהוא מ ח מ ה א ת הזרעים בחרישתו ה ו א ה ו ם ך‬
‫‪3‬‬
‫‪ .54‬מ כ ס ה‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ס י ר א ת ה כ ו ב י ם ‪ ,‬ו מ כ ס ה א ת ה ק ו צ י ם ‪ .‬ו ע ת בבה״א‪.‬‬ ‫מ כ ב כ ב וכו׳‬ ‫קיקע‪.‬‬
‫ואעמ״י שאמרו במשנתנו <מ׳ב מ ״ מ ‪ :‬א ם נכש או כ י ס ח אומרים ל ו ע ק ו ר א ת ה כ ל ‪ ,‬שאני‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ כ ס ח )כני׳ ד>‬
‫ה כ א ש א ץ כ א ן ב כ י ס ו ח ה ק ו צ י ם ו ה צ מ ח י ם הנסים משום ה ת ח ל ת ע ק י ר ה ‪ ,‬שהרי א ץ כוונתו א ל א ש ל א י ע כ ב ו א ת‬
‫המחרישה‪ .‬עיץ בבה׳א‪.‬‬
‫‪ .1‬ה ר ו צ ה וכו׳‪ .‬מפני ש א ץ איסור כ ל א י ז ר ע י ם א ל א א ם ה ש ד ה ז ר ו ע ה ב ע ר ב ו ב י א ‪ ,‬א ב ל א ם ש ט ח‬
‫‪ .3‬ד י ן וכו־‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫ה ז ר י ע ה נ ר א ה כ ש ד ו ת מ י ו ח ד ו ת מ ו ת ר ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ־ א ם־ש בשם מיה־מ ל ה ר ־ מ רסיג‪.‬‬
‫ר ח ב ו וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬ר ח ק )עיץ ני׳ ד(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ו ח ב ם ש ל ה ת ל מ י ם ‪.‬‬ ‫י י י ן וכו׳‪ ,‬ואמו צ ר י ך שיהו מ ס ו ל ש י ם ‪.‬‬
 ‫כלאים פ״ב‬ ‫‪208‬‬

‫כשיעור הזה‪ .‬היו לו שתי שדות‪ ,‬אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורים‪,‬‬
‫היה חורש ומכניס חטים בתוך שדה שעורים‪ ,‬או שעורים בתוך שדה חטים‪,‬‬
‫מותר‪ ,‬מפני שחטים נראות בתוך שדה לחטים‪ ,‬ושעורים נראות בתוך‬
‫שדה לשעורים‪ .2 .‬ר׳ ליעזר בן יעקב או׳ אפי׳ חטה אחר חטה נכנסת‬
‫לתוך שדה שעורים‪ ,‬או שעורה אחר שעורה נכנסת לתוך שדה חטץ‪ ,‬מותר‪,‬‬
‫מפני שחטים נראות לתוך בסוף שדה לחטץ‪ ,‬ושעורים נראות בתוך שדה‬
‫לשעורין‪ .3 .‬היו לו שתי שורות‪ ,‬אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורים‪,‬‬
‫מותר לעשות ביניהן תלם להיות זורע אחת חטה ואחת שעור׳‪ .‬היתה‬
‫חטה ]אחת[ מובלעת בתוך שדה שעורין‪ ,‬או שעורה אחת מובלעת בתוך שדה‬
‫חטים‪ ,‬אסור‪ .4 .‬היו לו שתי שדות‪ ,‬אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורים‪,‬‬
‫אין מותר לעשות ביניהן תלם של מין אחר‪ .‬בפשתן מותר‪ ,‬מפני שרוצה‬
‫לבדוק את שדהו‪ ,‬ובלבד שיהא תלם מפליש מראש שדה ועד ראשו‪ .‬ר׳ ליעזר‬

‫‪7‬‬
‫‪ 11‬היו‬ ‫• ר׳ ליעזר וכו ‪ .‬יפוש׳ פ״ב ה״ז‪ ,‬כ״ח ע׳׳א‪.‬‬ ‫משפ׳ פ״ב מ״ז‪.‬‬ ‫‪ 5‬היו לו ו כ ו ‪/‬‬
‫״ ר׳ ליעזפ ו כ ו ‪/‬‬ ‫משכ׳ פ״ב מ״ז‪.‬‬ ‫» אין מותר ו כ ו ‪/‬‬ ‫ימש׳ הכ״ל ה״ז‪.‬‬ ‫לו ו כ ו ‪/‬‬
‫עיין לעיל‪ ,‬שו׳ ‪.3-2‬‬

‫שעורים ‪I‬‬ ‫חטים ן א חיטין‪.‬‬ ‫שדות ן א שורות‪.‬‬ ‫ב ד מתוח‪.‬‬ ‫הזה |‬ ‫‪ 5‬כשיעור | ד כשער‪.‬‬
‫א ושעורין‬ ‫או שעורים בתוך ן‬ ‫א שעורין‪.‬‬ ‫שעורים |‬ ‫א חיטין לתוך‪.‬‬ ‫‪ 8‬חטים בתוך |‬ ‫א שעורין‪.‬‬
‫‪ 8-7‬לחטים ‪ . . .‬שדה |‬ ‫ד א כסוף‪.‬‬ ‫בחיר |‬ ‫‪ 7‬שחטים | א שהחיטין‪.‬‬ ‫א חיטין‪.‬‬ ‫חטים |‬ ‫לתוך‪.‬‬
‫‪ 8‬לשעורים ן א לשעורין•‬ ‫בתוך ן א כסוף‪.‬‬ ‫א ושעורץ‪.‬‬ ‫ושעורים ן‬ ‫א לחיטץ‪.‬‬ ‫לחטים ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬
‫א חיטה‬ ‫חטה א ח ר חטה ן‬ ‫ד א אפילו‪.‬‬ ‫אפי׳ |‬ ‫ד אוסר א איס׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א אליעזר•‬ ‫ליעזר |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫ב‬
‫א חיטין•‬ ‫ד חטים‬ ‫הטין |‬ ‫א ושעורה אחח‪.‬‬ ‫או שעורה א ח ר שעורה ]‬ ‫א שעורין‪.‬‬ ‫‪ 9‬שעורים |‬ ‫אחת‪.‬‬
‫לחטץ |‬ ‫א כסוף‪.‬‬ ‫בסוף ן‬ ‫ד א ח ס ר )והסופר מחק ס ל ה זו בטעות(‪.‬‬ ‫לתוך |‬ ‫ד שחטץ א שחיטין•‬ ‫‪ !0‬שחטים |‬
‫‪ n‬לשעורין |‬ ‫א כסוף‪.‬‬ ‫ד בסוף‬ ‫בתוך |‬ ‫ד נראו־•‬ ‫נראות |‬ ‫ד א ושעורין‪.‬‬ ‫ושעורים |‬ ‫א לחיטי•‬
‫חכה |‬ ‫א זרעה‪.‬‬ ‫ד להיר זורע‬ ‫להיוח זורע |‬ ‫‪ 12‬ביניהן | א מהן‪.‬‬ ‫חטים | א חיטין‪.‬‬ ‫ד לשעורים‪.‬‬
‫ב חסר•‬ ‫ןאחחן ן כ־ה ד א ‪.‬‬ ‫א חיטה‪.‬‬ ‫‪ 13‬חטה |‬ ‫א שעורים ןאחת חיטה ואחח שעורה ן‪.‬‬ ‫שעור־ |‬ ‫א חיטים‪.‬‬
‫שדות |‬ ‫ב ד סחוס‪.‬‬ ‫אסור |‬ ‫ד חסין א חיטים‪.‬‬ ‫‪ 14‬חטים |‬ ‫שעורין | א שעורים‪.‬‬ ‫בחוך | א לחוך )כיפ(‪.‬‬
‫ביניהן |‬ ‫א אסור‪.‬‬ ‫ד אין פות׳‬ ‫‪ !5‬אין סותר |‬ ‫ד א שעורין‪.‬‬ ‫שעורים |‬ ‫א חיטין‪.‬‬ ‫חטים |‬ ‫א שורות‪.‬‬
‫שרוצה |‬ ‫א ופשתן‪.‬‬ ‫ד ובפשתן‬ ‫בפשתן |‬ ‫ך אחד‪.‬‬ ‫אחר |‬ ‫א ת ל ם ןאחדן‪.‬‬ ‫תלם |‬ ‫א ביניהם‪.‬‬
‫א אלע׳•‬ ‫ד אלעזר‬ ‫ליעזר |‬ ‫ד א מפריש‪.‬‬ ‫פפליש |‬ ‫ןאחדן‪.‬‬ ‫א תלם‬ ‫‪ 18‬ת ל ם |‬ ‫שרוצ׳‪.‬‬ ‫ד‬

‫‪ .5‬ש ת י ש ד ו ת ו כ ר ‪ .‬ו מ כ י ץ שנראה ל ע ץ שהן שתי שדות א ץ כ א ן ע ר ב ו ב י א ‪ ,‬ו א פ י ל ו שתיהן מלו• עייז‬
‫‪ .6‬ח ו ר ש ו מ כ נ י מ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע״י ה ח ר י ש ה ב ש ע ת ה ז ר ע ה כ נ י ס ב מ ח ר י ש ה ש ל א בכוונה‬ ‫בבה׳א‪.‬‬
‫‪ .7‬ב ת ו ך ש ד ה וכוי‪ .‬בכי־ע ו ע ו ד ‪ :‬כ ס ו ף ש ד ה‬ ‫ק צ ת ח ס י ם ל ת ו ך ה ש ד ה ש ר צ ה ל ז ו ר ע ה שעורים‪.‬‬
‫‪ . 8‬ח ט ה א ח ר ח ס ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ר צ י ס ו ת ‪ ,‬ו ב ל י ה ם ס ק ש ל מ ץ א ח ר‬ ‫וכוי כ ס ו ף ש ד ה וכוי‪.‬‬
‫ביניהן‪ ,‬ו ח נראות כשורה מ י ו ח ד ת ‪ .‬ור״א בן י ע ק ב מ ת י ר ל ע ש ו ת כן א מ י ל ו ל כ ת ח י ל ה ‪ .‬ו ע י ץ מיש ל ע י ל‬
‫‪.n‬שתי‬ ‫‪ .10‬ל ת ו ך וכו׳ ב ת ו ך וכו׳‪ .‬א ף כאן בכייע‪ :‬כ ס ו ף וכו׳ כ ס ו ף וכו׳‪ ,‬ו ע י ץ בשנו־ם‪.‬‬ ‫שו׳ ‪.1‬‬
‫ש ו ר ו ת וכוי‪ .‬צ י ל שתי שדות וכוי‪ ,‬כני׳ הירושלמי‪ .‬ו ה כ ל הוא מ ד ב ר י ר ׳ א ל י ע ז ר בן י ע ק ב ‪ ,‬ו ה ו א מ ת י ר‬
‫‪ .13‬ת מ ה‬ ‫ל ז ר ו ע א ם י ל ו ב ת ל ם א ח ד שני ממים‪ ,‬א מ כ ל א ח ד י כ ו ל ל ה צ ט ר ף למינוע ש ב ש ד ה ה ס מ ו כ ה ‪.‬‬
‫‪ .15‬ב מ ש ת ן וכו׳‪ .‬ממני‬ ‫א ח ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ת ‪ ,‬א ח ת מ ו ב ל ע ת ‪ ,‬ו ב מ י ה ן מ ץ א ח ד ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫שהוא מזיק ל ת ב ו א ה ‪ ,‬ו מ ו כ ח ש ל א זרעו א ל א ל ב ד י ק ת ה ש ד ה ‪ ,‬ו ע ת י ד ל ע ו ק ר ו ‪.‬‬
‫‪209‬‬ ‫כלאים פ״ב‬
‫‪,‬‬
‫בי ר שמעון ואבה יוסה בן חנן איש ואני אומ׳ דיו ארך המשים אמה‪ .‬ר׳ אומ׳‬
‫מותר אדם לעשות בתוך שדהו שורה של חרדל‪ ,‬חריע‪ .‬כמה הוא ארך‬
‫‪ .5‬אץ מקיפץ חרדל חריע אלא לחיסית‬ ‫השורה‪ ,‬עשר אמות ומחצה‪.‬‬
‫‪ 20‬בלבד דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ לכל מקיפץ חרדל חריע חוץ‬
‫מן התבואה‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל אף לערוגיות קטנות של ירק מקיפץ‬
‫אותן חרדל חריע‪ .‬סומך שורשי אילן שיבשו‪ ,‬שהן גבוהץ עשרה טפחי׳‪.‬‬
‫אילן שאין גופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים‪ ,‬זורע תחתיו זרע‪ ,‬וסומך לו מין‬
‫אחר מבחוץ‪ .6 .‬היו משוכות מן הגדר שלשה טפחים‪ ,‬לא יפחות משלשה‬
‫‪ 25‬תלמים מפולשין‪ ,‬כדי שיהיו גראץ כשורה‪ .‬דרך היחיד‪ ,‬ודרך הרבים‪,‬‬
‫וגדר שגבוה עשרה טפחים‪ ,‬אץ עולה למדת רובע‪ ,‬גמוך מעשרה טפחים‪,‬‬
‫עולה למדת בית רובע‪ .‬כמה היא מידת בית רובע‪ ,‬עשר אמות ומחצה‬

‫־־ שומן‬ ‫‪ !#‬אין מקיפין וכף‪ .‬ימש׳ ה כ <‬ ‫״א‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫‪m‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י מ ש‬ ‫ו כ ו ‪/‬‬ ‫׳ א ‪/‬‬ ‫ו מ‬ ‫ר‬ ‫ל!‬
‫‪ 23‬אילן וכו׳‪ .‬משכי פ״ב מ״ח‪.‬‬ ‫וכו׳‪ .‬ימש׳ הכ״ל‪.‬‬

‫ד א יוסי•‬ ‫יוסה ן‬ ‫א ״־׳‪.‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ן ך‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫‪/‬‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫״ ט ע ן ן‬ ‫ב י ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ף‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫]‬ ‫‪,‬‬ ‫ף‬ ‫‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ז ‪1‬‬

‫ד דין•‬ ‫דיו |‬ ‫ד אוסרין‪.‬‬ ‫אום׳ |‬ ‫א יאני‪.‬‬ ‫ימי‬ ‫ד‬ ‫ואני ן‬ ‫א חנין‪.‬‬ ‫חגן ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪| P‬‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 18‬א ד ם ן‬ ‫ך אופר‪.‬‬ ‫אום׳ ן‬ ‫׳ ןיוסין‪.‬‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ר ב‬ ‫ך‬ ‫{‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ארך ן‬
‫א חסר‪.‬‬ ‫הוא ן‬ ‫א וכפה‪.‬‬ ‫כפה ן‬ ‫ך חסר‪.‬‬ ‫חריע |‬ ‫א שורו״‪.‬‬ ‫שורה ן‬ ‫א לחוך‪.‬‬ ‫בתיי |‬
‫לחיסית ן א לחרסית‪.‬‬ ‫ך אסר‪.‬‬ ‫אסוח |‬ ‫א השדה‪.‬‬ ‫ד השוד־‬ ‫» השורה |‬ ‫ד א אורך‪.‬‬ ‫|‬ ‫איי‬
‫א סקי־ין ןחריע ו ח ר ד ל ר׳ שפע־ או׳ ל כ ל פקיפין[‪.‬‬ ‫סקיפין ן‬ ‫א אוי‪.‬‬ ‫ך אוסר‬ ‫אוס׳ |‬ ‫א יהוד־‪.‬‬ ‫‪0‬־ יהודה |‬
‫‪2 1‬‬
‫של ירק ן א חסר•‬ ‫א ערוגות‪.‬‬ ‫ך לערוניוח‬ ‫לערוניות |‬ ‫א אופי‪.‬‬ ‫ד אוסר‬ ‫אי |‬ ‫א נסל׳•‬ ‫גסליאל |‬
‫‪2 2‬‬
‫עשרה |‬ ‫ד לשורשי א שרשי‪.‬‬ ‫שורשי |‬ ‫ך הססוך‪.‬‬ ‫סוסך |‬ ‫חריע ן א הריע‪ .‬ב ד פחוח‪.‬‬ ‫ד אוחו‪.‬‬ ‫אותן |‬
‫ב ד סחוס•‬ ‫‪ 2.‬פבחוץ |‬ ‫ך‪.‬‬ ‫ס ו ט‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ו ס ו ם ך‬ ‫ן א י ל ן י‬ ‫ך‬ ‫{‬ ‫א י ל ן‬ ‫‪ 8‬־‬ ‫ט פ ח י ם <‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫ס ע ש ר ה <‬ ‫ד‬

‫‪ 27-2.‬ו ג ד ר ‪• . .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ד ר ך‬ ‫א כ‬ ‫דרך ן‬ ‫ד נראי־‪.‬‬ ‫נראין |‬ ‫ך א שיהו‪.‬‬ ‫‪ 25‬שיהיו |‬ ‫ד מושכות א ס * י ן ‪.‬‬
‫וכ‬ ‫סשוכות |‬
‫ד ונדר שהוא נמוך פי׳ טפחים עולה למד־ בית ר ו ב ע א ב ל הגבוה עשרה מפחים אין עולה ל ס י ר ת בית ר ו ב ע‬ ‫רובע |‬
‫א וכמה•‬ ‫‪ 27‬כמה ן‬ ‫א ונדר שספוך עשרה טפחים עולה למידת בית רובע ונבוה מעש׳ אינו עולה למידת בית רובע‪.‬‬

‫מפגי שהשורה ג י כ ר ת ב ה פ ס ק עומקה‪ -‬ו א ץ כ א ן ה ק פ ה )סמיכות גמורה(‪ .‬ועיין‬ ‫ח ר ד ל וכו׳‪.‬‬ ‫״ל‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ מ מ מ י כ ץ אותם ע ד שיגעו ו י ת ח ב ר ו‬ ‫מ ק י פ י ן וכר‪.‬‬ ‫‪.‬אין‬ ‫‪1 9‬‬ ‫כרכום‬ ‫חריע‬ ‫כבה׳א‪.‬‬
‫‪ .20-19‬ל ח י ם י ת ב ל ב ד ‪ .‬ו א מ ר ו ל ע י ל ) ת ר ו מ ו ת ם״ט‪,‬שו׳‪:(12‬‬ ‫זה ב ו ה ) מ ל ש ץ א ץ ת ו ר מ ץ א ל א מן המוקף(‪.‬‬
‫אילו הן מ מ י חוסית‪ .‬ה ל ו ף והשום ו ה ב צ ל י ם ו ה ק פ ל ו ט ו ת ‪ .‬ו ם ז ב ר ר ׳ מ א י ר שהם מזיקים ל ח י ס י ת )ולחיםית‬
‫צריך להשלים ע״מכי׳ע‪:‬‬ ‫‪ .21‬ה ת ב ו א ה ‪.‬‬ ‫ב ל ב ד ( ‪ ,‬ומומו ל ע ו ק ר ם ‪ ,‬ו ל א נתכוין א ל א ל ב ד י ק ת ה ש ד ה ‪.‬‬
‫ו ה ו א ס ו ב ר שהם מזיקים א פ י ל ו ל ת ב ו א ה ‪ .‬ועיין ב ב ה ״ א ‪.‬‬ ‫ר ׳ שמעון א ו מ ר ל כ ל מ ק י ס ץ ח ר ד ל ו ח ר י ע ‪.‬‬
‫א ו ת ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א פ י ל ו מ כ ל ה צ ד ד י ם ‪ ,‬ממני שבכגון ד א ה ם ב ו ו ד א י מזיקים ל י ר ק ‪ ,‬ו ל א‬ ‫‪.22-21‬מקיסין‬
‫‪ .23‬ו מ ו מ ך וכו׳‪ .‬מסני שהנוף‬ ‫‪ .22‬ש ו ר ש י וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬לשורשי וכו׳‪ ,‬כ ד ׳ ד‪.‬‬ ‫גזי־עי א ל א ל ב ד י ק ה ‪.‬‬
‫מ ש ו כ ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהשורות היו א ר ו כ ו ת יותר מן ה נ ד ר ‪ ,‬והיו יוצאות נ׳‬ ‫‪24‬‬ ‫מססיק‪ ,‬ודמו כנדר‬
‫‪.25‬ו ד ר ך ה ר ב י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ד ‪ ,‬ד ד ך ה ר ב י ם ש ת ח י ל ת ה ו ס ו ס ה שש‬ ‫טסחים מ כ ל צד‪ ,‬שלא מ נ ד הנדר‪.‬‬
‫ע ש ר ה א מ ה ‪ ,‬א ב ל א מ צ ע י ת ה ש ב ת ו ך ה ש ד ה צ ר ה ‪ ,‬ו כ ן גדר שהוא גבוה ע ש ר ה ט פ ח י ם ‪ ,‬א ב ל השורות ‪ p‬א ר ו כ ו ת‬
‫‪ .26‬א י ן ע ו ל ה וכוי‪ .‬במשנתנו פ״ב מ״מ‪ :‬ה ר ו צ ה‬ ‫מן ה ג ד ר ‪ ,‬ו י ו צ א ו ת ל כ ל צ ד ) כ ל ע י ל שוי ‪ .(24‬ו ע י ץ ב ב ה ־ א ‪.‬‬
‫לעשות ש ד ה ו ק ר ח ת ק ר ח ת מ כ ל מ ץ וכו׳ מ ק ר ח ת ל ב י ת ר ו ב ע ת ו ר ע ב ת ו כ ה כ ל מ ץ ש י ר צ ה ‪ .‬ובמיי שם‪ :‬כ ל‬
‫שהוא ב ת ו ך בית ר ו ב ע ע ו ל ה ב מ י ד ת בית ר ו ב ע וכו׳‪ .‬ו מ ש ל י מ ה ה ת ו מ ם ת א ש ד ר ך ה י ח י ד ו ד ר ך ה ר ב י ם וכו׳‪,‬‬
‫א ע ס ׳ י שאץ מ ס ם י ק י ם כ א ן מ״מ א ץ עולים‪ ,‬ו צ ר י ך בית ר ו ב ע חוץ מ ה ם ‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
 ‫כלאים פ״ב‬ ‫‪210‬‬

‫על עשר אמות ומחצה‪ ,‬מרובעות‪ .‬ר׳ יוםה אומ׳ אפילו ארכה כשנים ברחבה‪.‬‬
‫‪ .7‬עבודת ירק בירק אחר‪ ,‬ששה טפחים‪ .‬רואץ אותה כאילו היא טבלה‬
‫מרובעת‪ .‬אפי׳ אץ שם אלא קלח אחד‪ ,‬גותגץ לה עבודתה ששה טפחים‪ ,‬בין‬
‫מן האמצע‪ ,‬ובץ מן הצדדץ‪ .‬היו קלחץ נוטץ לארבע רוחותיה‪ ,‬הרי זה מותר‪,‬‬
‫‪ .8‬החרדל והפולין והשיפון‪ ,‬אע״פ שזרען‬ ‫מפני שנראית כסוף שדה‪.‬‬
‫לירק ]אין[ זורעין אותן בערוגה‪ .‬פולין הגמלונץ ופול המצרי בזמן שזרעו‬
‫לזרע זורעץ אותו בערוגה‪ ,‬לירק‪ ,‬אין זורעץ אותו בערוגה אחת‪ ,‬ושאר‬
‫ירקות שדה וירקות גנה‪ ,‬אע״פ שזרען לזרע‪ ,‬אין זורעץ אותן בערוגה אחת‪.‬‬
‫‪ .9‬מותר אדם לעשות בתוך שדהו תלמיות קטנות של טפח‪ ,‬טפח‪ ,‬וליתן לתוכן‬
‫שלשה‪ ,‬שלשה מינין‪ ,‬אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע‪ .‬מותר אדם‬
‫לעשות בתוך שדהו ערגיות קטנות של ששה‪ ,‬ששה טפחים וליתן לתוכן‬
‫חמשה מיגץ‪ ,‬ארבע על ארבע רוחות ערוגה‪ ,‬ואחת באמצע‪ .‬ומותר אדם‬

‫‪2 8‬‬
‫‪ 29‬עבודת‬ ‫ל ׳ יושה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ עימבין פ״ב שה״ז‪ ,‬כ ׳ ע״ב‪ .‬ועיין במשכ׳ שס פ״ב שמ״ ‪.‬‬
‫ה‬

‫‪ 31‬כונףן ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳‬ ‫ועיין במשכ׳ כאן פ״ב מ״י‪.‬‬ ‫ירק ו כ ו ‪ /‬בבלי שבח פ״ה ב ‪/‬‬
‫פ״ג מ״ב•‬ ‫במשכ׳‬ ‫ועיין‬ ‫ע״ג‪.‬‬ ‫כ״ח‬ ‫פ״ג לה״ב‪,‬‬ ‫ילוש׳‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 32‬החלדל‬ ‫מי״א‪.‬‬ ‫פ״ב‬
‫פ״נו‬ ‫שבח‬ ‫פ״ג מ״א;‬ ‫משכ׳‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫** עלגיוח‬ ‫במשכ׳ הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫עיין‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 36‬חלמיוח‬
‫מ״ב‪.‬‬

‫ד אורכי א אורכו•‬ ‫ארכה |‬ ‫ד א יוסי‪.‬‬ ‫יוסה |‬ ‫ד פרובעת‪.‬‬ ‫סרובעות |‬ ‫‪ 28‬ע ל ‪ . . .‬ומחצה | א ח ס ר ‪.‬‬
‫א טפחים ןבין מן האמצע בין ם!‬ ‫טפחים ן‬ ‫ד אחד‪.‬‬ ‫אחר |‬ ‫ד עבדח‪.‬‬ ‫‪ 29‬עבודת |‬ ‫א ברוחבו‪.‬‬ ‫ברחבה |‬
‫טבלה ן ך טבלא‬ ‫כאילו היא | ד כאלו היא‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫אוחה | ד אוח׳‪.‬‬ ‫רואין ן א ורואין‪.‬‬ ‫הצדדיןן )עיין ל ה ל ן שו׳ ‪.(30‬‬
‫טפחים | ד טפחי׳•‬ ‫ע ב ו ד ת ה | ד ע ב ד ח ה א עבודתן‪.‬‬ ‫נוחנין ל ה | א נותן לו‪.‬‬ ‫‪ 30‬אסי׳ | ד א אפילו‪.‬‬ ‫א כטבלא‪.‬‬
‫‪ 32‬כסוף | ד בסוף•‬ ‫הרי זה | ד א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪ 81‬מטין ן ד ג ו ט י ן ]לון‪.‬‬ ‫‪ 31-30‬ב י ן ‪ . . .‬הצדדין ן א ח ס ר )עיין ל ע י ל שר ‪.(29‬‬
‫‪] 33‬אין ן ן כיה ‪•1‬‬ ‫ד שזרעו‪.‬‬ ‫שזרען |‬ ‫ד א אף ע ל סי‪.‬‬ ‫אעיס |‬ ‫ד והשיסין‪.‬‬ ‫והשיפון |‬ ‫א שדהו‪.‬‬ ‫שדה |‬
‫אחת ‪I‬‬ ‫ך ‪,‬ורעי׳‪.‬‬ ‫ין ן‬ ‫ז ן ר ע‬ ‫‪3‬‬ ‫>‬ ‫‪ 35-33‬סולץ ‪ . . .‬א ח ח | א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ד בערמ׳‪.‬‬ ‫בערובה |‬ ‫ב א חסר‪.‬‬
‫ן א נוסא קמנה‬ ‫ח‬ ‫‪0‬‬ ‫ט‬ ‫«‪ 3‬חלפיוח קטנוח של ט פ ח‬ ‫אחת | ד חסר‪.‬‬ ‫ד אף ע ל פי‪.‬‬ ‫‪ 35‬אע־פ |‬ ‫ד חסר‪.‬‬
‫באסצע |‬ ‫ד פ כ ן )ב־פ(‪.‬‬ ‫מיכן |‬ ‫‪ 37‬שלשה ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫לתוכן | א לתוכה‪.‬‬ ‫עשוקה ט פ ח )עיין להלן שר « > ‪.‬‬
‫ך ארב׳‬ ‫א ר ב ע רוחוח |‬ ‫ד חפשה ]חטשהן‪.‬‬ ‫‪ 39‬חפשה |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ 39-37‬מותר ‪ . . .‬ב א ס צ ע |‬ ‫א פתוח‪.‬‬
‫א סותר‪.‬‬ ‫ופותר |‬ ‫רוחו׳‪.‬‬

‫‪.29‬ש ש ה ט פ ח י ם ‪ .‬כ ל ו מ ד ‪ ,‬מכיון ש כ ל ערוגה ה י א ב ת ששה ט פ ח י ם ‪ ,‬ה י א נ ר א י ת בפני ע צ מ ה ׳‬

‫‪ .30-29‬ט ב ל ה מ ר ו ב ע ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ד ‪ ,‬ו א פ י ל ו יוצאים מ מ נ ה‬ ‫ו א ץ כ א ן ע ר ב ו ב י א ‪ ,‬עיין בבה״א‪.‬‬
‫‪ p.30‬ל ח‬ ‫מנומים כראשי ת ו ר ‪ ,‬מותרים‪ ,‬ממני שהם נ ר א י מ כ ח ל ק מ ן הערוגה‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ י ל ו א ץ ב כ ל ה ע ר ת ה א ל א ק ל ח א ח ד ‪ ,‬ד מ ה ב ז ר ו ע ה כ ו ל ה ‪ ,‬ונותנץ ל ו ע ב ו ד ת ו‬
‫)כני׳ כי־ע(‪ ,‬ו א פ י ל ו ה ו א ב ט ו ף הערונה <‪ p‬הצדדץ>‪ ,‬נותנץ לו א ת כ ל ה ע ר מ ה ‪ ,‬ו מ ו ת ר ל ס מ ו ך ל ו י ר ק אחר•‬
‫‪.32‬ו ה ש י פ ו ן וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ה ש ו פ ץ )כבמשנה וכבירושלמי(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ש פ ו ט ץ ‪ ,‬ה ק ט נ י ם‬ ‫ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫)בנינוד ל ג מ ל ת ץ שלהלן(‪ ,‬ו ד מ ם בזרעים‪ ,‬ו א ץ נזרעים בערוגה ״ ר ץ ל ה ל ן שו׳ •‪ ,(3‬ו א פ י ל ו כ ה כ ש ר ע ר מ ה ‪.‬‬
‫‪ .34‬ל ז ר ע ז ו ד ע י ן וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬ל ז ר ע א ץ ז ו ד ע ץ וכו׳‪ ,‬ל י ר ק ז ו ר ע ץ אותו וכוי‪ ,‬כ מ ו שהניחו ה מ מ ר ש י ם‬
‫‪ .35‬א י ן ז ו ר ע י ן וכוי‪ .‬צ ־ ל ז ו ר ע ץ וכו׳ )עיץ ל ע י ל שו־ ‪ ,(34‬ו כ ה כ ש ר מ ב ע ר מ ה ׳‬ ‫ע״מ הירושלמי‪.‬‬
‫‪ .39‬א ד ב ע וכוי‪ .‬ת ח ל ק ו הראשונים בשעור ה ר ח ק ת ם ‪ ,‬א ם צ ר י ך נ׳ מ מ ח י ם ‪ ,‬או ם מ ח‬ ‫ע י ץ ל ה ל ן שו׳ ‪.38‬‬
‫ומחצה‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
 ‫‪211‬‬ ‫כלאים פ״ב‬
‫לעשות בתוך שדהו גומא קטנה שהיא עמוקה טפח וליתן לתוכה ארבעת מינץ‬
‫והופכן לארבע רוחותיה‪ .10 .‬ומותר אדן לעשות בתוך שדהו תלם להיות‬
‫גוטע קישואין ודלועין‪ ,‬אבטיחץ ומלפפונות‪ ,‬ופול המצרי‪ ,‬והופכן אלה‬
‫לצד זה ואלה לצד זה‪ ,‬ובלבד שלא יהא ביגו לבץ חבית ששה טפחים‪.‬‬
‫‪ .11‬הנוטע שתי שורות של קשואין‪ ,‬שתי שורות של דלועץ‪ ,‬שתי שורות של‬
‫אבטיחין‪ ,‬ושתי שורות של מלפפונות‪ ,‬ושתי שורות של פול המצרי‪ ,‬אפי׳‬
‫‪ .12‬קצר דברי שניהם‪ ,‬ר׳ ישמעאל או׳ עשר אמות‪,‬‬ ‫כל שדהו מותר‪.‬‬
‫ר׳ עקיבא או׳ שמנה אמות‪ .‬מעשה היה בכפר פגי והודה ר׳ נחמיה כדברי‬
‫‪ .13‬שורה של דלועין בירק‪ ,‬כירק‪ ,‬ארך ששה טפחים‬ ‫ר׳ ישמעאל‪.‬‬
‫ורוחב מלואו‪ .‬אחד שורה של קישואין ואחד שורה של ירק אחד בתבואה‪,‬‬
‫ארך עשר אמות ומחצה על רחב ששה טפחין‪ .‬ושורה של ירק בירק‪,‬‬
‫ארך ששה טפחים ורחבו מלואו‪ .‬של דלועין בירק‪ ,‬בין שורה לחברתה שתים‬
‫עשרה אמה‪ ,‬וכן בתבואה‪ .‬של תבואה בירק אחר‪ ,‬ארך מראש השדה ועד‬

‫« הכונוע ו כ ו ‪ /‬משכ׳‬ ‫<« גומא ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ג ה״ה‪ ,‬כ״ח ע״ד‪ .‬ועיין במשנ׳ פ״ג מ״ה‪.‬‬
‫« של דלועין ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳‬ ‫« קלל ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ג ה״ו‪ ,‬כ״ח ע״ד‪.‬‬ ‫פ״ג מ״ד‪.‬‬
‫« דלועין‬ ‫•« במבואה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ב ה״י‪ ,‬כ״ח לע״ב‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ג מ״ז‪.‬‬ ‫פ״ג למ״ז ומ״ג‪.‬‬
‫‪3‬ילק ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ג סמ״ו‪.‬‬

‫‪.(88‬‬ ‫ן ט פ ן <עיין ל ע י ל שר‬ ‫ח‬ ‫נוסא קטנה שהיא עסוקה טפח ן א תלפיות קטנות של ט פ ח‬ ‫<>' כתוך | א לחוך‪.‬‬
‫!‪ 4‬ל א ר ב ע ן א ב א ר ב ע ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב ע ה‬ ‫אר‬ ‫א ר ב ע ת ן א לחוכן‬ ‫לתוכה‬ ‫ך עסוק־‪.‬‬ ‫עסוקה |‬ ‫קטנה | ד קטני‪.‬‬
‫‪ 42‬ודלועין |‬ ‫‪.‬‬ ‫ת ו ך‬ ‫ן א ל‬ ‫ת ן ך‬ ‫ב‬ ‫ך א אדם‪.‬‬ ‫אדן |‬ ‫ך וסות׳ א סותר‪.‬‬ ‫וסותר |‬ ‫ב ד א סתום‪.‬‬ ‫רוחותיה |‬
‫‪ 43‬זה |‬ ‫א ל ן ך א ל ו א אילו‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ה ס צ ר י והופכן ן א ס צ ר י הופך‪.‬‬ ‫אבטיחין | ד אבטיחים‪.‬‬ ‫א ויילועין‪.‬‬
‫‪ 44‬קשואין ן א קישואין‪.‬‬ ‫ב ד סה ‪.‬‬
‫ו ם‬ ‫טפחיפ |‬ ‫ד חברו‪.‬‬ ‫חבירו |‬ ‫ך ןאלו א ואילו‪.‬‬ ‫ואלה ן‬ ‫א אילו <ביפ>‪.‬‬
‫‪ 46‬אבטיחין | ד אבטיחים‪.‬‬ ‫‪ 46-44‬ש ת י ‪ . . .‬של פ ו ל ן א שתי שורות של סול )ופה ש מ ת י ם ח ס ר ‪.‬‬
‫(‬ ‫י ל ו ע י ן | א דילועין‪.‬‬
‫ישסעאל ן א ישסע׳•‬ ‫דברי | ך דבכרי‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫ק צ ר | ך א הקוצר‪.‬‬ ‫«‪ 4‬סותר | ב ד סתום‪.‬‬ ‫א פ ״ | ד א אפילו‪.‬‬
‫והודה | ד יהודה ןועשהן א והורה‪.‬‬ ‫שפנה | ך א שפונה‪.‬‬ ‫או׳ | ד אופר‪.‬‬ ‫‪ 47‬עקיבא ן א עקי־‪.‬‬ ‫אי׳ | ד אום׳‪.‬‬
‫‪4 8‬‬
‫ארך |‬ ‫כירק | ך א חסר‪.‬‬ ‫א דילועין‪.‬‬ ‫ך דלועי׳‬ ‫דלועין |‬ ‫שורה ן א שדה‪.‬‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫'״טעאל |‬
‫רחב |‬ ‫‪ . . .‬ו ס ח צ ה אורך‪.‬‬ ‫‪ . . .‬וםחצה ן א עשר‬ ‫‪ 60‬א ר ך עשר‬ ‫יל ין‪.‬‬‫ו ע‬ ‫ד‬ ‫‪ 40‬קישואין ן א‬ ‫א אורך‪.‬‬
‫‪ 52-51‬ש ל ‪ . . .‬בתבואה ן‬ ‫ורחבו ן א ורוחב‪.‬‬ ‫‪ 51‬א ר ך ן א אורך‪.‬‬ ‫ד א טפ י ‪.‬‬
‫ם‬ ‫ח‬ ‫טפחין |‬ ‫ד א רוחב‪.‬‬
‫ארך ן ך א חסר‪.‬‬ ‫‪ 62‬של ן א ושל‪.‬‬ ‫ין‪.‬‬ ‫ו ב‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ץ‬ ‫‪3‬‬ ‫‪# ( 6 3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ע ו‬ ‫^‬ ‫ס‬ ‫ף‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫‪3‬‬ ‫ץ‬ ‫‪,‬‬ ‫) ע‬ ‫א חסר‪.‬‬

‫ח ס ר בתשהינ ו ב ר י ח ‪ ,‬ו מ ר א ה ש ב א ל כ א ן באשנרה מ ל ה ל ן שו׳ ‪ ,45‬ו כ א ן הכוונה‬ ‫המצרי‪.‬‬ ‫‪.*2‬ומול‬

‫יהא‬ ‫שלא‬ ‫‪.43‬ובלבד‬ ‫ל ד ׳ מ מ י ם נ ר י ד א ‪ ,‬מ ו ט ע ם ב ד ׳ רוחות ה ת ל ם ו ב ה מ ס ק ע ל י ד הקרנות‪.‬‬
‫‪ .45‬ס ו ל‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ב ל ב ד שיהא ו ט ׳ ‪ ,‬עיין מיש ע ל םיגנון ו ה ב ב ה ״ א ל ש ב י ע י ת מיו שו׳ ‪.43-42‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬
‫ציל‪ :‬ק צ ב )כני׳‬ ‫‪ . 4 6‬ק צ ר וכוי‪.‬‬ ‫ל י ק ‪ ,‬ע י ץ ל ע י ל שו׳ ‪ 34‬ומשיש‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ר י ם‬ ‫ומדב‬ ‫המצרי‪.‬‬
‫ו ה ב ר י י ת א מ ב א ר ת א ת משנתנו )מינ מיו( ה מ ד ב ר ת ב ש ד ה ז ר ו ע ה ב צ ל י ם‬ ‫ד ב ר י שניהם ו מ י ‪.‬‬ ‫הרשים(‬
‫ו מ ב ק ש ל י ט ע ב ת ו כ ה שורות ש ל דילועים‪ ,‬ת ח ל ק ו ב ה ר ׳ י ש מ ע א ל ו ר ׳ ע ק י ב ה כ מ ה צ ר י ך ל ה י ו ת ה ה ס ס ק‬
‫ציל‪ :‬ו ה ו ר ה ‪,‬‬ ‫‪ .47‬ו ה ו ד ה וכו׳‪.‬‬ ‫בין השורות ש ל ה ד י ל ו ע י ם שיש במיהן שורות ש ל ב צ ל י מ ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ירק‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ א ו ר כ ו ‪ ,‬ששה מ מ ח י ם ‪.‬‬ ‫‪ .49‬מ ל ו א ו ‪.‬‬ ‫‪ .48‬כ י ר ק ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ י ר ק ב י ר ק ‪.‬‬ ‫כני׳ כייע‪.‬‬
‫‪ .51‬ו ר ח ב ו ו מ י ‪ .‬ציל‪ :‬ו ר ו ח ב ו כ ו ׳ ) כ נ י ׳ כייע וראשונים(‪,‬‬ ‫ו ט ׳ ‪ .‬ציל; י ר ק א ח ר ‪ ,‬מ י ׳ הראשתים‪.‬‬ ‫אחד‬
‫ב ת ב ו א ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו כ ן ה ד י ן א ם ר צ ה לנטוע שורה ש ל‬ ‫‪ .52‬ו כ ן‬ ‫כ ל ו מ ר ששה מסתיים‪ ,‬כ ל ע י ל ‪ ,‬שוי ‪.49‬‬
‫‪ p‬הרישא ו ‪ p‬ה ס י ס א ‪ ,‬ו צ ר י ך ל מ ו ח ק ה ‪.‬‬ ‫א ח ר ‪ .‬מ ל ה זו ה י א באשנרא‬ ‫בתוך שדה תבואה‪.‬‬ ‫ייליעין‬
 ‫כלאים פ״ב‬ ‫‪212‬‬

‫ראשו על רחב שלשת תלמיים של פתיח‪ .‬של ירק בירק אחר‪ ,‬בין שורה‬
‫לחבירתה ששה טפחים‪ ,‬ושל תבואה על רחב שלשה תלמים של פתיח‪.‬‬
‫‪ .14 55‬אחת שורה של קישואין‪ ,‬ואחת שורה של דלועין‪ ,‬ואחת שורה של‬
‫אבטיחין‪ ,‬ואחת שורה של מלפפונות‪ ,‬ואחת שורה של פול המצרי‪ ,‬מקיים‬
‫קלח אחד לזרע‪ ,‬וצריך לעשות מחיצה גבוהה עשרה טפחים‪ ,‬ורחבה ארבעה‪.‬‬
‫‪ .15‬גוי שהרכיב הפרסק על גבי עובש‪ ,‬אע״פ שאין רשיי לעשות כן‪ ,‬גוטל‬
‫הימנו יחור ונוטע במקום אחר‪ .‬הרכיב תרד על גבי ירבוז‪ ,‬אע״פ שאץ‬
‫‪ 60‬ישראל רשיי לעשות כן‪ ,‬נוטל הימנו זרע וזורע במקום אחר‪ .16 .‬ישראל‬
‫שקיים כלאים בתוך שדהו‪ ,‬אץ אחיו הכהנים נכנםץ לתוכה‪ ,‬אלא רואץ‬
‫אותה בציון בית הקברות‪ .‬אץ עושץ עם ישראל בכלאים‪ ,‬אבל עוקרץ עמו‬
‫כלאים‪ ,‬מפגי שממעט את התפלה‪ .‬אץ עושץ עם הגוי בכלאים‪ .‬ובעיירות‬
‫המובלעות‪ ,‬כגון בית עגה אימה וחברותיה‪ ,‬עושץ עם הגוי בכלאים‪ .‬כשם‬
‫‪ 65‬שהכלאים בארץ‪ ,‬כך הכלאים בחוצה לארץ‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫•‪ 5‬גר שהרכיב‬ ‫‪ 57‬קלח אחד וכו ‪ .‬ירוש׳ ספ״ג‪ ,‬כ״נו ע״א‪ .‬ועיין בבלי פ ס ח י ם ל׳׳נו ב ‪/‬‬
‫״ אין עושין ו כ ו ‪ /‬ימש׳ ‪ qp‬ערלה‪ ,‬ס״ג ע״ב‪ .‬ועיין בבלי ע״ז ס״ג‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״א ה״ד‪ ,‬כ״ז ע״א‪.‬‬
‫« כשם ו כ ו ‪ /‬משכ׳ קדושין פ״א מ״נו‪ .‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫« ע ם הגוי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫‪3‬׳‪.‬‬

‫‪ 54-88‬מ ל י ר ק ‪. . .‬‬ ‫חלטיים | ד תלטים א טפחים‪.‬‬ ‫ר ח ב מ ל מ ח | ד א ר ו ח ב מלטה‪.‬‬ ‫»* ע ל | ד מ ל א עד‪.‬‬

‫פתיח ן א פתיח ןמורה מ ל דילועין בירק בין מ ד ה ל ח ב י ר ת ה מתים עטרה אטות וכן ב ח מ א ה ן <עיין במנו־ט‬ ‫פתיח | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 65‬א ח ת וכו׳ ן א א ח ד מורה מ ל דילועין ואחד מורה מ ל‬ ‫ר ח ב ן א רוחב‪.‬‬ ‫‪ 54‬ל ח ב י ר ת ה ן א ל ח ב ר ת ה ‪.‬‬ ‫לעילמו׳‪.>51‬‬
‫ואחת וכו׳ ן א ו מ ל פ ל פ פ ו נ ו ח ומורה מ ל פ ו ל הםצרי והפקיים‪.‬‬ ‫‪ 66‬אבטיחין | ד אבטיחים‪.‬‬ ‫קישואין ו מ ל אבטיחין‪.‬‬
‫עובמ ן א עמס•‬ ‫‪ 68‬ה פ ר ס ק ן א פ ר ס ק ‪.‬‬ ‫ו ר ח ב ה | א ע ל רוחב‪.‬‬ ‫וצריך ן א צריך‪.‬‬ ‫‪ 57‬ק ל ח א ח ד ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫יחור|‬ ‫•‪ 8‬היפנו | ד הפנו‪.‬‬ ‫ר ש ״ | ד א רמאי‪.‬‬ ‫מאין | ד מאין ןימראל[ א מאינו‪.‬‬ ‫אעיס | ד א א ף ע ל פי‪.‬‬
‫שאין ן א מאינו‪.‬‬ ‫אעיפ | ד א א ף ע ל פי‪.‬‬ ‫ירבה | ד ירבח‪.‬‬ ‫ונוטע | ד ןוחח׳ [ ונוטען א ןוחחר ן ונוטע‪.‬‬ ‫ד א חסר‪.‬‬
‫ל ת ו כ ה ן א ל ת ו ך מדהו‬ ‫‪ 61‬אחיו | א ח ס ר ‪.‬‬ ‫א ח ר | ב סחוס‪.‬‬ ‫רמי' | ד א רמאי‪.‬‬ ‫‪ 60‬י מ ר א ל ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫עוקרין ן ד עיקיו•‬ ‫א ימרי‪.‬‬ ‫ימראל | ד הנוי‬ ‫בציון ‪ j‬א כציון‪.‬‬ ‫‪ 62‬אותה | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫)ותוקן‪ :‬ל ח ו כ ה ( ‪.‬‬
‫א אופה•‬ ‫איסה ן ך א ו ׳‬
‫‪0‬‬ ‫‪ 64‬ביה ן א בח‪.‬‬ ‫ב ד פחוח‪.‬‬ ‫‪ 63‬ה ח פ ל ה ן א העבירה‪.‬‬ ‫עפו ן א היפנו‪.‬‬
‫ה כ ל א י ס ן א כלאיס‪.‬‬ ‫‪ 65‬שהכלאים ן א טכלאיט‪.‬‬

‫‪ .53‬ש ל פ ת י ח ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ל מ י ם ר ח ב י ם שעושים בני א ד ם ‪ ,‬כ ש מ ת ח י ל י ם ל פ ת ו ח א ת ה א ד מ ה ב ח ר י ש ה ראשונה‪.‬‬

‫‪ .55‬א ח ת ו ם ׳‬ ‫ת ב ו א ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ש ל ת ב ו א ה ב ת ב ו א ה מ מ ק א ח ר ‪.‬‬ ‫‪ .54‬ו ש ל‬ ‫ועיין ב ב ה י א ‪ ,‬ה ע ׳ ‪.1‬‬
‫שרם‪ ,‬וצריו‬ ‫ני׳ כייע(‪ ,‬כ ל ו מ ר א ח ד זה ו א ח ד ז ה כ ו ל ם‬ ‫ו א ח ד )עח‬ ‫וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ח ד וכו׳ ו א ח ד וכו׳‬ ‫ואחת‬
‫‪ .56‬מ ק י י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ 1 ,‬ו א ח ח מקיים וכו׳ גכהנהה הנר־א( כ ו ל ם ד מ ם‬ ‫מ ח י צ ה ביניהם׳ עיין ל ה ל ן ‪.‬‬
‫‪ .58‬ע ו ב ש וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬חובש‪ ,‬מין תפוח•‬ ‫שוה‪ ,‬ו ה ם כ ל א י ם ‪ ,‬ו צ ר י ך לעשות מ ח י צ ה וכוי‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ה כ ה נ י ם ומי•‬ ‫ב ב ה י א ם״א שוי ‪.61 .31-30‬‬ ‫ת ר ד וכי׳• עיין‬ ‫‪.59‬‬ ‫עוגם )אגם(‪ .‬ובירושלמי‪ :‬אנוז‪.‬‬ ‫ובכי׳ע‪:‬‬
‫מירש ב א ר ז ש ב י ש ר א ל ח ב ר עםיקינן‪ .‬ו ל א ה י ה מקיים כ ל א י מ ב ת ו ך שדהו‪ ,‬ואנו ממזיקים שיש שם ק ב ר ו ה ז ר ע י ם‬
‫‪ .62‬ב צ י ו ן ‪ .‬צ י ל ‪ :‬כציון‪ ,‬כני׳ כי״ע‬ ‫א ס ו ר י ם ב מ א ה ‪ ,‬ומותר להניחם‪ ,‬ו ה מ משמשים )הכלאים( ציוץ ק ב ר ו ת ‪.‬‬
‫ע ו ק ר י ן ע מ ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ו ק ר ץ א צ ל ו ש ל א‬ ‫וארז‪ .‬ואסור ל ע ו ק ר ם ‪ ,‬אעס״י שהם כ ל א י ם ׳ עיין ל ה ל ן ‪.‬‬
‫‪ .63‬ע ם ה נ ו י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א צ ל ה נ ו י ) ע י ץ שו׳ ‪ ,(62‬ב ש ד ה ו ש ל נוי‪ ,‬מסני ש א ץ קנח‬ ‫ברשותו‪ ,‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫ה מ ו ב ל ע ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬עיירות נוים ה מ ו ב ל ע ו ת ב ת ח ו ם א י י ) ע י י ן רשיי נימק ד ׳ א׳(•‬ ‫‪.64‬‬ ‫לנוי באיי‪.‬‬
‫ש ה כ ל א י ם וכר‪ .‬מכאן ואילך )לרבות‬ ‫כשם‬ ‫‪.65-64‬‬ ‫ודינן כ ח ו י ל ‪ ,‬ו ב ש ד ה הנוי עסיקינן‪ ,‬ד ו מ י א דרישא‪.‬‬
‫מינ( מ ד ב ר י ם ב כ ל א י ה כ ר ם ‪.‬‬
 ‫‪213‬‬ ‫כלאים פ״ג‬

‫פרק ג׳‬
‫‪ .1‬אי זו היא קרחת הכרם‪ ,‬כרם שחרב אמצעו ונשתיירו בו ארבעה‬
‫וחמשה גפנים‪ ,‬בין מארבע רוחות‪ ,‬בין משלשת רוחות‪ ,‬ובין משתי רוחות‬
‫זו כנגד זו‪ .‬אי זו מחול הכרם‪ ,‬בץ שני כרמים דברי ר׳ יהודה‪ .‬וחכמים‬
‫אומ׳ אם אין שם )אלא( שתים עשרה אמה לא יביא זרע לשם‪ .‬היו שם‬
‫‪ .2‬יש במחיצת‬ ‫שתים עשרה אמה‪ ,‬נותנין לו עבודתו וזורע את המותר‪.‬‬
‫הכרם להקל ולהחמיר‪ .‬כיצד‪ ,‬מחיצה סמוכה לגפנים‪ ,‬זורע חוצה לה‬
‫עד שמגיע לעיקר מחיצה‪ ,‬שאילו אין שם מחיצה נותגץ לכרם ארבע אמות‬
‫)משוכה( וזורע את המותר‪ .‬היתה משוכה אחת עשרה אמה‪ ,‬לא יביא זרע לשם‪,‬‬
‫שאילו אץ שם מחיצה נותן לכרם ארבע אמות וזורע את המותר‪ .3 .‬מחיצת‬
‫הכרם שנפרצה‪ ,‬אומ׳ לו גדור‪ ,‬גדרה ונפרצה‪ ,‬אומ׳ לו גדור‪ .‬אם נתיאש‬
‫הימנה‪ ,‬הרי זה קדש‪ ,‬וחייב באחריותה‪ .‬כמה תהא מטעתה‪ ,‬שלש כגגד‬
‫שלש‪ .‬ניטלה אחת מן החיצונות‪ ,‬כמה יהא ביגיהן‪ ,‬שתים כגגד שתים מארבע‬
‫אמות עד שמונה‪ ,‬והזנב מארבע אמות ועד שמונה‪ .‬היו שתים כעד שתים‬

‫« שהים‬ ‫‪ 3‬מחול ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ד מ״ג‪.‬‬ ‫» קרחה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ רפ״ד‪ .‬ועיין ניכוש׳ שם‪.‬‬
‫< מחילה ו כ ו ‪ /‬בבלי ב׳׳ק ק ׳‬ ‫* יש במחילה ו כ ו ‪ /‬בבלי עימבין ל״ג ‪6‬׳‪.‬‬ ‫עשרה ו כ ו ‪ /‬מ״ב שם‪.‬‬
‫‪ !3‬והזכב ו כ ו ‪ /‬עיין‬ ‫‪ /‬״ ״ ‪.‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫^‬
‫פ‬ ‫‪ 3‬מ ש כ‬‫^‬ ‫‪,‬‬
‫נ נ י י ן‬ ‫״א‪.‬‬
‫ן כ ן ‪/‬‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫ס ע ׳‬ ‫ב‬ ‫ב ״ ‪3‬‬ ‫ק ע‬

‫מ״ו שם‪.‬‬

‫בין | ד ובין‪.‬‬ ‫‪ 2‬וחמשה ן א וחפש‪.‬‬ ‫ארבעה ן א ארבע‪.‬‬ ‫בו | ד חסר‪.‬‬ ‫! אמצעו ן א אפצעיחו‪.‬‬
‫וחכמים ן א וחכמי‪.‬‬ ‫‪ 3‬אי זו ן א איזהו‪.‬‬ ‫י ן ן א ין‪.‬‬
‫ב‬ ‫ו ב‬ ‫רוחות ן א חסר‪.‬‬ ‫משלשת | ד משלשה א משלש‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫עבודחו ן‬ ‫‪ 8‬שתים עשרה | ד שתי׳ עשר׳‪.‬‬ ‫אמה ן א אמות‪.‬‬ ‫אס ן א חסר‪.‬‬ ‫איטי | ד אוסרים‪.‬‬
‫א נותן‪.‬‬ ‫נותנין ן‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 7‬םחיצה |‬ ‫ד במחיצה‪.‬‬ ‫במחיצח |‬ ‫הסותר | ב ד סתום‪.‬‬ ‫א ]כדי[ עבודתו‪.‬‬
‫‪ !0‬אום׳ | ד אוסר א אוםרין‬ ‫לו‪.‬‬ ‫ע א‬ ‫‪ 9‬שאילן ן ך‬ ‫ג ס ש ו כ ה ז ‪ . . .‬הסוחר ן א חסר‪.‬‬ ‫‪< 8‬סשוכה> | ד חסר‪.‬‬
‫באחריוחה ן‬ ‫קדש ן א קידש‪.‬‬ ‫‪ 11‬הימנה ן א הימנה ןולא ן גונסחק הםוסנר עיי נקודות >‪.‬‬ ‫אם נחיאש ן א נחייאש‪.‬‬ ‫)ביס >‪.‬‬
‫ביניהן ן‬ ‫ד נטלה‪.‬‬ ‫‪ »2‬ניטלה |‬ ‫ך םטעת׳‪.‬‬ ‫טטעחה |‬ ‫תהא ן א היא‪.‬‬ ‫כמה ן א וכסה‪.‬‬ ‫ד באחריות׳‪.‬‬
‫שתים |‬ ‫ועד | ד עד‪.‬‬ ‫א יזנב‪.‬‬ ‫והזנב ן‬ ‫ך שמנה )כיפ(‪.‬‬ ‫שמתה |‬ ‫‪ 18‬עד ן א ועד‪.‬‬ ‫א ביניהם‪.‬‬
‫ד שתי׳ )כיפ(‪.‬‬

‫‪ .1‬ק ר ח ת וכוי‪ .‬במשנתנו)רסיד> מ ב ו א ר שאם א ץ ב ק ר ח ת ה כ ר ם שש ע ש ר ה א מ ה א ס ו ר ל ז ר ו ע שם‪.‬‬

‫‪ .2-1‬א ר ב ע ה ו ח מ ש ה וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬חמשה‪,‬‬ ‫ו א ם יש שם שש ע ש ר ה א מ ה זורע ב ש מ מ ה ה א מ ו ת ה א מ צ ע י ו ת ‪.‬‬
‫‪ . 3‬מ ח ו ל ה כ ר ם וכו׳‪ .‬ר ׳ י ו ע ד ה ח ו ל ק ע ל ה ח כ מ י ם ‪ ,‬ו ם ו ב ר שאץ ק ר ת ת ה כ ר ם‬ ‫ח מ ש ה וכוי‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א ל א א ם כן מ ע י הנמנים שבשני ה כ ר מ י מ מכוונים א ל ו כננד אלו‪ ,‬א ב ל אם א ץ הכוורות )הקורות( מ כ ו מ ו ת ‪,‬‬
‫ו מ ע י ה א ח ד ה ם מ ג ד ה ח ל ל י ם ש ל השני‪ ,‬א ץ ל ה ם ד ץ ק ר ח ת ה כ ר ם א ל א ד ץ מ ח ו ל ה כ ר ם ‪) .‬ירושלמי(‪.‬‬
‫‪ .4-3‬ו ח כ מ י ם א ו מ ׳ וכו׳‪ .‬יש כ א ן קיצור מ מ ש נ ת נ ו ) ס י ד מיב(‪ ,‬ו ה מ ו נ ה ‪ :‬ו ח כ מ י ם אומרים ‪1‬בץ ג ד ר ל כ ר ש ‪,‬‬
‫‪ .10‬א ו מ ׳ ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר‬ ‫‪ .5‬ע ב ו ד ת ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד׳ אמות‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬ז ה ו מ ח ו ל ה כ ר ם ‪ .‬ו א ם א ץ שם ו כ ר ‪.‬‬
‫נ ת י א ש ומי‪.‬‬ ‫ל ב ע ל ה כ ר ם ‪ ,‬ממני שהזא המזיק ו א ו ס ר א ת הזרעים‪ .‬ו מ ד ב ר י ם כאן שהזרעים ה ם ש ל א ח ר ‪.‬‬
‫ה ב ר י י ת א מ ס ר ש ת א ת משנתנו‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫מטעתה‬ ‫‪.11‬תהא‬ ‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬נ ת ר ט ה ת ת ר ש ל ‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫)רסיד‪ :(.‬כ ר ם ש ח ר ב א ם יש בו ל ל ק ט עשר גסנים ל ב י ת ס א ה ‪ ,‬ת ט ו ע ו ת כ ה ל כ ת ן ‪ ,‬ה ר י זה נ ק ר א כ ר ם‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬ ‫יל‪.‬‬
 ‫כלאים פ״ג‬ ‫‪214‬‬

‫)פוחת( מארבע אמות ועד שמונה‪ ,‬והזנב ]פחות מארבע אמות‪ ,‬יתר על‬
‫שמונה‪ ,‬או שתים כעד שתים פחות מארבע אמות‪ ,‬יותר על שמונה‪ ,‬וזנב[‬
‫מארבע ועד שמונה‪ ,‬הרי זה אינו כרם‪ ,‬עד שיהו שתים כעד שתים מארבע‬
‫‪ .4‬כוורת מכוון‪,‬‬ ‫אמות ועד שמונה‪ ,‬והזנב מארבע אמות ועד שמונה‪.‬‬
‫ונוף אץ מכוון‪ ,‬הרי זה כרם‪ .‬נוף מכוץ‪ ,‬וכוורת אין מכוץ‪ ,‬הרי זה אינו‬
‫כרם‪ .‬היו דקות ולא היו מכוונות‪ ,‬העבו ונעשו מכוונות‪ ,‬הרי זה כרם‪.‬‬
‫כיצד יודע אם היו מכוונות אם לאו‪ ,‬מותח את החוט לעיקר גפנים‪ ,‬אם‬
‫היו כולן גוגעות בחוט‪ ,‬הרי זה כרם‪ .‬אחת נכנסת ואחת יוצא‪ ,‬הרי זה אינו כרם‪.‬‬
‫‪ .5‬ר׳ שמעון אומ׳ חרץ שגטוע כהלכתו‪ ,‬או שהיה מוקף כשובך הזה עגול‪,‬‬
‫הרי זה אץ חריץ‪ .‬כרם שנטוע ערבוביא‪ ,‬אם יש בו לכוץ שתים כעד‬
‫)שתים( שלש‪ ,‬הרי זה כרם‪ ,‬ואם לאו אינו כרם‪ .‬זה היה מעשה ובאו ושאלו את‬
‫רבן גמליאל‪ ,‬ואמ׳ להן צאו ושאלו את יוםה בן גיאלי שהוא בר ובקי בהלכות‬
‫‪,‬‬
‫הכרם‪ .‬יצאו ושאלוהו‪ ,‬אמ להם אם יש בו לכוץ שתים כעד שלש‪ ,‬הרי זה‬
‫כרם‪ ,‬ואם לאו אינו כרם‪ .‬ר׳ שמעץ אופף כרם שנטוע על פחות מארבע‬
‫אמות‪ ,‬או יתר על שמונה‪ ,‬הרי זה אינו כרם‪ .6 .‬כרם שנטוע כהלכתו‬

‫נ־ ערבוביא‬ ‫ועיין במשכ׳ ר פ ״ ‪.‬‬

‫ה‬ ‫״ כוורח ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״א‪ ,‬כ״כו ע״ד )כל הברייהא(‪.‬‬
‫״ ר׳ שמעון ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ה מ״ב‪ .‬ועיין ירוש׳ כאן פ״ה ה״ב‪ ,‬כ״ע ע״ד;‬ ‫ו כ ו ‪ /‬משכ׳ הכ״ל‪.‬‬
‫מיר פ״כו ה״ג‪ ,‬כ״ז ע״ד; בבלי ב״ב ק״ב ב ‪ /‬ועיי״ש פ״ג א ‪/‬‬

‫והזנב ן א וזנב­‬ ‫שסונה | ד שסוגי‪.‬‬ ‫אסות | ד ס א ר ב ׳ א ס ר ‪.‬‬ ‫מארבע‬ ‫‪< !4‬פוחת> | ד א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬
‫ך ]און יתר•‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ד פסו׳ פ א ר ב ׳ ‪.‬‬ ‫פחות פ א ר ב ע |‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫]פהות ‪ . . .‬ח נ ב [ ן ביה א‬ ‫־‬
‫ח נ ב | ד והזנב­‬ ‫שסונה | ד שטנה‪.‬‬ ‫יותר | ד נער שפנה או[ יתר‪.‬‬ ‫פחות | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫צ! שפונה | ד שפנה‪.‬‬
‫‪1 6‬‬
‫ד שיהיו‪.‬‬ ‫שיהו |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫הרי ‪ . . .‬כ ר ם ן‬ ‫ד ע ד שסנה‪.‬‬ ‫ו ע ד שסונה |‬ ‫ס א ר ב ע | ד א מ א ר ב ע ]אסות[‪.‬‬
‫א כורח­‬ ‫כוורת ן‬ ‫ד שמני‪.‬‬ ‫שמונה |‬ ‫ד! והזנב | א חנב‪.‬‬ ‫«‪ !7-1‬מ א ר ב ע אמות ו ע ד שפתה ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪1 8‬‬
‫‪ 20-18‬היו דקות ‪ . . .‬כ י צ ד יודע ‪ j‬א כ י צ ד ידוע ‪• • .‬‬ ‫וכוורת | א וכורת‪.‬‬ ‫ב נוף ‪ . . .‬ונוף!‬ ‫ונוף ‪ . . .‬נוף |‬
‫‪ 20‬יודע א ם היו מכותות ן א ידוע‬ ‫כ ר ם ן א ]אינו[ כ ר ם ‪.‬‬ ‫»! העבו | ד סיעתו א העבון‪.‬‬ ‫היו דקות‪.‬‬
‫הרי‬ ‫יוצא ‪ j‬ד יצאת א יוצאה‪.‬‬ ‫‪ 21‬בחוט ן א כאחת‪.‬‬ ‫לעיקר | א ע ל נבי‪.‬‬ ‫אח ן א חסר‪.‬‬ ‫אם םכוון‪.‬‬
‫ה‬
‫שנטוע ן א ]שהי‬ ‫א עריס‪.‬‬ ‫ח ר ץ | ד חריץ‬ ‫™ אוט׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫ב ד סתום•‬ ‫כרם |‬ ‫זה ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫א ואיני•‬ ‫אין | ד אינו‬ ‫‪ 23‬ה ר י זה ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫טוקף | א טבוון‪.‬‬ ‫כ ה ל כ ח ו | א כהילכתו‪.‬‬ ‫ל ו ן נוטע‪.‬‬
‫‪ 27-24‬זה היה ‪ . . .‬אינו כ ר ם |‬ ‫שלש | א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪< 24‬שתים> | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫בו ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫חריץ ן א ערים‪.‬‬
‫ושאלו | ב ושאלו ]אח ר ב ן גמליאל ואם׳ להן צאו ושאלו[•‬ ‫‪ 25‬ואס׳ להן | ד איל•‬ ‫מעשה | ד סעש׳•‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫להן­‬ ‫«‪ 2‬אמי ל ה ם | ך א מ ר‬ ‫ב ה ל כ ו ח | כיה י • ב כ ה ל כ ו ח ‪.‬‬ ‫ניאל' | ד נולאי‪.‬‬ ‫יוםה | ד יוסי•‬
‫‪2 7‬‬
‫שמונה |‬ ‫‪ 28‬יתר ע ל ן א יותר‪.‬‬ ‫סארבע | ד חסר‪.‬‬ ‫שנטוע | א הנטוע‪.‬‬ ‫אוט׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫אינו | ד אינה‪.‬‬
‫כ ה ל כ ח ו | א כהילכחו‪.‬‬ ‫הרי זה | א ח ס ר ‪.‬‬ ‫]אםוח[‪.‬‬ ‫ד א שמנה ) א סשםתה>‬

‫מכוון‬ ‫‪ .17‬כ ו ו ר ת‬ ‫‪ .14‬י ת ר ע ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ו י ת ר ו כ ר ‪ .‬ו כ י ה ב ד ו ב ר י ב מ י ץ ‪ .‬ו כ ן ה ט י ר ו ש ל ה ל ן ‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬ומרחיק‬ ‫‪ .19-18‬א י נ ו כ ר ם ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה ק ו ר ו ת ו ה מ ע י ם מכוונים א ל ו כנגד א ל ו וכוי‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬
‫‪ .22‬ח ר ץ וכו׳‪ .‬א ץ ח ר ץ א ל א ע ר ס ‪ ,‬ע ר י ם )עיין ב ב ה י א ( ‪ ,‬כ ל ו מ ר‬ ‫ששה ס ס ח י ם וזורע‪ ,‬כ ד ץ שורה י ח י ד ה ‪.‬‬
‫והערים נטוע כ ה ל כ ת ו ‪ ,‬שאץ ב ץ כ ל א ח ת‬ ‫ח מ ש נסנים ה מ ו ד ל ו ת ע ל ה נ ד ר ש צ ר י ך ל ה ר ח י ק ממנו ד ׳ א מ ו ת ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיה‬ ‫צ ׳ ל ‪ :‬א ׳ ) ‪ -‬א ל א ( שהיה ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫שהיה‬ ‫או‬ ‫ד ׳ אמות ו ל א י ת ר ע ל שמתה‪.‬‬ ‫מח‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שתים כננד שתים ב ת ו ך ה ש ו ר ה‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪ .24-23‬כ נ נ ד ש ל ש‬ ‫כ מ נ ד ל ה ז ה שהוא ע נ ו ל ‪.‬‬ ‫עגול‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬ ‫ש ל שלש‪.‬‬
‫‪215‬‬ ‫כלאים פ״ג‬
‫ושורה אחת יוצא ממנו‪ ,‬כשהוא מודה נותן לכרם ארבע אמות ולשורה‬
‫‪30‬‬
‫ארבעה טפחים‪ .‬היה נטוע כהלכתו וגפנים החיצונים נראץ מבנתים‪ ,‬כשהוא‬
‫‪ .7‬גפן‬ ‫מודד מבפנים‪ ,‬נותן לכרם ארבע אמות ולשורה ששה טפחים‪.‬‬
‫שנטועה במדריגה נותן לה עבדתה‪ .8 .‬הזרעים והירקות שנטועין במדריגה‬
‫נותנץ להם עבודתן‪ .9 .‬היו לו שתי שדות זו למעלה מזו‪ ,‬התחתונה נטועה‬
‫כרם והעליונה אין נטועה כרם‪ ,‬זורע ]את העליונה עד שמגיע לעיקר‬
‫‪35‬‬
‫התחתונה‪ .‬העליונה נטועה כרם והתחתונ׳ אין נטוע׳ כרם‪ ,‬זורע[ את‬
‫התחתונה ואת המדריגה עד שמגיע לעיקר גפגים‪ .10 .‬גפן שנטועה בנקע‬
‫עמוק עשרה ורחב ארבעה‪ ,‬נותנץ לה עבודתה למטה‪ ,‬פחות מיכן‪ ,‬נותנין לה‬
‫עבודתה למעלה‪ .‬חריץ שעובר בכרם עמוק עשרה ורוחב ארבעה‪ ,‬ר׳ ליעזר‬
‫או׳ זורעין בתוכו שלשה זרעונץ‪ ,‬אחד מיכן‪ ,‬ואחד מיכן‪ ,‬ואחד באמצע‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫אמי ר׳ ליעזר בן יעקב נראץ דברי ר׳ ליעזר )בן יעקב( בחריץ מבורץ‪.‬‬
‫‪ .11‬הנוטע ירק בכרם או המקיים הרי זה מקדש ארבעים וחמש גפנים‪.‬‬

‫‪ 32‬הזרעים‬ ‫‪ y/ /‬״ ‪.‬‬

‫‪3‬‬ ‫מ‬ ‫‪D‬‬ ‫מ ש כ‬ ‫‪/‬‬ ‫ו כ ו‬ ‫ג פ ן‬ ‫‪3‬‬ ‫!‬ ‫״ א ״ ע ע״ל‪.‬‬‫׳ כ‬ ‫ס ה‬ ‫ה‬ ‫׳ ״‬ ‫פ‬ ‫מ ש‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫‪ 3‬כ ח‬ ‫‪ 30‬מ‬
‫‪ 36‬בנקע וכוי‪ .‬משכ׳‬ ‫‪ 33‬היו לו וכר‪ .‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫ל‪ /‬״ ‪.‬‬
‫ג‬ ‫ע‬ ‫‪ 3‬׳‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫ך‬ ‫‪ /‬״‬ ‫פ‬ ‫מ ש‬ ‫ו כ ו ‪ /‬עיין י‬
‫‪3 9‬‬
‫שלשה‬ ‫‪ 38‬חרץ ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ה מ״ג‪.‬‬ ‫ל‪ /‬״ א ‪.‬‬ ‫ע‬ ‫‪/‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ש‬ ‫‪/‬‬ ‫מ ש‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬ ‫יין‬ ‫וע‬ ‫ד <‬ ‫פ״ה ״‬
‫מ‬

‫!> הנוטע ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ה מ״ה‪.‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ג קמ״ב‪.‬‬

‫‪ 31-30‬א ר ב ע ה ‪ . . .‬ולשורה ן‬ ‫אטות ‪ j‬ד א ס ר ‪.‬‬ ‫ל כ ר ם | ך לבר׳‪.‬‬ ‫כשהוא | ד כשהר‪.‬‬ ‫»‪ 2‬ושורה | ד ושור׳‪.‬‬
‫‪ 32‬בסדריגה ן‬ ‫‪ 31‬ולשורה | ד ולגפנים‪.‬‬ ‫כשהוא | ד כשהו‪.‬‬ ‫גראין | ד םראין‪.‬‬ ‫‪ 30‬החיצונים | ד החיצתין‪.‬‬ ‫א חפר‪.‬‬
‫שנטועין ן‬ ‫ב ד סחום‪.‬‬ ‫ע ב ד ח ה ן א עבודחה‪.‬‬ ‫נותן | ד א נותנין‪.‬‬ ‫)ב־פ>‪.‬‬ ‫א כסדרינה‬ ‫<ב'פ>‬ ‫ד בפדרנה‬
‫‪ 34‬אין ן א אינה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ן‬ ‫לו | ד ל‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫עבודחן | ד עבדיהן‪.‬‬ ‫‪ 33‬ל ה ם | ד א להן‪.‬‬ ‫א הנטועין‪.‬‬
‫‪ 35‬והחחחונ׳ אין נטוע׳ ן א והתחחונה א מ ה נטועה‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫אח ן‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫‪] 35-34‬אח ‪ . . .‬זורען ן כ־ה ד•‬
‫בנקע ן כיה ד א ‪.‬‬ ‫א חנפנים‪.‬‬ ‫נפנים ן‬ ‫ד לעקר‪.‬‬ ‫לעיקר |‬ ‫ד הסרתה‪.‬‬ ‫‪ 36‬הםדרינה |‬ ‫את | א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 38-37‬נותנין ל ה עבודתה לטטה ‪ . . .‬א ר ב ע ה ‪I‬‬ ‫א ארבע‪.‬‬ ‫ארבעה ן‬ ‫‪ 37‬ו ר ח ב | ך א ורוחב‪.‬‬ ‫ב בכרם‪.‬‬
‫‪ 39‬או׳ | ד אופר‬ ‫ליעזר | ך אליעזר א אליע׳‪.‬‬ ‫‪ 38‬ל פ ע ל ה | ב ד פתוח‪.‬‬ ‫סיכן | ד פכן‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 40‬אם׳ ר׳ ליעזר‬ ‫סיכן | ד פכאן <ביפ>‪.‬‬ ‫זרעתין | ד זירעונין א פינין‪.‬‬ ‫בתוכו ן א לחוכו‪.‬‬ ‫א אוס׳‪.‬‬
‫)בן יעקב> | ד א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ך אליעזר א אליע׳‪.‬‬ ‫ליעזר |‬ ‫ו כ י | ד ר׳ אליעז׳ בן יעקב א פ ר א א׳ ר׳ אליעזר וכר‪.‬‬
‫‪ 41‬ארבעים ן א א ר ב ע ‪.‬‬ ‫סבוי־ץ | א הפבורץ‪.‬‬

‫‪ . 3 0‬א ר ב ע ה ט פ ח י ם ‪'» .‬ל‪:‬‬ ‫‪ .29‬י ו צ א מ מ נ ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיא נ מ ש כ ת ל א ו ר ך ה כ ר ם ממנו ו ל ה ל ן ‪.‬‬

‫נ ר א י ן מ ב נ ח י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהשורה החיצונה אינה מכוונת נ נ ד ה כ ר ם ‪,‬‬ ‫ששה ט פ ח י ם ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וגםניה ע ו מ ד ו ת נ נ ד הבנתים )החללים( ש ל גםני ה כ ר ם ‪ ,‬ודינה כשורה י ת י ד ה ‪ ,‬ו א מ ה מ צ ט ר פ ת ל כ ר ם ‪ .‬ו מ ד ב ר י ם‬
‫‪ .32‬ש נ ט ו ע ה‬ ‫כ א ן שהשורה ה ח י צ ו נ ה ר ח ו ק ה מן ה כ ר ם יותר מ ד ׳ א מ ו ת ו פ ח ו ת מ ח ׳ אמות‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל י ד ה כ ר ם ש מ ת ח ת ל מ ד ר י ג ה ‪ ,‬ו ה י א אינה מ צ ט ר מ ת ע מ ו ‪ .‬ו כ ן ה ד י ן ב ז ר ע י ם ר ר ק ו ת הנטועים‬ ‫וכו׳‪.‬‬
‫‪.40‬מבורץ‪.‬‬ ‫‪ .37‬ע ב ו ד ת ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ששה מ פ ת י ם ‪.‬‬ ‫ב מ ד ר י נ ה שאמם מ צ ט ר ם י ם לגטועים ב א ר ץ ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הזורע י ר ק מ ס ב י ב הגםן ה א מ צ ע י ת ‪,‬‬ ‫ו ח מ ש וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .41‬א ר ב ע י ם‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ פ ו ר ץ ‪ ,‬מםולש‪.‬‬
‫ו מ ד ב ר י ם ב כ ר ם רגיל שיש בו ד ׳ אמות ב ץ גסן לגסן חוץ מ מ ק ו ם מ ע י הנסנים‪ .‬ולסיז יש כ א ן יותר ממיז א מ ה‬
‫מן ה י ר ק ע ד השורה ה ר ב י ע י ת ‪ ,‬ו ל א נ ת ק ד ש ו א ל א השורה ה א מ צ ע י ת ושלש שורות משני צ ד ד י ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ב ע‬
‫שורות ש ל ש ב ע גםנים)שלש נסנים מ כ ל צד(‪ ,‬מ י ם נםנים‪ .‬א ב ל ו ע א י ל ו א ם א ת ה מ ו ד ד ב א ל כ ם ץ מגמן ה א מ צ ע י ת‬
‫ע ד הקרנות ש ל השורות החיצתיות א ת מ ו צ א יותר מ ט ץ אמות‪ ,‬ה ר י נ ו ס ל ו ת א ר ב ע נסנים שבקרנות‪ ,‬ת מ צ א‬
‫מ ק ד ש מ י ה נמנים‪.‬‬
 ‫כלאים פ״ג‬ ‫‪216‬‬

‫אימתי‪ ,‬בזמן שנטועות על ארבע ארבע‪ ,‬או ]על[ חמש חמש‪ ,‬היו נטועות‬
‫על שש שש‪ ,‬או על שבע שבע‪ ,‬הרי זה מקדיש שש עשרה אמה ל כ ל רוח‪,‬‬
‫עגולות לא מרובעות‪ .‬ר׳ שמעון בן אלעזר אומ׳ תוקע בארץ ומודד שש עשרה‬
‫« אמה לכל רוח‪ ,‬עגולות לא מרובעות‪ ,‬מפני שנראות בקרן טבלה‪ .12 .‬ר׳ שמעון‬
‫בן יהודה אומ׳ משום ר׳ שמעון הזורע וסיערתו הרוח לאחריו‪ ,‬מותר‪ ,‬מפני‬
‫שהוא אונס‪ ,‬סייעתו הרוח לפניו‪] ,‬אסור[‪ .‬בעל הבית שקיים ירקות שדה‬
‫בכרם‪ ,‬אסור לו ואסור ל כ ל אדם‪ .‬אחר מכל מקום שקיים ירקות שדה‬
‫בכרם‪ ,‬אסור לו ומותר ל כ ל אדן‪ .‬הלשישות והלבוצין והברכוייר והבולפסץ‬
‫‪ 50‬והרכפה והכרכום והקינרס והחמיתה והחלמית והםיאה והאזוב והקורנית‬
‫והקישואץ והדלועץ והאבטיחים והמלפפונות‪ ,‬ופול המצרי מיני זרעים‪ ,‬הרי‬
‫הן כלאים בכרם‪ .13 .‬האירוס והקיסוס ושושנת המלך מיני זרעים‪ ,‬ואינן‬
‫כלאים בכרם‪ .‬ר׳ דוסתאי בן יהודה אומ׳ מיני דשאים הן כלאים‪ .14 .‬החשיפה‬

‫משכ׳ פ״ה מ״ז; ספרי כי‬ ‫« הזורע ו כ ו ‪/‬‬ ‫ירוש׳ פ״ה ה״ז‪ ,‬ל׳ ע״א‪.‬‬ ‫« ר׳ שמעון ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 50‬והקיכרס‪.‬‬ ‫ירוש׳ פ״ה ה״ן‪ ,‬ל׳ ע״א‪.‬‬ ‫׳> בעל הביח ו כ ו ‪/‬‬ ‫הלא פי׳ ר״ל‪ ,‬ע מ ׳ ‪.263‬‬
‫‪ 52‬האירוס וכו׳‪.‬‬ ‫עיין ירוש׳ פ״ח ה״ה׳ ל״א ע ״ ג‬ ‫‪ 51‬ופול המלרי‪.‬‬ ‫משכ׳ ספ״ה‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ה ה״ח‪ ,‬ל׳ ע״א‪.‬‬ ‫‪ 53‬החשיפה ו כ ו ‪/‬‬ ‫משכ׳ פ״ה מ״ח‪.‬‬

‫‪ 43‬או ן א חסר‪.‬‬ ‫נטועות ן א נטועין‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ד א מליון‬ ‫ןעלן ן כיה‬ ‫‪ 42‬שנטועות ן א שנטועין‪.‬‬
‫‪ 44‬אלעזר אוס׳ | ד אלעז׳ אוסר‪.‬‬ ‫‪ 45-43‬ל כ ל ‪ . . .‬ססני | א חסר‪.‬‬ ‫סקדיש | ד א סקדש‪.‬‬
‫אוס׳ |‬ ‫‪s4‬‬ ‫טבלה | א עמלה‪ .‬ב ד סחום‪.‬‬ ‫‪ 45‬שנראות ן א שנראית ‪ .‬ב ק ר ן | ד א כקרן‪.‬‬
‫לאחריו סותר ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫וסיערתו | א והסעורחו‪.‬‬ ‫ר׳ שסעון | ד ר׳ ןאליעזר ברן שםעון‪.‬‬ ‫ד אוסר א או׳‪.‬‬
‫‪ 49-48‬אסור ‪ . . .‬בכרם ן א חסר•‬ ‫ד פחוח‪.‬‬ ‫]אסור ן | כיה ד א• ב חסר•‬ ‫‪ 47‬סייעתו | ד סיערתו‪.‬‬
‫והלבוצין | ד והלכיצין•‬ ‫הלשישות | א הלשישית‪.‬‬ ‫אדן | ד א אדם• ב ד פתוח‪.‬‬ ‫‪ 49‬וסותר | ד ומותי•‬
‫והכרכום והקינרס‬ ‫‪ 50‬והרכפה | ד חסר‪ .‬א והכרפסא‪.‬‬ ‫והברכוייר והבולפסין | א והבורכייר והכולפסין‪.‬‬
‫והאזוב | ך והאיזוב‪.‬‬ ‫ו כ י | ד והכרכום והקמר׳ והחפיח׳ והחלפיח א וחפיטא והחילםיח הכמרים והכרכום‪.‬‬
‫והפלפפונוח | ד והמלפונוח•‬ ‫והאבטיחים | א חסר‪.‬‬ ‫והדלועין | א והדילועין‪.‬‬ ‫‪ 81‬והקישואין \ ד והקשואין‪.‬‬
‫ושושנת |‬ ‫והקיסוס | ד והקיעום א והקיסוס‪.‬‬ ‫בכרם | ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 52‬הן ‪ j‬א זה‪.‬‬ ‫מיני | א טין‪.‬‬
‫מיני דשאים |‬ ‫אום׳ | ד אומר‪.‬‬ ‫בן | א ברי•‬ ‫‪ 63‬דוסתאי | ד דוסתאיי‪.‬‬ ‫מיני | א מין‪.‬‬ ‫ד ושושנ׳‪.‬‬
‫החשיפה |‬ ‫כלאים | ד ]סמי[ כלאים א כלאים ןבכרם[• ב ד סחום‪.‬‬ ‫הן | ד א ]הרי[ הן‪.‬‬ ‫א סין דשאין•‬
‫א השיפה‪.‬‬

‫ח מ ש ח מ ש וכו׳‪ .‬ו א ע ס י י ש ב נ ס י ע ה כזו נוסלות ע ו ד שמנה גסנים‪ ,‬מ״מ ה ו א י ל ו ס ת ם כ ר מ י ם‬ ‫‪.42‬על‬

‫נטועים ד ׳ ע ל ד ׳ ‪ ,‬ה ר י א ץ ה ע ץ מ ב ח י נ ה כ ץ מ ט ע ד ׳ ע ל ד ׳ ו כ ץ מ ט ע ה ׳ ע ל ה ׳ ‪ ,‬ו ל ס י כ ך עשאוהו‬
‫‪ .43‬ש ש ש ש וכוי‪ .‬וכאז כ ב ר ה ע ץ מ ב ח מ ה ה י ס ב ו ר ו א ה ש כ ר ם ז ה א מ ו נטוע כ ס ת ם‬ ‫כ ס ת ם כ ר ם ‪) .‬תירס(‪.‬‬
‫ב א ר ץ וכו׳‪ .‬הנריא מניה ת ו ק ע ‪1‬יתד‪ 1‬ב א ר ץ וכו׳‪ .‬ו ר ׳‬ ‫‪ .44‬ת ו ק ע‬ ‫כ ר מ י ם ‪ ,‬ו ל ס י כ ך ה ע מ י ד ו ה ו ע ל דמו‪.‬‬
‫ש מ ע ץ בן א ל ע ז ר ח ו ל ק ע ל התיק ב כ ר ם נטוע חמש ע ל חמש‪ ,‬ואמו א ו ס ר בו א ל א ליז נמנים‪) .‬ר׳ י ת ה ברינ(‪.‬‬
‫ט ב ל ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב כ ר ם נטוע חמש ע ל חמש נ ר א ו ת ה ח י צ ת י ו ת כ ע ו מ ד ו ת ב ק ר ן‬ ‫‪ .45‬ב ק ר ן‬ ‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .48‬א ח ר מ כ ל‬ ‫ט ב ל ה ‪ ,‬ו א ץ מ צ ט ר ס ו ת לנסנים ה א ס ו ר ו ת ‪ ,‬ו א ץ לנזור ב ה ן א ט ו כ ר ם נטוע ד ׳ ע ל ד ׳ ‪< .‬הנ״ל>‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר י ש ר א ל א ח ר ש ע ב ר ע ל י ד כ ר ם נטוע כ ל א י ם ו ל א ע ק ר מ )עיץ ל ע י ל ס י ב שו׳ ‪ .(62‬נ א ס ר ו‬ ‫מקום‬
‫ז ר ע י ם וכו׳‪ .‬צ*ל‪:‬‬ ‫‪ .51‬מ י נ י‬ ‫‪ .49‬ה ל ש י ש ו ת וכוי‪ .‬ס י ב ה מ מ י ם נ ת ב א ר ב ב א ו ר ה א ר ו ך ‪.‬‬ ‫א ף לו‪.‬‬
‫מ ץ )כני׳ כייע( זרעים‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ס ו ל ה מ צ ר י ) ש ה ו א מ ץ זרעים(‪ ,‬כ ו ל ם כ ל א י ם ב כ ר ם ‪ ,‬כ ד ץ י ר ק ו ת ב כ ר ם ‪.‬‬
‫‪ . 5 3‬ה ח ש י ם ה וכו׳‪ .‬ט י ב ם נ ת ב א ר ב ב ו ר א ‪.‬‬ ‫‪.52‬ה א י ר ו ם וכוי‪ .‬ט י ב ם נ ת ב א ר בבה״א‪.‬‬ ‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪217‬‬ ‫כלאים פ״ג‪ ,‬פ״ד‬
‫והאיטן והגמי‪ ,‬וכל הגדילין באפר‪ ,‬מיגי דשאים‪ ,‬הרי הן כלאים בכרם‪.‬‬
‫‪ .15‬הקנים והחגץ והוורד והאטדץ מץ אילן‪ ,‬ואיגן כלאים בכרם‪ .‬זה‬
‫הכלל‪ ,‬כל המוציא עליו מעיקרו הרי זה ירק‪ ,‬וכל שאץ מוציא עליו מעיקרו‬
‫‪ .16‬החצב‪ ,‬ר׳ ישמעאל אומ׳ כלאים‪ ,‬וחכמים אומ׳ אין‬ ‫הרי זה אילן‪.‬‬
‫כלאים‪ .‬כשות‪ ,‬ר׳ טרפץ אומ׳ אץ כלאים‪ ,‬וחכמים אומ׳ כלאים‪ .‬אמ׳‬
‫ר׳ טרפץ אם כלאים בכרם‪ ,‬תהא כלאים בזרעים‪ ,‬ואם אץ כלאים בזרעים‪,‬‬
‫לא תהא כלאים בכרם‪ .17 .‬צלף‪ ,‬בית שמיי אומ׳ כלאים בכרם‪ ,‬ובית‬
‫הלל או׳ אין כלאים‪ .‬אילו ואילו מודים שחייב בערלה‪.‬‬

‫פרק ד׳‬
‫‪ .1‬רבן גמליאל ובית דינו התקינו שיהו מרחיקץ ארבע אמות מעיקר‬
‫גפגים לגדר‪ .‬העושה מחיצה לכרם גבוהה עשרה ורחבה ארבעה‪ ,‬ביטל‬
‫‪ .2‬העושה מחיצה לגפן עמוקה עשרה ורחבה‬ ‫ארבע אמות שבכרם‪.‬‬
‫‪ .3‬בכל עושץ מחיצה‪ ,‬באבנים‪,‬‬ ‫ארבעה‪ ,‬ביטל ששה טפחים שבגפן‪.‬‬

‫•‪ 5‬כל המוציא וכר‪ .‬ילוש׳ ספ״ה‪ ,‬ל׳ ע״א;‬ ‫« הקנים וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ׳׳ל; בבלי עירובין ל״ד ב׳‪.‬‬
‫‪ 60‬ללף וכו׳‪ .‬ימש׳‬ ‫קל״נן א׳‪.‬‬ ‫ל‪,‬‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫‪3 3‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫ח‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫‪5 8‬‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫׳‬ ‫‪7‬‬ ‫״‬ ‫‪c‬‬ ‫‪p‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫מ‬

‫הכ״ל; בבלי ברכוה ל״ו א׳‪ .‬ועיין ירוש׳ כאן פ״ח ה״ה‪ ,‬ל״א ע׳׳ג‪.‬‬
‫> בכל עושין וכו׳‪ .‬עיין‬ ‫־ העושה וכו׳‪ .‬עיין במשנ׳ פ״ד מ״ג‪ .‬ועיין להלן שו׳ ‪ 31‬ואילך‪.‬‬
‫לעיל שביעיח פ״ב‪ ,‬שו׳ ‪ ;70‬להלן עירובין רפ״ב )כי״ע רפ״ג(; משנה שם פ״א מ״ע ומ״י‪.‬‬

‫בכרם ן‬ ‫הרי הן ן א ואינן‪.‬‬ ‫דשאים ן א דשאין‪.‬‬ ‫ד הגדלין‪.‬‬ ‫הנדילין |‬ ‫« והאיטן | א והאיטס‪.‬‬

‫‪ M‬עליו |‬ ‫ןהןן•‬ ‫אילן ן א אילן‬ ‫ין‪.‬‬ ‫ו א ט ד‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ץ‬ ‫ד‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ו ה ח ב י ן <‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫ן ה ח ג י ן‬ ‫‪M‬‬ ‫ס ת ן ם <‬ ‫ך‬ ‫ב‬

‫ד עלי׳‬ ‫עליו טעיקרו |‬ ‫י ן ן א שאינו‪.‬‬ ‫מ א‬ ‫‪.‬‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫] ‪[ R B‬‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ר ק‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ק ר ו‬ ‫‪,‬‬ ‫פ ע‬ ‫י ר ק ן‬ ‫] ס י ן‬ ‫א‬ ‫‪j‬‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ד‬
‫א וחכם׳‪.‬‬ ‫ד וחכמי׳‬ ‫וחכמים |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אומי |‬ ‫ישסעאל ן א שסעון‪.‬‬ ‫אילן | ב ד סתום‪.‬‬ ‫״‬
‫אום׳ |‬ ‫וחכםים ן א וחכמי‪.‬‬ ‫אין ן א אינו‪.‬‬ ‫ל י׳‪.‬‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫‪ , 1,‬ן‬
‫ם‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫‪8 8‬‬ ‫א י נ ן >‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫א י ן‬ ‫א ן ס ר י ם <‬ ‫ד‬ ‫או ׳ ן‬ ‫פ‬

‫בזרעים ן א ב כ ר ס ‪.‬‬ ‫ואם אין ן א אם אינו‪.‬‬ ‫טרסון ן א להם‪.‬‬ ‫‪ 80‬ר׳‬ ‫ד אמר‪.‬‬ ‫אט׳ |‬ ‫ד אוםרין•‬
‫בכרם ן‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אומ׳ |‬ ‫שמיי | ד שמיר א שמאי‪.‬‬ ‫צלף ן א הצלף‪.‬‬ ‫‪ 80‬ב כ ר ם | א בזרעים• ב ד סחוס‪.‬‬
‫ד א ל ו ואלו‪.‬‬ ‫אילו ואילו |‬ ‫אין ן א אינו‪.‬‬ ‫או׳ | ך אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫‪ 61‬ה ל ל ן א ה י ל ל ‪.‬‬ ‫ד א חסר‪.‬‬
‫ביטל ן‬ ‫ד נכוה עשר׳‪.‬‬ ‫נבוהה עשרה ‪j‬‬ ‫‪ 8‬העושה | ד העוש׳‪.‬‬ ‫עי ‪.‬‬
‫ק ר‬ ‫ס ן‬ ‫א‬ ‫ד סעקר‬ ‫! סעיקי |‬
‫ששה‬ ‫ד בטל‪.‬‬ ‫‪ 4‬ביטל \‬ ‫ו ר ח ב ה ן א ורוחב‪.‬‬ ‫עסוקה ן א גבוה‪.‬‬ ‫ד העוש׳‪.‬‬ ‫‪ 3‬העושה |‬ ‫ד כטל‪.‬‬
‫שבגפן | ב ך סחוס‪.‬‬ ‫טסחיש | א א ר ב ע אמות‪.‬‬

‫‪ . 5 5‬ו ה ו ו ר ד ‪ .‬צ־ל‪ :‬ו ה ו ו ר ד )כמו שנשתבש ב מ ק ר ה ב ה ו צ ׳ צ ו ק ר פ נ ד ל ( ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬באחו‪.‬‬ ‫‪ .54‬נ א ס ר ‪.‬‬

‫‪ .68‬א ו מ ׳ כ ל א י מ‪ .‬ממני ש ה ח כ מ י ם ס ו ב ר י מ שכשות ה י א כ י ר ק )כמסורש ל ע י ל מ ׳ א שו׳ ‪31‬‬ ‫*»ך ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .61‬ש ח י י ב ב ע ר ל ה ‪ .‬ממני ש ל ח ו ם ר א עושים ביש א ת ה צ ל ף כאילן‪.‬‬ ‫יאילר>‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם יש ל ו ח מ ש נמנים ואינו ר ו צ ה ל ה ד ל ו ת ן ע ל ה נ ד ר ‪ ,‬מ ו ט ב‬ ‫‪ .2-1‬מ ע י ק ר נ מ נ י ם וכו׳‪.‬‬
‫ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫שירחיקן מן ה נ ד ר ד ׳ אמות‪ ,‬כ ד י שיוכל ל ז ר ו ע בנתימ ב ה ר ח ק ת ו ׳ מ פ ח י מ מן השורה•‬
‫‪ .2‬ל כ ר ם וכוי‪ .‬כ א ן מ ד ב ר י ם ב כ ר ם מ מ ש ) ו ל א בשורה א ח ת של חמש נפנים(‪ ,‬ו כ ר ו צ ה ל ז ר ו ע מ א ח ו ר י הגדר‪.‬‬
‫‪ •3‬ע מ ו ק ה ו מ י ‪ .‬ב כ י י ע ל נ כ ץ ‪ :‬נבוה‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ .‬נבוהה‪.‬‬
 ‫כלאים פ״ד‬ ‫‪218‬‬

‫ובמחצלות‪ ,‬בקש‪ ,‬ובקנים‪ ,‬ובקולחות‪ ,‬אפי׳ שלשה חבלים זה למעלה מזה׳‬

‫ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים‪ ,‬כדי שיכגס הגדי‪ .4 .‬ר׳ לעזר‬
‫אומ׳ חריץ שהעבירו על גבי הריפין‪ ,‬והרי הריפין כמחיצה‪ ,‬ובלבד שלא‬
‫‪,‬‬
‫יהא ביגו לבין חבית כמלואו‪ .5 .‬ר יהודה או׳ חריץ שהעבירו על גבי‬
‫קנים‪ ,‬והרי קנים כמחיצה‪ ,‬צריך שלא יהא בץ קנה לחבירו שלשה טפחים‪ ,‬כדי‬
‫שיכנס הגדי‪ .‬ר׳ יוםה אומ׳ אם היו קנים מדוקרנין ועשה להם פיאה מלמעלה‬
‫‪ .6‬נמצאת אומ׳ שלש מדות במחיצה‪ .‬כל שפחות משלשה צריך‬ ‫מותר‪.‬‬
‫שלא יהא ביגו לחבירו שלשה טפחים‪ ,‬כדי שיכגס הגדי‪ .‬וכל שהן שלשה‪,‬‬
‫משלשה עד ארבעה‪ ,‬צריך שלא יהא ביגו לבין חבית כמלואו‪ ,‬כדי שלא יהי‬
‫פרצות כבנין‪ ,‬היו יתרות על הבניץ אף כעד הבניין אסור‪ .‬כל שהן ארבעה‪,‬‬
‫מארבעה ולמעלה‪ ,‬צריך שלא יהא בינו לבץ חבית כמלואו‪ ,‬כדי שלא יהא‬
‫פרוץ כעומד‪ ,‬אם העומד כפרוץ‪ ,‬כעד העומד מותר‪ ,‬כעד הפרוץ אסור‪,‬‬
‫אם היה עומד מרובה על הפרוץ אף כעד הפרוץ מותר‪ ,‬ובלבד שלא‬
‫]תהא[ פרצה יתירה על עשר אמות‪ .‬אם היו קנים מדוקרנין ועשה להן פיאה‬

‫״ כמלאה אומ׳ ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״ד‪ ,‬כ׳׳נו ע״ב; עירובין פ״א ה״ח‪ ,‬י״נו סע״ב; ס ו כ ה פ״א ה״א‪,‬‬
‫כ״‪ 3‬סע״א; בבלי עירובין ע״ז א ‪ /‬ועיין להלן עירובין פ״ב )כי״ע פ״ג( ה״ב‪ ,‬ומשכחכו כאן פ״ל מ״ד‪.‬‬
‫״ מדוקרכין ו כ ו ‪ /‬המקורוח הכ״ל; בבלי עירובין י״א ב ‪/‬‬

‫י ׳ ן א אפילו‪.‬‬ ‫א פ‬ ‫ןבקשץ‪.‬‬ ‫א בקנים‬ ‫ובקני׳‬ ‫ובקנים | ד בקשים‬ ‫בקש‬ ‫‪ 6‬ובסחצלות | א בסחצלוז‪.‬‬

‫שלשה‬ ‫‪ 6‬ל ח ב י ת | ד לחברו‪.‬‬ ‫םזה | ד םזה שה לפעלה פזהן‪.‬‬ ‫שלשה חבלים | ד נ׳ חבלי־‪.‬‬
‫א אליעזר­‬ ‫לעזר | ד אלעזר‬ ‫הנדי | כ ד סחום‪.‬‬ ‫שיכנס ן א שיקפץ‪.‬‬ ‫טפחים | ד ג׳ טפח״‪.‬‬
‫י ן א ערים•‬ ‫ץ‬ ‫ח ר‬ ‫ד אוס׳ | ד אופר‪.‬‬ ‫״ ־ ר׳ לעזר ‪ . . .‬ר׳ יהודה | א ר׳ יהודה ‪ . . .‬ר׳ אליעזר‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫אי |‬ ‫ד יהוד׳‪.‬‬ ‫יהודה |‬ ‫‪ 8‬כסלואו | ב א סתום‪.‬‬ ‫כםחיצה | ד כםחיצ׳‪.‬‬ ‫והרי | א הרי‪.‬‬

‫כסחיצה ן א מחיצה•‬ ‫והרי | א הרי הן‪.‬‬ ‫« קנים | ד קני׳‪.‬‬ ‫חריץ | א ערים‪.‬‬ ‫א אוס׳‪.‬‬
‫אום׳ | א איי•‬ ‫‪ !0‬יוסה | ד א יוסי‪.‬‬ ‫ל ח ב י ת שלשה | ד לחברו שלש׳‪.‬‬ ‫א ובלבד‪.‬‬ ‫צריו | ד צרי׳‬
‫נמצאת ן א נטצאחה•‬ ‫‪ !1‬סותר | א וסותר‪.‬‬ ‫פיאה | ד פאה‪.‬‬ ‫סדוקרנין ועשה להם | א פדוקרניב עושה אותן‪.‬‬
‫שיכנס | ד א ]שלא[‬ ‫ל ח ב י ת | ד לחברו‪.‬‬ ‫<‪ 1‬בינו | א בין ]קנהן‪.‬‬ ‫מדות ן א מידות‪.‬‬ ‫אום־ | ד אומר‪.‬‬
‫‪ 14‬סרצות ‪I‬‬ ‫בינו | ד בינן‪.‬‬ ‫‪ !3‬משלשה עד ן א וסשלשה ועד‪.‬‬ ‫וכל שהן שלשה ן א כל ששלשה‪.‬‬ ‫יכנס‪.‬‬
‫הבני‪1‬‬ ‫ד‬ ‫הבניין |‬ ‫יתרות | ד יתרו׳ א יתירות‪.‬‬ ‫היו ן א אם ]סרצותן‪.‬‬ ‫כמין | ד בבניין א כבינין‪.‬‬ ‫ד פרוצת‪.‬‬
‫חבירו |‬ ‫‪ !6‬מארבעה ן א ופארבעה‪.‬‬ ‫ארבעה | ד ארבע׳ א שארבעה‪.‬‬ ‫שהן ן א חסר‪.‬‬ ‫א הכינין )ביס(‪.‬‬
‫ב חסר•‬ ‫א יהא‪.‬‬ ‫‪] 18‬תהא[ ן כיה ך‪.‬‬ ‫‪ !7‬היה עומד ן א העופד‪.‬‬ ‫‪ !6‬אסור | ד אסר‪.‬‬ ‫ד חברו‬
‫להן | ך א להם•‬ ‫ועשה ן א עושה‪.‬‬ ‫אסות | ד אסר‪.‬‬ ‫יתירה | ד יחרה‪.‬‬ ‫פרצה | ד א פירצה‪.‬‬

‫‪ .7‬ח ר י ץ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ר י ם <עיין ל ע י ל סיג שו׳ ‪ ,(22‬דהיינו חמש נסנים ש ה ד ל ה אותן ע ל נבי ריםין׳‬
‫ו ה ר י ה ר י מ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ר י ) ו כ ן בכייע*‬ ‫והן סריגות גמישות מ ע צ י ע ר ב ה )רםסות(‪ .‬עיץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ 0‬ו ‪ .‬מ ד ו ק ר נ י ן ומי•‬ ‫ה ר י ם ץ ד מ ם כ מ ח י צ ה ‪ ,‬ו מ ס מ י ק י ם ‪ .‬ו כ ן מירושו ל ה ל ן שו׳ ‪ .9‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬עשויים כ מ ץ דיקרן‪ ,‬מ ס ו צ ל י מ מ ל מ ע ל ה ‪ ,‬ו ה ע ב י ר חוט ב ץ ה ם י צ ו ל י ם ש ל הקנים‪ ,‬ו ה י ק ף זה נ ק ר א‬
‫מ י א ה ‪ .‬כ ל מ י ד י ד מ ק י ף ו ל א מגץ ק ר ו ל ה‬ ‫מיאה‪ ,‬ו מ ם ס י ק ב ע ר י ם ‪ ,‬כשיטת ה ר א ב י ד ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .11‬מ ו ת ר ‪ .‬ו א ס י ל ו יש ב ץ קנה ל ח ב י ר ו ריוח נ ד ו ל ‪ ,‬מסגי ש ה מ י א ה כ מ ח י צ ה ‪ ,‬כ מ פ ו ר ש ל ה ל ן‬ ‫מיאה‪.‬‬
‫‪ .14‬א ף כ נ נ ד וכו׳‪ .‬שהרי יש כאן מ י ר צ ה נ׳‪ ,‬ו א ץ ב ע ו מ ד מ ק ו ם חשוב‪ ,‬מ ק ו ם ד ׳ ס ס ת י ם ‪.‬‬ ‫שו׳ ‪.19‬‬
‫א ב ל כ ש א ץ ב ץ קנה ל ח ב י ת ג׳ ט ם ח י ם ‪ ,‬א ע ס י י ש ה ם ר ו ץ מ ר ו ב ה ע ל ה ע ו מ ד מ ו ת ר ‪ ,‬ממני שמחות מנ׳‬
‫כ ס ת ו ם הוא‪.‬‬
 ‫‪219‬‬ ‫כלאים פ״ד‬
‫‪ .7‬כל מחיצה שעשויה‬ ‫מלמעלה‪ ,‬אפי׳ יתירה על עשר אמות מותר‪.‬‬
‫‪ 20‬שתי ואין עשריה ערב‪ ,‬ערב ואין עשריה שתי‪ ,‬הרי זו מחיצה‪ .‬ר׳ יוסה‬
‫בי ר׳ יהודה אומ׳ אץ מחיצה‪ ,‬אלא עד שתהא עשוייה שתי וערב‪ .‬מעשה‬
‫שהלך ר׳ יהושע אצל ר׳ ישמעאל לכפר עדן והראהו גפן שמודלה על‬
‫מקצת תאנה‪ ,‬אמ׳ לו מה אגי להביא זרע תחת המותר‪ ,‬אמ׳ לו מותר‪,‬‬
‫שאין אדן מבטל תאנתו מפני גפגו‪ .‬העלהו משם לבית המגונץ והראהו משם‬
‫‪ 2s‬גפן שמודלה על מקצת קורה‪ ,‬ובו סדן של שקמה ובו קורות הרבה‪ ,‬אמ׳ לו‬
‫תחת קורה זו אסור‪ ,‬והשאר מותר‪ ,‬שאגי רואה שכל קורה וקורה באילן‬
‫אילן בפני עצמו‪ .‬ר׳ שמעץ בן לעזר אומ׳ אם היה מפציע בץ קורה לחבירתה‪,‬‬
‫כאילו אילן אחד‪ .8 .‬אילו הן פסקי חריץ‪ ,‬חריץ שחרב אמצעו ונשתיירו‬
‫בו חמש גפנים מיכן‪ ,‬וחמש גפנים מיכן‪ ,‬אם אץ שם שמנה אמות לא יביא‬
‫‪ 30‬זרע לשם‪ ,‬שמוגה אמות ועוד‪ ,‬גותגץ לו עבודתו חורע את המותר‪ .9 .‬כמה‬
‫הוא ועוד‪ ,‬אחד מששה טפחים באמה‪ .‬העושה מחיצה לכרם גבוהה עשרה‬
‫טפחים ואץ רחבה ארבעה‪ ,‬לא בטל ]את ארבע אמות שבכרם‪ .‬העושה מחיצה‬
‫לגפן גבוהה עשרה ואץ רחבה ארבעה‪ ,‬לא בטל[ ששה טפחים שבגפן‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫מעשה‬ ‫״ כל מחיצה ו כ ו ‪ /‬ימש׳ עימבין פ״א ה״י‪ ,‬י״נו ע״ג‪ .‬ועיין במשכ שם ספ״א‪.‬‬
‫״ ל׳ שמעון‬ ‫‪4‬־ שאין אדן ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ו ה״ל‪ ,‬ל׳ ע ׳ י‬
‫ג‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫׳‬ ‫שהלך ו ׳ ‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪Y‬מ‬ ‫‪D‬‬ ‫מ ש כ‬ ‫כו‬

‫כ מ ה הוא ו כ ו י ל ו ש ׳‬ ‫‪/‬‬ ‫^‬ ‫‪31-30‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪D‬‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫‪/‬‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬

‫‪ 31‬העושה ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל שף ‪ 2‬ואילך‪.‬‬ ‫פ״ו ה״ה‪ ,‬ל׳ ע״ג‪.‬‬

‫עשרייה |‬ ‫‪ =0‬ואין ‪ j‬א ואינה )ב־פ>‪.‬‬ ‫שעשרה ן א העשויה‪.‬‬ ‫יתירה ‪ I‬ד יתרה‪.‬‬ ‫«־" | ד א אפילו‪.‬‬ ‫‪1 9‬‬

‫אין ן א אעה‪.‬‬ ‫אום־ | ך אופר‪.‬‬ ‫א בר׳‪.‬‬ ‫י‬ ‫ב ר ב‬ ‫ד‬ ‫‪1‬־ בי ר׳ ן‬ ‫יוסי‪.‬‬ ‫א‬ ‫‪ .‬ך‬ ‫ו ס ה‬ ‫י‬ ‫< ‪. -‬‬
‫פ (‬ ‫ב‬ ‫ד עשויה‬
‫עזין ן א עזיז‪.‬‬ ‫» לכפר | ד בכפר‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ע ע ה‬ ‫י‬ ‫ש ה‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫{‬ ‫ע ע ן י י ה‬ ‫ן | ס י <‬ ‫א‬ ‫^‬ ‫ח ס ר <‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬

‫תאנתו ן א תאינתו‪.‬‬ ‫א אדם‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪4‬־ אדן ן‬ ‫מותר ן ד פו״׳‪.‬‬ ‫אם־ ן ד א פ ר <ביפ>‪.‬‬ ‫‪3‬־ תאנה ן א חאינה‪.‬‬
‫‪5‬־ אפ־ |‬ ‫משם | ד א ח ס ר ‪.‬‬ ‫הסנינין | ד הפנמי׳ א המנינין‪.‬‬ ‫העלהו ‪ I‬ד ה ע ל ה ‪.‬‬ ‫ד נפנן א נופנו‪.‬‬ ‫'־"י |‬
‫א בפני עצמו אילן ןהואן‪.‬‬ ‫אילן בפני עצמו‬ ‫‪j7‬־‬ ‫‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ן א‬ ‫ל ן‬ ‫י‬ ‫ב א‬ ‫‪.‬‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫‪.‬‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫‪e2‬‬ ‫‪..‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ד אמר‬
‫לחכירחה |‬ ‫א מפסיע‪.‬‬ ‫מפציע ן‬ ‫ך אומר‪.‬‬ ‫אומ׳ ‪j‬‬ ‫לע׳‪.‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫לעזר ן ן‬ ‫״‪°‬עיו | ד ישמעאל‪.‬‬
‫אמצעי |‬ ‫<ב־־>‪.‬‬ ‫חריץ ן א חריס‬ ‫‪,‬ל‪ ,‬ן ך אל‪,‬‬ ‫א‬ ‫‪.‬‬ ‫כ ן ל ם‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫ב א י ל ן‬ ‫‪w‬‬ ‫<‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ד‬

‫‪ 30‬שמונה | ד שפנה‪.‬‬ ‫שמנה ן א שפונה‪.‬‬ ‫)ב־ ‪.‬‬

‫פ (‬ ‫מיכן ן ד מכאן‬ ‫»־ בו ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫א אמצעיתו•‬
‫נבוהה ן א נובהן‪.‬‬ ‫העושה ן א והעושה‪.‬‬ ‫» היא ן ך היא‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ו ב פ ה‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ת ו ם‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫המיתר ן‬
‫־‪ 33-3‬ן א ת ‪. . .‬‬ ‫ב ט ל ן ך א ביטל‪.‬‬ ‫ואין ר ח ב ה ן א ורוחבן מבין השורות ״לוי‪ :‬אין>‪.‬‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫־‪ 3‬טפחים |‬
‫ששה טפחים ן‬ ‫‪ 33‬ב ט ל ן א ביטל‪.‬‬ ‫העושה ן א והעושה‪.‬‬ ‫א״ ן א חסר‪.‬‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫י•‬ ‫כ ס ל [ | כ׳ה‬
‫שכנסן | ב ד סתום‪.‬‬ ‫א א ר ב ע אסיח‪.‬‬

‫ל א פ ש ט ה שם‬ ‫כלומר‪ ,‬ואטילו במקום‬ ‫‪.‬אסור‪.‬‬ ‫‪2 6‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בבית המגתץ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫סדן‬ ‫‪.25‬ובו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם הגסן ע ת י ד ל ה ס ס י ע‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .27‬מ מ צ י ע‬ ‫״נו‪.‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫הגפן‪,‬‬
‫ו ל ה ת ס ש ט ב א ו ת ה שנה ע ל ש א ר ה ק ו ר ו ת א מ ו ר ‪ .‬ור־ש ‪ p‬א ל ע ו ר אינו מ ח ל ק בין ש ק מ ה ו ב י ן ש א ר א י ל ן ס ר ק ‪ ,‬ו א ם‬
‫כלומר‪ ,‬ערים‪,‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .28‬ח ר י ץ‬ ‫ה ד ל ה ע ל ב ד א ח ד ‪ ,‬א ס ו ר ל ז ר ו ע א ף ת ח ת שאר ה ב ד י ם ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫‪.30‬ע ב ו ד ת ו וכר‪.‬‬ ‫צ״ל‪ :‬שם נ א ל א ן שמנה ו כ ר ‪.‬‬ ‫ש מ נ ה וכו׳‪.‬‬ ‫‪.29‬ש ם‬ ‫עיין מיש ל ע י ל שר ‪.7‬‬
‫ששה ט ס ח י ם משני ה צ ד ד י ם ‪ ,‬ו ר ש א י ל ז ר ו ע מ ת י ם ‪ .‬ו א ע ס ״ י שיש כ א ן שני ע ר י ם י ם ‪ ,‬א ץ ע ר י ם א ו מ ר א ל א מ כ נ נ ד ו ‪,‬‬
‫הראשונים ל א נ ר ם ו כ א ן מ ל ה זי‪ .‬ועיין ב ב ו ר א ‪.‬‬ ‫‪ .31‬ס ט ח י ם‪.‬‬ ‫א ב ל ל א ‪ p‬ה צ ד ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
 ‫כלאים פ״ד‬ ‫‪220‬‬

‫‪ .10‬זמורה של גפן שהיתה מודלה על גבי תבואה‪ ,‬אפי׳ היא מאה אמה‪,‬‬
‫‪ 35‬כל הגפן כולה אסורה‪ ,‬היא ופירותיה‪ .‬תבואה שגוטה תחת הגפן‪ ,‬מחזיר ואינו‬
‫מקדש הגפנים‪ .‬והירקות שנוטץ לתוך הגפן‪) ,‬תבואה( אבא שאול אומ׳‬
‫ר׳ עקיבא אומ׳ יחזיר‪ ,‬בן עזיי אומ׳ יספר‪ .‬היו שרשין יוצאץ בתוך ארבע‬
‫אמות‪ ,‬הכל מודים ]שיעקור[‪ .‬שרשי פיאה יוצאץ בתוך ארבע אמות שבכרם‪,‬‬
‫‪ .11‬המבריך את הגפן בארץ‪ ,‬אם‬ ‫אפי׳ למטה משלשה טפחים‪ ,‬מותר‪.‬‬
‫« אץ על גביו עפר אלא כל שהו‪ ,‬מותר לזרוע מיכן ומיכן ואסור לזרוע‬
‫]על גביו‪ .‬הבריכה שבסלע‪ ,‬אף על פי שאץ עפר על גביו אלא שתי אצבעות‪,‬‬
‫מותר לזרוע[ על גביו דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יוםה או׳ שלש אצבעות‪ .‬רבן שמעץ‬
‫בן גמליאל אומ׳ בית שמיי אומ׳ עשר אמות‪ ,‬ובית הלל או׳ ששה טפחים‪.‬‬

‫ועיין במשכ׳ ספ״ו ופ״ז למ״ז‪ ,‬וילוש׳‬ ‫ע מ ׳ ‪.263‬‬ ‫שפלי כי חצא שי׳ ר׳ל‪,‬‬ ‫‪ 34‬זמולה וכר‪.‬‬
‫ילוש׳ פ״ז‬ ‫« ל׳ עקיבא ו כ ו ‪/‬‬ ‫משכה פ״ז מ״ז‪.‬‬ ‫‪ 35‬חבואה ו כ ו ‪/‬‬ ‫קפ״ו‪ ,‬ל׳ קע״ג‪.‬‬
‫‪3 8‬‬
‫פ״ה ה״ג‪ ,‬כ״ע סע״ד;‬ ‫ילוש׳ פ״א ה״ח‪ ,‬כ״ז ע״ב;‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫שלשי‬ ‫ע״א‪.‬‬ ‫ה״ה‪ ,‬ל״א‬
‫ב״נ‬ ‫בבלי‬ ‫ל׳ ע״ד;‬ ‫ילוש׳ שם‪,‬‬ ‫משכ׳ לפ״ז‪,‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫»‪ 3‬המבליך‬ ‫ל׳ ע״ג‪.‬‬ ‫פ״ו שה״ב‪,‬‬
‫ב‪/‬‬ ‫י״נו‬

‫‪ 85‬שנוטה ‪I‬‬ ‫היא ן א הנפן‪.‬‬ ‫אפי׳ | ד א אפילו‪.‬‬ ‫‪ 34‬של נפן שהיתה פודלה ן א שבגפן שפודלה‪.‬‬
‫הנפנים | ד הנפג׳׳•‬ ‫פהוח‪.‬‬ ‫ב סקר‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫‪ 38‬סקדש ן כיה‬ ‫תחת | א לתוך‪.‬‬ ‫ד שנטעה‪.‬‬
‫‪| P‬‬ ‫‪ 37‬אום׳ | ך אוסר‪.‬‬ ‫אוס׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫<חבואה> | ד א חסר‪.‬‬ ‫לתוך ן א חחח‪.‬‬
‫בתוך | א לתור­‬ ‫יספר | ב ד פתוח‪.‬‬ ‫א או׳‪.‬‬ ‫אום׳ | ד אופר‬ ‫עזיי | ד א עזאי‪.‬‬ ‫ד ובן‪.‬‬
‫‪3 8‬‬
‫»‪ 3‬אפי׳ |‬ ‫ל וך‪.‬‬
‫ת‬ ‫א‬ ‫בתוך ן‬ ‫ןשיעקורן ן כיה ד• א שעוקר• ב חסר‪.‬‬ ‫אםות | ד א אסות ןשבכרםן‪.‬‬
‫שהו ן א שהוא‪.‬‬ ‫‪ 40‬על נביו עפר ן א עפר על נכה‪.‬‬ ‫טפחים | ד טפחי׳‪.‬‬ ‫לסבה ן א חסר‪.‬‬ ‫ד א אפילו‪.‬‬
‫נבין ן א נבה•‬ ‫בחסר‪.‬‬ ‫‪ 42-41‬ןעל ‪ . . .‬לזרוע! ן כיה ד•‬ ‫פיכן וסיכן ואסור | ד פכאן וסכאן ואסר‪.‬‬
‫‪ 42‬נביו | ך א נבה•‬ ‫עפר על גביו | א על נבה עפר‪.‬‬ ‫שבסלע | א בסלע‪.‬‬ ‫הבריכה ן א הרכיבה‪.‬‬
‫אפות ן א חסר•‬ ‫שמיי ‪ j‬ד א שפאי‪.‬‬ ‫‪ 43‬אום׳ | ד אופר‪.‬‬ ‫או׳ | ד אופר א אופ׳‪.‬‬ ‫יוסה | ד א יוסי•‬
‫טפחים | ד סתום‪.‬‬ ‫ששה | א עשרה‪.‬‬ ‫או׳ | ד אופר א אוס־‪.‬‬ ‫הלל | א הילל•‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס י ל ו ה ז מ ו ר ה א ר ו כ ה מ א ה א מ ה ‪ ,‬ת מ צ א ש ע י ק ר הגסן מ ר ו ח ק‬ ‫מ א ה וכו׳‪.‬‬ ‫היא‬ ‫‪ .34‬א ס י ׳‬

‫ה ת ב ו א ה ה ר ב ה יותר מכשיעור‪ ,‬מ״מ ה כ ל א ס ו ר ‪ ,‬שהרי יש כ א ן ת ב ו א ה ב כ ר ם ‪ ,‬ח ח ח ה ז מ ו ר ה ממש•‬ ‫‪p‬‬
‫מ ק ד ש וכוי‪.‬‬ ‫‪.36-35‬ואינו‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הזמורה ע צ מ ה ‪ ,‬דהיינו ה ע ץ ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫‪ .35‬ה י א וכו׳‪.‬‬
‫מםני ש ב ת ב ו א ה אנו ה ו ל כ י ם א ח ר ע י ק ר ה ת ב ו א ה ‪ ,‬שהרי כ ת ו ב כ ר מ ך ל א ת ז ר ע כ ל א י ם ‪ ,‬ואמו כ ת ו ב‬
‫‪ .37‬י ס מ ר ‪ .‬ממני ש ד ר כ ו ש ל י ר ק ל ה מ ז )עיץ ל ע י ל שביעית מיב שו׳ ‪ 45‬ו ב ב ל י‬ ‫שדך לא תטע כרם‪.‬‬
‫ה י ו ש ר ש י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם היו שרשי הגסן יוצאים ל ת ו ך‬ ‫ב י צ ה ל י ד א׳( ואמו מ ס ס י ד ה ר ב ה במיזה‪.‬‬
‫ס י א ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שרשי ע ש ב ה ס ו א ה )אודם ה צ ב ע י ם (‬ ‫‪ .38‬ש ר ש י‬ ‫ד׳ אמות ש ב ץ ה כ ר ם ו ה ת ב ו א ה ‪.‬‬
‫מ ק ט ע ש ב זה ממני ש ד ר ך שרשיו ל ה ת מ ש ט ה ר ב ה ‪ ,‬עיין בבה״א•‬ ‫י ו צ א ץ ל ת ו ך א ר ב ע אמות ש ב כ ר ם ‪.‬‬
‫‪ .39‬א ם י׳ ל מ ט ה וכו׳‪ .‬ב ב ה י א שערתי ש‪.‬אסילו' כותתו כאן‪ :‬א ף אילו וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ף שרשים ה ל ל ו ש ד ר כ ם‬
‫ה מ ב ר י ך וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש כ מ ף ז מ ו ר ה‬ ‫ל ה ת ם ש ט ‪ ,‬א ף ה ם מותרים א ם יצאו ל מ ט ה מנ׳ ט ם ח י ם של ה כ ר מ ‪.‬‬
‫‪ .40‬כ ל‬ ‫של ה ג ^ ו ה ט מ מ ה ב א ר ץ ‪ ,‬ו ח ו ד ה יוצא ‪ p‬ה ק ר ק ע ב ר י ח ו ק ש ל יותר מששה מ מ ת י ם מ ע י ק ר הגםן‪.‬‬
‫‪ .41‬ה ב ר י כ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם זמורת ה ב ר י כ ה ע ו ב ר ת ד ר ך‬ ‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬סחות מג׳ ט ס ח י ם ‪.‬‬ ‫שהו‬
‫‪ .43‬ע ש ר א מ ו ת ‪ .‬ב כ י י ע ח מ ר ה ה מ ל ה ‪ .‬א מ ו ת ' ‪ ,‬ו ק נ כ ץ ‪ ,‬ו צ ' ל ‪ :‬ע ש ר ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ש ר ה מ מ ח י ם ‪ .‬וביש‬ ‫סלע‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כשם‬ ‫ש ש ה וכוי‪.‬‬ ‫ס ו ב ר י ם ש ד ץ נ ‪ p‬ק ב ו ר ה ב א ר ץ ‪ ,‬כ ד ץ נלויה‪ ,‬שיש ל ה אויר ע ש ר ה כננדה‪.‬‬
‫שנותנים ל ה ‪ p‬ה צ ד ‪ ,‬כ ך נותנים ל ה ל מ ע ל ה ‪ ,‬כשיש ע ס ר ע ל נ ב ה ‪.‬‬
 ‫‪221‬‬ ‫כלאים פ״ד‪ ,‬פ׳׳ה‬
‫‪ .12‬תבואה שהשרישה הרי זו אסורה ומקדשת ומתקדשת‪ .‬גפנים שהשרישו‬
‫‪45‬‬
‫הרי אילו אםורין ומקדשץ‪ ,‬אבל אץ מתקדשץ עד שייעשו כפול הלבן‪.‬‬
‫מקצתן עשו כפול הלבן ומקצתן לא עשו‪ ,‬את שעשו כפול הלבן אםורץ‪ ,‬ואת‬
‫‪ .13‬המעביר עציץ גקוב בכרם‪ ,‬אם‬ ‫שלא עשו כפול הלבן מותרץ‪.‬‬
‫הוסיף מאתים אסור‪ ,‬אבל אץ מתקדש עד שיניחנו תחת הגפן‪ .‬ר׳ שמעון אומ׳‬
‫אין בין עציץ נקוב לשאינו נקוב אלא הכשר זרעים בלבד‪.‬‬

‫פרק ה׳‬
‫‪ .2‬כלאי‬ ‫‪ .1‬כלאי הכרם מותרי׳ משום גזל‪ ,‬ופטורץ מן המעשר‪.‬‬
‫זרעים אםורין משום גזל‪ ,‬וחייבץ במעשרות‪ .3 .‬סוס שילדה מן החמור‪,‬‬
‫מותר עם אמו‪ ,‬ואם היה אביו חמור‪ ,‬אסור עם אמו‪ .‬חמור שילדה מן‬
‫הסום‪ ,‬מותר עם אמו‪ ,‬אם היה אביו סוס‪ ,‬אסור עם אמו‪ .‬רחל שילדה‬
‫]מן עז[‪ ,‬מותר עם אמו‪ ,‬אם היה אביו עז‪ ,‬אסור עם אמו‪ .‬עז שילדה מן‬

‫ועיין בירוש׳ פ״ז ה״ה‪,‬‬ ‫ע מ ׳ ‪.263‬‬ ‫משכ׳ פ״ז מ״ז; ספרי כי חצא פי׳ ר״ל‪,‬‬ ‫« חבואה וכו׳‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ז רה״ו‪ ,‬ל״א‬ ‫« ר׳ שמעון וכו׳‪.‬‬ ‫משכ׳ ספ״ז‪.‬‬ ‫ל* המעביר וכו׳‪.‬‬ ‫ל״א ע״א‪.‬‬
‫ועיין במשכ׳ כאן הכ״ל‪ ,‬ולעיל שביעיח‬ ‫ספ״י‪ ,‬י״ב ע״ד; בבלי שם צ״ה סע״א‪.‬‬ ‫שבח‬ ‫ע״א;‬
‫פ״ח׳ שו׳ ‪.33-32‬‬
‫‪2‬‬
‫סוס‬ ‫נ כלאי ה כ ר ם וכו׳‪ .‬להלן שקלים פ״א ה״ג‪ .‬ועיין ירוש׳ כאן פ״ב ה״ה‪ ,‬כ״ז ע״ד•‬
‫עיין לעיל פ״א‪ ,‬שו׳ ‪ 18‬ומש״ש‪.‬‬ ‫וכי׳•‬

‫שייעשו | ד א *יעשו‪.‬‬ ‫אין ן א לא‪.‬‬ ‫י ן ך ל ‪.‬‬

‫י‬ ‫א‬ ‫ל ו‬ ‫א‬ ‫‪4 8‬‬ ‫״‬ ‫ן פ ק ד ע‬ ‫פ ק ן ד מ ת‬ ‫א‬ ‫ן ס י ן ק ד ״ ת (‬ ‫ו ס ק ד מ ת‬ ‫‪4 4‬‬

‫ב עד‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫את ן כיה‬ ‫כפול הלבן ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 4.‬מקצתן ן ך סקצ״׳‪.‬‬ ‫הלבן | א לבן‪.‬‬
‫מותרין ן א פותרות‪.‬‬ ‫‪ 47‬הלבן ן א לבן‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א ת‬ ‫ן א‬ ‫ו א ת‬ ‫‪.‬‬ ‫א ס ו ר ו ת‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫א ס ו ר י ן‬ ‫ל ב ן ־‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫(‬ ‫כ ן‬ ‫הל‬
‫‪ 48‬מאתים | ד מאתי־‪.‬‬
‫משום | ד משו׳‪.‬‬ ‫‪ 2‬זרעים ן ן• זרעי׳‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ח ו ם‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫המעשר ן א הסעשרות‪ .‬ב‬ ‫! סותיי׳ | ד א מותרין‪.‬‬
‫‪ »-2‬סוס ‪ . . .‬חמור ‪ . . .‬רחל ‪ . . .‬עז ן א חסור ‪ . . .‬וסוס ‪ . . .‬עז ‪ . . .‬ורחל‪.‬‬ ‫במעשרות | ד בסעשרי‪ .‬ב ד סחוס‪.‬‬
‫‪ 6‬ןמן עז[ ן כ־ה ד א‪ .‬ב חסר‪.‬‬ ‫‪ 4‬ר ח ל ן א ורחל‪.‬‬ ‫החסוד | ד חמור‪.‬‬ ‫סוס | א וסוס‪.‬‬

‫ו מ ק ד ש ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס ו ר ה ‪ ,‬ו ה י א מ ק ד ש ת א ת הגפנים ו א ו ס ר ת אותן ב מ א ה ו מ ת ק ד ש ת‬ ‫ה א ס ו ר ה‬

‫ו ם ק ד ש ץ א ת ה ת ב ו א ה ב מ א ה • עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫ה‬ ‫‪,‬ל‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ץ‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫‪4 5‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫כ‬

‫‪ .47‬מ ו ת ר י ן‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ק צ ת הגפנים עשו כ ס ו ל ה ל ק ו מ ׳ ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .46‬מ ק צ ת ן ע ש ו‬

‫המעביר‬ ‫ו כ י ‪ .‬מ ו ת ר ץ ל א ו דווקא‪ ,‬א ל א א ץ מתקדשין‪ ,‬ו מ ו ת ר ץ ב ה נ א ה ) א ב ל ל א ב א כ י ל ה ( ‪ .‬עיין בבה״א‪.‬‬
‫ו כ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהחזיקו באויר ה כ ר ם ‪ ,‬ד מ ו כ ז ו ר ע ב ק ר ק ע ש ל מ ע ל ה באויר ה כ ר ם ‪ ,‬שאסור ואמו מ ת ק ד ש ‪.‬‬
‫ממני ש ה ת ו ר ה ד י ב ת ה‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫זרעים‬ ‫‪.49‬הכשר‬ ‫כלומר‪ ,‬ע ל הקרקע‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫שיניחנו‬ ‫‪.48‬עד‬
‫ב ט ה ר ת זרעים‪ ,‬ש כ ל ז ר ע זרוע מהור‪ ,‬ו א ץ צ ו ר ך ב ש ד ה ‪ ,‬ו כ ל זמן ש א ץ ה ס ם ק ב מ ו ו ב ץ ה ק ר ק ע ו ה ו א חי מ מ נ ה‬
‫ד מ ו כ מ ח ו ב ר ל ע נ י ץ זרעים‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .1‬מ ו ת ר י ־ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם א ד ם ר א ה כ ל א י ה כ ר ם ב ש ל חבירו‪ ,‬א ס י ל ו ע ל ו מ א ל י ה ם ‪ ,‬מ ו ת ר ל ע ק ר ם ‪.‬‬
‫ה ח מ ו ר וכו׳‪ .‬צ י ל כ א ן ב כ ל מ ק ו ם ‪ .‬מ י ן )כני׳‬ ‫מן‬ ‫‪ .2‬ו ח י י ב י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ב ע ה ״ ב ע ק ר אותם‪.‬‬
‫הראשונים( במקום‪ :‬מן‪ .‬כ ל ו מ ר ס ו מ ש י ל ד ה מ ץ ח מ ו ר ‪ ,‬א ב ל נם אביו ס ו ס ‪ ,‬פ ו ת ר ל ה ר ב י ע ו ע ם ס ו ס ‪.‬‬
 ‫כלאים פ״ה‬ ‫‪222‬‬

‫רחל‪ ,‬מותר עם אמו‪ ,‬אם היה אביו רחל‪ ,‬אסור עם אמו‪ ,‬ואץ קרב לגבי‬
‫מזבח‪ .4 .‬כוי מטילין עליו שגי חומרים‪ .‬אין קושרץ את הסוס לא לצידי‬
‫הקרון ולא לאחר הקרון‪ ,‬ולא את הלפדקים לגמלים‪ .‬ר׳ מאיר מתיר‪.‬‬
‫אם היו מסיעין בירידה ובעלייה‪ ,‬הכל מודים שהוא אסור‪ .5 .‬לא יקשור‬
‫סוס לפרד‪ ,‬ופרד לחמור‪ ,‬וחמור לערוד‪ ,‬מפגי שמגהגץ זה את זה‪ .‬אם עשה‬
‫כן‪ ,‬ר׳ מאיר מחייב‪ ,‬וחכמים פוטרין‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ בני סוסה ובגי חמורה‬
‫כאחד‪ ,‬אוםרין זה את זה‪ .‬וחכמים או׳ כל הפרדות מץ אחד הן‪ .6 .‬איסי‬
‫הבבלי אומ׳ אסור לרכוב על גבי פרדה‪ ,‬מקל וחומר‪ ,‬ומה אם במקום שמותר‬
‫ללבוש שני חלוקות כאחד הרי הוא אסור בתערובתן‪ ,‬מקום שאסור לנהוג‬
‫שתי בהמות כאחד אינו דץ שאסור בתערובתן‪ .‬אמרו לו הרי הוא א י‬
‫ו ה ר כ ב ת ם את שלמה בני ע ל ה פ ר ד ה אשר ל י ו ה ו ר ד ת ם‬
‫א ת ו א ל ג ח ו ן ‪ .‬אמ׳ להן אץ משיבץ מתקוע‪ .‬אמרו לו הרי הוא אומ׳‬

‫אין קושרין ופו׳‪.‬‬ ‫ל כוי וכו׳‪ .‬משכ׳ בכורים פ״ב מי״א‪ .‬ועיין להלן שם פ״ב‪ ,‬שו׳ ‪ ,4‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 8‬מחיר‪ .‬ספרי כי הלא פי רל״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;264‬ירוש׳ כאן פ״ח רה״ג‪ ,‬ל״א ע״ג‬ ‫משנחכו פ״ח מ״ד‪.‬‬
‫״ כל ה פ ר ד ו ח‬ ‫״ ר׳ יהודה וכו׳‪ .‬עיין לעיל פ״א‪ ,‬שו׳ ‪ ,18‬ומש״ש‪.‬‬ ‫» מסיעין וכו׳‪ .‬ילוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫‪1 3‬‬ ‫‪1 2‬‬
‫איסי הבבלי וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ח ה״ב‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ח ה״ד‪ ,‬ל״א ע״ג; שבח רפ״ה‪ ,‬ז׳ ע״נ•‬
‫‪1 3‬‬
‫וכר‪.‬‬ ‫•» ו ח ר כ ב מ ם‬ ‫שמוהר וכו׳‪ .‬להלן‪ ,‬שו׳ ‪.35‬‬ ‫ל״א רע״ג; מדרש הנאים‪ ,‬ע מ ׳ ‪.138‬‬
‫מ״א א׳‪ ,‬ל״ג‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫ל צ י ד | ד לצדי א לצדדי‪.‬‬ ‫עליו מני חופרים ן א אותו לשני חוםרין‪.‬‬ ‫‪ 7‬פזבח | ב סחוס‪.‬‬ ‫‪ 6‬ואין ק ר ב ן א ופסול‪.‬‬
‫‪ 0‬פסיעין | ף א ססייעין•‬ ‫לנפלים ר׳ ן א לנםלין ור׳‪.‬‬ ‫הלפדקים | ד הלפרקיס א הליבדקס‪.‬‬ ‫‪ 8‬את ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ u‬והבסיס |‬ ‫‪ 10‬שטנהנין ן א שפנהיגין‪.‬‬ ‫אסור | א שאסור‪.‬‬ ‫שהוא‬ ‫א ופעלה‪.‬‬ ‫ובעלייה | ד ובעליה‬
‫סוסה ן א סוסיא‪.‬‬ ‫א כן ‪ . . .‬וכן‪.‬‬ ‫בני ‪ . . .‬ובני ן‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אום׳ |‬ ‫ר׳ יהודה אום׳ ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫א וחכם׳‪.‬‬
‫א הפרדות‬ ‫הפרדוח ן‬ ‫ד אוסר׳ א אום׳‪.‬‬ ‫או־ |‬ ‫'•‬ ‫ח כ ם‬
‫א י‬ ‫|‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫ו‬
‫•‬ ‫ע ם‬ ‫א‬
‫‪I‬‬ ‫ת‬ ‫א‬
‫ז•‬ ‫א ס ו ר י‬ ‫א‬
‫יז ‪I‬‬ ‫א ו ס ר‬ ‫‪1 2‬‬

‫‪ 14‬חלוקות |‬ ‫א פירדה‪.‬‬ ‫פרדה |‬ ‫ד אופר‪.‬‬ ‫״ אום׳ ‪j‬‬ ‫ד אסי•‬ ‫איסי |‬ ‫הן | ב ד סתום‪.‬‬ ‫ןכולןן‪.‬‬
‫אוי |‬ ‫ד א שיהא אסור‪.‬‬ ‫שאסור |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 16‬כ א ח ד |‬ ‫א לנהג•‬ ‫לנהונ |‬ ‫א זה‪.‬‬ ‫הוא ן‬ ‫א חלוקין‪.‬‬
‫‪ !7‬אתו ‪ i‬ב אתי ד אותו•‬ ‫‪ 17-18‬אשר ‪ . . .‬נחון ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪ 16‬ה פ ר ד ה ‪ j‬א הפירדה‪.‬‬ ‫ד אוסר א אופ׳‪.‬‬
‫אום׳ | ד אופר‪.‬‬ ‫נחון | ד ניחין‪.‬‬ ‫א ל | ‪ B‬על‪.‬‬

‫‪ .6‬ו א י ן ק ר ב וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ א ם ב א מ כ ל א י ם ‪ ,‬ו ב ץ שנראה ש ל א ממין א מ ו ו א ב י ו ‪ ,‬מ ס ו ל לנבי מ ז ב ח ‪ ,‬מפני‬
‫‪ .7‬כ ו י וכוי‪ .‬בסיבו נ ח ל ק ו ה ת נ א י ם ‪ ,‬י ש אומרים שהוא א י ל ה ב ר ׳‬ ‫ש ב ק כ ל א י ם ובין נ ד מ ה פ ס ו ל י ם לגבי מ ז ב ח ‪.‬‬
‫וי׳א זה ה ב א מן התיש ומן ה צ מ ה ‪ ,‬וי״א שהוא ב ר י ה בסני ע צ מ ו ‪ .‬ו א ס ו ר ל ה ר ב י ע ו בין ע ם ח י ה ממיט־ ובין ע ם‬
‫ה ק ר ו ן וכוי‪ .‬מסני שהם ל ס ע מ י ם מ מ י י ע י מ א ח ד לשני‪ .‬ועיין‬ ‫‪ .8-7‬ל צ י ד י‬ ‫ב ה מ ה ממיט־‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫ה ל ס ד ק י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬חמור לובי‪ ,‬ואעס״י שזה מושך ל כ א ן ‪ ,‬ת ה מושך ל כ א ן ‪ .‬עיין‬ ‫‪.8‬את‬ ‫בבהיא‪.‬‬
‫‪ .9‬ב י ר י ד ה וכוי‪ .‬ו ב ז ה א ף‬ ‫מ ת י ר ‪ .‬שהרי ברניל א ץ מסייעים א ח ד לשני‪ ,‬ו א ץ כ א ן ‪ .‬י ח ד ו ״ ‪.‬‬ ‫בבה׳א‪.‬‬
‫ל א י ק ש ו ר וכו׳‪ .‬מםני שאסור לנהוג‬ ‫ר י מ מ ו ד ה ‪ ,‬שהרי ב י ר י ד ה ו ב ע ל י י ה ה ם מ ו כ ר ח י ם ל ס י י ע א ח ד לשני‪.‬‬
‫‪0‬ו‪ .‬ל ע ר ו ד •‬ ‫ב כ ל א י ם ‪ ,‬א ע ס י י שאץ ע ל י ה ם משא‪ .‬ו א ם ע ש ה כן‪ ,‬נ ח ל ק ו בו ר ׳ מ ו ח כ מ י ם ‪ .‬ו ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫ס ו ס ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בני ס ו ס ה ש א ב י ה ם חמור ובני ח מ ו ר ה ש א ב י ה ם םום‬ ‫‪ .11‬ב נ י‬ ‫כלומר‪ ,‬לחמור בר‪.‬‬
‫‪ .12‬כ א ח ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬דווקא ע ל שניהמ כ א ח ד ‪ .‬א ב ל מ ו ת ר ל ר כ ו ב‬ ‫א ם ו ר ץ זה ע ם זה )כגי׳ כייע וראשונים(‪.‬‬
‫‪ .17‬מ ת ק ו ע ‪ .‬מ ל י צ ה ש ל מ א י ‪ .‬והריש סירש‬ ‫ע ל כ ל א ח ד לחוד‪ ,‬שלא כאימי ה ב ב ל י להלן‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫שזו ה י א ה מ ל י צ ה שנזכרה ביבמות גק־ס ב׳(‪ ,‬והכוונה ל א ד ם שרגיל ל ת ק ו ע א ת ע צ מ ו ) ‪ $‬ק ו ע ( ל ד ב ר ה ל כ ה ‪ ,‬ו ד ן‬
‫ב ע צ מ ו ואינו שואל סי ח כ מ י ם ‪) .‬שרת הרשביא(‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪223‬‬ ‫כלאיים פ״ה‬
‫ויעש ד ו ד ה י ש ר ב ע י נ י ה ׳ ו ל א ס ר מ כ ל א ש ר צרהו ר ק‬
‫ב ד ב ר א ו ר י ה ה ח ת י ‪ .7 .‬כלב מץ חיה‪ ,‬ר׳ מאיר או׳ מץ בהמה‪ .‬מההפרש‬
‫‪ 20‬בין ר׳ מאיר וחכמים‪ ,‬אלא שהכותב חיתו לבנו‪ ,‬ר׳ מאיר אומ׳ לא כתב לו‬
‫כלב‪ ,‬וחכמים או׳ כתב לו כלב‪ .‬הכותב בהמתו לבנו‪ ,‬ר׳ מאיר או׳ כתב לו‬
‫כלב‪ ,‬וחכמים אומ׳ לא כתב לו ]כלב[; ‪ .8‬כלב כופרין מץ חיה‪ .‬הירודין‬
‫והנעמית הרי הן כעופות ל כ ל דבר‪ .‬שאץ בהמה טמאה יולדת מץ טהורה‪,‬‬
‫ולא טהורה מץ טמאה‪ ,‬ולא גסה מץ דקה‪ ,‬ולא דקה מן גסה‪ ,‬ולא אדם מן‬
‫‪ 25‬כולן‪ ,‬ולא כולן מן אדם‪ .9 .‬כל שיש ביישוב יש במדבר‪ ,‬הרבה במדבר‬
‫‪ .10‬כ ל שיש ביבשה יש בים‪ ,‬הרבה בים שאץ ביבשה‪.‬‬ ‫שאין ביישוב‪.‬‬
‫אץ מין חולדה בים‪ .11 .‬החוסם את הפרה‪ ,‬והמזויג את הכלאים‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫אין לך שהוא חייב אלא הנוהג והמנהיג בלבד‪ .12 .‬צמר הגמלים וצמר‬
‫הרחלים‪ .‬במי דברים אמורים בזמן שטרפן זה בזה והביא פשתן ביניהן‬
‫‪ 30‬וטרף‪ ,‬אבל העושה חלוק של צמר הגמלים כולו וכולו צמר הארנבים‪,‬‬

‫‪1 9‬‬
‫עיין‬ ‫מ ה הפלש וכוי‪.‬‬ ‫משנ׳ פ״ח מ״ו‪.‬‬ ‫»! כלב ו כ ו ‪/‬‬ ‫ה‪/‬‬ ‫שם נף׳ו‪,‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫י י עש‬
‫הימדין‬ ‫עיין ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫־־ כלב כופלין ו כ ו ‪/‬‬ ‫מ ע״א‪.‬‬ ‫״ן‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ילוש׳ כאן פ״א‬
‫בבלי שם ‪r‬׳ א ‪/‬‬ ‫להלן נכורוה פ״א ה״כו;‬ ‫שאין ו כ ו ‪/‬‬ ‫ילוש׳ פ״ח ה״ה‪ ,‬ל״א ע״ג‪.‬‬ ‫וכי׳•‬
‫ילוש׳ שבח פי״ד ה״א י״ד ע״ג; בבלי חולין קכ״ז א׳; חכחומא ויקלא סי׳ ח ‪/‬‬ ‫׳‬ ‫•־ ביבשה ו כ ו ‪/‬‬
‫« למל הגמלים ו כ ו ‪/‬‬ ‫להלן ב״מ פ״ח הי״ב; מכוח ליש פ ל ק בחלא; בבלי ב״מ ל׳ ב ‪/‬‬ ‫» החוסם וכו‪/‬‬
‫‪2 8‬‬
‫שנולפן ו כ ו ‪ /‬עיין ילוש׳ פ׳׳נו ה״א‪ ,‬ל״נ ע״א‪.‬‬ ‫משכי לפ׳׳כו‪.‬‬

‫צוהו כ ל יפי חייו‪.‬‬ ‫‪B‬‬ ‫צוהו |‬ ‫דוד ן א חסר‪.‬‬ ‫ויעש ד ו ד הישר | פ אשר עשה ד ו ד א ת הישר‪.‬‬
‫‪1 9‬‬
‫ל א | ד א חסר•‬ ‫חיתו | ד א חייתו‪.‬‬ ‫א לחכם׳‪.‬‬ ‫‪ 20‬וחכמים | ד וחכסי־‬ ‫א י | ד אופר א אום־‪.‬‬
‫‪...‬‬ ‫‪ 22-21‬ה כ ו ת ב‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫א !לאן‬ ‫ד‬ ‫כתב |‬ ‫א אופ׳‪.‬‬ ‫ך אוסרי׳‬ ‫או׳ ‪I‬‬ ‫» וחכמים | א וחכמי‪.‬‬
‫ל א | ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 22‬אומ־ | ך אומרים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫[‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫]‬ ‫ף‬ ‫(‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫‪3‬‬ ‫א ן מ ף י‬ ‫ך‬ ‫‪,‬‬ ‫א ן‬ ‫ח ס ר <‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫ב ן‬ ‫ל‬ ‫] כ‬

‫‪3‬־ ודעעמית | ך והנעמיח‬ ‫חידודין ‪ ,‬א הירורין‪.‬‬ ‫כופרי‪ ,‬ן א כ ו פ ר ‪,‬‬ ‫! כ ל ב [ | כיח י ‪ .‬ב ח ס ר ‪ .‬ב ד ס״ום‪.‬‬
‫טהורה ן א הטסאה‪.‬‬ ‫א מן‪.‬‬ ‫ד‬ ‫מין ן‬ ‫טמאה ן א טהורה‪.‬‬ ‫ל כ ל ד ב ר ן א חסר‪.‬‬ ‫א והגעסיות‪.‬‬
‫מין | ד א מן‪.‬‬ ‫טמאה ‪ j‬א הטהורה‪.‬‬ ‫מין | ך סן א ןיולדחן מן‪.‬‬ ‫*־ טהורה | ד טהור׳ א ןבהטהן טמיאה‪.‬‬
‫אדם |‬ ‫‪5‬־ בולן ן א כ ו ל ם ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫לן ן א‬ ‫כ ו‬ ‫ס ן‬ ‫‪a‬‬ ‫_‬ ‫‪28‬‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫נ‬

‫ה ר ב ה ן א ה ר ב ה ןיש‬ ‫‪6‬־ ביישוב ן ב ד סתום‪.‬‬ ‫א ןישן ב מ ד ב ר ‪.‬‬ ‫ד‬ ‫במדבר ן‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫א האדם•‬
‫ו צ ס ר ן א חסר‪.‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪28‬‬ ‫י‬ ‫(‬ ‫ן ה ס ז ר ג‬ ‫ס ת ן ם <‬ ‫ב‬ ‫{‬ ‫^^‬ ‫‪j Q 3‬‬

‫‪ 30-20‬שטרפן ‪ . . .‬וטרף |‬ ‫בסי וכו׳ | ך בד־א א ב ם ה ו ־ ‪.‬‬

‫כן‬ ‫» הרחלים | ד ה ר ח ל י ם !אסור[ א והרחלים‪.‬‬
‫כולו |‬ ‫הגסלים ן א נםלים‪.‬‬ ‫״‪ 3‬של | ד שכולל א שכולו‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב ז ה‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ן ט ר פ ן‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫ף‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫ס ע ת ן‬ ‫א שהביא‬
‫הארנבים ן א א ת ב י י ם ‪.‬‬ ‫ו מ ל ו | ד וכולל‪.‬‬ ‫ד א חסר•‬

‫ה פ ר ש וכו׳‪ .‬ותנא ז ה ם ו ב ר ש א פ י ל ו א ם כ ל ב מין ח י ה ‪ ,‬א ף ה ו א כ ל א י ם ע ם כ ל ב כ ו פ ר י גםטני‬ ‫‪ .19‬מ ה‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ו מ ר י ) כ ד ׳ כי״ע(‪,‬‬ ‫‪ .22‬מ מ ר ץ וכו׳‪.‬‬ ‫ועיין בבה־א‪.‬‬ ‫״אינו מינו>‪ ,‬ו ל מ י כ ך שאלו‪ ,‬מ ה המרש‪.‬‬
‫וכו׳‪ • * .‬ל ‪ :‬ה י ר ו ר י ן ) כ ד ׳ כי‪-‬ע( וד‪1‬א‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬מין ע ו ף שמשתמש ברנליו‬ ‫הירו דין‬ ‫והוא ד ו מ ה ל ש ו ע ל ‪.‬‬
‫‪ . 2 7‬ה ח ו ס ם וכוי‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ וכו׳‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫‪.23‬ש א י ן וכו׳‪.‬‬ ‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫יותרמבכנפיו‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫‪ .28‬ה נ ו ה נ וכו׳‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהוא ח ס ם ‪ ,‬ו א ח ר דש‪ ,‬או שהוא זיוונ ו ר ת ם אותם ב ק ר ץ ‪ ,‬ו א ח ר נהג‪.‬‬
‫סיםקא‬ ‫הרחלים‪.‬‬ ‫‪ .29-28‬ו צ מ ר‬ ‫המושך ב ה ם או המנהיג א ו ת ם )ברגליו‪ .‬כ ש ר ו כ ב ע ל י ה ם ( או ב מ ק ל ‪.‬‬
‫ומסרשת‬ ‫ק ט ו ע ה ממשנתנו )רמ׳נ«‪ :‬צ מ ר נ מ ל י ם ו צ מ ר ר ח ל י ם שמרםן ז ה בזה‪ ,‬א ם ר ו ב מן ה נ מ ל י ם מותר‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫‪ .29‬ש מ ר ט ן וכוי‪.‬‬ ‫ה ת ו ס ס ת א ‪ :‬ב ד י א וכו׳‪ ,‬שהרי ב צ מ ר נ מ ל י ם ו צ מ ר ר ח ל י ם א ץ כ ל א י ם כ ל ל ‪.‬‬
‫ו ב ט ל צ מ ר ה ר ח ל י ם ב ר ו ב ש ל גמלים‪.‬‬
 ‫כלאים פ׳׳ה‬ ‫‪224‬‬

‫וארג בו חוט אחד של צמר בצד זה וחוט אחר של פשתן‪ ,‬אסור‪ .13 .‬בגד‬
‫שיש בראשו אחד כלאים‪ ,‬לא יתכסה בצד השיגי‪ ,‬אע״פ שהכלאים מונח‬
‫‪ .14‬חלוק של צמר שגיפרם ופירפו בחוט של פשתן‪ ,‬ושל פשתן‬ ‫בארץ‪.‬‬
‫שניפרס ופירפו בחוט של צמר‪ ,‬אם תופרן אסורין משום כלאים‪ ,‬ויוצאין בהן‬
‫בשבת‪ .15 .‬לובש אדם שתי חלוקות זו על גבי זו‪ ,‬אע״פ שפונדתו חגורה‬
‫‪ .16‬בלארי‬ ‫עליו מבחוץ‪ ,‬ובלבד שיתן את המשיחה ויקשור בין כתפיו‪.‬‬
‫נשים‪ ,‬אץ בהן משום כלאים‪ ,‬ואם תופרן מקבלות את הטומאה‪ ,‬ואסורות‬
‫משום כלאים‪ .17 .‬מטפחות תיבה‪ ,‬אץ בהן משום כלאים‪ ,‬מטפחות ידים‪,‬‬
‫ומטפחות ספרים‪ ,‬ומטפחות ספוג‪ ,‬אין בהן משום כלאים‪ .‬ר׳ ליעז׳ אוסר‬
‫דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יהודה או׳ ר׳ ליעזר מתיר‪ ,‬וחכמים אוםרץ‪ .18 .‬לא‬
‫יתן את המרדעת ‪1‬על כתפו[ אפילו להוציא עליה את הזבל‪ .‬ור׳ לעזר בר‬
‫‪ .19‬בגד שאבד בו כלאים‪ ,‬לא ימכרנו לגוי‪ ,‬ולא יעשנו‬ ‫שמעון מתיר‪.‬‬
‫מרדעת לחמור‪ .‬ר׳ שמעץ בן לעזר אומ׳ לא יעשה הימנו אימרא המפורסמת‪,‬‬

‫‪ 36‬בלאלי וכו׳‪ .‬ימש׳ פ״נו ה״ג‪ ,‬ל״נ‬ ‫״ שיש בלאשו וכר‪ .‬ילוש׳ שם‪ ,‬ל״א ע״ד‪.‬‬
‫« ל׳ מאיל ו כ ו ‪ /‬עיין בילוש׳‬ ‫‪8‬׳ מנופחות ידים ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ׳׳נו מ׳׳ג‪.‬‬ ‫ע״א‪.‬‬
‫« שאבד ו כ ו ‪ /‬בבלי פ ס ח י ם מ׳ ב׳; ע״ז‬ ‫״ ‪ « -‬לא יהן ו כ ו ‪ /‬משנ׳ ש״נו מ״ד‪.‬‬ ‫הכ׳׳ל•‬
‫ס״ה ב׳; נ ד ה ס״א ב ‪/‬‬

‫‪ 82‬המיני ‪I‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ת ו ס‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫אסור |‬ ‫של פטתן | ד פשתן ] ב צ ד זה[•‬ ‫‪ 31‬וחוט א ח ר | ד א וחוט אחי•‬
‫ך שנפרם‬ ‫ן‬ ‫פ ר ס‬ ‫י‬ ‫ש נ‬ ‫‪,8‬‬ ‫]אחד ן‪.‬‬ ‫א שראשו‬ ‫שהכלאיט |‬ ‫טי‪.‬‬ ‫על‬ ‫ד א אף‬ ‫אע־פ |‬ ‫ד השני•‬
‫ך שנפרס•‬ ‫‪ 34‬שגיפרט |‬ ‫ד פשת׳‪.‬‬ ‫פשתן |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫טל |‬ ‫‪. . .‬‬ ‫‪ 34-33‬פסחן שגיפרט‬ ‫א שנפרס‪.‬‬
‫^‬ ‫ד א אף‬ ‫אעיפ |‬ ‫ד גב‪.‬‬ ‫־» גבי |‬ ‫א בהט‪.‬‬ ‫בהן |‬ ‫אסור‪.‬‬ ‫א חסדן‬ ‫אסורין ן‬ ‫חופרן‬
‫‪3 8‬‬ ‫פ י‬
‫ב ד סתום­‬ ‫ד א כתיפיו‪.‬‬ ‫כתפיי |‬ ‫]בהן‪.‬‬ ‫ד א ויקשור‬ ‫ויקשור |‬ ‫א לו‪.‬‬ ‫עליו |‬ ‫•‬
‫ך סמו­­‬ ‫פשוט |‬ ‫‪ 89‬ס פ ר י ם ן א ספריים‪.‬‬ ‫ידיס | א ידיים‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 38‬כלאים |‬ ‫בהן | א בהם‪.‬‬ ‫"‬
‫סתיר ‪I‬‬ ‫א אליעזר‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ליעזר |‬ ‫ד אוסר א אום־‪.‬‬ ‫י« א י |‬ ‫ד א אליעזר‪.‬‬ ‫ליעז׳ |‬ ‫י ' | א ןר א[ ר׳•‬
‫עליי ‪I‬‬ ‫אפילו ‪ j‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪ 41‬ןעל כ ת פ ו ן | כיה ד ‪ .‬א ע ל כתיסו• ב ח ס ר ‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫אוסרץ |‬ ‫ד םתי־•‬
‫כלאים ‪I‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫־‪ 4‬סתיר |‬ ‫ד א בר׳‪.‬‬ ‫בר |‬ ‫ד א אלעזר‪.‬‬ ‫לעזר |‬ ‫א ר־‪.‬‬ ‫ור׳ |‬ ‫ד עלי׳ א עליו‪.‬‬
‫איסרא ‪I‬‬ ‫ל ‪.‬‬ ‫א‬ ‫] א ף ן‬ ‫א‬ ‫לא ן‬ ‫ד א אלעזר‪.‬‬ ‫לעזר |‬ ‫ד טרדע׳‪.‬‬ ‫‪ 43‬ט ר ד ע ת |‬ ‫כלאי׳‪.‬‬ ‫ד‬
‫‪1‬‬
‫ד איסרה‪.‬‬

‫‪ . 3 3‬ש נ י ס ר ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנקרע‪ ,‬ש נ פ ר ם ׳‬ ‫‪ . 3 1‬א ס ו ר ‪ .‬ו א ע פ י י שהיתר מ ח ב ר ם ‪ .‬י ע ח בבה״א‪.‬‬
‫‪ . 3 6‬ו ב ל ב ד ש י ת ן וכר‪•* .‬ל‪ :‬ו ב ל ב י‬ ‫מ ח ב ר אותו ב ל ו ל א ה )או בקרם(‪ ,‬כ ד י ל ה ח ז י ק א ת ה ק ר ע י ם ‪.‬‬
‫ש ל א י ט ר ו ף )כגי׳ הר״מ> א ת המשיחה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א י כ ר ו ך א ת שתי המשיחות ויקשרן בין כ ת פ י ו ‪T V .‬‬
‫ב ל א ר י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬תשמישי ה מ ר ח ץ ‪ ,‬והכוונה כ א ן ל כ ל י ם שמםתמגיס‬ ‫ב ב ל י שבת ניד א׳‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫ידים‬ ‫‪ . 3 8‬ת י ב ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש מ ח פ י ם ב ק א ת ת י ב ו ת ה מ מ ר י ם ‪.‬‬ ‫ב ה ם ׳ א ב ל א ץ לובשים אותם‪.‬‬
‫‪ .41‬ה ז ב ל •‬ ‫‪ .39‬א ו מ ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשלשתן‪ .‬ע י ץ בבה־א‪.‬‬ ‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמנגבים ב ק א ת ה י ד י מ ‪.‬‬
‫‪ .42‬ל נ ו י ‪ .‬ממני שאנו תוששים שמא ימכרנו‬ ‫מפני ש ה מ ר ד ע ת מ צ י ל ה אותו מן הריח‪ ,‬ו א ת בנדיו ‪ p‬ה מ ע ו ף ‪.‬‬
‫‪ .43‬מ ר ד ע ת וכוי‪ .‬שמא י ש כ ח ויעשה מ מ נ ה ט ל א י‬ ‫לישראל‪ ,‬ו ה ר י ה כ ל א י ם א ב ד ו ב ב ג ד ו א מ ם ניכרים‪.‬‬
‫א י מ ר א וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ף ל א יעשה מ ב נ ד זה א י מ ר א ) ו ה ו א חימוישנותנימ ע ל ש מ ת ה ב ג ד מ ל מ ע ל ה‬ ‫לבגדו‪.‬‬
‫או מ ל מ ט ה ( מ פ ו ר ס מ ת )והיינו נ י כ ר ת ל ע ץ מ י ד שהיא ש ל צ מ ר ע״מ ה צ ב ע שלה(‪ ,‬ר ת נ ה ע ל גבי בגד ש ל פשתן•‬
‫ו א ע י פ שעכשיו א ץ לחשוש שמא י מ כ ר נ ה ל י ש ר א ל ‪ ,‬שהרי ה י ש ר א ל י ר א ה שהיא ש ל שעטנז‪ ,‬יש לחשוש שמא יסירנה‬
‫מן ה ב נ ד ‪.‬‬
‫‪225‬‬ ‫כלאים פ״ה‬
‫אבל יעשה ממנו תכריך למתים‪ .20 .‬עיט של צמר שנתנו בפשתן‪ ,‬מותר‪.‬‬
‫‪ .21‬צמר שנתנו בפשתן להיות אורג‬ ‫עשה שני ראשיו בצד אחד‪ ,‬אסור‪.‬‬ ‫‪45‬‬

‫עליו‪ ,‬הרי זה אסור‪ ,‬שבשעה שהיה ליגוז היה ניטוה‪ .‬אמי ר׳ שמעון בן לעזר‬
‫למה נקרא שמו שעטנז‪ ,‬מפני שמיליז את אביו שבשמים עליו‪ .22 .‬ר׳ חנניה‬
‫בן גמליאל אומ׳ לא יקשור סרק של צמר ושל פשתן לחגור בו את מתניו‪,‬‬
‫אע״פ שהרצועה באמצע‪ .23 .‬הפוקרית‪ ,‬והציפה‪ ,‬אין בהן משום כלאים‪,‬‬
‫ואם תפרן מקבלץ טומאה ואסורץ משום כלאים‪ .24 .‬פשתן שצבעו בחרת‪,‬‬ ‫‪50‬‬

‫לא ימכרנו לגוי‪ ,‬ולא יעשנו אימרא לפשתן המפורסמת‪ .‬בכרים ובכסתות‪,‬‬
‫הרי זה מותר‪ .25 .‬איסטפליגית‪ ,‬מלוגמא‪ ,‬ורטייה‪ ,‬אץ בהן משום כלאים‪.‬‬
‫‪ .26‬המת‪ ,‬והבהמה‪ ,‬והאוהלין‪ ,‬והאכסילון‪ ,‬והגרגס‪ ,‬והאסטמא‪ ,‬וקלע ואילץ‪,‬‬

‫« ר׳ שמעון ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ע סמ״ח; חו״כ קדושים ספ״ד‪,‬‬ ‫** חמ־יך ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ע מ״ד‪.‬‬
‫פ‬
‫י* ר׳ חנניה ו כ ו ‪ /‬ס פ ד הכ״ל‪ .‬ובמשנ׳‬ ‫״ ע סע״ב; ספרי כי הלא פי׳ רל״ב‪ ,‬עמ׳ ‪. 5‬‬
‫‪26‬‬

‫״ איסעפלינית ו כ ו ‪/‬‬ ‫‪ 50‬פשחן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ע ה״ב ל״ב ע״א‪.‬‬

‫׳‬ ‫פ״ע מ״ע בסתם‪.‬‬
‫‪ 53‬והאסעמא‪ .‬להלן שבח פ״ד )בד פ״ה( ה״ז; ירוש׳ שם‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ג‬ ‫עיין ימש׳ סע״ע‪ ,‬ל ״‬
‫פ״ו ה״א‪ ,‬ז׳ ע״ד; בבלי שם נ״ז ב ‪/‬‬

‫סותר |‬ ‫ך עיפו א עייט‪.‬‬ ‫עיט |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫לפחים ן א לפח‪.‬‬ ‫‪ ,‬ד היפנו א טהם‪.‬‬
‫‪MOD‬‬
‫«‪ 4‬הרי‬ ‫צ ם ר שנתנו ן א הנוחן צםר‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫אטור |‬ ‫‪ 46‬ראשיו ב צ ד ין א ראשים לצד‪.‬‬ ‫ד טות׳‪ .‬י‬
‫לעזר |‬ ‫אט׳ | ך אסר‪.‬‬ ‫ניטוה | א ניטווה‪.‬‬ ‫א למין‪.‬‬ ‫ד לנזח‬ ‫לינת ן‬ ‫ד אסר‪.‬‬ ‫אטור |‬ ‫זה | א ח ס ד ‪.‬‬
‫ך רב•‬ ‫ר' |‬ ‫ד סחום‪.‬‬ ‫עליו |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫את ן‬ ‫ד א שסליז‪.‬‬ ‫שסיליז |‬ ‫‪ 47‬ספני ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫א אלעזר‪.‬‬ ‫ד‬
‫‪ 4‬אע־פ ן א אף ע ל פי•‬ ‫‪9‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ח ס ר‬ ‫אח ן א‬ ‫ד סדק‪.‬‬ ‫סרק |‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫‪ 48‬אוס־ |‬ ‫חמיה | א חנניא‪.‬‬
‫א בהם‪.‬‬ ‫בהן ן‬ ‫ד ין‪.‬‬ ‫אין |‬ ‫הפוקרית ן א הפקריח‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫ד שהרצוע׳ באסצ׳•‬ ‫שהרצועה באםצע |‬
‫ד איינטפלינית‬ ‫איסטפלעית |‬ ‫ב סתום‪.‬‬ ‫‪ 62‬סותר |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫כלאיס |‬ ‫ד תפרוץ‪.‬‬ ‫תפרן |‬ ‫‪°‬־ ואם | א אם‪.‬‬
‫והאכסילון |‬ ‫ו ל י ן ן א אהולין‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ו ה א‬ ‫‪6 8‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ת ו ס‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ס ל ן נ מ ה <‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫א אי ל ‪. ,‬‬
‫ת‬ ‫נ‬ ‫ס פ‬

‫ו ק ל ע ואילון | א וקלא‬ ‫והאסמפא ן א והאיצטסא‪.‬‬ ‫א הנדנים‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫והנרנס ‪I‬‬ ‫ד ו ה א כ ס ל ו א והכליסיס‪.‬‬

‫אילן‪.‬‬

‫ע י ט ו כ ר ‪ .‬ל א נ ת ב ר ר לי פירושו‪ .‬ושמא ה כ י ת ה‬ ‫‪ .44‬ת כ ר י ך וכוי‪ .‬שהרי ה ת כ ר י כ י ם א ס ו ר י ם בהנאה‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ת ח ב וקשר א ת שני ראשי ה ע י ט ‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ראשיו‬ ‫‪ .45‬ש נ י‬ ‫ל מ ט ס ח ת שעוסה בה את הסחורה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בשעה‬ ‫ציל‪ :‬לונו)כני׳ ה מ ס ר ש לתו־כ( וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .46‬ל י נ ו ז וכו׳‪.‬‬ ‫אפילו קשרם ב צ ד א ח ד ‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫שהוא מותח‪ ,‬או ס ו ר ק ‪ ,‬ב מ ל נ ז ) ו ה ו א כ מ ו מ ז ל ם א ת ה צ מ ר ‪ ,‬כ ד י ל ה כ ש י ר ו לטוייה‪ ,‬יש לחשוש שמא יאחז בו ק צ ת‬
‫דורש שטענז כ מ ו ש ע ט ל ז ) ב ה ח ל ט ת נ ו ץ ו ל מ י י י ( ‪,‬‬ ‫‪ . 4 7‬ש מ י ל י ז וכו׳‪.‬‬ ‫מן הפשתן‪ ,‬ויטווה י ח ד ע ם ה צ מ ר ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר צ ו ע ת פשתן ס ר ו ק ה ‪.‬‬ ‫‪ .48‬מ ר ק וכו׳‪.‬‬ ‫שנורם ל ה ר ח י ק מ ע ל י ו א ת אביו שבשמים‪ .‬ועיין ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫‪ .50‬ב ח ר ח‬ ‫‪ .49‬ה מ ו ק ר י ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬נ י ד צ מ ר ו מ ו כ י ם ש ל צ מ ר וכוי‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬ ‫יעיין כ ב ה י א ‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב צ ב ע שחור ש צ ו ב ע י ם בו צ מ ר ‪ ,‬ד ש לחשוש שמא ימכרנו ל י ש ר א ל ‪ ,‬ו ה י ש ר א ל יחשוב שהוא צ מ ר ‪.‬‬
‫י‪ •5‬א י מ ר א וכוי‪ .‬מפני מ ר א י ת ה ע ץ ‪ ,‬שיחשבו ש ה א י מ ר א היא ש ל צ מ ר ‪ .‬ו ע י ץ מיש ל ע י ל שו׳ ‪ 43‬ד י ה א י מ ר א ‪.‬‬
‫‪ •52‬א י ס ס ם ל י נ י ת וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬איםםלנית <כד׳ כי־ע וראשונים(‪ ,‬והיא ח ח ב ו ש ת ש ל ח ל ב ושעות‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .53‬ה מ ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ו ת ר ל ה ל ב י ש א ת ה מ ת ו א ת ה ב ה מ ה כ ל א י ם ‪ ,‬ו א ץ כאן איסור משום מ ל ב י ש כ ל א י ם ‪,‬‬
‫ו כ ן מ ו ת ר ל ש ב ת ב א ו ה ל ה ע ש ד מ כ ל א י ם ‪ ,‬ממני שאמו נוגע בנופו‪ ,‬ו א ע מ י י שהוא מ ק ע ל י ו ממני ה צ מ ה ומפני‬
‫בארינ‪.‬‬ ‫ב ב ה י א שהוא תכשימ מ ע ץ מ ס ר ק ‪ ,‬והיו מ ש ב צ י ם אותו‬ ‫שערט‬ ‫ו ה א כ סי לון‪.‬‬ ‫הגשמים‪.‬‬
‫עיץ‬ ‫ור שנותנים ע ל הראש‪.‬‬ ‫ו ה א ם ט מ א‪.‬‬ ‫ל א י ד ע ת י סירושו‪.‬‬ ‫ו ה ג ר ג ם‪.‬‬ ‫בבהיא‪.‬‬ ‫עיי־ש‬
‫ן א י ל ן ן ‪ • * .‬ל ‪ :‬ו ק ל ע ווילץ <כד׳ הראב־ד(‪ .‬זהזא ק ל ע ש ת ו ל ץ בו א ת ה ו י ל ץ ‪ .‬ע י ץ‬ ‫וקלע‬ ‫בבה־א‪.‬‬
‫בבה׳א‪.‬‬
 ‫כלאים פ״ה‬ ‫‪226‬‬

‫ובגדי כהנים‪ ,‬ובגדי כהן גדול‪ ,‬אין בהן משם כלאים‪ .27 .‬בגדי כהן גדול‪,‬‬
‫‪55‬‬
‫היוצא בהן למדיגה חייב‪ ,‬שבמקדש בין לשרת בין שלא לשרת פטור‪ ,‬מפני‬
‫שהן רארץ לעבדה‪.‬‬

‫ח ק ח סי'‬ ‫חנחומא‬ ‫במ׳׳ר פי׳׳נו‪ ,‬י״נו;‬ ‫תמיד כ״ז ב׳;‬ ‫בבלי יומא ס״נו א׳;‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪5‬־ למדינה‬
‫ועיין יפוש׳ ע״נו סה״ב‪ ,‬ל״ב ע״א‪.‬‬ ‫י״ז; הול׳ בובי שם‪ ,‬סי׳ מ ‪ /‬ס״ב ע״ב‪.‬‬

‫‪ 58‬היוצא בהן לסדינה ן א מיצא בהם‬ ‫כלאים | ד סתום‪.‬‬ ‫ד א םשום‪.‬‬ ‫סשם |‬ ‫‪ 84‬בהן ן א בהם‪.‬‬
‫‪ 88‬לעבדה | ך לעובדה א לעבודה‪.‬‬ ‫בין שלא | ד ובין מלא‪.‬‬ ‫שבסקדש | ד א ובםקדש‪.‬‬ ‫בםדינה‪.‬‬

‫ח י י ב ‪ .‬ש ל א ועתרו ל ה ם כ ל א י ם א ל א ב ב ג ד י ם שהם ראויים ל ע ב ו ד ה ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫‪ .55‬ל מ ד י נ ה‬

 ‫מסכת מעשרות‬

‫] פ ר ק א׳[‬
‫‪ .1‬גרבן למעשרות לחייב עליו משם טבל‪ ,‬משתגמר מלאכתו ומלאכת‬
‫מכנםתו‪ .‬כ ל שתחלתו אוכל וסופו אוכל‪ ,‬כגון ירק‪ ,‬חייב בתחלתו וחייב בסופו‪.‬‬
‫כל שתחלתו אוכל ואין סופו אוכל‪] ,‬כגון המקיים ירק לזרע‪ ,‬חייב בתחילתו‬
‫ופטור בסופו‪ .‬כל שאין תחלתו אוכל אבל סופו אוכל[‪ ,‬כגץ פירות אילן‪ ,‬פטור‬
‫בתחלתו וחייב בסופו‪ .‬ר׳ ישמעאל בי ר׳ יוסה אמ׳ משם אביו אפי׳ לא הבאיש‬
‫אלא גרגר אחד באשכול‪ ,‬כ ל אשכול כולו הרי זה חייב‪ .‬האלסרץ‪ ,‬ההפרםקין‪,‬‬
‫והאםטרובילין‪ ,‬משייעשו קלפה‪ .‬האגחים והשקדים משייעשו מגורה‪ .‬ר׳ יהודה‬
‫אומ׳ משייעשו קליפה‪ .‬באי זו קליפה אמרו‪ ,‬בקליפה תחתונה שעל גבי אוכל‪.‬‬
‫נהוראי בן שינייא אמ׳ משם ר׳ שמעון תפוחין קטנים פטורץ‪ ,‬תפוחי נמילה‬
‫חייבין בץ גדולים בץ קטנים‪] .2 .‬ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי אמ׳ משם אביו שקדי׳‬ ‫‪10‬‬

‫המרי׳ חייבץ בין קטגי׳ בין גדולי׳[‪ ,‬שקדים מתוקץ משתפרוש קליפתן‬

‫־ ירק לזרע וכו׳‪.‬‬ ‫־ כל שחחלתו ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״א מ״א‪.‬‬ ‫» גרכן ו כ ו ‪ /‬בבלי ב״מ פ״ח ב ‪/‬‬
‫« ר׳ ישמעאל‬ ‫‪ 4‬כל שאין ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ הכ״ל ובירושלמי שם‪.‬‬ ‫עיין ירוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬מ״ח ע״ד‪.‬‬
‫‪ 6‬האלסרין‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ דמאי פ״יא ה״א‪ ,‬כ״א סע״ג)רע״ד בד״ו(‪ .‬ועיין ירוש׳ כאן פ״א ה״ב‪ ,‬מ״ח ע ״ ‪.‬‬
‫ד‬

‫» כהוראי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א‬ ‫י האגוזים ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״א מ״ב‪.‬‬ ‫י כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א סה״ב‪ ,‬מ״ח ע״ד‪.‬‬
‫מ‬
‫‪ !0‬ר׳ ישמעאל ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; בבלי עירובין כ״ח ב׳;‬ ‫״בו ע״א• יעייןיבמשכ׳ פ״א מ ״ ‪.‬‬
‫ד‬ ‫‪"°‬יי‬
‫חולין כ״ה ב ‪/‬‬

‫משתנסר | ך א םשתיגטר‪.‬‬ ‫א משוס‪.‬‬ ‫םשם | ד סשו־‬ ‫לחייב | ד חייב‪.‬‬ ‫נ נ ת ן | א גורנן‪.‬‬

‫בתחל״ו ן א בחחילחו‪.‬‬ ‫)ומליון‪ :‬כגון>‪.‬‬ ‫ט ו ן ן א בסין‬ ‫שתחלתו ן א שתחילתו‪.‬‬ ‫־ טכנסתו | א טוכנסו‪.‬‬
‫‪! 4-3‬כנון ‪ . . .‬אוכלן ן השלמתי עיפ א יד• ב חםר•‬ ‫‪.‬‬ ‫א ע ו‬ ‫ס ו פ ו‬ ‫ן א ו‬ ‫ו פ ו‬ ‫ין ס‬ ‫וא‬ ‫‪ 3‬שתחלחי | א שתחיל ‪.‬‬
‫תו‬

‫סירות |‬ ‫סופו ן א בסופו‪.‬‬ ‫‪ 4‬תחלתו ן א בתחילתו‪.‬‬ ‫בתחילתו | ך ב״חלתו‪.‬‬ ‫' י ק לזיע | ד זרע לירק‪.‬‬
‫אס׳ | ד אום׳ א א י ‪.‬‬ ‫בי ר׳ יוסה | ך א בר׳ יוסי‪.‬‬ ‫« בחחלתו ן א בתחילתו‪.‬‬ ‫אילן | א האילן‪.‬‬ ‫י »'׳•‬
‫אשכול | ד א האשכול‪.‬‬ ‫« גרגר | ד גת׳‪.‬‬ ‫הבאיש | ד הביא איש‪.‬‬ ‫אפי׳ ן א אפילו‪.‬‬ ‫פשט ן א סשום‪.‬‬
‫א הפרסקין•‬ ‫ההפרסקין ן ד האפרסקי׳‬ ‫א האילסרין‪.‬‬ ‫האלסרץ | ד האלסרי׳‬ ‫חייב | ב ד פחוח‪.‬‬
‫האגחים | ך א האנחין‪.‬‬ ‫‪ 7‬והאסטרובילין ובו׳ | ד והאסטרובלין סשיעשו קליפ־ א והאיסטרובילין סי שיעשו קליפה‪.‬‬
‫חחתוגה |‬ ‫סשייעשו | ד א פשיעשו‪.‬‬ ‫‪ 8‬א ׳ ן א או׳‪.‬‬
‫ום‬ ‫‪.‬‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ס מ י י ע מ ו‬ ‫ו ה מ ק ד י ן <‬ ‫ד‬ ‫והשקדים ן‬
‫אס׳ | ד אסר א אום׳‪.‬‬ ‫» שיגייא | ד שיניא א שמאי‪.‬‬ ‫אוכל ן א האוכל‪.‬‬ ‫גבי | ד גב‪.‬‬ ‫א התחתמה‪.‬‬
‫‪ 10‬בין ן א ןאיבוד[ בין•‬ ‫נפילה | ד נפילא א סי נ ם ל ‪.‬‬
‫ה‬ ‫םשם ר׳ שסעון חפוחין ן א םשום ר׳ שסע־ חפוחים‪.‬‬
‫קטני־ א קטנים ןר׳ שפעון פוטר את הפלפמות בקוטנם סשיקדיחון‬ ‫ד‬ ‫קטנים |‬ ‫בין ן א ובין‪.‬‬ ‫נתלים | ד גדולי׳‪.‬‬
‫״ שקדים | ד ע ק ד ׳ א שקדים ןהםרים‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ב‬ ‫‪ .1-10‬ןר־ ‪ . . .‬נדולי׳ן ן כיה ד•‬ ‫<ע״ן להלן שר ־‪.(1‬‬
‫פשתסרוש ן ך פשתפרו׳ א סשיפרש‪.‬‬ ‫ק ץ ן א ופתוקין‪.‬‬ ‫מ ת ו‬ ‫‪.‬‬ ‫פ ‪ 0‬ן ר ץ [‬ ‫ס‬ ‫קטנים חייבין מ ל י‬
‫ד ו‬

‫‪ .6‬ה א ל ס ר י ן ‪.‬‬ ‫‪ .5‬ה ב א י ש וכו׳‪ .‬ה ת ח י ל ל ה ת ב ש ל ‪.‬‬ ‫‪ .1‬ג ר ג ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל כ ל הטירות‪.‬‬
‫מגורה‪.‬‬ ‫‪ .7‬ו ה א מ מ ר ו ב י ל י ן‪ .‬מידות א ר ז ) ב ב ל י ע ץ י י ד א׳(‪.‬‬ ‫פ ץ אגוז)‪ (hazelnut‬׳ עיין בבה־א‪.‬‬
‫ג י ל ‪] :‬מי‪1‬נמילה ) ע ת‬ ‫ג מ י ל ה וכר‬ ‫‪ .9‬ח מ ו ח י‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ק ל י ט ה החיצונה‪ ,‬ה ק ש ה ‪ ,‬ש ב ה אגור ה מ ר י ‪.‬‬
‫בשנו־ס(‪ ,‬מ י ל מ י ל ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬תמוחי ד ב ש ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪227‬‬
 ‫מעשרות פ״א‬ ‫‪228‬‬

‫החיצונה‪ .3 .‬ר׳ שמעון פוטר את המלפפונות בקוטנן משיקרחו‪ .4 .‬הםיאה‬

‫והאזוב והקורנית משייבינו‪ ,‬וכל האובין אדומין משייבינו‪ .5 .‬היתה שנייה‬
‫ונכנסה שלישית‪ ,‬הרי הן של שלישית‪ .‬היתה ערב שביעית ונכנסה שביעית‪,‬‬
‫הרי הן של שביעית‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל אומ׳ לא נחלקו בית שמיי ובית‬
‫הלל על הגמור שהוא לשעבר‪ ,‬ועל שלא הנץ שהוא לעתיד לבוא‪ ,‬על מה‬
‫גחלקו על האובין‪ ,‬שבית שמיי אומ׳ לשעבר‪ ,‬ובית הלל אומ׳ לעתיד לבוא‪.‬‬
‫היה מפקיץ ראשץ ראשון‪ ,‬ומשליק ראשון‪ ,‬כיון שגמר כל צרכו הרי זה חייב‪.‬‬
‫‪ .6‬תורמץ קשואץ ודלועין אע״פ ]שלא[ פיקס‪ ,‬אבטיחים ומלפונות אע״פ שלא‬
‫שלק‪ .‬מלפפונות שעתיד לעלותן מן היורה‪ ,‬אינו חייב עד שיעלן מן היורה‪.‬‬
‫ירק שאגדו בשדה ועתיד לעשות ציגוק לשלוק‪ ,‬כיץ שאגדו הרי זה חייב‪.‬‬
‫המלקט בשדה‪ ,‬כיץ שליקט כל צרכו הרי זה חייב‪ .‬היה עתיד לקלע בשום‪,‬‬

‫‪1 2‬‬
‫רגן שמעון ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל‬ ‫השיאה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ שביעית פ״ז ה״ו‪ ,‬ל״ז ע״ג‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫« היה מ פ ק ץ ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ כאן פ״א ה״ה‪ ,‬מ״נו ע״א‪ .‬ועיין במשכ׳‬ ‫שביעיח פ״ב שו׳ ‪.21‬‬
‫» המלקכו ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳‬ ‫״ ירק שאגדו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫פ״א מ׳׳ה‪.‬‬
‫פ״א מ״ה‪.‬‬

‫ד ר׳ ישמעאל פט׳ אח הטלפפוגו׳ בקטנן משיקדחו‪.‬‬ ‫ר׳ ש ט ע ו ן ‪ . . .‬משיקרחו |‬ ‫ד החיצוני‪ .‬ב ד סחוס‪.‬‬ ‫‪ 13‬החיצונה |‬
‫טשייבימ |‬ ‫והקורנית | ד והקותי׳‪.‬‬ ‫‪ 13‬והאזוב | ד א והאיזוב‪.‬‬ ‫הפיאה | ד הסיא׳‪.‬‬ ‫א ח ס ר )ויענו ל ע י ל שו׳ ‪.(!0‬‬
‫משייביגו |‬ ‫אדומין ן א אדומים‪.‬‬ ‫א האיכוס‪.‬‬ ‫ד האובי׳‬ ‫האובין |‬ ‫ו כ ל | א וכן‪.‬‬ ‫א משיביגו‪.‬‬ ‫ד משיניצו‬
‫א אט׳ ר ב ן‬ ‫ד רשבינ אומ׳‬ ‫‪ !8‬רבן ‪ . . .‬אום׳ |‬ ‫ד הית׳‪.‬‬ ‫«! היחה |‬ ‫ב ד סחוס‪.‬‬ ‫א משיכינו‪.‬‬ ‫ד משיניצו‬
‫‪ 16‬הנמור ן א טנמור•‬ ‫ד וביה א ובית הילל‪.‬‬ ‫‪ !6-18‬ובית ה ל ל |‬ ‫ד א שמאי‪.‬‬ ‫שס״ |‬ ‫שסעון בן נםליאל‪.‬‬
‫א האיביז•‬ ‫ך האונין‬ ‫ד! האובין |‬ ‫ד א לבא‪.‬‬ ‫לבוא |‬ ‫א חסי•‬ ‫ד שהו׳‪.‬‬ ‫שהוא |‬ ‫שהוא ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫ומשליק ‪I‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪ 18‬מפקיץ‬ ‫א ובית הילל‪.‬‬ ‫ד וביה‬ ‫הלל |‬ ‫ובית‬ ‫א שבית שטאי‪.‬‬ ‫ד שביש‬ ‫שבית שסי' |‬
‫ב כין )ובין השורוח חלויה‬ ‫כיון |‬ ‫ד ראשון ןראשוןן•‬ ‫ראשון |‬ ‫א משליך ‪ . . .‬וססקק‪.‬‬ ‫ד פקסיץ ‪ . . .‬ומשליק‬
‫‪,‬‬
‫א הקישוא !•‬ ‫ד קישואין‬ ‫»! קשואין |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫חייב |‬ ‫צרכו | א צורכיו‪.‬‬ ‫שנסר | א שליקט‪.‬‬ ‫וייו(‪.‬‬
‫ד קיפץ א שילק•‬ ‫פיקס |‬ ‫ןשלאן | כיה ד א• ב ח ס ר ‪.‬‬ ‫אעיס | א אף ע ל פי )כיפ(‪.‬‬ ‫ודלועין | א והדילועין‪.‬‬
‫פלפפונות |‬ ‫‪0‬־ שלק ן א פיקץ‪.‬‬ ‫ו פ ל פ ת ו ת | ד ופלפסונוח א והפלפונוח‪.‬‬ ‫ד אבטיח״ א אבטיחין‪.‬‬ ‫אבטיחים |‬
‫שיעל] |‬ ‫ד היוד׳ )ביפ(‪.‬‬ ‫היורה |‬ ‫לעלוחן | א להעלוחן‪.‬‬ ‫ד שעתידין‪.‬‬ ‫שעחיי |‬ ‫א פלפנוח‪.‬‬ ‫ד פלפפונו׳‬
‫שאנת ‪I‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מ ו ק‬ ‫ן א ל‬ ‫ו ק‬ ‫ל ל‬
‫מ‬ ‫א לעש ‪.‬‬
‫ו ת ו‬ ‫ד לעשוחן‬ ‫לעשות |‬ ‫!‪ 3‬שאגדו | ד שנאגדו‪.‬‬ ‫א שיעלה‪.‬‬
‫ד לקליע‬ ‫לקלע |‬ ‫ד חייב ןהסלקט בשד׳ כיון שליקטן‪.‬‬ ‫חייב |‬ ‫‪ 22‬צרכו | א צורכו‪.‬‬ ‫א שאנדו ןכשדהן‪.‬‬
‫א ליקלע‪.‬‬

‫ציל‪ :‬ע ד שיקרחו )כהגהת המפרשים(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ד שיפלו שערותיהם‪ ,‬והיינו ק ר ו ב לוטן‬ ‫‪ .12‬מ ש י ק ד ח ו ‪.‬‬
‫עיין מיש ע ל המינים ה ל ל ו ב ב ה י א שביעית פ י ה שו׳ ‪•33‬‬ ‫ו ה א ז ו ב וכי׳‬ ‫‪ .13-12‬ה ס י א ה‬ ‫בשולם‪.‬‬
‫וביי•‬ ‫האובין‬ ‫וכל‬ ‫בבה״א‪.‬‬ ‫עיין‬ ‫אביונות׳‬ ‫ויביאו‬ ‫משיסריחו‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫‪ .13‬מ ש י י ב י נ ו ‪.‬‬
‫כ‬ ‫‪:‬‬ ‫ש צ‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫מ‬
‫כלומר׳‬ ‫שלישית‪.‬‬ ‫‪.14‬ש ל‬ ‫י ל ה א ש ו ב י ן נ ו מ א ד ו מ ץ וכוי‪.‬‬ ‫'ל‬ ‫'י‬
‫מ ר א ה שציל‪ :‬ע ל‬ ‫האובין‪.‬‬ ‫‪ .17‬ע ל‬ ‫א ם הבינו בשלישית חייבים ב מ ע ש ר עני‪ ,‬ו ל א ב מ ע ש ר שני‪.‬‬
‫‪ .18‬מ ט ק י ‪r‬‬ ‫האיביז )עיין בשטים(‪ ,‬ע ל הייבון‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה ב י ט )עיין ל ע י ל שו׳ ‪ (13‬בשלישית‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיה מ ס י ר א ת ה ס ק ס )ממקמ( מן הקישואים ו ה ד ל ו ע י ם ‪ ,‬ו א ת ה ש ל ק י ק‬ ‫ו מ ש ל י ק וכו׳‪.‬‬ ‫וכו׳‬
‫‪ .19‬ת ו ר מ י !‬ ‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫מן ה א ב ט י ח י ם ‪ ,‬והכוונה ל נ ט י ל ת ה ש ע ר )או ה ק ר ו ם העליון( שלהם•‬
‫ממני ש ב ד ע ת ו ה ד ב ר תלוי‪ ,‬ו י כ ו ל ל א ו כ ל ן ב ל י מיקומ ושילוק‪ ,‬ו ל מ י כ ך א ץ כ א ן נמר מ ל א כ ה ק ב ו ע ׳‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫ל ש ו ק )כגי׳ כייע‬ ‫ל ש ל ו ק וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬צ י ט ק‬ ‫‪ .21‬צ י נ ו ק‬ ‫ותורם א ס י ל ו ל כ ת ח י ל ה לסני נמר מ ל א כ ה ‪.‬‬
‫והירושלמי(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ע ת י ד לעשות א ת ה י ר ק א ט ד ו ת ק ט ט ת לשוק‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
 ‫‪229‬‬ ‫מעשרות פ״א‬

‫ולאגד בבצל‪ ,‬אינו חייב עד שיקליע ויאגוד‪ .‬שובלץ הפולטות מן הגרן‪,‬‬

‫ומחפורות של כרי‪ ,‬וקצצין של קטגיות‪ ,‬כיון שגתמרח הגרן לא יאכל עד‬
‫שיעשר‪ .‬קטניות‪ ,‬משיכבור‪ .‬נוטל מתחת כברה ואוכל‪ .7 .‬המקדיש את הבור‬
‫עד שלא שולה וקופה‪ ,‬ומששילה וקיפה בא גזבר ופדאו חייב‪ .‬הקדישו עד‬
‫שלא שילה וקיפה‪ ,‬ובא גזבר ושילה וקיפד‪ ,‬ואחר כך פדאו‪ ,‬הואיל ובשעת חובתו‬
‫פטור‪ ,‬פטור‪ .‬היין משיקפה‪ .‬אע״פ שקיפה‪ ,‬קולט מן הגת העליונה ומן הצנור‪,‬‬
‫ושותה‪ .‬השמן משירד לעוקה‪ .‬אע״פ שירד‪ ,‬נוטל מן העקל ומן הממל ומבין‬
‫הפסין ונותן להמיתה ולתמחוי‪ ,‬אבל לא יקבל בכלי להיות משתמש ממנו‬
‫]והולך[‪ .8 .‬היה אוכל והותיר‪ ,‬וחשיבה בלילי שבת‪ ,‬מותר‪ .‬אמ׳ ר׳ שמעון‬
‫בן לעזר במי דברים אמורים בזמן שאכל והותיר וחשיכה בלילי שבת‪ ,‬אבל‬
‫לא יתכוין ויתן לתוך אגיגרון הרבה בשביל שיותיר ויכניס לתוך ביתו‪.‬‬

‫‪2 3‬‬
‫נועל וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״א‬ ‫‪ 25‬קנוכיוח משיכבור‪ .‬פ״א מ״ו‪.‬‬ ‫‪ /‬״ א ״ן‪.‬‬
‫מ‬ ‫פ‬ ‫‪ 3‬מ ש כ‬ ‫נ נ י י ן‬ ‫ו כ ו ‪/‬‬ ‫שו לין‬ ‫‪3‬‬

‫« הקדישו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל‪ .‬ועיין במשכ׳ פ א ה פ״ד מ״ח וחלה פ״ג‬ ‫ה״מ מ״ע ע״א‪.‬‬
‫!‪ 3‬היה אוכל ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל‪ .‬ועיין ה מ מ ו ה פ״ח‬ ‫‪ /‬״א ״ ‪.‬‬
‫ז‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫מ ש כ‬ ‫ו כ ן ‪/‬‬ ‫ץ‬ ‫ה י‬ ‫‪2 8‬‬ ‫מ״ד‪.‬‬
‫מ״ג ולעיל שם פ״ז שו׳ ‪ 36‬ומש״ש‪.‬‬

‫א שיבליט‪.‬‬ ‫ד שבלין‬ ‫שובלין |‬ ‫ך א שיקלע‪.‬‬ ‫שיקליע |‬ ‫ב ב צ ל ן א בבצלים‪.‬‬ ‫‪ 23‬ולאגד | א ולאיגוד‪.‬‬

‫ד קטגיו׳‬ ‫קטגיות |‬ ‫א וםחסורת‪.‬‬ ‫‪ 24‬וטחטורות ן‬ ‫ד א הגורן‪.‬‬ ‫הגרן |‬ ‫א הפליטות‪.‬‬ ‫הפולטות |‬
‫נוטל |‬ ‫טשיכבור ן א כדי שיכביד‪.‬‬ ‫‪ 25‬קטגיות ן א קיטגיות‪.‬‬ ‫ך א הג ‪.‬‬
‫ו ר ן‬ ‫הגרן |‬ ‫א קיטניות•‬
‫ך וסששלה א טששולה ב וטששילה ןבאן )וגטחק ‪.‬באי עיי גקודות(‪.‬‬ ‫«‪ 2‬וטששילה |‬ ‫כברה ן א כברא‪.‬‬ ‫ד גמול‪.‬‬
‫ד ואחיכ‪.‬‬ ‫כך |‬ ‫ואחר‬ ‫ושילה | ך ושלה‪.‬‬ ‫גזבר ן א גיזבר‪.‬‬ ‫ד שלה‪.‬‬ ‫‪ 27‬שילה |‬ ‫ד א גיזבר‪.‬‬ ‫גזבר |‬
‫הצמר ן א הציגור‪.‬‬ ‫שקופה‪.‬‬ ‫פי‬ ‫על‬ ‫שקיפה ן א אף‬ ‫אעיפ‬ ‫ד משיקפ׳‪.‬‬ ‫פשיקפה |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫«־ פטור |‬
‫א לעוקא‪.‬‬ ‫לעוקה | ך לעוק־‬ ‫טשירד ן א פשיורד‪.‬‬ ‫ך ןהציגו׳ן השסן‪.‬‬ ‫השטן |‬ ‫ב ד פחוח‪.‬‬ ‫״־ ושוחה |‬
‫ד הפפי׳‬ ‫‪ 30‬הפסין |‬ ‫ד הסלול א הסאפל‪.‬‬ ‫הפפל |‬ ‫ד העוקל‪.‬‬ ‫העקל |‬ ‫אעיפ שירד | א אף ע ל פי שיורד‪.‬‬
‫‪] 31‬והולך! |‬ ‫ספנו ן א היפנו‪.‬‬ ‫פיטה‪.‬‬ ‫א להם‬ ‫ד לחסית׳‬ ‫לחפיתה |‬ ‫מותן | א נותן‪.‬‬ ‫א הפסים‪.‬‬
‫בפי‬ ‫ך א אלעזר‪.‬‬ ‫‪ 32‬לעזר |‬ ‫שטעון ן א ש ׳ ‪.‬‬
‫ם ע‬ ‫ל י ל י ן א לילי‪.‬‬ ‫ב‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ת ו ם‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫‪.‬‬ ‫ח ס ר‬ ‫ב‬ ‫א‪.‬‬ ‫ד‬ ‫כיה‬
‫ויכגיס |‬ ‫ך אנגרון‪.‬‬ ‫אנינרון |‬ ‫‪ 83‬ויתן ן א ליתן‪.‬‬ ‫לילי‪.‬‬ ‫א‬ ‫ליל‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫‪,‬ן‬ ‫ב ל י ל‬ ‫ן כ ן ‪/‬‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫‪-‬‬ ‫ב ד‬ ‫ד‬ ‫וכר ן‬
‫ד ויכני׳‪.‬‬

‫עיץ‬ ‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬ש ב ל י ם קשות * ה מ ו ץ ד ב ו ק ל ה ן ואמו נ פ ר ד ע ל י ד י הודייה ברוח‪.‬‬ ‫‪ .23‬ה פ ו ל ט ו ת וכו׳‪.‬‬

‫‪ .26‬ש ו ל ה‬ ‫כ ו ל ן פ ם ו ל ת ש ל ת ב ו א ה היא‪ ,‬עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.24‬ומחפורות‬ ‫כבה׳א‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ד ש ל א ש ל ה ו ה ע ל ה א ת ה ח ר מ י ם והזגים מ ת ו ך היץ‪ ,‬ו ק פ ה אותם א ם ה ם‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫י קו פ ה‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ששילה ש ל א מ ד ע ת ה מ ב ר ‪ .‬ו ס ו ב ר ת ברייתא זו שמרוח‬ ‫ו מ ש ש י ל ה וכו׳‪.‬‬ ‫צפים למעלה‪.‬‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫מ ד ע ת ה ב ע ל י ם אינו מ ו ב ל ל מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ו מ מ י ל א אינו מומר א ם נעשה ב ש ל ה ק ד ש ‪.‬‬ ‫״לא‬
‫ע ק ל היא‬ ‫העקל‪.‬‬ ‫מן‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬לנומא שלמני בית ה ב ד שהשמן י ו ר ד ל ת ו כ ה ‪.‬‬ ‫‪-29‬לעוקה‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫הממל‪.‬‬ ‫ומן‬ ‫רשח עשויה מ נ צ ר י ם כ מ ק כ ס י ס ה ‪ ,‬וםוחמים ב ת ו כ ה א ת השמן מן הנמת‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מן השמן‬ ‫ה מ מין‪.‬‬ ‫‪.30-29‬ומבין‬ ‫מ ח ח ת ה א ב ן ה מ א ו נ כ ת ש מ ם ר כ י ם ב ה א ת הזיתין‪.‬‬
‫ולקערה נדולה‬ ‫ל ק ע ר ה עגולה גחמיםה(‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫זכו׳‪.‬‬ ‫‪ .30‬ל ה מ י ת ה‬ ‫הנסרים‪.‬‬ ‫״ ץ‬ ‫שזב‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א י ק ב ל ב כ ל י שמן ה ר ב ה ‪ ,‬כ ד י ל ת ת ממנו ל ח מ י ת ה ו ל ת מ ח ו י ‪,‬‬ ‫ב כ ל י וכו׳‪.‬‬ ‫<חמחיי>‪.‬‬
‫‪ p‬החמיתה‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬היה א ו כ ל‬ ‫א ו כ ל וכוי‪.‬‬ ‫‪ .31‬ה י ה‬ ‫א ל א מ ק ב ל ב ח מ י ת ה ע צ מ ה ‪) .‬הרשים(‪.‬‬
‫)החמיטה( ו ה ת מ ח ד והותיר וכו׳ ל א נ ס ב ל ‪ ,‬משום שאץ שבת מ ו ב ל ת ב ד ב ר ש ל א מ מ ר ה מ ל א כ ת ו ‪) .‬הניל(‪.‬‬
‫)‪ Mv6yapov‬ממני שהוא ק ב ע ‪ ,‬ו א ט י ל ו‬ ‫א נ י נ ר ו ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ת ו ך יין מ ה ו ל ב צ י ר ו ש ‪p‬‬ ‫‪ •33‬ל ת ו ך‬
‫לא קדשה עליו השבת נמבל‪.‬‬
 ‫מעשרות פ״א‪ ,‬פ״ב‬ ‫‪230‬‬

‫‪ .9‬המקפה בעריבה‪ ,‬והמקפה בכלי‪ ,‬נותן לחמיתה ולתמחוי‪ .‬המערה ממיחם‬

‫למיחם ומאלפס לאלפס ומקדירה לקדירה‪ ,‬מותר ליתן לשני ואסור ליתן‬
‫לראשון‪ .‬הסוחט ענבים בתוך ידו‪ ,‬פטור‪ ,‬בתוך הכוס‪ ,‬הרי זה חייבי‬
‫‪ .10‬הבדדין המדליקין מבד לבד‪ ,‬אין חוששץ משו׳ גדלו של בעל הבית‪ ,‬שכך‬
‫נהגו‪ .11 .‬היה דש בחבית ומעגיל במגורה‪ ,‬נשברה חבית ונפתחה המגורה‪,‬‬
‫לא יאכל מהן עראי‪ .‬ור׳ יוסה מתיר‪ ,‬מפני שהתחתונות צריכות לעליונות‪.‬‬

‫פרק ב׳‬
‫‪ .1‬החמרין ובעלי בתים שהיו עוברץ ממקום למקום‪ ,‬אוכלין ופטורין עד‬
‫שמגיעין לאותו מקום‪ .‬לפיכך אם ייחד להן בעל הבית בית בפני עצמן‪ ,‬אם‬
‫לנין שם‪ ,‬חייבץ לעשר‪ ,‬ואם לאו פטורין מלעשר‪ .‬מעשה שהלך ר׳ יהושע אצל‬
‫רבן יוחנן בן זכיי לברור חיל והיו בני עיירות מוציאין להן תאנין‪ ,‬אמרו לו מה‬

‫‪,‬‬
‫‪ 34‬המערה וכו ‪ .‬עיין להלן שבה פ״ג ) ב ד פ ׳ פ״ד( ה״כו‪ ,‬ובמשכ׳ כאן פ״א מ״ז ובמשכ׳ שבה פ״ג‬
‫׳‬

‫•‪ 3‬היה דש וכוי•‬ ‫‪ 36‬בתוך הכוש וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ד שה״א‪ ,‬כ״א ע״ב‪.‬‬ ‫מ״ה ובירוש׳ כאן ושם‪.‬‬
‫‪ 39‬מפני וכו׳‪ .‬ירוש׳ שפ״א‪ ,‬מ״כו ע״ב‪.‬‬ ‫משכ׳ פ״א מ״ח‪.‬‬
‫‪ 3‬מעשה וכו׳‪ .‬ירוש׳ דמאי רפ״ג‪ ,‬כ״ג ע״ב; כאן‬ ‫! החמרין וכו׳‪ .‬עיין משכ׳ פ״ב מ״ג‪.‬‬
‫פ״ב ה״ג‪ ,‬מ״ע ע״ד‪.‬‬

‫‪ 36‬ו ס א ל פ ס ל א ל פ ס ן א וםאילפס‬ ‫לחםיתה | א ל ה ם סימה‪.‬‬ ‫‪ 34‬בעריבה ו ה ס ק פ ה | ד ב ע ר ב ה והפקופה‪.‬‬

‫בתוך | א ל ח י י‬ ‫ב ד פתוח‪.‬‬ ‫«־ לראשון |‬ ‫ד ו פ ק ד ר ה לקדרה•‬ ‫ופקדירה ל ק ד י ר ה |‬ ‫לאילסס‪.‬‬
‫פשו׳ | ך ם ״ ם‬ ‫‪ 37‬הפדליקין | א פדליקין‪.‬‬ ‫חייב | ב ד סחוס‪.‬‬ ‫פטור | ד א ]הרי זה[ פטור‪.‬‬ ‫<ב־פ(‪.‬‬
‫ומעניל ‪I‬‬ ‫‪ 38‬נהגי | ב ד א סתום‪.‬‬ ‫הבית | א פתוח‪.‬‬ ‫א נזילה‪.‬‬ ‫ב נזילן‬ ‫ד•‬ ‫גזילו | כיה‬ ‫א סשום‪.‬‬
‫לאכול‪.‬‬ ‫א אסור‬ ‫ד‬ ‫‪ 39‬ל א י א כ ל |‬ ‫הפנורה | א פנורה‪.‬‬ ‫חבית ונפתחה | ד החבית ונפחה׳‪.‬‬ ‫ד ופעלה‪.‬‬
‫ד א ר׳ יוסי‪.‬‬ ‫ור׳ יוסה |‬ ‫סהן | א סהם‪.‬‬

‫עצסן ן א עצםי•‬ ‫להן | א להם‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫־ לפיכך |‬ ‫עוברין | א עוברים•‬ ‫‪ 1‬בחים | ד הנחי׳‪.‬‬
‫להן | ך א להם•‬ ‫‪ 4‬ז ב ״ | ד א זכאי‪.‬‬ ‫יהושע | ד יהוש׳‪.‬‬ ‫פלעשר | א לעשר‪ .‬ב ד פחוח‪.‬‬ ‫‪ 3‬ואם | א אם‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫לו |‬ ‫ד א פ ר א אס׳•‬ ‫אס״ |‬ ‫ד חאנים א תאינים‪.‬‬ ‫חאנין |‬

‫‪ . 3 4‬ה מ ק פ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ק מ ה יין ב ע ר י ב ה וכו׳ ע ל מנת ליתנו ל ה מ י ת ה מ י ד ‪ ,‬ד מ ו כ מ ק ס ה‬

‫ש מ‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ב‬
‫‪ .35‬מ ו ת ר ל י ת ן יכי'•‬ ‫ל ז <עיין ל ע י ל שי׳ ‪ •>30‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫׳‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ו ת ר ליתן ט ב ל ש ל א נ ק ב ע ל מ ע ש ר ל ת ו ך המיתם או ה א ל פ ס השני‪ ,‬שהוא מ ע ר ה לתוכו‪ ,‬מפני‬
‫ש כ ל י שני אינו מ ב ש ל ‪ .‬א ב ל א ס ו ר ליתן ל ת ו ך ה מ י ח ם וכו׳ הראשון‪ ,‬שהוא מ ע ר ה ממנו‪ ,‬ממני שהראשון‬
‫‪ .37‬ה ב ד ד י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ט ו ע ל י בית ה ב ד שנוטלים שמן מ ב ד של‬ ‫ה י ה ע ל האש‪ ,‬ואש ק ו ב ע למעשרות‪.‬‬
‫ב ע ה ־ ב ו מ ד ל י ק ץ בו ו ה ו ל כ י ם ל ב י ת ה ב ד א ח ר ש ל אותו ב ע ה י ב א ץ חוששים משום מ ל ‪ ,‬ו א ף א ץ ב ה ד ל ק ה ע ר א י ת‬
‫‪ .38‬ו מ ע ג י ל ב מ ג ו ר ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬עושה ענולי ד ב ל ה ב ת ו ך מגורה­‬ ‫זו משום הנאת כילוי ש ל ט ב ל ‪.‬‬
‫^ ש ה ת ח ת ו נ ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬התאנים ה ת ת ת ת ו ת ניתנות מ ן התאנים העליונות ה ד ו ח ק ו ת ו ל ו ח צ ו ת עליהן•‬
‫ו א ם נ ש ב ר ה ה ח ב י ת בשעת הדישה‪ ,‬ע ד י ץ ל א נגמרה מ ל א כ ה א ס י ל ו ב ח ל ק א ה ד מן הסירות‪ .‬ן ע י ץ בבהיא•‬
‫‪ .1‬א ו כ ל י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם י ל ו ב ב ת י ם ו ב ח צ ר ו ת ‪ ,‬ע ד שמגיעימ לאותו מ ק ו ם ש ל ס ו ף מגמתם‪.‬‬
‫‪ .2‬א ם י י ח ד וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ב ד ע ת ם‬ ‫ולסגי כ ן א ץ ת צ ר ת ב י ר ו וביתו ק ו ב ע י ם ל ה ם ל מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫ל ל ץ ב ב י ת שייחד ל ה ם ב ע ה ׳ ב חייבים‪ .‬וייחוד מ ק ו ם ב ל א ל מ ה ‪ ,‬ו כ ן ליגה ב ל י ייחוד מ ק ו ם ‪ ,‬אינם‬
‫קובעים‪.‬‬
‫‪231‬‬ ‫מעשרות פ״ב‬

‫אנו לעשר‪ ,‬אמ׳ להם אם לנין אנו חייבין לעשר‪ ,‬ואם לאו פטורין מלעשר‪ .‬הגיעו‬
‫‪,‬‬
‫למקום ליגה‪ ,‬אפי׳ שתי שעות‪ ,‬צריכין לעשר‪ .‬ר׳ מאיר או הגיעו למקו׳ שביתה‪,‬‬
‫אפי׳ ביום השני‪ ,‬חייב לעשר‪ .2 .‬התורם גרוגרות ועתיד לדורסן‪ ,‬תמרים‬
‫ועתיד לדושן‪ ,‬ר׳ ליעזר אומ׳ לא יאכל מהן עראי‪ .‬וחכמים אומ׳ אוכל מהן‬
‫עראי‪ .‬מודה ר׳ ליעזר לחכמים בתורם שבלץ ועתיד לעשותן גורן‪ ,‬ענבים‬
‫ועתיד לעשותן יין‪ ,‬זתים ועתיד לעשותן שמן‪ ,‬שיאכל מהן עראי‪ .‬ומודים חכמים‬
‫לר׳ ליעד בכלכלה של פירות שתרמה עד שלא גגמרה מלאכתה‪ ,‬שלא יאכל‬
‫ממנה עראי‪ .‬ור׳ שמעון מתיר‪ ,‬מקל וחומר‪ ,‬ומה אם בשעה שיש עליה זיקת‬
‫שלשה מעשרות אוכל ממנה עריי‪ ,‬שעה שאין עליה אלא זיקת שני מעשרות דין‬
‫הוא שיאכל הימנה עריי‪ .3 .‬הלוקח גרוגרות ועתיד לדורסן‪ ,‬תמרים ועתיד‬
‫לדושן‪ ,‬ר׳ מאיר אומ׳ לא יאכל מהן עריי‪ ,‬ומעשרן דמיי‪ .‬וחכמים או׳ אוכל‬

‫‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫ההורס וכר‪.‬‬ ‫י ביום השני‪ .‬ירוש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬מ״ע ע״ד‪.‬‬ ‫ר מאיר וכו׳‪ .‬משכ׳ הכ״ל‪.‬‬
‫» מודה וכו׳‪ .‬ירוש׳‬ ‫עיין במשכ׳ פ״ב מ״ד; בירוש׳ שם ה״ד‪ ,‬מ״ע ע״ד ובבבלי בילה ל״ה א׳‪.‬‬
‫׳‬

‫״ הלוקח וכו׳‪.‬‬ ‫‪ !2‬מקל וחומר וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫״ בכלכלה יוכו׳‪ .‬משכ׳ וירוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫הכ״ל‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ב ה״ד‪ ,‬מ״ע ע״ד הנ״ל‪ .‬ועיין בבלי בילה ל״ה ב׳‪ .‬ועיין משנתנו ספ״ב ובירושלמי שם‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫שחי |‬ ‫‪ 6‬אפי׳ | ך א אפילו‪.‬‬ ‫הניעו ן א העיעו‪.‬‬ ‫אנו | ד אנו ]אנו!‪.‬‬ ‫אם׳ | ך אפר‪.‬‬ ‫ל ע מ י | ד לעש׳‪.‬‬
‫לסקי | ך א לסקום‪.‬‬ ‫הניעו ן א ]אם[ הניעו‪.‬‬ ‫או׳ | ד אופר א אום׳‪.‬‬ ‫צריכין ן א חייבין‪.‬‬ ‫א לשתי‪.‬‬
‫‪ 8‬לדושן |‬ ‫תמרים | ד תמרי׳‪.‬‬ ‫לעשר ן א םלעשר‪.‬‬ ‫חייב | ך א פטורין‪.‬‬ ‫י אפי׳ ביום השני | א אפילו ליום השיני‪.‬‬
‫אוכל מהן ן א יאכל‬ ‫וחכםים ן א וחכ׳‪.‬‬ ‫םהןןאםהם‪.‬‬ ‫אופ׳ ן ד אומר )כיפ >‪.‬‬ ‫ליעזי־ | ד א אליעזר‪.‬‬ ‫א לרוכשן‪.‬‬
‫לעשוחן ן א לעשוחם‪.‬‬ ‫שבלין ן א שובלין‪.‬‬ ‫לחכמים ן א לחכמי‪.‬‬ ‫» ליעזר | ד אליעזר א אליע׳‪.‬‬ ‫מהם•‬
‫חכמים ן א חכמי‪.‬‬ ‫מהן ן א מהם‪.‬‬ ‫לעשותן ן א לעשותם‪.‬‬ ‫זתיס ן א זיתים‪.‬‬ ‫״! זתים ‪ . . .‬שמן | ד חסר‪.‬‬
‫‪1 1‬‬
‫שתרםה | ד חסר‪.‬‬ ‫פירות | ד תרומה א תאינים‪.‬‬ ‫בכלכלה של ן א בכלכלת‪.‬‬ ‫ליעז׳ | ד אליעזר א אליע־‪.‬‬
‫אוכל |‬ ‫‪ 13‬מעשרות | ד מעשרו׳‪.‬‬ ‫‪ 12‬ממנה ן א מהם‪.‬‬ ‫י ל‪.‬‬ ‫א כ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫שלא י א ל ן‬
‫כ‬ ‫מלאכתה | א מלאכי‪.‬‬
‫עליה | ב עליה ןזיקת שני[‬ ‫שעה ן א בשעה‪.‬‬ ‫ממנה עריי | ד א הימנה ) א מהן> עראי‪.‬‬ ‫א ]הרי הוא[ אוכל‪.‬‬
‫‪ !.‬הימנה ן א מהן‪.‬‬ ‫דין | ד ]אינן[ דין‪.‬‬ ‫שני ן א שלשה‪.‬‬ ‫אלא ן א חסר‪.‬‬ ‫)ונמחק המוסנר ע־י נקודות(‪.‬‬
‫ער״ | ד א עראי‪.‬‬ ‫מהן ן א מהם‪.‬‬ ‫אופ׳ | ד אומר‪.‬‬ ‫־‪ 1‬לדושן ן א לרוכשן‪.‬‬ ‫ע י " | ד א עראי‪.‬‬
‫א אומי‪.‬‬ ‫או׳ | ך אומר‬ ‫וחכמים ן א וחכמי‪.‬‬ ‫י ם ״ | ד א דמאי‪.‬‬

‫‪.6-5‬הגיעו ל מ ק ו ם‬ ‫‪ .5‬א ם ל נ י ן וכו׳‪ .‬מירשו בירושלמי שחזקה שייחדו מ ק ו ם ל ר ׳ יהושע ולבגי לווייתו‪.‬‬
‫ש ע ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א פ י ל ו הגיעו ל מ ק ו ם‬ ‫‪ .6‬ש ת י‬ ‫חוזר לרישא• א ם ל נ ץ שם ח י י ב ץ ל ע ש ר ‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫י א כ ל וכו׳‪ .‬מפגי שר׳ א ל י ע ז ר ס ו ב ר שתרומה‬ ‫‪ .‬לא‬ ‫‪8‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מ י ד‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ח י י ב ץ‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫נ ה‬ ‫לי‬
‫ש ב ל י ן וכו׳‪ .‬ממני שעיקר גמר‬ ‫‪.9‬בתורם‬ ‫ק ו ב ע ת א פ י ל ו ב ד ב ר ש ל א נגמרה מ ל א כ ת ו ל מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫מ ל א כ ה ל א ג א מ ר א ל א בגורן‪ ,‬י ק ב ו י צ ה ר ב ל ב ד ‪ ,‬ו א ץ תרומתו מ ו ע י ל ה לעשות א ת ה פ י ר ו ת ה ל ל ו כנגמרה‬
‫״ ‪ .‬ב כ ל כ ל ה וכו׳‪ .‬שהרי מ י ד ש ל י ק ט כ ל צ ר כ ו נ ק ב ע ה ה כ ל כ ל ה ל מ ע ש ר ו ת‬ ‫מלאכתן‪ .‬ועיץ בבה׳א‪.‬‬
‫)משגה מיא מיה(‪ ,‬ומכיוץ ש ת ר מ ה הרי כ ב ר אמו י כ ו ל ל ה ו ס י ף ע ל י ה ) ש ל א י ע ר ב ט ב ל גמור ע ם טירות ש ה ו ר מ ה‬
‫תרומתן(‪ ,‬ת מ צ א שתרימת ה כ ל כ ל ה היא היא שעושה א ף גמר מ ל א כ ה למעשרות )ע׳מ הגריא בשנויא(‪,‬‬
‫‪ .12‬מ ת י ר ‪ .‬ר ׳ ש מ ע ץ ת ו ל ק ע ל ע צ ם ה ד ץ ‪,‬‬ ‫ו ב ד ב ר ש מ מ ר ה מ ל א כ ת ו א ף ה ח כ מ י מ מודים שתרומה ק ו ב ע ת ‪.‬‬
‫ו ס ו ב ר שתרומה אינה ק ו ב ע ת א ס י ל ו ב ד ב ר ש מ מ ר ה מ ל א כ ת ו )אם ב ד ע ת ו ל ה כ נ י ס א ת המירות לביתו(‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ר ו מ ה ‪ ,‬מ ע ש ר ר א ש ץ ומעיש‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫מעשרות‬ ‫‪.13‬שלשה‬ ‫וממילא מתיר אף ב כ ל כ ל ה ‪.‬‬
‫י א כ ל וכו׳‪ .‬ר ׳ מ א י ר ס ו ב ר שמקת ט ו ב ל ב ד ב ר ש ל א‬ ‫‪ .‬לא‬ ‫‪1 5‬‬ ‫)או מ ע ש ר עני בשלישית ובששית(‪.‬‬
‫ממני שבני א ד ם רנילים ל ע ש ר ) כ ל‬ ‫דמיי‪.‬‬ ‫ומעשרן‬ ‫ילך‪.‬‬ ‫ו א‬ ‫‪8‬‬ ‫׳‬ ‫ש ו‬ ‫ל‬ ‫ע י‬ ‫ל‬ ‫ו ע י ץ‬ ‫ממרה מ ל א כ ‪.‬‬
‫ת ו‬

‫המירות‪ ,‬חוץ מ ד ק תירוש ו י צ ה ר ‪ ,‬עיץ ל ע י ל שר ‪ 0‬א ת סירותיהם למני ש מ מ ר ה מ ל א כ ת ן ‪.‬‬

 ‫מעשרות פ״ב‬ ‫‪232‬‬

‫מהן עריי ומעשרן דמיי‪ .‬ומודה ר׳ מאיר לחכמים בלוקח שבלין ועתיד לעשותן‬
‫גורן‪ ,‬ענבים ועתיד לעשותן יין‪ ,‬זתים ועתיד לעשותן שמן‪ ,‬שיאכל מהן עריי‪.‬‬
‫ומודים חכמים לר׳ מאיר כפירות שאץ צריכי׳ גמר מלאכה‪ ,‬שלא יאכל מהן‬
‫עריי‪ .4 .‬הבוצר כרמו לשוק שאם לא מצא להן שוק מחזירין לגת‪ ,‬זיתיו לשוק‬
‫‪,‬‬
‫שאם לא מצא להן שוק מחזירץ לבד‪ ,‬אוכל מהן עריי ומעשרן ודאי‪ .5 .‬אמ‬
‫לו צא ולקט לך תאנים מן התאנה‪ ,‬אוכל מהן עריי ומעשרן ודיי‪ .‬צא ומלא לך‬
‫כלכלה זאת‪ ,‬אוכל מהן עריי ומעשרן דמיי‪ .‬במי דברים אמורים בעם הארץ‪,‬‬
‫אבל בחבר אוכל ואין צריך לעשר דברי ר׳‪ .‬רבן שמעון בן גמלי׳ אומ׳ בד״א‬
‫בעם הארץ‪ ,‬אבל בחבר לא יאכל עד שיעשר‪ ,‬שלא נחשדו חברין תורמין שלא‬
‫מן המוקף‪ .‬אמ׳ ר׳ רואה אני את דברי מדברי רבן שמעון בן גמליאל‪ ,‬מוטב‬
‫יתרמו חבירי׳ שלא מן המוקף‪ ,‬ואל יאכילו את עמי הארץ טבלים‪ .6 .‬אמי‬
‫לו צא ולקט לך תאנים מן התאגה‪ ,‬אוכל ואיגו חושש משם גזל‪ .‬צא ומלא לך‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫בבלי עימבין ל״ב א כל‬ ‫״ לא ולקנו וכו ‪.‬‬ ‫עיין במשכ פ״א מ״ה‪.‬‬ ‫״ הבוצר וכו ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫המקורות הכ״ל;‬ ‫נחשדו וכף‪.‬‬ ‫״ שלא‬ ‫מ״ע ע״ג‪.‬‬ ‫ועיין בירוש פ״ב ה״א‪,‬‬ ‫הברייתא‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ה נ < מ״ע‬ ‫ירוש׳‬ ‫״ לא ומלא וכו ‪.‬‬ ‫בבלי עירובין ל בי; גיעין ל בי; חולין ז׳ א ‪.‬‬
‫שע״ג‪.‬‬

‫ך א פודה‪.‬‬ ‫ופודה ן‬ ‫דפאי‪.‬‬ ‫א פעשרן‬ ‫ודאי‬ ‫ד וםעשרו‬ ‫דם״ |‬ ‫ומעשרן‬ ‫ד א ארעי‪.‬‬ ‫«! ע י " |‬
‫א שאוכל•‬ ‫ד שאכל‬ ‫שיאכל |‬ ‫א זיתים‪.‬‬ ‫‪ 17‬זתים ן‬ ‫א שובלים‪.‬‬ ‫שבלין ן‬ ‫א לחכפ׳‪.‬‬ ‫לחכפים ן‬
‫‪,‬‬
‫ך א ארעי‪.‬‬ ‫‪ !9‬עדיי ן‬ ‫ד א צריכין‪.‬‬ ‫צריכי׳ |‬ ‫א חכפ ‪.‬‬ ‫‪ 18‬ה כ פ י ם |‬ ‫ד א עראי‪.‬‬ ‫ער״ |‬
‫ער״ ‪I‬‬ ‫ד סחזירן‪.‬‬ ‫פחזירין |‬ ‫ד א אם‪.‬‬ ‫‪ 20‬שאם |‬ ‫ד סחזירן‪.‬‬ ‫פחזירין |‬ ‫סתום‪.‬‬ ‫ד‬
‫!‪ 2‬תאנים‬ ‫‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫׳ ן‬ ‫א ס‬ ‫ד א סתום‪.‬‬ ‫ודאי |‬ ‫ד וםעשרין‪.‬‬ ‫וםעשרן |‬ ‫א עראי‪.‬‬ ‫ד‬
‫םהן ‪I‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ז ו‬ ‫ד זה א‬ ‫‪ 22‬זאת |‬ ‫ד א ודאי‪.‬‬ ‫ודיי |‬ ‫ד א עראי•‬ ‫ער״ |‬ ‫פן החאנה | א חאינים סן ההאינה•‬
‫ד בד־א א ב פ ה וכוי‪.‬‬ ‫בפי ו כ י |‬ ‫ד א דסאי‪.‬‬ ‫דם״ |‬ ‫ופעשרן | א טעשרן‪.‬‬ ‫ד א עראי‪.‬‬ ‫ער״ |‬ ‫א םהם•‬
‫א גסל׳•‬ ‫ליאל‬ ‫ג ם‬ ‫ך‬ ‫נפלי׳ ן‬ ‫שםעון | א שסע־‪.‬‬ ‫ד רבי‪.‬‬ ‫ר׳ |‬ ‫« ואץ | א ואינו‪.‬‬ ‫בעם | א בעטי•‬
‫ך אםר‬ ‫‪ 28‬אם׳ |‬ ‫‪ 24‬חברין | כיה ד• ב חםרין א חברים‪.‬‬ ‫בדיא | א ב פ ה דבר׳ אפור־‪.‬‬ ‫ד אופר‪.‬‬ ‫אום' |‬
‫חבירי׳ |‬ ‫‪ 26‬יחרפו ן א שיחרםו‪.‬‬ ‫נםליאל | א נפל׳‪.‬‬ ‫ד ב ר י | א דבריי‪.‬‬ ‫ד רבי ]יהודה[‪.‬‬ ‫ר׳ |‬ ‫א אי•‬
‫אם׳ |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫טבלים |‬ ‫ב יאכלו )ובין השורות חלויה יויד(‪.‬‬ ‫יאכילו |‬ ‫ב חסרים א חברים•‬ ‫ד•‬ ‫כיה‬
‫‪2 7‬‬
‫םשם |‬ ‫התאנה ן א התאמה‪.‬‬ ‫א תאינים‪.‬‬ ‫ד תאני׳‬ ‫תאנים |‬ ‫ד לי‪.‬‬ ‫לו |‬ ‫י לי•‬ ‫לו |‬ ‫ד אםר•‬
‫ד צאו פ ל א לי‪.‬‬ ‫צא וסלא ל ו |‬ ‫ד א םשום•‬

‫ו כ ו ל ם מ ו ד י ם שמקח‬ ‫כגון זיתים וענבים ל א כ י ל ה ‪ ,‬ד ל א ו בני גורן נינהו‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫צ די כי׳‬ ‫‪.18‬ש א י ן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬אימתי א מ ר ו )משני מיא‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫מצא‬ ‫לא‬ ‫‪.19‬שאם‬ ‫ב ד ב ר שגגמרה מ ל א כ ת ו ‪.‬‬ ‫קובע‬
‫מיה( שגמר מ ל א כ ת המירות ק ו ב ע ת דווקא ב מ ו ל י ך לשוק ע ל מנת ל מ כ ו ר ב כ ל םגים‪ ,‬א ב ל ב מ ו ל י ך‬
‫בתנאי ובכוונה ל מ כ ו ר ב מ ח י ר י ם נוחים לו דווקא‪ ,‬ד מ ו כ מ ו ל י ך ל ב י ת ו ו א ץ ה מ י ר ו ת נ ק ב ע י ם‬ ‫לשוק‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ל ו ק ח ממנו‪ ,‬שהרי ב ע נ ב י ם ו ע ת י ד‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫מהן‬ ‫‪ .20‬א ו כ ל‬ ‫ראיית מני ה ב י ת ‪.‬‬ ‫בלי‬
‫שהרי ה מ ו כ ר‬ ‫ודאי‪.‬‬ ‫ומעשרן‬ ‫לעשותן יץ כ י ע מ ו ד י שאץ ה מ ק ת ק ו ב ע בהן ) ל ע י ל שו׳ ‪.(17‬‬
‫להחזירן לגת א ם ל א י מ צ א לקוחות‪ ,‬ו ב י ץ ובשמן כ״ע מ ו ד י שאץ מ ע ש ר ץ למגי גמר מ ל א כ ה ‪.‬‬ ‫חשב‬
‫וכו׳‪ .‬תנא זה ס ו ב ר שאץ מתנה כ מ כ ר ‪ ,‬ואינה ק ו ב ע ת ‪ ,‬ו א ם ר ו צ ה ל א כ ו ל א כ י ל ת ק ב ע מ ע ש ר‬ ‫‪ .21‬ע ד י י‬
‫‪ .22‬א ו כ ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬ ‫ודיי‪ ,‬שהרי א ץ ב ע ה י ב מ ד ע כ מ ה י א כ ל כ ד י שיעשר ע ל י ו מ מ ק ו ם א ח ר ‪.‬‬
‫א ם ד ע ת ו ל ח מ ו ת א ת ה כ ל כ ל ה א ו כ ל ממנה ע ר א י ‪ ,‬ו מ ע ש ר ה ד מ א י ‪ ,‬ממני ש ק ב ע לו מ ר ה ‪ ,‬וחוששים שמא‬
‫ה א ר ץ ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהנותן הוא ע ם ה א ר ץ ‪.‬‬ ‫בעם‬ ‫עשר ע ל מ מ מ ק ו ם א ח ר ‪.‬‬
‫‪233‬‬ ‫מעשרות פ״ב‬

‫כלכלה זו‪) ,‬אוכל ו(הרי זה חושש משם נגזל[‪ .‬בין כך ובין כך מוציא עליהן‬
‫תרומה ומעשרות משל בעל הבית‪ ,‬ואינו חושש‪ .‬אמ׳ לו צא ולקט לך עשרים‬
‫תאנים מתוך שלי ואני אמלא כריסי מתוך שלך‪ ,‬המלקט במניין חייב‪ ,‬הממלא‬
‫כריסו פטור‪ .7 .‬ר׳ לעזר בי ר׳ צדוק או׳ המצרף שלשה תאנים בתוך פיו‬
‫פטור‪ ,‬ארבע הרי זה חייב‪ .‬אמ׳ לו צא ולקט לך כלכלה גדולה‪ ,‬אין פחותה‬
‫מסאה‪ ,‬בינונית‪ ,‬אץ פחותה מתרקב‪ ,‬קטנה‪ ,‬אץ פחותה מקביים‪ .8 .‬המביא‬
‫תאנים מן השדה לאכלן בחצר שפטורה מן המעשרות‪ ,‬שכח והכניסן לתוך‬
‫ביתו‪ ,‬מוציאן לחצר ואוכל מהן עריי‪ .9 .‬המביא תאנים מן השדה לאכל‬
‫בחצר שפטורה מן המעשרות‪ ,‬שכח והעלן לראש הגג‪ ,‬אפי׳ בתוך ביתו אוכל‬
‫מהן עריי‪ .10 .‬המביא תאגים מן השדה לאכלן לראש גגו‪ ,‬שכח והכגיםן‬
‫לחצר אחרת‪ ,‬לא יאכל עד שיעשר‪ .‬ר׳ יוסה בי ר׳ יהודה אומ׳ מעלן לראש‬

‫‪2 9‬‬
‫־‪ 3‬כלכלה‬ ‫!‪ 3‬ר׳ לעזר ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ג ה״מ‪ ,‬כ׳ ע״ד‪.‬‬ ‫ל א ולקנו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ״ א ‪ ,‬״נן ״ ‪.‬‬
‫ג‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ה‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫המביא האניס ו כ ו ‪ /‬ירוש פ״ג ה״א נ‬
‫׳‬ ‫‪34-33‬‬ ‫״ ‪.‬‬‫ג‬ ‫ס ע‬ ‫‪m‬‬ ‫׳‬ ‫״א‬ ‫ס ה‬ ‫‪ D‬״ ‪3‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י מ ש‬ ‫נ נ י י ן‬ ‫ו כ ו ‪/‬‬ ‫ה‬ ‫ג‪7‬ןל‬
‫‪ 37‬המביא חאנים וכר‪ .‬עיין ירוש׳ הנ״ל‪ ,‬נ ׳ רע״ג‪ .‬ועיין בבלי בילה ל״ה ב ‪ /‬כגי׳ הר״ח שם‪.‬‬ ‫קע״ב‪.‬‬

‫ב חסר•‬ ‫ד א‪.‬‬ ‫]גזלן ן כיה‬ ‫ד א סשום‪.‬‬ ‫םשם |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫ו> |‬ ‫)אוכל‬ ‫«־ זי | א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 30‬תאנים |‬ ‫ד אסר‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫של‪.‬‬ ‫סירות[‬ ‫א !על‬ ‫‪ 29‬םשל ן‬ ‫א עושה אותן‪.‬‬ ‫עליהן |‬ ‫טיציא‬
‫ד אליעזר‬ ‫לעזר |‬ ‫ך כרסו‪.‬‬ ‫‪ 31‬כריסו |‬ ‫בסינין‪.‬‬ ‫א הלוקט‬ ‫במניין ן‬ ‫הםלקט‬ ‫א חאינים‪.‬‬
‫שלשה חאנים ן א שלש חאיניס‪.‬‬ ‫ד אומר א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫צדוק ן א שמעון‪.‬‬ ‫ך א בר׳‪.‬‬ ‫ני ר ן‬ ‫א אלעזר•‬
‫אין ן א אינה‬ ‫ד ס א ה א ממאה‪.‬‬ ‫‪ 33‬ם ס א ה |‬ ‫ך אמר‪.‬‬ ‫אס' |‬ ‫‪ 32‬א ר ב ע ן א ארבעה‪.‬‬ ‫" ‪ P‬־ | א לחוך‪.‬‬
‫לאכלן ן‬ ‫א תאינה‪.‬‬ ‫ד תאני׳‬ ‫‪ 34‬תאנים |‬ ‫י ‪.‬‬
‫א‬ ‫ס ב‬ ‫המביא ן א היה‬ ‫ד סחוח־ <ביפ(‪.‬‬ ‫פחוחה |‬ ‫)ביס(‪.‬‬
‫המביא ן‬ ‫ך א עראי‪.‬‬ ‫‪ 36‬ע ר ״ |‬ ‫א והכניסו‪.‬‬ ‫ד והכניס׳‬ ‫והכניסן |‬ ‫ד הםעשר‪.‬‬ ‫הםעשרות |‬ ‫א לאכלה‪.‬‬
‫ד א אפילו‪.‬‬ ‫אפי׳ |‬ ‫‪ 36‬הננ ן א גנו‪.‬‬ ‫א לאוכלן‪.‬‬ ‫ל‬ ‫א כ ו‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫לאכל |‬ ‫תאנים ן א חסר‪.‬‬ ‫א היה םביא‪.‬‬
‫כ ת ו‬
‫לאכלן |‬ ‫הסביא חאנים ן א היה מביא תאינים‪.‬‬ ‫ך א עראי• ב ך סחום‪.‬‬ ‫‪ 37‬ע ר ״ |‬ ‫ד ב ח י א לחוך‪.‬‬ ‫‪1‬־ |‬
‫חצר‪.‬‬ ‫ד לחוך‬ ‫‪ 38‬ל ח צ ר |‬ ‫שכח‪.‬‬ ‫שכח ן א ןלאן‬ ‫ד גבן‪.‬‬ ‫ננו |‬ ‫ד א בראש‪.‬‬ ‫לראש |‬ ‫א לאוכלן‪.‬‬
‫ד ברבי א בר׳‪.‬‬ ‫בי ר׳ |‬ ‫ד א יוסי‪.‬‬ ‫יוסה |‬ ‫ע ד שיעשר ן א סהן עראי‪.‬‬ ‫א הכירו‪.‬‬ ‫ד חברו‬ ‫אחרת |‬

‫‪ .28‬כ ל כ ל ה ז ו וכוי‪ .‬ה מ ל ה ‪ .‬ז ר היא אשנרה מ ל ע י ל <שו׳ ‪ :22‬זאת(‪ ,‬ואינה בכי‪-‬ע‪ .‬ו כ א ן מ ד ב ר י ם ב כ ל כ ל ה‬
‫ב י ן כ ך וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫ס ת ם ‪ ,‬ו ל פ י כ ך חושש משום נזל ע ד שיראה לו‪ ,‬או שימרש לו את מ ד ת ה כ ל כ ל ה ‪.‬‬
‫ב ץ ק ב ע לו מ ד ה ו ב ץ ל א ק ב ע לו מדד‪ .‬מ ע ש ר ע ל המירות ש ל ק ט מ מ י ר ו ת א ח ר י ם ש ל ב ע ה י ב ‪ ,‬מסני שהנותן‬
‫ח י י ב וכו׳‪ .‬שהרי יש‬ ‫‪ .30‬ב מ נ י י ן‬ ‫ב ע ץ יסד‪ .‬נותן‪ ,‬וכותתו ה י ת ה ל ת ת לו כ ל כ ל ה מ ל א ה ש ל ח ו ל ק ‪.‬‬
‫כ א ן מ ק ח ‪ ,‬והוא מ ש ל ם ב ע ד התאנים ב מ ח י ר הרשות שנתן ל מ ו כ ר ל מ ל א כ ר י ס ו משלו‪ .‬א ב ל ה מ מ ל א כ ר י ס ו‬
‫ס ט ו ר ‪ ,‬מסני ש ל א נתן לו מ ד ה ‪ ,‬ו ה ר י הוא י כ ו ל ל א כ ו ל יותר מ ע ש ר י ם תאנים שנתן לו‪ ,‬ו מ ו כ ח ש א ץ כאן מ כ ר‬
‫א ל א מתנה‪ ,‬ו ל א נ ת כ ו ץ הנותן)שבקש ממנו עשרים תאנים( א ל א להנם את ד ע ת ו של ה מ ק ב ל ש י א כ ל ב ל י היסוסים‪.‬‬
‫ת א נ י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שלש תאנים ב ב ת א ת ת אינו ע ד י ץ צירוף ל ד ע ת ו ‪ ,‬ו מ ק ת‬ ‫‪ .31‬ש ל ש ה‬ ‫)ירושלמי(‪.‬‬
‫‪ .34‬ש מ ס ו ר ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ח צ ר ש א מ ה מ ש ת מ ר ת ‪,‬‬ ‫‪ .33‬מ ת ר ק ב‪ .‬מ ש ל ש ה ק ב י ם ‪.‬‬ ‫אימ־ ק ו ב ע בהן‪.‬‬
‫‪ .35‬מ ו צ י א ן וכו׳‪ .‬א ב ל ב מ ק ו ם החיוב א ס ו ר ל א כ ו ל ‪ ,‬א ע ס י י שהכניס לשם ש ל א‬ ‫כ מ מ ו ר ש בירושלמי‪.‬‬
‫ב י ת ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ו כ ל מ ה ם ע ר א י א ס י ל ו ב ת ו ך ביתו‪ ,‬מ כ י ו ץ שהכניסן ל ב י ת‬ ‫‪ .36‬ב ת ו ך‬ ‫בכוונה‪.‬‬
‫ד ר ך ס ט ו ר ) ד ר ך הנ‪ .0‬א ב ל ברישא מ ד ב ר י ם שהכניס ל ב י ת ו מ ח צ ר ש א מ ה מ ש ת מ ר ת ד ר ך חיוב )כנון ד ר ך‬
‫‪ . 3 8‬ל ח צ ר א ח ר ת וכוי‪ .‬ב ר י י ת א קשה מ א ד ‪ ,‬ו ר ב ו ב ה הנוסחאות‪.‬‬ ‫ד ׳ אמות שלמני מתחו(‪ .‬ועיין בבה־א‪.‬‬
‫ו ב ב ה ׳ א שערנו שציל‪ :‬והכניסן ל ח צ ר ה ב י ת <עיץ בשנרם ובבהיא( ו כ ו ׳ ) ו ה מ ל ה ‪ .‬ו ש כ ח ׳ ה י א אשגרה(‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫כוונתו ה י ת ה ל ה כ נ י ס ן לננ מ א ח ו ר י ח צ ר ה ב י ת ‪ ,‬ת מ ל ך ו ה ע ב י ר ן ד ר ך ח צ ר ה ב י ת ‪ ,‬כ ב ר נתחייבו ל ד ע ת ר ב י ‪,‬‬
‫שהרי הכנים מ ד ע ת ל ח צ ר ה ח י י ב ת ‪.‬‬
 ‫מעשרות פ״ב‬ ‫‪234‬‬

‫גגו ואוכל‪ .‬המוציא פועליו לשדהו‪ ,‬אץ רשיי להאכילן אלא אם כן עישר‪ ,‬והן‬
‫אץ רשאץ לאכל אלא אם כן עשירו‪ .‬אם היה בעל הבית מוציא ונותן לפניהן‬
‫בעץ יפה‪ ,‬אוכלין ואין צריכין לעשר‪ .11 .‬האומר לחבית הילך איםר זה‬
‫ותן לי בו חמש תאנים‪ ,‬אוכל אחת אחת פטור‪ ,‬אם צרפן חייב‪ .‬אם היה בעל‬
‫‪,‬‬
‫הבית מוציא ונותן לו‪ ,‬אוכל ואין צריך לעשר דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יהודה אומ‬
‫בין כך ובין כך אוכל אחת אחת פטור‪ ,‬אם צרף חייב‪ .12 .‬הלוקח גרוגרות‬
‫‪,‬‬
‫מן המקצה‪ ,‬לא יאכל עד שיעשר דברי ר מאיר‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה במי דברים‬
‫אמורי׳ בלוקט מתוך שלו‪ ,‬אבל בלוקט בתוך של חבירו אוכל ואץ צריך‬
‫לעשר‪ .13 .‬פעלים שהיו מנכשץ בשדה‪ ,‬ומעדרין בשדה‪ ,‬לא יאכלו מן הזית‬
‫ומן התאנה אלא אם כן נתן להן בעל הבית רשות‪ ,‬לפיכך אם נתן להם בעל‬
‫הבית רשות אוכלץ ומצטרפץ ופטורץ‪ .‬במי דברי׳ אמורים בזמן שאץ להם‬
‫עליו מזונות‪ ,‬אם יש להם עליו מזונות אוכלץ ופטורץ‪ ,‬ואם צורפו חייבץ‪.‬‬
‫‪ .14‬פועלץ שהיו עוררין בתאגים‪ ,‬וגודרץ בתמרים‪ ,‬ומוסקין בזתים‪ ,‬אוכלין‬

‫« האומר ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ב מ״ה‪ .‬ועיין ירוש׳ שם‪.‬‬ ‫‪ 39‬המוציא ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ג מ״ב‪.‬‬
‫!‪ 5‬פועלין ו כ ו ‪/‬‬ ‫י* פעלים ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ג מ״ג‪ ,‬בירוש׳ שם‪ ,‬כ׳ ע״ג‪ ,‬ובבלי ב״מ פ״ע גי‪.‬‬
‫בבלי הכ״ל‪ ,‬כל הברייהא‪.‬‬

‫<א פועלי! >•‬ ‫פועליו‬ ‫ד א ]אתן‬ ‫פועליו |‬ ‫ד הטי*׳•‬ ‫הטוציא |‬ ‫ב ד פתוח‪.‬‬ ‫ואוכל |‬ ‫ד הננ‪.‬‬ ‫‪ 39‬ג״ |‬
‫ך א לאכול‪.‬‬ ‫לאכל ן‬ ‫ד אינן‪.‬‬ ‫‪ >°‬אין |‬ ‫ד א ר״אי•‬ ‫ימיי |‬ ‫אין ן א ןחוא ן אין‪.‬‬ ‫לשדהו ן א לשדה‪.‬‬
‫« ותן ‪I‬‬ ‫ד לחברו‪.‬‬ ‫‪ 41‬להכירו |‬ ‫לפניהן | א לפניהם‪.‬‬ ‫ד ואם‪.‬‬ ‫אט |‬ ‫א עישירו‪.‬‬ ‫ד עשרו‬ ‫עשירו |‬
‫ך אוסר‪.‬‬ ‫אום׳ ן‬ ‫‪ >3‬ואין ן א ואינו‪.‬‬ ‫צרפן ן א צירף‪.‬‬ ‫ופטור‪.‬‬ ‫ד אח׳‬ ‫פטור |‬ ‫אחח‬ ‫א חן‪.‬‬
‫אט׳ |‬ ‫ד א הפוקצה‪.‬‬ ‫‪ 46‬ה פ ק צ ה |‬ ‫צ ר ף | א צירף‪.‬‬ ‫ד ואם‪.‬‬ ‫אם |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ד ופטור‪.‬‬ ‫‪ 44‬פטור |‬
‫בלוקס‬ ‫‪ 46‬אםורי׳ ן א אפורים‪.‬‬ ‫א ב פ ה וכו׳‪.‬‬ ‫ד בדיא‬ ‫בסי ו כ י |‬ ‫ד יהוד׳‪.‬‬ ‫יהודה |‬ ‫א א׳‪.‬‬ ‫ד אסר‬
‫ואין |‬ ‫אוכל ן א חסר‪.‬‬ ‫ד חברו‪.‬‬ ‫הכירו |‬ ‫א םשל‪.‬‬ ‫ד סתוך של‬ ‫בתוך של |‬ ‫סתוך | א בליקט לתוך‪.‬‬
‫‪ 49‬וטצטרפין ופטורין |‬ ‫ד א להם‪.‬‬ ‫להן |‬ ‫« התאנה | א התאינה‪.‬‬ ‫ד א פועלים‪.‬‬ ‫‪ 47‬פעלים |‬ ‫א אינו‪.‬‬
‫‪6 0‬‬
‫ך ןאבל[‬ ‫אם יש |‬ ‫ד עילוי )ב־פ>‪.‬‬ ‫עליו |‬ ‫ד בדיא א ב ס ה דברים וכי•‬ ‫בסי וכו׳ |‬ ‫א ופצרסין וחייבין‪.‬‬
‫ונודר׳] |‬ ‫בתאנים ן א בתאינים‪.‬‬ ‫‪ 61‬פועלין ן א פועלים‪.‬‬ ‫ד צירפו א צירפן‪.‬‬ ‫צורפו |‬ ‫אם יש א א ב ל יש‪.‬‬
‫ד א בזיתים‪.‬‬ ‫בזתים |‬ ‫א וגודדין‪.‬‬

‫התורה‬ ‫להם‬ ‫התירה‬ ‫שלא‬ ‫כזו‬ ‫מלאכה‬ ‫בשדה‬ ‫שעושים‬ ‫פועלים‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪.39‬המוציא‬
‫ל מ ר ו ע חובו‬ ‫ב מ ד ה ‪ ,‬ה ר י אינו י כ ו ל‬ ‫ל ה ם מזונות‬ ‫ב ע ה ׳ ב <עיץ להלן(‪ ,‬ו ב ע ה ״ ב ק צ ץ‬ ‫משל‬ ‫לאכול‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם א ץ מאמינים ל ב ע ה ׳ ב •‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫רשאין‬ ‫‪.40‬אין‬ ‫בטבל‪ ,‬וצריך להאכילן חולץ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שלא ק ב ע להם מ ד ה כ ל ל ‪ ,‬הרי אץ כאן לא מריעה‬ ‫י מ ה וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .41‬ב ע י ן‬ ‫ו ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫בי­‬ ‫ללקוט‬ ‫לי‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫כלומר‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫בו‬ ‫לי‬ ‫‪.42‬ו ח ן‬ ‫בבה״א‪.‬‬ ‫ועיץ‬ ‫מקח‪.‬‬ ‫ולא‬ ‫חוב‬
‫‪4 3‬‬
‫צ ר י ך וכוי‪ .‬בבה־א שערנו ש צ ׳ ל ‪ :‬א מ ל ו א ׳ ) ־ א ח ת ( צ ר י ך וכו׳‪ ,‬שהרי ב י ד ה מ ו כ ר ישנן‬ ‫־ אוכל ואין‬
‫‪ .44‬ה ל ו ק ח וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה נ ו מ ל נרונרות מ מ ק ו ם שטיחת התאנימ לייבוש‪ ,‬ע ל מנת ל א ו כ ל ן‬ ‫ה ר ב ה תאנים‪.‬‬
‫‪ .45‬ל א י א כ ל וכוי‪ .‬ממני ש א ץ א ו כ ל י ם ע ל ה מ ו ק צ ה א ל א במקומו‪ ,‬ו מ ו כ ח ש ע ד י ץ ל א מ מ ר ה‬ ‫במקומ אחר‪.‬‬
‫‪ .46‬ש ל ח ב י ר ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ י ל ו ה ו צ י א מ ן‬ ‫מ ל א כ ת ר ו ב התאנים‪ ,‬ו ע ו ד שהוא מחזיר א ת ה מ ו ת ר ‪.‬‬
‫‪ .47‬ל א י א כ ל ו וכו׳‪ .‬שהרי אינם ע ו ב ד י ם ב מ י ד ו ת ה א י ל נ ו ת ׳‬ ‫ה מ ו ק צ ה ל ח צ ר ‪ ,‬א ץ ח צ ר חבירו ק ו ב ע ת לו‪.‬‬
‫‪ .49‬א ו כ ל י ן וכו׳‪ .‬שאץ כאן א ל א מתנה ב ע ל מ א ׳ ע ת ל ע י ל‬ ‫ו א ץ ל ה ם רשות ל א כ ו ל ב מ י ד ו ת ‪ p‬ה ת ו ר ה ‪.‬‬
‫‪ .51‬ע ו ד ר י ן ו כ ר ­‬ ‫ל ה ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ת ם ת תנאי‪ ,‬ודינם כ מ ק ח ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫‪ .50‬י ש‬ ‫שו׳ ‪.41‬‬
‫גיל•• א ו ר ץ וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ל ק ט י ם תאנים‪ ,‬ו כ א ן ה ר י א ו כ ל י ם ‪ p‬ה ת ו ר ה ‪ ,‬כ ד ץ מ ו ע ל ב מ ת ו ב ר ב ש ע ת נ מ ר מ ל א כ ה ‪-‬‬
‫‪235‬‬ ‫מעשרות פ״ב‬

‫ופטורין‪ ,‬שהתורה נתנה להם רשות‪ .‬לא יספית במלח ויאכל‪ ,‬אלא אם כן נתן‬
‫לו בעל הבית רשות‪ ,‬ולא יאכל בהן פתו‪ ,‬אלא אם כן נתן לו בעל הבית רשות‪.‬‬
‫‪ .15‬השוכר את הפועל לנכש בבצלים‪ ,‬מקרטם עלה עלה ואוכל‪ .‬לא יאחז‬
‫קלח בידו ויאכל‪ ,‬אבל מקרטם הוא במחובר בקרקע ואוכל‪ .16 .‬פועלין‬
‫שהיו עוקרין בבצלים‪ ,‬ואוגדים בבצלים‪ ,‬אוכלין ופטורין‪ ,‬שהתורה נתנה להם‪.‬‬
‫‪ .17‬מצא כריכות ברשות היחיד אסור משום גזל‪ ,‬וחייבות במעשרות‪ .‬ברשות‬
‫הרבים‪ ,‬מותרות משם נגזל[‪ ,‬ופטורות מן המעשרות‪ .‬והאלומות בין ברשות‬
‫היחיד בין ברשות הרבים אסורות משם גזל‪ ,‬וחייבות במעשרות‪ .‬מצא תבואה‬
‫ממורחת‪ ,‬העשויה כרי אסורה משם גזל‪ ,‬מפוזרת מותרת משם גזל‪ .‬בין כך ובין‬
‫כך עושה אותה תרומה ומעשרות על פירות של בעל הבית‪ ,‬ואינו חושש‪ .‬מצא‬
‫כלכלה מחופה‪ ,‬אסורה משם גזל וחייבת במעשרות‪ .‬כיצד הוא עושה‪ ,‬עושה אותה‬
‫דמים‪ .18 .‬מצא קציצות‪ ,‬לא יהא קוצץ והולך בהן‪ ,‬לפי שנחשדו רוב אדם‬

‫‪ 57‬מצא וכו׳‪ .‬עיין להלן ב״מ פ״ב ה״ה; ירוש׳ שם פ״ב ה״א‪,‬‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫ג‬ ‫ג מ‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫מ ש כ ח כ ו‬ ‫ו כ ו ‪/‬‬ ‫ש ו כ ר‬ ‫‪ 54‬ה‬
‫‪ 59‬מצא תבואה וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ג ה״ג‪,‬‬ ‫ח׳ ע״ב; בבלי שם כ״ב ב׳; משכ׳ שם פ״ב מ״א ומ״ ‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫מצא כלכלה וכו׳‪ .‬ימש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫כ׳ ע״ג‬

‫ויאכל ן‬ ‫ד א יספות‪.‬‬ ‫יספית |‬ ‫רשות ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ך להן‪.‬‬ ‫להם |‬ ‫‪ 83‬נתנה | א זכתה‪.‬‬

‫‪ 84‬בבצלים ן‬ ‫ד נותן‪.‬‬ ‫נתן |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫‪ . . .‬רשות ן‬ ‫ולא‬ ‫א להם‪.‬‬ ‫‪ 83‬לו ן‬ ‫א ואוכל‪.‬‬
‫לחוך‬ ‫הקלח‬ ‫א ןאחן‬ ‫בידו ן‬ ‫‪ 85‬ק ל ח‬ ‫ך א יאחח‪.‬‬ ‫יאחז ן‬ ‫א םקרטים‪.‬‬ ‫סקרטם ן‬ ‫בכצלי׳‪.‬‬ ‫ד‬
‫ב ס ח ו ב ר | כ־ה ד א• ב בסחובר‪.‬‬ ‫ד חפר‪.‬‬ ‫הוא |‬ ‫ך טקרטסו א פקרטים‪.‬‬ ‫םקרטם |‬ ‫ד אלא‪.‬‬ ‫אבל |‬ ‫'יי•‬
‫ך א ואוגדין‪.‬‬ ‫ואונדים |‬ ‫ד בבצלי׳‪.‬‬ ‫‪ 58‬בבצלים |‬ ‫פועלין ן א פועלים‪.‬‬ ‫א לארץ‪.‬‬ ‫ד ובקרקע‬ ‫בקרקע |‬
‫ך ברשוי‪.‬‬ ‫‪ 57‬ברשוח |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫ןרשותן‪.‬‬ ‫ך להם‬ ‫להם |‬ ‫נתנה ן א זכתה‪.‬‬ ‫ד פטורין‪.‬‬ ‫וסטוי־ץ |‬
‫ד פשו׳‬ ‫טשם |‬ ‫א פותרת‪.‬‬ ‫ך סותרו׳‬ ‫‪ 58‬סותרות |‬ ‫וחייבוה ן א וחייבת‪.‬‬ ‫א אסורה‪.‬‬ ‫ד אסורו׳‬ ‫אסור |‬
‫ד הםעשרו׳‪.‬‬ ‫הסעשרוח |‬ ‫א ופטורה‪.‬‬ ‫ך ופטורו׳‬ ‫ופטורות |‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫ןנזלן | כיה‬ ‫א פשום‪.‬‬
‫בפעשרות | ב ד פתוח‪.‬‬ ‫ך א םשום‪.‬‬ ‫םשם |‬ ‫ברש־‪.‬‬ ‫ברשות ן א ובין‬ ‫‪ 68‬בין‬ ‫והאלוםוח | א האלופות‪.‬‬
‫‪ 61‬עושה אוחה ן א הוציא עליהן‪.‬‬ ‫ד א םשום‪.‬‬ ‫םשם |‬ ‫א סשום‪.‬‬ ‫ד םשו׳‬ ‫םשם |‬ ‫‪ 60‬העשויה | א עשויה‪.‬‬
‫א םשום‪.‬‬ ‫םשם | ד םשו׳‬ ‫ד פחוסי‪.‬‬ ‫‪ 62‬פ ח ו פ ה |‬ ‫ל‪.‬‬ ‫מ ש‬ ‫של ן א‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫פירו׳‪.‬‬ ‫ד על‬ ‫פירות |‬ ‫על‬
‫והולך בהן |‬ ‫‪ 63‬קציצות ן א קצוצוח‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫כ ך‬ ‫כיצד הוא עושה ן א בין כ ך ובין‬ ‫ד בםעשרר‪.‬‬ ‫במעשרות |‬
‫א ד ם ן א ן מ י ן אדם‪.‬‬ ‫לפי ן א ספני‪.‬‬ ‫א ו ם ה ל ך בהם‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ם י י שיש לו רשות ל א כ ו ל ‪ ,‬א ב ל א ץ לו רשות ל ה ט ע י מ ם ב מ ל ח ‪ ,‬כ ד י‬ ‫‪ •52‬ל א י ם ס י ת וכו׳‪.‬‬

‫‪ .54‬ל ג כ ש וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .53‬מ ת ו וכו׳‪ .‬מסני ש ע ל י ד י ה ס ת א ו כ ל ה ר ב ה גרש׳י(‪.‬‬ ‫לנרור א ת ה ת א ב ץ ‪.‬‬
‫ובניכוש אינו א ו כ ל ‪ p‬ה ת ו ר ה א ס י ל ו ב ב צ ל י מ שניכש <עיץ בבהיא(‪ ,‬ו כ א ן אינו א ו כ ל א ל א מ ח מ ת תנאי ו ק צ י צ ה ‪,‬‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫‪ .56‬ע ו ק ר י ן וכו׳‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ .‬שיש בו ה ר ב ה ע ל י ם ‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪.55‬קלח‬ ‫ודעו כמקח‪.‬‬
‫התורה‪.‬‬ ‫מן‬ ‫אוכלץ‬ ‫הרי‬ ‫מלאכה‪,‬‬ ‫נמר‬ ‫למני‬ ‫ובתלוש‬ ‫מלאכה‪,‬‬ ‫נמר‬ ‫בשעת‬ ‫במחובר‬ ‫שעושץ‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬אסורות משוט ט ב ל ‪ ,‬ו א מ‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫וחייבות‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ל ו מ ו ת קטנות‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .57‬כ ר י כ ו ת‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.58‬ו ה א ל ו מ ו ת‬ ‫החוירן ל ב ע ל י ם חייבות במעשרות‪ ,‬שהרי ל א היו ה מ ק ר מ ע ו ל ם ‪.‬‬
‫מהם‪.‬‬ ‫מתייאשים‬ ‫הבעלים‬ ‫ואץ‬ ‫למקום‪,‬‬ ‫ממקום‬ ‫מתגלנלים‬ ‫נדרסים‪ ,‬ואמם‬ ‫שאמם‬ ‫נדולים‬ ‫עומרים‬
‫‪ •61‬ע ו ש ה א ו ת ה וכו׳‪ .‬צ־ל‪ :‬מ ו צ י א ע ל י ה ן ת ר ו מ ה ומעשרות מ ש ל ב ע ל ה ב י ת ) כ ע ץ ני׳ כייע‪ ,‬ע י ץ בשנויס(‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ י צ ד הוא עושה‪ ,‬כ ש ר ו א ה‬ ‫‪ .62‬כ י צ ד וכו׳‪.‬‬ ‫עיץ בבהיא‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מתוך ה כ ל כ ל ה עצמה‪.‬‬
‫ש ח ס י ד ו ת מ ת ת י ל י מ ל ה ת ק ל ק ל ‪ ,‬עושה אותה ע ל מ דמימ‪ ,‬וממריש מ ת ו ך ה כ ל כ ל ה ע צ מ ה ‪ ,‬וישלם ל ב ע ל י ם ד מ י‬
‫‪ .63‬ק צ י צ ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ צ א תאנימ ק צ ו צ ו ת ששוטתימ אותן לייבשן‪ ,‬ל א י ה א ק ו צ ץ מ ה ן ו מ ה ל ך‬ ‫טבל•‬
‫בהן‪ ,‬מסני ה ח ש ד ש ל א יחשדו בו ש ק צ ץ ‪ p‬ה ת א נ ה ו ה ת ר ח ק מ מ נ ה ש ל א י ת מ מ כ ע ב ‪ ,‬א ל א א ו כ ל במקומו‪.‬‬
 ‫מעשרות פ״ב‬ ‫‪236‬‬

‫עליהן‪ .19 .‬היתה לו ערימה של בצלים ושל גרוגרות ושל חרובין בראש גגו‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 65‬בורר ואוכל‪ ,‬בורר ומניח על השלחן‪ ,‬בורר ומשליך לפגי בהמתו‪ .‬ר שמעון‬
‫בן אלעזר או׳ אין בהמה אוכלת עריי בחצר‪ .‬וכולן שהכניסן מן השדה לעיר‪,‬‬
‫לא יאכל מהן עריי‪ ,‬לפי שאץ סופו להחזיר את המותר‪ .20 .‬לעולם יהא‬
‫מאכיל פקיעי עמיר עד שיעשם חבילות‪ .‬ר׳ שמעץ בן אלעזר אומ׳ משם ר׳‬
‫עקיבא כל שאחד פותח ואחד נועל‪] ,‬כגון[ שגי שותפץ‪ ,‬שגי דיורץ‪ .‬הגגות‬
‫‪ 70‬פטורין אע״פ שהן של חצר חייבת‪ ,‬מעלן לראש הגג ואוכל‪ .‬בית הכנסת‪ ,‬ובית‬
‫התלמוד‪ ,‬אם יש בהן בית דירה ]אין[ אוכל בהן עריי‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬אוכל בהן‬
‫עריי‪ .‬האוריות‪ ,‬והאוצרות שבשדה‪ ,‬העשויות למיכנס אוכל בהן עריי‪ ,‬לבית‬
‫דירה‪ ,‬אץ אוכל בהן עריי‪ .‬ר׳ נחמיה אופף חצר הנעדרת הרי היא כעה ואוכל‬
‫בה עריי‪ .21 .‬סוכת היוצרין‪ ,‬אחרים אופף משם ר׳ נתן הפנימית חייבת והחיצונה‬
‫*ל פטורה‪ .22 .‬תאינה שעומדת בעה ונוטה לחלץ‪ ,‬אוכל כדרכו ופטור‪ .‬אם‬

‫*« ר׳ שמעון‬ ‫«« וכולן וכר‪ .‬ילוש׳ פ״ג ה״א‪ ,‬כ׳ שע״ב‪.‬‬ ‫>« ה י ח ה לו וכו׳‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ג מ״ד‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫נ •‬ ‫מ״ז‬ ‫כלה‬ ‫בבלי‬ ‫מ״ה‪,‬‬ ‫פ״ג‬ ‫במשכ׳‬ ‫ועיין‬ ‫ע״ד‪.‬‬ ‫כ׳‬ ‫ה״ו‪,‬‬ ‫פ״ג‬ ‫ירוש׳‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫אלעזר‬ ‫בן‬
‫‪,‬‬
‫״ל בית הכפשת וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ג ה״ז‪ ,‬כ׳ ע״ד‪.‬‬ ‫הגגות וכו ‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ג מ״ו‪.‬‬
‫‪7 4‬‬
‫משכ׳ פ״ג מ״ז‪.‬‬ ‫שוכח היולכין וכו׳‪.‬‬ ‫כ׳ שע״ל•‬ ‫ירוש׳ פ״ג ה״י׳‬ ‫נחמיה וכו׳‪.‬‬ ‫‪ 73‬ר׳‬
‫ועיין ימש׳ פ״ב ח״ב‪ ,‬מ״ע ע״ד‪.‬‬ ‫וכו׳‪ .‬עיין במשנ׳ פ״ג מ״י ובבלי ב״מ פ״ח א׳‪.‬‬ ‫‪ 75‬ח א י נ ה‬

‫ג ר ו ג ר ו ת ‪ . . .‬חרובין | ד נרונרו׳ • • •‬ ‫בצלים | ד בצלי׳‪.‬‬ ‫עריסה | ד ערמה‪.‬‬ ‫‪ 64‬עליהן ן א עליהם• ב ד סתום‪.‬‬

‫וכולן‬ ‫ע ר ״ | ד א עראי‪.‬‬ ‫«• א י | ד א אום׳‪.‬‬ ‫שםעמ | א ״סעי•‬ ‫‪ 68‬השלחן | א השולחן‪.‬‬ ‫גנו | ד גגו‪.‬‬ ‫חרובי׳‪.‬‬
‫‪ 68‬פקיעי ן א בבקיעי•‬ ‫לפי ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 87‬ע ר ״ | ד א עראי‪.‬‬ ‫השדה | ד השד׳‪.‬‬ ‫שהכגיסן ן א וכולם שהכגיסם‪.‬‬
‫»‪ 6‬עקיבא |‬ ‫משם ן א םשום‪.‬‬ ‫ד שמעו׳ בן אלעז׳‪.‬‬ ‫שםעון בן אלעזר |‬ ‫ר׳ ן א ור׳‪.‬‬ ‫חבילות | ד חבילו׳‪.‬‬
‫י‬
‫דיורין |‬ ‫שני ן א ושני‪.‬‬ ‫״יחסין | ד שותסי׳‪.‬‬ ‫ב חס •‬ ‫ד א•‬ ‫]כגון[ ן כיה‬ ‫גועל | ב פחוח•‬ ‫ד עקיב׳•‬
‫•י•‬ ‫על‬ ‫אעיס ן א א ף‬ ‫‪ 70‬פטויין | ד פטורי׳‪.‬‬ ‫א בגגוח‪.‬‬ ‫הגנות | ד הננו׳‬ ‫א דייורין‪.‬‬ ‫ד דיורי׳‬
‫הכנסת | ך הכנס­­‬ ‫ואוכל | ב ד פתוח‪.‬‬ ‫הגג | א גגו•‬ ‫מעלן | ד סעלין‪.‬‬ ‫חייבת ן א אחת•‬
‫‪7 1‬‬
‫א עראי‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ער״ |‬ ‫א ו כ ל בהן | א אוכלין פהן <ביפ>‪.‬‬ ‫]אין[ ן כיה ד א• ב ח ס ר ‪.‬‬ ‫בית דירה | ד בי׳ דיר׳•‬
‫ד והאוצרו׳ שבשד׳•‬ ‫והאוצרות שבשדה |‬ ‫א האורייאות‪.‬‬ ‫ד האודיו׳‬ ‫האוריות |‬ ‫‪ 72‬ע ר ״ | ד א עראי <ביס>‪.‬‬
‫‪ 73‬אין א ו כ ל בהן | א לא‬ ‫לבית ן א בית‪.‬‬ ‫בהן ן א סהן‪.‬‬ ‫לסיכגס | ד לסכגס‪.‬‬ ‫העשויות ן א עשויות‪.‬‬
‫כ מ ה ן א כגיגה•‬ ‫ד הגעדרית‪.‬‬ ‫הגעדרת |‬ ‫גחסיה אוס׳ | א גחסיא או׳‪.‬‬ ‫ע ר ״ | ד א עראי‪.‬‬ ‫יאכל םהן‪.‬‬
‫אום׳ |‬ ‫אחרים | ד אחרי׳‪.‬‬ ‫היוצרין | ד היוצר״‪.‬‬ ‫ד סחוס‪.‬‬ ‫*‪ 7‬ע ר ״ | ד א עראי•‬ ‫ואוכל | א ואוכלין•‬
‫חאיגה | ד תאגה‪.‬‬ ‫‪ 76‬סטורה | ד םחום‪.‬‬ ‫גתן | א גחן ןאוטרין[‪.‬‬ ‫םשם | א משום‪.‬‬ ‫ד אוסרי׳‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫אם ן א ואם‪.‬‬ ‫ופטור | א סטור‪.‬‬ ‫א ו כ ל | א לוקט‪.‬‬ ‫מ ג ה ן א בגיגה‪.‬‬

‫‪ .65‬ב ו ר ר ו א ו כ ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ו ר ר א ת היבש ומחזיר א ת ה ל ח ל מ ו ק צ ה ‪ ,‬ו ב ו ר ר ומניח ע ל ה ש ל ח ן ש ב ר א ש‬

‫ב ח צ ר ‪ .‬כ נ ר א ה שריש‬ ‫‪ .66‬ע ר י י‬ ‫ננו‪ ,‬ו ה ר י כ ו ל מ מ ו ד י ם ש א ו כ ל י מ ע ל ה מ ו ק צ ה במקומו‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .68‬מ ק י ע י ע מ י ר וכוי•‬ ‫בן א ל ע ז ר ס ו ב ר ש ח צ ר ק ו ב ע ת א פ י ל ו ב ד ב ר ש ל א נ נ מ ר ה מ ל א כ ת ו ‪ .‬ו ע ת ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ע ו ל ם מ א כ י ל ל ב ה מ ת ו פ ק י ע י ן ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬זירים מ ח ו ב ר י ם זה בזה( ש ל ת ל ת ן ‪ ,‬מ פ נ י ש א מ ה נ ט ב ל ת ע ד‬
‫פ ו ת ח וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬זו ה י א ח צ ר ש א מ ה מ ש ת מ ר ת ‪ ,‬ו א מ ה‬ ‫‪ .69‬ש א ח ד‬ ‫שתיעשה ח ב י ל ה ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הננות ה ט ט ו ר ץ ‪ ,‬א ע פ ־ י ש ה פ ב ת ו ך ה ח צ ר‬ ‫‪ .70-69‬ה נ נ ו ת מ ט ו ר י ן וכוי‪.‬‬ ‫קובעת למעשרות‪.‬‬
‫ה מ ש ת מ ר ת ‪ ,‬מ ו ת ר ל ה ע ב י ר א ת ה ט י ר ו ת ד ר ך ה ח צ ר ו ל ה ע ל ם ל ר א ש הננ‪ ,‬ו א מ ם נ ק ב ע י מ ‪ ,‬ו כ ר ׳ מ ס י ב ר ׳ י ה ו ד ה‬
‫‪ .74‬ה מ נ י מ י ת וכוי‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מחסני ת ב ו א ה ‪ ,‬א ו צ ר ו ת ‪.‬‬ ‫‪ .72‬ה א ו ר י ו ת ‪.‬‬ ‫ל ע י ל היי‪ ,‬שו׳ ‪.39-38‬‬
‫‪ .75‬א ו כ ל כ ד ר כ ו וכוי‪ .‬כ נ ר א ה ‪ ,‬שציל‪ :‬ל ו ק מ )כני׳ כי׳ע( כ ד ר כ ו ‪ ,‬ו ה י מ ו ש ב ד ע ת ו‬ ‫ממני שהוא ד ר ב ה ‪.‬‬
‫ל ל ק ו ס א ת ה כ ל ‪ ,‬ו כ ל זמן ש ע ס ו ק ב ל ק י ט ה ׳ ע י י י ן ל א נ נ מ ר ה מ ל א כ ת התאנים‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪237‬‬ ‫מעשרות פ״ב‪ ,‬פ״ג‬

‫ליקט והניח על השלחן‪ ,‬אפי׳ אחת חייב‪ .‬אילן שמקצתו נטוע בארץ ומקצתו‬
‫נטוע בחוצה לארץ‪ ,‬הואיל ומקצתו נטוע בארץ כאלו כולו נטוע בארץ דברי‬
‫ר ‪ /‬רבן שמעון בן גמליאל אומ׳ חצר הנטוע בארץ ישר׳ הרי היא כארץ‬
‫ישראל‪ ,‬חצר הגטוע בחוצה לארץ הרי הוא כחוצה לארץ‪.‬‬

‫פרק ג׳‬
‫‪ .1‬ר׳ שמעון בן יהודה או׳ משם ר׳ שמעון המהבהב בשדה הרי זה חייב‪.‬‬
‫‪ .2‬השוחק את השום ואת השחלים בשדה הרי זה חייב‪ .‬תינוקות שטמנו תאנים‬
‫לשבת‪ ,‬שחורות ומצאו לבנות‪ ,‬לבנות ומצאו שחורות‪ ,‬םפיקן אסור‪ ,‬ספק מוכנן‬
‫אסור‪ .‬כלכלת השבת‪ ,‬בית שמיי פוטרץ‪ ,‬ובית הלל מחייבין‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳‬
‫‪5‬‬
‫הלל עצמו היה אוסר‪ .3 .‬המלקט כלכלה לשלח לחבירו‪ ,‬לא יאכל עד‬
‫שיעשר‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ הלל עצמו היה אוסר‪ .4 .‬המעביר תאנים ממקום‬

‫‪7 6‬‬
‫ב״ב כ״ז בי‪.‬‬ ‫בבלי ג י ע י ן כ ״ ב א ׳ ;‬ ‫‪ p‬׳ ע״ד;‬ ‫׳‬ ‫קה״א‬ ‫ירוש׳ ע ר ל ה פ ״ א‬ ‫אילן ש מ ק ל ה ו וכר‪.‬‬
‫! ה מ ה ב ה ב ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ ״ ד ה ״ א כ׳׳א ע ״ א ‪ .‬ו ע י י ן ירוש׳ כ ד ר י ם פ ״ ו ה ״ א ‪ ,‬ל״נו ע״ג‪ ,‬ו ב מ ש כ ׳ כ א ן‬
‫׳‬

‫ח י כ ו ק ו ח ו כ ו ‪ /‬ע י י ן ב מ ש כ ׳ פ ״ ד מ״ב‪ ,‬בבלי ב י ל ה‬ ‫־ ה ש ו ח ק ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ ״ ד ה ״ א ‪ ,‬כ״א ע ״ ב ‪.‬‬ ‫רפ״ד‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫‪ 3‬ש ח ו ר ו ח ו כ ו ‪ /‬ע י י ן ב מ ש כ ב י ל ה פ ״ א מ ״ ד ובירושלמי כ א ן ו ש ם ‪ ,‬ובבבלי ש ם י ׳ ב ‪/‬‬ ‫ל״ד ‪3‬׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 8‬ה מ ע ב י ר ו כ ו ‪ /‬להלן‬ ‫« כ ל כ ל ת ו כ ו ‪ /‬מ ש כ פ ״ ד מ״ב; ע ד י ו ת פ ״ ד מ״י; ה ו ש פ ת א ש ם פ ״ ב ה ״ ל ‪.‬‬
‫ע ד י ו ח ה כ ״ ל ) ב כ י ״ ע ( ; בבלי ב י צ ה ל ״ ה א ‪/‬‬

‫חייב‪.‬‬ ‫זהן‬ ‫חייב ן א ]הרי‬ ‫אפי׳ | ך א אפילו‪.‬‬ ‫השלחן ן א השולחן‪.‬‬ ‫ד והפניה‪.‬‬ ‫‪ 78‬והגיח |‬
‫שסעון בן‬ ‫‪ 78‬ר׳ | ד רבי‪.‬‬ ‫ל ן ן א כאילו‪.‬‬ ‫כ א‬ ‫‪.‬‬ ‫א ר ץ‬ ‫ל‬ ‫ן ב ח ן צ ה [‬ ‫א‬ ‫(‬ ‫ץ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ג ט ו ע‬ ‫‪77‬‬
‫«‪ 7‬ישראל ן‬ ‫ישר׳ | ד ישראל‪.‬‬ ‫חצר ן א חצר‪.‬‬ ‫אופר‪.‬‬ ‫ד‬ ‫אופ׳ |‬ ‫גמליאל | א שפע־ בן נפלי‪.‬‬
‫הוא ן א היא•‬ ‫ח צ ר הנטוע ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫א ישר׳‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ד א השחליים‪.‬‬ ‫־ השחלים |‬ ‫ב ד סחוס‪.‬‬ ‫חייב |‬ ‫ד א סשום‪.‬‬ ‫םשם |‬ ‫א אופ׳‪.‬‬ ‫ד אופר‬ ‫או׳|‬
‫]ספקן אסו׳ן‪.‬‬ ‫ד אסור‬ ‫אסור |‬ ‫שססיקן‪.‬‬ ‫ד א ןהרי אילו אסורוח ספני[‬ ‫‪ 3‬ספיקן |‬ ‫חאנים | א חאינים‪.‬‬
‫אוס׳ ן‬ ‫ה ל ל ן א הילל‪.‬‬ ‫ד ובי־‪.‬‬ ‫וביח |‬ ‫ך א שםאי‪.‬‬ ‫שסיי |‬ ‫‪ 4‬השבח ן א שבת‪.‬‬ ‫סוכגן | א סוכן‪.‬‬
‫לחבירו ן‬ ‫ה פ ל ק ט ן א הלוקט‪.‬‬ ‫ב ד סחוס‪.‬‬ ‫ד אוס־‪.‬‬ ‫אוסר |‬ ‫‪ 6‬ה ל ל ן א הילל‪.‬‬ ‫א או׳‪.‬‬ ‫ד אוסר‬
‫חאגים ן‬ ‫אוסר | ב סחוס‪.‬‬ ‫ד לעצסו‪.‬‬ ‫עצסו |‬ ‫ל ל ן א הילל‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫‪ 8‬אוס׳ |‬ ‫ד לחברו‪.‬‬
‫א תאיגים‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בביתו‪ ,‬ושלחן ב ב י ת ו עושה א כ י ל ת ק ב ע ‪ ,‬ו א ס ו ר א פ י ל ו כ פ י ר ו ת ש ל א‬ ‫ה ש ל ח ן וכו׳‪.‬‬ ‫‪ •76‬ע ל‬

‫כ ו ל ו וכוי‪ .‬סירשו בירושלמי שרבי ס ו ב ר ששרשי אילן‬ ‫‪ .77‬כ א ל ו‬ ‫נגמרו מ ל א כ ת ן ׳ עיין בבה״א‪.‬‬
‫חיים זה מזה‪ ,‬ו א ם י ל ו השרשים ש ל ח ר ל מנקים משרשי איי‪ ,‬ו ד מ ו כ א י ל ו כ ו ל ו נ ט ו ע באיי‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ח צ ר וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬ה צ ד וכו׳ ה צ ד וכוי‪ ,‬כני׳ הירושלמי‪.‬‬ ‫‪ .79-78‬ח צ ר וכו׳‬
‫‪ .1‬ה מ ה ב ה ב וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ה ב ה ב א ת ה ש ב ל י ם באור‪ ,‬כ ד י שיהמ מ ע ץ ק ל י ‪ ,‬נ ט ב ל ו ממני שאש‬
‫‪ .2‬ת י נ ו ק ו ת וכוי‪ .‬ויש ל ה ם מ ח ש ב ה ב מ ק ו ם ש ה מ ע ש ה ש ל ה ם מ ו כ י ח ע ל מ ח ש ב ת ם ‪ ,‬ו ל מ י כ ך‬ ‫טובל‪.‬‬
‫‪ .3‬ש ח ו ר ו ת ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש נ ת ת ל ף מ ק ו ^‬ ‫א ם מ ו כ ת ש ה כ מ ו ל ש ב ת ‪ ,‬ה ה כ נ ה ל כ ב ו ד שבת ט ו ב ל ת ‪.‬‬
‫ו מ צ א ו שחורות ב מ ק ו ם לבנות ו ל ב נ ו ת ב מ ק ו ם שתורות‪ ,‬אמורות משום ס ס ק ‪ ,‬שהרי ס מ ק מוכן ל ש ב ת ס ו ב ל ‪.‬‬
‫כלכלה‬ ‫‪ . 5‬ה ל ל ע צ מ ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ח ב י ר מ ח ל ו ק י ם ע ל מ <רש־‪.0‬‬ ‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ל כ ל ת שבת‪ ,‬ואעם״י ש ל א ל י ק מ ה ל ע צ מ ו ‪ ,‬א ל א ל ש ל ח ל ח ב י ר ו ‪ ,‬נ ט ב ל ה ‪ .‬ועיין‬
‫בבה׳א‪.‬‬
 ‫מעשרות פ״ג‬ ‫‪238‬‬

‫למקום‪ ,‬ועברה עליהן שבת‪ ,‬למוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר‪ .‬ר׳ יהודה‬
‫אומ׳ הלל עצמו היה אוסר‪ .5 .‬סוכי תאיגה ובהן תאנים‪ ,‬מכבדות תמרה‬
‫ובהן תמרים‪ ,‬הכניסום תינוקות או פועלין פטורץ‪ ,‬הכניסן בעל הבית חייבין‪.‬‬
‫״ הכניס שובלין לתוך ביתו לעשותן עיסה‪ ,‬פטור‪ .‬לאוכלן מלילות‪ ,‬ר׳)מאיר(‬
‫מחייב‪ ,‬ר׳ יוסה בי ר׳ יהודה פוטר‪ .6 .‬המקליף שעורים‪ ,‬שתים פטור‪ ,‬שלש‬
‫חייב‪ .‬ובחטים‪ ,‬שלש פטור‪ ,‬ארבע חייב‪ .7 .‬אמרו לפני ר׳ ליעזר אע׳׳פ‬
‫שמחזירן למעטין הזה הרי הוא מחזירן למעטן אחר )טהור(‪ .‬כסבר שזרעה‬
‫לזרע וחשב עליה לירק מתעשרת זרע וירק‪ .‬חרדל שזרעו לזרע)ים( וחשב‬
‫« עליו לירק מתעשר זרע וירק‪ .‬נהגו בירקות התיר)לזרע( דברי ר׳ ליעזר‪ .‬אמי‬
‫)לו( ר׳ יהושע בן קבוסיי מימי לא גם לבי לומר לאדם צא ולקט תמרות של‬
‫חרדל וכבוש‪ ,‬והוי פטור מן המעשרות‪ .‬המטליא לא נהגו בה חכמים היתיר‪,‬‬

‫״ המקליף וכו׳‪ .‬ימש׳ פ״ד‬ ‫‪ !0‬הכניס ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ד ה״א‪ ,‬כ״א ע״א; בבלי ביצה י״ג א ‪/‬‬
‫‪ !3‬למעען אחל‪ .‬ילוש׳ פ״ד ה״ג‪ ,‬נ״א ע״נ )עיין‬ ‫ה״ד‪ ,‬נ״א ע״ב‪ .‬ועיין במשנ׳ פ״ד מ״ה‪.‬‬
‫״ חלדל ו כ ו ‪ /‬עיין במשנ׳ פ״ד מ״ו‪.‬‬ ‫כסבל ו כ ו ‪ /‬עיין במשנ׳ פ״ד מ״ה‪.‬‬ ‫בבה״א ה ע ׳ ‪.(21‬‬
‫ה״א‪,‬‬ ‫ילוש׳ פ״א‬ ‫״ ל׳ יהושע ו כ ו ‪/‬‬ ‫סע״ב‪.‬‬ ‫נהגו ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ד ה״ו‪ ,‬כ״א‬
‫מ״ח ע״ד‪.‬‬

‫תאינה | ד תאנה•‬ ‫ה ל ל | א הילל‪.‬‬ ‫א או׳‪.‬‬ ‫‪ 8‬אוס׳ | ד אומי‬ ‫‪ 7‬ועברה עליהן | א ועבר עליהם‪.‬‬
‫הכניסן |‬ ‫םועלין ן א פועלים‪.‬‬ ‫» הכניסום | א הכניסן‪.‬‬ ‫חפרה ן א חסר‪.‬‬ ‫חאנים | א חאינים‪.‬‬
‫<סאיר> | ך א חסר­‬ ‫פלילות | ד סלילו׳‪.‬‬ ‫‪ !0‬שובלין | ד שבלין‪.‬‬ ‫הכניסן‪.‬‬ ‫א ןאםן‬
‫‪1 1‬‬
‫ב ד סתום•‬ ‫סוטר ן א םחייב‪.‬‬ ‫בי ר׳ | א בר׳‪.‬‬ ‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬ ‫ר׳ | ד ור׳‪.‬‬ ‫םחייב ן א פוטר‪.‬‬
‫פטור |‬ ‫‪ 12‬ובחטים | ד ובחיטי א ובחיטין‪.‬‬ ‫שלש | ד של״׳ א ומלש‪.‬‬ ‫שעורים שתים | ד שעורי׳ שחיים‪.‬‬
‫ליעזר אע־ס | ד א אליעזר אף על פי­‬ ‫לפני ר׳ | ד לרבי•‬ ‫ארבע חייב ן א וארבע סטור‪.‬‬ ‫א חייב‪.‬‬
‫‪1 3‬‬
‫לםעטן | ך א לםעטין‪.‬‬ ‫פחזירן | ד כפחזירן‪.‬‬ ‫לסעטין | ד לפעוטן‪.‬‬ ‫שםחזירן | ד שסחזירין א ןשאין[ םחזירן‪.‬‬
‫חרדל שזרעו ן א וחרדל‬ ‫‪ 14‬םחעשרח | ד פחעשרוח‪.‬‬ ‫כסבר | א כוסכר‪.‬‬ ‫)טהור( | ד חסר‪ .‬א ]פטור[ טהור‪.‬‬
‫החיר ן א היתר‬ ‫זרע | כיה ד א‪ -‬ב י ר ק ‪.‬‬ ‫״ לירק | ד לזרע‪.‬‬ ‫לזרע)ים( | ד לירק א לזרע•‬ ‫שזרעה‪.‬‬
‫‪) !6‬לו( | ך א הסר­‬ ‫אס׳ | ד אסר‪.‬‬ ‫ליעזר | ד אליעזר א אליע׳•‬ ‫)לזרע( | ד א הסר‪.‬‬ ‫]כסותכם[‪.‬‬
‫לוסר לאדם ן כיה ד א• ב לאדם לומר•‬ ‫נס | ד נם‪.‬‬ ‫םיסי | א סיס״‪.‬‬ ‫ב! קבוסיי | ד בן קבוסיו‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫א היתר•‬ ‫היתיר | ד החיר‬ ‫הםטליא | א אסיטליא‪.‬‬ ‫‪ 17‬הפעשרות | ד פחוח‪.‬‬ ‫ולקט ן א ולקט ]לך[‪.‬‬

‫מפני ש א פ ש ר שהתינוקות‬ ‫‪ .9‬מ ט ו ר י ן ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ענפי תאנה ו כ פ ו ת ת מ ר י ם ‪.‬‬ ‫ת א נ ה וכוי‪.‬‬ ‫‪ .8‬ס ו כ י‬

‫הכניסום ע ל מנת ל ש ח ק ב ה ם ) ו ל א ל א כ י ל ה ( ‪ ,‬ו א ץ ה מ ע ש ה מוכיח ע ל ה מ ח ש ב ה ‪ .‬ו מ ע ש ה ה מ ו ע ל י ם ) ו מ ח ש ב ת ם (‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמשםשף א ת ה ש כ ו ל י ם ו א ו כ ל‬ ‫‪ .10‬מ ל י ל ו ת וכו׳‪.‬‬ ‫אינו מחייב א ת ב ע ה ׳ ב ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וו‪2-‬ו‪ .‬ש ל ש‬ ‫א ת הזרעונים כ מ ו שהם‪ ,‬והוי ל י ה כ מ כ נ י ס אגווימ ב ק ל י מ ו ת י ה ם ‪ ,‬ו כ ב ר נ נ מ ר ה מ ל א כ ת ן ‪.‬‬
‫ש מ ת ז י ר ן וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ע ׳ מ ש א י ן מחזירן‬ ‫‪.13-12‬אע״מ‬ ‫מסני ששלש עושות גורן בשעורים‪.‬‬ ‫חייב‪.‬‬
‫וכו׳‪ ,‬כגי׳ כייע‪ .‬ו ב ר י י ת א זו מ ב א ר ת א ת מ ש נ ת נ ו ) ס י ד מיג(‪ :‬ר ׳ א ל י ע ז ר א ו מ ר מ ן ה מ ע ט ן ה ט ה ו ר חייב‪ ,‬ומן ה ט מ א‬
‫מסור‪ ,‬ממני שהוא מחזיר א ת ה מ ו ת ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם נ ט ל ב ס ת ם י ד י מ )‪ pv‬ב ח ז ק ת מסואבות( זיתים מן ה מ ע ט ן‬
‫ה ט ה ו ר נ ט ב ל ו ממני שאינו י כ ו ל ל ה ח ז י ר א ת ה מ ו ת ר ‪ ,‬שהרי נ ט מ א ו ה ד ת י ם ‪ ,‬ו ל א יחזיר זיתים ט מ א י ם ל מ ע ט ן‬
‫‪ .13‬כ מ ב ר וכוי•‬ ‫ט ה ו ר ‪ .‬ו ח כ מ י ם ח ו ל ק י ם עליו‪ ,‬ו א מ ר ו לםניו שיכול להחזירן ל מ ע ט ן א ח ר ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ו ם ב ר הוא ג ד ש ב מ ק ר א )‪ ,(coriander‬ו ע י ק ר ו ל ז ר ע שבו‪ ,‬א ב ל א ם חשב ע ל י ה א ח י כ ל י ר ק ‪ ,‬ב א ה ב מ ח ש ב ת‬
‫‪ .15‬נ ה ג ו ב י ר ק ו ת וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬נהנו ב י ר ק ו ) כ נ י ׳ הירושלמי(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ ה נ ו ב י ר ק ו‬ ‫י ר ק ‪ ,‬ו מ ת ע ש ר ת ז ר ע וירק‪.‬‬
‫של ח ר ד ל היתר‪ .‬א מ י ל ו א מ זרעו ל י ר ק ‪ ,‬מסני שעיקרו ל ז ר ע ‪ ,‬ו ב מ ל ה ד ע ת ו א צ ל כ ל א ד ם ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א‬
‫סירשו ב ב ב ל י שהיא ת ר כ ו ב ת ש ל ז ר ע כ ר ס ם ו ז ר ע סשתן ת ר ע ת ל ת ן שנשרו י ח ד‬ ‫‪ .17‬ה מ ס ל י א וכוי‪.‬‬
‫‪239‬‬ ‫מעשרות פ״ג‬

‫לא למעשרות ולא לשביעית‪ .‬כשהוא תורם תורם מכל אחד ואחה שאין תורמין‬
‫‪ .8‬העוקר שתלים מתוך שלו ליטעון בחוצה לארץ‪,‬‬ ‫ממין על שאינו מינו‪.‬‬
‫ולזרע‪ ,‬ולהפקיר‪ ,‬ולמכרן לגוי‪ ,‬הרי זה חייב‪ ,‬מפני שמוציאן מידי מעשרות‪.‬‬
‫ר׳ יהודה אמ׳ משם ר׳ לעזר בן עזריה המשלח לחברו שתלין ואטונין והוצגי‬
‫פשתן מעשרן ודיי‪ ,‬מפני שנחשדו רוב אדן עליהן‪ .‬וחכמים אומ׳ הרי הן ככל‬
‫הפירות ואין מעשרן אלא דמיי‪ .9 .‬בצלי׳ שהשרישו זה בזה בקופות‪ ,‬הרי‬
‫הן בחזקתן למעשרות ולשביעית‪ ,‬אם היו טמאין לא עלה ידי טומאתן‪ ,‬ומותר‬
‫לתלוש מהן בשבת‪ .‬השרישו זה בזה בקרקע עלייה‪ ,‬הרי הן בחזקתן למעשרות‬ ‫‪25‬‬

‫ולשביעית‪ ,‬ואם היו טמאץ עלו ידי טומאתן‪ ,‬ואסור לתלוש מהן בשבת‪ ,‬ואם‬
‫תלש פטור‪ .‬גפלה עליהן מפולת והן מגולין‪ ,‬הרי אלו כנטועץ בשדה‪ ,‬אםורין‬
‫בשביעית‪ ,‬וחייבץ במעשרות‪ .10 .‬גומות הלוף‪ ,‬בורר גסה גסה ומניח )בתוך‬
‫ידו( דקה דקה‪] ,‬בתוך ידו[ הרי זה פטור‪ ,‬בארץ ובכלי‪ ,‬הרי זה חייב‪ .‬אמ׳ ר׳‬
‫שמעון בן לעזר לא גחלקו בית שמיי ובית הלל על הבורר בארץ שהוא פטור‪,‬‬ ‫‪30‬‬

‫־! העוקר וכף‪ .‬עיין ירוש׳ פ״ה רה״ב‪,‬‬ ‫״ כשהוא חורם וכו׳‪ .‬עיין ירוש׳ פ״ד ה״ו‪ ,‬כ׳׳א ע״ג‪.‬‬
‫« בקופות‬ ‫‪ /‬״ ״א‪.‬‬ ‫ן‬‫ה מ‬ ‫פ‬ ‫‪ 3‬מ ש כ‬ ‫ן ע י י‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫‪ ,‬״ ״ ״א‬
‫כ‬ ‫א ׳‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫י מ ש‬ ‫״א‬
‫ן כ ן ‪/‬‬ ‫י ס ן ל ס‬ ‫ל ‪/‬‬ ‫״‬ ‫ק ע ״ ג <‬ ‫כ‬

‫‪ 30‬בית שמיי‬ ‫‪ /‬״ ״ ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫מ ש כ‬ ‫ן ‪ 3‬ו ‪/‬‬ ‫י י ה‬ ‫^‬‫ע‬ ‫ק‬ ‫ע‬ ‫‪ 3‬ק ר‬ ‫‪2 5‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ע ‪ / /‬ד‬ ‫כ ״ א‬ ‫ה ״ ב ׳‬ ‫ע ׳ ׳ ה‬ ‫י מ ש‬ ‫ו כ ן ‪/‬‬

‫וני׳‪ .‬עיין במשכ׳ ביצה פ״א מ״ח‪.‬‬

‫ד ליטען‬ ‫ליטעון ן‬ ‫» שתלים ן א שותלין‪.‬‬ ‫ט כ ל א ח ד ואחד ן א םן כ ל א ח ת ואחת‪.‬‬ ‫«» חורם ן א חטר‪.‬‬

‫א לםוכרן‪.‬‬ ‫ך ולםוכרן‬ ‫ולמכרן |‬ ‫א ולהפקר‪.‬‬ ‫ך ולהפקי־‬ ‫ולהפקיר |‬ ‫‪0‬־ ולזרע ן א לזרע‪.‬‬ ‫א לטעון‪.‬‬
‫לעזר |‬ ‫םשם ן א םשום‪.‬‬ ‫ך אופר א אופי‪.‬‬ ‫‪ 21‬אפ׳ |‬ ‫מידי ן כיה ד א• ב פ י ת ‪.‬‬ ‫שמוציאן | א שמוציאין‪.‬‬
‫‪ 22‬ודיי | ד א ודאי•‬ ‫והוצני | ך וחוצני‪.‬‬ ‫א ועטינין‪.‬‬ ‫ואטונין ן‬ ‫א להכירו‪.‬‬ ‫לחברו ן‬ ‫ד אליעזר א אלעזר‪.‬‬
‫א‬
‫ד ט ״ | ך א דמאי‪.‬‬ ‫ן א אין‪.‬‬ ‫ו א ץ‬ ‫‪23‬‬ ‫אומ׳ | ד אופרין‪.‬‬ ‫וחכםיס ן א וחכפ׳‪.‬‬ ‫י ו | ד א ד ם א ןבני[ אדם‪.‬‬
‫עלה |‬ ‫טםאין | ד טםאי׳‪.‬‬ ‫בחזקחן ן א כחזקתן‪.‬‬ ‫‪ 24‬הן | ד זה‪.‬‬ ‫בזה ן א חה‪.‬‬ ‫בצלי׳ | ד א בצלים‪.‬‬ ‫ד סחוס‪.‬‬ ‫כ‬
‫א כחזקתן‪.‬‬ ‫ד‬ ‫בחזקחן |‬ ‫בזה ן א חה‪.‬‬ ‫ב ך פחוח‪.‬‬ ‫בשבח |‬ ‫ד א בהן‪.‬‬ ‫‪ 25‬טחן |‬ ‫ופוחר | א פוחד‪.‬‬ ‫ד א עלו‪.‬‬
‫טפאין ן מכאן ואילך ע ד סוף פכילתין יש בידינו קטע פן הגניזה‪,‬‬ ‫‪ 28‬ואם ן א אם‪.‬‬ ‫ד לםעשרר‪.‬‬ ‫למעשרות |‬
‫‪ 27‬אלו | א אילו‪.‬‬ ‫ואם ן א אם‪.‬‬ ‫םהן ן א םהס‪.‬‬ ‫א אסור‪.‬‬ ‫ד ואסו׳‬ ‫ואסור |‬ ‫ואגו סספגיס אותו ג‪.‬‬
‫‪) 29-28‬בתוך‬ ‫גופות ן א נופח‪.‬‬ ‫‪ 28‬בפעשרוח | ג בטעשרוח‪ :‬ןה׳ן )כלוסר‪ ,‬ה ל כ ה ה׳‪ .‬ועיין להלן שר ‪.(67 ,4« ,36‬‬
‫י ד ו‬
‫לעזר |‬ ‫‪ 30‬שמעון | ג שסע׳‪.‬‬ ‫א׳‪.‬‬ ‫נ‬ ‫ד אפר‬ ‫אפ׳ |‬ ‫»־ ןבחוך ידון ן כ־ה א ג• ב ד חסר‪.‬‬ ‫> | א ג חסר‪.‬‬
‫הבורר | ך הבור׳‪.‬‬ ‫ה ל ל ן א הילל‪.‬‬ ‫ד א שמאי ג שפי‪.‬‬ ‫שט״ |‬ ‫א ג אלעזר‪.‬‬ ‫י‬

‫‪ .18‬כ ש ה ו א ת ו ר ם וכו׳‪ .‬במשנתנו ס פ י ד ‪ :‬ה צ ל ף מ ת ע ש ר ת ט ר ו ת ו א ב י ו נ ו ת ו ק ס ד ‪ , 0‬ו מ ש ל י מ ה ה ת ו ס פ ת א ש א ץ‬

‫‪ .21‬ו א ט ו נ י ן ו ה ו צ נ י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ד ‪ ,‬זיתים ‪ p‬ה מ ע מ ן געטינץ( ש ע ד י ץ א ץ‬ ‫ת ו ר מ ץ מ א ח ד ע ל השני‪.‬‬
‫‪ .22‬מ ע ש ר ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ק ב ל‬ ‫כ י ו צ א בח נ מ כ ר י מ בשוק‪ ,‬ומשתן ש ע ד י ץ ל א נכתש ו ל א נשרה‪.‬‬
‫מעשרן וודאי‪ ,‬מסני שרוב בני א ד ם שולחים אותם ט ב ל י ם ‪ ,‬ו מ מ י ל א מ ט ו ר ה מ ש ל ח מ ל ע ש ר ן ‪ ,‬שהרי אינו‬
‫‪ .23-22‬כ כ ל ה מ י ר ו ת וכו׳‪ .‬וחייב ה מ ש ל ח ל ע ש ר ן ‪ ,‬ממני‬ ‫מוציאן מ י ד י מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ו ה מ ק ב ל יעשרן‪.‬‬
‫ש ה מ ק ב ל ל א יעשרן א ל א ד מ א י )ולא יתרום‪ ,‬ו י ע כ ב א ת ה מ ע ש ר ו ת ל ע צ מ ו ‪ ,‬כ ר ץ דמאי(‪ ,‬ו נ מ צ א מוציאן‬
‫‪ .24‬ב ח ז ק ת ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כמו שהיו‪ ,‬ואיטי חושש ל א ל ת ו ס ם ת הגידולים ו ל א ל ם ם י ח י‬ ‫מ י ד י מעשרות‪.‬‬
‫‪ .25‬ב ח ז ק ת ן וכוי‪ .‬כ ל ע י ל ‪ .‬ו ה ט ע ם הוא‪ ,‬ממני שאינו ר ו צ ה בהשרשתם‪ ,‬א ב ל ע ל ו מ י ד י ט ו מ א ת ם ‪,‬‬ ‫שביעית‪.‬‬
‫‪ .28‬ב ו ר ר ג מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם הוא‬ ‫משום ש ה ת ו ר ה ר י ב ת ה ב ט ה ר ת זרעים‪ ,‬כ מ ב ו א ר בירושלמי‪.‬‬
‫בורר מ ת ו ך נומת ה ל ו ף את ה מ ב ו ש ל ‪ ,‬מבושל‪ ,‬ומניח ומשאיר שם את ה ד ק י ם והקטנים‪ ,‬ה ד ץ הוא שאם ב ר ר‬
‫ל ח ו ך י ד ו מ ט ו ר ו א ו כ ל ן ע ר א י ‪ ,‬א ב ל א ם ב ר ר והניחם ע ל ה א ר ץ ‪ ,‬או ש ב ר ר ל ת ו ך כ ל י נ ט ב ל ו ‪.‬‬
 ‫מעשרות פ״ג‬ ‫‪240‬‬

‫ועל הבורר בכלי שהוא חייב‪ ,‬על מה נחלקו על הבורר ביד‪ ,‬שבית‬
‫שמאי מחייבץ‪ ,‬ובית הלל פוטרין‪ .11 .‬המפקיר את שדהו‪ ,‬שנים ושלשה ימים‬
‫יכול לחזור בו‪ .‬אם אמ׳ הרי שדי מופקרת יום אחד‪ ,‬שבת אחת‪ ,‬חודש אחה‬
‫שנה אחת‪ ,‬שבוע אחד‪ ,‬עד שלא זכה‪ ,‬בינו לבין אחר יכול לחזור בו‪ ,‬מי שזכה׳‬
‫בינו לבין אחר‪ ,‬איגו יכול לחזור בו‪ .12 .‬וקושר את בהמתו על גבי ה פ ק ה‬
‫אבל לא על גבי לקט שכחה ופיאה‪ ,‬אבל עוקר ומשליך לפניה‪ .‬אסיפת תאנים‬
‫ומשמר שדהו מפני ענבים‪ ,‬אסיפת ענבים ומשמר שדהו מפגי ירק‪ ,‬אם היו‬
‫פועלין עוברין ביניהן‪ ,‬אם היה בעל הבית מקפיד עליהן הרי אלו חייבין‪ ,‬ואם‬
‫לאו הרי אלו פטורין‪ .13 .‬הזורה תבנו סתם ולקחו אחר‪ ,‬אפי׳ להוציא ממנו׳‬
‫פטור‪ .‬אמ׳ רבן שמעון בן גמליאל מודין בית שמיי ובית הלל שלא ימכור אדן‬
‫גדיש של תבואה‪ ,‬ועביט של ענבים‪ ,‬ומעטן של זתים‪ ,‬אלא לחבר ולעושה‬
‫בטהרה‪ .‬מוכר לו חטים אע״פ שיודע בו שאיגו גובל עיסתו בטהרה‪.‬‬

‫‪ 32‬המפקיר ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ א ה פ״ו ה״א‪ ,‬י״נו ע״ב; כדרים פ״ד ה״י‪ ,‬ל״ח ע״ד; בבלי שם מ״ג ‪3‬׳•‬
‫‪3 6‬‬
‫»‪ 3‬הזורה ו כ ו ‪ /‬עיין‬ ‫א ס י פ ה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ דמאי פ״א ח״א‪ ,‬כ״א ע״ג; בבלי פ ס ח י ם ו׳ בי‪.‬‬
‫מ ה ע׳יג ועיין במשכ׳ שם פ״ו מ״ו‬ ‫»« מודין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ דמאי פ״ו ה״ז‪,‬‬ ‫במשכ׳ פ״ה מ״ד‪.‬‬
‫וכאן פייה מ״ד‪.‬‬

‫‪ 32‬שםאי ‪I‬‬ ‫י׳‪.‬‬ ‫ש ב‬ ‫ד‬ ‫י ן‬

‫ת‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫׳‪.‬‬ ‫ה ב ו ר‬ ‫ד‬ ‫הבורר ן‬ ‫שהוא ן א הרי זה‪.‬‬ ‫‪ 31‬ו ע ל ה ב ו ר ר ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫ד ג אסר•‬ ‫‪ 33‬אט׳ |‬ ‫ושלשה | ג שליטה‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫את |‬ ‫ה ל ל | א הילל‪.‬‬ ‫ג ״ס״•‬

‫משזכה­‬ ‫נ‬ ‫פי שזכה |‬ ‫ד הו׳ כין הו׳ בין‪.‬‬ ‫בעו לבין |‬ ‫ד א אחת•‬ ‫‪ 34‬א ח ד |‬ ‫ד אחד‪.‬‬ ‫אחת |‬
‫‪3 6‬‬
‫ד ומאה•‬ ‫‪ 86‬ופיאה |‬ ‫וקושר | א הקושר ג קושר‪.‬‬ ‫ב ד ג סחוס•‬ ‫בו |‬ ‫אי" | נ איו•‬
‫ה‬
‫תאנים ‪I‬‬ ‫סופת‪.‬‬ ‫ד‬ ‫אסיפת |‬ ‫'י׳ עיין ל ע י ל טו׳ «־>‪.‬‬ ‫ב ד פתוח• ג לפגיה• ]י[ גכלוסר׳‬ ‫לפגיה |‬
‫אסיפת ענבים ‪I‬‬ ‫ד ענבי־‪.‬‬ ‫ענבים |‬ ‫‪ 37‬ומשפר | א פשפר ןאתן <ב׳פ> ג פשפר )ביס(‪.‬‬ ‫א נ תאינים‪.‬‬
‫ב ספקיי•‬ ‫ד א נ•‬ ‫פ ק פ י ד ן כיה‬ ‫אם היה | א ואין‪.‬‬ ‫‪ 38‬ביניהן | א ביניהם‪.‬‬ ‫אם | ג ח ס ר ‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬
‫פטורין | ג סתום•‬ ‫»‪ 8‬אלו סטורין ן א אילו חייבין‪.‬‬ ‫אלו חייבין | א אילו סטורין‪.‬‬ ‫עליהן | א עליהם•‬
‫אם׳ ‪I‬‬ ‫‪ 40‬פטור | ב פחוח‪.‬‬ ‫ס ס ״ | ד היפנו‪.‬‬ ‫אפי׳ | ד א נ אפילו‪.‬‬ ‫א ח ר | ד אחד•‬ ‫ח ב ט ן א חיבגו‪.‬‬
‫ובית ‪I‬‬ ‫שטיי | ד א שפאי נ שפי‪.‬‬ ‫טודין | א םודים‪.‬‬ ‫גסליאל | א ג גטל־‪.‬‬ ‫״טעי‪ I 1‬ג * ע י ־‬
‫‪0‬‬
‫נ «־•‬
‫וטעטן | ד וסעטין א ומעוטן‪.‬‬ ‫‪ 41‬עגבים | ד עגביי‪.‬‬ ‫« ‪ | P‬ד נ אדם‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ל ‪ I‬א יילל•‬ ‫ל‬ ‫ה‬
‫'־‬ ‫ו ב‬ ‫נ‬

‫אע־ט | ד א נ אף‬ ‫חטים ן א חיטים נ חטץ‪.‬‬ ‫‪ 43‬טוכר | א ט כ ר ‪.‬‬ ‫ולעושה ן א שעושה‪.‬‬ ‫זתים | ד ויחי'‪.‬‬
‫בטהרה | ב פתוח‪.‬‬ ‫ע ל פי‪.‬‬

‫‪ .32‬ש נ י ם ו ש ל ש ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה ס ק י ר ס ת ם ‪ ,‬י כ ו ל לחזור בו ב ת ו ך שלשת ימים הראשוגים׳‬

‫‪,‬‬
‫‪ .33‬י ו ם א ח י וכי ־‬ ‫ו מ מ י ל א חייב ב מ ע ש ר ו ת א ם ח ז ר בו‪ .‬תו ה י א ת ק נ ת ח כ מ י ם ׳ עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .34‬ב י נ ו ל ב י ן א ח ר וכי'•‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה מ ק י ר לזמן‪ ,‬ו מ י ל ת א ד ל א שכיחה ל א מ ר ו ב ה ‪.‬‬
‫‪ . 3 5‬ו ק ו ש ר וכו׳‪ .‬ואיני‬ ‫מ י ש ז כ ה ובו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬משזכה‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ׳ בין ה י א בין א ח ר ‪.‬‬
‫‪ .36‬ל ק ס ו מ י ‪ .‬ו א ס י ל ו ה ו א עני‪ ,‬שהרי בדול א ת‬ ‫חושש ש מ א ה ם ק י ר ו ל א ד ם נ ר י ד א ‪ .‬ו ל א ל ב ה מ ה ‪.‬‬
‫א ם י ם ת ת א נ י ם ‪ .‬כלומר־‬ ‫ש א ר העניים‪ ,‬א ב ל מ ש ע ק ר ‪ .‬ו כ ב ר ז כ ה ‪ ,‬י כ ו ל ל ה ש ל י ך למני ב ה מ ת ו ‪.‬‬
‫‪ .39‬ל ה ו צ י א מ מ נ ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם י ל ו ל ק ח‬ ‫ע ת ת םייסי התאנים‪ ,‬כ ש כ ב ר נ א ס פ ו הקייצות‪.‬‬
‫ע ל מנת ל ה ו צ י א ח ס י ם שנשארו ב ת ק סמור‪ .‬מסני ש ה מ ו כ ר מ כ ר ו כ ת ב ן ‪ ,‬ו ה ח ס י ם ב ס ל ו ת ל נ כ י ה ת ב ן ‪ .‬והן‬
‫‪ .42‬ח ט י ם וכוי‪ .‬מסני חייו ש ל ה ל ו ק ח ‪.‬‬ ‫הםקר‪.‬‬
‫‪241‬‬ ‫מעשרות פ״ג‬

‫וכן לא יתן אדם לשכנתו תבשיל לבשל ועיסה לאופות לו‪ ,‬אלא אם כן יודע‬
‫שקוצר‪ ,‬לו חלה‪ ,‬ועושה בטהרה‪ .‬וכן בן לוי‪] .‬הרי[ שנתמנו לו עריסין ועושין‬
‫בזתים‪ ,‬הרי זה מפריש עישור זתים ושמן טבל מתוך ביתו‪ ,‬ואם אמ׳ מה שזתים‬ ‫‪45‬‬

‫האילו ראויץ לעשות מעשר בדרומו ותרומת מעשר בדרום דרומן‪ .14 .‬הלוקח‬
‫שדה ירק בםוריא עד שלא באו לעונת המעשרות פטור‪ ,‬משבאו לעונת‬
‫המעשרות חייב‪ .‬מלקט כדרכו ופטור דברי ר׳ עקיבא‪ .‬וחכמים או׳ אף‬
‫משבאו לעונת המעשרות חייב לפי חשבון‪ .‬מודים חכמים לר׳ עקיבא שאם‬
‫מכר לו תבואה לקצור‪ ,‬וענבים לבצור‪ ,‬וזתים למסוק‪ ,‬שלוקט כדרכו ופטור‪.‬‬ ‫‪50‬‬

‫‪ .15‬אי זו שום בעל בכי‪ ,‬כל שאץ לו אלא דור אחד מקיף את העמוד‪ .‬אי זהו‬

‫‪4 3‬‬
‫« הלוקח וכו׳‪ .‬משכי פ״ה מ״ה‪.‬‬ ‫ל א יהן וכו׳‪ .‬עיין לעיל דמאי ספ״ד ומ״ש בבה״א כאן‪.‬‬
‫•« ר׳ עקיבא ו כ ו ‪ /‬בבלי חולין קל״ו א׳‪ .‬ועיין ירוש׳ פ״ה ה״ד‪ ,‬כ״א ע״ד‪ .‬ועיי״ש רה״ד‪ ,‬ומקבילות‪.‬‬
‫‪5 1‬‬
‫בעל בכי ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ׳יח ה״ז כ״נ ע״א‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ה מ״ח‪.‬‬
‫׳‬

‫‪3‬‬
‫לבשל |‬ ‫לשכינתו‪.‬‬ ‫ג תבשיל‬ ‫‪ 43‬לשכנתו תבשיל ן א לשכינתו תבשיל‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫בטהרה |‬ ‫‪. . .‬‬ ‫>־«* וכן‬
‫וכן |‬ ‫א ג לה‪.‬‬ ‫‪ 44‬לו |‬ ‫‪.‬‬ ‫] ב ה [‬ ‫יודע‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫יודע ן‬ ‫א נ לאמות‪.‬‬ ‫לאומות |‬ ‫א ג ל ב ש ל ]לון‪.‬‬
‫א נ שהיו )אבל‬ ‫שנחםנו |‬ ‫ב ר א חסר‪.‬‬ ‫בין השורות בכיי הסופר עצטי‪.‬‬ ‫ג‬ ‫ןהרין ן כיה‬ ‫חסר‪.‬‬ ‫א‬
‫ב ןועושקן ועושין )ונמחק המוסגר עיי‬ ‫ועושין ן א עושין‬ ‫עריסין ן א אריסץ‪.‬‬ ‫בין השורוח בג‪ :‬שנחסנח‪.‬‬
‫ואם |‬ ‫ושסן | א נ שמן‪.‬‬ ‫ד א נ זיתים‪.‬‬ ‫זתים |‬ ‫ד עשור‪.‬‬ ‫עישור |‬ ‫‪ 45‬מ ת י ם ן א בזיתים‪.‬‬ ‫גקודות(‪.‬‬
‫ד האלו׳ א אילו‪.‬‬ ‫‪ 48‬האילו |‬ ‫שזחים | ך א שזיחים‪.‬‬ ‫מה ן א ן כ ל ן מה‪.‬‬ ‫ך א מ ר א אום׳‪.‬‬ ‫אס׳ |‬ ‫א אם•‬ ‫י‬
‫דרומן | ג דרומן‪ :‬ןז׳ן )עיין לעיל‬ ‫מעשר ן א מעשרן‪.‬‬ ‫ד א ג בדרומן‪.‬‬ ‫בדרומו |‬ ‫מעשר | א ג מעשרן‪.‬‬
‫סטור ן נמחק בג עיי קו‪,‬‬ ‫המעשרות ן א מעושרות‪.‬‬ ‫לעוגת ן א לעתות‪.‬‬ ‫‪ 47‬שדה ן א שדי‪.‬‬ ‫‪.(28‬‬ ‫״י‬
‫חייב ן נמחק בג‬ ‫א מעשרוח‪.‬‬ ‫ד המעשרו׳‬ ‫‪ 48‬המעשרות |‬ ‫סשבאו | ג וסשבא‪.‬‬ ‫ובין השורות תלוי‪ :‬חייב‪.‬‬
‫או׳ |‬ ‫וחכמים | א ג וחכמי‪.‬‬ ‫עקיבא | ג עקיבה‪.‬‬ ‫לוקט‪.‬‬ ‫ג‬ ‫מלקט | א‬ ‫עי' קו‪ ,‬ובין השורוח ח ל ד ‪ :‬פטור‪.‬‬
‫חכמים |‬ ‫פודים | ג םודין‪.‬‬ ‫המעשרות | א ג מעשרות‪.‬‬ ‫‪ 49‬משבאו | ג משבא‪.‬‬ ‫א ג אומי‪.‬‬ ‫ד אוסרים‬
‫ופטור |‬ ‫ד א ג חיתים‪.‬‬ ‫חתים |‬ ‫‪ 50‬לקצור ן א לקצור ]חיתים לקצור[‪.‬‬ ‫עקיבא | ג עקיבה‪.‬‬ ‫א ג חכס׳•‬
‫מקיף ן א הםקיף•‬ ‫א דיר‪.‬‬ ‫ד זור‬ ‫דור |‬ ‫בכי ן א חסר‪.‬‬ ‫א איזהו‪.‬‬ ‫ד איזה‬ ‫« אי זי |‬ ‫א סתום•‬
‫ו | ד אחה הוא ג אי זה ה׳‪.‬‬ ‫ז ה‬ ‫א י‬

‫‪ .43‬ל א ו מ ו ת ל ו וכו׳‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ל א ם ו ח ל ה וכוי ש ק ו צ ה ל ה )עיין ב ש נ ר נ ״ ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א י מ צ י א לשכינתו‬

‫‪ .44‬ו כ ן ב ן ל ו י ‪.‬‬ ‫ה ב ש י ל ו ע י ס ה א ל א א ם י ו ד ע שהיא עושה ב ט ה ר ה ‪ ,‬ו מ ח מ ת גרם ט ו מ א ה אתינן ע ל ה ‪.‬‬
‫שנתמנו‬ ‫הרי‬ ‫י ק ל א יתן מעשרות ל ב ן לוי א ל א א ם כן י ו ד ע שהוא עושה ב מ ה ר ה ‪ .‬עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ל י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח ב ר שנתמנו ל ו א ר י ם י ן ) כ ג ו ן שירש או קנה ש ד ה ואריסין בתוכה(‪ ,‬שהרי ה ח ב ר ל א יוריד‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשמתקן א ת ח ל ק ה א ר י ס ‪ ,‬מ ס ר י ש‬ ‫‪ .45‬מ מ ר י ש וכו׳‪.‬‬ ‫ל כ ת ח י ל ה אריסין ע־ה ל ת ו ך שדד!‪.‬‬
‫)כצ־ל במקום‪ :‬ו א ם אמ׳( מ ה שזיתים ה א י ל ו‬ ‫ואומר‬ ‫זיתים טהורים ו ש ק סד‪%‬ר כננד העישור ש ל ה א ר י ס‬
‫והוא מ ס ר י ש מן הזיתים ע ל הזיתים‬ ‫ש ל ה א ר י ס ראויים לעשות ש ק מ ע ש ר ן ב ד ר ו ם ה ש ק שהמריש מביתו‪.‬‬
‫צ״ל חייב <עיין בשנרס(‪ ,‬שהרי נתתייבו ברשותו‪.‬‬ ‫‪ .47‬מ מ ו ר ‪.‬‬ ‫ומן ה ש ק ע ל השמן• עיין בבה־א‪.‬‬
‫ק מ ל י ו ן כ ת י ק ץ לשו׳ ‪) 47‬עיין מש־ש(‪ ,‬ונכנסה ש ל א ב מ ק ו מ ה ‪ ,‬ו צ ר י ך ל מ ו ח ק ה ‪.‬‬ ‫מ ל ה זו ב א ה‬ ‫‪ .48‬ח י י ב ‪.‬‬
‫‪ .50‬ל ק צ ו ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאינו קונה א ל א ל כ ש י ק צ ר נ ה ‪ ,‬ת מ צ א ש ל א קנה א ל א בתלוש‪,‬‬ ‫ועיין בשנו־ס‪.‬‬
‫ב כ י ‪ .‬שם מ ק ו ם )‪ ,(Baalbek‬ו מ ס ר ש ת ה ת ו ס ס ת א א ת סימניו‪,‬‬ ‫‪ .51‬ב ע ל‬ ‫ואין כ א ן ת ו ס ס ת נידולים‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שורה א ח ת מ ק י מ ה את ה ע מ ו ד המניםי‪,‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫אחד‬ ‫דור‬ ‫כ ד י שידעו ל מ ה התכוונה משנתנו‪.‬‬
‫ואינו עשוי ס ד ק י ם ‪ ,‬ס ד ק י ם ‪.‬‬
 ‫מעשרות פ״ג‬ ‫‪242‬‬

‫בצל של רכפה‪ ,‬כל שאין עוקצן מעוך לתוכו‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ כל‬
‫שאין לו ]אלא[ קליפה אחת‪ .‬אלו הן גריסין הקלקין‪ ,‬אלגוסץ המרובעין‪ .‬רבן‬
‫שמעון בן גמליאל או׳ אין לך מרובע מששת ימי בראשית‪ .‬אלו הן עדשין‬
‫מצריים‪ ,‬אילו שגלגליהן חרץ‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ כל שאץ בו צרור‪.‬‬
‫ר׳ מאיר או׳ אף הקלקם‪ ,‬שעקסיהן קטגים והלקטיהן מרובין‪ .16 .‬ר׳ יוסד׳‬
‫או׳ ]אף[ הקנטין של מטה מהן‪ .‬כגון אילו שהוצרכו חכמים ליתן בהן סימן‪,‬‬
‫לפי שאץ כיוצא בהן בארץ ישראל‪ .‬אבל האלרסין וההפרםקץ והאצטרבילין‬
‫לא צרכו ליתן בהן סימן‪ ,‬לפי שכיוצא בהן בארץ ישראל‪ .‬פירות לא הילכו‬
‫בהן חכמים לא אחר הטעם‪ ,‬ולא אחר הריח‪ ,‬ולא אחר המראה‪ ,‬ולא אחר‬
‫הדמים‪ ,‬אלא אחר הרוב בלבד‪ .‬ושאר זרעוני גנה‪ ,‬כגון זרע קשואין ודלועץ‪,‬‬
‫וזרע לפת וצנונות‪ ,‬ושאר זרעוני גנה שאין נאכלין פטורין מן המעשרות‪ ,‬ונלקחין‬
‫מכל אדם בשביעית‪ .‬ר׳ יהודה או׳ לא אמרו אלא זרעוני עה בלבד‪ .‬ר׳ יוסה‬
‫אומ׳ אף זרעוגי שדה כגון זרע אסטיס ובקיא‪.‬‬

‫‪5 4‬‬
‫אין לך מרובע ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; כדרים פ״ג ה״ב‪ ,‬ל״ז ע״ד; שבועוה פ״ג ה״נן‪ ,‬ל״ד ע״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪5 5‬‬
‫‪ 56‬ר מאיר ו כ ו ‪ /‬ירוש הכ״ל‪ .‬ועיין במשנה הכ׳׳ל•‬ ‫שגלגליהן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ כאן הכ״ל‪.‬‬
‫״ כגון אילו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ דמאי פ״ב ה״א כ״נ‬
‫׳‬ ‫ר׳ יוקה ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הכ״ל‪ .‬ועיין במשנה הכ׳׳ל‪.‬‬
‫« ושאר ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ה מ״מ‪.‬‬ ‫‪ 59‬פירוח ו כ ו ‪ /‬לעיל דמאי פ״ד שו׳ ‪ 23‬וש״כ‪.‬‬ ‫ע״ב‪.‬‬
‫*« זרע אסעיש ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״ז‪ ,‬כ״ב ע״א‪.‬‬

‫נ מאיו‬ ‫א שעוקמו‬ ‫]בצלן‬ ‫עוקצו‬ ‫עוקצן | ד מאין‬ ‫״אין‬ ‫‪ I‬א י״א•‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫כ‬
‫י‬ ‫־‬ ‫ב ע ל‬ ‫ד‬
‫י‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫ב‬ ‫‪M‬‬

‫‪] 63‬אלאן ן ביה ד א ג• ב חסי­‬ ‫כל | א שי‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר א אום־‪.‬‬ ‫גםליאל | א נמלי•‬ ‫‪•«PW‬‬
‫י‬
‫או׳ | ד א אום׳•‬ ‫נסליאל | א נ נסל׳‪.‬‬ ‫״ ״מעון | א ג מסע׳‪.‬‬ ‫אלניסיז ‪ I‬א אילו נס‪•1‬‬ ‫‪ I‬א אילו•‬
‫‪ 85‬מצריים ן ד סיצריס‬ ‫ין‪.‬‬ ‫גס‬ ‫עדשין ן כ־ה ד ג‪ .‬א עדשים ב‬ ‫אלו | א ]אין[ אילו‪.‬‬ ‫י‬
‫י יא״ ׳•‬ ‫ב‬
‫בראשיח ‪I‬‬
‫גמליאל ן א ג נטלי•‬ ‫שמעין | ג שמע׳‪.‬‬ ‫שגלגליהן ן א שגלוגליהן‪.‬‬ ‫אילי | ד ג אלו‪.‬‬ ‫א המצריים ג המציייח•‬
‫ן ך שעקציהו‬ ‫ה ן‬ ‫י‬ ‫ע ע ק ס‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ק ר ק ס‬ ‫ג‬ ‫ק ס‬ ‫ל‬ ‫ה ק ו‬ ‫א‬ ‫ל ׳‬
‫ק‬ ‫ה ק‬ ‫הקלקס | ד‬ ‫•״ אי׳ | ד אופ׳‪.‬‬ ‫י•‬ ‫א י ם‬
‫י‬ ‫*יי ‪I‬‬
‫מרובין | ד א נ סתום•‬ ‫קטגים והלקטיהן | ד קטנין והלקטיהון‪.‬‬ ‫א ]אילו! שעיקסיח נ ]אלון שעוקציהן‪.‬‬
‫ה‬ ‫י ו‬
‫הקנטין ן א הקיטין נ הקוטיז•‬ ‫]אף! | כיה ד א ג• ב חסר‪.‬‬ ‫« או׳ | ד אוםי א אום־•‬ ‫•‬ ‫י ו ס י‬
‫י א‬ ‫״ ‪I‬‬
‫שהוצרכו | ך א צרכי•‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫ג‬ ‫אילו | ד‬ ‫טהן | ג ™‪] •1‬טי! <יעיין לעיל שי «>•‬ ‫ש סטה | ב א ג שלםטה‪.‬‬
‫וההפרסקין |‬ ‫האלרסין ן א האילאסרין ג ה א ל ן ך ץ ‪.‬‬ ‫‪ 68‬שאין כיוצא ן א שכיוצא‪.‬‬ ‫חכםים | ד חכם" ג חכסין‪.‬‬
‫‪ 89‬צרכו | ך א צרכו ןחכסים[‬ ‫והאצטרבילין | א והאיסטרובילין‪.‬‬ ‫ד והחפרסקין א הפרסקין ג והאפרסקין‪.‬‬
‫הילכו ן ך הלכי­‬ ‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬ ‫שכיוצא ן א שיש כיוצא‪.‬‬ ‫בהן | א בהם )ביס(‪.‬‬ ‫ג צרכו ]חבט־!‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫ודלועין ן א ודלועיח‬ ‫א קישואץ‪.‬‬ ‫ד‬ ‫קשואין |‬ ‫‪ 61‬גנה | א נ געה‪.‬‬ ‫חכמים | נ חכס׳‪.‬‬ ‫״ בהן ן א בהם‪.‬‬
‫וגלקחין |‬ ‫פטורין | ד פטורי׳‪.‬‬ ‫גנה ן א נעה‪.‬‬ ‫ושאר ‪ . . .‬גגה | ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 62‬וצנונות | ד וצמו־‪.‬‬ ‫ג ודלעים‪.‬‬
‫חי‬ ‫וני‬ ‫א‬
‫אסטיס ן א ג סטיס•‬ ‫‪ 6.‬אוס׳ | ד אופר‪.‬‬ ‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬ ‫ננה | א נינה‪.‬‬ ‫י• א י | ד א אופי‪.‬‬ ‫ק ו•‬

‫ל‬ ‫ב ח‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫כ‬ ‫ר‬
‫‪ . 5 3‬א ל ג ו ם י ן וט־׳•‬ ‫ע י ק * ז • * ״ ל ‪ :‬ע ו ק צ ו ׳ ע י ץ בשנו־ס‪.‬‬ ‫י' •‬ ‫•‬ ‫ל‬ ‫ש‬
‫י‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬

‫כ נ ר א ה שכן‬ ‫‪ .65‬צ ר ו ר ‪.‬‬ ‫צ י ל ‪ :‬אילו גטץ וכו׳ )כגי׳ כי״ע(‪ ,‬כ ל ו מ ר ׳ א י ל ו הגריסץ ה ג ס ץ ה מ ר ו ב ע י ן ‪.‬‬
‫בבה״א•‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫טי ‪.‬‬
‫ב ו‬ ‫לי‬ ‫נתברר‬ ‫לא‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.56‬ה ק ל ק ס‬ ‫העדשה‪.‬‬ ‫של‬ ‫הקשה‬ ‫לחלק‬ ‫קראו‬
‫ו ל מ י כ ך נתנו ב ה ם מימנים‪ .‬כ י י‬ ‫ב ה ן וכו־‪.‬‬ ‫כיוצא‬ ‫‪ .58‬ש א י ן‬ ‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫‪ . 5 7‬ה ק נ ט י ן יכו׳•‬
‫עיין ל ע י ל מ״א שו׳ ‪ 6‬ו ב ב ה ־ א שם•‬ ‫ה א ל ד ס י ן וכי׳‪.‬‬ ‫שידעו ל א י ל ו מ מ י ם התכוונה מ » ת נ י • ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ורעוני‬ ‫‪.62‬ושאר‬ ‫ב ה ן וכו׳‪ .‬ו ה ר י מ כ י ר י ם אותם‪ ,‬ויודעים ב מ ה ד ב ר ה משנתנו‪.‬‬ ‫‪.59‬שכיוצא‬
‫ב ד‬
‫א ט מ י ם ה י א ‪ ,isatis‬ומשתמשים בו ל צ ב ע ׳‬ ‫ובקיא‪.‬‬ ‫‪ .64‬א ט ט י ס‬ ‫• ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫ליתא‬ ‫נגה•‬
‫ע י ץ ל ע י ל שביעית מיה שו׳ ‪ .15‬ו ב י ק י א היא ‪ ,vicia‬מין כ ר ש מ ץ ‪.‬‬
 ‫מעשר שני‬

‫] פ ר ק א׳[‬
‫‪ .1‬מעשר שני אין מוכרין אותו‪ ,‬ואץ ממשכנץ אותו‪ ,‬ואין מרהינץ אותו‪,‬‬
‫ואין מחליפין אותו‪ ,‬ולא שוקלין כנגדו דינרי זהב‪ ,‬אפילו לחלל עליהן מעשר‬
‫שני‪ .‬ולא יתנם לשולחני להתנאות בהן‪ ,‬ולהלוותן להתעטר בהן‪ ,‬אם בשביל‬
‫שלא יעלו חלודה הרי זה מותר‪ .‬כיצד אץ מוכרץ אותו‪ ,‬לא יאמר לו הילך‬
‫‪5‬‬
‫מאתים ותן לי מנה‪ .‬כיצד אץ ממשכנץ אותו‪ ,‬לא יכנס לביתו וימשכננו)על(‬
‫מעשר שני שלו‪ .2 .‬כיצד אין מרהינין אותו‪ ,‬לא יאמר לו הילך מעשר זה‬
‫ויהא בידך‪ ,‬ותן לי עליו חולין‪ .‬כיצד אץ מחלפין אותו‪ ,‬לא יאמר לו הילך‬
‫יץ ותן לי שמן‪ ,‬הילך שמן ותן לי יין‪ ,‬אלא אומ׳ לו הילך יין‪ ,‬מפני שאץ לי שמן‪,‬‬
‫והלא אומ׳ הילך שמן‪ ,‬מפני שאץ לי יץ‪ .‬נמצאו מחליפץ ואץ מחליפץ‪ ,‬ועושץ‬
‫‪10‬‬
‫)סוכה( טובה זה עם זה‪ .3 .‬מעשר שני אין נותנץ אותו לא על גבי צינית‪ ,‬ולא‬
‫על גבי חית‪ ,‬ואץ עושץ אותו קמיע‪ .4 .‬אץ מחללין מעשר שני על אסימץ‪,‬‬

‫‪ 2‬ולא שוקלין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬כ״ב ע״ג;‬ ‫״א‪.‬‬ ‫מ‬ ‫ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״א‬ ‫» מעשר שני‬
‫‪ 5‬אין ממשככין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬ ‫* אין מוכרין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ רפ״א‪ ,‬כ׳׳ב ע״ב‪.‬‬ ‫בבלי שבס כ״ב ב ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫י לא יאמר ו כ ו ‪ /‬משכ פ״א מ״א;‬ ‫« אין מרהיכין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪ ,‬ע״ג‪.‬‬ ‫הכ״ל‪ ,‬כ״ב קע״ב‪.‬‬
‫״ אין מחללין ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״א מ״ב; עדיוח פ״ג מ״ב; שפרי ראה‬ ‫ימש׳ חכ״ל‪ ,‬כל הברייחא‪.‬‬
‫ב‪/‬‬ ‫ע מ ׳ ‪ ;167‬בבלי ב״מ מ״ז‬ ‫סי׳ ק״ז‪,‬‬

‫‪ 2‬ואין ן ד ואי׳‬ ‫אותו ן א אתו‪.‬‬ ‫ואין םרהיגין ן א אין סרהינין ך ואין מהרהחינין‪.‬‬ ‫‪ 1‬שני | א שיני‪.‬‬
‫ולא | א לא•‬ ‫‪ 3‬שני | ך שני ןאחרן א שעי ןאחרן‪.‬‬ ‫׳‪.‬‬ ‫ס ע ש‬ ‫ד‬ ‫מעשר |‬ ‫טחליפין | ד סחליפי׳‪.‬‬ ‫א אין•‬
‫‪ 4‬חלודה | ד חלוד׳‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב ה ם‬ ‫ן א‬ ‫ב ה ן‬ ‫אות ‪.‬‬
‫ס‬ ‫ו ה‬ ‫יל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫]‬ ‫‪n‬‬ ‫^‬ ‫}‬ ‫ב ה ם >‬ ‫ל‪-,,‬״״‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ב ה ן‬ ‫להתנאות‬
‫• שני ן א שעי‪.‬‬ ‫)על( | ד א חסר‪.‬‬ ‫‪ 5‬סאתים | ד סאתי׳‪.‬‬ ‫פותר | ב ד פתוח‪.‬‬ ‫הרי זה | א חסר‪.‬‬
‫חולין | ד חולי׳‪.‬‬ ‫לי ן א חסר‪.‬‬ ‫ותן | ך ו י ‪.‬‬
‫תן‬ ‫‪ 7‬ויהא ן א יהא‪.‬‬ ‫טרהינין | ד פהרחיגין‪.‬‬ ‫״ ל י | ד סתום‪.‬‬
‫י‬ ‫ס ח‬
‫שאין לי ן כ־ה ד א• ב לו•‬ ‫לו | ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 8‬אופ־ ן א אופר‪.‬‬ ‫יאפר | ך יאסי‪.‬‬ ‫ל פ ן | ד א פחליפין‪.‬‬
‫ועושין ן א עושין•‬ ‫ב לו‪.‬‬ ‫ד א‪.‬‬ ‫לי ן כיה‬ ‫י׳‪.‬‬ ‫ע א‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ץ‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ל ‪.‬‬
‫י ‪£‬‬ ‫נ‬ ‫׳‬ ‫א ו ס‬ ‫ן ה ל ה‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫•ן‬ ‫א ן ‪0‬‬ ‫א‬ ‫» והל‬
‫קסיע | ב ד סתום‪.‬‬ ‫ואין ן א אין‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א ״ ן ת‬ ‫ת‬ ‫‪,‬‬ ‫ך ז ן‬ ‫‪ 11‬י ן‬‫ת‬ ‫ח‬ ‫שני ן א שעי‪.‬‬ ‫״» )סוכה> | ד א חסד‪.‬‬
‫» ' | א שעי‪.‬‬

‫ש ו ק ל י ן וכו׳‪.‬‬ ‫‪.‬ולא‬ ‫‪2‬‬ ‫מ ו כ ר י ן וכו׳‪ .‬כ ל ה ב ב א מ פ ו ר ש ת ל ה ל ן ב ת ו ס פ ת א ע צ מ ה ‪.‬‬ ‫‪ .1‬א י ן‬

‫‪ .5-4‬ה י ל ך מ א ת י מ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל מעיש‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם מ ש ק ל המעיש י ד ו ע לו‪ ,‬ל א ישער כנגדו וכוי‪.‬‬
‫‪ .8‬ש א י ן ל י ש מ ן וכו׳‪ .‬ו ל ש ת זו מ ש ת מ ע ת לשתי מנימ‪ .‬א ‪ .‬שאץ‬ ‫ו ת א כ ל מ ב ק ד ו ש ה ‪ ,‬ותן ל י מנה ש ל ח ו ל ץ ‪.‬‬
‫לי ש ק ‪ ,‬ו ל מ י כ ך אני נותן ל ך יין נ ר י ד א ‪ .‬ב‪ .‬ע א ץ לי שמן‪ ,‬וטוב ת ע ש ה א ם ת ת ן לי ש ק ב מ ק ו ם יץ‪ .‬ויש ברשות‬
‫‪ .10‬צ י נ י ת וכו׳‪ .‬מ כ ה ע ל גבי הרנל‪ ,‬ו ד ר כ ם ה י ה ל ת ת ס ל ע ע ל י ה ‪.‬‬ ‫ה מ ק ב ל ל ה ב ץ א ת ה ד ב ר י מ כרצונו‪.‬‬
‫)ח‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫אמימון‪.‬‬ ‫‪ .11‬ת י ת ‪ .‬צ י ל ‪ :‬זזית‪ ,‬חזזית געיץ בשמים(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ל מ ת ‪.‬‬ ‫" י > • ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫נ ס כ א ש ל כ ס ף ‪ ,‬או כ מ ף עשוי כ מ ץ מ ס ב ע ‪ ,‬א ב ל ב ל י צ ו ר ה ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬

‫‪243‬‬
 ‫‪244‬‬
‫מעשר שני פ״א‬
‫ור׳ דוסה מתיר‪ .‬אבל פרוטות קטנית הניתנות סימן במרחץ‪ ,‬הכל שרן שאין‬
‫מחללין אותו עליהן‪ .5 .‬אין מחללין אותו לא על מטבע מרוד‪ ,‬ולא על‬
‫מטבע שאינו יוצא‪ ,‬ולא על המעות שאינן ברשותו‪ .6 .‬כיצד‪ ,‬היו לו מעות‬
‫כזכיות ומעות ירושלמיות אין מחללין אותו עליהן‪ ,‬אם חלל לא קנו מעשר‪.‬‬
‫אבל מטבע היוצא משום מלכים הראשונים מחללין אותו עליהן‪ .‬אין מחללין‬
‫אותו לא על מעות שכן בבבל‪ ,‬ולא ]על[ מעות שבבבל ]כן[‪ ,‬אבל אם היה כן‪,‬‬
‫והיו לו מעות בבבל‪ ,‬מחללץ אותו עליהן‪ .‬כיצד אץ מחללין על המעות שאץ‬
‫ברשותו‪ ,‬היו לו מעות טמונות בקצטרא ובהר המלך‪ ,‬או שנפל כיסו לבור‪,‬‬
‫אע״פ שיודע שהוא שם‪ ,‬אין מחללין אותו עליהן‪ ,‬ואם חלל לא קנה מעשר‪.‬‬
‫‪ .7‬כיוצא בו‪ ,‬מי שבא בדרך ובידו מעות‪ ,‬וראה אנס בא כנגדו‪ ,‬לא יאמר הרי‬
‫הן מחוללץ על מעות שיש לי בתוך ביתי‪ ,‬ואם עשה כן דבריו קיימץ‪ .8 .‬היה‬
‫טעון כדי יץ וכדי שמן‪ ,‬וראה אותן שנשברו‪ ,‬לא יאמר הרי הן עשויות תרומה‬

‫״ אין מחללין ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ׳׳א ה״ב‪ ,‬כ״ב ע״ד; בבלי נ׳׳ין‬ ‫פרועות ו כ ו ‪ /‬בבלי ב״מ הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫״‬
‫» מעות‬ ‫״ כילד ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ובבלי הכ״ל‪ ,‬כל הברייתא‪.‬‬ ‫ל״ז ב ‪ /‬ועיין במשכ׳ פ״א מ״ב‪.‬‬
‫» כדי‬ ‫‪/‬‬ ‫ב‬ ‫״ ק קכףן‬ ‫‪3‬‬ ‫לי‬ ‫ג ב‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫» מי ש א‬
‫נ‬ ‫כומוכוה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; בבלי שם ל״ח א ‪/‬‬
‫יין ו כ ו ‪ /‬בבלי חכ״ל‪ .‬ועיין לעיל דמאי פ״ח הי״א‪.‬‬

‫‪1 2‬‬
‫קטיח ‪I‬‬ ‫׳‪.‬‬ ‫פ ר ו ט ו‬ ‫ן ך‬ ‫פ ר ו ט ו ת‬ ‫י׳‪.‬‬ ‫ס ח‬ ‫ד‬ ‫טחיר |‬ ‫דוטה | ד א דוטא‪.‬‬ ‫יי' | א י י ‪.‬‬
‫‪ 18‬אוחו | ב אוחי‬ ‫״ ‪ -‬״ שאץ ט ח ל ל ץ ן א שסחללין‪.‬‬ ‫הניתנות | ד הנחנו׳ א והגיתנות‪.‬‬ ‫ד קטני׳ א קטנות‪.‬‬
‫ברשותו | ב ד ט ת י ם •‬ ‫‪ !4‬ט ט ב ע | א הטטבע‪.‬‬ ‫טרוד | ד טרור א טרוד‪.‬‬ ‫מטבע | א הטטבע‪.‬‬ ‫‪1‬עליי?ון‪.‬‬
‫ומעות ירושלמיות ן ך וטטעות‬ ‫‪ !6‬כזכיות | א בחביות‪.‬‬ ‫טעות | ד טעו׳‪.‬‬ ‫כיצד היו | א כיזה צ ד היה‪.‬‬
‫‪ 18‬משום | ד םשם א לשום‪ .‬הראשונים |‬ ‫ק ט | ד ק ט ]עליהן[ א קנה‪.‬‬ ‫אם ח ל ל | א ואם חילל•‬ ‫ירושלםיו׳‪.‬‬
‫מעות שכן ן א המעות שמן )ומליון‪ :‬שהז>•‬ ‫״ אוחו ל א | א ח ס ר ‪.‬‬ ‫אין | א ]כיצד! אין‪.‬‬ ‫ד הראשוני׳•‬
‫כן ן א כאי­‬ ‫ב ד חסר‪.‬‬ ‫ןכןן ן א ןוהןן כאן‪.‬‬ ‫א המעות‪.‬‬ ‫טעות | ד טעו׳‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫]ע ן ן כיה‬
‫‪1 8‬‬
‫לי ‪I‬‬ ‫» היו ן א היה•‬ ‫שאין ן א שאינן‪.‬‬ ‫הסעות | ד הסער‪.‬‬ ‫עליהן | ב ד סחוח‪.‬‬ ‫י טעי׳•‬ ‫טעות |‬
‫כיסו ל ב ו ר ‪I‬‬ ‫ובהר | ד וביה א ןאון ב ה ר ‪.‬‬ ‫ב ק צ ט ר א | ד בקיסטר׳ א בקסטרא‪.‬‬ ‫טסונות | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫ד לי‪.‬‬
‫שם ‪I‬‬ ‫שהיא ‪ I‬ד שהו׳ א שיש‪.‬‬ ‫שיידע | ד שידו׳‪.‬‬ ‫״ אע׳ס | א א ף ע ל סי•‬ ‫ד ןטסונוחןן כיסו לבו׳‪.‬‬
‫סתים‪-‬‬ ‫ד‬ ‫מעשר ן ב‬ ‫עליהן ואט ח ל ל | א עליהט אט חילל‪.‬‬ ‫אין טחללין | ד אי׳ טחללי׳‪.‬‬ ‫א שם ןסעווון‪.‬‬
‫ואם ‪I‬‬ ‫לו‪.‬‬ ‫ד‬ ‫לי |‬ ‫־־ טעות | ד טעו־‪.‬‬ ‫יאטר | ד יאט־‪.‬‬ ‫סעות | ד טעו׳‪.‬‬ ‫" ובידו | א והיה בידו‪.‬‬
‫עשויות | ד א עשויין‪.‬‬ ‫שנשברו | ד א שנשתברו‪.‬‬ ‫»־ וראה | ד ודא׳‪.‬‬ ‫ד א אס‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬פ ר ו ט ו ת קטנות )כני׳ כי'ע> שאנשים פ ר ט י ם ט ו ב ע י ם אותן‪ ,‬והן‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫קטנית‬ ‫‪ .12‬פ ר ו ט ו ת‬
‫וכו׳•‬ ‫‪ .13‬מ ר ו ד‬ ‫ו ט י ב עניעמ נ ת ב א ר ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫ב ב י ת ה מ ר ח ץ כתשלום ב ע ד ה ר ח י צ ה ‪.‬‬ ‫מתקבלות‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ע ו ת ש ט ב ע בן כוזיבא ב ש ע ת ה מ ר י ׳‬ ‫‪ .15‬כ ז כ י ו ת וכו׳‪.‬‬ ‫ה ת ו ס פ ת א מ מ ר ש ת ב ב א זו ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ע ל גבי‬ ‫ו צ א‬ ‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ט ב ע ה ע ת י ק הירושלמי‪ ,‬שאינו י‬ ‫ירושלמיות‬ ‫והוא מ ט ב ע מ ר ו ד ‪.‬‬
‫צורתו׳ א ל א ל ס י מ ש ק ל ו ותכונות א ח ר ו ת ש ב ו ) ע ת י ק ו ת ו ‪ ,‬מציאותו בשוק ו כ ד ו מ ה ( ‪ ,‬והוא מ ט ב ע שאינו יוצא•‬
‫וכי•‬ ‫בבבל‬ ‫‪.17‬שכן‬ ‫כמותו‪.‬‬ ‫טובעימ‬ ‫אץ‬ ‫ששוב‬ ‫אעטיי‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.16‬היוצא‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל מעות ש ל כן ) ‪ -‬ש ל כאן(‪ ,‬ש ל איי‪ ,‬שהן ב ב ב ל ‪ ,‬ו כ ן ע ל מ ע ו ת ש ל ב ב ל והן כ ן ) » כ א ן ( ב א ' י ׳‬
‫שהרי א מ ן יוצאות ש ל א במקומן‪ .‬א ב ל א ם ה מ ח ל ל כ א ן ‪ ,‬והיו ל ו מ ע ו ת ש ל ב ב ל ב ב ב ל מ ח ל ל ץ עליהז׳‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב מ ב צ ר ה ת מ ו ם ע‪-‬י ה צ ב א‬ ‫בקצטדא‬ ‫‪.19‬‬ ‫שהרי הן יוצאות ב מ ק ו ם שהן נמצאות•‬
‫‪ .21‬כ י ו צ א ב ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ם שאינו‬ ‫הרומאי‪ ,‬או ב ה ר ה מ ל ך שהיה מיושב עיי נויים‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .22-21‬ה ר י ה !‬ ‫מ ח ל ל ע ל ה מ ע ו ת ש ב ק צ ט ר א וכו׳ כן ל א ירים ת ר ו מ ה מ כ ד י ם ה מ ש ת ב ר י ם וכו׳‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן ‪.‬‬
‫מ ח ו ל ל י ן ובו׳‪ .‬כ נ ר א ה ‪ ,‬שציל‪ :‬ה ר י מ ח ו ל ל ץ עלניהן! וכו׳‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪245‬‬ ‫מעשר שני פ״א‬
‫ומעשרות על פירות שיש לי בתוך ביתי‪ ,‬אם עשה כן הרי זה אסור‪ .9 .‬לוקחץ‬
‫‪ 25‬חיה ועוף לבשר התאוה‪ ,‬אבל לא לזבחי שלמים‪ .‬מי שגזרו שיהא בשר התאוה‬
‫מטמא את הידים‪ ,‬אמרו אין לוקחין חיה לבשר התאוה‪ ,‬אבל לוקחין עוף לבשר‬
‫התאוה‪ .‬ר׳ לעזר בן יהודה איש אבלין אומ׳ אף לא העוף לבשר התאוה‪ ,‬שכן‬
‫הגת שנעשת על גבי בשר תאוה טמאה לקודש‪ ,‬טמאה לתרומה‪ .10 .‬הלוקח‬
‫חבית בירושלם‪ ,‬פתוחה צריך לאכל כעד הקנקן‪ ,‬סתומה אין צריך לאכל‬
‫‪ 30‬כנגד הקנקן‪ .‬במה דברים אמורים בשל יץ‪ ,‬אבל בשל ציר‪ ,‬ושל חומץ‪ ,‬ושל‬
‫מוריס‪ ,‬ושל שמן‪ ,‬ושל דבש‪ ,‬בין פתוחה בין סתומה אין צריך לאכל כגגד‬
‫הקנקן‪ .‬דיתבאות של תמרה‪ ,‬ופוטליאות ודרוםות של תמרה אץ אוכל כעדו‪.‬‬
‫אם היו קופות הרי זה אוכל‪ .‬ושאר כ ל הדברים אין אוכל כעדן‪ .‬לא כעד‬
‫החרצנץ‪ ,‬ולא כעד המין‪ ,‬ולא כעד הגפת‪ .11 .‬הלוקח צבי בירושלם אץ‬
‫‪ 35‬צריך לאכל כעד העור‪ .‬שחוט‪ ,‬צריך לאכל כעד העור‪ .12 .‬אץ משכירץ‬

‫‪2 4‬‬
‫ל ו ק ח י ן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬כ״נ ע״ד‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״א מ״ג‪ ,‬ספרי ראה עי׳ ק״ז‪ ,‬עמי ‪.168‬‬
‫‪2 5‬‬
‫״ פ ח ו ח ה ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״א מ״ד‪.‬‬ ‫מי שגזרו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪ .‬ועיין להלן כדה פ״נו הי״ח‪.‬‬
‫‪ 32‬ופונוליאות ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬כ׳׳ב ע״ד‪.‬‬ ‫‪ 30‬בשל יין ו כ ו ‪ /‬עיין להלן פ״ב‪ ,‬שו׳ ‪ ,107‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪ 34-33‬ככגד החרלכין ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״א מ״ג‪.‬‬ ‫קושוח ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״א ״ ‪.‬‬
‫ד‬ ‫מ‬

‫‪ 35‬אין משכירין ו כ ו ‪ /‬להלן כגעים פ״ו ה״ב; אבוח דר״ן‬ ‫״ ‪.‬‬

‫ג‬ ‫מ‬ ‫״א‬ ‫פ‬ ‫‪/‬‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫‪3‬‬ ‫י ן‬ ‫‪,‬‬ ‫ע‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫>‪ 3‬הלוקח‬
‫‪7‬‬
‫כו׳׳ב פל״ע‪ ,‬כ״ד ע״א; בבלי יומא י״ב א ; מגילה כ״ו א ‪/‬‬

‫א תאוה‪.‬‬ ‫‪ 20‬התאוה | ד התאו׳‬ ‫הי שגזרו ן א משגזרו‪.‬‬ ‫‪ 28‬התאוה ן א תאוה <ב‪-‬פ>‪.‬‬ ‫‪ 24‬עשה | ד עשי‪.‬‬
‫יהודה | ד יהודה ]אוטרן‪.‬‬ ‫בן ן א בר‪.‬‬ ‫לעזר | ד אליעזר א אלעזר‪.‬‬ ‫‪ 27‬התאוה ן א תאוה )בימ(‪.‬‬ ‫עוף | א העוף‪.‬‬
‫טמאה | ך וטהור‬ ‫‪ 38‬ע ל גבי בשר ן א לבשר‪.‬‬ ‫שכן | ך א שכל‪.‬‬ ‫לא | ד חסר‪.‬‬ ‫אכלי! | ד אכלי־ א איבלייס‪.‬‬
‫בשל ן א של‪.‬‬ ‫‪ 30‬במה וכו־ | ד בד־א‪.‬‬ ‫ל‪,‬‬ ‫א כ ו‬ ‫לן ך ל‬ ‫א כ‬ ‫ל‬ ‫־‬ ‫‪I,‬‬ ‫‪O K‬‬ ‫‪L,‬‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫‪n‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ט ה ו ר ה‬ ‫א‬
‫ל א כ ל | ך לאכול‪.‬‬ ‫סתומה‪.‬‬ ‫סתומה | ד ובין‬ ‫בין‬ ‫‪ 31‬םוריס | ך א סוריים‪.‬‬ ‫א של‪.‬‬ ‫י״ל | ד חסר‪.‬‬
‫מגדו ן‬ ‫תמרה ן א תרוסה‪.‬‬ ‫א ופטליאות‪.‬‬ ‫ופוטליאות ) ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫א דורכאות‪.‬‬ ‫‪ 83‬דיתבאות | ד ריתכאות‬
‫אין ן א חי•‬ ‫ב הזפת‪.‬‬ ‫ד א‪.‬‬ ‫הגפת ן כיה‬ ‫‪ 34‬החרצנין ן א החרצגים‪.‬‬ ‫‪ 33‬כגגדן | ד במדן‪.‬‬ ‫א כמדן‪.‬‬
‫‪3 5‬‬
‫א•‬ ‫העור ן כ־ה‬ ‫צריך ן א ןאיןן צריך‪.‬‬ ‫ב העיר‪.‬‬ ‫ד א‪.‬‬ ‫העור ן כ־ה‬ ‫<ב‪-‬פ>‪.‬‬ ‫לאכל | ד א לאכול‬
‫ב סתום‪.‬‬ ‫ד ב העיר•‬

‫‪ .24‬א מ ו ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ י ר ו ת אמורים משום מ כ ל ‪ ,‬משום ש א ץ ה ת ר ו מ ה ח ל ה כ ל ל ‪ ,‬בכגון ד א ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫‪ .28‬ה ג ת ש ג ע ש ת וכו׳‪.‬‬ ‫*• ל א ל ז ב ח י ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ם ל ק ח א ץ ה מ ק ח נ ת פ מ ב ק ד ו ש ת מ ע ש ר כ ל ל ‪.‬‬
‫‪ .29‬צ ר י ך‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬גת ש ע ב ד ב ה א ד ם ש א כ ל בשר תאוה‪ ,‬ד מ ו כ א ב ל א ו כ ל י ם טמאים‪ ,‬והוא ט מ א לקודש‪.‬‬
‫ל א כ ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ו כ ל ח ו ל ץ משלו ב ק ד ו ש ת מעיש כגגד שווי הקנקן‪ ,‬שהרי א ץ הקנקן ט מ ל ליץ‪ ,‬ו ד מ ו‬
‫ס ת ו מ ה א י ן צ ר י ך וכו׳‪ .‬ממני שיץ אמו‬ ‫כ א י ל ו קנה כ ל י ם ב כ ס ף מע־ש‪ ,‬שצריך ל א כ ו ל כננדן‪.‬‬
‫‪ .31‬א י ן צ ר י ך‬ ‫מ ש ת מ ר י ס ה א ל א בקנקן סתום‪ ,‬והקנקן ט פ ל ליין ו ב ט ל ע ל נבו כ ק ל י ס ה ל ס ר י ‪.‬‬
‫ל א כ ל וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬צ ר י ך ל א כ ל ‪ ,‬ש ה ר י כ ל ה מ מ י מ ה ל ל ו א ץ מ ת ק ל ק ל י מ א מ שומכימ ו מ ע ר י מ אותמ מ כ ל י‬
‫‪ .32‬ד י ת ב א ו ת וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שצ״ל‪ :‬ר י כ ב א ו ת ‪ ,‬והן‬ ‫א ל כ ל י ‪ ,‬ואין הקנקן ב ט ל ע ל נ ב ם <ר׳ יוגה בר־ג(‪.‬‬
‫וסוטליאות ודרוםות‬ ‫מ כ ב ד ו ת ש ל ת מ ר ה ‪ .‬כ מ ו ת ת מ ר י ם ‪ ,‬ו ה ן ב ט ל ו ת ל ת מ ר י ם ‪ .‬ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫ו כ ר ‪ .‬ם ו ט ל י א ה )‪ GrdreXXa‬ה ו א מ ל מ י ו ח ד לתאנים ו ל ת מ ר י מ ‪ ,‬והוא נ מ כ ר י ח ד א ם הסירות‪ ,‬ואמו חשוב‪,‬‬
‫ו ב ט ל ע ל גבי הסירות‪ .‬ו ד ר ו ס ו ת ה ם ה ס ל י ם שדורסים בתוכו א ת ה ת מ ר י מ ‪ ,‬ו א ף ה ו א ב ט ל ע ל נבי ה ת מ ר י ם ‪.‬‬
‫‪ .33‬ה י ו ק ו מ ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה כ ל י ם שהתמרים בתוכם היו קוסות )ולא ס ו ט ל י א ו ת או‬ ‫עיין כ ב ה י א ‪.‬‬
‫ו ש א ר כ ל וכו׳‪ .‬במשנתנו)ס״א מ־ג( מ ב ו א ר שאמו א ו כ ל‬ ‫דרוסות(‪ ,‬אינם ט מ ל י מ ל ת מ ר י מ ‪ ,‬ו א ו כ ל כננדן‪.‬‬
‫כנגד ה ק ל ס ו ת ש ל האגוזימ ו ה ש ק ר י מ ‪ ,‬ו מ ש ל י מ ה ה ת ו ם ס ת א שהיה בשאר כ ל ה ד ב ר י ם שאמם א ל א ס ס ו ל ת ‪.‬‬
 ‫מעשר שני פ״א‬ ‫‪246‬‬

‫בתים בירושלם‪ ,‬מפני שהן של שבטים‪ .‬ר׳ לעזר בי ר׳ שמעון אומ׳ אף לא‬
‫המטות‪ .13 .‬עורות של מקדשץ‪ ,‬בעלי אשפיזין באין ונוטלין אותן בזרוע‪.‬‬
‫לולבי הזרדין והחרובץ‪ ,‬עד שלא ימתיקו ]אץ[ נקחין בכסף מעשר‪ ,‬משימתיקו‬
‫נקחין בכסף מעשה אבל הלוף והחרדל והתורמסין‪ ,‬ושאר כל הנכבשץ‪ ,‬בין‬
‫משימתיקו בין עד שלא ימתיקו נקחין בכסף מעשר‪ .‬בנות הריע נקחין בכסף‬ ‫‪40‬‬

‫מעשר‪ ,‬ואין מטמאות טומאת אוכלין‪ .‬חלות הריע‪ ,‬אמ׳ ר׳ יוסה בא ר׳ יוחנן‬
‫בן נורי אצל ר׳ חלפתא אמ׳ לו חלות הריע מה הן שילקחו בכסף ]מעשר[‪.‬‬
‫אמ׳ לו‪ ,‬לא ילקחו‪ .‬אמ׳ לו אף אני אומ׳ כן‪ ,‬אלא שעקיבה אמ׳ ילקחו‪.‬‬
‫‪ .14‬קור נקח בכסף מעשר‪ ,‬ואץ מטמא טומאת אוכלין‪ .‬כפניות נקחות בכסף‬
‫מעשר‪ ,‬ומטמא טומאת אוכלין‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ קור הרי הוא כעץ ל כ ל דברי‬ ‫‪45‬‬

‫אלא שניקח בכסף מעשר‪ .‬כפניות הרי ]הן[ כפרי ל כ ל דבר‪ ,‬אלא שפטורות‬
‫מן המעשרות‪ .‬ר׳ שמעון אמ׳ משם ר׳ ליעזר כורכום אין ניקח בכסף מעשה‬

‫‪ 38‬לולבי וכו׳‪ .‬עיי!‬ ‫‪-36‬ל‪ 3‬לא ה מ ע ו ת וכו׳‪ .‬אבות ד ד ן כו״א פל״ה‪ ,‬כ״ב ע״ב; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« חלות הליט‬ ‫להלן שבח פ״ח )ד פ״ע( ה״כו; עוקלין פ״ג ה״ע‪ .‬ועיין במשכ שם פ״ג מ״ד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫״ ע ה״ד‪ ,‬כ״ה‬ ‫ע‬ ‫וכו׳‪ .‬משכ׳ עוקלין פ״ג מ״ה‪ .‬ועיין ספרי ראה פ י ק״ז‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,168‬ירוש׳ עירובין‬
‫‪,‬‬
‫« קור וכו׳‪ .‬להלן עוקלין פ״ג ה״י; בבלי‬ ‫ע״ד חגיגה פ״ג ה״ד‪ ,‬ע״ע ע״ג‪ ,‬בבלי כדה כ״א ב ‪.‬‬ ‫׳‬

‫« קור וכו׳‪ .‬משכ׳ עוקלין פ״ג מ״ז; ת ו ס פ ׳ שם פ״ג הי״א; ירוש׳ שביעית‬ ‫עירובין כ״ח ב׳‪.‬‬
‫פ״ד ה״מ ל״ה ע״ג; בבלי הכ״ל‪.‬‬

‫‪ 37‬הסטות ‪I‬‬ ‫ד או ‪.‬‬

‫ם ר‬ ‫אום׳ |‬ ‫שםעון ן א צדוק‪.‬‬ ‫ד א בי׳‪.‬‬ ‫בי ר׳ |‬ ‫ד א אלעזר‪.‬‬ ‫־‪ 3‬לעזר |‬
‫ב םקיטין•‬ ‫א םוקדשין‬ ‫ד קדשים‬ ‫םקדשין |‬ ‫ב עירות‪.‬‬ ‫עורות ן כיה ד א•‬ ‫א רטיטות‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ןיס״יקו[ יםתיקי•‬ ‫ב‬ ‫ן‬ ‫ק ו‬ ‫‪,‬‬ ‫ס ת‬ ‫‪,‬‬ ‫‪3 8‬‬ ‫ונוטלין | א נוטלין‪.‬‬ ‫באין ן א חסר•‬ ‫א אושפחין‪.‬‬ ‫אששחץ | ד אשסזין‬
‫והתורססין | ך ותורסוסין‬ ‫»‪ 3‬נקחין | א ניקחין‪.‬‬ ‫ד נקחי׳‪.‬‬ ‫נקחי! |‬ ‫בחסר•‬ ‫ד א "ליון ב•‬ ‫ןאיןן | כיה‬
‫נקחיו ‪I‬‬ ‫א הדיעא‪.‬‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ח ר‬ ‫הריע | ד‬ ‫מות ן א מת‪.‬‬ ‫נקחין ן א ניקחץ‪.‬‬ ‫‪ 40‬בין ן א ובין‪.‬‬ ‫א והתורטוסין‪.‬‬
‫ד חליי‬ ‫חלות |‬ ‫ד ואין פטסאו׳ א ופטסא‪.‬‬ ‫ואין פטפאות |‬ ‫‪ 41‬פעשר | ד טשער נ״ינין‪.‬‬ ‫ד נקחות א ניקחות‪.‬‬
‫ת‬
‫חלי‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 42‬ר׳ |‬ ‫ד א יוסי‪.‬‬ ‫יוסה |‬ ‫ד א פ ר א א־‪.‬‬ ‫אט׳ |‬ ‫הריע | ד חריע א הריעא•‬ ‫א חלח‪.‬‬
‫אופ־ ן א אוטר•‬ ‫‪ 43‬ל א ן א א ל ‪.‬‬ ‫ןפעשר[ | כיה ד א• ב ח ס ר ‪.‬‬ ‫םה הן ן א סהו‪.‬‬ ‫הריע ן א ח ל ח הריעא‪.‬‬
‫נקחית ‪I‬‬ ‫טטטא ן א םיטסא‪.‬‬ ‫ואין ן א ואינו‪.‬‬ ‫‪ 44‬נקח | ד א ניקח‪.‬‬ ‫שעקיבה אט׳ | ד א שעקיבא אומי‪.‬‬
‫נ־יי•‬ ‫ד‬ ‫כפרי |‬ ‫‪ 48‬ןהןן ן כיה ד א ‪ .‬ב ח ס ר ‪.‬‬ ‫אום׳ | ד אוטח‪.‬‬ ‫‪ 48‬וטטטא ן א וטטטאות•‬ ‫א ניקחוח‪.‬‬
‫א סשום ר׳ אליעזר‬ ‫ד‬ ‫סשם וכו׳ |‬ ‫אס־ | ד אוסר א או׳‪.‬‬ ‫‪ 47‬״טעון | א שסע׳•‬ ‫שפטורות ן א שהן סטורוח‪.‬‬
‫אין | א אינו‪.‬‬ ‫כרכים•‬

‫‪ .36‬מ מ נ י ש ה ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהבתים קנויים ל כ ל י ש ר א ל ‪ ,‬וירושלים ל א נ ת ח ל ק ה ל ש ב ט י ם ‪ .‬ע י ץ בבהיא•‬

‫קצוות‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫הורדין‬ ‫‪ .38‬ל ו ל ב י‬ ‫המארחים‪.‬‬ ‫הבעלים‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫‪ .37‬א ש מ י ו י ן ‪.‬‬
‫הענםים ה ר כ י ם ש ל ה ז ר ד ץ )קנים(‪ ,‬שהיו א ו כ ל י ם אותם עיי כ ב י ש ה ב ח ו מ ץ ‪ ,‬או ב מ י מ ל ח ‪ ,‬ו ל כ ב י ש ה זו‬
‫וכוי‪ .‬ל ו ף ה ו א מ ץ מהמינימ הטמונים ב א ר ץ ‪•Arum ,‬‬ ‫‪.39‬ה ל ו ף‬ ‫קוראת התוםמתא ‪.‬המתקה־‪.‬‬
‫עת‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬גרגירי ה ז ר ע ש ל ק ו ר ט מ א ‪.‬‬ ‫ה ר י ע וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .40‬ב נ ו ת‬ ‫ותורמוס ה ו א ‪ ,lupinus‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪ .41‬ח ל ו ת ה ר י ע וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ר י ע )תריע( ע צ מ ו ‪ ,‬שאמו ל א כ י ל ת נוםו א ל א ל ט ע ם ו ר י ח שבי•‬ ‫בבהיא‪.‬‬
‫כ מ נ י ו ת וכו׳‪ .‬מגי ת מ ר י ם ר ע י ם ש ל א בשלו ב ל‬ ‫‪ .44‬ק ו ר וכו׳‪ .‬מ ו ח ש ל ראשי ד ק ל י ם ‪.‬‬ ‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .47‬כ ו ר כ ו ם וכוי‪ .‬כ נ ר א ה שהוא כ ר כ ו מ ש ב מ ק ר א <שה־ש די‪ ,‬ייד(‪.saffron ,‬‬ ‫צרכם‪.‬‬
‫‪247‬‬ ‫מעשר שני־ פ״א‬

‫לפי שאין בו טעם אלא למראה‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה בן גדיש לפני ר׳ ליעזר של בית‬
‫אבא היו מוכרין ציר בירושלם‪ .‬אמרו מי אמר‪ ,‬שמא דגים מוכרין עמו‪.‬‬
‫‪ .15‬הלוקח בהמה לזבחי שלמים‪ ,‬בשוגג יחזרו דמיה למקומה‪ ,‬במזיד תיעלה‬
‫ותיאכל במקום‪] .‬בזמן[ הזה תמות‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה במי דברים אמורי׳ בזמן‬
‫שמתכוין ולקחה מתחילה לשום שלמים‪ ,‬אבל במתכוין להוציא מעות של‬
‫מעשר לחולין‪ ,‬בין בשוגג בין במזיד יחזרו דמים למקומן‪ .‬אם היתה בהמה‬
‫בעלת מום‪ ,‬בין בשוגג בין במזיד יחזרו דמים למקומן‪ ,‬אם היו פירות טמאין‪,‬‬
‫בין בשוגג בין במזיד יחזרו דמים למקומן‪ .16 .‬לוג יין שנפל לתוכו לוג דבש‪,‬‬
‫והרי בו שני לוגין‪ ,‬השבח לפי חשבון‪ .‬תבשיל של מעשר שני שתיבלו בתבלין‬
‫של חולין‪ ,‬השבח לפי חשבון‪ ,‬ושל חולין שתיבלו בתבלין של מעשר שני‪ ,‬אל‬
‫יוציא מעשר שני שלו בפדיון‪ .17 .‬קפליט של מעשר שני ושל חולין שניתבלו‬
‫זה עם זה‪ ,‬השבח לפי חשבון‪ .18 .‬היתה לו עיסה של מעשר ואפאה‪ ,‬השבח‬

‫‪ 50‬הלוקח וכוי‪ .‬משכי פ״א מ״ו; בבלי קידושין כ״ה ב׳‪.‬‬ ‫״ א‪/‬‬ ‫ז‬ ‫כ‬ ‫מ ב י ן‬ ‫‪,‬‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪3 3‬‬ ‫ן כ ן ‪/‬‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ג ד‬ ‫‪ 3‬ן‬ ‫‪48‬‬
‫בעלת מום וכוי‪ .‬עיין לעיל שביעית פ״ז ה״ס ומש״ש‪.‬‬ ‫» ר׳ יהודה וכוי‪ .‬בבלי הכ״ל כ״ו ‪6‬׳‪.‬‬
‫‪5 9‬‬ ‫‪,‬‬
‫עיסה‬ ‫‪ 56‬תבשיל וכו ‪ .‬ילוש׳ פ״ב סה״א‪ ,‬כ״כ ע״ג‪.‬‬ ‫״א‪.‬‬ ‫מ‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫‪/‬‬ ‫מ ש כ‬ ‫ו כ ו ‪/‬‬ ‫‪ 55‬ל יין‬
‫ו ג‬

‫וכו׳‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ב מ״‪.6‬‬

‫ליעזר | ד א אליעזר‪.‬‬ ‫לפני | ד ספני‪.‬‬ ‫בן | ך יהוד׳ בין‪.‬‬ ‫יהודה‬ ‫‪ 48‬לפראה | א סראה‪.‬‬
‫דנים | ד א דדן‪.‬‬ ‫אפר ן א יאפר‪.‬‬ ‫א א׳ ןלון פי‪.‬‬ ‫אסרו פי | ך אינסי‬ ‫‪ 49‬ציי | ד צרי‪.‬‬
‫‪ 61‬ותיאכל |‬ ‫תיעלה | ד א תעלה‪.‬‬ ‫לסקופה | ך לפקוס׳‪.‬‬ ‫שלפים | ך שלמי׳‪.‬‬ ‫‪ 80‬לזבחי שלפים | א חסר‪.‬‬
‫בפי‬ ‫אפ׳ ר׳ יהודה | ד אפר ר׳ יהוד׳‪.‬‬ ‫ןבזפןן | כיה ד א‪ .‬ב חסר )ובפקופה ריוח ריק(‪.‬‬ ‫ד א ותאכל‪.‬‬
‫וכ‬
‫‪ 63‬מעשר | ך סעשר ןשנין‪.‬‬ ‫‪ 52‬פתחילה | ד סתחלה א בתחילה‪.‬‬ ‫י ׳ | ד כדיא א כסה דברים אפורים‪.‬‬
‫דפים לסקופן ן‬ ‫‪ 54‬בין במזיד ן א ובין במזיד‪.‬‬ ‫היתה | ד היה‪.‬‬ ‫בין בשוננ | ך בשונג‪.‬‬ ‫לחולין | א חולין‪.‬‬
‫‪ 56‬והרי ן א והיו‪.‬‬ ‫למקומן | ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 58‬דםים | ד דסי׳‪.‬‬ ‫טסאין ן א טםאי ‪.‬‬
‫ם‬ ‫א דמיה למקומה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בתבלין | ד בתבלי׳‪.‬‬ ‫א שניתבלו‪.‬‬ ‫שתיבלו | ך שטבלו‬ ‫שני ן א שיני‪.‬‬ ‫למין | ד לוני ‪.‬‬
‫קפליט ן‬ ‫בפדיון | ד לפדיון א לפידיון‪.‬‬ ‫‪ 68‬שני ן א חסר‪.‬‬ ‫שני ן א שיני‪.‬‬ ‫‪ 57‬שחיבלו | ד א שחבלו‪.‬‬
‫פעשר ואפאה | ד סעש־ ןשנין‬ ‫חשבון | ב ד סחום‪.‬‬ ‫‪ 59‬עם | ד אם‪.‬‬ ‫שני ן א שיני‪.‬‬ ‫ד קפלוט‪.‬‬
‫ואפא׳‪.‬‬

‫‪ .50‬ב ש ו נ נ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנתכוץ ל ש ל ם ב מ ע ו ת ש ל ח ו ל ק ‪ ,‬מ ת ן ב ט ע ו ת מ ע ו ת ש ל מעיש‪ ,‬והרי א ם קנה שלמים‬

‫ב מ ז י ד וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫ב מ ע ו ת ש ל מע׳ש ל א י צ א י ד י תובת נדרו‪ ,‬ויש כאן מ ק ח טעות‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫שנתכוין לקנות ב ה מ ה ל ש ל מ י ם ב מ ע ו ת מעיש‪ ,‬כ ד י ש י ת ח ל ל ו ה מ ע ו ת ע ל י ה ‪ ,‬ת ע ל ה ו ת י א כ ל במקום‪ ,‬כ ד מ ה ‪.‬‬
‫‪ .51‬ב מ י ד ב ר י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬ב ד י א שיש ל ת ל ק ב ץ שונג ל מ ז י ד א ל א א ם קנה לשם שלמים‪ ,‬א ב ל א ם‬
‫‪ .53‬ב י ן ב ש ו ג ג וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫כיוון ל ה ו צ י א ל ח ו ל ק מ ע ו ת מעיש‪ ,‬ו ל א כ ו ל א ת ה ב ה מ ה כ ב ש ר תאוה‪.‬‬
‫ב ץ ש ל א י ד ע שהמעות הן מ ע ו ת מעיש ונתכוץ לקנות ת ו ל ץ בשגגה‪ ,‬ו ב ץ שעשה כן במזיד א ץ ה מ ק ח קיים‪:‬‬
‫‪ .54‬ב ע ל ת מ ו מ וכוי‪ .‬ב ב א זו א מ ה‬ ‫בשוגג‪ ,‬משום מ ק ח טעות‪ ,‬ו ב מ ז י ד משום קנס ל מ ו כ ר ‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫מ ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬ו כ ו ל מ מ ו ד י מ ב ה ‪ ,‬משומ שאץ ה מ ע ו ת מ ת ת ל ל ו ת ע ל ב ה מ ה ב ע ל ת מומ מחוץ לירושלים‪ ,‬גזירה‬
‫‪ .56‬ו ה ר י ב ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ה ת ע ר ו ב ת שוה יותר מ א ש ר ה י ץ‬ ‫שמא י ג ד ל ע ד ר י ם ‪ ,‬ע ד ר י ם ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .58‬ש ל ו ב ס ד י ו ן ‪ .‬ציל‪ :‬ש ל א במדיון‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ה ת ב ל ץ א מ ם ב ט ל י ם לגבי‬ ‫ו ה ד ב ש י ח ד לסגי שגתערבו‪.‬‬
‫ה ת ב ש י ל ש ל ח ו ל ץ ‪ ,‬ו כ א י ל ו ה ם ע ד י ץ ב ע ו ל ם ‪ .‬ק ס ל י ט וכו׳‪ .‬ק ס ל י ט ץ הם כרישץ שיש ל ה ם ראש‪ ,‬ע י ץ‬
‫בבהיא‪.‬‬
 ‫מעשר שני פ״א‪ ,‬פ״ב‬ ‫‪248‬‬

‫לפי השבץ‪ .‬ניפילה הפת‪ ,‬ניקדח התבשיל הפגם לשני‪ .‬בורר את ]החטים[‬
‫וטוחנן ומרקידן‪ ,‬דיים שיפדם כשער החטים‪ .‬ר׳ יוסה אומ׳ מקום שמחשבין‬
‫את הוצאה פודין את החטים ואין פודין את הככרות‪ ,‬מקום שאין מחשבץ את‬
‫הוצאה אף פודין את הככרות‪ .‬שמן של מעשר שני וראשי בשמים של חולין‬
‫‪,‬‬
‫שנתערבו‪ ,‬השבח לפי חשבץ‪ .‬זה הכלל אמ ר׳ יוםה‪ ,‬כל המותיר במדה‪ ,‬שבחו‬
‫ניכר השבח לפי חשבון‪ ,‬לא הותיר במדה‪ ,‬שבחו ניכר השבח לשני‪.‬‬

‫פרק ב׳‬
‫‪ .1‬תלתן של תרומה שחפה בה)את( בת כהן ראשה‪ ,‬אין בת ישראל רשיית‬
‫לחוף אחריה‪ ,‬אבל מעגנת שערה בשערה‪ .‬תלתן של מעשר שני ויאכל‬
‫צמחונות‪ .‬ושל תרומה‪ ,‬בית שמיי אומ׳ כל מעשיה בטהרה‪ ,‬ובית הלל או׳ כל‬
‫מעשיה בטומאה חוץ מחפיפתה דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ בית שמאי או׳‬

‫>« זה הכלל ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ הכ״ל‪.‬‬

‫‪ 3‬ושל תרומה‬ ‫* הלחן ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ב מ״ג‬ ‫! הלחן ו כ ו ‪ /‬לעיל חרומוח פ״י ה״ד‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬משכי הכ״ל‪ .‬וכל הברייחא בימש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ג ע״ג‪.‬‬

‫הפגם | ך הפני‪.‬‬ ‫התבשיל | א ]את! התבשיל‪.‬‬ ‫ניקדח | ד מקדח א והקדיח ב ניקרה‪.‬‬ ‫‪ 60‬ניפילה | א נפלה‪.‬‬
‫י ן א טחנו‬ ‫ד ן‬ ‫״‬
‫ן ם ר ק‬ ‫‪.‬‬
‫ו ט ו ח נ ן‬‫ןהחטיסן ן כ׳ה ד‪ .‬א החיטין‪.‬‬
‫ח ס ר‬ ‫ב‬ ‫בורר ן א בירר‪.‬‬ ‫לשני | ב פתוח‪.‬‬
‫‪ 82‬הוצאה |‬ ‫אוט׳ | ד אופר‪.‬‬ ‫יוטה | ד א יוסי‪.‬‬ ‫החטים | א חיטיט‪.‬‬ ‫שיטדם | ד שייפרט‪.‬‬ ‫והרקידן‪.‬‬
‫הבכרות ן כיה ד ‪ .‬א הטכבדות ב הבכרות­‬ ‫פודין וכו׳ ן א סודה את החיטין ואינו סודה‪.‬‬ ‫א ההוצאה‪.‬‬
‫בשםים ן א ןשל[‬ ‫י‪.‬‬ ‫ין‬ ‫‪ •3‬הככרות | כיה ד• ב הבכרות‪.‬‬
‫א ש ע‬ ‫ש נ‬ ‫־ ס ק ו ם ‪ . . .‬הככרות | א חסר‪.‬‬ ‫‪8 3‬‬ ‫‪6 2‬‬

‫הסותיר ‪I‬‬ ‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬ ‫אם׳ | א שאם׳‪.‬‬ ‫‪ 64‬שנחערכו | א חסר‪.‬‬ ‫חולין | ד חולון‪.‬‬ ‫בססים‪.‬‬
‫ניכר | ד נכר­‬ ‫‪ 68‬בפרה | ד בסד׳ א בסירה‪.‬‬ ‫בפדה | ד בפד׳ א בפידה‪.‬‬ ‫ד הסותי׳ א שהותיר‪.‬‬
‫ישראל ן א ישר׳•‬ ‫בת | ד חסר‪.‬‬ ‫ראשה | א לראשה‪.‬‬ ‫<אח> | ד א חסר‪.‬‬ ‫תלתן ן א תילחן‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫שני | ך חסר‪.‬‬ ‫שערה בשערה | ד בה בשער־‪.‬‬ ‫‪ 2‬מעננת | א מעננת‪.‬‬ ‫רשייח | ד רשאי א רשאה ב ושיית‪.‬‬
‫א שמאי‪.‬‬ ‫ד‬‫שמיי |‬ ‫ושל | ד של‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫‪ 3‬צמחונות | ד צוםחניוח‪.‬‬ ‫ויאכל | ד יאכל א חאכל‪.‬‬ ‫א שיני•‬
‫‪ 4‬בטומאה ן א בטהרה•‬ ‫או׳ | ד אומר א אומי‪.‬‬ ‫הלל | א הילל•‬ ‫טעשיה | ד מעשה•‬ ‫אום׳ | ד אומר‪.‬‬
‫או׳ | ד חטר‪ .‬א אוט׳‪.‬‬ ‫בית שטאי | ד ב׳״•‬ ‫אוט׳ | ד אוטר‪.‬‬

‫‪ .61‬ד י י ם ש י ם ד ם‬ ‫‪ .60‬ה פ ג ם ל ש ג י ‪ .‬שהרי א ץ א ח ר ע ת מעיש עליו‪ ,‬ת פ ד ה ל פ י שוויו ש ל עכשיו‪.‬‬

‫‪ .62-61‬ש מ ח ש ב י !‬ ‫וכו׳‪ .‬שהרי היה י כ ו ל ל פ ד ו ת א ת ה ח ט י ם לפני כן‪ ,‬ולקנות ב ד מ י ה ם כ ל מ ה שירצה‪.‬‬
‫א ת ה ו צ א ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה א ו מ ה מ ח ש ב א ת הוצאות ט ר ח ת ו ‪ ,‬ה ד ץ הוא שאם ר צ ה ל פ ד ו ת ח מ ץ ס ו ד ה ׳‬
‫‪ .62‬א ת ה כ כ ר ו ח •‬ ‫שהרי אמו חייב ל א כ ו ל מת דווקא‪ ,‬ו י כ ו ל למוכרן‪ ,‬ולקנות ב ד מ י ה ן בשר או יץ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם כ ב ר ע ש ה כ כ ר ו ת מן ה ח ט י ם ‪ ,‬איט י כ ו ל ל מ ד ו ת ן כ ש ע ר ה ח מ י מ ‪ ,‬שהרי נ ל ה ד ע ת ו ש ר ו צ ה ל א כ ו ל‬
‫ש א י ן מ ח ש ב י ן וכוי‪.‬‬ ‫פ ת ‪ ,‬ו א ם ר צ ה לפני כן ל א כ ו ל א ת ה ח ט י ם חיות היה אמור‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהאומה אמו מ ח ש ב ש כ ר ט ר ח ת ו ‪ ,‬א ל א מ ס ת מ ק ב ק י ב ר ‪ ,‬ב ס ו ב ץ ו ב מ ו ר ם ן שהוא מוציא‪ ,‬פ ו ד ה‬
‫את ה כ כ ר ו ת כ ש ע ר ה ח ט י ס ‪ ,‬ו ל ו ק ח א ת ה ס ם ו ל ת ל ע צ מ ו כ ת ו ל ץ ‪ ,‬ש א ץ ק ד ו ש ת מעיש ח ל ה ע ל י ה ‪ ,‬כ ר ץ ק ל ט ו ת‬
‫‪ .64‬ב מ ד ה וכוי‪ .‬ל ד ב ר י ר ׳ יוסי א ץ ה ש ב ח ל ס י חשבון א ל א דווקא א ם הותיר‬ ‫שאינו א ו כ ל כנגדן‪.‬‬
‫ב מ ד ה ושבחו ניכר‪ ,‬א ב ל א ם ל א הותיר ב מ ד ה ‪ ,‬אעס״י ששבחו ניכר ה ש ב ח לשני נ ר י ד א ‪.‬‬
‫‪ . 3 - 2‬ו י א כ ל צ מ ת ו נ ו ת‪ .‬ציל‪ :‬ת א ב ל‬ ‫‪ .2‬א ח ר י ה וכוי‪ .‬נ ת מ ר ש ל ע י ל ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,160‬שוי ‪ 13‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫‪ .4‬ב ט ו מ א ה וכו׳‪ .‬ביה‬ ‫<עיץ ב ש נ ו י מ צמתונות‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ה ת ל ת ן ר כ ה ‪ ,‬ו א ץ ב ה משום ה ס ס ד א ו כ ל י ם ‪.‬‬
‫ל א חששו ל ט ו מ א ת ת ל ת ן ש ל ח ר ו מ ה ‪ ,‬מסני שאמו א ו כ ל נמור‪ ,‬א ב ל ה ח מ י ר ו ב ת מ י מ ת ה ‪ ,‬כ ד י ש ל א י ר א ה כ א י ל ו‬
‫ס ך ת ר ו מ ה ב מ ו מ א ת הנוף‪.‬‬
‫‪249‬‬ ‫מעשר שני פ״ב‬
‫‪5‬‬
‫כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה‪ ,‬ובית הלל אומ׳ כל מעשיה בטומאה חוץ‬
‫משרייתה‪ .‬כרשינץ של מעשר שני יאכלו צמחונין‪ .‬של תרומה‪ ,‬בית שמיי אומ׳‬
‫‪,‬‬
‫שורץ בטהרה‪ ,‬ושפין ומאכילץ בטומאה‪ ,‬ובית הלל אומ שורץ ושפין בטהרה‪,‬‬
‫ומאכילין בטומאה ]דברי ר׳ יהוד׳‪ .‬ר׳ מאיר אומר בית שמאי אומר שורץ ושפין‬
‫בטהרה‪ ,‬ומאכילין בטומאה[‪ ,‬ובית הלל אומ׳ כל מעשיהן בטומאה‪ .‬אמ׳ ר׳‬
‫‪10‬‬
‫יוסי זו משנת ר׳ עקיבא‪ ,‬לפיכך הוא אומ׳ ינתנו לכל כהן‪ ,‬וחכמים לא הודו לו‪.‬‬
‫‪ .2‬אין שורץ)את( תמרים להוציא מהן שכר תמרים‪ ,‬ולא צמוקין להוציא מהן‬
‫מי צמוקץ‪ ,‬אבל שוחקן ועושה אותן טרימא‪ .‬בתבלץ מותר‪ ,‬מפני שמלאכתן‪.‬‬
‫צורר את התבלץ ונותנן לתוך התבשיל‪ ,‬אם בטל טעמן מותרין ואם לא אםורץ‪.‬‬
‫‪ .3‬אין עושץ את היין אלנתית ואת השמן ערב‪ .‬ואם עשה את היץ אלנתית ואת‬
‫‪15‬‬
‫השמן ערב‪ ,‬סך את השמן ואץ סך יץ וחומץ‪ ,‬שהשמן דרכו לסיכה יץ וחומץ‬
‫אין דרכן לסיכה‪ .4 .‬מעות חולץ ומעות הקדש שנתפזרו‪ ,‬משלקט לקט‬
‫הקדש‪ .‬אחד מעות במעות‪ ,‬פירות כפירות‪ ,‬ורמונץ ברמונץ‪ ,‬וכל דבר שדרכו‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1 0‬‬

‫״ אין שורץ וכו ‪ .‬עיין משכ׳‬ ‫ל פ י כ ך וכו ‪ .‬משכ חלה פ״ד מ״נו; ירוש׳ שם הי״א‪ ,‬ס ׳ ע׳ינ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫תרומות פי״א מ״ג‪ .‬ועיין לעיל תרומות פ״ע ה״ז‪ ,‬שביעית פ״ו ה״ו‪ ,‬בבלי ברכוה ל״ח א ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1 2‬‬
‫״ לורר וכו ‪.‬‬ ‫בתבלין וכו ‪ .‬לעיל תרומות ושביעית הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫שוחקן וכו ‪ .‬בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫״ אין עושין וכו ‪ .‬תרומות ושביעית הכ״ל‪.‬‬ ‫לעיל תרומות הכ״ל‪ ,‬שביעית הכ״ל ה״ז ואילך‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1 6‬‬
‫משלקע וכו ‪ .‬עיין במשכ פ״ב מ״ה ובירוש שם ה״ו‪ ,‬פ״ג ע״ג‪.‬‬

‫שני ן א שיני‪.‬‬ ‫כרשינין של ן א כרשיני‪.‬‬ ‫‪ 6‬םשרייתה ן א סשירייתה‪.‬‬ ‫אום׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫» הלל | א הילל‪.‬‬
‫ש ט י‬
‫אוס׳ | ד אומר‪.‬‬ ‫י | ד א שפאי‪ .‬אוס׳ | ד אופר‪ 7 .‬בטהרה ושפין ן א ושפין בטהרה ב בטהרה וטפין‪ .‬הלל ן א הילל‪.‬‬
‫אופר | א אופ׳‪.‬‬ ‫‪ 8‬אומר ן א אופ׳‪.‬‬ ‫‪ ] 9-8‬ד ב ר י ‪ . . .‬בטופאהן ן כיה ד• ב חסר‪.‬‬ ‫ושפין בטהרה | א בטהרה שפין‪.‬‬
‫אס׳ | ד אפר‬ ‫אומ׳ | ך אוטר‪.‬‬ ‫הלל ן א הילל‪.‬‬ ‫‪ 9‬ובית | ד ובי׳‪.‬‬ ‫»־» ושפין בטהרה | א בטהרה שפין‪.‬‬
‫‪< 11‬את> | ד א חסר‪.‬‬ ‫וחכטים ן א וחכפ׳ ]אופ׳ן‪.‬‬ ‫ינתנו | ד יתננו א תתנו‪.‬‬ ‫‪ !0‬אומי | ד אופר‪.‬‬ ‫א א׳‬
‫‪ 12‬צסוקין | ד צסוקים א צימוקים‪.‬‬ ‫סהן ן א םהס‪.‬‬ ‫צסוקץ | ד צמוקים א ציסוקיס‪.‬‬ ‫חסרים | ד חמרין‪.‬‬
‫אסורין | ב ד סתום‪.‬‬ ‫לא | ד א לאו‪.‬‬ ‫ונותנן ן א ונחנן‪.‬‬ ‫‪ 13‬צורר ן א צרר‪.‬‬ ‫טי־יםא | ד טריסה‪.‬‬
‫‪ 16‬אין דרכן | ד אי׳‬ ‫יין והופץ ן א את החופץ‪.‬‬ ‫י ן ן א ואינו‪.‬‬ ‫וא‬ ‫‪!5‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ח ס ר‬ ‫ד‬ ‫" ־ א ! ו א ם ‪ . . .‬ערב ן‬
‫‪ !7‬הקדש | ד להקדש א להקדיש מאף‬ ‫משלקט לקט ן א פה שליקט ליקט‪.‬‬ ‫לסיכה ן א לסוך‪.‬‬ ‫דרכו‪.‬‬
‫ברסונין ן‬ ‫ורמונין | ד רמונין א ורימונין‪.‬‬ ‫אחד ן א אחד נלון‪.‬‬ ‫ב כ חלויה ‪.‬לי בין השורוח‪ .‬קרי‪ :‬להקדש(‪.‬‬
‫א ברימונים‪.‬‬

‫ל ד ע ת ר ׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬כ ו ל ם מ ו ד י ם ש ה ת ס י ס ה נעשית ב ט ו מ א ה ‪ ,‬ממני ש כ ב ר נ מ א ס ה‬ ‫מחסימתה‪.‬‬ ‫‪ .5‬ח ו ץ‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשרייה כ י ע מודים שנעשית ב ט ה ר ה ‪.‬‬ ‫משרייתה‪.‬‬ ‫‪ .6-5‬ח ו ץ‬ ‫כשנתנו א ו ת ה ע ל ה ר א ש ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬דינם כ ת ל ת ן ‪ ,‬מסני‬ ‫‪ .6‬כ ר ש י נ י ן וכו׳‪.‬‬ ‫כ ד י ש ל א ל ט מ א א ו ת ה ב י ד י מ ב ת ח י ל ת מעשיה‪.‬‬
‫ד ר כ מ היה לשרות‬ ‫‪ . 7‬ו ש ס י ן וכו׳‪.‬‬ ‫שהוא מ א כ ל ב ה מ ה ‪ ,‬ו א ע ם נ א כ ל י ם ל א ד ם א ל א בשני ב צ ו ר ת ‪.‬‬
‫‪ .10‬ל כ ל‬ ‫א ת הכרשינים כ ד י ש ת ר ד ק ל ם ת ם ‪ ,‬ו א ת י כ שםץ אותם כ ד י ל ה ס י ר א ת ה ק ל ס ו ת ש ל א י ר ד ו בשרייה‪.‬‬
‫‪ .11‬א י ן ש ו ר י ן ו כ ר ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס י ל ו ל ב ק ע י ה ‪ ,‬ש ה ר י חזקתם מ א כ ל ב ה מ ה ‪ ,‬ו כ ל מעשיהט בטומאה‪.‬‬ ‫כהן‪.‬‬
‫שעושים מ ה ם שמן ויץ‪.‬‬ ‫מסני שאץ משנים סירות מעיש ו מ י ת ת ת ר ו מ ה מ ב ר י י ת ם ‪ ,‬חוץ מזיתים וענבים‬
‫‪ .12‬ט ר י מ א ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שחק‪ ,‬ששותקים את ה ת מ ר י ם ונותנים ד ב ש ושומשמימ ל ת ו ך השחיקה‪ ,‬ו ד ב ש ה ת מ ר י ם‬
‫י מ ו ת ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ו ת ר לשוחקם ו ל ם ו ח ס ם ‪ ,‬מסני ש ד ר כ ם ב כ ך ‪ .‬ו ע י ץ מיש ל ע י ל ‪ ,‬ע מ ׳‬ ‫נשאר ב ת ו ך השתק‪.‬‬
‫ל ק ט וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ה ש ל ק ם )עיץ בשנו־מ> כ ו ל ו ל ה ק ד ש ע ד שישלים‬ ‫‪.16‬משלקט‬ ‫‪ ,157‬שר ‪ 28‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫‪ .17‬ש ד ר כ ו וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬ש א י ן ד ר כ ו ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫את מנייןההקדש‪.‬‬
 ‫מעשר שני פ״ב‬ ‫‪250‬‬

‫ליבלל‪ .‬אבל דבר שאין דרכו ליבלל‪ ,‬מה שלקט לקט לשניהם‪ ,‬ומה שהותיר‬
‫הותיר לשניהם‪ .5 .‬סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו‪ ,‬מביא בסלע‬
‫מעות‪ .‬בן עדי אומ׳ בשתים‪ .‬סלע של חולין ושל הקדש שנתערבו‪ ,‬בורר את‬
‫היפה שבהן‪ ,‬ואו׳ אם הקדש הרי הוא הקדש‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬הקדש בכל מקום שהוא‬
‫מחולל על זה‪ .‬ושנייה הרי הוא מותרת‪ .6 .‬סלע של מעשר שני ושל הקדש‬
‫שנתערבו‪ ,‬מביא בסלע מעות‪ ,‬ואומ׳ סלע של מעשר שני בכל מקום שהיא‬
‫מחוללת על מעות האילו‪ .‬בורר את היפה שבהן‪ ,‬ואומ׳ אם הקדש הרי הוא‬
‫הקדש‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬הקדש בכל מקום שהוא ומחולל על זה‪ .‬נוטל את השנייה‬
‫ומחלל את המעות עליה‪ .7 .‬סלע של מעשר שני ושל חולין ושל הקדש‬
‫שנתערבו‪ ,‬מביא בסלע מעות‪ ,‬ואו׳ סלע של מעשר שני בכל מקום שהוא‬
‫מחוללת על מעות האילו‪ .‬בורר את היפה שבהן‪ ,‬ואומ׳ אם הקדש הוא הרי‬
‫הוא הקדש‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬הקדש בכל מקום שהוא מחולל על זה‪ .‬נוטל את השנייה‬
‫ומחלל את המעות עליה‪ ,‬ושלישית הרי זה מותרת‪ .‬מפני שאמרו מחללין נחשת‬
‫על הכסף‪ ,‬וכסף על הזהב‪ ,‬כסף על הנחשת מדוחק‪ ,‬אבל לא זהב על הכסף‪.‬‬
‫ר׳ לעזר בי ר׳ שמעון אומ׳ כשם שמחללין כסף על גחשת כך יחללו זהב על‬
‫הכסף‪ .‬אמ׳ לו ר׳‪ ,‬ומפני מה מחללין כסף על נחשת‪ .‬שכן מחללץ כסף על‬
‫הזהב‪ ,‬לא יחללו זהב על הכסף‪ ,‬שאץ מחללץ זהב על הנחשת‪ .‬ר׳ לעזר‬
‫‪1 9‬‬
‫‪ 30‬מפני‬ ‫ג י‬ ‫״‬ ‫ג ע‬ ‫״‬ ‫ז ׳ כ‬ ‫«* בן עזיי ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״נ ״‬
‫ה‬ ‫סלע ו כ ו ‪ /‬משכי פ״ב מ״ו; בבלי ב״מ כ״ה ב ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫״ ל׳ לעזל ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ב סה״ז‪ ,‬כ״גיע״ג‪.‬‬ ‫שאמלו ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ פ״ב מ״ו ומ״ז•‬

‫שגי ‪I‬‬ ‫ד סחוס‪.‬‬ ‫י! לשניהם |‬ ‫ב בשניהם‪.‬‬ ‫ד א‪-‬‬ ‫לשניהם ן כיה‬ ‫ל ק ט ן א שליקט ליקט‪.‬‬ ‫‪ !8‬שלקט‬
‫הקדש ‪I‬‬ ‫ד ואופר‪.‬‬ ‫»־ ואו׳ |‬ ‫ד אוסר•‬ ‫אוס׳ |‬ ‫ד א עזאי‪-‬‬ ‫עז״ |‬ ‫א ובן•‬ ‫‪0‬־ ‪| P‬‬ ‫א שעי‪.‬‬
‫שני ן א שעי­‬ ‫ב סחוס‪.‬‬ ‫ד סוחרוח‪.‬‬ ‫סוחרת |‬ ‫ד היא א זו‪.‬‬ ‫« הוא |‬ ‫ואם | א אם•‬ ‫ד א הקדש ]הוא!‪.‬‬
‫‪2 5‬‬ ‫‪2 3‬‬
‫ב כ ל ן א כל­‬ ‫שני ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪3‬־ ס ל ע | א בסלע‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫הקדש |‬ ‫ש נ ח ע ר ב ו ‪ . . .‬לאו‬ ‫־‬
‫א םחולל•‬ ‫ד‬ ‫‪5‬־ וםחולל ן‬ ‫]הוא!‪.‬‬ ‫הקדש ן א הקדש‬ ‫ואום׳ | א ואו׳‪.‬‬ ‫סחוללח ן א סחחללת•‬ ‫"‬
‫‪r‬‬ ‫ע נ‬ ‫ס ת י ם‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫‪2 8‬‬
‫‪ 28‬מ ח ו ל ל ת |‬ ‫שני ן א מעי‪.‬‬ ‫ד ואוסר א ואום׳‪.‬‬ ‫״ ואי |‬ ‫' י״ל ‪ I‬א ״ ' ״ל•‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫י‬
‫שבהן ן א שבהם•‬ ‫ד היפי‪.‬‬ ‫היפה |‬ ‫ד האלו‪.‬‬ ‫האילו |‬ ‫א ע ל הסעות•‬ ‫ד עליה‬ ‫על םעות |‬ ‫א סחולל‪.‬‬
‫שאמרו ן א סה‪1‬‬
‫נ‬ ‫פ ו ח ר ת ] ב ד פחוח‪.‬‬ ‫<"־ זה | ד א זו‪.‬‬ ‫י־ ואם | א אם•‬ ‫א יאי׳•‬ ‫ד ואס׳‬ ‫ואום׳ |‬
‫ך אלעזר א אלע׳•‬ ‫‪ 32‬לעזר |‬ ‫ד הנחש־ א נחשח‪.‬‬ ‫הנחשת |‬ ‫הזהב ן א זהב‪.‬‬ ‫‪ 31‬ה כ ס ף ן א כסף‪.‬‬ ‫אסרו‪.‬‬
‫ומסני|‬ ‫ר׳ | ד רבי‪.‬‬ ‫‪ 33‬אס׳ | ד אסר‪.‬‬ ‫יחללו ן א סחללין‪.‬‬ ‫אוס׳|דאוסר‪.‬‬ ‫שסעוןןאשסע׳‪.‬‬ ‫‪ p‬ד א בר׳‪.‬‬ ‫בי‬
‫אליעזר א אלע׳•‬ ‫ד‬ ‫לעזר |‬ ‫‪ 34‬הזהב ן א זהב‪.‬‬ ‫שכן סחללין ן א כ ך יחללו‪.‬‬ ‫ד הנחשח‪.‬‬ ‫נחשת |‬ ‫א פפני‪.‬‬

‫בסלע‬ ‫‪.19‬מביא‬ ‫ש ד ר כ ו וכו׳‪ ,‬ל ק ט לשניהם‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל מ י חשבון‪.‬‬ ‫ד ר כ ו וכו׳‪ .‬ציל‪:‬‬ ‫‪.18‬ש א י ן‬
‫ם י ס ק א ק ט ו ע ה ממשנתנו )מ׳ב מ*ו>‪ .‬ו נ ת ב א ר שם שהוא אומר‪ :‬מעיש ב כ ל מ ק ו ם שהוא מ ח ו ל ל ע ל‬ ‫וכו׳‪.‬‬
‫‪ .20‬ב ש ת י ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ב י א מ ע ו ת‬ ‫ה מ ע ו ת ‪ ,‬וחוזר ו מ ת ל ל ן ע ל ה ס ל ע ה י מ ה ש ב ת ע ר ו ב ת ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ש ל נחושת בשתי ס ל ע י ם כנגד כ ל ה ת ע ר ו ב ת ‪ ,‬ונוהנ כ מ ו ברישא‪ ,‬ונזרו ע ל י ו לעשות כן‪ ,‬כ ד י ש ל א ישאיר א ת‬
‫‪ .26‬ס ל ע וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיש כ א ן שתים קודש )אחת ה ק ד ש ו א ח ת מעיש>‬ ‫הנתושח למעיש• עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫מקום‬ ‫‪ .29‬ב כ ל‬ ‫ו א ח ת חול‪ ,‬ו ל מ י כ ך מ ת ל ל מ ת ח י ל ה את המע״ש‪ ,‬כ ד י שתשאר א ת ת ג ר י ד א ש ל קודש‪.‬‬
‫על‬ ‫‪ .31‬ו כ ס ף‬ ‫וכו׳‪ .‬ו נ מ צ א שנשארו לו שתי ס ל ע י ם ש ל ח ו ל ץ ‪ ,‬ו ס ל ע א ח ת ש ל מ ע ו ת נתושת למעיש‪.‬‬
‫על נחשת‬ ‫‪.32‬כמף‬ ‫וכוי‪ .‬ותגא זה ס ו ב ר שזהב הוא כ מ ט ב ע לגבי כ ס ף שנחשב כ מ ר י לגבי ז ה ב ‪.‬‬ ‫הזהב‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ס י י ש כ ס ף תשוב סמי‪ ,‬מימ מ ת ל ל ץ אותו מ ד ו ח ק ע ל נבי נתושת‪ ,‬ממני שמעות ש ל נתושת ה ר י מ ו ה‬
‫‪ .34-33‬כ ם ף ע ל‬ ‫יותר )מצומת יותר בשימוש(‪ ,‬ומשומ כ ך מ ח ל ל ץ ז ה ב ע ל כ ס ף ‪ ,‬משום ש כ ס ף ח ר י ף יותר‪.‬‬
‫ה ז ה ב ‪ .‬ו ה ר י בזה א ף א ת ה מ ו ד ה ‪ ,‬כ ס י שמוכח ממשנתנו)סיב מ״ז>‪.‬ור״א ב״ר ש מ ע ץ משיב לו ע ל ש ת י ק ל ה ל ן •‬
‫‪251‬‬ ‫מעשר שני פ״ב‬
‫‪35‬‬
‫בי ר׳ שמעון או׳ מעשר שני של זהב מחללין אותו על מעות שבירושלם‪ .‬במי‬
‫דברים אמורים בשל דמיי‪ ,‬אבל בשל ודיי הרי זה אסור‪ .‬אף בדמיי מחללין‬
‫אותו אכלץ על אכלין‪ .‬מעשר שני)של דמיי( של זהב שעשאו כלים אין לו‬
‫פדיץ‪ .‬אם היה של כסף הרי זה מותר‪ .‬מעשר שני של דמיי שנתערב בשל ודיי‬
‫יאכלו בחמור שבהן‪ .8 .‬חומר בהקדש שאין במעשר שגי‪ ,‬ובמעשר שני שאין‬
‫‪40‬‬
‫בהקדש‪ .‬הקדש מתחלל על הכל‪ ,‬מעשר שני אין מתחלל אלא על מעות‬
‫בלבד‪ .‬הקדש אין עולה מאיל‪ ,‬מעשר שני עולה מאיל ושלא מאיל‪ .‬הקדש‬
‫נכנם לירושלם ויוצא‪ ,‬מעשר שני נכנס לירושלם ואין יוצא‪) .‬חומר במעשר שני‪,‬‬
‫שמעשר שני קונה את הקנקן‪ ,‬ואוסר דמיו‪ ,‬ועירובו‪ ,‬ספק עירובו כ ל שהוא‪,‬‬
‫אסור לאונן‪ ,‬וטעון חומש‪ ,‬וטעון ודר‪ ,‬ולא הותר לאכילה אלא בפדיון‪ ,‬ואין‬
‫‪45‬‬
‫מדליקין בו את הנר(‪ ,‬מה שאין כן בהקדש‪ .9 .‬חומר בהקדש‪ ,‬שההקדש חל‬
‫על הכל‪ ,‬ומועלין בו‪ ,‬ולא הותר לאכילה אלא בפדיון‪ ,‬מה שאין כן במעשר‬

‫‪ 40‬על הכל‪ .‬ערכין‬ ‫״ בשל דמיי ו כ ו ‪ /‬עיין משכה הכ״ל; דמאי פ״א מ״ב; להלן פייר‪ ,‬שו׳ ‪.54‬‬
‫ספרי ר א ה פי׳ ק״ז‪ ,‬ע מ ׳ ‪.167‬‬ ‫פ״ח מ״א; מעילה פ״ו מ״ב; תו״כ בחקותי רפי״ב‪ ,‬קי״ד ע״ד;‬
‫!‪ 4‬הקדש‬ ‫‪ 41-40‬מעות בלבד‪ .‬לעיל שביעית פ״ז ה״ג; ספרי הכ״ל)ומקבילות(; בבלי ס ו כ ה ״ א א ‪/‬‬
‫מ‬

‫‪ 42‬חומר ו כ ו ‪ /‬לעיל שביעית פ״ז ה״ז‪,‬‬ ‫ל״ א ‪/‬‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫לי‬ ‫ב ‪3‬‬ ‫ה י ״ ‪; 3‬‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע ו‬ ‫אין‬
‫‪ 46‬על הכל‪ .‬משכ׳ חמורה פ״ז מ״ב‪.‬‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫ב‬ ‫חמ‬ ‫‪ 45-44‬ואין מדליקין ו כ ו ‪ /‬משכ׳ שביעיח פ ״‬ ‫וש״כ‪.‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬
‫מעות |‬ ‫שני ן א שעי‪.‬‬ ‫א י | ך אומר‪.‬‬ ‫שמעון ן א שמע׳‪.‬‬ ‫א כר׳‪.‬‬ ‫ד ברכי‬ ‫ב׳ ר־ |‬
‫אף |‬ ‫ד א ודאי‪.‬‬ ‫ודיי |‬ ‫ד א דמאי‪.‬‬ ‫‪ 36‬דמיי |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫במי וכי׳ | ך בד־א‪.‬‬ ‫ד המעות‪.‬‬
‫שני ן א שיני‪.‬‬ ‫<ב־פ(‪.‬‬ ‫ד א אוכלין‬ ‫אכלין |‬ ‫‪ 37‬אותו ן א אתו‪.‬‬ ‫ד א בדםאי‪.‬‬ ‫בדסיי |‬ ‫א אבל•‬
‫יי‬
‫שני ן‬ ‫‪ 38‬פדיון אם היה של ן א פידיון ושל‪.‬‬ ‫אין ן א י ‪.‬‬
‫ש‬ ‫שעשאו ן א שעשאום‪.‬‬ ‫<״ל דם > | ד א ח ס ר ‪.‬‬
‫א שעי )ב־פ‪.> .‬‬ ‫כ ח ם ו ר ש נ י ן‬ ‫א‬ ‫‪ 39‬ב ח פ ו ר ן‬ ‫י‪.‬‬ ‫ו ד א‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫‪ ,‬ן‬ ‫‪1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫‪ ,‬ן‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫י י‪.‬‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫א‬

‫‪ 41‬הקדש אין ן א שהקדש‬ ‫פעוח | ך הפעו׳ א הפעוח‪.‬‬ ‫פעשר שני ן א ופעשר שעי‪.‬‬ ‫‪ *0‬הקדש | א שהקדש‪.‬‬
‫נו‬
‫פאיל |‬ ‫עולה ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫שני ן א שיני‪.‬‬ ‫ןואיןן םעש׳‪.‬‬ ‫ד‬ ‫סעשר |‬ ‫א סאילך‪.‬‬ ‫ד סכאן‬ ‫מאיל |‬ ‫א' •‬
‫‪ 42‬לירושלם‬ ‫‪.‬‬ ‫ו ש ה ק ד ש‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫‪.‬‬ ‫ל ך‬ ‫‪,‬‬ ‫ס א‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫<‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫] ם כ א ן [‬ ‫ך‬

‫‪) 46-42‬חופר ‪ . . .‬הנר( |‬ ‫יו ׳‪.‬‬ ‫צ‬ ‫ד‬ ‫יוצא |‬ ‫לירושלם ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫שני ן א שעי‪.‬‬ ‫יי*א | ד לירוש׳ ויוצ׳‪.‬‬
‫קונה | ד קוני‪.‬‬ ‫‪ 43‬שני ן א שעי‪.‬‬ ‫ןפבהקדשן א שיני‪.‬‬ ‫שני | ד שני‬ ‫המוקף ישנו א ף ב ך ו א ‪ .‬ועיין בפירוש‪.‬‬
‫)כיפ(‪.‬‬ ‫‪ 44‬וטעון ן א טעון‬ ‫י ‪.‬‬ ‫נ ו‬ ‫ש א‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע י ר ן ב ו <‬ ‫א‬ ‫ן ע י ר ן ב י ן‬ ‫ך‬ ‫ן‬ ‫ן ע י ר ן ב ן‬ ‫‪/‬‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫א ן‬ ‫ף‬ ‫ס‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫(‬ ‫ן א ו ס ר‬

‫שההקדש ן א שהקדש‪.‬‬ ‫‪ 45‬בהקדש | ב ד פתום‪.‬‬ ‫בפדיון ן א בסידיןן‪.‬‬ ‫ו ל א ן א לא‪.‬‬ ‫ויו׳ | א וידוי‪.‬‬

‫בפדיון ן א בפידיון‪.‬‬ ‫‪ 46‬הותר | ד הות׳ א היתיר‪.‬‬

‫ד מ י י וכו׳‪ .‬ה כ ל ה ו א מ ד ב ר י ר־א ב ר ׳ שמעון‪ ,‬והוא ס ו ב ר ש ל א התירו ב י ה )במשנתנו הנ׳ל(‬ ‫‪ .36‬ב ש ל‬

‫מ ר א ה שצ׳ל‪:‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫ב דמיי‬ ‫אף‬ ‫ב ד מ א י ‪ ,‬א ב ל ל א בוודאי‪.‬‬ ‫לחלל כ ס ף ע ל זהב א ל א‬
‫שמחללין‬ ‫א כ ל י ן ע ל א כ ל י ן ומכיש‬ ‫מחללת אף‬ ‫שבדמאי‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ב י השיב‬ ‫ב ד מ י י וכוי‪.‬‬ ‫איל‬
‫כדבריך‪.‬‬ ‫בדמאי‪,‬‬ ‫ל ה ע מ י ד א ת משנתנו‬ ‫ז ה ב ע ל כ ס ף ‪ ,‬ו ב ז ה א ף ביש מ ו ד י ם ‪ ,‬ו מ מ י ל א אי אמשר‬
‫מ ד י ו ן ‪ .‬מסני שיש כ א ן םנים חדשות‪ ,‬ודיט־ כ א י ל ו א ב ד ה כ ס ף מן ה ע ו ל ם ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫‪ •38-37‬א י ן ל ו‬
‫‪ .38‬מ ו ת ר ‪ .‬ב ר י י ת א זו ה י א כ ר ׳ י ש מ ע א ל ו כ ר ׳ ד ו ם א שםוברימ ש מ ח ל ל ץ ע ל אסימון ו ע ל נ ס כ א ש ל כ ס ף ‪,‬‬
‫מ מ י‬
‫ל א ל א י צ א ה כ מ ף מ י ד י ח י ל ו ל מ ע ו ל ם ‪ ,‬ו א ף עכשיו י כ ו ל לחזור ו ל ה ת י כ ן ‪ ,‬מ ה שאץ כ ן ז ה ב ש א ץ מ ח ל ל י ן‬ ‫י‬
‫‪ .‬א י ן ע ו ל ה מ א י ל וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬מ א י ל ׳ ‪ ,‬מ א י ל ך וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫ו ‪4‬‬ ‫ע ל נסכא של זהב לכיע‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫ה ק ד ש ל ב ד ק ה ב י ת אינו ע ו ל ה ל ק ד ו ש ה יותר ח מ ו ר ה ) ‪ .‬ל ה ק ד ש עילויי( מ ש ע ה שנעשה ה ק ד ש ל ב ד ק ה ב י ת ‪ ,‬מ ה‬
‫‪ .42‬ח ו מ ר‬ ‫ש א ץ כ ן מעיש שיכול ל ה ק ד י ש ו א ת ר י שהסרישו ר כ ו ל ה י ה ל ה ק ד י ש ו לסני שהםרישו‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ה מ ו ק ף א מ ו שייך ל כ א ן ‪ ,‬ו ב א באשגרה משביעית ו ב כ ו ר י מ ‪ ,‬עיין מיש ל ע י ל ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,196‬שו׳‬ ‫במעשר‬
‫‪2‬‬
‫‪ .46‬א ל א ב מ ד י ו ן וכו׳‪ .‬מ ה ש א ץ כ ן מע״ש שיכול ל ה ע ל ו ת ו לירושלים ו ל א ו כ ל ו ב ל י סדיון‪.‬‬ ‫י יאילך‪.‬‬
 ‫‪252‬‬
‫מעשר שגי פ״ב‬
‫שני‪ .10 .‬ר׳ מאיר אי)אף( אץ מחללין כסף ופירות על הכסף‪ ,‬אלא אם יש‬
‫עמו פרוטרוט‪ .‬וחכמים מתירץ‪ .‬ר׳ יעקב או׳ משמו שלשה דינרי כסף‪ ,‬ודינר‬
‫הי מעות והי פירות‪ .‬ר׳ שמעץ בן לעזר אומ׳ שמיי הזקן או׳ יניחנה בחנות‬
‫‪ 50‬ויאכל כעדה‪ .11 .‬היו לו שתי מגורות‪ ,‬אחת של תרומה ואחת של מעשר שני׳‬
‫ומצא ביניהן פירות‪ ,‬קרוב לתרומה יפלו לתרומה‪ ,‬למעשר שני יפלו למעשר‬
‫שיני‪ ,‬מחצה על מחצה מטילין אותו לשני חמרין‪ .‬ר׳ יוסה בי ר׳ יהודה או׳‬
‫תיבה שנשתמשו בה חולין ומעשר שני‪ ,‬ומצא בתוכה מעות‪ ,‬אם רוב הניחו חולין‪,‬‬
‫חולין‪ .‬אם רוב הניחו מעשר שיני‪] ,‬מעשר שיני[‪ .‬אמ׳להםר׳שמעץהרישלמים‬
‫‪ 55‬שיש בהן חזה ושוק שהן אםורץ לזרים‪ .‬ר׳ שמעץ בן יהודה אמ׳ משם ר׳ יוסה‬
‫כך אמרו בית הלל לבית שמיי‪ ,‬אי אתן מודץ כפירות שלא גגמרה מלאכתן׳‬
‫שאם יפדה מעשר שיגי שלא יאכל בכל מקום‪ ,‬אף פירות שגגמרה מלאכתן‬

‫« שלשה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ הכ״ל ״נן; עדיות‬

‫מ‬ ‫‪ 47‬ר׳ מאיר ו כ ו ‪ /‬משכי פ״ב מ״ח; עדיות פ״א מ״נו•‬
‫‪,‬‬
‫־‪ 5‬ר יוסה ו כ ו ‪ /‬בבלי‬ ‫‪ 50‬שתי מגורוח ו כ ו ‪ /‬עיין משכ׳ שקלים פ״ז מ״א‪.‬‬ ‫הכ״ל מ״י‪.‬‬
‫‪ 56‬אמרו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ג ה״ו‪ ,‬כ״ד ע״ב‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ג מ״ו‪.‬‬ ‫פ ס ח י ם ז׳ א ‪/‬‬

‫א אם ]כה­‬ ‫ד‬ ‫אם |‬ ‫הכסף ן א כסף‪.‬‬ ‫<אף> | ד א חסר‪.‬‬ ‫א י | ד א איס׳•‬ ‫‪ .7‬שני ן א שעי‪ .‬ב ד סחים•‬
‫דיניי ‪I‬‬ ‫א י | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬ ‫וחכמים ן א וחכם־ ב וחכסים ‪ 1.1*1‬סווייץ | ד מחיי‪.‬‬ ‫פרוטרוט ן א סראטרוט‪.‬‬ ‫‪4 8‬‬

‫ד דינרין‪ 49 .‬הי מעות | ד ה׳ סעוח א הימעות‪ .‬והי | ד וה׳ א והאי‪ .‬לעזי | ד א אלעזר‪ .‬שמיי | ך א שסאי‪ .‬א י ‪I‬‬
‫ד חסר‪ .‬א אומי‪ .‬יניחנה ן א ׳ניחנו‪ 60 .‬ע נ ד ה ן א בםנרן‪ .‬לו ן א לפניו‪ .‬שני ן א שעי‪ 6! .‬ביניהן ן א ביניהם‪ .‬לתרופה ‪I‬‬
‫מיני‬ ‫א‬
‫לשני חמרי‪11‬‬ ‫‪ 62‬אוחו ן א עליו‪.‬‬ ‫ל י ‪ -‬׳ י י | ד חסר‪.‬‬ ‫פ‬ ‫י‬
‫י ־‬ ‫‪5 2‬‬ ‫‪6‬‬
‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫י '•‬‫ש נ י‬
‫י‬ ‫ו מ‬ ‫ל ת‬

‫א י | ך אומר א אום­­‬ ‫בי ר־ | ד בר׳‪.‬‬ ‫בי ר׳ יהודה | א חסי•‬ ‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬ ‫א שני וזוםרין‪.‬‬
‫שעי | י » י‬ ‫‪ M‬אם ן א ואם‪.‬‬ ‫הניחו | ד העיחו‪.‬‬ ‫שני ומצא | א שעי ומצאו‪.‬‬ ‫שנשתמשו ן א שנשתמש‪.‬‬ ‫‪8 3‬‬

‫ר־ שמעון ן כיה ך א‪ .‬ב י ׳‬ ‫להם | א לו‪.‬‬ ‫אס׳ | ד אמר‪.‬‬ ‫]סעשר שיני[ ן כ־ה ד א‪ .‬ב חסי•‬ ‫<ב׳פ>‪.‬‬
‫יהודה | א אלע׳•‬ ‫לזרים | ב ד פתוח‪.‬‬ ‫שהן | א ואין‪.‬‬ ‫‪ 65‬שיש | א יש‪.‬‬ ‫הרי | א והלא‪.‬‬ ‫שלטים‪.‬‬
‫א שםא'•‬ ‫ד‬ ‫שםיי |‬ ‫‪6‬־ הלל ן א הילל‪.‬‬ ‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬ ‫סשם ן א סשום‪.‬‬ ‫אס־ | ד אמר א אופ׳‪.‬‬
‫‪ 67‬שאם יפדה ן ביה ך‪ .‬א שיפדו שאם‬
‫ב‬ ‫כפירות | ד בפירו־‪.‬‬ ‫אתן םייין | ד א אתם פודים‪.‬‬ ‫א' | ד אין‪.‬‬
‫מלאכתן | ד פלאכתן ]שיכול להפקירן להוציאן מידי תרום׳ ומעשי‬ ‫שלא | א שלהם‪.‬‬ ‫שיני | ד שני‪.‬‬ ‫יפרח‪.‬‬
‫האפרו בפירו׳ שננםרה םלאכתןן‪.‬‬

‫‪ .48‬ס ר ו ט ר ו ט וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אש א ץ לו דינר ש ל ם מ ד מ י מע־ש‪ ,‬א ל א שיש לו חמש מ ע י ן ש ל כ ס ף ו ה צ י מ ע ה‬

‫טרוטות‪ ,‬ומידות ב ח צ י מ ע ה ‪ ,‬ומכיוון שהטרוטות מ ח ל ל ן ל כ ת ח י ל ה ע ל ה כ ס ף ל כ י ע ‪ ,‬מ ו ת ר לו ל ח ל ל א ת ה כ ל‬
‫מ ע ו ת וכו׳‪ .‬במשנתנו <מ־ב ם׳ט> נ ת ל ק ו התנאים‪ ,‬כ י צ ד ס ו ר ט‬ ‫‪ .49‬ה י‬ ‫ע ל ס ל ע של כ ס ף ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א ד ם ס ל ע ש ל מעיש בירושלים‪ ,‬ו ס ו ב ר י ם שם כ ל ה ת נ א י ם ) ח ו ץ מביש( ש ל א י ם ר ו ס א ת כ ל ה ס ל ע ל ס ר ו ם ו ת ) ש מ א‬
‫י ח ל י ד ו הסרומות(‪ ,‬ו מ ם ר ש ת ב ב א זו‪ :‬ו ד ע ר ה׳ מ ע ו ת ו א ׳ ) כ צ י ל ( מירות‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ .‬נ ו ס ל ב ע ד ה ס ל ע ג׳ דינרץ ש ל‬
‫כ ס ף )עיץ במשנתנו הנ׳ל(‪ ,‬ו ב ד י נ ר ה א ח ר ו ן נ ו מ ל ה ׳ מעות בנחושת ו ב מ ע ה א ח ת מידות‪ ,‬כ ד י שיהא מ ו כ ח שהוא‬
‫‪ .54‬ה ר י ש ל מ י ם ובו׳‪ .‬במשנתנו <מ'ג מ ״ מ התיר ר־ שמעון לקנות‬ ‫מ ו ר ט כ ד י לקנות א ו כ ל ‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ת ר ו מ ה ב כ ס ף מע׳ש‪ ,‬ו א ף שהוא מ מ ע ט ב א כ י ל ת ו ) ש ה ר י ת ר ו מ ה א ס ו ר ה ל ט ב ו ל יום ולזרים(‪ ,‬בק״ו מ ש ל מ י ם‬
‫שנקחים ב כ ס ף מע׳ש‪ ,‬א ף שיש ב ה ם מנול נותר ו ט מ א ‪ .‬והשיבו לו ה ת כ מ י ם ששלמים ק ל י ם מ ת ר ו מ ה ‪ ,‬שהרי ה ם‬
‫שמעיז‬ ‫‪ .55‬ר ׳‬ ‫מותרים לזרים‪ .‬ו כ א ן השיב ל ה ם ר ׳ שמעץ‪ ,‬שהרי א ף בשלמים יש חזה ושוק ה א ס ו ר י ם לורים‪.‬‬
‫י ה ו ד ה וכי׳• במשנתנו)מ״ג מיו( א מ ר ר ׳ שמעון בן י ה ו ד ה שאם נכנסו לירושלים סירות ש ל א נגמרה מ ל א כ ת ן‬ ‫בן‬
‫ל מ ע ש ר ו ת כ י ע מ ו ד י שיכול ל ה ו צ י א ם ‪ ,‬ל ה מ ר י ש מעיש ו ל מ ר ו ת ו מ ת ו ץ לירושלים‪ ,‬א ב ל א ם הכנים לשם סירות‬
‫ש כ ב ר מ מ ר ה מ ל א כ ת ן ‪ ,‬ס ו ב ר י ם ב־ש ש ק ל ס ו ם מחיצות‪ ,‬ו ד מ ם כ א י ל ו כ ב ר ה ו ר מ מעיש ש ל ה ם ‪ ,‬שאין לו מ ר י ץ א ל א‬
‫‪.57‬ש ל א וכוי‪ .‬צ־ל‪ :‬ש ל ה ׳ ‪ ,‬ש ל ה ם ‪ ,‬ע י ץ בשנו־ם•‬ ‫א ם כ ן ג ט מ א ‪ .‬ו ב י ה מ ת י ר י ם ‪ ,‬כ ל זמן ש ל א הומרש מ ה ם מע׳יש‪.‬‬
‫‪253‬‬ ‫מעשר שני פ״ב‬

‫כיוצא בהן‪) .‬אמרו להן בית שמיי לא אם אמרתם כפירות שלא נגמרה מלאכתן‬
‫כיוצא בהן( אמרו להן בית שמיי לא אם אמרתם כפירות שלא גגמרה מלאכתן‬
‫‪80‬‬
‫שיכול להפקירן להוציאן מידי תרומה ומעשרות‪ .‬אמ׳ להן בית הלל אף פירות‬
‫שממרה מלאכתן יכול לעשותן תרומה ומעשרות על מקום אחר‪] .‬דבר אחר[‬
‫אין חייבין תרומה ומעשרות אלא עד שייתמו‪ .12 .‬אילן שעומד בפנים ונופו‬
‫נוטה לחוץ‪ ,‬יש למעשר שלו פדיון‪ ,‬החזיר נופו לפנים אץ למעשר שיני שלו‬
‫פדיון‪ .‬היה עומד בחוץ ונופו נוטה לפנים‪ ,‬אין למעשר שיני שלו פדיון‪ ,‬החזיר‬
‫‪63‬‬
‫נופו לחוץ יש למעשר שני שלו פדיץ‪ .‬בתי בתים שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ‪,‬‬
‫פתחיהן לחוץ וחללן לפנים‪ ,‬בית שמיי אומ׳ אין פודץ בהן מעשר שני‬
‫כאלו הן מבפנים‪ ,‬ואץ אוכלין בהן קדשים קלים כאילו הן בחוץ‪ .‬ובית‬
‫הלל אומי מכנגד חומה ולפנים כלפנים‪ ,‬ומכגגד חומה ולחוץ כלחוץ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אמ ר׳ יוםה זו משנת ר׳ עקיבא‪ .‬משנת ראשנה‪ ,‬בית שמיי ]אומ׳[ אין‬
‫‪70‬‬
‫פודץ בהן מעשר שני כאילו הן מבפנים‪ ,‬ואין אוכלין בהן קדשים קלים‬
‫כאילו הן מבחוץ‪ .‬ובית הלל אומ׳ הרי הן כלשכות‪ ,‬את שפיתחה לפנים‬

‫‪8 2‬‬
‫אילן שעומד וכוי‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ג מ״ז‪,‬‬ ‫אין חייבין ו כ ו ‪ /‬להלן פ״ג‪ ,‬שוי ‪ ,37‬וש״כ‪.‬‬
‫‪ 65‬בתי‬ ‫‪ «3‬החזיר ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ מעשרוח ספ״ג‪.‬‬ ‫ד י‬ ‫י״‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫ב נ ר כ י ן‬ ‫ן‬ ‫ל ה ל‬ ‫׳‬ ‫‪y‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪p‬‬ ‫ר ו ח‬ ‫מעש‬
‫<« א מ ׳ ר׳ יוסה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ג סה״ז‪,‬‬ ‫בחים ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ז; להלן ערכין פ״ה הנו״ו‪.‬‬
‫כ״ד ע״ב‪.‬‬

‫‪ «9‬להן |‬ ‫בהן> | ד א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪. . .‬‬ ‫‪) 68-68‬אסרו‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ם (‬ ‫‪ 58‬בהן | א בהן !שיפדו סעשר שעי ש ל‬
‫נגמרה ן א מסרו‪.‬‬ ‫א פ ר ת ס | ד אפרח‪.‬‬ ‫שסאי‪.‬‬ ‫א בית‬ ‫לכיש‬ ‫שמיי | ד ןב־הן‬ ‫ביח‬ ‫א להם•‬
‫‪6 0‬‬
‫להן ן א להם‪.‬‬ ‫א אמרו‪.‬‬ ‫ך אמר‬ ‫אמ׳ |‬ ‫א ידי‪.‬‬ ‫סי י ן‬
‫ד‬ ‫ןלעשותןן‪.‬‬ ‫ד ]שאין[ יכול‬ ‫שיכיל |‬
‫ד א‪.‬‬ ‫ןדבר א ח ר [ ן כיה‬ ‫יכול ן א יכול ןהואן‪.‬‬ ‫א שננסרו‪.‬‬ ‫‪ 61‬שמסרה | ד שננסר׳‬ ‫ה ל ל | א הילל‪.‬‬
‫ב ונוטה נוטה לפנים אין‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫‪ 63-62‬ונופו נוטה לחוץ יש ן כ־ה‬ ‫י י ‪.‬‬‫מ ו‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫‪ 62‬שיירופו | ך א‬ ‫ב חהר‪.‬‬
‫א החזירו‪.‬‬ ‫ד החזי׳‬ ‫החזיר |‬ ‫ך א פידיון‪.‬‬ ‫פדיון |‬ ‫א לפעשר ןשינין‪.‬‬ ‫ד למעשר ]שני[‬ ‫‪ 63‬למעשי |‬
‫החזיר ן‬ ‫למעשר שיגי | ד למעש׳ שני‪.‬‬ ‫בחוץ ן א לחוץ‪.‬‬ ‫‪ 6.‬פדיון ן א פידיון <ביפ>‪.‬‬ ‫״׳ני | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 66‬פתחיהן |‬ ‫לפנים | ד לפני׳‪.‬‬ ‫בתים ן א בדין‪.‬‬ ‫פדיון ן א פידיון‪.‬‬ ‫‪ 65‬שני ן א שמי‪.‬‬ ‫ד א החזירו‪.‬‬
‫שני ן א שיני‪.‬‬ ‫בהן םעשר | ך םהן פעש׳‪.‬‬ ‫אומ׳ | ך אומר‪.‬‬ ‫שמיי | ך א שמאי‪.‬‬ ‫ד סחחהן א ]און פתחיהן‪.‬‬
‫אופ׳ ן‬ ‫‪ 68‬ה ל ל ן א הילל‪.‬‬ ‫באלו‪.‬‬ ‫ד‬ ‫כאילו |‬ ‫בהן ן א בהם‪.‬‬ ‫מבפגים ן א בפנים‪.‬‬ ‫י • כאלו | א כאילו‪.‬‬
‫ראשגה ן‬ ‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬ ‫‪ 60‬אם׳ | ך א ס ר ‪.‬‬ ‫חוסה ן א החוסה‪.‬‬ ‫חומה | ד א החוסה‪.‬‬ ‫ד אומר‪.‬‬
‫כאילו | ד כאלו‪.‬‬ ‫‪ 70‬שגי ן א שעי‪.‬‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ד א‪.‬‬ ‫]אופ׳[ ן כ־ה‬ ‫א שסאי‪.‬‬ ‫ד‬ ‫שמיי |‬ ‫ד א ראשוגה‪.‬‬
‫הלל ן‬ ‫ובית | ד ובי׳‪.‬‬ ‫מבחוץ ן א בחוץ‪.‬‬ ‫‪ 71‬כאילו | ך כאלו‪.‬‬ ‫קלין‪.‬‬ ‫א‬ ‫ל‪ ,‬ן‬ ‫ם‬ ‫ק‬ ‫פבפגיס ן א כ מ י ס ‪.‬‬
‫אוס׳ | ד אומר‪.‬‬
‫א הילל‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ל זמן ש ל א הורמו המתנות א ץ שום חיוב ע ל ה ב ע ל י ם ‪ ,‬ו י כ ו ל ל ש ר ו ף א ת‬ ‫שיירומו‪.‬‬ ‫‪ .62‬ע ד‬
‫שהרי‬ ‫ל מ ע ש ר וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .63‬י ש‬ ‫ה כ ר י א ם י ר צ ה ‪ ,‬ו מ מ י ל א א ץ ה מ ח י צ ה ק ו ל ט ת אותן‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫למעשר‬ ‫אין‬ ‫המירות ה מ בגוף ג ר י ד א ‪ ,‬ואי אסשר ל ת ל ו ש אותמ מ ב ל י שיהיו ר ג ע א ח ד ב מ ק ו ם הנוף‪.‬‬
‫ו ה ע מ י ד ו ה בירושלמי‬ ‫ו כ ר ‪ .‬שהרי כשתלשן היו ר ג ע א ת ד באויר ירושלים‪ ,‬ו כ ב ר ק ל ט ו אותם מתיצות‪.‬‬
‫א ל י ב א דביש ה ס ו ב ר ש א ף מירות ש ל א נגמרו מ ל א כ ת ן נ ק ל ט י ם ב מ ת י צ ה ‪.‬‬ ‫כ ח י ק ש ל משנתנו )מ־נ מיו(‬
‫לכ־ע‪.‬‬ ‫ק ו ל ט ת מידות מ ת ו ב ר י ם‬ ‫בירושלימ א ץ מ ח י צ ה‬ ‫ל מ ע ש ר וכו׳‪ .‬ו א ף שהיו מ ת ח י ל ה‬ ‫‪ .65‬י ש‬
‫ב ת י ם וכו׳‪ .‬צ״ל‪ :‬בתי ב ד י ם <עיץ בשנו׳מ(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בית ה ב ד שבנוי מתוץ ל ח ו מ ת ירושלים‪,‬‬ ‫בתי‬
‫א ב ל ה ק י ר שנמצא בו ה מ ת ת ה ו א ב ת ו ך ה ח ו מ ה ‪ ,‬ו ס ת ו ח לירושלים‪ ,‬או ל ה ם ך ‪.‬‬
 ‫מעשר שני פ״ב‬ ‫‪254‬‬

‫‪ .13‬לשכה בנויה בקודש ופתחה‬ ‫כלפנים‪ ,‬ואת שפתחה לחוץ כלחוץ‪.‬‬

‫לחול‪ ,‬תוכה חול ומה קודש‪] .‬אין[ אוכלין בה קדשי קדשים‪ ,‬ואץ שוחטין‬
‫‪ .14‬בנויה בחול‬ ‫בה קדשים קלים‪ ,‬ואין חייבץ עליה ]משום[ טומאה‪.‬‬
‫ופתחה לקודש‪ ,‬אע״פ שאץ מקיימין כן‪ ,‬תוכה קדש ומה חול‪ .‬אוכלין‬
‫בה קדשי קדשים‪] ,‬ושוחטץ בה קדשים קלים[‪ ,‬וחייבין עליה משום‬
‫‪ .15‬בנויה בקודש ופתוחה לחול ולקודש‪ ,‬כולה קודש‪ .‬בנויה‬ ‫טומאה‪.‬‬
‫בחול ופתוחה לקודש ולחול‪ ,‬כולה חול‪ .‬בנרה בקודש ובחול ופתוחה לקודש‬
‫]ולחול[‪ ,‬כגון לשכת בית המוקד‪ ,‬תוכן ומותיהן‪ ,‬מכמד הקודש ולקודש קודש׳‬
‫ומכמד החול לחול חול‪ .‬אם לאכילת קדשים הכל הולך אחר פתחה‪ .‬אם‬
‫לעניין טומאה מכמד חומה ולפנים הכל הולך אחר פתחה‪ .‬היתה בנויה בחומת‬
‫ירושלם‪ ,‬אוכלין בה קדשי קדשץ‪ ,‬ואין שוחטין בה קדשים קלים‪ .‬היתד‪ ,‬בנויה‬
‫בחומת עזרה‪ ,‬שוחטין ]בה קדשים[ קלץ‪ ,‬ואץ פודץ בה מעשר שיני‪ .‬בית הבנוי‬
‫בחומה‪ ,‬ר׳ יהודה או׳ כאילו הוא מבחוץ‪ .‬ר׳ שמעון או׳ כאלו הוא מבפנים‪.‬‬

‫‪ 3‬ל וגגה ו כ ו ‪ /‬עיין להלן כלים ג״ק‬ ‫*ל לשכה ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ג מ״ח‪ .‬ירוש׳ פ״ג ה״ז‪ ,‬כ״ד ע״ב‪.‬‬
‫>ל בנויה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ הכ״ל; בנלי יומא כ״ה א ‪/‬‬ ‫פ״א הי״א‪ ,‬בבלי פ ס ח י ם פ״ו א ‪ /‬שבועות י״ז ב ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫־־ל^ל אוכלין בה ו כ ו ‪ /‬חו״כ לו ספ״ב‪',‬ל״א רע״א; שם שמיכי‬ ‫־ל שאין מקיימין וכו • עיין להלן‪ ,‬שו׳ ‪.85‬‬
‫לל בכויה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ג ה״ז‪ ,‬כ״ד ע״ב; בבלי‬ ‫פ״א ה״ו‪ ,‬מ״ז ע״א; ירוש׳ הכ״ל; בבלי זבחים כ״ו א ‪/‬‬
‫‪ »3‬ביה ו כ ו ‪ /‬ערכין פ״ע מ״ה; ת ו ס פ ת א‬ ‫*ל בנויה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ח‪ .‬ועיין ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫הנ״ל‪.‬‬
‫שם פ״ה הי״ד‪ .‬ועיין ירוש׳ מעשרות ספ״ג ובבלי ערכין ל״ב א ‪/‬‬

‫ופתחה ן א ופחותה•‬ ‫בקוד״ | ד כקדש‪.‬‬ ‫כלחוץ | ד סחים־‬ ‫שפתחה | ד שפתח׳‪.‬‬ ‫‪ 72‬ואת | א את‪.‬‬
‫טומאה |‬ ‫‪] 74‬סשום[ ן כיה ד א• ב חסר‪.‬‬ ‫קדשים | א הקדשים‪.‬‬ ‫]אין[ ן כיה א• ב ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 73‬קודש | ד קדש‪.‬‬
‫א קודש•‬ ‫ד‬ ‫קדש |‬ ‫אעיס | ד א אף על פי‪.‬‬ ‫לקודש | ד לקדש‪.‬‬ ‫‪ 75‬ופתחה | א ופתוחה‪.‬‬ ‫בנויה | ד בנוייה‪.‬‬ ‫א סתום‪.‬‬
‫ועה ן דוננ׳‪ 77-75 .‬א ו כ ל י ן ‪ . . .‬טומאה | א ח ס ר ‪ 76 .‬ןושוחטין‪ ...‬קלים[ ‪ j‬כיה ד• ב ח ס ר ‪ .‬םשוםןדםשו־‪ 77 .‬טומאה[‬
‫כולה | ד כלה•‬ ‫ו ל ק ו ד ש ‪ . . .‬קודש | ד ו ל ק ד ש ‪ . . .‬קדש‪.‬‬ ‫לחול ולקודש | א לקודש ולחול‪.‬‬ ‫בנויה | ד בנוייה‪.‬‬ ‫ד סתום‪.‬‬
‫בנויה בקודש | ד בנוייה בקדש•‬ ‫ו פ ת ו ח ה ‪ . . .‬ובחול ן א חסר‪ .‬חול | ב ד פתוח‪.‬‬ ‫בנויה | ד בנוייה‪ 78 .‬לקודש | ד לקדש‪.‬‬
‫הסוקד | ד הסוקר•‬ ‫לשכת | ד חסר‪ .‬א לישכת‪.‬‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫»‪] 7‬ולחול[ ן כיה ד•‬ ‫לקודש | ד לקדוש‪.‬‬
‫‪ 80‬ופכנגד |‬ ‫ולקודש קודש | ד ולקדש ק ד ‪.‬‬
‫״‬ ‫הקודש | ד הקדש א הקודש ]קודש[‪.‬‬ ‫תוכן וגנוחיהן | א חסר‪.‬‬
‫‪ 81‬לעניין טוסאה |‬ ‫פחחה | א פיחחה‪.‬‬ ‫לאכילת קדשים | א לעינין טופאה‪.‬‬ ‫לחול | א ולחול‪.‬‬ ‫א טכנגד‪.‬‬
‫בנויה ‪I‬‬ ‫ה כ ל ‪ . . .‬פחחה ן א חסר‪.‬‬ ‫ולפנים | ד ולפני׳‪.‬‬ ‫חומה | ד חומ׳ א החוסה‪.‬‬ ‫א לאכילת קדשים‪.‬‬
‫‪ 83‬בחומת |‬ ‫בנויה | ד בגדיה‪ .‬א חסר‪.‬‬ ‫ואין שוחטין | א ושוחטין‪.‬‬ ‫‪ 82‬קדשץ | ד א קדשים‪.‬‬ ‫ד בנוייה‪.‬‬
‫שעי | ד שני­‬ ‫ואין פודין ן א ופודין‪.‬‬ ‫קלין | ד א קלים‪.‬‬ ‫ןבה קדשים[ | כיה ד א• ב חסי•‬ ‫ד בחום־‪.‬‬
‫שסעון]‬ ‫סבחוץ ן א בחוץ‪.‬‬ ‫כאילו | ד כאלו‪.‬‬ ‫אי׳ | ד אומר א אומי•‬ ‫‪8 4‬‬
‫•‬ ‫ה ב נ ו י י‬
‫י‬ ‫הב״' |‬ ‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫םבפנים ן א בפנים‪.‬‬ ‫כאלו | א כאילו‪.‬‬ ‫א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫א שסע׳•‬

‫‪ .80‬ל א כ י ל ת ק ד ש י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה ס ת ה םתוח ל ק ו ד ש ‪ ,‬ו א ף ח ל ל ה ה ו א חציו בקודש‪ ,‬א ו כ ל‬

‫ק ד ש י קדשים ב כ ו ל ה ‪ ,‬ואםילו בחציו ש ל ח ו ל ‪ ,‬מסגי שהתורה ר י ב ת ה ת צ ר ו ת ה ר ב ה ל א כ י ל ה ‪ .‬ע י ץ בבהיא•‬
‫‪ .81‬ה כ ל ה ו ל ך א ת ר מ ת ח ה ‪ .‬ה מ ל י ם ה ל ל ו באו באשגרה משו׳ ‪ .80‬ו ל ע ג י ץ ס ו מ א ה אינו חייב א ל א‬
‫‪ .82-81‬ב ת ו מ ת י ר ו ש ל מ וכוי‪ .‬ה מ ל י ם ג ת ח ל מ ו כ א ן משו׳ ‪,83‬ומשם ל כ א ן ׳‬ ‫מכנגד חומת ה ע ז ר ה ו ל ם נ י ם ‪.‬‬
‫‪.83‬עזרי‬ ‫‪ . 8 2‬ו א י ן ש ו ח ס י ן וכו׳‪ .‬צ־ל‪ :‬ושוחסץ וכו׳‪ ,‬כגי׳ כייע‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫וציל‪ :‬בתומת עזרה‪.‬‬
‫ש ו ח ט י ן וכו׳‪ .‬צ י ל נ י ר ו ש ל ם א ו כ ל י ן ו כ ו ׳ ‪ .84-83 .‬ה ב ג ו י ב ח ו מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ב ג ו י ב ח ו מ ה ב ע י ר מ ו ק ס ח‬
‫חומה‪ ,‬ו ה מ ת ל ו ק ת היא לעגיץ גאולה‪ ,‬א ם נ מ ד ה מ י ד ת ח ל ס ל א ח ר ייב חודש‪ ,‬ואינו יוצא ביובל‪ .‬ע י ץ בבהיא•‬
‫‪255‬‬ ‫מעשר שני פ״ב‬
‫‪85‬‬
‫כ ל הלשכות כולן בנויות בקודש‪ .‬ר׳ יוסח או׳ תחומי ארץ ישראל שבכתובים‬
‫נידונץ בחוצה לארץ‪ .‬ר׳ לעזר בי ר׳ יוסה אומ׳ נידונין בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ .16‬מעשר שני שנכנס לירושלם ונטמא‪ ,‬בין שניטמא באב הטומאה‪ ,‬ובין שנטמא‬
‫בולד הטומאה‪ ,‬בין מבפנים‪ ,‬בין מבחוץ‪ ,‬בית שמיי או׳ הכל ייפדה ויאכל‬
‫בפנים‪ ,‬ובית הלל אומ׳ הכל ייפדה ויאכל בפנים‪ ,‬חוץ ]ממי שניטמא באב‬
‫‪90‬‬
‫הטומאה בחוץ‪ ,‬דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ בית שמאי אומ׳ הכל יפדה‬
‫ויאכל בפנים‪ ,‬חוץ[ משנטמא באב הטומאה בחוץ‪ ,‬ובית הלל)שמאי( או׳ הכל‬
‫ייפדה ויאכל בחוץ‪ ,‬חוץ מה שנטמא בולד הטומאה מבפנים‪ .‬ר׳ ליעזר אומ׳‬
‫ניטמא באב הטומאה‪ ,‬בין מבפנים בין מבחוץ‪ ,‬ייפדה ויאכל בחוץ‪ .‬נטמא‬
‫בולד הטומאה‪ ,‬בין בפנים בץ בחוץ‪ ,‬ייפדה ויאכל בפנים‪ .‬ר׳ עקיבא או׳‬
‫‪95‬‬
‫ניטמא בחוץ‪ ,‬בץ באב הטומאה בין בולד הטומאה‪] ,‬יפדה ויאכל בחוץ‪ .‬ניטמא‬
‫בפנים‪ ,‬בץ באב הטומאה ובץ בולד הטומאה[ ייפדה ויאכל בפנים‪ .‬אמ׳ ר׳‬
‫שמעון בן לעזר לא נחלקו בית שמיי ובית הלל על שנטמא באב הטומאה בחוץ‪,‬‬
‫שייפדה ויאכל בחוץ‪ ,‬ועל שנטמא בולד בפנים‪ ,‬שייפדה ויאכל בפנים‪ .‬על‬
‫מה נחלקו על שנטמא באב הטומאה בפנים‪ ,‬ובולד הטומאה בחוץ‪ ,‬שבית שמיי‬
‫‪100‬‬
‫או׳ נפדה במקום ונאכל במקום‪ ,‬ובית הלל או׳ נפדה במקום ונאכל בכל‬

‫ל• מעשר שכי וכר‪.‬‬ ‫תחומי וכר‪ .‬להלן ב״ק ספ״ח‪.‬‬ ‫»• כל הלשכות וכר‪ .‬עיין לעיל שר ‪.75‬‬
‫משפ׳ פ״ג מ״ע‪.‬‬

‫לעזר ן‬ ‫‪ 86‬בחוצה | ד כחוצ׳‪.‬‬ ‫שבכחוביס | ך שבכחובי׳ א שבכתובין‪.‬‬ ‫יוסה או׳ | ד יוסי אומי‪.‬‬ ‫‪ 86‬כקודש | ד בקדש‪.‬‬
‫‪ 87‬שני |‬ ‫ישראל | ב סתום‪.‬‬ ‫בארץ | ד א כארץ‪.‬‬ ‫אום׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫בי ר׳ יוסה | ד בר׳ יוסי‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫‪ 88‬ב ו ל ד |‬ ‫שנטםא ן א שניטסא‪.‬‬ ‫שניטםא | ך שנטסא‪.‬‬ ‫ונטסא ן א תיטסא‪.‬‬ ‫שנכנס | ד נכנס‪.‬‬ ‫א שזי‪.‬‬
‫ייפדה |‬ ‫או׳ | ך אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫שםיי | ד א שםאי‪.‬‬ ‫םבפנים ‪ . . .‬פבחוץ ן א ב פ נ י ם ‪ . . .‬בחוץ‪.‬‬ ‫א בוולד‪.‬‬
‫ב בחוץ ך םבחוץ‪.‬‬ ‫בפנים ן כיה א‪.‬‬ ‫ייפדה ן א יפדה‪.‬‬ ‫אומ׳ | ך אופר‪.‬‬ ‫•‪ 8‬ה ל ל ן א הילל‪.‬‬ ‫א יפדה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 60‬בחוץ | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫שניטםא | ד שנטםא‪.‬‬ ‫ססי | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫ן ס ס י ‪ . . .‬חוץ[ ן השלפתי עיפ א‪ .‬ב ח ס ר ‪.‬‬ ‫*־ו•‬
‫פשנטםא | ד פ ה שניטםא‬ ‫‪ 91‬ויאכל | ד וייאכל‪.‬‬ ‫אומ׳ | ד אופר‪.‬‬ ‫אוס׳ | ד אוסר א אום׳ ]חוץ סי שגיטסאן‪.‬‬
‫א יפדה‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪ 92‬ייפדה |‬ ‫אוסר א אופ׳‪.‬‬ ‫ד‬ ‫או׳ |‬ ‫<שסאי( | ך א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ה ל ל ן א הילל‪.‬‬ ‫א פי שניטפא‪.‬‬
‫אום׳ | ך אופר‬ ‫ליעזר | ך א אליעזר‪.‬‬ ‫פבפנים ן א בפנים‪.‬‬ ‫ב ו ל ד ן א בוולד‪.‬‬ ‫ס ה שנטםא | א סי שניטפא‪.‬‬
‫ייסדה |‬ ‫פבפנים בין מבחוץ ן א בחוץ ובין בפנים‪.‬‬ ‫הטוסאה ן א הטופ׳‪.‬‬ ‫‪ »3‬ניטסא | ד נטטא‪.‬‬ ‫א אוי‪.‬‬
‫בפנים ן‬ ‫בין בחוץ ייפדה ן א ובין בחוץ יפדה‪.‬‬ ‫‪ 94‬ב ו ל ד ן א בוולד‪.‬‬ ‫נטסא ן א ניטטא‪.‬‬ ‫ד א יסדה‪.‬‬
‫כ פ נ י‬
‫‪ 96-95‬ן י פ ד ה ‪. . .‬‬ ‫בין ן א ובין‪.‬‬ ‫הטומאה | ד הטופא׳‪.‬‬ ‫‪ •5‬ניטמא | ד נטמא‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫׳•‬ ‫י‬
‫‪ 96‬בפנים | ד בפני׳‪.‬‬ ‫ניטסא | ד נטפא‪.‬‬ ‫יסדה ויאכל | ד יסד׳ וייאכל‪.‬‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫הטוסאה[ | כיה א•‬
‫כ י‬
‫‪ 97‬לעזר |‬ ‫אס׳ ר׳ | ד איר א א׳ ר׳‪.‬‬ ‫בפנים | ד בפגי׳‪ .‬ב ד פחוח‪.‬‬ ‫ייפדה ן א יפדה‪.‬‬ ‫י ן | ד בין‪.‬‬
‫א שניטטא‪.‬‬ ‫שנטםא | ד שנטפ׳‬ ‫א בית שמיי וביח הילל‪.‬‬ ‫ביח שמיי וביח ה ל ל | ד ביש וביה‬ ‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫ב כולה‪.‬‬ ‫ןהטומאהן‬ ‫א בוולד‬ ‫ןטוטאהן‬ ‫בולד | ך בולד‬ ‫שנטמא | ד א שניטמא‪.‬‬ ‫‪ »8‬שייפדה | א יסדה‪.‬‬
‫ןבאב הטומאה[‪.‬‬ ‫ב א ב הטומאה | ב ב א ב הטומאה‬ ‫‪ 99‬שנטמא ן א שניטמא‪.‬‬ ‫א יפדה‪.‬‬ ‫שייפדה | ד שיפד׳‬
‫‪ !00‬או׳ | ד א אופ׳ <ב־פ>‪.‬‬ ‫שבית שמיי | ך שביש א שבית שמאי‪.‬‬ ‫בחוץ ן א פבחוץ‪.‬‬ ‫בפנים | ד בפני׳‪.‬‬
‫ונאכל ן א ויאכל‪.‬‬ ‫ובית ה ל ל | ד וביה א ובית הילל‪.‬‬ ‫ונאכל | ך א ויאכל‪.‬‬ ‫עיפו‪.‬‬ ‫בטקום | ד במקו׳‬

‫ו ה ה ל כ ו ת ש ל משגתנו )סיג מ־ח> ו ל ע י ל הייד א י ק א ל א ל ה ל כ ה ‪ ,‬א ס גודמן‬ ‫ב ג ו י ו ת וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .85‬כ ו ל ן‬

‫ו כ ל ה ל ש כ ו ת היו ל כ ל ה מ ת ו ת מ ק צ ת ן בקודש‪.‬‬ ‫‪ P‬־ ‪ .‬א ב ל א ץ מ ק י י מ ץ כן‪ ,‬כממורש ל ע י ל שו׳ ‪.75‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ת ח י ל ה ס ו ד ה בירושלים‪ ,‬ו א ח י כ מוציאו‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬ ‫‪.100‬נ ם ד ה ב מ ק ו ם וכוי‪.‬‬
 ‫ם‬
‫מעשר שני פ״ב‬ ‫^‬
‫‪ .17‬הלוקח בכסף מעשר שני שנטמא‪ ,‬יפדה‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳‬ ‫המקומות‪.‬‬
‫יקבר‪ .‬אמרו לו לר׳ יהודה‪ ,‬תחמיר בטפילה יתר מן העקר‪ .‬אמ׳ להם מציגו‬
‫שהחמירו בטפיל יתר מן העקר‪ ,‬שהתמורה קדושה חלה עליה בבעלת מום‬
‫קבוע‪ ,‬הקדש אץ חל )אלא( על בעל מום קבוע‪ .‬אמרו לו ממקום שבאתה׳‬
‫מה להלן תמימים אץ נפדץ ובעלי מומץ נפדין‪ ,‬אף כן טהורין לא ייפדו‪ ,‬טמאין‬
‫ייפדו‪ .18 .‬המשאיל קגקגיו למעשר שגי‪ ,‬אע״פ שגפם לא קנה מעשר‪ .‬במי‬
‫דברים אמורים בשל יין‪ ,‬אבל של ציר‪ ,‬של חומץ‪ ,‬של מורים‪ ,‬של שמן‪ ,‬של דבשי‬
‫בץ גפם בין שלא גפם קנה מעשר‪ ,‬בין גפם בין שלא גפם עולץ באחד ומאה׳‬
‫בין גפם בין שלא גפם מקדשץ בכל שהן‪ .‬אימתי אמרו קגה מעשר‪ ,‬בזמן שכולה‬
‫מעשר‪ ,‬אבל אם הפקיד לתוכה רביעית של חולין‪ ,‬בין גפם בץ שלא גפם לא‬
‫קנה מעשר‪ .‬אמ׳ ר׳ שמעץ בן לעזר לא נחלקו בית שמיי ובית הלל על הדורך‬
‫באמצע חבית שמפתיח ואץ צריך לערות‪ ,‬על מה נחלקו על הדורך בגת׳‬
‫שבית שמיי אומ׳ מפתח ומערה לגת‪ ,‬ובית הלל אומ׳ מפתח ואץ צריך לערות‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫‪<6‬״ המשאיל ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ג מי״ב‪ .‬ועיין ילוש שם ״ י ‪ ,‬כ״ל ע״ג‬
‫ה‬ ‫‪ 1‬״ הלוקח ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״י‪.‬‬
‫‪ no‬ה פ ק י ד ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ספ״ג כ״ד ע״ג‬
‫׳‬ ‫‪ 7‬״ בשל יין וכי• לעיל פ״א‪ ,‬שו׳ ‪ ;30‬ימש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫״ נחלקו ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ג מי״ג‪.‬‬

‫לן ן א חסר•‬ ‫ג ‪1 0‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א ו ט ר‬ ‫ד‬ ‫אום־ ן‬ ‫שנטמא | ד א ״ י ט מ א ‪.‬‬ ‫שני ן א חטי‪.‬‬ ‫‪ 101‬המקומית | א מקומות‪.‬‬
‫להם ן א להל־‬ ‫אם׳ ‪ I‬ד אמר‪.‬‬ ‫ט! ה ע ק י | ד טן ה ע ל א טבעיקי‪.‬‬ ‫י ח י | א יותי•‬ ‫״ ח ט י י | ד סחסיי•‬
‫בבעלה ‪ I‬ד בבעל‬ ‫קדושה ‪ I‬ד חסר‪.‬‬ ‫־״! שהחטירי יכו׳ ן א שה״טורה טפילה טן העיקר‪.‬‬ ‫סציגי | א " א י נ י •‬
‫־‪ 10‬כן | ד א פאו­‬ ‫שבא״ה | ד שבא״‪,‬‬ ‫)אלא( ן וכיח אף ד א‪.‬‬ ‫‪ I I * -‬א *נו‪.‬‬ ‫«‬
‫‪1‬‬
‫קנקניו | ד קנקני־‬ ‫‪e‬״‪ 1‬המשאיל ן א המשיל‪.‬‬ ‫טטאץ ן א וטטאיט‪.‬‬ ‫" ״ י י | ד יפדו‪.‬‬ ‫ל י | א טהויים•‬
‫בייא‬ ‫ד‬ ‫*״‪ .07-,‬בפי וכו־ |‬ ‫שנפט | ד שנופפ א נפט‪.‬‬ ‫אעיפ | י א אף על פי‪.‬‬ ‫י | א שעי•‬ ‫א ‪•PW‬‬
‫״ל ‪I‬‬ ‫של טיריט ‪ I‬ד ושל סורייט‪.‬‬ ‫ציר של חיטץ | א חוטץ ושל ציר‪.‬‬ ‫‪7‬״‪ .‬של ן א בשל‪.‬‬ ‫א בפה יכי‪.‬‬
‫בין שלא ן א ובין כשאיני­‬ ‫שלא | א שאיני‪.‬‬ ‫*<״ נפט | ד גופם <י'פ>•‬ ‫״ ל ‪ I‬י א ו״ל•‬ ‫•‬ ‫«‬
‫ל‬
‫בי! • • •‬ ‫‪ 0‬״ מעשר | ד סעש‪,‬‬ ‫בין שלא ן א יבין בשאינ‪,‬‬ ‫‪ 1.‬נפט | ד ״ פ ט <ב'פ>•‬ ‫" \ ד עילי‪.‬‬ ‫ם‬

‫לעזר | ד א אלעזי•‬ ‫״ ‪ .‬אט׳ ‪ I‬ד אמר‪.‬‬ ‫ם | א חסי‪ .‬בין נסם | ד אע׳פ שנופם‪ .‬בין שלא גפם | ד חטי•‬ ‫‪1‬‬
‫‪kk‬‬
‫״ ! באמצע חביח שמסתיח ן א באצבע בחבית‬ ‫הדורך | א הדורס•‬ ‫ה ל ל | א ה לל‪.‬‬ ‫ן ו « א•‬
‫אום־ | ד אופי•‬ ‫ה ל ל ן א הילל‪.‬‬ ‫איס׳ | ד אוסר־‪.‬‬ ‫» י י ‪ I‬ד א ״מאי•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪1 1 8‬‬ ‫ה ב י ת‬ ‫ב‬ ‫י ז ב י ת‬

‫‪ 102‬ת ח מ י ר ב מ ס י ל ה וכו־‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ל ק ו ח ב כ ס ף מ ע ש ר יותר ממעיש ע צ מ ו שנכנס לירושלים שגסדה‬

‫‪ .106‬ה מ ש א י ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהכניס ב ה ם י ץ ש כ ב ר ק ר א ע ל י ו שם מעיש‪ .‬א ב ל א ם ה מ י ם‬ ‫אם ‪ i‬ס « ‪.‬‬
‫ם ץ ש ל ט ב ל ונסס ו א ח י כ ק ר א ע ל הקנקן שם מ ע ש ר ד ע ו כ ס ר י ע ם ק ל ם ת ו ‪ ,‬ו צ ר י ך מדיון א ף כנגד הקגקז•‬
‫‪ .107‬ב ש ל י י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬דווקא ב ש ל יין‪ ,‬שאינו מ ש ת מ ר א ל א א נ ב קנקנו הםתום‪ ,‬דינו כ מ ר י ב ק ל ס ת ו אם‬
‫‪ .108‬ק נ ה מ ע ש ר ‪ .‬צ״ל‪ :‬ל א ק נ ה מ ע ש ר ‪ ,‬כ מ ו ש מ ע ה י ק‬ ‫ק ר א ע ל י ו שם מ ע ש ר א ח ר י שגף א ת הקנקנים‪.‬‬
‫‪ .110‬ה ם ק י ד ל ת ו כ י‬ ‫במיהימ ו ב מ ל א ׳ ש ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪ .109 .‬מ ק ד ש י ן וכוי‪ :Vx.‬א י ן מ ק ד ש י ן ו כ ו ־ ‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ .‬ד ר כ ם ה י ה ל ה ט ק י ד ט ב ל בקנקן ולשמור אותו ב ט ה ר ה ‪ ,‬ו ה י ה מ מ ר י ש ממנו ע ל מ ק ו ם א ח ר ‪ ,‬ומלמדי*‬
‫ה ת ו ם ם ת א שאם נשאר ב ת ו כ ה ר ב י ע י ת ש ל מ ב ל ) מ מ נ י ש ל א היו לו ט ׳ ר ב י ע י ו ת א ח ר ו ת ש ל ט ב ל שיםריש עליהן>‬
‫א‬
‫ותקנה מ מ ק ו ם א ח ר ‪ ,‬ו נ מ צ א שהקנקן שומר א ף ע ל ק צ ת ח ו ל ץ ‪ ,‬ו מ מ י ל א ל א נ ת ס ס ב ק ד ו ש ה ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪ •111 .‬ל‬
‫נ ח ל ק ו וכו׳‪ .‬במשנתנו <מ־נ מי״נ(נחלקו ב י ש ו ב ״ ה בנף חביות ש ל ט ב ל ‪ ,‬ו ל ב ״ ש צ ר י ך ל מ ת ו ת א ת כ ו ל ן ו ל ע ר ו ח‬
‫אותן לנת ו א ח ׳ כ י ח ר ו ם ) מ ש ו ם קנמ‪ ,‬ע י ץ בבה״א(‪ ,‬ו ל ב י ה מ ם ס י ק ב מ ת י ח ה נ ר י ד א ‪ .112-111 .‬ה ד ו ר ך ב א ם » ע‬
‫ח ב י ת וכוי‪ .‬הנכון בכייע‪ :‬ה ד ו ר מ ב א צ ב ע ב ת ב י ת וכו׳‪ .‬ו מ י ד ו ! זה ל א היה ה י ץ מ ע ו ל ם בנת‪ ,‬שהרי ד ד ם‬
‫ו ס ח ט א ת ה ע נ ב י מ ב ת ב י ת ו א ח י כ נ מ ה ‪ ,‬ו מ מ י ל א מ מ מ י ק א מ י מ ת ח א ו ת ה ויתזירה ל ת ת י ל ת ה ‪ ,‬ו א ף ב״ש מ ו ד י ם בזה•‬
‫‪257‬‬ ‫מעשר שגי פ״ג‬

‫פרק ג׳‬
‫‪ .1‬המוליך פירות מעשר ממקום היוקר למקום הזול‪ ,‬או ממקום הזול‬
‫למקום היוקר‪ ,‬פודהו כשער מקומו‪ .‬אמ׳ ר׳ יהושע בן קרחא במי דברים‬
‫אמורים בשל דמיי‪ ,‬אבל בשל ודיי פודין אותו כשער היוקר‪ .‬פודין מעשר שני‬
‫כשער הזול‪ ,‬כמו שחנוני לוקח ולא כמות שהוא מוכר‪ .‬ר׳ שמעון בן לעזר אומ׳‬
‫כמות שחנוני לוקח מאותו המץ‪ .2 .‬הפורט דינר כסף למעשר שני‪ ,‬כמות‬
‫שחנוני לוקח ולא כמות שהוא מוכר‪ .3 .‬מצרף דינר זהב למעשר שיני‪ ,‬כמות‬
‫ששולחני פורט ולא כמות שהוא מצרף‪ .4 .‬ד״יה מוליכו ממקום למקום‪,‬‬
‫ומשתכר עליו יתר על שירו רובע)על שיואו רבע( דברי ר׳ יהודה‪ .‬ר׳ אלעזר‬
‫אמי עד דינר‪ .‬מעשר שיני אץ לו דמים‪ ,‬דין הוא שיאמר‪ ,‬הוא וחומשו מחולל‬
‫‪ 10‬על איסר זה‪ .5 .‬מעשר שיני שאין דמיו ידועים נפדה על פי שלשה לקוחות‪,‬‬

‫עיין לעיל דמאי פ׳׳ה‪ ,‬שו׳ ‪.80‬‬ ‫‪ 3‬בשל דמיי ו כ ו ‪/‬‬ ‫״א‪.‬‬ ‫מ‬ ‫משה׳ פ״ד‬ ‫* המוליך ו כ ו ‪/‬‬
‫משכ׳‬ ‫» מללף‪.‬‬ ‫משכ׳ פ״ד מ״ב‪.‬‬ ‫פודין מעשר ו כ ו ‪/‬‬ ‫יעיין ילוש׳ פ״ד ה״א‪ ,‬כ״ד ע״ד‪.‬‬
‫ילוש׳ שם ה״ג‪.‬‬ ‫» מעשל ו כ ו ‪/‬‬ ‫ילוש׳ פ״ד ה״א‪ ,‬כ״ד ע״ד‪.‬‬ ‫• ומשהכל ו כ ו ‪/‬‬ ‫הנ״ל‪.‬‬
‫<>» מעשל ו כ ו ‪ /‬להלן סכהדלין פ״א ה״ב ועלכין פ״ד ה״ב; ילוש׳‬ ‫׳‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫יעיין בבלי ב״מ‬
‫ועיין במשכ׳ כאן פ״ד מ״ב וסכהדלין פ״א מ״ג‪.‬‬ ‫פ״ד שה״ב‪ ,‬כ״ד ע״ד; בבלי סכחדלין י״ד ב ‪/‬‬

‫פקופו ן‬ ‫‪ 2‬פודהו ן א פודין אותן‪.‬‬ ‫‪ .2‬או ‪ . . .‬היוקר ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪prr‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫]‬ ‫ד א טעשר‬ ‫‪ 1‬מעשי |‬
‫‪ 3‬דמיי | ך א דפאי‪.‬‬ ‫‪ 3-2‬בפי וכו־ | ך בריא א כ ס ה וכר‪.‬‬ ‫ק ר ח א ן א קרחה‪.‬‬ ‫אס׳ | ד א מ ר ‪.‬‬ ‫א היוקר׳‬
‫כמו |‬ ‫‪ 4‬כשער | ד בשער‪.‬‬ ‫שגי ן א שעי‪.‬‬ ‫מעשר | ך מעש־‪.‬‬ ‫היוקר | ד א הזול‪.‬‬ ‫ד א ודאי‪.‬‬ ‫יי" |‬
‫מאותו |‬ ‫ד כמו‪.‬‬ ‫‪ 8‬כמות |‬ ‫א אלעזר‪.‬‬ ‫ד‬ ‫לעזר |‬ ‫א שמוכר‪.‬‬ ‫ד שהיא מוכר‬ ‫שהוא מוכר |‬ ‫א כמוח׳‬
‫ד המצרף‬ ‫מצרף |‬ ‫ב ד סחוס‪.‬‬ ‫‪ 6‬שהוא מוכר ן א שסוכר‪.‬‬ ‫כסות | ך כסו‪.‬‬ ‫שני ן א שעי‪.‬‬ ‫ד באותו‪.‬‬
‫‪ 8‬וסשתכר |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 7‬שהוא ס צ ר ף ן א שסצריף‪.‬‬ ‫כמות | ד כמר‪.‬‬ ‫ד שני‪.‬‬ ‫מיני |‬ ‫א המצריף‪.‬‬
‫)על‪...‬‬ ‫ד ר ב ע א רביעית‪.‬‬ ‫רובע |‬ ‫שיויו | ד שוייו א שווהו‪.‬‬ ‫ד ח ס ר ‪ .‬א יוחד‪.‬‬ ‫יחר |‬ ‫א להסחכר‪.‬‬
‫ר ב‬
‫דין‬ ‫רסיס ן א זיתים‪.‬‬ ‫אין ן א שאין‪.‬‬ ‫שעי | ך שני‪.‬‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫י אמ׳ | ך אומר‬ ‫ע > | ד א חסר‪.‬‬
‫נפדה |‬ ‫ידועים ן א ידועין‪.‬‬ ‫שיני | ד שני‪.‬‬ ‫זה | ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 10‬איסר ן א איסור‪.‬‬ ‫הוא | א דיו‪.‬‬
‫א נפדין‪.‬‬

‫‪ .3‬כ ש ע ר‬ ‫‪ .2‬כ ש ע ר מ ק ו מ ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב מ ק ו ם ש ע ו מ ד בו‪ ,‬ב ץ שהוא בזול ב ץ שהוא ביוקר‪.‬‬
‫‪ . 5‬מ א ו ת ו ה מ י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע־ם ה מ ח י ר ש ל‬ ‫ה י ו ק ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ י ל ו ע ו מ ד ב מ ק ו ם הזול‪ .‬ועיין בבה־א‪.‬‬
‫ה מ ו ר ט וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ו ר ט ל ע צ מ ו דינר‬ ‫אותו מין ממש‪ ,‬ו ל א ע ל סוג ז ו ל ש ל אותו מין‪ .‬עיין בבה־א‪.‬‬
‫‪ .6‬ש ח נ ו נ י ל ו ק ח וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ח ש ב א ת‬ ‫ש ל ח ו ל ץ ו ל ו ק ח מ ד ו מ ו ת ש ל מע׳ש‪ ,‬כ ד י ש י ת ח ל ל ו ע ל הדינר‪.‬‬
‫ה ד י נ ר ביוקר‪ ,‬כמנהנ החנוני ה ל ו ק ח מידות ו מ ש ל ם בדינר‪ ,‬ו ל א כמנהנו ב ק ב ל ת דינר ב ע ד ה מ י ר ו ת ש מ כ ר ‪.‬‬
‫‪ .7‬ט ו ר ט וכו׳‪.‬‬ ‫מ צ ר ף וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שעושה א ת ס ל ע י ו )של מע״ש> דינרי ז ה ב ‪ .‬ו ע י ץ בבה״א ה ע ר ה ‪.2‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשהוא ס ו ר ס א ת הדינר ל ס ל ע י ם ש ל כ ס ף ‪ ,‬דהיינו נותן דינר ש ל ז ה ב ו מ ק ב ל ס ל ע י מ ‪ ,‬והוא מ ח ש ב א ת‬
‫ה י ה מ ו ל י כ ו וכו׳‪ .‬בדינר ש ל ו ה ב התירו ל ה ו ל י כ ו מ מ ק ו ם הזול ל מ ק ו מ היוקר‪ ,‬ממני שאץ‬ ‫ה ד י נ ר ביוקר‪.‬‬
‫ז ה ב מצוי להוויל‪ ,‬ומעיש מרויח ואמו מ מ מ י ד ‪ ,‬ו ל מ י כ ך ק ב ע ו לו ש כ ר מ ו ע ט ‪ ,‬ואמרו‪ :‬ו מ ש ת כ ר וכו׳‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .‬א י ן ל ו ו כ ר ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ש א ץ ל ו דמים דיו)כני׳ כמו־מ‪,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ .8‬ר ו ב ע וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ו ב ע ש ק ל ‪ ,‬ו ה ו א ח צ י ד מ ר ‪.‬‬
‫ו ע י ץ בשנוים( וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ץ בו שוה מ ר ו מ ה ‪ ,‬דיו ש י ח ל ל אותו ע ל אימר ש כ ב ר ח י ל ל עליו מ ע ש ר שמי‪,‬‬
‫‪ .‬ל ק ו ח ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬סוחרים ו ב ק י א י ם בשומא‪.‬‬ ‫‪ 0‬ז‬ ‫מסני שחזקחו שנשארו בו ח ו ל ץ כ ל ש ק ‪.‬‬
‫)רשיי(‪.‬‬
 ‫מעשר שני פ״ג‬

‫ולא על פי שלשה שאין לקוחות‪ ,‬אפי׳ אחד מהן גר‪ ,‬ואפי׳ אחד מהן בעלים‪.‬‬
‫כופין את הבעלים לפתוח ראשון‪ .‬אם אמר הרי היא שלי באיסר יכול לחזור‬
‫בו‪ .‬זה חומר בהקדש מבמעשר שני‪ .6 .‬אין פודין מעשר שני אכסרה‪ .‬כיצד‪,‬‬
‫היו לו פירות מרקיבין ומעות מחלידין‪ ,‬לא יאמר כמה אדן רוצה ליתן בציבור‬
‫זה וכמה אדם רוצה ליתן בכרי זה‪ ,‬אלא אומ׳ כמה אדן רוצה ליקח לו פירות‬
‫בסלע‪ ,‬וכמה אדם רוצה ליקח לו מעות בדינר‪] .‬סלע[ כמה תהא חםירה ולא‬
‫יהו מחוללין עליה מעשר שיני‪ ,‬לסלע ארבע איסרות‪ ,‬ולדינר איסר דברי ר׳‬
‫מאיר‪ .‬ר׳ יהודה או׳ לסלע ארבע פנדיונות‪ ,‬ולדינר פנדיון‪ .‬ר׳ שמעון א י‬
‫שמנה פנדיונות‪ ,‬ודינר שתי פינדיאות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מחללה בשויהא‪ .‬בסלע‬
‫עד שקל‪ ,‬ובדינר עד רובע‪ ,‬פחות מכן‪ ,‬אפי׳ איסר אין רשיי לחלל עליה‪ .‬היתה‬
‫יוצא לסימון בסלע ולמטבע בשקל‪ ,‬לסימון בשקל ולמטבע בסלע‪ ,‬אין למעשר‬
‫שני אלא כשער המטבע‪ .7 .‬המוכר פירות לחבירו ונמצאו טבלים‪ ,‬רץ‬

‫״ קלע וכו׳‪ .‬עיין משכ׳ ב״מ פ״ד מ״ה; ה ו ס פ ה א שם פ״ג‬ ‫״ אין פודין וכו׳‪ .‬משפ׳ פ״ד מ״ב•‬
‫» יתל וכו׳‪ .‬ה ו ק פ ׳ הפ״ל; ילוש׳ ב״מ פ״ד ״ כך׳ עי׳ד; בבלי‬
‫ד ׳‬ ‫ה‬ ‫הי״ז; הו״כ פ״ג ה״ז‪ ,‬ק״ז ע״ד‪.‬‬
‫־־ המוכר וכו׳‪ .‬ילוש׳ דמאי פ״ז סה״א‪,‬‬ ‫היהח יולא וכו׳‪ .‬ילוש׳ הפ״ל‪.‬‬ ‫שם פ״ב ב׳•‬
‫כ״ו ע״ב‪ .‬ועיי״ש פ״ג קה״ב‪ ,‬כ״ג ע״ג‬

‫‪1 1‬‬
‫א אפילי­‬ ‫ואפי־ | ד ואפילו‬ ‫אפי׳ | ד א אפילו‪.‬‬ ‫לקוחות | ד לקוחי׳•‬ ‫״אין | א ׳־אינן‪.‬‬
‫פ(‬
‫שני ן א שיני <ב־ •‬ ‫‪ !3‬זה ן א חסר‪.‬‬ ‫באיסי | ד כאוסר‪.‬‬ ‫היא | ד הוא‪ .‬א חסי•‬ ‫" א פ י | א אס׳•‬
‫אח ‪I‬‬ ‫יאםר ן א יאסר ןלו(‪.‬‬ ‫‪ 14‬םחלידץ | א פחלודין‪.‬‬ ‫אכסרה | ד אכפרה ןאלא טעות[ א אכסי־א•‬
‫ת‬
‫ב ד סעי •‬ ‫פירוח ן כיה א וראשונים‪.‬‬ ‫א י ו | ד א אדם‪.‬‬ ‫» אוס׳ | ד איסי א אימ׳ נלין‪-‬‬ ‫ד א אדם•‬
‫סחולליו ‪I‬‬ ‫‪ !7‬יהי | ד יהי‪,‬‬ ‫ולא ן א חסר‪.‬‬ ‫חפירה | ד הסיה•‬ ‫ב חםר‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫ןסלען | כ־ה‬ ‫״‬
‫ולרעד איסי ‪I‬‬ ‫איסרוח | ד איסרו־‪.‬‬ ‫ארבע ן א ארכעה‪.‬‬ ‫לסלע ן א סלע‪.‬‬ ‫שיני | ד ״ני•‬ ‫ד א טי׳ללין•‬
‫כ ל י ט ר‬ ‫ל‬ ‫) י ב ג ל י י ו ‪:‬‬ ‫א י ס י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י י ע י‬ ‫א‬
‫לסלע ארבע ן א סלע ארבעי•‬ ‫"י אי־ | ד אוסר‪.‬‬ ‫למי'•‬ ‫׳‬ ‫׳‬
‫נ‬ ‫י ל י‬ ‫פ ו נ ד י ו נ י ת‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬
‫שםעמ ‪I‬‬ ‫א פתדיון‪.‬‬ ‫ד‬ ‫פנדיון ן‬ ‫י״י י מ ל י ו ן ‪ :‬ל‪ ,‬עיין שוי ‪7‬״‪.‬‬ ‫' י‪ I‬א‬ ‫־‬
‫ש ס‬
‫פנדיונות | ד פונדיאות א פתדיעית•‬ ‫•נ שפנה | ד א ]סלע[ שפתה‪.‬‬ ‫אי־ | ד אופי א איס׳•‬ ‫ע׳•‬ ‫א‬
‫י ד י נ ר‬
‫יחר | א ייחי•‬ ‫פינדיאות | ד פמדיאוח א פונדיונות‪.‬‬ ‫שתי | ד א שני‪.‬‬ ‫‪ I‬טלייו א•־ ל מוין שי־ »>•‬
‫סס ‪I‬‬ ‫רובע ן א רביעית‪.‬‬ ‫‪0‬־ ובדער ן א ודינר‪.‬‬ ‫בסלע | ד א סלע ) א סלעה!>‪.‬‬ ‫ב״רו* | ד בשויה•‬
‫« ולסטבע ‪I‬‬ ‫עליה ‪ I‬ב פתוח‪.‬‬ ‫לחלל | ד להחל‪.‬‬ ‫י ״ " | ד א י״א'•‬ ‫ל •‬‫ו‬ ‫א פ י‬ ‫א‬
‫׳‪I‬‬ ‫א פ י‬ ‫‪P‬‬
‫‪ '°‬־‬ ‫א‬

‫לחבייי | ד ל ח ב ר ‪,‬‬ ‫כשער | א בשאר‪.‬‬ ‫־־ שני | א שעי‪.‬‬ ‫ד ולפטב־•‬

‫‪ . 1 7‬א ר ב ע א י ס ר ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ד מ כ י ר ב ה ‪ ,‬שהרי ם ל ע‬ ‫‪ . 1 3‬א כ ס י ה וכו־‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב א ו מ ד ‪.‬‬
‫‪.19‬יתר ע ל כ!‬ ‫ה א ב ת ד דינרץ‪ ,‬ו ד ע ר יש בו שש מ ע ץ ‪ ,‬שהן שתים ע ש ר ה מתרימות‪ ,‬או כ י ד א י ט ר י ם ‪.‬‬
‫‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם מ ח ת ה יותר מן השיעורים שגזברו ל ע י ל ) ל כ ל א ת ד כ ד ע ת ו ( ‪ ,‬א ץ מ ה ל ל ע ל י ה כ ס ל ע י מ ה א ל א‬
‫‪ .20-19‬ב ם ל ע ע ד וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ף ב ש ר ה אינו מ ח ל ל‬ ‫בשויה‪ ,‬ל ס י ע ר ך דמי ה כ ס ף שבה‪ .‬עיץ בבהיא•‬
‫א ל א ד ו ק א א ם ל א ם ח ת ה ה ס ל ע יותר מ ש ק ל ‪ ,‬א ב ל א ם מ ת ת ה יותר מ ש ק ל א ס ו ר ל ק י י מ ה <מסני שאםשר ל ר מ ו ת‬
‫‪ .20‬א ס י ׳ א י ס ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א פ י ל י‬ ‫ב ה ‪ ,‬עיין בבה'א>‪ ,‬ו א ץ מ ח ל ל ץ ע ל י ה ‪ ,‬כ ד ץ מ ט ב ע שאינו יוצא‪.‬‬
‫א ם ה ס ל ע )או הרובע( נ ס ת ת ה ונעשית כ א י ס ר ‪ ,‬ע ד י ץ א פ ש ר ל ר מ ו ת ב ה ‪ ,‬ו א ץ מ ת ל ל ץ ע ל י ה ‪< .‬ע״פ הירושלמי‬
‫‪ .21‬ל ס י מ ו ן ב ש ק ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ p n ,‬י ר י ד ת ע ר ך ה מ ס ב ע שהיו מ ק ב ל י ם םימיז‬ ‫בימ(‪ .‬ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫של כ ס ף כ ס ל ע עיג צורתה‪ ,‬א ב ל ה ב ע ל י ם שהוציאו א ת הסימונים ל א החשיבו אותו יותר מ ש ק ל ‪ ,‬כזמן טביעתו•‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪259‬‬ ‫מעשר שני פ״ג‬

‫אחריו לתקנן‪ .‬לא מצאו‪ ,‬אם בידוע שהן קיימץ צריך לעשר על ידן‪ ,‬אם בידוע‬
‫שאינן קיימין אץ צריך לעשר על ידן‪ .‬ספק שהן קיימץ ספק שאינן קיימץ‪,‬‬
‫‪25‬‬
‫מעשר עליהן וקורא שם למעשרותיהן‪ .8 .‬המוכר פירות לחבית‪ ,‬והמוכר‬
‫או׳ טבלים מכרתי לך‪ ,‬והלוקח או׳ מתוקנץ מכרת לי‪ ,‬כופץ את המוכר לתקן‬
‫את שלו‪ .‬הרי שלקחו מבית המלך את גרנו‪ ,‬אם מחמת החוב צריך לעשר על‬
‫ידו‪ ,‬אם מחמת אונם אין צריך לעשר על ידן‪ .9 .‬האוכל פירות מעשר שיני‬
‫בין בשוגג בין במזיד‪ ,‬יזעק לשמים דברי ר׳‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל אומ׳ בשוגג‬
‫‪30‬‬
‫יזעק לשמים‪ ,‬במזיד יחזרו דמים למקומן‪ .10 .‬האוכל מעות מעשר שיגי‬
‫בשוגג‪ ,‬יזעק לשמים‪ ,‬במזיד יחזרו דמים למקומן דברי רבן שמעץ בן גמליאל‪.‬‬
‫ר׳ אומ׳ בין בשוגג בין במזיד יחזרו דמי׳ למקומן‪ .11 .‬האוכל טבל של חבית‪,‬‬
‫משלם דמי מעשר טבלו דברי ר׳‪ .‬ר׳ יוםה בר׳ יהודה אומ׳ דמי חולין שבו‪.‬‬
‫ישראל שאכל פירותיו בטבלו‪ ,‬אע״פ מתחייב בהן לשמים אין לכהן בהן כלום‪,‬‬
‫‪35‬‬
‫שנ׳ בהן ת ר ו מ ה ‪ ,‬אץ להן בהן עד שיורמו‪ .‬וכן בן לוי שאכל מעשרותיו‬

‫‪,‬‬
‫ימש׳‬ ‫‪8‬־ האוכל וכו ‪.‬‬ ‫ל י ן קל״א א׳‪.‬‬ ‫חר‬ ‫;‬ ‫א׳‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫מ‬ ‫ג ע ן י ן‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪3 3‬‬ ‫ן כ ו ‪/‬‬ ‫ר ן ן‬ ‫לק‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ה כ‬ ‫״‬
‫‪ 34‬ישראל‬ ‫‪ 32‬האוכל ו כ ו ‪ /‬בבלי קידושין כ״ח ב׳; כדריס פייר ב ‪/‬‬ ‫״ ‪.‬‬
‫ג‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫״‬ ‫כ‬ ‫פ״א ה״א‪,‬‬
‫במדבר ה ‪ /‬נ ו ‪/‬‬ ‫‪ 35‬ח ר ו מ ה ‪.‬‬ ‫״א‪.‬‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫ו כ ו ‪ /‬בבלי חולין ק׳׳ל ב ‪ /‬ועיין חו׳כ אמור שפ״ו‪ ,‬צ״‬

‫שהן ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 24‬שאמן ן א שאין‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ד ו‬ ‫א י‬ ‫ד‬ ‫ידן |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אם |‬ ‫‪3‬־ לתקנן | א וסתקנן‪.‬‬
‫ד א הסוכר‪.‬‬ ‫והסוכר |‬ ‫א למעשרותיהם‪.‬‬ ‫לסעשרוחיהן ן‬ ‫א קורא‪.‬‬ ‫‪ 25‬וקורא ן‬ ‫א אין‪.‬‬ ‫שאינן |‬
‫‪2 8‬‬
‫ד א‪.‬‬ ‫כיה‬ ‫את ן‬ ‫ד א םכרחה‪.‬‬ ‫םכרח |‬ ‫ך א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫א אוס׳‪.‬‬ ‫ד אוסר‬ ‫אי׳ |‬
‫נרנו |‬ ‫א כיח‪.‬‬ ‫ד ןשלן כיח‬ ‫םביח |‬ ‫א שנטלו‪.‬‬ ‫‪ 27‬שלקחו ן‬ ‫ד הםוכ׳‪.‬‬ ‫הסוכר |‬ ‫אוחו‪.‬‬ ‫ב‬
‫ד חסר‪.‬‬ ‫שזי |‬ ‫ד ידו‪.‬‬ ‫ידן |‬ ‫א האונס‪.‬‬ ‫אונס ן‬ ‫ואם‪.‬‬ ‫א ידן‬ ‫אם ן‬ ‫‪ 28‬ידו‬ ‫א נורנו‪.‬‬
‫נסליאל |‬ ‫בן‬ ‫שמעון‬ ‫רבן‬ ‫נמליאל‪.‬‬ ‫בן‬ ‫שמע׳‬ ‫א רבן‬ ‫ך רבי‬ ‫ר׳ |‬ ‫במזיד‪.‬‬ ‫א ובין‬ ‫במזיד |‬ ‫»‪ 2‬בין‬
‫‪ 32-30‬ה א ו כ ל ‪ . . .‬למקומן ‪j‬‬ ‫ד דסי׳‪.‬‬ ‫דמים |‬ ‫‪ 30‬במזיד ן א ומזיד‪.‬‬ ‫א או׳‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫אום׳ |‬ ‫א ר׳•‬
‫שסעון‬ ‫למקומן ן א חסר‪.‬‬ ‫במזיד ן א ומזיד‪.‬‬ ‫‪ 31‬בשוננ ן א שוננ‪.‬‬ ‫מעשר ן א ןשלן סעשר‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬
‫ד חברו‪.‬‬ ‫חבירו |‬ ‫ט ב ל ן א טיבלו‪.‬‬ ‫דמי׳ ן א דמים‪.‬‬ ‫‪ 32‬אוס׳ ן א או׳‪.‬‬ ‫בן נסליאל | א שמע׳ בן נםל׳‪.‬‬
‫ד אומר‪.‬‬ ‫אומי |‬ ‫ך א •וסי‪.‬‬ ‫יוסח |‬ ‫ד רבי‪.‬‬ ‫ר׳ |‬ ‫א טבל‪.‬‬ ‫סעשר ט ב ל ו ן‬ ‫ד א משלם ןלון‪.‬‬ ‫‪ 33‬משלם |‬
‫לכהן בהן ן א לכהנים בהם‪.‬‬ ‫בהן ן א בהם‪.‬‬ ‫א אף על פי שסחחייב‪.‬‬ ‫ד‬ ‫אעיפ םחחייב |‬ ‫‪ 34‬ב ט ב ל ו | א בטיבלן‪.‬‬
‫שיורפו |‬ ‫ןאלא[ עד א אלא‪.‬‬ ‫ד‬ ‫עד |‬ ‫להן ן א לך‪.‬‬ ‫ד שנאסר בהן א כ׳ה׳י׳ גובנליון‪ :‬שנ׳ ב ה ן ‪.‬‬
‫(‬ ‫‪ 35‬של בהן |‬
‫בן לוי שאכל ן כיה ד א ‪ .‬ב בח לוי שאכלה‪.‬‬ ‫וכן ן א חסר‪.‬‬ ‫ד שירימו א סשיריסו‪.‬‬

‫‪ .23‬צ ר י ך וכוי‪ .‬ו כ א ן מ ו ת ר ל ע ש ר ע ל סירות שאינם ברשותו‪ ,‬מפני שהיא זכות ל ל ו ק ח ש ל א י א כ ל ט ב ל ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מתקנמ מהמ‬ ‫ש ם וכו׳‪.‬‬ ‫‪.25‬וקורא‬ ‫צ ר י ך וכוי‪ .‬שהרי א ץ ל ה ם כ ב ר תקנה‪.‬‬ ‫‪ •24‬א י ן‬
‫‪ .26‬ס ב ל י ם‬ ‫ו ב ה ם ‪ ,‬שהרי ה ם ס פ ק ט ב ל ‪ ,‬שמא כ ב ר נ א כ ל ו המירות ש מ כ ר ב ש ע ה שהםריש ע ל י ה ם ‪.‬‬
‫‪ .27‬צ ר י ך ל ע ש ר וכו׳‪ .‬שהרי א ס ו ר‬ ‫ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ו ד ע ת י ל ך שהם ט ב ל י ם ‪ ,‬ו ק ב ל ת ע ל י ך א ת ה מ ח י ר ‪.‬‬
‫ל ש מ י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ת ס ל ל שיכוסר לו‪ ,‬ואין לו ת ק נ ה א ח ר ת ‪.‬‬ ‫‪ .29‬י ז ע ק‬ ‫ל ס ר ו ע חובו ב ט ב ל י ם ‪.‬‬
‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ד‬
‫יכי׳•‬ ‫‪.30‬יחזרו‬ ‫צ״ל ל ה ם ך ‪ :‬ד ב ר י רשביג‪ .‬ר ׳ וכו׳‪ ,‬מ י ׳ כייע והירושלמי‪.‬‬ ‫ר ׳ וכו׳‪.‬‬ ‫דברי‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ו כ ל בירושלים כננד שווי המירות ו ד מ י ה ם )והביטוי‪.‬יחזרו ד מ י ם ' הוא באשגרה מלהלן>‪ .‬וקנסו אותו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם אסשר‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬א ו כ ל כנגדן‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬ ‫ו ‪ . 3‬י ח ו ר ו וכו׳‪.‬‬ ‫משום ש ע ב ר במזיד‪.‬‬
‫ח ו ל י ן וכו׳‪ .‬ר ׳ י ו ס ה ב ר ״ י‬ ‫דמי‬ ‫מ ע ש ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ש ל ם א ף ב ע ד ה מ ע ש ר ו ת ש ב ט ב ל ‪.‬‬ ‫‪ .33‬ד מ י‬
‫ס ו ב ר מתנות ש ל א הורמו‪ ,‬כ מ י שהורמו דמיץ‪ ,‬ו ט ו ב ת ה נ א ה א מ ה מ מ ץ ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
 ‫מעשר שני פ״ג‬ ‫‪260‬‬

‫בטבלו‪ ,‬אע״פ שמתחייב בהן לשמים אין לכהן בהן כלום‪ ,‬שנ׳ בהן א ת אשר‬
‫י ר י מ ו ל ה ‪ /‬אין לך בהן אלא עד שירימו‪ .12 .‬המביא פירות מן הגוץ‬
‫לעיר‪ ,‬הפריש תרומה ונתנה לכהן‪ ,‬מעשר ראשון ונתנו ללוי‪ ,‬מעשר עני ונתנו‬
‫לעגי‪ ,‬אין מחשב עמהן דמי הבאה‪ .‬אבל אם קרא להן שם בגורן‪ ,‬הרי זה מחשב‬
‫עמהן דמי הבאה‪ .‬המוכר פירות לחבירו ואמ׳ לו פירו׳ שמכרתי לך טבלין‬
‫הן‪ ,‬בשר‪ ,‬בשר בכור הוא‪ ,‬יין‪ ,‬יין נסך הוא‪ ,‬מה שאכלו אכלו‪ ,‬יחזיר להן את‬
‫הדמים‪ .‬ר׳ שמעון בן אלעזר או׳ דבר שהנפש קצה בו מה שאכלו אכלו)ויחזיר‬
‫להן את השאר דבר שאין הנפש קצה בו מה שאכלו אכלו( ויחזיר להן את‬
‫הדמים‪ ,‬ודברים שאץ הנפש קצה בו ינכה להן מן הדמים‪ .13 .‬אין פודץ‬
‫מעשר שני בירושלם בזמן ]הזה[‪ ,‬ואין מפרישץ מעשר שני בירושלם בזמן הזה‪,‬‬
‫ואין מחללין מעשר שיני בירושלם בזמן הזה‪ ,‬ואץ מוכרץ מעשר שיני‬
‫בירושלם בזמן הזה‪ ,‬ואין מוציאין מעשר שיני בירושלם בזמן הזה‪ ,‬ואם‬
‫‪ .14‬מחללץ מעות על פירות בירושלם בזמן‬ ‫הוציא הרי אלו ירקבו‪.‬‬
‫הזה‪ ,‬בית שמיי או׳ זה וזה מעשר שיני‪ ,‬בית הלל או׳ המעות כמות‬
‫‪ .15‬בית הלל או׳ מפריש אדם מעשר‬ ‫שהוא‪ ,‬וחפירות כמות שהיו‪.‬‬

‫‪ 48‬מחללין‬ ‫‪ 40‬המוכר ו כ ו ‪ /‬בבלי בכורוח ל״ז א ‪/‬‬ ‫‪ 36‬א ח א ש ר ו כ ו ‪ /‬במדבר י״ח‪ ,‬כ״ד‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ימש׳ שע״א‪ ,‬כ״ג ע״א‪.‬‬

‫לכהן ן א לכהנים‪.‬‬ ‫לשמים | ד לשמי׳‪.‬‬ ‫בהן ן א בהם‪.‬‬ ‫אעיס | ד א אף ע ל פי‪.‬‬ ‫‪ 86‬בטבלו ן א בטיבלו•‬
‫‪ 88‬תתנה | ד ונוהגה‬ ‫הגין | ד א הגורן‪.‬‬ ‫‪ 37‬הפביא ן א היה טביא‪.‬‬ ‫אח | ‪ B‬א חפר‪.‬‬ ‫בהן | א בהט‪.‬‬ ‫של | ד שנאפר‪.‬‬
‫‪ 40‬עפהן |‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ן‬ ‫זה ן א‬ ‫להן | א להם‪.‬‬ ‫א ב ל | א חסר‪.‬‬ ‫‪ 30‬עטהן ן א עטהפ‪.‬‬ ‫פעשי־ | ד טעש׳‪.‬‬ ‫א נתנה‪.‬‬
‫טבלין ן א טבלים•‬ ‫פירי׳ | ד א פירות‪.‬‬ ‫ל ח ב י ת | ד לחברו‪.‬‬ ‫הבאה | ב ד פתוח‪.‬‬ ‫א עפהם‪.‬‬
‫‪4 2‬‬
‫‪) 43-48‬ויחזיר ‪• . .‬‬ ‫או׳ | ד אופר א אופי‪.‬‬ ‫יחזיר | ד ויחזיר•‬ ‫שאכלו | ד שאכל‪.‬‬ ‫‪ 41‬בשר | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫ינכה ן ד וינכה‪.‬‬ ‫‪ 44‬ודברים ן א ודבר‪.‬‬ ‫א יחזיר‪.‬‬ ‫‪ 44-48‬ו י ח ז י ר ‪ . . .‬בו | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫אכלו( | א ח ס ר ‪.‬‬
‫ואין |‬ ‫ןהזהן ן כיה ד• ב א ח ס ר ‪.‬‬ ‫מ ס ן | א חסר‪.‬‬ ‫‪ 45‬שני ן א שעי‪.‬‬ ‫הדסים | ב ד סחוס‪,‬‬ ‫סן | א אח‪.‬‬
‫שיני |‬ ‫«‪ 4‬ואין ס ח ל ל י ן ‪ . . .‬ואין טוכרין | א אין ס ו כ ר י ן ‪ . . .‬אין סחללין‪.‬‬ ‫שני | כיה ד ‪ .‬א שיני ב עני‪.‬‬ ‫א אין‪.‬‬
‫ואם |‬ ‫בירושלם ן א טירושלם‪.‬‬ ‫שיני | ד שני‪.‬‬ ‫‪ 47‬ואין | א אין‪.‬‬ ‫בירושלם | א בירושל׳‪.‬‬ ‫ד שני )ביפ(‪.‬‬
‫‪4 8‬‬
‫‪ 40‬שמיי |‬ ‫פירות ן א הפירוח‪.‬‬ ‫פחללין ן א ה פ ח ל ל ‪.‬‬ ‫ירקבו | ב ד סחוס‪.‬‬ ‫אלו | א אילו‪.‬‬ ‫א אם•‬
‫‪ 50‬שהוא |‬ ‫הילל‪.‬‬ ‫ה ל ל ן א ובית‬ ‫בית‬ ‫שעי | ד שני‪.‬‬ ‫<ב'ס(‪.‬‬ ‫א אוס׳‬ ‫או׳ | ד אוסר‬ ‫ד א שסא'•‬
‫ב פסרישין‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫מפריש ן כיה‬ ‫אי׳ | ד אופר‪.‬‬ ‫ה ל ל | א הילל•‬ ‫והסירות | א הסירות•‬ ‫ד א שהיו‪.‬‬

‫האכילה‪.‬‬ ‫‪ .41‬י ח ז י ר ל ה ן ו כ ר ‪ .‬מסני שגסשו ש ל א ד ם מ י ש ר א ל ק צ ה ב א כ י ל ת איסור‪ ,‬ואינו ג מ ה מן‬

‫‪ .42‬ש ה נ ס ש ק צ ה וכו׳‪ .‬כגון נבילות סריסות ושקצים ורמשים‪ ,‬ס ר ט ל ב כ ו ר ו ת מ ב ל י ם ויק נסר•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מחזיר ל ה ם א ת ה ה מ י ש בין ד מ י ת ר ו מ ה או בשר ב כ ו ר )שהם יותר בזול(‬ ‫‪ .44‬י נ כ ה וכו׳‪.‬‬
‫א י ן ס ו ד י ן וכו׳‪ .‬והנא ז ה ס ו ב ר שקדושה ראשוגה ק ד ש ה גם ל ע ת י ד ל ב ו א ‪ ,‬ו ל מ י כ ך‬ ‫ודמי חולץ‪.‬‬
‫‪.45‬ו א י ן מ מ ר י ש י ן וכוי‪ .‬שהרי אי אמשר ל א‬ ‫א ף בזמן הזה א ץ מ ו ד ץ מעיש בירושלים‪.‬‬
‫‪.46‬ו א י ן‬ ‫ל ס ד ו ת ו <כדלעיל( ו ל א ל א ו כ ל ו )מסני שאמו נ א כ ל א ל א בשביה ה מ ק ד ש קיים(‪.‬‬
‫מ ת ל ל י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ מ ת ל ל ץ מ ע ו ת מעיש ע ל מידות‪ ,‬מםני ש א ץ קונים בירושלים א ל א לשם‬
‫ו א י ן מ ו כ ר י ן וכוי‪ .‬ו א ע מ י י שיש ל ו ד מ י מ )שמא י ט מ א ‪ ,‬ויפדהו(‪.‬‬ ‫א כ י ל ה ‪ ,‬ו ה ר י אי א ס ש ר ל א ו כ ל ם ‪.‬‬
‫אין מ ו כ ר ץ אותו כ ד י שתתםס ה ק ד ו ש ה ב ד מ י מ ‪ ,‬שהרי א ץ מ ו ד ץ מע״ש בירושלים אםילו בזמן הזה•‬
‫‪ . 4 7‬ו א י ן מ ו צ י א י ן וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬ו א ץ מ ו צ י א ץ מע׳ש מ י ר ו ש ל ם )כני׳ כי״ע והרימ( וכוי‪ .‬ו ה ט ע ם מסני‬
‫‪ .48‬מ ח ל ל י ן וכו׳‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ה מ ח ל ל וכוי‪ ,‬כני׳ כייע‪.‬‬ ‫שקלטוהו מחיצות‪.‬‬
‫‪261‬‬ ‫מעשר שני פ״ג‬
‫ראשון של דמיי ותורמו ואוכלו‪ ,‬ואץ צריך להפריש שני‪ .‬בית שמיי או׳‬
‫צריך להפריש שיני‪ ,‬שיני או׳ הורם השני הורם הראשץ‪ ,‬הורם הראשץ‬
‫‪ .16‬ראה אותו שהפריש‬ ‫לא הורם השני‪ .‬והלכה כדברי בית שמיי‪.‬‬
‫מעשר שיני‪ ,‬נאמן על הראשון דברי ר׳ ליעזר‪ .‬וחכמים או׳ נאמן על הראשץ‬
‫נאמן על השיני‪ ,‬נאמן על השיני אין נאמן על הראשץ‪ .‬הפריש תרומה‬
‫ומעשר ראשון ומעשר שיני ואכלן‪ ,‬על אותו המין נאמן‪ ,‬על מץ אחר אץ נאמן‬
‫דברי ר׳ ליעזר‪ .‬וחכמים או׳ אף על אותו המץ אינו נאמן‪ ,‬לא כל הימנו שיתקן‬
‫את עצמו ויבא ויקלקלנו‪ .17 .‬האומ׳ מעשר שיני שבחפץ זה מחולל על איסר‬
‫זה‪ ,‬ולא קבע לו מקום‪ ,‬ר׳ שמעון אומ׳ קרא שם‪ .‬וחכמים אומ׳ עד שיאמר‬
‫לצפונו או לדרומו‪ .18 .‬מעשה ברבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהודה ור׳ יום׳‬
‫שנכנסו אצל בעל הבית לכזיב‪ ,‬אמרו לא נדע היאך בעל הבית זה מתקץ את‬
‫פירותיו‪ .‬כיון שהרגיש בהן הלך והביא לפניהן דלוסקיס מלא דינרי זהב‪.‬‬
‫אמרו לו היאך אתה מתקן את פירותיך‪ ,‬אמ׳ להם כך וכך‪ ,‬אגי אומ׳ מעשר‬

‫‪,‬‬ ‫‪5 1‬‬

‫‪ 54‬כאמן וכו ‪ .‬ילוש׳ הכ׳׳ל; פ א ה פ״ח ה״ב‪,‬‬ ‫ביח שמיי ו כ ו ‪ /‬עיין ימש׳ פ״ד ה״ח‪ ,‬כ׳׳ה ע״‪.3‬‬
‫‪ 59‬ולא קבע ו כ ו ‪/‬‬ ‫וחכמים ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ דמאי הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫כ׳ ע״ד; דמאי פ״ד ה״ה‪ ,‬כ״ד ע״א‪.‬‬
‫עיין חרומוח פ״ג מ״ה‪ .‬ועיין להלן פ״ד הי״ב ומש״ש‪.‬‬

‫ד א שטאי‪.‬‬ ‫שט״ ן‬ ‫בית ן א ובית‪.‬‬ ‫ואין ן א אין‪.‬‬ ‫ותורסו ן א תורסו‪.‬‬ ‫»« ד ם ״ | ד א דםאי‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫א ו‬
‫ד הוד ‪.‬‬ ‫הורט |‬ ‫אוס׳‪.‬‬ ‫א שאני‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫טעי‬ ‫ד א שני‪.‬‬ ‫‪ 52‬שעי |‬ ‫ד אוסר•‬ ‫' |‬
‫אותו | ך א אחד‪.‬‬ ‫ד א שסאי‪.‬‬ ‫שסיי |‬ ‫השני ן א השעי‪.‬‬ ‫‪ 63‬לא ן א ולא‪.‬‬ ‫השני | א השיני‪.‬‬
‫הראשון |‬ ‫א אוט׳‪.‬‬ ‫או׳ | ך אוטרים‬ ‫והבסיס ן א וחבט׳‪.‬‬ ‫א אליע׳‪.‬‬ ‫ד אליעזר‬ ‫ליעזר |‬ ‫ד שני‪.‬‬ ‫״ שיני |‬
‫הראשון |‬ ‫ד השני א הראשון‪.‬‬ ‫השעי |‬ ‫ד ןאעון נאםן‪.‬‬ ‫נאסן |‬ ‫ד השני א הראשון‪.‬‬ ‫‪ 68‬השיני |‬ ‫א השיני‪.‬‬
‫‪ 87‬ליעזר | ף א אליעזר‪.‬‬ ‫אין ן א אינו‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫מ‬ ‫ין ך‬ ‫ש ע‬ ‫‪.‬‬ ‫ט ע ש ר‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ן‬ ‫‪m‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪6 9‬‬ ‫ך‬ ‫י‪.‬‬ ‫ה ש ע‬ ‫א‬
‫ד שיתקין‪.‬‬ ‫שיתקן |‬ ‫אעו | ך אץ‪.‬‬ ‫הסין ן א סין‪.‬‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫ד אוסרים‬ ‫או׳ |‬ ‫והבסיס | א וחכס׳•‬
‫קרא |‬ ‫‪ 60‬ולא ן א לא‪.‬‬ ‫ך שני‪.‬‬ ‫שעי |‬ ‫ך א האוסר‪.‬‬ ‫האום׳ |‬ ‫«« ויבא ויקלקלנו | א ויבוא ויקלקלעו‪.‬‬
‫‪ 60‬לצפונו ן מכאן ואילך ע ד להלן סיד שר ‪ 48‬יש‬ ‫א אר‪.‬‬ ‫אום׳ | ך אופר‬ ‫וחכטיט ן א וחבט׳‪.‬‬ ‫א קורא‪.‬‬
‫זה |‬ ‫‪ 61‬נדע ן א נודע‪.‬‬ ‫א יוסי‪.‬‬ ‫ד‬ ‫יוס׳ |‬ ‫ד ג סתום‪.‬‬ ‫לדרוםו |‬ ‫בידינו קטע סן הננחה‪ ,‬ואנו םסםנים אותו ג‪.‬‬
‫ד נ לפניהס‬ ‫לפניהן |‬ ‫‪ 62‬בהן ה ל ך והביא ן א בהם הביא‪.‬‬ ‫ד א מחקן‪.‬‬ ‫טחקץ |‬ ‫א חטר‪.‬‬ ‫ד הזה‪.‬‬
‫אוט׳ |‬ ‫ו כ ך ן א חטר‪.‬‬ ‫‪ 63‬אפ׳ ל ה ם ן א א׳ להן‪.‬‬ ‫א דלוסקום‪.‬‬ ‫ד דלוסקיא‬ ‫דלוטקיט |‬ ‫א להט‪.‬‬
‫א אוטר‪.‬‬ ‫ד‬

‫‪ .51‬ו ת ו ר מ ו ובו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ פ ר י ש ממנו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ו א ו ב ל את השאר‪ ,‬ואיטי חושש שמא ה פ ר י ש ע״ה מ ע ש ר‬
‫ראשון ו ל א המריש מעיש‪ ,‬ו נ מ צ א שהמעשר שהמריש מ ב ו ל למע׳ש‪ .‬ו ה מ ע ם הוא שאנו מחויקים שאפ ה פ ר י ש מ ע ש ר‬
‫‪ .52‬ש י נ י א ו ׳ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאני <עיץ בשנוימ> אומר א ם הורם השני עיי‬ ‫ר א ש ץ בוודאי המריש א ף מע־ש‪.‬‬
‫ה ע י ה בוודאי ד‪%‬רם א ף ה ר א ש ץ ‪ ,‬שאימי חשוד ל ה ק ד י מ מע״ש ל ר א ש ץ ‪ ,‬א ב ל א ם הורם הראשון ע ד י ץ א ץ תוקתו‬
‫‪ .54‬ד ב ר י ר י ל י ע ז ר ‪.‬‬ ‫שהרים א ף א ח השני‪ .‬ו ל מ י כ ך צ ר י ך ל ת ק ן מ ס פ ק א ת ה מ ע ש ר ר א ש ץ שהמריש ל ע צ מ ו ‪.‬‬
‫‪ .55‬א י ן נ א מ ן וכו׳‪ .‬ממני שהשני כולו שלו‪ ,‬א ל א ש ע ל ע‬ ‫י ׳ א ל י ע ז ר ‪ ,‬שהוא שמותי‪ ,‬ס ו ב ר כב״ש ל ע י ל שו׳ ‪.52‬‬
‫‪ .56‬ו א כ ל ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א כ ל א ת‬ ‫ל ט ר ו ח ו ל א ו כ ל ו בירושלים‪ ,‬מ ה שאץ כן מ ע ש ר ר א ש ץ שצריך ליתנו ל ל ד ‪.‬‬
‫‪ .57‬ש י ת ק ן וכו׳‪ .‬שמא אינו מ ע ש ר א ל א ע ל מ ה‬ ‫הסירות שהםריש ע ל י ה ם ‪ ,‬ואנו רואים שהוא א ו כ ל מתוקן‪.‬‬
‫‪ .59‬ו ל א ק ב ע וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א ק ב ע מ ק ו ם ל מ ע ש ר ב ת ו ך הסירות‪.‬‬ ‫שהוא א ו כ ל ‪ ,‬ו ל א ע ל מ ה שהוא מ ו כ ר ‪.‬‬
‫‪ •61‬ל א נ ד ע וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬וכי ל א נ ד ע וכוי‪ ,‬כ ד י שנוכל ל ע מ ו ד ע ל בקיאותו ב ה ׳ תרומות ומעשרות‪ .‬ע י ץ‬
‫כלומר‪ ,‬תיבה‪.‬‬ ‫‪.62‬דלומקימ‪.‬‬ ‫בבה״א‪.‬‬
 ‫מעשר שני פ״ג‪ ,‬פ״ד‬ ‫‪262‬‬

‫שני שבחפץ זה מחולל על איסר זה‪ .‬אמ׳ לו צא ואכול את פירותיך‪ ,‬נשתכרת‬

‫‪65‬‬
‫במעות איבדתה נפשות‪ .19 .‬חבר שמת והניח פימת‪ ,‬אפי׳ באותו היום כנסן׳‬
‫הרי הן בחזקת מתוקנין‪.‬‬

‫פרק ד׳‬
‫‪ .1‬הפודה מעשר שני שלו הרי זה חייב בחומש‪ .‬אחד הכונס מתוך שלו‪,‬‬
‫ואחד לוקח‪ ,‬ואחד יורש‪ ,‬ואחד שניתנו לו במתנה‪ ,‬ואחד הלוקח מן הגר‬
‫ומן הכותי פירות טבלים )אחד שירש ואחד שניתן לו במתנה( הרי זה חייב‬
‫בחומש‪ .2 .‬כיצד חייב בחומש‪ ,‬הפודה בסלע נותן חמשה דינרין‪ .‬ר׳ לעזר‬
‫בי ר׳ שמעון אומ׳ הפודה בשקל נותן חומשה של סלע‪ .‬הפודה במעשר שני‬
‫אם רצה לדקדק ידקדק‪ .‬כיצד חילל על הסלע ונמצאת רעה‪ ,‬על הטריסית‬
‫ונמצאת רעה‪ ,‬יחליף‪ .3 .‬מערימין על מעשר שני לפוטרו מן החומש‪ .‬כיצד‪,‬‬
‫אומ׳ אדן לבנו ובתו הגדולים‪ ,‬לעבדו ולשפחתו העברים‪ ,‬הילך מעות האילו‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ג‪/‬‬ ‫ד׳‬ ‫פקחים‬ ‫כ ע״ג; בבלי‬ ‫מהרוח ש״ט ה״ו; ירוש מעשלוח פ״ג ה״ג‪,‬‬ ‫‪ «5‬חבר וכו׳‪ .‬להלן‬
‫ב‪/‬‬ ‫נרו‬ ‫כדה‬ ‫ב׳;‬ ‫מ״א‬ ‫ע״ז‬ ‫א׳;‬ ‫נו׳‬

‫! ה פ ו ד ה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ד מ״ג; חו׳כ בחקוחי פי״ב ה״י‪ ,‬קכו״ו ע״ב; בבלי קידושין כ״ד ב׳‪.‬‬
‫« כילד ו כ ו ‪ /‬הו״כ חכ״ל; שם ויקרא חובה פ״כ ה״ח‪ ,‬כ״ו ע״ב; שם שפכ״ב הי״ב‪ ,‬כ״ח ע״ג; אמור‬
‫א‪/‬‬ ‫פ״ו ה״ד‪ ,‬ל״ז ע״ד; ק פ ל י כשא פ י ׳ ג ‪ /‬ע מ ׳ ‪ ;6‬ילוש׳ חרומוח רפ״ו‪ ,‬מ״ד ע״א; בבלי ב״מ כ״ד‬
‫א‪/‬‬ ‫בבלי גיעין ש״ה‬ ‫משכ׳ פ״ד מ״ד;‬ ‫י מעלימין ו כ ו ‪/‬‬

‫גשחכרח | ד השחכרתה‬ ‫פירותיך ן א םעוחיך‪.‬‬ ‫אס׳ | ד א ג אסרו‪.‬‬ ‫שבחפץ | א שבחיסץ‪.‬‬ ‫‪ 64‬שני | א שיני‪.‬‬
‫נפשוח | ב ד ג סתום•‬ ‫איבדחה | ד א ב ר ח א ואיבדתה‪.‬‬ ‫־‪ 6‬בפעוח ן א פעוח‪.‬‬ ‫א השחכרת ג נשחכרחה‪.‬‬
‫‪ 66‬הן ן א זה•‬ ‫באותו ‪ I‬א אותו ב באתו‪.‬‬ ‫אסי׳ | ד א אפילו‪.‬‬ ‫סירות | ד סירי•‬ ‫ח ב ר | ב ח ב ר ןחברן‪.‬‬
‫פתוקנין | א הפחוקנין‪.‬‬

‫הכונס ן א כונס­‬ ‫א ח ד | ד אח׳‪.‬‬ ‫ג חיב‪.‬‬ ‫חייב | ד חיי׳‬ ‫שני | א שיני‪.‬‬ ‫‪ 1‬פעשר | ד פעש־‪.‬‬
‫‪ 3‬פירות |‬ ‫הלוקח ן א לוקח‪.‬‬ ‫שניתנו | ג שניחן‪.‬‬ ‫ואחד לוקח ‪ . . .‬בפתנה | ד א ח פ ר )ועיין להלן שו׳ ‪.(3‬‬ ‫‪2‬‬

‫א ח ד ‪ . . .‬ואחד | ך א ח ׳ ‪. . .‬‬ ‫)אחד ‪ . . .‬בפחנה> | ג ח ס ר )ועיין לעיל שו׳ ‪.>2‬‬ ‫טבלים ן א טבלין‪.‬‬ ‫ד פירו׳‪.‬‬
‫דינר׳] |‬ ‫כיצד חייב | ג באיזצד חיב‪.‬‬ ‫‪ 4‬בחוטש | ב ד ג סחוס‪.‬‬ ‫חייב | ג חיב‪.‬‬ ‫שניתן | א שנתן‪.‬‬ ‫ואח׳‪.‬‬
‫אום׳ |‬ ‫שסעון ן א שסע׳‪.‬‬ ‫־ ביי׳ | ד א בר׳ ג בירכי‪.‬‬ ‫לעזר | ד אליעזר א אלע׳ ג אלעזר•‬ ‫א דינרים‪.‬‬
‫שני | ך ח ס ר ‪ .‬א שיני­‬ ‫בסעשר | ד בסעש׳ ג םעשר‪.‬‬ ‫הפודה בשקל | א סודה בסלע‪.‬‬ ‫ד ג אופר‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫שני |‬ ‫‪ 7‬סעשר | ד םעש׳‪.‬‬ ‫ע ל ן א חסר‪.‬‬ ‫ח י ל ל | ד חלל•‬ ‫ידקדק | ב ד סתות•‬ ‫* אם | א ח ס ר ‪.‬‬
‫א ולבתו•‬ ‫ד‬ ‫ובחו |‬ ‫אדן | ד א ג אדם‪.‬‬ ‫* אוט׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫כיצד | ד כיצ׳ א כיזה צ ד נ באיזצד•‬ ‫א שיני‪.‬‬
‫האילו | ד האלו‪.‬‬ ‫םעות | א ןאתן הסעות•‬ ‫ולשפחתו | ד לשפחתו‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ואיגו ק ו ב ע מ ק ו ם ש ל ה מ ע ש ר ב ח ס ץ ‪ ,‬ו א ץ ה ס ר ש ה ח ל ה ‪ ,‬ו א ו כ ל ט ב ל‬ ‫וכו־‪.‬‬ ‫זה‬ ‫‪ .64‬ש ב ח מ ץ‬

‫עיץ בבהיא‪.‬‬ ‫מ י ד ו ת י ך ‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ת מ ע ו ת י ו ‪ ,‬כגי׳ כייע וראשוגים‪.‬‬ ‫את‬ ‫למעיש‪.‬‬ ‫טבול‬
‫‪ .5‬ב ש ק ל וכוי‪ .‬ב כ י י ע ‪ :‬ב ס ל ע ו כ ו י ׳‬ ‫‪ .2‬ו א ח ד ל ו ק ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬טירות ט ב ל י ם ‪ ,‬כ מ ס ו ר ש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫לדקדק‬ ‫‪.6‬רצה‬ ‫ו ל מ י ד ע ת ו מ ו ס י ף ע ל ה ק ר ן תמישית ה ק ר ן ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נותן שש חמישיוח‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ר צ ה ל ד ק ד ק ע ל ע צ מ ו ליתן ל מ ע ׳ ש מ ט ב ע י מ ה ‪ ,‬מ ו ה ר לו ל ח ל ל א ת י כ א ת ה ר ע ה ע ל הימה•‬
‫‪ . 7‬מ ע ר י מ י ן וכוי‪ .‬שהרי אינו מ ו ס י ף חומש‬ ‫מ ט ב ע ש ל שלשה א י ט ר י ם ‪.‬‬ ‫ה ט רימית‪.‬‬ ‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א ל א ד ו ו ק א א מ ה מ ע ש ר ו ה פ ד י ץ ה מ משלו‪.‬‬
‫‪263‬‬ ‫מעשר שני פ״ד‬

‫ופדה בהן את מעשר זה‪ .‬אבל לא יאמר לו‪ ,‬פדה לי בהן את מעשר זה‪ .‬אמ׳‬
‫‪ *°‬ר׳ יהושע בן קרחה בראשונה היו נוהגץ כן‪ .‬משרבו הרמיין‪ ,‬אומ׳ אדם לחבירו‬
‫הרי הפירות האילו נתונין לך במתנה‪ ,‬וחוזר ואומר לו הרי הן מחוללין על‬
‫פירות שיש לי בבית‪ ,‬ובלבד שלא יאמר לו הרי הן מחוללין על מעות שיש לי‬
‫בתוך הכיס עד שיזכם בעל הבית לתוך ידו‪ ,‬או עד שישכור לו את מקומו‪.‬‬
‫‪ .4‬מפקיד אדם מעשר שיני שלו אצל חבר‪ ,‬ושל דמיי אצל עמי הארץ‪ .‬אבא‬
‫‪15‬‬
‫חלפי בן קרויא אומ׳ בראשונה היו עושץ כן‪ .‬חזרו לומ׳ אפי׳ חבר אין מפקידץ‬
‫אצלו‪ ,‬שאין אתה יודע מי עומד אחריו‪ .5 .‬נתן לו את הקרן ולא נתן לו את‬
‫החומש‪ .‬ר׳ ליעזר אומ׳ יאכל‪ ,‬וחכמים או׳ לא יאכל‪ .‬אמ׳ ר׳ נראץ דברי ר׳‬
‫ליעזר בשבת‪ ,‬ודברי חכמים ]בחול[‪ .6 .‬מי שלא קרא שם לתרומת מעשר‬
‫של דמיי‪ ,‬ר׳ ליעזר אומ׳ יאכל‪ ,‬וחכמים או׳ לא יאכל‪ ,‬אמ׳ ר׳ יוסה נראץ‬

‫‪,‬‬
‫״ הפירוש ו כ ו ‪ /‬משכ פ״ד מ״ה; בבלי ב״מ‬ ‫•» בראשונה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״ה‪ ,‬כ״ה ע״א‪.‬‬
‫«! נחן ו כ ו ‪ /‬בבלי ב״מ נ״ד א ‪ /‬ועיין ירוש׳ פ״ד ה״ג‪ ,‬נ״ה ע״א; סנהדרין פ״א ה״ב‪,‬‬ ‫מ״ה ב ‪/‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫י״נו ע״א‪ .‬ועיין בבלי ברכוה מ״ז ב ; שבח קכ״ז ב ; עירובין ל״א ב׳; פסחים ל״ה ב ‪/‬‬

‫את ן‬ ‫לו | ג חסר‪.‬‬ ‫א ב ל ל א ן א ו ב ל ב ד שלא‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫זה |‬ ‫את | ג ח ס ר ‪.‬‬ ‫» בהן | א בהם <ביפ>‪.‬‬
‫הרםיין | ד הרפאים א ג הרםאין‪.‬‬ ‫כן | ך א כך‪.‬‬ ‫נוהגין | ד נהגין‪.‬‬ ‫‪ 10‬ק ר ח ה | נ קרחא‪.‬‬ ‫אס׳ | ד ג אסר‪.‬‬ ‫נ חסי•‬
‫בביחובלבד‬ ‫‪ 12‬פירוח | ג ה ס ע ו ח ‪.‬‬ ‫האילוןדהאלן‪.‬‬ ‫‪ 11‬הפירוח ן א פ י ת ח ‪.‬‬ ‫לחבירו | ד לחברו‪.‬‬ ‫אוס׳ןדגאוםר‪.‬‬
‫או |‬ ‫ב ע ל הבית ן א ח פ ר ‪.‬‬ ‫‪ 13‬בתוך הכיס ן א בכיפ‪.‬‬ ‫לו ן א ח פ ר ‪.‬‬ ‫״ ל א | ג ןבתוךן הבית א ב ל לא‪.‬‬
‫ב ד ג ‪ ,‬ובםקום היד‪-‬היט שלפנינו ה ס ד ר‬ ‫‪ 14‬ב א ס ד ר ה ה ל כ ו ח הוא שונה פאשר‬ ‫שישכור ן א שישכיר‪.‬‬ ‫ג חסר‪.‬‬
‫ב א הוא‪ :‬ה־ז‪ ,‬היד‪ ,‬היה‪ ,‬היט‪ ,‬היו‪ ,‬ה־ח‪ .‬והסופר סיםן בנליון ובין השורות שצריך ל ס ר ס ולשנות‪ :‬היו‪ ,‬היה‪ ,‬היט‪ .‬וכן‬
‫שלו | א נ של‬ ‫ד ג שני‪.‬‬ ‫שיני |‬ ‫א ד ם | ך אדי‪ .‬א ג חסר‪.‬‬ ‫ם פ ק י ד | ך ספקי׳ א ספקידין‪.‬‬ ‫הדפיס צוקרפנדל‪.‬‬
‫א חילפא‪.‬‬ ‫‪ 15‬חלסי | ך חלקי‬ ‫עפי ן א עם‪.‬‬ ‫ד א ג דפאי‪.‬‬ ‫דםיי |‬ ‫ד חברו של‪.‬‬ ‫ח ב ר ושל |‬ ‫]ודאין‪.‬‬
‫אפי׳ ן‬ ‫ד א לופר‪.‬‬ ‫לום׳ |‬ ‫בראשונה ן א בראשנה‪.‬‬ ‫אוס׳ ן ג אוםר‪.‬‬ ‫ד ג קרויה‪.‬‬ ‫קרויא |‬ ‫ד סן‪.‬‬ ‫בן |‬
‫ד א ג אליעזר‪.‬‬ ‫‪ 17‬ליעזר |‬ ‫אחריו | ב ד סחוס‪.‬‬ ‫מי ן א םה‪.‬‬ ‫‪ !8‬שאין | א ג שאי‪.‬‬ ‫א ג אפילו‪.‬‬ ‫ד‬
‫ד לא‬ ‫לא יאכל |‬ ‫א אומי‪.‬‬ ‫ד אומר׳‬ ‫או׳ |‬ ‫וחכמים ן א וחכמי‪.‬‬ ‫ד ג חילל‪.‬‬ ‫יאכל |‬ ‫ד ג אומר‪.‬‬ ‫אום׳ |‬
‫ח‬
‫ודברי |‬ ‫ד א ג אליעזר‪.‬‬ ‫‪ 18‬ליעזר |‬ ‫א ר׳ ]יוסי[‪.‬‬ ‫ד ג רבי‬ ‫ר׳ |‬ ‫ד אמר‪.‬‬ ‫אמ׳ |‬ ‫ע מטושטש(‪.‬‬ ‫'לל‬
‫מעשר ן א למעשר ןשינין‪.‬‬ ‫ל ת ר ו ם ח ן א חסר‪.‬‬ ‫ד א ונליון ב• ב ח ס ר ע טטושטש>‪.‬‬ ‫ןבחול[ ן כיה‬ ‫ג דברי‪.‬‬
‫ד ס י י‬ ‫‪1 9‬‬
‫וחכמים ן‬ ‫יאכל ן א חילל‪.‬‬ ‫ד ג אומר‪.‬‬ ‫אומי |‬ ‫א אליע׳‪.‬‬ ‫ד ג אליעזר‬ ‫ליעזר |‬ ‫| א ג דמאי‪.‬‬
‫יוסה |‬ ‫ד ג אסר‪.‬‬ ‫אם׳ |‬ ‫לא יאכל ן א לא חילל‪.‬‬ ‫א אוס׳‪.‬‬ ‫ד נ אוסרים‬ ‫או׳ |‬ ‫א וחכמי•‬ ‫ד וחכמי׳‬
‫א ג יוסי‪.‬‬ ‫ד‬

‫שהיו נוטלים א ת ה מ ע ו ת‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.10‬הרמיין‬ ‫לעצמך‪.‬‬ ‫מדה‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בהן‬ ‫«‪.‬וםדה‬
‫וכשהוא‬ ‫לתמיסה ובריחה‪.‬‬ ‫ו מ י ד ו ת אינם נוחים‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.11‬ה מ י ד ו ת‬ ‫להם‪.‬‬ ‫והולכים‬ ‫לעצמם‪,‬‬
‫מידות‬ ‫‪.12-11‬ע ל‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫משל‬ ‫אותם‬ ‫למדות‬ ‫יכול‬ ‫כבר‬ ‫הרי‬ ‫המירות‪,‬‬ ‫את‬ ‫להם‬ ‫נותן‬
‫‪ .13‬ע ד ש י ז כ ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א י ה ל ל לםני שיזכה לו א ת המירות‬ ‫וכוי‪ .‬ציל‪ :‬ע ל ה מ ע ו ת ) כ ג י ׳ קנ׳נ> וכו׳‪.‬‬
‫בקגיין גמור‪ ,‬או ע ד שישכיר )עיץ בשגויס( לו א ת מ ק ו מ ן ) א ם חושש שמא י ת ס ו ס ה מ ק ב ל א ת ה מ י ר ו ת לעצמו(‪.‬‬
‫‪ .14‬מ מ ק י ד וכו׳‪ .‬כ ג ר א ה ש מ ד ב ר י ם‬ ‫ואם מ ד ה למגי כן חייב בחומש‪ ,‬שהרי הסירות והםדיון ה ם משלו‪.‬‬
‫‪ .16‬ג ת ן ל ו וכוי‪.‬‬ ‫כאן ב מ ע ׳ ש א ת ר ה ת ו ר ב ן שהיו מ מ ק י ד י מ אותו ב ת ק ו ה שמהר יבגה ה ב י ת ‪ .‬עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ה מ ל ה ‪ .‬ל ו ׳ היא באשגרה מ ה ל כ ו ת ת ר ו מ ה ו ה ק ד ש ‪ ,‬ו כ א ן היא מיותרת‪ ,‬והכווגה שגתן א ת ה ק ר ן ב ע ד מע׳׳ש‪.‬‬
‫‪ .18‬ב ש ב ת ‪ .‬משום כ ב ו ד ס ע ו ד ת שבת‪ ,‬ה ת י ר ו לו ל א כ ו ל את הסירות‪ ,‬ו ל מ ח ר ישלם את החומש• ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהמרישו ו ל א ק ר א לו שמ‪ ,‬הותר ה מ ע ש ר ‪ ,‬ממגי ש ב ד מ א י ה ק י ל ו ב ה מ ר ש ה‬ ‫מ ע ש ר וכו׳‪.‬‬ ‫לתרומת‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬ ‫כ ל י ק ר י א ת שם‪.‬‬
 ‫מעשר שני פ״ד‬ ‫‪264‬‬

‫דברי ר׳ ליעזר בשבת‪ ,‬ודברי חכמים בחול‪ .7 .‬שני אחץ‪ ,‬ושני שותפץ‪ ,‬אב‬
‫ובנו‪ ,‬פודין זה לזה מעשר שני ונותנין זה לזה מעשר עני‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה תבוא‬
‫מאירה לאדם שנותן מעשר עני לאביו‪ .‬אמרו לו מה אילו היו שניהם עניים‪.‬‬
‫אשתו פודה לו את המעשר כדברי ר׳ שמעון בן לעזר‪ .‬אשתו אין פודה לו את‬
‫המעשר‪ .‬כל אילו שאמרו פודין זה לזה מעשר שיני‪ ,‬נותנין זה לזה מעשר עני‪.‬‬
‫מודה ר׳ שמעץ בן לעזר באשתו שאף על פי שפודה לו את המעשר‪ ,‬שאין‬
‫נותנץ לה מעשר עני‪ .8 .‬מפרישץ תרומת מעשר על פירות עם הארץ‪ ,‬אע״פ‬
‫שעושה תקלה לבאץ אחריו‪ .‬כיצד הוציא פירות מתוך ביתו‪ ,‬ואמ׳ לו הפריש‬
‫על אילו‪ ,‬לא הפריש אלא עד מקום שהוא לוקח‪ .9 .‬מחללין מעשר שני על‬
‫מעות עם הארץ‪ ,‬אע״פ שעושה תקלה לבאץ אחריו‪ .‬כיצד הוציא מעות מתוך‬
‫‪,‬‬
‫ביתו‪ ,‬ואמ לו חלל על אילו‪ ,‬לא חילל אלא עד מקום שהוא לוקח‪ .‬ופורט‬
‫לו דינר לאלתר‪ .‬אם מחמת החוב מותר‪ ,‬אם מחמת מלוה הרי זה אסור‪ ,‬עד‬
‫שילך לתוך ביתו ויחזור‪ .‬קטן שמוכר בשוק‪ ,‬מפרישין עליו מעשר שני‪ .‬כיצד‪,‬‬

‫‪ 23‬אשהו פ ו ל ח‬ ‫<י־ שני אחין ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ א ה פ״ה ה״ד‪ ,‬י״ע ע״א; בבלי קידושין ל״‪ 3‬א ‪/‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ד ה״ד‪ ,‬כ״ה ע״א; עירובין פ״ז ה״ו‪ ,‬כ״ד ע״ג; קידושין פ״א ה״ג‪ ,‬ק ׳ ע״א; בבלי קידושין‬
‫«* מפלישין ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל פ״ג‪ ,‬שו׳ ‪.22‬‬ ‫כ״ד א ‪/‬‬

‫אחין ן א ג אחים•‬ ‫בחול ן א בחול ןטי שלא ק ר א שם לםעשר ת׳ן‪.‬‬ ‫א אליע׳‪.‬‬ ‫ד ג אליעזר‬ ‫‪0‬־ ליעזי־ |‬
‫אס׳ ן ך אםר‪.‬‬ ‫שני ן א שמי‪.‬‬ ‫זה‪.‬‬ ‫‪ 21‬לזה | א ]עם ן‬ ‫א ב ן א ואב‪.‬‬ ‫שגי‪.‬‬ ‫ושני | א ]און‬
‫היו ן א חסר•‬ ‫אילו | ך אלו‪.‬‬ ‫סה | ג חסר‪.‬‬ ‫אסרו ן א אם׳‪.‬‬ ‫‪ 22‬פאירה | ד םארה‪.‬‬ ‫ד הבא‪.‬‬ ‫תביא |‬
‫אלעזר‬ ‫ג‬ ‫ד אליעז׳ א אלעזר ןאום׳ן‬ ‫לעזר |‬ ‫שסעון ן א שסע׳‪.‬‬ ‫‪ 23‬כ ד ב ר י | א ג חסר‪.‬‬ ‫ד שניה׳‪.‬‬ ‫שניהם |‬
‫ך שני‪.‬‬ ‫שעי |‬ ‫שאסרו ן א אסרו‪.‬‬ ‫ד אלו א באילו‪.‬‬ ‫אילו |‬ ‫‪ 24‬כ ל | א חסר•‬ ‫ד סדה‪.‬‬ ‫סודה |‬ ‫]אסרן‪.‬‬
‫באשחו | ב באשחו‬ ‫ד א אלעזר‪.‬‬ ‫‪ 28‬לעזר |‬ ‫ד סעש׳‪.‬‬ ‫מעשר |‬ ‫נוחנין | א נ ונוחנין‪.‬‬ ‫ג חסר‪.‬‬
‫ואם׳ | ד ג ואסר‬ ‫כיצד | ג באיזצד‪.‬‬ ‫״ לבאי! | ג להבאין‪.‬‬ ‫‪ 28‬אעיס | ד א אף ע ל סי•‬ ‫לו | א לה‪.‬‬
‫שהוא לוקח |‬ ‫אילא‪.‬‬ ‫נ‬ ‫אלא ן‬ ‫לא | א ולא‪.‬‬ ‫ד אלו‪.‬‬ ‫»־ אילו |‬ ‫הפריש | ד א נ הסר״•‬ ‫א וא׳‪.‬‬
‫שעושה ן א שעושי!•‬ ‫ד א ג אף ע ל פי‪.‬‬ ‫אעיס |‬ ‫»־ פעות ן א פירוח‪.‬‬ ‫שני | א שיני‪.‬‬ ‫א שלוקח‪ .‬ב ד סחוס‪.‬‬
‫חלל |‬ ‫ואסר‪.‬‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ואס־ ן‬ ‫‪ 30‬ביתו | א אפונדתו‪.‬‬ ‫כיצד | א כיזה צ ד ג באיזצד‪.‬‬ ‫ד לבאי׳‪.‬‬ ‫לבאי! |‬
‫א חסר•‬ ‫ד‬ ‫שהוא |‬ ‫ד ח ל ל א יחלל‪.‬‬ ‫חילל |‬ ‫אילו | ד אלו א האילו‪.‬‬ ‫ע ל | א ע ל ןהםעות[•‬ ‫א חילל•‬
‫סותר | ד טוח׳•‬ ‫החוב | ג חוב‪.‬‬ ‫‪ 31‬אם ס ח ס ח | א אי םשום <ביס>‪.‬‬ ‫ופורט | ג פורט‪.‬‬ ‫לוקח ן א שלוקח‪.‬‬
‫כיצד |‬ ‫שני ן א שיני‪.‬‬ ‫שפוכר ן א פ ו כ ר ‪.‬‬ ‫ב ד ג סחוח‪.‬‬ ‫‪ 82‬ויחזור |‬ ‫הרי זה | א ח ס ר ‪.‬‬ ‫נ חסר‪.‬‬
‫א כ ח ה צ ד ג באיזצד‪.‬‬

‫‪ . 2 3‬א ש ת ו א י ן וכוי‪ .‬כ ג ר א ה שציל‪! :‬וחכ״א[ אשתו‬ ‫‪ .21‬ט ו ד י ן וכו׳‪ .‬כ ד י ל ה ם ט ר מן החומש‪.‬‬
‫‪ . 2 6 - 2 5‬ש א י ן נ ו ת נ י ן וכו׳‪ .‬שהרי חייב במזונותיה‪ ,‬ואמור ל מ ר ו ע חובו ב מ ע ש ר עגי‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬
‫‪ . 2 6‬מ מ ר י ש י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬רשאי הוא ח ב ר ל ת ק ן תרומות ומעשרות ש ל ע־ה‪ ,‬א ע מ ׳ י שיש לחשוש‬
‫‪ .28‬ל א ה מ ר י ש וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬חזקתו‬ ‫שמא יקנו ממנו מירות ה ר ב ה ‪ ,‬וימרישו ‪ p‬ה פ ט ו ר ע ל החיוב‪.‬‬
‫מת ל לין‬ ‫ש ל ע״ה ש ל א המריש א ל א ע ד מ ק ו ם ש ל ק ת מ ת ן ל ת ב ר ל ת ק נ ם ‪ ,‬והשאר ה ם ב ח ז ק ת שאינמ מתוקנימ‪.‬‬
‫‪.31-30‬ו מ ו ר ט ל ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬ ‫וכוי‪ .‬מירוש ברייתא זו הוא כמירוש ה ב ר י י ת א שלמניה‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫טורט לו ל ע י ה דינר א מ י ל ו מ י ד א ח ר י חילולו‪ ,‬ואמו חושש שמא נתן לו הע״ה א ת הדינר ש ח י ל ל עליו‪.‬‬
‫‪ .31‬ה ח ו ב וכוי‪ .‬ואםילו אם מ ר ע לו דינר בחובו מ י ד א ח ר י חילולו‪ ,‬מוחר‪ ,‬שאץ ע״ה חשוד ל ט ר ו ע חובו ב מ ע ו ת‬
‫‪ .32‬ק ט ן‬ ‫מע׳ש‪ ,‬א ב ל הוא חשוד ל ה ל ו ו ת אותו‪ ,‬מפני שאינו י ו ד ע שאמור ל ה ל ו ו ת מ ע ו ת מעיש‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬שמא צ־ל‪ :‬מטן‪ ,‬סיטץ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ו כ ר ת ב ו א ה בכמויות נ ד ו ל ו ת ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪265‬‬ ‫מעשר שני פ׳׳ד‬
‫נתן לו טריסית‪ ,‬בין שהוא ביד הלוקח‪ ,‬בץ שהוא ביד המוכר‪ ,‬בץ שהוא בא‬
‫באונקלי‪ ,‬ונפל מפריש עליו והולך‪ .‬נטל הימנו דינר מפריש עליו והולך‪ .‬ולא‬
‫‪35‬‬
‫עוד אלא שאדן מוציא דינר מתוך ביתו‪ ,‬מפריש עליו והולך וחוזר ומביאו לו‬
‫באחרונה‪ ,‬ואו׳ לו על זה חללתי‪ .10 .‬לקח הימנו עשרה דינרין של זהב‪ ,‬לא‬
‫יחלל על כולן אלא על אחד מהן‪ .‬לקח ממנו עשרה כורין של חטה‪ ,‬לא יפריש‬
‫על כ ל המגורה אלא על אחד מהן‪ .‬לקח ממנו עשר חביות של יין‪ ,‬לא יפריש‬
‫על כ ל האוצר אלא על אחד מהן‪ .‬לקח הימנו עשר אגודות של ירק‪ ,‬לא יפריש‬
‫‪40‬‬
‫על כ ל האונקלי אלא על אחת מהן‪ ,‬שלא להפחיד את השוק בעיניו‪ .11 .‬מוכר‬
‫מעשר שני לשם ]חולין[‪ .‬לא ימכרנו לשם מעשר‪ ,‬מפני שפוגם את המעשר‪ .‬יש‬
‫לו חולץ ומעשר שני מעורבין זה בזה‪ ,‬ומבקש למוכרן‪ ,‬מוכר ראשון ראשון‬

‫‪4‬‬
‫ירוש׳ פ״ד ה״א‪ ,‬כ״ד ע״ל‪.‬‬ ‫‪ - °‬״ מוכר מעשר וכו׳‪.‬‬

‫בא |‬ ‫גב־פ(‪.‬‬ ‫בין ן א ובין‬ ‫»־פ>‪.‬‬ ‫שהוא | ד שהיא‬ ‫טריסית ן ך טריפים‪.‬‬ ‫‪ 33‬נתן | א נותן‪.‬‬
‫ונפל ן‬ ‫טטושטשות(‪.‬‬ ‫‪.‬אי•‬ ‫)האותיות‬ ‫נ באינפלי‬ ‫‪ 34‬באונקלי | ך באונקולי׳‬ ‫א בו‪.‬‬ ‫ד ג חסר‪.‬‬
‫א והולך ןונטל היטנו רשות פפריש עליו‬ ‫ד והולך ןוחחר ומביאו[‬ ‫והולך |‬ ‫םסריש | ך טפריש׳‪.‬‬ ‫א ג הסר•‬ ‫י‬
‫ו ה ו‬
‫פפריש ן א ופפריש‪.‬‬ ‫נ ט ל הימנו ן א ופורט לו ג נ ט ל פפנו‪.‬‬ ‫ל ו ‪ 1‬ג והולך ן נ ט ‪ . . . .‬רשות מפריש עליו והולךן‪.‬‬
‫מוציא ן א מוציא ןלון‪.‬‬ ‫‪ 35‬שארן | ד א ג שאדם‪.‬‬ ‫לך ‪.‬‬
‫(‬ ‫ו ה ו‬ ‫לין‬ ‫ע‬ ‫‪r‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪D n t J‬‬ ‫ס ט נ ו‬ ‫ל‬ ‫] נ ט‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫ו ה ן‬ ‫ג‬ ‫והולך ן‬
‫א ג חיללתי‪.‬‬ ‫ד חללחו‬ ‫חללתי |‬ ‫א ואומי‪.‬‬ ‫ד נ ואומר‬ ‫‪ 36‬ואו׳ |‬ ‫ומביאו | ג מביאו‪.‬‬ ‫ביתו | א פונדחו‪.‬‬
‫‪ 37‬כולן | א כולם‪.‬‬ ‫של זהב | א ח ס ר ‪.‬‬ ‫דינרין ן א דינרים‪.‬‬ ‫עשרה | ך עשרי‪.‬‬ ‫הי»י | א ג סםנו‪.‬‬
‫ג חטים‪.‬‬ ‫א חיטין‬ ‫ד חטין‬ ‫חטה |‬ ‫א היםנו‪.‬‬ ‫ממנו | ד הפנו‬ ‫נ מיהן‪.‬‬ ‫מהן ן א מהם‬ ‫א ל א | נ אילא‪.‬‬
‫‪3 8‬‬
‫‪ 39‬א ל א | ג אילא‪.‬‬ ‫ממנו | ד המנו א הימנו‪.‬‬ ‫מהן ן א מהם ג מיהן‪.‬‬ ‫א ח ד ן א אחח‪.‬‬ ‫א ל א | ג אילא‪.‬‬
‫‪ *0‬א ל א | ג אילא‪.‬‬ ‫יפריש ן א הפריש‪.‬‬ ‫היפנו | נ מפנו‪.‬‬ ‫ב ד פתוח‪.‬‬ ‫פהן | ג פיהן‪.‬‬ ‫ד א ג אחת‪.‬‬ ‫אחד |‬
‫‪0‬‬
‫פוכר ן א הפוכר‬ ‫| ב ד ג סתום‪.‬‬ ‫‪.‬בעמיו‬ ‫<?>‪.‬‬ ‫ג לדחות‬ ‫להפחיד | ד א להפחית‬ ‫‪ | P‬ג סיהן‪.‬‬
‫הפעשר ן‬ ‫ד שפנס‪.‬‬ ‫שפונם |‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ד א ג•‬ ‫]חולין[ ן כיה‬ ‫לשם | א ג לשום )ביס(‪.‬‬ ‫״ שני | א שיני‪.‬‬
‫למוכרן ן‬ ‫ומבקש ן א מבקש‪.‬‬ ‫סעורבין זה בזה | ג ח ס ר ‪.‬‬ ‫שני ן א שיני‪.‬‬ ‫‪ 42‬וםעשר | ך ומעשי‪.‬‬ ‫ד הםעש׳‪.‬‬
‫נ לסכרן‪.‬‬

‫‪ .33‬ש ה ו א ב י ד ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ ה ב ד ל ב ץ ש ה מ ט ב ע עדיין ב י ד ה ל ו ק ח ׳ ובין שהוא כ ב ר ב י ד ה מ ו כ ר‬

‫‪.34-33‬ש ה ו א ב א‬ ‫מ ו ח י ל ו ל ל ו ק ח ח ב ר ל ח ל ל ע ל י ה ‪ ,‬ו מ מ ו ר מן החומש‪ .‬ע י ץ ל ה ל ן ‪.‬‬
‫כ א ו נ ק ל י ‪ .‬הנכון ב ק ת ‪ :‬שהוא באינמלי‪ ,‬כ ל ו מ ד ‪ ,‬ו א מ י ל ו א מ ה מ ו כ ר כ ב ר נתן א ת ה מ ט ב ע ל ת ו ך‬
‫‪ .34‬ו נ מ ל מ ט ר י ש וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬ו נ ט ל נהימנו רשות! ממריש ו כ ר ‪ ,‬כני׳ כייע‬ ‫המוזמק‪.‬‬
‫וקגינ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מכיוון ש נ מ ל רשות מ ן ה מ ו כ ר מ ח ל ל ע ל ה מ ט ב ע ש ב י ד ה מ ו כ ר ‪ ,‬ו מ ט ו ר מ ן החומש‪.‬‬
‫נ ט ל ה י מ נ ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ י ד א ח ר י ש ח י ל ל ל ו מעיש‪ ,‬ואינו חושש ש מ א נתן ל ו אותו דינר ש ח י ל ל עליו‪.‬‬
‫‪ •35-34‬ו ל א ע ו ד א ל א וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א זו ב ל ב ד ‪ ,‬א ל א ש ע ׳ ה מ ו צ י א דינר מ ת ו ך ביתו‪ ,‬ו ח ב ר מ פ ר י ש‬
‫) כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ח ל ל ( עליו ו ה ו ל ך ‪ ,‬ו א ח י כ מחזיר לו א ת הדינר‪ ,‬ו א ץ כ א ן משום מ ו מ ר מ ע ו ת מע׳ש ל ע ׳ ה ‪ ,‬שהרי מ ש ל ו‬
‫‪ .36‬ל ק ח ה י מ נ ו ובו׳‪ .‬ב ל ו מ ד ‪ ,‬ל ק ח מן הסימון ע ש ר ה דינרץ ש ל ז ה ב ‪ ,‬כ ד י ל ח ל ל ע ל י ה מ א ת כ ל‬ ‫נ ח ן לו‪.‬‬
‫‪ .37‬ע ל כ ו ל ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ב ת א ת ת ‪ .‬כ ל ל ו ש ל ד ב ר ל א י ח ל ל ו ל א‬ ‫המע־ש ש ב ת ב ו א ה שהוא מ ו כ ר ‪.‬‬
‫‪ .40‬כ ל ה א ו ג ק ל י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל כ ל האנודות התלויות‬ ‫יסריש ה ר ב ה ב ב ת א ת ת ‪ ,‬ו ה ט ע מ ממורש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ב א ו נ ק ל י ) ק ר ס כמוף‪ A<Ly v\r,.‬ל ה מ ח י ד וכו׳‪ .‬צ־ל‪ :‬ל ה מ ת י ת ) כ נ י ׳ ד וכי‪-‬ע( וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאם יסריש ל ע י ה‬ ‫‪K‬‬

‫ה ר ב ה מע׳ש ב ב ת א ח ת ‪ ,‬י מ כ ר ם ב ז ו ל כ ד י ש י ת ח ל ל ו ע ל ה כ מ ף שהוא מ ק ב ל ב ע ד ו ‪ .‬ו א ף ל א י ח ל ל לו ה ר ב ה ב ב ת‬

‫ו‪ .4‬ל ש מ ח ו ל י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש א ץ‬ ‫א ח ת ‪ ,‬כ ד י ש ל א ל ה ס ח י ד ו ‪ ,‬כ ש י ר א ה שעושה א ת כ ל ה ז ה ב מעיש‪.‬‬
‫ל ו כ ט ף ל ח ל ל ע ל מ א ת ה מ ע ש ר ‪ ,‬מ ו כ ר ו כ ד י ש י ת ח ל ל ע ל ה כ מ ף שהוא מ ק ב ל ‪ ,‬א ב ל ל א מ כ י ר שהוא מעשר‪ ,‬כ ד י‬
‫״ ל א י מ ח ת ו ל ו מ מ ח י ר ו ‪ ,‬ש ה ל ו ק ח מ ד ע שהוא ר ו צ ה ל ה ס ס ר ‪ p‬ה מ ע ש ר ‪ ,‬ת מ צ א מ ס ח י ת א ת השוק ו מ מ ם א ת‬
‫‪ .42‬מ ע ו ר ב י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש נ ת ע ר ב ו ל ו ק ו מ ה ב ק ו מ ה ‪ ,‬ואמו מ ד ע א י וו ה י א ש ל מ ע ש ר ‪.‬‬ ‫המעשר‪.‬‬
 ‫מעשר שני פ״ד‬ ‫‪266‬‬

‫ונותן לתוך האונפלי‪ .‬נתנן כולן בכרך‪ ,‬נוטל דמיהן בכרך‪ .‬אלו שרוצה מוכר‬
‫לשם חולץ‪ ,‬ואלו שרוצה מוכר לשם מעשר שיני‪ .12 .‬האומר מעשר שני מחולל‬
‫« על סלע שתעלה בידי מכים זה‪ ,‬ועל דינר שיעלה בידי מכים זה‪ ,‬ר׳ יוסד‪ ,‬אומי‬
‫‪,‬‬
‫לא חילל‪ ,‬וחכמים אומ׳ חילל‪ .‬מודה ר יוסה לחכמים באומר מעשר שני‬
‫מחולל על סלע חדשה שתעלה בידי מכיס זה‪ ,‬ועל דינר חדש שיעלה בידי‬
‫מכיס זה‪ ,‬שזה חלל‪ .‬מודים חכמים לר׳ יוםה באומר מעשר שני מחולל על‬
‫סלע שהיתה ביד בני‪ ,‬ועל דינר שהיה ביד בני‪ ,‬שלא חלל‪ ,‬שאני או׳ שמא לא‬
‫‪50‬‬
‫היתה בידו באותה שעה‪ .13 .‬האומר מעשר שני מחולל על סלע שאפרוט‬
‫מן הדינר‪ ,‬ועל טריסית שאפרוט מן הסלע‪ ,‬פורט לו דינר ונוטל הימנו ]סלע‪.‬‬
‫סלע ונוטל הימנו טריםית‪ .‬נותן אדם לחברו טריסית טברית ונוטל המנו[‬
‫צפורית‪] ,‬צפורית[ ונוטל הימנו גוברית‪ .‬דינר ונוטל הימנו שני פנדיונץ‪ ,‬פנדיון‬
‫ונוטל הימנו שני איםרץ‪ .‬במי דברים אמורים בשל דמיי‪ ,‬אבל בשל ודיי הרי‬

‫ימש׳ דמאי‬ ‫** האומר וכו׳‪.‬‬ ‫ירוש׳ ע״ז פ״ה ה״א‪ ,‬מ״ד ע״ג‪.‬‬ ‫« כולן בכרך וכו׳‪.‬‬
‫עיין לעיל פ״ב‪ ,‬שר‬ ‫‪ 54‬בשל דמיי וכו׳‪.‬‬ ‫פ״ז ה״ה‪ ,‬כ״ו ע״ב; בבלי עירובין לי׳ז ב׳‪.‬‬
‫‪.36‬‬

‫דסיהן ן א דפיהם‪.‬‬ ‫האוגפלי | ד האונקלי א האינפולי‪.‬‬ ‫לתוך | ד לחו־‪) .‬ובאן נגמר ג(‪.‬‬ ‫‪ 43‬מותן | א מותן ]לון‪.‬‬
‫פ ו כ ר לשם ן א מפריש לשום‪.‬‬ ‫« ואלו | א אילו‪.‬‬ ‫‪ 44-43‬פ ו כ ר לשם | א פפריש לשום•‬ ‫אלו | א אילו‪.‬‬
‫אום׳ | א א י ­‬ ‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬ ‫)ב'פ>‪.‬‬ ‫‪ 45‬פ כ י פ | א פן הכיס‬ ‫שני | א שיני‪.‬‬ ‫שעי | ד שני‪.‬‬
‫‪4 6‬‬
‫«‪ 47-4‬פעשר ‪• • .‬‬ ‫א לחכם׳‪.‬‬ ‫ל ח כ פ י ם | ד לחכמי׳‬ ‫יוסה ‪ j‬ד א יוסי‪.‬‬ ‫א וחכס־‪.‬‬ ‫וחכםים | ד וחכםי׳‬
‫‪ 48‬מכיס ן א מן הכיס•‬ ‫חדש | א ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪ 47‬םכיס | א סן הכיס‪.‬‬ ‫מעשר | ד מעש׳‪.‬‬ ‫מחולל | א חסר‪.‬‬
‫ם ל ל ן א חסר­‬ ‫ח ו‬ ‫‪...‬‬ ‫מעשר‬ ‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬ ‫חכם׳‪.‬‬ ‫חכמים | א ומודים‬ ‫מודים‬ ‫ח ל ל | א חילל‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אי |‬ ‫ח ל ל ן א חילל‪.‬‬ ‫שהיה ביד בני | א חדש שהיחה בידו‪.‬‬ ‫בני | א בנו‪.‬‬ ‫״ ס ל ע | א ס ל ע ]חדשהן‪.‬‬
‫שאסרום | ך א שאפריש­‬ ‫שני | א שעי‪.‬‬ ‫האוסר | ד האוס־‪.‬‬ ‫‪ 60‬בידו | א ביד בנו‪.‬‬ ‫ד אופר א אופ׳‪.‬‬
‫‪...‬‬ ‫‪ ] 62-51‬ס ל ע‬ ‫ונוטל | א נוטל‪.‬‬ ‫דינר | א ס ל ע ‪.‬‬ ‫שאפרוט | א שיפריט‪.‬‬ ‫" טריסית | ד טוריסי׳‪.‬‬
‫ל ח ב ר ו ן א לחבירו•‬ ‫מוטל | א נוטל‪.‬‬ ‫‪ 62‬ס ל ע ן א דינר‪.‬‬ ‫ס ל ע | א דינר‪.‬‬ ‫הסמן | כ־ה ד• ב ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 63‬ןצפוריחן ן כיה א• ך צפור׳׳•‬ ‫הטנו | א היפנו‪.‬‬ ‫ונוטל | א נוטל‪.‬‬ ‫טבריח ן א טבריה‪ ,‬ובין ‪.‬ברי חלויה י‪.‬‬
‫דינר ‪ . . .‬פנדיונין ן א חסר‪.‬‬ ‫נובריח | א טביריח‪.‬‬ ‫מוטל | א נוטל‪.‬‬ ‫מ ו ט ל ‪ . . .‬דינר | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫ב חסר‪.‬‬
‫בטי וכו׳ | ך בריא‬ ‫איסרין | ד אסורין‪.‬‬ ‫‪ 64‬מוטל | א נוטל‪.‬‬ ‫פנדיון | א פמדיון‪.‬‬ ‫פנדיונין | ד פמדיו׳‪.‬‬
‫ודיי | ד א ודאי‪.‬‬ ‫דסיי | א דסאי•‬ ‫א כ ס ה וכוי‪.‬‬

‫‪ .43‬ו נ ו ת ן ל ת ו ך וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נותן א ת ה מ ע ו ת ש ל כ ל א ח ת ו א ח ת בסוזמק מ י ו ח ד ‪ .‬ו א ו ר ב נ ו ט ל א ח י‬

‫מ ה ם ואומר‪ ,‬א ם הוא מעשר ה ר י שסיר‪ ,‬ו א ם ל א ו ה ר י ה מ ע ו ת שבשני מ ח ו ל ל י ן עליו‪ .‬ו מ ח ל ל י ם כ ס ף ע ל כ ס ף‬
‫מ ד ו ח ק ‪ ,‬ו ב ס ר ס בנידץ שלסנינו‪ ,‬שיש כ א ן מ מ ק שמא ה י ה ה ר א ש ץ שנטל מ ע ש ר ‪ .‬ו א ץ כ א ן ת י ל ו ל כ ל ל ‪ .‬א ב ל ל א‬
‫כ ו ל ן ב כ ר ך וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬ ‫י ע ר ב ב ם י ח ד ‪ ,‬שהרי ב מ ק ר ה זה‪ ,‬יש כ א ן ח י ל ו ל כ ס ף ע ל כ ס ף ב ל י שום ם ס ק ‪.‬‬
‫א ם נתן א ת ה ח ו ל ץ ו א ת ה מ ע ש ר ב כ ר ך א ת ד ‪ ,‬ויש כ א ן ת ע ר ו ב ת ו ד א י ת ‪ ,‬מ ו כ ר א ת שניהם ב כ ר ך א ח ד ונוטל א ת‬
‫ד מ י ה ם ב כ ר ך א ח ד ‪ .44-43 .‬מ ו כ ר ל ש ם וכוי‪ .‬צ*ל‪ :‬מ ס ר י ש לשם ח ו ל ץ ‪ .‬ו א ל ו שרוצה מ מ ר י ש )כגי׳‬
‫כייע( וכוי‪ .‬ואנו אומרים ה ו ב ר ר ה ד ב ר ל מ ם ר ע ש ה ד מ י ם ה ל ל ו ק ב ל ב ע ד ה מ ע ש ר ‪ ,‬ו כ ח כ מ י ם ל ה ל ן ‪ .‬עיין בבהיא•‬
‫‪.50‬ש א מ ר ו ט וכוי•‬ ‫‪ .46‬ל א ח י ל ל וכוי‪ .‬משום שאץ ב ר י ר ה ‪ ,‬ו ח כ מ י מ םוברים שיש ב ר י ר ה ‪ .‬עיין ל ע י ל ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמתכוץ שהמעשר י ת ח ל ל מ כ א ן ו ל ה ב א ‪ ,‬א ח ר י שיטרוט‪ ,‬א ץ כ א ן עניץ ש ל ב ר י ר ה ‪ ,‬ו ה מ ע ש ר מ ח ו ל ל‬
‫‪ .52‬ט ב ר י ת ו נ ו ט ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע מ י י שיש כ א ן מ ט ב ע ו ת מ מ ק ו מ ו ת מיותרים מ י מ אינו‬ ‫לכשיטרוט‪.‬‬
‫דינר‬ ‫‪ .53‬נ ו כ ר י ת ‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ם ב ר י ת ‪ ,‬ע י ץ בשנרס‪.‬‬ ‫מ ת ל ל כ ס ף ע ל כ ס ף א ל א ב ד מ א י ‪ ,‬כמסורש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬ש מ א צ י ל ‪ :‬מ ע ה ‪ .‬ועיץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪267‬‬ ‫מעשר שני פ״ד‬

‫זה אסור‪ .‬אף בדמיי מחללין אותו נחשת על נחשת‪ .‬נותן אדם לחבירו נולגית‬
‫ונוטל הימנו דינר‪ ,‬דינר ונוטל הימנו פונדיון‪ .‬אמי ר׳ יוסה במי דברים אמורים‬
‫בדמיי‪ ,‬ובדוחק‪ ,‬אבל בודיי ובריות הרי זה אסור‪ .14 .‬היה עובר ממקום‬
‫למקום ובידו מעות‪ ,‬אם עתיד לחזור למקומו ]מחללין[ כשער מקומו‪ ,‬ואם לאו‬
‫מחללן בשויהן כשער אותו מקום‪ .‬הפריש תרומה‪ ,‬ומעשר ראשון‪ ,‬ומעשר שיני‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ולא קרא להן שם‪ ,‬ר יוםה אומ׳ נתקדשו‪ .‬ר׳ יהודה אומ לא נתקדשו‪ .‬ר׳‬
‫או׳ אם עתיד לקרות להן שם‪ ,‬אין בהן קדושה עד שיקרא להן שם‪ ,‬אם אין‬
‫עתיד לקרות שם נתקדשו‪ .‬פדה הימנו מעשר בסלע‪ ,‬ולא הספיק למושכו‬
‫עד שעמד בשתים‪ ,‬מה שפדה פדה‪ ,‬ומדת הדץ ביניהן‪ .‬פדה ממנו מעשר‬
‫בשתים‪ ,‬ולא הספיק למשכו עד שעמד בסלע‪ ,‬מה שפדה פדה‪ ,‬ומדת הדק‬
‫ביניהן‪ ,‬שמעשר שני פדייתו היא מכירתו‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל ור׳ ישמעאל‬
‫בר׳ יוחנן בן ברוקא או׳ אף הקדש פדייתו היא משיכתו‪ .15 .‬המניח אסר‬

‫‪5 9‬‬
‫‪ 62‬פ ד ה‬ ‫!« א ם עחיד וכף‪ .‬עיין לעיל חרומוח פ״ג‪ ,‬שר ‪.10‬‬ ‫הפריש וכר‪ .‬משנ׳ פ״ד מ״ז‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫*« רבן שמעון וכר‪ .‬להלן ערכין פ״ד ה״ד; ירושלמי פ״ד ה״ו‪ ,‬כ״ה‬ ‫וכר‪ .‬עיין במשכ פ״ד מ״ו‪.‬‬
‫‪ 66‬המניח וכר‪ .‬משנ׳ ש״ד מ״ח‪.‬‬ ‫״א‪.‬‬ ‫כ ע‬ ‫״ א ״ן‬
‫כ‬ ‫׳‬ ‫ק ה‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫ע״א; ש‬

‫ד מלנית‪.‬‬ ‫נולנית |‬ ‫לחביי־ו | ד לחכרו‪.‬‬ ‫ע ל נחמת | ב פתוח‪.‬‬ ‫ד אותו נחושת‪.‬‬ ‫אוחו נחשת |‬ ‫*‪ 6‬כדפיי | א בדפאי‪.‬‬
‫אס׳ ר׳ ן‬ ‫פונדיון | ד פונדיו׳ א ]שני[ פונדיונין‪.‬‬ ‫דינר | ד א חסר‪.‬‬ ‫דינר ן א דינר ]אחד[‪.‬‬ ‫‪ 56‬ונוטל | א נוטל )כיפ(‪.‬‬
‫אסור |‬ ‫בוריי | ד בודאי א בוודאי‪.‬‬ ‫‪ 57‬בדפיי ן א בדטאי‪.‬‬ ‫בפי ובו׳ | ד בריא א ב פ ה וכר‪.‬‬ ‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬ ‫ד איר‪.‬‬
‫]םחללין[ ן כיה ד א ­‬ ‫לחזור | ך לחזוי‪.‬‬ ‫ובידו ן א ]והיו[ בידו‪.‬‬ ‫‪ 68‬לםקום | ך לםקו'‪.‬‬ ‫פ פ ק ו ם | ד פסקו׳‪.‬‬ ‫ד אסוי‪.‬‬
‫חרופה ן‬ ‫ד סקו׳‪.‬‬ ‫מקום |‬ ‫בשויהן ן א בשוויהן‪.‬‬ ‫ד א מחללין‪.‬‬ ‫‪ 69‬מ ח ל ל ן |‬ ‫ואם ן א אם‪.‬‬ ‫ב חסר‪.‬‬
‫ד א יוסי•‬ ‫יוסח |‬ ‫להן ן א להם‪.‬‬ ‫ד קרי‪.‬‬ ‫‪ 60‬ק ר א |‬ ‫ך שני‪.‬‬ ‫שיני ן‬ ‫ומעשר ן א סעשר‪.‬‬ ‫ד הרומי‪.‬‬
‫קדושה |‬ ‫ד איי‪.‬‬ ‫אין |‬ ‫להן ן א חסר‪.‬‬ ‫ד לקרר‪.‬‬ ‫לקרוח |‬ ‫ד א אום׳‪.‬‬ ‫!» או׳ |‬ ‫ד יהודי•‬ ‫יהודי |‬
‫נתקדשו |‬ ‫ד לקרוי ]להן ן א לקרות ]להסן‪.‬‬ ‫‪ 62‬לקרות |‬ ‫להן ן א להם‪.‬‬ ‫ד שיקרי‪.‬‬ ‫שיקרא |‬ ‫ד קדושי•‬
‫בשתים ן‬ ‫‪ 63‬שעמד ן א שיעמוד‪.‬‬ ‫ן ל ן א לא‪.‬‬
‫א‬ ‫‪.‬‬ ‫פ ו ד ה‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫‪.‬‬ ‫פ ת ן ח‬ ‫ב‬ ‫נ ת ק ד ש ו <‬ ‫ש ן (‬ ‫י‬ ‫ש ה פ ר‬ ‫א !כיון‬ ‫ד‬
‫ממנו ן א הימנו‪.‬‬ ‫ביניהן ן א ביניהם‪.‬‬ ‫ך א מידת‪.‬‬ ‫ומדת |‬ ‫ד שפד־‪.‬‬ ‫שפדה |‬ ‫ב בסלע‪.‬‬ ‫ד בשחי־‬ ‫כיה א•‬
‫‪6 4‬‬
‫‪ 85‬ביניהן ן‬ ‫וסרת ן א סירת‪.‬‬ ‫שעפר ן א שיעפוד‪.‬‬ ‫למושכו‪.‬‬ ‫היספיק‬ ‫למשכו ן א ל א‬ ‫הספיק‬ ‫ולא‬
‫שמעון בן נמליאל ן‬ ‫ד א משיכתו‪.‬‬ ‫מכירתו |‬ ‫שפעשר שני פדייחו היא ן א שהקדיש פריאתו היה‪.‬‬ ‫א ביניהם‪.‬‬
‫ד א אופי‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫ד ברוקה‪.‬‬ ‫ברוקא |‬ ‫‪ 66‬בר׳ ן א בנו של‪.‬‬ ‫ישמעאל ן א ישסע׳‪.‬‬ ‫א שמע׳ בן נמלי‪.‬‬
‫א ס ר ן א איסר‪.‬‬ ‫הקדש פדייתו היא ן א פעשר שעי סדיאתו היה‪.‬‬

‫נ ו ל ג י ת ‪ .‬ה נ כ ץ ב ד ‪ :‬נולנית‪,‬‬ ‫מ ח ל ל י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ד מ א י א ף מ ח ל ל ץ וכוי‪.‬‬ ‫בדמיי‬ ‫‪ .55‬א ף‬

‫בבה׳א‪.‬‬ ‫עיין‬ ‫סיח׳‬ ‫המלא‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬דינר זול‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .56‬ד י נ ר‬ ‫מ ט ב ע מ א ר ץ גולן‪.‬‬ ‫כלומר‪,‬‬
‫‪ .58-57‬מ מ ק ו ם‬ ‫‪ .57‬ב ד מ י י ו ב ד ו ח ק וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ד מ א י נאמילו בריוח[ או ב ד ו ח ק ]אמילו בוודאי[‪.‬‬
‫‪.62‬מ ד ה‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל צ ר כ י ע צ מ ו ‪ ,‬ו ל א לשם ה ע ב ר ת ה מ ט ב ע מ מ ק ו מ ל מ ק ו מ ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫למקום‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ו כ ר מעיש כ ד י ש י ת ת ל ל ע ל ה מ ע ו ת ש מ ק ב ל ‪ ,‬ו ה ל ו ק ת גתן לו א ת ה כ מ ף ו ע ד י ץ‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫הימגו‬
‫ל א משך א ת המירות! מ מ צ א שהמידות נ ח ח ל ל ו כ ב ר ‪ ,‬א ב ל ה מ י ר ו ת ה מ ת ו ל ל ץ ע ד י ץ ל א נקנו ל ל ו ק ת ‪.‬‬
‫ל ץ ‪ ,‬א ל א א ם ה מ ו כ ר ר ו צ ה לתזור בו‪ ,‬נותן ל ל ו ק ת ס ל ע ש ל ח ו ל ץ‬ ‫ח ו‬ ‫הסירות ה ם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ס דה‬ ‫‪ .63‬ש ס ד ה‬
‫ב ס ל ע וכו׳‪ .‬ת מ צ א ש ב י ד ה מ ו כ ר שתי ס ל ע י ם ש ל מעיש‪,‬‬ ‫‪.64‬שעמד‬ ‫ו מ ק ב ל מי שםרע‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ו ה ל ו ק ח י ק ב ל עכשיו סירות ה ו ל ץ ששורים ס ל ע ‪ ,‬הרי מ ה שסדר‪ .‬ס ד ה ‪ ,‬ו כ ב ר נתסםו שתי ס ל ע י ם ל מ ע ש ר ‪ ,‬א ל א‬
‫‪ .65‬ס ד י י ת ו וכו׳‪.‬‬ ‫ש ה ל ו ק ח י כ ו ל לחזור בו ו ל ק ב ל מי ש מ ר ע ‪ .‬ו ה מ ו כ ר מחזיר לו שתי ס ל ע י ם ש ל ת ו ל ץ ‪.‬‬
‫‪ .66‬א מ ר ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שלנבי םעיש א ץ אנו ו ע ל כ י ם א ת ר י הקניין )משיכה( א ל א ה כ ל תלוי « ‪ p‬ה פ ד י י ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח צ י מונדיון ש ל ח ו ל ץ ‪ ,‬כ ד י ש י א כ ל עליו מ פ י ר ו ת מעיש ש י ת ח ל ל ו עליו‪.‬‬
 ‫מעשר שני פ״ד‪ ,‬פ״ה‬ ‫‪268‬‬

‫ואכל עליו חציו‪ ,‬והלך למקום אחר‪ ,‬והרי הוא יוצא בפונדיון‪ ,‬ואכל עליו עוד‬
‫אסר‪ .‬המניח פונדיון ואכל עליו חציו‪ ,‬והלך למקום אחר‪ ,‬והרי הוא יוצא‬
‫באיסר‪ ,‬ואוכל עליו עוד פלג‪ .‬זה הכלל‪ ,‬עד שלא פדאו‪ ,‬מה שהשביח השביח‬
‫לפי חשבון‪ ,‬ומה שפגם פגם לפי חשבון‪ ,‬משפדאו‪ ,‬מה שהשביח השביח לשני‪,‬‬
‫ומה שפגם פגם לשני‪.‬‬

‫פרק ה׳‬
‫‪ .1‬מצא כלי וכתוב עליו אלף‪ ,‬דלת‪ ,‬ריש‪ ,‬תיו‪ ,‬הרי זו תרומה‪ .‬יוד‪ ,‬מם‪,‬‬
‫הרי זה מעשר‪ .‬פי‪ ,‬שין‪ ,‬הרי זה שני‪ .‬וחכמים אומ׳ כולן שמות אדם הן‪ .‬אבל‬
‫מצא חבית מליאה פירות ]וכתוב עליה תרומה‪ ,‬הרי זו תרומה‪ ,‬מעשר‪ ,‬הרי זי‬
‫‪,‬‬
‫מעשר‪ .‬אמר ר יוסי אפילו מצא חבית מלאה פירות[ וכתוב עליה תרומה‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הרי אילו חולין‪ ,‬שאני אומ אשתקד היתה מליאה פירות ופנה‪ .‬אם היתה‬
‫חדשה‪ ,‬אומ׳ אני תרומה כנס לתוכה ופנה‪ ,‬וחזר ומלאה חולין‪ .‬מודה ר׳ יוסד׳‬
‫שאם כתוב בחרס ונתון על פי חבית‪ ,‬בינייר ונתון על פי עגולה‪ ,‬אם תרומה‪,‬‬
‫הרי זו תרומה‪ ,‬אם מעשר‪ ,‬הרי זה מעשר‪ .2 .‬מצא כלי חרס וכתוב עליו‬

‫‪ * - 5‬היחה‬ ‫! מלא וכר‪ .‬משכ׳ פ״ד מי״א; ימש׳ פ״ד ה״ע‪ ,‬כ״ה ע״ב; בבלי יבמוס קנףן ׳ ‪.‬‬
‫ב‬

‫‪ 8‬מלא וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ל‬ ‫ל בחרש וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ד מ״ע‪.‬‬ ‫חדשה ו כ ו ‪ /‬עיין ימש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫מ״י‪.‬‬

‫למקום‬ ‫ד חצייו‪.‬‬ ‫חציו |‬ ‫‪ 68‬א ס ר | א איסר‪.‬‬ ‫ואכל ן א א כ ל ‪,‬‬ ‫א ח ר | ד אח׳‪.‬‬ ‫‪ 67‬ו ה ל ך ן א ה ל ך ‪.‬‬
‫ך פלל‪.‬‬ ‫פלג |‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫עוד |‬ ‫ד ואכל א א כ ל ‪.‬‬ ‫ואוכל |‬ ‫ד באסר•‬ ‫‪ 68‬באיסר |‬ ‫אחר | ך לפקו׳ אח׳‪.‬‬
‫פשפדאו |‬ ‫לפי חשכון ן א לשניהם‪.‬‬ ‫סנם | א חסר‪.‬‬ ‫‪ 70‬לסי חשבון | א לשניהם‪.‬‬ ‫ד השבי׳‪.‬‬ ‫השביח |‬
‫שהשביח | ד שהשבי׳‪.‬‬ ‫מה ן א וםה‪.‬‬ ‫א ומה שפדאו‪.‬‬ ‫ד אח׳ שסדאו‬
‫ך אומרים‪.‬‬ ‫אום׳ ן‬ ‫א וחכמי‪.‬‬ ‫ד וחכמי׳‬ ‫וחכםים |‬ ‫שני ן א ןסעשרן שעי‪.‬‬ ‫א פה‪.‬‬ ‫נ פ י ן ד פי־א‬
‫ד•‬ ‫‪] 4-3‬וכתוב ‪ . . .‬סירות[ ן כיה‬ ‫‪ 3‬חביח פליאה | ד חכי׳ פ ל א ה ‪.‬‬ ‫הן | א הם‪.‬‬ ‫כולן | ך א כולם‪.‬‬
‫חרוםה |‬ ‫מ ל א ה ן א מליאה‪.‬‬ ‫‪ 4‬א ס ר ר׳ יוסי ן א ר׳ יוסי אומי‪.‬‬ ‫‪ 4-3‬זו סעשר ן א זה סעשר‪.‬‬ ‫ב חסר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫וסנה |‬ ‫ד מ ל א ה הרוסה‪.‬‬ ‫מליאה שירות |‬ ‫אשתקד | א אישתקד‪.‬‬ ‫אילו | ד אלו‪.‬‬ ‫א תרומה ]ומעשרות[‪.‬‬
‫ופנה ן א ופינם•‬ ‫‪ 6‬אופ׳ ן א או׳‪.‬‬ ‫אם היתה חדשה ן א ר׳ או׳‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫‪ 6-6‬אם ‪ . . .‬ופנה |‬ ‫ך א ופינה‪.‬‬
‫ך בנייר‬ ‫בינייר |‬ ‫ד נפי‪.‬‬ ‫פי |‬ ‫ונתון ן א ונתן‪.‬‬ ‫‪ 7‬כחרס ן א כחרס‪.‬‬ ‫ד א יופי‪.‬‬ ‫יוסה |‬ ‫וחזר ן א חזר‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ד עליה‪.‬‬ ‫עליו |‬ ‫ד א עגיל•‬ ‫ענולה |‬ ‫א בניאר‪.‬‬

‫‪ . 6 7‬ו א כ ל ע ל י ו ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬י א כ ל עליו ע ו ד א ס ר ש ל מ ‪ ,‬ו א ץ אנו אומרים ש ב מ ק ו ם הראשון נשאר‬

‫בו ר ק ח צ י א י ס ר של ח ו ל ץ ‪ ,‬א ל א אומרים שהאיסר השביח לשניהם‪ .‬והוא ה ד ץ ל ה מ ך ‪ ,‬כ מ ו שמסרש‬
‫‪.69‬ש ל א ס ד א ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ל ומן ש ל א ח י ל ל ע ל כולו‪ ,‬ויש ל ח ו ל ץ ו ל מ ע י ש‬ ‫להלן‪.‬‬
‫ח ל ק בו‪.‬‬
‫‪ .1‬א ל ף וכוי‪ .‬א ל ף אות ראשונה‪ ,‬ומשמשת סימן ל ת ר ו מ ה שהיא ראשית‪ .‬ו ד ל י י ת הוא ק י צ ו ר מ ‪ .‬ד מ ע ' ׳‬
‫מיי הוא קיצור ממרקון‪ ,‬מ ד י ץ ‪ ,‬ושיץ מ״שני'‪.‬‬ ‫ש י ן וכוי‪.‬‬ ‫‪ .2‬מ י‬ ‫ורייש מ״ראשית״ ותייו מ״תרומה״‪.‬‬
‫‪ . 5‬א ם ה י ת ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס י ל ו היתד‪ ,‬ח ד ש ה שאין‬ ‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬במירוש‪ ,‬ו ל א בקיצור‪.‬‬ ‫‪.3‬תרומה‬
‫‪ .7‬ב ח ר ס וכוי‪ .‬שהרי כ א ן א ץ טורח ל י ס ו ל א ת ה ת ר ס ו א ת הניר‪ ,‬ואם מינה א ת ה ה ק ד ש‬ ‫לתלות כדאשתקד‪.‬‬
‫היה מ ס י ר א ת ה ח ר ס ‪.‬‬
‫‪269‬‬ ‫מעשר שני פ״ה‬

‫קוף‪ ,‬קרבן‪ ,‬הוא קרבן ומה שבתוכו קרבן דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים או׳ אין דרך‬
‫בני אדם להיות מקדיש כלי חרס‪ .‬מצא כלי מתכות וכתוב עליו קרבן‪ ,‬אם‬
‫היה ריקן אסור להשתמש בו עד שיודע שהוא של הקדש ונפדה‪ .3 .‬מצא כלי‬
‫חרם וכתוב עליו קרבן הרי זה קרבן‪ ,‬מעשר עיר‪ ,‬הרי זה מעשר עיר‪ ,‬לשם‬
‫יוסף‪ ,‬לשם שמעץ‪ ,‬לא אמ׳ כלום‪ .‬לעלות ולאכלו בירושלם‪ ,‬הרי אילו חולין‪.‬‬
‫מעשר סתם‪ ,‬מטילין עליו שני חומרץ‪ .4 .‬האומ׳ מעשר שני יש לי בבית‬
‫ונמצא בעלייה‪ ,‬בעלייה ונמצא בבית‪ ,‬בכיס ונמצא בדליסקיס‪ ,‬בדליםקים‬
‫ונמצא בכים‪ ,‬הרי אילו שני‪ .5 .‬מעשר שיני יש לי‪ ,‬והלך ומצאו בין בבית בץ‬
‫בעלייה‪ ,‬בץ בכים בין בדליםקים‪ ,‬הרי אילו חולין‪ .‬כיס של מעשר שני יש לי‬
‫בתוך הבית‪ ,‬והלך ומצא שם שנים‪ ,‬שלשה כיםץ‪ ,‬הגדול למעשר שני‪ ,‬ושנים‬
‫הקטנים חולץ‪ .‬לא יאכל מן הקטנים עד שיחללם על הגדול‪ .‬שמונה של זהב‬
‫יש לי בכיס‪ ,‬והלך ומצא שלשה דינרי זהב הרי אילו ]שני‪ .‬שמונ׳ דינרי זהב‬
‫יש לי בכים‪ ,‬והלך ומצא שמנה של זהב הרי אלו[ של חולץ‪ .‬שמונה של זהב‬
‫יש לי בכים‪ ,‬והלך ומצא חמשים סלע או מאתים זוז‪] .‬מאתים זוז[ או חמשים‬
‫סלע‪ ,‬ואחר כך מצא שמונה דינרי זהב הרי אלו שני‪ .6 .‬שמונה דינרי זהב‬

‫‪1 2‬‬
‫«! האומ׳ מעשר וכר‪ .‬עיין במשנ׳ קפ״ד‪.‬‬ ‫מעשר עיר וכר‪ .‬יפוש׳ פ״ד ה״כו‪ ,‬כ״ה ע״‪.3‬‬
‫‪1 9‬‬
‫שמונה וכר‪ .‬ימש׳ שבועוח ‪D‬׳‪ V‬ה׳׳ג‪ ,‬ל״ז ע׳׳א‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסרים‬ ‫וחכסים | ך וחכם׳‪.‬‬ ‫ב היא‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫הוא ן כיה‬ ‫קוף | א חסר‪.‬‬
‫‪1 0‬‬
‫קרבן ן א קרבן ]הוא‬ ‫וכתוב | ד כחוב‪.‬‬ ‫חרס | ך חרש‪ .‬ב פחוח‪.‬‬ ‫מ י | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 12‬םעשר | ד ןםצא‬ ‫תפדה | ב ד סחוס‪.‬‬ ‫‪ 11‬שיודע ן א שידע‪.‬‬ ‫קרבן וסה שבתוכו קרבןן‪.‬‬
‫‪ 13‬לשם ן‬ ‫לשם ן א לשום‪.‬‬ ‫עיר | ד עוד‪.‬‬ ‫עיר | ד חסר‪.‬‬ ‫כלי חרס וכתו׳ עליון סעשר‪.‬‬
‫ולאכלו ן א לאוכלו‪.‬‬ ‫לעלות | ך לעלו׳ א לעלוחו‪.‬‬ ‫אפ׳ | ד אסר א א׳‪.‬‬ ‫א ולשום‪.‬‬
‫א ‪,‬‬
‫‪ 16‬בדליסקים ן‬ ‫האום׳ | ד א האוסר‪ .‬שני ן א שזי• לי | ד לו‪.‬‬ ‫‪ 14‬חוסרין | ד סתום‪.‬‬ ‫ל ו | ד אלו‪.‬‬
‫שני | ד ןסעשרן שני א חולין• ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 16‬אילו | ד אלו‪.‬‬ ‫ד בדלסקים א בדלוסקוס )כיפ(‪.‬‬
‫‪ 17‬בין‬ ‫‪ 17-16‬בין בעלייה ן א ובין בעלייה‪.‬‬ ‫לו‪.‬‬ ‫לי ן‬ ‫שיני | ד שני‪.‬‬
‫ד‬ ‫פעשר | א ]כיס! סעשר‪.‬‬
‫של | ד חסר‪.‬‬ ‫חולין ן א סעשר שעי‪.‬‬ ‫אילו | ך אלו‪.‬‬ ‫בדליסקיס | ד בין בדלסקים א ובין בדלוסקוס‪.‬‬
‫לםעשר שני | ד שני סעשר‬ ‫שם ן א חסר‪.‬‬ ‫והלך | ך א הלך‪.‬‬ ‫‪ !8‬בתוך הבית ן א בבית‪.‬‬ ‫שני | א שיני‪.‬‬
‫‪ 21-20‬ןשני‪...‬‬ ‫אילן ן ך אלו‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫מ‬ ‫ל ן ך‬
‫א‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫מ ה‬ ‫מ‬ ‫ן‬‫‪2 0‬‬ ‫ק ‪ 0‬נ י נ ן י‬ ‫א‬ ‫ה ק ‪ 0‬נ י ס‬ ‫״‬ ‫מ י ן י <‬ ‫ף‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬

‫א‬
‫שסתה | ד שפנה א ןשסתה דינרי זהב יש לי הרי אילו שנין‬ ‫‪ 21‬של | ך א חסר‪.‬‬ ‫ל ו [ | כיה י • ב א חסר‪.‬‬
‫‪ 28‬ואחר כך סצא ן‬ ‫!סאתים זח[ ן כיה ד א• ב חסר‪.‬‬ ‫‪ 22‬והלך | ך והילך‪.‬‬ ‫זהב | ד חולין‪.‬‬ ‫שפנה‪.‬‬
‫שפתה וכו׳ ן ב א ישנם‬ ‫אלו שני ן א אילו שיני ]חולין[‪ .‬ב ד א סתום‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מ ס נ ה‬ ‫ן ך‬ ‫פ פ ו ‪ 1‬ה‬ ‫‪.‬‬ ‫ס צ א‬ ‫א והלך ו‬
‫דמרי | ד דינרין‪.‬‬ ‫שני ענולים בתחילת הברייתא ובסוסה‪ ,‬והם כנראה סימני פחיקה‪.‬‬

‫‪ .13‬ל א‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ר ו צ ה ל ה ש ת מ ש בו‪ ,‬א מ ו ר להשתמש וכו׳‪ .‬עיין בבה־א‪.‬‬ ‫ר י ק ן וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .11‬ה י ה‬
‫‪ .14‬ש נ י‬ ‫עיין בבה־א‪.‬‬ ‫ו א ץ כ א ן ה ו כ ח ה ש ה כ ל י מ שייכים ל י ו מ ף או לשמעון•‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫אמי‬
‫‪ . 1 6‬א י ל ו שני‪.‬‬ ‫בתיבה‪.‬‬ ‫‪.15‬בדליסקיס‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ממריש ממנו ת ר ר מ ומורהו‪/‬‬ ‫חומרין‪.‬‬
‫‪ .17‬ח ו ל י ן ‪ .‬צ־ל‪ :‬מ ע ש ר‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א מירש א ת ה מ ק ו מ ‪.‬‬ ‫י ש ל י וכו׳‪.‬‬ ‫ח ו ל י ן ‪ ,‬כני כייע‪.‬‬ ‫* ' ל ‪ :‬אילו‬
‫‪ .19‬ש ל ז ה ב וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ מ ב ע ו ת ש ל ו ה ב ‪ .‬ו ל ש ץ וו כ ו ל ל ת ב ץ דינרי ו ה ב ‪ ,‬ו ב ץ מ ט ב ע ו ת‬ ‫שמי‪ ,‬כני׳ כי־ע‪.‬‬
‫א ח ר י ם ש ל ז ה ב שאמם יוצאים כ י ב בריוח כ מ ו דינרי ז ה ב ‪ .‬א ב ל דינרי ז ה ב א ץ משמעותו א ל א דינרים דווקא‪.‬‬
‫ש מ נ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ז ה ב‬ ‫‪.21‬ומצא‬ ‫ד י נ ר י וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬שמנה ד מ ר י ‪ ,‬כני׳ ד והירושלמי‪.‬‬ ‫‪.20‬שלשה‬
‫ממטבע אחר‪ ,‬ולא דמדים‪.‬‬
 ‫מעשר שני פ״ה‬ ‫‪270‬‬

‫יש לי בכיס‪ ,‬והלך ומצא חמשים סלע או מאתים זוז‪ .‬מאתים זוז או חמשים‬
‫סלע‪ ,‬אחר כך מצא שמונה של זהב הרי אלו חולין‪ .7 .‬הרי שם מנה ומצא‬
‫מאתים‪ ,‬חולין ומעשר שני מעורבין זה בזה דברי ר׳‪ .‬וחכמים או׳ הכל חולין‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מאתים ומצא מנה‪ ,‬מנה מונח ומנה מוטל דברי ר ‪ .‬וחכמים או׳ הכל חולין‪.‬‬
‫‪ .8‬היה חולה ומשותק‪ ,‬אמרו לו היכן מעשר שני שלך‪ ,‬הורן באצבעו כך וכך‬
‫הן‪ .‬שמא במקום פלוני הן‪ ,‬הרכין בראשו‪ ,‬בודקץ אותו שלשה פעמים‪ ,‬אם אמ׳‬
‫על הן הן ועל לאו לאו‪ ,‬דבריו קיימץ‪ .9 .‬היה מצטער איכן מעשר שיני של‬
‫אבה‪ ,‬בא איש חלום אמ׳ לו כך וכך הן‪ ,‬במקום פלוני הן‪ ,‬זה היה מעשה ומצאו‬
‫שם מעות ובאו ושאלו את חכמים ואמרו הרי אילו חולין‪ ,‬שדברי חלומות לא‬
‫מעלין ולא מורידין‪ .10 .‬האומר לבניו אפי׳ אתם מתים אל תגעו בזוית זו׳‬
‫הלכו ומצאו שם מעות הרי אילו חולין‪ .11 .‬ראו את אביהן שהטמין מעות‬
‫בשידה תיבה ומגדל‪ ,‬ואמ׳ של פלני הן‪ ,‬של מעשר שני הן‪ ,‬אם כמערים לא אמ׳‬
‫כלום‪ ,‬אם במתכוין לעדות דבריו קיימץ‪ .12 .‬אמ׳ להם אחד אגי ראיתי את‬
‫אביכם שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל‪ ,‬לא אמ׳ כלום‪ .‬במקום פלוגי‬
‫בשדה פלגית‪ ,‬דבריו קיימין‪ .‬זה הכלל כ ל המצוי להם לא אמ׳ כלום‪,‬‬

‫י׳‬ ‫פסחים‬ ‫בבלי‬ ‫ע״ג;‬ ‫ס׳‬ ‫ה״ה‪,‬‬ ‫פ״א‬ ‫ובילה‬ ‫כאן‬ ‫ימש׳‬ ‫קפ״ד;‬ ‫משכ׳‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫שם‬ ‫‪ 25‬הרי‬
‫ירוש׳‬ ‫סה״א;‬ ‫פ״ז(‬ ‫)כי״ע‬ ‫פ״ה‬ ‫גיעין‬ ‫להלן‬ ‫עיין‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 29‬בודקין‬ ‫ב‪/‬‬ ‫י׳‬ ‫בילה‬ ‫א׳;‬
‫ה״כו‪,‬‬ ‫פ״ד‬ ‫ירוש׳‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫מלנוער‬ ‫‪ 30‬היה‬ ‫א‪/‬‬ ‫ע״א‬ ‫שם‬ ‫בבלי‬ ‫ע״ג;‬ ‫מ״ח‬ ‫ה״א‪,‬‬ ‫פ״ז‬ ‫שם‬
‫וכו‪/‬‬ ‫להם‬ ‫‪ 36‬א מ ׳‬ ‫הכ״ל‪.‬‬ ‫בבלי‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫‪ 34‬ראו‬ ‫א‪/‬‬ ‫ל׳‬ ‫שכהדרין‬ ‫בבלי‬ ‫ע״ב;‬ ‫כ״ה‬
‫הכ״ל‪.‬‬ ‫בבלי‬

‫וםצא‬ ‫שטונה מ ל ן א ה ל ך‬ ‫‪ 28‬א ח ר כ ך ט צ א‬ ‫חפשים | ד חסמי׳•‬ ‫‪ 24‬חםשים ס ל ע | ד חפשי׳ זח‪.‬‬

‫ר׳ |‬ ‫‪ 26‬שני ן א שיני‪.‬‬ ‫הרי | א היו‪.‬‬ ‫ב ד א סחוס‪.‬‬ ‫א ל ו חולין | א אילו שיני•‬ ‫של‪.‬‬
‫סוטל |‬ ‫‪ 27‬וסנה‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫ד אוסרים‬ ‫או׳ |‬ ‫וחכמים | א וחכמי׳‬ ‫ןסאירן‪.‬‬ ‫א ר׳‬ ‫ד רבי‬
‫‪ 28‬וסשותק | א )או!‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫ד אוסרי׳‬ ‫או׳ |‬ ‫וחכםים | א וחכם׳•‬ ‫נוטל‪.‬‬ ‫ןם׳ו׳ן‬ ‫א הסנה‬
‫ד פלני•‬ ‫פלוני |‬ ‫ןהם ן‪.‬‬ ‫»‪ 2‬שםא ן א שסא‬ ‫ד א הראן‪.‬‬ ‫הורן |‬ ‫שני ן א שיני‪.‬‬ ‫סשותק‪.‬‬
‫ל א ו ‪ . . .‬הן הן•‬ ‫‪ 30‬הן הן • • • לאו לאו | ד א לאו‬ ‫אס׳ | ד א פ ר ‪.‬‬ ‫הרכין | א והרכין•‬ ‫הן ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫איש |‬ ‫בא ן א ובא‪.‬‬ ‫‪ 31‬א ב ה | ד א אבא‪.‬‬ ‫שיני | ד שני‪.‬‬ ‫איכן | ד א היכן‪.‬‬ ‫קייסין | ב ד סחוס‪.‬‬
‫‪ 32‬שם‬ ‫ופצאו ן א !והלכו! וסצאו‪.‬‬ ‫סלוני | ד סלני‪.‬‬ ‫אס׳ ן א ואס׳•‬ ‫חלום ן א החלום‪.‬‬ ‫ד בעל‪.‬‬
‫‪ 34‬ה ל כ ו |‬ ‫‪ 33‬אפי׳ | ך א אפילו‪.‬‬ ‫אילו | ד אלו‪.‬‬ ‫א ת חכסים ן א לחכסים•‬ ‫םעות ן א סעוח שם‪.‬‬
‫‪ 35‬חיבה וסנדל‬ ‫אביהן ן א אביהם‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫חולין | א ןסעוח! חולין•‬ ‫אילו | ד אלו‪.‬‬ ‫א והלכו•‬
‫‪ 36‬כלום |‬ ‫שני הן ן א שיני הם‪.‬‬ ‫של | א ושל‪.‬‬ ‫פלני הן | א פלמי הם‪.‬‬ ‫ואם׳ | ד בתיבה ובסנדל ואפר‪.‬‬
‫‪ 37‬סעות |‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ן‬ ‫להם ן ך ל‬ ‫אם׳ | ד א א ס ר ‪.‬‬ ‫קייםין | ב ד סתום•‬ ‫בפתכוין | ד כםתכוין‪.‬‬ ‫ך כלם‪.‬‬
‫פלוני | ך פלני•‬ ‫אם׳ | ד א ס ר ‪.‬‬ ‫וסנדל | ד א ובסנדל‪.‬‬ ‫א ובתיבה‪.‬‬ ‫תיבה | ד בחיבה‬ ‫ד חסר‪.‬‬
‫אם׳ | ד אסר‪.‬‬ ‫‪ 38‬פלניח ן א פלוני‪.‬‬

‫‪ .34‬ח ו ל י ן ‪.‬‬ ‫מ ת י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ר ע ב ‪.‬‬ ‫‪.33‬אתם‬ ‫ח ל ו מ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שר ה ת ל ו מ ו ת ‪.‬‬ ‫‪ .31‬א י ש‬
‫שעושה כ ן ש ל א‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .35‬כ מ ע ר י ם‬ ‫ל ה פ ח י ד ם ש ל א יבזבזו א ת ה מ ע ו ת ‪.‬‬ ‫שלא א מ ר כן א ל א‬
‫פירש׳י ש מ ו ס ר בלשון צ ו א ה ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.36‬במתכוין‬ ‫ל ע ש י ר ‪ ,‬או ש ל א י ט ל ו אותן בנע‪.‬‬ ‫יחזיקוזע‬
‫‪ . 3 8‬ה מ צ ו י ל ה מ וכוי•‬ ‫‪.37‬ש ה ט מ י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א מ ר ש ל מלוני הן‪ ,‬ש ל מעיש ‪ p‬ו כ ו ׳ ‪ ,‬כ מ ו ברישא‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ל ה ם ‪ ,‬ו ל א למעיד‪.‬‬
‫‪271‬‬ ‫מעשר שני פ״ה‬

‫כל שאץ מצוי להם דבריו קיימץ‪ .13 .‬אמ׳ לו כובס טלית זו של אביך היית‬
‫‪ 40‬ולקחתיה ממנו נאמן‪ ,‬שהפה שאסר הוא הפה שהתיר‪ .‬אם יש עדים שהוא של‬
‫אביו ואמ׳ לקחתיה ממנו אינו נאמן‪ .‬אחרים אומ׳ הקדיש םוקרין אותו‬
‫בםיקרא‪ ,‬בית ע״ז מפחמץ אותו בפחמין‪ ,‬בית מנוגע מטילין עליו אפר מקלה‪,‬‬
‫מקום הרוג מצייגץ אותו בדם‪ ,‬מקום עגלה ערופה מציינץ אותו בהגירה של‬
‫אבנים‪ .14 .‬כרם רבעי עולה לירושלם מהלך יום לכל צד‪ .‬במי דברים‬
‫‪ 45‬אמורים בכרם שיש בו חמש גפנים‪ ,‬אבל כרם שאץ בו חמש גפנים‪ ,‬ושאר כל‬
‫האילן‪ ,‬הרי זה גפדה סמוך לחומה‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ אחד כרם שיש‬
‫בו חמש גפנים ואחד כרם שאץ בו חמש גפנים הרי זה עולה לירושלם‪ .‬ומחלק‬
‫ממנו לשכניו ולקרוביו ולמיודעיו ומעטר בו את השוק‪ ,‬אמ׳ ר׳ שמעץ אץ בזה‬
‫עיטור השוק‪ ,‬אלא פודהו כשער מקומו ודמיו נאכל מעשר שני‪ .15 .‬משחרב‬
‫‪ 50‬הבית‪ ,‬בית דץ הראשץ לא אמרו בו כלום‪ .‬בית דץ האחרון גזרו שיהא‬
‫זה נפדה סמוך לחומה‪ .16 .‬מעשה בר׳ אליעזר שהיה לו כרם בצד כפר‬
‫טבי במזרח לוד‪ ,‬ולא רצה לפדותו‪ .‬אמרו לו תלמידיו‪ ,‬ר׳ משגזרו שיהא‬

‫!‪ 4‬הקדיש ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ה ה״א‪ ,‬כ״ה ע״ד‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י ר ‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫כ ח ן ‪ 3‬ו ח‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ש כ‬ ‫ע י י ן‬ ‫ן כ ן ‪/‬‬ ‫‪ 3‬י ך‬ ‫‪ 39‬של א‬
‫ועיין להלן ס ו ט ה רפ״כו וירוש׳ שם פ׳׳נו ה״א‪ ,‬כ״ג ע״ג‪.‬‬ ‫« מקום הרוג ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫« ומחלק ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ פ״ה‬ ‫‪ /‬א׳‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫יצ‬ ‫‪3‬‬ ‫;‬ ‫ל ‪ ,‬׳ ל״א ‪/‬‬
‫‪3‬‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י ר ‪3 3 ; 3‬‬ ‫) ‪ £‬״ ה‬ ‫‪,‬‬ ‫מ ש כ‬ ‫ו כ ו ‪/‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ר ‪ 3‬ע‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫‪44‬‬
‫!‪ 5‬מעשה ו כ ו ‪ /‬בבלי‬ ‫‪ 50‬האחרון גזרו ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ב מ״ב ובבבלי הכ׳׳ל‪.‬‬ ‫ה״ב‪ ,‬כ״ו ע״א‪.‬‬
‫הכ״ל‪.‬‬

‫‪ 40‬ולקחתיה‬ ‫היית ן א ה י ‪.‬‬

‫ת ה‬ ‫אס׳ לו | ד אסר להן‪.‬‬ ‫קייסין | ד סתום‪.‬‬ ‫י־ שאין | א שאינו‪.‬‬
‫מהוא | ד שהיא‪.‬‬ ‫שהתיר ן א שהיחיד‪.‬‬ ‫הפה‪.‬‬ ‫שהטה | ד )הוא ן‬ ‫היפנו‪.‬‬ ‫ס » ו | ד ולקחחי־‬
‫אוס׳ | ך אוסר‪.‬‬ ‫‪ 41‬ואס׳ לקחתיה ספנו | ד ואוסר לקחתי׳ היפנו‪.‬‬ ‫‪ . . .‬נאםן ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 41-40‬אם‬
‫ד‬ ‫ה‬
‫סנונע ן‬ ‫בית | ד בי׳‪.‬‬ ‫בסחסין | ך א בפיחסין‪.‬‬ ‫‪ 43‬עיז ן א עבודה זרה‪.‬‬ ‫ק ' ״ | ד חסר‪.‬‬
‫א במה דברי׳ וכוי‪.‬‬ ‫‪ 44‬בסי וכו׳ | ד בריא‬ ‫בהגירה | ד בהנירה‪.‬‬ ‫‪ 43‬סקופ | ד חסר‪.‬‬ ‫א הפנונע‪.‬‬
‫״‬
‫א אום־•‬ ‫או׳ | ד אופר‬ ‫‪ 40‬נםליאל ן א נפל׳‪.‬‬ ‫גפנים | ך גפני־‪.‬‬ ‫כרם ן א בכרם‪.‬‬ ‫נ י | א לו‪.‬‬
‫ן‬
‫‪ 48‬ממנו | ד הםינו א הימנו‪.‬‬ ‫ומחלק ן א מחליק‪.‬‬ ‫הרי זה ן א חסר‪.‬‬ ‫בו חסש | ד בחוסש‪.‬‬ ‫* כי | א לו‪.‬‬
‫כשער |‬ ‫‪ 49‬פודהו ן א פודין ןאוחון‪.‬‬ ‫אפ־ | ך אפר א א׳‪.‬‬ ‫השוק | ב ך פחווז‪.‬‬ ‫לשכניו | א לשכעיו‪.‬‬
‫שני ן כ־ה ך‪ .‬א שעי ב עני•‬ ‫מעשר ן א כפעשר‪.‬‬ ‫נאכל ן א נאכלין‪.‬‬ ‫סקוסו | ד א הזול‪.‬‬ ‫ד בשער‪.‬‬
‫לחוסה | ד סחוס‪.‬‬ ‫םסוך ן א חוץ‪.‬‬ ‫!‪ 5‬זה ן א חסר‪.‬‬ ‫י ׳‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫שיהא | ך‬ ‫‪ 50‬בו ן א לו‪.‬‬ ‫ד סחוס‪.‬‬
‫‪ 33-51‬בצד כפר מבי בסזרח לוד ן א בסזרח לוד בצד כסר סבי‪.‬‬ ‫י׳‪.‬‬ ‫ש ה‬ ‫ד‬ ‫י ן‬
‫ה‬ ‫ע ה‬ ‫‪.‬‬ ‫ע ש ה‬ ‫טעשה ן א ו ס‬
‫‪6 2‬‬
‫לו | ד חסר‪.‬‬ ‫לוד | ד חסר•‬

‫‪ . 4 2‬ב מ י ק ר א ‪ .‬כלומר‪ ,‬ב צ ב ע אדום‪.‬‬ ‫‪ .39‬ש א י ן מ צ ו י ל ה מ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב ל מצוי ל מ ע י ד ‪.‬‬
‫‪ .44‬ע ו ל ה ל י ר ו ש ל ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫ופירשו בירושלמי‪ :‬ז כ ר ל מ ז ב ח ‪ ,‬שהיה חום ה ם י ק ר א חוגרו‪.‬‬
‫מירות ה ר ב ע י ש ל ה כ ר מ י מ מ ם ב י ב לירושלים מ ה ל ך יום א ח ד חייבים ה ב ע ל י ם ל ה ב י א את ה פ י ר ו ת ב ע צ מ ם ‪,‬‬
‫‪ .46‬ס מ ו ך ל ח ו מ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר‬ ‫י ל א את מדיונמ‪ ,‬כ ד י ל ע מ ר ב ה ם א ת שוקי ירושלים‪ .‬ו ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫‪ . 4 8 - 4 7‬ו מ ח ל ק מ מ נ ו וכו׳‪ .‬חוזר ל ד ב ר י התיק‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ע ל ה ו‬ ‫אפילו אם ה כ ר ם סמוך לחומה‪.‬‬
‫‪ .48‬א י ן ב ז ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ מ ת י ר י ם אותו ל מ כ ו ר‬ ‫ל י ר ו ש ל י מ ו מ ח ל ק ו כ ו ׳ ‪ p i ,‬השיריים מ ע ט ר א ת השוק‪.‬‬
‫א ת ה ר ב ע י ‪ .‬א ץ בו מ ת מ ת ע י מ ו ר השוק‪ ,‬ממני שועא נ מ כ ר בזול‪ ,‬ד ע ד י ף ל ח ל ק אותו בין קרוביו‪ ,‬ו ל א יביאו לשוק‬
‫כ‬
‫‪ .49‬מ ע ש ר ש נ י ‪ .‬ציל‪ :‬כ מ ע ש ר שני‪ ,‬כגי׳ כייע‪ .‬ו מ כ י ו ו ן ש ה ר ב ע י מ ת ח ל ל ‪ ,‬ה ר י י מ כ ר ה ו‬ ‫ל ל ‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫בשוק כ ח ו ל ץ ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
 ‫מעשר שני פ״ה‬ ‫‪272‬‬

‫נפדה זה סמוך לחומה אתה צריך לפדותו‪ .‬עמד ר׳ אליעזר ובצרו ופדאו‪ .‬ושאר‬
‫‪ .17‬כרם רבעי‪ ,‬בית שמיי אף אין לו‬ ‫כל האילן‪ ,‬נטע רבעי כמעשר שני‪.‬‬
‫‪ 55‬חומש ואץ לו ביעור‪ .‬ובית הלל אומ׳ יש לו חומש ויש לו ביעור‪ .‬במי דברים‬
‫‪,‬‬
‫אמורים בשביעית‪ ,‬אבל בשאר שני שבוע יש לו חומש ויש לו ביעור דברי ר ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫רבן שמעון בן גמליאל או׳ אחד שביעית ואחד שאר שני שבוע‪ ,‬בית שמיי אומ‬
‫אין לו חומש ואין לו ביעור‪ ,‬ובית הלל אומ׳ יש לו חומש ויש לו ביעור‪.‬‬
‫‪ .18‬בית שמיי או׳ אין גוממין אותו‪ ,‬ובית הלל או׳ גוממין אותו‪ .19 .‬בית שמיי‬
‫» אומ׳ אץ פודץ אותו ענבים אלא יץ‪ ,‬ובית הלל אומ׳ יין וענבים‪ ,‬אבל הכל‬
‫מודץ שאץ פודץ במחובר לקרקע‪ .20 .‬בית שמיי אומ׳ אץ נוטעץ אותו‬
‫ברביעית‪ ,‬שהרביעי שלו חל להיות בשביעית‪ ,‬ובית הלל מתירץ‪ .21 .‬אילן‬
‫שנטעו בערב ראש שנה של שביעית‪ ,‬אין מעשר שני שלו מתבער אלא בשביעית‪.‬‬
‫‪ .22‬המקדיש מעשר שני‪ ,‬הרי זה פודה על מנת ליתן להקדיש את שלו ולמעשר‬
‫‪65‬‬
‫שני את שלו‪ .23 .‬ר׳ יוסד! אומ׳ ב ע ר ת י ה ק ד ש מן ה ב י ת זו חלה‪.‬‬

‫>־ כרם רבעי ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ה מ״ג; פ א ה פ״ז מ״ו; עדיוח פ״ד מ״ה; חו׳כ קדושים פרש׳ ג׳ ה״ז׳‬
‫‪,‬‬
‫״ בשביעיח ו כ ו ‪ /‬ירוש פ״ה רה״ג‪ ,‬כ״ו ע״א; פ י א ה פ״ז ה״ו כ׳ ע״נ‪.‬‬
‫׳‬ ‫ל׳ סע״א; בבלי קידושין כ׳׳ד ב ‪/‬‬
‫« המקדיש ו כ ו ‪ /‬עיין בבלי מכחוח פ״ב א׳; לעיל פ״ב‪ ,‬שוי ‪•41‬‬ ‫« במחובר ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫ב ע ר ח י ו כ ו ‪ /‬דברים כ״ו‪ ,‬י״ג•‬ ‫« ר׳ יוסה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ה מ״י; ספרי כי הבא פי׳ ש״ג‪ ,‬עמ׳ ‪.132‬‬

‫א שסאי‪.‬‬ ‫ד‬ ‫עסיי |‬ ‫‪ 64‬שני | א עיני‪.‬‬ ‫אתה צריך | א צריך אתה‪.‬‬ ‫זה | א חסר‪.‬‬ ‫‪ 53‬נפדה זה | ד זה נפדה‪.‬‬
‫י״‬ ‫א ו ס ׳ ן ד א ו פ ר ‪ .‬חופש ן א חסי•‬ ‫א י | ד אופר א אופ־‪ 55 .‬ח ו ס ש ‪ . . .‬ביעור | א חסר‪ .‬ובית הלל | א וחכס׳‪.‬‬
‫נסליאל |‬ ‫‪ 57‬שםעון בן | ד חסר‪ .‬א שפע׳ בן‪.‬‬ ‫‪ 56-55‬בסי וכי | ד בדיא א בסה דבר׳ ובו׳‪.‬‬ ‫לו ביעור | ד א חסר‪.‬‬
‫אום׳ | ד אומי•‬ ‫שס״ | ד א שסאי‪.‬‬ ‫שני ן א שנת‪.‬‬ ‫שאר | ד א חסר‪.‬‬ ‫או־ ‪ I‬ד אופר א אוס׳ ןאין לון‪.‬‬ ‫א נטלי•‬
‫» ‪ 6‬ש ס ״ ‪ 1‬ד א ש ט א י < ב ׳ ס > ‪ .‬אי׳|‬ ‫‪ 58‬הלל | א ה י ל ל ‪ .‬אוס׳ | דאוסרים‪ .‬ח ו ס ש ‪ . . .‬ביעור | ד א ח ס ר ‪ .‬ב דסתום‪.‬‬
‫הלל‪1‬‬ ‫‪ 60‬ובית | ד בית‪.‬‬ ‫אותוןבדסתום‪.‬‬ ‫א י | ד אופר א אוסר׳‪.‬‬ ‫הלל | א הילל•‬ ‫ך אוסרים א אוס־‪.‬‬
‫פודין ן א פודין ןאתון‪.‬‬ ‫« מ ק | ד א פודים‪.‬‬ ‫אבל | א חסר•‬ ‫וענבים | ד וענב״‪.‬‬ ‫א הילל‪.‬‬
‫הלל ‪I‬‬ ‫‪ 62‬שהרביעי | ד שהרביעיח‪.‬‬ ‫אוס׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫״ ם ״ | ד א ״סא'•‬ ‫לקרקע | ב ד סתום•‬
‫«« »' ‪I‬‬ ‫בשביעית | ב ד סחוס‪.‬‬ ‫שני | א שעי‪.‬‬ ‫שנה | ד א השנה‪.‬‬ ‫‪ 63‬בערב ן א ערב‪.‬‬ ‫א הילל‪.‬‬
‫יוסה ‪I‬‬ ‫״« » י ן א י ‪.‬‬
‫ש ע‬ ‫עלו ן כיה ד א• ב שלי‪.‬‬ ‫להקדיע | א להקדש•‬ ‫זה | א חסר‪.‬‬ ‫א שעי‪.‬‬
‫חלה | ד חלה ןונם נתחיו ללוי‪ ,‬זו סעשר ראשון‪ .‬לנר ליתום‬ ‫הקדע | א הקודע‪.‬‬ ‫אום׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫ד א יוסי•‬
‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫ולאלסנה‪ ,‬זו סעשר עני ואכלו בשעריך ושבעו‪ ,‬זו סעער‬

‫‪ . 5 4 - 5 3‬ו ש א ר כ ל ה א י ל ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א פ י ל ו ל ת ק נ ה ראשונה‪ ,‬ד מ ו כמע״ש ל כ ל ד ב ר ‪ ,‬אינו ע ו ל ה‬

‫‪ .56‬ב ש ב י ע י ת ‪ .‬מירשו בירושלמי שב־ש‬ ‫מן ה ס מ ו ך לירושלימ‪ ,‬ואמו נ פ ד ה ואמו נ מ כ ר בירושלים‪.‬‬
‫ס ו ב ר י ם ש ל א ל מ ד ו נ ט ע ר ב ע י א ל א מםעיש‪ ,‬וכשם שאץ מע״ש בשביעית כן א ץ נ ס ע ר ב ע י בשביעית ל ע נ י ץ‬
‫‪ .59‬א י ן נ ו מ מ י ן וכו׳‪ .‬ה ק ד מ ת י ם היו נוהנים לנום א ת כ ר מ י ה ם ב ה י ר‬ ‫חומש ו ב י ע ו ר ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א ר ב ע שנים הראשונות‪ ,‬ו א ס ר ו ביש לעשות כן בשנה ר ב י ע י ת ‪ ,‬ש ל א י ת ר נ ל לעשות כן בשנה ר ב י ע י ת ד ו ו ק א ׳‬
‫‪ .62‬ב ש ב י ע י ת ‪ .‬ו נ מ צ א מ צ מ צ ם ב א כ י ל ת ו שהרי צ ר י ך ל ב ע ר ו כ ש ח ל‬ ‫ו י ב מ ל מ צ ו ת ר ב ע י ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫זמן ביעור השביעית‪ ,‬מ ה שאץ כן ר ב ע י שאץ לו ביעור כ ל ל בשביעית )מתמת ר ב ע י ( לשיטת ביש‪ .‬ועיין‬
‫‪ . 6 3‬ב ע ר ב ר א ש ש נ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ואנו י ו ד ע י מ שנקלט ב ע ר ב ד״ה‪ ,‬ו מ ת ת י ל י ם למנות לו מ ס י י‬ ‫בבהיא‪.‬‬
‫ב ש ב ט של שביעית‪ ,‬ו ה מ י ד ו ת שחנטו ע ד מ״ו ב ש ב מ ש ל שנה שלישית ל ש מ י ט ה ה מ או ע ר ל ה ‪ ,‬או נ ט ע‬
‫ר ב ע י ‪ ,‬ו מ ט ו ר י מ מן המעשרות‪ .‬והסירות שחנםו א ח ר ם״ו ב ש ב ס בשנה זו חייבים ב מ ע ש ר עני‪ ,‬ו ל א ב מ ע ש ר שני׳‬
‫ו נ מ צ א שאילן זה אינו מ ת ח י י ב במעיש א ל א בשנה ר ב י ע י ת של שמיטה‪ ,‬ת מ ן ה ב י ע ו ר שלו הוא ב ם ם ח בשביעית•‬
‫‪ .65‬ז ו ח ל ה ‪ .‬שממרישץ א ו ת ה ב ב י ת ‪ .‬גהד־מ(‪.‬‬ ‫ו ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫‪273‬‬ ‫מעשר שני פ״ה‬

‫‪ .24‬דבר אחר כיץ שהפרשתו מן הבית אץ אתה זקוק לו‪ .‬כ ל העסוקץ במצות‪,‬‬
‫פיהם פתוח בתפילה לפני ]ן&מקום‪ ,‬שנ׳ ו ת ג ז ר א ו מ ר ו י ק ם ל ך ‪ ,‬ואומ׳‬
‫ו י ס ב ח ז ק י ה ו פ ג י ו וגר‪ ,‬ו י א מ ר א נ א ה ׳ ז כ ר נ א וגו‪ .25 /‬ואומ׳‬
‫‪,‬‬
‫ה ש ק י פ ה מ מ ע ו ן ק ד ש ך וגו ‪ ,‬זו מקום השקפה‪ ,‬שג׳ א מ ת מ א ר ץ‬
‫‪70‬‬
‫ת צ מ ח ו צ ד ק מ ש מ י ם גשקף‪ .‬משמים‪ .‬מאוצר טוב שבשמים‪ ,‬שנ׳‬
‫י פ ת ח ה ׳ ל ך א ת א ו צ ר ו ה ט ו ב א ת השמים‪ .26 .‬ו ב ר ך א ת‬
‫ע מ ך ‪ .‬הכל בכלל הברכה‪ ,‬שג׳ ב ר ו ך א ת ה ב ע י ר ‪ .27 .‬א ת י ש ר א ל ‪.‬‬
‫הכל בזכות ישראל‪ ,‬שג׳ ו י ש כ ו ן י ש ר א ל ב ט ח ב ד ד ע י ן י ע ק ב א ל‬
‫א ר ץ ‪ .‬ו א ת ה א ד מ ה ‪ .‬הכל בזכות המזבח שג׳ מ ז ב ח א ד מ ה ת ע ש ה‬
‫‪75‬‬
‫ל י וגו‪ .28 /‬א ש ר נ ת ת לגו‪ .‬הכל לפי מתגות‪ ,‬שג׳ ו ב ת י ם מ ל א י ם‬
‫כ ל ט ו ב וגו‪ .29 /‬כ א ש ר נ ש ב ע ת ‪ .‬זו שבועתו של אברהם אבינו‪ ,‬שנ׳‬
‫ו י א מ ר ב י ג ש ב ע ת י ג א ם ה ׳ כ י יען‪ .‬ל א ב ת י ג ו ‪ .‬הכל בזכות‬

‫‪,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬

‫י« ה ש ק י ע ה ו כ ו ‪ .‬דברים‬ ‫‪ 68‬ו י ‪ p‬ב וכו׳‪ .‬ישעי׳ ל״ח‪ ,‬ב׳‪.‬‬ ‫ו ה ג ז ר וכו׳‪ .‬איוב כ״ב‪ ,‬כ ״ ‪.‬‬
‫ח‬

‫ו ב ר ך וכו‪/‬‬ ‫!ל י פ ח ח ו כ ו ‪ /‬דברים כ״ח‪ ,‬י״ב‪.‬‬ ‫א מ ה ו כ ו ‪ /‬החלים פ״ח‪ ,‬י״ב‪.‬‬ ‫כ״ו‪ ,‬נרו‪.‬‬
‫גל ו י ש כ י ן‬ ‫א ח י ש ר א ל‪ .‬שם כ״ו‪ ,‬נרו‪.‬‬ ‫־ל ב ר ו ך ו כ ו ‪ /‬שם כ״ח‪ ,‬ג ‪/‬‬ ‫שם כ״ו‪ ,‬נר׳ו‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬שמוח כ ‪ /‬כ״ד‪.‬‬ ‫מזבח‬ ‫שם כ״ו‪ ,‬כרו‪.‬‬ ‫האדמה‪.‬‬ ‫>ל ו א ח‬ ‫ו כ ו ‪ /‬שם ל״ג‪ ,‬כ״ח‪.‬‬
‫‪7 5‬‬
‫‪6‬לכאשר‬ ‫ו כ ו ‪ /‬שם ף‪ ,‬י׳׳א‪.‬‬ ‫ובחים‬ ‫דברים כ״ו‪ ,‬נרו‪.‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫כחח‬ ‫אשר‬
‫דברים‬ ‫ל א ב ח י כ ו‪.‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬בראשיח כ״ב‪ ,‬כףז‪.‬‬ ‫לל ו י א מ ר‬ ‫שם כ״ו‪ ,‬נףו‪.‬‬ ‫וכי‪/‬‬
‫נףו‪.‬‬ ‫כ״ו‪,‬‬

‫בתפילה |‬ ‫‪ •7‬פיהם פתוח ן א פיהן פותחין‪.‬‬ ‫אץ ן א אי‪.‬‬ ‫]ציןן כיון‪.‬‬ ‫ב‬ ‫יןן ן‬ ‫כ‬ ‫‪ 86‬א ח ר | ד אחי‪.‬‬
‫פ אפר‪.‬‬ ‫אוסר |‬ ‫ך שנאסר‪.‬‬ ‫שג׳ |‬ ‫ב םקום‪.‬‬ ‫ך הסקי׳‬ ‫א‪.‬‬ ‫ןהןסקום ן כיה‬ ‫בתפלה‪.‬‬ ‫ד‬
‫ויתפלל‬ ‫הקיר‬ ‫א אל‬ ‫ד תוסר‬ ‫‪ 68‬מי׳ |‬ ‫ך ואומר‪.‬‬ ‫ואום׳ |‬ ‫אורן‪.‬‬ ‫דרכיך טה‬ ‫א ל ך )ועל‬ ‫לד |‬
‫‪ 69‬ונו׳ |‬ ‫ד ואוסר‪.‬‬ ‫ואומי |‬ ‫ד ונוסד‪ .‬סתום‪.‬‬ ‫ונו׳ |‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫ויאסר ‪ . . .‬ואום׳ ן‬ ‫א ל הי•‬
‫‪ 70‬וצדק‬ ‫שני | ך שנאסר‪.‬‬ ‫השקיפה‪.‬‬ ‫קדשך‬ ‫השקפה ן א ססעון‬ ‫סקום‬ ‫זו‬ ‫השסיס‪.‬‬ ‫א סן‬ ‫ד ונוסד‬
‫משמים | ך סן השסים‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫נשקף ן א נשקף ןנם ה׳ יתן הטוב וארצינו חחן יבולהן‪.‬‬ ‫סשםים נ ״ ק ף | ד תר‪.‬‬
‫‪ 71‬את השסים ן א ואת השסים )לתת ס ט ר ארצ׳ בע׳ ו ל ב ר ך א׳ כ ל מעשה ידיךן‪.‬‬ ‫מאוצר טוב | א כיזה צ ד הטוב‪.‬‬
‫בעיר ן א בעיר‬ ‫שנ׳| ך שנאסר‪.‬‬ ‫ה כ ל ן א ה כ ל !היון‪.‬‬ ‫‪ 73‬ע ס ך ן א ע ס ך ]את ישר׳ן‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬
‫וישכון |‬ ‫של | ד שנאסר‪.‬‬ ‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬ ‫‪ 73‬מ כ ו ת | ד מ כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫ן ב י ו ך א ת ה בשדה(‪.‬‬
‫‪ 74‬ה כ ל | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫א ל ארץ | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪ 74-73‬ב ט ח ‪ . . .‬א ר ץ ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬ ‫פ ויסכן‪.‬‬
‫סחגוח ן‬ ‫נתת | פ א גתתה‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫א לי ח ב ח ת עליו•‬ ‫‪ 75‬לי ונו׳ | ד תוסר‬ ‫״ ׳ | ד שנאסר‪.‬‬
‫כאשר נשבעת ן א אשר‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫א אשר ל א ס ל א ת ‪.‬‬ ‫‪ 76‬תו׳ | ד תוסר‬ ‫שנ׳ | ד שנאסר‪.‬‬ ‫א הסתנות‪.‬‬
‫ןמו׳‪1‬‬ ‫‪ 77‬כי יען | ד יען כי‬ ‫אבינו | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫של ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫שבועחו | ד שבועה א שבועת‪.‬‬ ‫נשבעחה‪.‬‬
‫לאבחינו | ד א ל א מ ת י ט ‪.‬‬ ‫א תזי•‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ע ר ת י א ץ פירושו השרשתי ת ת ת י ל כ ק ‪ ,‬ל ל ו י וכוי‪ ,‬א ל א ב ע ר ת י‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫אתר‬ ‫‪ .66‬ד ב ר‬

‫מ ת ו ח וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬יש ל ה ם טתחון‬ ‫‪ .87‬פ י ה ם‬ ‫אותו מן ה ב י ת כשהגיע זמן ה ב ע ו ר ‪ .‬עיין בבה־א‪.‬‬
‫א ו מ ר וכוי‪ .‬ו ב ר י ש א )איוב כ י ב ‪ ,‬כ״ז> כ ת י ב ‪:‬‬ ‫ותגזר‬ ‫מ ה ל ב ק ש שתתקיים ת ם ל ת ם ‪ .‬ועיין בבה־א‪.‬‬
‫ה ש ק י פ ה וכו׳‪.‬‬ ‫אומר‪,‬‬ ‫המתוודה‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫השקיפה‬ ‫‪.69-68‬ואומ׳‬ ‫תשלם‪.‬‬ ‫תדריך‬
‫ב כ ל ל ומי‪.‬‬ ‫‪.72‬הכל‬ ‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬מ ן השמים‪ ,‬ו כ מ ו ש מ פ ר ש ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫וגו׳‪.‬‬ ‫קדשך‬ ‫‪.69‬ממעון‬
‫כלומר‪ ,‬ה ב ר כ ה היא לפי‬ ‫מתנות‪.‬‬ ‫‪ .75‬ל מ י‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס י ל ו ד ב ר י ם ש א מ ס חייבים במעשרות‪.‬‬
‫המתנה‪ ,‬ו כ ל מ ה שהמתנה מ ר ו ב ה ה ב ר כ ה מ ר ו ב ה ‪.‬‬
 ‫מעשר שני פ״ה‬ ‫‪274‬‬

‫שבטים‪ ,‬שנ׳ ש ב ו ע ו ת מ ט ו ת א ו מ ׳ ס ל ה ‪ .‬א ר ץ ‪ .‬זו ארץ עצמה‪,‬‬

‫מ פ א ת ק ד י ם ע ד פ א ת ים נ פ ת ל י א ח ד ‪ .‬ז ב ת ח ל ב ו ד ב ש ‪.‬‬
‫‪ 80‬מלמד שהמעשרות נותנין טעם וריח ושמן דגן כפירות‪ .30 .‬ר׳ שמעו׳ בן לעזר‬
‫אומ׳ טהרה נטלה את הטעם ואת הריח‪ ,‬מעשרות נטלו את השמן ואת הדגן‪.‬‬

‫םליקא מעשר שני‬

‫‪,‬‬
‫וכו׳‪ .‬יחזקאל‬ ‫מפאת‬ ‫יל‬ ‫דברים כ״ו‪ ,‬נו׳ץ‪.‬‬ ‫ארז‪.‬‬ ‫ג ‪ /‬ע׳‪.‬‬ ‫חבקוק‬ ‫וכו ‪.‬‬ ‫•לשבועות‬
‫משכ׳ סונוה פ״כו מי״ג;‬ ‫»« ר׳ שמעו׳ וכו׳‪.‬‬ ‫דברים כ״ו‪ ,‬נר׳ו‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫זבת‬ ‫ג׳‪.‬‬ ‫מ״ח‪,‬‬
‫כ״ד סע״ב‪.‬‬ ‫פ״ע הע״ו‪,‬‬ ‫פע״ו סה״ב; ירוש׳ שם‬ ‫שם‬ ‫תוספתא‬

‫ך א אומר‪.‬‬ ‫אומ׳ | פ אמר‬ ‫שבועות | פ שבעות‪.‬‬ ‫שנ׳ | ד שנאמר‪.‬‬ ‫‪ 78‬שבטים | א השבטים‪.‬‬

‫ים | ד ים ןדן א ח ד פ פ א ת קדים ו ע ד פ ת ים ראובן א ח ד מ פ א ת‬ ‫ע ד | א ועד‪.‬‬ ‫‪ 79‬קדים | ד קרי׳•‬
‫‪ 80‬ת ן ‪I‬‬ ‫א ח ד | ב ד פחוח‪.‬‬ ‫נפתלי | א ונפתלי‪.‬‬ ‫קדים ע ד פ א ת יםן א ים ןדן א ח ד ראובן אחדן‪.‬‬
‫‪ 81‬אום־ | ד אומר‬ ‫ל ע ז י | ד א שםעון בן אלעזר‪.‬‬ ‫שפעו׳ בן‬ ‫בסירות | ב ד סתום‪.‬‬ ‫ד א ודנן‪.‬‬
‫םעשרות | א המעשרות‪.‬‬ ‫נטלה | א נטל‪.‬‬

‫כלומר׳‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫נותנין‬ ‫‪.80‬שהמעשרות‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬איי ו ח ל ו ק ת ה ל ש ב מ י ם ‪.‬‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫‪.78‬ארץ‬

‫מ ע ש ר ו ת גשם ו ט ל י ו ר ד ל ע ו ל ם ‪ ,‬ו ה ט ל נותן ט ע ם ושומן ו כ ח ההזנה <דיגון> ב ס י ר ו ת ‪.‬‬ ‫בזכות‬
 ‫מסכת חלה‬

‫]פרק א׳[‬
‫‪ .1‬ר׳ יוחנן בן גורי או׳ אף הקדמית חייבת בחלה‪ .‬ר׳ ישמעאל בי‬
‫ר׳ יוםה או׳ משם אביו אי זהו חלוט‪ ,‬הנותן קמח לתוך חמץ‪ .2 .‬המעיסה‬
‫חמץ לתוך קמח‪ .‬וחכמים אומ׳ אחד זו ואחד זו הנעשת באלפס ובקדרה‬
‫פטורה‪ ,‬הנעשת בתגור חייבת‪ .3 .‬המליי של ישראל‪ ,‬ופועלי גרם עושץ‬
‫‪5‬‬
‫בתוכו‪ ,‬חייב בחלה‪ .‬המליי של גרם‪ ,‬ופועלי ישראל עושץ בתוכו‪ ,‬פטור מן‬
‫‪ .4‬העושה עיסה לרבים חייב בחלה‪ .‬העושה עיסה לאכלה‬ ‫החלה‪.‬‬
‫בצק חייב בחלה‪ .‬קמח קלי שגבלו ועשאו עיסה‪ ,‬חייב בחלה‪ ,‬עיסת ארגוגא‬
‫חייבת בחלה‪ ,‬מפגי שחייב באחריותה עד שעה שימסור‪ .5 .‬עיסת מעשר‬
‫שני בירושלם חייבת בחלה‪ .‬ספק מדומע חייב בחלה דברי ר׳ מאיר‪ ,‬ור׳ יוסד‪.‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫יוחנן וכר‪ .‬ימש׳ פ״א ה״א‪ ,‬כ׳׳ז ע״א; פ ס ח י ם פ״ב ה״ל‪ ,‬כ״נו ע״ב; בבלי פ ס ח י ם לי׳ה א׳‪.‬‬ ‫ר‬
‫ל׳ ישמעאל ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״א רה״ז‪ ,‬כ׳׳ח ע״א;‬ ‫יעיין להלן שם פ״ב הי״ז )כי״ע פ״א הכ״כו(‪.‬‬
‫‪j/3‬א ח ד ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ חלה ובבלי חכ״ל‪.‬‬ ‫פ ס ח י ם פ״ב ה״ו‪ ,‬כ״נו ע״ג‪ .‬ועיין בבלי פ ס ח י ם ל״ז‬
‫עיסת‬ ‫ל קלי ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״א ה״ז‪ ,‬כ״ח ע״א‪.‬‬ ‫* המליי ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ג ה״ד‪ ,‬כ״ע רע״ב‪.‬‬
‫מעשל שני ו כ ו ‪ /‬ס פ ל י קלח‬ ‫אלכוכא ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ג ה״ד‪ ,‬כ״ע סע״א; בבלי פ ס ח י ם ו׳ א ‪/‬‬
‫סי׳ ק״י‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;115‬ילוש׳ פ א ח פ״ז ה״ו‪ ,‬כ ׳ ע״ג; מע״ש פ״ה ה״ג‪ ,‬כ״ו ע״ב; בבלי פ ס ח י ם ל״ז ב׳‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫• ס פ ק מדומע ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל תלומות פ״ז‪,‬‬ ‫ל״ח א׳; ס ו כ ה ל״ה א׳‪ ,‬ב ; סכהדלין קי״ב ב ‪/‬‬
‫שו׳ ‪ ,28‬משכה שם פ״ז מ״ה; להלן עבול יום פ״ב ה״ז; בבלי כדה מ״ז א ‪/‬‬

‫‪1‬‬
‫נ או־ | ד אום׳‪.‬‬ ‫‪ 2-1‬בי ר׳ יוסה | ד א בר׳ יוסי‪.‬‬ ‫הקרסית ן א הקרוםית‪.‬‬ ‫א י | ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 3‬וחכסים ן א וחכס׳‪.‬‬ ‫הםעיסה ן א הםעיסא‪.‬‬ ‫חסין | ב ד סתום‪.‬‬ ‫אי זהו ן א איזה הוא‪.‬‬ ‫טשט | א טשוס‪.‬‬
‫ובקדרה |‬ ‫הנעשה באלפס ן א הנעשין באילפם‪.‬‬ ‫זו ‪ . . .‬זו ן א זה ‪ . . .‬זה‪.‬‬ ‫א או׳‪.‬‬ ‫אומ׳ | ד אוסר‬
‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫חייבת ן א חייב•‬ ‫א הנעשין‪.‬‬ ‫הגעשת | ד הגעש׳‬ ‫‪ 4‬פטורה ן א פטור‪.‬‬ ‫ד א ובקדירה‪.‬‬
‫העושה |‬ ‫« החלה | ב ד סתום‪.‬‬ ‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬ ‫‪ 5‬הסליי ן א הסלאי‪.‬‬ ‫המל" | א הםלאי‪.‬‬
‫ארנונא | ד אתונה א הארגוגא‪.‬‬ ‫שנבלו ן א שקיבלו‪.‬‬ ‫‪ 7‬בצק ן א בבצק‪.‬‬ ‫לאכלה ן א לאוכלה‪.‬‬ ‫ד העשה‪.‬‬
‫יוסה | ד א יוסי•‬ ‫ספק ‪ . . .‬בחלה ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 9‬שני ן א שעי‪.‬‬ ‫‪ 8‬שיטסור | ב ד סחוס‪.‬‬

‫ה ק ר מ י ת וכו׳‪ .‬במשנתנו רמ־א‪ :‬ח מ ש ה ד ב ר י ם חייבים ב ח ל ה ‪ ,‬ו מ ו ס י ף ע ל י ה ם ר ׳ יוחנן ב ן נ ו ר י‬ ‫‪ .1‬א ף‬

‫‪ .2‬ח ל ו ס וכו׳‪ .‬במשנתנו)סיא מ ״ ״ נ ח ל ק ו‬ ‫א ף א ת ה ק ד מ י ת ‪ ,‬שעושים ממנה ל ח ם ‪ .‬ועיין ע ל ס י ב ה ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ביש ו ב י ה ב מ ע י ס ה ו ב ה ל י מ ה א ם ‪ p‬תייבות ב ת ל ה ‪ ,‬ו מ מ ר ש ר ׳ י ש מ ע א ל ב ר ׳ ע ס ה א ת סיבן‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪ .6‬ל ר ב י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש י א כ ל ו ה ר ב י מ מ מ נ ה ‪ ,‬ו א מ ה מ מ ק י ר ה ‪,‬‬ ‫‪ .4‬ה מ ל י י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ת ו ר ה ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫‪ .7-6‬ל א כ ל ה ב צ ק וכו׳‪ .‬ו ב ט ל ה ד ע ת ו א צ ל כ ל א ד ם ‪ ,‬וםומו ל א מ ו ת ה ‪.‬‬ ‫א ל א נותן רשות ל א כ ו ל משלו‪.‬‬
‫? ‪ .‬א ר נ ו נ א וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע י ס ה‬ ‫מ ט ב ל ה מ ש ע ת גלגול‪ ,‬ו ח י י ב ת ב ח ל ה א ס י ל ו א כ ל ה ב צ ק ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫שעושה ע ל מנת ל מ ו ס ר ה לשלמונות כ מ ם ארנונא‪ ,‬ו ל ס ע מ י ם א מ ם נ צ ר כ י ם ל ה ר ב ה ל ת ם ‪ ,‬ומוותרימ ב ט ע ם זו ע ל‬
‫‪ .9-8‬מ ע ש ר ש נ י וכו׳‪ .‬שהרי יש לו ב ה ה י ת ר א כ י ל ה בירושלים‪ .‬ועיין ב ב ה ־ א ‪.‬‬ ‫מנת לנכות ב ם ע ם א ח ר ת ‪.‬‬
‫מ ד ו מ ע ח י י ב וכו׳‪ .‬ה מ ל ה ‪ .‬ס מ ק ״ ה י א באשגרא מ ל ה ל ן ‪ ,‬והכוונה ל ע ץ מ ד ו מ ע וודאי• ע י י ן ב ב ה ־ א ‪.‬‬ ‫‪.9‬סמק‬

‫‪275‬‬
 ‫חלה פ״א‬ ‫‪276‬‬

‫פוטר‪ .‬וחכמים אומ׳ מדומע פטור מן החלה‪ ,‬ספק מדומע נאכל משום דמע‬
‫וחייב בחלה‪ .6 .‬אמ׳ ר׳ אלעאי שאלתי את ר׳ יהושע חלות תודה ורקיקי‬
‫נזיר מה הן בחלה‪ ,‬אמ׳ לי פטורות‪ .‬וכשבאתי ושאלתי את ר׳ ליעזר אמ׳ לי‪,‬‬
‫עשאן לעצמו פטור‪ ,‬למכור בשוק חייב‪ .‬וכשבאתי והרציתי דברים לפני‬
‫ר׳ לעזר בן עזריה אמ׳ לי‪ ,‬הברית‪ ,‬אילו דברים נאמרו מהר חורב‪.‬‬
‫‪ .7‬ר׳ יהודה או׳ עיסת כלבים מעצמה נכרת‪ ,‬עשאה ככרץ חייבת‪ ,‬עשאה‬
‫לימודין‪ ,‬פטורה‪ .‬כהן ששייר קמח בעסק עסתו‪ ,‬וכן אשד‪ ,‬ששיירה קמח‬
‫בעיסתה‪ ,‬הקרץ והשאור מצטרפץ לחמשת רבעים לאסר את העיסה‪.‬‬
‫אמ׳ ר׳ יהודה מפני מה אמרו בעל הבית אחד מעשרים וארבע‪ ,‬מפני‬
‫שעינו יפה בעיסתו‪ .‬נחתום אחד מארבעים ושמונה‪ ,‬מפני שעינו צרה‬
‫בעיסתו‪ .‬וחכמים או׳ לא מן השם הוא זה‪ ,‬אלא בעל הבית עיסתו מעוטה‬
‫ואין בה כדי מתנה לכהן‪ ,‬נחתום עיסתו מרובה ויש בה כדי מתנה לכהן•‬
‫‪ .8‬הלוקח מן הנחתום ומן האשד‪ ,‬שעושה למכור בשוק‪ ,‬צריך להפריש חלת‬

‫!‪ 1‬אמי ל׳ אלעאי‬ ‫« מדומע ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״א מ״ד‪ .‬לעיל חלומות פ״ז‪ ,‬שוי ‪ ,29‬וש״כ‪.‬‬
‫ת‬ ‫‪1 5‬‬
‫עיה‬ ‫» עשאן לעלמו ו כ ו ‪ /‬משכי פ״א מ״ו‪.‬‬ ‫פ ס ח י ם ל״ח נ ׳ ‪.‬‬ ‫בבלי‬ ‫וכו‪/‬‬
‫ככרי]‬ ‫עשאח‬ ‫‪.248‬‬ ‫עמי‬ ‫שלח‪,‬‬ ‫ס פ ד זונוא‬ ‫פ״א מ״ח;‬ ‫במשכחכו‬ ‫עיין‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫כלבים‬
‫ילוש׳‬ ‫עיין‬ ‫׳‪.‬‬ ‫ן כ ו‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫«!‬ ‫‪/3‬‬ ‫בלכוח ל״ז‬ ‫בבלי‬ ‫ע״א;‬ ‫כ״ח‬ ‫ה״כו‪,‬‬ ‫פ״א‬ ‫ילוש׳‬ ‫וכו‪/‬‬
‫‪;115‬‬ ‫עמ׳‬ ‫ק״י‪,‬‬ ‫פי׳‬ ‫שלח‬ ‫ספלי‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫יהודה‬ ‫ל׳‬ ‫״ אמי‬ ‫ע״א‪.‬‬ ‫כ״כר‬ ‫ה״א‪,‬‬ ‫פ״ג‬
‫« הלוקח ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ד ה״ז‪,‬‬ ‫ימש׳ פ״ב ה״ז‪ ,‬כ״ח ע״ד‪ .‬ועיין במשכחכו פ״ב מ״ז‪.‬‬
‫ע״א‪.‬‬ ‫ס׳‬

‫ד א ס ר א אי•‬ ‫אם׳ ן‬ ‫ב ח ל ה | ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 11‬וחייב ן א חייב‪.‬‬ ‫אום־ | ד אוסר‪.‬‬ ‫‪ 10‬והבסיס ן א והכס׳•‬

‫ליעזר | ד אליעזר‬ ‫וכשבאתי ן א כשבאחי‪.‬‬ ‫״ אס־ | ד א ס ר ‪.‬‬ ‫יהושע | ד יהו״־•‬ ‫אלעאי | ד אלע׳ א אילעאי•‬
‫‪ 18‬בשוק חייב וכשבאחי ן א לשוק חייבין )תמחקו ‪.‬׳ר עיי נקודות( כשבאתי‪.‬‬ ‫אס׳ | ד א ס ר א א־‪.‬‬ ‫א אליע׳•‬
‫הברית ן א ברית­‬ ‫א א׳‪.‬‬ ‫אס׳ | ד א ס ר‬ ‫‪ 14‬לעזר | ד א אלעזר‪.‬‬ ‫והרציתי דכרים | ד והריצוחי דברי׳‪.‬‬
‫כ ל י ן א הכלבים•‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫«» א י | ד אוסר‪.‬‬ ‫נאמרו ס ה ר חורב | א שנאסרו בחורב‪ .‬ב ד סתום•‬ ‫| ד אלו‪.‬‬
‫ן א חסר•‬ ‫ק‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫׳‪.‬‬ ‫פ ט ו ר‬ ‫ס ן ד ץ‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫ט ו ר ה‬ ‫«! לימודין ס‬ ‫ככרין | א כעכין <ב כ ב ר י ן ז א‬ ‫נ כ ר ה | א ניכרח‪.‬‬
‫העיסה ‪I‬‬ ‫ל א ס ר ן ך א לאסור‪.‬‬ ‫‪ !7‬הקרץ | ד הקפ'‪.‬‬ ‫אשה | ד א האשה‪.‬‬ ‫עסחו | ד עיסתו א בעיסתו‪.‬‬
‫‪ 10‬נחתום ן א תחתום•‬ ‫וארבע ן א וארבעה‪.‬‬ ‫ד סעשרי׳‪.‬‬ ‫סעשרים |‬ ‫י" אס׳ | ד א ס ר ‪.‬‬ ‫ד העסה•‬
‫« ח ל ת ן א חלות‪.‬‬ ‫‪0‬־ וחכסים א י | ד והכס׳׳ אוסרים א וחכם׳ אוס׳‪.‬‬ ‫ושמעה | ד ושמנה‪.‬‬

‫‪ .10‬ס מ ק מ ד ו מ ע וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬משגת תרומות מיו מיו‪ ,‬והיינו ק ו מ ה מ מ ק ש ל תולין מ מ ק ש ל ת ר ו מ ה שגמלה‬
‫‪ .11-10‬ד מ ע ו ח י י ב וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬חייב )כגי׳ כי״ע כאן‪,‬‬ ‫ל ת ו ך ק ו מ ה ש ל ח ו ל ץ ‪ ,‬ש כ ל ה ת ע ר ו ב ת מותרת‪.‬‬
‫בתרומות וירושלמי(‪ ,‬והכוונה לחולין ש ג ת ע ר ב ה ב ה ם א ת ת מ מ א ה ת ר ו מ ה ו ה ו ר מ ה ‪ ,‬שהם מותרים לורים‪-‬‬
‫ע נ פ ל ה‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫א‬
‫‪ .13‬ת י י ב‪ .‬מירשו ב ת ל מ ו ד ‪ ,‬ש מ א ל א‬ ‫• עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪5‬ו‪.‬עיסיז‬ ‫‪ . 1 4‬ה ב ר י ת ‪ .‬לשון שבועה‪.‬‬ ‫יזדמגו לו לקוחות‪ ,‬ו י א כ ל ן ב ע צ מ ו כ ח ו ל ץ ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ב י ם וכוי‪ .‬במשגתגו)סיא מית(‪ :‬ע י ס ת ה כ ל ב י ם וכוי‪ ,‬א ם א ץ ה ר ו ע י ם א ו כ ל ץ ממגה איגה חייבת ב ח ל ה •‬
‫‪ .‬בעס‪P‬‬ ‫‪1 6‬‬ ‫ו מ ס ר ש ה ר ׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬שאם עשאה ל י מ ו ד ץ ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כגםרים <רש־י(‪ ,‬או כחשוקי ה ח ב י ת ‪ ,‬פ ט ו ר ה ‪.‬‬
‫ע ס ת ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ה ן ה מ ג ב ל ב ט ה ר ה ל ע ׳ ה ‪ ,‬וכשהוא מ ת ע ס ק ב ב צ ק )עיץ הלשון במשגת םםחים סיג מיד>׳‬
‫‪ .17‬ה ק ר ץ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו כ ן סתיתי ע י ס ה ק ר ו צ ה ‪ ,‬ו כ ן השאור‪ ,‬כ ו ל ם‬ ‫גשתייר שם ק מ ת ש ל א גילוש‪.‬‬
‫‪ .19‬ש ע י ג ו י ס ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שגוחן‬ ‫מ צ ט ר ס ץ ל ח מ ש ת ר ב ע י ק ב ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיעור ע י ס ה החייב ב ח ל ה ‪.‬‬
‫בעין י פ ה ‪ ,‬ו א ף ב א ח ת מ כ י ד יש ב ה כ ד י מתנה‪.‬‬
‫‪277‬‬ ‫חלה פ׳׳א‬
‫דמיי‪ .‬מן בעל הבית ומן המתארחין אצלו‪ ,‬אין צריך להפריש חלת דמיי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫לפי שחלת דמיי ניטלת אחד מארבעים ושמונה‪ .‬ר׳ שמעץ אופף אפי‬
‫‪25‬‬
‫לא עלה בידו אלא אחד מששים יצא‪] .9 .‬מי[ שאץ יכול לעשות עיסתו‬
‫בטהרה‪ ,‬יעשנה קבץ ואל יעשנה בטומאה‪ .‬ר׳ עקיבא אופף יעשנה בטומאה‬
‫ואל יעשנה קבץ‪ ,‬שכשם שקורא על הטהורה כך קורא על הטמאה‪ .‬על‬
‫זו קורא חלה לשם ועל זו קורא חלה לשם‪ ,‬אבל קבץ אין בהן חלק לשם‪.‬‬
‫אמרו לפני ר׳ עקיבא אין אופף לו לאדם עמוד וחטא בשביל שתזכה‪ ,‬עמוד‬
‫‪30‬‬
‫וקלקל בשביל שתתקן‪ .10 .‬ר׳ ליעזר או׳ חלה ניטלת מן הטהור על הטמא‪.‬‬
‫אמרו לפני ר׳ ישמעאל והלא פלוני יש בדרום והיה מורה בהוראה הזאת‪.‬‬
‫אפף להם לבוש שלבש בו אבא וציץ שנתן בץ עיניו‪ ,‬אם לא אלמד בו ל כ ל‬
‫מורה הוראות‪ .‬אמרו לו משם ר׳ ליעזר‪ .‬אמ׳ להם אף הוא יש לו במה יתלה‪.‬‬
‫‪ .11‬האשה שהפקידה עיסתה‪ ,‬או שמכרתו‪ ,‬או שנתגתו במתגה‪ ,‬עד שתגלגל‬
‫‪35‬‬
‫בחטים ותטמטם בשעורץ‪ ,‬אץ ]חייבת[ בחלה עד שיהא בדגן כשיעור‪.‬‬

‫‪2 4‬‬
‫״ אין א ו מ ׳ ו כ ו ‪ /‬עיין‬ ‫״ שאין יכול ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ ״ ב מ ״ ג‬ ‫ר ׳ שמעון א ו מ ׳ ו כ י • ס פ ר י הכ״ל‪.‬‬
‫‪ 30‬ר ׳ ליעזר ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ ״ ב מ״ח‪ ,‬בבלי ס ו נ ו ה ל ׳ א ‪/‬‬ ‫בבלי קידושין כ״ה ב ׳ ו מ כ ח ו ח מ ״ א ׳ ‪.‬‬
‫ח‬

‫‪35‬‬
‫שהגלגל‬ ‫‪-34‬‬ ‫‪ 34‬ש מ כ ר ת ו ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ ״ א מ״ז‪.‬‬ ‫ועיין במשכ׳ ח ר ו מ ו ח פ ״ ב ס מ ״ א ‪.‬‬
‫בחכוים ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ רש״ג‪.‬‬

‫‪8 8‬‬
‫‪ 24‬למי שחלת דסיי ן‬ ‫וסן הטתארחיןן א וסחארחין‪.‬‬ ‫סן כ ע ל ן א ס ב ע ל ‪.‬‬ ‫ימיי | ד א דסאי )כיפ ז‪.‬‬
‫אחד ן‬ ‫בידו | ד בידן‪.‬‬ ‫‪ 28‬ע ל ה ן א עלח‪.‬‬ ‫אפילו‪.‬‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫״י׳ ן‬ ‫א‬ ‫‪.‬‬ ‫א ן פ ר‬ ‫ך‬ ‫‪ -‬ן‬ ‫א ו ם‬ ‫ח ס ר <‬ ‫ך‬ ‫״‬ ‫ד ט‬ ‫ת‬ ‫א ש ל‬
‫ח‬

‫בטוסאה ן א טסא‪.‬‬ ‫‪ 26‬יעשנה ן א יעשנו ע־פ>‪.‬‬ ‫ב א חסר‪.‬‬ ‫ןפין ן כ־ה ד•‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫יצא |‬ ‫ד חסר•‬
‫ה ט ס א ה | ד הטוםאה א הטסיאה‪.‬‬ ‫‪ 27‬יעשנה ן א יעשנו‪.‬‬ ‫א טפא‪.‬‬ ‫בטוסאה | ד בטוטא׳‬ ‫עקיבא | א עקיי‪.‬‬
‫שתזכה ן א שתחכה‪.‬‬ ‫אום׳ | ד אוסרי־ א אוסרין‪.‬‬ ‫•‪ 2‬אסרו לפני ר׳ ן א אס׳ ר׳‪.‬‬ ‫‪ 28‬בהן ח ל ק | א להן ח ל ה ‪.‬‬
‫‪3 0‬‬
‫או׳ |‬ ‫א אליעזר‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ליעזר |‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫שתתקן |‬ ‫ו ק ל ק ל | א ןוקללן ו ק ל ק ל מנסחק ו ק ל ל עיי נקודות(‪.‬‬
‫יש ן ב א תלוי בין‬ ‫פלתי ן א סלני‪.‬‬ ‫והלא | ד הלוא‪.‬‬ ‫!‪ 8‬׳שסעאל ן א ןאליעזרן ישסעאל‪.‬‬ ‫ד אוסר‪.‬‬
‫אלסר ן‬ ‫להם ן א חסר‪.‬‬ ‫‪ 32‬אם׳ | ד א ס ר ‪.‬‬ ‫בהוראה | ד כהוראה א הוראה‪.‬‬ ‫והיה ן א היה‪.‬‬ ‫השורות‪.‬‬
‫יתלה ן‬ ‫להם ן א להן‪.‬‬ ‫‪ 38‬םשם ר׳ ליעזר אס׳ | ד בשם ר׳ אליעזר א ס ר א סשום ר׳ אלעזר א׳‪.‬‬ ‫א ילסוד‪.‬‬
‫‪ 88‬בחטים ותטסטם ן‬ ‫א שיתנלגל‪.‬‬ ‫שתנלנל | ד שתתנלנל‬ ‫!סטור׳ ן‪.‬‬ ‫‪ 84‬בסתנה | ד בפתנ׳‬ ‫א יתלא‪.‬‬
‫כשיעור ן‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ר א•‬ ‫)חייבת ן ן כיה‬ ‫בשעורין | ד בשעורים‪.‬‬ ‫א בחיטין ותיטסטים‪.‬‬ ‫ד בחטי׳ ותטסטום‬
‫כ בשיעור‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫כיה‬

‫ה ב י ת וכוי‪ .‬ה פ נ י ש ל א נתשד ב ע ל ה ב י ת ע״ה ש ל א להשריש ח ל ה ע ל ע י ס ח ו ש א ו כ ל‬ ‫בעל‬ ‫‪ .23‬מ ן‬

‫ש ח ל ת וכו׳‪ .‬עיין בשנו־מ‪ .‬ו א ף ל מ נ ע ו ה ו א‬ ‫‪ .24‬ל מ י‬ ‫ב ע צ מ ו מ מ נ ה ‪ .‬או שהוא מ א כ י ל ה לאורחיו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬יעשנה ק ב ץ ‪ ,‬ק ב ץ ‪ ,‬דהיינו שיעור שאינו‬ ‫‪ .26‬ק ב י ן וכו׳‪.‬‬ ‫עניץ ח ד ש ‪ ,‬ו צ י ל ‪ :‬ח ל ת ד מ א י וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיטמא ח ו ל ץ ש א פ ש ר ל ה מ ר י ש מ ה מ ח ל ה ‪ ,‬כ ד י‬ ‫ו ח מ א וכו׳‪.‬‬ ‫‪.29‬עמו ד‬ ‫בחלה‪.‬‬ ‫מתחייב‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שתוכה‪ .‬ונקט כ א ן ת י ק ץ אנב ה ק י ל ק ו ל‬ ‫‪ .30‬ש ת ת ק ן ‪.‬‬ ‫שיוכל לקיים מ צ ו ת ח ל ה ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א ל מ ד וכוי‪ .‬ממני ש א ף ל ו ה י ת ה ק ב ל ה ב י ד ו שמםרישים ח ל ה מן‬ ‫לא‬ ‫‪.32‬אם‬ ‫ב י ד י ם שברישא‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫ש מ כ ר ת ו וכוי‪,‬‬ ‫או‬ ‫וכו׳‪,‬‬ ‫שהמקירה‬ ‫‪ . 3 4‬ש ה ם ק י ד ה וכוי‪ .‬צ י ל ‪:‬‬ ‫הטמא‪.‬‬ ‫על‬ ‫הטו*ר‬
‫הקמח‬ ‫שתערב יטה את‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫ו ת ט מ מ מ ומי‪.‬‬ ‫בחטים‬ ‫‪.35-34‬ש ת ג ל נ ל‬ ‫הרבה‪.‬‬ ‫לאנשים‬
‫של ח ט י ם ב מ י ם ‪ ,‬או שתנבל א ת ע י ס ת השעורים ע ד שיאטמו ם ד ק י ה ‪ .‬ובשיעור זה נ ט ב ל ת ה ע י ס ה ל ת ל ה ‪.‬‬
‫‪ .35‬כ ש י ע ו ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשיעור חיוב ת ל ה <תמשת ר ב ע י ם ( ל כ ל א ת ד ו א ת ד ‪ ,‬ומשימא שתנאי זה עונה ע ל מ כ י ר ה‬
‫ומתנה ג ר י ד א ‪ ,‬ו ל א ע ל ה מ ק ר ‪.‬‬
 ‫חלה פ״א‪ ,‬פ״ב‬ ‫‪278‬‬

‫גילגלה בחטים וטמטמה בשעורין‪ ,‬אע״פ שאץ בכל אחד ואחד אלא כזית‪,‬‬
‫חייבת בחלה‪ .‬גולד לעיסה ספק טומאה עד שלא גלגלה‪ ,‬תעשה בטומאה‪,‬‬
‫משגלגלה תיעשה בטהרה‪ .‬וחלתה תלויה‪ .‬באי זה ספק אמרו‪ ,‬בדבר הספק‬
‫לחלה‪ .‬וכן פירות שנולד להם ספק טומאה עד שלא נגמרה מלאכתן‪,‬‬
‫ייעשו בטומאה‪ ,‬משנגמרה מלאכתן‪ ,‬ייעשו בטהרה‪ ,‬ותרומתן תלרה‪ .‬באי זה‬
‫‪ .12‬גר שגתגייר והיתה לו עיסה‬ ‫ספק אמרו בדבר הספק לתרומה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫נעשית‪ ,‬עד שלא קרמו פניה חייבת משקרמו פגיה פטור דברי ר׳ עקיבא‪.‬‬
‫ר׳ יוחגן בן גורי או׳ עד שלא תגלגל בחטים ותטמטם בשעורין חייבת‪,‬‬
‫גלגלה בחטים וטמטמה בשעורץ פטורה‪ .‬משם ר׳ יהודה ‪1‬בן בתירא[ אמ׳‬
‫משתעשה מקרצות‪.‬‬

‫פרק ב׳‬
‫‪ .1‬העושה עיסה מן החטים ומן האורז‪ ,‬רבן שמעון בן גמליאל ]אומר[‬
‫אין חייבת בחלה עד שיהא בדגן כשיעור‪ ,‬אץ אדם יוצא בה ידי חובתו‬

‫‪3 7‬‬
‫‪ 38‬וחלתה וכו׳‪.‬‬ ‫׳‪.‬‬ ‫ג‬ ‫ף‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫כ ו ל ד ל ע י ס ה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ב; ילוש׳ פ״ג ה״ב‪ ,‬כ״נו ע״א; בבלי כ‬
‫‪3‬‬
‫« גל שכתגייל ו כ ו ‪ /‬משכ׳‬ ‫» וכן פילות ו כ ו ‪ /‬עיין ילוש׳ חכ״ל‪.‬‬ ‫בבלי הכ״ל‪ .‬ועיין ילוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫״ ל׳ יהודה בן בחילא ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ג ח״א‪ ,‬כ״נו ע״א•‬ ‫פ״ג מ״ו; ס פ ל י שלח פ י ׳ ק״י‪ ,‬ע מ ׳ ‪.114‬‬
‫! העושה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ג ה״ו‪ ,‬כ״נו ע״ב‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ג מ״ז‪.‬‬

‫אעיפ ‪I‬‬ ‫בשעורין‬ ‫וטיטטטה‪.‬‬ ‫א בחיטין‬ ‫וטוטטמה‬ ‫וטסטסה | ד בחטי׳‬ ‫בחטים‬ ‫‪ 89‬גילנלה | א גלגלה‪.‬‬
‫‪ 37‬חייבת | ד חייב׳ א חייב•‬ ‫ואחת‪.‬‬ ‫ואחד | א כ ל א ח ת‬ ‫בכל אחד‬ ‫ד א בשעורים א ף ע ל פי‪.‬‬
‫ב ד בטהרה‪.‬‬ ‫א•‬ ‫בטוסאה ן כיה‬ ‫חעשה | א חיעשה‪.‬‬ ‫גלגלה | ד א נילנלה‪.‬‬ ‫בחלה | א חסר‪.‬‬
‫חלויה | ד תלוייה•‬ ‫בטהרה ן כיה א ‪ .‬ד בטוסאה ב בטוםא׳‪.‬‬ ‫תיעשה | ד תעשה‪.‬‬ ‫‪ 88‬םשגלגלה ן א וםשגילגלה‪.‬‬
‫‪ 40‬ייעשו | ד א יע״י‬ ‫גגסרה ן א גגסרו‪.‬‬ ‫ל ה ם | ד א להן‪.‬‬ ‫‪ 30‬סירות | ד ס י ר י ‪.‬‬ ‫ב ד ב י | ד בדבי‪.‬‬
‫ב ד בטופאה•‬ ‫ב ט ה ר ה ן כיה א ‪.‬‬ ‫סשגנםרה | א וסשגגסרה‪.‬‬ ‫ב ד בטהרה‪.‬‬ ‫בטוסאה ן כיה א•‬ ‫)ביס(‪.‬‬
‫‪ 43‬געשית | ד געשת‪.‬‬ ‫עיסה | ד עסה‪.‬‬ ‫שגתגייי־ | ד שםתני׳‪.‬‬ ‫לתרוסה | ד לתרו׳‪.‬‬ ‫‪ 41‬ה ס פ ק ן א ס פ ק ‪.‬‬
‫תגלגל | ד תתגלגל•‬ ‫« או׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫עקיבא | ד עקיב׳•‬ ‫סטור׳ | א פטורה•‬ ‫חייבת | ד חייב׳‪.‬‬
‫‪ 44‬גלגלה בחטים וטםטטה ן א נילגלה בחיטי!‬ ‫ותטסטם כשעורי! | ד ותטסטים בשעורי׳‪.‬‬ ‫בחטיט | א בחיטים‪.‬‬
‫אט׳ | ד א חסר­‬ ‫ןבן בתיראן ן כיה ד א• ב ח ס ר ‪.‬‬ ‫טשט | ד א ןאחריט אפרו[ טשט ) א טשוס(‪.‬‬ ‫וטיטטטה‪.‬‬
‫ב חסר­‬ ‫א אוט׳‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ןאוטרן ן כיה‬ ‫שטעון ן א שטע׳‪.‬‬ ‫וטן | א ןאון טן‪.‬‬ ‫החטיט ן א החיטין‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫ב ה ן א בהן­‬ ‫כשיעור אין | א כשיעור ]הנוטל שאור טן העיטה שהורטה ח ל ח ה ן ואין‪.‬‬ ‫שיהא | ד שהיא‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪3 9‬‬ ‫‪3 8‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ .‬ל ו א היינו י ו ד ע י ם ש ב ו ו ד א י נגעו ב ה ה ט מ א י ם היו א ף ה ח ו ל ץ‬ ‫לחלה‪.‬‬ ‫הממק‬ ‫בדבר‬ ‫•‬ ‫־‬
‫‪ .41‬ב ד ב ר‬ ‫נ ט מ א י ם ‪ ,‬א ל א ש ב ח ו ל ץ א ץ אנו חוששים ל מ מ י ק ו ת ממין ז ה ‪ ,‬ו ב ח ל ה חוששים‪ .‬עיין ב ב ה ־ א ‪.‬‬
‫‪ p‬ב ת י ר א ח ו ל ק ע ל ע צ ם השיעור‬ ‫‪.45‬מ ק ר צ ו ת‪ .‬ר ׳ י ה ו ד ה‬ ‫ה ם מ ק ו כ ו ׳ ‪ .‬ומירושו כ ל ע י ל ב ס מ ו ך ‪.‬‬
‫כ ש ה ע י ם ה נעשית נ ר י צ ו ת ׳‬ ‫החיוב ת ל‬ ‫מובלים‪ ,‬א ל א‬ ‫ל ח ל ה ‪ ,‬ו מ ו ב ר ש א ץ גלגול ו ט מ ט ו ם‬ ‫המבלה‬ ‫של‬
‫דקות‪.‬‬ ‫כ מ ץ עונות‬

‫במשנתנו )מינ מיז(‪ :‬ה ע ו ש ה ע י מ ה מ ן ה ח ט י ם ו ‪ p‬ה א ו ר ז ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאינו ח י י ב‬ ‫כשיעור‪.‬‬ ‫‪ .2‬כ ד נ ן‬

‫ב ת ל ה ( ‪ ,‬א ם יש ב ה ט ע ם דגן ת י י ב ת ‪ ,‬ו י ו צ א ב ה א ד ם י ד י ת ו ב ת ו ב מ ם ח ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ס י י ש א ץ ב ת ט י מ שיעור ת מ ש ת‬
‫ר ב ע י ם ה מ ח י י ב ב ח ל ה ‪ ,‬מ י מ כ ל ה ע י ס ה חייבת‪ ,‬מסני ש ה ד ק גורר א ת ה א ו ר ז ו מ ה ס כ ו ל ד ק ‪ .‬ו ע ל י ה ת ו ל ק כ א ן‬
‫רשב״נ‪.‬‬
‫‪279‬‬ ‫חלה פ״ב‬
‫בפסח עד שיהא בה כשיעור‪ .2 .‬הנוטל שאר מעיסה שלא הורמה חלתה‪,‬‬
‫הרי זה מביא קמח ממקום אחר ומצרפו לחמשת רבעים‪ ,‬לחייב עליו לפי‬
‫‪5‬‬
‫חשבון‪ .3 .‬קב מיכן וקב מיכן וקב חדש באמצע‪ ,‬קב מיכן וקב מיכן וקב‬
‫שעורץ באמצע‪ ,‬הרי אילו מצטרפין‪ .‬הוסיפו עליהן‪ ,‬קב מיכן וקב מיכן וקב‬
‫של אשה אחרת‪ ,‬קב מיכן וקב מיכן וקב דבר שניטלה חלתו באמצע‪ ,‬הרי‬
‫אילו מצטרפץ‪ .‬קב מיכן וקב מיכן וקב הגר באמצע‪ ,‬קב מיכן וקב מיכן‬
‫וקב תרומה באמצע‪ ,‬אץ מצטרפץ‪ .4 .‬הוסיפו עליהן‪ ,‬קב מיכן וקב מיכן‬
‫‪10‬‬
‫וקב אורז באמצע‪ ,‬קב מיכן וקב מיכן וקב מדומע באמצע‪ ,‬אץ מצטרפץ‪.‬‬
‫קב חטץ וקב שעורין וקב כוםמץ הרי אילו מצטרפץ‪ .‬כשהוא תורם‪ ,‬תורם‬
‫‪ .5‬חצי קב חטץ‬ ‫מכל אחד ואחד‪ ,‬שאין תורמץ ממץ על שאינו מינו‪.‬‬
‫וחצי קב שעורין וחצי קב כוסמין‪ ,‬נוטל מן הכוםמץ‪ .‬אמ׳ ר׳ אליעזר בן יעקב‬
‫הנוטל חלה מן הקב‪ ,‬למה הוא דומה לתורם תבואה שלא הביאה שליש‪,‬‬

‫‪ 5‬וקב חדש‬ ‫« הרי זה מביא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ג ה״ז‪ ,‬כ״כו ע״ב‪.‬‬ ‫‪ 3‬הכונול ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ח‪.‬‬
‫« ‪ -‬ל וקב של‬ ‫‪ *-5‬וקב שעורין ו כ ו ‪ /‬עיין בירוש׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״ג‪ ,‬כ״ע ע״ד‪.‬‬
‫« וקב הגוי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״ג‪,‬‬ ‫ל שכינולה ו כ ו ‪ /‬משכי פ״ד מ״ג‪.‬‬ ‫אשה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫»״ וקב א ו ח ו כ ו ‪ /‬משכ׳ הכ״ל‪.‬‬ ‫» וקב תרומה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ד מ״ ‪.‬‬
‫ג‬ ‫כ״ע ע״ד‪ ,‬הכ״ל‪.‬‬
‫חלי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬ ‫״ ק ב חנוין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״ד‪ ,‬כ״כו ע״ד‪.‬‬ ‫מדומע ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫״ הנועל חלה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״ה‪ ,‬כ״נו ע״ד‪ .‬ועיין במשכחכו פ״ד מ״ד‪.‬‬ ‫רה״ד הכ׳׳ל‪.‬‬

‫ח ל ת ה | ד א ח ל ת ה )ונותן <א ונתן( לתוך עיסה‬ ‫שאר | ך א שאור‪.‬‬ ‫כשיעור | ב סחוס‪.‬‬ ‫‪ 3‬כ ה | א כדנן‪.‬‬
‫ק ב ן א )קב סיכן ו ק ב סיכן ו ק ב שעורין‬ ‫‪ 8‬חשבון | ב ך סתום‪.‬‬ ‫‪ 4‬ופצרפו ן א ופצרפן‪.‬‬ ‫שהורםה ח ל ת ה ן‪.‬‬
‫אילו |‬ ‫‪ 8‬שעורין | ד א שעורים‪.‬‬ ‫ס י כ ן ‪ . . .‬סיכן | ד פ כ א ן ‪ . . .‬פכאן )ב'פ>‪.‬‬ ‫באסצע הרי אילו סצטרפיןן ק ב ‪.‬‬
‫ק ב ס י כ ן ‪ . . .‬פיכן | ד וקב‬ ‫‪ 7‬א ח ר ח | ד א א ח ר ת ןבאסצען‪.‬‬ ‫ס י כ ן ‪ . . .‬סיכן | ד ס כ א ן ‪ . . .‬םכאן‪.‬‬ ‫ד אלו‪.‬‬
‫סיכן ‪. . .‬‬ ‫‪ 8‬אילו | ד אלו‪.‬‬ ‫ב א ס צ ע | ד באסצ׳‪.‬‬ ‫ד ב ר שניטלה חלחו ן א חרוםה‪.‬‬ ‫סבאן ‪ . . .‬סכאן‪.‬‬
‫סיכן ‪ . . .‬סיכן |‬ ‫באסצע | ך באםצ׳‪.‬‬ ‫הנוי ן א הנרי )ובנליון בכיי סאוחר‪ :‬הנר(‪.‬‬ ‫סיכן | ד סכא׳ ‪ . . .‬סכאן‪.‬‬
‫‪ 10-9‬ק ב ‪. . .‬‬ ‫סצטרסין | ב סחוס‪.‬‬ ‫חרוסה ן א אורז‪.‬‬ ‫‪ 0‬ו ק ב ‪ . . .‬ו ק ב סיכן ן ך ח ס ר ‪.‬‬ ‫ד פ כ א ן ‪ . . .‬םכאן‪.‬‬
‫םדופע ן כ־ה א ירושלפי ור־ם‪ .‬ב ד םרובע‪.‬‬ ‫‪ 10‬פ י כ ן ‪ . . .‬פיכן | ד פ כ א ן ‪ . . .‬פכאן‪.‬‬ ‫אורז באפצע | א ח ס ר ‪.‬‬
‫א חיטין‪.‬‬ ‫‪ 11‬חטין | ד חטים‬ ‫באסצען‪.‬‬ ‫כ א ם צ ע | א ב א ס צ ע ןקב סיכן ו ק ב פיכן ו ק ב ד ב ר שניטלה חלחו‬
‫הטין ן‬ ‫ב סבל‪.‬‬ ‫ד א‪.‬‬ ‫‪ 12‬ס כ ל ן כ־ה‬ ‫כשהוא | ד כשהיא‪.‬‬ ‫אילו | ך אלו‪.‬‬ ‫״עורין | ד א שעורים‪.‬‬
‫לתורם ן‬ ‫‪ 14‬הוא ח ס ה | ד הו׳ דוס׳‪.‬‬ ‫אליעז׳‪.‬‬ ‫ד‬ ‫אליעזר ן‬ ‫‪ 13‬שעורין ן א שעורים‪.‬‬ ‫ד חטים א חיטין‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫א לתרוטה )וחוקן‪ ? :‬וןךם(‪.‬‬

‫כ ש י ע ו ר ‪ .‬א ף כ א ן ה ו א ח ו ל ק ע ל משנתנו הנ־ל‪ .‬ו ס ו ב ר ש א ץ א ד ם יוצא ב ה י ד י חובתו ב פ ס ח ‪,‬‬ ‫‪ .3‬ב ה‬

‫ה ו ר מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ונתן ל ת ו ך‬ ‫שלא‬ ‫א ל א א ם יש ב ה כ ד ת ח ט י ם ב כ ד י א כ י ל ת מ ר מ ‪< .‬ח״ד(‪.‬‬
‫מ ב י א וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫‪ .4‬ה ר י ז ה‬ ‫ע י ס ה ש ה ו ר מ ה ח ל ת ה ‪ ,‬ו נ א מ ר ה כ ל ה ע י מ ה משומ מ ב ל מ ב ו ל ל ח ל ה ‪.‬‬
‫מ ב י א ק מ ח מחות מ ח מ ש ת ר ב ע י ם שאינו חייב ב ח ל ה ו מ צ ר מ ו לשאור ש ל ה ס ב ל ש ב ט ל ב ר ו ב מ ד א ו ר י י ת א ‪,‬‬
‫ו מ ד ר ב ק ה ק מ ח והשאור )שלא ב מ ל מ ד ב ר י ה ם ( מ צ ס ר ס י ם ‪ ,‬וממריש מ ח י ו ב ד ר ב ק ע ל חיוב דרבנן‪) .‬משנה‬
‫‪ .11‬ו ק ב‬ ‫‪ .5-4‬ל מ י ח ש ב ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ס י ח ש ב ץ ה ע י מ ה ה ח ד ש ה והשאור‪.‬‬ ‫ראשתה>• יעיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ו ס מ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשהוא ב א מ צ ע ‪ ,‬שהרי ה כ ו ם מ ץ מ צ מ ר פ ו ת ע ם ה ח מ י ם לחייבן ב ח ל ה ‪ ,‬ו כ ן מ צ ט ר מ ו ת‬
‫ה כ ו ם מ י ן ‪ .‬שהרי כ א ן א ץ חיוב ת ל ה ל א ב ת מ י ם ו ל א‬ ‫‪.13‬נוטל מן‬ ‫ע ם השעורים‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫בשעורים‪ ,‬א ס י ל ו ב צ ר ו ף ע ם ה כ ו ם מ ץ ‪ .‬א ב ל ה כ ו מ מ ץ מ צ ם ר ס ו ת ע ם כ ל א ח ת מ ק ‪ ,‬ו ב ה ן נ ר י ד א יש שעור‬
‫חלה‪.‬‬
 ‫חלה פ״ב‬ ‫‪280‬‬

‫״ שאין תרומתו תרומה‪ .‬וחכמים אומ׳ לתורם פירות שלא נגמרה מלאכתן‪,‬‬
‫שאין תרומתו תרומה‪ ,‬חזרו לומ׳ לא כך ולא כך‪ ,‬שהרי הקב הזה מצטרף‬
‫הוא עם אחרים‪ .‬קמח טמא שנתערב בקמח טהור ואץ בטמא כשיעור‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כשהוא נוטל או ‪ ,‬הרי זה חלה‪ ,‬חוץ מן הטמא שיש בו‪ .‬חטים טמאות שנתערבו‬
‫‪,‬‬
‫בחטים טהורות ואין בטמאות כשיעור‪ ,‬כשהוא תורם אומ ‪ ,‬הרי זו תרומה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ 20‬חוץ מן הטמאות שבהן‪ .‬אמ׳ ר לעזר בי ר צדוק אע״פ שהיה רבן גמליאל‬
‫פוטר את עריסיו׳ בסוריא‪ ,‬היה אוסר מלערם‪ .‬אם ערס הרי זה פטור‪.‬‬
‫ובלבד שלא יהא הוא מלקט והן אוגדץ על ידו‪ ,‬הוא בוצר והן דורכץ על‬
‫ידו‪ ,‬הוא מוסק והן עוטנין על ידו‪ ,‬אלא הן מלקטין והוא אוגד על ידיהן‪ ,‬הן‬
‫בוצרץ והוא דורך על ידיהן‪ ,‬הן מוסקין והוא עוטן על ידן‪ .‬וכן היה ר׳ לעזר‬

‫‪1 5‬‬
‫שאין חלומתו ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ חלומוח פ״ע ה״א‪ ,‬מ״ו ע״ג‪ .‬ועיין לעיל ה מ מ ו ח פ״ב‪ ,‬שו׳ ‪59‬‬
‫שלא נגמלה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ כאן פ״ד הכ״ל‪ .‬ועיין בפ״ג ה״א כ״ע ע״א‪.‬‬
‫׳‬ ‫ומש״ש‪.‬‬ ‫ואילך‪,‬‬
‫‪1 8‬‬
‫חיז מן ה ע מ א ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ג ה״א כ״ע ע״א‪.‬‬
‫׳‬ ‫« חזלו לומ׳ ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ד הכ׳׳ל•‬
‫״ * ‪ -‬״ לבן גמליאל פ ו ע ל ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ד מ״ז‪ .‬ועיין ילוש׳ מעשלות פ״ה קה״ד‪ ,‬נ״א סננ״ל•‬
‫״ ובלבד שלא ו כ ו ‪ /‬לעיל שביעיח פ״ד‪ ,‬שו׳ ‪33‬‬ ‫היה אוקר ו כ ו ‪ /‬משכ׳ שביעיח פ״ו מ״ב‪.‬‬
‫ואילך‪.‬‬

‫‪ 18‬תרוסחו ‪I‬‬ ‫ע פ ר ה ן א נגסרו‪.‬‬ ‫‪ !8‬וחכטים | א וחכס׳‪.‬‬ ‫תרופה | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪. . .‬‬ ‫‪ 18-18‬והבסיס‬
‫ב ק ס ח ן א ]עם[‬ ‫אחרים | ב ד סחוח‪.‬‬ ‫‪ 17‬הוא | א ח ס ר ‪.‬‬ ‫לוס׳ | ד א לוסר‪.‬‬ ‫א חרוםחן‪.‬‬
‫כ ע ה‬
‫ד א­‬ ‫הטפא ן כיה‬ ‫ד אופר א אופ׳‪.‬‬ ‫או׳ |‬ ‫י א ]אי[•‬ ‫‪ 18‬כשהוא | ב‬ ‫ד כשעור‪.‬‬ ‫כשיעור |‬ ‫קפח‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אום׳ |‬ ‫‪ 19‬בחטים ן א ]עם ן חיטין‪.‬‬ ‫ד טסאו׳‪.‬‬ ‫טסאות |‬ ‫חטים | א חיטין‪.‬‬ ‫שיש בו | א שבו‪.‬‬ ‫החלה‪.‬‬
‫בי ר׳ | ד בר‬ ‫ד אליעזר א אלעזר‪.‬‬ ‫לעזר |‬ ‫ד א ס ר א א׳‪.‬‬ ‫אם׳ |‬ ‫‪ 20‬שבהן | ב ד סחוח‪.‬‬ ‫ד א אופר‪.‬‬
‫היה אוסר | ך א אוסר‬ ‫ב עריסיו‪.‬‬ ‫א האריסין‬ ‫‪ 21‬עריסיו׳ ן ב״ה ד ‪.‬‬ ‫ד א א ף ע ל סי‪.‬‬ ‫אעיס |‬ ‫א בר׳‪.‬‬
‫ן א חסר•‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י יו‪.‬‬
‫ד‬ ‫א‬ ‫י ן‬ ‫ד ו‬ ‫ד הו׳ )כיפ(‪.‬‬ ‫״ הוא |‬ ‫הרי זה | א חסר•‬ ‫א ס ע ר ס | א ואם עירס‪.‬‬ ‫היה‪.‬‬
‫א הסר­‬ ‫ד הר‪.‬‬ ‫הוא |‬ ‫‪ 23‬ידו | א ידיו <ביפ>‪.‬‬ ‫א ודורסין )ותוקן‪ :‬ודורכין(‪.‬‬ ‫ד והן דורכי׳‬ ‫והן דורכין |‬
‫והוא אוגר |‬ ‫א ל א | א א ל א ]הוא פ ל ק ט והןן <ונםחק הםופנר עיי נקודות בתחילה ובסוף(‪.‬‬ ‫יח עוטנץ | א ועוטנץ‪-‬‬
‫‪ 24‬בוצרין ן א ]בוצריןן מ צ ר י ן )ונפחק הסוסנר‬ ‫הן | א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ידיהן | א ידיהם‪.‬‬ ‫כ־ה ד א• ב והן אונדין‪.‬‬
‫ד והוא‬ ‫והוא עוטן |‬ ‫הן ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ידיהן | א ידיהם‪.‬‬ ‫ד והוא דורכן א ודורך‪.‬‬ ‫והוא ד ו ר ך |‬ ‫עיי נקודות(‪.‬‬
‫לעזר | ד א אלעזר‪.‬‬ ‫ד ידיהן א ידיהם‪.‬‬ ‫ידן |‬ ‫עוסץ א ועומן•‬

‫‪ .16‬ש א י ן ת ר ו מ ת ו ו כ י ‪ * .‬י ל ‪ :‬ש א ץ ) ‪ -‬מ א ם ( ‪1‬תרם‪ 1‬ת ר ו מ ת ו ו כ ר ‪ .17-16 .‬מ צ ט ר ף ה ו א וכו׳‪ .‬ו ל פ י כ ך‬
‫א מ ו ד ו מ ה ל א ל ת ב ו א ה ש ל א ה ב י א ה שליש שאינה ר א ו י ה ל ה צ ט ר ף ‪ ,‬ו ל א ל פ י ת ת ש ל א נגמרו מ ל א כ ת ם שאינם‬
‫‪ .18‬ח ו ץ‬ ‫‪ .17‬ב ט מ א כ ש י ע ו ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשיעור ל ט מ א א ת ר י מ ‪ ,‬והיינו כ ב י צ ה ‪.‬‬ ‫זקוקים ל צ ר ו ף ‪.‬‬
‫מ ן ה מ מ א וכר‪ .‬ו ה ט מ א אמו מתקדש כתלה‪ ,‬ו א ף אמו מ צ ט ר ף לעיםה‪ ,‬ואם ע ל ה בידו ט מ א בתוך ה ת ל ה‬
‫שהמריש‪ ,‬יש כ א ן ת ו ל ץ ט מ א י מ )שאץ ב ה ט כשיעור ל ט מ א א ת ה ח ל ה ( ו ח ל ה ט ה ו ר ה ‪ ,‬ו ה כ ל מ ו ת ר ב א כ י ל ה ‪.‬‬
‫‪ .20‬ח ו ץ‬ ‫‪ .19‬ב ט מ א ו ת כ ש י ע ו ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ב י צ ה ‪ ,‬כ ל ע י ל שו׳ ‪ .17‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫ועיץבבה־א‪.‬‬
‫מ ן ה ט מ א ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ו ב ע מקום ב כ ר י ‪ ,‬ו ק ו ר א שם ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו א ו מ ר ה ר י זו ת ר ו מ ה ע ל כ ל ה ח ט י ם חוץ‬
‫‪ .21‬מ ו ט ר‬ ‫מן ה ט מ א ו ת ש ב ק ‪ ,‬ו ה ט מ א ו ת מ צ ט ר מ ו ת ל ש א ר ה כ ר י ‪ ,‬ו ה ת ר ו מ ה ח ל ה א ף ע ל י ק ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫א ת ע ר י ס י ו ׳ וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה י ה פ ו ט ר א ת האריסיות ) מ ס פ ר ר ב י ם מ״אריםות׳(‪ ,‬מ מ ע ש ר ו ת ו מ ש ב י ע י ת‬
‫‪.22‬ש ל א י ה א ה ו א‬ ‫בםוריא‪ ,‬א ב ל ה י ה אוסר ל כ ת ח י ל ה ל א ד ם בשביעית בםוריא‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫מ ל ק מ וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ב ל ב ד שהוא ל א יעשה ב מ ח ו ב ר והנוים בתלוש‪ ,‬א ל א ל ה ס ך ה ם עושים ב מ ת ו ב ר ‪ ,‬ו ה ו א‬
‫בתלוש‪ ,‬ע י ץ ל ע י ל ע מ ׳ ‪ ,181‬שו׳ ‪ 32‬ו א י ל ך ומשיש‪.‬‬
‫‪281‬‬ ‫חלה פ״ב‬
‫‪21‬‬
‫בי ר׳ צדוק אומ׳ לא היה רבן גמליאל מחייב בםוריא אלא חלה אחת בלבד‪.‬‬
‫‪ .6‬הלוקח מן הנחתום בסוריא‪ ,‬צריך להפריש חלת דמיי דברי רבן גמליאל‪.‬‬
‫וחכמים אומ׳ אין צריך להפריש חלת דמיי‪ .‬מנהר דרומה של כזיב ואילך‬
‫שתי חלות דמיי‪ .‬ר׳ שמעץ אומ׳ אם לא תרם את הראשון כשיעור לא‬
‫יאכל מן השני‪ .‬חלת הגוי בארץ‪ ,‬ותרומת הגוי בחוצה לארץ‪ ,‬מודיעין אותו‬
‫‪3‬‬
‫‪ .7‬עשרים וארבעה מתנות כהונה‬ ‫שאינו חייב‪ ,‬והחלה נאכלת לזרים‪.‬‬
‫לאהרן ולבניו בכלל ופרט בברית מלח‪ .‬אילו הן‪ ,‬עשר במקדש‪ ,‬ארבע‬
‫בירושלם‪ ,‬ועשר בגבולץ‪ .‬עשר במקדש‪ ,‬חטאת‪ ,‬ואשם‪ ,‬וזבחי שלמי צבור‪,‬‬
‫וחטאת העוף‪ ,‬ואשם תלוי‪ ,‬ולוג שמן של מצורע‪ ,‬שתי הלחם‪ ,‬ולחם הפנים‪,‬‬
‫ושירי מנחות‪ ,‬והעומר‪ .8 .‬ארבע בירושלם‪ ,‬הבכורה‪ ,‬והבכורים‪ ,‬והמורם‬
‫‪:‬‬
‫מתודה ואיל גזיר‪ ,‬ועורות קדשים‪ .9 .‬עשר בגבולץ‪ ,‬תרומה‪ ,‬ותרומת מעשר‪,‬‬
‫וחלה‪ ,‬ראשית הגז‪ ,‬והזרוע והלחיים והקבה‪ ,‬ופדיץ הבן‪ ,‬ופדיון פטר חמור‪,‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪2 5‬‬

‫ס ' ע״א‪.‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ש״ד ה״ז‪,‬‬ ‫«‪ 2‬הלוקח‬ ‫במשנ׳ פ״ד מ״ח‪.‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬עיין‬ ‫אחה‬ ‫חלה‬
‫‪2 7‬‬
‫»‪ 2‬חלח ו כ ו ‪ /‬לעיל חרומוח פ״ד‪ ,‬שו׳ ‪;52‬‬ ‫מנהר ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל שביעיח פ״ד‪ ,‬שר ‪.13‬‬
‫‪3 0‬‬
‫עשרים וארבעה ו כ ו ‪ /‬ספרי קרח‬ ‫ירוש׳ כאן פ״ד סה״י‪ ,‬ס ׳ רע״ב; בבלי מנחות ס״ז א ‪/‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬
‫סי׳ קי״נו‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;142‬ירוש׳ פ״ד הי״א‪ ,‬ס ׳ ע״ב; בבלי ב׳׳ק ק״י ב׳; חולין קל״ג ב ; חנחומא פרש‬
‫במדבר סי׳ כ״ד; במ״ר שם רפ״ה‪.‬‬

‫נ‬ ‫‪8 8‬‬

‫דפיי ן‬ ‫ח ל ת ן א חלות‪.‬‬ ‫‪ 26‬הנחחום | ד הנחתו׳‪.‬‬ ‫ב ל ב ד | ב ד סחום‪.‬‬ ‫ד א ברי‪.‬‬ ‫' יי |‬
‫דרומה ן‬ ‫מנהר‬ ‫דמיי | ך א דמאי‪.‬‬ ‫ד אומר‪.‬‬ ‫אומי |‬ ‫‪ 27‬וחכמים | א וחכמי‪.‬‬ ‫ד א דמאי‪.‬‬
‫דסיי ן‬ ‫‪ 28‬חלות ן א אסוח‪.‬‬ ‫ד ואילו‪.‬‬ ‫ואילך |‬ ‫כזיב ן א אכזיב‪.‬‬ ‫לדרוםא‪.‬‬ ‫א מינחל‬
‫בארץ ן‬ ‫השנייה‪.‬‬ ‫‪ 29‬מן השני ן א א ח‬ ‫אח ן א חסר‪.‬‬ ‫אם ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫א חסר‪.‬‬ ‫דסאי‪.‬‬ ‫ד‬
‫ד וארב׳‬ ‫וארבעה סתנות |‬ ‫ד וחלה‪.‬‬ ‫‪ 30‬והחלה |‬ ‫מודיעין ן ך םזריעין‪.‬‬ ‫כ ד בחוץ‪.‬‬ ‫כיה א וראשונים‪.‬‬
‫אילו ן‬ ‫א וברית‪.‬‬ ‫ד ובברי׳‬ ‫בברית |‬ ‫ופרט ן א ובסרט‪.‬‬ ‫ד א ]ניתנו ן לאהרן‪.‬‬ ‫‪ 31‬לאהרן |‬ ‫מתנו׳‪.‬‬
‫‪ 33‬שחי ן‬ ‫צבור ן א ציבור‪.‬‬ ‫ד בנבולי׳‪.‬‬ ‫‪ 83‬בנבולין |‬ ‫א ר ב ע ן א וארבעה‪.‬‬ ‫ד עש׳‪.‬‬ ‫עשי |‬ ‫ד אלו‪.‬‬
‫ב והמורם‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫והםורם ן כיה‬ ‫והבכורים ן א והביכורים‪.‬‬ ‫‪ 34‬והעוסר | ב ד סחום‪.‬‬ ‫א ושחי‪.‬‬
‫ב ד סחום‪.‬‬ ‫א ]שלן סוקדשין‪.‬‬ ‫ד קדשי׳‬ ‫קדשים |‬ ‫ואיל ן א ומאיל‪.‬‬ ‫א ןמןן החודה‪.‬‬ ‫ד מהוד׳‬ ‫‪ 35‬מחורה |‬
‫והזרוע ‪ . . .‬ופדיון ‪ . . .‬ופדיון ן א ו פ ר י ו ן ‪. . .‬‬ ‫ד מרוע‪.‬‬ ‫והזרוע |‬ ‫‪ 36‬ראשית | א וראשית‪.‬‬ ‫עשר | א ועשר‪.‬‬
‫והקבה ן א והקיבה‪.‬‬ ‫ופדיון ‪ . . .‬והזרוע‪.‬‬

‫‪ .25‬ח ל ה א ח ת וכוי‪ .‬ו ד ו ו ק א באריסיות ש ה ק ר ק ע ה ו א ש ל גוי מ ט ר ר ק ג מ ל י א ל ‪ ,‬א ב ל ב ח ל ה שנתחייבה‬

‫‪ .26‬ה ל ו ק ח וכוי‪ .‬נ ר א ה ש א ף ב ב א זו ה י א מ ד ב ר י‬ ‫ברשות י ש ר א ל ‪ ,‬ד ץ סוריא כ ד ץ איי‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ר‬
‫ד ר ו מ ה וכו׳‪ .‬ב ב א זו מ פ ר ש ת א ת משנתנו מ י ד מ י ח )ואמה‬ ‫‪ .27‬מ נ ה ר‬ ‫׳ א ל ע ז ר ב ר ׳ צ ד ו ק הניל‪.‬‬
‫ו ע א לשון מושאל‪,‬‬ ‫דמיי‪.‬‬ ‫‪ .28‬ח ל ו ת‬ ‫מ ד ב ר י ר י א ב ר ׳ צ ד ו ק הניל>‪ ,‬והיא מ מ מ נ ת א ת נבולות איי וםוריא‪.‬‬
‫כ ש י ע ו ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ת ר ם‬ ‫הראשון‬ ‫ו ה כ ו ת ה שתי ח ל ו ת מ מ מ ק ‪ ,‬א ח ת ל א ו ר ו א ח ת ל כ ה ן ‪ .‬מ ו ״ ח ‪.‬‬
‫א ת ה ח ל ה ה ר א ש ת ה שהיא ל א ו ר פתות מכשיעור‪ ,‬ה ר י ח ל ק מ ן השנייה מ ת ק ד ש ב ק ד ו ש ה כ ע ץ דאורייתא‪,‬‬
‫ו פ ר ט וכוי‪ .‬כ ל ל ‪ ,‬ד כ ת י ב‬ ‫‪.31‬בכלל‬ ‫ו מ מ י ל א א ץ ה כ ק רשאי ל א כ ו ל ח ל ה ט מ א ה ‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫) ב מ ד ב ר י״ח‪ ,‬חי( ל כ ל ק ד ש י בני י ש ר א ל ל ך נ ת ת י פ ‪ .‬פ ר ט ‪ ,‬ד ח ש ב מ ן כ ל ח ד א ו ח ד א ל ה ו ד י ה ‪ .‬ב ר י ת מ ל ח ‪,‬‬
‫‪ .32‬ש ל מ י‬ ‫ד כ ת י ב )שם ייח‪ ,‬מ׳( כ ל ת ר ו מ ת ה ק ד ש י ם ונו׳ ב ר י ת מ ל ח ע ו ל מ היא‪ ) .‬ר ב חנמאי נאוף‪.‬‬
‫‪ .34‬ו ה ע ו מ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ושירי ה ע ו מ ר א ח ר י ה ק מ י צ ה שנאכלים ל כ ה נ י ם ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כבשי ע צ ר ת ‪.‬‬ ‫צבור‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח ז ה ושוק ו א ר ב ע ח ל ו ת ב ק ר ב ן ת ו ד ה ‪ ,‬ת ר ו ע ב ש ל ה מ א י ל‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫מתודה‬ ‫‪.35-34‬ו ה מ ו ר ם‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ד ש י קדשים‪.‬‬ ‫קדשים‪.‬‬ ‫‪ .35‬ו ע ו ר ו ת‬ ‫נזיר ו ר ק י ק ש ל ק ר ב ן נ ד ר ‪.‬‬
 ‫חלה פ״ב‬ ‫‪282‬‬

‫והחרמים‪ ,‬ושדה אחוזה‪ ,‬וגזל הגר‪ .10 .‬כל אילו ניתנו לאהרן ובניו בכלל‬
‫ופרט וברית מלח‪ ,‬לחייב על הכלל ולחייב על הפרט‪ .‬ליתן שכר לכלל‬
‫וליתן שכר לפרט‪ .‬העובר עליהן כעובר משם כלל‪ ,‬והעובר עליהן כעובר‬
‫‪ .11‬אי זו היא ארץ ואי זו היא חוצה לארץ‪ ,‬כל השופע‬ ‫משם פרט‪.‬‬
‫מטורי אמנים ואילך ארץ ישראל‪ ,‬מטורי אמגיס ולהלן חוצה לארץ‪ .‬הגסין‬
‫שבים‪ ,‬רואץ אותן כאילו חוט מתוח מטורי אמנים ועד נחל מצרים‪ ,‬מחוט‬
‫ולפנים ארץ ישראל‪ ,‬מחוט ולחוץ חוצה לארץ‪ .‬ר׳ יהודה או׳ כ ל שהוא‬
‫כעד ארץ ישראל הרי הוא כארץ ישראל‪ ,‬שנ׳ ו ג ב ו ל י ם ו ה י ה ל כ ם‬
‫ה י ם וגו׳‪ .‬הניםין שבצדדץ‪ ,‬רואץ אותן כאילו חוט מתוח מקפלריא ועד ים‬
‫אוקיינוס‪ ,‬מנחל מצרים ועד אוקיינוס‪ ,‬מחוט ולפנים ארץ ישראל‪ ,‬מחוט‬
‫ולחוץ חוצה לארץ‪ .12 .‬ספינה שהיא באה מחוצה לארץ לארץ‪ ,‬והיתה‬
‫בה עיסה‪ ,‬עד שלא קרמו פניה חייבת‪ ,‬משקרמו פניה פטורה‪.‬‬

‫« ו ג ב ו ל וכו׳‪ .‬במדבר ל״ל׳ וי•‬ ‫<« אי זו היא א ת וכו׳‪ .‬לעיל חרומוח פ״ב‪ ,‬שו׳ ‪ ,43‬וש״כ‪.‬‬
‫‪4 7‬‬
‫ס פ י נ ה וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬נ״ח ע״ב‪ .‬ועיין במשנה שם רפ״ב‪.‬‬

‫ניתנו ן א ]עשרים‬ ‫אילו | ד אלו‪.‬‬ ‫ב ד א סתום•‬ ‫הגר | ד נר•‬ ‫‪ 37‬והחרסים | א וחרסים‪.‬‬

‫נ י ת נ ו‬ ‫כ ה ו נ ה‬ ‫ס ת ג ו ת‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ו‬
‫ל כ ל ל | ד ]על[‬ ‫‪ 38‬וברית | ד וברי׳‪.‬‬ ‫ובניו | ד א ולבניו‪.‬‬ ‫]לי‪•1‬‬ ‫‪1‬‬
‫א םשום•‬ ‫‪ 40‬םשם | ד וסשום‬ ‫כעובר | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫‪. . .‬‬ ‫והעובר‬ ‫‪ 80‬םשם | ד א סשום‪.‬‬ ‫כלל‪.‬‬
‫השופע ן א ששופע ]ויורד[‪.‬‬ ‫ב לארץ )ועל הלסי־ד נראית נקודה‪ .‬כסיםן פחיקה>‪.‬‬ ‫ד הארץ‬ ‫א ר ץ | כיה א•‬
‫‪,‬‬
‫הנסין | ך הגיס !‬ ‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬ ‫)ביס(‪.‬‬ ‫א אפגוס‬ ‫אסגיס | ד אפגון‬ ‫)ביס(‪.‬‬ ‫‪ 41‬סטורי ן א סטורוס‬
‫אפנון‬ ‫ד‬ ‫אםניס ן‬ ‫סטורי ן א סטורוס‪.‬‬ ‫]עליהן[‪.‬‬ ‫סתוח ן א טחוח‬ ‫« כאילו | ד כאלו‪.‬‬ ‫א האניסין‪.‬‬
‫‪ 44-43‬שהוא כ ע ד ן א שכנגד•‬ ‫א י | ד אוסר‪.‬‬ ‫‪ 43‬סחוט | א סן החוט•‬ ‫סחוט | א סן החוט‪.‬‬ ‫א אסנוס‪.‬‬
‫‪ 45‬הים וגו׳ | ך הים ונמל­‬ ‫ל כ ס | ד להם‪.‬‬ ‫של | ד שנאסר‪.‬‬ ‫הוא | א היא‪.‬‬ ‫‪ 44‬ישראל ן א ישר׳‪.‬‬
‫‪ 40‬אוקיינוס |‬ ‫ים | ד א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ט ק פ ל ר י א | א סקסלוריא‪.‬‬ ‫כאילו | ד כאלו‪.‬‬ ‫ב ך פתוח•‬ ‫א חסר•‬
‫שהיא באה |‬ ‫‪ «7‬ל א ר ץ ‪ I‬ב סחוס‪.‬‬ ‫ישראל | א ישר׳‪.‬‬ ‫טחוט | א טן החוט )ב־פ(‪.‬‬ ‫א ]נחל[ אוקיינוס‪.‬‬
‫א שבאתה‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬חרמי כ מ י ם ‪ ,‬ושדה אחוזה שלא גאלוה ה ב ע ל י ם ‪ ,‬והיא מ ת ח ל ק ת לכהגים‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪ .37‬ו ה ח ר מ י ם‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ גזל א ת הגר ו כ מ ר בו ב ש ב ו ע ה ‪ ,‬ו א ח י כ ה ו ד ה ‪ ,‬ו מ ת הגר ב ל י יורשים‪.‬‬ ‫הגר‪.‬‬ ‫וגזל‬ ‫ביובל‪.‬‬
‫ו ה ב ר י י ת א שלנו‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫קרמו‬ ‫‪.48‬שלא‬ ‫האיים‪.‬‬ ‫‪.41‬הנםין‪.‬‬ ‫א ת ה ק ר ן וחומש ל כ ה נ י ם ‪.‬‬ ‫משלם‬
‫ע ק י ב א ) ל ע י ל ס״א‪ ,‬שו׳ ‪ (42‬ה ס ו ב ר ש ה ע י ס ה נ ט ב ל ת ב ק ד י מ ה א ם ב ש ע ת נ ל נ ו ל ל א ה י ת ה ה ע י ס ה‬ ‫כר׳‬
‫כ‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ב‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫לל•‬
 ‫מסכת ערלה‬

‫‪ .1‬הנוטע לסיג‪ ,‬לקורות‪ ,‬ולעצים‪ ,‬פטור מן הערלה‪ .‬אמ׳ רבן שמעץ‬

‫בן גמליאל במי דברים אמורים בזמן שנטע לסיג‪ ,‬ולקורות‪ ,‬ולעצים‪ ,‬דבר‬
‫הראוי להם‪ .‬גטע לסיג‪ ,‬לקורות‪ ,‬ולעצים‪ ,‬דבר שאץ ראוי להם‪ ,‬חייב‬
‫בערלה‪ .‬נטעו לעצים וחשב עליו לאכילה מנק‪ ,‬תיל כ ל עץ מ א כ ל ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מאמתי מונץ לו‪ ,‬משעת נטיעתו‪ .2 .‬הנוטע לרבים חייב‪ ,‬ור׳ יהודה פוטר‪.‬‬
‫ר׳ שמעון בן לעזר משמו הנוטע לרבים חייב בערלה‪] .‬העולה לרבים‬
‫מאיליו‪ ,‬פטור מן הערלה‪ .3 .‬הנוטע בספינה‪ ,‬ובעציץ‪ ,‬ובראש הע‪ ,‬חייב‬
‫בערלה[ נטעו בעציץ שאינו נקוב‪ ,‬נשבר וחזר ונטעו בעציץ נקוב‪ ,‬אם יכול‬
‫לחיות חייב‪ ,‬ואם לאו פטור )הא( כיצד יודע אם יכול לחיות אם לאו‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫חופר לו גומא בארץ ונטעו בה‪ ,‬אם יכול לחיות חייב‪ ,‬ואם לאו פטור‪.‬‬
‫‪ .4‬אילן העולה בין מן הגזע ובץ מן השרשים חייב‪ .‬ר׳ יהודה או׳ העולה‬

‫» ה מ נ ו ע וכו׳‪ .‬משכ׳ רפ״א; תו׳כ קדושים ד ש פרש׳ ג׳‪ ,‬ל׳ ע״א; בבלי סוגוה מ״ג ב׳‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬ויקרא י״נו‪ ,‬כ״ג‪.‬‬ ‫עז‬ ‫•כל‬ ‫ס ׳ ע״ג‪.‬‬ ‫חו׳כ הנ׳׳ל; ירוש׳ רפ״א‪,‬‬ ‫רבן שמעון וכו׳‪.‬‬
‫« ר׳ שמעון וכו׳‪ .‬ת ר כ הנ״ל; ירוש׳ פ״א ה״ב‪,‬‬ ‫* הכונוע וכו׳‪ .‬משנ׳ ש״א מ״ב; חר׳כ הנ״ל ה״ל‪.‬‬
‫״ אילן וכו׳‪.‬‬ ‫ובעציץ וכו׳‪ .‬עיין ירוש׳ הנ״ל‪.‬‬ ‫י ב ס פ י נ ה ‪ .‬משנ׳ פ״א מ״ב‪.‬‬ ‫‪P‬״‪ fe‬ע״א‪.‬‬
‫בבלי ב״מ קי״כו א׳‪ .‬ועיין ירוש׳ כלאים פ״ו ה״ב‪ ,‬ל׳ סע״ב; שביעיח ספ״א‪ ,‬ל״ג ע״נ‪.‬‬

‫‪ 2‬בסי וכי׳ | ד בריא א בפה דבר׳‬ ‫‪.‬‬ ‫פ ר‬ ‫אם־ | ך א‬ ‫לקורות ן א ולקורות‪.‬‬ ‫! לסיג | ד א לסיינ‪.‬‬
‫גטע ‪ . . .‬ולעצים ן‬ ‫‪ 3‬להם ן א להם ]חייב בערלה(‪.‬‬ ‫לסיג ן ך א ל י י ‪.‬‬
‫נ‬ ‫ס‬ ‫שנטע | ד שגט׳ א שנטעו‪.‬‬ ‫אסור׳•‬
‫‪ 4-3‬חייב בערלה ן א סטור סן הערלה‪.‬‬ ‫דבר ן א ודבר‪.‬‬ ‫לסע | ך לסיע‪.‬‬ ‫נטע | ד ]אבל[ נטע‪.‬‬ ‫א חסי•‬
‫נטיעתו | ב ד סחום‪.‬‬ ‫‪ 8‬סאםחי םונין | ך א סאיםחי טונה‪.‬‬ ‫מ י י ן ‪ . . .‬םאכל | ך א חסר‪.‬‬ ‫* וחשב | א וחישב‪.‬‬
‫הנוטע | א !היה! נוטע‪.‬‬ ‫א ]אוסר ) א אום׳([ סשסו‪.‬‬ ‫ד‬ ‫םשסו |‬ ‫‪ 6‬לעזר | ך א אלעזר‪.‬‬ ‫יהודה | א יהוד׳‪.‬‬
‫ד םאיליו ן‬ ‫«‪] 8-‬העולה ‪ . . .‬בערלהן ן השלסתי עיפ ך ו א ‪ .‬עיין להלן בשנרס‪.‬‬ ‫בערלה | א בעורלה‪.‬‬
‫נטעו | ד נזרעו‪.‬‬ ‫‪ 8‬בערלה ן א חסר‪.‬‬ ‫חייב ן א סטור‪.‬‬ ‫הערלה | ד סחום‪.‬‬ ‫כ־ה א וראשונים• ד חסר‪.‬‬
‫כיצד יודע ן א ביזה‬ ‫» )הא ן ך א חסר )ואף ב ב נסחק עיי נקודות‪(.‬‬ ‫(‬ ‫ונטעו | ך ח ר ‪.‬‬
‫נ ע ו‬ ‫נשבר | א ושברו‪.‬‬
‫לחיות | ד לחיו־‪.‬‬ ‫תטעו | ד א תוטעו‪.‬‬ ‫‪ !0‬לו ן א חסר‪.‬‬ ‫ואם‪.‬‬ ‫ד‬ ‫אט |‬ ‫אס לאו ן א חסר‪.‬‬ ‫צד ידוע•‬
‫או׳ | ד א אוט׳‪.‬‬ ‫יהודה | ד יהודי‪.‬‬ ‫חייב ן א חייב ]בערלה[‪.‬‬ ‫‪ n‬השרשיס | ד השרשי׳‪.‬‬

‫ה ר א ו י ובו׳‪ .‬בנון ע צ י ם ש א ץ ל ה ם ענסים מ ר ו ב י ם ו ל א מידות ימים‪ ,‬ומשתמשים ב ה ם‬ ‫‪ .3-2‬ד ב ר‬

‫ל ה ס ק ה ‪ ,‬או אילנות שהקורות ש ל ה ם ה ן ה ע י ק ר ‪ ,‬ומשתמשים ב ה ם ל מ י ץ ‪ ,‬או שהם מ ת מ ש מ י מ י מ ה ‪ ,‬ת ו ם ע י ם‬
‫לרבים‪.‬‬ ‫‪ .5‬מ ש ע ת נ ט י ע ת ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א מ ש ע ת מ ח ש ב ת ו ל א כ י ל ה ‪ .‬ועיין בבה־א‪.‬‬ ‫אותם לסייג‪.‬‬
‫מ מ ו ר ‪ .‬צ־ל‪ :‬מטור‪ ,‬ו א ם ל א ו חייב )כמשנתגו‪ ,‬ו כ ה נ ה ת‬ ‫‪ .9‬ח י י ב ו א ם ל א ו‬ ‫כלומר‪ ,‬לצורך הרבים‪.‬‬
‫‪ .10‬ו נ ס ע ו‬ ‫כ ל ה מ ם ר ש י ם כאן(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם י כ ו ל ל ח מ ת כ ע מ ר הישן‪ ,‬ה ר י ד ץ ה א י ל ן כ א י ל ו נשאר במקומו‪.‬‬
‫כ נ ר א ה שהנכון ו ע א בא־ח‪ :‬ונוטע ב ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח ו ס ר ל ו ) מ ע ו ל ה חוזרת( נומא ב א ר ץ ב מ ק ו ם‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫בה‬
‫ה ס ל ע י ם ‪ ,‬מ ו ס ע א י ל ן ס ר ק ב ה ‪ ,‬ו ר ו א ה א ם ה א י ל ן יהיה שם‪ .‬ו ע צ ה מ ו ב ה קמ״ל ש ל א י מ כ ן א ת א י ל ן ה מ ר י‬
‫ס ט ו ר ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ס ט ו ר ו א ם ל א ו חייב‪,‬‬ ‫לאו‬ ‫חייב ואם‬ ‫ו ע י ץ בבה־א‪.‬‬ ‫במקום סלעים‪.‬‬ ‫בבדיקה‬
‫כני׳ הרשב״א ו א ׳ ח ‪.‬‬

‫‪283‬‬
 ‫ערלה‬ ‫‪284‬‬

‫מן הגזע חייב‪ ,‬מן השרשים פטור‪ .‬הקדישו ואחר כך נטע פטור‪ .‬נטעו‬
‫ואחר כך הקדישו ופדאו‪ ,‬מאימתי מונה לו‪ ,‬משעת גטיעתו‪ .5 .‬גוי שהרכיב‬
‫עץ מאכל על גבי עץ סרק‪ ,‬מונה לו משעת נטיעתו‪ .‬ר׳ יוםה או׳ נוטעץ‬
‫‪ !5‬יחור של ערלה‪ ,‬ואין גוטעין אגוז של ערלה‪ ,‬מפני שהוא פרי‪ .‬ואץ מרכיבץ‬
‫כפניות של ערלה‪ .‬ר׳ שמעץ בן לעזר אומ׳ סמני ערלה עולץ באחד‬
‫‪ .6‬ר׳ שמעון בן לעזר‬ ‫ומאתים‪ ,‬צובע בהן בלול והולכין אחר הרוב‪.‬‬
‫אומ׳ בשר בחלב מותר בהנאה‪ .‬בעלי מומץ אםורץ כל שהן‪ .‬ר׳ יוסד‪ .‬או׳‬
‫בעלי מומץ יבקר‪ .7 .‬תנור שהסיקו בקלפי ערלה‪ ,‬אם חדש יותץ‪,‬‬
‫‪ 20‬אם ישן יוצן‪ .‬אפה ובשל בגחלים מותר‪ .‬אפר בכולן מותר חוץ מעצי‬
‫אשרה‪ .‬אפר בגדים שנתגגעו‪ ,‬ועפר בתים שנתנגעו‪ ,‬אסורין בהגאה‪.‬‬

‫ומש״ש•‬ ‫‪67‬‬ ‫שר‬ ‫פ״ג‪,‬‬ ‫פאה‬ ‫לעיל‬ ‫ועיין‬ ‫ע״א‪.‬‬ ‫ס״א‬ ‫ה״ל‪,‬‬ ‫פ״א‬ ‫ימש׳‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫״ הקלישו‬
‫‪1 4‬‬
‫ר׳ יוקה וכר‪ .‬משכ׳ ספ״א; בבלי ע״ז מ״ח ב ‪/‬‬ ‫‪3‬׳ גוי שהרכיב וכר‪ .‬ימש׳ פ״א ה״ג׳ ס ׳ ע״ל•‬
‫״ ר׳ שמעון וכר‪ .‬להלן חולין פ״ח הי״א; בבלי‬ ‫«! קמני ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ פ״ג ה״א׳ ס״ג רע״א‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫קילושין נ״ז ב׳; מנחות ק״א ב׳; חולין קע״ז א ; בכורוח י׳ א׳)ועיי״ש ר א ( ‪ .‬ועיין מכילתא משפעים׳‬
‫״ בעלי מומין וכר‪ .‬בבלי בכורוח כ״ה ב ‪ /‬ועיין במשנ׳ פ״ג מ״ג‬ ‫פ״כ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.336‬‬ ‫כספא‬
‫‪ 20‬בגחלים וכר‪ .‬בבלי הנ״ל‪.‬‬ ‫»» תנור וכר‪ .‬בבלי פ ק ח י ם כ״ו ב ‪ /‬ועיין משנ׳ ע״ז פ״ג מ״ע‪.‬‬
‫עיין תו״כ תזריע‪ ,‬נגעים ספי״ל‪,‬‬ ‫»־ א פ ר בגדים ו כ ו ‪/‬‬ ‫ועיין ירוש׳ פ״ג רה״ג‪ ,‬ש״ג ע״א‪.‬‬
‫ק״ע רע״א; ירוש׳ פ״ג ה ״ ג ק״ג ע״א‪.‬‬

‫פטור ן א חייב‬ ‫ד ואחיכ‪.‬‬ ‫ואחר כ ך |‬ ‫הקדימו | א הקדיש‪.‬‬ ‫השרשים | ד השרשי׳ א השרשין‪.‬‬ ‫‪ 12‬פן ן א ופן‪.‬‬
‫יוסה |‬ ‫‪ 14‬סונה ן א ןסאיפתין פונה‪.‬‬ ‫נטיעתו | ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪ 13‬הקדישו | ד הקדיש‪.‬‬ ‫נסעו | ד נטע‪.‬‬ ‫]בערלה[‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫אנח ן א ןיחור[‬ ‫‪ 16‬ע ר ל ה | א עורלה <ב־פ(‪.‬‬ ‫ד נוטעי־‪.‬‬ ‫נוסעין |‬ ‫א אוס ‪.‬‬ ‫ד אוסר‬ ‫או׳ |‬ ‫ד א יוסי•‬
‫ססני ע ר ל ה ן א סיסני‬ ‫ד אוסר‪.‬‬ ‫אום׳ |‬ ‫א אלעי•‬ ‫‪ 16‬ל ע ז י | ד אלעזי־‬ ‫פרי | א פירי‪ .‬פתוח‪.‬‬ ‫אנח‪.‬‬
‫ד אלעזר אוסר‪.‬‬ ‫‪ 18-17‬לעזר אום׳ |‬ ‫שסעון בן לעזר | א עקיבא‪.‬‬ ‫‪ 17‬ב ל ו ל | ד א בבלול‪.‬‬ ‫עורלה‪.‬‬
‫ב ק ל פ י ע ר ל ה ן א בקליפי עורלה•‬ ‫י! שהסיקו | א שהיסיקו‪.‬‬ ‫או׳ | ד אוסר א אום׳‪.‬‬ ‫‪ 18‬יוסח | ד א יוסי•‬
‫בכולן |‬ ‫ד אפה‪.‬‬ ‫אפר |‬ ‫א פ ה ובשל בגחלים | א ]אם[ א פ ה ובישל בגידולין‪.‬‬ ‫ב יושן‪.‬‬ ‫ד א•‬ ‫‪ 20‬יוצן ן כיה‬
‫בהנאה |‬ ‫בתים | ד בתי׳‪.‬‬ ‫א פ ר ‪ . . .‬ועפר | א ע פ ר ‪ . . .‬ואפר‪.‬‬ ‫‪ 31‬אשרה | א אשירה‪.‬‬ ‫ד בכולם א כולן‪.‬‬
‫ד בהנא׳• ב ד א סתום‪.‬‬

‫ה ק ד י ש ו וכר‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫‪ .12‬מ ן ה ג ז ע ח י י ב וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬מן הגזע מטור מן השרשים חייב‪ ,‬כגי׳ ש ב ב ב ל י ‪.‬‬
‫‪ .13‬ה ק ד י ש ו ו פ ד א ו וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה ש צ ׳ ל ‪ :‬הקדישו נחייב‪.‬‬ ‫ה ק ד י ש א ח ה ק ר ק ע ‪ ,‬ונטע כ ר ם ל ה ק ד ש ‪.‬‬
‫הקדישו! ו פ ד א ו וכוי‪ ,‬כגי׳ הירושלמי ו ה ר ׳ מ ‪ .‬ופירושו ש א ע ס ׳ י שאם ה ק ד י ש א ת השתילים ו נ ט ע ם מטור מן‬
‫‪.15-14‬גו ט ע י ן י ח ו ד וכו׳‪ .‬שהרי‬ ‫ה ע ר ל ה ‪ ,‬מ י מ א ם אח״כ מ ד א ם מונה מ ש ע ת ה נ ט י ע ה ‪ ,‬ו ל א מ ש ע ת הפדיון‪.‬‬
‫‪ .16‬כ פ נ י ו ת וכו׳‪ .‬כפניות הן מ ר י ה ד ק ל ה ז כ ר ‪ ,‬ואינו מ ר י גמור‪ .‬ועיין ב ב ה י א •‬ ‫ה ע ץ אינו נ א ס ר ב ע ר ל ה ‪.‬‬
‫‪ .17‬צ ו ב ע‬ ‫ס מ נ י ע ר ל ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם נ ת ע ר ב ו סממני צ ב י ע ה ש ל ע ר ל ה ב ס מ מ נ י ה י ת ר ע ו ל ץ ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫ב ה ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב ל צ ו ב ע ב ה ן ב ב ל ו ל ‪ ,‬כ ש נ ב ל ל ו ת ט ר ס ו מי ה צ ב ע ש ל איסור ו מ י ה צ ב ע ש ל ה י ת ר ‪.‬‬
‫‪ .18‬ב ע ל י מ ו מ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬צ מ ר ש ל ב כ ו ר ב ע ל מום א ו ס ר ב כ ל שהוא‪.‬‬ ‫והולכין אחרי רוב ההיתר‪.‬‬
‫ב ח‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫נ י ת ר‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ו‬
‫‪ .19‬י ב ק ר ‪ .‬ר ׳ יוסי לשימתו‬ ‫י י י י • עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫י‬ ‫שהרי א ס ש ר לשחטי׳‬
‫)בכורות ס י ה םמיה> שאמילו במומ ב ר ו ר ע ק ט ע ה ר נ ל ‪ 0‬צ ר י ך ב ק ו ר מ ו מ ח ה ‪ ,‬ו כ ל זמן ש ל א ב י ק ר ו מ ו מ ת ה דינו‬
‫כנשר ה צ מ ר מ ב כ ו ר ת מ שאין שחיטתו מ ת י ר ה א ת ה צ מ ר שנשר מחייו‪ ,‬ואינו אוסר ב כ ל שהוא‪ ,‬א ל א כ מ ל ו א‬
‫‪ .20‬ב נ ח ל י ם וכוי‪.‬‬ ‫ת ד ש וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהתנור נ ת ח מ ם ב ה י ם ק הראשון‪.‬‬ ‫היסט‪ .‬ע י ץ בבהיא‪.‬‬
‫שהרי כ ל הנשרמין א מ ר ן מותר‪ ,‬ונתלים דינם כ א ס ר ‪.‬‬
‫‪285‬‬ ‫ערלה‬
‫‪ .8‬ספק הערלה בארץ ישראל אסור‪ ,‬בסוריא ובחוצה לארץ מותר‪] .‬כיצד‪,‬‬
‫כרם ושדה שנטע ירק‪ ,‬וירק נמכר חוצה לו‪ ,‬ספיקו בארץ ישראל אסור‪ ,‬בסוריא‬
‫‪,‬‬
‫ובחוצה לארץ מותר[‪ .‬ר יהודה אומ׳ אף זה ספיקו בסוריא אסור‪ .‬אי זהו‬
‫בםוריא מותר‪ ,‬כרם שנטוע ירק ושדה ירק בצדו‪ ,‬וירק נמכר חוצה לו‪,‬‬
‫םפיקו בארץ ישראל אסור‪ ,‬בסוריא ובחוצה לארץ מותר‪ .‬הרי שנמצא‬
‫נטועה קטנה בתוך שדהו‪ ,‬םפיקו בארץ ישראל אסור‪ ,‬בםוריא ובחוצה לארץ‬
‫‪,‬‬
‫]מותר[‪ .‬ר׳ לעזר בי ר יוםה אמ׳ משם ר׳ יוסה בן דורמסקית שאמר‬
‫משם ר׳ יוסה הגלילי שאמ׳ משם ר׳ יוחנן בן נורי שאמ׳ ]משם[ ר׳ ליעזר‬
‫הגדול אץ ערלה בחוצה לארץ‪.‬‬

‫« ר׳ יהודה אומ׳‬ ‫« ק פ ק הערלה וכוי‪ .‬משכ׳ פ״ג מ״נו; בבלי ברכוה ל״ו א׳; קידושין ל״ח ב׳‪.‬‬
‫‪ 28‬ר׳ לעזר ו כ ו ‪ /‬בבלי קידושין ל״כו א ‪/‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ג ה״ח‪ ,‬ס״ג ע״ב‪.‬‬

‫א פתוח‪.‬‬ ‫ןסוחרן‪.‬‬ ‫א בסוריא‬ ‫בסוריא | ד בסוריה‬ ‫ישראל ן א ימרי‪.‬‬ ‫גג ה ע ר ל ה | ד א ערלה‪.‬‬

‫שנטע ן‬ ‫‪ 23‬ושדה ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫כיצד ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫ד•‬ ‫פוחר[ ן כיה‬ ‫‪4-22‬ג !כיצד ‪. . .‬‬
‫אסור | א מותר‪.‬‬ ‫ספיקו | ד ס פ ק ו א ס פ ק ‪.‬‬ ‫ך אוסר‪.‬‬ ‫‪ 24‬אופ׳ ן‬ ‫ישראל ן א ישרי‪.‬‬ ‫א שנטעו‪.‬‬
‫בצדו | א תוקן‪ :‬בצירו‪.‬‬ ‫שנטוע ן א שנטעו‪.‬‬ ‫א ןספקן בסוריא‪.‬‬ ‫‪ 28‬בסוריא | ד ס פ ק ו‬ ‫זהו | א זה הוא‪.‬‬
‫ספיקו ן‬ ‫‪ 27‬נטועה | א נטיעה‪.‬‬ ‫שנםצא ן א שסצא‪.‬‬ ‫ישראל ן א ישר׳‪,‬‬ ‫א ספק‪.‬‬ ‫‪ 26‬ססיקו | ד ס פ ק ו‬
‫בסוריא ובחוצה לארץ | ד בחוצה לארץ ובסוריא א בחוצה לארץ‪.‬‬ ‫ישראל אסור ן א ישר׳ אסורה‪.‬‬ ‫א ספיקה‪.‬‬
‫אס׳‪...‬‬ ‫בי ר׳ יוסה | ד א בר׳ יוסי‪.‬‬ ‫לעזר | ד אליעזר א אלעזר‪.‬‬ ‫‪ 28‬ןסותרן ן כיה ד‪ .‬א סותרת• ב ח ס ר ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫סשם ן א סשוס עיס(‪.‬‬ ‫»‪ 2‬סשם ‪ . . .‬שאס׳ | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫שאסר ן א שאס ‪.‬‬ ‫יוסה | ד אוסר ‪ . . .‬יוסי‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫ליעזר | ד א אליעזר‪.‬‬ ‫ב חסר‪.‬‬ ‫א סשום•‬ ‫ך‪.‬‬ ‫ןםשםן ן כיה‬ ‫שאס׳ | ך שאסר‪.‬‬ ‫יוסה | א יוסי‪.‬‬
‫‪ 30‬ע ר ל ה | א עורלה‪.‬‬

‫ש נ ט ע וכוי‪ .‬ה מ ל ה‬ ‫‪.23‬ושד ה‬ ‫כ ל הברייתא עוסקת בטירות של טיס‪.‬‬ ‫ה ע ר ל ה וכוי‪.‬‬ ‫‪.22‬םסק‬

‫החלטנו‬ ‫ובבהיא‬ ‫שנטוע י ר ק ‪.‬‬ ‫לכרם‬ ‫ב כ י י ע ובמשנתנו‪ ,‬והכוונה‬ ‫מלממה ואמה‬ ‫באשגרה‬ ‫היא‬ ‫‪.‬ושדה׳‬
‫‪ .27‬נ ט ו ע ה‬ ‫שיש כ א ן ת מ ר ץ ו ה ש מ ט ה ‪ ,‬ו ה ת ו ס ס ת א מ ב א ר ת מ ת ה י ל ה ס ס ק ע ר ל ה ‪ ,‬ו א ת י כ ס מ ק כ ל א י ה כ ר מ ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו מ ם ת מ ק א מ ע ב ר ו ע ל י ה שנות ע ר ל ה ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫קטנה‬
 ‫מסכת בכורים‬

‫‪,‬‬
‫נפרק א [‬
‫‪ .1‬אץ מביאץ בכורים קודם לעצרת‪ ,‬ואם הביא ימתץ עד שתבוא‬
‫עצרת רקרא עליהן‪ .2 .‬הקונה אילן אחד בתוך שדהו של חבית‪ ,‬הרי‬
‫זה מביא ולא קורא‪ ,‬מפני שלא קנה קרקע דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים אומ׳‬
‫לא מביא ולא קורא‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ כל הגרים כולן מביאץ ולא קורץ‪,‬‬
‫בני קיני חתן משה מביאץ וקורץ‪ ,‬שנ׳ ו ה י ה כ י ת ל ך ע מ נ ו ‪ .‬ר׳ יוסה‬
‫אומ׳ מאיר היה או׳ כהנים מביאץ ולא קורץ‪ ,‬מפני שלא נטלו חלק בארץ׳‬
‫ואני אומ׳ כשם שנטלו לרם כך נטלו כהנים בץ מדבר מרובה בץ מדבר מועט‪.‬‬
‫‪ .3‬הפריש את בכוריו ומכר את שדהו מביא ואינו קורא‪ .‬והשני מהוא להביא׳‬
‫מאותו המץ אינו מביא‪ ,‬ממץ אחר מביא וקורא‪ .‬ר׳ יהודה אף אף מאותו‬
‫המץ מביא וקורא‪ .4 .‬הרי שהפריש את בכוריו וקרא עליהן‪ ,‬וחזר וקנה‬
‫שדה אחרת ונתבכרו לו מחמשת המינץ‪ ,‬אע״פ שנתן לתוכו מאותו המץ׳‬

‫! ה ק ו נ ה וכו׳‪.‬‬ ‫! אין מביאין ו כ ו ‪ /‬עיין במשנ׳ פ״א מ״ג; חלה פ״ד ידי; מנחוח פ״י ידו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« כל הגרים ו כ ו ‪ /‬משכ׳‬ ‫בבלי ב״ב פ״א א ‪ /‬ועיין ירוש׳ פי׳א ה״ח׳ ס״ד רע״ב‪ ,‬ומשנ פ״א ידו‪.‬‬
‫פ״א מ״ד; מכילהא משפעים פ״כ‪ ,‬עמ׳ ‪ ;335‬קפרי כי הבא קוף שי׳ ש״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪ .320‬ועיי״ש פי׳ רל״ע‪,‬‬
‫» בני קיני ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ הנ״ל•‬ ‫ע מ ׳ ‪ .318‬ועיין בבלי מכוח י״ע א ‪ /‬ועיין ירוש׳ פ״א ה״ד‪ ,‬ק״ד ע״א‪.‬‬
‫« הפריש‬ ‫ל ואני אומ׳ ו כ ו ‪ /‬עיין משנ׳ מע״ש פ״ה מי״ד‪.‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬במדבר י ‪ /‬ל״ב‪.‬‬ ‫והיה‬
‫‪ !0‬הרי שהפריש ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״א ידע‪ .‬ועיין קפרי פי׳ רל״ע‪ ,‬ע מ ׳ ‪.318‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״א מ״ז‪.‬‬

‫אחד ‪I‬‬ ‫‪ a‬עליהן | ב סתום‪.‬‬ ‫שתביא | ד שתבא א שיבוא‪.‬‬ ‫ואם | א אם‪.‬‬ ‫‪ 1‬בכורים ן א ביכורים‪.‬‬
‫‪ 3‬ולא ן א ואמו‪.‬‬ ‫*‪-‬נ הרי זה | א חסר‪.‬‬ ‫חבייו | ד חברו‪.‬‬ ‫שדהו | ד א חסר‪.‬‬ ‫ד אחר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫קורא |‬ ‫« לא סביא ולא ן א סביא‪.‬‬ ‫אום׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫וחכםים | א וחכם׳‪.‬‬ ‫שלא קנה ן א שאין לו‪.‬‬
‫קיג׳ |‬ ‫‪ 5‬בני ן א ומי‪.‬‬ ‫קורץ ן א קודאין‪.‬‬ ‫הנדים | א הגידים‪.‬‬ ‫אום׳ | ד אופר‪.‬‬ ‫ד קרא א וקורא•‬
‫עםגו‬ ‫ד‬ ‫עסגו |‬ ‫והיה | ד והיה ןהטובן‪.‬‬ ‫» ׳ | ד שגאםר‪.‬‬ ‫וקורין | א וקוראיו־‬ ‫חתן | ד א חותן‪.‬‬ ‫ד קני‪.‬‬
‫או׳ | ד חסר‪ .‬א אום׳•‬ ‫סאיר היה | ד א היה ר־ סאיר‪.‬‬ ‫« אום־ | ד אוםר‪.‬‬ ‫יוסה | ד א יוסי•‬ ‫ןמו׳ן‪.‬‬
‫סדבר | ך סדבר־•‬ ‫ד אום־ | ד אוסר א אר‪.‬‬ ‫ספג׳ ן א חסר‪.‬‬ ‫קורין | א קודאין‪.‬‬ ‫כהגים ן א הכהגים‪.‬‬
‫סהיא ‪I‬‬ ‫והשני ן א קיגי‪.‬‬ ‫ופכר | כיה ד א• ב יפכר‪.‬‬ ‫« בכוריו | א ביכוריו‪.‬‬ ‫סרובה בין | א סרובה ובין‪.‬‬
‫עליהן |‬ ‫בכוריו ן א ביכוריו‪.‬‬ ‫״< וקורא | ב ד סתום‪.‬‬ ‫» אד | ד אוסר א איס׳•‬ ‫ד םהו א סה הוא‪.‬‬
‫אע‪-‬פ | ד א אף‬ ‫פחםשת הסעין | א סשאר פעץ‪.‬‬ ‫״ ונתבכרו | א ןאף על פין שנחבכרו‪.‬‬ ‫א עליהם‪.‬‬
‫לחוכו | ד לתוכן א לו‪.‬‬ ‫שנתן | א שנתבכרו‪.‬‬ ‫) א ואף( על פי‪.‬‬

‫‪ * . 3‬ל א ק ג ה ו כ ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל א קגה ק ר ק ע‬ ‫‪ . 1‬י מ ת י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ י ח ם ב ע ז ר ה ‪) .‬הרימ(‪.‬‬

‫‪ . 5‬ת ל ך ע מ ג ו ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ה ט ב ג ו ל ך ‪ ,‬שהמרישו לו ת ש ג ה ע ל ידיתו‪ .‬ע י ץ בבהיא•‬ ‫מממק‪.‬‬
‫‪ n v n n D . 1 1‬וכוי‪ ' 1 .‬ל ‪ :‬מששת‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ .‬מ ל ב ד ה מ ץ‬ ‫‪ . 7‬ג מ ל ו כ ה ג י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ע ר י הלויים‪.‬‬
‫מ א ו ת ו ה מ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬ר ש בידו עכשיו כ ל ש ב ע ת המינימ‪ .‬עיין‬ ‫שהביא‪ .‬ו ע י ץ בשגוימ‪.‬‬
‫בבהיא‪.‬‬

‫‪286‬‬
‫‪287‬‬ ‫בכורים פ״א‬

‫‪ .5‬ר׳ יהודה אומ׳‬ ‫מביא ולא קורא‪ ,‬שאץ אדם קורא פעמים בשנה‪.‬‬
‫עד באר הגולה חייב באחריותן‪ ,‬מבאר הגולה ואילך אץ חייב באחריותן‪.‬‬
‫ר׳ שמעץ בן יהודה אף משם ר׳ שמעץ שגים אץ חייב עליהן חומש‪ .‬רבן‬
‫‪15‬‬
‫שמעץ בן גמליאל אף אץ מביאץ בכורץ תמרץ חוץ מן התמרץ שביריחו‪,‬‬
‫ואץ קורץ אלא על הכותבות בלבד‪ .‬ר׳ ליעזר אומ׳ רמוגי עמקים מביאץ‬
‫וקורץ‪ .6 .‬חומר בתרומה שאץ במעשר שגי ובמעשר שגי שאץ בתרומה‪,‬‬
‫שהתרומה אץ גיטלת אלא מן המוקף‪ ,‬ואץ גיטלת אלא מן הגמור‪ ,‬ואץ‬
‫גיטלת מן הטהור על הטמא‪ ,‬ומדמעת‪ ,‬וחייבץ עליה חומש‪ .‬וגוהגת בכל‬
‫‪20‬‬
‫הפירות‪ ,‬מה שאץ כן בבכורץ‪ .‬וגוהגת בשאר שגים‪ ,‬מה שאץ כן במעשר שגי‪.‬‬
‫חומר במעשר שני‪ ,‬שמעשר שני קונה את הקנקן‪ ,‬ואוסר דמיו‪ ,‬ועירובו וספק‬
‫עירובו כל שהוא‪ ,‬אסור לאונן‪ ,‬וטעץ חומש‪ ,‬וטעץ ודר‪ ,‬ולא הותר לאכילה‬

‫‪1 1‬‬
‫ר׳ יהודה וכי׳• עיין קמרי ראה סי׳ ע״ז‪ ,‬עמ׳ ‪ .142‬ועיין במשנ׳ ש״א י מ ו ‪ ,‬מכילחא דרשב״י‪,‬‬
‫>» ר׳ שמעון בן וכו׳‪ .‬ילוש׳ ש״א רה״י‪ ,‬ק״ד ע״ב‪.‬‬ ‫עמ׳ ‪ .159‬ועיין לעיל שאח פ״ד‪ ,‬שו׳ ‪ 21‬ומש״ש‪.‬‬
‫•» למוכי עמקים וכו׳‪ .‬ילוש׳ הנ״ל‪ .‬ועיין במשכ׳‬ ‫*»‪ <*-‬לבן שמעון וכוי‪ .‬ילוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬ס״נ ע״ד‪.‬‬
‫״ ‪ 0 -‬נ בכל הפילוח‪ .‬משכ׳‬ ‫‪,‬‬
‫» מן ה מ ק ף וכו ‪ .‬עיין נמשכ׳ פיב מ״ה וחלח פ״א ירנן‪.‬‬ ‫ש״א מ״ג‪.‬‬
‫« חומל ו כ ו ‪ /‬לעיל שביעיח פ״ז‪ ,‬שו׳ ‪,12‬‬ ‫״ נשאל שנים‪ .‬עיין בבלי יבמוח ע״ג סע״ב‪.‬‬ ‫פ״ב מ״ג‬
‫יש״כ‪ .‬ועיין ילוש׳ כאן פ״ב ח״ב‪ ,‬ס״ח ע״א‪.‬‬

‫‪1 1‬‬
‫אין ן ד א איני­‬ ‫ואילו | ד חסר‪.‬‬ ‫»» באר ן א בוי•‬ ‫אוס' | ד אופר‪.‬‬ ‫בשנה | כ ך סתום‪.‬‬ ‫ולא | א ואמו‪.‬‬
‫‪1 4‬‬
‫‪5‬ז שסעון בן נםליאל ן א שסע׳‬ ‫חייב ן א חייבין‪.‬‬ ‫טשם ר׳ שסעון ן א סשוס ר׳ !סעי‪.‬‬ ‫איי | ד אוסר א אופי‪.‬‬
‫נ ס‬
‫החםרץ | ך התפרי׳‬ ‫תסרץ | ד םחסרי־ א חסרים‪.‬‬ ‫בכורץ | ד בכורים א ביכורים‪.‬‬ ‫אוי | ד א אום־‪.‬‬ ‫ל'•‬ ‫‪P‬‬
‫ליעזר | ד ןשסעק בן[ אלעזר א ןשםע׳ בן[ אלע׳‪.‬‬ ‫הכוחבות | ד הכוחבו׳ א כוחבות‪.‬‬ ‫•» קורץ | ד קורי׳‪.‬‬ ‫א החסרים‪.‬‬
‫ר ‪0‬‬
‫שגי | ד שני !ובכורי׳ ן א שעי !וביכורים[‪.‬‬ ‫דו בםעשר | ד בםעש'‪.‬‬ ‫עפקים | ד עסקיי‪.‬‬ ‫י נ י | ד א ריסוגי‪.‬‬
‫ואזה‪.‬‬ ‫ואץ ן א הנסור‬ ‫הנםור‬ ‫‪ 18‬אין ן א אמה‪.‬‬ ‫בתרופה | ד בתרופ׳‪.‬‬ ‫!וביכורים(‪.‬‬ ‫» ' | א ייני‬
‫תוהנת ן‬ ‫א בפעשר שמי‪.‬‬ ‫‪ 20‬בבכורין | ד בבכורים‬ ‫וגוועת ן א גוועות‪.‬‬ ‫»‪ 1‬וסדםעת | א סדסעת‪.‬‬
‫קתה ן‬ ‫שםעשר שגי ן א הסעשר שיני‪.‬‬ ‫‪ 21‬הוסר ‪ . . .‬שני ן א חסר‪.‬‬ ‫שני ן א שמי‪.‬‬ ‫א ןוביכוריםן נוהגת‪.‬‬
‫אסור ‪ . . .‬ו ט ע ו ן ‪ . . .‬וטעון ן א ו ט ע ו ן ‪. . .‬‬ ‫»נ עירובו ן א עירוביו‪.‬‬ ‫ועירובו | ד ועירוביו א עירוביו‪.‬‬ ‫ד קגה‪.‬‬
‫ודיי | ד א רדד‪.‬‬ ‫וטעון ‪ . . .‬ואסור‪.‬‬

‫‪ .14‬ש נ י מ וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫‪ .13‬ב א ר ה נ ו ל ה וכוי‪ .‬כ נ ר א ה שהיתה ע ל נ ב ו ל ה ע ז ר ה ש ל קודש‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 1 6‬ה כ ו ת ב ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫אם א ב ד ו ה ב כ ו ר י ם כ ל ז ‪ p‬שהוא חייב ב א ח ר מ ת ם ‪ ,‬ו ה פ ר י ש שניים ת ח ת י ה ם ‪.‬‬
‫ב ת ר ו מ ה ‪ .‬ציל‪:‬‬ ‫‪ . 1 7‬ו ב מ ע ש ר שני שאין‬ ‫ע ל ה כ ו ת ב ו ת שביריחו‪ .‬ש ק ה ת מ ר י ם ה מ ש ו ב ח י ם ביותר‪.‬‬
‫ו ב מ ע ש ר שני ו ב י כ ו ר י ם ש א ץ ב ת ר ו מ ה ‪ ,‬כני׳ כייע‪ .‬ו ה ב ר י י ת א מ ת ה ל ה ל ן כ מ ה ד ב ר י ם שנוהגים ב ת ר ו מ ה‬
‫ו מ מ ר ש מ ת ח י ל ה חומרי ת ר ו מ ה שאתם במעיש‪.‬‬ ‫במעיש‪ ,‬ו מ ה מ שנוהנימ ב ת ר ו מ ה ו ל א ב ב כ ו ר י ם ‪.‬‬ ‫ולא‬
‫ה נ מ ו ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאמו ממריש ת ר ו מ ה מ ד ב ר ש ל א נ נ מ ר ה מ ל א כ ת ו ‪ ,‬מ ה שאין ‪ p‬במעיש )אמ ע ב ר‬ ‫‪ .18‬מ ן‬
‫‪ .19‬ו מ ד מ ע ת ו ת י י ב י ן‬ ‫והמריש ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר ראשון(‪ ,‬מ ו ת ר לו להמריש‪ ,‬שהרי ל ע צ מ ו הוא מפריש‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬מ ה ש א ץ ‪ p‬מעיש שאמ א ץ לו מדיון )כגון מתות משוה מרוטה( ב מ ל ב ר ו ב ‪ ,‬ו ק א ץ ת י י ב ץ תומש ע ל‬
‫‪ .20-19‬ב כ ל ה ט י ר ו ת ו כ ו ‪ .‬מ ה שאץ כן ב ב כ ו ר י ם‬ ‫א כ י ל ת ו ‪ .‬ו ע ד כ א ן ה ם חומרי ת ר ו מ ה שאממ במעיש‪.‬‬
‫‪ .20‬ב ש א ר ש נ י מ ו כ ו ‪ .‬מ ה ש א ץ ‪ p‬בםעיש‪ ,‬שאמו נוהג בשנה שלישית‬ ‫ש א ץ נוהנים א ל א ב ש ב ע ה ממים‪.‬‬
‫‪ .21‬ק ו נ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬א מ ק ר א שמ מע״ש ע ל קנקן מתום ש ל יין‪ ,‬קנה מעשר‪ ,‬וחייב ל א כ ו ל א ף‬ ‫ושנה ששית‪.‬‬
‫^ ) ‪ p ^ n‬א ו מ ר א ת ע י ר ו ב י ו ו מ מ ק עירוביו‬ ‫ד מ י ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬מ ע י ש מ ת ה ל ל ע ל‬ ‫ואומר‬ ‫כנגד הקנקן‪.‬‬
‫‪ .22‬ח ו מ ש ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשמודהו‪ ,‬א ב ל ל ת ר ו מ ה א ץ מ ד מ ן‬ ‫א ם יש לו פדיון‪ ,‬ממני שהוא ד ב ר שיש לו מ ת י ר ץ ‪.‬‬
‫ו ד ו י‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א פ י ל ו א ץ א א ל א מע׳ש ב ל ב ד מ ת ו ד ה ‪ .‬מ ה שאץ ‪ p‬ב ת ר ו מ ה ‪ .‬ע י ץ ב ב ו ר א ‪.‬‬ ‫ו א ץ חומש‪.‬‬
 ‫בכורים פ״א‬ ‫‪288‬‬

‫אלא בפדיץ‪ ,‬ואץ מדליקי׳ בו את הנר‪ ,‬מה שאץ כן בתרומה‪ .7 .‬חומר‬

‫בתרומה ובמעשר שני שאץ בבכורים‪ ,‬שהתרומה ומעשר שני נוהגץ בעמק‬
‫ומואב‪ ,‬מה שאץ כן בבכורים‪ .‬חומר במעשר שני ובכורים שאץ כן בתרומה׳‬
‫שמעשר שני ובכורים טעונץ הבאת מקום‪ ,‬וטעונץ רדר‪ ,‬ואסורץ לאונן‪.‬‬
‫ור׳ שמעץ מתיר‪ .‬וחייבץ בביעור‪ .‬ר׳ שמעץ אומ׳ בכורים פטורץ מן הביעור‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ר׳ יוםה אומ מעשר שני טעץ ר ד ר ובכורים טעונץ רדר‪ ,‬מה מעשר שני‬
‫טעץ ביעור אף בכורים טעונץ ביעור‪ .‬אמ׳ לו ר׳ שמעץ מה למעשר שני טעץ‬
‫בעור שכן דמיו טעונץ ביעור‪ ,‬תאמר בבכורים שאץ דמיהן טעונץ ביעור‪.‬‬
‫וכן היה ר׳ שמעץ אומ׳ בכורץ לא אסרו גדוליהן לאכל בירושלם‪ .‬מעשר‪.‬‬
‫באי זה מעשר אמרו בדבר שזרעו כלה‪ ,‬נכנם לירושלם רוצא‪ ,‬בשאץ בו‬
‫שוה פרוטה‪ ,‬ובשאץ לו פדיץ‪ .‬ר׳ שמעץ בן יהודה או׳ משם ר׳ שמעץ‬
‫בכורים אץ חייבץ עליהן במחובר לקרקע‪.‬‬

‫״ ‪ -‬״ בעמון ומואב‪ .‬משנ׳ ידים פ״ד מ״ג‪.‬‬ ‫» ואין מדליקי׳ ו כ ו ‪ /‬משנ׳ שביעיח ש״ח מ״ב‪.‬‬
‫» בדבר ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ פ״ב ה״ב‪ ,‬ש״ה ע״א‪.‬‬ ‫» חומר במעשר ו כ ו ‪ /‬משכ׳ כאן פ״ב מ״ב‪.‬‬
‫» שוה שמנוה ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל מע״ש פ״ג שו׳ ‪ 9‬ובבלי ב״מ נ״ג א ‪ /‬ועיין ח ר כ בחוקוחי פי״נ‬
‫« במחובר ו כ ו ‪ /‬עיין להלן פ״ב שו׳ ‪ 45‬ובמשנ׳ פ״ב מ״ד ופ״ג מ״א‪.‬‬ ‫ה״י‪ ,‬קכו״ו ע״ב‪.‬‬

‫» י ן א וסע״י‬ ‫‪4‬־ ובםעשר‬ ‫בו ן א בה‪.‬‬ ‫טדליק" | ד א ס י ל י ק ץ ‪.‬‬ ‫» ב״יייז | א ב״ייייז•‬

‫‪ 26‬בבכורים ן א בביכורים•‬ ‫שני ן א שיני‪.‬‬ ‫שאין בבכורים ן א ןסהן שאין ) ק ן בביכורים‪.‬‬ ‫שמי‪.‬‬
‫•‪ 2‬י ר י ‪I‬‬ ‫‪ 20-28‬בפעשר שני ‪ . . .‬ובכורים ן א בביכורים שהביכורים‪.‬‬ ‫כן | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫ד פתוח•‬
‫־ בכורים | ד ביכורץ א ביכורים•‬ ‫אום׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫ל* שטעיו | א ״סעי•‬ ‫״ ״ ‪ | P‬א אסזי־ץ‪.‬‬ ‫י י"*•‬
‫ובכורים |‬ ‫ד ת י | ךוחי‪.‬‬ ‫שני ן א שמי‪.‬‬ ‫אופ׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫•‪ 2‬יוסה | ד א יוסי•‬ ‫הביעור | ב ד פתוח‪.‬‬
‫טעמ ‪I‬‬ ‫שני ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫אט׳ | ד א ט ר ‪.‬‬ ‫•‪ 2‬בכוריט | ד א ביכוריט•‬ ‫שני ן א ח ס ר ‪.‬‬ ‫א והביכוריט‪.‬‬
‫דסיהן ן א דטיהס•‬ ‫בבכורים ן א כביכורים‪.‬‬ ‫שכן ן א שכל‪.‬‬ ‫‪ 80‬בעור | ד א ביעור‪.‬‬ ‫ד שטעון‪.‬‬
‫ג ח ל י ה ן | ד נידוליהן א נידוליהס•‬ ‫א ס י ו | ד אטדו‪.‬‬ ‫א ביכורים‪.‬‬ ‫בכורין | ד ביכורי׳‬ ‫» אוס׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫שוה ן א שיוה•‬ ‫‪a3‬‬ ‫ת כ נ ס ‪. 3 3‬‬ ‫נכנס ן א‬ ‫כירושלס | א לירושלם‪.‬‬ ‫א להיאכל•‬ ‫לאבל | ד לאכול‬
‫א ביכורים•‬ ‫‪ 34‬בכורים ‪ I‬ד בכורי׳‬ ‫סשם ‪ I‬א סשום‪.‬‬ ‫א אום׳‪.‬‬ ‫או׳ | ד א ס ר‬ ‫י י מ ‪ I‬א ״׳דייז־‬ ‫פ‬

‫‪1‬‬
‫עליהן | א עליהם‪.‬‬

‫‪.26‬ה ב א ת‬ ‫ב פ ד י ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬מ ח ו ץ ל י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬מ ה שאץ ‪ p‬ת ר ו מ ה שהיא מ ו ת ר ת ל ב ת י ם הדד‪.‬‬ ‫‪.23‬אלא‬

‫‪P‬‬ ‫ב ב י ע ו ר ‪ .‬מה שאץ‬ ‫‪.27‬וחייבין‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬לירושלים‪ ,‬ואסורים מ ל א כ ו ל ח ו צ ה ל ה ‪.‬‬ ‫מקום‪.‬‬
‫ד מ י ה ן ובו׳‪ .‬שהרי ב כ ו ר י ם א ץ ת ו ס ס י ם א ת‬ ‫‪.30‬ש א י ן‬ ‫ת ר ו מ ה ב י ד בה! שאתה חייבת ב ב ע ו ר ‪.‬‬
‫‪ .31‬ל א א מ ר ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ז ר ע ב מ ר י ם כ ב ר ב ס ל ו ‪ ,‬ו ל א א ס ר ו אותם ש י א כ ל ו בירושלים‬ ‫הדמים•‬
‫מ ע ש ר ‪ .‬מ ל ה זו ה י א מ י מ ק א מ מ ש נ ת נ ו ) מ י ב מ'ב>‪ :‬יש ב מ ע ש ר ו ב כ ו ר י ם וכו׳ ו ג ד ו ל י ק א ם ו ר ץ וכו׳‬ ‫דוקא•‬
‫‪ . 3 2‬ב א י ז ה מ ע ש ר א מ ר ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬באיזה מ ע ש ר התירו ה ח כ מ י ם הראשונימ )שאני‬ ‫וריש מ ת י ר ‪.‬‬
‫ל י ר ו ש ל מ ו י ו צ א ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנכנס לירושלים ו י צ א <כצ״ל>‬ ‫נכנמ‬ ‫ה י ל ך בשיטתם( א ת נידוליהם‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫כשאין בו שיה‬ ‫‪.33-32‬‬ ‫<עיין בבהיא(‪ ,‬ו ל א הםריתווע ה ת כ מ י ם ל ה ע ל ו ת ו לירושלים‪.‬‬ ‫״אז לי יייז‬
‫ס ר ו ס ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬או ב ש א ץ בו שוה ס ר ו ס ה ‪ ,‬ו א ס י ל ו ל א נכנם לירושלימ‪ ,‬שהרי א י א פ ש ר ל ס ד ו ת ו ‪ ,‬שאמו ת ו ס ם‬
‫א ר לה‬ ‫כ מ ב‬ ‫א ת‪D 1 W‬‬
‫יעיין ב ב ה ״ א ‪•33.‬ו כ ש א י ן ל ו וכוי‪ .‬ש מ א ציל‪ :‬ש א ץ לו‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬מ ס ד שאץ‬ ‫לז•‬ ‫י‬ ‫׳‬
‫סה(‬ ‫‪0‬‬ ‫מ מ י ה‬ ‫ב פ ח י ת‬ ‫ל י ) ל מ ע ש‬
‫יעיין מיש ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫״יייז־‬ ‫יי‬ ‫י‬
‫‪289‬‬ ‫בכורים פ״ב‬

‫פרק ב׳‬
‫‪ .1‬כר כיצד שוה לחיה‪ ,‬דמו טעץ כסר כדם החיה‪ .‬ר׳ לעזר אומ׳‬
‫חייבץ על חלבו אשם תלר‪ .2 .‬כיצד שוה לחיה ולבהמה‪ ,‬מפשיט בו חבור‬
‫כחיה וכבהמה‪ ,‬וגוהג בו גיד הנשה כחיה וכבהמה‪ ,‬אם אמר הריני נזיר‬
‫שזה חיה ובהמה הרי זה גזיר‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה אופף כוי בריה לעצמו‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫ולא יכלו חכמים להכריע עליו אם חיה אם בהמה‪.‬‬
‫סשנה דסוס נ»ולי‬
‫‪ .3‬אגדרוגיגום יש בו דרכים שוה‬ ‫‪ .3‬אנדרוגינוס יש בו דרכים שוה‬
‫לאנשים‪ ,‬רש בו דרכים שוה לנשים‪,‬‬ ‫לאנשים‪ ,‬רש בו דרכים שוה לנשי׳‪,‬‬
‫רש בו דרכים שוה לאנשים ולנשים‪,‬‬ ‫רש בו דרכים שוה לאנשים ולנשים‪,‬‬
‫רש בו דרכים אינו שוה לא לאנשים‬ ‫רש בו שאינו שוה לא לאנשים ולא‬
‫‪10‬‬
‫ולא לנשים‪ .4 .‬כיצד שוה לאנשים‪,‬‬ ‫‪ .4‬דרכים ששוה בהן‬ ‫לנשים‪.‬‬
‫מטמא בלובן כאנשים‪ ,‬וזוקק לייבום‬ ‫לאנשים‪ ,‬מיטמא בלובן כאנשים‪ ,‬נושא‬
‫כאנשים‪ ,‬ומתעטף ומםתפר כאנשים‪,‬‬ ‫אבל לא נישא כאנשים‪ ,‬ואץ מתיחד‬
‫ונושא אבל לא נישא כאנשים‪ ,‬וחייב‬ ‫עם הנשים כאנשים‪ ,‬ואץ נזץ עם הבנות‬

‫» כ ר ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ב ירכו; להלן חולין רפ״ו‪ .‬ועיין להלן בילה ש״א קח״ח ובמקבילוה‪.‬‬
‫ר׳ לעזר ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ח״ח‪ ,‬ק״ח ע״נ; יבמוח פ״ד ח ״ נ ‪ ,‬ה ׳ ע״ג; בבלי יבמוח קי״ג א׳; כריחוח‬
‫הריני נזיר ו כ ו ‪ /‬עיין במשנ׳ קפ״נ;‬ ‫נ ונוהג בו ו כ ו ‪ /‬להלן חולין רש״ז‪.‬‬ ‫׳‬
‫י״ז ב ; י״ח א ‪/‬‬
‫״ מינומא ו כ ו ‪ /‬משנ׳ זבים פ״ב ירא‪.‬‬ ‫« ר׳ יוקח ו כ ו ‪ /‬בבלי חולין פ ׳ א ‪/‬‬ ‫נזיר פ״ה מ״ז‪.‬‬
‫״ נושא‬ ‫ועיין להלן שם פ״ב ה ״ נ ‪ ,‬ירוש׳ שבועוח פ״ב ח״ב‪ ,‬ל״ג ע״ד‪ ,‬בבלי נ ד ה כ״ח א ‪ /‬ב ‪/‬‬
‫» ואין נזון ו כ ו ‪ /‬עיין נמשנ׳ ב״ב ע״כו מ״ב‪.‬‬ ‫ו כ ו ‪ /‬משנ׳ יבמוח שפ״ח‪ .‬ועיין בבלי שם פ״ב ‪3‬׳‪.‬‬

‫לעזר |‬ ‫החיה ן א חיה‪.‬‬ ‫כדם | ד כסו‪.‬‬ ‫כסר | א כיסר‪.‬‬ ‫•ויל | ד ח ס ה ‪.‬‬ ‫‪ 1‬כיצד | א כחה צד‪.‬‬
‫כיצד ן א כחה צד‪ .‬שוה | ד שווה א ]*אינו!‬ ‫נ ת ל י | ב ד סתום‪.‬‬ ‫‪,‬‬
‫איס׳ | ד או ‪.‬‬ ‫ד אלעזר א אליעזר‪.‬‬
‫נ כחיה ן‬ ‫חבור | ד א חיבור‪.‬‬ ‫ולבהסה | ד ולבהס׳ א !ולאן לבהסה‪.‬‬ ‫לחיה | א ןלאן לחיה‪.‬‬ ‫שוה‪.‬‬
‫אסר | ד א אס־‪.‬‬ ‫וכבהסה | ד וכבהס׳ א ובבהםה‪.‬‬ ‫וכבהסה תוהג ן א ובבהסה נוהג‬ ‫ד כחייה‪.‬‬
‫» ולא יכלו ן א לא יוכלו‪.‬‬ ‫בדיה | ד ברייא א ביריא‪.‬‬ ‫בי ר׳ יהודה | ד א חסר‪.‬‬ ‫« יוסה | ד א מסי‪.‬‬
‫‪ •6‬אנדרתינוס | ד אנדנרתינ׳‬ ‫בהסה | ד בהס׳‪.‬‬ ‫חיה אם ן א חיה )הוא( או‪.‬‬ ‫חכסים | ד חכסי׳ א חכס׳‪.‬‬
‫» בו ן‬ ‫» שוה | ד שווה‪.‬‬ ‫לנשיי | ד א לנשים‪.‬‬ ‫ד שוה | ד שווה‪.‬‬ ‫שחה | ד שתה‪.‬‬ ‫א אנדרנינוס‪.‬‬
‫‪ 11‬סיססא ן ד א סססא‪.‬‬ ‫ששוה | ד ששוו‪.‬‬ ‫‪ 10‬לנשים | ב ד סתום‪.‬‬ ‫שוה | ד שתה‪.‬‬ ‫א בו !דרכים[‪.‬‬
‫ואין‬ ‫כאנשים | ד כאנשי׳‪.‬‬ ‫»‪ 1‬משים ן א נשים‪.‬‬ ‫פתיחד ן א פתייחד‪.‬‬ ‫»» נישא ן כיה ד א• ב נושא‪.‬‬
‫זו‬
‫נ ז | ד א ואמו ניזון‪.‬‬

‫‪ .2‬מ מ ש י מ ב ו וכוי‪ .‬כמשנת ח ו ל ץ )מימ מיס‪:‬‬ ‫ו‪ .‬כ ו י וכוי‪ .‬ע י ץ מיש ל ע י ל כ ל א י מ מיה‪ ,‬שוי ‪.7‬‬
‫‪ .6‬א נ ד ר ו נ י נ ו מ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ יש בו מימני ז כ ר ו ת‬ ‫ה מ ס ש י ס ב ב ה מ ה ו ב ח י ה וכוי‪ ,‬לשמיח כ ד י אחיזה‪.‬‬
‫וו‪ .‬מ י מ מ א ב ל ו ב ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשזב ממנו נוזל ? בך כ מ י ב צ ק של שעורים‪ ,‬נעשה זב‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫תקבות‪.‬‬
‫‪ .12‬ל א נ י ש א וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬ש א ץ קידושין ת ו ם ם ץ בו‪ ,‬א ם נ ת ק ד ש‬ ‫א ב ל אשה אינה נעשית ז ב ה ב ל ו ^‬
‫‪ .13‬ו א י ן נ ז ו ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב נ כ ם י ם מ ם ו ע ס י ם ‪.‬‬ ‫כאשה‪ .‬עייןבבהיא‪.‬‬

‫• שנרס לנוסח הנססח לסשנה הובאו בבורא‪.‬‬

 ‫בכורים פ״ב‬ ‫‪290‬‬

‫סשנה דפוס נפולי‬

‫בכל מצות האמורות בתורה כאנשים‪.‬‬ ‫כאנשים‪ ,‬ואץ נעטף ומספר כאנשים‬
‫‪ .5‬כיצד שוה לנשים‪ ,‬מטמא באודם‬ ‫ואץ מיטמא למתים כאנשים‪ ,‬ועובר‬
‫כנשים‪ ,‬ואינו מתייחד עם האנשי׳‬ ‫על בל תקיף ועל ב ל תשחית כאנשים‪,‬‬
‫כנשים‪ ,‬ואינו עובר על בל תקיף‬ ‫וחייב בכל מצות האמורות בתורה‬
‫ולא על בל תשחית ולא על בל‬ ‫כאנשים‪ .5 .‬דרכים ששור! בהן לנשים‪,‬‬
‫תטמא למתים כנשים‪ ,‬ופסול מן‬ ‫מיטמי באודם כנשים‪ ,‬ואץ מתיחד עם‬
‫העדות כנשים‪ ,‬ואינו נבעל בעברה‬ ‫האנשים כנשים‪ ,‬ואץ זוקק לייבום‬
‫כנשים‪ ,‬ונפסל מן הכהונה כנשים‪.‬‬ ‫כנשים‪ ,‬ואץ חולק עם הבנים כנשים‪,‬‬
‫‪ .6‬כיצד שוה לאנשים ולנשים‪ ,‬חייבים‬ ‫ואץ חולק בקדשי קדשים כנשים‪,‬‬
‫על מכתו ועל קללתו כאנשים וכנשים‪,‬‬ ‫ופסול מכל עדות שבתורה כנשים‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫וההורגו שוע גולה ומדד נהרג כאנשי‬ ‫ואם נבעל בעבירה פסול מן הכהונה‬
‫וגשים‪ ,‬רושבת עליו דם טמא ודם‬ ‫כנשים‪ .6 .‬דרכים ששוה לאנשים‬
‫טוהר כאגשי׳ וכגשים‪ ,‬וחולק בקדשי‬ ‫ולנשים‪ ,‬חייבץ על נזקו בץ איש בץ‬
‫קדשים כאנשים וכנשים‪ ,‬ונוחל בכל‬ ‫אשה‪ ,‬ההורגו במזיד גהרג‪ ,‬בשוע גולה‬
‫הנחלות כאנשים וכנשים‪ ,‬ואם אמ׳‬ ‫לערי מקלט‪ ,‬אמו יושבת עליו בדם‬
‫הריני נזיר שזה איש ואשה הרי זה‬ ‫טוהר כאגשים וכנשים‪ ,‬ומביאה עליו‬
‫נזיר‪ .7 .‬כיצד אינו שוה לא לאנשים‬ ‫קרבן כאנשים וכנשים‪ ,‬ונוחל בכל‬
‫ולא לנשים‪ ,‬אץ חייבץ לא על מכתו‬ ‫נחלות כאנשים וכנשים‪ ,‬וחולק בקדשי‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬

‫•» באודם ו כ ו ‪ .‬עיין‬ ‫ל» וחייב ו כ ו ‪ .‬עיין להלן דיה פ״ב ה״ז )כי״ע רפ״ד(‪ ,‬בבלי שם כ׳׳נו א ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫׳ ‪ .‬עיין ירוש׳‬ ‫ו כ ו‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ח ו‬ ‫» ואין‬ ‫״ ואין זוקק ו כ ו ‪ .‬להלן יבמוח קפ״ב‪.‬‬ ‫ירש לעיל שו ‪.11‬‬
‫‪,‬‬
‫״ ו א ס כבעל ו כ ו ‪ /‬עיין ימש׳ הכ׳׳ל•‬ ‫» ושקול ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש הכ״ל‪.‬‬ ‫יבמוח קפ״ח׳ ט ׳ ע״ל•‬
‫‪,‬‬
‫‪ 30‬וכוחל ו כ ו ‪/‬‬ ‫» אמו יושבה ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ כדה פ״ג ידה; חו״כ חזריע רפ״ב‪ ,‬כ״ח ע״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« וחולק ו כ ו ‪ /‬לעיל קוף ח מ מ ו ח ‪ ,‬שוי ‪ ;58‬בבלי יבמוח ל״נו ‪.'3‬‬ ‫עיין במשכ ב״ב ש״נו קמ״ב‪.‬‬

‫כאנשים ‪I‬‬ ‫ןאין ‪. . .‬‬ ‫כאנשים(‪.‬‬ ‫בתורה‬ ‫האסורות‬ ‫מצוות‬ ‫ןוחייב ב כ ל‬ ‫א כאנשים‬ ‫״ כאנשים | ד כאנשי׳‬
‫ח ס‬
‫‪ !6‬תשחית כ א ש י ם | ד תשחת כאנשי־•‬ ‫‪ 18‬סיטםא | ד פטסא‪.‬‬ ‫י*'! | א ואינו‪.‬‬ ‫י•‬ ‫י‬

‫דרכים |‬ ‫‪ .8‬כאנשים | ד כאנשי־‪.‬‬ ‫האסורות בתורה | ד האסורו׳ בתורה‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫״ סצות | א הסצוות‪.‬‬

‫סתיחד |‬ ‫כנשים | ד כנש"‪.‬‬ ‫»! פיסס׳ | ד מטס־ א סיססא‪.‬‬ ‫ששוה בהן | ד ששווה‪.‬‬ ‫ד דרכי־ א דברים‪.‬‬

‫א ליבסיס•‬ ‫לייבום | ד ליבום‬ ‫כנשים | ד בנש"‪.‬‬ ‫א אנשים‪.‬‬ ‫‪ *0‬האנשים | ד האגשי׳‬ ‫א טתייחד‪.‬‬

‫א בתורה•‬ ‫שבתורה | ד שבתור׳‬ ‫עיחת‪.‬‬ ‫»סכל עחת | דלכל‬ ‫א סקדש‪.‬‬ ‫‪ 22‬קדשים | ד קדשי׳‬
‫‪8‬ג נזקו ‪I‬‬ ‫‪6‬־ ששוה | ד א ששוה !בהן ן‪.‬‬ ‫פ ס ו ל | א ופסול‪.‬‬ ‫בעבירה | ד בעברה‪.‬‬ ‫*‪ 2‬ואם | א ואין‪.‬‬
‫וחולק ן א מוחל•‬ ‫‪ 31‬נחלות ן א הנחלות‪.‬‬ ‫בדם ן א דם‪.‬‬ ‫‪8‬־ לערי ן א לעיר‪.‬‬ ‫בין | א ובין‪.‬‬ ‫א הנזקין‪.‬‬

‫נומ‬ ‫בתממורת אשה‪ ,‬א ל א‬ ‫ממתסר‬ ‫כעסימת אשה ו ל א‬ ‫כלומר‪ .‬אמו נעמף‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫נעמף‬ ‫‪.14‬ואין‬
‫י ם‬
‫יעיין‬ ‫ב מ צ ו ת ע ש ה שהזמן נ ר מ א ‪.‬‬ ‫אמילו‬ ‫כלומר‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫מצות‬ ‫‪.17‬ב כ ל‬ ‫בבה׳א‪.‬‬ ‫יעיין‬ ‫•‬ ‫כ»ש‬
‫כלומר׳‬ ‫ח ו ל ק וכו‪.‬‬ ‫‪.22‬ואין‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ .‬ב ד ם ‪ ,‬ת ע ש ה נ ד ה או ז ב ה ‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫‪.19‬באודם‬ ‫בבהיא‪.‬‬
‫התרומה‪ .‬אם‬ ‫‪p‬‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫ה כ ה ו נ ה וכו‪.‬‬ ‫‪ .24‬מ ן‬ ‫ב נ כ ס י מ מ ר ו ב י ם ‪ ,‬א ס יש ל ו א ח י מ ‪.‬‬ ‫א מ ו יורש‬
‫כ א ם ר ‪ ,‬א ס א ץ לו אחים‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪ .30‬ו נ ו ח ל‬ ‫הוא כ ק ‪.‬‬
‫‪291‬‬ ‫בבורים פ״ב‬
‫סשגה דפוס נפולי‬

‫ולא על קללתו לא כאנשים ולא‬
‫כנשים‪ ,‬ואינו נערך לא כאנשים ולא‬
‫כנשי‪ /‬ואם אמר הריני נזיר שזה‬
‫לא איש ולא אשה אינו נזיר‪ .‬ר׳‬
‫מאיר אומר אנדרוגינוס בריה בפני‬
‫עצמה הוא ולא יכלו חכמי׳ להכריע‬
‫עליו אם הוא איש או אשה‪ .‬אבל‬
‫טומטום אינו כן‪ ,‬פעמים שהוא איש‬
‫פעמים שהוא אשה‪.‬‬
‫הגבול כאנשים וכנשים‪ ,‬ואם אמ׳ הריני‬
‫גזיר שזה איש ואשה הרי זה גזיר‪.‬‬
‫‪ .7‬דרכים שלא שוה בהן לא לאגשים‬
‫‪35‬‬
‫ולאלגשים‪,‬אץחייבץעלחטאתו‪,‬ואץ‬
‫שורפץ על טומאתו‪ ,‬ואץ גערך לא‬
‫כאנשים ולא כנשים‪ ,‬אץ גמכר לעבד‬
‫עברי לא כאנשים ולא כנשים‪ ,‬אם אמ׳‬
‫הריני נזיר שאץ זה איש ואשה הרי זה‬
‫נזיר‪ ,‬ר׳ יוםה אופף אנדרגינס בריה‬ ‫‪40‬‬

‫לעצמו ולא יכלו חכמים להכריע‬

‫עליו אם איש הוא או אשה היא‪ .‬אבל טומטום אינו כן‪ ,‬אלא או ספק איש או‬
‫ספק אשה‪ .8 .‬כיצד מפרישץ את הבכורים‪ ,‬יורד אדם לתוך שדהו ורואה‬
‫תאינה שבכרה‪ ,‬אשכול שביכר‪ ,‬רמץ שביכר‪ ,‬קושרן במשיחה‪ ,‬ואופף הרי אלו‬
‫‪45‬‬
‫בכורים‪ .‬ר׳ שמעץ אופף חחר וקורא אותן בכורים מאחר שיתלשו מן‬
‫הקרקע‪ .‬מצוה להביאם בשבעה כלים‪ ,‬ואם הביאן בכלי אחד יצא‪ .‬כיצד‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫•נ ואין כערך וכוי‪ .‬משכ ו ח ו ק פ ח א ערכין רפ״א; ח ר כ‬ ‫» כזיר וכו ‪ .‬עיין להלן כזיר קפ״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫נחוקוחי שרש׳ ג׳ ה״ב‪ ,‬קי״נ ע״ד; בבלי שבח קל״ו ב ; בכורוח מ״ב א ; ערכין ה ב ; כדה כ״ח בי‪.‬‬
‫‪5 9‬‬
‫אי‪.‬‬ ‫פ״ג‬ ‫יבמוח‬ ‫בבלי‬ ‫יוקה וכוי‪.‬‬ ‫«> ר׳‬ ‫להלן כזיר הכ״ל‪.‬‬ ‫עיין‬ ‫כזיר וכוי‪.‬‬ ‫הריני‬
‫י ‪/‬‬
‫משכי‬ ‫« ר׳ שמעת וכוי‪.‬‬ ‫ש״א‪ ,‬עמי ‪.320‬‬ ‫משכי רפ״ג; ש פ ד כי חבוא פ‬ ‫« כילד וכוי‪.‬‬
‫הכ״ל‪.‬‬

‫‪ »5‬חטאתי ‪I‬‬ ‫בהן ן א בהם‪.‬‬ ‫*» שוה | ד א שווה‪.‬‬ ‫אם־ | ד אפר‪.‬‬ ‫ג‪ 3‬ואם | א אם‪.‬‬
‫אם |‬ ‫כנשים | ד משיי‪.‬‬ ‫‪8‬נ כאנשים | ד כאנשי־‪.‬‬ ‫אץ ן א ואינו‪.‬‬ ‫‪7‬נ כנשים ן ך כנשי־‪.‬‬ ‫א טוסאחו‪.‬‬
‫אום׳ | ד אוסר‪.‬‬ ‫יוסח | ך א יוסי‪.‬‬ ‫‪ 40‬נזיר ן כיה ך‪ .‬א ]אסור ן נזיר ב אשה‪.‬‬ ‫אם־ | ד אסר‪.‬‬ ‫א ואם•‬
‫לא‪.‬‬ ‫ןהואן‬ ‫עצסו‬ ‫‪ 41‬לעצסו ולא ן א ןבפנין‬ ‫א ביריא‪.‬‬ ‫בריה | ד בריא‬ ‫אגדרנמס | ד אנדרתינוס‪.‬‬
‫שדהו |‬ ‫הבכורים | ד הבכורי׳ א הביכורים‪.‬‬ ‫נ‪ 4‬כיצד ן א כיזה צד‪.‬‬ ‫היא | ד הוא‪.‬‬ ‫או | ד א אס‪.‬‬ ‫‪4 2‬‬

‫תאמה | ד תאנה‪.‬‬ ‫‪ 44‬תאמה ‪ . . .‬אשכול ן א אשכל ‪ . . .‬ותאמה‪.‬‬ ‫ורואה ן א רואה‪.‬‬ ‫כיה ד א• ב שדה חבירו‪.‬‬
‫קושרן ן‬ ‫רסון שביכר | ך חסר‪ .‬א וריסון שביכר‪.‬‬ ‫שביכר | ד שבכר‪.‬‬ ‫שבכרה | ר שבכר׳ א שביכירה‪.‬‬
‫אוס׳ ן‬ ‫שסעון ן א שסע'‪.‬‬ ‫‪ 45‬בכורים ן א ביכורים‪.‬‬ ‫אלו ן א אילן‪.‬‬ ‫ואוס־ | ד ואוסר‪.‬‬ ‫א וקושרן•‬
‫א ןשםן הביכורים‪.‬‬ ‫בכורים | ד ביכורי־‬ ‫אותן ן א עליהן‪.‬‬ ‫חחר ן א ןאף על פי כן ן חתר‪.‬‬ ‫ד אוסר‪.‬‬
‫ואם הביאן בכלי אחד ן א אס הביא אחד‪.‬‬ ‫בשבעה כלים | ד כשבע׳ כלי׳‪.‬‬ ‫‪ 46‬להביאם | א להביאן‪.‬‬
‫כיצד | א כחצר‪.‬‬

‫‪ •35‬ע ל ח מ א ת ו‪ .‬צ י ל ‪ :‬מומאתו‪ .‬כ ד ׳ כי״ע וראשונים‪ ,‬ו מ י ר ו * ש א ץ א ח ר י ם חייבים ע ל ביאת ה מ ק ד ש א פ י ל ו‬

‫ש ו ר מ י ן ו כ ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ שורםץ א ת‬ ‫‪ .36-35‬ו א י ן‬ ‫א ם נגעו ב ל ו ק ו א ו ד ם ש ל ו כ א ח ת ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .39‬ש א י ן ז ה א י ש ו כ ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬א ם‬ ‫ה ת ר ו מ ה ‪ .‬א ם מ ע ה ב א ו ד ם שלו‪ ,‬או ב ל ו ק שלו‪ .‬ע ח ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .42‬מ ו ם מ ו ם ‪.‬‬ ‫א מ ר ש א ם א י מ איש )או אשד״(‪ .‬ה ר י ה ו א מ ק ב ל ע ל י ו נזירות‪ ,‬ה ר י ה ו א נ ד ר ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ץ בו ל א מימני ו כ ר ו ת ו ל א מימני נ ק ב ו ת ‪.‬‬
 ‫בכורים פ״ב‬ ‫‪292‬‬

‫הוא עושה‪ ,‬מביא שעורץ ונותן מלמטה ודבר אחר על גביהן‪ .‬חטץ על‬
‫גביהן ודבר אחר על גביהן‪ .‬זתים על גביהן ודבר אחר על גביהן‪ .‬תמרים‬
‫על גביהן ודבר אחר על גביהן‪ .‬דמונים על גביהן ודבר אחר על גביהן‪.‬‬
‫תאגים למעלה מכולן‪ .‬ומקיפץ להן אשכולות של עגבים מבחוץ‪ .‬לא היו עולץ‬
‫יחידיים‪ ,‬יחידיים‪ ,‬אלא פלכים‪ ,‬פלכים‪ .‬לא היו מהלכץ כל היום כולו‪ ,‬אלא‬
‫שתי ידות ביום‪ .‬חזני בית הכנסת עולץ עמהן‪ .‬ולגץ ברחובה של עיר‪.‬‬
‫לא היו נכנםץ לבתים‪ ,‬מפני אהל טומאה‪ .‬וטעונץ עולה ושלמים‪ .‬לא‬
‫‪ .9‬זמן‬ ‫היו מתעםקץ בהן בחזירתן‪ ,‬כדרך שמתעםקץ בהן בהליכתן‪.‬‬
‫עצי הכהני׳ והעם בתשעה‪ ,‬וטעונץ לינה‪ .‬לא היו מתעםקין בהן כדרך‬
‫שמתעםקץ בבכורץ‪ .10 .‬כל הדרך כולה הרשות בידו ליתנו לעבדו או‬
‫לקרובו עד שמגיע להר הבית‪ .‬הגיע להר הבית אפי׳ אגריפם המלך‬
‫נוטל את הסל על כתיפו ונכגם עד שמגיע לעזרה‪ .‬הגיע לעזרה‪ ,‬דברו הלרם‬
‫בשיר א ר ו מ מ ך ה׳ כ י ד ל י ת נ י ו ל א ש מ ח ת א ו י ב י ל י ‪.‬‬
‫‪ .11‬הגתלות שעל גבי הסלץ היו עולות‪ ,‬ומה שבידן לכהנים‪ .12 .‬תוספת‬
‫הבכורץ מץ במינו‪ ,‬ועיטור הבכורץ מץ בשאינו מינו‪ .13 .‬תוספת הבכורץ‬

‫ושלמים‪.‬‬ ‫» ונועוכין ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ח‪.‬‬ ‫<* לא היו עולין ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ג מ״ב‪.‬‬
‫‪ 55‬לינה‪ .‬קפרי ראה‬ ‫״ זמן ו כ ו ‪ /‬עיין משכ׳ חעכיח פ״ד מ׳׳ה‪.‬‬ ‫ירוש׳ פ״ג ה ‪ , y‬ק״ה ע״ג‪.‬‬
‫•‪ 5‬לעזרה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ הכ״ל;‬ ‫•* כל הדרך ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ד‪.‬‬ ‫פי׳ קל״ד‪ ,‬עמ׳ ‪.190‬‬
‫משכ׳ פ״ג‬ ‫•« הגחלוח ו כ ו ‪/‬‬ ‫חהלים ל׳‪ ,‬ב ‪/‬‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫•* א ר ו מ מ ך‬ ‫שה״ש זוטא רפ״ב‪.‬‬
‫ועיין לעיל דמאי‬ ‫יי•‪-‬״ ה ו ק פ ה הבכורין ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״י‪.‬‬ ‫מ״ה; בבלי מכחוח כ׳׳ח א ‪/‬‬
‫פ״א‪ ,‬שו׳ ‪.70‬‬

‫‪47‬־«« ע ל‬ ‫הטין ן א חיטין‪.‬‬ ‫ד לסםה‪.‬‬ ‫סלסטה |‬ ‫שעורים‪.‬‬ ‫ונותן | א נותן‬ ‫שעורין‬ ‫‪ 47‬םכיא‬
‫ך חסר­‬ ‫נביהן |‬ ‫‪ 4•-48‬ו ד ב ר ‪ . . .‬ו ד ב ר ‪ . . .‬ו ד ב ר ‪. . .‬‬ ‫ד א זיתים‪.‬‬ ‫‪ 48‬זתים |‬ ‫ד סלססה‪.‬‬ ‫נביהן |‬
‫‪4 9‬‬
‫אשכולות |‬ ‫יף‪.‬‬ ‫ס ק‬ ‫א‬ ‫וםקימין ן‬ ‫א ותאמים‪.‬‬ ‫ד תאני׳‬ ‫‪ 50‬תאנים |‬ ‫רסונים | א ריסונים‪.‬‬
‫יחידי׳‬ ‫ד‬ ‫‪ 51‬יחיד״ם |‬ ‫עולי־‪.‬‬ ‫ד‬ ‫עולין |‬ ‫םבחי•‬ ‫ד ענבי׳‬ ‫סבחח |‬ ‫ענבים‬ ‫ד אשכולת‪.‬‬
‫כולי |‬ ‫ד סהלכי־‪.‬‬ ‫םהלכין |‬ ‫)ב׳ס>‪.‬‬ ‫ד סלכי־‬ ‫סלכים |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫יחידייס |‬ ‫א יחידים‪.‬‬
‫ב ברחיבה•‬ ‫ד ברחוב־‬ ‫ברחובה | כיה א•‬ ‫א עסהם‪.‬‬ ‫עסהן |‬ ‫א חזנין ןובל[•‬ ‫ג‪ 5‬חזני |‬ ‫א חסר‪.‬‬
‫ב ד בהליכה•‬ ‫וראשונים‪.‬‬ ‫א‬ ‫בחזירחן | כ־ה‬ ‫א עסהן‪.‬‬ ‫ד חסר‪.‬‬ ‫«* בהן |‬ ‫א הסת‪.‬‬ ‫‪ 53‬כוסאה |‬
‫‪ 55‬הכתי־ |‬ ‫ב ד סחוס‪.‬‬ ‫ד בחזיר־•‬ ‫ב בחזירה‬ ‫וראשונים‪.‬‬ ‫א‬ ‫בהליכחן | כיה‬ ‫בהן | א עסהם‪.‬‬
‫ד למי­‬ ‫למה |‬ ‫‪. . .‬‬ ‫א בחשעה‬ ‫ןבאבן‬ ‫ד בתשע׳‬ ‫בתשעה |‬ ‫והעם ן א חסר‪.‬‬ ‫הכתים•‬ ‫א‬
‫ליתנו |‬ ‫כ ו ל ה ן א חסר‪.‬‬ ‫ב ד סתום‪.‬‬ ‫א בביכורים‪.‬‬ ‫ד בבכורי׳‬ ‫בבכורץ |‬ ‫ד שסתעסק״‪.‬‬ ‫שסתעסקין |‬ ‫"‬
‫‪ 58‬את ה ס ל ן א סלו•‬ ‫ד א אפילו‪.‬‬ ‫אס" |‬ ‫הניע | א היגיע‪.‬‬ ‫ד הבי־‪.‬‬ ‫‪ 67‬הבית |‬ ‫א נזמו‪.‬‬ ‫ד ליתנן‬
‫ך א דיליתגי‪.‬‬ ‫•‪ 6‬דליתני ן‬ ‫ד הלוי״‪.‬‬ ‫הלדם |‬ ‫הגיע ן א המיע‪.‬‬ ‫ד לעזרי‪.‬‬ ‫לעזרה |‬ ‫ד כתפו‪.‬‬ ‫כתיסו |‬
‫ב חסלים‪.‬‬ ‫ד הסלי׳‬ ‫הסלין ן כיה א•‬ ‫ד הנחלר‪.‬‬ ‫‪ 60‬הנחלות |‬ ‫לי | ב ד םתוס‪.‬‬ ‫ולא ‪ . . .‬לי ן א חסר•‬
‫ב ןתוספת‬ ‫תוספת |‬ ‫<א לכהנים(‪.‬‬ ‫ד א ןנותגיןן לכהגי׳‬ ‫לכהניס |‬ ‫ד א חסר‪.‬‬ ‫וסה |‬ ‫עולות | א עולין‪.‬‬
‫סמי |‬ ‫ד הבכורי־ א הביכורים <ב־פ>‪.‬‬ ‫‪ 61‬הבכורין |‬ ‫הכהגים סין בפמו ועכור הבכורים םץ כשאמו סמון תוססת‪.‬‬
‫ד הבכורים א הביכורים‪.‬‬ ‫הבכורין |‬ ‫ד סתום‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הגוזלות‬ ‫וכו‪.‬‬ ‫שבידן‬ ‫‪ . 60‬ו מ ה‬ ‫‪ .55‬ב ת ש ע ה ‪1 .‬־ל‪ :‬ב ת ש ע ה ב א ב ‪ .‬כני׳ ד‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ש ב י ד י ה ם ‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪293‬‬ ‫בבורים פ״ב‬
‫נאכלת בטהרה‪ ,‬ופטורה מן הודאי‪ ,‬ואץ צריך לומר מן הדמיי‪] .‬ועיטור‬
‫‪ .14‬עיטור הבכורים‬ ‫הביכורים חייב בדמאי‪ ,‬ואץ צריך לומר בודאי[‪.‬‬
‫ממץ על מינו‪ ,‬מדבר שהוא חייב בבכורים‪ ,‬פטור מן הוודיי ואץ צריך‬
‫‪65‬‬
‫לומר מן הדמיי‪ .‬עיטור הבכורץ מץ כשאינו מינו‪ ,‬דבר שאץ חייב בבכורים‪,‬‬
‫חייב בדמיי ואץ צריך לומ׳ בודאי‪ .‬עיטור הבכורץ ממץ על ]שאינו[‬
‫מינו דבר שאין חייב בבכורים‪ ,‬או מעמץ ומואב אפי׳ דבר שחייב בבכורים‪,‬‬
‫אין מקבלץ הימנו‪ .15 .‬המוכר ספר תורה‪ ,‬אינו רואה סימן ברכה לעולם‪.‬‬
‫כותבי ספרים תפלץ ומזוזות‪ ,‬הן ותגריהן‪ ,‬ותגרי תגריהן‪ ,‬וכל העסוקץ לשם‬
‫‪70‬‬
‫גבוה‪ ,‬אינן רואץ סימן ברכה לעולם‪ .‬ואם היו עםוקץ לשם שמים הרי הן‬
‫בכלל ברכה‪ .16 .‬תגרי סמטה ומגדלי בהמה דקה וקוצצי אילנות טובות‬
‫איגן רואץ סימן ברכה‬
‫לעולם‪.‬‬

‫םליקא מםכתא‬
‫וסליק םדרא‬
‫בריך רחמנא דסייען‬

‫»• המוכר וכר‪ .‬עיין ירוש׳ ‪ cpp‬מכילחין‪,‬‬ ‫ל• מעמון ומואב וכר‪ .‬עיין ירוש׳ ש״ג ה״ו‪ ,‬ק״ה ע״ד‪.‬‬
‫»« כוחבי וכר‪ .‬בבלי ששחים כ׳ ב׳; דא׳׳ר פי״א‪ ,‬הול׳ היגר‪ ,‬עמ׳ ‪;309‬‬ ‫ק״ה ע״ד‪ ,‬ובבלי מגילה כ״ז א׳‪.‬‬
‫»ל הגרי וכר‪ .‬מקורוח הכ״ל‪.‬‬ ‫מק׳ כלה ם ״ ‪ :‬הול׳ הכ״ל‪ ,‬קוף עמ׳ ‪ 340‬ואילך‪.‬‬

‫צריך ל ו ס ר ן ד ציל‪.‬‬ ‫הודאי | כיה א וראשונים‪ .‬כ ד הוידר‪.‬‬ ‫ופטורה ן א פטורה‪.‬‬ ‫ג• ב ט ה ר ה | ד בטהר׳‪.‬‬
‫‪ «3‬עיטור הבכורים ן‬ ‫ג«‪! «3-‬ועיטור ‪ . . .‬בודאי[ ן כיה א• ב ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫ה ד ס ״ | ד הדםאי א בדפאי‪.‬‬ ‫פן | א ח ס ר ‪.‬‬
‫««־ג« צריך‬ ‫היוד״ | ד הוודאי‪.‬‬ ‫שהוא וכו׳ ן א שחייב בביכורים חייב בדפאי‪.‬‬ ‫«« פפין ן א פין‪.‬‬ ‫א חוספח הביכורים‪.‬‬
‫סין‬ ‫הבכורין | ד הבכורים‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬ ‫ג• פן הדסיי עיטור | ד סן הדםאי עטור א בודאי ועיטור‪.‬‬ ‫לוסי" | ד צ־ל‪.‬‬
‫«« חייב ן א פטור‪.‬‬ ‫חייב בבכורים | ד ח ס ר ‪.‬‬ ‫וכוי | א סםין ע ל שאינו סעו ם ד ב ר שאמו חייב בביכורים‪.‬‬
‫מ ד א י עיטור ן א בדםא׳ ועיטור‪.‬‬ ‫לום' ן א לוסר‪.‬‬ ‫צריך | ד צרי׳‪.‬‬ ‫א סן הודאי‪.‬‬ ‫ב ד ם ״ | ד בדסאי‬
‫‪ •7‬ד ב ר שאין ן א ס ד ב ר שאיט‪.‬‬ ‫ב ד חסר‪.‬‬ ‫א וריס•‬ ‫]שאינו ן | כיה‬ ‫א הביכורים‬ ‫הבכורין | ד הבכורי־‬
‫‪ m‬ס ס ר | ד ספי‪.‬‬ ‫א בביכורים‪.‬‬ ‫בבכורים | ך בבכורי־‬ ‫אסי' | ך א אפילו‪.‬‬ ‫בבכורים ן א בביכורים‪.‬‬
‫‪ 70-00‬לשם נכוה | ד שלא לשום שסים‬ ‫•‪ 6‬תסלין | ך א תסילץ‪.‬‬ ‫ב ר כ ה | ד ברכי‪.‬‬ ‫חורה | ד א חורחו‪.‬‬
‫כ ד סתום‪.‬‬ ‫‪1‬ל ב ר כ ה ן א ה ב ר כ ה ‪.‬‬ ‫הן ן א הם‪.‬‬ ‫לשם ן א לשום‪.‬‬ ‫‪ 70‬ואם | ד א אס‪.‬‬ ‫א לנבוה‪.‬‬
‫‪3‬ל לעולם ן‬ ‫טובות ן א טובים‪.‬‬ ‫וסנדלי‪.‬‬ ‫‪...‬‬ ‫וקוצצי ן א וקוצצי‬ ‫‪...‬‬ ‫וסנדלי‬ ‫ס ס ם ה | א סיסטא‪.‬‬
‫‪ 74‬סליקא וכו־ | א סליק טירקא וסליק‬ ‫ד לעולם ןוהעסוקין לנבוה אם היו עםוקין לשם שסים הרי הן ב כ ל ל ב ר כ ה ( ‪.‬‬
‫ה ס ד ר זרעים כולו ח ד סרי םסכחי ושבעץ וחסש סירקי‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ .‬א ם ה ע י ט ו ר ה ו א מ ם ץ ע ל מ י מ ו מ ד ב ר שחייב וכוי‪ ,‬ה ר י ה ע י ט ו ר כ ת ו ס פ ת‬ ‫ע ל מ י נ ו וכו׳‪.‬‬ ‫‪.64‬ממין‬

‫מ ר א ה שציל‪ :‬ת ו ס מ ת ה ב כ ו ר ץ ו כ ו י ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ת ו ס ס ת ה ב כ ו ר י ם‬ ‫ה ב כ ו ר י ן וכוי‪.‬‬ ‫‪ .65‬ע י מ ו ד‬ ‫בכורים‪.‬‬
‫ה י א מ מ ץ כשאינו מינו‪ ,‬או ד ב ר ש א ץ ח י י ב ב ב כ ו ר י ם וכגון ת מ ר י ם ש ב ה ר י ם ו מ י ד ו ת ש ב ע מ ק י מ ( א מ י ל ו מ ץ בסיבו‪,‬‬
‫‪.69‬וכל‬ ‫המינים‪.‬‬ ‫משבעת‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬חוץ‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫חייב‬ ‫‪ .67‬ש א י ן‬ ‫הבכורים‪.‬‬ ‫כעיםור‬ ‫דתה‬ ‫הרי‬
‫םמסה‬ ‫‪ .71‬ת נ ר י‬ ‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ פ נ י שקשה ל ד ק ד ק כ ר א ו י ב ד ב ר י ם ה ל ל ו ‪.‬‬ ‫ה ע ס ו ק י ן וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש מ ו כ ר י מ ב מ ק ו מ ו ת נ ל ר י מ ג ב מ י מ ס א ו ת ה ק ר ו ב ו ת לריה(‪ ,‬ו ש ו ל ם ת ב ה ם ע ץ ר ע ה ‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫אי׳י־ עד גכייץ י־״אטכ ^טע׳יי מייץ יכיקיעץ יידן *‪ j‬פיכר״ימ >‪ W‬ענכי‪ 0‬מבחוץ י^א חיו עיל^ין‬
‫יי׳יי־ייס ייזייייים ‪^,‬א פךיכיס כי^ס י^א ידיי רילי^ן כי^ידייס כייזי *א שיד יי־י׳י; כייס חיני ‪jra‬‬
‫יזכנסת עולץ עךיץ ילהן בייויבה>‪vj> W‬־ ל^א ידי נכנ‪*0‬ן י^בתיס כיגגיאיי^ טמזאיז רע״^יגץ‬
‫ען^יד יעו^כויס י^א ידיי ני; ;מזקין בחן כיעילה־ כי־יך עוכיימעזץין גיץ גי^י׳יי יסז עגי יזכיל‬
‫ייזעס כיזעיקז י ט ע י ק י^ינה י א ידי נ*;עסיךן ביזו כדיך עיניתענזסיןמכיי ין כד יזייך כיי*־‬
‫יזי־עויי‪/‬כיי‪-‬ו דימני ^‪ vrjj‬או ל)מי»ס עך שמג^גי‪+‬זיחגימ תגיעףחד ידממ *ז<!* אני־יעס יזגמ^ך‬
‫ועמס ע י שימגיע^עיייז יזטע^עיי־יז יכיי חי^ייס נעיי־ איייממך י• <ד‬ ‫‪<#70‬‬ ‫טיפי ' את ‪ W‬ג ר‬
‫‪1‬‬

‫?יס‪$‬י‪ 7‬חכיזלס מיו כגלןו ועטוי• יזככודימ נ ץ בעואעי נמו יךספח חגגיי־״ז גוץ במינו ועטוי־־‬
‫ייככייץנוין^זיגימחנימיסכתיזמידין נאכמ‪1‬ג‪8‬ייזייז והפריח »ןי‪7‬י»יד יאץ ׳גי״יך ^מזי־סץ‬
‫•למרי עףטיי־ ייבכיי־ינז מנדן ע^מיני נדיזכי• טייזיא יזייכ בכסי־מז *טול• נץ יזיור׳יי ו^יי ץי־יך‬
‫^מיגיץ יזי‪7‬די מדמיי• ידגגידץ גזןגעיא יני מינו ייבי־ סגאין ‪ y n‬בבגיי״ס ידיב ממדי ואץ‬
‫ך ריס גייא• עןטוי־ יזככייץ רמץ עי סעי י כ י <*>דן חיינ ככביייס או נמ&זין ינמאכ‬
‫חנזיכיי ‪*0‬י״ חוייז א*גי דואיז מיקי‬ ‫אעי י־כי־ עיחייכ בבבידיםאיו גוקכיץ יייגינו •‬
‫ביכה‪ chiA‬נייעץ סכי־יס ין^ין מלייזיק מן יימריחן ייעיי תנריחן יפי ימ‪91‬ייךן י^עוכ נבויז אינן‬
‫יייא יןס*ץ ביכיז ייעיי^ן יאה ידו עןזיכךןן י^עיס עיכד׳ס יויי יץ ‪ muVoa‬מגיי ממטיז ומדי*‬
‫במניה ילךד ילןרג׳ניאיי^ייז עויכיין‬
‫׳*דגומאץסימןבימז‬

‫! * ס ס כ ה א‬

‫ס ד ר א‬ ‫י ס ל י ק‬
‫ביץ* י־חנזגא י׳סייגץ‬

‫כתב יד ווינה‬
‫בכורים פ ״ ב עמ׳ ‪ 292‬שורה ‪ 4 9‬ואילך‬
 ‫‪r‬‬
‫‪vn!p11‬וי‪ #‬ט ^ ז * ‪« t r r ^ T * * * * 1‬‬ ‫<‬ ‫*מוזיל צ י ת י ד ^ ״ י נ מ ד‬
‫‪1‬‬
‫‪z\i>*<»nv‬‬ ‫‪m!W‬‬ ‫‪* * * * * rvM! y‬‬ ‫<‬ ‫•‪^ **•**r‬‬

‫‪4‬‬
‫^^י?ד‪*3‬ן*<»^יי**יי**יס<‪1‬יג מג ע ^ ד * מ * ״ * כען^‬ ‫‪V‬‬
‫^ ‪ 6‬״ ‪ * U ! ^ J‬ו ^ י פ י י*‬ ‫‪*•tv‬׳)‪5Y»*» »J>3‬צויליץ•^ ו<‪J‬ע\^יל ז^יסי^׳ס‬
‫‪ ^ h‬ך י * ע \ יזייפיל *•׳*ווי• יייימ־מר‬ ‫פ‬ ‫‪<*^1x&m‬‬ ‫ליץע •* גילן‬
‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬
‫! * ‪ • y‬ו נ ם • ״^ייךיפ י*י»‪03‬ךי־* זי^‬ ‫י ל ^ ‪ ) 4‬ן יי‪-‬יי ^כיי׳ז *זיל י*י**ייי*י * ‪• t J 1‬‬
‫‪4‬‬
‫׳ רזי פגגד *ן י• ץ «<‪^ r ^ j W M -u‬ייךול^ך****^ <י״ך ‪^ y ^ H‬‬
‫פג‪0‬‬ ‫י ז < י ל י ׳ ^ פי**»\^ ב^פייג‪-‬ז *‪ r‬יל‬ ‫ד**«י״ ‪ p‬ך י ל‬ ‫^י‬ ‫י ה‬ ‫^‬
‫י *‪•V‬‬ ‫*‪ vrwj‬ק^יי־ י ע ע י י ס •*־־י•־** *‪ !••*^u‬פ^י״יס ‪T J ^ J L P‬‬ ‫עכ״׳י״״ס^ד*‪©*-‬‬
‫^ * • • ה ־ ג^‪-‬וי־י* תעייס‪^<\v>rh~%*>1‬י״י׳‪0‬ר **‪0‬י*‪3‬י״ג־ ‪ t>t^jb‬י^לי״ףי־י* ‪ ^ y ^ j‬יד•*‬ ‫‪4‬‬

‫<ו ‪ < -‬ז עג‪*.‬יגי»\י‬ ‫עיייץ‬

‫‪4‬‬
‫‪20‬‬ ‫*י‪•OF‬יי״ כ‬
‫^*י* י״פי^ *!״*ידי*•**‪• -‬י• ט‬ ‫י‬ ‫י ן * יד^• ו~י ‪#‬יץי <ז‪/‬ו*ר די•* זוז **'*לד‬ ‫ך‬ ‫י י >‬ ‫‪.‬ך^‬
‫‪4‬‬
‫י^יד^‪0‬פ*דבר‬ ‫יד יפ*זידב״ללן^נ<^ך»י<פ»*פי*ד‪^*/‬פ •יפיס ׳‪.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪4‬‬
‫*‪r~JMJ>W‬ידי*! ‪3‬יי ***ל^^יי‬ ‫*‬ ‫<‬ ‫‪**V‬ףג‬
‫‪1‬‬
‫‪*uu‬‬
‫^‪ rb^jn‬יד״*יל ‪^<t>w‬דייריו •ןי‪-‬י^>‪ M>»H» *•! !T‬״יי^זי *‪ rT‬אוי ‪tnfiww‬‬
‫‪u‬‬

‫‪4‬‬
‫^״‪ u*<N •1M*V>WI wr‬י ^ י ף י ו < ע » י * ^ * י ^ י • ^ ע ‪ -‬ו ^ ן י •דיעג>‪< V H 1-‬‬
‫<ו»י ^ ת ^ ‪ » .‬ו ט ^ ד ד‬ ‫^ ין יימיז‬ ‫עי^יי א^יי > ^ »‪HH‬‬

‫‪r^cyH‬‬ ‫‪y^g^y‬‬ ‫‪W‬‬ ‫קל»‬ ‫‪1‬‬

‫‪ \ » r<m‬ח י י ז ו ^ ן‬ ‫^ ‪n‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪»»|>fVrngM*»1M‬טך»‪»^1‬ין‪r^Ai‬‬ ‫^״סע^ח^ד‬ ‫^יל‪1‬ך‬

‫‪* y«w‬ץך»<)^»יזי » ‪ K*lli yj!|gi>U>< W‬׳‬ ‫**‪*vw* vvr‬‬

‫כתב יד ערפורט‬
‫שורה ‪ 47‬ואילך‬ ‫ב ר כ ו ת פ ״ ג ע מ ׳ ‪14‬‬
 ‫‪^U;b‬‬ ‫•י י ג ^ ל ע ^ י ת ; ג י פ י ל‬ ‫* ־‪,‬י׳‬

‫^ וי• >‪• •vw‬‬ ‫י^י‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫ו‪<,‬זיז ^ ? ו ז מ * ע ‪ 1‬ו ד ן י י‬ ‫‪ '.....^. ,.‬י‬

‫‪_ v‬‬ ‫־‪.‬־יי‪r ^ ,‬‬ ‫וז^ל׳לי^יץ‪v‬ייזו^ע^ידיע\יז*״•^‪-‬י‪-‬‬ ‫^‬

‫י‬ ‫‪w,‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ ^ .‬ך ד ‪ 1 < ^ * -‬ד ה וגיטמ ״שמ״<*« י ‪ ^ #‬י ׳ ‪ < *t*y W‬י »‬
‫‪%‬‬
‫‪ -‬׳‪u‬־ >‬ ‫מ ‪ /‬ח ‪1 %w‬י<יז *•‪••*V‬ל‬ ‫>* ‪p*iW))%>+lX/‬׳‪** l*Y‬ח**‬
‫י‬ ‫י‬
‫^ י» ‪ a -‬׳‬ ‫^ *חי י״ל«‪«*&%‬י*< * ׳ ג ז‬ ‫* ‪ / #‬ע ד <‪*<&1‬פת‪<yu‬‬

‫\‪V‬‬ ‫‪i‬‬ ‫יי‬ ‫״‬

‫‪,‬‬
‫רז‬ ‫ד ג ׳ < ״ י‬ ‫״**ל < • ך • * ו * ו ‪.•|y‬׳;«‬

‫ק ט ע של העיזה‬
‫מעשרות פ״ג עמ׳ ‪ 2 3 9‬שורה ‪ 26‬ואילך‬
‫תוספתא כפשוטה‬
‫ארוך לתוספתא‬ ‫באור‬

‫מאת‬

‫ליברק‬ ‫בהר״ר משה דל‬ ‫שאול‬

‫ס ד ר זרעים ח ל ק א‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫‪www.hebrewb ooks. org‬‬
‫ע״י חיים תשס״ט‬

‫הוצאת מכץ מאיר ליב רבינוביץ‬

‫בית המדרש לרבנים שבאמריקה‬

‫תשט״ו‬ ‫נויארק‬
 ‫סדר זרעים‬
‫חלק א‬

‫ז‬ ‫הקדמה‬
‫ח‬ ‫ראשי תיבות וקיצורים‬
‫יא‬ ‫ספרים וקובצים בלעז שהבאתי את שמותיהם בעברית‬
‫יב‬ ‫רשימת הדפוסים של המקורות העבריים‬
‫יג‬ ‫רשימת כתה״י שהשתמשתי בהם‬
‫יד‬ ‫מבוא‬
‫‪125-1‬‬ ‫ברכות‬
‫‪191-126‬‬ ‫פאה‬

‫‪292-192‬‬ ‫דמיי‬
‫‪480-293‬‬ ‫תרומות‬
 ‫הקדמה‬
‫בעה״י‪.‬‬
‫ב ש נ ו ת ת ר צ ״ ז — ת ר צ ״ ט פ ר ס מ ת י א ת ם ס ר י ת ו ס פ ת ר א ש ו נ י ם ח״א—ח׳׳ד ע ל כ ל ה ת ו ס פ ת א ‪.‬‬
‫ל ק ט ת י מ כ ל ס פ ד י ה ר א ש ו נ י ם א ת פ ס ק א ו ת ה ת ו ם ס ת א ש ה ב י א ו ז ״ ל ב ח ב ו ר י ה ם ‪ .‬ו ה ר י אין ד ר כ ם ש ל‬
‫ר ב ו ת י נ ו ז ״ ל ל ה ב י א מן ה ב ר י י ת ו ת א ל א כ ד י ל פ ר ש ן א ו ל פ ר ש ע ל סיהן מ ק ו ר ו ת א ח ר י ם ‪ ,‬א ו ל ל מ ו ד‬
‫מהן ה ל כ ה ‪ ,‬א ו ל ד ח ו ת ן מן ה ה ל כ ה ‪ .‬א ב ל ר א י ת י ש מ ״ מ ה פ ר ח מ ר ו ב ה ע ל ה ע ו מ ד ‪ ,‬ו ח ל ק ג ד ו ל מן‬
‫התוספתא לא הובא כ ל ל בספרי הראשונים‪ .‬הסירוש המובהק ביותר לתוספתא‪ ,‬הפירוש ש ל הגאץ‬
‫ר ׳ ד ו ד פ א ר ד ו ‪ ,‬ח ס ד י ד ו ד ‪ ,‬א ז ל כ ב ר מזמן מן ה ש ו ק ‪ ,‬ו מ ע ט י ם ה ם ת ל מ י ד י ה ח כ מ י ם ה מ ש ת מ ש י ם בו‪.‬‬
‫י ת ר ע ל כן‪ ,‬ה ס פ ר נ ד ס ס ב א ו ת י ו ת ז ע י ר ו ת ו ב ל י ס י מ נ י ה פ ס ק ‪ ,‬ו ה ע ץ ל פ ע מ י ם ד ו ל ג ת ע ל כ מ ה פ נ י נ י ם ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כן‪ ,‬ל ד ו ג מ א ‪ ,‬כ ת ב ת י ב ת ו ס פ ת ר א ש ו נ י ם ח ״ א ם ו ף ע מ ‪ :106‬ו ל א י כ ו ל ת י ל ר ד ת ל ס ו ף פ י ר ו ש ה ש ל‬
‫מ ל י צ ה זו‪ .‬ו ב א מ ת ב פ י ר ו ש ה מ ל י צ ה ת ל ד ה כ ל ה ה ל כ ה ש ם ‪ ,‬ו כ ל ה מ פ ר ש י ם ה ג י ה ו ש ם ו נ כ נ ס ו בדוזזקי‬
‫דחוקים‪ .‬בזמנו עיינתי בחסדי דוד‪ ,‬ולא הרגשתי בפירושו‪ ,‬ו ר ק אחרי עיץ ר ב מצאתי א ת פירוש‬
‫ה ת ו ס פ ת א ב ל י הגהה‪ .‬כ ש פ ת ח ת י ש ו ב א ת ס פ ר ח ״ ד ר א י ת י ש ע ו ד מ ע ט ו י י ח ם ת י ל ע צ מ י פ י ר ו ש ש כ ב ר‬
‫‪,‬‬
‫ולהלן במבוא ) ע מ י״ז ואילך( נ ב א ר למה‬ ‫ע מ ד ע ל י ו ב ח ״ ד ‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ל ה ל ן ע מ ׳ ‪ 735‬ש ו ר ה ‪.41‬‬
‫התרנו לעצמנו להוסיף ע ל דברי הרב הנ״ל‪.‬‬
‫היד ש ל סנים התוםסתא העתיק בשבילי הרב ר׳ יהושע העשיל באבד‪ ,‬ואף םידר‬ ‫כתב‬
‫א ת ש נ ו י י ה נ ו ס ח א ו ת מ ד פ ו ס ר א ש ץ ‪ ,‬כ ״ י ע ר פ ו ר ט ו ה ק ט ע י ם מן הגניזה‪ .‬א נ י ה ש ו י ת י ש ל ש פ ע מ י ם‬
‫שהאחריות‬ ‫ופשיסא‬ ‫היד‪,‬‬ ‫אות ואות שבהעתקה )ופעמיים שבשנויי נוסחאות( עם כתבי‬ ‫כל‬
‫נופלת עלי גרידא‪.‬‬
‫עלינו להזכיר כאן א ת העזרה הגדולה ש ק ב ל נ ו מ ס פ ר ו הגדול ש ל ע מ נ ו א ל ל ע ף ‪ ,‬דיע פ ל ו ר ה‬
‫ד ע ר י ו ד ק ‪ .‬החכם הגדול כמעט שלא הניח מקום להתגדר אחריו בבאור שמות הצמחים ומהותם‪.‬‬
‫ו א ף ש ה ו ס פ נ ו ע ל י ו כ מ ה ד ב ר י ם מן ה מ ק ו ר ו ת ה ח י צ ו נ י י ם ה ק ל ם י י ם ל א ה י י נ ו א ל א כ מ ו ס י פ י ם ט י פ ו ת‬
‫לים הגדול‪ .‬ועכשיו ש נ ת ב ר ר ו הגירםאות הנכונות ע ״ פ כ ת ב י יד וראשונים מתבקשים החכמים‬
‫ה מ כ י ר י ם א ת ת ו ר ת ה צ מ ח י מ ל א מן ה ס פ ר י ם א ל א מן ה מ צ י א ו ת ל ל מ ד א ו ת נ ו א ת ה א מ ת ‪ .‬כ י ו צ א ב ו‬
‫מן ה נ מ נ ע ה ו א ש ל א ל ה ז כ י ר כ א ן א ת ה ר ב ה ג ד ו ל ר ׳ ח י י ם י ה ו ש ע ק ו ם ו ב ם ק י ש ל י ט ״ א ‪ ,‬מ ח ב ר‬
‫הקונקורדנציות למשנה‪ ,‬תוםסתא‪ ,‬תרגום אונקלוס ותלמוד הבבלי‪ ,‬שהושיט לנו עזרה בחבוריו‬
‫הנפלאים‪.‬‬
‫הגב׳ ד ״ ר יהודית ליברמן לא הסתפקה בזה שעודדה אותי להקדיש ימים ו ל י ל ו ת לתורה‪,‬‬
‫א ל א טרחה בעצמה ל ק ר ו א א ת שינויי הנוסחאות שבתוספתא ולהשוותם עם ההעתקה ש ל כ ת ב היד‬
‫שנמסר לדסום‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ידידיי הרבנים ר ׳ זלמן דימיטרובסקי ו ר יהושע העשיל ב א ב ד ק ר א ו חלק גדול ש ל עלי‬
‫ההגהה בעמודים ועזרו ל י גם בהשוואת כ ת ב י ד ווינה ע ם פ נ י ם הנדפס‪ .‬מ ס ד ר י האותיות ש ל ב י ת‬
‫הדפום ש ל ד ״ ר מאורים ח ש י י ק ו ב ם עשו א ת מלאכתם‪ ,‬מ ל א כ ת שמים‪ ,‬במסירות ובאמונה‪ ,‬והמגיה‬
‫ד ״ ר מ נ ח ם ג‪ .‬ג ל ן ה ג ד י ל ל ע ש ו ת ‪ .‬י ע מ ד ו כ ו ל ם ע ל ה ב ר כ ה ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א ח ר ץ ידידי ה ר ב ר׳ אליעזר א ר י פינקלשטץ‪ ,‬נשיא בית המדרש שלנו‪ ,‬שהיה‬ ‫ואחרץ‬
‫הגורם העיקרי ל כ ת י ב ת ה ס פ ר והופעתו‪ .‬ח כ ו ת גדולה נתגלגלה ע״י ר ׳ מ א י ר ל י ב רבינוביץ מכאן‪,‬‬
‫ש ב ה ו צ א ו ת י ו ג ר י ד א נ ד פ ס ה ס פ ר ‪ ,‬ו ז כ י נ ו ע ל י ד ו ל ת ו ר ת ה ת נ א י ם ב ה ו צ א ה מ ד ו י י ק ת ‪ .‬י ת ב ר כ ו מן‬
‫השמים‪.‬‬
‫ש‪ .‬ל ‪.‬‬
‫ז‬
 ‫ראשי תיבות וקיצורים‬
‫ראשי תיבות וקיצורים‬
‫ד״א — ד ר ך א ר ץ ‪.‬‬
‫דא״ז — ד ר ך א ר ץ זוטא‪.‬‬
‫דאיר — ד ר ך ארץ ר ב ה ‪.‬‬
‫ד י ב — ד פ ו ס ב ר ל י ן ) ה ל כ ו ת גדולות‪ ,‬הוצ׳ ד״ע‬
‫הילדיסהייםר(‪.‬‬
‫דביר — דברים רבה‪.‬‬
‫דיה — דבור המתחיל‪ ,‬ד ב ר י ה כ ל ‪.‬‬
‫דה״א‪ ,‬ד ה י ב — ד ב ר י הימים אי‪ ,‬ד ב ר י הימים בי‪.‬‬
‫דהויא — ד ה ו ה אטינא‪.‬‬
‫דיו — ד פ ו ס ויניציאה‪ ,‬וויגה‪.‬‬
‫ד י ח — ד פ ו ס י ם חדשים‪.‬‬
‫דיל — דפוס ליפסיאה‪ ,‬למברג‪.‬‬
‫דינ — ד פ ו ס נ פ ו ל י ‪.‬‬
‫ד״ק — ד פ ו ס קושטא‪.‬‬
‫דקים — דקדוקי סופרים‪.‬‬
‫ד י ר — ד פ ו ס ראשון‪.‬‬
‫דריא — דר׳ אליעזר‪.‬‬
‫ד ר י כ — ד ר ב כהנא‪.‬‬
‫ד ר י ן — ד ר ׳ נתן‪.‬‬
‫דית — ד ר ך תמים‪.‬‬
‫בהינ — ב ה ל כ ו ת נדולות‪ ,‬ב ע ל ה ל כ ו ת נדולות‪.‬‬
‫ה׳ — ה ל כ ה ‪ ,‬ה ל כ ו ת ‪.‬‬
‫היא‪ ,‬ה י ב וכו׳ — ה ל כ ה א׳‪ ,‬ה ל כ ה ב׳ וכוי‪.‬‬
‫ה״נ — ה ל כ ו ת גדולות‪.‬‬
‫ה נ ד י נ — ה נ ה ו ת כת" י במשנה ד פ ו ס נפולי )עיין‬
‫הירושלמי‬ ‫לה׳‬ ‫במבוא‬ ‫עליהם‬ ‫מיש‬
‫ל ה ר י מ עמי ו׳ ה ע ר ה ‪.(21‬‬
‫הגהים‪ ,‬הנימ — ה נ ה ו ת מיימוניות‪.‬‬
‫הגרמיש — הגאון ר ׳ מ א י ר שמחה‪.‬‬
‫הוס׳ — הוספה‪ ,‬הוספות‪.‬‬
‫הוצ׳ — ה ו צ א ת ‪.‬‬
‫הליפ — הלכות פסוקות‪.‬‬
‫העי — ה ע ר ה ‪.‬‬
‫ה י פ — ה כ י פירושו‪.‬‬
‫ה צ ו פ ה ההגרי — ה צ ו פ ה ל ח כ מ ת ישראל‬
‫)בודאפעשט(‪.‬‬
‫היד — הלכות ראו‪.‬‬
‫וייר — ו י ק ר א ר ב ה ‪.‬‬
‫ו כ י ה — וכן ה ו א ‪.‬‬
‫ו ל פ י ז — ו ל פ י זה‪.‬‬
‫ועיז — ו ע ל זה‪.‬‬
‫ושיב — ושירי ב ר כ ה ‪.‬‬
‫חיא‪ ,‬ח״ב וכו׳ — ח ל ק א׳‪ ,‬ח ל ק ב׳ וכוי‪.‬‬
‫חיד — חסדי דוד‪.‬‬
‫ח‬
‫אנהית — א ג ד ו ת ה ת ל מ ו ד ‪.‬‬
‫אה״ע — א ב ן ה ע ז ר ‪.‬‬
‫רטנר(‬ ‫)לריר‬ ‫וירושלים‬ ‫ציון‬ ‫אהצו׳י — א ה ב ת‬
‫)מלבד מס׳‬ ‫זרעים ו מ ו ע ד‬ ‫לירושלמי‬
‫אוהינ — א ו צ ר הנאונים ) ל ר ב י מ ל ו י ף ‪.‬‬
‫אוהיכ — אוצר הכבוד‪.‬‬
‫אויז — א ו ר זרוע‪.‬‬
‫אויש — א ו ר שמח‪.‬‬
‫אויח — א ו ר ח חיים‪.‬‬
‫א י ח — א ר ח ו ת חיים‪.‬‬
‫אח״כ — א ח ר כ ך ‪.‬‬
‫איי — א ר ץ ישראל‪ ,‬איני יודע‪.‬‬
‫איכ״ר — א י כ ה ר ב ה ‪.‬‬
‫א י ט — אנשי מ ז ר ח ‪.‬‬
‫אעפיי — א ף ע ל פי‪.‬‬
‫ביב — בבא בתרא‪.‬‬
‫ב י ד — ב י ת דין‪ ,‬ב ן דודי‪.‬‬
‫בדיא — במה דברים אמורים‪.‬‬
‫ב ה י מ — ב ר כ ת המזון‪.‬‬
‫בהמיד — בית המדרש‪.‬‬
‫בטה״ד — ב ט ע ו ת ה ד פ ו ס ‪.‬‬
‫בטיס — בטעות סופר‪.‬‬
‫ביי — ב י ת יוסף‪.‬‬
‫ב י ה י מ — ב י ת ה מ ד ר ש )מדרשים של י ע ל ל י נ ע ק ( ‪.‬‬
‫בכה״נ — ב כ ה א י נוונא‪.‬‬
‫בימ — ב ב א מ צ י ע א ‪.‬‬
‫בסיר — במדבר רבה‪.‬‬
‫ב־נ — ב י ת נתן‪.‬‬
‫בעהיב — בעל הבית‪.‬‬
‫בעהימ — ב ע ל המאור‪.‬‬
‫ב ע י מ — ב ע ל מום‪.‬‬
‫בעיק — בעל קרי‪.‬‬
‫ביק — ב ב א קמא‪.‬‬
‫ביר — בראשית ר ב ה ‪.‬‬
‫ב ר ה י מ — ב ר כ ת המזון‪.‬‬
‫ב ר כ י י — ב ר כ י יוסף‪.‬‬
‫ני׳ — נ י ר ס א ‪ ,‬נ י ר ס ת ‪.‬‬
‫ננזיק — ננזי ק ד ם ‪.‬‬
‫ננזיש — ננזי ש כ ט ר ‪.‬‬
‫ד ) ב ל י ס י מ ן קיצור( — ת ו ס פ ת א ד פ ו ס ראשון‪.‬‬
‫ד׳ )בסימן קיצור( — ד פ ו ס ‪ ,‬ד פ ו ס י ם ‪.‬‬
‫ט‬ ‫ראשי תיבות וקיצורים‬
‫מדרשים הוצ׳ מ א ן — ‪T h e Bible as R e a d a n d‬‬
‫‪. P r e a c h e d in the O l d Synagogue‬‬
‫מה׳ — מהלכות‪.‬‬
‫מה״נ — מ ד ר ש ה נ ד ו ל ‪.‬‬
‫מהדו״ב — מ ה ד ו ר א ב ת ר א ‪.‬‬
‫מהדו״ק — ס ה ד ו ר א ק מ א ‪.‬‬
‫מה״פ — מ ר א ה ה פ נ י ם ‪.‬‬
‫מהרי״ט — מורנו ה ר ב יוסף ט ר א נ י ‪.‬‬
‫מהריט״א — מורנו ה ר ב יום ט ו ב אלנזי‪.‬‬
‫מהרי״ק — מורנו ה ר ב יוסף ק ו ר ק ו ס ‪.‬‬
‫מהריק״ש — מורנו ה ר ב י ע ק ב ק א ש ט ר ו ‪.‬‬
‫מוימ — מ ש כ ב ומושב‪ ,‬משא ומתן‪.‬‬
‫מו״ק — מ ו ע ד ק ט ן ‪.‬‬
‫מו׳ש — מוצאי ש ב ת )שביעית(‪.‬‬
‫מ״ח — מ כ ת ב חדשי )עיין ל ה ל ן ס פ ר י ם ו ק ו ב צ י ם‬
‫ב ל ע ז וכוי(‪.‬‬
‫מחז״ו — מ ח ז ו ר וויטרי‪.‬‬
‫מ״י — מ נ ח ת י צ ח ק ‪.‬‬
‫מלא״ש — מ ל א כ ת ש ל מ ה ‪.‬‬
‫מל״מ — משנה ל מ ל ך ‪.‬‬
‫מ״מ — מ נ י ד משנה‪ ,‬מ ר א ה מ ק ו ם ‪ ,‬מ כ ל מ ק ו ם ‪.‬‬
‫מנ״ב — מ נ ח ת ב כ ו ר י ם ‪.‬‬
‫מנוה״מ — מ נ ו ר ת ה מ א ו ר ‪.‬‬
‫מנ״ח — מ נ ח ת חינוך‪.‬‬
‫מס׳ — מסכת‪.‬‬
‫מסה״ת — מ ס ו ר ת ה ת ו ס פ ת א ‪.‬‬
‫מיע — מ א י ר עין‪ ,‬מעשר עני‪ ,‬מ צ ו ת עשה‪.‬‬
‫מע״ש — מעשר שני‪.‬‬
‫מק״נ — מקיצי נ ר ד מ י ם ‪.‬‬
‫מרה״פ — מ ר א ה הפנים‪.‬‬
‫שכתבתי‪,‬‬ ‫מה‬ ‫מאי שנא‪,‬‬ ‫שני‪,‬‬ ‫מיש — מעשר‬
‫מ ה שכתוב‪.‬‬
‫משל״מ — משנה ל מ ל ך ‪.‬‬
‫מש״ש — מ ה ש כ ת ב ת י ) ש כ ת ו ב ( שם‪.‬‬
‫מתנ״כ — מ ת נ ו ת כ ה ו נ ה ‪.‬‬
‫מתנ״ע — מ ת נ ו ת עניים‪.‬‬
‫נ״א‪ ,‬נ״ב וכו׳ — נתיב א י ‪ ,‬נ ת י ב ב׳ וכוי‪.‬‬
‫נו״א‪ ,‬נו״ב — נ ו ס ח א׳‪ ,‬נוסח בי‪.‬‬
‫נוב״י — נודע ב י ה ו ד ה ‪.‬‬
‫נו״כ — נושאי כ ל י ם )כלי‪.0‬‬
‫נוע״י — נועם ירושלמי‪.‬‬
‫נט״י — נ ט י ל ת ידים‪.‬‬
‫נ״י — נימוקי יוסף‪.‬‬
‫נ״ל — נ ר א ה ל י ‪ ,‬נ ז כ ר ל ע י ל ‪.‬‬
‫ס׳ — ס פ ר ‪ ,‬ס ד ר ‪.‬‬
‫ם״א — ס פ ר י ם א ח ר י ם ‪.‬‬
‫ס״א‪ ,‬ס ״ ב וכו׳ — ס פ ר א׳‪ ,‬ס פ ר ב׳ וכוי‪.‬‬
‫חוה״מ — ח ו ל ה ס ו ע ד ‪.‬‬
‫ח ו י ל — חוץ ל א ר ץ ‪.‬‬
‫חו״מ — חושן מ ש פ ט ‪.‬‬
‫ח״י — חזון י ח ז ק א ל ‪.‬‬
‫טאה״ע — ט ו ר א ב ן ה ע ז ר ‪.‬‬
‫טאו״ח — ט ו ר א ו ר ח חיים‪.‬‬
‫טה״ד — ט ע ו ת ה ד פ ו ס ‪.‬‬
‫טו״צ — ט ו מ א ת צ ר ע ת ‪.‬‬
‫טחו״מ — ט ו ר חושן משפט‪.‬‬
‫טיו״ד — ט ו ר י ו ר ה ד ע ה ‪.‬‬
‫ט״ס — ט ע ו ת ס ו פ ר ‪.‬‬
‫יו״ד — יורה ד ע ה ‪.‬‬
‫יו״ט — יום ט ו ב ‪.‬‬
‫יקנבה״ז — יין‪ ,‬קידוש‪ ,‬נ ר ‪ ,‬בשמים‪ ,‬ה ב ד ל ה ‪ ,‬זמן‪.‬‬
‫כ ׳ א ‪ ,‬כ ״ ב וכו׳ — כ ר ך א׳‪ ,‬כ ר ך ב׳ וכוי‪.‬‬
‫כאו״א — כ ל א ח ד ו א ח ד ‪.‬‬
‫כ״ה — כ ן הוא‪.‬‬
‫כה״נ — כ ה א י נוונא‪.‬‬
‫כה״י — כ ת ב י ה י ד ‪.‬‬
‫כ״ז — כ ל זה‪ ,‬כ ל זמן‪.‬‬
‫כיי‪ ,‬כי״י — כ ת ב יד‪ ,‬כ ת ב י יד‪.‬‬
‫כי״ו — כ ת ב י ד ווינה‪.‬‬
‫כת״י‬ ‫הירושלמי(‪,‬‬ ‫ליידן )של‬ ‫כי״ל — כ ת ב י ד‬
‫לונדון‪.‬‬
‫כי״מ — כ ת ב י ד מינכען‪.‬‬
‫כי״ס — כ ת ב י ד ר״ש ס י ר י ל י א ו ‪.‬‬
‫כי״ע — כ ת ב י ד ע ר פ ו ר ט ‪.‬‬
‫כי״פ — כ ת ב י ד פ ר מ ה ‪.‬‬
‫כי״ק — כ ת ב י ד ק ו י פ מ ן ‪.‬‬
‫כי״ר — כ ת ב י ד רומי‪.‬‬
‫כ״מ — כ ס ף משנה‪ ,‬כ מ ה מ ק ו מ ו ת ‪.‬‬
‫כנה״נ — כ נ ס ת ה נ ד ו ל ה ‪.‬‬
‫כס״ז — כסיננון זה‪.‬‬
‫כע״ז — כעין זה‪.‬‬
‫כפו״פ — כ פ ת ו ר ופרח‪.‬‬
‫לח״פ — ל ח ם משנה‪.‬‬
‫ל ח ק ׳ ה ‪ ,‬לחקה״ש — ל ח ק ר השירה‪.‬‬
‫ל נ ו ה י ס — ל נ ו ס ח המשנה‪.‬‬
‫לפ״ז — ל פ י זה‪.‬‬
‫לק״ט — ל ק ח ט ו ב ‪.‬‬
‫ל״ת — ל א תעשה‪.‬‬
‫ם״א‪ ,‬מ״ב וכו׳ — משנה א׳‪ ,‬משנה ב׳ וכוי‪.‬‬
‫מבי״ט — ר ׳ משה ב ר ׳ יוסף טראני‪.‬‬
‫מ נ ל ס י ת ‪ ,‬מנס״ת — מ נ י ל ת ס ת ר י ם ‪.‬‬
 ‫ראשי תיבות וקיצורים‬
‫קהיז — ק ה ל ת זוטא‪.‬‬
‫ק ה י ק — קדשי הקדשים‪.‬‬
‫קהיר — קהלת רבה‪.‬‬
‫קהית — קריאת התורה‪.‬‬
‫קיע — ק ר ב ן העדה‪.‬‬
‫ק צ ה י ח — ק צ ו ת החושן‪.‬‬
‫קיש — ק ר י א ת שמע‪.‬‬
‫ר א י מ — ר ׳ א ל י ה ו מזרחי‪ ,‬ר ׳ א ל י ע ז ר ממיץ‪.‬‬
‫ראיף — ר׳ אליהו פ ו ל ד א )פערקאף‪.‬‬
‫ד ד י ה — ראש ד ב ו ר ה מ ת ח י ל ‪.‬‬
‫ר ד י ל — ר׳ ד ו ד לוריא‪.‬‬
‫ר י ה — רשות ה ר ב י ם ‪ ,‬ראש השגה‪.‬‬
‫ר ה י א ‪ ,‬ר ה י ב וכו׳ — ראש ה ל כ ה א׳‪ ,‬ראש ה ל כ ה‬
‫ב׳ וכוי‪.‬‬
‫רויר — רות רבה‪.‬‬
‫רזיף — ר׳ זכריה פ ר נ ק ל ‪.‬‬
‫ר״י — ר ב י נ ו יונה ) ת ל מ י ד י ריי(‪ ,‬ר ב י נ ו י ר ו ח ם ‪.‬‬
‫ריי ב ר י נ — ר ׳ יונה ב ר ׳ נ ר ש ו ן ) מ פ ר ש ל ת ו ס פ ת א ( ‪.‬‬
‫ר י ב י ב — ר ' יהודה ב ר ׳ ב ר כ י ה ‪.‬‬
‫ר י ב מ י ץ — ר ׳ י צ ח ק בן מ ל כ י צ ד ק ‪.‬‬
‫ריביק — ר׳ יהודה בר׳ קלונימוס‪.‬‬
‫ר י י ד — ר ׳ ישעיה ד ט ר א נ י ‪.‬‬
‫ריניא — ר ׳ י ע ק ב נחום אפשטין‪.‬‬
‫ריצינ — ר ׳ י צ ח ק ב ן ניאח‪.‬‬
‫ר י ל — רצונו)רצוני( לומר‪.‬‬
‫ר ל י נ — ר ׳ לוי נינצבורנ‪.‬‬
‫ר מ א י י — ר ׳ מ א י ר יונה )מפרש ס ׳ ה ע י ט ו ר ( ‪.‬‬
‫רמאיש — ר ׳ מ א י ר איש שלום‪.‬‬
‫ר ס י ב וכו׳ — ראש סימן אי‪ ,‬ראש סימן‬ ‫רסיא‪,‬‬
‫ב׳ וכוי‪.‬‬
‫ר ס י נ — ר ׳ ס ע ד י ה באון‪.‬‬
‫ד״ע — ר ב ע מ ר ם ‪.‬‬
‫ר ע ׳ ב וכו׳ — ראש ע מ ו ד אי‪ ,‬ראש ע מ ו ד‬ ‫רעיא‪,‬‬
‫ב׳ וכו׳‪.‬‬
‫ר ע י א — ר ׳ ע ק י ב א אינר‪.‬‬
‫פרק‬ ‫פ ר ק אי‪ ,‬ראש‬ ‫ר פ י ב וכו׳ — ראש‬ ‫רפיא‪,‬‬
‫ב ׳ וכוי‪.‬‬
‫רשיס — ר ׳ ש ל מ ה ס י ר י ל י א ו ‪.‬‬
‫רשיש — ר ׳ שמואל שטרשון‪.‬‬
‫שיא‪ ,‬ש״ב וכו׳ — שנה אי‪ ,‬שנה ב׳ וכוי‪ ,‬שער אי‪,‬‬
‫שער ב׳ וכוי‪.‬‬
‫שבהיל — שבלי ה ל ק ט ‪.‬‬
‫שהשיר — שיר השירים ר ב ה ‪.‬‬
‫שו׳ — שורה‪.‬‬
‫שוית — ש א ל ו ת ותשובות‪.‬‬
‫שייק — שירי ק ר ב ן ‪.‬‬
‫שלטהינ — שלטי ה נ ב ו ר י ם ‪.‬‬
‫סדיה — סוף דבור המתחיל‪.‬‬
‫ס ה י ב וכו׳ — ס ו ף ה ל כ ה א׳‪ ,‬ס ו ף ה ל כ ה‬ ‫סהיא‪,‬‬
‫ב׳ וכוי‪.‬‬
‫סה״ז — ס פ ר ה ז כ ר ו ן ‪.‬‬
‫סהיי — ס פ ר היובל‪.‬‬
‫סהימ — ס פ ר המצות‪.‬‬
‫ס״ז — ס פ ר י זוטא‪ ,‬סיננון זה‪.‬‬
‫סי׳ — סימן‪.‬‬
‫ס מ י ב וכו׳ — ס ו ף משנה אי‪ ,‬ס ו ף משנה‬ ‫סמיא‪,‬‬
‫ב׳ וכו׳‪.‬‬
‫סמיג — ס פ ר מ צ ו ת ג ד ו ל ‪.‬‬
‫סמיק — ס פ ר מצות קטן‪.‬‬
‫ס״ע — ס ד ר ע ו ל ם ‪.‬‬
‫ס ע י א ‪ ,‬ס ע י ב וכו׳ — ס ו ף ע מ ו ד א׳‪ ,‬ס ו ף ע מ ו ד ב׳‬
‫וכוי‪.‬‬
‫פרק‬ ‫סוף‬ ‫פ ר ק אי‪,‬‬ ‫ס פ י ב וכו׳ — ס ו ף‬ ‫ספיא‪,‬‬
‫ב׳ וכוי‪.‬‬
‫ס ק י א ‪ ,‬ס ק י ב וכו׳ — ס ע י ף ק ט ן אי‪ ,‬ב׳ וכוי‪.‬‬
‫סריע — ס ד ר ר ב עמרם‪.‬‬
‫סית — ס פ ר תורה‪.‬‬
‫ס ת י ם — ס פ ר י ם ‪ ,‬ת פ י ל י ן ‪ ,‬מזוזות‪.‬‬
‫עיה — ע ם ה א ר ץ ‪.‬‬
‫עהיש — ע ר ו ך ה ש ל ם ‪.‬‬
‫ע״ז — ע ל זה‪ ,‬ע ב ו ד ה זרה‪.‬‬
‫עיי — ע ל ידי‪ ,‬עין י ע ק ב ‪.‬‬
‫עיי״ש — עיין שם‪.‬‬
‫ע כ י ל — ע ד כ א ן לשונו‪.‬‬
‫עמ׳ — ע מ ו ד ‪.‬‬
‫עימ — ע ל מנת‪.‬‬
‫פ׳ — פ ר ק ‪ ,‬פרשה‪.‬‬
‫פ א ה י ש — פ א ת השלחן‪.‬‬
‫פדריא — פרקי דר׳ אליעזר‪.‬‬
‫פ ה י ב — פיר הבראישע ביבליאונרפיע‪.‬‬
‫פי׳ — פירוש‪ ,‬פ י ס ק א ‪.‬‬
‫פיהינ — פירוש הגאונים‪.‬‬
‫פ י ה י מ — פירוש המשניות )להר״מ(‪.‬‬
‫פיהיק — הפירוש ה ק צ ר ‪.‬‬
‫פ י מ — פני משה‪.‬‬
‫פ ס י ז י ו — פ ס י ק ת א זוטרתי‪.‬‬
‫פסייר — פסיקתא רבתי‪.‬‬
‫צוק׳ — צ ו ק ר ט נ ד ל ‪.‬‬
‫ביבליאר‬ ‫הבראישע‬ ‫פיר‬ ‫צ פ ה י ב — צייטשריפט‬
‫נרפיע‪.‬‬
‫ציצ — צ ר כ י ציבור‪.‬‬
‫קיא — קונטרס אחרון‪ ,‬ק ר ב ן אהרן‪.‬‬
‫קנינ — ק ט ע י ם מן הגניזה‪.‬‬
 ‫יא‬ ‫ראשי תיבות וקיצורים‬
‫תוד״ה — ת ו ס פ ו ת ד ב ו ר ה מ ת ח י ל ‪.‬‬
‫תוה״א — ת ו ר ת ה א ד ם ‪.‬‬
‫תוה״ב — ת ו ר ת ה ב י ת ‪.‬‬
‫תו״י — ת ו ס פ ו ת ישנים‪.‬‬
‫תו״כ — ת ו ר ת כהנים‪.‬‬
‫תו״ש — ת ו ר ה ש ל ס ה ‪.‬‬
‫ת״י — תרגום יונתן‪ ,‬ת ר נ ו ם ירושלמי‪.‬‬
‫תיו״ט — ת ו ס ס ו ת יום ט ו ב ‪.‬‬
‫תס״ר — ת ו ס פ ת ראשונים‪.‬‬
‫ת״ק — תנא ק מ א ‪.‬‬
‫תרו״מ — ת ר ו מ ת מעשר‪ ,‬ת ר ו מ ו ת ומעשרות‪.‬‬
‫תשה״נ — תשובות הנאונים‪.‬‬
‫שמויר — שמות ר ב ה ‪.‬‬
‫שנו״א — שנות א ל י ה ו ‪.‬‬
‫שנו״ס — שנויי נ ו ס ח א ו ת ‪.‬‬
‫שנתון של צינציניטי — ר א ה ל ה ל ן ס פ ר י ם ו ק ו ב צ י ם‬
‫ב ל ע ז וכוי‪.‬‬
‫שעה״מ — שער ה מ ל ך ‪.‬‬
‫שרי״ר — שרידי הירושלמי מן הנניזה ש ב מ צ ר י ם ‪.‬‬
‫ש״ש — שם שמים‪.‬‬
‫שתא״י — שערי ת ו ר ת א ר ץ ישראל‪.‬‬
‫תא״י — ת ו ר ת א ר ץ ישראל‪.‬‬
‫תו״א — תנאים ו א מ ו ר א י ם ‪.‬‬

‫ספרים וקובצים בלעז שהבאתי את שמותיהם בעברית‬

‫א ד י ק ט ה מ ח י ר י ם של ד י ק ל י ט י א נ ו ס ‪.‬‬
‫‪E d i c t u m D i o c l e t i a n i de Pretiis R e r u m V e n a l i u m , ed. M o m m s e n - B l i i m n e r , B e r l i n ,‬‬
‫‪1893.‬‬
‫ה י ל י נ י ס מ ו ס בא״י‪.‬‬
‫‪S a u l L i e b e r m a n , H e l l e n i s m in J e w i s h Palestine, N e w Y o r k , 1950.‬‬
‫ח כ מ י המשתה‪.‬‬
‫‪A t h e n a e u s , Deipnosophistae, ed. Schweighaeuser, S t r a s s b u r g , 1801-7.‬‬
‫יאהרבוך הפרנקפורטי‪.‬‬
‫‪J a h r b u c h der J i i d i s c h - L i t e r a r i s c h e n Gesellschaft, F r a n k f u r t a. M .‬‬
‫יונית בא״י‪.‬‬
‫‪S a u l L i e b e r m a n , G r e e k in J e w i s h Palestine, N e w Y o r k , 1942‬‬
‫מיח‪ ,‬מ כ ת ב חדשי‪.‬‬
‫‪M o n a t s c h r i f t fur G e s c h i c h t e u n d Wissenschaft des J u d e n t u m s .‬‬
‫משתאות‪.‬‬
‫‪P l u t a r c h u s , S y m p o s i a c a , ed. B e r n a d a k i s .‬‬
‫ס ע ו ד ה של ט ר י מ ל כ י ו ן ‪.‬‬
‫‪Petronius, C o e n a T r i m a l c h i o n i s , ed. L o e b C l a s s i c a l L i b r a r y .‬‬
‫‪T h e Jewish Quarterly Review.‬‬ ‫הצופה האעלי‪,‬‬
‫‪R e v u e des £ t u d e s J u i v e s .‬‬ ‫הצופה הצרפתי‪.‬‬
‫שנתון ש ל ה מ כ ו ן ל פ י ל ו ל ו ג י ה ו ל ה י ס ט ו ר י ה מ ז ר ח י ת ו ס ל ב י ת ‪.‬‬
‫‪A n n u a i r e de l ' l n s t i t u t de Philologie et d'Histoire Orientales et S l a v e s .‬‬
‫‪H e b r e w U n i o n College A n n u a l .‬‬ ‫שנתון ש ל צינציניטי‪.‬‬
‫‪Aristoteles, H i s t o r i a A n i m a l i u m , ed. B e k k e r .‬‬ ‫תולדות ב ע ל י החיים‪.‬‬
‫‪P l i n i u s , N a t u r a l i s H i s t o r i a , ed. Sillig.‬‬ ‫תולדות הטבע‪.‬‬
‫‪T h e o p h r a s t u s , H i s t o r i a P l a n t a r u m , ed. L o e b C l a s s i c a l L i b r a r y .‬‬ ‫תולדות הצמחים‪.‬‬
 ‫רשימת הדפוסים והוצאות מדעיות‬ ‫יב‬

‫רשימת הדפוסים של המקורות העבריים שעל פיהם סימנתי את העמודים‬

‫ה פ י ס ק א ו ת ס ן ה ס פ ר י ם ה ע ב ר י י ם שנזכרו ב ס פ ר י הן ע ל פ י ד פ ו ס ראשון )אחרי האינקונבלים(‬
‫או ע׳יפ ה ה ו צ א ו ת ה מ ד ע י ו ת ש נ ד פ ס ו ע ־ פ כתי״י׳ חוץ מן ה ת ל מ ו ד ה ב ב ל י ו ה נ ס פ ח א ל י ו <רש'י ותוספות(‬
‫ש ה ע ת ק ת י מש״ס הוצ׳ ר א ם ‪ ,‬ו ב ה ע ר ו ת ב מ ק ו מ ן ה ב א ת י נ ו ס ח א ו ת מ ד ס ו ס י ם עתיקים וכתי״י‪ .‬ה פ י ס ק א ו ת‬
‫ב ס פ ר י ם ש ל מפרשי ה ת ו ר ה ‪ ,‬השיס‪ ,‬מדרשי ה ל כ ה ‪ ,‬הר״מ והטורים סומנו ב ר ו ב ן ע י פ ה מ ק ו ר ו ת שנתפרשו‬
‫עיי הראשונים‪ .‬ס פ ר י ה פ ו ס ק י ם ושאלות ותשובות ע י פ הסימנים ה מ י ו ח ד י ם ל ה ם ‪ .‬א ב ל ה ר ב ה ס פ ר י ם‬
‫סומנו נם ע ל פ י ע מ ו ד י ה ס פ ר עצמו‪ .‬מכיוון ש כ מ ה ס פ ר י ם אינם מצויים כ ל ל ב י ד י ה ק ו ר א הרגיל‪,‬‬
‫ו ב מ ק צ ת ס פ ר י ם אין ה ד פ י ם מסומנים‪ ,‬ציינתי א ת ה ד פ י ם ב ס פ ר י ם ה ב א י ם ל ה ל ן ע ׳ פ ד פ ו ס י ם יותר מצויים‪.‬‬

‫א ב ו ד ר ה ם ‪ .‬ויניציאה שכיו‪.‬‬
‫ר ׳ ב ח י י ע ל ה ת ו ר ה ‪ .‬ויניציאה דיש‪.‬‬
‫ד ר ש ו ת דיי א ב ן שועיב‪ .‬ק ר א ק א של״ג‪.‬‬
‫ס פ ר ח ס י ד י ם ‪ .‬הוצ׳ מ ק י צ י נ ר ד מ י ם ‪.‬‬
‫ט ו ר י ם ‪ .‬ווארשא ת ר מ ״ ב ‪.‬‬
‫יוחסין‪ .‬הוצ׳ פ י ל י פ ו ב ס ק י ‪ ,‬לונדון תרייז‪.‬‬
‫כ ד ה ק מ ח ) ל ר ב י נ ו בחיי(‪ .‬ויניציאה שיו‪.‬‬
‫כ פ ת ו ר ו פ ר ח ‪ .‬הוצ׳ לונץ‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ת ר נ ״ ז ‪ -‬ת ר נ ־ ט ‪.‬‬
‫כ ר י ת ו ת ‪ .‬ק ר י מ ו נ ה שי״ח‪.‬‬
‫מ א י ר י ל א ב ו ת ‪ .‬ווינה ת ר י י ד ‪.‬‬
‫סנן א ב ו ת ל ה ר ש ב י ץ <פי׳ ע ל א ב ו ת ( ‪ .‬ל י פ ס י א ה ת ר ט י ו ‪.‬‬
‫מנהיג‪ .‬ב ר ל י ן ת ר ט י ו ‪.‬‬
‫סמ״נ‪ .‬ויניציאה שיז‪.‬‬
‫יסמיק‪ .‬ק ר י ס ו נ ה שטיז‪.‬‬
‫פ י ס ק י ח ל ה ל ה ר ש ב י א ‪ .‬ירושלים ת ר ל י ו ‪.‬‬
‫שוית הרא״ש‪ .‬ויניציאה שסיז‪.‬‬
‫שו״ח מ ה ר י י ק ‪ .‬ק ר י ס ו נ ה שייז‪.‬‬
‫שלחן א ר ב ע ) ל ר ב י נ ו בחיי(‪ .‬ויניציאה שיו‪.‬‬
‫ת ו ד ח ה א ד ם ל ה ר מ ב ״ ן ‪ .‬ויניציאה שניה‪.‬‬

‫הוצאות מדעיות שעל פיהן סימנתי את העמודים‬

‫א ב ו ת ד ר ׳ נתן‪ .‬הוצ׳ רשיז ש כ ט ר ‪ ,‬ווינה תרמ״ז‪.‬‬
‫ב ר א ש י ת ר ב ה ‪ .‬הוצ׳ ת י א ו ד ו ר ־ א ל ב ק ‪ ,‬ב ר ל י ן ת ר ם י נ ‪ -‬ת ר פ י ט ‪.‬‬
‫ו י ק ר א ר ב ה ‪ .‬הוצ׳ ד י ם ם ר נ ל י ו ת )פרשיות א ׳ ‪ -‬כ ׳ ( ‪ ,‬ירושלים תשיינ‪-‬תשייד‪.‬‬
‫מ כ י ל ת א ‪ .‬הוצ׳ רחיש ה א ר א ו ו י ט ץ ‪ ,‬פ ר נ ק פ ו ר ט ת ר צ י א ‪.‬‬
‫ס ד ר א ל י ה ו ר ב ה ‪ .‬הוצ׳ ר י מ איש שלום‪ ,‬ווינה ת ר ס י ב ‪.‬‬
‫ס פ ר י ב מ ד ב ר ‪ .‬הוצ' רחיש ה א ר א ו ו י ט ץ ‪ ,‬ל י י פ צ י נ ת ר ע י ז ‪.‬‬
‫ס פ ר י ד ב ר י ם ‪ .‬הוצ׳ ר י א פינקלשטין‪ ,‬ב ר ל י ן תיש‪.‬‬
‫ס פ ר י זוטא‪ .‬נ ס פ ח ל ס פ ר י ב מ ד ב ר ה נ י ל ‪.‬‬
‫פ ס י ק ת א ר ב ת י ‪ .‬ה ו צ ׳ ר י ס איש שלום‪ ,‬ווינה ת ר י מ ‪.‬‬
‫ת ו ר ת כ ה נ י ם ‪ .‬הוצ׳ ר א י ה ווייס‪ ,‬ווינה ת ר כ י ב ‪.‬‬

‫ותן ד ע ת ך ל ה ע ר ו ת ה ב א ו ת ‪:‬‬
‫ב כ ל מ ק ו ם שאינני מ ז כ י ר שם ה מ ס כ ת כוונתי ל מ ס כ ת שאנו ע ו ס ק י ם ב ה ב א ו ת ו עניין‪.‬‬
‫ר ש י מ ה מ פ ו ר ט ת של ה ס פ ר י ם ה ע ב ר י י ם ה נ ז כ ר י ם ב ס פ ר י )והם כ מ ע ט כ ל מ ה ש נ ד פ ס מ ס פ ר י‬
‫ה מ ח ב ר י ם שחיו ל פ נ י זמן ה ד פ ו ס ( ‪ ,‬ושל ה ס פ ר י ם ש נ כ ת ב ו ב ל ע ז ‪ ,‬ת ב ו א א י י ה ב ס ו ף ה ח י ב ו ר ‪.‬‬
‫יג‬ ‫רשימת כתבי היד‬

‫רשימת כתה״י שהשתמשתי בהם בספרי‬

‫ב ב ל י ‪ .‬כת״י ס י נ כ ע ן ‪ ,‬כת״י ה ס ב ו ר נ <על שלש ה ב ב ו ת ( ‪ .‬צ י ל ו מ י ם בידי‪.‬‬
‫ב מ ד ב ר ר ב ה ‪ .‬כת״י א ו ק ס פ ו ר ד ‪ . 147‬צ י ל ו ם ב י ד י ‪.‬‬
‫ר ב י נ ו ה ל ל ‪ ,‬פירוש ל ס פ ר א ‪ .‬כת״י ווינה‪ .‬צ י ל ו ם ב י ד י הר״א פינקלשטין‪.‬‬
‫ו י ק ר א ר ב ה ‪ .‬כת״י א ו ק ס פ ו ר ד ‪ . 147‬צ י ל ו ם ב י ד י ‪.‬‬
‫‪. H G E C o l l . 0925‬‬ ‫יחוסי תנאים ו א מ ו ר א י ם ‪ .‬כת״י ביה״מ ש ל נויארק‪,‬‬
‫ירושלמי‪ .‬כת״י ליידן‪ .‬צ י ל ו ם בידי‪.‬‬
‫ירושלמי ס ד ר זרעים ומס׳ ס ו ט ה ‪ .‬כת״י ר ו מ י ‪ .‬צ י ל ו ם ב י ד י ‪.‬‬
‫חידושי הר״ן ב י ב ‪ .‬כת״י ביה״מ ש ל נויארק‪.‬‬
‫חידושי הרשב״א לע״ז‪ .‬כת״י הנ״ל‪.‬‬
‫מ ר ד כ י ‪ .‬כת״י הנ״ל‪ ,‬ז ו ל צ ב ר נ ר ‪.23‬‬
‫משנה‪ .‬כת״י פ ר מ ה ‪ ,‬קויפמן‪ ,‬ק ט ע י ם ש ב ק נ ט ב ר י א )מן הנניזה(‪ .‬צ י ל ו מ י ם ב י ד י ‪.‬‬
‫סמ״נ ע ל ק ל ף ‪ .‬כת״י ביה״מ של נויארק‪.36108 ,‬‬
‫ע י ט ו ר ‪ .‬כת״י הנ״ל‪ ,‬ז ו ל צ ב ר נ ר ‪.282‬‬
‫נ י ר ‪.ENA 3 4 4 - 3 4 8‬‬ ‫; ‪ ,0427‬ע ל‬ ‫‪; E M C ; 1 4 0 5‬‬ ‫‪EN‬‬
‫רי״ף ע ל ק ל ף ‪ .‬כת״י הנ״ל‪. E M C 413 ,‬‬
‫)משנה תורה( ע ל ק ל ף ‪ .‬כת״י הנ״ל‪ ,‬ר ב י נ ו ב י ץ ‪263 ;01304‬זולצברנר ‪ ; 5 2 6 D /‬ע ל נייר‪,‬‬ ‫רמב״ם‬
‫)כ״י ב ו כ א ר א ? ( ‪) ; E N A 1693‬כ״י פ ר ס ? ( ‪ ;Stroock-Adler 16‬ה נ ״ ל ‪ ; 2 8‬הנ״ל ‪E M C 4 1 8 / 2 5 2 ;273‬‬
‫הנ״ל‪.359 ,‬‬
‫)פירוש המשניות זרעים( ע ל ק ל ף ‪ .‬כת״י הנ״ל‪ ,‬ז ו ל צ ב ר נ ר ‪ ;141‬ע ל נייר‪ ,‬כת״י הנ״ל‪;0258-0406 ,‬‬
‫‪; E M C 2 1 3 / 1 1 9 ;914/824‬‬
‫שמות ר ב ה ‪ .‬כת״י א ו ק ס פ ו ר ד ‪ , 147‬צ י ל ו ם ב י ד י ‪.‬‬
‫ת ו ס פ ת א ‪ .‬כ״י לונדון ע ל ס ׳ מ ו ע ד ומס׳ חולין‪ ,‬צ י ל ו ם ב י ד י ‪ .‬ק ט ע י ם מן הנניזה שבביה״מ כ א ן ‪ ,‬ב א ו ק ס פ ו ר ד '‬
‫ובקנטבריא‪ ,‬צילומים בידי‪.‬‬
‫ת ו ר ת כ ה נ י ם ‪ .‬כתי״י ר ו מ י ‪ ,‬צ י ל ו מ י ם בידי הר״א פינקלשטין‪.‬‬
 ‫מבוא‬
‫ר ב י נ ו ה ג א ץ ר ב נ ט ר ו נ א י כ ו ת ב ב ת ש ו ב ה ) ת ש ה ״ ג ש ע ד י ת ש ו ב ה ס י ׳ נ״ה(‪ :‬כ ך מ נ ה ג ב ב י ת‬
‫ד ב י נ ו ב ב ב ל ‪ ,‬ל א ח ר שמתפללין כ ל התפילה וגומרץ אותה ע ו ם ק ץ בתלמוד‪ ,‬ותנאין עוםקץ במשנה‬
‫ו ב מ ד ר ש ובתוספתא ע ד ד ׳ ש ע ו ת ו כ ר ‪ .‬הרי ל פ נ י נ ו ע ד ו ת מ פ ו ר ש ת שבני הישיבה היו עוסקים ב כ ל‬
‫י ו ם ב ת ל מ ו ד ‪ ,‬ב מ ש א ומתן ש ל הלכות‪ ,‬ב ב ר ו ר הסוגיות‪ ,‬והתנאים‪ ,‬המשנים‪ ,‬שוני הברייתות‪ ,‬היו‬
‫מציעים את המשנה‪ ,‬א ת מדרשי הלכה והתוספתא‪ .‬ונאמנים עלינו דברי ר ׳ שרירא ב א ג ר ת ו ) ה ו צ ׳‬
‫ל ו י ן ע מ ׳ ‪ ,42‬ב נ ו ס ח ה ס פ ר ד י ( ; ו ב ת ר ה כ י א ק ב ע ק ם פ ד א ו ס פ ר י ו ת ו ס פ ת א ד ג ר ם י ל ה ו ר ב נ ן ‪ ,‬ו ע ד‬
‫ה ש ת א ה כ ץ ת ק נ ת א וכר‪ ».‬ו ר ב ו ת י נ ו ה ר א ש ו נ י ם ט ר ח ו ו כ ת ב ו פ י ר ו ש י ם ל מ ש נ ה ‪ ,‬ל מ כ י ל ת א ‪ * ,‬ל ס פ ר א ‪ ,‬׳‬
‫לספרי‪ *,‬ואפילו לירושלמי׳ ש ל א למדו אותו בקביעות בישיבות גאוני בבל‪ .‬ב ד ם איתרע מזלה‬
‫ש ל התוספתא ולא הגיעו לידינו ידיעות על חיבור פירוש לתוספתא ע״י אחד מרבותינו הראשונים‪.‬‬
‫ה ר א ש ץ ל ת ו ס פ ת א הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬ל ד ׳ א ב ד ה ס היכיני ת ל מ י ד ו ש ל מהרי״ט‪ ,‬שכן‬ ‫הפירוש‬
‫כ ו ת ב ה ח י ד ״ א ) ש ם ה ג ד ו ל י ם א ו ת א ׳ ‪ ,‬ם י ׳ ‪ :(58‬מ ה ר ״ ר א ב ר ה ם ה י כ י נ י ת ל מ י ד מ ה ר י מ ״ ט ח י ב ר קיץ‬
‫ו נ ד פ ס ) ק ו ש ט א תט׳י׳ו( ו ח י ב ר ו כ ר ת ו ם ם ת מ ר ו ב ה ב א ו ר‬ ‫מלכות‬ ‫מזמורים וקרא הספד ה ו ד‬
‫ע ל ה ת ו ס פ ת א ‪ .‬ה ר ב ה נ ״ ל ע ס ק ב ע י ק ר ב ק ב ל ה ‪ ,‬״ ו ה י ה א ח ד מ ר א ש י השבתאים״ל ו ק ל ל ה ב ץ ל מ ה ל א‬
‫נ ש ת מ ר פ י ר ו ש ו ב י ד י נ ו ‪ .‬ב ן ז מ נ ו ה צ ע י ר מ מ נ ו ה ג א ץ ד ׳ א ב ר ה ם ג ו מ ב י נ ד ) ב ע ל מגן א ב ר ה ם ( ח ב ר‬
‫פירוש ק צ ר ע ל תוספתא ס ד ר נ ז י ק י ן ) א מ ש ט ר ד ם תצ״ב(‪ .‬ורק במאה הששית ל א ל ף הנוכחי התחילו‬
‫ל ח ב ר פירושים ע ל כ ל התוספתא‪•.‬‬
‫ה ג א ק ד ׳ ישעיה ב ד ל ץ ח ב ר פירוש ע ל התוספתא‪ ,‬ש ק הוא כ ו ת ב בםםרו שאילת שלום ע ל‬
‫ה ש א י ל ת ו ת םי׳ קמ״ג‪ ,‬א ו ת קל״ח‪ :‬ו כ ת ב ת י בתנא תוספאה ש ח ב ר ת י ע ל התוספתא בשינוי הנוסחא‬
‫ל פ נ י נ ו ) ב ר כ ו ת פ ״ ג ו ד ו ( ו כ ר ‪ ,‬ו ה ב י א ש ם א ת ג י ד ם ת ה ר ש ב ״ א ‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן ע מ ׳ ‪ 30‬ד ״ ה‬ ‫דאיתא‬
‫ולפיכך‪.‬‬
‫וכן ש ם ס י ׳ פ״ד‪ :‬וכתבתי בחיבורי תנא תוםפאה א ש ר ל י וכר‪ ,‬עיי״ש אריכות דברים‬
‫ב ב א ו ר ה ת ו ס פ ת א ת ר ו מ ו ת פ ״ ז הי״א ושיטות ה ר א ש ו נ י ם המביאים אותה‪ .‬ו ע י ץ מ ״ ש להלן ב מ ק ו מ ו‬
‫ע מ ׳ ‪.407‬‬

‫! עיין מ״ש ע ל כ ל ז ה ב מ ב ו א ל ת ס ״ ר חיב‪ ,‬ע ם ׳ ‪ 12‬ואילך‪.‬‬

‫< ר ׳ שמואל ה ח ס י ד ‪ ,‬עיין ב ק ו ב ץ הנדן של ה א ר א ר ע צ ק י ס י ד )תרסינ(‪ ,‬עמ׳ ‪ ,90‬ומ־ש ריא א ו ר ב ך‬
‫ב ס פ ר ו ב ע ל י ה ת ו ס פ ו ת ‪ ,‬עמי ‪ ; 165‬ר ׳ מאיר ב ר ׳ קלונימוס‪ ,‬עיין ס ׳ כ ר י ת ו ת להריש מקינון‪ ,‬חיה‪ ,‬לשון‬
‫ל מ ו ר י ם שיא‪ ,‬ס ו ף אות ייא‪ ,‬ד ׳ קרימונה‪ ,‬ל ׳ עיא‪ :‬מ פ י רבינו מאיר ב ר קלוניםוס ב מ כ י ל ת א ‪ .‬ויסינ‬
‫)=ויש ס פ ר י ם נורסים( מ ת ו ך פרישת רבינו וכוי‪ .‬ועיין א ו ר ב ך הנ״ל‪ ,‬עמ׳ ‪.302‬‬
‫» רבינו ה ל ל ‪ ,‬הראב״ד‪ ,‬ה מ י ו ח ס להריש‪ ,‬ר ׳ שמואל ה ח ס י ד )עיין הנרן הניל‪ ,‬עם׳ ‪ ,91‬ו א ו ר ב ך‬
‫הניל‪ ,‬עט׳ ‪ ,(165‬ר ׳ א ב ר ה ם זעירא‪ ,‬או זוטרא )עיין אור החיים של מ י כ ל עמ׳ ‪ ,(33‬ר׳ שמחה <עיין א ו ר ב ך‬
‫הנ״ל‪ ,‬עמ׳ ‪ ,346‬ה ע ׳ ‪ (44‬ועוד‪ .‬ועיין בפירוש ר י ס איש שלום ל ס פ ר א ‪ ,‬עט׳ ‪ 44‬ואילך‪.‬‬
‫* רבינו ה ל ל ‪ ,‬הראב״ד‪ ,‬ר ׳ מאיר ב ר ׳ קלונימוס )עיין א ו ר ב ך הנ״ל‪ ,‬עם׳ ‪ (302‬ועוד‪.‬‬
‫» עיין ב מ א מ ר י משהו ע ל מפרשים קדמונים לירושלמי‪ ,‬סהיי ל כ ב ו ד ס א ר כ ס ‪ ,‬ע פ ׳ ר פ ־ ט ו א י ל ך ‪.‬‬
‫• עיין עליו באנציקלופידיא היהודית <באננלית> חיא‪ ,‬עט׳ ‪ .121‬ויש ל ה ו ס י ף נם ס פ ר ו ווי העמודים‬
‫ע ל ק ב ל ה <כי'א‪ ,‬נויבאוער־קווילי עט׳ ‪ (178‬וסי ר ז י א ל ע ל ת ה ל י ם )רשימת א ד ל ר ‪ ,‬ע ס ׳ ‪ ,82‬מ ס פ ר ‪.(2360‬‬
‫ועיין מיש דיג שלום ב ס ה י י ל כ ב ו ד מ ר כ ס ‪ ,‬עם׳ תניז‪ ,‬הע׳ ‪.25-23‬‬
‫<• עיין ל ע י ל ה ע ׳ ‪ ,6‬ועיין ב צ ו פ ה ה צ ר פ ת י חכיו‪ ,‬עמי ‪ ,209‬וחל״ז‪ ,‬עם׳ ‪.110‬‬
‫» ע ל פירושים ל מ ס כ ת ו ת ב ו ד ד ו ת ‪ ,‬עיין ל פ י שעה ב ק ר י ת ס פ ר ח כ י ט )תשייג(‪ ,‬עמ׳ ‪ 149‬ואילך‪,‬‬
‫ונדון ע ל י ה ם אייה ב מ ב ו א ה כ ל ל י ‪.‬‬

‫‪T‬‬
‫טו‬ ‫מבוא‬
‫‪,‬‬
‫ו ב ס פ ר ו י ש ס ד ר ל מ ש נ ה כ ל א י ם פ ״ ט מ ״ ד ‪ :‬ו ה ת נ א ל א פ ל י ג א ר ש מ ע ץ בן א ל ע ז ר ‪ ,‬ו ל פ י כ ך‬
‫מייתי הש״ם בקצרה‪ ,‬וכן שכיחי פ ע מ י ם א ץ מ ס פ ר כ א ש ר ב א ר ת י ב ם ״ ד בחבורי ע ל התוספתא‪,‬‬
‫ו נ ק ר א ת נ א ת ו ם פ א ה ‪ ,‬ו ב א ץ ס פ ק כ ך פ י ר ו ש ו ‪ ,‬ר ״ ש בן א ל ע ז ר ו כ ר ‪ ,‬ו ה ע ת ק נ ו א ת פ י ר ו ש ו ל ה ל ן‬
‫כ ל א י ם פ ״ ה ע מ ׳ ‪.659‬‬
‫ובפתיחתו ל ס פ ר ו יש ס ד ר למשנה כתב‪ :‬ובחבורי ע ל התוספתא קראתיו בשם תנא תוםםאה‬
‫כ ת ב ת י פ י ר ו ש ת ו ס פ ת א ז ו ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד י נ י א נ ד ר ו ג י נ ו ס ‪ ,‬ל ה ל ן ב כ ו ר י ם פ ״ ב ‪ ,‬עיין מ ״ ש ל ה ל ן ע מ ׳ ‪(837‬‬
‫על נכץ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ב ח י ד ו ש י ה ש ״ ם ש ל ו ל מ נ ח ו ת ם ״ ד א ‪ :‬ה נ ה ב ת ו ס פ ת א ד פ ם ח י ם פ ״ ה )ה׳׳ז( א י ת א ב ז ה ״ ל ‪,‬‬
‫ח ט א ת צ י ב ו ר ש ש ח ק ב ש ב ת ש ל א לשמן ו כ ר ‪ ,‬השוחט שתי ח ט א ו ת ל צ י ב ו ר ו כ ר ‪ ,‬הנה אותן גדולים‬
‫דמםדרי הש״ם ידעו כ ל השנוי בתוספתא‪ ,‬כמו שהעתקתי דעתם בחבורי תנא תוםפאה‪,‬‬ ‫שכתבו‬
‫תמה ה כ א דמייתי לה ב ש ם ר ב ה ואיתימא ר ׳ אמי ו ל א בשם הברייתא ו כ ר ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫ה פ ל א ה ש ב ע ר כ ץ ע ר ך צ ר ד ה כ ת ב ‪ :‬ו ב ח ב ו ר י ל ת ו ס פ ת א ) י ו מ א פ׳יא ה ״ ט ( כ ת ב ת י‬ ‫ובספרו‬
‫הא דתני ש ל ימץ‪ ,‬הא דשל שמאל לא‪ ,‬משום דבמשנה קתני פרחי כהונה וכר‪.‬‬
‫ס ו ף א ו מ ר ה ש כ ח ה סי׳ מ ״ ו כ ת ב ‪ :‬ו ב ח י ב ו ר י ת נ א ת ו ם ם א ה א ה א ד ת נ י א ב ת ו ס פ ת א‬ ‫ובספרו‬
‫פ ״ ב ה א ר כ ת י ק צ ת ב ש י נ ו י י נ ו ס ח א ו ת ש כ ת ב ן ב ש ב ע ש י ט ו ת ל ה ר ש ב ״ א ו כ ר ‪ ,‬עיין מ ״ ש‬ ‫יבמות‬
‫ו ע י ץ ב ס פ ר ו ר א ש ץ ל צ י ץ כ ל א י ם ס ס ׳ ׳ ח ו א ב ו ת פ ״ ה םמ״ז‪.‬‬ ‫ב ת ם ״ ר ח ״ ב ע מ ׳ ‪.18‬‬
‫ו ב ס פ ר ו י ש ס ד ר ל מ ש נ ה ס ו ף כ ל א י ם ‪ :‬ו ב ח ב ו ר י ע ל ה ת ו ס פ ת א ב נ ד ר י ם פ ״ ב )ה״ז( ד ת נ י א‬
‫ה מ ו ד ד ה נ א ה מ ח ב י ר ו ו מ ת מ ב י א ל ו א ר ץ ו ת כ ר י כ י ם ו כ ר ‪ ,‬כ ת ב ת י ד מ ש מ ע מן ה ת ו ס פ ת א כ פ י ר ו ש‬
‫ועיי״ש ש ב ת פ כ ״ א נ ד ג ‪ ,‬פסחים פ ״ ט כדג‪ ,‬ע י ר ו ב ץ םס״ג וסוף יומא‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הרשב״ם‬
‫נ מ צ א נ ו ל מ ד י ם ש ר ב י נ ו פ י ר ש ל כ ל ה פ ח ו ת ג׳ ס ד ר י ם ש ל ה ת ו ס פ ת א ‪ .‬ו מ ת ו ך ה ס י ם ק א ו ת ש ה ב א נ ו‬
‫א נ ו ל מ ד י ם ש ר ב י נ ו ה ר ב ה ל ה ב י א א ת ש י ט ו ת ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬״ ו פ י ר ש ב ע צ מ ו פ י ר ו ש י ם מ ק ו ר י י ם )עיין‬
‫‪,‬‬
‫‪ .(407‬ו ל א ע ו ד א ל א ש ק ב ע‬ ‫ל ה ל ן ע מ ׳ ‪ ,(659‬ו א ף ל א נ מ נ ע מ ל ה ג י ח א ת ה נ ו ס ח ) ע י ץ ל ה ל ן ע מ‬
‫כמה כללים ביחס הש״ם והפוסקים לתוספתא‪ ,‬עיץ מה שהבאנו ל ע י ל בשם ס פ ר ו יש ס ד ר למשנה‬
‫כלאים פ ״ ט מ י ד וחידושי הש״ם ש ל ו למנחות ם ״ ד א ‪ /‬ו ק הוא כותב בשאילת שלום ל ש א י ל ת ו ת‬
‫מ ש פ ט י ם ס י ׳ ם׳‪ :‬כ ב ר ב ר ר ת י ב ם ״ ד ב ח י ב ו ר י ת נ א ת ו ם ס א ה ש ח ב ר ת י ע ל ה ת ו ס פ ת א כ י כ מ ה ו כ מ ה‬
‫ד י נ י ם נ ל מ ד י ם מן ה ת ו ס פ ת א א ף ש ל א ה ו ב א ו ב ש ״ ם דילן‪ .‬ו ח ל ק ג ד ו ל מ ד ב ר י ו ב ע נ י י ן ז ה ה ב י א ב ש ם‬
‫ת ו ס פ ת א ״ ש ל ו ב ס פ ר ו יש ס ד ר ל מ ש נ ה ב ר כ ו ת פ ״ ה מ״ד‪ ,‬עיי״ש‪ .‬וגדולתו ש ל ר ב י נ ו‬ ‫״חדושי‬
‫מעידה ע ל טיב פירושו‪ ,‬וחבל ע ל הדא מדגניתא טבא דאבדה ולא משתכחה‪.‬‬
‫ברם קשה מאד להבץ כמה העלמות שנעלמו לפי שעה ממחבר פירוש מסודר על התוספתא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וכן כ ו ת ב ר ב י נ ו ב א ו מ ר השכחה פסחים פ ״ ט א ‪ :‬״ ו מ ״ ש ר ש ״ י ד״ה וניתי ב מ ו ת ר ו כ ר והכי ת נ י א‬
‫‪,‬‬
‫ח ב ח י ם פ הפסח שנתערב עכ״ל‪ ,‬צריך תיקץ‪ ,‬דלא מצאתי פ ר ק אחד ששמו כך״‪.‬‬ ‫בתוספתא‬
‫והדברים תמוהים מאד שהרי הדברים מפורשים בתוספתא פסחים פ ״ ט ה״ח‪ ,‬כ ל ו מ ר ב פ ר ק הפסח‬
‫‪,‬‬
‫ק ב ג ל י ץ ר ש ״ י בהוצאות הש״ם‪ .‬וכן בחדושי הש״ם ל כ ת ו ב ו ת צ״ח ב ‪:‬‬ ‫וכבר תקנו‬ ‫שנתערב‪.‬‬
‫״ ר ש ״ י ד״ה הוסיפו ל ו א ח ת י ת י ר ה ב ת ו ס פ ת א דמם׳ דמאי היא‪ .‬ח פ ש ת י בדמאי ו ל א מצאתי‪ ,‬גם‬
‫מקומות יגעתי ולא מצאתי‪.‬״ וכ״ה בקיצור בגליץ הש״ם‪ .‬ובספרו ה נ ״ ל נ ו ס ף בסוגרים‬ ‫בשאר‬
‫ב ש ו ר ה הבאה‪ :‬א ץ זה ל ק ט א ל א ש כ ח ה ‪ .‬ו נ ר א ה ש ק ה ו ס י ף ר ב י נ ו ב ע צ מ ו ‪ ,‬ו ב י ו ץ ל ו מ ד ש י ש כ א ן‬
‫ש כ ח ה מ צ ד ו ‪ ,‬ש ה ר י ה י א ת ו ס פ ת א ע ר ו כ ה ב ד מ א י פ ״ ח ה ״ ג ‪ ,‬א ל א ש ה מ ד פ י ם ל א ה ב ץ א ת ד ב ר י ו ‪ .‬וכן‬
‫הש״ם שלו לסוטה ט׳ םע״א‪ :‬״ ד א מ ר מ ר משנבנה מקדש ד א ש ץ נגנז אוהל מועד‬ ‫בחידושי‬
‫ב מ ק ו מ ה ‪ ,‬ב ס ו ס ה פ י ״ ג ה ״ א ‪ .‬וכן‬ ‫מפורשת‬ ‫ל פ י ש ע ה ל א ידעתי מקומו״‪ .‬והיא תוספתא‬ ‫וכר‬
‫‪,‬‬
‫ב ס ו ף א ו מ ר ה ש כ ח ה ס י י״ח‪ :‬״ ה י צ י ע ו ע ל י י ה מ ט מ א י ן ב נ ג ע י ם ‪ ,‬ו ה י א ב ר י י ת א ש א ץ ח ו ל ק ע ל י ה‬

‫י ועיין ש ב ס פ ר ו יש ס ד ר למשנה ב ר כ ו ת פ״נ מ״ג‪ ,‬ב כ ו ר י ם פ״א ס״ד‪ ,‬ס ו ף א ו מ ר ה ש כ ח ה סי׳ פ״ה‪.‬‬
 ‫מבוא‬ ‫טז‬
‫דהיציע והעלייה מ ט מ א ץ בנגעים עיי״ש‪ ,‬ולא ידעתי ל פ י שעה מ ו ז כ ר לא ב ה ר מ ב ״ ם ולא בםמ״ג‪.‬״‬
‫ו מ ס ת ב ר ש ה ר ב כיווץ ליציע גרידא‪ ,‬שהדי טומאת עלייה פסקה הר״מ בפט״ו מה׳ ט ר ׳ צ ה״ו‪,‬‬
‫והיא משנה מ פ ו ר ש ת בנגעים פי״ג מ״ג‪ .‬א ב ל תמוהים ד ב ר י ו ש כ ת ב ש א ץ חולק ע ל יציע שהוא‬
‫מ ט מ א ב נ ג ע י ם ‪ ,‬ו ה ר י ב ת ו ס פ ת א נ ג ע י ם ) פ ״ ו ה״ה( מ פ ו ר ש ש ר ״ ש בן א ל ע ז ר ס ו ב ר ש י צ י ע א י נ ו מ ט מ א‬
‫ב נ ג ע י ם ‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ב ת ם ״ ר ח ״ ג ע מ ׳ ‪ .192‬וכן ב ס פ ר ו ה פ ל א ה ש ב ע ר כ ץ ע ר ך שחף‪ :‬״ ד ת נ י א א י ז ה‬
‫מדוח אשך הקליטים שנכנס רוח באשכיו ו כ ר א ב ל לפנינו בבכורות דף מ״ד א׳ איתא במשנה‬
‫בםיגנץ א ח ר ו כ ר ״ ‪ ,‬ולא העיר שכן הוא בתוספתא ב כ ו ר ו ת פ״ה ה״ד‪ ,‬עיץ מ״ש בתם״ר ח״ב‬
‫‪ .272‬ו א ף ש י ש ל ש ע ר ש ר ב י נ ו כ ת ב א ת ד ב ר י ו ל פ נ י ש ח ב ר א ת פ י ר ו ש ו ל ת ו ס פ ת א מ ״ מ ק ש ה‬ ‫עמ׳‬
‫ל מ ה ל א תיקן א ת דבריו‪ ,‬שהרי הוא מ ב י א ב ס פ ר י ו ה נ ״ ל א ת ח ב ו ר ו לתוספתא‪ ,‬וכשם שהוסיף‬
‫א ח ״ כ פ י ר ו ש י ם ו ה ע ד ו ת מ ס פ ר ו ז ה ה ר י ה י ה י כ ו ל ל ת ק א ת ד ב ר י ו ע ל פיו‪ .‬ו מ ס ת ב ר ש ט י ב ה פ י ר ו ש‬
‫ש ל ו ל ת ו ס פ ת א ה י ה מעין פ י ר ו ש ו ל מ ש נ ה )יש ס ד ר ל מ ש נ ה ( ו פ י ר ו ש ו ל ש א י ל ת ו ת ‪ ,‬ו ל א פ י ר ש א ל א‬
‫מקומות בודדים‪ ,‬והניח הלכות מרובות בלי פירוש‪.‬‬
‫שיצא מידי‬ ‫זה ז כ ה ה ד ו ר ה ה ו א ל פ י ר ו ש נ פ ל א ע ל כ ל ה ת ו ס פ ת א ) ח ס ד י ד ו ד (‬ ‫לעומת‬
‫הגאץ הספרדי ר ׳ דוד פ א ר ד ו ז״ל‪ ,‬ונדפסו ממנו שלשה כרכים‪ :‬כ ד ך א׳ ע ל תוספתא זרעים‪,‬‬
‫כ ר ך ב ׳ ע ל נ ז י ק ץ ‪ ,‬ש ם תק״ן‪ ,‬ו כ ר ך ג׳ ע ל ק ד ש י ם ‪ ,‬י ר ו ש ל י ם‬ ‫ונשים‪ ,‬ליוורנו תקל״ו‪:‬‬ ‫מועד‬
‫ה מ ח ב ר ל א ה נ י ח ד ב ר קטן ו ג ד ו ל ש ל א ע מ ד ע ל י ו ‪,‬‬ ‫ופירושו ל ס ד ר טהרות לא נדפס‪.‬‬ ‫תר״ן‪,‬‬
‫א ת ה ת ו ס פ ת א ב ס ב ר ו ת י ש ר ו ת ובבקיאות עצומה‪ ,‬והוא ישאר ל ע ו ל ם הפירוש המובהק‬ ‫ופירש‬
‫ביותר‪.‬״‬
‫ובסמוך לאחריו פ ר ס ם ד׳ יונה ב ר ׳ ג ר ש ץ )ווילנא תקנ״ט( תוספתא סדר זרעים עם פירוש‬
‫קצר‪ .‬ב ש ע ר ה ס פ ר ובהקדמתו הוא מ ע י ד שהיו ל פ נ י ו הגהות כת״י שהיו מיוחסות להגר״א‪ .‬ובסוף‬
‫ההקדמה הוא חוזר וכותב‪ :‬״וגם זאת ת ד ע ו הגם א ם ת מ צ א בחיבורי איזה נוםחא בתוספתא עצמה‬
‫שאינה כ נ ו ס ח ת ה ס פ ר י ם ש ל פ נ י נ ו ת ד ע כי ל א מ ל ב י הוצאתיה‪ ,‬ר ק כ ך מצאתי בתוספתא כ ת י ב ת‬
‫יד ששמעתי שהוא מהגהת הגאץ החסיד ז״ל מקהילתינו כמבואר לעיל״‪ .‬ובפירושו הוא מביא‬
‫ת כ ו פ ו ת ״ה״ג בתום׳ כ״י״‪ ,‬וכוונתו איפוא להגהות הגר״א‪ .‬ואץ ספק שרובן ככולן יצאו מבית‬
‫מ ד ר ש ו ש ל הגד״א‪ .‬והמחבר ב ר ו ב ענוותנותו מיעט א ת דמות עצמו‪ ,‬א ב ל ל א מ י ת ו ש ל ד ב ר הגה‬
‫ר ׳ יונה תורה מתוך תודה‪ ,‬ופירושי עצמו מיוסדים ע ל אדני השכל הישר בחריפות ובבקיאות‪,‬‬
‫ו ב ה ג ה ו ת ש ל ו ה ו א מ כ ו ץ ל פ ע מ י ם ל ג י ר ס ת כתה״י‪ .‬נ מ צ א נ ו ל מ ד י ם ש ל מ ע ש ה י ש ל נ ו ש נ י פ י ר ו ש י ם‬
‫יסודיים לס׳ זרעים‪ ,‬והוא פירוש ה ד ״ ד פ א ר ד ו בחסדי דוד ופירוש הרב ר׳ יונה בר׳ ג ר ש ץ הנ״ל‪.‬‬
‫כ ל ש א ד הפירושים ל ם ד ר זרעים מיוסדים בעיקר ע ל שני הפירושים הנ״ל‪.‬‬

‫כחמישים שנה אח״כ פ ר ס ם הגאץ ר ׳ שמואל אביגדור תוספתא מ ס ד ר זרעים )ווילנא ת ר ״ א ( ״‬

‫ע פ פירוש מ נ ח ת בכורים ותוספות עיטור בכורים‪ .‬הוא הוסיף הגהות הגר״א שהיו ל פ נ י ו בכת״י‪,‬‬
‫ו מ ר א י מ ק ו מ ו ת ל מ ק ו ר ו ת ה מ ק ב י ל י ם ל ת ו ס פ ת א ב ש ם מ צ פ ה ש מ ו א ל )והוא ה י ס ו ד ל מ ס ו ר ת ה ת ו ס פ ת א‬
‫שלנו(‪ .‬ו א ף ל מ ח ב ר זה זכויות גדולות מ א ד כ ב א ו ר התוספתא )ובפרט בחידושיו בעיטור בכורים(‪,‬‬
‫ו ב פ י ר ו ש י ו ה ל ך ב ע י ק ר ב ע ק ב ו ת ה פ י ר ו ש ה ק צ ר ש ל ר ׳ יונה‪.‬‬
‫בזמננו נוספו ע ו ד שני מפרשים לתוספתא ם ד ר זרעים‪ .‬הרב ר ׳ יצחק שוואדראן פ ר ס ם תוספתא‬
‫ס ד ר זרעים )ירושלים ת ר ״ ע ( ע ם פ י ר ו ש מ נ ח ת יצחק ותוספות שירי מנחה‪ .‬ה ר ב השתמש ב פ י ר ו ש‬
‫כ ת ״ י ל ת ו ס פ ת א מ א ת ה ר ב ר ׳ יצחק אייזיק ב ר ׳ יחיאל מ י כ ל מזלאטשוב ב ע ל ם׳ חיבת הקודש‪.‬״‬

‫<>! ב ה ו צ א ו ת החדשות של ה ת ו ס פ ת א )הוצ׳ ר א ם ( ל ק ט ו ממנו פירושים‪ ,‬קיצרו א ת דבריו‪ ,‬ו ל פ ע מ י ם‬

‫א ף שינו א ח ד ב ר י ו ‪ ,‬עיין מיש ב ה ק ד מ ה לתס״ר ח״ב‪ ,‬עם׳ ‪.4‬‬
‫״ ס פ ר ו ל ס ד ר נשים נ ד פ ס כחמש שנים לפני כן‪ ,‬וכן נ ד פ ס פירושו ע ם פנים ה ת ו ס פ ת א ל ס ד ר‬
‫מועד‪ ,‬וקדשים‪ ,‬וכאן אין אנו ע ו ס ק י ם א ל א בפירושים ל ס ד ר זרעים‪ ,‬ועיין ל ע י ל הע׳ ‪.8‬‬
‫חידושים ל ט ס ׳ תמורה‪ ,‬ערכין‪ ,‬בכורות‪ ,‬כ ר י ת ו ת ומעילה ) ל ב ו ב תריט(‪.‬‬ ‫״‬
 ‫יז‬ ‫מבוא‬
‫‪,‬‬
‫כחמש עשרה ש נ ה אח״כ פ ר ס ם ה ר ב ר יחזקאל אברמםקי תוספתא זרעים )ווילנא תרם״ה( ע ם‬
‫פירוש ח ז ץ יחזקאל‪ .‬ואעם״י שהפירושים ש ל ש נ י המחברים הם ר ו ב ם כ כ ו ל ם בחסדי דוד‪ ,‬ב פ י ר ו ש‬
‫‪,‬‬
‫יונה‪ ,‬ב מ נ ח ת ב כ ו ר י ם ו ב ע י ט ו ר ב כ ו ר י ם ‪ ,‬ה ר י אין ביה״מ ש ל ת ״ ח ב ל י חידוש‪,‬״ ו א ף בהם‬ ‫ר‬
‫ל פ ע מ י ם פירושים נכונים ש ל א ק ד מ ו ם א ח ר י ם ) ב פ ר ט ב מ נ ח ת יצחק(‪ ,‬והבאתים ב ב א ו ר י‬ ‫נמצאים‬
‫בשמם‪.‬״‬
‫פירושי לתוספתא מיוסד בכמה גופי הלכות ע ל שלשת המפרשים הראשונים‪ ,‬ו א ל נסיח א ת‬
‫ד ע ת נ ו מן ה ע ו ב ד א ש ה ם ה י ו ה ח ל ו צ י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ה ע פ י ל ו ל ח ם ^ ן י ר ו ש מ ק י ף ו ש ל ם ע ל ה ת ו ס פ ת א‬
‫ו ל א היה ל ה ם ע ל מ י להםמך‪ ,‬ל א כן אנחנו‪ ,‬ע ל גביהם א נ ו עומדים ו א ת מימיהם א נ ו שותים‪ .‬א ת‬
‫ד ב ר י ה ם ה ב א ת י ב ש מ ם ‪ ,‬ח ק מ פ י ר ו ש י ם ס ש ו ט י מ מ א ד ה נ ר א י ם ל ע ץ ל כ ל בן ת ו ר ה ‪ .‬ו א ם י מ צ א ה ק ו ר א‬
‫ב כ ל פ ר ק ופרק פירושים חדשים ש ל א עמדו עליהם המפרשים הנ״ל‪ ,‬הרי הסבה היא בעיקר‬
‫בתנאי ה ז ק ‪ .‬היו לפנינו כתבי יד התוספתא ש ל א היו לפניהם‪ ,‬לקטתי כמעט כ ל דברי הראשונים‬
‫)ומהם ה ר ב ה ש ע ד י ץ ל א נ ת פ ר ס מ ו בימיהם(‪ ,‬ונקטתי בשיטה ל פ ר ש ע ״ פ שיטת ב נ י א״י‪ ,‬וכפשוטה‬
‫ש ל תוספתא‪ ,‬כ מ ו ש י ת ב ר ר ב פ ר ו ט ר ו ט להלן‪.‬‬
‫כ ל בן ת ו ר ה י ב ץ ש כ ת ״ י ‪ ,‬א ס י ל ו ה ג ר ו ע ב י ו ת ר ‪ ,‬מ כ י ל כ מ ה נ ו ס ח א ו ת ט ו ב ו ת ה מ ם ל ק ו ת ק ו ש י י ם‬
‫ר ב י ם בהבנת המקור‪ .‬ולפנינו ה ר י ש נ י כת״י מובחרים ש ל התוספתא ו א ף מ ק צ ת קטעים עתיקים‬
‫ה ג נ י ז ה ש ב מ צ ר י ם ‪ .‬ועיין‪ ,‬ל ד ו ג מ א ‪ ,‬מ ״ ש ל ה ל ן ע מ ׳ ‪ 169‬ש ר ‪ 258 ;43‬ש ר ‪ 703 ;69‬ש ר ‪;29—28‬‬ ‫ק‬
‫‪ 706‬ד ״ ה ו כ ן בן ל ו י ‪ .‬כ י ו צ א ב ו ה ש ת מ ש נ ו ב פ י ר ו ש פ נ י מ ש ה ו מ ר א ה ה פ נ י ם ל י ר ו ש ל מ י ש מ ב י א כ מ ה‬
‫ק התוספתא בשם כת״י ע ל ק ל ף ‪ ,‬ואנו נייחד כאן א ת הדיבור ע ל טיבו ש ל כת״י פני‬ ‫פיםקאות‬
‫משה‪ .‬ו ק כ ו ת ב ה ר ב ב מ ה ״ פ ל ש ב ו ע ו ת פ ״ ז ה ״ ו ד ״ ה ד ״ ח )ד׳ זימומיר‪ ,‬כ ״ ז םע״א(‪ :‬וכן מ צ א ת י‬
‫ומוגה בנוםחא דוקנית‪,‬‬ ‫שנה‬ ‫מאלף‬ ‫יותר‬ ‫נושן‬ ‫ישן‬ ‫ק ל ף‬ ‫על‬ ‫נ נ ״ י‬ ‫התוספתא‬
‫והרבה דברים מצאתי ב ה מה שחסר בספרי הדפוס‪ .‬ומכיוץ ש ה ר ב כ ת ב א ת דבריו במאה הששית‬
‫ומתוך‬ ‫ל א ל ף הנוכחי ה ר י ל פ י דבריו נ כ ת ב הכ״י שהיה לפניו במאה השמינית לספירה הרגילה‪.‬‬
‫ה ו ו ד א ו ת ש ב ל ש ו נ ו א פ ש ר א ו ל י ל ש ע ר ש ה ס ו פ ר ה ז כ י ר ב פ י ר ו ש א ת זמן ה כ ת י ב ה ‪ .‬ו א ף ש י ת ק ש ה ר ב‬
‫הפריז בדבריו‪ ,‬מ ״ מ ב ר ו ר שהיה לפניו כת״י עתיק מאד‪ ,‬שמוצאו מ א ‪ p‬המזרח‪ ,‬שהרי כן הוא‬
‫יד‬ ‫כתיבת‬ ‫בתוספתא‬ ‫כותב בפירושו לשביעית פ ״ א ה״ו )ד׳ זיטומיר ב׳ רע״א(‪ :‬וה״ג‬
‫והעתיק ממנו כמה פעמים מבלי להזכיר מפורש‬ ‫מ מ צ ר י ם וכר‪.‬‬ ‫הובאה‬ ‫אשר לפני א ש ר‬
‫ש ה ו א מ ע ת י ק מ כ ״ י ש ל ו ‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ל ה ל ן ע מ י ‪ ,664‬ש ר ‪ 55‬ו ע ו ד ‪.‬‬
‫כת״י פ ״ מ מתאים בעיקרו לכי״ו‪ ,‬נגד נוסח הדפוסים וכי״ע‪,‬״ ואפילו במקום טעיות ברורות‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ב ץ ב כ ס י ל י ו ת מ ו ט ע ו ת ‪ ,‬״ ב ץ ב ל י ק ו י י ם ״ ובין ב ט ״ ם ב א ו ת ב ו ד ד ת ‪ .‬״ ועיין מ ״ ש ל ה ל ן ע מ ‪161‬‬
‫ש ר ‪ . 9 - 8‬מ צ ד ש נ י אין ה כ ת ״ י מתאים ל כ י ״ ע במקום ש כ י ״ ע ה ו א נ ג ד נ ו ס ח ד וכי״ו‪ ,‬חוץ משני‬

‫»» עיין לדוגמא ל ה ל ן ‪ ,‬עמי ‪ ,660‬ה ע ׳ ‪.64‬‬

‫>! קיימים ע ו ד שני פירושים ל ס ד ר זרעים‪ ,‬והם פירוש ח ש ק ש ל מ ה ל ש ל מ ה ל י ב ס ר י ע ד ל ע נ ד ע ר‬
‫) פ ר ע ס ב ו ר נ תרמ״ט> ופירוש הניון אריה ל א ר י ה שווארץ‪ ,‬ומקומם הנכון ה ו א ב מ ד ו ר הביבליאוגרפיה‪.‬‬
‫«» עיין ל ה ל ן ‪ ,‬עם׳ ‪ 200‬ד״ה שלפנים; ע ם ׳ ‪ ,251‬שוי ‪ ;24-23‬עמי ‪ ,328‬שוי ‪) 43-42‬ועיין ה ע י ‪31‬‬
‫שם(; ‪ ,343‬שו׳ ‪ ,417 ;27‬שוי ‪ ,474 ;68‬שר ‪ ,475 ;42‬שוי ‪ 43-42‬ושוי ‪ ,494 ;43‬שוי ‪ ,495 ;40-39‬שוי ‪;41-40‬‬
‫‪ ,522‬שוי ‪ ,524 ;43-42‬שוי ‪ ) 48‬א ל א שהוא מ ע ת י ק ‪ :‬מגררין‪ ,‬ב מ ק ש ס נ ר ר שבכי״ח; ‪ ,677‬שוי ‪ 7‬ד״ה חייב‪:‬‬
‫‪ , W "38-37:718‬שוי ‪.19‬‬
‫וכן מתאים כת״י פ״מ לכי״ו ב מ ק ו ם שאף כי״ע מתאים לכי״ו ע נ ד ה ד פ ו ס י ם ( ‪ .‬עיין ל ה ל ן ‪ ,‬עמי ‪,4‬‬
‫שוי ‪ ,27 ;17‬שוי ‪ ,62 ;4‬שוי ‪ ,200 ;29‬שוי ‪ ,484 ;38-37‬שוי ‪ ,491 ;9-8‬שוי ‪ ,492 ;33‬שו׳ ‪ ,510 ;35-34‬שוי ‪;69‬‬
‫‪ ,523‬שוי ‪ ,620 ;44-43‬שוי ‪ ,678 ;62‬שו׳ ‪ ;10‬שם‪ ,‬שוי ‪ ,756 ;16-15‬שוי ‪.30‬‬
‫•» עיין להלן‪ ,‬עם׳ ‪ ,485‬שוי ‪ ,628 ;11-10‬שוי ‪.40‬‬
‫ל! עיין ל ה ל ן ‪ ,‬עמי ‪ ,372‬שוי ‪ 74‬ד י ה כ ך ‪ ,‬ומ״ש ב ע ם ׳ ‪ ,373‬העי ‪.81‬‬
‫•! עיין מ״ש ל ה ל ן ‪ ,‬עמי ‪ .664‬שוי ‪.55‬‬
 ‫מבוא‬ ‫יח‬
‫מקומות מפוקפקים‪ ,‬עיץ מ״ש להלן עמ׳ ‪ ,333‬שר ‪ , 6 1 - 6 0‬ועמ׳ ‪ 439‬הע׳ ‪ ,69‬ומסתבר שבעל‬
‫פ״מ מסר שם את תוכן הדברים‪ ,‬ולא העתיק אות באות ומלה במלה‪.‬‬
‫בדם בכת״י ם״מ נשתמרו כמה נוסחאות חשובות שאינן בכי׳׳ו‪ ,‬עיץ מ״ש להלן עמ׳ ‪467‬‬
‫שר ‪ 17‬ועמ׳ ‪ 513‬שר ‪ « . 9 - 8‬וכן הוא מביא כמה פעמים בשם התוספתא גירםאות שאינן בנוסחאות‬
‫שלנו לרבות כי״ו‪ ,‬אלא שיש מקום לפקפק אם באמת העתיק מכ״י שלו‪,‬״ ולפעמים מסתבר שט״ס‬
‫נפלה בדברי הרב‪.‬״ וכן יש לציין שהרב לא העיר על גי׳ כ״י שלו‪ ,‬במקום שגי׳ כי״ו היא הנכונה‪«,‬‬
‫או במקום שגירםא זו מתאימה לגירםת הירושלמי‪.‬״ ושמא אף במקומות הללו לא התאימה גירסת‬
‫כ״י שלו לכי״׳ו‪.‬״‬
‫ברכה לעצמה קובעות פיםקאות התוספתא שהובאו אצל הראשונים‪ .‬רבותינו הקדמונים‬
‫בדקו תכופות בכמה נוסחאות של התוספתא כדי לברר את הנוסח הנכץ‪ ,‬וכן כותב בם׳ יחוסי‬
‫תנאים ואמוראים ערך ד׳ חייא בדיה דרב נחק‪ :‬״ומסיק בתוספת׳ וכר‪ ,‬כך מצאתי בשלשה ספרים‪,‬‬
‫מפני שהשיטה מוחלפת בגמרא ד י ק כמו שכתבתיה‪ ,‬לא רציתי לסמוך עד שבדקתי בכל אותן‬
‫שבאו לידי ו ש ‪ p‬בגדםתך‪.‬״ וכן כותב הראב״ד בפ״ז מה׳ פרה אדומה הי״א! א״א זה התוספתא‬
‫מצאנו אותה בשני ספרים בהפך וכר‪ .‬וכן בםט״ו מה׳ כלים ה״ה‪ .‬ועיין מ״ש להלן ריש עמ׳ ‪;39‬‬
‫עמ׳ ‪ 593‬ד״ה ברם; עמ׳ ‪ 635‬ד״ה ובאו״ז! דיש עמ׳ ‪ .654‬ולפעמים בדקו בשש תוםפתות‪ ,‬עיץ‬
‫להלן עמ׳ ‪ ,683‬הערה ‪ .55‬ועיץ מ״ש בתס״ר ח׳י׳ב סוף עמ׳ ‪.215‬‬
‫הפירוש הראשון לזרעים )שנתפרסם בדפוס( המרבה להעתיק את התוספתא הוא של רבינו‬
‫יצחק בן מלכי צדק‪ .‬רבינו אמנם כותב בלשץ קצרה מאד‪,‬״ אבל הוא פותר לנו בפשטות כמה‬
‫סתומות בתוספתא שנתלבטו ב ק המפרשים האחרונים‪ .‬עיץ להלן עמ׳ ‪ 176‬שר ‪ ;69‬עמ׳ ‪ 521‬שר ‪40‬‬
‫ד״ה מחפירות ועוד‪ .‬יותר על כן דבינו נדחק לפעמים בפירוש המשניות‪ ,‬כדי להתאים את המשנה‬
‫לתוספתא‪ ,‬עיץ מ׳׳ש להלן עמ׳ ‪ 509‬הערה ‪ 56‬ועמ׳ ‪ 521‬הע׳ ‪ 47‬ועוד‪ .‬ברם עלינו להשתמש‬
‫בזהירות בנוסחאות שלו‪ ,‬שכן ברוב חכמתו תיקן רבינו לפעמים את הנוסחאות‪ ,‬עיץ מ׳״ש במבוא‬
‫לתם״ד ח״ד עמ׳ כ׳‪ ,‬ועיץ מ״ש להלן עמ׳ ‪ 295‬הערה ‪ ,9‬עמ׳ ‪ 502‬הערה ‪ ,21‬עמ׳ ‪ 657‬הערה ‪,43‬‬
‫עמ׳ ‪ 676‬הערה ‪ ,40‬עמ׳ ‪ 739‬הערה ‪ ,33‬עמ׳ ‪ 797‬שר ‪ , 1 9 - 1 8‬עמ׳ ‪ 803‬הערה ‪ 1‬ועמ׳ ‪835‬‬
‫הערה ‪.2‬‬

‫השני בזמן הוא פירוש הר׳יש משנץ לסדר זרעים‪ ,‬ובו מעתיק דבינו חלק גדול ‪ p‬התוספתא‬

‫»< ועיין נם מיש להלן‪ ,‬עס׳ ‪ ,364‬שו׳ ‪.42‬‬

‫‪0‬״ עיין ס״ש להלן‪ ,‬עמ׳ ‪ ,245‬הע׳ ‪ ,326 ;2‬הע׳ ‪ 383 ;22‬ד ה ברם; ‪ ,416‬שו׳ ‪,428 ; 65-64‬‬
‫שוי ‪.13‬‬
‫<* עיין מיש להלן‪ ,‬עמ׳ ‪ ,432‬העי ‪.51‬‬
‫« עיין מיש להלן‪ ,‬עט׳ ‪ ,698‬שוי ‪.15-14‬‬
‫« עיין מיש להלן‪ ,‬עמ׳ ‪ ,678‬העי ‪ ,7‬ועמי ‪ ,777‬הע׳ ‪.4‬‬
‫«» בשם הנדולים‪ ,‬םערכת ספרים ערך תוספתא‪ ,‬כותב החיד״א‪ :‬תוספתא שבידינו היום שהיא‬
‫נרפסת אצל הרייף וכוי‪ ,‬והיא מלאה טעיות‪ .‬וראיתי תוספתא כלה קדמוניות כתובה על קלף כל שיתא‬
‫סדרי מסודרים‪ .‬ושמא ראה את הכתיי שהיה לפני בעל פ״מ או כתיי ווינה‪.‬‬
‫« והעתקתיו בתסיר ח״ב‪ ,‬עט׳ ‪.102‬‬
‫•» כנראה שפירוש רבינו לקה בחסר בהוצאות שלנו‪ ,‬כפו שאנו רואים בריבפ״ץ חלה שנדפס‬
‫מכת־י עיי הר־ש אליעזרי בתרומת חלה‪ ,‬עיי״ש עמי א׳‪ ,‬עמ׳ ב׳ דיה ואם ואילך‪ ,‬עמ׳ נ׳ דיה אלו‪,‬‬
‫עמ׳ מ‪ ,‬עמ׳ ייט‪ ,‬עסי כ׳ געיייש הע׳ ‪ ,(8‬עמי כינ‪ ,‬עמ׳ כיד )פיסקאות גדולות החסרות לפנינו( ועוד‬
‫בכים שם‪ .‬וכן נראה מהבאות הראשונים‪ .‬ולהלן עט׳ ‪ 655‬הבאנו בשם הדיש מיש בשם פירושים לזרעים‪.‬‬
‫וכנראה שהכוונה להריבמיץ )עיין מיש להלן הע׳ ‪ ,(28‬שכן כינו הקדמונים את פירושו )עיין מיש להלן‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ ,648‬הערה ‪ ,2‬ומ״ש במבוא להסיר ח׳ר‪ ,‬עפ׳ ייט(‪ .‬ולפנינו חסר כ״ז בפירוש הריבמיץ‪ ,‬ועיין מיש‬
‫בתסיר ח״ג‪ ,‬עמ׳ ‪.234‬‬
‫יט‬ ‫מבוא‬
‫לזדעים‪.‬ל‪ 2‬אץ צורך להאריך בחשיבות פירושו ש ל רבינו לנוסח התוספתא ולהבנתה‪ .‬אף הוא בדק‬
‫בםפדים שוניםי* כדי לעמוד ע ל הנוסח הנכץ‪ ,‬עיץ להלן עמ׳ ‪ 655‬ש ר ‪ 31‬ד״ה חוט ומ״ש במבוא‬
‫לתם״ר ח״ד עמי י״ז ואילך‪ .‬אלא שכנראה לפנינו היא מהדורא קמא של פירוש הר״ש‪ ,‬עיין היטב‬
‫בשו״ת ר״ב אשכנזי סי׳ א ‪ /‬ד״ו‪ ,‬ט׳ דע״א‪ ,‬ועיץ מ״ש להלן עמי ‪ 593‬הערה ‪ 55‬ומ״ש במבוא‬
‫לתם״ר ח״ד עמי י׳׳ז הערה ‪ .1‬לפני כמה מן המחברים היה ר״ש מוגה )ע״י ר״ב אשכנזי(‪ ,‬עיץ‬
‫מ י ש להלן עמי ‪ 229‬העי ‪ ,17‬עמ׳ ‪ 642‬ד״ה ברם ועוד‪ .‬ועיץ מ״ש בםה״י לכבוד מרכס עמי שי״ט‬
‫ובקרית ספר שי״ג סוף עמי ‪ .111‬הפירוש שבידינו בדפוס משובש בכמה מקומות‪ ,‬והר״ש עדני‬
‫היה לו כת״י של פירוש הר״ש לזרעים )עיץ מלא״ש פאה ס״ז מ״ה( ולםהרות ״כתיבת יד ישן‬
‫נושן ביותר משלש מאות ועשרים )או שלשים( שנה״‪ ,‬עיץ מלא״ש כלים פ ״ ב מ״ז ופכ״ד מ״ד‪.‬‬
‫ולפעמים מעתיק במלא״ש את פירוש הר״ש מבלי להזכיר שהוא מעתיק מכ״י‪ ,‬עיין מ״ש להלן‬
‫עמ׳ ‪ 770‬ד״ה ומכיוץ‪.‬‬
‫פשוט הדבר שכל המפרשים האחרונים לתוספתא הביאו את ר ו ב פירושי רבינו לברייתות‬
‫שבסדר זרעים‪ ,‬ולא הוספנו אלא את גירםאות הר״ש דפוס ראשץ וזזר״ש המוגה שמביא בעל‬
‫מלא״ש‪ ,‬וכדומה‪ .‬אותם הדברים אמורים אף כלפי הרמב״ם והראב״ד‪ .‬הר״ד פארדו כמעט לא‬
‫הניח דבר קטן וגדול מדברי הר״מ ונושאי כליו בחיבורו ובפיה״מ ביחס להלכות שבתוספתא‬
‫שלא עמד עליהם‪ .‬אלא שלפני המפרשים לא היה אלא הר״מ בדפוס‪ ,‬ואנו השתמשנו בכמה כתי״י‬
‫של הר״מ‪ .‬מספיק להעיף עין ע ל מפתח המקורות‪ ,‬ערך רמב״ם )להלן עמי ‪ ,(860‬כדי להווכח‬
‫שהר״מ בדפוס והר״מ בכת״י אינו היינו הך‪ ,‬והרי לא הבאנו שם אלא דברים הנוגעים לתוספתא‪,‬‬
‫ובדוב המכריע מר״מ כת״י‪ ,‬עיץ‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬להלן עמי ‪ 324 ,299‬ועוד בכ״מ‪ .‬ולעתים קרובות לא‬
‫יצאנו מידי ספק אם יש לפנינו טעות בספרי הר״מ בדפוס או מהדודא אחרת של דברי דבינו‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫עיין מ״ש במבואי ל ה הירושלמי של הר״מ‪ ,‬ו׳ ע״א»* ואילך‪ ,‬ומ״ש להלן ע מ ‪ 162‬ואילך ועוד‬
‫בכ״מ‪.‬‬
‫אבל בראש וראשונה נעזרנו ע״י דברי הראשונים בפירושיהם לש״ם‪ ,‬בשו״ת שלהם‪,‬‬
‫בפוסקים ובפירושים למדרשי הלכה ולתנ״ך‪ ,‬מקורות שברובם הגדול לא הובאו כ ל ל ע״י מפרשי‬
‫התוספתא‪ .‬נקטתי בשיטה שנהגתי בילדותי לשים לב לראשונים שהעתיקו אחד מן השני ‪ 30‬או‬
‫׳‬

‫שהעתיקו מן הר״מ ופתחו בציץ המקור‪,‬״ ולא התעלמנו מיחס כתה״י של מדינות שונות לספרי‬
‫הראשונים שישבו באותן המדינות‪ 32.‬עובדה זו חשובה מאד להבנת דברי הראשונים‪ ,‬שהרי כ ב ר‬
‫קבענן‪ 33‬שכי״ע של התוספתא קרוב יותר לנוסחאות צרפת‪ ,‬וכי״ו והדפוסים לנוסחאות ספרד‪,‬‬
‫וגירםאות הראב״ד מתאימות יותר לכי״ע‪ 34.‬מעתה אץ להתפלא ע ל דברי הראב״ד שהובאו במאירי‬
‫פסחים ט׳ בי‪ ,‬עיין מ״ש להלן‪ ,‬עמ׳ ‪ 436‬ד״ה ברם‪ .‬ועיץ מ״ש להלן עמי ‪ 632‬ד״ה וכן בהשגות‪.‬‬

‫ל« הפירוש לתרכ שנדפס ע ל שם הר״ש אינו להר״ש משנץ‪ ,‬עיין מיש להלן‪ ,‬עסי ‪ ,819‬העי ‪.20‬‬
‫ועיין עכשיו בסי בעלי התוספות וכוי לר״א אורבך‪ ,‬עט׳ ‪ 260‬ואילך‪.‬‬
‫‪ *8‬רבעו השתמש הרבה בפירוש הריבמ״ץ‪ ,‬עיין מיש במבוא לתס״ר ח׳־ד‪ ,‬עסי י״ח ואילך‪ ,‬ועיין‬
‫במקומות שציין ר״א אורבך בספרו בעלי התוספות ובו׳‪ ,‬עפ׳ ‪ ,254‬העי ‪ .72‬ועיין מיש לעיל העי ‪.26‬‬
‫« בהערה ‪ 16‬שם העירותי שלאמיתו של ד ב ר אין לפנינו לא מהדו״ק ולא מהדרב אלא מהדורא‬
‫אחת שרבינו הכניס בה שינויים כ ל ימי חייו‪ ,‬ובפטירת רבינו גרידא הופסקו המהדורות‪.‬‬
‫‪ 30‬עיין מיש במבוא לירושלמי כפשוטו‪ ,‬עמ׳ כיד ובהערה ‪ 2‬שם; מבוא לתס״ר חיד‪ ,‬עסי כ'‬
‫ועוד בכ״מ‪.‬‬
‫‪ 31‬דוגמת הסמ״ג‪ ,‬עיין ס״ש בתס״ר ח״א‪ ,‬עט׳ ‪) 58‬לשורה ‪ ,(26-25‬וכן נהנו נם בעל כ פ ר פ ועוד‪.‬‬
‫‪ 32‬עיין מיש במבואי למדרש דברים רבה שהוצאתי לאור‪ ,‬עמי י״א ואילך‪.‬‬
‫‪ 33‬עיין מיש במבוא לתסיר ח״א‪ ,‬עמי א׳ וסיש בתס״ר ח״ב‪ ,‬עם׳ ‪) 36‬לשו׳ ‪ ;(24‬שם‪ ,‬עסי ‪55‬‬
‫)לשו׳ ‪ ;(10‬שם‪ ,‬עסי ‪) 69‬לשו׳ ‪ (5‬ועוד בכימ‪.‬‬
‫‪ 34‬עיין מיש לעיל העי ‪ ,33‬ום״ש להלן שביעית‪ ,‬עסי ‪ ,549‬שן׳ ‪ 9‬דיה אבל‪.‬‬
 ‫מבוא‬ ‫כ‬
‫ויש שטיםוסי כתה״י השונים ש מ ר ו ל נ ו א ת ההבדלים ב ץ הבבלי והירושלמי‪ ,‬ע י ץ מ״ש להלן‬
‫ע מ ׳ ‪ 633‬ד ״ ה נ מ צ א נ ו ‪ .‬א ב ל ם ש י ט א ש א ץ ל ק ב ו ע כאן כ ל ל י ם ג מ ו ר י ם ‪ ,‬ו ק י י מ י ם ה ר ב ה י ו צ א י ם מן ה כ ל ל ‪,‬‬
‫ו ע ל י נ ו ל ה ש ת מ ש ב ש י ט ה ז ו ב ז ה י ר ו ת מרובה‪5.‬נ‬
‫םיוע ג ד ו ל ל ה ב נ ת התוספתא היא שיטת בני א״י ב פ י ר ו ש המשנה‪ ,‬שלפעמים ל א הדגישו‬
‫ע ‪ p‬ב ד ו ג מ א ט י פ ו ס י ת ש ה ב א נ ו ל ה ל ן ע מ ׳ ‪ 666‬ש ר ‪ .2‬ו ה י ר ו ש ל מ י ל פ ע מ י ם‬ ‫המפרשים בה כלל‪,‬‬
‫פ י ר ש א ת ה ת ו ס פ ת א ל פ י ה ל כ ה ש ל א נ ת ק ב ל ה כ ל ל ב ב ב ל י ‪ .‬וכן ה ר א י ת י ) מ ב ו א ל י ר ו ש ל מ י כ פ ש ו ט ו‬
‫ע מ ׳ י ״ ד ( ע ל ה ת ו ס פ ת א ב ״ ק ם פ ״ ז ) ל פ י ג י ר ס ת ה י ר ו ש ל מ י ש ם פ ״ ז ה ״ ד ‪ ,‬ה׳ ע׳׳ד‪ ,‬ו מ ק ב י ל ה ש ב מ כ ו ת‬
‫אחת‬ ‫בעדות‬ ‫אבל‬ ‫התריות‬ ‫ובשתי‬ ‫עדיות‬ ‫בשתי‬ ‫בד״א‬ ‫יוסי‬ ‫ר׳‬ ‫אמד‬ ‫ששנתה‪:‬‬ ‫ס״א(‬
‫ופירושה מ ו כ ר ח ע״ם העניץ ש ם שהכוונה להתראה בעדים המעידים‪,‬‬ ‫אחת וכר‪.‬‬ ‫ו ב ה ת ריי ה‬
‫ו כ ד ב ר י ר ׳ מ נ א ) י ר ו ש ל מ י כ ת ו ב ו ת פ ״ ד ה ״ ד ‪ ,‬כ ״ ח ע״ג(‪ :‬כ מ א ן ד מ ר ע ד י ם ז ו מ מ י ם צ ד י כ י ן ה ת ד י י ה ‪.‬‬
‫עכשיו ראיתי ש א ף ר ׳ אבהו ס ו ב ר בשיטת ד׳ יוסי שעדים זוממים צריכים התראה‪.‬‬
‫ו ק ש נ י נ ו ב מ כ ו ת ם ״ א ה ט ״ ו ) כ ד ״ ח ה״ז(‪ ,‬ל ״ א ע ״ ב ‪ :‬ע ד י ם ז ו מ מ ץ מ ה ו ש י ה ו צ ר י כ ץ ל ק ב ל‬
‫התרייה‪ .‬ר׳ יצחק ב ר ט ב ל י י ב ש ם ר ׳ ל ע ז ר ע ד י ם זוממץ אינן צריכין ל ק ב ל החרייה‪ .‬א מ ר ר ׳ אבהו‬
‫ל א חששץ«‪ 3‬ל ץ ‪ .‬א מ ר ר ׳ י ע ק ב ב ר ד ם י ו א י ת נ ב ו ל י ן ם ג ץ מאן א י ל ץ ח מ י ץ ח ב ר י ה ץ נ ם ק ץ מ י ק ט ל ה‬
‫ו ל א א מ ר ץ כ ל ו ם ‪ .‬ו כ ל ה מ פ ר ש י ם ) ש ד ה י ה ו ש ע ‪ ,‬ק ״ ע ‪ ,‬פ ״ מ ו ש ע ר י ת ו ר ת א״י( נ כ נ ס ו ב ד ו ח ק י ד ח ו ק י ם‬
‫כ ד י ל פ ר ש ה ‪ .‬ב ר ם ב ר ו ר ש ה ד ב ר י ם ע ו נ י ם ע ל ה מ ש נ ה שם‪ :‬ר ׳ י ו ס י ) כ ג י ר ס ת ה ב ב ל י ‪ ,‬ע י ץ ש ם ר ב׳‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב ת ו ס פ ת א ם נ ה ד ר ץ רפי״א‪ ,‬ועיי״ש בה״ה‪ .‬ו ע י ץ ב מ ש נ ת מ כ ו ת פ ״ ב מ ״ ו ו ב ת ו ס פ ת א שם פ ״ ב‬
‫)כגי׳ ר ו ב הנוסחאות( מ ת ר ץ ב ו ו כ ר ‪ .‬ובה‬ ‫עדיו‬ ‫ה״י( א ו מ ר ל ע ו ל ם אינו נהרג ע ד שיהו שני‬
‫מתחילה ההלכה ש ל נ ו ‪ ,‬״ ו מ ת ו כ ה פ ש ט ד׳ א ל ע ז ר שעדים זוממץ אינן צ ר י כ ץ ל ק ב ל ״ התראה‪.‬‬
‫ש א ם א ת ה א ו מ ר ש ע ד י ם ז ו מ מ ץ צ ר י כ י ם ה ת ר א ה ‪ ,‬ה ר י ל א ת ת כ ן ש י ט ת ר ׳ יוסי‪ ,‬מ פ נ י ש ה ע ד י ם‬
‫המעידים יבינו ש ה מ ת ר י ם בהם יזומו אותם ויבטלו א ת עדותם‪ ,‬שהרי הם הם עדיהם שיודעים‬
‫משקרים‪ .‬ודחה ר ׳ אבהו ש ל ע ו ל ם ס ו ב ר ר ׳ יוסי שעדים צריכים התראה‪ ,‬א ב ל העדים‬ ‫שהם‬
‫כמו כ ל‬ ‫ל א ח ש ש ו ל ה ת ד א ת ם ו ס ב ר ו ש ל א א מ ר ו כן א ל א ל א י י ם ע ל י ה ם ש י פ ר ש ו ‪,‬‬ ‫המעידים‬
‫העבריינים שאינם חוששים ל ה ת ר א ת העדים הרואים א ת המעשה‪ ,‬אעפ״י שיודעים שהעדים המתרים‬
‫יעידו עליהם בב״ד‪ .‬ב ד ם ד ׳ יעקב ב ר דםי החזיק בשיטת ר ׳ א ל ע ז ר ובהוכחה שלו‪ ,‬שאם המתרים‬
‫ל א כיוונו כדי לאיים ע ל י ה ם א ל א ב א מ ת היו עדיהם‪ ,‬א ץ ל ך נ ב ל י ם י ו ת ר מהם‪ ,‬ש ה ר י הם יודעים‬
‫א ת ה א מ ת ‪ ,‬ו ל מ ה ל א ה ז י מ ו א ו ת ם ל פ נ י ג מ ר דץ‪ 3«,‬כ ד י ל ה צ י ל א ו ת ם מ מ ו ת ) ש ה ר י א ץ ה ע ד י ם‬
‫חייבים ע ד ש י ג מ ר ה ד ץ ע ל פיהם(‪ ,‬וכיצד א פ ש ר ל ה א מ ץ ל נ ב ל י ם ה ל ל ו שרואים חבריהם יוצאים‬
‫למיתה ואינם אומדים כ ל ו ם )אינם מזימים אותם(‪ .‬ו ב ע ל כ ר ח נ ו אנו אומרים שעדים זוממים נהרגים‬
‫א ף בלי התראה‪ ,‬ור׳ יוסי ל א א מ ר א ת דבריו א ל א ב ש א ר העבריינים‪ .‬ואף שר׳ יוסי ה ז כ י ר ) ב ת ו פ ם ת א‬
‫שהבאנו לעיל( ״בהתראה אחת״‪ ,‬אינו שבלי התראה אינם נענשים‪ ,‬אלא מפני שלמעשה התרו‬

‫‪ 38‬ל א נכנסתי לוויכוחים ע ם הדיוטות וע״ה‪ ,‬ו ל א השגחתי כ ל ל ב ד ב ר י ה ם ‪ .‬ואף שהם טועים‬
‫ומטעים גם אחרים‪ ,‬ה ר י אינם מכשילים א ל א דכוותהון‪ ,‬ואין אחריותם עלינו‪ .‬ו ל א ע ו ד א ל א שכמה מ ה ם‬
‫ו ב ר ו כ י ם יהיו‪.‬‬ ‫מ ת ע ס ק י ם ב ע ב ו ד ו ת מועילות ל ח כ מ י ם ‪,‬‬
‫•‪ 3‬כיה בגוף כי״ל‪ ,‬והונה בנליון עיי ה ס ו פ ר עצמו‪ :‬חיישון‪ ,‬וכן ה ד פ י ס ו בדיו ואילך‪.‬‬
‫‪ 37‬עיין בנועם ירושלמי‪ ,‬ס י ב עיר‪ ,‬דיה ול־נ‪ ,‬ותוכן ד ב ר י ו בנליון א פ ר י ם שבירושלמי ד ׳ ר א ם‬
‫במקומו דיה תני ר׳ הושעיה‪.‬‬
‫‪ 38‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אינם ראויים ל ה ת ר א ה ‪ ,‬עיין לשון זו בירושלמי פ ס ח י ם פיה היד‪ ,‬ל ־ ב רע־נ ) ו ב ם ק ב י ל ו ח‬
‫ב י ב מ ו ת ובגזיר(; גזיר פיו היו‪ ,‬ג־ה עיב; ב י ק פיא ר ה י ב ‪ ,‬ב׳ עיג‪ .‬ועיין ירושלמי נזיר פינ היה‪ ,‬ניב סעינ;‬
‫שם ס ה י ה ‪ ,‬ניב ע״ד‪ .‬ואינו עניין ל ק ב ל ת ה ת ר א ה שיאמר‪ :‬ע ל מנת כן אני עושה‪ .‬והירושלמי דייק בלשוגו‪,‬‬
‫מפני שלמעשה היו מ ת ר י ם ב כ ל העבריינים והחשודים‪ ,‬שמא יפרשו סן ה ע ב י ר ה ‪ ,‬א ב ל ה נ ד ו ן ה ו א א ם‬
‫העבריין נענש ב ה ת ר א ה זו‪ .‬ו ״ מ ק ב ל התראה״ פירושו שהוא ב ר ק ב ל ת ה ת ר א ה ונענש ב ה ת ר א ה זו‪.‬‬
‫»» עיין ה י ט ב בהגהות הרשיש לשבועות ל*ז א׳ ד י ה ב א י ר ד ה א ב ע ד י ם זופפין‪.‬‬
‫כא‬ ‫מבוא‬
‫בהם כדי להודיעם את מצות התורה‪ ,‬שמא יפרשו מעצמם‪ .‬ור׳ אבהו סובר שהתראה היא‬
‫כפשוטה‪ ,‬ודלא כמסקנת הבבלי בכתובות ל״ג א ‪/‬‬
‫והואיל ואין לפקפק בנכונות פירושי זה הרי למדנו לפי דרכנו שהירושלמי פירש בשיטת‬
‫ר׳ יוסי שהמתרים צריכים לדעת בשעת ההתראה שהמותרה עובר עבירה‪ ,‬שאם לא כן הרי בית‬
‫דץ )או עדים אחרים( יכולים להתרות בעדים זוממים‪ .‬ומה בכך שאין הם יודעים שהעדים היו‬
‫במקום אחר בזמן הפשע שמעידים עליו‪ ,‬והרי עיקר העבירה היא העדות של שקר‪ ,‬ועליה הם‬
‫נהרגים‪ ,‬והרי הם הם שרואים את עבירת המעידים שקר והם הם המתרים בהם‪ .‬ובעל כרחינו‬
‫‪,‬‬
‫עלינו לומר שלשיטת ר יוסי אין התראת ב״ד )או עדים אחרים( כלום‪ ,‬משום שהם אינם יודעים‬
‫שהמעידים הם עדי שקר‪ ,‬ואין עדים זוממים נהרגים אלא ע״פ התראת עדים שיודעים בשעת‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ההתראה שיש כאן עדות שקר‪ .‬ועיץ ברש״י ותוספות פסחים ם״ג ב ושבועות ל״ז א ‪.‬‬
‫ואץ צורך לומר שהפירוש הנ״ל אינו לפי ההלכה‪ ,‬אבל כן היא שיטת בני א״י‪ ,‬וזו היא פשוטה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫של התוספתא שהבאנו לעיל‪ .‬ועיץ להלן עמ ‪ ,315—313‬עמ ‪ ,380‬סוף עמי ‪ 582‬ואילך‪ ,‬עמי ‪692‬‬
‫שר ‪ 77‬ועוד בכ״מ‪ .‬בדומה לזה לא יכולתי לפרש את מסכת כלאים אלא ע״פ שיטת רש״י)שבת‬
‫‪,‬‬
‫פ״ד ב (‪ ,‬הר״מ בפיה״מ והרלב״ג)עיין מ״ש להלן עמ׳ ‪ (608‬שאין איסור בכלאי זרעים מדאורייתא‬
‫אלא דווקא אם זורע במפולת יד‪ ,‬וכל החזקה בכלאים אינה אלא מפני מראית העין‪ ,‬ובמקום‬
‫שיש היכר כל שהוא מותר לסמוך )עיץ מ״ש להלן עמ׳ ‪ 609‬ומ״ש לעיל בסמוך(‪ ,‬ואעפ״י שאין‬
‫הלכה כן‪ ,‬הרי מפשוטה של תוספתא נראה שהיא הלכה בשיטה זו‪.‬‬
‫כיוצא בו נשתמרו לנו בתוספתא מם׳ ברכות נוסחאות א״י מטופס של ברכות שלא נהגו‬
‫כלל בבבל‪ .‬ובכתבי הגניזה שבמצרים נשדדו כמה קטעים של תפלות וברכות שאץ להן זכר בבבלי‪,‬‬
‫ולא עוד אלא שבספרות הגאונים נשאר הד של התנגדות לטופסי ברכות הללו; ואף שהמטבעות‬
‫הללו סםולים הם מצד ההלכה‪ ,‬אבל הם מפיצים אור על כמה סתומות בתוספתא‪,‬״ והשתמשנו‬
‫בוץ רבות בסירוש התוספתא‪ ,‬עיין להלן במפתחות‪ ,‬ברכות ותפלות נוסח א״י‪ ,‬עמי ‪.862‬‬
‫וכן קבענו כלל גדול לעצמנו שלא להגיה נגד הנוסחאות‪ ,‬אלא שעלינו להקדים כאן כמה‬
‫מדות בתוספתא המוכיחות שדברים הנראים לפעמים כהגהה הם באמת לא הגהה אלא באור ופירוש‪.‬‬

‫‪ *0‬ולא דווקא בתוספתא‪ ,‬אלא אף במקורות אחרים בספרות איי‪ ,‬עיין מ״ש להלן ריש עמ׳ ‪37‬‬
‫ואילך‪ .‬וכן שנינו בירושלמי פסחים פ״י רה״ה‪ ,‬ל״ז ע״ד‪ :‬רב אמר מתחילה צריך להתחיל בעבר הנהר‬
‫ישבו אבותיכם וכוי‪ .‬וכבר העיר רטנר )אהצו״י‪ ,‬עמ׳ ‪ (!33‬על נירסת הרשב״ץ ביבין שמועה‪ ,‬מ׳ ע״ב‪:‬‬
‫ב ת ח י ל ה צריך להזכיר בעבר הנהר וכוי‪ .‬ונ״ל שנירסא זו נכונה בלי ספק בעיקרה‪ ,‬וצ״ל‪ :‬רב אמר‬
‫כתחילה‪ .‬בעבר הנהר וכו׳ )והמלים ‪.‬צריך להתחיל' או ‪.‬צריך להזכיר״ הן הוספת המסדר או הוספת‬
‫סופרים(‪ ,‬ופירושו שמתחיל באותה ננות שנהגו בה קרמונינו בתחילה‪ .‬וממש כסיננון זה לרב בירושלמי‬
‫שבועות פ״ב רה״ג‪ ,‬ל״ג סע״ר‪ :‬ןשאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא וכו׳[‪ .‬ר ב‬
‫א מ ר ב ת ח י ל ה ‪ .‬ויעל דוד בדבר גד‪ .‬זה מלך ונביא וכו׳‪ .‬וכן מעתיק הר״ח בשבועות ט״ו א׳‪:‬‬
‫ירושלמי רב אמר בתחלה‪ .‬ויעל דוד וכו׳ )וכצ״ל במקבילה בירושלמי סנהדרין פ״א ה״ה‪ ,‬י״ט ע״ב(‪.‬‬
‫ואף שם פירושו כמו כאן שנוהנים כשם שנהגו בתחילת בניין הבית הראשון‪ .‬וכיה הסיננון בירושלמי‬
‫ברכות פ״נ ה״ד‪ ,‬ו׳ ע״נ )והשוה ירוש׳ ריש שקלים‪ ,‬מ״ה עיר‪ ,‬ודקים סנהדרין לט״ז רע״א(‪ .‬וכן להלן‬
‫שם פ״ר ה״ה‪ ,‬ח׳ סע״ב‪ :‬ב ת ח י ל ה ‪ .‬אחוריהם אל היכל ה׳ ופניהם קדמה וכוי‪ ,‬ופירושו כלפנינו‪.‬‬
‫ולפ״ז אין ספק שהם דברי רב בירושלמי הם דברי רב בבבלי )שם קט״ז א׳(‪ ,‬אלא שבירושלמי נותן‬
‫טעם למה מתחיל בננות זו‪ ,‬מפני שהיא תחילת גנותם‪ .‬ומסתבר איפוא שלרב אינו אומר עבדים היינו‬
‫כלל‪ ,‬כשיטת כמה מן הראשונים‪ ,‬עיין מה שהאריך בזה הרמ״מ כשר בספרו הנדה שלמה )ירושלים‬
‫תשט״ו(‪ ,‬עמ׳ ‪ 23‬ואילך‪ .‬וכן באמת בכמה קטעים של הנדה של פסח שנמצאו בנניזה לא נזכר כלל עבדים‬
‫היינו וכוי‪ .‬עיין בצופה האננלי סדרא ישנה ח״י )‪ ,(1898‬עם׳ ‪ ,44‬ועס׳ ‪ 49‬מעיי״ש עם׳ ‪ ,381‬וכנראה‬
‫שבקטע של קויפמן הוסיפו אח״כ בסוף עבדים היינו ע״פ מנהנ בבל‪ ,‬ועיין מיש רמ״ס כשר הנ״ל‪ ,‬עסי‬
‫‪ .(117‬וכבר העיר הרמ״מ כשר הנ״ל‪ ,‬ריש עם׳ ‪ ,23‬שנוסח זה מתאים לשיטת רב‪ ,‬וכפירוש המפרשים‬
‫שלדעת רב אינו אומר כלל עבדים היינו‪ .‬ועיין מ״ש להלן‪ ,‬עסי ‪ ,218‬על בתחילה‪ ,‬כתחילה‪.‬‬
 ‫מבוא‬ ‫כב‬
‫ו כ ב ר ה נ י ח ר ב י נ ו ה ג ד ו ל ר ב י נ ו ת ם א ת ה י ס ו ד ‪ :‬ד ר ך ה ת ו ס פ ת א ב א ל ף מ ק ו מ ו ת ל י ק ה ק צ ת מן ה מ ש נ ה‬
‫‪p‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ל ז כ ר ץ ד ב ר י ם ‪ .‬״ ו ל פ י זה ד ב ר י ה מ ש נ ה ש ב ת ו ס פ ת א הן פ י ם ק א ו ת ש ל ה מ ש נ ה ‪ ,‬ו ה ס ו פ ר י ם ע ש ן‬
‫ב ר צ ו ת ם ה א ר י כ ו ו ב ר צ ו ת ם ק צ ר ו ‪ ,‬כ ד ר כ ם ג ם ב י ר ו ש ל מ י ‪ .‬ו ע ״ ם י ס ו ד זה פ י ר ש נ ו כ מ ה‬ ‫כבשלהן‪,‬‬
‫‪ 833 ,733‬ו ע ו ד ‪ .‬ו ע י ץ מ ״ ש ב ת ם ״ ר ח ״ א‬ ‫‪,653‬‬ ‫‪,586‬‬ ‫ב ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן ע מ ׳ ‪,552‬‬ ‫ברייתות‬
‫ע מ ׳ ‪ 179‬ל ש ו ׳ ‪ ; 5 - 4‬ש ם ר י ש ע מ ׳ ‪ 200‬ל ש ר ‪ ;23‬ש ם ח ״ ב ס ו ף ע מ ׳ ‪ ;19‬ע מ ׳ ‪ 34‬ל ש ר ‪ !1‬ע מ ׳ ‪35‬‬
‫ל ש ו ׳ ‪ ;3‬ס ו ף ע מ ׳ ‪ 128‬ו ע ו ד ב כ ״ מ ‪.‬‬
‫וכן ד ר ך ה ת ו ס פ ת א ל ש נ ו ת ק ב ו צ ו ת ש ל מ ו ת ש ל ה ל כ ו ת ‪ ,‬א ע פ ״ י ש מ ק צ ת ן ש י י כ ו ת ל ע נ י י נ י ם‬
‫ש ו נ י ם ‪ ,‬ו ה ת ו ס פ ת א ח ו ז ר ת ע ל כ ל ה ק ב ו צ ה ב כ ל מ ק ו ם ש ר ק ח ל ק מן ה ק ב ו צ ה ש י י ך ל ע נ י ץ ‪ .‬ו כ ב ר‬
‫‪ 831‬ו ע ו ד ‪.‬‬ ‫‪,736‬‬ ‫‪,573‬‬ ‫‪,490‬‬ ‫ע מ ד ו ל פ ע מ י ם ע ״ ז מ פ ר ש י ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ו ע י ץ ל ה ל ן ע מ ׳ ‪,398 ,189‬‬
‫ש א ם א נ ו מ ו ח ק י ם מ ק ב ו צ ה כ ז א ת ה ל כ ה ש א י נ ה מתייחסת ל ע נ י ץ ש ל פ נ י נ ו א ל א‬ ‫ונמצאנו למדים‬
‫ל ע נ י י ן א ח ר ‪ ,‬א ץ כאן ה ג ה ה א ל א פ י ר ו ש ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ת נ א ה כ נ י ס ל כ א ן ה ל כ ה א ח ר ת ה נ ו פ ל ת ל מ ק ו ם‬
‫ובבבלי‪.‬‬ ‫האשגרות המצויות במשנה‪ ,‬בירושלמי‬ ‫א ח ר ו ל ע נ י י ן א ח ר ‪ ,‬מעין‬
‫כיוצא בו א ץ להתחשב הרבה בחלוקת ההלכות שבתוספתא‪ ,‬שהרי בכי״י שונים לפעמים‬
‫החלוקה שונה‪ ,‬וחלוקה זו ל א יצאה מידי ה מ ס ד ר הראשץ‪ ,‬ואינה א ל א חלוקה מעשית כדי ל ה ק ל‬
‫‪1001‬‬ ‫ע ל ה ל ו מ ד ‪ ,‬כ מ ו ש ה ו א א ף ב מ ש נ ה ‪ ,‬עיין מ ״ ש ה ר י ׳ ץ א פ ש ט ץ ב מ ב ו א ל נ ו ס ח ה מ ש נ ה ע מ ׳‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש ל ה ל ן ע מ ׳ ‪ .666‬ו מ כ ״ ש ש ה ד ב ר י ם א מ י ת י י ם כ ל פ י ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ל ה ל ן‬ ‫ואילך‪,‬‬
‫‪ 289 ; 5 - 4‬ש ר ‪ 567 ;40‬ש ר ‪ 599 ; 4 9 - 4 8‬ש ר ‪ 16‬ו ע ו ד ‪ « .‬וישנן ל פ נ י נ ו‬ ‫ס ו ף ע מ ׳ ‪ 210 ;74‬ש ר‬
‫ועיין מ ״ ש ב ת ס ״ ר ח ״ א ע מ ׳ ‪ 147‬ש ר ‪ ;13‬ש ם ע מ ׳ ‪ 154‬ש ר ‪ ;1‬ע מ ׳‬ ‫כ מ ה מ ל י ם ש א י ן להן ה כ ר ע ‪.‬‬
‫ולפיכך אם אנו חולקים ע ל סימני ההפםק בהלכות‬ ‫‪ 170‬ד ״ ה ו ג י ר ם א ; ח ״ ג ע מ ׳ ‪ 25‬ש ר ‪ 16—15‬ו ע ו ד ‪.‬‬
‫אלו הם ראשי פרקים גרידא לשיטת הלימוד בתוספתא‪ ,‬ונדבר‬ ‫א ץ כאן הגהה א ל א פ י ר ו ש א ח ר ‪.‬‬
‫ע ״ ז ב פ ר ו ט ר ו ט ‪ ,‬ב ר צ ו ת ה׳‪ ,‬ב מ ב ו א ה כ ל ל י ‪.‬‬
‫ואנו מסיימים בפדדוכסוס ש ל מ ר ו ת כ ל הכללים שהצענו ל ע י ל הדוב המכריע ש ל הפירושים‬
‫ב ס פ ר זה א י נ ו מ י ו ס ד ל א ע ל נ ו ס ח א ו ת ו ה ג ה ו ת א ל א ע ל ה ב ס י ס ש ק ב ע ו ר ב ו ת י נ ו ז ״ ל‬ ‫המצויים‬
‫והאחרונים‪ ,‬והיינו התאמצות ו ה ש ת ד ל ו ת ל ה ב ץ את ה ע נ י ץ מתוך ה ס פ ר עצמו ומתוך‬ ‫הראשונים‬
‫ש א ר ס פ ר י חז״ל‪ ,‬ואף ב כ מ ה וכמה מקומות שהמפרשים מגיהים את הנוסח יישבנו אותו בלי שום‬
‫הגהות‪ ,‬ו ר ק ב מ ק ו מ ו ת מ ו ע ט י ם מ א ד ה ג ה נ ו א ת ה נ ו ס ח נ ג ד כ ל ה נ ו ס ח א ו ת ‪ ,‬עיין ל ד ו ג מ א ל ה ל ן ע מ ׳ ‪102‬‬
‫ש ר ‪ ;6‬ס ו ף ע מ ׳ ‪ 581 ;561‬ש ר ‪ 58‬ו ע ו ד ב מ ק ו מ ו ת מ ס פ ר ‪.‬‬

‫בעה״י ל״ג בעומר תשט״ו‪.‬‬

‫ב כ ל מקום ש נ א מ ר ב ב א ו ר נ ו להלן • ו כ ״ ה בד‪ ,‬וכ״ה בכי״ע״ וכדומה‪ ,‬הכוונה היא‬ ‫תן ד ע ת ך ‪:‬‬
‫המדקדק באותיות צריך לעיין בשנו״ס ש ע ״ י‬ ‫ה ג י ר ם א ש ה פ י ר ו ש ת ל ו י בה‪.‬‬ ‫לעיקר‬
‫התוספתא עצמה‪.‬‬

‫עיין מיש ב ת ש ל ו ם ת ו ס פ ת א ‪ ,‬עמ׳ ‪ ,21‬ו ל ה ל ן ריש עמ׳ ‪.6‬‬ ‫«‬

‫ב ק ט ע י ם מן הננחה מסומנים ל פ ע מ י ם ה ה ל כ ו ת ב מ ס פ ר י ם ‪ ,‬עיין בצילום של ק ט ע מן העיזה‬ ‫«‬
‫שצרפנו ל נ ו ס ח ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ובשנים שם ל ע פ ׳ ‪ 239‬שו׳ ‪ .28‬ובכיי לונדון של ה ת ו ס פ ת א מ ס כ ת שבת צויין‬
‫ם ס פ ר כ ל ה ה ל כ ו ת ש ב פ ר ק ב ס ו ף כ ל פ ר ק ו פ ר ק םשםונת ה פ ר ק י ם הראשונים של מ ס כ ת זו‪.‬‬
 ‫מסכת ברכות‬

‫פ״א‬
‫ועיץ מ ״ ש ה ר ״ ל גינצבורג בגנזי ש כ ט ר ח״א‬ ‫כתיב רגיל מ א ד בכת״י שלנו‪.‬‬ ‫‪ .1‬א ד ן ‪.‬‬
‫ס ו ף ע מ ׳ ‪ 28‬ו א י ל ך ‪ ,‬ה ד י ״ ן א פ ש ט ץ ב מ ב ו א ל נ ו ה ״ מ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 1230‬ו א י ל ך ‪ ,‬ו מ ״ ש ב מ ב ו א י ל י ר ו ש ל מ י‬
‫‪,‬‬
‫ו ע י ץ ע כ ש י ו ב ש ר ׳ ת ה ר מ ב ״ ן ס י ׳ נ״ד‪.‬ג‬ ‫כפשוטו ע מ כ״ב‪.‬‬
‫במשנתנו ר י ש מכילתץ‪ :‬נכנסים ל א כ ו ל בתרומתן‪ ,‬כ ל ו מ ר עוברים ובאים‬ ‫‪ .2‬ז כ א י ן ו כ ר ‪.‬‬
‫ה ע י ר ה ר ״ ש א ל ב ק נ ש נ ת נ ו סימן זה מ פ נ י ש ה כ ה נ י ם ה י ו נ ו ה ג י ם ל ט ב ו ל ב כ ל י ו ם ‪,‬‬ ‫לאכול‪ *.‬וכבר‬
‫ו ה י ה ש י ע ו ר זה י ד ו ע ל ע ם ‪ ,‬ו ב י ר ו ש ל מ י ) פ ס ח י ם ס ״ א ה ״ א ‪ ,‬כ ״ ז ע״ב(‪ :‬כהנת שהיא טובלת בכל‬
‫י ו ם ‪ .‬ו פ י ר ש ה ר א ב י ״ ה )ח״ב ס י ׳ ת ״ ב עמ׳ ‪ :(69‬פ י ר ו ש כ ה נ ת ט ו ב ל ת ל ת ר ו מ ה ב כ ל י ו ם מ ש ו ם מ ע ל ה ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וכנראה שהכהנים ל א היו אוכלים תרומה סמוך‬ ‫‪.372‬‬ ‫ועיין מ ״ ש ב י ר ו ש ל מ י כ פ ש ו ט ו ‪ ,‬ע מ‬
‫והלשון שלפנינו ‪/,‬זכאיך«‬ ‫ל ח ש י ב ה ו ה י ו מ מ ת י נ י ם ב א כ י ל ת ה ע ד אחרי טבילתם והערב שמש‪.‬‬
‫מ ו ר ה ק צ ת ש ב כ ה נ י ם ט ב ו ל י י ו ם מ מ ש עסקינן‪.‬‬
‫ובירושלמי )ריש מכילתין( אמרו שקרובין דבריהן )כלומר‪ ,‬שיעור ד ״ מ ושיעור החכמים(‬
‫שוין‪.‬‬ ‫להיות‬
‫ו כ ר ‪ ,‬ע י ץ ב פ י ר ו ש י ם ל י ר ו ש ל מ י ל ה ר ״ ל ג י נ צ ב ו ר ג ח ״ א ע מ י ‪.13‬‬ ‫לדבר‬ ‫סימן‬ ‫‪.3‬‬
‫פ״ק‬ ‫תניא בתוספת׳‬ ‫ב א ו ״ ז ה ׳ ק ״ ש ס י ׳ ב ׳ ) ח ״ א ‪ ,‬י׳ ע ״ ד ( ‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שמעון‬ ‫‪ .5‬ר ׳‬
‫ו נ ר א ה ש ר ב י נ ו ה ע ת י ק א ת ה ב ב ל י )ח׳ ב ׳ ( ו ה ו ס י ף מ ע צ מ ו א ת‬ ‫רשב״י אומר וכר‪.‬‬ ‫דמכילתץ‬
‫וכן‬ ‫א ב ל ב ת ו ס פ ת א ב כ ל הנוסחאות * ר ׳ ש מ ע ו ך ס ת ם )שהוא אמנם רשב״י(‪.‬‬ ‫הציון לתוספתא‪.‬‬
‫ו ב א ב ו ת ד ר ״ ן ם פ ״ ב ‪ :‬רב׳״ג א ו מ ר ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫ב י ר ו ש ל מ י פ ״ א ב ׳ ם ע ״ ד ) א ב ל ע י ץ א ה צ ר ״ י ע מ ׳ ‪.(12‬‬
‫ו ע י ץ ב ב ר י י ת א ה ש נ י ה ש ב ב ב ל י ש ם ו ב ד ק ״ ם ע מ ׳ ‪ 34‬ה ע ׳ ר ‪ ,‬ו ב נ ו ס ח כ י ״ מ‬ ‫ובכי״א שם רשב״ג‪.‬‬
‫ט׳ רע״א‪.‬‬
‫אבל‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ש ע ת הדחק‪ 5‬ק ו ר א מ י ד א ח ר י ע ל ו ת ה ש ח ר ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שאדם‬ ‫פעמים‬
‫אתיא דרבן‬ ‫גמליאל אומר ע ד שיעלה עמוד השחר‪.‬‬ ‫בירושלמי ) פ ״ א ה״א‪ ,‬ב׳ םע״ד(‪ :‬ר ב ן‬
‫ג מ ל י א ל כ ר ׳ ש מ ע ץ ‪ ,‬ד ת נ י ב ש ם ר ׳ ש מ ע ץ פ ע מ י ם ש א ד ם ק ו ר א ו כ ר ‪ ,‬ו ל ש י ט ת ה י ר ו ש ל מ י )עיין‬
‫ל ע י ל ש ם בירושלמי( ה ר י סובר רבן גמליאל שאפילו לכתחילה קורא א ח ד חצות‪ ,‬וממילא מוכח‬
‫ו ע י ץ ב מ ל ח מ ו ת ב ם ו ג י ץ ו ב ר ש ב ״ א ט׳ א ‪/‬‬ ‫ש ל ד ע ת ם ס ו ב ר ג ם ר ׳ ש מ ע ץ כן‪.‬‬
‫פ ׳ ה ר ״ מ ) ב ס י ה ״ מ םמ׳׳א(‪ :‬ו ע מ ו ד השוזר ה ו א ה א ו ר ה נ ו צ ץ ב פ א ת‬ ‫השחר‪.‬‬ ‫עמוד‬ ‫‪.6‬‬
‫מ ז ר ח ק ו ד ם ע ל ו ת ה ש מ ש ב כ ד י ש ע ה ו ח ו מ ש ש ע ה מן ה ש ע ו ת ה ז מ נ י ו ת ) כ ל ו מ ר כ ש מ ח ל ק י ן א ת ה י ו ם‬
‫והגר״א בשנות אליהו פירש שעמוד השחר פירושו האיר פני‬ ‫ש ע ו מ ד ב ו ל י ״ ב ח ל ק י ם שוים(‪.‬‬
‫המזרח‪•.‬‬

‫! ס פ ר ן ש ל ראשונים הוצ' ר״ש א ס ף עם׳ ‪.94‬‬

‫» עיין בקונטריסים של ר״ח ילון ש״ב‪ ,‬עמי ‪.45‬‬
‫נ דוגמא מ ב ב ל י מ ס ׳ ב ר כ ו ת ‪ ,‬הוצ׳ חברת שוחרי תודה‪ ,‬וורשה תרע״נ‪.‬‬
‫* כ ל ו מ ר ‪ ,‬רשאין‪ ,‬כלשון המשנה )שבת פכ״נ מ״נ(‪ :‬כ ל שאני זכאי ב א מ י ר ת ו וכוי‪.‬‬
‫» ס ׳ האשכול )ח״א‪ ,‬הוצ׳ הר״ש א ל ב ק עם׳ ‪ (13‬בשם הגאונים‪ ,‬הרייף בסוניין‪ .‬ועיין ר״מ פ״א מה׳‬
‫ס״ש הי״ב ובתוספי כ א ן ח׳ סע״ב‪.‬‬
‫« ועיין ס״ש ר׳ א ב ר ה ם א ל י ה ו ק פ ל ן בישורון של וואהלנעמות‪ ,‬ש״ה תרפ״ד‪ ,‬עמי כץ ואילך‪ ,‬ועמי‬
‫ליד שם‪ ,‬ומ״ש ר״ל נינצבורנ בפירושים לירושלמי ח״א עמ׳ ‪ 46‬ואילך‪.‬‬
‫‪1‬‬
 ‫ברכות פ״א עמ׳ ‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫ד‪ .‬א ר ב ע מ ש מ ר ו ת וכר‪ .‬עיץ מ״ש יונה וויעזנערבספרו ״םכוליען צום באבילונישען‬
‫תלמוד״ ח״א‪ ,‬עמ׳ ‪ 1‬ואילך‪ ,‬ומ״ש הר״ל גינצבורג בפירושים לירושלמי ח״א עמ׳ ‪ 57‬ואילך‪.‬‬
‫ה ע ו נ ה א ח ת וכר‪ .‬ם׳ הישר לר״ת סי׳ תצ״ג‪ ,‬נ״ה ע״א‪ .‬ועיץ תוספי ר׳ אלחנן‬
‫ע״ז ד׳ א׳ ד״ה וכמה שהשיג על ר״ת‪ ,‬ועיין בתוספ׳ שנץ כת״י שהביא בדק״ם ע״ז עמ׳ ‪ 10‬הע׳‬
‫טי‪ ,‬ובפיסקי תוספי שם פ״א סי׳ די‪ .‬ועיין בגנזי נסתרות של קבק ח״ג‪ ,‬עמי ‪ .193‬ובתוספי ד ״ י ) ל פ י‬
‫סיני אייר תשט״ו‪ ,‬עמ׳ ק״ג( גורם‪ :‬השעה א׳ מכ״ד ביום‪ ,‬העונה וכוי‪.‬‬
‫וברייתא זו ליתא בבבלי )כאן ז׳ א׳ וע״ז הנ״ל(‪ ,‬ועיץ מ״ש בה׳ הירושלמי להד״מ עמ׳‬
‫י״ט אות ו׳ ואות ח׳‪ .‬ובירושלמי מכות פ״ב‪ ,‬ל״א ע״ד )לפי קטע מן הגניזה בתרביץ שי״ז‬
‫עמ׳ ‪ :(133‬עת עונה וקצב‪ .‬ובמס׳ סופרים פי״ט )הוצ׳ היגער ‪ :(330‬סודרי ע ת י ם ‪ . . .‬קיציד‬
‫רגעים שבם תיקן אותות חדשים ומועדים‪ .‬ונקט הירושלמי במכות את החלוקה שלנו‪ ,‬אלא‬
‫שהקדים עת לעונה ע״פ השיגרא‪ .‬ועיין מכילתא דרשב״י‪ ,‬י״כ מ״ב‪ ,‬ב״ר פ״י‪ ,‬טי‪ ,‬עמ׳ ‪ ,85‬פסיקתא‬
‫דר״כ‪ ,‬ם״ג ע״ב‪ ,‬והעי הורוביץ למכילתא ריש עמי ‪.43‬‬
‫‪ .10‬מ א י מ ת י וכר‪ .‬כנראה שזו היא םיםקא קטועה ממשנתנו )פ״א מ״ב(‪ :‬״מאימתי‬
‫קורץ את שמע בשחרית״ משיכיר בין תכלת ללבן‪ .‬ר׳ אליעזר אומר בץ תכלת לכדתי‪ .‬ולמחלקת‬
‫זו נסמכה הברייתא שלנו‪ .‬והברייתא שלנו הובאה במלחמות ריש מכילתץ‪.‬‬
‫‪ .11‬א ח ר י ם א ו מ ׳ וכר‪ .‬וכ״ה בירושלמי ובבבלי‪ .‬אבל בקטע ‪ p‬הילמדנו)גנזי שכטר‬
‫ח״א‪ ,‬עמ׳ ‪ :(44‬ר׳ אליעזר אומר בין תכלת לכרתן‪ .‬עד שיכיר א ק בץ תכלת לצבע כרתינץ בתוך‬
‫ארבע אמות‪ .‬וכן העתיק בערוך ערך כרת בשם הילמדנו‪ .‬והדברים תמוהים‪ ,‬שהרי השיעור בץ‬
‫תכלת ללבן הוא ״בץ תכלת שבה ללבן שבה״ וכר ״מן הסמוך לו״‪ «,‬והיכן מצינו מחלקת בץ הת״ק‬
‫ור׳ אליעזר בשיעור המרחק? ושמא צ״ל שם כמו שהוא לפנינו בתוספתא ובמקבילות‪ .‬ואמרו‬
‫בירושלמי‪ :‬רב חםדא אמר כהדא דאחרים‪.‬־ וכן בבבלי )ט׳ בי(‪ :‬אמר רב הונא הלכה כאחרים‪.‬‬
‫‪ .12‬מ צ ו ת ה‪ .‬כלומר אעפ״י שקורא ק״ש משיעלה עמוד השחר לר״ש‪ ,‬ומשיכיר את חבירו‬
‫וכו׳ לאחרים‪ ,‬מ״מ מצות קריאת שמע לכתחילה היא עם הנץ החמה‪.‬״ ו ק בירושלמי)פ״א ה״כ‪,‬‬
‫ג׳ סע״א(‪ :‬אבל אמרו מצותה וכר‪ ,‬ובוודאי לפי פשוטו פירושו מצות קריאת שמע‪.‬‬
‫אבל מרהיטת הלשץ שבבבלי)כ״ו אי( משמע שהכוונה למצות תפילה )עיץ מ״ש להלן(‪ ,‬ו ק‬
‫פירשו הגאונים )עיץ בשאילתות לך סי׳ חי‪ ,‬בה״ג ריש ברכות ובד״ב שם עמי ‪ ,(19‬אלא שרש״י‬
‫פירש גם שם‪ :‬״מצותה של ק״ש״‪ .‬ועיץ במלחמות הנ״ל ומה שהאריך הנצי״ב בהעמק שאלה‬
‫לשאילתות הנ״ל אות ט׳‪ ,‬ועיין להלן‪ .‬ובמאירי ט׳ ב ׳ ) ‪ 2 0‬ע״א(‪ :‬ומכל מקום ראיתי בברית )צ״ל‬
‫בבריתי‪ ,‬כלומר בברייתא‪ ,‬בתוספתא כאן( זו בהדיא מצותה עם הנץ החמה וכר‪.‬‬
‫ה ח מ ה ‪ .‬וביארו בירושלמי )פ״א ה״ב‪ ,‬ג׳ רע״ב(‪ :‬כדי שתהא החמה מטפטפת על‬ ‫הנץ‬

‫ל כ״ה בכתי״י‪ .‬ובכי״א שם‪ :‬קרבי רנעים וכו׳ וכנראה שצ״ל‪ :‬קצבי וכוי‪ .‬וכקדוש ירחים לר׳‬
‫פנחס )הצופה ההגרי שיו‪ ,‬עם׳ ‪ :(48‬קנצי‪ .‬ועיין בפרקי דר־א רפיח‪ ,‬ובפי׳ הרר־ל שם‪.‬‬
‫» ירושלמי במקומו‪ ,‬ועיין מאירי ט׳ ב׳ ומ״ש בה׳ הירושלמי להרימ עמי כ׳ אות מי‪.‬‬
‫• כלומר הלכה כאחרים‪ ,‬כפי׳ המפרשים‪ .‬חהו סימון רניל בירושלמי‪ :‬סוכה פ״א היו‪ ,‬ניב סעיב‪:‬‬
‫רב כהדא דאחרים‪ .‬וכן נורס נם בשרי״ר כאן <עמ׳ ‪ 3‬שוי ‪ :(14‬רב כהדא <כציל‪ ,‬ולא בהדא( האחרים‬
‫)ושמא הוא באשגרה מסוכה הנ״ל(; כתובות פי״נ ה״ד‪ ,‬ליו ע״א‪ :‬ר׳ אבהו כהדא דר׳ אימי; נזיר פ־ו ה״נ‪,‬‬
‫נ״ה סע״א‪ :‬ר׳ אמי כהדא ]ד[ר׳ אלעזר )ואחיכ צ״ל שם‪ :‬ר׳ עזרה בעי וכוי‪ .‬ופי׳ המפרשים שם צריך‬
‫תיקון(; שבועות ספ״ז‪ ,‬ל״ח ע״א‪ :‬ר׳ זירא כהדא דר׳ יוסי‪ .‬ובפירושים לירושלמי להריל נינצבורג ח־א‬
‫עט׳ ‪ 118‬הוציא את הדברים מידי פשוטם ונדחק מאד‪ ,‬ודבריו צריכים תיקון רב עיי״ש בהערה ‪ .8‬וכן מה‬
‫שתיקן שם ‪.‬כמה״ במקום ‪.‬כמן׳ אינו מדוייק‪ ,‬שכן הוא סימון הירושלמי‪ .‬יבמות פטיו היו‪ ,‬טיו עיא‪ :‬וליון‬
‫כמן בר נש דמיי לר׳ אמי‪ :‬עיז פ״ב ה״ב‪ ,‬םיא ע׳א‪ :‬כמן קטל וכו׳ שמונים; וי״ר פייט‪ ,‬ו׳ בכי״י‪ :‬על חד‬
‫כמן וכמן‪ .‬וכיה בסורית של א־י‪ ,‬עיין במלונו של שולטהעט ערך כמן‪ ,‬ובחש פקפק שולטהעם שם בנוסחא‪.‬‬
‫»» עיין בב״י טאו־ח סי׳ נ״ח ובב־ח שם‪ .‬ועיין מיש רחיצ טויבש בלקוטי ריציג‪ ,‬עט׳ ג‪.2‬‬
‫‪3‬‬ ‫ברכות פ״א ענד ‪2-1‬‬
‫ר א ש י ה ה ר י ם ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ק ר נ י ה ש מ ש מ ת ח י ל י ם ל ב צ ב ץ ע ל ר א ש י ה ה ר י ם ‪ .‬ו ה ג א ו נ י ם )גיאוביקה‪ ,‬ה ו צ ׳‬
‫בשעה שמאדים העולם‪ ,‬וחמה מ ל ב ל ב ת‬ ‫ה ר ״ ל ג י נ צ ב ו ר ג ‪ ,‬ח ״ ב ע מ ׳ ‪ ;92‬א ו ה ״ ג ע מ ׳ ‪ (22‬פ י ר ש ו ‪:‬‬
‫ו ה י א היא‪.‬‬ ‫לצאת‪ ,‬כמות עשבים ואילנות שמבקשים להוציא עלים וכר‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב מ ל ח מ ו ת ו ב מ א י ר י ה נ ״ ל ‪ .‬ו כ ״ ה ב י ר ו ש ל מ י ב ק ט ע י ם מן ה ג נ י ז ה‬ ‫ת פ ל ‪/‬‬ ‫לה‬ ‫סומך‬
‫) ש ד י ״ ר ע מ ׳ ‪ 3‬ש ר ‪ (22‬ו ל פ נ י ה ר מ ב ׳ ץ ב מ ל ח מ ו ת ה נ ״ ל )ועיין ב מ א מ ר מ ר ע ו ק ב ן ב י ר ו ש ל מ י ש ם ( ‪.‬‬
‫א ב ל ב ד ו ב כ י ״ ע כאן‪ :‬ס ו מ ך ג א ו ל ה ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ר כ ת ג ו א ל י ש ר א ל ( ל ת פ ל ה ‪ .‬ו כ ״ ה ב י ר ו ש ל מ י ב ה ו צ ׳‬
‫‪,‬‬
‫ולפי גירםת כי״ו בתוספתא מצוה לסמוך ק״ש‬ ‫ב‪/‬‬ ‫ובכי״ר ובנוסח הרש״ם״ ובבבלי ט‬ ‫שלנו‬
‫ל ת פ ל ה אפילו ל א ב ר ך )כגץ שהוא ב ע ל קרי(‪ ,‬כדי ש י ת פ ל ל מתוך מורא ש ל ק ב ל ת ע ו ל מ ל כ ו ת שמים‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כ פ י ר ש ״ י ) ט ׳ ב ׳ ד ״ ה ד כ ת י ב י י ר א ו ך ( ‪ .‬ועיין ב י ר ו ש ל מ י פ ״ ב ה״ג‪ ,‬ד ר ע ״ ג ו פ ״ א ה ״ א ב׳ ם ע ״ ד ‪.‬‬
‫ועיין ב ה ע מ ק ש א ל ה ה נ ״ ל ו מ ״ ש ה ר ״ ל ג י נ צ ב ו ר ג ב פ י ר ו ש י ם ל י ר ו ש ל מ י ח ״ א ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.119‬‬
‫מפשט הלשץ משמע ש כ ל עיקר המצוה לקרוא שמע‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מ ת פ ל ל‬ ‫ונמצא‬ ‫‪13‬‬
‫ע ם הנץ ה ח מ ה ה ו א כ ד י ש י ו כ ל ל ה ת פ ל ל מ י ד ‪ ,‬ו ל פ י כ ך ל א י ק ר א ל פ נ י כן‪ ,‬מ פ נ י שאין מ ת פ ל ל י ן ל פ נ י‬
‫‪,‬‬
‫הנץ החמה‪ ,‬ו ע י ץ ב ה ע מ ק ש א ל ה ה נ ״ ל ‪ .‬ועיין ב ם ה ״ י ל כ ב ו ד ד ״ ע ה י ל ד י ם ה י י מ ר ע מ ‪ 34‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מ נ ה י ג ‪ 71‬ב ר כ ו ת ס י כ ״ ה ע מ ‪ ,10‬ר ש ב ״ א ט ׳ ע ״ א ‪ ,‬ר ש ב ״ ץ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יהודה‬ ‫ר׳‬ ‫אמר‬
‫אבות פ״ב מ״ב‪ ,‬כ״ב ע״ב‪ ,‬בשם התוספתא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ו ׳ ‪ .‬ה ב ר י י ת א א י נ ה מ פ ר ש ת מ ה ו הזמן ש ל ק ״ ש ל ד יהודה‪ ,‬ועיין ב ב ל י‬ ‫זמן‬ ‫והגיע‬ ‫‪.14‬‬
‫ו מ ת ו ך ה ע נ י ץ כ א ן ) ע י י ן ל ה ל ן ( נ ר א ה שהזמן ה י ה ס מ ו ך ל פ נ י הנץ‪.‬‬ ‫ח׳ ס ע ״ ב ו ב ר ש ב ״ א ה נ ״ ל ‪.‬‬
‫בכי״ע‪ :‬וא׳ כמדומה ו כ ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ואמרתי לעצמי‪ :‬כמדומה ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כמדומה‬
‫ו כ ב ר ה ע י ר מנחם ז ו ל א י ) ע נ י י נ י לשון ש ל חנוך ילון‬ ‫פירשתי‪ :‬ונמנעו‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ש נ תי א ש ו‬
‫ח״א עמ׳ ‪ 5‬ואילך( ע ל השמוש ב ד ב ו ר יאש בפיוטי א ״ י הקדמונים‪ .‬והוא הביא דוגמא מירושלמי‬
‫ב ר כ ו ת ) ם ״ ט ה ״ ה ‪ ,‬י ״ ד ע ״ ד ( ‪ :‬א ם ר א י ת א ת ה ב ר י ו ת ש נ ת י א ש ו ידיהן מן ה ת ו ר ה ‪ ,‬ו כ ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש נ ת ר פ ו‬
‫י ד י ה ם ו כ ר ‪ .‬ו ב א מ ת כ ב ר ת ר ג מ ו ה ש ב ע י ם א ת ה ת י ב ה ״ נ ו א ש ״ ב י ש ע י ה ו נ ״ ז ‪ ,‬י׳ ב מ ו ב ן ח ד ל א ו ד ו מ ה‬
‫ו כ ן ב ד ב ר י ם ר ב ה ) ה ו צ ׳ ל י ב ד ק ע מ ׳ ‪ :(45‬א ע פ ״ כ ל א נ ת י י א ש מן ה ת פ ל ה ‪ ,‬ו פ י ר ו ש ו ל א נ מ נ ע‬ ‫לו‪.‬‬
‫ו ל א נ ת ר פ ה ‪ .‬וכן פ י ר ש ו ח ז ״ ל ב ק ה ״ ר ) פ ״ ב ‪ ,‬כ ׳ ( א ת ה פ ס ו ק ״ ל י א ש א ת ל ב י ״ ־ ־ ל י א ש א ת ל ב י‬
‫מ ל י ג ע ‪ ,‬כ ל ו מ ר ל ר פ ו ת א ת ל ב י מ ל ע מ ו ל ) ע י י ״ ש ב מ ה ד ז ״ ו ש נ ד ח ק ( ‪ .‬ועיין מ ״ ש ל ה ל ן כ ל א י ם פ ״ ג ה״ג‪.‬‬
‫וכ״ה בד ובראשונים הנ״ל‪ .‬א ב ל בכי״ע‪ :‬מפני ש ק ו כ ר ‪ .‬והנכון כלפנינו‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אלא‬ ‫‪.15‬‬
‫והכוונה שר׳ יהודה א מ ר שמתחילה דמה שהם נמנעו מ ל ק ר ו ת )כדי להוציא מדעת ר׳ אליעזר‬
‫ב מ ש נ ת נ ו ש ק ו ר א ה ע ד הנץ החמה(‪ ,‬א ב ל א ח ״ כ ר א ה ש ה ם ב א מ ת ל א נ ת ר ש ל ו ‪ ,‬א ל א ל א ק ר א ו מ פ נ י‬
‫שהיו עסוקין ב צ ר כ י צבור‪.‬‬
‫עיץ ברשב״ץ הנ״ל‪ .‬ובמנהיג ה נ ״ ל ציץ גם לתוספתא שלהלן‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ע ם וק ין‬ ‫שהיו‬
‫ועיין מ ״ ש ב ה ׳ ה י ר ו ש ל מ י ל ה ר ״ מ עמי ל ״ ה ה ע י ‪.88‬‬ ‫ס ״ ב ה״ו‪.‬‬
‫בפירוש בע״ם ח ר ד י ם לירושלמי‪ :‬שניתי א ת משנתה‪ ,‬והוא דחוק‪.‬‬ ‫ושניתי‪.‬‬ ‫קריתי‬
‫ו ל פ י פשוטו פ י ר ו ש ו ששנה א ת קריאתה‪,‬״ ודי יהודה ק ר א וחזר ו ק ר א ״ כדי לצמצם א ת הקריאה‬
‫ו מ כ א ן ש ר ׳ י ה ו ד ה ה ת ח י ל ב ס מ ו ך ל נ ץ החמה‪.‬‬ ‫ו ל ג ו מ ר ה ע ם הנץ‪ ,‬כ פ י ר ו ש ה מ פ ר ש ר ׳ י ו נ ה ‪.‬‬
‫וכ״ה בד‪ ,‬בכי״ע ובכת״י ע ל ק ל ף ל ב ע ל פ ״ מ )עיץ במה״פ במקומו ד״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫וכבר‬ ‫‪.16‬‬
‫ופירושו שהתחילו לקרוא בשעה ש כ ב ר‬ ‫וכ״ה במנהיג ובירושלמי ה נ ״ ל ב כ ל הנוסחאות‪.‬‬ ‫וכבר(‪.‬‬

‫ו כ נ ר א ה שיש כאן‬ ‫ב ת ו ס פ ׳ הרא״ש ט׳ ב׳ נורס בירושלמי‪ :‬כ ד י שיסמוך ל ה גאולה ל ת פ ל ה ‪.‬‬ ‫״‬
‫״תיקון״ או ה ר כ ב ה של שתי נוסחאות‪.‬‬
‫‪ »2‬עיין ירושלמי מנילה פ״נ ה״נ‪ ,‬ע״נ ע״ב‪.‬‬
‫נ! ואשר לקושיית האחרונים שאסור ל ק ר ו א שמע שמע‪ ,‬עיין מ ה שהארכתי בפירושי ל ה ' הירושלמי‬
‫ל ה ר י ם עמ׳ כ' א ו ת כ׳ ו ב ה ע ר ה ‪ 19‬שם‪.‬‬
 ‫ברכות פ״א עמ׳ ‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫נ ר א ת ה ה ח מ ה ע ל ר א ש י ה ה ר י ם ‪ ,‬כ ל ו מ ר ה ר ב ה ז ק א ח ר י ה נ ץ ה ח מ ה ‪ .‬״ ב ר ם ב ר ש ב ״ א הנ׳י׳ל ג ו ר ס‬
‫ו כ ב ר נראתה‬ ‫נ ר א ת ה ה ח מ ה ע ל ר א ש י ה ה ר י ם ‪ ,‬ו ה ו א מ ע י ר ש ב י ר ו ש ל מ י גורם‪:‬‬ ‫ואחר‬ ‫בתוספתא‪:‬‬
‫ו כ ן ב מ א י ר י )ט׳ ב ‪ /‬ע מ ׳ ‪ :(20‬״ ו מ כ ל מ ק ו ם י ש ג ו ר ס י ם ב ה ו א ח ר כ ך נ ר א ת ה ח מ ה ב ר א ש י‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ו ל פ י ג י ר ם א ז ו נ ר א י ת ה ח מ ה א ח ד י ש ק ר א ו ר ״ ע ו ד ״ א בן ע ז ר י ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ה ם ק ר א ו ק ״ ש‬ ‫ההרים״‪.‬‬
‫ל פ נ י ה נ ץ ‪ ,‬״ ו ר ׳ י ה ו ד ה ק ר א ב א ח ד מן ה ש ע ו ר י ם ה ק ד ו מ י ם ) ״ מ ש י כ י ר ו כ ר ״(‪.‬‬
‫ועיין ל ה ל ן פ ״ ב ה ״ י ו מ ש ״ ש ‪.‬‬ ‫וכ״ה בס׳ המנהיג הנ״ל‪.‬‬ ‫התפלה‪.‬‬ ‫‪ .17‬ו מ ן‬
‫ו כ ר ‪ .‬ו כ ״ ה ג ם ב ב ת י ״ פ ״ מ ) מ ה ״ פ פ ״ א ה״ג‪ ,‬ד ״ ה ב ש ב ת ך ( ‪,‬‬ ‫לעסוקים‬ ‫פרט‬ ‫בביתך‪,‬‬
‫בס׳ המנהיג‪ ,‬ב י ר ו ש ל מ י ובבבלי‪ .‬א ב ל בתוםפ׳ )סוכה כ ״ ה א׳ ד ״ ה ובלכתך( ג ר ס ו ב ב ב ל י ב ר כ ו ת‬
‫כ ג י ׳ ד ב ת ו ס פ ת א ‪ ,‬עיין ב מ ה ״ פ ה נ ״ ל ו ב ד ק ״ ם ב ר כ ו ת ע מ ׳ ‪ 46‬ו ב ה ע ר ה ג׳ ש ם ‪.‬‬
‫פ י ר ש ד ׳ ש ד י ד א גאון ) א ו ה ״ ג ע מ ׳ ‪ :(24‬ב ש ע ה ש א ת ה י כ ו ל ל ה ל ך‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ובלכתך‬ ‫‪.18‬‬
‫ב ד ר ך חייב אתה בקריית שמע‪ ,‬ובשעה שאינך י כ ו ל להלך ב ד ר ך ‪ ,‬ב ז ק שאתה ח ת ן ) כ ל ו מ ד ‪ ,‬שאינו‬
‫י ו צ א מ ב י ת ו ‪ ,‬עיין מ ״ ש ב ת ס ״ ר ח ״ ב ע מ ׳ ‪ 28‬ב ה ע ר ה ( פ ט י ר ת ‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ל פ י מ ס ו ר ת ה ס פ ר י והבבלי‪ ,‬ובק״ש ש ל ע ר ב י ת היה‬ ‫מוטה‪.‬‬ ‫ישמעאל‬ ‫ר׳‬ ‫‪.19‬‬
‫ולפי מסורת‬ ‫א ב ל ב י ר ו ש ל מ י ‪ :‬והיה ר ׳ א ל ע ז ר בן ע ז ר י ה מ ו ט ה ו ר ׳ י ש מ ע א ל ז ק ו ף ו כ ר ‪.‬‬ ‫מעשה‪.‬‬
‫ועיץ בעובדא‬ ‫ז ו מ ע ש ה ש ה י ה ב ש ח ר י ת היה‪ .‬ו ל פ י כ ל ה מ ק ו ר ו ת נ ה ג ד ׳ א ל ע ז ר בן ע ז ר י ה כ ב ״ ש ‪.‬‬
‫דר׳ ט ר פ ץ במשנתנו‪.‬‬
‫ו ב ז ב ח י ס )ה׳ אי(‪ :‬ר מ י‬ ‫כ ל ו מ ר מוטה ע ל צדו ודורש‪.‬‬ ‫ודורש‪,‬‬ ‫ו ב ס פ ר י גורם‪ :‬היה מוטה‬
‫ר י ש ל ק י ש ע ל מ ע ו ה י ב י מ ד ד ש א ומקשי‪ .‬ו ב א ו ת י ו ת ד ד ״ ע )הוצ׳ ו ו ר ט ה י י מ ע ר ‪ ,‬ע מ ׳ ע״א(‪ :‬מ פ נ י‬
‫ש כ ל ה מ ב ק ש ל ל מ ו ד ת ו ר ה צ ר י ך ש י כ פ ו ף א ח ר ג ל י ו ויעסוק בה‪ .‬ופירושו ש ת ל מ י ד צ ר י ך ל ש ב ת‬
‫ע ל הארץ ב כ פ י פ ת רגלים‪ ,‬כ ד ר כ ם בימים ההם‪ «.‬וכן מ פ ו ר ש ב י ר ו ש ל מ י ) ה ו ר י ו ת ם״ג ה״ו‪ ,‬מ ״ ח‬
‫ומכאן‬ ‫נ ב י א מ כ פ ת י ד י ו ו ר ג ל י ו ו י ו ש ב ל ו ב פ נ י כהן ג ד ו ל ‪ ,‬כ ל ו מ ר כ ק ט ן ל פ נ י ג ד ו ל ממנו‪.‬‬ ‫ע״ב(‪:‬‬
‫נ ר א ה ש ח כ ם ב פ נ י ח ב י ר י ו היה נוהג ל פ ע מ י ם ל ש כ ב ע ל צ ד ו א ו ע ל מעיו ו ל ד ר ו ש ‪ .‬וכשהפפיק ר ׳‬
‫בבבלי‪:‬‬ ‫והלשון‬ ‫ש מ ע נזקף‪.‬‬ ‫קריאת‬ ‫שלשם‬ ‫ניכר‬ ‫היה‬ ‫ונזקף‪,‬‬ ‫ערבית‬ ‫של‬ ‫לק״ש‬ ‫ישמעאל‬
‫ב מ ק ו ם אחד ו כ ר ‪ .‬ו ל פ ״ ז א פ ש ר ש ר ׳ י ש מ ע א ל היה מוטה ע ל המסה א ח ר י הסעודה‬ ‫מסובין‬ ‫שהיו‬
‫״ונתעסק בדידיה״ ודרש‪.‬‬
‫א ב ל בכי״ע‪ :‬והיה ר ׳ א ל ע ז ר ‪ p‬עזריה מוטה‪,‬‬ ‫וכ״ה ב ד ובספרי הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫והטה‬ ‫‪.20‬‬
‫כ ל ו מ ר כ ש ז ק ף ר ׳ י ש מ ע א ל כ ב ר ה י ה ד ׳ א ל ע ז ר בן ע ז ר י ה מ ו ט ה ‪ ,‬ו ה י י נ ו ש ה ט ה ל פ נ י ש ז ק ף ר ׳ י ש מ ע א ל ‪.‬‬
‫וכן מ פ ו ר ש ב ב ב ל י ‪ :‬ה ט ה ד ׳ א ל ע ז ד ‪ ,‬ת ק ף ר ׳ י ש מ ע א ל ‪ ,‬ו ק מ ו כ ח ‪ p‬ה ו י כ ו ח שם‪ :‬כ ל ז ‪ p‬ש א נ י ז ק ו ף‬
‫א ת ה מ ו ט ה ‪ ,‬ע כ ש י ו כ ש א נ י ה ט י ת י א ת ה ז ק פ ת ‪ .‬וכן מ פ ו ר ש ב י ר ו ש ל מ י ש ה ש מ ו ת י ע ש ה מ ע ש ה ת ח י ל ה ‪,‬‬
‫ו כ ן מ ו כ ח מ כ ל ה ע נ י ץ כאן‪ .‬ו כ ב ר ע מ ד ע ל ע י ק ר ה ד ב ר י ם ב ח ״ ד ש כ ת ב ‪ :‬״ צ ר י ך ל פ ר ש ד ה ״ ק ו נ ז ק ף‬
‫ר ׳ י ש מ ע א ל ל פ י ש ה ט ה ד ׳ א ל ע ז ר ו כ ר ״‪.‬‬

‫«» בירושלמי פ י ר היא‪ ,‬ז׳ ע־ב‪. :‬ושמשא בריש ד י ק ל י תמן איסמא ה ו א ה כ א ‪ .‬ד ם ר ר ׳ יוחנן‬
‫ל צ ו ל ה ח ר ב י ‪ ,‬זו ב ב ל שהיא זוטו של עולם'‪ .‬כ ל ו מ ר כ ש ה ח מ ה ) ל ע ת ערב> היא ע ל‬ ‫האומר‬
‫ראשי ה ד ק ל י ם ב ב ב ל ‪ ,‬השרויה ב ב ק ע ה ‪ ,‬ה ר י ב מ צ ב כ ז ה באיי שהיא ע ל ה ה ר י ם עדיין נ ר א ה היום גדול‪,‬‬
‫וכעין שאמרו ב ב ב ל י ש ב ח קייח בי‪ ,‬וכפירש״י שם‪ .‬ונם כאן‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬ה ל כ ו רבותינו ב ב ק ע ה ‪ ,‬וכשנראית‬
‫ה ח ס ה ע ל ה ה ר י ם ‪ ,‬כ ב ר היה היום נדול‪ .‬ואעפ״י שבירושלמי <פ״א היב‪ ,‬ג׳ רעיב> הנדירו א ת נץ ה ח ס ה‬
‫‪ .‬כ ד י שתהא ה ח מ ה מ ט פ ט פ ת ע ל ראשי ההרים׳‪ ,‬ט פ ט ו ף אינו א ל א ב צ ב ו ץ ראשי חקרנים‪ ,‬א ב ל כשנראית‬
‫ה ח מ ה ע צ מ ה ע ל ה ה ר י ם ‪ ,‬כ ב ר ע ל ה השמש מזמן‪ .‬ועיין מיש ה ד י ל נינצבורג בפירושים לירושלמי היא‬
‫ע ס ׳ ‪.122‬‬
‫*< ועיין ב ס ׳ שערי ירושלמי ל ה נ ר י ד אשכנזי בירושלמי כ א ן במקומו מ ה שחמה ע ל ד ב ר י הרשביא‪.‬‬
‫•< ע ל ישיבת ה ת ל מ י ד י ם ע ל ה ק ר ק ע ‪ ,‬עיין א ב ו ת דרין נו־א פיו‪ ,‬יין־ עיא‪ ,‬ו ב ה ע ר ת ש כ ס ר שם טיו‬
‫ע״ב ה ע ר ה טי‪ .‬ויש ל ה ו ס י ף פ ר ק י ד ר ב י ‪ ,‬הוצ׳ שענבלום ייז עיב‪.‬‬
 ‫‪5‬‬ ‫ברכות פ״א ענף ‪3-2‬‬
‫ר ג י ל בשיחות התנאים‪ ,‬ע י ץ מ״ש ה ר ״ ל גיבצבורג בפירושים‬ ‫אחי‪.‬‬ ‫ישמעאל‬ ‫‪.22—21‬‬
‫ח ״ א ע מ ׳ ‪ 146‬ה ע ׳ ‪ . 5‬״‬
‫מ ג ו ד ל ‪ .‬ב י ר ו ש ל מ י ד ״ ה ס ״ א ה״ג‪ ,‬נ ״ ז ע ״ ב ‪ :‬א ד ם י ו ד ע ש י ש ל י ד ץ ו כ ר ו מ ג ד ל‬ ‫זקנך‬ ‫‪.22‬‬
‫‪,‬‬
‫ז ק נ ו ‪ ,‬ועיין מ ״ ש ב צ ו פ ה ה א נ ג ל י ם ד ר א ח ד ש ה כ ל ״ ה ‪ ,1944 ,‬ע מ ׳ ‪ 11‬ה ע ‪ .61‬ו ב ח י ׳ ה ר ש ב ״ א ) י ״ א‬
‫א ׳ ד ״ ה א ו מ ד י ם ( ‪ :‬וכן ה י א ש נ ו י ה ב ת ו ס פ ת א ו ב י ר ו ש ל מ י א מ ד ץ ל א ח ד מ פ נ י מ ה ז ק נ ך מ ג ו ד ל ו כ ר ‪.‬‬
‫ולפנינו בירושלמי‪ :‬מה ל ך זקנך מגודל‪.‬״ ור׳ א ל ע ז ר בן עזריה ת ס ס לדוגמא א ת ״ ג ע ר ת החברים״‬
‫ל א ב ל י ״ א ו ב ד ו מ ה לו‪.‬‬
‫פ י ר ש ת י ע ״ ם ל י ק ו ט י ה ג א ו נ י ם ) ב א ו ה ״ ג ‪ ,‬ח ל ק ה פ י ר ו ש י ם ‪ ,‬ע מ ׳ ‪,(107‬‬ ‫המשחיתים‪.‬‬ ‫כנגד‬
‫פ י ר ו ש ר ״ ח ) ש ם ע מ ׳ ‪ ,(10‬ע ר ו ך ע ר ך זקן ו כ מ ה מן ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ש ל א כ ר ש ״ י ב מ ק ו מ ו ‪.‬‬
‫ולפי‬ ‫ו כ ״ ה ב ס פ ר י ‪ ,‬ב י ר ו ש ל מ י ו ב ב ב ל י בכתי״י ו א צ ל הגאונים‪20.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אחר‬ ‫ד ב ר‬ ‫‪.24‬‬
‫מ ס ו ר ת ז ו ל א ה י ה ר ׳ י ש מ ע א ל נ ז ק ף א ל מ ל א ר א ה א ת ד ״ א בן ע ז ר י ה שהטה‪ ,‬ו מ ו ט ב ל ק י י ם ד ב ר י‬
‫ש נ י ה ם ) ש ה ר י ג ם ל ב ״ ה א י נ ו צ ר י ך ל ז ק ו ף א ם היה מ ו ט ה ( ב ש ב ו א ל ת ע ש ה מ א ש ר ל ע ש ו ת מ ע ש ה‬
‫ו ל ב ט ל ד ב ר י ב ״ ש ב כ ד י ‪ .‬ו ל א נ ז ק ף ר ׳ י ש מ ע א ל א ל א א ך ו ר ק מ פ נ י ש ר א ה א ת ר ״ א בן ע ז ר י ה ש ה ט ה‬
‫וכן י ו צ א ב ר ו ר מ ס ו ג י י ת ה ב ב ל י ‪.‬‬ ‫ו ע ש ה מ ע ש ה כ ד ב ר י ב ״ ש ‪ ,‬ו ח ש ש ש מ א ת ק ב ע ה ל כ ה ל ד ו ר ו ת כן‪.‬‬
‫ואחת קצרה‬ ‫ארוכה‬ ‫אחת‬ ‫אמרו‬ ‫למה‬ ‫ובד‪:‬‬ ‫בכי״ע‪.‬‬ ‫וכ״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫קצרה‬ ‫‪.26‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ א ר ה ״ ה ‪ ,‬ג׳ ר ע ״ ג ‪ ,‬ל פ י‬ ‫וכן ג ר ס ו כ מ ה מן ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ע י ץ להלן‪.‬‬ ‫מקום ובו׳‪.‬‬
‫ה ר מ ב ״ ן מ ״ ט א׳(‪ :‬ב ע ר ב נ מ ב ר ך [ ש ת י ם ל א ח ר י ה ‪ ,‬א ח ת א ר ו כ ה ו א ח ת ק צ ר ה ) כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫לקוטות‬
‫פיסקא ממשנתנו פ״א מ״ד( ותני עלה למה א מ ר ו אחת ק צ ר ה ואחת א ר ו כ ה מקום שאמרו להאריך‬
‫והנה כ ל ההלכה ש ל נ ו ע ד ״לשוח״ היא ל ש ק מ ש נ ת נ ו ) ה נ ״ ל ( ‪ ,‬ולא הוסיפה התוספתא א ל א‬ ‫וכר‪.‬״‬
‫א ת המלים ״ ל מ ה אמרו״‪ ,‬ומשמע מתוך לשונה ש״מקום ש א מ ר ו ״ היא תשובה ל ״ ל מ ה א מ ר ו אחת‬
‫ולפ״ז פירושו‪ :‬למה אמרו אחת‬ ‫וכן מ ש מ ע מ ל ש ץ ה י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל ‪.‬‬ ‫ואחת קצרה״‪.‬‬ ‫ארוכה‬
‫א ר ו כ ה ו כ ר ו ל א ה ז כ י ר ו א ו ת ן בשמן ) ע י ץ מ ״ ש ב פ י ה ״ ק ( ‪ ,‬מ פ נ י ש ע י ק ר ה ח י ד ו ש ה ו א ש ב ב ר כ ו ת‬
‫הללו א ץ לנו רשות לשנות‪ ,‬ולהאריך במקום שאמרו לקצר‪ ,‬ולקצר במקום שאמדו להאריך‪.‬‬
‫קצרה‬ ‫ובץ‬ ‫ארוכה‬ ‫בץ‬ ‫)שבמשנתנו הנ״ל(‬ ‫קצרה״‬ ‫ואחת‬ ‫ארוכה‬ ‫״אחת‬ ‫פירש‬ ‫ור״ת‬
‫) ד ו ג מ ת א ח ת א ר ו ס ו ת ו א ח ת נ ש ו א ו ת ו כ ר ‪ ,‬ב מ ש נ ת י ב מ ו ת פ ״ ד מ״י(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ב כ ל ב ר כ ו ת ק ״ ש ״‬
‫ו א ש ר ל ת ו ס פ ת א כ א ן כ ב ר י ש ב ע ל מ ד ו כ ה זו ר ״ ת ב ע צ מ ו‬ ‫להאריך או לקצר בהם‪.‬״‬ ‫יכול‬

‫ל! ס ו ף ד ב ר י ו שם צריכים תיקון‪ ,‬עיין א ב ו ת דר״ן סל״ח ע ס ׳ ‪ ;114‬ס פ ר י זוטא‪ ,‬הוצ׳ הורוביץ עמי‬
‫‪ 313‬שו׳ ‪ ,9‬ב ב ל י עץ י״ח א׳ ועוד‪.‬‬
‫«» השוה לשון המשנה ב מ ד ו ת פ״ב מ״ב‪ :‬מ ה ל ך מ ק י ף לשמאל? שאני א ב ל ‪.‬‬
‫»» עיין ירושלמי םו״ק פ״ג ה״ח‪ ,‬פ״נ ע״ד; ב ב ל י שם כ י ב בי‪ ,‬שמחות פ י ט הי״א‪.‬‬
‫»* עיין דק״ס ואוה״נ עסי ‪ .25‬ובהוצאות שלנו‪ :‬ו ל א ע ו ד א ל א וכוי‪ ,‬ונוסחא משובשת היא‪.‬‬
‫!* עיין ס״ש בתס״ר ח״ד עטי ‪.190‬‬
‫»* שבה״ל השלם ו ע ו ד כ ס ה סן הראשונים שנביא להלן‪ .‬ו ע ו ד פירש ר״ת שהכוונה ל ב ר כ ת א ם ת‬
‫ואסתר‪ ,‬שיכול לעשותה בין א ר ו כ ה ובין ק צ ר ה ‪ .‬עיין ב ת ו ס פ ׳ י״א א׳ ד״ה א ח ת ו ב כ מ ה מן הראשונים שנביא‬
‫להלן‪.‬‬
‫»» הגר״ל נינצבורג ז״ל ה ע י ר ענזי ש כ ט ר ח״ב ס ו ף עסי ‪ (520‬שפירוש זה ה ו א של ר ב ס ע ד י ה גאון‪.‬‬
‫א ב ל כ ב ר העירותי ב ת ס ‪ Y‬ח״א )עם׳ ‪ 10‬ה ע ר ה ‪ (1‬ש ד ב ר י‬ ‫ו כ ל הראשונים סייחסים פירוש זה לר״ת‪.‬‬
‫ר״ת שבשבה״ל )עניין ת פ י ל ה סי׳ כיח‪ ,‬י״נ סע״ב( נ ת פ ר ס ם ו בראשונה ע״י ב ר ל י נ ר ב כ ב ו ד הלבנון ש״ה‬
‫ו פ י ר ו ש םשנה וכו׳ )ולא ‪.‬ופירש״ כ ס ו בשבה״ל הוצ׳ ב ו ב ר ( ‪,‬‬ ‫‪ ,(611‬ושם לנכון‪:‬‬ ‫) פ ר י ס תרכ״ח‪ ,‬עסי‬
‫כ ל ו ס ר פירוש הסשנה הוא ד ל א כפירש״י‪ ,‬ור״ת א ו ס ר כן בשם ע צ ס ו ו ל א בשם ר ב ס ע ד י ה ‪ .‬ועיין בפירושים‬
‫לירושלםי להר״ל נינצבורנ ח״א‪ ,‬עסי ‪.178‬‬
‫שוב כ ת ב הרל״ג בגנזי ש כ ט ר שם עסי ‪ . :521‬ו כ פ י ה נ ר א ה ח ז ר ר״ת ב ס ו ף ימיו מפירושיו ו ה ס כ י ם‬
‫לפירוש רש״י‪ ,‬עיין תשובתו ב ס פ ר הישר הוצ׳ ר א ז ע נ ט ה א ל סי׳ ם״ג י״ב שטפרש ש ה ש כ י מ ו היא ק צ ר ה‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״א עמ ‪3‬‬ ‫‪6‬‬
‫וכתב‪:‬״ ״והכי פירושא דתוספתא למה אמרי׳ אחת ארוכה ואחת קצרה‪ ,‬פי׳ ד ר ך התוספתא כ א ל ף‬
‫מ ק ו מ ו ת ל י ק ח ק צ ת מן ה מ ש נ ה ל ז כ ר ץ ד ב ר י ם ‪ ,‬ל מ ה א מ ר ו א ח ת א ר ו כ ה ו א ח ת ק צ ר ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ‬
‫א ר ו כ ה בין ק צ ר ה ‪ ,‬מ ק ו ם ש א מ ר ו ל ה א ר י ך א י נ ו ר ש א י ל ק צ ר ‪ ,‬ל ק צ ר א י נ ו ר ש א י ל ה א ר י ך ‪ ,‬פ י ׳ ו ה ו צ ר ך‬
‫פירוש לפירושו‪:‬‬ ‫ר ו ב ב ר כ ו ת מן ה כ ל ל ‪ ,‬ל פ י ש ש נ י נ ו ב מ ש נ ה א ח ת ק צ ר ה ו כ ו ׳ ״ ‪« .‬‬ ‫להוציא‬
‫א מ ר ו ב מ ש נ ת נ ו ב ץ א ר ו כ ה בין ק צ ר ה ‪ ,‬כ ד י ל ה ת י ר ל ע ש ו ת כן ב ב ר כ ו ת ק ״ ש ו ד כ ו ו ת ה ץ ‪,‬‬ ‫למה‬
‫ה ב ר כ ו ת ה מ פ ו ר ש ו ת להלן( אינו ר ש א י‬ ‫שאמרו בפירוש לקצר או להאריך )כגץ‬ ‫מקום‬ ‫אבל‬
‫וגם ר ״ ת אומר שהתוספתא מ פ ר ש ת א ת משנתנו א ל א שתפסה ר ק א ת הפיסקא ״אחת‬ ‫לשנות‪.‬‬
‫שהזכירה‬ ‫משנתנו‬ ‫בלי‬ ‫לעצמה‪,‬‬ ‫כשהיא‬ ‫מובנת‬ ‫אינה‬ ‫שהיא‬ ‫אעפ״י‬ ‫קצרה״‪,‬‬ ‫ואחת‬ ‫ארוכה‬
‫מ ק ו ד ם א ת ב ר כ ו ת ק ר י א ת ש מ ע ‪ ,‬מ פ נ י ש א ץ כ א ן א ל א פ י ם ק א ק ט ו ע ה מן ה מ ש נ ה ל ז כ ר ץ ד ב ר י ם ‪.‬‬
‫ו ה ת ש ו ב ה היא‪ :‬מ ק ו ם ש א מ ר ו ו כ ר ‪ ,‬ו ל פ י כ ך‬ ‫שואלת למה אמרו אחת ארוכה וכר‪,‬‬ ‫והברייתא‬
‫לעיל‪.‬״‬ ‫וכמו שכתבנו‬ ‫מכללן‪,‬‬ ‫ברכות ק״ש‬ ‫משנתנו‬ ‫הוציאה‬
‫ב ר א ״ ה ) י ״ א א ׳ ‪ ,‬ע מ ׳ י״ג( גי׳ א ח ר ת ‪ ,‬ו ז ״ ל ‪ :‬״ ב ה ד י א מ ו כ ח ב ת ו ס פ ת א ד מ א י ד א מ ר י ׳‬ ‫ברם‬
‫א ר ו כ ה ואחת ק צ ר ה א ד ל ע י ל מינה קאי‪ ,‬ואמאי דתני ב ע ר ב מ ב ר ך שתים לפניה ושתים‬ ‫אחת‬
‫אמרו‬ ‫ולמה‬ ‫קצרה‪,‬‬ ‫ואחת‬ ‫ארוכה‬ ‫אחת‬ ‫לאחריה‬ ‫ושתים‬ ‫אמרי׳‬ ‫בתוספתא‬ ‫דהתם‬ ‫לאחריה‪,‬‬
‫ש נ ה ג ול* ל ה א ר י ך ו כ ר ‪ ,‬ה ר י כאן מ ב ו א ר ד א ח ת א ר ו כ ה ו א ח ת‬ ‫אחת ארוכה ואחת ק צ ר ה מקום‬
‫קצרה אשתים דלאחריה קאי ו כ ר ‪ ,‬א ב ל ודאי פירושה דאחת ארוכה ואחת קצרה בנוסח ש ל ק‬
‫השכיבנו‪,‬‬ ‫דהיינו‬ ‫קצר‬ ‫השנית‬ ‫ונוסח‬ ‫ואמונה‪,‬‬ ‫אמת‬ ‫חזינו‬ ‫ארוך‪,‬‬ ‫מהם‬ ‫אחת‬ ‫דנוםח‬ ‫קאמר‪,‬‬
‫וכ״ה בשטמ״ק ש ם ״ )אלא ש ק‬ ‫ו מ י נ ה ק א מ ד ד מ ק ו ם ש א מ ר ו ל ה א ר י ך א י נ ו ר ש א י ל ק צ ר ו כ ר ״‪.‬‬
‫ו ל פ י ג י ר ס א זו ב א מ ת מ ו כ ח ל כ א ו ר ה ש ל א כ ס י ׳ ר ״ ת‬ ‫ד ר כ ו ש ל מ ח ב ר זה ל ה ע ת י ק מן ה ר א ״ ה ( ‪.‬‬
‫שהרי התוספתא אמרה ״ושתים לאחריה אחת ארוכה ו כ ר ״ ‪ ,‬ולפירוש הראשץ של ר״ת ״אחת‬
‫מביאים‬ ‫אץ‬ ‫ברם‬ ‫שלאחריה‪.‬‬ ‫לשתים‬ ‫ולאו דווקא‬ ‫ברכות ק״ש‬ ‫לכל‬ ‫דבוקה‬ ‫ובו׳״‬ ‫ארוכה‬
‫ר א י י ה מ פ י ם ק א ו ת ה מ ש נ ה ש ב ת ו ס פ ת א ‪ ,‬והן מ ע ש ה י ד י ע ו ר כ י ם א ח ר ו נ י ם ‪ ,‬ו י ש מ ה ם ש ה ו ס י פ ו ו י ש‬
‫שקיצרו‪ ,‬כמו שנהגו בפיסקאות המשנה שבירושלמי ושבבבלי‪.‬‬ ‫מהם‬

‫והנה כגי׳ ש ל נ ו בתוספתא )כלומר‪ ,‬שאין שם המלים ״ושתים לאחריה א ח ת א ר ו כ ה ואחת‬

‫שם‬ ‫שלהלן‬ ‫אלא‬ ‫)‪ 24‬ע ״ א ( ‪,‬‬ ‫בלקוטות הרמב״ן מ״ט א׳ ובמאירי י״א ב׳‬ ‫כ״ה גם‬ ‫קצרה״‬

‫כ מ ו שפרש׳י‪ *.‬נם כאן ה ו ט ע ה ה ר ב זיל עיי ה פ ר ל של ס פ ר הישר‪ .‬וכיה שם )ועיין נם ב ד ׳ וויען‪ ,‬פ׳ רע״נ‬
‫ד״ה ששאלת(‪. :‬ששאלת ל פ ר ש ל ך א ח ת א ר ו כ ה ו א ח ח ק צ ר ה שאין ה ד ב ר י ם ל כ ך )כלומר‪ ,‬שאין ה ד ב ר י ם‬
‫כן‪ ,‬שהרי ב ר כ ת השכיבנו אינה ק צ ר ה ‪ ,‬כקושיית ר־ת ע ל רשיי‪ ,‬עיין ב ח ו ס פ ׳ י״א א׳ הניל‪ .‬והמויל של ס פ ר‬
‫הישר הניה ב ח נ ם נגר כ ל הנוסחאות‪ ,‬עיי״ש(‪ .‬ה כ י פירושא א ר ו כ ה ו ק צ ר ה ‪ ,‬דתיקנו ר ב נ ן השכיבנו ל נ א ו ל ה‬
‫א ר י כ ת א וקיצרוה שלא ל ה פ ס י ק יותר מ ד א י )כלומר‪ ,‬מ ת ח י ל ה היתה א ר ו כ ה וקיצרוה ח כ מ י ם א ח י כ ‪.‬‬
‫והמשנה שונה שהרשות בידו ל ת פ ו ס ב א ר ו כ ה או ב ק צ ר ה ‪ ,‬כרצונו( ואנב ה כ י תנו מ ק ו ם שאמרו ל ק צ ר אינו‬
‫רשאי ל ה א ר י ך ‪ ,‬ומפרשינן ל ה ה כ י מ ק ו ם שאמרו ל ק ב ו ע ב ק י צ ו ר ‪ ,‬א ב ל ל פ י שעה כגון ח ו ל ה ב ב ר כ ת‬
‫ח ו ל י ם וכו׳ ״‪ .‬וכאן ב א מ ת נוטה ר ־ ת מפירושו ל ס י פ א )עיין ל ה ל ן ( ‪ ,‬א ב ל ל מ ע ש ה אין ה ב ד ל ‪ ,‬ו ב ר ו ר גם‬
‫מפירושו זה שהסיפא של משנתנו הוא עניין ב פ נ י עצמו‪ ,‬והיא אינה מ ד ב ר ת ב ב ר כ ו ת ק״ש שהרשות ב ד ו‬
‫ל ה א ר י ך או ל ק צ ר בהן‪ .‬וכן מביאים הראשונים )עיין ל ה ל ן ה ע ר ה ‪ (25‬בשמו‪ . :‬ו מ ה שאמרו מ ק ו ם שאמרו‬
‫ו ה ד ב ר י ם מתאימים ללשונו‬ ‫ל ה א ר י ך אינו רשאי ל ק צ ר אינו ח ת ר לראש‪ ,‬א ל א מ י ל ת א ב א פ י נפשא היא*‪.‬‬
‫בתשובתו הניל‪ . :‬ו א נ ב ה כ י תנו מ ק ו ם שאמרו וכו׳ י‪ ,‬אעפיי שפירש א ת ה ס י פ א א ח ר ת ‪.‬‬
‫>* שבה״ל השלם‪ ,‬ייר עיא‪ ,‬עיין מיש ל ע י ל ב ה ע ר ה ‪.23‬‬
‫והובאו ד ב ר י ו נם ב ח ו ס פ ׳ ר ׳ ד ו ר ה ייא א׳ ד י ה א ח ת ‪ ,‬בפי׳ ת ל מ ד י רבינו יונה ע ל הרייף פ־א‬ ‫״‬
‫סי׳ כ י ב ‪ ,‬בחי׳ הרשב״א ייא אי‪ ,‬ת ו ס פ י הראיש שם )ח׳ ע״א(‪ ,‬ס פ ר ה מ ח כ י ם עט׳ ‪ ,32‬סחז־ו עס׳ ‪ 365‬ובאויז‬
‫ה׳ קיש סי׳ י״ט‪ ,‬ייב ע״א ו ב כ מ ה מן הראשונים שנציין ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ו ד ב ר י הרל״ג בפירושים ע ל הירושלמי חיא‪ ,‬עמ׳ ‪ ,178‬צ ר י כ י ם תיקון‪.‬‬
‫ל־ וכיה במאירי ‪ 24‬עיא‪ ,‬ו ב ס ׳ ה מ ח כ י ם ע פ ׳ ‪ ,32‬והוא שיבוש‪.‬‬
‫‪ 28‬ייא א׳ )ד׳ ע־א(‪ ,‬א ל א שמעתיק לנכון‪ :‬מ ק ו ם שאמרו וכו׳ )ולא ‪ .‬מ ק ו ם שנהגר(‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪7‬‬ ‫ברכות פ״א עמ ‪3‬‬
‫)‪ 25‬ע״א( כתב המאירי‪ :‬״ומה שאמרו בברייתא למה אמרו וכר‪ ,‬הם אינם גורסים כן‪) ,‬כלומר‪,‬‬
‫ר״ת אינו גורם את המלים ״למה אמרו״( אלא אחת ארוכה ואחת קצרה מקום שאמרו‬
‫וכר‪ ,‬וראייה אצלי לדבריהם שהרי לא החכרו שם ברכות שמע כלל‪ ,‬והיאך יאמר למה‬
‫אמרו״‪**.‬‬
‫ש א מ ד ו ל ה א ר י ך וכר‪ .‬וכ״ה במשנתנו‪ .‬ומרהיטת הלשץ משמע שאריכות פשוטה‬
‫כמשמעה‪ ,‬שאדם מאריך ומכנים הרבה עניינות לתוך הברכה‪ .‬וכן פירשו הגאונים )עיץ אוה״ג‪,‬‬
‫חלק התשובות‪ ,‬עמ׳ ‪ ,(28‬רבינו יהונתן על הרי״ף )לפי אהל מועד לר״ש ירונדי ח״א‪ ,‬ל״ז ע״ב(‪.‬‬
‫וכן פירש הרמב״ן את התוספתא ואת הירושלמי בלקוטות מ״ט א ‪ /‬וגם הרשב״א הודה שלשץ‬
‫התוספתא והירושלמי מורה כפירוש זה‪ ,‬עיי״ש‪ .‬אבל כמה מן הראשונים הנ״ל פירשו את‬
‫התוספתא אחרת‪ ,‬כדי להתאים את באורם בתוספתא להלן לפירושם במשנה‪ ,‬עיין להלן‬
‫ומש״ש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .27‬ל ש ו ח וכר‪ .‬וכן היה הסדר לפני המאירי)עיי״ש י״א ב ‪ 24 ,‬ע״א ד״ה וזה(‪ .‬אבל‬
‫בפי׳ קדמץ למס׳ ברכות )ספר הזכרץ לרצ״ס חיות עמי ל״ג( ובתשובת ר״ת )שבה״ל‬
‫י״ד ע״א הנ״ל( הסדר בתוספתא הוא כמו בד ובכי״ע‪ ,‬וכ״ה הסדר ההגיוני‪ ,‬וכן מוכח מסדר‬
‫הברייתות להלן בד ובכי״ע‪ .‬אבל בכי״ו גם להלן הסדר מתאים לגירםתו כאן‪ ,‬כלומר‪ ,‬מקודם‬
‫מתפרשת הבבא ״לשוח״ ואח״כ ״לפתוח בברוך״‪ ,‬וכן‪ ,‬כנראה‪ ,‬היה הסדר גם לפני הירושלמי‪,‬‬
‫עיין מ״ש להלן שר ‪.36‬‬
‫‪ .28‬ל פ ת ו ח ב ב ר ו ך וכר‪ .‬בם׳ הישר לר״ת )ד׳ וויען פ׳ ע״ג; הוצ׳ מק״נ סי׳ ם״ג‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ :(146‬לחתום אינו רשאי שלא לחתום )כלומד משנתנו פ״א מ״ד(‪ ,‬ולא נקט לפתוח‬
‫אינו רשאי שלא לפתוח‪ ,‬חדא כי רוכלא )לא( ליחשב וליזל‪ ,‬ועוד עיקר חתימה‪ ,‬הכל הולך‬
‫אחר החיתום‪ .‬ולפלא שלא הזכיר את התוספתא‪ .‬ובשו״ת הרשב״א )ח״א סוף סי׳ ת״ע(‪:‬‬
‫וכמו ששנינו בפר׳ קמא דברכות מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר‪ ,‬לקצר אינו רשאי‬
‫להאריך‪ ,‬לפתוח אינו רשאי שלא לפתוח‪ ,‬לחתום אינו רשאי שלא לחתום‪ .‬ולא מצאתי גירםא‬
‫זו בשום נוסח של המשנה‪ .‬ועיץ ד״מ פ״א מה׳ ק״ש ה״ז‪.‬‬
‫‪ .30‬ש מ ק צ ר י ן וכר‪ .‬מפתח לר״ן י״ב א׳ )י״ד רע״א(‪ ,‬מחז״ו עמ׳ ‪ ,365‬פרדס הוצ׳‬
‫רח״י עהרענרייך עמ׳ רכ״ז‪ ,‬רשב״א י״א א׳ ריש ד״ה אחת‪ ,‬מאירי י״א ב׳ )‪ 24‬ע״ב(‪.‬‬
‫ובתשובת ר״ת )שבה״ל הנ״ל י״ד ע״א(‪ :‬לפי ששנינו במשנה אחת קצרה‪ ,‬לחתום‬
‫אינו רשאי שלא לחתום‪ ,‬על אלו ברכות שמקצרץ בהם שמברכין על חפירות ועל המצוות‪ ,‬ברכת‬
‫הזי ון‪ 30‬וברכה אחרונה של זימץ )צ״ל‪ :‬מזץ( וכר‪ .‬וברור שלפי גירםתו ופירושו הן הן‬ ‫מ‬

‫הברכות שמקצרץ בהן‪ ,‬הן הן הברכות שאין חותמין בהן בברוך )כפירוש כמה מן הראשונים(‪.‬‬
‫וכן בתוםפ׳ ר׳ יהודה בדו ב׳ )ל״ג ע״ד(‪ :‬ובתוספתא דברכות תניא אלו ברכות שמקצרץ‬
‫בהן ואץ חותמץ בהן בברוך‪ ,‬ברכת הסירות וכר‪ .‬וכן ברשב״א שם מ״ו א׳ םד״ה תדע‪,‬‬
‫תוםפ׳ הרא״ש שם מ״ו ב׳ ד״ה הטוב‪ ,‬רא״ה שם סוף עמ׳ קמ״ז )והובא בשטמ״ק שם‬
‫ב״ה ע״ב(‪ .‬וכן במנהיג ה׳ סעודה סי׳ ט״ז‪ ,‬מ׳ ע״א‪ :‬״בתוספתא אלו ברכות שמקצרץ בהן וכו׳‬
‫על ברכת המזץ )עיץ מ״ש להלן ה״ז( וכר‪ .‬ומכאן שהראשונים הנ״ל קיצרו וכללו בבא זו עם‬
‫הברכות שאץ חותמין בהן שנשנו בה״ז‪.‬‬
‫והנה לפי גירסת כי״ו וד והראשונים הנ״ל מונה התוספתא בבבא זו בדיוק אותם‬
‫הדברים שנשנו בה״ז‪ .‬ויש לתמוה למה לא כללה אותם הברייתא ושנתה‪ :‬אלו ברכות שמקצרץ‬

‫״ וכנראה שהרב לא ראה את גוף דברי ר־ת‪ ,‬אלא שאב את הדברים סכלי שני‪.‬‬
‫‪ 30‬ב״ה בהעתק ברלינר ובראשונים בשם ר״ת‪ ,‬עיין לעיל הע׳ ‪ .23‬ובהוצ׳ בובר‪ :‬המזון‪ .‬ועיין‬
‫להלן הע׳ ‪.32‬‬
 ‫ברכות פ״א עמ׳ ‪3‬‬ ‫‪8‬‬
‫והירושלמי שמעתיק את‬ ‫בהן ואין ח ו ת מ ץ בהן ב ב ר ו ך ו כ ר כ מ י ש נ י ס ח ו ה ר א ש ו נ י ם ה נ ״ ל ‪ .‬״‬
‫ו ד ׳ יודן א מ ר ש ם )םה״ה‪ ,‬ג׳ ע״ד(‪ :‬מ ט ב ע ק צ ר פ ו ת ח‬ ‫הברייתות ה ל ל ו דלג ב א מ ת ע ל ה״ז שלהלן‪.‬‬
‫ובם׳‬ ‫בברוך‪.‬‬ ‫וחותם‬ ‫בברוך‬ ‫פותח בו‬ ‫ארוך‬ ‫מטבע‬ ‫ככרוך‪.‬‬ ‫ח ו ת ם בהן‬ ‫ואינו‬ ‫בברוך‬ ‫בהן‬
‫ועיץ מ״ש ע״ז להלן םד״ה‬ ‫ה מ פ ת ח ל ר ״ ן ה ס מ י ך א ת ד ב ר י ר ׳ יודן ל ב ב א ש ל נ ו כאן ב ת ו ס פ ת א ‪.‬‬
‫המזץ‪.‬‬ ‫שבברכת‬
‫ו כ ״ ה ב ד ) ב ד ״ ח נ ש ת ב ש ‪ :‬הזמן‪ ,‬ו א ץ ל ג י ר ם א ז ו ש ו ם י ס ו ד ( ו ב כ י ״ ע‬ ‫הזמון‪.‬‬ ‫ב ר כ ת‬
‫ו ב ר ש ב ״ א )י״א א ׳ ר י ש‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י ו ב ר א ש ו נ י ם ה נ ״ ל ‪ ,‬ו כ ״ ה ב ר א ב י ״ ה ח ״ א ס י ׳ ל ״ ז ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.23‬‬
‫וכ״ה במאירי י״א ב׳ ד״ה‬ ‫ד״ה אחת( דתניא בתוספתא ו כ ר ו ב ר כ ת הזימץ פירוש ברוך שאכלנו‪.‬‬
‫זהו‪ ,‬ב ם ׳ ה מ ח כ י ם ע מ ׳ ‪ ) 32‬ו מ מ נ ו ב א ר ח ו ת חיים ח ״ א ה ׳ ת פ י ל ה סי׳ נ ״ ז ‪ ,‬י ״ ז ע ״ א ( ו ב א ג ו ד ה‬
‫ב ר כ ו ת םי׳ כ ״ ג ‪ ,‬ק ע ״ ד ע ״ ג ‪.‬‬
‫א ב ל ב ע י ט ו ר ) ח ״ ב ש ״ ב ‪ ,‬ב ר כ ת ח ת נ י ם ‪ ,‬ד ״ ל כ ״ ח ע ״ ב ‪ ,‬ה ו צ ׳ ר מ א ״ י ס ״ ד ע״ג(‪ :‬כ ד א מ ד י נ ן‬
‫וכר‪.‬‬ ‫הסירות‬ ‫וברכת‬ ‫המצות‬ ‫וברכת‬ ‫ברהמ״ז‬ ‫אותן‬ ‫שמקצרץ‬ ‫ברכות‬ ‫אלו‬ ‫בתוספתא‬
‫וכן ב ת ו ם פ ׳ ר ׳ י ה ו ד ה י ״ א א ׳ ד ״ ה א ח ת )ג׳ ע״ב(‪ :‬״ כ מ ו ב ר כ ת ה פ י ר ו ת ו ב ר כ ת ה מ צ ו ת ו ב ר כ ת‬
‫)ה׳ ק ״ ש םי׳ כ ׳ י ״ ב ע ״ ב ( ‪:‬‬ ‫וכן ב א ר ׳ ז‬ ‫כמו שמונה אותם בתוספתא ד ב ר כ ו ת וכו״‪.‬‬ ‫המזון‬
‫״ומתוך ההיא דתוםפתא דתניא מקום ש א מ ר ו ל ק צ ר אינו ר ש א י להאריך וקחשיב ב ר כ ת המזץ‬
‫ה י ה א ו מ ר ר ״ ת ש א ץ ל ו מ ר א ו ת מ ב ר א ש י ת ה ו כ ת ר ה ) ע י ץ מ ח ז ״ ו ע מ ׳ ‪ (602‬ב ב ר כ ת הזן‪ ,‬ו ה ש י ב‬
‫ע ל י ו ר ׳ י צ ח ק בן א ח ו ת ו ז צ ״ ל ד ב ד כ ת הזן ל א ה ו ה ב ר כ ת ה מ ז ץ ‪ ,‬״ ד א ץ ז ה א ל א נ ב ר ך ש א כ ל נ ו‬
‫וקשה ל ש ב ש א ת כ ל הנוסחאות )ולא‬ ‫מ ש ל ו ‪ ,‬א ב ל ב ר כ ת ה מ ז ץ ) צ ״ ל ‪ :‬הזן( י כ ו ל ל ה א ר י ך ״ ו כ ר ‪.‬‬
‫ע ו ד א ל א שגירםא זו עדיפה מפני הקושי שבה‪ ,‬ועיץ מ״ש ה ד ל ״ ג בפירושים לירושלמי ח״א עמ׳‬
‫ו ב ם ׳ ה מ נ ה י ג ) ה ׳ ס ע ו ד ה ‪ ,‬סי׳ ט ״ ז ‪ ,‬מ ׳ ע ״ א ה נ ״ ל ( מ פ ו ר ש ‪ :‬״ ב ת ו ס פ ת א א ל ו ב ר כ ו ת ש מ ק צ ר ץ‬ ‫‪.(175‬‬
‫ה ר י ב ד ו ר מ ת ו ך פ י ר ו ש ו ש ג ר ס כ א ן ו ג ם ל ה ל ן ה״ז‪ :‬ב ר כ ת‬ ‫וכו׳ ע ל ב ר כ ת המזץ שהוא המוציא״‬
‫ונראה שהיו לפני רבותינו הראשונים גירםאות שונות בתוך ד ב ר י‬ ‫ה מ ז ץ )ולא‪ :‬ב ר כ ת ה ז י מ ק ( ‪.‬‬
‫והטעם הוא מפני שבא״י אמרו‬ ‫ר ״ ת עצמו‪ ,‬ובא״י קראו לפעמים ל ב ר כ ת הזימץ ‪ -‬ב ר כ ת המזץ‪.‬‬
‫ובכל אופן מידי ספק ל א יצאנו‪.‬״‬ ‫שאכלנו‪.‬״‬ ‫המזון‬ ‫ב ב ר כ ת הזימץ‪ :‬נ ב ר ך ע ל‬

‫וכ״ה בד ובירושלמי‪ ,‬בס׳ הפרדס הנ״ל‪ ,‬בתשובת ר ״ ת ב ש ב ה ״ ל‬ ‫המזון‪.‬‬ ‫ש ב ב ר כ ת‬ ‫‪.31‬‬

‫שהזכרנו‬ ‫בראשונים‬ ‫וכ״ה‬ ‫ע״א(‪,‬‬ ‫)‪163‬‬ ‫םע״א‬ ‫מ״ו‬ ‫ושם‬ ‫הנ״ל‪,‬‬ ‫ובמאירי‬ ‫ברשב״א‬ ‫הנ״ל‪,‬‬
‫ו ב א מ ת בזמן ה ת נ א י ם ה י ה ה נ ו ס ח ש ל ב ר כ ת‬ ‫ל ע י ל ש צ ר פ ו א ת ה ה ל כ ה ש ל נ ו ע ם ה ״ ז להלן‪5.‬נ‬
‫ה ט ו ב ו ה מ ט י ב ק צ ר מאד‪«.‬ג‬
‫ו ק כותב ר׳ אליהו מנחם מלונדריש‬ ‫ש מ ע‪.‬ל»‬ ‫שבקרית‬ ‫א ב ל ב כ י ״ ע כאן‪ :‬ו ב ר כ ה א ח ר ו נ ה‬

‫ואפילו לפירוש הראשונים שהבאנו ל ע י ל שמקצרין פירושו שאין מאריכין ב ט ו פ ס שלהן ואין‬
‫סכניסין ל ת ו כ ן עניינות אחרים‪ ,‬א פ ש ר היה ל כ ל ו ל א ת שתי ה ב ב ו ת ‪ ,‬שהרי ס ו ף כ ל ס ו ף הן הן ה ב ר כ ו ת‬
‫שמקצרין בהן ואף אין חותםין בהן‪.‬‬
‫״ וכצ״ל נם ב ת ו ס פ ׳ ר ׳ יהודה הניל‪ ,‬ולפנינו שם‪ :‬ל א הוי ב ר כ ת זימון‪ .‬ועיין ל ע י ל ה ע ׳ ‪ .30‬ועיין‬
‫באויז הנ״ל סי׳ י״ט‪ .‬ובאו״ז ל ה ל ן צ״ל‪ :‬ב ר כ ת הזן‪ ,‬כ מ ו שהנהנו בפנים‪ ,‬וכיה ב ת ו ס פ ׳ ר׳ יהודה‪.‬‬
‫‪ 39‬עיין ב ח י ל ו פ י מנהגים בין אימ ובני איי הוצ׳ מרגליות עמ׳ ‪ 138‬ובהע׳ ‪ ,3,1‬שם‪ .‬ועיין מיש ל ה ל ן‬
‫רפ״ו העי ‪.1‬‬
‫*‪ 3‬א ב ל ה ג ה ת ה ד י ל נינצבורנ בפירושים לירושלמי חיא עמ׳ ‪ . ,175‬ה ז ך ב מ ק ו ם ‪.‬הזימוך אין ל ה‬
‫שום ס מ ך ל א בכתי״י ו ל א בראשונים‪.‬‬
‫‪ (25‬כ ת ב ו ב מ פ ו ר ש ש ב ר כ ה‬
‫‪ 35‬וכן הראשונים הנ״ל שהביאו א ת שיטת ר י ת )עיין ל ע י ל ה ע ׳‬
‫א ח ר ו נ ה של קיש ל א נםנחה ב ת ו ם פ ת א בין ה ק צ ר ו ת ‪.‬‬
‫‪ 36‬עיין מיש הריא פינקלשטין ב צ ו פ ה האנגלי ס ד ר א חדשה חייט‪ ,1929 ,‬עמי ‪ ,233‬ופיש הרי״ל זלוטניק‬
‫ב מ ח ב ר ו ת מני ק ד ם עמ׳ ‪.21‬‬
‫ל‪ 3‬ב ת ו ס פ ת א ד ׳ ר א ם הביאו א ת שתי הנוסחאות‪ ,‬כ ל ו מ ר ני׳ ד וכייע‪ ,‬ת ה ו תיקון ה מ ר ל עיט כייע‪,‬‬
‫ואענה בשום ד פ ו ס עתיק‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫ברכות פ״א עמי ‪3‬‬
‫התוספתא‬ ‫ולפי‬ ‫ע״א(‪:‬‬ ‫‪78‬‬ ‫דף‬ ‫‪,90‬‬ ‫בירושלים‬ ‫הלאומית‬ ‫הםפריה‬ ‫)כת״י‬ ‫לברכות‬ ‫בפירושו‬
‫ק צ ר ה נ פ ל א ת היא בעיני איך‬ ‫ק״ש‬ ‫של‬ ‫שמנה ) ־ ש מ ו נ ה ‪ .‬ושמא צ״ל‪ :‬שמנתה( ברכה אחרונה‬
‫‪,‬‬
‫מיהו בפריש׳ ר׳ יהודה אומ׳ שאינה בתוספת׳ )עיץ ב ת ו ם פ‬ ‫ה ו ר ג ל ו ב ה ל ו מ ׳ א ו ר י ו ם הנץ‪38.‬‬
‫וכן ה י ת ה ג י ר ם א זו ג ם ל פ נ י‬ ‫מצאתיה‪.‬‬ ‫שלנו‬ ‫ובתוםפ׳‬ ‫ר ׳ י ה ו ד ה י ״ א א ׳ ו מ ״ ו א׳(‪.‬‬
‫ה ר א ב י ״ ה ‪ ,‬ש כ ״ ה כ ו ת ב )ה׳ ב ר כ ו ת סי׳ ל ״ ז ‪ ,‬ח ״ א ע מ ׳ ‪ :(23‬מ פ ו ר ש ב ת ו ס פ ת א ו ב י ר ו ש ל מ י ד מ כ י ל ת ץ‬
‫שמע‪3».‬‬ ‫שבקריאת‬ ‫ו כ ר וברכת הזימק וברכה אחרונה‬
‫ו ה נ ה גי׳ כ י ״ ע ה מ ק ו י י מ ת ע״י ה ר א ב י ״ ה ו ר ״ א מ ל ו נ ד ר י ש צ ר י כ ה ל פ נ י ל ס נ י ם ‪ ,‬כ י אין ד ר ך‬
‫הםוסרים ל ה כ נ י ס תיקונים מ מ ץ זה ל נ ו ס ח התוספתא‪ ,‬כדי לקיים פירוש ר ש ״ י במשנתנו שאחת‬
‫ויותר מסתבר שהנוסהאות שלנו‬ ‫ק צ ר ה היא ב ר כ ת א מ ת ואמונה‪ ,‬כ ל ו מ ר ב ר כ ה אחרונה שבק״ש‪.‬‬
‫והנכון הוא כגי׳ כי״ע‪ ,‬ו ב ר כ ה האחרונה ש ב ב ר כ ת‬ ‫תוקנו ע ״ פ ה״ז להלן או ע״פ הירושלמי‪.‬‬
‫ולהלן בה״ז‬ ‫נ מ נ י ת בין ה ק צ ר ו ת ש א ס ו ר ל ה א ר י ך בהן ו ל ה כ נ י ס בהן ע נ י י נ ו ת א ח ד י ם ‪.‬‬ ‫ל א‬ ‫המזון‬
‫לא‬ ‫ולפיכך‬ ‫בברוך‪,‬‬ ‫בהן‬ ‫חותמין‬ ‫ה ב ר כ ו ת שאין‬ ‫בץ‬ ‫ש ב ב ר כ ת המזון‬ ‫אחרונה‬ ‫ברכה‬ ‫נמנית‬
‫ועיין מ ״ ש ל ע י ל ם ד ״ ה ש מ ק צ ר ץ ‪.‬‬ ‫י כ ל ה ה ת ו ס פ ת א ל כ ל ו ל ה ״ ז ש ל ה ל ן ב ב ב א זו‪.‬י«‬
‫מסתח לר״ן י״כ א׳ )י״ד דע״א(‪ ,‬ם׳ הפרדס‪ ,‬שבה״ל‪ ,‬ר ש ב ״ א‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ברכות‬ ‫אלו‬
‫ברכות‬ ‫אלו‬ ‫ואח״כ‪:‬‬ ‫שלנו‪,‬‬ ‫הבבא‬ ‫מקודם‬ ‫והיינו‬ ‫הפוך‪,‬‬ ‫הסדר‬ ‫ובירושלמי‬ ‫הנ״ל‪.‬‬ ‫ומאירי‬
‫וכר‪.‬‬ ‫בהן‬ ‫שמקצדץ‬
‫מתי‬ ‫השעה‬ ‫את‬ ‫לכוץ‬ ‫המברך‬ ‫צריך‬ ‫וק‬ ‫עיין ב פ י ׳ ה ק צ ר ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מ ב ר כ ו ת‬ ‫‪.32‬‬
‫ספרי‬ ‫‪(155‬‬ ‫‪ ,97‬ו י ס ע פ ״ א ע מ ׳‬ ‫ו מ ת י ל ק צ ר ‪ ,‬עיין מ כ י ל ת א ב ש ל ח )ויהי פ ״ ג ע מ ׳‬ ‫להאריך‬
‫‪ (104‬ו ב ב ל י כ א ן ל ״ ד א׳‪.‬‬ ‫)סוף פיס׳ ק״ה‪ ,‬עמ׳‬ ‫בהעלותך‬
‫)נ׳ א׳( נ ת נ ו כ מ ה ד ו ג מ א ו ת ל ה י כ ר ח כ מ ת ה מ ב ר ך מ ת ו ך ב ר כ ו ת י ו ‪ ,‬ו ל א נ ז כ ר ו‬ ‫ובבבלי‬
‫ו ל א ע ו ד א ל א ש א מ ר ו שם‪ :‬א מ ר ר ׳ יוחנן ו כ ו ׳ ע ל ה מ ז ק ש א כ ל נ ו ה ר י זה‬ ‫כ ל ל במקורות א״י‪.‬‬
‫א ב ל ב א ״ י ה ז כ י ר ו מזון ב ב ר כ ת ה ז י מ ץ ‪.‬‬ ‫ו מ א מ ר זה י ת ק ב ש י ט ת ב נ י ב ב ל ג ר י ד א ‪ .‬״‬ ‫בור‪.‬‬
‫ב י ר ו ש ל מ י ל א נ ע ת ק ה ב ב א זו‪ ,‬ו ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ה ״ ו ם ד ״ ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ברכות‬ ‫אלו‬ ‫‪.33‬‬
‫ועיץ בפיה״מ ל ה ר ״ מ פ ״ א םמ״ד‪ ,‬וגם מכאן קשה ע ל פירושו‬ ‫ו ב ה ע ר ה ‪ 40‬ש ם ‪.‬‬ ‫שמקצרין‬
‫המחודש‪.‬‬
‫וכ״ה בתוספ׳ ר ׳ יהודה מ״ו‬ ‫כ ״ ה ב כ ל הנוסחאות )בד״ח שבשו‪ :‬המזץ(‪.‬‬ ‫הזימון‪.‬‬ ‫‪.34‬‬
‫ו כ ן ב פ י ׳ א ל י ה ו מ ל ו נ ד ד י ש ) כ ת ״ י י ר ו ש ל י ם ‪ 78‬ם ע ״ א ( ‪:‬‬ ‫ב׳ )ל״ג ע״ד( ובתוםם׳ הרא״ש שם‪.‬‬
‫וברשב״א )מ״ו א׳ םד״ה תדע(‬ ‫ב ת ר ב ב ר כ ת ה ז י מ ץ ב ה ד י ב ר כ ו ת שאין ח ו ת מ ץ ו כ ר ‪.‬‬ ‫ומדמני‬
‫ו ב מ נ ה י ג )ה׳‬ ‫ר א ״ ה ש ם ) ס ו ף ע מ ׳ ק מ ״ ז ו ה ו ב א ב ש ט מ ״ ק ש ם כ ״ ה ע ״ ב ( ב ט ע ו ת ‪ :‬ו ב ר כ ת הזן‪.‬‬
‫ס ע ו ד ה ס י ׳ ט ״ ז ‪ ,‬מ ׳ ע״א(‪ :‬ב ת ו ס פ ת א א ל ו ב ר כ ו ת ש מ ק צ ר ץ בהן ו כ ר ע ל ב ר כ ת ה מ ז ק ש ה י א‬
‫ו כ ר ‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ה ״ ו ד ״ ה ב ר כ ת הזמון‪.‬‬ ‫המוציא‬
‫אבל בשאר‬ ‫ש ל ב ר כ ת הזימון‪.‬‬ ‫בתוםפ׳ ר ׳ יהודה ה נ ״ ל בט״ם‪:‬‬ ‫המזון‪.‬‬ ‫ש ב ב ר כ ת‬
‫ו ב מ נ ה י ג ה נ ״ ל ‪ :‬ו ב ב ר כ ה א ח ר ו נ ה נ ש ל ב ר כ ת המזץ[‪ ,‬ש ה י א ה ט ו ב‬ ‫הנ״ל כלפנינו‪.‬‬ ‫הראשונים‬
‫והמטיב‪.‬‬

‫‪ 38‬עיין ב ס י אוצר השירה והפיוט לר״י ד א ו ו י ח א ן ח״א‪ ,‬עם׳ ‪ 90‬ס ס פ ר ‪.1958‬‬

‫‪ 39‬נ ר א ה שהעתיק ע״פ ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ובירושלמי בוודאי הנירסא הנכונה היא‪ :‬ו ב ר כ ה אחרונה של‬
‫ב ר כ ת הסזון‪ ,‬כ ס ו שהוא לפנינו ב כ ל הנוסחאות ובראשונים‪ ,‬עיין אהצו״י עסי ‪ 25‬ואילך‪ .‬ועיין ל ה ל ן העי ‪.40‬‬
‫״« א ב ל משיטת הירושלםי נ ר א ה שהן ה ב ר כ ו ת שסקצרין בהן הן הן ה ב ר כ ו ת שאין חותמין בהן‪.‬‬
‫וכאן נרסו‪ :‬ב ר כ ה אחרונה של ב ר כ ת‬ ‫והירושלמי ב א מ ת ל א הזכיר ה״ז שלהלן‪ ,‬כ פ י שכתבנו ל ע י ל ‪.‬‬
‫‪ .39‬ואפשר שהברייתא כ א ן היא ברייתא ב ב ל י ת )עיין ב ר כ ו ת מ' א׳‬ ‫המזון‪ ,‬עיין מ״ש ל ע י ל העי‬
‫ו פ ס ח י ם ק״ד בי(‪ ,‬ובכי״ו ו ב ד נ ו ס ח ה ע״פ שיטת בני א״י‪ ,‬עיין ס״ש ב ס ב ו א לתס״ר ח״ד עמ׳ י״ג‪.‬‬
‫!« עיין ל ע י ל העי ‪ .33‬ו ב ב ב ל י הנ״ל בכ״י פ ר י ס )עיין דק״ס קל״נ ע״א העי ד י ( ‪ :‬איר וכו׳ ע ל המזון‬
‫שאכלנו וכוי‪ ,‬ושמא א״ר=אמר ר ב ‪ ,‬ואמר ע״פ סנהנ בני ב ב ל ‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״א עמ ‪3‬‬ ‫‪10‬‬
‫מ נ ה י ג ה נ ״ ל ‪ ,‬ת ו ס פ ׳ מ ״ ט א ׳ ד ״ ה מאן‪ ,‬ת ו ם פ ׳ ד ׳ י ה ו ד ה ) = פ י ׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫חותם‬ ‫היה‬ ‫‪.35‬‬
‫ר ״ א מ ל ו נ ד ד י ש כ ת ״ י ה נ ״ ל ‪ 78 ,‬ע ״ ב ( מ ״ ו ב ׳ ה נ ״ ל ‪ ,‬ש ם מ ״ ט א ׳ ד ״ ה ו מ א ן ) ל ״ ו ע ״ ג ( ‪ ,‬ר ש ב ״ א‬
‫ה נ ״ ל ‪ ,‬ש ם מ ״ ט א ׳ ם ד ״ ה והא‪ ,‬ר א ״ ה ע מ ׳ ק מ ״ ח ‪ ,‬ת ו ם פ ׳ ה ר א ״ ש מ ״ ו ב ׳ ) ו נ ש מ ט ה ש ם פ י ם ק א זו‪,‬‬
‫ובמאירי‬ ‫ולא נ ש ד ד ו ש ם א ל א המלים ״ומאריך בה״‪ ,‬עיי״ש(‪ ,‬שם מ״ט א׳ ד״ה מ א ן ) ל ״ ד ע״א(‪.‬‬
‫מ ״ ו ם ע ״ א )‪ 163‬ע ״ א ( ‪ :‬ו ה ו א ש א מ ר ו ב ת ל מ ר ה מ ע ר ב ) ל י ת א ב י ר ו ש ל מ י ( ש ב פ ר ק ר א ש ץ ר ׳ י ו ס י‬
‫ה ג ל י ל י ה י ה מ א ר י ך ) צ ״ ל ‪ :‬ח ו ת ם ( ב ב ר כ ה א ח ר ו נ ה ש ל ב ר כ ת ה מ ז ץ ו מ א ר י ך בה‪.‬‬
‫ה נ ״ ל )עיין ב ת ו ם פ ׳ ו ב ת ו ס פ י ד ״ י ו ע ו ד ( ה ס י ק ו מ כ א ן ש ר ׳ י ו ס י ה ג ל י ל י ס ו ב ר‬ ‫ובראשונים‬
‫ו ב ס ו ף מ ם ׳ שמחות‪ :‬ה מ ב ר ך‬ ‫ה ט ו ב ו ה מ ט י ב ה י א מ ד א ו ר י י ת א ) ע י ץ ב ב ל י ש ם מ ״ ט אי(‪.‬‬ ‫שברכת‬
‫ו ה ג ר ״ א ה ג י ה שם‪ :‬מ ה ה ו א א ו מ ר ב ב ר כ ה‬ ‫בבית ה א ב ל אינו מ ב ר ך ר ב י ע י ת ד ב ר י ר׳ יוסי הגלילי‪.‬‬
‫ו י פ ה ש ע ד ה ר ״ י ז ל ו ט נ י ק ) מ ח ב ר ו ת מ נ י ק ד ם ע מ ׳ ‪ 18‬ו א י ל ך ( ש ה ג ר ״ א‬ ‫ר ב י ע י ת הטוב והמטיב‪.‬‬
‫הגיה ע ״ פ ה ת ו ס פ ו ת ה נ ״ ל ש ה ו כ י ח ו מ כ א ן ש ר ״ י ה ג ל י ל י ס ו ב ר ש ב ר כ ת ה ט ו ב ו ה מ ט י ב ד א ו ר י י ת א ‪,‬‬
‫ו ה ר י מ ו כ ח ב ב ב ל י כ א ן ) מ ״ ו ב ׳ ( ש ל מ ״ ד ה ט ו ב ו מ ט י ב ד א ו ר י י ת א אין ע ו ק ר ץ א ו ת ה ב ב י ת ה א ב ל ‪.‬‬
‫ע ד י ץ ס פ ק ג ד ו ל אם א פ ש ר ל נ ו להגיה ע ל ס מ ך הקושי הזה א ת כ ל הנוסחאות ש ל מס׳‬ ‫אבל‬
‫ועיין מ ״ ש ל ה ל ן פ ״ ו ה ״ א ‪.‬‬ ‫שמחות‪.‬‬
‫ה ס ד ר שבנוסח ש ל נ ו מתאים ל ס ד ר ש ל נ ו בה״ה‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מתחילה‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שש וח ין‬ ‫‪.36‬‬
‫ל ש ו ח ו כ ר ו א ח ״ כ ל פ ת ו ח ב ב ר ו ך ו כ ר ‪ ,‬ע י ץ מ ש ״ ש ‪ .‬וכן נ ס ד ד ו ה ב ר י י ת ו ת ג ם ב ס ו ג י י ת ה י ר ו ש ל מ י‬
‫ועיין מ ״ ש ה ד ל ״ ג ב פ י ר ו ש י ם ל י ר ו ש ל מ י ח ״ א ע מ ׳ ‪ ,180‬ו ד ב ר י ו צ ר י כ י ם ת י ק ץ ל פ י מ ״ ש‬ ‫כאן‪.‬‬
‫ב נ ו ס ח א ו ת ה ר י ״ ף )וכן ה י ה‬ ‫מ ״ ד ומ״ה(‬ ‫ש ל נ ו נ ו ס פ ה ל מ ש נ ת נ ו פ ״ ה )בין‬ ‫והברייתא‬ ‫לעיל‪.‬‬
‫ועיץ דק״ם‬ ‫‪ 116‬ע ״ א ( ‪.‬‬ ‫ב ר י ״ ף ל פ נ י ה ר א ״ ה ‪ ,‬ע י י ״ ש ע מ ׳ ק׳( ו ב מ ש נ ת ה מ א י ר י ) ע י י ״ ש‬ ‫כבר‬
‫‪ 185‬ה ע ר ה ד ׳ ‪.‬‬ ‫עמ׳‬
‫וברשב״א )ל״ד‬ ‫ובבבלי‪ :‬בהודאה תחלה וסוף‪.‬‬ ‫וכ״ה בירושלמי ובב״ד‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מודים‬
‫ב ׳ ד ״ ה ר ב א כ ר ע ( ו ב ת ו ס פ י ה ר א ״ ש )שם( ר צ ו ל ה ג י ה א ת ה ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י ו ל מ ח ו ק מ ש ם ״ ת ח י ל ה‬
‫ו כ ב ר ה ע י ר ב ק ו נ ט ר י ם ת פ ל ת כ ל פ ה )שיח י צ ח ק ל ח ג י ג ה ‪ ,‬ע ״ ט ע ״ ד ( ש כ ״ ה ג ם כ א ן‬ ‫וסוף״‪.‬‬
‫כ ל הגירםאות‪.‬‬ ‫את‬ ‫למחק‬ ‫ודוחק‬ ‫ובב״ר‪,‬‬ ‫ובירושלמי‬
‫ובבבלי‪ :‬ואם בא לשוח בסוף כ ל ברכה‬ ‫וכע״ז גם בירושלמי ובב״ר‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫השח‬ ‫‪.37‬‬
‫כתבו‪:‬‬ ‫ק״ל(‬ ‫סי׳‬ ‫)פ״ה‬ ‫הרי״ף‬ ‫על‬ ‫ד״י‬ ‫תלמידי‬ ‫ובפי׳‬ ‫וברכה‪.‬‬ ‫ברכה‬ ‫כל‬ ‫ובתחלת‬ ‫וברכה‬
‫״ ו מ ד ק א מ ר ב ם ו ף כ ל ב ר כ ה ו ב ר כ ה ל מ ד ו מ ק צ ת ה מ פ ר ש י ם )ד״י בתוםפ׳ ל ״ א א׳ ד״ה ומוצאו ועוד(‬
‫ב ר ם גם‬ ‫דדוקא ב ת ח ל ת ב ר כ ה או בסוף ב ר כ ה א מ ד י ש ל א ישחה א ב ל באמצע הברכה שוחה ו כ ר ‪.‬‬
‫ב כ י ״ מ ) ע י ץ ד ק ״ ם ש ם ( גורם‪ :‬ו א ם ב א ל ש ח ו ת ב כ ל ב ר כ ה ו ב ר כ ה ו כ ר ‪.‬‬ ‫בבבלי‬
‫ב ש ר י ת ר ״ א בן ה ר ״ מ ם י ׳ מ ״ ב ) ה ו צ ׳ ר א ״ ח פ ר י י מ ן ע מ ׳ ‪:(64‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אותו‬ ‫מ ל מ ד ין‬
‫בזה‬ ‫חייב‬ ‫ואינו‬ ‫חובתו‪,‬‬ ‫היא‬ ‫שכך‬ ‫ומדמה‬ ‫טועה‬ ‫שמא‬ ‫צריך‬ ‫שאינו‬ ‫אותו‬ ‫מלמדין‬ ‫כלומר‬
‫נפתלי‬ ‫מ״ש‬ ‫עיץ‬ ‫ב ע נ י ץ זה‪,‬‬ ‫שיטתו הכללית‬ ‫מפני‬ ‫ל פ ר ש כן‬ ‫נדחק‬ ‫שרבינו‬ ‫וכמובן‬ ‫וכר‪.‬‬
‫בפירושים‬ ‫‪ ,55‬ו מ ״ ש ה ר ל ״ ג‬ ‫ב מ ח ב ר ת ו ״השפעות אסלאמיות ע ל הפולחן היהודי״ עמ׳‬ ‫וידד‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש ל ה ל ן פ ״ ג ה״ו‪.‬‬ ‫‪.181‬‬ ‫עמי‬ ‫ח״א‬
‫רע״א(‬ ‫)‪161‬‬ ‫ע י ץ ר ש ב ״ א י״א א׳ ד ״ ה אחת ומאירי מ״ו א׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שפותחין‬ ‫‪.38‬‬
‫‪.30‬‬ ‫עמי‬ ‫ובאהצו״י‬
‫כגק‬ ‫לחבירתה‪,‬‬ ‫ברכה סמוכה‬ ‫היתה‬ ‫ואם‬ ‫בירושלמי‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לשמע‬ ‫הסמוכה‬ ‫‪.39‬‬
‫יפתחו בברוך‪.‬‬ ‫שלא‬ ‫לברכות ק״ש‬ ‫שהסמיכות גורמת‬ ‫ומלשון זו משמע‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ותפילה‬ ‫ק״ש‬
‫ו פ י ר ש ״ י ) מ ״ ו ב׳(‪ :‬א ע פ ״ י‬ ‫וברכה הסמוכה לחברתה וברכה האחרונה שבקריאת שמע‪.‬‬ ‫ובבבלי‪:‬‬
‫ומן ה י ר ו ש ל מ י‬ ‫שק״ש מפסיק בנתים‪ ,‬א ב ר כ ו ת ד ל פ נ י ה היא סמוכה‪ ,‬והויא ליה סמוכה לחברתה‪.‬‬
‫א ב ל מ ס ד ר ה ל ש ץ ב ת ו ס פ ת א כאן מ ש מ ע ש ב ר כ ה ה ס מ ו כ ה ל ש מ ע )בין מ ל פ נ י ה ו כ ץ‬ ‫סיוע לפירושו‪.‬‬
‫וק‬ ‫אינה פותחת בברוך לאו מטעם סמיכות‪ ,‬אלא משום שכ״ה מטבע ש ל ברכה‪.‬‬ ‫מלאחריה(‬
 ‫‪,‬‬
‫‪11‬‬ ‫ברכות פ׳׳א עמ ‪3‬‬
‫ב ר ש ב ״ א ה נ ״ ל ‪ :‬ו כ ״ ש א מ ת ו י צ י ב ש ה י א א י נ ה ם מ ו כ ה ‪ ,‬ו כ ד ע ת ה ג א ו נ י ם ז ״ ל )עיין א ו ה ״ ג ‪ ,‬ה ת ש ו ב ו ת ‪,‬‬
‫ו ל ה ל ן ש ם כ ת ב ‪ :‬״ ת נ י א ב ת ו ם ׳ כ ל ה ב ר כ ו ת כ ל ן פ ו ת ח י ן בהן‬ ‫‪ ,(108‬ו כ ד מ ש מ ע ב ת ו ס פ ת א ו כ ר ‪.‬‬ ‫עמ׳‬
‫ק״ש‬ ‫שלפני‬ ‫לברכות‬ ‫סמוכות‬ ‫אינן‬ ‫ואמונה‬ ‫ואמת‬ ‫ויציב‬ ‫דאמת‬ ‫מיהא‬ ‫ומשמע‬ ‫וכו׳‬ ‫בברוך‬
‫ועיין גם ב ש ו ״ ת ש ל ו ח ״ א סי׳ ש י ״ ז‬ ‫אלא כך נתקנו מעיקרא שלא לפתוח בברוך ולחתום בברוך״‪.‬‬
‫וסי׳ ש י ״ ח ) ו צ י ץ ל ה ן ב ח ״ ד ( ו ב א ר ח ו ת ח י י ם ח ״ א ה׳ ב ר כ ו ת סי׳ ע ״ א ‪ ,‬מ ״ א ע ״ ג ‪.‬‬
‫ל ה ל ן פ ס ח י ם ) ס ״ י ה״ז(‪ :‬ה מ ק ר א א ת ב נ י ו ק ס נ י ם צ ר י ך ל ה י ו ת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עונין‬ ‫ואין‬ ‫‪.40‬‬
‫בהלל‬ ‫הגדולים עונים‬ ‫ש ב כ ל מקום‬ ‫והפירוש הוא‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ע מה ם‬ ‫וכו׳ עונה‬ ‫ע מ הן‬ ‫עונה‬
‫המקריא ומוציאץ גם א ת ה מ ק ר י א ) ע י י ן להלן סוטה פ ״ ו ה״ב ואילך ובמקבילות‪ ,‬ובירושלמי‬ ‫אחרי‬
‫ולפיכך‬ ‫בענייתם‪,‬‬ ‫אינו יוצא‬ ‫הקטנים‬ ‫את‬ ‫מקריא‬ ‫הגדול‬ ‫אם‬ ‫אבל‬ ‫ובמקבילות(‪,‬‬ ‫םפ״ח‬ ‫כאן‬
‫) ו ע י ץ ב מ ש נ ת ס ו כ ה ם ״ ג מ ״ י ‪ ,‬א ל א ש ש ם ח ו ז ר ע ל כ ל מ ל ה ו מ ל ה שהקטן א ו מ ר ‪,‬‬ ‫״עונה עמהם״‪.‬‬
‫כ ל העניות ש ב ב ר כ ו ת ושבתסילה היו ע ו נ ץ‬ ‫כללו של דבר‬ ‫עיי״ש(‪.‬‬ ‫ע ו נ ה אחריוץ‪,‬‬ ‫ולפיכך‬
‫ה מ ב ר ך ) ע י ץ ג ם ס פ ר י ה א ז י נ ו ש ״ ו ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,(342‬כ ד י ל ה ו צ י א ג ם א ת ה מ ב ר ך חוץ מ ע נ י י ת‬ ‫אחר‬
‫ק ד ו ש ה ) ע י ץ ל ה ל ן ( ש כ ו ל ם ע ו נ י ם יחד‪.‬‬
‫)סדר תפלות ש ל חול‪ ,‬ד״ו שכ״ו מ״ג ע״ד( הביא א ת התוספתא ולא פירש‬ ‫ובאבודרהם‬
‫אותה‪ ,‬א ב ל מ ת ו ך ה ע נ י י ן ש ם מ ו כ ח ש ה ו א פ י ר ש ה מ ב ר ך — הכהן ה מ ב ר ך ‪ ,‬ו ה כ ו ו נ ה ל פ ס ו ק י ם ש ע ו נ ץ‬
‫ו ק ש ה ל פ ר ש כן א ת ה ב ר י י ת א ‪ ,‬ו ב ל ש ץ ת נ א י ם ב ר כ ו ת כ ו ל ל ו ת ג ם ב ר כ ו ת ק ״ ש‬ ‫אחרי ב ר כ ת כהנים‪.‬‬
‫הראבי״ה‪.‬‬ ‫בשם‬ ‫להלן‬ ‫מ״ש‬ ‫ועיץ‬ ‫ותפילה‪.‬‬
‫ב פ ר ק י י י ״ א םם״ד־ « ז ה ק ו ר א וזה ע ו נ ה ו א ו מ ד י ם ק ד ו ש ק ד ו ש ו כ ר ‪.‬‬
‫‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יהודה‬ ‫ד׳‬
‫‪,‬‬
‫קק״ק‬ ‫אומר‬ ‫ציבור‬ ‫שליח‬ ‫ש״ב(‪:‬‬ ‫ב ר כ ו ת םי׳‬ ‫)ה‬ ‫וברוקח‬ ‫םע״ב‪.‬‬ ‫צ״א‬ ‫ב ב ל י חולין‬ ‫ועיץ‬
‫הרי לך שפירש שהחידוש‬ ‫ע ם ה צ י ב ו ר ד ת נ י א ב ת ו ס פ ת א ר ׳ י ה ו ד ה היה ע ו נ ה ע ם ה מ ב ר ך ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫ע ו נ י ם יחד‪.‬‬ ‫כולם‬ ‫כלומר‬ ‫הש״צ עונה‪,‬‬ ‫שגם‬ ‫הוא‬
‫ו ב ר א ב י ״ ה ) ח ״ א סי׳ ם ״ ו ס ו ף ע מ ׳ ‪ :(41‬ו ב ת ו ס פ ת א ד מ כ י ל ת ץ ת נ י א אין ע ו נ ץ ע ם ה מ ב ר ך ‪,‬‬
‫פי׳ עם שליח ציבור האומר יוצר אור‪ ,‬ומסיים ר׳ יהודה היה עונה עם השליח ציבור קק״ק ו כ ר ‪.‬‬
‫ו נ ״ ל ש ה ו א מ ל ש ץ ו ת ע ן ל ה ם מ ר י ם ו ג ו ׳ ו ע נ ו ה ל ו י ם ו ג ר ‪ ,‬ד ה י י נ ו ב ק ו ל ר ם ‪ ,‬ו ר ׳ י ה ו ד ה היה ע ו נ ה‬
‫ואיכא למימר דלא פ ל י ג י ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהת״ק לא ד ב ר בקק״ק‪ ,‬ועיץ ב ה ע ר ת‬ ‫נעמו[ ב ק ו ל ר ם ק ק ״ ק ‪ .‬״‬
‫ו ה ש א ר א ם חפץ י ק ר א עמו בלחש‪ ,‬אי נמי‬ ‫ואי נמי םליגי נהוג עלמא כר׳ יהודה‪.‬״‬ ‫ה מ ו ״ ל שם(‪.‬‬
‫א ב ל ב ח ״ ב )סי׳ ת ק פ ״ ד ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ (311‬כ ת ב ר ב י נ ו ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת א ד ב ר כ ו ת‬ ‫מכוץ ונפיק דשומע כעונה‪.‬‬
‫פ ר ק ק מ א ת נ י א א ץ ע ו נ ץ ע ם ה מ ב ר ך ק ק ״ ק ו כ ו ׳ ו ב ר ו ך ה׳ מ מ ק ו מ ו ע י י ״ ש ) ו ה נ ו ס ח מ ש ו ב ש‬
‫שם(‪«.‬‬

‫« כגי׳ כת״י ג׳‪ ,‬עיין בהוצ' ר״מ היגר ב מ א ס ף ח ו ר ב ‪ ,‬א ל ו ל תש״ד‪ ,‬עמ׳ ‪ 94‬ה ע ר ה ‪ .100‬וכן הגיה‬
‫ה ר ד ״ ל מדעתו‪ ,‬עיי״ש י״א רע״ג‪ ,‬אות ניז‪.‬‬
‫ובתס״ר ח״א עמי ‪ 13‬העירותי ע ל ש״ע האריי‬ ‫*« ועיין בהגה״ם ס ד ר ת פ י ל ו ת כ ל השנה אות גי‪.‬‬
‫זיל )תיקון ע ל ה כ ע ס סי' י״ח>‪ :‬והיה אומר נקדישך וגעריצך ב׳ ת ב ו ת א ל ו ב ק ו ל ר ם וגם ק' ק׳ ק' וכוי‪,‬‬
‫ופירשתיו ע״פ ד ב ר י הראבייה‪,‬‬ ‫והטעם שני תיבות נקדישך ונעריצך כ ת ו ב ב ת ו ס פ ׳ ד מ ס כ ת פ א ה וכוי‪.‬‬
‫עיייש‪ .‬עכשיו מצאתי ש כ ב ר קדמני ב כ ל זה בקונטריס ת פ ל ת כ ל פ ה )שיח י צ ח ק לחנינה ע״ה ע״נ(‪ ,‬ועיייש‬
‫שהעיר נם ע ל ה מ ד ר ש ב ס י ר פ י ר ‪ ,‬כ י ‪ :‬כיון שהניע ה ע ו ב ר ל פ נ י ה ת י ב ה ל ק ד ו ש ת השם הנביה א ת ק ו ל ו‬
‫ו א מ ר ק ׳ ק' ק' וכוי‪.‬‬
‫** ועיין ל ה ל ן שהעיר ע ל ה ב ב ל י ב ס ו ט ה ל ׳ בי‪ :‬ר' נחמיה א מ ר כ ס ו פ ר ה פ ו ר ס ע ל שמע ב ב י ת‬
‫ה כ נ ס ת שהוא פ ו ת ח ת ח ל ה והן עונין אחריו‪ ,‬ומפרש ה ת ם ויאמרו‪ ,‬ד א מ ו ר כ ו ל ה ו ב ה ד י ה ד ד י ‪ ,‬ל א ס ר ‪ ,‬ד פ ת ח‬
‫םשה ברישא‪ .‬ו ה ך ענייה ל א ו ב ק ו ל ר ם הוא‪ .‬אי נפי פ ל י נ וקיימא לן כרבנן‪ ,‬שאף ר׳ יהודה ל א הזכיר‬
‫א ל א קק״ק‪.‬‬
‫»> ושפא היו קדמונים שפירשו כ א ן שהיחיד ש כ ב ר ה ת פ ל ל אין עונה קדושה ע ם ה מ ב ר ך ‪ ,‬עיין‬
‫בשרת הרשביא חיא סי' רמ״ט‪ ,‬ובביי טאו״ח ס ו ף סי׳ ק כ י ה ‪ ,‬וסיש בתשלום ת ו ס פ ת א עסי ‪.54‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״א עמ ‪4‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪ .41‬מ ז כ י ר י ן וכר‪ .‬רוב הראשונים פירשו שהכוונה לפרשת ציצית שבק״ש‪,‬‬
‫אבל הגר״א בשנר׳א ובשאגת אריה םי׳ ט׳ הכריעו שהכוונה לזכירת יציאת מצרים בברכות‬
‫ק״ש‪ ,‬אבל פרשת ציצית לא קראו אפילו לר״א בן עזריה‪ ,‬וכפשוטה של משנתנו)פ״ב נדב‪ .‬ועיין‬
‫גם ספרי שלח טי׳ קט״ו‪ .(126 ,‬וכיוונו בפירושם לדעת רבינו הלל בפירושו לםפדי )ראה פי׳‬
‫ק״ל‪ ,‬מ״ח םע״א( שכתב‪ :‬״ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות‪ ,‬דהיינו דמזכירץ יציאת‬
‫מצרים בברכה שלאחר ק״ש‪ ,‬עד שדרשה בן זומא״‪ .‬וכל השאלה כאן היתה רק בזכירת יציאת‬
‫מצרים בברכה‪ ,‬אבל פרשת ציצית לא‪.‬קראו אפילו בזמן האמוראים‪ ,‬עיץ בירושלמי בסוף פירקץ‬
‫ובבבלי י״ד בי‪ .‬ועיץ מ״ש להלן רם״ב‪ ,‬ובשר ‪ 5‬שם‪ .‬ונראה שכמה מן הראשונים עמדו על‬
‫הלשון ״מזכירץ״ שהוא מתייחם לברכות ק״ש« אלא שלדעתם הא בהא תליא‪ ,‬ואחרי שהזכירו‬
‫יציאת מצרים בברכות ק״ש הזכירוה גם בק״ש עצמה‪ .‬ועיין מה שהאריך בזה הרל״ג בפירושים‬
‫לירושלמי ח״א‪ ,‬עמ׳ ‪.207‬‬
‫‪ .42‬א מ ׳ ד ׳ ל ע ז ר וכר‪ .‬במשנה שבירושלמי‪ ,‬וכן בםיםקא שבתלמוד שם‪ :‬אמר ל ה ן‬
‫ר׳ אלעזר וכר‪ .‬וכ״ה בנוסח ההגדה של פסח להר״מ ובכל ההגדות התימניות )ועיץ גם בשבה״ל‬
‫השלם סי׳ די״ח‪ ,‬צ״ד ע״א(‪ .‬ולפי גידסא זו משמע שהדברים הללו נאמדו בליל פסח בבני בדק‪.‬ל>‬
‫ברם אץ הדבר מתקבל כלל‪ ,‬שהרי לפי פירוש הירושלמי בסוגיין ״הריני כבן שבעים שנה״ הוא‬
‫פשוטו כמשמעו‪ ,‬כלומד שר״א בן עזריה היה כבר זקן באותה שעה‪ «,‬ושני התלמודים מודים‬
‫)עיין במלא״ש למשנתנו( שראב״ע נתמנה לנשיא בילדותו‪ ,‬ולפ״ז עברו כחמישים שנה מיום‬
‫התמנות ראב״ע לנשיא עד שזכה שתיאמר יציאת מצרים בלילות‪ .‬ואינו מסתבר כלל שבחמישים‬
‫שנה אחרי ״בו ביום״ היה עדיין ר׳ אליעזר בן הודקנוס חי ומיסב יחד עם ר׳ אלעזד בן עזריה‬
‫הזקן בבני ברק‪ .‬ולפיכך נראה שהמסדר האחרץ של ההגדה הכנים לשם את משנתנו‪ ,‬ואח״כ חשבו‬
‫שהויכוח היה בבני ברק‪.‬‬
‫‪ .43‬ו ל א ז כ י ת י ש א ש מ ע וכר‪ .‬״שאשמע״ ליתא בד במשנתנו ובספרי הנ״ל‪ .‬וכנראה‬
‫שיש כאן פירוש שנכנס ‪ p‬הגליץ‪ ,‬והפירוש פירוש אמיתי הוא‪ ,‬כפי שמוכח מדברי ר׳‬
‫יהושע במכילתא )בא פט״ז‪ ,‬עמ׳ ‪ .(59‬ובפיה״מ להר״מ‪ :‬לא זכיתי לדעת הרמז שנרמז‬
‫בכתוב בחיוב פרשת צצית בלילה וכר‪ ,‬ועיץ גם בפי׳ הראב״ד שהובא ברשב״א בסוף‬
‫פירקץ‪.‬‬
‫ובתיו״ט למשנתנו‪ :‬״ולא זכיתי פי׳ הרב ולא נצחתי‪ .‬גם בערוך נכתב[ דיש מפרשים כן״‪.‬‬
‫וכבר באר בהפלאה שבערכין )ערך זך( שדברי הערוך בשם יש מפרשים עונים על המאמרים‬
‫בגמרא בהא זכינהו ד׳ פלוני לד׳ פלוני‪ ,‬אבל לא על משנתנו‪ .‬ולא עוד אלא שבשלשה כתי״י‬
‫של הערוך חסרה לגמרי הפיסקא ״וי״מ עניין ניצוח״ )עיין בתוספות ערה״ש ערך זך(‪ .‬ברם עצם‬
‫הפירוש הוא של כת קודמין‪ ,‬שכן פירש ר׳ אפרים קלעי״ וכ״ה בפי׳ ההגדה של פסח לרש״י‪50‬‬

‫•> עיין בפי׳ ר׳ ישעיה דטראגי על ההגדה‪ ,‬שערי גאולה‪ ,‬עפ׳ ‪ ;15‬שבה״ל השלם בשמו סי׳ רייח‪,‬‬
‫ציד עיא‪ .‬ועיין נם ברשביא ובמאירי סוף פירקין‪.‬‬
‫ל> עיין בהגדה שם ובפירוש מאיר עין לד׳ מאיר איש שלום עמ׳ ‪ .86‬ועל סדר ההיסב‪ ,‬עיי״ש‬
‫עמי ‪ 23‬ועמי ‪.85‬‬
‫« עיין במלאיש למשנתנו‪ .‬וביפה עיגים כיח א׳ סדיה דקאמר ציין למאמר ר׳ יהושע במכילתא‬
‫בא פ ט ‪ /‬עס׳ ‪ :59‬הריני כבן שבעים שנה ולא זכיתי לדבר זה בלתי היום‪.‬‬
‫»> לפי שבהיל הניל ציר עיא‪ .‬ועיין מיש ריש אסף על ר׳ אפרים קלעי בסהיז לרצ־פ חיות עט׳‬
‫ל׳ וחריין אפשטין במבוא לנוה״מ עפ׳ ‪.1304‬‬
‫« סדור רשיי עט׳ ‪ ,191‬ובמקבילות‪ ,‬עיין בהערות בובר שם‪ .‬אבל בפירשיי שבס׳ הפרדס ד׳‬
‫קושטא יינ ע ד חסר פירוש זה‪ .‬וכן ביבין שמועה להרשביץ )ט׳ עיא>‪ :‬ולא פי׳ כן רש״י‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪13‬‬ ‫ברכות פ״א ע מ ‪4‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫א ל א ש ל א מ צ א נ ו מובן ז ה ל ״ ז כ ה ״ ב מ ש נ י ו ת‬ ‫במאירי בםוגיץ ועוד‪.‬‬ ‫דטראני‪,‬‬ ‫ישעי‬ ‫ולד‬
‫ובברייתות‪.‬״‬
‫מצרים‬ ‫יציאת‬ ‫שמזכירץ‬ ‫עזריה ס ב ר‬ ‫ש ר ״ א בן‬ ‫ברור‬ ‫קלעי‬ ‫אפרים‬ ‫פירוש ר׳‬ ‫ולפי‬
‫ב ל י ל ו ת ג ם ל פ נ י ש ד ר ש ה בן זומא‪ ,‬א ב ל ל פ י ה פ י ר ו ש ״ ל א ז כ י ת י ש א ש מ ע ״ ה ר י א ץ ה ו כ ח ה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ר ישעי דטראני בפי‬ ‫מ ת ו ך ה מ ש נ ה ו ה ב ר י י ת א ע ל ד ע ת ר ״ א בן ע ז ר י ה ל פ נ י ד ר ש ת בן זומא‪.‬‬
‫ה ה ג ד ה כ ת ב ש ר א ב ״ ע ה י ה ס ב ו ר ל פ נ י כן ש א ץ מ ז כ י ר י ן י צ י א ת מ צ ר י ם ב ל י ל ו ת ‪ ,‬כחכמים‪52.‬‬
‫בםמוך‪.‬‬ ‫להלן‬ ‫מ״ש‬ ‫ועיץ‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ע י ץ ס פ ר י ש ו פ ט י ם מ י ם ק ם ״ א ע מ ‪.212‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הלילות‬ ‫‪.45‬‬
‫‪,‬‬
‫מ ד ב ר י ר ״ א בן עזריה והוא‬ ‫ד וכי״ע משמע ק צ ת שהכל הוא‬ ‫וכר‪ .‬מגי‬ ‫וחכמים‬
‫ה ב י א ג ם א ת ד ע ת ה ח כ מ י ם ‪ ,‬ו ש מ א ס ב ר כ מ ו ת ם ל פ נ י כן‪ ,‬עיין ב ח ״ ד ו מ ״ ש ל ע י ל ב ס מ ו ך ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫נ ו ס ח ה ת ו ס פ ת א ב ד ב ר י בן ז ו מ א מ ת א י ם ל ב ב ל י ) י ״ ב ב ( ‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מ ז כ י ר ין‬ ‫‪ .46‬ו כ י‬
‫המכילתא הנ״ל לירושלמי ס ו ף פירקץ‪.‬‬ ‫ונוסח‬
‫‪,‬‬
‫וכ״ה בכי״ע ובירושלמי ובבבלי‪ ,‬כלומד הפסוק בירמיה כ״ג‪ ,‬ח ‪.‬‬ ‫י א מ ר וכר‪.‬‬ ‫‪ .48‬ו ל א‬
‫‪,‬‬
‫וכן בירושלמי כי״ד‪:‬‬ ‫א ב ל ב ד מעתיק ר ק ת ח ל ת הפסוק‪ :‬״לכן הנה ימים באים נ א ם ה וגומר״‪.‬‬
‫ונראה שזו היא הגידםא הנכונה‬ ‫ל כ ן ה נ ה י מ י ם ב א י ם נ א ם \ד ל א י א מ ר ע ו ד ח י ה׳ א ש ד ה ע ל וגי‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫יאמר‪,‬‬ ‫וזכר ל ד ב ר שבכל הנוסחאות בתוספתא ובירושלמי‪:‬‬ ‫והכוונה לירמיה ט״ז‪ ,‬י ״ ד ‪ -‬ט ״ ו ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכן מ פ ו ר ש במכילתא )בא‪,‬‬ ‫יאמרו‪.‬‬ ‫ו כ ן ב ב ב ל י ב כ ״ י ‪ ,‬ע י ץ ד ק ״ ם ע מ ‪ .57‬א ב ל ב י ר מ י כ ״ ג ‪:‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ע מ ‪ (60‬ש ב ן ז ו מ א ה ב י א ר א י ה מ י ר מ י ט ״ ז ‪ ,‬ו ר נ ת ן ה ו כ י ח מ י ת ו ד ה ל ש ץ ש ב י ר מ י כ ״ ג ש ל א‬
‫ו כ ב ר העיר ע״ז מ ה ר ״ צ חיות בהגהותיו ל ב ב ל י במקומו‪.‬‬ ‫כבן זומא‪.‬‬
‫ב ש א ר הנוסחאות לנכץ‪ :‬ש מ ך ע ו ד יעקב‪ ,‬כ מ ו שהוא במקרא‪.‬‬ ‫יעקב‪.‬‬ ‫שמך‬ ‫‪ .52‬ע ו ד‬
‫במכילתא‬ ‫החכמים‪ ,‬א ב ל‬ ‫שזהו ד ר ש‬ ‫מוכח‬ ‫ובבבלי‬ ‫ובירושלמי‬ ‫הברייתא כאן‬ ‫מלשץ‬ ‫והנה‬
‫‪,‬‬
‫בכל‬ ‫שכ״ה‬ ‫במכילתא‪,‬‬ ‫להגיה‬ ‫)ואץ‬ ‫עזריה‪.‬‬ ‫ש ז ה ו ד ר ש ר ״ א בן‬ ‫מפורש‬ ‫‪(59‬‬ ‫הנ״ל )עמ‬
‫והמעיין ש ם י ר א ה ש ב פ ס ו ק ז ה ס י י ם ר ״ א בן ‪-‬עזריה א ת ר א י ו ת י ו ‪ ,‬ו כ ו ו נ ת ו‬ ‫הנוסחאות שם(‪.‬‬
‫ג ר י ד א ל א נ ע ק ר ל ו ש מ ו ה ר א ש ץ ‪ ,‬מ פ נ י ש כ ן א פ ש ר ל ד י י ק מן ה כ ת ו ב עצמן‪ 53‬א ב ל‬ ‫שביעקב‬
‫ו ע י ץ להלן‪**.‬‬ ‫וכנראה שיש כאן מסורות חלוקות‪.‬‬ ‫בשאר מקומות ב ט ל השם ה ד א ש ק ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו כ ״ ה ב י ר ו ש ל מ י ו ב ב ב ל י ב כ ״ י ) ע י ץ ד ק ״ ם ע מ ‪ ,58‬ה ע פ ( ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫תזכרו‬ ‫‪ .54‬א ל‬
‫ו נ ״ ל ש כ ל ה ב ר י י ת ו ת ב ת ו ס פ ת א מ ו ס ר ו ת ב ע י ק ר א ת ד ר ש ו ת בן ז ו מ א ו ר ״ א בן ע ז ר י ה ש מ ש נ ת נ ו‬
‫הוכחות‬ ‫ו א י ל ך הן‬ ‫ומכאן‬ ‫בתשובת החכמים‪.‬‬ ‫שלמעלה הפסיקו באמצע‬ ‫כמותם‪ ,‬א ל א‬ ‫סתמה‬
‫ו א ע פ ״ י ש פ ס ו ק ז ה ל א ה ו ב א ב מ כ י ל ת א ) ע מ ׳ ‪ ,(59‬א ב ל ה מ ש ל ו ש א ר ה ד ר ש ו ת‬ ‫ר ״ א בן עזריה‪.‬‬
‫ה ב א ו ת נ ז כ ר ו ש ם ‪ ,‬ו מ ו כ ר ח מ ת ו כ ה ש ה ן ש ל ר א ב ״ ע ‪ ,‬ו כ ן מ ו כ ח ג ם מן ה ע נ י ץ כאן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ת צ מ ח ‪ .‬תגי ר ב יוסף זו מלחמת‬ ‫עתה‬ ‫עיין ב ש נ ו ״ ם ‪ .‬ו ב ב ב ל י ) י ״ ג א ( ‪:‬‬ ‫‪ .57‬ש ל ג ו ג‪.‬‬
‫ולפנינו בכי״ו הרכבה של‬ ‫ז ו ש ל גוג‪.‬‬ ‫ע ת ה תצמח‪.‬‬ ‫ובירושלמי‪:‬‬ ‫משל וכר‪.‬‬ ‫ג ו ג ומגוג‪.‬‬
‫נוסח הבבלי והירושלמי‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ב מ כ י ל ת א ) ע מ ‪ :(59‬ר ש מ ע ץ בן י ו ח א י א ו מ ר ל מ ה ה ד ב ר ד ו מ ה ו כ ר ‪.‬‬ ‫מ ש ל וכר‪.‬‬ ‫משלו‬

‫»« עיין בפירושים להר״ל נינצבורנ ח״א עט׳ ‪ .206‬ועיין ב ב ב ל י ס נ ה ד ר י ן ל״ט א׳ ועץ יי ב' שהעיר‬
‫ע ל י ה ם רש״י‪.‬‬
‫« אמנם הר״י ר ט ר א נ י פירש ו ל א זכיתי ‪ -‬ו ל א נצחתי‪ ,‬א ב ל כ ב ר ת מ ה עליו הר״ט פיזאנטי ) ה ק ת‬
‫ה פ ס ח ט״ו ע״ב> שלפי פירושו מ ה נצחון יש כאן‪ .‬וצ״ע‪.‬‬
‫»» עיין ב ת ו ר ה שלמה להרמ״ס כשר‪ ,‬וישלח עמי ‪ ,1351‬ה ע ר ה נ״א‪.‬‬
‫*« ועיין בפירושים להרל״נ חיא ע ס י ‪.219‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ׳׳א־־פ״ב עמ ‪&-5‬‬ ‫‪14‬‬
‫ב ב ב ל י ב ה ו צ ׳ ש ל נ ו ח ם ר ‪ ,‬א ב ל י ש נ ו ב כ ת י ״ י ‪ ,‬ע י ץ ד ק ״ ס ע מ ׳ ‪58‬‬ ‫הזאב‪.‬‬ ‫מעשה‬ ‫‪.59-58‬‬
‫‪ .390‬ו א ע פ ״ י ש ה מ ש ל ב ב ב ל י ) ל פ י כ ת ה ״ י ו ה ר א ש ו נ י ם ( ה ו א ב א ר י ‪ ,‬ד ו ב ו נ ח ש )עיין ב פ ת י ח ה‬ ‫ועמ׳‬
‫ד א ם ת ר ר ב ה ם י ׳ ה׳ ו ב ב ל י ס נ ה ד ר י ן צ ״ ח ב׳(‪ ,‬מ ״ מ ג ם ל פ י ג י ר ם ת ה ב ב ל י ה צ ר ה ה א ח ר ו נ ה מ ש כ ח ת‬
‫א ת ש ל פ נ י ה ‪ .‬ו ה כ ל ה ו א מ ד ב ר י ד ״ א בן ע ז ר י ה ‪.‬‬
‫ע״א(‪.‬‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫) י‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫ןן‬ ‫ג א‬ ‫לףץ‬ ‫מפתח‬ ‫‪1‬‬ ‫ף‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫ש ח‬ ‫א ע ״ פ‬ ‫‪.67‬‬

‫ובפי׳ הר״י ב ר צ ל ו נ י‬ ‫בילקוט שמואל רמז צ״ז בשם התוספתא‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫משה‬ ‫מ ש ה‬ ‫‪.70‬‬
‫י צ י ר ה ר י ש ע מ ׳ ‪ 55‬נ ע ת ק ס ת ם ב ל י ה ז כ ר ת ה מ ק ו ר ‪.‬‬ ‫לס׳‬
‫ילקוט ת ל י ם רמז ת ת ט ״ ו וירמיה שכ״א‪ ,‬וערוגת הבושם הוצ׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בו‬ ‫כיוצא‬ ‫‪.72‬‬
‫ו כ ל ה ד ר ש ו ת מכאן ע ד ס ו ף ה פ ר ק אינן במקבילות‪ ,‬והובאו‬ ‫א ו ד ב ך ח ״ ב ע מ ׳ ‪ 157‬ב ש ם ה ת ו ס פ ת א ‪.‬‬
‫ע״י המסדר כהמשך ל ד ר ש ו ת ראב״ע‪ ,‬והיינו שהשם שלם לא נתקיים לירושלים‪ ,‬ומפני‬ ‫לכאן‬
‫לא‬ ‫בשעה שעדיין‬ ‫בירושלים‬ ‫היתה‬ ‫שהשכינה‬ ‫ללמדנו‬ ‫כדי‬ ‫שלם‪,‬‬ ‫אח״כ‬ ‫הכתוב‬ ‫קראה‬ ‫מה‬
‫ה י ת ה ב נ ו י ה ‪ ,‬ש ל א ה י ת ה א ל א ה ר ‪ .‬ו ע י ץ ב ס פ ר י ד ב ר י ם פ י ס ׳ ש נ ״ ב ע מ ׳ ‪ .410‬ו ע י ץ מ ״ ש ה ר ח י ד ״ א‬
‫ר א ש דוד‪ ,‬ויצא‪ ,‬כ״ה ע״ג וע״ד‪.‬‬ ‫בספרו‬
‫א ב ל גידםתנו מקויימת ע״י כי״ע וערוגת‬ ‫ע י ץ גי׳ ד‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בשלם‬ ‫ויהי‬ ‫‪ .77‬ש נ ׳‬
‫ה ב ו ש ם ה נ ״ ל ) ו ב י ל ק ו ט ה פ י ס ק א מ ק ו צ ר ת ( ‪ ,‬ו ע י ץ ס פ ר י ו א ת ח נ ן ס י ׳ כ ״ ח ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.45‬‬
‫הנ״ל סדר‬ ‫ובערוגת הבושם‬ ‫ה פ ס ק שמביא להלן‪.‬‬ ‫ה ר א י ה ה י א מן‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שלם‬ ‫‪.78‬‬
‫‪.608‬‬ ‫ועיין ס פ ר י ה נ ״ ל ו ב ״ ר פ נ ״ ו ‪ ,‬י׳‪ ,‬ע מ ׳‬ ‫י ו ת ר הגיוני‪.‬‬ ‫הדברים‬

‫פ״ב‬
‫ובירושלמי‪ :‬הקורא את שמע‬ ‫ברייתא זו לא הובאה בבבלי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מצרים‬ ‫יציאת‬ ‫‪.1‬‬
‫ו י פ ה ה ר ג י ש ה ד ל ״ ג ) פ י ר ו ש י ם ח ״ א ‪ (125‬ש ה ם ג נ ץ ״ ש מ ע‬ ‫צ ר י ך ו כ ר ‪ ,‬כ ל ש ו נ ה כאן‪.‬‬ ‫בבוקר‬
‫ב״ש‬ ‫של‬ ‫מזמנם‬ ‫היא‪,‬‬ ‫עתיקה‬ ‫זו‬ ‫שברייתא‬ ‫מוכיח‬ ‫שחרית״(‬ ‫של‬ ‫״שמע‬ ‫)במקום‬ ‫בבקר״‬
‫ל ע י ל פ ״ א רה״י(‪.‬‬ ‫מ״ש‬ ‫)עיץ‬ ‫בלילות‬ ‫הזכירו יציאת מצרים‬ ‫עדיץ לא‬ ‫ו ב א ו ת ו זמן‬ ‫וב״ה‪,‬‬
‫״מזכירין‬ ‫משנתנו‬ ‫את‬ ‫מבארת‬ ‫שהיא‬ ‫ומסתבר‬ ‫נוסח‪,‬‬ ‫בשום‬ ‫״בבקר״‬ ‫אץ‬ ‫בתוספתא‬ ‫ברם‬
‫ועיין מ ״ ש ל ה ל ן‬ ‫מ צ ר י ם ב ל י ל ו ת ״ ) פ ״ א מ״ה(‪ ,‬כ ל ו מ ר צ ר י ך ש י ז כ י ר ה ב א מ ת ויציב‪».‬‬ ‫יציאת‬
‫פכ״ב‪.‬‬ ‫משמר׳ר‬
‫ובנוסח א״י ש ל‬ ‫בירושלמי‪ :‬ק ר י ע ת ים ס ו ף ו מ כ ת בכורים‪*.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בכורים‬ ‫מכת‬ ‫‪.2‬‬
‫ולפ״ז‬ ‫ו ע י ץ ג ם ב ב ב ל י י ״ ד ב׳‪.‬‬ ‫ב ר כ ה זוג נ ז כ ר ו מ ל כ ו ת ק ר י ע ת י ם ס ו ף ‪ ,‬א ב ל ל א מ כ ת ב כ ו ר ו ת ‪.‬‬
‫הירושלמי מדוייק‪ ,‬מפני ש ל מ ע ש ה כ ב ר נהגו ל ה ז כ י ר ב ב ר כ ה זו ק ר י ע ת ים סוף‪ ,‬א ל א‬ ‫נוסח‬
‫ופשיטא שהמוםיף צריך להקדימה לקריעת ים‬ ‫שאחרים הצריכו להוסיף בה אף מכת בכורים‪.‬‬
‫ו ב ש מ ו ״ ר ם כ ״ ב ‪ ,‬ג׳‪ :‬ש נ ו ר ב ו ת י נ ו ה ק ו ר א א ת ש מ ע צ ר י ך ל ה ז כ י ר ק ר י ע ת י ם ס ו ף ו מ כ ת‬ ‫סוף‪.‬‬
‫אבל אם לא הזכיר‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫מחזירין‬ ‫אין‬ ‫הזכיר‬ ‫לא‬ ‫ואם‬ ‫באמת ויציב‪.‬‬ ‫בכורים‬
‫ואף מכאן אנו רואים שהזכרת קריעת ים סוף ומכת בכורים‬ ‫יציאת מ צ ר י ם מחזירין אותו ו כ ר ‪.‬‬
‫ומסדר המדרש הקדים קריעת ים סוף ל מ כ ת בכורות‬ ‫באמת ויציב עדיץ היתה ר ו פ פ ת בידם‪.‬‬
‫לעיל‪.‬‬ ‫מ״ש‬ ‫עיין‬ ‫הירושלמי‪,‬‬ ‫נוסח‬ ‫ע״פ‬

‫! כידוע‪ ,‬א מ ר ו באיי א מ ת ויציב גם ב ל י ל ה ‪ ,‬עיין ירושלמי פ י א היא‪ ,‬ב׳ ע־ד‪.‬‬

‫־ ע ד ו ת צוק׳ ע ל גירסת כי״ו כאן איגה גכוגה‪.‬‬
‫‪ ,1898‬עס׳ ‪ .656‬ועיין ש בשגתון‬ ‫< ק ט ע מן הגגיזה ש פ ר ס ם שכטר ב צ ו פ ה ה א ע ל י ס ד ר א ישנה חיי‪,‬‬
‫של ציגציניטי ד ו ב עמ׳ ‪.295‬‬
‫‪15‬‬ ‫ברכות פ״ב עמי ‪7-6‬‬
‫‪,‬‬
‫ר ש ב ״ א י ״ ג ב ד ״ ה ש מ ע ‪ ,‬מ א י ר י ש ם )ויש ש ם ה ש מ ט ה ( ‪ ,‬ש ו ״ ת ה ר ש ב ״ א‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הקורא‬ ‫‪.3‬‬
‫להלן‪.‬‬ ‫ועיין‬ ‫שד״מ‪,‬‬ ‫סי׳‬ ‫סוף‬ ‫ח״א‬
‫‪,‬‬
‫שכוונת הלב‬ ‫באר‬ ‫הראשונים(‬ ‫שאר‬ ‫אצל‬ ‫)וממנו‬ ‫‪6‬‬ ‫עמ‬ ‫בהשלמה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שי כ וין‬
‫‪,‬‬
‫כאן ה י א כ מ ש מ ע ה ‪ ,‬ש י כ ו ץ ל ב ו ל ש ם )עיין א ה ל מ ו ע ד ל ר ״ ש י ר ו נ ד י כ ע ״ א ו ב ר א ״ ה ע מ ׳ י״ט(‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיין ב ב ל י ש ם י ״ ג א ‪.‬‬ ‫ו א י נ ו עניין ל כ י ו ו ן ל ב ו ש ב מ ש נ ת נ ו ר פ ״ ב ‪.‬‬
‫אמרנו‬ ‫כבר‬ ‫שהרי‬ ‫היא‪,‬‬ ‫והיא‬ ‫יצא‪.‬‬ ‫שני‬ ‫בפרק‬ ‫בירושלמי‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הא ח ר ו ן‬ ‫‪.5‬‬
‫ב ר י ש פ י ר ק ץ ש ב ק ״ ש ש ל ע ר ב י ת אנן ק י י מ ץ ב ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ו ב ז ק ה ת נ א י ם עדיין ל א ק ר א ו‬ ‫לעיל‬
‫ו ב ב ב ל י ‪ :‬כ י ץ שכיוון ל ב ו ב פ ר ק‬ ‫ב א ״ י ב ל י ל ה י ו ת ר מ ש ת י פ ר ש י ו ת ‪ ,‬עיין מ ״ ש ל ע י ל פ ״ א רה״י‪.‬‬
‫והסיקו ה ר ש ב ״ א והמאירי ה נ ״ ל ש מ ל ש ץ התוספתא משמע ש א ם ל א כיוון‬ ‫ר א ש ץ שוב אינו צריך‪.‬‬
‫עיי״ש‪.‬‬ ‫בדיעבד‪,‬‬ ‫אפילו‬ ‫יצא‬ ‫לא‬ ‫ראשץ‬ ‫בפרק‬
‫‪,‬‬
‫ר ש ב ״ א ל ״ ד א ד ״ ה ר ב א ש י ‪ ,‬מ א י ר י ש ם ד ״ ה מ י ש ט ע ה )‪ 115‬ע ״ א ( ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫למפרע‬
‫ה מ ל י ם ה ל ל ו ל א היו ל פ נ י ה י ר ו ש ל מ י ב ת ו ס פ ת א ל א כ א ן ו ל א ב מ ג י ל ה ר פ ״ ב‬ ‫בתפלה‪.‬‬ ‫וכן‬
‫ל כ ל הפחות בתוספתא מגילה‬ ‫א ב ל היו לפני הבבלי‬ ‫ובמגילה רפ״ב(‪,‬‬ ‫בירושלמי כאן‬ ‫)עיץ‬
‫‪,‬‬
‫בתפילה‬ ‫נ ר א ה מברייתא זו שגם‬ ‫ולכאורה‬ ‫א ‪.‬‬ ‫ה ב ב ל י מגילה‪ .‬י״ז‬ ‫ש מ ו כ ח מן‬ ‫כפי‬ ‫רפ״ב‪,‬‬
‫ו כ ב ר ה ו כ י ח ו מ מ נ ה )מן ה ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י‬ ‫לא יצא אם הקדים ב ר כ ה לחברתה שלא ע״ס הסדר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיץ גם בס׳ האשכול ח״א‪ ,‬ה ו צ ה ר ״ ש אלבק‬ ‫מ ג י ל ה י ״ ז א׳( ה ר י ״ ף )כאן פ ״ ה סי׳ ק כ ״ ט ‪.‬‬
‫ו א ם ה ש מ י ט ב ר כ ה מן ה א מ צ ע י ו ת‬ ‫ע מ ׳ ‪ (29‬ו ש א ר פ ו ס ק י ם ש ג ם ב ב ר כ ו ת א מ צ ע י ו ת ה ס ד ר מ ע כ ב ‪.‬‬
‫והיא בניגוד לשיטת‬ ‫חוזר ומתחיל ממנה וקורא ע ״ פ הסדר ע ד הסוף )עיץ להלן ה״ד ומש״ש(‪.‬‬
‫‪ ,198‬א ו ה ״ ג ‪ ,‬ה פ י ר ו ש י ם ע מ ׳ ‪ ,(47‬ד ״ ח ) א ו ה ״ ג ש ם ‪ ,‬נ ס פ ח י ם‬ ‫ר ב האי )הצופה ההגרי ח״ו עמ׳‬
‫ע מ ׳ ‪ ,(42‬ר ש ״ י ו ב ע ה ״ מ ש פ י ר ש ו ב ד ע ת ר ב א ס י ) ב ב ל י כ א ן ל ״ ד א׳( ש א ם ד ל ג ב ר כ ה מן ה א מ צ ע י ו ת ‪,‬‬
‫ונזכר לפני שהתחיל באחרונות אינו חוזר כלל‪ ,‬אלא אומרה במקום שזוכרה‪.‬‬
‫פירושו‬ ‫למפרע‬ ‫שהקורא‬ ‫הגאונים‬ ‫שיטת‬ ‫לפי‬ ‫תירצוה‬ ‫הנ״ל‬ ‫והמאירי‬ ‫הרשב״א‬ ‫ברם‬
‫ו פ י ר ו ש זה מ ק ב י ל ל ת ו פ פ ת א מ נ ח ו ת‬ ‫שהקדים א ת האמצעיות לראשונות או אחרונות לאמצעיות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פ ״ ו ה י ״ ב ) כ ג י ד‪ ,‬עיין מש״ש(‪ :‬ה ל ל ו ש ב ח ו ת פ ל ה מ ע כ ב ו ת ז ו א ת זו‪ ,‬ו פ י ר ו ש ה ‪ :‬ב ר כ ו ת ר א ש ו נ ו ת ‪,‬‬
‫שהן ה ל ל ) ש ב ח ו ש ל מ ק ו ם ( ‪ ,‬ו ב ר כ ו ת א ח ר ו נ ו ת ‪ ,‬שהן ש ב ח ו ה ו ד א ה ‪ ) ,‬ע י ץ ב ח ״ ד ש ם ( ‪ ,‬ו ת פ ל ה ‪ ,‬שהן‬
‫ב ר כ ו ת ה א מ צ ע י ו ת ‪ ,‬מ ע כ ב ו ת ז ו א ת זו‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ס ד ר ן מ ע כ ב ‪ ,‬ו ה י י נ ו כ פ י ר ו ש ה ר ש ב ״ א ב ת ו ס פ ת א‬
‫ו ל פ ״ ז א ף ב ק ״ ש )עיין ל ה ל ן ( ו א ף ב ה ל ל ) ע י ץ ב ב ל י י ״ ד א ׳ ומם׳ ס ו פ ר י ם פ ״ כ ה״ז‪(347 ,‬‬ ‫כאן‪.‬‬
‫עיין ב מ ש נ ה ש ם פ ״ ב‬ ‫ו א ף במגילה ל א יצא א פ י ל ו ק ר א א ת ה פ ר ק י ם )ועל ה פ ר ק י ם ש ל מגילה‪,‬‬
‫ובהלכה שלהלן מתבאר שאפילו קרא ל מ פ ר ע את הפסוקים‬ ‫מ״ג( ל מ פ ר ע ‪ ,‬ו ל א ו ד ו ו ק א א ת ה פ ס ו ק י ם ‪.‬‬
‫שבאותו פ ר ק )והקדים ע ו ל מ צ ו ת ל ע ו ל מ ל כ ו ת שמים( א ף הוא ל א יצא‪.‬‬
‫וכ״ה בתוםפ׳ ל ״ ד א׳ ד״ה אמצעיות‪ ,‬ובתוספי ר ׳ יהודה שם‪ ,‬וברוקח‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫והשמיט‬ ‫‪.6‬‬
‫ס י ׳ ש ״ כ ‪ ,‬ב ת ו ס פ ׳ ה ר א ״ ש ט ״ ז א ׳ ד ״ ה ה ק ו ר א ‪ ,‬ל ״ ד א ׳ ד ״ ה א מ צ ע י ו ת ‪ ,‬ו מ ר ד כ י פ ״ ה ס י ׳ ק״י‪.‬‬
‫וכ״ה בדא״ש‬ ‫בה פסוק אחד ו כ ר ‪.‬‬ ‫והפסיק‬ ‫א ב ל בתוםפ׳ ר ׳ יהודה ט״ז א׳ ד״ה הקורא‪ :‬וטעה‬
‫ו ב ד ״ ח ת ק נ ו ‪ :‬ו ה ש מ י ט ( וכן מ ע ת י ק י ם ב ש מ ו ב א ב ו ד ר ה ם ס ד ר ש ח ר י ת ש ל‬ ‫ס ״ ב ס י ׳ י ״ ב )בד״ו‪.‬‬
‫חול )ד״ו שכ״ו‪ ,‬ל״ג ע״ב( ובשלטה״ג ע ל ה ר י ״ ף פ ״ ב סי׳ מ״ה )אבל בפ״ה סי׳ קכ״ח מעתיק‬
‫הרא״ש כלפנינו(‪.‬‬ ‫בשם‬
‫א ב ל ב ר א ״ ש ס ״ ב סי׳ י ״ ב‬ ‫ובכי״ע‪ :‬ל א יתחיל ויקרא וכו׳‪.‬‬ ‫ו כ ״ ה בד‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יחזור‬ ‫לא‬
‫בשמו‬ ‫מעתיקים‬ ‫וכן‬ ‫הנ״ל‪.‬‬ ‫הרא״ש‬ ‫בתוםס׳‬ ‫וכ״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הפרק‬ ‫מראש‬ ‫יתחיל‬ ‫לא‬ ‫הנ״ל‪:‬‬
‫אף‬ ‫נוסח ם״א‬ ‫לפי‬ ‫וכ״ה‬ ‫כלפנינו‪.‬‬ ‫הראשונים‬ ‫ובשאר‬ ‫ם״ב הנ״ל‪.‬‬ ‫ובשלטה״ג‬ ‫באבודרהם‬
‫ועיין ב ת ו ם פ ׳ ט ״ ז א ׳ ם ד ״ ה ה ק ו ר א ‪.‬‬ ‫ה ר א ״ ש ה נ ״ ל )בד״ח(‪.‬‬ ‫בפיםקי‬
‫מגילה‬ ‫ובתם״ר‬ ‫לעיל‬ ‫)שהבאנו‬ ‫הראשונים‬ ‫מכאן הוכיחו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫פסוק‬ ‫‪ .7‬ב א ו ת ו‬
‫ולכאורה תמוה מאד שהרשב״א והמאירי שפירשו‬ ‫שלא כשיטת הגאונים הנ״ל‪.‬‬ ‫‪(230‬‬ ‫עמ׳‬
 ‫ברכות פ״ב עמ׳ ‪7‬‬ ‫‪16‬‬
‫ה ב ב א ש ל מ ע ל ה )ה״ג( ב ש י ט ת ה ג א ו נ י ם נ ת ע ל מ ו ל ג מ ר י מ ה ל כ ה ש ל נ ו ש א י א פ ש ר ל פ ר ש ה‬ ‫את‬
‫ו נ ר א ה ש ע י ק ר ה ק ו ש י א ה י א מן ה ר י ש א ‪ ,‬כ ל ו מ ר מ ה ״ ג ל ע י ל ‪ ,‬מ פ נ י ש כ ן מ פ ו ר ש‬ ‫בשיטת הגאונים‪.‬‬
‫גם בבבלי מגילה י״ז א ‪ /‬א ב ל הברייתא המקבילה בתוספתא מגילה פ ״ ב ה״ב הובאה ב ב ב ל י שם‬
‫) י ״ ח ב ׳ ( ו ל א נ ז כ ר כ ל ל ש כ ״ ה א ף ב ת פ י ל ה ‪ ,‬ו מ מ י ל א א פ ש ר ל ו מ ר ע ל י ה ש ל א ו ד ם מ כ א היא‪.‬‬
‫ב ר כ ת א ב ר ה ם ‪ ,‬סי׳ ל ״ ו ‪.‬‬ ‫ש ו ״ ת ה ר ״ א בן ה ד ״ מ ‪,‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫נכנם‬ ‫‪.8‬‬
‫כלומר‪ ,‬אפילו בפרקים אם ק ר א ל מ פ ר ע ל א יצא )עיץ מ״ש לעיל(‪ ,‬ולא עוד‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫חציה‬
‫א ל א אפילו ק ר א חציה בציבור‪ ,‬והציבור הרי ק ר א א ת הפרשיות כסדרן‪ ,‬מ״מ לא ישלים אח״כ‬
‫ו ב ש ו ״ ת ר ״ א בן ה ר ״ מ ה נ ״ ל ה ק ש ו‬ ‫עד מקום שקרא‪ ,‬אלא חוזר וקורא א ת ה כ ל ע ״ פ הסדר‪.‬‬
‫ועיין ב ב א ו ר י ה ג ר ״ א א ו ״ ח סי׳ ס ״ ד א ו ת ב׳‪.‬‬ ‫מ ב ר י י ת א ז ו ע ל פ ס ק ה ר ״ מ ב פ ״ ב מה׳ ק ״ ש ה י ״ א ‪.‬‬
‫פ״ב‬ ‫להר״מ‬ ‫ובפיה״מ‬ ‫ר ׳ יהודה ט״ז א׳ םד״ה הקורא‪.‬‬ ‫תוספי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הקורא‬ ‫‪.10‬‬
‫הרי״ף‬ ‫כגי׳‬ ‫שבבבלי‬ ‫הברייתא‬ ‫לשץ‬ ‫את‬ ‫והעתיק‬ ‫וכר‪,‬‬ ‫בתוספתא‬ ‫שזכרו‬ ‫הדרך‬ ‫על‬ ‫סמ״ג‪:‬‬
‫א ב ל בה״ג פ ״ ב מ ב ר כ ו ת )ד״ו‬ ‫ו כ ״ ה ב ח י ב ו ר ו פ ״ ב מ ה ׳ ק ״ ש ה י ״ ג והי״ד‪.‬‬ ‫) פ ״ ב ס ו ף םי׳ מ ״ ה ( ‪.‬‬
‫ב׳ ע ״ א ‪ ,‬ד ״ ב ע מ ׳ ‪ (24‬וכן ב ר א ב ״ ן ס י ׳ ק נ ״ ג ) מ ״ ג ע ״ ד ‪ ,‬ה ו צ ׳ א ל ב ק ‪ ,‬נ ״ א ע ״ ד ( ג ר ס ו ב ב ב ל י‬
‫ועיין ב ה ג ה ו ת ה ב ״ ח ש ם ו ב ב ״ ח ט א ו ״ ח סי׳ ס ״ ד ‪.‬‬ ‫כ ב ת ו ם פ ת א כ א ן ‪ ,‬עיין ד ק ״ ם ע מ ׳ ‪ 72‬ב ה ג ה ו ת ‪.‬‬
‫כ ל הברייתא בה׳ ם ״ ת ל א ח ד הקדמונים ש נ ת פ ר ס ם בצופה האנגלי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כותבי‬ ‫‪.12‬‬
‫וכנראה ששניהם שאבו‬ ‫ם ד ר א י ש נ ה ח ״ ט ‪ ,1897 ,‬ע מ ׳ ‪ ,695‬ו ב מ נ ה י ג ה ׳ ב ר כ ו ת ס י ׳ כ ״ ה ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.10‬‬
‫‪ ,239‬ו ב ה ע ר ה ‪ 15‬ש ם ‪.‬‬ ‫ס ת ר י ם ל ר ״ ן ‪ ,‬עיין ת ר ב י ץ ש י ״ א ע מ ׳‬ ‫ממגילת‬
‫לעוסקים‬ ‫השוה אותם‬ ‫שהת״ק‬ ‫משמע‬ ‫העניץ‬ ‫מתוך‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ל ק ר י ת‬ ‫מפםיקי׳‬ ‫‪.13‬‬
‫ועיץ להלן ש ב ת פ ״ א ה״ז ומש״ש‪.‬‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫בתלמוד‬
‫ונראה שרבי דימה‬ ‫דברי רבי ליתא בברייתא שבירושלמי ושבבבלי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫או׳‬ ‫ר׳‬
‫ל ע ו ס ק י ם ב צ ר כ י צ י ב ו ר ‪ ,‬עיין ב ס י פ א להלן‪ .‬וכן ב ס ׳ ה י ש ר ל ר ״ ת ‪ ,‬פ ״ ז ע ״ ב ) ה ו צ ׳ מ ק ״ נ‬ ‫אותם‬
‫ע מ ׳ ‪ :(208‬ו כ ו ת ב י ס פ ר י ם וכוי‪ ,‬מ ש ו ם ד ר ב י ם צ ר י כ י ן ל ה ם ‪ .‬ו ב ש ו ״ ת ה ר י ב ״ ש םי׳ ת ק י ״ א ‪ :‬א ם ה ס ו פ ר‬
‫ה ה ו א ב ק י ו כ ש ר ו נ א מ ן ב מ ל א כ ת ו ואין מ ו צ א ץ כ מ ו ה ו ‪ ,‬ו ר ב י ם צ ר י כ י ן ל ו ו כ ו ׳ צ ר כ י ר ב י ם ה ו א ו כ ר ‪.‬‬
‫‪.17‬‬ ‫שר‬ ‫להלן‬ ‫ומ״ש‬ ‫הנ״ל‬ ‫בראשונים‬ ‫ועיץ‬
‫א ב ל בבבלי סוכה מבואר‬ ‫וכ״ה גם ל פ י מ ס ו ר ת הירושלמי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫חנניה‬ ‫ר׳‬ ‫‪.14‬‬
‫ו כ נ ר א ה ש כ ב ר ע מ ד ע ל ס ת י ר ה זו ב מ ג י ל ת ס ת ר י ם ל ר ״ ן‬ ‫ל ה פ ך )ועיץ גי׳ ר ״ ח שם(‪.‬‬ ‫בדעתו‬
‫עיי״ש‪.‬‬ ‫הנ״ל‪,‬‬
‫א ב ל בריב״ש הנ״ל בטעות‪ :‬א מ ד ר ב י‬ ‫וכ״ה בראשונים הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫א ל עז ר‬ ‫ר ׳‬ ‫‪.15‬‬
‫ו י פ ה ש ע ר ב ח ״ ד ש ב ב ב ל י ) ש ב ת י ״ א א׳( כ י ו ו נ ו‬ ‫וגם בבא זו ליתא בירושלמי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫צדוק‬
‫שלפנינו‪.‬‬ ‫לברייתא‬
‫במנהיג הנ״ל‪ :‬כי ב צ ר כ י צ ב ו ר יש לחוש שמא יאחר הדבר‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫להסיע‬ ‫‪ .17‬ש ל א‬
‫ומלשון ר ץ במגס״ת ה נ ״ ל מ ש מ ע ק צ ת שסופרי םת״מ דינם כעוסקים‬ ‫ויבא לידי הפסק ותקלה‪.‬‬
‫ציבור‪ ,‬והוא פ י ר ש א ת הברייתא ל ע נ י ץ הקדמת צ ר כ י ציבור ל ק ר י א ת ש מ ע א ב ל ל א‬ ‫בצרכי‬
‫ועיץ לעיל ס״א םה״ב ומש״ש‪.‬‬ ‫ל ע נ י ץ ב ט ו ל ה ק ר י א ה ל ג מ ר י ‪ ,‬עיין ב ה ׳ ס ״ ת ה נ ״ ל ‪.‬‬
‫מ א י ר י י ״ ג ב ׳ ) ס ד ״ ה ח כ מ י ם ‪ 41‬ע ״ א ( ‪ ,‬ש ם כ ״ ג ב ׳ ) ד ״ ה ב ת ש י ע י ‪ 78‬ע ״ א ( ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הכתף‬
‫והר״מ ל א העתיק ברייתא זו ל א בחיבורו ולא בה׳ הירושלמי ש ל ו ) ע י י ״ ש כ״ה ע״א( א ל א פסק‬
‫) פ ״ ה מ ה ׳ ת פ י ל ה ה ״ ה ( כ ל ש ץ ה ב ר י י ת א ב ב ב ל י ב ״ מ ק ״ ה ב ׳ ) ו כ ״ ה ב ר י ״ ף כאן פ ״ ג ס י ׳ ע ״ ו ( ‪.‬‬
‫ב ט א ו ״ ח ) ס ו ף ס י ׳ ס״ג( ה ב י א ה ב ש ם ה י ר ו ש ל מ י ‪.‬‬ ‫אבל‬
‫ונוםחא‬ ‫לא בשעה שהוא פורק וכר‪.‬‬ ‫יתחיל‬ ‫בירושלמי‪ :‬א ב ל לא‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ש פ ו ר ק‬ ‫‪.18‬‬
‫מ ד ו י י ק ת היא‪ ,‬ו מ ו כ ח מ ת ו כ ה ש ה ת ח ל ה ג ר י ד א ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬פ ס ו ק ר א ש ו ן ש ל ש מ ע ( א ס ו ר ה ב ש ע ת‬
‫עשיית מלאכה‪ ,‬א ב ל א ם כ ב ר התחיל וקרא פסוק ראשון‪ ,‬מותר לו לגמור א ת כולה אפילו בשעה‬
‫ובעה״מ ם״ב‬ ‫ר ״ י שם‪,‬‬ ‫תוסם׳‬ ‫ט ״ ז א ׳ ד ״ ה הא‪,‬‬ ‫ש ל התופפ׳‬ ‫והוא כפירושן‬ ‫פורק‪.‬‬ ‫שהוא‬
‫‪17‬‬ ‫ברכות פ״ב עמי ‪7‬‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל ר ב עמרם גאץ‪ ,‬הר״ח והרי״ף ושאר פוסקים פירשו שהכל מודים בפרק ר א ש ק‬ ‫ס י מ״ז‪.‬‬
‫בעשיית מלאכה‪*.‬‬ ‫אסור‬ ‫שכולו‬
‫בקיצור ה״ד שבתוספתא הוצ׳ ראם‪ :‬ומיידי במשא גדול‪ ,‬א ב ל במשא‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כך‬ ‫‪ .19‬ו ב י ן‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל זהו‬ ‫ונגררו אחריו המפרשים החדשים‪.‬‬ ‫פחות מ ט קבץ מפשילו לאחוריו ומתפלל‪.‬‬ ‫קק‬
‫‪,‬‬
‫וכ״ה בירושלמי כאן ובבבלי ב״מ‬ ‫קלקול המקצר‪ ,‬ובח״ד עצמו לנכץ‪ :‬פחות מ ד קבץ וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ק״ה ב ‪.‬‬
‫א ב ל ב ד בטעות‪ :‬שעה שיפרק‪ ,‬וצ״ל‪:‬‬ ‫וכ״ה במאירי הנ״ל ובירושלמי‪.‬‬ ‫ש י פ ר וק‪.‬‬ ‫עד‬
‫‪,‬‬
‫כי״ע‪.‬‬ ‫כגי‬ ‫שיפרוק‪,‬‬ ‫שעה‬ ‫נעד[‬
‫‪,‬‬
‫ל ד ע ת כ מ ה מן ה ר א ש ו נ י ם ה ״ ה א ף ב ב ע ה ״ ב ‪ ,‬עיין ב פ י ת ל מ י ד י ר ״ י ע ל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ם ו ע ל ין‬
‫ה ר י ״ ף ) ס ״ ב ס י ׳ מ״ו(‪ ,‬ב ר ש ב ״ א ט ״ ז א ‪ /‬ב מ א י ר י ש ם ו ב ט א ו ״ ח ס י ׳ ם ״ ג ‪.‬‬
‫בירושלמי מפרש‪ :‬מפני שטרחותן מרובה‪ ,‬כלומר‪ ,‬ולפיכך לא‬ ‫התאנה‪.‬‬ ‫‪ .20‬ב ר א ש‬
‫ופשוטו ש ל בה״ג‬ ‫ובה״ג )ד״ו ב׳ ע״א(‪ :‬משום דנפיש ענפייהו‪.‬‬ ‫הטריחו עליהם אפילו בתפלה‪.‬‬
‫כפירש״י‪ :‬מפני שענפיהם מרובים ו כ ר ואץ ש ם פחד ליפול‪ ,‬ושלא כטעם הירושלמי‪ .‬ותלמידי ר״י‬
‫והר״מ )פ״ה‬ ‫ובשטמ״ק ט״ז א׳ פירשו גם א ת ד ב ר י בה״ג ע ״ פ הירושלמי‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬ ‫הנ״ל‬
‫מ ה ׳ ת פ י ל ה ה ״ ח ( פ ס ק כ ט ע ם ה י ר ו ש ל מ י ‪ ,‬ו ע י ץ מ ״ ש ב ה ׳ ה י ר ו ש ל מ י ל ה ר ״ מ ע מ ׳ ב״ה‪ ,‬א ו ת ט ‪/‬‬
‫מ״ש להלן‪.‬‬ ‫ועיץ‬
‫והלכה זו‬ ‫בשאר אילנות‪.‬‬ ‫בץ‬ ‫בזית ובתאנה‬ ‫בץ‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הבית‬ ‫בעל‬ ‫‪.21‬‬
‫יותר לטעם הירושלמי שהקלו ע ל הפועלים שלא יתבטלו ממלאכתם יותר מדאי‪,‬‬ ‫מתיישבת‬
‫אבל לטעם הבה״ג)כםירש״י( שבזית ובתאנה מתפללים מפני שאץ‬ ‫ובבע״ה לא חששו לטרחתו‪.‬‬
‫והר״מ השמיט‬ ‫שם פחד נפילה ויכולים ל ה ת פ ל ל שם בכוונה‪ ,‬קשה קצת למה החמירו ע ל בעה״ב‪.‬‬
‫ועיץ במה״פ םד״ה בראש‪.‬‬ ‫ה ל כ ה זו א ע פ ״ י ש ה ו ב א ה ב ץ ב י ר ו ש ל מ י ו ב ץ ב ב ב ל י ‪.‬‬
‫אבל בכי״מ שם חסר ״ומברכין‬ ‫וכ״ה בבבלי בהוצאות שלפנינו‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫‪ .22‬ו מ ב ר כ י ן‬
‫ע״א(‪:‬‬ ‫)‪50‬‬ ‫שם‬ ‫במאירי‬ ‫אבל‬ ‫בכתי״י‪.‬‬ ‫זו‬ ‫לגירםא‬ ‫חבר‬ ‫מצאתי‬ ‫ולא‬ ‫ולאחריה״‪.‬‬ ‫לפניה‬
‫ולא עוד אלא‬ ‫ו א ץ נ ר א ה כן‪.‬‬ ‫אומרים שאץ קורץ בק״ש ברכות שלפניה ולאחריה‪.‬‬ ‫״ויש‬
‫אמאי‬ ‫ה״ד(‪:‬‬ ‫ק״ש‬ ‫מה׳‬ ‫)ם״ב‬ ‫ובלח״מ‬ ‫ולאחריה״‪.‬‬ ‫לפניה‬ ‫ומברכץ‬ ‫בהדיא‬ ‫גורסים‬ ‫שאנו‬
‫מדאורייתא‬ ‫היא‬ ‫ק״ש‬ ‫דעיקר‬ ‫הכא‬ ‫דשאני‬ ‫וי״ל‬ ‫וכר‬ ‫מדרבנן‬ ‫ק ״ ש שהן‬ ‫ברכות‬ ‫מברכץ‬
‫וכר‪.‬‬
‫א ב ל בכ״י פרים )עיץ דק״ם ל״ז ע״א‬ ‫וכ״ה בבבלי לפנינו‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫פיתן‬ ‫ו א ו כ לין‬
‫ה ע ׳ ג׳( ו ב ב י ת נ ת ן )ז׳ ע ״ ג ( ו ב פ י ס ק י ר י ״ ד ) ש ם מ ״ ג ע ״ ד ( ח ס ר ה ב ב א ז ו ב ב ר י י ת א ר א ש ו נ ה ‪.‬‬
‫)כ״ה הגירםא הנכונה‪ ,‬ע י ץ דק״פ‪ ,‬בית נתן ופיםקי ר י ״ ד הנ״ל(‪:‬‬ ‫אידך‬ ‫תניא‬ ‫ולהלן בגמ׳ שם‪:‬‬
‫)עיץ ברי״ף ס ״ ב סי׳ מ״ח ובהגהות הב״ח‬ ‫הפועלץ שהיו עושץ מלאכה וכו׳ ומתפללץ ו כ ר‬
‫וא״כ לפי מסקנת התלמוד גם הברייתא הראשונה עוסקת בעושץ ב ש כ ק עיי״ש‬ ‫ב ג מ ר א שם(‪.‬‬
‫והברייתא הראשונה‬ ‫ו ע י ץ ב ב ״ ח טאו״ח סי׳ ק״י(‪.‬‬ ‫)ומ״מ מ ת פ ל ל ץ כ ת י ק ת ן ‪ ,‬כ מ ו בתניא אידך‪.‬‬
‫ואפשר שלברייתא זו כיוונו‬ ‫ש ם היא התוספתא שלפנינו‪ ,‬וכאן מ פ ו ר ש ש מ ב ד כ ץ ע ל ה פ ת לפניה‪.‬‬
‫א ב ל בהגהות‬ ‫ב ר ש ב ״ א ובמאירי ט״ז םע״א שהסיקו ש מ ב ר כ ץ ל פ נ י ה ״וכן היא שנויה בתוספתא״‪.‬‬
‫הגר״א בבבלי שם מוכח שפירש ב ד ב ר י הרשב״א שכיוץ לתוספתא שלהלן פ״ה ה כ ״ ד ) ע י י ן מש״ש(‬
‫ברם בדפוסים‬ ‫ו ש ה י ת ה ל פ נ י ה ר ש ב ״ א ג י ר ם א א ח ר ת ש ם ) ע י ץ מ ״ ש ב ת ם ״ ר ח ״ ד ס ו ף ע מ ׳ ‪.(190‬‬
‫ועיין ר ״ מ פ ״ ב מ ה ׳ ב ר כ ו ת ה ״ ב ‪ ,‬ו נ ר א ה‬ ‫וצ״ע‪.‬‬ ‫ובכתי״י להלן שם א ץ זכר לגירםת הרשב״א‪.‬‬
‫שהיתה לפניו בבבלי כגי׳ הדפוסים‪.‬‬

‫« ולעניין כוונה א ף מ ס ק נ ת הירושלסי היא ש פ ס ו ק ראשון ב ל ב ד צ ר י ך כוונה‪ ,‬עיי״ש בריש פ*ב‪ ,‬ד ׳‬
‫רע״ב‪ .‬ועיין ב ב א ו ר הנר״א א ר ח סי' ס״נ א ו ת זי‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ב עמ׳ ‪8-7‬‬ ‫‪18‬‬
‫ב ב ב ל י ‪ :‬אין י ו ד ד ץ ל פ נ י ה ת י ב ה ) ו פ ר ש ״ י ש י ש ש ם ב י ט ו ל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מור י דין‬ ‫אין‬ ‫‪.23‬‬
‫ועיין ב ט א ו ״ ח סי׳ ק ״ י ו ב מ פ ר ש י ם ש ם ‪.‬‬ ‫י ו ת ר מ ד א י ( ואין נ ו ש א י ן כפיהן‪.‬‬ ‫מלאכה‬
‫ועיין מ ״ ש‬ ‫והשושבינץ וכר‪.‬‬ ‫ח תן‬ ‫ב ב ב ל י ) ב כ ל הנוסחאות(‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ה ש ו ש בי נ ין‬ ‫‪.24‬‬
‫התוספתא‪.‬‬ ‫פ ״ ב הביאה בשם‬ ‫ובמלחמות שם‬ ‫להלן‪.‬‬
‫ובמלחמות הוכיח מכאן שאף‬ ‫המלים הללו ליתא בבבלי‪.‬‬ ‫הימים‪.‬‬ ‫שבעת‬ ‫כ ל‬ ‫‪.25‬‬
‫הברייתא ש ב ב ב ל י אינה מכוונת כ ל ל ל ל י ל ה הראשון‪ ,‬והפטור הוא ל א מחמת ט י ר ד א דמצוה א ל א‬
‫בהיסח הדעת‪,‬‬ ‫ותפילין אסורין‬ ‫צריכה כוונה‪,‬‬ ‫ותפילה‬ ‫שכרות וקלות ראש‪,‬‬ ‫דשכיחא‬ ‫משום‬
‫על‬ ‫מברייתא זו שהיא חולקת‬ ‫להוכיח‬ ‫ו ל פ ״ ז אין‬ ‫ראשק‪.‬‬ ‫בפסוק‬ ‫לכוין‬ ‫אפשר‬ ‫ק״ש‬ ‫אבל‬
‫ה כ ל ל ״ ה ע ו ס ק ב מ צ ו ה פ ט ו ר מן ה מ צ ו ה ״ כ פ י ר ש ״ י ש ם ‪ ,‬א ל א כ ש י ט ת ה ר י ״ ף ש ה ע ת י ק ) ס ו כ ה פ ״ ב‬
‫ו ע י י ״ ש ב ב ע ה ״ מ ו ב ה ש ג ו ת הראב״ד‪5.‬‬ ‫א ל ף י״ד( ברייתא זו להלכה‪.‬‬ ‫םי׳‬
‫במלחמות הנ״ל ובבבלי שם‪.‬‬ ‫וכ״ה בכי״ע‪,‬‬ ‫חופה‪.‬‬ ‫בני‬
‫העומדים בשורה‪ ,‬הפנימים פ ט ו ר ץ‬ ‫ק ב ר ו א ת המת וכו׳‬ ‫במשנתנו‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫קברו‬ ‫‪.26‬‬
‫ו פ י ר ש ״ י ‪ :‬ש ה י ו מ נ ח מ י ם א ת ה א ב ל ב ה י ק ף ש ו ר ה ס ב י ב ו ת י ו ב ש ו ב ו מן ה ק ב ר ‪.‬‬ ‫והחצונים חייבים‪.‬‬
‫ו ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ ‪ :‬ה פ נ י מ י ס ה ם ה ע ם ה ר ו א י ם א ת ה א ב ל י ם ואין ב י נ י ה ם א נ ש י ם א מ צ ע י י ם ‪ ,‬ו א ש ד‬
‫ו ל פ י ג י ר ם ת כ י ״ ו י ש ל פ נ י נ ו פ י ם ק א מן ה מ ש נ ה ‪.‬‬ ‫אחריהם נקראים חיצונים‪.‬‬
‫ה נ כ ץ בכי״ע‪ :‬שורה הפנימית הרואה א ת הפנים פטורין‪ ,‬ושאינה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הפנימית‬ ‫שורה‬
‫ו ב ת ו ה ״ א ל ה ר מ ב ״ ן )עניין ה ה ת ח ל ה ‪ ,‬ד ״ ו מ ״ ח ע ״ ב ( ‪ :‬ל י ש נ א ד ת ו ם פ ת א‬ ‫ר ו א ה א ת ה פ נ י ם חייבין‪.‬‬
‫קברו א ת המת ועמדו בשורה‪ ,‬שורה פנימית הרואה את הפנים פטורה‪ ,‬ושאינה רואה את הפנים‬
‫ו ב פ י ׳ ל א ח ד ה ק ד מ ו נ י ם )םה״ז ל כ ב ו ד ר צ ״ פ ח י ו ת ‪ ,‬ע מ ׳ מ״ב(‪ :‬ת ״ ר ב ת ו ס פ ת א ו ב א ב ל‬ ‫חייבת‪.‬‬
‫את‬ ‫רואה‬ ‫ושאינה‬ ‫פטורה‪,‬‬ ‫הפנים‬ ‫את‬ ‫הרואה‬ ‫שורה‬ ‫בשורה‬ ‫ועמדו‬ ‫המת‬ ‫את‬ ‫קברו‬ ‫רבתי‬
‫וכיוון ל ב ר י י ת א ב ב ב ל י י ״ ט ב׳‪ ,‬כ ג י ׳ כ י ״ י ש ם ) ע י ץ‬ ‫חייבת‪ ,‬פי׳ פנים ש ל אבלים‪.‬‬ ‫הפנים‬
‫דק״ס(‪.‬‬
‫בפירושים‬ ‫הרל״ג‬ ‫מ״ש‬ ‫עיץ‬ ‫את הפנים״‪,‬‬ ‫״רואה‬ ‫הדיבור‬ ‫במהות‬ ‫נתלבטו‬ ‫והמפרשים‬
‫ב ר ם ב ר ו ר לי שיש לפנינו דיבור תכני המצוי מאד ב ס פ ר ו ת‬ ‫ל י ר ו ש ל מ י ח ״ ב ע מ ׳ ‪ 121‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫א נ ו ל מ ד י ם מן ה מ ק ו ר ו ת ש ה ע ם נ ה ג ״ ל ה ר א ו ת פ נ י ם ״‬ ‫א״י‪ ,‬ו ע ל ידו תתחוור ל נ ו גם ה ב ב א שלהלן‪.‬‬
‫ל א ב ל ל ס י מ ן ה ש ת ת פ ו ת ב צ ע ר ו ‪ « ,‬ואין בין ה ר א ת פ נ י ם ו ר א י י ת פ נ י ם )עיין י ר ו ש ל מ י ר י ש חגיגה‬
‫ואעפ״י שהביטוי ״ ל ה ר א ו ת פנים״ בעבריתד או מחמייה א פ ץ בארמית*‬ ‫ע״ה ע״ד( ולא כלום‪.‬‬
‫נ ר א ה ק ב ו ע ב ס פ ר ו ת ‪ ,‬מ ״ מ אין ה ב ד ל ל מ ע ש ה בין ל ה ר א ו ת פ נ י ם ) ש ל ה ב א מן החוץ( ובין ל ר א ו ת‬
‫ו מ י ש מ ר א ה פ נ י ם ל א ב ל ר ו א ה א ו ת ו )עיין נ ד ר י ם פ ״ ג מ ״ ז ( ‪,‬‬ ‫ס נ י ם ) ש ל ה א ב ל א ו ש ל החתן(‪.‬‬
‫ולפיכך לא פטרו מק״ש אלא את הבאים להראות פנים‬ ‫ומי ש ר ו א ה ו א ף הוא מ ר א ה ל ו פנים‪.‬‬
‫ל א ב ל ‪ ,‬ועיין ל ה ל ן ‪.‬‬
‫מחמת‬ ‫בבבלי‪ :‬ר ׳ יהודה אומר הבאים מחמת האבל פטורץ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אחת‬ ‫‪ .27‬ש ו ד ה‬
‫ע צ מ ן ח י י ב ץ ‪ .‬ו ה ב י א ו ת ל מ י ד י ד ״ י ) ר י ״ ף פ ״ ג ס י ׳ סי( ב ש ם א י ת ד מ פ ר ש י ש ר ׳ י ה ו ד ה מ י ק ל מן ה ת ״ ק ‪.‬‬

‫« ועיין במהרשיא ו ב מ ה ר י ס ס ו כ ה כיו א׳ ל ת ו ס פ ׳ ד י ה חתן‪ ,‬ועיין ם׳ש ב ש ר ת ח ו ת יאיר סי׳ סיו‪,‬‬

‫עיר ועיה‪.‬‬
‫« כ נ ר א ה שמגהג זה היה רווח גם במשתאות לסימן השתתפות ב ש מ ח ת ה ח ת ן ו ה כ ל ה ‪ .‬ומכאן הביטוי‬
‫‪.‬פנים חדשות״ המצוי א צ ל המשתאות ואף א צ ל ה א ב ל י ם )עיין ירושלמי כאן רפ״נ‪ ,‬ה׳ ע י ד ו ב מ ק ב י ל ו ת ( ‪.‬‬
‫ופירושו א ד ם שעד כ א ן ל א ה ר א ה פנים לחתן‪ .‬ועיין בשוית ר״א בן הרימ‪ ,‬עט׳ ‪ 132‬ו ב ה ע ר ה ‪ 5‬שם‪.‬‬
‫ד עיין ירוש׳ מויק פיג היה‪ ,‬פ ׳ ב ע י ב ועינ; שם היו‪ ,‬פיג עיא; ביר ס פ י ח ‪ ,‬עט׳ ‪ ;67‬ד ב י ר פיב‪ ,‬כ י ד ‪,‬‬
‫ר ו ת ר ב ה פ״ב‪ ,‬חי‪ ,‬ועוד ב כ י ם ‪.‬‬
‫* ירושלמי מנילה פ י ר היה‪ ,‬עיה ע י ב ; מ ר ק פיג היו‪ ,‬פיג עיא; סנהדרין פ׳י ה״ב‪ ,‬כ י ח ע״ב; ועיין‬
‫ב״ר פיק‪ ,‬זי‪ ,‬עמ׳ ‪ 1292‬שו׳ ‪ 1‬ושוי ‪.3‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪19‬‬ ‫ברכות פ״ב ע מ ‪8‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו כ ב ר ת מ ה עליהם ר יונה )מפרש התוספתא( מלשון התוספתא והירושלמי ש מ ב ו א ר מתוכו ש ר‬
‫יהודה מחמיר ומחייב גם א ת הרואים פנים א ם ל א ב א ו מחמת אבל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הירושלמי‬ ‫כי״ר ובה‬ ‫בירושלמי )בשרי״ר‪,‬‬ ‫וכ״ה )״עומדים״( גם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫העומדים‬
‫ופירש‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הבאים‬ ‫ובבבלי‪:‬‬ ‫שורה אחת( ובמס׳ שמחות‪.‬‬ ‫ע ומדין‬ ‫להר״מ גם לעיל‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫יונה הנ״ל שהגירםאות תלויות במנהגים השונים‪ ,‬א ם האבלים עומדים והמשפחות עוברות‪,‬‬ ‫ר‬
‫להפך‪.‬‬ ‫או‬
‫‪,‬‬
‫וכ״ה גם בירושלמי‪ ,‬ב מ ם שמחות ו ב ב ב ל י ) ל פ י כתה״י וראשונים‪,‬‬ ‫חיבין‪.‬‬ ‫כבוד‬ ‫לשם‬
‫עצמן‪.‬‬ ‫ו כ ת ב ב ח ״ ד שמלשון זו מ ו כ ח ש ל א כ פ י ר ש ״ י ש פ י ר ש ) ל פ י גירםתו(‪ :‬מחמת‬ ‫עיין ד ק ״ ם ( ‪.‬‬
‫ב ר ם פרוש הדברים מתברר מתוך‬ ‫ולא מחמת כבוד‪ ,‬שלא באו לנחם א ל א ל ר א ו ת א ת המאורע‪.‬‬
‫המקורות שצוינו לעיל‪ ,‬שהרי ״ראיית פנים״ היא בשתי פנים‪ .‬שכן א מ ר ו בירושלמי מו״ק פ״ג‬
‫)ה״ה‪ ,‬פ ״ ב ע״ג(‪ :‬ב ש ל א ה ו ר א ו ל ו ר ו ב פנים‪ ,‬א ב ל א ם ה ו ר א ו ל ו ר ו ב פ נ י ם נ ו ט ל ו למרחץ‪ ,‬ופירושו‬
‫‪,‬‬
‫ו ל ע י ל ש ם ) פ ״ ב ע״ב( אמרו‪ :‬מפני מ ה א מ ר ו‬ ‫שראה את ר ו ב המנחמץ )עיץ בבלי שם כ ״ ב א (‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובב״ר ם״ק‪ ,‬ז‬ ‫) כ ל ו מ ר בתמיה(‪.‬‬ ‫הכבוד‬ ‫מפני‬ ‫ל ה ר א ו ת ל ו פנים )כלומר‪ ,‬בשבת(‪ ,‬ל א‬
‫‪,‬‬
‫) ע מ ‪ :(1292‬ל מ ה מ ר א ץ פ נ י ם ב ש ב ת ו כ ר ‪ ,‬מ פ נ י ה א י ב ה ‪ .‬ו כ ן ב י ר ו ש ל מ י ס נ ה ד ר י ן ) פ ״ י ה ״ ב ‪ ,‬כ ״ ח‬
‫ע״ב(‪ :‬״גברא ר ב א הוא‪ ,‬איזיל חמי ליה א פ י ך ‪ ,‬ומוכח ש ם מתוך ה ע נ י ץ ש ל א נצטווה אליהו‬
‫ולפי דרכנו למדנו ששתי‬ ‫ל ה ר א ו ת פנים לחיאל א ל א מפני הכבוד‪ ,‬ו ל א מפני התנחומץ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫א ח ת היא השתתפות ב צ ע ר ה א ב ל ע ״ י קרוביו ואוהביו‪ ,‬ויש בראיית פ נ י ם‬ ‫פנים לראיית פנים‪.‬‬
‫זו משום תנחומים לאבל‪ ,‬והשניה היא ש ל זרים שאינם באים א ל א מפני הכבוד‪ ,‬כלומר‪ ,‬כ ד י ל כ ב ד‬
‫‪,‬‬
‫ולפ״ז נראה ש ״ ל ש ם כבוד״ כאן פירושו ל ש ם כבוד האבלים ) כ פ י א ח ד הקדמונים‬ ‫א ת האבל‪.‬‬
‫שהבאנו ל ע י ל ד ״ ה שורה הפנימית(‪ ,‬ו״לשם א ב ל ״ פירושו ל ש ם ניחום האבלים‪ ,‬כ מ ו שפירשו‬
‫‪,‬‬
‫יונה ה נ ״ ל ב ש ם א י ת דאמרי‪.‬‬ ‫ר‬ ‫תלמידי‬
‫ו ב ש ר י ״ ר ו ב כ י ״ ר שם‪ :‬ל ס פ ר‬ ‫בירושלמי‪ :‬ירדו לםפד ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫להספד‬ ‫ירדו‬ ‫‪.28‬‬
‫‪,‬‬
‫שהרי כבבא הסמוכה‬ ‫והברייתא קשה מאד‪,‬‬ ‫ל ה ל ן ש ב י ע י ת ע מ ‪ 515‬ה ע ר ה ‪ (14‬ו כ ר ‪.‬‬ ‫)ועיין‬
‫והרמב״ן בתוה״א הנ״ל נדחק ל פ ר ש ש״פמורץ מתפילה )כ״ה בד״ר‬ ‫חייבו א ת המספידים בק״ש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ש ם ‪ ,‬ע י ץ ת ם ״ ר ע מ ‪ (15‬ק א מ ר כ א ן ״ ‪ .‬א ב ל א ף ל פ י פ י ר ו ש ו ק ש ה ‪ ,‬מ ה ע נ י ץ ר א י י ת פ נ י ם ל ה פ ס ד ‪,‬‬
‫ב פ נ י ה א ב ל דווקא?‬ ‫וכי מםפידץ‬
‫ו ל ח ו מ ר הנושא נ ״ ל שהברייתא ש ל נ ו ח ו ז ר ת ל מ ש נ ת נ ו )ם״ג מ״א(‪ :‬מי שמתו מ ו ט ל ל פ נ י ו‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫והברייתא נסמכה ל ד ב ר י ר יהודה )עיץ ב מ ם שמחות ובירושלמי( מפני‬ ‫ו כ ר נושאי המטה ו כ ר ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וכנראה ש ס פ ד )או ספר( הוא שדה ב ו כ ץ‬ ‫שבה גם ר יהודה מודה ש כ ל הרואים פנים פטורץ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ועל ס פ ד זה אמרו‬ ‫)עיץ בבלי מו״ק ה ב ובאוה״ג שם(‪ ,‬מקום שהיו מפטירץ בו א ת המת‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ב ת ו ס פ ת א ) ס ו ף מו״ק(‪ :‬א י ז ה ו מ ס פ ד ‪ ,‬ז ה ש ע ל ה ל ב ‪ ,‬ש נ ע ל ש ד י ם ס ו פ ד י ם ) ו ע י ץ ב מ ש נ ה ש ם פ ״ ג‬
‫‪,‬‬
‫מ״ח(‪ .‬ו ב ב ב ל י כ א ן ) י ״ ט א ( שנינו‪ :‬העוםקין ב ה ס פ ד בזמן ש ה מ ת מ ו ט ל ל פ נ י ה ם נשמטין א ח ד א ח ד‬
‫א ב ל בתוספתא שיטה אחרת‪ ,‬ש ל א מחמת כ ב ו ד ה מ ת אתינן ע ל ה א ל א מפני צ ע ר‬ ‫וקוראץ וכר‪.‬‬
‫ואעם״י ש א ץ מנחמץ לאדם בשעה שמתו מוטל לפניו‪ ,‬א ב ל מצוה להראות ל ו שמצטערץ‬ ‫האבל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וםשיטא ש ג ם ל ד יהודה כ ל ה ר ו א ץ פ נ י ה א ב ל פ ט ו ר ץ ‪ ,‬משום שהספד מוכיח‬ ‫עמו‪ ,‬וםופדץ עמו‪.‬‬
‫ועיץ ירושלמי סוטה‬ ‫ש ב א ו מ ח מ ת א ב ל ו ת ו ל א מ ש ו ם כ ב ו ד ‪ ,‬ו א ץ כ א ן ה ב ד ל ב ץ ק ר ו ב י ם ובין ז ר י ם ‪.‬‬
‫םע״ב‪.‬‬ ‫פ ״ א ה״י‪ ,‬י ״ ז‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ונ״ל קרוב לוודאי‬ ‫ל פ ס ג ן וכר‪.‬‬ ‫ו ב מ ס ש מ ח ו ת פ ״ י ) ב ד פ ו ס י ם ו ב כ י ״ י ( ‪ ,‬ע מ ‪ :182‬י ר ד ו‬
‫‪,‬‬
‫שמחות א ת פירושנו בתוספתא‬ ‫ולפ״ז מקיימת הגירסא ב מ ם‬ ‫ש א ץ פםגן א ל א ש ד ה בוכים‪*.‬‬
‫כאן‪.‬‬

‫‪efo5j7fkyos. rlupos. KOX‬‬ ‫׳ « « ‪krul/kyuv & r‬‬ ‫‪,fkyov.‬כלוסר»ובםלונו של היזיכיאוס ה ב י א ‪:‬‬

 ‫ברכות פ״ב עמ׳ ‪8‬‬ ‫‪20‬‬
‫אומדים‬ ‫ויש‬ ‫א ב ל בד‪ :‬פטורץ‪.‬‬ ‫וכ״ה בירושלמי ובמס׳ שמחות‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫פט ודין‬
‫וברור שהמלים *ויש‬ ‫וכ״ה בתוה״א להרמב״ן הנ״ל‪.‬‬ ‫ושאין ר ו א ץ ו כ ר ‪.‬‬ ‫להם‪.‬‬ ‫ושניים‬
‫א ו מ ד י ם ו ש נ י י ם ל ה ם ״ ב א ו מן ו ע ל י ו ן ‪ ,‬ו ה כ ו ו נ ה ה י א ‪ ,‬ש י ש ג ו ר ס י ם ״ ו ש נ י י ם ל ה ם ״ כ מ ק ו ם ״ ו ש א י ן‬
‫וכן ש ע ר לנכון א׳ אריה ש ו ו א ^‬ ‫ר ו א ץ א ת הפנים״‪ ,‬כ ל ו מ ר גירסת כי״ע‪.‬‬
‫ובירושלמי מ פ ו ר ש עליה‪ :‬מה‬ ‫הלכה זו היא בהספד אחרי הקבורה‪.‬‬ ‫ה ס ו פ ד וכר‪.‬‬ ‫‪.29‬‬
‫ועיין ב ת ו ה ״ א ל ה ר מ ב ״ ן ה נ ״ ל ו ב פ י ׳ ת ל מ י ד י ר ״ י ע ל ה ר י ״ ף פ ״ ג ס י ׳ ם׳‪.‬‬ ‫ד ת נ י ת נ א ב י ו ם השני‪.‬‬
‫ו ע י ץ כ ב א ו ר ה ג ד ״ א א ר י ח ס י ׳ ע ״ ב ‪ ,‬א ו ת ג׳‪.‬‬ ‫לעיל‪.‬‬ ‫ומ״ש‬
‫ע י ץ ב ג י ׳ ה ר א ״ ש ב י ר ו ש ל מ י א צ ל ר ט ג ר ב א ה צ ו ״ י ע מ ׳ ‪ 73‬ו א י ל ך ‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מ פ ס י ק ין‬
‫ו ע מ ׳ ‪ 118‬ה ע ׳ ‪.5‬‬ ‫ל ה ר ל ״ ג ח ״ ב ע מ ׳ ‪,117‬‬ ‫ובפירושים‬
‫ו כ ר ‪ .‬עיין ב פ י ר ו ש י ם ה נ ״ ל ע מ ׳ ‪ 117‬ה ע ׳ ‪.3‬‬ ‫שהפסיקו‬ ‫‪.30‬‬
‫ב י ר ו ש ל מ י ו ב ב ב ל י ה נ ״ ל )בכתי״י(‪ :‬ש נ פ ל ו ע ל י ו ו כ ר ‪ ,‬ודווקא בנתינה‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫‪ .31‬ש נ ת ן‬
‫מקוואות‬ ‫להר״מ‬ ‫פיה״מ‬ ‫ועיין‬ ‫א ו בנפילה‪ ,‬א ב ל ל א בטבילה‪ ,‬כ מ פ ו ר ש ב ב ב ל י ש ם כ ״ ב א‪.‬‬
‫פ״ח‪.‬‬ ‫ובטאו״ח סי׳‬ ‫פ״ג מ״ד‪,‬‬
‫ובכי״מ‬ ‫ובבבלי‪ :‬הזבים והמצורעים ובועלי נדות‪.‬‬ ‫וכ״ה בירושלמי‪.‬‬ ‫‪ .33‬ה ז ב י ן ו כ ר ‪.‬‬
‫ו כ ב ר ה ע י ר ו ת י ב ת ם ״ ר ) ח ״ א ע מ ׳ ‪ (15‬ש ג י ׳ כ י ״ מ ח ש ו ד ה ב ע י נ י‬ ‫שם‪ :‬ובועלי נדות ר ו ל ד ו ת ‪.‬‬
‫מפני שכנראה ״בכוונה הוציאו א ת הנקבות והכניסו זכרים במקוק‪,‬״! ע י ץ המשך דברי התוספתא״‪.‬‬
‫עכשיו‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש כ ל א ל ו מ ו ת ר י ם ל ק ר ו ת ב ת ו ר ה ו כ ר ו ל ש נ ו ת ב מ ש נ ה ‪ ,‬ו א ץ ד ר כ ה ש ל א ש ה בזה‪.‬‬
‫אני רואה שהרש״ם גורס גם בירושלמי‪ :‬ז ב ץ ובועלי נדות ח ב ו ת ויולדות ו כ ר ‪ ,‬וגם שם פירושו‬
‫ונשנו‬ ‫כלפנינו‬ ‫והנכץ‬ ‫עסיקינן‪.‬‬ ‫גרידא‬ ‫בזכרים‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫יולדות ו כ ר ‪,‬‬ ‫ובועלי‬ ‫זבות‬ ‫בועלי‬
‫אחרים‪.‬‬ ‫מקומות‬ ‫מכמה‬ ‫באשגרה‬ ‫ויולדות‬ ‫זבות‬
‫בפירש״י‪ :‬ברגיליות‪ .‬במשניות השגורות בפיו‪ ,‬שהוא מוציאן‬ ‫הרגילות‪.‬‬ ‫‪ .35‬ב ה ל כ ו ת‬
‫ובירושלמי )מו״ק פ ״ ג ה״ה‪ ,‬ם ״ ב ע״ד(‪ :‬ת נ י א ב ל שונה הוא במקום שאינו‬ ‫מפיו במרוצה ו כ ר ‪.‬‬
‫רגיל‪ ,‬כ ג ץ א י ל ץ מיליהץ דרבנן ד ב ר נ ש משתאיל ב ה ץ ק י י ם ליה‪ ,‬כמאן ד ל א רגיל‪ .‬ומכאן שהלכות‬
‫רגיליות פירושו ה ל כ ו ת השנונות ב פ י האדם‪ ,‬ומשנשאל ב ק הוא אינו מגמגם ועונה מיד‪.‬״‬
‫בירושלמי ש ב ת ובכי״ר ברכות‪ :‬משנתו‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ל א יפרש ויבאר א ת‬ ‫המשנה‪.‬‬ ‫‪.36‬‬
‫ובלבד‬ ‫ה ע ר ו ך )צע(‪:‬‬ ‫גירםת‬ ‫בבבלי לפי‬ ‫וכן ג ם‬ ‫לשנותה‪.‬‬ ‫מותר‬ ‫שהוא‬ ‫הרגילה‪,‬‬ ‫משנתו‬
‫ש ל א י צ י ע ן ‪ ,‬ע י ץ ד ק ״ ס ע מ ׳ ‪ 105‬ה ע ׳ נ ׳ ‪.‬‬
‫ובמשנתנו‪ :‬ב ע ל ק ר י מהדהד בלבו‪ ,‬ואינו‬ ‫וכ״ה בירושלמי‪.‬‬ ‫מ ש מ י ע וכר‪.‬‬ ‫‪ .37‬ו א י נ ו‬
‫ו פ י ר ש ו ר ו ב ה מ פ ר ש י ם ) ע ״ ם הבבלי‪ ,‬ע י ץ להלן( שהוא מ ה ר ה ר‬ ‫מברך ל א לפניה ולא לאחריה‪.‬‬
‫וכר׳‬ ‫שאין מ י ם‬ ‫במקום‬ ‫מתניתא‬ ‫ברכות‪.‬‬ ‫מהרהר?‬ ‫אמרו‪ :‬מהו‬ ‫בירושלמי כאן‬ ‫אבל‬ ‫ק״ש‪.‬‬
‫גם‬ ‫שפירשה כן‬ ‫קדומה‬ ‫מסורת‬ ‫קיימת‬ ‫היתה‬ ‫שלפנינו(‪ .‬ב ר ם‬ ‫)הברייתא‬ ‫דתני ו כ ר‬ ‫מאיר‬
‫ו כ ״ ה ב ש כ ל ט ו ב ש מ ו ת ) ס ו ף ע מ ׳ ‪ :(105‬ד ת נ ן ב ע ל ק ר י מ ה ר ה ר ב ל ב ו ו כ ר א ב ל ק ר י א ת‬ ‫בבבלי‪.‬‬

‫ו ה פ ו ע ל ‪ epipsegein‬פירושו לקונן ל פ נ י‬ ‫ותרגוםו‪ :‬פ ס ג ו ס ה ו א ט ק ס ה ק ב ו ר ה )או מ ק ו ם ה ק ב ו ר ה ( ‪.‬‬

‫ה ק ב ו ר ה )השוה ‪ trudiSaov‬בנינוד ל־‪0$‬׳»‪7‬ל)^!‪ ,‬ה ס פ ד א ח ר י ה ק ב ו ר ה ( ‪.‬‬
‫‪ !0‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ו ע ל י נ ד ו ת ובועלי יולדות‪ .‬ותמהני א ם היה מ ק ו ם ל ט ע ו ת ב ד ב ר י ‪ ,‬שהרי כ ת ב ת י מפורש‪:‬‬
‫הוציאו א ת ה נ ק ב ו ת ‪ .‬ועיין מיש הרל״נ בפירושים ח י ב ע ט ׳ ‪.248‬‬
‫״ בירושלמי ש ב ת ‪ :‬רונליות‪ ,‬כני׳ כי״ע כאן‪ ,‬ואין בין רגיליות ורונליות ו ל א כ ל ו ם ‪ .‬וכן בירושלמי‬
‫עירובין )פ־ו ה־ח‪ ,‬כ׳׳נ ע י ר ( ‪ :‬ח צ ר דוגלת‪ ,‬ופירושו ח צ ר רנילה‪ ,‬עיייש במפרשים‪ .‬ואני ם ע י ר ע״ז מפני‬
‫ב ה ע ר ה ( ‪ .‬ואין צ ו ר ך ל ה ו ס י ף שהפעיר שם ל א‬ ‫)עם׳ ‪6429‬‬ ‫ד ב ר י ה מ ע י ר במלונו של ב ן יהודה ע ר ך ר נ ל י‬
‫הבין ל א א ת הירושלמי ו ל א א ת ד ב ר י ‪ :‬ה ו א ק י ט ע אותם והוסיף ב מ ו ק פ י ם ר ב ד י ם שאינם שייכים לעניין‪.‬‬
‫וכוונתי שם ב ר ו ר ה שבירושלמי מו״ק נ ת ב א ר מ ה הן ה ל כ ו ת שאינן רגילות‪ ,‬ומכאן ש ה ל כ ו ת רנילות הן כ מ ו‬
‫וכפירש״י ב ב ר כ ו ת ‪.‬‬ ‫שכתבנו‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫ברכות פ״ב עמי ‪9-8‬‬
‫וכן פירש הגר״א בשנו״א‪,‬‬ ‫שמע מוציא בשפתיו פי׳ בעל קרי מהרהר בלבו ברכות של ק״ש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫והחכמים האחרונים העירו ע ל דברי הר״ח )אוה״ג ע מ ‪(19‬‬ ‫עיי״ש שהאריך לבאר את הבבלי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שרמזו ל ו הראשונים‪ ,‬עיץ בפירושים להרל״ג ח״ב ע מ ‪ 197‬ואילך‪.‬״‬
‫ואשר לעצם השינוי בץ התוספתא והמשנה שבתוספתא שנינו‪ :‬קורא את שמע ואינו‬
‫משמיע לאזנו‪ ,‬ומסתימת ל ש ק המשנה משמע שקורא ק״ש כדרכה )ובברכות גרידא מהרהר(‪ ,‬כבר‬
‫פירש ר׳ יונה )מפרש התוספתא( שר״מ לשיטתו‪ ,‬שסובר שהקורא ק״ש ולא השמיע לאזנו יצא‬
‫)עיץ ידוש׳ ס״ב ה״ג‪ ,‬ד׳ ע״ד‪ ,‬בבלי ט״ו א׳ ולהלן בתוספתא(‪ ,‬ולפיכך מוטב לו לקרוא בשפתיו‬
‫ולא להשמיע לאזנו‪ ,‬שהרי כ ל האיסור של בעל קרי למדנו מסיני‪ ,‬ושם היתה השמעת האוזן‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫)כסברת הבבלי כ ב למ״ד הרהור כדבור‪ ,‬עיי״ש בתוםפ ד״ה כדאשכחן(‪ .‬אבל משנתנו כאן‬
‫סברה שהקורא ק״ש ולא השמיע לאזנו לא יצא‪,‬״ ולפיכך סתמה ולא הזכירה שיקרא ולא ישמיע‬
‫לאזניו‪.‬״‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ם חסידים ה ו צ מק״נ ס י תתתתי״ח‪ ,‬עמ׳ ‪.395‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מאיר‬ ‫ר‬ ‫‪ .38‬א מ‬
‫‪,‬‬
‫בכי״ע ו ב ם חסידים ליתא‪.‬‬ ‫המדרש‪.‬‬ ‫‪ .39‬ב ב י ת‬
‫לסי דרכנו למדנו מכאן שבאותו זמן עדיין לא גזרה מלכות הרשעה‬ ‫‪ .40‬ק ס ד ו ר ‪.‬‬
‫ומלכות הרשעה גזרה ע ל ק״ש שיש בה‬ ‫ע ל לימוד התורה‪ ,‬שהרי ד״ע ותלמידיו ישבו ולמדו‪.‬‬
‫והארכתי כבאור הגזירות במאמרי‬ ‫קבלת עול מלכות שמים והודעה שאץ לנו אדץ אלא אחד‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בשנתון של המכץ לפילולוגי ולהיםטורי מזרחית וםלבית שע״י האוניברסיטה בבריסל ח״ז‬
‫‪,‬‬
‫ע מ ‪ 425‬ואילך‪.‬‬ ‫)‪(1939-44‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫רוקח ס י שמ״ה וראבי״ה ח״א ס י ע״ז‪ ,‬ע מ ‪.54‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שהיה‬ ‫‪ .41‬ה ר י‬
‫‪,‬‬
‫וכר‪ .‬עיץ במשנתנו פ״ג מ״ה ובירושלמי תרומות ס״א םה״ו‪ ,‬מ ע״ד‪ .‬אבל עיץ‬ ‫ערום‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫באהצו״י שם ע מ ‪ 10‬ובמאירי כאן כ״ו א ) ‪ 8 6‬ע״א( ובמגן אבות שלו ע מ כ״ח ובנוסח הר״ש‬
‫ולפי גידםתם אינו עניין לכאן‪.‬‬ ‫םיריליאו לתרומות )י״ב ע״א(‪.‬‬
‫ר ב עמרם גאץ )גיאוניקה של גינצבורג ח״ב ‪ ,328‬סדר תו״א הוצ׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫‪ .42‬ב ת ב ן‬
‫‪,‬‬
‫ע מ ‪ (18‬הביא ברייתא זו לדוגמא שהלכה כתוספתא במקום שאץ התלמוד חולק‬ ‫כהנא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫עליה‪ ,‬ולא עוד אלא שיש לה סיוע ממימרא של שמואל ב ס ו כ ה ) י ב (‪ .‬ולכאורה הדברים תמוהים‪,‬‬
‫ואמרו עליה בירושלמי‬ ‫שהרי הלכה זו מבוררת במשנתנו כאן‪ :‬ואם לאו יתכסה במים ויקרא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ולפי ההוספה שבתלמוד )כ״ה ב (‪ :‬דדמו כארעא םמיכתא‪ ,‬ולפ״ז‬ ‫ובבבלי שבמים עכורים שנו‪.‬‬
‫ואף לגירםת כתה״י בבבלי קשה‪,‬‬ ‫הרי מפורש בתלמוד כאן שמכסה את עצמו בעפר וקורא‪.‬‬
‫מה לי מים עכורים מה לי תבן וקש‪ ,‬ודברי התוספתא מקויימץ מן הםוגייא במקומה‪ ,‬ולמה ל ו‬
‫לרבינו להביא דמיץ רחוק מבבלי סוכה‪ .‬ולפיכך נראה ש ק הםוגייא שלנו אץ ראיה‪ ,‬מפני שאם יצא‬
‫וכן מפורש בה״ג )ג׳‬ ‫להתלבש יעבור ז ק ק״ש‪ ,‬ומשום זה התירו לו להתכסות במים עכורים‪.‬‬

‫נ נ אלא שהחכמים הנ״ל לא הרגישו שלרבינו ז״ל פירוש המשנה תלד במחלוקת רבינא ורב חסדא‪.‬‬
‫ולרבינא הסובר שהרהור כדבור םהרהר ק״ש‪ ,‬אבל ר ב חסדא שסובר שהרהור לא כדבור קורא ק״ש‬
‫בשפתיו ומהרהר ברכות‪ ,‬כשיטת הירושלמי‪ ,‬עיין בפי' קדמון לברכות )סה״ז לרצ״ס חיות עסי ס״נ(‬
‫בשם הר״ח‪ ,‬ומתוך דבריו אנו עומדים על פירושו בבבלי וגירסתו להלן שם )הוא לא גרס ‪.‬דדבר‬
‫שהצבור עסוקין בר(‪ .‬וכן םפורש בערמת הבושם )ח״ב עט׳ ‪ (52‬שכתב‪ :‬עוד תמהתי מה היה צריך‬
‫להביא מירושלמי המהרהר דמתנית' היינו מהרהר בברכות אבל ק״ש קורא‪ ,‬ה ל א ב ת ל ס ו ד ש ל נ ו‬
‫ס ו כ י ח כ ן דאםר בההיא שםעת' תבן היה עוסד בתפילה ונזכר וכוי‪ .‬והדברים יתבארו אייה במ״א‪.‬‬
‫»! תו היא םשנה ראשונה‪ ,‬עיין ס״ש בדב״ר הוצאה שלי עסי ‪ 63‬העי ‪.7‬‬
‫‪4‬נ ועיין נוסח הברייתא בבבלי כ״ב א׳ )ובדק״ס שם עסי ‪ 104‬הע׳ יי(‪ ,‬ולפי סברת התלסוד שם‬
‫אף לר״ם קורא ק״ש כדרכו‪ ,‬ספני שאף בלא השםיע לאזנו יצא‪ ,‬ואין הבדל בין השסיע ל ל א השסיע‪.‬‬
‫ועיין תם״ר ח־א עסי ‪.16‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ב ר מ ת פ״ב עמ ‪9‬‬ ‫‪22‬‬
‫ע ״ ב ‪ ,‬ד ״ ב ע מ ׳ ‪ :(33‬ו א ס י ר ל י ה ל א י נ י ש ל מ ק ר י ק ״ ש כ י ק א י ע ר ו ם ו א פ י ל ו ק א י ם ב מ י א ו ב ו ׳ ו א ם‬
‫אבל‬ ‫ו ק משמע מפשוטה ש ל משנתנו‪.‬‬ ‫ד ם ל י ק ע ב ר זמן ק ״ ש י ת כ ס ה ב מ י ם ו י ק ר א ו כ ר ‪.‬‬ ‫עד‬
‫ב ת ו ס פ ת א ל א נ ז כ ר זמן ק ״ ש כ ל ל ‪ ,‬ו מ ש ו ם ט י ר ח א א ת י נ ן ע ל ה ‪ ,‬ש ל א ה ט ר י ח ו ע ל י ו ל ל כ ת ל ב י ת ו‬
‫ל ה ת ל ב ש ‪ ,‬ו א פ י ל ו א ם י ס פ י ק ל ה ג י ע ל ב י ת ו ו ל ה ת ל ב ש ל פ נ י ש י ע ב ו ר ז ק ק ״ ש א ץ מ ט ר י ח ץ עליו‪.‬‬
‫והרי‬ ‫ומברך‪,‬‬ ‫כתבן וכו׳‬ ‫א ת עצמו‬ ‫שמכסה‬ ‫ת ר ו מ ו ת )פ״ג ה״ב(‬ ‫מתוספתא‬ ‫ברור‬ ‫יוצא‬ ‫וכן‬
‫ומטעם זה הביא ר ״ ע גאץ ראיה מגמ׳ סוכה שלא‬ ‫ש ם ב ו ו ד א י א ץ זמן ק ב ו ע ל ב ר כ ה ו ל ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫אחר‪.‬‬ ‫בדבר‬ ‫עצמו‬ ‫את‬ ‫לכסות‬ ‫יכול‬ ‫אם‬ ‫ק״ש‬ ‫ולקרוא‬ ‫בבגדיו‬ ‫להתלבש‬ ‫אדם‬ ‫על‬ ‫הטריחו‬
‫) ו מ מ ש נ ת נ ו כ א ן אין ר א י ה ל ה פ ך ‪ ,‬ש ה ר י ה א ד ם ל א י ש א ר ב מ י ם ו צ ר י ך ל צ א ת מן המים‪ ,‬ו א ״ כ ל מ ה‬
‫ז ק ק״ש(‪.‬‬ ‫לקרוא במים אם יכול להתלבש ולקרוא לפני שיעבור‬ ‫לו‬
‫ו פ י ׳ ה מ פ ר ש י ם ב ר י ש א )וכן מ ש מ ע מ ד ב ר י ר ״ ע ג א ץ ש ה ב א נ ו ל ע י ל ‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שבחו‬ ‫אין‬
‫ש מ כ ס ה א ת ע ד ו ת ו ג ר י ד א ) ע י ץ ה ל ש ץ ב ח ל ה פ ״ ב מ״ג(‪ ,‬ו ה ו א ב ו ו ד א י מ ס פ י ק ל ה ל כ ה ‪.‬‬ ‫עיי״ש(‬
‫ו מ ר ה י ט ת ה ל ש ץ כ א ן מ ש מ ע ש א פ י ל ו כ ו ל ו מ כ ו ס ה ב ק ש א ץ זה ש ב ח ו ש ל א ד ם ל ה י ו ת ק ו ר א כן‪,‬‬
‫ת ד ע ל ך ש ה ו א כן‪ ,‬ש ה ר י ב ר א ה ק ב ״ ה א ת ה א ד ם‬ ‫וכן מ ש מ ע מ ל ש ץ מ ש נ ת נ ו )עיין מ ״ ש ל ע י ל ( ‪.‬‬
‫בלבוש ולא הסתפק בזה שהוולד מכוסה ר י ר י ם ודם‪ ,‬כ ל ש ץ התופפתא‪.‬‬
‫מ ל ש ץ זו משמע ק צ ת שאפילו כסה א ת כ ל גופו בקש או את מתניו במטפחת‬ ‫לבו‪.‬‬ ‫א ת‬ ‫‪.46‬‬
‫המלך‬ ‫מ פ נ י שאין ז ה ד ר ך כ ב ו ד ל ע מ ו ד ל פ נ י‬ ‫א ת לבו בבגד‪,‬‬ ‫ע ד שיכסה גם‬ ‫מתפלל‬ ‫אינו‬
‫והאיסור ש ל לבו רואה‬ ‫ובברייתא שבבבלי‪ :‬א ב ל ל ת פ ל ה ע ד שיכסה את לבו‪.‬‬ ‫לבוש‪.‬‬ ‫בלי‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש ה ח י ד ״ א ב מ ח ז י ק ב ר כ ה א ר י ח סי•‬ ‫א ת הערוה ל א נזכר ל א בתוספתא ולא בירושלמי‪.‬‬
‫‪.284‬‬ ‫ע ״ ד ו ב מ ה ״ פ פ ״ ט ה ״ ב ד ״ ה היה‪ ,‬ו מ ״ ש ה ר ל ״ ג ב פ י ר ו ש י ם ח ״ ב ע מ ׳‬
‫א ג ו ד ל ר ״ ש ג ׳ מ ע )סה״י ל כ ב ו ד ג ר ע ץ ע מ ׳ ‪ (18‬ע ר ך א ו ב ו ב ש ם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יכניס‬ ‫ל א‬ ‫‪.47‬‬
‫נ ס י ם א ל י ף )צ״ל‪ :‬א ל ו ף ( ‪ ,‬ר ו ק ח ם י ׳ ש מ ״ ה ‪ ,‬מ נ ה י ג ‪ ,‬דין ט ב י ל ת ב ע ״ ק ס י ׳ פ ״ א ‪ ,‬כ ״ ב ע ״ א ‪.‬‬ ‫רב‬
‫מ ״ ש להלן‪.‬‬ ‫ועיץ‬
‫ו ב כ י ״ ע ו ב ם ׳ ה ר ו ק ח ד״נ״ל‪ :‬ב ת ו ך חיקו‪.‬‬ ‫בד‪ :‬ל ת ו ך ק ו ב ו ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אובו‬ ‫לתוך‬
‫ובאגור הנ״ל‪ :‬בתוםפ׳ ב ר כ ו ת ל א יכניס א ת ראשו בתוך אובו ויקרא א ת שמע וכו׳ ובנוסחת‬
‫)איוב ל״א‪ ,‬ל״ג(‪.‬‬ ‫בחובי‬ ‫לטמון‬ ‫ש ל ר ב י נ ו נסים א ל י ף חובו בחית‪ ,‬וכדומה ל י שהוא מ ל ש ק‬
‫וכן פ י ר ש ב ח ״ ד מ ד ע ת ו ‪.‬‬
‫רז״ל‬ ‫כדברי‬ ‫שהוא‬ ‫י״א‬ ‫יבקע(‪:‬‬ ‫חדשים‬ ‫)כאבות‬ ‫י״ט‬ ‫ל״ב‪,‬‬ ‫לאיוב‬ ‫עזרא‬ ‫אבן‬ ‫ובפי׳‬
‫ו ב מ ע ץ ג נ י ם ל ר ״ ש מ מ נ ו ת ש ם ) ע מ ׳ ‪ :(105‬ו י ש א ו מ ר י ם ש ה ו א‬ ‫לא יכניס א ד ם ר א ש ו ת ח ת אובו‪.‬‬
‫מ ע נ ץ מה ש א מ ר ו ר ז ״ ל ל א יכניס ר א ש ו בתוך אובו ויקרא ק״ש‪ ,‬שלא יכניס ראשו בפי החלוק‪,‬‬
‫וכן ב מ נ ה י ג ה נ ״ ל ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת א ל א י כ נ י ס‬ ‫בית ה צ ו א ר )והשוה ל ש ץ ר ב י נ ו נסים להלן(‪.‬‬ ‫שהוא‬
‫וכנראה שצ״ל‪ :‬לתוך חובו ו כ ר ‪ ,‬שהרי הוא‬ ‫ראשו לתוך אזורו )וכ״ה גם בד״ק( ויקרא וכר‪.‬‬
‫ומסתבר שדברי המנהיג לקוחים‬ ‫א ו מ ר ב ס מ ו ך שם‪ :‬״ ו פ י ׳ ק ו ב ו ) צ ״ ל ‪ :‬ח ו ב ו ( ח ל ל א ד ב י צ ו ו א ר ה ״ ‪.‬‬
‫ה נ ״ ל )עיץ להלן(‪.‬‬ ‫ממגם״ת‬
‫ובכי״ע ובנוסח‬ ‫ל ו ו ד א י ש ה נ כ ץ כ ל פ נ י נ ו ‪ ,‬ואין א ו ב ו א ל א ח ו ב ו ‪ ,‬״ כ ל ו מ ד חיקו‪.‬‬ ‫וקרוב‬
‫א ש בחיקו‪.‬‬ ‫כ״ז(‪:‬‬ ‫)ר‪,‬‬ ‫ובמשלי‬ ‫את הפירוש‪.‬‬ ‫והכניסו‬ ‫העיקר‬ ‫הרוקח השמיטו את‬ ‫ס׳‬ ‫בעל‬
‫ו כ ״ ה ב ע ר ו ך ס ו ף ע ר ך ח ב )בי(‪ ,‬ע י י ״ ש‬ ‫נ״א בחוביה‪.‬‬ ‫ו ב ת ר ג ו ם שם‪ :‬נ ו ר א ב ע ו ב י ה ) ־ ־ ב א ו ב י ה ( ‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל י ) כ ״ ד ב׳(‪ :‬היה ישן ב ט ל י ת ו ו א י נ ו י כ ו ל ל ה ו צ י א א ת ר א ש ו מ פ נ י ה צ נ ה חוצץ‬ ‫בדוגמאות‪.‬‬

‫«! מ י ׳ רינ הנ״ל‪ .‬וחילוף כ ז ה נם ב ב ב ל י ב ׳ ק פ־א ס ע י א וברש״י שם בשם תשה״נ )עיין אוה״ג שם‪,‬‬
‫וכן‬ ‫‪ (241‬ע ל השינויים ב ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬ ‫ויפה ה ע י ר הריש א ב ר ס ס ו ן )קרית ס פ ר שכ״א‪ ,‬עם׳‬ ‫‪.(55‬‬ ‫עפ׳‬
‫ה ע י ר ע ל מ א פ ר ו של שניאור זקיש ב צ ו פ ה ל ה ם נ י ד ת ר ל י ט עס׳ ‪ 375‬שפירש כהוגן שהוא אובו הוא חובו‬
‫הוא עובו‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪23‬‬ ‫ברכות פ״ב עמ ‪9‬‬
‫וכמפתח למגם״ת להר׳ץ‬ ‫והעמידוה כמ״ד לבו רואה א ת הערוה מותר‪.‬‬ ‫בטליתו ע ל צ ו א ת וקורא‪.‬‬
‫‪ :(239‬״ ש א ל ה מ ה ו ש י כ נ י ס א ד ם ר א ש ו ל פ נ י ם מ ב י ת ה צ ו א ר ו י ק ר א ק ר י ת‬ ‫)תרביץ שי״א‪ ,‬עמ׳‬
‫פיו ניסח במאירי‬ ‫וכנראה שעל‬ ‫ו ב ר ו ר ש ב מ ג ם ״ ת ע צ מ ה ה ב י א א ת ה ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬ ‫שמע״‪.‬‬
‫) כ ״ ד ם ע ״ ב ‪ 81 ,‬ע ״ ב ( ‪ .‬ל א י כ נ י ס ר א ש ו ב ח ל ל ב י ת ה צ ו א ר ש ל מ ל ב ו ש ו ו י ק ר א א ת ש מ ע ‪ ,‬א ב ל א ם‬
‫ו ע י ץ להלן‪.‬‬ ‫באזור מותר‪.‬‬ ‫חגור‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ב ם המנהיג הנ״ל‪ :‬אפיקרוםותו‪.‬‬ ‫ב ם הרוקח הנ״ל‪ :‬אפיקרוםתו ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫א פ רק םי ת‬
‫ובירושלמי‬ ‫ו ב ס פ ר ה מ כ ת ם ל מ ו ״ ק כ ת ״ י ) ל פ י ה י ג ר ״ מ ס כ ת ו ת ד ר ך א ר ץ ״ ‪ ,‬עמי ‪ :(297‬א ס ר ק ם ו ת ו ‪.‬‬
‫לובש‬ ‫א פ י ק ר ם י ן היה‬ ‫בד אבא‬ ‫א ״ ר חייא‬ ‫ואינו אסור משום ערוה‪:‬‬ ‫ד ׳ ע״ג(‪:‬‬ ‫ה״ב‪,‬‬ ‫)פ״ב‬
‫‪,‬‬
‫שהקושיא‬ ‫‪(417‬‬ ‫עמ׳‬ ‫חסידים סי׳ תתתתקמ״ב‬ ‫וסי׳ ה ר ״ ן ב מ ג ם ״ ת ה נ ״ ל ) ל פ י ס‬ ‫מבפנים‪.‬‬
‫ה י א מן ה ת ס י ל י ן שהן ר ו א ץ א ת ה ע ר ו ה ) ד ר כ ם ה י ה ל ל ב ו ש ח ל ו ק א ר ו ך ב ל י מ כ נ ס י ם ‪ ,‬ו א ם הניח‬
‫ת פ י ל ץ מ ת ח ת ב י ת ה י ד א ץ ח צ י צ ה ב י נ י ה ם ל ע ר ו ה ( ‪ ,‬ו ת י ר צ ו ה ש ה י ה ל ב ו ש א ס י ק ר ס י ן מ ב פ נ י ם ‪ ,‬עיין‬
‫ומן ה ל ש ץ ״ ח ג ו ר ה ״ כאן‪ ,‬היה א פ ש ר‬ ‫מ״ש בפירושי לה׳ הירושלמי להר״מ‪ ,‬עמ׳ כ״ה אות ג ‪/‬‬
‫ל כ א ו ר ה לדייק שמחמת ״ ל ב ו רואה א ת הערוה״ אתינן עלה‪ ,‬ב ר ם א ם יש ל ו חגורה ע ל החלוק הרי‬
‫וכבר כתבנו לעיל שבירושלמי ובתוספתא לא נזכרה כ ל ל ההלכה על‬ ‫מותר גם בלי האסיקרסץ‪.‬‬
‫ויותר נ ר א ה שתגורה כאן פירושו דבוקה ) כ ל ש ק הפסיקתא ד ר ״ כ ‪ ,‬ט ״ ו‬ ‫״ ל ב ו ר ו א ה א ת הערוד״״‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ש ה א פ י ק ר ם ץ ד ב ו ק ה ב ב ש ר ‪ ,‬ו ה י ו ק ו ש ר ץ א ו ת ה ל מ ע ל ה מן ה כ ת ף )עיין מ ק ו א ו ת‬ ‫ע״ב(‪,‬‬
‫‪,1944‬‬ ‫ו כ ב ד ה א ר כ ת י ב מ ו צ א ה ש ל מ ל ה זו ) ה צ ו פ ה ה א נ ג ל י ‪ ,‬פ ד ר א ח ד ש ה כ ל ״ ה ‪,‬‬ ‫פ ״ י מ״ד(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ (2‬ו ה ס ק ת י ש פ י ר ו ש ה כ ו ת נ ת ת ח ת ו נ ה ד ב ו ק ה ב ב ש ר ‪.‬‬ ‫עמ‬
‫ובס׳ האסופות כת״י )לפי בובר‪ ,‬מבוא לתנחומא‬ ‫עיץ ברוקח הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שנים‬ ‫‪.48‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ב ת ו ס פ ת א ( ש נ י ם ש ה י ו י ש נ י ם ב ט ל י ת א ח ת אינן‬ ‫ס י כ״ז(‪ :‬ב ת נ ח ו מ א ) כ נ ר א ה ש צ ״ ל ‪:‬‬ ‫נ‬ ‫עמ׳‬
‫ו ב ר י י ת א זו ה ו ב א ה ב י ר ו ש ל מ י ס ו ף קידושין ל ע נ י י ן ש י נ ה‬ ‫ל ק ר ו א ו כ ר ) כ ל פ נ י נ ו כאן(‪.‬‬ ‫רשאץ‬
‫ועיץ במשנה שם‪.‬‬ ‫בשר עם עריות‪.‬‬ ‫בקרוב‬
‫אסור‪,‬‬ ‫מטליתו‬ ‫חוץ‬ ‫ראשו‬ ‫את‬ ‫מוציא‬ ‫אחד‬ ‫שכל‬ ‫אעפ״י‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בטלית‬
‫ועיץ בתוםפ׳ שם ד״ה שנים‪.‬‬ ‫מפני שמחמת הרהור אתינן עלה‪ ,‬כפירש״י‪.‬״‬
‫ועיין ב ב ר כ י‬ ‫ו ב ד ו ב ב ב ל י ‪ :‬ב נ י ו ו ב נ י ביתו‪.‬‬ ‫וכ״ה בכי״ע ובירושלמי‪.‬‬ ‫ובתו‪.‬‬ ‫‪ .50‬ב נ ו‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מ״ש ע ל ״בני ביתו״ אשתו‪ ,‬ועיץ מ״ש בהירושלמי כפשוטו‬ ‫ע״ג ם״ק א‬ ‫או״ח סי‬ ‫יוסף‬
‫‪,‬‬
‫‪.31‬‬ ‫עמ‬
‫ובד ובכי״ע חסרה‬ ‫וכ״ה להלן בחגיגה ובירושלמי ובבבלי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫דגן‬ ‫כזית‬ ‫‪.51‬‬
‫ונתנו‬ ‫נשאו‬ ‫ביבמות פ״ח(‬ ‫ובמקבילה‬ ‫ע״ב‬ ‫י״ז‬ ‫ה״ד‪,‬‬ ‫)שבת פי״ט‬ ‫ובירושלמי‬ ‫דגן‪.‬‬ ‫המלה‬
‫ו ב ר ״ ש ח ל ה פ ״ א מ״ה‪ :‬ק נ ב ק א ו ת ו כ ר כ ע י ן ע ו ג ו ת‬ ‫אם מותר להאכיל ל ק ק חליבה״ ש ל תרומה‪.‬‬
‫ו נ ר א ה מן ה י ר ו ש ל מ י ש ם ש ה י ו‬ ‫חליבה‪.‬‬ ‫יונקי שדים שמחזירין ל ס ו ל ת ה ל ע ש ו ת להם‬ ‫של‬
‫ו ל פ ״ ז א ם י כ ו ל ל א כ ו ל כ ז י ת ח ל י ב ה אין פ ו ר ש ץ‬ ‫מאכילין חליבה ל ק ק פחות מבן שמונה ימים‪.‬‬
‫ו א מ ר ו בסוכה הנ״ל‪ :‬והוא שיכול ל א ו כ ל ו בכדי‬ ‫ע ד ש י א כ ל כ ז י ת דגן מ מ ש ‪.‬‬ ‫וכר‪,‬‬ ‫מצואתו‬
‫ועיין מ ״ ש ל ה ל ן פ ״ ה הי״ח‪.‬‬ ‫פ ר ם )של גדול(‪.‬‬ ‫אכילת‬
‫‪,‬‬
‫ובהוצ׳ שלנו בבבלי )כ״ה א ( הוסיפו‬ ‫וכ״ה בירושלמי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כלבים‬ ‫ומשל‬ ‫‪.52‬‬
‫‪,‬‬
‫ב ב ר י י ת א ז ו ג ם צ ו א ת ח ז י ר י ם ‪ ,‬א ב ל ה ו ס פ ה ז ו א י נ נ ה ב כ ת י ״ י ‪ ,‬עיין ד ק ״ ם ע מ ׳ ‪ ,124‬ה ע ר ה ט ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בגליץ הש״ם בבבלי שם‪ ,‬ב מ ם כלה רפ״ז‪ ,‬בסוף פרקי שירה‪ ,‬מנהיג בסוסו קי״ט ע״א‬ ‫ועיץ‬
‫‪.16‬‬ ‫עמ׳‬ ‫ותם״ר‬

‫«! כ ב ר כ ת ב נ ו ל ע י ל שעניין ‪ .‬ל ב ו ר ו א ה א ת ה ע ר ח ד ל א נזכר ב ת ו ס פ ת א ובירושלמי‪.‬‬

‫ל» כ״ה הנירסא בראשונים‪ .‬ובכי״ל יבמות‪ :‬ח ל ו ב ה ‪ ,‬עיין מ׳ש מהירושלמי כפשוטו‪ ,‬עמ׳ ‪ ,211‬ויש‬
‫ל ה ו ס י ף נם רמב״ן יבמות רפ״ח‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״ב עמ ‪10-9‬‬ ‫‪24‬‬
‫ובן ב י ר ו ש ל מ י ‪ :‬ג ר ף א ח ד‬ ‫וכ״ה להלן בתוספתא ש ב ת פ״ג הי״ב‪.‬‬ ‫ובר‪.‬‬ ‫מימי‬ ‫וש ל‬ ‫‪.53‬‬
‫וכ׳י׳ה ב ב ב ל י כ א ן ‪ ,‬ב ״ ה‬ ‫ש ל מי רגלים‪.‬‬ ‫ועביט‬ ‫ובד‪ :‬ג ר ף ש ל ר ע י‬ ‫ש ל ר ע י ואחד ש ל מים‪.‬‬
‫וכאן ב ר ו ר‬ ‫‪.(123‬‬ ‫ב׳‪ ,‬ו ב י צ ה ל ״ ו ב ׳ ) נ ש מ ט ה ל פ נ י נ ו ‪ ,‬ו י ש נ ה ב ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ע י ץ ת ס ״ ר ח ״ א ע מ ׳‬
‫ובבבלי מפורש‪ :‬ואעפ״י ש א ץ‬ ‫ש פ ו ר ש מהן א פ י ל ו הן ר י ק י ם ‪ ,‬ו ד י נ ם כ ב י ת ה כ ס א ש א י ן ב ו צואה‪.‬‬
‫ו ע י ץ ב ר א ב י ״ ה ח ״ א ס י ׳ ס ״ ט ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 49‬ו ב ה ע ר ה ‪ 1‬ש ם ‪.‬‬ ‫בהן כ ל ו ם ‪.‬‬
‫ופירש ר׳ יונה ב ר ״ ג שהם עמו בבית מ פ נ י‬ ‫ליתא בירושלמי ובבבלי הנ״ל‪.‬‬ ‫בבית‪.‬‬ ‫עמו‬
‫ר י ק י ם ‪ ,‬א י נ מ י ל מ ע ו ט י ש ה ם חוץ ל ב י ת ל פ נ י ה פ ת ח ‪ ,‬ו א ע פ ״ י ש ה ו א ר ו א ה א ו ת ם ‪ ,‬מ פ נ י‬ ‫שהם‬
‫ב פ ״ ג סי׳ מ״ו‪.‬‬ ‫הרא״ש‬ ‫וכשיטת‬ ‫אחרת‪,‬‬ ‫רשות‬ ‫שהבית‬
‫ב ר ו ר מן ה ס ג נ ץ כ א ן ו ב י ר ו ש ל מ י ש ה ד ב ר י ם ה ו ל כ י ם ע ל ג ר ף ש ה ז כ י ר ו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫המטה‬ ‫‪.54‬‬
‫ועיץ ראבי״ה‬ ‫א ב ל ב ב ב ל י מוכח ש ב ג ר ף ועביט ש ל מימי ר ג ל י ם ל א מהני נ ת י נ ת מים‪.‬‬ ‫לעיל‪.‬‬
‫ו נ ר א ה ש ל א החזיקו ג ר ף ש ל חרם סמוך למיטה מפני שהוא מסריח‪ ,‬ו ס ת ם‬ ‫הנ״ל ובהערה שם‪.‬‬
‫ואמרו באבות דר״ן פ מ ״ א ״‬ ‫עביט שלפני המטה היה ש ל נחושת )עיץ בבלי כתובות ם״ב סע״ב(‪.‬‬
‫ועביטים‬ ‫שכלי נחושת אינו בולע‪ ,‬וכ״ה בירושלמי )מעשרות פ״א ה״ו מ״ט ע״ב ובמקבילות(‪.‬‬
‫ש ל נחושת היו שוטפים במים ו ל א נ ש א ר ה בהם זוהמא‪ ,‬ו ל פ י כ ך ה ת י ר ו ל ק ר ו א ק ״ ש א ם נ ת נ ו ב ה ם‬
‫ו ע י ץ בתוסם׳ כ ״ ה ב׳ ד ״ ה ג ר ף ו ב ב ״ י טאו״ח סי׳ פ״ז‪.‬‬ ‫מים‪.‬‬
‫צ״ל‪ :‬ר׳ זכאי או׳ ו כ ר ‪ ,‬כמו שהוא בד‪ ,‬בכי״ע‪ ,‬בראבי״ה ובירושלמי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫או׳‬ ‫ד׳‬
‫וכן ב ם ׳ י ח ו ם י ת ו ״ א ע ר ך ר ׳ ז כ א י ) ע מ ׳ ק כ ״ ד ( ‪ :‬ר ׳ ז כ א י א ו מ ר ר ב י ע י ת ‪ ,‬ו ב ר י י ת א ז ו‬ ‫ובבבלי‪.‬‬
‫דברכות‪.‬‬ ‫בתוספתא‬
‫מונח וכר‪ ,‬ומלשץ‬ ‫רעי‬ ‫של‬ ‫וגרף‬ ‫בד‪ :‬כ ע ש ר א מ ו ת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אמות‬ ‫כ ע ש ד‬ ‫‪.57‬‬
‫אבל בשאר‬ ‫זו משמע ק צ ת ש ר ש ב ״ א חוזר ל ד ב ר י הת״ק ואומד ש ב ג ר ף לא מהני ד׳ אמות‪.‬‬
‫וכן ב י ר ו ש ל מ י ו ב ב ב ל י ח ס ר ו ת ה מ ל י ם ״ ו ג ר ף ש ל ר ע י ״ ‪.‬‬ ‫הנוסחאות‪,‬‬
‫ובבבלי‪ :‬ע ד‬ ‫ובד‪ :‬ע ד שיכניםנה ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכ״ה בכי״ע ובירושלמי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ש י כ ס נ ו‬ ‫עד‬
‫שיניחם‬ ‫עד‬ ‫‪ 49‬ה נ ״ ל ‪:‬‬ ‫עמ׳‬ ‫ח״א‬ ‫ם״ט‪,‬‬ ‫ו ב ר א ב י ״ ה סי׳‬ ‫ת ח ת המטה‪.‬‬ ‫שיניחם‬ ‫או‬ ‫שיוציאם‬
‫ת ח ת ה מ ט ה א ו ש י ו צ י א ם ) ו ב ח נ ם הגיה ה מ ו ״ ל ש ל ם׳ ה ה ש ל מ ה א ת ס ד ר ה ד ב ר י ם ש ם ב ע מ ׳ ‪,(19‬‬
‫כלי‪.‬י>‪1‬‬ ‫בתוך‬ ‫כלי‬ ‫יניחם‬ ‫או‬
‫י ל ק ו ט ה מ כ י ר י ע מ ו ם ע מ ׳ ‪ ,36‬ב ש ם ה ת ו ס פ ת א ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יכנם‬ ‫לא‬ ‫‪.58‬‬
‫ובבבלי‬ ‫וכן ב מ כ י ר י ה נ ״ ל ‪ :‬ע ד ש י צ א מ כ ל א ו ת ו מ ק ו ם ו י ק ר א ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שיצא‬ ‫עד‬ ‫‪.59‬‬
‫ונראה בפירושה שאם נכנם למבוי כשהוא קורא ק״ש אינו מפסיק‬ ‫ב ב א זו‪.‬‬ ‫מעתיק‬ ‫אינו‬
‫ע ד ש מ ג י ע ל מ ק ו מ ו ת ה מ ט ו נ פ י ם מ מ ש )או ד ׳ א מ ו ת ס מ ו ך ל ה ם א ם א י נ ם ר ש ו ת א ח ר ת ( ‪ ,‬א ב ל‬
‫כ ב ר הפסיק אינו מתחיל ע ד שיצא כ ל אותו מקום‪ ,‬ואפילו א ם סוף המבוי הסמוך ל ר ״ ה‬ ‫אם‬
‫מ״מ ל א יקרא שם מפני שהוא ר ש ו ת המבוי המטונף‪.‬‬ ‫נ ק י ) ע י ץ ב ב ל י ב ״ ב י ״ ב א׳(‪,‬‬ ‫הוא‬
‫וכן מ פ ו ר ש ב י ר ו ש ל מ י ) ל ע נ י ץ ת פ י ל ץ במרחץ(‪ :‬א ב ל א י נ ו ל ו ב ש ן ע ד ש י צ א מ א ו ת ה ר ש ו ת ש ל‬
‫םה״כ‪.‬‬ ‫א ו ת ה ה מ ר ח ץ ‪ ,‬עיין מ ״ ש ע ״ ז ל ה ל ן‬ ‫כל‬
‫ב ב ב ל י ) ל פ י כ ת י ״ י ו ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ע י ץ ד ק ״ ם ע מ ׳ ‪ 111‬ה ע ׳ פ׳(‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יעמוד‬ ‫לא‬ ‫‪.60‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י ה ו ב א ה ה ל כ ה ז ו ב ש ם א מ ו ר א י ם ‪ ,‬ועיין‬ ‫היה צ ר י ך ל נ ק ב י ו ו כ ר ‪.‬‬ ‫אידך‬ ‫תניא‬

‫»! ל פ י נ י ר ס ת העיטור‪ ,‬ה כ ש ר בשר שיא‪ ,‬הוצ׳ רמאיי ה׳ ע״ד‪ ,‬וכן בגליון שבלקוטים מה׳ א מ ר כ ל ‪,‬‬
‫הוצ׳ קורוניל כיז עיב‪ .‬ועיין במשנת פ ר ה פ י ׳ ב מיה‪ .‬ולפנינו ב א ב ו ת ררין גירטא א ח ר ת ‪ ,‬עיין בהוצ׳ ש כ ט ר‬
‫סיו ע י ב ו ב ה ע ר ה טיז שם ובראבי״ה ח י ב פי׳ תל״א עט׳ ‪.91‬‬
‫»» ר י א א פ ט ו ב י צ ר מ ח ק א ת ‪ .‬כ ל י י הראשון‪ ,‬ו כ ת ב גהע׳ ‪ . :(3‬ה ו ס פ ת רבינר‪ .‬ונעלמו ממנו ד ב ר י‬
‫רשיי ב מ ק ו מ ו ש כ ת ב ‪ :‬או שיניחם ת ח ת ה מ ט ה נו־סינן‪ ,‬ו ל א גרפינן כ ל י ב ת ו ך כ ל י ‪ .‬ה ר י ל ך שלפני רש׳י‬
‫היתה כ ן הנירסא בגמרא‪ ,‬א ל א שהניה‪ .‬ועיין מאירי בסוגיין מ י ב ס ע י נ <מן ה ס פ ר ( ‪ .‬ועיין ב ל ק ו ט י ם מרייץ‬
‫גיאת ל ר ח י צ טויבש עמ׳ ‪ 49‬ו ב א ה ל מ ו ע ד לריש ירונדי חיא‪ ,‬ניד עיא‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪25‬‬ ‫ברכות פ׳׳ב עמ ‪10‬‬
‫ובגםץ אם יכול ל ס ב ו ל )בבבלי נותן שיעור ש ל‬ ‫ובירושלמי מבדיל ב ץ גםץ לדקץ‪.‬‬ ‫בקה״ר‪.‬‬
‫ועיץ בברייתא‬ ‫ו ע י ץ ש ו ״ ת ה ר ש ב ״ א ח ״ א סי׳ ק ל ״ א ו מ א י ר י כ ״ ג ר ע ״ א ‪.‬‬ ‫מהלך פרסה( יסבול‪.‬‬
‫שבבבלי שם‪.‬‬ ‫הראשונה‬
‫ו כ ״ ה בד‪ .‬ו כ נ ר א ה ש צ ״ ל ‪ :‬ש נ י ת פ ל ל ) ו נ ת ח ב ר ו ״ נ י ״‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ש מ ת פ ל ל‬ ‫במקום‬ ‫‪.62‬‬
‫ו מ ל ש ו ן ה ת ו ס פ ת א מ ש מ ע ש צ ר י ך ל ה ר ח י ק מ מ ש ‪ ,‬ו מ ט ע ם ק ד ו ש ת ה מ ק ו ם א ת י נ ן ע ל ה )עיין‬ ‫ל״מ״(‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל י ‪ :‬ת נ י ת נ א ק מ י ה ד ר ב נחמן ה מ ת פ ל ל מ ר ח י ק ד ׳ א מ ו ת ו מ ש ת ץ ו כ ר ‪ ,‬ו מ ס י ק ש ם‬ ‫להלן(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ש מ ר ח י ק ד א מ ו ת פ י ר ו ש ו ש י ש ה ה כ ד י ה י ל ו ך ד׳ א מ ו ת ‪ ,‬מ פ נ י ש פ ח ו ת מ ש ע ו ר זה עדיין ד מ ד ו מ י‬
‫ולפ״ז אפילו יצא לרשות אחרת‪ ,‬או שהטיל מים לכלי וסלקו את הכלי )עיץ‬ ‫בפיו‪.‬‬ ‫תפלתו‬
‫מ א י ר י כאן כ ״ ב ם ע ״ ב ‪ 76 ,‬ע ״ א ( ‪ ,‬ו א פ י ל ו ה ט י ל מ י ם מ מ ק ו ם ג ב ו ה ‪ ,‬ש ה ו א ע כ ש י ו ר ח ו ק ד ׳ א מ ו ת‬
‫‪,‬‬
‫וכ״ה ב כ ל ב ו שם( א ם ל א שהה‬ ‫המים‪ ,‬א ל י ת פ ל ל )עיץ א ״ ח ה ת פ י ל ה סי׳ ל״ו‪ ,‬ט״ז ע״א‪.‬‬ ‫‪p‬‬
‫הילוך ד׳ אמות‪.‬‬ ‫בכדי‬
‫הרוקק‬ ‫ם ״ ג ה״ו(‪:‬‬ ‫)כאן‬ ‫שנינו‬ ‫וכן‬ ‫הבבלי‪.‬‬ ‫טעם‬ ‫על‬ ‫כאן‬ ‫חולק‬ ‫שהירושלמי‬ ‫ונראה‬
‫תני‬ ‫הכנסת כרוקק בבבת עינו וכר‪ ,‬המתפלל א ל ירוק עד שיהלך א ר ב ע אמות וכר‪.‬‬ ‫בבית‬
‫ונראה מתוך המשך הדברים שמחמת‬ ‫ה מ ת פ ל ל א ל יטיל את המים ע ד שיהלך א ר ב ע אמות ו כ ר ‪.‬‬
‫ק ד ו ש ת ה מ ק ו ם אתינן ע ל ה ‪ ,‬ו ל א מ ח מ ת ש ד מ ד ו מ י ת פ ל ה ע ד י ץ ב פ י ו ‪ .‬ו א ע ם ״ י ש ג ם ב י ר ו ש ל מ י ש ם‬
‫הסיקו‪ :‬״ ל א ס ו ף ד ב ר ע ד ש י ה ל ך א ר ב ע א מ ו ת א ל א א פ י ל ו ש ה ה כ ד י ה י ל ו ך א ר ב ע א מ ו ת ״ ‪ ,‬ה ר י‬
‫‪,‬‬
‫מ ו כ ח מ ת ו ך ה ל ש ו ן ש ב א ו ל ה ק ל ע ל י ו ‪ ,‬ו א פ י ל ו ל א ז ז מן ה מ ק ו ם ו ש ה ה כ ד י ה י ל ו ך ד א מ ו ת מ ו ת ר‬
‫ל ו להטיל מים במקום שהתפלל‪ ,‬שהרי ב ר ו ר שלא א ס ר ו לו ל א ד ם להטיל מים לעולם במקום שהתפלל‬
‫ולפי ד ר כ נ ו למדנו שלשיטת הירושלמי חלה ע ל המקום‬ ‫ב ו פ ע ם ‪ ,‬ו נ ת נ ו ב ו ש י ע ו ר ש ל זמן‪.‬״*‬
‫‪,‬‬
‫ו ק מוכח מתוך לשון‬ ‫שהתפלל שם מ ע ץ קדושה לשעה‪ ,‬עד כדי הילוך ד אמות אחרי התפלה‪.‬‬
‫ספר‬ ‫מוציאץ‬ ‫שכן‬ ‫קדושה‬ ‫לה‬ ‫יש‬ ‫עיר‬ ‫של‬ ‫רחובה‬ ‫ע״ד(‪:‬‬ ‫ע״ג‬ ‫)רפ״ג‬ ‫במגילה‬ ‫הירושלמי‬
‫א ר ב ע אמות‪.‬‬ ‫כהרחק‬ ‫עשו אותו‬ ‫כרבנץ‬ ‫ברם‬ ‫בתעניות(‪.‬‬ ‫)כלומר‪,‬‬ ‫ברבים‬ ‫בו‬ ‫וקורץ‬ ‫תורה‬
‫ומוכיח הירושלמי מכאן ש ב ת פ ל ת ארעי לא נתקדש המקום‬ ‫כלומר שברחוב יש קדושה לשעה‪.‬‬
‫א ב ל ב ב ב ל י )מגילה הנ״ל( א מ ר ו ״ א ב ל ד׳ אמות‬ ‫ל ש ע ה קלה‪ ,‬כ ש י ע ו ר הרחק ד׳ אמות‪.‬‬ ‫אלא‬
‫ד ל א ק ב י ע ק ד ו ש ת י י ה ו ל א ״ ‪ ,‬ו מ ו כ ח מ ת ו ך ה מ ם ק נ א ש ם שאין בהן ק ד ו ש ה א ל א ב ש ע ה ש מ ת פ ל ל י ם‬
‫ממש‪.‬‬ ‫בהם‬
‫בבא זו נשמטה בד‪ ,‬א ב ל ישנה בכי״ע‪ ,‬בירושלמי ו ב ב ב ל י הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫המטיל‬
‫ומלשץ התוספתא משמע‬ ‫בירושלמי ובבבלי חסרות המלים הללו‪.‬‬ ‫מקום‪.‬‬ ‫ב א ו ת ו‬ ‫‪.63‬‬
‫ובירושלמי ו ב ב ב ל י א מ ד ו גם‬ ‫ל כ א ו ר ה ש צ ר י ך ה ר ח ק מ מ ש ‪ ,‬ו כ פ י ש י ו צ א מן ה ס י פ א ‪ ,‬ע י ץ מ ש ״ ש ‪.‬‬
‫ופירש״י)ברי״ף‬ ‫כאן ע ד שישהא כדי הילוך ד׳ אמות‪ ,‬א ל א שבבבלי נתנו ט ע ם משום ניצוצות‪.‬‬
‫ו ב ר א ״ ה )עמ׳ מ״ח( מוסיף‪ :‬כ ד י שיתיבשו‪.‬״‬ ‫כ א ן פ ״ ג ס י ׳ ע׳(‪ :‬ש נ ו ט פ ץ ל א ח ר ש ה ט י ל מ י ם ‪.‬‬
‫מ ל ש ץ התוספתא כאן מוכח ל כ א ו ר ה שהיא מ ד ב ר ת ב ז ק ש ע ד י ץ ל א יבשו המים למטה‪,‬‬ ‫ברם‬
‫ו ל פ י כ ך צ ר י ך ל ה ת ר ח ק מ ה ם ‪ ,‬א ב ל א ם י ב ש ו א ו נ ב ל ע ו מ ו ת ר ל ה ת פ ל ל מ י ד ‪ ,‬ו ל א חיישינן ל נ י צ ו צ ו ת ‪,‬‬
‫מ״ש להלן בסמוך‪.‬‬ ‫עיין‬
‫כ ב ר העירונו ל ע י ל שמבבא זו מוכח ל כ א ו ר ה שאם י ב ש ו ) ע ״ ג אבנים( או‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יבשו‬
‫ב ר ם בירושלמי ובבבלי ל א הביאו בבא‬ ‫ב א ד מ ה מ ת פ ל ל מ י ד ‪ ,‬ו ל א חיישינן ל נ י צ ו צ ו ת ‪.‬‬ ‫נבלעו‬
‫ו נ ר א ה ש ה ם פ י ר ש ו שאין ב ב א ז ו ד ב ו ק ה ל ר י ש א א ל א מ ש ל י מ ה א ת מ ש נ ת נ ו‬ ‫זו ב ב ר י י ת א ש ל נ ו ‪.‬‬

‫« ועיין נם בירושלמי ס״ד היו‪ ,‬ח׳ ע״ג ו ב ב ל י ל ׳ ב׳‪.‬‬

‫‪ 31‬עיין במאירי )בסוניין‪ ,‬וביתר ב א ו ר כ י ב סע״ב( שפירש שצריך לשהות ד׳ א מ ו ת א ח ר י שהרחיק‬
‫ד׳ אמות ממש )או א ח ר י שסילקו מ י ד א ת ה כ ל י שהטיל ל ת ו כ ו ( ‪ .‬ו כ ב ר השינ עליו ר ' י צ ח ק טייב ב ע ר ך‬
‫השלחן א ר ח ס ו ף סי' צ״ב מלשון הירושלמי כאן שמפורש ב ו שאין צ ו ר ך ב ה ר ח ק ה ובשתייה‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״ב ע מ ‪10‬‬ ‫‪26‬‬
‫ומשלימה התוספתא ש א ם יבשו או‬ ‫) פ ״ ג מ״ה(‪ :‬ו כ מ ה י ר ח י ק מ ה ם ״ ו מ ן ה צ ו א ה א ר ב ע א מ ו ת ‪.‬‬
‫נבלעו או יבשו‬ ‫ובבבלי )כ״ה א׳(‪ :‬מיתיבי מ י ר ג ל י ם כ ל זמן שמטפיחין אםורץ‪.‬‬ ‫נבלעו מותר‪.‬‬
‫ו ל פ י פ י ר ו ש זה א ץ מ כ א ן ס ת י ר ה כ ל ל ל פ י ר ו ש ה ב ב ל י ב ר י ש א ) מ ש ו ם נ י צ ו צ ו ת ( ‪.‬‬ ‫מותרין‪.‬‬
‫ל ב ו ש י ן ו כ ר ‪ .‬ס ד ר הבבות כאן מתאים לסדר שבירושלמי‪ ,‬א ב ל ס ד ר‬ ‫‪ .64‬ע ו מ ד י ן‬
‫שבבבלי‪.‬‬ ‫לסדר‬ ‫מתאים‬ ‫ובכי״ע‬ ‫הבבות ש ב ד‬
‫להיות‬ ‫ר ג י לין‬ ‫בירושלמי‪ :‬מקום ש ר ו ב ב נ י א ד ם‬ ‫ע ר ו מ י ן וכר‪.‬‬ ‫‪ .66‬ע ו מ ד י ן‬
‫עומדץ ערומץ‪ .‬וזו היא נוםחא מדוייקת‪ ,‬ו א ץ מדברים כאן כ ל ל בחדר שיש ב ו ערומים‪ ,‬שהרי‬
‫א י ן ל ה נ י ח ת פ י ל י ן ל פ נ י ע ר ו ם ו א פ י ל ו ה ו א יחיד‪ ,‬א ל א ב ח ד ר ש א ץ ב ו א נ ש י ם כ ל ל א נ ן ק י י מ ץ ‪ ,‬א ו‬
‫והאיסור הוא משום שחדר שרוב בני אדם רגילים להיות ש ם ערומים דינו כ ב י ת‬ ‫שכולן לבושים‪.‬‬
‫המרחץ ש א ץ איסורו נ פ ק ע ממנו אפילו א ם א ץ רוחצין ש ם בשעת מ ע ש ה ‪ « .‬ו ג ם כאן פירושו‬
‫ש ד ר כ ם ש ל ב נ י אדם להיות עומדים ש ם ערומץ‪ ,‬אעפ״י שעכשיו ה ם כולם לבושים‪ .‬ועיץ בפרישה‬
‫כי‬ ‫למסקנת הבבלי שם‪:‬‬ ‫לפרש גם‬ ‫וכן צריך‬ ‫ט א ו ״ ח ס ו ף ס י ׳ מ ״ ה ובב׳׳ח ש ם ס י ׳ פ ״ ד ‪.‬‬
‫קאמר ר ב א ד א בחדתי‪.‬״‬
‫וצוק׳ הוריד גירסא זו‬ ‫וכ״ה ב ד ‪ ,‬בכי״ע‪ ,‬בירושלמי ובבבלי‪.‬‬ ‫צ ר י ך וכר‪.‬‬ ‫‪ .67‬ו א י ן‬
‫ו א י נ י י ו ד ע מ ה פ ס ו ל מ צ א בה‪.‬‬ ‫לשינויי נוסחאות‪ ,‬וציץ שכ״ה בכי״ע‪.‬‬
‫ב י ר ו ש ל מ י ‪ :‬ו א י נ ו נותן‪ .‬א ב ל א י נ ו ל ו ב ש ן ע ד ש י צ א מ א ו ת ה ד ש ו ת ש ל‬ ‫‪ .69‬ל כ ת ח ל ה ‪.‬‬
‫והנה הבבא האחרונה חסרה בתוספתא ובבבלי‪ ,‬א ב ל א ץ לשבשה בירושלמי‪,‬‬ ‫ב ל אותה מרחץ‪.‬‬
‫והפי׳ ה נ ב ץ ה ו א בפי׳ לבע״ם חרדים שהבבא‬ ‫ו א ף א י ן ל מ ח ו ק ש ם א ת ה מ ל י ם ‪,‬״ואינו נותן״‪.‬‬
‫האחרונה חוזרת ע ל הרישא‪ ,‬והיינו אעפ״י ש מ ו ת ר ל ת ת ת פ י ל ץ ב ח ד ר שבני אדם עומדים ב ו לבושים‪,‬‬
‫זהו דווקא א ם היה צ ו ר ך בנתינתן ) כ ג ץ לק״ש(‪ ,‬א ב ל כשיוצא מבית המרחץ אין ל ל ב ו ש א ת‬
‫ה ת פ י ל ץ ע ד ש י צ א ר ש ו ת כ ל ה מ ר ח ץ ‪ ,‬ו א פ י ל ו ח ד ר ה ח י צ ץ ‪ .‬ו כ ן א מ ר ו ל ע י ל ש ם ע ל ר ׳ יוחנן‪:‬‬
‫ב ד ה ו ה א ז י ל מ מ ח י כ י ו ץ ש ה י ה מ ג י ע א צ ל ה א ו ל י י ר ץ ה י ה חולצן‪ .‬א ״ ר י צ ח ק ע ד ) כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫ומכיוץ שהתורמםר )כלומר‬ ‫משהגיע ע ד ‪ ,‬ולישנא קטיעא הוא( יעקב ת ר מ ו ם ר ה היה לובשן‪.‬‬
‫‪ ,&epnoaap<,os-n‬א ד ם ה פ ו ר ט א ת ה מ ט ב ע ו ת ל ת ו ר מ ו מ ץ ‪ ,‬ל פ ר ו ט ו ת ק ט נ ו ת ( ״ ה י ה י ו ת ר מ ר ו ח ק‬
‫‪ ,‬ה ר י אין ל פ ר ש א ת הירושלמי א ל א‬ ‫ה ר ח י צ ה מן ה א ו ל י י ר ץ)‪(10Xedp6‬שומדהבגדים‪s,‬‬ ‫מבית‬
‫ש ר ׳ יוחנן כ ש ה י ה ה ו ל ך ל ב י ת ה מ ר ח ץ ה י ה מ נ י ח ת פ י ל י ן ע ד ש ה ג י ע ל א ו ל י י ר ץ ‪ ,‬א ב ל כ ש ח ז ר ל א‬
‫ולפיכך‬ ‫היה ל ו ב ש אותם א ל א משהגיע ע ד ה ת ו ר מ ו ס ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר כשיצא מ ר ש ו ת כ ל אותה מרחץ‪.‬‬
‫ה מ ש י ך ה י ר ו ש ל מ י א ח ר י ש ה ב י א א ת ה ב ר י י ת א ש ל נ ו ‪ :‬ו ד א מ ס י י ע כ י י ד מ ר ר ׳ י צ ח ק בגין ר ׳ יוחנן‬
‫ע ד יעקב ת ו ר מ ו ם ר ה )והירושלמי ח ז ר ע ל ה ל ש ץ הקטוע שלעיל( היה לובשן‪ ,‬כ ל ו מ ר כשהגיע ע ד‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל בהי״ז‪.‬‬ ‫י ע ק ב ת ו ר מ ו ם ר ה ב ח ז י ר ת ו מן ה מ ר ח ץ ה י ה ל ו ב ש א ת ה ת פ י ל ץ ‪.‬‬

‫« עיין מיש ב ה ׳ הירושלמי ל ה ר י מ עמי ל״א ס ו ף א ו ת שי‪.‬‬

‫« ירושלמי פ״ב היג‪ ,‬ד ׳ עיג; ב ב ל י כ י ו א׳ ושבת בסוניין‪.‬‬
‫« ב מ ס ׳ ד י א פיי‪ ,‬הוצ׳ היגר‪ ,‬עמ׳ ‪ :302‬אין א ד ם שואל ומשיב ב מ ק ו ם שרובן ערומין ו ל א ב מ ק ו ם‬
‫שרובן לבושים; ר ו ב ן לבושים ומיעוטן ערומים‪ ,‬רובן ערומים ומיעוטם לבושים כ כ ו ל ן ערומין‪ .‬וברייתא‬
‫זו מ ד ב ר ת ב מ ק ו ם שהיו ערומים ממש‪ ,‬ובכנון ד א מיעוטן ערומים כ כ ו ל ן ערומים‪ ,‬א פ י ל ו א ם האנשים‬
‫הלבושים חוצצים בין ה נ כ נ ס ובין הערומים‪ .‬ועיין ב ס ס ׳ תפילין הייז‪ ,‬עמי מיז‪.‬‬
‫״ כ ס ו שפירש לנכון הריין אפשטין ב ת ר ב י ץ שיא סיא‪ ,‬ע ס ׳ ‪ 49‬העי ‪ .4‬א ל א שיש ל ת ק ן ב מ ק צ ת‬
‫א ת ד ב ר י ו ע ל ם ה ו ת ה ת ו ר ם ס ר ‪ ,‬עיין מיש ל ה ל ן מעיש פיא שו׳ ‪.12‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫ברכות פ״ג עמ ‪11‬‬

‫פ״ג‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ״ ה ב ד ו ב פ י ׳ ה ר ״ ח מ כ ת ״ י ) ת ח כ מ ו נ י ש ל לוין ח ״ א ע מ ‪,(40‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫קבע‬ ‫תורה‬ ‫‪.1‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכן ב ת ו ם פ ׳ ר י ה ו ד ה ) נ ״ ג ב ( ‪:‬‬ ‫להר״מ מ״ע י )וממנו במגדל ע ח ריש ה תפילה(‪.‬‬ ‫ובםה״מ‬
‫וכ״ה בשו״ת הרשב״ש סי׳ קע״ד‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫המתחיל כשם שנתנה תורה קבע לק״ש כך‬ ‫ובפרק‬
‫ו ב ם ׳ יחוםי ת ו ״ א ‪ ,‬ע ר ך ה ל ל ב ר י ה ד ר ׳ ש מ ו א ל ) ס ו ף ע מ ׳ י״ד(‪ :‬ב ת ו ס פ ת א ד ב ר כ ו ת ב ם ״ פ כ ש ם‬
‫‪,‬‬
‫וכ״ה בר״ח הנ״ל בכ״י‬ ‫ל ק ״ ש ‪ ,‬ו ע י י ״ ש ם ו ף ע ר ך ר ׳ ב ר ו נ א ) ב ( ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.25‬‬ ‫ז מן‬ ‫שנתנה התורה‬
‫‪,‬‬
‫ואץ לגירםת כ י ״ ע שום סמך‪.‬‬ ‫ל ו נ ד ץ ‪ ,‬עיין א ו ה ״ ג ‪ ,‬ע מ ‪.30‬‬
‫התבאר דק״ש דאורייתא‪,‬‬ ‫ב ב ר כ ו ת כ ״ א א׳(‬ ‫בםה״מ ל ה ר ״ מ הנ״ל‪ :‬ושם )כלומר‬ ‫וכתב‬
‫ועיץ‬ ‫ו ל ש ץ ה ת ו ס פ ת א כ ש ם ש נ ת נ ה ת ו ר ה ק ב ע ו כ ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ז מ נ י ה ת פ ל ה א י נ ם מן ה ת ו ר ה ו כ ר ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בח״ד‪ .‬ו ע י ץ ב ם זהר הרקיע להרשב״ץ עשין א ו ת י״ב‪ ,‬והעתיק מםה״מ להר״מ‪.‬‬
‫ל ת פ י ל ה ‪ ,‬ו ק מ פ ו ר ש בד‪ .‬ו ב ר ״ ח ו ב ם ה ״ מ ו ב ר ש ב ״ ש‬ ‫קבע‬ ‫כלומר‪ ,‬נתנו חכמים‬ ‫לתפילה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ופירושה כשם שהתורה נתנה ק ב ע ל ק ״ ש )בשכבך ובקומך(‬ ‫כ י ״ ע ‪ :‬זמן ל ת פ י ל ה ‪.‬‬ ‫כגי‬ ‫הנ״ל‬
‫כ ך נ ת נ ו ח כ מ י ם ק ב ע ‪ ,‬זמן ק ב ו ע ‪ ,‬ל ת פ י ל ה ‪ ,‬ו ל א י ת פ ל ל א ד ם ב כ ל ש ע ה ש י ר צ ה ‪.‬‬
‫ב ב ב ל י מביא מברייתא זו ראייה ל ר י ב ״ ל שהתפילות כנגד‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫השחר‬ ‫תפלת‬ ‫‪.2‬‬
‫ו ע י ץ י ר ו ש ל מ י פ ״ ד ה ״ א ‪ ,‬ז׳ ע ״ ב ‪ ,‬ו ב פ מ ״ ג ע ש ץ י ״ ט ‪ ,‬ק ׳ ע ״ ג ‪ ,‬ו ב ג ל י ץ ש ם ‪.‬‬ ‫תמידין תקנום‪.‬‬
‫ההוספה ש ב ד אינה מגוף התוספתא א ל א ע״ם הבבלי‪ ,‬ואיננה א ף ב ר ״ ח הנ״ל‪.‬‬ ‫שעות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ו ע י ץ להלן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬ש ח י ט ת ו ו ז ר י ק ת ו ע ד ה ע ר ב ‪ ,‬ו ה י י נ ו ע ד ש ק י ע ת החמה‪ ,‬כ ס י ה ג א ו נ י ם‬ ‫הערב‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ועיץ‬ ‫םה״ד(‪.‬‬ ‫תפילה‬ ‫מה׳‬ ‫ס״ג‬ ‫ובחיבורו‬ ‫)בפיה״מ‬ ‫והר״מ‬ ‫‪(35‬‬ ‫עמ׳‬ ‫הפירושים‪,‬‬ ‫)אוה״ג‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ 51‬ו א י ל ך ו ב ה ע ר ו ת ל ס ׳ ה ע ת י ם ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 7‬ה ע ב״ה‪.‬‬ ‫להרל״ג ח״ג ע מ‬ ‫בפירושים‬
‫עיץ ההוספה בד‪ ,‬ואינה גם בכי״ע ובתוספתא כ״י פ ״ מ )עיץ במה״פ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫פלג‬ ‫עד‬
‫‪,‬‬
‫ועיץ בשו״ת הרמ״ע מ פ א נ ו ם י‬ ‫ה ״ א ד״ה לא(‪ ,‬ו ב ר ״ ח הנ״ל‪ ,‬ו ה כ ל נ ו ס ף ע ״ פ הבבלי‪.‬‬ ‫פ״ד‬
‫ואין ס פ ק ש ע ל י נ ו ל ק ב ל א ת פ י ר ו ש י ה ר א ש ו נ י ם ) ו ד ל א כ מ ה ״ פ ( ש ע י ק ר ה מ ח ל ו ק ת ב ץ‬ ‫כ״ב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ר י ה ו ד ה ה ו א בזמן ה ק ר ב ת ה ת מ י ד ‪ ,‬ו ז מ נ י ה ת פ ל ה א י נ ם א ל א ת ו ל ד ה ש ל מ ח ל ו ק ת זו‪,‬‬ ‫החכמים‬
‫ע י ץ ר א ״ ה עמ׳ ם״ד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פ י ר ש ב ר ״ ח ) א ו ה ״ ג ע מ ׳ ‪ (31‬ש ר י ה ו ד ה מ ש ו ה ת מ י ד ש ל ב ץ ה ע ר ב י ם‬ ‫רביע‪.‬‬ ‫‪ .5‬ח ם ר‬
‫ל ת מ י ד ש ל ש ח ר ‪ ,‬ו כ ש ם ש נ ת נ ו ל ת מ י ד ש ל ש ח ר ד ׳ ש ע ו ת ו ע ו ד )שהיה נ ש ח ט ק ו ד ם הנץ‪ ,‬ע י י ״ ש (‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ב ם ה ה ש ל מ ה ) ע מ ‪(21‬‬ ‫כן נ ת נ ו ל ת מ י ד ש ל ב ץ ה ע ר ב י ם ) ש ז מ נ ו מ ת ח י ל מ ש ש ש ע ו ת ומחצה(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פ י ר ש שנתנו ד שעות ל כ ל אחד מהם‪ ,‬א ל א שהוסיפו ר ב ע שעה לתמיד ש ל ב ץ הערבים מפני שני‬
‫גזרי עצים‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ב ה ו ם ב ל פ ס י ק ת א ר ב ת י ) ה ו צ ר מ א ״ ש ק צ ״ ה ע״ב(‪ :‬י ל מ ד נ ו ר ב י נ ו ת פ ל ת ה ע ר ב‬ ‫קבע‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫כ ך ש נ ו ר ב ו ת י נ ו ת פ ל ת ה ע ר ב אין ל ה ק ב ע ‪ ,‬א ל א כ ל ש ע ה ש א ד ם מ ב ק ש ל ה ת פ ל ל‬ ‫ע ד היכן היא‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ועיץ בדברי ר תנחומא בירושלמי פ״ד‬ ‫ו ע י ץ ד ב ״ ר ר י ש נ צ ב י ם ) ב ה ו צ ש ל י ע מ ‪.(114‬‬ ‫יתפלל‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫א ב ל ב ב ב ל י ) כ ״ ז בי( ד י י ק ו מ ל ש ץ ז ו ש ע צ ם ה ת פ ל ה‬ ‫ה ״ א ‪ ,‬ז ע ״ ב ו ב ב ״ ר פ ם ״ ח ‪ -‬־ ט ‪ ,‬ע מ ‪.780‬‬
‫‪,‬‬
‫ת ל ו י ה ב ר צ ו נ ו ‪ ,‬ו ת פ י ל ת ע ר ב י ת ר ש ו ת ‪ ,‬עיין ב פ י ת ל מ י ד י ד ״ י ע ל ה ר י ״ ף ב ם ו ג י ץ ו ב ש ו ״ ת ה ר ש ב ״ א‬
‫‪,‬‬
‫ס י רם״ט‪.‬‬ ‫ח״א‬
‫‪,‬‬
‫בח״ד פ י ל נ כ ץ ע ם נ ע י ל ת ש ע ר י היכל‪ ,‬דהיינו מבעוד יום‪ ,‬כמו‬ ‫שעדים‪.‬‬ ‫נעילת‬
‫ועיץ בירושלמי בםוגיץ פ ״ ד ה״א ובמקבילה בתענית פ ״ ד ה״א‪ ,‬ם״ז ע״ג‪.‬‬ ‫שנוכיח להלן‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בבא זו נשמטה בכי״ע‪ ,‬א ב ל ישנה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אבה‬ ‫יוסי‬ ‫בר׳‬ ‫לעזר‬ ‫ר‬ ‫אמ‬ ‫‪.7-6‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.(30‬‬ ‫א ף ב ר ״ ח ה נ ״ ל )אוה״ג‪ ,‬ע מ‬
 ‫ברכות פ״ג עמי ‪12-11‬‬ ‫‪28‬‬
‫ה י ה ו כ ר ‪ .‬ו כ ן מ פ ו ר ש ב י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל ) ב ״ ר פ ״ י ‪ -‬ט ׳ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,84‬פ ם י ״ ר פ כ ״ ג‬ ‫אבה‬ ‫‪.7‬‬
‫ע״ש‬ ‫תפלת‬ ‫שהתפלל‬ ‫אביו‬ ‫על‬ ‫העיד‬ ‫יוסי‬ ‫בר׳‬ ‫ישמעאל‬ ‫שר׳‬ ‫ע״א(‬ ‫קט״ז‬ ‫רמא״ש‪,‬‬ ‫הוצ׳‬
‫ו כ ב ר פ י ר ש ו הגאונים! ש כ ל החכמים שהעידו עליהם‬ ‫ו ע י ץ ב ב ל י כ ״ ז ב׳‪.‬‬ ‫מ ב ע ו ד יום‪.‬‬ ‫ומו״ש‬
‫ש ה ת פ ל ל ו ש ל ש ב ת ב ע ר ב ש ב ת ו ש ל מוצאי ש ב ת בשבת‪ ,‬ה ת פ ל ל ו ת פ ל ת ערבית ב כ ל יום מ פ ל ג‬
‫ה מ נ ח ה ו ל מ ע ל ה ‪ ,‬מ פ נ י ש ה ם ס ו ב ר י ם כ ר ׳ י ה ו ד ה ל ע י ל ‪ ,‬ו מ ש נ ג מ ר זמן מ נ ח ה מ ת ח י ל ז מ נ ה ש ל ע ר ב י ת ‪.‬‬
‫ופי׳ ב ע ל ח ״ ד ל ע י ל ש נ ע י ל ת ש ע ר י ם‬ ‫ו ל פ ״ ז זמן נ ע י ל ת ש ע ר י ם ה ו א ב ע ר ך כ ש ע ה ל פ נ י ה ש ק י ע ה ‪ .‬־‬
‫נעילת שעדי היכל מוכרח‪.‬‬ ‫פירושו‬
‫רשב״א כ״ח א׳ םד״ה ת״ר‪ ,‬ר״ש ירונדי משמו באהל מועד‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫המוספין‬ ‫תפלת‬
‫ח ״ א ‪ ,‬נ ״ ח ס ע ״ א ) ו ע י ץ ב י ר י ע ו ת ה א ה ל ש ם ( ‪ ,‬מ א י ר י כ ״ ו א׳‪ 89 ,‬ע ״ ב ) ב ש ם ב ר י י ת א ( ‪ ,‬ר י ט כ ״ א‬
‫מ ג י ל ה כ ׳ ב ׳ ד ״ ה א מ ר ‪ ,‬א ״ ח ח ״ א ‪ ,‬ה׳ ת פ ל ה ס י ׳ צ ״ ה י ״ ט ע ״ א ‪ ,‬פ י ׳ ר י ק נ ט י ס י ׳ ט ״ ז ‪.‬‬
‫אם‬ ‫אף‬ ‫ש ח ר י ת יצא‪ ,‬שכן‬ ‫לפני‬ ‫מוסף‬ ‫התפלל‬ ‫שאם‬ ‫הוכיחו מכאן‬ ‫הנ״ל‬ ‫והראשונים‬
‫ועיץ בשו״ת‬ ‫ה ק ד י מ ו ק ר ב ן מ ו ס ף ל ת מ י ד ש ל ש ח ר ש פ י ר ד מ י ‪ ,‬כ ד ב ר י א ב י י ב מ נ ח ו ת מ ״ ט ב׳‪.‬‬
‫ועיץ בח״ד‬ ‫סי׳ ס״ג ובבאורי הגר״א ל א ו ״ ח סי׳ ר פ ״ ו ם ״ ק א׳ )להגהת הרמ״א(‪.‬‬ ‫הרשב״ש‬
‫ומדברי‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י םפ״ד‪ :‬ל א נ ת פ ל ל ש ל ש ח ר י ת ובא ומצאן מ ת פ ל ל ץ ש ל מ ו ס ף ו כ ר ‪.‬‬ ‫כאן‪.‬‬
‫ה ר א ש ו נ י ם )עיין ב ת ו ס פ ׳ ר ״ י כ ״ א ב׳( מ ש מ ע ש א י נ ו מ ת פ ל ל ע מ ה ם מ ו ס ף ‪ ,‬א ל א מ ת פ ל ל ש ח ר י ת ‪.‬‬
‫אסור ל נ ו להקדים לכתחילה ת פ י ל ת מוסף אפילו אם יפסיד תפילה בציבור‪.‬‬ ‫ולפ״ז‬
‫ב מ נ ה י ג דין ט ב י ל ת ב ע ״ ק )סי׳ פ ״ א ‪ ,‬כ ״ ב ע״א(‪ :‬י ד ו ש ׳ פ ר ק כ י צ ד‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עקיבא‬ ‫‪ .8‬ר ׳‬
‫) כ ג י ׳ ד( א ו מ ר א ם‬ ‫יהודה‬ ‫מ ב ר כ י ן ) ל י ת א ל פ נ י נ ו ‪ ,‬ו ע י ץ א ה צ ו ״ י ש ם ע מ ׳ ‪ (136‬ו ב ת ו ס פ ת א ר ׳‬
‫ההלכה‪.‬‬ ‫סוף‬ ‫עד‬ ‫שמעתיק‬ ‫עיי״ש‬ ‫וכר‪,‬‬ ‫שגורה‬
‫ל פ נ י נ ו ה כ ל ל ה ש ל מ א מ ר ר ׳ ח נ י נ א בן ד ו ם א ב מ ש נ ת נ ו ס ם ״ ה ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שגורה‬ ‫אם‬ ‫‪.9‬‬
‫ו ע י ץ להלן‪.‬‬ ‫ו כ א ן ה כ ו ו נ ה ש ב ד ר ך כ ל ל סימן י פ ה ל ו ל מ ת פ ל ל א ם ת פ י ל ת ו ש ג ו ר ה ב פ י ו ‪.‬‬
‫וברייתא‬ ‫ב מ ש נ ת א ב ו ת ה ו א ב ש ם ר ׳ ח נ י נ א בן ד ו ם א ‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שרוח‬ ‫‪.10‬‬
‫זו‪ ,‬וכן ה מ א מ ר י ם ה ב א י ם ל ה ל ן נ כ נ ס ו ל כ א ן ד ר ך א ג ב מ ב ר י י ת א ל מ ש נ ת א ב ו ת ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬השמח בחלקו‪ ,‬כי ל א ד ם שטוב לפניו נתן חכמה ו ד ע ת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בשלו‬ ‫נוחה‬ ‫‪.11‬‬
‫ובח״ד פירש‪ :‬נוחה בשלו‪ ,‬שנהנה מעשרו‪ ,‬עיץ ש ב ת ב״ה‬ ‫ועיץ אבות דר״ן רפכ״ה‪.‬‬ ‫ושמחה‪.‬‬
‫ובס׳ זכרון ת ו ר ת משה )קושטא שי״ב(‬ ‫ו ע י ץ ע י ר ו ב ץ נ ״ ד א׳‪.‬‬ ‫ב׳‪ ,‬ו ב ח י ׳ א ג ד ו ת ל מ ה ר ש ״ א ש ם ‪.‬‬
‫ונראה שזהו‬ ‫ע ר ך הנחה‪ :‬ב ר כ ו ת ת ו ס פ ת א מ י ש ר ו ח ע צ מ ו נ ו ח ה ה י מ נ ו ‪ ,‬ד ו ח ה מ ק ו ם נ ו ח ה ה י מ נ ו ‪.‬‬
‫שיבוש‪.‬‬
‫ה מ ס ו ר ו ת ח ו ל ק ו ת א ם נ ט ר פ ה ד ע ת ו ש ל בן ז ו מ א א ו ש ל בן ע ז א י‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ש נ ט ר פ ה‬ ‫‪.13‬‬
‫‪ .(179‬ו ש מ א כ ו ו נ ת בן ע ז א י היא ש מ י ש נ ט ר פ ה‬ ‫מ״ש בגנזי קדם ש ל ל ו ץ ה״ה עמ׳‬ ‫)עיץ‬
‫דעתו מעומק ה ע י ץ ב ת ו ר ה ובחכמה סי׳ יפה לו‪ ,‬א ב ל מי ש נ ט ר פ ה דעתו מתחילה מסבות אחרות‪,‬‬
‫ועיין ב א ב ו ת ד ר ״ ן ו ב ה ע ר ו ת ש ם ‪.‬‬ ‫ו מ פ נ י כן נ ט ר פ ה ח כ מ ת ו ס י ׳ ר ע ה ו א לו‪.‬‬
‫בבבלי בהוצ׳ שלנו‪ :‬את ל ב ו לשמים‪ ,‬ועיץ במשנתנו רפ״ה‪ .‬א ב ל בכתי״י‬ ‫לבו‪.‬‬ ‫א ת‬ ‫‪.15‬‬
‫ו ב ר א ש ו נ י ם ח ס ר ה ב ב ב ל י ה מ ל ה ״ ל ש מ י ם ״ ) ע י ץ ד ק ״ ם ס ו ף ע מ ׳ ‪ 161‬ו ב ה ע ר ה ה ׳ ש ם ‪ ,‬ו ע י ץ ב ה ע מ ק‬
‫ולפי זה פ י ר ו ש ו ש צ ר י ך שיפנה ל ב ו מ ט ר ד ו ת ומחשבות ויכוץ א ו ת ו‬ ‫ש א ל ה ל ך ל ך ס י ׳ ח׳ א ו ת ו׳(‪.‬‬
‫ועיץ בבלי ל׳ ב׳‪.‬‬ ‫ועיץ מ״ש להלן הי״ד‪.‬‬ ‫ל ת פ י ל ה ‪ ,‬וכן י ו צ א מ מ ד ר ש ת נ ח ו מ א ר י ש ח י י ש ר ה ‪.‬‬

‫! אוה״נ‪ ,‬הפירושים‪ ,‬ע ס ׳ ‪ ,37‬רי־ץ ניאת ה׳ ה ב ד ל ה ‪ ,‬עט׳ י*ט‪ ,‬ט׳ ה ע ת י ס סי׳ כ־ו‪ ,‬עמ׳ ‪ ,37‬ר א ב ׳ ן‬
‫טי׳ קע״א ועוד‪.‬‬
‫» עיין מיש ב ז ה ה ר ל י ג בפירושים ח־ג‪ ,‬עמ׳ ‪ 75‬ואילך‪ ,‬ואעפיי שבירושלמי בסוגיין משמע ש ת פ ל ת‬
‫מ ע ר י ב מ ב ע ו ד יום תלויה ב מ ח ל ו ק ת של ר*ג ור׳ יהושע א ם ת פ ל ת ע ר ב י ת ח ו ב ה או רשות‪ ,‬מים ב ר ו ר משני‬
‫ה ת ל ם ו ד י ם שר׳ יוסי היה מ ת פ ל ל ע ר ב י ת מ ב ע ו ד יום‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪29‬‬ ‫ברכות פ״ג עמ ‪12‬‬
‫‪,‬‬
‫וכ״ה בבבלי ב כ ל הנוסחאות‪ ,‬ואצל‬ ‫וכו ‪.‬‬ ‫ל ד ב ר‬ ‫ב ד ‪ :‬סימן‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לתפלה‬ ‫סימן‬
‫א ב ל ג י ר ם ת נ ו ה מ ק ו י י מ ת ע ״ י כ י ״ ע נ כ ו נ ה ‪ ,‬ו פ י ר ו ש ה סימן ל ת פ ל ה ש ת ת ק ב ל‬ ‫הגאונים והראשונים‪.‬‬
‫וכן מ פ ו ר ש ב ד ב ״ ר ‪ :‬א ב א ש א ו ל א ו מ ר זה סימן ל ת פ ל ה א ם ב ו ק א ד ם‬ ‫ועיץ ש ט נ ד ק ל״א א ‪/‬‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ובהוםפ׳ לפםי״ר‪ :‬א ב א ש א ו ל א ו מ ר מכאן‬ ‫יהא מובטח ש ת פ ל ת ו נ ש מ ע ת ו כ ר ‪.‬‬ ‫לתפלה‬ ‫לבו‬
‫ו כ ר ‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬סימן ל ת פ ל ה ו כ ר ‪.‬‬ ‫לתפלה‬
‫ו ק מעתיק בה״ג דפ״ה‬ ‫בבבלי‪ :‬היה מ ק צ ר ועולה מפני טורח צבור‪.‬‬ ‫כולם‪.‬‬ ‫בם נ י‬ ‫‪.17‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪:(43‬‬ ‫וכן בפי׳ ר ב האי )אוה״ג‪ ,‬הפירושים‪ ,‬םוף ע מ‬ ‫ד״ו ה׳ ע״א ובסדר ר ב ע מ ר ם ז ע״א‪.‬‬
‫ו ב ב י ת נתן‪ :‬מ פ נ י כ ו ל ן ‪.‬‬ ‫א ב ל ב ב ב ל י כי״מ‪ :‬מ ק צ ר ועולה בפני כולן‪.‬‬ ‫מקצר מפני כובד הצבור‪.‬‬
‫ולא נ ת ב ר ר ל י פירושו‪.‬‬ ‫‪ ,162‬העי ר ‪.‬‬ ‫ב ס ד ר ר ״ ע ה ש ל ם ק י ״ ג ע ״ א ‪ ,‬ו ע י ץ ד ק ״ ם עמי‬ ‫וכ״ה‬
‫ושמא ב פ נ י ־ ל פ נ י ‪ ,‬כלומר קיצר וגמר‬ ‫והמפרש ר ׳ יונה בר״ג ב א ר ״ ב פ נ י כולם״‪ ,‬קצרן שבכולם‪.‬‬
‫ו ע נ י ץ הקיצור כ ב ר נ ת ב א ר ב ר א ש ו נ י ם ש ל א היה מ א ר י ך ב א מ י ר ת‬ ‫ודוחק‪.‬‬ ‫לפני שגמרו כולם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כדרכו‪.‬‬ ‫ו ב ת נ ח ו מ א ח י י ש ר ה ס י ה׳‪ :‬ה י ה מ ת פ ל ל‬ ‫התיבות‪.‬‬
‫ודרכם‬ ‫והנכץ כלפנינו‪ ,‬וכ״ה ב ב ב ל י ב כ ל הנוסחאות‪.‬‬ ‫עיץ בשנו״פ‪.‬‬ ‫זו‪.‬‬ ‫בזוית‬ ‫‪.18‬‬
‫‪,‬‬
‫ע י ץ ב ב ל י ת ע נ י ת כ ״ ג ב ‪ ,‬ו ע ל פיו‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬נ ס ח ר ש ״ י א ת ה מ ד ר ש‬ ‫היה ל ה ת פ ל ל ב ק ק זוית‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובקה״ר פ״ד‪ ,‬ד ‪ :‬ל א הניח משה זוית‬ ‫ועוד( בפירושו ל ב ר א ש י ת כ״ה כ״א ד״ה לנכח‪.‬‬ ‫)ב״ר‬
‫ל א הניח משה‬ ‫ב ד ב ״ ר פ ״ ג ‪ ,‬י״א‪:‬‬ ‫וכן‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫תפלה‬ ‫ומבקש‬ ‫עליה‬ ‫נחבט‬ ‫ההר שלא‬ ‫בקרקע‬
‫)וכמובן‪ ,‬ש ב מ ד ר ש י ם ״זוית״ פ י ר ו ש ו גם ״ מ ק ו ם ״ כ מ ו ב א ר מ י ת‬ ‫ז ו י ת ב ר ק י ע ש ל א נ ת ח ב ט בה‪.‬‬
‫א ״ י ‪ :‬זוי(‪.‬‬ ‫של‬
‫כ ב ד ה ת ל ב ט ו החכמים האחרונים ב ס ד ר ה ד ב ר י ם כאן ובברייתא‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מ ת פ ל ל‬ ‫‪ .19‬י ה א‬
‫ב ר ם ב ר ו ר לי שברייתא זו דבוקה לשלפניה‪.‬׳‬ ‫ש ב ב ב ל י ) ע י ץ מ ״ ש ה ר ל ״ ג ב פ י ר ו ש י ם ח ״ ג עמי ‪.(4‬‬
‫וכ״ה גם בבבלי‪ ,‬אלא שבתוצאות שלפנינו הכניסו מאמר רחב״א באמצע הברייתא‪ ,‬עיץ דק״ם‬
‫ומקור התוספתא כאן הוא מ ד ר ש ע ל דניאל ר ‪ ,‬י״א‪ ,‬א ל א שהברייתא התאימה‬ ‫ע מ י ‪ 162‬ה ע ׳ ח ‪/‬‬
‫ופירוש ה ד ב ר י ם הוא‪ ,‬מ כ י ו ץ ש ש ב ח ו א ת ר ״ ע שהאריך כ ״ כ בתפלתו‪,‬‬ ‫את הסדר לעניץ שלפניה‪.‬‬
‫יאריך אדם בתפלה אחת כ ל היום כולו‪ ,‬כ ב ר פ י ר ש בדניאל זימנץ ת ל ת א ו כ ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר‬ ‫יכול‬
‫‪,‬‬
‫ולם״ז א ץ כאן ע נ י ץ ל ד ב ר י ר ׳ יוחנן ש י כ ו ל א ד ם ל ה ת פ ל ל‬ ‫תפילות‪.‬‬ ‫אדם להתפלל ג‬ ‫חייב‬
‫י כ ו ל יהא מ ת פ ל ל שלשתן כאחת‬ ‫ובירושלמי‪:‬‬ ‫כלומר כמה תפילות שרוצה‪.‬‬ ‫היום כולו‪,‬‬ ‫כל‬
‫ש י ת פ ל ל שלשתן ב ב ת אחת( פ י ר ש ב ד נ י א ל זימנץ ת ל ת א ו כ ר ‪ .‬ועיץ מ ״ ש להלן ד ״ ה‬ ‫)כלומר‬
‫כוללן‪.‬‬
‫וכסדר התוספתא‬ ‫וכ״ה בירושלמי ובבבלי‪.‬‬ ‫ע י ץ ההוספה בד‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ת ל תא‬ ‫ו זי מ נ ין‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ועיץ מ״ש הרל״ג בפירושים‬ ‫‪ ,162‬העי כ ‪.‬‬ ‫ב״ה גם בבבלי בכי״י ובראשונים‪ ,‬עיץ דק״ם ע מ‬
‫‪.6‬‬ ‫עמי‬ ‫ח״ג‬
‫וכ״ה הגירסא גם בכתהי״י ש ם ) ח ק‬ ‫הוחלה‪.‬‬ ‫בבבלי‪ :‬יכול כשבא לגולה‬ ‫לגולה‪.‬‬ ‫‪.20‬‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ״ ה ב ב ה ״ ג ) ד ״ ב ע מ ׳ ‪ :51‬ה ח ל ה ( ‪ ,‬ב ם ר ״ ע ג א ץ ) ז ע ״ א ( ב ר י ״ ף‬ ‫מכ״י פ ר י ס שגורם‪ :‬התחיל(‪.‬‬
‫ואץ ס פ ק ש ה נ כ ץ הוא כ פ י ר ו ש מ ה ר ש ״ ל שהכוונה‪ :‬נ ע ש ה חולה‪ ,‬וחלש‪ ,‬כ ל ו מ ר כ ש ב א‬ ‫ועוד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וממש כםיגנץ זה ב ב ב ל י ל ״ ב א )לפי‬ ‫ד נ י א ל לגולה נחלש‪ ,‬ולא היה י כ ו ל ל ה ת פ ל ל כ ל היום כולו‪.‬‬
‫ג י ר ם ת כ ת י ״ י ו ד פ ו ס י ם ע ת י ק י ם ‪ ,‬ע י ץ ד ק ״ ם ע מ י ‪ ,169‬ה ע ׳ ג׳(‪ :‬ש ע מ ד מ ש ה ב ת פ ל ה ל פ נ י ה ק ב ״ ה‬
‫ו ק י ו צ א ב ר ו ר מ ג י ר ם ת מ ה ״ ג ) ה ם ג ל ה ל ״ ו ‪ ,‬ס ו ף ע מ י ‪ (108‬ב ב ב ל י כאן‪ :‬מ ש ב א‬ ‫שהוחלה‪.‬‬ ‫עד‬
‫והוחלה‪«.‬‬ ‫לגולה‬

‫נ שוב מצאתי שכן פירש כ ב ר בשונה ה ל כ ו ת ע ל בה״ג‪ ,‬י״ב ע״א‪.‬‬

‫* והעיר עליו לנכון הרל״נ בפירושים ה״נ עסי ‪ ,6‬העי ‪.2‬‬
 ‫ברכות פ״ג עמ׳ ‪13-12‬‬ ‫‪30‬‬
‫ובירושלמי‪ :‬יכול משבאו לגולה‬ ‫ב ר ם ב כ ת ה ״ י ש ל התוספתא וגם בדי ח ס ר ה המלה ״הוחלה״‪.‬‬
‫התפללו‬ ‫א ב ל ל פ נ י כן ל א‬ ‫ופירושה שאחרי שהוגלו התקינו ג׳ תפלות כנגד הקרבנות‪,‬‬ ‫כן‪.‬‬
‫תדרשו‪.‬‬ ‫לשכנו‬ ‫ו ב ק ט ע מ מ כ י ל ת א ד ב ר י ם ) ם ה ״ י ל כ ב ו ד ד ״ י ל ו י ע מ ׳ ‪:(191‬‬ ‫א ל א תפילה אחת‪.‬‬
‫מ י כ ן ה ת ק י נ ו ה נ ב י א י ם ו ה ז ק נ י ם לנשים[ ב פ י ה ם ש ל י ש ר א ל ) ד ו ר ש א ת ה פ ס ו ק ״ ל ש ו ם א ת ש מ ו ״‬
‫ב ד ב ר י ם י ״ ב ‪ ,‬ה׳( ל ה י ו ת מ ת פ ל ל ץ ש ל ש ה פ ע מ י ם ב כ ל י ו ם ‪ ,‬ו א ו מ ר ץ ה ש ב ש כ י נ ת ך ל צ י ץ ו ס ד ר‬
‫א ב ל ל פ י ה מ ס ק נ א ב ב ר י י ת א ש ל פ נ י נ ו ה ת פ ל ל ו ג׳ פ ע מ י ם ב י ו ם ג ם ל פ נ י‬ ‫ע ב ו ד ת ך ל י ר ו ש ל י ם עירך‪«.‬‬
‫ובתנחומא דיש כי תבוא‪ :‬א ל א צפה משה ברוה״ק וראה שבית המקדש עתיד ליחרב‪,‬‬ ‫שגלו‪.‬‬
‫ועיין‬ ‫עתידין ל י פ פ ק ‪ ,‬ע מ ד והתקץ ל י ש ר א ל שיהו מ ת פ ל ל ץ ש ל ש ה פ ע מ י ם ב כ ל יום‪.‬‬ ‫שבכודץ‬
‫‪.(192‬‬ ‫דברים הנ״ל )עמ׳‬ ‫במכילתא‬
‫ובבבלי‪ :‬ק ו ל ו ב ת פ ל ת ו )כגי׳ ד‬ ‫וכן ב ד ב ״ ד ‪ :‬י כ ו ל י ש מ י ע ק ו ל ו ‪.‬‬ ‫קולו‪.‬‬ ‫מ ש מ י ע‬ ‫‪.21‬‬
‫מכיוץ‬ ‫ופירושו‪,‬‬ ‫ומתפלל‪.‬‬ ‫קולו‬ ‫מגביה‬ ‫יהא‬ ‫יכול‬ ‫שמואל‪:‬‬ ‫ובמדרש‬ ‫ובירושלמי‬ ‫כאן(‪.‬‬
‫דניאל ב ת פ ל ת ו הרי מוכח שרגשו עליו מפני ששמעו א ת קולו‪ ,‬ומכאן הייתי א ו מ ר‬ ‫שנתפס‬
‫ק‪.‬‬ ‫הדבר‬ ‫מתפילת חנה שאץ‬ ‫התוספתא‬ ‫ומוכיחה‬ ‫את קולו בתפלתו‪.‬‬ ‫להשמיע‬ ‫אדם‬ ‫שחייב‬
‫)ודניאל נתפמ לא מפני ששמעו א ת קולו בתפילתו‪ ,‬אלא מפני שנערה קטנה הלשינה עליו‪ ,‬ע י ץ‬
‫ב ד נ י א ל ב מ ק ו מ ו ויוםיפץ פ״ג(‪.‬‬ ‫המיוחם ל ר ב סעדי׳‬ ‫בפי׳‬
‫וכן מ ע ת י ק ב ש פ ה ת ו ס פ ת א ב ר ש כ ״ א‬ ‫ל א ז נ י ו‪.‬‬ ‫ב ר ם בכי״ע גורס‪ :‬י כ ו ל יהא משמיע קולו‬
‫וכן באגור דיני ב ר כ ו ת םי׳ קמ״ו‪ ,‬ט ו ר או״ח סי׳‬ ‫ל ״ א א ׳ ד ״ ה ו ק ו ל ה ) ו כ ״ ה ב מ א י ר י ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ( ‪.‬‬
‫‪p‬‬ ‫ק״א‪ ,‬א ה ל מועד ל ר ״ ש ירונדי ח״א‪ ,‬ם״ח ע״א )אבל ק ר ו ב לוודאי שהראשונים ה נ ״ ל העתיקו‬
‫ולפי גירםא זו מצוה לכתחילה בתפילה שלא להשמיע לאזניו‪,‬‬ ‫ה ר ש ב ״ א ‪ ,‬ואין ל נ ו א ל א ע ד ו ת א ח ת ( ‪.‬‬
‫‪ ,(140‬כ מ ו ש ה ע י ר ה ג ר ״ א ) א ו ״ ח‬ ‫וכן מ ו כ ח מ ת נ א ד ב י א ל י ה ו פ כ ״ ח ) ה ו צ ׳ ר מ א ״ ש פ כ ״ ו ‪ ,‬ע מ ׳‬
‫ס י ׳ ק ״ א א ו ת ב׳(‪ .‬ו ה ל כ ה ז ו היא ב נ י ג ו ד ל ב ב ל י ) ע י י ״ ש כ ״ ד ב׳( ו ל י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל ) ו ע י י ״ ש ש ״ ב‬
‫ה ״ ד ‪ ,‬ד ׳ ע ״ ד ( ‪ ,‬ועיין ב ע ר ו ג ת ה ב ו ש ם ח ״ ב ס ו ף ע מ ׳ ‪ .30‬ו ע י ץ ב ר כ י י ו ס ף א ו ״ ח ס י ׳ ק ״ א ‪.‬‬
‫ו כ ן מ ע י ד ב מ א י ר י ) ל ״ א אי‪ 109 ,‬ם ע ״ א ( ‪ :‬י ש א ו מ ר י ם‬ ‫ולפיכך נראה שגירםת כי״ו וד נכונה‪.‬‬
‫)כלומר‪ ,‬ה ר ש ב ״ א הנ״ל( ו כ ר ‪ ,‬בתפלה א ץ צריך שישמיע לאזנו‪ ,‬והביאוה מברייתא שאמרו ב ה‬
‫אנו‬ ‫ש ל נ ו נאץ[‬ ‫בברייתות‬ ‫מקום‬ ‫ומכל‬ ‫וכר‪,‬‬ ‫לאזנו‬ ‫קולו‬ ‫משמיע‬ ‫י כ ו ל יהא‬ ‫ג׳‬ ‫בפרק‬
‫ראייה‬ ‫מביא‬ ‫והוא‬ ‫נל[אץ‪.‬‬ ‫להשמיע‬ ‫צריך‬ ‫שלכתחילה‬ ‫ודאי‬ ‫נראה‬ ‫וק‬ ‫לאזנו‪,‬‬ ‫בה‬ ‫גורסים‬
‫באשגרה‬ ‫ד ב י א ל י ה ו היא‬ ‫ובתנא‬ ‫בכי״ע‬ ‫וכנראה שהמלה ״לאזנו״‬ ‫)הנ״ל(‪.‬‬ ‫פ״ב‬ ‫מירושלמי‬
‫בתוספ׳‬ ‫שהרי‬ ‫ת ד ע ל ך ש ה ו א כן‪,‬‬ ‫ה ש מ ע ת האוזן‪.‬‬ ‫בעניץ‬ ‫אחרים העוסקים בק״ש‬ ‫ממקומות‬
‫ושם הרי‬ ‫לאזנו‪,‬‬ ‫ר ׳ י ה ו ד ה ) ט ״ ו ע ״ ב ‪ ,‬ז ׳ ע ״ א מן ה ס פ ר ( ג ר ס ג ם ב ב ב ל י ‪ :‬י כ ו ל י ש מ י ע ק ו ל ו‬
‫בוודאי הוא שיבוש‪ .‬ו ע י ץ ב ש א י ל ת ש ל ו ם ובהעמק ש א ל ה ל ש א י ל ת ו ת סי׳ קמ״ג‪ ,‬חילופי מנהגים‬
‫שבין א ״ מ ו ב נ י א ״ י ה ו צ ׳ מ ר ג ל י ו ת ע מ ׳ ‪ 165‬ו מ ״ ש ה ר ל ״ ג ב פ י ר ו ש י ם ח ״ ג ע מ ׳ ‪ 9‬ו א י ל ך ‪.‬‬

‫כבר‬ ‫בירושלמי‪ :‬יכול יהא מ ת פ ל ל שלשתן ב כ ל שעה שירצה‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כולן‬ ‫כ ו ל לן‬ ‫‪.22‬‬
‫ו ב ד ב ״ ר )בד׳ קושטא(‪ :‬י כ ו ל‬ ‫ועיץ מ ״ ש ל ע י ל םד״ה יכול‪.‬‬ ‫דוד ע ר ב ובקר וצהרים‪.‬‬ ‫פירש‬
‫יהא מ ת פ ל ל ב כ ל שעה‪ ,‬כ ב ר פ י ר ש ב ד נ י א ל ו ז י מ נ ץ ת ל ת א ביומא ו כ ר ‪ ,‬י כ ו ל יהא אומ׳ ש ל ש ת ן‬
‫) ב מ ת נ ״ כ הגיה א ת ה מ ד ר ש ע ״ פ ה י ר ו ש ל מ י ‪ ,‬ו ע ל פ י ו ה ד פ י ס ו‬ ‫כאחת‪ ,‬כ ב ר פירש דוד ע ר ב ובקר ו כ ר ‪.‬‬
‫ו כ ע ״ ז גם ב מ ד ר ש שמואל‪ ,‬והוא מתאים יותר ל נ ו ס ח התוספתא וסדרה‪.‬‬ ‫בד״ח(‪.‬‬
‫ובבבלי‪ :‬יכול‬ ‫בד‪ :‬ש ו א ל ה ו א צ ר כ י ו ו א ח ״ כ מ ת פ ל ל ו י ס ת ל ק ‪.‬‬ ‫ומסתלק‪.‬‬ ‫צרכיו‬ ‫‪.24‬‬
‫ונראה שגם‬ ‫ו ב ד ב ״ ר ‪ :‬י כ ו ל יהא א ד ם ת ו ב ע צ ר כ י ו ויוצא לו‪.‬‬ ‫ישאל אדם צרכיו ואח״כ מתפלל‪.‬‬

‫« ב ד פ ו ס י ם ה מ א ו ח ר י ם של ה ת ו ס פ ת א הוסיפו‪ :‬ה ו ח ל ה ‪ ,‬ו ב ד פ ו ס י ם האחרונים‪ :‬ה ו ח ל ‪ ,‬ואין ל ה ו ס פ ה‬

‫זו שום יסור‪.‬‬
‫• עיין ב מ ד ר ש ת ל י ם פ ח ס ו ף סי׳ די‪ ,‬ע ס ׳ ‪ ,127‬ו ס ק ו ר ו ב ס כ י ל ת א שלנו‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪31‬‬ ‫ברכות פ׳׳ג עמ ‪13‬‬
‫כאן ״ י כ ו ל ״ מ י ו ס ד ע ל ה מ ס ו ק ה נ ״ ל ב ד נ י א ל ‪ :‬ח מ נ ץ ת ל ת ה ב י ו מ א ה ו א ב ר ך ע ל ב ר כ ו ה י ו מ צ ל א‬
‫ו ל פ ״ ז ל א נ ז כ ר ו ב פ ס ו ק א ל א ת פ ל ה ו ה ו ד א ה ‪ ,‬א ב ל ל א שבח‪,‬ל ו מ כ א ן מ ו כ ח‬ ‫ומודא קדם אלהה‪.‬‬
‫ולפיכך א מ ר ה הברייתא‪ :‬י כ ו ל יהא ש ו א ל צ ר כ י ו ו מ ס ת ל ק‬ ‫שהצלותא ל כ א ו ר ה אינה כ ו ל ל ת שבח‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שהוא יוצא בתפילה גרידא‪ ,‬והביאו ראיה מ ת פ ל ת שלמה‪.‬‬
‫בדב״ד‪ :‬רנה זו קילופו ש ל הב״ה‪ ,‬ותפלה לצרכיו ש ל אדם‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫רנה‬ ‫זו‬ ‫‪ .25‬ה ר נ ה‬
‫כלומר‪ ,‬הרי שלמה אמר‪ :‬ופנית א ל ת פ ל ת עבדך ואל תחנתו ו כ ר‬ ‫ת ה ל ה‪.‬‬ ‫‪ .26‬נ א ו ה‬
‫והלל(‪.‬‬ ‫)קילוםץ‬ ‫תהלה‬ ‫שהיא‬ ‫רנה‬ ‫גם‬ ‫כוללת‬ ‫שתפלה‬ ‫ומכאן‬ ‫והתפלה‪,‬‬ ‫הרנה‬ ‫אל‬ ‫לשמוע‬
‫‪,‬‬
‫ועיץ להלן מנחות‬ ‫וכן ה ת ח י ל ש ל מ ה א ת ת פ ל ת ו ) מ ״ א ח ‪ ,‬כ״ג(‪ :‬א ץ כ מ ו ך א ל ק י ם ב ש מ י ם ו כ ר ‪.‬‬
‫פ ״ ו ה י ״ ב ) ו פ י ר ש נ ו ה ל ע י ל ס ״ ב ם ה ״ ב ( ‪ ,‬ס פ ר י ח א ת ה ב ר כ ה ר י ש פ י ׳ ש מ ״ ג ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,394‬ו ב ב ל י כ א ן‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ל ע נ י ץ ה ג י ר ם א ו ה ר א י ה מן ה פ ס ו ק ‪ ,‬עיין ב ב ל י ל ״ א א ו ב ד ק ״ ם ש ם ע מ ‪ 163‬ה ע נ ‪/‬‬ ‫ל״ב סע״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י פ ״ ד ה ״ ד ‪ ,‬ח ע ״ ב ‪ ,‬ו מ ״ ש ה ר ל ״ ג ב פ י ר ו ש י ם ח ״ ג ע מ ׳ ‪.357‬‬
‫וביחוםי תו״א סוף ע ר ך‬ ‫וכ״ה בם׳ הרוקח סוף סי׳ שכ״א‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫דברים‬ ‫אומי‬ ‫אין‬
‫‪,‬‬
‫ב ר ו נ א ב׳ ) ע מ ׳ ‪ (25‬ב ש ם ה ת ו ס פ ת א ‪ :‬ד ב ר ) כ ג י ׳ כ י ״ ע ( ו כ ר ‪.‬‬ ‫ר‬
‫ו א ש ר ל פ י ר ו ש ה ‪ ,‬כ ב ר ה ו כ ח ת י ) ת ר ב י ץ ש ״ ג ם ״ ד ע מ ׳ ‪ 453‬ו ב י ר ו ש ל מ י כ פ ש ו ט ו ח ״ א ‪ ,‬ע מ ׳‬
‫שאמנם‬ ‫ה פ י ר ו ש כן‪,‬‬ ‫וגם כאן‬ ‫דוגמאות‪*.‬‬ ‫כמה‬ ‫עיי״ש‬ ‫א ל א קילוסים‪*,‬‬ ‫דברים‬ ‫שאץ‬ ‫‪(506‬‬
‫הסקנו שחייב אדם להתחיל א ת תפלתו בשבח המקום‪ ,‬א ב ל א ץ לפייט ולומר קילוםץ לפני ת פ ל ת‬
‫וכן ב ב ב ל י ) ל פ י ב ״ נ ו כ ת ״ י‬ ‫שמונה עשרה אחרי אמת ויציב‪ ,‬מפני שאינו סומך גאולה לתפלה‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פ ר י ם ‪ ,‬ע י ץ ד ק ״ ם ע מ ׳ ‪ ,163‬ה ע ם ( ‪ :‬א ץ א ו מ ר י ם ד ב ר י ם א ח ר א מ ת ו י צ י ב ‪ ,‬כ ד י ש י ס מ ו ך ג א ו ל ה‬
‫ו א ע פ ״ י ש ה ם ע ם ש ם נ ו ס ף ע ״ פ ה ב ה ״ ג ) ד ״ ו ‪ ,‬ר ע ״ א ‪ ,‬ד ״ ב ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,(52‬כ ר ג י ל במם׳ ב ר כ ו ת ‪,‬‬ ‫לתפלה‪.‬‬
‫מ ״ מ ה פ י ר ו ש ה ו א פ י ר ו ש א מ ת ‪ ,‬כ פ י ש מ ו כ ח כ א ן מן ה ע נ י ץ ‪ ,‬ו כ מ פ ו ר ש ב י ר ו ש ל מ י פ ״ א ה ״ א ב ׳‬
‫‪1 0‬‬
‫ע״ד‪.‬‬
‫״ ד ב ר י ם ״ פ י ר ו ש ו כאן קילוסים וגם תחנונים‪ ,‬ו כ ל ד ב ר ו ד ב ר ל פ י עניינו‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫דברים‬ ‫‪.27‬‬
‫כלומר‪ ,‬בוידוי ש ל יוה״כ היו כ ל ו ל י ם גם שבחים והודאות״ וגם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫וידוי‬ ‫כסדר‬
‫ומותר ל ו ל א ד ם להוסיף א ח ר ה ת פ ל ה שבח והודייה ותחנונים‪ ,‬ו א ץ הוא כמוסיף ע ל‬ ‫תחנונים‪,‬‬
‫ועיין‬ ‫מפני שאינו סומך גאולה לתפלה‪ ,‬כמ״ש לעיל‪.‬‬ ‫המטבע ש ל תפלה‪ ,‬ולא אסרו אלא לפניה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בבלי הנ״ל‪ ,‬ע״ז ת׳ א ובראשונים שם‪ ,‬ובה״ג ב ר כ ו ת םפ״ה‪.‬‬
‫כדי להבץ א ת הברייתא שלנו‪ ,‬עלינו לעמוד בקצרה על דברי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מהלך‬ ‫‪ .28‬ה י ה‬
‫ו כ ן ש נ י נ ו )ם״ז מ״ג(‪ :‬״ ר ב ן ג מ ל י א ל א ו מ ר ב כ ל י ו ם ו י ו ם‬ ‫המשנה ושיטת בני א״י בפירושה‪.‬‬
‫ר ״ ע אומר אם שגורה תפילתו‬ ‫ר ׳ יהושע אומר מ ע ץ שמונה עשרה‪.‬‬ ‫מתפלל אדם שמונה עשרה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ר אליעזר אומר העושה תפלתו קבע‬ ‫בפיו מ ת פ ל ל שמונה עשרה‪ ,‬ואם לאו מ ע ץ שמונה עשרה‪.‬‬
‫ברם ברוב הנוסחאות‬ ‫ונראה ש ב ד ב ר י ר ׳ א ל י ע ז ר מסתיימת משנה זו‪.‬״‬ ‫אין ת פ ל ת ו ת ח נ ו נ י ם ״ ‪.‬‬

‫‪ :233‬מניין ש ה ת פ ל ה בקשה‬ ‫ל עיין ב ב ל י פ ס ח י ם קי״ז בי‪ .‬ו ב מ ד ר ש ל י ב מ ד ו ת הוצ׳ ענעלאו‪ ,‬עמי‬

‫ואינה ש ב ח וכוי‪ .‬א ב ל כ נ ר א ה שזהו ד ר ש מאוחר‪ ,‬ומכוון כנגד ה ק ר א י ם ‪.‬‬
‫‪ 8‬ועיין מיש הרל״נ בפירושים ח״ב‪ ,‬עט׳ ‪ 110‬ואילך‪ ,‬ועיי״ש עם׳ ‪ ,112‬והשוה מ״ש ב ת ר ב י ץ שם עמ׳‬
‫‪ 454‬הע׳ ‪ ,1‬ו ב ת ר ב י ץ שיד עמ׳ ‪ .293‬ועיין עכשיו מ״ש ב ה ׳ הירושלמי להר״מ‪ ,‬עמ׳ כ״ט אות חי‪.‬‬
‫ובמקורו‪ .‬ב מ ס ׳‬ ‫דברים‪.‬‬
‫» וכן ב ס ׳ המעשיות של נ ס ט ר ‪ ,‬עמ׳ ‪ :40‬בקשו ח ב ר י ו לום׳ עליו‬
‫שםחות ספי״ב‪ :‬והיו ס ק ל ס י ן לפניו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ !0‬ואין צ ו ר ך להניח שאמורא איי ל א ה כ י ר ו א ת ד ב ר י ה ת ו ס פ ת א בשלמותן‪ ,‬כ ס ו ששער הרל״נ‬
‫בפירושים חיא עס׳ ‪ ,68‬עיי״ש‪.‬‬
‫״ כ ב ר ה ו כ ח ת י ב ס פ ר י היליניססוס בא״י היהודית‪ ,‬עס׳ ‪ 140‬העי ‪) 11‬בעניין הודיית סעשר>‪ ,‬שאין‬
‫בין וידוי והודאה ו ל א כ ל ו ם ‪ .‬עיין סיש ל ה ל ן ‪ ,‬עס׳ ‪ ,850‬הע׳ ‪.79‬‬
‫ר ׳ אליעזר או׳ העושה ת פ ל ת ו‬ ‫ו ב ת ל ם ו ד שם ח‪ ,‬ע״ב‪ :‬סתני׳‪.‬‬ ‫»< וכיה בסשנה שבירושלסי דיו‪.‬‬
 ‫ברכות פ״נ עמ׳ ‪13‬‬ ‫‪32‬‬
‫הסבה ל ח ל ק ה זו היא‬ ‫מסתיימת מ ש נ ת נ ו ב ד ב ר י ר ׳ עקיבא‪ ,‬ו ד ב ר י ד׳ א ל י ע ז ר הם במשנה הבאה‪.‬‬
‫ש ה ס ו פ ר י ם ל א הבינו א ת הסדר‪ :‬ר״ג‪ ,‬ד״י‪ ,‬ד״ע‪ ,‬ר ״ א ‪ ,‬ו ל פ י כ ך ה ע ב י ר ו א ת ר ״ א להלן‪ ,‬והסמיכו‬
‫א ב ל א ץ ספק שהעיקר הוא כמשנה שבירושלמי‪ ,‬ורק ע ״ פ ס ד ר‬ ‫אותו ל ר ׳ יהושע שבמשנה הבאה‪.‬‬
‫ר״ג סובר שאץ לשנות ממטבע ש ל שמונה עשרה‪ ,‬ד״י סובר שמותר ל ו‬ ‫זה מ ת ב א ר י ם ה ד ב ר י ם ‪.‬‬
‫ל ה ת פ ל ל גם מ ע ץ ש״ע‪ ,‬ד ״ ע סובר שאם שגורה תפלתו בפיו צריך ל ה ת פ ל ל ש״ע‪ ,‬וע״ז חולק ר ״ א‬
‫ו ס ו ב ר ש א ץ ל א ד ם ל ע ש ו ת ת פ ל ת ו ק ב ע ‪ ,‬כ ל ו מ ר ב נ ו ס ח ק ב ו ע ‪ ,‬ש א ם כן נ מ צ א מ ת פ ל ל ב ש י ג ר א ו א ץ‬
‫ולפיכך סדר רבינו את דברי ד״ע לפני דברי ר״א‪ ,‬מפני שע״י מאמר ד ״ ע‬ ‫תחנונים‪.‬״‬ ‫תפלתו‬
‫ואשר לבאור דברי ר״א‪ ,‬הדי ברור שהירושלמי פירש כדברינו לעיל‪.‬‬ ‫דברי ר״א‪.‬‬ ‫מתבארים‬
‫ו כ ״ ה שם‪ :‬ר ׳ א ב ה ו ב ש ם ר ׳ א ל ע ז ר ו ב ל ב ד ש ל א י ה א כ ק ו ר א ב א י ג ר ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר ״ ק ב ע ״ א ץ פ י ר ו ש ו‬
‫ש צ ר י ך ל ש נ ו ת א ת נ ו ס ח ה ת פ ל ה ב כ ל י ו ם ‪ ,‬א ל א ש ל א י ת פ ל ל ב א ו ת ו נ ו ס ח מ מ ש כ ל הזמן‪ ,‬ע ד ש נ מ צ א‬
‫כאילו ק ו ר א ב א ג ר ת בלהג בעלמא‪ ,‬בלי עיץ וכוונה‪ ,‬ו כ ד ב ר י הירושלמי ב ס נ ה ד ר ץ )פ״י ה״א‪ ,‬כ ״ ח‬
‫ע ״ א ( ‪ :‬א ב ל ס פ ר י ה מ י ר ם ו כ ל ס פ ר י ם ש נ כ ת ב ו מ כ ן ו ה י ל ך ה ק ו ר א בהן כ ק ו ר א ב א י ג ר ת ו כ ר ל ה ג י ץ‬
‫ו כ ן ב מ א י ר י כ ״ ט ב׳‪ :‬כ ק ו ר א ב א י ג ר ת ד ד ך מ צ ו ת‬ ‫נ י ת נ ו ) כ ל ו מ ר ללהג בעלמא( ליגיעה ל א ניתנו‪.‬״‬
‫ו ש ו ב א מ ר ו ב י ר ו ש ל מ י כאן‪ :‬ר ׳ א ח א ב ש ם ר ׳ י ו ס י צ ר י ך ל ח ד ש ב ה ד ב ר ב כ ל י ו ם‬ ‫אנשים מלומדה‪.‬״‬
‫אחיתופל היה מ ת פ ל ל ש ל ש ת פ ל ו ת חדשות ב כ ל יום‬ ‫)כלומר‪ ,‬וממילא נמצא שאץ תפלתו קבע(‪.‬‬
‫ר ׳ א ל ע ז ר היה מ ת פ ל ל ת פ י ל ה חדשה ב כ ל יום )כלומר‪,‬‬ ‫)כלומר‪ ,‬נוסח חדש ב כ ל תפלה ותפלה( וכר‪.‬‬
‫מחדש ר ק א ת התפילה‪ ,‬שהיא צריכה להיות תחנונים‪ ,‬א ב ל לא א ת הברכות ש ל שבח והודאה(‬
‫רק בתפלה(‪.‬‬ ‫בברכות ולא‬ ‫מחדש גם‬ ‫)כלומר‪,‬‬ ‫ב כ ל יום‬ ‫ברכה חדשה‬ ‫מברך‬ ‫אבהו היה‬ ‫ר׳‬
‫ארוך‬ ‫זמן‬ ‫של‬ ‫במשך‬ ‫קבועה‬ ‫תפילה‬ ‫פירושו‬ ‫‪,‬״קבע״‬ ‫הירושלמי‬ ‫שלשיטת‬ ‫למדים‬ ‫נמצאנו‬
‫ש ה ת פ ל ה נ ע ש י ת ל ו ש י ג ר א ו א י נ ו י כ ו ל ל כ ו ץ בה‪ !•,‬א ל א ש כ מ ה מן ה א מ ו ר א י ם ה ח מ י ר ו‬ ‫עד‬
‫ומכיוץ‬ ‫ועל אחיתופל אמרו שחדש ב כ ל תפלה ותפלה‪.‬‬ ‫ב כ ל יום‪,‬‬ ‫את נוסח התפלה‬ ‫וחדשו‬
‫שמן ה ת ל מ ו ד נ ר א ה ש ה ל כ ה כ ר ״ א ‪ ,‬ה ד י א ץ ל ה ת פ ל א א ם נ מ צ א י ם ב ס ד ר י ת פ ל ו ת הקדמונים כ ל‬
‫בתפלה‪.‬״‬ ‫קיצורים וחדושים‬ ‫מיני‬

‫ו א ש ר ל׳״מעץ ש מ ו נ ה ע ש ר ה ״ ש ב ד ב ר י ר ׳ י ה ו ש ע נ ח ל ק ו ב ה ר ב ו ש מ ו א ל ) ב י ר ו ש ל מ י ב מ ק ו מ ו‬
‫ו ב ב ב ל י כ ״ ט א׳(; ל ש י ט ת ר ב ה ו א א ו מ ר ס ו ף כ ל ב ר כ ה ו ב ר כ ה ) ב ב ב ל י ‪ :‬מ ע י ן כ ל ב ר כ ה ו ב ר כ ה (‬

‫ק ב ע וכוי‪ .‬והיא טיס‪ ,‬שהרי ד ב ר י ר ׳ אליעזר נ ת ב א ר ו ל מ ע ל ה בהיג שם‪ ,‬וכאן ס ת ב א ר י ם ד ב ר י ר ׳ יהושע‬

‫שבמשנה שלהלן‪.‬‬
‫״ עיין ב מ ד ר ש שמואל ל א ב ו ת פ י ב טייג )על ד ב ר י ריש בן נתנאל(‪ ,‬וסיש ה ר ל י נ בפירושים חיג‬
‫עמ׳ ‪ 333‬ועמי ‪ ,336‬שעמד ע ל ע י ק ר הפירוש‪ ,‬א ל א ש ל ד ע ת ו ח ו ל ק ר ׳ אליעזר ע ל כ ל התנאים ש ל מ ע ל ה‬
‫ו ס ו ב ר שחייב א ד ם ל ח ר ש ב כ ל ת פ י ל ה ‪ ,‬והוא משער שלשון הירושלמי ‪ .‬ב כ ל יום' הוא שלא בדיוק‪ .‬עיי״ש‪.‬‬
‫ב ר ם ל ד ע ת נ ו אין ר ׳ א ל י ע ז ר ח ו ל ק א ל א ע ל ריע‪ ,‬ו ס ו ב ר שחייב ל ח ד ש ר ק א ם ת פ ל ת ו כ ב ר שנורה בפיו‪.‬‬
‫ובמאירי <שבת קי־ח ב י ( ‪ :‬ה ק ו ר א ה ל ל ב כ ל יום וכו׳ ובירושלמי )ליתא לפנינו( פירשו שמתוך שגירותו‬
‫ורגילותו אינו מכוין בו‪ ,‬והרי הוא ק ו ר א ה׳ עשה ע צ ב י ה ם וכוי‪ .‬א ב ל עיין בפי' ת ל מ י ד י ר ׳ יונה ע ל הרי״ף‬
‫פ י ה סי׳ קי״ח ס ד י ה ו ה א מ ר ‪ .‬ועיין ב מ א י ר י כ א ן ל״א ב׳ )‪ 110‬עיב( ד י ה ב ת ל מ ו ד שבת‪.‬‬
‫«! עיין ב א ו ר ה ד ב ר י ם ב ס פ ר י )אנגלית( היליניסטוס באיי היהודית‪ ,‬ע ס ׳ ‪ 100‬ה ע ׳ ‪.62 ,61‬‬
‫*! בפי׳ דיי נחטיאש למשנת א ב ו ת הניל )י״ט ע י ב ( ‪ :‬כ ש א ת ה מ ת פ ל ל א ל תעש ת פ ל ת ך ק ב ע א ל א‬
‫ו כ ס ו שםפורש ב פ ר ק ת פ ל ת ה ש ח ר וכו׳ ו ב א ב ו ת דר״ן ) ס פ ח ( א ל תעש ת פ י ל ת ך שיחה א ל א‬ ‫תחנונים‪.‬‬
‫תחנונים‪ .‬וכן פירשו כ מ ה טן הראשוניט א ת משנת א ב ו ת ע י פ הסוגיא ב ב ר כ ו ת כאן‪ .‬ו ד ב ר י הרל״נ בפירושים‬
‫חיג עמי ‪ 333‬תמוהים מ א ד ‪.‬‬
‫• ! ל פ י ר ׳ הושעיה ב ב ב ל י כ״ט בי‪ :‬כ ל ש ת פ ל ת ו ד ו מ ה עליו כמשוי‪ .‬א ל א ש ב ב ב ל י ‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬פירשו‬
‫א ת המשנה א ח ר ת ‪ ,‬עיייש‪.‬‬
‫ל! עיין בתשהינ מרמודשטין עט׳ יינ ובאוהיג‪ ,‬התשובות‪ ,‬ע ם ׳ ‪ .141‬ועיין ל ה ל ן העי ‪.18‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫ברכות פ״ג עמ ‪13‬‬
‫ולשמואל מ ק צ ר א ת כ ל התפילה ב ב ר כ ה אחת‪ ,‬ואומר ש ל ש ה ר א ש ו נ ו ת ושלש האחרונות במלואן‪.‬‬
‫התפלה‪,‬‬ ‫נופח‬ ‫שבא״י נהגו כ ר ב מפני שפסקו הלכה כר״א‪ ,‬וחדשו וקצרו לעתים את‬ ‫ונראה‬
‫ר ק ע ל חותם הברכות‪ ,‬ומכאן הנוסחאות החדשות והקיצורים ש נ ש ת מ ר ו ל נ ו בגניזה‪.‬״‬ ‫ושמרו‬
‫‪,‬‬
‫ש פ ר ס ם ר ״ א מ ר כ ס ב ג נ ז י ק ד ם ש ל ל ו ץ ח ״ ג ע מ ׳ ‪ ) 65‬ו ע י ץ ב א ש כ ו ל ח ״ א ה ו צ א ל ב ק‬ ‫ובקםע‬
‫בהלכתא‬ ‫מצאתי‬ ‫‪:(38‬‬ ‫עמי‬ ‫ביעדנוביץ‬ ‫הוצ׳‬ ‫הרי״ף‬ ‫שבשו״ת‬ ‫הגאונים‬ ‫ובשו״ת‬ ‫‪105‬‬ ‫עמ׳‬
‫ג ב ר ו א ת א ‪ ,‬מ ר ר ב צ מ ח ג א ץ ז ״ ל א מ ר נוהגין א צ ל י נ ו ה ח ז נ ץ ב ע ר ב י ש ב ת ו ת ו ב ע ר ב י י מ י ם ט ו ב י ם‬
‫דעה וחכמה‬ ‫בא״י ה א ל הקדוש‪.‬‬ ‫תקדש בנו‪,‬‬ ‫גדלך‬ ‫אבות וגבורות ואח״כ אומרים‬ ‫להתפלל‬
‫ו א מ ר ו ש ק ב ל ו ק צ ו ר זה מ ה ח ז נ י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ק ב ל ו מ מ ר ר ב‬ ‫ב א ״ י חונן ה ד ע ת ו כ ר ‪.‬‬ ‫למדנו‪,‬‬
‫י ה ו ד א י ז ״ ל ש ק ב ל ה מ ר ב ו ו ר ב ו מ ר ב ו ע ד ר ׳ י ה ו ש ע ד מ ת נ י ת י ן ד ת נ ן ר ׳ י ה ו ש ע א ו מ ד מעין ש מ ו נ ה‬
‫כ ר ב ‪ ,‬עיין מ ״ ש ב מ ב ו א י ל ה ׳‬ ‫וכנראה ש ע ״ פ קבלה זו פ פ ק ה ר ״ מ בםיה״מ מהדו״ק‬ ‫עשרה‪.‬‬
‫ולאמיתו ש ל דבר נראה שלא נחלק אדם מעולם ע ל ר ב שיוצא בקיצור‬ ‫ה י ר ו ש ל מ י ל ה ר ״ מ ע מ ׳ ז׳‪.‬‬
‫וכבר נחלקו בברייתות‬ ‫י ״ ח מ ע י ן י״ח‪ ,‬א ל א ש ש מ ו א ל ס ב ר ש י כ ו ל ל ק צ ר א ת ה א מ צ ע י ו ת ב ב ר כ ה א ח ת ‪.‬‬
‫ב מ תא‬ ‫הביננו‬ ‫דמצלי‬ ‫ק ל ל למאן‬ ‫שאביי‬ ‫ומכיוץ‬ ‫)ירושלמי שם(‪.‬‬ ‫ושמואל‬ ‫רב‬ ‫כמחלוקת‬
‫‪,‬‬
‫ו נ ר א ה ש ה מ ל ה ה א ח ר ו נ ה נ ו ס פ ה ע ״ פ ב ה ״ ג ‪ ,‬ד ׳ ע ״ ג ‪ ,‬ד ״ ב ע מ ׳ ‪ ,30‬כ ר ג י ל‬ ‫)עיין ד ק ״ ם ‪ 150‬ה ע ׳ מ ‪.‬‬
‫ב מ ם ׳ זו‪ ,‬מ ״ מ הדין דין א מ ת ( ‪ ,‬ה ר י מ ס ת ב ר ש ה ג א ו נ י ם ק ב ל ו א ת מ ס ו ר ת א ״ י ב ש י ט ת ר ב ‪ ,‬ו ה ש ת מ ש ו‬
‫ל כ ל ש ע ת הדחק‪ ,‬ו ע י ץ מ ״ ש במבואי לה׳ הירושלמי הנ״ל‪.‬‬ ‫בה‬
‫ו כ ן ש נ י נ ו שם‪ :‬ר ׳ י ה ו ש ע א ו מ ר‬ ‫עכשיו אנו יכולים ל ע ב ו ר ל ת פ ל ה קצרה ש ל משנתנו‪.‬‬
‫א ב ל ב כ ל הנוסחאות מטיפוס‬ ‫אומר הושע וכר‪.‬‬ ‫במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה‪.‬‬ ‫המהלך‬
‫ובוודאי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הושע‬ ‫ואומר‬ ‫עשרה‬ ‫שמונה‬ ‫מעין‬ ‫קצרה‬ ‫תפלה‬ ‫מתפלל‬ ‫א״י‪:‬״‬
‫ש א ץ ל ש ב ש א ת כ ל הנוסחאות‪ ,‬ופירושה ל ש י ט ת בני א״י‪ ,‬ש א ם היה מהלך ב ד ר ך אינו מ ת פ ל ל‬
‫י ״ ח מ ע ץ י״ח‪ ,‬א ל א ת ס ל ה ק צ ר ה ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ק צ ר א ת כ ל ה א מ צ ע י ו ת ‪ ,‬מ ע ץ ה ב י נ נ ו ( מ ע ץ י ״ ח‬
‫ו מ ו ס י ף ה ו ש ע ו כ ר ‪ ,‬כ ד י להגן ע ל י ו מ פ נ י ה ס ו ר ע נ י ו ת ‪ ,‬ו מ ש ת ף א ת ע צ מ ו ע ם ה צ ב ו ר )עיין ב ב ל י ל ׳‬
‫ומכיץ שלשיטת הירושלמי כ ל הדרך בחזקת סכנה‪ ,‬הרי כ ל המהלך בדרך‬ ‫ר ע ״ א ו ב צ ל ״ ח שם(‪.‬‬
‫ת פ ל ה ק צ ר ה ‪ ,‬ע י ץ ב ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י ג׳ א ׳ ו ב ת ו ם ס ׳ ש ם ד ״ ה היה‪.‬‬ ‫מתפלל‬
‫כ ״ ט ב׳(‬ ‫בבבלי‬ ‫)ובברייתא‬ ‫כאן‬ ‫שבתוספתא‬ ‫כ ל התנאים‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫זה‬ ‫אי‬ ‫‪,29‬‬
‫ע ל ר ׳ יהושע‪ ,‬וסוברים ש מ ת פ ל ל ר ק ב ר כ ה א ח ת ואינו כ ו ל ל בה א ת ש א ר התפלה‪,‬‬ ‫חולקים‬
‫ו ר ׳ י ה ו ש ע ש נ ז כ ר ב ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י ה ו א ט ״ ם ‪ ,‬ע י ץ ד ק ״ ם ע מ ׳ ‪ 153‬ה ע ׳ ל ׳ ‪.‬‬
‫יפה העיר ר צ ״ ה חיות )בהגהותיו ל ב ב ל י שם( לתנחומא‬ ‫עשה‪.‬‬ ‫בעיניך‬ ‫וה ט ו ב‬ ‫‪.30‬‬
‫אשר‬ ‫דרכיו‬ ‫ככל‬ ‫לאיש‬ ‫ונתת‬ ‫) ת ר ו מ ה סי׳ ט׳( ע ל ת פ ל ת ש ל מ ה ש ב ק ש ) מ ״ א ח׳‪ ,‬ל ״ ט ( ‪:‬‬
‫כ ל ו מ ר ד ו ו ק א מ ה ש ט ו ב ל ו ‪ ,‬ב נ י ג ו ד ל ג ו י ש ע ל י ו ה ת פ ל ל ) ש ם מ״ג(‪ :‬ו ע ש י ת‬ ‫לבבו‪,‬‬ ‫את‬ ‫תדע‬
‫עיץ במ״ר פ״א‬ ‫ו ר ע י ץ זה ה ו ל ך ו נ ש נ ה ב מ ד ר ש י ם ‪.‬‬ ‫הנכרי‪.‬‬ ‫אליך‬ ‫יקרא‬ ‫אשר‬ ‫ככל‬
‫ס י ׳ ג׳; ת נ ח ו מ א ש ם סי׳ ג׳; ת נ ח ו מ א ה ו צ ׳ ב ו ב ר ת ר ו מ ה ם י ׳ ח ׳ ) ו ע י י ״ ש ב ה ע ר ה נ׳‪ ,‬ו נ ע ל ם‬
‫ח״ד‪,‬‬ ‫גרינהוט‬ ‫של‬ ‫לקוטים‬ ‫י״ד(;‬ ‫תולדות סי׳‬ ‫שלו‪,‬‬ ‫הוצ׳‬ ‫בתנחומא‬ ‫גם‬ ‫נמצא‬ ‫שכן‬ ‫ממנו‬
‫א ב ל ב מ ם ׳ ש מ ח ו ת ם פ ״ ו א מ ר ו ש ג ם ע ל ה ג ו י ב ק ש ש ל מ ה שיתן ל ו ה ׳‬ ‫ב מ ד ב ר סוף סי׳ ד׳ ועוד‪.‬‬
‫מ ה ש ט ו ב לו‪.‬‬ ‫רק‬
‫המוסגר במרובעים נשמט בכי״ו ע״י הדומות וישנו בד‪ ,‬בכי״ע‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫א ל עז ר‬ ‫ר׳‬ ‫‪.32‬‬
‫ובבבלי‪.‬‬

‫‪;310‬‬ ‫‪ ;657‬בשנתון של צינציניטי ח״ב עסי‬ ‫•! עיין‪ ,‬לדונסא‪ ,‬ב צ ו פ ה ה א ע ל י ס ד ר א ישנה ח״י‪ ,‬עמי‬
‫שכטר‪ ,‬ם ח ק ר י ם בליטורניה היהודית )אעלית> עסי ‪ ;98‬ה ב ר ם ן ת פ ל ו ת סעין שסנה עשרה‪ ,‬עם׳ ם״ג ועוד‪.‬‬
‫»! םשנה שבירושלםי‪ ,‬פ י ס ק א שם‪ ,‬הוצ׳ לו‪ ,‬קויפםן‪ ,‬פ ר ט ה ‪ ,‬ק ט ע י ם מן הגניזה‪ ,‬משנה ד ׳ נפולי‪,‬‬
‫פיה״מ להר״מ כתי״י‪ .‬וכן היה ל פ נ י ת ל מ י ד י ד״י והרא״ה א ל א שסחקוה‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ג עמ׳ ‪14-13‬‬ ‫‪34‬‬
‫כ ל ו מ ר כנוסח ה ב ר כ ה בתעניות )עיץ תענית ס ״ ב מ״ד(‪ ,‬שהרי הוא‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫צעקת‬ ‫קול‬
‫נתץ בסכנה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬טרודים ומרוגזים‪ ,‬עיץ ב ״ ב קמ״ה ם ע ״ ב ובסי׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫קצרה‬ ‫ודעתן‬ ‫‪.33‬‬
‫ו כ ן ב י ל מ ד נ ו ב ל ק ) ג ר י נ ה ו ט ל י ק ו ט י ם ח ״ ד סי׳ מ׳‪ ,‬י ל ק ו ט ש ם ס י ׳ ת ש ע ״ א ( ‪:‬‬ ‫המיוחם ל ר ״ ג שם‪.‬‬
‫ו ב ד ב ״ ר דיש נצבים‪ :‬פעמים ש ל א‬ ‫ק צ ר ה ד ע ת ו ש ל בן ה מ ל ך ו כ ר נ ת ק ר ר ה ד ע ת ו ש ל בן ה מ ל ך ‪.‬‬
‫פ נ ה ל ה ת פ ל ל א ו מ ק ו צ ר ר ו ח שהיה עושה צרכיו‪ ,‬ופירושו ש ד ע ת ו היתה ק צ ר ה מפני שהיה ט ר ו ד‬
‫ב צ ר כ י ו ‪ .‬ו ב מ ק ר א ר ג י ל ‪ :‬ק צ ר נ פ ש ‪ .‬ועיין מ ו ר ה נ ב ו כ י ם ל ה ר ״ מ ח ״ א פ מ ״ א ‪.‬‬
‫ש ת ת ן ו כ ר ‪ .‬ב מ כ י ל ת א ) ע מ ל ק ‪ ,‬י ת ר ו ם ״ א ס ו ף ע מ ׳ ‪ ,195‬כ ג י ׳ כתה״י‪ ,‬ע י י ״ ש ב ש נ ו ״ ם (‬ ‫‪.34‬‬
‫א מ ר להן ר ׳ צ ד ו ק וכו׳ הקב״ה שהוא נותן ל כ ל א ח ד ו א ח ד צ ו ר כ ו ו ל כ ל גויה ו ג ר ה כ ד י מחסורה‪.‬‬
‫ש ל ק ל פ נ י כ ל א ח ד ו א ח ד צ ר כ י ו ו כ ל גויה וגויה כ ד י‬ ‫ב ש ה ״ ש ר ב ה ) פ ״ ז ‪ ,‬ב׳(‪ :‬ו ע ו ר ך‬ ‫וכן‬
‫ובנםפחות ל״מדרשי‬ ‫ועיין ב נ ו ס ח ש ל ת פ ל ה ז ו ב י ר ו ש ל מ י ב ם ו ג י ץ ו ב ב ב ל י ו ב ד ק ״ ם ש ם ‪.‬‬ ‫מחסורה‪.‬‬
‫) ע מ ׳ ‪ (40‬ש ע ר ת י ש נ ו ס ח זה ל ק ו ח כ נ ר א ה מ ב ר כ ה ע ת י ק ה ב ב ר כ ת ה מ ז ץ ‪ ,‬כ פ י ש מ ו כ ח‬ ‫תימן״‬
‫ה ק ט ע י ם ע ל ק ל ף ש נ מ צ א ו ב ח ו ר ב ו ת ב י ה ״ כ ש ל ד ו ר א א ו ו ר ו פ ו ס ) נ ת פ ר ס מ ו ב מ ״ ע ‪,‬״םוריא״‬ ‫‪p‬‬
‫כ ר ך כ ׳ ‪ ,‬ח ״ א ע מ ׳ ‪.(25‬‬
‫ם ׳ ה ע ת י ם ה ׳ ק ד ו ש ם י ׳ ק ל ״ ח ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ) 174‬ו ה ו ב א ב פ י ׳ ר ״ א‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לעזר‬ ‫ר׳‬ ‫‪ .35‬א מ ׳‬
‫מ ל ו נ ד ר י ש ל ז ר ע י ם ע מ ׳ ל ״ ז ( ‪ ,‬ר א ב י ״ ה ח ״ א ס י ׳ ל ״ ז ‪ ,‬ע מ י ‪ ,23‬ש ב ה ״ ל ה ש ל ם ס י ׳ ס ״ ו ‪ ,‬כ ״ ו ע ״ א ‪.‬‬
‫ו ב ב א ז ו ה י ת ה א ף ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ א ה ״ ח ‪ ,‬ג׳ ע״ג( ל פ נ י ה ר א ב י ״ ה ה נ ״ ל ‪ ,‬ע י י ״ ש ‪ .‬וכן מ פ ו ר ש ש ם ‪,‬‬
‫ס ו ף ס י ׳ ק צ ״ ו ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.243‬‬
‫ו א ף מי ש ס ו ב ר ש ת פ ל ת‬ ‫מדאורייתא ע י ק ר קדוש היום הוא בתפלה‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫היה‬ ‫אבא‬
‫ערבית רשות‪ ,‬מודה הוא ב ת פ ל ת שבת הכוללת קדוש יום שהיא חובה )עיץ בהעמק שאלה ל י ת ר ו‬
‫ולפיכך א מ ר ו ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ ח ה״א‪ ,‬י״א ע״ד‪,‬‬ ‫ס י נ ״ ד א ו ת א׳‪ ,‬ו ב ה ו ס פ ה ש ב ד פ ו ס י ר ו ש ל י ם שם(‪.‬‬
‫ובמקבילה בפסחים(‪ :‬נהיגץ ת ‪ p‬במקום ש א ץ יץ‪ ,‬שליח ציבור ע ו ב ר לפני התיבה ואומר ב ר כ ה‬
‫ופירושו‪ ,‬מכיוץ שאינו יכול לקדש ע ל‬ ‫א ח ת מעין ש ב ע ו ח ו ת ם ב מ ק ד ש י ש ר א ל ו א ת י ו ם ה ש ב ת ‪.‬‬
‫ור״א בד׳ צדוק תפס את ת פ ל ת אביו בלילי שבת‬ ‫ה כ ו ם ה ר י ע י ק ר ק ד ו ש ה י ו ם ה ו א בתפלה‪.‬״*‬
‫כדוגמא לתפלה קצרה‪ ,‬ור׳ צדוק סובר ש ת פ ל ת ערבית רשות‪ ,‬ולפיכך התפלל ב כ ל לילי שבת‬
‫קדוש היום‪.‬‬ ‫לשם‬ ‫קצרה‪,‬‬ ‫תפלה‬
‫ל ב ר כ ה מ ע ץ שבע‪ ,‬נ ר א ה שמתחילה‪ ,‬במקום שהיץ מצוי‪ ,‬א מ ר ו קדוש היום ע ל‬ ‫ואשר‬
‫ה י ץ ו ה ע ם ל א ה ת פ ל ל כ ל ל ע ר ב י ת ) ע י ץ מ ״ ש ה ר ״ י ש ו ר ב ה ג ה ו ת י ו ל ס ׳ ה ע ת י ם ע מ ׳ ‪ 175‬ה ע ׳ י ״ ח (‬
‫אלא יצאו בברכה מעץ שבע ש ל הש״צ‪ ,‬כשיטת ר ב נטרונאי‪,‬״ שמי שלא התפלל כ ל ל בליל שבת‬
‫ושמא תקנוה ל כ ת ח י ל ה ל ק ד ו ש היום‪ ,‬וחזרו והשתמשו‬ ‫יוצא ב ת פ ל ה זו ל מ ״ ד ת פ ל ת ע ר ב י ת רשות‪.‬‬
‫ב ה ב ש ע ת ה ס כ נ ה )עיין ב ם ׳ ה ע ת י ם ה נ ״ ל ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 177‬ה ע ׳ כ ״ ט ( ‪ ,‬ב ש ע ה ש ג ז ר ו ע ל ה ש ב ת ‪ ,‬ב מ ק ו ם‬
‫ערבית‪«.‬‬ ‫תפלת‬
‫ובשאר הראשונים הנ״ל מקוצר‪.‬‬ ‫וכ״ה בס׳ העתים הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שאהבת‬ ‫‪.36‬‬

‫‪ 20‬צ פ נ ת פ ע נ ח להגריי ראזין פיט מה׳ ת פ ל ה היי‪ .‬ועיין ב ת ו ס פ ׳ רי״ד ס ח ר ר ת ס ו ף פ ס ח י ם כ י ב‬

‫ע״ב וע״נ‪ .‬ו ע ל ה נ ו ס ח ‪ .‬מ ק ד ש ישראל וכו׳ י עיין מיש ל ה ל ן ה ע ר ה ‪.47‬‬
‫<־ ס ׳ העתים עט׳ ‪ .176‬ועיין ס ד ר רע״ג‪ ,‬עם׳ ‪ ,25‬ו ב ה ע ר ה ‪ 55‬שם‪ . ,‬מ ס פ ר ו ת הגאונים'‪ ,‬הוצ׳ ריש‬
‫א ס ף עט׳ ‪ ,78‬ו ב ה ע ׳ ‪ 7‬שם‪.‬‬
‫עיין מיש גדלי׳ אלון )תרביץ ש י ד עם׳ ‪ >70‬ע ל גוסח איי של טגן א ב ו ת ר ב ד י ם של ט ע ם ‪.‬‬
‫ובמדרשי תימן עמ׳ ‪ 9‬העירותי ש״מעון ה ב ר כ ו ת ׳ ב א מ מ ק ו ר איי‪ .‬וציינתי ל מ א מ ר ו של ב ר ו ד י ב מ כ ת ב‬
‫חדשי הניד עמ׳ ‪ .500‬ו ד ב ר י אלון בראשית מאמרו‪ ,‬וכן ב ה ע ר ה ‪ 2‬שם‪ ,‬טעונים מ ח י ק ה ‪ .‬ו ב ש ר ת הרשביש‬
‫סי׳ רנ־ו‪ :‬שמעת ב מ ז ר ח אומרים ן ב ן ב ר כ ה מעין שבע ונודה ל ך ת מ י ד מעין )ציל‪ :‬מעון> ה ב ר כ ו ת ‪ ,‬בואיו‪,‬‬
‫ואנחנו ב מ ע ר ב אומרים סעין ה ב ר כ ו ת ‪ ,‬ב י ו ד ‪ ,‬ו א מ ר ת שהם מחזירים זה ל ק ב ל ה וכוי‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪35‬‬ ‫ברכות פ״ג עמ ‪14‬‬
‫ו א ץ ס פ ק ב ע י נ י ש ה ו ס פ ה זו ה י א‬ ‫ע י ץ ב ש נ ו ״ ם ב ה ו פ פ ה ש ל ג ל י ץ כי״ע‪*3.‬‬ ‫באהבה‪.‬‬ ‫‪.38‬‬
‫‪,‬‬
‫וכ״ה הנוסח‬ ‫ע ״ פ ה נ ו ס ח ש ה י ו ר ג י ל י ם ל ו מ ר בזמן מ א ו ח ר ב ת ו ך ש ״ ע ב מ ק ו ם ״ א ת ה ק ד ש ת ו כ ו ״ ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ב ק ט ע מן ה ג נ י ז ה ) ש נ ת ץ ש ל צ י נ צ י נ י ט י ח ״ ב ע מ ‪ ,(320‬א ל א ש ש ם ח ס ר ו ת ה מ ל י ם ״ ל א ו ת ו ל ב ר י ת ״‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובקטע מתוך ס ד ו ר קדמץ )מספרות הגאונים ה ו צ ר ״ ש אסף‪ ,‬ע מ‬ ‫)עיין ב ב ל י כ א ן מ ״ ט ם ע ״ א ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ב ס ד ר ר ב ע מ ר ם ג א ץ )כ״ה םע״א(‪ :‬ומאהבתך ה‬ ‫הנוסח קרוב לגירםת הגליץ בכי״ע‪.‬‬ ‫‪(77‬‬
‫‪,‬‬
‫א ל ק י נ ו ו כ ר נ ת ת ל נ ו ה א ל ק י נ ו א ת י ו ם ה ש ב י ע י ה ג ד ו ל ו ה ק ד ו ש הזה ב א ה ב ה ל ג ד ו ל ה ו ל ג ב ו ר ה‬
‫למנוחה לעבודה ולהודאה ל א ו ת ו ל ב ר י ת ו ל ת פ א ר ת ו ל ת ת ל נ ו ב ר כ ה ושלום מאתך‪.‬‬ ‫לקדושה‬
‫‪,‬‬
‫בשנו״ם(‪ :‬ל א ה ב ה ל ג ב ו ר ה ל ק ד ו ש ה ל מ נ ו ח ה‬ ‫וכן ב כ ״ י א ח ד ש ל ס ד ו ר ר ב ס ע ד י ה ע מ ק י ״ ב ) ע י י ״ ש‬
‫ונוסח זה בוודאי כ ב ר מ ת ק ן ומורחב והכניסו בו‬ ‫לעבודה ולהודאה ל ת ת לנו ברכה ושלום מאתך‪.‬‬
‫מ כ ל מקום ברור שגירםת הגליץ בכי״ע א ץ‬ ‫שבע‪ ,‬ואינו מעניץ תפלה קצרה שלנו‪.‬‬ ‫מעין‬
‫ל ה כ נ י ס ב ח ש ב ץ כ ל ל שהרי הוא מסיים‪ :‬א ל ק י נ ו ואלקי אבותינו ר צ ה במנוחתנו‪ ,‬ו כ ב ר ה ע י ר ה ר מ ״ ע‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בהערותיו כ ״ י ) ל ס י שיורי ב ר כ ה ב ב ר כ י יוסף או״ח ס י ר ם ״ ח א ו ת ב (‪ :‬הנוהגים ל ו מ ר ומאהבתך‬
‫‪,‬‬
‫כמנהג הלועזים שאומרים אותו א ח ר ת פ ל ה טועים‪ ,‬ש ל א נתקן א ל א כ ש א ץ אומרים ה ג ב ר כ ו ת‬
‫ר א ש ו נ ו ת ואחרונות‪*.‬־‬
‫ב ר ו ר שהגירםא שלנו ושל גוף כי״ע )ועיץ גם בראשונים הנ״ל( נכונה‪ ,‬ואץ‬ ‫ולפיכך‬
‫וכן א נ ו א ו מ ר י ם ב ח ז ר ת ה ש ״ ץ ש ל‬ ‫ל ה ו ס י ף ע ל י ה )חוץ מן החתימה(‪ ,‬ו ה ו א נ ו ס ח ש ל ק ד ו ש ה י ו ם ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫יוהי׳כ ש ח ר י ת ) א ח ר י ה ס ל י ח ו ת ( ‪ :‬ו מ א ה ב ת ך ה א ל ק י נ ו ש א ה ב ת א ת י ש ר א ל ע מ ך ‪ ,‬ו מ ח מ ל ת ך מ ל כ נ ו‬
‫‪,‬‬
‫ש ח מ ל ת ע ל ב נ י ב ר י ת ך ‪ ,‬נ ת ת ל נ ו ה א ל ק י נ ו א ת י ו ם צ ו ם ה כ פ ו ר י ם הזה ל מ ח י ל ת ח ט א ו ל ס ל י ח ת ע ץ‬
‫‪,‬‬
‫ו כ נ ר א ה ש ב ע י ק ר ו יש ל פ נ י נ ו‬ ‫‪.598‬‬ ‫ועיץ בנוסח ש ל ת פ ל ה זו במ״ח כ נ ״ ה ע מ‬ ‫ולכפרת פשע‪.‬‬
‫היום ש ל יוה״כ ערבית‪ ,‬שהרי א ץ כ ו ס ביוה״כ‪.‬‬ ‫קידוש‬
‫‪,‬‬
‫בראבי״ה ס י קצ״ו ה נ ״ ל )בשם הירושלמי(‪:‬‬ ‫השבת‪.‬‬ ‫יום‬ ‫את‬ ‫קדש‬ ‫‪ .39—38‬א ש ר‬
‫א ש ר קידש א ת השבת מ ש ש ת ימי המעשה‪.‬‬
‫שהרי הוא סובר שעיקר קדוש היום הוא בתפלה‪.‬‬ ‫חותם‪.‬‬ ‫ואינו‬ ‫‪.39‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ד ‪.‬‬ ‫אות‬ ‫שם‬ ‫שאלה‬ ‫ובהעמק‬ ‫נ״ד‬ ‫סי‬ ‫יתרו‬ ‫בשאילתות‬ ‫עיץ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יום‬ ‫כבוד‬
‫‪,‬‬
‫ו ל ה ל ן ש ם מ פ ר ש ר ב )חי כ מ ה ד ו ר ו ת‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י ם פ ״ ז ה ו ב א ה ה ל כ ה זו ב ש ם ר ת נ ח ו ם בן י ח ץ ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ל פ נ י ר ת נ ח ו ם ( כ ב ו ד ה י ו ם ‪ -‬ב ו ר א פ ר י הגפן‪ ,‬כ ל ו מ ר ב ר כ ה ג ר י ד א ע ל היין ב ל י ״ מ ק ד ש ה ש ב ת ״‬
‫‪,‬‬
‫)עיץ ש ר ׳ ת הגאונים ש ע ר י תשובה ס י קט״ו ובאיי הים ש ם ו מ ״ ש להלן(‪ ,‬והיינו כ ש א ץ ל ו א ל א‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪.216‬‬ ‫ועיין ב ם ה ע ת י ם ע מ‬ ‫כוס אחד ש ל יץ‪ ,‬ח ‪ p‬מכוס ש ל קידוש‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫התם‬ ‫דתניא‬ ‫ברכות‬ ‫דמם‬ ‫בתוספתא‬ ‫ע״ד(‬ ‫נ״ט‬ ‫ב ‪,‬‬ ‫)ק״ה‬ ‫פסחים‬ ‫חלאוה‬ ‫ובמהר״ם‬
‫ו ט ״ ם היא‪.‬‬ ‫נקודם[ ל כ ב ו ד ל י ל ה ו כ ר ‪.‬‬ ‫י ו״ ט‬ ‫וכבוד לילה כבוד‬ ‫י ו ״ט‬ ‫כבוד‬
‫ובירושלמי‪ :‬קדושת‬ ‫וכ״ה במהר״ם חלאוה ובבבלי הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫היום‬ ‫לכבוד‬ ‫‪.40‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ 318‬ה ע זי(‪ :‬״ ק י ד ו ש ל י ל ה‬ ‫)עיץ דק״ם‬ ‫וכן ב ב ב ל י ב כ ״ י ב‬ ‫קודמת ל ק ד ו ש ת היום‪.‬‬ ‫הלילה‬
‫‪2 3‬‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש ל ה ל ן ב ס ו ף ה ל כ ה ז ו ד ״ ה ואין‬ ‫יום״‪ ,‬כ ל ו מ ד לקידושא רבה‪ .‬״‬ ‫לקידוש‬ ‫קודם‬
‫ולפי מנהג א״י קדושת היום היינו קדוש ממש שליום‪.‬‬ ‫בהן ק ד ו ש ת ה י ו ם ו כ ר ‪.‬‬

‫״ בתס״ר ח״א עם׳ ‪ 18‬ה ע ת ק ת י א ת גירסת ס ׳ ה ע ת י ם ודייקתי מן ה ס ל ה ‪.‬וכו׳ ״ )אחרי ‪ .‬ב א ה ב ה ״ (‬

‫שהיה לפניו המשך ה ב ר כ ה ב ת ו ס פ ת א ‪ .‬ב ר ם אין מ כ א ן שום ראיה‪ ,‬ואפשר ש ב ע ל ס פ ר העתים הוסיף‬
‫מ ע צ מ ו א ת ה מ ל ה ‪.‬וכו׳״‪ ,‬וכיוון ל ה מ ש ך ה ב ר כ ה ‪ ,‬או ל ח ו ת ם שלה‪ ,‬ע״פ ה ס ד ו ר י ם שהיה רגיל ב ה ם ‪.‬‬
‫‪23‬״ עיין מ״ש להלן‪ ,‬עט׳ ‪ ,351‬ה ע ר ה ‪.57‬‬
‫‪ 34‬ואעפ״י שבירושלמי כאן א מ ר ו שאף ב ת פ י ל ה ק צ ר ה אומר ג׳ ראשונות ואחרונות )בנינוד ל ב ב ל י‬
‫ל׳ א׳(‪ ,‬א ב ל ה ר י בוודאי שלא א מ ר ו בא״י א ת הנוסח של ר צ ה במנוחתנו וכוי‪ .‬ו ל א ע ו ד א ל א ש כ ב ר שערנו‬
‫ל ע י ל שר׳ צ ד ו ק ס ו ב ר ש ת פ ל ת ע ר ב י ת רשות‪ ,‬ומטעם קידוש היום נ ר י ד א אתינן ע ל ה ‪ ,‬וממילא אין כ א ן‬
‫ס ק ו ם ל ב ר כ ו ת ראשונות ואחרונות‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״ג עמ ‪14‬‬ ‫‪36‬‬
‫ובכי״ע ובמהר״ם חלאוה הנ״ל‪:‬‬ ‫בד‪ :‬ה ז כ ר ת היום ו כ ד ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫היום‬ ‫‪ .42‬ק ד ו ש ת‬
‫ב ר ם מכיוון‬ ‫ו כ ״ ה ב ב ב ל י פ ס ח י ם ) ק ״ ה א׳( ו ש ב ת ) כ ״ ד א׳( ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת ‪.‬‬ ‫ויש בהם הזכרה ו כ ר ‪.‬‬
‫ש ״ ק ד ו ש ת היום״ ה ו ל כ ת וחוזרת בקביעות בכ״י ש ל נ ו גם להלן במקום ״הזכרה״ ובמקום ״מעין‬
‫ה מ א ו ר ע ״ )עיין ל ה ל ן ה ״ י ו ה י ״ א ו מ ש ״ ש ( ה ר י ק ר ו ב ל ו ו ד א י ש י ש ל נ ו כ א ן נ ו ם ח א מ ק ו ר י ת ‪ ,‬ו ב א ״ י‬
‫עיץ‬ ‫ו י ב ו א ‪ -‬ק ד ו ש ת היום‪,‬‬ ‫ב ץ ל ה ז כ ר ת ש ב ת ) ע י ץ ב ב ל י מ ״ ח ב׳( ו כ ץ ל ת פ ל ת י ע ל ה‬ ‫קראו‬
‫ל ה ל ן ב ס י פ א ד ״ ה ק ד ו ש ת היום‪.‬‬ ‫מ״ש‬
‫מכאן‬ ‫והוכיח‬ ‫בתוספתא‪,‬‬ ‫״שבת״‬ ‫המלה‬ ‫חסרה‬ ‫הנ״ל‬ ‫חלאוה‬ ‫במהר״ם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שבת‬
‫שיו״ט‪ ,‬ד ״ ח וחולו ש ל מועד שוץ‪ ,‬וביו״ט א ץ ביום קידוש ע ל הכוס כלל‪ ,‬כשיטת רוב הפוסקים‪.‬‬
‫והוא ב ו ו ד א י‬ ‫ט ב א‪.‬‬ ‫וביומא‬ ‫א ב ל ב ם ׳ ה ע ת י ם ) ע מ ׳ ‪ :(193‬ו ה י י נ ו ק י ד ו ש א ר ב א ב י ו מ א ד ש ב ת א‬
‫ועיין ת ש ב ״ ץ ק ט ן ס י ׳‬ ‫ל ק ו ח מ ל ש ץ הגאונים‪ ,‬ומכאן מ ק ו ר ו ש ל ה ר ״ מ ב פ כ ״ ט מה׳ ש ב ת הכ״א‪.‬‬
‫נאמר‬ ‫ו א ף ב מ ה ר ״ ם ח ל א ו ה ה נ ״ ל מסיק‪ :‬א ל א א ״ כ‬ ‫ו ב ש ר ׳ ת מ ה ר ״ ם ח ״ א סי׳ נ ״ ד ‪.‬‬ ‫תקס״ו‪,‬‬
‫ו י ר ׳ ט ג ר ם י נ ן ‪ ,‬ו א ץ בהן ק ד ו ש ה ג מ ו ר ה ק א מ ר ‪ ,‬ד ב ו ר א פ ר י ה ג פ ן‬ ‫ושבת‬ ‫דשבוש יש בגירסא‪,‬‬
‫ו ע י ץ ב ג י ׳ ד כאן‪.‬‬ ‫קדושת היום מקרי ו כ ר עיי״ש‪.‬‬ ‫לאו‬
‫ע י ץ א ו ״ ז ח ״ א סי׳ ד ׳ ו ח ״ ב סי׳ ת ס ״ א ו מ ״ ש ב ת ש ל ו ם ת ו ס פ ת א ע מ ׳ ‪30‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫וחולו‬
‫ס י ׳ ‪.1‬‬
‫ברם‬ ‫הזכרה‪.‬‬ ‫ובבבלי‪:‬‬ ‫ובכי״ע‬ ‫היום‪.‬‬ ‫הזכרת‬ ‫בד‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫היום‬ ‫ק ד ו ש ת‬ ‫‪.43‬‬
‫הוא בעיני שבא״י ק ר א ו א ף ל ת פ ל ת יעלה ו י ב ו א — ק ד ו ש ת היום‪ ,‬מפני ש א ץ א ו מ ר י ם‬ ‫וודאי‬
‫ולפיכך‬ ‫אותה א ל א ביום שיש ב ו מ ו ס ף )ומוסף מסמן א ת ק ד ו ש ת היום‪ ,‬ע י ץ זבחים צ ״ א רע״א(‪.‬‬
‫קבעוה בימות ה ח ו ל בעבודה‪ ,‬מ פ נ י ש ע י ק ר ה היה ב ת פ ל ת מוםפץ‪ ,‬אחרי שהזכיר א ת ה ק ר ב נ ו ת ש ל‬
‫ומשום זה כ ש ש כ ח‬ ‫וכן ב ש ח ר י ת ש ל י ר ׳ ט א מ ר ו ה א ח ר י ה ז כ ר ת ה ק ר ב נ ו ת ש ב פ ר ש ת א מ ו ר ‪ .‬״‬ ‫מוסף‪.‬‬
‫ל ה ז כ י ר י ע ל ה ויבוא ב ב ר כ ת המזץ ש ל יר׳ט ו ר ״ ח א מ ר ו במקומה ק ד ו ש ת היומ ממש )עיץ ב ב ל י‬
‫ויתכן ש נ ש ת מ ר ל נ ו הכינוי ״ ק ד ו ש ת היומ״ ל י ע ל ה ויבוא גם‬ ‫מ ״ ט ס ע ״ א ומ״ש להלן(‪.‬‬ ‫כאן‬
‫ב ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י ‪ ,‬ש כ ן ש נ י נ ו ש ם ) מ ״ ח ב׳(‪ :‬ת ״ ר ס ד ר ב ר כ ת ה מ ז ץ כ ך ה י א ו כ ר ו ב ש ב ת מ ת ח י ל‬
‫וביו״ט‪.‬‬ ‫ובב״נ ובכ״י פ ר י ס ש ם ‪ :‬ובשבת‬ ‫ק ד ו ש ת היום באמצע‪.‬‬ ‫בנחמה ומסיים בנחמה ואומר‬
‫טובים‬ ‫ובימים‬ ‫ובחדשים‬ ‫בשבת‬ ‫‪:(69‬‬ ‫ד״ב עמ׳‬ ‫ב ר כ ו ת פ ״ ז ) ד ״ ו י׳ ע ״ ג ‪,‬‬ ‫ובה״ג‬
‫וכר‪.‬״‬

‫ובפסיקתא רבתי בראשה‪ :‬ילמדנו רבינו‪ ,‬אדם מישראל שבירך ע ל המזץ בר״ח ושכח ולא‬
‫הזכיר ש ל ד״ח כיצד הוא צריך לעשות ו כ ר ‪ ,‬אץ צריך לחזור לכתחילה‪ ,‬א ל א גומרה לאותה )כ״ה‬
‫ברוקח סי׳ ר כ ״ ח בד׳ ם א נ ו ובד׳ קרימונא( ב ר כ ה קטנה ב ם ו ף ‪ « ,‬בא״י א מ ״ ה א ש ר נתן ו כ ר ב א ״ י‬
‫ל ו מ ר והשיאנו ה׳ אלקינו ו כ ר ‪.‬‬ ‫מועד‬ ‫של‬ ‫בחולו‬ ‫וצריך‬ ‫מקדש ישראל וראשי חדשים‪.‬‬

‫ל פ י נ ו ס ח איי‪ ,‬עיין ב ק ט ע י ם מן הגניזה במיח חניה )‪ (1911‬עמי ‪ 434‬ואילך‪ ,‬שם ‪ 444‬ועוד‪ .‬ועיין‬
‫מיש ה ר י ל גינצבורג ב צ ו פ ה ההנרי ח״ג עם׳ ‪ 181‬ואילך‪.‬‬
‫« והכינוי קדושת היום ל י ע ל ה ויבוא מובן יותר ע י פ מנהג איי ל ה ז כ י ר ‪ .‬ס ק ר א קדשי ב י ע ל ה ויבוא‪.‬‬
‫ידיעות המכון לחקהיש ה ע ב ר י ת‬ ‫‪;336‬‬ ‫מאן בשנתון של צינציניטי ח י ב עם׳‬ ‫‪;444 ,439,437‬‬ ‫עיין ב מ י ח הניל עט׳‬
‫חיה עמ׳ ע׳‪ .‬וכן נ ר א ה מתשובת ר ב האי שבי־״ץ גיאת ה׳ חוהימ עמ׳ ז׳ ) ט א ר ח סי׳ תיצ‪ ,‬אוהינ חנינה‬
‫ב י ע ל ה ויבוא של חוהימ‪.‬‬ ‫קודש‬ ‫מקרא‬ ‫ב ב ב ל‬ ‫עם׳ ‪ 35‬ו ב ר כ י יוסף ב א ר ה שם( שאין אומרים‬
‫ומכאן משמע שידעו שבאיי א מ ר ו ה ב י ע ל ה ויבוא של חוהיט‪ ,‬ומכיש שאמרוה בירט‪ .‬ועיין מיש ל ה ל ן ע ל‬
‫ו ב מ ק ב י ל ה ש ב ת ר כ אמור ו ב מ כ י ל ת א ‪ .‬ו ב ר ו ר שלא הזכירו‬ ‫ועיין ב ב ל י חנינה ייח א׳‬ ‫ראש חודש‪.‬‬
‫קודש ב י ע ל ה ויבוא של ריח‪.‬‬ ‫מקרא‬
‫״ מלשון ה פ ס י ק ת א כאן‪ ,‬ו ב ע י ק ר מלשון הירושלמי ) ב ר כ ו ת פ״ז ה״ה‪ ,‬ייא ע״נ(‪ ,‬מ ו כ ח שיכול לוטו•‬
‫ב ר כ ה זו א פ י ל ו כשגמר כ ב ר א ת ב ר כ ת ה ט ו ב והמטיב‪ ,‬א ם עדיין ל א ה ס י ח א ת דעתו‪ ,‬שלא כ ב ב ל י טיט‬
‫ו כ נ ר א ה שבאיי ס ב ר ו שיש ל ס מ ו ך ע ל ר ׳ אליעזר בשעת ה ר ח ק ‪ ,‬ויכול ל ו מ ר קדושת היוט ב ב ר כ ת‬ ‫ב׳‪.‬‬
‫ה ט ו ב והמטיב‪ ,‬עיין מיש ל ה ל ן הייא שו׳ ‪ 64‬ד י ה בהודייה‪.‬‬
 ‫‪37‬‬ ‫ברכות פ״ג עמי ‪14‬‬
‫חודש‬ ‫בראש‬ ‫ו ב ז ר ע א פ ר י ם הגיה‪ :‬ו צ ר י ך‬ ‫הדי למדנו שראשי חדשים שקולים כמועדות וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ :361‬ש ה ר י ל ד ב ר י ה ם ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ב נ י א ״ י ( א ו מ ר י ם‬ ‫וכיוון י פ ה ש כ ״ ה ב מ ח ז ״ ו ‪ ,‬ע מ‬ ‫לומר וכר‪.‬‬
‫בראשי חדשים כדמפורש בתחילת פסיקתא הגדולה ו כ ר צריך לומ׳ והשיאנו בראשי‬ ‫והשיאנו‬
‫ב א ‪ p‬י ש ר א ל בהזמנים‪ ,‬כ ד מ פ ו ר ש בהרואה ירושלמי ) ב ר כ ו ת ם ״ ט ה״ג‪,‬‬ ‫ואף חותמים‬ ‫חדשים‪.‬‬
‫ומוכח מלשונו שבפסיקתא‬ ‫ראש חודש וכר‪ ,‬צריך לומר והשיאנו וכר‪.‬‬ ‫תפילת‬ ‫י״ג ע״ד( א צ ל‬
‫נאמרה תפילת והשיאנו לעניץ תפילה אלא לעניץ ב ר כ ת המזץ‪ ,‬ח ה ו בוודאי כפשוטה ש ל‬ ‫לא‬
‫ו מ כ א ן נ ר א ה ש ב א ״ י ה ו ס י פ ו ו ה ש י א נ ו א ף ל י ע ל ה ו י ב ו א ש ב ב ר כ ת המזון ש ל ר ״ ח ‪ ,‬ו פ ש י ט א‬ ‫הפסיקתא‪.‬‬
‫ו ב ק ט ע י ם מן ה ג נ י ז ה ש ל ה ג ד ה‬ ‫כ נ ו ס ח כ י ״ ו ב ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬ ‫זו ק ד ו ש ת ה י ו ם היא‪,‬‬ ‫שהזכרה‬
‫ש ל פ ס ח ) ה צ ו פ ה ה א נ ג ל י ‪ ,‬ם ד ר א י ש נ ה ח ״ י ‪ ,1898 ,‬עמי ‪ (47‬א נ ו ק ו ר א י ם ב נ ו ס ח מ ק ו צ ר ש ל ב ר כ ת‬
‫ה מ ז ץ ‪ :‬א י נ ״ ו ו א ל ק י א ב ו ת י נ ו י ע ל ה ו י ב א ו כ ר כ י א ל ח נ ק ו ר ח ו ם א ת ה ל ב ד ך נקראת‪ **.‬ו ה ש י א י נ ו‬
‫ונראה שאח״כ הסירו את ת פ ל ת והשיאנו מיעלה‬ ‫אינ״ו א ת ב ר כ ת מועדיך בשלום וכר‪.‬‬ ‫ה׳‬
‫ויבוא ש ל ב ר כ ת המזץ‪ ,‬כ ד ר ך שהסירו א ת יעלה ויבוא מוהשיאנו ש ל מוספים‪ ,‬עיץ מ״ש ה ר ״ ל‬
‫ב צ ו פ ה ה ה ג ר י ח ״ ג ע מ ׳ ‪ 181‬ו א י ל ך ‪ ,‬ח ״ ד עמי ‪ 97‬ו א י ל ך ‪.‬‬ ‫גינצבורג‬
‫‪,‬‬
‫אבל במם סופרים‬ ‫ו כ ן ב ב ב ל י ‪ :‬א ץ בהן ק ד ו ש ה ע ל ה כ ו ם ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫קדושת‬ ‫בהן‬ ‫ואין‬
‫‪,‬‬
‫) ס י ״ ט ה״ז‪ ,‬עמי ‪ :(330‬ו צ ר י ך ב ב ר כ ת ה י ץ ל ו מ ר ב ר ו ך א ת ה הי ו כ ר ו ח ו ת ם ב ר ו ך א ת ה ה מ ק ד ש‬
‫ו ק ח ו ת מ ת ב ר כ ה זו ג ם ב ק י ד ו ש י ר ח י ם ד ר י פ נ ח ס ) ה צ ו פ ה ה ה ג ד י ח ״ ו עמי‬ ‫י ש ר א ל וראשי חדשים‪.‬‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש מ ר ד כ י מ ר ג ל י ו ת ב א ר ש ת ת ש ״ ד ‪ ,‬ע מ י ר י ״ ב ו א י ל ך ( ‪ .‬ועיין י ד ו ש ׳ ת ע נ י ת פ ״ ד ם ה ״ ה ‪,‬‬ ‫‪.48‬‬
‫ו ה ג א ו נ י ם מעידים** ש א מ ר ו ב מ ק ו מ ו ת א ח ד י ם ק ד ו ש ת‬ ‫ם ״ ח ע ״ ב ו מ ״ ש ב ת ר ב י ץ ש ״ ג עמי ‪ 103‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫ובהערות‬ ‫‪229‬‬ ‫עמי‬ ‫פ״ז‪,‬‬ ‫בחודש‬ ‫יתרו‬ ‫מכילתא‬ ‫ועיץ‬ ‫ביו ‪30.‬‬
‫ם‬ ‫אף‬ ‫בשבת‬ ‫הכום‬ ‫על‬ ‫היום‬
‫‪ ,97‬ו ל ה ל ן‬ ‫ו ע י ץ מ ״ ש ב ת ש ל ו ם ת ו ס פ ת א עמי ‪ 55‬סי׳‬ ‫ובפי׳ הרמב״ן יתרו פ ״ כ פם״ח‪.‬‬ ‫שם‪,‬‬
‫ה״י ומש״ש‪.‬‬
‫חי׳ ה ר ש ב ״ א ל ״ ג א׳ ד״ה אלא‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הזכיר‬ ‫לא‬ ‫‪.44‬‬
‫ע מ ׳ י״ג‪.‬‬ ‫רי״ץ גיאת ה׳ הבדלה‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אמר‬ ‫לא‬ ‫‪.45‬‬
‫עיץ בלשץ הברייתא בבבלי‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬יוצא בה כ ש א ו מ ר ה ע ל הכום‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אומרה‬
‫ומרהיטת הלשץ משמע שדווקא אם‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י )כאן‪ ,‬ע ל ה ס י ם ק א ״ ו ה ב ד ל ה ב ח ו נ ן ה ד ע ת ״ ( ‪.‬‬
‫ועיץ‬ ‫א מ ר בתפילה אומדה ע ל הכום‪ ,‬א ב ל א ם א מ ר ה בחונן ה ד ע ת שוב אינו ז ק ק לה‪.‬‬ ‫לא‬
‫ועיץ בירושלמי הנ״ל‪.‬‬ ‫‪.178‬‬ ‫ל״ג םע״א ומ״ש ב ע ל דק״ם עמ׳‬ ‫בבלי‬
‫וכ״ה ברי״ץ גיאת וברשב״א הנ״ל‪ ,‬אבל בירושלמי ובבבלי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אמר‬ ‫לא‬ ‫‪ .46‬א ם‬
‫וכן‬ ‫ואף כאן מ ש מ ע ל פ י פשוטו ש א ם ל א הזכיר ה ב ד ל ה ע ל הכום מחזירץ אותו לתפילה‪.‬‬ ‫ליתא‪.‬‬
‫ב ב ב ל י ה נ ״ ל ) ב כ ״ י ו ב ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ע י ץ ד ק ״ ם ‪ :(179‬ב ע א מ י נ י ה א ב י י מ ר ב ש ש ת ט ע ה ו ל א ה ז כ י ר‬
‫ו פ י ר ש ב א ו ״ ז ) ח ״ ב םי׳ צ ״ א ( ב ש ם ר ב ו ת י ו‬ ‫א ״ ל טעה בזה ובזה חוזר לראש‪.‬‬ ‫ב ז ה ו ב ז ה מהו‪.‬‬
‫בפה״ג ועצי בשמים ובורא מאורי האש‪ ,‬א ב ל ל א הזכיר הבדלה‪ ,‬וחוזר ל ר א ש התפלה‬ ‫שברך‬

‫«* סיום זה של י ע ל ה ויבוא רגיל מ א ד ב ק ט ע י הגנתה‪ ,‬עיין במ״ח כנ״ה הנ״ל‪ ,‬עמי ‪,444 ,439 ,437‬‬
‫‪ ,587,445‬ועיי״ש עם׳ ‪.589‬‬
‫•» עיין שרת הגאונים שערי תשובה סי׳ קט״ו ובאיי הים שם‪ ,‬ס ׳ ה ע ת י ם עטי ‪.192‬‬
‫‪ 30‬ואף שהנאונים הזהירו שלא ל ה ז כ י ר בקידוש ביום ב ר ו ך א ת ה ה׳ מ ק ד ש השבת‪ ,‬ל א ע ל ה ב י ד ם‬
‫ל ע ק ו ר א ת המנהג לנמרי‪ ,‬עיין באיי הים הנ״ל‪ .‬ו כ נ ר א ה שהיו מ ק ו מ ו ת שעשו פ ש ר ה ואמרו ב ר ו ך מ ק ד ש‬
‫ה ש ב ת ב ל י ה ז כ ר ת השם )עיין מנהיג ה׳ ש ב ת סי׳ ס״ז‪ ,‬ל ׳ ע״ב(‪ .‬ובא״ח ה ׳ ש ב ת )דין ס ע ו ד ת ש״ש ס ו ף‬
‫סי׳ א׳ ס״ה ע״ד> מ ע י ד שכן נהגו הקדמונים‪ .‬ו ב ס ׳ ה ב ת י ם כ ת ״ י )לפי שיורי ב ר כ ה להחיד״א א ר ח סי'‬
‫רפ״ט> כ ו ת ב שאין ל ו מ ר ב ר ו ך מ ק ד ש השבת‪ ,‬ו ל א ב ר ו ך שנתן שבתות למנוחה‪ ,‬ו ל א שום ר ב ד שהוא ה פ ס ק‬
‫בין ב ר כ ה לשתיה‪ .‬ומכאן שהיה מנהג ל ו מ ר בקידושא ר ב ה ב ר ו ך שנתן שבתות ל מ נ ו ח ה וכוי‪ .‬ועיין ט״ש‬
‫נ פ ת ל י וידר בסיני ש״י )תשרי תש״ז> עמי מ״ו ואילך‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״ג עמ ‪14‬‬ ‫‪38‬‬
‫ועיץ בם׳‬ ‫ה ב ד ל ה ע ל הכום‪ ,‬ו כ ל ה ש א ל ה ב ב ב ל י היתה דווקא א ם ה ח ד א ף לתפילה‪.‬‬ ‫ולברכת‬
‫ומסתימת ל ש ץ ה ת ו ס פ ת א כאן מ ש מ ע ש א ץ מ ח ז י ר ץ אותו א ל א ל ת פ י ל ה ב ל ב ד ‪,‬‬ ‫ה ה ש ל מ ה ע מ ׳ ‪.23‬‬
‫מ״ש לעיל‪.‬‬ ‫עיץ‬
‫ו כ ר ה ב ד ל ה בחונן ה ד ע ת א ץ‬ ‫י ״ ד ע״ג(‪ :‬ט ע ה ו ל א ה ז כ י ר‬ ‫)ה׳ ק י ד ו ש ו ה ב ד ל ה ‪,‬‬ ‫ובה״ג‬
‫ובנראה ש פ י ר ש כאן‬ ‫הדר‪.‬‬ ‫כוס‬ ‫ליה‬ ‫לית‬ ‫מחזירין אותו מפני שיכול ל ו מ ר ה ע ל הכום‪.‬‬
‫ל א א מ ר ע ל ה כ ו ם ״ ‪ -‬כ ג ץ ש א ץ ל ו כוס‪ ,‬ש א ם יש ל ו כ ו ס למה ל א יחזור לכוס‪ ,‬ש ה ר י‬ ‫״אם‬
‫ו מ ק צ ת הקדמונים פ י ר ש ו כן ג ם א ת ה ב ב ל י ) ע י ץ ב ס ד ר‬ ‫קי״ל ט ע ם מבדיל )פסחים ק״ז רע״א(‪.‬‬
‫ובה״ג מהדורת ר ״ ע הילדיםהיימר‬ ‫טעה(‪.‬‬ ‫ד״ה‬ ‫סע״א‬ ‫ל״ג‬ ‫ובמאירי‬ ‫ע״א‬ ‫ל״א‬ ‫ח״א‪,‬‬ ‫דע״ג‬
‫) ד ״ ב ע מ ׳ ‪ (50‬נ ת ר ח ב ו ה ד ב ר י ם ו ב מ ק ו ם ״ ל י ת ל י ה כ ו ס ה ד ר ״ ג ו ר ס ‪ :‬ו ה נ י מ י ל י ד א י ת ל י ה ח מ ר א‬
‫ועיץ ברי״ץ גיאת הנ״ל ובהערות שם‪.‬‬ ‫ד מ ב ד י ל עליה‪ ,‬א ב ל ל י ת ליה כ ס א ד ח מ ר א ה ד ד ומצלי‪.‬‬
‫ומכאן שאם א ץ לו יץ אינו מבדיל ע ל הפת‪ ,‬ועיץ בסדור ר ב סעדיה עמ׳ קכ״ו ובהערות שם‪.‬‬
‫ובאהל מועד לר״ש ירונדי‬ ‫ובהערות שם‪,‬‬ ‫‪56‬‬ ‫בלקוטי ריצ״ג הוצ׳ ר ח ״ צ טויבש עמ׳‬ ‫ועיץ‬
‫המשכן״ ם״ד ע״א‪.‬‬ ‫״עבודת‬

‫גבורות‬ ‫ובץ‬ ‫לקיצין‪,‬‬ ‫שהיא‬ ‫המאורע‬ ‫הזכרת‬ ‫בין‬ ‫החילוק‬ ‫אח‬ ‫מבאר‬ ‫הנ״ל‬ ‫וברשב״א‬
‫ש א ל ה ו ה ב ד ל ה שהן ב ר כ ו ת ק ב ו ע ו ת ‪.‬‬ ‫גשמים‪,‬‬
‫ב ר י ת‬ ‫ובכי״ע צ״ל‪ :‬ש ל א הזכיר‬ ‫ה ש ל מ ת י ע ״ פ ד‪ ,‬כ י ״ ע ו ה ד ש ב ״ א ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יוסי‬ ‫ר׳‬
‫ועיץ בבלי מ״ח ב׳ )בתוספ׳ ר ׳ יהודה שם‪ ,‬ד״ה ר״י וברא״ש‬ ‫בשל ארץ וכר‪ ,‬וכ״ה ברשב״א‪.‬‬
‫‪ 258‬ס ו ף ה ע ׳ צ ׳ ‪.‬‬ ‫פ ״ ז סי׳ כ״ב(‪ ,‬מ״ט א׳ ו ב ד ק ״ ס עמ׳‬
‫בשם‬ ‫בירושלמי םפ״א מובאת הלכה זו כמימרא ולא‬ ‫מידי ספק ל א יצאנו‪ ,‬שכן‬ ‫ברם‬
‫יתד על ‪ p‬אמדו בבבלי‬ ‫ב ר י י ת א ) ו ע י ץ ב מ ״ ר פ כ ״ ג ‪ ,‬ז׳; ת נ ח ו מ א מ ס ע י ס י ׳ ר ‪ ,‬ה ו צ ׳ ב ו ב ר ס י ׳ הי(‪.‬‬
‫מ פ ו ר ש ) מ ״ ט אי‪ ,‬כ ג י ׳ כ ת ״ י ו ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬עיין ד ק ״ ם ‪ 260‬ה ע י מ׳(‪ :‬״ ר ב ל א ה ו ה א מ ר ב ר י ת ו ל א‬
‫ו ע י ץ ב ל ח ״ מ פ ״ ב מה׳ ב ר כ ו ת ה״ג‪ ,‬ועיץ ב ר א ״ ה‬ ‫ת ו ר ה ו ל א מ ל כ ו ת ״ וכן נהג ג ם ר ב חסדא‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫ובכמה נוסחאות מקוצרות ש ל ב ר כ ת המזץ שנתגלו בגניזה ש ל מ צ ר י ם‬ ‫פ״ז עמ׳ ק נ ״ ג ‪ -‬ק נ ״ ד ‪.‬‬
‫ואץ שם זכר ל א‬ ‫ל א נ כ נ ם ל ב ר כ ה ז ו א ל א ה פ ס ו ק ש ב ד ב ר י ם )ח׳‪ ,‬י׳( ו א כ ל ת ו ש ב ע ת ו ב ר כ ת ו כ ר ‪.‬‬
‫ל ת ו ר ה ולא למלכות‪31.‬‬ ‫ולא‬ ‫לברית‬

‫כ ל הברייתא ב ר י ״ ף ש ב ת פ״ב‪ ,‬סי׳ שי״ד ) • ־ מ ר ד כ י ש ם םי׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בו‬ ‫שאין‬ ‫כל‬ ‫‪.47‬‬
‫ועיץ תוספי ש ב ת כ ״ ד א׳ םד״ה דתני‪ ,‬ראב״ן סי׳ קפ״ו‪ ,‬ר א ב י ״ ה‬ ‫תס״ו‪ ,‬הוצ׳ ר א ט ט ״ ו ע״א(‪.‬‬
‫ח ״ ב ס י ׳ ת ק ם ״ ג ע מ ׳ ‪ ,284‬מ נ ה י ג ה׳ ב ר כ ו ת ס י ׳ נ ״ ז ‪ ,‬י ״ ז ע ״ א ‪ ,‬ע י ט ו ר ס ו ף ה ׳ מ ג י ל ה ה ו צ ׳ ר מ א ״ י‬
‫ק י ״ ד ע ״ ב ) ל מ ב ר ג מ״ז ע״א(‪ ,‬ר ש ב ״ א ב ר כ ו ת ל ״ ג א ׳ ס ד ״ ה א ל א ‪ ,‬ש ב ת כ ״ ד א׳ ד ״ ה ימים‪ ,‬ד א ״ ש‬
‫ב ר כ ו ת פ״ג םי׳ י״ח ו ש ב ת פ ״ ב םי׳ ט״ו‪ ,‬תוםפ׳ ה ר א ״ ש כאן כ ״ א ב׳ סד״ה ע ד )י״ד ע״ד(‪ ,‬ר ב י נ ו‬
‫י ר ו ח ם ‪ ,‬א ד ם ‪ ,‬נ ״ י ם ח ״ א ‪ ,‬ש ב ה ״ ל ה ש ל ם ע נ י ץ ד ״ ח ס י ׳ ק ע ״ א ע מ ׳ ‪ ,136‬ו ע נ י ץ ח נ ו כ ה ס י ׳ ק פ ״ ז‬
‫ע״ג ע״א )ועיי״ש בהערה(‪ ,‬ליקוטי א מ ר כ ל בחמשה קונטריסים ש ל קורוניל כ״ה ע״א‪ ,‬אבודרהם‬
‫ם ׳ ת פ ל ו ת ש ל ח ו ל ) ד ״ ו ש כ ״ ו ‪ ,‬מ ״ א ע ״ ד ( ‪ ,‬מ נ ו ה ״ מ ח ״ ב ‪ ,‬ה ו צ ׳ ע נ ע ל א ו ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.142‬‬

‫ו ב ת ו פ פ ׳ ר ׳ י ה ו ד ה ) כ ״ א ב ׳ ם ד ״ ה כ ת ו ב ‪ ,‬י ״ ב ע ״ ד ( ‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת א ד ב ר כ ו ת היה א ו מ ר ר ב י נ ו‬

‫של‬ ‫ד״ח וחולו‬ ‫של‬ ‫במוסף‬ ‫שאנו מתפללים שבע‬ ‫)כלומר‪,‬‬ ‫שלנו‬ ‫למנהג‬ ‫כי יש םמך‬ ‫יעקב‬
‫מועד( דקתני כ ל ש א ץ בו מוסף‪ ,‬כ ג ץ חנוכה ופורים‪ ,‬ע ר ב י ת שחרית ומנחה מ ת פ ל ל י״ח ואומר‬
‫ימים שיש בהם מוסף‪ ,‬כ ג ץ ר ״ ח וחול המועד‪,‬‬ ‫מ ע ץ ה מ א ו ר ע ‪ ,‬ו א ם ל א א מ ר אין מ ח ז י ד י ן א ו ת ו ‪.‬‬
‫ש ח ר י ת ע ר ב י ת ומנחה מ ת פ ל ל י״ח‪ ,‬ואומר מ ע ץ ה מ א ו ר ע בעבודה‪ ,‬ואם ל א א מ ר מחזירץ אותו‪.‬‬

‫ובנוסח בה*ס‬ ‫! ‪ 3‬עיין מיש ה ב ר מ ן בידיעות המכון לחקהיש ה ע ב ר י ת חיה עמ׳ מיה‪ ,‬ס ו ף ה ע ר ה ‪.2‬‬
‫ש פ ר ס ם ריש א ס ף )סהיי ל כ ב ו ד ר ע ב ו ת עם׳ ‪ (129‬ל א נזכרו א ל א א ר ץ ו ב ר י ת ב ל ב ד ‪ ,‬א ב ל ל א ת ו ר ה‬
‫ומלכות‪.‬‬
‫‪39‬‬ ‫ברכות פ״ג עמי ‪14‬‬
‫תוספתא‬ ‫ספר‬ ‫ויש‬ ‫ובמוסף מ ת פ ל ל ש ב ע ואומר קדושת היום באמצע‪ ,‬ת ה ו סמך למנהגנו‪.‬‬
‫שכתבתיה‪.‬‬ ‫כמו‬ ‫היא‬ ‫כן‬ ‫אבל‬ ‫בערבוביא‪,‬‬ ‫כתובה‬ ‫זאת‬ ‫שברייתא‬
‫ורבינו‬ ‫חנוכה וכר‪.‬‬ ‫ומעמדות‬ ‫תעניות‬ ‫וכו׳‪ ,‬ב ר י ״ ף הנ״ל‪ :‬כ ג ץ‬ ‫חנוכה‬ ‫כגון‬
‫הוסיף מעצמו ״תעניות ומעמדות״ ע״פ הבבלי שבת‪ ,‬ואינו בשום נוסח התוספתא בכי״י ובראשונים‬
‫בירושלמי פ״ז‪.‬‬ ‫ו א י נ ו גם‬ ‫המעתיקים אותה‪,‬‬ ‫הנ״ל‬
‫ערבית‬ ‫ו ב ד וכן ב ר י ״ ף ו ב כ מ ה מן ה ר א ש ו נ י ם ה נ ״ ל ‪:‬‬ ‫וכ״ה בכי״ע‪.‬‬ ‫בשחרית‪.‬‬ ‫‪.48‬‬
‫מ״ש להלן‬ ‫עיץ‬ ‫ערבית אגב סיפא‪,‬‬ ‫הזכירה‬ ‫ולא‬ ‫נכונה‪,‬‬ ‫כנראה‪,‬‬ ‫וגירםתנו‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שחרית‬
‫‪.50‬‬ ‫לשר‬
‫ש ב ו ש ב ר ו ר ‪ ,‬ו ג ם ב כ ״ י י ש ע ל י ה ם סימן מ ח י ק ה ‪ ,‬ו א י נ ו ב ש ו ם נ ו ס ח ‪.‬‬ ‫קצרה‪.‬‬ ‫תפלה‬
‫כאן הוא המקום היחיד ב כ ת ״ י ש ל נ ו ש נ ז כ ר בעניינינו ״ מ ע ץ המאורע״‪,‬‬ ‫המורע‪.‬‬ ‫מעין‬
‫ו ל א ק ד ו ש ת ה י ו ם ‪ ,‬וכן נ כ ץ ‪ ,‬ש ה ר י ב ח נ ו כ ה ו ב פ ו ר י ם א ץ ק ר ב ן מ ו ס ף ואין כ א ן ק ד ו ש ת ה י ו ם ‪ ,‬עיין‬
‫ל ע י ל ל ש ר ‪ 43‬ד ״ ה י ש בהן ק ד ו ש ת היום‪32.‬‬ ‫מ״ש‬
‫‪,‬‬
‫והוסיפוה‬ ‫״ ב ה ו ד א ״ אינה בכי״ע‪ ,‬בראשונים ובירושלמי‪.‬‬ ‫ובד‪ :‬מעין ה מ א ו ר ע ב ה ו ד א ‪/‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ע״א‪ :‬ת ע נ י ת‬ ‫ח‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י כ א ן פ ״ ד ה״ג‪,‬‬ ‫א‬ ‫בד ע״פ ההלכה )עיץ ש ב ת כ״ד‬ ‫הסופרים‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש ה ר ל ״ ג ב פ י ר ו ש י ם ח ״ ג ע מ ׳ ‪ 312‬ד ב ר י ם נ כ ו נ י ם ‪ ,‬א ל א ש ל א‬ ‫ס ״ ב ה ״ ב ‪ ,‬ם ״ ה ע״ג‪.‬‬
‫ה ז כ י ר גי׳ ד כאן(‪.‬‬
‫א ב ל בד‪ :‬מחזירין‬ ‫וכ״ה בכי״ע ובראשונים ובירושלמי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מ ח ז י ד ין‬ ‫אין‬ ‫‪.49‬‬
‫וכן ב ס ד ו ר ר ב ס ע ד י ה ע מ ׳ כ ״ ג ‪ :‬ו מ י ש ש כ ח ל ה ז כ י ר ו כ ו ׳ ו ח נ ו כ ה ו פ ו ר י ם ב מ ו ד י ם ו כ ר א ם‬ ‫אותו‪.‬‬
‫ועיין ר א ב י ״ ה ח ״ ב ס י ׳ ת ק ם ״ ג ע מ ׳ ‪ 284‬ה נ ״ ל ו ב ס ד ו ר‬ ‫כ ב ר ג מ ר א ת ת פ ל ת ו ונתן ש ל ו ם ח ח ד ‪.‬‬
‫ר ב סעדיה עמ׳ ק״ד‪.‬‬
‫ויפה העיר‬ ‫וכן ב ד ו ב ר י ״ ף ה נ ״ ל ל א נזכרה ערבית‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ובמנחה‬ ‫בשחרית‬ ‫‪.50‬‬
‫בח״ד ש ל א הזכירו כאן ערבית‪ ,‬מפני שמסיים אח״כ‪ :‬א ם לא אמ׳ מחזירץ אותו‪ ,‬והרי ב ע ר ב י ת‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל ב ת ו ם ס ׳ כ א ן כ ״ א ב׳‪ ,‬ב ת ו ם פ ׳ ר ׳ י ה ו ד ה‬ ‫ש ל ר ״ ח אין מ ח ז י ר ץ א ו ת ו ) ב ב ל י ם ס ״ ד ‪ ,‬ל ׳ ב ( ‪.‬‬
‫בפיםקי ה ר א ״ ש ובתוםפותיו הנ״ל‪ ,‬בםמ״ג ע ש ץ י ״ ט ק ״ א ע״א‪ ,‬ב מ ר ד כ י כאן ס״ג סי׳ ם״ו העתיקו‬
‫ועיץ במאירי‬ ‫ק ה ב ב ל י ש ב ת ) כ ״ ד א׳(‪.‬‬ ‫התוספתא‪ :‬ע ר ב י ת ו כ ר ‪ ,‬ואינה א ל א אשגרה‬ ‫בשם‬
‫ובחי׳ המיוחסים להר״ן ב ש ב ת שם ומ״ש להלן בהי״א ד״ה בשחרית‪.‬‬
‫א ב ל בתוםס׳‪,‬‬ ‫וכ״ה בד‪ ,‬ב ר י ״ ף ו ב ר א ״ ש ש ב ת פ ״ ב סי׳ ט״ו‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫היום‬ ‫קדושת‬
‫ב מ ר ד כ י ובםמ״ג הנ״ל‪ ,‬וכן ב ע י ט ו ר םוף ה׳‬ ‫בתוםפ׳ ד״י‪ ,‬בפיםקי הרא״ש ובתוםפותיו שם‪,‬‬
‫מ ג י ל ה ה נ ״ ל ה ע ת י ק ו ג ם מכאן‪ :‬ו א ו מ ד מ ע ץ ה מ א ו ר ע ‪ ,‬ו כ ״ ה ב ב ב ל י ש ב ת ו ב י ר ו ש ל מ י ם ״ ז י ״ א ע ״ ג ‪.‬‬
‫הוכחנו לעיל בה״ח שהעיקר כגירםתינו‪.‬‬ ‫וכבר‬
‫והראשונים הנ״ל לא העתיקו‬ ‫עיץ להלן בהי״א ומש״ש‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫או׳‬ ‫לי עז ר‬ ‫ר ׳‬ ‫‪.51‬‬
‫ו ב ד א ״ ה ו ב ש ט מ ״ ק ב י צ ה י ״ ז א׳‪ :‬״ ר ״ א א ו מ ר‬ ‫א ת דבריו‪ ,‬וקיצרו מפני ש א ץ הלכה כמותו‪.‬‬
‫וכאן מפורש כדבריהם‪.‬‬ ‫סי׳ ד ק ם ב ר א ף בחול א ו מ ר ה שם‪ ,‬כ מ ו ע ל הנסים״‪.‬‬ ‫בהודאה‪.‬‬
‫הנ״ל‪,‬‬ ‫ועוד‬ ‫הרא״ש‬ ‫בפי׳‬ ‫יהודה‪,‬‬ ‫ר׳‬ ‫בתוםפ׳‬ ‫ברכות‪,‬‬ ‫בתוםפ׳‬ ‫שבע‪.‬‬ ‫מתפלל‬
‫ב ר א ב י ״ ה ח ״ א ם י ׳ פ ״ ז ע מ ׳ ‪ 43‬ו ב ה ג ה ״ מ פ ״ ב מ ה ׳ ת פ י ל ה ה ״ י א ו ת ה ׳ ה ו כ י ח ו מ כ א ן‬ ‫וכן‬
‫ועיץ מ״ש הרל״ג בפירושיס‬ ‫שגם ב ר ״ ח ובחוה״מ מ ת פ ל ל ץ במוסף שבע )ולא שמונה עשרה(‪.‬‬
‫ו כ ב ר העתקנו ל ע י ל מתוספות ר׳ יהודה שהוסיף‪ :‬ויש ס פ ר תוספתא שברייתא זאת‬ ‫ח ״ ג ע מ ׳ ‪.439‬‬
‫ובכל הנוסחאות שלנו הוא )בערך( כ מ ו שהעתיק ר ׳ יהודה שירליאץ‪,‬‬ ‫כתובה בערבוביא וכר‪.‬‬

‫״ ועיין במסי ס ו פ ר י ם פ״כ ה״ה‪ ,‬עם׳ ‪ ,345‬ואינו עניין ל כ א ן ‪ ,‬א ל א ל ק ד ו ש ה ממש שבש״ע‪ ,‬עיין מ״ש‬
‫הרליג בננזי שכטר ח י ב ע פ ׳ ‪ 524‬ואילך‪ ,‬גיאוניקא ה״ב עמ׳ ‪ .48‬ואין להגיה אותה ע״פ ה ת ו ס פ ת א שלנו‪,‬‬
‫עיין מיש ד״מ היגער ב מ ב ו א ו שם עם׳ ‪.33‬‬
 ‫ברכות פ״ג עמ׳ ‪15‬‬ ‫‪40‬‬
‫חזץ מ ג י ׳ ד ש כ ת ו ב ב ה ב ר י ש א ‪ :‬מ ח ז י ר ץ א ו ת ו )במקום‪ :‬א ץ מ ח ז י ד ץ ( ו ה ה ש מ ט ה ש ל ה ס י פ א‬
‫בכי״ע‪.‬‬
‫ו ע ל דיוק ל ש ץ התנא ששנה‬ ‫וכ״ה בכי״ע‪ ,‬ו ב ד יש כאן השמטה‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שחלה‬ ‫ש ב ת‬ ‫‪.52‬‬
‫כ א ן ״ ש ב ת ש ח ל ה ל ה י ו ת ב ר ״ ח ״ ו ל ה ל ן )הי״ג( א מ ר ל ה פ ך ״ י ו ״ ט ש ל ר׳י׳ה ש ח ל ל ה י ו ת ב ש ב ת‬
‫ו כ ר יו״ט שחל להיות בשבת״‪ ,‬עיץ מ״ש מהריק״ש בתולדות יעקב לביצה במקומו בשם ״יש‬
‫שם‬ ‫מהדיק״ש‬ ‫בדברי‬ ‫ועיץ‬ ‫ישנים‪.‬‬ ‫תוםם׳‬ ‫בשם‬ ‫שם‬ ‫במהרש״א‬ ‫הביא‬ ‫וכן‬ ‫שכתב״‪.‬‬ ‫מי‬
‫ולהר״י גאלאנטי במקומו‪.‬‬ ‫לר״י אבוהב‬ ‫מם׳ יו״ט‬ ‫ובחי׳‬
‫ע ר ב י ת ושחרית‬ ‫א ב ל בבבלי‪:‬‬ ‫‪ .53‬ב ש ח ר י ת ו כ ר ‪ .‬וכן ל א נ ז כ ר ה ע ר ב י ת ג ם ב כ י ״ ע ‪.‬‬
‫ו כ ב ד העירו הראשונים לביצה )הרא״ה‪ ,‬המאירי ובשטמ״ק( שם שהסיום להלן ״מחזירין״‬ ‫וכר‪.‬‬
‫א ב ל ב ר א ב י ״ ה ה׳ ע י ר ו ב ץ‬ ‫ועיץ מ״ש ל ע י ל ה״י ד״ה בשחרית‪.‬‬ ‫אינו עונה ע ל תפלת ערבית‪.‬‬
‫‪ :(411‬ו י ש ש א ו מ ר ד י ל מ א ה א י מ ח ז י ר ץ ל א ק א י א ל א א מ נ ח ה ו ש ח ר י ת ‪.‬‬ ‫שפ״ב )ח״א עמ׳‬ ‫סי׳‬
‫נ ה י ר א לי‪.‬‬ ‫ולא‬
‫וכ״ה בבבלי‬ ‫בעבודה‪.‬‬ ‫המאורע‬ ‫מעין‬ ‫ב כ י ״ ע ‪ :‬ואומי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫היום‬ ‫קדושת‬
‫ו ה נ כ ץ כ ב כ י ״ ו ‪ ,‬א ל א ש צ ״ ל ‪ :‬ב ע ב ו ד ה )במקום‪ :‬ב א מ צ ע ( ‪ ,‬כ ג י ׳ כ י ״ ע ו ה ב ב ל י ‪.‬‬ ‫הנ״ל‪.‬‬ ‫)המאורע(‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ה ״ ח וה״י‪.‬‬ ‫וכן ת ו ק ן ב ג ל י ץ כ י ״ ו ב כ ״ י מ א ו ח ד ‪.‬‬
‫כ ב ר ראינו ל ע י ל בה״י ש ל ר ״ א אומר יעלה ויבוא בהודאה אף ב ר ״ ח‬ ‫בהודייה‪.‬‬ ‫‪.54‬‬
‫ובתולדות יעקב‬ ‫ועיץ ברש״י ובמאירי בביצה שם‪.‬‬ ‫ש ל א ח ל ו ב ש ב ת ‪ ,‬עיין מ ש ״ ש ‪.‬‬ ‫וחוה״מ‬
‫אלא שיאמר‬ ‫ויבא‪,‬‬ ‫יעלה‬ ‫נוסחת‬ ‫כתב ע ל דברי רש״י‪ :‬״אינו שיאמר‬ ‫למהריק״ש‬
‫וכוונת ה ר ב ברורה ש ל ר ׳ אליעזר אומר נוסח אחר המתקשר‬ ‫כמו שאומר ע ל הנסים בחנוכה״‪.‬‬
‫ו כ ן ש ע ד מ ד ע ת ו ה ר ל ״ ג ב פ י ר ו ש י ם ל י ר ו ש ל מ י ח ״ ג ע מ ׳ ‪,311‬‬ ‫עם ב ר כ ת ההודאה שבשמונה עשרה‪.‬‬
‫ו ב ר ש ״ ש ביצה ש ם העיר ש ר ״ א לשיטתיה שסובר )משנתנו כאן‬ ‫ע י י ״ ש ד ב ר י ם מ ח ו כ מ י ם מאד‪.‬‬
‫ור״א סובר‬ ‫ו ע י ץ מ ״ ש ה ר ל ״ ג ש ם ע מ ׳ ‪ 311‬ועמי ‪.313‬‬ ‫פ״ה מ״ב( ש א ף הבדלה אומר בהודאה‪.‬‬
‫ע ל הדעה בהודאה כ ש ם שהוא מודה ע ל התורה בהודאה ש ב ב ר כ ת המזץ‪.‬‬ ‫שמודה‬
‫ו י ש ל ה ו ס י ף ע ל ד ב ר י ה ח כ מ י ם ה נ ״ ל ‪ ,‬א ף א ת ש י ט ת ר ״ א ב ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י מ ״ ח ב׳‪ ,‬ו כ ״ ה‬
‫ד׳ אליעזר אומר רצה‬ ‫שם‪ :‬ו ב ש ב ת י נ מ ת ח י ל ב נ ח מ ה ו מ ס י י ם ב נ ח מ ה ו א ו מ ר ק ד ו ש ת ה י ו ם ב א מ צ ע ‪.‬‬
‫ובצל״ח‬ ‫ל א ו מ ד ה ב נ ח מ ה א ו מ ר ה ‪ ,‬ב ב ר כ ת ה א ר ץ א ו מ ר ה ‪ ,‬ב ב ר כ ה ש ת ק נ ו ח כ מ י ם ב י ב נ ה אומרה‪3«.‬‬
‫ולפי דברינו הנ״ל ד׳ אליעזר לשיםתיה שיכול‬ ‫נתקשה למה אינו אומרה לר״א בברכה ראשונה‪.‬‬
‫ומ״מ מודה‬ ‫ל ו מ ר ק ד ו ש ת היום בהודאה‪ ,‬וכנגדה ב ב ר כ ת המזץ היא ב ר כ ה שניה א ו הטוב והמטיב‪.‬‬
‫שיכול לאומרה גם בנחמה‪ ,‬מ פ נ י שנוסח ה ב ר כ ה עולה יפה ע ם ב ר כ ת נחם ועם חתימתה‪ ,‬עיץ ב ד י ״ ף‬
‫ב מ ק ו מ ו ו ב ר א ב י ״ ה ח ״ א ס י ׳ ק כ ״ ט ע מ ׳ ‪ 116‬ו ב ר א ש ו נ י ם ש צ י ץ א פ ט ו ב י צ ר ב ה ע ׳ ‪ 15‬ש ם ‪.‬‬
‫עלינו להניח ש ל ר ״ א משתנה נוסח קדושת היום לפי מקומה בברכה‪ ,‬ואם אומרה‬ ‫בדם‬
‫ה א ס ה ו א א ו מ ר ‪ :‬ע ל ה ת ו ד ה ו ע ל י ו ם פ ל ו נ י ה ק ד ו ש הזה ו כ ר מ ע ץ ה נ ו ס ח ש ב ב ר כ ת‬ ‫בברכת‬
‫ואם אומרה ב ב ר כ ת הטוב והמטיב ש א ץ ל ה‬ ‫ה ה פ ט ר ה ‪ ,‬ע י ץ מ ם ׳ ס ו פ ר י ם פ י ״ ג ה י ״ ג ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.248‬‬
‫חתימה צריך לחתום בה כ ד ר ך שהוא חותם בקד׳ היום לשיטת החכמים אם ל א הזכירה במקומה‪.‬‬
‫‪ p‬הגניזה )ידיעות ה מ כ ץ לחק״ה ה ע ב ר י ת ח״ה עמ׳‬ ‫נמצא באמת בנוסח ש ל ברה״מ בקטעים‬ ‫וק‬
‫ב ר ו ך אתה ה׳‬ ‫נ״ז( ב ב ר כ ת הטוב והמטיב‪ :‬הודו לה׳ כי טוב כי ל ע ו ל ם חסדו ו כ ו ל כ ם ברוכים‪.‬‬
‫אליעזר‪,‬‬ ‫כר׳‬ ‫שנהגו‬ ‫בא״י‬ ‫מקומות‬ ‫שהיו‬ ‫מכאן‬ ‫ונראה‬ ‫השבת‪.‬‬ ‫ואת יום‬ ‫ישראל‪5‬ג‬ ‫מקדש‬

‫« כ ב ר צויין ל ע י ל הע׳ ‪) 26‬עיייש בגוף פירושנו( שבהינ גרס כאן‪ :‬ב ש ב ת ובחדשים ובימים טובים‪.‬‬
‫** עיין דק״ס עם׳ ‪ ,256‬ה ע ר ה די‪ ,‬שהביא גירסא א ח ר ת ‪ .‬וגירסא שלישית נ מ צ א ת בםחזיו עם׳ ‪33‬‬
‫א ב ל הנכון כלפגיגו‪ ,‬וכיה בתשה׳־ג ק ה ל ת שלמה סי׳ ניז עמ׳ צ׳‪ ,‬בארז ח׳׳א סי׳ קצ־ט‪ .‬ברשב״א‬ ‫ואילך‪.‬‬
‫ו ב ת ו ס פ י הרא־ש במקומו‪.‬‬
‫«» נ ו ס ח איי‪ ,‬עיין מיש ל ה ל ן סהי־ג‪ ,‬ו ב ה ע ר ה ‪ 47‬שם‪.‬‬
‫‪41‬‬ ‫ברכות פ״ג עבד ‪15‬‬
‫וכן פ ס ק ו כ מ ה מ א מ ו ר א י א ״ י ) י ר ו ש ׳ ב ר כ ו ת ס ״ ה ‪ ,‬ה ״ ב ט ׳ ע ״ ב ‪ .‬ו ע י ץ‬ ‫ו ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ה ע ר ה ‪.27‬‬
‫‪,‬‬
‫ובירושלמי)כאן םפ״ז י״א ע״ד(‬ ‫ג ם ב ב ב ל י נ ד ה ח׳ א ( ש ה ל כ ה כ ר ״ א ב ה ב ד ל ה ש א ו מ ר ה ב ה ו ד א ה ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ומשמע קצת‬ ‫וקילסו אותו‪.‬‬ ‫בארץ‬ ‫ר זריקן ב ר ח מ ו י ד ר ז ר י ק ן ה ז כ י ר ש ל ח נ ו כ ה‬ ‫אמרו‪:‬‬
‫א ב ל ל א מ צ א נ ו מ י ש פ ס ק כ ר ״ א ב ת פ י ל ה ‪ ,‬וכן‬ ‫ש ב מ ק ו מ ו ל א ה י ו נ ו ה ג י ם ל ה ז כ י ר ח נ ו כ ה באףץ‪36.‬‬
‫ק ד ו ש ת ה י ו ם ע י ק ר ה ב ע ב ו ד ה ‪ ,‬עיין מ ״ ש ל ע י ל ב ה ״ ח ‪.‬‬ ‫ה ד ץ נותן ש ה ר י‬
‫מחזירץ וכר‪.‬‬ ‫אין‬ ‫ובכי״ע בטעות‪.‬‬ ‫וכ״ה בד‪.‬‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫מ ח ז י ר ין‬
‫בבא זו ליתא בבבלי‪ ,‬ו ל א באה א ל א ל ל מ ד נ ו שאינו חוזר ומזכיר קדושת‬ ‫ב ש ב ת וכר‪.‬‬ ‫‪.55‬‬
‫בעבודה )או בהודאה לר״א(‪.‬‬ ‫היום‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ע י ץ ד ק ״ ם ב י צ ה ע מ ‪37‬‬ ‫בד‪ :‬ו ר יוחנן בן ב ר י ק ׳ ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ישמעאל‬ ‫ודי‬ ‫‪.56‬‬
‫כ ׳ ב ש ם ה ר י ״ ף כ״י‪.‬‬ ‫הע׳‬
‫לשבת‬ ‫כלומר‬ ‫להי״א‪,‬‬ ‫חחרים‬ ‫בדיב״ב‬ ‫ישמעאל‬ ‫יד׳‬ ‫דשב״ג‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫זמן‬ ‫כל‬ ‫‪.57‬‬
‫שחלה ב ר ״ ח א ו בחוה״מ‪ ,‬ולדבריהם‪ ,‬מכיוץ שהוא א ו מ ר ק ד ו ש ת היום ב א מ צ ע כ ו ל ל בה גם קדושת‬
‫ובבבלי‪ :‬כ ל מקום‬ ‫ד ״ ח ויו״ט‪ ,‬ושלא כ ת ״ ק שאומרה בעבודה )כגי׳ כ י ״ ע והבבלי‪ ,‬ע י ץ מש״ש(‪.‬‬
‫ע י ץ מ״ש ע״ז להלן‪.‬‬ ‫לשבע מתחיל בשל שבת וכר‪.‬‬ ‫שהוזקק‬
‫‪,‬‬
‫ולכאורה תמוה למה נחלקו‬ ‫וכ״ה בבבלי בעירובץ מ םע״א‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫השנה‬ ‫ר א ש‬ ‫‪.58‬‬
‫ב״ש וב״ה במוסף‪ ,‬והרי אותה מחלוקת תתקיים גם בשחרית )ועיץ מ״ש להלן בשם הירושלמי‬
‫ו ל פ י כ ך נ ״ ל ב ר ו ר ש ב ז מ ן ב ״ ש ו ב ״ ה ל א ת ק ע ו ב מ ו ס ף א ל א ב ש ח ר י ת ‪ ,‬עיין י ר ו ש ל מ י‬ ‫שבועות(‪.‬‬
‫ד ״ ה פ ״ ד ר ה ״ ח ‪ ,‬נ ״ ט ע ״ ג ‪ ,‬ב ב ל י ש ם ל ״ ב ב ׳ ו מ ״ ש ב מ א י ר י ב ר כ ו ת כ ״ ט א ׳ ‪ 97‬ע ״ א ם ד ״ ה מ נ ץ ‪.‬‬
‫ובירושלמי ש ב ו ע ו ת )פ״א ה״ה‪ ,‬ל ״ ג ע״א(‪ :‬א מ ר ר ׳ אחא‬ ‫ו מ ח ל ק ת זו היא באמת בתפילת שחרית‪.‬‬
‫ב״ש אומרים מתפלל שמונה‬ ‫בשחרית‬ ‫ב ר פ פ א ו ת נ י כן ה ע ו ב ר ל פ נ י ה ת י ב ה ב י ו ״ ט ש ל ר ״ ה ל נ‬
‫ונראה שהכוונה לתוספתא שלפנינו אלא שר׳ אחא ב ר פפא‬ ‫במוסף בש״א עשר וכר‪.‬‬ ‫וכר‬
‫א ו ת ה ל פ י ה נ ו ה ג ב ז מ נ ו ש ת ק ע ו ב מ ו ס ף ו ל א בשחרית‪3».‬‬ ‫שנה‬
‫וכ״ה בד‪ ,‬בכי״ע‪ ,‬להלן סוף ד״ה ב כ ל הנוסחאות ובבבלי עירובין הנ״ל‪.‬‬ ‫עשר‪.‬‬ ‫‪.59‬‬
‫‪,‬‬
‫עצמו‬ ‫שבת בפני‬ ‫של‬ ‫ואומד‬ ‫עשר‪.‬‬ ‫מתפלל‬ ‫הדסים‪:‬‬ ‫וצק‬ ‫בטעות‪ :‬שמנה עשרה‪.‬‬ ‫ובכי״ו‬
‫ו נ ו ם ח א ז ו ב ד ו י ה מן ה ל ב ‪ ,‬ו א י נ ה ב ש ו ם נ ו ס ח ל א‬ ‫ושל יום טוב בפני עצמו ומתחיל ב ש ל שבת‪.‬‬
‫ועיץ מ״ש להלן בסמוך‪.‬‬ ‫ו ל א ל ה ל ן ד ״ ה ו ל א בבבלי‪39.‬‬ ‫כאן‬
‫ד״ל‬ ‫ב ע י ט ו ר ה׳ י ו ״ ט ר י ש מ ח ל ו ק ת ט ״ ו )הוצ׳ ר מ א ״ י ק מ ״ ח ע ״ ג ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שחל‬ ‫י ו ״ ט‬
‫‪,‬‬
‫והעתיק א ת ל ש ץ הברייתא בבבלי ביצה י״ז א ‪.‬‬ ‫נ ״ ט ע״ב(‪ :‬בתוספתא יו״ט ש ח ל ו כ ר ‪.‬‬
‫אבל בבבלי ובעיטור הנ״ל‬ ‫וכ״ה ב כ ל הנוסחאות כאן ולהלן ד״ה‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ומתחיל‬ ‫‪.61‬‬
‫ברור ש״מתחיל‬ ‫ב״ש‬ ‫שבדברי‬ ‫ומכיוץ‬ ‫בדברי ב״ש‪.‬‬ ‫בשל שבת״‬ ‫המלים ״ומתחיל‬ ‫חסרות‬
‫ב ש ל ש ב ת ״ כ ו ו נ ת ו ש א ו מ ד מ ק ו ד ם ב ר כ ה ש ל ש ב ת ‪ ,‬ה ר י הדין נ ו ת ן ש ג ם ב ד ב ר י ב ״ ה ל ה ל ן כ א ן ‪,‬‬
‫ובברייתא שלנו בבבלי ביצה )ובדברי הת״ק בברייתא לעיל לפי נוסח הבבלי בביצה ובעירובץ(‪,‬‬
‫פירושו שמתחיל בתפילת שבת ואומר קדושת היום באמצע ומסיים בתפילת שבת‪ ,‬ואינו עניץ‬

‫‪ 30‬ועיין ביריעות המכון לחקה״ש ה ע ב ר י ת ח״ה עמי ע״ח ועפ' פ״ב‪.‬‬

‫המאירי‬ ‫כפירוש‬ ‫ודלא‬
‫‪ 37‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שחל להיות בשבת‪ ,‬כסי' הרמב״ן ב מ ל ח מ ו ת ס ו ף ר״ה‪,‬‬
‫שם עם׳ ‪.107‬‬
‫‪ 38‬בא״ח ח״א ס ד ר ת פ ל ת ד״ה ס ו ף סי׳ א'‪ ,‬צ״ט רע״ב‪. :‬ובירושלמי משמע ש ב כ ל ת פ ל ו ת היום‬
‫ת ש ע ‪ .‬וכן ד ע ת ה ב ׳ ה מ א ו ר ד ל ) ב ס ו ף דיה‪ ,‬עיי״ש> ו כ ו ׳ י ‪ .‬ולפנינו בירושלמי שבועות‬ ‫סתפללים‬
‫הנ״ל מ ב ו א ר ל ה פ ך ‪ ,‬כ מ ו שהשיג ע ל בעה״מ ב מ ל ח מ ו ת הנ״ל‪ .‬ועיין בר״ן שם סי׳ תתקנינ‪ ,‬ובמאירי‬
‫ב ר כ ו ת שהזכרנו בפנים‪.‬‬
‫• ‪ 3‬בתיקונים ל ח ל ו פ י גירסאות )עם׳ ‪ (105‬ה ע י ר צוק׳ שבשנו״ס שלו צ״ל ש כ ל ה ו ס פ ה זו‬
‫ל י ת א בכי״ע‪ .‬א ב ל ל א ס י ת ו של ד ב ר אינה בשום נוסח‪ .‬והתיקון שלו שייך לתיקונים לנוף ה נ ו ס ח‬
‫שלו‪.‬‬
 ‫ב ר מ ת פ״ג עמ׳ ‪15‬‬ ‫‪42‬‬
‫כלל לסדר בחתימת הברכה‪ .‬וכ״ה בר״מ פ״כ מה׳ תפילה הי״א‪ ,‬וכפירוש מדן בכ״מ שם‪ .‬וכן‬
‫מפורש בתשובת רב צמח )אוה״ג עירובין‪ ,‬עמ׳ ‪ :(28‬בר״ח שחל להיות בשבת‪ ,‬שבת קדשך לעמך‬
‫נתת וכו׳ ומוספי שבת ומוספי ר״ה וכו׳ כאמור‪ .‬וביום השבת וכו׳ ובראשי חדשיכם וכו׳ וישמחו‬
‫במלכותך שומרי שבת וכר‪.‬״* וכן יוצא ברור מלשון הר״ח בעירובין )והמגיהים בש״ם ראם‬
‫בהערה ב׳ שם לא עמדו על כוונת דבריו( ובביצה‪.‬״ וכן בשטמ״ק ביצה‪ :‬״לפי הפשט‬
‫משמע שאומר תפלת שבת ממש אלא שאץ המנהג כן״‪ .‬אבל רש״י תוםפ׳ ושאר מפרשים‬
‫ופוסקים פירשו מסיים ב ש ב ת ‪ -‬ח ו ת ם בשל שבת‪.‬‬
‫ברם תמוה הוא שברישא‪ ,‬בר״ה שחל להיות בשבת‪ ,‬לא נזכר כלל בשום נוסח )כאן‬
‫ולהלן ד״ה ולא בבבלי( לא בדברי ב״ש ולא בדברי ב״ה שמתחיל בשבת‪ «.‬ונ״ל ש״מתחיל‬
‫בשבת״ בדברי ב״ה נשנו בעיקרן אגב דברי ב״ש‪ .‬וכבר אמרנו לעיל ברישא שבזמן ב״ש וב״ה‬
‫תקעו בשחרית גרידא‪ ,‬וממניין הברכות שהזכירו ב״ש וב״ה מוכח שהמחלוקת שלהן לא נשנית‬
‫אלא לעניין שחרית‪ .‬ומכיוץ שבשחרית לא הזכירו אלא את הפסוק שבאמור‪,‬״ הרי ברור שמתחיל‬
‫בשבת משום תדיר ושאינו תדיר‪ ,‬תדיר קודם‪ ,‬ואין צורך כלל ללמדנו שמתחיל בשבת‪ .‬אבל‬
‫בשבת שחל ביו״ט ששנו בה מחלוקת ב״ש וב״ה בין בשחרית ובין במוסף‪ ,‬הייתי טועה לחשוב‬
‫שמזכיר קדבנות מוסף של יו״ט לפני שבת‪ ,‬מפני שמוספי יו״ט מקודשים יותר משל שבת‬
‫כסברת הבבלי בזבחיט )צ״א א׳‪ ,‬ועיי״ש ברש״י ובשטמ״ק אות י״ט(‪ .‬והרי ב״ש סוברים‬
‫שמקודש ותדיר מקודש קודם‪,‬״ ומלמדת אותנו הברייתא שקדושת יו״ט חלה גט על השבת‪ ,‬והוי‬
‫לה שבת תדיר ומקודש‪ ,‬כמסקנת הבבלי בזבחים שם‪ **.‬אבל ברישא שמוכח מתוכה שבשחרית‬
‫גרידא אנן קיימין‪ ,‬אין שום צורך להשמיענו שמתחיל בשבת‪«.‬‬
‫‪ .62‬ר ׳ א ו ׳ וכר‪ .‬וכ״ה בבבלי‪ .‬אבל בד ובכי״ע‪ :‬ר ׳ נ ת ן אומר וכר‪ .‬ובעיטור‬
‫הנ״ל‪ :‬ר״א אומר וכר‪ .‬ומסתבר יותר שהשם ״נתן״ נשמט לפנינו מאשר להניח שמי שהוא‬
‫הוסיף מעצמו ״נתן״‪ .‬וכנראה‪ ,‬שיש לפנינו מסורת בבלית עתיקה‪ ,‬עיין להלן‪ .‬ובעיקר הדברים‬
‫כבר אמרנו לעיל שאץ ר׳ נתן חולק על דברי הת״ק אלא מוסיף על דבריו‪ ,‬והת״ק לא‬
‫דבר כלל בחתימה‪ ,‬עיין מ״ש לעיל‪.‬‬

‫״« ועיין ברי־ף כת״י שהובא ברק״ס ביצה עם׳ ‪ 37‬הע׳ חי‪ ,‬והלשון שם צריך תיקון‪.‬‬
‫« ואגו רואים איפוא שצדק מרן בבאורו לדברי הר״מ‪ .‬ואשר להשגת הגר״ח עטר בראשון לציון‬
‫לביצה שם‪ ,‬הרי דבריו מופרכים מפי׳ הריח לעירובין שפסק כלשון הת״ק ולא הזכיר כלל את החתימה‪.‬‬
‫וש ‪.‬ההברחות דכתיבגא לעיל" אינה מוכרחת כיכ‪ ,‬עיין תוספי מגחות ליו ב׳ דיה הא ובעיטור הגיל‪.‬‬
‫« ומכאן כגראה דייק רשיי שטסיים בשבת )בשבת וריח ובשבת ויו״ט( פירושו מסיים בחתימת‬
‫הברכה‪ .‬ולפיכך לא הזכירו לעיל ‪.‬מתחיל בשבת ומסיים בשבתי מפגי שבריה כ״ע מודים שמסיים‬
‫בחתימה בר*ה‪ ,‬עיין רשיי עירובין מ׳ א׳ דיה וביה‪ .‬ברם בירושלמי ריה פיר היו‪ ,‬ניט עיג )ואין להגיה‬
‫שם‪ ,‬שהרי כן מעתיקים משם כמה מן הראשונים‪ ,‬עיין אהצויי שם עמ׳ ‪ (46‬נחלקו תנאים בחתימת הברכה‬
‫אף בריה שחל להיות בשבת‪ .‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שלפירוש הגאונים והרימ הניל אין מדברים כלל‬
‫בחתימת הברכה אפילו בשבת וריח‪ ,‬ובשבח וביו״ט‪ ,‬וממילא אין חילוק בין ריה שחל להיות בשבח ובין‬
‫שבח שחל להיות בר״ח‪ ,‬ונשארת השאלה למה לא הזכירו ברישא ‪.‬מתחיל בשבת וכו׳ ״‪.‬‬
‫« עיין במ״ח כניה )‪ (1911‬עט׳ ‪ ,434‬והוא מתאים ביחוד לריה שחל בשבת שאין בו אלא זכרון‬
‫תרועה טבולים‪.‬‬
‫*« ירושלמי יומא פיז היב‪ ,‬םיד ע״ב; נזיר פיז סהיא ניו ע״ב‪ ,‬וכמו שמניחים המפרשים כפי שמוכח‬
‫ברור מחוך העניין‪ .‬ועיין ברכי יוסף ארח סי׳ צ׳ אות נ׳ ומ״ש להלן פיה שו׳ ‪.56‬‬
‫« עיין בס׳ נועם ירושלמי ברכות רפיח‪ .‬ובאמת ש לב״ה יש כאן חידוש‪ ,‬שהרי לא שמענו במקום‬
‫אחר בתוספתא שביה סוברים תדיר ומקודש תדיר קודם‪.‬‬
‫•« ולעיל הייא‪ ,‬וכן במחלוקת ביש וביה בעירובין ם׳ ב׳‪ ,‬לא נזכרו לא סיום ולא התחלה‪ ,‬ולא‬
‫נזקקו שם כלל לעניין הקדם הברכות‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪43‬‬ ‫ברכות פ״ג עמ ‪15‬‬
‫ו נ ר א ה ש ר ׳ נתן מ ס ר ל נ ו‬ ‫וכ״ה ב כ ל נוסחאות התוספתא‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫וישראל‬ ‫השבת‬ ‫‪.63‬‬
‫כאן ס ד ר בבלי‪ ,‬א ב ל בא״י אמרו‪ :‬מ ק ד ש י ש ר א ל והשבת והזמנים‪ ,‬וכ״ה ב ב ב ל י )לפי גירםת‬
‫)עיין ד ק ״ ם ש ם ( ‪,‬‬ ‫ר ב י‬ ‫וכן ת נ א ת נ א ק מ י ה ד ר ב י נ א ב ש ם‬ ‫ה ש א י ל ת ו ת י ת ר ו סי׳ נ ״ ד ( ב ש ם ר ב י ‪.‬‬
‫ואעפ״י שכן משמע גם‬ ‫א ת ה ס ד ר ותיקן‪ :‬מ ק ד ש ה ש ב ת ו י ש ר א ל ו ה ז מ נ י ם ‪.‬‬ ‫אלא שרבינא‬
‫‪,‬‬
‫ואפשר שבםורא‬ ‫ב ב ר כ ו ת מ ״ ט א ‪ ,‬א ב ל ה נ ו ם ח א ש ם מ ע ו ר ב ב ת ) ע י י ן ד ק ״ ם ש ם עמי ‪ 259‬ה ע ר ה ה׳(‪.‬‬
‫ש נ ו ש ל ו י ש א ל ל ר ב י ג ם מ מ ק ד ש י ש ר א ל ו ה ש ב ת ‪ ,‬ו ע ״ ז א מ ר ל ו חוץ מזו‪ ,‬ו כ פ י ר ו ש ת ל מ י ד י ד ״ י‬
‫ה ר י ״ ף פ ״ ז סי׳ ק ״ ם ‪ ,‬ע י י ״ ש ה י ט ב ‪ ,‬ו ע י ץ ג ם ב פ י ר ש ״ י ‪.‬‬ ‫על‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪:(150‬‬ ‫וחילוק זה נ מ צ א בחילופי מנהגים ב ץ א ״ מ ובני א ״ י ) פ י ל ״ ב ‪ ,‬ה ו צ מ ר ג ל י ו ת ע מ‬
‫וכבר העירו שחילוף‬ ‫א ״ מ א ו מ ר י ם מ ק ד ש ה ש ב ת ‪ ,‬ו ב נ י א ״ י א ו מ ר י ם מ ק ד ש י ש ר א ל ו י ו ם השבת‪.‬ל«‬
‫זה נ מ נ ה ב ץ ח י ל ו פ י מ נ ה ג י ם ש ב ץ י ש י ב ו ת ם ו ר א ו פ ו מ ב ד י ת א ) ע י ץ ב ס פ ר ו ש ל מ ר ג ל י ו ת ה נ ״ ל ‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ב ם ו ר א נ ה ג ו כ א נ ש י א״י‪,‬‬ ‫ק הבבלי בפסחים קי״ז ב ‪.‬‬ ‫‪ 150‬ה ע ‪ ,(2‬כ פ י ש י ו צ א ב ר ו ר‬ ‫עמ‬
‫‪,‬‬
‫ויש ל ה ו ס י ף ג י ר ם ת כ ת ״ י פ ר י ם ב ב ב ל י ב ר כ ו ת מ ״ ט א ) ע י ץ‬ ‫כמסורת הבבלית‪.‬‬ ‫ובפומבדיתא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ד ק ״ ם ש ם ע מ ‪ 261‬ס ו ף ה ע ש ( ב ד ב ר י ר ב ג י ד ל ב ש ם ר ב ‪ :‬ב ר ו ך א ת ה ה מ ק ד ש י ש ר א ל ו ה ש ב ת ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ולפי גירםת ד וכי״ע‬ ‫ורב הונא לא העיר ל ו כלום ע ל הזכרת ישראל‪ ,‬מפני ש ק נהגו גם בםורא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫נתן א מ ד ה ‪ ,‬מ ש מ ע ש ב פ ו מ ב ד י ת א ה י ה ר ו ו ח ה נ ו ה ג ה ב ב ל י כ ב ר ב י מ י‬ ‫ש ה ל כ ה זו ר‬ ‫בתוספתא‬
‫התנאים‪.‬‬
‫נ ר א ה ק צ ת ש ב מ ש נ ת ת נ א תוםפתאה היתה מ ״ ו ל פ נ י מ״ה )בם״ד(‪ ,‬ו ל פ י כ ך‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ם ו מה‬
‫וכן ש נ י נ ו ב מ ש נ ה שם‪ :‬ה י ה י ו ש ב ב ס פ י נ ה ) א ו ב ק ר ץ ( ״ א ו‬ ‫תחילה מ״ו ואח״כ מ״ה‪.‬‬ ‫פירש‬
‫‪,‬‬
‫ו ב ר ״ מ פ ״ ה מ ה ת פ ל ה םה״ג‪ :‬ס ו מ א ו מ י ש ל א‬ ‫באםדא יכוץ א ת ל ב ו כנגד בית קודש הקדשים‪.‬‬
‫ונתבארו דברי‬ ‫ל כ ‪ p‬את הרוחות והמהלך בספינה יכוץ א ת לבו כנגד השכינה ויתפלל‪.‬‬ ‫יכול‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר ב י נ ו ע ״ י ב נ ו ר א ב ר ה ם ) ם ה ״ י ל כ ב ו ד ד ״ י ל ו י ע מ ‪ (38‬ש ה ע ת י ק א ת ה ב ר י י ת א ש ל ה ל ן והמשיך‪:‬‬
‫ומי שהוא סומא בעיניו א ו שאי א ס ש ר ל ו ל ה ת כ ץ נגד המקדש‪ ,‬כ מ ו מי שהוא ע ו ב ר ד ר ך הים‬
‫א ש ר שם האניה ה ו ל כ ת פ ע ם הנה ו פ ע ם הנה‪ ,‬או מי ש מ ה ל ך ב מ ד ב ר ו כ ר ו י כ ץ ב ל ב ו ובמחשבתו‬
‫הרוחות שיעמוד א ל המקום ברוך הוא הדי לך שהר״מ ב א ר א ת המשנה ע ״ פ הבריתא‬ ‫בכל‬
‫ש ב ב ב ל י ו ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ו ס ב ר ש ה י ו ש ב ב ס פ י נ ה ש א י נ ה ה ו ל כ ת ב כ י ו ץ י ש ר ‪ ,‬וכן א ס ד ה ה ת ל ו י ה ב מ ר ו צ ת‬
‫הנהר‪ ,‬שלפעמים הולך ומתפתל )משא״כ בחמור שיכול להעמיד אותו בשעה שהוא מתפלל‪ ,‬עיץ‬
‫‪,‬‬
‫ומאירי ל רע״א(‪ ,‬אינו יכול ל כ ו ץ א ת הרוחות‪ ,‬ולפיכך מסתפק בזה שמכוין א ת ל ב ו‬ ‫תר״י‬
‫ו א ע פ ״ י ש ב מ ש נ ה ה ל ש ץ הוא‪ :‬כ נ ג ד ב י ת ק ו ד ש ה ק ד ש י ם ‪ ,‬ה ר י אין כ א ן א ל א ש י נ ו י‬ ‫לשכינה‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫חייא רבה‪ :‬כ נ ג ד קדשי‬ ‫ע״ג( ב ש ם ר‬ ‫ולא בעניין‪ ,‬וכמו ש א מ ר ו בירושלמי )פ״ד ח‬ ‫בלשץ‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫הקדשים שלמעלן‪ .‬וממסורת הירושלמי נ ר א ה ש א ל ה הם גם ד ב ר י ר חייא ב ב ב ל י ) י ב מ ו ת ק״ה ב (‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ה מ ת פ ל ל צ ר י ך ש י כ ו ץ א ת ל ב ו ) כ ג י ה ר י ״ ף ב ב ר כ ו ת ס ״ ה ו ע ץ י ע ק ב ב מ ק ו מ ו ו ע ו ד ( למעלה‪«».‬‬
‫‪,‬‬
‫ולפ״ז מ ש מ ע ש ה פ י במשנה ובתוספתא שמי שאינו י כ ו ל ל ב ו ץ א ת הדוחות מ ת פ ל ל כ ד ר כ ו ‪ ,‬ומכוין‬
‫ל ב ו ל ב י ת קה״ק ולשכינה‪ ,‬ואלו הם שני פרטים הנוהגים ב כ ל מ ת פ ל ל שיצייר כאילו ת פ ל ת ו ע ו ב ר ת‬
‫‪,‬‬
‫) = ת ב ח ו מ א ב ו ב ר ו י ש ל ח ס י כ״א(‪:‬‬ ‫וכן ש נ י נ ו ב פ ס י ק ת א ר ב ת י ר פ ל ״ ג‬ ‫קה״ק לשכינה‪.‬‬ ‫דרך‬
‫כך שנו‬ ‫״ילמדינו ר ב י נ ו ה מ ת פ ל ל ל ה י ק הוא צ ר י ך ל כ ו ץ א ת ל ב ו )עיץ ל ע י ל ה ״ ד ומש״ש(‪.‬‬

‫ל* עיין בירושלמי ב ר כ ו ת רס״ח ו ב מ ק ב י ל ה ו ב ה ע ר ו ת םרנליות )שהזכרנו בפנים(‪ ,‬עם׳ ‪ 151‬ה ע ר ה‬

‫‪ .7‬ועיין ב פ י ס ק י ר״א מלונדריש‪ ,‬הוצ' רמ״ל זק״ש‪ ,‬עמי ליב‪ ,‬הע׳ ‪ .12‬ועיין ב ס ׳ הקנה עה״ס‪ ,‬ס ־ ד סע״ג‪.‬‬
‫ונוטח א״י רווח ב ק ט ע י הננחה‪ ,‬עיין ב ק ט ע מ ה נ ד ה של פ ס ח )צפה״ב חט״ו‪ ,‬עסי ‪ (122‬ובקטעים‬
‫ס ת פ י ל ה ל ש ב ת ט־״ש א ס ף בסה״י ל כ ב ו ד דינבורנ עס׳ ‪ (126‬ומ״ש ל ע י ל ה ע ר ה ‪.35‬‬
‫*« ל י ת א במשנה שבירושלמי‪ ,‬ב פ י ס ק א שם‪ ,‬בהוצ' לו‪ ,‬קויפסן‪ ,‬בסשנה ש ב ב ב ל י ד״ר ועוד‪.‬‬
‫»« ועיין ב נ י ר ס ת בה״ג ד״ב‪ ,‬עסי ‪ ,33‬ש ה ר כ י ב א ת ה ב ב ל י והירושלמי שם‪ .‬ובירושלמי כאן ב ב ר י י ת א‬
‫שלנו‪ :‬ה ר י אילו ס ת פ ל ל י ן כ ל פ י ל ם ע ל ן ‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״ג עמ ‪16-15‬‬ ‫‪44‬‬
‫ומכאן שכיוון הלב כנגד בית קה״ק נוהג‬ ‫י כ ‪ p‬א ד ם ל ב ו כנגד«‪ 5‬ב י ת ק ו ד ש י ה ק ד ש י ם ״ ‪.‬‬ ‫רבותינו‬
‫ו ע י ץ להלן‪.‬‬ ‫ב כ ל מתםלל‪.‬‬
‫עיץ בשנו״ם‪ ,‬ולפנינו צ״ל‪ :‬והתפללו ו כ ר ‪ ,‬עיץ דק״ם עמ׳‬ ‫וגר‪.‬‬ ‫אל‬ ‫ו י ת פ ל ל ו‬ ‫‪.64‬‬
‫ונשתבש ב כ ל המקומות‪ ,‬והנכץ הוא‬ ‫ה ע ר ה ר ׳ ‪ ,‬ו ב ר א ב י ״ ה ח ״ א ם י ׳ פ׳יז‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 64‬ה ע ׳ ‪.20‬‬ ‫‪154‬‬
‫בד‪ :‬ו ה ת פ ל ל ו א ל ה ׳ ) מ ״ א ח׳ נ ד ד ( ‪ ,‬ו ה כ ו ו נ ה ל ס ו ף ה פ ס ק ‪ :‬ו ה ב י ת א ש ר ב נ י ת ל ש מ ך ‪.‬‬
‫ו כ מ ה מן ה ר א ש ו נ י ם‬ ‫וכן בבבלי‪ :‬י כ ו ץ א ת ל ב ו כ נ ג ד א״י ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מכוונין‬ ‫‪.65‬‬
‫הגיהו ב ב ב ל י ) ע י י ן בתוםפ׳‪ ,‬תוםפ׳ ר ״ י במקומו ועוד( ומחקו א ת המלים ״ א ת לבו״ ו ה ס ת י י ע ו ) ע י ץ‬
‫וכן ב ס פ ר י‬ ‫כ ל פ י א״י‪.‬‬ ‫פניהן‬ ‫ד א ב י ״ ה ה נ ״ ל ( מן ה י ר ו ש ל מ י כ א ן ‪ ,‬ש מ פ ו ר ש בו‪ :‬ה ו פ כ י ן א ת‬
‫א ב ל קשה מאד לשבש את כ ל הנוסחאות בתוספתא‬ ‫ל ה ל ן ‪ :‬ה ו פ כ ץ פ נ י ה ם כ נ ג ד א״י‪.‬‬ ‫שנביא‬
‫אומר‬ ‫יעקב‬ ‫בן‬ ‫אליעזר‬ ‫ר׳‬ ‫ובפסיקתא רבתי רפל״ג ) ו ק בתנחומא( הנ״ל‪:‬‬ ‫ובבבלי‪.‬‬
‫וכנראה שמסדר הפסיקתא ס ב ר ש א ץ‬ ‫לאס י ש ר א ל וכן׳‪51.‬‬ ‫חיה מ ת פ ל ל ב ח ו צ ה ל א ר ץ י כ ו ץ ל ב ו‬
‫ד ׳ א ל י ע ז ר בן י ע ק ב ח ו ל ק ע ל ה ת ״ ק ) ש ל ה ב ר י י ת א ש ב פ ס י ק ת א ( ‪ ,‬א ל א מ ו ס י ף ש ל א ב ל ב ד ה מ ח ש ב ה‬
‫גרידא א ל א גם ה ל ב מ מ ש צ ר י ך להיות מ כ ו ץ כ ל פ י א״י‪ ,‬וכמו ש א מ ר ו בסוכה )פ״ה מ״ד(‪ :‬ו א נ ו‬
‫ומכיוץ שהת״ק‬ ‫ל י ה ו ל י ה ע י נ י נ ו ‪ ,‬ש פ י ר ו ש ו ב מ ק ו ם זה ש א ף ה ע י נ י ם מ מ ש מ כ ו ו נ ו ת כ ל פ י ה מ ק ד ש ‪.‬‬
‫שאף לבו‬ ‫יעקב‬ ‫ה ו ס י ף ד ״ א בן‬ ‫ש כ ל ה מ ת פ ל ל צריך שיהא ל ב ו מ כ ו ץ כנגד קה״ק‪,‬‬ ‫הזכיר‬
‫לבו ממש‪,‬‬ ‫וכץ‬ ‫שבלב‬ ‫המחשבה‬ ‫בץ‬ ‫הוא‬ ‫אלא שהפריש‬ ‫מזרח‪.‬‬ ‫כלפי‬ ‫מכוץ‬ ‫להיות‬ ‫צריך‬
‫שבלב יכול אדם לצייר שהוא מ ת פ ל ל בקה״ק‪ ,‬א ב ל כשאדם מכוץ את לבו ממש‬ ‫שבמחשבה‬
‫ל מ ק ו ם המקדש‪ ,‬ה ר י ה ד ב ר תלוי במקום עמידתו‪ ,‬ואם הוא עומד מחוץ ל א ״ י הרי בוודאי א י נ ו‬
‫ואם הוא בא״י יכול ל כ ו ץ‬ ‫יכול לצמצם א ת עצמו לכיוץ בית המקדש‪ ,‬אלא ל צ ד א״י גרידא‪.‬‬
‫ועיץ בפי׳ תלמידי ר ״ י‬ ‫ל צ ד ירושלים ו כ ר ‪ ,‬כ מ ו ש ב א ר ל נ כ ץ בפרישה לטאו״ח ד י ש פי׳ צ״ד‪.‬‬
‫ל ה ד י ״ ף במקומו‪.‬‬

‫ועיץ בחידושי‬ ‫צ״ל‪ :‬ו ה ת פ ל ל ו ו כ ר ‪ ,‬והכוונה ל ד ה ״ ב ר ‪ ,‬ל״ח‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ויתפללו‬ ‫‪.66‬‬

‫וכן ג ם ב י ר ו ש ל מ י‬ ‫ו ע י ץ הגי׳ ב ד ו ב כ י ״ ע ו ב ד ק ״ ם ע מ ׳ ‪ 155‬ה ע ׳ ש׳‪.‬‬ ‫אגדות ל מ ה ר ש ״ א במקומן‪.‬‬
‫ו ב ס פ ר י ו ב ב ב ל י ב ה ו צ ׳ ש ל נ ו ‪ ,‬וכן ב ג נ ז י ש כ ט ר ו ב ש ה ש ״ ר‬ ‫כ י ״ ר ‪ :‬ו ה ת פ ל ל ו א ל ה׳ ד ר ך א ר צ ם ו כ ר ‪.‬‬
‫ועיץ בשנו״ם בספרי שם‪.‬‬ ‫והתפללו אליך דדך ארצם‪ ,‬והכוונה ל פ ס ק במ״א‪.‬‬ ‫לנכץ‪:‬‬
‫וכ״ה בספרי הנ״ל בכתי״י‪ ,‬ובבבלי בכת״י‪,‬‬ ‫צ״ל‪ :‬והתפללו ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ו י ת פ ל ל ו‬ ‫‪.67‬‬
‫והוא ק י צ ו ר ה פ ס ק בדהי״ב ר ‪ ,‬ל ״ ד ‪.‬‬ ‫ו ב ר א ש ו נ י ם ) ע י ץ ד ק ״ ם ע מ ׳ ‪ 155‬ה ע ׳ ת ׳ ( ו ב ג נ ז י ש כ ט ר ‪.‬‬
‫וכן בירושלמי בכי״ר‪ :‬ו ה ת פ ל ל אל)ה(יך‬ ‫)בד״ר(‪ :‬ו ה ת פ ל ל ו א ל י ך ד ר ך ה ע י ר הזאת‪.‬‬ ‫ובשהש״ר‬
‫ה ע י ר הזאת‪.‬‬ ‫דרך‬
‫» ‪ p‬כלפי הר הבית‪.‬‬ ‫ובירושלמי‪ :‬הופכץ‬ ‫וכע״ז בפסיקתא ובבבלי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מכו ונין‬ ‫‪.68‬‬
‫והיא היא‪.‬‬
‫ב נ כ ד י הכתוב מ ד ב ר )דהי״ב ר ‪ ,‬ל״ב(‪ ,‬והוא אינו יכול להכנם א ל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ו ה ת פ ל ל ו‬ ‫‪.69‬‬
‫)חידושי א ג ד ו ת למהרש״א(‪.‬‬ ‫ולפיכך מ ת פ ל ל א ל הבית‪.‬‬ ‫ממש‪,‬‬ ‫הבית‬
‫א ב ל בירושלמי‪ :‬העומדץ ו מ ת פ ל ל ץ בהר הבית‪.‬‬ ‫וכע״ז בפסיקתא ובבבלי‪.‬‬ ‫במקדש‪.‬‬

‫ו ב פ ס י ק ת א ב ד י ר ב ט ע ו ת ‪ :‬מגד‪.‬‬ ‫״« כ י ה בתנחומא‪.‬‬

‫״ ל כ א ו ר ה נ ר א ה ש ה פ ס י ק ת א ל ק ח ה א ת ה ב ר י י ת א מן ה ס פ ר י ואתחגן פי׳ כ״ט מ י ׳ כתהיי שם )עיין‬
‫‪ :(47‬מיכן ה י ה ר ׳ א ל י ע ז ר בן י ע ק ב אומר כ ל ה ע ו מ ד י ם ב ח מ ה ל א ר ץ וכוי‪,‬‬ ‫בהוצ׳ ר י א פיגקלשטין עט׳‬
‫א ל א ש ה פ ס י ק ת א ק י צ ר ה והשטיטה א ת הראיות מן ה כ ת ו ב י ם ‪ .‬א ב ל ב כ ל ה מ ק ו ר ו ת ה מ ק ב י ל י ם ) ה ת ו ס פ ת א ‪,‬‬
‫הירושלמי‪ ,‬ה ב ב ל י ‪ ,‬ט ד ר ש שהשיר פיב‪ ,‬די‪ ,‬גגזי ש כ ט ר ח״א‪ .‬הוצ׳ ר י ל גינצבורג עמ׳ ‪ ,99‬מ ד ר ש חדש ע ל‬
‫ה ת ו ר ה ב מ ד ר ש י ם הוצ׳ סאן עמי ק ע י ח ( ה ב ר י י ת א היא ס ת מ י ת ‪ ,‬והוכגסו ב ה ראיות מ ת פ ל ת ש ל מ ה )חוץ‬
‫ממקור‬ ‫ו מ ס ת ב ר יותר ש מ ס ד ר ה פ ס י ק ת א שאב א ת ד ב ר י ו‬ ‫מ מ ד ר ש חדש הנ״ל שאין ב ו הראיות(‪.‬‬
‫אחר‪.‬‬
‫‪45‬‬ ‫ברכות פ׳׳ב עמ׳ ‪16‬‬
‫ובבבלי שם‬ ‫ל‪/‬‬ ‫הכתוב ב מ ״ א זד‬ ‫כלומר‬ ‫וכר‪,‬‬ ‫יתפללו‬ ‫צ״ל‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ויתפללו‬ ‫‪.70‬‬
‫ובספרי קרח‬ ‫ועיץ רש״י ובהגהות הרש״ש שם‪.‬‬ ‫נ ו ס ף ‪ :‬ה י ה ע ו מ ד א ח ו ר י ב י ת הכפורת** ו כ ר ‪.‬‬
‫פ י ס ׳ ק ט ״ ז ‪ ,‬עמי ‪ :133‬מ ק ו ם ה י ה א ח ו ר י ב י ת ה פ ר ו כ ת ) כ ג י ׳ כ י ״ ר ו ע ו ד ( ש ש ם ב ו ד ק י ם י ח ו ם י כ ה ו נ ה‬
‫ה ב ד י ק ה ה ר א ש ו נ ה ל ס נ י ה ב ד י ק ה ב ל ש כ ת הגזית(‪ .‬ו ה ה ו ס פ ה ש ב ב ב ל י א י נ ה ג ם ב ס פ ר י ‪,‬‬ ‫)כלומר‪,‬‬
‫במדרשות ובירושלמי‪.‬‬ ‫בפסיקתא‪,‬‬
‫ז ה ו ס י כ ו ם ה מ ס ד ר ו א י נ ו מ ד ב י ר ״ א בן י ע ק ב ) ו ל י ת א ב פ ס י ק ת א ( ‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ע ו מ ד ין‬ ‫‪.71‬‬
‫מדבר המסדר ב ל ש ק עצמו ״פניהם״ במקום ״לבם״‪.‬‬ ‫וכאן‬
‫ו כ ר ‪ .‬בירושלמי‪ :‬ר ׳ אידי ב ר ״ ש ב ש ם ר ׳ יוחנן )כגי׳ כ י ״ ר ומקבילה‬ ‫יעמד‬ ‫לא‬ ‫‪.72‬‬
‫מה ס ע ם א ״ ר אבא בדיה ד ר ב פפי ממעמקים‬ ‫לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל‪.‬‬ ‫במגילה(‬
‫וכבר הוכחנו לעיל מפם״ר‬ ‫ומכאן נ ר א ה שהברייתא ש ל נ ו ל א היתה ידועה להם‪.‬‬ ‫ק ר א ת י ך הי‪.‬‬
‫ו כ ״ ה גם ההלכה שלנו‪ ,‬וכמו‬ ‫ר פ ל ״ ג ש ה ה ל כ ה ה ק ו ד מ ת ב ת ו ס פ ת א ה י א מ ד ב י ד ׳ א ל י ע ז ר בן י ע ק ב ‪.‬‬
‫ש ש נ י נ ו ב ב ב ל י י׳ ב ׳ ) ל פ י ב ה ״ ג עמי ‪ ,40‬ו כ ״ ה ב ש י נ ו י י ם ק ל י ם ג ם ב כ י ״ מ ‪ ,‬ע י ץ ד ק ״ ם ‪ 45‬העי עי(‪:‬‬
‫לעולם אל יעמד אדם לא על‬ ‫יעקב‬ ‫בן‬ ‫אליעזר‬ ‫ר׳‬ ‫ד א מ ר ר ׳ יוסי ב ״ ר חנינה משום‬
‫שרפרף‬ ‫ע ל גבי‬ ‫ולא‬ ‫גבוה‬ ‫מקום‬ ‫מיסה ולא ע ל גבי םסםל ולא ע ל גבי כסא ולא ע ל‬ ‫גבי‬
‫לפי שאץ גבהות לפני הקב״ה‪ ,‬ואעס״י שאץ ראיה ל ד ב ר זכר ל ד ב ר שנ׳ ממעמקים‬ ‫ויתפלל‬
‫‪,‬‬
‫ה וכר‪.‬‬ ‫קראתיך‬
‫ל פ י ה ר ״ מ ) פ ״ ה מ ה ׳ ת פ ל ה ה ״ ז ( ‪ ,‬מ ק ו ם ג ב ו ה ה ו א ג׳ ט פ ח י ם ו י ו ת ר ‪,‬‬ ‫גבוה‪.‬‬ ‫‪ .73‬מ ק ו ם‬
‫ו ל פ י א ״ ח )ה׳ ת פ ל ה טי׳ נ ״ ב ‪ ,‬ח ״ א ט ״ ז ע ״ ד ( מ ק ו ם‬ ‫ב״י בטוא״ח םי׳ צ׳ ובב״ח שם‪.‬‬ ‫ועיץ‬
‫‪,‬‬
‫ג ב ו ה ה ו א י׳ ט פ ח י ם ו י ו ת ר ‪ ,‬ו ל פ י ה מ א י ר י ה ו א מ ג ט פ ח י ם ו ע ד י׳‪ ,‬א ב ל י׳ ט פ ח י ם ו י ו ת ר ה י א ר ש ו ת‬
‫ו כ ת ב ב מ א י ר י שם‪ :‬ו ד ו ו ק א ב מ ק ו מ ו ת כ ע ץ א ל ו ה נ ז כ ר י ם ‪ ,‬ד ״ ל מ ט ה כ ס א‬ ‫ל ע צ מ ה ‪ ,‬ע י י ״ ש י׳ ב ‪/‬‬
‫ש א ץ העמידה עליהם מצויה‪ ,‬והעולה עליהם ל ה ת פ ל ל בעמידה‪ ,‬נ ר א ה כ א י ל ו כ ו נ ת ו‬ ‫ושרפרף‬
‫ו ק בקיצור‬ ‫את תפלתו לשמים‪ ,‬א ב ל אם הוא מקום שהעמידה מצויה א ץ בכך כלום‪.‬‬ ‫לקרב‬
‫‪,‬‬
‫ועיץ באהל מועד ל ר ״ ש ירונדי ח״א‪,‬‬ ‫ב ר א ״ ה עמ׳ י״א‪ :‬פ י בשום מ ק ו ם ש נ ר א ה כ מ ת כ ‪ p‬לכך‪.‬‬
‫ע ״ א ‪ ,‬ב ש ם ה ר י ״ ץ ג י א ת ‪ ,‬ו ב ב ״ י ט א ו ״ ח ר י ש םי׳ צ׳‪.‬‬ ‫ם״ז‬
‫ועיץ בב״י‬ ‫ילקוט המכירי תהלים סק״ל‪ ,‬א׳‪ ,‬ק כ ״ ד ע״א‪ ,‬בשם התוספתא‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫זקן‬ ‫‪.75‬‬
‫ו א ל ו הן ו כ ר‬ ‫ו ק ב ר ״ מ ) פ ״ ה מ ה ׳ ת פ ל ה ה״א(‪ :‬ו א ם היה ד ח ו ק א ו נ א נ ס ו כ ו ׳ אי; מ ע כ ב ץ ‪.‬‬ ‫הנ״ל‪.‬‬
‫ו ת ק ץ המקום הוא ש ל א י ע מ ו ד ב מ ק ו ם גבוה‪ ,‬עיי״ש ה״ו וה״ז ו ע י ץ להלן‪.‬‬ ‫ו ת ק ץ המקום‪.‬‬
‫ובפסיקתא דד״כ‪,‬‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בין ב ע מ י ד ה ו כ ץ ב ש כ י ב ה ע ל מ ק ו ם ג ב ו ה ‪.‬‬ ‫מותר‪.‬‬ ‫חולה‬
‫ש ו ב ה ‪ ,‬ק נ ״ ח ע ״ א ‪ :‬ת נ י ב ש ם ר ׳ א ל י ע ז ר בן י ע ק ב ) ע י י ״ ש ה ע ׳ כ ״ ד ‪ ,‬ו כ ״ ה ב מ ד ר ש ת ל י ם ה ו צ ׳ ב ו ב ר (‬
‫ואעם״י שהעניץ שם לא לעניץ‬ ‫ו כ ר ואם א ץ את יכול ל ה ת פ ל ל בתוך ביתך‪ ,‬ה ת פ ל ל ע ל מטתך‪.‬‬
‫מ ק ו ם ג ב ו ה נ ש נ ה ‪ ,‬מ ״ מ נ ר א ה ש ה כ ל ב א מ ק ו ב ץ ה ל כ ו ת ש ל ר ״ א בן י ע ק ב ב ע נ י ץ ש ל נ ו ‪.‬‬
‫מםגנץ ה ל ש ץ משמע שיש כאן הגבלה‪ ,‬ש ל א התירו לו א ל א‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שיהא‬ ‫‪ .77‬ו ב ל ב ד‬
‫דווקא אם יכול ל כ ‪ p‬א ת לבו‪ ,‬א ב ל אם אינו יכול ל כ ‪ p‬כשהוא יושב ע ל התמור‪ ,‬ומכ״ש כשירד‬
‫אבל בירושלמי‬ ‫מ מ נ ו ו י פ ח ד ש מ א י ב ר ח ‪ ,‬א ו י ג נ ב ‪ ,‬א ל י ת פ ל ל כ ל ל ‪ ,‬ו כ ד ב ר י ר ״ א ב ב ב ל י ל ׳ ב׳‪.‬‬
‫ו ל פ י שני התלמודים יש כאן‬ ‫ו ק בבבלי‪ :‬לפי ש א ץ דעתו מיושבת עליו‪.‬‬ ‫גורם‪ :‬ש כ ך ל ב ו מיושב‪.‬‬
‫לא איכפת לנו אם אינו יורד‪,‬‬ ‫ו ל ם ״ ז ג ם ל פ נ י נ ו ה פ י ר ו ש הוא‪:‬‬ ‫טעם למה לא הטריחו עליו לרדת‪.‬‬
‫שיהא ל ב ו מכוץ‪ ,‬וכםגנץ המשנה ב ס ו ף מנחות‪.‬‬ ‫ובלבד‬
‫בירושלמי הוא מאמר רב‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫משכים‬ ‫היה‬

‫בהוצאות שלפנינו ב ב ב ל י ע ס ף ל פ נ י כן‪ :‬ה י ה ע ו מ ד ב ב י ת קדשי הקדשים ו כ ר ‪ .‬ואינו בכתי״י‬ ‫״‬

‫ובראשונים‪ ,‬עיין דק״ס‪ .‬ועיין ראבי״ה ח״א סי׳ פ״ז‪ ,‬עט׳ ‪ .65‬וכן ל א ה י ת ה ה ה ו ס פ ה ל פ נ י הר״מ‪ ,‬עיי״ש‬
‫פ י ר ס ה ׳ ח ס ל ה ה״נ ובלח״ס שם‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ג עמ׳ ‪17-16‬‬ ‫‪46‬‬
‫עיץ דק״ס( נוסף‪:‬‬ ‫)בכל כתה״י‪,‬‬ ‫ובבבלי‬ ‫אבל בכי״ע‬ ‫וכ״ה בד‪.‬‬ ‫בה‪.‬‬ ‫וקורא‬ ‫‪.78‬‬
‫ואם גירםתנו נכונה‪ ,‬צ ״ ל ש ל א הזכיר התנא תפלה‪ ,‬מפני שבהולך למקום ק ר ו ב עםיקינן‬ ‫ומתפלל‪.‬‬
‫כ א ן ) ש ה ר י נ ז כ ר ש ו פ ד ב ר י ש א ‪ ,‬כ ל ו מ ר ב י ו ״ ט ‪ ,‬ע י ץ ר ש ב ״ א ל ׳ א׳(‪ ,‬ו ב ו ו ד א י י כ ו ל ל ה ג י ע ל מ ק ו מ ו‬
‫וכל עיקר החידוש‬ ‫ו מ ש ו ם זה ל א ה ז כ י ר ה ה ת ו ס פ ת א ת פ ל ה כ ל ל ‪.‬‬ ‫לפני שיעבור ז ק ק״ש ותפילה‪.‬‬
‫הוא ש א ם מ ו כ ר ח ל צ א ת ל פ נ י הנץ החמה‪ ,‬ואינו י כ ו ל ל ק ח ת עמו א ת ה ש ו פ ר א ו א ת ה ל ו ל ב א ו א ת‬
‫ה מ ג י ל ה ל ד ר ך ) מ פ נ י ש א ץ ל ו א ל א א ח ד ו צ ר י ך ל ע ז ו ב א ו ת ו ל ב ״ ב ( ‪ ,‬י כ ו ל ל צ א ת ידי ח ו ב ת ו ב כ ל‬
‫ל פ נ י ה נ ץ ה ח מ ה ) ע י ץ מ ג י ל ה פ ״ ב מ ״ ד ומ״ה(‪ ,‬א ל א ש א פ ו ר ל ו ל ק ר ו ת ק ״ ש ל פ נ י הנץ‪.‬‬ ‫אלו‬
‫את שמע ומתפלל‪.‬‬ ‫לכשתגיע ע ו נ ת ק ר י ת ש מ ע הרי זה קורא‬ ‫ה נ ״ ל מ ס י י ם בה‪:‬‬ ‫ובירושלמי‬
‫מ״ש‬ ‫ועיין‬ ‫הסיפא‪.‬‬ ‫אגב‬ ‫אלא‬ ‫כאן‬ ‫הובאה‬ ‫לא‬ ‫זו‬ ‫ובבא‬ ‫‪.110‬‬ ‫עמ׳‬ ‫שם‬ ‫אהצו״י‬ ‫ועיין‬
‫להלן‪.‬‬
‫כלומר לצאת ב ד ר ך רחוקה‪ ,‬ומחמת נענוע הקרץ והספינה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בקרון‬ ‫לישב‬ ‫‪.79‬‬
‫יוכל ל ה ת פ ל ל מעומד‪ ,‬הרי זה מ ת פ ל ל מיד ל א ח ר ע ל ו ת עמוד השחר‪ ,‬כדי ש ל א י צ ט ר ך‬ ‫לא‬
‫ק השורה שלמעלה‪.‬‬ ‫ובד יש כאן הכפלה בט״פ‬ ‫מיושב‪.‬‬ ‫להתפלל‬
‫עיין ב ש נ ו ״ ם ה ה ו ס פ ה ש ב ד ‪ ,‬ו כ ״ ה ב ב ב ל י ב ה ו צ א ו ת ש ל נ ו ו ב כ י ״ מ ) ו ע י ץ ג י ׳‬ ‫קורא‪.‬‬ ‫‪.80‬‬
‫ו ל פ י גי׳ ז ו ״ ב ץ כ ך ו ב ץ כ ך ״ ש ב ד ב ר י ר ש ב ״ א מ ת פ ר ש י ם ש א ץ ה ב ד ל‬ ‫ב ״ נ ב ד ק ״ ם ‪ 156‬ה ע ׳ ר ( ‪.‬‬
‫מתפלל‬ ‫ובשניהם‬ ‫ובספינה )והלשץ דחוקה קצת(‬ ‫בקדץ‬ ‫ק ר ו ב ה ובין מ פ ל י ג‬ ‫לדרך‬ ‫יוצא‬ ‫בץ‬
‫ט״פ‬ ‫הוספה‬ ‫ש ב ד היא‬ ‫מסתבר‬ ‫הרי‬ ‫רשב״א‬ ‫דברי‬ ‫חסרים‬ ‫בכי״ע‬ ‫שגם‬ ‫מכיץ‬ ‫אבל‬ ‫אח״כ‪.‬‬
‫בברכות‪.‬‬ ‫בו‬ ‫כרגיל‬ ‫הבבלי‪,‬‬
‫ובירושלמי‪:‬‬ ‫תפלתו‪.‬‬ ‫ממקום‬ ‫ועקר‬ ‫החמור‪,‬‬ ‫ממי‬ ‫עובר‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עובד‬ ‫‪.81‬‬
‫ועיץ בבלי ל ״ ב ב׳ ובדק״ם שם‪.‬‬ ‫ה ר י זה מ ע ב י ר מ פ נ י ה ח מ ו ר ו כ ר ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מנהיג ה ק ר ץ ‪ ,‬וכן מ פ ו ר ש בירושלמי הנ״ל‪ :‬ומפני‬ ‫קדר‪,‬‬ ‫צ״ל‪ :‬פני‬ ‫קדר‪.‬‬ ‫פני‬
‫ועיין מ ״ ש ב ת ם ״ ר ח ״ א ע מ ׳ ‪ ,212‬ח ״ ג ע מ ׳ ‪.73‬‬ ‫ה ק ר ץ ועיין ג ם ב ב ל י ה נ ״ ל ‪.‬‬
‫יהא‬ ‫לא‬ ‫ה ע ׳ מי(‪:‬‬ ‫‪174‬‬ ‫דק״ם‬ ‫)עיץ‬ ‫וראשונים‬ ‫בכתי״י‬ ‫הנ״ל‬ ‫בבבלי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עולה‬
‫ולפנינו המלה ״עולה״ מיותרת )ואיננה ב ד ובכי״ע( ובאה באשגרה ממשנת‬ ‫ועולה‪.‬‬ ‫מפסיק‬
‫מ ו ״ ק פ ״ ג מ״ה‪ :‬ש ב ת ע ו ל ה ו א י נ ה מ פ ס ק ת ‪.‬‬
‫במקורות א״י שציינו הספור מתאים בעיקרו לתוספתא‪ .‬אבל בבבלי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫א מ ר ו‬ ‫‪.82‬‬
‫ועיץ בציונים במםה״ת‪.‬‬ ‫מסורת א ה ד ת עיי״ש‪.‬‬
‫ע ר ו ד כ א ן ה ו א ל א ע ר ו ד ) ח מ ו ר ב ד ( א ל א ע ד ו ו ד ‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן בגי׳ כ י ״ ע ‪ ,‬ועיין ב ה ע ר ו ת‬ ‫ערוד‪.‬‬
‫ת י א ו ד ו ר ל ב ״ ד פ פ ״ ב ע מ ׳ ‪ ,995‬שציין ב ת ו ך ש א ר ה מ ק ו ר ו ת ג ם ל ר ש ״ ם ב י ר ו ש ל מ י בסוגיין ש ג ר ס‬
‫וכן ב ק ט ע ש ל ב ה ״ ג ש פ ר ס ם ל ו י ) ב א ן ‪ (1937‬ע מ ׳ ‪ 20‬ג ר ם ב ב ב ל י ע ד ו ו ד ) ז ׳ פ ע מ י ם ( ‪.‬‬ ‫בבבלי ע ר ו ו ה‬
‫וכן מנוקד ב ג ל י ץ ס פ ר‬ ‫מ נ ק ד ב ש מ ט ״ ק ח ו ל ץ ק כ ״ ז ‪ ,‬א׳‪ ,‬א ו ת י ״ ב ‪ ,‬ו ב מ ה ״ ג ש צ י י ן ל ו לוי‪.‬‬ ‫וק‬
‫ובירושלמי גודם‪ :‬ובא ח ב ר ב ר והכישו‪,‬‬ ‫ה מ ע ש י ו ת ל ג ם ט ר ע מ ׳ ‪ 117‬ם י ׳ ק ם ״ ה ‪ ,‬כ פ י ר ו ש ל ח ב ד ב ד ‪.‬‬
‫ו א ץ ע ד ו ו ד א ל א ח ב ר ב ר ‪ ,‬עיץ ב ב ״ ר ו ב ב ב ל י שם‪ ,‬והוא נ ח ש שחור ש ב א מזווג נחש וצב‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫ו ק במה״ג וישלח‪,‬‬ ‫בתנחומא בד״ק ובד״ו‪ :‬ב א ח ו ד ו ו ר ונשכו ו כ ר ומצאו חורוור ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכן‬
‫הוצ׳ מרגליות ת ר י ״ ג )בעל מה״ג ה ר כ י ב א ת התנחומא ואת הירושלמי(‪ ,‬א ל א ששם גורם ח ב ר ב ר‬
‫‪ 420‬ה ע י ר ש ה ס י פ ו ר ב י ל מ ד נ ו‬ ‫‪ 390‬ה ע ׳‬ ‫ומאן ב ח ל ק האנגלי עמ׳‬ ‫חורוור‪ ,‬והוא הוא‪.‬‬ ‫במקום‬
‫אינו מתאים לירושלמי‪ ,‬מפני ש ב י ר ו ש ל מ י האגדה היא ב ח ב ר ב ר )ולא בערוד( וגם התלמידים ל א‬
‫בי‪ .‬מ א ן‬ ‫א‪ .‬ב י ר ו ש ל מ י ש ם להלן‪ :‬א מ ר ו ל ו תלמידיו ר ב י ל א ה ר ג ש ת ו כ ר ‪.‬‬ ‫נזכרו שם‪ ,‬וטעה בתרתי‪.‬‬
‫וכן ה ע ת י ק ‪ :‬״ א י ל ו א ד ם ש נ ש כ ו‬ ‫ל א השלים כהוגן א ת המקומות ש ל א היה י כ ו ל ל ק ר ו א ב ק ט ע שלו‪.‬‬
‫א ב ל א ץ ס פ ק בעיני שצ״ל‪ :‬א י ל ו ) = א י לו‪ ,‬כגי׳‬ ‫ואץ לו כ ל םעם‪.‬‬ ‫הורנגו‪ .‬ו ו י ל ע [ ר ו ד ו כ ר ״ ‪.‬‬
‫וכ״ה בתנחומא ד״ק‪ :‬וי ל ו ל א ד ם ש נ ש כ ו‬ ‫כ י ״ ו להלן( נל[אדם ש נ ש כ ו חורנור‪ .‬ווי ל ח ו [ ר ו ר ו כ ר ‪.‬‬
‫חורוור וי ל ח ו ר ו ו ר ו כ ר ‪.‬‬
‫‪47‬‬ ‫ברכות פ׳׳ב ענד ‪17‬‬
‫אחר שעה באו ומצאו אותו חורוור‬ ‫בתנחומא הנ״ל‪ :‬ברחו התלמידים‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הלכו‬ ‫‪.83‬‬
‫מ ת מ ו ש ל ך ע ל חורו‪.‬‬
‫י ‪ /‬ברש״י‪ ,‬ברשב״ם שם‬ ‫ו כ ר ‪ .‬א י ל ו = א י ל ו = א ו י ל ו ‪ ,‬עיין ק ה ל ת ד ׳‬ ‫לאדם‬ ‫אילו‬
‫ו כ ר ‪ ,‬ועיין מ ״ ש ל ע י ל ‪.‬‬ ‫לערווד‬ ‫אוי ל ו‬ ‫ערווד‬ ‫ובכי״ע‪ :‬אוי לו ל א ד ם ש נ ש כ ו‬ ‫ועוד‪.‬‬
‫‪,20‬‬ ‫הנ״ל עמ׳‬ ‫ש ל לוי‬ ‫ע״ב ובקטע‬ ‫ר‬ ‫ו כ ״ ה ב ה ״ ג ד׳יו‬ ‫וברש״י שם‪.‬‬ ‫הנ״ל‬ ‫בבבלי‬ ‫ועיין‬
‫‪,‬‬
‫ועיין ב ש מ ו ״ ר פ ״ א ‪ ,‬ל ״ ב ו ב ה ג ה ו ת ה ר ש ״ ש ש ם א ו ת נ ״ ז ‪.‬‬ ‫א ב ל ב ה ״ ג ד ״ ב ע מ ‪ 52‬ח ס ר ‪.‬‬
‫וכן ג ר ס ו ה ק ד מ ו נ י ם ג ם ב ב ב ל י ‪ ,‬עיין ד ק ״ ם ‪160‬‬ ‫וכ״ה בירושלמי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מתוך‬ ‫ל א‬ ‫‪.85‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ועיין ה ג י ב ה ו צ א ו ת ש ל פ נ י נ ו ‪.‬‬ ‫הע ק ‪.‬‬
‫וכ״ה בבבלי ובירושלמי‪.‬‬ ‫ב כ י ״ ע ובד מוסיף‪ :‬ולא מתוך ד ב ר י ם בטילים‪.‬‬ ‫ראש‪.‬‬ ‫קלות‬
‫‪,‬‬
‫ו ב י ר ו ש סוטה רס״א‪ ,‬ט״ז ע״ב‪ :‬ש ל א יקנא ל ה ל א מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא מ ת ר ק ל ו ת‬
‫אלא מתוך‬ ‫מותי‪,‬‬ ‫ו ב כ י ״ ר שם‪ :‬ו ל א מ ת ו ך‬ ‫א ל א מתוך ד ב ר ש ל אמה‪.‬‬ ‫מתון‪,‬‬ ‫ראש ולא מתוך‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובתוספות שם ב ב ד״ה מאי‬ ‫ו ב מ א י ר י ש ם ב א ד ״ ה זהו‪ :‬ו ל א מ ת ו ך מונין‪.‬‬ ‫ד ב ר ש ל אימה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ב ב מ ״ ר פ׳יט‪ ,‬ל ח ס ר ו ת ה מ ל י ם ״ ו ל א מ ת ו ך מ ת ץ ״ )בין ב ד ״ ר‬ ‫) ב ד ״ ו ה ר א ש ץ ( ‪ :‬ו ל א מ ת ו ך גאוותן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובר״מ פ ״ ד מ ה סוטה‬ ‫ו כ נ ר א ה ש ה ס ו פ ר י ם ה ש מ י ט ו אותן‪ ,‬כ ד ר כ ם ב מ ל י ם ק ש ו ת ‪.‬‬ ‫ובין ב כ י ״ א ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובהגהה שם ב ד ר א ם ש ע ר ו‬ ‫הי״ת‪ :‬ו ל א מ ת ו ך ק ל ו ת ר א ש ו ל א מ ת ו ך מ ר י ב ה ו ל א ל ה ט י ל ע ל י ה א י מ ה ‪.‬‬
‫ויש ש ש ע ר ו ש ה ר ״ מ גרם בירושלמי‬ ‫שהר״מ גרם בירושלמי‪ :‬ולא מתוך אימה אלא מתוך מתץ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫)עיין מ ה ״ ס ב מ ק ו מ ו ( ‪ :‬ו ל א מ ת ו ך מ ד ו ן ) ב מ ק ו ם מ ת ץ ( ‪ ,‬ועיין מ ״ ש ב ע ל ה י ר ו ש ל מ י ‪ ,‬ע מ ‪ 55‬ה ע ‪,1‬‬
‫‪,‬‬
‫ועכשיו נ ״ ל שהנכץ הוא כבהוצאות שלנו בירושלמי‪ ,‬ומתוך‬ ‫ו ב ס פ ר ה י ו ב ל ל כ ב ו ד ק ר ו י ם ע מ ‪.305‬‬
‫״ מ ת ץ ״ ס י ר ו ש ו מ ת ו ך ב ט ל ה ) ע צ ל ו ת ‪ ,‬ע י ץ ה ג י ר ם א ב ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י ( ‪ ,‬עיין ב מ ל ו נ י ם ה ס ו ר י י ם‬
‫‪,‬‬
‫ע ר ך מתן‪ .‬וכן ב ב י ה ״ מ ש ל י ע ל ל י נ ע ק ח ״ ה ע מ ‪ :91‬ע צ ל א ת ד ו מ ת ץ א ה ד ‪ .‬ו ד ב ר ש ל א י מ ה ה ו א ה ה פ ך‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מ ק ל ו ת ר א ש ‪ ,‬עיין ת נ ח ו מ א ו י ר א ‪ ,‬ה ו צ ב ו ב ר ס י ט ‪.‬‬
‫״ ח כ מ ה ״ ב ס פ ר ו ת ה ת נ א י ם מ י ר ו ש ה ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת ‪ :‬ה ל כ ה ‪ ,‬עיין ב ב ל י‬ ‫חכמה‪.‬‬ ‫של‬ ‫‪.86‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכן ב ב ב ל י נ ד ה ם״ט ב ‪ :‬ד ב ר י חכמה‪,‬‬ ‫ב ״ מ ל ״ ג א ו י ר ו ש מו״ק פ״ג‪ ,‬ה״ז‪ ,‬פ ״ ג ע ״ א ומקבילות‪.‬‬
‫ו פ י ר ש ״ י ה ל כ ה ‪ .‬ו ב מ ק ב י ל ה ש ב י ר ו ש ל מ י כאן‪ :‬א ל א מ ת ו ך ד ב ר ש ל ת ו ר ה ‪ .‬ו ב ב ב ל י ) ל פ י ב ״ נ ( ‪ :‬א ל א‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ב ה ו צ שלפנינו‪ :‬מתוך שמחה ש ל מצוה‪.‬‬ ‫)עיין ד ק ״ ם ע מ ‪ 160‬ה ע ר ( ‪.‬‬ ‫תורה‬ ‫מתוך שמתה ש ל‬
‫‪,‬‬
‫ובמאירי‬ ‫ו ל ה ל ן ב י ר ו ש שם‪ :‬ר ב י ר מ י ה א מ ר ל א י ע מ ו ד א ד ם ו י ת פ ל ל א ל א מ ת ו ך דין ש ל ה ל כ ה ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫דין ה ל כ ה ‪ ,‬ועיין א ה צ ו ״ י ‪ 119‬ו מ ״ ש ב ב א ו ר י ל ה ה י ר ו ש ל מ י‬ ‫סוף‬ ‫ש ם )ל״א ע״א( גורם‪ :‬מתוך‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ב ב ב ל י ל ע י ל ש ם ) ב ג י כ י ״ מ ‪ ,‬עיין ד ק ״ ם ( ‪ :‬ת ״ ר אין ע ו מ ד י ן ל ה ת ס ל ל‬ ‫להר״מ עמ ל״ד‪ ,‬אות ר ‪.‬‬
‫ועיץ מ״ש הר״ח אלבק בהוספות ותיקונים לבראשית רבתי ש ל ר ״ מ‬ ‫א ל א מתוך ה ל כ ה סםוקה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.274‬‬ ‫הדרשן‪ ,‬ע מ‬
‫ובבבלי)בהוצאות‬ ‫ע י ץ ל ע י ל ‪ ,‬וכן ב י ר ו ש ל מ י ‪ :‬א ל א מ ת ו ך ד ב ר ש ל ת ו ר ה ‪.‬‬ ‫חכמה‪.‬‬ ‫של‬ ‫‪.87‬‬
‫ש ל פ נ י נ ו ( ‪ :‬א ל א מ ת ו ך ד ב ר ה ל כ ה ‪ ,‬ועיין ד ק ״ ם ש ם ‪.‬‬
‫וכ״ה ב ד ובבבלי בדפוסים ובכי״מ‪ ,‬ובעל דק״ם לא העיר על שום גירםא‬ ‫‪ .88‬ו ת נ ח ו מ י ן‪.‬‬
‫שבח‬ ‫בדברי‬ ‫גורם‪:‬‬ ‫בכי״ע‬ ‫אבל‬ ‫נחמות‪.‬‬ ‫ובדברי‬ ‫שבח‬ ‫בדברי‬ ‫בירושלמי‪:‬‬ ‫וכן‬ ‫אחרת‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכן ג ר ס ו ב ב ב ל י בתוםס׳ ר יהודה‪ ,‬ב ר ש ב ״ א ‪ ,‬בתוםפ׳ ה ר א ״ ש במקומם ב פ י ת ל מ י ד י‬ ‫ותחנונים‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר ״ י ע ל ה ר י ״ ף פ״ה ס י ק י ״ ג ) ב ד ״ ק וד״ו‪ :‬א ל א הנכון כ ג י ה ס פ ר י ם שגורסים ו כ ר שסיימו דבריהם‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכן ה ע ת י ק ו ת ל מ י ד י‬ ‫א ב ל ל ע י ל שם גרסו‪ :‬ותנחומי ( ו ב ר א ״ ה ע מ פ״ו‪.‬‬ ‫ו ת ח נ ו נ י ‪/‬‬ ‫בדברי שבח‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל מ ד ב ר י הירושלמי להלן שם מוכח שהגי תנחומין‬ ‫ר״י ג ם מ י ר ו ש ל מ י ‪ :‬ב ד ב ר י ש ב ח ו ת ח נ ו נ י ם ‪.‬‬
‫עיקר‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מפתח לר״ן ל ״ ב ב ) כ ע״א( בשם התוםסתא‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הכותב‬
‫‪,‬‬
‫ב כ ״ מ פ ״ א מ ה ת פ י ל ץ הט״ו דייק מ ל ש ץ ה ר ״ מ שאינו מפסיק מפני‬ ‫ישיבנו‪.‬‬ ‫ל א‬ ‫‪.89‬‬
‫א ב ל פשוטה של ברייתא הוא ש א ץ‬ ‫החשש שמא יסיח ד ע ת ו וישכח ולא יגמור א ת השם לשמו‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ג עמ׳ ‪17‬‬ ‫‪48‬‬
‫להפפיק ב א מ צ ע כ מ ו ש א ץ להפסיק בק״ש ובתפילה ב א מ צ ע התיבה‪ ,‬ו צ ר י ך ל כ ת ו ב א ת השם ב ב ת‬
‫אחת )עיץ מ״ש להלן מס׳ חסידים סי׳ תתתתקם״ב( ובטבילה אחת ש ל הקולמופ )עיץ להלן(‪ ,‬והלואי‬
‫אבל בדיעבד א ם‬ ‫ש ה י י נ ו י כ ו ל י ם ל ע ש ו ת כ ב ן ק מ צ ר )עיין י ו מ א ל ״ ח ב ׳ ו ב ר ש ״ י ב מ ש נ ה ש ם ( ‪.‬‬
‫ה פ ס י ק א י נ ו פ ו ס ל א ת ה ש ם ‪ ,‬ש ה ר י א פ י ל ו א ם ט ע ה ו ה ש מ י ט א ו ת א ח ת מן ה ש ם ‪ ,‬י כ ו ל ל ה ש ל י מ ו‬
‫אח״כ‪*».‬‬
‫וכ״ה במס׳ ספרים שנאבדה‬ ‫וכ״ה גם בס׳ המפתח להר״ן הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שמות‬ ‫ששה‬
‫מ א ת נ ו ) ל פ י ג נ ז י מ צ ר י ם ה ו צ ׳ א ד ל ר ע מ ׳ ‪ ,29‬ה צ ו פ ה ה א נ ג ל י ס ד ר א י ש נ ה ח ״ ט ‪ :(697‬ה כ ו ת ב א ת‬
‫היה כ ו ת ב ח מ ש ה ו ש ש ה ש מ ו ת ‪ ,‬כ י ץ ש ג ו מ ר א ח ד‬ ‫השם ואפילו ה מ ל ך ש ו א ל בשלומו ל א ישיבנו‪.‬‬
‫משיב שאילת שלום ו כ ר ‪ ,‬לא יטביל אדם קולמוס שנים שלשה פעמים ויכתוב בו את השם‪,‬‬ ‫מק‬
‫ו ק ב ם ׳ ח ס י ד י ם ה ו צ ׳ מ ק ״ נ ם י ׳ ת ש כ ״ ב ע מ ׳ ‪ :186‬ה כ ו ת ב‬ ‫א ל א טובלו פ ע ם אחת וכותב בו א ת השם‪.‬‬
‫וברור שהעתיק‬ ‫כ י ץ ש ג מ ר אחד מהם משיב‪,‬‬ ‫שמות‬ ‫חמשה‬ ‫כותב‬ ‫השם וכו׳ היה‬ ‫את‬
‫התוספתא‪ .‬ועיי״ש םי׳ ת ש כ ״ א וםי׳ ת ש כ ״ ג ו ע י ץ להלן‪ .‬א ב ל במם׳ ס ו פ ר י ם ס״ה ה ״ ז ) ו ב מ ס ׳‬ ‫ק‬
‫וכן ה ע ת י ק ו‬ ‫שמות כאחת מפסיק ביניהם ומשיב‪.‬‬ ‫שלשה‬ ‫או‬ ‫שנים‬ ‫ס ״ ת שם(‪ :‬ה י ה כ ו ת ב‬
‫מ ש ם ב ה ״ ג ו ש א ר ק ד מ ו נ י ם ‪ ,‬ע י ץ ב ה ו צ ׳ ה י ג ר ע מ ׳ ‪ 156‬ו ב צ י ו נ י ם ש ם ‪.‬‬
‫הרי זה‬ ‫ה׳‬ ‫א ל ק י ם‬ ‫אל‬ ‫כגון‬ ‫ב ר ם ב י ר ו ש ל מ י כאן‪ :‬ה י ה כ ו ת ב ש נ י ם א ו ש ל ש ה ש מ ו ת‬
‫ומכאן הוכיחו האחרונים ש ב כ ל השמות שאינם נמחקים אנו מחייבים כתיבה לשמה‪,‬‬ ‫גומד וכר‪.‬‬
‫וכתב שם בשם היד מלאכי‪:‬‬ ‫ו ל א ו ד ו ו ק א ב ש ם הויה‪ ,‬עיין ב ב ר כ י י ו ס ף י ו ״ ד ס י ׳ ר ע ״ ו ש ה א ר י ך בזה‪.‬‬
‫דאמרינן תני‬ ‫דמגילה‬ ‫ופ׳׳ב‬ ‫אשתמיטתיה ) כ ל ו מ ר ל ה ר ד ב ״ ז ז״ל( י ר ו ש ל מ י פ׳ א ץ עומדין‬
‫ו כ ן מ ע י ד ב א ה צ ו ״ י כ א ן ) ע מ ׳ ‪ (122‬ע ל‬ ‫ה י ה כ ו ת ב ש נ י ם א ו ש ל ש ה ש מ ו ת כ ג ץ א ל א ל ק י ם ה׳ ו כ ר ‪.‬‬
‫וכ״ז אינו נ כ ץ ‪ ,‬ו א ץ ז כ ר מזה ל א במגילה‬ ‫הברייתא שלנו‪ :‬״וכ״ה בירושלמי מגילה פ ״ ב ה״ג״‪.‬‬
‫ולא במ״א ב י ר ו ש ל מ י ) ח ו ץ מברכות(‪ ,‬ורק המלים‪ :‬א ל אלקים ה׳ נ ז כ ר ו ת בידושל׳ מגילה פ ״ א ל ע נ י ץ‬
‫ו כ נ ר א ה ש צ ד ק ב ב ד כ ״ י ש ה מ א מ ר ״ כ ג ץ א ל א ל ק י ם ה׳ ״ ה ו א ג ל י ץ ש נ כ נ ס ל פ נ י ם‬ ‫אחר‪ ,‬ע י ץ להלן‪.‬‬
‫וכנראה שהכותב הוסיף ע ״ פ הירושלמי ברכות ם״ט ה״א‪ ,‬י ״ כ‬ ‫ק הראשונים‪.‬‬ ‫ו ל א היה ל פ נ י כ מ ה‬
‫ועיץ מ״ש להלן‬ ‫ס ע ״ ד ) ה ש ו ה גירםת ה ר ״ א פ ו ל ד א בירושלמי פ״ה( ומגילה ם ״ א הי״א‪ ,‬ע״א ע״ג‪.‬‬
‫בסוף הברייתא‪.‬‬

‫ולפ״ז אפשר ל פ ר ש א ת התוספתא והירושלמי כפירוש ב ע ל נ״י לה׳ ס ״ ת להדי״ף‪ :‬״ כ ג ץ‬

‫שהניח ביריעה ש מ ו ת ר ב ו ת ש ל א ר צ ה ל כ ת ב ם מפני ש ל א היה טהור‪ ,‬והניח ל ה ם מ ק ו ם ובא ל כ ת ב ם‬
‫ו ה ד ב ר י ם מ ת ב א ר י ם י ו ת ר ע ״ ם מ ה ש כ ת ב ה ד א ב ״ ד ב א ש כ ו ל ה׳ ם ״ ח ‪ ,‬ח ״ א ע מ ׳ ‪:162‬‬ ‫עתה ב ב ת אחת״‪.‬‬
‫ק ה ס ו פ ר י ם דאין כ ו ת ב ץ ב ו ה ש מ ו ת ‪ ,‬א ל א מ נ י ח ץ ח ל ק ב מ ק ו ם‬ ‫ושמיע לן דהאידנא א י כ א ה ר ב ה‬
‫השמות‪ ,‬וכשמםיימץ ס פ ר תורה כולו מטהרץ ע צ ק ‪ ,‬וכותבץ כ ל השמות כ ל ן ) ו ה ר ״ ח אלבק בהערה‬
‫ועיץ גם‬ ‫ואיכא נמי מ נ ה ץ מאן דמיתי בי עשרה כשכותבץ ו כ ר ‪.‬‬ ‫שם העיר ע ל דברי נ״י הנ״ל(‪.‬‬
‫ו ב ם ׳ ח ס י ד י ם ס י ׳ ת ת ת ת ק ם ״ ב ע מ ׳ ‪ :420‬כ ת י ב ) ש מ ו ת ל ״ ט ‪,‬‬ ‫ב ג נ ז י מ צ ר י ם ה נ ״ ל ס ו ף ע מ ׳ ‪.(696) 28‬‬
‫לימד שבפני רבים נכתב השם‪ ,‬כ ג ץ‬ ‫ויכתבו‪.‬‬ ‫ל׳( ויכתבו עליו מ כ ת ב פתוחי חותם ק ד ש לה׳‪.‬‬
‫עושים‬ ‫וכך היו הראשונים‬ ‫ל״ב( ונקדשתי בתוך בני ישראל‪.‬‬ ‫וכתיב )ויקרא כ״ב‪,‬‬ ‫בעשרה‪,‬‬
‫ויש אומדים ה ו צ ר ך בפני ר ב י ם‬ ‫ס פ ר התורה היו כ ו ת ב ץ השמות בעשרה צדיקים‪.‬‬ ‫כשכותבץ‬
‫וגם האותיות ב פ ע ם‬ ‫ל כ ו ת ב ו כדי להזהירו ש י כ ת ו ב ל ש מ ה ש א ם יכתוב ש ל א ל ש מ ה ש ט ע ץ נניזה‪.‬‬
‫נמצאנו למדים מדבריו שהסופרים הקדמונים היו מניחים א ת מקומות השם‬ ‫אחת כולם היו וכר‪.‬‬
‫ברם ספק גדול בעיני‬ ‫חלק והיו כותבים אותם אח״כ ב ר ב י ם ונזהרים ל כ ת ו ב א ת האותיות בב״א‪.‬‬

‫עיין ב מ ט ׳ ם ו פ ר י ם פ י ה היה‪ .‬ו ל א נ ח ל ק ו א ל א ב ת ל י ה עיג השיטין‪ .‬ולשיטת האחרונים שפוסלים‬

‫ב כ ת ב א ת השם שלא כ ס ד ר ו )עיין ב פ ת ח י תשובה ל י ר ד סי׳ ר ע י ו ס*ק ייא א ו ת כ׳> מיירי שהשמיט א ת‬
‫האות האחרונה‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪49‬‬ ‫ברכות פ״ג עמ ‪17‬‬

‫יתר ע ל כן כ ל הרבותא שמפסיק ב ץ השמות‬ ‫אם מנהג זה היה קיים בזמן התוספתא והירושלמי‪.‬‬
‫אינה אלא אם השמות רצופים כפסוק‪.‬‬
‫‪ .90‬מ ש י ב וכר‪ .‬בם׳ חסידים סי׳ תש״כ ענד ‪ = ) 186‬ס י ׳ תתתתק״ס ענד ‪ :(420‬ואם שני‬
‫שמות או שלשה או יותר‪ ,‬כ ג ק )יהושע כ״ב‪ ,‬כ״ב( ה׳ אלקים ה׳ אלקים ה׳ הוא יודע‪ ,‬לא יקום‬
‫)כ״ה בסימן המקביל‪ ,‬וכאן בטעות‪ :‬אלא( ינוע ולא יסורו עיניו מלכתוב עד שיסיים את‬ ‫ו לא‬
‫כולם וכר‪ .‬וכבר תמה המו״ל שהתוספתא והירושלמי סותרים‪ ,‬וגם המחבר בעצמו סותר את דבריו‬
‫ואפשר שרבינו חילק בץ תשובה בפה‪ ,‬ובין תנועה בגופו‪ ,‬תדע ל ך שהוא כן שהרי‬ ‫בסי׳ תשכ״ב‪.‬‬
‫למעלה שם )רק בסי׳ תתתתק״ם( בכותב שם אחד הזכיר ״ולא ידבר״ ואילו בכותב כמה שמות‬
‫לא הזכיר דבור כלל‪.‬‬
‫כ ל הברייתא שלהלן בשם התופפתא בתוה״א להרמב״ן‪ ,‬עניץ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שנהגו‬ ‫מקום‬
‫ההתחלה‪ ,‬ד״ו נ׳ ע״א ואילך )ואעם״י שהוא מעתיק שם הכ״ד גרידא‪ ,‬אבל מדבריו שם מתפרשת‬
‫ובתוה״א להרמב״ן הנ״ל‬ ‫ובבא זו לא הובאה כאן אלא אגב הסיפא‪ ,‬עיין להלן‪.‬‬ ‫גם ברייתא זו(‪.‬‬
‫באר אותה ע״ס הבבלי כתובות ח׳ ב׳ עיי״ש‪ .‬ואנו למדים מן המקורות שסתם ברכת אבלים כוללת‬
‫גם תנחומי אבלים ‪ pm‬ממקומות שנזכרו בצדה תנחומי אבלים בפירוש(‪.‬‬
‫ושנינו בירושלמי )פסחים ם״ח ה״ח‪ ,‬ל״ו ע״ב ומקבילות(‪ :‬אלו הן ב ר כ ת אבלים מה שהן‬
‫ה כ נ ס ת ‪ .‬אלו הן תנחומי אבלים מה שהם אומריס בשורוז‪ 54.‬ונראה שבירושלמי‬ ‫בבית‬ ‫אומרין‬
‫כיוונו למנהג הקדום שנהגו לומר ברכת אבלים בבית הכנפת‪ ,‬ואפילו בחול‪ 55 .‬ובמס׳ סופדים סי״ט‬
‫אין‬ ‫)ה״ט‪ ,‬עמ׳ ‪ :(335‬״וברכת אכילים בערב לאחר התפילה בפני המתפללים ע ל הכום‪ .‬בשבת‬
‫)כצ״ל‪ ,‬כמו שהוא במחז״ו עמ׳ ‪ (715‬אבילות נוהגת ו כ ר ‪ ,‬לאחר שיגמור החזן תפילה )של מוסף(‪56‬‬
‫עליהן‬ ‫ואומר‬ ‫הולך לו אחורי דלת של בית הכנסת וכו׳ ומוצא שם האבילים וכל קרובים‬
‫והיו מקומות שנהגו לומר ברכות הללו ברחבה )עיץ בבלי כתובות ח׳ ב׳ ובמקבילות(‪,‬‬ ‫ברכה״‪.‬‬
‫ואף שם אמרו אותן בלי שום סעודה‪ ,‬וכפירוש הגאונים‪ ,‬עיץ שטמ״ק בכתובות במקומו ובאוה״ג‬
‫שם עמ׳ ‪.33‬‬
‫ולשיטת הבבלי חזרו על הברכות ב כ ל‬ ‫ואח״כ חזרו ע ל אותן הברכות גם בבית האבל‪5?.‬‬
‫אבל בירושלמי לא נזכרו כ ל ל פנים חדשות‪ ,‬לא לעניץ ברכות חתנים )עיין מ״ש להלן(‬ ‫פעם‪.‬‬
‫ולא לעניץ ב ר כ ת אבלים‪ .‬ונראה שפסקו כר׳ יהושע‪ 58,‬ולא התחשבו כ ל ל בפנים חדשות‪ 59,‬ולפ״ז‪,‬‬

‫*» באהצו״י )םו״ק עסי ‪ (85‬העיר על גירסת הרי״ף )מו״ק ס״ג סי׳ אלף רכ״ט>‪ ,‬רסב״ם )פי״ב סה'‬
‫אבל היז( ושבה״ל השלם )ה׳ שםחות סי׳ י״ב( שגרסו בירושלםי‪ :‬אלו הן ב ר כ ת אבלים שאומרים ב ב י ת‬
‫ברם קשה להניה את כ ל הנוסחאות של הירושלםי‪ ,‬וכ״ה ש בשרי״ר עסי ‪ 192‬ואצל כסה מן‬ ‫האבל‪.‬‬
‫הראשונים‪ ,‬עיין אהצו״י שם‪ .‬וכנראה שברי״ף והנמשכים אחריו העתיקו מנוסח מתוקן ע״פ המנהג המאוחר‪.‬‬
‫«* עיין בפרקי דר״א ס פ ח ‪ ,‬וכפי' הרי״ץ ניאת והרמב״ן‪ ,‬עיין בבאור הרד״ל שם אות ע״ד‪.‬‬
‫«« המוקף ליתא בסחז״ו עסי ‪ .715‬וכנראה שהוסיפו כן בנוסחאות שלנו ע״פ המנהג המאוחר של‬
‫בני א״י‪ ,‬שלא הכניסו את האבל לביה״כ אלא בשבת בלבד‪ ,‬עיין בחילופי מנהנים שבין א״מ ובני א״י‬
‫סי׳ י״ד‪ ,‬הוצ׳ מרגליות עסי ‪ .122‬וכל המאמר במס׳ סופרים סן ‪.‬אין אבלות נוהגת״ וכוי עד ‪.‬ולהלוותן‬
‫לבתיהם‪ ,‬אכילים ]לנחמן[״ הוא מאמר המוסגר‪.‬‬
‫« עיין בבבלי כתובות ח׳ ב׳ הנ״ל‪ .‬ועיין וי״ר פכ״נ‪ ,‬די‪ ,‬ומ״ש להלן‪.‬‬
‫»« ידוש׳ ברכות ס״נ ה״א‪ ,‬ה׳ ע״ד ומקבילה במרק‪ ,‬ועיי״ש בדברי ר׳ ירמיה בשם רב‪ .‬אבל‬
‫בירושלסי ס ר ק פ״נ ה״ה‪ ,‬פ״ב רע״ד‪ :‬התפילין ל ש נ י יםים‪ ,‬והיינו מפני שתוקפה של אבלות הוא‬
‫שני יסים‪ ,‬עיין במשנה םו״ק פ״ג ם״ה ובירושלסי שם פ׳ב ע״ב‪ .‬ועיין ב״ר פ״ק‪ ,‬ח׳‪ ,‬הוצ׳ אלבק עם׳ ‪12»0‬‬
‫ובהערות שם‪ .‬ועיין בסס׳ שסחות פ״ו הי״א‪ ,‬עסי ‪ ,134‬ובני׳ תוה״א להרםב״ן‪ ,‬עניין התחלת האבל‪ ,‬ד״ו‬
‫ע״א ע״א‪ .‬והיו מקומות שנהנו כבר קפרא‪ ,‬וסברו שעיקר תוקפה של אבלות הוא ג׳ ימים‪ ,‬עיין בירושלמי‬
‫הנ״ל ובמקבילה בבבלי‪ .‬ועיין נוסח הבבלי במו״ק כ״א א׳ במחלוקת ר׳ אליעזר ור׳ יהושע‪.‬‬
‫»« ועיין תוספתא מנילה פ״ד סהי״ד‪ .‬ונראה שרי יהודה שנה שם משנת ר' אליעזר‪ ,‬עיין תוספתא‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״ג עמ ‪17‬‬ ‫‪50‬‬
‫ל ש י ט ת ב נ י א ״ י ‪ ,‬א מ ר י ה ו ד ה ב ר נ ח מ נ י א ת ה ב ר כ ו ת ) ב ב ל י כ ת ו ב ו ת ח ׳ ב׳(‪ ,‬מ פ נ י ש ר י ש ל ק י ש ה י ה‬
‫ביום שני לאבלותו‪ ,‬ולא מחמת פגים חדשות‪ ,‬ואף לא בסעודה‪.‬‬
‫ובתוה״א להרמב״ן הנ״ל העיר‬ ‫לא נ ת ב ר ר לנו הנוסח ש ל שלש הברכות‪.‬‬ ‫שלש‪.‬‬ ‫א ו׳‬ ‫‪.91‬‬
‫א‪ .‬ה א ל ה ג ד ו ל ו כ ו ׳ מ ח י ה מ ת י ם ‪ ,‬ב ר ו ך א ״ י‬ ‫ע ל ה ב ב ל י ב כ ת ו ב ו ת )ח׳ ב ׳ ( ש נ ז כ ר ו ש ם ד ׳ ב ר כ ו ת ‪:‬‬
‫ב‪ .‬א ח י נ ו ה מ י ו ג ע י ם ה מ ד ו כ א י ן ו כ ו ׳ ב ר ו ך מ נ ח ם א ב ל י ם‬ ‫מחיה המתים )כנגד שבחו ש ל הקב״ה(‪.‬‬
‫ג‪ .‬א ח י נ ו ג ו מ ל י ח ס ד י ם ו כ ו י ‪ ,‬ב ר ו ך א ת ה מ ש ל ם ה ג מ ו ל ) כ נ ג ד מ נ ח מ י א ב ל י ם ( ‪.‬‬ ‫אבלים(‪.‬‬ ‫)כגגד‬
‫ברם‬ ‫ד‪ .‬ר ב ץ ה ע ו ל מ י ם פ ד ה ו ה צ ל מ ל ט ו ה ו ש ע ו כ ר ‪ ,‬ב ר ו ך א ת ה ע ו צ ר ה מ ג פ ה ) כ נ ג ד כ ל י ש ר א ל ( ‪.‬‬
‫ו ל ה ל ן נ ר א ה ש נ ו ס ח ב ר כ ו ת א ב ל י ם היה ב כ מ ה‬ ‫ל א נתבאר לנו מהו נוסח א״י ש ל ב ר כ ת אבלים‪.‬‬
‫ו ב ח י ל ו פ י מ נ ה ג י ם שבין א ״ מ ו ב נ י א ״ י ס י ׳ ב ״ ח ) ה ו צ ׳‬ ‫ד ב ר י ם מ ק ב י ל ל נ ו ס ח ב ר כ ת ח ת נ י ם ש ל א״י‪.‬‬
‫ואץ אנו‬ ‫מ ר ג ל י ו ת ע מ ׳ ‪ (143‬א מ ר ו ‪ :‬א נ ש י מ ז ר ח מ ב ר כ י ן א ת ה ח ת ן ב ש ב ע ב ר כ ו ת ‪ ,‬ו ב נ י א ״ י ב ש ל ש ‪.‬‬
‫י ו ד ע י ם מ ה היה ה נ ו ס ח ש ל ה ם ב ש ל ש ב ר כ ו ת ש ל חתן‪«».‬‬
‫ו ש מ א כ ל ל ה ב ר כ ת א ב ל י ם ב ר כ ה מ מ ש ל א ב ל י ם מעין ״ ע ו צ ר ה מ ג פ ה ״ ש ב ב ב ל י ה נ ״ ל ) א ל א‬
‫וכן א מ ר ו ב י ר ו ש ל מ י ) מ ו ״ ק פ ״ ג ה״ז‪ ,‬פ ״ ג ע״ג(‪ :‬א ״ ל ה ת פ ל ל‬ ‫ששם אמרו שהיא כנגד כ ל ישראל(‪.‬‬
‫א ״ ל יםוג ת ו ד ע ת ך )כלומר‪ ,‬יגדור פ ר צ ת ף ‪ ,‬ש כ ל אותה השנה ה ד ץ מתוח כ נ ג ד המשפחה‪.‬‬ ‫עלינו‪.‬‬
‫ו כ מ ו ש ש נ י נ ו ב ב ב ל י ) ב ר כ ו ת מ ״ ו בי‪ ,‬כ ג י ׳ כ ת ה ״ י ( ‪ :‬ה ט ו ב ו ה מ ט י ב ו כ ו ׳ ג ו ד ר פ ר צ ו ת י ש ר א ל ה ו א‬
‫הזאת‪.‬י«‬ ‫הפרצה‬ ‫יגדור‬
‫ומסתבר כי ״מקום שנהגו ל ו מ ר ב ר כ ת אבלים שלש״ כוונתו לעיקר הברכה שאמדוה בתחילה‬
‫בבית הכנסת או כ ר ח ב ה או בשני ימים הראשונים אפילו ש ל א במקום סעודה‪ ,‬ואח״כ חזרו עליה‬
‫ב ב ר כ ת ה מ ז ץ ‪ ,‬מ מ ש כ מ ו ב ר כ ו ת ח ת נ י ם ש א מ ר ו ה ב ת ח י ל ה ב ת ו ך ה ח ו פ ה )עיין פ ר ק י ד ר ״ א ס פ י ״ ב (‬
‫ואח״כ בבית חתנים‪ ,‬אפילו בלא סעודה‪.‬״‬
‫נ ר א ה ש כ ל ל ו כ ל ג׳ ה ב ר כ ו ת ב ב ר כ ת א ח ת ו ב ח ת י מ ה א ח ת ‪.‬‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫או׳‬
‫הברייתא קשה מאד‪ ,‬מפני שהלשון כ ו ל ל את הראשונה מוכיח ש כ ו ל ל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כולל‬ ‫‪.92‬‬
‫א ת ה ב ר כ ה ב ב ר כ ה א ח ר ת ) ע י ץ מ ״ ש ל ה ל ן ב ה כ ״ ה ( ‪ ,‬ו ה ר י א מ ר נ ו ב ר י ש א ש ב ר כ ו ת א ב ל י ם הן ל א‬
‫ולפיכך נראה‬ ‫ולא ע ו ד א ל א שקשה להבין ל מ ה אינו ח ו ת ם ב ב ר כ ה שלישית‪.‬‬ ‫י ו ת ר מג׳ ב ר כ ו ת ‪.‬‬
‫המזון‬ ‫ברכת‬ ‫ש״תחיית המתים״ ״תנחומי אבלים״ ו״גומלי חסדים״ הם שמות הברכות ש ל‬

‫ו ב ח י ר למגילה ר צ ה להגיה כן גם ב ב ב ל י כ ת ו ב ו ת ז׳ ס ע ״ ב )כלומר‪,‬‬ ‫זבחים ס פ ״ ב ו ב ב ל י מגחות י״ח אי‪.‬‬

‫א ב ל הגאוגים ) ה ל כ ו ת פ ס ו ק ו ת הוצ׳ ששון קיט עיא ועוד( והראשונים‬ ‫שהכוונה שם ל ר ׳ יהודה התנא(‪.‬‬
‫אסר‬ ‫גורסים כלפגיגו וכיה נם בכיימ שם‪ .‬ובה״ג ה׳ כ ת ו ב ו ת דיו‪ ,‬ס״ז עיב‪ ,‬גורס שם‪ :‬א ס ר ר ב יהודה‬
‫והוא שבאו פגים חדשות‪.‬‬ ‫ר ב‬
‫»« ב א י ח ח״ב עט׳ ‪ ) 69‬כ ל ב ו ה׳ אישות סי׳ ע*ה(‪ :‬ה ו ב א נ ו ס ח ב ר כ ת המזון ל א ל מ ג ה ואלמון‪ :‬באיי‬
‫אמיה ה ט ע ט י ר כ ם ע ט ר ת שמחה וכו׳ באיי מ צ ל י ח איש ואשה‪ .‬ו כ נ ר א ה שזהו נ ו ס ח איי‪ ,‬ו ע ל פיו פייט הפייטן‬
‫עטרת‪,‬‬ ‫ב ב ר ה י מ ל ח ת ן ואלמנה )ידיעות המכון ל ח ק ה י ש ה ע ב ר י ת חיה‪ ,‬סי׳ מיה‪ ,‬עמי צי(‪ :‬ת ה י ה ב י ד ך‬
‫)ישעי׳ ס י ב ‪ ,‬ני(‪ ,‬וני בונה וכוי‪ .‬ונראה שהפייטן השריד לנו נם חתימה של ב ח ו ר‬ ‫עטרת‬ ‫כ כ ׳ והיית‬
‫ו ב ח ו ל ה שכיה א ו ם ר )שם טי׳ טיב‪ ,‬עמ׳ קיו־(‪ :‬ירוענן כ ע ץ ב פ ר י ו יצליח‪ ,‬ראוימ לשמח ו ל ה צ ל י ח ‪ ,‬כ כ ׳‬
‫ובשבהיל השלם ח י ב‬ ‫בתולה‪.‬‬ ‫עם‬ ‫בחור‬ ‫מצליח‬ ‫והיה כ ע ץ )תהלים אי‪ ,‬גי( וכוי ב׳‬
‫חתן ע ם ה כ ל ה ״ ‪.‬‬ ‫מצליח‬ ‫‪ . :(147‬ו ח ו ת ם משמח ח ת ן ע ם ה כ ל ה ‪ .‬ויש שחוחמין‬ ‫)הסגלה חטיט‪ ,‬עמ׳‬
‫וגשאר א צ ל ם ה ד ב ו ר ‪ .‬מ צ ל י ח ' מן ה ח ת י מ ה של איי‪.‬‬
‫׳« ועיין אוה׳ג כ ת ו ב ו ת עמ׳ ‪ ,34‬ס ד ו ר ר ב ס ע ד י ה עם׳ קיד‪ ,‬ובידיעות המכון לחקה״ש ה ע ב ר י ת‬
‫ח״ה‪ ,‬עמי קיא‪.‬‬
‫ועיין‬ ‫‪ 334‬ואילך‪ ,‬אוהיג כתובות‪ ,‬עט׳ ‪ 25‬ו ב ה ע ר ו ת שם‪.‬‬ ‫»• עיין מ ס ׳ ס ו פ ר י ם פייט היט‪ ,‬ע ם ׳‬
‫ב ר י ט ב י א מבשטמ״ק( שם‪ ,‬ום״ש בשבהיל השלם ח י ב )הסנלה חינ‪ ,‬עט׳ ‪ 149‬ואילך(‪ ,‬עיייש שהאריך בזה‪,‬‬
‫‪.(152‬‬ ‫)ועיי״ש הניא ס ו ף עמ׳‬
 ‫‪,‬‬
‫‪51‬‬ ‫ברכות פ״ג עמ ‪17‬‬
‫בברכת‬ ‫קבעץ‬ ‫אלא‬ ‫במיוחד‬ ‫ברכו אותן‬ ‫לא‬ ‫בה״מ‬ ‫אחר‬ ‫וכשאמרו אותן‬ ‫מ ״ ש להלן(‪,‬‬ ‫)עיץ‬ ‫לאבלים‬

‫והבדלה‬ ‫מ״ב(‪:‬‬ ‫)פ״ה‬ ‫משנתנו‬ ‫את‬ ‫להשלים‬ ‫באה‬ ‫זו‬ ‫וברייתא‬ ‫אבלים‪.‬‬ ‫של‬ ‫המזץ‬ ‫‪ -‬ברכת‬ ‫המזץ‬

‫בפני‬ ‫ברכה‬ ‫היא‬ ‫הכום‬ ‫על‬ ‫אומרה‬ ‫שאם‬ ‫אעם״י‬ ‫)כלומר‪,‬‬ ‫בהודאה‪.‬‬ ‫אומר‬ ‫ר״א‬ ‫וכר‬ ‫הדעת‬ ‫בחונן‬

‫ו ע ״ פ זה נבין‬ ‫בברה״מ(‪.‬‬ ‫אבלים‬ ‫בברכת‬ ‫וכ״ה גם‬ ‫אחרת‪,‬‬ ‫בברכה‬ ‫כלולה‬ ‫בתפילה היא‬ ‫אבל‬ ‫עצמה‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫לאחר‬ ‫וארבעה‬ ‫וכר‬ ‫בבית האבל‬ ‫כוסות תיקנו חכמים‬ ‫עשרה‬ ‫ש ב ב ב ל י ) כ ת ו ב ו ת ח׳ ב (‪:‬‬ ‫הברייתא‬ ‫את‬

‫והמטיב‬ ‫ואחד כנגד הטוב‬ ‫ירושלם‬ ‫ואחד כנגד בונה‬ ‫ברכת הארץ‬ ‫ואחד כנגד‬ ‫א ח ד כ נ ג ד הזן‪,‬‬ ‫אכילה‬

‫נניח‬ ‫אם‬ ‫אבל‬ ‫במקומו(‪,‬‬ ‫רימב״א‬ ‫המזון)עיץ‬ ‫ברכות‬ ‫לד׳‬ ‫כוסות‬ ‫ד׳‬ ‫עניץ‬ ‫מה‬ ‫התקשו‪:‬‬ ‫וכבר‬ ‫וכר‪.‬‬

‫שנהגו‬ ‫)כמו‬ ‫ברכה‬ ‫לכל‬ ‫כוס‬ ‫שתקנו‬ ‫מובנים‬ ‫הדברים‬ ‫הרי‬ ‫בברה״מ‪,‬‬ ‫כלולות‬ ‫היו‬ ‫האבלים‬ ‫שברכות‬

‫‪,(334‬‬ ‫עמ׳‬ ‫ה״ח‪,‬‬ ‫פי״ט‬ ‫סופרים‬ ‫מם׳‬ ‫עיץ‬ ‫אבלים‪,‬‬ ‫לברכת‬ ‫אחד לברה״מ ואחד‬ ‫בשני כוסות‪,‬‬ ‫אח״כ‬

‫כוסות וכו׳‬ ‫עשרה‬ ‫ע״א(‪:‬‬ ‫ר‬ ‫כאן)ס״ג ה״א‪,‬‬ ‫בירוש׳‬ ‫אמרו‬ ‫וכן‬ ‫מיוחד )עיין להלן(‪.‬‬ ‫שעניינה‬ ‫מפני‬

‫אבלים‪«3.‬‬ ‫לתנחומי‬ ‫ואחד‬ ‫חסדים‪,‬‬ ‫לגמילות‬ ‫ואחד‬ ‫המזץ‪,‬‬ ‫לברכת‬ ‫אחד‬ ‫המזץ‪:‬‬ ‫שלאחר‬ ‫שלשה‬ ‫אילו‬

‫לתנחומי‬ ‫ואחד‬ ‫אבלים‪,‬‬ ‫לברכת‬ ‫אחד‬ ‫מדוייקת‪:‬‬ ‫יותר‬ ‫הנוםחא‬ ‫‪(209‬‬ ‫עמ׳‬ ‫)סי״ד הי״ד‪,‬‬ ‫שמחות‬ ‫ובמס׳‬
‫‪,‬‬
‫כוסות״ הוא מפני שנתנו כוס מיוחד‬ ‫״ד‬ ‫בברייתא שבבבלי‬ ‫)ומ״ש‬ ‫ואחד לגמילות חסדים‪.‬‬ ‫אבלים‪,‬‬

‫את‬ ‫גם‬ ‫נבין‬ ‫ו ע ״ פ זה‬ ‫לאבל‪.‬‬ ‫ברה״מ‬ ‫של‬ ‫ברכות‬ ‫ג׳‬ ‫א ל ו הן‬ ‫דברים‬ ‫ושלשה‬ ‫המזק(‪.‬‬ ‫על‬ ‫לברכה‬

‫אנו‬ ‫וכן‬ ‫לאבלים‪.‬‬ ‫הזימץ״‬ ‫בברכת‬ ‫והיינו‬ ‫המתים‪,‬‬ ‫בתחיית‬ ‫הראשונה‬ ‫את‬ ‫כולל‬ ‫שלנו‪:‬‬ ‫הברייתא‬

‫מ ״ ט עמ׳ צ״ג(‪:‬‬ ‫ה ע ב ר י ת ח ״ ה סי׳‬ ‫לחקר השירה‬ ‫)ידיעות המכץ‬ ‫לאבל‬ ‫ברכת הזימץ‬ ‫בנוסח‬ ‫מוצאים‬

‫אשר יצר את האדם‬ ‫מנחם אבלים ש א כ ל נ ו מ ש ל ו וכו׳ ברוך א ת ה ה׳ מ ע ו ר ר ברחמים** יצורים‬ ‫נברך‬

‫אבלים‬ ‫מנחם‬ ‫נברך‬ ‫אמרו‪:‬‬ ‫בא״י‬ ‫שהרי‬ ‫ממש‪,‬‬ ‫א״י‬ ‫נוסח‬ ‫לפנינו‬ ‫ש א ץ‬ ‫ואעפ״י‬ ‫ובצדקה‪««.‬‬ ‫בחסד‬

‫א״י‪,‬‬ ‫‪ ,(64‬מ ״ מ מ ס ת ב ר ש ת מ צ י ת ה נ ו ס ח ה ו א ע ״ פ מ נ ה ג‬ ‫שאכלנו וכו׳)עיין לעיל הע׳‬ ‫ה מ ז ו ן‬ ‫ע ל‬

‫מ ח י ה המתים‪.‬ד‪6‬‬ ‫ה׳‬ ‫אתה‬ ‫ברוך‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫ב א ‪p‬‬ ‫אמרו‬ ‫יצורים״‬ ‫ברחמים‬ ‫״מעורר‬ ‫החתימה‬ ‫ובמקום‬

‫אבלים‪.‬‬ ‫ברכת‬ ‫של‬ ‫הראשונה‬ ‫הברכה‬ ‫את‬ ‫כולל‬ ‫המזץ‬ ‫ברכת‬ ‫של‬ ‫זו‬ ‫ובברכה‬

‫אומר בהם שום‬ ‫ב ר כ ו ת אין‬ ‫השלשה‬ ‫שאר‬ ‫״אבל‬ ‫‪:126‬‬ ‫הברצלוני עמ׳‬ ‫לר״י‬ ‫ספר יצירה‬ ‫ובפי׳‬

‫דבר‬ ‫שום‬ ‫והאומר‬ ‫בהם‪.‬‬ ‫אומרים‬ ‫אין‬ ‫אבלים‬ ‫מנחם‬ ‫ברוך‬ ‫ואפילו‬ ‫ימות השנה‪,‬‬ ‫כשאר‬ ‫אלא‬ ‫חידוש‬

‫לשנות‬ ‫ומכאן שנהגו‬ ‫ש ל ברכות״‪.‬‬ ‫במטבע‬ ‫ואינו‬ ‫הרי זה טועה‪,‬‬ ‫ב ר כ ו ת‬ ‫ה ג ׳‬ ‫ב ש א ר‬ ‫חדוש‬

‫ש ל ב ר כ ת המזץ‪.‬‬ ‫ברכות ראשונות‬ ‫בג׳‬ ‫אף‬

‫ציץ‬ ‫אבילי‬ ‫את‬ ‫אלקינו‬ ‫ה׳‬ ‫נחם‬ ‫פתחה‪:‬‬ ‫לאבל‬ ‫שבברה״מ‬ ‫שלישית‬ ‫ברכה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ש נ י ה‬ ‫‪.93‬‬

‫ידיעות המכץ לחקה״ש‬ ‫רב סעדיה עמ׳ ק״ה ובהערות שם‪,‬‬ ‫‪ 34‬ס ד ו ר‬ ‫עמ׳‬ ‫עיץ אוה״ג כתובות‪,‬‬ ‫וכר‪,‬‬

‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫ח״ה עמ׳ ק״א‪,‬‬ ‫העברית‬

‫והנה‬ ‫ועירו‪««.‬‬ ‫בכי״ע‪:‬‬ ‫אבל‬ ‫הנ״ל‪.‬‬ ‫להרמב״ן‬ ‫ובתוה״א‬ ‫בד‬ ‫וכ״ה‬ ‫ב ע י ר ו ‪.‬‬ ‫ע מ ו‬

‫קמ״ד‬ ‫עמי‬ ‫חיות‬ ‫לרצ״פ‬ ‫בסה״ז‬ ‫ביכלר‬ ‫ר״א‬ ‫הדברים‬ ‫עיקר‬ ‫על‬ ‫עסד‬ ‫שכבר‬ ‫ראיתי‬ ‫‪ «3‬ש ו ב‬

‫אי‪.‬‬ ‫העי‬

‫ע ל‬ ‫נברך‬ ‫הזימון‪:‬‬ ‫בברכת‬ ‫שאמרו‬ ‫מפני‬ ‫המזון‪,‬‬ ‫ברכת‬ ‫ל ב ר כ ת הזימון‪,‬‬ ‫תכופות‬ ‫קראו‬ ‫«« ב א י י‬

‫פ י א ה י ו ו ב ה ע ר ה ‪ 33‬ש ם ‪.‬‬ ‫ש א כ ל נ ו וכוי‪ ,‬עיין מיש ל ע י ל‬ ‫ה מ ז ו ן‬

‫אתכם‬ ‫יעורר‬ ‫הוא‬ ‫מספרכם‬ ‫היודע‬ ‫ע״ד‪:‬‬ ‫פ י ט ה״נ‪ ,‬יינ‬ ‫בירושלמי‬ ‫הקברות‬ ‫בית‬ ‫ברכת‬ ‫בנוסח‬ ‫*•‬

‫הסתים‪.‬‬ ‫מחיה‬ ‫באיי‬ ‫וכוי‬

‫ב' ובירושלמי הנ״ל‪.‬‬ ‫ב ב ב ל י נ״ח‬ ‫הקברות‬ ‫ב ר כ ת בית‬ ‫«• עיין ב נ ו ס ח‬

‫אבלים‪,‬‬ ‫של‬ ‫ראשונה‬ ‫מברכה‬ ‫חלק‬ ‫שהוא‬ ‫נראה‬ ‫ה א ד ם וכוי י‬ ‫את‬ ‫יצר‬ ‫‪.‬אשר‬ ‫הנוסח‬ ‫א ל א שמן‬ ‫ל•‬

‫ולהלן‬ ‫ב ר כ ת חתנים‪ ,‬והתאימו אח״כ א ת ה ח ת י מ ה שתהיה מעין ה ב ר כ ה ‪.‬‬ ‫מ ק ב י ל ה ל ב ר כ ה ראשונה של‬ ‫והיא‬

‫וברכות חתנים‪.‬‬ ‫אבלים‬ ‫ברכות‬ ‫הדמיון בין‬ ‫על‬ ‫שוב‬ ‫נעמוד‬

‫‪.‬בעירוי‪ ,‬וכמו‬ ‫בתיבה‬ ‫כייע מ ק ו ר ה ברפיון של הבי״ת‬ ‫‪ ,19‬ש נ י י‬ ‫עם׳‬ ‫ב ת ס י ר ח״א‪,‬‬ ‫כ ב ר העירותי‬ ‫»•‬

‫בסשנת‬ ‫ש‬ ‫וכעץ‬ ‫‪ .‬ח ו פ ה בקידושין״‪.‬‬ ‫בסקום‬ ‫ח ו פ ה וקידושין‬ ‫על‬ ‫‪(13‬‬ ‫עס׳‬ ‫)הוצ׳ לוין‬ ‫סתיבות‬ ‫בם׳‬ ‫שכתב‬

‫ואילך‪.‬‬ ‫‪1225‬‬ ‫עס׳‬ ‫ב מ ב ו א לנוהים להרינ״א‪,‬‬ ‫פ י ב מ י ה ‪ ,‬עיין ב נ מ ו ק י ה נ ר י ״ ב ש ם ‪ .‬ועיין‬ ‫יום‬ ‫טבול‬

 ‫ברכות פ״ג עמ׳ ‪17‬‬ ‫‪52‬‬
‫ונראה‬ ‫ב ר כ ה ש ל י ש י ת ש ב ב ר כ ת ה מ ז ץ פ ת ח ה ‪ :‬נחמי־נו ו ב ר ‪ ,‬״ ו ח ת מ ה ‪ :‬ה מ נ ח ם ע מ ו ב ב נ ץ ירושלים‪.‬׳>ל‬
‫שהתוספתא שמרה לנו נוסח חתימה עתיקה ש ל ב ר כ ת אבלים שהניחוה גם ב ב ר כ ת המזץ ל א ב ל י ם ‪ ,‬״‬
‫עמו‬ ‫משמח‬ ‫ו מ ס ת ב ר ש ה ה ק ב ל ה ב ב ר כ ת חתנים^ל היתה‪:‬‬ ‫בעירו‪.‬‬ ‫עמו‬ ‫מנחם‬ ‫והיא‪:‬‬
‫משמח‬ ‫ק״ח(‪:‬‬ ‫עמ׳‬ ‫)םדורו‬ ‫סעדי׳‬ ‫רב‬ ‫של‬ ‫ברכות‬ ‫שבע‬ ‫בנוסח‬ ‫באמת‬ ‫וכן‬ ‫בעירו‪.‬‬
‫)ועיי״ש עמ׳ תכ״ז(‪.‬‬ ‫ב י ר ו ש ל י ם‬ ‫עמו‬
‫וכן ש נ י נ ו שם‪3:‬ד‬ ‫ו ע ״ פ זה י ת ב א ר ל נ ו מ ק ו ם ס ת ו ם ב י ר ו ש ל מ י ש נ ת ק ש ו ב ו מ א ד ה מ פ ר ש י ם ‪.‬‬
‫א״ל ר ׳ יוסי‬ ‫ר ׳ י ר מ י ה ס ב ר מ י מ ר מ פ ק ץ כ ל ת א כ ל שבעה‪«.‬ל‬ ‫תני אומרים ב ר כ ת חתנים כ ל שבעה‪.‬‬
‫מאי‬ ‫אית ל ך מ י מ ר מפקין מיתא כ ל שבעה‪.‬‬ ‫והא תני ד׳ חייה אומרים ב ר כ ת אבלים כ ל שבעה‪.‬‬
‫והםוגיא‬ ‫מה כאן מזכירץ‪ ,‬א ף כאן מ ז כ י ר ץ ‪ .‬״‬ ‫מה כאן מנחם עמן‪5‬ד א ף כאן משמח עמו‪.‬‬ ‫כדק‪.‬‬
‫קשה ב ץ מ צ ד הלשון ובין מ צ ד העניץ‪.‬‬
‫ולפיכך נ ״ ל שר׳ ירמיה ס ב ר מימר שמוציאץ את הכלה מחדרה ) ־ מ ח ו פ ת ה ( כ ל שבעה‪ ,‬כדי‬
‫ו ה ש י ב ל ו ר ׳ יוסי‪:‬‬ ‫ש י א מ ר ו כ ל ש ל ש ה ב ר כ ו ת ) ע י י ן מ ״ ש ל ע י ל סוף ד ״ ה או׳ שלש( כ ב י ו ם ר א ש ץ ‪.‬‬
‫אלא כשם שאומר‬ ‫וכי א פ ש ר להוציא א ת ה מ ת כ ל שבעה‪ ,‬כ ד י ש י א מ ר ו ג׳ ב ר כ ו ת ב ל שבעה‪ ,‬אתמה‪.‬‬
‫ב ב י ת ה א ב ל ב ש א ר ה י מ י ם ״ מ נ ח ם ? מ ר ׳ ) כ ל ו מ ד ‪ ,‬מ נ ח ם ע מ ו ב ע י ר ו ( ‪ ,‬א ף כאן‪ ,‬ב כ ל ה ‪ ,‬א ו מ ר ״ מ ש מ ח‬
‫וכן מ ס ת ב ר ‪ ,‬ש ב ר כ ת מחיה‬ ‫ו ב ר כ ה ז ו נ ה ג ו ל ו מ ר כ ל ש ב ע ה ) ע י ץ ב ב ל י כ ת ו ב ו ת ח ׳ א׳(‪.‬‬ ‫עמו״‪.‬‬
‫ה מ ת י ם ה י א בזמן ת ו ק פ ו ש ל א ב ל ד ו ק א ‪ ,‬ו ב ב ר כ ת ג ו מ ל י ח ס ד י ם ל א ה י ת ה ח ת י מ ה ‪ ,‬ו מ מ י ל א נ ש א ר ת‬
‫ושוב מחזק ר ׳ יוסי א ת דבריו‪ :‬מה כאן מזכירץ‪ ) ,‬כ ל ו מ ר‬ ‫הברכה ש ל תנחומץ‪ ,‬שהיא ב ר כ ה כללית‪.‬‬

‫עיין ב ב ל י ם״ח ב׳ וברייף שם‪ .‬וכן ב פ י ס ק י רייד הזקן שם‪ ,‬ובשבה״ל השלם )עניין שבת‪ ,‬סי׳‬
‫ל ד ע"א> בשם בהיג‪ .‬וכיה ב ס ד ר ר ב ע מ ר ם ו ב כ מ ה סן הראשתים‪ ,‬עיין ב ה ע ר ו ת ר״א א פ ט ו ב י צ ר‬ ‫ציד‪,‬‬
‫ל ר א ב י י ה היא סי׳ ק כ י ט ‪ ,‬עמ׳ ‪ 116‬ה ע ׳ ‪ .15‬ואעפיי שרוב הראשונים ק ב ל ו נ ו ס ח זה ר ק ל ש ב ת ויו״ט וריח‪,‬‬
‫א ב ל כ ב ר ידוע שפשרות כ א ל ו מצויות מ א ד אצלנו‪ ,‬ונוטח איי נ ת ק ב ל ל ש ב ת וירט ונוסח ב ב ל ל ח ו ל ‪ ,‬עיין‬
‫בהגהות ה ר ר י ל ל ם ד ר ש שמואל ס פ ל ״ א א ו ת י״ב‪ .‬וכן ה ב י א ה ר י מ ) ב פ י ב מה׳ ב ר כ ו ת ה י ה ( נ ו ס ח זה א ף‬
‫ל ח ו ל ‪ .‬ועיין נם ב ת ו ס פ ׳ ו ב ת ו ס פ י ר ׳ י ה ו ד ה במקומן שהחליטו שאין ל ח ל ק בין נ ו ס ח ש ב ת וחול‪ .‬וכן יוצא‬
‫ב ר ו ר מ נ ו ס ח כ ת ה י י והראשונים ב ב ב ל י מ״ט אי‪ ,‬עיין ד ק י ם שם עט׳ ‪ 258‬העי ת׳‪.‬‬
‫ב ר ם נ ר א ה שהנוטה ‪ .‬ר ח ם וכו׳ י ה ו א יותר עתיק‪ ,‬כ פ י שיוצא מ ד ב ר י בן ס י ר א טל״ו‪ ,‬ייז‪ ,‬ייט‪ ,‬עיין‬
‫ו כ ש ח ר ב ה ירושלים ה ח ל י פ ו ו א מ ר ו נ ח ם ב מ ק ו ם ר ח ם ‪ ,‬עיין‬ ‫מיש הרל״נ ב ס ה י י ל כ ב ו ד נ ע ל ד ק ה עמי ‪.624‬‬
‫תשב״ץ ח*ב סי׳ ק ס י א ‪ .‬ואפשר שבזמן ה ב י ת ח ת ם ו ב ה ‪ :‬ה ב ו ח ר בירושלים )עיין ירושלמי יומא פיז ס ה י א ‪,‬‬
‫מ י ד ע״ב ו ב מ ק ב י ל ה ב ט ו ט ה ( ‪ .‬ועיין ב מ ד ר ש ב מ י ר פכינ‪ ,‬ז׳‪ ,‬ת נ ח ו ם א ם ס ע י סי׳ וי‪ ,‬הוצ׳ ב ו ב ר סי׳ הי‪,‬‬
‫ו ה מ ס ו ר ת שם ח ל ו ק ה ע ל כ ל ה מ ק ו ר ו ת ‪.‬‬
‫«ל כ י ה ב נ ו ס ח ב ר ה י ם ב ק ט ע ש פ ר ס ם א ס ף ב ס ה י י ל כ ב ו ד דינבורג‪ ,‬עמ׳ ‪ .131‬וכיה ב נ ו ס ח ב ר ה י ס‬
‫ל ש ב ת ב צ ו פ ה ההגרי חיי‪ ,‬עם׳ ‪ ,214‬בשנתון של צינציניטי ח י ב עט׳ ‪.337‬‬
‫! ל שוב ראיתי שאף ע ל זה ה ע י ר ב י כ ל ר ‪ ,‬עיין מיש ל ע י ל ה ע ר ה ‪.63‬‬
‫גד עיין ה י ט ב בשנתון הגיל עמ׳ ‪.277‬‬
‫‪8‬ד כ ת ו ב ו ת פ י א היא‪ ,‬כ י ה עיא ו מ ק ב י ל ה בטגילה פ י ר היד‪ ,‬עיי״ש בדיו‪.‬‬
‫)דיו טיט ע י ב ( ‪ ,‬נם מירושלמי‬ ‫וכן מ ע ת י ק ה ר ט ב י ן בתוהיא‪ ,‬עניין ה ה ת ח ל ה ‪.‬‬ ‫>ל כ י ה במנילה‪.‬‬
‫כתובות‪.‬‬
‫וכיה ה ס ד ר ל פ נ י כ מ ה מן הראשוגים גם במנילה‪ ,‬עיין אהצו״י שם עמ׳ ‪.90‬‬ ‫״‬
‫עמו‪.‬‬ ‫מנחמין‬ ‫עמו א ף כאן‬ ‫משמחין‬ ‫•‪ 7‬ב ת ו ה י א ל ה ר מ ב י ן הנ״ל ה ע ת י ק ‪ :‬מ ה כ א ן‬
‫ו כ ת ב ‪ :‬פירוש מזכירין עמו ומנחטין ע מ ו פנים חדשות ל נ ח ם ו ל ה ז כ י ר ה א ב ל ו מ ב ר כ י ן עמהן כ ל ש ב ע ה ‪.‬‬
‫ב ר ם ה נ ו ס ח א שלנו ) ה ס ד ר שהעתקנו‪ ,‬והנירסא ‪ .‬מ נ ח ם ‪ . . .‬משמחי( מקויימת ע ל ידי ה ה ו צ א ו ת שלנו‪,‬‬
‫עיי ה ע י ט ו ר ) ב ר כ ת חתנים‪ ,‬הוצ׳ רמאיי ס י ד עיב‪ ,‬וכן מ ע ת י ק בשמו בתניא ר ב ת י ה׳ אירוסין סי׳ צ"א>‬
‫ומאירי ) כ ת ו ב ו ת ‪ .(35‬ו ה ר א י ה ו ה ר ץ ה ע ת י ק ו ע־פ הרמב״ן‪ ,‬ואין לנו א ל א ע ד ו ת א ח ת ‪ .‬יתר ע ל כן כ ב ו •‬
‫אמרנו ל ע י ל שהירושלמי אינו ם ז כ י ר כ ל ל בעניין זה פנים חדשות‪ ,‬עיין ל ע י ל הע׳ ‪ 59‬ובפנים פירושנו‬
‫שם‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪53‬‬ ‫ברכות פ׳׳ג ע מ ‪18-17‬‬
‫מזכירין את המת(״ אף כאן מזכירץ )כלומר‪ ,‬את הכלה(‪ ,‬ומסתפקים בזכר גרידא‪ ,‬ואץ צורך‬
‫להוציא את הכלה מחופתה‪.‬‬
‫‪ .94‬ב ג מ י ל ו ת וכר‪ .‬אף כאן הכוונה היא לברכת הטוב והמטיב‪,‬״ שעיקר נוסחתה היתה‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫גומלנו יגמלנו)עיץ מ״ש בתפ״ר ח׳׳א עמ ‪ 27‬ומ״ש להלן פ״ו ה״א(‪ ,‬ובברכת המזץ של אבל היא‬
‫כללה גומלי חםדים‪».‬ל ומשום זה אינו חותם בה משום שאץ לברכה זו חתימה )לעיל ס״א ה״ז‬
‫ומש״ש(‪ .‬ואפשר שהיה חותם בה כשאמרה בפני עצמו ביום ראשץ ושני)ולא כללה בברכת המזץ‪,‬‬
‫עיץ מ״ש בריש הלכה זו(‪ ,‬ונוםח החתימה היה מעץ‪ :‬ברוך אתה ה׳ גומל שכר טוב לגומלי חםדים‪80.‬‬
‫ה מ פ ט י ר וכר‪ .‬כלומר‪ ,‬המפטיר את המת בבית הקברות״ אינו חותם‪ .‬ושמא מפני שכבר‬
‫חתמו מחיה מתים בכניסתם לבית הקברות)עיץ להלן פ״ז ה״ו ובירושלמי פ״ט ה״ג‪ ,‬י״ג ע״ד ובבלי‬
‫‪,‬‬
‫ג״ח ב (‪.‬‬
‫‪ .95‬ש מ ו נ ה ע ש ר ה וכר‪ .‬במקבילות הובאה דרשה זו בשם אמוראים‪ ,‬ועיץ מ״ש‬
‫‪,‬‬
‫הרל״ג בפירושים ח״ג‪ ,‬עמי ‪ 268‬ואילך )ועיי״ש עמ׳ ‪ 239‬ואילך(‪ .‬ובבבלי )כ״ח ב ‪ ,‬ומקבילה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫במגילה י״ז ב ( שנינו‪ :‬ת״ר שמעץ הפקולי פדר )כגי כתי״י( שמנה עשרה לפני ד״ג על הסדר‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ביבנה וכר‪ .‬ובירושלמי )פ״ב ה״ד‪ ,‬ד ע״ד( אמרו‪ :‬אמר ר ירמיה מאה ועשרים זקנים‪ ,‬ומהם‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫שמונים וכמה נביאים‪ ,‬התקינו את התפלה הזאת‪ .‬וכע״ז שנו גם בבבלי מגילה )י״ז ב ‪ ,‬כגי כתי״י‬
‫‪,‬‬
‫וראשונים‪ ,‬עיץ דק״ם שם(‪ :‬א״ר ירמיה ואיתימא ר חייא בר אבא ואמרי לה במתניתא תנא‪ ,‬מאה‬
‫‪,‬‬
‫ועשרים זקנים‪ ,‬ומהם כמה נביאים‪ ,‬תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר‪) .‬ועיין בפי תלמידי‬
‫‪,‬‬
‫ד״י כאן פ״ד סי ק״ב‪ ,‬וברא״ה ע״ב ע״א‪ ,‬ובדק״ם מגילה י״ח א ‪ /‬עמ׳ ‪ 99‬הערה ק׳(‪ .‬ולס״ז נראה‬
‫״שמתחילה לא היו מתפללים אותה על הסדר אלא כל אחד ואחד הברכה שהיתה צריכה לו״‬
‫‪,‬‬
‫)תלמידי ד״י הנ״ל(‪ .‬ולא עוד אלא שמלשץ הגמרא )מגילה י״ח א (‪ :‬״מכאן ואילך אסור לספר‬
‫בשבחו של הקב״ה״ משמע שדווקא אחרי שקבעו ביבנה את הסדר ואת הנוסח הסופי של שמונה‬
‫עשרה אסרו להוסיף על הברכות‪ ,‬אבל מקודם לכן היו מופיפץ אף על מניץ הברכות‪ .‬ולס״ז כל‬
‫הדרשות על י״ח ברכות סובבות רק על הסידור ביבנה‪ ,‬למה העמידו אותן על י״ח דווקא לא פחות‬
‫ולא יותר‪ .‬ועיין מ״ש להלן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .96‬כ ו ל ל וכר‪ .‬הר״י דטראני בחי׳ לתענית י״ג א *• מעתיק מן התוספתא‪ :‬וכולל של‬
‫בייתוסים ושל פושעים במכניע זדים‪ .‬ובם׳ יחוםי תנאים ואמוראים )ערך הלל בדיה דר׳ שמואל‬
‫‪,‬‬
‫הוצ הרי״ל פישק עמ׳ ט״ו( מעתיק מכאן‪ :‬כולל של מינים בשל זידים‪ .‬וד״ר יוסף דירינבורג‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫)הצופה הצרפתי כי״ד עמ ‪ 31‬הע ‪ (1‬תקן ע״פ הירושלמי הנ״ל‪ :‬של מינץ בשל פ ו ש ע י ן ‪ .‬ג ‪8‬‬
‫ברם אץ ספק שנוםחתנו נכונה‪ ,‬שהרי כ״ה בכל הנוסחאות של התוספתא‪ ,‬ואץ להעלות כלל על‬

‫״ וכן אנו מוצאים בנוסח אחר של ברה״ם לאבל )ידיעות המכץ לחקה״ש העברית חיה‪ ,‬סי' מ״ט‪,‬‬
‫עסי צ״ג( הפותח‪ :‬זכר כשר‪ ,‬זכר צנוע לברכה‪ ,‬זכרץ כל הצדיקים לברכה ונשסתם בגן עדן וכוי‪ .‬ובסוף‬
‫ברה״ם‪ :‬זכר כשר‪ ,‬זכר צנוע לברכה וכו׳ זכרון כל החסידים לברכה‪ ,‬נשמתם לחיי עולם וכוי‪.‬‬
‫• ל עיין לעיל הערה ‪.63‬‬
‫»ל עיין מ״ש לעיל ד״ה כולל‪ ,‬ועיין בבלי כתובות ח׳ ב׳‪ .‬ושמא היה בה ש רמז לגוסלי חסדים‬
‫שקברו את הרוני ביתר‪.‬‬
‫‪ «0‬עיין בפרקי דריא ספח‪ ,‬ובפי׳ הרד״ל שם אות ע״ו‪ .‬ועיין הנוסח בראבי״ה ח״ב סי׳ תתמ״א‪,‬‬
‫עמי ‪ ;550‬ס' האשכול ח״ב עסי ‪) 192‬ועיין במאסף חורב‪ ,‬ניריורק‪ ,‬ניסן תש״ו‪ ,‬עמי ‪ ,126‬העי ‪ ;(181‬תוה״א‬
‫להרמב״ן‪ ,‬סוף עניין ההתחלה‪ ,‬ע״א ע״נ; תניא רבתי ה' אבל‪ ,‬עניין תפילה סי' ס״ח‪.‬‬
‫!« עיין אוה״ג כתובות עסי ‪ ,33‬בבלי סו״ק ה׳ ב'‪ ,‬ואוה״נ שם ריש עסי ‪ ;64‬בבלי כאן ס״ד א׳‪ ,‬וקה״ר‬
‫פ״ב‪ ,‬ב׳‪ ,‬בסופו‪.‬‬
‫‪ »a‬ודבריו נעתקו סכת״י בסי שיח יצחק לחנינה ע׳ סע״ר ואילך‪.‬‬
‫« וכבר תקן כן בספר שיח יצחק הנ״ל ע' ע״ד‪ ,‬ד״ה איתא בתוספתא‪.‬‬
 ‫ברכות פ״נ עמי ‪18‬‬ ‫‪54‬‬
‫ה ד ע ת שמי שהוא יתקן פושעין ל ״ פ ר ו ש י ך )ועיץ מ ״ ש ה ר ״ א פינקלשטין ב ס פ ר ו ה פ ר ו ש י ם ואנשי‬
‫נמצאנו למדים ש ב ר כ ה זו היתה מתחילתה ק ל ל ה ל פ ר ו ש י ן ) ע ל מ ש ק ל‬ ‫כ ה ״ ג ע מ ׳ ל ״ ג ה ע ׳ ‪.(119‬‬
‫מ ס ו ר ( ‪ ,‬ל ב נ י א ד ם ש ה י ו ר ג י ל י ם ל פ ר ו ש מן ה צ י ב ו ר ) כ פ י ׳ ב ע ל ח ״ ד ( ב ש ע ת ד ח ק וצרה‪ ««.‬וכן ש נ י נ ו‬
‫) כ ג י ׳ כ י ״ א ש ם ‪ ,‬עיין ב ה ו צ ׳ ד ״ א מ ר כ ס ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ (9‬מ ד ר כ י צ ב ו ר‬ ‫שפורש‬ ‫ב ס ד ר ע ו ל ם ספ״ג‪ :‬ומי‬
‫ו ה ג ו ד פ נ ץ ו ה א פ י ק ו ר ם י ן ו כ ר )ועיין ר ש ״ י ר ״ ה י ״ ז א ׳ ו ב ג י ׳‬ ‫והמשומדין‬ ‫המינין‬ ‫כגון‬
‫ועיץ בגמרא שם ובתוספתא סנהדרץ פי״ג‬ ‫ר י ״ ף כ ת ״ י ש ה ב י א ב ד ק ״ ם ש ם ע מ ׳ ‪ 32‬ס ו ף ה ע ׳ נ׳‪.‬‬
‫וברכת‬ ‫וקללה זו היתה מכוונת כלפי כ ל הכיתות והיחידים שסכנו א ת אחדות הציבור‪.‬‬ ‫ה״ה(‪.‬‬
‫את הברכה להזכיר את‬ ‫תיקן‬ ‫ה פ ר ו ש י ן ה י ת ה ק י י מ ת ה ר ב ה זמן ל פ נ י ש מ ו א ל הקטן** א ל א ש ה ו א‬
‫ומכיוץ ש ב ר כ ת הפרושים היתה קיימת‬ ‫המינין ב מ י ו ח ד ‪ ,‬מ פ נ י ש ה ת ח י ל ו ל ה ע מ י ד ב ס כ נ ה א ת ה צ י ב ו ר ‪.‬‬
‫ל פ נ י ז מ נ ו ש ל ש מ ו א ל הקטן כ ב ר כ ה ב פ נ י ע צ מ ה ‪ ,‬ל פ י כ ך פ ס ק ה ה ת ו ס פ ת א ל ה ל ן ‪ ,‬ש א ם א מ ר א י ל ו‬
‫לעצמן ואילו לעצמן יצא‪.‬‬
‫ו כ נ ר א ה ש ב ז מ נ ו ש ל ר ב ה ו נ א )והוא ר ב ה ו נ א ח ב ר ו ש ל ר ׳ מ נ א ( ב ט ל ו ב ר כ ה ז ו ב צ י ב ו ר ‪ ,‬מ פ נ י‬
‫אימת המלכות שהפכה למינות‪ ,‬ומפני פחד המינים ש ב ק ר ו בבתי כנסיות‪ ,‬והלשינו ע ל י ש ר א ל‬
‫ש מ ק ל ל י ם א ת ה ז ד י ם ‪ ,‬כ ל ו מ ר א ת מ ל כ ו ת ה ז ד ץ )עיין ה ע ר ת ד י ר י נ ב ו ר ג ש צ י י נ ו ל ע י ל ב ה ע ר ה ‪,(85‬‬
‫א ת ה מ י נ י ם ו א ת ה נ ו צ ר י ם ) ע י י ן ב נ ו ס ח ש מ ו ״ ע ש פ ר ס ם ה ר ״ ש א ס ף ב ם ה ״ י ל כ ב ו ד ד י נ ב ו ר ג ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(118‬‬
‫אמור לו של מינץ‬ ‫ו ל פ י כ ך א מ ר ו ) י ד ו ש ׳ פ ״ ד ה ״ ג ‪ ,‬ח׳ ע ״ א ( ‪ :‬א ם י א מ ר ל ך א ד ם ש ב ע ע ש ר ה א י נ ץ ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬נוהג היחידים ל ו מ ר ב ר כ ת המינץ אינו מנהג חדש‪ ,‬א ל א כ ב ר‬ ‫כ ב ר קבעו חכמים ביבנה‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל ש ה י ו ל ה ם י ״ ט ב ר כ ו ת )עיין ל ה ל ן ( פ י ר ש ו א ת ה ד ב ר י ם ב א ו פ ן א ח ר ‪,‬‬ ‫קבוע ועומד מ ז ק יבנה‪.‬‬
‫ב ר ם ב מ ד ר ש ת נ ח ו מ א ) ר י ש פ ר ש ׳ ו י ר א ‪ ,‬ה ו צ ׳ ב ו ב ר ‪ ,‬מ ״ ב ע״א(‪ :‬מ ש י ב י ן ל ר ׳‬ ‫ע י ץ כ ר כ ו ת כ״ח ב׳‪.‬‬
‫ולא הזכיר‬ ‫לוי והא ב ב ב ל אומרים י״ט‪ ,‬א מ ר להם א ף הוא ק האזכרות‪ ,‬ש נ א מ ד א ל הכבוד הרעים‪.‬‬
‫כ ל ל ש ב ר כ ת ה מ י נ י ן מ א ו ח ר ת ‪ ,‬ש ה ר י ג ם ה י א ת ו ק נ ה ב י ב נ ה ו כ ל ה א ס מ כ ת ו ת הן ר ק ע ל ת ק נ ת י ב נ ה ‪.‬‬

‫כחי׳ ת ע נ י ת ל ה ר י ״ ד ה נ ״ ל )לפי שיח יצחק חגיגה ע ״ א ע״א(‪ :‬ו ש ל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫גרים‬ ‫ושל‬
‫ומכאן נראה שבראשונה היתה ב ר כ ה מיוחדת לזקנים‪ ,‬ואח״כ‬ ‫זקנים ו ש ל גרים ב מ ב ט ח לצדיקים‪.‬־*‬
‫ואעפ״י‬ ‫כ ל ל ו בתוכה גם ב ר כ ה לגרים‪ ,‬בשעה שהגרות היתה כ ר ו כ ה בנשיאת עול ש ל עם נרדף‪.‬‬
‫שבנוסחאות ש ל א״י)עיין בנוסח שפרסם ר״ש אסף הנ״ל ובמקבילות( ל א נזכר הדבור ״ועל פליטת‬
‫ס ו פ ר י ה ם ״ ה ר י כ נ ר א ה נ ו ס ח ע ת י ק ה ו א ‪ ,‬ו נ ז כ ר ב מ ג י ל ת ת ע נ י ת ) ה ו צ ׳ ל י כ ט נ ש ט י ץ ע מ ׳ ‪ !(91‬ב ש ו ב ע ת‬
‫במדינת כלכיס בבית זבדי והוה‬ ‫םפריא‬ ‫פלטת‬ ‫ע ש ר ביה )כלומר באדר( קמו עממיא ע ל‬
‫פ ו ר ק ן ) ו ל פ י ה ס י ר ו ש ש ם ‪ ,‬ה י ה ה מ ע ש ה בזמן י נ א י ה מ ל ך ‪ ,‬ע י י ״ ש ( ‪ ,‬כ פ י ש ה ע י ר ו ל נ כ ץ ר ״ י ל ו י ) מ ״ ח‬
‫ח ״ ד ‪ ,1855 ,‬ע מ ׳ ‪ 271‬ו א י ל ך ( ו ר ״ ד ה ו פ ק ) ב ס פ ר ו ד א ס א ו ב ע ר ם ט ע ג ע ר י כ ט ם ה ו ף ו כ ר ע מ ׳ ‪ 42‬ה ע ׳ ‪.(4‬‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש ה ר ״ ל ג י נ צ ב ו ר ג ב פ י ר ו ש י ם ח ״ א ע מ ׳ ‪.335‬‬

‫*» פרוש‪ ,‬במובן א ד ם ש ד ר כ ו ל פ ר ו ש לים נמצא ב כ מ ה מקומות ב מ ק ו ר ו ת שלנו‪ ,‬עיין ירוש׳ ס ר ק‬

‫ועיין ס״ש בירושלמי כפשוטו עמי ‪ .72‬וכן‬ ‫פרוש‪.‬‬ ‫פ״ב ה״נ‪ ,‬פ י א עיב‪ :‬ר׳ הושעיה בי ר ׳ שמאי ד ה ו ה‬
‫ב פ ס י ק ת א ד ר ״ כ )עניה ס ו ע ר ה קל־ו ע״ב‪ ,‬כני׳ כתה״י וילקוט ד"ר>‪ mm. :‬תמן ח ד מינוי פרוש*‪ ,‬כ ל ו מ ר‬
‫היה שם מין שהיה רניל ל פ ר ו ש לים‪ .‬ו ב צ ר ו ף ‪.‬מינוי פרוש״ יש ב ו נם משום ט ל י צ ה יפה‪ .‬ועיין ט״ש ב ע ר ו נ ת‬
‫הבושם ח״א הוצ׳ א ו ר ב ך ‪ ,‬עט׳ ‪ ,254‬ה ע ר ה ‪ .6‬ואני מ ב ט ל ב ז ה א ת הגהתי שם‪ ,‬מפני שאין ‪.‬מינויי א ל א‬
‫מיניי‪ ,‬מין‪ .‬עיין ירושלמי ס נ ה ד ר י ן פ״ז הי״ט‪ ,‬כיה ע י ר ; ב״ר פייר‪ ,‬זי‪ ,‬עם׳ ‪ .131‬וכן ב י ל ק ו ט ח י ב ר מ ז‬
‫ו ב מ ד ר ש שמואל ר פ כ י ב ) ב ד י ו‬ ‫וצ־ל‪ :‬מינוי‪.‬‬ ‫מצוי‪.‬‬ ‫) ב ר י ר ( בשם א נ ד ת שמואל‪ :‬דואנ הוא‬ ‫קכ״ח‬
‫ובהוצ׳ בובר>‪ :‬ד ו א נ מיניי הוא‪ .‬וכן ס ע ת י ק ב ס ׳ המעשיות‪ ,‬עמ׳ ‪ :136‬ח ד מיני פרוש‪.‬‬
‫«» עיין מיש יאיה ווייס ב ם י ע ב כ ו ר י ם ח״א‪ ,‬עמ׳ ‪ ,92‬דירינבורנ ב צ ו פ ה ה צ ר פ ת י חי״ר עמ׳ ‪ 30‬ה ע ׳‬
‫‪ ,3‬ומיש ה ר י ח א ל ב ק ב ה ו ס פ ו ת י ו ל ה ד ר ש ו ת בישראל של צונץ‪ ,‬עמ׳ ‪ ,481‬ה ע ׳ ‪.35‬‬
‫«« וכיה בירושלמי‪ ,‬א ב ל ב ת ו ס פ ת א ה נ ו ס ח ב ט ו ח שכיה ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת כלפנינו‪ ,‬וכיה ב ס ׳ י ח ו ס י‬
‫תנאים ואמוראים ה נ ׳ ל ‪.‬‬
‫‪55‬‬ ‫ברכות פ״ג‪-‬פ״ד עמי ‪18‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכ״ה ב ח י הר״י דטראני ל ת ע נ י ת הנ״ל‪ ,‬ו ב ם שיח יצחק לחגיגה‬ ‫ד ו ד וכו ‪.‬‬ ‫‪ .97‬ו ש ל‬
‫‪,‬‬
‫) ו כ י ״ ע ־ ם ׳ יחוםי תו״א(‪ .‬ו כ ב ר ה ע י ר ה ר ״ י ד ט ד א נ י ש ב א ״ י‬ ‫ע ע ״ ד )ד״ה איתא( ה נ ״ ל ב ש ם ס״א‪.‬‬
‫ל א א מ ר ו ב ר כ ת מצמיח ק ק ישועה‪ ,‬וחתמו ב ב ר כ ת ירושלים‪ :‬א ל ק י ד ו ד ובונה ירושלים‪ ,‬והביא‬
‫ר א י ה מן ה פ י ו ט י ם ו מ י ר ו ש ל מ י ב ר כ ו ת ) פ ״ ד ה ״ ה ‪ ,‬ח ׳ ע ״ ג ( ו ר ״ ה ) פ ״ ד ה ״ ו ‪ ,‬נ ״ ט ע ״ ג ( ש מ פ ו ר ש שם‪:‬‬
‫וכן בנוסחאות ש ל ש מ ״ ע שנמצאו בגניזה )הצופה‬ ‫בתסלה הוא אומד אלהי דוד ובונה ירושלים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה א נ ג ל י ם ד ר א י ש נ ה ח ״ י ע מ י ‪ ,657‬ו כ ע ״ ז ב ש נ ת ץ ש ל צ י נ צ י נ ט י ח ״ ב ע מ ‪ ;306‬םה״י ל כ ב ו ד ד י נ ב ו ד ג‬
‫‪,‬‬
‫‪ :(118‬ר ח ם ה א ל ק י נ ו ב ר ח מ י ך ה ר ב י ם ע ל י ש ר א ל ע מ ך ו ע ל י ר ו ש ל י ם ע י ר ך ו ע ל צ י ץ מ ש כ ן‬ ‫עמ‬
‫ב ר ו ך א ת ה ה׳ א ל ק י ד ו ד בונה‬ ‫כבודך ו ע ל היכלך ו ע ל מעונך ו ע ל מ ל כ ו ת ב י ת ד ו ד משיח צדקך‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫)ועיין מ ״ ש ר ״ ש ר א פ פ ו ר ט ב ת ו ל ד ו ת ה ק ל י ר ה ע ‪ 28‬ו ה ע ‪ .(33‬ועיין מ ״ ש ר ז ״ ו ר ב י נ ו ב י ץ‬ ‫ירושלם‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ועיין מ ״ ש ב י כ ל ד ב צ ו פ ה ה נ ״ ל ח ״ כ )‪ (1908‬ע מ ‪ 798‬ו א י ל ך ‪.‬‬ ‫ב ש ע ר י ת ו א ״ י ע מ ‪ 10‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫וםעם התוספתא היא ש כ ל ה ב ר כ ו ת ה ל ל ו היו קיימות‬ ‫א מ ר ו כ ר ‪ .‬ל א נזכר במקבילות‪.‬‬ ‫אם‬
‫‪,‬‬
‫ועיין מ ״ ש ה ר ״ ל ג י נ צ ב ו ר ג ב פ י ר ו ש י ם ח ״ א ע מ ‪.337‬‬ ‫פ ע ם כשהן ל ע צ מ ן ‪.‬‬
‫מ ש נ ת נ ו םפ״ח‪ ,‬א ל א ש ש ם עוסקים ב ב ר כ ו ת הנהנין וכאן‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫המברך‬ ‫ישראל‬ ‫‪.98‬‬
‫ואגב שהזכיר ל ע י ל ״מינים״ מביא כאן דיני עניית א ק א ח ר ב ר כ ת כותי‬ ‫בברכות שבתפילה‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובתוספי ר יהודה נ ״ ג ב )מ״א ע״ג( הביא א ת התוספתא כאן והשוה אותה ל ג י ר ס ת‬ ‫בתפילה‪.‬‬
‫התוספתא להלן פ״ה הכ״א ולירושלמי שם‪ ,‬ע י ץ מש״ש‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב מ ש נ ה ש ב ב ב ל י ) כ ו ל ה ( נ ״ א בי‪ ,‬ו ב מ ש נ ה‬ ‫ה ב ר כ ה ‪ .‬בד‪ :‬כ ל ה ב ר כ ה כ ל ה ‪.‬‬ ‫‪ .99‬כ ל‬
‫ומשמע ק צ ת מלשון זו כשיטת ר ׳ י ה ו נ ת ן ) ע י י ן בהגהה ב מ ל א ״ ש םפ״ח( ושאר פוסקים‬ ‫שברי״ף‪.‬‬
‫ש ג ם ב י ש ר א ל צ ר י ך ל ש מ ו ע א ת ה ז כ ר ת ה ש ם ) ע י ץ מ ״ ש ב א ל י ה ו ר ב ה א ו ״ ח ס י ׳ ר ט ״ ו ‪ ,‬ם ״ ק בי(‪,‬‬
‫א ב ל בכותי ל א יענה אמן א ל א דווקא א ם ש מ ע א ת כ ל נוסח הברכה‪.‬‬
‫ולשיטתו שם‬ ‫ו ב ט ע ם ה ד ב ר פ י ר ש ״ י ) נ ״ א בי( מ פ נ י ש א נ ו ח ו ש ש י ם ש מ א ב ר ך ל ה ר ג ר י ז י ם ‪.‬‬
‫נ ר א ה ש א ם ה ז כ י ר א ת ה ש ם ש ו ב ל א חיישינן ל כ ן ‪ .‬א ב ל ה ר ״ מ ב פ י ה ״ מ ל א פ י ר ש כ ל ו ם ב ע נ י י ן זה‪.‬‬
‫ומלשונו בם״א מה׳ ב ר כ ו ת הי״ג מ ש מ ע שמכותי צריך לשמוע א ת ה ב ר כ ה מתחילתה ו ע ד סופה‪,‬‬
‫ואסשר שכאן‬ ‫ולפי זה‪ ,‬ה ט ע ם הוא ש א נ ו חוששים ש מ א שינה מ מ ט ב ע ה ב ר כ ה ) ע י ץ ב ר ״ מ שם(‪.‬‬
‫והגע עצמך שהכותי‬ ‫גם רש״י יודה שצריך לשמוע א ת כ ל הברכה‪ ,‬שהדי בתפלה אנן קיימץ‪.‬‬
‫התפלל‪ :‬והכניע קמינו ו כ ר ‪ ,‬ה ר י א ץ ל י ש ר א ל ל ע נ ו ת א ק אפי׳ ע ל סוף הברכה‪ ,‬והכל תלוי בטיב‬
‫ו מ כ י ו ץ ש ה פ ש ט ה פ ש ו ט כ א ן ו ב מ ש נ ת נ ו ם פ ״ ח ה ו א ש א ץ ע ו נ ץ אמן א ח ר ה כ ו ת י א פ י ל ו‬ ‫הברכה‪.‬‬
‫ש מ ע מ מ נ ו א ת ה ש ם ‪ ,‬ה ר י מ מ י ל א אין מ ק ו ם ל פ י ר ו ש ם ש ל ה ח כ מ י ם ה א ח ר ו נ י ם ) ע י ץ מ ״ ש ה ד ״ י ל ו י‬
‫והחזיקו בשיטתו‬ ‫ב ק ט ע י ם מ מ ש נ ת א ב א ש א ו ל ע מ י ‪ ,129‬ה ע ר ה ‪ ,3‬ו ב מ ק ו ר ה ג ר מ נ י ע מ י ‪ 33‬ה ע י ‪.81‬‬
‫ג ם ח כ מ י ם א ח ר י ם ( ש א ץ ע ו נ ץ אמן א ח ר ה כ ו ת י מ פ נ י ש א נ ו ח ו ש ש י ם ש מ א ה ג ה א ת ה ש ם ב א ו ת י ו ת י ו ‪.‬‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש ל ה ל ן פייה ה כ ״ א ‪.‬‬

‫פ״ד‬
‫כלומר‪ ,‬ואסור לאדם ליהנות מ ש ל גבוה בלי פדיץ‪ ,‬ואם נהנה מעל‪,‬‬ ‫ל ה י וכר‪.‬‬ ‫‪ .1‬ש נ י‬
‫ו ב מ ד ר ש תלים‪ :‬זהו‬ ‫כ ת י ב לה׳ ה א ‪ p‬ו כ ר ‪.‬‬ ‫ובירושלמי רפ״ו‪:‬‬ ‫כ פ י ש מ ס ר ש ת התוספתא להלן‪.‬‬
‫ש א מ ר הכתוב לה׳ ה א ‪ p‬ו כ ר ‪ ,‬מכאן א מ ר ו חכמים כ ל הנהנה ו כ ר ‪.‬‬
‫ולכאורה נראה שיש לנו‬ ‫בירושלמי חסד‪ ,‬א ב ל כ״ה גם במדרש תלים‪.‬‬ ‫ברכה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ב ל א‬
‫ב ‪ .‬ה נ ה נ ה מן ה ע ו ל ם ה ז ה‬ ‫א‪ .‬ה נ ה נ ה מן ה ע ו ל ם ה ז ה ב ל א ב ר כ ה מ ע ל ‪.‬‬ ‫הרכבה ש ל שני מקורות‪:‬‬
‫מ ע ל ע ד ש י ת י ר ו ל ו כ ל ה מ צ ו ת ‪ .‬א ב ל עיין מ ״ ש ל ה ל ן ‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ד עמ׳ ‪18‬‬ ‫‪56‬‬
‫ובירושלמי ובמדרש הנ״ל‪ :‬עד שיתירו לו המצות‪.‬‬ ‫וכ״ה בד‪ ,‬ועיץ בשנו״ם‪.‬‬ ‫המצות‪.‬‬ ‫כל‬
‫וק‬ ‫א ב ל ה ר ש ב ״ א ) ל ״ ה א׳( ג ד ם א ף ב י ר ו ש ל מ י ״ כ ל המצות״‪ ,‬ו נ ר א ה שזו היא הגידםא הנכונה‪.‬‬
‫א מ ר ו ב ת ו ״ כ ) מ כ י ל ת א ד מ ל ו א י ם צ ו ה כ ״ ג ‪ ,‬מ ״ ב ע״א(‪ 5‬א ץ ל ך כ ל ד ב ר ו ד ב ר ש א י ן ב ו מ צ ו ה ל מ ק ו ם ‪.‬‬
‫וכן ב י ר ו ש ל מ י ח ל ה )םפ״א‪ ,‬נ ״ ח ע״א(‪ :‬ע ש ר מ צ ו ת א ד ם ע ו ש ה‬ ‫פירות יש בהם מצות הרבה ו כ ר ‪.‬‬
‫וכן ב י ל מ ד נ ו ב ל ק ) י ל ק ו ס שם‪ ,‬ס ו ף ר מ ז תשס״ו(‪ :‬א פ י ל ו ה ד י ו ט‬ ‫שלא יאכל פרוסה וכר‪.‬‬ ‫עד‬
‫שבהדיוטות אינו טועם פרוסה לתוך פיו עד שעושה מצות וכר‪ .‬אמד ליה דבוני הרי עשר אצבעות‬
‫והיא‬ ‫ל פ נ י ך א י נ ם ט ו ע מ ו ת ע ד שיתקיימו ע ש ר מ צ ו ת ו כ ר )והשוה ל ש ץ ר׳ יצחק בירושלמי הנ״ל(‪.‬‬
‫ופשיטא שגם ברכה‬ ‫כ ע ץ הודעה לפני האכילה ש כ ל ע ש ר המצות התירו לו א ת הפרוסה באכילה‪!.‬‬
‫ולפ״ז אפשר ל פ ר ש‬ ‫ה י א ב כ ל ל ה מ צ ו ת )עיין ל ה ל ן ב ס ו ף מ כ י ל ת ץ ‪ :‬ש א ץ ע ו ש ה מ א ה מ צ ו ת ו כ ר ( ‪.‬‬
‫גם א ת הגירםא שלפנינו‪ ,‬והיינו שאם נהנה בלא ב ר כ ה מ ע ל ע ד שיתירו ל ו כ ל המצות‪ ,‬ואם ל א‬
‫ב ד ך ה ר י החסיר א ת המצוה האחרונה‪ ,‬ו א ץ כאן כ ל המצות‪.‬‬

‫לפי פשוטו משמעו שלא ישתמש אדם בהם להנאתו גרידא אלא ל כ ב ו ד‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בפניו‬ ‫‪.3‬‬
‫ו ב נ י ג ו ד ל ד ב ר י ש מ א י הזקן ש ל א‬ ‫שמים‪ ,‬ו א ם הוא עושה כן ה ר י כ ב ו ד ש מ י ם מתירן ל ו בהנאה‪.‬‬
‫התיר ה נ א ת הגוף א ל א כ א ד ם שנהנה ב ע ל כרחו‪ ,‬וכן נהג ר ׳ א ל י ע ז ר א ח ר י ו ) ב ב ל י נ ד ר י ם כ ׳ ב׳(‪.‬‬
‫וכן מ פ ו ר ש ב א ב ו ת ד ר ״ ן ) נ ו ״ ב פ ״ ל ‪ ,‬הוצ׳ ש כ ט ר ל ״ ג ע״ב(‪ :‬ו כ ל מ ע ש י ך יהיו ל ש ם שמים כ ה ל ל ו כ ר‬
‫ל ע ש ו ת מצוה אני ה ו ל ך ו כ ר ב ש ב י ל ל נ ק ו ת א ת הגוף ו כ ר שמאי ל א היה א ו מ ד כך‪ ,‬א ל א יעשה‬
‫זה‬ ‫חסד‬ ‫איש‬ ‫נפשו‬ ‫גומל‬ ‫ו ב פ י ר ו ש א מ ר ו ב ו י ״ ר ) פ ל ״ ד ג׳(‪:‬‬ ‫ח ו ב ו ת י נ ו ע ם ה ג ו ף הזה‪.‬‬
‫ה ל ל הזקן ו כ ר מ ה מ צ ו ה ז ו ‪ ,‬א מ ד ל ק ל ר ח ק ב ב י ת ה מ ר ח ץ ו כ ר ל ג מ ו ל ח ס ד ע ם ה ד ץ א כ ס נ י א ב ג ו‬
‫ביתא וכר‪.‬‬

‫ואינהו כ מ ק סבדוה דתניא‬ ‫ו ב ב ב ל י ש ב ת נ ׳ בי! א ם ב ש ב י ל ל י פ ו ת ע צ מ ו ) כ ג י ׳ כ י ״ מ ( א ס ו ר ‪.‬‬

‫וצדקו‬ ‫ב ש ב י ל ק ו נ ו מ ש ו ם ש נ א ׳ כ ל פ ע ל ה׳ ל מ ע נ ה ו ‪.‬‬ ‫יום‬ ‫בכל‬ ‫רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו‬
‫ה מ פ ר ש י ם ש א מ ר ו ש ז ו היא ה ב ר י י ת א ש ל פ נ י נ ו ‪ ,‬א ב ל א ץ צ ו ר ך להגיה כאן‪ ,‬מ פ נ י ש״רוחץ א ד ם ו כ ר ״‬
‫פירושו שמשתמש בהם ל א ר ק להנאתו גרידא א ל א ל כ ב ו ד קונו‪ ,‬וגומל נ פ ש ו איש חסד‪ ,‬ו כ מ ע ש ה‬
‫ש ל ה ל ל ה ז ק הנ״ל‪ .‬ועיץ כ פ ו ״ פ פ ״ ה עמ׳ ם״ז ומה שהאריך ה ר י ״ פ פ ע ר ל א ב ב א ו ר ו ל כ פ ו ״ פ ק צ ״ א‬
‫רוחץ‬ ‫ו כ נ ר א ה ש ב ז ק האמוראים היתה ב ב ב ל גם מ ס ו ר ת אחרת‪ ,‬וגרסו בברייתא שם‪:‬‬ ‫ע״ב ואילך‪.‬‬
‫וכן פ י ר ש ו‬ ‫) ב מ ק ו ם ‪ :‬ב כ ל י ו ם ( ‪ ,‬ע י ץ ד ק ״ ם ש ם ע מ ׳ ‪ 97‬ה ע ׳ א׳‪.‬‬ ‫בשבת‬ ‫אדם פניו ידיו ורגליו‬
‫ב מ ע ל י‬ ‫ב ב ב ל ג ם א ת מ ע ש ה ה ל ל הזקן‪ ,‬ו כ מ ״ ש ב ש א י ל ת ו ת ס י ׳ א׳‪ :‬כ ך ה י ה מ נ ה ג ו ש ל ה ל ל הזקן‬
‫שבת‪.‬‬ ‫כבוד‬ ‫ב ש ב י ל‬ ‫אומר לו אדם ל ה י ק אתה הולך ו כ ר כדי לנקות את הגוף‬ ‫שבתא‬
‫ויש ל פ נ י נ ו מ ס ו ר ו ת חולקות‪.‬‬

‫ו ב ב ב ל י שם‪ :‬ו א מ ר מ ר ב ר ר ב אשי האי ד ו ב ש א‬ ‫ד ש ב ״ א ל ״ ח א׳ ד״ה דבש‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ד ב ש‬ ‫‪.4‬‬

‫ועיין מ ״ ש ע ״ ז ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫דתמרי מ ב ר כ ץ עלויה שהכל נהיה בדברו‪.‬‬
‫והן ם ת ו נ י ו ת ק ס פ ו ו נ י ו ת ‪ * ,‬ו ה כ ו ו נ ה‬ ‫ב ר ש ב ״ א הנ״ל‪ :‬םתוניות‪ ,‬ועיץ בשנו״ם‪.‬‬ ‫ם פ ו ו נ י ו ת‪.‬‬
‫ורוב המפרשים )לנדרים נ״ג א׳(‬ ‫ל ע נ ב י ם )ולתאנים( ש נ ש א ר ו ת בסתיו‪ ,‬א ח ר י ס ו ף העונה )םיפות(‪.‬‬
‫ופירוש זה קשה שהרי ש נ י נ ו‬ ‫ו ח ו מ ק ראוי לאכילה‪.‬‬ ‫שםתווניות עצמן אינן נאכלות‪,‬‬ ‫פירשו‬
‫) פ י ״ א כדג(‪ :‬א ץ ע ו ש ץ ת מ ר ץ ד ב ש ו כ ר ו ל א ס ת ו נ י ו ת חומץ‪ ,‬ו ש א ר כ ל ה פ י ר ו ת א ץ‬ ‫בתרומות‬
‫כ ק שינוי מברייתן‪ ,‬ו ד ר ק‬ ‫ואם א ץ הםתווניות ראויות לאכילה‪ ,‬הרי אץ‬ ‫מ ש נ ץ אותן מ ב ר י ק ‪.‬‬
‫לכך‪.‬‬

‫» עיין סיש ר י ח א ל ב ק ב ם ת ק ר י ם ב ב ר י י ת א ו ת ו ס פ ת א ‪ ,‬עמ׳ ‪ 85‬ה ע ׳ ‪ ,4‬ע ל רעיון זה ב ס פ ר ו ת‬

‫ה י ה ו ד י ת החיצונית‪.‬‬
‫» עיין ל ה ל ן שביעית פיז הטיו ובשנרס שם; םשנה שם פיט ס י ד ; ת ר ו ס ו ת פייא ס י ב וסיג ו ב ם ל א ״ מ‬
‫ב ב ל י כ א ן ל י ח א׳ וחולין ק י כ ב׳ ועוד‪.‬‬ ‫שם‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪57‬‬ ‫ברכות פ״ד עמ ‪19-18‬‬
‫ו ל ו ל א ד ב ר י ר ב ו ת י נ ו ה י ה נ ר א ה ל פ ר ש ש ם ת ו ו נ י ו ת נ א כ ל ו ת כ מ ו שהן ) ע י ץ ב ת ו ס פ ו ת נ ד ר י ם‬
‫‪,‬‬
‫נ ״ ג א ם ד ״ ה נ ד ר ב ו ‪ ,‬ו ב פ י ר ו ש ה י ר ו ש ל מ י ל מ ש נ ה שם‪ :‬ה נ ו ד ר מן ה ע נ ב י ם ( ‪ ,‬והמיץ ש ל ה ן ח מ ‪p‬‬
‫מתחילתו )ואינו בא מיץ(‪ ,‬ו ק מ ש מ ע מפי׳ ה ע ר ו ך ע ר ך םתו‪ ,‬ומשמיעה ל נ ו הברייתא שמברכין‬
‫עליו‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש להלן‪.‬‬
‫ה ב ר כ ה ע ל מ ו ר י ם ב ר ו ר ה ‪ ,‬ש ה ר י א ץ ב ו א ל א ש ו ק ד ג י ם ‪ ,‬מ ל ח ‪ ,‬ש ק ויין‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כדרך‬ ‫‪.5‬‬
‫והרשב״א הנ״ל הוכיח מ כ א ן ) נ ג ד מסקנתו‬ ‫ו ב ו ו ד א י מ ב ר כ י ם ע ל ת ע ר ו ב ת זו ש ה כ ל נ ה י ה ב ד ב ר ו ‪.‬‬
‫וכן‬ ‫ו ע י ץ ג ם ב ה ג ה ו ת א ש ר י פ ״ ו ס י ׳ י ״ ב ( ש מ ב ר ך ש ה כ ל ג ם ע ל יין ת פ ו ח י ם ‪.‬‬ ‫מדברי הראב״ד‪.‬‬
‫משמע מפשטות ל ש ץ התוספתא שמברך שהכל אפילו ע ל דבש תמרים שזב כדרכו‪ ,‬בלי שום‬
‫ו ע י ץ ב ר ש ב ״ א ה נ ״ ל מ ״ ש ע ל ש י ט ת ר ב האי ב ש ם ק צ ת ר ב ו ו א ת א ) ב ה ״ ג ד ״ ו ח ׳ ע ״ א ;‬ ‫תערובת‪.‬‬
‫ב ר ם ל ש ץ ה ת ו ס פ ת א קשה‪ ,‬ולמה ל א א מ ד ו‬ ‫ו ע י ץ ג ם ב ת ו ם פ ׳ ל ״ ח א ׳ ד ״ ה האי(‪.‬‬ ‫ד ״ ב ע מ ׳ ‪.59‬‬
‫ולא עוד אלא שלפירוש רבותינו עלינו להניח שמר ב ר‬ ‫מפורש שמברך שהכל ע ל המינים הללו‪.‬‬
‫ר ב א ש י ) ע י י ן מ ״ ש ל ע י ל ד ״ ה ד ב ש ( ל א י ד ע מ ת ו ס פ ת א זו‪ ,‬ו א ף ה ג א ו נ י ם ל א ה כ י ר ו ה ‪.‬‬
‫דברי רבינו הייתי מ פ ר ש ש א ץ מדברים כאן ב ב ר כ ת ש ה כ ל כ ל ל ‪ ,‬אלא הברייתא‬ ‫ולולא‬
‫ו א ע ם ״ י ש כ ו ל ם נ ש ת נ ו ל ג ר י ע ו ת א )עיין מ ״ ש ל ע י ל (‬ ‫מלמדת אותנו שאץ אוכלץ אותם בלי ברכה‪.‬‬
‫מ ״ מ א י נ ם מין ק ל ל ה א פ י ל ו ל ר ׳ י ה ו ד ה ) ע י ץ ב מ ש נ ת נ ו פ ״ ו מ ״ ג ( ‪ ,‬ו ד י נ ם כ מ ו ר י י ם ש א ף ה ו א א י נ ו‬
‫והבבא שלנו דבוקה לה״א‪ ,‬ומשמיעה אותנו שגם ממינים הללו אסור‬ ‫א ל א צ י ר ד ג י ם בעיקרן‪*.‬‬
‫ל ט ע ו ם ב ל י ברכה‪ ,‬א ב ל טיב ה ב ר כ ה ל א נ ז כ ר כאן כלל‪.‬‬
‫כ״ה ב כ ל הנוסחאות‪ ,‬וכ״ה בתופפתא גם לפני רש״י‪ ,‬וכ״ה בבבלי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫‪ .6‬ו נ ו ט ל י ן‬
‫ופירש״י שלפני שנתן בו מים חשוב כמי סירות‪ ,‬ונוטלין לידים במי‬ ‫בכל הנוסחאות ובראשונים‪.‬‬
‫ו כ ב ר ה ק ש ו ע ל ץ מ ח ו ל ץ ק ״ ז א׳‪ ,‬ו ת י ר צ ו ) ע י ץ ב ר א ״ ש ס ״ ז ס י ׳ ל ״ א ו ב ת ו ם ס ו ת י ו כאן(‬ ‫פירות‪.‬‬
‫ויש מ פ ר ש י ם ש מ ד ב ר י ם כאן בנטילה‬ ‫דמים שנשתנו מראיהן גריעי ממי פירות שעומדין במראיתן‪.‬‬
‫ל נ ק י ו ת ב ע ל מ א ‪ * ,‬כ ג ץ ל מ י ם א ח ר ו נ י ם ‪ ,‬עיין ב ר ש ב ״ א ו ב מ א י ר י ‪.‬‬
‫נ ו ט ל ץ מ מ נ ו ל י ד י ם ‪ ,‬ו כ ״ ה ב ה ״ ג ס ו ף ה׳ ק ד ו ש ו ה ב ד ל ה ‪ ,‬ד ״ ו‬ ‫ואין‬ ‫א ב ל בירושלמי גורם‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫י ״ ד ר ע ״ א ‪ ,‬ו ב ק ט ע מ ה ל כ ו ת פ ס ו ק ו ת ) י א ה ר ב ו ך ה פ ר נ ק פ ו ד ט י ח י ״ ב ע מ ‪ ,(118‬וכן ה ב י א ר ש ״ י ב ש ם‬
‫וכתב בה״ג שהטעם הוא שאינו משקה‪.‬‬ ‫בה״ג‪.‬‬
‫וכ״ה ברש״י ה נ ״ ל ובבבלי שם‪ .‬וכ״ה היתה הגירםא לפני‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫נ וט לין‬ ‫ואין‬ ‫‪.7—6‬‬
‫ה ר י ״ ץ ג י א ת ‪ ,‬ה׳ ק ד ו ש ע מ ׳ ד׳‪ ,‬ו ב ר ש ב ״ א ) ב ש ם ם ם ד י ם ש ל נ ו ( ‪ .‬וכן מ ע י ד ב ש ט מ ״ ק שם‪ :‬ה ״ ג‬
‫וםירש״י ה ט ע ם מ פ נ י ש א ץ נ ו ט ל י ם א ל א ב מ י ם ) ו מ י ס י ר ו ת ב כ ל ל מ י ם ‪ ,‬א ב ל א ץ‬ ‫ב כ ו ל ה ו נוםחי‪.‬‬
‫ב כ ל ל מים(‪ ,‬ועיץ ב ר ש ב ״ א שם‪.‬‬ ‫יץ‬
‫א ב ל בירושלמי גורם‪ :‬ו נ ו ט ל ץ ממנו לידים‪ ,‬וכ״ה ב ב ב ל י ב כ י ״ מ ובה״ג וה״ם ה נ ״ ל )ופירש‬
‫ו ק מ ב י א י ם ה ר א ש ו נ י ם ) ע י ץ ר ש ב ״ א ו ר א ״ ש פ ״ ז סי׳ ל ״ א ( ב ש ם ה ר א ב ״ ד‬ ‫מפני שהוא משקה(‪.‬‬
‫אבל נראה קצת מלשונם שהדאב״ד‬ ‫שגרם ב ץ ברישא ו ב ץ בסיפא‪ :‬ונוטלץ ו כ ר )כגירםת כי״מ(‪.‬‬
‫ו ע י ץ ב ה ש ל מ ה ע מ ׳ ‪.41‬‬ ‫הגיה כן ב ס י פ א ‪ ,‬ו ל א ש ה י ת ה ל פ נ י ו ג י ר ם א ז ו ב ס פ ר י ם ‪.‬‬
‫ע י ץ ב ח י ל ו פ י מ נ ה ג י ם ב ץ א ״ מ ו ב נ י א ״ י ‪ ,‬ה ו צ ׳ מ ר ג ל י ו ת ע מ ׳ ‪.129‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫‪ .7‬מ ב ר כ י ן‬
‫ופי׳ בה״ג והלכות פסוקות הנ״ל‪ :‬מ ב ר כ ץ עליו דמשקה הוא‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫נ ו ט ל ין‬ ‫‪ .8‬ו א י ן‬
‫ואץ נוטלץ הימנו לידים מפני הפסד אוכלץ‪.‬‬
‫‪ jpiyrma‬ה ו א מ א כ ל ה ב א ל ק י נ ו ח ס ע ו ד ה ‪,‬‬ ‫תרגומה )או טרוגימה(‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫תרגומה‬ ‫‪.9‬‬
‫ו מ ס פ ר י ה י ו נ י ם ) ע י ץ ב מ ל ו נ ו ש ל ל י ד ל ו ם ק ו ט ב ע ר ך מ ל ה זו( א נ ו ל מ ד י ם‬ ‫ובדרך כ ל ל פירות יבשים‪.‬‬

‫‪ 8‬והברייתא נ ק ט ה בדוגמאות של משנת נדרים פ״ו‪ ,‬עיי״ש ב מ ^ מ״ח ום״ט‪.‬‬

‫* וכן ב ס ע ו ד ה של טריסלכיון )סטרוניום‪ ,‬סטיריקון‪ ,‬פל״ד> נותנים ל א ו ר ח י ם יין ל ר ח ו ץ בו א ת‬
‫ידיהם לנקיותא‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ד עמ׳ ‪19‬‬ ‫‪58‬‬
‫ש א כ ל ו בתרגימה אגוזים‪ ,‬תאנים ואפונים יבשים‪ ,‬כ ל ו מ ר כ ל מיני מתיקה שגירו את תאוות השתיה‪.‬‬
‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫ובבבלי יומא )ע״ט ב׳( אמרו‪ :‬מאי מיני תרגימא — פירות‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב ש ם ה ת ו ס פ ת א ב ר ״ ח ל ב ר כ ו ת ) א ו ה ״ ג ב ר כ ו ת ח ״ ג ע מ ׳ ‪(51‬‬ ‫ו כ ״ ה בד‪.‬‬ ‫כ ם נ י ן‪.‬‬ ‫מיני‬
‫ו כ צ ״ ל ב ר ״ ח פ ס ח י ם ק ״ ז בי‪ ,‬ו כ ״ ה ב ע ר ו ך ע ר ך כ ק א׳ ו ע ר ך ת ר ג י מ א ‪ ,‬וכן‬ ‫ולעירובץ כ״ט סע״ב‪.‬‬
‫ה ב י א ב ש מ ו ב ם ׳ י ח ו ס י ת ו ״ א ע ר ך ב י ר י א )ח׳ ע ״ א ‪ ,‬ה ו צ ׳ ר י ״ ל פ י ש מ ן ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(29‬‬
‫א ב ל ב ת ו ם פ ׳ פ ס ח י ם ק ״ ז ב ׳ ד ״ ה מ י נ י ) ו ע י י ן ד ר ש ו ת מ ה ר י ״ ל ר י ש ה׳ י ו ״ ט ‪ ,‬ד׳ ק ר י מ ו נ א ש י ״ ח ‪,‬‬
‫כ ״ ט ע ״ ב ( ‪ ,‬ת ו ס פ י י ש נ י ם י ו מ א ע ״ ט ב ׳ ד ״ ה מ י נ י ‪ ,‬ם מ ״ ג עשין לי‪ ,‬ק י ״ ו ע ״ ד ‪ ,‬ר א ״ ש פ ס ח י ם פ ״ י ‪,‬‬
‫ובכי״ע הורכבו שתי הנוסחאות‪.‬‬ ‫ס י ׳ י ״ ט ‪ ,‬ו ס ו כ ה פ ״ ב ‪ ,‬ס י ׳ י״ג‪ ,‬ג ר ס ו כאן‪ :‬ב ו ר א מ י נ י מ ז ו נ ו ת ‪.‬‬
‫ו א ש ר ל מ ה ו ת ה כ י ס נ ץ נ ת ב א ר ב ה ו ס פ ה ש ב ה ״ ג ד ״ ב ע מ ׳ ‪ :54‬פ י ׳ כ י ס א נ י ‪ ,‬ל ו ק ח י ן חיטין ו פ ו ל י ן‬
‫ו ר ב ה א י ה ש י ב ) ת ש ה ״ ג א ם ף ח ״ כ ‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ת ר פ ״ ט ‪ ,‬ע מ י ‪:(181‬‬ ‫ומבשלין אותן ונקראין כיםאני‪.‬‬
‫ו פ ת נקיה ו נ ו ת נ ץ‬ ‫פי ר ו ת‬ ‫מביאין‬ ‫ו ש ש א ל ת פ ת ה ב א ה ב כ י ם נ ץ ) ב ר כ ו ת מ ״ א ב ׳ ו מ ״ ב א׳( מהו‪.‬‬
‫ו ב מ ל ו נ ו ה ס ו ר י ש ל פיין ס מ י ת )עמי ‪ ,1787‬ד ״ ה‬ ‫) ו ע י י ״ ש ע מ ׳ ‪.(180‬‬ ‫ב ה שמן ו ד ב ש ואיגוזין וכוי‪.‬‬
‫ו ב ד עלי )הובא ב מ ל ו נ ו‬ ‫כ ם נ א ( מ ת א ר א ת הכסנין‪ :‬פ י ר ו ת י ב י ש י ם ‪ ,‬ש ק ד י ם ‪ ,‬א ג ו ז י ם ‪ ,‬צ מ ו ק י ם וכוי‪.‬‬
‫ומיני פירות ותבלים‬ ‫קלויה‬ ‫חטה‬ ‫ש ל בן י ה ו ד ה ד ״ ה כםן‪ ,‬עמי ‪ 2466‬ס ו ף העי ‪ (3‬מ ת א ר אותן‪:‬‬
‫ו מ כ ת ו ב ו ת י ״ ז ב ׳ א נ ו ל מ ד י ם ש ת ר ג מ ו א ת ה מ ל ה ק ל י ו ת ש ב מ ש נ ה ) פ ״ ב מ״א(‪ :‬כ י ס נ י ‪,‬‬ ‫יבשים‪.‬‬
‫והעירו כ ב ר ע״ז תלמידי ר ׳ י ו נ ה ) א ב ל ע י ץ בם׳ הישר ל ר ״ ת סי׳ ע״ד‪ ,‬י״א ע״ג‪ ,‬ושם משמע להפך(‪.‬‬
‫ו מ כ א ן ש א ץ בין‬ ‫וכן מ ש ת מ ש ב ה ״ נ ב כ י ם נ י ב מ ק ו ם ק ל י ו ת ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ‪ ,‬ו ע י ץ ב מ ל ו נ ו ת ל ת ר ג ו מ י ם ‪.‬‬
‫וכן ב י ד ו ש ׳ פ ס ח י ם פ ״ י‬ ‫ת ר ג י מ א ובין כ ס נ ץ ו ל א כ ל ו ם ‪ ,‬א ל א ש ה ר א ש ץ י ו נ י ת ו ה ש נ י כ נ ר א ה ש מ י ת ‪.‬‬
‫מהו ל ו כ ל מיני תרוגימא‪ ,‬ויש כאן ר ק ה ב ד ל ב ל ש ץ ו ל א‬ ‫ה ״ א ‪ ,‬ל ״ ז בי‪ :‬מ ה ו ל ו כ ל מ י נ י כ י ס נ י ׳ ‪.‬‬
‫בעניין‪.‬‬

‫ו מ כ ל ה נ ״ ל ב ר ו ר ש א כ ל ו ב ק י נ ו ח ס ע ו ד ה פ י ד ו ת ה א ד מ ה ו פ י ר ו ת האילן‪ ,‬ו ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם‬
‫ו ה נ ה ע ל א פ ו נ י ם מ ב ר ך ב ו ר א פ ר י ה א ד מ ה ‪ ,‬וכן צ ר י ך ל ב ר ך ע ל ק ל י ו ת ל ש י ט ת ה ב ב ל י‬ ‫גם קליות‪.‬‬
‫ל ״ ז א ׳ ) ע י י ן ש ו ״ ע א ו ״ ח סי׳ ד ״ ח ס ״ ק די(‪ .‬ו כ ן ב ב ה ״ ג ) פ ״ ו ‪ ,‬ד ״ ו ז׳ ע ״ א ‪ ,‬ד ״ ב ע מ ׳ ‪ :(54‬כ י ם א נ י‬
‫ו ל פ ״ ז יש ל פ נ י נ ו בתרוגימא כ מ ה מינץ‪ ,‬ש ע ל מ ק צ ת ם מ ב ר ך ב ו ר א פ ר י האדמה‬ ‫בורא פ ר י האדמה‪.‬‬
‫ולשיטת בה״ג מ ב ר ך ע ל שניהם ב ר כ ו ת מיוחדות‪ ,‬שהרי כן הוא פוסק‬ ‫ו ע ל מ ק צ ת ם ב ו ר א פ ר י העץ‪.‬‬
‫) ה נ ״ ל ז ׳ ע ״ ג ‪ ,‬ד ״ ב ע מ ׳ ‪ :(56‬א ב ל א י י ת י כ י ס א נ י ו ע י נ ב י ‪ ,‬ע ל ע י נ ב י מ ב ר ך ב ר י ש א ד א ח ש ב י נ ה ו ק ר א ‪,‬‬
‫ו ב ת ר כן ע ל כ י ס א נ י ב ו ר א פ ר י ה א ד מ ה ו כ ו ׳ ו ה י כ א ד ק ד י ם ו כ ר י ך ע ל פ ר י ה א ד מ ה ל א מ י פ ט ר פ ר י‬
‫העץ וכוי‪ ,‬ועיין ר ש ״ י מ ״ א א׳ ד״ה א ב ל בשאץ‪ ,‬ו ע י ץ מ ״ ש בפירושי ל ה ל כ ו ת הירושלמי ל ה ר ״ מ‬
‫עמי מ ׳ ס ו ף א ו ת לי‪.‬‬
‫‪ ,144‬ע ״ ב ‪ :‬כ פ ו ״ פ פ ט ״ ו עמי ש ע ״ ג ( ה ע י ר ו‬ ‫ו כ מ ה מן ה ר א ש ו נ י ם ז ״ ל ) ע י ץ מ א י ר י מ ״ ב א׳‪,‬‬
‫ורמזו למדרש וי״ר פ״ט‪,‬‬ ‫ש פ ר פ ר ת ש ל א ח ר ה מ ז ץ היא גרזימי והיא פ ת הבאה בכיסנין‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫ו ח ל ק מן ה מ י נ י ם ה ל ל ו נ מ נ ו‬ ‫חי‪ :‬ה ד א ג ר ז מ י ת א א י נ ה ב א ה א ל א ב א ח ר ו נ ה ו י ש ב ה מ י נ ץ ה ר ב ה ‪.‬‬
‫ב מ ד ר ש ו ת ) ע י י ן ת נ ח ו מ א ב מ ד ב ר ס י ׳ כ ״ ב ‪ ,‬ה ו צ ׳ כ ו ב ד ס י ׳ כ ״ ז ו מ ״ ש ב פ ר ו ש י ה נ ״ ל עמי מ׳ א ו ת ל ׳ (‬
‫ומן ה י ר ו ש ל מ י פ ״ ו ‪ ,‬י׳ ע ״ ג ‪,‬‬ ‫והם‪ :‬ת ו ר מ ם י ן ‪ ,‬א ג ו ז י ם ו ת מ ר י ם ‪ ,‬כ א ו ת ם ה מ י נ י ם ש נ מ נ ו ב ת ר ו ג י מ א ‪.‬‬
‫ופטרו את‬ ‫ומן ה מ ד ר ש ו ת ה נ ״ ל א נ ו י ו ד ע י פ ש נ ה ג ו ב א ״ י ל ב ר ך ע ל ה ת ו ר מ ו ס ץ ב ו ר א פ ר י ה א ד מ ה ‪.‬‬
‫ומן‬ ‫ועיין ח י ל ו פ י מ נ ה ג י פ ש ב ץ א ״ מ ו ב נ י א ״ י ס י ׳ כי‪ ,‬ה ו צ ׳ מ ר ג ל י ו ת עמי ‪ 130‬ו א י ל ך ‪.‬‬ ‫השאר‪.‬‬
‫ה ר ש י מ ה ש ל ה ב ר כ ו ת ל פ נ י ה מ ז ץ ב ה ג ד ה ש ל פ ס ח מן ה ג נ י ז ה ש פ ר ס ם ג ר י נ ס ט ו ן ) ב צ י י ט ש ר י פ ט פ י ר‬
‫‪ ,1911‬ע מ י ‪ (122‬א נ ו ל מ ד י ם ש ג ם ב פ ר פ ר ת ש ל פ נ י ה מ ז ץ כ ר כ ו‬ ‫ביבליאוגרפיע חט״ו‪,‬‬ ‫הברעאישע‬
‫ולפיכך ברור שצדק בח״ד שפירש שהברייתא היא‬ ‫מ י ו ח ד ו ת ע ל פ י ר ו ת ה א ד מ ה והעץ‪.‬‬ ‫ברכות‬
‫ב ש י ט ת ר ׳ י ה ו ד ה ש מ ח י י ב ל פ ע מ י ם ב ר כ ה מ י ו ח ד ת ‪ ) ,‬ו ה ב ר כ ה ש ל נ ו היא מ ע ץ ב ר כ ת ר ״ ש ח ס י ד א‬
‫ע ל א ו ר ז ט ר ו ף ‪ :‬ב ו ר א מ י נ י מ ע ד נ י ם ‪ ,‬עיין י ר ו ש ׳ פ ״ ו ה ״ א ‪ ,‬י׳ ע ״ ב ‪ ,‬ו ב ר ש י מ ת ה ב ר כ ו ת ב ה ג ד ה ש ל‬
‫ואשר לגירםא‪ :‬בורא מיני מזונות‬ ‫פ ס ח הנ״ל(‪ ,‬ולפיו מ ב ר ך ב ו ר א מיני כיסנין ו פ ו ט ר את הכל‪.‬‬
‫‪59‬‬ ‫ברכות פ״ד עבד ‪19‬‬
‫והמתקן ה ש ו ה ת ר ג י מ ה ) = כ ם נ ץ ( ע ם‬ ‫)ועיץ בשנו״ם(‪ ,‬נ ר א ה שיסודה ב ת י ק ץ ע״ם הבבלי מ״א ב ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫)עיץ בשערי ר‬ ‫פ ת ה ב א ה ב כ ם נ י ן ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ י נ י מ ת י ק ה ג ר י ד א ‪ ,‬ע ם מ י נ י מ ת י ק ה ש י ש בהן פ ת ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ש מ ו א ל בן ה פ נ י ב א ו ה ״ ג ה פ י ר ו ש י ם ע מ ‪ ,71‬ו מ ״ ש ל ה ל ן פ ״ ה ה י ״ ב ( ‪.‬‬
‫במשנה ר פ ״ ו שנינו‪ :‬ו ע ל פ י ר ו ת הארץ אומר ב ו ר א פ ר י האדמה ו כ ר ‪,‬‬ ‫זרעים‪.‬‬ ‫מיני‬
‫ומפשטות ל ש ץ המשנה‬ ‫ר ׳ יהודה א ו מ ר ב ו ר א מיני דשאים‪.‬‬ ‫ו ע ל הירקות א ו מ ר בורא פ ד י האדמה‪.‬‬
‫וכן משמע‬ ‫מוכח שר׳ יהודה ל א הזכיד א ת דעתו ב ב ר כ ת פ י ר ו ת ה א ‪ p‬א ל א חלק ע ל ב ר כ ת ירקות‪.‬‬
‫ובלקוטות הרמב״ן‪ ,‬מ׳ א ‪/‬‬ ‫ועיץ ב ל ש ץ רש״י‪.‬‬ ‫מן ה ה ו ס פ ה ) ע ״ פ ה י ר ו ש ל מ י ( ש ב ה ״ ג ר ס ״ ו ר ע״ג‪.‬‬
‫מ פ ר ש ש פ ר י ה א ד מ ה הן ק ש ו א י ם ו א ב ט י ח י ם ו כ י ו צ א ב ה ם ‪ ,‬ו י ר ק ו ת ה ם א ל ו ש י ר ק נ א כ ל ‪ ,‬ו ז ר ע ן א י נ ו‬
‫נאכל‪ ,‬וזרעים הם כ מ ש מ ק ‪ ,‬כ ג ץ כוסם חטה ו א ו ר ז ) ו ם ש י ט א שגם קטניות בכלל(‪ ,‬והביא א ת התוספתא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ועיין ב ס י ׳ ה ר ש ״ ם ‪ ,‬ו ב מ ל א ״ ש ל מ ש נ ת נ ו ‪ ,‬ו ב ב ר כ י י ו ס ף א ו ״ ח ס י ר ״ ו ס ״ ק ב ‪ ,‬ו ב ה ע ר ת ה ר מ ״ ל‬ ‫כאן‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ועיץ בתוספתא כלאים םפ״ג ומ״ש‬ ‫‪ 38‬ה ע ׳ ‪.1‬‬ ‫מכץ הערי סישעל עמ‬ ‫במשנה הוצ‬ ‫זק״ש‬
‫להלן‪.‬‬
‫ועיץ בירושלמי פ״ו םה״א‪ ,‬כלאים םס״ה‬ ‫עיץ מ״ש ל ע י ל בשם הרמב׳ץ‪.‬‬ ‫דשאים‪.‬‬ ‫‪.10‬‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ב ר אמרו בירושלמי כלאים הנ״ל‪ :‬ת ק ל ב ר כ ה‬ ‫ע״א‪ ,‬תוספתא שם ס״ג הי״ב ואילך‪ ,‬ומש״ש‪.‬‬ ‫ל‬
‫‪,‬‬
‫ובסיוט ר נחמיה )ידיעות המכץ‬ ‫וכאן ל כ ל א י ם ‪ ,‬כ ל ו מ ר עניץ כ ל א י ם ל ח ו ד ועניין ב ר כ ה לחוד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ל ח ק ה ״ ש ה ע ב ר י ת ח ״ ד ‪ ,‬ס ו ף ע מ ר כ ״ ב ( ‪ :‬ו ה ד ש י א מינני[ ז ר ע י ם א ל ף ו מ א ת י ם ו ת ש ע י ם ‪ ,‬ה ח מ נ ו מגן‬
‫ו כ נ ר א ה שחלקו א ת הזרעים ל ש ל ש ה מינים‪ :‬זרעים‪ ,‬דשאים וירקות‪,‬‬ ‫שרשים מיני אילנות שלשים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובירושלמי הנ״ל כללו אף את תמרות‬ ‫כ ש ם שחלקו א ת האילנות ל ג מינים )עיץ ב ה ע ר ו ת שם(‪.‬‬
‫ועיץ בבלי ל״ו א ‪/‬‬ ‫האתרוג בדשאים לעניין ברכה‪.‬‬
‫ו ל פ ״ ז י ר ק ו ת ש ב ת ו ס פ ת א כאן פ י ר ו ש ו‬ ‫עיין מ ״ ש ל ע י ל ב ש ם ה ד מ ב ״ ן ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ירקות‬ ‫ועל‬
‫ולשץ‬ ‫מיני חפירה‪ ,‬כ ג ץ קישואים‪ ,‬דילועים‪ ,‬מלפפונות וכדומה )שהרי דשאים כ ב ר נ ז כ ר ו לעיל‪.‬‬
‫ו א ע פ ״ י ש ל ה ל ן כ ל א י ם פ ״ ג ם ה י ״ ב )עיין‬ ‫ועיץ נדרים רפ״ז‪.‬‬ ‫המשנה לחוד ו ל ש ץ התוספתא לחוד(‪,‬‬
‫מש״ש( מנו א ת המינים הללו כמיני זרעים‪ ,‬א ב ל כ ב ר הבאנו בשם הירושלמי שכלאים לחוד ו ב ר כ ה‬
‫ובפירוש א מ ר ו א ף ב מ ש נ ת נ ו ) מ ע ש ר ו ת פ ״ א מ״ד(‪ :‬ובירק הקישואים והדלועים ו כ ר ‪.‬‬ ‫לחוד‪.‬‬
‫ומסתבר שהכל‬ ‫וכן בגליון כי״ע‪ :‬מיני‪.‬‬ ‫ברמב״ן הנ״ל‪ :‬מיני האדמה‪.‬‬ ‫האדמה‪.‬‬ ‫פרי‬
‫‪,‬‬
‫ועיץ ברמב״ן הנ״ל‪.‬‬ ‫ה ו א ב ש י ט ת ר י ה ו ד ה ש מ ב ר כ ץ ע ל כ ל מין ו מ ץ ‪.‬‬
‫ו ב ר מ ב ״ ן ה נ ״ ל ל א ה ע ת י ק א ת ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה כאן‪ .‬ו ה ב ב א‬ ‫וכ״ה בכי״ע‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אדמה‬ ‫‪.11‬‬
‫‪,‬‬
‫שעל‬ ‫ודעתו‬ ‫לעיל(‪,‬‬ ‫מ״ש‬ ‫)עיין‬ ‫ברישא‬ ‫נשנית‬ ‫כבר‬ ‫יהודה‬ ‫ר‬ ‫שיטת‬ ‫שהרי‬ ‫מאד‪,‬‬ ‫קשה‬
‫‪,‬‬
‫ושמא חולק ר יהודה ע ל הסיפא‬ ‫ה א ^ הוא א ו מ ר ב ו ר א ס ר י ) א ו ‪ :‬מיני( אדמה‪.‬‬ ‫הירקות)=סירות‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ״ ה שם‪ :‬ב ר ך ע ל פ י ר ו ת ה א י ל ן ב ו ר א פ ר י ה א ד מ ה י צ א ‪ ,‬ו ע ל ס י ר ו ת ה א ‪ p‬ב ו ר א‬ ‫ש ל משנה ב ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ר יהודה ס ו ב ר כאן שדווקא‬ ‫ו ע ל כ ו ל ם אם א מ ר ש ה כ ל נהיה ב ד ב ר ו יצא‪.‬‬ ‫פ ר י העץ ל א יצא‪.‬‬
‫א ם א מ ר ע ל כולם‪ 5‬ב ר ו ך מ צ מ י ח א ד מ ה ב ד ב ר ו י צ א ) ו מ כ ל ש כ ן ש י צ א ב ד י ע ב ד ‪ ,‬א ם א מ ר ב ו ר א פ ר י‬
‫א ב ל ב ב ר כ ת שהכל ע ל פירות האילן והאדמה ל א יצא‪ ,‬מפני שהיא ב ר כ ה כ ו ל ל ת יותר‬ ‫האדמה(‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ועיץ מ״ש הר״ח‬ ‫ו ב ב ב ל י ) מ א ( ‪ :‬מאן ת נ א ד ע י ק ר א י ל ן א ר ע א ה י א ו כ ר ר י ה ו ד ה היא‪.‬‬ ‫מדאי‪.‬‬
‫ב ס פ ר ו מ ת ק ד י ם ב ב ר י י ת א ו ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,150‬ו ל ד ע ת ו ת ו ל ק ת ה ב ר י י ת א ע ל מ ש נ ת נ ו ‪ ,‬ו ת ר י‬ ‫אלבק‬
‫‪,‬‬
‫ת נ א י א ל י ב א ד ר יהודה‪.‬‬
‫ומרהיטת הלשץ‬ ‫וכן בבבלי‪ :‬ר א ה פ ת ו א מ ר כ מ ה נ א ה פ ת זו ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ברא‬ ‫אשר‬ ‫‪.12‬‬
‫מ ש מ ע ש ב ב ר כ ת ראיה עםיקינן )עיץ להלן ם״ו ה ״ ד ומש״ש(‪ ,‬ו א מ ר ד ״ מ ש א ם א ו כ ל מיד יוצא‬
‫‪,‬‬
‫מ י‬ ‫וכן ב י ר ו ש ל מ י נ ד ר י ם ) ם פ ״ ו ‪ ,‬מ ם ע ״ א ( ‪ :‬א ״ ר י ו ם י כן א ו ר ח י ה ד ב ר נ ש א‬ ‫ב ב ר כ ה זו ב ד י ע ב ד ‪.‬‬

‫״ כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר' יהודה שנה במשנתנו‪ :‬ו ע ל כ ו ל ם א ם א מ ר ב ר ו ך מ צ מ י ח א ד מ ה ב ד ב ר ו יצא )במקום‪:‬‬

‫ו ע ל כ ו ל ם א ם א מ ר ש ה כ ל וכוי(‪ ,‬כסימון המשנה ב פ ר ה פ״ב מיה ועוד‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ד עמ׳ ‪19‬‬ ‫‪60‬‬
‫ו מ ש מ ע שכן היה דרכן ש ל בני א ד ם ל ב ד ך‬ ‫פ י ת א נ ק י י ה ו מ י מ ד ב ר ו ך ד ב ר א ה ד ץ חיטתא‪«.‬‬ ‫ח מ י‬
‫א ב ל ב י ר ו ש ל מ י כאן‪ :‬ד ׳ מ א י ר א ו מ ר א פ י ל ו א מ ר ב ר ו ך ש ב ר א ה ח פ ץ ה ז ה ו כ ר‬ ‫ע ל ר א י י ת פ ת יפה‪.‬‬
‫) ו ע י ץ ב א ה צ ו ״ י ש ם ע מ ׳ ‪.(151‬‬
‫א ל א שכן דרכן ש ל ה מ ש נ י ו ת‬ ‫ו ה צ ד ה ש ו ה ב כ ל ה מ ק ו ר ו ת כ א ן ש ל א ה ז כ י ר ו א ת ה ש ם ב ב ר כ ה זו‪.‬‬
‫והברייתות )עיץ להלן בפ״ט ובתוספתא פ ״ ו ועוד( להשמיט א ת ת ו ר ף ה ב ר כ ו ת ולנקוט בטופס‬
‫ופי׳ ב צ ל ״ ח ש״המקום״ הוא‬ ‫שבראה וכר‪.‬‬ ‫המקום‬ ‫ברוך‬ ‫ו ב ב ב ל י ג ר ס ו ב ב ר י י ת א זו‪:‬‬ ‫גרידא‪.‬‬
‫אמר‬ ‫ו ל ה ל ן ב ב ב ל י שם‪ :‬ב נ י מ ץ ר ע י א כ ר ך ר י פ ת א ו א מ ר ב ד י ך מ ר י ה ד ה א י פ י ת א ‪.‬‬ ‫במקום השם‪.‬‬
‫מריה‬ ‫רחמנא‬ ‫והאמר ר ב כ ל ברכה ש א ץ בה הזכרת השם אינה ברכה? ד א מ ר בדיך‬ ‫ד ב יצא‪.‬‬
‫ו פ י ר ש ו ה ר א ש ו נ י ם )עיין ב ת ו ה ״ א ל ה ר מ ב ׳ ץ ‪ ,‬ש ע ר ה ה ו ד א ה ‪ ,‬ד׳׳ו ט ״ ו ע ״ ב ; ר א ״ ש‬ ‫חזאי פיתא‪.‬‬
‫ו ע י י ״ ש ב מ ע ד נ י י ו ״ ט ם י ׳ א ׳ א ו ח ה׳( ש ר ח מ נ א ב א ב מ ק ו ם ה ש ם ‪ ,‬ו י ו צ א ב ה כ ב ר כ ה‬ ‫פ ״ ט ס ו ף ס י ׳ ג׳‪.‬‬
‫ברם‬ ‫ש ל פ נ י המזץ ו כ ב ר כ ה ראשונה ש ל א ח ר המזץ )עיץ ב ב ב ל י שם ובחי׳ הרשב״א במקומו(‪.‬‬
‫ב י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל מביא ע ו ב ד א מ ב ר כ ת פ ר ס י )מעץ זו ש ל בנימין ר ע י א שבבבלי( ופסקו ש ל ר כ‬
‫ב ה ‪ ,‬ו א י נ ו מ ק ש ה כ ל ל מ ר ב ע ל ר ב )עיין מ ״ ש ל ה ל ן ( ‪ ,‬א ע פ ״ י ש מ ל ש ו ן ה י ר ו ש ל מ י מ ש מ ע ש ה פ ר ס י‬
‫לא הזכיר כ ל ל לא שם ולא מלכות‪ ,‬וכשם שהבינו גם בבבלי בעובדא שלהם‪.‬‬

‫נראה שבא״י סברו שבדיעבד יצא בברכה‪ ,‬אפילו ל א הזכיר את השם במפורש‪,‬‬ ‫ולפיכך‬
‫ואם אמר אדם ״מי שברא את הפת״ או ״בורא‬ ‫ובלבד שיהא ב ר ו ד מתוך לשונו ש מ ב ר ך לשמים‪.‬‬
‫הפת״‪ ,‬הרי כוונתו ב ר ו ר ה מתוך לשונו‪ ,‬ואץ בורא פ ת אלא אחד‪ ,‬ולפיכך לא הקשו כלום ע ל ב ר כ ת‬
‫ובשיטת בני א״י המברך‪ :‬בורא פדי אדמה‪,‬‬ ‫הדץ פםא‪.‬‬ ‫ד ב ר א‬ ‫הפרסי‪ ,‬מפני שהוא אמר ברוך‬
‫ודווקא אם אמר‪:‬‬ ‫או‪ :‬ב ו ר א פ ר י ה ע ץ ו כ ד ו מ ה י צ א ב ד י ע ב ד ‪ ,‬ל מ פ נ י ש ״ ב ו ר א ״ ה ו א כ י נ ו י ל ש מ י ם ‪.‬‬
‫ב ר ו ך מריה ח ז א י פיתא‪ ,‬או ב ר ו ך ש ע ק ר ע״ז מארצינו וכדומה‪ ,‬ל א יצא‪ ,‬שהרי מתוך ד ב ר י ו אינו‬
‫מוכח כ ל ל שמתכוץ לשמים‪ ,‬ושמא כוונתו ל ב ע ל הפת• או ל א ד ם ש ע ק ר את הע״ז וכדומה‪.‬‬
‫א מ נ ם א ף ב י ר ו ש ל מ י ) ם ״ ט ה״א‪ ,‬י ״ ב ע״ד( אמרו‪ :‬ר ׳ זעירא וד׳ יהודה בשם ר ב כ ל ב ר כ ה שאין‬
‫ע מ ה מ ל כ ו ת א י נ ה ב ר כ ה ) ע י י ן א ה צ ו ״ י ש ם ע מ ׳ ‪ 195‬ו ב ר א ב י ״ ה ח ״ א ס י ׳ ק י ״ ד ע מ ׳ ‪ 95‬ו א י ל ך ( ו כ ר ‪,‬‬
‫ר ב א מ ר צ ר י ך ל ו מ ר אתה ו כ ר ‪ ,‬א ב ל א פ ש ר ש ב א ״ י פ י ר ש ו אינה ב ר כ ה — אינה ב ר כ ה כתיקונה‪.‬״‬
‫ו ק א מ ד ו ב כ ר י ת ו ת ) ו ׳ ב׳(‪ :‬כ ל ת ע נ י ת ש א ץ ב ה מ פ ו ש ע י י ש ר א ל א י נ ה ת ע נ י ת ‪ .‬וכן ב י ר ו ש ל מ י ) ת ע נ י ת‬
‫פ ״ ב ה״א‪ ,‬ם״ה ע ״ א וע״ב( א י ל ץ תענייתא ד א נ ן ) ג י ׳ הגאונים‪ :‬דאינץ( ע ב ד ץ ל י ת אינץ ת ע נ י ץ ‪,‬‬
‫ו ע י ץ מ״ש ב ר א ״ ה כאן פ״ז‪ ,‬ר י ש ע מ ׳‬ ‫ל מ ה ד ל י ת נ ש י י א עמן‪ ,‬ו פ י ר ו ש ו ש א ץ ה ת ע נ י ת כ ת י ק ו נ ה ‪.‬‬
‫וכן מ ה ש א מ ד ר ב ‪ :‬צ ר י ך ל ו מ ד א ת ה ‪ ,‬פ י ר ו ש ו ש ל כ ת ח י ל ה ל א י א מ ר א ת ה ב ר כ ה ב נ ס ת ר ‪ ,‬א ל א‬ ‫קנ״ד‪.‬‬
‫י א מ ר אתה‪ ««,‬א ב ל ב ד י ע ב ד י צ א א פ י ל ו א מ ר ב נ ס ת ר ) ו ע י ץ ב ד ב ר י ח מ ו ד ו ת ע ל ה ר א ״ ש ר פ ״ ט ‪ ,‬א ו ת‬
‫ועיץ דיטב״א יומא ל״ז ר ע ״ ב מ״ש ע ל הםיגנץ ״ ל א יצא״‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬ ‫וצ״ע‪.‬‬ ‫ד׳(‪.‬‬

‫• עיייש ברשב־א‪ ,‬מאירי וריטביא ל ב ב ל י נ ד ר י ם נ־נ בי‪.‬‬

‫י עיין ב ט נ ח ת חינוך‪ ,‬מ צ ו ה ת י ל ‪.‬‬
‫» עיין ב ב ל י נ׳ אי‪ ,‬ו ב ב י ח ט א ר ח סי׳ צ י ב ד י ה ו כ ל המשנה‪ .‬ועיין ב נ ו ס ח הר״מ מכתיי הוצ׳ רי*ל‬
‫זלוטניק ‪ .‬מ ח ב ר ו ת מני ק ד ם ' עמ׳ ‪ ,58‬ועיייש עמ׳ ‪.60‬‬
‫• טפוגיית ה ב ב ל י )מ׳ בי( ב ר ו ר שפירשו שאפילו ב ד י ע ב ד ל א יצא‪.‬‬
‫)ליתא לפנינו( כי ע ל‬ ‫בירושלמי‬ ‫ואומי‬ ‫‪:127‬‬ ‫»» ב ע ר ו נ ת הבשם היא‪ ,‬ה ע י א ו ר ב ך עסי‬
‫כן ה ו ק ן ב [ ע ב ב ר כ ו ת ב ר ו ך א ת ה ‪ ,‬כ א י ל ו מ ד ב ר פ ה ל פ ה לשומע )בירושלמי כ א ן פ י ט היא‪ ,‬י״ב ע ׳ א ‪:‬‬
‫כ א ד ם המשיח ב א ח ן ח ב י ר ו והוא שומע(‪ .‬ועיין מחז״ו‪ ,‬עס׳ ‪ ,66‬וסי חסידים הוצ׳ מק״נ סי׳ תקמיט‪ .‬ובמנהיג‬
‫מצאתי ב מ ד ר ש ט ע ם ל כ ל‬ ‫תמיד‬ ‫לנגדי‬ ‫ה׳‬ ‫שויתי‬ ‫)סי׳ מיו‪ ,‬טיו ע י ב ( ‪ :‬ומזה ה מ ק ר א‬
‫מ ט ב ע ה ב ר כ ו ת ‪ ,‬ש ב ת ח ל ת ה ב ר כ ו ת נ ר א ה שהמקום ע ו ס ד ל ע ת ו ‪ ,‬ו ל א סשם ו א י ל ך וכוי‪ .‬ועיין בפירושו‬
‫וטעם א ח ר ב ס ׳‬ ‫‪ ,122‬ו ב ה ע ׳ ל י ב שם‪.‬‬ ‫ל מ ס ׳ כ ל ה ‪ ,‬עט׳ זי‪ .‬ועיין ב ס ד ר ש ת ל י ם פטיז‪ ,‬הוצ׳ ב ו ב ר ע ס ׳‬
‫ק פ ^ ועיייש ב ה ע ר ו ת ה ר י ר מרגליות‪ .‬ו ה ט ע ם הפשוט הוא ב ש ב ה י ל השלם )סי׳ ק ס י ה ‪ ,‬ס״ו‬ ‫ה ב ה י ר סי׳‬
‫עיא( שיש כ א ן פ ש ר ה ב מ ח ל ו ק ת ר ב ושמואל‪ ,‬עיייש‪.‬‬
‫‪61‬‬ ‫ברכות פ״ד עמ׳ ‪20-19‬‬
‫זהו שבחו ש ל מקום‪ ,‬שאפילו חטה ואפילו תאנה לא דמיא כ ל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫התאנים‬ ‫את‬ ‫‪.13‬‬
‫ועיין י ר ו ש ל מ י פ ס ח י ם ם ״ י ה ״ ו ‪ ,‬ל ״ ז ע ״ ד‬ ‫אחת לחברתה‪ ,‬ע י ץ ירושלמי סנהדרין םם״ד‪ ,‬כ ״ ב ע״ג‪.‬‬
‫)לעניץ ברכת הזק(‪.‬‬
‫ו ל פ י פשוטו משמע ש ד ב ר י ר ׳ יוסי דבוקים‬ ‫וכ״ה הסדר גם בבבלי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יוסי‬ ‫ר׳‬ ‫‪.14‬‬
‫א ל א ש מ ת ח י ל ה ר צ ו ל פ ר ש ב ב ב ל י )מ׳ ב׳( ש ד ב ר י ר ׳ י ו ס י כ ו ל ל י ם א ף ש י נ ו י ש ל‬ ‫לדברי ד״מ‪.‬‬
‫והסיקו שם ש כ ו ו נ ת ר ׳ יוסי היא דווקא לשינוי‬ ‫ב ר כ ת המוציא ובורא פרי ה ג ק ל ב ר כ ת שהכל‪.‬‬
‫ולכאורה משמע משם‬ ‫ובירושלמי הקדימו דברי ר׳ יוסי ל ד ב ר י ר״מ‪.‬‬ ‫מ ע ץ הנוסח שהזכיר ר״מ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ש ר יוסי מ פ ר ש א ת מ ש נ ת נ ו ) ו כ פ י ׳ ה מ פ ר ש י ם בירושלמי(‪ ,‬א ב ל א ץ שום ה כ ר ח להוציא א ת ה ד ב ר י ם‬
‫ומסתבר שהירושלמי העתיק את הברייתא שלנו בשינוי סדר‪ ,‬ואף שם הפירוש‬ ‫מידי פשוטם‪.‬‬
‫הוא כמו שהסיקו בבבלי‪.‬‬
‫כ ״ ה ה ג י ר ם א ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת כ א ן ו ב כ ת ״ י פ ״ מ )עיין ב מ ה ״ פ פ ״ ו ה ״ ב ‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ושינה‬ ‫‪.15‬‬
‫ובירושלמי גורם‪:‬‬ ‫ו ב ב ב ל י ל א הובאו ד ב ר י ר ׳ יהודה‪.‬‬ ‫ובדפוס היה ל ו נוסח משובש(‪.‬‬ ‫ד״ה כל‪.‬‬
‫וקשה מאד להגיה א ת כ ל נוסחאות התוספתא‪ ,‬כמו שעשו המפרשים‪.‬‬ ‫ל א יצא‪.‬‬ ‫ו ל א שינה ב ר כ ת ו‬
‫‪,‬‬
‫ומסתבר שהכוונה לשינוי כ ל המאכלים מברייתן‪ ,‬ו ל ד יהודה מזכיר ב ב ר כ ה א ת ש ם ה מ א כ ל‬
‫כ ס י שקוראים ל ו בני א ד ם א ח ר י השינוי‪ ,‬וכשיםת התוספתא ל ע י ל ר ה ״ ד ש מ ב ר ך ע ל מיני תרגימא‪:‬‬
‫ו ה ו א הדין ש מ ב ר ך ל כ ת ח י ל ה כן‪ ,‬ו ל א א מ ד ר ׳ י ה ו ד ה ״ י צ א ״ א ל א‬ ‫ב ו ר א מ י נ י כ י ם נ י ן ‪ ,‬עיין מ ש ״ ש ‪.‬‬
‫ובירושלמי הרחיקו יותר ואמרו‬ ‫אגב ד ב ר י ר ׳ יוסי ששנה ״ ל א יצא״‪ ,‬ו כ ר ג י ל במשנה ובתוספתא‪.‬‬
‫ועיץ‬ ‫שאפילו ב ד י ע ב ד ל א יצא ל ד ׳ יהודה אם ל א שינה א ת ב ר כ ת ו ל ש ם ה מ א כ ל אחדי שינויו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ב פ י ה ר ש ״ פ לירושלמי שם‪.‬‬
‫ולפי פ י ר ו ש נ ו בתוםסתא א ץ שיטת ד׳ יהודה תלויה ב מ ח ל ו ק ת ד ״ מ ור׳ יוסי‪ ,‬ור׳ יהודה אינו‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מ ד ב ר בשינוי מטבע שטבעו חכמים‪ ,‬ולפיכך לא העתיקו את דבריו ב ב ב ל י ) מ ב (‪ ,‬מפני שאינם‬
‫ע נ י ץ כ ל ל ל מ ח ל ו ק ת ר ב ה ו נ א ו ר ׳ יוחנן ש ם ‪.‬‬
‫ובבבלי‪ :‬בורא פרי האדמה ו כ ר ‪ ,‬והתניא‬ ‫בירושלמי‪ :‬מיני זרעונים‪.‬‬ ‫זרעים‪.‬‬ ‫מ י נ י‬ ‫‪.16‬‬
‫‪,‬‬
‫וכבר ראינו לעיל בה״ד שהתוספתא מצריכה‬ ‫ב ו ר א מיני זרעים? ל א קשיא‪ ,‬הא ר יהודה והא רבנן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו נ ר א ה ש ב א ״ י נ ה ג ו ע ״ פ ש י מ ת ר יהודה‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ה ״ ד ) ש ר ‪(9‬‬ ‫ברכה מיוחדת לזרעונים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ק א מ ר ר ח ג י ב י ר ו ש ל מ י ) ם ״ ו ה ״ א ‪ ,‬י׳ ע ״ ב ( ש ע ל ב ש ר ו ב י צ ה ה י ו מ ב ר כ ץ‬ ‫ד״ה מיני כםנץ‪.‬‬
‫וכ״ה ברשימת הברכות שלפני המזץ בהגדה ש ל‬ ‫ב ו ר א מיני נפשות‪ ,‬בניגוד למשנתנו פ ״ ו מ״ג‪.‬‬
‫פסח‪.‬״‬
‫וכן בירושלמי‪:‬‬ ‫א ב ל בד‪ :‬ב ר כ ה א ח ת מעין ש ל ש א ח ר י ק ‪.‬‬ ‫וכ״ה בכי״ע‪.‬‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫ב ר כ ה‬ ‫‪.19‬‬
‫ברם קרוב לוודאי‬ ‫וכע״ז אף בבבלי ל״ז א ‪/‬‬ ‫ו מ ב ר ך אחריהם )כגי׳ כי״ר( ב ר כ ה א ח ת מ ע ץ שלש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שגירםתנו בתוספתא נכונה‪ ,‬ובמשנה ובתוספתא סתם ב ר כ ה אחת ל א ח ר המזץ היא ב ר כ ה מ ע ץ ג ‪.‬‬
‫וכ״ה הגירםא במשנה פ״ו מ״ח ב ר ו ב הנוסחאות‪ ,‬ועיץ להלן םהט״ו ומש״ש‪.‬‬
‫והוא ת י ק ץ ע ״ ם ה ב ב ל י ) ל ״ ז א׳( ומתאים ל ה ל כ ו ת הבבלי‪.‬‬ ‫ו כ ״ ה בד‪.‬‬ ‫האדמה‪.‬‬ ‫פ ר י‬ ‫‪.20‬‬
‫וגירםא זו מתאימה‬ ‫א ב ל ה נ כ ץ הוא בכי״ע‪ :‬בורא מיני זרעים‪ .‬וכן בירושלמי‪ :‬בורא מיני זרעונים‪.‬‬
‫ואעפ״י שגם בירושלמי שם‬ ‫ל כ ל ה ה ל כ ו ת שבתוספתא כאן ולשיטת בני א״י; ע י ץ מ ״ ש לעיל‪.‬‬
‫א מ ר ו שר׳ ירמיה ב ר ך ע ל אורז ב ר ו ר בורא ס ד י האדמה‪ ,‬הרי ר ׳ ירמיה ב ב ל י היה ונהג בשיטתם‪.‬‬
‫ובבבלי‪ :‬ולבסוף ברכה‬ ‫ו ק בירושלמי‪ :‬ואינו צריך ל ב ר ך אחריו‪.‬‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫‪ .21‬א ח ד י ה ן‬
‫א מ ד ר ב ש ש ת ל א קשיא הא ר ״ ג והא רבנן ו כ ר ‪ ,‬א ל א‬ ‫והתניא לבסוף ולא כלום‪.‬‬ ‫אחת מעץ שלש‪.‬‬
‫ועיין מ ״ ש ל ה ל ן ם ה ט ״ ו ‪.‬‬ ‫ל ע ו ל ם רבנן ותני גבי אורז ולבסוף אינו מ ב ר ך עליו ולא כלום‪.‬‬
‫ע י ץ מ ״ ש ב ה ׳ ה י ר ו ש ל מ י ל ה ר ״ מ ע מ ׳ ל ״ ט א ו ת ה׳‪.‬‬ ‫ברכות‪.‬‬ ‫ש לש‬ ‫‪.22‬‬

‫״ צפה״ב חט״ו )‪ ,(1911‬עמי ‪.122‬‬

 ‫ברכות פ״ד עמ׳ ‪20‬‬ ‫‪62‬‬
‫ה ל כ ה ז ו מ ת א ר ת א ת מ נ ה ג י ה ס ע ו ד ה בזמן ה ע ת י ק א צ ל נ כ ב ד י ה ע ם ‪ ,‬ו נ כ ל ל ו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כיצד‬
‫כאן כמה פ ר ט י ם ש א ץ להוציא מהם מסקנות להלכה‪ ,‬מפני שמקורם נ ע ק בנימוסי המקום ו ל א‬
‫ו ב ד ר ך כ ל ל הסדר מתאים למנהגי הרומאים בסעודה וגם ש ל היונים בתקופה המאוחרת‪.‬‬ ‫בהלכה‪.‬‬
‫ואין כ א ן ״ ה ל כ ה ב ס ע ו ד ה ״ ‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן ד ה י ״ א ‪.‬‬
‫ונתנו להם לידים‪.‬‬ ‫ע ד שיכנסו כולן נכנסו כולן‬ ‫ו כ ר ‪ .‬וכן בד‪:‬‬ ‫שיתכנסו‬ ‫עד‬ ‫‪.23‬‬
‫ש ל ש ת י ג י ד ם א ו ת י ש נ ו כאן‪ ,‬ו ה נ כ ץ ה ו א ב כ י ״ ע ) ו צ ו ק ד מ נ ד ל ה ו ר י ד ג י ר ם א נ כ ו נ ה ז ו‬ ‫וערבוב‬
‫ו ג י ר ס א זו מ א ו ש ר ת ג ם ע ״ י ה י ר ו ש ל מ י‬ ‫ונטלו ונתנו להם לידים‪.‬‬ ‫לשנו״ם!(‪ :‬ע ד ש נ כ נ ס ו כולם‪.‬‬
‫והבבלי‪ ,‬ו ה ד ץ נותן ש כ ל המעשים ה ל ל ו נעשו ל פ נ י ש נ ת כ נ ס ו כ ל האורחים‪ ,‬שלא יכלו ל ה ת ח י ל‬
‫וכן ה י ה ג ם מ נ ה ג ה ר ו מ א י ם ‪,‬‬ ‫ב ס ע ו ד ה ‪ ,‬ועיין ש ט מ ״ ק מ ״ ג א ׳ ד ״ ה כ י צ ד ו ר ש ״ י ש ם ד ״ ה ש א נ י ‪.‬‬
‫ועבדיהם הביאו ל פ נ י הסעודה מים לאורחים ל ר ח י צ ת הידים מפני שאכלו בידיהם‪ ,‬ו כ ל המטרה‬
‫ב מ נ ה ג י ם ה ל ל ו ה י ת ה ל ה ע ס י ק א ת ה א ו ר ח י ם ע ד ש י ת כ נ ס ו כ ו ל ם )ועיין ב פ י ׳ ה ג ד ה ש ל פ ס ח ל ד ׳‬
‫מאיר איש שלום עמ׳ ‪«.(20‬‬
‫וכן‬ ‫ו ה ג י ר ס א ״ נ ט ל ו ו נ ת נ ו ״ נ כ ו נ ה ה י א ‪ ,‬ו ה פ ו ע ל ״ נ ט ל ״ ב א כאן ל ח י ז ו ק ה פ ע ו ל ה ש ל ה נ ת י נ ה ‪.‬‬
‫ר ג י ל מ א ד ב ב ב ל י ‪ :‬ש ק ל ו א ז ל ‪ ,‬ש ק ל י ו א ז ל י ‪ ) ,‬ב ר כ ו ת ם ׳ אי‪ ,‬ב ״ ק פ ״ א ב ׳ ‪ ,‬ב ״ מ כ ״ ד ב׳‪ ,‬ע ״ ז י ״ א א ׳ ‪,‬‬
‫ב כ ו ר ו ת מ ״ ד ב ׳ ל פ י ש ט מ ״ ק ש ם ‪ ,‬ד ק ״ ס ס נ ה ד ר י ן ע מ ׳ ‪ 57‬ה ע ׳ ק׳‪ ,‬ב ה ״ ג ד ״ ב ע מ ׳ ‪ 528‬ו ע ו ד ו ע ו ד ( ‪,‬‬
‫ו ב ע ב ר י ת ) ע ״ ז ג׳ ס ע ״ א ( ‪ :‬נ ו ט ל ו ה ו ל ך ‪.‬‬
‫הנטילה היא ר ק משום נקיות‪ ,‬מפני שהחזיקו א ת הכוס ר ק ביד אחת‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אחת‬ ‫‪ .24‬י ד ו‬
‫ו כ ן א כ ל ו א ת ה פ ר פ ר ת ר ק ב י ד א ח ת ‪ ,‬״ עיין ב מ ם ׳ ד ״ א פ ״ ז ‪ ,‬ה ו צ ׳ ה י ג ע ר ע מ ׳ ‪ ,216‬ו ב ט א ו ״ ח ם י ׳‬
‫ועיין‬ ‫ועיין ב ת ו ם ס ׳ מ ״ ג א ׳ ד ״ ה כ ל ‪ ,‬ו ב ג ל י ץ ש ם ‪.‬‬ ‫ו א י ן כ א ן א ל א מ נ ה ג ד ר ך א ר ץ ‪ ,‬עיין ל ע י ל ‪.‬‬ ‫ק״ע‪.‬‬
‫ת ר ב י ץ ש כ ״ ב ע מ ׳ ‪.46‬‬
‫וכן ה ס ד ר ג ם ב ב ב ל י ‪ ,‬א ב ל ב י ר ו ש ל מ י ‪ :‬ה ב י א ו ל ק פ ר פ ר ת ו כ ו ׳ ה ב י א ו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫להם‬ ‫מזגו‬
‫ו ע י ץ ב מ ה ״ פ פ ״ ו ה ״ ו ד״ה הביאו‪.‬‬ ‫להן י ץ ‪.‬‬
‫ה פ ר פ ר א ו ת ה ל ל ו הם כיםנין ש ב א ו ל פ נ י הסעודה‪ ,‬כ ד י ל ג ר ו ר א ת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫פ ר פ ר א ו ת‬ ‫‪.25‬‬
‫ה מ ז ץ )עיין מ ״ ש ל ע י ל ב ה ״ ד ( ו א ץ ב ר כ ת ה פ ת פ ו ט ר ת אותן‪ ,‬ועיין ח ״ ד ו ב מ ה ״ פ ה נ ״ ל ‪.‬‬
‫בבא זו חסרה בירושלמי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫להם‬ ‫‪ .27‬מ ז ג ו‬
‫כדי שלא לבייש את בעה״ב‪.‬‬ ‫ו כ ״ ה ב כ י ״ ע ו ב כ ת ״ י פ ״ מ ) פ ״ ו ה״ו(‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אחר‬ ‫‪ .29‬ה ב א‬
‫ו ב ב א ז ו נ ש נ י ת ג ם ב י ר ו ש ל מ י ‪ ,‬א ב ל א י נ ה ב ב ב ל י ‪ .‬ועיין א י כ ״ ד פ ״ ד ‪ ,‬ד׳‪ ,‬ב ד פ ו ס י ם ‪ ,‬ו ב ח י ׳ ה ר ד ״ ל‬
‫ש ם א ו ת י״א‪.‬‬
‫א ב ל ב ב ב ל י ) ב ״ ב צ ״ ג ב׳(‪ :‬מ פ ה‬ ‫וכ״ה גם ב א י כ ״ ר הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מטפחת‬ ‫‪ .31‬ט ו ר ס י ן‬
‫וכן ב א י כ ״ ר ה ו צ ׳ כ ו ב ד ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :142‬ה י ה ת ו ל ה מ פ ה ע ל פ ת ח ו ‪ ,‬כ ל ז מ ן‬ ‫פרוסה ע ל גבי הפתח ו כ ר ‪.‬‬
‫ו ב ר ש ב ״ ם ב ״ ב ש ם פ י ר ש ש ה מ פ ה ש מ ש ה סימן ל א ו ר ח י ם ״ ש י ד ע ו כ י ש ם‬ ‫שהיה מפה פרוסה ו כ ר ‪.‬‬
‫ו מ ש מ ע מ ל ש ו נ ו ש ב א ו ר ח י ם ע נ י י ם ב ל ת י ק ר ו א י ם עםיקינן‪ .‬ו ל ו ל א ד ב ר י ו‬ ‫יאכלו‪ ,‬וילכו שם לאכול״‪.‬‬
‫וכבד אמרו‬ ‫היה נ ר א ה ש ב א ו ר ח י ם ק ר ו א י ם ו מ ו ז מ נ י ם ש א ח ר ו ל ב ו א ה ע נ י ץ מ ד ב ר ‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ‪.‬‬
‫ביקירי ירושלים )איכ״ר שם( ש ל א היה אחד מהם ה ו ל ך ל ס ע ו ד ה ע ד שהיה נ ק ר א )ולפי מ ס ו ר ת‬
‫אחרת‪ :‬נ ק ר א ונשנה(‪ ,‬ו א ץ א ח ד מהם נ כ נ ס לסעודה א ל א א ״ כ יודע מי מיםב ע מ ו ) ש ם וסנהדרין‬
‫ולפ״ז היתה רשימת המוזמנים מוכנה מ ר א ש ‪,‬‬ ‫‪.(322‬‬ ‫כ ״ ג א׳ ו ע י ץ מ כ י ל ת א משפטים פ ״ כ ע מ ׳‬
‫ואורחים בלתי קרואים ל א באו לסעודה אלא ע״פ טעות )כמו במעשה קמצא ובר קמצא(‪.‬‬
‫יתכן שזו היתה המפה שבני י ר ו ש ל י ם היו מ צ י י ר ץ‬ ‫ואשר למפה שהיתה פרוסה ע ל גבי הפתח‪.‬‬

‫«! ועיין ב ת א ו ד של ס ע ו ד ת טרימלכיון א צ ל פטרוניוס‪ ,‬סטיריקון‪ ,‬פל״א ואילך‪.‬‬

‫»» מנהג ה ע מ י ם היה להדחיק א ת ה פ ת ב י ד שמאל ו כ ל מ ל פ ת י ה פ ת בימין )עיין מיש פ ל ו ט ר כ ו ס‬
‫‪ de fortuna‬פ י ה ( ‪ .‬ולפיז נ ר א ה שבמבוא ה ס ע ו ד ה היו נוטלים ר ק א ת הימין‪ ,‬מפני שלא א כ ל ו ל ח ם ‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪63‬‬ ‫ברכות פ״ד ע מ ‪20‬‬
‫עליה א ת המאכלים‪ .‬וכן א מ ר ו ב א י כ ״ ר שם‪ :‬בשעה שאחד מ ה ם עושה סעודה היה צ ר כ ל מיני‬
‫‪,‬‬
‫מעודה במפה מפני האיםטגםץ‪ ,‬ש ל א י א כ ל א ח ד מ ה ם ד ב ר שיינזק‪ .‬וכן ב י ר ו ש ע ״ ז פ ״ ג ה ״ א ‪ ,‬מ ״ ב‬
‫ולס״ז כשםילקו א ת המפה הודיעו ש כ ב ר‬ ‫ע״ג‪ :‬למלך שעשה סעודה ו צ ר כ ל מיני פעודה במפה‪.‬״‬
‫וכ״ז היה מנהג יקירי ירושלים שנהגו‬ ‫נ ב ח ר ו ה מ א כ ל י ם ע ״ י ה א ו ר ח י ם ‪ ,‬ואין מ ק ו ם ל א ו ר ח י ם ה ד ש י ם ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיץ בסרישה טוא״ח סוף ס י ק״ע‪.‬‬ ‫סלסול בעצמם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ן צ ר י ך ל ס ר ש מ ״ ש ב מ ד ר ש ש ם ) ה ו צ כ ו ב ד ע מ י ‪ :(141‬ב ש ע ה ש ה י ה א ח ד מ ה ם נזמן ל ס ע ו ד ה‬
‫ה י ה ה ו פ ך א ו נ ק ל י ש ל ו ה ש מ א ל י ת ‪ ,‬ש א ם י ב ו א א ח ר ל ז מ נ ו ה י ה י ו ד ע ש ה ו א מזומן ל ס ע ו ד ה ו ל א י ט ע י נ נ ו‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ב ר פ י ר ש ל נ כ ץ ר י ״ ן א פ ש ט י ץ ) ת ר ב י ץ ש ״ ה ע מ ‪ (271‬ש פ י ר ו ש ו ש ה י ה ה ו פ ך א ת‬ ‫טענת חנם‪.‬‬
‫)בד״א ר ב ה פ״ח‬ ‫ז ר ו ע ו השמאלי‪ ,‬כ ל ו מ ר א ת ש ר ו ו ל ו השמאלי‪ ,‬כ ד י ש י כ י ר ו שהוא מוזמן לסעודה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שהביא אפשטיין ש ם צ ״ ל ‪ :‬לניכלא‪ ,‬ו נ ת ח ב ר ו ״ נ י ״ ויצא‪ :‬ל ט כ ל א ‪ ,‬ושוב תקנו‪ :‬ל ט ב ל א ‪ ,‬ו כ פ י ש ל‬
‫ש ה ר י י ד ו ע ל נ ו מן ה צ י ו ר י ם‬ ‫ו ב פ י ר ו ש ה ד ב ר י ם נ ״ ל ‪ ,‬ש ג ם ז ה ה י ה סימן ס י מ ב ו ל י ‪.‬‬ ‫אםשטיץ שם(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה ע ת י ק י ם ומן ה מ ק ו ר ו ת ש ה י ו נ ו ה ג י ם ב ה ס י ב ה ל ה ש ע ן ב ז ר ו ע ה ש מ א ל י ת ) ע י ץ ג ם ס ם ח י ם ק ״ ח א (‬
‫והיונים כ ש ד ב ר ו ב ל ש ץ גבוהה אמרו‪ :‬ס ע ד נ ו ע ל הזרוע‪,‬״‬ ‫ע ל הכר‪ ,‬והיד הימינה ב ל ב ד היתה פנויה‪.‬‬
‫ולפ״ז היתה הפיכת השרוול השמאלי משמש ם י ק שהזרוע השמאלי‬ ‫כלומר‪ ,‬השתתסנו במסיבה‪.‬‬
‫כ ב ר תסום‪.‬‬
‫כלומד‪ ,‬מנהג ירושלים היה שהיו מוםרץ א ת הסעודה‬ ‫ס ע ו ד ה וכר‪.‬‬ ‫‪ .33‬מ ו ם ר י ן‬
‫ו ב א י כ ״ ר הנ״ל‪ :‬מה היתה יקרותן שהיו מוםרין‬ ‫ל ט ב ח אומן‪ ,‬כ ד י ש י ת ח י י ב ה ט ב ח ב ב ו ש ת א ם י ק ל ק ל ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ומכיוץ שהטבח ידע שאם יקלקל יצטרך לשלם‬ ‫ה ס ע ו ד ה ל ט ב ח ו כ ר )ועיין ב ה ו צ ב ו ב ר ש ם ה נ ״ ל ( ‪.‬‬
‫מ מ ץ הרבה הוא נזהר מ א ד במלאכתו‪ .‬א ב ל א ץ ל פ ר ש שהמנהג היה שהטבח ישלם‪ ,‬שהרי לרשב״ג‬
‫‪,‬‬
‫מ ש ל ם ב כ ל מ ק ו ם מ ד י נ א ד ג ר מ י ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ב ״ ק פ ״ י ס ה ״ ט ו ב ב ב ל י ב ״ ב צ ״ ג ב ‪ .‬ב ר ם ב ב ב ל י ש ם ‪:‬‬
‫ולפי‬ ‫)כלומר‪ ,‬בטובה ובחנם( וקלקלה ו כ ר ‪.‬‬ ‫לחבי רו‬ ‫מנהג גדול היה בירושלים המוסר סעודה‬
‫ועיץ בתידושי אגדות ל מ ה ר ש ״ א‬ ‫גירםא זו ל א ש ל ם ה מ ק ל ק ל א ל א ע ״ ס המנהג הגדול בירושלים‪.‬‬
‫שם‪.‬‬
‫ה ל כ ה ו כ ר ‪ .‬כאן מדברים כ ב ר בהלכה‪ ,‬ו ל א במנהגים גרידא‪.‬‬ ‫‪.34‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כ ל ה מ פ ר ש י ם הגיהו ע ״ ס ה ב ב ל י ) י ו מ א ל א ( היוצא ל ה ט י ל מ י ם ו כ ר ‪,‬‬ ‫‪ .35‬ל ס ו ך ו כ ר ‪.‬‬
‫ו ט ע ם הנטילה ה ו א משום ש פ ש ו ף ניצוצות‪ ,‬א ב ל א ם י צ א להםך א ת ר ג ל י ו נ ו ם ל ש ת י ידיו‪ ,‬כ מ ס ו ר ש‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ועיין ב ה ״ ג ם ״ ז ‪ ,‬ד ״ ו י ע ״ ב ‪ ,‬ד ״ ב ע מ ‪.60‬‬ ‫ב א ו ״ ז ח ״ א ה נט״י‪ ,‬ס ו ף ס י ע ״ ה ‪.‬‬
‫ב ר ם ק ש ה להגיה א ת כ ל הנוסחאות בתוספתא‪ ,‬ושמא שיטתה ש ל א ע ש ו מסיכה כהפלג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שנייא היא‬ ‫ו מ ס י כ ה ל א ש ע ה ק ל ה היא?‬ ‫ובירושלמי יומא )פ״ג ה״ב‪ ,‬מ ע ״ ב ‪ ,‬ל פ י כי״ל(‪:‬‬
‫ואסשר שלעניץ מקדש גרידא ע ש ו מסיכה כהפלג‪.‬‬ ‫שעשו אותה כהפלג‪.‬‬ ‫מסיכה‬
‫וכס״ז להלן יומא פ ״ א הט״ז‪ ,‬ב כ ו ר ו ת פ ״ ז הי״א‪,‬‬ ‫ו כ ר ‪ .‬ע י ץ להלן ה ״ כ ומש״ש‪.‬‬ ‫לדבר‬
‫‪,‬‬
‫ו ע י ץ מ ש ״ ש ב ת ס ״ ר ח ״ ב ע מ ‪.275‬‬
‫כלומר‪ ,‬השמש מגיש ל ו א ת הטפיח‪ ,‬ו נ ו ט ל במקומו‪ ,‬כ ד י שיראו ש נ ט ל‬ ‫ב מ ק ו מ ו וכר‪.‬‬ ‫‪.36‬‬
‫א ת ידיו‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ה ט פ י ח ו כ ו ‪ .‬וכן ברש״י יומא ל א )לפי או״ז ה נט״י ס י ע״ה‪ ,‬ט ״ ז רע״ד(‪ :‬ומחזיר‬
‫ועיץ רש״י שם במקומו וברי״ף כאן פפ״ח‪.‬‬ ‫האורחים‪ ,‬ה״ג לה בתוספתא דברכות‪.‬‬ ‫הטפיח ע ל כ ל‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ב ה ״ ג ) ם פ ״ ו ‪ ,‬ד ״ ו ט ע ״ ג ‪ ,‬ד ״ ב ע מ ‪ (68‬ג ר ם ג ם ב ב ב ל י ש ם ‪ :‬ו ה ט פ י ח מ ח ז ר ע ל ה א ו ר ח י ן ‪ .‬ו כ ״ ה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובכי״ע‪ :‬והטפיח ומחזיר מ פ ה ע ל‬ ‫ו ע י ץ ד ק ״ ם ש ם ע מ ‪ 77‬ה ע ד ה ה ‪.‬‬ ‫ב א ש כ ו ל ח ״ א ע מ ‪.54‬‬

‫«» וכן ב ס ע ו ד ת ו של טריסלכיון )פיטרוניוס‪ ,‬סטיריקון רפ״א( הביאו מ ק ו ד ם מ פ ה מצויירת ב מ ח ז ה‬

‫ציד‪ ,‬ואח״כ הביאי ל א כ י ל ה חזיר ב ר ‪.‬‬
‫׳‪.«r‬‬ ‫‪ayKUVOS‬‬ ‫«» וכ״ה א צ ל לוקיאנוס )‪kbtivvov^tv : ( L e x i p h . 6‬‬
 ‫ברכות פ״ד עמ׳ ‪21-20‬‬ ‫‪64‬‬
‫לפני‬ ‫מפה‬ ‫ו י ש כ א ן ע ר ב ו ב י א ש ל ש ת י נ ו ס ח א ו ת ‪ ,‬ש כ ״ ה ב כ ״ י ל ׳ ב ב ב ל י שם‪ :‬ו מ ח ז י ר‬ ‫האורחים‪.‬‬
‫ובפי׳ ד ׳ אליקימ‪ :‬ומחזיר מפה ע ל האורחץ‪ ,‬וכ״ה גם ב ר ו ק ח ה׳ סעודה סי׳ ש כ ״ ט ‪.‬‬ ‫האורחץ‪.‬‬
‫וכ״ה במפרשיו שם )תלמידי‬ ‫לאורחץ‪.‬‬ ‫פניו‬ ‫ב ר ם ב ר י ״ ף ב ר כ ו ת ס ם ״ ח ג ד ם ב ב ב ל י שם‪ :‬ו מ ח ז י ר‬
‫ד ״ י ‪ ,‬ר א ״ ה ע מ ׳ ק ע ״ ד ‪ ,‬ר ׳ י ה ו נ ת ן ‪ ,‬ל פ י כ ״ מ פ׳׳ז מה׳ ב ר כ ו ת ס ה ״ ח ( ו כ ״ ה ב ר ״ מ ‪ ,‬ב ת ו ה ״ ב ל ה ר ש ב ״ א ‪,‬‬
‫ו ב מ ש מ ר ת ה ב י ת ‪ ,‬ב י ת ו ׳ ש ״ א ‪ ,‬ק נ ״ ז ע ״ ב ‪ ,‬ב ב י ת י ד ל מ א י ר י ה ״ ב ‪ ,‬ב ש ל ח ן א ר ב ע ש ״ א ב ר כ ה ג׳‪,‬‬
‫י ׳ ע ״ ב ו ע ו ד ‪ .‬ו כ נ ר א ה ש כ ל ם ה ע ת י ק ו מן ה ר י ״ ף ‪ .‬ו ק ר ו ב ל ו ו ד א י ש ג י ר ם ת נ ו נ כ ו נ ה ‪ ,‬ו פ י ר ו ש ה כ פ י ר ש ״ י‬
‫ו א ץ כאן א ל א נימוס מ ק ו ב ל להציע גם ל ש א ר האורחים‬ ‫שהשמש מחזר את הטפיח ע ל כ ל האורחים‪.‬‬
‫א ת פ ך ה מ י ם ‪ ,‬ו מ מ י ל א נ ו ד ע ש ה ר א ש ץ נ ט ל א ת ידיו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר במשנתנו פ ״ ו מ״ו‪ ,‬ועיץ בשנו״ם‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אמרו‬ ‫מה‬ ‫מפני‬ ‫‪.37‬‬
‫אבל בפיה״מ להר״מ ובחיבורו םפ״ד‬ ‫פירש״י‪ :‬ש א ץ ל ב המםובים א ל המברך‪.‬‬ ‫פנוי‪.‬‬ ‫‪.38‬‬
‫מ ה ׳ ב ר כ ו ת ‪ ,‬ו ב ר א ב ״ ן ה ׳ ב ר כ ו ת ס י ׳ ק צ ״ ה ‪ ,‬פ י ר ש ו ש א י נ ו י כ ו ל ל ע נ ו ת אמן‪ ,‬מ פ נ י ש מ א י ק ד י ם‬
‫‪ p‬ה ר א ש ו נ י ם ע ״ פ ה י ר ו ש ל מ י כאן פ ״ ו ה ״ ו ‪ ,‬ע י ץ א ה צ ו ״ י ע מ ׳‬ ‫וכן פ י ר ש ו כ מ ה‬ ‫לוושט‪.‬‬ ‫קנה‬
‫ו ע י ץ מ א י ר י מ ״ ב ר ע ״ ב ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,146‬ו כ נ ר א ה נ י ס ח א ת ה י ר ו ש ל מ י ע ״ פ פ י ר ו ש ה ר ש ב ״ א‬ ‫‪.158-157‬‬
‫שם‪.‬‬
‫ב מ א י ר י מ ״ ד א׳‪ 151 ,‬ע ״ א ‪ :‬״ ו כ ן כ ת ב ו ) כ ל ו מ ד ‪ ,‬ר ש ״ י ( ב ת ש ו ב ת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ויין‬ ‫א ו ד ז‬ ‫‪.39‬‬
‫ש א ל ה ״ ע ל מ י ש ש ר ה פ ת ו ב י ץ שאינו מ ב ר ך א ל א ע ל הפת‪ ,‬אפי׳ היה א ו כ ל להשקיט צמאו ש מ ת י י ר א‬
‫א מ ר ו הביאו ל פ נ י ו אורז ויץ‪ ,‬שהיה ד ר כ ם ל מ ת ק פ ת והאורז[‬ ‫בתוספת׳‬ ‫ואף‬ ‫משתיית היץ‪.‬״‬
‫כלומ׳ אעפ״י ש ב ר כ ת היץ חשובה יותר‪ ,‬הואיל ופת האורז‬ ‫ביץ‪ ,‬מ ב ר ך ע ל האורז ופוטר את היץ‪.‬‬
‫ומכאן נ ר א ה שהמאירי פירש א ת הברייתא בשרה את פ ת האורז ביץ‪.‬‬ ‫ע י ק ר ו כ ו ׳ ״‪.‬‬
‫ב ר ם בירושלמי )מע״ש פ״ב‪ ,‬ה״א‪ ,‬נ ״ ג ע ״ ב ובמקבילות(‪ :‬״מניין שהשתייה ב כ ל ל א כ י ל ה‬
‫מ ה נן ק י י מ ץ א ם ב נ ו ת ן ט ע ם י ץ ב ת ב ש י ל ‪.‬‬ ‫מן ה כ א ‪ ,‬ו נ ת ת ה כ ם ף ב כ ל א ש ר ת א ו ה נ פ ש ך ‪ .‬״‬ ‫וכר?‬
‫כל הטפל לאכילה כאכילה״‪.‬‬ ‫וגמזוזינייה‪.‬‬ ‫והלא טעם בפגם הוא ו כ ר ‪ ,‬ת י פ ת ר ב א י ל ץ א ו ר ז נ י י ה‬
‫ומכאן שהיו א ו כ ל ץ מ ע ד נ י א ו ר ז )״אורזנייה״( ושותין י ץ א ח ר י ו ‪ ,‬״ והיץ היה ט פ ל לאורז‪ ,‬מ פ נ י‬
‫על האורז‬ ‫אף כאן מברך‬ ‫ומשום כך‬ ‫האות‪,‬‬ ‫ל ב ט ל את מתיקות‬ ‫באה כדי‬ ‫השתייה‬ ‫שעיקר‬
‫את‬ ‫מדעתו‪ ,‬ולא הביא‬ ‫ק‬ ‫שפירש‬ ‫בח״ד‬ ‫ועיין‬ ‫מ ש נ ת נ ו )פ״ו מ״ז(‪.‬‬ ‫כדין‬ ‫את היץ‪,‬‬ ‫ופוטר‬
‫הירושלמי‪.‬‬
‫ו ב מ ש נ ת נ ו ) פ ״ ו מ״ג( אמרו‪ :‬ו ע ל ה נ ו ב ל ו ת‬ ‫וכ״ה במאירי הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ו נ ו ב ל ו ת‬ ‫צנון‬
‫ומסקנת התלמוד היא‬ ‫ו ב ב ב ל י )מ׳ ב ׳ ( נ ח ל ק ו ב מ ה ו ת ן ר ׳ א י ל ע י ו ר ׳ ז י ר א ‪.‬‬ ‫אומר שהכל‪.‬‬ ‫וכר‬
‫ש נ ו ב ל ו ת ס ת ם ‪ p‬כ ו ש ל י כ ו מ ר א ‪ .‬ו פ י ר ש ״ י ש ר ו פ י ח מ ה ‪ .‬ו ב ר ״ ש ) ד מ א י פ ״ א מ״א(‪ :‬ב ו ש ל י כ ו מ ר א ‪.‬‬
‫ועיץ בירושלמי‬ ‫נכמרו‪.‬‬ ‫כ ת נ ו ר‬ ‫עורנו‬ ‫מ נ י ח ץ אותן ב א י ל ן ל ה צ ט מ ק ‪ ,‬מ ל ש ץ‬ ‫כלומד‬
‫ו ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ פ י ר ש שהן פ י ר ו ת ש נ פ ל ו ק ו ד ם ש נ ת ב ש ל ו ‪ ,‬ו ה ו א‬ ‫ש ם ו ב מ ה ״ פ ש ם ם ד ״ ה ר ׳ יוחנן‪.‬‬
‫ו א ף פ י ר ו ש זה מ ת א י ם ל ב ו ש ל י‬ ‫וכן משמע בירושלמי ב ר כ ו ת למשנתנו הנ״ל‪.‬‬ ‫נ ו ב ע מ פ י ׳ ר ב האי‪.‬״*‬

‫•< עיין שבה׳׳ל השלם‪ ,‬ס ד ר ב ר כ ו ת ס ו ף סי׳ קם״ג‪ ,‬נ״ו ע״ב‪ .‬תשובה זו ל א נ כ נ ם ה ל ק ו ב ץ של ש ר ת‬
‫רשיי שנדפס מחדש‪.‬‬
‫ועיין במנן א ב ר ה ם ו ב מ ח צ י ת השקל שם שכיוון‬ ‫״ עיין שירי כנה״נ א ר ח סי׳ קס״ח‪ ,‬ס״ק י״א‪.‬‬
‫ל ד ע ת המאירי‪.‬‬
‫»» הכוונה ל ס ו ף ה פ ס ו ק ‪ :‬ביין וכוי‪ ,‬ומכאן ששתיית יין נ ק ר א ת א כ י ל ה ‪.‬‬
‫»» שהרי כן מ ו כ ח מן ה ל ש ו ן ‪ .‬ה ט פ ל ל א כ י ל ה ״ )עיין במשנתנו פ״ו מ״ז>‪ ,‬מ ה שאין כן בנותן יין ל ת ו ך‬
‫ה א ו ת ‪ ,‬שיש כ ן א כ י ל ה ממש‪ ,‬כ מ ו בנותן יין ל ת ב ש י ל ‪ ,‬שהזכיר הירושלמי ל ע י ל ‪ ,‬שלא נתן ב ו ט ע ם של ‪ .‬ט פ ל‬
‫לאכילה״‪ ,‬ועיין ב ב ב ו ת ה ב א ו ת ‪ ,‬ו ב ט א ר ח ריש סי׳ רי״ב ובב״י שם ד״ה ומ״ש כ מ ן ש א כ ל ד נ מ ל י ח ‪.‬‬
‫‪ .178‬ועיין ט ו ר ה נבוכים ח״ב פל״ו‪.‬‬ ‫״ עיין תשה״נ א ס ף )מק״נ‪ ,‬ירושלים תשיב(‪ ,‬עמ׳‬
 ‫‪,‬‬
‫‪65‬‬ ‫ברכות פ״ד עמ ‪21‬‬
‫וקרוב לוודאי‬ ‫כומרא‪ ,‬מפני שהנושרות לפני בישולן היו נ כ מ ר ו ת באדמה ע ד שיתבשלו היטב‪.‬״‬
‫ש נ ו ב ל ו ת הן ה פ י ר ו ת ש ה י ו נ י ם ק ר א ו ל ה ם ‪ bpvictirtls‬א ו ‪ ,bpvirtrels‬כ ל ו מ ר פ י ר ו ת ש נ ת ב ש ל ו‬
‫יותר מדאי‪ ,‬ע ד כ ד י נשירה מן האילן‪.‬״‬
‫וברשימה אחת של מ א כ ל י ם ״‬ ‫ברם א צ ל היונים םתם נובלות בלי שם לואי ‪ p‬זיתים נובלות‪.‬״‬
‫נ ז כ ר ו יחד‪ :‬״ צ נ ו ן ‪ ,‬נ ו ב ל ו ת נ ש ל זית[״‪ .‬ו ל פ י כ ך א פ ש ר ש א ף ב ב ר י י ת א ש ל נ ו צ נ ו ן ו נ ו ב ל ו ת ‪ ,‬הן נ ו ב ל ו ת‬
‫ש ל זית שבאו יחד ע ם צ נ ץ ב ס ע ו ד ת כיםנץ‪ ,‬וחשבו א ת הצנון ל ע י ק ר ואת נ ו ב ל ו ת הזית לטפל‪ .‬וכן‬
‫‪,‬‬
‫ב ב ב ל י ) מ ״ א א ( ‪ :‬ה י ו ל פ נ י ו צנון וזית‪ ,‬מ כ ד ך ע ל הצנון ו פ ו ט ר א ת הזית ו כ ר ‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ו ז ו היא‬
‫הברייתא ש ל פ נ י נ ו כאן‪ .‬א ב ל ע י ץ ב ב ב ל י ב ״ ב ק מ ״ ו ד ע ״ ב ו ב ר ש ב ״ ם ש ם ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובירושלמי )פ״ו‬ ‫‪ .40‬מ ל י ח ו כ ר ‪ .‬ע י ץ ב מ ש נ ת נ ו ) פ ״ ו מ ״ ז ( ו ב ד ק ״ ם ע מ ׳ ‪ 233‬ה ע ׳ ז ‪.‬‬
‫ה״ז‪ :‬י ׳ ע ״ ד ( ‪ :‬ר ׳ ש מ ו א ל ב ר נ ח מ ן ב ש ם ד ׳ י ו נ ת ן מ ת נ י ת א ע ד ש ל א ל מ ד ו ס ע ו ד ת מ ל כ י ם ‪ ,‬ו ב מ ק ו ם‬
‫כ ל ו מ ר בראשונה‪ ,‬כשהיו עניים‪ ,‬ל א אכלו לפני הסעודה ולאחריה‬ ‫שעושי׳ א ת המליח עיקר וכר‪.‬‬
‫א ל א מ ל ו ח ץ ג ר י ד א )עיין ק י ד ו ש ץ פ ״ ו א ׳ ‪ ,‬ו ה מ פ ר ש י ם פ י ר ש ו ש ם מ ל ו ח — ע ש ב ש ש מ ו מ ל ו ח ( ‪,‬‬
‫המליחים‬ ‫עשירים‪,‬״ כ ב ר פקעה חשיבות‬ ‫כלומר סעודת‬ ‫כשלמדו סעודת מלכים‪,‬‬ ‫א ב ל אח״כ‬
‫כממשיכים ש ל ת א ו ת האכילה והשתיה‪ ,‬ובמקומם ב א ו כ ל מיני מתיקה וכיםנץ‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל י ) מ ״ ד א׳( פ י ר ש ו א ת ה מ ש נ ה ב א ו כ ל י מ ל י ח י ם א ח ר י ס י ר ו ת ג י נ ו ם ר ‪ ,‬ש ה מ ל י ח ב א ל ב ט ל‬
‫ומכיץ שאי א פ ש ר לאכול א ת המליח לבדו‬ ‫א ת המתיקות היתירה שנצטברה אחרי אכילת הפירות‪.‬‬
‫והביאו ש ם מ ע ש ה ב ר ׳ יוחנן ש א כ ל ה ר ב ה פ י ד ו ת‬ ‫אוכלץ א ת ו פת‪ ,‬ונמצאה ה פ ת טפלה למליח‪.‬‬
‫ו ב ר ו ר ‪ p‬ה ע נ י ץ ש ר ׳ יוחנן א כ ל‬ ‫ועיץ עירובץ ל ׳ א׳‪.‬‬ ‫גינוםר ונשבע אח״כ ש ל א ט ע ם מזונא‪.‬‬
‫אח״כ מליח ע ם פת‪ ,‬ומ״מ נשבע שלא א כ ל מזק‪ ,‬מפני שהפת טפל למליח‪ ,‬ולא ב ר ך עליו ל א המוציא‬
‫וכן‬ ‫ו ל א ב ר כ ת המזץ‪ ,‬והשמיע ל נ ו א ת ההלכה ש פ ת ע ם מליח אינו מזץ‪ ,‬מפני ש א ץ מ ב ר כ ץ עליו‪.‬‬
‫נ ״ ל ה פ י ר ו ש ג ם ב מ ק ב י ל ה ב י ר ו ש ל מ י ע י ר ו ב ץ )ם״ג ה״א‪ ,‬כ ׳ ע ״ ד ו ב מ ק ב י ל ו ת ב נ ד ר י ם ונזיר(‪ :‬א מ ר‬
‫ואמ׳ ל א טעמית מ ז ץ ) כ ״ ה בנדרים פ ״ ו ובנזיר פ״ו( בההוא‬ ‫ר ׳ חייא ב ר ב א ר ׳ יוחנן א כ ל ח ל י ט ן‬
‫הוה אמ׳ ל א א כ ל י ת מ ז ץ‬ ‫ו ב ב ״ ר ) פ צ ״ ד ‪ ,‬ב ׳ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :(1172‬ר ׳ י ו ח נ ן כ ד ה ו ה א כ י ל א ל י ט י ן‬ ‫יומא‪.‬‬
‫ו נ ״ ל ש א י ן ״ ח ל י ט ץ ״ א ל א א ל י ט ץ ‪ ,‬ה ל י ט ץ ‪ ,‬כ ל ו מ ר מ ל ו ח י ם )עיין ב מ ל ו נ ו ש ל ל י ד ל‬ ‫יומא דץ‪.‬‬
‫ו ם ק ו ט ע מ ׳ ‪ 67‬ע ר ך ‪ (dXlrr7s‬ו א כ ל א ו ת ם ע ם ה פ ת ‪ ,‬ו מ ״ מ א מ ר ש ל א א כ ל מ ז ץ ‪ ,‬כ מ ו ב ב ב ל י ה נ ״ ל ‪.‬‬
‫ולפ״ז מלמדנו הבבלי שאפילו אחרי שלמדו סעודת מלכים‪ ,‬ל א ב ט ל ד ץ המשנה‪ ,‬ובכגץ ד א מ ב ר ך‬
‫ע ל המליח ופוטר א ת הפת‪.‬‬
‫בבבלי )מ״א ב׳(‪ :‬א מ ר ר ב פ פ א הלכתא דברים הבאים מחמת‬ ‫‪ .41‬מ ל י ח ה ב א ו כ ר ‪.‬‬
‫וברשב״א שם‪ :‬״ועדץ י ש מ ד ה ד׳ שלא נתפרשה‪ ,‬והיא‬ ‫ונשנו ש ם ג׳ מ ד ו ת בזה‪.‬‬ ‫סעודה ו כ ר ‪.‬‬
‫דברים הבאים לפני הסעודה ושדעתו ל א כ ו ל פ ת אחריה ו כ ר ‪ ,‬ו נ ״ ל שהיא במחלוקת בירושלמי וכו׳‬
‫א ב ל ל מ ט ה מ ש ם א מ ר ו ב י ר ו ש ל מ י ) ס ״ ו םה״ה‪ ,‬י ׳ ע״ג( ר ׳ ב א ב ד י ה ד ר ב פ פ א בעי א ה ץ ד א כ ל ס ו ל ת‬

‫‪ 21‬עיין ע ר ו ך ע ר ך כ מ ר ‪ ,‬ובפי׳ ר״י ק ר א ל א י כ ה ס״ה‪ ,‬י׳‪ ,‬בסה״ז ל ד ו ד קויפמן עט׳ ‪ .26‬ועיין ב מ ל ו נ ו‬

‫של ב ן יהודה ע ר ך נ ב ל ת עם׳ ‪ ,3491‬ה ע ר ה ‪ .2‬ועיין ל ה ל ן שביעית ס ״ ד ש ר ‪ 68‬ומש״ש‪.‬‬
‫»* עיין ב ס ל ו נ ו ת ללשון יון ב ע ר כ י ם הנ״ל‪ .‬ו א ף ב ה ה י ו מ ק ו ר ו ת עתיקים שפירשוה‪ :‬פ ר י שנשר‬
‫כשהוא ב ו ס ר ‪ ,‬עיין ב ב ע י ו ת של שווייגהויזר לאתינאיוס ח״א ע פ ׳ ‪ 376‬ואילך‪ .‬והיא היא‪ ,‬ס פ נ י שפירות ה ל ל ו‬
‫‪ c‬ס ״ ד‬ ‫ח כ ס י ה ס ש ת ה ‪ ,‬ס״ב ‪;66‬‬ ‫נ כ מ ר י ם אח״כ ב א ר ס ה ‪ ,‬וסתבשלים וסתכווצים יותר ס ד א י ‪ ,‬עיין באתינאיוס‪,‬‬
‫»‪ .133‬ו ב א מ ת שני הסונים נקראים נובלות‪ ,‬עיין מ״ש ל ה ל ן ד מ א י פ״א ה ע ׳ ‪.4‬‬
‫וראה תולדות‬ ‫‪ 23‬עיין ב ס פ ר ו של אתינאיוס מ י ל ס ״ ב נ«‪) 56‬ואצל שווייגהוחר הנ״ל ע ס י ‪.(376‬‬
‫ה ט ב ע של סליניאוס ס ט י ו פ״ג‪.11 ,‬‬
‫‪ 24‬אתינאיוס הניל ס י ב ‪.57» ,‬‬
‫ט ר י ס ל כ י ו ן של פטרוניוס‪.‬‬ ‫סעודת‬ ‫ה ק ר י ק ט ו ר ה ה ס פ ו ר ם ס ת ביותר ל ס ע ו ד ת ם ל כ י ם היא‬
 ‫ברכות פ״ד עמ׳ ‪21‬‬ ‫‪66‬‬
‫ובדעתי׳ מ י כ ל פיתא מהו מברכ׳ עליה דםולתא בסופה ו כ ר ‪ ,‬צריך ל ב ר ך בסוף‪ ,‬וכן נ ט ר א ה ע י ק ר ״‬
‫ואחר‬ ‫וכן ב מ א י ר י ש ם ) ע מ ׳ ‪ :(140‬״ י ש מ פ ר ש י ם ש א ם ב א ו פ י ר ו ת ק ו ד ם ס ע ו ד ה ו ב ר ך ע ל י ה ן‬
‫)עיין ב ״ י ב ט א ו ״ ח ס י ׳ ק ע ״ ז ד ״ ה ו ד ע ש ר ש ״ י ( ו ג מ ר ס ע ו ד ת ו ש א ץ ב ר כ ת‬ ‫הפת‬ ‫על‬ ‫ברך‬ ‫כך‬
‫ה ס ע ו ד ה פ ו ט ר ת ש ל א ו ת ן ה פ י ר ו ת ו מ מ ה ש א מ ר ו ב ת ל מ ו ד ה מ ע ר ב ר ׳ ב א ב ע י אהן ד א כ ל ם ל ת ו כ ו ׳‬
‫ו ל פ ״ ז ג ם ל פ נ י נ ו אין ב ר ה ״ מ פ ו ט ר א ת ה מ ל י ח ו צ ר י ך ל ב ר ך א ח ר י ו ב מ י ו ח ד ‪,‬‬ ‫צריך ל ב ר ך בסוף״‪.‬‬
‫ו ר ׳ ח נ י נ א ה ו ל ך ב ש י ט ת ר ״ ג א ב י ו ) ל ה ל ן ם ה ט ״ ו ( ש ג ם ע ל מ א כ ל ש ל א מ מ ץ ש ב ע ו ל א ממין ד ג ן‬
‫מ ב ר ך אחריו‪.‬‬
‫ועיץ בבלי‬ ‫ו ז ו ה י א מ ד ה ג׳ ש ב ד ב ר י ר ׳ פ פ א ב ב ב ל י מ ״ א בי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫המזון‬ ‫ל א ח ר‬ ‫‪.42‬‬
‫וגם כאן מיידי שהמליח הוא עיקר‪,‬‬ ‫מ ׳ א׳‪ ,‬מ ״ ד א ׳ ) ו ד ק ״ ס ש ם ע מ ׳ ‪ 235‬ה ע ׳ צ׳(‪ ,‬ת ע נ י ת ל ׳ א׳‪.‬‬
‫והפת באה ר ק ל ב ט ל חריפות המליח‪.‬‬
‫מכאן נ ר א ה שמנהגם היה להביא כ כ ר ש ל ם ב ס ו ף הסעודה ל פ נ י ב ר כ ת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כ כ ר‬ ‫‪.44‬‬
‫בדם ברור‬ ‫ו כ ב ר ה ע י ר ו ה מ פ ר ש י ם ש ה ב ב ל י ב ם נ ה ד ד ץ ) צ ״ ב אי( כ א י ל ו ס ו ת ר ל כ ל ל זה‪.‬‬ ‫המזץ‪.‬‬
‫ש ל פ נ י הגאונים היתה ג י ר ס א א ח ר ת ב ב ב ל י ופרשוה בדיוק ל ה פ ך מ פ י ר ו ש ו ש ל המיוחם ל ר ש ״ י שם‪.‬‬
‫וכן מ ב י א ב ש ב ה ״ ל ה ש ל ם )ם׳ ב ר כ ו ת ס י ׳ ק נ ״ ה ‪ .‬ב ת ש ה ״ ג ה ו צ ׳ ק ו ר ו נ י ל ס י ׳ נ ״ ז הגי׳ מ ש ו ב ש ת ק צ ת‬
‫עיי״ש(‪ :‬ש א ל ו ל פ נ י ר ׳ ס ל ט ו י ב ״ ר י ע ק ב ג א ץ ו כ ר כ י ק א מ ר ר ׳ א ל ע ז ר כ ל ש א י נ ו מ ש י י ר פ ת‬
‫ע ל ש ו ל ח נ ו א י נ ו ר ו א ה סימן ב ר כ ה ל ע ו ל ם ‪ ,‬ל ב ר ך ק ו ד ם ס י ל ו ק ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ס י ל ו ק ה ש ל ח ן (‬ ‫שלמה‬
‫והשיב וכו׳ והא ד ר ׳ א ל ע ז ר הכי גרםינן א מ ר ר׳ א ל ע ז ר כ ל שאינו מ ש י י ר‬ ‫יפה‪ ,‬א ו י ס ל ק ו י ב ר ך ‪.‬‬
‫פ ת ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א ג ר ס י נ ן ש ל מ ה ( ע ל ש ו ל ח נ ו א י נ ו ר ו א ה סימן ב ר כ ה ל ע ו ל ם ‪ ,‬א ם מ ש י י ר פ ת ש ל י מ ה‬
‫ל א מ ס ל ק ‪ ,‬ו א ם א י נ ו מ ש י י ר פ ת ש ל י מ ה ו מ ש י י ר פ י ת ו ת י ם י ס ל ק ‪) ,‬ו(אי א י כ פ ת ל י ה ‪ .‬ו א ע פ ״ י ש ה ג א ץ‬
‫לא גרם ״שלמה״ בדברי ר׳ אלעזר‪ ,‬א ב ל א ף הוא פירש א ת מסקנת הגמרא שצריך להשאיר פ ת‬
‫נ מ צ א נ ו ל מ ד י ם שבזמן האמוראים ה ר א ש ו נ י ם היה‬ ‫ש ל מ ה ‪ ,‬ו א ם ע ש ה כ ן א י נ ו מ ס ל ק א ת השלזץ‪**.‬‬
‫ע ד י ץ ק י י ם ה מ נ ה ג ל ה ש א י ר פ ת ש ל מ ה ל פ נ י ב ר ה ״ מ ל ס י מ ן ב ר כ ה ‪ ,‬וסימן ב ר כ ה זה ש מ ש ג ם סימן‬
‫גדול לאורחין‪.‬‬

‫כ ״ ה גם בד‪ ,‬ובד״ח ה ע ב י ר ו שתי מלים א ל ו ל ר ה ט ״ ו ותקנו ״דגן״‬ ‫וקטנית‪.‬‬ ‫דג ה‬ ‫‪.45‬‬

‫ב מ ק ו ם ״ ד ג ה ״ ‪ ,‬ואין ל כ ״ ז ש ו ם י ס ו ד ‪.‬‬
‫עיין ב ר א ש ו נ י ם ש נ צ י י ן ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מ ב ד כ ין‬
‫)עיץ ידוש׳‬ ‫עיגול‬ ‫גלופקץ‪ ,‬או קלוםקץ‪,‬״ פירושה עוגה או‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫גלוםקין‬ ‫‪.46‬‬
‫חגיגה פ ״ ב ה ״ ב ע ״ ז ע ״ ד ומקבילות? ש ב ו ע ו ת פ ״ ו ה ״ ו ‪ ,‬ל ״ ז ע ״ א ו ע ״ ב ו ע ו ד ( ש ל פ ת ח ט י ם מ ג ו פ ו ת‬
‫) ע י ץ ת נ ח ו מ א ת צ ו ה ה׳( ב נ י ג ו ד ל כ כ ר ש ל ב ע ה ״ ב ש ה ו א ג ד ו ל י ו ת ר מ ג ל ו פ ק א ‪ ,‬א ב ל א י נ ו ל ב ן כ מ ו ת ה ‪,‬‬
‫אעפ״י ששניהן מ ש ל חטץ‪.‬‬
‫ליתא ב ד ו ב כ י ״ ע ובתופפ׳ ל ״ ט ב׳ ד״ה אבל‪ ,‬בתופפ׳ ד ״ י שם‪ ,‬באו״ז‬ ‫הבית(‪.‬‬ ‫)בעל‬ ‫‪.47‬‬
‫ח״א‪ ,‬ב ר כ ת המוציא סי׳ קמ״ו‪ ,‬כ ״ ה ע״ג‪ ,‬ב ר א ״ ש פ ״ ו סי׳ כ״א‪ ,‬ו ב א ב ו ד ר ה ם ס ד ר ב ר כ ו ת ק ר ו ב‬
‫ו ק בירושלמי‪ :‬קלוסקין ושלימה ש ל ב ע ל‬ ‫ל ר א ש ו ) ד ״ ו ק כ ״ ד ע״ד‪ ,‬בשם הירושלמי והתוספתא(‪.‬‬
‫ולפ״ז א ץ‬ ‫וגם ב כ ״ י ש ל נ ו נ ו ק ד ו ה מ ל י ם ״ ב ע ל הבית״ לסימן מחיקה‪.‬‬ ‫הבית אומר ע ל הקלוםקץ‪.‬‬
‫ל נ ו א ל א כ פ י ר ו ש ה ר א ב י ״ ה ) ח ״ א ם י ׳ ק י ״ א ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ (91‬ע ל ה ב ר י י ת א ב י ר ו ש ל מ י ‪ :‬״ פ י ׳ ד כ כ ר ו ת ש ל‬

‫ובחיר העיר על הזוהר‬ ‫« עיין הנירסא והפירוש ב י ד ר מ ה ב מ ק ו מ ו ו ב ר ק י ם שם ע ס ׳ ‪ ,258‬הע׳ ם׳‪.‬‬

‫ועיין ב ב ר כ י י א ר ח סי׳ ק י ס ‪.‬‬ ‫ןחיא‪ ,‬ליוורנו חייב[ סי׳ ריא‪.‬‬ ‫פ ׳ יתרו ןפיז ע י ב [ ו ע ל שרת ה ר ד ב י ז‬
‫ו ל פ ל א שהאחרונים‬ ‫ועיין נם בשלחן א ר ב ע ‪ ,‬שיא ב ר כ ה גי‪ ,‬דיו ר׳ עיר‪ ,‬ו ב ב א ר שבע ל ס נ ה ד ר י ן במקומו‪.‬‬
‫ועיין ב ב א ו ר י הגריא שם א ו ת בי‪ ,‬ומכאן סיוע לפירושו‪,‬‬ ‫ל א ר ח הניל ל א העירו ע ל ה ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬
‫ש כ ל זמן שהפרוטות ע ל השלחן אין מביאים פ ת שלפה‪.‬‬
‫עיין ב ח כ מ י המשתה של אתינאיוס סיג ז‪.112‬‬ ‫‪,KOWIKUK‬‬ ‫?ג כ ל ו מ ר ‪ apros] ,‬ן‬
 ‫‪,‬‬
‫‪67‬‬ ‫ברכות פ״ד עמ ‪21‬‬
‫ב ע ל הבית גדולים מאד וקורא אותה ש ל י מ ה ״ לגבי גלוםקא‪ ,‬כ ד ת נ ן ) ע ר ל ה פ״ג מ״ז( ר ״ ע מוסיף‬
‫א ף כ כ ר ו ת ש ל ב ע ל ה ב י ת ‪ ,‬ו ל כ ך כיון שהן מין א ח ד מ ב ר ך ע ל ה ג ל ו ם ק א ו ת ש ה ם ש ל י מ ו ת ו נ ק י ו ת והן‬
‫מובחרות״‪.‬‬
‫ב ר ם א ף כאן א ץ ל ה ש מ י ט ל ג מ ר י א ת ה מ ל י ם ש ל ״ ב ע ל ה ב י ת ״ מן ה נ ו ס ח ‪ ,‬מ פ נ י ש י ש ל נ ו כ א ן‬
‫וכן מ ע ת י ק ה ר מ ב ״ ן ב ל ק ו ט ו ת ) ל ״ ט א ׳ ( מן ה י ר ו ש ל מ י ‪ :‬מ ב ד כ ץ ע ל ה ד ג ן‬ ‫שריד ש ל נוסח אחר‪.‬‬
‫הבית‪.‬‬ ‫בעל‬ ‫שלמה של קלוםץ ושלמה של בעל הבית אומר על השלמה של‬ ‫כ ש ה ו א מן ה מ ו ב ח ר ‪.‬‬
‫פ ר ו ס ה ש ל ב ע ל ה ב י ת ו ש ל מ ה ש ל ק ל ו פ ץ ) ב י ר ו ש ׳ ל פ נ י נ ו הגי׳ ל ה פ ך ‪ :‬פ ר ו ס ה ש ל ק ל ו ם ק י ן ו ש ל י מ ה‬
‫פרוסה ש ל קלוםץ ושלמה ש ל ב ע ל הבית אומר על השלמה‬ ‫ש ל ב ע ל הבית( אומר ע ל השלמה‪.‬‬
‫הרי ל ך ב ר ו ר שיש כאן ה ר כ ב ה ש ל שתי נוסחאות‪ ,‬כי הבבא האחרונה מ י ו ת ר ת‬ ‫ש ל ב ע ל הבית‪.‬‬
‫וכן היתה ה ר כ ב ה‬ ‫לגמרי‪ ,‬שהרי לפי נוסחתו ברישא‪ ,‬גם כשלימה ושלימה מ ב ר ך ע ל ש ל בעה״ב‪.‬‬
‫זו ש ל ש ת י ה נ ו ס ח א ו ת ג ם ב ת ו ס פ ת א ל פ נ י ה ר ש ב ״ א ש ם ע י י ״ ש ש ל א נ ז כ ר ש ם כ ל ל דין ש ל י מ ה‬
‫וכן‬ ‫ושלימה‪ ,‬ולפי המשך העניץ צריך להשלים שם את הרישא לפי נוסח הרמב״ן בירושלמי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ב ת ו ס ס ׳ ה ר א ״ ש ל ״ ט ב ׳ ) כ ״ ה ע״ג(‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת ד ב ר כ ו ת ת נ י א ו כ ו ׳ ש ל י מ ה ש ל ג ל ו פ ק א ו ת ו ש ל י מ ה‬
‫ו א ס ש ר שיש כאן‬ ‫פרוסה ש ל חטים וכר‪.‬‬ ‫הבית‪.‬‬ ‫בעל‬ ‫ש ל ב ע ל הבית מברך ע ל השלימה ש ל‬
‫א ב ל מידי ספק ל א יצאנו לגמרי‪,‬‬ ‫ה ש מ ט ה ו צ ר י ך ל ה ש ל י מ ה ע ״ פ פ ם ק י ו ש ל ה ר א ״ ש ) פ ״ ו סי׳ כ ״ א ( ‪.‬‬
‫ו א פ ש ר ש ל פ ״ ז אין צ ו ר ך ל מ ח ו ק א ת ה מ ל י ם ״ ב ע ל ה ב י ת ״ ב ת ו ס פ ת א כ י ״ ו ‪ ,‬א ל א ל ת ק ן א ת ה מ ל ה‬
‫״ ג ל ו ם ק י ך ו ל ג ר ו פ במקומה‪ :‬כ ל שכן‪.‬‬
‫עיץ בבלי ל״ט ב׳ ובראשונים הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫של‬ ‫פרוסה‬
‫ש ו ״ ת מ ה ר ״ מ מ ר ו ט נ ב ר ג ‪ ,‬ה ו צ ׳ מ ק ״ נ ע מ ׳ ‪ ,302‬ת ש ב ״ ץ ק ק‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שעורין‬ ‫פת‬ ‫‪.50‬‬
‫‪,‬‬
‫סי׳ ש כ ״ ב ‪ ,‬מ א י ר י מ ״ א א ‪ 137 ,‬ע ״ א ‪ ,‬ו ה ר א ש ו נ י ם ה נ ״ ל ‪.‬‬
‫בירושלמי שם מוקי ל ה כ ר ׳ יהודה ש מ ב ר ך ע ל מץ שבעה‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שהשעורין‬ ‫אלא‬ ‫‪.51‬‬
‫ובעין מ ש פ ט בירושלמי ב צ י ץ ל ב ב א ש ל נ ו ציינו ל ר ״ מ פ ״ ב מה׳ ב ר כ ו ת ‪,‬‬ ‫א ע פ ״ י שהמין א ח ר ח ב י ב ‪.‬‬
‫ו ז ה ו ש ל א ב ד י ו ק ‪ ,‬ש ה ר י ה ר ״ מ ס ם ק ) ב פ ״ ח מ ה ׳ ב ר כ ו ת הי״ג( ש ל א כ ר ׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬ו ה ש מ י ט ג ם ה ל כ ה‬
‫זו ש מ ב ר ך ע ל ש ל ש ע ו ר י ן ‪ ,‬א ב ל ב ט ו ר א ו ״ ח ם י ׳ ק ם ״ ח ה ב י א ה ל כ ה זו‪ ,‬מ פ נ י ש ה ו א פ ס ק )סי׳ ר י ״ א (‬
‫ק ה ת ו ס פ ת א כ א ן ומן ה י ר ו ש ל מ י ) ע י ץ ב ב ״ י ט א ו ״ ח‬ ‫ובמאירי הנ״ל הביא ראייה ל כ ך‬ ‫כ ר ׳ יהודה‪.‬‬
‫ועיין ב מ ה ״ ס ד ״ ה ק ל ו ם ק ץ ‪.‬‬ ‫שם(‪.‬‬
‫ב ז ה מ ס ת י י מ ת ה פ י ם ק א מן ה ת ו ס פ ת א ב ש ו ״ ת מ ה ר ״ מ ו א ב ו ד ר ה ם‬ ‫שבעה‪.‬‬ ‫ממין‬ ‫אינן‬
‫וכ״ה בשאר‬ ‫ו ה ש א ר ה י א מן ה י ר ו ש ל מ י ‪ ,‬עיין מ ״ ש ב ת ם ״ ר ח ״ א ס ו ף ע מ ׳ ‪ 21‬ו א י ל ך ‪.‬‬ ‫הנ״ל‪,‬‬
‫הראשונים הנ״ל‪.‬‬
‫וכן ב כ י ״ ע ו ב ר א ב י ״ ה ח ״ א‬ ‫מ מ ץ דגן‪.‬‬ ‫א ו‬ ‫ו מ מ ץ דגן פ י ר ו ש ו ‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫דגן‬ ‫ומ מין‬ ‫‪.52‬‬
‫א ו מין דגן ו כ ר ‪ .‬ו פ י ר ש ב ר א ב י ״ ה ש ם ב ש ם ר ׳ ש מ ו א ל ב ר ׳ נ ט ר ו נ א י ש מ ץ דגן‬ ‫סי׳ ק ״ ב ע מ ׳ ‪:82‬‬
‫ולפי דבריו צ ר י ך ל פ ר ש שלא הוסיף ר ׳ יהודה‬ ‫פ י ר ו ש ו כאן‪ ,‬ש ל א ע ש א ו פ ת א ל א כ מ י ן ק ד ר ה ‪.‬‬
‫להלן ע ל ד ב ר י הת״ק א ל א א ת הפיפא‪ :‬כ ל שהוא ל א מ מ ץ ש ב ע ו כ ר ‪ ,‬א ב ל ב ר י ש א ח ת ר ר ׳ יהודה‬
‫ע ל ד ב ר י ה ת ״ ק )וספק הוא בעיני א ם ר ׳ ש מ ו א ל ה נ ״ ל א מ ר א ת ד ב ר י ו ע ל ה ת ו ס פ ת א כאן‪ ,‬א ו ע ל‬
‫ואפשר‬ ‫ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה ש ל ה ל ן ש ה ו ב א ו ג ם ב ב ב ל י ל ״ ז ב ׳ ‪ ,‬ו כ מ ו ש פ י ר ש ו ש ם כ מ ה מן ה ר א ש ו נ י ם ‪.‬‬
‫שהראבי״ה ב ע צ מ ו ס י ר ש כאן א ת הרישא ש ל ה ת ו ס פ ת א ע ״ פ פ י ר ו ש ו ש ל ר ש ב ״ ט ב ב ב ל י שם‪ .‬א ב ל‬
‫ב ב ב ל י ל ״ ז א ׳ ל א ג ר ם ש ם ״ א ו ממין דגן״(‪.‬‬
‫ו מ ל ש ץ זו מ ש מ ע שהיו מסובין‬ ‫וכ״ה ב כ ל הנוסחאות כאן ובבבלי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מסובין‬ ‫‪.54‬‬

‫‪ 28‬לפנינו ח ס ר ה בירושלםי ה ם ל ה ‪.‬שלסה״ א צ ל קלוסקין‪ ,‬וכן היה נם ל פ נ י הראבי״ה‪ ,‬א ב ל‬

‫ב ת ו ס פ ת א ישנה‪ ,‬וכ״ה בירושלסי ל פ נ י כ ס ה סן הראשונים‪ ,‬עיין אהצו״י שם‪ ,‬עסי ‪.149‬‬
 ‫ברכות פ״ד עמ׳ ‪22-21‬‬ ‫‪68‬‬
‫ב ס ע ו ד ה ק ב ו ע ה ו א כ ל ו פ ת ‪ ,‬ע י ץ ב פ י ׳ ה ר א ב ״ ד ש ה ו ב א ב ס ׳ ה ש ל מ ה ע מ ׳ ‪ 33‬ו ב ח י ׳ ה ר ש ב ״ א ל ״ ז א ׳ ‪.‬‬
‫ו ע י ץ ב ב ל י מ ״ ב ב ׳ ) ו ב ח י ׳ ה ר ש ב ״ א ש ם ( ו מ ״ ג א׳‪.‬‬
‫ולשיטת רכן‬ ‫כלומר‪ ,‬הביאו להם כותבות א ח ר המזץ כקינוח סעודה‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כ ו ת ב ו ת‬
‫ג מ ל י א ל ש א ף ע ל כ ו ת ב ו ת מ ב ר ך ש ל ש ב ר כ ו ת ‪ ,‬ב ר ו ר ש ב ר כ ת ה מ ז ץ פ ו ט ר ת אותן‪ ,‬ש ה ר י א ף הן מ ז ו ן‬
‫ועיץ בד״ב‬ ‫א ב ל ל ש י ט ת ה ח כ מ י פ א ץ ב ר ה ״ מ פ ו ט ר ת א ו ת ן ל ש י ט ת ב ה ״ ג ) פ ״ ו ד ״ ו ‪ ,‬ז׳ ע ״ ב ‪.‬‬ ‫‪.p‬‬
‫ש ם ע מ ׳ ‪ ,(55‬ר ב ע מ ר ם ג א ץ ) א ו ה ״ ג ‪ ,‬ה ת ש ו ב ו ת ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,(93‬ר ׳ ש מ ו א ל בן ח ם נ י ) ש ם ‪ ,‬ה פ י ר ו ש י ם ‪,‬‬
‫ו כ ן מ פ ו ר ש ב י ר ו ש ל מ י ם ״ ו ה ״ ה ‪ ,‬י׳ ע״ג‪«.‬ב‬ ‫ע מ ׳ ‪ ,(68‬ד ״ ח ) ש ם ‪ ,‬נ ס פ ח י ם ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ (50‬ו ע ו ד ‪» .‬‬
‫וכע״ז גם ב ב ב ל י ‪.‬‬ ‫קפץ ר ׳ עקיבא וכר‪.‬‬ ‫בד‪ :‬ו נ ת ן ר ש ו ת ר ב ן ג מ ל י א ל ל ב ר ך ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫קפץ‬
‫ו פ י ר ש ו ב ת ו ס פ ו ת ) ל ״ ז ם ע ״ א ( ש ר ״ ג ס ב ו ר ה י ה ש ר ״ ע י ב ר ך ג׳ ב ר כ ו ת ‪ ,‬ו ה ו א ל א ב ר ך א ל א מ ע ץ‬
‫למה אתה‬ ‫וכן קשה ל מ ה א מ ד ל ו ר ״ ג להלן‪:‬‬ ‫ש ל ש ‪ ,‬ו ה ק ש ו ש ה ר י ק י ״ ל אין מ ז מ נ ץ ע ל ה פ י ר ו ת ‪.‬‬
‫מכנים ר א ש ך לבין ה מ ח ל ק ו ת ו כ ר ‪ ,‬והרי צוה ל ו ל ב ר ך ‪ ,‬ו א ם י ב ר ך ג׳ ב ר כ ו ת כ ד ע ת ר״ג‪ ,‬א ף ה ו א‬
‫ולפיכך נ ״ ל שר״ג לא כיוץ כ ל ל שיברך על הכותבות‪,‬‬ ‫יכניס א ת ע צ מ ו למחלוקת ש ל החכמים‪.‬‬
‫א ל א נתן ל ו ר ש ו ת ל ב ר ך ב ר ה ״ מ ע ל ה פ ת ש א כ ל ו ל פ נ י הכותבות‪ ,‬ו ר ״ ע קפץ ו ב ר ך מקודם א ח ת‬
‫ובזה אזדא ל ה קושיית הקדמונים‪ ,‬שהרי גם ל ר ״ ע מ ב ר ך ג׳‬ ‫מעין ג׳‪ ,‬וע״ז כ ע ס ד״ג‪ ,‬ע י ץ להלן‪.‬‬
‫ב ר כ ו ת א פ י ל ו ע ל ש ל ק ‪ ,‬א ם ה ו א מ ז ו נ ו ) פ ״ ו מ ״ ח ( ‪ ,‬ש ל א א מ ר ד ״ ע כן א ל א א ם א כ ל א ו ת ו ל ב ד ו ‪,‬‬
‫א ב ל א ף ב ר א ב ״ ד ה נ ״ ל ל א פ י ר ש כן‪ ,‬ע י י ״ ש‬ ‫א ב ל כ ש א כ ל מ ק ו ד ם פת‪ ,‬הרי בוודאי א ץ זה מזונו‪.‬‬
‫בם׳ ההשלמה הנ״ל‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬מה ר א י ת ל ה כ ר י ע כאן א ת ההלכה‪ ,‬שהרי גם ל ש י ט ת ך‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ה מ ח ל ק ו ת‬ ‫‪.56‬‬

‫יכולת ל ב ר ך עכשיו בדה״מ‪ ,‬ולברך אח״כ אחת מ ע ץ שלש לעצמך‪.‬‬
‫אומרים‬ ‫ח ב י רי ך‬ ‫ב ב ב ל י ) ל פ י ב י ת נתן‪ ,‬כ ״ ג ע״ג(‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כך‬ ‫או׳‬ ‫ו ח ב י ר י ך‬ ‫‪.57‬‬
‫וגידםתנו מתקבלת יותר‪ ,‬שד״ע דבר דרך כבוד‪ ,‬ובהדגשה ע ל ״הלכה כ ד ב ר י ה מ ר ו ב ץ ״‬ ‫כך וכר‪.‬‬
‫ו ע י ץ ל ה ל ן ב י צ ה פ ״ ב ה י ״ ב ו מ ״ ש ב ת ם ״ ר ש ם ע מ ׳ ‪.207‬‬ ‫ולא ע ל ״חביריך אומרים כך״‪.‬‬
‫ו ב ה ו צ ׳ ש ל פ נ י נ ו ב ב ב ל י ל ״ ז בי‪ .‬א ב ל‬ ‫וכ״ה בכי״ע ובירושלמי הנ״ל‪.‬‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫ב ר כ ה‬ ‫‪.59‬‬
‫וזהו ת י ק ק ע ״ פ הבבלי ה נ ״ ל ‪,‬לפי גירםת כתה״י )עיץ ד ק ״ ם‬ ‫שלש‪,‬‬ ‫מעין‬ ‫בד‪ :‬ב ר כ ה א ח ת‬
‫ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל םה״ו‪.‬‬ ‫ו ג ם ל פ נ י נ ו ה פ י ר ו ש כן‪.‬‬ ‫ע מ ׳ ‪ 204‬ה ע ׳ ם׳(‪.‬‬
‫א ו ר ז‬ ‫פח‬ ‫כגון‬ ‫א ב ל בד‪ :‬ו ל א מ מ ץ דגן‬ ‫וכ״ה בכי״ע ובירושלמי הנ״ל‪.‬‬ ‫דגן‪.‬‬ ‫‪.60‬‬
‫וזו היא הוספה ע ״ פ ה ב ב ל י הנ״ל‪.‬‬ ‫דוחן‪.‬‬ ‫ופת‬
‫ע י ץ ב ג ל י ו נ י ה ש ״ ם ל ר ״ י ע נ ג י ל ל ב ב ל י ל ״ ז אי‪ ,‬ו ע י ץ י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל ‪.‬‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫ולא‬ ‫‪.61‬‬
‫ועיץ‬ ‫ו ב ס ד ר א ל י ה ו ז ו ט א כ ר ב ‪ ,‬ה ו צ ׳ ר מ א ״ ש ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,172‬מ ו כ ח ש א י נ ו מ ב ר ך כ ל ל ‪ ,‬ע י י ״ ש ב ה ע ר ה ‪.4‬‬
‫ל ע י ל ה ״ ז ‪ ,‬ש ר ‪.21‬‬
‫תקכ״ז‪.‬‬ ‫רמז‬ ‫שמיני‬ ‫ילקוט‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מעשה‬
‫יושבץ בצלו של שובך ש ל יבנה‬ ‫וזקנים‬ ‫במכילתא‪ :‬כ ב ר היה ר ׳ ט ר פ ץ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ב צ ל ו‬
‫ונראה ששופך‬ ‫ו כ ר השותה מים לצמאו וכר‪.‬‬ ‫וגמליהם נושאים‬ ‫ש א ל ה זו לפניהם‪.‬‬ ‫ונשאלה‬
‫‪146‬‬ ‫ובמה״ג בשלח‬ ‫ע י ר ו ב ץ פ ״ ד ה״ג‪.‬‬ ‫ה ו א מין מ ג ד ל ‪ ,‬ע י ץ ת ו ס פ ת א ע ד כ ץ פ ״ ד ה י ״ ג ‪,‬‬ ‫כאן‬
‫אמר להס‬ ‫ביבנה‪.‬‬ ‫ב כ ר ם‬ ‫יושבץ‬ ‫‪ :(51‬ו כ ב ר ה י ה ר ׳ ט ר פ ץ ו ת ל מ י ד י ם‬ ‫דרשב״י‬ ‫)מכילתא‬
‫ט ד פ ץ לתלמידים השותה מים וכר‪.‬‬ ‫ר׳‬

‫»« א ל א שלשיטת הראשונים ה ר ל אין ב ר כ ת המזון פ ו ט ר ת אותן א פ י ל ו ב א ו ב א מ צ ע המזון‪ ,‬ושיטת‬

‫א ב ל א ם ב א ו ל א ח ר המזון א ף לשיטת ה ת ו ם פ ת א א ץ‬ ‫ה ת ו ס פ ת א אינה כן‪ ,‬עיין ל ה ל ן פ י ה הייא ומשיש‪.‬‬
‫ב ר כ ת המזון פ ו ט ר ת אותן‪ ,‬עיין משיש‪.‬‬
‫‪ 80‬אמנם ב ש ר ת הרשביא גח״א סי׳ עיב‪ ,‬מ י ו ח ס ו ת סי׳ ר י א ( פ ס ק ש ב ר ה י ט פ ו ט ר ת ב ר כ ה מעין שלש‬
‫של ת מ ר י ם ‪ ,‬א ב ל בחידושיו )מ״א ב׳ ס ד י ה ה ב י א ו ( ה ע י ר שבהיג פ ס ק א ח ר ת ‪ .‬וכן ה ב י א א ת הירושלמי‪,‬‬
‫א ל א ש ד ח ה שהוא בשיטת ד י ם בשם ר ' יהודה‪ ,‬כ ל ו ס ר שלא כ ה ל כ ת א ‪.‬‬
 ‫‪69‬‬ ‫ברכות פ׳׳ד עמי ‪23-22‬‬
‫‪,‬‬
‫וכ״ה במשנה םס״ו בכמה נוסחאות‪ ,‬ובבבלי עירובץ י״ד ב )בכת״י‪,‬‬ ‫וחסרונן‪.‬‬ ‫‪.63‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ח ו ודתה ברכה‬ ‫‪.(87‬‬ ‫ע י ץ ד ק ״ ם ש ם ע מ ׳ ‪ 44‬ה ע ׳ ג ( ו ב ד ב ״ ר ‪ ,‬ע ק ב ח ) ה ו צ א ת ל י ב ר מ ן ע מ‬
‫וזו היא‬ ‫העולמים‪,‬‬ ‫חי‬ ‫שבראת‬ ‫מה‬ ‫כל‬ ‫על‬ ‫וחסרונן‬ ‫ובמכילתא‪:‬‬ ‫השתיה‪.‬‬ ‫שלפני‬ ‫ראשונה‬
‫‪,‬‬
‫השלמת הסופדים ע ״ פ הנוסח ש ל ב ר כ ה אחרונה )עיץ ידוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬י ע ״ ב וברש״י ובריטב״א‬
‫ע י ר ו ב ץ שם(‪ ,‬ו ב א מ ת ב כ ת ״ י ה מ ש ו ב ח ב י ו ת ר ש ל ה מ כ י ל ת א ‪ ,‬ב כ י ״ א )וכן ב י ל ק ו ט ב ש ל ח ו ב מ ה ״ ג (‬
‫ועיץ מ״ש‬ ‫ועיץ מ״ש בפירושי לה׳ הירושלמי להר״מ ל״ט רע״ב‪ ,‬אות ה ‪/‬‬ ‫ה ו ס פ ה זו ל י ת א ‪.‬‬
‫בפירוש הקצר‪.‬‬
‫‪ :103‬ו ה ר י‬ ‫בספרי ב מ ד ב ר פי׳ ק״ה עמ׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫צדיקים‬ ‫של‬ ‫כעםן‬ ‫בשעת‬ ‫‪.67‬‬
‫וכ״ה שם בסוף פי׳‬ ‫ד ב ר י ם ק״ו אם חם המקום ע ל הצדיקים ב ש ע ת כעם‪ ,‬ק״ו ב ש ע ת ר צ ץ ו כ ר ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ק ל ״ ז ע מ ‪ .184‬״ ו ר צ ץ ״ ה ו א נ י ג ו ד ל כ ע ס ) ע י ץ א ב ו ת פ ״ ה מ י ״ א ( ‪ ,‬כ ם י ג נ ץ ה כ ת ו ב ב ב ר א ש י ת מ ״ ט ‪,‬‬
‫וכפירושו הנכון ש ל ר ״ י ב כ ו ר ש ו ר במקומו‪.‬‬ ‫ר‪,‬‬
‫ו ק בתו״כ‪ ,‬מכילתא דמילואים‪,‬‬ ‫ומכאן שבגדיהם ל א נשרפו‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בכתנותם‬ ‫‪.69‬‬
‫במיתתן‬ ‫עליהם‬ ‫שחם המקום‬ ‫מלמד‬ ‫בכותנותם‬ ‫וישאום‬ ‫ויקרבום‬ ‫מ ״ ה ע״א(‪:‬‬ ‫הכ״ז‬ ‫)שמיני‪,‬‬
‫י ו ח ד מ ב ח י י ה ם ‪ ,‬ש א י ל ו נ ש ר פ ו גופן‪ ,‬ו א ץ ב ג ד י ה ם ק י י מ י ם ה י ו מ ס ו ר ם מ י ם ו מ ב ת י ם ‪ ,‬א ל א נ ש ר ף‬
‫א ת המקום וכו׳ כ ך עשה‬ ‫שהכעיסו‬ ‫גופם ובגדיהם קיימים‪ ,‬והרי ד ב ר י ם ק ״ ו ומה אם אילו‬
‫ובהמ״א )מ״ו ע״א( שם‬ ‫ועיי״ש בפי׳ ה ר א ב ״ ד ולהלן שם הל״ד‪.‬‬ ‫ק״ו לשאר צדיקים‪.‬‬ ‫להם‪,‬‬
‫חולק ו ס ו ב ר שהיה שם ר ק ש ר י פ ת נשמה וגוף קיים‪ ,‬ועיץ ם נ ה ד ר ץ נ ״ ב א׳ ובתוספי ש ם ד ״ ה‬
‫ושאלה זו והבאה אחריה ל א נזכרו במקבילות‪.‬‬ ‫ההוא‪.‬‬
‫ו ע י ץ ר ד ״ ק מ ״ א י״ג‪ ,‬כ ״ ח ‪.‬‬ ‫כאן מ פ ו ר ש שהגוף קיים‪.‬‬ ‫הנבלה‪.‬‬ ‫את‬ ‫‪.71‬‬
‫זו ה י א ת ש ו ב ת ה ת ל מ י ד י ם ‪ ,‬ו ק מ פ ו ר ש ב ד ‪ :‬א מ ר ו ל ו מ פ נ י ו כ ר ‪.‬‬ ‫בתמר‪.‬‬ ‫ש ה ו ד ה‬ ‫‪.74‬‬
‫ואפשר שהפירוש הוא שבזה הוכיח שאינו נושא פנים אפי׳ לעצמו‪ ,‬וראוי להיות‬ ‫ועיץ להלן‪.‬‬
‫וכ״ה בשמו״ר פ״ל‪ ,‬י״ט‪.‬‬ ‫ומלך‪.‬‬ ‫דיץ‬
‫וגד״‬ ‫הא‪p‬‬ ‫נתנה‬ ‫לבדם‬ ‫״להם‬ ‫עד‬ ‫שמכאן‬ ‫נ״ל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫זקנים‬ ‫בארבעה‬ ‫‪.75‬‬
‫ובמדרש ה ל ל )ביה״מ‬ ‫הוא מ א מ ר המוסגר ש ל המסדר‪ ,‬שהביא עובדא מ ע ץ זו ממקור אחר‪.‬‬
‫בדבר‬ ‫בתורה‬ ‫ועוםקין‬ ‫יושכץ‬ ‫שהיו‬ ‫זקנים‬ ‫בארבעה‬ ‫מעשה‬ ‫‪:(95‬‬ ‫עמ׳‬ ‫ח״ה‬ ‫יעללינעק‬ ‫של‬
‫ו א ל ו הן א ל ע ז ר בן מ ת י ה ו ח נ י נ א בן ח כ י נ א י ו ש מ ע ץ ה ת י מ נ י ו ש מ ע ץ בן )זומא( נעזאי[!‪3‬‬ ‫זה‪,‬‬
‫א מ ר ו מ א י זה ז כ ו ת נ ט ל י ה ו ד ה ה מ ל כ ו ת ע נ ה ה ר א ש ץ ו א מ ר ו כ ו ׳ ע נ ה ה ש נ י ו א מ ר ו כ ר ע נ ה‬
‫ו כ ר ע נ ה בן ע ז א י ו א מ ר ו כ ו ׳ ע נ ה ה ר ב י ע י ו א מ ר‬ ‫עזאי ואמר ו כ ר ענה השלישי ואמר‬ ‫בן‬
‫ואנו רואים מכאן שזקנים ה ל ל ו התווכחו באותן השאלות ש ל‬ ‫ע נ ה בן ע ז א י ו א מ ר ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכר‬
‫ט ר פ ץ ותלמידיו‪ ,‬ולפיכך הכניסן ה מ ס ד ר לכאן‪.‬‬ ‫ר׳‬
‫אמד‬ ‫טרפץ‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫להם‬ ‫ששנה‬ ‫במה‬ ‫ובד‪:‬‬ ‫בכי״ע‪.‬‬ ‫וכ״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עקיבא‬ ‫ר׳‬ ‫‪.77‬‬
‫וכ״ה‬ ‫ע״א‪,‬‬ ‫מ״ו‬ ‫ל ר ״ מ עראמה םט״ו )ד״ו‬ ‫ובמאיר איוב‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ר׳ עקיבא מפני מה‬ ‫להן‬
‫גם ב ד ״ ר שנדפס בשלוניקי לפני הדפסת התוספתא(‪ :‬ו ק נמצא בתוספתא מעשה ב א ר ב ע ה זקנים‬
‫א מ ר להם ר׳ עקיבא מפני מה זכה יהודה ל מ ל כ ו ת ו כ ר ‪.‬‬ ‫שהיו יושבים בבית ש ע ר ש ל ר ׳ יהושע‪.‬‬
‫שהיתה לפניו גירםת ד׳ אלא שקיצר‪.‬‬ ‫וכנראה‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א י ה ו ד ה ב ל ב ד נ ט ל ש כ ר ע ל ה ה ו ד י י ה א ל א ג ם ר א ו ב ן כן‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מעצמן‬ ‫‪.78‬‬
‫ע י ץ ב פ י ר ש ״ י ס ו ט ה ז׳ בי‪ ,‬ו ב ת ו ס פ י ה ר א ״ ש ) ־ ת ו ס ס ׳ ש נ ץ ש ם ( ‪ ,‬ו מ ״ ש ב ת ש ל ו ם ת ו ס פ ת א עמי ‪.18‬‬
‫ו ב ז ה נ ג מ ר ה מ א מ ר המוסגר‪2.‬ג‬ ‫ב ב ״ ר פ נ ״ ז ‪ ,‬ד ׳ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,615‬ו ב פ י ר ו ש ש ם ‪.‬‬ ‫ועיץ‬

‫‪ 81‬עיין ירושלםי שקלים פ״ה ה״א‪ ,‬מ״ח ע״ד‪ ,‬ו ב ב ל י סנהדרין י״ז בי‪.‬‬
‫‪ 33‬ועיין ירוש׳ ס נ י ל ה פ י ר רהי״א‪ ,‬ע״ה ע״נ‪ ,‬ס ו ט ה פ״א ו ד ד ‪ ,‬ט״ז ע״ד‪ ,‬ב ב ל י שם י׳ בי‪ ,‬בס״ר פי״נ‪ ,‬די‪,‬‬
‫שפו״ר פ־ל‪ ,‬י״ט‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ד עמ׳ ‪24-23‬‬ ‫‪70‬‬
‫וכן‬ ‫‪ .79‬א מ ׳ ל ה ם וכר‪ .‬ב״ל שהוא חוזר כאן לדברי ר״ט‪ ,‬עיץ מ״ש לעיל‪.‬‬
‫יוצא ‪ p‬המכילתא בשלח הב״ל וממדרש תהלים פע״ו‪ ,‬ב׳‪33.‬‬
‫‪ .81‬ב צ ע וגר‪ .‬לפי מסורת זו שבחו את יהודה על הפשרה שעשה עם אחיו‪ .‬ועיץ‬
‫גם פסיקתא רבתי פ״י‪ ,‬הוצ׳ רמא״ש מ׳ ע״ב; תנחומא כי תשא בי‪ .‬ולפ״ז אמרו שיהודה ראוי‬
‫למלכות מפבי שעשה פשרה )עיץ יד דמה סבהדדץ ר ב׳(‪ ,‬ומשובח הוא המלך שעושה פשרה‬
‫שהרי כן בהג גם דוד המלך‪ .‬עיין להלן םנהדרץ ם״א ה״ג‪ ,‬ובבלי שם ר ב׳‪.‬‬
‫ל ה צ ל ה וכר‪ .‬כלומר‪ ,‬חוזר לשורש דבריו‪ :‬וכי בותנין שכר על העבירה‪ ,‬ואעפ״י‬
‫שיהודה חזר ותקן קצת כפשרה שלו‪ ,‬מ״מ דייה להצלה וכר‪ ,‬עיין ספרי האזיבו פי׳ שמ״ז‬
‫עמ׳ ‪.404‬‬
‫‪ .83‬ע ב ד ך וכר‪ .‬כלומר‪ ,‬שלא הציע לו ליוסף ערבים אחרים אלא הציע את‬
‫עצמו‪ ,‬ולא העדיף את עצמו על השאר‪ ,‬ולא עוד אלא שהשפיל את עצמו לפבי אחיו הקטן‬
‫בשביל אחיו הקטן )עיין פסיקתא רבתי פ״ז‪ ,‬הוצ׳ דמא״ש כ״ז ע״ב ובבמ״ד פי״ג‪ ,‬גי(‪ ,‬ואדם‬
‫כזה בוודאי ראוי למלוכה‪ .‬והביא ראייה משאול‪.‬‬
‫א ף ש א ו ל וכר‪ .‬ילקוט שמואל רמז ק״ח בשם תוספתא דברכות‪.‬‬
‫‪ .84‬ש ק ל וכר‪ .‬בילקוט שמואל‪ :‬״שקל עבדו כיוצא בו״‪ .‬ואדם שעבדו שקול אצלו‬
‫כמותו‪ ,‬בוודאי ימסור את עצמו על הכלל‪ ,‬וראוי למלוכה‪ .‬ועיין פסיקתא דר״כ‪ ,‬החודש‪ ,‬מ״ד‬
‫םע״א; פסיקתא רבתי שם‪ ,‬הוצ׳ רמא״ש ם״ח ע״א; במ״ר פי״א‪ ,‬גי‪.‬‬
‫‪ .86‬ל ב ב י ‪ .‬כלומר‪ ,‬הדגיש שאעפ״י שידאג גם לעבד‪ ,‬אבל יצטער ביחוד על הבן‪.‬‬
‫ב ו ר ח וכר‪ .‬הדגיש שעבוה זאת היתה בו רק לפגי שבכבם לשררה )עיץ‬ ‫כשהוא‬
‫אבות דר״ן בו״א פ״י‪ ,‬בריב פ״ב‪ ,‬כ״ב ע״א(‪ ,‬ולפיכך זכה לשררה‪ ,‬עיץ תבחומא פרש׳ ויקרא‬
‫סי׳ ג׳‪ ,‬הוצ׳ בובר סי׳ ד׳‪.‬‬
‫‪ .88‬ע ר ב ו ת ו ‪ .‬במכילתא )לפי כת״י מדרש חכמים(‪ :‬ערב הוא וסוסו לצאת‪ ,‬ולישבא‬
‫קטיעא הוא‪ .‬ופירושו‪ ,‬שאין כאן עבוה‪ ,‬שהרי לכתחילה חייב יהודה את עצמו‪ ,‬וערב בגופו‬
‫בשביל בבימץ‪.‬‬
‫מ פ ב י מ ה וכר‪ .‬לכאן כיוון במכירי תלים ט״ט‪ ,‬י״א‪ ,‬סוף עמ׳ ‪.340‬‬
‫‪ .90‬א ג י א ר ד וכר‪ .‬וכ״ה במקבילה שבמכילתא )סוף עמ׳ ‪ (106‬לפי כ״י א׳‪ .‬אבל בד‪:‬‬
‫זה אומר אבי י ו ר ד וזה אומר אבי י ו ר ד ‪ .‬וכ״ה במכילתא דרשב״י)אפשטץ‪ ,‬עמי ‪ .(64‬וכן‬
‫בכי״ע‪ :‬אבי י ו ר ד תחילה וכו׳ אבי י ו ר ד תחילה‪ .‬ומסורת זו שכל אחד רצה לרדת היא‬
‫בשיטת ד״מ במכילתא בשלח רפ״ה‪ ,‬עמ׳ ‪ ,104‬ובבלי סוטה ל״ו סע״ב‪ .‬ובכל מקום שהלכו בשיטת‬
‫ד״מ הזכירו אף את בבימץ‪.‬״ ברפ לדעת ר׳ יהודה )במכילתא ובבבלי הב״ל( כל אחד אומר‬
‫א י ן אבי יורד תחלה לים‪ 35,‬ובנימין לא בזכר כלל‪ .‬ו ק במקבילה שבמכילתא )םוף עמ׳ ‪,(106‬‬
‫לפי רוב כתה״י‪ :‬זה אומר א י ב י יורד תחלה וכר‪ .‬ובדב״ר )הוצאה שלי‪ ,‬עמ׳ ‪ :(6‬זה אומר‬
‫א י ב י יורד וזה אומר א י נ י יורד וכר‪ .‬ושמא גם לפבינו כאן )כגי׳ ד׳ וכי״ע( צריך לבקד‪:‬‬
‫אני)עיין אפשטין מבוא לבוה״מ‪ ,‬עמ׳ ‪ 496‬ואילך( יורד וכר‪ .‬וכן הגיה הגר״א‪ :‬איבי יורד וכר‪.‬‬

‫‪ 88‬אלא ששם נתחלפו דברי ר״ט בדברי תלמידיו‪ ,‬ולהפך‪ .‬אבל בהגהות כתיי שברשותי תוקן‬
‫כמסורת המכילתא‪ .‬עיין מיש על ההנהות הללו בקרית ספר שייג‪ ,‬עם׳ ‪.105‬‬
‫‪ 34‬עיין בססהית‪ ,‬ובמדרש תלים פע״ו ב׳ )ובהוצ׳ בובר קעיא ע׳א‪ ,‬הערה י״א‪ .‬ובובר‬
‫הוריד את הנוסחא למטה ננד כל כתה׳־י והדפוסים(; שם פקייד‪ ,‬ח׳; פרקי דריא פמיב הוצ׳ הרד־ל‬
‫ציט ע״א‪ .‬ועיין במדרש הלל )ביה״מ של יעללינעק ח״ה( עם׳ ‪ ,95‬אבל הנוסחא שם מבולבלת‪.‬‬
‫»‪ 3‬וכציל במכילתא דרשביי )הוצ׳ אפשטין‪ ,‬עמ׳ ‪ :(83‬אני )=איני> יורד‪ ,‬כפי שםוכח מן העניין‬
‫שם‪ .‬ועיין גם באבות דר׳ן נויא‪ ,‬רפל־ד; נו׳׳ב רפליח; ספרי דברים פיס׳ אי‪ ,‬סוף עם׳ ‪ 4‬ובהערוח‬
‫ריא פינקלשטין שם; שםו״ר פכיד‪ ,‬אי‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪71‬‬ ‫ברכות פ״ד עמ ‪25-24‬‬
‫ומקדש‬ ‫לאחרים‪,‬‬ ‫דוגמא‬ ‫ומראה‬ ‫תחילה‬ ‫לסכנה‬ ‫והקופץ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫תחלה‬ ‫וירד‬ ‫‪.91‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ב מ כ י ל ת א מסיים‪ :‬ו ה ו ד ו ל ו ה ז ק נ י ם ל ר ט ר פ ץ ‪.‬‬ ‫שם שמים בוודאי ראוי למלכות‪.‬‬
‫ואת‬ ‫החתן‬ ‫את‬ ‫להביא‬ ‫עקרו‬ ‫בד‪:‬‬ ‫אבל‬ ‫בכי״ע‪,‬‬ ‫וכ״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הכלה‬ ‫את‬ ‫‪.95‬‬
‫‪,‬‬
‫ק ״ א ב ( ש ש נ ו שם‪ :‬ב נ י ח ב ו ר ה ש ה י ו מ ס ו ב י ן ל ש ת ו ת‬ ‫הכלה‪ ,‬והוא תיקץ ע ״ פ הבבלי )פסחים‬
‫י ץ י ׳ ו ע ק ר ו ר ג ל י ה ן ל צ א ת ל ק ר א ת חתן א ו ל ק ר א ת כ ל ה ו כ ר ‪ .‬ו ה ע י ק ר כ ל פ נ י נ ו ‪ ,‬מ פ נ י ש ב א ״ י נ ה ג ו‬
‫ל ס ע ו ד ת נישןאין ‪ 37‬והחתן ו כ ל המסובין היו י ו צ א י ם‬
‫׳‬ ‫את הכלה מחופתה ביום הראשץ‬ ‫להוציא‬
‫ובדברים שטעונימ ברכה לאחריהמ‪.‬‬ ‫ולס״ז נ ר א ה שהתחילו כ ב ר בסעודה גמורה‪,‬‬ ‫לקראתה‪.‬‬
‫ועיץ ב ב ע ל המאור ובמאירי שם‪.‬‬ ‫עיין ב ב ב ל י ה נ ״ ל ‪ ,‬ו ב ר ש ״ י ו ב ר ש ב ״ ם ש ם ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ר ה ״ מ ע ל מ ה ש א כ ל ו ‪ ,‬ו א פ י ל ו ה ס ל י ג ו ‪ ,‬ש ה ר י אין כ א ן ה י ס ח ה ד ע ת ‪,‬‬ ‫למפרע‪.‬‬ ‫‪.96‬‬
‫ואת מקומם ל א ע ק ר ו שהרי הניחו‬ ‫ש כ ל עצמן ל א הפליגו אלא כ ד י להביא א ת הכלה לסעודה‪.‬‬
‫ש ם זקן א ו ח ו ל ה ‪ ,‬ו מ ו כ ח ש כ ו ו נ ת ם ה י ת ה ל ח ז ו ר ל מ ק ו ם ש ע ק ד ו מ ש ם ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ברה״מ ע ל מה שאכלו מקודם‪ ,‬דמכיוץ שעקדו כולם ולא‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫למפרע‬ ‫‪.97‬‬
‫ה נ י ח ו א ד ם ב מ ק ו ם ה ר א ש ץ ‪ ,‬ה ר י אין ה ו כ ח ה ש י א כ ל ו ד ו ו ק א ב מ ק ו ם ה ר א ש ץ ‪ ,‬ו ל פ י כ ך צ ר י כ י ם‬
‫ולם״ז עיקר‬ ‫ל ב ר ך מתחילה ב ר ה ״ מ ע ל מה ש א כ ל ו מקודם‪ ,‬ו ל ב ר ך א ח ״ כ מתדש ב ר כ ת המוציא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובתוספות )פסחים ש ם וחולין פ ״ ו ב ( פ י ר ש ו ש ע צ ה טובה‬ ‫הוא מחמת שינוי מקום‪.‬‬ ‫הברכה‬
‫אם‬ ‫בדיעבד‪,‬‬ ‫אבל‬ ‫שירעבו‪,‬‬ ‫עד‬ ‫יפסיקו הרבה‬ ‫שמא‬ ‫שיעקרו‪,‬‬ ‫לפני‬ ‫ברה״מ‬ ‫שיברכו‬ ‫קמ״ל‬
‫ולהלן‬ ‫ב ר כ ת המוציא גרידא‪.‬‬ ‫אלא מברכין‬ ‫ל פ נ י שרעבו‪ ,‬אינן צריכין ל ב ר ך ברה״מ‪,‬‬ ‫חזרו‬
‫נראה שהגאונים חולקים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ד״ה‬ ‫א‬ ‫ק״ב‬ ‫בתוםפ׳ סםחים‬ ‫התוספתא‬ ‫כ ל הברייתא בשם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הבית‬ ‫בעל‬ ‫‪.98‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כשהן‪ ,‬ח ו ל ץ פ ״ ב ב ד ״ ה א ס ו ר ‪ ,‬ר ש ב ״ א ש ם ד ״ ה א מ ר ל ה ו ‪ ,‬ר א ״ ש ש ם פ ״ ו ם י ה ‪ /‬ר ״ ן ש ם פ ״ ו‬
‫םי׳ ת ת י ״ ד ‪ ,‬ם מ ״ ג ע ש ץ כ ״ ז ‪ ,‬ה׳ ב ר כ ו ת ש ב ס ע ו ד ה ‪ ,‬ק י ״ ב ע ״ א )ועיין ה ג ה ״ מ פ ״ ד מ ה ׳ ב ר כ ו ת‬
‫‪,‬‬
‫אות ה (‪ ,‬רבינו ירוחם‪ ,‬אדם‪ ,‬נתיב ט״ז ח״א‪.‬‬ ‫ה״ג‬
‫‪,‬‬
‫ו ב ב ב ל י ) ס ם ח י ם ק ״ ב א ( ‪ :‬ת נ י א כ ו ו ת י ה ד ר ב ח ם ד א ח ב ר י ם ש ה י ו מסובין ל ש ת ו ת י ץ ו ע ק ר ו‬
‫ועיץ מ״ש ע ל ברייתא זו בבעה״מ במקומו ובמאירי שם ק״א‬ ‫רגליהן וחזרו א ץ צ ר י כ ץ לברך‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ע י ץ ב ה ״ ג ‪ ,‬ה ק י ד ו ש ו ה ב ד ל ה ‪ ,‬ד ״ ו י ״ ב ע ״ ד ‪ ,‬ד ״ ב ע מ ‪ ,45‬ו ב ע י ט ו ר ה ׳ מ צ ה ו מ ד ו ר ‪,‬‬ ‫םע״ב‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫המו״ל‬ ‫ו ב ר א ש ו נ י ם שציין‬ ‫‪,138‬‬ ‫עמ‬ ‫ח״ב‬ ‫תקי״א‪,‬‬ ‫סי‬ ‫ובראבי״ה‬ ‫רמא״י קל״א ע״ד‪,‬‬ ‫הוצ׳‬
‫ב ה ע ר ה ‪ 17‬ש ם ‪.‬‬
‫א ף כ א ן פ י ר ש ו ב ת ו ס פ ו ת ה נ ״ ל )וכן ה ב י א ו ב ש מ ם כ מ ה מן ה ר א ש ו נ י ם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הפליג‬ ‫‪.99‬‬
‫ש א ץ הכוונה כאן שצריך ל ב ר ך ל מ פ ר ע א ם חזר‪ ,‬אלא אם יודע שחברו ק ר א ו להפליג‪,‬‬ ‫הנ״ל(‬
‫מ ו ט ב ה ו א ש י ב ר ך מ י ד ע ל ה מ ז ץ ‪ ,‬ש מ א ישהה ע ד כ ד י ר ע ב ץ ‪ ,‬א ב ל ב ד י ע ב ד א ם ל א ב ר ך ב ר כ ת‬
‫ו ב ע ל י ה ת ו ס פ ו ת מ ב י א י ם ר א י ה ל ד ב ר י ה ם מן ה ב ר י י ת א ב י ו מ א‬ ‫המזץ‪ ,‬אינו צריך ל ב ר ך כשחזר‪.‬‬
‫) ל ׳ א׳; ל ע י ל ה י ״ א ( ש ש נ י נ ו שם‪ :‬ד י ב ר ע ם ח ב י ר ו ו ה פ ל י ג ט ע ץ נ ט י ל ת י ד י ם ‪ ,‬ו מ ש מ ע ד ה ״ ה‬
‫שמפרש שהיסח‬ ‫בריטב״א יומא שם‬ ‫)עיץ‬ ‫דצריך‪.‬‬ ‫קאמר‬ ‫לא‬ ‫אבל בדה״מ‬ ‫המוציא‪,‬‬ ‫ברכת‬
‫ה ד ע ת ש ש ם ה ו א ל ע נ ץ נ ט י ל ת י ד י ם ג ר י ד א ‪ ,‬מ פ נ י ש ס ת ם י ד י ם מ ש מ ש נ י ו ת הן‪ ,‬א ב ל ב ר כ ת ה מ ו צ י א‬
‫אינו צריך לברך‪ ,‬דכי ה ד ר לקיבעיה הדר‪ ,‬כ ר ב חםדא בפסחים(‪.‬‬
‫ולבסוף הסיקו בתוספות שאץ הלכה כאותן ברייתות‪ ,‬אלא אפילו ב ר כ ה לכתחילה לא צריך‪,‬‬
‫אתיא‬ ‫דתוםפתא‬ ‫ב ר י י ת ו ת וההיא‬ ‫והנהו‬ ‫הדר‪,‬‬ ‫קמא‬ ‫לקיבעא‬ ‫דאמ׳‬ ‫כ ר ב חםדא‪,‬‬ ‫לן‬ ‫דקיימא‬

‫•‪ 3‬כ נ י ר ס א ש ס ח ק אותה הרשב״ם‪ .‬עיין בסמ״נ עשין כץ‪ ,‬ה׳ ב ר כ ו ת ש ב ס ע ו ד ה ‪ ,‬קי״ב ע״א‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 37‬בירושלמי מנילה פ י ר ה״ד‪ ,‬ע״ה סע״א‪ :‬תני אומרים ב ר כ ת חתנים כ ל שבעה‪ .‬ר ׳ ירמיה ס ב ר‬
‫מ י ס ד ס פ ק י ן כ ל ת ה כ ל שבעה‪ .‬ואעפ״י ש ה ם ס ק נ א היא שאין מוציאין א ת ה כ ל ה כ ל שבעה‪ ,‬א ב ל ביום‬
‫הראשון היו מוציאין א ו ת ה ‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ד‪-‬פ״ה עמ׳ ‪25‬‬ ‫‪72‬‬
‫כרב‬ ‫שכ״ז הוא לשיטת הפוסקים‬ ‫)חולץ פ ״ ו ב׳(‬ ‫ברשב״א‬ ‫העיד‬ ‫כבד‬ ‫בדם‬ ‫יהודה‪».‬‬ ‫כד׳‬
‫‪ (150‬פ ס ק ו כ ר ב ש ש ת ש א פ י ל ו ב ד ב ר י ם‬ ‫א ב ל הגאונים והדי״ף )עיץ אוה״ג פסחים עמ׳‬ ‫חםדא‪,‬‬
‫ועיץ בראשונים שציינו כ ב ב א‬ ‫ב ר כ ה לאחריהם אם שנה א ת מקומו מ ב ר ך מחדש‪.‬‬ ‫הצריכים‬
‫ולפי דעתם הבדייתות ש ל נ ו‬ ‫ו ע י ץ ג ם ב ה ״ ג ב ר כ ו ת ם ״ ז ד ״ ו ‪ ,‬י׳ ע ״ ב ‪ ,‬ד ״ ב ע מ ׳ ‪.60‬‬ ‫הסמוכה לעיל‪.‬‬
‫ה ל כ ה הן‪.‬‬
‫ו ה ר ״ מ ) ב פ ״ ד מ ה ׳ ב ר כ ו ת ה״ג( פ ס ק ‪ :‬ה י ה א ו כ ל ו ק ר א ה ו ח ב י ר ו ל ד ב ר ע מ ו ‪ ,‬ו י צ א ל ו ל פ ת ח‬
‫שם‪:‬‬ ‫ובהשגות‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שאכל‬ ‫ע ל מה‬ ‫למפרע‬ ‫לברך‬ ‫צריך‬ ‫מקומו‬ ‫הואיל ושינה‬ ‫וחזר‪,‬‬ ‫ביתו‬
‫) ק ר א ע ל ה ד ״ מ א ת מ ל י צ ת ה ת ו ס פ ת א כאן(‪ ,‬ד כ ל ל פ ת ח ב י ת ו ל א ו ע ק י ר ה‬ ‫בזה‬ ‫״הפליג‬
‫ומזה נ ר א ה ששניהם פ י ר ש ו א ת התוספתא כאן שמחמת הרחק מקום אתינן ע ל ה ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬׳׳‬ ‫היא‬
‫ולולא דבריהם היה נ ר א ה שהברייתא ש ל פ נ י נ ו מדגישה כאן ל א א ת ע ק י ד ת המקום‪ ,‬א ל א א ת ה מ ש ך‬
‫והפליג פירושו הפליג בשיחה ארוכה‪ ,‬והפליג א ת דעתו )אלא שאם לא ע ק ר כ ל ל א ת‬ ‫הזק‪.‬‬
‫וכן ב י ר ו ש ל מ י י ו מ א ) פ ״ ג ה ״ ב ‪ ,‬מ ׳ ע ״ ב ( ‪:‬‬ ‫מקומו‪ ,‬הרי מקומו נ ע ש ה הוכח‪ ,‬ואץ כאן היסח הדעת(‪.‬‬
‫ובבבלי‬ ‫טעץ וכר‪.‬‬ ‫לשעה‬ ‫ט ע ץ טבילה‪ ,‬אם‬ ‫להפליג‬ ‫תני כהן שיצא ל ד ב ר ע ם ח ב י ר ו א ם‬
‫ט ע ץ טבילה‪ ,‬אם לפי שעה ט ע ץ‬ ‫לשהות‬ ‫‪ pn‬ל מ ח י צ ת ח ו מ ת ה ע ז ר ה ‪ ,‬א ם‬ ‫ז ב ח י ם ) כ ׳ בי(‪ :‬י צ א‬
‫הםיע דעתו כ מ י‬ ‫ובירושלמי פפ״ו‪ :‬שינוי מקום צריך לברך‪.‬‬ ‫ועיץ מ״ש ל ע י ל בהי״א‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬
‫שהוא שינוי מקום‪.‬‬
‫)עיץ מ״ש בתס״ר ח ״ א‬ ‫א ו דין‬ ‫שיבוש רגיל במקום‬ ‫בתאנים‪.‬‬ ‫עודרים‬ ‫‪.100‬‬
‫‪ (135‬ב ת א נ י ם ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ל ק ט י ם ‪.‬‬ ‫‪,102‬‬ ‫‪,82‬‬ ‫עמ׳‬
‫א ע פ ״ י שהם הולכים מאומן לאומן ו א ו כ ל י ם )עיין‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שמפםיקים‬ ‫‪.101‬‬
‫ב ״ מ פ ״ ז מ ״ ד ( ו מ פ ס י ק י ם ב ץ א כ י ל ה ל א כ י ל ה ב ע ב ו ד ה ‪ ,‬אין כאן ה י ס ח ה ד ע ת ש ה ד י כ ל ע צ מ ן א י נ ם‬
‫ו ע י ץ א ר ח ו ת ח י י ם ח ״ א ה׳ ב ר כ ו ת סי׳ י ״ ח ‪ ,‬ל ״ ז ם ע ״ ד ‪ .‬ו ע י ץ‬ ‫אלא מחמת מלאכתם‪.‬‬ ‫אוכלים‬
‫להלן‪.‬‬
‫ובא״ח‬ ‫א ף כאן פ י ר ו ש ו ש י צ א ו ו ה פ ל י ג ו א ת ד ע ת ן ‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הפליגו‬ ‫‪.103‬‬
‫על‬ ‫ו נ ר א ה ד מ י ש ה ו א ב פ ר ד ם א ו בגן ו ר ו צ ה ל א כ ו ל מ פ י ר ו ת כ ל א י ל ן ו א י ל ן ‪ ,‬כ ש ב י ר ך‬ ‫הנ׳׳ל‪:‬‬
‫א ץ צ ר י ך ל ב ר ך ע ל ה א ח ר י ם ש ה ם מ א ו ת ו המין‪ ,‬ד ה ו ה ל י ה כ מ פ נ ה ל פ נ ה ‪ ,‬א ב ל מגן ל ג ן‬ ‫האחד‬
‫בבאורי‬ ‫ועיץ מ״ש‬ ‫צ ר י ך א פ י ל ו היו ם מ ו כ ץ זה לזה ואפילו בדעתו ל י ל ך ל ש נ י ו כ ר ‪.‬‬ ‫ודאי‬
‫לה׳ ה י ר ו ש ל מ י ל ה ר ״ מ עמ׳ מ ״ א א ו ת פ׳‪.‬‬

‫פ״ה‬
‫ט ו ב י ם‬ ‫וימים‬ ‫לא יאכל אדם בערבי שבתות‬ ‫בבבלי‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שבת‬ ‫בערב‬ ‫‪.1‬‬
‫ט ו ב י ם‬ ‫וימים‬ ‫בערב שבת‬ ‫לא יאכל אדם‬ ‫ו ב ב ר י י ת א ש נ י ה שם‪:‬‬ ‫המנחה ולמעלה‪.‬‬ ‫‪p‬‬
‫ו ע י ץ ב ג מ ר א ש ם ) ו ל ה ל ן ש ם ק ״ ז ב׳(‪ ,‬ו ב י ר ו ש ל מ י ש ב ת פ ״ א ה ״ כ ‪,‬‬ ‫ולמעלה‪.‬‬ ‫שעות‬ ‫מתשע‬
‫‪ p‬המנחה ולמעלן לא יטעום אדם כלום עד שתחשך‪.‬‬ ‫ע״א‪ .‬ובירושלמי‪ :‬דתני ע ר ב ש ב ת‬ ‫ג׳‬
‫‪.118‬‬ ‫בתוםפ׳ פסחים צ״ט ב׳ ובאהצו״י שם עמ׳‬ ‫ועיץ‬
‫בה״ג‬ ‫שם‬ ‫גורסים‬ ‫וכן‬ ‫הברייתות‪,‬‬ ‫בשתי‬ ‫הנ״ל‬ ‫בבבלי‬ ‫וכ״ה‬ ‫ת א ו ה‪.‬‬ ‫כ ש ה ו א‬ ‫‪.2‬‬
‫ובר״ח שם )וממנו ב ר א ב י ״ ה‬ ‫ה׳ ק ד ו ש ו ה ב ד ל ה ‪ ,‬ד ״ ו י ״ ב ר ע ״ ג ‪ ,‬ד ״ ב ע מ ׳ ‪ ,43‬ו כ מ ה ‪ p‬ה ר א ש ו נ י ם ‪.‬‬

‫»» סלשון ה ס פ ו ג שהזכרנו משסע שאין ה ל כ ה כ ב ר י י ת א שלנו גם ברישא‪ ,‬ב ב ר כ ה ל מ פ ר ע ; ו ם כ א ן‬

‫שפירש א ת הברייתות כפשוטן‪ ,‬ו ל א כ ד ב ר י ה ת ו ס פ ו ת שעצה ט ו ב ה ק מ י ל ‪ ,‬וכן פירשו הגאוגים והריס‪ ,‬עיין‬
‫להלן‪.‬‬
‫‪73‬‬ ‫ברכות פ״ה עמי ‪25‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובירושלמי הנ״ל כ ג י ד‬ ‫וברי״ף סםחים רס״י‪ :‬כשהוא מתאוה‪.‬‬ ‫ח״ב‪ ,‬ע מ ‪ :(128‬כשהוא תאב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וכי״ע‪ .‬ובם העתים עמי ‪ :208‬״כשהוא תאוה ו כ ר ואית דגרםי בתאוה‪ .‬בירושלמי לתאוה‪ ,‬אבל‬
‫כלומר הגירםא כשהוא מתאוה )עיין לעיל( היא‬ ‫כשהוא מתאוה )שכשהא( נשבשתא[! הוא״‬
‫משובשת‪.‬‬
‫וכ״ה בירושלמי‬ ‫וכר‪ .‬בירושלמי‪ :‬ע ד שעה שהוא משלים‪ .‬ועיין ההוספה בד‪.‬‬ ‫שעה‬ ‫עד‬
‫‪,‬‬
‫ועיץ מ״ש להלן‪.‬‬ ‫הנ״ל ובבבלי שם ק א ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫חסר בירושלמי ובבבלי בכמה דפוסים )עיץ דק״ס שם ע מ ‪ ,307‬העי‬ ‫יהודה‪.‬‬ ‫‪ .3‬ו ר י‬
‫ק‬ ‫אבל ישנו בבבלי בכי״מ ובה״ג הנ״ל ובכמה‬ ‫ועיץ מהר״ם חלאוה שם‪ ,‬ק׳ רע״א(‪.‬‬ ‫ל‪/‬‬
‫ולס״ז ברור שהתחילו‬ ‫ו ק נכץ‪ ,‬כפי שמוכת מן העניץ‪ ,‬עיץ בבעה״מ ובתופפ׳ שם‪.‬‬ ‫הראשונים‪.‬‬
‫בהיתר‪.‬‬
‫וכ״ה בד ובבבלי הנ״ל‪ ,‬וכן גרם הרשב״ם )פסחים הנ״ל( בתוספתא‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ברבי‬ ‫‪.4‬‬
‫והוא שיבוש‪ ,‬שרשב״ג‬ ‫ובה״ג ד״ב עמי ‪ :43‬ר ׳ רצונך וכר‪.‬‬ ‫ובירושלמי חסרה המלה ״ברבי״‪.‬‬
‫לא היה קורא לד׳ יוסי רבי‪ ,‬וצ״ל שם‪ :‬בדבי‪ ,‬כגי׳ ד״ו‪ .‬וכן קרא דשב״ג ל ד ׳ יוסי בכ״מ‪.‬־‬
‫וברכת‬ ‫כ ל הראשונים פירשו שהפסקה זו פירושה עקירת השלחן‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫‪ .5‬נ פ ם י ק‬
‫‪,‬‬
‫אבל בה״ג )ה׳ קדוש והבדלה הנ״ל( כתב‪ :‬ר יהודה אומר מםםיקץ‪ ,‬םבידא ליה‬ ‫המזון‪.‬‬
‫ר׳ יוםי אומר אץ מפםיקץ‪,‬‬ ‫דמפםיק מםעודתיה ומקדש וגמר םעודתיה‪ ,‬והדד מברך ב ר כ ת המזץ‪.‬‬
‫ובדוד מתוך לשונו שלד׳ יהודה אינו מברך‬ ‫םבידא ליה דגמר םעודתיה ומברך והדר מקדש‪.‬‬
‫בדה״מ בהפסקה‪ ,‬ולפיכך אמד ״והדר מברך ב ר כ ת המזץ״‪ ,‬כלומד‪ ,‬דווקא אח״כ מברך )וכן‬
‫מברך(‪ ,‬אחר גמר הפעודה‪ ,‬אבל ל א בהפסקה שאם ברך מקודם‪,‬‬ ‫ואחר‬ ‫מפורש בד״ב עמי ‪:44‬‬
‫ולפ״ז א ץ ב ץ ר ׳ יהודה ושמואל )עיץ מ״ש בהערה ‪,(3‬‬ ‫הרי פשיטא שצריך לברך אח״כ‪3.‬‬
‫‪,‬‬
‫אלא ש ל ד יהודה צריך עקירת שלזץ‪ ,‬ולשמואל אינו עוקר את השלחן‪ ,‬אלא פורם מפה כדי‬
‫לכפות את המת‪ *,‬ולשניהם אינו מברך ברכת המזץ לפני קידוש‪.‬‬
‫וכן משמע מרהיטת הלשץ של הברייתא בבבלי שם )ק״ב םע״א(‪ :‬בני חבורה שהיו מםובץ‬
‫וקדש עליהן היום‪ ,‬מביאץ ל ו כום ש ל יץ ואומר עליו קדושת היום‪ ,‬ושני אומר עליו ברכת‬

‫» כצ״ל‪ .‬ובהערות שם‪ :‬כוונתו סתומה וכוי‪ .‬ועיין הסימון‪ ,‬בבבלי עירובין מ״א אי‪.‬‬
‫ג עיין להלן דמאי פ״נ הי״ר ובמקבילה שבירושלמי שם; סוכה פ״ב ה״ב ובםקבילות שבירושלסי‬
‫ושבבבלי‪ .‬וכן כינהו ש ר׳ יהושע בן קרחה בתו״כ שסיני ס״ח ה״ה‪ ,‬נ״ה ע״א‪ .‬ועיין בסי הישוב ח״א‪ ,‬עמי‬
‫‪ ,80‬בכתובות ‪ .9 ,3‬וכן רניל תואר זה בזמן האמוראים )לדי אלעזר הקפר‪ ,‬לר׳ יהודה ברי חייא‪ ,‬לדי‬
‫סימון ועוד(‪.‬‬
‫‪ 3‬בה״נ ד״ב עפ׳ ‪ 44‬הנ׳ל ממשיך‪ :‬אמר ר ב יהודה אמר שמואל אין הלכה לא כדברי זה ולא‬
‫כדברי זה אלא פורש מסה וםקדש )פסחים ק' סע״א(‪ ,‬ואע״נ דלא בריך ב ר כ ת המזון‪ .‬ולבתר דמקדש‬
‫שארי המוציא וכוי‪ .‬ולפי נירסא זו הרי מוכח שדווקא לשמואל אינו מברך ברכת המזון‪ ,‬אבל לר' יהודה‬
‫מברך מתחילה ברכת המזון‪ ,‬כפירוש הראשונים‪ .‬ברם בד״ו שם גורס‪ :‬ל ב ת ר )בלי וי״‪ 0‬דמקדש‬
‫שארי וכוי‪ ,‬ולפיז מתחיל במלה ‪.‬ואע״נ״ וכו׳ עניין חדש‪ ,‬והיינו ‪.‬ואע״ג דלא בריך ב ר כ ת המזון‪ ,‬לבתר‬
‫דמקדש שארי המוציא״‪ ,‬כלומר צריך ל ב ר ך המוציא‪ ,‬אעס״י שלא ב ר ך מקודם ברכת המזון‪ ,‬עיין ברי״ף‬
‫פסחים רפ״י ובהשנות הראב״ד על בעה״ם שם‪ .‬והלכה זו היא בין לשמואל ובין לד׳ יהודה‪ ,‬אלא שהמתין‬
‫הנאון בבאורו‪ ,‬כדי לפרש ע״פ ההלכה‪.‬‬
‫* עיין באוה״נ פסחים עמי ‪ 94‬סי׳ רליז מ״ש בשם ר ב מתתיה‪ .‬ועיין בראשונים שהביא באהצו״י‬
‫לפסחים עמ׳ ‪ 119‬מיש בשם ירושלמי‪ .‬ויש להוסיף צדה ל ד ר ך )מאמר ד׳ כ ל ל א׳ פ־ה(‪ :‬ויכסה השלחן‬
‫במפה לבנה‪ ,‬ובגמרת ארץ ישראל כתוב שלא יבוש הפת שמתחילין ל ב ר ך ביין‪ ,‬והוא ראשון בפסוק ארץ‬
‫חטה ושעורה וכוי‪ ,‬והוא כנראה ירושלמי של נאונים ע״פ טעמו של ר ב מתתיה הנ״ל‪ .‬ועיין בס׳ והזהיר‪,‬‬
‫ויקהל קכ״ד ע״א‪ ,‬וברי״ץ ניאת ה' קידוש עמי י׳‪ ,‬ובהעמק שאלה יתרו סי' נ״ד אות ט״ו‪ ,‬ובתוספי פסחים‬
‫ק״י ב׳ ד״ה שאין‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ה עמ׳ ‪26-25‬‬ ‫‪74‬‬
‫את‬ ‫ד ב ר י ר ׳ יהודה‪.‬׳ ופירושו כ מ ש מ ע ו ש ע ל השני א ו מ ר ב ר כ ת המזץ כ ש ג ו מ ר א ח ״ כ‬ ‫המזץ‬
‫וכן מ ו כ ח מ ד ב ר י ה ת ו פ פ ת א ל ה ל ן ‪ ,‬ע י ץ מ ש ״ ש ‪.‬‬ ‫סעודתו‪.‬׳‬
‫ת ו ם פ ׳ פ ס ח י ם ק ׳ א ׳ ד ״ ה שהיו‪.‬‬ ‫נפסיק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ל א‬
‫תוספת מערבי פסחים‪.‬‬ ‫ראשץ‪ ,‬מרדכי‬ ‫תוספי פסחים ק״ב ב׳ ד״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫‪ .8‬א ו ר ח י ן‬
‫רשב״ם שם ק״ב סע״א‪.‬‬ ‫ועיץ‬
‫לר׳ יהודה‬ ‫ולפ״ז אף‬ ‫א ב ל בעה״ב נ ש א ר בביתו ובמקום סעודה‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ועקרו‬ ‫‪.9‬‬
‫רע״א‪.‬‬ ‫ק״ב‬ ‫פסחים‬ ‫שבבבלי‬ ‫בברייתא‬ ‫שמפורש‬ ‫כמו‬ ‫למפרע‪,‬‬ ‫ברה״מ‬ ‫לברך‬ ‫צריך‬ ‫אינו‬
‫ועיץ ל ע י ל פ ״ ד הי״ט וה״כ‪ ,‬ומש״ש‪.‬‬
‫אבל לשץ‬ ‫ו ל פ י ג י ר ם ת כ י ״ ע ״ ע ו ק ר י ך פ י ר ו ש ו ע ו ק ר ץ ל כ ת ח י ל ה ‪ ,‬ו מ פ ס י ק ץ כ ר ׳ יהודה‪.‬‬
‫פירוש‬ ‫ע״פ‬ ‫״מתוקנת״‬ ‫שהיא‬ ‫ונראה‬ ‫הי״ט‪.‬‬ ‫פ״ד‬ ‫ולעיל‬ ‫הנ״ל‬ ‫בבבלי‬ ‫עיץ‬ ‫מגומגמת‪,‬‬ ‫זו‬
‫התופפות בפסחים ק ״ ב ב׳ הנ״ל‪.‬‬
‫א ב ל כוס ש ל ברה״מ ל א נ ז כ ר כאן כלל‪ ,‬שהרי פ ש י ט א‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫היום‬ ‫קדושת‬ ‫‪.10‬‬
‫כוס א ח ר כשיגמור א ת סעודתו‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ולהלן‪.‬‬ ‫שצריך‬
‫ריש‬ ‫ובהשגות הראב״ד ע ל בעה״מ‬ ‫וכ״ה בבבלי פסחים ק״ב םע״א‪.‬‬ ‫שתחשך‪.‬‬ ‫‪.11‬‬
‫ערבי פסחים )תמים ד ע י ס ע״ז ע״ב( א ו מ ר ע ל הבבלי‪ :‬הנסחא העיקרית א ו כ ל והולך מ ש ת ח ש ך‪.‬‬
‫ס פ ר י ם‬ ‫ואף במקצת‬ ‫ש פ )‪ 87‬ע ״ א ( ‪ :‬ע ד ש ת ח ש ך פ י ר ו ש ה מ ש ת ח ש ך ‪ ,‬ע ד ש י ג מ ו ר ‪.‬‬ ‫ובמאירי‬
‫ו ע י ץ ג ם ב מ ה ר ״ ם ח ל א ו ה ש ם ‪ .‬ל והגה ב ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י ה ד ב ר י ם מ ו ב נ י ם ‪,‬‬ ‫נ מ צ א כן‪.‬‬ ‫מדויקים‬
‫שהרי ל א נ ז כ ר שם ש ע ק ר ו ע ם חשיכה ל ב י ת המדרש‪ ,‬ולפיכך א ו כ ל והולך ל ר ׳ יוסי מ ש ת ח ש ך ‪,‬‬
‫התוספות‬ ‫והרי לסירוש‬ ‫עקרו ע ם חשיכה לבית המדרש‪,‬‬ ‫אמרו מפורש שהחברים‬ ‫כאן‬ ‫אבל‬
‫)ק״ב ב׳ הנ״ל( כ ב ד ב ר כ ו ב ר כ ת המזץ ל ד ׳ יהודה‪ ,‬ו כ י צ ד י ת ק ל ו מ ד ל ר ׳ יוסי א ו כ ל ו ה ו ל ך ע ד‬
‫ועלינו לומד ש ל ד ׳ יוסי מ ד ב ר י ם‬ ‫שתחשך‪ ,‬והרי א ף הוא מודה ש ל א יתחיל משחשיכה‪.‬‬ ‫שעה‬
‫ב ר כ ו ברה״מ מקודם‪ ,‬וא״כ ה ע י ק ר )כלומר‪ ,‬שר׳ יוסי מ ד ב ר בשלא ברכו‪ ,‬ור׳ י ה ו ד ה‬ ‫כשלא‬
‫אבל לפי דברינו הנ״ל הדברים פשוטים שבכולה בלא ב ר ך‬ ‫כ ש ב ר כ ו ב ר ה ״ מ ( ח ס ר מן ה ם פ ה י‬
‫ואף לר׳ יהודה אינו מ ב ר ך ברה״מ לפני שגמר א ת כ ל סעודתו‪ ,‬א ל א‬ ‫ב ר ה ״ מ עםיקינן‪.‬‬ ‫מקודם‬
‫אוכל‬ ‫אלא‬ ‫וסובר שאינו מקדש‬ ‫עליו‬ ‫חולק‬ ‫יוסי‬ ‫ור׳‬ ‫הנ״ל(‪,‬‬ ‫בה״ג‬ ‫)כשיטת‬ ‫גרידא‬ ‫מקדש‬
‫ועיין מ ״ ש ל ע י ל‬ ‫ו ל פ ״ ז אין צ ו ר ך ל ה ז כ י ר כ א ן ש ת י כ ו ס ו ת כ ל ל ב ד ב ר י ד ׳ יהודה‪.‬‬ ‫והולך‪.‬‬
‫‪.6‬‬ ‫הע׳‬

‫כפירש״י‬ ‫מ ד ב ר י ר ׳ יוסי‪,‬‬ ‫והכל הוא‬ ‫כלל‪,‬‬ ‫בכי״ו א ץ כאן הפסק‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לו‬ ‫מזגו‬
‫ועיין מ א י ר י ק ״ ב ר ע ״ א ב ש ם‬ ‫ועיץ מ״ש להלן בשם הראב״ד‪.‬‬ ‫והרשב״ם בפסחים ק״ב רע״ב‪.‬‬
‫יש אומרים‪.‬‬

‫‪(209‬‬ ‫« זו היא הנירסא הנכונה‪ ,‬וכיה בה״נ ה׳ קדוש ו ה ב ד ל ה הנ־ל‪ .‬וכן מ ע ת י ק ב ס ׳ ה ע ת י ם <עמ׳‬
‫בשם השאילתות‪ ,‬וכיה ברי״ף ועוד‪ ,‬ו ל א כל״א שברשבים‪ .‬ועיייש ב ת ו ס פ ׳ ק״ב ב׳ ד״ה ראשון שהניהו‬
‫א ת הנוסח‪ ,‬מפני שהוקשה ל ה ם ל נ י ר ס א שלנו‪ ,‬מנא לן ל ע י ל ד ל ר ׳ י מפסיקין ב ע ק י ר ת השלחן ) כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫ועיייש ב ת ו ס פ ו ת מ ה שפירשו ב ת ו ס פ ת א להלן‪ ,‬ועיין מיש בבאורנו ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫ב ב ר כ ת המזון‪ ,‬לפירושם(‪.‬‬
‫• ו ב א מ ת אין כאן שום חידוש ל ד ב ר י ר ׳ יהודה‪ ,‬ולא א מ ר כן א ל א א נ ב ד ב ר י ר׳ יוסי‪ ,‬שאנו ל מ ד י ם‬
‫ו ב ת ו ס פ ת א ל ה ל ן ל א ה ח כ ר ו כ ל ל שתי כ ו ס ו ת ב ד ב ר י‬ ‫מ ה ם שאין אוסרין ע ל כ ו ס א ח ד ב ר ה י ס וקידוש‪.‬‬
‫ר ׳ יהודה‪ ,‬מפני שהדברים מובנים מ א ל י ה ם ‪ .‬וקושיית ה ת ל מ ו ד ב פ ס ח י ם שם‪. :‬ונימרינה לתרוייהו א ח ד א‬
‫כ ס א ' היא ל ר ׳ יוסי נרידא‪ ,‬כ מ ו שפרשו ברשב״ם ו ב ת ו ס פ ו ת שם מ ט ע ם א ח ר ‪.‬‬
‫י ובכתיי ו ב כ מ ה מן הראשונים ח ס ר ו ת שם לנמרי ה מ ל י ם ‪ .‬ע ד שתחשך׳‪ ,‬עיייש ב ד ק י ם ‪.‬‬
‫» וכן יש לתמוה‪ ,‬ל מ ה ל א השמיעה לנו ה ב ר י י ת א כ י צ ד יעשה ל ד ׳ יהודה א ם ל א ב ר ך ב ר כ ת המזון‪.‬‬
‫ובע״כ עלינו להניח שלד׳ יהודה אין שאלה כ ל ל ‪ ,‬מפני ש ל ד ב ר י ו מ ק ד ש ב ת ח י ל ה ו א ו כ ל אחיכ׳ ואין כ א ן‬
‫שתי כ ו ס ו ת ב ב ת א ח ת ‪ ,‬בין א ם ב ר ך מ ק ו ד ם ‪ ,‬בין א ם ל א ב ר ך ‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪75‬‬ ‫ברכות פ״ה עמ ‪26‬‬
‫‪,‬‬
‫ד״ה ר״י‪ ,‬השגות ה ר א ב ״ ד ע ל בעה״מ ריש‬ ‫א‬ ‫ת ו ם פ ׳ פ ם ת י ם ק׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שבת‬ ‫של‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫רא״ש שם‬ ‫ד״ה ד״י‪,‬‬ ‫)כ״ב ע״ג(‬ ‫א‬ ‫ק״ב‬ ‫מהדו״ת‪,‬‬ ‫ר י ״ ד שם‪,‬‬ ‫תוםפ‬ ‫פסחים הנ״ל‪,‬‬ ‫ערבי‬
‫פ ״ י ס י ׳ ד ‪ ,‬ש ו ״ ת ש ל ו כ ל ל כ ״ ב סי׳ ר ‪ ,‬ת ו ס פ ו ת ש ל ו ל פ י ב״י ) נ ד פ ס ע ״ ש ה ר י ם ב ״ א ( פ ס ח י ם‬
‫ק ״ ב ם ע ״ א ‪ ,‬מ א י ר י ש ם צ ״ ם ב ׳ )‪ 84‬ע ״ ב ( ד ״ ה ו נ ש ו ב ‪ ,‬ק ״ ב א׳ )‪ 87‬ע״א(‪.‬‬
‫ברם‬ ‫יהודה‪.‬‬ ‫לד׳‬ ‫אף‬ ‫ש ל התוספתא היא‬ ‫שהלכה זו‬ ‫הראב״ד הנ״ל‬ ‫בהשגות‬ ‫וסירש‬
‫‪,‬‬
‫ובין ל פ י ר ו ש ה ת ו ס ס ו ת ) ק ״ ב ב ( ש ל ר ׳ י ה ו ד ה‬ ‫כאן ל א נ ז כ ר ה ב ר כ ת ה מ ז ץ כ ל ל ב ד ב ר י ר ׳ יהודה‪.‬‬
‫כ ב ר ב ר ך ב ר ה ״ מ לפני קידוש‪ ,‬ו ב ץ ל ש י ט ת בה״ג ה נ ״ ל ש ל א ברך‪ ,‬הרי כ ב ר א כ ל אחרי הקידוש‬
‫ו פ ש י ט א ש מ ז כ י ר ש ל שבת‪».‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ב ר א ״ ש ) פ ס ח י ם פ ״ י סי׳ ז ( מ ס ת פ ק ב מ י ש ג מ ר א ת ס ע ו ד ת ו ע ם ח ש כ ה ‪ ,‬ו ב נ ת י ם ק ד ש ה ע ל י ו‬
‫ה ש ב ת ‪ ,‬א ם מ ז כ י ר ש ל ש ב ת ב ב ר ה ״ מ ‪ ,‬ו מ ע י ר שמן ה ת ו ם ס ת א כ א ן אין ר א י ה ‪ ,‬ש ה ר י א כ ל מ ק צ ת‬
‫וכן ב ש ו ״ ת ש ל ו ה נ ״ ל ס ו ם ק ש מ ז כ י ר ש ל ש ב ת‬ ‫סעודה בשבת‪ ,‬א ב ל רבינו מכריע שהוא מזכיר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו י פ ה ה ע י ד ה ר ״ י ש ו ר ) ב ה ג ה ו ת ל ס ׳ ה ע ת י ם ע מ ‪ 211‬ה ע ר ה ק ״ מ (‬ ‫ומביא את התוספתא שלפנינו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ל ד ב ר י ה ב ה ״ ג ) ה ק י ד ו ש ו ה ב ד ל ה ‪ ,‬ד ״ ו י ״ ב ע ״ ג ‪ ,‬ד ״ ב ע מ ׳ ‪ ,44‬ו ה ו ב א ב ם ׳ ה ע ת י ם שם(‪ :‬ו ה י כ י ד ג מ ד י‬
‫םעודתייהו מקמי דקדיש‪ ,‬ועד דמאשו ידיהו קדיש יומא‪ ,‬ל י ב ר כ ו ב ר י ש א ב ר כ ת המזץ ו ל י ד כ ר ו‬
‫וליםבץ כסא אחרינא וליקדשו עליה‪.‬‬ ‫טוב‪,‬‬ ‫דיום‬ ‫או‬ ‫דשבתא‬
‫א ב ל השמיט ״ולידכרו‬ ‫כנראה מבה״ג הנ״ל‪,‬‬ ‫פםתים ס״י סי׳ ת ש ע ״ ב העתיק‬ ‫וברי״ף‬
‫ו ב מ א י ר י ה נ ״ ל ) ק ״ ב ר ע ״ א ( ה ע ת י ק מן ה ר י ״ ף‬ ‫ועיין ב ש ל ט ה ״ ג ש ם ‪.‬‬ ‫א ו דיו״ט״‪.‬‬ ‫דשבתא‬
‫לעברית(‪ ,‬והסמיך ל ו א ת התוספתא‪ ,‬ונמצא סוסק כבה״ג‪ ,‬א ל א שהביא ג״כ ד ע ת יש‬ ‫)ותרגמו‬
‫אומרים שלא נאמרה הלכה זו אלא כ ש א כ ל משחשכה )או ל ד ׳ יהודה ש מ ב ר ך אחרי הקידוש(‪,‬‬
‫אינו מזכיר‪.‬‬ ‫לא קידוש ולא אכילת שבת‪,‬‬ ‫ש א ץ כאן ל ד ׳ יוסי‬ ‫כשגמר לסני השבת‪,‬‬ ‫אבל‬
‫‪ 84‬ע ״ ב ( ו ה ב י א ר א י ה מן ה ת ו ס פ ת א ‪.‬‬ ‫וכן פ ס ק ל ע י ל ש ם ) צ ״ ט ב׳‪,‬‬ ‫חולק עליהם‪.‬‬ ‫והמאירי‬
‫ח י י ם ח ״ א )ה׳ ש ב ת ‪ ,‬ק ד ו ש ה י ו ם ס י ׳ כ׳‪ ,‬ם ״ ג ע״ב(‪ :‬ה י ה א ו כ ל ו ג מ ר ס ע ו ד ת ו ע ם‬ ‫ובארחות‬
‫ש ב ת וכו׳ כתב הבה״ג דבאותו ב ר כ ת מזץ מזכיר ש ל שבת‪ ,‬אעפ״י ד ע ל סעודת חול‬ ‫הכנסת‬
‫ו י ש א ו מ ר י ם ש א ץ מ ז כ י ר ב ה ש ל ש ב ת כ ל ל עכ״ל‪!0.‬‬ ‫קאתי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בירושלמי תענית‪ :‬הגדול שבהן עולה מיםב ב ר א ש העליונה‪,‬‬ ‫וכו ‪.‬‬ ‫ראשונה‬ ‫‪ .13‬ש ל‬
‫ו ב ב ב ל י כ א ן )כגי׳ ב ״ נ ו כ י ״ פ ( ‪ :‬ל א ו ס ר ס א י י ד ע נ א ו ל א ו ב ב ל א ה י ד ע נ א ‪,‬‬ ‫והשיני ל ו ל מ ט ה ממנו‪.‬‬
‫ומגירסת הירושלמי‬ ‫ו ש נ י ל ו ל מ ס ה הימנו‪.‬‬ ‫בראש‬ ‫גדול מסב‬ ‫דתניא וכו׳‬ ‫ידענא‪,‬‬ ‫מתניתא‬
‫והתוספתא מוכח ש ״ ב ר א ש ״ פ י ר ו ש ו ב ר א ש המטה‪ ,‬כ פ י ר ו ש התוספות‪ ,‬תוםפ׳ ד ״ י ותוספות ה ר א ״ ש‬
‫של משתאות‬ ‫הציורים העתיקים‬ ‫ומן‬ ‫ובסירש״י שם‪.‬‬ ‫כ״ה‪,‬‬ ‫ועיץ שמואל א׳ כ׳‪,‬‬ ‫במקומן‪.‬‬
‫על‬ ‫ורגליהם‬ ‫הכר‬ ‫על‬ ‫השמאלית‬ ‫בידם‬ ‫נשענים‬ ‫היו‬ ‫החבורה‬ ‫שאנשי‬ ‫יודעים‬ ‫אנו‬ ‫היונים‬
‫מראשותיו ש ל השני אחרי מרגלותיו של הראשץ‪,‬‬ ‫כלומר‬ ‫כ נ ג ד גב‪,‬‬ ‫ומםובים פנים‬ ‫המטה‬
‫וכשהראשץ מ ד ב ר לשני נמצא הראשץ מיםב‬ ‫ומראשותיו ש ל השלישי אחרי מ ר ג ל ו ת י ו ש ל השני‪.‬‬
‫ומן ה ת ו ס פ ת א כ א ן א נ ו ר ו א י ם ש ה י ה‬ ‫כ ד ר כ ו ‪ ,‬והשני עוקם א ת ר א ש ו כדי ל ד ב ר ע ם ה ר א ש ץ ‪ .‬״‬
‫מנהגם ל ה ס ב במטה מיוחדת ל כ ל אחד ואתד‪ ,‬כ מ ו שנהגו היונים בזמנו ש ל הומירום‪.‬‬

‫• ו ד ב ר י רבותינו ז״ל ל א יתכנו א ל א א ם אנו מכניסים ה ז כ ר ת שבת ש ב ת ו ס פ ת א ל ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י ‪,‬‬

‫ומפרשים שלר׳ יהודה מ ב ר ך ומקדש כ א ח ת ‪ ,‬כשיטת ר ו ב הראשונים‪ .‬ועיין מיש במאירי ק״ב רע״א בשם‬
‫יש אומרים‪.‬‬
‫‪ !0‬כ נ ר א ה שהעתיק מ א ח ה מ ח ב ר שנשמט שמו‪ ,‬ועליו ה ו ל ך ‪.‬עכ״ל״‪.‬‬
‫!! ב ב ב ל י ל ע י ל שם א מ ר ו שלפי מנהנ ה פ ר ס י י ם ‪ :‬בזמן שהן שתי מטות נ ת ל מ י ס ב בראש ושני ל ו‬
‫ל מ ע ל ה הימנו וכר‪ .‬א ב ל בכיימ שם‪ :‬ל מ ט ה הימנו‪ .‬וכן מ ע ת י ק במאירי שם‪ .‬וכן כ נ ר א ה היתה‬
‫גם נ י ר ס ת הרא״ש בתוספותיו שם‪ ,‬א ל א שהגיה‪ .‬ולפ״ז ל א היה שום חילוק בין מנהנ ה פ ר ס י י ם ובין מנהנ‬
 ‫ב ר מ ת פ״ה עמ׳ ‪26‬‬ ‫‪76‬‬
‫בלומד‪ ,‬מראשותיו למעלה‪ ,‬אחרי מרגלותיו של הראשץ‪ ,‬וגבו מ ו פ נ ה‬ ‫אמצעית‪.‬‬ ‫‪.14‬‬
‫ובבבלי‪ :‬ג ד ו ל מ ס ב ב ר א ש ‪ ,‬והיא היא‪ ,‬ב ל ו מ ד ב ר א ש המטה‪ ,‬ע י ץ מ״ש ל ע י ל ‪.‬‬ ‫ל ר א ש ו ן ) ו ל א להפך(‪.‬‬
‫בפרס‬ ‫וכן מ ע י ד ס ו פ ר י ו נ י ‪ :‬״‬ ‫גהגו הפרסיים להושיב א ת הגדול באמצע‪ ,‬ע י ץ ב ב ב ל י שם‪.‬‬ ‫וק‬
‫המקום ה נ כ ב ד ביותר הוא באמצע‪ ,‬וזהו המקום שניתן ל מ ל ך עצמו‪ ,‬א ב ל ב י ץ המקום ה נ כ ב ד ב י ו ת ר‬
‫ו ב מ א י ר י )‪ 164‬ע ״ א ( ג ר ם ב ב ר י י ת א ש ל נ ו ש ב ב ב ל י ש ם ‪ :‬כגדול מ י ס ב ב ר א ש [ ‪,‬‬ ‫הוא העליון״ וכר‪.‬‬
‫אבל‬ ‫ו ט כ ס זה מ ת א י ם ל ס ד ר ה י ו נ י ם ‪.‬‬ ‫שני ל ו למטה הימנו‪ ,‬ושלישי ל ו למטה הימנו ו כ ר ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫וכן‬ ‫ו א ף א צ ל ה י ו נ י ם ו ה ר ו מ א י ם היה ה א מ צ ע י מ כ ו ב ד ‪.‬‬ ‫הוא ש א ץ ל ק ב ו ע כאן כללים‪,‬‬ ‫פשוט‬
‫ו ע י ץ ב ב ״ ר פ צ ״ ב ‪ ,‬ה׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪•1142‬‬ ‫ב ס פ ר י ר י ש ב ה ע ל ת ך ‪ :‬מ י כ ן היה ר ׳ נ ת ן א ו מ ר ה א מ צ ע י מ כ ו ב ד ‪.‬‬
‫ו ה ס ד ר שם הוא ע ״ פ ט כ ס אחר‪ :‬אח א צ ל אח‪ ,‬ו י ד י ד‬ ‫ש ם פ צ ״ ג ‪ ,‬ז ‪ /‬ע מ ׳ ‪ 1165‬ו ב מ ק ב י ל ו ת ש ם ‪.‬‬
‫ידיד‪.‬״‬ ‫אצל‬

‫א ב ל ב י ר ו ש ל מ י ‪ :‬וכן מ ס ד י ר י ן ו ה ו ל כ ץ ‪ ,‬ו נ ר א ה ש ה פ י ר ו ש‬ ‫ליתא בבבלי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫היו‬ ‫כ ך‬ ‫‪.15‬‬

‫ה ו א ש א ם ה י ו י ו ת ר מ ש ל ש מ ם ד י ר ץ ו ה ו ל כ י ן ע׳י׳פ ה ט כ ס ה נ ״ ל ‪ ,‬ו ה י י נ ו ש ה ג ד ו ל ב א מ צ ע ו ה ש נ י ל ו‬
‫וכשהיו חמשה‪ ,‬ה נ ד ו ל‬ ‫‪ p‬הגדול‪.‬״‬ ‫והשלישי למטה הימנו ע״י הגדול‪ ,‬והרביעי למטה‬ ‫בראש‪,‬‬
‫של‬ ‫ושנים מכאן ושנים מכאן‪ ,‬ל פ י ה ם ד ר הנ״ל‪ ,‬וכפי ס ד ר ההםב בבני ב ר ק בהגדה‬ ‫באמצע‬
‫פסח‪.‬‬
‫אבות‬ ‫יצחק‬ ‫רב‬ ‫תענית הנ״ל מסיק ע ל ברייתא שלנו‪ :‬א מ ר ר ב שמואל ב ר‬ ‫ובירושלמי‬
‫ברם הפירוש הפשוט הוא שהירושלמי‬ ‫ק ק ב ו ד ץ ‪ ,‬ו ע י ץ ב מ ה ״ פ ש ם ש נ ת ק ש ה בזה‪.‬‬ ‫דדך היסב‬
‫נ ת ן כ א ן ם י ק ב ע ל מ א ‪ ,‬ש א ב ר ה ם נ ק ב ר ת ח ל ה ‪ ,‬ו א ח ״ כ י צ ח ק ואחייב י ע ק ב ‪ ,‬ו נ מ צ א י צ ח ק ב א מ צ ע ‪,‬‬
‫א מ ר ו ) ב ב ל י ב ״ ב ק ״ כ אי(‪ :‬ב מ ס י ב ה ה ל ך א ח ר ז ק נ ה ‪ ,‬ו י צ ח ק ה י ה הזקן ב ץ ה א ב ו ת ) א ב ר ה ם‬ ‫וכבד‬
‫ויעקב קמ״ז(‪.‬‬ ‫קע״ה שנה‪ ,‬יצחק ק״פ‪,‬‬ ‫חי‬
‫ו ג ם ב כ י ״ ו י ש סימן ת י ק ץ ע ל ה״ם׳*‬ ‫כ״ה בד‪ ,‬בכי״ע ובירוש׳‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫חמשה‬ ‫ע ד‬ ‫‪.16‬‬
‫מ י ם א ח ר ו נ י ם ‪ ,‬בזמן ש ה ם ה ׳‬ ‫ו ב ב ב ל י ) מ ״ ו בי(‪ :‬מ י ם ר א ש ו נ י ם מ ת ח י ל ץ מן ה ג ד ו ל ‪.‬‬ ‫)של עם(‪.‬‬
‫ו ל פ י פ ש ו ט ה ש ל ה ת ו ס פ ת א אין מ ד ב ר י ם כ א ן‬ ‫ועיי״ש הטעם ברש״י‪.‬״‬ ‫‪ p‬הגדול וכר‪.‬‬ ‫מתחילים‬
‫ע י ץ להלן‪.‬‬ ‫במים אחרונים‪ ,‬אלא בנטילת ידים לסעודה‪.‬‬
‫והוספה זו ליתא גם ב כ י ״ ע ובירושלמי‪ ,‬ואץ ספק שכ״ז נ ו ס ף‬ ‫ע י ץ ההוספה בד‪.‬‬ ‫הקטן‪.‬‬
‫ב ד ע ״ ם ה ב ב ל י ‪ ,‬ו ג ם ה ל ש ץ ״ ש מ י ם א ח ר ו נ י ם ״ מ ו כ י ח כן‪ ,‬ש ה ר י ב ת ו ס פ ת א ו ב י ר ו ש ל מ י ל א נ ז כ ר ו‬
‫ולפיכך ב ר ו ר שלפי הירושלמי והתוספתא מתחילים מפני הכבוד בגדול‪ ,‬א ב ל‬ ‫מים ראשונים כלל‪.‬‬
‫א ם היו חמשה ויותר‪ ,‬הרי י צ ט ר ך ה ג ד ו ל ל ח כ ו ת ב ב ר כ ה ע ד ש י ט ל ו ה ש א ר א ת ידיהם‪ ,‬ויש כאן ה פ ס ק‬
‫ו ב מ א י ר י מ ״ ו ר ע ״ ב )‪ 163‬ר ע ״ ב (‬ ‫יותר מדאי‪ ,‬ו ל פ י כ ך מ כ י ו ץ שהתחילו כ ב ד בקמן מ מ ח ץ ע ד הסוף‪.‬‬
‫כתב‪ :‬יראה מםוגיא זו ש ל א בתכיפה גמורה‪ ,‬א ל א כ ל ש א ץ ביניהם ש י ע ו ר א ל א בכדי נטילת א ר ב ע ה‬
‫ו ה ו א י ל ו ל ש י ט ת ה י ר ו ש ל מ י ) פ ״ א ה ״ א ב׳ ם ע ״ ד ( ת י כ ף ל נ ט י ל ת‬ ‫ת כ י פ ה ה י א ) ו ע י י ״ ש ג ם ‪ 164‬ר ע ״ ב ( ‪.‬‬
‫י ד י ם ב ר כ ה ‪ ,‬פ י ר ו ש ו ת י כ ף ל מ י ם ר א ש ו נ י ם ב ר כ ת ה מ ו צ י א ) כ פ י ש כ ב ר ה ע י ר ו כ מ ה מן ה ר א ש ו נ י ם ‪,‬‬
‫ע י ץ א ה צ ו ״ י ע מ י ‪ ,(12‬וכן מ ו כ ח מ ל ש ץ ה ת ו ס פ ת א ל ה ל ן ) ה כ ״ ו ו מ ק ב י ל ו ת ( ‪ ,‬ה ר י מ ס ת ב ר ש ב נ ט י ל ת‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש להלן‪.‬‬ ‫ל ס ע ו ד ה ע ם י ק י נ ן ב ץ ב ת ו ס פ ת א בא! ו כ ץ ב י ר ו ש ל מ י ‪.‬‬ ‫ידים‬

‫ו כ נ ר א ה שהנכון‬ ‫ב ר ם הסוניא שם מ ת פ ר ש ת ב ר ו ח ק ר ב ל פ י גירסא זו‪ ,‬עיין במאירי שהאריך‪.‬‬ ‫ישראל‪.‬‬

‫וכיה ב ב י ת נתן ו ב ת ו ס פ י ר ׳ יהודה‪.‬‬ ‫הוא כלפנינו‪.‬‬
‫‪ !2‬פ ל ו ט ר כ ו ס ‪ ,‬משתאות‪ ,‬ס״א שינ‪.‬‬
‫‪ »3‬א ב ל עיין ב א נ ר ת א ר י ס ט י א ס סי׳ ‪.183‬‬
‫פ ל ו ט ר כ ו ס ה נ י ל ס״א‪ ,‬שיב‪ ,‬סי׳ הי‪.‬‬ ‫״‬
‫»» עיין ב ר י א ר ב ה פיה‪ ,‬הוצ׳ הינער עמ׳ ‪ ;186‬מ ס ׳ כ ל ה הוצ׳ הניל עט׳ ‪ .317‬ועיין נם ב ס פ ר י ו א ת ח נ ן‬
‫פיס׳ ל ־ ב עם׳ ‪ ,57‬ו ע ו ד בכ״מ‪.‬‬
‫• י בהשגות ה ר א ב י ד פיז מה׳ ב ר כ ו ח הי״ב‪ ,‬ברשביא ובמאירי שם מיו ב׳‪ ,‬פירשו א ח ר ת ‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪77‬‬ ‫ברכות פ״ה עמ ‪26‬‬
‫באמצע‬ ‫הנ״ל‪:‬‬ ‫בירושלמי‬ ‫אבל‬ ‫בבבלי‪.‬‬ ‫איננה‬ ‫זו‬ ‫בבא‬ ‫כל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מזיגת‬ ‫סדר‬
‫ו מ כ י ו ץ ש ז ה ו ה מ ש ך מן ה ב ר י י ת א ש ל נ ו ‪ ,‬ה ר י ה ד ץ נותן ש י ש ל פ נ י נ ו‬ ‫ה מ ז ץ מ ת ח י ל י ן מן ה ג ד ו ל ו כ ר ‪.‬‬
‫ק י צ ו ר ל ש ו ן ב י ר ו ש ל מ י ‪ ,‬ו ב מ ז י ג ת ה כ ו ם עםיקינן‪ ,‬כ מ ו ש פ י ר ש ב ס ״ מ ‪ .‬ו ה ס ד ר ש ל ה ת ו ס פ ת א ה ו א‬
‫ו מ כ י ו ץ ש ע ל יין‬ ‫ס ד ר הסעודה‪ :‬מתחילה נ ט י ל ת ידים‪ ,‬ואח״כ מזיגת הכום שבתוך המזץ ו כ ר ‪.‬‬
‫ש ב ת ו ך המזון כ ל א ח ד מ ב ר ך ל ע צ מ ו ) פ ״ ו מ ״ ו ( ‪ ,‬ה ר י מ ס ת ב ר ש מ ח ל ק י ן כ ב ו ד ל ג ד ו ל ומוזגין ל ו‬
‫תחלה‪.‬‬
‫אתד‬ ‫הסעודה‬ ‫אהד‬ ‫יין‬ ‫להם‬ ‫שבבא‬ ‫אמרו‬ ‫מ״ו(‬ ‫)ס״ו‬ ‫במשנה‬ ‫המברך‪.‬‬ ‫מן‬ ‫‪.17‬‬
‫ולפי הברייתא שלנו נמצא שהמברך ע ל היץ צ ר י ך לחכות בכוסו המלא ע ד שימזגו‬ ‫מ ב ר ך לכולן‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר מזיגה תחילה‬ ‫בירושלמי בטעמו ש ל דבר‪ :‬״שיתקין עצמו לברכה״‪,‬‬ ‫ואמרו‬ ‫לכולם‪.‬‬
‫מ ש מ ש ת ג ם סימן ל ב ר כ ת ה מ ז ץ ‪ ,‬ו נ ת נ ו ל מ ב ר ך פ נ א י ל ה ת ק י ן א ת ע צ מ ו ל ב ר ה ״ מ ‪ ,‬ו ל פ ״ ז ה מ ב ר ך‬
‫והיו ש ו ת ץ‬ ‫ש ב א ״ י שהיין היה מ צ ו י ‪,‬‬ ‫ונראה‬ ‫ברה״מ‪.‬‬ ‫ומברך‬ ‫על היץ‬ ‫מברך‬ ‫פירושו‬ ‫כאן‬
‫ל א ח ה ״ מ ג ם ב ח ו ל ‪ ,‬ש י מ ש ה מ ז י ג ת ה כ ו ם םימן ל מ ב ר ך ‪ ,‬א ב ל ב ב ב ל ש ל א היה ש ם היין‬ ‫אותו‬
‫למברך‪.‬‬ ‫א ח ר ו נ י ם סימן‬ ‫במים‬ ‫ההתחלה‬ ‫שימשה‬ ‫ע״ד(‬ ‫י״א‬ ‫ס״ח ה״א‪,‬‬ ‫ירושלמי‬ ‫)עיץ‬ ‫מצוי‬
‫ו ע י ץ מ״ש להלן‪.‬‬
‫אבל הירושלמי לא העתיק‬ ‫בבא זו איננה גם בירושלמי‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לחלוק‬ ‫רצה‬ ‫‪.18‬‬
‫ו ב פ י ר ו ש ה נ ר א ה ש ה מ ב ר ך ע ל היין י כ ו ל א ח ״ כ ל כ ב ד ב ב ר ה ״ מ‬ ‫שם אלא מה שצריך לעניינו‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ב ב ב ל י )מ״ג א ‪ ,‬מ״ו ב (‬ ‫ל כ ל מ י ש ר ו צ ה ל ח ל ו ק ל ו כ ב ו ד ) ו ל א ד ב ר ה ה ת ו ס פ ת א א ל א בהווה(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫חזייה ד ה ו ה‬ ‫א ״ ל ר ב י ל ר ב קום משי ידיך‪.‬‬ ‫א מ ר ו ‪ :‬ר ב ו ר חייא ה ו ו י ת ב י ק מ י ה ד ר ב י ב ם ע ו ד ת א ‪.‬‬
‫ולפ״ז נראה שרבי ברך ע ל‬ ‫א ״ ל ר׳ חייא‪ ,‬ב ד פחתי‪ ,‬ע י ץ ב ב ר כ ת מזונא ק א מ ר לך‪.‬‬ ‫מרתת‪.‬‬
‫היץ שלאחר המזץ‪ ,‬ולפיכך כשאמר ל ר ב ליטול מים אחרונים תחלה‪ ,‬ר ת ת רב‪ ,‬מפני שחשש ש ר ב י‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל ר ח י י ה הבין‬ ‫הרגיש שידיו מזוהמות יותר מדאי‪ ,‬ומפני כן צווה ל ו ל י ט ו ל ידיו תחילה‪.‬‬
‫ר צ ה ל כ ב ד אותו ב ב ר כ ת המזץ ולא נ ט ל הוא א ת ידיו תחילה‪ ,‬אלא נתן ר ש ו ת ל ר ב ‪,‬‬ ‫שרבי‬
‫ל ב ר כ ה ‪ ,‬״ ו ל פ י כ ך הסיקו ב ב ב ל י שהנוטל ידיו תחילה הוא‬ ‫ו ז ה ש י מ ש ל ו סימן ש י ת ק ץ ע צ מ ו‬
‫ה מ ב ר ך )ומזיגת הכום שאחרי המזץ ל א היה מצוי א צ ל ם ‪ ,‬כ פ י ש א מ ר נ ו לעיל(‪.‬‬
‫)‪ 165‬ם ע ״ א ( ש ה י ו א ו כ ל י ם‬ ‫וסירשו הרא״ה )עמ׳ קמ״ט( והמאירי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בקערה‬ ‫‪.19‬‬
‫‪,‬‬
‫ותלמידי ד ״ י ) פ ״ ז ס י קע״ב( והמאירי ה נ ״ ל פ י ר ש ו שמחמת ד ר ך א ‪ p‬אתינן עלה‪,‬‬ ‫ב ק ע ר ה אחת‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וכן יוצא ש ם‬ ‫) כ ״ ה ג ם ב פ י ת ל מ י ד י ר״י‪.‬‬ ‫שוחה‬ ‫זה ד ר ך ה מ ו ס ר ל א כ ו ל כ ש ה כ י ר ו‬ ‫ואץ‬
‫לומר‬ ‫אפשר‬ ‫היה‬ ‫דבריהם‬ ‫ולולא‬ ‫לפרוסה‪.‬‬ ‫או ממתין‬ ‫במאירי(‪,‬‬ ‫הגיהו‬ ‫ובחנם‬ ‫העניץ‪,‬‬ ‫מן‬
‫ש י ש כאן ג ם א ב ק ג ז ל ‪ ,‬א ם ש נ י ם א ו כ ל י ם מ ק ע ר ה א ח ת ‪ ,‬מ ש ו ם ש ה מ נ ו ת מ כ ו ו נ ו ת ל ש נ י ה ם ‪ ,‬א ב ל‬
‫ואם עשו סיבולת ביניהם‪ ,‬א מ ר ו בפירוש ש א ם היו‬ ‫כ ש ה י ו ג׳ א ץ ה ש נ י ם מ ח ו י י ב י ם ל ה מ ת ץ לו‪.‬‬
‫א ח ד מהם יפות ד ש א ץ ל ו מ ד ל ו ט ו ל ח ל ק ך וצא )תוספתא פסחים פ״ז ה״י ו ב מ ק ב י ל ו ת‬ ‫ידי‬
‫בירושלמי ובבבלי(‪.‬‬
‫ובבבלי‪ :‬הבוצע הוא פושט‬ ‫ו ק בירושלמי‪ :‬המברך פושט ידו תחילה‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫המברך‬
‫‪,‬‬
‫‪ (214‬א מ ר ו ‪:‬‬ ‫ובמס׳ ד״א רפ״ז )הוצ היגעד‪,‬‬ ‫ו פ י ר ש ״ י ) ב ג י ט ץ ( ו א פ י ל ו ה ו א קטן‪.‬‬ ‫ידו תחילה‪.‬‬
‫״ ש נ י ם ש ה י ו י ו ש ב ץ ע ל ש ל ח ן א ח ד ה ג ד ו ל ש ב ה ם ש ו ל ח י ד ו ת ח ל ה ו א ח ר כ ך הקטן‪ ,‬ו ה ש ו ל ח י ד ו ב פ נ י‬
‫א ב ל ה מ ב ר ך מ ו צ א מ כ ל ל זה‪.‬‬ ‫מ י ש ג ד ו ל מ מ נ ו ה ר י זה ג ר ג ק ״ ‪.‬‬
‫לעניץ‬ ‫הוא‬ ‫כאן‬ ‫הכבוד‬ ‫חילוק‬ ‫הפשוט‬ ‫הפשט‬ ‫לפי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כבוד‬ ‫לחלוק‬ ‫‪.20‬‬
‫ה ט ע י מ ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ם ״ י ש מ ו ת ר ל ו ל מ ב ר ך ל ט ע ו ם ת ח י ל ה א פ י ׳ א ם ה ו א קטן‪ ,‬א ב ל י כ ו ל ל ת ת ר ש ו ת‬
‫לגדול לפשוט את ידו תחילה‪ ,‬א ב ל ל א ל ע נ י ץ הברכה‪ ,‬כמו ש מ פ ו ר ש בירושלמי פ״ח םה״ב‪ ,‬י״ב‬
‫ש ה ד י הקטן ח ו ל ק‬ ‫ע ם י ק י נ ן כאן‪,‬‬ ‫ואורחים‬ ‫ומסתבר הדבר שבבעה״ב‬ ‫א‪/‬‬ ‫ובבבלי מ״ו‬ ‫ע״א‪,‬‬

‫ל» ו ס כ א ן הוא ס ק ו ר ן של הראשונים שהבאנו ל ע י ל ב ה ע ר ה ‪ ,16‬ו ל א מן הירושלמי‪.‬‬

 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״ה עמ ‪27-26‬‬ ‫‪78‬‬
‫ומטעם זה כ ת ב ה ר ״ ח‬ ‫כאן כ ב ו ד ל ר ב ו ‪ ,‬ו א ם ה ו א ג ״ כ א ו ר ח ‪ ,‬כ י צ ד ב ר ך ת ח י ל ה ב ל י נ ט י ל ת ר ש ו ת ‪.‬‬
‫) ל פ י ר א ב י ״ ה ח ״ א סי׳ ק כ ״ ד ע מ ׳ ‪ (109‬ע ל ה ב ב ל י ה נ ״ ל ‪ :‬ו ה ל כ ת א ב ע ל ה ב י ת ב ו צ ע ו כ ר ‪ ,‬ו ה א‬
‫הבוצע הוא פושט ידו תחלה‪ ,‬ואם בא ל ח ל ו ק כ ב ו ד ל ר ב ו וכו׳ ה ר ש ו ת בידו‪ ,‬ל ע נ ץ‬ ‫דאמרינן‬
‫וכן פ י ר ש ו ג ם ת ל מ י ד י ר ״ י ה נ ״ ל ו ב ר א ״ ה ע מ ׳ ק ״ נ ‪.‬‬ ‫לפשוט ידו תחלה מיידי ולא לבצוע‪.‬‬
‫‪ ,450‬ר ו ק ח פי׳ ש כ ״ ט ד ״ ה ד ״ א‬ ‫ס׳ חסידים סי׳ תתתתרם״ה‪ ,‬עמ׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ישוך‬ ‫לא‬
‫ב ס ע ו ד ה ‪ ,‬ת ש ב ״ ץ קטן ס י ׳ ת ק נ ״ ט ‪.‬‬
‫הנ״ל‪:‬‬ ‫א ב ל בם׳ חסידים‬ ‫)בקערה(‪.‬‬ ‫וכ״ה בם׳ הרוקח ובתשב״ץ הנ״ל‬ ‫לקערה‪.‬‬ ‫‪.21‬‬
‫ו ב מ ס ׳ ד ״ א ז ו ט א ס ״ ו ) מ ס ׳ ד ״ א ‪ ,‬ה ו צ ׳ ה י ג ע ר ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :(118‬ל א י ה א נ ו ט ל‬ ‫ו י ח ז י ר נ ה ע ל השולחן‪.‬‬
‫ו ב ד ו ק ה ה נ ״ ל ) ל ע י ל ש ם ‪ ,‬ל פ נ י ה פ י ס ק א מן‬ ‫א ת ה כ כ ר ו י ת ל ו ש ב ו ב ש נ י ו ‪ ,‬ו י ח ז י ר נ ו ע ל השלחן‪.‬‬
‫וכע״ז גם בטאו״ח‬ ‫ה ש ל ח ן‪.‬‬ ‫ועל‬ ‫התוספתא(‪ :‬ולא י א כ ל ד ב ר ויתלוש ב ץ שיניו ויחזיר בקערה‬
‫ו נ ר א ה ש כ ״ ז ה ו א ב ש נ י ם ש א ו כ ל י ם ע ל ש ל ח ן א ח ד ‪ ,‬עיין להלן‪.‬‬ ‫םי׳ ק ״ ע ‪.‬‬
‫ופירושו שלא יאכיל רוקו להכירו‪,‬‬ ‫וכ״ה בראשונים הנ״ל בשם התוספתא‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ם כ נ ת‬
‫מפרוסה‬ ‫אדם‬ ‫ישוך‬ ‫‪ :(230‬ו ל א‬ ‫) פ ״ ט ה ו צ ׳ ה י ג ע ר ‪ ,‬עמי‬ ‫ד״א‬ ‫ובמס׳‬ ‫השני מסתכן‪.‬‬ ‫ונמצא‬
‫והטעם‬ ‫ל ק ע ר ה ‪ ,‬ו ל א י ש ו ך מ פ ר ו ס ה ו י ת נ נ ה ל ה כ י ר ו ‪ ,‬ל פ י שאין ד ע ת ה ב ר י ו ת שוה‪.‬‬ ‫ויחזירנה‬
‫ובס׳ המוסר ל ר ״ י כלץ פ ״ כ )מנטובה‬ ‫ה ו א מ פ נ י ה מ י א ו ס ‪ ,‬ו ל פ ״ ז ה י ק י ל ו כאן ב פ ר ו ס ה מ ב כ ו ם ‪.‬‬
‫מ פ נ י ה מ י א ו פ‪.‬‬ ‫ק ל ״ ז ע״ב(‪ :‬ולא יטול ה מ א כ ל בידיו ויתלוש ממנו בשיניו ויחזירנו ע ל השלחן‬
‫ועיין ש י י ר י כ נ ה ״ ג‬ ‫נפשות‪.‬‬ ‫סכנת‬ ‫מפני‬ ‫הכירו‬ ‫ממנו‬ ‫יאכל‬ ‫אל‬ ‫ויש אומרים‬
‫ועיין ב ב ל י נ ד ר י מ מ ״ ט ב׳‪ ,‬ו מ ״ ש להלן‪.‬‬ ‫או״ח‪ ,‬הגהות ה ט ו ר סי׳ ק״ע‪ ,‬אות י״א‪.‬‬
‫ולפ״ז מקילים‬ ‫וכן מ ע ת י ק ב א ג ו ד ה ) ר כ ״ ה ם ע ״ ג ( מ מ ם ׳ ד ״ א ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫דעת‬ ‫שאין‬ ‫‪.22‬‬
‫א ב ל ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת ש כ מ ם ׳ ד ״ א )עיין ב ה ו צ ׳ ה י ג ע ר ה נ ״ ל ‪ ,‬ע מ ׳ ‪:(231‬‬ ‫בכוס יותר מאשר בפרוסה‪.‬‬
‫לא‬ ‫שהתלמיד‬ ‫מ פ נ י ה מ ע ש ה ש ב ב ב ל י ) ת מ י ד כ ״ ז ב׳(‬ ‫א מ ר ו כן‬ ‫ושמא‬ ‫סכנת נפשות‪.‬‬ ‫מפני‬
‫ו ל פ ״ ז ה ס כ נ ה היא‪ ,‬ש מ א ל א י ר צ ה ח ב י ר ו‬ ‫ל ש ת ו ת מכוס ששתה ממנו רבו‪ ,‬ומת בצמא‪.‬‬ ‫רצה‬
‫‪p‬‬ ‫א ב ל ב א כ י ל ה ל א ח ש ש ו ‪ ,‬ש א ץ א ד ם מ ת ב כ ג ץ ד א מ ר ע ב ‪ ,‬מה ש א י ן‬ ‫לשתות ממנו‪ ,‬ו י ם ת ק ‪.‬‬
‫עיין י ר ו ש ׳ י ו מ א פ ״ ו ה ״ ד ‪ ,‬מ ״ ג ע ״ ד ‪.‬‬ ‫בשתיה‪,‬‬
‫הגשארים‬ ‫לשתות מים‬ ‫הרבה אפילו‬ ‫ביישן‬ ‫ואל תהי‬ ‫ה ג ד ו ל סי׳ נ״ד‪:‬‬ ‫ר״א‬ ‫ובצוואת‬
‫ואינך‬ ‫חללו‪,‬‬ ‫מבית‬ ‫יוצא‬ ‫ההבל‬ ‫כי‬ ‫מהם(‪,‬‬ ‫לשפוך‬ ‫תתבייש‬ ‫אל‬ ‫)כלומד‪,‬‬ ‫חבירך‬ ‫של‬ ‫מפיו‬
‫ועיי״ש בפירושו ש ל‬ ‫ולפ״ז ב ר ו ר שהסכנה היא שמא ישתה חבירו‪.‬‬ ‫יודע איזהו חולה בגופו‪.‬‬
‫ומכירים‬ ‫בחבירים‬ ‫מדברים‬ ‫שסירש שהמקורות שלנו‬ ‫נ״ו ע״ב‪,‬‬ ‫ג ר ש ץ העניך מראדזין‪,‬‬ ‫ר׳‬
‫שיודעים שהשותה אינו חולה‪ ,‬ו ר ק מ ח מ ת איסטנסות אתינן עלה‪ ,‬והחשש הוא ש מ א ל א י ר צ ה‬
‫ל ש ת ו ת ויסתכן‪ ,‬או שמא יתבייש וישתה ויתבלעם‪ ,‬א ב ל בצוואת ד ״ א מדברים באנשים ש א י נ ם‬
‫ועיי״ש מ״ש בשם האחרונים שהאיסור‬ ‫מכירים יפה אחד א ת השני‪ ,‬ומשום ס כ נ ה מ מ ש אתינן עלה‪.‬‬
‫ע ל הנותן‪ ,‬א ב ל א ם ד ע ת ה מ ק ב ל י פ ה י כ ו ל ל ש ת ו ת ו ג ם ל א כ ו ל ‪ ,‬א ם ה ו א מ כ י ר א ת ח ב י ר ו‬ ‫רק‬
‫ח‬ ‫ו ב מ ס ׳ כ ל ה ה ו צ ׳ ק ו ר ו נ י ל )ה׳ ק ו נ ט ר י ם י ס י ״‬ ‫ועיץ מ ״ ש ל ע י ל בשם ס׳ המוסר‪.‬‬ ‫שאינו חולה‪.‬‬
‫ע״א(‪ :‬ו ל א י ש ת ה א ד ם מ כ ו ס ו ו י ת נ נ ו ל ח ב ר ו ‪ ,‬ו ל א י ש ו ך א ד ם א ת פ ת ו ו י ת נ נ ו ל ח ב ר ו א ל א א ״ כ‬
‫כלומר‪ ,‬אם מחשב את דעתו של חברו ויודע שהלה ל א‬ ‫מחיש )צ״ל‪ :‬מחשב( דעתו ש ל חברו‪.‬‬
‫ועיין ב מ ם ׳ כ ל ה ה ו צ ׳ ה י ג ר ע מ ׳ ‪.333‬‬ ‫י ת ב י י ש ל ס ר ב א ם ד ע ת ו ר ע ה ‪ ,‬מ ו ת ר ל ת ת לו‪.‬‬
‫בם׳ חסידים הנ״ל‪ :‬אחד משמש א ת השנים הרי זה ל א א ו כ ל ע מ ה ם‬ ‫ע מ ה ן‪.‬‬ ‫‪ .23‬א ו כ ל‬
‫ולכאורה נ ר א ה שיש כאן השמטה בט״ס‪ ,‬א ל א שעלינו לעמוד מ ק ו ד ם‬ ‫שיתנו לו רשות‪.‬‬ ‫עד‬
‫ו ב ב ב ל י שנינו‪ :‬השמש שהיה משמש ע ל השנים הרי זה א ו כ ל ע מ ה ם ‪,‬‬ ‫ע ל ב ר ו ר ה ש ל ה ל כ ה זו‪.‬‬
‫א ב ל ב ר ״ מ ) פ ״ ז מה׳ ב ר כ ו ת ה״ז(‪:‬‬ ‫ו פ י ר ש ״ י שאין כאן גאוה‪.‬‬ ‫שלא נתנו לו רשות‪.‬‬ ‫אעפ״י‬
‫ה ש מ ש ש ע ו מ ד ל פ נ י ה מ ס ו ב ץ א י נ ו א ו כ ל ע מ ה ם ‪ ,‬ו ד ר ך ר ח מ נ ו ת ה ו א ליתן ל ת ו ך פ י ו מ כ ל ת כ ש י ל‬
‫ומוכח מלשונו ש״אינו אוכל עמהם״ פירושו אינו אוכל משלהם בלי רשות )ואעפ״י שהלכה‬ ‫וכר‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪79‬‬ ‫ברכות פ״ה עמ ‪27‬‬
‫גם‬ ‫א ב ל יש ב ה מ ש ם ג י ל ו י מ י ל ת א ב ל ש ץ ( ‪ ,‬ועיין‬ ‫ש ל ה ר ״ מ אינה עניין ל ה ל כ ו ת זימץ‪,‬‬ ‫זו‬
‫בשטמ״ק ובמאירי בבבלי שם‪.‬‬
‫וכבר התקשו האחרונים‬ ‫ו ב מ ש נ ת נ ו ) ר פ ״ ז ( ש נ י נ ו ‪ :‬ו ה ש מ ש ש א כ ל כ ז י ת ו כ ר מזמנין ע ל י ו ‪.‬‬
‫ו ל פ י הברייתא כאן‪,‬‬ ‫)עיין ב פ נ י י ה ו ש ע ( ב ב א ו ר ה ‪ ,‬ש ה ר י ל ע נ י י ן כ ז י ת ד ץ ה ש מ ש כ ד י ן כ ל א ד ם ‪.‬‬
‫ב ש מ ש ש א כ ל מ ש ל ה ם כ ז י ת ב ל י ר ש ו ת ) ו ד ו ו ק א כ ז י ת ש מ ו ע י ל ל ה ם לזימון‪ ,‬א ב ל י ו ת ר מ כ א ן א ס ו ר‬
‫ל ו לאכול( אנן קיימץ‪ ,‬ומ״מ מזמנים עליו‪ ,‬ו א ץ כאן ג ז ל ״ ו א כ י ל ת איסור )דוגמת ש א ר הדברים‬
‫ש נ ש נ ו ב מ ש נ ת נ ו ש ם ( ‪ ,‬״ ש ה ר י מ ת ח ד ש ת ל ה ם מ צ ו ה ב א כ י ל ת ו ‪ ,‬ו ה ר י ה ו א מן ה ס ת ם כ מ ו ר ש ה מ ה ם ״‬
‫א ב ל ה ר י ״ ף ו ה ר ״ מ השמיטו א ת הברייתא שלנו‪ ,‬אעס״י שאין עליה חולק‪.‬‬ ‫המאירי(‪.‬‬ ‫)לשון‬
‫‪,‬‬
‫פשיטא״‪,‬‬ ‫ו נ ר א ה ש ס מ כ ו ע ל ה ם ו ג י א ל ה ל ן ב ב ר כ ו ת ) מ ״ ז ב ( ש ה ק ש ו שם‪ :‬״ ה ש מ ש ש א כ ל כ ז י ת ‪.‬‬
‫ובירושלמי‬ ‫ולפי הברייתא שלנו‪ ,‬הרי יש כאן חידוש‪ ,‬שמזמנין עליו‪ ,‬אעס״י ש א כ ל בלי רשות‪.‬‬
‫ו ש מ א פ י ר ש ו כ ב ת ו ם ת פ א כאן‪.‬‬ ‫ל א הקשו כ ל ו ם ע ל ב ב א זו ש ל משנתנו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫והואיל ו ב ם חסידים הנ״ל לא ציץ בסירוש את מקורו‪ ,‬א ל א א ס ף פסקים ע״ם התוספתא‪,‬‬
‫ומ״מ‬ ‫אפשר שפסק כהרי״ף והר״מ‪ ,‬וקיצר בכוונה את ל ש ץ התוספתא‪ ,‬כדי להתאימה להלכה‪.‬‬
‫ספק לא יצאנו לגמרי‪.‬‬ ‫מיד‬
‫ולפ״ז‬ ‫מתוקים‪.‬״‪2‬‬ ‫מתוקים‪,‬״ או תבלים‬ ‫סתם מתיקה‪ ,‬הם פ י ר ו ת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מתיקה‬ ‫‪.24‬‬
‫א ם ב ר י י ת א ז ו ה ל כ ה היא‪ ,‬ה ר י מ ו כ ח מ מ נ ה כ ס י ר ו ש ה ר א ש ץ ש ל ר ב ה א י ) א ו ה ״ ג כאן‪ ,‬ה ס י ר ו ש י ם ‪,‬‬
‫ע מ ׳ ‪ ,(58‬ש א ף ת א נ י ם ו ע נ ב י ם ש ב א ו ב ת ו ך ה ס ע ו ד ה מ ת מ ת ה ס ע ו ד ה ‪ ,‬א י נ ן ט ע ו נ ו ת ב ר כ ה לאחריהן‪!.‬־‬
‫‪,‬‬
‫וכן מ ו כ ח ב י ר ו ש ל מ י ) ס ״ ו ה״ה‪ ,‬י ע ״ ג ( ש א ם א ו כ ל ת מ ר י ם ב ת ו ך המזון א י נ ו מ ב ר ך ע ל י ה מ ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ר כ ת ה מ ז ץ ‪ ,‬א ב ל ב ר כ ה ש ל פ נ י ה ל א נ ז כ ר ה כאן‪ ,‬ו א פ ש ר‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫המזון‬ ‫על‬
‫‪,‬‬
‫ומכאן מ ש מ ע ק צ ת שאין ב ר כ ת ה מ ז ץ‬ ‫ש ל פ נ י ה מ ב ר ך ‪ ,‬כ ש י ט ת ר ב ה ו נ א ו ר ב נחמן ב ב ב ל י מ ״ א ב ‪.‬‬
‫פ ו ט ר ת מיני מתיקה )ואפילו תמרים במשמע( א ל א כשבאו בתוך המזץ‪ ,‬א ב ל אם ב א ו ל א ח ר המזץ‪,‬‬
‫פ ״ ד הט״ו‪.‬‬ ‫לעיל‬ ‫מ״ש‬ ‫ועיין‬ ‫נפטרו בברה״מ‪.‬‬ ‫לא‬
‫‪,‬‬
‫ו ל ע י ל שם‪:‬‬ ‫בירושלמי‪ :‬ר יהודה ש א מ ר משום ר ׳ יוסי הגלילי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יהודה‬ ‫ר ׳‬ ‫‪.25‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיין י פ ה ע י נ י ם מ ״ א ב ‪.‬‬ ‫ר׳ חלבו ר ב הונא ר ב בשם ר׳ חייא רובה פ ת הבאה ו כ ר ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הבאה‬ ‫פת‬ ‫‪:(181‬‬ ‫עמ‬ ‫תרפ״ט‪,‬‬ ‫ירושלים‬ ‫אסף‬ ‫)תשה״ג‬ ‫האי‬ ‫רב‬ ‫פירש‬ ‫בכיםנין‪.‬‬
‫מ ב י א י ן פ י ר ו ת ו פ ת נ ק י ה ‪ ,‬ו נ ו ת נ ץ ב ה שמן ו ד ב ש ואיגוזין ו ש ו מ ש מ י ן ‪ ,‬ו ל ש י ן א ו ת ן‬ ‫ב כ י ם נ י ן מהו‪.‬‬
‫ב כ ר כ ם ‪ ,‬ו א ו פ י ן א ו ת ם ב ת נ ו ר ‪ ,‬ו ע ו ש י ן מ ה ם כ מ ה מ ע י ן ד מ ו ת צ ס נ ר [ י ם ו ד מ ו ת א י ל נ ו ת ו כ מ ה מינין‪,‬‬
‫כיםנין ו מ ב ר ך עליהן ב ו ר א‬ ‫עם‬ ‫ש ג ו מ ר י ן ס ע ו ד ה ו מ ב ר כ י ן ב ר כ ת ה מ ז ץ ‪ ,‬נמביא[ין א ו ת ן‬ ‫לאחר‬
‫ועיין מ ״ ש ל ה ל ן ב ש ם ה י ר ו ש ל מ י ‪.‬‬ ‫מ י נ י מזונות‪22.‬‬

‫והואיל והמנהנ היה להשאיר ב ש ב י ל השמש‬ ‫‪ !8‬עיין ברש״י למשנתנו הנ״ל ד״ה והשמש‪ ,‬ובצל״ח שם‪.‬‬
‫ועיין‬ ‫משיירי ה מ א כ ל )עיין ל ה ל ן ד מ א י פ י ה ה״ז‪ ,‬ב ב ל י עירובין נ״נ סע״ב וברש״י שם םד״ה אין משיירין‪.‬‬
‫ב מ ס ׳ ד״א פיט ומ״ש ב נ ח ל ת י ע ק ב שם בשם הלבוש(‪ ,‬ה ר י התירו ל ו ל א כ ו ל כזית משלהם‪ ,‬משום מ צ ו ת זימון‪.‬‬
‫וכן ק ו ר א הירושלמי‬ ‫»! עיין ת ו ס פ ת א נדרים פ י ר ה״נ וברש״י יומא ע״ו רע״ב‪ ,‬ו ב ב ב ל י שם פ״נ בי‪.‬‬
‫)תענית פ׳־ד סה״ח‪ ,‬ס״ט ע״ב( ל ת מ ר י ם ‪ -‬מ ת י ק ה ‪.‬‬
‫אמנם במשנת ב״מ רפ״ז שנינו‪:‬‬ ‫‪ 20‬עיין ירושלמי ע ר ל ה פ״ב ה״ו‪ ,‬ס י ב ע״ב‪ ,‬ו ב ב ל י ש ב ת צ׳ רע״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל פירוש זה מתאים יותר‬ ‫ופירש" שם‪ :‬ל פ ת ן ‪.‬‬ ‫יספק‪.‬‬ ‫במתיקה‪,‬‬ ‫לספק‬ ‫מקום שנהנו לזון יזון‪.‬‬
‫א ב ל במשנה שבירושלמי שם ובשאר הנוסחאות‬ ‫ל נ י ר ס א ‪.‬במתיקה״‪ ,‬כ ל ו מ ר ל ס פ ק א ת ה פ ת ב מ ת י ק ה ‪.‬‬
‫ובר״מ רפ״ט מהי שכירות מ נ ס ח ‪ :‬מ ק ו ם שנהנו לזון‪,‬‬ ‫מטיפוס א״י )לו‪ ,‬קויפמן ועוד( הנירסא היא‪ :‬מתיקה‪.‬‬
‫ל ס פ ק בנרונרות או ב ת מ ר י ם וכוי‪.‬‬ ‫חון‪.‬‬
‫ו ל פ י תשובת ר ב ע מ ר ם )אוה״נ‪ ,‬התשובות‪,‬‬ ‫‪ 21‬והיא ח ו ל ק ת ע ל ד ב ר י ר ב ששת ב ב ב ל י מ״א בי‪.‬‬
‫עמ׳ ‪ (93‬א ם הביאו תמרים וענבים ורמונים ושאר פ י ר ו ת שאינם נ א כ ל י ם ב פ ת ‪ ,‬טעונים ב ר כ ה בין ל פ נ י ה ם‬
‫ובין ל א ח ר י ה ם ‪ ,‬ואפילו שלחן לפניו‪ ,‬מפני ש ד ר כ ם ב ר נ י ל ל ב ו א ל א ח ר ס ע ו ד ה ‪.‬‬
‫ועיין מיש ע ל כיסנין ל ע י ל פ י ר רהיד‪.‬‬ ‫‪ 22‬ומכאן שאב רש״י בפירושו מ״א בי‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ה עמ׳ ‪27‬‬ ‫‪80‬‬
‫ל פ נ י ה וכר‪ .‬בבבלי‪ :‬דתביא ר׳ מונא אומר בשם ר׳ יהודה פת הבאה בכיםנץ‬
‫מברכין עליה המוציא‪ .‬ולפ״ז ברור שבפת הבאה אחר ברכת המזץ עםיקינן‪ .‬אבל מפתימת‬
‫לשץ התוספתא מוכח שעדיין לא ברך ברכת המזון‪ ,‬שאם לא כן פשיטא שצריכה ברכה לפניה‬
‫וכר‪ ,‬שהרי כאן לא באנו ללמד שהברכה היא ברכת המוציא‪ .‬וכן מוכח ‪ p‬הירושלמי‪,‬‬
‫שאמרו שם‪ :‬ר׳ חלבו רב הונא רב בשם ר׳ חייא רובה פת הבאה כיסנץ״ אחר המזון טעונה‬
‫ברכה לפניה ולאחריה‪ .‬א״ר אמי ר׳ יוחנן פליג‪ ,‬א״ר מנא לר׳ חזקיה כמה הוא פליג‪ ,‬כשאכל‬
‫מאותו המץ )כגי׳ כי״ר‪ ,‬כי״ם וראשונים( באמצע המזון? א״ל אפילו לא אכל מאותו המין באמצע‬
‫המזון‪ .‬ומחילוק זה משמע שלאחר המזץ פירושו לאחר הסעודה‪ ,‬ולפני ברכת המזון‪ .‬וכן פירשו‬
‫התופפות )ד״ה אלא( את פת הבאה בכיסנין בבבלי לעיל שם )מ״א‪ ,‬ב׳(‪.‬‬
‫ולפ״ז לדברי ר׳ יהודה פת זו טעונה ברכה לפניה‪ ,‬היינו בורא מיני מזונות )ואם הכיםנץ‬
‫הוא העיקר‪ ,‬אפשר שמברך עליה‪ ,‬בורא מיני כיםנץ‪ ,‬כלעיל פ״ד רה״ד(‪ ,‬ולאחריה ברכה‬
‫אחת מעץ שבע )וחולקת על הבבלי מ״א ב׳(‪ ,‬ואץ ברכת המזץ פוטרת אותה‪ .‬ולהלן בירושלמי‬
‫שם‪ :‬ר׳ יונה ור׳ יוסי םלקץ למישתיתיה דר׳ חנינא ענתנייה‪ ,‬אפיק קומיהץ פת הבאה כיסנין‬
‫לאחר המזץ וכר‪ ,‬והביאו את הברייתא שלנו‪ .‬מם כאן פירושו שהוציאו להם פת זו לאחר‬
‫הסעודה‪ ,‬ולפני ברה״מ‪ .‬וכנראה שיש כאן חילוק בין מנהג א״י ומנהג בבל‪ ,‬ושבא״י אכלו‬
‫במשתה החתונה פת הבאה כיםנץ לפני ברה״מ‪ ,‬ובבבל )עיץ בבלי מ״ב‪ ,‬א׳( אכלוה לאחריה‪.‬‬
‫אלא שבץ בבבלי ובין בירושלמי הפיקו שאין הלכה כברייתא זו‪.‬‬
‫‪ .26‬ר ש ו ת וכר‪ .‬וכן בירושלמי‪ :‬תני מים שלפני המזץ רשות ושל אחר המזץ חובה‪.‬‬
‫)ועיץ בבבלי חולין שצייננו במסורת התוספתא(‪ .‬ובתנחומא בלק ב פ ר ש ת ו י ש א מ ש ל ו‬
‫)וכן במ״ר שם(‪ :‬שנו רבותינו נטילת ידים לפני המזץ רשות‪ ,‬לאחד המזץ חובה‪ .‬ובראבי״ה סי׳‬
‫אלף ק״ט )לפי אפטוביצר‪ ,‬ח״א עמ׳ ‪ ,134‬הע׳ ‪ :(16‬ובמדרש ר׳ תנחומא ב ם ׳ ו י ש א‬
‫מ ש ל ו איתמר בהדיא דמים אחרונים נמי חייב לברך עליהם מק״ו מה )והק״ו חסר(‪.‬‬
‫אבל במרדכי)ברכות רפ״ח סי׳ קצ״א(‪ :‬ואמר בתנחומא ומה מים ראשונים דאי בעי אכיל !ואי‬
‫בעי לא אכיל מברך[‪ ,‬אחרונים לא כל שכן‪.‬״ ומשום כך קראו בא״י למים ראשונים רשות‪,‬‬
‫מפני שזו היא מצוה שבאה ע״י רשות‪ «,‬שהרי יש בידו שלא לאכול פת‪ .‬ועיץ מ״ש על לשון‬
‫רשות שהיא מצוה בתרביץ ש״ה עמ׳ ‪ 97‬ואילך‪ .‬ועל ברכת מים אחרונים‪ ,‬עיץ להלן‪.‬‬
‫ח ו ב ה ‪ .‬בירושלמי לא נזכרה כלל מלח סדומית בטעם מים אחרונים )עיץ בבלי עירובץ‬
‫י״ז בי‪ ,‬חולץ ק״ה ב׳( ומסוגיית הירושלמי והמדרשות הנ״ל משמע שמחמת זוהמא אתינן עלה‪,‬‬
‫ולפיכך אמרו שם שעל מים אחרונים יצאה אשה מביתה ונהרגו עליהם ג׳ נפשות‪ ,‬עיי״ש‪,‬‬
‫)ועיץ בבלי חולץ ק״ו אי( ולא הזכירו סכנה אחרת‪.‬‬
‫וכבר האריכו בעניץ זה הראשונים והאחרונים‪ ,‬עיץ בשאילתות יתרו סי׳ נ״ד ובהעמק‬
‫שאלה שם ובהוםפה שבדפוס ירושלים שנ״ז ע״א; ועיץ בהערות אפטוביצר לראבי״ה ח״א עמ׳ ‪,135‬‬
‫הע׳ ‪ .4‬ומסתבר שהמנהג לברך על מים אחרונים על רחיצת ידים )עיץ אוה״ג ברכות‬
‫התשובות עמי ‪ 127‬םי׳ שמ״ז( מנהג א״י הוא‪ ,‬כפי שמפורש בתנחומא הנ״ל‪ .‬והגאונים התנגדו‬

‫« וכיה להלן שם בברייתא שלנו‪ .‬ומשמע מן הלשון שהפת עצמה היתה מתובלת בכיסנין‪ ,‬מעין‬
‫העונה ‪ ,iriraarov‬שהיונים אכלוה בקינוח סעודה‪ .‬וכנראה שפת זו הונדרה עיי ר׳ שמואל בן הפני‬
‫)אוה־נ‪ ,‬הפירושים‪ ,‬עמ׳ ‪ :(71‬מיני מתיקה שיש בהן מין דנן‪.‬‬
‫״ וכנראה שמתנחומא זה שאב נם הראב־ד בתמים רעים סי׳ סיו‪ ,‬עיייש הקיו‪ .‬אבל בהוצ׳ שלפנינו‬
‫של התנחומא אין זכר מזה‪ .‬וכן‪ ,‬כנראה‪ ,‬לא היה כץ נם לפני בעל שבה״ל השלם‪ ,‬עיי״ש בסי׳ קטיט‪,‬‬
‫ניט ע׳א‪.‬‬
‫‪ 25‬ומה שדייקו בירושלמי שם‪ :‬נוטל ושונה‪ ,‬ואת אמרת רשות‪ ,‬כוונתו שמכיוון שהחמרת עליו לנטול‬
‫ולשנות‪ ,‬לא היתה הברייתא צריכה לנקוט בלשון רשות‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪81‬‬ ‫ברכות פ״ה עמ ‪27‬‬
‫‪,‬‬
‫טעונים‬ ‫ואינם‬ ‫ל ו ״ מ פ נ י שהיה ל פ נ י ה ם מ פ ו ר ש ב ב ב ל י ) ח ו ל ץ ק ״ ה א ( ‪ :‬מ י ם א ח ר ו נ י ם ח ו ב ה‬
‫‪,‬‬
‫‪ ,499‬ש ב ה ״ ל סי׳ ק מ ״ ט ‪,‬‬ ‫א ב ל ה ר י ב מ ״ ץ פ ם ק )ם׳ י ר י א י ם ה ש ל ם ‪ ,‬סי׳ ת ל ״ ד ‪ ,‬ע מ‬ ‫ברכה‪.‬״‬
‫‪,‬‬
‫על מים אחרונים‪.‬‬ ‫שמברכין‬ ‫בהערה(‬ ‫י״ח‬ ‫עמ‬ ‫מבוא‬ ‫בתם״ר ח״ד‪,‬‬ ‫ועיין מ ״ ש‬ ‫ע״ב‪.‬‬ ‫נ״ח‬
‫וגם אנשי ק י ר ו א ן ) ע י י ן אוה״ג‬ ‫וכנראה ל א חדש את הדברים אלא ש כ ך נהגו באיטליה הדרומית‪.‬‬
‫ב ר כ ו ת עמי ‪ 128‬ה נ ״ ל ( ש ש א ל ו מ ר ב ש ר י ר א ל מ ה א ץ מ ב ר כ ץ ע ל מ י ם א ח ר ו נ י ם ה ו א מ פ נ י ש ה ג י ע ו‬
‫ההלכות הבבליות‪ ,‬א ב ל א פ ש ר ש ל פ י מנהגם העתיק היו מברכץ‪.‬‬ ‫אליהם‬
‫בירושלמי‪ :‬אלא שבראשונים נוטל ומפסיק ובשניים נוטל ואינו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מפסיק‬ ‫‪.27‬‬
‫ו כ ב ר הוכיחו‬ ‫מה הוא נ ו ט ל ומספיק? ר ׳ י ע ק ב ב ר אחא א מ ר נ ו ט ל ושונה ו כ ר ‪.‬‬ ‫מפסיק‪*.‬־‬
‫ה ר א ש ו נ י ם מן ה מ ש נ ה ו ה ת ו ס פ ת א ש ב נ ט י ל ת י ד י ם ה י ו נ ו ט ל י ם ו ש ו נ י ם ‪ ,‬כ ד י ש י ט ה ר ו ה מ י ם ה ש נ י י ם‬
‫‪,‬‬
‫א ת ה ר א ש ו נ י ם )עיין ר ש ״ י ס ו ט ה ד ׳ ב ׳ ו מ ״ ש ב ת מ ״ ר ח ״ ד ע מ ‪ 141‬ו א י ל ך ‪ ,‬ש ם ע מ ׳ ‪ (151‬ו ב א ר ו‬
‫‪,‬‬
‫והיינו ״השניים‬ ‫ג ם א ת ה י ר ו ש ל מ י ) ע י ץ א ה צ ו ״ י ב ר כ ו ת ע מ ‪ 184‬ו מ ״ ש ב ת ם ״ ר ה נ ״ ל ( ב ש י ט ה זו‪.‬‬
‫מ ט ה ר י ן א ת ה מ י ם ש ע ל היד‪ ,‬כ ל ו מ ר מ ד י ח ץ ה מ י ם ה מ ט ו ש ט ש ו ת ע ״ י ה ל כ ל ו ך מ ע ל היד‪ ,‬ו מ ס נ י זה‬
‫כ ל ה ר ב י ע י ת ב פ ע ם א ח ת יהיו מ ע ו ר ר ץ א ת‬ ‫ב מ י ם ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ש א ם יתן‬ ‫שיפסיק‬ ‫צריך‬
‫‪,‬‬
‫ו ה נ ה ב ר ו ד מן ה י ר ו ש ל מ י ש ב מ י ם ר א ש ו נ י ם‬ ‫ה ל כ ל ו ך ש ע ל י ה ן ״ ) ר א ב ״ ד ‪ ,‬ת מ י ם ד ע י ם ‪ ,‬ס י ם״ז(‪.‬‬
‫מ ח ו י י ב ל ה פ ס י ק ) א ם ל א ש פ ך י ו ת ר מ ר ב י ע י ת ב ב ״ א ( ו ל ש נ ו ת ‪ ,‬וכן מ ו כ ח מ ל ש ץ ה ב ר י י ת א עצמה‪:‬‬
‫שבראשונים ו כ ר ‪ ,‬שמשמעה שאעם״י שמים ראשונים רשות‪ ,‬מ״מ יש בהם חומרא שאיננה‬ ‫אלא‬
‫במים שניים‪.‬‬
‫ו ל פ ״ ז אין ל ה ש ל י ם א ת ד ב ר י ה ב ר י י ת א ש ל פ נ י נ ו ע ם ה י ר ו ש ל מ י ‪ ,‬ש ה ר י כ א ן מ פ ו ר ש ב כ ל‬
‫ברם פירוש הירושלמי ״נופל‬ ‫הנוסחאות‪ :‬א ם ר צ ה להפסיק ו כ ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ה כ ל ת ל ו י ברצונו‪.‬‬
‫ואנו רואים שבירושלמי פירשו ״מסםיק״‪,‬‬ ‫ושונה״ מגלה על ל ש ץ התוםסתא ״אם רצה להסםיק״‪.‬‬
‫ושמא הכוונה שבראשונים‬ ‫מ פ ס י ק ב ת ו ך ה נ ט י ל ה ״ ) ב ץ נ ט י ל ה ל נ ט י ל ה ( ו ל א בין נ ט י ל ה ל ב ר כ ה ‪ .‬״‬
‫אם ר צ ה להפסיק בקידוש מפםיק‪ ,‬כלומר‪ ,‬שנוטל ב פ ע ם הראשונה לקידוש ע ל היץ מחמת נקיות‪,‬‬
‫א ב ל במים האחרונים‪ ,‬שהלכה‬ ‫ו מ ק ד ש ‪ ,‬ו א ח ״ כ נ ו ם ל ש נ י ה כ ד י ל ס מ ו ך נ ם י ל ת י ד י ם לםעודה‪31.‬‬
‫‪,‬‬
‫היא שמכבדין את הבית‪ ,‬ואח״כ נ ו ט ל ץ )עיץ בבלי נ ״ ב ב ( ‪ ,‬אסור ל ו להפסיק ב ץ נטילה לנטילה‬
‫)אם רוצה ל צ א ת ידי ב״ש וב״ה ב מ ש נ ת נ ו פ״ח( ב כ י ב ו ד הבית‪ ,‬מפני שבנטילה ר א ש ו נ ה יש חשש‬
‫לפי‬ ‫ומ״ג‬ ‫מ״ב‬ ‫ומ״ד )או‬ ‫ל פ ״ ח מ״ב־‪3‬‬ ‫מכוונות‬ ‫שההפסקות כאן‬ ‫ונמצא‬ ‫אוכלין‪.‬‬ ‫לאיבוד‬
‫ס ד ר הירושלמי(‪.‬‬

‫«־ עיין אוה״נ ב ר כ ו ת עסי ‪ ,128‬ו פ ס ח י ם עמ׳ ‪ .121‬ואנו רואים מ ד ב ר י ה ם שנהגו ל ב ר ך ע ל מים‬
‫אחרונים ב ל י ל י פ ס ח י ם ‪ .‬ו מ ס ת ב ר שהמנהנ ב א ל ה ם מן ה ס ד ו ר י ם והמחזורים שבידם שהיו בו פיוטי א״י‬
‫ליםים טובים‪ ,‬ושם היתה ש ב ר כ ה זו‪ .‬ולפ״ז יש לנו שוב הטנהנ הידוע של ה מ ל ה לנהוג ב י ר ט ע״פ ט ו פ ס י‬
‫א״י של ה ב ר כ ו ת ‪ .‬עיין ט״ש ל ע י ל פ״נ‪ ,‬העי ‪.69‬‬
‫ואפשר‬ ‫העי א׳; אוה״נ ב ר כ ו ת ו פ ס ח י ם הג״ל‪.‬‬ ‫״ עיין ב ס ׳ האשכול‪ ,‬הוצ׳ ר״ש א ל ב ק ‪ ,‬עסי ‪,73‬‬
‫‪ .66‬ועיין ר״ס פי״א םה׳ ב ר כ ו ת ה״ד‪.‬‬ ‫שהוסיפו כ ן ב נ מ ר א ע״פ הבה״נ ר״ו ט׳ ע״א‪ ,‬ר ־ ב עסי‬
‫‪ .‬ו ה א ד א ט ר ב ת ו ס פ ת א מים הראשונים מ פ ס י ק ‪,‬‬ ‫‪ 28‬ב ס ׳ האשכול ח״א‪ ,‬הוצ׳ א ו י ע ר ב ך ‪ ,‬עמי ‪:34‬‬
‫נטילה ל ב ר כ ת המוציא‪ ,‬א ל א כדאי׳ בירושלמי‬ ‫אחרונים אינו ם פ ס י ק ‪ ,‬ל א ו ל ס י ס ר א דשרי ל ה פ ס י ק בין‬
‫וכו׳ ״‪ .‬ואין ל ס ס ו ך ע ל פ י ס ק א זו‪ ,‬ובהוצ׳ א ל ב ק ליתא‪.‬‬
‫‪ 26‬עיין ב ס ׳ המנהמת‪ ,‬הוצ׳ הדיש א ס ף ‪ ,‬ס פ ר ן של ראשונים‪ ,‬עסי ‪.163‬‬
‫‪ 30‬עיין מיש ל ע י ל היו בשיטת הירושלמי בזה‪ ,‬ועיין ל ה ל ן הכ״ו‪.‬‬
‫‪ 31‬עיין ב פ י ס ק י ר ׳ ישעי׳ דטראני ר פ י ח ש כ ת ב ‪ :‬ואם היו ידיו מ ל ו כ ל כ ו ת וכו׳ נוטל ידיו פ ע ם א ח ת‬
‫ל ה ס י ר ל כ ל ו ך ידיו ומקדש ונוטל ידיו פ ע מ י ם ובוצע ו א ו כ ל וכוי‪ .‬ועיין נם במחז״ו‪ ,‬עסי ‪ .273‬ת ה ו דווקא‬
‫א ם ל א שמר א ת ידיו‪ ,‬א ב ל א ם שמר א ת ידיו‪ ,‬סני ב נ ט י ל ה א ח ת אח״כ )עיין מאירי מ״נ ב׳‪ 148 ,‬רע״א(‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬נוטל‪ ,‬ס פ ס י ק בקידוש‪ ,‬ושונה א ת הנטילה‪.‬‬
‫ג‪ 3‬עיין בפי׳ ר׳ ישעיה הנ״ל‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ה עמ׳ ‪27‬‬ ‫‪82‬‬
‫‪ .28‬ה מ ז ו ן וכר‪ .‬כ״ה בכל הנוסחאות‪ ,‬וכן מעתיק מכאן במאירי כי‪ ,‬ב׳ )‪ 67‬ע״ב(‪.‬‬
‫וכן‪ ,‬כנראה‪ ,‬היתה הגירסא לפני הראשונים שנציץ להלן בהי״ז‪ .‬ובס׳ תוספות ירושלים‬
‫לרי״א איםערלץ )או״ח סי׳ קצ״ט( משער שהברייתא שלנו היא הברייתא שבבבלי ערכין‬
‫די‪ ,‬א׳‪ ,‬והוא מגיה על פיה הנוסח כאן‪ :‬בברכת הזימץ‪ .‬וכן הגיה כאן באו״ש פ״ה מה׳ ברכות‬
‫ה״ז‪ ,‬ע״פ דברי הר״מ שם‪ ,‬אבל קשה להגיה נגד כל הנוסחאות והראשונים‪.‬״‬
‫ועיץ בח״ד שהשתדל למצוא טעם לכל המנויים כאן‪ ,‬ולמה היינו יכולים לטעות ולחשוב‬
‫שהפ פטורים מברכת המזץ‪ .‬וכל המנויים כאן נמנו גט להלן במקומות המקבילימ‪ .‬ובה״ג )ד״ב‬
‫עמ׳ ‪ (147‬מנה )מתוספתא ר״ה( את עשרת היוחסין שבמשנת קידושץ‪ ,‬כלומר הוציא סריסים‬
‫פצוע דכה וכרות שסכה‪ .‬והכניס שתוקי ואסופי במקומם‪.‬‬
‫ג ר י ם ‪ .‬עיין ב״ב פ״א א׳ תוד״ה למעוטי‪ ,‬ובטאו״ח ס׳ קצ״ט‪ ,‬בב״ח ובברכי יוסף‬
‫שם‪ .‬ולהלן כתוב מפורש‪ :‬ומוציאץ את הרבים‪ ,‬עיץ מ״ש להלן בסמוך‪.‬‬
‫‪ .30‬ו א י ן מ ו צ י א י ן וכר‪ .‬וכ״ה בכי״ע ובמאירי הנ״ל‪ ,‬ועיין מ״ש לעיל בסמוך ד״ה‬
‫גרים‪ .‬וט״ס ברורה היא‪ ,‬והנכץ הוא בד‪ :‬ו מ ו צ י א י ן וכר‪ .‬ועיין בח״ד לעיל ובכנה״ג בהגהות‬
‫ב״י או״ח פי׳ קפ״ו‪ .‬וכתב שם במאירי‪ :‬וודאי יש בה דברים שאי אפשר ליישבן‪ ,‬ונראה שאץ‬
‫לסמוך עליה ברוב עניינים שבה‪ .‬ועיץ להלן‪.‬‬
‫‪ .31‬א ת ה ר ב י ם וכר‪ .‬וה״ה יחידים‪ ,‬עיץ מ״ש להלן‪.‬‬
‫מ ו צ י א וכר‪ .‬וכ״ה בכל המקבילות שבתוספתא שהזכרנו לעיל‪,‬‬ ‫‪ .32‬ו א י נ ו‬
‫וגירםת כי״ע היא ט״ם ברורה‪ .‬ובר״מ )פ״ה ברכות ה״ז(‪ :‬אנדרוגינוס מ ז מ ן למינו ואינו‬
‫מ ז מ ן לא לנשים ולא לאנשים‪ .‬וכבר הבאנו לעיל בשם האו״ש ששער שהר״מ גרס לעיל כמו‬
‫בערכץ הנ״ל‪ :‬הכל חייבץ בברכת ה ז י מ ו ן וכר‪ ,‬ולפיכך פסק שאנדרוגינום אינו מ ז ק וכר‪.‬‬
‫אבל הלכה זו מפורשת בירושלמי יבמות )ספ״ח‪ ,‬ט׳ ע״ד( לשיטת ר״א אם אנדרוגינוס הוא זכר‬
‫וודאי‪ :‬מזמנץ עליו כזכר‪ .‬ומכאן שאם הוא ספק‪ ,‬אץ מזמנין עליו לא כזכר ולא כנקיבה )עיץ‬
‫מ״ש להלן בכורים פ״ב ה״ז‪ ,‬ד״ה ואץ נערך(‪ .‬והלכה זו אמיתית אפילו לשיטת התוספות )יבמות‬
‫פ״ג א׳ ד״ה בריה( שבין לת״ק וכץ לר׳ יוסי אנדרוגינוס הוא ספק זכר פפק נקיבה )אלא‬
‫שהם כולם שוים‪ ,‬כלומר או כולם זכרים או כולם נקיבות‪ ,‬אבל אינם מ י ן בפני עצמם(‪,‬‬
‫ולפיכך אינו מ ז ק לא לזכרים ולא לנקיבות‪.‬‬
‫ברם לפי הגירסא שלפנינו בתוספתא )והיא‪ ,‬כנראה‪ ,‬הנכונה‪ ,‬עיץ מ״ש לעיל( הרי הפירוש‬
‫כאן שאץ אנדרוגינוס מוציא בברכת המזון אפילו נשים‪ ,‬וקשה ליישבה לשיטת התוספות הנ״ל‪.‬‬
‫אבל שיטת הרמב״ן בדברי ר׳ יוסי)עיץ בקונטרס אחרץ שלו ליבמות ס״ג א׳ ובה׳ בכורות שלו‬
‫ספ״ו‪ ,‬ומ״ש במהרי״ט אלגזי שם( היא שאנדרוגינום אינו לא זכר ולא נקיבה‪ ,‬ושיטת הר״ש )סוף‬
‫בכורים( שהוא ספק זכר‪ ,‬ספק נקיבה‪ ,‬ספק בדיה בפני עצמו‪ ,‬וממילא אינו מברך לא לאנשים ולא‬
‫לנשים‪ .‬ועיין ר״מ פ״ב מה׳ שופר ה״ב ובהשגות ובמ״מ שם‪.‬‬
‫וע״פ דברינו הנ״ל נבץ את דברי ר׳ משולם‪ 34‬ליבמות ם״א ב׳ שהביא מתופפתא‬
‫בכורים )פ״ב(‪ :‬ואינו מברך לא לאנשים ולא לנשים‪ 35,‬וכתב שם שהלכה זו לא נתבררה לא לו‪,‬‬
‫ולא להר״א אב״ד‪ 36.‬ולבסוף הסיק‪ :‬ולדידי נמי משמע אין מברך לאנשים ולא לנשים משום דבריה‬

‫‪ 33‬להלן שו׳ ‪ 34‬נוכיח שאין הכרח מתוך הברייתא שמדברים בברכת הזימון‪ .‬והרי בתוספ׳ ירושלים‬
‫סמך בעיקר על הנירסא המשובשת להלן רהי״ז‪.‬‬
‫‪ 34‬נדפס בשים הוצ׳ ראם עיש ‪.‬תוספי לחד מן קמאי״‪ .‬וכבר הוכיח הר־י לובעצקי בבדקי בתים‬
‫שהם לר׳ משולם בעל ספר ההשלמה‪.‬‬
‫«‪ 3‬והביאו הר״י אברמסקי בחזון יחזקאל כאן‪ ,‬אלא שפירש אין מברכין ‪ -‬אין מזמנין‪.‬‬
‫‪ 3 6‬כציל שם במקום ‪.‬הראב״ד״‪ ,‬כפי שתיקן לנכון הריח אלבק בהערות למאירי יבמות עמ׳ ‪,306‬‬
‫הערה ש״כ‪ ,‬עיייש‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪83‬‬ ‫ברכות פ׳׳ה עמ ‪27‬‬
‫ו ב ר ו ר ש ר ב ו ת י נ ו ה ת ק ש ו ב ב ר י י ת א ההיא‪ ,‬ל מ ה א י נ ו מ ב ר ך ל נ ק י ב ו ת ‪ ,‬ו ה ר י ה ת ״ ק‬ ‫ב פ נ י ע צ מ ה היא‪.‬‬
‫למה‬ ‫וא״כ‬ ‫עצמה(‪,‬‬ ‫בפני‬ ‫בריה‬ ‫)ואינו‬ ‫נקיבה‬ ‫פפק‬ ‫זכר‬ ‫פפק‬ ‫הוא‬ ‫שאנדרוגינום‬ ‫סובר‬ ‫שם‬
‫א ב ל ר ׳ מ ש ו ל ם הסיק ש ל מ ״ ד א נ ד ר ו ג י נ ו ס היא ב ר י ה בפני‬ ‫ל א יוציא את הנשים ב ב ר כ ת המזץ‪.‬‬
‫ו ב ז ה נ י ת א ג ם ה ת ו ס פ ת א ש ל פ נ י נ ו ‪ ,‬ו ה י א נ ש נ י ת ב ש י ם ת ר ׳ יוסי‪ ,‬ו כ ש י ט ת ה ר מ ב ״ ן‬ ‫ע צ מ ה ניתא‪.‬‬
‫והר״ש הנ״ל‪.‬‬
‫במאירי ה נ ״ ל בטעות‪ :‬טומטום ואנדרוגינוס מוציא א ת מינו ולא את‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫טומטום‬
‫ש א י נ ו מינו‪.‬‬
‫וחציו‬ ‫עבד‬ ‫שחציו‬ ‫םע״א(‬ ‫כ״ט‬ ‫)ד״ה‬ ‫שבבבלי‬ ‫הברייתא‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שחציו‬ ‫מי‬ ‫‪.33‬‬
‫‪,‬‬
‫)לעניץ מגילה(‬ ‫‪196‬‬ ‫בן ח ו ר י ן א ף ל ע צ מ ו א י נ ו מ ו צ י א ) ב ת ק י ע ת ש ו פ ר ( ‪ ,‬וכן ב ה ״ ג ד ״ כ ע מ‬
‫‪,‬‬
‫וכבר‬ ‫תת״ח‪.‬‬ ‫סי‬ ‫ד״ו‪,‬‬ ‫ח״ב‪,‬‬ ‫שלו‬ ‫בשו״ת‬ ‫הרדב״ז‬ ‫מ״ש‬ ‫ועיץ‬ ‫בתוספתא‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫נזכרה‬ ‫לא‬
‫הדץ‬ ‫מגילה‬ ‫לעניץ‬ ‫שגם‬ ‫רואים‬ ‫אנו‬ ‫הנ״ל‬ ‫בה״ג‬ ‫מדברי‬ ‫אבל‬ ‫בבאורה‪,‬‬ ‫האחרונים‬ ‫האריכו‬

‫‪•P‬‬
‫במאירי ברכות הנ״ל‬ ‫אבל‬ ‫וכ״ה גם בד‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מ ו צ י א ין‬ ‫ואין‬ ‫ס ט ו ר ין‬ ‫‪.34‬‬
‫חכמים״‪,‬‬ ‫״תיקץ‬ ‫שזהו‬ ‫ספק‬ ‫אץ‬ ‫בדם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מוציאץ‬ ‫ואין‬ ‫חייבי׳‬ ‫מכאן‪:‬‬ ‫מעתיק‬
‫‪,‬‬
‫שכן כ ו ת ב ר ב י נ ו ב מ ג י ל ה ) ה ע ״ ב מן ה ס פ ר ( ע ל ה ת ו ס פ ת א מ ג י ל ה ‪ :‬ו מ ה ש א מ ר ו ב ב ר י י ת א נ ש י ם‬
‫ו ע ב ד י ם ו ק ט נ י ם פ ט ו ר י ם ואין מ ו צ י א ץ א ת ה ר ב י ם י ד י ח ו ב ת ן נ ר א ה ל ה ם ש ש י ב ו ש נ פ ל ב ב ר י י ת א‬
‫ח יי בין‬ ‫ע״י סופרים‪ ,‬שאם פ ט ו ר ץ מה ה ו צ ר ך ל ו מ ר ש א ץ מוציאין‪ ,‬א ל א כ ך הוא הוא ה ע נ ץ‬
‫‪,‬‬
‫‪ 231‬ו א י ל ך ‪.‬‬ ‫עמ‬ ‫מ ו צ י א ץ ‪ ,‬ועיין מ ״ ש ב ת ם ״ ר ח ״ א‬ ‫ואץ‬
‫מוציאין‬ ‫אין‬ ‫וקטנים‬ ‫ועבדים‬ ‫נשים‬ ‫בכי״ע‪:‬‬ ‫היא‬ ‫הנכונה‬ ‫שהגירםא‬ ‫בעיני‬ ‫וקרוב‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫הרא״ש‬ ‫ותוסס׳‬ ‫התוםפ‬ ‫לפני‬ ‫היתה הגירםא‬ ‫‪ ,37‬וכן‬ ‫עמ‬ ‫בראבי״ה ח״א‬ ‫וכ״ה גם‬ ‫וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו מ ס ת ב ר ש א י ן כ א ן ת י ק ץ מגיה‪ ,‬ש ה מ ג י ה י ם ה י ו מ ת ק נ י ם ע ״ פ ה מ ש נ ה ) ס ״ ג‬ ‫סוכה ל ״ ח א עיי״ש‪.‬‬
‫וכנראה שכל הבבות הנ״ל לא באו‬ ‫מ״ג(‪ :‬ח י י ב י ם ‪ ,‬ו ל א ה י ו מ ו ח ק י ם ל ג מ ר י א ת ה מ ל ה ״ פ ט ו ר ץ ״ ‪.‬‬
‫ל כ א ן א ל א מ פ נ י ב ר י י ת א זו‪ ,‬ש ה י א נ ש נ י ת כ ה ו ס פ ה ל פ ״ ז מ ״ ב ‪ :‬נ ש י ם ו ע ב ד י ם ו ק ט נ י ם א ץ מ ז מ נ ץ‬
‫בברה״מ‪,‬‬ ‫וקסנים חייבים‬ ‫עבדים‬ ‫שנשים‬ ‫נשנה בסירוש‬ ‫)פ״ג מ״ג(‬ ‫במשנתנו‬ ‫והנה‬ ‫עליהם‪.‬‬
‫) ו ע י ץ גם ב מ ם ׳ ס ו פ ר י ם פ י ״ ח ה״ה‪ ,‬ה ו צ ׳ ה י ג ר ע מ ׳ ‪ (316‬ו ב י ר ו ש ל מ י ש ם מ ש מ ע ש נ ש י ם ח י י ב ו ת‬
‫שיטת‬ ‫שגם‬ ‫הסוםקים‬ ‫רוב‬ ‫אבל מסקנת‬ ‫ב ד ב ר עיי״ש‪.‬‬ ‫נםתפקו‬ ‫ב׳(‬ ‫)כ׳‬ ‫ובבבלי‬ ‫מדאורייתא‪,‬‬
‫יצאו‪,‬‬ ‫לא‬ ‫דאורייתא‬ ‫ספק‬ ‫מידי‬ ‫ולכה״פ‬ ‫מדאורייתא‪,‬‬ ‫בברה״מ‬ ‫חייבות‬ ‫שנשימ‬ ‫היא‬ ‫הבבלי‬
‫כאן‬ ‫התוספתא‬ ‫הוםיסה‬ ‫ולפ״ז‬ ‫א ו ת ק׳‪.‬‬ ‫ל׳‬ ‫עמ׳‬ ‫להר״מ‬ ‫הירושלמי‬ ‫בבאורי לה׳‬ ‫מ״ש‬ ‫עיץ‬
‫ולאו דווקא ב ב ר כ ת‬ ‫הרבים‪,‬‬ ‫שנשים ועבדים אעפ״י שהם חייבים בברה״מ א ץ מוציאץ א ת‬
‫מפני שזילא בה מילתא שאשה ועבד יוציאו את הרבים‪.‬‬ ‫א ל א אפי׳ ב ב ר כ ת המזץ‪,‬‬ ‫הזי ץ‪37,‬‬
‫מ‬

‫ובשעה שמברכים בזימץ )שהם רבים‪ .‬ועיץ גם בירושלמי פ״ז ה״א‪ ,‬י״א ע״ב‪ :‬ל א ל מ ד ו ב ר כ ת‬
‫בברכת הזימץ ולא‬ ‫א ץ האשה מוציאה א ת הרבים לא‬ ‫מברכת הזימץ אלא לדבימ(‪,‬‬ ‫התורה‬
‫בברה״מ‪ ,‬ו כ ב א ו ר התוספות בסוכה ל ״ ת םע״א‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ואע״ג ש ב ב ב ל י כ א ן ) כ ׳ ב׳( שאלו‪ :‬נשים‬
‫י ד י ח ו ב ת ן ו כ ר ‪ ,‬אין ה מ ל ה ״ ר ב י ם ״‬ ‫ר ב י מ‬ ‫בברה״מ דאוריתא או דרבנן למאי נפקא מינה לאפוקי‬
‫אבל בתוספתא‬ ‫בדקדוק מוחלט א ל א באשגרה מכמה מקומות א ח ר י ם )עיץ ב מ ל א ״ ש ר ״ ה םפ״ג(‪.‬‬
‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫ו ע י ץ א ו ה ״ ג ‪ ,1‬ס ו ף ע מ ׳ ‪.49‬‬ ‫כאן היא בדקדוק גמור ו ״ ר ב י ם ״ דווקא‪.‬‬
‫כ ב ר שאלו ע״ז בירושלמי‪ :‬ניחא אשה מ ב ר כ ת לבעלה‪ ,‬ועבד מ ב ר ך לרבו‪,‬‬ ‫לאביו‪.‬‬ ‫‪.35‬‬
‫ת י פ ת ר ב ע ו נ ה א ח ר י ה ן אמן‬ ‫קטן לאביו? ל א כן א ״ ר אחא ו כ ר כ ל ש א מ ר ו בקטן כ ד י לחנכו‪.‬‬
‫) ב י ר ו ש ׳ ד ״ ה ח ס ר ה ה מ ל ה א מ ן ‪ ,‬ו ק ל א ג ר ם ו ה כ מ ה מן ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬עיין א ה צ ו ״ י כ א ן ע מ ׳ ‪.80‬‬

‫ובאו״ש פ״ה מהי ב ר כ ו ת ה״ז נ ד ח ק ליישב א ת הנירסא‬ ‫‪ 37‬עיין ב ת ו ס פ ׳ ערכין נ׳ א׳ ד״ה מזמנות‪.‬‬
‫המשובשת שבדפוסים‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ה עמ׳ ‪28‬‬ ‫‪84‬‬
‫ו ע י ץ ב ב ל י כ ׳ בי‪ ,‬ו מ ״ ש‬ ‫ו ע י ץ מ א י ר י כ א ן כ ׳ ע ״ ב ‪ 87 ,‬ע ״ ב ‪ ,‬ש י י ש ב ג ם א ת ה ג י ר ם א ש ל פ נ י נ ו ( ‪.‬‬
‫ל ה ׳ ה י ר ו ש ל מ י ע מ ׳ ל ׳ א ו ת קי‪.‬‬ ‫בפירושי‬
‫ר ו ב ה מ פ ר ש י ם ה ג י ה ו ע ״ פ ה ב ב ל י מ ״ ז ס ע ״ ב ‪ :‬קטן ש ה ב י א ש ת י ש ע ר ו ת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫קטן‬ ‫‪.36‬‬
‫אבל ברור‬ ‫מ ז מ נ ץ ע ל י ו ‪ ,‬ו ש ל א ה ב י א ש ת י ש ע ר ו ת אין מ ז מ נ ץ ע ל י ו ‪ ,‬ו א ץ מ ד ק ד ק ץ בקטן ו כ ר ‪.‬‬
‫בבבלי‪:‬‬ ‫אפי‬ ‫רב‬ ‫למאמר‬ ‫בח״ד‬ ‫ציץ‬ ‫וכבר‬ ‫התוספתא‪,‬‬ ‫של‬ ‫נוסחאות‬ ‫להגיה נגד שלש‬ ‫שאין‬
‫הוא ד א מ ר‬ ‫ו ה א תנן נ ש י ם ו ע ב ד י ם ו ק ט נ י ם אין מ ז מ נ ץ ע ל י ה ם ?‬ ‫קטן ה מ ו ט ל ב ע ר י ס ה מ ז מ נ ץ ע ל י ו ‪.‬‬
‫כ ר ׳ י ה ו ש ע בן ל ו י ‪ ,‬ד א מ ר ר י ב ״ ל א ע פ ״ י ש א מ ר ו ק ט ן ) ה מ ו ט ל ב ע ר י ס ה ( ״ אין מ ז מ נ ץ ע ל י ו ‪ ,‬א ב ל‬
‫וכן כ נ ר א ה ה י א ג ם‬ ‫וסי׳ רש״י‪ :‬וכי א מ ר ר ב אפי נמי ל ע ש ר ה קאמר‪.‬‬ ‫עושץ אותו סניף לעשרה‪.‬‬
‫ב ר ם ב ב ״ ר ) פ צ ״ א ‪ ,‬ג׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 1113‬מסיק(‪ :‬ה ד א א ת א מ ר‬ ‫מסקנת ה י ר ו ש ל מ י ) פ ״ ז ה״ב י״א ע״ב(‪.‬‬
‫ע ו ש ץ א ו ת ו ס נ י ף ב ב ר כ ת ה מ ז ץ )בגי‪ ,‬ע י י ״ ש ( ‪ ,‬א ב ל ל ק ר י י ת ש מ ע ו ל ת פ י ל ה א ץ ע ו ש ץ א ו ת ו ס נ י ף‬
‫ע י ץ להלן‪.‬‬ ‫עד שיביא ב׳ שערות‪.‬‬
‫)גם ש ם ח ס ר ה ה מ ל ה‬ ‫דגן‬ ‫ל ע י ל ) פ ״ ב ה ט ״ ז ( ש נ י נ ו ‪ :‬קטן ש י כ ו ל ל א כ ו ל כ ז י ת‬ ‫והנה‬
‫ו ע י י ן י ר ו ש ל מ י ם ״ ג ה״ה‪ ,‬ר ע ״ ד ‪ ,‬ו ב ב ל י ס ו כ ה מ ״ ב ב ׳ ‪,‬‬ ‫דגן ב ד ו כ י ״ ע ( פ ו ר ש י ן מ צ ו א ת ו ו כ ר ‪.‬‬
‫למהרש״א‬ ‫בחידושי אגדות‬ ‫לנכץ‬ ‫באר‬ ‫וכבר‬ ‫‪.290‬‬ ‫עמ׳‬ ‫ח״ב‬ ‫גינצבורג‬ ‫להד״ל‬ ‫ובפירושים‬
‫ם נ ה ד ר ץ ‪ ,‬ע ׳ ב׳‪ ,‬ש ל פ י כ ך ת ל ו ה ל כ ה זו ב ב ב ל י ] ו ב י ר ו ש ל מ י [ ב י צ ר ה ר ע ו ב ד ע ת ה י ל ד ‪ ,‬מ פ נ י ש א מ ר ו‬
‫) ב ב ל י ס נ ה ד ר י ן ש ם ‪ ,‬ו ב ר כ ו ת מ׳ א׳(‪ :‬ש א ץ ה ת י נ ו ק י ו ד ע ל ק ר ו ת א ב א ו א מ א ע ד ש י ט ע ו ם ט ע ם דגן‪.‬‬
‫ולסיכך אמרו ב ב ״ ר‬ ‫ו א ״ כ ע ל י נ ו ל ה נ י ח ש כ ל ז ק ש ה ת י נ ו ק א י נ ו א ו כ ל כ ז י ת דגן‪ ,‬א ץ ב ו ד ע ת ‪.‬‬
‫) פ ט ״ ו ‪ ,‬ז׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :(139‬״ כ ד ל א ה ו י ב ב ר נ ש א ד י ע ה א י נ ץ א מ ר ץ ל א א כ ל ה ה ו א ג ב ר א ס י ת א ד ח י ט ץ‬
‫ומכיוץ שאנו עסוקים ב ב ר כ ת המזץ‪ ,‬ל פ י כ ך‬ ‫יומוי״‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬הוא כתינוק ש ע ד י ץ א ץ ב ו דיעה‪.‬‬ ‫ק‬
‫ראיה‪:‬‬ ‫לעניץ‬ ‫לקק‬ ‫םיק‬ ‫נתנו‬ ‫מ״א‬ ‫פ״א‬ ‫בחגיגה‬ ‫וכן‬ ‫הילד‪.‬‬ ‫במזץ‬ ‫סימן‬ ‫התופפתא‬ ‫נתנה‬
‫ו ק א מ ר ו ב ת ו ס פ ת א חגיגה פ ״ א‬ ‫איזהו קטן כ ל שאינו י כ ו ל ל ר כ ו ב ו כ ר ‪ ,‬ו ע י ץ ירושלמי שם‪.‬‬
‫ה ״ ב ) ב ב ל י מ ו כ ה מ ״ ב ב׳(‪ :‬י כ ו ל ל א כ ו ל כ ז י ת דגן מ ר ח י ק ץ מ צ ו א ת ו ו כ ר ‪ ,‬כ ז י ת צ ל י ) ע י ץ ב ת ו ס ם ׳‬
‫שיודע‬ ‫א ב ל ב פ פ ר י ז ו ט א ש ל ח ע מ ׳ ‪ :288‬כ ל‬ ‫סוכה ש ם ד״ה יכול( שוחטץ עליו א ת הפסח‪.‬‬
‫ש ו ח ט ץ ע ל י ו א ת ה פ ס ח ‪ ,‬ו כ ל ש ה ו א א ו כ ל כ ז י ת דגן פ ו ר ש ץ מ צ ו א ת ו ו כ ר ‪.‬‬ ‫לאביו‬ ‫להכיר‬
‫ה ר י ל ך ג ם כאן ש י ו ד ע ל א כ ו ל כ ז י ת צ ל י ‪ ,‬מ ק ב י ל ל ה כ ר ת א ב י ו ‪.‬‬

‫ק ה מ ק ו ר ו ת ש ה י ו נ ו ה ג י ם ל ג מ ו ל א ת ה י ל ד ב ה י ו ת ו בן ש נ ת י ם ‪,‬‬ ‫ולעצם העניץ אנו יודעים‬

‫בירושלמי‬ ‫ובמקבילות‬ ‫ה״ג‬ ‫פ״ב‬ ‫נדה‬ ‫)תוספתא‬ ‫שנים‬ ‫חמש‬ ‫עד‬ ‫אותו‬ ‫להניק‬ ‫התירו‬ ‫אבל‬
‫ו ב א י כ ״ ר פ״א‪ ,‬הוצ׳ ב ו ב ר מ״ג ע״א‪ :‬והניקתהו‬ ‫ו ע י ץ מ ״ ש ב ת ם ״ ר ח ״ ג ע מ ׳ ‪.(25&-258‬‬ ‫ובבבלי‪.‬‬
‫ולמעשה‪ ,‬מותר לנו להניח שהאכילו אותו‬ ‫ועיץ בהערה תכ״ג שם‪.‬‬ ‫ו כ ר בן ש ש ו כ ר ‪.‬‬ ‫חלב‬
‫) כ ל ו מ ר ‪ ,‬פ ת א פ ו י ה ש ה ח ז י ר ו ה ל ס ו ל ת ה ‪ ,‬עיין ל ע י ל ע מ ׳ ‪ 23‬ש ר ‪ (51‬ע ד ג׳ ש נ י ם ‪.‬‬ ‫חליבה‬
‫ו ר ק א ח ״ כ ה י ו מ א כ י ל י ם א ו ת ו דגן מ מ ש ‪ ,‬והיה י כ ו ל ל א כ ו ל כ ז י ת דגן ב כ ד י א כ י ל ת פ ר ס ש ל ג ד ו ל ‪.‬‬
‫בן ש ל ש ש נ י ם ל א ו ת י ו ת ) ו ע י ץ ב ה ע ר ה ש ם ( ‪.‬‬ ‫וארז״ ל‬ ‫ב ר א ש י ת ) כ ״ א ‪ ,‬ח׳( מ ב י א ‪:‬‬ ‫וברד״ק‬
‫ש ל ש שנים יהיה ל כ ם‬ ‫ו ב ת נ ח ו מ א ק ד ו ש י ם )סי׳ י ״ ד ‪ ,‬ו א נ י מ ע ת י ק מ ה ו צ ׳ ב ו ב ר ( ‪ :‬מ ד ב ר ב ת י נ ו ק ‪.‬‬
‫ע ר ל י ם ש א ץ י כ ו ל ל א ל ה ש י ח ו ל א ל ד ב ר ‪ ,‬ו ב ש נ ה ה ר ב י ע י ת יהיה כ ל פ ר י ו ]קודש[‪ ,‬ש א ב י ו מ ק ד י ש ו‬
‫שנים‬ ‫ש מ ל א ו ל ו ג׳‬ ‫שתינוק‬ ‫הרי לך‬ ‫להקב״ה וכר‪.‬‬ ‫משעה שמהלל‬ ‫הילולים לה׳‪,‬‬ ‫לתורה‪,‬‬
‫את שנתו הרביעית כ ב ד יכול ל ה ל ל להקב״ה‪.‬‬ ‫וגומר‬
‫ו ה ו א מ ת א י ם ל מ ס ק נ ת ה י ר ו ש ל מ י ) פ ״ ז ה ״ ב י׳ ע ״ ב ( ‪ :‬מ א י מ ת י ע ו ש ץ א ו ת ו ס נ י ף ) כ ל ו מ ר ל ע ש ר ה (‬
‫ובבבלי מ״ח רע״א‪:‬‬ ‫ו כ ר ‪ ,‬ח ד א מ ד כ ד י שיהא יודע טיב ברכה‪ ,‬וחד א מ ר שיהא יודע ל מ י מברך‪.‬‬
‫ולית ה ל כ ת א כ כ ל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר ר ב נ ח ק ק ק היודע למי מ ב ר כ ץ מזמנץ ע ל י ו‬

‫כ נ ר א ה ששתי ה מ ל י ם שהקפנו הן באשגרה מ ל ע י ל ‪ ,‬ואינן בגוף כי״ט‪ ,‬ובפיטקי רי״ד‪ ,‬עיין ד ק י ם‬

‫ואינן ש ב ל ק ו ט ו ת הרםב״ן‪ ,‬ס ־ ח סעיא‪.‬‬ ‫שם עמ׳ ‪.252‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪85‬‬ ‫ברכות פ״ה עמ ‪28‬‬
‫וכר‪ .‬ופירשו הגאונים‪9‬ב שרב נחמן מחמיר ופוסק שאף קטן סורח אין מזמנץ עליו אלא דווקא‬
‫אם יודע למי מברכץ‪ .‬אבל יש שפירשו)עיין אוה״ג כאן‪ ,‬עמי ‪ (82‬שלרב נחמן מזמנין על קטן‬
‫כבן תשע‪ ,‬כבן עשר )עיין ברי״ף(‪ .‬ובר״מ )פייה ברכות ה״ז( פסק‪ :‬קטן היודע למי מברכץ‬
‫מזמנץ עליו‪ ,‬ואעפ״י שהוא כבן שבע או בן ח׳ ומצטרף כץ למנץ שלש וכץ למנץ י׳ לזמן‬
‫עליו‪ .‬ובשו״ת הריב״ש‪ ,‬סי׳ תנ״א‪ ,‬מתיר עד בן שש )עיץ בבלי גיטץ נ״ט אי(‪ ,‬אבל לא‬
‫פחות‪.‬‬
‫ברם התוספתא שלנו הפליגה יותר‪ ,‬ושנתה שאם קטן יכול לאכול כזית )כלומר כזית‬
‫דגן‪ ,‬בכדי אכילת סרס של גדול‪ ,‬כפירוש דב חםדא בסוכה מ״ב בי( מזמנץ עליו אפילו אם אכל‬
‫כזית של ח ל י ב ה )עיץ לעיל(‪ ,‬או אכל כזית דגן ביותר מכדי אכילת סרס של גדול‪ ,‬והיינו‬
‫תינוק כבן ארבע‪,‬״ אבל אם אינו יכול לאכול כזית דגן אץ מזמנץ עליו‪ ,‬אסילו אכל כזית‬
‫חליבה‪ ,‬או כזית דגן ביותר מכדי אכילת פרם של גדול‪.‬״‬
‫‪ .37‬ב ק ט ן ‪ .‬וכ״ה בירושלמי פ״ז רה״ב‪ ,‬י״א ע״ב« ובבבלי‪ .‬אבל בירושלמי‬
‫שם רה״ג‪ :‬ולא כן תני אץ מדקדקין ב ד ב ר בץ שאמר נברך וכר‪ .‬ולפי גירפא זו הכל מוסב‬
‫למטה‪ .‬ברם אץ לגירםא זו שום יסוד‪ ,‬כי בשרי״ר )עמי ‪ (295‬ובכי״ד גם שם הגירםא‪ :‬אץ‬
‫מדקדקין ב ק ט ן ‪ ,‬והירושלמי התחיל מריש ההלכה‪ ,‬אעס״י שאיננה שייכת לעניץ‪ ,‬עיץ‬
‫מ״ש בתם״ר ח״א עמי ‪.24‬‬
‫ואשר לפירושה‪ ,‬הרי הלכה זו אינה תלויה בשלסניה‪) ,‬עיץ לעיל העי ‪ (42‬והתוספתא קבעה‬
‫כאן כלל‪ ,‬שאף בק״ש ובתפילה שאץ מצרםין קטן למניץ )עיץ מ״ש לעיל בשם הב״ר(‪ ,‬אץ‬
‫מדקדקץ בו‪ ,‬וכל שנראה שהגיע לכלל שנותיו אץ בודקין אותו לראות אם הביא שתי שערות‪.‬‬
‫ו ק מפורש במסי סופרים )פםט״ז‪ ,‬הוצ׳ היגד עמי ‪ :(295‬ואץ קטן עולה מן המניץ לברכו‪,‬‬
‫קדיש‪ ,‬וקריאת התורה עד שיהא בן שלש עשרה שנה‪ .‬ו א י נ ן נ ב ד ק י ן ב א י ל ו ‪.‬‬
‫‪ .38‬ב ר ו ך ‪ .‬בכי״ע‪ :‬בץ שאומ׳ ברוך ה ו א ‪ .‬וכן בירושלמי )בכי״ר(‪ :‬בץ שאמ׳‬
‫נברך‪ ,‬בץ שאמי ברוך הוא‪ .‬וכן במשנה )פ״ז מ״ד בהוצ׳ לו(‪ :‬בשלשה אומרץ נברך‪ ,‬בשלשה‬
‫והוא אומי ברוך הוא וכר‪ ,‬בעשרה והוא אומר ברוך הוא וכר‪ ,‬במאה והוא אומר ברוך הוא‪.‬״‬
‫אבל אץ לפרש ע״פ גירםא זו את סוגיית הירושלמי שם ואת הבבלי )נ׳ אי(‪ .‬ולפיכך נראה‬
‫שהעיקר כמסורת האמוראים‪ ,‬וכגי׳ ד כאן‪ ,‬וכגירםתנו במשנה שם‪ :‬ברכו‪ .‬וכן מעתיק הבבלי‬
‫נ׳ א׳ ובירושלמי בהוצ׳ שלנו‪ ,‬ובשרי״ד עמי ‪ 295‬שר ‪) 13‬ושם‪ :‬שו־שהו־שהוא(‪.‬‬
‫ה נ ק ד נ י ן וכר‪ .‬בירושלמי הנ״ל‪ :‬ובירך ואמר נברך ולא אמר ברכו‪ .‬א״ל ר׳ חייא‬
‫בר בא ולמה לא אמרת ברכו? א״ל ולא כן תני וכו׳ בץ שאמד ברכו אץ תוסםץ אותו על כך‪,‬‬
‫והנוקדנץ תופםץ אותו על כך‪ .‬ובאיש לד׳ זעידא בגץ דצווח ר׳ יעקב בר אחא לד׳ חייא בר בא‬

‫»‪ 3‬עיין אוהינ כאן‪ ,‬הפירושים עסי ‪ .81‬ועיין ש בהלכות פסוקות הוצ' ששון‪ ,‬עסי קנ״ד‪ ,‬ובס׳ והזהיר‬
‫בחקותי‪ ,‬ק״כ ע״א‪ ,‬ובהערות שם‪.‬‬
‫‪ *0‬על חינוך תינוקות פחותים סבני ד׳‪ ,‬עיין סס׳ סופרים פי״ח ה״ז‪ ,‬הוצ׳ היגער עסי ‪) 318‬כגירסת‬
‫כל כתה״י‪ ,‬ולא כמו שהדפיס שם בפנים(‪ ,‬ובםלשינותא רהםן בתרנום שני הוצ' קסל עסי ‪ ,46‬ום״ש בקרית‬
‫שט״ו‪ ,‬עסי ‪.57‬‬
‫!« אין כאן עניין למחלוקת האחרונים אם צריך לברך ברה״ס באכל כזית יותר סכרי אכילת‬
‫פרס )עיין ארח סי' ר״י ס״ק א׳ ובמנן אברהם שם(‪ ,‬שהרי אם אכל כזית דנן והפסיק באמצע בירקות‪,‬‬
‫ובין כולם שהה יותר מכדי אכילת פרט‪ ,‬מברך ברהימ לכולי עלסא‪ ,‬וקטן שאינו יכול לאכול כזית דנן‬
‫בכרי אכילת פרס של נדול‪ ,‬אין םזםנין עליו‪ ,‬אפילו בכהאי נוונא‪ .‬ועיין בהגהות הרש״ש ס״ז ב׳ ד״ה‬
‫והשמש שאכל פחות ממית; שם ס״ה רע״א‪.‬‬
‫« ושם‪ :‬אין )בלי ואיו( מדקדקין וכוי‪ ,‬כני' ד וכי״ע‪ .‬וכ״ה בב״ר‪.‬‬
‫»> וכ״ה ש בכי׳פ ובכסה כתי״י של פיה״ס להר״ס‪ ,‬אבל שם סקוצר‪ :‬אוי‪ ,‬אוס'‪ .‬ואפשר שצ״ל‪:‬‬
‫אוסרין‪ ,‬עיין בסלא״ש ובסיה״ס להר״ט‪ .‬ועיין היטב בטאו״ח סי׳ קצ״ב ובב״י שם‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״ה עמ ‪28‬‬ ‫‪86‬‬
‫הרי ב ר ו ר מכאן )כפי שהעיר במה״פ( שהנוקדנים תופסים למי ש א מ ר נ ב ר ך ‪ ,‬ת ה ו ל א‬ ‫נוקדנא‪.‬‬
‫ועיין ע ה ״ ש ע ר ך נוקדן‪.‬‬ ‫ועיין ב ה ג ה ו ת ה ר ש ״ ש נ ׳ ר ע ״ א ‪.‬‬ ‫כ פ י ר ש ״ י נ ׳ א׳‪.‬‬
‫וכן מ ע ת י ק‬ ‫ב כ י ״ ו ט ״ ס ב ר ו ר ה ‪ ,‬וצ׳יל‪ :‬ב ע ש ר י ם ‪ ,‬כ ג י ׳ ד ו כ י ״ ע ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בעשרים‬ ‫‪.39‬‬
‫שיהיו‬ ‫עד‬ ‫נחלקין‬ ‫אין‬ ‫ועשרה‬ ‫ובמשנתנו‪:‬‬ ‫‪.118‬‬ ‫עמ׳‬ ‫קנ״ב‪,‬‬ ‫סי׳‬ ‫השלם‬ ‫בשבה״ל‬ ‫מכאן‬
‫עשרים‪.‬‬
‫ובכי״ע ובשבה״ל הנ״ל‪:‬‬ ‫צ ״ ל אחד )כשאר הנוסחאות( ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שיסטור‬ ‫אחר‬
‫ועיין ב מ ה ״ פ כ א ן פ ״ ז ה ״ ג ד ״ ה בין‪ ,‬ו ל א ה ע י ר כ ל ו ם ע ל ג י ר ם ת‬ ‫ש ה פ ט י ר א ת ע צ מ ו מן ה ז י מ ץ ‪.‬‬
‫ה ת ו ס פ ת א ב כ ת ״ י שלו‪ .‬ו ב ב ״ י ט א ו ״ ח ס י ׳ ק צ ״ ג פ י ר ש ש א ם ק ד ם א ח ד מ ה ם ת י מ ן בגי‪ ,‬א ו כ ב ד ב ר ך‬
‫ועיין מ ״ ש ל ה ל ן‬ ‫)כגי׳ כ י ״ ע ושבה״ל(‪ ,‬אינן נ ח ל ק ץ שוב‪ ,‬ש ה ר י א ץ ל צ ר ף אותו ל ח ב ו ר ה האחרת‪.‬‬
‫בשם שבה״ל‪.‬‬
‫ובירושלמי )לפי גנז״ש ח״א‬ ‫ע מ ק וכר‪.‬‬ ‫בשבה״ל הנ״ל‪ :‬וטיבל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫וטובל‬ ‫‪.40‬‬
‫ו כ ״ ה ב ב ״ ר ‪ .‬ו ב ה ל כ ו ת ע ל ס ד ר ה פ ר ש י ו ת ) פ ר ק ר בן ב א ב ו י ‪,‬‬ ‫‪ :(433‬ע ל ה ו ה י ט ב ו ט י ב ל ו כ ר ‪.‬‬ ‫עמ׳‬
‫ס ה ״ י ל כ ב ו ד ר ״ ד הופמן‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :(265‬ח ב ו ר ה ש ה י ו מ ס ו ב י ן ו א ו כ ל י ן ‪ ,‬והיה א ח ד מהן מ ב ק ש ל צ א ת‬
‫ל ד ר ך ע ד א י כ ן מזמנין? כ ך ש נ ו ח כ ׳ ר ׳ ש מ ע ׳ א ו ׳ ה ר י ש ע ל ה ו ה י ם ב ע מ ק א פ י ל ו ל א ט ב ל ע מ ק‬
‫ועיץ ב ב ב ל י כאן מ ״ ח‬ ‫ולנא[ ש ת ה ע מ ק א ל א כ ו ס א ח ד מזמנין ע ל י ו ) ו ע י ץ ב מ ב ו א ש ם ע מ ׳ ‪.(262‬‬
‫סע״א‪.‬‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬ב ת ו ס פ ת א מ ש מ ע ש א פ י ׳ ל א א כ ל כ ז י ת דגן מזמנין ע ל י ו ב ע ש ר ה ד ק ת נ י‬ ‫ובשבה״ל‬
‫הרי לך שפירש שדברי רשב״ג דבוקים להלכה שלעיל‪ ,‬ובחבורה‬ ‫התם בעשריפ נחלקץ וכר‪.‬‬
‫ו ש מ א פ י ר ש ג ם ב ר י ש א ״ ש ה פ ט י ר א ת ע צ מ ו מן ה ז י מ ץ ״ ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ל א א כ ל‬ ‫ש ל ע ש ר ה אנן ק י י מ ץ ‪.‬‬
‫ק‬ ‫כ ז י ת דגן‪ ,‬ו א י נ ו מ צ ט ר ף ל ז י מ ץ ‪ ,‬ו ר ש ב ״ ג ח ו ל ק ע ל ה ת ״ ק ) א ב ל ה ל כ ה כ ד ש ב ״ ג ‪ ,‬כ פ י ש מ ו כ ח‬
‫ה ב ב ל י מ ״ ח א׳(‪ .‬ו ע י ץ מ ״ ש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ב ש כ ה ״ ל ה נ ״ ל ‪ :‬א ע ״ פ ש ל א א כ ל ע מ ק כ ז י ת דגן ה ר י א ל ו מ ז מ נ ץ ‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אכל‬ ‫שלא‬
‫ובב״ר‪ :‬אעפ״י ש ל א א כ ל‬ ‫י ש ל ד ח ו ת ד ב ץ ה ט י ב ו ל ו כ ץ הדגן ה י ה כ ז י ת ו כ ר ‪ ,‬ע י י ״ ש ‪.‬‬ ‫ושמא‬
‫שם‬ ‫ובבאור הגר״א באו״ח‬ ‫ועיץ בטאו״ח סי׳ קצ״ז ובמפרשים שם‪,‬‬ ‫הדגן כ ז י ת ו כ ר ‪.‬‬ ‫ק‬
‫ם ״ ק ג׳‪.‬‬
‫בנוסח ה ר ש ״ ס ש ל הירושלמי מסיים‪ :‬ד ב ר י רשב״ג‪ ,‬והוא ת י ק ץ‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫‪ .41‬מ ז מ נ י ן‬
‫ובכל נוסחאות הירושלמי חסרות המלים ״דברי רשב״ג״‪ ,‬אלא שאף בירושלמי‬ ‫ע״פ הבבלי‪.‬‬
‫ובב״ר מפורש כגירסת התוספתא‪.‬‬ ‫י ד ע ו ש ז ו ה י א מ ש נ ת ר ש ב ״ ג ‪ ,‬כ פ י ש מ ו כ ח מן ה ם ו ג י א ש ם ‪.‬‬
‫בתוספתא גרםינן‬ ‫ו ב ת ו ס פ י ד ׳ י ה ו ד ה נ ״ ג ב ׳ ) מ ״ א ע״ג(‪:‬‬ ‫עיץ בשנו״ם‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫גוי‬
‫א ק אחר נכרי המברך‪ ,‬ואץ עונץ אחר כותי המברך וכר‪ ,‬עיי״ש שמעיד לתופפתא ל ע י ל‬ ‫עונץ‬
‫ובפי׳ ר׳ אליהו מלונדריש )כת״י הספריה‬ ‫ועיץ גם בתוספ׳ הרא״ש ש ם )ל״ח ע״א(‪.‬‬ ‫םפ״ג‪.‬‬
‫ובירושלמי‬ ‫ב י ר ו ש ל י ם ‪ 98 ,‬ע״ב(‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת ׳ ק א מ ׳ ע ו נ ץ א ק א ח ד גוי ש ב י ר ך ה ש ם ) כ ג י ׳ כ י ״ ע ( ‪.‬‬
‫והנה ה ר י ש א‬ ‫ם פ ״ ח ‪ « :‬ת נ י ג ו י ש ב י ר ך א ת ה ש ם ע ו נ ץ א ח ר י ו אמן‪ ,‬ב ש ם א ץ ע ו נ ץ א ח ר י ו א ק ‪.‬‬
‫וגי׳ ה ס י פ א‬ ‫ש ל הברייתא ל פ י גי׳ כ י ״ ע מקויימת ע״י ר ׳ אליהו מלונדריש וע״י הירושלמי הנ״ל‪.‬‬
‫ובטאו״ח סי׳ רט״ו‪ :‬וגוי ע ו נ ץ‬ ‫ל פ י כי״ע מקויימת ע ״ י ד‪ ,‬תוספ׳ ד״י ותוספי ה ר א ״ ש הנ״ל‪.‬‬
‫אחריו א ע פ ״ י ש ל א ש מ ע כ ל הברכה‪ ,‬והכי איתא בירושלמי גוי ש ב ר ך השם ע ו נ ץ א ח ר י ו א ק ‪,‬‬
‫כותי א ץ ע ו נ ץ אחריו‪.‬‬
‫הברכות‬ ‫על‬ ‫לא‬ ‫ופירושה שגוי שאינו מצווה‬ ‫כ י ״ ע נכונה‪,‬‬ ‫נ ר א ה ק צ ת שגי׳‬ ‫ולפיכך‬
‫א ק ע ל כ ל ברכותיו‪ ,‬ובץ ששינה ובץ שלא שינה‬ ‫ע ל הזכרת שם שמים לבטלה‪ ,‬עונץ‬ ‫ולא‬

‫** כייר‪ ,‬ק ט ע מן הנניזה ב ת ר ב י ץ ש״ג‪ ,‬עמ׳ ‪ ,239‬ק״א בשרי״ר‪ ,‬עם׳ ‪ ,323‬ב י ת נ כ ו ת ה ה ל כ ו ת ח״א‪,‬‬
‫וכיה בהוס׳ שבדפוסים ב ב י ר ס ו ף פסיו‪.‬‬ ‫עמ׳ ‪ ,57‬מ ק ב י ל ו ת בירושלמי ס ו כ ה ומגילה‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪87‬‬ ‫ברכות פ׳׳ה עמ ‪28‬‬
‫א ב ל כותי שהוא מצווה‬ ‫ה ש ם ‪ ,‬ועובין אמן ע ל ב ר כ ו ת י ו ‪.‬‬ ‫א ת‬ ‫ממטבע ש ל ב ר כ ו ת ה ר י הוא מ ב ר ך‬
‫ע ל ה ב ר כ ו ת ו ע ל ה ז כ ר ת ש ם ש מ י ם ל ב ט ל ה ‪ ,‬ה ר י ב ר כ ו ת י ו הן ב ר כ ה ב ש ם ) ו פ ש י ט א ש א ם ה ו א מ ב ר ך‬
‫א ת ה ש ם ש ל א ל צ ו ר ך ש א ץ ע ו נ ץ א מ ן א ח ר י ו ( ‪ ,‬ו א ם שיבה מ מ ט ב ע ש ל ב ר כ ו ת אין עובין א ח ר י ו‬
‫אמן‪ ,‬ו ל פ י כ ך צ ר י ך ל ש מ ו ע מ מ נ ו א ת כ ל ה ב ר כ ה ‪ ,‬מ פ נ י ש א נ ו ח ו ש ש י ם ש מ א ש נ ה מ מ ט ב ע ה ב ר כ ו ת ‪,‬‬
‫שהירושלמי‬ ‫אלא‬ ‫הירושלמי‪,‬‬ ‫את‬ ‫גם‬ ‫לפרש‬ ‫צריך‬ ‫זו‬ ‫ובדרך‬ ‫ומש״ש‪.‬‬ ‫ל ע י ל םפ׳יג‪,‬‬ ‫עיץ‬
‫ס ו ב ר ש א פ י ל ו גוי ש ב ר ך ב ר כ ה ש ט ב ע ו ח כ מ י ם ב ש ם א ץ ע ו נ ץ א ח ר י ו א מ ן ) ע ד ש י ש מ ע כ ל ה ב ר כ ה ‪.‬‬
‫ואעפ״י ש ב י ר ו ש ל מ י ח ס ר הםיום‪ :‬ע ד ש י ש מ ע ו כ ר ‪ ,‬ז ה ו מ פ נ י ש ה ו א מ ו ס ב ע ל ה מ ש נ ה ם ס ״ ח ו ש ם‬
‫מ פ ו ר ש ס י ו ם זה ב כ ו ת י ‪ ,‬ו ק צ ר ה י ר ו ש ל מ י כ ד ר כ ו ‪ ,‬מ פ נ י ש ס מ ך ע ל מ ש נ ת נ ו ‪ .‬ועיין ב ת ל מ י ד י ר ״ י‬
‫‪,‬‬
‫ס י ק צ ״ ט ( ‪ ,‬ו ד י נ ו כ כ ו ת י ל ע נ י ץ זה‪ ,‬א ב ל א ם ב ר ך א ת ה ש ם ‪ ,‬ב ל י ש ו ם ק ש ר ע ם ב ר כ ה‬ ‫פ״ח‬
‫ע ״ פ ת ק נ ת ח ז ״ ל ‪ ,‬ע ו נ ץ א ח ר י ו אמן‪ ,‬ש ה ר י א י נ ו מ צ ו ו ה ע ל ה ז כ ר ת ש ״ ש ל ב ט ל ה ‪ ,‬ואין כ א ן ג ז י ר ה‬
‫אטו כותים ומינים‪.‬‬
‫ו א פ ש ר ש ג ם ב כ י ״ ו צ ר י ך ל ה ס ך א ת ה ג י ר ם א ‪ :‬גוי ה מ ב ר ך א ת ה ש ם ע ו נ ץ ו כ ר ב ש ם אין ע ו נ ץ‬
‫המברך‬ ‫ש ע ו נ ץ אמן א ח ר גוי‬ ‫נראה‬ ‫ו מ כ ל ה מ ק ו ר ו ת כאן‬ ‫מסורת הירושלמי‪.‬‬ ‫ו ז ו היא‬ ‫וכר‬
‫ובסי׳ תלמידי ד ״ י ע ל ה ר י ״ ף ס״ח סי׳ ק צ ״ ט הביאו ב ש ם‬ ‫אמ שמע א ת כ ל הברכה‪.‬‬ ‫בשם‬
‫ועיין ל ה ל ן ש ם מ ״ ש ב ש ם ר ב י נ ו‬ ‫י ״ א ש א ץ ע ו נ ץ אמן א ח ר גוי ה מ ב ר ך א פ י ל ו ש מ ע כ ל ה ב ר כ ה ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיץ ר ״ מ פ״א מ ה ב ר כ ו ת הי״ג‬ ‫יונה‪ ,‬ו מ ש מ ע מ ל ש ו נ ו ש ם ש ח ס ר ה ל פ נ י ו ב ר י י ת א ז ו ב י ר ו ש ל מ י ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫בטאו״ח סוף ס י רט״ו‪ ,‬ובבאורי הגר״א או״ח שם אות ה ‪.‬‬ ‫ומ״ש‬
‫ב ד ח ס ר ה ב ב א זו‪ ,‬ו ב כ י ״ ע ה ס ד ר הוא‪ :‬ה י ה מ ק ר י ב ז ב ח י ם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מקריב‬ ‫היה‬ ‫‪.42‬‬
‫‪,‬‬
‫וכן היה ה ס ד ר ל ס נ י ה ר ״ מ ב ש ו ״ ת ש ל ו ה ו צ‬ ‫ב י ר ו ש ל ם ו כ ר ‪ ,‬ו א ח ״ כ ‪ :‬היה מ ק ר י ב מ נ ח ו ת ו כ ר ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פ ר י י מ ן ס י י ״ א ע מ ‪ ) 12‬ב ד ל י ס ם י א ה ם י נ ״ ז ‪ ,‬ו ב פ א ר ה ד ו ר ס י מ ״ ט ה נ ו ס ח מ ש ו ב ש ( ‪ ,‬ו ק ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיין‬ ‫ו ב ב א זו נ ש נ ת ה ג ם ב ב ב ל י ‪.‬‬ ‫‪.46‬‬ ‫היה ה ס ד ר ל פ נ י ה ר מ ב ״ ן ‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן ה ע‬ ‫כנראה‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ובצל״ח ברכות פירש‬ ‫בהגהות יעב״ץ ל מ נ ח ו ת ע״ה ב שתמה ל מ ה הזכירו כאן את ירושלים‪.‬‬
‫ש ה ב ר י י ת א ב א ה ל ה ו צ י א ב מ ה ק מ נ ה ש ז ר מ ק ר י ב ב ה ב כ ל זמן ש י ר צ ה ) ו כ ר ״ מ ש ס ו ב ר ש י ש מ נ ח ה‬
‫בבמה‪ ,‬עיץ במשנה סוף זבחים ובגמרא שם ובתופפתא להלן מנחות פ״ז הט״ו(‪ ,‬או אפילו במשכן‬
‫ו כ ר ‪ ,‬ל ס נ י ש נ ח ל ק ו ה כ ה נ י ם ל מ ש מ ר ו ת ש א י נ ו מ ב ר ך ש ה ח י י נ ו ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫שילה‬
‫ומקריב‬ ‫עומד‪.‬‬ ‫ישראל‬ ‫היה‪.‬‬ ‫פירש‪:‬‬ ‫ברכות‬ ‫ברש״י‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫‪ .43‬ש ה ג י ע נ ו‬
‫א ם ל א ה ב י א מ נ ח ו ת זה י מ י ם ר ב י ם ‪.‬‬ ‫א ו מ ר ב ר ו ך שהחיינו‪.‬‬ ‫ונתנה לכהן להקריבה‪.‬‬ ‫מנחות‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫לישנא‬ ‫ו ב מ נ ח ו ת פ י ) ב נ ו ס ח ש נ ד ס ם ב ה ו צ ר א ם מ כ ״ י ( ‪ :‬ה י ה ע ו מ ד כהן ש ל א ה ב י א מ נ ח ה ב ש נ ה זו‪.‬‬
‫כגץ שלא הקריב‬ ‫ו ב נ ו ס ח ה ד פ ו ם שם‪ :‬ה י ה ע ו מ ד ו כ ר ‪.‬‬ ‫א ח ר י נ א י ש ר א ל ש ל א ה ב י א מ נ ח ה מימיו‪.‬‬
‫א ו ש ה ק ר י ב מ נ ח ה ח ד ש ה ‪ ,‬כ ג ץ מ נ ח ת ה ע ו מ ר ‪ ,‬א ו מ ר כהן שהחיינו‪.‬‬ ‫כהן ז ה ע ד י ץ מ נ ח ה מימיו‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ע י ץ ב ת ו ם ס ב ר כ ו ת ו מ נ ח ו ת ו ב ת ו ם פ ד ״ י ו ע ו ד ‪ ,‬ש פ י ר ש ו שהכהן צ ״ ל ש ה ח י י נ ו מ פ נ י ש ה מ ש מ ר ו ת‬
‫ל א ה י ו מ ת ח ד ש ו ת י ו ת ר מ פ ע מ י ם ב ש נ ה ‪ ,‬ו ל ס י כ ך הוי ל י ה כזמן ק ב ו ע ו מ ב ר ך שהחיינו‪.‬‬
‫בשו״ת הר״מ הנ״ל‪ :‬מצוה שאינה תדירה‪ ,‬ואץ האדמ מתמיד עשייתה ב כ ל עת‪,‬‬ ‫אבל‬
‫‪,‬‬
‫ש ל א תהיה מיוחדת ב ז ק ‪ ,‬ב ז ו ל ת ז ק אחר‪ ,‬הואיל ואינה ת מ י ד י ת החיוב‪ ,‬תדמה ל מ צ ו ה‬ ‫ואפי‬
‫מ ז ק לזמן‪ ,‬ו ל כ ן י ב ר ך ע ל י ה ש ה ח י י נ ו כ מ ו ש ב א ר ה ה ב ר י י ת א כ מ ק ר י ב מ נ ח ו ת ו ק ר ב נ ו ת‬ ‫הבאה‬
‫‪,‬‬
‫)בגוף הברייתא העתיק לעיל שם זבחים ואח״כ מנחות‪ ,‬כגי כי״ע( וכמו ש נ ת ב א ר בתלמוד בפדיץ‬
‫‪,‬‬
‫ו ל פ י פ י ר ו ש ז ה מ ב ר ך הכהן ש ה ח י י נ ו א ף ע ל‬ ‫ועיץ לשונו בפי״א מ ה ב ר כ ו ת ה״מ‪.‬‬ ‫הבן ו כ ר ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫המקריב מנחה‬ ‫וכל‬ ‫רבינו‪:‬‬ ‫ומוםפין ה י ״ ח ס ם ק‬ ‫תמידץ‬ ‫ובס״ז מה‬ ‫ק הישן‪.‬‬ ‫שבאה‬ ‫מנחה‬
‫‪,‬‬
‫בכהן שמתנדב משלו )מלשץ‬ ‫ו א פ ש ר ש ד ץ זה ה ו א א פ י‬ ‫ה ח ד ש ת ח י ל ה מ ב ר ך שהחיינו‪.‬‬ ‫ק‬
‫ב ר ו ר ש ל א פ י ר ש כ ר ש ״ י ש ב מ נ ח ת ה ע ו מ ר ע פ ק י נ ן ‪ ,‬א ל א ב מ נ ח ו ת ש ב א ו מן ה ח ד ש א ח ר י‬ ‫הר״מ‬
‫העצרת(‪ ,‬והוא הרי יכול ל ה ק ר י ב ב כ ל שעה שירצה )תמורה פ״ג מ״ד ועוד(‪ ,‬ואם מקריב ב פ ע ם‬
‫ובמעשה רוקח שם פירש שדברי‬ ‫ק החדש מ ב ר ך שהחיינו א פ י ל ו אם מ ק ר י ב משלו‪.‬‬ ‫הראשונה‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״ה עמ ‪28‬‬ ‫‪88‬‬
‫הר״מ מוסבים על ישראל עיי״ש‪ .‬ועיץ מ׳׳ש הנצי״ב בהעמק שאלה סוף ברכה‪ ,‬הוצ׳ ירושלים‪,‬‬
‫של״ח רע״א‪.‬‬
‫וכר‪ .‬מקריבן כאן פירושו‪ ,‬כשהוא קומץ‪ ,‬משא״כ ״מקריב״ ברישא‬ ‫מקריבן‬
‫שפירושו כשהוא יוצק וכולל‪ ,‬ומברך שהחיינו על העשייה כשם שמברך שהחיינו על העשייה‬
‫בסוכה ובלולב‪ ,‬עיין להלן ם״ו ה״י‪ .‬ואם נפרש את הרישא בישראל‪ ,‬״מקריב״ פירושו כשהכהן‬
‫מקדשן‪ «.‬וכל בבא זו עד ״להקריב מנחות״ חסרה בכי״ע ובבבלי‪ .‬אבל ישנה גם בשו״ת הד״מ‬
‫הביל‪ .‬ועיץ מ״ש להלן‪.‬‬
‫‪ .44‬ק ד ׳ ב מ צ ו ׳ וכר‪ .‬וכ״ה בשו״ת הר״מ הנ״ל‪ .‬וצ״ע למה אינו אומר‪ ,‬אשר‬
‫קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו וכר‪ ,‬עיין בר״מ דיש ה׳ בכורים וסוף ה׳ תרומות‪.‬‬
‫ה מ ו צ י א וכוי‪ .‬וכ״ה בכי״ע ובבבלי הנ״ל‪ .‬ובפני יהושע לברכות פירש שהכוונה‬
‫היא שאינו מברך אלא המוציא‪ ,‬למעט שהחיינו‪ .‬ופירוש זה קשה לפי גידסת התוספתא שהכניסה‬
‫כאן כבא אחרת בץ הרישא והסיפא‪ .‬ובלקוטות הרמב״ן כאן)ל״ט בי(‪ :‬מברך בורא פרי האדמה‬
‫ו ל א כ ו ל מ ר ו ר וכו׳ ו ק באוכל את הפסח ואוכל את הזבח ואוכל מנחות בירושלם‪48,‬‬
‫כדקתני בתום׳ בפרקץ‪ .‬ומשמע קצת שהיתה לפניו כאן הגירםא‪ :‬לאכול מנחות‪ .‬ברם קשה‬
‫להגיה את כל הנוסחאות‪ ,‬ואפשר שהתוספתא סמכה על הרישא שכבר שנתה ברכת המצות‬
‫בקרבנות‪,‬ל« וכאן הוסיפה שבמנחות מברך המוציא‪ ,‬ולא בורא מיני מזונות‪ ,‬כסי׳ הבבלי הנ״ל‪,‬‬
‫עיי״ש‪ .‬ועיץ מ״ש להלן‪.‬‬
‫‪ .45‬ש ה ג י ע ׳ וכר‪ .‬כנראה שאמרו ברכה זו בשעת שחיטת הקרבן‪ ,‬כלומר בשעת‬
‫העשייה‪ ,‬עיץ מ״ש לעיל ד״ה מקריבן‪ .‬ועיץ ד״מ פי״א מה׳ ברכות םהי״ב‪ .‬ומכאן מותרים‬
‫הראשונים״ את פירוש ר׳ שמעי׳ שבמנחות דווקא מברך שהחיינו‪ .‬ועיץ להלן‪.‬‬
‫וכר‪ .‬כלומר‪ ,‬בשעת קבלת הדם‪ ,‬שמתחיל לקיים את מצות הקרבת‬ ‫מקריבן‬
‫הקרבן‪ .‬ועיין בסה״מ להר״מ עשה ם״ד‪ ,‬הוצ׳ הגר״ח הילד‪ ,‬עמ׳ נ״ג ובהערה ‪ 7‬שם‪ .‬אכל‬
‫עיץ מ״ש הגצי״ב בהעמק שאלה חיי שרה‪ ,‬הוצ׳ ירושלים‪ ,‬צ״ח ע׳י׳א‪.‬‬
‫‪ .47‬ל א ב ל ז ב ח י ם ‪ .‬וכ״ה בד‪ .‬אבל בכי״ע‪ :‬לאכול את הזבח הזה‪ .‬ופירושו‪ ,‬שצריך‬
‫לפרט את שם הזבח‪ ,‬אם שלמים שלמים‪ ,‬ואם מעשר בהמה‪ ,‬מעשר בהמה‪ .‬ולהלן סוף פסחים‪:‬‬
‫ברכת הזבח וכו׳ לאכול את הזבח‪ .‬ואפשר שצריך לפרט את השם‪ ,‬כמו שפירש״י בפפחים‬
‫קכ״א א׳ במשנה‪ .‬והר״מ פסק בפ״א מה׳ בכורים ה״ב‪ :‬וכל האוכל מתנה שיש בה קדושה מברך‬
‫אשר קדשנו בקדושתו של אהרן״ וצונו לאכול כ ך וכך‪ *•.‬ועיין מ״ש להלן בסוף‬
‫דברינו‪ .‬ואעפ״י שרש״י בברכות )מ״ח ב׳( ובפירושו לש״א ט׳‪ ,‬י״ג )וכן ברד״ק שם( העתיק‬
‫בברכת שלמים‪ :‬אשד קב״ו לאכול את הזבח‪ ,‬הרי אפשר שלא העתיק אלא נוסח כללי )מפני‬
‫שכ״ה במקרא שם‪ :‬כי הוא יברך הזבח( אבל אץ להסיק משם שאין צריך לפרט את שם הזבח‪.‬‬
‫והנה התוספתא לא הזכירה כאן שצריך לברך גם שהכל נהיה בדברו‪ ,‬והטעם הוא משוס‬
‫שהיו רגילים לאכול את הבשר גם בפת‪ ,‬והפת פוטרת אותו מברכה זו‪ ,‬אעפ״י שאכילת‬

‫»« ועיין בהעסק שאלה‪ ,‬סוף ברכה‪ ,‬שהבאנו לעיל בפנים‪ .‬ועיין במנחת חינוך סי׳ קט־ז על יציקח‬
‫ובלילה אם הן כשירות לכתחילה בזר‪.‬‬
‫«> ומכאן משמע שאף לפניו היה הסדר כאן כמו בכי״ע והר־מ‪.‬‬
‫י* וכבר ראינו לעיל )שר ‪ (42‬שהסדר בכייע םקויים ש עיי הראשונים‪.‬‬
‫»> תוספי ר׳ יהודה ותוספי הראיש כאן לץ בי‪ ,‬ותוספי מנחות ע״ה בי‪.‬‬
‫י* עיין מיש לעיל ריש שוי ‪ .44‬ומכאן אין קושיא‪ ,‬ספני שלאכל זבחים היא ברכה כוללת‪ ,‬ונוהנת‬
‫אף בישראל‪.‬‬
‫<>» ועיין ר״מ פיח מה׳ חמץ ומצה ה״ז‪ .‬ואפשר שסתם ‪.‬הזבה׳ בלילי פסחים פירושו חנינה לדעת‬
‫הרימ‪ .‬ועיין מיש בחיר סוף פסחים‪.‬‬
‫‪89‬‬ ‫ברכות פ״ה עמי ‪29‬‬
‫ש ה כ ל ע ל הםםח‪.‬‬ ‫ברכת‬ ‫לעניץ‬ ‫הראשונים״‬ ‫וכמו שהסיקו‬ ‫עצמה‪,‬‬ ‫בפני‬ ‫מצוה‬ ‫הזבח היא‬
‫ו א פ ש ר שמטעם זה הזכירה התוספתא המוציא במנחות‪ ,‬מסני ש ש ם צ ר י ך ל ב ר ך גם המוציא ע ל‬
‫ועיץ היטב‬ ‫המנחה עצמה וגם ל א כ ו ל מנחות‪ ,‬א ב ל בזבח ב ר כ ת ה פ ת פ ו ט ר ת אותו מ ב ר כ ת שהכל‪.‬‬
‫ב ר ד ״ ק לשמואל הנ״ל‪ .‬ובר״מ פ ט ״ ו מה׳ ת ר ו מ ו ת הכ״ב‪ :‬כ ל האוכל תרומה מ ב ר ך ב ר כ ת אותו‬
‫ואח״כ מ ב ר ך א ש ד קדשנו בקדושתו ש ל אהרן וצונו ל א כ ו ל תרומה‪.‬‬ ‫מאכל‪,‬‬
‫ב ב ב ל י ד י י ק ו מכאן‪ :‬י ש ב ו א ע ״ ס ש ל א ה ס ב ו ו כ ר ‪ ,‬ו ת י ר צ ו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לא כ ל‬ ‫ישבו‬ ‫‪.48‬‬
‫ב ר ם הדי״ף פ ״ ו סי׳ קנ״ו )והסכים ל ו בלקוטות הרמב״ן רפ״ז( פירש א ת כ ל העניץ‬ ‫עיי״ש‪.‬‬
‫ב ב ר כ ת ה מ ו צ י א ‪ ,‬א ב ל ל ע נ י ץ ז י מ ץ א ץ צ ו ר ך ב ה ס ב ה ‪ ,‬ו ע י ץ מ א י ר י מ ״ ב ם ע ״ א ‪ .‬ומן ה ת ל מ ו ד אין‬
‫ס ת י ר ה מ פ ו ר ש ת ל ס י ר ו ש זה‪ ,‬ע י ץ ר א ב י ״ ה ס י ׳ ק י ״ ט ח ״ א ע מ ׳ ‪ ,102‬ו ב ה ע ׳ ‪ 11‬ש ם ‪.‬‬
‫ודווקא כשהיו מהלכץ‬ ‫א ב ל ב ר ו ר שבירושלמי פירשוה ל ע נ י ץ ב ר כ ת הזימץ וכסשוטה‪.‬‬
‫שק‬ ‫מזמנים‪.‬‬ ‫ב ד ווק א‪,‬‬ ‫ב ד ר ך אינם מזמנים‪ ,‬א צ ל א ם ישבו‪ ,‬א ע פ ״ י ש כ ל א ח ד א ו כ ל מ ש ל ו‬
‫ב פ ו נ ד ו ק לןי‪ 52.‬ו ל פ ״ ז פ י ר ו ש ו‬
‫ד‬ ‫לחמריה‬ ‫זמן‬ ‫הביאו ברייתא זו והוסיפו מיד‪ :‬ר ׳ ירמיה‬
‫)מפני חשש דמאי‪,‬‬ ‫ש ר ׳ ירמיה ז י ק ע ל החמרים בפונדק‪ ,‬אעפ״י ש ל א היה א ו כ ל משלהם‬
‫ועיץ במשנה רפ״ז(‪.‬‬
‫וזהו ת י ק ץ‬ ‫שתים‪.‬‬ ‫לאחריה‬ ‫וכ״ה בכי״ע‪ .‬ובד‪ :‬מ ב ר כ ץ‬ ‫שתים‪.‬‬ ‫‪ .50‬מ ב ר כ י ן‬
‫ומ״ש‬ ‫ו א ץ צ ו ר ך ב ז ה ‪ ,‬מ ש ו ם ש ב ב ר כ ת ה מ ז ץ ג ר י ד א א נ ן ק י י מ ץ כאן‪.‬‬ ‫ע ״ פ ה ב ב ל י ט ״ ז א׳‪.‬‬
‫הרשב״א והמאירי ט״ז א׳ בשם התוספתא‪ ,‬כנראה ש א ץ הכוונה לתופפתא כאן א ל א לפ״ב ה״ט‪,‬‬
‫ו ת י ק ו נ י ב ת ם ״ ר ח ״ ד ע מ ׳ ‪ ,190‬ע ד י ץ צ ר י ך ב ר ו ר ‪.‬‬ ‫ע י ץ מש״ש‪.‬‬
‫וזו היא הוספה ע ״ פ הבבלי‪.‬‬ ‫כתקנה‪.‬‬ ‫ברכה ראשונה‬ ‫בד‪:‬‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫ברכה‬
‫ופירושה שאינו כולל א ת כ ל הברכות בברכה אחת אלא‬ ‫וליתא גם בכי״ע כאן ובירושלמי‪.‬‬
‫ועיץ בשירי כנה״ג הגהות ב״י‬ ‫צ ר י ך ל ב ר ך א ת הראשונה במיוחד‪ ,‬א ב ל י כ ו ל ל ק צ ר גם אותה‪.‬‬
‫ק ה כ ל ב ו )סי׳ כ״ו(‪ ,‬והוסיף‪ :‬ותימה א פ י ל ו‬ ‫או״ח סי׳ ק צ ״ ב שהעתיק א ת נוסח ברה״מ ה ק צ ר‬
‫ברם‬ ‫פועלים וכו׳ הצריכו ל ב ר ך ב ר כ ה ראשונה כתקנה כ ״ ש בעה״ב אעפ״י שיש ל ו אונם ו כ ר ‪.‬‬
‫ב ה ״ מ ה ק צ ר ו ת מ ק ו ק מא״י‪ ,‬ו ש ם ל א א מ ר ו א ף ב פ ו ע ל י ם ש צ ר י ך ל ב ר ך כ ל ב ר כ ה‬ ‫נוסחאות‬
‫ל ע י ל פ ״ ג רה״י‪.‬‬ ‫ועיץ מ״ש‬ ‫ב ב ר כ ת הזן‪.‬‬ ‫להתחיל ולסיים‬ ‫שצריך‬ ‫כתקנה‪ ,‬א ל א‬ ‫ראשונה‬
‫ו ע י ץ מ ה ש ה א ר י ך ב ע נ י ץ ב ר כ ת ה מ ז ץ ד א ו ר י י ת א ב ר א ש ץ ל צ י ץ כ א ן מ ״ ח ב׳‪.‬‬
‫ועיץ‬ ‫ע י ץ ד ק ״ ם ע מ ׳ ‪ 73‬ה ע ׳ ה׳‪ ,‬ו ל ה ל ן ש ם מ ״ ו א ׳ ‪.‬‬ ‫א ר ץ וכר‪.‬‬ ‫בשל‬ ‫ידוש׳‬ ‫‪.51‬‬
‫הנוסח א צ ל רבינו מנוח שהובא בכ״מ ס ״ ב מה׳ ב ר כ ו ת ה״ב‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל ‪ ,‬ח ו ה י א צ ו ר ה א״י‪53.‬‬ ‫בםעודן‪.‬‬
‫בוצע‬ ‫בעה״ב‬ ‫שםתמא‬ ‫בהוה‪,‬‬ ‫התוםסתא א ל א‬ ‫דברה‬ ‫לא‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הבית‬ ‫‪ .52‬ב ע ל‬
‫ואעס״י שהסועלים‬ ‫ו ב ב ב ל י מפורש‪ :‬ב ע ה ״ ב מיםב עמהם‪ .‬וכן בירושלמי‪ :‬א ו כ ל עמהם‪.‬‬ ‫ומברך‪54.‬‬
‫היו מקצרים לוא היו אוכלים ל ב ק ‪ ,‬א ב ל מכיוץ שבעה״ב אוכל עמהם‪ ,‬עולים ע מ ו ואינם יורדים‪.‬‬
‫ירושלמי כתובות ם״ה ה״ו‪ ,‬ל ׳ ע״א‪.‬‬ ‫ועיץ‬
‫א ר ב ע )ואחרי המלה א ר ב ע‬ ‫כתקנן‬ ‫מברכץ‬ ‫וכ״ה בכי״ע‪ .‬ובד‪:‬‬ ‫ארבע‪.‬‬ ‫מבדכין‬
‫והמלה ״כתקנן״ נוספה ע ״ פ הבבלי הנ״ל )עיץ מ ״ ש לעיל(‪ ,‬ואינה‬ ‫ש ת י נקודות ל פ י ק הפסק(‪.‬‬

‫!‪ 5‬עיין בפי׳ הר״ש ספלייש לסיוט א ל ק י הרוחות‪ ,‬ב א ר ז ה״ב סי׳ רנ׳ו‪ ,‬ס ׳ רע״א‪ ,‬בשבה״ל השלם‬
‫סי׳ רי״ח ק׳ עיא‪ ,‬ו ב מ ר ד כ י ס ו ף ס ד ר של פ ס ח ‪.‬‬
‫« כ״ה בכי״ר‪ .‬ובשרייר עמ׳ ‪ :28‬זמן ל ח מ ר י י ה ב ר ו ך ד פ ו נ ד ק ה דלוי‪ .‬ושפא צ״ל שם‪ :‬בהדין‬
‫פ ו נ ד ק א וכוי‪ .‬ועיין מ״ש ע״ז ב ת ר ב י ץ ש״ב עסי ‪.110‬‬
‫‪ 53‬עיין מיש הריין אפשטין ב מ ב ו א לנוה״ס עם׳ ‪ .1258‬ועיין םה״נ שסות ס ו ף ע ם ׳ ‪.231‬‬
‫ב ב ב ל י מ״ו א׳ אינו שייך לכאן‪ ,‬שהרי בעה״ב חייב‬ ‫*‪ 8‬וטעסו של ר ׳ יוחנן בשם רשב״י‬
‫במזונותיהם‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״ה עמ ‪29‬‬ ‫‪90‬‬
‫א ב ל ה מ ל ה ״ א ר ב ע ״ ה י א ג ם ב ב ב ל י ב כ ת י ״ י )עיין ד ק ״ ם ע מ ׳ ‪ 73‬ה ע ׳ ו ׳ (‬ ‫גם בירושלמי הנ״ל‪.‬‬
‫‪.191‬‬ ‫בשבי ה מ ק ו מ ו ת ה נ ״ ל ‪ ,‬ע י ץ ת ם ״ ר ח ״ ד ע מ ׳‬ ‫ובירושלמי‬
‫שמאי‬ ‫בית‬ ‫שבין‬ ‫דברים‬ ‫ארבע‬ ‫כתקבן‪:‬‬ ‫מבדכין‬ ‫שי״ד‪:‬‬ ‫םביוביטה‬ ‫ד׳‬ ‫בתוספתא‬ ‫אבל‬
‫וכבראה ש א ף לפבי ב ע ל האו״ז )םי׳‬ ‫ובכי״ע כאן אחרי המלה ארבע‪ :‬סליק פירקא‪.‬‬ ‫ובית הלל‪.‬‬
‫וכמפתח‬ ‫ק ל ״ ח ‪ ,‬ח ״ א ‪ ,‬כ ״ ד ד ע ״ ד ( ו ב ע ל כ פ ו ״ פ ) פ כ ״ ה ע מ ׳ ת ע ״ ה ( ל א היה כאן פ ר ק ח ד ש ב ת ו ס פ ת א ‪.‬‬
‫ה ד ר ש ו ת ה ו צ ׳ ה ר י ״ ל פישמן‪ ,‬פ ״ ג ע ״ ב ‪ ,‬מ ו כ ח ש ה י ו ל פ ב י ו ז׳ פ ר ק י ם ב ת ו פ פ ת א ‪.‬‬
‫ובמקבילות‪.‬‬ ‫כאן‬ ‫כבבלי‬ ‫וכ״ה‬ ‫הבוסחאות‪,‬‬ ‫בכל‬ ‫כ״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שבין‬ ‫דברים‬ ‫‪.53‬‬
‫וכר‪,‬‬ ‫דברים‬ ‫אילו‬ ‫צ״ל‪:‬‬ ‫ה ר ג י ל היה‬ ‫וע״פ הםגנק‬ ‫‪ 275‬ה ע ׳ זי‪.‬‬ ‫ד ק ״ ם כ א ן עמי‬ ‫ועיץ‬
‫בשקלא‬ ‫הבבות‬ ‫בץ‬ ‫ו ב ב ב ל י סיגבון זה מובן‪ ,‬ש ה ר י ה ו א מ פ ס י ק‬ ‫ש ה ו א במשבתבו ר פ ״ ח ‪.‬‬ ‫כמו‬
‫ו ט ר י א ‪ ,‬ו פ ו ת ח ב כ ל א ח ת ב ת ״ ר ) כ פ י ש פ י ר ש ל נ כ ק ב ד ק ״ ם ש ם ( ‪ ,‬א ב ל כאן הםיגבון ק צ ת מוזר‪.‬־*‬
‫בלשק‬ ‫ולא‬ ‫התלמוד‬ ‫בסיגבון‬ ‫התוספתא‬ ‫של‬ ‫הטעמים‬ ‫באמרו‬ ‫ושם‬ ‫רפ״ח‪,‬‬ ‫בירושלמי‬ ‫ועיין‬
‫ומש״ש‪,‬‬ ‫דה״ה‬ ‫פ״ח‪,‬‬ ‫דמאי‬ ‫להלן‬ ‫גם‬ ‫ועיץ‬ ‫שלהלן‪.‬‬ ‫בבות‬ ‫בכמה‬ ‫גם‬ ‫שם‬ ‫וכ״ה‬ ‫ברייתות‪,‬‬
‫מ צ ו י ב ת ל מ ו ד י ם ‪ ,‬וכן ל ה פ ך ) ה ו ס פ ו ת ב ב ר י י ת ו ת ע ״ ם ה ת ל מ ו ד י ם ( ‪.‬‬ ‫והוא‬
‫שאם‬ ‫)בסוכה(‬ ‫ופידש״י‬ ‫ובבבלי‪.‬‬ ‫בפסחים‬ ‫להלן‬ ‫וכ״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫גורם‬ ‫שהיום‬ ‫‪.54‬‬
‫ובירושלמי‪:‬‬ ‫ועיין ג ם ב פ י ר ש ״ י כםוגיין‪.‬‬ ‫מפבי ק י ד ו ש ‪ ,‬ל א היה בזקק ל כ ו פ ל פ ב י ס ע ו ד ה ‪.‬‬ ‫לא‬
‫ולכאורה מוכח שאף הירושלמי פירש בדברי ב״ש ש א מ י ר ת‬ ‫ש ק ד ו ש ת ה י ו ם ג ר מ ה ליין וכוי‪.‬‬
‫ג ו ר מ ת ליין ש י ב ו א ‪ ,‬ש ה ר י כן א ו מ ר ה י ר ו ש ל מ י ל ה ל ן שם‪ :‬כ ל ו ם ט ע מ ה ק ד ב י ת ש מ א י‬ ‫הקידוש‬
‫וכר‪,‬‬ ‫שיבוא‬ ‫ג ר מ ה ליין‬ ‫אבדלה‬ ‫ולא‬ ‫הואיל‬ ‫וכאן‬ ‫שיבוא‪,‬‬ ‫ג ר מ ה ליין‬ ‫שקדושת היום‬ ‫אלא‬
‫לאמירתן‪.‬‬ ‫הכוובה‬ ‫ובשתיק‬ ‫להבדלה‪,‬‬ ‫מקבילה‬ ‫היא‬ ‫היום‬ ‫שקדושת‬ ‫הלשק‬ ‫מרהימת‬ ‫ומוכח‬
‫בשבת‬ ‫מ״מ‬ ‫כחובה‪,‬‬ ‫ערבית‬ ‫תפילת‬ ‫עליהם‬ ‫שקבלו‬ ‫שלפבי‬ ‫םה״ז(‬ ‫)פ״ג‬ ‫לעיל‬ ‫בארגו‬ ‫וכבר‬
‫ה י ו א ו מ ר י ם ת פ י ל ה ש ל ק ד ו ש ת ה ש ב ת ‪ ,‬ו ה ו א היה ע י ק ר ק י ד ו ש ה י ו ם ‪ ,‬ו ד י צ ד ו ק ס ב ר ש ם ‪ ,‬ש א ם‬
‫על‬ ‫ו ל פ י זה ל א תקבו ק י ד ו ש ג מ ו ר ) ע ם ח ת י מ ה (‬ ‫א ו מ ר ה ק ד ו ש ע ל ה כ ו ם איבו ח ו ת ם ‪.‬‬ ‫אח״כ‬
‫א מ ר מקודם ק ד ו ש ת היום‪ ,‬א ב ל א ם א מ ר מקודם‪ ,‬ש ו ב איבו ח ו ת ם‬ ‫שלא‬ ‫א ל א בזמן‬ ‫הכום‬
‫ולפיכך אמרו שאעפ״י שתקנו‬ ‫ו ב ר א ה ש ז ו היא ש י ט ת ב ״ ש כאן‪.‬‬ ‫הכוס לשיטת ר ׳ צדוק‪.‬‬ ‫על‬
‫אלא‬ ‫ב ת פ י ל ה ‪ ,‬ו ל א ב א היין‬ ‫א מ י ר ת קדושת היום‬ ‫הקדוש היא‬ ‫עיקר‬ ‫מ״מ‬ ‫ע ל הכום‪,‬‬ ‫קדוש‬
‫שיטת‬ ‫זו היא‬ ‫להפך‪.‬‬ ‫ולא‬ ‫קידוש‪,‬‬ ‫מחמת‬ ‫בא‬ ‫והכוס‬ ‫הכום‪,‬‬ ‫על‬ ‫שתיקבוהו‬ ‫הקידוש‬ ‫מחמת‬
‫הירושלמי‪.‬‬

‫לא בצרכו ליק‪ ,‬וב״ה ו כ ר‬ ‫היום‬ ‫כבוד‬ ‫ב ר ם ב פ י ה ״ מ ל ה ר ״ מ כאן‪ :‬ב ״ ש ו כ ו ׳ ש א ל ו ל י‬

‫וכן נ ר א ה מ פ ש ו ט ה ש ל ל ש ק ה ב ב ל י ו ה ת ו ס פ ת א‬ ‫קידוש‪.‬‬ ‫ל ו ל י ה י ץ ל א הייבו י כ ו ל י ן ל ע ש ו ת‬
‫שהיום ג ו ר ם ל י ק שיבוא פ י ר ו ש ו ש ק ד ו ש ת ה ש ב ת )או יו״ט( ג ו ר מ ת ל י ק שיבוא‪ ,‬ו ל א ו דווקא א מ י ר ת‬
‫הקידוש ע ל הכופ‪ ,‬ש ה ר י ב ל י ל י פסחים ג״כ מקדים ל ב ״ ש )פסחים פ ״ י מ״ב( ב ר כ ת היום ל ב ר כ ת‬
‫ובלילי פםחיפ בוודאי‬ ‫ה י ק מ פ ב י א ו ת ו ה ט ע פ ) ע י ק ב ת ו ס פ ת א ש ם ה ב ״ ל ‪ ,‬ו ב י ר ו ש ל מ י ו ב ב ל י שם(‪.‬‬
‫ל א ב א ה י ק מ ח מ ת ה ק י ד ו ש ‪ ,‬ש ה ר י א פ י ל ו ל ד י ק ‪ ,‬א ם ל א הי׳ ל ו י ק ב ל י ל י פ ס ח י ם ו ק ד ש ע ל ה מ צ ו ת ‪,‬‬
‫אלא‬ ‫ו א ח ״ כ ב א ל ו יין‪ ,‬מ ח ו י י ב ל ש ת ו ת ד ׳ כ ו ס ו ת ‪ ,‬ואין א מ י ר ת ה ק י ד ו ש ג ו ר מ ת כ ל ל ל כ ו ס ש י ב ו א ‪.‬‬
‫ע י ק ר ה פ י ר ו ש ה ו א ש ק ד ו ש ת ש ב ת ו י ו ״ ט ג ר מ ו ליין ש י ב ו א ‪ ,‬ו א ק ח י ל ו ק בין ש ב א היין מ ח מ ת א מ י ר ת‬
‫ולפ״ז א ק הבדל ב ק ש ב ת‬ ‫ו ב כ ל מקום לב״ש קדוש היום קודם‪.‬‬ ‫ה ק י ד ו ש א ו מ ח מ ת ק ד ו ש ת היום‪,‬‬
‫וכן ל ד י ד ן ג ם‬ ‫ו י ו ״ ט ל פ ס ח ‪ ,‬מ פ ב י ש א ף ב א ר ב ע כ ו ס ו ת איבו מ ח ו י י ב א ל א ר ק מ פ ב י ק ד ו ש ת היום‪.‬‬
‫שהרי‬ ‫אם קדש ע ל הפת שייך אותו הטעם‪ ,‬אעפ״י ש ב ש ב ת א ק חובת הקידוש גורם ל פ ת שיבוא‪,‬‬
‫ו ע י ק ב צ ל ״ ח בםוגיין ב״א ב׳ ו ב ע ר ו ך ל ב ר ס ו כ ה ב״ו א ׳ ‪ ,‬ו ש ג י ה ם פ י ר ש ו‬ ‫א ד ם חייב ל א כ ו ל פ ת בשבת‪.‬‬

‫אמנם בריש פ י א ה בכי״ו ובכייע‪ :‬ד ב ר י ם שאין ל ה ם שיעור וכוי‪ .‬א ב ל ב ד שם‪ :‬אילו ד ב ר י ם ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫״‬
‫ובזבחים ק י כ אי‪ :‬ד ב ר י ם שבין ב מ ה וכוי‪ ,‬א ב ל ב ת ו ס פ ת א שם פי״נ הייז‪ :‬א ל ו וכוי‪.‬‬
‫‪91‬‬ ‫ברכות פ״ה עמי ‪29‬‬
‫א ף ל ב ״ ש ש א מ י ר ת ה ק י ד ו ש ג ו ר מ ת ליין ש י ב ו א ‪ ,‬ו ל פ י כ ך ה פ י ק ו מ ה ש ה פ י ק ו ‪ ,‬א ב ל ל פ י פ י ר ו ש ה ר ״ מ‬
‫ב ד ב ר י ב ״ ש מתיישבים כ ל הקושיים‪.‬‬
‫ובתוספי ר ׳ יהודה‬ ‫ועיין ב ר ש ״ י כ א ן ו ב ר ש ב ״ ם פ ס ח י ם ‪.‬‬ ‫וכ״ה בבבלי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫קדש‬ ‫וכבר‬
‫ונראה מלשונו שפירש‬ ‫רפ״ח‪ :‬משעה שקבל עליו שלא לעשות מלאכה‪ ,‬ותוספת ש ב ת דאורייתא‪.‬‬
‫עליו‬ ‫חל‬ ‫אינו‬ ‫הכום‬ ‫על‬ ‫קידוש‬ ‫אבל‬ ‫מיד‪,‬‬ ‫קבלה‬ ‫משעת‬ ‫עליו‬ ‫חל‬ ‫בתפילה‬ ‫היום‬ ‫שקידוש‬
‫ולפי דברינו לעיל‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י ‪ :‬ו כ ב ר נ ת ח י י ב ב ק ד ו ש ת ה י ו ם ע ד ש ל א ב א יין‪.‬‬ ‫אלא משחשיכה‪.‬‬
‫ב ש י ט ת ה י ר ו ש ל מ י ש א ף ל ב ״ ש ״ ק ד ו ש ת ה י ו ם ״ פ י ר ו ש ו א מ י ר ת ה ק י ד ו ש ‪ ,‬צ ר י ך ל פ ר ש כאן‪ ,‬ש א ע ם ״ י‬
‫שהחכמים תקנו קדוש ע ל היץ‪ ,‬הרי ע צ ם ח ו ב ת הקדוש ב ת פ ל ה ח ל עליו מיד כשקדש היום‪ ,‬א ל א‬
‫ש ה ח כ מ י ם ם מ כ ו ה ו ליין‪ ,‬כ ל ו מ ר ס מ כ ו א ת ה ח ו ב ה ש כ ב ר מ ו ט ל ת ע ל י ו ש ת א מ ר ע ל היין‪ ,‬ו מ מ י ל א‬
‫והטעם השני מחזק א ת הראשון‪.‬‬ ‫החובה קודמת‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ב״ה חולקים ע ל ב״ש ו ר צדוק )עיץ מ״ש לעיל(‪ ,‬וסוברים‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫גורם‬ ‫ש ה יין‬ ‫‪.56‬‬
‫שחכמים תקנו א מ י ר ת הקדוש‪ ,‬אסילו אם כ ב ר א מ ר ק ד ו ש ת היום לעצמה‪ ,‬ומכאן רואים שהטילו‬
‫ח י ו ב מ י ו ח ד ל ק ד ש ע ל היין ד ו ו ק א ‪ ,‬ו א ם אין ל ו י ץ ) ו ל ד י ד ן פ ת ב א ב מ ק ו מ יין( א י נ ו מ ק ד ש ש ו ב ‪,‬‬
‫ואפילו אמ עדיץ ל א א מ ר‬ ‫וממילא נמצא שהיץ ג ו ר ר את אמירת הקידוש‪ ,‬ומברך ע ל היץ תחלה‪.‬‬
‫ק ד ו ש ת ה י ו ם ל פ נ י ה ק ד ו ש א ף ה ו א מ ב ר ך ע ל ה י ץ ת ח ל ה ל ב ״ ה ‪ ,‬מ פ נ י שהיין ת ד י ר ‪ ,‬ו כ ט ע ם ה ש נ י‬
‫ועיין צ ל ״ ח ב ם ו ג י ץ ‪.‬‬ ‫ש ל ב״ה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ב ב ב ל י זבחים )צ״א א ( שנינו‪ :‬ת ״ ש ד ״ א ב ר כ ת היץ ת ד י ר ה ו כ ר אע״ג‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫תדירה‬
‫ועיין ב פ ת ח ע י נ י ם‬ ‫א ט ו ש ב ת ל ב ר כ ת ה י ו ם א ה נ א י ל ב ר כ ת היין ל א א ה נ א י ‪.‬‬ ‫ד ב ר כ ת היום קדישה‪.‬‬
‫ב ר י ש פירקין ובנוע״י כאן וביפה עינים זבחים שם ש ה ע י ר ו שהירושלמי )יומא ם״ז‬ ‫להחיד״א‬
‫ר ה ״ ב ‪ ,‬מ ״ ד ע״ב? נ ז י ר ס ״ ז ם ה ״ א ‪ ,‬נ ״ ו ע ״ ב ‪ ,‬ו י ש ש ם ט ״ ם ( ס ו ב ר ש ב ע נ י י ן ת ד י ר ו מ ק ו ד ש ק י י מ ת‬
‫מחלוקת ב״ש וב״ה‪ ,‬ולב״ש מקודש קודם‪ ,‬ולב״ה תדיר קודם‪ ,‬וכוונת הירושלמי היא למחלוקת‬
‫ב ר ם אין זה ו ו ד א י ג מ ו ר ש ה י ר ו ש ל מ י כ י ו ץ ל מ ח ל ו ק ת ש ל נ ו ‪ ,‬ו א פ ש ר ש ה י ת ה י ד ו ע ה ל ו‬ ‫ש ל נ ו כאן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫והר״מ פסק )ם״ט מ ה תמידץ ומופםץ‬ ‫ברייתא אתרת שחלקו בה ב״ש וב״ה בעניין ת ד י ר ומקודש‪.‬‬
‫ה״ב( ש ב ת ד י ר ומקודש יכול להקדים מ ה שירצה‪ ,‬א ע פ ״ י ש ד ר כ ו ל פ ס ו ק בפשיטות הירושלמי במקום‬
‫ו כ נ ר א ה שגם הוא פ י ר ש א ת ה י ר ו ש ל מ י ) ב י ו מ א ונזיר( שהוא מכוין ל מ ח ל ו ק ת שלנו‪,‬‬ ‫ספק שבבבלי‪.‬‬
‫ולפ״ז הבבלי חולק במפורש עליו‪ ,‬וסובר שקדוש היום ו ב ר כ ת היץ אינם שייכים כ ל ל לשאלה‬
‫‪,‬‬
‫ועיין מ ״ ש ל ע י ל פ ״ ג ה ע ‪.44‬‬ ‫ש ל ת ד י ר ומקודש‪ ,‬וממילא ל א נ ח ל ק ו ב ״ ש וב״ה בזה‪.‬‬
‫ה י ר ו ש ל מ י א י נ ו מ ב י א ה ל כ ה זו‪ ,‬ו ב ב ב ל י ה ב י א ו ה ו פ ר ש ו ה ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫והלכה‬ ‫‪.57‬‬
‫וכן ה ע ת י ק ו ב ש ם ה ת ו פ פ ת א ב ר ש ״ י ו ב א ו ״ ז ח ״ א ה ׳ נ ט ״ י ‪ 0‬י ׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הכום‬ ‫א ח ו ר י‬ ‫‪.59‬‬
‫א ב ל ב ב ב ל י ‪ :‬ו ב ״ ה א ו מ ר י ם מוזגין א ת ה כ ו ם ו א ח ״ כ נ ו ט ל ץ‬ ‫וכ״ה בירושלמי‪.‬‬ ‫ע״א‪ ,‬ט״ז ע״א‪.‬‬
‫לידים‪ ,‬ש א ם אתה א ו מ ר נ ו ט ל ץ לידימ תחלה‪ ,‬גזרה ש מ א יטמאו מ ש ק ץ שבידים מ ח מ ת הכום‪ ,‬ויחזרו‬
‫‪,‬‬
‫ואח״כ אמרו שם )נ״ב ב ( בדרך הסבר‪ :‬וב״ה םברי שמותר להשתמש בכלי‬ ‫ויטמאו א ת הידים‪.‬‬
‫נמצאנו למדים שלסי גירםת הבבלי נתנו‬ ‫א מ ר י נצוצות ל א שכיתי‪.‬‬ ‫ש נ ט מ א ו א ח ו ר י ו במשקין‪.‬‬
‫אבל לסי התוספתא‬ ‫ב״ה מיד טעם לדבריהם‪ ,‬למה מוזגץ א ת הכום תחלה‪ ,‬לסני נ ט י ל ת ידים‪.‬‬
‫והירושלמי דחו ב״ה בתחילה א ת ד ב ר י ב״ש‪ ,‬ואמרו שטעם ב״ש אינו מםסיק להצריך נטילת ידים‬
‫ל פ נ י מ ז י ג ת ה כ ו ם ד ו ו ק א ‪ ,‬מ פ נ י שבין כ ך ובין כ ך מ ו ת ר ל ה ש ת מ ש ב כ ו ס ש א ח ו ר י ו ט מ א י ם ‪ ,‬ו א ״ כ‬
‫ואם ח ו ש ש ץ ל נ י צ ו צ ו ת ש ע ל גבי הכום‪,‬‬ ‫מ ה ל י א ם נ ט ל י ד י ו ל פ נ י ה מ ז י ג ה א ו א ח ר י המזיגה‪.‬‬
‫מפני שהמשקה הטופח ש ע ל הגבים הטמאים ש ל‬ ‫ל פ נ י המזיגה ל א ת ו ע י ל ‪,‬‬ ‫הנטילה‬ ‫גם‬ ‫הרי‬
‫ו ל פ ״ ז עדיין ל א ש מ ע נ ו ל ב ״ ה ש צ ר י ך למזוג א ת הכום ת ח י ל ה‬ ‫שוב יטמא א ת הידים‪.‬‬ ‫הכום‬
‫דווקא‪.‬‬

‫ו ה נ ה ב י ר ו ש ל מ י ש ם א מ ר ו א ח ״ כ ב ש ם ר ׳ יוחנן‪ :‬א ת י א ד ב ״ ש כ ר ׳ י ו ס י ו ד ב ״ ה כ ר ׳ מ א י ר ‪,‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫א מ ר ר יוםה ל א א מ ר ו א ל א‬ ‫דתנינן ת מ ן ) כ ל י ם פ כ ״ ה מ״ז( ר מ א י ר א מ ר לידים ט מ א ו ת וטהורות‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ה עמ׳ ‪30-29‬‬ ‫‪92‬‬
‫ולפ״ז א ף כאן ע ד י ץ ל א נתנו ב״ה ט ע ם לדבריהם‪ ,‬למה מ ח ג א ת ה כ ו ם‬ ‫לידים טהורות בלבד‪5«.‬‬
‫ת ח ל ה ב י ד י ם ט מ א ו ת ‪ ,‬ש ה ר י א ם י ט ו ל י ד י ו ל פ נ י המזיגה כ ״ ש ש פ י ר דמי‪ ,‬ש א ף ד ׳ י ו ס י מ ו ד ה ב ז ה‬
‫ש א ץ כאן חשש‪.‬‬
‫וכ״ה גם בכי״ע‪ .‬ופירושו‪ ,‬שאם מתחילה דחינו א ת ט ע ם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לסעודה‬ ‫סמוך‬ ‫‪.60‬‬
‫ב״ש‪ ,‬מפני ש א ץ חשש למזוג בידים טמאות‪ ,‬הרי עכשיו א נ ו נותנים טעם לדברינו‪ ,‬למה מוזג א ת‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ש ר ‪.16‬‬ ‫הכוס תחילה‪ ,‬לפני נטילת ידים דווקא‪ ,‬מפני שתיכף לנטילה סעודה‪.‬‬
‫ו ה ה ו ס פ ה ש ב ד ה י א ת ו ס פ ת ס ו פ ר י ם ע ״ פ ה ב ב ל י ‪ ,‬ש ה ר י ב ״ ה א מ ר ו ב פ י ר ו ש ל ה ל ן וכן ב י ר ו ש ל מ י‬
‫שספק מ ש ק ץ לידים טהור‪ ,‬עיץ מ ״ ש להלן‪.‬‬
‫אבל לפני‬ ‫ה ס ד ר בתוספתא מתאים כאן ל ס ד ר המשנה בהוצאות שלנו‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מקנח‬ ‫‪.61‬‬
‫ה י ר ו ש ל מ י ה י ה כ א ן ס ד ר א ח ר ‪ ,‬ע י ץ ב מ ל א ״ ש פ ״ ח מ ״ ג ‪ ,‬ו ע י ץ ב ב ב ל י נ ״ ב ב׳‪.‬‬
‫ט ע ם זה לא נ ז כ ר בבבלי‪,‬ל‪ 5‬א ב ל ישנו בירושלמי ש ל א ב ל ש ק‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫משקין‬ ‫ספק‬ ‫‪.63‬‬
‫ולא עוד אלא שבירושלמי מוקמינן‬ ‫ברייתא )כמו בשתי ה ב ב ו ת הראשונות‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש לעיל(‪.‬‬
‫ב ש ל ח ן ש ל ש י ש ו ש ל פ ר ק י ם ש א י נ ו מ ק ב ל ט ו מ א ה ) ע י ץ ב ם ׳ נ י ר ‪ ,‬ו ב י ר ו ש ל מ י ש ב ת פ י ״ ב ה ״ א ‪ ,‬י״׳ג‬
‫ו ל פ ״ ז א ץ כאן חשש כ ל ל ל ב י ת ה ל ל אם יניח א ת ה מ פ ה‬ ‫ע ״ ג ו מ ״ ש ב ת ם ״ ר ח ״ ג ע מ ׳ ‪ 72‬ה ע ׳ ‪.(9‬‬
‫ע ל הכסת‪ ,‬כמו שרצה ל פ ר ש‬ ‫א ף‬ ‫וצריך לפרש שב״ה אומדים על הכפת פירושו‬ ‫ע ל השלזץ‪.‬‬
‫ו ב מ ב ו א ל נ ו פ ח ה מ ש נ ה ל ר י ״ ן א פ ש ט ץ ע מ ׳ ‪ 1007‬ה ב י א‬ ‫במה״פ‪ ,‬וכמו שפירש בס׳ ניר ד״ה ד״א‪.‬‬
‫ש ק‬ ‫והעיר‪ :‬א ב ל ט ״ פ הוא‪,‬‬ ‫ע ל הכסת‪.‬‬ ‫א ף‬ ‫מד׳ נפולי את הגידםא במשנתנו‪ :‬וב״ה אומרים‬
‫ו ד ב ר י ו צ ר י כ י ם ת י ק ץ ‪ ,‬ש ה ר י מן ה י ר ו ש ל מ י‬ ‫נ ו ס ח ש ל נ ו מ ק ו י י ם מן ה ת ו ם ׳ ו כ ו ׳ ו ה י ר ו ש ל מ י ש ם ‪.‬‬
‫א ב ל ב א מ ת גם ב ל י ״ א ף ״ מ ו ת ר ל פ ר ש ק ‪ ,‬ע י ץ בדוגמאות שהביא ה ר י נ ״ א ש ס ‪.‬‬ ‫מוכח כנוסח ד״נ‪.‬‬
‫ועיין מ ״ ש ל ה ל ן ד ״ ה א ל א מ ק נ ח ‪.‬‬

‫א ב ל גם בירושלמי‪ :‬א ץ ידים ל ח ו ל ץ‬ ‫וכ״ה בבבלי‪.‬‬ ‫התודה‪.‬‬ ‫מן‬ ‫ב ד מוסיף‪:‬‬ ‫לחולין‪.‬‬

‫ובירוש׳ חגיגה ) פ ״ ב ה״ה‪ ,‬ע ״ ח ע״ב( ש ו א ל ע ל המשנה ש ם )נוטלין ל י ד י ם ל ח ו ל ץ > ‪.‬‬ ‫)ולא יותר(‪.‬‬
‫ו י ש י ד י י ם ל ח ו ל י ן ו כ ר ‪ ,‬ד ב ר י ה כ ל ה י א כ ד י ש י ה א ב ד ל מן ה ת ר ו מ ה ‪ .‬ו ל פ ״ ז נ ר א ה ש ג ם ב י ר ו ש ל מ י‬
‫ובתוספתא פירושו כמו בבבלי‪ ,‬ש א ץ לידים לחולין שום עיקר ק ה ת ו ר ה ) ע י ץ בם׳ נ י ר ש ל א פ י ר ש‬
‫ק ( ‪ ,‬ו ל פ י כ ך אין ל ג ז ו ר א פ י ׳ ע ל ס פ ק ה מ צ ו י ‪ ,‬עיין מ ״ ש ל ע י ל ‪.‬‬
‫בבבלי‬ ‫מכאן ו ע ד ס ו ף הברייתא ליתא בירושלמי‪ ,‬א ב ל ישנו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מקנח‬ ‫אלא‬ ‫‪.64‬‬
‫והנה ב ר ו ר ש ב ב א זו ל א היתה ל פ נ י הירושלמי‪ ,‬שהדי הירושלמי מ פ ר ש ש ב ש ל ח ן‬ ‫ובסדר אחר‪.‬‬
‫ולכאורה‬ ‫שאינו מ ק ב ל טומאה עפיקינן‪ ,‬וא״כ אי א פ ש ר ל ו מ ד שיטמאו ה מ ש ק ץ מ ח מ ת השלחן‪.‬‬
‫א‬ ‫נ ר א ה שיש לפנינו כאן הופפה ע ״ פ הבבלי‪ ,‬וצ״ל‪ :‬א ל א מקנח ידיו במפה ומניחה ע ל ה כ פ ת ) ו ל‬
‫ופירושו שנוהג כמו שנוח לו‪ ,‬מפני שהיה ד ר כ ם ל ה ש ק ע ל הכסת ולהניח שם א ת ה מ פ ה ‪,‬‬ ‫יותר(‪«8.‬‬
‫‪ p‬הדין מ ו ת ד‬ ‫ו ל א להניחה ע ל השלוץ שמונחים עליו האוכלץ‪ ,‬ומחמת נקיות אתינן עלה‪ ,‬א ב ל‬
‫ל ו ל ה נ י ח ג ם ע ל השלחן‪ ,‬עיין מ ״ ש ל ע י ל ‪.‬‬
‫ב ר ם מכיוץ שהוספה זו ישנה ב ת ו ס פ ת א ב כ ל הנוסחאות‪ ,‬הרי א ץ למחקה בוודאות‪ ,‬ואםשו־‬
‫שהתוספתא אינה מ ד ב ר ת בשלוץ ש ל שיש‪ ,‬א ל א בשלזץ ש מ ק ב ל ט ו מ א ה ) ו כ ש י ט ת הבבלי(‪ ,‬ו מ ת ח י ל ה‬

‫•* ועיין בנועיי‪ ,‬ב ס פ ר ניר‪ ,‬ו ל ה ל ן ב ת ו ס פ ת א כ ל י ם ב י ב פ״ג היט והיי‪.‬‬

‫״ ו ל א ש ח ל ק ו ע ל ה ה ל כ ה ‪ ,‬שהרי משניות מפורשות הן‪ ,‬א ל א ש ס ב ר ו ב ב ב ל שאין כאן עניין ל ס ט ק‬
‫משקין‪ ,‬שלא נאמרו ה ד ב ר י ם א ל א ל ס פ י ק ו ת שבמקרה‪ ,‬א ב ל כ א ן הרי א ד ם נוטל א ת ידיו ב כ ל שעה ו מ ל ח ל ח‬
‫א ת ה מ פ ה במשקין‪ ,‬א ל א שמצויים ה ם ל ה ב ל ע בה‪ ,‬ו ל פ י כ ך צ ר י ך ל ה ז ה ר שלא יטמאו‪ .‬וכן ב ה ל כ ה ש ל ע י ל‬
‫<לפי שיטח ה ב ב ל י ( ‪ ,‬ה ר י טצוי הוא א ד ם שלא ל ק נ ח א ת ידיו א ח ר י הנטילה )עיין ל ע י ל הי״ג ו ב ה ע ר ^‬
‫‪ 31‬שם(‪ ,‬ובוודאי יש משקין ע ל ידיו‪ ,‬ו ל פ י כ ך ס ב ר ו ב ב ב ל י שיש מקום לחששות ולנזרה‪ .‬ועיין ב ס ׳ סשנן‪-‬‬
‫א ח ר ו נ ה לידים פ״ב סיד‪.‬‬
‫« כסימון ה ב ב א שלפניה‪ ,‬עיין משיש‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪93‬‬ ‫ברכות פ״ה ע מ ‪30‬‬
‫ד ח ו ב ״ ה א ת ט ע מ ם ש ל ב ״ ש ‪ ,‬ו א מ ר ו שאין ל ח ש ו ש ש מ א י י ט מ א ו י ד י ו מן ה מ ש ק ץ ש ע ל ה מ פ ה ‪ ,‬מ פ נ י‬
‫ובלשץ שניה נתנו טעם לדבריהם‬ ‫ש ס פ ק משקין ל י ד י ם ט ה ו ר ‪ ,‬ו ל פ י כ ך מ ו ת ר ל ה נ י ח ה ע ל ה כ ס ת ‪.‬‬
‫ל מ ה אינו מניחה ע ל השלחן‪ ,‬והוא ש ל א יטמאו ה מ ש ק ץ ש ע ל המפה א ת האוכלין ש ע ל השלחן‪,‬‬
‫ש ל ט ו מ א ת ם י ש ע י ק ר מן ה ת ו ר ה ) ע י י ן ט ה ר ו ת פ ״ ד מ ״ י ‪ ,‬י ד ו ש ׳ חגיגה פ ״ ג ה ״ ב ‪ ,‬ע ״ ט ע ״ ב ו ב מ ק ב י ל ה‬
‫ועיין ב מ ה ״ ם כאן(‪.‬‬ ‫ו ע י ץ מ ״ ש ב ת ם ״ ר ח ״ ד ע מ י ‪.67‬‬ ‫ש ב ם ו ט ה ; ב ב ל י פ ם ח י ם ט ״ ו בי‪.‬‬
‫פירשו תלמידי ד ״ י ) ם ״ ח םי׳ קצ״ב(‪ :‬מנהגם היה א ח ר אכילה קודם‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫‪ .65‬מ כ ב ד י ן‬
‫ב ר כ ת המזץ ל ס ל ק השולחן ו ל כ ב ד המקום ק ה ע צ מ ו ת והפירורים ש נ פ ל ו שם‪ ,‬וב״ש פ ״ ל שמתחלה‬
‫ו ק היה מנהג העמים הקדמונים‪ ,‬שכן כותב אתינאיום‬ ‫יש ל ו ל כ ב ד הבית ואח״כ יטול ידיו ו כ ר ‪.‬‬
‫ב ח כ מ י ה מ ש ת ה ש ל ו ) ם ״ ט ^‪ :(408‬ה נ ש י ם ג מ ר ו א ת ס ע ו ד ת ן ‪ ,‬ו כ ב ר ה ג י ע הזמן ל ס ל ק א ת השלחנות»‪5‬‬
‫) ו ע י י ״ ש ם י ״ א ‪.(462c‬‬ ‫ו ל כ ב ד נ א ת הבית[ ו ל ת ת מ י ם ] א ח ר ו נ י ם [ ל י ד י ם ל כ ו ל ם ו ק צ ת ש מ ן ע ר ב‬
‫ו כ ״ ה ב א ו ״ ז ) ח ״ א ה׳ ט ה ר ת ק ״ ש ם י ׳ ק ל ״ ח כ ״ ד ר ע ״ ד (‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אובדן‬ ‫מפני‬ ‫‪.66‬‬
‫א ב ל בבבלי הנ״ל‪ :‬מכבדץ א ת הבית‬ ‫ובירושלמי )שלא בלשון ברייתא‪ ,‬כ ב כ ל הבבות שלעיל(‪.‬‬
‫והנה‬ ‫ואחר כ ך נ ו ט ל ץ לידים‪ ,‬ש א ם אתה אומר נוטלין לידים ת ח ל ה נ מ צ א א ת ה מפםיד א ת האוכלין‪.‬‬
‫והרשב״א פירש בשם גאץ‪ :‬שמש‬ ‫ל א ב א ר ו ל א בבבלי ולא בירושלמי מה ה פ פ ד אוכלין יש כאן‪.‬‬
‫ע ם ה א ר ץ א ט נ ו ט ל י ד י ו ת ח ל ה מ ת ע צ ל מ ל ד ק ד ק ב ל ק ט פ י ד ו ר ץ ש י ש בהן כ ז י ת ‪ ,‬ו נ מ צ א מ פ ם י ד א ו כ ל ץ‬
‫ו כ ר ‪ .‬וכן פ י ר ש ד ״ ח ) ל פ י א ו ״ ז ה נ ״ ל ‪ ,‬כ ״ ד פ ע ״ ג ( ו ה ר א ב ״ ד ב ח י ד ו ש י ו ) ל פ י ה מ א י ר י כ א ן ‪ 183‬ע ״ א ( ‪.‬‬
‫ועיץ מ ״ ש להלן‪.‬‬
‫‪ .67‬פ ר ו ר י ן ו כ ר ‪ .‬ו כ ״ ה ב ד ‪ ,‬ב כ י ״ ע ו ב א ו ״ ז ה נ ״ ל ‪ .‬ו ר ש ״ י ) נ ״ ב בי( מ ע ת י ק ב ש ם ה ת ו ס פ ת א ‪:‬‬
‫וכנראה שלפני‬ ‫א ם ש מ ש ת ״ ח ה ו א ‪ ,‬נ ו ט ל פ י ר ו ר ץ ש י ש בהן כ ז י ת ו מ נ י ח פ י ר ו ר י ן ש א ץ בהן כ ז י ת ‪.‬‬
‫ר ש ״ י ל א היה ב ב ב ל י ‪ :‬ו מ נ י ח ם י ר ו ר ץ ו כ ר ‪ ,‬כ ש ם ש א י נ ו ב כ י ״ ס )עיין ד ק ״ ם ע מ י ‪ ,278‬ם ו ף ה ע י טי(‪,‬‬
‫פ י ק ח ה ר י ז ה מ ע ב י ר פ י ר ו ר ץ פ ח ו ת מכזית‪«0.‬‬ ‫ובירושלמי‪ :‬אם השמש‬ ‫והשלימה ע ״ פ התוספתא‪.‬‬
‫ובנוסח הרש״ם שם ג ר פ )כפי שיוצא מפירושו(‪ :‬ה ר י זה מניח פירורין פחות מכזית‪.‬‬
‫מנהג הקדמונים היה‬ ‫ו ב ד ר ך יתכן‪ ,‬א ו ל י ‪ ,‬ו א פ ש ר ‪ ,‬נ ב א ר ע ״ פ ז ה ג ם א ת ה ב ר י י ת ו ת ש ל נ ו ‪.‬‬
‫ל ק נ ח א ת י ד י ה ם ב פ י ר ו ר י ם ה ר כ י ם ש ל ה פ ת ‪ ,‬״ ש נ ז ר ק ו א ח ״ כ ל כ ל ב י ם ‪ .‬״ ו כ ב ר ה ז ה י ר ו חך*ל‪ «3:‬ו א ץ‬
‫ולפיכך חששו ב ״ ש ש מ א יקנחו האורחים א ת ידיהם בפירורים שיש בהם כזית‪••,‬‬ ‫מקנח ידיו בפת‪.‬‬
‫ומשום כ ך א מ ר ו ש מ ע ב י ר ץ א ת הפירורים ל פ נ י ר ח י צ ת הידים‪ .‬א ב ל ב״ה מתירין‪ ,‬וסוברים שהשמש‬
‫ה פ ק ח י נ י ח א ו כ ל י ם שהן פ ח ו ת י ם מ כ ז י ת ) ו י ע ב י ר א ת ה פ י ר ו ר י ם ה ג ד ו ל י ם ( ‪ ,‬ו ה א ו ר ח י ם י כ ו ל י ם ל ק נ ח‬
‫א ת י ד י ה ם ב א ו כ ל י ם שהן פ ח ו ת י ם מ כ ז י ת ‪ ,‬ש א י ן ב ה ם מ ש ו ם א ו ב ד ן א ו כ ל י ם ‪.‬‬
‫ו ס מ ך ל ז ה מ צ א נ ו ג ם ב מ ק ו ם א ח ר ‪ ,‬ש כ ן ש נ י נ ו ב מ ש נ ת ש ב ת ) ם כ ״ א מ ״ ג ( ‪ :‬מ ג ב י ה י ם מן ה ש ל ח ן‬
‫ושער של‬ ‫א סו נין‬ ‫ושער של‬ ‫מכזית‬ ‫פחות‬ ‫פידורין‬ ‫וכו׳ מ ע ב י ר ץ מלפני השלחן‬
‫ו ב ת ו ס פ ת א ש ם )פט״ז ה״ו(‪ :‬מגביהץ מ ע ל השלחן וכו׳ מקנחין‬ ‫ע ד ש י ם מ פ נ י ש ה ו א מ א כ ל בהמה‪.‬‬

‫היוונים השתמשו ב כ ל אותם הדיבורים שנוהנים אצלינו בעניין זה‪ ,‬כ ל ו מ ר ״ ל ס ל ק א ת השלחן״‬
‫) ב ר כ ו ת מ״ב א׳ ועוד(‪ . ,‬ל ע ק ו ר א ת השולחן״ ) פ ס ח י ם קט״ו בי ועוד(‪ . ,‬ל ה נ ב י ה א ת השלחן־ )שם וב״מ‬
‫‪rAf0,‬‬ ‫‪/3aAtralptw,‬‬ ‫ב י ו ו נ י ת « ‪k K < p k p u v €‬‬ ‫׳‪:T1)Vrpark^av‬פ״ו אי(‪ .‬ו כ ע ד ם‬
‫‪ •0‬וכע״ז נם בכי״ר שם‪ .‬ו ה ה ס ב ר ש ב ב ב ל י ב מ ח ל ו ק ת ב״ש וב״ה )אם מותר להשתמש בשמש ע״ה(‬
‫אינו נזכר בירושלמי‪ .‬ועיי״ש פ״ו ה״א‪ ,‬י׳ ע״א )בעניין יין חי שנוטלין ממנו לידים(‪ :‬א מ ר ר ' א ב א אין‬
‫ב ו משום אובדן אוכלין‪ .‬ואולי ה ק ל ו ביין לנטילה‪ .‬ועיין ירוש' ד מ א י פ״ז ה״א‪ ,‬כ״ו סע״א‪.‬‬
‫!« ש ד ח ס ו אותם כמין עיסה‪.‬‬
‫‪ «2‬עיין בפרשים של אריסטופניס‪ 415 ,‬ואילך‪ ,‬שם ‪ 819‬ו א י ל ך ‪ :‬אתינאיוס‪ ,‬ח כ מ י המשתה ס״ט‪,‬‬
‫‪MonaydaKla‬‬ ‫‪ , V I ,‬ובמלונות היונים ע ר ך‬ ‫‪93‬‬ ‫‪ Pollux ;409>1‬ה מ ד ק ד ק‬
‫‪ «3‬ד ב ר י ם שמנו ח כ מ י ם במניין‪ ,‬במחז״ו כי״א‪ ,‬ש נ ת פ ר ס ם במנוה״ם הוצ׳ ענעלאו ח״ד‪ ,‬עם׳ ‪.592‬‬
‫«• ו ב א ם צ ע ה א כ י ל ה ‪ ,‬ל א חששו ל כ ך ‪ ,‬םפני שאין ד ר ך בני א ד ם ל ק נ ח בפירורים שיש ב ה ם כזית‪,‬‬
‫שעומדים עדיין ל א כ י ל ה ב א ו ת ה ס ע ו ד ה ‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ה עמ׳ ‪30‬‬ ‫‪94‬‬
‫ולפ״ז‬ ‫ב ז נ ב ה ס ו ס ו כ ר ו ב ש י ע ר ש ל שועית‪ «5,‬ו ב ל ב ד ש ל א י ק נ ח ב י ד ו ו ב מ פ ה ‪ ,‬כ ד ר ך ש ע ו ש ה בחול‪««.‬‬
‫נ ר א ה שהבבא שמ בתופפתא מקבילה למשנתנו הנ״ל‪ ,‬ואץ שועית אלא שעועית‪ ,‬והוא ש ע ר ש ל‬
‫ומותר לטלטל את כ ל הדברים הללו אפילו אחרי שמקנחים ב ה ם‬ ‫שעועית הוא ש ע ד ש ל אפונים‪.‬‬
‫א ת הידים‪ ,‬מפני שהם מ א כ ל ב ה מ ה ‪ ,‬״ ל ר ב ו ת א ף פירורים פחות מכזית שמאכילץ אותם לכלבים‪«».‬‬
‫לפי השערתנו הנ״ל פירושו שמניחים בכוונה את הפירורים‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כך‬ ‫ואחר‬ ‫‪.68-67‬‬
‫כ ד י ש י ו כ ל ו ל ק נ ח ב ה ם א ת י ד י ה ם י פ ה יטה‪ ,‬ו ל א י צ ט ר כ ו ל מ פ ה ש ה י ת ה כ ב ר מ ז ו ה מ ת מן ה ק י נ ו ח‬
‫ועיץ במהרש״א נ ״ ב ב׳ ומ״ש בפני יהושע שם‪ ,‬ו כ ב ר הראינו ל ע י ל הי״ג ש ל פ י‬ ‫שבאמצע הסעודה‪.‬‬
‫שיטת הירושלמי מותר להפסיק ב ץ מים אחרונים ל ב ר כ ת המזץ‪.‬‬
‫וכן ב י ר ו ש ל מ י פ ״ ח ה ״ ה ) י ״ ב ע ״ ב ( ‪ :‬כ ו ס‬ ‫וכע״ז גפ בכי״ע‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בימינו‬ ‫‪ .68‬י י ן‬
‫ו ב ר ש ב ״ א רפ״ח‪ :‬א ב ל ההיא דקתני בבריתא בפ׳ כ י צ ד מברכין )מ״ג‬ ‫בימינו ו ש ק ע ר ב בשמאלו‪.‬‬
‫ב׳( ב כ ו ס י ץ ו ש ק ע ר ב ו כ ר ‪ ,‬ד ק ת נ י ב ״ ש א ו מ ר י ׳ א ו ח ז כ ו ס יין ב י מ י נ ו ושמן ע ר ב ב ש מ א ל ו ו כ ר ‪,‬‬
‫וברור שגרס בתוספתא כגי׳‬ ‫ובתוספת׳ דפרקין מני לה בהדי הני דמתני׳ שיש ב ץ ב ״ ש וב״ה‪.‬‬
‫ו א ף ש מ ד ב ר י ו כאן מ ש מ ע ש ג ר ס כן ג ם ב ב ב ל י ‪ ,‬א ב ל ר ב י נ ו ל א ה ע ת י ק כאן א ל א ע ״ ם‬ ‫כי״ו וכי״ע‪.‬‬
‫נוסח התוספתא‪ ,‬ו ב ב ב ל י היתה ל פ נ י ו הגירסא כ מ ו שהוא לפנינו‪ ,‬ע י ץ ב ד ב ר י ו מ״א א׳ ד ״ ה א מ ר‬
‫ועיין מ ״ ש ל ה ל ן ב ש ם ה מ א י ר י ‪.‬‬ ‫עולא‪.‬‬
‫ב ר ם ב ת ו ס פ ת א ד‪ :‬ה ב י א ו ל פ נ י ו ש מ ן ו י ץ ‪ ,‬ב י ת ש מ א י א ו מ ר כ ו ס י ץ ב ש מ א ל ו ושמן ע ר ב ב י מ י נ ו‬
‫ו ק ר ו ב ל ו ו ד א י ש ג י ר ם ת ד ת ו ק נ ה ע ״ פ ה ב ב ל י ) מ ״ ג ב׳(‪ ,‬וסימן ל ד ב ר ש ה ת ח י ל ו ב ״ ש ב ש מ א ל ‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬
‫והחליף ״ימינו״ ב״שמאלו״‪ ,‬כ ד י‬ ‫בימינו‪,‬‬ ‫מפני ש א ף ל פ נ י המגיה היתה כאן הגירסא‪ :‬כוס יץ‬
‫ו ל ש ץ ה ג מ ר א ש ם ‪ :‬ת ״ ר ה ב י א ו ל פ נ י ו שמן ויין‪ ,‬ב ״ ש א ו מ ר י ם‬ ‫שיתאימו הדברים לגוסח הבבלי‪.‬‬
‫וכ״ה הנוםחא שם ב כ ל כתה״י והראשונים שבדקתי‪.‬‬ ‫אוחז ה ש ק בימינו ואת היץ בשמאלו וכר‪.‬‬
‫ו ל פ ״ ז י ש ל נ ו כ א ן מ ח ל ו ק ת ב ט ו ח ה בין ה י ר ו ש ל מ י ו ה ב ב ל י ב ד ב ר י ב ״ ש ו ב ״ ה ‪ ,‬ועיין מ ״ ש ל ה ל ן כ ד ב ר י‬
‫ב״ה ב ע נ י ץ האחיזה בימץ‪.‬‬
‫ו כ ב ר הקשו הראשונים )הדשב״א הנ״ל ומאירי רפ״ח( למה לא מנתה משנתנו א ת החילוק‬
‫ו ת י ר ץ ב מ א י ר י ‪ :‬״ ו ש מ א מ פ נ י שיין ו ש ק ב א ץ ל פ ע מ י ׳ ש ל א ב פ ע ו ד ה‬ ‫הזה ב ץ ב ״ ש ו ב ״ ה ב ס ע ו ד ה ‪.‬‬
‫ובאמת ע״פ הסדר בתוספתא‬ ‫) ו מ כ ל ( ] א ב ל [ ה ב ר י ת ו ת מ נ א ו ה כאן ע ם א ל ו ״ ‪.‬‬ ‫או א ח ר הסעודה‪.‬‬
‫כאן נ ר א ה ש ב ש ק ויץ ה ב א ץ א ח ר מים אחרונים עסקינן )כלומר בכוס י ץ ש ל ברכה(‪ ,‬ו ב ב ב ל י‬
‫ה נ ״ ל א פ ש ר ל פ ר ש ביץ ו ש ק ש ל א באו בסעודה‪ ,‬או שבאו א ח ר הסעודה‪ ,‬מיד ל א ח ר ע ק י ר ת ה ש ל ק‬
‫)עיין ת ו ם פ ׳ פ ס ח י ם ק ״ ג א ׳ ם ד ״ ה א נ א ד ע ב ד י ו ע ו ד ב כ ״ מ ( ‪ ,‬ו ל פ ״ ז אין ל ה ת ס ל א א ם ה ר א ש ו נ י ם‬
‫וכן ב א מ ת ה ב י א ה ר ״ מ ה ל כ ה ז ו ב פ ״ ז ) מ ה ׳ ב ר כ ו ת ה י ״ ד ( ו פ י ר ש ה כ כ ו ס‬ ‫סברו ששתי ברייתות ק ‪.‬‬
‫עיץ בשדה יהושע‬ ‫יין ש ל ב ר כ ה ‪ ,‬ו ה ב י א ה ב פ ״ ט ) ש ם ה ״ ד ( ב ע נ י ץ ס ת ם כ ו ס ש ל יין ו ש ק ע ר ב ‪.‬‬
‫ולפ״ז נראה ש א ף הוא פירש את הבבלי כמו רש״י והראב״ד שכוס ש ל י ץ‬ ‫בירושלמי בסוגיץ‪.‬‬
‫ועיץ מ״ש להלן ע ל‬ ‫ש נ ז כ ר ש ם ה ו א א י נ ו ב ו ם ש ל ב ר כ ה ‪ ,‬א ל א ש ב פ ״ ז פ ס ק ע ״ פ ה ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬
‫מגהג ש ק ע ר ב כסעודה‪.‬‬

‫ועדות צוקי‬ ‫ובכייו‪ :‬ו ב ס י ע ר של שועין‪.‬‬ ‫ו ב ד ‪ :‬ובשיע׳ של שועי׳‪.‬‬

‫« כיה בכי״ע ובכיי לונדון‪.‬‬
‫ע ל ני׳ ד וכי״ו אינה סדוייקת‪.‬‬
‫•« עיין ר ׳ מ פ כ ״ ב מה׳ ש ב ת הייט‪ .‬ולפיז נראה שהפירוש הוא שםקנחין ב כ ל ה ד ב ר י ם ה ל ל ו א ת‬
‫הידים א פ י ל ו כשהן מזוהמות ביותר‪ ,‬ו ב ל ב ד שלא יתפוס אותם בידו א ח ת ויקנח ב ה ם א ת היד ה א ח ר ת ‪,‬‬
‫א ל א מ ק נ ח ב ה ם ד ר ך שפשוף‪ .‬ו ב מ פ ה א ס ו ר ל ק נ ח כ ל ל ב ש ב ת א ם ה ד י ם מזוהמות יותר מדאי‪ ,‬ש ל א‬
‫יבוא לידי כ י ב ו ס ה מ פ ה ‪.‬‬
‫ל« עיין ב ת ו ס פ ׳ שבת ק ל י נ א׳ ד״ה פירורין‪ ,‬ב ת ו ס פ ׳ ר׳ יהודה כאן‪ ,‬נ׳ב ב׳‪ ,‬ובאו״ז הנ״ל ס ו ף ם י ׳‬
‫קל״ח‪.‬‬
‫עיין ל ע י ל ה ע ר ה ‪ ,62‬ועיין בירושלמי פ ס ח י ם פ ׳ ב היא‪ ,‬כ י ח עינ‪ ,‬ומ״ש בהירושלמי כפשוטו שם‪,‬‬
‫‪ 389‬ר״ה ל א א מ ר א ל א מפו־ר‪.‬‬ ‫עמ׳‬
‫‪95‬‬ ‫ברכות פ״ה עמי ‪31-30‬‬
‫וכ״ה בכי״ע‪ .‬וכן בירושלמי‪ :‬א ו מ ר ע ל הכום‪ .‬ו ב ד ובבבלי‪ :‬מ ב ר ך‬ ‫ה י י ן וכר‪.‬‬ ‫‪ .69‬ע ל‬
‫ע ל ה ש ק )עיין מ ״ ש ל ע י ל ( ‪.‬‬
‫א ב ל ב ד ‪ :‬א ו ח ז נ כ ו ם יין[ ב י מ י נ ו‬ ‫וכ״ה בכי״ע ובירושלמי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ע ר ב‬ ‫‪ .70—69‬ש מ ן‬
‫ובדש״י שם‬ ‫ו כ ר ‪ .‬ו כ ״ ה ב ב ב ל י ‪ :‬ב ״ ה א ו מ ר י ם א ו ח ז א ת היין ב י מ י נ ו ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכוס ש ק בשמאלו‬
‫‪,‬‬
‫ו ב ר א ב י ״ ה ח ״ א ם י ק ״ כ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :104‬ו מ י נ ה‬ ‫)בדברי ב״ש(‪ :‬ש ק בימינו מפני שעליו מ ב ר ך תחילה‪.‬‬
‫ובירושלמי הנ״ל‬ ‫שמעינן ש כ ל ד ב ר ש ל ב ר כ ה ו ש ל מצוה ראוי ל ו שיאתז בימץ ו כ ר ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מ ס ו פ ר ע ל ר ז ע י ר א ש ש מ ש ב ס ע ו ד ה ו ט ע ן א ת ה ש מ ן ו א ת היין ב י ד א ח ת ‪ .‬ו א ם ה מ ע ש ה ה י ה בא״י‪««,‬‬
‫מ ס ת ב ר ש ד ׳ זעירא ה ב ב ל י ל א ר צ ה ל ש נ ו ת ממנהג המקום )שאחזו ש ם שמן בימץ(‪ ,‬וטען א ת שניהם‬
‫ועיין מ ״ ש ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫ביד אחת‪.‬‬
‫וכ״ה בבבלי‬ ‫ו כ ״ ה ב כ י ״ ע ו ב י ר ו ש ל מ י ‪ .‬ו ב ד ‪ :‬מ ב ר ך ע ל היין ו ש ו ת ה ו ‪.‬‬ ‫השמן‪.‬‬ ‫‪ .70‬ע ל‬
‫ובהשגות‬ ‫ל פ י כ ת י ״ י ו ר א ש ו נ י ם )עיין ד ק ״ פ ‪ 232‬ה ע ׳ ע ׳ ( ‪ ,‬ו כ ״ ה ב ר ״ מ פ ״ ט מ ה ׳ ב ר כ ו ת ה ״ ד ‪.‬‬
‫ה ר א ב ״ ד ס ל פ י ר ש ש מ ב ר ך ע ל היין ת ח י ל ה ‪ ,‬מ פ נ י ש ה ו א ח ב י ב ו ח ש ו ב ‪.‬‬
‫והנה העמים הקדמונים נהגו ל ט ב ו ל א ת ידיהם ב ש ק ע ר ב אחרי ע ק י ר ת ה ש ל ק ‪ ,‬ל ש ם ר י ח‬
‫ועיין‬ ‫ט ו ב ‪ ,‬ו א ח ״ כ ה י ו ש ו ת י ם י י ן ‪ .‬״ ו כ ן נ ה ג ו ל ט ב ו ל א ת ה י ד י ם במשח־ל כ ד י ל ה ע ב י ר א ת ה ז ו ה מ א ‪.‬‬
‫ו מ ל ש ץ ה ב ר י י ת א כאן אינו מוכח לאיזה שמן כ י ו ו נ ו ) ו ע י ץ להלן(‪.‬‬ ‫עמום ר ‪ ,‬ר ‪ ,‬יחזקאל כ״ג‪ ,‬מ׳‪.‬‬
‫ו ר ש ״ י כ נ ר א ה ס י ר ש ג ם כאן )עיי״ש מ ״ ג ב׳ ד ״ ה שמן והדם( ש ב ש ק ש ב א ל ה ע ב י ר א ת הזוהמא‬
‫ע ם י ק י נ ן ‪ ,‬ו מ ב ר ך ע ל י ו ) ע י י ן ר ש ״ י נ ״ ג ם ע ״ א ד ״ ה אין מ ב ר כ י ן ( ‪ :‬ב ו ר א ש מ ן ע ר ב ) ל ש י ט ת ה ב ב ל י‬
‫‪,‬‬
‫ובתופפ׳)מ״ג‬ ‫מ ״ ג א ( ‪ ,‬או‪ :‬א ש ר נ ת ן ר י ח ט ו ב ב ש מ ן ע ר ב ) כ ש י ט ת ה י ר ו ש ל מ י פ ״ ו ה ״ ו ‪ ,‬י ׳ ע ״ ד ( ‪.‬‬
‫וכ״ה בכמה ראשונים( פירשו ש ב ש ק להריח עפיקינן‪ ,‬ו ל א ב ש ק ש מ ע ב י ר א ת הזוהמא‬ ‫רע״ב‬
‫ועיין ב צ ל ״ ח מ ״ ג ב ׳ ‪.‬‬ ‫ש א ץ מברכין עליו כלל‪.‬‬
‫בשיטת ר י ב ״ ב ע ל הרי״ף פ ״ ו ) ל ״ א ע״ב( וברא״ה ש ם )עמ׳ קל״ד(‪ :‬פי׳ כדי‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫וטחו‬
‫ולפ״ז הטיחה היא כ ד י ל פ ז ר א ת הריח‪ ,‬א ב ל מ ר ש ״ י ו ש א ר מ פ ר ש י ם ) ע י ץ מאירי‬ ‫שיריח הריח‪.‬‬
‫והצירוף ״וטחו ב ר א ש ‪ . . .‬וטחו‬ ‫כאן( משמע שהטיחה היא כ ד י ל נ ג ב א ת ידיו ש ל א יתבשמו‪.‬‬
‫ב כ ו ת ל ״ מ ו כ י ח ק צ ת ש מ ח מ ת נ י ג ו ב א ת י נ ן ע ל ה ‪ ,‬עיין ב מ ש נ ת י ד י ם פ ״ ב מ ״ ג ‪.‬‬
‫וט״ם‬ ‫באשגרה מלמעלה‪,‬‬ ‫ם י ר ו ר י ך הן‬ ‫המלים ״מלקט‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫פירורין‬ ‫מלקט‬ ‫‪.71‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיץ בצל״ח ובמעדני‬ ‫ועיין ב ח ״ ד ‪ ,‬ו ב ד ק ״ ם ע מ ‪ 278‬ה ע ר ה ט ׳ ‪.‬‬ ‫ב ר ו ר ה היא‪ ,‬ואינן בשום נוסח‪.‬‬
‫י ו ״ ט ע ל ה ר א ״ ש פ ״ ו ם י ׳ ל ״ ט ‪ ,‬ז׳—ח׳‪.‬‬
‫מ כ א ן ) ו כ ן מנוסח הירושלמי( דייק הרי״ף פ ״ ח פי׳ ק צ ״ ג ) ו ע י ץ‬ ‫ה מ ז ו ן וכר‪.‬‬ ‫ברכת‬ ‫‪.73‬‬
‫בתלמידי ר ׳ יונה ש ם וברא״ה ש ם ע מ ׳ קס״ה( ש ״ מ ז ץ ״ ש ב מ ש נ ת נ ו ) פ ״ ח מ״ה( אין פ י ר ו ש ו ב ר כ ת‬
‫ה מ ו צ י א ) כ מ ו ש מ ס ד ש י ם מ ק צ ת ה ג א ו נ י מ ‪ ,‬ע י ץ מ א י ר י כ א ן ‪ 184‬ע ״ א ( א ל א ב ר כ ה ש ל א ח ר ה מ ז ץ ‪,‬‬
‫והוסיף שאעפ״י שבירושלמי יש כאן מפורות אחרות בהלכה ״ ל א איכפת לן בהכי ד ל א גמרינן‬
‫ועיץ באוה״ג‪,‬‬ ‫א ל א לגלויי דהאי מ ז ץ דקתני במתניתין ברהמ״ז היא״‪ ,‬כ ל ו מ ר ר ק פירוש הלשץ‪.‬‬
‫ה ת ש ו ב ו ת ‪ 117 ,‬ו א י ל ך ו ב ל י ק ו ט י ם מ מ ג י ל ת ס ת ר י ם ל ר ב י נ ו נ ס י ם ‪ ,‬ה ו צ ׳ ס ו ז נ נ ם ק י ס י ׳ מ ״ ב ו ב ה ע ר ו ת‬
‫שם‪ ,‬ובדאבי״ה ח״ב סי׳ תקט״ז‪ .‬ב ר ם כ ל הגאונים הנ״ל ל א פירשו א ת משנתנו ש ב ב ר כ ת המוציא‬
‫עםיקינן‪ ,‬א ל א שמהם א מ ר ו שהיא ע ו ס ק ת ב מ י ש א כ ל מ ב ע ו ד יום‪ ,‬ומהם א מ ר ו מ ס ב ר א ב ע ל מ א ש ב י ו ״ ט‬
‫ש ח ל ל ה י ו ת ב מ ו ״ ש מ ב ד י ל ע ל ה פ ת ‪ .‬ועיין ה י ט ב ב ם ׳ ה י ש ר ל ר ״ ת ס י ׳ ש מ ״ ה ‪ ,‬ל ״ ה ע ״ א ‪.‬‬

‫ועיין ב ס י יחוסי‬ ‫»« ה ד ב ר תלוי בשמות האמוראים‪ ,‬עיין בהוצ׳ לונץ ס״ש בשם כי״ר וראשונים‪.‬‬
‫תו״א ע ר ך ר׳ זירא עמי קי״ב‪.‬‬
‫ועיין נם ברשב״א ובמאירי מ״א א׳ )‪ 137‬ע׳ב>‪ ,‬ובראיה ס ו ף עמי קל״נ‪.‬‬ ‫‪ 0‬ל פ׳׳ז מה׳ ב ר כ ו ת הי״ד‪.‬‬
‫! ל עיין מ״ש אתינאיוס‪ ,‬ח כ מ י המשתה ס״ט ־‪ ;408‬שם סי״א <>‪.462‬‬
‫‪ .owna 72‬ועיין מ״ש אתינאיוס הנ״ל ס י ט נ>‪ ,409‬ועוד בכ״מ‪ .‬ועיין ב ב ב ל י כ א ן נ״נ סע״ב‪ ,‬ומ״ש‬
‫ב ס ׳ יחוסי תו״א ב ע ר ך זוהמאי‪ ,‬עמ׳ ס״א ואילך‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ה עמ׳ ‪31‬‬ ‫‪96‬‬
‫אבל בירושלמי‬ ‫כ ״ ה ב כ ל הנוסחאות כאן ובבבלי‪.‬‬ ‫בשמים‪.‬‬ ‫כך‬ ‫ואחר‬ ‫מ א ו ר‬ ‫‪.74‬‬
‫וכבר העיר ב ר י ״ ף‬ ‫וכן ה מ ס ו ר ת ה פ ו כ ה גם ב ד ב ר י ב ״ ה ‪.‬‬ ‫הגירסא מהופכת‪ :‬בשמים ואח״כ מאור‪.‬‬
‫ואעפ״י‬ ‫ה נ ״ ל ע ל שינוי ה מ ס ו ר ת ב ץ שני התלמודים )ועיץ ביפה עינים נ ״ ב א׳ ד״ה א מ ר ר״י(‪.‬‬
‫ב כ ל הנוסחאות מתאימה הגירסא לבבלי‪ ,‬מ״מ נראה שהקנוה בישיבות הבבלי ל פ י‬ ‫שבתוספתא‬
‫ו א פ ש ר ש ב ב ב ל י ה פ כ ו א ת מ ח ל ק ת ב ״ ש וב״ה מפני ש פ ס ק ו ה ל כ ה כב׳׳ש <עיץ‬ ‫המסורת שלהם‪.‬‬
‫וכן א מ ר ו ב י ר ו ש ל מ י ‪ :‬ד ׳ ב א ו ר ב י ה ו ד ה ב ש ם‬ ‫בבלי נ״ב ב׳ ע ל ההלכה של מכבדץ את הבית וכר(‪.‬‬
‫ר ב ה ל כ ה כ ד ב ר י מי שאומר בשמים ואחר כ ך מ א ו ר ‪ ,‬״ וזו הלכה בבלית‪ ,‬ל פ י משנתם ב ד ב ר י ב״ה‪.‬‬
‫ו כ ן נ ק ט ו ב ק ב י ע ו ת ב מ ״ ו ב פ י ר ק י ן נ ר ו א ח ״ כ בשמים‪>,‬ל ו כ ״ ה ב ש א ל ת ה י ל מ ד נ ו ) ב ת נ ח ו מ א‬
‫ו א פ ש ר ש נ ק ט א ת ל ש ץ המשנה ש ב א ה ש ם להלן( וכן כ ב ב א הבאה ש ל ה ת ו ס פ ת א ) א ל א‬ ‫ו י ח י ס י ׳ ד׳‪.‬‬
‫וכן מ ע ת י ק ב ר ו ק ח ס י ׳‬ ‫וכן ל ה ל ן ב ה ל ״ ב ‪ :‬ה א ש ו ה ב ש מ י ם ‪.‬‬ ‫ש ה ב ב ל י ‪ ,‬נ ״ ב א׳‪ ,‬מ ו ק י ם ל ה כ ב ״ ש ( ‪.‬‬
‫נו[ר׳ י ו ס י ב ר ׳ ח נ י נ א א ץ מ ב ר כ ץ‬ ‫יוחנן‬ ‫שנ״ו‪ :‬ירושלמי ב פ ר ק א ל ו דברים ר ׳ אבהו בשם ר ׳‬
‫ע ל ה נ ד ו ע ל ה ב ש מ י ם ש ל מ צ ו ה ו כ ר ‪ 5 ,‬ל ו ל פ ״ ז ג ם ר ׳ י ו ח נ ן מ ז כ י ר נ ר ו א ח ״ כ בשמים‪7«.‬‬
‫ו ב ש ב ה ״ ל ה ש ל ם )םי׳ ד י ״ ח ‪ ,‬צ ״ ב ע ״ א ( ‪ :‬ו ב ש ם ר ב י נ ו ג ר ש ו ם ז צ ״ ל ש מ ע ת י ש מ צ ר י ך ב ש מ י ם‬
‫כ ש ח ל יו״ט במוצאי שבת‪ ,‬ואע״ג דבגמרא ש ל נ ו אינו מצריך בשמים‪ ,‬מיהו בירושלמי א מ ר י ו ם‬
‫ט ו ב ש ח ל ל ה י ו ת א ח ר ה ש ב ת מ ב ר ך יקבנה״ז״לל ו ב כ ל מ ק ו ם ש י ש נ ר י ש בשמים‪«.‬ל ו ל ב ס ו ף מ ס י ק ן‬
‫ו א ם ת א מ ר א ״ כ נ ב ר ך ע ל ה ב ש מ י ם ב מ ו צ א י י ו ״ ט ‪ ,‬י ש ל ו מ ר כ י ו ן ש א ץ מ ב ר כ י ן ע ל ה א ו ר אין מ ב ר כ ץ‬
‫ולפ״ז האור עיקר‪ ,‬והבשמים טפל‪.‬‬ ‫ע ל ה ב ש מ י ם ‪ ,‬ה ו א י ל ו ה ב ש מ י ם מ ח מ ת ה א ו ד הן ב א ץ ‪.‬‬
‫ס ד ר ה ד ב ר י ם ל פ י ה ב ב ל י ‪ ,‬עיין ה ט ע ם ש נ ת ן ה ר ש ב ״ ץ במגן א ב ו ת ה ג ד ו ל ) ח ״ ג נ ״ ו‬ ‫ובהסבר‬
‫ו ב מ א מ ר ח מ ץ ש ל ו )יבין ש מ ו ע ה ל ״ ד ר ע ״ ד ( ‪ ,‬ו נ ת ן סימן ל ד ב ר ש ה ו א ע ״ פ ס ד ר ה ח ו ש י ם‬ ‫ע״ב(‬
‫לראות —‬ ‫והעינים‬ ‫ממנו‪,‬‬ ‫המריח‪-‬למעלה‬ ‫והחוטם‬ ‫הטועם‪-‬תחתץ‪,‬‬ ‫הלשץ‬ ‫למעלה‪:‬‬ ‫מלמטה‬
‫ל מ ע ל ה מ מ נ ו ‪ ,‬ו ה מ ו ח ל ה ש כ י ל ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם אין ד ע ה ה ב ד ל ה מ נ י ץ ( — ל מ ע ל ה מ כ ל ם ‪.‬‬
‫מברך על הנאתו‪,‬‬ ‫שבבשמים‬ ‫ו מ ת ק ב ל ע ל ה ד ע ת ה ט ע ם ש נ ת ן ב א ו ״ ש ) פ ״ ט מ ה ׳ ב ר כ ו ת ה״ג(‬
‫ו מ ב ר ך ב כ ל פ ע ם ש מ ר י ח ו ב ר כ ת ם ת ד י ר ה ‪ ,‬מ ה ש א י ן כן ב מ א ו ר ש א י נ ו מ ב ר ך א ל א ב מ ו ״ ש ; ו ע י ק ר‬
‫ה ב ר כ ה היא ל א ע ל ה נ א ת ו א ל א ר ק ל ז כ ר ש נ ב ד א האור במו״ש‪»,‬ל ו ל פ י כ ך יש ל ה ק ד י ם ב ש מ י ם‬
‫למאור‪.‬‬
‫ב ב ב ל י )נ״ב א׳( מוקים ב ר י י ת א זו כ ב ״ ש ‪ ,‬א ב ל ל פ י מ ס ו ר ת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫המאוד‬ ‫ועל‬ ‫‪.76‬‬
‫ה י ר ו ש ל מ י היא כב״ה‪ ,‬וכן מ פ ו ר ש ב י ר ו ש ל מ י בה״א שם‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש להלן‪.‬‬
‫ב מ ג י ל ת ס ת ר י ם ל ר ״ ן )פוזננםקי‪ ,‬סי׳ מ״ב( ה נ ״ ל מקים ב ר י י ת א ז ו‬ ‫המזון‪.‬‬ ‫ל א ח ר‬ ‫‪.77‬‬
‫כ ש כ ב ר א כ ל מ ב ע ו ד יום )עיץ תוסס׳ פסחים ק״ב ב׳ ד״ה מניחו‪ ,‬תוםפ׳ ר׳ יהודה כאן ד״ה ה נ כ נ ס‬

‫»ל עיין בפי׳ ת ל מ י ד י ר״י ע ל הרי״ף כאן‪ ,‬ו ל פ י ה נ ו ס ח ב ד ב ר י ה ם בד״ק ובדיו מ ו כ ר ח ש ג ר ס ו‬

‫א ב ל נ ר א ה שנוסח משובש נזדמן ל ה ם ‪ ,‬וקשה להגיה פעמיים ב י ר ו ש ל מ י‬ ‫בירושלמי‪ :‬מ א ו ר ואחיכ בשמים‪.‬‬
‫גגד כ ת ה י י ונוסח הרייף‪.‬‬
‫* ל ו ד ו ח ק ל ו מ ר שאף משנה זו היא בשיטת ר י ס ב ל ב ד ‪ .‬ועיין צ ל י ח ניב ר ע י ב ‪ ,‬ותירוצו אינו מ ת י י ש ב‬
‫למשנה זו‪.‬‬
‫»ל וכן מ ע ת י ק באויז חיב‪ ,‬ס ו ף סי׳ שכיח‪ ,‬ובראבי״ה )ושם ק י צ ר והשמיט א ת השמות( ח״א ס י ׳‬
‫ואעפ״י ש ה ד ב ר י ם א י נ ם‬ ‫ק מ י ב ‪ ,‬עמ׳ ‪ ,132‬ו ע ו ד ב כ מ ה מן הראשונים‪ ,‬עיין ב ה ע ר ו ת ר י א א פ ט ו ב י צ ר שם‪.‬‬
‫בירושלמי שלפנינו‪ ,‬מ״מ ב ר ו ר שהם ל ק ו ח י ם מ מ ק ו ר איי קדום‪ ,‬שהרי נזכרו שם שמות של אמוראים‪.‬‬
‫א ב ל עיין ב ב ב ל י שם ניד א׳‪.‬‬ ‫• ל עיין ב ת ו ס פ ׳ כ א ן ניב ב׳ ד״ה נהנו‪ ,‬פ ס ח י ם ק״נ א׳ ד״ה ואמר‪.‬‬
‫א ב ל הגכון הוא בשבה־ל ה ק צ ר סי׳ ס י ד ס ד י ה מזגו‪ :‬יקנבהיז‪.‬‬ ‫ל ל שיבוש זה כ ב ר בתגיא‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫* ל ס פ ק גדול הוא בעיגי א ם שש ה ס ל י ם האחרוגות שייכות ל פ י ס ק א מן הירושלמי‪ ,‬עיין ר א ב י ״ ה‬
‫ח״כ‪ ,‬סי׳ תקכ״ה‪ ,‬עט׳ ‪ ,156‬ה ע ׳ ‪ ; 10 ,9‬שם סי׳ תרמ״ה‪ ,‬עמ׳ ‪.368‬‬
‫ועיין בחידושים שנדפסו ע ל שם הריטב״א פ ס ח י ם נ״ד ר ע י א‬ ‫»ל כפי׳ הרא״ש ב פ י ח ס ו ף סי׳ נ׳‪.‬‬
‫ועיין ב מ א י ר י כ א ן ‪ 184‬ע י ב ואילך‪.‬‬ ‫באור נחמד‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪97‬‬ ‫ברכות פ״ה עמ ‪31‬‬
‫ו ע ו ד ( ‪ ,‬ו ה ב י א ר א י ה מן ה י ר ו ש ל מ י ) פ ״ ח ה ״ א ( ‪ ,‬א ב ל א ם ל א א כ ל א ס ו ר ל ו ל ט ע ו ם ל פ נ י ה ב ד ל ה ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל ב ר א ש ו נ י ם ה נ ״ ל )ועוד‪ ,‬ע י ץ גם ב ת ו ם ס כאן נ ״ ב א׳ ד״ה מניחו( חולקים ע ל י ו וסוברים ש א ם‬
‫אין ל ו א ל א ב ו ם א ח ד מ ו ת ר ל א כ ו ל ל פ נ י ה ב ד ל ה ‪ ,‬כ ד י ש י ב ר ך ע ל ה כ ו ם ‪.‬‬
‫ובירושלמי‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ס ד ר ש ש נ י נ ו מ ק ו ד ם ‪ ,‬א ל א ש מ ק ד י מ מזון ל כ ו ל ם ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ומשלשלן‬
‫יברך ע ל המזץ תחילה‪ ,‬ואח״כ יברך ע ל היץ‪ ,‬ואח״כ ע ל‬ ‫ם ״ ח ה״א‪ :‬כ י צ ד י ע ש ה ע ל ד ב ר י ב ״ ה ‪.‬‬
‫והירושלמי בשיטתיה‪ ,‬שלב״ה מ ב ר ך ע ל הנר תחילה‪ ,‬והברייתא ש ל נ ו‬ ‫ה נ ר )בכי״ם מוסיף‪ :‬ו כ ר ( ‪.‬‬
‫ב ״ ה היא‪.‬‬
‫ב ב ב ל י מוסיף‪ :‬א ב ל ל א במוצאי יום טוב לשבת‪.‬‬ ‫מועד‪.‬‬ ‫של‬ ‫ל ח ו ל ו‬ ‫‪.79‬‬
‫ועיץ‬ ‫בירושלמי ובבבלי פסקו שהמוםיף ל א יוסיף משבע הבדלות‪.‬‬ ‫הרבה‪.‬‬ ‫הבדלות‬
‫‪,‬‬
‫‪ 303‬ו א י ל ך ‪ ,‬ו ב ה ע ר ו ת ש ם ‪.‬‬ ‫בנוסח ההבדלה שסרםם זולאי בפה״י לכבוד הר״ש אפף ע מ‬
‫ו ב ג ל י ו ן כ י ״ מ ש ם ) ד ק ״ ם ע מ ׳ ‪:(315‬‬ ‫בסםזזים ה נ ״ ל ‪ :‬א ו מ ר א ח ת ‪.‬‬ ‫שתים‪.‬‬ ‫או‬ ‫‪ .80‬א ח ת‬
‫‪,‬‬
‫ו ל פ י ל ש ו ן זו א פ ש ר ל ח ש ו ב ש ל א י נ ו ר ג י ל א ת ת ה י א ב ד ו ו ק א ) ע י י ״ ש ב ת ו ם פ‬ ‫אינו א ו מ ר א ל א אחת‪.‬‬
‫ובח״ד פירש ששתי‬ ‫ד״ה ומר(‪ ,‬א ב ל מ ל ש ץ התופםתא ב ר ו ר שגם האינו רגיל אומר לפי רגילותו‪.‬‬
‫ה ה ב ד ל ו ת הן‪ :‬ה מ ב ד י ל ב ץ ק ו ד ש ל ח ו ל בין י ו ם ה ש ב י ע י ל ש ש ת י מ י ה מ ע ש ה ו א ח ת מהן ה י א ל א ו‬
‫ובבבלי שם )ק״ג ב ‪ /‬ק ״ ד א ‪/‬‬ ‫ממניינא‪ ,‬מפני שהיא מ ע ץ החתימה‪ ,‬ע י ץ ב ב ל י ש ם ק ״ ד רע״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובירושלמי כ א ן ) פ ״ ה‬ ‫ק ״ ד ב ( מ ו כ ח ש ב א ״ י נ ה ג ו א פ י ל ו כ מ ה מן ה ר ג י ל י ם ל ו מ ר ר ק ה ב ד ל ה א ח ת ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה״ב( משמע שאלה ש א מ ר ו הבדלה אחת ל א היו חותמים בה )עיץ ב פ י הרש״ם שם(‪ ,‬ועיץ ב ב ל י‬
‫שם ק״ה רע״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כ ״ ה הגירםא ב כ ל הנוסחאות כאן‪ ,‬א ב ל ב ב ב ל י ) ב ה ו צ שלפנינו(‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לכולן‬ ‫מברך‬
‫‪,‬‬
‫ב״ש אומרים כ ל אחד ואחד מברך לעצמו‪ ,‬ובה״א אחד מ ב ר ך לכולן משום ש נ ברוב עם ה ד ר ת‬
‫ברם בתשה״ג‬ ‫א ל א ב״ש מ״ט? קםברי מפני ב ט ו ל בהמ״ד ו כ ר ‪.‬‬ ‫בשלמא ב״ה מפרשי טעמא‪.‬‬ ‫מלך‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ב״ש‬ ‫בדברי‬ ‫גורפ‬ ‫‪(127‬‬ ‫‪,‬התשובות עמ׳‬ ‫אוה״ג‬ ‫‪;262‬‬ ‫עמ‬ ‫הר״ל גינצבורג‬ ‫)הוצ‬ ‫גיאוניקא‬
‫וב״ה כ ב ת ו ם פ ת א שלפנינו‪ ,‬ומסיים‪ :‬ודוקא ב ב י ת ה מ ד ר ש ד א י כ א ב ט ל תורה‪ ,‬א ב ל במפיב‪ ,‬א ח ד‬
‫‪,‬‬
‫ו ב פ י פ ק י ר י ש ע י ה ה א ח ר ץ ב ר כ ו ת פ ״ ח )י״ג ם ע ״ ב מן ה ם ם ר ( ‪ :‬ב ר כ ת ה א ו ר ‪ ,‬א ח ד‬ ‫מברך לכולם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ואמ היו י ו ש ב ץ ב ב י ת ה מ ד ר ש כ ל א ח ד מ ב ר ך ל ע צ מ ו מפני‬ ‫מ ב ר ך לכולן ש נ ברוב עם ה ד ר ת מלך‪.‬‬
‫וכן ב ר י ״ ץ ג י א ת‬ ‫ומקורו מתשה״ג הנ״ל‪ ,‬וגרפ כגירפת זקינו בפםקיו לברכות‪.‬‬ ‫ביטול ביהמ״ד‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫) ה ה ב ד ל ה ע מ ט״ו(‪ :‬ה י ו י ו ש ב ץ ב ב י ה ״ מ ו ה ב י א ו ל פ נ י ה ן א ו ר ‪ ,‬כ ל א ח ד ו א ח ד מ ב ר ך ל ע צ מ ו מ פ נ י‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ 281‬ה ע ר ‪ ,‬ו ב ב י ת נ ת ן‬ ‫ועיין ג ם ב ד ק ״ פ ע מ‬ ‫ופסק כב״ה לפי גירםת הגאונים‪.‬‬ ‫בטול המדרש‪.‬‬
‫ל ״ ב ע״א ואילך‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובילקוט המכירי ל מ ש ל י ) ם הליקוטים לגרינהוט ח״ו‪ ,‬י״ד ע״א( העתיק‪ :‬ב ״ ש א ו מ ר י ם כ ל‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מאי טעמא‬ ‫וב״ה א ו מ אחד מברך לכלן‪.‬‬ ‫אחד ואחד מ ב ר ך לעצמו‪ ,‬משום ש נ ב ר ב עם ה ד ר ת מלך‪.‬‬
‫ו ג י ר פ א ז ו ה י ת ה ל פ נ י ה מ א י ד י ב ם ו ג י ץ ‪ ,‬ש כ ן כ ת ב )‪ 186‬ע ״ ב ( ‪ :‬ה י ו י ו ש ב ץ‬ ‫בטול תורה‪.‬‬ ‫משום‬
‫ו כ ר א ח ד מ ב ר ך ל כ ל ם ‪ ,‬ו כ ל ם מ ת כ ו נ ץ ל ש מ ו ע ו ע ו נ ץ אמן‪ ,‬ו א ץ כ ל ם מ ב ר כ י ן ל ע צ מ ן מ פ נ י ב ט ו ל‬
‫ומהמשך דבריו שם נראה ב ר ו ר שהוא ב א ד א ת הברייתא )כמו שפירש ברא״ה עמ׳‬ ‫בית המדרש‪.‬‬
‫קפ״ז( שהביאו לפניהם אור בלי יץ‪ ,‬וחייבץ ל ב ר ך ע ל האור מיד )כת״ק דר״י בברייתא פפחים‬
‫‪,‬‬
‫נ ״ ד א (‪ ,‬ולם״ז מוטב שיברך אחד ויוציא את כ ל ם ב ב ת אחת מ א ש ר ש י ב ר ך כ ל אחד ואחד כשיאות‬
‫ו ה ר ״ מ ה ש מ י ט ב ר י י ת א זו‪ ,‬ו א פ ש ר ש ט ע מ ו ה ו א ש א ץ ה ל כ ה‬ ‫ויפריע לחבירו בברכה‪.‬״‬ ‫לאורו‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ב ר ם רוב הפוסקים‬ ‫כ מ ו ת ה ‪ ,‬א ל א כ ר ח י י א ש מ ס ד ר א ת כ ל ה ב ר כ ו ת ע ל ה כ ו ם ‪ ,‬עיין ב מ א י ר י ש ם ‪.‬‬
‫נ ג ר ר ו אחרי גירםת ה ס פ ר י ם ש ל נ ו בבבלי‪ ,‬שהיא גם גירםת ה ר י ״ ף ונו״כ‪ ,‬והביאו א ת הברייתא‬

‫‪ *0‬ב ר ם ל ע י ל מיה א׳‪ 155 ,‬ע״א‪ ,‬כ ת ב ‪ :‬ואף ב״ה ל א נ ח ל ק ו א ל א משום ב ט ו ל ו כ ר ‪ ,‬פירושו משום‬
‫ב ט ו ל ס צ ו ה ל ה י ו ת א ח ד ס ב ר ך ‪ .‬וצ״ע‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״ה עמ ‪31‬‬ ‫‪98‬‬
‫ועיץ בחידושי הרשב״א‪ ,‬ובפי׳ תלמידי ד״י ע ל ה ד י ״ ף ‪,‬‬ ‫להלכה‪ ,‬וכשיטת ב״ה לפי הגירםא שלהם‪.‬‬
‫ומ״ש ב ר א ש ץ לציץ ל ע י ל מ״ג ד״ה אמר רב‪.‬‬
‫ובירושלמי‪ :‬נ ר ב ת ו ך‬ ‫וכן ב ב ב ל י ‪ :‬נ ר ט מ ו נ ה ב ח י ק ו א ו ב ס נ ם ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫טמון‬ ‫נ ר‬ ‫‪.81‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י א פ ש ר ל פ ר ש ‪ ,‬נ ר ב ת ו ך חיקו‪ ,‬ה י י נ ו ש ה ו א‬ ‫חיקו או בתוך פנס או בתוך ספקלריא וכר‪.‬‬
‫או בתוך פ נ ס או בתוך םפקלריא )כלומר ב פ נ ס ש ל זכוכית או ב פ נ ס שעשוי מאבן שקופה‪ ,‬ע י ץ‬
‫מ ״ ש ע מ נ ו א ל ל ע ף ב ס ה ״ י ל כ ב ו ד ק ר ו י ם ע מ ׳ ‪ ,(11‬ו ה ב ר י י ת א מ ב א ר ת כ י צ ד ה ט מ ץ א ת ה נ ר ב ת ו ך‬
‫ו ל פ ״ ז מ ת פ ר ש ת ה ב ר י י ת א כ ד ב ר י ה ר ש ב ״ א ב ח י ד ו ש י ו ‪ ,‬ו ה י י נ ו ש י ש ל נ ו ג׳ ח י ל ו ק י ם ב ד ב ר ‪.‬‬ ‫חיקו‪.‬‬
‫א‪ .‬נ ר טמון ב ת ו ך ח י ק ו ב פ נ ס א ו ב פ פ ק ל ר י א ‪ ,‬ו ה ו א מ ת ה מ ם ב ו ו נ ה נ ה מ מ נ ו ‪ ,‬א ב ל א י נ ו ר ו א ה א ת א ו ר ו ‪.‬‬
‫ב‪ .‬ר ו א ה א ת ה ש ל ה ב ת ו א י נ ו מ ש ת מ ש ל א ו ר ה כ ג ו ן ש ה ו א ר ח ו ק מן ה א ו ר ) כ ב א ו ר ה ב ב ל י ל פ י ה ה ל כ ה ( ‪.‬‬
‫ולפ״ז א ץ‬ ‫ג‪ .‬מ ש ת מ ש ל א ו ר ה ו א י נ ו ר ו א ה אותה‪ ,‬כ ג ץ ש ע ו מ ד ת ב ק ר ן זוית‪ ,‬כ ב א ו ר ה ב ב ל י ש ם ‪.‬‬
‫ש ם ז כ ר ש א ס ו ר ל ב ר ך ע ל א ו ר ש ר ו א י ם א ו ת ו ד ר ך ז כ ו כ י ת ‪ ,‬עיין ב ר ש ב ״ א ‪ ,‬ב מ א י ר י ו ב ש ט מ ״ ק ש ם ‪.‬‬
‫ב ר ם ק ש ה ל פ ר ש כן ל פ י ג י ר ס ת ה ת ו ס פ ת א ו ה ב ב ל י ‪ ,‬א ל א ש ת מ ו ה‬ ‫ועיץ במה״פ פ״ח ה״ו ד״ה לעולם‪.‬‬
‫ה ו א כ י צ ד טומן א ד ם נ ר ב ת ו ך ח י ק ו ‪ .‬״‬
‫ו ט ״ ם היא‪.‬‬ ‫ב כ י ״ ע מוסיף‪ :‬מ ב ר ך עליה‪.‬‬ ‫לאורה‪.‬‬ ‫משתמש‬ ‫‪ .82‬ו א י ן‬
‫ו ב ב ב ל י ) נ ״ ג א׳(‪ :‬ע ש ש י ת ש ה י ת ה ד ו ל ק ת ו ה ו ל כ ת‬ ‫וכ״ה בירושלמי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עששית‬ ‫‪.84‬‬
‫ובגליץ שם העידו ע ל גירםת הרי״ף )מ״ש ע ל גירםת ה ע ר ו ך‬ ‫כ ל היום כולו‪ ,‬למ״ש מ ב ר כ ץ עליה‪.‬‬
‫ע ר ך ע ש ש י ת ה ו א ע ״ פ ה ש מ מ ה ע ״ י ה ד ו מ ו ת ב ה ו צ א ו ת ה ע ר ו ך ‪ ,‬עיין ב ע ה ״ ש ע ר ך ע ש ש י ת ( ‪ :‬מ ב י א ץ‬
‫ובכ״י בית נתן ) ל ״ א‬ ‫ממנה א ו ר ל ה ב ד ל ה )וכ״ה בשיטת ר י ב ״ ב שם ו ב ר א ״ ה עמ׳ קס״ו‪ ,‬עיי״ש(‪.‬‬
‫ולפי גירסת ה ר י ״ ף‬ ‫ע״ד(‪ :‬מ ב ר כ ץ ע ל י ו ו מ ד ל י ק י ן מ מ נ ו ל ה ב ד ל ה ‪ ,‬ד ש כאן ע ר ב ו ב ש ל ש ת י גוםחאות‪.‬‬
‫ו ע ״ פ זה פ ם ק ב א ״ ח‬ ‫מ ש מ ע שאין מ ב ר כ ץ ע ל ה א ו ר ש ב ת ו ך ה ע ש ש י ת א ל א צ ר י ך ל ה ו צ י א ו מ ש ם ‪.‬‬
‫ה׳ ה ב ד ל ה ס י ׳ י ׳ ) ח ״ א פ ״ ח ע״ב(‪ :‬ו ה מ ב ר ך ע ל א ו ר ה ע ש ש י ת ו ה פ נ ס צ ר י ך ל ה ו צ י א מ ש ם ה א ו ד ע ד‬
‫ועיין מ ״ ש ל ע י ל ‪.‬‬ ‫שיראה השלהבת‪.‬‬
‫ב ב ב ל י מ ב א ר שהוא מ ב ר ך ע ל ת ו ס פ ת ההיתר‪ ,‬א ב ל ג ו י‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שהדליק‬ ‫ישראל‬ ‫‪.85‬‬
‫ש ה ד ל י ק מגוי א ץ מ ב ר כ ץ ‪ ,‬אעפ״י שיש כאן ת ו ס פ ת היתר‪ ,‬גזירה שמא י ב ר ך ע ל נ ר ש ל גוי ש א י ן‬
‫ובירושלמי הובאה הברייתא ולא גתבאר טעמה‪ ,‬א ב ל הירושלמי מביא ב ר י י ת א‬ ‫בו תופפת היתר‪.‬‬
‫וכנראה שטעם בני א״י נשדד לנו ב ת נ ח ו מ א‬ ‫א ח ר ת ש מ פ ו ר ש ב ה ש א ם גוי ה ד ל י ק מ ג ו י אין מ ב ר כ י ן ‪.‬‬
‫אם אתה מבדיל ע ל נ ד ו ש ל גוי‪,‬‬ ‫ו י ש ב ם י ׳ גי‪ :‬י ל מ ד נ ו ר ב י נ ו מ ה ו ל ה ב ד י ל ע ל נ ד ש ל גוי ו כ ר ?‬
‫א ת ה ע ו ש ה ה ג ו י כ א ל ו ה ו א מ פ ץ ל כ ל ו ם ‪ .‬״ ו ל ט ע ם ז ה א ס ו ר ל ה ד ל י ק מן הגוי מ ד י נ א א פ י ל ו י ש כ א ן‬
‫תופפת היתר אם אץ ישראל באמצע‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע פ ״ י ש י כ ו ל ל ו מ ר ה ב ד ל ה מ ב ע ו ד י ו ם )עיין ב ב ל י כ ״ ז בי( מ ׳ י מ‬ ‫‪ .86‬מ ש ת ח ש ך‪.‬‬
‫ו כ ן ב ה ״ ג ) ד ״ ו י ״ ב ע ״ ד ‪ ,‬ד ״ כ ס ו ף ע מ ׳ ‪ :(45‬ד א מ ר‬ ‫אינו מ ב ר ך ע ל ה נ ר א ל א ע ד שתחשך‪.‬‬
‫ר ב ת ח ל י פ א ו כ ר מ ת פ ל ל א ד ם ש ל מ ו צ א י ש ב ת ב ש ב ת ‪ ,‬ואומי ה ב ד ל ה ע ל ה כ ו ם ו א ס י ר ל י ה ל מ י ע ב ד‬
‫ו ע י ץ ב ם ׳ ה ע ת י ם עמי ‪ 36‬ו א י ל ך ‪ ,‬ו ב א ו ה ״ ג ‪ ,‬ה ת ש ו ב ו ת‬ ‫ע י ב י ד ת א ‪ ,‬ו ל א ו ר ת א כ י חזי נ ו ר א מ ב ר ך ו כ ר ‪.‬‬
‫ו ה ב ר י י ת א ש ל נ ו הובאה ב ש ם ה ת ו ס פ ת א ב ר ו ק ח ס׳ שנ״ו‪ ,‬ו ב ש ו ״ ת‬ ‫‪ 62‬ו א י ל ך ‪ ,‬ה פ י ר ו ש י ם ‪ 36‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫ה ר ש ב ״ א ח״א סי׳ תשל״ט‪.‬‬
‫ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ ה ה״ב‪ ,‬ט׳ רע״ג(‪ :‬הדא ד א ת א מ ד ) כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫מעתה‪.‬‬ ‫מברך‬ ‫אין‬ ‫‪.87-86‬‬
‫ומכאן‬ ‫ש מ ב ד י ל ע ד ח מ י ש י ב ש ב ת ( ב מ ב ד י ל ב ץ ק ו ד ש ל ח ו ל ‪ ,‬א ב ל ב ו ר א מ א ו ר י ה א ש א ו מ ד ה מיד‪.‬‬

‫‪ ,‬י‬
‫בראנד ב ס פ ר ו‬ ‫« הנירסא ‪.‬תיקו״ שבירושלמי נ ו ס ח הרש״ס‪ ,‬אינו א ל א ‪.‬תיקוף ה ר ב בעצמו‪ .‬ו ר‬
‫כ ל י ה ח ר ס ב ס פ ר ו ת ה ת ל מ ו ד <עמ׳ ש״ס( משער ש‪.‬חיקי הוא בית ק ב ו ל ב ע ל ד פ נ ו ת משומנות‪ ,‬ש א פ ש ר‬
‫ל ר א ו ת ד ר כ ן א ת ה ש ל ה ב ת ‪ ,‬א ב ל ל א להשתמש ל א ו ר ה ‪.‬‬
‫א ב ל א ם הנוי ה ד ל י ק מישראל‪ ,‬א ת ה‬ ‫ג ‪ 8‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ב ר כ ה ע ל נרו‪ ,‬ה נ ך נראה כ א י ל ו א ת ה מחשיבו‪.‬‬
‫נראה בעיניו כ א י ל ו מ ב ר ך ע ל העיקר‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל נרו של ישראל‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪99‬‬ ‫ברכות פ״ה עמ ‪32-31‬‬
‫‪,‬‬
‫ובבבלי )פסחים ק״ו א (‪ :‬מי שלא הבדיל במו״ש‬ ‫משמע קצת שלא היתה לסביהם ברייתא זאת‪.‬‬
‫מבדיל והולך ו כ ו ‪ /‬א״ר יעקב בר אידי א״ר יוחנן א״ר אושעיא אבל לא על האור‪ .‬וכן תני שילא‬
‫וכנראה שזו‬ ‫מרי אבל לא על המאור )כ״ה בכת״י וראשונים‪ ,‬עיין דק״ם ‪ ,321‬ועיין גם בר״ח(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וברשב״ם שם מציין לסםחים נ״ד א׳‪ :‬אץ‬ ‫היא ברייתא בבלית )עיץ גם בבבלי שבת מ״ג ב (‪.‬‬
‫מבדכין על האור אלא במו״ש‪ ,‬הואיל ותחילת ברייתו הוא‪ ,‬וכיון שרואה מברך מיד )והשוה לשץ‬
‫אבל פשיטא שאץ כוונת רבינו אלא לטעם הברייתא‪ ,‬אבל לא להלכה שלה‪,‬‬ ‫הירושלמי הנ״ל(‪.‬‬
‫שהרי כוונת הברייתא היא להוציא מוצאי יוה״כ )עיי״ש(‪ ,‬אבל לא להוציא כ ל שאר ימי השבוע‪.‬‬
‫ו ב ה ״ ג ) ד ״ ו י״ג ע״א‪ ,‬ד״ב עמי ‪ (47‬מוסיף ע ל הברייתא של שילא מרי‪ :‬מאי טעמא כיץ דלא הוה‬
‫ליה שביתא לאור לא מברכינן עליה )כלומר‪ ,‬אץ מברכין על האור אם עבר זמן ידוע אחדי שבטל‬
‫‪,‬‬
‫ועיין מאירי סםחים ק״ה א )‪ 89‬ע״ב( ד״ה מי שלא הבדיל מ״ש בשם יש‬ ‫ממנו חיוב שביתה(‪.‬‬
‫אומרים‪.‬‬
‫להבראות‬ ‫במחשבה‬ ‫עלו‬ ‫בירושלמי‪ :‬האש והכלאים ו כ ר‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫‪ .87‬ח ש ו ב י ן‬
‫במחשבה‬ ‫עלו‬ ‫וכן בב״ר‪ :‬תני האש והכלאים ו כ ר‬ ‫)כ״ה בכי״ר( מששת ימי בראשית‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובבבלי סםחים )נ״ד א׳(‪ :‬דתניא ד יוסי אומד שני דברים עלו במחשבה ליבראות‬ ‫להבראות‪.‬‬
‫ולפי‬ ‫מערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת ו כ ר )ועיין מ״ש להלן כלאים פ״ה םה״ו(‪.‬‬
‫כ ל המקורות הנ״ל היו אש וכלאים חשובים )כלומר‪ ,‬עלו במחשבה( מששת ימי בראשית אלא שנתן‬
‫הקב״ה דעה בלב אדם הראשץ והקיש שני רעפים )או שני אבנים( זה לזה והביא אש‬
‫ולפי מקורות א״י גלגלו חובה ע״י חייב‪ ,‬ובא ענה‬ ‫לעולם‪ ,‬והרכיב שתי בהמות ויצא מהן פרד‪.‬‬
‫והעלה סוס ע ל חמורה והביא מזיק לעולם‪ »3.‬ויתכן שהברייתא באה ל ב ט ל את האגדה האלילית‬
‫ולפיכך אמרו חז״ל‬ ‫של היונים שהאש באה לעולם ע״י פרומיתיוס‪ «4‬שגנב את האש מציאופ‪.‬‬
‫שהאש היתה חשובה עוד מששת ימי בראשית ואדם הראשץ הביאה לעולם‪ .‬עיין מ״ש יעללינעק‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובפרקי דר״א פ״כ )הוצ׳ הרד״ל נ ד ו א ( הרחיקו עוד‬ ‫בהקדמתו לבית המדרש ח״ה ע מ מ״ח‪.‬‬
‫ואמרו שמן השמים נשלח ל ו לאדם הראשץ עמוד ש ל אש‪ ,‬והוא ברך עליו בורא‬ ‫יותר‬
‫מאורי האש‪ ,‬ולפיכך אמרו להלן שם שאם אי אפשר להשיג אש מותר ל ב ר ך בורא מאורי האש‬
‫גם ע ל אור הכוכבים‪ .‬ועיין ר ד ״ ל שם אות כ״א‪.‬־»‬
‫‪ .89‬ה א ש וכר‪ .‬כלומר‪ ,‬ע ל האש של מרחץ אץ מברכין מפני שאינו עשוי ל א ו ר ה ) ע י ץ בבלי‬
‫נ״ג א׳(‪ ,‬ועל הבשמים של מרחץ אין מברכין מפני שאינן עשויין אלא להעביר את הזוהמא )עיין‬
‫ירושלמי ס״ו ה״ו‪ ,‬י׳ ע״ד ובבלי הנ״ל(‪ .‬וכן סירש הרשב״א את התוספתא בשו״ת שלו ח״א סי׳‬
‫אבל דעת השואל להרשב״א‪ ,‬וכן פירש במאירי )מ״ג ב ‪ 149 /‬ע״ב(‪ ,‬שהמעם הוא מסני‬ ‫קם״ח‪.‬‬
‫שהזונות מתרחצות ומתבשמות שם‪ ,‬ומכאן הוא מקור ה ר ״ מ ) פ ״ ט מה׳ ברכות ה״ח( שפסק שאץ מברכץ‬
‫ע ל ״בשמים של עדוה מן העריות לפי שאסור להריח ב ק ״ ‪ .‬ברם ראינו שהרשב״א דחה באור זה‪,‬‬
‫ואשר למקור הר״מ עיין מ״ש הר״מ בפכ״א מה׳ איסורי ביאה‬ ‫ופירש את התוספתא כפשוטה‪.‬‬
‫ה״ב‪ ,‬ובפיה״מ פנהדרין פ״ז מ״ד‪ ,‬ומ״ש בפיני )שבט תרצ״ט( עמ׳ רל״א ואילך‪ ,‬ומ״ש בשמי‬

‫‪ *3‬בבבלי לעיל שם‪ :‬עשרה דברים נבראו בערב שבת וכוי‪ ,‬ר' נחמיה אומר משם אביו אף האור‬
‫‪,‬‬
‫והפרד‪ .‬ופירש״ ‪ :‬אין כ ל חדש תחת השמש‪ ,‬ופרד ראשון נברא מן הארץ ולא מן הכלאים‪ .‬וכנראה‬
‫ידע אביו של ר׳ נחמיה שהיו מיני פרדים שלא באו מן הכלאים‪ ,‬ולא היו עקרים‪ ,‬כשם שהוא רניל אצל‬
‫הפרדים הבאים מן הכלאים‪ .‬וסינים הללו היו מצויים בסוריא )עיין בתולדות בעה״ח לאריסטו ס״ו‬
‫פלץ ־‪ (580‬ובקפודקיא )עיין בתולדות הטבע לפליניאוס ס״ח‪ ,‬פס״ט‪ ,‬סי׳ ‪.(173‬‬
‫‪ 84‬פירוש שם זה ביונית )‪efo7#‬״‪ (/IIpo‬הוא ״חושב מראש״‪.‬‬
‫‪ »5‬ועיין ס ד ר ר״ע גאון ל״ב ע״א‪ ,‬השלם חיב‪ ,‬ניט ע״ב; ר י ^ ניאת ה׳ הבדלה עט׳ ט״ז; המנהינ‬
‫ה׳ שבת סי׳ ס״ה‪ ,‬ליד ע״א‪ :‬הרוקח סי׳ שנ״ו ועוד‪ .‬ועיין הנירסא בפרקי דר״א הוצ׳ הינער בחורב‪ ,‬ניסן‬
‫תש״ו עם׳ ‪ ,138‬ובשנויס שם‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״ה־פ״ו עמ ‪32‬‬ ‫‪100‬‬
‫ו ע י ץ במגן א ב ו ת ל ה ר ש ב ״ ץ ‪,‬‬ ‫ה ר מ ״ מ כ ש ר ב ס פ ר ו ה ר מ ב ״ ם ומכילתא ד ר ש ב ״ י עמ׳ קל״ג ואילך‪.‬‬
‫חלק יעקב‪ ,‬נ״ו ע״ב‪.‬‬
‫ו כ ר ‪ .‬ופירשו בבבלי ש א ף כאן הבשמים הם לריח‪ ,‬כדי שיריחו ה ע ו ב ר י ם‬ ‫בשמים‬ ‫ש ל‬ ‫‪.90‬‬
‫ו נ ר א ה ש ה ל כ ה ז ו ה י א א פ י ל ו ב ח נ ו ת ש ל ג ו י ס ‪ ,‬ו ק מ פ ו ר ש ב י ר ו ש ל מ י פ ״ ח ה״ז‪ ,‬י ״ כ ע ״ ב ‪.‬‬ ‫ויקנו‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל י ה נ ״ ל ‪ :‬ה י ה מ ה ל ך חוץ ל כ ר ך ) ב ב י ת נ ת ן ו ב כ ת ״ י פרים? ה י ה מ ה ל ך ב ש ו ק ‪ ,‬עיין ד ק ״ ס ( ו ה ר י ח‬
‫וכן ל ה ל ן ש ם ‪ 5‬ת נ ו ר ב נ ן ה י ה מ ה ל ך ב ש ו ק ש ל ע כ ו ״ ם ) ב מ א י ר י‬ ‫ריח אם רוב עכו״ם אינו מברך וכר‪.‬‬
‫ונראה שהכוונה היא ב ש ו ק‬ ‫‪ 187‬ע ״ ב ‪ ,‬ג ר ס י ׳ ב ש ו ק ש ל ע ״ ז ( ‪ ,‬נ ח ר צ ה ל ה ר י ח ה ר י ז ה ח ו ט א ‪.‬‬ ‫שם‪,‬‬
‫ו ק מפורש בתנחומא ויצא‬ ‫שאין מ ו כ ר ץ ש ם ב ש מ י ם א ב ל א ם מ ו כ ד ץ ש ם ב ש מ י ם א י נ ו ח ו ש ש ‪.‬‬
‫אבל עבר‬ ‫םי׳ ד׳‪ :‬כ ך ש נ ו ר ב ו ת י נ ו אין מ ב ר כ ץ ל א ע ל ה ב ש מ י ם ו ל א ע ל ה ר י ח ש ל ע ב ו ד ה ז ר ה ‪.‬‬
‫ולפי הבבלי )נ״ב‬ ‫בשוק ע ל חנויות ש ל בשמים חייב ל ב ר ך ‪ ,‬א ב ל ע ל ריח ש ל עבודה זרה אםוד‪.‬‬
‫ב׳( ד ו ו ק א ב מ ס י ב ה ש ל ג ר ם א ץ מ ב ר כ ץ ע ל ה ב ש מ י ם ‪ ,‬מ פ נ י ש ס ת ם מ ס י ב ה ש ל ג ו י י ם ה י א ל ע ״ ז ‪,‬‬
‫ק המסיבות ש ל ק ‪.‬‬ ‫ולפ״ז צ ר י ך ל פ ר ש שבשוק ש ל גוים חושש שמא ריח הבשמים הוא‬
‫‪:(305‬‬ ‫בתשובות מ ה ר ״ ם הוצ׳ מק״נ פי׳ א ל ף כ ״ ב )פוף עמי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ויוצא‬ ‫נ כ נ ס‬ ‫‪.91‬‬
‫נ ר א ה כ ג ץ ש א ץ דעתו לחזור מיד‪ ,‬א ב ל א ם ד ע ת ו‬ ‫נכנם ויוצא כ ל היום מברך ע ל כ ל פ ע ם ופעם‪.‬‬
‫ו ע י ץ ב ת ש ב ״ ץ קטן ס י ׳ ש כ ״ ב )ד׳ ק ר י מ ו נ ה כ ״ ט ר ע ״ ב ( ‪ ,‬ו ט ו ר א ר י ח‬ ‫לחזור מיד ל א סח דעתיה‪.‬‬
‫ו ע י ץ ל ה ל ן פ ״ ו ש ר ‪.71‬‬ ‫פי׳ די״ז‪.‬‬

‫פ״ו‬

‫וכ״ה ב כ י ״ ע ו ב ד )אלא שבדפוסים מאוחרים הופיפו‪ :‬נ ״ א המזון(‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הזימון‬ ‫‪.1‬‬
‫ובסה״מ להר״נל‬ ‫וכן ב א ו ״ ז ) ה ׳ ר ״ ה ס י ׳ ר ם ״ ב ‪ ,‬ה ״ ב ס ״ א ע ״ א ( ‪ :‬ת ו ס פ ת א ד ב ר כ ו ת פ ר ק ב ר כ ת ז י מ ץ ‪.‬‬
‫ק התורה‬ ‫ע ש ץ י״ט )וממנו בזהר הרקיע ל ה ר ש ב ״ ץ ע ש ץ כ׳ כ״א(‪ :‬ו ל ש ץ התוספתא ב ר כ ת המזץ‬
‫ומכיוץ ש ד ר ך ה ר ״ מ ל ק ר ו א גט א ת הברייתות ש ב ב ב ל י ת ו פ פ ת א‬ ‫שנאמר ואכלת ושבעת וברכת‪.‬‬
‫) ע י ץ מ ״ ש ב ת ש ל ו ם ת ו פ פ ת א ע מ ׳ ‪ ,(7‬ה ר י ק ר ו ב ה ו א ש ה ר ״ מ כ י ו ץ ל ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י מ ״ ח בי‪ .‬ו ל פ ״ ז‬
‫ל ע ר ע ר כ ל ל את גירסתנו בתוספתא המקויימת ע״י כ ל הנוסחאות ואו״ז הנ״ל‪ ,‬ומפורש כ ה‬ ‫אץ‬
‫ברם דעת רוכ‬ ‫ק ה ת ו ר ה ‪ ,‬וכן מ ש מ ע מן ה י ר ו ש ל מ י ו ה ב ב ל י ) ע י ץ להלן(‪!.‬‬ ‫ש ב ר כ ת הזימץ היא‬
‫ה ר א ש ו נ י ם ה י א ש ב ר כ ת ה ז י מ ץ ה י א מ ד ר ב נ ן ‪ ,‬ו ה ד ר ש ה ה י א ר ק א ס מ כ ת א ) ע י ץ מ א י ר י ר פ ״ ז ‪154 ,‬‬
‫ויש שחילקו ב ץ זימץ בג׳ וזימון‬ ‫ע״א‪ ,‬ר א ״ ה פ ״ ז ס ו ף עמ׳ ק ל ״ ט ש ט מ ״ ק ש ם מ ״ ה א׳ ועוד‪.‬‬
‫ו ע י ץ ב ל ב ו ש א ר י ח טי׳ ק צ ״ ט ו ב א ׳ ׳ ר ש ם ( ‪.‬‬ ‫בעשרה‪ ,‬עיץ ב ק ר י ת ס פ ר להמבי״ט פ״ה מה׳ ברכות‪.‬‬
‫לציץ )מ״ח םע״ב( מסיק שהדבר תלוי ב מ ח ל ק ת הת״ק ודבי בברייתא שבבבלי ש ם ‪,‬‬ ‫ובראשץ‬
‫ק הפסוק בדברים ב ר כ ת הזימץ מדאורייתא‪ ,‬א ב ל ל ר ב י שלומד ב ר כ ת הזימון‬ ‫ולת״ק שלומד כ״ז‬
‫מ ״ ג ד ל ו ל ה ׳ אתי׳* ה י א מ ד ר ב נ ן ‪ ,‬ו ה ת ו ס פ ת א ש ל נ ו כ ת ״ ק ‪.‬‬

‫ולאמתו ש ל ד ב ר צריך לחלק ב ץ ב ר כ ת הזימץ )כלומר ההזמנה לברך( ו ב ץ עצם הזימון‪,‬‬

‫ה י י נ ו ש א ח ד מ ב ר ך ל כ ו ל ם ו ה ש א ר ע ו נ י ם אמן‪ ,‬ע י ץ ב ב א ו ר י ה ג ר ״ א א ו ״ ח ס ו ף ס י ׳ ק צ ״ ה ׳ ו ע צ ם‬
‫ועיין ב ם ׳‬ ‫הזימץ א נ ו ל ו מ ד י ם מ ״ ג ד ל ו לה׳ אתי״‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ב ה ע מ ק שאלה‪ ,‬עקב‪ ,‬ר י ש סי׳ קמ״י‪.‬‬
‫ועיץ מ״ש להלן אם מניץ ה ב ר כ ו ת‬ ‫י ר י א י ם ה ש ל ם ר י ש ס י ׳ ר נ ״ ג ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,230‬ו ב ת ו ע פ ו ת ר א ם ש ם ‪.‬‬
‫ו ע ל ח ל ק ת ה פ ר ק י ם ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ע מ ׳ ‪.90‬‬ ‫ש ל בדה״מ הוא דאורייתא‪.‬‬

‫! ואפילו א ם נניח שהר־מ ה ע ת י ק מן ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬הרי מ״מ יתכן ש ה מ ת ה ל ב ר כ ת הזיטין׳ עיין ס י ש‬

‫ל ע י ל פ״א ה ע ׳ ‪.33‬‬
‫‪101‬‬ ‫ברכות פ״ו עמי ‪32‬‬
‫‪ .2‬ב ר כ ה ר א ש נ ה‪ .‬וכן בירושלמי )בשם ר׳ ישמעאל‪ ,‬כלומר‪ ,‬המכילתא‪ ,‬עיץ להלן(‬
‫‪,‬‬
‫אלא ששם מסיים‪ :‬זו הזן את הכל)במקום ברכה ראשונה(‪ .‬וכ״ה בבבלי מ״ח ב )לפי גירםת התוספות‬
‫‪,‬‬
‫מ״ו א׳ ד״ה היכן‪ ,‬הרא״ש פ״ז פי׳ י״א ועוד‪ ,‬עיין דק״פ(‪ ,‬אבל בהוצ שלפנינו)וכ״ה אצל כמה‬
‫מן הראשונים( הגירםא היא להפך‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ובמכילתא‪ :‬ומנין שהן מברכץ על המזון שנאמר ואכלת‬
‫ושבעת וברכת זו ברכה ראשונה‪ .‬על ה א ^ זו ברכה שניה‪ .‬וברכת הזימון לא החכרה‪ .‬והיא‬
‫בשיטת רבי עיץ בבלי הנ״ל‪ ,‬ועיץ להלן במכילתא שם‪ *.‬ועל מניץ הברכות בברה״מ אם הוא‬
‫מדאורייתא‪ ,‬עיין בראשץ לציץ מ״ח ב׳‪ ,‬ובפירושו של הרי״פ פעדלא למניץ המצות לרב סעדיה‪,‬‬
‫עשין ל׳‪ ,‬קע״ה ע״ג ואילך‪ .‬ועל נוסח ברה״מ אמ הוא מדאורייתא‪ ,‬עיין מ״ש הרי״פ פערלא‬
‫שם‪.‬‬
‫‪ .4‬ה ט ו ב ו ה מ ט י ב ‪ .‬בירושלמי הנ״ל‪ :‬אשר נתן לך‪ ,‬זה הטוב והמטיב‪ ,‬כגי׳ ד וכי״ע‪.‬‬
‫והסיק הר״ח אלבק )מ״ח חע״א‪ ,1934 ,‬עמ׳ ‪ (434‬שהגירםא הנכונה בירושלמי היא במדרש שמואל‬
‫סי״ג )בד״ד(‪ :‬אשר נתן )לנו( נלך[‪ .‬אשר גמלנו כל טוב‪ ,‬וכ״ה במכילתא הנ״ל‪ .‬ומזה‬
‫‪,‬‬
‫מפיק הירושלמי שר ישמעאל פוכר שברכת הטוב והמטיב היא מדאורייתא‪.‬‬
‫וכנראה שהיתה כאן לפני כמה מן הראשונים נופח ברכת הטוב והמטיב‪ .‬שכן כותב הרשב״א‬
‫בשו״ת ח״א סי׳ של״ט‪ :‬אלא שבתוספת שנו שצריך לומר גומלנו יגמלנו‪ ,‬אבל בגמרין לא נזכר‬
‫‪,‬‬
‫כלל‪ .‬וכן ברא״ה פ״ז עמ׳ קמ״ז )־שטמ״ק מ״ו א ‪ ,‬כ״ה ע״א(‪ :‬ובתופפתא אמרינן הוא גומלינו‬
‫הוא גמלנו הוא יגמלנו לעד לחן ולחסד ולרחמים והצלחה והדוחה וכל טוב‪ .‬ונוסח ארוך זה הוא‬
‫בוודאי השלמת הפופרים ע״פ הנוסח הרגיל)עיץ לעיל פ״ג םה״ז ומש״ש(‪ .‬ואפשר שגם בתופפתא‬
‫היה הנופח כמו במכילתא ובמדרש שמואל הנ״ל‪ :‬שגמלנו כל טוב‪ ,‬ובאו הפוםרים והשלימו את‬
‫‪,‬‬
‫הברכה‪ 3.‬ועיץ מ״ש ר״א ביכלר בפה״ז לכבוד רצ״פ חיות עמ קמ״א וקמ״ג‪ ,‬והוא משער שזו‬
‫היתה חתימת הברכה לפי ד״י הגלילי)לעיל פ״א פה״ז(‪ :‬ברוך אתה ה׳ שגמלנו כל טוב )כמו בברכת‬
‫הגומל ועיין ישעי׳ ם״ג‪ ,‬ז׳(‪.‬‬
‫וכבר העירו הראשונים• שמתחילה היתה ברכה זו קצרה מאד אלא שאח״כ הוסיפו בה דברים‪.‬‬
‫ובשבה״ל השלם )סוף סי׳ קנ״ז‪ ,‬ם״ב ע״א( כתב‪ :‬מצאתי בשם הר״ר שמחה זצ״ל שיש במדרש‬
‫שצריך לומר בברכת המזץ שלש טובות שלש גמולות‪ *.‬ובשלחן ארבע לרבינו בחיי)ד״ו ה׳ ע״ג(‪:‬‬
‫וכן אמרו בירושלמי שלש מלכיות שלש הטבות שלש גמולות‪ .‬ובמי׳ תלמידי ר״י פ״ז‪ ,‬פי׳ קס״א‪:‬‬
‫רב פפא אמר צריכה שתי מלכיות לבד מדידה )בבלי מ״ט א׳( וכר‪ ,‬וכן אמר במדרש שצ״ל בה‬
‫שלש מלכיות וג׳ הטבות וג׳ גמולות‪ .‬וכן מביא בשם המדרש )בםדר זה( גם בכל בו םי׳ כ״ה‪ ,‬ובעל‬
‫הכל )הגורן ח״ז( עמ׳ ‪ .92‬ובמאירי )מ״ו םע״א‪ 162 ,‬ע״ב( וברא״ה )עמ׳ קמ״ז( מביאים בשם‬
‫המדרש‪ :‬ג׳ גמולות‪ ,‬ג׳ הטבות‪ ,‬ג׳ מלכיות‪ .‬ונראה שהמלכיות נוספו ע״פ מאמר רב פפא הנ״ל‪.‬‬
‫ועיץ בנופחאות השונות של הברכה אצל הד״א פינקלשטץ בצופה האנגלי)הנ״ל לעיל בהע׳ ‪,(4‬‬
‫עמ׳ ‪ 259‬ואילך‪ ,‬ובנוסחאות שפרסם ה ב ר ק בידיעות המכק לחקה״ש העברית ח״ה עמ׳ נ״א‪ ,‬נ״ז‬
‫ם״ז‪ ,‬והר״ש אסף בפפר דינבורג עמ׳ ‪ 130‬ועמ׳ ‪.131‬‬
‫‪ .5‬מ ש ע ה וכר‪ .‬בבבלי מיוחסת דרשה זו לרבי‪ ,‬אבל הת״ק לומד ברכה שלפניה מק״ו‪.‬‬
‫ובירושלמי ק״ו זה מיוחם לרבי‪.‬‬

‫‪ 2‬ועיין בס׳ הפרדס לרש״י‪ ,‬הוצ' עהרענרייך עמי קע״ו‪ ,‬ובכר הקמח לרבינו בחיי אות ב'‪ ,‬ברכה‬
‫)דיו י׳ ע״ג(‪ .‬ועיין בתורה שלמה להרם״ם כשר‪ ,‬בשלח פט״ז י״ב הע׳ פ׳‪ ,‬ולהלן שם עמ׳ שם״ו‪.‬‬
‫‪ 3‬וכנראה שלפני הראשונים היו כאן עוד הוספות‪ .‬עיין ראבי״ה ח״א סי' קנ״ט‪ ,‬עסי ‪ ,162‬ומ״ש‬
‫בתשלום תוספתא עמ׳ ‪ 30‬ועסי ‪ 42‬סי׳ ‪ 35‬וסי׳ ‪.36‬‬
‫* תוספי ס״ו ב' ד״ה הטוב‪ ,‬רא״ש פיז סי׳ כ״ב‪ ,‬ועוד‪ .‬עיין ט״ש ר״א פינקלשטיין בצופה האננלי‬
‫סדרא חדשה כי״ט )‪ ,(1928-29‬עסי ‪ ,233‬העי ‪.43‬‬
‫‪ 6‬וכ״ה אף בפי' תלטידי ר״י על הרי״ף פ״ז סי׳ קע״א‪ ,‬וברא״ש הנ״ל‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ו עמ׳ ‪33-32‬‬ ‫‪102‬‬
‫במשנתנו )פ״ט מ״ב( מבואר שמברך על ה ה ר י ם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הגבעות‬ ‫ועל‬ ‫ההרים‬ ‫‪.6‬‬
‫ד ״ ו שכ״ו‪ ,‬ק ל ״ ו ע״ג(‪ :‬ו כ ת ב‬ ‫ו ב א ב ו ד ר ה ם )ה׳ ב ר כ ו ת ש ל ש ח ר י ת ‪.‬‬ ‫ועל הגבעות עושה בראשית‪.‬‬
‫ברם אי אפשר כ ל ל‬ ‫ה ״ ד ש מ ש ץ ד ד ו ק א ב ה ר י ם ו ב ג ב ע ו ת ה מ ש ו נ י ם ו נ כ ר ת ג ב ו ר ת ה ב ו ר א בהן ו כ ר ‪.‬‬
‫ל פ ר ש א ת ה ת ו ס פ ת א כ א ן ע ״ פ מ ש נ ת נ ו ‪ ,‬ש ה ר י ה י א מ ב י א ה ר א י ה מן ה פ ס ו ק ״ ע ל ה א ר ץ ״ ו מ ה ע נ י י נ ו‬
‫ו ל פ י כ ך ב ר ו ר ל י ש ב ב ר כ ת ה מ ז ץ א נ ו קיימין כאן‪ ,‬ו ת נ א זה מ ח י י ב ש ת כ י ר ו‬ ‫ל ב ר כ ת מעשה בראשית?‬
‫ובספרי‬ ‫והמלה ״גבעות״ כאן היא באשגרה ממשנתנו(‪.‬‬ ‫ה א ‪ p‬אף הרים ובקעות )כצ״ל‪.‬‬ ‫בברכת‬
‫ע ק ב ) ר י ש פ י ׳ ל ״ ט ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :(77‬א ר ץ ה ר י ם ו ב ק ע ו ת ‪ ,‬ב ש ב ח א ״ י ה כ ת ו ב מ ד ב ר ‪ ,‬מ ה ב ק ע ו ת ל ש ב ח א ף‬
‫וכן ב א מ ת ב ר כ ו ב א ״ י ב ב ר כ ה א ח ר ו נ ה ע ל ה פ י ר ו ת ‪ :‬א ש ר‬ ‫הרים לשבח‪ ,‬שפירות ההר קליט וכר‪.‬‬
‫ועיין מ ״ ש ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫ב ר א ה ר י ם ו ב ק ע ו ת וכו׳‪«.‬‬
‫ב י ר ו ש ל מ י ) ם ״ ז ה״א‪ ,‬י״א ע״א( משמע ש מ ד ב ר י ם כאן ב ב ר כ ת ה ת ו ר ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫על‬
‫ברם מתוך‬ ‫מ מ ש ו כ ן ב ב ר כ ת ה מ צ ו ת מ מ ש ) ע י י ״ ש פ ״ ו ה ״ א ‪ ,‬י׳ ע ״ א ‪ ,‬ו ב א ה צ ו ״ י ש ם ע מ ׳ ‪.(137‬‬
‫ובברייתא‬ ‫ה ע נ י ץ כאן מ ש מ ע ש א ף ב ז ה ב ב ר כ ת ה מ ז ץ א נ ן קיימין‪ ,‬ו צ ר י ך ל כ ל ו ל ב ה ת ו ר ה ו מ צ ו ת ‪.‬‬
‫א ״ ר ישמעאל ק״ו ו כ ר ר ׳ חייא ב ר נ ח מ נ י‬ ‫ש ב ב ב ל י ? ואין ל י א ל א ב ר כ ת ה מ ז ץ ‪ ,‬ב ר כ ת ה ת ו ר ה מניין‪.‬‬
‫ואפשר ל פ ר ש שהבבלי הביאה א ף לעניין בדה״מ‪ ,‬כ ל ו מ ר שצריך להודות בברה״מ א ף ע ל‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ו ב מ כ י ל ת א ) ב א פ ט ״ ו ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :(60‬ר ׳ חייא ב ר נ ח מ נ י א מ ר מ ש ו ם ר ׳ י ש מ ע א ל ו כ ו ׳ ו ב ר כ ת‬ ‫התורה‪.‬‬
‫וקרוב לוודאי שהנומח שם ח פ ר ‪,‬‬ ‫א ש ר נתן ו כ ר ‪.‬‬ ‫ה ט ו ב ה ) כ ״ ה ב כ י ״ מ ו ב י ל ק ו ט ( מ ה זה מ ח ו ס ר ‪.‬‬
‫ומתוך העניץ שם מוכח ש ב ב ר כ ת‬ ‫א ש ר נתן ל ך ו כ ר ‪ .‬ל‬ ‫ז ו תורד‪.[,‬‬ ‫ו צ ״ ל ‪ :‬מ ה ז ה מ ח ו ס ר נטובה‪.‬‬
‫וכן מ פ ו ר ש ל ה ל ן ב ב ב ל י ש ם ) מ ״ ח‬ ‫ו ל פ ״ ז מ ת א י מ ה ה מ כ י ל ת א ל ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬ ‫המזץ עסיקינן‪.‬‬
‫מ ע ״ ב ( ‪ :‬ר ׳ י ה ו ד ה בן כ ת י ר א א ו מ ד א י נ ו צריך‪ «,‬ה ר י ה ו א א ו מ ר ט ו ב ה ה ט ו ב ה ‪ ,‬ט ו ב ה ז ו ת ו ר ה ו כ ר ‪,‬‬
‫ו ה ע י ד ב ד ק ״ ם שם‪ :‬ו י ש ל ע י י ן מ ה ע נ י י ן ב ו נ ה י ר ו ש ל י ם ל כ א ן ‪.‬‬ ‫ירושלים וכר‪.‬‬ ‫בונה־‬ ‫הטובה זו‬
‫ושמא היו מקומות שהזכירו ת ו ר ה ו מ צ ו ת‬ ‫ולפי דברינו ה נ ״ ל כ ו ל ם ב ב ר כ ת המזץ הם מדברים‪.‬״‬
‫וכן נ מ צ א ב ב ר ה ״ מ ל ש ב ת ו ר ״ ח ) י ד י ע ו ת ה מ כ ץ ל ח ק ה ״ ש ה ע ב ר י ת ח ״ ה‬ ‫בברכת בונה ירושלים‪.‬‬
‫צוית‬ ‫ותורה‬ ‫וחוקים‬ ‫ומצות‬ ‫עמ׳ ס״ו( ב ב ר כ ת בונה ירושלים‪ :‬ואת ש ב ת ק ד ש ך הודעת ל ה ם‬
‫ועיץ‬ ‫ובברכת ה א ‪ p‬שם לא נזכרה תורה כלל‪.‬‬ ‫להם ביד משה ע ב ד ך ‪ ,‬״ ונא׳ בנה י ר ו ש ל ם ״ ו כ ר ‪.‬‬
‫מ״ש ל ע י ל פ״ג רה״י‪.‬‬
‫כ ל המפרשים פירשוה כמקבילה ל מ ש נ ת נ ו פ ״ ט מ״ה‪ ,‬ואיגו כן‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הרעה‬ ‫על‬ ‫‪.8‬‬
‫ו א ץ ס פ ק ב ע י נ י ש א ף כאן ב ב ר ה ״ מ‬ ‫שהרי המקבילה למשנה ההיא היא הברייתא להלן ה״ז‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫וכן מ ו כ ח ב מ כ י ל ת א ר י ש‬ ‫ו ה כ ו ו נ ה ש מ ב ר כ י ן דיין ה א מ ת ב ב ר כ ה ר ב י ע י ת ש ל ב ר ה ״ מ ‪.‬‬ ‫עםיקינן‪,‬‬
‫ע מ ׳ ‪ 61‬ה נ ״ ל ‪ ,‬וכן מ ש מ ע מ מ ס ׳ ש מ ח ו ת ‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ל ה ל ן ש ר ‪ 10‬ד ״ ה פ ו ר ע נ ו ת ‪.‬‬
‫בברייתא זו ל א נ ת ב א ר אם אומריט הטוב והמטיב ודיץ האמת בבית האבל‪ ,‬א ו ד י ץ‬ ‫ברם‬
‫ובנוסח הגניזה )ידיעות ה מ כ ץ ל ח ק ה ״ ש‬ ‫ה א מ ת ג ר י ד א )עיץ ב ב ב ל י מ ״ ו ב׳‪ ,‬ו ס ו ף מם׳ שמחות(‪.‬‬
‫ה ע ב ר י ת ח״ה‪ ,‬עמ׳ צ״ד( מ ב ר ה ״ מ ב ב י ת ה א ב ל ל א נ ז כ ר הטוב והמטיב א ל א ד י ץ ה א מ ת ב ל ב ד ‪.‬‬

‫‪ 6‬צייטשריפט פה״ב חט״ו )‪ ,(1911‬עט׳ ‪ ;122‬זולאי בסה״י ל כ ב ו ד א ט ף ‪ ,‬עט׳ ‪ ,302‬ה ע ׳ ‪.2‬‬

‫ל והםופרים השמיטו א ת ה מ ל י ם שסנרנו ב ם ר ו ב ע י ם ‪ ,‬מפני שכן נזכר ל ה ל ן שם בשם ר״י בן ב ת י ר א ‪.‬‬
‫* ה ד ב ר י ם מוטבים ע ל ה מ ס ו ר ת בשם ר ׳ ישטעאל לעיל‪ ,‬עיי׳ש‪.‬‬
‫ועיין בפי׳ ה א נ ד ו ת ל ר ׳ ע ז ר י א ל עט׳ ‪ ,21‬ויש שם‬ ‫» כ״ה בכתיי‪ ,‬עיין ד ק ־ ס שם‪ ,‬עס׳ ‪ ,258‬הע׳ ס׳‪.‬‬
‫חסרון‪.‬‬
‫‪ !0‬ומכיוון ש כ ל ה ד ר ש ו ת ע ל ב ר כ ת ה ת ו ר ה שנזכרו כאן אינן מ ד ב ר ו ת א ל א ב ה ו ד א ה ע ל ה ת ו ר ה‬
‫ב ב ר ה י מ ‪ ,‬הרי מובן מאליו שחיפשו ס מ ו כ י ם א ח ר י ם ל ב ר כ ת ה ת ו ר ה ע ל ל י מ ו ד ה וקריאתה‪ ,‬עיין ב ד ב י ר‬
‫ו כ נ ר א ה שאף ב ד ב ר י ר ׳ שמואל ב ר נחמני בשם ר ׳ יונתן היו קיימות שתי מסורות‪ ,‬עיין בירושלמי‬ ‫פיח‪ ,‬ב׳‪.‬‬
‫כאן פ ץ ה״א‪ ,‬י״א ע״א ) ו ב מ ק ב י ל ה במנילה פ י ב ה״א ע״ד ס ע ־ ד ( ו ב ד ב י ר הנ״ל‪.‬‬
‫וההמשך הוא‪ :‬ו ל ח ם משמים נ ת ח ה ל ה ם ל ר ע ב ם וכוי‪.‬‬ ‫!! נחמי׳ ט׳‪ ,‬ייר‪.‬‬
‫ועיין בסה״ז ל כ ב ו ד נ ו ל ד צ י ה ר כ י א ) ה ח ל ק ה ע ב ר י ( עט׳ ‪.35‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪103‬‬ ‫ברכות פ״ו עמ ‪33‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכנראה שבמקום זה נהגו כר״ע )לפי הבבלי הנ״ל( או כחכמים )לפי מם שמחות(‪ .‬ועיץ בירוש‬
‫םם״ז‪.‬‬
‫‪ .9‬ה י א ל ה י ך‪ .‬וכ״ה אף בבבלי בכל הנוסחאות‪ ,‬ויש כאן צרוף של שני פסוקים‪ .‬ועיין‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מ״ש רע״צ מלמד בםסרו ״מדרשי הלכה בתלמודים״ ח״א‪ ,‬עמ ‪ ,402‬סי׳ מ״ב‪ ,‬הע ‪ ,19‬ואץ‬
‫‪,‬‬
‫צורך‪ ,‬עיץ בהגהות הרש״ש‪ ,‬מ״ת םע״ב‪ ,‬ובם נתיבות עולמ‪ ,‬ווילנא תרי״ט ק״ג םע״ב‪.‬‬
‫א ל י ך ד י י נ ך וכר‪ .‬כלומר‪ ,‬אלקיך סירושו דיינך‪ ,‬מדת הדץ‪ .‬עיין במכילתא ובםסרי‬
‫‪,‬‬
‫שצוינו במםה״ת‪ ,‬ובהערות ר״א פינקלשטיין לספרי שם‪ .‬ובמכילתא בשלח‪ ,‬ויהי פ״ד‪ ,‬עמ ‪:101‬‬
‫אין אלהימ בכל מקום אלא דיץ‪.‬‬
‫‪ .10‬פ ו ר ע נ ו ת ‪ .‬נראה שכל הברייתות עד כאן שייכות למשנתנו פ״ח‪ ,‬ואחרי שנתבארו‬
‫ההלכות בסעודה )ואגב גררא גם ברכות על שמן ובשמים(‪ ,‬נתפרשו כאן הלכות ברה״מ וסיימו‬
‫בברכה רביעית של ברה״מ בבית האבל‪ .‬ומכאן ואילך מתחילות הברייתות המקבילות לפ״ט של‬
‫משנתנו‪ .‬ומעץ ראייה לדבר ישמש לנו הסיום של מס׳ שמחות‪ .‬וכ״ה שם‪ :‬המברך בבית האבל‬
‫אינו מברך רביעית וכר ברוך דיין האמת‪ .‬הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך‬
‫‪,‬‬
‫ה שעשה נסים לאבותינו במקום הזה‪ .‬והמסדר לא רצה לסיים בדיץ האמת‪ ,‬ולפיכך הוסיף את‬
‫ההלכה שהיתה במקור שלו בסמוך לברכת הטוב והמטיב בבית האבל‪ ,‬כלומר משנה ראשונה של‬
‫משנתנו פ״ט‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א ת ע ״ ז וכר‪ .‬וכ״ה ברו״ר‪ .‬והתוספתא הובאה בתוםפ נ״ז ב׳ ד״ה הרואה‪ ,‬בתוםפ׳‬
‫‪,‬‬
‫ר״י שם)מ״ג ע״א(‪ ,‬בתוםפ׳ הרא״ש שם)ל״ח ע״ד( ובאגודה ברכות סי קצ״ח‪ ,‬קפ״ד ע״ב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובירושלמי ובבבלי‪ :‬ראה מרקולים וכר‪ ,‬ועיין בתוםפ נ״ז ב׳ ד״ה הרואה מרקולים )השני(‪.‬‬
‫והראשונים הנ״ל הוכיחו מן התופםתא כאן שחיוב הברכה הוא בכל ע״ז שלא כדברי ר״י בתוםס׳‬
‫‪,‬‬
‫הנ״ל‪ .‬ועיץ גם בירוש ס״ט רה״ב‪ ,‬י״ג ע״ב‪ .‬וכבר הראינו שמרקולים היה שם כולל לע״ז‬
‫בםסרות חז״ל‪.‬״ והראשונים נחלקו אם מברך ברכות הללו בראייה ראשונה גרידא‪ ,‬או בכל פעם‬
‫אם לא ראה ל׳ יום‪ ,‬עיץ טאו״ח סי׳ רכ״ה‪ ,‬ועיין בתוםס׳ הנ״ל ובמאירי שם‪.‬‬
‫ב ר ו ך א ר ך וכר‪ .‬בהשגות הראב״ד על בעל המאור בסוף מכילתין כתב שכל הברכות‬
‫‪,‬‬
‫שאינן קבועות שנזכרו בפירקין אינו מברך בשם ומלכות‪ .‬ועיין ברשב״א מ״ט א ד״ה ברוך שנתן‪,‬‬
‫ובמאירי בריש פירקין )ועיי״ש ‪ 193‬ע״א(‪ .‬אבל שיטת רוב הסוםקים שמברך בשם ומלכות‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫והוכיחו כן מן הירושלמי‪ ,‬עיין אהצו״י עמ ‪ .195‬ועיץ באוה״ג התשובות‪ ,‬עמ ‪ ,129‬ובם האשכול‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ח״א הוצ אלבק‪ ,‬עמ ‪ 84‬ובהערות שם‪ .‬ועיין מ״ש להלן בהלכה זו ולהלן ה״ד‪.‬‬
‫‪ .11‬מ א ר צ נ ו ‪ .‬וסירש בירושלמי שם‪ :‬מתניתא )כלומר משנתנו שם( כשנעקרה מכל‬
‫מקומות ארץ ישראל‪ ,‬אבל אם נעקרה ממקום אחד‪ ,‬אומר ברוך שעקר ע״ז מן המקום הזה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫ברכה זו היא רק בראה שנעקרה ע״ז מן המקום האחרץ בא״י‪ ,‬ולא נשארה עוד ע״ז בתוכה‪ ,‬אבל‬
‫אם עדיץ נשארה ע״ז אינו מברך מארצנו‪ ,‬אלא‪ :‬ממקום הזה‪ .‬ולפ״ז לא נזכר שם כלל מה דינה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫של עקירת ע״ז בחו״ל‪ .‬אבל כמה מן הראשונים )הרא״ש םי׳ ז ‪ ,‬ועיין גם בר״מ ם״י מה ברכות‬
‫ה״ט ובםמ״ג עשץ כ״ז‪ .‬ועיץ בשדה יהושע ובאהצו״י ‪ 197‬ואילך( גרסו בירושלמי‪ :‬מתניתא‬
‫כשנעקרה ממקומות א״י אבל אם נעקרה ממקום א ח ר אומר וכר‪ .‬ולפ״ז מחלק הירושלמי בין‬
‫א״י וחו״ל‪ .‬ועיץ מ״ש להלן‪.‬‬
‫‪ .12‬י ש ר א ל ‪ .‬ופירושו‪ ,‬מכיוץ שכבר ברך על עקירת ע״ז בא״י‪ ,‬מתפלל גם על עקירת‬
‫ע״ז מכל מקומות ישראל‪ ,‬ואפילו בחו״ל‪ .‬ובכי״ע‪ :‬שתיעקר ע״ז מ א ר צ נ ו ומכל מקומות‬
‫ישראל‪.‬״ ולפ״ז ברור שהתוספתא חולקת על הירושלמי הנ״ל וסוברת שאפילו נשארה עדיץ‬

‫‪ !3‬עיין ס״ש בצופה האנגלי סדרא חדשה חל״ו )‪ (1946‬עמ׳ ‪ 42‬ואילך‪ ,‬ועיי״ש עמ׳ ‪ 44‬הע׳ ‪.19‬‬
‫>» ועיין בה״נ ר״ב‪ ,‬עם׳ ‪ .74‬ואעפ״י שיש שם השמטה ע״י הדומות )עיין בדיו שם‪ ,‬י״א ע״נ>‪ ,‬מ״מ‬
‫ברור שנרס בבבלי כעין ני׳ כי״ע בתוספתא‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ו עמ׳ ‪33‬‬ ‫‪104‬‬
‫מ א ר צ י נ ו‬ ‫א ב ל ב ב ב ל י ה נ ״ ל ) ל פ י ב ״ נ ( גודם‪ :‬ו כ ש ם ש ע ק ר ע ״ ז‬ ‫ע״ז בא״י מ״מ מ ב ר ך מארצנו‪.‬‬
‫ועיין מ א י ר י נ ״ ז ר ע ״ ב ‪.‬‬ ‫יעקור אותה מ כ ל מקומות ישראל‪.‬‬ ‫ק‬
‫ובד מוסיף‬ ‫צ ״ ל כמו בשאר הנוסחאות ובמקבילות‪ :‬עובדיה לעובדך‪.‬‬ ‫לעבדך‪.‬‬ ‫עבדיך‬
‫וכ״ה‬ ‫ר׳ ש מ ע ץ ו כ ו ׳ ) ע י י ן בשנו״ם(‪.‬‬ ‫כאן‪ :‬ו ב ח ו צ ה ל א ר ץ אין צ ר י ך ל ו מ ר כן‪ ,‬מ פ נ י ש ר ו ב ה גוים‪.‬‬
‫ו ב ר א ״ ה )עמ׳ ק ע ״ ד ועמ׳ קע״ט( פ ס ק ש ב ח ו ״ ל‬ ‫ה ג י ר ס א ג ם ב ב ב ל י ב ע ״ י ו ב כ י ״ פ )עיין ד ק ״ ם ( ‪.‬‬
‫ובשטמ״ק )נ״ז‬ ‫א י נ ו מ ב ר ך כ ל ל ע ל ע ק י ר ת ע ״ ז ‪ ,‬וכן כ נ ר א ה פ ס ק ג ם ב א ה ל מ ו ע ד ) ח ״ א צ ״ ט ע ״ ב ( ‪.‬‬
‫לכאורה משמע דלא פליג אלא א ם‬ ‫ב׳(‪ , / :‬ו ב ח ו צ ה ל א ר ץ אין צ ר י ך ל ו מ ר ו ה ש ב ל ב ע ו ב ד י ה ם ו כ ר ‪.‬‬
‫וי״א דאכולה מילתא פליג׳׳‪.‬‬ ‫צ ״ ל השב לב עובדיהם‪ ,‬אבל אברכה פשיטא דאף בחו״ל מברך‪.‬‬
‫ו ש מ א ה ט ע ם ה ו א ‪ ,‬מ פ נ י ש ב ח ו ״ ל אין מ צ ו ו ץ ל ר ד ו ף א ח ר י ה ) ע י ץ ר ״ מ ר פ ״ ז מ ה ׳ ע ״ ז ו ב מ ק ו ר ו ת‬
‫א ב ל בא״י הרי מצווה ל ר ד ו ף אחריה‪ ,‬אלא שאינו יכול ל א ב ד ה‬ ‫ב ע ב ו ד ת המלך שם(‪.‬‬ ‫שציץ‬
‫פחד המלכות‪ ,‬ולפיכך מ ב ר ך ע ל שנתקיימה המצוה מאליה‪.‬‬ ‫מחמת‬
‫ובתנחומא הוצ׳ בובר‪ :‬ראה אוכלוםץ ש ל ב נ י‬ ‫וכ״ה בירושלמי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אכלסין‬ ‫‪.13‬‬
‫ו ב נ ד פ ם מ כ ב ר ‪ :‬ר א ה א ו כ ל ו ס ץ ה ר ב ה ש ל ב נ י א ד ם ‪ ,‬וכן ב ב מ ״ ר ‪ :‬ה ר ב ה א ו כ ל ו ם ץ ש ל ב נ י א ד ם ‪.‬‬ ‫אדם‪.‬‬
‫ו ב ה ת א ם ל מ ס ו ר ת זו א מ ר ו שם‪ »*:‬ת נ א א ץ א ו כ ל ו ם א‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫א ב ל בבבלי‪ :‬הרואה אוכלוםי‬
‫ועיץ בהגהות מהר״ץ חיות בבבלי שם‪.‬‬ ‫ועיין ב ר א ״ ה עמ׳ קע״ט‪.‬‬ ‫פחותה מששים רבוא‪.‬‬
‫אכל‬ ‫וכ״ה בירושלמי ובבבלי ובתנחומא הג״ל בשתי המהדורות‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫חכם‬ ‫ברוך‬
‫ובפירוש הבדכה כתב במאירי‬ ‫ב ב מ ״ ר ה נ ״ ל ה ב ר כ ה היא ב ש ם ומלכות‪ ,‬ו ע י ץ בהגהות ה ר ד ״ ל שם‪.‬‬
‫) נ ״ ח ר ע ״ א ( מ פ נ י ש כ ל ה ס ו ד ו ת ו ה ח כ מ ו ת נ ו ד ע ו ת בין כ ל ם ‪ ,‬ו מ צ ד ש י ש ד ב ר י ם נ מ נ ע י ם מ ה ש ג ת‬
‫ו ל פ ״ ז ) ע י י ן ל ע י ל ולהלן שם( מ כ ד ך ח כ ם הרזים א פ י ל ו ע ל‬ ‫ה ש כ ל האנושי אמ׳ ב ר ו ך חכם הרזים‪.‬‬
‫א ב ל כ ב ר ד ח ה ה מ א י ר י ט ע ם זה‪ ,‬ו ה ע י ק ר ה ו א כ מ ו ש פ י ר ש‬ ‫ב ׳ ת ״ ח ש ל מ י מ ) ע י ץ ב ב ל י נ ״ ח ב׳(‪.‬‬
‫ב ס ו ף מ כ י ל ת ץ ‪ :‬שאין ב ר כ ת ח כ ם ה ר ז י ם א ל א מן ה ט ע ם ה מ ס ו ר ש ב ג מ ר א ‪,‬‬ ‫במלחמות‬ ‫הרמב״ן‬
‫‪16‬‬
‫מ״ש‬ ‫ועיץ‬ ‫רזי עולם ותעלומות סתרי כ ל חי‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫והקב״ה‬ ‫דומות‪,‬‬ ‫דעותיהם‬ ‫שאין‬ ‫לפי‬
‫להלן‪.‬‬

‫אבל‬ ‫ע״א(‪.‬‬ ‫‪195‬‬ ‫וכ״ה ב ב ב ל י ה נ ״ ל )לפי ב ״ נ ומאירי נ״ח א׳‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שאין‬ ‫לפי‬
‫וכבר‬ ‫ב י ר ו ש ל מ י ו ב מ ד ר ש ו ת ה נ ״ ל ‪ :‬כ ש ם ש א ץ פ ר צ ו פ י ה ן ד ו מ ץ זה ל ז ה ‪ ,‬כ ך א ץ ד ע ת ן ד ו מ ה זה ל ז ה ‪.‬‬
‫ק לב האדם‬ ‫ה ע י ר ו ‪ ,‬ש כ ן מ ת ר ג מ י ם ה ש ב ע י ם א ת ה פ ס ו ק ) מ ש ל י כ ״ ז י״ט(‪ :‬כ מ י ם ה פ נ י ם ל פ נ י ם‬
‫ו ב ת ר ג ו ם ה א ר מ י ש ם )שהוא‪ ,‬כידוע‪ ,‬ב ע י ק ר ו ת ר ג ו ם הסודי(‪ :‬היך מיא והיך פ ר צ ו פ י ד ל א‬ ‫לאדם‪.‬‬
‫ד מ ץ ח ד ל ח ד ‪ ,‬ה י כ ג א ל י ב י ה י ה ץ ) ב ת ר ג ו ם ה ש ב ע י ם ‪ ,‬ב כ ״ י הוטיקן וסיני‪ :‬ד ע ת ן ( ד ב נ י נ ש א ל א ד מ י ן‬
‫ו ל פ ״ ז נ ״ ל ש ה ב ר כ ה כאן א י נ ה א ל א ‪,‬״להגיד ג ד ו ל ת ו ש ל ה ק ב ״ ה ש א ד ם ט ו ב ע כ מ ה‬ ‫חד לחד‪.‬״‬
‫מ ט ב ע ו ת בחותם א ח ד וכולן ד ו מ ץ זה לזה‪ ,‬ו מ ל ך מ ל כ י ה מ ל כ י ם הקב״ה ט ב ע כ ל א ד ם ב ח ו ת מ ו ש ל‬
‫ובתוספתא )שם פ ״ ה ה ״ ו‬ ‫ה ר א ש ץ ואין א ח ד מ ק ד ו מ ה ל ח ב ר ו ״ ) מ ש נ ה ס נ ה ד ר ץ ם פ ״ ד ( ‪.‬‬ ‫אדם‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י ש ם ם פ ״ ד ו ב ב ב ל י ש ם ל ״ ח א׳(‪ :‬מ פ נ י מה א ץ ה פ ר צ ו פ ו ת ד ו מ ו ת ז ו ל ז ו ו כ ו ׳ ש י נ ה ה מ ק ו ם‬
‫ועיין פ ד ר א ל י ה ו ר ב ה פ ״ ב ‪ ,‬ה ו צ ׳ ר מ א ״ ש ע מ ׳ ‪ ,10‬ו ה ש ו ה‬ ‫ו כ ר פ נ י ם ו ד ע ת מפני החמםנין והגזלנץ‪.‬‬
‫ועיץ מ ״ ש להלן‪.‬‬ ‫ב ב ל י ע ״ ז כ׳ א׳‪.‬‬

‫ובירושלמי‪ :‬כ ש ה י ה‬ ‫ו כ ״ ה ב ב ב ל י ש ם ב כ ת ״ י ) ע י ץ ד ק ״ ס ‪ 323‬ה ע ׳ ג׳(‪.‬‬ ‫הבית‪.‬‬ ‫ב ה ר‬ ‫‪.14‬‬

‫רואה אוכלוסין בירושלם‪.‬‬

‫«! ומ״ש ב א ב ו ר ר ה ם ה׳ ב ר כ ו ת של ח ו ל )דיו שכ״ו‪ ,‬קל״ה ע"ד>‪ :‬ואמרינן ב ת ו ס פ ת א שאין א כ ל ו ס א‬

‫פ ח ו ת ה מסי ר ב ו א וכוי‪ ,‬כוונתו ל ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י ‪ ,‬עיין מיש בתשלום ת ו ס פ ת א ‪ ,‬עמ׳ ‪ 6‬ואילך‪.‬‬
‫•» ו ל פ י כ ך השמיט הרייף א ח המעשה ב ר ׳ חנינא ב ד י ה ד ר ב איקא ש ב ר ך ח כ ם ה ח י ם ע ל ר ‪3‬‬
‫פ פ א ו ר ב הונא ב ר י ה דר׳י‪ ,‬עיי״ש ב מ ל ח מ ו ת ובראיה ס ו ף עמ׳ קע״ט‪ ,‬ו כ ד ר ש ת הרמבין ‪ .‬ת ו ר ת ה׳ ת מ י מ ה ‪/‬‬
‫ווינא תרל־נ‪ ,‬עס׳ ‪.22‬‬
‫ל! וכן מ ע ת י ק ר״י נחמיאש בפירושו למשלי‪ ,‬עם׳ ‪ ,161‬בשם התרגום‪.‬‬
‫‪105‬‬ ‫ב ר מ ת פ״ו ענד ‪34-33‬‬
‫ב ד ו ב ב ב ל י ה נ ״ ל )בהוצאות שלנו‪ ,‬ב ע ״ י ו ב כ ת ״ י סרים(‪ :‬ב ר ו ך ח כ ם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מי‬ ‫ב ר ו ך‬ ‫‪.15‬‬
‫ו כ ב ר כ ת ב נ ו ל ע י ל ש ה ב ר כ ה היא ע״ם ט ע ם המשנה ב ם נ ה ד ר ץ םס״ד‪.‬‬ ‫הרזים וברוך שברא וכר‪.‬‬
‫לסיכך כ ל אחד ואחד‬ ‫וכן ש נ י נ ו שם‪ :‬״ ו ל ה ג י ד ג ד ו ל ת ו ש ל ה ק ב ״ ה ו כ ר ו א ץ א ח ד מהן ד ו מ ה ל ח ב ר ו ‪.‬‬
‫ו פ י ר ש ו ר ו ב ה מ פ ר ש י ם ש ״ ל פ י כ ך ״ זה מ ו ס ב א ל מ ע ל ה ש ם ‪:‬‬ ‫ח י י ב ל ו מ ר ב ש ב י ל י נ ב ר א העולם׳*‪.‬‬
‫א ב ל ביד רמה שם פירש‪ :‬וכיץ ש כ ל אחד ואחד חשוב לפני המקום‬ ‫ו כ ל המקיים נפש אחת ו כ ר ‪.‬‬
‫ולעיל‬ ‫ל ב ר ו א ל ו צורה בפני עצמה‪ ,‬חייב ל ו מ ד בשבילי נ ב ר א העולם ולהודות ל פ נ י המקום ע ל כך‪.‬‬
‫ש ם כ ת ב ע״ז‪ :‬כ י ה א ד ת נ י א ל ק ק ) ת ו ס פ ת א ס ״ ה ה ״ ט ב ב ל י ו י ר ו ש ל מ י ש ם ( ו כ ר מ פ נ י מ ה נ ב ר א‬
‫‪,‬‬
‫ולס״ז אחדי שהגיד‬ ‫ועיין ג ם ב מ א י ר י ש ם ס ו ף ע מ ‪.168‬‬ ‫בע״ש‪ ,‬כדי שיכנס לסעודה מיד וכר‪.‬‬
‫בן ז ו מ א א ת ג ד ו ל ת ו ש ל ה ק ב ״ ה ) ב ב ר כ ת ח כ ם ה ר ז י ם ( ה ו ד ה מ י ד ו ב ר ך ע ל ש ״ ב ש ב י ל ו נ ב ר א ה ע ו ל ם ״ ‪,‬‬
‫ו כ מ ו ש א ו מ ר להלן‪ :‬כ ל ש ע ש ה ל א ע ש ה א ל א ב ש ב י ל י ‪.‬‬
‫ובכ״מ שחז״ל מזכירים‬ ‫וכן ב ב ב ל י ) ל פ י ב ״ נ ( ‪ :‬ע ד ש ט ע מ ל ו ל ו ג מ א א ח ת ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לוגמה‬
‫ש י ע ו ד זה‪ ,‬ה ו א ל ע נ י י ן מ ש ק ץ ו ל א ל ע נ י ץ א ו כ ל ץ ‪ ,‬ו ש י ע ו ר ו ה ו א צ ד א ח ד ש ב פ ה ‪ ,‬ו ע י ץ ב ת ו ם ס ׳‬
‫‪,‬‬
‫ובירושלמי‪:‬‬ ‫ס ם ח י ם ק ״ ז א ׳ ד ״ ה א ם ו מ ״ ש ה ר י ״ ן א ס ש ט י ץ ב מ ב ו א ל נ ו ס ח ה מ ש נ ה ע מ ‪ 138‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫ובהוצ׳ שלנו בבבלי‪ :‬ע ד שלא א כ ל פת‪.‬‬ ‫ע ד שלא א כ ל סרוםה‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב כ י ״ ע ) ו צ ׳ ל א ה ע ת י ק כהוגן(‪ ,‬ו ז ו ה י א נ ו ם ח א א ״ י ‪ ,‬ע י ץ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫וחרש‬ ‫שזרע‬ ‫‪.16‬‬
‫ש ב ת פ ״ ז מ ״ ב ו ב ב ב ל י ש ם ע ״ ג ב ‪ /‬ו ב מ כ י ל ת א ד ר ש ב ״ י ‪ ,‬ר י ש ע מ ׳ ‪ ) 67‬י ״ ב י״א(‪ .‬א ב ל ב ד ‪ :‬ש ח ר ש‬
‫ח ד ר ) צ ״ ל ‪ :‬ו ז ר ע ( ‪ ,‬ו כ ן ב מ ש נ י ו ת ש ל ש ב ת מ ט י פ ו פ א ״ י ) י ר ו ש ל מ י ל ו ‪ ,‬ק ו י פ מ ן ‪ ,‬פ ר מ ה ועוד(‪ :‬ה ח ו ר ש‬
‫ו ה ז ו ר ע ‪ ,‬וכן ה ו א ה ס ד ר ב ס ו ג י י ת ה י ר ו ש ל מ י ש ם ‪ ,‬ו כ ״ ה ב י ר ו ש ל מ י כ א ן ו ב ש ק ל י ם פ ״ ה ה ״ א ‪ ,‬מ ״ ח‬
‫‪,‬‬
‫בשם ע״י הראשץ‪,‬‬ ‫ו ב מ ד ר ש ו ת ש ה ב א ת י ל ה ל ן ו ב ב ב ל י כ א ן ) ו מ ״ ש ב ד ק ״ ם ‪ 324‬ה ע ׳ ד‬ ‫םע״ג‪,‬‬
‫עיץ‬ ‫וכנראה שבא״י חרשו פעמים‪,‬‬ ‫מדוייק‪ ,‬כי ה ס ד ר שם הוא כ מ ו ב ב ב ל י שלפנינו(‪.‬‬ ‫אינו‬
‫‪,‬‬
‫ב ת ו ס פ ת א ל ה ל ן ב ״ מ פ י ״ א ה ״ ט ו ב ב ל י מ נ ח ו ת ס ״ ה א ) ו ע י ץ ב ת ו ס פ ת א ש ם ס ״ ט ה״ג( ו ב ״ ב י ״ ב‬
‫א׳ וברש״י שם‪.‬‬
‫והנה התוספתא והברייתא שבבבלי נקטה את המלאכות ואת סדרן כמו במשנת ש ב ת פ״ז‬
‫מ״ב‪ ,‬א ב ל בירושלמי הוסיף אחרי זרע‪ :‬ניכש וכיםח )כ״ה בכי״ר( עידר‪ ,‬ונקט א ת ס ד ר המלאכות‬
‫הרגיל‪ ,‬עיץ תו״כ בחוקתי פ ״ ה ה״ד‪ ,‬ידוש׳ שקלים הנ״ל‪ ,‬סםיקתא דר״כ‪ ,‬ס׳ העומר‪ ,‬ם״ט ע״א‪.‬‬
‫ואפה‪ ,‬וכ״ה בשקלים הנ״ל‪ ,‬והירושלמי הוסיף גם‬ ‫ק י ט ף‬ ‫בידוש׳‪ :‬ל ש‬ ‫ואפה‪.‬‬ ‫ולש‬
‫‪,‬‬
‫תולדות לישה )עיץ ירושלמי ש ב ת פ״ז ה״ב‪ ,‬י ע״ב(‪ ,‬ועיץ להלן ב״מ פ ״ ח ה״ט ובמקבילות‪.‬‬
‫גם כאן נוקטת הברייתא ב ע י ק ר את פ ד ר המשנה ב ש ב ת פ״ז‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ונפם‬ ‫ולבן‬ ‫‪.18‬‬
‫ועיץ ת א ו ר מ ל א כ ת ה נ י פ ו פ א צ ל ה ר ש ב ר ג ה א ר ג ותעשית הארג עמי ק״י ואילך‪.‬‬ ‫מ״ב‪.‬‬
‫וכ״ה בבבלי בכת״י‪ ,‬עיץ דק״ם‬ ‫ואחר וכר‪.‬‬ ‫ותפר‬ ‫בכי״ע‪ :‬וארג‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ואחר‬ ‫וארג‬
‫ועיין מ ״ ש ל ע י ל ‪.‬‬ ‫ובירושלמי‪ :‬וארג כבם ותפר‪.‬‬ ‫‪.324‬‬
‫בירושלמי ה ס ד ר מהופך )מנהג א ו ר ח ר ע ל פ נ י א ו ר ח טוב(‪ ,‬וגורם שם‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫זכור‬ ‫‪.21‬‬
‫ו ב כ י ״ ם שם‪ :‬ב ר ו ך יהיה ב ע ל ה ב י ת הזה‪ ,‬ז כ ו ר ב ע ל ה ב י ת‬ ‫ברוך ב ע ל הבית‪ ,‬זכור ב ע ל הבית לטובה‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ב מ נ ה י ג )ה׳ ס ע ו ד ה פ י ט ״ ז ד ״ ב מ ע ״ א ( ‪ :‬ב ת ו פ ס ת א ר א י ת י ה ט ע ם ו א כ ל ת ו ש ב ע ת‬ ‫הזה לטובה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וכן ב ר ו ק ח ס י שי״ט‪ :‬מה שנהגו ל ב ר ך ב ע ל הבית‬ ‫ו ב ר כ ת א ת ה׳ אלקיך ל ר ב ו ת את ב ע ל הבית‪.‬‬
‫ב ב ר כ ת ה מ ז ץ מ ס ק י ׳ ב ת ו ם ס ת א מ ד כ ת י ב ו א כ ל ת ו ש ב ע ת ו ב ר כ ת א ת ה׳ א ל ק י ך א ת ל ר ב ו ת ב ע ל הבית•‬
‫ו ב מ מ ״ ג ) ע ש ץ כ״ז‪ ,‬ק ״ ט ע״ד(‪ :‬שמעתי כי יש ב ב ר י י ת א ב י ר ו ש ל מ י ו ב ר כ ת א ת ל ר ב ו ת ב ע ל ה ב י ת‬
‫ו ע י ץ ב ת ש ל ו ם ת ו פ פ ת א ע מ ׳ ‪ 42‬ש ה ב א ת י ע ו ד כ מ ה מן ה ר א ש ו נ י ם ש מ ב י א י ם ד ר ש ה ז ו ב ל י‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ק בתוספתא‪ ,‬ויתכן שהיתה לפניו הוספה‬ ‫ונאמן עלינו רבינו ב ע ל המנהיג שראה‬ ‫הזכרת המקור‪.‬‬
‫הזה‪,‬‬ ‫הפסוק‬ ‫על‬ ‫בדרשות‬ ‫בה״א‬ ‫לעיל‬ ‫היתה‬ ‫שההוססה‬ ‫מסתבר‬ ‫ויותר‬ ‫שלסנינו‪.‬‬ ‫בברייתא‬
‫‪,‬‬
‫ועיץ נוסח הברכה באגרת אריםטיאם‬ ‫‪.(3‬‬ ‫ו ה ר י ה י ו ש ם כ מ ה ה ו ס פ ו ת )עיין מ ״ ש ל ע י ל ה ע‬
‫םי׳ ק ס ״ ה ‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״ו עמ ‪34‬‬ ‫‪106‬‬
‫וכ״ה בירושלמי‪ ,‬א ל א ש כ ב ר‬ ‫בכי״ע‪ :‬וכן הוא אומ׳ זכור ו כ ר ‪.‬‬ ‫ז כ ו ר וכר‪.‬‬ ‫‪ .25‬ו א ו ׳‬
‫ובד‪ :‬ע ל א ו ר ח‬ ‫א מ ר נ ו ש ב י ר ו ש ל מ י ה ס ד ר מהופך ופסוק זה ב א מיד אחרי‪ :‬ל א ט ר ח א ל א בשבילי‪.‬‬
‫ו ב ת ר ג ו ם ל פ ס ו ק ז ה ) א י ו ב ל ״ ו כ״ד(‪ :‬א ד כ ר א ד ו ם ת פ י ש‬ ‫וכ״ה בבבלי‪.‬‬ ‫ט ו ב מהו אומר זכור וכר‪.‬‬
‫עובדיה ד י ש ב ח ו ) פ י ׳ ש ר ר ו מ ל ש ץ שירה( גוברץ צדיקץ‪ ,‬ובפי׳ הרמב״ן ש ם מביא א ת ה ת ר ג ו ם‬
‫וגם ל פ י הגירםא ש ל פ נ י נ ו‬ ‫ומוסיף‪ :‬י א מ ר כ י תשגיא ותגדל פעלו‪ ,‬כ י בכן ישכחו אותו החכמים ו כ ר ‪.‬‬
‫אבל בכי״י‬ ‫ובבבלי מביא ג״כ‪ :‬ע ל א ו ר ח ר ע כ ת י ב לכן יראוהו אנשים‪.‬‬ ‫ח ת ר ל מ ע ל ה לאורח טוב‪.‬‬
‫א ץ ז כ ר ל ז ה ‪ ,‬ע י ץ ד ק ״ ם ‪.324‬‬
‫ליתא בשום נוסח ש ל התוספתא‪ ,‬ו ל א בשום נוסח ש ל המקבילות‪.‬‬ ‫ה ב ו ר י ק‪.‬‬ ‫‪ .26‬ו א ת‬
‫ופי׳ ברי״ץ גיאת )ה׳ קדוש‪ ,‬ע מ ׳ ב׳(‪:‬‬ ‫ו ב ב ב ל י ב ״ ב צ ״ ז ב ׳ ‪ :‬י ץ כ ו ש י ב ו ר ק ) ב כ ״ י ה׳‪ :‬ב ו ר י ק ( ‪.‬‬
‫ומכיוץ ש ב כ י ״ ו ) ע י ץ להלן( מעתיק ע ״ פ משנת ב כ ו ר ו ת פ ״ ז מ״ו‪ ,‬י ש‬ ‫כושי‪ .‬שחור‪ .‬בודק‪ .‬לבן‪.‬״‬
‫ל ע י ץ א ם ל א היתה לפניו גירםא כזו ג ם במשנתנו שפ‪ ,‬ועיץ מ״ש להלן ד״ה א ת הקיטע‪.‬‬
‫נ ר א ה ש צ ״ ל ל פ נ י נ ו ‪ :‬ו א ת הבוהק‪ »».‬ו כ ן ב ת נ ח ו מ א ר י ש פ נ ח ס ) ב ה ו צ ׳ כ ו ב ד ( ‪ :‬ש נ ו‬ ‫ויותר‬
‫ר ב ו ת י נ ו הרואה הכושי ו כ ר ואת ה ב ו ה ק נ י ם וכו׳ א ו מ ר ב ר ו ך משנה א ת ה ב ר י ו ת ) ו ע י ץ מ ״ ש ע ״ ז‬
‫חמה‪20.‬‬ ‫ו ב ב ״ ר ) פ צ ״ ח ‪ ,‬ה ׳ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :(1256‬א ר ו ר א פ ם כ י ע ז ו כ ו ׳ ר י ב ה ב ה ן ב ו ה ק נ ץ מ ע ל י‬ ‫להלן(‪.‬‬
‫ומתוך הדרשה ב ב ״ ד משמע שהבוהקנץ ה ם כ ל כ ך לבנים שהם נראים כבעלי צ ר ע ת ) נ ג ע י ם ט ה ו ר י ם ‪,‬‬
‫ו ב נ ו ס ח ד כאן נמנו ב ר ק נ ץ )צ״ל‪ :‬בהקנץ( בסיפא בין המומץ ש מ ב ר כ י ן ע ל י ה ם ‪:‬‬ ‫ע י ץ מ ״ ש להלן(‪.‬‬
‫א ב ל גם נוסח כי״ו כאן מקורו‪ ,‬כ נ ר א ה ‪,‬‬ ‫ו ז ה ו ת י ק ץ ע ״ פ ה ב ב ל י ‪ ,‬עיין מ ש ״ ש ‪.‬‬ ‫ברוך ד י ץ האמת‪.‬‬
‫ב מ א מ ר ד י ב ״ ל ב ב ב ל י ‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ל ה ל ן ש ר ‪ 27‬ם ד ״ ה ב ר ו ך ‪.‬‬
‫גיחוד םומקא ו כ ר ‪ ,‬לבקן‬ ‫ב ב כ ו ר ו ת מ ״ ה ב׳‪ :‬א ל א כ ו ש י א ו כ מ א ‪.‬‬ ‫ו א ת ה ג י ח ו ר וכר‪.‬‬
‫ובמיוחם ל ר ״ ג שם‪ :‬א ר ו ך‬ ‫ו כ ר ‪ ,‬באריכא שמיטא סוניא‪.‬‬ ‫חיוורא ו כ ר ‪ ,‬קפח‪ .‬ת נ י ר ב זביד ג ב ח ״‬
‫ועיץ בתשה״ג אסף‪ ,‬הוצ׳ מ ק ״ נ‬ ‫ו ד ק ‪ ,‬ו פ ר צ ו פ ו ב ו ל ט ה ר ב ה לחוץ‪ ,‬וםנוי ) = ש נ ו א ( ה ו א ל ר א ו ת ‪.‬‬
‫) י ר ו ש ל י ם ת ש ״ ב ( ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 185‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫וכ״ה בבבלי )הדדניקום(‪ .‬ו ר ב ש ד י ר א ו ה ע ר ו ך ״‬ ‫ה נ נ ס ‪ .‬ב ד מוסיף‪ :‬הדרניקוס‪.‬‬ ‫ו א ת‬
‫ובליקוטי גאונים‬ ‫גרסו בבבלי‪ :‬ברדניקום‪ ,‬ופירשו איש שקומתו ארוכה יותר משאר בני אדם‪.‬‬
‫ובתנחומא )סנחם סי׳ י׳‪ ,‬בד״ר(‪ :‬ו א ת‬ ‫) א ו ה ״ ג ‪ ,‬ה פ י ר ו ש י ם ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :(106‬ב ד ר נ י ק ו ם ו כ ו ׳ ו ב ד ר נ י ק ו ס ‪.‬‬
‫)‪ ,(.todpoyiyas‬ו ה ו א ה ה פ ך מ נ נ ם ‪.‬‬ ‫ושמא הכוונה לאדם ע נ ק‬ ‫דרניקום‪.‬״‬
‫המוקף ליתא בשום נוסח ש ל התוספתא ושל המקבילות‪ ,‬וםירכא ש ל‬ ‫ה ח ר ש וכר‪.‬‬ ‫ו א ת‬
‫מ ש נ ת ב כ ו ר ו ת פ ״ ז מ ״ ו ) ת ו ״ כ א מ ו ר ס״ג ה ״ ב ‪ -‬ה ״ ז ( נקט‪.‬‬
‫ובגנזי‬ ‫וכ״ה ב כ ל הנוסחאות ו ב מ ק ב י ל ו ת )בלי א ז כ ר ת השם(‪.‬‬ ‫מ ש נ ה וכר‪.‬‬ ‫‪ .27‬ב ר ו ך‬
‫ש כ ט ר ) ח ״ א ס ו ף ע מ ׳ ‪ :(53‬י ל מ ד י נ ו ר ׳ ]הרואה[ א ד ם מ ש ו נ ה ב א י ז ה צ ד ח י י ב ה ו א ל ב ר ך ? נכך[ ש נ ו‬
‫אתה‬ ‫ובאיזה צ ד ה ו א מברך? ברוך‬ ‫ד ב ר הרואה בריא משונה ה ר י זה חייב ל ב ר ך ולקלס וכר‪.‬‬
‫מ ש נ ה ב ר י ו ת )ועיין מ ״ ש ל ע י ל ר ה ״ ב ‪ ,‬ד ״ ה א ו ׳ ב ר ו ך א ר ך א פ י ם ( ‪.‬‬ ‫ה׳‬

‫ועיין ב מ י ו ת ס לרינ ו ב ת ו ס פ י שם ד י ה ח מ ר ‪ .‬והגירסא ‪.‬בודק" שבשאילתות יתרו סי׳ נ״ד היא‪,‬‬

‫כ נ ר א ה ‪ ,‬ט ע ו ת ה ד פ ו ס ‪ .‬ועיין אוה״ג פ ס ח י ם עמ׳ ‪ ,91‬ו ב ה ע ר ו ת ל ס ׳ העתים עמ׳ ‪ ,206‬העי קכ־נ‪.‬‬
‫»! השיבוש בין ‪.‬די" ובין ‪.‬ה" רניל מ א ד בכתיי‪ ,‬מפני שהיו נוהנים ב ק צ ת א ר צ ו ת ל כ ת ו ב א ת היויד‬
‫עיין מ״ש בתס״ר‪ ,‬ח״נ עמ׳ ‪ 74‬ועוד‪.‬‬ ‫ב ת ו ך ה ד ל י ־ ת א ו הרייש‪.‬‬
‫״ עיין מ״ש גרשם שלום בסה״י ל כ ב ו ד א ס ף ‪ ,‬עמ׳ ‪ 463‬ואילך‪.‬‬
‫« כיה ב ס ׳ ה מ ק ח ו ה מ מ כ ר ל ר ב האי שער ט״ה המ״א ו ב ע ר ו ך ע ר ך גבח‪ .‬ולפגינו‪ :‬נבוה‪.‬‬
‫« עיין אוה״נ כאן‪ ,‬הפירושים‪ ,‬עט׳ ‪ ,90‬ו ב ה ע ר ה א׳ שם‪ .‬ועיין בתשה״נ א ס ף שהזכרנו בפנים ל ע י ל ‪,‬‬
‫ע ס י ‪.186‬‬
‫ובשני כתי׳י שם‪ :‬הדרקונים‪ ,‬ובה״ג‬ ‫ובכייר שם‪ :‬הדריקינוס‪.‬‬ ‫« בהוצ׳ ב ו ב ר ‪ :‬ו א ת הדרקונוס‪.‬‬
‫ושמא‬ ‫ובפי׳ ר ׳ ישעי׳ הזקן‪ :‬ואת ה ד ר ק י נ ס ‪.‬‬ ‫וברי־ף‪ :‬ובדריקנוס‪.‬‬ ‫ר י ב ‪ ,‬ע פ ׳ ‪ 75‬מ ר ס ב ב ב ל י ‪ :‬הדרקינוס‪.‬‬
‫הכוונה ל ד ר ק ו ן ‪ ,(SP&KWJO‬כינוי ל א ד ם נ כ ו ה ו ב ע ל נוף גדול‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪107‬‬ ‫ברכות פ׳׳ו עמ ‪34‬‬
‫ובתשובת הראב״י‬ ‫והנה במדרש זה לא פרט את המומץ אלא נקט בדרך כ ל ל בדיה משונה‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫)פפרן של ראשונים ה ו צ הר״ש אסף ע מ ‪ (45‬תמה למה לא הזכירה הברייתא שאר המומין שמנו‬
‫המשניות בבכורות ונקטה רק מקצתן‪ ,‬והוא אומר שיש מומין )כלומר‪ ,‬שלא הזכירה הברייתא(‬
‫שאין בנו כה לפטרן מברכה‪ ,‬אעפ״י שהברייתא ל א הזכירה אותן‪.‬‬
‫ברם כשאנו מדייקים בנוסח התוספתא והירושלמי אנו רואים שהברייתא לא נקטה אלא‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫את קבוצת המומים שמנו במשנת בכורות פ״ז מ״ו ובתו״כ אמור פ ר ש ג פ״ג ה״ב—ד )שש סעמים‬
‫אמנמ בד ובבבלי ובתנחומא נמנה גם הדרניקום‪ ,‬אבל כנראה שהוסיפו מום זה‬ ‫אותה הקבוצה(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובתנחומא‪ ,‬ריש פנחס ה ו צ בובר הנ״ל‪ ,‬מנו גם‬ ‫כסוג אחר של גיבח‪ ,‬קיפח‪ ,‬עיין מ״ש לעיל‪.‬‬
‫ונראה‬ ‫וכן אמר דיב״ל בבבלי שם‪ :‬הרואה את הבהקנים אומר ברוך משנה הבריות‪.‬‬ ‫בוהקנים‪.‬‬
‫שריב״ל השלים מום זה ע ל סי הקבוצה הנ״ל‪ ,‬שהרי הברייתא ש ל נ ו ) ח ו ץ מכי״ו( השמיטה מקבוצה‬
‫‪,‬‬
‫ובתופפתא בכורות פ״ה ה״ג‪ :‬ובעל בוהקות‪ .‬ובר״מ ס״ח מ ה ביאת‬ ‫זו את ״בעלי נגעים טהורים״‪.‬‬
‫)ועיין במיוחס‬ ‫הבוהק‬ ‫מקדש הט״ו‪ :‬בעלי נגעים טהורים‪ ,‬שנשתנה העור מחמת עצמו כגון‬
‫‪,‬‬
‫ולס״ז קרוב לוודאי שבהקנים שבתנחומא ושבדברי ר י ב ״ ל‬ ‫לר״ג בכורות מ״ה ב ד״ה בוהק(‪.‬‬
‫אינם אלא ״בעלי בוהקות״ שבתוםסתא בכורות‪ ,‬כלומר ״בעלי נגעים טהורים״ שבקבוצת המומים‬
‫במשנה ובתו״כ הנ״ל‪ ,‬עיין מ״ש לעיל םד״ה ואת הבוריק בשם ב״ר‪ ,‬ועיץ מ״ש להלן ד״ה את‬
‫הקיטע‪.‬‬
‫והראב״ד פירש שאין מברך ברכות הללו אלא ע ל בני אדם שמצטער עליהם‪ ,‬ועל ישראל‬
‫‪,‬‬
‫ובב״י )טאו״ח פ י רכ״ה( השיג עליו מן‬ ‫דווקא‪ ,‬עיין דבריו באריכות ברא״ה כאן עמ׳ ק״פ‪24.‬‬
‫הברייתא בבבלי** שגם על פיל‪ ,‬קוף וקפוף מברך משנה הבריות )ועיין בב״ח שם וברא״ה הנ״ל(‪.‬‬
‫ושמא פירש רבינו שפיל‪ ,‬קוף‪ ,‬וקפוף הוא כינוי לאנשים ענקים )בא״י היו אומרים גמל במקום‬
‫‪,‬‬
‫פיל‪ ,‬מפני שהפילים לא היו מצויים שם( ולאנשים מכוערים )עיין מדרש שמואל פ״ב‪ ,‬ז ופפ״ב(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובאבודרהם )עיין ה ע ‪ (24‬הביא בשם הר״א אב״ד‬ ‫וקפוף כאן הוא לא עוף אלא קוף קטן‪*«.‬‬
‫שאפילו ע ל גוי מברך משנה הבריות‪.‬‬
‫וכ״ה בכי״ע ובירושלמי )לפי כי״ר( ובתנחומא )אלא שנשמט שם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הקיטע‬ ‫את‬
‫החיגר בטעות(‪ .‬ה ו היא קבוצה רגילה לבעלי מומץ גדולים‪ ,‬עיין במשנה ב״ק רפ״ח‪ ,‬בבבלי תענית‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כ״א א ‪ ,‬בכתובות ע״ז א ‪ ,‬ובמשנה הסמוכה שם‪ ,‬בירושלמי שם פ״ז ה״י‪ ,‬ל״א ע״ד‪ ,‬ועוד בכ״מ‪.‬‬
‫ובברייתא שבבבלי‪ :‬את‬ ‫ברם בד מוסיף‪ :‬ואת סתויי ראש ואת הברקנין )צ״ל‪ :‬הבהקנץ(‪.‬‬
‫ויש לתמוה ע ל‬ ‫הקטע ואת הפומא ואת פתויי הראש ואת החגר ואת המוכה שחין ואת הבהקנים‪.‬‬
‫הםדר‪ ,‬שנקטה הברייתא ״פתויי הראש״ באמצע הקבוצה של מומים גדולים‪ ,‬ובאמת בכי״פ חסר‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫לגמרי ״סתויי הראש״‪ ,‬וכן ליתא בראב״ן ס י קצ״ט ו ב פ י רי״ד )אבל אפשר שהם קצרו‪ ,‬שהרי‬
‫השמיטו ממנה עוד דברים(‪ .‬והגאונים והראשונים )שנביא להלן( גרסו ״פתויי הראש״ ברישא‬
‫)בין אלה שמברכים עליהם משנה הבריות(‪ ,‬ובתוספתא ד הוא בסוף הקבוצה— בםיסא‪ ,‬ונדידה‬
‫זו ממקום למקום הוא סימן מובהק להוססה מאוחרת‪.‬‬
‫ורש״י פירש ששערו דבוק זה בזה‪ ,‬ופירש כן לפי הגירםא‬ ‫והנה פירוש מלה זו לא נתברר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שלו שמנו אותה בסיפא‪ ,‬בין מומין שיכולים להולד אח״כ ושמברכץ עליהם דיין האמת )וכפי‬
‫‪,‬‬
‫אבל ב ה ״ ג ) ד ״ ו י״א ע״ג‪ ,‬ד״ב עמ׳ ‪ (75‬בר״ח )לסי ראבי״ה ח״א ס י קמ״ו עמי ‪,(137‬‬ ‫התלמוד(‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ברי״ף )בםוגיין(‪ ,‬באשכול )ח״א ה ו צ הר״ש אלבעק ע מ ‪ ,(85‬במאירי )‪ 195‬סע״ב( ועוד‪ ,‬גרסו‬
‫מום זה מיד אחרי הקבוצה הראשונה )אחרי ננס(‪ ,‬בין אלה שמברכץ עליהם משנה הבריות‪ ,‬כלומר‬

‫‪ 24‬ובקיצור במאירי בסוגיין‪ ,‬באבודרהם ה׳ ברכות של חול‪ ,‬ד״ו שכ״ו‪ ,‬קל״ו ע״ב ובטאו״ח סי' רכ״ה‪.‬‬
‫‪ 25‬בכת״י שם )עיין דק״ס עם׳ ‪ ,331‬הע׳ ט׳( ליתא ״ת״ר" אלא‪ :‬א״ר יהודה‪ ,‬והוא כנראה מאמר‬
‫ר ב יהודה בר יחזקאל‪.‬‬
‫כפירוש הנאונים‪ ,‬עיין אוה״נ‪ ,‬הפירושים‪ ,‬עמ׳ ‪ .106‬ועיין בכורות ח׳ אי‪ ,‬וברש״י ובשטט״ק שם‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״ו עמ ‪34‬‬ ‫‪108‬‬
‫ב ץ המומים שבאו ממעי אמם‪ .‬ולפ״ז א פ ש ר ל פ ר ש פתויי ה ר א ש ‪ -‬ר ח ב י הראש‪ ,‬כמו שפירש ב ע ר ו ך‬
‫ע ר ך פ ת י ) א ע פ ׳ ׳ י ש ה ו א ב ע צ מ ו ג ו ר ם א ו ת ה ב ס י פ א ! ( ‪ ,‬ועיין ל ה ל ן ב ה ע ר ה ‪ 28‬מ ״ ש ב ש ם ה ר ו ק ח ‪.‬‬
‫ה פ ת י ד א ש‬ ‫ובמאירי‪:‬‬ ‫הראש‪.‬״‬ ‫פתי‬ ‫בה״ג ד ״ ו ו ב ר י ״ ף ה נ ״ ל גורם‪ :‬ואת‬ ‫והנה‬
‫) ב מ ל ה אחת(‪ *<.‬ו ע י ץ מ ״ ש ב ת ם ״ ר ה ״ ב ע מ ׳ ‪ ) 54‬ו ע י י ״ ש ח ״ ג ע מ ׳ ‪ (105‬ע ל ר ׳ י ה ו ד ה ב ן פ ת י ר ו ש ‪,‬‬
‫בן פ ת י ר ו ם ‪ ,‬א ו כ ג י ׳ ב ע ״ ם י ח ו ם י ת נ א י ם ו א מ ו ר א י ם ‪ :‬ב ן פ ת י ה ר א ש ‪ ,‬ו ל ם ״ ז ה ו א כ י נ ו י ‪ ,‬כ מ ו ‪ :‬ק ״ נ נ ס ״‬
‫)שנשנה כאן יחד אתו(‪.‬‬
‫ד ב ר ו ד א י ג מ ו ר ה ו א ש ב ץ ״ פ ת י ה ר א ש ״ ובין ״ ב ה ק נ י ם ״ ש ב ת ו ס פ ת א ד כ א ן ה ו ס פ ה‬ ‫סוף‬
‫מ א ו ח ד ת היא‪ ,‬ו א י נ ה ש י י כ ת ל ע י ק ר ה ב ר י י ת א ש ל א ״ י ‪ .‬״‬
‫וכ״ה ב כ ל הנוסחאות שבתוספתא ובירושלמי ובבבלי ו ב ת נ ח ו מ א‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫דיין‬ ‫ברוך‬ ‫‪.28‬‬
‫והקשו בבבלי ע ל מאמר ר י ב ״ ל ל ע י ל ש א מ ר ש ע ל בהקנים מ ב ר ך ב ר ו ך מ ש נ ה‬ ‫מכבר‪.‬‬ ‫הנדפס‬
‫ומשמע ש א ס‬ ‫ה ב ר י ו ת ) ע י ץ ב ה ע ר ה ‪ ,(29‬ו ת י ר צ ו ‪ :‬ל א ק ש י א ה א מ מ ע י א מ ו ‪ ,‬ה א ב ת ר ד א י ת י ל י ד ‪.‬‬
‫אבל בתנחומא‬ ‫נ ו ל ד ו המומץ א ח ״ כ אינו מ ב ר ך אלא ד י ץ האמת‪ ,‬וכן יוצא מסתימת כ ל הפוסקים‪.‬‬
‫‪pn‬‬ ‫אימתי‬ ‫דיץ האמת‪.‬‬ ‫הבריות‬ ‫את‬ ‫משנה‬ ‫דיש פנחס‪ ,‬הוצ׳ כ ו ב ד הנ״ל‪ :‬א ו מ ר ב ר ו ך‬
‫א ב ל א ם ה י ו כן מ מ ע י אמן‪ ,‬א ו מ ר ב ר ו ך מ ש נ ה ה ב ר י ו ת ) כ ל ו מ ד ‪ ,‬ג ר י ד א ‪.‬‬ ‫שהיו שלימין ונשתנו‪.‬‬
‫ואולי יש שם ט״ם והמלים ״משנה את ה ב ר י ו ת ״‬ ‫ו ה ה ל כ ה ה א ח ר ו נ ה נ ו ס ח ה ע ״ פ ה י ר ו ש ל מ י כאן(‪.‬‬
‫נכפלו בטעות משורה שלמעלה‪.‬‬
‫ובד‪ :‬ב ר ו ך ש ב ר א‬ ‫בבי״ע‪ :‬ב ר ו ך ש כ כ ה ל ו בעולמו בריות נאות‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מי‬ ‫ב ר ו ך‬ ‫‪.29‬‬
‫ובירושלמי‪ :‬ב ר ו ך שכן ב ר א בריות נ א ו ת ב ע ו ל מ ו ״ ו כ ר ‪ ,‬ל א אמר אלא ש כ ך ב ר א‬ ‫בריות נאות‪.‬‬
‫בריות נ א ו ת בעולמו‪ ,‬שכן אפי׳ ר א ה ג מ ל נאה‪ ,‬סוס נאה‪ ,‬חמוד נאה‪ ,‬אומ׳ ב ר ו ך ש ב ר א ב ר י ו ת נ א ו ת‬
‫א ב ל בירוש׳ ע״ז ספ״א‪ ,‬מ׳ ר ע ״ ב )פעמים(‪ :‬ב ר ו ך‬ ‫ו ע י ץ ב א ה צ ו ״ י ש ם ע מ ׳ ‪.199-198‬‬ ‫בעולמו‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל י נ ״ ח ב׳‪ :‬ב ר ו ך ש כ כ ה ל ו ב ע ו ל מ ו ‪ ,‬ו כ ״ ה ב ע ״ ז כ ׳ א ׳ ) ב כ ת ׳ ׳ י‬ ‫שכך ל ו בריות נאות בעולמו‪.‬‬
‫ו כ ״ ה בתנחומא ש נ ד פ ס מ כ ב ד ויצא סי׳ ר ‪ ,‬ו פ נ ח ס‬ ‫ו ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬עיין ד ק ״ ם ש ם ע מ ׳ ‪ 52‬ה ע ׳ ב׳(‪.‬‬
‫א ב ל ב ה ו צ ׳ ב ו ב ר פ נ ח ס ס י ׳ א׳‪ :‬ב ר ו ך א ת ה ה ׳ א ל ק י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ש כ כ ה ב ר א ל ו ב ע ו ל מ ו ‪,‬‬ ‫פ י ׳ יי‪.‬‬
‫ועיץ מ״ש ל ע י ל ר ה ״ ב ד״ה או׳ ב ר ו ך א ר ך א פ י ם ‪.‬‬ ‫וכ״ה בכמה כתי״י שם )עיץ בהערות בובר(‪.‬‬
‫ובד‪ :‬א ו מ ר נ א ק ב ב ר י ת ו ב ר ו ך ז ו כ ר ה ב ר י ת ‪,‬‬ ‫וכ״ה בכי״ע‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫נאמן‬ ‫ב ר ו ך‬ ‫‪.30‬‬
‫ד ׳ ח י י א ב ש ם ד ׳ יוחנן נ א ק ב ב ר י ת ן‬ ‫זוכר הברית‪.‬‬ ‫ב א ״ י‬ ‫ובירושלמי‪ :‬הרואה הקשת בענן אומר‬
‫ו ב ב ב ל י ) נ ״ ט אי(‪ :‬מ א י‬ ‫ו ע ״ פ מ א מ ר ר ׳ יוחנן ה ו ס י פ ו כ א ן ב ב ר י י ת א ‪ :‬נ א ק ב ב ר י ת ו ‪.‬‬ ‫וזוכר הברית‪.‬‬
‫ב מ ת נ י ת א ת נ א ר ׳ י ש מ ע א ל ב נ ו ש ל ר ׳ יוחנן בן ב ר ו ק א א ו מ ר נ א מ ן‬ ‫מברך מברך זוכר הברית‪.‬‬
‫א ״ ר פ פ א ה ל כ ך נימרינהו לתרוייהו‪ ,‬נ א ק בבריתו וקיים ב ש ב ו ע ת ו ו ב ר ו ך‬ ‫ב ב ר י ת ו וקיים במאמרו‪.‬‬
‫ובתנחומא )בד״ק(‪.‬‬ ‫ו כ נ ר א ה ש ע י ק ר הנוסח היה רק‪ :‬ז ו כ ר הברית‪.‬‬ ‫זוכר הברית )כ״ה בכי״מ(‪.‬‬
‫זוכר הכרית נ א ק בבריתו וקיים ב מ א מ ר ו ‪.‬‬ ‫בא״ י‬ ‫שנו רבותינו הרואה ק ש ת בענן מ כ ד ך‬ ‫כך‬
‫ו כ ן ב ה ו צ ׳ ב ו ב ר ש ם ס י ׳ ז׳‪ :‬ב ר ו ך ז ו כ ר ה ב ר י ת ו נ א ק ב ב ר י ת ו ו ק י י ם כ מ א מ ר ו ‪.‬‬ ‫ק המשנה וכר‪.‬‬ ‫הרי‬

‫ח‬ ‫ובאי‬ ‫ובהיג ריב‪ ,‬עמ׳ ‪ :75‬פ א ת י הראש‪.‬‬ ‫ל» וכיה בליקוטי גאונים באוה״נ‪ ,‬הפירושים‪ ,‬עמ׳ ‪.106‬‬
‫חיא ה׳ ב ר כ ו ת )סי׳ נ׳ מ׳ ע"א>‪ . :‬פ א ת י ראש וכו׳ ו ה ר א ב י ד זיל פי׳ שוקע ראשו בחציו‪ ,‬ויימ ר ו ח ב ה ר א ע ‪/‬‬
‫ו כ נ ר א ה ש ה ר א ב י ד ה ס מ י ך פ א ת י ראש ל ״ ל פ ת ך ‪ ,‬עיין ב כ ו ר ו ת מינ בי‪ ,‬וברשיי שם ד״ה ב א מ צ ע ‪ ,‬ובםיודוס‬
‫לר״נ ד י ה ל פ ת ם ודיה ותנא‪ .‬ועיין בהשגות ה ר א ב י ד ר פ י ח מה׳ ב י א ת המקדש‪.‬‬
‫ראשו ר ח ב ‪ ,‬ואת ה ב ר ד ק י נ ו ק‬ ‫הברירוס‪,‬‬ ‫ואת‬ ‫ב ר ו ק ח סי׳ שם״ג‪ ,‬ב ד ׳ פאנו‪ :‬ואת הננס‪ ,‬ק צ ר ‪.‬‬
‫ו ב ר ו ר שצ־ל‪ :‬ואת ה פ ת י ר ו ס )במקום‪ :‬ו א ת ה ב ר י ר ו ס ( ‪ ,‬והיה לפניו ה ס ד ר כ מ ו בה־ג וריח הניל‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫א ב ל מסוניית ה ב ב ל י מ ו כ ח שהם נ ר ס ו בהקנים ב ב ב א זו‪ ,‬עיין מיש ל ה ל ן ד״ה ב ר ו ך ‪.‬‬ ‫״‬
‫ועיין בתשביץ קטן‪ ,‬ד י נ י‬ ‫‪ »°‬עיין ב ב ל י מינ בי‪ ,‬ובראבייה היא סי׳ קמ״ו‪ ,‬עמ׳ ‪ 137‬ו ב ה ע ר ו ת שם‪.‬‬
‫א ב ל בתשובות מ ה ר י ם ‪ ,‬ה ו * ׳‬ ‫ועיין באוהיג‪ ,‬נ ס פ ח י ם ‪ ,‬עם׳ ‪ 54‬סי׳ קצ־ה‪.‬‬ ‫ב ר כ ו ת ‪ ,‬ד ׳ קרימוגא כ־ט ע״ב‪.‬‬
‫םק־נ‪ ,‬ע ם ׳ ‪ ,306‬ח ס ר ו ת ה ס ל י ם ‪ .‬כ ך היא ה ב ר כ ה כפו־יח'‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪109‬‬ ‫ברכות פ״ו עמ ‪34‬‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל ב ק ט ע י ם ש פ ר ס ם ש כ ט ר )םה׳יי ל כ ב ו ד ק ו י פ מ ן ק א ה ל ר ע מ י ‪ (263‬מ מ ד ר ש זה‪ :‬ב ר ו ך א ת ה ה‬
‫‪,‬‬
‫ו ק בגנזי ש כ ט ר )ח״א‪ ,‬ה ו צ ה ר ״ ל גינצבורג‬ ‫ה ר י מן ה מ ש נ ה ו כ ר ‪.‬‬ ‫אילינו מלך הע׳ זוכר הברית‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ומכ״ז רואים שעיקר הנוסח בברייתא הוא‬ ‫‪ :(37‬כ ך ש נ ו ו כ ר ב ר ו ך א ת ה ה ז נ ו כ ר [ ה ב ר י ת ‪.‬‬ ‫עמ‬
‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫רק‪ :‬ברוך זוכר הברית‪ ,‬ולא יותר‪.‬‬
‫ובירושלמי‪:‬‬ ‫הקברות וכר‪.‬‬ ‫בבית‬ ‫ב ד ו ב כ י ״ ע ‪ :‬היה מ ה ל ך‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ה ק ב ר ו ת‬ ‫בין‬ ‫‪.31‬‬
‫ו כ ב ר ה ר א י ת י ) ק ר י ת ם ס ר ש י ״ ב ‪ ,‬ע מ ׳ ‪56‬‬ ‫וכ״ה בסםיקתא רבתי‪.‬‬ ‫הקברות וכר‪.‬‬ ‫בין‬ ‫העובר‬
‫בית הקברות‪.‬‬ ‫ברגיל במקומו‪:‬‬ ‫אמדו‬ ‫ובבבלי‬ ‫נוסח א״י‪,‬‬ ‫הקברות״ הוא‬ ‫ש״בץ‬ ‫שם(‬ ‫ובהערה‬
‫ש ב ב ב ל י כאן‪ :‬ה ר ו א ה ק ב ר י י ש ר א ל ו כ ר ‪.‬‬ ‫ובמקבילה‬
‫‪,‬‬
‫ונראה‬ ‫ו כ ן ב פ ם י ״ ד ה נ ״ ל ‪ :‬ב ר ו ך ה י ו ד ע מ פ פ ד כ ו ל כ ם ) כ ג י כ י ״ ע וד(‪.‬‬ ‫מ פ פ ד כ ם‪.‬‬ ‫יודע‬
‫שכן הוא ע י ק ר ה ב ר כ ה ‪ ,‬והכונה ש ה ק ב ״ ה ב ל ב ד י ו ד ע א ת מתי ה ע ו ל ם ‪ ,‬כ ש ם שפי׳ ה ר ד ב ״ ז ב ש ו ״ ת‬
‫שברכו על האוכלםים‬ ‫ולם״ז היו מ ב ר כ י ם בראשונה א ף ע ל מתי גוים‪ ,‬כ ש ם‬ ‫ח״ג סי׳ תקם״ט‪.‬‬
‫א ב ל בזמן‬ ‫ש ל ה מ ) ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ש ר ‪ 13‬ד ״ ה א כ ל ם י ן ( ו ע ל ה נ א י ם ש ב ה ם )עיין מ ״ ש ל ע י ל ה ״ ד ( ‪.‬‬
‫התלמוד שחתמו ב ב ר כ ה זו בתחית המתים )עיץ בבלי נ ״ ח ב ‪ /‬ובירושלמי ס ״ ט ה״ג‪ ,‬י״ג ע״ד(‬
‫ב ר מ ב ת ו ס פ ת א א ץ ז כ ר לזה‪ .‬ועיץ מ ״ ש‬ ‫א מ ר ו ע ל הגוים נוסח א ח ר )עיי״ש ב ב ב ל י ובירושלמי(‪.‬‬
‫להלן‪.‬‬
‫י ו ד ע ‪ ,‬הוא עתיד ל ד ץ ‪ ,‬הוא עתיד ל ה ק י מ כ ‪/‬‬ ‫ל ד ו ן ו כ ר ‪ .‬ב כ י ״ ע ‪ :‬ל ד ץ א ת כ ם ו כ ר ‪ .‬ובד‪ :‬ה ו א‬
‫ויש בה כמה נוסחאות‪,‬‬ ‫ו נ ר א ה ש ה ו ס י פ ו כן‪ ,‬מ פ נ י ש ע ש ו א ו ת ה ב ר כ ה א ר ו כ ה ע ם ח ת י מ ה ‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובפסיקתא הנ״ל‬ ‫ועיץ בירושלמי הנ״ל‪.‬‬ ‫‪ 330‬ה ע ר — א ‪/‬‬ ‫עיין ב ב ל י ה נ ״ ל ‪ ,‬ו ב ד ק ״ ם ש ם ע מ‬
‫אעם״י שיש מרבותינו אומ׳‬ ‫״ ה ע ו ב ר בין ה ק ב ר ו ת ו כ ר ‪ ,‬ח י י ב ל ב ד ך ב ר ו ך ה י ו ד ע מ ס פ ד כ ו ל כ ם ‪.‬‬
‫כך‪ ,‬הוא חייב ל ב ר ך ‪ ,‬ב ר ו ך א ש ר ב ר א א ת כ ם בדין והמית א ת כ ם ב ד ץ ‪ ,‬ו ע ת י ד ל ה ע מ י ד א ת כ ם ב ד ץ ״ ‪.‬‬
‫ו ל א נ ז כ ר ה שם שום חתימה‪.‬‬
‫ובירושלמי‬ ‫ובד‪ :‬ב ר ו ך מחיה מתים במאמרו‪.‬‬ ‫וכ״ה בכי״ע‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫נאמן‬ ‫ברוך‬ ‫‪.32‬‬
‫ר ׳ חייא ב ש ם ר ׳ יוחנן ב ר ו ך נאמן‬ ‫ה נ ״ ל ‪ :‬ה ע ו ב ר בין ה ק ב ר ו ת מ ה ו א ו מ ר ? ב א ״ י מ ח י ה ה מ ת י ם ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ר חייא ב ש ם ר ׳ יוחנן היודע )בכי״ם‪ :‬הוא יודע( מ ס פ ר כ ם הוא י ע ו ר ר‬ ‫בדברו‪ ,‬ומחיה המתים‪.‬‬
‫ר ״ א בשם ר ׳ חנינא א ש ר יצר אתכם‬ ‫א ת כ ם הוא יגלה את ה ע פ ר מ ע ל עיניכם בא״י מחיה המתים‪.‬‬
‫ו ל פ ״ ז נ ר א ה ש צ ר פ ו כאן א ת ה ב ר כ ה העתיקה‪ :‬ב ר ו ך היודע מ פ ם ר‬ ‫בדין ו כ ר ‪ ,‬ע י י ״ ש ‪ ,‬ועיין ב ב ב ל י ‪.‬‬
‫ואת ב ר כ ת מחיה המתים )ע״פ ניסוחו ש ל ר ״ ח ב״א בשם ד״י( והכניפו באמצע ד ב ר י‬ ‫כולכם‬
‫שבח )או תפלה(‪ ,‬ועשו משתי ה ב ר כ ו ת ב ר כ ה א ח ת א ר ו כ ה עם פתיחה וחתימה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א ר ברוך‬ ‫כ פ ד רן‬ ‫ובד‪ :‬ו א ת המזלות‬ ‫וכ״ה הגי בכי״ע‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫המזלות‬ ‫ו א ת‬ ‫‪.33‬‬
‫ולפ״ז אפשר ל פ ר ש שהמלה ״כסדרן״ מוסבת על כולם‪ .‬ברם קרוב לוודאי שהמלה ״כסדרן״‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ובבבלי‪ :‬ת ״ ר הרואה חמה‬ ‫נ ו פ פ ה ע ״ ס ה ב ב ל י ) כ ר ג י ל ב נ ו ס ח ד(‪ ,‬ואין ל ת ק ן א ת נ ו ס ח כ י ״ ו ו כ י ״ ע ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫) כ ״ ה נ ו ס ח ה ק ד מ ו נ י ם ‪ ,‬ע י ץ ד ק ״ ם ‪ 336‬ה ע ׳ ט ( ו כ ו כ ב י ם ב מ ם י ל ו ת ם‬ ‫בטהרה‬ ‫בתקופתה ולבנה‬
‫אמר אביי כ ל כ״ח שנץ‪ ,‬והדר מחזור‬ ‫ו א י מ ת הוי?‬ ‫ומזלות כ ם ד ק אומר ברוך עושה בראשית‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיי״ש בפירש״י ו ב ר ״ מ פ״י מ ה ב ר כ ו ת הי״ח‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬
‫א ב ל בירושלמי‪ :‬הרואה א ת החמה בתקופתה ואת הלבנה בתקופתה )וכ״ה גם ב ב ב ל י ה נ ״ ל‬
‫א מ ר ר׳ חונה הדא דתימר‬ ‫לפי גירםת כי״ה( ואת הרקיע בטיהרו אומר ב ר ו ך עושה בראשית‪.‬‬
‫והנה בירושלמי אפשר ל פ ר ש שדברי ר ב הונא‬ ‫בימות הגשמים‪ ,‬ב ל ב ד ל א ח ר שלשה ימים ו כ ר ‪.‬‬
‫אבל‬ ‫מוסבים ר ק ע ל ה ר ק י ע בטיהרו‪ ,‬והוא כ ע ץ פ י ר ו ש אביי ל מ א מ ר ר י ב ״ ל ב ב ב ל י נ ״ ט םע״א‪.‬‬
‫ב ו י ״ ר ש נ י נ ו )ואני מ ע ת י ק מכי״ר(‪ :‬ת נ י ה ר ו א ה א ת החמה בתקופתה‪ ,‬ל ב נ ה בתקוסתה‪ 31,‬כ ו כ ב י ם‬

‫והגירסא בד״ח ‪ .‬ב כ ת ר ה ״‬ ‫ובד״ק ובד״ו‪ :‬ב ס ד ו ר ה ‪.‬‬ ‫‪ 31‬כ״ה ב כ ל כתה״י ובילקוט איוב ת ת ק כ ״ ב ‪.‬‬
‫אין ל ה מום יסוד‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ו עמ׳ ‪34‬‬ ‫‪110‬‬
‫אמ׳ ר ב הונא הדה ד א ת א מ ר בימות ה ג ש מ י ם‬ ‫במםילותם ומזלות ב ס י ד ו ק ‪ ,‬״ א׳ ב׳ בורא בראשית‪.‬‬
‫ולפי גירסא זו ב ר ו ר שדברי ר ב הונא הולכים ע ל כ ל ה ב ר י י ת א ‪,‬‬ ‫ו ב ל ב ד ל א ח ר שלשה ימים ו כ ר ‪.‬‬
‫ו מ מ י ל א אין מ ק ו ם ב ש י ט ת ב נ י א ״ י ל פ י ר ו ש א ב י י ש ב ב ב ל י ‪.‬‬
‫ב א מ ת פ י ר ש ה ר ״ ח ) א ו ה ״ ג נ ס פ ח ו ת ע מ ׳ ‪ :(65‬פ י ר ׳ זה ש א ו מ ר ח מ ה ב ת ק ו פ ת ה ו כ ו כ ב י ם‬ ‫וק‬
‫ומזלות כ ם ד ק ‪ ,‬בימות הגשמים‪ ,‬ב ע ת שהיו שלשה ימים מעוננים‪ ,‬ולא נראתה חמה בהם ו ל א כ ו כ ב י ם ‪,‬‬
‫ולעיל שם הביא ראיה מ ן‬ ‫אותה ה ע ת צ ר י כ ץ ל ב ר ך עליהן ב ע ת שיתראו‪ ,‬ת ו ל ת י זאת העת לא‪.‬‬
‫ומ״ש ל פ נ י נ ו‬ ‫ה י ר ו ש ל מ י ) ו ה ס ד ר ב ד ״ ח ש ם מ ס ו ר ס ‪ ,‬ו ה נ כ ק ה ו א ב ב י ת נ כ ו ת ה ל כ ו ת ש נ ב י א להלן(‪.‬‬
‫ובבית‬ ‫וכן ה ב י א פ י ר ו ש ז ה ב ע ר ו ך ע ר ך ח מ ה ‪.‬‬ ‫ב ב ב ל י ‪ :‬ו א י מ ת הוי א מ ר א ב י י ו כ ו ׳ ‪ ,‬ה ב י א ב ש ם י״א‪.‬‬
‫נ כ ו ת ה ל כ ו ת ) ח ״ א ע מ ׳ ‪ (58‬ה ב י א פ י ר ו ש זה ב ש ם ד ״ ח ו ה ו ס י ף ‪ :‬ו ד ׳ ש ז ״ ל )צ״ל‪ :‬ו ר ״ ש ז ״ ל ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫ופירוש‬ ‫ו ע י ץ ג ם ב מ א י ר י ש ם ‪ 197‬ר ע ״ א ‪ :‬ו י ״ מ ב ת ק ו פ ת ה ב ב ה י ר ו ת ה ‪.‬‬ ‫רש״י( מסוף כ״ח שנה וכר‪.‬‬
‫מברכים ג״כ ע ו ש ה‬ ‫תמוז‬ ‫תקופת‬ ‫ביום‬ ‫ח ד ש ב ס ד ו ר ר ב ס ע ד י ה ע מ ׳ צ׳‪ :‬ו ע ל ה ש מ ש‬
‫ו ב ד ״ ו ז׳ ע ״ א כ ב ר מ ת ו ק ן ו מ ק ו צ ר ‪,‬‬ ‫וכן ב ש ל ח ן א ר ב ע ל ר ב י ג ו ב ח י י ) ב ד ׳ מ ג ט ו א ה ‪.‬‬ ‫בראשית‪.‬‬
‫ב ת ק ו פ ׳‬ ‫ע י י ״ ש ( ש ע ר א ׳ ) ק ר ו ב ל ס ו פ ו ( ‪ :‬ח ו ש ה ר א ו ת י ש ב ו ה ר ב ה ב ר כ ו ת ‪ ,‬כגון ה ר ו א ה ה ש מ ש‬
‫בפרק‬ ‫ש י ש ל ו ל ב ד ך ע ל י ו ב ר ו ך ע ו ש ה מ ע ש ה ב ר א ש י ת ‪ ,‬וכן ב ר כ ת ה ל ב נ ה ב כ ל ח ד ש ו ח ד ש ‪.‬‬ ‫תמוז‬
‫ולבנה בחידושה וככבי׳ במשמרותם ומזלות ב ע י ת ם‬ ‫תמוז‬ ‫בתקופת‬ ‫הרואה חמה‬ ‫הרואה‪,‬‬
‫ו ע י ץ ב פ י ר ו ש ו ל ב ר א ש י ת פ ״ א ו׳ ע״ד‪3.‬נ‬ ‫אומ׳ ברוך וכר‪.‬‬

‫ואת‬ ‫שרואה א ת החמה‬ ‫ש ה ר ״ ח פ י ר ש א ת ה ת ו ס פ ת א ש ל נ ו כ פ ש ו ט ה ‪ ,‬ו ה י י נ ו מי‬ ‫ונראה‬

‫וכן‬ ‫ה ל ב נ ה ו כ ר ‪ ,‬א ח ר י ש ל א ר א ה א ו ת ם ב מ ש ך זמן י ד ו ע ‪ ,‬מ פ נ י ה ע נ נ י ם ‪ ,‬מ ב ר ך ע ו ש ה ב ר א ש י ת ‪.‬‬
‫פירש גם בוי״ר‪ :‬הרואה א ת החמה בתקופתה )כלומר‪ ,‬בגבורתה‪ ,‬בשעה שהיא זורחת ב ב ה י ר ו ת‬
‫י ת י ר ה ( ו כ ר וכן א ת ה כ ו כ ב י ם ב מ ס י ל ו ת מ ו מ ז ל ו ת כ ם י ד ו ק ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ה ש מ י ם כ ל כ ך ב ה י ר י ם ש י כ ו ל‬
‫ל ר א ו ת א ת כ ו ל ם ב ס ד ר ם ה נ כ ץ ‪ ,‬ואין ב י נ י ה ם ע נ נ י ם ו ע ר פ ל ‪ ,‬מ ב ר ך ב ו ר א ב ר א ש י ת ‪ .‬״‬
‫מצכ‬ ‫מ ת ו כ ן ה ב ר כ ה ״ ע ו ש ה ב ר א ש י ת ״ מ ש מ ע י ו ת ר ש מ ד ב ר י ם כאן ב ר א י י ה כ ש ע ת‬ ‫בדם‬
‫אמדו‬ ‫וכבר‬ ‫והיינו כשרואה א ת המאורות כ ש ע ת תלייתן )עיץ רש״י נ״ט רע״ב(‪.‬‬ ‫היצירה‪,‬‬
‫מ ל א ת‬
‫)ועיין ב ״ ד‬ ‫ז‬ ‫ל‬ ‫ע‬
‫ב ש ה ״ ש ר ב ה )פ״ג‪ ,‬י״א(‪ :‬ב ר א ח מ ה ו ל ב נ ה ע ל מ ל א ת ן ‪ ,‬כ ו כ ב י ם דמזלדת‬
‫ולפ״ז הכוונה לשעה שרואה א ת הלבנה במלואה ) ב ת ק ו פ ת ה ‪,‬‬ ‫פ י ״ ב ‪ ,‬ר ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 104‬ו ב ה ע ר ו ת ש ם ( ‪.‬‬
‫בניגוד ל״חידושה״‪ ,‬עיץ בירושלמי שם( ואת החמה בתקופת ת מ ח ואת הכוכבים ואת ה מ ז ל ו ת‬
‫) כ ה ו ס פ ה ש ב ב ב ל י ( ‪ ,‬ו כ פ י ר ו ש ר ב י נ ו יהונתן ) ל פ י ש י ו ר י ב ר כ ה ב ב ר כ י י ו ס ף א ו ״ ח ס ו ף‬ ‫כסדרן‬
‫כ ז ק שהם‬ ‫ועיין ב א ה ל מ ו ע ד ל ר ״ ש י ר ו נ ד י ד ד א ‪ ,‬ק ״ א ע ״ א ‪ ,‬ב ש ם י ש מ פ ר ש י ם ( ‪:‬‬ ‫םי׳ ר כ ״ ט ‪.‬‬
‫למקום שהיו שם ב ע ת בריאת העולם‪.‬‬ ‫חחרים‬
‫ל ר ק י ע בטיהרו‪ ,‬פירושו דווקא כשרואה אותו אחרי גשם ועננים‪ ,‬ש ב ש ע ה זו ה ו א‬ ‫ואשר‬
‫ודברי ר ב הונא שבירושלמי ש ה ב א נ ו‬ ‫ביותר כ ש ע ת יצירתו )ועיץ ר ש ״ י נ״ט םע״א(‪.‬‬ ‫מזהיר‬
‫ל ע י ל עונים ע ל הרקיע בטיהרו גרידא‪ ,‬ובוי״ר הגירםא הנכונה היא בכי״א ב׳ ובכ״י י ר ו ש ל י ם‬
‫כמ׳׳ד‬ ‫ועיץ ב מ א מ ר ו ש ל ר ״ ש גאנדז בצופה האנגלי‪ ,‬םדרא חדשה‪,‬‬ ‫‪.(32‬‬ ‫לעיל הערה‬ ‫)עיץ‬
‫)‪ ,(1954‬ע מ ׳ ‪ 320‬ו א י ל ך ‪.‬‬

‫« בכ־י א ו ק ס פ ו ר ד גוסף כאן‪ :‬ואת ה ר ק י ע בטהרתו‪ .‬ודיר מ ר ד כ י מרגליות הודיע לי ל פ י ב ק ש ת י ‪.‬‬

‫שכיה גם בכייא ב׳‪ ,‬ובכיי ירושלים‪ .‬חו היא‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬הגירסא הנכונה‪ ,‬עיין מיש ל ה ל ן בפנים‪.‬‬
‫‪ 33‬ועיין מיש ב ה פ ל א ה שבערכין ע ר ך ח מ ה ; הרין ב ר י ל ל בהמניד שי״ג‪ ,‬עט׳ ‪ ;142 ,133 ,127‬ר כ ״ ג‬
‫ב כ ב ו ד הלבנון שיו‪ ,‬עמ׳ ‪ ;117‬שזח״ה שם עמ׳ ‪ ;235,230‬ל מ ו ד ע ר ו ך ב ר כ ו ת ל״נ עיב‪ ,‬הע׳ ל׳‪.‬‬
‫ר׳ א ל כ ס נ ד ר א י אומי ה ר ו א ה ה כ ו כ ב י ם ב פ ס ל ו ת •‬ ‫‪ 34‬בזוהר חדש בראשית‪ ,‬ט׳ עיר‪ :‬יהי אור‪.‬‬
‫וכנראה מ ת ו ך ההמשך שם שאינו עניין‬ ‫ברוך ה מ ס ד ר א ת הכוכבים ברקיע‪.‬‬ ‫מאי מ ב ר ך ‪.‬‬ ‫חייב ל ב ר ך ‪.‬‬
‫לכאן‪ ,‬א ל א ל ת פ י ל ת ערבית‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪Ill‬‬ ‫ברכות פ״ו עמ ‪35‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ב ר ך ע ל ה ח מ ה ב כ ל פ ע ם ש ר ו א ה אותה‪ ,‬א ח ר י י מ י ם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫החמה‬ ‫על‬ ‫‪.34‬‬
‫מעוננים‪ ,‬הרי זו ד ר ך אחרת‪ ,‬מפני שהוא מחקה א ת החיצוניים שהיו מ ב ר כ י ם ע ל החמה ב כ ל יום‪.‬‬
‫נ מ צ א נ ו ל מ ד י ם ש ה מ ב ר ך ע ל החמה‪ ,‬והמםנן א ת היין ו א ת החומץ‪,‬‬ ‫ועיץ להלן ת ר ו מ ו ת פ ״ ז הי״א‪.‬‬
‫ו ה פ ו ת ח ב ב ר כ ה ב א ל ״ ף ל מ ״ ד ו מ ס י י ם ב ה ב א ל ״ ף ל מ ״ ד ) ל ה ל ן ש ר ‪ (98‬ה ר י ז ו ד ר ך א ח ר ת ‪ .‬ו ע י ץ‬
‫‪,‬‬
‫ע ל כ ״ ז ב ס ר ו ם י ד י נ ג ם ש ל ה א ק ד י מ י ה א מ ר י ק נ י ת ל מ ד ע י ה י ה ד ו ת ‪ ,‬ח ״ כ )‪ ,(1951‬ע מ ׳ ‪396‬‬ ‫מ״ש‬
‫ואילך‪.‬‬
‫ב ס פ ר י כ י ת צ א פ י ס ׳ ר י ״ ח ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :251‬מין‪ ,‬ש מ ו ר ה ל ע צ מ ו ד ר ך א ח ר ת ‪.‬‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫דרך‬
‫במשנתנו )ס״ט מ״ב( א ו מ ר ר׳ יהודה ש מ ב ר ך ע ל הים אם הוא רואהו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫תדיר‬
‫ל ס ד ק י ם ו כ ר ‪ .‬ו מ ו ס י פ ה ה ת ו ם ס ת א ש א ם נ ש ת נ ה ב ו ד ב ר )כגון ש ע ב ר ע ל ה ש ו נ י ת ו כ ד ו מ ה ( מ ב ר ך‬
‫)ח״ד(‪.‬‬ ‫אפילו אם רואהו תדיר‪.‬‬ ‫עליו‬
‫ו ב מ ש נ ת נ ו ) פ ״ ט מ ״ ה ( וכן‬ ‫מכירי תלים קי״ט‪ ,‬ח״ב קט״ז ע״א‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מאיר‬ ‫ר׳‬ ‫‪.35‬‬
‫ועיין ב ה ע ר ו ת ר ״ א ם י נ ק ל ש ט י ן ש ם ו מ ״ ש ל ע י ל‬ ‫ב ס פ ר י ד ב ר י ם סי׳ ל ״ ב ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,55‬ב ל י ש ם ה א ו מ ר ‪.‬‬
‫םה״א‪.‬‬
‫ועיין‬ ‫ליתא בכי״ע ובמשנתנו‪ ,‬א ב ל ישנו ב ד ובמכירי הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫או׳‬ ‫הוא‬ ‫‪ .37‬ו כ ן‬
‫בםסרי הנ״ל‪.‬‬
‫וכ״ה ב ד ב ״ ר פ״ב‪ ,‬ל״ז‪ ,‬ועיץ בפי׳ מהדז״ו שם‪ ,‬ועיץ ב ב ״ ר‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ונפש‬ ‫נפש‬ ‫‪.38‬‬
‫ו ב מ ד ר ש ת ל י ם ס י ״ ח ‪ ,‬ב׳‪ :‬ק ל פ ו ב כ ל א י ב ר י ו ב כ ל ל ‪ ,‬ש נ א מ ר‬ ‫פ י ״ ד ‪ ,‬ט׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 133‬ו ב ה ע ר ו ת ש ם ‪.‬‬
‫שנאמר כל‬ ‫בנשמתו‪.‬‬ ‫ש נ ׳ ב ר כ י נ פ ש י א ת ה׳‪.‬‬ ‫בנפשו‪.‬‬ ‫ע צ מ ו ת י ת א מ ר נ ה ה׳ מ י כ מ ו ך ‪.‬‬ ‫כל‬
‫ובמכירי הנ״ל‪ :‬ב כ ל נפש ונפש שבח )כלומר‪ ,‬שבת‬ ‫ועיין ב ב ל י כאן כ ״ ה א׳‪.‬‬ ‫הנשמה וכר‪.‬‬
‫א ת ה׳( ו כ ר ‪.‬‬
‫עיין ב ח ״ ד ‪ ,‬א ב ל ה ב י ט ו י ״ ת ן נ פ ש ך ״ כ א ן א י נ ה א ל א מ ל י צ ה )עיין‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫נפשך‬ ‫‪ .40‬ת ן‬
‫‪,‬‬
‫וכן ב ס פ ר י ה א ז י נ ו פ י ׳ ש ״ ו ‪ ,‬ע מ ‪ :337‬נ פ ש י נ ת ת י ע ל י ה ‪ ,‬ד מ י נ ת ת י ע ל י ה‬ ‫ל ה ל ן מ ע ״ ש פ ״ ה ה״י(‪.‬‬
‫וכן ב מ כ י ל ת א ב ש ל ח ‪ ,‬ש י ר ה פ ״ א ‪:117 ,‬‬ ‫)כלומר‪ ,‬ע ל התורה(‪ ,‬כ ד ר ך שלמדתי אותה ב צ ע ר וכר‪.‬‬
‫ש כ ל ד ב ר שאדם נותן נפשו עליו נ ק ר א ע ל שמו ו כ ר ‪ ,‬נתן נ פ ש ו ע ל התורה וכו׳‪ ,‬נתן נ פ ש ו ע ל‬
‫‪,‬‬
‫והן הן ד ב ר י בן ע ז א י ע צ מ ו ב ס פ ר י ו א ת ת נ ן פ י ל ״ ב ‪ :‬ב כ ל נ פ ש ך ‪ ,‬א ה ב ה ו‬ ‫וכן ב כ ״ מ ‪.‬‬ ‫ישראל וכר‪.‬‬
‫ו כ ר תנו לבבכם ונפשכם לשמוע‬ ‫הסכת‬ ‫ו ב ת נ ח ו מ א כ י ת ב ו א ד ׳ ) ה ו צ ׳ ב ו ב ר ‪:(40‬‬ ‫ע ד מצוי נסש‪.‬‬
‫ועיי״ש בהע׳ י״ד‪.‬‬ ‫ו ב כ ל נסשך אסי׳ נוטל א ת נסשך‪.‬‬ ‫דברי תורה וכו׳‪,‬‬
‫והיא שוא היא ת פ ל )איכה‬ ‫בד‪ :‬ת פ י ל ו ת ש ו א ‪ ,‬ו כ ״ ה ב מ ש נ ת נ ו ‪.‬‬ ‫תיפלה‪.‬‬ ‫ת פי ל ת‬ ‫‪.41‬‬
‫ו ב פ י ו ט י י נ י י ה ו צ ׳ ז ו ל א י ע מ ׳ ל׳‪ :‬ב ט ח ה ב ת פ י ל ה ו ל א טנחה[ ת י פ ל ה ‪.‬‬ ‫ב׳‪ ,‬י״ד(‪.‬‬
‫בבבלי‪ :‬ת ״ ר ה נ כ נ פ ל מ ו ד א ת ג ר נ ו וכו׳‪ ,‬מ ד ד ואח״כ ב י ר ך הרי זו ת פ ל ת שוא‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כנם‬
‫וברור שברייתא‬ ‫ועיין ב מ ד ר ש ת נ א י ם ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.84‬‬ ‫ל פ י שאין ה ב ר כ ה מ צ ו י ה ל א ב ד ב ר ה ש ק ו ל ו כ ר ‪.‬‬
‫א ב ל מפשט ל ש ץ התופפתא כאן נ ר א ה‬ ‫זו מתירה תפילה לפני מדידה ומגנה ת פי ל ה לאחריה‪.‬‬
‫ש ה ה ב ד ל ה ו א ב נ ו ס ח ה ת פ י ל ה ג ר י ד א ‪ ,‬ו י כ ו ל ל ה ת פ ל ל א ף ל א ח ר י ה מ ד י ד ה ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ה ש ת ב ח ו ו י ש ת פ ד ו ויתקיימו‪35,‬‬ ‫כ ל ו מ ר ש י ת ב ר כ ו מתוכן‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בהן‬ ‫שתכניפ‬ ‫‪.43‬‬
‫ויכול לומר‬ ‫ו ת כ נ ם ב ה ם ב ר כ ה ב א ו צ ר ‪ ,‬ב ע י ס ה ו ב מ ע י ם ) ע י ץ פ פ ר י ע ק ב פ י פ ׳ מ׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 82‬ו א י ל ך ( ‪.‬‬
‫ולהלן ש ב ת )פ״ז הכ״ב(‪ :‬היה‬ ‫ת ס ל ה ז ו א ף ל א ת ר י ש מ ד ד ‪ ,‬ו ה ת ו ס פ ת א מ ח ל ק ת בין ת פ י ל ה ל ת פ י ל ה ‪.‬‬
‫מ ת ח י ל ב מ ל א כ ה ‪ ,‬נ ו ת ן ש ב ח ו ה ו ד א ה ל ס נ י המקום‪ 36,‬ב ח ב י ת א ו ב ע י ס ה מ ת ס ל ל ש ת י כ נ ס בהן ב ר כ ה‬

‫‪ 35‬עיין בירושלמי פ י ה ה״א‪ ,‬ח׳ ע״ד‪ ,‬ו ב ב ב ל י ל״ב בי‪.‬‬

‫ועיין דק״ס תענית‪,‬‬ ‫ב ר כ ה ובו׳‪ ,‬כ ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י הנ״ל‪.‬‬ ‫מ ב ר ך ב ר ו ך השולח‬ ‫‪ 36‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫הע׳ ני‪.‬‬ ‫עם׳ ‪,40‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״ו עמ ‪36-35‬‬ ‫‪112‬‬
‫ו מ ו ת ר ל ו ל ה ת פ ל ל כ ן ל פ נ י ה מ ד י ד ה ‪ ,‬ואין ב ה מ ש ו ם‬ ‫ו ל א ת י כ נ ס בהן מ א י ר ה ״ ) כ ב ס פ ר י ע ק ב הנ״ל(‪.‬‬
‫ד ר כ י ה א מ ו ר י ‪ ,‬ו מ כ ״ ש ש מ ו ת ר ל ו ל ה ת פ ל ל כ ן אחריה‪!.‬־ ו ע י ץ ב ר כ י י ו ס ף ו ש ״ ב א ר י ח ס י ׳ ד ״ ל ‪.‬‬
‫ב ס פ ר י ר א ה פ י ׳ ק כ ״ ג ע מ ׳ ‪:181‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫שורה‬ ‫הברכה‬ ‫ואין‬ ‫הואיל‬ ‫‪.46-45‬‬
‫יכול בטל? ת ״ ל ב כ ל א ש ר תעשה‪.‬‬ ‫אלהיך‪.‬‬ ‫ה׳‬ ‫וברכך‬
‫וכ״ה ב ם מ ״ ג ) ע ש ץ קל״ה‪ ,‬ק צ ״ ח‬ ‫וכ״ה ב כ ל נוסחאות התוספתא‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫כל‬ ‫‪ .49‬ה ע ו ש ה‬
‫ל פ י כ ך המפריש וכו׳ )והעתיק א ת ל ש ק‬ ‫ע״ג(‪ :‬ת נ י א ב ת ו ס פ ת א העושה כ ל ה מ צ ו ת צ ר י ך ל ב ר ך ‪.‬‬
‫גרםיגן‬ ‫ר מ א ״ י ע ״ ו ע ״ ד ‪ ,‬ד ״ ל ע״ג(‪:‬‬ ‫ציצית )הוצ׳‬ ‫ובעיטור ה׳‬ ‫ב מ ע ש ר ו ת םפ״א(‪.‬‬ ‫הר״מ‬
‫ב ת ו ס פ ת א ה ע ו ש ה כ ל ה מ צ ו ה מ ב ר ך עליהן‪ ,‬ה ע ו ש ה ס ו כ ה ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫א ב ל ב ש ו ״ ת ה ר ״ מ פ י ׳ י ״ א ) ה ו צ ׳ ר א ״ ח פ ר י י ק ז צ ו ק ״ ל ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :(12‬״ נ ו ס ח ה ת ו ס פ ת א ס ו ף‬
‫ושמא הוא ניסוח ר ב י נ ו‬ ‫העושה סוכה וכר״‪.‬‬ ‫שהגי ענו‬ ‫כ ל ה מ צ ו ת מ ב ר ך עליהן‬ ‫ברכות‪,‬‬
‫ובאבודרהם )סדר תפילות ש ל ח ו ל‬ ‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫בעצמו ע ״ פ שיטתו )פי״א מה׳ ב ר כ ו ת ה״ט(‪.‬‬
‫ר י ש ש״ג(‪ :‬גרםינן בתוספתא ד ב ר כ ו ת העושה מצוה צריך ל ב ד ך לפניה‪ ,‬ובירושלמי ) פ ״ ו ה ״ א ‪,‬‬
‫י׳ ע ״ א ( מייתי ל ה מקרא‪ .‬ובפי׳ ב ע ל ס פ ר ח ר ד י ם לירושלמי שם‪ :‬ש כ ל המצות ט ע ו נ ו ת ב ר כ ה ‪.‬‬
‫כן מצאתי ל ד ב י נ ו א ל י ה ו שהיה מ ב ר ך כשהוא נותן צדקה א ו מ ל ו ה לעני‪ ,‬וכן ב כ ל המצות‪ ,‬ו ל א נ ח ג ר‬
‫ובפיםקי ר ׳ אליהו מלונדריש‪ ,‬עמ׳ ל״א‪ ,‬כתב‪ :‬ונ״ל ש כ ל מצות עשה צריך ל ב ד ך ‪.‬‬ ‫כן העולם‪.‬‬
‫ו ל פ ע מ י ׳ א נ י ר ג י ל ל ב ר ך א ק ב ״ ו ל ק ו ם מ פ נ י ש י ב ה ‪ ,‬ו א ק ב ״ ו ל ה ד ר פ נ י זקן‪ ,‬ו כ ן ל כ ל ש א ר מ צ ו ת‬
‫עשה‪ »».‬ו ב ר ו ק ח ס י ׳ ש ס ״ ו ו ב ר מ ז י ו כ ת ״ י ) ל פ י ב י ת ת ל מ ו ד ש ל ו ו י י ס ש ״ ג ע מ ׳ ‪ (147‬פ י ר ש ש א ץ‬
‫מ ב ר כ י ן ע ל ה צ ד ק ה ו כ ד ו מ ה ‪ ,‬מ פ נ י ש א ף הגויים מ צ ו ו י ם ע ל י ה ) ע י ץ מ נ ח ו ת מ ״ ב א׳(‪ .‬ו כ ״ ה ב ר כ י נ ו‬
‫בחיי ס ו ף ש ל ח ו כ ד הקמח ר י ש ציצית‪.‬‬

‫דווקא לעצמו א ב ל לאחרים אינו מברך‪ ,‬וזו היא שיטת ה ב ב ל י‬ ‫ל ע צ מ ו וכר‪.‬‬ ‫ם וכה‬
‫א ב ל בירושלמי‪ :‬העושה סוכה ל ע צ מ ו אומ׳ ב ר ו ך‬ ‫שהביאו ש ם א ת התוספתא בנוסח ש ל נ ו כאן‪.‬‬
‫א ש ר קידשנו במצותיו וציונו לעשות סוכה‪ ,‬לאחרים לעשות ל ו סוכה לשמו‪ ,‬וחולק ע ל ה ת ו ס פ ת א‬
‫ו ע ל ה ב ב ל י ) כ פ י ש ה ע י ר ו ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ע י ץ א ה צ ו ״ י ע מ ׳ ‪ 206‬ו א י ל ך ( ‪ ,‬ש ה ר י ב ב ב ל י ) מ נ ח ו ת מ ״ כ‬
‫ב ׳ ( א מ ר ו ב ס י ר ו ש ש א ץ מ ב ר כ ץ ע ל ה ע ש י י ה ‪ .‬ועיין מ ״ ש ב ת ש ל ו ם ת ו פ פ ת א ע מ ׳ ‪.33‬‬
‫וע״י‬ ‫שלנו בנוסחאות התוספתא מקויימת גם ע״י שו״ת הר״מ והעיטור ה נ ״ ל‬ ‫והגירםא‬
‫ב ר ם ב ר א ב י ״ ה פ י ׳ ר פ ״ ט ח ״ א ע מ ׳ ‪ ,359‬ו ב ר ו ק ח ס י ׳ ש ע ״ א ‪,‬‬ ‫או״ז ח ״ א םי׳ תקם״ג‪ ,‬ע ״ ט ע״ב‪.‬‬
‫ועיץ‬ ‫ובאגודה סוכה םי׳ ל״ג‪ ,‬ק ״ נ ע ״ א משמע שהיה לפניהם בתוספתא כ ע ץ גירםת הירושלמי‪.‬‬
‫ו ע י ץ ר א ב י ״ ה ס י ׳ ת ק ל ״ ד ח ״ ב ע מ ׳ ‪ 219‬ו ב ה ע ר ו ת ש ם ‪.‬‬ ‫ב ה ע ר ו ת ר ״ א א פ ט ו ב י צ ר ש ם ה ע ׳ ‪.15‬‬
‫ובבבלי )פוכה מ ״ ה‬ ‫וזו היא שיטת הירושלמי ב ל י שום חולק‪.‬‬ ‫א י נ ו וכר‪.‬‬ ‫‪ .51‬ש ו ב‬
‫ב ׳ ( נ ח ל ק ו ב ז ה ש מ ו א ל ו ר ׳ יוחנן‪ ,‬ו ל ש מ ו א ל א י נ ו מ ב ר ך א ל א פ ע ם א ח ת ‪ ,‬ו ל ר ״ י מ ב ר ך כ ל ש ב ע ה ‪.‬‬
‫והבבלי ש ם )מ״ו א׳( הביא א ת התוספתא שלנו‪ ,‬והעמידוה כחכמים‪ ,‬א ב ל ל ר ב י מ ב ר ך כ ל ש ב ע ה ‪.‬‬
‫ב ר ם הר״מ בה׳ הירושלמי עמ׳ ל ׳ פסק כברייתא שלנו‪ ,‬ע י ץ מ ש ״ ש ‪.‬‬ ‫וכן פ ס ק ו כ ל הםוםקים‪.‬‬
‫ו פ י ר ש ו ב י ר ו ש ל מ י )פ״ג( ובבבלי )סוכה מ ״ ה ב׳( שבסוכה א י נ ו מ ב ר ך‬ ‫שבעה‪.‬‬ ‫‪ .54‬כ ל‬

‫‪3‬‬ ‫א ל א אחת‪ ,‬מפני שגם בלילה חייב בסוכה‪ ,‬והלילות אינם מפסיקים‪ ,‬משא״כ ב ל ו ל ב ש פ ט ו ר מ ל ו ל‬
‫והלילות מפסיקים‪.‬‬ ‫בלילה‪,‬‬

‫״ ו כ ל העגיין של ח ל ו ת ה ב ר כ ה ב ד ב ר ה ס מ ר מן העין גרידא ) ב ב ל י שם‪ ,‬ב י ר פס״ד‪ ,‬הי‪ .‬ע ס ׳‬

‫‪ ,706‬ו ב מ ק ב י ל ו ת שצוינו שם( ל א מ כ ר כ ל ל ב ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬
‫ועיין יומא ל י ט א׳ ו ב ר ק י ם ש ם ‪,‬‬ ‫‪ 38‬ועיין א ב ו ת דר״ן נויא פ ל י ח ‪ ,‬ר ז ע י א ; נויב פמיא‪ ,‬ניח ע״ב‪.‬‬
‫עט׳ ‪ 108‬ה ע ׳ כ ׳ )והעומר ו ל ח ם הפנים וכו׳ בוודאי היו מ ד ו ד י ם ( ‪ .‬ועיין ב ב ל י ש ב ת ל י ב ב׳‪.‬‬
‫בתשובת‬ ‫ועיין‬ ‫‪.230‬‬ ‫ב ק ר י ת ס פ ר שיכ‪ ,‬עט׳‬ ‫‪ 38‬ועיין מיש ר ס י ל זקיש בשם ראיי ז ם ל נ ס ק י‬
‫ב ס פ ר ן של ראשונים הוצ׳ הדיש א ס ף ‪ ,‬עט׳ ‪ 200‬ואילך‪ ,‬ובראשונים שהביא ש ס‬ ‫פלאת‬ ‫ריי אבן‬
‫ב ע ם ׳ ‪ .199‬ועיין ם״ש דיי רייטסן ב ב י ת ת ל מ ו ד שהזכרנו בפנים‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪113‬‬ ‫ברכות פ״ו ע מ ‪36‬‬
‫צ י צ י ת ו כ ר ‪ .‬ו כ ן פ ס ק ה ר ״ מ ב פ י ״ א מ ה ׳ ב ר כ ו ת ה ״ ט ו ב ש ו ״ ת ש ל ו ע מ ׳ ‪12‬‬ ‫העושה‬
‫ועיין מ א י ר י ס ו כ ה נ ד ו א ׳ ) ‪ 1 2 2‬ע ״ א ( ו ב א ״ ח ח ״ א ה ׳ ח מ ץ ו מ צ ה‬ ‫הנ״ל‪ ,‬ובנ״י ה׳ ציצית סי׳ רפ״ו‪.‬‬
‫י ‪/‬‬
‫ם ט״ו‪ ,‬ע׳ ע ״ ד ומ״ש שם ב ש ם הראב״ד‪.‬‬
‫ב ר ם ב ס ד ר ת נ א י ם ו א מ ו ר א י ם )הוצ׳ כ ה נ א ם ו ף ע מ ׳ ‪ :(18‬ו ע ק ר י נ ן ל ה מן ה ל כ ת א ‪ ,‬נ כ ל ש כ ן‬
‫ב ר י י ת א ד פ ל י ג י ע ל ה ב ת ל מ ו ד א ד ע ק ר י נ ן ל ה מן ה ל כ ת א [ ‪ ,‬כ ג ץ ה ע ו ש ה צ י צ י ת נ ל ע צ מ ו [ א ו מ ד ב ר ו ך‬
‫דהא‬ ‫דליכא לדמויי להא דאמרי העושה לולב לעצמו ו כ ר ‪,‬‬ ‫ד ל א ו ה י ל כ ת א נהיא[‪,‬‬ ‫שהחיינו‬
‫של‬ ‫בגיאוניקה‬ ‫ועיין הגי׳‬ ‫לשתא וכר‪.‬‬ ‫משתא‬ ‫דאתי‬ ‫שהחיינו א ל א ע ל מה‬ ‫מברכינן‬ ‫לא‬
‫ו ע י ץ א ו ה ״ ג ס ו כ ה ע מ ׳ ‪ 18‬ה ע ׳ ב׳‪>0.‬‬ ‫ה ר ״ ל ג י נ צ ב ו ר ג ה ״ ב ע מ ׳ ‪ ,329‬ו ב ע י ט ו ר ה ׳ צ י צ י ת ה ג ״ ל ‪.‬‬
‫ליתא ב ש א ר הנוסחאות‪ ,‬א ב ל ה ד ץ ד ץ אמת‪ ,‬שהרי ברייתא‬ ‫‪ .56—55‬ו צ ר י ך ‪ . . .‬י ו ם ‪.‬‬
‫ז ו היא כ ח כ מ י ם ו ד ל א כ ר ׳ ) ע י י ן מוכה מ ״ ג ו מ ״ ש להלן( ולפיהמ אינו מ ב ר ך א ל א אחת‪ ,‬ו ל א ב כ ל‬
‫וברייתא זו םוברת שלילה‬ ‫ועיין א ו ה ״ ג כ א ן ‪ ,‬ה פ י ר ו ש י ם ע מ ׳ ‪ 73‬ו ב ה ע ר ה ט ״ ז ש ם ‪.‬‬ ‫פ ע ם שלובשו‪.‬‬
‫ועיין‬ ‫ל א ו זמן צ י צ י ת ה י א ‪ ,‬ו ל פ י כ ך מ ב ר ך ע ל י ה ן ב כ ל י ו ם ‪ ,‬ו א פ י ל ו ישן ב ט ל י ת ו ‪ ,‬ע י ץ מ נ ח ו ת מ ״ ג א ׳ ‪.‬‬
‫ר י ט ב ״ א מוכה מ״א‪ ,‬ומ״ש ב ע ר ו ך ל נ ר שם‪.‬‬
‫ע י ץ ר ו ק ח ס י ׳ ש ם ״ ג ו י ר ו ש ל מ י כ א ן ו ב ש ר י ״ ר ע מ ׳ ‪ ,353‬ו ב א ה צ ו ״ י‬ ‫ל ה נ י ח וכר‪.‬‬ ‫‪.57‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיץ בערוגת‬ ‫ע מ ׳ ‪ 45‬ו א י ל ך ו ע מ ‪ ,208‬ו ב פ י ר ו ש י ם ל י ר ו ש ל מ י ל ה ר ל ״ ג ח ״ א ע מ ׳ ‪ 272‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫ה ב ש ם ח ״ ב ע מ ׳ ‪ 65‬ו ע מ ׳ ‪ 78‬ו ב ה ע ׳ ר ״ א א ו ר ב ך ש ם ‪.‬‬
‫והתוספתא לשיטתה‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ב ש ע ה ז ו מ ב ר ך עליהן‪ ,‬כ מ ס ו ר ש ל ע י ל ב ס מ ו ך ‪.‬‬ ‫בשחרית‪.‬‬
‫ל ע י ל ש א י נ ו מ ב ר ך ע ל ה פ ו כ ה א ל א פ ע ם א ח ת ‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ‪ .‬וכן ב ב ב ל י ס ו כ ה ) מ ״ ו א׳(‪ :‬א ל א‬
‫וחכמים‬ ‫ת נ א י ה י א ד ת נ י א ת פ י ל י ן כ ל זמן ש מ נ י ח ן מ ב ר ך ע ל י ה ן ד ב ר י ר ב י ‪.‬‬ ‫סוכה אפוכה קשיא‪.‬‬
‫ו ע י ץ מ נ ח ו ת ל ״ ו א׳‪.‬‬ ‫אומרים אינו מברך א ל א שחרית בלבד‪.‬‬
‫ועיץ ב ב ל י פסחים ז׳ ב׳‪,‬‬ ‫וכ״ה בירושלמי‪ :‬א ק ב ״ ו ע ל השחיטה‪.‬‬ ‫השחיטה‪.‬‬ ‫‪ .59‬ע ל‬
‫‪,‬‬
‫ו ב ר ״ מ ס י ״ א מ ה ׳ ב ר כ ו ת ה ט ״ ו ‪ ,‬ו מ ה ש ה א ר י ך ב מ א י ר י ס ם ח י ם ז ׳ א ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 14‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫ובה״ג ה׳ כיסוי הדם )ד״ו קל״ה ע״ד‪ ,‬ד״ב‬ ‫וכ״ה להלן ח ו ל ץ פ ״ ו ה״ט‪.‬‬ ‫ה מ כ פ ה וכר‪.‬‬
‫והמכירה הרמב״ן בחידושיו‬ ‫ל י ה ל ד מ א מיחייב ל ב ר ו כ י ו כ ר ‪.‬‬ ‫ד מכפי‬ ‫ובתר‬ ‫ע מ ׳ ‪:(569‬‬
‫לאחר‬ ‫ל ח ו ל ץ פ ״ ו פ ע ״ ב ‪ « ,‬מפני ש ב ר כ ה זו תלויה בשחיטה‪ ,‬ו כ ב ד התחיל במצוה‪ ,‬ולפיכך תקנוה‬
‫ומן ה י ר ו ש ל מ י ) ב י צ ה פ ״ א ה ״ ג ‪ ,‬ע י י ״ ש ב ג ל י ץ‬ ‫מפני שהכשר מצוה היא‪«.‬‬ ‫הדם‪,‬‬ ‫כ ים וי‬
‫ושמא מטעם זה משמיעה ל נ ו‬ ‫הש״ם( מ ש מ ע כשיטה זו שכיסוי ה ד ם הוא סיום מצות שחיטזז‪«.‬‬
‫ו ב ט ״ ז ) י ו ״ ד ר י ש םי׳ כ״ח(‪:‬‬ ‫התופפתא שכיסוי צ ר י ך ב ר כ ה לעצמו‪ ,‬שהרי מ ״ מ מצוה מיוחדת היא‪.‬‬
‫ואעפ״י שהיא ג מ ד מצות שחיטה ו כ ר ‪ ,‬א ל א ששייכת א ח ר מצות שחיטה כ מ ו תפילץ ש ל ד א ש‬
‫ורוב הפוסקים חולקים ע ל בה״ג וסוברים שמברך לפני‬ ‫ועיץ מ ״ ש להלן בפמוך‪.‬‬ ‫ע ם ש ל יד‪.‬‬
‫כיסוי הדם‪.‬‬
‫‪ .60-59‬ע ל כ י פ ו י ו כ ר ‪ .‬כ ״ ה ב כ ל נופחאות התופסתא ובה״ג הנ״ל‪ ,‬ו ק מעתיקים בשם‬
‫וכ״ה‬ ‫התוספתא ברוקח ס ו ף סי׳ ש ״ פ ובמורה מקום ל ה ר ״ מ רםי״ד מה׳ שחיטה )קושטא רם״ט(‪.‬‬

‫‪ *0‬ויש ל ה ו ס י ף ד ב ר י האנודה מנחות סי' כ י ב ‪ ,‬רי״ו ע״א‪ .‬ודבריו ל ק ו ח י ם מתוםס׳ מנחות מ״ב ב׳‬
‫ד״ה ואלו‪ ,‬עיין בםהרש״א שם‪ ,‬וכ״ה בשו״ת ת ר ו ם ת הדשן סי' ל ״ ו ) ו ל פ נ י נ ו ני' א ח ר ת ( ‪ .‬ועיין ב פ י ס ק י מהרי״ח‬
‫בסה״י ל כ ב ו ד שוורץ‪ ,‬עסי ‪ ,43‬ד״ה ר ב שרירא גאון‪.‬‬
‫ועיין נם בא״ח ח״ב‪ ,‬עסי ‪,393‬‬ ‫!* וכן בתוה״ב להרשב״א‪ ,‬ה ל כ י שחיטה ס ו ף ב ׳ א ‪ ,‬ד״ו כ״ב ע״א‪.‬‬
‫וביבין שמועה להרשב״ץ‪ ,‬ח' סע״ב‪.‬‬
‫״ והוא מוסיף שמשום ז ה תקנו ב ה ‪.‬על״ ו ל א ת ק נ ו ‪ .‬ל כ ס ו ת ״ ‪ ,‬אעפ״י שמשעה ששחט ל א סניא ד ל א‬
‫מכסה‪.‬‬
‫« ועיין ברא״ש חולין פ״ו‪ ,‬סי׳ וי‪ ,‬ובכנה״נ י ר ד הנהות ה ט ו ר סי׳ כ״ח‪ ,‬א ו ת ו׳ ואילך‪ ,‬ובהנהות ב״י‬
‫שם‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ו עמ ‪37-36‬‬ ‫‪114‬‬
‫וכן מ ע ת י ק‬ ‫כיסוי הדם‪.‬‬ ‫מצות‬ ‫א ב ל בירושלמי כי״ר‪ :‬וציונו ע ל‬ ‫בירושלמי בהוצאות שלנו‪.‬‬
‫וכן ה ע ת י ק מ ש מ ו ב נ ו מ ה ר ״ ח א ר י ז ב ש ו ״ ת ש ל ו ס י ׳‬ ‫ב ש ם ה י ר ו ש ל מ י ב א ו ״ ז ) ח ״ א ר י ש סי׳ ש פ ״ ז ‪.‬‬
‫אבל שיטת‬ ‫ועיין מ ״ ש ל ע י ל ב ש ם ה ט ״ ז ‪ ,‬ו מ ״ ש ב ת ו ס פ ׳ ב ר כ ו ת ס ׳ ב ׳ ד ״ ה א ש ד ‪.‬‬ ‫קכ״ט‪ ,‬מ ״ ב ע״א(‪.‬‬
‫התוספתא‪ ,‬שאינה מזכירה שתי ב ר כ ו ת בתפילין‪ ,‬היא שאינו מ ב ר ך ע ל ש ל ר א ש א ל א ב ש ס ח ב נ ת י ם ‪,‬‬
‫כ ש י ט ת ר ב ה א י ו ע ו ד ‪ ,‬עיין ג נ ז י ש כ ט ר ‪ ,‬ה ו צ ׳ ה ר ל ״ ג ח ״ ב ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 71‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫ל י ת א ב ד ‪ ,‬ב כ י ״ ע ו ב מ ו ר ה מ ק ו ם ל ה ר ״ מ ה נ ״ ל ‪ ,‬וכן ל י ת א ב נ ו מ ח א ו ת ש ל נ ו‬ ‫בעפר‪.‬‬ ‫‪.60‬‬
‫אבל ברוקח הנ״ל מעתיק‬ ‫ב י ר ו ש ל מ י ו ב כ י ״ ד ש ם ‪ ,‬וכן א י נ ה ב נ ו ס ח ה ב ר כ ה ש ל ב ה ״ ג ו ה ר ״ מ ה נ ״ ל ‪.‬‬
‫ו ב ר ו ק ח ס י ׳ ש ״ נ וכן ב א ו ״ ז ) ח ״ א ס י ׳ ת ״ ד ‪ ,‬נ ״ ה ע ״ ד (‬ ‫ע ל כיסוי הדם בעפר‪.‬‬ ‫בשם התוספתא‪:‬‬
‫ו כ ״ ה נ ו ס ח ה ב ר כ ה ב ת ש ב ״ ץ קטן ס ו ף ד י נ י ש ח י ט ה ‪,‬‬ ‫מעתיקים כן א ף ב ש ם ה י ר ו ש ל מ י פ ר ק הרואה‪.‬‬
‫ד ׳ ק ד י מ ו נ א ל ״ א ע ״ ב ‪ ,‬ב ט י ו ״ ד סי׳ כ ״ ח ו ב ב ״ י ש ם ‪ .‬ו ב ם ׳ ה א ר ו ך ל ה ש ״ ך ש ם ציין ל ר ו ק ח ו ל ת ש ב ״ ץ‬
‫הנ״ל‪ ,‬והוסיף ש כ ״ ה גם ב ר ש ״ ל )יש״ש( כ ל ה ב ש ר סי׳ י״ב‪ ,‬ובהגהת הר״ץ שוחט מ ק ר א ק א ‪ ,‬ו ה כ י‬
‫ו ב מ ח ז י ק ב ר כ ה ל ה ח י ד ״ א ) י ו ״ ד ס י ׳ כ ״ ח ס ״ ק ב׳( כ ו ת ב ‪ :‬ו ב ס פ ר ו ה א ר ו ך מ ב י א כן מ ה ר ו ק ח‬ ‫גהוג‪.‬‬
‫ו ה ת ש ב ״ ץ ו מ ה ר ש ״ ל ‪ ,‬וכן מ נ ה ג א ר ץ ה צ ב י ו מ צ ר י ם ל ו מ ר ע ל כ י ס ו י ה ד ם « ב ע פ ר ‪.‬‬ ‫והגאונים״‬

‫זו‬ ‫ובבא‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו ה א ב מ ו ה ל א י נ ו כ ו ל ל שתיהן ב ב ר כ ה אחת‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫המוהל‬

‫)״המוהל ‪ . . .‬לעצמו״( ליתא בירושלמי ובבבלי‪.‬‬
‫בם׳ ה פ ר ד ס )הוצ׳ ר ״ י ע ה ר ע נ ר י י ך עמ׳ ר״ג( הוכיח מכאן נ ג ד ש י ט ת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫המילה‬ ‫על‬
‫ח כ מ י צ ר פ ת ש נ ה ג ו ל ב ר ך ״ ל ה כ נ י ס ו ״ ל פ נ י ״ ע ל ה מ י ל ה ״ )עיין ב ה ג ה ו ת ש ם ע מ ׳ ר ״ ב ‪ ,‬ה ע ׳ פ ״ מ ‪,‬‬
‫וכנראה שהיתה לפניו גירסת הרשב״ם בשבת שם )עיץ ב ת ו ם פ ׳‬ ‫ובתוספי ש ב ת ק ל ״ ז ב׳ ד״ה אבי(‪.‬‬
‫ו ב ר א ב ״ ן ) ס י ׳ ל ״ ה ( נתן ט ע ם ח ב י ב ל מ נ ה ג ש ל נ ו ‪ ,‬ו ה ו א ש ב ר כ ת ״ ל ה כ נ י ס ו ״ א י נ ה ע ל‬ ‫הנ״ל(‪*».‬‬
‫מעשה המצוה א ל א ע ל קיום המצוה‪ ,‬ע ל שקיים מה ש א מ ר הקב״ה ל א ב ר ה ם ואתה א ת בריתי ת ש מ ו ר ‪,‬‬
‫ו ה י א מ ע י ן ב ר כ ת ב נ י מ ע ר ב א ע ל ס י ל ו ק ת פ י ל י ן ע י י ״ ‪ 4 7‬ו מ ש ו ם זה מ ב ר ך ב ר כ ה ז ו ל א ח ד ה מ י ל ה ‪.‬‬
‫ש >‬

‫ו ב כ י ״ ר שם‪ :‬ל ה כ נ י ס‬ ‫וכ״ה בירושלמי בהוצאות שלנו‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫ב ב ר י ת ו‬ ‫ל ה כ נ י ס ו‬ ‫‪.61‬‬

‫ועיין ב ע י ט ו ר ה׳ מ י ל ה ח ״ ד ‪ ,‬ה ו צ ׳ ר מ א ״ י נ ״ ב ע ״ ד ו ב ה ע ר ו ת ש ם א ו ת ו ׳ ‪.‬‬ ‫א ת ה י ל ד הזה ל ב ר י ת ו ו כ ר ‪.‬‬
‫אבל בכי״ע ו ב י ר ו ש ל מ י ) ב כ ל הנוטזזאות(‬ ‫וכ״ה בד ובבבלי‪.‬‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫ו ל מ ע ש י ם‬ ‫‪.63‬‬
‫ועיץ‬ ‫ו כ ה ״ ג ) ד ״ ו כ ״ ד ע ״ א ( ח ס ר ו ת ה מ ל י ם ״ ו ל מ ע ש י ם ט ו ב י ם ״ ) א ב ל ישנן ב ה ״ ג ד ״ ב ע מ ׳ ‪.(106‬‬
‫בח״ד‪.‬‬
‫ה ג א ו נ י ם ) ע ר ו ך ע ר ך י ד י ד ‪ ,‬א ״ ח ח ״ ב ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,10‬כ ל ל י ה מ י ל ה ל ר ״ י ה ג ו ז ר‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫קדש‬ ‫אשר‬
‫ורש״י פירש ש ה כ ו ו נ ה‬ ‫ע מ ׳ ‪ (89‬פ י ר ש ו ש ה כ ו ו נ ה ה י א ל י ע ק ב ש נ א ׳ ) מ ל א כ י א ׳ ב ׳ ( ו א ו ה ב א ת י ע ק ב ‪.‬‬
‫ליצחק‪ ,‬ויש מ פ ר ש י ם שהכוונה ל י ע ק ב )עיץ בא״ח ו ב כ ל ל י המלה הנ״ל(‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב י ר ו ש ל מ י ו ב ב ב ל י ) ב כ ת ״ י ו ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬עיין ד ? ך ם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ח ל ק י נ ו‬ ‫חי‬ ‫אל‬ ‫‪.65‬‬
‫וכ״ה בתשובת ר ב ש ר‬ ‫חלקינו להציל‪.‬‬ ‫יהא‬ ‫‪ 320‬ה ע ׳ צ׳(‪ .‬ו ב ה ״ ג ) ד ״ ו כ ״ ד ע״א(‪ :‬א ל ח י‬ ‫שם‬
‫והשואלים‬ ‫א ו ה ״ ג ש ב ת ‪ (135‬ו ב ס ד ו ר ר ב ס ע ד י ה ע מ ׳ צ ״ ח ‪.‬‬ ‫ש ל ו ם ג א ק ב ש ע ״ צ ) כ ״ ב ע ״ א ס י ׳ ד׳‪.‬‬
‫ב‬ ‫ור‬ ‫ל ר ב ש ר ש ל ו ם ה נ ״ ל כ ת ב ו שהם א ו מ ר י ם צוה ) כ ל ו מ ר ב ע ב ר ( ל ה צ י ל ו כ ר ויש אומדים צוה‪.‬‬

‫‪ 44‬ה ר ב כ ת ב ע״פ הזכרון‪ ,‬והשיך אינו מזכיר א ת הגאונים‪ ,‬ו ב ס ו ף הסימן מ ב י א מן הגאונים ל ה פ ך ‪,‬‬
‫שאינו מזכיר ב ע פ ר ‪.‬‬
‫ושמא מ ש נ י‬ ‫‪ 4 5‬ב ט ו ר ובב״י מעתיקים‪ :‬כיסוי ד ם )בלי הי״א> ו ל א מצאתי ל ה ם ח ב ר ב נ י ר ס א זו‪.‬‬
‫ש פ ס ק ו שם ‪ .‬ד מ ו ואפילו מ ק צ ת דמו״‪ ,‬ו ל פ י כ ך ניסחו ‪.‬דם־‪ ,‬ו ל א ‪.‬הדם־‪.‬‬
‫ועיין‬ ‫‪ 46‬ו ל ע צ ם העניין של השיטה הנ־ל‪ ,‬עיין מ ה שהאריך ב ז ה ב ש ר ת מ ה ר י מ א ל ש ק ר סי׳ י״ח‪.‬‬
‫ב מ א מ ר ק ד מ ו ת ס פ ר הזוהר ל ה ר ד י ל ריש ענף ב׳‪ ,‬ז׳ עיא‪ .‬ועיין ב כ ל ל י ה מ ל ה לריי הנוזר‪ ,‬עמ׳ ‪ 80‬ו א י ל ך ‪,‬‬
‫ו ב ה ע ר ו ת ב א ר י ע ק ב שם‪.‬‬
‫‪ ,399‬ו ב ה ע ׳‬ ‫ועיין ראבי״ה ח־ב סי׳ תרצ״נ‪ ,‬עמ׳‬ ‫‪ 47‬ועיין ב ס ׳ הישר לריח‪ ,‬סי׳ ר ל י ב ‪ ,‬כ י ה ע״א‪.‬‬
‫‪ 13‬שם‪.‬‬
 ‫‪115‬‬ ‫ברכות פ״ו עמי ‪37‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובה״ג ד״ב ) ע מ‬ ‫ה א י ג א ץ פ ס ק ) ל פ י ה ע י ט ו ר ה ׳ מ י ל ה ש ״ ג ‪ ,‬ה ו צ ר מ א ״ י נ ״ ג ע ״ א ( ש צ ״ ל ‪ :‬ציוה‪.‬‬
‫עמ׳‬ ‫ו כ ב ר העיר במסתח לבה״ג שם‪,‬‬ ‫חלקינו וצורינו ציוה בצואת קדושים להציל ו כ ר ‪.‬‬ ‫‪:(106‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ :(114‬א ל ח י ח ל ק י נ ו ל ע ד צ ו ר נ ו צ ו ה כ צ ו י ת‬ ‫שכ״ה בשו״ת ה ר ״ מ )הוצ׳ ר א ״ ח סריימן ע מ‬ ‫‪,141‬‬
‫ועיין ב ה ע ר ו ת ל ס י ד ו ר ר ב ס ע ד י ה ע מ ׳ צ ״ ט ‪.‬‬ ‫לקדושים להציל וכר‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב ב ב ל י )עיין ע י ר ו ב י ן‬ ‫ב כ י ״ ע וד מוסיף‪ :‬למען בריתו א ש ר ש ם בבשרינו‪.‬‬ ‫משחת‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל ב י ר ו ש ל מ י ל י ת א כ ״ ז ‪ ,‬וכן ל י ת א ב ב ה ״ ג ה נ ״ ל ב ד ״ ו ו ב ד ״ ב ‪ ,‬וכן מ ע י ד י ם ה ש ו א ל י ם‬ ‫י״מ א (‪.‬‬
‫וכן ל י ת א‬ ‫ל ר ב ש ר שלום הנ״ל‪ :‬ושמענו ש א ץ אומרין במתיבתא ל מ ק בריתו א ש ר שם בבשרנו‪.‬‬
‫בסידור ר ב סעדיה ובשו״ת ה ר ״ מ הנ״ל‪.‬‬
‫ונראה שבד הוסיפו‬ ‫ב ד מ ו ס י ף כ א ן ב ר כ ת ה מ י ל ה ש ל ג ר י ם ועבדים‪*».‬‬ ‫הברית‪.‬‬ ‫כורת‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל ם ס ק ה ו א א ם ה ע נ י י ן ל א נ ו ס ף ג ם ב ב ב ל י ע ״ ס ה ג א ו נ י ם ‪ ,‬עיין ב א ו ה ״ ג‬ ‫ע״פ הבבלי שבת קל״ז ב ‪.‬‬
‫ועיץ ברי״ף ובבעה״מ שם םפי״ט‪.‬‬ ‫ע מ ׳ ‪ 138‬ו ב ה ע ר ו ת ש ם ‪ ,‬ועיין ב ד ק ״ ם ש ם ע מ ׳ ‪.320‬‬
‫וכן מ ב י א‬ ‫כ ״ ז ל י ת א ב ד ו ב כ י ״ ע ו ב י ר ו ש ל מ י כאן‪.‬‬ ‫ב ר ו ך ‪ . . .‬מ ם ר י ש ן‪.‬‬ ‫‪ .67—66‬א ו ׳‬
‫ה ר ״ מ ב ש ו ״ ת )הוצ׳ ה ר א ״ ח פ ר י י מ ן ע מ ׳ ‪ (12‬מן ה ת ו ס פ ת א כ א ן ב ר כ ת ש ה ח י י נ ו ע ל ס ו כ ה ‪ ,‬ל ו ל ב ‪,‬‬
‫צ י צ י ת ו ת פ י ל י ן ‪ ,‬ו מ ב א ר א ת ה ת נ א י ם ש מ ב ר כ י ם ב ה ם ש ה ח י י נ ו ‪ ,‬ו מ ס י ק ‪ :‬ו ל א ב א נ ו ב א ל ו הג׳ ה ל ק י ם‬
‫זולתי להוציא מי ש מ פ ר י ש ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר ו ת או חלה‪ ,‬א ו ט מ א שטבל‪ ,‬ש ל א י ב ר ך שהחיינו ע ל‬
‫וכן ל א ה י ה כ ״ ז ל פ נ י ה ר א ש ו נ י ם ש נ צ י ץ ל ה ל ן ב ס מ ו ך ד ״ ה ל ה פ ר י ש ‪.‬‬ ‫ע ש י י ת א ל ו ה מ צ ו ת ודומיהן‪.‬‬
‫א ב ל ב כ פ ו ״ פ פ כ ״ ה )ד״ו ק״ז םע״ב‪ :‬הוצ׳ לונץ עמ׳ תע״ה( מעתיק בשם תופפתא ב ר כ ו ת‬
‫וכן ב א ב ו ד ר ה ם ) פ ד ר ת פ ל ו ת ש ל חול ש״ג‪ ,‬הוצ׳ ע ה ר ע נ ר י י ך ז צ ו ק ״ ל עמ׳ ע״א(‪:‬‬ ‫ס״ו כגירםת כי״ו‪.‬‬
‫והמעם ה נ כ ץ בעיני הוא מה ש כ ת ו ב ב ת ש ו ב ת ה ג א ו נ י ם ״ ש א ץ מ ב ר כ ץ שהחיינו א ל א ע ל ד ב ר שיש‬
‫ב ו שמחה והנאה לגוף‪ ,‬והכי אמרינן בתוספתא ד ב ר כ ו ת ההולך ל ה פ ר י ש תרומות מ ב ר ך שהחיינו‪,‬‬
‫א ב ל להלן ש ם )עמ׳ צ״ז( העתיק כגי׳ ד וכי״ע‪.‬‬ ‫נראה ממני שהוא שמח ונהנה באסיפת סירותיו‪.‬‬
‫ב ר מ ב ״ ן ב כ ו ר ו ת ס ו ף ה ׳ ח ל ה ‪ :‬ו ת נ י א ב ת ו ם ס ת א היה מ ה ל ך ל ה ס ר י ש‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ל ה ס ר י ש‬ ‫‪.67‬‬
‫ת ר ו מ ו ת ו מ ע ש ר ו ת א ו מ ר ב ר ו ך א ק ב ״ ו ל ה ס ר י ש ) כ ג ׳ ד ו כ י ״ ע ‪ ,‬עיין מ ״ ש ל ע י ל ( ת ר ו מ ו ת ו מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫ו ע י ץ ג ם ב ה ש ג ו ת ש ל ו ע ל ם ה ״ מ ל ה ר ״ מ ש ו ר ש י ״ ב )ד׳ ו ו ר ש א ‪ ,‬ע ״ ט ע ״ א ( ו ב ז ו ה ר‬ ‫מאימתי וכר‪.‬‬
‫וכן נ ע ת ק ה ה ת ו פ פ ת א‬ ‫ה ר ק י ע ל ה ר ש ב ״ ץ ע ״ ט ע ״ א ‪ ,‬ו ב ח י ׳ ה ר מ ב ״ ן ס ם ח י ם ז׳ א ׳ ד ״ ה ו פ י ׳ הםוגיא‪.‬‬
‫) כ ג י ׳ ד ו כ י ״ ע ב ע ר ך ‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ( ב מ א י ר י ח ל ה פ ״ ב ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,19‬פ ס ח י ם ז׳ א ׳ ם ד ״ ה ו ל ע נ י י ן‬
‫‪,‬‬
‫וכן ב ר ״ ן‬ ‫ועיין במגן א ב ו ת ש ל ו ה ו צ ׳ ל א ם ט ‪ ,‬ע מ מ ״ ב ו ע מ ׳ מ ״ ה ‪.‬‬ ‫)‪ 15‬ע ״ א ‪ ,‬ו ע י י ״ ש ‪ 14‬ע ״ ב ( ‪.‬‬
‫ו ע י ץ ר ש ״ י ב ר כ ו ת מ ׳ ב׳ ד ״ ה מ ל ב ר כ ך ‪.‬‬ ‫פםחים ס״א םי׳ ת״ש‪ ,‬ובשו״ת הריב״ש סי׳ שס״ד‪.‬‬
‫ו ה ר א ש ו נ י ם ) ע י ץ ר א ב ״ ן ס י ׳ ל ״ ה ‪ ,‬ו ב צ י ו נ י ם ש ל ה ר ״ ש א ל ב ״ ק ב ר י ש הסימן שם(‪ *°‬נ ו ת נ י ם‬
‫הסעולה‪.‬וראש‬ ‫שם‬ ‫עם‬ ‫ב״על״‬ ‫בלמי״ד עם פועל ולהתחלה‬ ‫להתחלת הברכה‬ ‫שונים‬ ‫טעמים‬
‫ו כ ת ב ה ר ב ) ל ס י ם׳ ה פ ר ד ס ה ו צ ׳ ע ה ר ע נ ר י י ך ס ו ף ע מ ׳‬ ‫ה מ ד ב ר י ם ב ע נ י י ן ה ו א ד ״ י א ב ן סלאת‪*!.‬‬

‫וכן נ ר א ה ם ד ב ר י הםאירי ש כ ת ב )פסחים ז׳ א׳‪ 14 ,‬ע״ב>‪ :‬וכן‬ ‫»« א ב ל נם בכי״ע אין ז כ ר לזה‪.‬‬
‫תרומות ומעשרות נ א ס ר ב ת ו ס פ ת א של ב ר כ ו ת שהם ב ל ם ״ ד וכוי‪ ,‬וכן של ז ב ח ושל פ ס ח ספורש ב ת ו ס פ ת א‬
‫וכיוון שבמילת נרים‬ ‫שהיא בלמ״ד‪.‬‬ ‫שבת‬ ‫במסכת‬ ‫שהם בלמ״ד‪ ,‬וכן ב מ י ל ת נרים ו ע ב ד י ם מפורש‬
‫ו ע ב ד י ם שבק א ת ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ה ר י משמע ק צ ת שהיה לפניו כאן כני' כי״ו וכי״ע‪.‬‬
‫»« הובאו ב מ א ו ר ס ו ף פ ס ח י ם ‪ ,‬א ל א שנשמט שם הציון לתשה״נ‪ ,‬עיין בא״ח ח״א ה׳ ב ר כ ו ת ס ו ף‬
‫ועיין ב ש ר ת הרשב״א ח״א‪ ,‬סי' קכ״ו‪.‬‬ ‫סי׳ ע״נ‪ ,‬מ״ב ע״א‪.‬‬
‫‪ «0‬א ל ב ק מציין שם ל ס י הישר לר״ת סי׳ קס״א‪ ,‬וכ״ה בראב״ן הוצ׳ ע ה ר ע נ ר י י ך )אלא ששם בטה״ד‪:‬‬
‫וכ״ה בציונים של הרח״י עהרענרייך ל פ ר ד ס עמי קצ״ה העי בי‪ .‬וצ״ל ב כ ו ל ם ‪ :‬ס י ' ר נ ״ ט ‪ .‬והציון‬ ‫קע׳׳א(‪.‬‬
‫‪.‬קמא״ הוא ‪ .‬פ ' קמא״‪ ,‬כ ל ו מ ר פ ר ק ק מ א ד פ ס ח י ס ‪.‬‬
‫ועיין בפי׳ ר׳ א ל י ה ו מלונדריש הוצ׳ הרמ״ל זק״ש‪ ,‬עמ׳ כ״ט‬ ‫»» עיין בציונים של א ל ב ק הנ״ל‪.‬‬
‫ואילך‪ ,‬ובערונת הבושם ח״ב עס׳ ‪ 67‬ואילך‪ .‬ועיין ה ס י כ ו ם בםנן א ב ו ת לםאירי‪ ,‬עס׳ ס״ד‪-‬ס״ה‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ו עמ׳ ‪37‬‬ ‫‪116‬‬
‫וראיתי בדברי ר ב י נ ו‬ ‫ואילך(‪ :‬ו ב ר כ ת החלה )כלומר‪ ,‬הנוסח שלה( ל א הוזכרה בתוספתא‪.‬‬ ‫ר״ח‬
‫ז צ ״ ל ב ט ב ע זה‪ ,‬א ש ר ק ד ש נ ו ב מ צ ו ת י ו ו צ ו נ ו ע ל ה ת ר ו מ ה ־ ־ ו כ ר ‪ ,‬ו ב ת ו ס פ ת א ת נ י א ה נ כ נ ס‬ ‫האי‬
‫ל ה פ ר י ש ת ר ו מ ו ת ו מ ע ש ר ו ת א ו מ ר ב ר ו ך א ת ה ה׳ א מ ״ ה א ש ר ק ב מ ״ ו ל ה פ ר י ש ת ר ו מ ו ת ו מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫תרו״מ(‪ ,‬ואם תימצי לומר עיקר לא ק ש י א‬ ‫הפרשת‬ ‫על‬ ‫ושמא טעות סופר הוא )כלומר‪ ,‬וצ״ל‪:‬‬
‫ולא מידי וכר‪.‬‬
‫ה נ ״ ל )סי׳ ל״ה( כתב‪ :‬ו ב כ ל אילו המצות שעשייתן ל פ י שעה מ ב ר ך עליהן ו כ ר‬ ‫ובראב״ן‬
‫ל ע ש ו ת ‪ ,‬ד א ץ ע ש י י ת ה מ צ ו ה א ל א ב נ ג מ ר ה ו כ ר ‪ ,‬וכן ל ה פ ר י ש ח ל ה ו ת ר ו מ ה ל א נ ג מ ר ה מ צ ו ת ן ע ד‬
‫‪5 3‬‬
‫שעת נתינה ל כ ק ‪.‬‬
‫ב כ פ ו ״ פ פ כ ״ ה )עמ׳ תע״ה( ובשו״ת ה ר י ב ״ ש סי׳ ש פ ״ ד פ י ר ש ו‬ ‫ומעשרות‪.‬‬ ‫תרומה‬
‫ה ו א נ ו ס ח ה ב ר כ ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש מ ב ר ך ״ ל ה פ ר י ש ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר ו ת ״ ‪ ,‬ו ה ב י א ו ר א י י ה מכאן**‬ ‫שזה‬
‫ו כ מ ו ב ן ‪ ,‬ש א ץ זו א ל א א ס מ כ ת א ב ע ל מ א ‪ ,‬ש ה ד י‬ ‫ברכה אחת ע ל מילת שני תינוקות‪.‬׳־‬ ‫שמכרכץ‬
‫א פ ש ר ל פ ר ש ״ ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר ו ת ״ ת ר ו מ ה א ו מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬כ ד ר ך ש א מ ר נ ו ב ר י ש א ‪ :‬היה ה ו ל ך ל ה פ ר י ש‬
‫וכנראה שרבותינו סמכו ב ע י ק ר‬ ‫ת ר ו מ ה ומעשרות‪ ,‬ושם הרי אי א פ ש ר ל ה פ ר י ש שניהם ב ב ת אחת‪.‬‬
‫וכן פ ס ק ה ר ״ מ‬ ‫ע ל ה י ר ו ש ל מ י ד מ א י ) פ ״ ה ה ״ ב ‪ ,‬כ ״ ד ע״ג(‪ :‬ח נ י ר ׳ ח י י א כ ו ל ל ן כ ב ר כ ה אחת‪56.‬‬
‫ועיין ב ר ד ב ״ ז ש ם ‪.‬‬ ‫ב ם פ ״ א מה׳ מ ע ש ר ‪.‬‬
‫לפי הגירסא שלפנינו ברישא‪ ,‬צריך ל פ ר ש שברכת שהחיינו‬ ‫ש מ פ ר י ש ן‪.‬‬ ‫ב ש ע ה‬ ‫‪.68‬‬
‫כשהוא מפרישן‪ ,‬כלומד‪ ,‬לפני ההפרשה בדווקא‪ ,‬א ב ל ע ל ההפרשה עצמה מ ב ר ך ב ש ע ת‬ ‫מברך‬
‫ו ל ה ל ן ת ר ו מ ו ת ) פ ״ ג ה״ג(‪ :‬ה י ה ה ו ל ך ל ה פ ר י ש ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר‬ ‫ה ה פ ר ש ה או ל א ח ר י ה )עיץ להלן(‪.‬‬
‫א ם ע ת י ד ל ק ר ו ת ל ה ם שש‬ ‫)כ״ה ב כ ל הנוסחאות שם(‪.‬‬ ‫משהפרישן‬ ‫ר א ש ץ ו כ ר מ ב ר ך עליהן‬
‫וכר‪.‬‬
‫ל א ק ד ו מ י‬ ‫מבעי‬ ‫מאגנא‬ ‫חלה‬ ‫למשקל‬ ‫בעי‬ ‫וכד‬ ‫הנ״ל‪:‬‬ ‫חלה‬ ‫ה׳‬ ‫סוף‬ ‫וברמב״ן‬
‫)עיץ ה ל ש ץ בשאילתות ד י ש סי׳ ע״ג( והוא מ ב ר ך ו כ ר ‪ ,‬ו ה ד ר לימא תהוי ח ל ה ו כ ו ‪/‬‬ ‫ו א פ ר ו ש י‬

‫ועיין בהשגות ה ר א ב ׳ ד‬ ‫כ י ה בשאילתות ריש סי׳ ע״ג‪ ,‬ועיין ב ה ע מ ק שאלה שם א ו ת א׳ ואות ב׳‪.‬‬ ‫״‬
‫‪,155‬‬ ‫פיח מה׳ ב כ ו ר י ם הי״א‪ ,‬ב ס ׳ המנהנות להראיש סלוגיל‪ ,‬הוצ׳ הר־ש א ס ף ב ס פ ר ן של ראשוגים‪ ,‬עט׳‬
‫א ב ל הרימ ב פ י ח מה׳ ב כ ו ר י ם ה י י א‬ ‫ובמחזיו‪ ,‬עט׳ ‪ :264‬א ק ב ־ ו ל ה פ ר י ש תרוטה‪.‬‬ ‫ובאיה ה״ב‪ ,‬עמ׳ ‪.200‬‬
‫ו כ ב ר ה ע י ר הריש הורוויץ ב ה ע ר ו ת י ו למחז־ו הניל שכיה ה נ ו ס ח גם בדזינ‬ ‫פ ס ק שמברך‪ :‬להפריש חלה‪.‬‬
‫וכיה א ף‬ ‫ועיין ב ה ע ר ו ת הריש טרויב להינ‪ ,‬קמ״ה עיב‪.‬‬ ‫ה׳ ח ל ה )דיו ט׳ו ע״ב(‪ ,‬עיי״ש בשאר הציונים‪.‬‬
‫ב ה ׳ ראו‪ ,‬עמ׳ ‪ ,32‬ובה׳ פ ס ו ק ו ת ‪ ,‬הוצ׳ ר י ס ששון‪ ,‬עס׳ ל״ט‪ ,‬ו ב ס ד ו ר ר ב ס ע ד י ה ‪ ,‬עם׳ קיא‪ ,‬עיייש ב ה ע ר ו ת ‪.‬‬
‫א‬ ‫ועיין מיש ר״ן קורוניל ב ה ע ר ה ל פ י ס ק י ח ל ה להרשביא‪ ,‬כ י א ע ׳ א ואילך‪ .‬ועיין באו׳ז ח י א סי׳ שסיז‪ ,‬נ י‬
‫עיא‪ ,‬מיש בשם הירושלמי‪ .‬ועיין ב ר י ב מ י ץ מעיש פ י ה מייא‪.‬‬
‫ועיין בהשגות ה ר ט כ י ן‬ ‫״ עיין ב ה ע ר ה ט׳ז שם שציין לנכון ל ש ר ת נ ו ד ע ב י ה ו ד ה מ ה ד ו י ת סי׳ ריא‪.‬‬
‫ועיין מיש ה ר י י פ פ ע ר ל א בפירושו ל ס י‬ ‫ע ל ס ה י ט ל ה ר י ט הגיל‪ ,‬ובמגילת א ס ת ר ו ב ק נ א ת ס ו פ ר י ם שם‪.‬‬
‫ועיין ב ש ר ת ריי אבן פ ל א ת ‪ ,‬הוצ׳ א ס ף הגיל‪ ,‬עט׳ ‪ ,203‬ו ב ש א ר‬ ‫ה מ צ ו ת ל ר ס ׳ ג היא‪ ,‬ר ע י ה ע׳א ו א י ל ך ‪.‬‬
‫הראשונים שהבאנו ל ע י ל ‪.‬‬
‫״ ב כ פ ו י פ שם‪ :‬מ פ י ה ר י ב ) ר ב ע ו ב ר ו ך ( ז״ל שמעתי ש ע ל זה סומכין ב א ר צ ו וכו׳ שימולו א ת ב נ י ה ס‬
‫ומכיון שהעתיק שם נם הטיו‪ ,‬ה ר י א פ ש ר שרבינו ב ר ו ך כיוון ל ה ט ״ ו‬ ‫יחד‪ ,‬ש א ח ד מ ה ם מ ב ר ך ‪ ,‬ו כ ל ן יוצאין‪.‬‬
‫א ב ל ב ע ל ה כ פ ו ״ פ עצמו פירש ל ע י ל שם א ת ה ת ו ס פ ת א כ מ ו שהבאנו בפנים‪.‬‬ ‫להלן‪.‬‬
‫«־ ננד שיטת ב ע ל העיטור ס ו ף ה׳ ם י ל ה )הוצ׳ רמאיי‪ ,‬נינ סעינ‪ ,‬ועיין ב ה ע ר ה שם( ו ה ר י ט ב ״ א‬
‫ובמיוחסים ל ה ר י ט ב י א שלפנינו ל א ט צ א ת י שיטה זו‪.‬‬ ‫בחידושיו לשבת‪.‬‬
‫«« ואעפ״י שאסור ל ה פ ר י ש ת ר ו מ ה ומעשר ב ב ת א ח ת ‪ ,‬ט״מ מ ב ר ך עליהן א ח ת ‪ ,‬ודינן כ ם י ל ת שני‬
‫תינוקות שהם נופץ מחולקין ואי א פ ש ר ל ס ו ל אותם ב ב ת א ח ת ‪ ,‬עיין בעיטור שם שחילק בין מ י ל ה ו כ י ן‬
‫ואפשר ש ב ע ל העיטור והריטב־א ה ח ס י ר ו ו פ ס ק ו כשיטת ר ׳ שמואל ב ר נחמן בשם ר ׳ יוחנן‬ ‫שחיטה‪.‬‬
‫בירושלמי שם שמחייב ל ב ר ך חמש ב ר כ ו ת ‪.‬‬
‫‪117‬‬ ‫ברכות פ״ו עמי ‪37‬‬
‫‪,‬‬
‫כל המצוות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן‪ ,‬ותניא בתוספתא היה מהלך להפריש וכו )העתקנו‬
‫את לשונו לעיל(‪ ,‬מאימתי מברך עליהן מ ש ה ס ר י ש ן‪ .‬תניא אידך )להלן תרומות הנ״ל( היה‬
‫מהלך להפריש תרומות ומעשרות מברך מ ש ה פ ר י ש ן ‪ .‬הסדישן אם עתיד לקרות להם שם‬
‫אץ בהם משום קדושה עד שיקרא להם שם‪ ,‬ואם אץ עתיד לקרוא להם שם‪ ,‬כיץ שהפרישן נתקדשו‪.‬‬
‫וע״ז מוסיף רבינו‪ :‬הלכך אם אץ עתיד לקרות להם שם‪ ,‬מברך עליהם קודם שיםרשן‪ ,‬כדי שיברך‬
‫עובר לעשייתן‪ 57 .‬ועיץ גם בסיםקי חלה להרשב״א‪ ,‬בסוסו‪ .‬ומתברר מדברי רבינן‪ 58‬שהוא מפריש‬
‫ואח״כ מברך ואח״כ קורא שם‪ ,‬כנוסח התוספתא בתרומות‪ .‬וכנראה שגם לפנינו הכוונה היא‬
‫‪,‬‬
‫שהברכה בעצמה היא קריאת שם )וכסברת מהרי״ק בפ״ה מה בכורים הי״א(‪ ,‬ולסיכך אם עתיד‬
‫לברך‪ ,‬מסריש ואח״כ מברך‪ ,‬כלומר קורא שמ בזה )ומ״ש בשאילתות‪ :‬והדר לימא תיהוי חלה‪,‬‬
‫אינו אלא לרווחא דמילתא(‪ ,‬ונמצא מברך בשעת חלות ההפרשה או לאחריה‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ .69‬כ ל א ח ד וכר‪ .‬באו״ז)ה ד״ה סי רם״ב‪ ,‬ח״כ‪ ,‬פ״א ע״ב(‪ :‬וההיא תופפתא דברכות‬
‫סרק ברכת זימץ‪ ,‬דתניא עשרה שהיו עושץ עשר מצות כאר׳א מברך לעצמו‪ ,‬היו כולן עושץ‬
‫מצוה אחת אחד מברך לכולן‪ ,‬התם ה״ס עשרה שהיו עושין עשר מצות שאץ ברכותיזץ שוות‪ ,‬כגץ‬
‫זה לובש תסילץ זה מתעטף בציצית זה קובע מזוזה וזה שוחט וזה מעשר תה תורם וכר‪ ,‬הואיל‬
‫ואץ ברכותיהן שוות כל אחד מברך לעצמו אבל היו כולן עושץ מצוה אחת שכולן לובשץ תסילץ‬
‫או מצוה אחרת הואיל וברכה אחת היא אחד מברך לכולן וכר‪ *».‬וכן פירש את התופפתא באבודדהם‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫פ תפלות של חול ש״ג)קרוב לראשו(‪ ,‬הוצ הרח״י עהרענרייך עמ פ״ב‪ .‬וכן מוכח מן הפיפא‪,‬‬
‫עיץ להלן‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ברם ר אשר בר חיים תלמיד הרשב״א )בס הפרדס כת״י שער ט ‪ /‬כפי שמביאו בשיורי‬
‫‪,‬‬
‫ברכה להרחיד״א או״ח סי ח( כתב‪ :‬היכא דבירך ש״ץ לגמור את ההלל אץ הקהל צריכץ לחזור‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ולברך‪ ,‬וראיה מהתוספתא עשרה שעשו מצוה א ‪ ,‬א מברך לכלן‪ ,‬עשרה שעשו עשר מצוות כל‬
‫‪,‬‬
‫א מברך לעצמו‪ ,‬ופירוש התוספתא הכי הוי‪ ,‬עשרה שעשו מצוה אחת כגץ עשרה שקורץ הלל‪,‬‬
‫או עשרה שעשו מעקה אחת‪ ,‬או עשרה שקובעץ מזוזה אחת או כדומה לזה‪ ,‬א׳ מברך לכלם‪ ,‬ועשרה‬
‫‪,‬‬
‫שעשו עשר מצוות כגץ שמניח כל אחד תפילץ בראשו או שמתעטםץ בציצית או שמנענעץ הלולב‬
‫כל אחד מברך לעצמו‪ .‬וראיתי מ י ש ט ע ה ופירשה עשרה שעשו מצוה אחת‪ ,‬כגץ אם עשרה‬
‫מניחץ תפילץ אחד מברך לכלן‪ ,‬כיץ שכלן עושץ מצוה אחת יחד‪,‬־ ו ק עשרה שמנענעץ לולב‬
‫יחד‪ ,‬או מתעטפץ בציצית וכיוצא‪ ,‬ועשרה שעשו עשר מצוות‪ ,‬כגץ שכל אחד ואחד עושה מצותו‪,‬‬
‫כלומר שזה מניח תפילץ הה מתעטף בציצית‪ ,‬וזה מנענע את הלולב כל א׳ וא׳ נמבדך[ לעצמו‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הה טעות גדול דהאיך אפשר שאני מניח תפילץ ואחר יברך עלי ‪ .‬ו ק עשרה שעושץ עשר מצוות‪,‬‬
‫שר״ל שזה מניח תפילץ הה מתעטף בציצית וכר‪ ,‬ולס״ז מברך כל א ‪ /‬פשיטא‪ ,‬והיאך יעלה בלב‬
‫‪,‬‬
‫שום אדם שאם אחד מניח תפילץ וא קובע מזהה ואחד מנענע בלולב‪ ,‬אחד יברך לכלן‪ ,‬שיברך‬
‫‪,‬‬
‫א על התפילץ ויפטור אחר שמנענע לולב וכר‪ .‬ופירוש זה נראה לכאורה מוכרח‪ ,‬אבל עיץ‬
‫הפיגנץ בסיפא‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכן הביאו את התופפתא בשו״ת מהרי׳מ ד פראג םי ז׳‪ ,‬ד׳ למברג סי תי״ג‪ ,‬שו״ת הרשב״א‬
‫ח״א פי׳ תנ״א )ולה כיוץ באהל מועד לד״ש ירונדי‪ ,‬ח׳יא ק״ט ע״ב(‪ ,‬הגה״מ פי״א מה׳ ברכות‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ה״י‪ ,‬א״ח ח״א ה ברכות סי ב ‪ /‬ל״ז ע״א‪ .‬כפו״פ פכ״ה עמ תע״ה‪.‬‬

‫« כלוםר‪ ,‬לפי הנירסא ‪.‬משהפרישן״ צריך לפרש שעדיין לא קרא להם שם‪ ,‬ולפיכך מברך אחר‬
‫ההפרשה‪ ,‬לפני קריאת שם‪ ,‬אבל אם אין עתיד לקרוא להם שם סברך לפני ההפרשה‪.‬‬
‫** וכנראה שכן היתה לפניו הנירסא בשאילתות ריש סי' ע״נ הנ״ל‪.‬‬
‫•» ועיי״ש ח״א סי׳ שסיז‪ ,‬נ״א ע״א‪ .‬ויש שם קעור בהעתקה סן התוספתא‪ ,‬אעפ״י שכן סעתיק ש‬
‫בהנהות אשרי חולין פ״א‪ ,‬סי׳ ני‪.‬‬
 ‫ברכות פ״ו עמי ‪37‬‬ ‫‪118‬‬
‫כ ב ב ל י מ ו כ ה מ ״ ו אי‪ :‬ת ״ ר ה י ו ל פ נ י ו מ צ ו ת ה ר כ ה א ו מ ד כ ד ו ך א ש ד ק ד ש נ ו‬ ‫י ח י ד וכר‪.‬‬ ‫‪.70‬‬
‫ופירש׳״י‪.‬‬ ‫ד ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר מ ב ר ך ע ל כ ל א ח ת ו א ח ת ב פ נ י עצמה‪«».‬‬ ‫במצותיו וצונו ע ל המצות‪.‬‬
‫ולפ״ז הברייתא שלנו כר׳ יהודה‪.‬‬ ‫ליטול לולב‪ ,‬לישב בפוכה‪ ,‬להניח תפילץ ו כ ר ‪.‬‬ ‫מצות הרבה‪.‬‬
‫ו ה ר א ש ו נ י ם מ ס ת י י ע י ם מ כ א ן ש מ ב ר כ ץ ב ר כ ה א ח ת ע ל מ י ל ת ש נ י ת י נ ו ק ו ת ) ע י ץ ל ע י ל ה ע ׳ ‪,>5&-54‬‬
‫וכולם פירשוה כפירש״י בבבלי הנ״ל‪.‬‬
‫ובכי״ע ובהגה״מ‬ ‫וכ״ה ב ד ובאבודרהם ובריב״ש הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ועושה‬ ‫מפסיק‬ ‫‪.71‬‬
‫ו פ י ר ש ב ד י ב ״ ש ה נ ״ ל ! כגון ב נ מ ל ך ‪ ,‬כ ד א י ת א ב ג מ ׳ ד י ל ן‬ ‫ה נ ״ ל ר ק פ ע ם א ח ת ״מפסיק ועושה״‪.‬‬
‫ובח״ד כ ת ב שהברייתא כאן כ ר ב י )סוכה מ ״ ו א׳(‪ ,‬א ב ל כ ב ר ה ע י ר ו נ ו ל ע י ל‬ ‫) פ ס ח י ם ק ״ ג ב׳(‪.‬‬
‫ועיץ מ ״ ש‬ ‫שהברייתות כאן בתוספתא ‪ p‬בשיטת רבנן ודלא כרבי‪ ,‬והעיקר הוא כפי׳ הריב״ש‪.‬‬
‫ל ע י ל םפ״ה‪.‬‬
‫ו ב ד ק ״ ם ע מ ׳ ‪ 288‬מ ב י א מ כ י ״ מ ‪:‬‬ ‫וכ״ה בכי״ע ובמשנה ס ״ ט מ״ד‪.‬‬ ‫שתים‪.‬‬ ‫‪ .72‬מ ת פ ל ל‬
‫שתים‪ ,‬וכ״ה בפיםקא ש ל‬ ‫מברך‬ ‫א ב ל ב ד כאן‪:‬‬ ‫שתים‪ ,‬ולא הביא שום נוסח אחר‪.‬‬ ‫צריך‬
‫ה מ ש נ ה ב ב ״ נ ) ל ״ ז ע ״ ג ( ‪ ,‬וכן ג ר ם ב מ ש נ ה ב מ א י ר י )‪ 199‬ע ״ א ( ו ב א ״ ח ) ח ״ א ה׳ ב ר כ ו ת ס י ׳ ם ״ א ‪,‬‬
‫מ ת פ ל ל שתים‪ ,‬ו נ ת ע ר ב ב ו ב ו ש ת י הנוסחאות‪ .‬וכן ב פ י ס ק א‬ ‫מברך‬ ‫וברא״ה עמ׳ קפ״ג‪:‬‬ ‫מ׳ ע״ג(‪.‬‬
‫מ ב ר ך א ר ב ע ו כ ר ‪ ,‬ו ע י ץ ל ה ל ן ש ר ‪ 78‬ו מ ש ״ ש ‪.‬‬ ‫ש ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ ט ה ״ ו ‪ ,‬י ״ ד ע ״ ב ( ב ד ב ר י בן עזאי‪:‬‬
‫ו ק צ ״ ל בכי״מ‪ :‬נמ[בריך )במקום‪ :‬צריך(‪ ,‬ו ע י ץ להלן‪.‬‬
‫במשנה‪ ,‬ולפי פירושו אין כאן ב ר כ ה‬ ‫עיץ בפירש״י‬ ‫ב כ נ י ס ת ו וכר‪.‬‬ ‫‪ .73-72‬א ח ת‬
‫ו ב מ א י ר י פ י ר ש ) ל פ י ג י ר ס ת ו ‪ :‬מ ב ר ך ש ת י ם ‪ ,‬עיין ל ע י ל ( ‪ :‬א ח ת ב כ נ י ס ת ו ‪,‬‬ ‫כ ל ל ‪ ,‬א ל א מ ת פ ל ל בשתיהן‪.‬‬
‫ואחת ביציאתו שיברך א ת השם שהוציאו לשלום‪ .‬ובן ע ז א י‬ ‫והוא ש מ ב ר ך ל ש ם שהכניסו לשלום‪.‬‬
‫אבל‬ ‫ו ל פ י סירושו הוסיף בן עזאי א ת ש ת י התפילות‪.‬‬ ‫ב ׳ ש ל ת פ ל ה ו ב ׳ ש ל הודיה‪.‬‬ ‫אומר ד׳‪.‬‬
‫הפי׳ הפשוט הוא בפיה״מ להר״מ‪ :‬בשעת כניסתו הוא מ ת פ ל ל להקב״ה שישמרהו במדינה‪ ,‬ו ב ש ע ת צ א ת ו‬
‫ו כ ב ר ה ע י ר ה ר ש ״ ש ) נ ״ ד א׳(‪ ,‬שכן מ פ ו ר ש בירושלמי‪ :‬ב כ נ י ס ת ו‬ ‫יודה ל א ל שהוציאו ממנה לשלום‪.‬‬
‫ביציאתו א ו מ ר ‪,‬‬ ‫מהו אומד‪ ,‬יהי ר צ ץ מלפניך ה׳ אלקי ואלקי אבותי שתכניסני ל כ ר ך זה לשלום‪•!.‬‬
‫והראשונה היא ת פ ל ה והשניה היא הודאה‪ ,‬כ מ ו ב ב ר כ ת ה מ ר ח ץ‬ ‫מודה א נ י לפניך ה׳ א ל ק י כ ר ‪.‬‬
‫להלן‪.‬‬
‫וכ״ה במשנה ובירושלמי‪.‬‬ ‫ש מ ע ו ן א ו ׳ ו כ ר ‪ .‬ב ד וכי״ע‪ :‬ב ן ע ז א י או׳ ו כ ר ‪.‬‬ ‫‪ .73‬ר ׳‬
‫ו א ו ל י צ ״ ל כאן‪ :‬ש מ ע ץ )בן עזאי[ א ו ׳ ו כ ר ‪.‬‬
‫בירושלמי ישנה באמצע ע ו ד בבא‪ :‬כשיצא אומר יהי ר צ ק‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לשלום‬ ‫‪ .76‬י צ א‬
‫מ ל פ נ י ך ה ׳ א ל ק י ש ה ו צ י א נ י מ כ ר ך ז ה ל ש ל ו ם ‪ .‬י צ א א ו מ ר ו כ ר ‪ .‬ו כ ן ב ב ב ל י ס ׳ א׳‪ :‬ב ק ש ל צ א ת א ו מ ר‬
‫י ה י ר צ ץ מ ל פ נ י ך ו כ ו ׳ י צ א א ו מ ר מ ו ד ה ו כ ר ‪ .‬א ב ל ב ה ״ ג ד ״ ב ע מ ׳ ‪ 76‬ו ב כ ל ב ו ס י ׳ פ ״ ז ) ד ׳ א ר י מ י נ ו (‬
‫)וכנראה שזו היא השמטה בט״פ‪ ,‬ע י ץ בה״ג ד ״ ו ו כ א ״ ח‬ ‫מ ע ת י ק י ם ר ק ג׳ ב ב ו ת כ מ ו ב ת ו ס פ ת א כ א ן ‪.‬‬
‫וכן ב מ א י ר י )‪ 199‬ע ״ ב ד ״ ה ז ה ו ב י א ו ר ( מ ע ת י ק ‪ p‬ה ת ל מ ו ד ר ק ג׳ ב ב ו ת ש ל פ נ י נ ו ‪ ,‬א כ ל‬ ‫הנ״ל(‪.‬‬
‫מתוך פירושו במשנה משמע שהיו לפניו ד׳ בבות‪ .‬ו א ם א ץ כאן השמטה בתוספתא צ ״ ל ש ה ת פ ל ה‬

‫«• ש ר ת מ ה ר י ם ושרת הרשביא וכפו״פ הניל )בפנים(‪ .‬וכן ב מ ר ד כ י חולין פיז סי׳ תרניז‪ .‬שוית‬
‫הרא׳ש כ ל ל כיו‪ ,‬ס ו ף סי׳ ד ׳ )ועיייש כ ל ל ייד‪ ,‬סי׳ נ׳‪ ,‬ו ב פ ס ק י ו ל פ ס ח י ם פ י א סי׳ י׳(‪ ,‬ר ב ע ו ירוחם‪ ,‬א ד ש ‪,‬‬
‫נתיב ה׳ ח י א ) ק ר ו ב לראשו(‪ ,‬ושוית הריב׳ש סי׳ שפיר הניל‪.‬‬
‫!• ו ב ה כ ר ח פירושו שתפילה זו כ ו ל ל ת בקשה שישמרהו ה׳ א ף ב כ ר ך עצמו‪ ,‬שהרי כ ל ע צ ם ה ס כ נ ה‬
‫ה י א בהיותו ב כ ר ך ‪ ,‬ועליה ה ו א מ ת פ ל ל ‪ ,‬ואם א י ר ע ל ו אסון ב כ ר ך ‪ ,‬נמצא שלא נ כ נ ס ל ש ל ו ם א ל א ל צ ר ה ‪.‬‬
‫ופירוש ז ה של הירושלמי ו ה ר י פ ה ו א ל ת י ק גרידא ש ל א ה ז כ י ר ת פ י ל ה ב ת ו ך ה כ ר ך עצמו‪ ,‬א ב ל ל ב ן ע ז א י‬
‫ש מ ת פ ל ל ב מ י ו ח ד א ף ב ת ו ך ה כ ר ך ‪ ,‬שיצא משם בשלום‪ ,‬ה ר י ה ת פ ל ה הראשונה ה י א כ פ ש ו ט ה ע ל ה ד ר ך ‪,‬‬
‫שיכנס ל כ ר ך בשלום‪ .‬ו ל פ י כ ך ניסח הרימ ב ח י ב ו ר ו <פיי מה׳ ב ר כ ו ת ה כ י ה ( ‪ :‬הנכנס ל כ ר ך א ו ט ר י ה י‬
‫רצון וכו׳ שתכניסני ל כ ר ך זה לשלום וכו׳‪ ,‬ס פ נ י ש פ ס ק כ ב ן עזאי ש מ ת פ ל ל א ר ב ע ‪ ,‬ופירש כפשוטו‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪119‬‬ ‫ברכות פ״ו עמ ‪38-37‬‬
‫ומכל מקום צריך ל פ ר ש‬ ‫האחרונה כ ו ל ל ת הודאה ל ש ע ב ר ותפילה להבא שיגיע למקומו בשלום‪.‬‬
‫ש ה פ י פ א ב מ ש נ ת נ ו ״ ו נ ו ת ן ה ו ד א ה ל ש ע ב ר ו צ ו ע ק ל ע ת י ד ל ב ו א ״ בן ע ז א י ה י א ש ה ל כ ה כ מ ו ת ו ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫גי כי״ע יותר קרובה לנוסח הבבלי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שהוצאתני‬ ‫‪.77‬‬
‫שתים וכר‪ ,‬ועיץ מ״ש‬ ‫מתפלל‬ ‫בד‪ ,‬ב כ י ״ ע ובירושלמי‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שתים‬ ‫מברך‬ ‫‪.78‬‬
‫ובבבלי‪ :‬הנכנס ל ב י ת המרחץ א ו מ ר יהי ר צ ץ ו כ ר ‪.‬‬ ‫ל ע י ל ש ר ‪ ,72‬ד ״ ה מ ת ס ל ל ‪.‬‬
‫בירושלמי‪:‬‬ ‫אבל‬ ‫וראשונים‪.‬״‬ ‫כתי״י‬ ‫לסי‬ ‫וכע״ז גם ב ב ב ל י‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שתכניסני‬ ‫‪.79‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיין ב מ ע ש ה ש א י ר ע ל ו ל ר א ב ה ו ב ב ב ל י‬ ‫ש ת צ י ל נ י מ ש ר י פ ת ה א ש ו מ ה י ז ק החמין ומן ה מ ס ו ל ת ו כ ר ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל ע י ץ ב י ר ו ש ל מ י ביצה ס ״ א ה״ו‪ ,‬ם ע״ג‪.‬‬ ‫כאן ו ב כ ת ו ב ו ת ם״ב א ‪/‬‬
‫ובבבלי באה בקשת הכסרה אחרי‬ ‫ה ס ד ר כאן נ ר א ה ל כ א ו ר ה ב ל ת י הגיוני‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫תהי‬ ‫‪.80‬‬
‫ו ב ב ר כ ו ת ה ש ח ר מן הגניזה‪ «3:‬ת ה י מ י ת ת י ע ם י צ י א ת נ ס ש י כ ס ר ה‬ ‫תסילת ההצלה לעתיד לבוא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובפנהדרין ס״ו מ״ב‪ :‬ו א ץ אתה ע כ ו ר ל ע ת י ד ל ב ו א )כגי‬ ‫לבוא‪.‬‬ ‫לעתיד‬ ‫על כ ל עוונותי‬
‫ונראה שהסדר בתוספתא נכץ‪,‬‬ ‫המשניות מטיפופ א״י( ו כ ר תהא מיתתי כ פ ר ה ע ל כ ל עונותי‪.‬‬
‫ו ב כ ו ו נ ה ה צ י ע ו ל ג מ ו ר ב ת ס י ל ה ל ה צ ל ה ‪ ,‬כ ד י ש ל א ל ס י י ם ב מ י ת ה ‪ ,‬מ ש ו ם נ ח ש א )עיין ב ד ב ר י א ב י י‬
‫ב ב ב ל י שם(‪.‬‬
‫א״ר‬ ‫ס י פ א זו ל א ה י ת ה ל פ נ י ה ב ב ל י ‪ ,‬ש כ ״ ה שם‪ :‬כ י נ פ י ק מ א י א ו מ ר ?‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יצא‬ ‫‪.81‬‬
‫ובירושלמי‪ :‬כשהוא יוצא‬ ‫א ח א מ ו ד ה א נ י ל ס נ י ך ה ׳ א ל ק י ש ה צ ל ת נ י מן ה א ו ר ה ז ה ) כ ג י ׳ כ ת ״ י ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כן יהי ר צ ץ‬ ‫א ו מ ר מ ו ד ה א נ י ל פ נ י ך ה א ל ק י ש ה צ ל ת נ י נ מ ש ר י ם ת א ש ו מ ח ז ק ת ה ח מ י ם ומן ה מ פ ו ל ת ‪.‬‬
‫ובירושלמי שם מעמיד לה ר׳ אבהו דווקא במרחץ‬ ‫מלפניך שאגיע לביתי ב ש ל ו ם [ ) כ ״ ה בכי״ר(‪.‬‬
‫ועיי״ש פ ״ ד ה״ד‪,‬‬ ‫ש ה י א נ י ם ו ק ת ‪ ,‬א ב ל ב מ ר ח ץ ש א י נ ה נ י ם ו ק ת א י נ ו א ו מ ר א ל א מ ה י ז ק חמין ב ל ב ד ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ח ׳ ע״ב? ק ה ל ת ז ו ט א פ ״ ג ‪ ,‬ב ‪ /‬ע מ ‪ ;96‬מ ה ״ ג ב ר א ש י ת מ ״ ב ל ״ ח ‪ ,‬ה ו צ ׳ ד ״ מ מ ר ג ל י ו ת ע מ ת ש ״ ל ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ב ה ו צ שלנו‪:‬‬ ‫וכ״ה בירושלמי ובבבלי )בכת״י ובראשונים(‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יהודה‬ ‫ר‬ ‫‪.83‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ועיין ב ש ו ״ ת ה ר ״ א בן ה ר ״ מ ‪ ,‬ה ו צ ה ר ח ״ א פ ר י י מ ן ז ״ ל ע מ ‪ 121‬ו ב ה ע ר ה‬ ‫אומר וכר‪.‬‬ ‫מאיר‬ ‫ר׳‬
‫‪ 5‬שם ) ־ ח י ד ו ש י ם מ ה ר מ ב ״ ם כת״י שבמעשה ר ו ק ח ח״א‪ ,‬ב׳ רע״ד(‪.‬‬
‫ה ס ד ר ב כ ת ״ י ש ל נ ו הוא‪ :‬גוי‪ ,‬ב ו ר ‪ ,‬א ש ה ‪ ,‬ו כ ן ה י ה כ א ן ל ס נ י ה מ א י ר י ) ם ׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ברוך‬ ‫‪.84‬‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל ב ד ו כ י ״ ע ה ס ד ר הוא‪:‬‬ ‫ב ‪ 201 ,‬ע ״ א ( ‪ ,‬ו כ ״ ה ה ס ד ר ב י ר ו ש ל מ י ״ ו ב ב ב ל י ) ל פ י כ ת ״ י ו ר א ש ו נ י ם ( ‪.‬‬
‫ו ל ס י ס ד ר זה מ ת ק ש ר ת‬ ‫ו ב ב ב ל י בהוצאות שלנו‪.‬‬ ‫ו כ ״ ה ב כ י ״ ר ש ל הירושלמי‪«5‬‬ ‫גוי‪ ,‬א ש ה ‪ ,‬ב ו ר ‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל י הוציאו ב ו ר והכניסו ע ב ד במקומו‪ ,‬וגם בזה אנו מוצאים‬ ‫הסיפא )משלו משל( עם בור‪.‬‬
‫ו י ש ב ז ה נ ״ מ ל ד י נ א ‪ ,‬עיין‬ ‫שנו״ם בסדר‪ ,‬עיץ לדוגמא ב ס ד ו ר ר ב סעדיה עמ׳ ס״ט ובשנו״ם שם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מגן א ב ר ה ם א ו ״ ח ס י ׳ מ ״ ו א ו ת ט ‪.‬‬
‫ובמאירי הנ״ל כתב‪ :‬ומתוך כך )כלומר‪,‬‬ ‫ו כ מ ה מן ה ס ו ם ק י ם ה ס כ י מ ו ל ה ש מ י ט ב ו ר ק ה ב ר כ ו ת ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ועיין ב מ ס ת ח ל מ ג י ל ת ם ת ר י ם ל ר ״ ן ה ו צ ה ר ״ ש א ס ף ב ת ר ב י ץ ש י ״ א ס ו ף ע מ‬ ‫מתוך התוספתא‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ב ס ר ק י ד ר ב י ) ה ו צ ג ר י נ ה ו ט ע מ ם״ו(‪ :‬ד ד ב ר י ם ח י י ב א ד ם ל ו מ ר‬ ‫נהגו הרבים בארבעתן‪.‬‬ ‫‪(239‬‬
‫ב כ ל י ו ם ש ל א ע ש נ י גוי‪ ,‬ש ל א ע ש נ י ע ב ד ‪ ,‬ש ל א ע ש נ י א ש ה ‪ ,‬ש ל א ע ש נ י ב ו ר ו כ ר ‪ ,‬ש ל א ע ש נ י ע ב ד‬
‫שהעבדים נחשבים כבהמה‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ :(141‬ש ל א‬ ‫המנהגות ל ד אשר מלוניל )הוצ הר״ש אסף בםסרן ש ל ראשונים ע מ‬ ‫ובם‬
‫ולא‬ ‫יוצרו‬ ‫ימים‬ ‫ע ש נ י גוי כ י כ ש ב ר א ה ב ״ ה א ת ע ו ל מ ו ב ר א כ ל ה נ ש מ ו ת ש ב ע ו ל ם ‪ ,‬ו ת נ א‬

‫« עיין דק״ס עסי ‪ 343‬ה ע ׳ ני‪ .‬ועיין ב מ ס ׳ ר״א ר ב ה פ״י‪ ,‬הוצ׳ היגער עט׳ ‪ 296‬ובשנו״ס שם‪.‬‬
‫‪ «3‬מאן‪ ,‬בשנתון של צינציניטי ח״ב עטי ‪ ;278‬א ס ף ‪ ,‬ב ס פ ר דינבורג‪ ,‬עם׳ ‪.121‬‬
‫«• בהוצ׳ שלנו‪ .‬וכן היה שם ה ס ד ר ל פ נ י ר ב ע מ ר ם גאון )עיין ב ס ׳ המנהיג סי׳ אי‪ ,‬ז׳ ע״ב‪ ,‬ו ב ס י ד ו ר‬
‫רש״י עם׳ ‪ 3‬ו א י ל ך ו ב ה ע ר ו ת שם( ולפני ר ב האי )תשה״נ שע״ת‪ ,‬סי׳ שכ״ז> ולפני הראבי״ה )ח״א סי׳ קס״ו‪,‬‬
‫עמ׳ ‪.(140‬‬
‫« וכ״ה בעיטור ה׳ ציצית הוצ׳ רמא״י‪ ,‬ע״ז ע״ב‪ ,‬ובילקוט המכירי ישעי׳ עס׳ ‪.112‬‬
 ‫ברכות פ״ו עמי ‪38‬‬ ‫‪120‬‬
‫א ח ד ב ה ם ‪ ,‬מלמד שהדאה הב״ה לאדם הראשץ וכו‪ /‬ויש ששואל למה אץ מברכץ שלא עשני‬
‫בהמה‪ ,‬מפני שכבר הודה על זה בברכת אלהי נשמה שנתת בי טהורה‪ ,‬וכן אשר יצר את האדם‬
‫בחכמה‪ ,‬מפני שבשעה שנבראו הנשמות לא נבראו רוחות הבהמות‪ ,‬ובהמה אץ לה נשמה‪ .‬וממש‬
‫כדברים הללו הביא בדרשות ר׳ יהושע אבן שועיב )פ׳ תזריע ומצורע ד׳ קראקא מ״ח ע״ב( בשם‬
‫תשובת הדמב״ן לרבינו יונה! וכן דרשו ימים יוצרו מלמד שהראה הקב״ה לאדם וכר וכל זה‬
‫רומז לנשמות‪ ,‬ולכן אץ אנו מברכין שלא עשני בהמה‪ ,‬שאץ לה נשמה‪ .‬ובם׳ הריקנטי)משפטים‬
‫ב״ב םוף י״ז‪ ,‬והביאו בשערי תודת א״י לדזו״ו רבינוביץ‪ ,‬עמ׳ ‪ 5(20‬ושמא כי בזה״ נחלקו רבותינו‬
‫ז״ל במנחות אם יש לברך שלא עשני בהמה והבן זה‪ .‬ק ר ו ב לודאי בעיני שלריקנטי זה כיוק‬
‫בם׳ לקט יושרי•)או״ח עמ׳ ‪ (7‬שכתב‪ :‬״ודכירנא שמצאתי בספר אחד וז״ל‪ ,‬ושמא כי בזה נחלקו‬
‫רז״ל במנחות אם יש לברך שלא עשני בהמה ודו״ק״‪ .‬ולעיל שם העיד בשם רבו בעל תרומת‬
‫הדשן‪ :‬אשה אומדת במקום שלא עשני אשה‪ ,‬שלא עשני בהמה‪.‬‬
‫ובברכות השחר מן הגניזה‪ •*:‬ברוך אתה ה׳ אלקינו מלך העולם אשר בראת אותי אדם ולא‬
‫בהמה‪ ,‬איש ולא אשה‪ •»,‬ישראל ולא גוי‪ ,‬מל ולא ערל‪.‬״ חפשי ולא עבד‪!.‬׳‬
‫וכבד העיד איזידור ל ר ״ כי שוםענהאועד היה הראשץ שהםמיךד את ג׳ ברכות השחר‬
‫שלנו עט הברכות שייחסו לאםלטץ )עיץ להלן(‪ .‬ואחריו ציץ כן גם יואל‪*.‬׳ אבל כבד העיר‬
‫ווייס־׳ לפניו)בלי ציץ המקור לספרות היונים( על נוםחא יותר קרובה לעניינינו‪•.‬׳ והוא שספרו‬
‫על תלים‪ ,‬ויש אומרים על סוקדטים‪ ,‬שהיתה מרגלא בפומיה הודאה על ג׳ דברים‪ :‬א‪ .‬שנולדתי‬
‫אדם ולא בהמה‪ .‬ב‪ .‬איש ולא אשה‪ .‬ג‪ .‬היליני ולא ברברי‪ .‬וזה מתאים בדיוק לג׳ ברכות‬
‫הראשונות של הגניזה‪.‬״‬
‫וכנראה שעיקר הנוסח הוא כמו שהוא לפנינו בתוספתא‪ ,‬בירושלמי ובבבלי‪ ,‬ואץ שום הכרח‬
‫לדאות כאן השפעות חיצוניות‪ ,‬שהדי הברכות הללו הן על טובות הש״י עם האדם‪ ,‬ומסבע כ ל‬
‫אדם להרגיש בהן‪ .‬וגידפת הריקנטי במנחות )בעניץ שלא עשני בהמה‪ ,‬עיץ מ״ש לעיל( היא‬
‫מפוקפקת מאד‪ ,‬ואץ לה שום סמך לא בכתי״י‪ ,‬ולא בראשונים‪ .‬והדי כבד ראינו לעיל שהראשונים‬
‫התעפקו בשאלה זו‪ ,‬ואפשד שכתב ע״פ השפעת המשא והמתן בין הרמב״ן ודבינו יונה )עיץ מ׳י׳ש‬

‫•• עיייש‪ ,‬ונראה שהפירוש הוא‪ ,‬אם אדם הבא על הבהמה ממשיך עליו את רוח הבהמה‪.‬‬
‫י• וציין לו דוידסון באוצר השירה והפיוט חיב עם׳ ‪ ,72‬סי׳ ‪ ,1823‬והעיר נם על מאמרו של מאן‪,‬‬
‫עיץ להלן‪.‬‬
‫״ מאן הניל )לעיל הע׳ ‪ ,(63‬עמ׳ ‪ 277‬גועיייש עס׳ ‪ 274‬הע׳ ‪ :(19‬אסף הנ״ל‪.‬‬
‫»• אצל אסף הניל מוסיף‪ :‬זכר ולא נקבה‪.‬‬
‫‪0‬׳ ברור שברכה זו הוסיפו בארץ האיסלם שהבדילו שם בין גוי )ערבי( ובין ערל מוצרי(‪ ,‬עיין‬
‫בהערות הר*ש אסף שם‪.‬‬
‫»׳ אצל ריש אסף שם סוסיף‪ :‬טהור ולא טמא‪ .‬והנה יש לגו בסקור זה לא שיגוי בסדר הברכות‬
‫גרידא‪ ,‬אלא גיסוח חרש לגמרי‪ .‬בסקום הברכה על שלילת הרע‪ ,‬יש כאן ברכה על החסד שעשה אתנו‬
‫בפועל‪ ,‬דוגמת שאר ברכות השחר )עיין ביח ארח סי׳ מיו( יחד עם שלילת הרע‪ ,‬דבר והיפוכו‪ .‬וכ׳ץ‬
‫חשוד בעיני כניסוח מאוחר‪ ,‬ועיין דק״ס מנחות‪ ,‬עט׳ ‪ ,108‬הע׳ די‪.‬‬
‫*ל בספרו בלשון צרפת ‪.‬האגדה של טיתנרס מיון לאיי־‪ ,‬עט׳ ‪ ,281‬הע׳ ‪.5‬‬
‫״ דיע וועלט אלס וויללע אוגד פארשטעללוגג‪ ,‬עמ׳ ‪.577‬‬
‫>׳ בליקקע אין ריע רעליגיאוגטגעשיכטע וכוי‪ ,‬חיא עמ׳ ‪ 119‬ואילך‪.‬‬
‫»׳ דור דור ודורשיו חיב‪ ,‬וויגה תרל״ו עמ׳ ‪ ,29‬ועיי׳ש עמי ‪.147‬‬
‫«׳ מסורת של דיאוגיגיס טלאערטיאה‪ ,‬סיא ל״ג‪ ,‬בשם הרסיפיפוס‪.‬‬
‫״ ועיין ט״ש עיז קויפטן בטיח כליז‪ ,‬עט׳ ‪ 15‬ואילך )וציינתי לו בתסיר חיא‪ ,‬עט׳ ‪ ,30‬העי ‪; (1‬‬
‫צ׳רלס טיילור בפרקי אבות שהוציא לאור‪ ,‬הוצאה שניה‪ ,‬עס׳ ‪ 138‬ואילך‪ :‬איזידור לוי בספרו הניל )לעיל‬
‫הע׳ ‪ (72‬עמ׳ ‪ 261‬ואילך‪ ,‬ועיייש עט׳ ‪ ,262‬הע׳ ‪,3‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪121‬‬ ‫ברכות פ״ו ע מ ‪39-38‬‬
‫ו א ש ר לניסוח ה ב ר כ ו ת ב ב ר כ ו ת ה ש ח ר ש ל הגניזה‪ ,‬ה ר י מ ו כ ח מ ת ו ק שהן מ א ש ר ו ת מ א ד‬ ‫לעיל(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫)עיין מ ״ ש ל ע י ל ב ה ע ‪ , ( 7 1 - 7 0‬ו א ץ ל ס מ ו ך ע ל י ה ן כ ל ל ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובישעי במגילות‬ ‫וכנראה שהמוסר העתיק ע ״ ס הזכרץ‪.‬‬ ‫‪ .85‬כ א ס ם ו כ ר ‪ .‬ע י ץ ש נ ר ׳ ם ‪.‬‬
‫וכר‪.‬‬ ‫ותהוו‬ ‫וכאסם‬ ‫גנוזות‪:‬‬
‫ופירש‬ ‫וכ״ה באבות‪.‬‬ ‫וכ״ה בכי״ע‪ .‬ו ב ד מוסיף‪ :‬ו ל א ע ם ה א ‪ p‬חסיד‪.‬‬ ‫‪ .86‬י ר א ח ט א ‪.‬‬
‫ד ״ י נחמיאש שם )ט״ז ע״א(‪ :‬ב ו ר נקרא שאינו ל א במקרא ו ל א במשנה ו ל א בתלמוד ו ל א כ ד ר ך‬
‫ועיין ב ב ל י ס ו ט ה כ ״ ב‬ ‫וכ״ה בתוםס׳ מנחות מ ״ ד א ׳ ד ״ ה זיל‪ ,‬ו ע י ץ במשנת קידושין פפ״א‪.‬‬ ‫א ^‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש ב ת ם ״ ר ח ״ ב ע מ ׳ ‪ 159‬ב ש ם ם ה ק נ ה ‪.‬‬ ‫א׳ ובתוםס ש ם ד״ה רבי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫המצות‪.‬‬ ‫ב כ ל‬ ‫ב מ א י ר י ) ע מ ‪ (201‬מ ע ת י ק מכאן‪ :‬שאין א ש ה ח י י ב ת‬ ‫במצות‪.‬‬ ‫חייבות‬
‫וכנראה‬ ‫המצוות‪.‬‬ ‫ב כ ל‬ ‫ק הירושלמי‪ :‬שאינה מצווה‬ ‫וכן העתיק בראבי״ה )סי׳ קמ״ו( ה נ ״ ל‬
‫‪,‬‬
‫ש ז ה ו ת י ק ץ ר ב ו ת י נ ו ז ״ ל ‪ .‬ו כ ן ל ה ל ן ר י ש ס ו כ ה ) כ ג י ׳ כ י ״ ל ‪ ,‬עיין ת ס ״ ר ח ״ א ע מ ‪ :(196‬ואין א ש ה‬
‫ופירושו‪,‬‬ ‫ח י י ב ת ב מ צ ו ת ‪ .‬ו כ ן ב י ר ו ש ל מ י ש ם פ ״ א ה ״ א ‪ ,‬נ ״ א ע ״ ד ‪ :‬ואין א ש ה מ צ ו ה ע ל ה מ צ ו ת ‪.‬‬
‫כ מ ו שהגיהו הראשונים הנ״ל‪.‬‬
‫א פ ש ר שמכאן הוא הביטוי ״להקדיח א ת התבשיל״ במובן מעשים ר ע י ם‬ ‫מ ק ד י ח וכר‪.‬‬ ‫‪.88‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫)עיץ בבלי כאן י״ז ב ובערוך ע ר ך קדח ב (‪.‬‬
‫ועניץ‬ ‫וכע״ז גם בכי״ע‪.‬‬ ‫ו כ ר ‪ .‬ב ד ‪ :‬ל ח פ ת ל ו ח ל ו ק ו ה ו א ל א ח י ם ת ח ל ו ק מימיו‪.‬‬ ‫להפוך‬
‫החיפות הוא שהיו הופכין א ת השפה וכופלין אותה )עיץ תופםתא כלים ב ״ ב פ ״ ו ה״ד(‪ ,‬כ ד י לחזק‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובבבלי מו״ק )י א (‬ ‫א ת החלוק ולהתאימו לקומת האדם‪ ,‬ש ל א יהא ארוך יותר מדאי ויתלכלך‪.‬‬
‫ה ג ד י ר ו א ת ה ת ו פ ר ה ה ד י ו ט ) ש א י נ ו אומן(‪ :‬כ ל ש א י נ ו י כ ו ל ל כ ו י ן א י מ ר א ב ח פ ת ח ל ו ק ו ‪ ,‬ו פ י ר ו ש ו‬
‫שהיו נותנים אימרא ע ל החפת ל ש ם נ ו י ) ע י ץ כלים סכ״ז םמ״ו‪ ,‬ותוספתא הנ״ל(‪ ,‬ומי שאינו יכול‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכאן‬ ‫ל כ ו ץ א ת האימרא לחפת‪ ,‬ה ר י הוא הדיוט‪ ,‬ואינו א ו מ ן ) ו ע י ץ י ד ו ש ש ם פ ״ א ה״ח‪ ,‬ם ע״ד(‪.‬‬
‫נ ת נ ו דוגמא יותר קיצונית‪ ,‬ל ע ב ד ש ל א חיפת חלוק מימיו‪ ,‬ואינו מ כ י ר ל כ ו ץ בדיוק א ת החפיתה‬
‫לקומת האדם‪ ,‬ונמצא ה ח ל ק משולשל )עיץ מדרש שמואל רפכ״א( ונגרר ב א ^‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ב פ י ר ב י נ ו י ו נ ה ל מ ש ל י פ י ״ ט ‪ ,‬ב ) ע מ י ‪ :(101‬ו א ז ״ ל כ י מ י ש ל א ל מ ד ח כ מ ה ו ת ו ר ה ל א י צ ל י ח‬
‫בידו קיום המצות ע ל אופניהם ו ע ל תכונתם‪ ,‬והוא דומה ל ע ב ד א ש ר צוה ל ו המלך לחפות ל ו חלוק‬
‫ונראה שכיוץ‬ ‫והוא ל א ח פ ה ) צ ״ ל ‪ :‬חפת( חלוק מימיו‪ ,‬ו כ ע פ ה מ ל ך ע ל פ ע ו ל ת ו כ י ל א ישרה בעיניו‪.‬‬
‫לתוספתא שלפנינו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫ילקוט קהלת ס י תתקע״א כ ש ם התוםסתא‪.‬‬ ‫י כ נ ס וכר‪.‬‬ ‫‪ .90‬ל א‬
‫ובבבלי‪ :‬בסונדתו מופשלת‬ ‫וכ״ה בקה״ר‪ ,‬וכע״ז גם בירושלמי‪.‬‬ ‫‪ .91‬ו ב א ם נ ד ת ו ו כ ר ‪.‬‬
‫ופירש בפיה״מ להר״מ שאסונדא כאן הוא בגד תחתץ‪ ,‬ואסור להכנם בו לבדו‪ ,‬ע ד שילבש‬ ‫לאחוריו‪.‬‬
‫ע ל י ו ב ג ד א ח ר ‪ .‬ומן ה ת ו פ פ ת א כ א ן ) ו כ ן מ כ ל א י ם פ ״ ה ה ט ״ ו ( מ ש מ ע כ פ י ר ש ״ י ש א פ ו נ ד ה ש ל נ ו ה י א‬
‫ודווקא א ם היא מבחוץ אםוד‪ ,‬א ב ל א ם היא מתחת לבגד‬ ‫כ מ ו ב כ ל מ ק ו ם — א ז ו ר ח ל ו ל ש ח ו ג ר בו‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ב ת ו פ פ ש נ ץ ) ל פ י ש ט מ ״ ק ב ״ מ כ ״ ו א ( ה ו כ י ח ו ק ה י ר ו ש ל מ י ש א פ ו נ ד ת ו מ ב פ נ י ם מותר‪».‬ל‬ ‫מותר‪.‬‬
‫אבל‬ ‫וכ״ה בירושלמי ובקה״ד‪ ,‬ו ע ל פיה ב א ר נ ו בפיה״ק‪.‬‬ ‫ו ח מ ו ר י ן וכר‪.‬‬ ‫‪ .94‬ק ו ל י ן‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ג י ד מתאימה לבבלי‪ ,‬ולפי מ ס ו ר ת זו הק״ו ש ל ר ׳ יופי ב ר יהודה הוא ע ל רקיקה גרידא‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ב ו ו כ ר ‪ .‬וכן ב פ י רבינו ה ל ל ל פ פ ר י ) כ י ת צ א פ י רנ״ח‪ ,‬ע ״ ו ע״ד( בשם‬ ‫שאין‬ ‫‪.95-94‬‬
‫וכ״ה בבבלי בהוצ׳ שלנו‪.‬‬ ‫התופפתא‪ :‬ומה מנעל ש א ץ ד ר ך בזיץ אמרה תורה ש ל נעליך ו כ ר ‪.‬‬
‫א ב ל ב י ר ו ש ל מ י ‪ :‬מ ה א ם נ ע י ל ה ש ה י א ש ל כ ב ו ד ו כ ר ‪ .‬ו כ ן ב ב ב ל י ב כ י ״ י ) ע י ץ ד ק ״ ם ‪ ,‬ע מ י ‪ 356‬ה ע ׳‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובכמה‬ ‫ועיץ מ״ש הרמ״מ כ ש ר בתו״ש שמות ס״ג ס י צ ‪.‬‬ ‫צ (‪ :‬מה מ נ ע ל שהוא ד ר ך כבוד ו כ ר ‪.‬‬

‫«ל והעיר ע ל י ה ם רמ״ל זק״ש במשניות הוצ׳ מכון ה ע ר י סישעל‪ ,‬עם׳ ‪.76‬‬
 ‫ברכות פ״ו עמ׳ ‪39‬‬ ‫‪122‬‬
‫נ ו ס ח א ו ת ש ל ה מ ש נ י ו ת )הוצ׳ ל ו ‪ ,‬פ ר מ ה ‪ ,‬ב ״ נ ו כ י ״ פ ‪ ,‬עיין ד ק ״ ם ע מ ׳ ‪ 288‬ה ע ׳ י׳( נ ו ם פ ה ב ר י י ת א‬
‫זו בתוך המשנה עצמה כגירסת הירושלמי‪.‬‬
‫וכ״ה ברוקח סי׳ ש ס ״ ג ב ש ש‬ ‫כ״ה ב כ ל הנוסחאות‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ה״י‬ ‫ביו״ד‬ ‫הפותח‬ ‫‪.96‬‬
‫א ב ל ב ג ל י ץ ד שלי הוגה ב כ ת ״ י עתיק‪ :‬״ נ ״ א וחותם בא׳ ״‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫התוספתא וכ״ה בירושלמי‪.‬‬
‫ו ל א מ צ א ת י ם מ ו כ ץ ל ג י ר ם א זו‪.‬‬ ‫וחותם באלף למד‪.‬‬
‫ו כ ״ ה בם׳ הרוקח ובכי״ע )אלא ש ב כ י ״ ע צ ״ ל ‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫וחותם‬ ‫ה״י‬ ‫ביו״ ד‬ ‫‪.97-96‬‬
‫ובירושלמי כגי׳ ד ) ו כ נ ר א ה‬ ‫ב מ ק ו ם ״ ו ל א ב ד ל ת ״ ( ‪ ,‬וכן ה ו ג ה ב כ ת ״ י ה ג ״ ל כ ג ל י ץ ד‪.‬‬ ‫ולמ״ד‪,‬‬
‫ש ה ג י ה ו ב ד ע ״ פ ה י ר ו ש ל מ י ( ‪ .‬ו ב כ ל נ ו ס ח א ו ת ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬וכן ב ם ׳ ה ר ו ק ח ‪ ,‬ב א ה ה ב ב א ש ל ״ ב י ג ו נ י ״‬
‫א ב ל בירושלמי ה ס ד ר הוא כ מ ו ש ה ש ל מ נ ו בכי״ו‪.‬‬ ‫לפני הבבא של ״בור״‪.‬‬
‫וכ״ה‬ ‫במסורת זו ע ל הבינוני שוים כל נוסחאות התוספתא‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫וחותם‬ ‫ל מ ״ ד‬ ‫‪.97‬‬
‫ברוקח ובירושלמי‪.‬‬
‫וכ״ה ברוקח ובכי״ע )אלא שצ״ל שם ״ולמד״ במקום ״ ו ל א‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫למד‬ ‫ב א ל ף‬ ‫‪.98‬‬
‫ו צ ״ ל ‪ :‬ב י ו ד הי׳ ו כ ר ‪ ,‬ו כ ״ ה ב י ר ו ש ל מ י ) ו כ ג ר א ה ש ב ד ה ג י ה ו‬ ‫ובד‪ :‬ב י ו ד ב א ׳ ו כ ר ‪.‬‬ ‫בדלת״‪ ,‬כלעיל(‪.‬‬
‫ע״פ הירושלמי‪ ,‬כברישא(‪.‬‬
‫ב ס י פ א ש ל ה ת ו ס פ ת א כ מ ע ט ב ט ו ח ה ל ג מ ר י ‪ ,‬ש ה ר י גי׳ כ י ״ ו מ ק ו י י מ ת ע ״ י כ י ״ ע‬ ‫והגירסא‬
‫ואעפ״י שבירושלמי ממורת אחרת‪ ,‬כ ב ר הוכחנו בכ״מ שאץ לתקן מקור אחד ע ״ פ ה ש נ י ‪,‬‬ ‫והרוקח‪.‬‬
‫במקום שהגידסאות בשניהם יש להם ע ל מה לסמוך‪.‬‬
‫ו ב פ י ר ו ש ה נ ר א ה ש ה כ ו ו נ ה כאן ל ח ס י ד י ם ש ו ט י ם ש נ ז ה ר ו ל ה ז כ י ר א פ י ל ו א ל ״ ף ד ל י ״ ת ב ב ר כ ה‬
‫ברכה‬ ‫ביריחו*׳ א נ ו מ ו צ א י ם‬ ‫ב ז ק האחדץ‬ ‫ובמגילות שנתגלו‬ ‫אותו ב א ל ״ ף למי״ד‪.‬‬ ‫והחליפו‬
‫ועיץ מ״ש להלן ס ו ף‬ ‫ו ל מ י נ י ם מ ע ץ א י ל ו כ י ו ו נ ה הברייתא‪.‬״״‬ ‫המתחילה‪ :‬ב ר ו ך אתה אלי ו כ ר ‪.‬‬
‫‪ ) 107‬ו פ ש י ט א שאין ה פ י ר ו ש כאן ת ל ו י ב פ י ר ו ש נ ו ל ה ל ן ‪ ,‬וכאן ה ד ב ר י ם ב ר ו ר י ם ( ‪.‬‬ ‫שר‬
‫במכירי תלים םפק״ו‪ ,‬ס״ז סע״א בשם התוססתא‪ :‬אותם ב ר כ ו ת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫חותם‬ ‫כל‬ ‫‪.99‬‬
‫ו כ ״ ה ב מ ש נ ת נ ו ‪ ,‬ועיין ב מ ל א ״ ש ש ם ‪.‬‬ ‫וכר‪ ,‬וצ״ל‪ :‬חותם וכר‪.‬‬
‫וכ״ד‪,‬‬ ‫ובד ובמכירי הנ״ל‪ :‬היו אומ׳ ע ד העולם‪.‬‬ ‫וכ״ה בכי״ע‪.‬‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫עד‬ ‫היו‬
‫ופירש״י‪ :‬״ואשמעינן ה כ א ‪,‬‬ ‫ב מ ש נ ת נ ו ב ה ו צ ׳ ש ל נ ו ש ל ה ב ב ל י ) ב ע ץ י ע ק ב ו ע ו ד ‪ ,‬ע י ץ להלן(‪.‬‬
‫ונמצא שאח״כ ה ו ס י פ ו‬ ‫דבמקדש ר א ש ץ ל א היו א ו מ ר י ם א ל א כ ר ו ך אלקי י ש ר א ל ע ד ה ע ו ל ם ״ ‪ .‬״‬
‫העולם״‪.‬‬ ‫״‪p‬‬
‫ובמשנה שבמשניות )בכל הנוסחאות(‪ :‬ה י ו‬ ‫היו אומרים ע ד העולם‪.‬‬ ‫ל א‬ ‫ובכי״מ בבבלי‪:‬‬
‫וכ״ה במשנה ש ב י ר ו ש ל מ י ו ש ב ב ב ל י ) ל פ י ב ״ נ וכת״י פ׳‪ ,‬ע י ץ דק״ס(‪ ,‬ו כ ״ ה‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫מן‬ ‫אומרים‬
‫ולפ״ז ל א היו אומרים בביה״מ א ל א‬ ‫) ע ר ך ח ת ם ו ע ר ך ע ת ( ו ב מ א י ר י )‪ 202‬ם ע ״ ב ( ועוד‪.‬‬ ‫בערוך‬
‫העולם״‪ ,‬ואח״כ הופיפו ״עד העולם״‪.‬‬ ‫״‪p‬‬
‫וכ״ת‬ ‫ב ר ם ג י ר ם ת ה ת ו ס פ ת א המקויימת ע״י גירםת ר ש ״ י בבבלי־״ יש לה סמוכים חזקים‪.‬‬
‫ב פ י ר ו ש ר ב ה א י ל ב ר כ ו ת ״ ‪ :‬ו ה א ודתנן ח ו ת מ י ב ר [ כ ו ת ש ב מ ק ד ש ה י ו ע ד ה ע ו ל ם ‪] ,‬האי ב ר כ [ ה ה כ י‬
‫ב ר ו ך א ת ה ה׳ ע ד ה ע ו ל ם ש א ו ת ך ב י ר א ה נ ע ב ד ‪ ,‬ו ת ק י נ ו ה כ י ב ר ׳ א ת ה ה׳ מן ה ע ו ל ם ו ע ד‬ ‫הויא‪,‬‬

‫ס ר ך ה י ח ד ‪ ,‬הוצ׳ מ י ל ל ר ב ו ר ר ו ו ס עמי ‪• X I‬‬ ‫״‬

‫‪ 0‬״ עיין מ ה שהארכתי בעניין זה בפרוסידיננס של האקדימיה האמריקנית ל מ ר ע י ה י ה ד ו ת ח ״ כ ‪,‬‬
‫עמ׳ ‪ 395‬ואילך‪.‬‬
‫ועיין ב ב ל י י ו מ א‬ ‫עד העולם‪.‬‬ ‫סן‬ ‫ולפנינו ברש־י ב ט ע ו ת ‪:‬‬ ‫י״ כיה ברש׳י שבעין י ע ק ב דיר‪.‬‬
‫ועיין‬ ‫ועיין במשנת ר ׳ נתן )והובא ב ת ו ס פ ׳ אנשי שם במשנה(‪ ,‬ומיש ל ה ל ן בשם ר ב האי גאון‪.‬‬ ‫סיט ב׳‪.‬‬
‫עיא( בשם הראב״ד‪ ,‬ובעשרה מ א מ ר ו ת ל ה ר מ י ע מפאנו‪ ,‬ח ק ו ר דין‪ ,‬חיה פיה‪.‬‬ ‫במאירי <‪203‬‬ ‫מיש‬
‫« וכיה בעין י ע ק ב ‪ ,‬ב י ל ק ו ט ה מ כ י ר י משלי כינ‪ ,‬כיב‪ ,‬ל י ח עיא‪ ,‬ועוד‪ ,‬עיין ל ה ל ן ‪.‬‬
‫‪.604‬‬ ‫״* סאן‪ ,‬נוסחאות ו מ ח ק ר י ם חיא‪ ,‬עם׳‬
‫‪123‬‬ ‫ברכות פ״ו עמי ‪39‬‬
‫ה ע ו ל ם ‪ .‬ו ה א מ י ל ת א ק ב ל ה היא‪ ,‬ו מ ס י ש מ ו ע ה א מ ר ו ה ‪ ,‬ו ר א י ה מן ק ו מ ו ו ב ר כ ו א ס מ כ ת א ב ע ל מ א‬
‫וכר‪.‬‬
‫ו מ כ י ו ץ ש מ ת ו ך ה ו ס פ ה זו ע ל ה ב ר כ ה ש ב מ ק ד ש א נ ו ל מ ד י ם א ת ק ל ק ל ת ה מ י נ י ם ‪ ,‬ה ר י ע ל י נ ו‬
‫ו ק אמרו‬ ‫וכנראה ש כ ב ר ישבו ע ל מדוכה זו קדמוני הקדמונים‪.‬‬ ‫ל ב ר ר ע ל מה ע ר ע ר ו המינים‪.‬‬
‫מן‬ ‫ישראל‬ ‫אלקי‬ ‫ה׳‬ ‫ברוך‬ ‫ב מ ד ר ש תהלים )סוף סק״ו‪ ,‬הוצ׳ ב ו ב ר ‪ ,‬ר כ ״ ט ע״א(‪:‬‬
‫וברור שהדרשן‬ ‫ב י ה ״ ע ד ע ל מ א ד א נ ן ביה‪.‬‬ ‫ד ה וי נן‬ ‫מן ע ל מ א‬ ‫ה ע ו ל מ‪.‬‬ ‫ועד‬ ‫העולם‬
‫גרם במשנתנו שהוםיסו א ח ״ כ ״מן העולם״‪ ,‬ו ע ל י ו הוא ש ע ר ע ר ו המינים‪ ,‬ו ל ס י כ ך היה מ ו כ ר ח ל ס ר ש‬
‫אבל לסי גירםת המשניות‬ ‫ה ו י נ ן ב י ה ‪ ,‬ע י ץ ה ע ׳ ‪ (84‬ו כ ר ‪.‬‬ ‫דלא‬ ‫מן ע ל מ א דהוינן ב י ה )או‪:‬‬
‫ש ה ו ם י ס ו ״ ע ד ה ע ו ל ם ״ ‪ ,‬ה ר י היה י כ ו ל ל ס ר ש כ ס ש ו ט ו ‪ :‬מן ע ל מ א ד א נ ן ב י ה ע ד ע ל מ א ד נ ה ו י ב י ה ‪,‬‬
‫וכן ב פ י ׳ ה א ג ד ו ת‬ ‫) ת ה ל י ם ק י ״ ג ‪ ,‬ב׳(‪.‬‬ ‫עולם‬ ‫ועד‬ ‫מעתה‬ ‫מבורך‬ ‫ה׳‬ ‫שם‬ ‫יהי‬ ‫כמו‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫העולם‪ ,‬כדי‬ ‫מן‬ ‫העולם ו כ ר הוסיפו בחותם הברכות‬ ‫ע ד‬ ‫ע ז ר י א ל )עמי ‪ :(27‬היו א ו מ ר י ם‬ ‫לד‬
‫וכדי לחתום הברכה שתמשך מתחלת‬ ‫זה‪,‬‬ ‫קודם‬ ‫שנברא‬ ‫להכיר למינץ שיש עולם הבא‬
‫ו ל פ י פ י ר ו ש ו ״ ‪ p‬ה ע ו ל ם ״ כ ו ו נ ת ו מן ה ע ו ל ם ש נ ב ר א‬ ‫ה ע ו ל ם ה ב א ע ד ה ע ו ל ם הזה ) ו ע י י ״ ש ע מ ׳ ‪.(42‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובד׳‬ ‫וכן ב א ו צ ר ה כ ב ו ד ל ד ת ו ד ר ו פ א ב ו ל פ י א ) ד ו ו ר ש א ‪ ,‬ט ע ״ ג ‪.‬‬ ‫קודם‪ ,‬והיינו עולם הבא‪.‬‬
‫ה י ו ח ו ת מ י ב ר כ ו ת א ו מ ר י ם מן ה ע ו ל ם וכר‪ **,‬ל כ ן ה ת ק י נ ו‬ ‫לא‬ ‫נאווידוואר משובש(‪ :‬ובמקדש‬
‫ש י ה ו א ו מ ר י ם מן ה ע ו ל ם ו ע ד ה ע ו ל ם ‪ ,‬ל ה ו ר ו ת ש י ש ע ו ל ם ל פ נ י ם מ ע ו ל ם ו כ ר ‪ ,‬ו ב מ ד ר ש ת ה ל י ם ) ה נ ״ ל (‬
‫‪,‬‬
‫ק ע ל מ א דהוינן ]ביה[ ע ד ע ל מ א ד א נ ן ב י ה וכר‪««.‬‬ ‫וכו‬
‫‪,‬‬
‫נמצאנו למדים לפי גירםת התוספתא והגי הנכונה ב מ ש נ ת נ ו שהמינים ח ל ק ו ע ל ״מן העולם״‪.‬‬
‫ועיץ מ״ש‬ ‫ו ל פ י מ ד ר ש ת ה ל י ם פ י ר ו ש ו ע ל ״ ע ל מ א דהוינן ביה״‪,‬ל» ו א ו ת ו ה ו פ י ם ו א ח ״ כ ב ב ר כ ה ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ה ר ״ מ ב ם ס ״ ח מ ה ת ש ו ב ה ‪ ,‬ו ה ש ו ה מ ״ ש ב ם ׳ ה ב ה י ר ס י נ״ב‪ 8»,‬ה ו צ ׳ ה ר ״ ר מ ר ג ל י ת ס י ק ״ ם ‪ .‬ועיין‬
‫‪,‬‬
‫מ ״ ש ה ר ״ א פינקלשטין ב פ פ ר ו ״ מ ב ו א ל מ ס א ב ו ת ואבות ד ר ״ ך ‪ ,‬עמי ר י ״ ג ואילך‪.‬‬
‫נוסח הברכה מ פ ו ר ש להלן תענית מ״א הי״ב והי״ד‪ ,‬בבלי שם ט״ז‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫התקינו‬ ‫‪.100‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ע י ץ ב פ י ר ב האי הנ״ל‪.‬‬ ‫ב ‪ /‬ו כ מ ו ש פ י ר ש ״ י כ א ן ) נ ״ ד אי(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫עיץ רש״י ם״ג א ד״ה ויברכו‪ ,‬ובאבות פ״ד מט״ז ובמפרשים‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כ ס ר ו צ ד ו ר‬ ‫‪.101‬‬
‫שם‪.‬‬
‫ילקוט המכירי משלי כ״ג‪ ,‬כ״ב‪ ,‬ל״ח ע״ב בשם תוספתא דברכות‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ע ונין‬ ‫אין‬
‫ועיין ל ה ל ן ת ע נ י ת ס ״ א‬ ‫ובירושלמי מוסיף‪ :‬מה היו א ו מ ר י ם ב ר ו ך ש ם כ ב ו ד מ ל כ ו ת ו ל ע ו ל ם ועד‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיין ב ס י ר ב ה א י ה נ ״ ל ) ל ע י ל ה ע ׳ ‪ ,(83‬עמי ‪.605‬‬ ‫הי״ג‪.‬‬

‫«« ב ו ב ר ה ע י ר לנכון ע ל נ י ר ס ת ה א ב ו ד ר ה ם ‪ ,‬ס׳ ת ס ל ו ת של ש ב ת ד״ה נשמת‪ ,‬ד״ו שכ״ו‪ ,‬ס ' ע״ג‪:‬‬
‫מן ע ל מ א ד ל א הוינן ביה‪ .‬ויש ל ה ו ס י ף שכן נ ר ם בפי' ה א נ ד ו ת ל ר ' עזרא ‪.‬ליקוטי ש כ ח ה ופיאה״‪,‬‬
‫ו׳ ע״א‪ .‬א ב ל נירסתנו מקוייסת ע״י כ ל נוסחאות ה מ ד ר ש שבידינו‪ ,‬וכ״ה ב י ל ק ו ט שמעוני ובמכירי במקומו‪.‬‬
‫וכן נ ר ס שם ר ' ת ו ד ר ו ס א ב ו ל פ י א )שהבאנו ל ה ל ן ( ‪ .‬ולמעשה אין ה ב ד ל בין הנירסאות‪ ,‬עיין ם״ש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫העולם‪.‬‬ ‫עד‬ ‫וצ״ל‪:‬‬ ‫ה ע ו ל ם וכוי‪.‬‬ ‫מן‬ ‫*» ו ב פ י ס ק א מן ה ת ל מ ו ד ל ע י ל שם‪ :‬היו אומרים‬
‫«» והמקובלים שהיתה ל פ נ י ה ם הנירסא במשנתנו ‪.‬היו אומרים ס ן העולם״‪ ,‬והוסיפו אח״כ ‪ .‬ע ד‬
‫העולם״‪ ,‬א ף ה ם ה ל כ ו ב ד ר ך זו‪ .‬ובפי׳ נורא ת ה ל ו ת ל ד י יואל ן' שועיב‪ ,‬רמ״ח ע״ב‪ :‬מ ן ה ע ו ל ם‬
‫ה ע ו ל ם ‪ ,‬ירצה משנברא ה ע ו ל ם ו ע ד שנברא ה ע ו ל ם ‪ .‬ודבריו ב ר ו ר י ם יותר ב ס פ ר ו ע ו ל ת שבת‬ ‫ועד‬
‫)פ׳ מ צ ו ר ע צץ ס ע ״ ד ( ‪ :‬ו ל מ ה חזרו ותקנו ע ד ה ע ו ל ם ‪ ,‬ואס׳ כי נ״כ ה י ה ב ר ו ך ע ד בריית ה ע ו ל ם ‪,‬‬
‫ר״ל ק ו ד ם ב ר י א ת ו וכו׳‪ .‬ובפי׳ ר׳ עזרא )עיין ל ע י ל העי ‪ :(84‬היו אומרים מן ה ע ו ל ם וכו׳ ו ב מ ד ר ש‬
‫ת ל י ם וכו׳ מן ע ל מ א ד ל א הוינא ביה ע ד ע ל ם א דאנן ביה‪ .‬ע ד ה ע ו ל ם הוא רומז ל א ל ף השביעי‬
‫ש ת פ ס ק ההמשכה‪ ,‬ו ל כ ך ב מ ק ד ש שהיתה השכינה ביניהם ל א היו אוסרים אותו‪ ,‬ואנו אומרים אותו‪ .‬ומאי‬
‫ע ו ל ם ה ב א ‪ ,‬פי׳ ש כ ב ר ב א מששת ימי בראשית וכוי‪.‬‬
‫ל» עיין ס פ ר י שלח סי׳ קייב‪ ,‬עם׳ ‪ ,121‬ו ב ב ל י סנהדרין ס״ד ב׳ ו ב ס ק ב י ל ו ת ‪.‬‬
‫«» תרנום נרשם שלום‪ ,‬סי׳ ק״ו‪ ,‬עם׳ ‪ ,114‬ובראשונים שציין שם‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫ברכות פ״ו עמ ‪40-39‬‬ ‫‪124‬‬
‫ו ע י ץ גי׳ כ י ״ ע ‪.‬‬ ‫ומרומם ע ל כ ל ב ר כ ה ותהלה‪.‬‬ ‫במכירי ה נ ״ ל מוסיף‪:‬‬ ‫כבודך‪.‬‬ ‫‪.102‬‬
‫ו ב מ ה ר ש ״ א ) ס ו ט ה מ ׳ ב׳(‪ :‬״ ו י ב ר כ ו א ת ש ם כ ב ו ד ך ‪ ,‬ה י י ג ו ב ר ו ך ש ם כ ב ו ד ו ‪ .‬ו מ ר ו מ ם ‪ ,‬ה י י נ ו מ ל כ ו ת ו ׳ ‪/‬‬
‫אבל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אותו»»‬ ‫במכירי משלי הנ״ל‪ :‬מבליעים‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אותה‬ ‫מבלי עין‬ ‫‪.106‬‬
‫ק ש ה ל ש ב ש א ת כ ל נ ו ס ח א ו ת ה ת ו ס פ ת א ו ל ע מ ד ע ל ה ק ש ר בין ש כ ח ת ה ת ו ר ה ו ה ב ל ע ת ה ש ם ) ע י ץ‬
‫ולפיכך קרוב לוודאי שהנכץ כלפנינו‪ ,‬ופירושו כשהיתה התורה משתכחת מישראל‪,‬‬ ‫ב ה ע י ‪.(89‬‬
‫ולא החשיבו אותה‪ ,‬ל א היו הזקנים מלמדים אותה א ל א היו מ ב ל י ע ץ א ת התורה ביניהם לבין ע צ מ ם‬
‫בראשי פ ר ק י ם בעלמא‪ ,‬וכדברי ה ל ל להלן בהכ״ד‪ ,‬ועיץ מ״ש להלן בסמוך‪.‬‬
‫זו היא פיםקא ממשנתנו ב ס ו ף מכילתין‪ ,‬והכוונה ל ס ו ף‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בעז‬ ‫והנה‬ ‫שנ׳‬ ‫‪.107‬‬
‫הפיסקא ע י ץ להלן‪.‬‬
‫חסר בד ובכי״ע‪ ,‬א ב ל אץ שם אלא קיצור הפיסקא ש ל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫תבוז‬ ‫אל‬ ‫ואו׳‬ ‫‪.108‬‬
‫ו ה כ ו ו נ ה ה י א ש א ם ה י א ע ת ל ע ש ו ת ל ה ׳ ‪ ,‬כ ג ץ ב ז מ נ י ם שאין ה ת ו ר ה פ פ ו נ ה כ ל צ ו ר כ ה‬ ‫משנתנו‪,‬‬
‫א צ ל הבריות‪ ,‬ה פ ר ו תורתך‪ ,‬ומבליעין אותה החכמים בינם לבין עצמם‪ ,‬וכמו שעשה ה ל ל להלן‪.‬‬
‫ו מ ש נ ת נ ו ה נ ״ ל א י נ ה מ ד ב ר ת כ ל ל ב ש ם המפורש»» )וכן מ ש מ ע מ מ ד ר ש ר ו ת פ ״ ד ‪ ,‬ד ׳ ( ‪ ,‬״ ו ה כ ו ו נ ה ה י א‬
‫לחיצוניים שנמנעו להזכיר א ל ״ ף ד ל י ״ ת אפילו ב ב ר כ ה )עיץ מ״ש ל ע י ל סה״כ(‪ ,‬ו כ ג ג ק ה ת ק י נ ו‬
‫שיזכירו את השם אפילו בשאילת ש ל ו ם ‪ « ,‬משום ע ת לעשות ל ה ׳ ‪ -‬ה פ ר ו תורתך )הזכרת ה ש ם‬
‫בשאילת שלום(‪.‬‬
‫ר ״ י נ ח מ י א ש ל מ ש ל י ) י ״ א ‪ ,‬כ ״ ד ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ (60‬ב ש ם ה ת ו ס פ ת א ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הזקן‬ ‫הלל‬ ‫‪.109‬‬
‫ובמדרש משלי נעתקה התוספתא כגי׳‬ ‫הברייתא היא בארמית‪ ,‬ובבבלי בעברית‪.‬‬ ‫ובירושלמי‬
‫י פ ו צ ו‬ ‫ו ל ע י ל ש ם בסמוך‪ :‬א ״ ר א ל ע ז ר אם ר א י ת ד ו ר שחביבין עליו ד ב ר י תורה‬ ‫שלפנינו‪.‬‬
‫אתך‪.‬‬ ‫לזרים‬ ‫ואין‬ ‫ואם לאו‪ ,‬יהיו ל ך לבדך‪,‬‬ ‫חוצה‪,‬‬ ‫מ ע י נ ו תי ך‬
‫ב ס פ ר י ז ו ט א ר י ש פ נ ח ס ) ע מ ׳ ‪ :(317‬ה ל ל א ו מ ר ב ש ע ת ה מ פ ז ר ץ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מ פז ד ין‬ ‫בשעת‬
‫עיין ב ב ב ל י כאן‪ ,‬ו ב ה ע ר ו ת ה ו ר ו ב י ץ ל ס פ ר י ש ם ‪.‬‬ ‫כ נ ם א ת הרגל‪ »3,‬ד ל י ת ק פ י ץ ק נ י מ י נ י ה ו כ ר ‪.‬‬
‫ולפ״ז ברור שהסיפא מפרשת את ה ר י ש א ‪,‬‬ ‫וכ״ה ב כ ל הנוסחאות‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שאתה‬ ‫בשעה‬
‫בשעה שהתלמידים מכנסים ומחשיבים דב ר י תורה וחוזרים ע ל י ה ם ‪ -‬פ ז ר ‪ ,‬א ב ל ב ש ע ה‬ ‫כלומר‪,‬‬
‫וכן פ י ר ש ה מ א י ר י ג ם א ת‬ ‫‪ p‬פגומות ומפזרות א ת רוב התורה ומשבחות אותה — כנם‪.‬‬ ‫שהכוסות‬
‫הבבלי‪ ,‬אבל ברש״י שם לא פירש ק ‪.‬‬
‫א ב ל בפי׳ ר ״ י גחמיאש ב ב ב ל י ו ב י ר ו ש ל מ י‬ ‫וכ״ה בכי״ע ובמדרש משלי‪.‬‬ ‫בה‪.‬‬ ‫מכנפ‬ ‫‪.112‬‬
‫כ ג י ׳ ד‪.‬‬

‫‪ ,264‬הע׳ ‪ ,2‬ופירש ש ה כ ו ו נ ה‬ ‫ב ס פ ר ו אורשריפט‪ ,‬עסי‬ ‫•» וכן הניה א ב ר ה ם גיינר מ ד ע ת ו ‪,‬‬

‫לשם המפורש‪.‬‬
‫«• כ ד ע ת ניינר הניל ונרעץ‪ ,‬נשיכטע ח״ד‪ ,‬ס ו ף נאטע ‪ ,15‬ועוד‪.‬‬
‫והשוה לשון התנחומא‪ ,‬הוס׳ ל פ ר ש ת‬ ‫״> והעיר עליו רמימ פ א ל ל א ק ב ב י ת ת ל מ ו ד שיא‪ ,‬עס׳ ‪.83‬‬
‫ואתחנן‪ ,‬הוצ׳ ב ו ב ר ז׳ סע״ב‪.‬‬
‫*» ר ב האי נאון הנ״ל )לעיל ה ע ׳ ‪ ,(83‬עמ׳ ‪ ,605‬פירש‪ . :‬ו ט ע מ א ד מ י ל ת א כיון דןמשום[ ק ל ק ו ל א‬
‫ד ט י ל ת א ‪ ,‬חזו רבנן ר צ ר י ך ע ל מ א ל מ י ה ו ה שם שטים ת ד י ר בני )צ״ל‪ :‬ב פ י ( בני א ד ם ‪ ,‬ד ה ו ה אמרין ב ש א י ל ת‬
‫שלום ב ד י ך מ ר ל א ב א ו ב ר א ו ר ו ח א ד ק ו ד ש א ‪ ,‬ואצריכו רבנן ל מ י מ ר י ב ר כ ך ה׳ וכו׳ ‪/‬‬
‫וכן פירשו מ ד ע ת ם כ מ ה מן ה ח כ מ י ם האחרונים‪ ,‬עיין מיש מאן שם‪ ,‬עם׳ ‪ 581‬ו א י ל ך )ולהם רמזתי ב ת ס ׳ ׳ ד‬
‫ח״א עמ׳ ‪ ,(31‬ו כ ב ר ה ר א ה מאן ע ל הקושי שבפירוש זה ושבפירושים ה א ח ר י ם ‪ .‬ו ל א ע ו ד א ל א ש מ ד ב ר י‬
‫מ ד ר ש ר ו ח ר ב ה משמע שירעו שהכוונה היא לבני א ר ם שמשכיחים א ת השם‪ .‬וכן משמע מ ה מ ש ך ד ב ר י‬
‫ה ת ו ס פ ת א כאן )ועיין מיש ל ה ל ן ס ו ף שו׳ ‪ .(112‬ו ל פ י כ ך נ ר א ה כ מ ו שכתבנו בפנים‪.‬‬
‫*» כ נ ר א ה שהסופר כ ת ב באשנרה מן ה ב ב ל י )עיין‪ ,‬לדונמא‪ ,‬ב״ק ס ׳ ע״ב(‪ ,‬ה ס פ ר י )האזינו‬
‫פי׳ שכ״א‪ ,‬עמ׳ ‪ (369‬ורות ר ב ה )פ״א‪ ,‬ד ׳ הוצ׳ ר א ם נ׳ סע״ב(‪ .‬וכאן צ״ל‪ :‬כ נ ס א ת ד ב ר י ך ‪ ,‬עיין‬
‫ל ה ל ן סנהדרין פ״א םה״ח ובמקבילות‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪125‬‬ ‫ברכות פ״ו עמ ‪40‬‬
‫ועיין ה ה ו ס פ ה ב כ י ״ ע ‪ ,‬ו כ ״ ה ג ם ב מ ד ר ש‬ ‫בכי״ע ו ב ד מוסיף‪ :‬ה פ ר ו תורתך‪.‬‬ ‫ל ה ‪/‬‬ ‫לעשות‬
‫ו כ נ ר א ה ש ר ״ מ ח ו ל ק ו ס ו ב ר ש א ד ר ב ה בזמן ש ה ת ו ר ה ש כ ו ח ה ואין ה כ ל משגיחין ע ל י ה ‪ ,‬ב א ו ת ו‬ ‫משלי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫זמן מ ח ו י י ב ץ ל ה ת ח ז ק ב ה ו ל ח ז ק א ו ת ה ‪ ,‬ו ע ״ ז נ א מ ר ״ ה ס ר ו ת ו ר ת ך ״ ‪ ,‬ב א ו ת ה ש ע ה ״ ע ת ל ע ש ו ת ל ה ״ ‪,‬‬
‫ועיין ב ר ש ״ י ש ם ו ב ם ״ ז ר י ש ס נ ח ם ‪ ,‬עמי ‪ .316‬ו ב כ מ ה נ ו ס ח א ו ת‬ ‫וכסירושו ש ל רבא בבבלי ם״ג א ‪/‬‬
‫ש ל המשנה נוםסו ד ב ר י ם ה ל ל ו נשל ר״מ( בשמו ש ל ר ׳ נתן )עיץ מ ״ ש הרינ״א במבוא לנוה״מ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ ,(975‬ואין כ א ן מ ח ל ו ק ת א ל א ב א ו ר ל ת ק נ ת ה מ ש נ ה ש ב ש ע ת ה ש כ ח ה צ ר י ך ל ה ז כ י ר ‪ ,‬ו ד ל א‬ ‫עמ‬
‫כהלל‪.‬‬
‫י ל ק ו ט ה מ כ י ר י ת ל י ם ס י ׳ ק י ״ ט ‪ ,‬ח ״ ב ע מ ׳ ‪ ,230‬ב ש ם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מאיר‬ ‫ר׳‬ ‫היה‬ ‫‪.113‬‬
‫התוםסתא‪.‬‬
‫ובבבלי‪ :‬תניא היה ר ׳ מ א י ר‬ ‫ועיץ במדרש תהלים‪.‬‬ ‫וכ״ה בירושלמי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מצות‬ ‫מאה‬
‫‪,‬‬
‫אל‬ ‫אדם ל ב ר ך מאה ב ר כ ו ת ב כ ל יום ש נ ועתה י ש ר א ל מה ה׳ א ל ק י ך ש ו א ל ממך‪.‬‬ ‫חייב‬ ‫אומר‬
‫ועיין ב ש ו ״ ת ה ר ״ א בן ה ר מ ב ״ ם ס י ׳ ם ״ ג‬ ‫ת י ק ר י מ ה א ל א מ א ה )עיין ד ק ״ ם ש ם ע מ י ‪ 108‬העי ב׳(‪.‬‬
‫ובילמדנו ב ל ק )ילקוט ש ם סוף ר מ ז תשם״ו(‪ :‬א ״ ר‬ ‫) ה ו צ ׳ ר א ״ ח ס ר י י מ ן ‪ ,‬עמי ‪ (125‬ו ב ה ע ׳ ‪ 25‬ש ם ‪.‬‬
‫מאיר הסחות מישראל אינו ע ו ב ד ל ו יום שאינו עושה א ת המצות‪ ,‬וחשבץ הוא א ל א ש ל א נטריח‪.‬‬
‫ומכאן משמע קצת שהיה החשבון ידוע להם‪.‬‬
‫המצות‬ ‫ובירושלמי‪ :‬שאץ‬ ‫וכ״ה בכי״ע ובמכירי הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מצות‬ ‫שאין‬ ‫‪.116‬‬
‫וכ״ה בבבלי‪.‬‬ ‫ו ב ם ס ר י ס ו ף ואתחנן‪ :‬ח ב י ב י ם י ש ר א ל ש ם ב ב ם ה ק ב ״ ה ב מ צ ו ת ו כ ר ‪.‬‬ ‫מקיסות אותו‪.‬‬
‫ביום‬ ‫שבע‬ ‫ו כ ן י ו צ א מ ס ו ף ה ב ר י י ת א ‪ :‬ו ע ל י ה ן אמי ד ו ד‬ ‫מצות וכר‪.‬‬ ‫שבע‬ ‫א ב ל ב ד כאן‪ :‬ש א ץ‬
‫ו ע י ץ להלן‪.‬‬ ‫ועיין מ ד ר ש ת ה ל י ם ר ס ״ ו ה נ ״ ל ‪.‬‬ ‫הללתיך‪.‬‬
‫הברייתה מונה תפילין ש ל ר א ש ותפילין ש ל יד לשתי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בראשו‬ ‫תפלין‬ ‫‪.117‬‬
‫מ צ ו ו ת ) כ ש י ט ת ה ר ״ מ ב ם ה ״ מ ע ש ץ י ״ ב וי״ג(‪ »«,‬ו צ י צ י ת ל ד ׳ מ צ ו ת ) כ ש י ט ת ר ׳ י ש מ ע א ל ב מ ש נ ת‬
‫מנחות םס״ג(‪ ,‬ומזוזה מצוה אחת‪ ,‬ה ר י שבע‪.‬‬
‫עיין גי׳ כ י ״ ע ‪ ,‬ו ל ס י ג י ר ם א ז ו צ ״ ל ש ם ל ה ל ן ‪ :‬א מ ר ל מ נ צ ח ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫נכנם‬ ‫‪.118‬‬
‫בם׳ נ י ר ל י ר ו ש ל מ י סוף מ כ י ל ת ץ סירש כסשוטו‪ ,‬שבמרחץ ר א ה‬ ‫השמינית‪.‬‬ ‫על‬ ‫‪.119‬‬
‫ועיין ה ג י ר ם א‬ ‫ועיץ בפי׳ לבע״ם חרדים שם‪ ,‬ומש״ש בגליוני הש״ם ל ר ״ י ענגעל‪.‬‬ ‫מצוה שמינית‪.‬‬
‫במנחות מ״ג ב ‪/‬‬
‫ב ת ם ״ ר ) ע מ ׳ ‪ (32‬ה ע י ר ו ת י ש ל ס נ י ה מ כ י ר י ה י ת ה כ א ן ה ו ם ס ה ב ת ו ס פ ת א ‪,‬‬ ‫ויחלצם‪.‬‬ ‫‪.120‬‬
‫א״ל שתהא‬ ‫א ״ ל מ ס נ י מה?‬ ‫וגרפ‪ :‬מלמה״ד ל מ ל ך ש א מ ר לאשתו תהא מקושטת ומתוקנת לפני‪.‬‬
‫א״ל‬ ‫א ״ ל מ פ נ י מה?‬ ‫כ ך א מ ר הקב״ה לישראל‪ ,‬בניי‪ ,‬הוו מתוקנים ומקושטים לפני‪.‬‬ ‫רצויה לפני‪.‬‬
‫ועכשיו נ ״ ל י ו ת ר ש ל א היה כ ״ ז ל פ נ י ו בתוספתא‪ ,‬שהרי הוא הביא ש ם‬ ‫כדי שתהיו רצויים לפני‪.‬‬
‫ולפיכך‬ ‫א ת ה מ ק ו ר ו ת ש ה ו ז כ ר ב ה ם ה ס ם ו ק ש ב ע ב י ו ם ה ל ל ת י ך ‪ ,‬ו ל מ ה ד ל ג ע ל ה ס פ ר י ב ס ו ף ואתחנן?‬
‫מ ס ת ב ר י ו ת ר ש י ש ל ס נ י נ ו ה ש מ ט ה ב כ ת ״ י ה מ כ י ר י ‪ ,‬ו ה ו ש מ ט ה ש ם ) ע ״ י ה ד ו מ ו ת ( ה ס י ם ק א מן ה ם ס ר י ‪,‬‬
‫והמשל נמצא אף בסוף ממכת‬ ‫ו נ ש ד ד ו הדברים שהבאנו‪ ,‬והם שייכים לםסרי‪ ,‬ולא לתוםסתא‪.‬‬
‫ועיין ס פ ר י ע ק ב פ י ׳ מ ״ ג ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.102‬‬ ‫תפילין‪.‬‬

‫*• פשיטא שאין למדין מן האגדות‪ .‬ועיין ס ו כ ה ל״ז ב׳‪ ,‬ח ו ה ר ה ר ק י ע להרשב״ץ‪ ,‬עשין י״נ‪ ,‬ותשב״ץ‬
‫ח״ג סי׳ קל״ז‪ ,‬ל״ב ע״א‪.‬‬
 ‫מסכת פאה‬

‫פ ״ א‬

‫כלומר‪ ,‬אם הפריש פחות מששים )ולא היה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שיעור‬ ‫לה‬ ‫יש‬ ‫הפיאה‬ ‫‪.2‬‬
‫ב ד ע ת ו ל ה ש ל י ם ( ל א ע ש ה כ ל ו ם ו ח י י ב ב מ ע ש ר ו ת ) ע י ץ י ר ו ש ׳ פ ״ א ה״א(‪ ,‬ו ל א ק י י ם כ ל ל מ צ ו ת‬
‫אבל אם הפריש בכורים פחות מששים‬ ‫מ ש ו ם ש מ ד ר ב נ ן א ץ מ צ ו ה ב פ ח ו ת מ ש י ע ו ר זה‪.‬‬ ‫פיאה‪,‬‬
‫)עיין י ר ו ש ׳ ב כ ו ר י ם ר ם ״ ג ( כ ב ר ק י י ם מ צ ו ת ב כ ו ר י ם ‪ ,‬א ל א ש ה ח כ מ י ם ח י י ב ו ה ו ל ה ו ס י ף ע ד א ח ת‬
‫וכן ב ר א י י ת פ נ י ם ב ע ז ר ה ק י י ם מ צ ו ה א פ י ל ו ב כ ל ש ה ו א ‪ ,‬ו כ ל מ ה ש מ ו ס י ף מ ו ס י ף ב מ צ ו ה ;‬ ‫מששיפ‪!.‬‬
‫ב ג מ י ל ו ת ח ס ד י ם ב ג ו פ ו ‪ ,‬ו מ ו ס י ף ע ד ל א ץ ש י ע ו ר ‪ ,‬וכן ב ת ״ ת ‪.‬‬ ‫וכן‬
‫ריבמ״ץ פ״א מ״א‪ ,‬וממנו כנראה בכפו״ס ם נ ״ ב ‪,‬‬ ‫מלמעלה‪.‬‬ ‫שיעור‬ ‫לה‬ ‫ואין‬
‫עמ׳ תש״ג‪.‬‬
‫שאמרו‬ ‫בי(‬ ‫)ו׳‬ ‫מנדרים‬ ‫הקשה‬ ‫ע״ג‪,‬‬ ‫ם״א‬ ‫רפ״ד‪,‬‬ ‫לאוץ‬ ‫בפמ״ג‬ ‫פיאה‪.‬‬ ‫אינה‬ ‫‪.3‬‬
‫וכוונתו‬ ‫ותירץ ש כ ל שדהו ל א ו דווקא‪.‬‬ ‫אם ר ו צ ה ל ע ש ו ת כ ל שדהו פ א ה ה ר ש ו ת בידו‪.‬‬ ‫שם‪:‬‬
‫ל ק צ ו ר מקודם ש ב ו ל ת אחת כדי לחייב את השדה בפאה‪ ,‬כמו שפירשו הקדמונים ב נ ד ר י ם‬ ‫שצריך‬
‫ועיץ בכפו״ם הנ״ל‪.‬‬ ‫ע ״ פ ה י ר ו ש ל מ י כאן‪.‬‬ ‫שם‬
‫ע״ד‪.‬‬ ‫ט״ו‬ ‫בירושלמי ם״א ה״א‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הבא‬ ‫לעולם‬ ‫קיימת‬ ‫והקרן‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ :(120‬א ר ב ע ה ד ב ר י ם א ד פ ה ע ו ש ה א ו ת ן נ ם ר ע ץ מ מ נ ו ב ע ו ל ם ה ז ה‬ ‫דר״ן פ״מ )שכטר‬ ‫ובאבות‬
‫לר״ן‬ ‫סתרימ‬ ‫ובמגילת‬ ‫ע״ב‪.‬‬ ‫כ״ב‬ ‫שנבלום‪,‬‬ ‫הוצ׳‬ ‫דרבי‬ ‫בפרקי‬ ‫ומשם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הבא‬ ‫ולעולם‬
‫נאמר‬ ‫פ ו ז נ נ ם ק י ס י ׳ כ ׳ ע מ ׳ ‪ ,13‬ם ׳ ח ס י ד י ם סי׳ ל ׳ ע מ ׳ ‪ ;28‬ד ׳ ב ו ל ו נ י ה ס י ׳ ת ר ״ ה ( ‪:‬‬ ‫)ליקוטי‬
‫האדם‬ ‫‪p‬‬ ‫נפרעין‬ ‫דברים‬ ‫״על״(‬ ‫בלי‬ ‫הדברים‪,‬‬ ‫אלו‬ ‫א ל ו )וכן בד‪:‬‬ ‫פיאה‬ ‫בראש‬ ‫בתוספתא‬
‫הזה ו ה ק ק קיימת ל ו ל ע ו ל ם הבא ע ל ע״ז ו כ ר ‪ ,‬ע ל אלו ממהרין ל פ ר ו ע ממנו כ ע ו ל ם‬ ‫בעולם‬
‫ה ז ה חוץ מ פ ר ע נ ו ת ש נ פ ר ע י ן מ מ נ ו ע ל י ה ם ב ע ו ל ם ה ב א ו כ ר ‪.‬‬
‫שלשה‬ ‫אלתוםפתא‬ ‫ונץ‬ ‫‪:(12‬‬ ‫עמ׳‬ ‫בנעט‬ ‫)הוצ׳‬ ‫םפ״א‬ ‫אבות‬ ‫להרמב״ם‬ ‫בפיה״מ‬ ‫אבל‬
‫עבודה זרה וגלוי‬ ‫הבא‬ ‫לעולם‬ ‫חלק‬ ‫לו‬ ‫ואין‬ ‫‪ p‬ה א ד ם ב ע ו ל ם הזה‬ ‫דברים נפרעים‬
‫וכן פ ס ק ב ם ״ ז מה׳ ד ע ו ת ה״ג‪ :‬א מ ר ו ח כ מ י ם ש ל ש‬ ‫עריות ושפיכות דמים ולשץ הרע כנגד כולם‪.‬‬
‫וכן מ ע ת י ק‬ ‫ועיץ בפרקי ד ר ״ א ד ״ פ נ״ג ו ב ר ד ״ ל שם‪.‬‬ ‫עבירות וכו׳ ואץ לו חלק לעולם הבא וכר‪.‬‬
‫וכן מעתיקים בשם התוספתא ב מ ק ו ר ח י י ם‬ ‫ב ש ם ה י ר ו ש ל מ י ו ה ת ו ס פ ת א ב ס מ ״ ג ל א ו ץ ט׳‪ ,‬ח׳ ע ״ א ‪.‬‬
‫וקרוב לוודאי‬ ‫ל ד ״ ש צ ר צ ה ס ו ף ת ז ר י ע ‪ ,‬ס ״ ח ם ע ״ ג ‪ ,‬ו ב מ נ ו ה ״ מ ה ו צ ׳ ע נ ע ל א ו ח ״ ד ‪ ,‬ס ו ף ע מ ׳ ‪.356‬‬
‫ש ב ו ל ם העתיקו ע ״ פ ה ר ״ מ ז״ל‪.‬‬
‫וכ״ה בירושלמי ם״א ה״א‪ ,‬ט ״ ז‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫פירות‬ ‫לה‬ ‫ויש‬ ‫קרן‬ ‫לה‬ ‫יש‬ ‫זכות‬ ‫‪.5‬‬
‫ולפי פשטות ה ל ש ץ מוכח ש מ ד ב ר י ם כאן ב ק ר ן‬ ‫ר ע ״ ב ‪ ,‬ב ב ב ל י קידושין מ׳ א׳‪ ,‬ובאבות דר״ן הנ״ל‪.‬‬
‫ברם במשנתנו לא נמנו אלא מצוות מיוחדות‬ ‫ה ב א ו פ י ר ו ת ב ע ו ל ם הזה‪ ,‬כ מ ו ב מ ש נ ת נ ו ‪.‬‬ ‫לעולם‬
‫א ו כ ל פ י ר ו ת י ה ן ב ע ו ל ם הזה‪ ,‬ו ל א ז כ ו ת ב ד ר ך כ ל ל ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ל י ק י ד ו ש י ן ל ״ ט ב׳‪.‬‬ ‫שאדם‬
‫אלא‬ ‫פ י ר ו ש ה ש ל ז כ ו ת כ א ן ה ו א כ מ ו ב נ ה ה מ צ ו מ צ ם ש ל צ ד ק ה וחסד‪,‬־ ו א ץ כ א ן‬ ‫ושמא‬
‫ועיץ במדרש תהלים פ״ל‪ ,‬ד ׳‬ ‫ה כ ל ל ה ש ל משנתנו בריש מכילתץ‪ ,‬כפירוש הר״מ בפיה״מ שם‪.‬ג‬

‫! ולשיטת הגריא בשנויא כאן‪ ,‬כ ל מ ה שמוסיף א ח ר י שהפריש מ ק צ ת ב כ ו ר י ם ע־מ שלא ל ה ש ל י ם‬

‫יש ל ו דין של ת ו ס פ ת ב כ ו ר י ם ‪ .‬ועיין במל״מ ס־א מה׳ מתנות עניים הט״ו‪.‬‬
‫‪.114‬‬ ‫* עיין בטלונות ע ר ך זכי‪ ,‬וטיש בהירושלטי כפשוטו‪ ,‬עם׳‬
‫* ועיין ב ב ל י ש ב ת קכ״ז ר ע י ב וברשיי שם ד י ה ה״נ‪.‬‬
‫‪126‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪127‬‬ ‫פאה פ״א עמ ‪42-41‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ס ם ״ ב ‪ ,‬ד ‪ .‬א ב ל עיין ס פ ר י ה א ז י נ ו ס ו ף פ י ׳ ש כ ״ ד ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,376‬ב ״ ר פ ל ״ ג ‪ ,‬א ‪ /‬ע מ ׳ ‪ ,300‬פ ס י ק ת א‬
‫א ב ל כאן א י‬ ‫ד ר ״ כ ס״ט‪ ,‬ע״ג ע ״ ב ובמדרשים ש צ י ץ ב ו ב ר שם‪ ,‬והיתה לסניהם מסורת אחרת‪.‬‬
‫ועיין ב א ב ו ת ד ר ״ ן ה נ ״ ל ‪.‬‬ ‫א ס ש ר ל ס ר ש ע ״ ס ה מ ס ו ר ת ההיא כ פ י ש מ ו כ ח מהמשך ה ע נ י ץ להלן‪.‬‬
‫ס״א‪,‬‬ ‫כלה‬ ‫דמם׳‬ ‫עיין ב צ י ו נ י ם ב מ ם ה ״ ת ‪ ,‬ו ע י ץ ב ב ר י י ת א‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫טובה‬ ‫‪.9‬מחשבה‬
‫‪,‬‬
‫‪.190‬‬ ‫ועיין מ ״ ש ל ה ל ן ע מ ׳‬ ‫‪.176‬‬ ‫ה י ג ר ‪ ,‬עמי‬ ‫הוצ‬
‫כגירםתנו כ ״ ה ב ב ב ל י קידושין‪ ,‬ב ה ו צ א ו ת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫סירות‬ ‫שעושה‬ ‫מחשבה‬ ‫אלא‬ ‫‪.12‬‬
‫כאן‪:‬‬ ‫ובכי״ע‬ ‫ג״א‪.‬‬ ‫ע״ם‬ ‫הרש״ל‬ ‫הגיה‬ ‫וכן‬ ‫רש״י‪,‬‬ ‫לפני‬ ‫וכן היה‬ ‫בכי״מ‪,‬‬ ‫וכ״ה‬ ‫החדשות‪,‬‬
‫למעשה‬ ‫מצרפה‬ ‫המקום‬ ‫אץ‬ ‫ושאינה טובה‬ ‫המעשה‪,‬‬ ‫עם‬ ‫מצרפה‬ ‫המקום‬ ‫מחשבה טובה‬ ‫אלא‬
‫ובד‪ :‬א ל א מחשבה טובה ש ע ו ש ה‬ ‫ל א ה ע ת י ק כהוגן ג ם ל פ נ י כן‪ ,‬ע י ץ ב ש נ ו ״ ם ( ‪.‬‬ ‫)וצוקרמנדל‬
‫מחשבה‬ ‫אלא‬ ‫וצ״ל‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הקב״ה‬ ‫אץ‬ ‫טובה‬ ‫עושה‬ ‫ושאינה‬ ‫למעשה‬ ‫מצרפה‬ ‫המקום‬ ‫טובה‬
‫א ץ הקב״ה וכר‪ .‬וכ״ה‬ ‫מעשה‬ ‫המקום מ צ ר פ ה למעשה‪ ,‬ושאינו עושה‬ ‫מעשה‬ ‫)טובה( ש ע ו ש ה‬
‫‪,‬‬
‫ישנים ובמכירי תהלים פפ״ו‪ ,‬י״ח‪ ,‬קפ״ג ע״א‪ ,‬וכ״ה ל פ נ י ה מ ה ר ש ״ א והב״ח‪.‬‬ ‫בד‬ ‫בקידושין‬
‫מעשה וכר‪ .‬ועיץ‬ ‫בה‬ ‫שאין‬ ‫ו ב ע ״ י ו ב א ג ד ו ת ה ת ל מ ו ד שם‪ :‬מ ח ש ב ה ש ע ו ש ה ם י ר ו ת ו כ ר מ ח ש ב ה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫רש״י ובחי ה ר ד ״ ל ל ב ב ל י שם‪,‬‬ ‫בפי‬
‫‪,‬‬
‫שנשתמרה ל נ ו בע״י ובאגה״ת הנ״ל הוא‬ ‫מעשה״‬ ‫בה‬ ‫שאין‬ ‫״מחשבה‬ ‫הגי‬ ‫והנה‬
‫‪,‬‬
‫מעשה‬ ‫עמה‬ ‫‪ :163‬מ ח ש ב ה ש י ש‬ ‫וכ״ה במדרש ל״ב מדות פ״ט‪ ,‬ע מ‬ ‫ממסורת אחרת‪.‬‬ ‫שריד‬
‫כיצד רוצח שחישב להרוג‪,‬‬ ‫מעשה אינה כמעשה‪.‬‬ ‫עמה‬ ‫היא כ מ ע ש ה ‪ ,‬ו מ ח ש ב ה שאין‬ ‫הרי‬
‫נ מ ל א ת כ ל י ז י נ ו ו י צ א ו ל א השיג ח ב י ר ו ‪ ,‬ז ו מ ח ש ב ה ש י ש ע מ ה מ ע ש ה ‪ ,‬מ ע ל ץ ע ל י ו כ א ל ו ה ר ג ו ‪.‬‬
‫ולפ״ז אפשר‬ ‫ח ש ב ו ל א נ ט ל א ת ה ז י ץ זו מ ח ש ב ה ש א ץ ע מ ה מ ע ש ה ו א י נ ה כ מ ע ש ה ו כ ר ע י י ״ ש ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ל פ ר ש א ף א ת הגי׳ ה י ש נ ה ש ב ב ב ל י ‪ ,‬ו מ ו כ ח ש ל א כ פ י ה מ ה ר ש ״ א ה נ ״ ל ‪.‬‬
‫ב ד ובכי״ע‪ :‬נותן א ד ם‬ ‫וכפוף‪.‬‬ ‫ובאמצע‬ ‫מתחילה‬ ‫פאה‬ ‫אדם‬ ‫נותן‬ ‫‪.14-13‬‬
‫‪,‬‬
‫ובמשנה ג ‪ :‬נותנץ פיאה מתחלת‬ ‫וכ״ה ב ר ״ ש פ ״ א מ״ג‪.‬‬ ‫ובאמצע וכר‪.‬‬ ‫השדה‬ ‫פיאה מתחילת‬
‫ומלשץ המשנה משמע ש ל ת ״ ק נ ו ת נ ץ פיאה מתחלת השדה אפילו לכתחילה‪*.‬‬ ‫השדה ומאמצעה‪.‬‬
‫ו ה נ ה כ מ ה מן ה ר א ש ו נ י ם * ס י ר ש ו ש ע נ י י ן ת ח י ל ה ו ס ו ף א י נ ו מ ת י י ח ם ל מ ק ו מ א ל א לזמן‪ ,‬ו א ץ ה ב ד ל‬
‫באיזה מקום מנית א ת הפיאה‪ ,‬ו ב ל ב ד שיניחנה ב ס ו ף הקצירה‪ ,‬ואם עשה ק הרי הניח בסוף‪ .‬והדברים‬
‫מנוסחים יפה בפי׳ ה ר ל ב ״ ג ע ל התורה )קדושים קפ״א ע״ב(‪ :‬״והנה הפאה הוא לפי מה שיורה‬
‫ע ל י ו הגדר ב ס ו ף השדה‪ ,‬כי הוא מה ש ת כ ל ה א ל י ו הקצירה‪ ,‬והוא מ ב ו א ר מ צ ד ע צ ם ה ע נ ץ ‪ ,‬שבאיזה‬
‫ש ת כ ל ה הקצירה יוכל להניח סאה‪ ,‬א ע ״ ס שהוא ב א מ צ ע שדהו‪ ,‬כי ל א דקדקה התורה‬ ‫מקום‬
‫א ל א ש י נ י ח ק צ ת מ ה ק מ ה ל ע נ י י ם ‪ ,‬ואין ה ב ד ל ל ע נ י י ם ב ץ ה י ו ת ה ב א מ צ ע ה ש ד ה א ו ב ס ו ף ה ש ד ה ״ ‪.‬‬
‫ולפי שיטה זו ״מתחילה״ מירושה מתחילת הקצירה‪ ,‬ות״ק ש ל משנתנו סובר שמיד אחרי ש ק צ ר‬
‫כלומר לקרוא לה שם‬ ‫ראשונה מותר לו להניח פיאה בתחילת השדה או באמצעה‪,‬‬ ‫שבולת‬
‫ויש כאן סתירה ב ד ו ר ה כ ץ המשנה והתוספתא‪ ,‬ש ה ר י‬ ‫פ י א ה ‪ ,‬ו ל ק צ ו ר א ת ה ש א ר ב כ ל זמן ש י ר צ ה ‪.‬‬
‫‪ p‬א ל א בדיעבד‪.‬‬ ‫הסיפא להלן מוכח שלא התירה התוספתא לעשות‬ ‫‪p‬‬
‫שירצה‪,‬‬ ‫ה פ י א ה מ א י ז ה נצד[‬ ‫קמא שיעזוב‬ ‫דעת תנא‬ ‫כאן כתב‪:‬‬ ‫להר״מ‬ ‫בפיה״מ‬ ‫ברם‬
‫‪,‬‬
‫ש מ ע ץ אומר שהיא מאה ב כ ל מקום שיניחנה‪ ,‬אך ל א ת ע ל ה ל ו מצות פיאה ע ד שיעזוב‬ ‫ור‬
‫בקצה השדה ע ל כ ל פנים כ ש י ע ו ר פיאה הראויה ל ש ד ה ההיא‪ ,‬מפני הרמאין שהם קוצרין פ י א ו ת‬
‫)פ״ב‬ ‫הר״מ‬ ‫מנסח‬ ‫וכן‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫נניחה‬ ‫אחר‬ ‫במקום‬ ‫אומדים‬ ‫עליהם‪,‬‬ ‫וכשהשתוממנו‬ ‫השדה‪,‬‬
‫בסוף השדה‬ ‫א ת הפיאה אלא‬ ‫א ת ד ב ר י ר ״ ש ש ל ה ל ן ‪ :‬אין מ נ י ח ץ‬ ‫מתנות עניים הי״ב(‬ ‫מהי‬

‫* עיין סמ״נ ל״ת ר פ י ד ‪ ,‬פ״א ע״ד‪ ,‬שפירש א ת משנתנו ב ד י ע ב ד ‪.‬‬

‫וכן‬ ‫» עיין רש״י שבת כ״נ אי; מאירי שם; ר א ב ״ ד וסיודוס להר״ש בפירושיהם לתו״כ שנביא ל ה ל ן ‪.‬‬
‫פירש ש בפירוש רבינו ה ל ל שם‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫פאה פ״א עמ ‪42‬‬ ‫‪128‬‬
‫ובם׳ החינוך מצוה רי״ג‪ :‬ו א ץ מ נ י ח ץ א ת ה פ י א ה‬ ‫כדי שיהיו העניים יודעים מקום שיבואו ל ו ו כ ר ‪.‬‬
‫ולפי שיטה זו תחילה ו ס ו ף‬ ‫א ל א בסוף‪ ,‬כ ד י שידעו העניים מקומה )ולא הזכיר א ת שאר הטעמים(‪.‬‬
‫ש ל הת׳־׳ק‬ ‫והמחלוקת‬ ‫הקצירה‪,‬‬ ‫וסוף‬ ‫הקצירה‬ ‫תחילת‬ ‫ולא‬ ‫השדה‪,‬‬ ‫וסוף‬ ‫השדה‬ ‫תחילת‬ ‫היא‬
‫ואם‬ ‫‪ p‬הרע״‪.‬‬ ‫וכן ל ה ל ן ב ם ה ״ ו ‪ :‬״ ד ״ א ש ל א י נ י ח א ת ה י פ ה ד ת ן‬ ‫‪.pn‬‬ ‫ור״ש הוא במקום ולא‬
‫נ א מ ר שהעיקר הוא סוף הקצירה‪ ,‬ואץ ה ב ד ל כ ל ל במקום אפילו ל ר ״ ש ‪ ,‬הרי יכול הוא ל ק צ ו ר‬
‫וכן מ ש מ ע מ ר ה י ט ת ה ל ש ץ ש ב ה ״ ג‬ ‫א ת היפה‪ ,‬ויניח ב ס ו ף הקצירה א ת ה ר ע לעניים‪.‬‬ ‫מקודם‬
‫) ד ״ ו י ״ ד ע״ג‪ :‬ד ״ ב ע מ ׳ ‪ :(639‬״ ו ל א מ י ת ב ע י ל מ י ש ב ק פ א ה א ל א ב ס ו ף ש ד ה ‪ ,‬כ י ה י כ י ד ת ת ד ע‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש ל ה ל ן ש ר ‪.28‬‬ ‫דפיאה ניהי״‪ ,‬כ ל ו מ ר שיודע ויוכר שזו היא פיאה‪.‬‬
‫בפיאה‪,‬‬ ‫תנאים‬ ‫שני‬ ‫שקיימים‬ ‫להלן‬ ‫שמעץ‬ ‫ר׳‬ ‫בשיטת‬ ‫פירש‬ ‫שהר״מ‬ ‫נראה‬ ‫ולפיכך‬
‫בתר׳כ‬ ‫ו ק שנינו‬ ‫ה ק צ י ר ה ו ג ם ל ה נ י ח ב ק צ ה שדהו‪.‬‬ ‫לקרוא שם פאה בסוף‬ ‫שצריך‬ ‫והיינו‬
‫) ק ד ו ש י ם פ ״ א ה ״ ט ‪ ,‬פ ״ ז ע״ג(‪ :‬״ ו א ץ ס א ה א ל א מ ח מ ת ה ב י ל ו י ‪ • ,‬ו א ץ פ י א ה א ל א ש י ש ל ה ש ם ‪ ,‬ד ו א ץ‬
‫הרי זו‬ ‫באמצע‬ ‫בץ‬ ‫בתחילה‬ ‫בץ‬ ‫א מ ר ו נתן‬ ‫מיכן‬ ‫בסוף שדהו(‪.‬‬ ‫)כלומר‪,‬‬ ‫בסוף‬ ‫אלא‬ ‫פאה‬
‫כלומר‪ ,‬לדברי ר״ש אץ פיאה אלא ב ס ו ף‬ ‫פיאה‪ ,‬ו ב ל ב ד שלא יפחות באחרונה אחד מששים״‪•,‬‬
‫ו כ פ ו ף השדה‪*.‬‬ ‫הקצירה‬
‫לת״ק‬ ‫כלומר‬ ‫זו מ ת פ ר ש ת גם משנתנו‪ :‬נותנין פיאה מ ת ח ל ת השדה ומאמצעה‪,‬‬ ‫ובשיטה‬
‫אין ה ב ד ל ב כ ל ל ב מ ק ו ם ש מ נ י ח א ת ה פ י א ה ‪ ,‬ו א פ י ל ו ק צ ר מ ס ב י ב א ת כ ל ה ק צ ו ו ת ו ה נ י ח פ י א ה ב א מ צ ע ‪,‬‬
‫מ״ש‬ ‫מצות פיאה כדינה‪ ,‬שהרי ל א כילה את שדהו והניח פיאה בסוף הקצירה )עיץ‬ ‫קיים‬
‫ו ‪ p‬אם הניח פיאה באמצע או בראש ולא ק ר א לה ש ם ‪,‬‬ ‫להלן ע ל דברי הירושלמי למשנתנו(‪.‬‬
‫וע״ז חולק ר ״ ש ל ה ל ן‬ ‫ואח״כ ק צ ר שדהו קיים א ת המצוה‪ ,‬ו ב ל ב ד שיקרא ש ם פיאה אחר הקצירה‪.‬‬
‫סוף קצירה וסוף שדה‪.‬‬ ‫ומצריך‬
‫ש ל התוספתא מתיר להניח פיאה אחרי כ ל קצירה‪ ,‬ו ב ל ב ד שיניח קצת א ף ב ס ו ף ‪,‬‬ ‫והת״ק‬
‫יכול‬ ‫מן ה ת ו ר ה ש י ע ו ר פ י א ה ב כ ל ש ה ו א ו י ו צ א ב מ ק צ ת ש ה נ י ח ב ס ו ף ‪ ,‬ו ת ו ס פ ת ח כ מ י ם‬ ‫שהרי‬
‫ז ^ וכן פ י ר ש ב ח ״ ד‬ ‫לקיים אפילו אם יפריש בתחילת הקצירה‪ ,‬ו א ץ ע ל תוספת זו קפידא ש ל‬
‫א ת התוספתא‪.‬‬
‫וכ״ה בר׳׳ש‬ ‫יצא‪.‬‬ ‫בסוף‬ ‫בין‬ ‫באמצע‬ ‫בין‬ ‫בתחילה‬ ‫בין‬ ‫נתן‬ ‫ואם‬ ‫‪.14‬‬
‫ופירושו ש ב ד י ע ב ד יוצא א פ י ל ו א ם ל א נתן ב ס ו ף הקצירה כ ל ל ‪ ,‬והת״ק ח ו ל ק ע ל ד ר ש ת‬ ‫הנ״ל‪.‬‬
‫ה ס פ ר א הנ״ל‪ ,‬שהיא בשיטת ר ״ ש ‪ ,‬ע י ץ להלן‪ .‬ו ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ א ה״ג‪ ,‬ט״ז ע״ב( שנינו‪ :‬״ ר ׳ י ו ס י‬
‫ב ש ם ר ׳ ש מ ע ץ בן ל ק י ש ו ב ק צ ר כ ם ‪ .‬מ ה ת ל מ ו ד ל ו מ ר ל ק צ ו ר ז א ל א א פ י ל ו י ש ל ו כ מ ה ל ק צ ו ר ״ ‪/‬‬
‫ומכאן ש ד ב ר תורה מותר ל ו להניח פיאה אפילו בתחילת הקצירה )ובלבד שקצר ש ב ו ל ת ר א ש ו נ ה ‪,‬‬
‫כ ד י ל ח י י ב א ת ה ש ד ה ב פ י א ה ( ‪ ,‬ו ח כ מ י ם ה ם ש ת ק נ ו שיתן ב ס ו ף ה ק צ י ר ה ‪ ,‬ו מ מ י ל א א ם ל א ע ש ה כ ן‬
‫ובכר‬ ‫משנתנו‪,‬‬ ‫על‬ ‫הולכים‬ ‫הירושלמי‬ ‫שדברי‬ ‫פירשו‬ ‫המפרשים‬ ‫כל‬ ‫והנה‬ ‫בדיעבד‪.‬‬ ‫יצא‬
‫פירשנו לעיל שהת״ק במשנתנו אינו מדבר ע ל תחילת קצירה ואמצעיתה אלא ע ל המקום ב ש ד ה ‪,‬‬
‫בדם בכי״ל הגידםא‬ ‫א ץ כאן כ ל ל מקום ל ד ב ר י ר ש ב ״ ל ש מ ד ב ר ע ל תחילת הקצירה‪.‬‬ ‫ולפ״ז‬
‫ר׳ יוסי כ ש ם‬ ‫היא‪ :‬נ ו ת נ י ׳ פ י א ה ו כ ר )זו ה י א פ י ם ק א ‪ p‬ה מ ש נ ה ( נ ו ת נ ץ מ ת ח י ל ת ה ש ד ה ו מ א מ צ ע ה ‪.‬‬
‫וכן ב כ י ״ ר ‪ :‬מ ת נ י ‪ .‬נ ו ת נ י ם פ י א ה מ ת ח י ל ת ה ש ד ה ו מ א מ צ ע ה ‪ .‬נ ו ת נ י ׳ פ י א ה מ ת ח ׳ ה ש ׳ ו מ א מ צ ע ה‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ו ב כ פ ו ״ פ פ נ ״ ב )סוף עמ׳ תש״ו(‪ :‬ובירושלמי גרםינן נתן פ א ה ב ץ ב ת ח ל ה‬ ‫ר ׳ יוסי בשם ו כ ר ‪.‬‬

‫« ‪ .‬מ ח מ ת ה ק צ י ר ה שקצר כ ל השדה ו ל א שבק א ל א לפיאה" )פירוש רבינו ה ל ל כת״י(‪.‬‬

‫י ב מ י ו ח ס להר״ש שם‪. :‬ויש מפרשים שצריך ל ק ר ו ת ל ה שם״‪ .‬ועיין ל ה ל ן פ״ב סהיז‪.‬‬
‫* כ י ה ה נ י ר ס א בהוצאות שלפנינו ובמה״ג ויקרא‪ ,‬עמ׳ ‪) 475‬אלא שהוסיף ע״פ ה ר י מ ‪ :‬מ כ ל הטשוייר(‪.‬‬
‫ואפילו ל פ י הגירסא שנביא ל ה ל ן הכוונה היא ל ד ב ר י ריש נרידא‪.‬‬
‫» ועיין בפי׳ הרשים פ״ר‪ ,‬ח׳ ע״ר‪ ,‬ד י ה ומשום שאמרה‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪129‬‬ ‫פאה פ״א עמ ‪42‬‬
‫וכעין זה‬ ‫בין ב א מ צ ע י צ א ד כ ת י ב ב ק ו צ ר כ ם ‪ ,‬מ ה ת ״ ל ל ק צ ו ר ‪ ,‬א ל א א פ י ל ו י ש ל ך כ מ ה ל ק צ ו ר ‪.‬‬
‫אינה‬ ‫ובכי״ר‬ ‫בכי״ל‬ ‫שהגירםא‬ ‫למדים‬ ‫נמצאנו‬ ‫עיי״ש‪.‬‬ ‫הריבמ״ץ‪,‬‬ ‫לפני‬ ‫גם‬ ‫הגירםא‬ ‫היתה‬
‫של‬ ‫מוטעית‬ ‫כפילות‬ ‫כאן‬ ‫שיש‬ ‫חשבו‬ ‫והמעתיקים‬ ‫שלנו‪,‬‬ ‫התופפתא‬ ‫של‬ ‫קיצור‬ ‫אלא‬ ‫ט״פ‬
‫ודברי ר ש ב ״ ל אינם עונים ע ל משנתנו אלא ע ל התופפתא‬ ‫ש ל ה מ ש נ ה והשמיטוה‪•.‬״‬ ‫הפיםקא‬
‫ולפי דרכנו‬ ‫שלנו‪ ,‬ש מ פ ו ר ש בה ש ל ת ״ ק יצא בדיעבד‪ ,‬א פ י ל ו א ם הניח פיאה ב ת ח י ל ת הקצירה‪.‬‬
‫ל מ ד נ ו שפירושנו במשנה מ ת א ש ר גם ע״י סוגיית הירושלמי‪ ,‬ש ל א פ י ר ש ו א ת ד ב ר י ת״ק שבמשנתנו‪,‬‬
‫מפני שהוא אינו מ ד ב ר שמ ע ל ת ח י ל ת קצירה‪ ,‬אלא ע ל המקום בשדה‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫מ י ק אמרו‬ ‫ובתו״כ )קדושים ס ד ק א ה״ט( ה נ ״ ל )לסי ג י כי״ר(‪ :‬״ ו א ץ סאה א ל א בסוף‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר ש מ ע א ׳ נתן בין ב ת ח י ל ה בין ב א מ צ ע בין ב ס ו ף ה ר י‬ ‫נתן בין ב ת ח י ל ה בין ב א מ צ ע בין ב ס ו ף י צ א ‪.‬‬
‫ו ב ר ב י נ ו ה ל ל שם‪ :‬מ כ א ן א מ ר ו ב ר י ש‬ ‫זו סיאה ו ב ל ב ד ש ל א יסחות באחרונה אחד מששים‪.‬״‬
‫וא״כ הכונה היא ל ת ו פ פ ת א‬ ‫נ ת ן ב ץ ב ת ח ל ה בין ב א מ צ ע ב ץ ב ס ו ף ו כ ר ‪.‬‬ ‫פ ד ק א קמא דתוםסת סיאה‪.‬‬
‫להר״ש‪.‬‬ ‫במיוחפ‬ ‫שפירש‬ ‫כמו‬ ‫ר״ש‪,‬‬ ‫ולדברי‬ ‫שלנו‬
‫‪,‬‬
‫ועיין ב ר ״ ש פ ״ א מ ״ ג‬ ‫דברי ר׳ שמעץ נתבארו לעיל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫או‬ ‫שמעון‬ ‫רי‬ ‫‪.15‬‬
‫ועיין ב ר י ב מ ״ ץ ש ם ‪.‬‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫שפירש‬
‫כשיעור המשתייר‪,‬‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י הפיקו‪:‬‬ ‫ר ״ ש הנ״ל‪.‬‬ ‫כשיעור‪.‬‬ ‫בסוף‬ ‫שיתן‬ ‫‪.16‬‬
‫הקצירה‬ ‫אחרי‬ ‫שנשאר‬ ‫ממה‬ ‫מששים‬ ‫אחד‬ ‫סוברים‬ ‫וסייעתו‬ ‫הר״ש‬ ‫הראשונים‪.‬‬ ‫בו‬ ‫ונחלקו‬
‫ק הפאה שנתן‪,‬‬ ‫ו ה ר ״ מ ) ב פ י ה ״ מ ו ה ג ר ״ א ב ש נ ו ״ א ( פ ו כ ר כ ש י ע ו ר כ ל ה ש ד ה חוץ‬ ‫האמצעית‪,‬‬
‫ועיי״ש בר״ש וברע״ב עוד פירושים‪.‬‬ ‫אינו מ פ ר י ש פיאה‪.‬‬ ‫שעליה‬
‫‪,‬‬
‫לו‬ ‫ובד‪ :‬א ם ש י י ר‬ ‫וכ״ה בר״ש הנ״ל ובמשנה ג פ״א‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫קלח‬ ‫שייר‬ ‫אם‬
‫ק ל ח אחד‪.‬‬
‫א ב ל בכי״ע‪ :‬סמוך ל ו‬ ‫וכ״ה ב ד ובמשנתנו‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫פאה‬ ‫משום‬ ‫לו‬ ‫סומך‬ ‫‪.17-16‬‬
‫ל ו נותן‬ ‫סמוך‬ ‫וכן ב ר ״ ש ) ב ד ״ ר ( ‪ :‬״ ס ו מ ך ל ו נ ו ת ן מ ש ו ם פ י א ה ו כ ר ‪,‬‬ ‫משום פיאה‪.‬‬ ‫נותן‬
‫בוודאי‬ ‫א ב ל גירםתנו היא‬ ‫סיאה״‪,‬‬ ‫משום‬ ‫סומך(‬ ‫ב מ ת נ י ת י ן ק ת נ י סימן ) צ ״ ל ‪:‬‬ ‫סיאה‪.‬‬ ‫משום‬
‫נ כ ו נ ה ‪ ,‬ו פ י ר ו ש ה ש א ם ש י י ר ק ל ח א ח ד מן ה ש י ע ו ר ו ע ד י י ן ל א י צ א י ד י ח י ו ב פ י א ה י כ ו ל ל ה ו ס י ף‬
‫‪,‬‬
‫ק ה ת ל ו ש )עיין ב ש נ ו ת א ל י ה ב פ י ה א ר ו ך ו ב ב א ו ר‬ ‫כ מ ה ש י ר צ ה )עיין ת ר ו מ ו ת פ ״ ד מ ״ ג ( ו א פ י ל ו‬
‫ל י ר ו ש ל מ י ( ו פ ט ו ר מן ה מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬א ב ל א ם ל א ש י י ר כ ל ו ם מן ה ש י ע ו ר ח י י ב ב מ ע ש ר ו ת‬ ‫הגר״א‬
‫ר״ש‬ ‫עיין‬ ‫אתריתא‪,‬‬ ‫במילתא‬ ‫מדבר‬ ‫אלא‬ ‫ור״ש‬ ‫הת״ק‬ ‫על‬ ‫חולק‬ ‫אינו‬ ‫ור״י‬ ‫הוסיף‪.‬״‬ ‫אם‬
‫ורא״ש‪.‬‬
‫ע ד כאן היא סיםקא ממשנתנו‪.‬‬ ‫הסקר‪.‬‬ ‫משם‬ ‫אלא‬ ‫‪.17‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וכן ב פ י ה ר א ״ ש ) ס י ש נ י ם‬ ‫וכ״ה בכי״ע ובר״ש‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫במה‬ ‫יהודה‬ ‫ר‬ ‫אמר‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אימתי‬ ‫יהודה‬ ‫א״ד‬ ‫בתוספתא‬ ‫איתא‬ ‫והכי‬ ‫ומתוקן(‪:‬‬ ‫מקוצר‬ ‫ראם‬ ‫הוצ‬ ‫ובגמרא‬ ‫רע״ב‪,‬‬ ‫ב‬
‫שנתן את הסאה ו כ ר ‪.‬‬ ‫בזמן‬

‫‪ ;272‬הרי״ן אפשטין‬ ‫יי! ד ב ר רגיל מ א ד בירושלמי ו ב ת ו ט פ ת א ‪ ,‬עיין מ״ש מהירושלמי כפשוטו עסי‬
‫ועיין מ״ש ל ה ל ן‬ ‫ודבריו ב ע ם ׳ ‪ 934‬צ ר י כ י ם תיקון ל פ י מ ה שכתבגו כאן‪.‬‬ ‫מ ב ו א לנוה״מ עסי ‪ 944‬ואילך‪.‬‬
‫‪.73‬‬ ‫הע׳‬ ‫‪,51‬‬ ‫שר‬
‫!! וכ״ה הגירסא לפני ה ר א ב ״ ד שם‪ .‬ועיין ש ב ה ג ה ת ת מ ת ישרים ובחזקוגי קדושים‪ ,‬ד ׳ קרימוגא‪,‬‬
‫צ״ט ע״ר‪.‬‬
‫‪ !2‬בירושלמי <פ״ב ה״ז‪ ,‬י״ז רע״ב> שנינו‪ :‬כ י ל ה א ת שדהו ושייר ב ה כ ד י פיאה‪ ,‬כיון ש ק צ ר שיבולת‬
‫ולפ״ז א ם ל ק ח ל ע צ מ ו ק ל ח א ח ד מן ה פ י א ה‬ ‫הראשונה ח ז ר ה פ י א ה לעומרין‪ ,‬מפריש מן ה ק צ י ר וכוי‪.‬‬
‫שהפריש כשיעור‪ ,‬ס ו ת ר ל ו ל ה פ ר י ש סן התלוש‪ ,‬א ב ל בוודאי שאסור ל ו להוסיף‪ ,‬שאין עליו חיוב א ל א‬
‫ופשיטא שאינו‬ ‫להשיב א ת הנזילה ס ן התלוש‪ ,‬וחזר ה ח י ו ב ל ע ו ם ר י ם בכשיעור ש ק ב ל עליו ב ס ח ו ב ר ‪.‬‬
‫עניין ל כ א ן שמדברים ע ל ת ו ס פ ת פ י א ה ו ס מ י כ ה ל ק ל ח שנרע מן השיעור‪.‬‬
 ‫פאה פ״א עמי ‪43-42‬‬ ‫‪130‬‬
‫‪ .18‬ל א נ ת ן מ ן ה ק מ ה וכר‪ .‬יפה כתב במה״פ )ם״א םה״ג( ד״ה ר׳ חייא‪:‬‬
‫נראה דברייתא אחריתא היא וכך הובאה בהגוזל קמא )צ״ד א׳( ובכמה מקומות בש״ם נסנהדרץ‬
‫פ״ח א׳‪ ,‬מכות ט״ז ב ‪ /‬תמורה ר א׳( ולא בשם דברי ר׳ יהודה‪.‬‬
‫‪ .20‬מ ע ש ר ו נ ו ת ן ‪ .‬וכ״ה בד‪ .‬ובכי״ע ובר״ש הנ״ל‪ :‬ונותן לו‪ .‬וברא״ש )פי‬
‫שנים הנ״ל(‪ :‬ונותן ללוי‪ .‬וש״ס היא‪ .‬ובברייתא שבבבלי הנ״ל מוסיף‪ :‬משופ ר׳ ישמעאל אמרו‬
‫אף מפריש מן העיסה ונותן לו‪ ,‬ומפרש בב״ק שם שאינו קונה בשינוי משום דכתיב תעזוב‬
‫יתירא‪.‬‬
‫א מ ׳ ר ׳ ש מ ע ו ן וכר‪ .‬ברייתא זו נשנית בשינויים יסודיים בתו״כ )קדושים פרק א׳‬
‫ה״י( ומעץ נוסח התו״כ גפ בבבלי שבת כ״ג סע״א‪ .‬ובירושלמי )פ״ד ה״ג‪ ,‬י״ה ע״ב( כ ב ר‬
‫הורכבו נוסחאות התר׳כ והתוספתא‪ ,‬עיין מ״ש רז״ף בפירושו לירושלמי שם‪ .‬ובה׳׳ג‬
‫ה׳ פיאה )ד״ו י״ד ע״ג‪ ,‬ד״ב עמ׳ ‪ (639‬וכן בס׳ המצות לרב חפץ גאץ» מעתיקים את הברייתא‬
‫מן התוספתא כאן‪ ,‬אעפ״י שאינם מציינים את מקורם‪.‬‬
‫מ פ נ י א ר ב ע ׳ ד ב ר י ם ל א י ת ן א ד ם וכר‪ .‬וכ״ה בסה״מ לרב חפץ הנ׳י׳ל‪,‬‬
‫בריבמ״ץ ובר״ש פ״א מ״ג‪ ,‬ובכפו״פ פנ״ב‪ ,‬עמ׳ תש״ו‪ .‬אבל בד ובכי״ע‪ :‬מפני ארבעה דברים‬
‫א מ ר ה ת ו ר ה לא וכר‪ .‬וכ״ה בה״ג הנ״ל ובאו״ז ה׳ צדקה‪ ,‬סי׳ כ״ב‪ ,‬ח״א ט׳ ע״א ) ־ ה ג ה ו ת‬
‫מרדכי ב״ב ס״א סוף סי׳ תרנ״ט(‪ .‬וכ״ה בבבלי שבת הנ״ל )ומן הסוגיא שם מוכרח שהיתה לפניהם‬
‫גירסא זו(‪ .‬ובתו״כ הנ״ל‪ :‬בשביל ארבעה דברים א מ ר ו לא יתן וכר‪ .‬ובירושלמי הנ״ל‪ :‬משני‬
‫ח מ ש ה דברים לא יתן)עיין ע״ז להלן( אדם ובר‪.‬״ ולפי הגירםא ״אמרה תורה״ ברור שר״ש‬
‫דורש כאן טעמא דקרא כשיטתו בכ״מ‪ ,‬וכמו שפירש הראב״ד והמיוחס להד״ש בפירושיהם‬
‫לתו״כ‪ .‬ואפי׳ לפי הגירסא ״אמרר׳‪ ,‬שפירושה אמרו חכמים‪ ,‬מוסיף ר׳ שמעץ אח״כ פטוק ‪p‬‬
‫התורה כדי להוכיח שמדאורייתא צריך להשאיר פיאה בסוף הקצירה‪ ,‬ולהוציא מדעת הת״ק ל ע י ל‬
‫הסובר שהמניח פיאה בתחילה או באמצע גרידא ולא הניח כלום בסוף יוצא בדיעבד‪.‬‬
‫בכי״ע‪ :‬בטל עניים‪ .‬וכ״ה בר״ש הנ״ל )בד״ר( ובתו״כ ה נ ״ ל‬ ‫העניים‪.‬‬ ‫‪ .21‬ב ט ו ל‬
‫בכי״ר‪ .‬ועיין להלן שר ‪.23‬‬
‫ועיץ‬ ‫ובבבלי‪ :‬מפני החשד‪ ,‬והיא היא‪.‬‬ ‫מ ר א י ת ה ע י ן ‪ .‬וכ״ה בתו״כ ובירושלמי‪.‬‬
‫להלן‪.‬‬
‫‪ . 2 2 - 2 1‬ו מ פ נ י ה ר מ א י ן‪ .‬וכ״ה בה״ג‪ ,‬בר״ש ובכפו״פ הנ״ל‪ .‬אבל בתו״כ‪ :‬ומשוס‬
‫שאמרה תורה לא תכלה פאת שדך‪ .‬וכן בבבלי‪ :‬ומשום לא תכלה‪ .‬והואיל ובבבלי ג ר ס ו‬
‫ברישא ״בשביל ארבעה דברים א מ ר ה ת ו ר ה ו כ ר ״ לפיכך שאלו שם )כ׳׳ג ב׳(‪.‬‬
‫אטו כולהו לאו משום בל תכלה נינהו? ו ת י ח רבא‪ :‬מפני הרמאץ‪ .‬ונמצאת אומר שלפי מסקנת‬
‫הבבלי אץ הבדל בין הברייתא שבתו״כ ובץ התוספתא שלנו‪ .‬ובירושלמי הנ״ל שנו את ש נ י‬
‫המעמיס‪ :‬ומפני הרמאץ וכר ומשום שאמרה תודה לא תכלה וכר‪ ,‬ולפיכך גרסו ברישא‪ :‬מפני‬
‫ח מ ש ה דברים וכר‪.‬‬
‫‪ .22‬ש ל א י ר א ה ש ע ה ש א י ן ש ם א ד ם וכר‪ .‬וכ״ה )בשינויים קלים( בה״ג ד״ד‬
‫ובראשוניפ הנ״ל‪ .‬ובד״מ)פ״ב מה׳ מתנ״ע הי״ב(‪ :‬שלא ישמור שעה שאץ שם אדם וכר‪ .‬וכתו׳י׳כ‪,‬‬
‫בירושלמי )לפי גירסת כי״ר( ובבבלי‪ :‬שלא ידאה אדם )בעה״כ( שעה פנויה וכר‪ .‬וכה׳־׳ג‬
‫ד״כ‪ :‬שלא ידאה אדפ שעה מכוונת לו וכר‪.‬‬

‫*! לפי רב נתן אב הישיבה בפירושו למשנה‪ ,‬עיין מיש הדיש אסף בקרית ספר שיי‪ ,‬עמ׳ ‪.535‬‬
‫>! בפי׳ דיי בכור שור לויקרא )הצופה מארץ הנר כיח‪ ,‬עמ׳ ‪ :(240‬מפני ש ל ש ה דברים אפרד;‬
‫מגיל‪ :‬אמרו‪ ,‬או אמרה חורה( שמניח אדם פאה בסוף שדהו מפני החשד וכו׳ וטפני בטול עניים וכו׳‬
‫וספני הרמאים וכוי‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪131‬‬ ‫פאה פ״א עמ ‪43‬‬
‫ו כ ״ ה ב ם ה ״ מ ל ר ב חמץ ה נ ״ ל ‪ :‬מ ד ע ת ו ) כ ״ ה מ נ ו ק ד‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מדעתו‬ ‫לעני‬ ‫‪.23-22‬‬
‫ובאהצו״י‬ ‫רע״ג‬ ‫ע״אן חלה ס ״ א ה״א‪ ,‬נ ״ ז‬ ‫םהי״א‪ ,‬י״ח‬ ‫בירושלמי פ ״ ד‬ ‫ועיץ‬ ‫בכת״י(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫והכתיב שלנו כאן הוא כתיב המקרא )רות ג ‪ /‬ב (‪ .‬א ב ל ב ד חסרה המלה‬ ‫שם עמ׳ ‪.102‬״‬
‫״מדעתו״ ובכי״ע‪ :‬קרובו‪ ,‬וכ״ה בראשונים ה נ ״ ל ובתו״כ ובירושלמי )מ״ב ה״ג( ובבבלי‪ ,‬והיא‬
‫ה י א )עיין ר ו ת ר ב ה ל פ ״ ב ‪ ,‬אי(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פ י ב א ו ״ ז ה נ ״ ל ‪ :‬ש ל א י א מ ר ל ו ט ו ל ל ך כ ל פ א ה זו‪ ,‬א ב ל‬ ‫ל ך וכר‪.‬‬ ‫וטול‬ ‫‪ .23‬ב ו א‬
‫ע י ץ במשנתנו פ ״ ח מ״ו‪ ,‬ולהלן פ ״ ד ה ״ ב ומש״ש‪.‬‬ ‫ע ד מחצה ו כ ר שרי‪.‬‬
‫אבל‬ ‫״בטול״‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬קרי‬ ‫מאוחר‪,‬‬ ‫וי״ו בכת״י‬ ‫ב ץ השורות תלויה‬ ‫עניים‪.‬‬ ‫בטל‬
‫והבבא שלנו‬ ‫ו ע י ץ ל ע י ל ש ר ‪ 21‬ו מ ש ״ ש ‪.‬‬ ‫כגירםתנו כ״ה בכי״ע‪ ,‬בר״ש ד ״ ר ובה״ג ד ״ ב הנ״ל‪.‬‬
‫התופםתא‪.‬‬ ‫תר״ד בשם‬ ‫קדושים ר מ ז‬ ‫בילקוט‬ ‫הובאה‬
‫וכ״ה כ פ ו ל בירושלמי ובבבלי בכת״י‪.‬‬ ‫ע כ ש י ו ה ו א וכר‪.‬‬ ‫וכו׳‬ ‫עכשיו הוא‬ ‫‪.24‬‬
‫ובד‪ ,‬בילקוט הנ״ל וכן בתו״כ‬ ‫מתי יניח פלוני פאה‪.‬‬ ‫ובה״ג ד״ו‪ :‬מתי יניח ב ע ל הבית פאה‪.‬‬
‫ובירושלמי כ י ״ ר ר ק פ ע ם אתת‪ :‬עכשיו ו כ ר ‪.‬‬
‫בה״ג ד״ב‪ :‬ש ל א יהו עוברי׳ ושבי׳‬ ‫א ו מ ׳ וכר‪.‬‬ ‫ושבין‬ ‫עוברין‬ ‫יהו‬ ‫‪ .26‬ש ל א‬
‫ולפי גירםא זו פירושו ש ל א יהו העניים עוברים ושבים משדהו לשדה א ח ד‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ואומרים‬
‫) ו ב נ ת י ם ה ו א יתן פ א ה ( ו י א מ ר ו ר א ו ה י א ך פ ל ו נ י ו כ ר ‪ .‬ו כ ן מ פ ו ר ש ב ם ה ״ מ ל ר ב ח פ ץ ה נ ״ ל ‪ :‬ש ל א‬
‫הולכין ושבים ואומ׳ ר א ו ו כ ר ‪ .‬והנכץ הוא כלפנינו‪ ,‬וכ״ה בה״ג ד״ו‪ ,‬ו ב ר ״ ש‬ ‫העניים‬ ‫יהיו‬
‫ו ב ת ר ׳ כ ו ב ב ב ל י ‪ ,‬ו ה ב ו נ ה ל ע ו ב ר י ם ו ש ב י ם ד ע ל מ א ‪ .‬ועיין י ד ו ש ׳ ש ב י ע י ת ד פ ״ ג ‪ ,‬ל ״ ד ע ״ ג ‪ ,‬ו א י נ ו‬
‫לכאן‪.‬‬ ‫עניין‬
‫וכ״ה בתו״כ הנ״ל‪ :‬ר א ו‬ ‫ש ד ה ו וכר‪.‬‬ ‫את‬ ‫שקצר‬ ‫םלני‬ ‫היאך‬ ‫‪ .27-26‬ר א ו‬
‫ובבבלי‪ :‬ת ב א מארה לפלוני ש ל א הניח‬ ‫היאך ק צ ר איש פלוני א ת שדהו ו ל א הניח פיאה לעניים‪.‬‬
‫וכ״ה בה״ג הנ״ל‪.‬‬ ‫פ א ה בשדהו‪.‬‬
‫ב ד וכי״ע‪ :‬שהרי אמרה תורה‬ ‫פ א ת שדך‪.‬‬ ‫תכלה‬ ‫לא‬ ‫בתורה‬ ‫כת׳‬ ‫‪ .27‬ש כ ך‬
‫וכ״ה בה״ג ובםה״מ ל ר ב חפץ )אלא ששם‪ :‬פ א ת ש ד ך ל א תכלה( ו ב ר ״ ש הנ״ל‪.‬‬ ‫לא תכלה וכר‪.‬‬
‫ולסי גירםת התוספתא ל א הובא פסוק זה א ל א ב פ י העוברים ושבים ש י א מ ר ו ש ב ע ה ״ ב ע ב ר עליו‪.‬‬
‫שאמרה תורה )בבבלי מקוצר‪ :‬ומשום‬ ‫ומשום‬ ‫א ב ל ב ת ו ״ כ ו ב י ר ו ש ל מ י ו ב ב ב ל י ה ג י ר ם א היא‪:‬‬
‫ל א תכלה( ל א תכלה‪ ,‬וזהו ט ע ם נוסף‪ ,‬ו ל פ י כ ך מ נ ו בירושלמי חמשה דברים‪ ,‬ו ב ב ב ל י פ י ר ש ו שזהו‬
‫לעיל‪.‬‬ ‫הרמאים‪ ,‬עיץ מ״ש‬ ‫מפני‬
‫וכר‪.‬‬ ‫היפה‬ ‫את‬ ‫יניח‬ ‫אחר שלא‬ ‫ד ב ר‬ ‫נתננו‪.‬‬ ‫יאמרו כ ב ר‬ ‫‪ .28‬ש ל א‬
‫בה״ג ובפה״מ ל ר ב חפץ‪ ,‬ו ק בירושלמי חסרות המלים ״ ד ב ר אחר״‪ ,‬וכ״ז הוא פ י ר ו ש ל ר מ א י ם‬
‫ונאמנת עלינו עדות‬ ‫ממדרגות שונות‪ ,‬שמהם ל א יתנו כ ל ל פאה‪ ,‬ומהם יניחו לעניים א ת ה ר ע ‪.‬‬
‫והפירוש הוא ש ר ״ ש ד ר ש טעמא דקרא‪ ,‬שמן התורה צריך ל ת ת מאה‬ ‫קדומה זאת ש ל הגאונים‪.‬‬
‫ב ס ו ף הקצירה )ולזה מודה הת״ק ש ל כ ל הפחות צ ר י ך ל ע ש ו ת כן מדרבנן(‪ ,‬ובסוף הוסיף ט ע ם‬
‫ל מ ה צ ר י ך להניח פיאה בקצה השדה‪ ,‬ש א ם יוכל להניח ב ס ו ף הקצירה ב כ ל מקום שירצה‬
‫חייבוהו‬ ‫ולפיכך‬ ‫לעניים ר ק א ת הרע‪.‬‬ ‫וישאיר‬ ‫לעצמו‪,‬‬ ‫ויניחם‬ ‫היפה‬ ‫מקודם א ת‬ ‫יקצור‬
‫ל ת ת במקום א ח ד ובקצה שדהו‪ ,‬וכמו ש ב א ר נ ו ל ע י ל בה״ה‪ ,‬ש ר ‪.14-13‬‬
‫ובכי״ע‪ :‬א ץ מיכנמו לקיום‪.‬‬ ‫וכ״ה בדיבמ״ץ פ ״ א מ״ד‪.‬‬ ‫לקיום‪.‬‬ ‫מכניסו‬ ‫‪ .29‬א י ן‬
‫וכן ב ת ו ״ כ קדושים ס ״ א ה״ז‪ :‬א ב ל א ץ מוכנםן לקיום‪ ,‬כ ל ו מ ר א ץ המיכנמ )המוכנס( ש ל ה ם לקיום‬
‫)ועיין מ ״ ש ב ת ם ״ ר ח ״ ג ע מ ׳ ‪ 23‬ו מ ה י ר ו ש ל מ י כ פ ש ו ט ו ש ב ת ע מ ׳ ‪ .(118‬ו ע י ץ ב י ר ו ש ל מ י ש ב ת ש ם ‪,‬‬

‫בכ״י שם צ״ל‪. :‬ע״י ד ר ב ב ר ג ב י ( מ ו ד ע ת ץ דבנוי דר״ח רובא״‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מפני ש ר ב ה ו א בן ד ו ד ם‬

‫של בני ר' חייא הנדול‪.‬‬
 ‫פאה פ״א עמ׳ ‪43‬‬ ‫‪132‬‬
‫ובתו״כ הנ״ל כ ו ל ל‬ ‫ועיין ר י ב מ ״ ץ פ ״ א מ ״ ד ‪.‬‬ ‫ובבבלי ש ם ם ״ ח א ‪ /‬פסחים נ ״ ו ב ׳ ונדה נ ׳ אי‪.‬‬
‫בתוך י ר ק ג ם קישואים‪ ,‬דילועים‪ ,‬אבטיחים ומלפפניות מפני ש כ ו ל ם אין מיכנסן לקיום‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן‬
‫ועיין ש א י ל ת ו ת ק ד ו ש י ם ס י ׳ צ ״ ח ו ב ה ע מ ק ש א ל ה ש ם א ו ת ב׳‪.‬‬ ‫תרומות פ ״ ד ה״ה‪.‬‬
‫בריבמ״ץ הנ״ל‪ :‬ותניא ה ת א נ ץ‬ ‫ל ק י ו ם וכר‪.‬‬ ‫שמכניסו‬ ‫אעפ״י‬ ‫תאנים‬ ‫‪.30-29‬‬
‫וכר‪.‬‬ ‫ל ק י ו ם ואין‬ ‫והתאינים א ף ע ל פ י ש א ץ מיכנסן‬ ‫ובכי״ע‪:‬‬ ‫שנכנסץ לקיום ו כ ר ‪.‬‬ ‫אע״פ‬
‫וגי׳ מ ש ו ב ש ת ה י א ‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬א ע ס ״ י ש מ י כ נ ק ל ק י ו ם ‪ ,‬א ץ ו כ ר ‪ .‬ו כ ן ב ת ו ״ כ כ י ״ ר ה נ ״ ל ‪ :‬ש א ע פ ״ י‬
‫ועיין ב ״ ר פ ל ״ א ‪ ,‬י ״ ד ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,287‬ש ר ‪.9‬‬ ‫ש מ ו כ נ ם ן ל ק י ו ם ‪ ,‬א ב ל אין ו כ ר ‪.‬‬
‫וכ״ה‬ ‫ה נ כ ץ הוא בכי״ע‪ :‬רוטבות ו כ ר ‪.‬‬ ‫פ ט ו ר ו ת וכר‪.‬‬ ‫תמרה‬ ‫רטובות‬ ‫‪.31-30‬‬
‫ובכפו״פ הנ״ל‪:‬‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ א ה״ה‪ ,‬ט״ז ע״ג(‪ :‬רוטבי תמרים ו כ ר ‪.‬‬ ‫בכפו״פ פנ״ב עמ׳ תש״ה‪.‬‬
‫ה ו צ‬
‫׳ לינץ‪ :‬ר ק ב ו כ ו ׳‬ ‫יב‬ ‫״וכן נקראים ב ע ר ב י רטוב‪ ,‬גם ק ו ר ץ ל ו ב ל ח ״ )כ״ה ב ד ״ ר ע מ ׳ תל״א•‬
‫‪ 3‬ל ח ( ‪ .‬והיא ת מ ר ה ל ח ה ומלאה‪ ,‬והיו גודרים אותה מ י ד )כדי ש ל א תעשה נובלת(‪ ,‬ו ה ר ו ט ב ו ת‬
‫והר״מ פ ס ק ״ כחכמים שחולקים ע ל ד ״ י ב ר ׳ יהודה ומחייבים א ו ת ן‬ ‫מ ת ב ש ל ו ת ל א בזמן א ח ד ‪.‬‬
‫ב פ י א ה ‪ ,‬מ פ נ י ש כ ו ל ן מ ט י ל ו ת ש א ו ר כ א ח ת ) י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל ( ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע פ ״ י שאין ל ק י ט ת ן כ א ח ת ‪,‬‬
‫מ ״ מ כ ו ל ן ב א ו ת ל ע ו נ ת ה מ ע ש ר ו ת כ א ח ת )עיין מ ע ש ר ו ת פ ״ א מ ״ ב ( ‪ ,‬מ ש א ״ כ כ ת א נ י ם ש ע ו נ ת ן‬
‫ע״ד(‪,‬‬ ‫ל מ ע ש ר ו ת ה ו א ביחולן‪ ,‬כ ל ו מ ד בישולן ) ע י ץ מ ע ש ר ו ת ם ״ א מ ״ ב ובירושלמי ש ם מ ״ ח‬
‫ו ב י ש ו ל ן ו ל ק י ט ת ן ה ו א כ א ח ת ‪ ,‬א ב ל א י ן כ ו ל ן מ ת ב ש ל ו ת כ א ח ת )עיין י ר ו ש ׳ ב ר כ ו ת ם ״ כ ה ״ ח ‪ ,‬ה ׳‬
‫ועיין ע ו ק צ ץ פ ״ ב מ ״ ב ‪.‬‬ ‫ע ״ ג ( ‪ ,‬ו ל פ י כ ך כ ״ ע מ ו ד י ש ה ן פ ט ו ר ו ת מן ה פ א ה ‪.‬‬
‫אפילו‬ ‫כאחת‬ ‫מתבשלות‬ ‫ואינן‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫לאחרון‪.‬‬ ‫ממתין‬ ‫ראשון‬ ‫‪ .31‬ש א י ן‬
‫באותו אילן עצמו‪ ,‬ופטורות לגמרי ‪ p‬הפאה‪ ,‬מ ה ש א ץ כן ב ש ב ת וחרדל‪ .‬ע י ץ בירוש׳ פ ״ ג ה ״ כ ‪,‬‬
‫י ״ ז ע״ג‪.‬‬
‫ב פ י א ה ‪ .‬ל פ י הירוש׳ כלאים )פ״א םה״ד‪ ,‬כ ״ ז ע ״ א ( א י ל ן‬ ‫ח י י ב ין‬ ‫‪ .32‬ה ש י ז פ י ן‬
‫ו ה ו א ‪, Z i z y p h u s vulgaris‬‬ ‫זה ה ו א ו ו ל ד ה ר כ ב ת זיתים ו ד י מ י ן ) ע י י ן מ ״ ש ע ל עץ ז ה ב ד י ש דמאי(‪.‬‬
‫ואילך‪ ,‬ובלומגר בפירושו לאדיקט ה מ ח י ר י ש‬ ‫עיין מ ״ ש ע ״ ז ר ״ ע ל ע ף ‪ ,‬פ ל ו ר ה ח ״ ג ‪ ,‬ע מ ׳ ‪138‬‬
‫א‬ ‫וכנראה ש ר ״‬ ‫ו ה פ ר י ש ל ו דומה לשזיפים ש ל נ ו א ל א שהוא קטן ממנו‪.‬‬ ‫ש ל ד י ק ל י ט י א נ ו ם ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.94‬‬
‫ואפשר•‬ ‫הנ״ל‪.‬‬ ‫כחכמים‬ ‫וסובר‬ ‫כאחת‪,‬‬ ‫המעשרות‬ ‫לעונת‬ ‫באים‬ ‫ב ר ׳ צ ד ו ק משמיע ל נ ו שהן‬
‫ש ה ת ח י ל ו ל נ ט ו ע ש י ז פ ץ ב א ״ י ב ז מ נ ו ש ל ר ״ א ב ר ׳ צ ד ו ק )עיין ל ע ף ה נ ״ ל ( ‪ ,‬ו ל פ י כ ך נ ק ר א ה ה ה ל כ ה‬
‫ו ב פ י ׳ ה ד א ב ״ ד ל ת ו ״ כ ) ק ד ו ש י ם פי׳א ה״ח>« ו א נ י‬ ‫חולקים עליו‪.‬‬ ‫ע ל שמו‪ ,‬אעפ״י ש א ץ החכמים‬
‫ו ה ש א פ י ם )צ״ל‪ :‬והשזיפים( ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫ת מ ה ע ל כ מ ה מיני טירות ש ל א נמנו כאן‪ ,‬התפוחים ו כ ר ‪,‬‬
‫ו ע י ץ להלן‪.‬‬
‫ב ר ״ ש ) פ ״ א מ ״ ד ( ‪ ,‬ב ת ו ס פ ׳ ד ״ ה ) ט ״ ו ב ׳ ס ד ״ ה נהגו( ו ב פ י ׳ ה ר א ״ ע‬ ‫כ נ ו ת ש ו ח‪.‬‬ ‫א ף‬
‫כאחד‬ ‫דלקיטתן‬ ‫בנות שוח‬ ‫שיירה‬ ‫שמשנתנו‬ ‫כתבו‬ ‫ב׳ ע״ג‪ ,‬פ ״ א מ״ה(‬ ‫שנים‬ ‫)פי‬
‫הנ״ל‪.‬‬ ‫קדושים‬ ‫לתו״כ‬ ‫בפי׳‬ ‫הראב״ד‬ ‫ועיין מ ״ ש‬ ‫עיי״ש‪.‬‬ ‫דר״ה )ט״ו ב׳(‬ ‫בפ״ק‬ ‫כדמוכח‬
‫ו ב ר י ב מ ״ ץ פ ״ א ממ״ה‪ :‬נ מ צ א ת א ו מ ר כ ל ה א י ל נ ו ת פ ט ו ר י ן מן ה פ א ה ח ק מ ח ׳ א י ל נ ו ת ה ל ל ו ש ש נ י נ ו ‪.‬‬
‫ובכו‪-‬‬ ‫ו ב ב ב ל י ) ב ר כ ו ת מ ׳ ע ״ ב ! ע ״ ז י ״ ד א ׳ ( פ י ר ש ר ׳ יוחנן ש ב נ ו ת ש ו ח ה ם ת א י נ י ח י ו ר א ת א ‪.‬‬
‫א‬ ‫ל‬ ‫ב ה ר ב ה ר א י ו ת ) ה צ ו פ ה ה א ע ל י ‪ ,‬ם ד ר א ח ד ש ה כ ל ״ ו ע מ ׳ ‪ 47‬ו א י ל ך ( ש ה ב ו נ ה ה י א‬ ‫הוכחתי‬
‫ב‬ ‫י״‬ ‫ובקטע הארמי ש ל צוואת‬ ‫י ‪ ,‬א ל א לאילן עצמו‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהאילן נ ק ר א תאנה לבנה‪.‬״‬ ‫פ ר‬ ‫ל‬
‫שבטיים ) ה ו צ ׳ צ ׳ ר ל ם ‪ ,1908 ,‬ע מ ׳ ‪ (248‬מ ו נ ה ב י ן ה ע צ י ם ש ה ש ת מ ש ו ב ה ם ל מ ז ב ח ; ו א ט נ ח ו נ ט ל א‬
‫‪rlrvs1‬‬‫‪f‬‬ ‫הוא‬ ‫‪ :KOI arpd^tKov‬ו ל פ ״ ז ש ו ח‬ ‫‪« a i irirvv‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ו‬
‫ו ב נ ו ת ש ו ח א י נ ן א ל א ע צ י ש ו ח נ נ ס י ם ‪ ,‬ו מ כ י ו ץ ש ש ו ז ז הוז^‬ ‫אודן חלבי )ממדינת חלב(‪.‬‬ ‫כלומר‬

‫ועיין בארש שם‪.‬‬ ‫פ״ב מ ה ׳ מ ת ל ע ה ־ ב ‪ :‬והתמרים בין יבשים בין ר כ י ם ‪.‬‬

‫ל ! ובזה מתיישבות קושיות הראשונים‪ ,‬עיין משיש‪.‬‬
 ‫‪133‬‬ ‫פאה פ״א עמי ‪43‬‬
‫ו ק מ פ ר ש הירושלמי )שביעית ר ס ״ ה ל ״ ה ע״ד(‪:‬‬ ‫הן ‪.mrvdia‬‬ ‫שוח‬ ‫בנות‬ ‫הרי‬ ‫‪MTVS‬‬
‫מע״ב‬ ‫בתמיד כ״ט‬ ‫אמרו‬ ‫באמת‬ ‫פיטידיא‪.‬״ וכן‬ ‫שצ״ל‪:‬‬ ‫וברור‬ ‫פיטיריא‪,‬‬ ‫בנות שוח‬ ‫מהו‬
‫ותאנה לבנה הוא שם עממי לאורן חלבי‪.‬״‬ ‫שהיו רגילים להשתמש בתאיני ח ו ר ת א ע ל המזבח‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ור״ח )ר״ה ט״ו ב (‬ ‫ובירושלמי שביעית ה נ ״ ל מ ת א ר א ת בישולם ש ל פ ר ו ת ב נ ו ת שוח‪.‬‬
‫מ ם כ ם אותו‪ :‬נ מ צ א ו ב כ ל ש נ ה ג׳ מ י נ י פ י ר ו ת ב ז ה ה א י ל ן מ ק צ ת ן צ מ ל ‪ ,‬והן ש ח נ ט ו מ ק ו ד ם ל כ ן‬
‫נשחנטו[ ב ז ה השנה‪20,‬‬ ‫ו מ ק צ ת ן פ ג ץ ‪ ,‬והן‬ ‫מדאשתקד‪,‬‬ ‫שחנטו‬ ‫ב ו ח ל ‪ ,‬והן‬ ‫ומקצתן‬ ‫כשנתים‪,‬‬
‫ו ל פ ״ ז אין ל ק י ט ת כ ל פ י ר ו ת ב נ ו ת ש ו ח כ א ח ת ‪ ,‬א ב ל ל ק י ט ת ה ט י ר ו ת ש ח נ ט ו ב ש נ ה א ח ת מ ת ב ש ל ו ת‬
‫‪,‬‬
‫ועיין י ד ו ש פ ״ ב ה ״ א ) ל ע נ י י ן ש ב ת‬ ‫ו נ ל ק ט ו ת כ א ח ת ‪ ,‬וזה נ ק ר א ל ק י ט ה כ א ח ת ו ח י י ב ץ ב פ א ה ‪.‬‬
‫ו ב פ ״ מ שם‪.‬‬ ‫וחרדל(‬
‫וכנראה שצ״ל‪ :‬וחלחלץ‪ .‬וכן מביא‬ ‫ב כ י ״ ע ‪ :‬ו ח ל ח ל ו ח ץ ‪ .‬ו ב ד ח ס ר ה מ ל ה זו‪.‬‬ ‫ו ח ל ח ל ח י ן‪.‬‬
‫ובירושלמי‬ ‫ח ל ח ל א ה ו א ב ע ר ב י ת ג י ל ב א ן ) ל פ י ל ע ף פ ל ו ר ה ח ״ ב ע מ י ‪.(437‬‬ ‫ב ר ע ל י במלונו‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫כ ל א י מ ) פ ״ א ה ״ א ‪ ,‬כ ״ ז ע ״ א ע י י ״ ש ב א ה צ ו ״ י ע מ ‪ (2‬מ פ ר ש א ת פ ו ר ק ק ש ב מ ש נ ה שם‪ :‬ג י ל ב ו נ א ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיין כ פ ו ״ פ פ נ ״ ו ע מ ת ש מ ״ א ו א י ל ך ‪.‬‬ ‫והוא ‪ , L a t h y r u s Sativus‬מ מ ש פ ח ת הקטניות הנאכלות‪.‬‬
‫ו ה ל כ ה ז ו כ נ ר א ה מ ש ל י מ ה א ת ה מ ש נ ה )מ״ד(‪ :‬ו ה ק ט נ י ו ת ב כ ל ל הזה‪.‬‬
‫ופי׳ ה ר ״ מ במשנתנו ע ״ פ מ א מ ר ר׳‬ ‫משנה רפ״ב‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫והשלולית‬ ‫הנחל‬ ‫‪.33‬‬
‫‪,‬‬
‫ובירושלמי‬ ‫ועיץ בפיה״מ אהלות פפט״ז‪.‬‬ ‫י ו ח נ ן ) ב ב ב ל י ב״ק ם״א א ( ש ש ל ו ל י ת היא א מ ת המים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ב ת ו ״ כ ש מ י נ י פ ר ש ׳ ג ה״ב‪ :‬ו ב נ ח ל י ם‬ ‫כאן‪ :‬ש ל ו ל י ת כ ל ש ה י א מ ו ש כ ת ‪ ,‬נ ת ל א ף ע ל פ י ש א י נ ו מ ו ש ך ‪.‬‬
‫א י ל ו ה נ ה ר ו ת ו כ ר ‪ ,‬אין ל י א ל א י מ י ם ו נ ח ל י ם ש מ ו ש כ י ם ב י מ ו ת ה ח מ ה ו ב י מ ו ת ה ג ש מ י ם ‪ ,‬מנין ל ר ב ו ת‬
‫ובילמדנו‬ ‫ש א ר ימים ושאר נחלים שמושכים בימות הגשמים‪ ,‬ו א ץ מושכים בימות החמה ו כ ר ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ב ל ק )ילקוט ש ם תשע״א‪ ,‬ם הליקוטים לגרינהוט ח״ד ע ״ א ע״ב(‪ :‬ב ק ש לכנותן ב ד ב ר ש א ץ בו‬
‫ומכאן שסתם נ ח ל הוא אינו‬ ‫ממש‪ ,‬כ נ ח ל זה שמושך בימות הגשמים ופוסק בימות החמה ו כ ר ‪.‬‬
‫ק ב ו ע )עיין כ פ ו ף מ ש נ ת נ ו ה נ ״ ל ( ‪ ,‬א ב ל ש ל ו ל י ת צ ר י כ ה ל ה י ו ת ק ב ו ע ה ‪ ,‬ו א פ ש ר ש א ם א י נ ה ק ב ו ע ה‬
‫אינה מפפיקה‪ ,‬א עפ״י שהיא מ ו ש כ ת בימות הגשמים‪ ,‬ואינה מסםיקה א ל א א ם היא מ ו ש כ ת תמיד‪.‬‬
‫ו ב ר ״ מ פ ״ ג מ ה ׳ מ ת נ ״ ע ה ״ ב ‪ :‬והיה נ ח ל ב ת ו ך ה ש ד ה א ע ם ״ י ש א י נ ו מ ו ש ך ‪ ,‬א ו א מ ת ה מ י ם ו כ ר ‪ ,‬ו ה ו א‬
‫ו כ ב ר ר א י נ ו ש ר ב י נ ו מ פ ר ש בפיה״מ שהיא ש ל ו ל י ת היא א מ ת המים‪.‬‬ ‫ש ת ה י ה מ ו ש כ ת וקבועה‪!.‬־‬
‫ועיין מ ״ ש ל ה ל ן ש ר ‪ 35‬ד ״ ה ו א מ ת ה מ י ם ‪.‬‬
‫ו ב ר ״ ש ו ר א ״ ש מ ו כ י ח י ם מן ה ת ו ס פ ת א כ א ן ש ש ל ו ל י ת ו א מ ת ה מ י ם א י נ ן ה י י נ ו ה ך ‪ ,‬ש ה ר י כ א ן‬
‫ש נ י נ ו ש ל ו ל י ת ו ל ה ל ן מ נ ו ג ם א מ ת ה מ י ם ‪ « ,‬א ב ל עיין מ ״ ש ל ה ל ן ש ם ) ש ר ‪ 35‬ד ״ ה ו א מ ת המים(‪.‬‬
‫ו ה ח כ ם ע מ נ ו א ל ל ע ף ס י ר ש ״ ש ש ל ו ל י ת ה י א א ג ט ר ג ט א ) מ י ם נ ו ס ל י ם מ מ ק ו ם גבוה(‪.‬‬
‫הראשוניפ פירשו ע ״ פ משנת ב ״ ב )פ״ו מ״ז( ש ד ר ך היחיד הוא‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫היחיד‬ ‫דרך‬
‫ו ב ר ״ מ )פ״ג מה׳ מ ת נ ״ ע ה״ג( פ פ ק שפחות מ ד ׳ אמות א צ ל יחיד‬ ‫ד׳ אמות‪ ,‬ו ד ר ך הרבים מ ״ ז אמה‪.‬‬
‫א ב ל בהשגות שם פירש שההבדל ב ץ דדך ושביל הוא לא‬ ‫ופחות מט״ז א צ ל רבים הוא שביל‪.‬‬

‫‪ !8‬וכן מ צ א ת י עכשיו ב ע ר ו ך ע ל ק ל ף ע ר ך בנות ש ב ע ‪ :‬פיטידיאה‪.‬‬

‫»! ועיי״ש ב מ א ס ר י הנ״ל )בפנים(‪ ,‬ע ם ׳ ‪ 50‬ה ע ׳ ‪ ,61‬ס״ש בשם ת י א ו פ ר ס ט ו ס שהיונים נהגו ל ק ר ו א‬
‫ל פ ר י של אורן ממין זה‪ :‬תאנים‪.‬‬
‫‪ 20‬וכ״ה כ מ ע ט מ ל ה ב מ ל ה א צ ל סליניאוס ב ס פ ר ו ת ו ל ד ו ת ה ט ב ע ‪ ,‬ס פ ר ט״ז פמ״ד סי' ק״ז‪ ,‬עיי״ש‬
‫ב מ א מ ר י הנ״ל‪ ,‬ע פ ׳ ‪.49‬‬
‫! ג ועיין בסה״נ ויקרא‪ ,‬עסי ‪ ,476‬וניסח ע״פ הר״מ‪.‬‬
‫ג‪ 2‬ועיין ב ת ו ס פ ׳ אנשי שם שתסהו ע ל רבותינו הנ״ל‪ ,‬סניין ל ה ם שאסת הםים ל ה ל ן היא מ ד ב ר י‬
‫הת״ק ו ל א ס ד ב ר י ר׳ יהודה‪ ,‬שהרי אפשר שהת״ק ק ו ר א ל ה שלולית ור״י ק ו ר א ל ה א ס ת הסים‪ ,‬ו ה כ ל‬
‫הוא מ ד ב ר י ר ׳ יהודה‪ .‬ו כ ב ר ה ע י ר ע ל כ״ז מהר״י ק ו ר ק ו ס בפ״נ מה׳ םתנ״ע ה״ב‪.‬‬
‫‪3‬־ וויענער צייטשריפט ס י ר ד י ע קוגדע ד ע ס מ א ר נ ע נ ל א נ ד ע ס כ״ה‪ ,‬עמי ‪ 194‬ואילך‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫פאה פ״א עמ ‪44-43‬‬ ‫‪134‬‬
‫ו ש ב י ל הוא מקום ר ג ל י ב נ י א ד ם בין הכרמים‪ ,‬ואינו ד ר ך ש ל‬ ‫ברוחב הדרך א ל א במקום הדרך‪.‬‬
‫ועיץ ב ר ד ב ״ ז שם‪.‬‬ ‫עוברי דרכים‪ ,‬ואפילו ר ח ב ד׳ אמות ליחיד אינו א ל א שביל‪.‬‬
‫ה ק ב ו ע ו כ ר ‪ .‬כ ״ ה הגירםא ב כ ל נ ו ס ח א ו ת‬ ‫הרבים‬ ‫ושביל‬ ‫היחיד‬ ‫ושביל‬ ‫‪.34-33‬‬
‫התוספתא‪ ,‬ו כ ״ ה במשנה שבירושלמי‪ ,‬וכן במשניות כ ת ״ י פרמה‪ ,‬וכן מעתיק ב ה ״ ג ) ד ״ ו י ״ ד ע׳י׳כ‪,‬‬
‫ד ״ ב ‪ ,(638‬ו כ ״ ה ג ם ב ב ב ל י ב ״ ב נ ״ ה ב ׳ ) ל פ י כ מ ה כ ת י ״ י ו ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬עיין ד ק ״ ס ש ם ע מ ׳ ‪! 7 0‬‬
‫ולפ״ז ״הקבוע״ הולך גם ע ל שביל הרבים‪ ,‬כ מ ד‬ ‫הע׳ צ׳(‪ ,‬וכן ס י ד ר הר״מ בפ״ג מה׳ מ ת נ ״ ע ה״ג‪.‬‬
‫ש מ ו כ ח מ ס ו ג י י ת ה י ר ו ש ל מ י ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ‪.‬‬
‫א ב ל ב כ ל ש א ר נוסחאות המשנה‪ ,‬ובבבלי הנ״ל בהוצאות שלנו ובמנחות ע ״ א ב ׳ ) ג ם ב כ ת ״ י >‬
‫ו ב ת ו ״ כ ק ד ו ש י ם ד פ ״ ב ‪ ,‬ו א צ ל כ מ ה מן ה ר א ש ו נ י ם ״ ה ס ד ר הוא‪ :‬ו ש ב י ל ה ר ב י ם ו ש ב י ל ה י ח י ד ה ק ב ו ע * *‬
‫ו כ ר ‪ .‬ו כ ן ב ר י ט ב ״ א ב ״ ב נ ״ ה ב ׳ ‪ :‬ו ש ב י ל י ח י ד ה ק ב ו ע בין ב י מ ו ת ה ח מ ה בין ב י מ ו ת ה ג ש מ י ם כ ך ע י ק ד •‬
‫מפסיק‪ ,‬ותנא ש ב י ל ה י ח י ד‬ ‫קבוע‪,‬‬ ‫ואינו‬ ‫הגירםא ו כ ר ‪ ,‬ותנא שביל הרבים אע״ג דשביל בעלמא‪,‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י כאן‪ :‬מ כ י ץ ד ת נ י ג ן ש ב י ל היחיד‪ ,‬ש ב י ל ה ר ב י ם מ ה צ ו ר כ א *‬ ‫דבעינן ביה ק ב ו ע ו כ ר ‪.‬‬
‫ואפשר שהריטב״א פירש‪ :‬מכידן‬ ‫להוציא א ת הקבוע בימות החמה ואינו ק ב ו ע בימות הגשמים‪.‬״‬
‫בסיפא ש ב י ל היחיד‪ ,‬ל מ ה צ ר ך ל ש נ ו ת ב ר י ש א ש ב י ל הרבים‪ .‬ותירץ ה י ר ו ש ל מ י ש ש ב י ל‬ ‫דתנינן‬
‫ופירוש ד ח ו ק‬ ‫היחיד ב א להוציא שאינו קבוע‪ ,‬מה ש א ״ כ ש ב י ל ה ר ב י ם ש א פ י ל ו א י נ ו ק ב ו ע מפסיק‪.‬‬
‫הוא‪.‬‬
‫אחד‪,‬‬ ‫ובד‪ :‬והזרע והניר‬ ‫וכ״ה במשנתנו‪.‬‬ ‫בכי״ע‪ :‬וזרע א ח ר ‪.‬‬ ‫וזרע‪.‬‬ ‫והניד‬ ‫‪.34‬‬
‫וצ״ל‪ :‬והניד והזרע )והמלה א ח ד היא הוספה ש ל מתקן ש ר צ ה להוסיף ״ א ח ר ״ א ח ר י ״ ו ה ז ר מ ׳ ‪/‬‬
‫ונשתבש‪ :‬אחד(‪ .‬וכן ח ס ר ה המלה ״ א ח ר ״ ג ם במשנה שבירושלמי‪ .‬א ב ל ד^ונה א ח ת ‪ ,‬ו פ י ר ו ש ו ‪,‬‬
‫ז ר ע אחר‪.‬‬
‫ס‬ ‫וחכמים א ו מ ר י‬ ‫ב מ ש נ ת נ ו ) פ ״ ב מ״א(‪ :‬מפסיק ד ב ר י ר ׳ מאיר‪.‬‬ ‫לשחת‪.‬‬ ‫וקוצר‬ ‫‪.35-34‬‬
‫ואמרו ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ ב ה״א‪ ,‬ט״ז ע״ד(‪ :‬ר ׳ זעירא ב ש ם י ׳ א ל ע ז ו ‪-‬‬ ‫אינו מפסיק א ל א א ם כן חרש‪.‬‬
‫מ פ ם י‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫צ‬ ‫ה‬
‫ד׳‬ ‫‪p‬‬ ‫ק׳‬ ‫ל‬ ‫קי י‬ ‫ר ׳ מאיר ו ר ׳ יהודה שניהם א מ ד ו ד ב ר אחד‪ ,‬כ מ ה ד ר ׳ מאיר א מ י‬
‫י ה ו ד ה א ו מ ר ה ק ו צ ר ל ש ח ת מ פ ס י ק ‪ .‬כ מ ה ד ר ׳ י ו ד ה א מ ר ח י י ו ב ב פ י א ה מ ס ם י ק כן ר ׳ מ א י ר א ו מ ד‬
‫אלא‬ ‫ו ל פ ״ ז ב ר ו ר מן ה י ר ו ש ל מ י ש ל ר ׳ מ א י ר א י נ ו מ פ ס י ק‬ ‫יי״ ‪27‬‬
‫ש <‬ ‫ע‬ ‫חייוב בפאה מפסיק וכן׳‪,‬‬
‫כ ש ה ב י א ה ש ל י ש ‪ ,‬א ב ל א ם ל א ה ב י א ה ש ל י ש ‪ ,‬ו ה י א עדיין פ ט ו ר ה מן ה פ א ה ‪ ,‬א ף ה ו א מ ו ד ה ש א ע ו‬
‫וטעמו ש ל ר ״ מ מפורש להלן ב י ר ו ש ל מ י‬ ‫ק ח ר ש )עיץ להלן ש ם בירושלמי(‪.‬‬ ‫מפסיק א ל א אם‬
‫) פ ״ ג ה ״ ב ‪ ,‬י ״ ז ע ״ ג ( ‪ :‬ר ׳ ב א ר ׳ ח י י א ב ש ם ר ׳ יוחנן א ת י י א ד ר ״ מ כ ש י ט ת ר ׳ ע ק י ב ה ר ב ו ‪ ,‬כ מ ו ד ‪,‬‬
‫ד‬

‫ח‬ ‫ה ל‬ ‫ע ק י ב ה א מ ר ל ח ו י ב ש ש נ י מ י נ ץ ‪ ,‬כ ן ר ׳ מ א י ר א ו מ ר ל ח ו י ב ש ש נ י מיגין‪ ,‬ו מ פ ר י ש פ י א ה ע ל‬

‫ולפ״ז ט ע ם ההפסק ל ר ״ מ הוא מפני שחייב בפאה ע ל מה שקצר‪ ,‬ולפיכך מפסיק‪ ,‬א פ י ל ו‬ ‫לחוד‪.‬‬
‫ובבבלי מנחות ע ״ א ב׳ שיטה אחרת לנמרי‪.‬‬ ‫לא חרש‪.‬‬
‫וכ״ה כותב ) ד ״ ו י ״ ד‬ ‫ב ר ם ב ד ו ר ש ל פ נ י ב ע ל ה ״ ג היו ש ם שיגויים חשובים מ א ד בםוגייתנו‪.‬‬
‫ע ״ ב ‪ :‬ד ״ ב ע מ ׳ ‪ (638‬ע ל ה מ ש נ ה כ א ן ‪ :‬ו א ף ע ל ג ב ד פ ל י ג י ר ב נ ן ע ל י ה ד ר ׳ מ א י ר ‪ ,‬ה ל כ ת א כ ר ׳ מ א י ן ‪-‬‬

‫מ‬ ‫‪,‬״‬ ‫ק‬ ‫‪ 24‬עיין‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬ע ר ו ך ע ר ך שביל ו ע ר ך ק ב ע ‪ ,‬מהינ ויקרא‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,476‬יריאים ה ש ל ם ס י ׳‬
‫ועוד‪.‬‬
‫וכיה ב ת ר כ ש נ ב י ^‬ ‫ו ה ק ב ו ע וכי‪.‬‬ ‫«־ ב ק ט ע י ם מן הנניזה הוצ׳ ק א ה ל ע ובמשנה כתיי קויפמן‪:‬‬
‫ואין ה י א משנה א ת העניין‪ ,‬והוי׳ו אינה א ל א וייו הפירוש‪ ,‬עיין מיש הריין אפשטין ב ט ע ו ^‬ ‫להלן בכייר‪.‬‬
‫לנוהימ‪ ,‬עמ׳ ‪.1080‬‬
‫^‬ ‫•» והביאוהו כ מ ה ס ן הראשונים‪ ,‬עיין אהצרי‪ .‬ע ם ׳ ‪ .23‬ויש להוסיף פי׳ ה ר א ב י ד ב י ק ס ׳ א א ׳ ‪.‬‬
‫שם ט י ס כ מ ו ב ת ו ס פ ׳ דייר שם‪.‬‬
‫יהוד^‬ ‫״־ וכיה הגירסא נם בכייר‪ .‬ובנוסח הרשיס‪ :‬כ מ ה ד ר ׳ מאיר א פ ר חיוב ב פ א ה וכוי‪ ,‬כ ן ר ׳‬
‫אומר וכו׳‪ .‬ואין גירסא זו משנה א ת העניין‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪135‬‬ ‫פאה פ״א עמ ‪44‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫דאמר רבה ב ר בר חנה אמר ר׳ יוחנן ר מאיר בשימת ר שמעץ אמרה‪ ,‬דאמד אף יקצור ויאכיל‬
‫ומםקינן ממקנא דשמעתץ ר ׳ מאיר )בד״ב בטעות‪ :‬ר׳ שמעץ( בשיטת ר׳‬ ‫משהביאה שליש‪2».‬‬
‫עקיבא אמרה‪ ,‬דתנן המנמר את שדהו ושייר בו קלחים לחים‪ ,‬ר ׳ עקיבא אומר מאה מ כ ל אחד ואחד‬
‫)כשיטת הירושלמי שהבאנו(** ו כ ר ‪ ,‬דתניא )צ״ל‪ :‬ותניא( בבריתא אכלה חגב קרסמוה נמלים‬
‫‪,‬‬
‫שכרתה הרוח הכל מודים חרש מסמיק לא חרש אינו מסמיק‪ ,‬ואמרי מאן ה כ ל מודים ד״מ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫הביא שליש‪ 3!,‬ו א מ ר י ר ״ מ בשיטת ר יהודה אמרה דאמר אף‬ ‫כשלא‬ ‫ואוקימנה לבריתא‪30‬‬
‫ואמרי׳ אמד ר ב‬ ‫לאדם נמי‪ 32,‬וכיץ דהוו להו ד״מ ור׳ יהודה חדא שיטתא‪ 33‬הלכתא כוותיהו‪.‬‬
‫יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במנמר לקליות‪ 34‬אבל במנמר לאוצר לא‪ 35.‬ואע״ג דכי אתי ר ב ץ‬
‫אמר ר ׳ יוחנן מחייב היה ר׳ עקיבה אף במנמר לאוצר‪ 36,‬ד״מ מבר לה כ ד ״ ע בחדא )כלומר‪ ,‬במנמר‬

‫« כלומר‪ ,‬התלמוד רצה לומר בתחילה שטעמו של ד״מ הוא משום שאין קצירת שחת התחלת‬
‫קצירה‪ ,‬ואם קצר לשחת דעה כשדה בור‪ ,‬בין משקצר לפני שהביאה שליש ובין לאחרי שהביאה שליש‪.‬‬
‫ור״ש בשיטתיה )תוספתא מנחות ספ״י‪ ,‬ומיי כי״ו שם‪ .‬ולפנינו חסרה המלה ‪.‬ובפאר‪.‬״( שפוטר מפאה‬
‫בקוצר לשחת אפילו אחרי שהביאה שליש‪.‬‬
‫»* ואח״כ יש שם ט״ס ב פ ס ק שהוכנס לתוך הסוגיא‪ ,‬עיין בהערות הר״ש טרויב‪ 289 ,‬ע״א‪ .‬ועניין‬
‫הפסק שם אינו שייך לנידון שלפנינו כאן‪.‬‬
‫‪ 30‬כ״ה בד״ב‪ .‬ובד״ו‪ :‬ואוקימנא‪ ,‬והמלה ‪.‬לברייתא״ חסרה‪ ,‬אבל מתוך הסיננון משמע שהכוונה‬
‫לברייתא‪ ,‬ולא למשנתנו‪.‬‬
‫!« כלומר‪ ,‬ודינה כשדה שזרעה ולא עשתה תבואה שבוודאי אינה מפסיקה‪ .‬ומוכח שלוא היתה‬
‫סביאה שליש היתה ספסיקה אפילו אם אכלה חנב‪ .‬ואעפ״י שאינה חייבת בפיאה‪ ,‬מ״מ התבואה כבר‬
‫הגיעה לחיוב פיאה; ואחרי שסולקה סמנה התבואה שהניעה כבר לחיוב פאה דין השדה כשדה בור‪,‬‬
‫שהרי כ ב ר הוציאה את שלה‪ ,‬וע״פ רוב אינה ראויה יותר לזריעה בלי חרישה םחדש‪ .‬והוא הדין שאם‬
‫ק צ ת ה שחת לאדם לפני שהביאה שליש אינה םפסיקה‪ ,‬אלא שדברה הברייתא בהוה‪ ,‬שאין ד ר ך בני‬
‫אדם לקצור סאכל אדם לשחת‪ .‬וכ״ז הוא בגיגוד נסור לפירוש הירושלסי בברייתא זו שהעסירוה )עיין‬
‫ם״ש להלן שוי ‪ (38-37‬כשהביאה שליש‪ ,‬ואף ר״ם סצריך חרישה‪ ,‬סשום שאין בקרסום הנסלים ושבירת‬
‫הרוח חיוב פיאה‪ .‬ולפנינו בבבלי )מנחות ע״א בי( הנירסא הפוכה‪ ,‬והעסידוה לברייתא זו כשהביאה‬
‫שליש‪ ,‬ודלא כני' בה״ג‪.‬‬
‫‪ 32‬כ״ה בדיב‪ .‬ובד״ו םוסיף בטעות‪ :‬הויא קצירה‪ ,‬אבל סן הדבור ‪.‬לאדם נסי״ ברור שהכוונה‬
‫היא ל א הויא קצירה‪ .‬תהו גגד הנירסא בנסרא שלנו‪ ,‬שססקינן שלד׳ יהודה דווקא קוצר לבהסה‪,‬‬
‫אבל ל א לאדם‪ ,‬עיין ברש׳י ובסיוחס לר״נ‪ .‬וסתוך הסשנה עצסה שם אין ראיה‪ ,‬ספגי שאפשר לפרש אף‬
‫דברי הת״ק‪ :‬קוצר שחת לאדם ומאכיל לבהמה תבואה נמורה )ע״י קיטוף(‪ ,‬וכפי שמוכח סרהיטת לשון‬
‫הסוגיא בפסחים כ״נ א׳ )עיי״ש ברש״י‪ ,‬במאירי ובתוספת שם‪ .‬ובתוספי מנחות ד״ה אימור(‪ ,‬ור׳ יהודה‬
‫לא בא אלא לפרש‪.‬‬
‫‪ 33‬תהו ססש כסםקנת הירושלסי כאן‪ .‬ופירושו‪ ,‬כשם שלד׳ יהודה בפחות סשליש לא הויא קצירה‪,‬‬
‫אפילו קוצר לאדם‪ ,‬והוי ליה פטור פיאה‪ ,‬אף לר״ס כן‪ ,‬ולפיכך פסקה הברייתא שלעיל שבפטור פיאה‬
‫אף לר״ס אינו טפסיק אלא אם כן חרש‪.‬‬
‫‪ 34‬כלוםר‪ ,‬ר״ע אינו םחייב פיאה ל כ ל אחת ואחת אלא דווקא בסנםר לקליות‪ ,‬והיא תבואה שהביאה‬
‫שליש‪ ,‬אבל עדיין לא ננסרה‪ .‬וכן פירש הרש״ס בירושלסי בסוניין‪ ,‬והוסיף‪ :‬דהא בלא הביאה שליש‬
‫לקליות לא חזי וכו׳ כדאיתא בפ״ק דחלה‪ .‬וכוונתו לירושלסי חלה )פיא ה״ד נ״ז ע״ד(‪ :‬םהו שחייבין‬
‫על לחם שלו )כלוסר‪ ,‬סתבואה שלא הביאה שליש( סשום חדש וכוי? את שחייבין על קלי שלו םשום‬
‫חדש וכוי‪ .‬ופירש הרש״ס שקלי אינו אלא כשהביאה שליש‪ ,‬א ב ל לפני כן אינה אלא שחת‪ ,‬ואינה ראויה‬
‫לקליות‪ .‬וכן פירש בפ״ס‪ .‬ועיין בעסודי ירושלים שם‪ ,‬אבל לפי פירושו צריך לסחוק את החצי השני‬
‫של הםאסר‪ ,‬כסו שהניד‪ .‬הנר״א ז״ל‪ .‬ועיין בה״א שם‪ ,‬ניז רע״ב‪.‬‬
‫‪ 3 5‬כלומר‪ ,‬שהתבואה כבר ננסרה‪ ,‬אלא שהיא עדיין לחה ורכה‪ ,‬נותן סאחד על הכל‪ .‬ולפ״ז‬
‫ריס הוא בשיטת ד״ע ססש‪ ,‬ודווקא בקוצר אחרי שהביאה שליש לשחת ספסיק‪ ,‬אבל אם כבר ננסרה‬
‫אלא שהיא עדיין לחה הויא לה התחלת קצירה ואינה ספסיקה‪.‬‬
‫‪ 36‬ולפי? אפילו קוצר תבואה לחה שלא לשחת אלא לטחינה ולקםח אף היא היתה צריכה להפסיק‪.‬‬
 ‫פאה פ״א עמ׳ ‪44‬‬ ‫‪136‬‬
‫ולפי םוגיא ז ו‬ ‫לקליות( ופליג עליה בחדא )בלומר ב מ נ מ ר לאוצר‪ ,‬ש ל ר ״ מ היא תחילת קצירה(‪.‬‬
‫ש ל מ נ ח ו ת שהיתה ל פ נ י בה״ג‪ ,‬הבבלי והירושלמי כמעט בחדא שיטתא קיימי‪ ,‬ו ק ר ו ב לזה פ י ר ש‬
‫ה ר ש ״ ם ב י ר ו ש ל מ י בםוגיין‪ ,‬א ע פ ״ י ש ל א ה ז כ י ר א ת ה ב ה ״ ג ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫נמצאנו למדים שלשיטת הירושלמי והבה״ג אם ק צ ר תבואה שלא הביאה שליש‪ ,‬כ ״ ע מ ו ד י ס‬
‫והבה״ג פ ס ק‬ ‫ש א י נ ו מ פ ס י ק א ל א א ״ כ ח ר ש ‪ ,‬ו ה מ ח ל ו ק ת בין ר ״ מ ו ח כ מ י ם ה י א כ ש ה ב י א ה ש ל י ש ‪.‬‬
‫כר״מ‪ ,‬ואם ק צ ר תבואה שהביאה שליש מפסיק אפילו ל א חרש‪ ,‬מפני ש ר ״ מ ור׳ יהודה ש נ י ה ש‬
‫אבל ל ד ע ת‬ ‫סוברים ששחת שהביא שליש חייב בפיאה‪ ,‬וחיוב פאה מפסיק‪ ,‬מפני שהלכה כ ר ״ ע ‪.‬‬
‫ה ר ״ מ ש פ ס ק כ ח כ מ י ם ד ר ״ ע ‪ ,‬ו כ ח כ מ י ם ד ה כ א ‪ ,‬מ מ י ל א צ ר י ך ח ר י ש ה בין כ ש ה ב י א ה ש ל י ש ) כ ח כ מ י ם (‬
‫ובין ב ש ל א ה ב י א ה ש ל י ש ) כ כ ״ ע ( ‪ ,‬ו א פ י ל ו א ס ל א ה ב י א ה ש ל י ש ) ש ג ם ל ד ״ מ א י נ ו מ פ ס י ק ( א ם ח ר ש‬
‫ו ב פ א ת ה ש ל ח ן ס י ׳ ר ס ״ ק ה׳ ה ב י א א ת ש י ט ת ה ר ״ מ ה נ ״ ׳ ל‬ ‫מפסיק‪ ,‬כ ל ש ו ג ו בפ״ג מה׳ מ ת ג ״ ע ה״ד‪.‬‬
‫ועיץ גם בצפנת פענח להגר׳»י‬ ‫ואח״כ הביא א ת ש י ט ת בה״ג כ ח ו ל ק ת ע ל כ ל הראשונים‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫ראזץ על הר״מ הנ״ל ב מ ק ו מ ו ) ו כ ו ל ם סמכו ע ל הגירסא הסתומה שבה״ג בד״ו‪ ,‬א ב ל כ ב ר ר א י נ ו‬
‫הביאה שליש(‪.‬‬ ‫בלא‬ ‫הברייתא‬ ‫שבד״ב מפורש שהתלמוד הקים א ת‬

‫ס‬ ‫כלומר‪ ,‬תלמים שעושים בני אדם כשהם מ ת ח י ל י‬ ‫פתיח‪.‬‬ ‫של‬ ‫תלמים‬ ‫ושלשה‬ ‫‪.35‬‬
‫לפתוח א ת ה א ד מ ה ‪ ,‬״ וכדברי ה מ ד ר ש תנחומא )הובא ברש״י ישעי׳ כ״ח‪ ,‬כ ״ ד ובפי׳ ר ״ י ק ר ו ש ם ( ‪.‬‬
‫ס‬ ‫)ה‬ ‫בתחלה הוא עושה ת ל מ י ם רחבים‪ ,‬ולבסוף הוא עושה ת ל מ י ם ק ט נ י ם‬ ‫ו י ש ד ד‪.‬‬ ‫יפתח‬
‫ושיעורם קרוב לב׳ אמות רוחב‪»»,‬‬ ‫ת ל מ י ה ר ב י ע ה ‪ ,‬עיין כ ל א י ם פ ״ ב מ ״ ג ו ת ו ס פ ת א ש ם ם ״ א הי״ז(‪.‬‬
‫ב‬ ‫ועיין ל ה ל ן ‪ ,‬ש ל פ י ה י ר ו ש ל מ י כ ל ר ו ח‬ ‫ו א ו ר כ ם ‪ ,‬ל ע נ י ץ פ י א ה ‪ ,‬ה ו א ב ו ו ד א י ל א ו ר ך כ ל השדה‪».‬נ‬
‫ה ש ד ה כאן א י נ ו א ל א ב ׳ א מ ו ת ‪ ,‬ו מ מ י ל א ה ש י ע ו ר כ א ן ה ו א ב ש ת י ם ע ל ש ת י ם ‪.‬‬
‫ו נ ר א ה ש ה ב ר י י ת א ש נ ת ה ב ד ר ך ל א ז ו א ף זו‪ ,‬ש ל א ו ד ו ק א ש ד ה ב ו ר ‪ ,‬ש ל א נ ח ר ש ה ו ל א נ ז ר ע ו ‪-‬‬
‫כ ל ל ‪ ,‬מ פ ס י ק ה א ל א א פ י ל ו ש ד ה ג י ר « מ פ ס י ק ה ‪ ,‬ו ל א ס ו ף ד ב ר א ל ו ‪ ,‬א ל א א פ י ל ו ג׳ ת ל מ י ם ש ל פ ת י ו ן‬
‫ועיין ב י ר ו ש ׳ ל ה ל ן פ ״ ג סה״א‪.‬‬ ‫ש כ ב ר מ ו כ נ י ם ל ז ר י ע ה ג ״ כ מפםיקין‪.‬‬
‫ר׳ יוחנן‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י כ א ן שנינו‪ :‬ר ב א מ ד ב ו ר ו נ י ר ב י ת ר ו ב ע ‪ ,‬ו ז ר ע א ח ר א פ י ל ו כ ל שהוא•‬
‫מה ד א מ ר ר ב ב ש ד ה ב י נ ו נ י ת ‪ ,‬מ ה ד א מ ר ז ‪, -‬‬ ‫אמר בור וזרע אחר בשלשה תלמים ש ל פתיח וכר‪.‬‬
‫ולפי ז‪.,‬‬ ‫יוחנן ב ח מ ש י ם ע ל ש ת י ם ) ו ה ו א ק ר ו ב ל ב י ת ר ו ב ע ‪ ,‬ש ה ו א ק צ ת י ו ת ר מ ע ש ר ע ל ע ש ר ( ‪.‬‬
‫ש^‬ ‫ה ב ר י י ת א ש ל נ ו ה י א ב ש ד ה ק ט נ ה ‪ ,‬ו ר ׳ יוחנן ס ו ב ר ש א ף ב ו ר ו נ י ד ש י ע ו ר ם כ ש ל ש ה ת ל מ י ם‬
‫פתיח‪.‬‬
‫אחרי בבא זו יש ב ד ר י ו ח ש ל‬ ‫כאחת‪.‬‬ ‫להקצר‬ ‫יכולה‬ ‫שאינה‬ ‫המים‬ ‫ואמת‬
‫וכן פ י ר ש ו א ת ה ת ו ס פ ת א ה ר ״ ש ו ה ר א ״ ש ב מ ש נ ת נ ו‬ ‫הפסק‪ ,‬כלומר‪ ,‬עד כאן הם ד ב ר י הת״ק‪.‬‬
‫ד‬ ‫ם י‬ ‫ועל‬ ‫ר׳ יהודה אומר מפסקת‪.‬‬ ‫ו ב מ ש נ ה שם‪ :‬א מ ת ה מ י ם ש א י נ ה י כ ו ל ה ל ה ק צ ר כ א ח ת ‪.‬‬ ‫מ״ב‪.‬‬
‫פ י ר ש מהר״י ק ו ר ק ו ס )פ״ג מה׳ מ ת נ ״ ע ה״ב( ש א ף הבבא ש ל נ ו היא מ ד ב ר י ר ׳ יהודה והיא ד ב ו ק ך ‪.‬‬
‫ק‬ ‫)תו״‬ ‫אשכח יעי‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י ל מ ש נ ת נ ו ש נ י נ ו ‪ :‬הוון ב ע י מ י מ ר ו ל א פ ל י ג ץ ‪ .‬״‬ ‫ל ד ב ר י ו שלהלן‪.‬‬

‫״ עיין בו־יבמיץ ובריש כ ל א י ם פ י ב מיו‪ .‬א ב ל בפיהימ ל ה ר י ם שם ל א פירש כן‪ .‬ו כ נ ר א ה ש פ י ר ‪^ ,‬‬
‫הרימ מיוסד ע ל פירוש ה ר י ח ב י ב ליו א׳ כ פ י שמעתיקו ברשבים שם דיה תפתיחא‪ .‬א ב ל עיין ב ת ש ן ‪ -‬״‬
‫ג‬
‫י‬ ‫א ס ף הוצ׳ מקינ‪ ,‬ירושלים תשיב‪ ,‬עם׳ ‪ ,216‬ו ב ה ע ר ה ‪ 3‬שם‪.‬‬
‫״ עיין ירושלמי כ ל א י ם פ״ב היו‪ ,‬כיז סע״ד‪ ,‬דים פ י ר טה׳ כ ל א י ט היו ובתיו־ט שם פ״ב טיי‪ .‬ו ב ע י ׳‬
‫הרשים בסוניין‪.‬‬
‫»» עיין בפי׳ הראיש )בפי שנים( למשנתנו וברימ פ״ג מה׳ מתניע היד‪.‬‬
‫״* והיא שדה שנחרשה חרישה ראשונה‪ ,‬כ ד י להוציא א ת הקוצים ואת השלפים‪ ,‬עיין בימ פ י ט‬
‫ועיין ירושלמי שביעית פ י ר רה״ב‪ ,‬ליה ע׳א‪ ,‬ו ב ב ל י מנחות פ י ה אי‪.‬‬
‫״ כ ל ו מ ר ‪ ,‬שר׳ יהודה מ פ ר ש א ת ד ב ר י ה ת י ק בשלולית‪ ,‬וכפירוש הרימ ב פ י ה י ס שהיינו ש ל ו ל‬
‫היינו א מ ת המים‪ .‬א ב ל א ם א מ ת המים ל ח ו ד ושלולית ל ח ו ד )עיין מיש ל ע י ל שו׳ ‪ 33‬דיה ה נ ח ל ו ה ש ל ו ל ‪- ,‬‬
‫עלינו ל פ ר ש בירושלסי ‪ .‬ו ל א פליגין* כ ל ו מ ר שאין ח ו ל ק ע ל ר ׳ יהודה‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪137‬‬ ‫פאה פ׳׳א עמ ‪44‬‬
‫ולפי פשוטה פירושה שהיא‬ ‫קדושים פ ״ ב ה״ב‪ ,‬פ ״ ז רע״ד( א מ ת המים הקבועה הרי זו מפסקת‪,‬״‬
‫וע״ז‬ ‫מפסקת ב כ ל שהוא‪ ,‬ו ב ל ב ד שתהא קבועה‪ ,‬ודינה בשלולית ש ל מ ש ב ת נ ו ) ״ כ ל שהיא מושכת״(‪.‬‬
‫ועיין‬ ‫חולק ר ׳ יהודה ומצריך ש ל א ת ו כ ל ל ה ק צ ר כאתת‪ ,‬ו א פ ש ר שאפילו אינה קבועה מפמקת‪.‬‬
‫מ ״ ש להלן‪.‬‬
‫אפילו‬ ‫כלומד‪,‬‬ ‫מפמיק‪.‬‬ ‫ומכאן‬ ‫מכאן‬ ‫וקוצר‬ ‫באמצע‬ ‫עומד‬ ‫‪.36‬אמ‬
‫כאחת‪,‬‬ ‫א מ א ץ ב ה מ י ם ‪ ,‬ש ה י א א י נ ה ק ב ו ע ה )עיין מ ״ ש ל ע י ל ( ‪ ,‬מ ״ מ א ם א י נ ו י כ ו ל ל ק צ ו ר א ו ת ה‬
‫א ל א א ם כן עומד ב א מ צ ע מסםיק‪ ,‬ובירושלמי ה נ ״ ל אמרו‪ :‬ה ו ץ בעיי מימר מה ד א מ ד ר ׳ יודה‬
‫‪,‬‬
‫בעומד מ צ ד זה א ח ד ואינו יכול ל ק צ ו ר מ צ ד השני )כלומר‪ ,‬שגם ר יהודה מצריך קבועה‪ ,‬א ל א‬
‫א ש כ ח ת נ י וסליג‪.‬‬ ‫שהוא נותן ש י ע ו ר גמ לרוחבה‪ ,‬א ב ל ב א מ צ ע א י נ ו י כ ו ל ל ע מ ו ד מסני המים שבה(‪.‬‬
‫ומכאן ש ר ׳ יהודה אינו מ צ ר י ך קבועה‪ ,‬א ל א נותן‬ ‫ה י ה ע ו מ ד ב א מ צ ע ק ו צ ר מ כ א ן ו מ כ א ן מסמיק‪.‬‬
‫ש י ע ו ר ברחבה ש ל א י ו כ ל ל ע מ ו ד מ צ ד א ח ד ו ל ק צ ו ר מ צ ד השני‪ ,‬ואסילו אין ב ה מים‪ ,‬והוא י כ ו ל‬
‫ל ע מ ו ד באמצע ו ל ק צ ו ר משני הצדדימ‪ ,‬מ ״ מ מסמיק‪ ,‬ממני ששיעור הרוחב הוא שיוכל ל ע מ ו ד ב צ ד‬
‫ועיץ במהר״י קורקוס הנ״ל‪.‬‬ ‫א ח ד ו ל ק צ ו ר מ צ ד ה ש נ י ‪ ,‬ב ץ א ם אין ב ה מ י ם ‪ ,‬ב ץ א ם י ש ב ה מ י ם ‪.‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י הנ״ל‪ :‬מ צ ד א ח ד אינו מסמיק‪.‬‬ ‫וכ״ה בר״ש הנ״ל‪.‬‬ ‫מסמיק‪.‬‬ ‫ואם ל א ו אין‬
‫ו ע ל פ י ו העתיק הריבמ״ץ במשנתנו‪.‬‬
‫בירושלמי)פ״ב‬ ‫מ ס פ י ק וכר‪.‬‬ ‫ח ר ש‬ ‫שאם‬ ‫מודים‬ ‫ה כ ל‬ ‫בהמה‬ ‫‪ .38-37‬א ו‬
‫ובכי״ם ליתא( ה כ ל מודץ‬ ‫פ ט ו ר ה )וזו היא אשגרה ממשנתנו פ ״ ב מ״ז‪.‬‬ ‫ה״א( בטעות‪ :‬א ו בהמה‬
‫ופירשוה בירושלמי ש א ף ד ״ מ מצריך חרישה‬ ‫ו כ ר ‪ .‬ו כ ן ל י ת א ה מ ל ה ״ פ ט ו ר ה ״ ג ם ב מ נ ח ו ת ע ״ א בי‪.‬‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ש ר ‪ 35—34‬ד ״ ה ו ק ו צ ר‬ ‫מ פ נ י שאין כ א ן ח י ו ב פ א ה ‪ ,‬ו פ ט ו ר פ א ה ‪ ,‬א י נ ו מ פ פ י ק ‪.‬‬
‫לשחת‪.‬‬
‫בכי״ע ובד‬ ‫על הכל‪.‬‬ ‫האחד‬ ‫מן‬ ‫פ א ה‬ ‫נותן‬ ‫הקצור‬ ‫את‬ ‫והקדיש‬ ‫‪.39‬‬
‫‪,‬‬
‫ל נ כ ץ ‪ :‬מן ה מ ש ו י י ר )ד‪ :‬ה מ ש ו י ר ( ע ל ה כ ל ‪ .‬ו כ ן ה ו א ב י ר ו ש ל מ י ם ״ א ר ה ״ א ) ו ה ג י ה נ כ ו נ ה ש ם ה י א‬
‫והר״מ שם ל א הזכיר את הדץ ש ל קצר‬ ‫וכן פ פ ק הר״מ בם״ב מה׳ מ ת נ ״ ע מוף ה״ה‪.‬‬ ‫בכי״ם(‪.‬‬
‫א ב ל בהקדיש יש ק צ ת חידוש‪ ,‬כ מ ו ש א מ ר ו‬ ‫חציה ו מ כ ר א ת הקציר‪ ,‬שהרי ק ״ ו הוא ממשנתנו‪.‬‬
‫בירושלמי הנ״ל ״והקדש ל א ו כ ש ר ו ף הוא״‪ ,‬והייתי אומר ש א ם נ ש ר פ ו העומרימ שברשותו אינו‬
‫נותן מאה עליהם‪ ,‬ק מ ״ ל ש א מ כ ב ר ק צ ר א ת שדהו א ץ א נ ו משגיחים ע ל העומרים א ם הם קיימים‬
‫א ו לא‪.‬‬
‫וכ״ה בכי״ע ובירושלמי ס ״ ב ה״ב‪ ,‬א ב ל ב ד בסעות‪:‬‬ ‫ע ש ר ה וכר‪.‬‬ ‫גבוהות‬ ‫‪ .40‬ש ה ן‬
‫וכר‪.‬‬ ‫עשרים‬ ‫שגבהן‬
‫כלומד‪ ,‬שהמדרגות עולות‬ ‫מ ע ו ר ב י ן וכר‪.‬‬ ‫שורות‬ ‫ראשי‬ ‫היו‬ ‫‪ .41—40‬ו א מ‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י גורם‪:‬‬ ‫בשיפוע ממביב ל ה ר ‪ ,‬ונמצאות ראשי ש ו ר ו ת מעודבין‪ ,‬נותן ס א ה א ח ת ל כ ל ‪.‬‬
‫ועיץ ד ״ מ פ״ג מה׳ מתנ״ע ה״ז ובמהדי״ק ודדב״ז שם‪.‬‬ ‫ראשי מדריגות מעורבין‪ ,‬והיא היא‪.‬‬
‫בזכריה ) ר ‪ ,‬ב ׳ ‪ -‬ג ‪ :‬ש ם ר(‪:‬‬ ‫בסופו‪.‬‬ ‫וחייב‬ ‫בתחלתו‬ ‫חייב‬ ‫המארג‬ ‫‪.42-41‬‬
‫‪,‬‬
‫שחורים ו כ ר לבנים וכו׳ ב ד ד י ם ‪ .‬״ ובתרגום הפשיטא שם‪ :‬אורגא )בדדים(‪ .‬ובבבלי סוכה ל ״ ו א ‪:‬‬
‫ולם״ז הוא מארג הוא‬ ‫ו מ נ ו מ ר‪ .‬ו א ץ אורגא א ל א מנומר )ברוד(‪.‬‬ ‫)לעניין אתרוג( כושי ל ב ן‬
‫ובירושלמי שם‪) :‬למשנה‬ ‫ולפנינו המליצה ש ל מ ש נ ת נ ו ) ם ״ ג מ״ב(‪ :‬המנמר א ת שדהו ו כ ר ‪.‬‬ ‫מנמר‪.‬‬
‫ה מ ר י ג )כ״ה בכי״ר‪ ,‬ואץ המריג א ל א המאריג בהבלעת‬ ‫ג׳‪ :‬ה מ ח ל י ק ב צ ל י ם ל ח י ם ו כ ר ‪ :‬ת נ י‬
‫מ ד י ג )כ״ה בכי״ר(? א ״ ר ירמיה כהדא דתנינן‬ ‫ואידינו‬ ‫האלי״ף( חייב בתחילתו וחייב בסופו‪.‬‬
‫ולפ״ז הברייתא שלנו‬ ‫ל ח י ם ) כ ״ ה בכי״ר( לשוק ומקיים יבישץ לגורן ו כ ר ‪.‬‬ ‫המחליק בצלים‬

‫« ואין הוא ת״ק של משנתנו שנקט בלשונו ‪.‬שלולית״‪ ,‬ו ל א הת״ק של ה ת ו ס פ ת א ) ל פ י פירוש‬
‫הר״ש והרא״ש( שאינו מזכיר ק ב ו ע ה כ ל ל ‪ ,‬א ל א ת נ א א ח ר ‪.‬‬
‫»« עיין רש״י בראשית ל״א‪ ,‬י׳‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫פאדז פ״א עמ ‪45-44‬‬ ‫‪138‬‬
‫היא בכולי עלמא‪ ,‬מפני ש ש ק ו ג ו ק שני מ י נ ץ ‪) p‬במפורש בירושלמי בה״ב שם( וחייב ב ת ח י ל ת ו‬
‫כשמחליק לשוק ובסופו כשמחליק ל ג ו ק ‪.‬‬
‫ופירושו‬ ‫ו ב ס פ ר י ה א ז י נ ו פ י ׳ ש ״ ו ע מ ׳ ‪ :340‬ז ו ר ו ח ד ר ו מ י ת ש מ א ר ג ת א ח ה ר ק י ע כ ר כ י ב ‪.‬‬
‫עיי״ש‪.‬‬ ‫ש מ נ מ ר ת א ת הרקיע הכחול בפורחות )עננים בהירים(‪ ,‬הנראים ככבשים‪.‬‬
‫ב כ י ״ ע ובד‪ :‬היו ל ו ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫גפניפ‬ ‫חמשה‬ ‫או‬ ‫ארבעה‬ ‫בו‬ ‫היו‬ ‫‪.42‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י פ ״ ג ה״ג‪ ,‬ה י ו ל ו ח מ ש ג פ נ י ם ו ה ו א ב ו צ ר ן ) כ ג י ׳ כ י ״ ר ( ו כ ר ‪.‬‬
‫וכו׳‬ ‫בכי״ע‪ :‬ובוצרן‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ופטור‬ ‫ביתו‬ ‫לתוך‬ ‫ומכניסן‬ ‫בוצרן‬ ‫‪.43-42‬‬
‫והמלה * נ י ת ך הוא כנראה ש י ב ו ש‬ ‫ו ב ד ‪ :‬ב ו צ ק ו מ כ נ י ק ניתן ל ת ו ך ב י ת ו ו פ ט ו ר ו כ ר ‪.‬‬ ‫פטור וכר‪.‬‬
‫ו נ כ נ ס מן ה ג ל י ץ ש ל א ב מ ק ו מ ו ‪.‬‬ ‫מ״ביתו״‬
‫ועדות‬ ‫וכ״ה ב כ ל נוסחאות התוספתא‪.‬‬ ‫הפיאה‪.‬‬ ‫ומן‬ ‫השכחה‬ ‫מן‬ ‫הפרט‬ ‫מן‬ ‫‪.43‬‬
‫ר ט נ ר ) ב א ה צ ו ״ י פ א ה ע מ ׳ ‪ :(31‬״ ו ב א י ז ה כ ת ב י י ד מ ה ת ו ס פ ת א ל י ת א מן ה ש כ ח ה ו מ ן ה פ י א ה ״ א י נ ה‬
‫‪p‬‬ ‫א ב ל ב כ י ״ ס שם‪ :‬פ ט ו ר‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל ‪ :‬פ ט ו ר מן ה פ ר ט ומן ה ע ר ל ה ומן ה ר ב ע י ‪.‬‬ ‫מדוייקת‪.‬‬
‫ובירושלמי הנ״ל מעמידה ב ש ב צ ק ע״מ לאוכלן ע נ ב י ם ‪,‬‬ ‫ה פ ר ט ומן ה ש כ ח ה ומן ה פ א ה ומן ה ר ב ע י ‪.‬‬
‫וכן מ ש מ ע מ ל ש ו ן ה ב ר י י ת א ש מ כ ג י ק ל ת ו ך ב י ת ו ו ל א ל ת ו ך ג י ת ו ‪ ,‬ו ל פ י כ ך פ ט ו ר מ ל ק ט ש כ ח ה ו פ י א ה ‪,‬‬
‫מפני שאין זו בצירה‪ ,‬ולא עוד א ל א שאינו מתחייב בפאה א ל א א ם ב צ ר א ש כ ל ר א ש ץ ‪ ,‬ו כ ב ר א י ן‬
‫ואעפ״י ש ק ר ק ע כ ל שהוא חייב בפיאה )לדברי ר ״ ע ‪ ,‬ם ״ ג‬ ‫ל ו א פ י ל ו כ ר ם ק ט ן ) ש ה ו א ה׳ ג פ נ י ם ( ‪.‬‬
‫מ״ו(‪ ,‬מ ״ מ כ י ק ש ע י ק ר כ ד ם הוא ל ש פ י ק ‪ ,‬אינו מתחייב כאן בפיאה א ס ב צ ר ל ש ם ע נ ב י ם ל א כ י ל ה ‪.‬‬
‫ע‬ ‫שם‬
‫מ׳״ש‬ ‫• י יץ‬ ‫למלו‬ ‫ש נ ה‬
‫ועיין ר ״ מ ם פ ״ ד מ ה ׳ מ ת נ ״ ע ‪ ,‬ב ה ש ג ו ת ו ב ק ר י ת ס פ ר ש ם ‪ ,‬ו מ ״ ש ב מ‬
‫להלן בסמוך ולהלן ד״ה המקטף‪.‬‬
‫שכצו‪-‬‬ ‫מה‬ ‫על‬ ‫לא‬ ‫אכל‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫ששייר‪.‬‬ ‫מה‬ ‫על‬ ‫המשואר‬ ‫מן‬ ‫נותן‬ ‫‪.44‬‬
‫ובירושלמי ה נ ״ ל מ ס י ק‬ ‫ו מ כ א ן ש א פ י ל ו א ם ל א ש י י ר כ ל ל פ ט ו ר ‪ p‬הפאה‪.‬‬ ‫לשם ענבים לאכילה‪.‬‬
‫ת‬ ‫מ ק צ‬ ‫ש א ם ב צ ר ל ע ש ו ת ן י ץ א י נ ו פ ט ו ר א ל א א פ כן ש י י ר ‪ ,‬וזהו מ פ נ י ש ב כ ר ם קטן א ם ב צ ד מ מ נ ו‬
‫ע י ק ד ״ מ פ ״ ב מה׳ מ ת נ ״ ע ה י ו ‪,‬‬ ‫לעשותן י ץ א י נ ו א ל א ב צ י ר ת ע ר א י ו פ ט ו ר מ ל ק ט שכחה ופאה‪.‬‬
‫וםם״ד הנ״ל‪.‬‬
‫ומרהיסת‬ ‫וכ״ה בכי״ע‪.‬‬ ‫ששייר‪.‬‬ ‫מה‬ ‫על‬ ‫המשוייר‬ ‫מן‬ ‫נותן‬ ‫והמידל‬
‫ה ל ש ק משמע ש א ף ב ב א זו ה ו ל כ ת ע ל כרם‪ ,‬ופירושו ש ל א ו דווקא אם ב צ ר כ ד ם ק ק ליין ו ש י י ‪- ,‬‬
‫נותן ע ל מה ששייר‪ ,‬א ל א א פ י ל ו ה ד ל א ו ת ו ) כ ד י שיתעבו השאר( ע ״ מ ל מ כ ו ר מה ש ה ד ל פ ט ו ר מ ן‬
‫וכן פ י ר ש ה ר ״ מ א ת מ ש נ ת נ ו ) פ ״ ג מ ״ ג ( ‪.‬‬ ‫ה פ א ה ‪ ,‬מ פ נ י ש ז ו ה י א ב צ י ר ת א ר ע י ‪ ,‬ו נ ו ת ן ר ק מן ה מ ש ו א ד ‪.‬‬
‫וכרם המדל‪ ,‬כ ר ם מדולדל‪ ,‬גזור מ מ ל ת‬ ‫״ ב כ ר ם ה מ ד ל )כן ג ר ם ש ם ‪ ,‬ע י ץ ב ה ו צ ׳ ה ר צ א ג ע מ ׳ ‪.(13‬‬
‫ה נ ש א ד‬ ‫עזוב‬
‫ליכ^ז‬ ‫ליייד אי‬ ‫יי‬ ‫וימכור‬ ‫ד ל )עיץ כ ל א י ם פ״ה מ״א( והוא שיבצור מקצתו‬
‫ו כ ר ‪ ,‬וזה כ ש י ב צ ו ר ה ע נ ב י ם מ כ ל צ ד מ צ ד י ה כ ר ם ו ב ר ‪ .‬״ ועיין מ ״ ש ב ם ״ ב מה׳ מ ת נ ״ ע ה״ו‪.‬‬

‫ו‬ ‫ב‬ ‫ב ר ם ב ד ג ו ר פ ‪ :‬ה מ ו ד ל ) צ ״ ל ‪ :‬ה מ י ד ל ( ב ל י וי״ו‪ ,‬ו א פ ש ר ל פ ר ש ו כ ע נ י ץ ב פ נ י ע צ מ ו ‪ ,‬ו ז ה א י‬

‫מוסב ע ל כ ר ם א ל א ע ל בצלים‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ד ל בבצלים‪ ,‬והוא פ ט ו ר מפני ש ע י ק ר הלקיטה ה י א מ ש כ י‬
‫תקנת הנשארים‪ ,‬ולא חשיבה קצירה‪ .‬כמו שפרשו הד״ש והדע״ב א ת מ ש נ ת נ ו ) ו ע י ץ מ ״ ש ל ה ל ן > ‪,‬‬
‫'‬ ‫‪0‬‬ ‫ש‬ ‫ומידל הוא בניגוד למחליק‪ ,‬ופירושו כמו שמבואר במשנת שביעית פ ״ ד מ״ד ו ב י ר ו ש ל מ י‬
‫ת‬ ‫‪3‬‬ ‫ממ‪0‬ק‬ ‫כ מ ו ש ב א ר ה ר ״ מ ל ש י ט ת ו א ת ה מ ח ל י ק מ א ח ת י ד ש ב מ ש נ ת נ ו כ א ן ‪ .‬וכן מ ו כ ח ג ם‬ ‫ולא‬
‫ה י ר ו ש ל מ י כאן פ ״ ג ם ה ״ ג ) ע ל ד ב ר י ר ׳ יהודה להלן(‪ :‬ה ד א ד ת י מ א ב ש ע י כ ה ע ל מ נ ת ל ה ד ל י כ ו ׳ ‪,‬‬
‫ועוד קשה )לפירוש ה ר ״ מ ה נ ״ ל (‬ ‫וזה יתכן ר ק בשתילה‪ ,‬ש ש ת ל בצפיפות ע ״ מ ל ה ד ל אח״כ‪.‬‬
‫ועיץ בפאת ה ש ל ד ז ן‬ ‫מ ט ע ם ב צ י ר ת א ר ע י א ת י נ ן ע ל ה ‪ ,‬א פ י ל ו ע י ב ה ע ל מ נ ת ש ל א ל ה ד ל ל מ ה חייב‪.‬‬
‫ס י ׳ ה׳ א ו ת כ ״ ו ‪ ,‬ש נ ד ח ק ל פ ר ש א ת ה י ר ו ש ל מ י ע ״ פ ש י ט ת ה ר ״ מ ‪.‬‬
‫כמי^‪1‬‬ ‫לפי הריבמ״ץ הפטור‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לשוק‬ ‫במידל‬ ‫אמורים‬ ‫דברים‬ ‫במה‬ ‫‪.45‬‬
‫ק‬ ‫הוא מפני שהמידל אינו מוציא א ל א בצלים ר כ י ם וירוקים שאינו א ל א ירק בעלמא )וגרוע מ כ צ ל י‬
 ‫‪,‬‬
‫‪139‬‬ ‫פאה פ״א עמ ‪45‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ל ח י ם ו מ ק י צ ח א ‪ ,‬ע י ץ י ד ו ש ס ״ ג ר ה ״ ג ‪ ,‬ע י י ״ ש מ ה ש ת י ר צ ו ע ל ש י ט ת ר י ר מ י ה ו ר יוסי( ו מ ו כ ק‬
‫ועיץ בר״ש שם‬ ‫ב ש ו ק כ ד י ש י א כ ל ו א ו ת ם מ י ד ‪ ,‬ו פ ט ו ר י ן מן ה פ י א ה מ פ נ י שאין מ ו כ נ ם ם ל ק י ו ם ‪.‬‬
‫מה שהשיג עליו‪ ,‬א ב ל ל א דחה פ י ר ו ש זה לגמרי‪.‬‬
‫א ב ל ב ד וכי״ע‪ :‬בתוך‬ ‫וכ״ה בירושלמי פ״ג פה״ג‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ביתו‬ ‫לתוך‬ ‫המידל‬ ‫אבל‬
‫ב י ת ו ו כ ר ‪ ,‬ו ה י א היא‪.‬‬
‫פ י ר ׳ ב ר ״ ש )את הירושלמי(‪ ,‬מכיון ש מ כ נ י פ ו‬ ‫הכל‪.‬‬ ‫על‬ ‫המשואר‬ ‫מן‬ ‫‪ .46—45‬נ ו ת ן‬
‫ל ב י ת ו ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ג ו ר ן ‪ ,‬ה ר י הן ר א ו י י ם ל כ ו נ ם ן ל ק י ו ם ‪ ,‬ו ח י י ב י ם ב פ י א ה ‪.‬‬
‫וכן בירושלמי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שדהו‬ ‫כל‬ ‫אפי׳‬ ‫ביתו‬ ‫לתוך‬ ‫ומכנים‬ ‫‪.46‬המקטף‬
‫‪,‬‬
‫)כ״ה‬ ‫ה מ ק ט ף‬ ‫ר ז ע י ר א ר ׳ ח י י א ב ש ם ר ׳ יוחנן‬ ‫) ם ״ ג ה״ג(‪ :‬ת נ י ל ק ט ק צ י ר ך ו ל א ל ק ט ק י ט ו ף ‪.‬‬
‫ש ד ה ו )כ״ה בכי״ר‬ ‫בכי״ר( שיבלין ל ע י מ ת ו ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬לאוכלן מיד ולא ל ה כ נ י ק לגורן( אפילו כ ל‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫א מ ר ר יופי והוא ששיירו ו כ ר ‪ ,‬ש א ם‬ ‫ר א ל ע ז ר א מ ר א פ י ל ו במגל‪.‬‬ ‫ו כ י ״ ם ( פ ט ו ר מן ה פ י א ה ‪.‬‬
‫נמצאנו‬ ‫ב י ק ש ל א ו כ ל ן מ ל י ל ו ת ו א פ י ל ו ל א ש י י ר ) ו ה ו א ח ו ל ק ע ל ד ׳ א ל ע ז ר ש א י נ ו מ ח ל ק בזה(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫למדים לשיטת ר יוסי שאם בקש לאוכלן מלילות א ץ צריך שיור אפילו אם ק צ ר כ ד ר כ ו )כפי‬
‫ש מ ו כ ח מן ה ת ו ס פ ת א ל ע י ל ש ה ב י א ה י ר ו ש ל מ י ש ם ( ‪ ,‬ו א ם ב ק ש ל ע ש ו ת ן ע י ס ה צ ר י ך ש י ו ר ‪ ,‬א ב ל ל א‬
‫ואעס״י שאמרו‪ :‬לקט קצירך ולא לקט קיטוף‪,‬‬ ‫ורוצה להכניס לביתו‪.‬‬ ‫קוטף‬ ‫שמענו מה דינו ש ל‬
‫ש א נ י ל ק ט שאין ב ו ר י ב ו י ) ע י י ן ע ״ ז ל ה ל ן ( ‪ ,‬א ב ל ב פ י א ה ח י י ב א ס י ל ו ב ק י ט ו ף ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ה נ ה מ ל ש ץ ר יוחנן ב י ר ו ש ל מ י מ ש מ ע ש ד ו ו ק א א ם מ ק ט ף ש י ב ל ץ ל ע י פ ת ו פ ט ו ר מן ה פ י א ה ‪,‬‬
‫וכן מ ש מ ע מ ל ש ץ ה ת ו פ פ ת א כ א ן‬ ‫א ב ל אם מקטף כ ל שדהו לגורן חייב בפיאה אפילו אם קיטף‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ולפ״ז אם כיוון‬ ‫ש פ ר ט ה ״ומכנים לתוך ביתר׳ ולא אמרה םתם‪ :‬המקטף א פ י כ ל שדהו פ ט ו ר ו כ ר ‪.‬‬
‫לגורן א ף המקטף חייב בפיאה‪ ,‬ו ע י ק ר ה פ ט ו ר כאן הוא מ פ נ י ש מ ק ט ף ל ה כ נ י פ ל ב י ת ו לאוכלן מיד‬
‫‪,‬‬
‫ו ל א ל ג ו ר ן ‪ ,‬ואין ז ו ק צ י ר ת ק ב ע ‪ ,‬ו ה ו א ה ד ץ א ם ק צ ר ב מ ג ל ע ״ מ ל א כ ו ל מ י ד פ ט ו ר ‪ ,‬כ מ ו ש פ ו ב ר ר‬
‫א ב ל ל פ י זה קשה ל מ ה א מ ר ו ״ ה מ ק ט ף ״ ו ל א א מ ר ו ה ק ו צ ר ש ב ל ץ ל ע י ס ת ו‬ ‫אלעזר בירושלמי הנ״ל‪.‬‬
‫ו כ ר ‪ ,‬ואם נ א מ ר שלא ד ב ר ה התוספתא א ל א בהווה‪ ,‬ש א ץ קוצרים מ ע ט שבלים א ל א מקטםים א ו ת ם‬
‫‪,‬‬
‫)עיין י ד ו ש מ ע ש ר ו ת פ ״ ד ה ״ א ‪ ,‬נ ״ א ע ״ ד ‪ ,‬ו ת ו ס פ ת א ש ם פ ״ ג ה ״ ב ( ‪ ,‬ה ר י א ץ ל ד י י ק ג ם מן ה ל ש ץ‬
‫״מכנימ לתוך ביתו״ שהוא בדווקא‪ ,‬ונוכל ל ו מ ר שעיקר הפטור הוא מחמת קיטוף‪ ,‬אלא ש א ץ ד ר ך‬
‫בני אדם ל ק ט ף כ ל השדה ל ג ו ק ‪ ,‬ולפיכך א מ ר ה התוספתא ״מכנימ לתוך ביתו״‪.‬‬
‫ו ה נ ה ב ת ו ״ כ ) פ ׳ ק ד ו ש י ם פ ״ א ה״ז( ש נ י נ ו ) ל ע נ י ץ פיאה(‪ :‬אין ל י א ל א ק ו צ ר ‪ ,‬ת ו ל ש מ נ י ץ‬
‫ולפי גירםא זו מ פ ו ר ש ש א ף ק ו ט ף חייב‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ת״ל קצירך‬ ‫מניץ‪,‬‬ ‫קוטף‬ ‫לקצור‪.‬‬ ‫ת״ל‬
‫ובכמה כת״י שם גורם במקום ״קוטף״‪:‬‬ ‫א ב ל גירפא זו א ץ ל ה ממך כ ל ל בכת״י הפפרא‪.‬‬ ‫בפיאה‪.‬‬
‫ע״ג(‪:‬‬ ‫ט״ז‬ ‫)פ״א ה״ד‪,‬‬ ‫בירושלמי‬ ‫וכן‬ ‫עוצד‪.‬‬ ‫ב ש ם מ״א‪:‬‬ ‫להר״ש מביא‬ ‫ובמיחזמ‬ ‫חוצד‪.‬״‬
‫‪,‬‬
‫ושוב‬ ‫ו ב פ י ר ש ״ ם ש ם מגיה בירושלמי‪ :‬עוקר‪ ,‬ומעיד ש כ ״ ה בתו״כ‪.‬‬ ‫מניץ וכר‪.‬‬ ‫חוצד«‬
‫והנה בבבלי )חולץ‬ ‫מניץ‪ ,‬דהיינו עוקר במעצד‪ ,‬וחדא היא״‪.‬‬ ‫ע וצד‬ ‫מוסיף‪ :‬״ ו א י ת דגרם‬
‫‪,‬‬
‫א ( ג ר ם ב ב ר י י ת א ) א ל א ש ה ס ד ר ש ם משונה(‪ :‬ע ו ק ד ב מ ק ו ם עוצד‪ *8,‬ו א ץ כ א ן ת י ק ץ‬ ‫קל״ז‬
‫אלא פירוש נ כ ץ של המלה עוצד‪ ,‬כמו שפירש הדש״ם הנ״ל‪ ,‬וכמו שנוכיח להלן‪.‬״‬

‫« עיין מ״ש הר״א פינקלשטיין ^ ‪) B A S O R‬בוליטין של ה ח ב ר ה האמריקנית ל מ ח ק ר ה מ ז ר ח (‬

‫‪ ,94‬א פ ר י ל ‪ ,1944 ,‬עם׳ ‪.29‬‬
‫« כ״ה בכי״ל‪ .‬וכן מ ע ת י ק מן הירושלמי בסי׳ רבינו ה ל ל לתו״כ‪ ,‬עיין ב מ א מ ר ו של ר״א פינקלשטין‬
‫הנ״ל‪ .‬ובירושלמי כ י ׳ ל תוקנה החי״ת של ‪.‬חוצד״ ל ק ו ף ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ו צ ר ‪ ,‬ק ו צ ר ‪.‬‬
‫«« וכן‪ ,‬כ נ ר א ה תקנו ה ס ו פ ר י ם א ף בתו״כ‪ .‬עיין ס פ ר יריאים השלם סי׳ קי״ט‪ ,‬מ״ז ע״א‪ ,‬ובפי׳ הרש״ס‬
‫שהזכרנו בפנים‪ .‬ועיין מאירי חולין‪ ,‬עמ׳ ‪) 509‬והעתיק בשם התו״כ א ת לשון ה ב ב ל י ( ועוד‪.‬‬
‫ל> עיין ע ל פירושים נכונים ממין זה בדוגמאות שהבאתי בסה״י ל כ ב ו ד ה ר י ץ אפשטין )תרביץ‬
‫ש״כ(‪ ,‬עם׳ ‪4‬״‪.‬‬
 ‫פאה פ״א עמ׳ ‪45‬‬ ‫‪140‬‬
‫נ מ צ א נ ו ל מ ד י ם ש ה ב ר י י ת א ב ת ו ״ כ ו ב י ר ו ש ל מ י מ נ ת ה ג ׳ ד ר כ י ם ב ס י ל ו ק ה ת ב ו א ה מן ה מ ח ו ב ר ‪.‬‬
‫וכן ש נ י נ ו ב מ ש נ ת ב ״ מ ר ט ״ ש ‪:‬‬ ‫ק ו צ ר ‪ ,‬ת ו ל ש ו ע ו צ ד ) ע ו ק ר ( ‪ .‬ו ש ל ש ד ר כ י ם ה ל ל ו נ ה ג ו ל מ ע ש ה בא״י‪.‬‬
‫מקום שנהגו ל ק צ ו ר יקצור‪ ,‬ל ע ק ו ר יעקור )כ״ה ב כ ל הנוסחאות‪ ,‬ובמשנה שבירושלמי ב ט ע ו ת ‪:‬‬
‫וקצר וכר‪ .‬הרי לך שאופן ק צ י ר ת‬ ‫לתלוש‬ ‫ובירושלמי שם‪ ! :‬מ ק ו ם שנהגו[‬ ‫לעדור יעדור(‪.‬‬
‫התבואה תלויה במקום ובמנהג ה א כ ר ‪ ,‬ויש שגהגו ל ק צ ו ר ‪ ,‬ויש שנהגו ל ע ק ו ד ‪ ,‬ויש שנהגו ל ת ל ו ש ‪.‬‬
‫)ועיץ גם ב מ ש נ ת אהלות םי״ח מ״ב(‪ .‬והנה תלישה היא בידים שאדם אוחז ב כ מ ה ש ב ל י ם ב י ד ו‬
‫מסתבד‬ ‫אותם‪ ,‬ואם השרשים אינם חזקים נמצא עוקד א ת התבואה עם שרשיה‪ ,‬א ב ל‬ ‫ותולש‬
‫ב א ^‬ ‫רגילה נשארים השרשים‬ ‫שבתלישה‬
‫ובתדגיש‬ ‫לעקירת התבואה עם השרשים השתמשו ב ק ר ד ו ם ״ ובארמית חצינא‪.‬״‬ ‫ואשד‬
‫) י ש ע י ׳ מ ״ ד ‪ ,‬י״ג( מ ת ר ג ם מ ע צ ד ‪ :‬ח צ י נ א ‪ ,‬ו כ ן מ פ ו ר ש ב ב ב ל י ס ו ף ב ״ ק ) ק י ״ ט ב׳( ש ק ו ר י ם ל ח צ י נ א‬
‫מ ע צ ד ‪ ,‬ו ל פ ״ ז ב ר ו ר ש א י ן ע ו צ ד ) א ו ח ו צ ד ‪ ,‬ב ה ח ל פ ת ח י ״ ת ועי״ן( א ל א ע ו ק ר ב מ ע צ ד ‪ ,‬כ פ י ׳ ה ר ש ״ ס‬
‫נהגו‬ ‫ומכאן שכפשתן‬ ‫כיתנא‪.‬‬ ‫למיעקר‬ ‫ו ב ב ב ל י ) מ ו ״ ק י ״ ב ב׳(‪ :‬ר ב י ה ו ד ה ש ר א‬ ‫הנ״ל‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫ובעצידה‪0,‬‬ ‫מ״ט(‬ ‫פ״ט‬ ‫ב״מ‬ ‫ה ק ד ק ע ‪ ,‬עיין‬ ‫את‬ ‫שמכחיש‬ ‫)מפני‬ ‫בעקידה‬ ‫אלא‬ ‫בקצירה‬ ‫לא‬
‫חודש‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫פשח‪,‬‬ ‫עצד‬ ‫ירח‬ ‫מד‪:‬‬ ‫של‬ ‫החקלאי‬ ‫בלוח‬ ‫וק‬ ‫מעצד‪.‬‬ ‫ע״י‬ ‫בעקירה‬ ‫כלומד‬
‫‪.(242‬‬ ‫עמ׳‬ ‫ירושלים ש ל לונץ ח״ט‪,‬‬ ‫ב מ ע צ ד )עיין‬ ‫פשתן‪ ,‬והיינו ש ב ו ע ק ר ו הפשתן‬ ‫עצידת‬
‫שלפעמיס‬ ‫לעיל‬ ‫ראינו‬ ‫כבר‬ ‫אבל‬ ‫קטיפה‪,‬‬ ‫היא‬ ‫תלישה‬ ‫שהיא‬ ‫סברו‬ ‫ז״ל‬ ‫והמפרשים‬
‫נ ה ג ו ל ת ל ו ש א ת ה ת ב ו א ה מן ה ש ד ה ‪ ,‬ו ע נ י שאין ל ו כ ל י א ו מ נ ו ת י כ ו ל ל ת ל ו ש ב י ד י ו כ מ ה ש ב ל י ס‬
‫במגל‬ ‫שלעומת קצירה‬ ‫אחת‪ ,‬והוא ל פ ע מ י ם ע ו ק ר א ו ת ם ע ״ י זה ע ם השורש‪ :‬ואעפ״י‬ ‫בבת‬
‫מה‬ ‫תלישה ביד ד ב ר שאינו כ ״ כ רגיל‪ ,‬מ״מ הרי יש שגהגו ל ת ל ו ש א ת כ ל ה ש ד ה ׳‬ ‫חשיבא‬
‫ש א ץ כ ן ק ט י פ ת מ ל י ל ו ת ו ר א ש י ש ב ו ל י ם )עיין ד ב ר י ם כ ״ ג ‪ ,‬כ״ו‪ :‬י ח ז ק א ל י ״ ז ‪ ,‬י ״ ד ( ש א ד ם צ ר י ך‬
‫ל א ח ז ב י ד ו ה א ח ת ב ק ש ‪ ,‬ו ב י ד ו ה ש ג י ה ל צ מ צ ם ו ל ק ט ו ף א ת ר א ש ה ש ב ו ל ת )או ח ל ק ק ט ן מן ה ק ש ע מ ה‬
‫ת‬ ‫א‬ ‫כ ד י ל ה ח ז י ק א ו ת ה ‪ ,‬ע י ץ ת ו ס פ ת א ע ו ק צ ץ פ ״ א ה״ג(‪ ,‬ו ב ו ו ד א י א ץ א ד ם ע ו ש ה ‪ p‬כ ש ר ו צ ה ל ק צ ו ר‬
‫כ ל שדהו ל ג ו ק ‪ .‬ו א ץ קוטפץ א ל א מעט ש ב ו ל ץ כדי לאוכלן מיד‪ ,‬ואץ קטיפה כזו נ ק ר א ת ק צ י ד ז ‪-‬‬
‫כ ל ל ‪ ,‬ל א ל ע נ י ץ פ י א ה ו ל א ל ע נ י ץ ל ק ט ‪ .‬ועיין ב י ר ו ש ׳ פ ״ א ם ה ״ ה ‪ ,‬ט ״ ז ע ״ ג ע י י ״ ש ה י ט ב ‪.‬‬
‫‪ 3‬ד‬ ‫י ו ב ת ו ״ כ ) ק ד ו ש י ם פ ״ ב ה״ה(‪ :‬ו ל ק ט ק צ י ר ך ‪ .‬ו ל א ל ק ט ק י ט ו ף ) ו ה ו ב א ה ב י ר ו ש ל מ י ש ה ע ת ק‬
‫י‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ל ע י ל ב ת ח י ל ת הדבור( ו כ ר ‪ ,‬מכאן א מ ר ו היה ק ו צ ר ‪ ,‬ק צ ר מ ל א ידו‪ ,‬ת ל ש מ ל א ק מ צ ו וכי׳•‬
‫ח‬ ‫י׳*‬ ‫וכן ב י ר ו ש ל מ י פ ״ ד ה ״ ז ‪,‬‬ ‫ל ך ש ק י ט ו ף ל ח ו ד ) ו פ ט ו ר מ ל ק ט ( ו ת ל י ש ה ל ח ו ד ) ו ח י י ב בלקט(‪.‬־־‬
‫שהוא‬ ‫והקוצר בידו הוא מקטף ולא ת ו ל ש ‪,‬‬ ‫ל א כ ל הקוצר בידו וכר‪.‬‬ ‫ע״ג‪ :‬תני ל ק ט קצירך‪.‬‬
‫וכן מ פ ו ר ש ב ת ו ס פ ת א ל ה ל ן ) פ ״ ב ה י ׳ ‪ -‬ד ‪.‬‬
‫(‬ ‫לפעמים עוקר עם השורש‪ ,‬א ב ל בתולש חייב א ף בלקט‪.‬‬
‫ר ׳ יוטה אומ׳ א ץ ל ק ט א ל א ה נ י ש ו •‬ ‫התלישה‪.‬‬ ‫אי זהו ל ק ט זה הנושר ב ש ע ת הקציר ובשעת‬
‫לחדז‪-‬‬ ‫ותלישה‬ ‫לקט גם בתלישה‪,‬‬ ‫ה ר י ל ך מ פ ו ר ש ש ל ת ״ ק יש‬ ‫בלבד וכר‪.‬‬ ‫הקצירה‬ ‫בשעת‬
‫לחת‪.‬״‬ ‫קטיפה‬

‫ונזכר גם ק ר ד ו ם ש ל נ י ע ^‬ ‫ועיין א ב ו ת פ י ר מיה‪.‬‬ ‫»> עיין פ א ה פ י ר מ י ד ושביעית פ י ה מיד ועוד‪.‬‬

‫)כלים פ כ י ט מיז; ירושלמי מנילה פיא היט‪ ,‬עיא ע י ב ו ב מ ק ב י ל ה ב נ ד ר י ם ( שעוקר א ת העשבים ע ם ה ע ד ש י ם‬
‫»« עיין פיה״נ ל ט ה ר ו ת ‪ ,‬הוצ׳ הריין אפשטין‪ ,‬עט׳ ‪ ,30‬הע׳ ‪.15‬‬
‫‪0‬־ עיין ירושלמי מנילה פ י ר היא‪ ,‬עיר ע״ד‪ :‬ז ר ע דכיתן‪ ,‬ח ר ע ל י ה ו ה צ ד <=ועצד( ליה‪.‬‬
‫‪ 8‬ב י ז‬ ‫א ב ל ט ם ת י ט ת לשון ה ‪,‬‬
‫‪0‬‬ ‫« והמפרשים פירשו א ת משנתנו )פיר מיי( ב ד ב ר י ם ש ד ר כ ם בתלישה‪.‬‬
‫ועיין ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫ו ה ת ר כ משמע ש ב ס ת ם ת ב ו א ה אנן קייסין‪.‬‬
‫כ ב ^ ‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫»* ל ה ל ן )מנחות פיי ה כ י ח ( שנינו‪ :‬ר׳ שמעון בן א ל ע ז ר אומר מקטפין ל פ נ י ה ע ו מ ר ‪.‬‬
‫תראה ש ב ע ו ק ^‬ ‫) פ ס ח י ם ייא ר ע י א ; מנחות ס י ח א ׳ ( ‪ :‬שאני חדש מ ת ו ך שלא ה ת ר ת ה ל ו א ל א עיי ק ט י פ ה ‪.‬‬
‫^‬ ‫אין איסור א ל א ב ק צ י ר ה דווקא‪ ,‬ואפילו תלישה מ ו ת ר ת ל כ ת ח י ל ה לריש בן א ל ע ז ר ו ל ד ׳ י ה ו ד ה ‪.‬‬
‫ע‪,-,‬‬ ‫שם ל א ד ב ר ו ח כ מ י ם א ל א בהוה‪ ,‬משום שלפני ה ע ו מ ר ל א ק צ ר ו א ת כ ל ה ת ב ו א ה א ל א מ ק צ ת ה‬
 ‫‪,‬‬
‫‪141‬‬ ‫פאה פ״א עמ ‪45‬‬
‫ב ד ם ב ב ב ל י ) ח ו ל ץ ק ל ״ ז א׳( ש נ י נ ו ‪ :‬ה א ר ב נ ן ו ה א ר ׳ יוסי‪ ,‬ד ת נ י א ל ק ט ק צ י ר ך ו ל א ל ק ט‬
‫ר ׳ יוםי היינו ת״ק‪ ,‬כ ו ל ה ר ׳ יוסי היא‪,‬‬ ‫ק י ט ו ף ‪ ,‬ר ׳ י ו ס י א ו מ ר אין ל ק ט א ל א ה ב א מ ח מ ת ק צ י ר ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ולמי שיטת הבבלי מחייבים‬ ‫והכי קתני ש ר יוסי א ו מ ר א ץ ל ק ט א ל א הבא מ ח מ ת ק צ י ר ו כ ר ‪.‬‬
‫רבנן קטיפה א פ י ל ו בלקט‪ ,‬ור׳ יופי פ ו ט ר תלישה ועקירה אפילו בסאה ב ד ב ר י ם ש א ץ ד ר ק בכך‪.‬‬
‫ו א ץ בשום אופן להשוות א ת הבבלי ע ם הירושלמי והברייתות ב ת ו ״ כ‬ ‫)ועיין ל ה ל ן ב ב ב ל י ש ם ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫)ובתוספתא(‪ ,‬כפי שהעיר בצדק ב מ י ה ר א ב ״ ד ל ת ו ״ כ ב מ ק ו מ ו ) ה ו צ ׳ ווייפ ם״ז ע״ד(‪ .‬א ב ל מ״מ‬
‫להסך‪,‬‬ ‫ראיה‬ ‫אין‬ ‫והבדייתות‬ ‫הירושלמי‬ ‫ומן‬ ‫ללקט‪,‬‬ ‫פיאה‬ ‫בפירוש‬ ‫משוה‬ ‫שהבבלי‬ ‫למדנו‬
‫ו ל פ ״ ז מי ש פ ו ט ר ק י ט ו ף מן ה ל ק ט פ ו ט ר ו א ף מן ה פ א ה ‪ ,‬ו כ פ י ש א מ ר נ ו ‪ ,‬ו ע ל י נ ו ל ח ל ק בין ק י ט ו ף‬
‫ובין ת ל י ש ה ‪.‬‬
‫פוף ד ב ר לפי כ ל הנ״ל נראה לכאורה שהתופפתא שלנו פוטרת א ת הקוטף שדהו מפאה‪,‬‬
‫אם קטף כ ל שדהו‬ ‫שקטיפה אינה קצירה כ ל ל ‪ ,‬ודינו כ מ ק ר ם ם בפיו א ת הקש‪ ,‬ואפילו‬ ‫משום‬
‫ועיין ש י ט ת ה ר ״ מ ב ס ״ ב מ ה ׳ מ ת נ ״ ע ם ה ״ ו ו ם ״ ד‬ ‫ע ״ מ ל ה כ נ י ס ו ל ג ו ר ן פ ט ו ר מן ה פ א ה מ ד א ו ר י י ת א ‪.‬‬
‫ה ״ ב ו מ ה ש ה א ר י ך ל ב א ר א ת ש י ט ת ו ב פ א ת ה ש ל ח ן מי׳ ה ׳ א ו ת כ ״ ז ‪.‬‬
‫ע״א‪.‬‬ ‫נ״א‬ ‫ה״א‪,‬‬ ‫פ״ד‬ ‫)מעשרות‬ ‫בירושלמי‬ ‫מפורש‬ ‫וק‬ ‫במעשרות‪.‬‬ ‫וחייב‬ ‫‪.47‬‬
‫ב ת ו ס פ ת א ש ם פ ״ ג ה״ה(‪ :‬ה מ ק ט ף ש י ב ל ץ ל ע י פ ת ו ל א ו כ ל ן מ ל י ל ו ת נ י ט ב ל ו ו כ ר ‪.‬‬ ‫ועיץ‬
‫ומשנתנו בשכיב מרע‪ ,‬אבל בבריא נםתסקו‬ ‫ס ״ ג מ״ז‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לבניו‬ ‫נכסיו‬ ‫הכותב‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובפיה״מ כאן העמידה בש״מ‪ ,‬א ב ל בס״ו מ ה זכיה ומתנה‬ ‫ק ל ״ ב ב ( ו ה ע ל ו בתיקו‪.‬‬ ‫בבבלי)ב״ב‬
‫ה״ט חזר בו ופפקה ב ץ בבריא ובץ בש״מ‪ ,‬ועיץ בהגה״מ שם‪.‬‬
‫וכן מ ע ת י ק מכאן באו״ז ב ״ ב )ס״ח סי׳ קכ״א‪ ,‬י ״ ט ע״ג(‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לאשתו‬ ‫וכתב‬ ‫‪.48‬‬
‫לאשתו‬ ‫והניח‬ ‫ובד‪:‬‬ ‫ו כ ״ ה ב מ ש נ ת נ ו ה נ ״ ל ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת ‪ ,‬ו ק מ ע ת י ק ה ב י ר ו ש ל מ י נ * ובבבלי‪**.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ״ ה ב כ מ ה נ ו מ ח א ו ת שבבבלי‪ **.‬א ב ל מ ת ש ו ב ת ר י ו ס י‬ ‫לאשתו וכר‪.‬‬ ‫ושייר‬ ‫ובכי״ע‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ב‪/‬‬ ‫)עיין מ ״ ש ל ה ל ן ש ר ‪ (49‬ב ר ו ר ש ל ת ״ ק צ ר י ך כ ת י ב ה ‪ ,‬ו ע י ץ ב ב ב ל י ב ״ ב ק ל ״ ב‬ ‫במשנתנו‬
‫‪,‬‬
‫ובבעה״מ שם פ״ח ם י תתנ״ז‪ ,‬ובמלחמות שם‪ .‬ועיץ מ״ש להלן םד״ה ב ז ק שקבלה‪.‬‬ ‫בשטמ״ק‬
‫‪,‬‬
‫בשאילתות םי׳ ל״ג )מבבלי ב ״ ב ק ״ נ ב (‪ :‬הכותב כ ל נכסיו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שהו‬ ‫כל‬ ‫קרקע‬
‫ובכולהו אפילו מטלטלי הוי שיור‬ ‫כ ל שהוא ו כ ר ‪,‬‬ ‫מטלטלי‬ ‫או‬ ‫לבניו וכתב לאשתו קרקע‬
‫הרי לך שרבינו סובר ש״לבד‬ ‫מ כ ת ו ב ת אשה‪ ,‬ד מ ק ר ק ע י ת ק י נ ו ר ב נ ן מ ט ל ט ל י ל א ת ק י נ ו ‪.‬‬ ‫לבד‬
‫מ כ ת ו ב ת אשה״ עונה ר ק ע ל השיור‪ ,‬א ב ל לעניין ״ כ ת ב לאשתו״ ק ר ק ע הוא לאו דווקא‪ ,‬א ל א‬
‫וכ״ה בפיה״מ )פפ״ג( בהוצאות‬ ‫ו כ ״ ה ב ה ״ ג ה ׳ ה ל ו א ה ) ד ״ ו ק ״ י ם ע ״ ג ‪ ,‬ד ״ ב ‪.(453‬‬ ‫אפילו מטלטלי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל ב פ י ה ״ מ ה ו צ ׳ ה ר צ א ג ) ע מ ‪ (17‬ח פ ר ״ ו ב כ ו ת ב‬ ‫שלנו‪ ,‬והר״מ פ י ר ש ע ״ פ השאילתות והבה״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וכן ב ת ש ו ב ת‬ ‫נ כ ס י ו ל ב נ י ו ״ ‪ ,‬ו ז ו ה י א מ ה ד ו ר א ב ת ד א ‪ ,‬ו מ ת א י מ ה ל ח י ב ו ר ו ) פ ״ ו מ ה ז כ י ה ו מ ת נ ה ה״י(‪.‬‬
‫ר ב ה א י ) ב ת ש ה ״ ג שעדי צדק ס ו ף סי׳ ס״א‪ ,‬ע׳ ע״ב(‪ :‬הכותב כ ל נכסיו ל ב נ י ו ו כ ת ב ל א ש ת ו ק ר ק ע‬
‫כ ל שהוא איבדה כתובתה‪ ,‬הני מילי היכא ד כ ת ב לה ק ר ק ע ושתקה‪ ,‬א ב ל כ ת ב לה מטלטלי לא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ ,33‬וכן פ ס ק ו ש א ר פ ו ס ק י ם ‪.‬‬ ‫בתשה״ג אסף‪ ,‬הוצ׳ מק״נ ירושלים תש״ב ע מ‬ ‫וכ״ה‬
‫‪,‬‬
‫נחלקו‬ ‫א(‬ ‫)ב״ב קל״ב‬ ‫ובבבלי‬ ‫ובמקבילות(‬ ‫בירושלמי )פס״ג‬ ‫כתובתה‪.‬‬ ‫איבדה‬
‫אמוראים בטעמה של משנתנו למה אבדה כתובתה‪ ,‬ושמואל מעמידה במחלק לפניה‪ ,‬וכיוץ שמחלק‬

‫ו מ ס ן הקצירה הסירו אף את‬ ‫ל א ו כ ל ה סיד‪ ,‬מ ח ט ת ח ב י ב ו ת ה ח ד ש בזמנו‪ ,‬ו ל א ק ט פ ו א ל א ראשי שבלים‪.‬‬

‫הקשים שנשארו א ח ר י ה ק ט י פ ה ‪.‬‬
‫כ ת ו ב ו ת ספי״ב‪ ,‬ל״ה ע״ג; ניטין פ י ה סה״א‪ ,‬ם״ו ע״ד‪.‬‬ ‫״‬
‫״ ב״ב ק ל ״ ב א׳ )בהוצאות שלנו ובגאונים ובראשונים(; שם ק״נ בי‪.‬‬
‫‪ ,364‬העי עי‪ .‬וכ״ה בתשהינ ניאוניקא ח״ב‬ ‫״ ב״ב ק ל ״ ב א׳ בכתי״י ובראשונים‪ ,‬עיין דק״ס‪ ,‬עסי‬
‫‪,152‬‬ ‫ס ו ף עם׳‬
 ‫פאה פ״א עמי ‪45‬‬ ‫‪142‬‬
‫את הנכםיפ בפניה ממש והיא שותקת הדי סברה וקבלה‪ ,‬ומקולי כתובה שנו כאן‪ .‬וכן ס ו כ ר ר ב‬
‫נחמן )בבלי שם קל״ב ב׳(‪ :‬כיץ שעשאה שותף בין הבנים אבדה כתובתה )עיי״ש ברשב״ם מ ״ ש‬
‫וכן בשאילתות פי׳ ל״ג הנ״ל‪ :‬הכותב כל נכסיו לבניו וכו׳ בפניה ושתקה א י ב ד ה‬ ‫בשם רש״י(‪.‬‬
‫וכן בתשה״ג ש ע ד י‬ ‫וממש כ ל ש ע זו בה״ג )ה׳ הלואות ד״ו ק״י סע״ג‪ :‬ד״ב ‪.(453‬‬ ‫כתובתה‪.‬‬
‫בפני אשתו ונתן לה מתנה‪ ,‬ב י ו ן‬ ‫פיו‪56‬‬ ‫על‬ ‫צדק )ם״ה ע״ב סוף סי׳ נ׳(‪ :‬והמחלק נכסיו‬
‫שעשאה שותף כ ץ הבנים ושתקה אבדה כתובתה‪.‬״‬
‫ובפיה״מ להר״מ כאן‪ :‬״שכלל אותה בחלוק נכסיו עם בניו כגץ שיכתוב להם ל פ ל ו נ י‬
‫שתאמר‬ ‫שם«‪ 5‬ולא תערער‪,‬‬ ‫ישנה‬ ‫או‬ ‫ולפלוני כך ולפלונית כך והיא שומעת‪,‬‬ ‫כך‬
‫כתובתה ולא אמר אבדה‪ 5»,‬ד ״ ל כ י‬ ‫איבדה‬ ‫וראיה ע ל זה מה שאמרו‬ ‫כתובתי אני גובה‪.‬‬
‫בשתיקותה כשמשותפת עם הבנים אבדה מה שיש לה לקבל בכתובתה״‪ .‬ועיץ גפ פי׳ רבינו כ ר ו ך‬
‫באו״ז ב״ב סי׳ קכ״א‪ ,‬י״ט ע״ג‪.‬‬
‫הפשומ‬ ‫הפירוש‬ ‫הדי‬ ‫ממש‪,‬‬ ‫כשמואל‬ ‫סובר‬ ‫שד״נ‬ ‫הללו‬ ‫העתיקים‬ ‫הפירושים‬ ‫ולפי‬
‫הוא שלא נתן לה את הקרקע בכתובתה‪ ,‬אלא עשאה שותף עם הבנים‪ ,‬ולא קבלה את ה ק ר ק ע‬
‫לפרעון כתובתה‪ ,‬ולפ״ז מסתבר יותר שלא מחלה על הכתובה‪ ,‬אלא על שעבוד הנכסים ג ר י ד א ‪,‬‬
‫וכשקנה אח״כ גובה מהם‪<.‬י« אבל בר״י מיגש )קל״ב פע״א( פירש כפירוש הגאונים הנ״ל‪ ,‬ו מ ״ מ‬
‫פסק שאבדה כתובתה לגמרי‪.‬‬
‫ופירושים אחרים בפוגיין לר״ח‪!,‬־ לרבינו יצחק ב ר שמואל )עיין או״ז הנ״ל(‪ ,‬ו ר ש ב ״ ס‬
‫‪,‬‬
‫ועיין עיטור‪ ,‬מתנת שכ״מ‪ ,‬הוצ׳ דמא״י נ״ט ע״ב‪ ,‬ומ״ש בשו״ת ד״י אבן לב ח״ב ס י פ ״ ‪,‬‬
‫‪3‬‬ ‫שם‪.‬‬
‫ועיק מ״ש להלן‪.‬‬
‫במשנתנו‪ :‬י ׳ יוסי אומד•‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כתובתה‬ ‫לשם‬ ‫עליה‬ ‫שקבלה‬ ‫‪ .49‬ב ז מ ן‬
‫ולפ״ז בדור שלד׳ יוסי ק ב ל ה ב ל י‬ ‫אם קבלה עליה א ף ע ל פי שלא כתב לה איבדה כתובתה‪.‬‬
‫כתיבה מהני‪ .‬ומן הלשץ בתוספתא שלנו מוכח לכאורה שכתיבה בלי קבלה לא מהני‪ ,‬שהדי ה ו א‬
‫אומר ע ל דברי הת״ק‪ :‬במה דברים אמורים )כלומר‪ ,‬שאם כתב אבדה כתובתה( בזמן ש ק כ ל ה‬
‫אבל בבבלי ב ״ ב « שנו‪ :‬ר ׳ יוסי אומר אם ק ב ל ה‬ ‫עליה ו כ ר ‪ ,‬ומכאן שכתיבה גרידא לא מהני‪.‬‬
‫ואעפ״י שגידסא זי א י ב ה‬ ‫כתב לה אעפ״י שלא קבלה עליה‪.‬‬ ‫עליה אעפ״י שלא כתב לה‪.‬‬
‫מתאשרת ע״י הגאונים וכתי״י עתיקים‪ ,‬מ״מ הםוגיא בעצמה מוכיחה שהבבלי סובר ש ל ר ׳ י ו ס י‬
‫ד‬ ‫וכי‬ ‫אחת משתיהן מהגי )שהרי הבבלי רוצה לומר‪ :‬כולה ר׳ יוסי היא‪ ,‬עיי״ש ברשב״ם‬

‫״ כנראה שהנאון מפרש ששמואל ורב נחמן סוברים כר׳ יוסי שאינו מצריך כתיבה לשיטת ה ב ב ל י ‪,‬‬
‫כמו שפירשו כמה מן הראשונים‪.‬‬
‫« ועיין גם בתשהינ אסף‪ ,‬הוצ׳ םקינ ירושלים תשיב‪ ,‬עם׳ ‪ ,32‬ובהערות שם‪.‬‬
‫«« כיה ב כ ל כתה״ שבדקתי‪ .‬וכיה בהוצ׳ הרצאנ‪ ,‬עמ׳ ‪ .16‬ולפי נירסא זו אין צורך שיחלק בפנידז‬
‫ד ע‬‫ממש אלא מספיק אם שמעה ולא פחתה‪ .‬וכן פסק רבינו בחבורו פיו מה׳ זכיה ומתנה ה״ט‪ .‬ו פ י‬
‫ת‬ ‫רבינו שרב נחמן סובר כשמואל אבל לא כשמואל ממש‪ ,‬עיין הבאור החביב בהעמק שאלה סי׳ ל״נ א ד‬
‫זי‪ ,‬מיש בשיטת רבעו‪.‬‬
‫•* כיה בכתייי‪ ,‬בהוצ׳ הרצאנ ובפיסקא שבמימ פיו מה׳ זכיה ומחנה ה׳ט בדפוסים הישנים‪ .‬ו ר ב י‬
‫‪ 3‬ו‬

‫ת‬ ‫םביא ראייה םלשון המשנה שאמרה א י ב ד ה ‪ -‬ב פ י ע ל )ולא אבדה — בקל(‪ ,‬ומשמע שהיא ם א כ ד‬
‫את כתובתה ב ד י ם עיי שתיקותה‪.‬‬
‫‪ •0‬עיין רשבים ושטמ״ק ביב שם ודים הנ״ל‪.‬‬
‫נ ו‬ ‫״ א ח ביב הנ״ל )אבל עיין מיש הראיש שם פיח סי׳ ליד בשם הריח(‪ ,‬עליות של ר כ י‬
‫יונה בשטמיק שם‪.‬‬
‫כ‪>1‬‬ ‫»• קליב ב׳‪ ,‬בכיימ ואצל הראשונים‪ ,‬עיין דקים שם‪ ,‬עט׳ ‪ 364‬הע׳ צ׳‪ ,‬וכיה אף בעיטור ש כ ״‬
‫הוצ׳ רמאיי ניט ע־ב‪.‬‬
 ‫‪143‬‬ ‫פאה פ׳׳א עמי ‪45‬‬
‫כתיבה‬ ‫יוסי‬ ‫שמצריכה ל ד ׳‬ ‫ל ת ו ס פ ת א שלבו‪«3‬‬ ‫סותר‬ ‫חה‬ ‫קבלה‪,‬‬ ‫כתיבה בלי‬ ‫רמה(‪ ,‬ואפילו‬
‫וקבלה‪.‬‬
‫ב ר ם ל פ י שיטת הגאונים שכתבנו לעיל ק ב ל ת האשה במשנתנו פירושה שקבלה עליה‬
‫להיות שותפת ב ץ הבנים‪ ,‬ו ל א שקבלה עליה א ת הקרקע ל ש ם כתובה‪ ,‬ולפ״ז יתכן ל פ ר ש שהברייתא‬
‫ומפרשת‬ ‫ש ב מ ש נ ת נ ו ‪ ,‬״ ש א מ ד שם‪ :‬א ם ק ב ל ה עליה ו כ ר ‪.‬‬ ‫משלימה א ת ד ב ר י ר ׳ יוסי עצמו‬
‫התוםסתא‪ :‬בד״א ב ז ק ש ק ב ל ה ל ש ם כ ת ו ב ת ה א ב ל א ם ל א ק ב ל ה ל ש ם כ ת ו ב ת ה ) א ל א שקיבלה א ת‬
‫ועיין ג ם ב ע י ט ו ר ש כ ״ מ ‪ ,‬ה ו צ ׳‬ ‫ו כ ע ״ ז ‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬ס י ר ש ב א ו ״ ז ב״ב‪«5.‬‬ ‫ה מ ת נ ה ( ג ו ב ה מן ה ש א ר ‪.‬‬
‫ו ב ר י ב מ ״ ץ ס ״ ג מ ״ ז ‪ :‬ד י י ק י נ ן מ ד ב ר י ד ׳ יומי כ י ת נ א ק מ א ב ע י ש י כ ת ו ב‬ ‫הרמא״י‪ ,‬נ ״ ט ע ״ ב ‪.‬‬
‫ואמר ל ו ר ׳ יוסי‬ ‫לבנו‪,‬‬ ‫זה‬ ‫שעשה‬ ‫כמה‬ ‫שרצתה‬ ‫לה ובעי שתקבל ע ל עצמה‬
‫וכנראה‬ ‫כתובתה וכר‪.‬‬ ‫ב ל ב ד ד י ו ו כ ו ׳ ‪ ,‬ת נ י א א ״ ר י ו ס י ב ד ״ א בזמן ש ק ב ל ה ע ל י ה ל ש ם‬ ‫קבלה‬
‫ש א ף ה ו א פ י ר ש כן‪ .‬א ב ל ג ם פ י ר ו ש ז ה א י נ ו מ ת י י ש ב י פ ה ל ש י ט ת ה ב ב ל י ש ר צ ו ל ו מ ר ש ם ‪ :‬כ ו ל ה‬
‫ר ׳ י ו פ י ה י א ו כ ר ‪ ,‬ו ל פ י ש י ט ת ר ב נחמן‪ ,‬ה ר י ר ׳ י ו פ י פ ו ב ר כ א ן ב פ י ר ו ש ש ה י א צ ר י כ ה ל ק ב ל ל ש ם‬
‫אבדה‬ ‫הבנים‬ ‫ש ו ת ף בין‬ ‫שעשאה‬ ‫שכיץ‬ ‫בבבלי‬ ‫ל ש י ט ת ר ב נחמן‬ ‫כתובה‪ ««.‬ב ר ם כ ״ ז ה ו א‬
‫לפרש שהקבלה היא ״שרצתה כמה שעשה זה לבנו״‪ ,‬א ב ל בירושלמי לא‬ ‫ואפשר‬ ‫כתובתה‪,‬‬
‫ד ב ר י ר ב נחמן כ ל ל ‪ ,‬ובוודאי פ י ר ש ו גם ב ד ב ר י הת״ק ש ק ב ל ה ע ל י ה א ת ה ק ר ק ע ל ש ם‬ ‫נזכרו‬
‫ולפ״ז הוסיפה התופפתא כאן ש ר ׳ יוסי‬ ‫כ ת ו ב ה ‪ ,‬ו ע ״ ז ח ו ל ק ר ׳ י ו פ י ו א ו מ ר ש ק ב ל ה ב ל ב ד מהני‪.‬‬
‫מועילה‪.‬‬ ‫אינה‬ ‫קבלה‬ ‫שכתיבה בלא‬ ‫סובר‬
‫ו ה ר ״ י שוואדראן ב פ י ר ו ש ו ל ת ו פ פ ת א )קומץ מנחה א ו ת א׳( מ ק ב ל א ת ג י ר ם ת ד ) ע י ץ מ ״ ש‬
‫ל ע י ל ש ר ‪ ,48‬ד ״ ה ו כ ת ב ל א ש ת ו ( ‪ ,‬ו ה י י נ ו ש ע י ק ר ה ג י ר ם א ב ד ב ר י ה ת ״ ק ש ל ה ת ו פ פ ת א היא‪:‬‬
‫והניח לאשתו )או כגי׳ כי״ע‪ :‬ושייר לאשתו(‪ ,‬ו ל א נ ז כ ר ה כאן כתיבה כ ל ל ‪ ,‬א ל א שהאשה ל א‬
‫וע״ז חולק ר ׳ יוסי ומצריך קבלה ל ש ם כתובה‪ ,‬א ב ל א ם כ ת ב‬ ‫מחתה כשחלק א ת הנכסים בפניה‪.‬‬
‫ל ה א י ן צ ר י ך ק ב ל ה ‪ ,‬כ ש י ט ת ה ב ב ל י ) ו כ ן ה ח ל ט ת י ג ם ב ת מ ״ ר כ א ן ‪ ,‬ר י ש ע מ ׳ ‪ .(34‬ו צ ״ ע ‪.‬‬
‫וכ״ה גם ב ד וכי״ע ובכל הנוסחאות ש ל משנתנו‪.‬‬ ‫ל ע ב ד ו וכר‪.‬‬ ‫נכסיו‬ ‫הכותב‬ ‫‪.50‬‬
‫נכסיו וכר‪.‬‬ ‫כ ל‬ ‫א ב ל ב ר ״ ש )כאן םפ״ג( ו ב א ו ״ ז ) ב ״ ב פ ״ ט סי׳ קפ״ז כ ״ ח ע ״ ב ( מעתיקים‪ :‬ה כ ו ת ב‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ״ ה ב ב ב ל י ב כ ל מ ק ו ם )גיטין ח ׳ ב׳‪ :‬ש ם מ ״ ב א ‪ :‬ב ״ ב ק מ ״ ט ב׳ן ש ם ק ״ נ ב ׳ ( ‪ ,‬ו ע י ץ ג ם ב י ר ו ש ל מ י‬
‫וסירשו הראשונים )רמב״ן גיטץ ח׳ רע״ב‪ ,‬רשב״א שם‪ ,‬מאירי שם‬ ‫גיטץ מ״א ה״א‪ ,‬מ״ג ע״א‪.‬‬
‫ס ו ף ע מ ׳ ‪ 25‬ו ע ו ד ( ש ב ע ב ד צ ר י ך ל כ ת ו ב ‪ :‬כ ל נ כ מ י א ו ע צ מ ך ו נ כ ס י ‪.‬‬
‫בה״ג ה׳ הלוואה )ד״ ו‬ ‫חורין‪.‬‬ ‫בן‬ ‫יצא‬ ‫לא‬ ‫שהוא‬ ‫כל‬ ‫קרקע‬ ‫שייר‬ ‫‪.51‬‬
‫ק ״ י ם ע ״ ג ( ‪ :‬״ ה כ ו ת ב כ ל נ כ ס י ו ל ע ב ד ו ‪ ,‬י צ א ל ח י ר ו ת ש י י ר כ ל שהואל‪ 6‬ל א י צ א ד א מ ר י נ ן ה א י ד ש י י ר‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בין א ם כ ת ב ״ ח ו ץ מ ק ר ק ע כ ל ש ה ו א ״ ‪ .‬בין א ם כ ת ב ״ ח ק מ מ ט ל ם ל י ן כ ל ש ה ן ״‬ ‫דמיו הוא״‪.‬‬
‫ובירושלמי סס״ג‪:‬‬ ‫ו ל א פירשן‪ ,‬ל א יצא העבד לחרות‪ ,‬ש א פ ש ר ש מ כ ו ץ לדמי ה ע ב ד שהן מטלטלץ‪.‬‬

‫וכן‬ ‫‪ «3‬ה נ ה ת ב ע ל ח״ד אינה מ ת ק ב ל ת ‪ ,‬שהרי ה נ י ר ס א ר ' יוסי כ א ן ה י א ב כ ל נוסחאות ה ת ו ס פ ת א ‪.‬‬

‫םעתיקים הריבמ״ץ‪ ,‬ב ע ל העיטור ו ב ע ל א ח ) א ל א ששם בט״ס‪ :‬א״ר א ס י ( הנ״ל‪.‬‬
‫*« והמלים ‪ .‬א מ ר ר' יוסי״ היא פ י ס ק א ק ט ו ע ה ס ן הםשנה‪ ,‬כ ד ר ך ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬עיין ס״ש ל ע י ל עם׳‬
‫בשם ר״ת‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫«« סי׳ קכ״א‪ ,‬י״ט ע״נ‪ ,‬ועיי״ש ב ס ו ף הסיטן‪ .‬וכן הבין א ת ד ב ר י ו הר״י ל ו ב ע צ ק י ב ה ע ר ה ט״ו ל ס פ ר‬
‫ה ה ש ל מ ה ב״ב סי׳ ט'‪ ,‬כ״א ע״א‪.‬‬
‫«« א ם ל א שנפרש כשיטה שמביא הרא״ש )ב״ב פ״ח סי׳ ל״ד( בשם הר״ח‪ ,‬ו ל פ י ה ל א פירש ר ב‬
‫נחמן א ת המשנה‪ ,‬א ל א חידש דין מיוחד‪ .‬ועיין תשה״נ א ס ף הוצ׳ םק״נ‪ ,‬ירושלים תש״ב‪ ,‬עטי ‪.32‬‬
‫?« השפיט ‪ .‬ק ר ק ע ״ ע״פ מ ס ק נ ת ה ב ב ל י )ב״ב ק״נ אי( שה״ה א ם שייר מטלטלין‪ .‬וכ״ה בירושלמי‬
‫שנביא ל ה ל ן ‪.‬‬
 ‫פאה פ״א עמ׳ ‪45‬‬ ‫‪144‬‬
‫שייר מ ט ל ט ל ץ לא עשה כלום‪ ,‬אני אומר גופו שייר )ועיץ בתוספ׳ ב״ב קמ״ט ב׳ ד״ה ש י י ר ( ‪.‬‬
‫ו ב ה ״ ג ד ״ כ ס ו ף ע מ ׳ ‪ :452‬ש י י ר כ ל ש ה ו א ל א י צ א ל ח ר ו ת ‪ ,‬ד א מ ר י נ ן כ ל ש ה ו א ד מ י ו ה ו א ‪.‬‬
‫ואם‬ ‫גתפרשו בשטר הקרקע או המטלטלץ ששייר‪.‬‬ ‫מפירושים אלו משמע שלא‬ ‫והנה‬
‫‪3‬׳(‬ ‫נ נ י ח ש ל ת ״ ק ל א י צ א ה ע ב ד ל ח ד ו ת מ ש ו ם ד ל א פ ל ג י נ ן ד י ב ו ר א ) כ מ ו ש ר צ ו ל ו מ ר גיטין ח ׳‬
‫ה ט ע ם ה ו א ‪ ,‬מ פ נ י ש ה ע ב ד ל א ק נ ה נ כ ס י ם כלל»« וכיון ש ל א ק נ ה נ כ ס י ם ל א ק נ ה נ ם א ת ע צ מ ד ‪,‬‬
‫ולא פלגינן דיבורא‪ .‬ומכאן משמע שאם פ י ר ש א ת השיור יצא ל ח ד ו ת א ף ל ת ״ ק לפי ה״הוה א מ י נ א ״‬
‫הבבלי‪.‬״‬ ‫של‬
‫ויש מפרשים שאפילו א ם פ י ר ש את השיור ל א יצא לחרות‪,‬״׳ שמכיוון שאי א פ ש ר ל ק י י ש‬
‫ואעם״׳י‬ ‫הרי אץ לנו שטר על שחרור העבד‪.‬‬ ‫ולא פלגינן דיבוריה‪,‬‬ ‫הדיבור כ ל נכסי‪,‬‬ ‫אח‬
‫משחדדין‬ ‫ואץ‬ ‫א ץ כאן א ל א דיוק‬ ‫הרי‬ ‫השיור א פ ש ר להוכיח ש א ת ה ע ב ד ל א שייר‪,‬‬ ‫שמן‬
‫ככלל‬ ‫א ב ל ר ״ ש סובר שפלגינן דיבוריה ויש‬ ‫בשטר‪.‬״‬ ‫ע״פ נוסח ברור‬ ‫דיוקים אלא‬ ‫ע״פ‬
‫אבל אם כתב ליה ע צ מ ך‬ ‫נכסי‪ :‬עבד‪ ,‬וגם נכסים‪ ,‬ו מ ש ת ח ר ר ה ע ב ד ע ״ פ ה ד ב ו ר ש ל ״נכסי״‪.‬‬ ‫כ ל‬
‫ו נ כ ס י ו ש י י ר ב נ כ ס י ם ‪ ,‬ל כ ״ ע מ ש ו ח ר ר ‪ ,‬ש ה ר י א ץ א נ ו צ ר י כ י ם כאן ל ס ל ג י נ ן ד י ב ו ר א ‪.‬‬
‫משום‬ ‫אלא‬ ‫עלה‪,‬‬ ‫״ ל א פלגינן ד י ב ו ר א ״ אתינן‬ ‫מטעם‬ ‫הבבלי היא ש ל א ו‬ ‫מםקגת‬ ‫ברם‬
‫ד ל א ו כ ר ו ת גיטא הוא‪ ,‬כ ל ו מ ר כ ל ז ק ששייר ב ע ל ה ב י ת ז כ ו ת ל ע צ מ ו בשטר‪ ,‬ו ב ע ה ״ ב ז ק ו ק ל ש ש ו ‪-‬‬
‫לטובתו‪ ,‬א ץ זה כ ר ו ת גיטא‪ ,‬ולפ״ז אפילו אם יכתוב בשטר ״עצמך ונכסיי קנויץ ל ך ח ק מ ק ר ק ע‬
‫ויש חולקים וסוברים שאם כ ת ב ״ ע צ מ ך‬ ‫פ ל ו נ י ת ״ ל א ע ש ה כ ל ו ם ‪ ,‬מ פ נ י שאין ז ה כ ר ו ת ג י ט א ‪ .‬״‬
‫׳‬ ‫וכר‬ ‫ח ק מ ק ר ק ע פ ל ו נ י י צ א בן ח ו ר י ן ‪ ,‬ד ה א ל א ש י י ר ב מ ה ש ה ו א מ ש ת ח ר ר‬ ‫ו נ כ ס י קנויין ל ך‬
‫וזו היא ש י ט ת ר ש ״ י )שם( ד ״ ה ה ת ם ‪.‬‬ ‫) ר ש ב ״ א ג י ט ץ ט ׳ א׳(‪.‬‬ ‫גיטא הוא״‪.‬‬ ‫וכרות‬
‫נ ת ו נ י ן‬ ‫נכטיי‬ ‫כל‬ ‫נהרי[‬ ‫האומר‬ ‫)הרי(‬ ‫או׳‬ ‫שמעון‬ ‫‪ .52-51‬ר ׳‬
‫ושן‬ ‫וכ״ה )בשינויים קלים( א ף בד ולהלן ב״ב )פ״ט הי״א( ב כ ל הנוסחאות‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לפלוני‬
‫כל‬ ‫א ב ל ב כ י ״ ע ‪ :‬ר ׳ ש מ ע ץ אומי ל ע ו ל ם ה ו א ב ר ח ו ר י ן ע ד ש י א מ ר‬ ‫מעתיקים הראשונים משם‪.‬‬
‫וכן מ ע ת י ק כר׳י׳^ן‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫אמר‬ ‫לא‬ ‫‪ pn‬מאחד בריבוא שבהם‬ ‫נכסי נתתי לפלוני עבדי‬
‫וברור שהיתה כאן מ ק ו ד ש‬ ‫‪ p‬הר״ש(‪.‬‬ ‫וכנראה שהעתיק‬ ‫)ספ״ג( ובאו״ז )ב״ב סי׳ קפ״ז‪ ,‬הנ״ל‪.‬‬
‫‪ p‬המשנה‪ :‬ר ׳ ש מ ע ץ א ו מ ר ל ע ו ל ם ו כ ר ‪ ,‬מריבוא שבהם‪ .‬נר׳ ש מ ע ץ א ר ה א ו מ ר כ ל נ כ ס י‬ ‫פיסקא‬
‫והשמיטו הסופרים א ת הפיפקא ‪ p‬המשנה‪ ,‬מפני שהיא ש ו ו ה‬ ‫וכו׳ מריבוא שבהם[ ל א א מ ר כלום‪.‬‬
‫כנדאה‬ ‫וכן‬ ‫ו ב ח ו ם ׳ ג י ט ץ )ט׳ א ׳ ד ״ ה ל ע ו ל ם ‪.‬‬ ‫ה ב ר י י ת א כ ר ג י ל ב ת ו ס פ ת א ובירושלמי‪3.‬ז‬ ‫ללשץ‬
‫‪0‬‬ ‫ב ת ו פ פ ׳ ה ר א ״ ש ב ש ט מ ״ ק ב ״ ב ק מ ״ ט ר ע ״ ב ( ה ע ת י ק ו בגי׳ כ י ״ ע ו ה ר ״ ש ‪ ,‬א ב ל ה ש מ י ט ו א ת ה מ ל י‬
‫‪ p‬המשנה‪.‬‬ ‫״לא אמר כלום״‪ ,‬ונשארה אצלם רק הפיפקא‬

‫« ה ר י ח )לפי תוטפ׳ ב י ב קמ״ט ב׳ הנ־ל( והרייף עיטין פיא סי׳ תיו( פירשו מפני שאין ה ע ש ן ‪-‬‬
‫ועיין רש״י נ י ט י ן‬ ‫יכול ל ב ו ר א ת ה ‪ .‬כ ל שהוא׳ כ ד י שיקנה א ת השאר‪ ,‬וממילא ל א ק נ ה כ ל ל א ת ה נ כ ס י ם ‪.‬‬
‫ח׳ ס ע י ב ‪ .‬ובהשנות ה ר א ב י ד ע ל הרייף שם ה ב י א בשם יש אוסרים ש ה ע ב ד אינו ז ו כ ה ב נ כ ס י ם מ פ נ י ש י ׳ ש ק‬
‫‪ .‬כ ל שהוא" מ ש ס ע מ ר ו ב ה ומשמע מועט ומשמע נמי כ ל ו ‪ ,‬כ ל ש ה ו א — כ ל מ ה שהוא )עיין משנת כ ל י ק‬
‫פייט סיג; שם ס פ כ ״ ט ועוד ב כ י מ ( ‪ .‬ו ל פ י שיטה זו א פ י ל ו ל א פירש ב ע ל השטר א ת ה ק ר ק ע ו א ח ה מ ט ל ט ל ת‬
‫א ל א שסיים א ת ה ס ר ה ‪ ,‬כ מ ן ב י ת ר ו ב ע ק ר ק ע ‪ ,‬יצא לחירות‪.‬‬
‫« כן פירשו ה ר י ח והרי״ף בניטין הגיל‪ .‬ועיין בהשגות ע ל הרי״ף ובמאירי שם‪ ,‬עט׳ ‪ ,26‬ומ׳ש ל ע י ^ ו‬
‫ה ע ר ה ‪ .68‬ועיין ב ת ו ט פ ח א ל ה ל ן ‪.‬‬
‫‪0‬׳ דיי מינש ב י ב קמיט ב׳ ועוד‪ .‬עיין ב י ד ר מ ה שם ובהשנות הניל‪.‬‬
‫״ והריי טינש מ ם ב י ר א ח ר ת ‪ ,‬עיי־ש‪ ,‬ועיין בהשנות הניל‪.‬‬
‫וכן מ פ ו ר ש ב ו ‪ -‬ס ר ע ״ ‪,‬‬ ‫״ כן משמע מלשון ה ר י ח )אוהינ גיטין‪ ,‬עמ׳ ‪ ,>5‬הרייף והריי מיגש הניל‪.‬‬
‫מה׳ ע ב ר י ם ‪ ,‬ועיין רשביא ניטין ט׳ א׳ ומאירי שם‪ ,‬ריש עמ׳ ‪.27‬‬
‫גד עיין ל ע י ל ה ע ר ה ‪.10‬‬
 ‫‪145‬‬ ‫פאה פ״א עמי ‪45‬‬
‫וכ״ה גם להלן ב״ב )פ״ט‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫אמ׳‬ ‫לא‬ ‫שבהן‬ ‫מרובו‬ ‫מאחד‬ ‫‪.52‬חוץ‬
‫הי״א( בכי״ו‪ .‬וכ״ה במשנה כ ת ״ י פ ר מ ה ו ק ו י פ מ ן ) א ל א ש ב א ח ר ץ תוקן ב ג ל י ץ ב כ ת ״ י אחר‪ :‬מריבוא(‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ pn‬מ א ח ד מ ר ו ב ו ‪ ,‬ו פ י‬ ‫וכן ב ע ר ו ך ע ר ך ר ב ד ‪ :‬י ש ש ש ו נ י ן‬ ‫מן הגניזה‪ :‬ה מ ר ו ב ה ‪.‬‬ ‫ובקטעים‬
‫מ ד ב ר אחד שהוא הרוב‪.‬‬ ‫חק‬
‫המשנה‪,‬‬ ‫נומחאות‬ ‫ברוב‬ ‫וכ״ה‬ ‫ד(‪,‬‬ ‫כגי׳‬ ‫מרבוא‬ ‫)או‬ ‫בריבוא‬ ‫בכי״ע‪:‬‬ ‫הוא‬ ‫הנכץ‬ ‫אבל‬
‫‪,‬‬
‫והפירוש המחוור הוא בפיה״מ‬ ‫ו ל פ נ י נ ו צ ״ ל ‪ :‬מ ר י ב ו ) ־ ׳ מ ר י ב ו א ( ‪ ,‬כ מ ו ש ה ו א ב מ ש נ ה ה ו צ לו‪.‬‬
‫להר״מ‪ ,‬שהיורש יכול ל ב ר ו ר את האחד מריבוא בתוך גוף העבד‪ ,‬ונמצא שלא שחרד את כ ל העבד‬
‫‪,‬‬
‫ונראה מלשץ‬ ‫)עיין ג י ט ץ מ ״ א ב ( ‪ ,‬ואין ה ו א כ ר ו ת ג י ט א ‪ .‬ו ב י ר ו ש ל מ י פ פ ״ ג ‪ :‬א נ י א ו מ ר ג ו פ ו ש י י ר ‪.‬‬
‫ה ר ״ ח י ל ש ה ו א פ י ר ש ש ה י ר ו ש ל מ י מ ב א ר כ א ן א ת ד ב ר י ר״ש‪*,‬ל ו א פ ש ר ש א ף ב י ר ו ש ל מ י ה כ ו ו נ ה‬
‫ששייר אחד מריבוא נטגופו‪ ,‬כפירוש הד״מ‪.‬‬ ‫היא‬
‫ו כ ר ‪ .‬מ כ א ן ר צ ו כ מ ה מן הראשונים«ל‬ ‫פלונית‬ ‫ושדה‬ ‫פלנית‬ ‫מעיד‬ ‫חוץ‬ ‫‪.53-52‬‬
‫כל‬ ‫ד״ה שייר קרקע‬ ‫‪,51‬‬ ‫שר‬ ‫לעיל‬ ‫כ ש י ט ו ת ה ק ד מ ו נ י ם ה ס ו ב ר י ם )עיין מ ״ ש‬ ‫שלא‬ ‫להוכיח‬
‫שהוא( שאם פ ר ש ב ע ל ה ש ט ר א ת השיור יצא ל ח ר ו ת א ף ל ח ״ ק )לסי ה״הוה אמינא״ ש ב ב ב ל י גיטץ‬
‫‪,‬‬
‫גרידא‪.‬‬ ‫שמעץ‬ ‫ר‬ ‫שיטת‬ ‫היא‬ ‫שזו‬ ‫משמע‬ ‫כאן‬ ‫שהרי‬ ‫דיבורא(‪,‬‬ ‫בפלגינן‬ ‫היא‬ ‫שהמחלוקת‬
‫‪,‬‬
‫ובסיה״מ כאן ב א ר א ת ד ב ר י ר ש מ ע ץ ע ״ ס נוסח התוספתא א ע פ ״ י ש ל א הזכירה‬ ‫ועיין ל ה ל ן ‪.‬‬
‫בב״ב‪,‬לל‬ ‫כ ס י ר ו ש ה ר ״ י מיגש‬ ‫שבבבלי‬ ‫א ת ה״הוה אמינא״‬ ‫שסירש‬ ‫ואסשר‬ ‫עיי״ש‪.‬‬ ‫בשמה‪,‬‬
‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫שהזכיר בפירוש את השיור לא יצא לחרות לת״ק‪.‬‬ ‫שאעפ״י‬
‫וכ״ה גם להלן‬ ‫חורין‪.‬‬ ‫בן‬ ‫עצמו‬ ‫וקנה‬ ‫בנכסים‬ ‫זה‬ ‫עבד‬ ‫‪.54-53‬זכה‬
‫ששייר‬ ‫הנכסים‬ ‫אלא‬ ‫כאן‬ ‫אין‬ ‫שהרי‬ ‫קשה‪,‬‬ ‫והלשץ‬ ‫הראשונים‪8,‬ל‬ ‫כל‬ ‫מעתיקים‬ ‫וכן‬ ‫בב״ב‪,‬‬
‫ו ב ר ״ ש ) ו מ מ נ ו א צ ל כ מ ה מן ה ר א ש ו נ י ם ( ה נ ״ ל ‪ :‬ז כ ה ב נ כ ס י ם ‪ .‬א ם‬ ‫ובמה זכה העבד‪.‬‬ ‫לעצמו‪,‬‬
‫י ש ש ם נ כ ס י ם ‪ .‬ו ק נ ה ע צ מ ו בן ח ו ר י ן ב כ ל ע נ ץ ‪ .‬א ב ל ב ר ש ב ״ א ג י ט ץ ה נ ״ ל ‪ :‬״ ו א י נ מ י ה כ י ס י ר ו ש ו י ל‬
‫זכה בעצמו מכח כ ל נכסי״‪ ,‬כלומר זכה בנכסים סירושו זכה בעצמו שהוא ב כ ל ל ״ כ ל נכסיי״‪,‬‬
‫ו כ ד ב ר י ה ת ו ס פ ו ת שם‪ :‬״ ו א י ן מ ת ק י י ם ד ב ו ר כ ל נ כ פ י א ל א ב ע ב ד ל ב ד ו ״ ‪ .‬ו ל פ י ה ד ג ש ה זו אין ר א י ה‬
‫מן ה ת ו ס פ ת א נ ג ד ש י ט ת ה ר ״ ח ו ה ר י ״ ף )שגם ה ת ״ ק מ ו ד ה ש א ם פ י ר ש א ת ה ש י ו ר י צ א ה ע ב ד ל ח ר ו ת ‪,‬‬
‫ש ה ר י מ ת ק י י ם ב ד ב ו ר ״ כ ל נ כ ס י י ״ ח ל ק מן ה נ כ ס י ם ו ג ם ש ח ר ו ר ה ע ב ד ( ‪ ,‬מ ש ו ם ש א פ ש ר ל פ ר ש ש ר ״ ש‬
‫שאפילו א ץ ל ו ל ב ע ל א ל א ר ק הנכסים ששייר‪ ,‬והייתי א ו מ ר ש מ ת ב ט ל כ ל ה ד ב ו ר ש ל‬ ‫מוסיף‬
‫בסיה״מ‬ ‫ועיץ‬ ‫ב כ ל ל נכסים וזוכה בעצמו‪.‬‬ ‫שהעבד הוא‬ ‫מ״מ יצא העבד לחרות‪,‬‬ ‫״נכסיי״‪,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪.(76‬‬ ‫ו ב ת ו ם ס ג י ט ץ ה נ ״ ל ו ב ר ש ב ״ א ו ב ד א ״ ש ש ם )עיין ה ע‬ ‫להר״מ‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ר״ש‬ ‫הכי‬ ‫תניא‬ ‫בתרא‬ ‫במם‬ ‫ובתום (‬ ‫)צ״ל‪:‬‬ ‫וכתב‬ ‫מעיר‪:‬‬ ‫הנ״ל‬ ‫גיטץ‬ ‫ברמב״ן‬ ‫ברם‬
‫קנה ש א ר נכםים וקנה‬ ‫ל א‬ ‫אומר כל נכסי ו כ ר אעס״י שאץ שם אלא אותה עיר ואותה שדה‬
‫וגירםא ״ מ ת ו ק נ ת ״ היא‪ ,‬ואינה באה ב ח ש ב ץ כלל‪.‬‬ ‫בן ח ו ר י ן ‪.‬‬ ‫עצמו‬

‫‪ *4‬ה ו ב א ב ת ו ס פ ' ב״ב קמ״ט ב׳ ד״ה שייר )א(‪.‬‬

‫«ל ו ל א כ מ ו שפירשו ב ת ו ס פ ו ת הנ״ל שהירושלמי מ פ ר ש א ת ד ב ר י הת״ק שבמשנה ו ד ב ר י ר ׳ א ל ע ז ר‬
‫שם‪.‬‬
‫«ל א ח ב״ב סי׳ ‪ r a p‬הנ״ל‪ ,‬תוספי ב״ב קט״ט ב׳ ד״ה שייר ו מ ל י ו ן שם‪ ,‬רמב״ן גיטין ח׳ ב׳‪ ,‬רשב״א‬
‫שם‪ ,‬ריטב״א נ ד ר י ם נ״ו )אשי ה׳ ל״ט ע״ד(‪ ,‬פי׳ הרא״ש כ א ן ספ״ג‪ ,‬ניטין פ״א סי׳ זי‪ ,‬תוספותיו ל ב י ב )לפי‬
‫ועיין בר״ש כאן ספ״נ ובתוספי ניטין ט׳ א׳‪.‬‬ ‫שטס׳׳ק( ב״ב קמ״ט רע״ב‪.‬‬
‫״ ו ל א כפירושו בניטין ל פ נ י שחזר בו‪ ,‬עיין בחי׳ הרמב״ן ניטץ ח׳ ב׳ הנ״ל‪.‬‬
‫»ל הנ״ל חוץ מן הרמב״ן‪ ,‬עיין ל ה ל ן ‪.‬‬
‫»ל א פ ש ר שנשמט שם ל פ נ י כן פירוש הר״ש‪ ,‬עיין לשון הרא׳ש בניטין ס״א סי׳ ח׳ שהביא א ת שני‬
‫הפירושים‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫פאה פ״א‪-‬פ״ב עמ ‪46-45‬‬ ‫‪146‬‬
‫ב י ר ו ש ל מ י םפ״ג‪ :‬ו כ ש ב א מ ע ש ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יוםה‬ ‫ר׳‬ ‫לפני‬ ‫דברים‬ ‫‪.54‬וכשנאמרו‬
‫ל פ נ י ר ׳ י ו ס י א מ ר ו כ ר ‪ .‬ו ב ב ב ל י גיטין ט ׳ אי‪ :‬א ע פ ״ י ש ק י ל ס ר ׳ י ו ס י א ת ר ׳ ש מ ע ו ן ה ל כ ה כ ר ׳ מ א י ר ‪,‬‬
‫ו ב ר ש ב ״ א שם‪ :‬כ ד א מ ד י ׳ ב י ר ו ש ל מ י ל מ ד ר ש ק ל ס ו ו ל א ל ה ל כ ה ‪.‬‬ ‫כשנאמרו דברים וכר‪.‬‬ ‫דתניא‬
‫ו כ ו ו נ ת ה ר ש ב ״ א ה ו א ל א ל מ ע ש ה ש ל נ ו ‪ ,‬ש ה ר י אין ז כ ר ב י ר ו ש ל מ י ש ר ׳ יוסי ק י ל ס א ו ת ו ר ק ל מ ד ר ש ‪,‬‬
‫ולמעשה אינו ס ו ב ר כמותו‪ ,‬ו ל א עוד א ל א ש מ ל ש ץ הירושלמי ה נ ״ ל ״וכשבא מעשה וכו׳ ״ מ ש מ ע‬
‫י ת ר ע ל כן‪ ,‬ב נ ו ס ח א ו ת כ ת ״ י ש ל ה מ ש נ ה ע פ פ י ה ״ מ ) ו כ ״ ה‬ ‫ש ר ׳ יוסי פ ס ק כ ר ״ ש ה ל כ ה למעשה‪.‬‬
‫י ו ס י‬ ‫ר׳‬ ‫ג ם ב ה ו צ ׳ ה ר צ א ג ע מ ׳ ‪ (16‬ג ו ר ם ב מ ש נ ת נ ו ‪ :‬ש י י ר ק ר ק ע כ ל ש ה ו א ל א י צ א ב ן ח ו ר ץ‬
‫ובםיה״מ שם )לפי נוסחאות כת״י והוצ׳ הרצאג(‪ :‬ו ר ׳‬ ‫ד׳ שמעץ אומד לעולם ו כ ר ‪.‬‬ ‫אומר יצא‪.‬‬
‫י ו פ י ח ו ל ק ע ל זה ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל ד ב ר י ה ת ״ ק ( ו ר א ה א ת ד ע ת ר ׳ ש מ ע ץ ש ה ו א א ו מ ר ש ח ו ל ק ץ ה ד י ב ו ר‬
‫ב״כ‬ ‫ל פ י כ ך ב ר ו ד ש כ ו ו נ ת ה ר ש ב ״ א ה ו א ל י ר ו ש ל מ י ס ו ט ה )פ׳׳ה ה ״ א ‪ ,‬כ ׳ ס ע ״ א ( ו ס ו ף‬ ‫וכר‪.‬‬
‫משם שאין ראיה מקילום שהלכה כהמקולפ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬ ‫שמוכח‬

‫פ״ב‬
‫ופי׳ הר״ש‪ :‬א ב ל מה שליקט ל א הפסיד‪ ,‬ו כ ן‬ ‫משנה פ ״ ד מ״ג‪.‬‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫בה‬ ‫לו‬ ‫אין‬ ‫‪.1‬‬
‫א ב ל בפיה״מ להר״מ ) ו ב ח ב ו ר ו‬ ‫וסתם מ ש נ ת נ ו ח ו ל ק ת ע ל ד ״ מ להלן‪.‬‬ ‫משמע מ ל ש ץ פירוש הרא״ש‪.‬‬
‫א‬ ‫אל‬ ‫משנתנו‬ ‫על םתם‬ ‫ר״מ חולק‬ ‫מ ה ׳ מ ת נ ״ ע ה י ״ ח ( מ ש מ ע ש ד ע ת ר ב י נ ו ה י א שאין‬ ‫פ״ב‬
‫וכן הבין ה ר ש ב ״ א ) ב ״ מ י׳ א ׳ ד ״ ה נ פ ל ( א ת ד ב ר י ה ד ״ מ ‪ ,‬ו כ ״ ה ב ח י ד ו ש י ה ד ״ ן ש ם ) ב ש ם‬ ‫מפרש‪.‬‬
‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫הדשב״א(‪.‬‬
‫וכ״ה‬ ‫וזו‪.‬‬ ‫זו‬ ‫הימנו‬ ‫ונוטלין‬ ‫אותו‬ ‫קונםין‬ ‫אומ׳‬ ‫מאיד‬ ‫ר׳‬ ‫‪.2-1‬‬
‫כר‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ ד ה״ב(‪ :‬ת נ י ב ש ם ר ׳ מ א י ר ק ו נ מ י ן‬ ‫וברשב״א ובר״ן הנ״ל‪.‬‬ ‫ובכי״ע‬ ‫בד‬
‫ו מ ו צ י א ץ מ מ נ ו א ת ה ת ל ו ש ו א ת ה מ ח ו ב ר ‪ .‬ועיין ב ד י ב מ ״ ץ ו ב ר ״ ש פ ״ ד מ ״ ג ‪ ,‬ו ב ת ו ס פ י ה מ י ו ח ס י ם ל ר ״ י‬
‫הכל‬ ‫את‬ ‫ממנו‬ ‫ומעבירין‬ ‫ובפיה״מ להר״מ‪ :‬ק א ל ו קונםין אותו‬ ‫נ ״ ט א׳‪.‬‬ ‫קדושין‬ ‫הזקן‬
‫התלוש ו א ת המחובר‪ .‬וזהו ניסוח ר ב י נ ו ב ע צ מ ו ע ״ פ הירושלמי‪.‬‬ ‫את‬
‫אך‬ ‫קנס‪.‬‬ ‫משום‬ ‫דהטעם הוא‬ ‫בירושלמי‬ ‫עיין‬ ‫מעיר‪:‬‬ ‫הנ״ל‬ ‫הר״מ‬ ‫על‬ ‫פענח‬ ‫ובצפנת‬
‫ה״ט‪,‬‬ ‫פ״ב‬ ‫ומתנה‬ ‫זכייה‬ ‫ה ר ב המגיד בה׳‬ ‫בדברי‬ ‫הובאה‬ ‫הראשונים‬ ‫שיט׳‬ ‫לפי‬ ‫י״ל‬ ‫באמת‬
‫של‬ ‫הפלטרץ‬ ‫דגם‬ ‫דלתות‪,‬‬ ‫שהעמיד להם‬ ‫רק מי‬ ‫בנכסי הגר דלא קגה‬ ‫פלטרץ‬ ‫הבונה‬ ‫גבי‬
‫מש״כ‬ ‫נ ע ש ה ה פ ק ר ‪ ,‬כ י ץ ש ח י ב ר ן ל ק ר ק ע ת כ ה ב ה פ ה ש נ י ‪ ,‬ו ה ״ נ כן ג ב י פ י א ה ‪ ,‬ו ע י ץ‬ ‫הדאשק‬
‫ת‬ ‫ו ל א ז כ י ת י ל ר ד ת ל ס ו ף ד ע ת ר ב י נ ו בזה‪ ,‬ש ה ד י ב פ ו ג י י‬ ‫ב ז ה ב ח ״ ב ב ה ׳ ע ר כ י ן נ פ ״ ו ה ״ ל ‪ ,‬מ ״ ח ע״ד[‪.‬‬
‫אותן‬ ‫והוא מפני שבנה א ת ה פ ל ט ר ץ בלבני הגד‪ ,‬וכשהגביה‬ ‫) נ ״ ג ב׳( ה ד ב ר י ם מ ו ב נ י ם ‪.‬‬ ‫ב״ב‬
‫ל א נ ת כ ו ץ ל ק נ ו ת ן א ל א ל ה פ ך בהן ע ל מ נ ת ל ב נ ו ת בהן ב ב נ י י ן ש ע ד י ץ א י נ ו ש ל ו ‪ ,‬ו א ח ר י ש ח ב ר א ו ת ן‬
‫מיגש‬ ‫לפרש גם את דברי הר״י‬ ‫ר מ ה שם‪ .‬וכן א פ ש ר‬ ‫נ ע ש ו כ ש א ר נ כ ס י ה ג ר )יד‬ ‫לקרקע‬
‫אח״כ‪,‬‬ ‫א ב ל א ם כ ב ר ז כ ה בהן ל א י צ א ו מ ר ש ו ת ו כ ל ל ‪ ,‬א פ י ל ו א ם ב נ א ן‬ ‫עיי״ש(‪.‬‬ ‫בחידושיו‪,‬‬
‫ואפילו ל ש י ט ת הרמ״א )חר׳מ סי׳ ער״ה( ה ס ו ב ר ש ה ר ״ י מיגש ח ו ל ק‬ ‫ו י כ ו ל ל ט ע ץ א ב נ י א נ י גוטל‪.‬‬
‫ע ל הרמ״ה‪ ,‬והשני זוכה ב ק ר ק ע א פ י ל ו א ם בנה ב ל ב נ י ם שלו‪ !,‬מ ״ מ עדיין ל א ש מ ע נ ו ש א י נ ו צ ר י ך‬
‫אץ‬ ‫אבל‬ ‫ל ו ב ע ד הלבנים‪ ,‬כ ד ץ היורד ל נ כ ס י חבירו ובונה חורבה העשוייה לבנות‪.‬־‬ ‫לשלם‬

‫מרשותו סשעד־‪,‬‬ ‫הוציאן‬ ‫עצמו‬ ‫! ל פ נ י ה ר מ ׳ א היתה הגירסא בחי׳ הר־י מעש‪ :‬שהרי ה ו א‬
‫עיין בשטמ״ק שם ובמ״ם דיר‪ ,‬א ל א ששם ב ט ע ו ת ‪ .‬י צ א ר ב מ ק ו ם ‪.‬הוציאך‪.‬‬ ‫ש מ א ן וכוי‪.‬‬
‫ג עיין מיש בטחוימ סי׳ ע ר י ה בשם ר ׳ ישעיה ובחי׳ ה ר י ט ב י א במקומו‪.‬‬
 ‫‪147‬‬ ‫פאה פ״ב עמ׳ ‪46‬‬
‫כ ל ל ל ו מ ר כן ב פ י א ה ת ל ו ש ה ש ז ר ק ה ע ל ה מ ח ו ב ר ש ת ע ש ה ה ס ק ר מ צ ד ה ה ל כ ה ‪ ,‬ש ה ר י‬ ‫מפתבר‬
‫כ א ן ב ו ו ד א י ל א ה ת כ ו ץ ל ה פ ק י ר א ת ה ת ל ו ש ‪ ,‬א ל א א ד ר ב ה ר צ ה ל ז כ ו ת ע ל ידיה א ף ב מ ח ו ב ר ‪ ,‬כ מ ו‬
‫ו ל פ י כ ך אין ל נ ו ל ז ו ז מ פ י ר ו ש ה ת ו פ פ ת א ו ה י ר ו ש ל מ י ש מ ח מ ת ק נ פ ג ר י ד א‬ ‫ב פ י ר פ טליתו עליה‪.‬‬
‫ועיץ להלן סוטה םפ׳׳ד ו ב ב ב ל י ש ם ט׳ פ ע ״ א ‪ ,‬ויפוד האגדה ש פ הוא ב ה ל כ ה שלנו‪.‬‬ ‫אתינן עלה‪.‬‬
‫ו ד ע ש כ מ ה מן ה א ח ר ו נ י ם נ ה ב י נ ו ב ד ע ת ה ד ״ מ ש ב ס י ר מ ט ל י ת ו ע ל י ה מ ע ב י ר י ם א ת ה ט ל י ת‬
‫ו ל ו ק ח י מ מ מ נ ו א ת ה פ י א ה ש כ ב ר ז כ ה ב ה מ ת ח י ל ה ‪ ,‬ו ל פ י זה מ ר ק מ ק צ ת פ י א ה ל ו ק ח י ם מ מ נ ו א ף‬
‫וכן מוכח ב ר ש ב ״ א ובר״ן ה נ ״ ל‬ ‫הפיאה ש ל א זרק‪ ,‬וזהו ד ב ר שאינו מ מ ת ב ר כ ל ל וכלל‪.‬‬ ‫את‬
‫שפירשו את הסיפא ש ל משנתנו ״מעבירין אותה הימנו״ שמותר לעניים להעבירם ממנו‪ ,‬וקמ״ל‬
‫וכן ב מ ה ר י ״ ק סי׳‬ ‫דאין כאן מ ש ו ם ע נ י ה מ ה פ ך ב ח ר ר ה ‪ ,‬ו ז ה ו כ ל ה ח י ד ו ש ש ל ה פ י פ א ש ל מ ש נ ת נ ו ‪.‬‬
‫ק צ ״ ב )שהעיר עליו במלא״ש‪ ,‬ובד״ח פי׳ קפ״ז(‪ :‬פשיטא וסשיטא שאמ ה ר א ש ץ ש ס ר ם ט ל י ת ו ע ל י ה‬
‫בתחילה יכול ל ע כ ב ולהתגבר ע ל הבא להעבירנה ממנו בזרוע‪ ,‬וגם הוא ו כ ר יקדימ ויטלנה בידו‬
‫ולם״ז‬ ‫ה ל א ד ב ר פ ש ו ט ה ו א ש ז ה ה ו א ז ר י ז ו ג ש כ ר ‪ ,‬ו מ י ה ו א ה ח ס ר ד ע ת ש י ט ע ה בזה‪.‬‬ ‫ממש‪,‬‬
‫ה ו א ק ״ ו בן ב נ ו ש ל ק ״ ו שאין ל י ט ו ל מ מ נ ו א ת ה פ א ה ש ז כ ה ב ה מ כ ב ר ‪ ,‬ו ל א כ מ ה ב ה א ת ה מ ח ו ב ר ‪,‬‬
‫ועיין מ ״ ש ה ר ד ב ״ ז ב ש ו ״ ת ל ל ש ו נ ו ת‬ ‫וחדוש כזה ל א עלה כ ל ל ע ל ד ע ת רבותינו הקדמונים‪.‬‬
‫מפורש‬ ‫הנ״ל‬ ‫הר״ן‬ ‫ובחי׳‬ ‫ברשב״א‬ ‫ולפנינו‬ ‫שם‪,‬‬ ‫הרשב״א‬ ‫על‬ ‫ומ״ש‬ ‫דכ״ו‪,‬‬ ‫סי׳‬ ‫הרמב״ם‬
‫אין ב ״ ד מ ע ב י ר ץ ‪ ,‬א ל א ה ע נ י י ם ‪.‬‬ ‫שבסיפא‬
‫לפי פשוטו משמע שבעה״ב קצר‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לעניים‬ ‫םאה‬ ‫שנתן‬ ‫הבית‬ ‫בעל‬ ‫‪.2‬‬
‫מאחוריהם‬ ‫ונטלה‬ ‫הפיאה בשביל עניים ידועים ורצה למסור אותה להם‪ ,‬ובא עני אחר‬ ‫את‬
‫ל כ ״ ע ‪ ,‬ש ה ר י אין ר א ו י ל י ט ו ל‬ ‫מפאת שדהו‬ ‫העניים‬ ‫בשביל‬ ‫בעה״ב יכול לזכות‬ ‫שאין‬ ‫זכה‪,‬‬
‫ועיין ל ש ו ן ה ר ״ מ ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫כלל‪.‬‬
‫בכי״ע חסרה בבא זו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫העמוד‬ ‫על‬ ‫מתכשין‬ ‫שהיו‬ ‫עניים‬ ‫שני‬ ‫‪.3‬‬
‫ובירושלמי )ס״ד ה״ב( לנכץ‪ :‬שהיו‬ ‫ובד‪ :‬שהיו מ כ ת ש ץ ע ל ה ע מ ו ד ו כ ר ‪.‬‬ ‫) ע י ץ מ ו ף ה ע ר ה ‪.(4‬‬
‫ע ל ה ע ו מ ר ‪ ,‬ו כ צ ״ ל ל פ נ י נ ו ‪ ,‬ו פ י ר ו ש ו ש ה י ו ר ב י ם ו מ ת ק ו ט ט י ם ע ל העומר‪*.‬‬ ‫מתכתשין‬
‫ואפילו‬ ‫בעומר‪,‬‬ ‫בשניהם מחזיקים‬ ‫אפילו‬ ‫נראה שהלכה זו היא‬ ‫זכה‪.‬‬ ‫זה‬ ‫‪ .4‬ה ר י‬
‫אם שניהם הגביהו אותו כ א ח ת ל א קנו‪ ,‬ש ה ר י כאן אנו רואים שהיו מתכתשים ב ש ע ת ההגבהה‪,‬‬
‫וגילה דעתו במפורש שאינו רוצה לזכות לחברו‪ ,‬והוא‬ ‫אחד ר צ ה לזכות לעצמו בלבד‪.‬‬ ‫וכל‬
‫ל מ פ פ ק הזה ה מ ר ו ב ה ע ל מ נ ת ש ש ל י ש י י ו כ ל ל ה ו צ י א משניהם‪*.‬‬ ‫נכנם‬
‫צ ״ ל ‪ :‬ו ב פ י א ה נ ו ב פ ל ע ש ל מציאה[‬ ‫לידו‪.‬‬ ‫שתפול‬ ‫עד‬ ‫ובפיאה‬ ‫בשכחה‬ ‫‪.5-4‬‬
‫ו ל פ י ג י ד מ ת כ י ״ ע ) ע י ץ פ ו ף ה ע ר ה ‪(4‬‬ ‫וכן ה י ה ל פ נ י ה ר ״ מ ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫כ ג י ׳ כ י ״ ע וד‪.‬‬ ‫עד וכר‪.‬‬
‫פירושו כפשוטו ש א ץ אדם זוכה להכירו* ל א ב מ ת נ ו ת עניים ו ל א במציאה‪ ,‬ו כ ר ״ ל )בירושלמי‬

‫‪ 3‬עיין בתיו״ט במקומו‪ ,‬ב ש ר ת חיים שאל להחיד״א ח״ב סי' מ׳ א ו ת בי‪ ,‬ב פ א ת השלחן סי' ה' א ו ת‬
‫והנכון במים חיים ל ב ע ל פר״ח פ״ב מ״ה מתנ״ע הי״דו‪.‬‬ ‫ס״ב‪.‬‬
‫* ב ס פ ר י ע ק ב פי׳ ל״ז‪ ,‬עם׳ ‪ 71‬ו א י ל ך ‪ :‬שהיו א ר ב ע מ ל כ י ו ת מתכתשות עליו וכוי‪ ,‬מתכתשות ע ל י ה‬
‫ב ד כאן(‪ ,‬ופירושו‬ ‫)כמו‬ ‫מכתשות‬ ‫א צ ל הר״א פינקלשטין שם(‪:‬‬ ‫)עיין בשנו״ס‬ ‫ובכי״ל שם‬ ‫וכוי‪.‬‬
‫ובכי״ע‬ ‫כ ס ו מיכתשות‪ ,‬מתכתשות‪ .‬ובר״ש מ ע ת י ק מן הירושלמי‪ :‬מתכסין‪ ,‬וצ״ל‪ :‬ם ת כ ] ת [ ס י ן ‪ ,‬סתכתשין‪.‬‬
‫וצוק׳ ה ד פ י ס ב ר י י ת א זו‬ ‫ח ס ר ה כ ל ה ב ב א של ‪.‬שני עניים וכוי״ ע ד ״שאין העני ו כ ו י ״ )עיין בשנו״ס(‪.‬‬
‫ועיין מ״ש ל ה ל ן בפנים‬ ‫ב ס י פ א והעיר ש ב ד נ ס ד ר ה ל פ נ י כן‪ ,‬א ב ל ה א מ ת היא שבכי״ע היא ח ס ר ה לנמרי‪.‬‬
‫)שוי ‪ 6-4‬ד״ה ב ש כ ח ה ( בשם הר״ס‪.‬‬
‫א ב ל הרשב״א והרא״ש בתוספותיו )עיין שטס״ק שם(‬ ‫« ועיין שיטת ה ר א ב ״ ד ברשב״א ב״ם ח׳ אי‪.‬‬
‫ד ח ו שיטה זו‪.‬‬
‫« ונקט עני א ף ב ס ל ע של מציאה‪ ,‬מפני שאין ד ר כ ם של בני א ד ם ל ז כ ו ת ב ס צ י א ה בשביל ח ב י ר י ה ם‬
‫ועיין ר ו ת ר ב ה פ״ה‪ ,‬ז'‪ ,‬ד׳ ר א ם י׳ ע״א‪ :‬ר׳ יוחנן היה מ ב ד ר ס ל ע י ם כ ד י ל ז כ ו ת בהן ר ׳ שטעון‬ ‫עשירים‪.‬‬
‫ב ר ב א ‪ .‬ועיין ירוש' ב״ס פ״ב ה״נ‪ .‬ח׳ ע״נ‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫פאה פ״ב עמ ‪46‬‬ ‫‪148‬‬
‫כ א ן פ ״ ד ה״ו‪ ,‬י ״ ח ע ״ ב ו ב מ ק ב י ל ו ת ( ו כ ר ב נ ח מ ן ו ר ב ח ם ד א ‪ ,‬ל ו ל פ י כ ך ל א ז כ ה ב ע ל ה כ י ח כ ש ב י ל‬
‫לכ״ע‪ ,‬ואף א ח ר אינו יכול לזכות ב פ ל ע ש ל מציאה לחבירו‪.‬‬ ‫העניים‬
‫)עיין מ ״ ש ל ע י ל ש ר ‪ (2‬פ א ה‬ ‫שהניח‬ ‫) ס פ ״ ב מ ה ׳ מ ת נ ״ ע ( ניסח‪ :‬ב ע ל ה ב י ת‬ ‫והר״מ‬
‫לעניים אלו העומדץ לפניו‪ ,‬ובא עני אחד מאחוריו ונטלה זכה בה ש א ץ אדם זוכה בלקט שכחה‬
‫ו כ נ ר א ה ש ה י ת ה ל פ נ י ו גי׳ כ י ״ ע ב ת ו ס פ ת א ‪ ,‬׳ ו ה ע ת י ק‬ ‫ופאה ו ס ל ע ש ל מציאה ע ד שיגיע לידו‪.‬‬
‫והוא פירש ע ״ פ ההלכה שאדם זוכה במציאה להכירו‪ ,‬ולפיכך ל א הכנים כאן‬ ‫משם בניפוח שלו‪.‬‬
‫זוכה ביניי באמצע‪ ,‬א ל א כ ל ז ק ש ה ד ב ר מונח ע ל ה ק ר ק ע ל א זכה ע ד שיגיע לידו‪.‬‬
‫ו ל פ י ה ג י ר ס א ש ל פ נ י נ ו פ י ר ו ש ו ש כ ל זמן ש ה ם מ ת כ ת ש י ם ע ל ה ע ו מ ר ה ר י ה ו א כ מ ו נ ח ב ק ר ק ע ‪,‬‬
‫מ ״ ש ל ע י ל ש ר ‪.4‬‬ ‫עיץ‬
‫כלומר‪ ,‬שהיו קוצרים‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫קופותיהן‬ ‫בתוך‬ ‫קוצרין‬ ‫שהיו‬ ‫פועלין‬ ‫‪.5‬‬
‫וכע״ז‬ ‫ל א ‪ p‬אלא לקופה‪.‬‬ ‫וממילא גם השיבולים ה נ ו ש ר ו ת אינן גופלות‬ ‫לתוך הקופה‪,‬‬ ‫ישר‬
‫ב מ ש נ ה פ ״ ז מ״ג‪ :‬ה מ נ י ח א ת ה כ ל כ ל ה ת ח ת הגפן ב ש ע ה ש ה ו א ב ו צ ר ה ר י זה ג ו ז ל א ת ה ע נ י י ם‬
‫ובירושלמי שם רוצה לפשוט משם א ת השאלה ש ל חלפי )אילפא( שלקט בנשירתו קדש‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ו נ מ צ א ג ו ז ל מ מ ש א ת ה ע ג י י ם ‪ ,‬ד ו ג מ ת ג ז י ל ת פ ר ט ש כ ב ר ז כ ו ב ה ם ‪ .‬ו מ ח ז ה ה י ר ו ש ל מ י שמן ה מ ש נ ה‬
‫א ץ ר א י ה ‪ ,‬ש ה ג ז י ל ה ה י א מ ש ו ם ש ה ו א ג ו ר מ ש ל א י ר ד ל א ר ץ ו א י נ ו מ נ י ח ל ע ש ו ת פ ר ט ‪ .‬וכן ב י ד ו ש ׳‬
‫ת ר ו מ ו ת ) פ ״ ו ה ״ ה ‪ ,‬מ ״ ד ע ״ ב ( ו ב ב ב ל י ח מ ו ר ה ) כ ״ ה א׳( ה ש א ל ה ה י א ל ע נ י ץ ל ק ט ‪ ,‬ו ס ו ב ר א ב י י‬
‫למה‬ ‫ועיץ בח״ד שתמה‬ ‫ג ת ל ממש‪.‬‬ ‫א ף כאן נ מ צ א‬ ‫ולפיכך‬ ‫שבנשירת רובו קדש‪.‬‬ ‫בבבלי‬
‫ה ש מ י ט ה ד ״ מ ה ל כ ה זו‪ ,‬ו א פ ש ר ש ס מ ך ע ל פ פ ק ו ב פ ״ ד מ ה ׳ מ ת נ ״ ע ה י ״ ד ‪ ,‬ו פ ש י ט א ש י ש כ א ן ג ז ל ‪.‬‬
‫כ נ ר א ה שפירושו שמעבירין אותן מ פ ע ו ל ת ם‬ ‫אותן‪.‬‬ ‫מעבירין‬ ‫אילו‬ ‫הדי‬ ‫‪.6-5‬‬
‫ואינם נותנים ל ה ם ל ק צ ו ר יותר מפני שמוכיחים שאיגם בקיאים בלקט‪ ,‬עיץ להלן פ״ג ה״א ומש״ש‪.‬‬
‫ו ש מ א פ י ר ו ש ו ש מ ע ב י ר י ן אותן מן ה ק ו פ ו ת ) ע י ץ פ ״ ד מ ״ ג ( ו ל ו ק ח י ם ה ע נ י י ם א ת כ ל ה ק ו פ ה ‪ ,‬עיין‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י שם‪ :‬ק נ ם ק נ ס ו ב ו ו כ ר ‪ ,‬א פ י ל ו ג ד ש ו א ח ר י ם חוץ מ ד ע ת ו ) ו ב ה ל כ ה ש ל נ ו‬ ‫במשנה רפ״ה‪.‬‬
‫ס פ ק ל ק מ ב כ ל הקופה(‪.‬‬ ‫יש‬
‫כלומר‪ ,‬בעה״ב שאינו רוצה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫העניים‬ ‫מן‬ ‫לקט‬ ‫הבית‬ ‫בעל‬ ‫יטול‬ ‫לא‬ ‫‪.6‬‬
‫שהעניים ידרכו בתוך שדהו לפני העימוד‪ ,‬אסור לו להתנות עם העניים שהוא יטול א ת הלקט‬
‫נותן‬ ‫הוא‬ ‫שהרי‬ ‫העימוד‪,‬‬ ‫בשעת‬ ‫שנשרו‬ ‫השבלים‬ ‫את‬ ‫יטלו‬ ‫והעניים‬ ‫הקצירה‪,‬‬ ‫בעת‬ ‫שנשר‬
‫ועיץ במשנה ם״ה מ״ה‬ ‫ד ב ר ש ח י י ב ב מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ו נ ו ט ל מ ה ט ד ב ר ש פ ט ו ר מן ה מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬ ‫להם‬
‫ו ב מ ד ר ש ר ו ת ם ״ ד ‪ ,‬ט׳‪ :‬כ ל ה נ ש י מ מ ל ק ט ו ת בין‬ ‫ובריבמ״ץ שם שהסמיך לה א ת התוספתא שלנו‪.‬‬
‫ה ע מ ר י ם ‪ ,‬ח ו מ ל ק ט ת מן ה ה פ ק ר ‪ .‬ו ה נ ע ר ש ס פ ר ) ר ו ת ב ׳ ‪ ,‬ז׳( ש ר ו ת א מ ר ה ״ ו א פ פ ת י ב ע מ ר י ם ״ ש י ק ר ‪,‬‬
‫ו ל פ י כ ך א מ ר ל ה ם ב ו ע ז ) ש ם ט״ו(‪ :‬ג ם כ י ן ה ע מ ר י ם ת ל ק ט ‪ ,‬כ מ ו ש א מ ר ת ם ‪ ,‬כ פ י ש פ י ר ש ו ה מ פ ר ש י ם‬
‫ולפי פשוטו פירושו‬ ‫ו ע י ץ בשמחת ה ר ג ל ע ל ר ו ת להחיד״א כ ״ ה ע״א‪ ,‬ומ״ש התוספתא להלן‪.‬‬ ‫שפ‪.‬‬
‫דש״י להלן שם‪.‬‬ ‫וע‪p‬‬ ‫את השכחה מבץ העומרץ‪,‬‬ ‫שלקטה‬
‫בירושלמי )מע״ש ם״ה םה״א‪ ,‬נ״ה םע״ד‪ :‬סוכה פ ״ ד‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אומד‬ ‫יהודה‬ ‫ד׳‬ ‫‪.7‬‬
‫אלא‬ ‫ה״ב‪ ,‬נ ״ ד ע״ב( ו ב ב ב ל י ) ב ״ ק ם״ט א׳( ה מ ח ל ק ת מהופכת מ ד ב ר י ר ״ י ל ד ״ ד ו מ ר ״ ד לר״י‪.‬‬
‫ש ב ב ב ל י שם ר צ ו לומר‪ :‬איפוך ד ר ׳ יהודה ל ר ׳ דוסא ו ר ׳ דוסא ל ד ׳ יהודה‪ ,‬וזהו כגי׳ ש ל נ ו כאן‪.‬‬
‫)ח״ד(‪.‬‬
‫וכ״ה‬ ‫ה נ כ ץ בכי״ע‪ :‬שילקטו עניים וכר‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עניים‬ ‫שליקטו‬ ‫מה‬ ‫כל‬ ‫‪.8-7‬‬
‫במקבילות‪ ,‬ולד״י מ פ ק י ד לפני שילקטו העניים‪ ,‬מפני שאחרי שלקטו כ ב ד אינם ברשותו‪ ,‬ואינו‬
‫להפקיר‪.‬‬ ‫יכול‬

‫י ב ב ל י ב י ט י׳ אי‪ .‬ועיין ביצה ל״ט ב׳ וברש״י שם‪.‬‬

‫וכן הדיש ל א ה ב י א ה ס ן‬ ‫» כ ל ו ם ר ‪ ,‬ש ח ס ר ה לפניו ה ב ב א של שני עניים )עיין ל ע י ל ס ו ף העי ‪.>4‬‬
‫ה ת ו ס פ ת א א ל א מן הירושלמי‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪149‬‬ ‫פאה פ״ב עמ ‪47-46‬‬
‫ובכ״י מחקו א ת המלה ״מביך׳‬ ‫נוםחא כ פ ו ל ה י ש כאן‪,‬‬ ‫העומרין‪.‬‬ ‫מן‬ ‫‪ .8‬מ ב י ן‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ״ ה ב כ י ״ ע ו ב ד ו ב ב ב ל י ב ״ ק ) ב כ י ״ ה ‪ ,‬ע י ץ ד ק ״ ם ש מ ‪ 155‬ה ע ׳ ם ( ‪ ,‬ועיין ר ש ״ י‬ ‫והשאירו‪ :‬מן‪.‬‬
‫א ב ל א ף הגירפא ״מבין״ יש לה ע ל מה לסמוך‪ ,‬וכ״ה בירושלמי מוכה הב״ל‬ ‫שם ד״ה ר״ד‪.‬‬
‫) ו ב מ ע ״ ש ‪ :‬בין(‪ ,‬ו ס י ר ו ש ו ש ה ע נ י י ם נ ה ג ו ל ל ק ו ט ג ם ל ק ט מ ב ץ ה ע ו מ ר ץ ) ע י ץ ב מ ד ר ש ר ו ת ש ה ע ת ק נ ו‬
‫בעה״ב‬ ‫צריך‬ ‫במעשרות‪,‬‬ ‫וחייב‬ ‫העימוד‪,‬‬ ‫בשעת‬ ‫שנשר‬ ‫ולסי ש א ץ ד ץ לקט למה‬ ‫לעיל(‪,‬‬
‫ל ה פ ק י ר א ת ה ל ק ט ב ש ח ר י ת ‪ ,‬כ ד י ש י ה א ס ט ו ר מן ה מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫וכ״ה ב ד ובכי״ע‪ ,‬וצ״ל‪ :‬וחכמים אומ׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אונםין‬ ‫הפקר‬ ‫או׳‬ ‫וחכמים‬ ‫‪.9‬‬
‫הפקר אונמץ וכו׳ )כמו שהוא בירושלמי הנ״ל(‪ ,‬כ ל ו מ ר א ץ ה פ ק ר מחמת אונמ הפקד‪,‬‬ ‫א י ף‬
‫ולפיכך א ץ לתייב אותו להפקיר‪.‬‬ ‫שהרי ב ע ל כ ח ז ו הוא מפקיר )עיץ בירושלמי פוכה הנ״ל(‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ל פ י ש א ץ אחריות הרמאים עלינו‪ ,‬ו א ץ אנו‬ ‫לרמאין‪.‬‬ ‫אחריות‬ ‫שאין‬
‫עוברים ע ל שום איסור א ם הם אוכלים ט ב ל ‪ ,‬ולפיכך א ץ לחייב א ת בעה״ב להפקיר א ם אינו‬
‫ר ו צ ה ‪ .‬ו ב י ר ו ש ל מ י ‪ :‬ש א ץ א נ ו א ח ר א ץ ל ר מ א ץ ‪ ,‬א ב ל א ף ל ה ל ן ד מ א י ס ״ ז ש ו ׳ ‪ 29‬ה ם י ג נ ץ ה ו א כ מ ו‬
‫כאן‪.‬‬
‫ר ׳ יונה ב ר ״ ג הגיה ע ״ פ הבבלי ) ב ״ ק כ ״ ח םע״א(‪:‬‬ ‫ו ז ו וכר‪.‬‬ ‫זו‬ ‫להם‬ ‫‪ .10‬ו נ ו ת ן‬
‫ובאו עניים ונטלו מ צ ד א ח ר ו כ ר ‪ .‬א ב ל הגירםא שלנו בטוחה‪ ,‬ופירושה שבעה״ב נתן ל ה ם מ ר צ ו נ ו‬
‫ו כ ל זמן ש ל א ג מ ר לקצור‪ ,‬מ ה שנתן נתן‪ ,‬ו י כ ו ל‬ ‫‪ p‬הפקר‪.‬‬ ‫א ת שתיהם‪ ,‬ד ש ל ק ד ץ פ א ה ו ל א‬
‫ו ה ר ״ מ פ ס ק ) ם ״ ב מ ה ׳ מ ת נ ״ ע הי״ג(‪ :‬ב ע ה ״ ב ש נ ת ן פ א ה‬ ‫ל ה ו פ י ף ‪ ,‬עיין ל ע י ל פ ״ א ה ״ ה ו מ ש ״ ש ‪.‬‬
‫לעניים‪ ,‬ו א מ ר ו ל ו תן ל נ ו מ צ ד זה ונתן ל ה ם מ צ ד א ח ר ‪ ,‬ז ו ת ו פאה‪ .‬וכן ב ע ה ״ ב ש ה פ ר י ש סאה‬
‫ורואים מ צ ר ו ף ההלכות ש ל הר״מ שפירש שנתן ל ה ם מדעתו‬ ‫ו א מ ר ה ד י זו מאה‪ ,‬וגם זו ו כ ר ‪.‬‬
‫ו ע י ץ ב פ א ת השלזץ סי׳ ה ׳ א ו ת מ״ד‪.‬‬ ‫א ת שתיהם‪ ,‬ולפ״ז אינה עניץ לברייתא שבב״ק‪.‬‬
‫כ ל הברייתא ב ר ״ מ מ ״ ב מה׳ מתנ״ע הי״ד‪:‬‬ ‫ע ו ש י ן וכר‪.‬‬ ‫שהיו‬ ‫פועלין‬ ‫‪.11—10‬‬
‫והאיסור גם ע ל הפועלים ולא ר ק ע ל בעה״ב‪.‬‬ ‫א פ ו ר לפועלים לקצור א ת כ ל השדה ו כ ר ‪.‬‬
‫בתו״כ קדושים פ ״ א ה״ט‪ :‬ו א ץ ס א ה א ל א שיש ל ה שם‪ ,‬ועיץ במיוחפ‬ ‫פ א ה‪.‬‬ ‫‪ .12‬ל ש ם‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫ו ב ר ״ מ הנ״ל‪ :‬ו א ץ לעניים ב ה כ ל ו ם ע ד שיפרישנה ב ע ל הבית מדעתו‪.‬‬ ‫להר״ש שמ‪.‬‬
‫הפועלים אינם ר ש א י ם ל כ ל ו ת א ת השדה‪ ,‬ומשיידים כ ד י פיאה‪ ,‬ועדיץ א ץ ז ו מאה ע ד שיקרא ל ה‬
‫ו ע י ץ ב ב ל י נ ד ר י ם ר ב ׳ ‪ .‬א ב ל ל ק ט )עיין י ר ו ש ׳ ת ר ו מ ו ת פ ״ ו ה ״ ה ‪ ,‬מ ״ ד ע ״ ב ו ב ב ל י‬ ‫בעה״ב שם‪.‬‬
‫תמורה כ ״ ה א׳( ושכחה מאליהם ה ם קדושים‪.‬‬
‫פ י א ה ו כ ר ‪ .‬ו א ץ שיעור הפיאה מוכיח כלום שמא שיירוה‬ ‫שראה כדי‬ ‫‪ .13—12‬ע נ י‬
‫ובכפו״פ פנ״ב‪ ,‬עמ׳ תשי״ד‪ :‬עני שראה כ ד י פ א ה בין בתבואה‬ ‫פועלים‪ ,‬ועדיץ ל א הפרישה בעה״ב‪.‬‬
‫ועיץ הלשץ בר״מ הנ״ל‪.‬‬ ‫ו כ ר ‪ ,‬כ ל הברייתא כגירםא שלפנינו‪ ,‬ומקורו מכאן‪.‬‬
‫ו ב ד בטעות‪ :‬ש מ ס ר ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכ״ה בכי״ע‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לישראל‬ ‫קמתו‬ ‫שמכר‬ ‫‪.14‬גוי‬
‫להלן פ ״ ג הי״ב‪.‬‬ ‫ועיץ‬
‫פטור‬ ‫ובפיפא‬ ‫וחובת הפאה בקמה‪,‬‬ ‫שהרי הקמה ש ל י ש ר א ל היא‪,‬‬ ‫בפיאה‪.‬‬ ‫חייב‬
‫מן ה פ א ה מ פ נ י ש ה ק מ ה ש ל ג ו י ה י א ‪ ,‬ו ע י ץ פ א ת ה ש ל ח ן ס י ׳ ה ׳ פ ״ ק ד׳‪.‬‬
‫ובירושלמי פ״ד‬ ‫השלמתי ע ״ פ ד וכי״ע‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫חייב‬ ‫ישראל‬ ‫של‬ ‫חלקו‬ ‫‪.16‬‬
‫ו ע י ץ להלן‪.‬‬ ‫םה״ד הובאה ר ק ד ע ת הת״ק‪.‬‬
‫אבלגםבתו״כ‬ ‫ו ג ו י ו כ ר ‪ .‬בד‪ :‬ר ׳ ישמעאל אומר ו כ ר ‪.‬‬ ‫ישראל‬ ‫אומר‬ ‫שמע׳‬ ‫ר׳‬
‫ש ו ת ף ע ם הגוי‪.‬‬ ‫שמעץ״ שדך ולא‬ ‫משום ר ׳‬ ‫אומר‬ ‫יהודה‬ ‫ש מ ע ץ בן‬ ‫פפ״א‪ :‬ר ׳‬ ‫קדושים‬
‫ובירושלמי הנ״ל‪ :‬ר ׳ חזקיה ב ש ם ר ב ירמיה במחלוקת )והכוונה‬ ‫ו ע י ץ ג ם ל ה ל ן פ ״ ג הי׳^ב‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫בפ״מ ובהגהות מהרי״ד לתו״כ הנ״ל(‪,‬‬ ‫שלנו ולתו״כ הנ״ל‪ ,‬כפי שפירש‬ ‫לתוספתא‬

‫• ו ה ס ו פ ר י ם ט ע ו ו ק ר א ו א ת שתי ה מ ל י ם ‪.‬אומי א י ך ב מ ל ה א ח ת ‪.‬אומריך‪ ,‬וקיצרו‪ :‬אוי‪.‬‬

‫״ תו היא הנירסא הנכונה שם‪ ,‬ו ד ל א כד״ת‪.‬‬
 ‫פאה פ״ב ענו׳ ‪47‬‬ ‫‪150‬‬
‫ל ד ב ר י ר ״ ש א ף חלקו ש ל י ש ר א ל פטור‪ ,‬ע י ץ בבלי חולץ ק ל ״ ה ב ׳ ומ״ש ב פ א ת השלחן םי׳ ה׳‬
‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫ם ״ ק ג׳ א ו ת י ״ ה ‪ ,‬ו ב מ נ ח ת ח נ ו ך ס י ׳ ר ט ״ ז ‪ ,‬א ו ת טי‪.‬‬
‫כ נ ר א ה שהכוונה היא שהגוי ממחה ע ל‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫ממחה‬ ‫שהגוי‬ ‫בזמן‬ ‫אימתי‬ ‫‪.17‬‬
‫ישראל ש ל א יעשה בחלק עצמו כבתוך שלו‪,‬״ וממילא גמצא ש כ ל קלח וקלח ש ל שותפות הוא‬
‫נ ע י ץ י ר ו ש ׳ ד מ א י פ ״ ו ה ״ י ‪ ,‬כ ״ ה ע ״ ד ‪ ,‬ו ב ב ל י ג י ט ץ מ ״ ז א ׳ ‪ -‬ב ׳ ( ‪ ,‬א ב ל א ם אין הגוי מ מ ח ה ע ל י ש ר א ל ‪,‬‬
‫י כ ו ל לעשות בחלק עצמו כ ל מ ה שהוא רוצה‪ ,‬ה ר י זה כאילו ק נ ו ע ״ מ לחלוק‪ ,‬ונמצא‬ ‫והוא‬
‫כ ל מ ה ש ה ו א גותן ה ו א מ ח ל ק ו ה מ ג י ע ל ו מ ש ע ה ר א ש ו נ ה ) ע י ץ י ר ו ש ל מ י ד מ א י ש ם ( ‪ ,‬ו כ ע ״ ז פ י ׳‬
‫חלקו‪,‬‬ ‫ישראל‬ ‫וכשקוצר‬ ‫משעת קצירה‪,‬‬ ‫שהחיוב הוא‬ ‫בפאה‪,‬‬ ‫אינה א ל א‬ ‫והלכה זו‬ ‫בפ״מ‪.‬‬
‫ה י א קצירה היא ח ל ו ק ת ה ש ו ת פ ץ )כיוץ שהגוי אינו ממחה(‪ ,‬א ב ל ב ע ו ל ל ו ת שזכו בהן עניים מ ש ע ת‬
‫ש ו ת פ ו ת הגוי פ ו ט ר ת א פ י ל ו באין הגוי מ מ ח ה ‪ ,‬מ פ נ י ש נ פ ט ר ו מ ש ע ת ג י ד ו ל ן ‪ ,‬ו ל פ י כ ך‬ ‫הווייתן‪,‬‬
‫ועיץ מ״ש בצפנת פענח ם״ד‬ ‫ל א נ ז כ ר חילוק זה להלן בפ״ג הי״ב‪ ,‬ועיץ בידוש׳ דמאי הנ״ל‪.‬‬
‫מה׳ מתנ״ע סהכ״ה‪.‬‬
‫וכ״ה בד״ש פ ״ א מ״ו‬ ‫א ב ל בכי״ע‪ :‬ג ר שמת ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכ״ה בד‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שמת‬ ‫‪ .18‬ג ו י‬
‫ובירושלמי ש נ ב י א להלן‪.‬‬ ‫ובשטמ״ק ב״ק צ ״ ד א׳‬
‫אבל‬ ‫וכ״ה ב כ ל הנוסחאות‪.‬‬ ‫בכל‪.‬‬ ‫חייב‬ ‫לקרקע‬ ‫במחובר‬ ‫המחזיק‬ ‫‪.19-18‬‬
‫בירושלמי קידושץ )פ״א ה״ה‪ ,‬ס׳ ע״ד(‪ :‬המחזיק בקרקע‪ ,‬וגם לפנינו פירושו שהחזיק ב מ ח ו ב ר‬
‫ובירושלמי מעשרות )פ״א ה״א‪ ,‬מ״ח ע״ד(‪:‬‬ ‫ל ק ר ק ע ע ״ מ לקנות א ת כ ל הקרקע חייב ב כ ל ‪.‬‬
‫ר ׳ יונה מפיק לישנא בזכה‬ ‫ר ׳ זעירא ר ׳ יםא ב ש ם ד ׳ ל ע ז ר הזורע ש ד ה הפקר חייב במעשרות‪.‬‬
‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫ב ש ד ה ה ב ק ר וגידוליה‪.‬‬
‫וחייב‬ ‫הפאה‬ ‫השכחה ומן‬ ‫ה ל ק ט מן‬ ‫מן‬ ‫פטור‬ ‫בקמה‬ ‫החזיק‬ ‫‪.20-19‬‬
‫כ ״ ה ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת כ א ן ‪ ,‬ו כ ן ה ע ת י ק ה ר ״ ש ה נ ״ ל ) א ל א שהגיה(‪ ,‬ו כ ן ה י ת ה ה ג י ר ם א‬ ‫במעשרות‪.‬‬
‫ל פ נ י ר ״ י ב ר ׳ קלוגימום )אלא שגרס‪ :‬פ ט ו ר מ פ ר ט ו ע ו ל ל ו ת ושכחה ופאה( ורבינו שמחה )לפי‬
‫ובר״ש הנ״ל כתב‪ :‬ד ש ברייתא בתוספתא ש א ץ אדם יכול‬ ‫ש ט מ ״ ק ה נ ״ ל ( ‪ ,‬ו ק ש ה מ א ד להגיה‪.‬‬
‫לישבה‪ ,‬והכי תניא ג ר ש מ ח ובזבזו ו כ ר וחייב במעשרות‪ .‬והך סיפא היא א י פ כ א מיהא דתניא ב פ ד ׳‬
‫ה מ נ י ח א ת ה כ ד ) כ ״ ח א ׳ ( ו ב פ י אין בין ה מ ו ד ד ) מ ״ ד בי( ה מ פ ק י ר א ת כ ר מ ו ‪ ,‬ו ל ש ח ר ע מ ד ו ב צ ר ו ‪,‬‬
‫והא דמיחייב ט פ י בשכחה ובפיאה משום‬ ‫ב פ ר ט ו ב ע ו ל ל ו ת ו ב ש כ ח ה ו פ ט ו ר מן ה מ ע ש ר ‪.‬‬ ‫חייב‬
‫ד כ ת י ב ת ע ז ו ב יתירא‪ ,‬כ ד מ פ ר ש ב פ ״ ק ד ת מ ו ר ה )ו׳ א׳(‪ .‬ו ב פ ״ ק ד ק י ד ו ש ץ כ ת ו ב ה ב י ו ש ר ב י ר ו ש ל מ י‬
‫)ה״ה‪ ,‬ס ׳ ע ״ ד ( והכי א י ת ה ה ת ם ר ב ח פ ד א א מ ר נ כ פ י ה ג ר החזיק בצפונן ע ל מ נ ת ל ק נ ו ת בדרומן‪,‬‬
‫ש י ת כ ח לקנות‬ ‫בדרומן ע ל מ נ ת לקנות בצפונן‪ ,‬ו ל א נ ת כ ו ץ לקנות באמצעיתן‪ ,‬ל א ק נ ה ע ד‬
‫באמצעיתן‪ .‬מתניתא פליגא ע ל ד ר ב חסדא נ ר ש מ ת וביזבזו י ש ר א ל א ת נכסיו המחזיק ב ק ר ק ע חייב‬
‫ב כ ל ‪ ,‬ה מ ח ז י ק ב ק מ ה ח י י ב ב ש כ ח ה ו פ י א ה ו פ ט ו ר מן ה מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ו א ץ א ד ר מ פ מ י ק ב י ן ש י ב ו ל ת‬
‫ו ע י ץ במים חיים ל ב ע ל פ ר ״ ח פ ״ ב מה׳ מ ת נ ״ ע ה״ט‪.‬‬ ‫בתמיה‪.‬‬ ‫לשיבולת‬

‫ובדור ששיטת הירושלמי שבתלישה קונה‬ ‫והנה פ י ר ו ש ה מ פ ר ש י ם ב י ר ו ש ל מ י ש ם דחוק‪.‬‬

‫א ת ה ק ר ק ע ל ר ב ח ס ד א )עיין ב ש י ״ ק ש ם ד ״ ה ל א ק נ ה ‪ ,‬ועיין ב ב ל י ב ״ ב פ ״ ז א ׳ ו ב מ פ ר ש י ם ש ם ( ‪.‬‬
‫צפונה ש ל שדה לקנות‬ ‫וכן מפורש בירושלמי ב ״ ב פ ״ ג ה״א‪ :‬א מ ר ר ב חסדא בניכםי ה ג ר ת ל ש‬
‫ולפ״ז א ם ת ל ש בגכסי הגר ב ל א כוונה‬ ‫דרומה ו ל א אמצעיתה‪ ,‬צפונה נקנית דרומה ל א נקנית‪.‬‬
‫ולפיכך מקשה הירושלמי למה‬ ‫לקנות א ת כ ל השדה ל א קנה ל ר ב חםדא אלא מקום הקלחים‪.‬״‬

‫ו ב כ ל המקומות‬ ‫״ ועיין ירוש׳ תרומות פיג הינ‪ ,‬מ״ב ע ׳ א ; מעשרות פ״ג היו‪ ,‬נ׳ ע״ר; ל ה ל ן הי״א‪.‬‬
‫הנ״ל ה ו א מובן מ י ו ח ד לשותף מ מ ח ה ‪ ,‬עיייש‪.‬‬
‫״ א ב ל א ת מ ק ו ם ה ק ל ח י ם מיהו קנה‪ ,‬ו ח ו ל ק ע ל ס ב ר ת ה ת ל מ ו ד ב ב י ב ניד אי‪ ,‬ו ס ו ב ר שמים ניקה‬
‫בתלישה א ת ה ק ר ק ע ב מ ק ו ם ה ק ל ח ‪ ,‬ואעפ״י שאין ראיה שהתכוין ל כ ך ‪ ,‬ס ו ף כ ל ס ו ף עשה פ ע ו ל ה ב מ ק ו ם‬
‫ז ה בגוף ה ק ר ק ע ‪.‬‬
‫‪151‬‬ ‫פאה פ״ב עמי ‪47‬‬
‫חייב בסאה א ם ל א החזיק ל ק נ ו ת א ת הקרקע א ל א ד ק מקום התבואה‪ :‬״ואין אויר מפסיק ב ץ ש ב ו ל ת‬
‫וכן מ ק ש ה‬ ‫נמצא שהוא זוכה כ כ ל ס ע ם ב ש ב ו ל י ם בודדות‪ ,‬ו א ץ כאן חיוב סאה‪.‬‬ ‫לשבולת״?‬
‫ב י ר ו ש ל מ י ) פ א ה פ ״ ג ר ה ״ ח י ״ ז ע ״ ד ( ע ל ה מ ש נ ה ) ס ״ ג מ״ו‪ :‬ק ר ק ע כ ל ש ה ו א ח י י ב בסיאה(‪ :‬ה ג ע‬
‫מ ש ק צ ר אין כ א ן ש י ו ר ‪.‬‬ ‫ע צ מ ך ש ה י ת ה ש מ ש י ב ו ל ת א ח ת ‪ ,‬ע ד ש ל א ק צ ר אין כ א ן ח י ו ב ‪.‬‬
‫ו ל פ י כ ך נ ר א ה ש ר ב ח פ ד א ג ר פ ב ב ר י י ת א כ מ ו ש ה י א ל פ נ י נ ו ‪ ,‬ו מ ט ע ם זה ה ו א פ ט ו ר מ ל ק ט‬
‫ואשר למעשר‪ ,‬הרי ר ב חפדא כדעתיה‪ ,‬שכן‬ ‫שכחה ופאה‪ ,‬מפני שהוא זוכה ב ש ב ל י ם בודדות‪.‬‬
‫ה ו א ב י ר ו ש ל מ י ) מ ע ש ר ו ת פ ״ א ה ״ א ‪ ,‬מ ״ ח ע״ג(‪ :‬ר ב ח מ ד א א מ ר ה ב ק י ר ק מ ה ו ח ז ר ו ז כ ה ב ו ו ע ב ר‬
‫נ ה ב ק י ר ש ב ל ץ ו ח ז ר ו ז כ ה בהן ו ע ב ר ו ה פ ר י ש מהן ת ר ו מ ה‬ ‫ו ה פ ר י ש מהן ת ר ו מ ה ה ר י ז ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫ע ב ר והפריש ממנה תרומה‬ ‫עד שלא הבקירה‬ ‫קמה‬ ‫תרומה[״ מה בץ קמה לשיבלץ‪.‬‬ ‫אינה‬
‫ופירש הרא״ף‪:‬‬ ‫ש ב ל י ן ע ד ש ל א ה ב ק י ק ו ע ב ר ו ה פ ר י ש מהן ת ר ו מ ה ה ר י ז ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬ ‫אינה תרומה‪.‬‬
‫ה ב ק י ר ק מ ה ו כ ר ה ר י ז ו ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו ה א ד ק א מ ר ע ב ר ו ה פ ר י ש ה ו א הדין ל כ ת ח י ל ה ‪ ,‬א ל א א י י ד י ד א מ ר‬
‫ולפ״ז‬ ‫בפיםא גבי שבלים דאפילו ע ב ר והפריש אינה תרומה נקט נמי ברישא ע ב ד והפריש‪.‬״‬
‫‪,‬‬
‫סובר ר ב חםדא בהבקיר וחזר ח כ ה במחובר שחייב במעשרות‪ ,‬וחולק ע ל הבבלי )ב״ק כ״א א‬
‫וע״י זה מ ת ב א ר ת ה ת ו פ פ ת א שלנו‪ ,‬שהרי בתסם ב י ד ו א ת השבולת והתחיל‬ ‫ובמקבילות בבבלי(‪.‬‬
‫הקרקע‪,‬״ ונמצא שקנה‬ ‫נ ת ל ש ה ל ג מ ר י מן‬ ‫כ ב ר קנה אותה בידו אעפ״י שעדיץ לא‬ ‫לקצור‬
‫א ו ת ה מן ה ה פ ק ר ב מ ח ו ב ר ) ש ה ר י ל ע נ י י ן ה פ ר ש ת ת ר ו מ ה ה ת ב ו א ה צ ר י כ ה ל ה י ו ת ת ל ו ש ה מ מ ש ( ‪,‬‬
‫ו ל פ י ד ר כ נ ו ל מ ד נ ו שאין ה ל כ ה‬ ‫ו ל ש י ט ת ר ב ח ם ד א ח י י ב ב מ ע ש ר ו ת א ם ז כ ה מן ה ה פ ק ר ב מ ח ו ב ר ‪ .‬״‬
‫כ ב ר י י ת א זו‪ ,‬א ב ל א ץ ב ה ט ״ פ א ל א ש נ ש נ י ת ע ״ ם ש י ט ת ר ב ח ם ד א ‪.‬‬
‫והגירפא ״ ש ל נכרי״ היא ב כ ל הנופחאות‬ ‫משנה פ״ד מ״ט‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫והשכחה‬ ‫הלקט‬ ‫‪.20‬‬
‫ה ת ו ס פ ת א ו ש ל ה מ ש נ ה ) ב מ ק ר י ם א ח ר י ם ר ג י ל ש נ ו ״ מ ‪ :‬ש ל גוי(‪.‬‬ ‫של‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ץ הגוי מ מ ח ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הפקר‬ ‫גוי‬ ‫הפקר‬ ‫ממחה‬ ‫הגוי‬ ‫אין‬ ‫אבל‬ ‫‪.21‬‬
‫ומכאן ב ר ו ר שהפירוש במשנה ה נ ״ ל ״ א ל א אם כן‬ ‫ומניח ל כ ל א ד ם ללקוט‪ ,‬וזהו ה פ ק ר גמור‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל י ) ג י ט ץ מ״ז א׳( ר צ ה ל פ ר ש א ת המשנה )למ״ד‬ ‫ה פ ק י ר ״ ע ו נ ה ע ל הגוי‪ ,‬ו ל א ע ל י ש ר א ל ‪.‬‬
‫והפקיר ישראל‪.‬‬ ‫ב ל ק ט ש ו ״ פ ש ל י ש ר א ל ש ל ק ט הגוי‬ ‫להפקיע מידי מעשר(‬ ‫ק נ ץ לגוי‬ ‫יש‬
‫ובירושלמי בםוגיץ מוקמינן מ ת נ י ת ץ כ מ ״ ד א ץ ק נ ץ לגוי בא״י להפקיע ו כ ר ‪ ,‬ומשום הכי‬ ‫)ח״ד(‪.‬‬
‫ו ע י ץ ד ״ מ פ ״ ב מה׳ ת ר ו מ ו ת הי״א ו ב מ ש ל ״ מ‬ ‫חייב במעשרות‪ ,‬א ב ל יש ל ו קניץ נכסים להפקיר‪.‬‬
‫ועיץ ריבמ״ץ ס ״ ד מ״ט‪ ,‬שהביא את הברייתא שלנו‪.‬‬ ‫שם‪.‬‬
‫א ב ל בכי״ע בטעות‪:‬‬ ‫וכ״ה בד ובמלחמות שנביא להלן‪.‬‬ ‫פשתן‪.‬‬ ‫ותנו‬ ‫זרע‬ ‫ט ל ו‬ ‫‪.23‬‬
‫ו ה פ י ׳ ה ו א ש א י נ ו י כ ו ל ל ו מ ר ל ה ם כן א פ י ל ו ה ש י ר ה א ו ת ם ה ר ו ח א ח ר י ש ה פ ר י ש א ת‬ ‫ו ט ל ו פשתן‪.‬‬
‫ועיין ב י ר ו ש ׳‬ ‫מ פ נ י ש כ ב ר זכו בהם העניים‪ ,‬כ מ פ ו ר ש ב ת ו ״ כ קדושים סוף פ ר ש ׳ א׳‪.‬‬ ‫הפאה‪,‬‬
‫ועיץ תרומות פ״י מ״ו ובר״ש שם‬ ‫ו כ ב ר ת מ ה ב ח ״ ד ל מ ה ה ש מ י ט ה ר ״ מ ה ל כ ה זו‪.‬‬ ‫ברפ״ד‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל י ביצה י״ג א׳ ו ב מ ש ל ״ מ פ ״ ג מה׳ ת ר ו מ ו ת הי״ג‪ ,‬ו ב ר א ״ ה ביצה שם‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ה נ י ח ו א ת כ פ ו ת ה ת מ ר י ם )עיין מ ״ ש ל ע י ל ( ‪.‬‬ ‫מכבדות‪.‬‬ ‫ותנו‬ ‫תמרים‬ ‫טלו‬
‫ב ב ב ע ה ״ מ פםחים ם פ ״ ד ש פ י ר ש ש ם )כ״ו ב׳( א ת ה מ ל ה ״ מ כ ב ד ו ת ״ באופן אתר‪ .‬ו כ ב ר‬ ‫ועיין‬
‫בפיה״ג‬ ‫מכבדות‬ ‫הפי׳ ש ל‬ ‫ועיץ‬ ‫ב מ ל ח מ ו ת ש ם מן ה ת ו ״ כ ה נ ״ ל ומן ה ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬ ‫השיגו‬
‫ובהערות שם‪.‬‬ ‫‪138‬‬ ‫עמ׳‬ ‫טהרות‬

‫י ! כ י ה ב נ ו ס ח הרש״ס שם ג׳ סע״ב‪ ,‬וכן הגיה הראיף‪.‬‬

‫א ם ש הראשונים )עיין השגות פ י ב מה׳ ת ר ו מ ה הי״ב ו ב ר י ם שם( אין מפרשים כן‪ ,‬א ב ל סיגגון‬ ‫״‬
‫הירושלמי אינו מתננד כ ל ל לפירוש ה ר א ׳ ף ‪.‬‬
‫«! שהרי כ ש ה ת ח י ל ל ק צ ו ר אינה צ ר י כ ה יותר ל ק ר ק ע ‪ ,‬ודינה לעניין קניין כ מ ט ל ט ל י ן ‪ ,‬עיין ד״מ‬
‫פ״א מה׳ מ כ י ר ה הי״ז‪.‬‬
‫«! ועיין מיש בתיקונים ו ה ו ס פ ו ת למאירי נדה‪ ,‬עמי ‪ 331‬ו א י ל ך ‪.‬‬
 ‫פאה פ״ב עמ׳ ‪4&-47‬‬ ‫‪152‬‬
‫בכת״י חסרה בטעות המלה ארבע‪ ,‬והשלמתיה ע ״ פ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בכרם‬ ‫מתנות‬ ‫ארבע‬ ‫‪.24‬‬
‫וברייתא זו הובאה ב ש פ התוספתא בס׳ המפתח לר׳ץ גאץ נדרים פ ״ ד ב׳‬ ‫כ ל הנוסחאות‪.‬‬ ‫שאד‬
‫וכן ה ב י א ו ה כ מ ה מן‬ ‫‪ ,(115‬ו ה ע י ר ש ה י א מ ת פ ר ש ת ב מ ס כ ת ח ו ל ץ ) ק ל ״ א אי(‪.‬‬ ‫שם עמ׳‬ ‫)אוה״ג‬
‫התוספתא‪.‬״‬ ‫בשם‬ ‫הראשונים‬
‫ומכאן‬ ‫ע י ץ ירושלמי פ ״ א ה״ה‪ ,‬ט״ז ע״ג ובבלי חולין הנ״ל‪.‬‬ ‫וכד‪.‬‬ ‫באילן‬ ‫ש תי ם‬ ‫‪.25‬‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש ב פ א ת השלחן סי׳ ד׳ ס״ק י ״ ב א ו ת‬ ‫ש ב כ ל אילן אינן נוהגות א ל א ש כ ח ה ו פ א ה בלבד‪.‬‬
‫והארכגו בזה להלן פ״ג ה״ח‪.‬‬ ‫ל״ה‪,‬‬
‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬אפילו עגי ש ב י ש ר א ל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עני‬ ‫אפי׳‬ ‫טובה‪,‬‬ ‫משום‬ ‫בהם‬ ‫אין‬ ‫‪.26‬‬
‫)עיץ‬ ‫דתן לו את שלו‬ ‫לו סובה‬ ‫ל ת ת מ ת נ ו ת עניים ל ע נ י א ח ר כ ד י שהשני יחזיק‬ ‫שרוצה‬
‫לעכק‬ ‫יכול‬ ‫שאינו‬ ‫שכן‬ ‫ומכל‬ ‫כרחו‪«,‬‬ ‫בעל‬ ‫ממנו‬ ‫מוציאים‬ ‫ומ״ו(‬ ‫מ״ה‬ ‫פ״ה‬ ‫במכילתץ‬
‫לעצמו‪.‬‬
‫א ב ל ב כ י ״ ע מ ו ס י ף ‪ :‬מ ע ש ר ע נ י אין‬ ‫ו כ ״ ה בד‪.‬‬ ‫מידו‪.‬‬ ‫אותו‬ ‫מוציאין‬ ‫‪.27-26‬‬
‫ובחולין הנ״ל‪ :‬מ ע ש ר ע נ י‬ ‫א פ י ל ו ע נ י ש ב י ש ר ׳ מ ו צ י א א ת ש ל ו מ ת ח ת ידו‪.‬‬ ‫משום סובה‪.‬‬ ‫בה‬
‫יש ב ו ט ו ב ת הנאה ל ב ע ל י ם ‪ ,‬ו א פ י ל ו עני ש ב י ש ר א ל ״ מוציאין א ו ת ו‬ ‫ביתו‬ ‫בתוך‬ ‫המתחלק‬
‫ושם ב ר ו ר שהכוונה היא שמוציאץ מידו א ם ר ו צ ה ל ע כ ב ו לעצמו‪ ,‬כפירוש ה ת ל מ ו ד ש ם ‪.‬‬ ‫מידו‪.‬‬
‫והטעם הוא שבמתנות עניים א ף העני מוזהר ע ל שלו‪ ,‬עיי״ש קל״א ב׳ ובתו״כ קדושים פ פ ״ ב‬
‫ו ב ש א י ל ת ו ת ס י ׳ ג׳‪.‬‬ ‫דע״ב‬ ‫ג י ט ץ ז׳‬ ‫ועיץ‬ ‫ובמקבילות‪.‬‬
‫ו ב ר ״ מ פ ״ ו מ ה ׳ מ ת נ ״ ע ה״י‪ :‬ו מ ע ש ר ע ג י ה מ ת ח ל ק ב ג ו ק א ץ ב ו ט ו ב ת ה נ א ה ל ב ע ל י ם א ל א‬
‫העניים באים ונוטלים ע ל כרחו ואפילו עני שבישראל מוציאץ אותו מידו אבל המתחלק בבית‬
‫ונראה שהר״מ ניפח ע״פ התופםתא כאן‬ ‫יש לו טובת הנאה לבעלים ונותנו ל כ ל עני שירצה‪.‬‬
‫) כ ג י ׳ כ י ״ ע ( ‪ ,‬ו צ י ר ף ל ה א ת נ ו ס ח ה ב ר י י ת א שבחולץ‪.‬״*‬
‫מ ס ת י מ ת ל ש ץ ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ש א י ג ה מ ח ל ק ת כאן בין גורן ובין ב י ת ‪ ,‬מ ש מ ע ש ב מ ע ש ר‬ ‫ברם‬
‫ו ק להלן נ ד ר י ם פ ״ ז ה״ד‪ :‬קונם שאני ניהגית ל ב י ר י ו ת‬ ‫ע נ י אין ט ו ב ת ה נ א ה ל ב ע ל י ם כ ל ל ‪.‬‬
‫ואף שם לא חילקה‬ ‫עני‪.‬‬ ‫ובמעשר‬ ‫א ץ יכול להפר‪ ,‬יכולה ליהנות בלקט ובשכחה ובפיאה‬
‫ומשמע שבכולם א ץ‬ ‫ה ת ו ס פ ת א ב מ ע ש ר ע ג י ב ץ ג ו ק ל ב י ת ) כ ש ם ש ת י ר צ ו ב ב ב ל י ש ם ם ״ ד ב׳(‪.‬‬
‫לית‬ ‫א ב ל ב י ר ו ש ל מ י ) נ ד ר י ם ש פ פ י ״ א ה ״ ג ‪ ,‬מ ״ ב ע״ג(‪ :‬ת נ י ו ב מ ע ש ר ע נ י ‪.‬‬ ‫טובת הנאה לבעלים‪.‬‬
‫ועיץ במשנתנו ם״ה מ״ה‪ ,‬ובירוש׳‬ ‫מ ע ש ר עני ניתן בזכיה ואילו בעזיבה‪.‬״‬ ‫כ א ן מ ע ש ר עני‪.‬‬
‫םה״ד‪ ,‬י״ט ע״א‪ ,‬גיטץ ם״ג מ״ז ובירושלמי שם מ״ה ע ״ א ‪» .‬‬ ‫שם‬

‫״ ס ׳ יריאיס ס ו ף סי׳ ק ס י א )דיו פ י א ע״ב>; יריאים השלם ס ו ף סי׳ קכ״ג‪ ,‬נ׳ ע״א; ספיג ל א ו ץ‬
‫ר פ י ח ‪ ,‬פ י ב ע״ב; כ פ ר פ פניב‪ ,‬עמ׳ תשיו‪ ,‬ועיין ריבמיץ פיו מיה‪.‬‬
‫»! ועיין בה״נ דיו‪ ,‬ייד ע״נ; ריב‪ ,‬עמ׳ ‪.639‬‬
‫»» ב כ י י ר ב׳ שם )עיין ד ק י ם ק ע י ט ע״א העי נ׳( נמחקו ה מ ל י ם ‪ .‬ו א פ י ל ו עני שבישראל וכו׳ ״‪ ,‬א ב ל‬
‫ם ת ו ך סוגיית ה ת ל מ ו ד שם )קל״א בי( מ ו כ ח שגרסו כן ב ב ר י י ת א ‪.‬‬
‫»» אעפיי שעצם ה ה ל כ ה מ ו כ ח ת א ף ב ב ב ל י שם ו ב נ ד ר י ם פ י ד בי‪ ,‬ועיין ל ה ל ן ‪.‬‬
‫אמנם א ף במשנה ל ה ל ן פ י ח מיו ו ב ת ו ס פ ת א פ י ר ה״ב משמע שיכול ל ה צ י ל לקרוביו‪ ,‬א ב ל א ץ‬
‫משם ס ת י ר ה לדברינו‪ ,‬עיין ב א ח חיא‪ ,‬ה׳ צ ד ק ה סי׳ כ י ב ט׳ עיא‪ ,‬ו ב ס ׳ משנה ראשונה פ י ח מיו ד י ה‬
‫נוטל‪.‬‬
‫במל״מ פיז מה׳ מעשר סה״ו ר צ ה ל ו מ ר ‪ :‬והירושלמי אפשר ד ס ״ ל דנם בטעשר עני ה מ ת ח ל ק‬ ‫«‬
‫ב ב י ת אין ב ו ט ו ב ת ה נ א ה ל ב ע ל י ם ‪ ,‬ומשום ה כ י הקשו ויש מ כ ר לעני וכוי‪ .‬ו כ ב ר ראינו ל ע י ל שבירושלמי‬
‫וקושיית הירושלמי בניטין שם ‪.‬ויש מ כ ר לעני* כוונתה שעניים ת ו ב ע י ם‬ ‫מפורש שמעיש ב ב י ת ה ו א בנתינה‪.‬‬
‫א ת ה מ ע ש ר בנורן‪ ,‬ושם אי א פ ש ר ל ז כ ו ת ל ה ם עיי א ח ר ‪ ,‬דהוי ל י ה כ מ ז כ ה ל ק ט ש כ ח ה ופיאה עיי א ח ר ‪,‬‬
‫שלא קנה‪.‬‬
‫‪153‬‬ ‫פאה פ״ב עמ׳ ‪48‬‬
‫והדאשוניםנ* הביאו מן הספרי שבימות החמה מניחו בחוץ‪ ,‬ובימות הגשמים מחלקו‬
‫‪,‬‬
‫בבית‪ 24.‬ועיץ מ״ש בתשלום התוםסתא‪ ,‬ע מ ‪ 43‬סי׳ ל״ח‪.‬‬
‫וכ״ה במפתח ל ר ״ ן ) א ו ה ״ ג נדרים‪.‬‬ ‫בכי״ע‪ :‬מתנות כהונה ולויה‪.‬‬ ‫כהונה‪.‬‬ ‫‪ .27‬מ ת נ ו ת‬
‫‪,‬‬
‫ע מ ‪ (115‬הנ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כ ה ן ו כ ר ‪ .‬עיץ במשנה ספ״א ובחולץ קל״א ב הנ״ל‪.‬‬ ‫של‬ ‫לא‬ ‫מוציאין‬ ‫‪ .28‬א י ן‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ועיין בשיטת מהרי בי ר ב לקידושץ‪ ,‬ה ו צ רבינוביץ‪ ,‬ע מ ‪ 80‬ובשיטה לא נודעה למי שם פם״ב‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ומה שהאריך בשער המלך ם״א מה מעשר ה״ד‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ואפילו אם תלש דבר שדרכו להקצר‪ ,‬עיץ להלן‪.‬‬ ‫התלישה‪.‬‬ ‫‪ .29‬ו ב ש ע ת‬
‫‪,‬‬
‫וברור שלפני‬ ‫ב ל ב ד ‪ .‬עיין חולין קל״ז א ‪.‬‬ ‫הקצירה‬ ‫בשעת‬ ‫הנושר‬ ‫‪ .30‬א ל א‬
‫הבבלי לא היתה הברייתא שלפנינו‪ ,‬ולא חילקו שם כ ץ קיטוף לתלישה וכץ פאה ללקט‪ ,‬עיין מה‬
‫שהארכנו בזה לעיל פ״א הי״א‪ ,‬ש ר ‪.46‬‬
‫בכי״ע‪ :‬שבולת ש ל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הבית‬ ‫בעל‬ ‫של‬ ‫היא‬ ‫הרי‬ ‫שבקמה‬ ‫‪ .31‬ש ב ו ל ת‬
‫וכל המפרשים‬ ‫בי״ת ולמי״ד(‪.‬‬ ‫קמה וכר‪ ,‬והיא היא )של קמה ־ ש ל ק מ ה ־ ־ שבקמה‪ ,‬בחילוף‬
‫פירשוה כניסוח אחר לם״ה מ״ב‪ :‬שבלת שבקציר וראשה מגיע לקמה‪ ,‬אם נקצרת עם הקמה הרי‬
‫היא של בעה״ב‪ .‬ברם אין לשץ התוםסתא סובל כ ל ל פירוש זה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬דוב המפדשימ פירשו‬
‫את המשנה בשכחה והוכיחו ק מן הירושלמי‪ 25‬ומן הפפרי‪ 2«,‬וכאן מפורש‪ :‬שםסק לקט לקט‪.‬ל‪2‬‬
‫ואף סדר הבבות בתוספתא אינו מתאימ כאן כ ל ל למשנתנו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ולפיכך נ ״ ל לפרש ע״פ פדר משנתנו )פ״ד מ״י(‪ :‬איזהו לקט הנושר בשעת הקצירה ו ב ו‬
‫והנה כשהלקט‬ ‫)ולה מקבילה הברייתא הקודמת בתוספתא(‪ ,‬אחר היד ואחד המגל לבעל הבית‪.‬‬
‫פולט מתוך המגל הוא נופל לתוך הקציר‪ ,‬אבל כשהוא פולט מלאחר המגל הוא נופל לתוך‬
‫ומטעם זה אמרו כאן שאם נמצאת שבולת בודדת בתוך הקמה מוכח‬ ‫הקמה שעדיץ לא נקצרה‪.‬‬
‫שפלטה מלאחרי המגל והיא לבעה״ב‪ ,‬אבל אם נמצאת בתוך הקציר‪ ,‬ואינה מחוברת לקומץ‬
‫התבואה שנפל מתחת המגל‪ ,‬הרי מוכח שהיא נשרה ופלטה מתוך המגל והיא לעניים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ויש כאן פםק שקול אם פלטה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בקציר‬ ‫וחציה‬ ‫בקמה‬ ‫‪ .32‬ח צ י ה‬
‫ונשרה מתוך המגל )והיא לעניים(‪ ,‬או מלאחר המגל )והיא לבעה״ב(‪.‬‬
‫ל א ח ו ר י ו ‪ .‬שהרי לקט הוא בעזיבה ולא בנתינה‪ ,‬ולפיכך משליכה‬ ‫ומשליכה‬ ‫נוטלה‬
‫ועיץ להלן םה״כ‪.‬‬ ‫לאחוריו לתוך הקציר‪ ,‬כדי שיהא ב ר ו ר לעניים שהיא לקט ויבזזוה‪.‬‬
‫במשנתנו )פ״ד מי״א(‪ :‬חורי הנמלים‬ ‫גזל‪.‬‬ ‫משום‬ ‫אםורין‬ ‫נמלים‬ ‫‪ .33‬ח ו ר י‬
‫שבתוך הקמה הרי הן של בעה״ב וכר‪ .‬והברייתא שלנו מלמדת שבשעת הקציר אץ חורי הנמלים‬
‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫הפקר ואמורץ משום גזל של בהע״ב או של עניים‪.‬‬
‫במעשרות פ״ה מ״ז‪ :‬חורי הנמלים שלנו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מותרי׳‬ ‫בעה״ב‬ ‫הפקירן‬ ‫ואם‬
‫בצד הערימה החייבת הרי אלו חייבים‪ .‬והטעם הוא שאנו תולימ שגררו מערמה שכבר נתחייבה‬

‫‪ *3‬תוספי חולין קל׳א אי; רםב״ן יבסות ק׳ א׳; םאירי שם‪ ,‬עם׳ ‪ ;381‬כ פ ר פ פמ״נ‪ ,‬עמי תקע״א;‬
‫הראשונים לנדרים פ״ד בי‪.‬‬
‫*‪ 3‬ולפנינו ליתא בספרי‪ ,‬עיין בהערות הר״א פינקלשטין לפפרי ראה פי׳ ק״ט‪ ,‬עמי ‪ ,170‬ומ״ש‬
‫להלן מע׳ש פ״ה רהכ״ד‪.‬‬
‫»» ריבפיץ וריש פיה מ״ב; ראב״ד עדיות פ״ב סיר; רבעו ה ל ל לספרי כי תצא פי׳ רפ״נ‪ ,‬פ״נ‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫« רבינו הלל‪ ,‬ריבס״ץ ור״ש הנ״ל‪ ,‬הרש״ס למשנה הניל‪.‬‬
‫ל ג ועיין בשנות אליהו פיה מ״ב שכתב לתרץ את שיטת הר״מ שפירש את משנתנו בלקט‪ .‬אבל‬
‫מירושלמי תרומות ספ״ו משמע שאין לקט במחובר‪ ,‬כפי שהעיר לנכון בצפנת פענח פיר מה׳ מתניע סה״א‪,‬‬
‫עיי״ש שנדחק לפרש את דעת הרימ‪.‬‬
 ‫פאה פ״ב עמ׳ ‪49-48‬‬ ‫‪154‬‬
‫שעדיין‬ ‫)כלומר‬ ‫הםטודה‬ ‫הערימה‬ ‫בצד‬ ‫הנמלים‬ ‫שחורי‬ ‫בירושלמי״‬ ‫ופירשו‬ ‫במעשרות‪.‬‬
‫ק המעשרות‪ ,‬מפני שהבעלים מתייאשץ מ ק והוי ליה הפקר לפני‬ ‫לא נתמדחה( מזורים‬
‫המרוח שפטור ק המעשרות )פאה פ״א מ״ו(‪ .‬ולפ״ז מפורש בירושלמי שחורי הנמלים הם בחזקת‬
‫ומסתבר הדבר שבשעת הקציר שהפועלימ מצויים‬ ‫הפקר‪,‬״ לפי שהבעלים מתייאשים מהם‪.‬‬
‫בשדה אץ מה שבחורים הפקר‪ ,‬שבקל אפשר ללקט משם‪ ,‬אבל אחרי גמר הקציר‪ ,‬בשעה‬
‫שהתבואה כבד בערימות‪ ,‬החורים הם בחזקת הפקר‪ ,‬וכדברי הירושלמי במעשרות‪ .‬וזו היא כוונת‬
‫הברייתא כאן‪ :‬ואם הפקירן בעה״ב‪ ,‬כלומד שכבד פינו את התבואה‪ ,‬הרי כ ל מה שנשאר בחורין‬
‫הוא בחזקת הפקר )ועיין פא ה רם״ח(‪.‬‬
‫ובכי״ע‪ :‬אם היו נקרדן‬ ‫נ ז י ק י ן א ם ו ר י ן‪ .‬בד‪ :‬אם היו פיקדץ ו כ ר ‪.‬‬ ‫היו‬ ‫‪ .34‬א ם‬
‫גזוזץ וכר‪ .‬ושמא צ״ל‪ :‬אם היו נקדרץ )או נקדדץ(‪ ,‬כלומר שניכר שהתחילו לקדוד ולנקוב את‬
‫החורים כדי להוציא מהם את התבואןן‪ 30‬הרי אלו אםורץ משום גזל‪.‬‬
‫ל ע נ י וכר‪ .‬וכ״ה בד‪ .‬ובכי״ע‪ :‬כליכא לעני וכר‪ .‬ומתקבלת הגהת הגר״א‪:‬‬ ‫‪ .35‬כ ל י ב ה‬
‫לעני ו כ ר ‪ ,‬כלומד אם בעה״ב נתן אלומה קטנה )עיין בפי׳ הדא״ש פפ״ו( ל ע נ י‬ ‫כריכה‬
‫בשכרו‪ ,‬כדי שימלא לו העני מים‪ ,‬אין חוששץ שמא נתן ל ו בעה״ב מלקט שכחה ופאה‪,‬‬
‫שאין בעה״ב חשודים על כך‪3!.‬‬
‫כלומר‪ ,‬העני מפריש את המעשרות‪ ,‬שהרי בעה״ב נתן ל ו‬ ‫במעשרות‪.‬‬ ‫וחייב‬
‫ואינו דומה לפ״ה מ״ב‪ ,‬שהרי שם חייב בעה״ב לעני דבר מתוקן‪,‬‬ ‫שבלים ועדיץ לא נטבלו‪.‬‬
‫ולפיכך מפריש בעה״ב‪ ,‬מכיץ שבדיעבד חלים חרו״מ א ף ע ל שבלים‪ ,‬עיץ בר״ש שם‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כדי לקבל מעשר עני‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הגרנות‬ ‫בין‬ ‫המחזרין‬ ‫‪ .36‬ע נ י י ם‬
‫ובעה״ב איגו רוצה להפריש אפילו מעשר ראשץ עד שיגיע לביתו‪ 3*,‬הרי הדץ נותן שבעה״ב‬
‫ושמא פירושו שנותנים לענייפ קצת חולץ‬ ‫חייב לתת לעני מתנה מועטת ומתוקנת מתרו״מ‪.‬‬
‫מעושרין מפני שדרכם של הענייס לסייע בבית הגרנות‪ ,‬ולפיכך מפייסין אותמ בקצת חולץ‬
‫בשכרם‪ ,‬ומביוץ שבעה״ב נותן להמ דבר שכבר נתחייב במעשרות‪ ,‬הרי חיוב המעשרות עליו‪,‬‬
‫ועיץ מ״ש לעיל‪.‬‬ ‫ואסור לפרוע חובו בטבל‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הצנועים‪ ,‬שאינם מוסרים‬ ‫מעות‪.‬‬ ‫בידן‬ ‫מוציאין‬ ‫הצנועין‬ ‫‪.37-36‬‬
‫לידי ע״ה דבר שיכול לבוא לידי קבלת טומאה‪,‬״ נותנים להם מעות‪.‬‬
‫ודברים‬ ‫ל ו וכר‪ .‬וכ״הבד‪ .‬ובכי״עלנכץ‪:‬‬ ‫ונותנין‬ ‫הנאכלים‬ ‫‪ .37‬ב ד ב ר י ם‬
‫ובירושלמי דמאי )פ״ו ה״ו‪ ,‬כ״ה ע״ג(‪:‬‬ ‫הנאכלים ו כ ר ‪ ,‬כלומר דברים הנאכלים כמות שהם‪.‬‬
‫חייו‬ ‫מפני‬ ‫שוץ שהוא מוכר לו שיבלץ לעיסתו‪ ,‬אעפ״י שיודע שאינו עושה אותן בטהרה‬
‫ולפיכך אף כאן נותן לו דברים המקבלים טומאה‪ ,‬כדי שיאכלנו ע ד ש ל א‬ ‫)כגי׳ כי״ר וכי״ם(‪.‬‬
‫יגיע לעיר‪ ,‬מפני חייו‪ ,‬שמא לא ימצא לקגות בין הגרנות‪.‬‬
‫ו כ ר ‪ .‬חוזר למעלה )להט״ז(‪ ,‬לחורי הנמלים ו כ ר ‪,‬‬ ‫עניים‬ ‫מתנות‬ ‫כל‬ ‫‪ .38‬ו ש א ר‬
‫ומוסיף שכל מתנות עניים שאץ העניים מקפידים עליהן הרי ק ש ל בעה״ב‪ ,‬וכפירוש הירושלמי‬

‫«* שם ניב ע״א וחלה פיא היה‪ ,‬ניח ע״א‪.‬‬

‫״ עיין בפימ שנדחק מאד בפי׳ הירושלמי‪ ,‬אבל אין ס פ ק שהפי׳ הנכון הוא בפי׳ הרשים‪ ,‬הראיף‬
‫והנר״א בשנו״א מעשרות שם‪.‬‬
‫‪ 30‬עיין דביר שפטים‪ ,‬בי‪ :‬ארשביי מעשה היה ונמצאו בחור שלה שלש מאות כור וכוי‪.‬‬
‫‪ 31‬ואפילו אם בעה״ב שותה מים כדי שיוכל להתעסק כצורכן של העניים‪ .‬ועיין מיש בתטיר חיג‬
‫עם׳ ‪ ,62‬ולפי׳ נירסת כייו וד אין מקום לפירושי שם‪.‬‬
‫ג ‪ 3‬כרי שיוכל לאכול ארעי‪.‬‬
‫‪ 33‬עיין דמאי פיו מיו‪ :‬ביש אוסרים לא ימכור אדם את זיתיו אלא לחבר וכוי‪ ,‬ו צ נ ו ע י ביה‬
‫היו נוהגין כדברי ביש‪.‬‬
‫‪155‬‬ ‫פאה פ״ב עמי ‪49‬‬
‫) ר פ ״ ח ‪ ,‬כ ׳ ע ״ ד ( ‪ :‬ת נ י מ ת נ ו ת ע נ י י ם ש ב ש ד ה ש א ץ ע נ י י ם מ ק פ י ד י ם ע ל י ה ם ו כ ו ׳ ת נ י ר ׳ ש מ ע ץ בן‬
‫יוחאי ל ע נ י ו ל ג ר ת ע ז ו ב א ו ת ם ו ל א ל ע ו ר ב ץ ו ל ע ט ל פ י ם ) ו ע י ץ ד ״ מ פ ״ א מ ה ׳ מ ת נ ״ ע ה י ״ א ו ח ו ל ץ‬
‫‪,‬‬
‫קל״ד ב (‪ .‬א ב ל חוררי הנמלים אינם ב כ ל ל זה שהרי אגרו מדבר שכבד נקרא שם מתנ״ע עליהם‪,‬‬
‫ו ר ק משומ יאוש בעלימ אתינן עלה‪.‬‬
‫ברייתא‬ ‫בכי״ע‪ :‬הקשץ שבשורות‪.‬‬ ‫שבשדות‪.‬‬ ‫קשין‬ ‫שורםין‬ ‫מאימתי‬ ‫‪.39‬‬
‫ז ו ה י א כ ר ״ ע ל ה ל ן ב מ ו ף ם ר ק י ן ‪ ,‬ש ב ע ה ״ ב נוד״גץ ב ע ץ ימה‪ ,‬ו מ נ י ח י ם א ת ה ש ב ל י ם ש ב ק ש י ם ל ע נ י י ם ‪,‬‬
‫א ב ל כשבעה״ב‬ ‫ו ל פ י כ ך א ץ ל ש ר ו ף א ת ה ק ש י ם כ ל זמן ש א ץ ל ב ע ה ״ ב ה פ מ ד כ ה נ ח ת ן ב ש ד ה ‪.‬‬
‫צ ר י ך ל ח ר ו ש א ת השדה‪ ,‬ה ו א ש ו ר ף א ת ה ק ש י מ ו ה מ נ ע ש י מ ז ב ל )עיין י ר ו ש ל מ י ש ב ת פ ״ ז ה ״ ב‬
‫ו א פ ש ר ש כ ל ז ה ה ו א ל א מ צ ד ה ה ל כ ה א ל א מ נ ה ג ב ע ל י ב ת י ם ש נ ו ה ג י ם ב ע ץ יפה‪.‬‬ ‫י׳ רע״א(‪.‬‬
‫ומ״ש אח״כ ״מפני גזל א ד ם ובהמה״ הוא ל א ו דווקא‪ ,‬א ל א מליצה בעלמא‪.‬‬
‫בדובכי״ע‪:‬‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫עד ר א ש‬ ‫אילן‬ ‫בשדה‬ ‫הפפח‬ ‫עד‬ ‫בשדה לבן‬ ‫‪.40-39‬‬
‫ו ה נ כ ץ הוא כגי׳ כ י ״ ו ) ע י י ן שביעית‬ ‫ב ש ד ה א י ל ן ע ד ע צ ר ת ב ש ד ה ל ב ן ) ד ‪ :‬הלבן( ע ד ר א ש ה ש נ ה ‪.‬‬
‫והגירסא ״עד״ היא כ נ ר א ה אשגרה ממשנת שביעית וצ״ל‪ :‬ק הפסח ו כ ר ‪ .‬או שפירושו‪:‬‬ ‫מ״ב מ״א(‪.‬‬
‫ב ש ד ה ל ב ן מניחין א ו ת ן ע ד הםםח‪ ,‬א ב ל ב ש ד ה א י ל ן ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ז ו ר ע י ם ב ה ז ר ע י ם ‪ ,‬עיין מ ר ׳ ק ב ׳ א ׳ ‪,‬‬
‫מפני‬ ‫אחרי ד״ה‪,‬‬ ‫לחרוש א ת האדמה א ל א‬ ‫צורך‬ ‫ש ם ע מ ׳ ב ׳ ו ב ה ע ר ו ת ש ם ( אין‬ ‫ובשיטה‬
‫ואין ז ה ד ו מ ה ל מ ש נ ת ש ב י ע י ת מ פ נ י‬ ‫ש צ ל ה א י ל נ ו ת מגן ע ל ה ק ר ק ע ש ל א ת ת ק ש ה ו ת ת י י ב ש ‪.‬‬
‫ש ש ם החרישה היא לאילנות )ורוב הליחה קיימת שהרי הם כ ב ר נטועים(‪ ,‬וכאן הוא לזרעים‬
‫שביניהם‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ד ה ש ש ו ת ה מ י ש ל ו ח י ם )עיין ם פ ר י ע ק ב פ י ׳ ל ״ ט ‪,‬‬ ‫השלחין מיד‪.‬‬ ‫‪ .40‬ב י ת‬
‫ע מ ׳ ‪ 79‬ו ב פ י ׳ ר ב י נ ו ה ל ל ש ם י ״ ד ר ע ״ ד ( ‪ ,‬ש מ ש ק ץ א ו ת ה ב י ד י ם ו א י נ ה צ ר י כ ה ל מ י ג ש מ י ם ‪,‬‬
‫מותר לשרוף א ת הקשץ מיד‪ ,‬מפני שחורש אותה מיד אחרי הקצירה‪ ,‬שהרי עושה פירות תדיר‬
‫) ב ״ ב פ ״ ג מ ״ א ( ‪ ,‬והיזק ב ע ה ״ ב מ ר ו ב ה מ ש ל ע נ י י מ ‪.‬‬
‫החכמים מחמירים כאן מפני‬ ‫ה ע צ ר ת וכר‪.‬‬ ‫עד‬ ‫לבן‬ ‫בשדה‬ ‫או׳‬ ‫וחכמים‬ ‫‪.41‬‬
‫ועיץ ידוש׳ שביעית‬ ‫ג ז ל א ד מ ו ב ה מ ה ‪ ,‬א ב ל ב ש ב י ע י ת א ף ה ם י ו ד ו שאין ח ו ד ש ץ א ל א ע ד הםםח‪.‬‬
‫ו ה ר ״ מ ה ש מ י ט כ ל ה ל כ ה זו‪ ,‬מ פ נ י ש פ ס ק כ ח כ מ י ם ב פ ם ״ ב ש ה ש ב ל י ם‬ ‫פ״ב ה״א‪ ,‬ויש ש ם ט״פ‪.‬‬
‫שבקשים הם לבעה״ב‪ ,‬ע י ץ מש״ש‪.‬‬
‫בד וכי״ע‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עניים‬ ‫יכנסו‬ ‫שלא‬ ‫כדי‬ ‫שדהו‬ ‫את‬ ‫המרבץ‬ ‫‪.43—42‬‬
‫ו ל ס נ י נ ו ב כ י ״ ו ה י א א ש ג ר ה מ ב ב ל י ב ״ מ י ״ ב א׳‪.‬‬ ‫ע ד ש ל א י כ נ ס ו ) ב ד ‪ :‬נכנסו( עניימ ו כ ר ‪.‬‬ ‫לנכץ‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ ה ה״ג‪ ,‬י״ט ע״א( מביא ברייתא ז ו ע ל משנתנו‪ :‬אין מגלגלין בטופיח ) כ ״ ה במשנה‬
‫ש ב י ר ו ש ל מ י ו ב כ ״ י קויפמן( ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ו ח כ מ י ם מ ת י ר ץ מ פ נ י שאיפשר‪ 3>.‬ו פ י ר ש ה ר ״ ש ‪ :‬א ץ‬
‫הראה‬ ‫וכבר‬ ‫לעניים‪.‬‬ ‫דמסםיד‬ ‫משום‬ ‫טוסח‪,‬‬ ‫משקה‬ ‫שיהא בה‬ ‫השדה כ ל כ ך‬ ‫את‬ ‫מרביצין‬
‫שכן נוהגים ה ע ר ב י ם ע ד היום שמשקים א ת הסרדיסים ע ״ י גלגל שתלוים‬ ‫ר ׳ י ע ק ב גאלדמאן‪35‬‬
‫ור׳ מאיר אםר להשקות‬ ‫ב ו ט ס י ח י ם ) כ ד י ם ( ו ה מ ל א מ ת ר ו ק ן ו ה ד י ק ן מ ת מ ל א ‪ ,‬ו ז ה ו אנטליא‪36.‬‬
‫באנטליא לפני שנכנסו העניים לתוך השדה‪ ,‬וחכמים התירו מפני ש א י א פ ש ר ) א י פ ש ר ־ א י אפשר‪,‬‬
‫ובר״מ פ״ד‬ ‫והברייתא שלנו כחכמים‪.‬‬ ‫ע י ץ מ ל א ״ ש ( א ח ר ת ‪ ,‬ושמין ל ע נ י י ם היזקן ו מ ש ל ם ל ה ם ‪.‬‬
‫מה׳ מ ת נ ״ ע ה״ח‪ :‬ה צ ר י ך ל ר ב ץ א ת שדהו קודם שילקטו העניים ל ק ט שבה‪ ,‬א ם היזקו מ ר ו ב ה ע ל‬
‫ועיץ מה״ם בירושלמי‬ ‫הפסד הלקט מותר לרבץ‪ ,‬ואם הפסד הלקט מרובה ע ל הסםדו אסור לרבץ‪.‬‬
‫ש ם ד ״ ה אין מ ג ל ג ל ץ ‪.‬‬

‫«« כ״ה בטשניות טטיפוס א״י‪ :‬ירושלמי‪ ,‬לו‪ ,‬קויפמן‪ ,‬פ ר מ ה ‪ .‬וכן יוצא מסוגיית הירושלםי‪.‬‬
‫«» ירושלים של לונץ‪ ,‬ח״ה‪ ,‬עט׳ ‪.371‬‬
‫«‪ 3‬וייר פל״ד‪ ,‬ט׳‪ .‬ועיין תס״ר ח״ד‪ ,‬ע ס ׳ ‪ ,15‬ועם׳ ‪.115‬‬
 ‫‪,‬‬
‫פאה פ״ב‪-‬פ״ג ע מ ‪49‬‬ ‫‪156‬‬
‫שהרי הוא בעזיבה ו ל א בנתינה‪ .‬ו ב ר ״ מ‬ ‫ע ל ג ב י ג ד ר וכר‪.‬‬ ‫ומניח‬ ‫מלקט‬ ‫‪.45-44‬‬
‫הנ״ל‪ :‬ו א ם קבץ א ת כ ל הלקט והניחו ע ל הגדר ע ד שיבא העני ויטלנו ה ר י זה מ ד ת חסידות‪.‬‬
‫וכמהרי׳׳ק שם‪ :‬הוא ד ע ת ר ׳ יהודה שם‪ ,‬וכתבה ר ב י נ ו ל מ ד ת חסידות‪ ,‬א ו אולי במקום א ח ד מ צ א‬
‫ועיץ במה״ם הנ״ל‪.‬‬ ‫מבואר‪.‬‬ ‫הדבר‬
‫הבית‪.‬‬ ‫ב ע ל‬ ‫של‬ ‫אילו‬ ‫הרי‬ ‫ושבשדות‬ ‫שבקשין‬ ‫השובלין‬ ‫‪.46-45‬‬
‫ובד״מ‬ ‫ו ש ב ש ו ר ו ת וכר‪.‬‬ ‫וכ״ה ב ד ו ב ר א ב ״ ד עדיות ם ״ ב מ״ד‪ .‬א ב ל בכי״ע‪ :‬ש ו ב ל ץ שבקשין‬
‫פ ״ ד מה׳ מ ת נ ״ ע ה״ד‪ :‬והשכלים ש ב ק ש ה ד י ‪ p‬ש ל ב ע ל השדה )והשמיט א ת המלה ‪ -‬ו ש ב ש ד ו ת ״ ( ‪.‬‬
‫ו נ ר א ה שגי׳ כ י ״ ע נ כ ו נ ה )ועיץ ל ע י ל ר ה י ״ ט בכי״ע(‪ ,‬ופירושה‪ :‬השבלים הבודדות ש נ ש א ר ו ב ק ש ץ‬
‫וכן השבלים שבשורות‪ ,‬והיינו השבלים שנפלטו ב ש ע ת העימוד ונשארו ב ץ השורות כולם ל ב ע ה ״ כ‬
‫ובירושלמי שביעית‬ ‫ו א ץ א נ ו מחזיקים אותן בפפק לקט‪ ,‬לחשוש שמא נ ש ר ו בשעת קצירה‪.‬‬
‫) פ ״ ט ה״ז‪ ,‬ל ״ ט ע״א(‪ :‬תבן ש ל שביעית מהו שיהא אםוד משום פפחץ ו כ ר ‪ ,‬גהגץ הוינא )צ״ל‪:‬‬
‫הוא‬ ‫והפירוש‬ ‫שוריא‪.‬״‬ ‫‪p‬‬ ‫ע ר ו ב ת שמיטתא‪ ,‬ו כ ד מחםדץ מייתי‬ ‫‪p‬‬ ‫כנשץ תבן‬ ‫הוינן(‬
‫ומביאים‬ ‫לשדה‬ ‫יוצאים‬ ‫מספיק להם היו‬ ‫וכשלא היה‬ ‫שביעית‪,‬‬ ‫מערב‬ ‫מכינים תבן‬ ‫שהיו‬
‫ה ש ו ר ו ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר ה ת ב ן ש פ ל ט ב ת ל ו ש ב ץ ה ש ו ר ו ת בששית‪»».‬‬ ‫‪p‬‬
‫ככל‬ ‫וכ״ה‬ ‫יפה‪.‬‬ ‫עין‬ ‫בתים‬ ‫בעלי‬ ‫נהגו‬ ‫בזו‬ ‫עקיבה‬ ‫ד׳‬ ‫‪.46‬אמ׳‬
‫ה נ ו ס ח א ו ת ‪ .‬א ב ל ב ד א ב ״ ד ה נ ״ ל ‪ :‬ו ב ע ל י ב ת י ם גהגו ע ץ י פ ה ‪ ,‬ו ח ס ר ו ת ש ם ה מ ל י ם ״ א מ ר ד ׳ ע ק י ב ה‬
‫לבעה״כ‪,‬‬ ‫מפרש ש ‪ p‬הדץ הם‬ ‫אינו חולק אלא‬ ‫שר״ע‬ ‫ומבד‬ ‫שרבינו קיצר‬ ‫ואפשר‬ ‫בזו״‪,‬‬
‫ומכאן משמע שאפילו א ם השאיר בעה״ב מ ת נ ו ת ע נ י י ם‬ ‫א ל א שנהגו ב ע ץ יפה והשאירום לעניים‪.‬‬
‫מ ע ץ י פ ה ‪ p p r a‬המעשרות‪ ,‬ש ה ר י ל מ ע ש ה ה ם הפקר‪ ,‬והעשירים ל א י ט ל ו אותן מפני ש כ ל מ ה‬
‫שמניח בעה״ב בשדהו בכגץ ד א תלינן בשכחה‪ ,‬ואעפ״י שבעה״ב בעצמו יודע ש ל א ש כ ח ‪ ,‬ה ר י‬
‫ומותר להם לעניים ליטלם ‪ p‬הדץ‪ ,‬ולפיכך פטורים ממעשרות‪.‬‬ ‫הוא יודע ג״כ שהפקיר אותם‪.‬‬
‫ובפי׳ ה ר ש ״ ם ל ם ״ ה מ ״ ב ) ל פ י מ ה ד ו ר ת מ ל א ״ ש שם‪ ,‬ולםגיגו גוסח אחד(‪ :‬ו ר ״ ע מ ט ע ם ש כ ח ה ו ה פ ק ר‬
‫הוא דםליג‪ ,‬ומדמי ל ה ל ר י ש א דתנן כ ל הגוגע ב א ‪ p‬ו כ ר ‪ ,‬מ ט ע ם ה פ ק ד ) ע י ץ בתום׳ ר ע ״ א ש ם ( ‪,‬‬
‫דהקלו עליהם דכיץ דנל[שכחה דמיא‪ ,‬לקצרוה עניים ולנהגו ב ה ע ץ יפה בעלי ב ת י ם ‪,‬‬ ‫וקסבר‬
‫‪ p‬המעשרות‬ ‫ואעפ״י שהוא פירש א ת העניץ אחרת‪ ,‬א ב ל טעמו בפטור‬ ‫‪ p‬המעשר‪.‬‬ ‫ופטורה‬
‫ו ה א ר כ נ ו בזה להלן פ ״ ג ה״ח‪.‬‬ ‫נוח ומתקבל‪.‬‬

‫פ״ג‬
‫כלומר‪ ,‬בנו ק ק שאינו‬ ‫אחריו‪.‬‬ ‫בנו‬ ‫ילקט‬ ‫לא‬ ‫לקצור‬ ‫שדה‬ ‫המקבל‬ ‫‪.1‬‬
‫והתורה הזהירה א ת העני ע ל ש ל ו ‪.‬‬ ‫זוכה ל ע צ מ ו א ל א לאביו‪ ,‬ונמצא ש ה א ב זוכה ב ל ק ט ש ל עצמו‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל י ב ״ מ י ״ ב א׳‪ :‬ו ה ת נ י א ה ש ו כ ר א ת ה פ ו ע ל י ל ק ט ב נ ו א ח ר י ו ) ש ה ר י ל א ש כ ר ו ע ״ מ כ ן ( ‪,‬‬
‫וסתם מקבל הוא למחצה לשליש ולרביע )ידוש׳‬ ‫למחצה לשליש ולרביע‪ ,‬ל א ילקט ב נ ו אחריו‪.‬‬
‫דמאי רם״ו‪ ,‬כ ״ ה םע״א‪ ,‬ו ע י ץ מ ״ ש להלן דמאי פ ״ ו ה״ב(‪ .‬ו ה ס ה ם דברי הח״ק ש ל נ ו ו ד ב ר י ה ת ״ ק‬
‫שבבבלי‪.‬‬ ‫בברייתא‬

‫״ כ נ ר א ה שצורת ה י ח ד ב א ר מ י ת כ א ן ה ו א שור )ועיין ירושלמי כ ל א י ם ר פ י ה ( ‪ ,‬א ו שציל ב י ר ו ש ל מ י ‪:‬‬

‫מן שורתא‪ .‬ו ב כ י י ר ‪ :‬מושרא‪ ,‬וציל‪ :‬מן שור ןת [א‪.‬‬
‫אכל‬ ‫»< ועיין בפי׳ ר ׳ יונה בריג שפירש ש ט ט ע ס ש כ ח ה אתינן ע ל ה ‪ ,‬ת י י ן לירושלמי פ י ה סה״ו‪.‬‬
‫ועיין ד ו ש ׳ פ״ו‬ ‫א ע י פ שהוא פירשה ע י פ פ י ה ט י ב ‪ ,‬עיייש‪.‬‬ ‫פירושו ק ר ו ב יותר ל פ י ׳ ה ר א ב ־ ד בעדיוח‪.‬‬
‫ה״ז‪ ,‬ייט רע״ד‪ :‬ע ו ם ר שסביבותיו ק ס ה מ ה שתחתיו קשין‪ ,‬ובפי׳ הרשים שם‪ .‬ו כ נ ר א ה שאינו עניין ל כ א ן ‪.‬‬
‫‪157‬‬ ‫פאה פ״ג עמי ‪50‬‬
‫‪,‬‬
‫וכן ב ב ״ מ ה נ ״ ל ‪ :‬ר ׳ יומי א ו מ ר ב ץ‬ ‫אחריו‪.‬‬ ‫בנו‬ ‫ילקט‬ ‫אומר‬ ‫יוסי‬ ‫ר‬ ‫‪.2-1‬‬
‫ופירשו בגמרא שעשו‬ ‫כ ך ו ב ץ כ ך )כלומר‪ ,‬ב ץ ב פ ו ע ל ו כ ץ כמקבל( אשתו ובניו מלקטים אחריו‪.‬‬
‫א ת ש א י נ ו ז ו כ ה כ ז ו כ ה ‪ ,‬והקטן ז ו כ ה ל ע צ מ ו ו ה ר י ה ו א ע נ י ו מ ו ת ר ב ל ק ט ‪ ,‬ו ה א ב י כ ו ל ל ז כ ו ת מ מ נ ו ‪.‬‬
‫ו נ ת נ ו ט ע מ ל מ ה ע ש ו כ א ן א ת הקטן כ ז ו כ ה ‪ ,‬מ פ נ י ש ה ע נ י י ם ע צ מ ם ר ו צ י ם ב ז ה ש י ת נ ו ל ב נ י ה ם ל ל ק ט‬
‫‪,‬‬
‫ברם‬ ‫ו פ י הר״ח‪ :‬ועשאוה כשדה שהלכו בה הנמושות )פאה רס״ח(‪.‬‬ ‫אם יקבלו שדה באריפות‪.‬‬
‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫ב ר ו ר שדווקא לבנו התירו א ב ל ל ע צ מ ו אםוד ל ל ק ו ט שהרי יש ל ו ח ל ק בקציר‪.‬‬
‫לחברו‬ ‫קמתו‬ ‫והמוכר‬ ‫והחכורות‬ ‫)והעבודות(!‬ ‫העריםין‬ ‫‪ .2‬א ב ל‬
‫והמפרשים נדחקו מאד בפירוש‬ ‫המלה ״ א ב ל ״ חפרה בד‪ ,‬א ב ל היא ישנה א ף בכי״ע ובר״מ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ב ד ם ק ר ו ב לוודאי בעיני שברייתא זו נפמכה למשנתנו‪ ,‬וכן שנינו‬ ‫ומהם שהגיהו אותה‪.‬‬ ‫הברייתא‪.‬‬
‫והאיסור הוא שמא‬ ‫ש ם )פ״ה נ ד ו ( ‪ :‬ל א ישכור א ד ם א ת הפועלים ע ל מ נ ת שילקט ב נ ו אחריו‪.‬‬
‫פ ח ת ל ו ה פ ו ע ל מ ש כ ר ו ) ש ה ר י התנה אתו מ פ ו ר ש שבנו ילך אחריו וילקוט(‪ ,‬ונמצא פ ו ר ע חובו‬
‫וע״ז מופיפה התוםסתא‪ :‬א ב ל העריםץ ו כ ר ‪ ,‬ל כ ו ל ם מותר לבניהם ללקוט אחריהם‪,‬‬ ‫ממתנת עניים‪.‬‬
‫א ץ ל ה ם ח ל ק ב ג ו ף ה ש ד ה ו ב נ י ה ם הן ע נ י י ם ‪ ,‬ו ע ש ו כ א ן ש א י נ ו ז ו כ ה כ ז ו כ ה ) ו כ ש י ט ת‬ ‫שהרי‬
‫‪,‬‬
‫ר יוסי לעיל(‪ ,‬מפני שהעניים עצמם ניחא ל ה ם שילקטו בניהם אחריהם א ם יקבלו שדה באריסות‬
‫ו כ ל מ י שאין ל ו ב ג ו ף ה ש ד ה ו ה ו א ק ו צ ר ב ע צ מ ו‬ ‫א ו בחכירות‪ *,‬או שיקנו א ת הקמה ויקצרוה‪.‬‬
‫א ת ה ת ב ו א ה ה ר י ה ו א כ ע נ י ל ע נ י ץ ז ה ש ע ש ו ב ב נ ו ש א י נ ו ז ו כ ה כזוכה‪ 3,‬א ב ל פ ש י ט א ש ה ו א ע צ מ ו‬
‫ו ל פ ״ ז נ פ ת ל ק ו כ ל ה ק ו ש י ו ת ש ל ה מ פ ר ש י ם ‪ ,‬ו א ץ כ א ן ס ת י ר ה א ף מן‬ ‫במתנות עניים‪.‬‬ ‫אםוד‬
‫‪,‬‬
‫כ ש מ כ ר ל ו שדהו וקמתה ו כ ר ‪ ,‬שהדי‬ ‫מתנית‬ ‫שבירושלמי )ם״ה ה״ה י ״ ט ע״א(‪:‬‬ ‫הברייתא‬
‫מ ד ב ר ת ב א ב עצמו‪ ,‬והוא י ש ל ו ח ל ק א ו בשדה א ו בקציר‪ ,‬ובוודאי אםוד במתנ״ע‪,‬‬ ‫המשנה‬
‫א כ ל כ א ן כ ב נ ו עסקינן‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ב ר ו ר ש כ ן פ י ר ש ה ר ״ מ א ת ה ב ר י ת א ש ל נ ו ‪ ,‬ש ה ר י נ י פ ח ) פ ״ ד מ ה מ ת נ ״ ע הי״א(‪ :‬ל א י ש כ ו ר‬
‫א כ ל האריםץ והחכורות והמוכר קמתו לחבידו‬ ‫א ד ם א ת הפועל ע ל מ נ ת שילקט ב נ ו אחריו‪.‬‬
‫הרי בדור‬ ‫ובניו ללקט אחריו ו כ ר ‪.‬‬ ‫אשתו‬ ‫י ל ק ט ב נ ו אחריו‪ *,‬ו י ש ל פ ו ע ל ל ה ב י א‬ ‫לקצור‬
‫שרבינו פירש כמו שפרשנו‪ ,‬ולא הזכיר אשתו א צ ל ארימץ ו כ ר ‪ ,‬מפני שאשתו כ ג ו פ ו ) ו ד ל א כר׳‬
‫יוסי בברייתא שבבבלי(‪ ,‬והם בעצמם אםורץ בלקט שכחה ופאה‪ ,‬א ב ל ב פ ו ע ל גם אשתו מותרת‪,‬‬
‫ש ה ר י ג ם ה ו א מ ו ת ר בהן‪ ,‬ל ו א ה י ה א פ ש ר ל ו ל ז כ ו ת בהן ב ל י ב ט ו ל מ ל א כ ת בעה״ב‪5.‬‬

‫! ה מ ו ק ף נ מ ח ק בכ״י ע״י נקודות‪ ,‬והוא נוסח א ח ר ל ‪ .‬ח כ ו ר ו ת ״ ‪.‬‬

‫» כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהם ס ק ב ל י ם א ת כ ל ה ת ב ו א ה ונותנים ל ב ע ל י ם ס כ ו ם ק צ ו ב ב ת ב ו א ה ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ד מ א י‬
‫פ״ו ה״ב‪ ,‬וירוש' שם דפיו‪.‬‬
‫< ת ד ע ל ך שהוא כן‪ ,‬שהרי ב ב י מ י״ב אי הקשו‪ :‬אי א מ ר ת ק ט ן ל י ת ל י ה זכייה לנפשיה‪ ,‬כ י ק א‬
‫מ ל ק ט לאביו ק א מ ל ק ט ‪ ,‬א ב ו ה עשיר הוא‪ .‬ופירש ד״ח שכיוון שיש ל ו ח ל ק ב ת ב ו א ת ה ש ד ה הוי ל י ה עשיר‪,‬‬
‫ותבן ) פ א ה פ י ח ס״ח( ס י שיש ל ו סאתים זח ל א יטול ל ק ט ו כ ר ‪ .‬ורבינו פירש כ ן ל ר ו ו ח א ד מ י ל ת א שאפילו‬
‫מ ח ל ק בעה״ב א ס ו ר ל ו ל י ק ח )עיין ת פ א ר ת ישראל פ״ה מ״ד‪ ,‬אות כ ׳ ( ‪ ,‬ומכ״ש מ ח ל ק ה ם ק ב ל ‪ ,‬שהרי הוא‬
‫מ ח ה ר ע ל שלו‪ .‬ואפילו ה ו א עני )עיין ב ת ו ס פ ' ב״מ שם ד״ה ו א מ ה ‪ ,‬וברש״י שם(‪ .‬נמצאנו ל מ ד י ם שלעניין‬
‫ה ס כ מ ת העניים אין ה ד ב ר תלוי בשיעור ה ח כ מ י ם ‪ ,‬א ל א כ ל מי ש ע ו ב ד בשדה שאינו שלו ה ר י הוא כעני‬
‫לעניין זה שעשו א ת בנו הקטן כ ז ו כ ה ל ע צ ס ו ‪.‬‬
‫« כ״ה ב ר ו ב כתה״י שבדקתי‪ .‬וכע״ז ס ע ת י ק סהרי״ק ס ם פ ר סוגה‪ ,‬וכעץ נ ד פ ס ברםב״ם בד״ו של״ד‬
‫‪,‬‬
‫א ב ל ב כ ל ה ד פ ו ס י ם הישנים )רומי‪ ,‬ד״ק‪ ,‬דיו רפ״ד וכוי(‪ :‬א ב ל האריסין והחבורו' )והחכירי ‪,‬‬ ‫ואילך‪.‬‬
‫ו י ל ק ט בנו אחריו )ובדי שונצינו‪:‬‬ ‫)בד״ו ר פ ״ ד מוסיף‪ :‬קומתו( ל ח ב ר ו ל ק צ ו ר ‪,‬‬ ‫נו תנין‬ ‫והחכורות(‬
‫וכן ה י ח ה‬ ‫והלשון משובשת ולקויה(‪.‬‬ ‫א ב ל האריסין ו ה ח ב ו ר קוטתו ל ח ב י ר ו ל ק צ ו ר י ל ק ט בנו אחריו‪.‬‬
‫ושמא אין כ א ן ט״ס א ל א ס ה ד ר ק של הריס‪ ,‬ורבינו הניה א ת ה ת ו ס פ ת א‬ ‫הנירסא ל פ נ י הרדב״ז‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬ופירשה א ח ר ת ‪ ,‬עיין רדב״ז שם‪.‬‬
‫» ובררב״ז שם כ ת ב ‪ . :‬א ב ל ה מ ו כ ר ק ו מ ת ו ל ק צ ו ר )כלומר‪ ,‬גירסת ה ת ו ס פ ת א ש ל א היתה לפניו‬
 ‫‪,‬‬
‫פאה פ״ג עמ ‪50‬‬ ‫‪158‬‬
‫א ב ל בד‪ :‬ע נ י י ם‬ ‫וכ״ה בבי׳׳ע‪.‬‬ ‫ללקט‪.‬‬ ‫ראויין‬ ‫שאינן‬ ‫עניים‬ ‫שם‬ ‫היו‬ ‫‪.3‬‬
‫ואפשר ש ג י ר ס ת ד׳ נכונה‪ ,‬ופירושה‪ ,‬עניים שאינן הגונים‪,‬‬ ‫ש א ץ ראויין )וחסרה המלה ללקם(‪.‬‬
‫ר א ו י י ם‬ ‫ו כ ל ש ץ כ נ י א״י‪ «.‬וכן ב מ כ ת ב מ י ר ו ש ל י ם ‪ :‬׳ ו א ת ם א ח י ג ו ב ג י ב י ת י ש ר א ל הגה י ב ו א א ל י כ ם‬
‫ה ג ו ג י ם ו ל א ה ג ו נ י ם ו ת ע ש ו ע מ ה ם כ פ י ח ס ד כ ם ‪ .‬ו ב ק ה ״ ר פ ״ ז ‪ ,‬כ׳‪ :‬ש ר א ו י ש ל א‬ ‫ראויים‬ ‫ולא‬
‫ו כ ר ‪ ,‬ו ב ק ה ״ ז שם‪ :‬וכהוגן ש ל א כהוגן‪.‬‬ ‫כראוי‬
‫) פ ״ ד מ ה ׳ מ ת ג ״ ע הי״ג(‪ :‬ה י ו ש ט ע נ י י ט ש א י נ ן ד א ו י ץ ל י ט ו ל ל ק ט ‪ ,‬א ם י כ ו ל ב ע ל‬ ‫ובר״מ‬
‫ואץ להכריע א פ היתה לפגיו הגירםא‬ ‫ה ב י ת ל מ ח ו ת ב י ד ן מ מ ח ה ‪ ,‬ו א ם ל א ו מניחן מ פ נ י ד ר כ י ש ל ו ם ‪.‬‬
‫ב ת ו פ פ ת א כ מ ו ב כ י ״ ע ו כ י ״ ו ‪ ,‬א ו ש ה ו א ב ע צ מ ו פ י ר ש א י נ ן ר א ו י ץ ‪ ,‬שאינן ד א ו י ץ ל י ט ו ל ל ק ט ‪ ,‬מ פ נ י‬
‫ל ה ם מ א ת י ם זוז‪.‬‬ ‫שיש‬
‫א ב ל פועלי ישראל אפי׳ ע״ה מ ו ת ר ) פ א ת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫גויפ‬ ‫פועלי‬ ‫שוכרין‬ ‫אין‬ ‫‪.4‬‬
‫ו א ם נ ה ג ו ש ל א כהוגן מ ע ב י ‪ p‬א ו ת ן ‪ ,‬ע י ץ ל ע י ל פ ׳ ׳ ב ה״ג‪.‬‬ ‫ה ש ל ח ן ם י ׳ ה ׳ ס ״ ק י״א(‪.‬‬
‫ובד‪ :‬ל פ י‬ ‫וכן ב כ י ״ ע ‪ :‬ל פ י ש א י נ ן פ ק י ע ץ ב ל ק ט ‪.‬‬ ‫בלקט‪.‬‬ ‫פקיעין‬ ‫שאין‬ ‫לפי‬ ‫‪.5‬‬
‫ו ב פ י ׳ ל ת ע נ י ת ה מ י ו ח ם ל ר ש ״ י כת״י‪ *:‬ה פ ק י ע א ת ה ש ע ר י ם‬ ‫ו ה י א היא‪.‬‬ ‫בקיאץ בלקט‪.‬‬ ‫שאינן‬
‫ו כ ן ב ר מ ב ״ ן ד ב ר י ם כ ״ א י״ד‪ :‬ו ב ל ש ק‬ ‫ל ש ץ חכמה ובקיאות ו כ ר ‪ ,‬פקעינץ ובקאינץ חד הוא ו כ ר ‪.‬‬
‫ו ר ג י ל כ ת י ב זה ב ת ו ס פ ת א כ י ״ ו ו ב ב ב ל י ב כ ת ״ י ‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ב ת ס ״ ר ח ״ א‬ ‫חכמים בקיעין פקיעין‪.‬‬
‫ע מ ׳ ‪ 35‬ו א י ל ך ‪.‬‬ ‫סוף‬
‫ו ה נ ה ל פ נ י נ ו ב ת ו ס פ ת א ל א נ ז כ ר כאן ר ק ל ק ט ‪ ,‬וכן מ ע ת י ק מ כ א ן ב כ פ ו ״ פ פ נ ״ ב ע מ ׳ ת ש י ״ א ‪,‬‬
‫א ב ל בראשונים שם בשם הירושלמי )עיץ אהצו״י ע מ ׳‬ ‫ו כ ״ ה ב י ר ו ש ל מ י פ ״ ב ה״ז‪ ,‬י״ז םע״א‪.‬‬
‫ובר״מ )פ״ב מה׳ מ ת נ ו ת עניים ה״ט(‪:‬‬ ‫וכ״ה בכי״ס שם‪.‬‬ ‫ש א ץ בקיאץ ב ל ק ט שכחה ופאה‪.‬‬ ‫‪:(27‬‬
‫ועיין פ א ת ה ש ל ח ן ס י ׳ ה׳ פ ״ ק י ״ א א ו ת ל ״ ב ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ל י ש כ ת‬ ‫מפני שאינן בקיאין ב ל ק ט ופאה‪.‬‬
‫ק י ״ ג ב ׳ ו י ב מ ו ת מ ״ ז ב׳‪.‬‬
‫כ״ה בד‪ ,‬בכי״ע ו ב כ פ ו ״ פ פ מ ״ ג‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫גוים‬ ‫לעניי‬ ‫עני‬ ‫מעשר‬ ‫נותנין‬ ‫אין‬
‫כשמלקטים‬ ‫ו א ע ם ״ י שאין מ מ ח ץ ב י ד י ע נ י י ג ו י ס‬ ‫מ ע ש ר שני‪.‬‬ ‫ובכי״ו במעות‪:‬‬ ‫תקע״ב‪.‬‬ ‫עמ׳‬
‫עזכ‬ ‫וכבר‬ ‫ש כ ח ה ו פ י א ה )גיטין ם ״ ה מ ״ ח ( ‪ ,‬ה ל כ ה ז ו א י נ ה א ל א ב מ ת נ ו ת שהן ב ע ז י ב ה ‪,‬‬ ‫לקט‬
‫ב ע ה ״ ב א ת המתנות ל כ ל העניים‪ ,‬א ב ל מ ע ש ר עני הוא בנתינה‪ ,‬ואינו יוצא ידי חובתו א ם נ ו ת נ ו‬
‫ובפירוש אמרו בירושלמי כ ת ו ב ו ת ) פ ״ ב רה״ז‪ ,‬כ״ו דע״ד(‪ :‬מ ע ל ץ ו כ ר ל י ש ר א ל‬ ‫בידים לעניי גויפ‪.‬‬
‫ע ד א ח ד ו כ ר ל י ת ן ל ו מ ע ש ר עני‪.‬‬ ‫ע״ם‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיחזיקו עגיי הגוייט ט ו ב ה ל נ ו ת ן ‪,‬‬ ‫טובה‪,‬‬ ‫לשם‬ ‫מתוקנין‬ ‫חולין‬ ‫‪.6-5‬‬
‫שלא‬ ‫הטבל‪,‬‬ ‫את‬ ‫לתקן‬ ‫וחייב‬ ‫םהי״ד(‪.‬‬ ‫פ״ג‬ ‫ע״ז‬ ‫תוספתא‬ ‫)עיין‬ ‫להם‬ ‫כמוכרו‬ ‫אלא‬ ‫ואיגו‬
‫ו ל ע צ ם ה ע ג י ץ עיין ת ו ס פ ת א ג י ט ץ פ ״ ה ה ״ ד ו ב מ ק ב י ל ו ת ב י ר ו ש ל מ י‬ ‫כמוכר טבלים לגר‪.‬‬ ‫יהא‬
‫פירש‬ ‫ו ב כ פ ו ״ פ הנ״ל‪ :‬ל ש ם טובה‪.‬‬ ‫פ ״ ד ה״ו‪ ,‬כ ״ ד ע״א‪ :‬גיטץ פ ״ ה ה״ט‪ ,‬מ ״ ז ע״ג(‪.‬‬ ‫)דמאי‬
‫ב ח ס ד והגט‪ ,‬ו כ ע ג ץ ש א מ ר ו פ ר ק מ י ש ה פ ך ז י ת י ו ) מ ו ״ ק י ״ ב א׳( ר ׳ א ו מ ר ב ש ב ת ב ט ו ב ה ו כ ר ‪.‬‬
‫ל פ נ י ש נ ב ר ר א ת הגוםח ב ת ו ס פ ת א ‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בעיר‬ ‫עומד‬ ‫שהיה‬ ‫הבית‬ ‫בעל‬ ‫‪.6‬‬
‫ל ע מ ו ד ע ל ש י ט ו ת ה י ר ו ש ל מ י ו ה ב ב ל י ב ה ל כ ה זו‪ ,‬ו ב ש נ י ה ם נ ז כ ר ה ד ר ש ‪ :‬ו ש כ ח ת ע ו מ ר‬ ‫עלינו‬
‫ו ה נ ה ד ר ש זה ס ת ו ם ו א פ ש ר ל פ ר ש ו ב ש נ י פ נ י ם ; א ‪ .‬אין ש כ ח ה‬ ‫בשדה ושכחת ולא בעיר‪.‬‬ ‫בשדה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ה ש כ ח ה מ פ פ י ק ה‬ ‫א ל א ב ש ד ה ‪ ,‬א ב ל א ם ש כ ח ב ע י ר אין ז ו ש כ ח ה ‪ ,‬א ם ל א ש כ ח ל ס נ י כן ב ש ד ה ‪.‬‬

‫ו ב ס ו ף ד ב ר י ו כ ת ב שם‪ :‬ופ־ט צ ר י ך‬ ‫א ב ל ל ד ב ר י נ ו ה כ ל פשוט‪.‬‬ ‫ברימ‪ ,‬עיי*ש> ל א ידענא מאי הוא וכו׳ ״‪.‬‬
‫ו ד ב ר י ו תמוהים‪ ,‬עיין ב פ י ו הטיז ובררב״ז שם‪.‬‬ ‫ט ע מ ל מ ה השמיט רבינו משנה של ה מ ו כ ר שדהו וכוי‪.‬‬
‫• עיין מיש מנחם זולאי בידיעות המכון לחקהיש ה ע ב ר י ת חיו‪ ,‬עט׳ רי״ד‪.‬‬
‫ל משנת ד ׳ א ל פ י ם תתקט״ח‪ ,‬ו נ ת פ ר ס ם ב א ו צ ר ט ו ב של ב ר ל י נ ר ‪ ,‬חיא עמ׳ ‪.79‬‬
‫» ל פ י צ פ ה י ב חי־ב‪ ,‬עמ׳ ‪.62‬‬
‫‪159‬‬ ‫פאה פ״ג עמי ‪50‬‬
‫בשדה‪ ,‬ואין צורך שישכח אף בעיר‪ ,‬ואם היתה שכחה בשדה‪ ,‬אפילו זכר בעיר הרי זו שכחה‪.‬‬
‫עיץ להלן‪.‬‬
‫ושנינו בבבלי )ב״מ י״א א׳(‪ :‬דתניא היה עומד בעיר‪ ,‬ואמר יודע אני שעומר שיש‬
‫לי בשדה פלוני* פועלים שכחוהו לא יהא שכחה )כלומר‪ ,‬שבעה״ב אומד כן(‪ ,‬יכול לא יהא שכחה‪,‬‬
‫ת״ל ושכחת עומר בשדה‪ ,‬בשדה ושכחת‪ ,‬ולא בעיר וכר‪ ,‬הכי קאמר בשדה שכוח מעיקרו הוי‬
‫שכחה‪ ,‬זכור ולבסוף שכוח )כלומר‪ ,‬שבעה״ב זכור והפועלים שכחוהו( לא הוי שכחה‪ .‬מאי‬
‫טעמא דכיון דקאי גבה הויא ליה חצירו וזכתה לו‪,‬״ אבל בעיר אפילו זכור ולבסוף שכוח‬
‫)כלומד‪ ,‬זכור ע״י בעה״ב ושכוח ע״י הפועלים( הויא שכחה מאי טעמא דליתי גביה דלזכי ליה‪.‬‬
‫ממאי דלמא גזירת הכתוב היא דבשדה ל א נהוי שכחה‪ ,‬ובעיר נ ה ו י שכחה‪ ,‬ד א מ ר קרא‬
‫לא תשוב לקחתה‪ ,‬לרבות שכחת העיר‪.‬״‬
‫נמצאנו למדים שהתלמוד דוחה את הטעם של זכייה )עיץ בר״ח שם ובשטמ״ק בשם‬
‫תום׳ שנץ(‪ ,‬אלא מחמת גזירת הכתוב אתינן עלה ששכחת העיר אינה מעלה ואינה מורידה‪ ,‬ואץ‬
‫צורך שישכח אף בעיר‪ ,‬וממילא גם זכירתו אינה מועילה‪ .‬וכן נראה ברור מלשץ הר״מ )פ״ה‬
‫מה׳ מתנ״ע ה״ב( שסםק כלשץ הברייתא בבבלי‪ ,‬ומטעם הכתוב ולא הזכיר זכייה כלל‪ .‬ונראה‬
‫מלשונו שם שאץ צורך בשכחת בעה״ב‪ ,‬אלא דווקא אם היה בשדה‪ ,‬אבל אם היה בעיר מפסיקה‬
‫שכחת האחרים‪ .‬וכן הבין ברדב״ז על הר״מ שם‪.‬״ וזו היא גם שיטת הר״ש והרא״ש במשנתנו‪,‬״‬
‫שאם בעה״ב בעיר מועילה שכחת הפועלים‪ ,‬אעפ״י שלא שכח בעה״ב כלל‪ ,‬וזכירתו אינה מעלה‬
‫ואינה מורידה‪.‬״ ושיטה זו היא כפנים שניות שכתבנו לעיל בדרש הסםוק‪.‬‬
‫ברם בירושלמי )פ״ה ה״ז‪ ,‬י״ט ע״א( שנינו‪ :‬היה עומד בעיר ואומר יודע אני שהפועלץ‬
‫שכיחץ עומרץ שבמקום פלוני ושכחוהו א י נ ו שכחה‪ .‬היה עומד בשדה ואמר יודע אני‬
‫שהסועלץ שכיחין עומרין שבמקום פלוני ה ר י ז ו ש כ ח ה ‪ ,‬שנאמר בשדה ושכחת‪ ,‬ולא‬
‫בעיר ושכחת‪ .‬והנה גירםא זו בירושלמי מאושרת ומקויימת ע״י כמה וכמה נוסחאות‪,‬״ ואץ לנו‬
‫רשות להגיה אותה‪ .‬אמנם בסאת השלחן״ רצה להוכיח מהמשך הירושלמי)אחרי הברייתא שלנו(‬
‫שהגירםא שלפנינו בברייתא משובשת וצריך להפכה ולגרום כמו בבבלי‪ .‬ודבריו מוכרחים לפי‬

‫» כ״ה בכי״פ‪ .‬וכן ‪.‬פלוני״ נם בתוספתא ובירושלמי‪ .‬ועיין רש״י ובפי' מהר״י אבוהב בשטס״ק‬
‫שם‪ .‬ודברי בעל דק״ס )עמי ‪ ,26‬העי ה׳( המסיק בברי שמלה זו מיותרת צריכים תיקון‪ .‬אבל עיין‬
‫בראב״ד המובא בשטס״ק שם‪.‬‬
‫<״ כלומר‪ ,‬מכיוון ששכחה מתהוית ע״י שכחת הפועלים ובעה״ב יחד‪ ,‬הרי תיכף כששכחוהו פועלים‬
‫מתחילה השכחה‪ ,‬חכירת בעה״ב מבטלת אותה ע״י זכייה בחצירו‪ ,‬ושוב אין יותר שכחה‪ ,‬עיין ההסבר‬
‫ברםב״ן ב״ם שם ומיש להלן‪.‬‬
‫״ כ״ה נירסת הר״ח‪ .‬וכן כנראה היתה נם גירסת הרמב״ם‪ ,‬עיין להלן‪ .‬ולפנינו הנירםא להפך‪.‬‬
‫וכלל הוא בידעו להעדיף ע״פ רוב את נירסאות הר״ח שברובן הן קבלה מן הנאונים‪.‬‬
‫*! ועיין סאת השלחן סי׳ ט׳ ס״ק ב' אות נ'‪ ,‬ולא ראה את דברי הרדב״ז ביקר תפארת‪.‬‬
‫‪ !3‬פ״ה רם״ז‪ ,‬אעפ״י שהר״ש פירש את הבבלי לפי נירסת רש״י‪.‬‬
‫«! אבל כמה סן הראשונים חולקים‪ ,‬עיין בתוספ׳ רע״א במשנה שם‪ .‬ולפלא שלא העיר שהרע״ב‬
‫מעתיק כאן את לשון הר״ש והרא״ש‪.‬‬
‫וכן סעתיק הר״ש )אעפ״י שעיין כאן בכמה ספרים(‪ ,‬וכן נראה מן הקטעים שבגניזה )שרי״ר‬
‫עס׳ ‪ ,(40‬וכן סעתיק הרש״ס )אעס״י שעיין בסקום זה בכסה ספרים‪ ,‬עיין לעיל שם‪ .‬והוא לא העתיק‬
‫מן הר״ש‪ ,‬כפי שמוכח סן השנויים שביניהם(‪ .‬וכ״ה בםקבילה שבםעשרות פ״נ סה״ח‪ ,‬נ' ע״ד‪ ,‬בהוצ׳ שלנו‪,‬‬
‫בכי״ל ובכייר‪ .‬ובירושלמי פיאה הוצ׳ לונץ מהסך את הנירסא ומעיד שכ״ה בכי״ר‪ ,‬אבל אין לסמוך‬
‫שם כלל על נירסת כי״ר מפני שיש שם השמטה וכסילות מוטעית‪ ,‬ואין הנירסא ההיא באה בחשבון כלל‪.‬‬
‫ובסעשרות הנירסא אף בכי״ר כלפנינו בערך‪.‬‬
‫•! סי׳ ט׳ ס״ק אי‪ ,‬אות בי‪.‬‬
 ‫פאה פ״ג עמ׳ ‪50‬‬ ‫‪160‬‬
‫וכ״ה כירושלמי כי״ל‪:‬‬ ‫ב ר ם א ץ לנוסחא שלפגינו יסוד מספיק‪.‬‬ ‫הגירםא שלפגיגו בירושלמי שם‪.‬‬
‫בתוך‬ ‫בק‬ ‫ביכול ליגע‬ ‫מ ה גן ק י י מ ץ א ם‬ ‫ק‪.‬‬ ‫מציאה‬ ‫ש מ ו א ל א ף לעגיין‬ ‫בשם‬ ‫זעירא‬ ‫ר׳‬
‫אף‬ ‫בשם שמואל‬ ‫יהודה‬ ‫רב‬ ‫בכי״ר‪ :‬ר׳ זעירא‬ ‫וכן‬ ‫שדהו״ וכר‪.‬‬ ‫אפילו בתוך‬ ‫העיר‪,‬‬
‫מ ה אגן ק י י מ ץ א ם ב י כ ו ל ל י ג י ע ב ה ם ב ת ו ך ה ע י ד ‪ ,‬א פ י ל ו ב ת ו ך ש ד ה ו ו כ ר ‪.‬‬ ‫ל ע י ג י ץ מ צ י א ה כן‪.‬‬
‫ועל‬ ‫ו כ ל ל גדול הוא במקום שנוסח גוף כ י ״ ל מתאים ל כ י ״ ר הוא ע ״ פ דובא דרובא נוסח נ כ ץ ‪.‬‬
‫ה מ ג י ה ש ל כ י ״ ל אין ל ס מ ו ך ה ר ב ה ‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ע ל י ו ב ת ר ב י ץ ש ״ כ ע מ ׳ ‪ 107‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫וכן ש נ י ג ו ב ב ״ מ פ ״ א מ ״ ד ‪:‬‬ ‫ולפ״ז הירושלמי מ ת פ ר ש יפה לסי הגירסא שלפנינו בברייתא‪.‬‬
‫ר א ה אותן ד צ ץ א ח ד מ צ י א ה ‪ .‬א ח ד צ ב י ש ב ו ר ‪ .‬א ח ר ג ח ל ו ת ש ל א פ ר ח ו ‪ .‬ו א מ ר ז כ ת ה ל י ש ד י ‪,‬‬
‫)השוה ג י ר ס ת‬ ‫שמואל‬ ‫אמד‬ ‫יהודה‬ ‫רב‬ ‫ו ע ״ ז א מ ר ו ב ב ב ל י ש ם ) י ״ א א׳(‪ :‬א מ ר‬ ‫ז כ ת ה לו‪.‬‬
‫ותקני ליה שדהו ו כ ר ‪ ,‬הני מילי כ ח צ ר ה מ ש ת מ ר ת ‪,‬‬ ‫כ י ״ ר ב י ר ו ש ל מ י ל ע י ל ( והוא ש ע ו מ ד ב צ ד ש ד ה ו ‪.‬‬
‫וזו היא גם כ ו ו נ ת ר ב י ה ו ד ה‬ ‫א ב ל ח צ ר שאינה מ ש ת מ ר ת אי ע ו מ ד ב צ ד שדהו אץ‪ ,‬אי ל א לא‪.‬‬
‫ב ש ם ש מ ו א ל ב י ר ו ש ל מ י ) א ל א ב כ י ו ץ הפוך‪ ,‬כ ר ג י ל ב ץ הירושלמי והבבלי(‪ :‬א ף ל ע נ י ץ מציאה כן‪,‬‬
‫כ ל ו מ ד ש ג ם ל ע נ י ץ מ צ י א ה ) ש ב מ ש נ ת ב ״ מ ה נ ״ ל ( ה ‪ p‬כן‪ ,‬ש א ם ע ו מ ד כ ע י ר ו א ו מ ר ז כ ת ה ל י ש ד י‬
‫והירושלמי‬ ‫) ו ב ש ד ה מ ש ת מ ר ת ע ם י ק י נ ן ע י ץ להלן(‪.‬‬ ‫ב צ ב י ש ב ו ר ו ב ג ו ז ל ו ת ש ל א פ ר ח ו ז כ ה בהן‪.‬‬
‫והטעם הוא ש ב ש ד ה‬ ‫כ א ן מ ש ו ה ד ץ זה ל ש כ ח ת פ ו ע ל י ם ב ש ד ה ו ז כ י ר ת ב ע ה ״ ב ב ע י ר ש א י נ ה ש כ ח ה ‪.‬‬
‫א ץ ז כ י ר ת ב ע ה ״ ב מ ו ע י ל ה ש י ז כ ה ב ע ו מ ר י ם ‪ ,‬ש ה ר י כ ל זמן ש ל א ש כ ח ה ע ו מ ר י ם ה ר י הן ש ל ו ‪ ,‬ו א ץ‬
‫אדם זוכה ב ד ב ר שהוא ש ל ו )עיץ ס ב ר ת הרמב״ן ב ב ב ל י ב״מ(‪ ,‬וממילא אם ש כ ח א ח ״ כ גם ה ו א‬
‫א ב ל א ם ב ע ה ״ ב הוא בעיר‪ ,‬ו ש כ ח ת ה פ ו ע ל י ם ג ר י ד א‬ ‫הויא שכחה‪ ,‬שהרי עדיץ ל א זכה בעומרים‪.‬‬
‫הפועלים‪«.‬‬ ‫שכחת‬ ‫אחרי‬ ‫בעומרים‬ ‫תיכף‬ ‫שתכה‬ ‫ואמירתו‬ ‫זכירתו‬ ‫מועילה‬ ‫הרי‬ ‫מספיקה‪,‬‬
‫וסוגיית הירושלמי כאן היא כמו ה״הוא אמינא״ ש ב ב ב ל י ב״מ‪ ,‬א ל א לסי גירסא א ח ר ת ב ב ר י י ת א ‪,‬‬
‫בירושלמי‪.‬‬ ‫מאד‬ ‫רגיל‬ ‫דבר‬

‫אפילו בתוך‬ ‫וע״ז שואל הירושלמי‪ :‬מה אנן קיימץ ) א ם ( ״ ב י כ ו ל ליגע ב ק בתוך העיר‪.‬‬
‫ש ד ה ו ? ת ו ה י א ש א ל ה ‪ ,‬ש ה ד י ב ש ד ה מ ש ת מ ר ת עםקיגן‪ ,‬ו צ ר י ך ש ב ע ה ״ ב י ו כ ל ל ה ג י ע ב ה ן ) כ מ פ ו ר ש‬
‫ב ב ב ל י ב ״ מ י ״ ב א ׳ ו ל ה ל ן ב ס מ ו ך ( ‪ ,‬ו ע ״ ז ש ו א ל א ם מ ס פ י ק ש י ו כ ל ל ה ג י ע בהן מ ח ק ל ש ד ה ו ) כ ל ו מ ר‬
‫שהצבי ל א ימלט מידו‪ ,‬ואפילו אם יצא ק השדה יגיע ב ו ב ע ל השדה( או אפילו בתוך שדהו‪ ,‬כ ל ו מ ר‬
‫ש א י נ ו ק ו נ ה א ל א א ם י כ ו ל ל ה ג י ע בהן א פ י ל ו ב ת ו ך ש ד ה ו ‪ ,‬שהן כ ״ כ ש ב ו ר ץ ש א ץ צ ו ר ך ל ר ד ו ף‬
‫א ח ר י ה ן ל ת ו ך ה ע י ר ‪ ,‬א ל א א פ י ל ו ב ש ד ה ע צ מ ה י ג י ע בהן‪ ,‬ו ד ו ו ק א ב כ ג ץ ד א היא ש ד ה מ ש ת מ ר ת ‪.‬‬
‫ו ע ״ ז מ ש י ב ה י ר ו ש ל מ י ‪ :‬ד ׳ א ב א ב ר כ ה ג א ר ׳ י ס א ב ש פ ר ׳ יוחגן ו ה ו א ש י כ ו ל ל י ג ע בהן א פ י ל ו ב ת ו ך‬
‫ש ד ה ו ‪ ,‬כ ל ו מ ד אין ה י א ש ד ה מ ש ת מ ר ת א ל א ד ו ו ק א א ם ה ו א י כ ו ל ל ה ג י ע ב ה ם א פ י ל ו ב ת ו ך ש ד ה ו ‪,‬‬
‫ולא זו ב ל ב ד שאץ גירסות כי״ל וכי״ד בירושלמי מבטלות א ת ה נ ו ס ח‬ ‫ולא ר ק מ ח ק לשדהו‪.‬‬
‫ו ע י ץ מ״ש בם׳ נ י ר ספ״ה‪.‬‬ ‫בברייתא שלעיל אלא אף מקיימות אותה‪.‬״‬ ‫שלנו‬
‫בכי״ע‪ :‬ו ש כ ח ו ה ו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יהודה‬ ‫בן‬ ‫שמעון‬ ‫ר׳‬ ‫שכחה‪.‬‬ ‫אין‬ ‫ושכחוהו‬ ‫‪.7‬‬
‫היה עומ׳ ב ש ד ה‬ ‫ד ׳ ש מ ע ק בן י ה ו ד ה ו כ ר ‪ .‬ו ב ד ‪ :‬ו ש כ ח ו ה ו ה ר י ז ה ש כ ח ה ‪.‬‬ ‫שכחה‪.‬‬ ‫זו‬ ‫הרי‬
‫ר ׳ ש מ ע ץ בן י ה ו ד ה ו כ ר ‪.‬‬ ‫ו א מ ר יודע אני שהפועלי׳ שוכחי׳ א ח העומד ושכחוהו אינה שכחה‪.‬‬

‫סה‬ ‫‪ .‬א פ י ל ר ‪ ,‬ו כ ת ב בגליון‪:‬‬ ‫ת ל ה בין השורות ‪ .‬מ ה לי־‪ ,‬ואח־כ מ ח ק א ת ה מ ל ה‬ ‫ל» והמניה‬
‫לי‪.‬‬
‫״ ודווקא א ם אין בעה״ב יודע כ ל ל ע ל מניין העומרים‪ ,‬ואין כ א ן ל א ש כ ח ה ו ל א זכירה‪ ,‬ס ס פ י ק ה‬
‫שכחת הפועלים‪.‬‬
‫»» ה ם ל ה ‪ .‬א ם ׳ היא באשגרה מ כ מ ה ם ק ו ם ו ת א ח ר י ם בירושלםי‪ ,‬והיא ם י ו ת ר ת כאן‪.‬‬
‫<>» ו ל ד ב ר י ר ׳ זעירא ר ב יהודה בשם שמואל מ ט ע ם זכיה אתינן ע ל ה ‪ ,‬ו ל א מ ט ע ם גזירת ה כ ת ו ב ‪,‬‬
‫ו ל כ ל הפירושים ח ו ל ק הירושלמי ע ל ה ב ב ל י ה ס ו ב ר שאם ב ע ה י ב ב ע י ר א ץ‬ ‫עיין ס־ש ל ע י ל ה ע ׳ ‪.11‬‬
‫ו ה ר י ס פ ס ק כ ה ב ב ל י ‪ ,‬עיין מיש ל ע י ל ‪.‬‬ ‫זכירתו כ ל ו ם ‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪161‬‬ ‫פאה פ״ג עמ ‪50‬‬
‫ו ה נ ה גי׳ ד מ ת א י מ ה ל ב ב ל י ב ״ מ י ״ א א ‪ /‬א ב ל כ ב ר ה ו כ ח נ ו ) ע י ץ מ׳׳ש ל ע י ל ( ש ל פ נ י ה י ר ו ש ל מ י‬
‫ובכי״ע ישנה השמטה ע״י הדומות‪,‬‬ ‫היתה הגירםא להפך‪ ,‬ו א פ ש ר שגירםת ד מתוקנת לפי הבבלי‪.‬‬
‫ובכי״ו נשמטה‬ ‫ו א ו ל י צ ״ ל ‪ :‬ו ש כ ח ו ה ו נאינה ש כ ח ה ‪ .‬ה י ה ע ו מ ד ב ש ד ה ו כ ר ו ש כ ח ו ה ו [ ה ר י ז ו ש כ ח ה ‪.‬‬
‫ואפשר שבתופפתא‬ ‫ה ס י פ א ‪ :‬נהיה ע ו מ ד ב ש ד ה ו כ ו ׳ ה ר י ז ו שכחה[‪ ,‬וזה י ת א י ם ל מ פ ו ד ת ה י ר ו ש ל מ י ‪.‬‬
‫לא הובאה כ ל ל הסיפא אלא הרישא גרידא )עיץ בבלי ב״מ הנ״ל( בגירפת הירושלמי‪ ,‬ולס״ז א ץ‬
‫גידמת כי״ו צריכה ת י ק ץ כ ל ל ‪ ,‬ולפיכך הנחנוה כמו שהיא‪.‬‬
‫וכ״ה בירושלמי )פ״ה ה״ו‪ ,‬י״ט ע״א(‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בדרך‬ ‫עוברין‬ ‫אחרים‬ ‫אפי׳‬ ‫‪.8‬‬
‫בגוף כ י ״ ל )ונמחקה המלה אחרים ע״י המגיה ותלה ב ץ השורות‪ :‬חמרים(‪ ,‬ו ק מעתיק משם ב ר ״ ש‬
‫ח מ ר ים‪,‬‬ ‫ובירושלמי בהוצאות שלפנינו‪ :‬אפילו‬ ‫) פ ״ ה מ ״ ז ( ו כ ״ ה ב ר ״ מ ) ר פ ״ ה מה׳ מ ת נ ״ ע ( ‪.‬‬
‫‪ ,(40‬ו ה י א ה י א ‪.‬‬ ‫ו כ ״ ה ב כ י ״ ר ‪ ,‬וכן‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬ה י ה ג ם ב ש ר י ״ ר ) ע מ ׳‬
‫ששכחוהו‬ ‫בד ובכי״ע‪:‬‬ ‫שכחה‪.‬‬ ‫אין‬ ‫ששכחוהו‬ ‫העומר‬ ‫את‬ ‫וראו‬ ‫‪8‬־־‪.9‬‬
‫א ב ל בס״מ בירושלמי הנ״ל‪ :‬״ובתוספתא כתיבת יד‬ ‫וכ״ה בנוםחא ש נ כ פ ל ה להלן‪.‬‬ ‫פועלים‪.‬‬
‫וראו א ת העומר ששכחוהו אינו שכחה‪ ,‬וגירםא זו נכונה היא ד ר ״ ש‬ ‫א ש ר ל פ נ י כ ך ה י א הגי׳ ו כ ר ‪,‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י שם‪:‬‬ ‫מוםיף אפילו שכחוהו שניהם הפועל ובעה״ב״‪ ,‬ועיץ גם מה״ם שם ד״ה ר״ש‪.‬‬
‫וברור שדברי ר״ש‬ ‫ששכחוהו פועלים ולא שכחו ב ע ל הבית אינו שכחה‪ ,‬ע ד שישכחוהו כ ל אדם‪.‬‬
‫נפמכו למשנתנו)מ״ז(‪ :‬העומר ששכחוהו פועלים ולא שכחו בעה״ב‪ ,‬שכחו בעה״ב ולא שכחוהו‬
‫ו ע ״ ז א ו מ ר ר ׳ ש מ ע ץ בן יהודה‪ :‬א פ י ל ו א ח ר י ם שהן ע ו ב ר ץ‬ ‫פ ו ע ל י ם וכו׳‪ ,‬הרי זה אינו שכחה‪.‬‬
‫ב ד ר ך וראו עומר ששכחוהו פועלים ולא שכחו בעה״ב )כלומר‪ ,‬ש ל א שכח אותו מפני ש ל א היה‬
‫ור׳ שמעץ אינו חולק ע ל משנתנו אלא מפרש‬ ‫א ב ל גם ל א ז כ ר אותו( אינו שכחה ו כ ר ‪.‬‬ ‫שם‪,‬‬
‫&ותה‪ ,‬א י מ ת י ש כ ח ת ה פ ו ע ל י ם ו ב ע ה ״ ב מ פ פ י ק ה ד ו ו ק א א ם ה י ה ב ע ה ״ ב ש ם ו ש כ ח ו ‪ ,‬א ב ל א ם ב ע ה ״ ב‬
‫ל א ש כ ח ו ב פ ו ע ל )מפני ש ל א היה שם( א ץ ש כ ח ת ה פ ו ע ל י ם מפםיקה ע ד שישכחוהו כ ל אדם‪ .‬ו ע י ץ‬
‫וקצת סמך לזה היא גירםת כי״ל ש ל הירושלמי‪ :‬ע ד שישכחוהו‬ ‫בסי׳ הר״ש םיריליאו לירושלמי‪.‬‬
‫) ו נ מ ח ק ה מ ל ה זו( כ ל א ד ם ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ל י ב ע ה ״ ב צ ר י ך ש י ש כ ח ו ה ו ה פ ו ע ל י ם ו כ ל א ד ם‬ ‫פועלים‬
‫בעה״ב‬ ‫א ב ל בר״מ )רפ״ה ממתנ״ע(‪ :‬שכחוהו אלו ואלו )כלומר‪,‬‬ ‫ב ש ע ת מעשה‪.‬‬ ‫שם‬ ‫שהיו‬
‫והפועלים(‪ ,‬והיו ש ם אחרים ע ו ב ר ץ ו ר ו א ץ אותן ב ע ת ששכחוהו‪ ,‬אינה שכחה ע ד שישכחוהו כ ל‬
‫ו נ ר א ה ש ס מ ך ע ל ה ת ו ס פ ת א בגי׳ כ י ״ ו כ א ן ו כ ת ״ י ש ל פ ״ מ ‪ ,‬כ פ י ר ו ש ב ע ל מ ה ״ פ ה נ ״ ל ‪.‬‬ ‫אדם‪.‬‬
‫ו ה ד ב ר י ם מוסברים ב ר ל ב ״ ג כ י תצא‪ ,‬ר ל ״ ה ע״ג‪ :‬ו ע נ ץ השכחה הזאת הוא במה ש ד ר כ ו ל ש כ ח כ מ ו‬
‫א ב ל אם יש ש ם רואה‪ ,‬א ץ ראוי לשכחו‪,‬‬ ‫ש א ץ שם בשדה מי שרואה אותו ב ע ת שאתה שוכחו‪.‬‬
‫מ ד ר ך האנשים שיזכירו קצתם לקצת מה שהם רואים ו כ ר ‪.‬‬ ‫כי‬
‫זו היא נוםחא א ח ר ת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שמעון‬ ‫ר׳‬ ‫משם‬ ‫או׳‬ ‫יהודה‬ ‫בן‬ ‫שמעון‬ ‫ר׳‬ ‫‪.9‬‬
‫והפופר הכנים כאן שתי הנוסחאות‪ ,‬ואץ בידי ל ה כ ר י ע‬ ‫פ ו ע ל י ן‪,‬‬ ‫ב ד ב ר י ר ״ ש שגרסה‪ :‬ששכחוהו‬
‫א ת שתיהן‪.‬‬ ‫הנחתי‬ ‫ולפיכך‬ ‫לקרב‪,‬‬ ‫ומה‬ ‫לרחק‬ ‫מה‬
‫במשנתנו )פס״ה( שנינו‪ :‬ה מ ע מ ר ו כ ר‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עומרים‬ ‫שדהו‬ ‫כל‬ ‫העושה‬ ‫‪.11‬‬
‫ו א מ ר ו בירושלמי שם‪ :‬ל ח ר ר ה ‪.‬‬ ‫ל ח ר ר ה ולעמרים א ץ לו שכחה ו כ ר ‪ ,‬המעמר לגדיש יש ל ו שכחה‪.‬‬
‫)כלומר‪ ,‬שהיו אופפים א ת האלומות בצורה עגולה כגלגל‪ ,‬עיץ בפיה״מ כאן ובפיה״מ‬ ‫גלגל‬
‫לעומרים ו כ ר ‪ ,‬מה ק צ י ר ש א ץ אחריו קציר‪ ,‬א ף ע ו מ ר ש א ץ אחריו עומד‪.‬‬ ‫כ ל י ם ם י ״ א מ״ג(‪.‬‬
‫ו ב ם י ה ״ מ כאן‪ :‬״ ו ל ע מ ר י ם ה ו א ש י ו ל י ך ה א ל ו מ ו ת ה ק צ ו ר ו ת ל ע ש ו ת מ ה ם ע מ ר י ם ג ד ו ל י ם ״ ‪ ,‬ו ז ה ו‬
‫ר ׳ יהודה כאן שאם עשה כ ל שדהו עומרים‪ ,‬ואינו עושה ערימות ערימות‪ ,‬כדי לאגוד‬ ‫שאמר‬
‫אח״כ א ת העומרים הקטנים לעשותם גדולים‪ ,‬הרי המעמר את השבלים לאותן עומרים קטנים‪,‬‬
‫שכחה‪.‬‬ ‫להם‬ ‫דש‬ ‫לגדיש‪,‬‬ ‫כמעמר‬ ‫הוא‬ ‫הרי‬
‫ופירושו‬ ‫ובכי״ו א פ ש ר לקרוא‪ :‬כגדיש‪.‬‬ ‫בד‪ :‬ל ח ר ר ה ב ג ד י ש ‪.‬‬ ‫בגדיש‪.‬‬ ‫חדרה‬ ‫‪.12-11‬‬
‫המעמר ל ח ר ר ה )עיץ לעיל( גרידא ש א ץ אחריה עימוד‪ ,‬הרי הוא כ מ ע מ ר לגדיש ויש ל ו שכחה‪.‬‬
 ‫פאה פ׳׳ג עמ׳ ‪51-50‬‬ ‫‪162‬‬
‫ו ב כ י ״ ע ‪ :‬ו ה ה ך ה ו ז ו ר ר ל ג ד י ש ‪ .‬ו כ ב ר מ ו כ ח מן ה נ י ק ו ד ש י ש כ א ן ח י ק ץ ‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬ו ח ר ר ה ) ״ ו ז ו ר ר ״‬
‫כ פ י ל ו ת מ ו ט ע י ת מן ה מ ל ה ״וחרר׳*( כ ג ד י ש ‪.‬‬ ‫היא‬
‫בירושלמי‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫לאדם‬ ‫הפקיד‬ ‫שאם‬ ‫הלל‬ ‫ובית‬ ‫שמאי‬ ‫בית‬ ‫מודים‬ ‫‪.12‬‬
‫ועיין א ה צ ו ״ י ש ם‬ ‫) פ ״ ו ה ״ א ‪ ,‬י ״ ט ע ״ ב ( מ ח ל ו ק ת ד ״ י ו ר ״ ל ב ז ה ו ר ׳ יוחנן ב ש י ט ת ה ב ר י י ת א ש ל נ ו ‪.‬‬
‫מי שהפקיר ל א ד ם‬ ‫שמאי!־‬ ‫לבית‬ ‫ו ב ם י ה ״ מ ל ה ר ״ מ םמ״א‪ 5‬ו א ת ה צ ר י ך ל ד ע ת כ י‬ ‫ע מ ׳ ‪.52‬‬
‫ל ב ה מ ה ‪ ,‬ל י ש ר א ל ו ל א ל ג ו י ם ‪ ,‬ל ע נ י י ה ע י ר ו ל א ל ע נ י י ע י ר א ח ר ת ‪ ,‬ש כ ל זה ה פ ק ר ו א י נ ו‬ ‫ולא‬
‫אליבא‬ ‫היא‬ ‫בירושלמי‬ ‫ור״ל‬ ‫יוחנן‬ ‫ר׳‬ ‫של‬ ‫שהמחלוקת‬ ‫שפירש‬ ‫ומכאן‬ ‫במעשרות‪.‬‬ ‫מחוייב‬
‫היא‪,‬‬ ‫דסמכא‬ ‫לאו‬ ‫שלנו‬ ‫הברייתא‬ ‫ולפ״ז‬ ‫הפקר‪,‬‬ ‫אינו‬ ‫בזה‬ ‫גם‬ ‫לב״ה‬ ‫אבל‬ ‫שמאי‪,‬־־‬ ‫דבית‬
‫השמיטה בחיבורו‪.‬‬ ‫ולפיכך‬
‫וכ״ה בכל נוסחאות‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יהושע‬ ‫ד׳‬ ‫את‬ ‫שאלתי‬ ‫אלעאי‬ ‫ר׳‬ ‫אמר‬ ‫‪.13‬‬
‫א ב ל ב ת ו ם פ ׳ ה ר א ״ ש ) ס ו ט ה מ׳׳ה א׳‪ ,‬ל ש ו ן ח כ מ י ם ק ״ ג ע ״ כ (‬ ‫התוספתא והירושלמי )פ״ו ה״ב(‪.‬‬
‫שפ השמטה‬ ‫ו כ ר )עיי״ש‪ ,‬ויש‬ ‫שועי בתוספ׳ אמד ר ׳ יהודה שאלתי א ת ר׳ אילעי‬ ‫בט״ם‪:‬‬
‫ועיין ל ה ל ן ח ל ה פ ״ א ה ״ ו ‪ ,‬ב ב ל י פ ס ח י ם ל ״ ח ב׳‪.‬‬ ‫ב פ י ם ק א מן ה ת ו ס פ ת א ( ‪.‬‬
‫ופירש הרש״ם שם‪ :‬ב א י ל ו‬ ‫בירושלמי הנ״ל‪ :‬באילו וכר‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עומרין‬ ‫אילו‬ ‫על‬
‫זו‪,‬‬ ‫מלה‬ ‫של‬ ‫פירושה‬ ‫את‬ ‫לנכץ‬ ‫הרב‬ ‫הבין‬ ‫וכבד‬ ‫באי אילו‪.‬‬ ‫פירושו‬ ‫גרסינן ליה‪,‬‬ ‫ביו״ד‬
‫וטעה בזה ר א ״ ה ווייס ב ״ מ ש פ ט‬ ‫ע י ץ ב א ו צ ר ל ש ץ ה מ ש ג ה ש ל ה ר ח ״ י ק ו ס ו ב ם ק י ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,164‬ה ע ׳ ‪.1‬‬
‫ע מ ׳ ‪ 58‬ו ע מ י ‪.68‬‬ ‫המשגה״‬ ‫לשץ‬
‫וכן מ ע ת י ק ה ר ״ ש‬ ‫ושכחו‪.‬‬ ‫ולכלי׳‬ ‫לבקר‬ ‫ולגדיש‬ ‫לגפא‬ ‫הסמוך‬ ‫‪.15—14‬‬
‫יהושע‪.‬‬ ‫כר׳‬ ‫משנתנו*־‬ ‫זו‬ ‫גירםא‬ ‫ולפי‬ ‫ובירושלמי״‪.‬‬ ‫בתופפתא‬ ‫״תניא‬ ‫בשם‬ ‫מ״ב(‬ ‫)פ״ו‬
‫אינו שכחה‪,‬י־‬ ‫הלל אומרים‬ ‫שכחה ובית‬ ‫אומרים‬ ‫שמאי‬ ‫בית‬ ‫ה נ ״ ל מוסיף‪:‬‬ ‫בירושלמי‬ ‫אבל‬
‫א ב ל ה ר ״ ש ש ל א היה ל פ נ י ו ס י ו ם זה ב י ר ו ש ל מ י‬ ‫ועיין ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫ולפ״ז משנתנו היא ש ל א כ ר ׳ יהושע‪.‬‬
‫אבל בריבמ״ץ לא פירש כלום‪ ,‬אלא כ פ ו ף‬ ‫פ י ר ש ש מ ש נ ת נ ו ה י א כ ד ׳ י ה ו ש ע ‪ ,‬וכן פ י ר ש ה ר א ״ ש ‪.‬‬
‫כמו‬ ‫בירושלמי‬ ‫לפגיו הגידםא‬ ‫ומוכח ק צ ת שהיתה‬ ‫כר׳ יהושע‪,‬‬ ‫ה ע י ר ש מ ש ג ה ג׳ ה י א‬ ‫מ״ד‬
‫שהיא לפניגו‪ ,‬ב כ י ״ ל ובכי״ר‪.‬‬
‫כ״ה ב כ ל נוסחאות התוספתא‪ ,‬וכ״ה ב ת ו ס פ ת א‬ ‫שכחה‪.‬‬ ‫שאין‬ ‫באילו‬ ‫מ ו די ם‬ ‫‪.16‬‬
‫אבל בירושלמי‪:‬‬ ‫כ ת ״ י פ ״ מ )עיין ב מ ה ״ פ ב י ר ו ש ל מ י ם ד ״ ה ו ק ש י א ( ו ב ס י ׳ ר ב י נ ו ה ל ל ש נ ב י א ל ה ל ן ‪.‬‬
‫וק‬ ‫וכן מ ע ת י ק ב ר י ב מ ״ ץ ) פ ״ ו מ ״ ב ‪ ,‬ו מ ל ש ו נ ו מ ש מ ע ש ה ע ת י ק מן ה י ר ו ש ל מ י ( ‪,‬‬ ‫שכחה‪.‬‬ ‫שהוא‬
‫משנתנו‬ ‫על‬ ‫להר״מ כתב‬ ‫ב ר ם בפיה״מ‬ ‫ובירושלמי״‪5.‬־‬ ‫בשם ״תניא בתוספתא‬ ‫)שם(‬ ‫בר״ש‬
‫שכחה‬ ‫שאינו‬ ‫) ם ״ ו מ ״ ב ( ‪ :‬ו כ ב ד ב א ר ו ב ת ל מ ו ד ש ה ם ל א נ ח ל ק ו ב נ ר א ה מן ה מ ש נ ה ה ז א ת‬
‫)כלומר‪ ,‬ב ע ו מ ר הסמוך ל ג פ ה וכו׳ כ ו ל ם מודים שאינה שכחה(‪ ,‬א ב ל נ ח ל ק ו כשיקח ה ע ו מ ר ל ה ו ל י כ ו‬
‫ו נ ת נ ו ב א ח ד מן ה מ ק ו מ ו ת ה נ ז כ ר י ם ו ש כ ח א ו ת ו ‪ ,‬ש ב ״ ש א ו מ ׳ א ח ר ש ל ק ח ו ז כ ה ב ו ‪.‬‬ ‫במדינה‬

‫ו ל א ע ו ד א ל א שבהנדינ‬ ‫א ב ל הגירסא ‪.‬לב׳׳ש׳י מקויימת עיי כ ל הנוסחאות‪.‬‬ ‫!» ב ח י ר מניה ‪.‬לביוז״‪.‬‬

‫)עיין סיש ב מ ב ו א ל ה ׳ הירושלמי להר״מ‪ ,‬עמ׳ ו׳ ה ע ר ה ‪ > 2 1‬ססיים‪ :‬ו ל ב י ת ה ל ל צ ר י ך שיהיה מ ו פ ק ר‬
‫ל כ ל כשמטה‪.‬‬
‫כ פ י שהבין לנכון רז״פ בפירושו לירושלמי פ י א ה פ ׳ ע״א‪ .‬ועיי״ש ב ב א ו ת ה א ר ו ך ד״ה ע ל ‪.‬‬ ‫״‬
‫ש כ ח ה ובית ה ל ל אומרים ש כ ח ה ‪.‬‬ ‫אינו‬ ‫״ פיו מ״ב‪ :‬ה ע ו מ ר שהוא ס מ ו ך ל נ פ ה וכו׳ ב״ש אומרים‬
‫כ י ה ה נ י ר ס א שלפנינו‪ ,‬ו כ ן ה י ת ה ה נ י ר ס א ל פ נ י הירושלמי‪ ,‬עיין מיש הריין אפשטין ב ת ר ב י ץ ש״ו )תרצ"ה>‪,‬‬
‫עס׳ ‪ 5 2‬ואילך‪.‬‬
‫«־ וכיה נם בכי״ל ובכייר‪ .‬ובריבטיץ ש ב ד פ ו ס י ם מ ק ו צ ר עיי ‪ .‬ו כ ו ״ )והרש״ס הניה ע״פ המשנה>‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪r‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ו ל פ י ברייתא ‪ 1‬ס ב ר ר ׳ יהושע שביש ל ח ו מ ר א וביה‬
‫עיין מ״ש הרי־ן אפשטין הנ״ל‪ ,‬ע ס ׳ ‪ , 5 3‬ד ב ר י ם נכוחים וישרים‪.‬‬
‫בכי״ר של הירושלמי נשמטה שורה‪.‬‬ ‫״‬
 ‫‪,‬‬
‫‪163‬‬ ‫פאה פ״ג ע מ ‪51‬‬
‫לגסה‬ ‫סמוך‬ ‫שכחוה‬ ‫כשלא‬ ‫שכחה‬ ‫שאינו‬ ‫במ״ג(‬ ‫)כלומר‪,‬‬ ‫שאמרו‬ ‫במ״ג כתב‪ :‬ומה‬ ‫ולהלן‬
‫ובעדיות )ס״ד מ״ד‪ :‬העומר שהוא סמוך לגסה ו כ ר (‬ ‫כ א ש ר ב א ר נ ו במה שהקדמנו‪.‬‬ ‫ולגדיש‪,‬‬
‫ל ע י ר )כ״ה בד״נ(‪ ,‬אחר‬ ‫כתב‪ :‬וכבר ב א ר התלמוד שמחלקתם היא כשלקח העומר ל צ א ת אותו‬
‫נתנו בצד אלה הנזכרים ושכחו לשמ‪ ,‬ב״ש אומרים הואיל ולקחו זכה בו ו כ ר ‪ ,‬א ב ל אם לא‬ ‫ק‬
‫שכחה‪.‬‬ ‫שאינה‬ ‫מחלקת‬ ‫לקחו כ ל עיקר‪ ,‬א ץ‬
‫שאם‬ ‫ופירש‬ ‫בתוספתא‪,‬‬ ‫לפנינו‬ ‫שהוא‬ ‫בירושלמי כמו‬ ‫שהר״מ גרמ‬ ‫ברור‬ ‫לך‬ ‫הרי‬
‫העומד היה מלכתחילה א צ ל הגפה והגדיש‪ ,‬כ ״ ע מודים שאינו שכחה‪ ,‬א ב ל א ם לקחו )אפילו‬
‫ולפירוש זה כיץ‬ ‫להוליכו לעיר‪ ,‬ע י ץ להלן( והניחו ב צ ד הגדיש ו כ ר ‪ ,‬בזה נ ח ל ק ו ב ״ ש וב״ה‪.‬‬
‫כשהניחו‬ ‫ר ע״ד(‪ :‬ו ר ״ מ ז ״ ל תפיש ליה ש ט ה אחרת‪ ,‬ד י ו ת ר הוה שכחה‬ ‫הרא״ש )פי שנים‪,‬‬
‫לי‪.‬״‬ ‫וטעם דבריו לא נתברר‬ ‫ב צ ד הגפה או ב צ ד הגדר‪.‬‬
‫מ ו ת ר ל ה ס י ק ב ל י ש ו ם פ ק פ ו ק ש א ץ כ א ן ט ״ פ ב נ ו פ ח הר״מ‪ 27,‬א ל א י ש ל פ נ י נ ו‬ ‫ולס״ז‬
‫ומכיוץ שאנו יודעים שהר״מ סמך במהדו״ק ש ל ו ע ל‬ ‫נוםחא מדוייקת ש ל סיה״מ מהדורא קמא‪.‬‬
‫וכן כ ו ת ב ר ב י נ ו ה ל ל‬ ‫פ י ר ו ש י ה ג א ו נ י ם ביחוד‪ 28,‬ה ר י מ מ ת ב ר ש א ף כ א ן ש א ב מ פ י ר ו ש ע ת י ק ‪.‬‬
‫ל פ פ ר י כ י ת צ א )ם״ג ע״א(‪ :‬והכי ת נ י ה ת ם ב ת ו פ פ ׳ פאה‪ ,‬ע ל ה ע ו מ ר שהחזיק בו‬ ‫בפירושו‬
‫ל ע י ר ונתנו ב צ ד גפה א ו ב צ ד ג ד ר הוא דפליגי‪ ,‬א ב ל אי ל א ב צ ד ג ד ר או ב צ ד‬ ‫להוליכו‬
‫ומסתבר ששניהם שאבו‬ ‫והוא ממש כפירוש ה ר ״ מ במ״ג הנ״ל‪.‬‬ ‫שכחה‪.‬‬ ‫שאינו‬ ‫גפה מודים‬
‫פירוש קדמץ‪.‬‬ ‫מאותו‬
‫א ח ר ת ל ב א ר א ת המשנה א ל א בשיטה זו ל פ י גירםתו‬ ‫ובאמת ל א היתה ל ר ב י נ ו ד ר ך‬
‫‪,‬‬
‫שהרי לסי ג י ר ם ת ו ) ש ה י א גם גידמת ההוצאות שלנו‪ ,‬כי״ל וכי״ר( בדברי ר יהושע‬ ‫בירושלמי‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ב י ר ו ש ל מ י ‪ ,‬מ ש נ ה ב ׳ א י נ ה כ ר י ה ו ש ע ) ע י ץ ל ע י ל ה ע ‪ ,23‬ו מ ״ ש ש ם ב פ נ י ם ( ‪ ,‬ו ל פ י פ ש ו ט ה א ף‬
‫‪,‬‬
‫ולפיכך‬ ‫א ל י ע ז ר ) ו ש י ט ת ר ׳ י ה ו ש ע ל א ש מ ע נ ו בה(‪.‬‬ ‫כ ר ׳ א ל י ע ז ר א י נ ה ‪ ,‬ו מ ש נ ה ג׳ א י נ ה כ ר‬
‫ח י ד ש ו א מ ר ‪ ,‬ש א ם ה ע ו מ ר ה ו א מ ל כ ת ח י ל ה א צ ל ד ב ר מ ם ו י י ם ‪ ,‬ב ״ ע מ ו ד י ש א י נ ו שכחה‪ 29,‬מ פ נ י‬
‫וכן א ם נ ט ל א ת‬ ‫מהותם א ץ ב ד ב ר י ם ה ל ל ו שכחה ) ע י ץ פ ״ ז מ״א‪ ,‬ובםיה״מ שם(‪.‬‬ ‫שבעצם‬
‫ה ע ו מ ר ל ה ו ל י כ ו ל ע י ר ‪ ,‬ה ר י כ ב ר ע ק ר א ו ת ו ‪ p‬ה ש ד ה ‪ ,‬והוי ל י ה כ א י ל ו ה ו ל י כ ו ל ע י ר ‪ ,‬ו א ץ ש כ ח ה‬
‫א ב ל אמ נ ט ל את העומר להוליכו לעיר‪ ,‬ואח״כ הניחו ע ל יד ד ב ר‬ ‫א ל א כ ש ה ע ו מ ר ה ו א בשדהו‪.‬‬
‫ממויימ כ ד י ש ל א ישכחנו‪ ,‬ה ר י זו שכחה ל ד ע ת ב״ה‪ ,‬מפני ש ב א ו מעשיו והוכיחו ע ל מ ח ש ב ת ו ש ל א‬
‫ה י ת ה כ ו ו נ ת ו ל ה ו ל י כ ו ל ע י ר ‪ ,‬א ל א ל ה ט י ל פ י ק ע ל ה ע ו מ ר ש ל א ישכחבן‪ 30,‬ו א ץ ר ש ו ת ל ב ע ה ״ ב‬
‫ל ע י ר‪32,‬‬ ‫ולפיכך פירש שמשנה ב׳ עומקת בעומר ש ע ק ר אותו ע ל מ נ ת להוליכו‬ ‫ל ע ש ו ת ק‪31.‬‬

‫‪6‬־ ועיין בפי' ה ח ״ ף לירושלמי פ י א ה )באור ה א ר ו ך פ״א ע״א‪ ,‬ד״ה ו ע ל ( ‪ .‬ו כ ל ד ב ר י ו שם צ ר י כ י ם‬

‫תיקון‪ .‬הוא ל א הרגיש שלהר״ס היתה נירסא א ח ר ת בירושלםי; ה ע ת י ק א ת ד ב ר י הרא׳ש בנוסח משובש‬
‫ותקנם לנכון כ פ י שהם ב פ י שנים הנ״ל; ה ע ת י ק מן הר״מ פ״ה ססתנ״ע ה״ג גוסחא שאיגה קיימת )‪.‬אינו‬
‫שכחה־ ב מ ק ו ם ‪ .‬ה ר י זו שכחה״(‪ ,‬והעיר ש ל ה כיוון הרא״ש‪.‬‬
‫‪ 27‬ו ל א כ ס ו שהחליט רח״ש הורוביץ ב ב א ו ר ו ל ס פ ר י )הובא ב ה ע ר ו ת ר״א פינקלשטין ל ס פ ר י עמי‬
‫‪ 300‬ה ע ׳ ‪ . : (4‬ו כ ל הםסרשים ט ע ו כ א ן בפי' ה ר ס ב ״ ם ל פ י שהיתה ל ה ם נ ו ס ח א מוטעת״‪.‬‬
‫‪ 28‬עיין מ״ש במבואי ל ה ׳ הירושלםי להר״ס‪ ,‬עסי י״נ ואילך‪.‬‬
‫»‪ 2‬כ מ ו מ ח ו ב ר א צ ל מ ח ו ב ר ‪ ,‬עיין בירושלמי שם ובריש ה״ב שם‪ .‬ו ס ב ר שיש שם תירוץ א ף ע ל‬
‫הקושיא הראשונה‪ .‬ו כ ע ץ פירש ב פ א ת השלחן סי׳ ט' ס״ק ג׳ א ו ת ז׳‪.‬‬
‫‪ 30‬ועיין ב פ א ת השלחן הנ״ל מ״ש בשם ר״א אזכרי‪.‬‬
‫‪ 31‬עיין מ״ש ל ה ל ן שוי ‪ ,18-17‬ד״ה מפני שזכה בו‪.‬‬
‫‪ 32‬בירושלמי נורס ב ד ב ר י ר ' א ל י ע ז ר ‪ :‬ו ע ל מ ה נ ח ל ק ו ‪ ,‬ע ל ה ע ו מ ר שנטלו וגתגו ב צ ד ה ג פ ה וכוי‬
‫)וכ״ה בכי״ר ובריבם״ץ(‪ ,‬ו ל א נזכר שם כ ל ל שנטלו ע ל מ נ ת ל ה ו ל י כ ו ל ע י ר ‪ .‬א ב ל ב ת ו ס פ ת א ל ה ל ן‬
‫ל ה ו ל י כ ו ל ע י ר וכוי‪ .‬ומכיוון שלפני הר״מ‬ ‫םפורש ב כ ל הנוסחאות‪ :‬ע ל ה ע ו מ ר שהחזיקו ב ו‬
‫היתה גירסת הירושלמי ב ת ח י ל ת ד ב ר י ר׳ א ל י ע ז ר כני' ה ת ו ס פ ת א )‪.‬אינו שכחה״(‪ ,‬ה ר י ב א ה ש ה ס י פ א‬
 ‫פאה פ״ג עמ׳ ‪51‬‬ ‫‪164‬‬
‫ואח״כ הניחו ע״י הגפה‪ ,‬ובזה היא מחלוקת ב״ש וב״ה‪ ,‬וכשיטת ר׳ אליעזר וד״א בן עזריה להלן‪.‬‬
‫אבל משנה ג׳ עוסקת בעומד שעקרו ע״מ להוליכו לעיר ולא הניח אותו על יד דבר מפויים‪ ,‬ובה‬
‫מודי שאינו שכחה‪.‬״‬ ‫כ״ע‬
‫א ב ל בפיה״מ להר״מ מהדורא בתרא חזר בו רבינו וכתב )הוצ׳ הדצאג עמ׳ ‪ :(27‬ו כ ב ר‬
‫שכחה )*אנה שכחה״(‪3*,‬‬ ‫שהיא‬ ‫ק המשנה הזאת‬ ‫באדו בגמרא שהם לא נחלקו כנראה‬
‫ובמ״ג כתב )בכחי״י‬ ‫וגתגו וכר‪.‬‬ ‫«‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ממקום‬ ‫אבל נחלקו כשיקח העומר להוליכו‬
‫ל א שכחה סמוך לגפה ו כ ר ‪ .‬וכ״ז מתאים‬ ‫ואפילו‬ ‫הנ״ל(‪ :‬ומה שאמר ומודים שאינו שכוח‪,‬‬
‫ולפי‬ ‫בפ״ה מה׳ מתנ״ע ה״ג‪ 36,‬ופסק כר׳ אליעזר לסי הנוסח שלנו בירושלמי‪.‬‬ ‫לחיבורו‬
‫דרכנו למדנו שהיו לפני הר״מ נוסחאות אחרות בירושלמי בשעה שכתב את פיה״מ מהדו״ק‪ ,‬א ב ל‬
‫תיקן את דבריו במהדו״ב ובחיבורו לפי ירושלמי בגוםח יותר מ ת ו ק שהגיע לידו אח״כ‪.‬‬
‫ל ע י ר ו כ ר ‪ .‬וכ״ה בכל נוסחאות‬ ‫להוליכו‬ ‫בו‬ ‫שהחזיק‬ ‫העומר‬ ‫על‬ ‫‪.17-16‬‬
‫ועיץ‬ ‫אבל בירושלמי )פ״ו ה״ב(‪ :‬ע ל העומד שנטלו‪.‬‬ ‫התוספתא‪ ,‬ו ק מעתיק ברא״ש פ״ו מ״ב‪.‬‬
‫מ״ש ע״ז ל ע י ל הע׳ ‪ 32‬והעי ‪.35‬‬
‫ובד ובפי׳ רבינו הלל הנ״ל‪:‬‬ ‫בכי״ע‪ :‬בצד הגפה ובצד הגדר‪.‬‬ ‫גדר‪.‬‬ ‫בצד‬ ‫‪ .17‬ו נ ת נ ו‬
‫ו ה נ י ח ו בצד הגפה או בצד הגדר‪ .‬ובירושלמי‬ ‫בצד גפה או בצד גדר‪ ,‬וכן בפי׳ הרא״ש הנ״ל‪:‬‬
‫הנ״ל‪ :‬״ונתנו בצד הגפה‪ ,‬בצד הגדיש‪ ,‬בצד הבקר‪ ,‬בצד הכלים״‪ ,‬ותפסו ל ש ק המשנה‪37.‬‬
‫וכלשון שלפניגו גם בב״מ פ״ב מ״ג‪ :‬מצא אחר הגפה או אחר הגדר‪ .‬וכן בכלאים פ״ב מ״ח‪ :‬ולגםה‬
‫וכן במדרש קה״ד פ״ט‪ ,‬י״ז‪ :‬נמגו אחר הגפה ואחר הגדר‪ .‬וכן בדברים ר ב ה‬ ‫ולדרך ולגדר ו כ ר ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כי״מ )עיץ בהוצ׳ ליברמן עמ׳ ‪ 5‬הע׳ ‪ :(6‬ולא אחורי הגפה ולא אחורי הגדר‪ .‬ו פ י ר ש ״ )ב״מ כ״ה‬
‫ועיץ בתיו״ט למשנתגו‪.‬‬ ‫גדר של אבנים‪.‬‬ ‫ב׳(‪ :‬גפה סתימת כותל של עץ או של קגים‪.‬‬
‫פירש״י )סופה מ״ה א׳ בברייתא שלהלן(‪ :‬דבעינן שכוח‬ ‫בו‪.‬‬ ‫שזכה‬ ‫מפני‬ ‫‪.18-17‬‬
‫מעיקרו‪ .‬וברמב״ן )ב״מ י״א א׳ סד״ה היה(‪ :‬כ י ק דיהיב דעתיה להכנימו עמו והגביהו כדי ש ל א‬
‫אבל מדברי הר״מ מסיה״מ מהדו״ק»‪ 3‬ל מ ד נ ו‬ ‫ישכחנו‪ ,‬כמי שנכנפ ל כ ל ל שכחה וזוכה בו‪.‬‬
‫שהפירוש הוא שמכיון שעקד אותו משאר העומרים שבשדה הוי ליה כאילו הוליכו לעיר‪ ,‬ו א ץ‬

‫להוליכו לעיר )ועיין לשון הירושלםי בה״נ בפיסקא‬ ‫והוכיחה על הירושלמי שנטלו פירושו נטילה עים‬
‫שהביא בשם ‪.‬תניא בתוספתא ובירושלמי'‪ :‬ע ל העומר‬ ‫סן הברייתא שלהלן(‪ .‬וכן‪ ,‬כנראה‪ ,‬הבין גם הדיש‬
‫לשון התוספתא‪ ,‬וסבר שאין בין שני המקורות א ל א‬ ‫שהחזיק בו ל ה ו ל י כ ו ל ע י ר ‪ ,‬והעתיק את‬
‫)י״כ עיב(‪ :‬ע ל העומר שנטלו‪ .‬שהחזיק בו להוליכו‬ ‫שינוי בלשון ולא בעניין‪ .‬וכן בפירוש הרש״ס שם‬
‫לעיר‪ .‬והכי איתא בתוספתא‪ .‬ועיין מיש להלן‪.‬‬
‫*׳ ועיין מה שהאריכו בזה בשדה יהושע ובמה״פ במקופו‪ ,‬בתירט לםשנתנו‪ ,‬בםליס פיה מה׳ םחנ״ע‬
‫הינ ובפאת השלחן סי׳ ט׳ אות ז׳ הניל‪.‬‬
‫** וכיה בכמה כתייי שבדקתי‪ .‬ועיין בהערות לםשנת פאה‪ ,‬הוצ׳ ט מ ן הערי פישעל‪ ,‬עט׳ ‪.60‬‬
‫וכן בהנד״נ‪ :‬ש ה י א ש כ ח ה ‪ .‬וכן בפיהיט כתיי לעריות‪.‬‬
‫‪ 35‬וכיה בהנרינ ובשאר כתהיי‪ .‬ונראה שרבינו נוכח אחיכ שבתוספתא יש מסורת אחרת ב ד ב ר י‬
‫ר׳ אליעזר )כלומר בתוספתא ‪.‬שאינה שכחה׳‪ ,‬ובירושלמי ‪.‬שהיא שכחה׳׳(‪ ,‬ולפיכך אין צורך ל פ ר ש‬
‫‪0‬‬ ‫את הסיפא בירושלמי ע״פ התוטסתא להלן‪ ,‬ובאר ‪.‬העומר שנטלר שנטלו סםקום למקום‪ ,‬ואפילו א‬
‫הניחו עיי הגפה םוברים ביה שהוא שכחה‪ ,‬א ב ל אם נטלו עיט להוליכו לעיר כיע סודי שאינו שכחה‪,‬‬
‫מפני שכבר זכה בו‪ ,‬ומשנה נ׳ היא כר׳ אליעזר‪ ,‬ואפשר שאף ר׳ יהושע יודה בה‪.‬‬
‫«‪ 3‬כני׳ ההוצאות שלנו‪ ,‬וכיה בכתה״י ובר״ט דיו רפיד‪ ,‬אבל בריק ישנה טעות הדפום )‪.‬אפי׳ •‬
‫במקום ‪.‬אבלי(‪ ,‬וכבר תקנה לנכון במלים שם‪.‬‬
‫״ אמנם במשנה כיימ‪ :‬ולגדר במקום ״ולנדיש״‪ ,‬א ב ל זהו שיבוש ומתנגד ל כ ל הנוסחאות‪ ,‬וכן מ ו כ ח‬
‫מ כ ל הסוניא שבירושלמי‪ .‬וכן לעיל בדברי ר׳ יהושע‪ :‬לנפא ולגדיש‪.‬‬
‫‪ 38‬עיין סיש בפנים לשו׳ ‪ 16‬דיה ובאסור‬
 ‫‪,‬‬
‫‪165‬‬ ‫פאה פ״ג עמ ‪51‬‬
‫ו מ מ י ל א א ם י ע ש ה כן ב כ ו ו נ ה‬ ‫שכחה אלא בשדה‪ ,‬ו ק מירש מ ד ע ת ו גם המעיד לחי׳ הרמב״ן הנ״ל‪.‬‬
‫כדי שלא ישכחנו א ץ מעשיו מועילים‪ ,‬א ב ל דעת הריטב״א בב״מ שם אינו ק ‪ ,‬עיץ בהערה‬
‫‪,‬‬
‫הרמב״ן הנ״ל‪.‬‬ ‫לחי‬
‫ר ״ ש ו ר א ״ ש פ ״ ו מ״ג‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בו‬ ‫שהחזיק‬ ‫העומר‬ ‫‪.19‬‬
‫ו ק מעתיקים‬ ‫כ״ה ב כ ל נוסחאות התוספתא‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שניהם‬ ‫או׳‬ ‫שמעון‬ ‫ד׳‬ ‫‪.21‬‬
‫א ב ל ב ב ב ל י ‪ :‬ר ׳ ש מ ע ץ בן י ה ו ד ה‬ ‫בר״ש ורא״ש הנ״ל‪ ,‬וכ״ה בירושלמי ה נ ״ ל גם בכי״ל ובכי״ר‪.‬‬
‫הבבלי‪,‬‬ ‫ע״פ‬ ‫תיקן‬ ‫)ואולי‬ ‫םיריליאו‬ ‫ריש‬ ‫בנוסח‬ ‫בירושלמי‬ ‫וכ״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שמעץ‬ ‫ר׳‬ ‫בשם‬
‫כדרכו(‪.‬‬
‫העליץ‪.‬‬ ‫את‬ ‫בזוכד‬ ‫הנ״ל דווקא‬ ‫בירושלמי‬ ‫ופירשו‬ ‫שמכוסה‪.‬‬ ‫מפני‬ ‫התחתון‬
‫בהשגות ה ר א ב ״ ד פ ״ ה מה׳ מ ת נ ״ ע ה״ד‪ ,‬ו ב ר ״ מ ו ב כ ״ מ שם‪.‬‬ ‫ועיץ‬
‫וק‬ ‫וכ״ה ב כ ל נוסחאות התופפתא והירושלמי‪,‬‬ ‫בו‪.‬‬ ‫שזכה‬ ‫מפני‬ ‫והעליון‬ ‫‪.22‬‬
‫ובבבלי מוטה הנ״ל‪:‬‬ ‫ו ב ד ד ב ״ ז ע ל ה ר ״ מ ה נ ״ ל ‪ :‬מ פ נ י ש ה ח ז י ק בו‪.‬‬ ‫מעתיקים הראשונים הנ״ל‪.‬‬
‫מפני שהוא צף‪ ,‬ופירשו בגמ׳ שם כ י ץ דאחזיק ביה זכה ביה והרי הוא כצף‪ ,‬כאילו הוא מחזיק‬
‫ו מ ו נ ח בידו‪.‬‬ ‫בו‬
‫בד ובכי״ע שעמריה מעורבבץ‪ ,‬וכ״ה בר״ש פ״ו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מעורבין‬ ‫שעמדיה‬ ‫שדה‬
‫ו ק ב ר מ ב ״ ם פ ״ ה מ ה ׳ מ ת נ ״ ע ה״ז‪ :‬ש ד ה שעומריה»‪ 3‬מ ע ו ר ב ב ץ‬ ‫מ ״ ד ‪ ,‬ו כ ״ ה ב י ר ו ש ל מ י ס ״ ו םה״ג‪.‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י מ ב י א ב ר י י ת א ז ו כ פ י ר ו ש ל מ ש נ ת נ ו שם‪ :‬ז ה ה כ ל ל כ ל ש ה ו א‬ ‫ו ש כ ח א ח ד מהן ו כ ר ‪.‬‬
‫ו כ ל ל זה מבואר בעצמו בעומרים העשויים שורות ש ו ר ו ת ) ע י י ״ ש בירושלמי‬ ‫ב ב ל תשוב שכחה וכר‪.‬‬
‫ל ע י ל ו ב ר ״ מ ה נ ״ ל ה״ו(‪ ,‬ו ה ו פ י פ ו כ א ן ש נ ו ה ג א ף ב ע ו מ ד י ם ש א י נ ם ע ש ו י ץ ש ו ר ו ת ש ו ר ו ת ‪ ,‬כ ג ץ‬
‫ו ק מבואר‬ ‫א ח ד י ם מ ו נ ח י ם ל א ו ר ך ה ש ד ה ו א ח ר י ם ל ר ו ח ב ה ש ד ה ‪ ,‬ו נ ו ג ע י ם זה בזה‪.‬‬ ‫שעומדים‬
‫ולם״ז‬ ‫ב י ר ו ש ל מ י ‪ :‬״ ר ׳ ב ץ ב ר חייא ב ש ם ד ׳ יוחנן עשאן כ מ ץ גם‪ ,‬כ ל ו מ ר כ מ ץ ד ל י ״ ת שלנו‪.‬‬
‫א פ י ל ו נ ט ל כ מ ה ע מ ר י ם מ צ ד א ח ד ו ש י י ר ע ו מ ד ב ס ו ף ‪ ,‬א י נ ו ש כ ח ה כ ל זמן ש ע ו מ ר א ח ר ה מ ו נ ח ל ר ו ח ב‬
‫ואינה‬ ‫השדה נוגע בו בקצהו )עיץ ל ש ץ ה ר ״ מ ב פ ״ ה מה׳ מ ת נ ״ ע הי״א מהברייתא שלהלן(‪.‬‬
‫ו ע י ץ ב פ א ת ה ש ל ח ן ס י ׳ ט ׳ ם ״ ק ז׳ א ו ת י״ז‪ ,‬מ ״ ש ב פ י ר ו ש‬ ‫שכחה א ל א דווקא א ם יטול כ ל פביבותיו‪.‬‬
‫ד ב ר י הגר״א‪ ,‬ואם הלכה היא נקבל‪.‬‬
‫ב״ה גם ב כ י ״ ע ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל )ובד בט״פ‪ :‬ועומד‪ ,‬ו צ ״ ל כלפנינו(‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ושכח‬ ‫ועימר‬
‫ובירושלמי חסרה המלה ״ועימר״‪ ,‬א ב ל הגידפא ש ל נ ו נכונה‪ ,‬ופירושה המיר א ת העומרים )כמו‬
‫‪,‬‬
‫דשן‪ ,‬ל ה ס י ר א ת ה ד ש ן ו כ ד ו מ ה ( ‪ ,‬ו ק ב ב ב ל י ש ב ת ק כ ״ ז א ‪ :‬ו ע י מ ר ר ב י כ ל ה ש ד ה כ ו ל ה ו כ ר ‪ .‬ו ש ם‬
‫ו ק בירושלמי פ״ה )ה״ב י״ח‬ ‫סיגה את העומרים‪.‬‬ ‫א ץ ד ר ך א ח ר ת ל פ ר ש א ל א כםירש״י‪ :‬ועימר‪.‬‬
‫ע ״ ד ‪ ,‬ו ב מ ק ב י ל ה ב פ ״ ו ה״ג(‪ :‬ע י מ ד א ת ה ד א ש ץ ו א ת ה ש נ י ו א ת ה ש ל י ש י ו ש כ ח א ת ה ר ב י ע י ו כ ר ‪,‬‬
‫ו ק ב פ י פ א ל ה ל ן ‪ :‬ו ע י מ ר א ח ד מהן ל צ ם ץ ו ל ד ר ו ם פ י ר ו ש ו‬ ‫פירושו שפינה את העומר הראשץ וכר‪.‬‬
‫שהיה מ פ נ ה א ת העומרים ל ג ו ק מ צ פ ץ השורה ל ד ר ו מ ה ) ע י ץ ל ש ץ ה ר ״ מ ב פ ״ ה מה׳ מ ת נ ״ ע הי״א(‪.‬‬
‫ו כ ן ל ה ל ן בה״ח‪ :‬ה מ ע מ ר מ פ נ י ד ל ו ק ה ו כ ר פ י ר ו ש ו ‪ ,‬ה מ פ נ ה א ת ה ע מ ד י ם ; ו ק ב מ ש נ ה ם פ ״ ה ‪ :‬ה מ ע מ ר‬
‫ל ג ד י ש פ י ר ו ש ו ה מ פ נ ה ל ג ד י ש ‪ .‬ו ק ל ה ל ן שם‪ :‬ה מ ע מ ר ל מ ק ו ם ש ה ו א ג מ ר מ ל א כ ה ‪ ,‬פ י ר ו ש ו ה מ פ נ ה‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש להלן בסמוך‪.‬‬ ‫עיין ד ״ מ ס ״ ה מ ה ׳ מ ת נ ״ ע ה י ״ ב ‪.‬‬ ‫וכר‪,‬‬
‫ב ר ״ ש הנ״ל‪ :‬ע ד שיגמור כ ל םביביו‪ ,‬וט״ם הוא‬ ‫םביביו‪.‬‬ ‫כל‬ ‫שיעמד‬ ‫עד‬ ‫‪.23‬‬
‫ובירושלמי‪ :‬ע ד שיטול‬ ‫וצ״ל‪ :‬שיעמיד ו כ ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ע ד שיפנה ו כ ר ‪ ,‬עיץ מ ״ ש ל ע י ל בסמוך‪.‬‬
‫ו כ ר ‪ ,‬והיא היא‪.‬‬

‫א ב ל בד״ק ובהוצאות החדשות‪ :‬שני עמרים‪.‬‬ ‫•» כ י ה בכי״י ובד״ו ר פ ‪ Y‬ובמהרי״ק וברדב״ז‪.‬‬
‫‪ *0‬לפנינו הוא ברה״ד‪ ,‬ו צ ר י ך ל ם ח ו ק א ת ציון ה ה ל כ ה שם‪ ,‬ו ה ד ב ר י ם ה ו ל כ י ם ע ל ה ב ר י י ת א שלנו‪.‬‬
‫ועיין ם־ש הרא״ף בשם מ ה ר י ם כתיי ו ב ב א ו ר הגר״א שם‪.‬‬
 ‫פאה פ״ג עמ׳ ‪52-51‬‬ ‫‪166‬‬
‫ב פ ״ ו מ״ג‪ :‬ר א ש י ש ו ר ו ת ה ע ו מ ד ש כ נ ג ד ו‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫כיצד‬ ‫מוכיח‬ ‫שכנגדו‬ ‫העומד‬
‫ורבו הפירושים במשנה‬ ‫ה ע ו מ ר שהחזיק בו להוליכו א ל ה ע י ר ושכחו מודים שאינו שכחה‪.‬‬ ‫מוכיח‪.‬‬
‫ו ל פ י פ ש ו מ ה נ ר א ה כ ש י ט ת ה מ פ ר ש י ם ש י ש ל פ נ י נ ו ב מ ש נ ה ג׳ ד ב ר י ם ‪ ,‬ו ב כ ו ל ם מ ו ד י ם ב ״ ש‬ ‫זו‪.‬״‬
‫וב״ה שאינן ש כ ח ה מפני שאינם ב ב ל תשוב )או מפני ש ע ד י ץ ע ת י ד לחזור‪ ,‬או מפני ש כ כ ר זכה‬
‫ומשנה ד׳ מ ב א ר ת ראשי שורות בשכחת קציר‪ ,‬והתוספתא‬ ‫ב ו ( ‪ ,‬עיין ס פ ר י ת צ א פ י ׳ ר פ ״ ג ‪ ,‬ע מ י ‪.300‬‬
‫מוסיפה ראשי ש ו ר ו ת בשכחת עמרים )עיץ ירושלמי רה״ג‪ ,‬ואח״כ מביא התלמוד א ת הברייתא‬
‫ו מ ל ש ץ התוספתא א ץ הוכחה א ם ר א ש י ש ו ר ו ת והעומר ש כ נ ג ד ו הם היינו הך‪ ,‬או שהם שני‬ ‫שלנו(‪.‬‬
‫ועיין ב ר י ב מ ״ ץ פ ״ ו מ ״ ד ו מ ״ ש ב פ א ת ה ש ל ח ן סי׳ ט ׳ ה נ ״ ל א ו ת ל ״ א ו א ו ת ל ״ ב ‪.‬‬ ‫דברים‪.‬‬
‫בד‪ ,‬בכי״ע‪ ,‬ב ר כ י נ ו ה ל ל )לספרי כי תצא‪ ,‬פ״ג ע״א( ו ב ר ״ ש‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫שדות‬ ‫ע ש ר‬ ‫‪.24‬‬
‫וכ״ה בירושלמי הנ״ל‪.‬‬ ‫שורות‪.‬‬ ‫מ״ד( לנכץ‪ :‬עשר‬ ‫)פ״ו‬
‫הר״ש‬ ‫בנוסח‬ ‫הנ״ל‬ ‫בירושלמי‬ ‫שהוא‬ ‫כמו‬ ‫מק‪,‬‬ ‫אחת‬ ‫צ״ל‪:‬‬ ‫מהן‪.‬‬ ‫אחד‬ ‫ועימר‬
‫םידיליאו‪.‬‬
‫אבל בכי״ע‬ ‫וכ״ה בד‪ ,‬ברכינו הלל הנ״ל ובירושלמי‪.‬‬ ‫שכחה‪.‬‬ ‫אין‬ ‫ושכח‬ ‫‪.25-24‬‬
‫שכחה גרסינן בירושלמי‪ ,‬ובתוספתא כ ת ב‬ ‫אין‬ ‫וכן ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ :‬ה ר י זה‬ ‫ב ט ע ו ת ‪ :‬ה ר י זה ש כ ח ה ‪.‬‬
‫ו ט ע ו ת ס ו פ ר הוא‪.‬‬ ‫שכחה‪,‬‬ ‫זה‬ ‫הרי‬
‫ריבמ״ץ ור״ש פ״ו סמ״ו‪ ,‬ר ״ מ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מזו‬ ‫זו‬ ‫ה מ ו ב ד ל ו ת‬ ‫כריכות‬ ‫שתי‬ ‫‪.25‬‬
‫מ ה ׳ מ ת נ ״ ע הי״ד‪ .‬ו ב ר ד ב ״ ז שם‪ :‬ו ה ב ר י כ ו ת ה ם א ג ו ד ו ת ק ט נ ו ת מ ה ע ו מ ד י ם ‪ « ,‬ו ד ו ק א כ ש ה ן‬ ‫פ״ה‬
‫ועיץ‬ ‫מ ו ב ד ל ו ת ש ל ש ה א י נ ן ש כ ח ה ‪ ,‬ו א ם ‪ p‬מ ח ו ב ר ו ת ה ר י ק כ ר י כ ה א ח ת א ו ע ו מ ר א ח ד והוי ש כ ח ה ‪.‬‬
‫פ ״ ו ר ה ״ ד ד ״ ה עשאן‪ ,‬א ב ל ה נ כ ץ ה ו א כ פ י ׳ ה ר ד ב ״ ז ‪.‬‬ ‫במה״פ‬
‫ר ״ ש ור״מ הנ״ל‪ ,‬ריבמ״ץ פ״ו מ״ה‪ ,‬ועיץ במשנה שם ו ב פ פ ר י‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ע מ ר ין‬ ‫‪ .26‬ש נ י‬
‫ת צ א פ י ׳ ד פ ״ ג ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.299‬‬
‫צקרמנדל‬ ‫ועדות‬ ‫ושלשה א ץ שכחה‪.‬‬ ‫בכי״ע‪:‬‬ ‫וכן‬ ‫שכחה‪.‬‬ ‫אין‬ ‫לשה‬ ‫‪.27-26‬ש‬
‫אינה מדוייקת‪.‬‬ ‫בשנו״ם‬
‫ב ר ״ מ ה נ ״ ל הט״ז‪ :‬ש ת י ג פ נ י ם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מזו‬ ‫זו‬ ‫ה מ ו ב ד ל ו ת‬ ‫גפנים‬ ‫שתי‬ ‫‪.27‬‬
‫וברדב״ז שפ‪ :‬ולפעמיפ י צ א ו‬ ‫ש נ י ם ה מ ו ב ד ל ץ זה מ ז ה ש כ ח ה ו כ ר ‪.‬‬ ‫האילנות‬ ‫בשאר‬ ‫וכן‬
‫ו כ ו ו נ ת ו ש ב מ ק ר ה זה נחשבות שתיהן כאחת‪ ,‬ו א פ י ל ו ש ל ש ל א הוי‬ ‫שתי גפנים מגזע אחד ו כ ר ‪.‬‬
‫ומכאן ב ר ו ר ששכחה נוהגת גם באילגות שלמיפ‪ ,‬כ ש י ט ת ה ר ״ מ ש פ בהכ״ב‪ ,‬ועיי״ש ב ה ש ג ו ת‬ ‫שכחה‪.‬‬
‫ו ב כ ״ מ ‪ .‬ו ב מ ה ר י ״ ק שם‪ :‬ו ה נ ה ע י ק ר ה ד ץ נ ת ב א ר ב ת ו פ פ ת א ש ג י ג פ נ י ם ש כ ח ה ש ל ש ה‬ ‫וברדב״ז‬
‫ולפלא‬ ‫אינם שכחה‪ ,‬וכבר כתבה רבינו ולא השיגו שום דבר‪ ,‬א ל א נראה שכוונת הר״מ ז ״ ל וכר‪.‬‬
‫ועיץ גפ במלא״ש ם״ו מ״ה ד״ה והחרובץ‪.‬‬ ‫ה ר ד ב ״ ז ו מ ר ן ש ל א ה ר ג י ש ו בזה‪.‬‬ ‫על‬
‫משנה פ ״ ו מ״ה‪ ,‬ועיץ ר א ב ״ ד ל ת ו ״ כ קדושים פ ״ ג ה ״ כ ‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫פרט‬ ‫גרגרין‬ ‫שני‬
‫פ״ח ע״א‪.‬‬
‫ו ק בפי׳ ר״ש פיריליאו למשנתנו‪:‬‬ ‫לקט‪.‬‬ ‫כדרכן‬ ‫המוטלות‬ ‫שכלין‬ ‫שתי‬ ‫‪.28‬‬
‫א ב ל בד‪ :‬ה מ ו ב ד ל ו ת כ ד ר כ ן ו כ ר ‪.‬‬ ‫כדרק‪«.‬‬ ‫ה מוט לין‬ ‫בתוספתא קתני‬ ‫ש ב ל ץ לקט‪.‬‬ ‫שתי‬
‫כדרק‪.‬‬ ‫מזו‬ ‫זו‬ ‫המובדלות‬ ‫ובכי״ע‪:‬‬
‫נראה שאץ לקט אלא אם נקצרו שתי השבלים כדרכן‪ ,‬והמגל חתך את כ ל‬ ‫ובפירושה‬

‫!> עיין ברימביץ‪ ,‬ר ב ע ו ה ל ל ל ס פ ר י כ י תצא‪ ,‬פ י ב ע י ר ואילך‪ ,‬ריש‪ ,‬ר י מ פיה מתניע הי״א ובהשגות‬
‫שם‪ .‬ועיין בתירט‪ ,‬בםלאיש בשם ר״א א ז כ ר י ובשם סהר״ש סיריליאו מהדו״ק ומהדויב ו ב פ א ת השלחן ס י ׳‬
‫ט׳ ס״ק ייב‪.‬‬
‫« עיין ב פ י ׳ הראיש ספ״ו‪ .‬ועיין רשיי ב״ס כ״א א׳ ד י ה כ ר י כ ו ת ‪ ,‬שם כ י ב ב׳ ד״ה והאלומות‪.‬‬
‫« וממנו ה ע ת י ק במלאיש למשנתנו‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪167‬‬ ‫פאה פ״ג עמ ‪52‬‬
‫)ע״פ שירי מנחה(‪.‬‬ ‫אחת לחוד‪ ,‬א ב ל א ם חתך מלמטה‪ ,‬ואח״כ נ פ ר ד ו השבלים‪ ,‬כ א ח ת חשבינן ל ה ג‬
‫ידוש׳ פ ״ ו םה״ד‪ ,‬י״ט ע״ג‪ ,‬ובפי׳ ר ״ ש םיריליאו שם‪.‬‬ ‫ועיץ‬
‫ו א ם גי׳ כ י ״ ו ו ה ר ש ״ ם נ כ ו נ ה צ ר י ך ל פ ר ש ‪ ,‬ש א ם ה ש ב ל י ם מ ו ט ל ו ת ו מ ו נ ח ו ת כ ד ר כ ן ) ע י ץ‬
‫ל ה ל ן מ נ ח ו ת ם ״ י מ ה ל ״ א ‪ ,‬ו ב מ ש נ ה ש ם ‪ ,‬ו ב ב ב ל י ש ם ע ״ ב א׳‪ ,‬ו ב ר ״ ג ש ם ד ״ ה צ ב ת י ם ( א ץ ג׳ ש ב ל י ם‬
‫א ב ל א ם ה י ו מ ו ב ד ל ו ת א פ י ל ו ג׳‬ ‫מ פ נ י ש מ ו כ ח ש כ ל ן נ ש ר ו ב ק צ י ר ה א ח ת ‪ ,‬ואינן ל ק ט ‪,‬‬ ‫לקט‪,‬‬
‫ו א פ ש ר ש מ ו ט ל ו ת כ ד ר כ ן פ י ר ו ש ו כ ד ר ך ה ל ק ט ‪ ,‬עיין מ ״ ש‬ ‫ל ק ט מפני שלא נ ש ר ו מקצירה אחת‪.‬‬
‫‪.45‬‬ ‫בהערה‬ ‫להלן‬
‫במשנה מוסיף‪ :‬ו ע ל כולן בש״א שלשה לעניימ‬ ‫הלל‪.‬‬ ‫בית‬ ‫דברי‬ ‫אילו‬ ‫‪.29—28‬‬
‫ושמא‬ ‫א ב ל ב כ י ״ ע כאן‪ :‬א י ל ו ד ב ר י ב י ת ש מ א י ‪.‬‬ ‫ועיץ בירושלמי בםוגיץ‪.‬‬ ‫לבעה״ב‪.‬‬ ‫וארבעה‬
‫א ב ל בירושלמי שם‪:‬‬ ‫ע י ץ ס ״ ו מ ״ א ו מ ״ ש ה ר י ״ ן א ס ש ט ץ ב ת ר ב י ץ ש ״ ו ע מ ׳ ‪.52‬‬ ‫א ץ זה שיבוש‪.‬‬
‫יכול לחולקו ולעשותו שורה כב״ש‪.‬‬ ‫שהוא‬
‫וכ״ה בריבמ״ץ ובר״ש‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מצסרסין‬ ‫אין‬ ‫והכרם‬ ‫התבואה‬ ‫כגון‬ ‫‪.30‬‬
‫אינן‬ ‫וכו׳‬ ‫באילן‬ ‫וכן‬ ‫עקורה‪,‬‬ ‫שאינה‬ ‫וסאה‬ ‫עקורה‬ ‫תבואה‬ ‫סאה‬ ‫שם‪:‬‬ ‫ובמשנה‬ ‫מ״ט‪.‬‬ ‫פ״ו‬
‫ר״ש‬ ‫ופירש‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מצטרפץ‬ ‫אינן‬ ‫באמצע‬ ‫רשות העני‬ ‫באת‬ ‫אם‬ ‫אומר‬ ‫יוסי‬ ‫ר׳‬ ‫מצטרסץ‪.‬‬
‫םיריליאו שר׳ יוסי חולק ע ל ״וכן באילן״‪ ,‬וסובר שדווקא בתבואה ו ב כ ר ם א ץ מצטרסין התלוש‬
‫הוא‬ ‫והטעם‬ ‫א ב ל באילן מצטרסין‪.‬‬ ‫בנתים‪,‬‬ ‫לבוא‬ ‫ראויה‬ ‫מסני שרשות העני‬ ‫והמחובר‪,‬‬
‫מ ס נ י ש ת ב ו א ה ר א ו י ה ל ה ו צ י א ל ק ט ‪ ,‬ו ה כ ר ם ר א ו י ל ה ו צ י א ס ר ט ‪ ,‬א ב ל ב ש א ר א י ל נ ו ת שאין ב ה ם ס ר ס‬
‫ו פ י ר ש ב ר י ב מ ״ ץ ה נ ״ ל ‪ :‬ו פ א ה ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א י נ ה מ ו ע י ל ה כ א ן ( ב ס ו ף הויא‪ ,‬ו א נ ן ב ע י נ ן‬ ‫מצטרפץ‪.‬‬
‫ר ש ו ת ל ע נ י ב ץ מאה לפאה‪.‬‬ ‫שתבוא‬
‫)ה״ח‪ ,‬י ״ ח ע ״ ד ( ‪ :‬מ ה ע ד ש ת ב ו א מ מ ש ‪ ,‬א ו א פ י ל ו נ ר א י ת ל ה ב י א ? נ ש מ ע י נ ה‬ ‫ובירושלמי‬
‫הדא אמדה אפילו נראית לבוא‪.‬‬ ‫ו כ ד ם ל א ע ל א ת ר הוא‪**.‬‬ ‫ה ד א כ ג ץ ה ת ב ו א ה והכרם‪**.‬‬ ‫מן‬
‫כ ל ו מ ר ש א ץ ד ר ך פ ר ט ל ה י ו ת מ ו נ ח כ ץ ה מ ח ו ב ר ובין ה ת ל ו ש ‪ ,‬מ פ נ י ש ה ע נ י י ם נ ו ט ל י ם א ו ת ו מ י ד ‪,‬‬
‫ו ד ׳ יופי א ו מ ר שאינן מ צ ט ר פ ץ מ פ נ י שהגפן ראויה‬ ‫ל פ נ י שהפפיק בעה״ב לשכוח את התלוש‪.‬‬
‫ומסיה״מ ל ה ר ״ מ נ ר א ה ש ל א מהירושלמי‪ ,‬א ל א ש ל ר ׳ יוסי צריך שתבוא שם ר ש ו ת‬ ‫להוציא סרט‪.‬‬
‫ועיץ בסירוש הרא״ש במשנתנו מ״ש כ ב א ו ר הירושלמי ומ״ש בתום׳ אנשי שם‪.‬‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫העני‬
‫וסירשו הר״ש והרא״ש )ס״ו מ״ח( שלא‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מבנתים‬ ‫ניטלה‬ ‫שלא‬ ‫בזמן‬ ‫‪.32‬‬
‫וכוונתם שהתוםסתא משמיעה ל נ ו ש״מצילה״ א ץ מירושה שהקמה‬ ‫כ ץ שכחה לזכירה‪.‬‬ ‫ניטלה‬
‫א ל א כ ל זמן ש ל א ק צ ר כ ל‬ ‫א ת השכחה וזכה בעה״ב בעומר‪ ,‬ושוב א ץ ל ו שכחה‪,‬‬ ‫מבטלת‬
‫וממילא אם‬ ‫מביכות ה ע ו מ ר אינו נ כ נ מ ל ת ו ר ת שכחה כ ל ל ‪ ,‬והוי ל י ה כ א י ל ו ל א ש כ ח אותו כלל‪.‬‬
‫נ ט ל א ח ״ כ א ת הקמה ח ל ע ל י ו ד ץ שכחה‪ .‬ועיץ ידוש׳ פ ״ ה ה״ב‪ ,‬י״ח ע״ד‪ ,‬וס״ו ה״ח‪ ,‬י״ט ע״ד‪.‬‬
‫כשהעומר‬ ‫דווקא‬ ‫העומר‬ ‫את‬ ‫מצלת‬ ‫קמה‬ ‫שאימתי‬ ‫פירש‬ ‫הקמה(‬ ‫ד״ה‬ ‫)ה״ז‬ ‫ובמה״פ‬
‫מ ו ק ף ו ס מ ו ך ל ק מ ה ‪ ,‬א ב ל א מ נ ט ל מ ק צ ת מן ה ק מ ה ב צ ד ה ע ו מ ר ‪ ,‬א ץ ה ק מ ה מ צ י ל ת ו ‪ ,‬ע י י ״ ש ‪.‬‬
‫ר׳ץ‬ ‫עיץ‬ ‫היא‪,‬‬ ‫והיא‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ניטלה‬ ‫אין‬ ‫הא‬ ‫בכי״ע‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ניטלה‬ ‫אם‬ ‫הא‬
‫נ ד ר י ם ל ״ א א ‪ /‬ו ע י ץ ל ה ל ן ד מ א י פ ם ״ ב ‪ ,‬ה ע ׳ ‪.46‬‬
‫ו כ ״ ה ב כ ל נ ו פ ח א ו ת ה ת ו פ פ ת א ‪ ,‬ו ב י ר ו ש ל מ י ) ם ״ ו ה״ז( ב כ ל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שלו‬ ‫על‬ ‫מצלת‬ ‫‪.33‬‬
‫ב ב ר י י ת א ״ א ת ״ ב מ ק ו ם ״ ע ל ״ ‪ ,‬א ב ל ב כ י ״ ר ש ם כ פ י ג נ ץ ה ת ו פ פ ת א )על(‪.‬‬ ‫מקום‬

‫ולפנינו בט״ס‪ :‬ת ב ו א ה ש ב כ ר ם ‪.‬‬ ‫** כ י ה בר״ש הנ״ל ובכי״ס שם‪.‬‬

‫»* כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ד ר ך עניים ל י ט ו ל א ת ה פ ר ט ל א ל ת ר ‪ ,‬וכן בירושלמי פ״ח ה״א‪ ,‬כ׳ ע״ד‪ :‬ב פ ר ט‬
‫ו ל א ע ו ד א ל א ש ל ק ט ה ב א מ ח מ ת נשירה מן‬ ‫ו ב ע ו ל ל ו ת וכוי ע ל ירי שהן חביבין הן באין ע ל א ת ר ‪.‬‬
‫ה ס ג ל ניכר הוא‪ ,‬ס פ נ י שאינו נ ו פ ל י ח ד ע ם ה ק צ י ר )ועיין מ״ש ל ע י ל פ״ב הט״ו(‪ ,‬א ב ל ה פ ר ט שנופל‬
‫מן ה ד ל י ת ס ת ג ל נ ל לשאר הענבים‪ ,‬וסשום כ ך ס ם ת כ ל י ם העניים ב ב צ י ר ה ‪ ,‬ונוטלים א ת ה פ ר ט מיד‪.‬‬
 ‫פאה פ״ג עמ׳ ‪53-52‬‬ ‫‪168‬‬
‫‪ .34‬ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ‪ .‬בירושלמי הנ״ל‪ :‬דברי דבי‪ .‬ובכי״ם שם‪ :‬דברי ר׳ מאיר‪.‬‬
‫א י ן מ צ ל ת א ל א ע ל ש ל ו וכר‪ .‬ירושלמי הנ״ל‪ .‬ד״מ ם״ה מה׳ מתנייע הכ״א‪.‬‬
‫‪ .36‬מ ה א ם ק מ ה ש ה ו ר ע כ ח ע נ י ב ה וכר‪ .‬וכ״ה בכל נוסחאות התוספתא‪,‬‬
‫וכן היה גם לפני הר״ש )פ׳י׳ו מ״ח( שהעיד‪ :‬בכל הפפרים כתובה היא בשיבוש‪ .‬ו ק כנראה היה‬
‫גם בכת׳׳י פ״מ )עיץ במה״פ ם״ו ה״ו ד״ה תני(‪ .‬אבל אץ לפרש נוסח זה אלא בדוחק רב‪,‬‬
‫והר״ש ת י ק ע״פ הירושלמי )פ״ו ה״ז(‪ :‬מה אם קמה שיפה כח העני בה וכר‪ .‬וקיו זה‬
‫גפ בפפרי תצא פי׳ רפ׳י׳ג‪ ,‬עמ׳ ‪.299‬‬
‫אבל לפי האותיות ג״ל יותר להגיה‪, :‬״מה אפ קמה שהורע כח נטעב״י״ )שהרי יש‬
‫לו לעגי בה לקט ופאה( בה״‪ ,‬מ״מ מצלת בשבילו‪ ,‬ק״ו לעומר וכר‪.‬‬
‫‪ .37‬ע ו מ ד ש י י פ ה כ ח ע נ י וכר‪ .‬צ״ל‪~ :‬כח נטעב״י״ )שהרי אץ לעני בו לא‬
‫לקט ולא פאה( ק״ו שיציל בשבילו‪.‬‬
‫א מ ׳ ל ו ר ׳ ‪ .‬בד‪ :‬א מ ר לו דבי‪ .‬וכ״ה בירושלמי ובר״ש הנ״ל‪ .‬והנכץ כלפנינו‪,‬‬
‫ו ק מפורש בכי״ע‪ :‬אמרו לו ר׳‪ .‬וגם בירושלמי כי״ד‪ :‬א״ל )ובהכםלה שם‪ :‬אמ׳ לו(‪ .‬והחכמים‬
‫הם שהשיבו לו לרשב״ג על הק״ו‪.‬‬
‫‪ .38‬ש ה ר י י י פ ה כ ח ע נ י בו‪ .‬גם כאן צ״ל‪ :‬שהרי יפה כח נטעב״י בו‪ ,‬כלומר‬
‫ולפיכך מצילו בשבילו‪.‬‬
‫‪ . 3 9 - 3 8‬א ת ה ק מ ה ש ה ר י י י פ ה כ ח ע נ י בה‪ .‬כאן נשתמרה לנו הגירםא‬
‫הנכונה של הברייתא‪ ,‬והחכמים השתמשו בסגנץ אחד‪ ,‬ולא הקבילו *הורע״ ל׳״ייפה״‪ ,‬אלא בעה״ב‬
‫לעני‪ ,‬ואמרו שבעומר יפה כח בעה״ב ובקמה יפה כח העני‪.‬‬
‫‪ .41-40‬ה ע ו מ ד ש י ש ב ו ם א ת י ם ו ש כ ח ו א י ן ז ו ש כ ח ה ע ד ש י ה א‬
‫ב ו ם א ת י ם‪ .‬הנכץ הוא בכי״ע‪ :‬והעומר ש א י ן בו םאתים ושכחו ה ד י ז ה שכחה עד שיהא‬
‫בו םאתים‪ ,‬כלומר‪ ,‬אבל בקמה אפילו אץ בה םאתים אלא שהיא ראויה לעשות םאתים הרי‬
‫אץ זו שכחה‪ ,‬כמפורש במשנה )פ״ו מ״ז(‪ .‬וכע״ז הגיה הגר״א מדעתו‪.‬״ ועיין במה״ט פ״ו‬
‫ה״ו ד״ה ובלבד שהעתיק כאן מנוסח הדפופים‪ ,‬ופירושו דחוק‪.‬‬
‫‪ .41‬ה ח ו ת ך כ ר י כ ו ת ו ע ת י ד ל ע מ ר ן וכר‪ .‬וכ״ה בדיבמ״ץ םפ״ה‪ .‬ובר״ש‬
‫שם‪ :‬כדתנן בתוספתא האוגד כריכות וכר‪ .‬אבל כנראה שהוא ט״פ‪ ,‬שהדי בפ״ו מ״י כתב‪ :‬ולכך‬
‫חשיב ליה בתוספתא בהדי חותך כריכות וכר‪ ,‬כדפרשינן בסוף ם״ה‪ .‬ועיין להלן‪.‬‬
‫‪ . 4 2 - 4 1‬ו כ ן א ג ו ד י ה ש ו ם ו א ג ו ד ו ת ה ש ו ם ו ה ב צ ל י ם וכר‪ .‬בכי״ע‪:‬‬
‫ו ק אוגורי השום ואגודות השום וכר‪ .‬ובד‪ :‬ו ק אגידי השום והבצלץ וכר‪ .‬ובמשנתנו)פ״ו מ״י(‪:‬‬
‫תבואה שנתנה לשחת או ל א ל ו מ ה ‪ ,‬ו ק באגודי השום ואגודות השום והבצלים וכר‪ .‬ובםיה״מ‬

‫•« ונשםטה הביית םן התיבה בעביי )=בעל הבית(‪ ,‬ונשארו עביי‪ ,‬עני‪ .‬ועיין להלן בסוף הברייתא‪.‬‬
‫״ והגריא בבאורו הארוך )פיו מיז( פסק שבעומר מספיק סאתים עם התבן והקש‪ ,‬פה שאין כן‬
‫בקמה שאנו משערים בה בתבואה גרידא‪ .‬ולכאורה קשה למה לא מנתה התוספתא לעיל יופי כוח זה‬
‫לעני בקמה מבעומר‪ .‬ולא עוד אלא שהרי מוכח מבבלי בימ )פ׳ בי‪ .‬עיייש ברשיי דיה קב( שמשא אדם‬
‫בעוני הוא חסש סאין ואיך ממעטינן עופר בן ב׳ סאין )ספרי כי תצא פי׳ רפינ‪ ,‬עם׳ ‪ (300‬מלא תשוב‬
‫לקחתו‪ ,‬שאעו יכול ליקחו כולו כאחד )עיין בחי׳ מהרייח לםשנתנו פיו םיו(‪ .‬וכן ספודש בספרי )הניל(‪:‬‬
‫וכמה יהיה בו )כלומר‪ ,‬בעומר(‪ ,‬שיערו חכמים ב ע ו ש ה סאתים‪ .‬אמנם הנריא ועיה שם‪ :‬בפחות‬
‫מסאחים‪ .‬אבל הגירסא שלנו מקויימת עיי כל כתהיי‪ ,‬וכן מעתיקים משם בריבמיץ ובריש )פאה פץ‬
‫פיו(‪ .‬ובפי׳ הרשים לםכילתין )יינ עיא( סעתיק בשם הספרי‪ :‬וכסה יהיה בו ו ל א י ה א ש כ ח ה‬
‫שיערו חכםים בעושה סאתים‪ ,‬ואעפיי שקרוב לוודאי שהמלים ‪.‬ולא יהא שכחה' הן הוספת הרמוס‪ ,‬אבל‬
‫כן הוא בוודאי הפירוש הנכון בספרי‪ ,‬ומוכח שאף בעופר צריך ש י ע ש ה סאתים‪ ,‬כלומר שתהא בו‬
‫סאתים תבואה‪ .‬ועיין בירוש׳ פיו היו‪ ,‬ייט עיג וציע‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪169‬‬ ‫פאה פ״ג עמ ‪53‬‬
‫ו א ג ו ד י ה ש ו ם ה ו א ה ש ו ם ה מ ח ו ב ר ח ב ו ר ה ט ב ע ב ש ר ש י צ מ ח י ו ‪ ,‬ויהיה מ ה ם ש ו ר ש א ח ד‬ ‫שם‪:‬‬
‫מהם‬ ‫שיתקבץ‬ ‫קודם‬ ‫קלה‬ ‫חביטה‬ ‫ביד‬ ‫אותם‬ ‫שיחבוט‬ ‫השום‬ ‫ואגודות‬ ‫רבים‪,‬‬ ‫ראשים‬ ‫כולל‬
‫‪,‬‬
‫והטעם כנראה‬ ‫ועיץ ר״מ ס״ה מ ה מתנ״ע ה״ט ובר״ש ובריבמ״ץ למשנתנו‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עומרים‬
‫ועיץ מ״ש להלן מעשרות ם״ב הט״ז בהערה‪.‬‬ ‫לכולן ממני שעדיין ע ת י ד ל ע ו מ ק ‪.‬‬
‫וכר‪ .‬כלומר‪ ,‬המפנה את העמרים )עיץ מ״ש לעיל ש ר‬ ‫דלוקה‬ ‫מפני‬ ‫המעמר‬ ‫‪.42‬‬
‫ובריבמ״ץ‬ ‫‪ 22‬ד ״ ה ו ע י מ ר ( מ פ נ י ה ד ל י ק ה ה מ ת ק ר ב ת ‪ ,‬א ו מ פ נ י א מ ת ה מ י ם ש ע ו ב ר ת ע ל ג ד ו ת י ה ‪.‬‬
‫אבל‬ ‫) ס ״ ה מ ״ ח ( פ י ר ש ש מ ע מ ד מ פ נ י ה ד ל י ק ה כ ו ו נ ת ו מ ע מ ר ל ח ר ר ה כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א פ ו ת עוגה‪ ,‬ע י י ״ ש ‪.‬‬
‫צ״ע איך פירש א ת המשך התופפתא‪.‬‬
‫ובד בט״פ‪:‬‬ ‫ו כ ״ ה ב כ י ״ ע ) ו צ ו ק ר מ נ ד ל ל א ה ע ת י ק כהוגן(‪.‬‬ ‫לבחן‪.‬‬ ‫שעתיד‬ ‫מפני‬ ‫‪.43‬‬
‫שכח‬ ‫לא‬ ‫אם‬ ‫לבדוק‬ ‫כלומר‬ ‫לבחן‪,‬‬ ‫עתיד‬ ‫מפני שהוא‬ ‫שכחה‬ ‫כאן‬ ‫שאץ‬ ‫ופירושו‬ ‫לאבק‪.‬‬
‫שנייא‬ ‫פ״ד(‪:‬‬ ‫בפסחים‬ ‫)ובמקבילה‬ ‫םפ״ו‬ ‫בירושלמי‬ ‫גם‬ ‫זה‬ ‫כםגנץ‬ ‫וממש‬ ‫הבהלה‪.‬‬ ‫מחמת‬
‫וכן ש ם ) ם ״ ז ה ״ ב ‪,‬‬ ‫ה י א ב ע ר י פ ש ד ר כ ו לבחן‪ ,‬כ ל ו מ ר ל פ י כ ך א י נ ה ש כ ח ה מ פ נ י ש ע ת י ד ל ב ד ו ק ‪ .‬״‬
‫ו ק בירושלמי גיטץ פ״ה ה״ד‪ ,‬מ״ז ע״א‪ :‬ש א ץ ד ר כ ו לבחן ו כ ר‬ ‫כ ׳ ע״א(‪ :‬מ כ י ץ ש ד ר ק ל י ב ח ן ‪.‬‬
‫)כגי׳ כי״ר( ב ר ש ו ת‬ ‫מבחן‬ ‫וכן ש ם ב ״ ק ר י ש פ ״ ג ‪ :‬ו א ץ ד ר כ ו ש ל א ד ם ל ה י ו ת‬ ‫ש ד ר כ ו לבחן‪.‬‬
‫ע י ץ מ ״ ש ה ר י ״ ן א ם ש ט ץ ב ת ד ב י ץ ש ״ ו ע מ ׳ ‪ 64‬ב פ י ׳ ה י ר ו ש ל מ י ב ״ ק ‪ ,‬ע י י ״ ש ד ב ר י ם‬ ‫הרבים‪,‬‬
‫נכוחים‪.‬‬
‫ילקוט ויקרא םי׳ ת ע ״ ט )קרוב לראשו(‪ ,‬ילקוט ת צ א‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אחד‬ ‫בחסיד‬ ‫מעשה‬
‫מ ד ר ש ת נ א י ם ע מ ׳ ‪ ,161‬פ ס ר ה מ ע ש י ו ת ה ו צ ׳ ג ם ט ר‬ ‫רצ״ז םע״ד( בשם התופפתא‪.‬‬ ‫תתקל״ז)ד״ו‬
‫ע מ ׳ ‪.72‬‬
‫וכ״ה בד‪ .‬ובכי״ע‪ :‬פ ר לעולה ו פ ד לזבחי שלמים‪.‬‬ ‫לשלמים‪.‬‬ ‫ופר‬ ‫לעולה‬ ‫סר‬ ‫‪.44‬‬
‫אבל ב ר ו ת זוטא‬ ‫ב כ ל המקורות הנ״ל‪ ,‬ולפי כ ו ל ם צוה החסיד ל ה ק ר י ב פ ר ש ל הודיות‪.‬‬ ‫וכ״ה‬
‫גדולה‬ ‫סעודה‬ ‫) פ ״ ב ‪ ,‬ט ״ ז ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :(51‬מ ע ש ה ב ח ס י ד א ח ד ש ש כ ח ע ו מ ר ב ש ד ה ו ע ש ה א ו ת ו ה י ו ם‬
‫ושמח וכר‪.‬‬
‫שלא‬ ‫לידינו‬ ‫באה‬ ‫זו‬ ‫מצוה‬ ‫אמד‬ ‫הנ״ל‪:‬‬ ‫זוטא‬ ‫בדות‬ ‫לדעתנו‪.‬‬ ‫שלא‬ ‫‪.46‬זו‬
‫נשמח עליה‪ .‬ופי׳ בח״ד‪ :‬שאפילו יחזר אדם אחריה ב כ ל ל ב ב ו לקיימה לא ת ע ל ה בידו‬ ‫ב כ ו נ ה»«‬
‫את‬ ‫לעזוב‬ ‫א ל א המצוה היא‬ ‫לשכח‬ ‫כאן מצוה‬ ‫אץ‬ ‫שהדי‬ ‫אינו מדוייק‪,‬‬ ‫ופירוש זה‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ואעפ״י שמצוה זו לא ת ז ד ק אלא אם שכח מקודם‪,‬‬ ‫השכחה לעניים‪ ,‬ח ו היא מצוה כ כ ל המצות‪.‬‬
‫ואפילו המצוה‬ ‫הדי כמה מצות ל א יוכל לקיים א ל א אם ‪ p‬נזדמנו ל ו תנאים שאינם תלויים בדעתו‪.‬‬
‫הגדולה ביותר‪ ,‬מסירת נ פ ש ע ל קידוש השם‪ ,‬אינה באה ל א ד ם מדעתו‪ ,‬אלא ר ק אם התנאים‬
‫ועיץ בשפתי חכמים ע ל ר ש ״ י תצא כ״ד‪ ,‬י״ט‪.‬‬ ‫שאינם תלויים בו גרמו לכך‪.‬‬
‫ולפיכך ב ד ו ר שלוא ודתה מצות שכחה בנתינה או בעזיבה לעניים‪ ,‬הרי מצוה זו כשאר כ ל‬
‫הפפוק‬ ‫‪p‬‬ ‫שכחה היא‬ ‫של‬ ‫עשה‬ ‫מצות‬ ‫אבל‬ ‫א ת המצוה מרצונו ומדעתו‪.‬‬ ‫ומקיים‬ ‫המצות‪,‬‬
‫זוכים‬ ‫והעניים‬ ‫העניים‪,‬‬ ‫קניץ‬ ‫מאליה‬ ‫נעשית‬ ‫השכחה‬ ‫כלומד‪,‬‬ ‫יהיה‪,‬‬ ‫ולאלמנה‬ ‫ליתום‬ ‫לגד‬

‫ובםשנועו ספ״ו‪ :‬א ם‬ ‫»« נמצאנו ל ס ד י ם ס כ א ן ש ב כ ל ם ק ו ם שהוא ע ת י ד ל ב ד ו ק אין כאן שכחה‪.‬‬

‫ופירשו בירושלמי שיש ל ו שכחה‪,‬‬ ‫א מ ר ה ר י אני ק ו צ ר ע ל מנת מ ה שאני שוכח אני א ט ו ל יש ל ו ש כ ח ה ‪.‬‬
‫ו כ ב ר התקשו במשנה זו נדולי האחרונים )עיין ב ת ו ס פ ׳ רע״א‬ ‫מפני שהוא מתנה ע ל מ ה שכתוב ב ת ו ר ה ‪.‬‬
‫ובשנות א ל י ה ו שם )בפירוש ה א ר ו ך ( ‪ :‬פי׳ ד ה ר א כיון שאמר מ ת ח י ל ה כן הוי ל י ה כ א י ל ו‬ ‫ב ס ק ו ס ו ועוד(‪.‬‬
‫ודבריו ס ת פ ר ש י ם ע״ס ה ת ו ס פ ת א כאן שאמרה ש ב כ ל ס ק ו ם שעתיד ל ב ד ו ק אין כאן‬ ‫ל א ש כ ח כ ל ל וכוי‪.‬‬
‫שכחה‪ ,‬והייתי אומר שאם א מ ר מ ל כ ת ח י ל ה ש כ ל מ ה שישכח יטול אח״כ‪ ,‬ס פ נ י שאחר כ ל ק צ י ר ה ועיסור‬
‫י ל ך ויבדוק א ם ל א שכח‪ ,‬אין כאן ש כ ח ה שהרי הוא ע ת י ד ל ב ח ן ‪ ,‬ו מ ל מ ד ת אותנו המשנה שאינו יכול ל ו מ ר‬
‫כן‪ ,‬מ ש ש שהוא מ ת נ ה ע ל מ ה ש כ ת ו ב ב ת ו ר ה ‪.‬‬
‫ולפנינו ב ט ע ו ת ‪ :‬שלא ב ע ת ה ‪.‬‬ ‫»« כ״ה בתשה״ג א ס ף חיב‪ ,‬ירושלים תרפ״ט‪ ,‬עסי ‪.249‬‬
 ‫‪,‬‬
‫פאה פ״נ ע מ ‪53‬‬ ‫‪170‬‬
‫וכן פירש ר״א מזרחי‬ ‫בה לפני שנודע לבעה״ב ששכח‪ ,‬ומתקיימת כ ל המצוה בלי ידיעתו‪.‬‬
‫)כי תצא כ״ד‪ ,‬י״ט(‪ :‬״פירוש כששכח אותו ועדיץ ל א ידעו בו הבעליפ כ ב ר זכו בו העניים שלא‬
‫בכוונת הבעלים ושלא מדעתו‪ ,‬ואפילו הכי כתיב למען יברכך ו כ ר ״‪.‬״‪ 5‬ומכאן למד ר״א בן עזריה‬
‫)עיין להלן( שאפילו אבדה לו לאדם םלע ומצאה העני זכה ב ע ל הבית‪ ,‬שהרי יש כאן מ ע ץ‬
‫ועיץ‬ ‫מצות שכחה‪ ,‬שאפילו ל א ידע ב ע ל הבית כ ל ל שזכו העניים בעומרי השכחה קיים מצוה‪.‬‬
‫מ״ש בשפתי חכמימ הנ״ל‪.‬‬
‫ופי׳ בח״ד ל נ כ ץ שאילו עשינוה בכוונה‬ ‫ב ר צ ו ן וכר‪.‬‬ ‫עשינוה‬ ‫‪ .47-46‬ש א י ל ו‬
‫אץ זו מצות שכחה‪ ,‬אלא צדקה םתם‪.‬‬
‫א ו ׳ ו כ ר ‪ .‬עיץ בשנו״ם‪ .‬ובם׳ המעשיות הנ״ל‪ :‬וכן הוא‬ ‫לו הדי הוא‬ ‫‪ .47‬א מ ׳‬
‫ובמדרש תנאים הנ״ל‪ :‬וה״א )־־והוא אומר( כי תקצר ו כ ר ‪ .‬ובילקוט הנ״ל‪ :‬הרי הוא‬ ‫אומ׳ ו כ ר ‪.‬‬
‫אומד )וחסד ״אמ׳ לו״( כ י ו כ ר ‪.‬‬
‫בספרי כי תצא פוף פי׳ רם״ג‪ ,‬עמ׳ ‪:300‬‬ ‫ו ח ו מ ר וכר‪.‬‬ ‫קל‬ ‫דברים‬ ‫‪ .48‬ו ה ל א‬
‫אמד ר ׳ אלעזר בן עזריה מ נ ץ למאבד ס ל ע מתוך ידו‪ ,‬ומצאה עני והלך ונתסרנם בה‪ ,‬מעלה עליו‬
‫הכתוב כאילו זכה ו כ ר ‪ .‬וכבד נתבארו הדברים לעיל ) ש ר ‪ .(46‬ועיץ שם פי׳ דנ״ב‪ ,‬עמ׳ ‪,279‬‬
‫תו״כ ויקרא פרש׳ י״ב ם״כ הי״ג‪ ,‬כ״ז ע״א‪ ,‬ומדרש ל ״ ב מדות‪ ,‬עמ׳ ‪ ,57‬עיי״ש הגירםא‪ 51.‬ועיץ‬
‫שה״ש זוטא ם״א‪ ,‬מ״ו‪ ,‬הוצ׳ שכטר )אגדת שה״ש( עמ׳ ‪ :24‬הוצ׳ בובר עמ׳ ‪.21‬‬
‫ובכי״ו בטעות‪ :‬שלא‬ ‫ו ז כ ה ו כ ר ‪ .‬כ״ה ב ד ובכי״ע‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫נתכוון‬ ‫‪ .49‬ש ל א‬
‫נתכוון לחטוא ו ל א חטא וכר‪.‬‬
‫במדרש תנאים‬ ‫וכמה‪.‬‬ ‫כמה‬ ‫אחת‬ ‫על‬ ‫וזכה‬ ‫לזכות‬ ‫‪ .50-49‬ה מ ת כ ו י ן‬
‫עמ׳ ‪) 161‬לעיל מן הברייתא שלנו(‪ :‬והלא הדברים ק ל וחומ׳ מה אם עומר שכחה שהניחו בלא‬
‫וברות זוטא )ם״ב ט״ז‪ ,‬עמ׳ ‪:(51‬‬ ‫מתכוץ הרי הוא מקבל עליו ברכה‪ ,‬ק ל וחומ׳‪ ,‬במניחו במתכוץ‪.‬‬
‫נאמרו ל ו אינה מקבלת עליה‪ .‬א מ ר להם[** לא תודיעוה‪ ,‬אלא‬ ‫וגם ש ל תשולו לה מן הצבתים‪.‬‬
‫ובשמחת הרגל להדחיד״א )כ״ה ע״א(‬ ‫ש כ ח ה וכר‪.‬‬ ‫אותה‬ ‫אתם רואים עומר יחידי ע ש ו‬
‫םירש״י שיעשו עצמם כשוכחים‪ .‬ויש לחקור דלקט שכחה ופאה‬ ‫כתב‪ :‬וגם ש ל תשולו ו כ ר ‪.‬‬
‫פטורים ממעשר ו כ ר ‪ ,‬לכן גראה שכיוץ שיעשום הפקר ו כ ר ‪ ,‬ואס יבוא אחד ליקח יניחוהו‬
‫וכר‪.‬‬
‫ונראה שהדיבור ״במניחו ב מ ת כ ^ ו״עשו אותו שכחה״ איגה מליצה בעלמא א ל א ש ר י ד‬
‫ממגהגי בעלי בתים‪ .‬וכן מפורש לעיל בפפ״ב שבעה״ב נהגו ע ץ יפה בשבלץ שבקשץ ושבשורות‬
‫והן פ ט ו ר ו ת‬ ‫ואעם״י ש ק הדץ הן לבעה״ב‪ ,‬א ב ל מנהג בעלי בתים הוא להגיחן לעגיים‪.‬‬
‫ממעשרות מפני שבעה״ב מפקיר אותן לכל‪ ,‬א ב ל מכיוץ שאץ ש פ הפקר חתום עליהן ה ר י‬
‫שבלים בודדות בכגון דא ק בחזקת לקט‪ ,‬וממילא נמנעים העשירים מ ל ל ק ק ‪ ,‬ונמצא שבעה״כ‬
‫כאילו מגיח ל ק ט בכוונה‪.‬‬
‫ובדומה לזה כ ל עומר שנשאר בשדה אחרי שנאפפו םביביו שאר העומדים ה ר י הוא בחזקת‬
‫שכחה‪ ,‬ואעפ״י שבעה״ב יודע שאינו שכחה‪ ,‬הרי הוא יודע שהפקיר אותו‪ ,‬ומ״מ מכיוץ ש א ץ‬
‫שם הפקר חתום עליו‪ ,‬הרי ממילא נמנעים העשירים מליטלו‪ ,‬ונמצא שיש כאן כאילו שכחה בכוונה‪.‬‬
‫וע״פ זה נבאר ברייתא קשה מאד ב פ פ ר י ) כ י תצא פי׳ רם״ד‪ ,‬עמ׳ ‪ :(301‬״כי תחבט זיתך‪ .‬הראשונים‬

‫‪0‬־ ואינו רומה לפאה וללקט שמצותם בעזיבה ולא בנתינה‪ ,‬מפני שבפאה מקיים את המצוה‬
‫בהפרשה )עיין לעיל פיב סהיז(‪ ,‬ובלקט הרי יודע בעהיב שנשרו השבלים ומקיים את המצוה מדעתו‬
‫כשעוזב אותן לעניים‪.‬‬
‫« ועיין בם׳ מעלות המדות‪ ,‬מעלת הצדקה‪ ,‬ד׳ קרימונא כיד ע׳ב‪ .‬והוא רמז שם )בלי הזכרת‬
‫המקור( לירוש׳ ב״מ פ״ב טהיג‪ ,‬ח׳ עינ‪ ,‬ולרות ר ב ה פיה‪ ,‬טיו‪ ,‬הוצ׳ ראם י׳ עיא‪ ,‬ולבבלי כתובות ס״ז ב׳‪.‬‬
‫« כיה בתשהיג אסף‪ ,‬עיין לעיל הע׳ ‪.49‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪171‬‬ ‫פאה פ״ג עמ ‪53‬‬
‫מ י ק א מ ר ו הזית שהוא עומד ע ל ש ל ש ש ו ר ו ת ש ל‬ ‫ה י ו ח ו ב ט י ם ז י ת י ה ם ו ה י ו נ ו ה ג י ם ב ה ם עין י פ ה ‪.‬‬
‫והברייתא קשה מאד‪ ,‬וכבר נתקשו בה הראשונים )עיץ ר ״ ש‬ ‫שני מלבנימ ושכחו אינו שכחה״‪.‬‬
‫ובנוסח הפפרי ש ל רבינו הלל‬ ‫פ ״ ז מ ״ ב ( ‪ ,‬ו ה ג ר ״ א ז ״ ל מ ח ק מן ״ מ י ק א מ ר ו ״ ע ד ״ ש כ ח ה ״ ‪.‬‬
‫)ס״ג ע״ב( גרם‪ :‬מיכאן א מ ר ו זית שיש ב ו םאתים ו כ ר ‪ ,‬א פ י ל ו כזית הנטופה ב ש ע ת ו ושכחו יש ל ו‬
‫ובכ״י ב ר ל ץ ומדרש חכמים מסיים בסירוש‪:‬‬ ‫כלומר הבבא האמצעית ש ל ס״ז מ״ב‪.‬‬ ‫שכחה‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ל פ י כ ך נ ר א ה ש כ ו ו נ ת ה ם ס ר י ה ו א ב א מ ת ל ם י ס א ש ל מ ש נ ה זו‪ :‬״ כ ל ז ק ש י ש‬ ‫מ ת נ י ‪/‬‬ ‫וכול‬
‫ו ה נ ה ב ב א ז ו מתומה‪ ,‬ו ה ג ר ״ א ז ״ ל‬ ‫ד ׳ מאיד אומר משתלך המחבא״‪.‬‬ ‫ל ו תחתיו יש ל ו בראשו‪.‬‬
‫בבאורו הארוך חידש שיש בזית מתנה מיוחדת לעניימ‪ ,‬ח ץ זיתי ניקוף )ועיץ מ ״ ש ב פ א ת השלחן‬
‫‪,‬‬
‫פ י ד ׳ מ ״ ק י ״ כ א ו ת ל ״ ד ( ‪ ,‬ו ח י ד ו ש ג ד ו ל ז ה ל א נ ז כ ר א ף א צ ל א ח ד מן הראשונימ‪53.‬‬
‫ו ל פ י פ ש ו ט ה מ ת פ ר ש ת מ ש נ ת נ ו ‪ ,‬ש ל ת ״ ק כ ל זמן ש י ש ל ב ע ה ״ ב ז י ת י ם ב ע נ פ י ם ה ת ח ת ו נ י ם‬
‫י ש ל ו ג ם ב ר א ש הזית‪ ,‬ואינן ש כ ח ה ‪ .‬א ב ל ר ׳ מ א י ר ח ד ש ו א מ ר ‪ :‬מ ש ת ל ך ה מ ח ב א ) ו ה י י נ ו ה כ ר כ ר ה ‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ש ב ט ה מ נ ק ף ‪ ,‬ע י ץ ב י ר ו ש ל מ י ב מ ק ו מ ו ( ‪ ,‬כ ב ר אין ל ו ל ב ע ה ״ ב ב ר א ש ו ‪ .‬ו ז ו ה י א מ ש נ ה ק ד ו מ ה ‪,‬‬
‫ולס״ז סוברים ב״ש‬ ‫ו כ ן א מ ר ו ב י ר ו ש ל מ י שם‪ :‬ת נ י מ ש ו ם ב ״ ש א מ ר ו ע ד שיניח‪ 54‬א ת ה כ ר כ ר ‪.‬‬
‫שמשהניח א ת שבט המנקף כ ב ר א ץ ל ב ע ה ״ ב ב ר א ש ו ן * והזיתים ש נ ש א ר ו ש מ המ זיתי ניקוף‬
‫לעני‪5«.‬‬ ‫ושייכים‬
‫ו ל ו ל י ד ב ר י ה ג ר ״ א ז ״ ל ה י ה נ ר א ה שאין כ א ן מ צ ו ה מ י ו ח ד ת א ל א מ נ ה ג ב ע ״ ב ל ה נ י ח ל ע נ י י ם‬
‫א ת ה ז י ת י ם ש נ ש א ר ו א ח ר י ה ל י כ ת המחבא‪ 57,‬ו מ ס ע ם ה פ ק ר ו ש כ ח ה ב כ ו ו נ ה א ת י נ ן ע ל ה ‪ ,‬כ מ ו ש כ ת ב נ ו‬
‫ועיץ בפי׳ ר ״ ש פיריליאו פ א ה ס״ח‪ ,‬ט ״ ז ע״ג‪ ,‬ד ״ ה זיתי ניקוף‪.‬‬ ‫לעיל‪.‬‬
‫וכן‬ ‫ו ע ״ פ זה י ת ב א ר ה פ פ ר י הנ״ל‪ ,‬א ל א ש ע ל י נ ו ל ב א ר א ת מנהג הקדמונים באפיםת זיתים‪.‬‬
‫ב מ ק ל ו ת ו ע ״ י זה ה י ו ג ו ר מ י ם‬ ‫ס ל י נ י א ו ם הזקף‪ 5‬א ת ה ב ע ל י ם ש נ ה ג ו ל ח ב ו ט א ת ה ז י ת‬ ‫מגנה‬
‫ולסי דבריו היו נוהגים אחרים ל נ ק ף א ת הענסים בשבט‪ ,‬ואף מדה זו היתה‬ ‫נ ז ק ר ב לאילן‪.‬‬
‫מזיקה ק צ ת לאילן‪ .‬וכ״ז נעשה כדי לחסוך בהוצאות המועלים)עיי״ש(‪ .‬נמצאנו למדים שהקדמונים‬
‫שחסו ע ל ממונם ו ל א חסו ע ל זיתיהם‪ ,‬היו חובטים א ת הזית ב מ ק ל ו ת מלמטה‪ ,‬ו ל פ י כ ך נהגו ב ע ץ‬
‫י ס ה ו ה ש א י ר ו ה ר ב ה ב ר א ש האילן‪ ,‬כ ל ו מ ר כ ל מ ה ש ל א ה ש י ג ו ה מ ק ל ו ת ‪ .‬ש ו ב ח ז ר ו ל נ ק ף ב ש ב ט ‪,‬‬
‫א ב ל באחרונה נהגו למסוק א ת‬ ‫ו א ף כאן ע ד י ץ נ ש א ר ו זיתים ב ר א ש הזית מה ש ל א השיג השכם‪.‬‬
‫הזיתים‪ ,‬כ ל ו מ ר הסועליס ע ל ו ל ר א ש הזית )עיץ ל ע י ל ב ר כ ו ת ס ״ ב ה״ח( ולקטו א ת הזיתים בידים‪,‬‬
‫ולסיכך אמר‬ ‫ומכיוץ ש ב ע ה ״ ב היה משלם ש כ ר הסועלים‪ ,‬ה ר י הקסיד שיסירו א ת כ ל הזיתים‪.‬‬
‫ר״מ‪ 59‬ש א ל ה ה מ נ ק ס י מ ב ש ב ט א ץ ל ה מ ב ר א ש ה א י ל ן א ח ר י ש ה נ י ח ו א ת השבט‪ ««,‬ו מ ה ש נ ש א ר‬
‫וסשיטא שהלכה זו ל א נהגה א ל א בבני‬ ‫‪ p‬זיתי ניקוף‪ ,‬ושייכים לעניים מחמת מנהג ב ע ל י בתים‪.‬‬
‫א ד מ ש ה י ו ת ו ב ט י מ א ת ה ז י ת י מ ב מ ק ל ו ת ‪ ,‬ו מ ש ה נ י ח ו א ת ה מ ק ל ‪ ,‬כ ל מ ה ש נ ש א ר ב ר א ש הזית‪ ,‬ש ל א‬

‫ועיין‬ ‫‪ »3‬ועיין ע ר ו ך ע ר ך נ ק ף ב'‪ ,‬א ב ל א ף ה ו א ל א א מ ר שיש כ א ן מצוה מ י ו ח ד ת בזית‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬

‫בר״ש סיריליאו ס״ח שנביא להלן‪.‬‬
‫« כ״ה בכי״ס‪ .‬ולפנינו‪ :‬משיניה‪ ,‬ואין ה ב ד ל בנירסא‪ ,‬עיין במפרשים שם‪.‬‬
‫»» ועיין ל ע י ל בירושלמי שם‪ ,‬והלשון משובשת מ א ד ‪ ,‬ועיין בשנות אליהו שם‪.‬‬
‫•« עיין ב פ א ת השלחן סי׳ ד' ס״ק י׳ב‪ ,‬א ו ת ל״ד ובשנות אליהו הנ׳ל‪.‬‬
‫״ כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה כ ר כ ר ‪.‬שהוא משייר א ת המחבויין״ )ירושלמי שם(‪ .‬ונראה שמשייר פירושו מ ס י ר‬
‫א ת השיריים )כמו מדשן‪ ,‬מ ס ק ל ו כ ד ו מ ה ( של הזיתים ה ח ב ו א י ם והנסתרים‪ .‬ובראב״ד פ״א מ ה ׳ מתנ״ע‬
‫הי״ב נורס בירושלמי ה מ ש י ר ‪ ,‬ולפ״ז מ ת פ ר ש הירושלמי כפשוטו‪.‬‬
‫‪ 88‬ב ס פ ר ו ת ו ל ד ו ת ה ט ב ע סט״ו פינ סי׳ י״א ואילך‪.‬‬
‫»« ו ל פ י הירושלמי הנ״ל שנה כ א ן משנת ב י ת שמאי‪.‬‬
‫‪ «0‬ומשנתנו דייקה בלשונה‪ ,‬ו ל א א מ ר ה ‪ :‬ה ר י אין זו ש כ ח ה ‪ . . .‬ה ר י זו שכחה‪ ,‬א ל א שנתה‪ :‬יש ל ו‬
‫בראשו‪ ,‬ואין ל ו בראשו‪ ,‬כ ל ו ס ר ‪ ,‬ל פ י הת״ק יש ל ו ל ב ע ה ״ ב בראשו‪ ,‬ו א ס ו ר לעניים ל נ ק פ ם ‪ ,‬ו ל פ י ד״מ אין‬
‫ל ו בראשו והעניים סותרים ב ה ם ‪.‬‬
 ‫פאה פ״ג עמ׳ ‪54‬‬ ‫‪172‬‬
‫הראשונים היו חובטים זיתיהם‬ ‫ו ז ה ו ש א מ ר ו ב ס פ ר י הג״ל‪:‬‬ ‫השיגו אותו המקלות‪ ,‬הוא לעניים‪.‬‬
‫ו ה י ו נ ו ה ג י ם ב ה ם עין י פ ה ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ש א י ר י ם ה ר ב ה ז י ת י ם ב ר א ש הזית(‪ .‬מ י כ א ן א מ ר ו ה ז י ת ש ה ו א‬
‫והכוונה איפוא‬ ‫)כ״ה בכת״י ברלין ו מ ד ר ש חכמים(‪.‬‬ ‫מתני׳‬ ‫וכול׳‬ ‫עומד וכו׳ אינו שכחה‬
‫המשנה‪ ,‬ל ד ב ר י ד״מ‪ :‬מ ש ת ל ך המחבא‪ ,‬כ ב ר א ץ ל ו ל ב ע ה ״ ב בראשו‪.‬‬ ‫לסוף‬
‫ו ע ״ פ ז ה ת ת ב א ר ה ם ו ג י א ב ג י ט ץ ) ס ״ א א׳(‪ .‬וכן ש נ ו ש ם ב מ ש נ ת נ ו ) נ ״ ט ב׳(‪ :‬ע נ י ה מ נ ק ף‬
‫עני‬ ‫ו פ י ר ש ה ר ״ מ ) פ ״ ו מ ה ׳ ג ז י ל ה הי״ג(‪:‬‬ ‫הזית‪ ,‬מ ה ש ת ח ת י ו ג ז ל מ פ נ י ד ר כ י ש ל ו ם ‪.‬‬ ‫בראש‬
‫ו ב ת ו ס פ י ד י ״ ד ) ש ם ם ״ א א׳(‪ :‬ע נ י ה מ נ ק ף ו כ ו י ‪,‬‬ ‫שכחה‪.‬‬ ‫של‬ ‫ב ר א ש הזית זיתים‬ ‫המנקף‬
‫וכו׳‪.‬‬ ‫בעה״ב‬ ‫שהניח שם‬ ‫פא ה‬ ‫של‬ ‫וחיבט הזיתים‬ ‫ב ר א ש הזית וחובט הזית‪,‬‬ ‫עומד‬ ‫פי׳‬
‫ולפי הפירושים ה ל ל ו קשה כ י צ ד ל ק ט אותם ר ב כהנא )עיי״ש בגמרא(‪ ,‬ומה ל ו ל ש כ ח ה ולפאה‪•!.‬‬
‫א ב ל לפי דברינו ניחא ש ר ב כהנא י ד ע ש כ ל מה שמניח בעה״ב בראש האילן הוא כ א מ ת ה פ ק ר‬
‫א ף ל ע ש י ר י ם )ולא חשש כ ל ל ש מ א ‪ p‬שכחה(‪ ,‬א ל א שחזקת ע ש י ר ש ל א י ט פ ס ע ל ר א ש האילן כ ד י‬
‫לזכות כשיורים‪ ,‬וממילא העניים זוכים בהם‪.‬‬
‫צ ״ ל ‪ :‬ו ח ט א ‪ ,‬בגי׳ ד ו כ י ״ ע ‪ .‬ו ש מ א צ ״ ל ‪ :‬ל ח ט ו א נ ו ח ט א א ו ש נ ת כ ו ץ‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫חטא‬ ‫ו ל א‬ ‫‪.52‬‬
‫עיץ להלן נזיר ם״ג הי״ד ובמקבילות‪.‬‬ ‫לחטוא[ ולא חטא‪.‬‬
‫ב מ ש נ ת נ ו ) פ ״ ז מ״ב(‪ :‬ז י ת ש י ש ב ו מ א ת י ם ו ש כ ח ו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בו‬ ‫התחיל‬ ‫שלא‬ ‫בזמן‬ ‫‪.54‬‬
‫ב מ ה ד ב ר י ם א מ ו ר י ם בזמן ש ל א ה ת ח י ל ב ו ‪ ,‬א ב ל א ם ה ת ח י ל ב ו א פ י ׳ כ ז י ת ה נ ט ו ש ה‬ ‫אינו שכחה‪.‬‬
‫אמורים״‬ ‫דברים‬ ‫ש״במה‬ ‫משנתנו משמע‬ ‫של‬ ‫פשוטה‬ ‫ולפי‬ ‫שכחה‪.‬‬ ‫לו‬ ‫יש‬ ‫ושכחו‬ ‫בשעתו‬
‫לזית שיש בו םאתימ‪ ,‬והמשגה מגבילה א ת ההלכה ואומרת שאימתי א מ ר ו זית ש י ש ב ו‬ ‫דבוק‬
‫םאתים אינו שכחה דווקא ב ש ל א התחיל בו‪ ,‬א ב ל התחיל בו א פ י ל ו יש בו מאתים ה ר י זה ש כ ח ה ‪,‬‬
‫דווקא‬ ‫ולטי זה ה ה ב ד ל ב ץ זית נטופה ו כ ץ ש א ד אילנות הוא‬ ‫ב ז י ת נ ט ו פ ה ה ד ץ כן‪.‬‬ ‫ואף‬
‫וכן‬ ‫ובשאר אילנות שכחה‪.‬‬ ‫שבנטופה אינה שכחה‪,‬‬ ‫ה ת ח י ל בו‪,‬‬ ‫שאץ בו םאתים ולא‬ ‫בזית‬
‫פירשו ה ר ״ ש והרא״ש )פ״ז מ״ב( ב ד ר ך שמא‪ ,‬ואמרו שהתופםתא ש ל נ ו חולקת ע ל ה מ ש נ ה ) ע י י ן‬
‫ג‬ ‫ו ע י ץ מ ״ ש ב ז ה ב פ א ת ה ש ל ק ס י ׳ י ״ א ‪ ,‬ס׳״ק י ״‬ ‫להלן(‪ ,‬ו ע י ץ ג ם ר א ב ״ ד פ ״ ה מה׳ מ ת נ ״ ע הכ״ד‪.‬‬
‫ועיץ שיטת ה ר ״ מ והירושלמי להלן‪.‬‬ ‫י״א‪.‬‬ ‫אות‬

‫כאן מ פ ו ר ש שאם נ ש א ר בזית סאתימ א ץ זו שכחה‪ ,‬א פ י ל ו‬ ‫ב ו ם א ח י ם‪.‬‬ ‫שיהא‬ ‫ע ד‬ ‫‪.55‬‬

‫אכל‬ ‫והרא״ש הנ״ל•‬ ‫הר״ש‬ ‫שכתבו‬ ‫כפי‬ ‫למשנתנו‪,‬‬ ‫גמור‬ ‫בניגוד‬ ‫וזו היא‬ ‫התחיל בו‪,‬‬ ‫אם‬
‫ב י ר ו ש ל מ י א מ ר ו ) פ ״ ז ה״ב(‪ :‬א ב ל א ם ה ת ח י ל ב ו ו כ ר ‪ « .‬ה א א ם י ש ב ו ם א ת י ם ו ש כ ח ו א י נ ו ש כ ח ה‬
‫הדא‬ ‫על‬ ‫לא‬ ‫ה ת ח י ל ו ב ו א פ י ל ו י ש ב ו ם א ת י ם שכחה(•‬ ‫במשנתנו מוכח שאם‬ ‫והרי‬ ‫)כלומר‬
‫כ ל זית שיש לו שם בשדה כזית נטופה ו כ ר ‪ ,‬עליה ) כ ל ו מ ד ‪,‬‬ ‫איתאמרת‪ ,‬א ל א ע ל הדא קדמייתא‪.‬‬
‫על‬ ‫אלא‬ ‫בו םאתים‪,‬‬ ‫ע ל זית שיש‬ ‫משנתנו אינו מוסב‬ ‫ו כ ר ״ של‬ ‫אמורים‬ ‫דברים‬ ‫ה״במה‬
‫זית נטופה( הא א ם יש בו םאתים ו כ ר )כלומר‪ ,‬ועכשיו מ ו ת ר לדייק‪ :‬הא א ם יש ב ו ם א ת י ס‬
‫וכן כ ת ב ה ר ״ מ ב פ י ה ״ מ כ א ן ‪:‬‬ ‫ו ל פ י ז ה מ ת א י מ ה ה מ ש נ ה ש ל נ ו ל ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬ ‫ו ש כ ח ו אינו שכחה(‪.‬‬
‫ו כ ב ר ב א ר ו ב ת ל מ ו ד ובתוספתא כי מה ש א מ ר במה דברים אמורים חוזר ע ל משנה ראשונה ‪ p‬ה פ ר ק ‪,‬‬
‫ס ד ו ר ה ד ב ר י ם כן‪ ,‬כ ל ז י ת ש י ש ל ו ש ם ב ש ד ה כ ז י ת ו ע ט ו פ ה ב ש ע ת ו ו ש כ ח ו א י נ ו ש כ ח ה ‪,‬‬ ‫דהיה‬
‫ועיץ‬ ‫‪ p a‬ש ל א ה ת ח י ל ב ו א ב ל א ם ה ת ח י ל ב ו ו ש כ ח ו ה ר י זה ש כ ח ה ע ד ש י ה י ה ב ו ם א ת י ם ‪.‬‬ ‫בד״א‬
‫ברדב״ז ובכ״מ שם‪.‬‬ ‫בפ״ה מה׳ מ ת נ ״ ע ה כ ״ ד ובמהרי״ק‪,‬‬

‫ב ר ם מ פ י ר ו ש ו ש ל ר ב ע ו ה ל ל ל ס פ ר י )כי תצא‪ ,‬פ ״ ג ע״ג( למדתי שהוא פ ר ש א ת מ ש נ ת נ ו‬

‫םאתיס‬ ‫דעושה״‬ ‫א ח ר ת לגמרי‪ ,‬שכן הוא כ ו ת ב שם‪ :‬״זית שיש ב ו םאתים‪ ,‬דהייגו‬ ‫בדרך‬

‫״ עיין במאירי ניטין שם‪ ,‬עם׳ ‪.239‬‬

‫)והסופרים השטיטוה מפגי ש ח ש ב ה ‪-‬‬ ‫חו היא ה ת ח ל ת ה ב ר י י ת א שלנו‬ ‫»• כ י ה ב נ ו ם ח הרשים‪.‬‬
‫ל פ י ס ק א של המשנה‪ ,‬כ ר ג י ל בירושלמי(‪ .‬והירושלםי כיוון ל ס י פ א ‪ :‬ע ד שיהא ב ו סאתיט‪.‬‬
‫»• ע צ ם הפירוש ‪,‬שיש בוי כוונתו ‪.‬שעושה׳ אין ב ו משום ד ו ח ק כ ל ל ‪ ,‬שהרי כ ן א מ ר ו ב ס ש נ ת נ ן‬
 ‫‪,‬‬
‫‪173‬‬ ‫פאה פ״ג עמ ‪54‬‬
‫זיתים ושכחו אינו שכחה‪ ,‬דכיץ דהוי חשוב כך )צ״ל‪ :‬כל( כך‪ ,‬דעביד כולי האי‪ ,‬דעתיה‬
‫עילויה ואינו שכחה‪ .‬בד״א ב ז ק שלא התחיל וכר‪.‬״ ולס״ז מתפרשת משנתנו כפשוטה‪ ,‬שהרי‬
‫מנתה )במ״א( זיתים המםויימים במעשיהם ובמקומם‪ ,‬והופיפו עליה במ״ב זית אחר המסויים‬
‫במעשיו)כלומד‪ ,‬זית שעושה מאתים(‪.‬״ ומעתה זית הראוי לעשות םאתים אץ בו שכחה מפני שהוא‬
‫מםויים‪ ,‬ודעתיה עלוי‪ ,‬ואפילו נשרה הרוח חלק מזיתיו‪ ,‬עדיץ הוא מםויים והולכים אחרי דוב שנים‪,‬‬
‫כמפורש בירושלמי)פ״ז ה״א‪ ,‬כ׳ ע״א(‪ .‬ולפי פירוש זה אץ שום מתירה בץ המשנה והתופםתא‪,‬‬
‫ושתיהן שונות שכל זית מםויים במעשיו אם התחיל בו בטלה חשיבותיה‪ ,‬ובלבד שלא ישארו‬
‫םאתים ממש על האילן‪ .‬והתחלת המסיקה אינה מבטלת אלא את הסתיימות האילן‪ ,‬אבל לא את‬
‫שיעור הסירות הנשארים‪ ,‬שיעור המונע את השכחה אף בקמה ובעומר‪ .‬ברם מן הירושלמי‬
‫שהעתקנו בתחילת דברינו מוכח שבא״י לא סירשו ק ‪.‬‬
‫‪ . 5 6 - 5 5‬ה ז י ת ש ה ו א ע ו ד ש ל ש ש ו ר ו ת וכר‪ .‬צ״ל‪ :‬הזית שהוא עונכמד נעל[‬
‫שלש שורות וכר‪ ,‬עיץ בשנו״ם‪ .‬ובמשנתנו)ס״ז מ״ב(‪ :‬ז י ת שנמצא עומד ב י ן שלש שורות‬
‫של שני מלבנים וכר‪ .‬ובפפרי)כי תצא פי׳ רס״ד‪ ,‬עמ׳ ‪ :(301‬ה ז י ת שהוא עומד על שלש‬
‫שורות של שני)בילקוט‪ :‬שלש( מלבנים וכר‪ .‬ופירושו‪ ,‬שמשני צדי הזית נמצאים שני מלבנים‬
‫)רבועים(‪ ,‬ובכל אחד שלש שורות של זיתים‪ ,‬אינו שכחה‪ ,‬מפני שהאילנות ש ק הצד הכתירוהו‪.‬‬
‫עיץ מ״ש הר״מ בפיה״מ ובפ״ה מה׳ מתנ״ע הכ״ה‪ ,‬ובר״ש למשנתנו‪ ,‬ובפאת השלחן פי׳ י״א ם״ק‬
‫ד׳‪ ,‬ובמה״פ פ״ז ה״ב ד״ה כיני‪ ,‬ומ״ש בפירוש הקצר‪.‬‬
‫אבל ר׳ יוחנן פירש בירושלמי )כצ״ל שם במקום ״ר׳ יופי״‪ ,‬כמו שהגיה הרא״פ ועוד(‪:‬‬
‫״בזית נודיץ היא מתניתא״‪ ,‬ולדבריו אנו עוסקים כאן בזית המםויים )״הזית״‪ ,‬כגי׳ התופפתא‬
‫חזםסרי(‪ ,‬והחידוש הוא שאינו בטל לגבי הזיתים המקימים אותו‪ ,‬ולא עוד אלא שהירושלמי‬
‫מפרש שלשיטה זו אף שאר הזיתים שמסביבו אינן שכחה‪ ,‬עיי״ש‪ .‬ועיץ מ״ש הרי״ן אסשטץ‬
‫במבוא לנומח המשנה‪ ,‬עמ׳ ‪ 92‬ואילך‪ ,‬דברים נכוחים‪.‬‬
‫‪ .56‬ב ז מ ן ש א י ן מ כ י ר ו וכר‪ .‬ירוש׳ פ״ז ה״ב )כגי׳ כי״ר וכי״פ‪ .‬ולפנינו בטעות‪:‬‬
‫בשהיה מכירו(‪ .‬ובבא זו מדברת בכל הזיתימ‪ ,‬ושונה‪ :‬במה דברים אמודימ שיש שכחה לזית‬
‫דעלמא‪ ,‬ב ז ק שאינו מכירו‪ ,‬אבל אמ הוא מכירו‪ ,‬והוא מםויים בדעתו‪ ,‬אץ לו שכחה‪ ,‬וחוזר‬
‫לאחוריו אסילו מאה אמה‪ ,‬עיץ בירושלמי דס״ז‪.‬‬
‫‪ .58‬ו ע נ י י ם נ ו ט ל י ן א ת ה א ש כ ו ל ו ת ו א ת ה ע ו ל ל ו ת ‪ .‬פירש בח״ד שאנו‬
‫עוסקים כאן כשהםקיר את הכרם כשכבד נודעו העוללות‪ ,‬ואץ אדם מפקיד דבר שאינו שלו‪ ,‬עיץ‬
‫במשנתנו םס״ז ולהלן הי״ג‪ .‬ושוב הקשה ק הברייתא בב״ק )כ״ח א׳‪ ,‬שם צ״ד א׳‪ ,‬נדרים מ״ד ב׳(‬
‫שמשמע ממנה שאם זכה בכרם הפקר של אחרים פטור ק העוללות אפילו אם הסקיר כשכבד נודעו‬
‫בו העוללות‪ ,‬ותירץ שפטור ק הכל )ד״מ םם״ה מה׳ מתנ״ע( הוא לאו בדווקא‪ ,‬והכוונה היא רק‬
‫לפאה ולקט עיי״ש‪ .‬ועיץ מ״ש להלן שר ‪. 6 3 - 6 2‬‬
‫ובתשה״ג הוצ׳ ר״ש אסף)ירושלים תרפ״ט עמ׳ ‪ (96‬אנו מוצאים תשובה לקויה בחפר בעניין‬

‫פ״ו מ״ז‪ :‬קמה שיש בה סאתים וכוי‪ ,‬והוסיפו שאפילו אין בה סאתים והיא ראויה לעשות סאתים אינה‬
‫שכחה‪ .‬וכן בספרי גפי׳ רפ״ג‪ ,‬עם׳ ‪ :(300‬בעושה סאתים‪ .‬מיכן אמרו העוםר שיש בו סאתים וכוי‪ ,‬ועל‬
‫פיו פירש רבינו הלל הנ״ל שם‪.‬‬
‫«« בירושלמי )פ״ז ה״א‪ ,‬כ׳ ע״א( פירשו במעשיו‪ ,‬שהוא עושה זיתיפ הרבה‪ ,‬וכן פירש הר״מ בפיה״ס‬
‫ובחיבורו )פ״ה מה׳ מע׳ש הכ״ג(‪ .‬וכנראה שאם הזית הוא צעיר וקטן יכול להיות מסויים‪ ,‬אפילו אם‬
‫עושה פחות ססאתים‪ ,‬אבל כל זית שעושה סאתים הוא ססויים‪ ,‬ומשנה ב' משלימה את משנה אי‪ .‬ולהלן‬
‫בירושלסי שם אסרו‪ :‬עד דיעביד ארבעה כיפליסין? ואין כיפליסין אלא כיפרוסין )בהחלפת רי״ש‬
‫ולמי״ד הרנילה מאד בסלים זרות(‪ ,‬והיא פדה ידועה )‪ .(K&TPOS‬חהו פירוש הירושלםי לזית בישני‬
‫שעושה פי ארבע משאר הזיתים שבצדו‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫פאה פ״ג עמ ‪54‬‬ ‫‪174‬‬
‫זה‪ ,‬ו א נ י מ ש ל י ם ב ס ו ג ר י י ם א ת ה ח ס ד ע ״ ט ה ש ע ר ה ג ר י ד א ‪ « 5 :‬ו ש ש א ל ת ם ה א ד א מ ד י נ ן ) ש ב ת ם ״ ח‬
‫ד א ל מ א ל א מיחייב בפיאה‪ ,‬ואמרינן )ב״ק צ ״ ד א׳ ועוד( א י ל א ת ע ז ב‬ ‫ב׳( ש ו מ ר ל מ ע ו ט י הפקר‪,‬‬
‫י ת י ד א ל מ א לי‪ ,‬ל מ פ ק י ד א ת כ ד מ ו ‪ ,‬ד א ל מ א מחייב ב פ י א ה ו כ ר ‪ ,‬ל א קשיאן אהדאדי‪ ,‬ו ל א דמיא ה א‬
‫ל ה א ‪ ,‬ש א ם ה פ ק י ד א ד ם א ת כ ר מ ו ו ב ז ב ז ו ה ו ב נ י א ד ם ל א ‪1‬מי[חייב ב פ י א ה ‪ ,‬ד כ ו ל י ה ה ו ה ל י ה כ פ י א ה‬
‫ו ת נ י א ב ע ל ה ב י ת ש נ ה פ ק י ד א ו ט כ ר מ ו ע ש י ר י ט נ ו ט ל י ן א ש כ ו ל ו ת נעניים[ נ ו ט ל י ן א ש כ ו ל ו ת‬ ‫וכר‪,‬‬
‫א ב ל א ם ה פ ק י ר ו ש כ ל המחזיק והציל שזכה‪ ,‬נוהשכים ל ב ו ק ר ו[קידם הוא נובצרן[‬ ‫ועוללות‪,‬׳•‬
‫ל נ ע צ מ ו ‪ ,‬ח י י ב ב פ י א ה ד ק ר י נ ן ביה[ שדך‪,‬ל« כ י מ ה פ ק ר נ ה צ [ ל ת י ו נ א י נ ו א ל א מ ש ל א ח ר י ם [ ‪ ,‬ו ל ה כ י‬
‫תעזב יתירא נכדתניא המפקיר[ א ת כ ד מ ו והשכים ל ש ח ר ו ב צ ת ו חייב ב פ ר ט ובעוללות[‬ ‫אתא‬
‫]א[ונמי««‬ ‫נמצא נשמר למעוטי הפקר שבזבזוהו עוברים‪.‬‬ ‫ו ב ש כ ח ה ו ב פ י א ה ו פ ט ו ר מן ה מ ע ש ר ‪.‬‬
‫ו כ ג ר א ה שהגאון ל א ע מ ד כ ל ל ע ל‬ ‫ע ש ב י ם שמגהגן ב א ו ת ו מ ק ו פ ל ה י ו ת ה פ ק ר ‪ ,‬כגון ה ח צ ב ו כ ר ‪.‬‬
‫הפתירה שבץ התופפתא שלגו וכץ הברייתא שבבבלי‪ ,‬אלא פירש רק את ההבדל בץ זכו אחרים‬
‫ו מ ה ש כ ת ב ת י ב ע ג י ץ ז ה ב ת ם ״ ד ח ״ א ע מ ׳ ‪37‬‬ ‫ש פ ט ו ר י ם מן ה פ א ה ו כ ץ ז כ ה ב ע צ מ ו ש ח י י ב ב ס א ה ‪.‬‬
‫ב ט ל ומבוטל‪.‬‬

‫ב מ ש נ ת נ ו ) פ ״ ז מ״ד(‪ 5‬א פ י ש ל ה כ ת ף א ו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫נטף‬ ‫לה‬ ‫ואין‬ ‫כתף‬ ‫לה‬ ‫יש‬ ‫‪.59‬‬
‫ו כ ל זה ח ס ד ב נ ו ס ח א ו ת מ ט י פ ו ס א ״ י ) ל ו ‪ ,‬ק ו י פ מ ן ‪ ,‬ג נ י ז ה ו ע ו ד ‪ ,‬ו ע י ץ מ ״ ש‬ ‫נ ט ף ש ל ב ע ל הבית‪.‬‬
‫וכ״ה‬ ‫ובחו״כ ובספרי כנוסח התוספתא‪.‬‬ ‫במלא״ש בשם ר ׳ יוסף אשכנזי(‪ ,‬ונוסף ע ״ פ הבדייתות‪.‬‬
‫בירושלמי רה״ד‪.‬‬
‫ס פ ק‬ ‫אבל בכי״ע‪:‬‬ ‫וכ״ה בד‪ ,‬ובספרי‪.‬‬ ‫עניים‪.‬‬ ‫של‬ ‫הוא‬ ‫הדי‬ ‫לאו‬ ‫ואם‬ ‫‪.60‬‬
‫ופי׳ ב ר א ב ״ ד לתו״כ שם )פ״ח םע״א(; ס פ ק ה י א‬ ‫לעניים‪ ,‬וכ״ה במשנתנו ובפפרי כי״ר ובתו״כ‪.‬‬
‫נ ר א ה לי א ם מצא בגתו א ו ב כ ר ם שלו עוללת‪ ,‬ו ל א ידע מאץ היא הרי היא לעניים‪ ,‬ו ל א‬ ‫לעניים‪.‬‬
‫‪p‬‬ ‫א ב ל ב ר ״ ש ) פ ״ ז מ ״ ד ( ד ו ח ה פ י ר ו ש זה ו מ ו כ י ח‬ ‫ש מ א מן ה א ש כ ו ל נ ש ב ר ה ו נ פ ל ה ‪.‬‬ ‫אמרינן‬
‫והוא פ י ר ש‬ ‫) ו ק מ פ ו ר ש להלן הי״ד( ש ב כ ג ץ ד א א ץ חוששין שמא ש ל עניים ה ם ‪ .‬״‬ ‫הירושלמי‬
‫שספק‪ ,‬פ י ר ו ש ו פ פ ק י ש ל ו כ ת ף ו נ ט ף ‪ ,‬ס פ ק א ץ ל ו ו כ ר ‪ .‬וכן פ י ר ש גם ה ר א ב ״ ד כ פ ו ף ד ב ר י ו ש ם ‪,‬‬
‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫וכן ב מ י ו ח ס ל ה ר ״ ש ל ת ו ״ כ ו ע ו ד ‪.‬‬
‫הפירוש המחוור הוא ע ל פי הר״מ‪ ,‬שמן ה ש ד ר ה ש ל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כחף‬ ‫זהו‬ ‫אי‬ ‫‪.61-60‬‬
‫ה א ש כ ו ל מ ת פ צ ל י ם שריגים סמוכים זה לזה‪ ,‬והעליונים ש ע ל יד העוקץ הם יותר עבים‪ ,‬ו א ע פ ״ י‬
‫ש ה ם מ ל א י ם ע נ ב י ם א י נ ם י ו ר ד י ם ל מ ט ה ‪ ,‬א ל א ע ו מ ד י ם ב ר ו ח ב זה ע ל ג ב זה‪ ,‬ו ג ר א י מ כ כ ת פ י ה א ש כ ו ל ‪.‬‬
‫א ב ל ה נ ט ף הוא הצד התחתון ש ל ה א ש כ ו ל והוא מ ל א עגבים והם גראים כגוטפים זה ע ל גבי זה‪.‬‬
‫ו ב מ י ו ח ם ל ה ד ״ ש ל ת ו ״ כ מ ב א ר א ת מ ה ו ת ה ע ו ל ל ת ‪ :‬ו ה פ ס י ג י ם ה ם ב ד ו ח ק זה ע ל ג ב ז ה ו נ ק ר א כ ת ף ‪,‬‬
‫ע ו ד יש א ש כ ו ל ו ת והפסגים ש ל ה ם א ר ו כ י ם ואינן מ פ ו צ ל ץ ב ס ו פ ן‬ ‫ש כ ל אחד סומך ומכתף א ת חבירו‪.‬‬
‫כ ל כ ך ‪ ,‬א ב ל מ ח ו ב ר י ם זה א צ ל זה‪ ,‬א ל א ש א ץ ע נ ב י ם ד ח ו ק י ם ו ר צ ו פ י ם י ח ד ‪ ,‬ז ה ו נ ט ף ש כ ל א ח ד‬
‫וגם הוא מ א ש כ ו ל ו ת חשובץ‪ ,‬א ב ל א ם יש פסיגץ ק צ ר י ם ורחוקים זה מזה ע ד‬ ‫גוטף ע ל חבירו‪.‬‬
‫ש ה ש ד ר ה ש ל א ש כ ו ל נ ר א י ת ב נ ת י ם ‪ ,‬וכן נ ט ף ‪ ,‬פ ם י ג ץ א ר ו כ י ם מ ר ו ח ק י ם זה מזה ו ש ד ר ה ש ל א ש כ ו ל‬
‫נ ר א י ת ב נ ת י ם ‪ ,‬ה נ ה ו הוויין ע ו ל ל ו ת ‪ ,‬ש ז ה א י נ ו נ ק ר א ל א כ ת ף ו ל א נ ט ף ‪ ,‬ו כ ו ׳ ו א ם פ ם ק ל ע נ י י ם ‪.‬‬
‫ועיין ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫ספק א ם נ ר א י ת שדדה בנתים‪ ,‬כ ג ץ נ ר א י ת ואינה נראית במקצת‪.‬‬

‫»• ל א ה ת ח ש ב ת י ב מ ל י ם שהר״ש א ט ף םימן אותן בקו‪ ,‬כ ל ו מ ר ב מ ל י ם שאינן ב ר ו ר ו ת בכת׳יי‪.‬‬

‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב ל פ א ה ו פ ר ט ל א נזכרו שם‪ ,‬מפני ש ה פ ק ר פ ט ו ר מ ה ם ‪.‬‬
‫ושמא מקורו מכאן‪.‬‬ ‫״ עיין ב ר י ס ספ׳׳ה מה׳ מתניע‪.‬‬
‫»• כ ת י ב ר נ י ל א צ ל הנאוניס ב מ ק ו ם אי נמי‪.‬‬
‫הכי‬ ‫ובלאו‬ ‫ב ב א ו ר כוונת ה ר א ב י ד ‪.‬‬ ‫ו ב ר ד ב י ז שם‬ ‫מתניע הכיו‪,‬‬ ‫בהשנות פ י ר מה׳‬ ‫ועיין‬
‫אין ס ת י ר ה משם‪ ,‬ו ה ט ע ם שאין ה ל ו י חושש ל ע ו ל ל ו ת הוא םשום ש ב ע ה י ב אינו חשוד ל ת ת ל ו ע ו ל ל ו ת ‪ ,‬ו א ‪0‬‬
‫הוא ס פ ק ללוי‪ ,‬ה ר י ל ב ע ה י ב וודאי הוא‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪175‬‬ ‫פאה פ״ג עמ ‪55-54‬‬
‫ברכינו הלל‬ ‫ו כ ן מ ע ת י ק מן ה ת ו ס פ ת א‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בשזרה‬ ‫המחוברות‬ ‫סםיגין‬ ‫‪.61‬‬
‫ב ם י ג י ף ל המחוברות‬ ‫ובכי״ע‪:‬‬ ‫ל ם ס ר י ת צ א ) ס ״ ג ע״ד(‪«,‬ל ו ז ה ו ה ש מ ש ל ב נ י א ״ י ל ש ד ר ה ‪.‬‬
‫וכ״ה )כלומר ״בשדרה״( בד‪ ,‬בסיה״ג לטהרות הנ״ל )בהערה(‪ ,‬ב ר ״ מ ס ״ ד מהי מ ת נ ״ ע‬ ‫בשדרה‪.‬‬
‫ובירושלמי‬ ‫הי״ח‪ ,‬ב ר ״ ש ) ס ״ ז מ ״ ד ( ‪ ,‬ב מ י ו ח ס ל ו ל ת ו ״ כ ‪ ,‬ע ״ ז ע ״ א ‪ ,‬ו ב כ ס ו ״ ס ס נ ״ ב ע מ ׳ ת ש ט ״ ו ‪.‬‬
‫וסירוש התוםסתא‬ ‫ו ע י ץ א ה צ ו ״ י ש מ ע מ ׳ ‪2.62‬ל‬ ‫ס ״ ז ה ״ ד ‪ :‬א י ז ו ה י א כ ת ף ‪ ,‬ס ס י ג ץ ז ו ע ל ג ב י זו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ב ם ס ר י ה א ז י נ ו ס י ׳ ש נ ״ ז ע מ ‪ :425‬מ ה ס מ ג ה ז ו מ ו ס ר ש ת מן ה א ש כ ו ל ו א י נ ה‬ ‫כתבנו ל ע י ל בסמוך‪.‬‬
‫מופרשת וכר‪.‬‬
‫ל י ש ר א ל ו כ ר ‪ .‬ד ״ מ פ ״ ד מה׳ מתנ״ע הכ״ה‪ ,‬כפו״מ פ נ ״ ב‬ ‫כרמו‬ ‫שמכר‬ ‫‪ .62‬ג ו י‬
‫עמ׳ תשט״ז‪.‬‬
‫ולכאורה צריך‬ ‫ש מ כ ר ו כ ר ‪ .‬ב ב א זו ליתא ב ר ״ מ ובכפו״פ הנ״ל‪.‬‬ ‫וישראל‬ ‫‪.63-62‬‬
‫לפרשה שמכר אותו לפני שנודעו העוללות‪ .‬א ב ל בצפנת פענח פ ״ ד הכ״ב מפרש שלשיטת הר״מ‬
‫א ץ ב צ י ר ת הגוי מ ח י י ב ת ב ע ו ל ל ו ת ‪ ,‬ו מ ו כ י ח ש ל ר ב י נ ו ) ע י י ״ ש ב ר ״ מ ה כ ״ ד ( ״ א ץ ל ע נ י י ם ב ע ו ל ל ו ת‬
‫ק ו ד ם ה ב צ י ר ״ ‪ ,‬פ י ר ו ש ו ק ו ד ם ה ב צ י ר מ מ ש ) ו ל א ק ו ד ם זמן ה ב צ י ר ‪ ,‬ע י ץ ב י ר ו ש ל מ י ש ם ( ‪ ,‬ו מ פ ר ש‬
‫כן גם א ת ל ש ץ התופפתא ל ע י ל הי״א‪ ,‬שהיא בדווקא‪ .‬ו א ץ עניים נוטלין א ת העוללות לפני שלקחו‬
‫ומ״ש ע ל הר״מ שם‬ ‫א ת האשכולות‪ .‬וכן כ נ ר א ה פ י ר ש א ת התופםתא גם במהרי״ק ש ם בהכ״ה‪.‬‬
‫ה כ ״ ד ‪ ,‬כ ן מ ס ו ר ש ב ר ״ ש כ ת ״ י מ ב י א ו ב מ ל א ״ ש ) ס ״ ז מ ״ ה ( ‪ :‬ד ר ״ י ס ב ר שאין ל ע נ י י ם כ ל ו ם ע ד א ת ר‬
‫בצירה‪ ,‬ור״מ ס ב ר דיש להם‪ .‬ובירושלמי)םה״ה( ט ע ם אחר‪ .‬ועיץ מ ״ ש במשנה ראשונה פ ״ ז מ״ז‪,‬‬
‫א ב ל עדיין א י נ ו מ י ו ש ב ל מ ה ה ש מ י ט ה ר ״ מ ב ב א זו‪.‬‬
‫ועיץ לעיל ס״ב‬ ‫ד ״ מ וכפו״פ הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שותפין‬ ‫שהיו‬ ‫וגוי‬ ‫ישראל‬ ‫‪.63‬‬
‫ו ד ט ומ״ש‪.‬‬
‫וק‬ ‫ובכי״ע‪ :‬ל א הקדיש ו כ ר ‪,‬‬ ‫וכ״ה בד‪.‬‬ ‫ה ע ו ל ל ו ת וכר‪.‬‬ ‫את‬ ‫יקדיש‬ ‫‪ .65‬ל א‬
‫ועיץ במשנה ראשונה פ ״ ז מ״ח‪.‬‬ ‫הגיה הגר״א‪.‬‬
‫ועיין ב מ ש נ ה‬ ‫כלומר‪ ,‬ואפילו הקדישן אינו מוקדשים‪.‬‬ ‫מ ק ד י ש וכר‪.‬‬ ‫‪ .66‬ש א י ן א ד ם‬
‫ועיץ ירושלמי כאן ה״ח ובמקבילה בסםחים‪.‬‬ ‫פ״ז מ״ז ובריבמ״ץ ובר״ש שמ‪.‬‬
‫וכן ב י ר ו ש ל מ י ) ה ״ ד ‪ ,‬כ ׳ ע ״ א ( ‪:‬‬ ‫וכ״ה ב כ ל הנומחאות‪.‬‬ ‫ע נ ב י מ וכר‪.‬‬ ‫לו‬ ‫שנתמנו‬
‫ובר״מ פ ״ ד מה׳‬ ‫ו ע י ץ מ ״ ש ל ה ל ן מ ע ש ר ו ת פ ״ ג ש ר ‪.44‬‬ ‫בן ל ו י שנתמנה ל ו מ ע ש ר ט ב ל ו כ ר ‪.‬‬
‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫מ ת ג ״ ע הכ״ו‪ :‬שנתנו ל ו מ ע ש ר ט ב ל ו כ ר ‪.‬‬
‫וכ״ה בהשגות הראב״ד ע ל הר״מ הנ״ל‪.‬‬ ‫ע נ י י ם הן‪.‬‬ ‫של‬ ‫חושש שמא‬ ‫‪ .67‬א י נ ו‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י ש ם ‪ :‬ה ר י זה ע ו ש ה א ו ת ן ת ר ו מ ת מ ע ש ר ב מ ק ו ם א ח ר ‪ ,‬ו ז ה מ ת א י ם ל ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ואין א נ ו‬
‫והקשו בירושלמי שם‪ :‬ועוללות ל א ש ל ע נ י הוא‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫חוששימ אסילו ל ש מ א ה י ו ש ל עניים‪.‬‬
‫ו א ע ס ״ י שאין ב ע ה ״ ב ח ש ו ד ל ג ז ו ל מן ה ע נ י ו ל ת ת ל ל ו י ‪ ,‬מ ״ מ מ כ י ץ ש א נ ו ר ו א י ם ש ק ע ו ל ל ו ת ‪,‬‬
‫ק המעשר‪ ,‬וכיצד יכול לעשותו מעשר ע ל‬ ‫נחשוש שמא החליף א ת ם בעה״ב‪ ,‬ועוללות פטורות‬
‫)ב״ה בכי״ר ובהשגות הנ״ל( הנקרצות עם‬ ‫מן‬ ‫ומתרץ הירושלמי‪ :‬א נ י אומד‬ ‫מקום אחר‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬אין ע ו ל ל ו ת כ ש ק ל ע צ מ ן מ ו כ י ח ו ת ש ה י ו ש ל ע נ י י ם ‪ ,‬ש ה ר י ישנן ע ו ל ל ו ת‬ ‫האשכולות נק[‪.‬‬
‫ק‬ ‫שהן נ ק ר צ ו ת ע ם ה א ש כ ו ל ש ק ל ב ע ה ״ ב ) ם ״ ז מ ״ ד ( ‪ ,‬ו א ץ א נ ו ח ו ש ש י ם ש מ א ק נ ה ב ע ה ״ ב א ו ת ם‬

‫™ א ל א ששם בט״ס‪ :‬בשורה )במקום ‪.‬בשזרה״(‪ ,‬וכן נשתבש בירושלמי בכי״ר ב ב ב א של נטף‪.‬‬
‫ו ב ע ר ו ך ע ר ך כ ת ף ד ' פ ח ד ו רע״ו‪ :‬סיגין‪ ,‬וכ״ה ב כ פ ר פ פנ״ב‪,‬‬ ‫‪ 1‬ל וכ״ה בפיה״נ ל ט ה ר ו ת עמי ‪.129‬‬
‫עם' תשט״ו‪.‬‬
‫ו ב ה ע ר ו ת הרי״ן אפשטין )שם ה ע ׳ ‪ (24‬פ ק פ ק א ם‬ ‫« ועיין בפיה״נ ל ט ה ר ו ת הנ״ל‪ ,‬עמי ‪ 139‬ואילך‪.‬‬
‫התשובה ב ב י ת נכות ה ה ל כ ו ת ה״ב‪ ,‬עם׳ ‪ ,41‬היא ל ר ב האי‪ .‬א ב ל במלא״ש כ א ן פ ץ ס״ד ה ו ב א בפירוש‪:‬‬
‫ובתשובת שאלה בשם רבינו ה א י גאון ז״ל נ ס צ א כ ת ו ב וכוי‪ .‬ו ע ל פ י ה צ ר י ך ל ת ק ן א ת הלשון ב ב י ת נ כ ו ת‬
‫ה ה ל כ ו ת שם‪.‬‬
 ‫פאה פ״ג עמ׳ ‪55‬‬ ‫‪176‬‬
‫ו מ כ ל ש כ ן שאין א נ ו ח ו ש ש י ם ש מ א נ ת ן ל ה ם מ ת נ ו ת ע נ י י ם • נ ז ל ‪ ,‬א ל א ת ו ל י ם שהן‬ ‫העניים‪,‬‬
‫ו ל פ י זה אין ש ו ם ס ת י ר ה ב ץ ה ת ו ס פ ת א ו ה י ר ו ש ל מ י ‪,‬‬ ‫מן ה ע ו ל ל ו ת ש ב א ר כ ו ב ה ה נ ק ר צ ו ת ע ם ה א ש כ ו ל ‪.‬‬
‫ש א ף בשיטת הירושלמי הוא ד ב ר פשוט ש א ץ חוששץ ש מ א נתן כעה״ב ללוי מתנות עניים‪ ,‬א ל א‬
‫ש כ ל ה ש א ל ה ה י ת ה ש מ א נ ת ן ל ו ב ה י ת ר ע ו ל ל ו ת ש ק נ ה מן ה ע נ י י ם ‪ ,‬ו א י נ ו י כ ו ל ל ע ש ו ת ם ת ד ו ״ מ ‪.‬‬
‫ב ר ם ב ר ״ מ ) פ ״ ד מ ה ׳ מ ת נ ״ ע הכ״ו(‪ :‬בן ל ו י ש נ ת נ ו ל ו מ ע ש ר ט ב ל ו מ צ א ב ו ע ו ל ל ו ת נ ו ת נ ן‬
‫ועיין ב ה ש ג ו ת ש ם ‪.‬‬ ‫ואם נקרצת ע ם האשכול יש ל ו לעשות תרומת מעשר ע ל מקום אחר‪.‬‬ ‫לעני‪.‬‬
‫ו כ ב ר ה ר א י נ ו ל ע י ל ש מ ן ה י ר ו ש ל מ י אין ר א י ה ש א ם א י נ ה נ ק ר צ ת ע ם ה א ש כ ו ל ש ה י א ש ל ע נ י י ם ‪.‬‬
‫ה ש ע ר ת מ ק ב כ ״ מ ש ה ר ״ מ ג ד ם ב ת ו ס פ ת א כאן‪ :‬ח ו ש ש וכוי‪ ,‬ו פ ס ק כ ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ו ה ו ס י ף‬ ‫ומסתברת‬
‫א ת ה ה ל כ ה מן ה י ר ו ש ל מ י ש א ם ה י א נ ק ד צ ת ע ם ה א ש כ ו ל ‪ ,‬א י נ ו ח ו ש ש ‪ ,‬ו א פ י ל ו ל ע ש ו ת ה ת ר ו ״ מ מ ו ת ר ‪.‬‬
‫בירושלמי פ״ז ה״ח‬ ‫ה ע ר ל ה וכר‪.‬‬ ‫מן‬ ‫פטור‬ ‫להקדש‬ ‫כ ר ם‬ ‫הנוטע‬ ‫‪.68-67‬‬
‫ב פ ס ח י ם ם ״ ד ‪ ,‬ע י י ״ ש ( ‪ :‬ד ת נ י ה נ ו ט ע כ ר ם ל ה ק ד ש פ ט ו ר מן ה ע ר ל ה ו מ ן ה ר ב ע י ו מ ן‬ ‫)ובמקבילה‬
‫וסעם הפטור מפני‬ ‫ה ע ו ל ל ו ת ו כ ר ‪ ,‬ועיין מ ״ ש מ ה י ר ו ש ל מ י כ פ ש ו ט ו ‪ 442‬ו ל ה ל ן ע ר ל ה פ ״ א ה ״ ד ‪.‬‬
‫שכתוב ונטעתם ל כ ם פ ר ט להקדש )הד״ש פיריליאו(‪.‬‬
‫בירושלמי ערלה‪ ,‬פ ״ א ה״א‪ ,‬סי ע״ד‪ :‬כ ל שאץ ל ו ע ר ל ה א ץ ל ו רבעי‪.‬‬ ‫‪ .68‬ו מ ן ה ר ב ע י‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב י ר ו ש ל מ י פ א ה ו פ ס ח י ם ה נ ״ ל ‪ ,‬ו ב א ר ו ש ם שאין ק ד ו ש ת‬ ‫בשביעית‪.‬‬ ‫וחייב‬
‫ש ב י ע י ת מ פ ק י ע ה א ת ק ד ו ש ת ה ק ד ש ‪ ,‬א ל א ש ק ד ו ש ת ש ב י ע י ת גוהגת ג ם ב ה ק ד ש ‪ ,‬ו צ ר י ך ל פ ד ו ת א ת‬
‫והגזבר היה מחלפן )כלומד‪ ,‬א ת הדמים( ב י ד אחר‪ ,‬וחפירות והדמים נאכלים ב ק ד ו ש ת‬ ‫הפירות‪,‬‬
‫וכן בירושלמי שקלים ) פ ״ ד ה״א‪ ,‬מ ״ ח ע״א(‪:‬‬ ‫והדמים שבידי הגזבר מותרים לגמרי‪.‬‬ ‫שביעית‪,‬‬
‫ופי׳‬ ‫ההן ע ו מ ד מ ה ו ש י ז ר ע ל כ ן מ ת ח י ל ה ו כ ר ‪ ,‬ל א נ מ צ א כ ק ו מ ץ ע ל ה ש י ר י י ם ש א י נ ן נ א כ ל י ן ו כ ר ‪.‬‬
‫ואנו רואים ש א ע ם ״ י‬ ‫ה ר א ב ״ ד ) ח ו ״ כ ב ה ר פ ״ א ‪ ,‬ק ״ ו ע ״ א ( שהשיריים יהיו א ס ו ר י ם מ ח מ ת ספחים‪.‬‬
‫לעיל שם‬ ‫ב ש ב י ע י ת ל ע ו מ ר ) מ פ נ י ש ל א נ א ס ר ה ז ר י ע ת מ צ ו ה ב ש ב י ע י ת ‪ ,‬עיין‬ ‫לזרוע‬ ‫שמותר‬
‫ובירושלמי הנ״ל מרבינן ליה מקרא‪ :‬ו ש ב ת ה‬ ‫בירושלמי(‪ ,‬מ ״ מ ח ל ה ע ל הזרעימ קדושת שביעית‪.‬‬
‫והר״מ השמיט הלכה זו‪ ,‬ע י ץ‬ ‫ה א ‪ p‬ש ב ת לה׳‪ ,‬א פ י ל ו ד ב ר שהוא ל ה ׳ ק ד ו ש ת ש ב י ע י ת ח ל ה עליו‪.‬‬
‫ועיין ת ו ם פ ׳ מ נ ח ו ת פ ״ ד א ׳ ד ״ ה ש ו מ ר י ‪ ,‬ו ב מ נ ח ת ח י נ ו ך מ צ ו ה ש כ ״ ט ‪,‬‬ ‫במשל״מ ר י ש ה׳ שביעית‪.‬‬
‫ו ב ק ו מ ץ מ נ ח ה ב ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬
‫ה פ ר י ‪ .‬בד‪ :‬ל ב צ ו ר‬ ‫משיודע‬ ‫כרמו‬ ‫ל ב צ ו ר‬ ‫רשיי‬ ‫א ד פ‬ ‫מאימתי‬ ‫‪.6&-68‬‬
‫את כרמו בשביעית‬ ‫לקוץ‬ ‫א י ן אדם רשאי‬ ‫מאימתי‬ ‫ובכי״ע‪:‬‬ ‫ב ש ב י ע י ת וכר‪.‬‬ ‫כרמו‬
‫ולפ״ז הברייתא ש ל נ ו כ ב ״ ש )בשביעית ם ״ ד מ״י(‪ :‬מאימתי א ץ ק ו צ צ ץ האילן ב ש ב י ע י ת ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ו פ י ר ש ״ י ) ב ר כ ו ת ל ״ ו ב׳( ו ר ״ ש )במשנה שם(‪ :‬משיוציאו א ת‬ ‫ב ״ ש אומרים כ ל האילן משיוציא‪.‬‬
‫וצ״ל‪:‬‬ ‫ואולי הגידסא הנכונה היא לפנינו‪,‬‬ ‫הפרי‪ ,‬א ב ל ב ״ ה סוברים שם‪ :‬והגפנים משיגרעו‪.‬‬
‫הפרי‪ ,‬ופירשו ב י ר ו ש ל מ י ) ש ב י ע י ת שם‪ ,‬ל ״ ה ע״ד(‪ :‬גפנים משיגריעו‪ .‬א מ ד ד ׳ י ו נ ה‬ ‫מ שיג ר ע‬
‫ו ב פ ״ ד מ״ז‪ :‬מאימתי א ו כ ל ץ פ י ר ו ת האילן בשביעית וכו׳ הבוסר משהביא מיש‬ ‫משיזחלו מים‪.‬‬
‫ולפ״ז אסור לבצור א ת ה כ ר ם‬ ‫א ו כ ל ב ו פ ת ו ב ש ד ה )ועיץ ב ב ל י ב ר כ ו ת ל ״ ו ב׳‪ ,‬ופסחים נ ״ ג א׳(‪.‬‬
‫ל פ נ י ש נ ג ר ע ה פ ר י והביא מים‪.‬‬
‫בבא זו היא מילתא ב א פ י‬ ‫עוללות‪.‬‬ ‫בגדולי‬ ‫הכרם‬ ‫נתחייב‬ ‫ש כ ב ר‬ ‫‪.69‬‬
‫נפשה‪ ,‬והיא משלימה א ת מ ש נ ת נ ו ) ס ם ״ ז ( ‪ :‬המקדיש א ת כ ר מ ו וכו׳ משנודעו בו העוללות‪ ,‬ה ע ו ל ל ו ת‬
‫שכבר‬ ‫ומבארת התוספתא ש א ץ העניים נותגים ש כ ד גידולי התוספת להקדש‪ ,‬מפני‬ ‫לעניים‪.‬‬
‫וכן בריבמ״ץ שם‪ :‬ות״ק א מ ר ל ך א ץ צ ר י כ ץ ל ת ת‬ ‫נתחייב הכרם ונשתעבד לעוללות העניים‪.‬‬
‫וכל המפרשים נדחקו מאד‪.‬‬ ‫ו ק מ פ ר ש בתוספתא‪.‬‬ ‫נשכר[‪& ,‬זכבר נ ת ח י י ב ה כ ר ם ל ג ד ל ה ע ו ל ל ו ת ‪.‬‬
‫ב מ ש נ ת נ ו ספ״ז‪ :‬אי זה היא שכחה בערים‪ ,‬כ ל ש א י נ ו‬ ‫ג ד ו ל י ם וכר‪.‬‬ ‫בעריסין‬ ‫‪.70-69‬‬
‫ופירש הרש״ם ״ ע ר י ס‬ ‫והוסיפה התוספתא א ת המלה ״גדולים״‪.‬‬ ‫יכול לפשוט א ת י ד ו וליטלה‪.‬‬
‫וגראה לפרש ע ״ פ ש י ט ת‬ ‫ג ד ו ל בן ה׳ גפנים״‪ ,‬וכן בוודאי נכון‪ ,‬א ב ל ה ו א נ ד ח ק ב פ י ר ו ש התוספתא‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪177‬‬ ‫פאה פ״ג־פ״ד עמ ‪55‬‬
‫‪,‬‬
‫ר יוחנן בירושלמי פפ״ז שדווקא בערים גדול דרכו לבחן ולבדק אם לא שכח כלום‪ ,‬ולפיכך‬
‫אם יכול לפשוט ידו וליטלו אינה שכחה‪ ,‬אפילו אם כבר עבר עליו‪ ,‬אבל בעריפ קטן אין דרכו‬
‫‪,‬‬
‫לבדק‪ ,‬ומיד כשעבר עליו הרי זו שכחה‪ .‬ועיין ר״ש ורא״ש םפ״ז ובפי הרש״מ לירושלמי שם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .71‬ב ד ל י ת ו ב ד ק ל מ ש י ר ד מ מ נ ו ‪ .‬ר״ש‪ ,‬רא״ש ור״מ פ״ה מה מתנ״ע הכ״ו‪.‬‬
‫‪ .72-71‬ב מ ה ד ב ר י ם א מ ו ר י ם ב ז מ ן ש ל א ה ת ח י ל ב ו וכר‪ .‬וכ״ה בכל‬
‫הנוסחאות‪ ,‬וכן היה אף לפני הר״ש הנ״ל‪ ,‬אלא שהגיה‪ ,‬עיי״ש‪ ,‬וכ״ה בר״מ הנ״ל‪ .‬אבל ברא״ש‬
‫‪,‬‬
‫הנ״ל‪ :‬וכשהתחילו בו‪ ,‬אבל אם לא התחיל בו עד שיבצור כל םביביו‪ .‬וכן בסי הרש״ם למשנתנו‪:‬‬
‫ותניא בתוםסתא במה דברים אמורים ב ז מ ן ש ה ת ח י ל בו וכר‪ ,‬וסירושו שם הוא דחוק מאד‪.‬‬
‫וכנראה שהרא״ש והרש״ם שניהם העתיקו ע״ס הגהת הר״ש‪ .‬ובכ״מ מעיד שמצא בםסר הר״מ‬
‫מוגה כגירםת הר״ש‪ ,‬אבל בדקתי גם בדי רומי ושונצינו וכן בכמה כת״י עתיקים שבםסרית ביה״מ‬
‫שלנו כאן‪ ,‬ובכולם הגירםא כמו שהיא לסנינו‪.‬‬
‫ולסיכך קשה מאד לשבש את כל הנוסחאות‪ ,‬וצריך לסרש שאם לא התחיל כלל לבצור ועבר‬
‫על הגסן‪ ,‬הרי מוכח ששכח אותה‪ ,‬וכבר אץ דרכו לבחן‪ .‬אבל אם התחיל בגסן זו‪ ,‬ואח״כ התחיל‬
‫בגפן אחר‪ ,‬הרי אפשר שרוצה לבצור מקודם את הצד התחתץ של כל האילנות ואח״כ ישוב לצד‬
‫העליץ‪ ,‬או להפך‪ ,‬והוי ליה מעץ שדה שעומריה מעורבבץ )לעיל ה״ד(‪ ,‬ולפיכך אינו שכחה עד‬
‫שיבצור כל מביביו‪ ,‬כמו בה״ד לעיל‪ .‬ועיץ מנחת בכורימ שהגיה ע״פ הר״ש‪ ,‬ומ״מ הממיך את‬
‫הסיפא לה״ד הנ״ל‪.‬‬

‫פ״ד‬
‫‪,‬‬
‫‪ . 1‬ר ׳ י ה ו ד ה א ו ׳ מ ק ו ם ש ד ו ר כ י ן וכר‪ .‬כסו״ס םסנ״ב‪ ,‬עמ תשי״ז‪ ,‬בשם‬
‫התופפתא‪ ».‬ולכאורה נראה שר״י בא לסרש את משנתנו ס״ח מ״ב‪-‬ג׳‪ :‬״לעולם אינן נאמנין אלא‬
‫על דבר שבני אדם נוהגץ כן וכר‪ .‬נאמנץ על ה ש ק לומ׳ של מעשר עני הוא‪ ,‬ואין נאמנץ עליו‬
‫לומ׳ של זיתי ניקוף הוא״‪ .‬והוא הדין שאין נאמנץ לומר שהיץ הוא של עוללות‪ .‬ובא ר׳ יהודה‬
‫לסרש שבמקום שדורכץ את העוללות נאמנץ‪ .‬ולס״ז נ א ק העני לומר שנתנו לו חמימ והוא עשאן‬
‫קמח‪ ,‬וכן מסורש בירושלמי ס״ח ה״ג בהוצאות שלסנינו‪ .‬וכן העתיק בדיבמ״ץ ובר״ש וברא״ש‬
‫ס״ח מ״ג‪ .‬וכן בסיה״מ שם מסורש‪ :‬אבל אם אמר אני לקטתי זרע הסיאה או השכחה וטחנתי אותו‬
‫ועשיתי ממנו זה הלחם יהיה נאק‪.‬‬
‫ברם בחיבורו )סי״ב מה׳ מעשר הי״ד( לא הזכיר את התוםסתא שלנו‪ ,‬ומוכח מלשונו שם‬
‫שלדעתו אינו נאמן לומר טתנתיו ועשיתיו קמח‪ ,‬כסי שהוכיח במהרי״ק שם‪ .‬ולס״ז חזר בו ממה‬
‫שכתב בפיה״מ‪ .‬וקרוב לוודאי בעיני שרבינו מצא אח״כ נוםחא אחרת )יותר מתוקנת( בירושלמי‪,‬‬
‫ועל פיה פפק‪.‬‬
‫וכ״ה בירושלמי בכי״ל )פ״ח ה״ג(‪ :‬מהו שיהא נ א ק לומד חיטים ניתן לי ועשיתי אותן קמח‪.‬‬
‫חיטים ניתן לי ועשיתי אותן פת? כ ת י * פשיטא ליהג ש ה ו א * נאק* היו הכל יודעץ שרוב‬

‫! ויש שם טה״ר‪ ,‬וצ״ל‪ :‬את העוללות‪ ,‬כסו שהוא בד״ר שם‪ ,‬תל״ג ע״ב‪.‬‬
‫» כ״ה בכי״ל‪ ,‬ונסחק‪ .‬וכבר הוכחתי )‪.‬על הירושלסי״‪ ,‬עס׳ ‪ ;80‬תרביץ ש״ב‪ ,‬עסי ‪ (111‬שסלה זו היא‬
‫קיצור מ‪.‬כד תי״‪ ,‬כד תהי‪ ,‬ופירושה כמו אם תימצי לומר שבבבלי‪ ,‬עיין מ״ש כמה דוגמאות סן הירושלםי‪.‬‬
‫‪ 3‬בכי״ר‪ :‬לה‪ .‬בר״ש ד״ר‪ :‬לו‪ .‬וקרוב לוודאי שצ״ל‪ :‬לך‪ ,‬כסיגנון הרגיל בירושלמי‪.‬‬
‫* כ״ה בכל הנוסחאות‪ .‬וע״ס גירסא זו פירש הר״מ בפיה״מ‪ .‬אבל המשך הירושלמי אינו םתפרש‬
‫אלא בדוחק רב לפי נירסא זו‪ .‬ומסתבר שהנוסחא הנכונה היא‪ :‬שהוא א׳ )־־שהוא איטי( נאמן וכוי‪ .‬וכבר‬
‫שער במהרי״ק בםקוסו שכן היתה גירסת הר״פ בירושלפי לאחר שחזר בו‪.‬‬
‫» כלומר‪ ,‬אם יהא פשיטא לך שאינו נאמן‪ ,‬יש לשאול את השאלה הבאה‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫פאה פ״ד עמ ‪56-55‬‬ ‫‪178‬‬
‫מ כ נ ם ו לקט‪ «,‬א פ י כן א י נ ו נ א ק ? ד ת נ י ר ׳ יודן א ו מ ר מ ק ו ם ש נ ה ג ו ל ה י ו ת ד ו ר כ ץ א ת ה ע ו ל ל ו ת ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫ומכאן ר ו צ ה ה י ר ו ש ל מ י ל פ ש ו ט ש א פ ר ו ב מכנםו ל ק ט נאמן‪ ,‬ודוחה הירושלמי‪ :‬ודכוותיה מ ק ו ם‬
‫כלומר‪ ,‬הרי‬ ‫ש ג ה ג ו ל ה י ו ת מ ו ס ק י ן ז י ת י נ י ק ו ף י ה א ה ע נ י נ א מ ן ל ו מ ר שמן זה ש ל זיתי נ י ק ו ף הוא?‬
‫כ ל ע צ מ ם ש ל זיתי ניקוף הם הזיתים שהעני מנקף‪ «,‬ו ב ע ל כ ר ח י נ ו אנו מ פ ר ש י ם א ת ה מ ש נ ה ״ ו א ץ‬
‫נ א מ נ ץ עליו ל ו מ ר ש ל זיתי ניקוף הוא״‪ ,‬דהיינו שאינם נאמנים ל ו מ ר שהם ב ע צ מ ם ע צ ר ו א ת‬
‫ולפ״ז מוכח מסתימת ל ש ץ המשנה שאינם נאמנים בשום מקום לומר שהם בעצמם ע צ ר ו‬ ‫השק‪,‬‬
‫ור׳ יהודה ש ל נ ו ח ו ל ק ע ל‬ ‫א ת השמן‪ ,‬ו מ כ א ן ש א ף ב ע ו ל ל ו ת ‪ ,‬ו ב ר ו ב מ כ נ ס ן ל ק ט ‪ ,‬א י נ ם נ א מ נ ץ ‪.‬‬
‫ו ע ״ פ זה פ ס ק ה ד ״ מ ב פ י ״ ב מה׳ מ ע ש ר ו ת ה נ ״ ל ‪.‬‬ ‫המשנה‪.‬‬
‫מ ל ש ץ זו משמע שהכל הוא מ ד ב ר י ר ׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ואחי‬ ‫אני‬ ‫לקטתיו‬ ‫זה‬ ‫לקט‬ ‫‪.2‬‬
‫יהודה‪ ,‬ו א פ ש ר שמפני ט ע ם זה השמיטו הר״מ‪ ,‬שהרי הראינו ל ע י ל ש ר ׳ יהודה חולק ע ל מ ש נ ת נ ו ‪.‬‬
‫אלא‬ ‫ו א י פ ש ר כן?‬ ‫ובירושלמי פ ״ ח ה״ב‪ :‬מעשה והאמץ ד ב י לחמשה א ח ץ בחמשה כ ו ד ץ ש ל חטץ‪.‬‬
‫ואנו למדים מדברי הירושלמי שאדם לפעמימ יכול ל א פ ו ף‬ ‫מיכא ציבחד ומיכא ציבחד כורא סלק‪.‬‬
‫ביום אחד כ ו ר שלם ממתנות עניים )כלומר‪ ,‬קצת מלקט‪ ,‬ק צ ת משכחה וקצת מפיאה‪ ,‬ו ד ל א כ פ י ׳‬
‫המפרשים(‪ ,‬א ב ל ל א שמענו שנאמן ל ו מ ר שאחיו וקרובו לקטו יחד אתו ולקח מהם א ת חלקם‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אעפ״י שנאמן לומד שלקח אותו מעניים‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לקחתיו‬ ‫גוי‬ ‫מפלוני‬ ‫‪.3-2‬‬
‫אחרים‪ ,‬א ב ל אינו נ א ק ל ו מ ר שלקח אותו מפלוני הגוי ש ל ק ט משדה י ש ר א ל )גיטץ פ ״ ה מ״ח( א ו‬
‫ב‪ .‬ש ה ג ו י ו ה כ ו ת י‬ ‫מ פ ל ו נ י ה כ ו ת י ‪ ,‬מ פ נ י שאין א נ ו ם ו מ כ י ן ע ל י ו ב ש ת י ם ‪ :‬א‪ .‬ש ל ק ח מ ע נ י גוי א ו כ ו ת י ‪.‬‬
‫ו ל ת ״ ק א פ ש ר ש א י נ ו נאמן א פ י ל ו א מ ר מ ע נ י‬ ‫ו ה כ ל ה ו א מ ד ב ר י ר ׳ יהודה‪.‬‬ ‫מ כ ר ו ל ו ממתנות עניים‪.‬‬
‫י ש ר א ל לקחתיו‪.‬‬
‫ב מ ם ׳ כ ו ת י ם פ ״ א ה״ו‪ :‬נ ו ת נ ץ ל ה ם ל ק ט ש כ ח ה‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫כעניי‬ ‫כותים‬ ‫עניי‬ ‫‪.3‬‬
‫ועיץ ב ב ל י‬ ‫והם נאמנים ע ל ה ל ק ט והשכחה והפאה בשעתן‪ ,‬ו ע ל מ ע ש ר עני בשעתו‪.‬‬ ‫ופאה וכר‪.‬‬
‫גיטץ ל׳ ר ע ״ ב וברש״י שם‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אפילו מהגוי ע צ מ ו א ץ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מאמינים‬ ‫אין‬ ‫גויים‬ ‫עניי‬ ‫אבל‬ ‫‪.4-3‬‬
‫מ ק ב ל ץ ע ד ש י ע ש ר ‪ ,‬מ פ ג י ש א פ ש ר ש ה ג ו י ל ק ט מ ש ד ה גוי א ח ר ) ע י ץ פ ״ ד מ ״ ט ‪ ,‬ו ל ע י ל פ ״ ב ה י ״ א ( ‪,‬‬
‫ועיין ל ה ל ן ‪.‬‬
‫שמא הכוונה היא שאץ מאמינים ל ו שהוא עני )ואפשר שהוא מ ו כ ר‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫‪ .4‬ב כ ל‬
‫ו א ע פ ״ י שאין ממחין ב י ד י ג ו י ם ב ל ק ט ש כ ח ה ו פ א ה ‪ ,‬אין ה ט ע ם‬ ‫ל י ש ר א ל מה שלקח מ י ש ר א ל אחר(‪.‬‬
‫ש א נ ו מ א מ י נ י ם ל ה ם ש ה ם ע נ י י ם ‪ ,‬א ל א ש א ף זה ה ו א מ ד ר כ י ש ל ו ם ‪ ,‬כ מ ו ב ע נ י י י ש ר א ל ש א י ג ם ר א ו י י ם‬
‫ללקט‪ ,‬עיץ ל ע י ל ם״ג ה״א ומש״ש‪.‬‬
‫וצ״ל‬ ‫פ ״ ח מ״ה‪ ,‬והתופפתא מופיפה‪ :‬ב ש ע ת מ ע ש ר שני‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לעני‬ ‫פוחתין‬ ‫אין‬
‫וכן מ ע ת י ק י ם ב ר י ב מ ״ ץ ו ב ר ״ ש פ ״ ח פ מ ״ ה ‪ ,‬ו ב כ פ ר ׳ ש‬ ‫ב ש נ ת מ ע ש ר עני‪ ,‬כמו שהוא בד ובכי״ע‪.‬‬
‫ועיץ בתיו״ט דמ״ה‪.‬‬ ‫פמ״ד‪ ,‬עמ׳ תקע״ט‪.‬‬
‫וכ״ה בכי״ע ובריבמ״ץ ו ב ר ״ ש‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שהוא‬ ‫כל‬ ‫נותן‬ ‫ביתו‬ ‫מתוך‬ ‫‪.6-5‬אבל‬
‫ובד בט״פ‪ :‬כ ל שדהו‪.‬‬ ‫ה נ ״ ל ו ב ר א ״ ש ש ם ו ב כ פ ו ״ פ ה נ ״ ל ובכת״י פ ״ מ )מה״פ פ ״ ח ה״ד ד״ה תני(‪.‬‬
‫וכר‪.‬‬ ‫כזית‬ ‫כזית‬ ‫ו ב ד ״ מ )פ״ו מה׳ מ ת נ ״ ע הי״ב(‪ :‬א ב ל א ם היה ה מ ע ש ר בבית‪ ,‬מחלקו א פ י ל ו‬
‫ובםמ״ג ע ש ץ קם״א ר ״ ו ע״ד העתיק את התוספתא‪ ,‬וניסח ע״פ ל ש ץ ה ר ״ מ ‪,‬‬ ‫ועיץ ב מ ש ל ״ מ שם‪.‬‬
‫ועל‬ ‫ו ע י ץ ב י ע י ר אזן ל ה ר ח י ד ״ א ‪ ,‬ע ץ ז ו כ ר ‪ ,‬מ ע ר כ ת ה כ ׳ א ו ת כ ״ א ‪ ,‬מ ״ ש ע ל ״ כ ל ש ה ו א ״ ‪.‬‬ ‫כדרכו‪.‬‬

‫• כ י ה בריש ובראיש ה ל ל ‪ ,‬וכיה בכייל‪ ,‬א ל א ששם היה כ ת ו ב ‪.‬שכל״‪ ,‬והגיה ה ס ו פ ר ב ע צ מ ו ‪ :‬ש ר ו ם ‪.‬‬
‫י זו היא שאלה‪ ,‬והכוונה שאפילו א ם כ ו ל ם יודעים שרוב המוכנס שלו ב א מ ל ק ט ‪ ,‬ו מ מ י ל א יש‬
‫ידים להאמין ל ו שהקמח ו ה פ ת הן מן ה ל ק ט ‪ .‬ופושט הירושלמי מן ה ת ו ס פ ת א שלנו‪.‬‬
‫‪ 8‬שאם בעה״ב מנקף אותם נתחייבו במעשרות‪ ,‬עיין מיש עיז ל ע י ל פ׳נ ס ה י ח גשו׳ ‪.(50-49‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪179‬‬ ‫פאה פ״ד עמ ‪56‬‬

‫ובפאת‬ ‫התילוק ב ץ מ ״ ע המתחלק בגורן ו כ ץ מ ת ח ל ק בתוך הבית‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ס ״ ב הי״ג‪.‬‬

‫השלחן סי׳ י ״ ב ם ״ ק י׳ א ו ת ט ״ ז ה א ר י ך ל ה ו כ י ח ש ל פ י ה ב ב ל י ו ה ס פ ר י א ץ ח י ל ו ק ‪ ,‬ובין ב ג ו ק ו ב ץ‬
‫בבית צריך ליתן ל ע נ י כדי שביעה‪.‬‬
‫מ ל ש ץ התופפתא ב ר ו ר שנותן להם כ ל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ולויה‬ ‫כהונה‬ ‫מתנות‬ ‫ושאר‬ ‫‪.6‬‬
‫ש ה ו א ב ץ ב ב י ת ו ובין ב ג ו ר ן ‪ ,‬ש ה ר י ב ב י ת ו אינן ש ו נ ו ת מ מ ע ש ר ע נ י ‪ ,‬ו ל פ י כ ך ק ש ה ל נ ו ל ק ב ל א ת‬
‫ובמשנתנו שנינו)מ״ו(‪ :‬מידה‬ ‫ס י ד ו ש ה ג ר ״ י ב ס א ת ה ש ל ח ן ס י ׳ י ״ ב ם ״ ק י׳ א ו ת ט ״ ז ) ק ר ו ב ל ס ו פ ו ( ‪.‬‬
‫וסי׳ ה ר ״ מ בסיה״מ שכהנים ולויים ו כ ר חייבים ליתן מ ״ ע‬ ‫זו א מ ו ר ה ב כ ה נ י ם ו ב ל ו י ם ו ב י ש ר א ל ‪.‬‬
‫ובריבמ״ץ ור״ש סירשו שמידה‬ ‫כ ש י ע ו ר המסורש במשנתנו‪ ,‬ועיץ ב א ו ר ו במ׳ משנה ר א ש ו נ ה שמ‪.‬‬
‫זו נוהגת בנתינת מ ע ש ר עני לכהנים לויים וישראלים; ושמא סירושו שאסילו נתן לכהנימ ולויימ‬
‫והגרמ״ש מדוינםק ס י ר ש ) מ ש ך חכמה‬ ‫ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר ‪ ,‬מ ״ מ עדיין ח י י ב ל ת ת ל ה ם מ ״ ע כ ד י ש ב י ע ה ‪.‬‬
‫כי תבא‪ ,‬ר׳ ע״א( שדברי המשנה מוסבים ע ל מאמר אבא שאול שלמעלה‪ :‬״ ו ש א ר כ ל הסירות‪,‬‬
‫וע״ז אומרת המשנה שלנו שמדה‬ ‫א מ ר א ב א ש א ו ל כ ד י ש י מ כ ר ם ו י ק ה בהן מ ז ץ ש ת י ס ע ו ד ו ת ״ ‪.‬‬
‫זו נוהגת א ף בכהנים ובלויים‪ ,‬ואעס״י שהם אוכלים ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר )ומשנתנו כ מ ״ ד מ ע ש ר אמור‬
‫‪,‬‬
‫ולפי כ ל‬ ‫פעודות ש ל חולץ‪.‬‬ ‫שעולים יותר בזול מחולץ‪ ,‬מ״מ נותן להם כ ש י ע ו ר ב‬ ‫לזרים(‬
‫ה ס י ר ו ש י ם ה נ ״ ל אין ה ת ו פ ם ת א ח ו ל ק ת ע ל מ ש נ ת נ ו ‪.‬‬
‫א ב ל ב ת ו פ ׳ ר י ״ ד ) ק י ד ו ש ץ נ ״ ח ב׳( ו ב פ י ׳ ה ר א ״ ש ) ל מ ש נ ת נ ו ( ו ב ש נ ו ת א ל י ה ו פ י ר ש ו ש מ ד ה‬
‫זו נ ו ה ג ת ב כ ה נ י ם ו ב ל ו י י ם ‪ ,‬כ ש נ ו ת נ י ם ל ה ם ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר ו כ ר ‪ ,‬ו ל פ י ז ה ח ו ל ק ת ה ת ו ס פ ת א כ א ן ע ל‬
‫מ ש נ ת נ ו ‪ ,‬כ פ י ש ה ע י ר ב מ ל ״ מ ב פ ״ ו מ ה ׳ מ ת ״ ע ה״ז‪».‬‬
‫ב מ ש נ ת נ ו הנ״ל‪ :‬היה מציל‪ ,‬נ ו ט ל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מחצה‬ ‫ונותן‬ ‫מחצה‬ ‫מציל‬ ‫רצה‬ ‫‪.7‬‬
‫ולפי פשוטן ש ל המשנה‬ ‫היה ל ו ד ב ר מ ו ע ט נ ו ת ן ל פ נ י ה ם והן מ ח ל ק ץ ב י נ י ק ‪.‬‬ ‫מ ח צ ה ו נ ו ת ן מחצה‪.‬‬
‫ו ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬״ שתיהן עומקות ב ע ו מ ד ב ג ו ק ‪ ,‬ו א ע פ ״ י שבגורן א ץ ל ו ט ו ב ת הנאה ב מ ע ש ר עני ל כ ״ ע ‪,‬‬
‫מ״מ מ ו ת ר ל ו ל ה צ י ל מחצה ב ש ב י ל קרוביו‪ ,‬ע י ץ באו״ז ח ״ א ה׳ צדקה סי׳ כ״ב‪ ,‬ט׳ ע״א‪ ,‬ובם׳‬
‫ומה ש א מ ר ו במשנה‪ :‬היה‬ ‫וכן ס י ר ש ה ר ״ מ ב ס ״ ו מ ה ׳ מ ת ״ ע ה י ״ א ‪ .‬״‬ ‫משנה ראשונה ד״ה נוטל‪.‬‬
‫ל ו ד ב ר מועט ו כ ר ‪ ,‬הוא ע נ י ץ בסני עצמו‪ ,‬כ ל ו מ ר כ ל השיעורים ה ל ל ו ל א נ א מ ר ו א ל א בשיש ל ו‬
‫וכן פ י ר ש ה ר ״ מ ב ס ״ ו‬ ‫ל ת ת ל כ ל אחד כשיעור‪ ,‬א ב ל אם א ץ ל ו א ל א ד ב ר מ ו ע ט נותן ל פ נ י ה פ ו כ ר ‪.‬‬
‫מה׳ מ ת נ ״ ע הנ״ל‪ ,‬וכן פ י ר ש ה ר א ״ ש במשנתנו‪ ,‬ו ב כ פ ו ״ פ פמ״ד‪ ,‬עמ׳ ת ק ע ״ ט ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫היה מציל‪ ,‬נ ו ט ל מחצה‬ ‫ב ר מ ב י ר ו ש ל מ י ) ה ״ ו ( אמרו‪ :‬ד יונה פ ת ר מתני׳ ביותר מכשיעור‪.‬‬
‫ר׳ חזקיה פ ת ר מתניתא ו כ ר ‪.‬‬ ‫ו נ ו ת ן מ ח צ ה ‪ ,‬א ב ל ב כ ש י ע ו ר ה ו א נ ו ת ן ל פ נ י ה מ והן מ ח ל ק י ן ביניזץ‪.‬‬
‫ובפירושו נ ״ ל ש ר ׳ יונה פ ת ר א ת כ ל המשניות ש ל ע י ל דוקא א ם היה ל ו מ ע ש ר עני י ו ת ר מכשיעור‪,‬‬
‫כ ג ץ שהיה ל ו ה ר ב ה מ ״ ע בגורן‪ ,‬והיו ה ע נ י י ם מועטים‪ ,‬ו ל פ י כ ך נותן ל ע נ י י ם כ ש י ע ו ר ה מ ב ו א ר‬
‫ומ״מ א ו מ ר ת המשנה הבאה ש א ם היה מ צ י ל ל א יציל י ו ת ר ממחצה‪,‬‬ ‫במשנה‪ ,‬ומצניע א ת השאר‪.‬‬
‫ועיץ‬ ‫א ב ל א ם ל א היה ל ו א ל א כ ש י ע ו ר א ס ו ר ל ו ל ה צ י ל ‪ ,‬ו ה ו א נ ו ת ן ל פ נ י ה ם והן מ ח ל ק ץ ביניזץ‪.‬‬
‫ואסשר שלדבינו כשחבר את םסר היד היתה לו גירםא א ח ר ת בירושלמי‪ ,‬עיץ‬ ‫בפי׳ הריבמ״ץ‪.‬‬

‫ועיין‬ ‫• ועיין המו״מ ה א ר ו ך ב ת ו ס פ ת א זו בפירושו של הרי״פ פ ע ר ל א ל כ פ ו ״ פ פ״א‪ ,‬ו' ע״ד ואילך‪.‬‬

‫שם ח׳ ע״א מ ה שרצה ה ר ב להניה ב ב ר י י ת א זו‪ ,‬וקשה להניה ננד כ ל הנוסחאות‪.‬‬
‫ועיין מ״ש הרי״ן אפשטין בלשוננו כט״ו )ניסן תש״ז(‪ ,‬עסי ‪103‬‬ ‫<>! כ פ י שמוכח מן הלשון ‪.‬מציל״‪.‬‬
‫ו מ כ ל מקום אין ‪.‬מציל״ יוצא כאן מידי פשוטו‪.‬‬ ‫ואילך‪.‬‬
‫ואין שם‬ ‫א ב ל בפיה״ס פירש רבינו שבבית עסיקינן‪ ,‬ויכול ל ה צ י ל מפני שיש ל ו ט ו ב ת הנאה‪.‬‬ ‫״‬
‫א ל א שבסי ה י ד חזר ב ו מפירושו‪,‬‬ ‫ט״ס כ ד ע ת ב ע ל תיו״ט‪ ,‬כ פ י ש כ ב ר הוכיח בחידושי מהרי״ח ב ס ק ו ס ו ‪.‬‬
‫ובפיה״ס הוצ' ה ר צ א נ עסי ‪ ,40‬כ ב ר מתוקן ע״פ ח ז ר ת‬ ‫כ פ י שהעיר בסהר״י ק ו ר ק ו ס ע ל הר״ס בםקוסו‪.‬‬
‫רבינו ב ס ׳ היד‪ ,‬ויש לנו םהדו״ב של פירוש רבינו‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫פאה פ״ד ע מ ‪56‬‬ ‫‪180‬‬
‫בהגהות ה ג ר ״ א ב ש נ ו ״ א ובדיבמ״ץ ה נ ״ ל ‪ « .‬א ב ל מ פ י ר ו ש ר ׳ חזקיה ב י ר ו ש ל מ י ב ר ו ר שהוא פ י ר ש‬
‫ועיץ מ ״ ש להלן‪.‬‬ ‫א ת משגתגו אחרת‪.‬‬
‫ועיץ‬ ‫ב ב י ״ ע וד‪ :‬בן ד ו ס א י ‪ ,‬ו כ ״ ה ב ר א ש ו נ י ם ‪.‬‬ ‫ד ו ם ת א י א מ ׳ וכר‪.‬‬ ‫בן‬ ‫יוםה‬ ‫אבא‬
‫ודברי הר״ש הובאו באו״ז ח ״ א ה׳ צדקה ס י ׳ כ ״ ב ‪ ,‬ט׳ ע ״ א ‪ ,‬ודברי האו״ז‬ ‫ריבמ״ץ ו ר ״ ש ם ״ ח מ״ו‪.‬‬
‫הובאו במרדכי ב ״ ב מ״א סי׳ תרנ״ט‪.‬‬
‫מלשון ז ו ) * ל פ נ י ה ם ״ ( משמע כשמניח ש נ י ש ל י ש י ם‬ ‫ש ל י ש וכר‪.‬‬ ‫לפניהם‬ ‫נותן‬ ‫‪.8‬‬
‫ועיץ פירוש ר ׳ חזקיה בירושלמי‬ ‫ל ק ר ו ב י ו נ ו ת ן ל פ נ י ה ע נ י י ם א ת ה ש א ר ‪ ,‬והן מ ח ל ק ץ ב י נ י ה ם ‪.‬‬
‫ועיין מ ״ ש ר ״ א א ז כ ר י ‪ ,‬כ פ י ש ה ו ב א ב מ ל א ״ ש פ ״ ח ממ״ו‪.‬‬ ‫הנ״ל‪.‬‬
‫והטעם הוא כפי׳ המפרשים‪ ,‬שמכיוץ שהסכים בעה״ב‬ ‫א ח ר י ם וכר‪.‬‬ ‫כהנים‬ ‫ובאו‬ ‫‪.9‬‬
‫ו ב פ פ ד י נ ש א פ י ׳ ר ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :10‬ו א י ש א ת‬ ‫ל ת ת ל ה ם א ת המתנות‪ ,‬דינם כמכידי כהונה וזכו ב ק ‪.‬‬
‫ק ד ש י ו ל ו יהיו‪ ,‬ה ר י ש מ ד ד ל ה ם ב א ר ץ ו נ י ת ו ס פ ו א ח ר י ם ע ל י ה ם ‪ ,‬י כ ו ל ק ו ר א א נ י ע ל י ו ו א י ש א ת‬
‫ו ע י ץ ב ש נ ו ״ ם ו ב ה ע ר ו ת ה ר ח ״ ש ה ו ר ו ב י ץ שם‪13,‬‬ ‫ק ד ש י ו ל ו י ה י ו ת ״ ל ו א י ש א ש ר יתן ל כ ק ל ו יהיה‪.‬‬
‫א ב ל מדברי המיוחם לרביגו גרשום ס ו ף ע ר כ ץ ב ד ו ד שפירש א ת הספרי שבמדד ע ל ה א ‪ p‬ע ד י ץ‬
‫ל א ז כ ו ב ק הכהנים וכולם חולקים בשוה‪ .‬ו כ נ ר א ה ש ב נ י ד ץ ה פ פ ר י א ץ ל ו ל ב ע ה ״ ב א ל א מ מ ו ע ט ‪,‬‬
‫ו ל פ י כ ך ״ מ ד ד ל ה ם ב א ‪ p‬״ כ ‪ p‬מ ש נ ת נ ו )״נותן ל פ נ י ה ם ו ה ם מ ח ל ק ץ ביניהן״‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל‬
‫ס ו ף ש ר ‪ (6‬ו ד ע ת ב ע ה ״ ב מ ס ו ל ק ת מ כ א ן ל ג מ ר י ‪ ,‬מ ה שאין כ ן ל ש י ט ת ה ת ו ס פ ת א ה ס ו ב ר ת ש ב מ ת נ ו ת‬
‫כהונה ו ל ד ה בעה״ב מחלק אפילו בכ״ש )עיץ מ״ש לעיל( וכבר היה בדעתו לזכות לאלה ש ב א ו‬
‫ודינם כמכירי כהונה‪ ,‬וכמו שכתבנו לעיל‪ .‬א ב ל כשמדד ל ה ם בקופה ה ר י י ש כאן‬ ‫בראשונה‪,‬‬
‫נ ת י נ ה א פ י ל ו ל ש י ט ת ה ס פ ר י ‪ ,‬ע י י ״ ש ב פ פ ר י ו ב מ פ ר ש י ו ש נ ד ח ק ו מ א ד והגיהו‪.‬‬

‫עמ׳‬ ‫במאירי )כתובות כ ״ ו םע׳׳א‪,‬‬ ‫דיקנין‪.‬‬ ‫אחיהם‬ ‫את‬ ‫להוציא‬ ‫‪ .10‬ש ל א‬

‫ב ע ש ר‬ ‫הלויים‬ ‫אהרן עם‬ ‫הכהן בן‬ ‫״והיה‬ ‫‪ (125‬מ פ ר ש א ת ה כ ת ו ב ) נ ח מ י ׳ י ׳ ‪ ,‬ל״ט(‪:‬‬
‫ה ל ו י י ם ‪ .‬ד ״ ל ש ב ז מ ן ש י ש ר א ל ח ו ל ק מ ע ש ר ו ת ה י ו ש ם כ ה נ י ם ו ל ו י י ם והיה נ ו ת נ ם ל כ ק ‪ ,‬ו ה כ ה ן‬
‫ושמא דחפו לפני רבינו‬ ‫רוצה״‬ ‫שהוא‬ ‫מה‬ ‫ללויים‬ ‫ונותן מהם‬ ‫היה נוטלו לעצמו‬
‫ד ב ר י ה ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אעס״י שבמתנות‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫חלילה‬ ‫תחזור‬ ‫ש ל א‬ ‫עד‬ ‫ב א ו‬ ‫‪ .12-11‬א ם‬
‫כהונה נותן כ ל שהוא ואינו חושש )לעיל ה״ב(‪ ,‬זהו דווקא ל ע נ י ץ פחות מכשיעור‪ ,‬א ב ל כ י ת ר‬
‫מ כ ש י ע ו ר מ ס ת ב ר ש ל א יתן ב ב ״ א ‪ ,‬ו י ר ב ה ב כ ה נ י ם ו ל א י ר ב ה ב ש ע ו ר ) ע י ץ ב ב ל י ע י ר ו ב ץ ם ״ ג א ׳ ( ‪.‬‬
‫ו ס ו ב ר ר ״ ש בן א ל ע ז ר ש נ ו ת ן ל כ ל כ ק כ ש י ע ו ר ‪ ,‬ו א ם נ ש א ר ו ל ו מ ת נ ו ת ח ו ז ר י ם ח ל י ל ה ‪ ,‬ו מ ק ב ל י ם‬
‫ולפיכך הכהנים שבאו באמצע‪ ,‬ע ד ש ל א ח ז ר המחזור‪ ,‬מ ק ב ל י ם‬ ‫שוב כשיעור שקבעו במשנתנו‪.‬‬
‫מאותו מחזור ש ע ד י ץ ל א גגמד‪ ,‬א ב ל ל א מאותם מחזורים ש כ ב ד עברו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בעקבות הכהנים שבאו מקודם )עיץ זבחים‬ ‫ה ע ק ו ב וכר‪.‬‬ ‫על‬ ‫עומדין‬ ‫‪.12‬‬
‫ושמא פירושו ע ל ש פ ת ה ג ו ק ‪ ,‬עיץ במלונות ללשון ס ו ר י ת‬ ‫ם״ו םמ״ג ובשנו״ם שם(‪ ,‬ולאחריהם‪.‬‬
‫ע ד ך עוקבא‪.‬‬
‫ה ג ו ר ן ‪ .‬עיץ מ״ש להלן ס ו ף תרומות‪.‬‬ ‫על‬ ‫להם‬ ‫חולקים‬ ‫‪ .13—12‬א י ן‬
‫ובירושלמי )יבמות ם י ״ א‬ ‫וכ״ה בד‪.‬‬ ‫טובה‪.‬‬ ‫ל ש ם‬ ‫ולויה‬ ‫כהונה‬ ‫מתנות‬ ‫‪.13‬‬
‫ה״ה‪ ,‬י ״ ב ע״א; כ ת ו ב ו ת פ ״ ב ה״י‪ ,‬כ ״ ו ע״ד(‪ :‬דתני ר ׳ חייה נשים ו ע ב ד י ם אינן ח ו ל ק ץ ע ל ו ע ו ד ן ‪,‬‬
‫וכ״ה להלן סוף תרומות‪ .‬א ב ל ב ב ב ל י ) י ב מ ו ת‬ ‫א ב ל נ ו ת נ ץ ל ק מתנות כהונה ו ל ד י ה מתוך הבית‪.‬‬
‫ולהלן כ ת ב נ ו ) ת ר ו מ ו ת ם ״ י רהי״ז( שדווקא כ ח ו ל ק י ם‬ ‫צ ״ ט םע״ב(‪ :‬וכולן מ ש ג ר ץ ל ה ם לבתיהם‪.‬‬

‫« ו ט ס ת ב ר ש ל א ה י ה ל ו לריבט״ץ גירטא א ח ר ת בירושלטי‪ ,‬א ל א שהוא ניטת א ת פירוש ר ׳ יתד•‬

‫ע״פ לשון הטשנה‪.‬‬
‫״ ועיין מ״ש הגרמ׳ש באו״ש ס ו ף ה׳ מע״ש וט״ש ב ת ר ב י ץ ש״ב פ״ב‪ ,‬ע ט ׳ ‪.236‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪181‬‬ ‫פאה פ״ד ע מ ‪57-56‬‬
‫ע ל ה ג ו ק א ץ ה ב ע ל י ם מ ט פ ל ץ ב ה ו ל כ ת התרומה ) ע י ץ להלן הי״ז(‪ ,‬א ב ל א ם נותבץ מבתיהן ח י י ב ץ‬
‫וכבד פירשו ה ר א ש ו נ י ם ״ ע ״ ס הפפרי )ליתא לפנינו( ש א ם ב ע ל הבית‬ ‫להוליכה לכהן לביתו‪.‬‬
‫מ ח ל ק ב ב י ת ו י ש ל ו ט ו ב ת ה נ א ה ‪ .‬ת ה ו ה פ י ר ו ש א ף כאן‪ :‬נ ו ת נ ץ ל ה ם מ ת נ ו ת כ ה ו נ ה ו ל ו י ה ל ש ם ט ו ב ה ‪,‬‬
‫כלומד מחלקץ מבתיהם ושולחים לבית ה כ ק ל ש מ טובה‪.‬‬
‫) ו ב ג ל י ץ הוגה‪ :‬מ ת נ ו ת כ ה ו נ ה‬ ‫מתוקנין‬ ‫חולין‬ ‫ב ר ם ב כ י ״ ע גודם‪ :‬א ב ל נ ו ת נ ץ ל ה ם‬
‫וכנראה שזו היא הגירפא הנכונה בתופפתא‪ ,‬ופירושה שאעס״י ש א ץ חולקץ‬ ‫ולויה( ל ש ו ם טובה‪.‬‬
‫ל ה ם מתנות כהונה ע ל הגורן‪ ,‬מ ״ מ א ץ מוציאים אותם ריקנין‪ ,‬ו נ ו ת נ ץ ל ה ם ח ו ל ץ מ ת ו ק נ ץ ל ש ו ם‬
‫‪,‬‬
‫ו ב ב ״ ר ס ע ״ א ‪ ,‬ד ‪ /‬ע מ ‪ :825‬ל כ ה ן ש י ר ד‬ ‫טובה‪ ,‬ואינם גרועים מעניי גויים‪ ,‬ע י ץ ל ע י ל ס ״ ג ה״א‪.‬‬
‫ל ג ק ‪ ,‬נתן ל ו א ח ד כ ו ר ש ל מ ע ש ר ו ל א החזיק ל ו טובה‪ ,‬ונתן ל ו א ח ד קומץ ש ל ח ו ל ץ והחזיק ל ו‬
‫טובה‪.‬״‬
‫וכ״ה ב כ ל הנוסחאות כאן ולהלן כתובות‬ ‫ג מ ל י א ל וכר‪.‬‬ ‫בן‬ ‫שמעון‬ ‫‪ .14-13‬ר ב ן‬
‫פ ״ ג ה״א‪ ,‬וכן מעתיק מכאן ב כ פ ו ״ פ פכ״ה‪ ,‬עמי תע״ב‪ ,‬וכ״ה בירושלמי כ ת ו ב ו ת ) ס ״ ב ה״ז‪ ,‬כ ״ ו‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ע י ץ ל ה ל ן ש ר ‪18‬‬ ‫אומר וכר‪.‬‬ ‫א לעז ר‬ ‫בן‬ ‫ע״ד(‪ .‬א ב ל בבבלי שם כ״ו א ‪ :‬תניא ר שמעץ‬
‫ומש״ש‪.‬‬
‫וכ״ה ב ד ולהלן כתובות הנ״ל ב ד ובכי״ו‪.‬‬ ‫ללוים‪.‬‬ ‫חזקה‬ ‫ראשון‬ ‫מעשר‬ ‫‪.15-14‬‬
‫ופירשו בבבלי שתנא‬ ‫לכהונה‪.‬‬ ‫א ב ל בכי״ע כאן ושם ובכפו״ם ובירושלמי ובבבלי הנ״ל‪ :‬חזקה‬
‫זה ס ו ב ר כ ר ״ א בן עזריה‪ ,‬ו ב ת ר דקנםינהו ע ז ר א ל ל ו י י ם א ץ נ ו ת נ ץ ל ה ם מ ע ש ר ‪ ,‬א ל א לכהן ג ר י ד א ‪.‬‬
‫ו כ נ ר א ה שהגירפא שלפנינו נכונה‪ ,‬ובירושלמי תוקן ע ״ ס ה ב ב ל י בכתובות‪ ,‬שהרי בירושלמי א ץ‬
‫ז כ ר כ ל ל להלכה זו ש א ץ נותנץ מעשר ללויים‪ ,‬ו כ ל השאלה היא א ם נותנץ מעשר א ף לכהן‪,‬״‬
‫וכיצד א פ ש ר לומר שמעשר ראשץ חזקה לכהונה‪.‬‬
‫ב י ר ו ש ל מ י כ ת ו ב ו ת ס ״ ב ה נ ״ ל מסיים‪ :‬א נ י א ו מ ד ת ר ו מ ה‬ ‫ב ב י ת ד י ן וכר‪.‬‬ ‫‪.15‬החולק‬
‫כלומר הרואה שב״ד נתנו ל ו תרומה בתור ירושה ל א ר א ה כלום‪ ,‬שהרי‬ ‫נ ס ל ה ל ו מאבי א מ ו כהן‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל י ש ם כ ״ ו א׳‪ :‬א מ ר ר ב ש ש ת ה כ י ק א מ ר החולק ת ר ו מ ה ב נ כ ס י‬ ‫א פ ש ר שהיא מבית א ב י אמו‪.‬‬
‫והוא מעמיד ל ה שידעו שאביו ואחיו כהנימ‪ ,‬א ל א שעליו היה חשש‬ ‫א ח י ו וכר‪.‬‬ ‫עמ‬ ‫אביו‬
‫חללות‪ ,‬ע י ץ בבבלי ל ע י ל שמ‪ ,‬ו ב ר ״ מ ם ״ כ מהי אמורי ביאה הי״ב‪.‬‬
‫כפו״פ מ״י עמי ק״צ‪.‬‬ ‫ל כ ה ו נ ה וכר‪.‬‬ ‫חזקות‬ ‫‪ .16—15‬ש ת י‬
‫עד‬ ‫בירושלמי ה נ ״ ל מוסיף‪:‬‬ ‫מגיע‪.‬‬ ‫חודש‬ ‫ששליח‬ ‫מקום‬ ‫‪ .17-16‬ע ד‬
‫ובירוש׳ ד ״ ה מ״א ה״ד‪ ,‬נ״ז ע״ב‪ :‬א מ ר ר ׳ יהושע‬ ‫ומכאן שהכוונה ל ע י ר נ מ ר ץ בםוריא‪.‬‬ ‫נ מ ר י ן‪.‬‬
‫ויפה פירש בס״מ ש ם‬ ‫בן ל ו י א נ א ע ר י ב ל א י ל ץ ד א ז ל ץ ל נ מ ו ר ץ ״ ד ל י ת ח ד מ י נ ה ץ מיית מ י א ז ל ‪.‬‬
‫וביוצר לשבת ראשונה ש ל חנוכה )אודך‬ ‫שהכוונה ל נ מ ו ר ץ שבסוריא שהלכו ל ש ם שלוחי החודש‪.‬‬
‫והכוונה לנמרים שלנו‪,‬‬ ‫כ י אנפת(‪ :‬מ ע כ ו ל נ מ ר י ם ר ד ף המחנה‪ ,‬ומקורו הוא ב ש א י ל ת א ל ח נ ו כ ה ‪ .‬״‬
‫ויהודה המכבי ר ד ף אחרי המחנה מגבול א ״ י למוריא‪ ,‬ע ד מקום שהשלוחים מגיעים‪.‬‬
‫מפני שהתרומה בםוריא היא מדרבנן‪ ,‬ו א ץ מדקדקץ‬ ‫גרנות‪.‬‬ ‫לחילוק‬ ‫לא‬ ‫‪ .17‬א ב ל‬
‫ב ה כ ״ כ ‪ ,‬א ב ל נשיאות כפים היא ראייה‪ ,‬מפני ש ב כ ל מקום ששלוחי חודש מגיעים היה ש ם ב״ד‪,‬‬
‫ודקדקו ש ז ר ל א י ש א א ת כפיו‪.‬‬

‫״ תוספי חולין קל״א א' ד״ה מעשר‪ ,‬רמב״ן יבמות ק' א׳‪ ,‬מאירי שם‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 361‬ועוד‪ .‬ועיין ב ה ע ר ו ת‬
‫ר״א פינקלשטץ ל ס פ ר י ר א ה ‪ ,‬עמי ‪ 170‬העי ‪.10‬‬
‫•» ועיין ל ה ל ן ד מ א י פ״ה הי״ח‪ ,‬א ב ל שם ט ו ב ה ה ו א בניגוד ל ש כ ר ‪.‬‬
‫«! עיין ירוש׳ םעיש פ״ה ה״ה‪ ,‬נ״ו ע״ב; שם ה״ו נ״ו ע״ג; שם רה״ט נ״ו ע״ד‪ ,‬ו ב מ ק ב י ל ו ת ב ס ו ט ה פ״ט‬
‫רהי״א‪ ,‬כ ‪ Y‬ע״א; יבטות פ״ט סה״ו‪ ,‬י' ע״ב; שם פ״י ה״א‪ ,‬י׳ ע״ד‪.‬‬
‫״ בשרי״ר עט׳ ‪ 153‬ב ט ע ו ת ‪ :‬ל ל ס ו ר י ן ‪.‬‬
‫«נ נ ת פ ר ס מ ה מכת״י ב ת ל פ י ו ת ש ל ד״ק מ י ר ס ק י ש״ה‪ ,‬ע ס י ‪.442‬‬
 ‫‪,‬‬
‫פאה פ״ד עמ ‪57‬‬ ‫‪182‬‬
‫וכ״ה ב כ ל הנוסחאות כאן ולהלן כ ת ו ב ו ת ם״ג‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אלעזר‬ ‫בן‬ ‫שמעון‬ ‫ר׳‬ ‫‪.18‬‬
‫‪ 14-13‬ומש״ש‪.‬‬ ‫ועיץ לעיל ש ר‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל ‪ ,‬א ב ל ב ב ב ל י ה נ ״ ל ‪ :‬ר ב ן ש מ ע ק בן ג מ ל י א ל ‪.‬‬
‫א פ ש ר שהכוונה היא עד ז מ נ ו ש ל‬ ‫דין‪.‬‬ ‫בית‬ ‫שם‬ ‫כשהיה‬ ‫ב ר א ש ו נ ה‬ ‫‪.1&-18‬‬
‫ועיץ ירושלמי ע י ר ו ב ץ פם״ג‪ ,‬כ ״ א ע״ג‬ ‫ט ר י י ג ו ם ה ר ש ע ‪ ,‬עיין י ר ו ש ׳ ס ו כ ה פ ״ ה ה ״ א ‪ ,‬ג״ה ע ״ ב ‪.‬‬
‫) ע י ץ ה נ ו ם ח א ה נ כ ו נ ה ש ם ב י ר ו ש ל מ י כ פ ש ו ט ו ע מ ׳ ‪.(277‬‬
‫עיץ מש״ש‪.‬‬ ‫כמפורש להלן פוף תרומות ובמקבילות‪,‬‬ ‫בהן‪.‬‬ ‫ח ו ל קין‬ ‫ק ט נ י ם‬ ‫‪.20‬‬
‫א ב ל ב ק ד ש י ה מ ק ד ש א ץ ח ו ל ק ‪ ,‬כ מ פ ו ר ש ל ה ל ן ז ב ח י ם פ י ״ א ה״ו‪ ,‬ת ו ״ כ צ ו ס ו ף פ ר ש ה ד׳‪ ,‬ל ״ ד ע ״ ב ‪,‬‬
‫י ר ו ש ל מ י פ ו ט ה פ ״ ג ה ״ א ‪ ,‬י ״ ח ד ע ״ ד ‪ ,‬ב ב ל י ק י ד ו ש ץ ג ״ ג א׳‪ ,‬מ ג ח ו ת ע ״ ג א׳‪.‬‬
‫ואעפ״י ש א מ ר ו ) ל ה ל ן פוף תרומות( שלטמא אפילו לביתו‬ ‫בהן‪.‬‬ ‫חולקין‬ ‫וטמאים‬
‫אין מ ש ל ח י ן ‪ ,‬ל א נ א מ ר כן א ל א מ ש ו ם ק נ ם ‪ ,‬מ פ נ י ש ל א נ ז ה ר ‪ ,‬״ ו א י נ ו א ל א ב ט מ א מ פ ו ר ס ם ‪ ,‬ש ה ר י‬
‫א ף א ש ה היא ב כ ל ל א ל ה ש מ ש ל ח י ן להן ת ר ו מ ה ל ב ת י ה ן ‪ ,‬ואין חוששין כ ל ל ש מ א פ ש ע ה ו ל א ט ב ל ה‬
‫מנדתה‪ ,‬ואץ שום חובה ע ל הטמא להודיע למשלח שהוא טמא‪ ,‬א ב ל בקדשי המקדש א ץ ל ט מ א י ם‬
‫חלק בקדשים כלל‪ ,‬ע י ץ במשנת זבחים פ י ״ ב מ״א‪ ,‬ת ו ״ כ צו םט״ז ה״ז‪ ,‬ל ״ ט ע״ד‪.‬‬
‫אבל‬ ‫ש ה ר י ר א ו י ץ ל ה ד ל ק ה ב ב י ת ו ש ל כהן‪,‬‬ ‫בטומאה‪.‬‬ ‫אותן‬ ‫וחולקין‬ ‫‪.21-20‬‬
‫ועיץ מ״ש במהרי״ט‬ ‫ק ד ש י מ ק ד ש א ס ו ר י ם ב ה נ א ה ‪ ,‬עיין ש ב ת כ ״ ה א ׳ ו ב ת ו ס פ י ש פ כ ״ ד ב׳ ד ״ ה ל פ י ‪.‬‬
‫אלגזי ב כ ו ר ו ת ס ״ ה סי׳ ל״ז‪ ,‬ק כ ״ ה ע״א‪.‬‬
‫ובעניץ בכור‬ ‫ו כ ״ ה ב כ י ״ ע ) א ל א ש ש ם ‪ :‬מגא(‪.‬‬ ‫מנה‪.‬‬ ‫כנגד‬ ‫מגה‬ ‫ושוקלין‬ ‫‪.21‬‬
‫ב ע ל מ ו ם פ י ד ש ״ י ב כ ו ר ו ת ) ל ״ א א׳(‪ :‬ש א ם י ש ל ו ח ת י כ ת ב ש ד ח ו ל ץ ש נ ש ק ל ה ב ל י ט ר א י כ ו ל ל ש ק ו ל‬
‫ו כ מ ו ב ן ש ב ק ד ש י ה ג ב ו ל מ ו ת ר ל ע ש ו ת כן ל כ ת ח י ל ה ‪ ,‬ש ה ר י ה ם נ כ ס י כ ק ל כ ל‬ ‫ב ש ר ב כ ו ר כנגדה‪.‬‬
‫ודבר זה א ס ו ר ג ם‬ ‫ד ב ר ‪ ,‬א ב ל ב ק ד ש י ה מ ק ד ש א ס ו ר מ פ נ י ב ז י ץ ק ד ש י ם ‪ ,‬ע י ץ ב ב ל י ב י צ ה כ ״ ח א׳‪.‬‬
‫א מ נ ם הר׳י׳מ‬ ‫ב מ ע ״ ש )עיץ מ ע ״ ש ד פ ״ א ( ו כ פ י ר ו ת ש ב י ע י ת )ירושלמי ביצה פ ״ ג ה״ז‪ ,‬ס ״ ב םע״א(‪.‬‬
‫) ב פ ״ א מ ה ׳ ב כ ו ר ו ת ה י ״ ח ( פ ס ק ש ג ם ב ב כ ו ר ת ם מ ו ת ר ל ש ק ו ל מ ג ה כ ג ג ד מגה‪ ,‬א ב ל ה ו א פ י ר ש ) פ י ה ״ מ‬
‫בכורות פ״ה מ״א( מנה כנגד מנה בחלוקת כהניפ בבשר‪ ,‬שמותר לחלק ולשקול א ת המנות כ ד י‬
‫ש ה י ו כ ו ל ן ש ו ו ת ‪ ,‬ו א ף זה א י נ ו א ל א ב ב כ ו ר ‪ ,‬א ב ל ל א ב מ ע ש ר ) ש ם פ ״ ו מ ה ׳ ב כ ו ר ו ת ה ״ ו ( ‪ ,‬ו ע י ץ‬
‫ו כ נ ר א ה ש ב ב א זו א י ג ה מ ח ל ק ת א ל א ב ץ ק ד ש י ה ג ב ו ל ו ק ד ש י ה מ ק ד ש ‪ ,‬א ב ל ק ד ש י‬ ‫מ ״ ש להלן‪.‬‬
‫ירושלים נעיץ להלן ח ל ה פ ״ ב ה״ז ואילך ובמקבילות( אינם ב כ ל ל שניהם‪.‬‬

‫ופירושו שבקדשי הגבול מותר להם לכהנים‬ ‫מגה כ נ ג ד מנה‪.‬‬ ‫וחולק ין‬ ‫א ב ל ב ד גורם‪:‬‬
‫להחליף מ ץ במינו ומץ כשאינו מיגו )ועיץ ב ר ״ מ פי״ב מה׳ תרומות םהכ״א ו ב מ ה ר י ״ ק ש ם ( ‪,‬‬
‫ועיץ‬ ‫א ב ל ב ק ד ש י ה מ ק ד ש א ס ו ר ‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן ז ב ח י פ פ י ״ א ה ״ ה ‪ ,‬ו ב מ ק ב י ל ו ת ש ה ב א נ ו ב ר י ש ה ל כ ה זו‪.‬‬
‫ואשר לחלוקה בקדשי המקדש במץ אחד‪ ,‬עיץ תוםפ׳ ש ב ת‬ ‫ס ו כ ה ס ״ ה מ ״ ז ו ב ב ל י ב ״ ק ק ״ י ב׳‪.‬‬
‫ועיץ פ״א מה׳ ב כ ו ר ו ת‬ ‫ק מ ״ ט ב ׳ ד ״ ה מ ט י ל ץ ‪ ,‬ק י ד ו ש ץ נ ״ ג א ׳ ד ״ ה מאי‪ ,‬ו מ א י ר י ש ם ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.264‬‬
‫הי״ח ה נ ״ ל ומ״ש במהדי״ט אלגזי בכורות פ״ה סי׳ ל ״ ו ) ד ׳ ליוורנו קכ״ז ע״א(‪.‬‬
‫אכל‬ ‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬ח י י ב ב א ח ר י ו ת טיפולם‪.‬״*‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בהן‬ ‫ליטפל‬ ‫באחריותם‬ ‫חייבין‬
‫בקדשי הגבול א ץ חייב ליטפל בהם‪ ,‬כמפורש להלן תרומות פ״י רהי״ז ובמקבילות‪ ,‬עיץ מש׳׳ש‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב ד ‪ ,‬ו ב ס פ ר י ר א ה פ י ׳ ע ״ ז ‪ ,142 ,‬ו ב ד ״ מ ה נ ״ ל ) ל ע נ י ץ ק ד ש י‬ ‫הבחירה‪.‬‬ ‫ל בי ת‬ ‫‪.22‬‬
‫חו״ל(‪ .‬ובכי״ע‪ :‬לבית הבירה‪ ,‬וכ״ה בספרי דאה בכי״ל וכי״ד‪ ,‬ע י ץ בשנו״ם שפ‪ .‬ועיץ בפי׳ ר ב י נ ו‬
‫ועיץ ירושלמי פסחים ס״ז ה״ח‪ ,‬ל״ה ע״א‪ ,‬ב ב ל י י ו מ א‬ ‫ה ל ל שם ל ״ ב ע״ב‪ ,‬ובהע׳ כ״ג‪ ,‬כ ״ ו שם‪.‬‬
‫כ ׳ א׳‪ ,‬זבחים ק ״ ד ב׳‪.‬‬

‫»! עיין ב ב ל י יבמות ק ׳ א׳ ומ״ש ל ה ל ן ‪.‬‬

‫והארכנו ב ז ה ל ה ל ן‬ ‫‪0‬־ עיין בציונים שלנו ב מ ס ו ר ת ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ורימ רפי־ח מה׳ מעשה ה ק ר ב נ ו ת ‪.‬‬
‫ב כ ו ר י ם פ״א רהיה‪ ,‬עיין םש־ש‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪183‬‬ ‫פאה פ״ד ע מ ‪57‬‬
‫כ ל ו מ ר ח ב ר ד ו ק א ‪ ,‬כ מ ס ו ר ש ב ס פ ר י ק ר ח ס י ׳ ק כ ״ א ע מ ׳ ‪ :148‬א ץ‬ ‫ל כ ל חבר‪.‬‬ ‫נותנין‬
‫ו מ י ץ י ר ו ש ל מ י ח ל ה ס ״ ד ה י ״ א מ ׳ ע״ב‪ 21,‬ב ב ל י מ נ ה ד ד י ן צ ׳ ב ‪ /‬ח ו ל ץ‬ ‫נותנץ מתנות אלא לחבר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיץ ר ״ מ ס ״ ו מ ה תרומות ה״ב וברדב״ז ובמהרי״ק שם‪.‬‬ ‫ק ״ ל ב׳** ו ב ר א ש ו נ י ם ש מ ‪.‬‬
‫בירושלמי ח ל ה הנ״ל‪ :‬הבכורות והבכורים ל א נ ש י‬ ‫נ ו ת נ י ן וכר‪.‬‬ ‫מקדש אין‬ ‫קדשי‬
‫ובנוסח הרש״ם ש ם )פ׳ ע״א(‪ :‬החרמים והבכורות וקדשי המקדש והבכורים לאנשי משמר‪,‬‬ ‫משמר‪.‬‬
‫וזהו ב ו ו ד א י ת י ק ץ ה ר ״ ש מ י ר י ל י א ו ב ע צ מ ו ‪ ,‬ו ה י ר ו ש ל מ י ל א ה ז כ י ר א ל א ק ד ש י י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬א ב ל ק ד ש י‬
‫המקדש ב ר ו ר ש ה ם לאנשי המשמר‪.‬‬
‫ל ע נ י ו כ ר ‪ .‬כ ל ה ב ר י י ת א ע ד ״ ס ד נ ם ת ל י נ ה ״ ה י א פ י מ ק א מן ה מ ש נ ה‬ ‫‪ .23‬א י ן ס ו ח ת י ן‬
‫‪,‬‬
‫ועיץ שאילתות ד ר א ר י ש ס י י״א ובהעמק שאלה שפ‪.‬‬ ‫) פ ״ ח מ״ז(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה פ ל ע ה ו א ד דינרין‪ ,‬א ו כ ״ ד מ ע ץ ‪ ,‬א ו מ ״ ח‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ב פ ו נ ד י ו ן‬ ‫מ כ כ ר‬ ‫‪.24-23‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ס א ה ה י א ב ת ר ק ב ץ ‪ ,‬א ו י ״ ב ח צ א י ק ב ץ ‪ ,‬נ מ צ א ו ד מ א ץ הן מ ״ ח ח צ א י ק ב י ן ‪ -‬ח צ י‬ ‫פונדיונות‪.‬‬
‫ופירשו בירושלמי שהככר ה נ מ כ ר בפונדיץ הוא פחות מחצי ק ב מפני שהחנווני‬ ‫ק ב בפונדיץ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ש י ע ו ר זה ה ו א ר ק כ ד י ק י ו ם‬ ‫מ נ כ ה ש ל י ש ל י צ י א ה ‪ .‬ועיין ב ב ל י ע י ר ו ב ץ פ ״ ב ב ׳ ו כ ת ו ב ו ת פ ״ ד ב ‪.‬‬
‫ע י ץ א ו ה ״ ג כ ת ו ב ו ת ח ל ק ה ת ש ו ב ו ת ע מ ׳ ‪.197‬‬ ‫הנפש‪.‬‬
‫כ ל הברייתא באשכול ח״ב‪ ,‬הוצ׳ הר״ח אלבק‪,‬‬ ‫וקטנית‪.‬‬ ‫לינה שמן‬ ‫סרנםת‬ ‫‪.24‬‬
‫‪,‬‬
‫ומדברי הר״ש והרא״ש פ ״ ח מ״ז‪ ,‬וכסו״ס סמ״ד ע מ תקע״ט‪ ,‬משמע שהם‬ ‫ע מ ׳ ‪ ,173‬ע י י ״ ש ‪.‬‬
‫פ י ר ש ו שכוונת התופםתא ה י א דשמן וקיטנית ה ם פ ר נ פ ת לינה‪ ,‬ו ב ב ב ל י ש ב ת וב״ב מ פ ו ר ש ש ס ר נ ם ת‬
‫ו ב ר ו ר ש כ ל ה ב ר י י ת א ע ד ״ פ ר נ פ ת ל י נ ה ״ א י נ ה א ל א פ י ם ק א מן ה מ ש נ ה ‪,‬‬ ‫לינה הם מ צ ע וכפת‪.‬‬
‫ו ה ת ו ם ס ת א מוסיפה‪ :‬ש ק ו ק ט נ י ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש מ ח ק ל ב כ ר נ ו ת נ י ם ג ם ש ק ו ק ט נ י ת ‪ ,‬עיין כ ת ו ב ו ת ם ״ ה‬
‫וכאשכול הנ״ל נמצאת‬ ‫ועיץ ברדב״ז שם‪.‬‬ ‫מ״ח‪ .‬וכן כ נ ר א ה סירש ה ר ״ מ בס״ז מה׳ מ ת נ ״ ע ה״ח‪.‬‬
‫סימקא זו אחרי‪ :‬ש ב ת נ ו ת נ ץ ל ו מ ז ץ ש ל ש סעודות‪ ,‬ולס״ז בוודאי אי אסשר לסרשה ע ל ס ר נ ם ת‬
‫לינה‪.‬‬
‫ס ע ו ד ו ת ‪ .‬ג ם ז ו ה י א ס י ם ק א מן ה מ ש נ ה‬ ‫מזון ש ל ש‬ ‫לו‬ ‫נותנין‬ ‫‪ .25-24‬ש ב ת‬
‫ועיץ המדד באשכול הנ״ל‪.‬‬ ‫הנ״ל‪.‬‬
‫דגה‪.‬‬ ‫ה נ ״ ל ה נ ו ם ח א היא‪:‬‬ ‫וכאשכול‬ ‫בכי״ע‬ ‫ובר״מ הנ״ל‪ .‬א ב ל‬ ‫וכ״ה ב ד‬ ‫‪ .25‬ד ג ‪.‬‬
‫ובסירוש אמרו‬ ‫ו ז ו ה י א ג י ר מ א י ו ת ר מ ת ו ק נ ת ‪ ,‬מ פ נ י ש ״ ד ג ה ״ ב ל ש ץ ב נ י א ד ם ה ו א ד ג קק‪23.‬‬
‫ד׳ יצחק אומר צולה‬ ‫בירושלמי ביצה )פ״ב ה״א‪ ,‬מ״א ע״ב(‪ :‬ל א עירב ו ל א עירבו ל ו אחרים‪.‬‬
‫ועיין ב ב ל י נ ד ר י ם‬ ‫ו ב ב ב ל י ש מ ) כ ״ ב א׳(‪ :‬מ ש ו ם ר ׳ י צ ח ק א מ ר ו א ף צ ו ל ה ל ו ד ג קטן‪.‬‬ ‫לו ד ג ה ‪.‬‬
‫ובבבלי שבת‬ ‫ל ״ ח ב ׳ ו ב א ה צ ו ״ י ב י צ ה ע מ ׳ ‪ .18‬ו כ ן ל ה ל ן פ ו כ ה ) פ ״ ד םהי״א(‪ :‬ו י צ ל ה ל ו דגה‪24.‬‬
‫ל ״ ה ב׳‪ :‬כ ד י צ ל י י ת ד ג ק ק ‪ .‬ו כ ן ב ק ה ״ ר פ ״ ז י ״ ב ו פ ״ ט י׳‪ :‬ו מ ד ל י ק ל ו א ת ה נ ר ו צ ו ל ה ל ו ד ג ו מ מ ל א‬
‫ומכאן ש ב כ ״ מ ש מ ד ב ר י ם‬ ‫ו צ ו ל ה ל ו ד ג ו ‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬דגה‪.‬‬ ‫ו ב ד ״ ר ש ם )בפ״ט(‪:‬‬ ‫ל ו חבית ש ל מים‪.‬‬
‫בצליית דג ב ע ר ב ש ב ת ע ״ י הדחק אינו א ל א בדגה א ו ב ד ג קטן‪ ,‬וממילא ש א ץ ס ת ם ע נ י עדיף מ ע ש י ר‬
‫ש ב י ש ר א ל ע ״ י ה ד ח ק ‪ ,‬ו נ ו ת נ ץ ל ו ד ב ר מ ו ע ט ב ש ב י ל כ ם א ד ה ר ם נ א ‪ ,‬ע י ץ ב ב ל י סםזזים ק י ״ ב א׳‪.‬‬
‫אשכול הנ״ל וכסו״ס סמ״ד עמ׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אותו‬ ‫ש מ כ י ד י ן‬ ‫ב ז מ ן‬ ‫‪ .26‬א ב ל‬
‫ו ב פ י ה ״ מ ל ה ד ״ מ פ ״ ח מ ״ ז ‪ :‬ו א ם י ה י ה ה ע נ י י ד ו ע נ ו ת נ ץ ל ו מ ה שיכםוז‪ 25.‬ו ה ב ר י י ת א ש ל נ ו‬ ‫תקע״ו‪.‬‬
‫ועיץ ב ב ל י ב ״ ב ט׳ א׳ ו ב ר ״ מ‬ ‫גם בירושלמי כ א ן ) ה ״ ז כ ״ א ע״א( א ל א שנוסף שם‪ :‬והכל ל פ י כבודו‪.‬‬

‫ו ב א ה צ ר י שם‪ ,‬עמי ‪ ;157‬מאירי ח ל ה ‪ ,‬עמי ‪ ;44‬הנ״ל חולץ‪ ,‬עמי ‪.486‬‬

‫« עיין תוספי שם ד״ה מנין‪ ,‬והיתה ל ה ם הנירסא בירושלמי כני׳ כי״ר ו ח ס ר ו לפניהם ב ס ו ף ה״י‬
‫ה ס ל י ם ‪.‬בין ל כ ה ן ח ב ר בין ל כ ה ן ע ם ה א ^‬
‫‪ 23‬עיין ל ה ל ן נדרים ס״נ ה״ה; ירושלטי שם פ״ו ה״ו‪ ,‬ל״ט רע״ד; ב ב ל י שם נ״א בי‪.‬‬
‫‪ 24‬ב״ה בכי״ו‪ ,‬בכי״ל ו ב ד ‪ .‬ובכי״ע ובשרת הרשב״א ח״ד סי׳ קי״ט ב ט ע ו ת ‪ :‬דג‪.‬‬
‫‪ 26‬כ״ה ב ר ע ‪ ,‬בר״ו ובהוצ׳ הרצאג‪ .‬ובהנד״נ הוגה לגכון‪ :‬שיתכסה‪.‬‬
 ‫פאה פ״ד עמ׳ ‪58-57‬‬ ‫‪184‬‬
‫וכנראה שהפירוש הוא שאנו מכירים אותו שהוא עני‪ ,‬ו א ץ‬ ‫פ׳׳ז מ ה ׳ מתנייע ה ״ ו ו ב מ ה ר י ״ ק ש ם ‪.‬‬
‫חוששים שמא כ ב ר ק ב ל כפות מאחרים‪.‬‬
‫ואמרו בירושלמי‪ :‬ובלחוד ד ל א יפחות‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הפתחים‬ ‫על‬ ‫מסבב‬ ‫‪ .27-26‬ה י ה‬
‫ל י ה מן א ר ג ר ץ ד י ל י ה ) צ ״ ל ‪ :‬ד י ד י ה ‪ ,‬כ מ ו ש ה ו א ב כ י ״ ר ( ‪ ,‬כ ל ו מ ד ו ב ל ב ד ש ל א י פ ח ו ת ל ו מ מ ט ב ע‬
‫קטנה שהיו רגילים ל ת ת לעניים המחזרים ע ל הפתחים‪ .‬וכן אמרו בבבלי ב ״ ב שנותנים ל ו מ ת נ ה‬
‫ו פ י ר ש ו ב ר ש ״ י ו ת ו ס פ י ש פ ש ה כ ו ו נ ה ה י א ש נ ו ת נ י פ ל ו מן ה ק ו פ ה ‪ .‬א ב ל מ ל ש ץ ה ר ״ מ הנ׳י׳ל‬ ‫מועטת‪.‬‬
‫ועיין כ פ ו ״ פ פ מ ״ ד ר י ש ע מ ׳ ת ק ע ״ ח ‪ ,‬ח ז י ת ה ל פ נ י ו ב ב א‬ ‫)פ״ז ה״ז( משמע שהכוונה ל כ ל א ד פ ‪.‬‬
‫זו להלן בםה״י‪ ,‬א ו ב ר י ש הי״א‪.‬‬
‫ו כ ״ ה בד‪ .‬א ב ל ב כ י ״ ע ו א ש כ ו ל הנ״ל‪ :‬תמחוי ב כ ל י ו ם ‪,‬‬ ‫ה י ו ם וכר‪.‬‬ ‫כל‬ ‫‪ .27‬ת מ ח ו י‬
‫ו כ ״ ה ב י ר ו ש ל מ י פ ״ ח ה ״ ז ו ב ב ב ל י ב ״ ב ח ׳ ב׳ן ו ב כ ת ״ י ש ם ) ע י ץ ד ק ״ ם ע מ ׳ ‪ 33‬ה ע ׳ ה׳(‪ :‬ת מ ח ו י נ ג ב י ת‬
‫ו ל פ י ה ג י ר ם א ש ל נ ו ב ת ו ס פ ת א פ י ר ו ש ו ש מ ח ל ק ץ מן ה ק ע ר ה ב כ ל ה י ו ם ‪ ,‬ו ע י ץ ד ״ מ פ ״ ט‬ ‫ב כ ל יום‪.‬‬
‫ועיץ מ״ש‬ ‫ובירושלמי ה נ ״ ל א מ ר ו שמחלקין ‪ p‬ה ק ע ר ה ל א ל ת ר א ח ד הגבייה‪.‬‬ ‫מה׳ מתנ״ע ה״ב‪.‬‬
‫להלן ר ה ״ י ע ל תמחוי וקופה‪.‬‬
‫ידוש׳ ב ״ ב )מ״א ה״ו‪ ,‬י ״ ב ע״ד(‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יום‬ ‫שלשים‬ ‫שם‬ ‫שהא‬ ‫‪ .29-28‬א ם‬
‫כ ל ש ו נ ה כאן‪ .‬ו ב י ר ו ש ל מ י כאן פ ״ ח ה״ז‪ :‬למזונות ש ל ש י ם יום‪ ,‬ו ל א נ ת ב א ר א ם ״ ל מ ז ו נ ו ת ״ פ י ר ו ש ו‬
‫ו ב ב ב ל י ) ב ״ ב ח ׳ א׳(‪ :‬ש ל ש י ם יום ל ת מ ח ו י ש ל ש ה‬ ‫לתמחוי או לקופה‪ ,‬ועיץ להלן רה״י ומש״ש‪.‬‬
‫ח ד ש י ם ל ק ו פ ה ‪ .‬ו כ ן ה י ת ה ה ג י ד פ א ל פ נ י ד ב נ ח ש ץ ג א ץ ‪ ,‬ע י ץ ת ש ה ״ ג ה ר כ ב י ס י ׳ ת ק ל ״ ז ע מ ׳ ‪.264‬‬
‫א ב ל ב כ ת י ״ י ו ר א ש ו נ י ם ה ג י ר ם א ב ב ב ל י ש ם ) ע י ץ ד ק ״ ם ‪ 31‬ה ע ׳ מ ׳ ( ‪ :‬ש ל ש י ם י ו ם ל ק ו פ ה ש ל ש ה‬
‫חדשים לתמחוי‪ .‬וכן פ ס ק ה ר ״ מ ב פ ״ ט מה׳ מ ת נ ״ ע הי״ב‪ .‬ועיץ ב כ פ ו ״ פ פ מ ״ ד ע מ ׳ תקפ״ב‪ .‬ו מ ה ר ״ י‬
‫ק ו ל ץ ש ר ש י״ז כתב‪ :‬מצאתי בשני ס פ ר י ם דגרםינן ל׳ יום לקופה ג׳ חדשים לתמחוי ו כ ר ‪ ,‬כ ד ב ר י‬
‫ר ב י נ ו מ ש ה ‪ ,‬ו ע י י ״ ש ש ה ב י א ג ם א ת ה י ר ו ש ל מ י ב ״ ב וגתן ה ס ב ר ל ג י ר ם ת ה ב ב ל י ‪ ,‬ו ע י ץ ג ם ב ר ד ב ״ ז‬
‫וכמה צריך לשהות כדי ל ת ת לתמחוי ל א נזכר ל א ב ת ו ס פ ת א‬ ‫ע ל הר״מ הנ״ל ובמה״ם כאן וב״ב שם‪.‬‬
‫ולא בירושלמי‪.‬‬
‫וכ״ה במקורות המקבילים‪ ,‬א ב ל בבבלי הנ״ל מוסיף‪:‬‬ ‫חדשים‪.‬‬ ‫ששה‬ ‫ולכסות‬ ‫‪.29‬‬
‫תשעה לקבורה‪.‬‬
‫וכ״ה בד‪ ,‬ו ק כגראה היה גם ב ת ו ס פ ת א‬ ‫ע ש ר חדש‪.‬‬ ‫שגים‬ ‫העיר‬ ‫לעניי‬ ‫‪.30-29‬‬
‫ובירושלמי ב״כ‪:‬‬ ‫העיד ו כ ר ‪.‬‬ ‫לפסי‬ ‫ובכי״ע ובבבלי‪:‬‬ ‫כת״י פ ״ מ ש ל א העיר ע ל גירםא אחרת‪.‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י כאן‪ :‬ל פ ס ץ ו ל צ ד ק ו ת ש ג י ם ע ש ר ח ד ש ו כ ד ‪,‬‬ ‫לפסים ולזימיות ו כ ר ‪ ,‬כלומר למסים‪.‬‬
‫ועיץ בבלי ב״ב ח׳ א׳ וביד ר מ ה‬ ‫מהו ל פ ם ץ ולצדקות שנים ע ש ר חדש‪ ,‬ב ש כ ר סופרים ומשנים‪.‬‬
‫ש ם ד ״ ה ו ל כ ל מילי‪.‬‬
‫וכאשכול הנ״ל‪ :‬ע נ י ש נ ת ן‬ ‫וכ״ה בד‪.‬‬ ‫לתמחוי‪.‬‬ ‫ופרוסה‬ ‫לקופה‬ ‫פרוטה‬ ‫‪.30‬‬
‫ומכאן משמע שלקופה נותנים כסף‪ ,‬א ב ל לתמחוי נותנים מאכל‪ ,‬וכן פ י ר ש ו‬ ‫פרומה ל ת מ ח ד ו כ ר ‪.‬‬
‫כ מ ה מן ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ע י ץ ע ר ו ך ע ר ך ת מ ח ד ו ב ע ר ו ך ה ש ל ם ש ם ‪ ,‬במיוזזפ ל ר ״ ג ו ב ר ש ״ י ב ״ ב ח ׳ א ‪/‬‬
‫ו ק פ י ר ש ה ר ״ מ ב פ י ה ״ מ כ א ן פ ״ ח מ ״ ז ‪ .‬א ב ל ב כ י ״ ע כאן‪ :‬פ ר ו ט ה ל ת מ ח ד ו פ ר ו ט ה ל ק ו פ ה ‪,‬‬ ‫ועוד‪.‬‬
‫ומכאן‪ ,‬כנראה‪ ,‬ח ז ר ב ו מפירושו בפיה״מ ופירש ) ב ס ׳ ה י ד‬ ‫ו ק מעתיק הר״מ פפ״ט מה׳ מתנ״ע‪.‬‬
‫ש ם ה״ב( שנותנים גם מעות לתמחוי‪.‬״ א ב ל קרוב לוודאי שגירפתנו נכונה‪ ,‬שהרי ל פ י ג י ד ס ת‬
‫והחילוף ב ץ פרוסה ופרוטה ה ו א‬ ‫כ י ״ ע ו ה ר ״ מ ק ש ה ל מ ה ל א ע ר ב ותנא‪ :‬פ ר ו ט ה ל ת מ ח ד ולקופה‪.‬‬
‫ר ג י ל ‪ ,‬ע י ץ ל ד ו ג מ א מ ״ ש ב ה י ר ו ש ל מ י כ פ ש ו ט ו ל ע י ר ו ב ץ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 320‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫מ מ נ ו ‪ .‬ע י ץ ש ״ ך יו״ד ס ו ף סי׳ רנ״ג‪.‬‬ ‫אותן‬ ‫מ ק ב לין‬

‫ועיין ב ר י ם ס פ י ח ס ה ׳‬ ‫•י־ ומירושלמי ד מ א י <פ'נ היא‪ ,‬כיג ע׳ב> סשםע ש ל ק ו פ ה גוועים גם ט א כ ל ‪.‬‬
‫שמיטה ויובל‪ .‬א ב ל ב ת ו ס פ ת א שם ספינ גורס‪ :‬נבאי צ ד ק ה ב ם ק ו ם ‪.‬גבאי ק ו פ ה ׳ שבירושלמי‪.‬‬
‫‪185‬‬ ‫פאה פ״ד עמ׳ ‪58‬‬
‫וברלב״גראה‪,‬דכ״אםע״ב‪:‬‬ ‫ד״מהנ״ל‪,‬טיו״דסי׳רנ״ג‪.‬‬ ‫ח ד ש י ם וכר‪.‬‬ ‫‪ .31‬נ ת נ ו ל ו‬
‫ואם היה לבוש בגדים חדשים לא נלבישהו שחוקות‪.‬‬
‫״מילת״ הוא כנראה צמר דק מאד‪ ,‬עיץ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מילת‬ ‫בכלי‬ ‫משתמש‬ ‫‪ .32‬ה י ה‬
‫בתוספות עה״ש של קרוים ערך מל )י״ד(‪.‬‬
‫וכ״ה בד )אלא ששם‪ :‬כלי עיסה(‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עיםה‬ ‫מעה‪.‬‬ ‫לו‬ ‫נותנין‬ ‫‪ .33‬מ ע ה‬
‫ובספרי)דאה‬ ‫ובכי״ע וכפ׳ האשכול הנ״ל‪ :‬פ ת נותנץ לו פת‪ .‬מעה נותנץ ל ו מעה‪ .‬עיפה וכר‪.‬‬
‫עיפה נותנץ לו עימה‪ .‬מעה נותנץ לו‬ ‫פי׳ קי״ח‪ ,‬עמי ‪ :(177‬הראוי ליתן ל ו פת נותנץ לו פת‪.‬‬
‫מעה ו כ ר ‪ .‬״ ובממ״ג עשץ קם״ב‪ ,‬ר״ז ע״ב‪ :‬ותניא בספרי ובתופפתא דסאה די מחסורו אשר יחסר‬
‫מצה‬ ‫למה נאמרו כולם‪ ,‬ללמדך הראוי לתת לו פ ת חמץ‪ ,‬נותנץ לו פ ת חמץ‪2»,‬‬ ‫לו‪,‬‬
‫להאכילו לתוך פיו מאכילו‪ *».‬וברלב״ג ראה‪ ,‬רכ״א םע״ב‪ :‬היה רגיל בפת חטים לא נאכילו‬ ‫מצה‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שעורים )ועיץ ג י ממ״ג כת״י לעיל הע׳ ‪.(28‬‬
‫ובפי׳ רבינו הלל לספרי ר א ה ) מ ״ ג ע״ב( פירש‪ :‬עיסה נותנץ ל ו עיסה‪ ,‬משום דמתבייש ליטול‬
‫וכנראה שהעיםה שהיו עושים בבית היתה יותר נקיה מפת שנמכרת בחנות‪ .‬ובמכשירץ פ״ב‬ ‫סת‪.‬‬
‫מ״ח שנינו‪ :‬ואם הית סת עיסה ו כ ר אם היתה סת קיבר‪ .‬ובסי׳ הרא״ש שם‪ :‬סת עיסה‪ .‬סת נקיה‪,‬‬
‫ואץ הנחתומץ עושץ אותה‪ ,‬אלא הרגילים לאוכלה אוסץ אותה בביתם וכר‪ .‬ועיץ בסיה״מ להר״מ‬
‫שם‪.‬‬
‫פ ו פ ‪ .‬כפו״ס סמ״ד עמ׳ תקע״ז בשם התוספתא‪ .‬ועיץ בציונים‬ ‫אפי׳‬ ‫עבד‬ ‫‪ .35‬א פ י ׳‬
‫במפורת התוספתא ובר״מ מ״ז מה׳ מתנ״ע ה״ג‪.‬‬
‫וכ״ה בד ובכפו״פ הנ״ל‪.‬‬ ‫כנגדו‪.‬‬ ‫עזר‬ ‫לו‬ ‫אעשה‬ ‫שנ׳‬ ‫אשה‬ ‫זו‬ ‫לו‬ ‫‪.36-35‬‬
‫ובירושלמי)כתובות פ״ד ה״ח‪ ,‬כ״ח ע״ד(‪ :‬כתב לבניו‬ ‫אבל בכי״ע חםר כ״ז‪ ,‬ועיץ בציונים הנ״ל‪.‬‬
‫אמר ר ׳ חנינא אנא לית אנא‬ ‫ומכר לאחרים? מהו מםבתיה אתה )כלומר‪ ,‬מהו להשיאו אשה(?‬
‫מסב ליה אתא‪ .‬א׳ ר׳ מנא‪ 30‬לא מםתברא אגרץ ליה שמשא ומםבץ ליה איתא‪ ,‬כמה )דו( דהיא‬
‫ולסי הירושלמי אשה ב כ ל ל שמש היא‪ ,‬ו ק רגיל בידושלמי‪ 31:‬מה בץ הקוגה אשה‪ .‬מה‬ ‫שמשא‪.‬‬
‫בץ הקונה שמחה‪.‬‬
‫ובבבלי‪ :‬באנשי‬ ‫אבל בפסרי‪ :‬בגליל העליץ‪.‬‬ ‫וכ״ה בירושלמי‪.‬‬ ‫הגליל‪.‬‬ ‫‪ .37‬ב א נ ש י‬
‫גליל העליץ‪.‬‬
‫וכן בכי״ע‪:‬‬ ‫וכ״ה בכפו״פ הנ״ל‪.‬‬ ‫יום‪.‬‬ ‫בכל‬ ‫בציפורי‬ ‫בשר‬ ‫ליטרא‬ ‫‪.38-37‬‬
‫והפירוש הנכץ הוא‬ ‫ובד‪ :‬בשר צפודי‪ ,‬וצ״ל‪ :‬נטצפורי‪.‬‬ ‫ליטרא אחת בשר בציפורי בכל יום‪.‬‬
‫וכן פירש מהרי״ן אפשטץ‬ ‫בח״ד‪ ,‬בצפורי במשקל ציפורי‪ ,‬כמו באיטלקי במשקל איטלקי‪32.‬‬
‫בתרביץ ש״ה עמ׳ ‪ ,270‬וציץ לפםרי האזינו פי׳ שי״ז‪ ,‬עמ׳ ‪ :360‬ארבעה ליטרים בצפרי ו כ ר‬
‫שלשים ליטרים בצסרי‪ .‬ויש להוסיף גם ירושלמי כאן ס״ז ה״ד‪ ,‬כ׳ ע״א‪ :‬שבע ליטריות בציפורי‪.‬‬

‫לר׳ יחיאל ברי יקותיאל‪,‬‬ ‫‪ 27‬ועיי״ש בשנרס ובהערות הר״א סינקלשטין‪ .‬ועיין בסי םעלות הסרות‬
‫טטירד סי' ר״ן‪.‬‬
‫מעלת הצדקה‪ ,‬ד׳ קרימתא‪ ,‬ב״ד ע״א‪ ,‬ובמנוהימ ח״א‪ ,‬עמי ‪ .78‬תראה שהעתיק‬
‫נפולי‪ :‬פ ת חמץ נוועין לו‬
‫‪ 28‬באינקתבל טדפופ בלתי ידוע נורס‪ :‬פת חמץ מתנין לו חמץ‪ .‬ובדי‬
‫על ק ל ף )מן המאה הי״נ(‬‫פ ת חמץ‪ .‬וכן תקנתי בסמ״ג מדעתי )בתס״ר ח״א‪ ,‬עם׳ ‪ .(39‬אבל בסמ״נ כת״י‬
‫גורם‪ :‬פ ת ח ט י ן נותנין לו‪ .‬מצה נותנין לו‪.‬‬
‫»‪ 3‬ובספרי שלפנינו גורס‪ :‬הראוי ליתן לו פ ת יתן לו פת‪ ,‬ליתן לו עיסה יתן לו עיסה‪ ,‬טעה יתן‬
‫לו סעה‪.‬‬
‫‪ 80‬כיה הנירסא בשטמ״ק כתובות מ״ט ב' בשם הריטב״א‪ ,‬ולפנינו בירושלמי משובש‪ .‬ועיין ס״ש‬
‫במחברתי ‪.‬על הירושלמי״‪ ,‬עסי ‪.7‬‬
‫‪ 31‬שביעית פיח ה״ח‪ ,‬ליח ע״ב; מע״ש פ״א ה״א‪ ,‬נ״ב ע״ב; כתובות פיה ה״ד‪ ,‬כ״ט ע״ד‪.‬‬
‫‪ 32‬עיין ט״ש בתס״ר ח״א‪ ,‬עט׳ ‪ ,166‬וח״ד‪ ,‬עמי ‪.193‬‬
 ‫פאה פ״ד עמ׳ ‪58‬‬ ‫‪186‬‬
‫ובירושלמי‪ :‬ליטרא בשר צפרים בבל יום‪ .‬ובכי״ל שם חסרה המלה ״בשר״ והושלמה ע׳׳י‬
‫הסופד בין השורות‪ .‬ובכי״ד‪ :‬ליטרא״ פי ציפורין‪ .‬והרי״ן אפשטץ הגיה‪ :‬בי ציפורץ‪ ,‬כלומד‬
‫בצפורין)כגי׳ מה״ג בפפדי האזיגו הנ״ל(‪ ,‬במשקל צפורי‪ .‬ואץ ספק שצדק מהרי״ן אפשטין ז״ל‬
‫בהגהתו‪ ,‬שהדי כן יוצא מהמשך הירושלמי ששאל‪ :‬ואפשר כן? אלא דלא הוה אכל עפ חורנץ‬
‫)עם חורנץ( לא הוה אכל‪.‬״ ופירושו‪ :‬שאם לא היה אוכל עם אגשים אחדים לא היה אוכל )כמו‬
‫שפירש בס׳ ניר מדעתו ע״פ הגירםא שלגו עיי״ש(‪ .‬ומתירוץ הירושלמי אנו למדים על הקושיא‪,‬‬
‫שהשאלה היתה על הכמות‪ ,‬ולא על האיכות‪ .‬ובספרי הנ״ל בדפוסים‪ :‬ליטרא בשר של ציפור)וזה‬
‫תיקץ ע״פ הבבלי‪ ,‬עיץ להלן(‪ ,‬אבל בשני כת״י המובחרים )רומי ולונדץ(‪ :‬של צ י פ ו ר י ‪,‬‬
‫ופירושו כמו‪ :‬נטשל ציפורי‪.‬‬
‫ובבבלי הנ״ל‪ :‬שלקחו לעני בן טובים אחד מצפורי ליםדא בשר בכל יום‪ .‬ליטרא בשר מאי‬
‫רבותא? אמר רב הונא ליטרא בשר משלי* עופות‪.‬״ ובבבל‪ ,‬שהיה שם בשד בזול‪ ,‬שאלו ליטרא‬
‫בשר מאי רבותא? אבל בא״י שהיה בשר ביוקר שאלו‪ :‬ואיפשד כן?‬
‫ובכפו״פ הנ״ל מסיים כאן‪ :‬היה מסבב על הפתחים אץ נזקקין לו לכל דבר‪ .‬וזה נמצא לפנינו‬
‫לעיל בפוף ה״ח‪.‬‬
‫‪ . 3 8‬ה י ה מ ש ת מ ש ב כ ל י ז ה ב מ ו כ ר ן וכר‪ .‬ופירשו בבבלי שדווקא בכלים‬
‫שאינו משתמש בהם בגופו)כגון מגרדת של כםף( אבל בכלים שמשתמש בהם בגופו)כגץ כוסות‬
‫ושלחן( אץ מחייבץ אותו למכור‪ ,‬ועיץ ר״מ פ״ט מה׳ מתנ״ע הי״ד‪) ,‬עיי״ש עוד חילוק ע״פ הבבלי‪,‬‬
‫ופירש כשיטת הרי״ף(‪ .‬וכ״ז הוא דווקא בעני שמפורסם לבן םובים‪ ,‬אבל סתם עני שמשתמש‬
‫בכלי כפף וזהב חזקתו שהוא רמאי‪ ,‬עיין ירושלמי כאן פ״ח ה״ט כ״א ע״ב‪ ,‬ובבבלי כתובות פ״ח‬
‫רע״א‪ ,‬ובתוספי שפ ד״ה בטלי‪ ,‬ובמאירי שפ עמ׳ ‪.289‬‬
‫‪ .40‬א מ ר ו מ ש פ ח ת ב י ת נ ב ט ל ה וכר‪ .‬וכ״ה בכמה כת״י בספרי ראה פי׳ ק״י‬
‫עמ׳ ‪ ,171‬ובהוצאות שם כי תבא פי׳ ש״ג‪ .‬אבל בכי״ע כאן‪ :‬בית גכלטא‪ ,‬וכן בד‪ :‬גבלטא )וצ״ל‪:‬‬
‫נכלטא(‪ .‬ובכפו״פ פמ״ד עמ׳ תקע״ח מעתיק מכאן‪ :‬בית נבלטה‪ .‬וכ״ה בספרי הנ״ל פי׳ ק״י‬
‫בדפוסים ובכי״ר‪ ,‬וברוב כתה״י בפי׳ ש״ג שם‪ .‬ובירושלמי‪ :‬משפחת אנטבילא וכר‪ .‬ועיץ מ״ש‬
‫בפירוש שם זה הר״ש קליין במ״ח חע״ז )‪ (1933‬עמ׳ ‪ 189‬ואילך‪ .‬ורוב הנוסחאות מכריעות‬
‫לצד נבלטה‪ ,‬ומסתבר פירוש ר״ע לעף שמוצא המשפחה הוא מנבלט שביהודה )עיץ נחמיה‬
‫י״א‪ ,‬ל״ד(‪.‬‬
‫‪ . 4 1 - 4 0‬ו ה י ת ה מ ת י ח ם ת ע ם ב נ י א ר נ ו ן ה י ב ו ס י ‪ .‬בכי״ע‪ :‬עם ארונן היבוסי‪,‬‬
‫ובד‪ :‬ע ל בני ארנן היבוסי‪ .‬ובכסו״ס הנ״ל‪ :‬מתייחסת ב ב נ י ב נ י ארונה היבוסי‪ .‬ובירושלמי‪:‬‬
‫מתייחסת של )צ״ל‪ :‬על‪ .‬ובכי״ר שם‪ :‬משל( ארנן היבוסי‪.‬‬
‫‪ .41‬ש ל ש מ א ו ת ש ק ל י ז ה ב ‪ .‬וכ״ה בד ובכפו״ס הנ״ל‪ .‬ובכי״ע‪ :‬ש ש מאות שקלי‬
‫זהב‪ .‬וכן מעתיק מכאן רבינו הלל לספרי ראה‪ ,‬מ״א סע״ד‪ .‬ובספרי ראה פי׳ ק״י)בכל הנופחאות(‪:‬‬
‫שש מאות כ כ ר י זהב‪ .‬וכ״ה בפי׳ ש״ג שם )ברוב הנוסחאות(‪ .‬וכ״ה בירושלמי כאן‪.‬״ אבל‬

‫״ ואח״כ נמצא שם ריוח כמקום שתי מלים‪.‬‬

‫« כיה בכייל שם‪ .‬ונמחקו חמש מלים האחרונות‪ ,‬וטעה המוחק‪ ,‬ולא היה צריך למחוק אלא את‬
‫הסלים שהקפתי‪.‬‬
‫־‪ 3‬במדרש הנדול ראה )הסנלה חניב‪ ,‬עמ׳ קס״נ> נורס‪ :‬ליטרא מ ו ח של עופות‪ .‬וכיה במאירי‬
‫כתובות עמ׳ ‪ .288‬וכיה במנוה׳מ חיא‪ ,‬הוצ׳ ענאלאו‪ ,‬עמ׳ ‪) 78‬וציין לו הריא סופר בהערותיו שם( ובס׳‬
‫המוסר לריי כלץ פ־א‪ ,‬ד׳ מנטובא‪ ,‬י׳ סעיב‪ .‬ובאיכיר פינ)הוצ׳ מבר‪ ,‬עמ׳ ‪ :(130‬תמנן תבשילין דמוחין‬
‫דעוף וכו׳ רהוה כל תבשילה מוחין דעוף‪.‬‬
‫«» כלומר‪ ,‬ציפורים‪ ,‬עיין בספרי דבי רב לרדיף‪ ,‬רכיה עיא‪.‬‬
‫י* בנוסח הרשיס‪ :‬דנרי )במקום ‪.‬ככרי"(‪ .‬ושמא הניה כן הרב בעצמו עיפ התוספתא כאן‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪187‬‬ ‫פאה פ״ד עמ ‪59-58‬‬
‫‪,‬‬
‫ופירוש כי״ר‪:‬‬ ‫כפף‪.‬‬ ‫בספרי כי ת ב ו א ב כ ת ״ י מ ד ר ש חכמים ובמה״ג שם‪ :‬ש ש מ א ו ת כ כ ר י‬
‫זהב‪ .‬ויש כאן עירבוביא ש ל שתי נוסחאות‪,‬‬ ‫כ ס ף‬ ‫מאות ככרי‬ ‫כשש‬
‫וכ״ה ב כ ל הנוסחאות ובכסו״ס‬ ‫מירושלם‪.‬‬ ‫חוץ‬ ‫להוציאן‬ ‫ר צ ו‬ ‫‪ .42-41‬ו ל א‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובירושלמי‬ ‫וכ״ה בכמה כת״י בפפרי ס י ק״י‪ ,‬ובכל הנוסחאות )״להוציאם״( ב ס י ש״ג שם‪.‬‬ ‫הנ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ולפ״ז‬ ‫ובדסוםים ובשני כת״י ב פ פ ר י פ י ק״י‪ :‬להוציא‪.‬‬ ‫כ א ן ) ב ה ו צ א ו ת שלנו(‪ :‬ש ל א להוציאן ו כ ר ‪.‬‬
‫להוציאו‪,‬‬ ‫א ב ל בירושלמי כי״ד‪ :‬ש ל א‬ ‫א פ ש ר ל ס ר ש ש ל א ר צ ו להוציא א ת בני המשסחה‪.‬‬
‫)כגירפת רוב‬ ‫אותו‬ ‫וזה מתאים ל ת ח י ל ת ד ב ר י ה פ פ ר י בשני המקומות‪ :‬מ ל מ ד ש א ץ מוציאים‬
‫ה נ ו פ ח א ו ת ( מן ה א ר ץ ל ח ק ל א ר ץ ‪ ,‬ו ל פ ״ ז ה כ ל מ ו מ ב ע ל מ ע ש ר ה ע נ י ‪ .‬ו כ ן מ ש מ ע מ ס ם ק ה ר ״ מ ם פ ״ ו‬
‫‪,‬‬
‫מ ה מ ת נ ״ ע ‪ .‬א ב ל ר ב י נ ו ה ל ל ב פ פ ר י ש ם ) מ ״ א פ ע ״ ד ( פ י ר ש ש ה כ ל מ ו פ ב ע ל ה ע נ י ‪ ,‬ואין מ ו צ י א י ן‬
‫א ת העניים לחו״ל כ ד י שיתסרנםו ש ם בריוח‪ ,‬וכן ל א ר צ ו חכמים להוציא א ת ב נ י משפחת בית‬
‫ועיץ ירושלמי שביעית רס״ג‪ ,‬ל ״ ד ע״ג‪ ,‬מע״ש ס ״ ה ה״ה‪ ,‬נ ״ ו ע ״ ב )לעניץ‬ ‫נבלטא מירושלים‪.‬‬
‫מעשר ראשץ(‪.‬‬
‫כלומר משדלין אותו ומותחים ל ו בדברים ואומרים ל ו ב ש ב י ל‬ ‫ע ל י ו וכר‪.‬‬ ‫‪ .42‬ש ו ק ד י ן‬
‫ששמענו שנסלה ל ך ירושה ממקום א ח ר ט ו ל ואתה סורע‪ ,‬ע י ץ ירושלמי ס ״ ח ה״ט‪ ,‬כ ״ א ע״ב‪ ,‬וי״ר‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ע י ץ ם ס ר י ר א ה ס י ק ט ״ ז ע מ ‪.175‬‬ ‫פל״ד‪ ,‬א ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫סירשו ב ב ב ל י כתובות )ם״ז ב ( שפותחץ ל ו‬ ‫ל ו וכר‪.‬‬ ‫נותנין‬ ‫א ו‬ ‫וחכמים‬ ‫‪.44‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיין ר ״ מ ס ״ ז מ ה מ ת נ ״ ע ה ״ ט ‪.‬‬ ‫לשום מתנה‪ ,‬ואם ל א רצה‪ ,‬נותנין ל ו לשום מלוה‪.‬‬
‫ובבבלי‬ ‫וכ״הבםסריהנ״לבכמהכת״י‪.‬‬ ‫דעתו‪.‬‬ ‫לגום את‬ ‫משכון‪ ,‬כדי‬ ‫‪ .45‬ה ב א‬
‫וסירש״י‪ :‬יגבה ל ב ו ל ו מ ר ד ע ת ם לחזור ולגבות ו כ ר שיאמר א ץ‬ ‫הנ״ל‪ :‬כ ד י שתזוח דעתו עליו‪.‬‬
‫ובפפרי הנ״ל )בדפוסים ובנוסח רבינו הלל(‪ :‬כדי להסים‬ ‫לי משכץ‪ ,‬והם יאמרו טול בלי משכץ‪.‬‬
‫ד ע ת ו ‪ ,‬ו פ י ר ו ש ו כ ד י ל ה ו כ י ח ל ו ‪ 38 ,‬ש מ ת כ ו ו נ י ם ל ש ם ה ל ו א ה ו ל א ל ש מ מ ת נ ה ‪.‬‬
‫בבבלי הנ״ל‪ :‬יש ל ו ואינו רוצה‬ ‫מלוה‪.‬‬ ‫ל ש מ‬ ‫לו‬ ‫ונותנין‬ ‫וחוזדין‬ ‫‪.47-46‬‬
‫ל ה ת ס ר נ ם ו כ ר ‪ ,‬תעביטנו‪ ,‬זה שיש ל ו ואינו ר ו צ ה להתסרנם‪ ,‬שנותנין ל ו לשום מתנה וחוזרץ ו נ פ ר ע ץ‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫נותנים ל ו וחוזרים‬ ‫ו ב ם ס ר י ) ד א ה ס י ק ט ״ ז ע מ ‪ :(175‬ת ע ב י ט נ ו ‪.‬‬ ‫הימנו ל א ח ר מיתה ד ב ר י ר יהודה‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫וממשכנים אותו ד ב ר י ר יהודה‪ .‬ו ס י ר ב י נ ו ה ל ל ) מ ״ ג ע ״ ב ( ש ם ‪ ,‬״דהיינו ל א ח ר מיתה״‪ ,‬וכן ס י ר ש‬
‫ר ב ס ס א )בבבלי ל ע י ל שם( א ת הברייתא שלנו‪ .‬א ב ל ר ״ ש והחכמימ )בבבלי שמ( חולקימ ע ל ד ״ י‬
‫‪,‬‬
‫ו ס ו ב ר י ם שאין נ ז ק ק י ן ל ו ‪ ,‬ו כ ן ס מ ק ה ר ״ מ ב ס ״ ז מ ה מ ת נ ״ ע ם ה ״ ט ‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו כ ן מ ע ת י ק ב ה ״ ג ) ד ״ ב ע מ ‪ ,(640‬מ ב ב ל י‬ ‫וכ״ה ב ד ‪.‬‬ ‫שוקיו‪.‬‬ ‫את‬ ‫‪ .47‬ו ה מ ע ב ה‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫)עיץ ב ס י תלמידי ר יונה בשטמ״ק שם(‪ ,‬וסירשו‬ ‫והמק סה‬ ‫כתובות ם״ח א ‪ .‬ויש שגרסו שם‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ה ג א ו נ י ם ) ע י ץ ב ש מ מ ״ ק ל ה ל ן שם(‪ :‬״ ו ה מ ק פ ה א ת ש ו ק ו ס י מ ל ש ץ ל ה ק ס ו ת ‪ ,‬כ ד ג ר ם י ב ב מ ה מ ד ל י ק י ן‬
‫‪,‬‬
‫) ש ב ת כ ״ א א ( מאי ל א ו להדליק‪ ,‬ל א להקפות‪ ,‬שפירושו ל ה ע ב ו ת א ת הפתילה‪ ,‬וזהו ש א מ ר נ ו המקפה‬
‫כאן‬ ‫ובירושלמי‬ ‫וכר״‪.‬‬ ‫חולי‬ ‫להראות שיש בו‬ ‫שוקו כדי‬ ‫המעבה א ת‬ ‫כלומר‬ ‫שוקו‪,‬‬ ‫את‬
‫ר ה ״ ט ‪ :‬״ ו ה מ נ פ ח א ת ש ו ק י ו ״ ‪ ,‬ו ה י א היא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫)פוף‬ ‫בערוך‬ ‫וכן‬ ‫שוקיו‪.‬‬ ‫את‬ ‫והמקבה‬ ‫‪:(162‬‬ ‫חנ״ב‪ ,‬ע מ‬ ‫)הםגלה‬ ‫ראה‬ ‫ובמדה״ג‬
‫‪,‬‬
‫להתראות שהוא‬ ‫בשוקו‬ ‫משים קב‬ ‫ופירש‪:‬‬ ‫רגליו ואת ש ק ו ‪,‬‬ ‫את‬ ‫המק בה‬ ‫ע ר ך קב א (‪:‬‬
‫חגר‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב ב ב ל י ב ה ו צ א ו ת ש ל פ נ י נ ו )שוקו(‪ ,‬ב כ י ״ מ ‪,‬‬ ‫א ת שוקיו‪.‬‬ ‫והמקפח‬ ‫ו ב כ י ״ ע כאן‪:‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ב ש א י ל ת ו ת שמות ס י ל ״ ט ‪ ,‬ב ה ״ ג ) ה הספד‪ ,‬ד ״ ו קמ״ג ע״ד(‪ ,‬ב ר י ״ ף ) ד ״ ק וד״ו(‪ ,‬באגדות התלמוד‪,‬‬
‫) א ל א ש ב ר י ״ ף ו ב א ג ה ״ ת ב ט ע ו ת ‪ :‬ו ה מ ס ק ח ( ‪ ,‬ב ע ״ י ו א צ ל כ מ ה מן ה ר א ש ו נ י ם ‪ ,‬ו ס י ר ו ש ו ש מ ר א ה א ת‬

‫‪ 38‬וכ״ה פירוש ה מ ל ה פייס א ף ביונית ו ב ס ו ר י ת ‪ .‬ועיין ס״ש הר״א פינקלשטין בסה״י ל כ ב ו ד מהרי״ן‬
‫אפשטין עם׳ ‪ 103‬ו ב ה ע ר ה ‪ 6‬שם‪.‬‬
 ‫פאה פ״ד עמי ‪59‬‬ ‫‪188‬‬
‫והד״ש םיריליאו גרם‬ ‫ש ק ו ש ב ו ר )כפי׳ תלמידי ר ׳ יונה בשטמ״ק שם(‪ ,‬ועיץ סוטה ם ״ ח מ״ו‪.‬‬
‫ג פ בירושלמי‪ :‬והמקפח‪ ,‬וכן‪ ,‬כגראה‪ ,‬היה ג ס ל פ נ י הריבמ״ץ‪ ,‬עיי״ש ב ס ו ף מ כ י ל ת ץ ‪.‬‬
‫א ב ל בכי״ע‪ :‬ע ד‬ ‫ו כ ן ב ד ו ב י ר ו ש ל מ י ) א ל א שבשגיהם‪ :‬כן(‪.‬‬ ‫כך‪.‬‬ ‫לו‬ ‫שיהא‬ ‫‪ .48‬ע ד‬
‫ועיץ‬ ‫ובמשנה ) פ ״ ח מ״ט(‪ :‬ע ד שיהיה כ א ח ד מ ה פ ‪.‬‬ ‫ובבבלי‪ :‬ע ד שיבוא לידי כך‪.‬‬ ‫שיחלה כך‪.‬‬
‫ב מ ל א ״ ש ש פ ובשאילתות שמות םי׳ ל ״ ט ‪ ,‬ובהעמק שאלה שם‪.‬‬
‫וכ״ה בכי״ע ובילקוט ס ו ף מטות )בשם‬ ‫זה מזה‪.‬‬ ‫לפרוש‬ ‫רשאין‬ ‫‪ .49-48‬א י ן‬
‫ועיין מ ׳ ׳ ש ע ״ ז‬ ‫ופירש״י ש ל א יחשדו ביחיד שהוא גובה לעצמו‪.‬‬ ‫ה ת ו ס פ ת א ( ו ב ב ב ל י ב ״ ב ח׳ בי‪.‬‬
‫ל פ ר ו ט ז ה מ ז ה ‪ ,‬ו א פ ש ר שאין כ א ן ט ״ ס ‪ ,‬ו ה ג ב א ץ א ץ ד ש א י ן ל ע ש ו ת‬ ‫ל ה ל ן ‪ .‬א ב ל ב ד ‪ :‬אין ר ש א ץ‬
‫ואץ‬ ‫כן‪ ,‬מ פ נ י ש נ ר א ה כ א י ל ו ה ם ח ו ל ק י ם ל ע צ מ ם כ ס ף צ ד ק ה ‪ ,‬ו ז ה נ ו ת ן ש ק ל י ם ו ז ה נ ו ת ן מ ע ו ת ‪.‬‬
‫זה ע נ י י ן ל פ ר י ט ה ש ב ב ר י י ת א ה ש נ י ה ב ב ב ל י ש ם ‪ ,‬מ פ נ י ש ה י א ע ו ס ק ת ב פ ר י ס ה ב ש כ ר ) ו א פ י ל ו ב צ י נ ע א‬
‫א פ ו ר ( ‪ ,‬ש ל א י ח ש ד ו ה ו ש ה ר ו י ח ל ע צ מ ו מן ה צ ד ק ה ‪.‬‬
‫וכן כ ב ב ל י שם‪ :‬כ י ו צ א ב ו‬ ‫ו כ ״ ה גם בד‪.‬‬ ‫מ ע ו ת וכר‪.‬‬ ‫חבי ר ו‬ ‫לו‬ ‫נתן‬ ‫‪ .49‬א פ י ׳‬
‫נותן‬ ‫א ב ל‬ ‫היה נושה ב ח ב ר ו מ נ ה ו פ ר ע ו בשוק‪ ,‬ל א יתנגו לתוך כיסו ו כ ר ‪ .‬ב ר ם בכי״ע גורפ‪:‬‬
‫)עיץ‬ ‫״ ל פ ר ו ט ״‬ ‫וכ״ה ג ס בילקוט הנ״ל‪ ,‬ולפ״ז חולק ע ל הבבלי‪ .‬ואם הגירםא‬ ‫לו חבירו וכר‪.‬‬
‫ל ע י ל ( נ כ ו נ ה ‪ ,‬פ י ר ו ש ו ש ד ו ו ק א ב פ ר י ט ה א מ ו ר ‪ ,‬מ פ נ י ש ז ה גותן ל ז ה ת ה גותן ל ז ה ‪ ,‬ו י ש כ א ן ח ש ד‬
‫שחולקים במעות ש ל צדקה‪ .‬א ב ל נתינה גרידא מותרת‪.‬‬
‫התוספתא מוסיפה כאן שלכיםו אסור ל ק ח ת א פ י ל ו‬ ‫ב ד ר ך וכר‪.‬‬ ‫מעות‬ ‫מצא‬ ‫אפילו‬
‫מ צ א מ ע ו ת בדרך‪ ,‬ש ל א יראו אותו נותן מעות לכיסו‪ ,‬א ב ל מ ו ת ר ל ו ל ק ח ת ולתתם בקופה ש ל צ ד ק ה ‪,‬‬
‫ואח״כ יגבה אותם לעצמו‪ .‬א ב ל ברישא מותר ל ו ) ל פ י גירםת כי״ע( ל ק ב ל ם לעצמו‪ ,‬מפני ש ח ב י ד ו‬
‫מעיד ע ל י ו ש נ ט ל ם בחובו‪.‬‬
‫וכ״ה בכי׳׳ע ) א ל א ש ש ם ‪:‬‬ ‫ח צ ר וכר‪.‬‬ ‫לתוך‬ ‫מזה‬ ‫זה‬ ‫פורשין‬ ‫‪ .51-50‬א ב ל‬
‫ו ב ב ב ל י ב ״ ב ה נ ״ ל ‪ :‬ג ב א י צ ד ק ה אינן ר ש א ץ ל פ ר ו ש ז ה מ ז ה ‪ ,‬א ב ל פ ו ר ש ז ה ל ש ע ר‬ ‫בתוך‪ ,‬והיא היא(‪.‬‬
‫ו ב כ ת י ״ י ש ם ) ע י ץ ד ק ״ ם ש ם ע מ ׳ ‪ :(34‬א י נ ן‬ ‫ופירש״י‪ :‬ו ב ל ב ד ש י ר א ו שניהן כאחד‪.‬‬ ‫וזה לחנות‪.‬‬
‫ועיץ בשאילתות‬ ‫ב ש ו ק ‪ .‬א ב ל זה פ ו ר ש ל ש ע ר ת ה פ ו ר ש להגות וגובץ‪.‬‬ ‫ר ש א ץ ל פ ר ו ש זה מ ז ה‬
‫ו ב ר ״ מ פ ״ ט מה׳ מתג״ע ה״ח‪ :‬גבאי צדקה א ץ ר ש א ץ ל פ ר ו ש‬ ‫כי ת ש א סי׳ ם ״ ד ובהעמק שאלה שם‪.‬‬
‫ז ה מ ז ה ב ש ו ק א ל א כ ד י ש י ה י ה ז ה פ ו ר ש ל ש ע ר ו ז ה פ ו ר ש ל ח ג ו ת וגובין‪.‬‬
‫מ״ש‬ ‫נכונה )עיץ‬ ‫נופחא זו‬ ‫ואם‬ ‫לתוך חצר וכר‪.‬‬ ‫זה מזה‬ ‫םורטין‬ ‫ובד‪ :‬א ב ל‬
‫של‬ ‫לקופה‬ ‫לשני‬ ‫שהלוה אחד‬ ‫ולגבות מה‬ ‫לפרוט זה מזה‬ ‫פירושה שבציגעא מותר‬ ‫לעיל(‬
‫צדקה‪.‬‬
‫ו ח ו ב ‪ .‬בד‪ :‬מ ע ש ר ש ג י א ץ פ ו ר ע י ן‬ ‫מלוה‬ ‫ממנו‬ ‫גובין‬ ‫אין‬ ‫שני‬ ‫מעשר‬ ‫‪.51‬‬
‫ואעפ״י שהדץ ד ץ א מ ת כמפורש להלן שביעית פ״ז ה״ט‪ ,‬א ב ל ב ר ו ד שלפנינו ט ״ פ ו צ ״ ל ‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬
‫מ ע ש ר ע נ י אין ם ו ר ע ץ ו כ ר ‪ ,‬כ מ ו ש ה ו א ב כ י ״ ע ‪ .‬ו כ ן מ ע ת י ק י ם מ כ א ן כ ל ה ר א ש ו נ י ם ש נ צ י י ן ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ו ב א ו ״ ז ח ״ א )ה׳ צ ד ק ה ס י ׳ י ״ א ח׳ ע ״ א ( ה ב י א א ת ה ת ו מ ם ת א‬ ‫ב ר ״ מ ספ״ו מה׳ מתנ״ע‪.‬‬ ‫וכ״ה‬
‫שלפנינו‪ ,‬וכתב שראבי״ה פירשה ש א ץ ב ע ל חוב נ פ ר ע ממ״ע שביד העני‪ ,‬מפני ש ל צ ו ר ך ה ע נ י‬
‫ורבינו שמחה ש ם ח ל ק עליו ופירשה שבמ״ע ב י ד בעה״ב עפקינן‪ ,‬ו א ס ו ר‬ ‫ניתן ו ל א ל פ ר י ע ת ח ו ב ‪.‬‬
‫ל ב ע ה ״ ב ל פ ר ו ע ח ו ב ו ל ע נ י מ מ נ ו ) ל א מ ל ו ה ו ל א ח ו ב א ח ר ‪ ,‬כגון ש כ ר ש כ י ר ( ‪ .‬ו ד ע ת ב ע ל ה א ו ״ ז‬
‫עצמו ש א ץ חילוק‪ ,‬ובשגיהם א ס ו ר )ותשובת ב ע ל האו״ז הובאה גם בשו״ת מהר״מ ד׳ פ ר ג ‪ ,‬ס י ׳‬
‫ועיץ בהשמטות‬ ‫ת ש נ ״ ג ‪ ,‬ו ב ר י ק נ ט י ס י ׳ נ ״ ז ‪ ,‬ו ע י ץ ג ם ב ה ג ה ״ מ ה ׳ מ ל ו ה ו ל ו ה פ ״ ב ה ״ א א ו ת א׳(‪.‬‬
‫ירושלים ל י ר ו ש ׳ דמאי פ ״ ג ה״א‪.‬‬ ‫מציץ‬

‫ו כ כ פ ו ״ פ פ מ ״ ד ע מ ׳ ת ק ע ״ ט ) ד ״ ר ת ״ ב םע״א(‪ :‬תוספת מ ע ש ר ע נ י א ץ פ ו ר ע ץ הימנו מ ל ו ה‬

‫וחוב ו כ ר ‪ ,‬זהו ב מ ע ש ר ע נ י שהיגע לידו‪ ,‬א ב ל כ ש ל א הגיע‪ ,‬ה א אמריגן ל ע י ל ) ג י ט ץ פ ״ ג מ ״ ז ( ה מ ל ו ה‬
‫ואנו רואים שהוא פירש כראבי״ה‪ ,‬א ל א שחילק ב ץ פ ר י ע ת‬ ‫א ת העני מ פ ר י ש עליהם מחלקן ו כ ר ‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪189‬‬ ‫פאה פ״ד עמ ‪59‬‬
‫ועיין ב ש ו ״ ת ה ר ד ב ״ ז ח ״ ד ) ל י ו ו ר נ ו ת י ״ ב (‬ ‫חוב ממ״ע שבידו וכץ מ״ע שעדיץ לא הגיע ל י ד ו ‪ .‬״‬
‫סי׳ ק נ ״ ט ש ה ב י א א ת ש י ט ת ה ר א ב י ״ ה ו ה א ו ״ ז ‪ ,‬ו ה ע י ר ‪ :‬ו ר א י ת י מ י ש כ ת ב ש א ם ל א ה ג י ע ל י ד ה ע נ י‬
‫מ ל ו ה ג ו ב ה מ מ נ ו ‪ ,‬ו ר א י י ת ו מ ה א ד ת נ ן פ ר ק כ ל ה ג ט ה מ ל ו ה א ת הכהן ו כ ר ‪ ,‬ו ל ד י ד י א ץ מ ש ם ר א י ה‬
‫ועיץ להלן תרומות פ״א הי״ד ומש״ש‪.‬‬ ‫ו כ ר עיי״ש‪.‬‬
‫ו ב מ מ ״ ג ע ש ץ ק ס ״ א ‪ ,‬ר ״ ז ע ״ א ‪ ,‬מ ע ת י ק א ת ה ב ר י י ת א ב ל י ש ו ם פ י ר ו ש ‪ ,‬ו ע י ץ להלן‪.‬‬
‫ו ב כ י ״ ע ‪ :‬אין מ ש ל מ ץ ה י מ נ ו‬ ‫ו כ ״ ה בד‪.‬‬ ‫הגמולין‪.‬‬ ‫את‬ ‫ממנו‬ ‫משלמין‬ ‫ואין‬ ‫‪.52‬‬
‫ובר״מ‬ ‫ובכפו״ם הנ״ל‪ :‬גומלץ‪.‬‬ ‫ו ב א ו ״ ז ה נ ״ ל ‪ :‬מ מ נ ו ג מ ו ל ץ ‪ ,‬ו כ ״ ה ל ה ל ן ש ב י ע י ת פ ״ ז ה״ו‪.‬‬ ‫גמולץ‪.‬‬
‫פ פ ״ ו ה נ ״ ל ‪ :‬ואין מ ש ל מ ץ מ מ נ ו א ת ה ת ג מ ו ל ץ ‪ ,‬ו כ ״ ה ב מ מ ״ ג ה נ ״ ל )עיין להלן( ו ב י ר ו ש ל מ י ד מ א י‬
‫ם״ג ה״א‪ ,‬בנוסח ה ר ״ ש םיריליאו‪.‬‬
‫טובה‪ ,‬והכוונה היא לתשלומי טובה מעין מ ש נ ת‬ ‫תשלומי‬ ‫ו נ ״ ל שאין ״ ג מ ו ל ץ ״ א ל א‬
‫ב ״ ב ס ״ ט מ ״ ד ‪ :‬״ א ב ל ה ש ו ל ח ל ח ב ר ו כ ד י י ץ ו כ ד י שמן אין נ ג ב ץ ב ב ״ ד ‪ ,‬מ ס נ י שהן ג מ י ל ו ת ח ס ד י ם ״ ‪.‬‬
‫ו מ ל מ ד ת א ו ת נ ו הברייתא‪ ,‬ש א ע ס ״ י ש מ ו ת ר ל ש ל ו ח ל ח ב ר ו עני מ ״ ע כ ג ץ ד א )עיץ להלן(‪ ,‬א ב ל ל ש ל ם‬
‫א ת הטובה אסור‪ ,‬שהרי הוא מ ר א ה בתשלומיו שהוא מקסיד‪ ,‬ורוצה ל ש ל ם א ת גמילות החסד‪ ,‬וזה‬
‫ועיץ מ״ש להלן‪.‬‬ ‫א ס ו ר ב מ ״ ע ‪ ,‬א ס י ל ו א ם ח ב ר ו ע נ י ‪ ,‬שאין מ ״ ע נ י ת ן ל ש ו ם ת ש ל ו מ ץ ‪.‬‬
‫אעס״י שהיא מצוה ר ב ה )עיץ בבלי ב ״ ב ח׳ רע״ב(‪,‬‬ ‫שבויין‪.‬‬ ‫בו‬ ‫סודין‬ ‫ואין‬
‫ועיץ מ״ש להלן בתוםסתא‬ ‫ו א ס ו ר ל ע ש ו ת כן מ ש ו ם ש א ץ א ד ם ס ו ד ה ש ב ו י י ם ב ד ב ר ש א י נ ו ש ל ו ‪.‬‬
‫שביעית הנ״ל‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת ‪ ,‬ו כ ״ ה בר״מ‪ «<,‬ב ם מ ״ ג ו ב כ פ ו ״ פ‬ ‫שושבינות‪.‬‬ ‫בו‬ ‫עושין‬ ‫ואין‬
‫והברייתא דייקה בלשונה‪ ,‬ואמרה‬ ‫הנ״ל‪ ,‬וכ״ה במקבילה להלן שביעית וירושלמי דמאי הנ״ל‪.‬‬
‫שאפילו לשלוח שושבינות בתחילה אםוד וגם אריסותא אסורה מסני שהיא נגבית בב״ד )ב״ב ס ״ ט‬
‫אבל לשלם שושבינות )פודענותא(‬ ‫מ״ד(‪ ,‬והוי ליה כ א י ל ו מלוה מ ע ש ר עני ע ״ מ ל ה ם ר ע אח״כ‪.‬‬
‫ס ש י ט א ש א ס ו ר ‪ ,‬ש ה ר י ה ו א ב כ ל ל ס ו ר ע ח ו ב ו ‪ ,‬ו א ס י ל ו ת ג מ ו ל י ן א ס ו ר ל ש ל ם ‪ ,‬עיין מ ״ ש ל ע י ל ‪.‬‬
‫אבל‬ ‫ו כ ״ ה ב ד )ממנו( ו ב ר ״ מ הנ״ל‪.‬‬ ‫לצדקה‪.‬‬ ‫דבר‬ ‫הימנו‬ ‫נותנין‬ ‫ואין‬ ‫‪.53‬‬
‫וגירםא זו היא באשגרה מתוםסתא שביעית‪ ,‬ו ה נ כ ץ הוא‬ ‫הימנו צדקה‪.‬‬ ‫ס ומ קין‬ ‫ב כ י ״ ע ‪ :‬ואין‬
‫ואמור ל ת ת צדקה לעני ממ״ע‪ ,‬משומ שמ״ע הוא ק נ י ץ העני‪ ,‬ואם הוא מודיע ל ו שזהו‬ ‫כלפנינו‪.‬‬
‫א ב ל להלן בתוםסתא שביעית אנו עוסקים במע״ש‬ ‫מ״ע‪ ,‬הרי א ץ כאן נתינת צדקה אלא נתינת מ״ע‪.‬‬
‫ובסירות שביעית שבעה״ב יכול לאוכלם‪ ,‬וברור שיכול לתתם לצדקה‪ ,‬שהרי א ף במתנה מותרים‪.‬‬
‫א ב ל אסור לסמוק צדקה ממע״ש וסירות שביעית‪ ,‬שהרי סםיקת צדקה היא ע ל מנת לשלם מנכסיו‬
‫וכ״ה‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י ד מ א י ש ם ג ו ר ס ‪ :‬ו א ץ סוםקין מהן צ ד ק ה ל ע נ י י ם ב ב י ת ה כ נ ס ת ‪.‬‬ ‫ח ו ל ץ ממש‪.‬‬
‫והיא היא‪.‬‬ ‫ב ר ״ מ פ ״ ג מ ה ׳ מ ע ״ ש ה כ ״ א ו ס ״ ו מ ה ׳ ש מ י ט ה ה״י‪.‬‬
‫וכ״ה הגירפא‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫חמדים‬ ‫גמילות‬ ‫של‬ ‫דבר‬ ‫הימנו‬ ‫משלחין‬ ‫אבל‬
‫ממנו‬ ‫מ ש ל מ ין‬ ‫ב ר ם ב ר ״ מ פ פ ״ ו הנ״ל‪ :‬א ב ל‬ ‫״משלחץ״ ב כ ל הנופחאות כאן ותופםתא שביעית‪.‬‬
‫אבל בפמ״ג ה נ ״ ל ״ לנכץ‪ :‬אבל‬ ‫וכ״ה ב ר ״ מ פ״ג מה׳ מ ע ״ ש ה כ ״ א ובירושלמי דמאי הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬

‫והשאלה היא שם לעניין חזרה‪ ,‬א ם יכול העני לחזור‬ ‫»» ועיין בירושלסי גיטין פ״נ ה״ז‪ ,‬ס״ה ע״א‪.‬‬
‫בו‪ ,‬ומשמע משמ שמותר לעני ל פ ר ו ע ח ו ב ממעשר עני‪ ,‬א פ י ל ו ל א ה ל ו ה ו ע ׳ ס כן‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫<« ציע ק צ ת לשיטת ה ר י ס ספ״ז מהי זכיה ומתנה מעיי״ש בהשנות וברפ״ז שם( שאין שושבינות א ל א‬
‫ושמא פירושו שאסור ל ס כ ו ר‬ ‫ו ס ס ת י ס ת לשונו כאן סשסע שיש שושבינות א ף כ פ י ר ו ת ‪.‬‬ ‫במעות ב ל ב ד ‪.‬‬
‫והוא הדין בפדיון מעשר שני ו ב כ ס ף שביעית‪.‬‬ ‫ס ע ש ר עני כ ד י לעשות שושבינות ב מ ע ו ת שקיבל‪.‬‬
‫וכבר‬ ‫!« שהעתיק א ת לשון הר״ס‪ ,‬כ ס ו שנראה ס ס י ו ם ד ב ר י ו ‪ :‬ואין סוציאין ס ס נ ו ס ן ה א ר ץ ל ח ר ל ‪.‬‬
‫הראינו בכ״ם שכן ד ר כ ו ל ה ע ת י ק א ת לשון הר״ס ו ל פ ת ו ח בשם ה ם ק ו ר ‪ ,‬עיין ם״ש בתס״ר ח״א‪ ,‬עם׳ ‪.58‬‬
‫ואעפ״י ש ה ס ד ר בסם״ג הוא םשונה ס ס ד ר ה ה ל כ ו ת שבר״ס שלפנינו‪ ,‬א ב ל בר״ס כת״י ע ל ק ל ף )כת״י‬
‫רבינוביץ( ה ס ד ר הוא כ ס ו בסס״ג‪.‬‬
 ‫פאה פ״ד עמ׳ ‪60-59‬‬ ‫‪190‬‬
‫וכ״ה ב ר ״ מ עצמו בפ״ו מה׳ שמיטה ה ״ י ) ב כ ל הנוסחאות(‪.‬‬ ‫ל ד ב ר ש ל גמילות חסדים‪.‬‬ ‫מ ש ל ח ין«‬
‫ו ד ו ו ק א ל ש ל ח כ ת ח י ל ה ל ע נ י ד ב ר ש ל ג מ י ל ו ת ח ס ד מ ו ת ר ‪ ,‬ש ה ר י א ץ העגי מ ח ו י י ב ל ש ל ם ל ו ‪ ,‬א כ ל‬
‫לשלם א ת הגמולץ אסור‪ ,‬כמפורש לעיל‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר הוא מודיע ל ו ששולח א ת המתנה מ מ ע ש ר עגי‪ ,‬ש ה ר י‬ ‫להודיע‪.‬‬ ‫‪ .54‬ו צ ר י ך‬
‫ועיץ דמאי‬ ‫בידו ל ת ת א ת ה מ ע ש ר ל כ ל ע נ י שירצה‪ ,‬והוא שולח ל ו ל ע נ י מ ש ל ע נ י ל כ ב ו ד המשתה‪.‬‬
‫ובשביעית ובמע׳׳ש בוודאי צריך להודיע‪ ,‬כ ד י שיגהגו ב ה ם בקדושה‪.‬‬ ‫פ ״ ד מ ״ ד ובפיה״מ שם‪.‬‬
‫ב א ו ״ ז ח ״ א )ה׳ צ ד ק ה ס י ׳ כ ״ ו ‪ ,‬ט ׳ ע ״ ב (‬ ‫בטובה‪.‬‬ ‫ע י ר‬ ‫לחבר‬ ‫אותו‬ ‫ונותנין‬
‫פירש‪ :‬ח ב ר ע י ר הייגו ח כ ם המתעפק ב צ ר כ י צבור‪ ,‬כדפירש״י זצ״ל ב פ ׳ בגי העיר )מגילה כ ״ ז‬
‫בי(‪ ,‬ש מ ח מ ת כ ן ב ג י ה ע י ר מ פ ר ג ם ץ א ו ת ו מ ח מ ת ט ו ב ה ש ע ו ש ה ל ה ם ש מ ת ע ס ק ב צ ר כ י ה פ ‪ ,‬נ ו ת נ ץ‬
‫ל ו מ ע ש ר ע ג י ב ט ו ב ה ‪ ,‬ש ו ל ח י ן ל ו ב ח ז ק ת ד ו ר ץ ב כ ב ו ד ‪ ,‬א ב ל א ץ ש ו ל ח ץ ל ו צ ד ק ה מן ה כ י פ ‪ ,‬כ י ג נ א י‬
‫‪ p‬הצדקה‪ ,‬א ב ל מ ע ש ר ע נ י ש ש ו ל ח ץ‬ ‫הוא לו‪ ,‬וגם לבני העיר‪ ,‬ל פ ר נ ס ח כ ם המתעסק בצרכיהם‬
‫ודברי‬ ‫ל ו ‪ p‬ה ג ו ר ן ) ע י י ן מ ״ ש ל ע י ל ה ״ ב ( ל א מ נ כ ר א ד מ ע ש ר ע נ י הוא‪ ,‬א ל א מיחזי כמנחה ו כ ר ‪.‬‬
‫ובר״מ‬ ‫ו ע י ץ מ ״ ש ב ת ס ״ ד ח ״ ג ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.276‬‬ ‫האו״ז הובאו בהגהות מרדכי ב ״ ב פ ״ א סי׳ תרנ״ח‪.‬‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬ו נ ו ת נ ץ א ו ת ו ל ח ב ר ע י ר ב ט ו ב ת הגאה‪ .‬א ב ל ב מ ק ב י ל ו ת ב ה ׳ מ ע ״ ש ו ש מ י ט ה ל א ה ע ת י ק ה ל כ ה‬
‫זו‪.‬‬
‫ב ר ם עדיץ ל א נ ת ב ד ר טיבו המדוייק ש ל ח ב ר ע י ר א ם הכוונה היא ליחיד )כפירש״י ה נ ״ ל (‬
‫ו א פ ש ר ש ח ב ר ע י ר פ י ר ו ש ו כאן ו ע ד העיר‪ ,‬שהיו מכניסים תבואה ל א ו צ ר‬ ‫א ו למין ו ע ד ה ע י ר ״‬
‫ולפיכך אמרה התוספתא שמותר למסור מ״ע ל ח ב ר ע י ר‬ ‫שיתסרנםו ממנו עניים בשנות בצורת‪.‬‬
‫בטובה‪ ,‬והיינו כשאינו נ ת ב ע ל ש ל ם לאוצר‪ ,‬מפני ש כ ב ר ש ל ם חלקו משלו‪ ,‬ו א ץ כאן א י ס ו ר ל א‬
‫‪ p‬הראוי‬ ‫במ״ע ו ל א במע״ש ולא בשביעית‪ ,‬אעם״י שהוא מתהדר בזה שהוא נתן לאוצר יותר‬
‫ל ו ‪ .‬ו ע ד י ץ צ ״ ע ב ז ה ‪ .‬ו ע י ץ מ ״ ש ע ל ״ א ו צ ר ״ ל ה ל ן ע מ ׳ ‪.788‬‬
‫ב א ש כ ו ל ה ״ ב הוצ׳ ה ר ״ ח א ל ב ק ע מ ׳‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫לו‬ ‫נותנין‬ ‫ונתן‬ ‫ליתן‬ ‫‪ .55-54‬א מ ׳‬
‫ו ע י ץ ס פ ר י ר א ה ס ו ף פ י ס ׳ ק י ״ ז ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,176‬ו ל ע י ל פ ״ א ה ״ ד ו מ ש ״ ש ‪.‬‬ ‫‪ :173‬א מ ר ו ע ש ה נ ו ת נ י ן ו כ ר ‪.‬‬
‫ובספרי‬ ‫וכ״ה באשכול‬ ‫מעשה‪.‬‬ ‫כשכר‬ ‫אמירה‬ ‫ש כ ר‬ ‫לו‬ ‫נותנין‬ ‫‪.56-55‬‬
‫א ב ל מאבות דר״ן )פ״ח‪ ,‬הוצ׳ ש כ ט ר י ״ ט רע״א( מוכח שהיתה קיימת שיטה ש א ם א מ ר‬ ‫הנ״ל‪.‬‬
‫ליחן ו ל א הספיק בידו הרי מוכח ש ל א התגדב בגזרה מוחלטת‪ ,‬משוט שאחרת אי א פ ש ר ש ה ק ב ״ ה‬
‫ו ב פ ס י ז ״ ו ר א ה ) ט ״ ו טי‪ ,‬ע ״ ד ע ״ ג ( ‪ :‬א מ ר ל י ת ן‬ ‫ו ל פ י כ ך ה ו א נ ע נ ש א ם ל א גתן‪.‬‬ ‫ל א יספיק בידו‪.‬‬
‫וגראה מםיגנונו ש ש כ ר ד י ב ו ר‬ ‫ו ל א הפפיק ב י ד ו ליתן‪ ,‬ש כ ר ד י ב ו ר גותגץ ל ו ‪ ,‬ו ל א ש כ ר מעשה‪.‬‬
‫הוא פחות מ ש כ ר מעשה‪ .‬ויש כאן שיטה אמצעית‪.‬‬
‫ובבבלי )ב״כ‬ ‫וכ״ה באשכול ובספרי הנ״ל‪.‬‬ ‫ת נ ו וכר‪.‬‬ ‫לאחרים‬ ‫אמ׳‬ ‫‪.56‬אכל‬
‫ו ב ר ״ מ פ ״ י מה׳ מ ת נ ״ ע ה״ו‪ :‬הכופה אחרים ליתן צ ד ק ה‬ ‫ט ׳ א׳(‪ :‬ג ד ו ל ה מ ע ש ה י ו ת ר ‪ p‬ה ע ו ש ה ו כ ר ‪.‬‬
‫וכץ‬ ‫אחרים‬ ‫מעשה‬ ‫ה ב ד ל בין‬ ‫וכגדאה שיש‬ ‫מ ש כ ר הגותן ו כ ר ‪.‬‬ ‫שכרו גדול‬ ‫אותן‬ ‫ומעשה‬
‫ועיין א ב ו ת פ ״ ה מי״ג‪ ,‬א ב ו ת ד ר ״ ן נ ו ״ ב פ מ ״ ה ‪ ,‬ם ״ ג ע ״ ב ‪.‬‬ ‫א מ ר לאחדים‪.‬‬
‫א ב ל בכי״׳ע ח ס ד‬ ‫וכ״ה ב ד וכאשכול הנ״ל‪.‬‬ ‫ת נ ו וכר‪.‬‬ ‫לאחרים‬ ‫אמ׳‬ ‫‪ .58-57‬ל א‬
‫ו ב ס פ ר י הנ״ל‪ :‬ל א א מ ר ליתן ו ל א א מ ר ל א ח ר י ם תנו‪.‬‬ ‫ע ד ס ו ף הברייתא‪.‬‬

‫ט‬ ‫ט ש‬ ‫ש ‪:‬‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫‪0‬‬

‫וכן‬ ‫ל ין!>•‬ ‫' ‪°‬ע"‬ ‫« וכיה ה ג י ר ס א בר״מ ה׳ מתניע ב כ ל כתייי תימן ש ב ד ק ת י *ביי‬
‫ב ר י ם כ ת י י ע ל ק ל ף ה נ י ל ) א ל א ששם ב ט ע ו ת ‪ :‬ואין מ ש ל ח י ן‪ ,‬ב מ ק ו ם ‪ :‬א ב ל משלחין(‪.‬‬
‫‪4 1 1‬‬
‫והוא‬ ‫ואילך‪.‬‬ ‫« עיין ב מ א מ ר י ם שציין ל ה ם ה ר י ל נ י נ צ ב ו ת בפירושים לירושלמי ח״נ׳ עם'‬
‫‪.‬ומעניין ה ו א שבארמית של ה נ ע ר י ם באיי וכו׳ ח ב ר מדינא משמעו א ז ר ח ה א ר ץ‬ ‫‪:>426‬‬ ‫ה ע י ר שם <עמ׳‬
‫ו כ ב ר הראיתי ב מ ק ו ם א ח ר שדיר ש ו ל ט ה ע ס )שעליו ס מ ך ד י ל נינצבורג( ט ע ה ב מ ל ו נ ו‬ ‫וכוי‪ ,‬עיין משיש‪.‬‬
‫ו ב מ ק ו ר ה ס ו ר י שהוא מ ב י א צ י ל ‪ :‬כ ב ר מדינה <ולא‪ :‬ח ב ר מדינה(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ב ן מ ד ע ה ‪,‬‬ ‫)ערך חבר(‪.‬‬
‫כ ב ע ל ניסוסים‪ ,‬כ פ י שמפורש ב מ ק ו ר היוני שנתרגם עיי הסודי‪ .‬ואינו עניין ב ל ל ל ח ב ר ע י ר שלנו‪.‬‬
‫‪191‬‬ ‫פאה פ״ד עמי ‪61-60‬‬
‫וכאשכול‬ ‫וכ״ה בד ובספרי בכת״י ברלץ‪.‬‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫בדברים‬ ‫לו‬ ‫מניח‬ ‫‪ .58‬א ב ל‬
‫ו ב מ ה ״ ג ש ם ) מ ד ר ש ת נ א י ם ע מ ׳ ‪:(84‬‬ ‫וכ״ה בםסרי ב ש א ר הנוסחאות‪.‬‬ ‫הנ״ל‪ :‬א ב ל נוח ל ו ו כ ר ‪.‬‬
‫ו פ י ר ו ש ו כ מ א מ ר ר ״ ל ב ו י ״ ר ) פ ל ״ ד ‪ ,‬ט ״ ו ( ‪ :‬א ם אין ל ך ל י ת ן ל ו ‪ ,‬נ ח מ ו‬ ‫א ב ל מנחמו בדברים טובים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ומכאן הוא מ ק ו ר ה ר ״ מ בס״י מ ה מ ת נ ״ ע‬ ‫בדברימ‪ ,‬אמור ל ו ת צ א נפשי עליך ש א ץ ל י מ ה ליתן לך‪.‬‬
‫ועיץ בכ״מ ע ל הד״מ הנ״ל )ויש שם‬ ‫ה ״ ה ‪ ,‬ועיין ב ב ל י ב ״ ב ט ׳ ב ׳ ו ב ת ו ם ס ׳ ש מ ד ״ ה והמסייסו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ט ״ ס ב ד ב ר י מ ק ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ( ‪ .‬ו ע י ץ ב ״ ר ס כ ״ ה ‪ ,‬ב ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 239‬ו ב מ נ ח ת י ה ו ד ה ש ם ‪.‬‬
‫והדברים תמוהים מאד‪ .‬וקרוב‬ ‫ובסםיז״ו הנ״ל‪ :‬ל א א מ ר ו ל א נתן‪ ,‬י צ א כ ל ש כ ר ו בהסםדו‪.‬‬
‫לוודאי שיש שם השמטה וצ״ל‪ :‬ל א א מ ר ו ל א נתן נאבל הניחו ב ד ב ר י ם נותנים ל ו ש כ ר ‪ .‬א מ ר ונתן‬
‫‪,‬‬
‫עיין ד ״ מ ס ״ י מ ה מ ת נ ״ ע ה ״ ד ו ב א ב ו ת ד ר ״ ן נ ו ״ א‬ ‫וסניו כבושים בקרקע[ יצא כ ל ש כ ר ו בהסםדו‪.‬‬
‫םסי״ג‪ ,‬נו״ב ססכ״ג‪ ,‬ובמדרש משלי ר ס ט ״ ו ש צ י ץ ל ו מרן ב ה ״ ה ‪ .‬״‬
‫ובסי׳‬ ‫נוסח התוםסתא יותר קרוב לנוסח הבבלי‪.‬‬ ‫ה מ ל ך וכר‪.‬‬ ‫במונבז‬ ‫מעשה‬ ‫‪.59‬‬
‫‪,‬‬
‫ר ״ י נ ח מ י א ש ל מ ש ל י י ״ א ‪ ,‬ל ׳ ‪ ,‬ע מ ‪ ,62‬מ ב י א ח ל ק מן ה ת ו ם ס ת א ‪ ,‬ו כ נ ר א ה ש ה ע ת י ק א ת ת ו כ נ ה ו ל א‬
‫ועיין ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫א ת לשונה‪.‬‬
‫בד‪ :‬א ת כ ל אוצרותיו‬ ‫בצרות‪.‬‬ ‫בשני‬ ‫אוצרותיו‬ ‫וביזבז‬ ‫שעמד‬ ‫‪.60-59‬‬
‫ובכי״ע‪ :‬שעמד וביזבז כ ל‬ ‫ובבבלי הנ״ל‪ :‬שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬
‫והלשץ מסורסת ובבבלי בכת״י )עיץ דק״ם שם עמ׳‬ ‫אוצרותיו לעניים שהיו ל ו בשני בצרות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובירושלמי‪ :‬ע מ ד וביזבז א ת כ ל נכסיו לעניים‪ ,‬ו ל א נ ז כ ר כ ל ל‬ ‫‪ 49‬ה ע ח׳(‪ :‬ב ש נ י ב צ ו ר ת ל ע נ י י ם ‪.‬‬
‫ו י ו ס ף ה כ ה ן מ ם ס ר ) ק ד מ נ י ו ת ם ״ כ ס ״ ב ‪ ,‬ה ׳ ‪ ,‬ם י ׳ ‪ 51‬ו א י ל ך ( ש ה י ל נ י‬ ‫שהמעשה היה בשני בצורת‪.‬‬
‫ה מ ל כ ה ) א מ ו ש ל מונבז( ע ל ת ה ל י ר ו ש ל ם ב ש נ ת ר ע ב והיא בזבזה ה ץ ר ב והביאה תבואה מ א ל כ ס נ ד ר י ה‬
‫ו ע י ץ ב ״ ר ס מ ״ ו ‪ ,‬י ׳ ע מ ׳ ‪467‬‬ ‫ובנה זויטומ )אחי מונבז‪.‬‬ ‫ודבילה מקיסרום‪ ,‬וחלקה אותן לעניים‪.‬‬
‫והוא מוסיף ש ם‬ ‫ו ב ה ע ר ו ת ש ם ( א ף ה ו א ש ל ח ב א ו ת ו זמן ה ר ב ה כ ס ף ל ר א ש ו נ י ) ג ד ו ל י ( י ר ו ש ל י ם ‪.‬‬
‫שבמ״א יםסר ע ל הטובות שעשו מלכי הדייב לירושלים‪.‬‬
‫עיץ המשל‬ ‫ו ה ל ך וכר‪.‬‬ ‫שנ׳‬ ‫הבא‬ ‫לעולם‬ ‫לעצמי‬ ‫גנזתי‬ ‫ואני‬ ‫‪.69-68‬‬
‫ו מ ש ל זה‬ ‫ה נ ח מ ד ב פ ר ק י ד ר ״ א ס ל ״ ד ) ה ו צ ׳ ה ר ד ״ ל ס ׳ ע ״ א ( ב ג ׳ א ו ה ב י מ ש י ש ל ו ל א ד מ בחייו‪.‬‬
‫ג ם ב ם ס ר ו ת ה ע מ י מ ‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ר ״ י ל ו י ב צ ו ס ה ה צ ר ס ת י ח י ״ ח )‪ (1889‬ע מ ׳ ‪ 83‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫בר״מ רס״י מה׳ מתנ״ע‪ :‬חייבץ‬ ‫שבתורה‪.‬‬ ‫מצות‬ ‫כל‬ ‫כנגד‬ ‫שקולין‬ ‫‪.70-69‬‬
‫ו ב מ נ ו ה ״ מ ח ״ א ) ע מ ׳ ‪ :(25‬ג ד ו ל ה צ ד ק ה ש כ ל‬ ‫אנו להזהר במצות צדקה יותר מ כ ל מצות עשה ו כ ר ‪.‬‬
‫ובתדב״א‬ ‫שנא׳ וצדקה תהיה ל נ ו כי נשמור לעשות א ת כ ל המצוה מ א ת ‪.‬‬ ‫ה מ צ ו ת כלולין בה‪.‬‬
‫ז ו ט א ס ״ א ע מ י ‪ :170‬ג ד ו ל ה צ ד ק ה ש ש ו ו ת ה ל ת ו ר ה ו כ ר ‪.‬‬
‫ולס״ז גמ בגמילות חמדימ גוסא‬ ‫ו ב מ ת י ם ‪ .‬ע י ץ ד ״ מ ס י ״ ד מה׳ א ב ל ה״ז‪.‬‬ ‫‪ .70‬ב ח י י מ‬
‫ו ה ת ו ם ס ת א נ ז כ ר ה ב ס י ׳ משקין ל ר ״ ש בן ה י ת ו ם ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.107‬‬ ‫ועיץ בקה״ר ס״ז‪ ,‬ב׳‪.‬‬ ‫יש הבדל‪.‬‬
‫ע ״ ז ו כ ר ‪ .‬ד ״ מ ס ״ י מ ה ׳ מ ת נ ״ ע ה״ג‪.‬‬ ‫עובד‬ ‫‪ .73‬כ א י ל ו‬
‫ו כ ״ ה ב ב ב ל י ב ״ ב י׳ א ׳ ‪ ,‬ב ה ו צ א ו ת‬ ‫מ נ י י ן וכר‪.‬‬ ‫יומה‬ ‫ר׳‬ ‫בי‬ ‫לעזר‬ ‫‪ .76-75‬ר ׳‬
‫ש ל נ ו ‪ .‬א ב ל ב י ל ק ו ט כ ת ״ י מ ע ת י ק מ ש ם ‪ :‬ת נ י א ה י ה ר ׳ מ א י ר א ו מ ר ו כ ר ‪ ,‬ע י ץ ד ק ״ ם ש ם ע מ ׳ ‪42‬‬
‫‪,‬‬
‫הע׳ ת ‪.‬‬

‫ואח״כ צ״ל‪ :‬ב״ב פ״א הנותן וכוי‪.‬‬ ‫*« ו כ נ ר א ה שהציון שייך לה״ד‪.‬‬
 ‫מסכת דמיי‬

‫פ״א‬
‫‪ .1‬ש ב ד מ י י ‪ .‬פירוש המלה לא נתברר בוודאות‪ .‬עיץ עה׳׳ש ערך דמאי‪ .‬ועיין‬
‫בצופה האנגלי מדרא חדשה ככ״ג )‪ ,(1932‬עמ׳ ‪ .209‬וכבר עמד על עיקר מוצא המלה בכתר‬
‫כהונה ובציץ ירושלים סוף מע״ש )בהשמטות(‪.‬‬
‫ה ש י ת ין‪ .‬בבבלי )ברכות מ׳ בי(‪ :‬שיתין וכר‪ .‬מץ תאנים‪ .‬ובירושלמי רפ״א כאן‪:‬‬
‫אלו שהן יוצאות מתחת העלין‪ .‬ועיין מ״ש ד״ע לעף בפלורא ח״א‪ ,‬עמ׳ ‪ .236‬אבל ספק גדול‬
‫בעיני אם הכוונה היא לתאנים המכונות ‪ !.grossi‬ודרך התאגה הרגילה להוציא פרי מעל‬
‫לעלים‪ ,‬מפני שעלי תאנה רחבים הם‪ ,‬והם היו מםתיריפ את השמש מעל גבי הפרי שתחתיהם‪.‬־‬
‫והתאנים שיוצאות מתחת העלים אינן מתבשלות יפה ואינן מתקיימות‪ ,‬ונקראות שיתין־־שחיתץ‬
‫)כמו ששערו כמה מן החכמים‪ ,‬עיין מ״ש לעף שם(‪ .‬ועיץ להלן שביעית ם״ד ה״כ ומש״ש‪.‬‬
‫ו ה ר י מ י ן‪ .‬וכ״ה בכי״ע‪ .‬אבל בד‪ :‬והדימין‪ ,‬וכ״ה בבבלי הנ״ל בכי״פ )עיין דק״ס שם(‪,‬‬
‫וכן במלא״ש למשנתנו‪ :‬והרימין‪ .‬אית דגרסי והדימין בדלית‪ ,‬וכ״ה בתוספתא והוא דום בערבי‪.‬‬
‫וכן מעתיק במלא״ש)םמ״א( מן הירושלמי כאן םה״א‪ :‬כל ה ד י מ י ן וכו׳ על ד י מ י שקמונה‪.‬‬
‫וכן בערלה )פ״א ה״א‪ ,‬ס׳ ע״ג( בכי״ר‪ :‬ד י מ י ן ושקמץ וצלף‪ .‬ובבבלי ברכות הנ״ל‬
‫)בכ״י פרים(‪ :‬הדימין‪ .‬כינדי‪ .‬ועיץ בעה״ש ערך כנר אי‪ ,‬וכ״ה גם בסורית‪ ,‬ועיין לעף פלורה‬
‫ח״ג‪ ,‬עמ׳ ‪ .136‬והוא סנה ממין ‪ lotus‬המגדל פרי גרוע‪ .‬ועיין פיה״מ להר״מ כאן וכפו״ם פל״ז‪,‬‬
‫עמ׳ תקכ״ו ובהערות שם‪.‬‬
‫ו ה ח ו ז ר ד י ן ‪ .‬וכ״ה בד‪ .‬ובכי״ע‪ :‬והעוזרדץ‪ ,‬וכ״ה במשנתנו‪ .‬ובכמה נוסחאות שם‪:‬‬
‫והעתררץ‪ ,‬וכן הגיה ר׳ יוסף אשכנזי‪ .‬ובמשנה הוצ׳ לו‪ :‬החתררץ‪ .‬ועיין כלאים פ״א מ״ד‬
‫ובמלא״ש שם ד״ה והעוזדדין וד״ה והחזרר‪.‬‬
‫ובבבלי ברכות הנ״ל‪ :‬העוזרדץ‪ .‬טולשי‪ .‬ועיץ מ״ש בזה לעף פלורה ח״ג‪ ,‬עמ׳ ‪ ,244‬ואילך‪.‬‬
‫ובפיה״מ כאן‪ :‬ועזדרץ פי׳ אלזערור‪ ,Mespilus A z a r o l u s ,‬עיץ לעף הנ״ל‪ ,‬עמ׳ ‪9,244‬‬
‫והוא עץ ממשפחת הורדניים‪ .‬ועיץ תשה״ג הוצ׳ ר״ש אסף )ירושלים תרפ״ט(‪ ,‬ריש עמ׳ ‪,181‬‬
‫ולעף פלורה ח״ג‪ ,‬עמ׳ ‪.249‬‬
‫ח ז ק ת ן ב כ ל מ ק ו ם פ ט ו ר י ן ‪ .‬כלומד‪ ,‬אין חילוק כץ יהודה וגליל במינים הללו‬
‫)עיץ במשנתנו ובירושלמי ה״א ובאהצו״י שם סוף עמ׳ ‪ .(82‬ובירושלמי נחלקו בה ר״י‬
‫ור״ל‪ .‬ולד״ל אינם פטורץ אלא מן הדמאי‪ ,‬מפני שיש בהם ספק םפיקא‪ ,‬ספק נשמרים‪,‬‬
‫ספק אינם נשמרים‪ ,‬ואפילו נשמרים שמא מעושרים הם‪ ,‬וכן פירש בםיה״מ‪ ,‬ו ק מוכח‬
‫בבבלי ברכות מ׳ פע״ב‪ .‬ועיץ פסחים מ״ב‪ ,‬ב׳ ובשנו״א כאן‪ .‬אבל שיטת ר׳ יוחנן בירושלמי‬
‫כאן שאף ק הוודאי פטורים‪ ,‬מפני שחזקתם ק ההפקר‪ ,‬ו ״ ק הדמאי״ לאו דוקא‪ ,‬אלא מכיוון‬

‫» עיין מ״ש תיאופרסטוס בתולדות הצמחים סיב פ״ב‪ ,‬סי׳ ג׳‪ ,‬ופליניאוס בתולדות הטבע סט״ז‬
‫פמ״ט‪ ,‬סי׳ קי״ג‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫ג עיין בספרו של פליניאוס הניל‪.‬‬
‫» ובפיה״ג לזרעים )תשהינ אסף הוצ׳ מק־נ‪ ,‬ירושלים תשיב‪ ,‬עמ׳ ‪ :(179‬מרדן אלסבסתאן )ועיין‬
‫בה׳ ‪ 4‬שם(‪ .‬אבל ברור שמרוץ אינו שיבוש ס״עחרדין׳‪ ,‬אלא ם״נופנין"‪ ,‬כפי שרואים סן הפירוש‪ .‬עיין‬
‫אוה״ג ברכות‪ ,‬לקוטי נאונים‪ ,‬סוף עמ׳ ‪ ,112‬ופיה״מ להרים כאן בנוסח הערבי הוצ׳ ציפי‪ ,‬עם׳ ‪.4‬‬
‫‪192‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪193‬‬ ‫דמיי פ״א עמ ‪62‬‬
‫וכן פ ס ק ה ר ״ מ ב ר פ י ״ ג‬ ‫ש א נ ו ש ו נ י ם ב מ כ י ל ת ץ ח י ו ב י ו פ ט ו ר י ד מ א י ‪ ,‬ה ז כ י ר ו א ף כ א ן דמאי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיין ב ה ש מ ט ו ת מ צ י ץ י ר ו ש ל י ם ר י ש מ כ י ל ת ץ ‪.‬‬ ‫ועיין ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫מעשר‪.‬‬ ‫מה‬
‫בירושלמי מפרש לה אליבא דר״ל הנ״ל שרוב‬ ‫חייבין‪.‬‬ ‫משתמרין‬ ‫היו‬ ‫ואם‬ ‫‪.2‬‬
‫ב נ י ה מ ק ו מ ד ר כ ן ל ש מ ר ן ‪ ,‬א ב ל א מ ר א ה א ו ת ו מ ל ק ט מ מ ש ו מ ר מן ה מ ח ו ב ר א י נ ו עניין ל ד מ א י ‪ ,‬ש ה ר י‬
‫ובמקומ ש ר ו ב בני אדמ משמרים אם לקח טירות תלושים םתם חייבים בדמאי‬ ‫דאה שלא עישר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיין ה ה מ ש ך ש מ ב י ר ו ש ל מ י ‪ ,‬ו ב י ר ו ש ל מ י ע ר ל ה ס ״ א ה ״ א ‪ ,‬מ‬ ‫)ע״פ פירוש הגר״א בירושלמי(‪.‬‬
‫ע ״ ד ‪ ,‬ועיין ב ש ד ה י ה ו ש ע ש ם ק ״ ד פ ע ״ ד ו א י ל ך ‪.‬‬
‫ודייקו משם )ירושלמי‬ ‫עיין ל ה ל ן מ ע ש ר ו ת ם ״ ג ה י ״ ב ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שדהו‬ ‫על‬ ‫כחם‬ ‫אם‬
‫אותם‬ ‫כששומר‬ ‫אלא‬ ‫משומרים‬ ‫בחזקת‬ ‫הפירות‬ ‫ר ב׳( שאין‬ ‫ובבלי פסחים‬ ‫ה״א‪,‬‬ ‫פ״א‬ ‫כאן‬
‫ולפיכך א ף לפנינו אם אינו שומר את הפירות אלא מחמת השדה‪,‬‬ ‫מחמת עצמם‪ ,‬ולא אגב ד ב ר אחר‪.‬‬
‫ש ח ם ע ל י ה ש ל א י ד ר כ ו ב ה ב נ י א ד ם ‪ ,‬אין ה מ י ר ו ת ש ב ת ו כ ה מ ש ו מ ר י ם ל ע נ י י ן מ ע ש ר ‪.‬‬ ‫מסני‬
‫ס ם ח י ם )הנ״ל(‪ :‬ד מ י נ ט ר ל ה ו א ג ב ש ד ה ו ל א ח ש י ב י ) כ ״ ה ב כ י ״ מ ( ‪.‬‬ ‫ובבבלי‬
‫) ס ״ א ה״א(ן‬ ‫כאן‬ ‫ובירושלמי‬ ‫תקכ״ח‪.‬‬ ‫עמ׳‬ ‫כפר׳פ פל״ז‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫א ומ׳‬ ‫יוםה‬ ‫ד׳‬
‫כלומר‪,‬‬ ‫משתמרות‪,‬‬ ‫בחזקת‬ ‫שהן‬ ‫מפני‬ ‫וכר‪,‬‬ ‫שבציפרץ‬ ‫השיתץ‬ ‫אמר‬ ‫חלפותא‬ ‫בן‬ ‫יופי‬ ‫ר׳‬
‫מ ש מ ר י ם אותן‪.‬‬ ‫שרובם‬
‫וכ״ה )״חייבות״( ב כ ל‬ ‫חייבות‪.‬‬ ‫התמרים‬ ‫עם‬ ‫ש נ מ כ ר ו ת‬ ‫הנובלות‬ ‫‪.4-3‬‬
‫א ב ל בכי״ם שם לנכץ‪ :‬חייבות‪,‬‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י כ א ן )ה״א( ב ט ״ פ ‪ :‬פ ט ו ר ו ת ‪,‬‬ ‫התוספתא‪.‬‬ ‫נוסחאות‬
‫שנמכרות עם התמרים‪ ,‬פירושו במעורבות עם‬ ‫ואמרו בירושלמי שם‬ ‫הגיהו ה מ פ ר ש י ם ‪.‬‬ ‫וכן‬
‫ו ב ב א ו ר ה י ר ו ש ל מ י נ ״ ל ‪ ,‬ש נ ו ב ל ו ת כ א ן ה ם ת מ ר י ם ל כ ל סוגיהן ומיניהן ש ד ר כ ן ל י ש ו ד‬ ‫התמרים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מנא בירושלמי שם‪.‬‬ ‫מן האילן‪ *,‬ו ב ע ה ״ ב א י נ ו מ ק ס י ד ע ל י ה ן ‪ ,‬א ס י ל ו ה ט י ל ו ש א ו ר ‪ ,‬ל ש י ט ת ר‬
‫א ב ל א ם י ש נ ם ב א ו ת ו א י ל ן ס י ר ו ת י ס י ם ו ק צ ת נ ו ב ל ו ת ‪ ,‬מ ו ת ר ל ו ל ב ע ה ״ ב ל ע ר ב אותן ד ר ך מכנםו«‬
‫ו ל מ כ ו ר א ת ה כ ל כ ת מ ר י ם יסות‪ ,‬וממילא נ מ צ א ש ב ע ה ״ ב מקסיד עליהן מלכתחילה‪ ,‬ודינן כ ת מ ר י ם‬
‫ור׳ חנינא ש ם ח ו ל ק ע ל ר ״ מ ו ס ו ב ר ש א ם הטילו ש א ו ר )עיץ מ ״ ש ל ע י ל פ א ה ס ״ א ה״ז(‬ ‫טובות‪.‬‬
‫א ף ב ס נ י ע צ מ ן ח י י ב ו ת ‪ ,‬א ל א ד ו ו ק א כ ש ל א ה ט י ל ו ש א ו ר א נ ן קיימין‪ ,‬ו ל ס י כ ך ב ס נ י ע צ מ ן ס ט ו ר ו ת ‪,‬‬
‫א ב ל אם הם מעורבות עם תמרות שהםילו שאור הרי‬ ‫המעשרות‪.‬‬ ‫ש ל א הגיעו ל ע ו נ ת‬ ‫מסני‬
‫‪,‬‬
‫הללו נחשבות כאילו הגיעו ל ע ו נ ת ה מ ע ש ר ו ת )כשימת ר ׳ ישמעאל ב ר יוסי בשמ אביו(‪,‬‬ ‫אף‬
‫‪,‬‬
‫וכמו שהורה ר סנחם בידוש׳ מעשרות ס״א םה״ד‪ ,‬מ״ט ע״א‪.‬‬
‫בירושלמי הנ״ל‪ :‬וחכמים אומ׳ לא‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫פטורות‬ ‫שאור‬ ‫יטילו‬ ‫שלא‬ ‫עד‬ ‫‪.4‬‬
‫אבל‬ ‫ועיץ במפרשים שם‪.‬‬ ‫זה ו ל א כ ד ב ר י זה‪ ,‬א ל א א ח ש ה ט י ל ו ש א ו ר ח י י ב ו ת ו כ ר ‪.‬‬ ‫כדברי‬
‫מ פ ת ב ר י ו ת ר הפירוש ש ב ע י ט ו ר בכורים כאן‪ ,‬והיינו ש ל פ י התנא ש ל משנתנו נ ו ב ל ו ת פ ט ו ר ו ת א פ י ל ו‬
‫‪,‬‬
‫וחכ״א‬ ‫מעורבות‪,‬‬ ‫חייבות כשהן‬ ‫יהודה‬ ‫בר‬ ‫יופי‬ ‫ר׳‬ ‫ולפי‬ ‫מעורבות‪,‬‬ ‫ואפילו‬ ‫שאור‪,‬‬ ‫הטילו‬
‫ל א כ ד ב ר י התנא ש ל מ ש נ ת נ ו ולא כ ד ב ר י ר ׳ יוסי בר״י‪ ,‬א ל א מחייבץ כשהטילו שאור א פ י ל ו אינן‬
‫מ ע ו ר ב ו ת ופוטרים ש ל א הטילו שאור אפילו כשהן מעורבות‪ ,‬והכל תלוי בהטלת שאור גרידא‪.‬‬
‫פפק הר״מ ברפי״ג מה׳ מעשרות‪.‬‬ ‫וכן‬
‫פ״א מ״א‪.‬‬ ‫ור״ש‬ ‫עיץ ריבמ״ץ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שביהודה‬ ‫חומץ‬ ‫היה‬ ‫בראשונה‬ ‫‪.5‬‬
‫ב ר ״ ש ש מ ל ש ץ ה ת ו ס פ ת א ו ה י ר ו ש ל מ י כ א ן מ ש מ ע ק צ ת ש א פ י ל ו מ ו ו ד א י פ ט ו ר ‪ ,‬והחומץ‬ ‫והעיר‬

‫* עיין פ״ש ע ל כ ץ ל ע י ל ב ר כ ו ת פ״ד שוי ‪ .40‬ואם ה ט י ל ו שאור הן נ ו ב ל ו ת שנתבשלו יותר מ ד א י‬

‫)עיין ה י ט ב בירושלמי מעשרות פ״א סה״ב‪ ,‬מ״ח ע״ד(‪ ,‬ואם ל א ה ט י ל ו שאור הן נ ו ב ל ו ת שלא נתבשלו‪.‬‬
‫ור׳ םנא ור' חנינא חולקים ב א י ל ו נובלות אנן קייטין כאן‪.‬‬
‫» עיין בירוש׳ כ ל א י ם פ״ב ה׳׳א‪ ,‬כ״ז ע״נ‪ ,‬וב׳־ב פיו ה״א‪ ,‬ו ב ב ל י ב י צ ה ל״ח בי‪ .‬ועיין ם״ש ב ס ח ב ר ח י‬
‫‪ .‬ת ל מ ו ד ה של ק י ס ר י ך ‪ ,‬עמי ‪.68‬‬
 ‫דמיי פ״א עמ׳ ‪62‬‬ ‫‪194‬‬
‫ש נ ז כ ר ב מ ש נ ת נ ו פ ט ו ר ל פ ״ ז א פ י ל ו מן ה ו ו ד א י ‪ ,‬ו כ ש י ט ת ר ׳ יוחנן ב י ר ו ש ל מ י ב ר י ש‬ ‫שביהודה‬
‫וכרשב״ל‬ ‫ומן ה ל ש ו ן ש ב ב ב ל י ) פ ס ח י ם מ ״ ב ב׳( מ ש מ ע ש א י נ ו פ ט ו ר א ל א מ ד מ א י ‪,‬‬ ‫מכילתין‪.‬‬
‫בירושלמי שם‪.‬‬
‫בשימוש‬ ‫כבר‬ ‫היתה‬ ‫תמד‬ ‫שהמלה‬ ‫כנראה‬ ‫התמד‪.‬‬ ‫מן‬ ‫שחזקתו‬ ‫מפני‬ ‫‪.6-5‬‬
‫החרצנים‬ ‫על‬ ‫תמד ע״י נתינת מים‬ ‫המקורותל נראה שהיו מייצרים‬ ‫ה ב י ת השני‪ «.‬ומן‬ ‫בימי‬
‫יץ‪,‬‬ ‫של‬ ‫שמרים‬ ‫ע״ג‬ ‫נתינת מים‬ ‫ע״י‬ ‫נעשה‬ ‫ת מ ד שהיה‬ ‫נזכר גם‬ ‫)הנ״ל(‬ ‫ובבלי‬ ‫והזגים‪.‬‬
‫עיי״ש‪.‬‬
‫ובירושלמי‬ ‫ר ״ מ פי״ג מה׳ מ ע ש ר ו ת ה״ב‪.‬‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫בגגה‬ ‫והסייפות‬ ‫ה ב כ ר ו ת‬ ‫‪.6‬‬
‫ו ל א נ ז כ ר ה ח י ל ו ק בין ג י נ ה ו ב ץ ב ק ע ה ‪.‬‬ ‫) פ ״ א ה״א(‪ :‬ה ב כ ו ר ו ת ו ה מ ס ו י י פ ו ת ה ר י א י ל ו פ ט ו ר ו ת ‪.‬‬
‫ש ה ב ו נ ה ש א פ י ל ו ב ג י נ ה ח י י ב ו ת ‪ ,‬ואין דינן כ פ י ר ו ת ה פ ט ו ר י ם א פ י ל ו נ ש מ ר י פ ב ג י נ ה ‪• .‬‬ ‫וכנראה‬
‫ו ב פ ס י ק ת א ר ב ת י )י׳ ה ד ב ר ו ת ‪ ,‬פ ״ ק ‪ ,‬ה ו צ ׳ ר מ א ״ ש ק ״ ח פ ע ״ א ( ‪ :‬ת נ י ר ׳ ח י י א ה נ ש מ ר ב ג י נ ה א פ ו ר‬
‫מ ש ו ם ג ז ל ‪ ,‬ו ש א י נ ו נ ש מ ר ב ג י נ ה מ ו ת ר מ ש ו ם גזל‪ ,‬ו ה פ י ׳ ה ו א ש כ ל ה ם י ר ו ת ה ח ש ו ב י ם ש ה ם ב ג י נ ה‬
‫במעשרות(‬ ‫פ י ר ו ת י ה )עיין ב ב ל י נ ד ה ג ״ א א׳( א ס ו ר י ם מ ש ו ם ג ז ל ) ו מ מ י ל א ח י י ב י ם‬ ‫המשמרת‬
‫ש ב ג י נ ה ש א י נ ה מ ש מ ר ת פ י ר ו ת י ה מ ו ת ר י ם מ ש ו ם ג ז ל ) ו מ מ י ל א פ ט ו ר י ן מן ה מ ע ש ר ו ת ( ‪.‬‬ ‫וחפירות‬
‫)ועיין ה ה ו ס פ ה ב ס ״ ע פ ״ ה ‪ ,‬ה ו צ ׳ ר ט ג ר ‪ ,‬י ״ ג ע ״ א‬ ‫ו כ מ ו ב ן ש ב פ י ר ו ת שאין ע ל י ה ם ש ו מ ר ע ס ק י נ ן ‪.‬‬
‫ועיץ‬ ‫‪.79‬‬ ‫עמ׳‬ ‫ח״ד‬ ‫בתס״ר‬ ‫ומ״ש‬ ‫םהי״א‪,‬‬ ‫פ״ז‬ ‫טהרות‬ ‫להלן‬ ‫ועיין‬ ‫שם(‪.‬‬ ‫כ״ט‬ ‫ובהערה‬
‫להלן‪.‬‬
‫פירשו בירושלמי )הנ״ל(‬ ‫שומר‪.‬‬ ‫ישיבו‬ ‫שלא‬ ‫עד‬ ‫ה ב כ ר ו ת‬ ‫הן‬ ‫אלו‬ ‫‪.7‬‬
‫אינן‬ ‫שעדיין‬ ‫מעטות‪,‬‬ ‫כ״כ‬ ‫ש נ ת ב כ ר ו הן‬ ‫שהתאנים‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫שומר‪,‬‬ ‫טפלת‬ ‫כדי‬ ‫בהן‬ ‫בשאין‬
‫ועיין י ר ו ש ׳ ע ר ל ה פ ״ א ה ״ א ‪ ,‬ם ׳ ר ע ״ ד ‪ ,‬ל ע נ י י ן ג פ ן‬ ‫ועיין ב ר ״ מ ה נ ״ ל ‪.‬‬ ‫ש כ ר שמירה‪.‬‬ ‫שוות‬
‫הנטועה בחורש‪.‬‬
‫מ״ד‪,‬‬ ‫פ״ח‬ ‫נדרים‬ ‫)עיין‬ ‫מפרשים‬ ‫הראשונים‬ ‫רוב‬ ‫המקצעות‪.‬‬ ‫משי ק פ לו‬ ‫‪.8‬‬
‫ב ב ל י ש ם ם ״ א ב ׳ ( ש מ ק צ ו ע ה ו א סכין מ ת ק פ ל ת )כעין ת ע ר ( ש ק ו צ צ י ם ב ה א ת ע ו ק צ י ה ת א נ י ם ‪ ,‬כ ד י‬
‫אבל מסתבר יותר פי׳ הרי׳מ‬ ‫ל ע ש ו ת ן ד ב ל ה )עיין ל ה ל ן ש ב ת ר פ ט ״ ו ) פ י ״ ד ( ו ב מ ק ב י ל ו ת ועוד(‪.‬‬
‫)עיץ‬ ‫ש ם ו ב פ ״ י מ ה ׳ נ ד ר י ם ה ״ ט ( שהן מ ח צ ל א ו ת ש מ י י ב ש י ן ע ל י ה ם ת א נ י ם ו ע נ ב י ם‬ ‫)בפיה״מ‬
‫ובמקבילות‬ ‫וכן מ ש מ ע ב מ נ ח ו ת ) נ ״ ד א׳‪ ,‬נ ״ ה ב׳(‪.‬‬ ‫ב י ר ו ש ל מ י נ ד ר י ם פ ״ ח רה״ה‪ ,‬מ״א ע״א(‪.‬‬
‫ועיץ‬ ‫שבמוקצה‪.‬‬ ‫ירושלמי שם פ ״ ב ה״ד‪ ,‬מ״א ע״ד( מפורש‪:‬‬ ‫תרומות פ ״ ד ה״ב‪,‬‬ ‫)תוספתא‬
‫במלא״ש ש ם ובפי׳ מ ה ר ״ ש םיריליאו שם ק ל ״ א םע״ד ואילך‪.‬‬ ‫פ ״ ח מ״ו‪,‬‬ ‫שביעית‬
‫ופטורות‬ ‫הוקפלו ר ו ב המקצועות מותרות משום גזל‪,‬‬ ‫נ ד ר י ם פ ״ ב רע״א‪ :‬תגא‬ ‫ובבבלי‬
‫ו ל ע י ל ש ם ש נ י נ ו ע ל המשנה‪ :‬ת נ א ע ד ש י כ פ י ל ו ר ו ב ה מ ק צ ו ע ו ת ‪ ,‬ו כ ן פ ס ק ה ר ״ מ‬ ‫מן ה מ ע ש ר ‪.‬‬
‫ו מ ש מ ע מן ה י ר ו ש ל מ י ) כ א ן ה ״ א (‬ ‫א ב ל כאן ל א נ ז כ ר ו ״ ר ו ב ״ ה מ ק צ ו ע ו ת ‪.‬‬ ‫ה נ ״ ל )לעניין נדר(‪.‬‬
‫ואעפ״י שהתאנים הבאים כ ס ו ף‬ ‫ומן ה ב ב ל י ) נ ד ר י ם ט ״ ב א׳( ש מ ט ע ם י א ו ש ב ע ל י פ א ת י נ ן ע ל ה ‪.‬‬
‫‪ ,(207‬מ ״ מ כ ״ ז ש ל א נ כ פ ל ו ה מ ק צ ו ע ו ת‬ ‫ה ק י ץ ) ה ס י פ ו ת ( הן ג ר ו ע ו ת )עיין ב ״ ד פ כ ״ ב ‪ ,‬ה׳‪ ,‬ע מ ׳‬
‫במעשרות‪.‬‬ ‫חייבות‬
‫ש ק בחזקת משתמרות‪.‬‬ ‫ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ א ה״א(‪ :‬מ פ ג י‬ ‫משתמרות‪.‬‬ ‫שהן‬ ‫מפני‬ ‫‪.9‬‬
‫ש ה ב כ י ר ו ת ‪ ,‬מ פ נ י ח ש י ב ו ת ן ב ע ה ״ ב מ ק פ י ד ע ל י ה ן ‪ ,‬א פ י ל ו א ם ע ד י י ן א ק בהן כ ד י ש כ ד‬ ‫ופירושו‬
‫שומר‪.‬‬
‫« והיא ט ב ו ע ה ע ל חותם של שפאי יהודי מ ס ב י ב ו ת ירושלים‪ ,‬עיין ם־ש סוקניק ב ״ ק ד ם ' ח״א )ירושליס‬
‫תש״ב>‪ ,‬עט׳ ‪ 20‬ואילך‪.‬‬
‫ועיין מיש ריע ל ע ף ב פ ל ו ר ה ח״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪94‬‬ ‫י עיין במשנת ע ר ל ה פ״א מיח‪ ,‬ירושלמי ו ב ב ל י ה ל ל ‪.‬‬
‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ואילך•‬
‫‪ 8‬עיין בירושלםי כאן פיא היא ושביעית רפיט‪ ,‬ל״ח עינ )לעניין ס י א ה איזוב וקורנית(‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪195‬‬ ‫דמיי פ״א עמ ‪62‬‬
‫וכ״ה בירושלמי )פ״א ה״ג כ ״ ב ע״א(‪ ,‬ועיין‬ ‫דמיי‪.‬‬ ‫מן‬ ‫פטורה‬ ‫עצמה‬ ‫כזיב‬
‫ו ב כ ס ו ״ ס פ י ״ א ‪ ,‬ע מ ׳ ר ע ״ ז ‪ ,‬מ ב י א א ת ה ת ו ס פ ת א ‪) ,‬עיין ג ם ב ר י ב מ ״ ץ כ א ן (‬ ‫ל ה ל ן ש ר ‪ 28‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫ו ב מ ש נ ת נ ו ) פ ״ א מ״ג(‪ :‬מ כ ז י ב ו ל ה ל ן פ ט ו ר מן ה ד מ א י ‪.‬‬ ‫ומוכיח מכמה מקומות שכזיב כ ל ה ק ‪.‬‬
‫ה ר ״ מ )בכמה נוסחאות(‪ ,‬וכן‬ ‫ו כ ״ ה ב מ ש נ י ו ת כ ת י ״ י ע ם סי׳‬ ‫ל ו שם‪ :‬ח י י ב ב ד מ א י ‪.‬‬ ‫ובהוצ׳‬
‫הוגה בהגד״נ‪ *,‬וכן מ ס ו ר ש ב ס י ה ״ מ ע צ מ ו ל ה ל ן ר ס ״ ב )בד״נ(‪ :‬כ ב ר ה ק ד מ נ ו ב ס ר ק ה ק ו ד ם ל ז ה‬
‫א״י‬ ‫את‬ ‫סימנה‬ ‫שמשנתנו‬ ‫סירש‬ ‫שהר״מ‬ ‫ברור‬ ‫ולס״ז‬ ‫בדמאי‪.‬״‬ ‫חייב‬ ‫ולהלן‬ ‫שמכזיב‬
‫ש ה ח ז י ק ו ב ה ע ו ל י ב ב ל ש ה י א ח י י ב ת ב ד מ א י ‪ ,‬ו ה י י נ ו מ כ ז י ב ו ל ד ר ו מ )ומן ה י ר ו ש ל מ י מ ו כ ח ל כ א ו ר ה‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ז י ב ע צ מ ה כ ל ח ו ץ )עיין ר ״ מ ס ״ א מ ה ת ר ו מ ו ת ם ה ״ ח ו ס י ״ ג‬ ‫ש ל א כ ג י ר מ ת ה ר ״ מ ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ( ‪.‬‬
‫מ ה ׳ מ ע ש ר ה״ג(‪.‬‬
‫ו ל ע צ ם העניין ה ר י מ ס ו ד ש ל ה ל ן ב מ מ ו ך ו ב מ ש נ ה ) ס ״ ו מ י ״ א ( ש ה ל ו ק ח מ ע ״ ה ב מ ו ר י א ) ו י ד ו ע‬
‫א ל א ש ב מ ש נ ת נ ו פ ״ א כ א ן מ ד ב ר י ם ב ל ו ק ח מן ע ם ה א ר ץ‬ ‫מ כ נ פ ו משדהו( חייב בדמאי‪.‬‬ ‫שרוב‬
‫םתם‪ ,‬ואינו ידוע ל נ ו שהוא מ ו כ ר ממכנסו‪ ,‬ולסיכך ס י ר ו ת ה ל ל ו סטורימ ממעשר‪ ,‬ואסילו אם א ו מ ר‬
‫ע ״ ה ב פ י ר ו ש ש ל א ע י ש ר א ו ת ם ‪ ,‬מ ס נ י ש ח ז ק ת ם מ מ ק ו מ ם ) ש ה ו א ר ו ב ו ב י ד י גויים(‪ ,‬ואין א נ ו ח ו ש ש י ם‬
‫שניא‬ ‫ו כ ן מ פ ו ר ש ב י ר ו ש ל מ י ) ר פ ״ א ( ‪ :‬מ ג ז י ב ו ל ה ל ן פ ט ו ר מן ה ד מ א י ‪.‬‬ ‫שמא באו המירות מא״י‪.‬‬
‫מ ג ז י ב ו ל ה ל ן בין ד מ א י ובין ו ד א י ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ת מ י ה ‪ ,‬ו ה ר י א פ י ל ו א מ ר ע ״ ה ש ל א ע י ש ר‬ ‫היא‬
‫בפירוש‬ ‫אפי׳ אמר‬ ‫שבדמאי פטורין‪,‬‬ ‫מוכיח הירושלמי שהקלים‬ ‫ומכאן‬ ‫ג״כ םטורין‪,‬‬ ‫אותם‬
‫עישר אותם )ע״פ פ י ר ו ש הגר״א בירושלמי(‪ ,‬וכשיטת ר ׳ יוחנן שם‪».‬‬ ‫שלא‬
‫להר״מ‬ ‫בפיה״מ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שיודע‬ ‫עד‬ ‫חייב‬ ‫ישראל‬ ‫ארץ‬ ‫חזקת‬ ‫‪.10-9‬‬
‫) פ ״ א מ״ג(‪ :‬״ ו ה ע י ק ר ש י ש א צ ל י נ ו ח ז ק ת א ר ץ י ש ר א ל ח י י ב ע ד ש י ו ד ע ש ה ו א פ ט ו ר ‪ ,‬ו ע ל כ ן י ת ח י י ב‬
‫ב ה ה ד מ א י ב ד י נ י ן א ש ר ז כ ר נ ו ‪ ,‬ו ח ז ק ת ח ו צ ה ל א ר ץ פ ט ו ר ע ד ש י ו ד ע ש ה ו א חייב‪ ,‬ל פ י כ ך ל א נ ח י י ב‬
‫א ‪ p‬ישראל הם והוציאם‬ ‫ל א ‪ p‬חיובי הדמאי‪ ,‬ו ל א נ א מ ר שמא םירות‬ ‫מידות הבאים מחוצה‬
‫או‬ ‫בא״י‬ ‫התופפתא ש ל נ ו לעניין םירות ש נ מ כ ר ו‬ ‫את‬ ‫פירש‬ ‫וברור שהוא‬ ‫לאוץך‪.‬‬ ‫לחוצה‬
‫ו ל פ ״ ז ע ל י נ ו ל פ ר ש שאין מ ד ב ר י ם כ א ן‬ ‫)ועיין ב ח י ב ו ר ו פ י ״ ג מ ה ׳ מ ע ש ר ו ת פ ה י ״ ג ( ‪.‬‬ ‫בםוריא‬
‫כ פ י ר ו ת ש כ ב ר נ ק ב ע ו ל מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ש א ם ל א כן חייבין ב א ״ י א פ י ל ו ב א ו ב ו ו ד א י מ ח ו ״ ל‬ ‫אלא‬
‫)עיין ר ״ מ פ ״ א מ ה ׳ ת ר ו מ ו ת פ ה כ ״ ב ‪ ,‬ו ב ש ו ״ ת ש ל ו ה ו צ ׳ ר א ״ ח פ ר י י מ ן ז ״ ל מי׳ ק ל ״ ב ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.(128‬‬
‫בכפו״פ פי״א‪ ,‬עמ׳ רע״ב‪ ,‬הביא א ת התופפתא שלנו‪ ,‬ומתוך דבריו ב כ ל העניין‬ ‫ברם‬
‫שמ מ ש מ ע שהוא פ י ר ש ש ה מ ד ו ב ר הוא במקומות עצממ‪ ,‬כ ל ו מ ר כ ל מקום ב ת ו ך גבולי א״י הוא‬
‫א ‪p‬‬ ‫ב ח ז ק ת א ״ י ‪ ,‬וכן ל ה פ ך ‪ .‬והעניין ע צ מ ו מ ב ו א ר ג מ מ ת ו פ ם ת א א ה ל ו ת ‪ :‬״ ה ד ר ך ט ה ו ר ה מ ש ו ם‬
‫ה ע מ י מ ו ח י י ב ב מ ע ש ר ו ב ש ב י ע י ת ע ד ש ת י ו ד ע ש ה י א פ ט ו ר ה ו כ ר ‪ ,‬ו פ ט ו ר ה מן ה מ ע ש ר ו ת ו ק ה ש ב י ע י ת‬
‫ע ד ש י ו ד ע ש ה י א ח י י ב ת ‪ .‬״ ו ל ש ץ ה ר ״ מ ) פ ״ א מ ה ׳ ת ר ו מ ו ת ה״ז(‪ :‬ה ד י ה י א ב ח ז ק ת ח ״ ל ו כ ו ׳ ע ד‬

‫» ובפיה״מ הוצ' ציפי‪ :‬פ ט ו ר בדמאי‪ .‬והעיר המו״ל )שם במבוא‪ ,‬עמ׳ ‪ 13‬הע׳ ‪ (31‬שבמקור היה‬
‫כ ת ו ב ‪.‬חייב״‪ ,‬והונה אח״כ ‪.‬פטור״‪ ,‬ושכחו ל ת ק ן ‪.‬מן הרמאי״ )במקום ‪.‬בדמאי״(‪ .‬ועיין ל ה ל ן העי ‪.10‬‬
‫<״ ובד״ו כ ב ר הונה פ ט ו ר בדמאי‪ .‬ו ה מ ל ה ‪.‬בדמאי״ )במקום ‪.‬מן הרמאי״( עדיין מ ע י ד ה ע ל‬
‫הנוםח ה ק ד ו ם ‪ :‬חייב ברמאי‪ .‬עיין ל ע י ל ה ע ר ה ‪.9‬‬
‫והנוסחא‬ ‫!» ועיין פ ה שהאריך בר״ש פ״א מ״ג‪ .‬ועיין בתיו״ט ר פ ״ ב ומיש בשושנים ל ד ו ד שם‪.‬‬
‫ה מ ת ו ק נ ת בפיה״מ להר״מ ר פ ״ ב היא בכתי״י‪ ,‬בהגד״נ ובהוצ' ציפי‪. :‬שאלו ה ד ב ר י ם הנזכרים מחוייבים‬
‫דיני ד מ א י ב כ ל מקום‪ ,‬א ח ד שיהיו ב א ר ץ ישראל שהחזיקו ב ה עולי ב ב ל או בשאר ארצות״‪ ,‬וכוונתו ל א ר ץ‬
‫שהחזיקו ב ה עולי ם צ ר י ם וסוריא וכוי‪ ,‬א ב ל ל א לחו״ל ממש‪ .‬ועיין ה י ט ב בירושלמי ח ל ה פ״ד ה״ז‪,‬‬
‫ס ׳ ע״א‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל י ניטין ז׳ ב׳ נשנית בנירסא‬ ‫ג! פי״ח הי״ד‪ ,‬והובאה בירושלמי שביעית פ״ו היא‪ ,‬ל״ו ע״ב‪.‬‬
‫ה ס ו כ ה ‪ ,‬עיין מ״ש בתס״ר ח״נ‪ ,‬עמי ‪.158‬‬
‫וכן הלשון ב ת ו ס פ ת א שם ה״נ‪ :‬ח ז ק ת ד ר כ י ם של עולי ב ב ל אעפ״י שמובלעות ב א ר ץ העמים‬
‫טהורות‪ ,‬עיין ס״ש בתס״ר ח״נ‪ ,‬עסי ‪.154‬‬
 ‫דמיי פ״א עמ׳ ‪63‬‬ ‫‪196‬‬
‫שיודע ל ך שאותו המקום מא״י ו כ ר ‪ ,‬ה ר י היא בחזקת א״י וטהורה משום א ‪ p‬העמים וחייבת ב מ ע ש ר‬
‫ברוד שהיו מקומות‬ ‫ומכאן א נ ו רואים‬ ‫ובשביעית ע ד שיודע ל ך שאותו מקום חוץ ל א ^‬
‫לפנינו‬ ‫שהוא‬ ‫הכלל כמו‬ ‫אותו‬ ‫קובעת‬ ‫באהלות‬ ‫והתופפתא‬ ‫גבולות א״י‪,‬‬ ‫על יד‬ ‫מסופקים‬
‫כאן‪ ,‬לעניין קדושת המקומות עצמם וחיובם במעשרות‪.‬‬
‫משדות‬ ‫מפני שחזקתן‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שבסוריא‬ ‫ישראל‬ ‫בתי‬ ‫בעלי‬ ‫חזקת‬ ‫‪.12-11‬‬
‫ו כ מ ו ש פ ר ש נ ו ל ע י ל ‪ ,‬ועיין מ ״ ש ל ה ל ן ב ש פ ה י ר ו ש ל מ י ח ל ה ‪.‬‬ ‫הגוים‪,‬‬
‫ב מ ש נ ת נ ו ) פ ״ ו מי״א(‪ :‬ו א ם י ד ו ע ש י ש ל ו ש ד ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שלהן‬ ‫הפירות‬ ‫שרוב‬ ‫‪.12‬‬
‫והוא‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י שם? א ״ ר ב ו ן ב ר ח י י א ו ה ו א ש י ה א ר ו ב מ כ נ מ ו מ ש ל ו ‪.‬‬ ‫בםוריא חייב לעשר‪.‬‬
‫ו מ כ א ן ה ו א מ ק ו ר ה ר ״ מ ) ב פ י ״ ב מ ה ׳ מ ע ש ר הי״א(‪ :‬ו ה י ה ד ו ב מ מ כ ר ו‬ ‫ע ״ פ התוספתא שלנו‪.‬‬
‫ובירוש׳ ח ל ה ) פ ״ ד ה״ז‪ ,‬ס׳ ע״א(‪ :‬חזקת בעלי בתים בםוריא אינו צריך ל ה פ ר י ש ח ל ת‬ ‫משדהו‪.‬‬
‫דמאי‪.‬״‬ ‫א פ יודע שרוב מכנסו משלו צריך להפריש חלת‬ ‫דמאי‪.‬‬
‫משנה ור״מ הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הן‬ ‫שלי‬ ‫‪ .13‬א מ ׳‬
‫מ ש נ ת‬ ‫א ב ל בכי״ע‪ :‬א מ ר‬ ‫וכ״ה בד‪.‬‬ ‫נאמן‪.‬‬ ‫הן‬ ‫שני‬ ‫מעשר‬ ‫של‬ ‫ואמ׳‬ ‫‪.14‬‬
‫ובפירושה נ ״ ל ש ב ע ״ ה‬ ‫)ואצל צוקרמנדל נשמטה כאן המלה ״משנת״(‪.‬‬ ‫מ ע ש ר ש י נ י הן נאמן‪.‬‬
‫מ ו כ ר ט ב ל י ם עםיקינן‪ .‬ולזה א ו מ ד ת ה ת ו פ פ ת א ש א ם ע ״ ה א מ ד ב ש נ ת מע״ש ) כ ל ו מ ר ב ש נ ה ר א ש ו נ ה‬
‫רביעית‬ ‫ואפילו עמד בשנה‬ ‫לשמיטה( שהטבל שהוא מוכר הוא משנת מע״ש נ א ק ‪.‬‬ ‫ושניה‬
‫לשמימה ו א מ ר ש ה פ י ר ו ת ה ם מ ש נ ה שניה‪ ,‬נאמן ואינו צ ר י ך ל ה פ ר י ש מ ע ש ר ע נ י ‪ ,‬ש ה ר י ח ז ק ת‬
‫מסייעת לו‪ ,‬ויש ל ו מיגו דאי ב ע י שתיק‪.‬‬ ‫השנים‬
‫מעשר שיני‬ ‫משנת‬ ‫בכי״ע‪ :‬ואמ׳‬ ‫נאמן‪.‬‬ ‫אין‬ ‫הן‬ ‫מעשר שני‬ ‫של‬ ‫ואמ׳‬ ‫‪.15‬‬
‫ו כ ר ‪ .‬כלומר‪ ,‬א ם ע״ה א מ ר בשנת מעשר ע נ י ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשנה שלישית וששית לשמיטה( ש ה ט כ ל י ס‬
‫ולפיכך‬ ‫ה ם מ ש נ ת מ ע ש ר ש נ י א י נ ו ג א ק ‪ ,‬ש ה ר י ה ו א מ ק ל ‪ ,‬עיין ל ה ל ן מ ע ״ ש ס ״ ג ה ט ״ ז ו מ ש ״ ש ‪.‬‬
‫ל ה פ ר י ש מע״ש‪ ,‬ל פ ד ו ת אותו‪ ,‬ל ח ל ק א ת המחולל לעניים‪ ,‬ולאכול א ת הכסף ב י ר ו ש ל י ם ‪.‬‬ ‫צריך‬
‫ועיין ל ה ל ן‬ ‫מ פ נ י ש ע ״ ה אינו נאמן להקל‪ ,‬א ב ל נאמן להחמיר‪ ,‬כ פ י ש מ פ ו ר ש להלן בה״ז ובה״ח•‬
‫פ ״ ד הי״ט ומש״ש‪.‬‬
‫וכר‪.‬‬ ‫ש א ס ר‬ ‫שהפה‬ ‫נאמן‬ ‫הן‬ ‫מעושרין‬ ‫ואמ׳‬ ‫שני‬ ‫מעשר‬ ‫בשנת‬ ‫‪.16‬‬
‫ונראה שאפשר ל צ ר ף‬ ‫נאמ׳ שהפ׳ שאפר ו כ ר ‪.‬‬ ‫עני‬ ‫מעשר‬ ‫א ב ל בד‪ :‬ואמר‬ ‫וכ״ה בכי״ע‪.‬‬
‫ואמר מ ע ש ר עני נ ק ומעושרין ק [ נ א ק ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫א ת הגירסא הנכונה משתי הנוסחאות וצ״ל‪:‬‬
‫לפטור‪,‬‬ ‫ופירושה ש ב ק נ א ק ע ל מעשר עני‪ ,‬שהרי הוא עומד בשנת מע״ש ושתיקותו היא‬
‫לכאן‬ ‫ו כ ל הבדייתות ב א ו‬ ‫מע״ש ופטור ממעשר עני‪.‬‬ ‫נאמן‪ ,‬ו מ פ ר י ש‬ ‫להקל‬ ‫פירושו‬ ‫לפיכך‬
‫אגב הסיפא שבה״ד‪ :‬שהפה ש א ס ר הוא ה פ ה שהתיר‪.‬‬
‫שנאמן‬ ‫כלומר‪ ,‬חייב במעשר מפני‬ ‫בביעור‪.‬‬ ‫וחייב‬ ‫במעשר‬ ‫חייב‬ ‫‪.18-17‬‬
‫להחמיר‪ ,‬והרי ה ו א טוען שהפירות ק מ ע ר ב שביעית‪ ,‬וחייב ב ב ע ו ר מפני שהוא ע ו מ ד ב ש ב י ע י ת‬
‫ושתיקתו מחייבת‪ ,‬ולפיכך אינו נאמן להקל‪.‬״‬
‫וכ״ה ב ד ‪.‬‬ ‫הן וכר‪.‬‬ ‫שביעית‬ ‫מוצאי‬ ‫של‬ ‫ואמ׳‬ ‫שביעית‪.‬‬ ‫בערב‬ ‫‪.19-18‬‬
‫ו ב כ י ״ ע ‪ :‬ב מ ו צ א י ש ב י ע י ת ו א מ ׳ ש ל ש ב י ע י ת הן ו כ ר ‪ .‬ו כ ן מ ע ת י ק ב ש ם ה ת ו פ פ ת א ב פ י ׳ ה ר ש ׳ ״ ס‬
‫כאן‪ ,‬ק ״ ד ע ״ א ‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫בכי״ע‪,‬‬ ‫וכ״ה בד‪ ,‬וכע״ז א ף‬ ‫הביעור‪.‬‬ ‫מן‬ ‫ופטור‬ ‫המעשר‬ ‫מן‬ ‫פטור‬ ‫‪.19‬‬
‫)״מתוקן״?(‪ :‬א י נ ן פ ט ו ר י ן מ מ ע ש ר ו מ ב י ע ו ר ‪.‬‬ ‫הרש״פ הנ״ל‬ ‫א ב ל בפי׳‬

‫*‪ 1‬עיין לפ״ש ב ס ׳ ניר שם ד״ה א ־ ל ר ב מגא‪ ,‬ו י ת ב א ר אייה במקומו‪.‬‬

‫ת‬ ‫ואפילו ל ש י ט‬ ‫־־ ושיטת ה ת ו ס פ ת א היא שע״ה חשוד ע ל השביעית‪ ,‬עיין מיש ל ה ל ן פ י ר שו׳ ‪.51‬‬
‫הראשונים שע״ה אינו חשוד ע ל השביעית )עיין תוטפ׳ כ ת ו ב ו ת כ י ד א׳ ד״ה שלי(‪ ,‬זהו ד ו ו ק א כאוטי־ ש ב א ו‬
‫מן ה מ ו פ ק ר ‪ ,‬א ב ל א ם אומר בשביעית שאינן של שביעית אינו נ א ק ‪ ,‬ס פ נ י שטעיד נגד ח ז ק ת השנים‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪197‬‬ ‫דמיי פ״א עמ ‪64-63‬‬
‫כלומר‪ ,‬ב כ ל מקום ששתיקת המוכר אינה מחייבת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫להחמיר‬ ‫נאמן‬ ‫‪.20-19‬‬
‫ומשום זה א ם מ כ ר‬ ‫פ ש י ט א ש נ א מ ן ל ה ח מ י ר ‪ ,‬ו ל פ י כ ך א ף ל ה ק ל נאמן‪ ,‬ש ה ר י ה י ה י כ ו ל ל ש ת ו ק ‪.‬‬
‫ואם‬ ‫במעשרות‪.‬‬ ‫וחייב‬ ‫להחמיר‬ ‫נאמן‬ ‫ש ב י ע י ת הן ) ה ״ ז (‬ ‫ואמר ש ל ע ר ב‬ ‫בשביעית‬ ‫פירות‬
‫מ כ ר פ י ר ו ת ב ש נ ת מ ע ש ר ש נ י ו א מ ר שהן מ ש נ ת מ ע ש ר ע נ י א ל א ש ע י ש ר מ ע ש ר ע נ י ) ה ״ ו ( פ י ר ו ש ו‬
‫ועיין י ר ו ש ל מ י כ א ן פ ״ ו ה י ״ א ‪ ,‬כ ״ ה ע ״ ד ‪.‬‬ ‫ל ה ק ל נאמן‪.‬‬
‫ובירושלמי הנ״ל‪ :‬פירושו להקל‬ ‫וכ״ה ב כ ל הנוסחאות‪.‬‬ ‫פטור‪.‬‬ ‫להקל‬ ‫‪ .20‬פ י ר ו ש ו‬
‫נאק‪.‬‬
‫וכר‪.‬‬ ‫לארץ‬ ‫חוצה‬ ‫פירות‬ ‫על‬ ‫שרבו‬ ‫ישראל‬ ‫ארץ‬ ‫פירות‬ ‫‪.21-20‬‬
‫הפירות‬ ‫כל‬ ‫חייבץ‬ ‫מחו״ל‪,‬‬ ‫שהוכנמו‬ ‫פירות‬ ‫על‬ ‫הארץ‬ ‫פירות‬ ‫במקום זה‬ ‫שרבו‬ ‫כלומר‪,‬‬
‫ובמשנת מכשירין םפ״ב‬ ‫ועיין ל ה ל ן פ ״ ד ה ט ״ ו ו א י ל ך ‪.‬‬ ‫מפני שהולכין א ח ר הדוב‪.‬‬ ‫במעשרות‪,‬‬
‫הולכין‬ ‫רביעית וכר‪,‬‬ ‫שלישית ע ל ש ל‬ ‫שלישית‪ ,‬ו ש ל‬ ‫שרבו ע ל של‬ ‫פירות שניה‬ ‫שנינו‪:‬‬
‫ד״פ‬ ‫במלא״ש שם בשם‬ ‫ועיץ‬ ‫ת ע ר ו ב ו ת עמקינן‪.‬‬ ‫שלעניץ‬ ‫ופירשו המפרשים‬ ‫א ח ד הרוב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שנתקשה שהרי שביעית אוסרת ב כ ל שהוא במינה‪ ,‬ועיץ גם ב מ משנה אחרונה שם‪.‬‬ ‫אוחנא‬
‫ב ר ם מ ד ב ר י ה ר ש ב ״ מ ״ משמע ש ס י ר ש א ת מ ש נ ת נ ו ע ״ ס םיגנץ התוםסתא )להלן ס ״ ד הט״ו ואילך(‪,‬‬
‫ו ל א ו ב ת ע ר ו ב ו ת עסיקינן‪ ,‬א ל א ב ס י ר ו ת הנלקחים בשלישית‪ ,‬ועדיין ל א ב כ ר ו ר ו ב ס י ר ו ת השלישית‪,‬‬
‫ולסיכך הולכץ א ח ד הרוב ומאמינים למוכר‪ ,‬אם הרוב מסייע לו‪,‬‬ ‫ו ש ל שניה ר ב ו עליהם ו כ ר ‪.‬‬
‫ועיין ב א ב נ י מ ל ו א י ם ל ט ו ר י א ב ן ד ״ ה י ״ ד ד ״ ה ו י צ ב ו ר ג ר נ ו‬ ‫עיין ל ע י ל ה ״ ה ו א י ל ך ו מ ש ״ ש ‪.‬‬
‫והברייתא שלנו הובאה‬ ‫ועיין ב מ ש ל ״ מ ס ״ ו מ ה ׳ מ ע י ל ה ה ״ ו ‪.‬‬ ‫שכיוון מ ד ע ת ו לסירוש הרשב״ם‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ב כ ס ו ״ ס סי״ג ע מ ש ״ מ ‪ ,‬והוא ה ע ת י ק ש ם ג ם א ת לשון ה ר ״ מ בסי״ג מ ה מ ע ש ר ו ת ה״י‪.‬‬ ‫כולה‬
‫וכר‪.‬‬ ‫וסםלקאות‬ ‫וססיליה‬ ‫ו ד ו ר מ ם ק נ י ו ת‬ ‫האגוזין‬ ‫כגון‬ ‫‪.23-22‬‬
‫וסםלקאות‪.‬‬ ‫והורממקיניר‬ ‫האגוזים‬ ‫ובד‪:‬‬ ‫וסםליא(‪.‬‬ ‫ודורמםקיות‬ ‫בכי״ע )אלא ששם‪:‬‬ ‫וכ״ה‬
‫האגוזים‬ ‫כגון‬ ‫הנ״ל‪:‬‬ ‫ובכפו״פ‬ ‫ודרמסקעות‪.‬״‬ ‫אגחים‬ ‫כגון‬ ‫העתיק אלא‪:‬‬ ‫הנ״ל לא‬ ‫ובר״מ‬
‫והדורמסקניות‬ ‫ומכאן נראה ש ר ו ב האגוזים היו מכניסים מחו״ל‪.‬‬ ‫והסםדקאות‪.‬‬ ‫והדורמםקינות‬
‫מ ץ שזיף שמקורו‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪/‬‬ ‫נות(‪A‬‬
‫מ ס ב י ב ו ת ד מ ש ק)‪,p&<rrdamson‬ו ס ם י ל י ה ה י א ל כ א ו ר ה מ ץ סול(‪ . > o s \ 1 .‬א ב ל ל ס ״ ז ע ל י נ ו ל ה נ י ח‬
‫והכוונה‬ ‫בכפו״פ(‬ ‫מסםדקאות )כמו שהוא‬ ‫שנשתבש‬ ‫אסשר‬ ‫וסםלקאות‪,‬‬ ‫מחו״ל‪.‬‬ ‫בא‬ ‫שרובה‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש ל ה ל ן מ ע ש ר ו ת פ ״ א ש ר ‪.6‬‬ ‫לסםטקאות )כמו ש ש ע ר בח״ד(‪ ,‬אסםטקץ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ד ב ר שאין מ ב י א ץ א ו ת ו ב כ ל ש נ ה ו ב ק ב י ע ו ת‬ ‫ק ב ו ע וכר‪.‬‬ ‫שאינו‬ ‫בדבר‬ ‫‪.24‬‬
‫מחו״ל‪ ,‬וישנן שנים שאינו כ ד א י להביאם מחו״ל‪ ,‬ו ל ס י כ ך ה ו ל כ ץ א ח ד י הרוב‪ .‬א ב ל ב ד ב ר ש מ ב י א ץ‬
‫אותו בקביעות מחו״ל ב כ ל שנה‪ ,‬ה ר י סירות ה ל ל ו תמיד בחזקת סירות חו״ל‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הלוקח‬ ‫סטור‪.‬‬ ‫בצידן‬ ‫המוגירות‬ ‫ומן‬ ‫בצור‬ ‫החמרת‬ ‫‪ .25‬מ ן‬
‫ת ב ו א ה מ ש י י ר א ש ל ח מ ר י ם ב צ ו ר )שהיא ק ר ו ב ה ל א ״ י י ו ת ר מ צ י ד ץ ( ‪ ,‬ו כ ן ה ל ו ק ח מן ה מ ג ר ו ת ‪,‬‬
‫ופירש בכפו״ס‬ ‫ב צ י ק )שהיא רחוקה מא״י י ו ת ר מצוד( פטור‪.‬‬ ‫אוצרות ש ל תבואה‪,‬‬ ‫והיינו‬
‫ההלכה‬ ‫ולפ״ז‬ ‫מקרוב‪.‬‬ ‫אוצרת‬ ‫והמגרת‬ ‫מרחוק‪,‬‬ ‫מביאה‬ ‫חמרת‬ ‫וסתם‬ ‫שס״ד(‪:‬‬ ‫עמ׳‬ ‫)פט״ו‪,‬‬
‫מ ו ב נ ת ‪ ,‬ש א ץ ל ח ש ו ש ב צ ו ר ש מ א מ פ י ר ו ת א ״ י הן‪ ,‬ש ה ר י א י נ ם ר ג י ל י ם ל ה ב י א פ י ר ו ת ב ש י י ר ו ת‬
‫מא״י לצור‪ ,‬ובוודאי ב א ו המירות מחו״ל‪ .‬וכן הלוקח ק האוצר בצידץ‪ ,‬שהיא רחוקה מא״י‪ ,‬סתמו‬
‫ממידות המקום‪ ,‬ו פ ט ו ר ץ מן הדמאי‪.‬‬
‫והנה הגירפא בתופפתא בטוחה‪ ,‬ש כ ״ ה ב כ ל הנופחאות וכ״ה ב כ פ ו ״ פ הנ״ל‪ ,‬ובםי״א שם‪,‬‬
‫והר״מ‬ ‫א ב ל ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ א ה ״ ג ( ג ר פ ב ב ר י י ת א זו‪ :‬ח י י ב ‪ . . .‬פ ט ו ר ‪.‬‬ ‫עמ׳ רע״ח־‪-‬רע״ט‪.‬‬

‫•! ה ו ב א בחי׳ הרשב״א לחולין ר א׳‪.‬‬

‫ובכפו״פ הניל מ ע ת י ק מן הר״מ‪:‬‬ ‫בכ׳׳י ע ל ק ל ף ‪ :‬ו ד ר ס ס ק י ו ת ‪.‬‬ ‫״ בכי״י תימן‪ :‬ודרמסקניות‪.‬‬
‫ורורססקנית‪.‬‬
 ‫דמיי פ״א עמ׳ ‪64‬‬ ‫‪198‬‬
‫וכנראה שט״ם הוא בירושלמי‪,‬‬ ‫)פי״ג מה׳ מ ע ש ר ה ״ ה ואילך( פ ס ק ע ״ פ גירסת הירושלמי‪.‬‬
‫ועיין ב ש ו ״ ח מ ה ר י ״ פ ח ״ א ס י ׳ פ ״ ד ש ה ע י ר ע ל‬ ‫וצריך להגיה ש פ כ מ ו שהוא לפנינו בתוספתא‪.‬‬
‫ומכיץ ש ה ר ב היה בא״י וידע שצידון‬ ‫ה ס ת י ר ה בין ה י ר ו ש ל מ י ו ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ו ע ל ד ב ר י ה ר ״ מ ‪.‬‬
‫בדברי‬ ‫הגיה‬ ‫התלמוד(‬ ‫מקורות‬ ‫)והוכיח כן ג פ ע ״ פ‬ ‫מאשר צור‬ ‫מגבול א״י‬ ‫רחוקה‬ ‫יותר‬
‫ה ל ו ק ח מ ב ע ל י א ו צ ר ב צ י ד ץ ח י י ב ב ד מ א י נלא[ מ פ נ י ש ה י א ק ר ו ב ה י ו ת ר מ צ ו ד ] א ל א [‬ ‫הר״מ‪:‬‬
‫ש א ו צ ר י ן מ פ י ר ו ת ה א ר ץ וכר‪<.‬״ א ב ל ל א מ צ א ת י כ ן ב נ ו ס ח א ו ת ה ר ״ מ ש ל פ נ י נ ו ) ל א‬ ‫שחזקתה‬
‫בדפוסים ו ל א בכי״י(‪ ,‬וגם ל פ נ י ב ע ל כ פ ו ״ פ הג״ל היתה הגירסא ב ר ״ מ כ מ ו שהיא לפנינו‪.‬‬
‫וצ״ע‪.‬‬
‫בכל‬ ‫וכ״ה‬ ‫חייב‪.‬‬ ‫בצידן‬ ‫החמרת‬ ‫ומן‬ ‫בצור‬ ‫המוגידות‬ ‫‪ .26-25‬מ ן‬
‫ה ג ו ם ח א ו ת ו ב כ פ ו ״ פ ה ג ״ ל ‪ .‬ו פ י ר ו ש ו כ ג ״ ל ‪ ,‬ש א ו צ ר ו ת צ ו ר ה ק ר ו ב ה ל א ״ י ח ז ק ת ם א ו ג ר י ם מן ה פ מ ו ך ‪,‬‬
‫באה‬ ‫הואיל והשיירא‬ ‫בצידק‪,‬‬ ‫השיירא‬ ‫ה ל ו ק ח מן‬ ‫מ פ י ר ו ת א ״ י הן‪ ,‬ו כ ן‬ ‫ויש לחשוש ש מ א‬
‫פפק‬ ‫וכן‬ ‫פטור‪.‬‬ ‫גורפ‪:‬‬ ‫ה פ י ר ו ת מא״י‪ .‬ו ב י ר ו ש ל מ י‬ ‫הביאו א ת‬ ‫חוששים שמא‬ ‫רחוק‪,‬‬ ‫ממקום‬
‫הר״מ‪ ,‬עיץ מ ״ ש לעיל‪.‬‬
‫וכ״ה ב ד‬ ‫ל ו מ ר וכר‪.‬‬ ‫צריך‬ ‫ואין‬ ‫פטור‬ ‫בצור‬ ‫המוגירות‬ ‫‪ .27-26‬מ ן‬
‫) א ל א ש ש ם ח ס ר ה ה מ ל ה ״ פ ט ו ר ״ ( ‪ ,‬ו ב כ י ״ ע ‪ :‬מן ה מ ו ג ד ו ת ב צ י ד ץ פ ט ו ר ‪ ,‬ו ט ״ פ ה י א ‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬ב צ ו ר ‪.‬‬
‫שעה‪.‬‬ ‫באותה‬ ‫שנמצאים בו‬ ‫ממקום‬ ‫וחזקתן‬ ‫מעמק‪,‬‬ ‫שהולכים אחר‬ ‫יהודה‬ ‫וםובד ד״י בד׳‬
‫ו ע י ץ י ר ו ש ל מ י פ ״ ב ם ה ״ א ו ב מ ה ״ פ ש ם ד ״ ה ר ׳ יוחנן‪.‬‬
‫וכ״ה בירושלמי פ ״ א ה״ג‪,‬‬ ‫וכ״ה ב כ ל הנופחאות‪.‬‬ ‫חייב‪.‬‬ ‫בצור‬ ‫אחד‬ ‫‪ .27‬מ ח מ ד‬
‫והר״מ )פי״ג‬ ‫ו ל פ ג י ג ו ב י ר ו ש ל מ י )וכן ג ם ב כ י ״ ר ( ח ס ר ה ה מ ל ה ״ ח י י ב ״ ‪.‬‬ ‫בנוסח הר״ש םריליאו‪.‬‬
‫וכבר הראינו לעיל ש א ץ להניה בתוספתא‪ ,‬והעיקר כלפנינו‪,‬‬ ‫מ ה ׳ מ ע ש ר ו ת ה ״ ו ( ג ר ס שם‪ :‬פ ט ו ר ‪.‬‬
‫ק החמרת ב צ ו ר פטור‪ ,‬מפני שחזקתן ממקום ר ח ו ק ‪,‬‬ ‫ובבא זו מדברי הת״ק היא‪ ,‬ודווקא הלוקח‬
‫א ב ל הלוקח מ ח מ ד יחידי מוכח שבאו ממקום קרוב‪ ,‬ולפיכך חוששיפ ש מ א מא״י באו‪.‬‬
‫וכ״ה‬ ‫הגליל‪.‬‬ ‫מן‬ ‫שחזקתה‬ ‫מפני‬ ‫חייבת‬ ‫לכזיב‬ ‫היורדת‬ ‫חמרת‬ ‫‪.28‬‬
‫בכפו״פ פי״א‪ ,‬עמ׳ ר ע ״ ג ועמ׳ רע״ט‪ ,‬ופירושה שראו אותה יורדת מא״י לחו״ל‪ ,‬ולפיכך חייבת‪.‬‬
‫וצ״ע‪.‬‬ ‫ירושלמי פ ״ א ה״ג‪.‬‬ ‫ועיץ‬
‫וכ״ה בכפו״ם‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שתיודע‪,‬‬ ‫עד‬ ‫פטורה‬ ‫בחזקתה‪,‬‬ ‫היא‬ ‫‪ .29-28‬ה ר י‬
‫ובכי״ע‪ :‬ה ר י היא בחזקתה ע ד ש ת י ו ו ד ע‬ ‫עמ׳ דע״ג הג״ל‪ .‬ובד‪ :‬ה ר י היא בחזקות פטורה ו כ ר ‪.‬‬
‫וכגראה שהחכמים חולקים ע ל הכל‪ ,‬וסוברים ש א פ י ל ו‬ ‫ונראה ש צ ״ ל לפנינו‪ :‬ופםורה ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ע ל גבול א ״ י א ם היא במקום פטור‪ ,‬פטורה‪ ,‬והולכיפ אחרי מעמדה‪ .‬ע י ץ בירושלמי פ ״ ב ם ה ״ א ‪,‬‬
‫ועיין ל ע י ל ש ו ׳ ‪ 9‬ו מ ש ״ ש ‪.‬‬ ‫ומ״ש לעיל‪.‬‬
‫וכ״ה ב ד ובכפר׳פ פי״א‪ ,‬עמ׳ ר נ ״ ו ועמ׳ ר ע ״ ג ‪.‬‬ ‫חייב‪.‬‬ ‫בקםרי‬ ‫הספינה‬ ‫‪ .30‬ו מ ן‬
‫ו נ ר א ה ש ב ס פ י נ ה ה ע ו מ ד ת ב נ מ ל עםיקינן‪ ,‬ו א י נ ו י ד ו ע‬ ‫בטעות‪ :‬ו ק הספינה בציפורי‪.‬‬ ‫ובכי״ע‬
‫א ם היא טעונה פירות חו״ל א ו פירות א״י‪ ,‬ואנו הולכים אחרי מעמדה‪ ,‬ונמלה ש ל ק י ט ר ץ‬
‫והברייתא שלנו נשנתה לפני שהתיר ר ב י א ת‬ ‫כקיסרץ )ירושלמי גיטץ פ ״ א םה״א‪ ,‬מ״ג ע״ב(‪.‬‬
‫ו ע י ץ ירושלמי פ ״ ב ה״א‪ ,‬כ ״ ב ע״ג‪.‬‬ ‫קסרי‪.‬‬
‫בד‪ :‬כ י פ ת חיישוב ו כ י פ ת א נ ט י פ ד ם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אגטיפטרפ‬ ‫וכופת‬ ‫הישוב‬ ‫כופת‬
‫והנה א נ ט י פ ט ר ו ס‬ ‫והכוונה לאוצר״! התבואה ש ב ע י ר הישוב א ו אנטיפטרוס‪.‬‬ ‫ו כ ר ‪ ,‬והיא היא‪.‬‬
‫סמוך‬ ‫י ד ו ע ה ג ט מן ה מ ש ג ה ) ג י ט ץ פ ״ ז ‪ ,‬ז׳ ו ב מ ק ב י ל ו ת ( ‪ ,‬ו ה י א ע ל ה ג ב ו ל ה צ פ ו נ י ש ל י ה ו ד ה‬

‫‪ !8‬ועיי״ש ח״ב סי׳ נ״ב‪ ,‬ו ב פ א ת השלחן סי׳ י״ח ס״ק וי‪.‬‬
‫»! ב י ת הבנוי כמין כ י פ ה ‪ ,‬עיין איכ״ר פ״ב‪ ,‬ט״ו‪ ,‬הוצ׳ ב ו ם ־ ס ׳ ע־א‪ :‬כ י פ ה של חשבונות ה י ת ה ח ו ץ‬
‫לירושלים‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪199‬‬ ‫דמיי פ״א עמ ‪65-64‬‬
‫ה כ ו ת י ם ‪ ,‬״ ו ש ו ק ש ל ס ט ר ו מ היה כ נ ר א ה ב ס מ ו ך ל ה ‪ .‬ו ב כ ר ו נ י ק ו ן ש ו מ ר ו נ י נ ז כ ר ת ע י ר‬ ‫לא‪p‬‬
‫בירושלים ש ל לונץ ח״י‬ ‫י ש ו ב ‪ ,‬ו א ו ל י ה ו א ה י ש ו ב ה ו א י ש ו ב ‪ ,‬עיין מ ״ ש ר ״ ש קליין‬ ‫בשמ‬
‫‪.160‬‬ ‫עמ׳‬
‫יהודה‪2!.‬‬ ‫ערי‬ ‫שבצסון‬ ‫ההרימ‬ ‫מן‬ ‫כלומר‬ ‫המלך‪.‬‬ ‫מהר‬ ‫שתזקתן‬ ‫מסני‬ ‫‪.31‬‬
‫ו ק ב י ר ו ש ל מ י ס ״ ב ה ״ א ‪ ,‬כ ״ ב ע״ג‪ :‬כ ו ל כ ם י ן ה נ מ כ ר י ן ב ק י ם ר י ן ה ר י א ל ו א ם ו ר ץ ‪ ,‬מ ס נ י ש ר ו ב ן ב א ץ‬
‫מהר המלך‪ ,‬ולסיכך הסירות דמאי‪ ,‬מסני ש א ס ש ר ש כ ב ר ע ש ר ו אותם‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ז מ נ ו ש ל ר ב ן ג מ ל י א ל ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ס ״ ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אמרו‬ ‫רבותינו‬ ‫עכשיו‬
‫ומש״ש‪.‬‬ ‫הכ״ד‬
‫וכר‪ .‬כלומר‪ ,‬הדרך ההולכת‬ ‫הדרך‬ ‫יד‬ ‫שעל‬ ‫הכותיים‬ ‫עיירות‬ ‫כל‬ ‫‪.32‬‬
‫ועיין ל ה ל ן ס ״ ה ה כ ״ ד ו מ ש ״ ש ‪.‬‬ ‫לגליל ע ל יד עיירות הכותים‪.‬‬ ‫מיהודה‬
‫א ו ל י צ ״ ל כגון נאלו[‪ ,‬ה ת ב ו א ה ‪ ,‬ו כ ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר כ ג ץ ה ע ר י ם‬ ‫והקטנית‪.‬‬ ‫התבואה‬ ‫כגון‬
‫מנחה(‪.‬‬ ‫)שירי‬ ‫לעיל‪.‬‬ ‫שנמנו‬
‫מסני שחזקתן משדות כותים‪ ,‬והם ודאי אינם‬ ‫ודאי‪.‬‬ ‫סירותיהן‬ ‫כל‬ ‫ושאר‬ ‫‪.33‬‬
‫וכותי כ י ש ר א ל הוא ל ע נ י ץ חיוב מעשרות‪.‬‬ ‫מה שהם מוכרין‪.‬‬ ‫מעשרין‬
‫וכ״ה בתוםסתא כת״י‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לתוכו‬ ‫מטילין‬ ‫וגוים‬ ‫שישראל‬ ‫אוצר‬ ‫‪.34‬‬
‫‪,‬‬
‫ס״נל‪)22‬ס״ג ה ״ ד ד ׳ ז י ט ו מ י ר י ״ ב ע ״ א ( ‪ ,‬וכן מ ע ת י ק מ כ א ן ר ׳ ב צ ל א ל א ש כ נ ז י ) ש ו ״ ת ש ל ו ס י ׳ א ‪,‬‬
‫א ב ל ב ד וכי״ע‪ :‬א ו צ ר ש ל ישראל ו כ ר ‪.‬‬ ‫ד ״ ו י ״ ג ע ״ ב ( ו כ ״ ה ב מ ש נ ת מ כ ש י ר י ן ס ״ ב מ״י‪.‬‬
‫ש ה ר י ד ״ מ ם ו ב ר ״ ש א י ן קניין ל ג ו י ב א ״ י ל ה ס ק י ע מ י ד י‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ודאי‬ ‫גוים‬ ‫רוב‬ ‫אם‬
‫מ ע ש ר ) ס י ה ״ מ ל ה ר ״ מ ב מ כ ש י ר ץ ה נ ״ ל ( ‪ .‬ו ל ד ב ר י ה ר ״ ש ו ה ר א ״ ש א ס י ל ו ל מ י ש ס ו ב ר ש י ש קניין‬
‫ג״כ ודאי ממני שחייב מדרבנן )אם נגמרו בידי ישראל(‪.‬‬ ‫הוא‬
‫ד מ י י ‪ .‬בסיה״מ‬ ‫לתוכו‬ ‫מטיל‬ ‫אחד‬ ‫וישראל‬ ‫גוים‬ ‫כולו‬ ‫אסילו‬ ‫‪.36-35‬‬
‫‪2‬‬
‫ה נ ״ ל ס י ר ש ש ח כ מ י ם ס ו ב ר י ם ש י ש ק נ י ץ ‪ « ,‬ו ב א ו צ ר ש כ ו ל ו ש ל גוי ס ט ו ר ל ג מ ר י ‪ ,‬א ב ל מ כ י ו ץ ש י ש ר א ל‬
‫וסי׳ ב ח ״ ד כאן שמירות י ש ר א ל א צ ו ר ץ לעצמן והוי‬ ‫מ ט י ל ל ת ו כ ו ח י י ב ל ע ש ר דמיי‪.‬‬ ‫אחד‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י ) מ ״ ב ה ״ א ‪ ,‬כ ״ ב ר ע ״ ג ו ב מ ק ב י ל ה ב כ ת ו ב ו ת ס ״ א ( ‪ :‬כ ה ד א ם י ד ק י )כגי׳‬ ‫ליה קבוע‪.‬‬
‫כ י ״ מ ( ש ה י א מ ם ת ס ק ת י ו ם א ח ד מן ה א ס ו ר ‪ ,‬נ ע ש ה א ו ת ו ה י ו ם ה ו כ י ח ל כ ל ה י מ י ם ‪ ,‬עיין מ ״ ש מ ה י ר ו ש ל מ י‬
‫ועיץ מ״ש בםסר משנה אחרונה ב מ כ ש י ד ץ שם‪.‬‬ ‫‪.266‬‬ ‫עמ׳‬ ‫כםשוטו‬
‫מסירוש ה ר א ״ ש במכשירין שם מוכח שהוא מ ר ש ש א ף ל ד ב ר י חכמים היה ודאי‪,‬‬ ‫ברם‬
‫וכן‬ ‫ו ה ט ל ת ה י ה ו ד י ה י א ל ק ו ל א ו ה י א ע ו ש ה א ת ס י ר ו ת ה ג ו י דמאי‪2».‬‬ ‫היה כ ו ל ו גויס‪,‬‬ ‫לוא‬
‫וכבר העירו המסרשים‬ ‫ו ק ה י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל ) ב ה ע ר ה ‪.(25‬‬ ‫מ ו כ ר ח מן ה ת ו ם ס ת א ל ה ל ן ה י ״ ד‬
‫שהר״מ לא הזכיר כ ל ל א ת הברייתא שלנו‪ ,‬שהיא כולה במשנת מכשירץ הנ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫יבנה‪.‬‬ ‫ב ס י ה ר ש ״ ם כאן‪ ,‬נ ע ״ א ‪ :‬ב א ו צ ר‬ ‫יחיד‪.‬‬ ‫של‬ ‫‪ .37‬ב א ו צ ר‬
‫באוצר‬ ‫כלומר‪ ,‬דוקא‬ ‫הרוב‪.‬‬ ‫אחר‬ ‫הולכין‬ ‫מלכים‬ ‫של‬ ‫באוצר‬ ‫אבל‬
‫ש ל יחיד שמטילץ שם למכירה‪ ,‬וידוע ש י ש ר א ל מטיל שם‪ ,‬הרי הטלת ישראל נעשית הוכיח‬
‫ואינו מעשר אלא דמאי‪ ,‬א ב ל באוצר ש ל מלכים‪ ,‬שביד י ש ר א ל להמלט בתשלומי ט ב ל בלי הסםד‬

‫‪ 20‬וכן ב ת ו ס פ ת א גיטין פ״ה גכי״ע פ״ז( ה״ט‪ :‬כ פ ר עותני מ ל י ל ואנטיפרוס ביהודה‪ ,‬ועיין במשנה‬
‫שם ס״ז מ״ז‪ .‬ועיין מ״ש רי״ז הורוביץ ב ס פ ר ו א״י ושכנותיה‪ ,‬עמי ‪ 6 0‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 21‬עיין מ״ש ר״ש קליין ב ס פ ר ו א ר ץ יהודה <תל א ב י ב תרצ״ט(‪ ,‬עמי ‪ 2 4 0‬ואילך‪.‬‬
‫ג ג והוא מעתיק‪ :‬אוצר שישראל ו נ כ ר י ם וכוי‪.‬‬
‫‪ 23‬ל ה ל ן פ״ה ה כ ׳ א ; ירושלמי כאן פ״ה רה״ט ו ב מ ק ב י ל ו ת ‪.‬‬
‫‪ 24‬ב ק ט ע י ם מן הנניזה )יאהרבוך ה פ ר נ ק פ ו ר ט י ח י י ה ‪ ,‬עמ׳ ‪ ( 2 8 4‬הגירסא במשנת מכשירין היא‪:‬‬
‫ש מ ע ו ן אומר א פ י ל ו כ ו ל ו נוי וכוי‪ .‬ועיין ל ה ל ן פ״ד הכ״ה ופ״ה ה ב י א וירושלמי הנ״ל‪.‬‬ ‫ור׳‬
‫עיין ירוש׳ פ״ג היד‪ ,‬כ־נ ע׳ג‪ ,‬ו ל ה ל ן פ״ד הע׳ ‪. 2 4‬‬
 ‫דמיי פ״א עכו׳ ‪65‬‬ ‫‪200‬‬
‫מ מ ץ ‪ ,‬ויכול לשקול ע ״ י גוי ולשלם לגוי א ת מ ע ו ת י ו ) ע י י ן להלן פ ״ ד ה״ו ומש״ש( ה ו ל כ ץ א ח ד‬
‫והרי‬ ‫ה ר ו ב ‪ ,‬ו א ם ר ו ב ת ו ש ב י ה ס ב י ב ה ה ם ג ו י ם מ ע ש ר ו ד א י ) ב ל ו מ ר ‪ ,‬מ ד ר ב נ ן ‪ ,‬עיין מ ״ ש ל ע י ל ‪.‬‬
‫ר ׳ י ו ס י ס ו ב ר ש י ש קגין ל ג ו י ו כ ר ‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן פ ״ ה ה כ ״ א ו מ ש ״ ש ( ‪.‬‬
‫וכן‬ ‫ליתא בכי״ע ובפי׳ הרש״ם הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בד״א‬ ‫יהודה‬ ‫ר׳‬ ‫‪ .38—37‬א מ ר‬
‫אבל‬ ‫ל א היה בכת״י פ ״ מ כ פ י שמוכח שם )פ״ג ה״ד( מדבריו )״והורה ר ׳ יוסי כחכמים״(‪.‬‬
‫ישנה ב ד ובשו״ת ר ב ״ א הנ״ל‪ ,‬וקשה להניח שמי שהוא הוסיף ברייתא שלמה‪ ,‬ו מ ס ת ב ר ל ת ל ו ת‬
‫ועיין להלן‪.‬‬ ‫א ת החסרץ אצלינו ובכי״ע בהשמטה ע״י הדומות‪.‬‬
‫ל כ א ו ר ה אין ל ב ר י י ת א‬ ‫הרוב‪.‬‬ ‫הולכי׳ אחר‬ ‫וכותין‬ ‫ישראל‬ ‫אוצ׳‬ ‫‪ .38‬א ב ל‬
‫וא״כ מה‬ ‫ז ו ש ו ם מובן‪ ,‬ש ה ר י ל ה ל ן ) פ ״ ה ה כ ״ א ( מ ש ו ה ר ׳ י ה ו ד ה ב פ י ר ו ש כ ו ת י ם ל ג ו י י ם ‪,‬‬
‫בין ר ו ב גויים ל ר ו ב כ ו ת י ם ‪ .‬א ב ל ד ו ק א ב ר י י ת א ז ו ת פ ת ו ר ל נ ו א ת ס ב ת ה ה ב ד ל ב ץ ה ב ב ל י ו כ ץ‬
‫פ״ה‪:‬‬ ‫בברייתא להלן‬ ‫שגרסו‬ ‫רה״ט ב״ד ע״ד(‬ ‫ש כ ן מ ו כ ח מן ה י ר ו ש ל מ י ) פ ״ ה‬ ‫הירושלמי‪.‬‬
‫ר ׳ יהודה ו ר ׳ יוסי ו ר ׳ ש מ ע ץ ) כ מ ו שהוא לפגינו בתוספתא( אומרים ו כ ר ‪ .‬א ב ל ב ב ב ל י מ ג ח ו ת‬
‫) ם ״ ו ב ׳ ( ג ר ס ו ‪ :‬ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ו ר ׳ י ה ו ד ה ‪ .‬ר ׳ יוסי ו ר ׳ ש מ ע ו ן א ו מ ר י ם ו כ ר ‪ ,‬ו כ ן מ ו כ ח מ ת ו ך ה ס ו ג י א‬
‫נמצאנו למדים שנחלקו שני התלמודים בשיטת‬ ‫עצמה ש ם )פ״ז ב׳(‪ ,‬כ פ י שהוכיחו ה ר א ש ו נ י ם ‪ .‬״‬
‫ר ׳ יהודה‪ :‬ל פ י ה י ר ו ש ל מ י ס ו ב ר ר ׳ י ה ו ד ה ש כ ו ת י כ ג ו י מ מ ש ‪ ,‬א ב ל ל פ י ה ב ב ל י ה נ ״ ל ס ו ב ר ר ׳ י ה ו ד ה‬
‫ב ר ם מן ה ת ו ס פ ת א ל ה ל ן ב ס מ ו ך א ג ו ר ו א י ם ש ת ל מ י ד י ו‬ ‫כ י ש ר א ל לעניין חיוב מעשרות‪.‬‬ ‫שהוא‬
‫ולפ״ז מסורת הבבלי היא‬ ‫א מ ר ו ל ד ׳ י ה ו ד ה ש ה ו א ה ו ר ה ל ה ם א ח ר ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ה ו א ח ז ר בו‪.‬‬
‫כ ד ׳ י ה ו ד ה ע ד ש ל א ח ז ר ב ו ‪ ,‬ו ש י ט ת ה י ר ו ש ל מ י ב ד ב ר י ו מ ש ח ז ר בו‪.‬‬
‫בוודאי‬ ‫במעשרות מדאורייתא‪ ,‬והוא‬ ‫ז ו ס ב ר ר ׳ י ה ו ד ה ש כ ו ת י כ י ש ר א ל וחייב‬ ‫ובבבא‬
‫א י נ ו מ ע ש ר מ ה ש ה ו א מ ו כ ר ‪ ,‬ו ל פ י כ ך א ם ר ו ב ו כ ו ת י ם מ ע ש ר ו ו ד א י ‪ ,‬ואין ״ ה ו כ ח ״ י ש ר א ל מ ו ע י ל‬
‫להתיר איסור תורה‪.‬‬
‫אחרי‬ ‫וכ״ה בכי״ע ובשו״ת ר ״ ב אשכנזי‪.‬״ א ב ל בד‪:‬‬ ‫ל נ ו וכר‪.‬‬ ‫שהוריתה‬ ‫‪ .39‬א ח ר‬
‫א ח ר ׳ ו כ ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ר י ך נ א נ ו ה ו ל כ י ם רבי‪ [,‬ש ה ו ר י ת ל נ ו ו כ ר ‪.‬‬ ‫ש ה ו ר י ת ה וכוי‪ .‬ו ש מ א צ ״ ל ‪:‬‬
‫אמרו ל ו אחריך רבי‪.‬‬ ‫ו כ ן ב מ כ י ל ת א ב א פ ט ״ ז ) ס ו ף ע מ ׳ ‪ :(58‬מ ה ד ב ר י ם ה י ה ל כ ם ב י ב נ ה ‪.‬‬
‫) ב ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ב י ר ו ש ל מ י ו ב ב ב ל י ‪ ,‬עיין ה ע ר ו ת ש ם ( נ א מ ר ב מ ק ו ם ״ א ח ר י ך ״ ‪ :‬ת ל מ י ד י ך‬ ‫ובמקבילות‬
‫והגר״א ז ״ ל מגיה‪:‬‬ ‫א נ ו ומימיך א נ ו שותים‪ .‬וגם כאן א מ ר ו ל ו ד ר ך כ ב ו ד שהורה ל ה ם אחרת‪.‬‬
‫שהוריתה וכר‪.‬‬ ‫אתה‬
‫ובכי״ע‪ :‬שלפני‪ ,‬ו ב ר ש ״ פ ה נ ״ ל ‪.‬‬ ‫וכ״ה בכת״י פ ״ מ הנ״ל‪.‬‬ ‫החומה‪.‬‬ ‫מן‬ ‫שלפנימ‬
‫וכנראה‬ ‫ש ל פ נ י נ ו ) ו ח ס ר ו ת ה מ ל י ם מן החומה(‪ .‬ו ב ד ‪ :‬ש ל פ נ י מ ל ח מ ה ‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬ש ל פ נ י ׳ מלחנו[מה‪.‬‬
‫ש ש ם ה י ה א ו צ ר ש ל י ח י ד ) ב ג י ג ו ד ל א ו צ ר מחוץ ל ע י ר ( ש ה י ו י ש ר א ל ו כ ו ת י ם מ ט י ל י ן ל ת ו כ ו ‪.‬‬
‫שכותי‬ ‫הנ״ל(‬ ‫הכ״א‬ ‫כשיטתו )להלן פ ״ ה‬ ‫מפני ש ד ׳ יהודה הורה‬ ‫דמאי‪.‬‬ ‫שהוא‬
‫דינו כגוי‪ ,‬ו ל פ י כ ך א פ י ל ו ר ו ב ו כותים ומיעוט י ש ר א ל דמאי‪ ,‬וכשיטת החכמים ב מ ש נ ת מ כ ש י ר ץ‬
‫הנ״ל‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב ש ו ״ ת ר ״ ב א ש כ נ ז י ה נ ״ ל ‪ .‬א ב ל ב ד וכי׳י׳ע‪.‬‬ ‫של רגב‪.‬‬ ‫אוצרה‬ ‫כגון‬ ‫‪.41-40‬‬
‫דנב‪ ,‬וט״ם היא‪ ,‬והנכון כלפנינו‪ ,‬והכווגה ל ר ג ב ש ב ע ב ר ה י ר ק ‪ ,‬מקום מפורסם בשמניו ה מ ו ב ח ר י ס‬
‫)עיין מ נ ח ו ת פ ״ ח מ ״ ג ו ת ו ס פ ת א ש ם פ ״ ט ה ״ ה ( ‪ .‬ו ב ז ק י נ א י ה מ ל ך ה י ה מ ק ו ם מ ב צ ר ‪ .‬״‬

‫וגירסת כי״מ ב ב ב ל י שם מ ב ו ט ל ת‬ ‫עיין ריש ל ה ל ן פ״ה מיט‪ ,‬ומ״ש באהצו״י כאן‪ ,‬עס׳ ‪.118‬‬
‫מעצמה‪.‬‬
‫״ סי׳ אי‪ ,‬דיו י״ג ע י ב ) א ל א ששם ב ט ע ו ת ‪ :‬שהודיתה‪ ,‬וכן בפי׳ הרשים‪ :‬שהודית(‪.‬‬
‫« עיין קדמוניות היהודים ליוסף ה כ ה ן סייג פטיו‪ ,‬ה׳‪ ,‬סי׳ ‪ 398‬ואילך‪ .‬ועיין מיש ריש ק ל י י ן‬
‫ב מ ח ב ר ת ו ע ב ר הירדן היהודי‪ ,‬עט׳ ‪.14‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪201‬‬ ‫דמיי פ׳׳א ע מ ‪65‬‬
‫כנראה שהיו יהודים וכותים מטילץ לתוכו מפירות חו״ל‬ ‫חשבון‪.‬‬ ‫למי‬ ‫‪ .41‬ח י י ב‬
‫ומפירות ה א ^ ופידות חו״ל פטורים ממעשרות אפילו מדרבנן‪ ,‬ולפיכך הקלו בהם ועשו‬
‫אותם כטבל דמאי וחולין ש נ ת ע ר ב ו ) ע י י ן חלה ס״ג מ״ח ואילך(‪ ,‬ואינו מפריש דמאי ע ל ה כ ל אלא‬
‫לפי חשבון‪.‬‬
‫בירושלמי )פ״ג ה״ד( מומיף‪ :‬טהור אחד מזה ע ל‬ ‫הטמא‪.‬‬ ‫על‬ ‫הטהור‬ ‫‪ .42‬ו ה ז ה‬
‫טמא אחד‪ ,‬כלומר לכאורה משמע מן הכתוב שטהור אחד אינו מטהר אלא טמא אחד‪ ,‬אבל‬
‫ועיץ‬ ‫האמת היא שטהור אחד מזה אפילו ע ל מאה טמאים‪ ,‬כמפורש במשנת פרה פי״ב מ״ב‪.‬‬
‫להלן‪.‬‬
‫בד ובכי״ע מופיף‪ :‬בלבד‪.‬‬ ‫יבנה‪.‬‬ ‫של‬ ‫באוצר‬ ‫אלא‬ ‫מצאתיו‬ ‫‪ .43-42‬ו ל א‬
‫וחכמים אומרים אמילו כולו גןי‪ 29‬וישראל‬ ‫ובירושלמי הנ״לז עד שלמדתיה מאוצר ש ל יבנה‪.‬‬
‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫אחד מטיל לתוכו דמאי‪ .‬הדא אמרה שטהור אחד מזה ע ל כמה טמאץ‪.‬‬
‫הדמיץ לאוצר ש ל יבנה‬ ‫טמאים‪.‬‬ ‫מאה‬ ‫על‬ ‫אפי׳‬ ‫מזה‬ ‫אחד‬ ‫‪ .43‬ש ט ה ו ר‬
‫תמוה מאד‪ ,‬ולא עוד אלא שהברייתא שלנו בסוף מכשירין אינה מעניין הדברים שם כלל‪ .‬וכבר‬
‫ועיין‬ ‫העיר הר״ש )מכשירץ ם״ו םמ״ז(‪ :‬והזה הטהור‪ .‬ד ב ר תימא מה שייכא מילתא זו הכא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מה שהאריך בזה הר״ב אשכנזי בשו״ת שלו הנ״ל )לעיל ה ע ‪.(27‬‬
‫‪,‬‬
‫ולמיכך נ ״ ל ש ר יהושע בן קבוםאי אמר את דבריו באגדה‪ ,‬בדרך מוםר ודרש‪ ,‬שטהור אחד‬
‫ובכל מקום ד ב ר איסור אוםר את כ ל התערובות‪,‬‬ ‫לטהר כמה טמאים )רשעים(‪30,‬‬ ‫יכול‬
‫א ב ל באוצר של יבנה )שהטילו שמ ד ו ב כותימ‪ ,‬ור״י בן קבוםאי מוכר שכותי כגוי לעניץ‬
‫מעשרות והסירות שהוא מוכר הם ודאי מדרבנן( ישראל )״טהור״( אחד עושה את כ ל הסירות‬
‫והברייתא במוף מכשירין שייכת באמת לס״ב מ״י‬ ‫שהם ודאי )״מאה טמאים״( דמאי‪3«.‬‬
‫שם‪ ,‬אלא שהמסדר העבירה לסוף המסכת כדי לסיים באגדה ובדבר טוב‪ ,‬ועניינו כסוף מסכת‬
‫יומא ור״מ סוף ה׳ מקוואות‪.‬‬
‫ל א כ י ל ה ו כ ר ‪ .‬וכ״ה הסדר בד‪ .‬א ב ל בכי״ע המדד אחד‪ ,‬ושנו‬ ‫סירות‬ ‫‪ .44‬ה ל ו ק ח‬
‫והסדר בכי״ע הוא יותר הגיוני‪ ,‬ומתחילה‬ ‫כאן‪ :‬הלוקח לבהמה ולחיה ו כ ר )לפנינו להלן הי״ט(‪.‬‬
‫משמיעה ל נ ו התוספתא שהלוקח לבהמה פטור מן הדמאי‪ ,‬ואח״כ היא מלמדת אותנו שזהו דווקא‬
‫ובמשנתנו )מ״א מ״ג(‪ :‬הלוקח ל ז ר ע ולבהמה ו כ ר סטור מן הדמאי‪.‬‬ ‫בלוקח בתחילה לבהמה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובירושלמי שם‪ :‬א ״ ר יוחנן ותני כן )עיץ בבלי חולץ ד ב ( ו כ ר לקחן לאכילה וחישב עליהן‬
‫ל ז ר ע ל א ה כ ל ממנו‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ובם׳ המסתח‬ ‫לבהמה‪.‬‬ ‫בברייתא שבחולין ) ז ב (‪ :‬ונמלך עליהן‬ ‫למכרן‪.‬‬ ‫ונמלך‬
‫ל ר ׳ נסים‪ ,‬כתובות כ״ח ב׳ )תשה״ג אסף‪ ,‬הוצ׳ מק״נ‪ ,‬ירושלים תש״ב‪ ,‬עמ׳ ‪ :(198‬ונמלך עליהן‬
‫לזריעה‪.‬‬
‫ל ג ו י ‪ .‬שהרי כשקנה לעצמו נתתייב בדמאי‪ ,‬ואמור למכור טבל לגוי)מ״ב(‪.‬‬ ‫ימכרם‬ ‫לא‬
‫ובח״ד פירש דחיישינן שמא ימכרם הגוי לישראל‪ ,‬והוא מסי׳ הרדב״ז למי״ג מה׳ מעשרות הט״ו‪.‬‬
‫ולא זכיתי לרדת לסוף דעתם בזה‪ ,‬למה ל א סירשו כסשוטו‪ ,‬שהרי ב ר ו ר שאסור להאכיל‬
‫ולא עוד אלא שמלשץ הר״מ‬ ‫לגוי טבל ש ל דמאי בחובו‪ 32,‬ומכ״ש שאמור למכור ל ו טבל‪.‬‬

‫« וכיה הנירסא במשנת מכשירין פיב מ״י בהוצ׳ לו‪ ,‬קויפמן ועוד‪ .‬ובחנם הגיהו בירושלמי בהוצ'‬
‫לונץ‪.‬‬
‫‪ 30‬ומליצות כאילו של העברת לשון הלכות לעניין מדות ומוסר מצויות בדברי חז״ל‪ ,‬עיין מ״ש‬
‫בהירושלטי כפשוטו סוף שבת‪ ,‬עמ׳ ‪ ,216‬ובהערה שם‪.‬‬
‫‪ 31‬עיין מיש לעיל שו׳ ‪ 36-35‬בשם פי' הרא״ש‪ .‬והשוה לשון הירושלמי שהעתקנו לעיל והבונייא‬
‫בירושלמי לעיל שם‪.‬‬
‫*‪ 3‬ועיין במשנתנו רפינ ובירושלמי שם‪ ,‬וברש׳׳י ברכות מיז א׳ דיה אכםניא ולהלן הכיב‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫דמיי פ״א ע מ ‪66-65‬‬ ‫‪202‬‬
‫ש ם ״הלוקח ם י ר ו ת ל א כ י ל ה ונמלך עליהם לבהמךננ ה ד י זה ל א י מ כ ר ם לגוי״ מ ש מ ע ש א ם מ ת ח י ל ה‬
‫ל ק ח ם ל ב ה מ ה מ ו ת ר ל מ כ ו ר א ו ת ם ל ג ו י ‪ ,‬ו ל א חיישיגן ש מ א י מ כ ו ר א ו ת ם ה ג ו י ל י ש ר א ל ל א כ י ל ה ‪,‬‬
‫ו ה ק ו נ ה ל א י ד ע ש ה י ו כ ב ר ב י ד ישראל‪ 34.‬ו כ ן מ ש מ ע מ ל ש ו ן ה ת ו ס פ ת א כ א ן ש א ם ק ג ה מ ל כ ת ח י ל ה‬
‫ל ע ש ו ת כ ן ו ל א חיישינן ל מ כ ש ו ל ‪.‬‬ ‫ע ״ מ ל מ כ ר ם לגוי מותר‬
‫כלומד‪,‬‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫לבהמת‬ ‫ולא‬ ‫אחדים‬ ‫לבהמת‬ ‫יאכילם‬ ‫‪ .45-44‬ו ל א‬
‫ל א יאכילנו לבהמת אחרים בשכר‪ ,‬שהדי הוא מוכר טבל‪ ,‬ולא לבהמת עצמו שהוא נהנה ב ט ב ל‬
‫ובבלי‬ ‫ודווקא א ם לוקח מתחילה לבהמה ולנד מותר‪ ,‬כמפורש במשנתנו‪.‬‬ ‫ב ה נ א ה ש ל כילןי‪5,‬ג‬
‫ועיץ הלשץ בד״מ הנ״ל‪.‬‬ ‫ח ו ל ץ ז׳ ב ׳ גורס‪ :‬ל א יתן ל א ל פ נ י בהמתו ו ל א ל פ נ י ב ה מ ת חברו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬סתם פירות‬ ‫ב י ר ו ש ה וכר‪.‬‬ ‫פירות‬ ‫לו‬ ‫שנפל‬ ‫מי‬ ‫בו‬ ‫כיוצא‬ ‫‪.46-45‬‬
‫ועיין ב מ ש נ ת נ ו פ ״ ו מ ״ ט ‪.‬‬ ‫ח ז ק ת ן ל א כ י ל ה ‪ ,‬ו א י נ ו י כ ו ל ל ש נ ו ת ן ב מ ח ש ב ת ו ל ב ה מ ה א ו ל מ כ י ר ה לגוי‪.‬‬
‫ה ר ״ מ ה ל כ ה זו‪.‬‬ ‫בח״ד ל מ ה השמיט‬ ‫וכבר תמה‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו ב ד ב ר שאין ז ר ע ו כ ל ה ‪ ,‬ו מ ו ת ר‬ ‫ז ר ו ע ה וכר‪.‬‬ ‫שדה‬ ‫לוקחין‬ ‫‪47‬י‪.48-‬‬
‫ל א כ ו ל מ מ נ ו ע ר א י )עיין ת ר ו מ ו ת פ ״ ט מ ״ ו ( ‪ ,‬ו א ץ ח ו ש ש ץ ש מ א ז ר ע ט ב ל ו ד א י ש ק נ ה מ י ש ר א ל ‪.‬‬
‫‪ 8‬ג‬
‫למוצאי‬ ‫מיש׳‬ ‫ובכי״ע!‬ ‫וכ״ה בד‪.‬‬ ‫שביעית‪.‬‬ ‫במוצאי‬ ‫מ י ש ר א ל‬ ‫‪ .48‬ו כ ן‬
‫ולהלן ש ב י ע י ת פ ״ ג הי״א‪ :‬אין ח ו כ ר ץ נ י ר ץ מ י ש ר א ל החשוד ע ל השביעית‪ ,‬א ב ל ל ו ק ח ץ‬ ‫שביעית‪.‬‬
‫הימגו ש ד ה זרועה ו כ ר ‪ .‬א ל א שלהלן ב ש ד ה ש ז ר ע ה בשביעית ב ז ר ע ש ל היתר עפיקיגן‪ ,‬ו כ ל ה א י פ ו ר‬
‫הוא ר ק שעבר וזרע בשביעית‪ ,‬ולשיטת התוספתא התבואה מותרת בדיעבד‪ ,‬אם מ כ ר א ת ה ש ד ה‬
‫השח;‬ ‫לחשוש שמא ז ר ע א ת‬ ‫קיימץ‪ ,‬ויש‬ ‫ב מ ו ״ ש אגן‬ ‫א ב ל כאן‬ ‫לאחרימ‪ ,‬עיץ מ״ש שפ‪.‬‬
‫שביעית‪ ,‬ו ב ד ב ר ש א ץ זרעו כ ל ה אפילו גידולי גידולץ אםורץ וצריכים ב י ע ו ר ) ע י ץ‬ ‫כפירות‬
‫בירושלמי שביעית פ ״ ו ה״ג ל ״ ו ע״ד(‪ ,‬ק מ ״ ל ש א ץ אגו חוששים ש מ א ז ר ע מפירות שביעית‪.‬‬
‫מצאתי‬ ‫ולא‬ ‫ובכי״ע‪.‬‬ ‫ליתא בד‬ ‫כ״ז‬ ‫צמחה‪.‬‬ ‫לא‬ ‫עד‬ ‫ובין‬ ‫משצמחה‬ ‫‪.49‬‬
‫ואולי קוגסימ אותו ש ת ב ט ל שדהו ע ״ ג פ י ר ו ת‬ ‫חילוק זה ב י ש ר א ל ש ז ר ע פ י ר ו ת ש ב י ע י ת במזיד‪.‬‬
‫שביעית אם א ץ זרעו כלה‪.‬״‬
‫ר ״ ש ורא״ש פ״א רמ״ג‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כ ל ה‬ ‫שזרעו‬ ‫ד ב ר‬ ‫‪ .50-49‬א ח ד‬
‫במשנה‬ ‫ועיין‬ ‫מ ע ש ר ה״ג‪.‬‬ ‫ר ״ מ פ ״ ו מה׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הטבל‬ ‫את‬ ‫זורעין‬ ‫‪ .50‬א י ן‬
‫פיאה פ ״ א מ״ו‪ ,‬ובירושלמי כאן פ ״ א רה״ג‪.‬‬
‫י ר ו ש ל מ י )כגי׳ כ י ״ ד וכי״ס( ו ר ״ מ הנ״ל‪ ,‬כ פ ו ״ פ פ מ ׳ ׳ ג‬ ‫הטבל‪.‬‬ ‫את‬ ‫מחפין‬ ‫ואין‬
‫עמ׳ תקי״ב‪ .‬ו א ם מחפהו ב ע פ ר ה ר י הוא כזורע א ו כמקיים ע״י מעשה‪ ,‬ע י ץ להלן כ ל א י ם ם ״ א‬
‫להלן‪.‬‬ ‫ועיין‬ ‫ומש״ש‪.‬‬ ‫דהט״ו‬
‫מ ס ת י מ ת ה ל ש ץ מ ש מ ע שאין מ ח פ ץ א ו ת ו‬ ‫בטבל‪.‬‬ ‫הגוי‬ ‫עם‬ ‫עושין‬ ‫ואין‬ ‫‪.51‬‬
‫והטעם הוא שאפילו א ם‬ ‫א ף ע ם הגוי‪ .‬א ב ל ב י ר ו ש ל מ י ה ג ״ ל מ פ ו ר ש ‪ :‬א ב ל מ ה פ י ן ע ם ה ג ו י ט ב ל ‪.‬‬
‫נ א מ ר ש ח י פ ו י ה ו א ב ז ר י ע ה ‪ ,‬מ ״ מ א י ן ז ו ז ר י ע ה מ מ ש ו ל א ג ז ר ו ב ה ב ס י ו ע הגוי‪ .‬ו ה ת נ א ש ל נ ו ס ו ב ר‬
‫רה״ג‬ ‫במה״פ‬ ‫ועיין‬ ‫וםירותיו הם ט ב ל גמור‪.‬‬ ‫מעשר‪,‬‬ ‫להפקיע מידי‬ ‫בא״י‬ ‫לגוי‬ ‫שאץ קנץ‬
‫ד״ה אץ‪.‬‬
‫ב כ פ ו ״ פ ה נ ״ ל וכן בכי״ע‪ :‬ע ד ש ל א צ י מ י ח ה‬ ‫ח י י ב וכר‪.‬‬ ‫צמחה‬ ‫ש ל א‬ ‫עד‬ ‫‪.52-51‬‬
‫חייב ו כ ר ‪ .‬א ב ל בד‪ :‬ע ד ש ל א צימחה פ מ ו ר ש כ ב ר אבדה‪ ,‬וכן העתיק בפ״מ בירושלמי ש ם ‪ .‬ו א מ ו ד‬
‫ש ה ע ד י ף א ת נוסח הדפום מ פ נ י שהוא מ ת א י ם ל י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל ‪ ,‬שכן שנינו שם‪ :‬ה ש כ ח ת ר ע מ כ ל‬

‫»‪ 3‬כלשון הברייתא בחולין ז׳ ב׳‪.‬‬

‫‪ 3 4‬ומסתבר שמחשבת המוכר היהודי)בשעת קנייתו( אינה מבטלת את מחשבת הקונה השני מיד הגוי‪.‬‬
‫‪ 3 5‬עיין במשנת פאה פ״א מ״ו‪ ,‬להלן ה״כ‪ ,‬ובבלי שבת כ״ו א׳ ובתוספי שם ד״ה אין‪.‬‬
‫‪ 36‬קרי‪ :‬מישראל‪ .‬ובנליון שם תוקן בכיי מאוחר‪ :‬משביעי‪ .‬וטעה המתקן‪.‬‬
‫״ עיין ירושלמי תרומות רפ־ט מיו עינ לעניין תרומה‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪203‬‬ ‫דמיי פ״א ע מ ‪67-66‬‬
‫בדבר ש א ץ ד ר כ ו להתלקט )כלומר‪ ,‬כ ג ץ ז ר ע תבואה(‪ ,‬א ב ל ב ד ב ר ש ד ר כ ו‬ ‫שכבר אבד‪.‬‬ ‫פטור‬
‫‪,‬‬
‫ל ה ת ל ק ט ) כ ל ו מ ד ‪ ,‬כ ש ת י ל י ל פ ת וצונן‪ ,‬עיין ד ״ מ פ ״ ו מ ה מ ע ש ר םה״ג( ק ו ב פ ץ א ו ת ו ש י ל ק ט אותו‪.‬‬
‫ומכאן ש ל ש י ט ת הירושלמי ב ד ב ר‬ ‫ב ל א צ מ ח ‪ .‬א ב ל א ם צ מ ח נ ע ש ה כ ד ב ר שאין ד ר כ ו ל ה ת ל ק ט ‪.‬‬
‫והר״מ ם״ו מה׳ מעשר ה״ו פפק‬ ‫שאין ד ר כ ו ל ה ת ל ק ט ‪ ,‬א פ י ל ו א ם ל א צ מ ח א י ן ק ו נ פ ץ א ו ת ו ל ל ק ט ‪.‬‬
‫כירושלמי‪.‬‬
‫דיבמ״ץ פ ״ א מ״ג‪ ,‬ועיץ הלשץ בפאה‬ ‫עיץ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לחיה‬ ‫לבהמה‬ ‫‪ .52‬ה ל ו ק ח‬
‫פ ״ א מ״ו‪.‬‬
‫ת נ א זה פ ו כ ר ש א ץ קניץ לגוי ו כ ר‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בהמתו‬ ‫ישראל‬ ‫יקשור‬ ‫‪ .53‬ל א‬
‫)עיין מ ״ ש ל ע י ל ה י ״ ח ם ד ״ ה ואין ע ו ש ץ ע פ הגוי(‪ ,‬ו ל פ י כ ך כ ש ק ו ש ר א ת ב ה מ ת ו ה ד ל י ה כ א י ל ו‬
‫מאכילה ט ב ל בידים‪.‬‬
‫בד‪ :‬ש א ם אכלה בהמתו ו כ ר ‪ .‬ועיץ‬ ‫מ א ל י ה וכר‪.‬‬ ‫בהמתו‬ ‫הלכה‬ ‫‪ .54-53‬א ם‬
‫ו ה ה ל כ ה פ ש ו ט ה שאין ט ב ל א מ ו ר ב ה נ א ה ‪ ,‬ואין ה י ה ו ד י מ ה ה ר ע ל ו ש מ ר ו‬ ‫להלן שביעית פ ״ ה ה״כ‪.‬‬
‫א ת מ ש מ ר ת י ב ט ב ל ש ל הגוי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובירושלמי‬ ‫ל י ש ר א ל ת ן ש מ ן ו כ ר ‪ .‬ר ״ מ פ י ״ ג מ ה מ ע ש ר הי״ז‪.‬‬ ‫שאמי‬ ‫‪ .56‬ג ו י‬
‫מותר‪,‬‬ ‫בודאי‬ ‫וכו׳‪ ,‬בבני נ ח אפי׳‬ ‫לחולה‬ ‫מאכיל‬ ‫ר ו פ א ח ב ר שהיה‬ ‫)פ״ג ה״א‪ ,‬כ ״ ג ע״ב(‪:‬‬
‫והטעם הוא שטבל אפור בהנאה ש ל בילוי ) ע י ץ לעיל‬ ‫מ ש ל חולה‪ ,‬א ב ל מ ש ל ר ו פ א אסור‪.‬‬
‫ואסור ל י ש ר א ל ל ה א כ י ל ט ב ל לגוי‪ .‬ו כ ן א ס ו ר ל א ב ד א ת ה ש ק בסיכה‪.‬‬ ‫הט״ו(‪,‬‬
‫חולה‬ ‫מפני שהגוי‬ ‫בדווקא‪,‬‬ ‫נראה ש ש ק ע ל גבי מכה הוא‬ ‫מותר‪.‬‬ ‫‪ .57‬ו ב ד מ י י‬
‫ובדמאי מותר אפילו להאכיל לגוי חולה )כמו שמותר להאכיל לאכפניא‪ ,‬ע י ץ במשנה רפ״ג‪ ,‬א ב ל‬
‫הירושלמי‬ ‫פיכה‪ ,‬ו ל א א פ ר‬ ‫דווקא‬ ‫בירושלמי שם(‪ ,‬ולאו‬ ‫עיין‬ ‫אסור‪.‬‬ ‫חולה‬ ‫לישראל ע״ה‬
‫ל ע י ל ל ה א כ י ל לגוי חולה מ ש ל ר ו ס א א ל א בוודאי‪ .‬ו מ ה שנקטה התוםסתא כאן סיכה ה ו א משום‬
‫ת ר ו מ ו ת פ ״ ט הי״ג‪.‬‬ ‫להלן‬ ‫ועיין‬ ‫אפילו מיכה אמורה‪.‬‬ ‫שבוודאי‬ ‫הרישא‪,‬‬
‫כלומר ע ״ ג בשרו ש ל ישראל‪ ,‬ואעפ״י שהמשנה )פפ״א(‬ ‫ב ש ר ו וכר‪.‬‬ ‫נ פ ל ע ל ג ב י‬
‫א ו מ ר ת שמן ש ל דמאי במיכה‪ ,‬מ ״ מ א מ כ ב ר נ פ ל ה ש ק מאליו ע ל ג ב י ב ש ר ו אינו חושש‪.‬‬
‫ומהמשך דברי התופפתא נראה ל פ ר ש שהכוונה היא שאם ישראל נתן ש ק ש ל דמאי ע ל גבי מכת‬
‫אבל‬ ‫ו ב ש ע ת הנתינה נ פ ל ק צ ת שמן ע ל ג ב י ב ש ר ו ש ל י ש ר א ל משמשף ואינו חושש‪.‬‬ ‫הגוי‪,‬‬
‫ע צ ם ה ד ץ א י נ ו מ ש ת נ ה ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ת ר ו מ ו ת פ ״ י ה י ״ א ו מ ש ״ ש ‪ ,‬ו ע י ץ ד ״ מ פ י ״ ג ה נ ״ ל ה י ״ ח ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שנתן שמן ט ב ל וודאי ש ל‬ ‫ט ב ל ה וכר‪.‬‬ ‫ע ל ג ב י‬ ‫שנתן שמן‬ ‫‪ .58‬ג ו י‬
‫י ש ר א ל )עיין ר ״ מ ה נ ״ ל הי״ז( ע ל ג ב י ט ב ל ה ש ל ש י ש מ ו ת ר ל ו ל י ש ר א ל ל י ש ב א ח ר י ו ‪ ,‬ש ה ר י‬
‫ג ם ב ת ר ו מ ה מ ו ת ר ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ת ר ו מ ו ת ם ״ י ה ״ י ו מ ש ״ ש ‪.‬‬
‫י י ן ו כ ר ‪ .‬ר ״ מ ם י ״ ג מ ה ׳ מ ע ש ר ה י ״ ח ‪ .‬ועיין ע ר ו ך ע ד ך א ל ו נ ת י ת ‪.‬‬ ‫‪ .59‬ה ל ו ק ח‬
‫של‬ ‫מקרבים‬ ‫אותו‬ ‫מכינים‬ ‫שהיו‬ ‫)‪ (muries‬ה ו א צ י ר‬ ‫מוריים‬ ‫המוריימ‪.‬‬ ‫לתוך‬
‫וברש״י שבועות )כ״ג רע״א(‪ :‬אניגרץ ואכמיגדץ וכו׳ ורגילץ‬ ‫ד ג י ם ש ה י ו מ ט י ל י ם יין ל ת ו כ ו ‪.‬‬
‫ל ת ת ל ת ו כ ו יין כ ד ת נ י א ב ת ו ם ס ת א ד ד מ א י א ו ת ר ו מ ׳ ) כ ״ ה ב ד ׳ ס י ז ר ו ( יין ל ת ו ך א נ י ג ר ץ ו א כ ם י ג ר ץ ‪ .‬״‬
‫ו ש מ א ה י ה ל פ נ י ו כ א ן ב ת ו פ פ ת א ‪ :‬יין ל י ת ן ל ת ו ך ה מ ו ר י י ם ו ל ת ו ך א נ י ג ר ו ן ואכסיגדץ‪39.‬‬
‫א י ל נ ת י ת ‪ .‬ל פ י ה מ ק ו ר ו ת ש ל נ ו ה ו א י ץ ש נ ו ת נ ץ ב ו שק‪«0,‬‬ ‫לעשות‬ ‫ויין‬ ‫‪.60-59‬‬
‫ועיץ בהוספות ל ע ף אצל‬ ‫ו ה ו א ‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ oivav&U ,‬ש ה י ה ל ו א ו ת ו מ ו ב ן כ מ ו ‪.oiv&v&ivov‬‬
‫ק ר ו י ם ‪ L W‬ע מ ׳ ‪.52‬‬

‫‪ 38‬ו כ נ ר א ה שממנו ש א ב הר״ש סיריליאו )שביעית קכ״ג ע'ב> ש כ ת ב ‪ :‬אניגרון‪ ,‬ד ד ר ך ליתן ב ו יין‬
‫כדתניא ב ת ו ס פ ת א ר מ ס י דמאי‪.‬‬
‫‪ 39‬ועיין רש׳י יומא ע״ו סע״א ו ב ר כ ו ת ל״ה ב ׳ ומ״ש ל ה ל ן תרומות פ י ט סה״ו וסה״י‪.‬‬
‫‪ *0‬עיין ב ב ל י ש ב ת ק״ס א'‪ ,‬עץ ל ׳ א׳‪ ,‬ו ל ה ל ן ב ת ו ס פ ת א תרומות ס״ט ה״ז וםש״ש‪.‬‬
 ‫דמיי פ״א עמ׳ ‪67‬‬ ‫‪204‬‬
‫ל ע ש ו ת ן ט ח י נ י ן‪ .‬ב ״ ה ב כ ל נ ו ס ח א ו ת ה ת ו ס פ ת א ו ה ב ב ל י ‪ .‬ו ב י ר ו ש ל מ י ‪:‬‬ ‫‪ .60‬ו כ ר ש נ י ן‬
‫ו ק להלן‬ ‫ומשניהם היו נוהגים ל ע ש ו ת טחינץ‪.‬‬ ‫קטניות לעשותן טחינץ‪ ,‬ו ק העתיק בר״מ הנ״ל‪.‬‬
‫ת ר ו מ ו ת פ ״ י ה״ה‪ :‬קטניות ש ל ת ר ו מ ה א ץ עושין אותה טחינץ‪ .‬ר ׳ ש מ ע ץ מתיר ב כ ר ש י נ ץ ) ו ע ‪p‬‬
‫או‬ ‫קטניות‬ ‫וטחינץ הם‬ ‫‪*!,(Vicia‬‬ ‫)‪Ervilia‬‬ ‫שחורים‬ ‫פולין‬ ‫כמין‬ ‫וכרשינין הם‬ ‫מש״ש(‪.‬‬
‫ו ב ב ב ל י ש ם מוסיף‪ :‬עדשים ל ע ש ו ת מ ה ם‬ ‫טחונים כקמח‪ ,‬ששמים בהם תבלין ודבש‪.‬‬ ‫כרשינץ‬
‫ו ה י א ה י א ‪ .‬ו כ ן ב י ר ו ש ל מ י נ ד ר י ם ם פ ״ ו ‪ ,‬מ ׳ ס ע ״ א ‪ :‬נ ה נ ו ד ר [ מן ה ע ד ש י ם א ם ו ד ב א ש י ש י ם‬ ‫רםיםץ‪.‬‬
‫ובכפו״ם‬ ‫ו כ ר ‪ ,‬ט ל ו פ ח י ן מ ק ל י י ן וטחיגן ו מ ג ב ל ן ב ד ב ש ו כ ר ‪ ,‬א י ל ץ א י נ ץ א ש י ש ץ ש א מ ר ו ח כ מ י ם ‪.‬‬
‫פ כ ״ א ע מ ׳ תנ״ד‪ :‬גם נ מ צ א י ם א ת נ ו ב א ‪ p‬כנען ש נ י מיגי משקים ש ה ם מתוך גסותם ל א י ת ע ר ב ו‬
‫זה כזה א ל א ל ז ק מרובה‪ ,‬כ ג ץ ד ב ש תמרים‪ ,‬ואוכל עשוי מהשומשמים ונקרא טחינה‪ ,‬והוא‬
‫מין מ מ י נ י מ ת י ק ה ‪ .‬ו ש מ א א ץ ע נ י י נ ו ל כ א ן ‪ ,‬עיין מ ״ ש ד ל מ ן ב ס פ ר ו א ר ב י י ט א ו נ ד ז י ט ט ע א ץ‬
‫בהמה‪«.‬‬ ‫פ א ל א ס ט י נ א ‪ ,‬ח ״ ג ס ו ף ע מ ׳ ‪ 302‬ו א י ל ך ‪ .‬ו ר ״ ש מ ת י ר ב כ ר ש י נ ץ מ פ נ י ש ע י ק ר ן מ א כ ל‬
‫ל מ ד נ ו ש כ ר ש י נ ץ חייבץ גם בדמאי‪.‬‬ ‫ומכאן‬
‫כלומד‪ ,‬אעם״י שמשנה א ת האוכל מברייתו‪ ,‬מ ״ מ נהנה מ מ נ ו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ב דמיי‬ ‫חייב‬
‫באכילתו‪ ,‬ו א ץ הוא דומה ללוקח שמן לסוך בו א ת הכלים‪.‬‬ ‫אח״כ‬
‫ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ א ה״ג‪ ,‬כ ״ ב ע״א( מ ו ק י ם‬ ‫הדמיי‪.‬‬ ‫מן‬ ‫םטורין‬ ‫עצמן‬ ‫‪ .61-60‬ה ן‬
‫ל ה כ ר ב י שמוכר )עיץ להלן תרומות פ ״ ט ה ״ ו ומש״ש( שאם ג פ ל י ץ ש ל תרומה לתוך המוריים‪,‬‬
‫הא‪p‬‬ ‫מ ו ד י י ם מן ע ם‬ ‫קונה‬ ‫בעינו הוא‪ ,‬ומן ה ד ץ א ם‬ ‫שהיץ‬ ‫מפני‬ ‫לזרים‪,‬‬ ‫אסור‬ ‫הפוריים‬
‫ה י ה צ ר י ך ל ע ש ר ד מ א י ‪ ,‬מ ח מ ת ה י ץ ש ב ת ו כ ו ‪ ,‬א ל א ש ז ו ה י א מן ה ק ו ל ו ת ש ב ד מ א י ‪ .‬א ב ל ל ר ״ א‬
‫ב ר ״ ש הסובר ש א ם נ פ ל י ץ ש ל תרומה למוריים ב ט ל ומותר לזרים‪ ,‬ה ר י הקונה מודיים מע״ה א פ י ל ו‬
‫ובבבלי חולץ‪ :‬מפני ש ה ם תערובת‪ ,‬ו ל א גזרו ע ל ת ע ר ו ב ת‬ ‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫וודאי פטור מלעשר‪.‬‬
‫וכ״ה ב ר ״ מ הנ״ל‪.‬‬ ‫דמאי‪.‬‬
‫להלן תרומות פ ״ ט הי״ד )ובמקבילות(‪:‬‬ ‫חטטין‪.‬‬ ‫גבי‬ ‫על‬ ‫ליתן‬ ‫ושמן‬ ‫‪ .61‬י י ן‬
‫אץ‬ ‫ו מ י ש ע ל ו ב ו ח ט ט ץ ס ך א ת השמן‪ ,‬ו א י נ ו ס ך י ץ וחומץ‪ ,‬ששמן ד ר כ ו ל ס ו ך ד י ן ו ח ו מ ץ‬
‫כלומר‪ ,‬א ץ דרכו ש ל א ד ם בריא לסוך יץ‪ ,‬א ל א ר ק לחולה‪ ,‬ולפיכך אטור ב ת ר ו מ ה ‪.‬‬ ‫ד ר כ ו לסוך‪.‬‬
‫ו ה ד ״ מ ל א ה ע ת י ק ה ל כ ה זו‪.‬‬ ‫וכאן חייב בדמאי‪ ,‬ש ה ר י מ כ ל מקום גופו נהנה‪.‬‬
‫לסיכה‬ ‫בקונה‬ ‫גזרו‬ ‫סובר שלא‬ ‫רשב״א‬ ‫פוטר‪.‬‬ ‫לעזר‬ ‫בן‬ ‫שמעון‬ ‫‪ .62‬ו ד ׳‬
‫ל מ כ ה ‪ ,‬מ כ י ו ץ ש ע צ פ ה ה ל כ ה ש ש ת י י ה כ ס י כ ה א י נ ה מ ח ו ו ר ת ) ע י ץ י ד ו ש ׳ מ ע ״ ש פ ״ ב ה ״ א ‪ ,‬נ ״ ג ע׳־׳כ‬
‫ו א פ י ל ו ב י ו ה ״ כ מ ו ת ר ) ל פ י ה ב ר י י ת א ב ב ב ל י י ו מ א ע ״ ז ב׳> ל פ ו ך ש ק ע ״ ג ח ט ט ץ ‪,‬‬ ‫ובמקבילות(‪,‬‬
‫ואפשר שרשב״א חולק גפ ע ל ש ק שהנרדי סך ב א צ ב ע ו ת י ו ) ע י ץ ב מ ש נ ה‬ ‫ל א גזרו עליה בדמאי‪.‬‬
‫ואפשר שבגרדי מ ״ מ נהנה‪ ,‬א ב ל ש ק ע״ג ח ט ט ץ אינו נ ה נ ה כ ל ל‬ ‫ב ס ו ף פ י ר ק י ן ‪ ,‬ו ב ת ו ס פ ת א להלן(‪.‬‬
‫מונע א ת הצער‪.‬‬ ‫הסיכה‪ ,‬א ל א ד ק‬ ‫ק‬
‫טחינץ‪,‬‬ ‫ועשאן‬ ‫אולי צ״ל‪:‬‬ ‫ט ח י נ י ן וכר‪.‬‬ ‫לעשותן‬ ‫כרשינין‬ ‫הלוקח‬ ‫‪.63‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ל ק ח א ת ה כ ד ש י נ ץ ל א כ י ל ה כ מ ו ת שהן‪ ,‬ואח״כ נמלך לעשותן טחינץ ג ״ כ פ ט ו ר מ ן‬
‫אעפ״י ש כ ב ר נתחייב‪ ,‬מפני שדשב״א סובר ש ל א גזרו ע ל ת ע ר ו ב ת הדמאי כ ש נ ש ת נ ה‬ ‫הדמאי‪,‬‬
‫ק הוודאי‬ ‫ו ד ו ו ק א ב מ ו ר י י ם ש נ ת ן ב ו י ץ פ ו ט ר ר ׳ ש מ ע ץ בן א ל ע ז ד‬ ‫מברייתו‪ ,‬א ב ל בוודאי חייב‪.‬‬
‫בטחינץ‪.‬‬ ‫שכבר בטל‪ ,‬אבל לא‬ ‫מפני‬
‫י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל )והגי׳ ה נ כ ו נ ה ה י א ב כ י ״ ס ש ם ( ‪.‬‬ ‫הקילוד‪.‬‬ ‫לתוך‬ ‫ליתן‬ ‫‪ .64-63‬י י ן‬
‫ו ב ה ל כ ה ז ו ‪ ,‬ש נ ו ת ן ה י ץ ל ת ו ך מ ש ח ת ה ע י נ י ם )‪ MoXKvpiov‬כ ו ל ם מ ו ד י ם ש ה י ץ ב ט ל ל ג מ ר י ‪ ,‬ד ה ‪^ ,‬‬
‫עשץ‬ ‫ובםמ״ג‬ ‫ו ע י ץ ד ״ מ פ י ״ ג מ ה ׳ מ ע ש ר הי״ד‪.‬‬ ‫ליה כאילו קונה ש ק לסוך ב ו את הכלים‪.‬‬

‫!« עיין מיש ר*ע ל ע ף ב ס פ ר ו פ ל ו ר ה ח־ב‪ ,‬עמ׳ ‪ 483‬ואילך‪.‬‬

‫»> עיין ר י ס פ י א פ ה ׳ ט ו מ א ת אוכלין היט ו פ י ב ם ה ׳ תרומות ה י ב וברדביז שפ‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪205‬‬ ‫דמיי פ״א עמ ‪67‬‬
‫ס ו ף ק ל ״ ה ‪ ,‬ק צ ״ ט ע ״ ד ‪ ,‬ה ע ת י ק א ת ל ש ץ ה ר ״ מ ב ש ם ה ת ו ס פ ת א ‪ ,‬כ ד ר כ ו ‪ .‬עיין מ ״ ש ב ת פ ״ ר זד׳א‪,‬‬
‫ע מ ׳ ‪.58‬‬
‫המלוגמא‬ ‫בתוך‬ ‫נמאם‬ ‫והקמח‬ ‫ורטייה‪.‬‬ ‫מ ל ו ג מ א‬ ‫ל ע ש ו ת ו‬ ‫ו ק מ ח‬ ‫‪.64‬‬
‫והיא מלוגמא היא רטיה‪ ,‬א ל א ש ה ר א ש ץ יונית והשני עברית‪ .‬ועיץ ר ״ מ הנ״ל‪.‬‬ ‫)‪xn&\ayna‬‬
‫שהרי ט ב ל ודאי א ס ו ר בהנאה ש ל כילוי ) ע י ץ ל ע י ל ה ״ כ ומש״ש(‪.‬‬ ‫ב ו ד י י‪.‬‬ ‫וחייב‬
‫ובירושלמי הנ״ל‬ ‫כלומר‪ ,‬ל כ ״ ע ‪ ,‬ש ה ר י כ ב ר נמאסו ובטלן‪.‬‬ ‫ה ו ד י י‪.‬‬ ‫מן‬ ‫‪ .65‬ס ט ו ד י ן‬
‫מקשה‪ :‬ה כ א א ת א מ ר ס ט ו ר י ן מ ן ה ו ד א י ‪ ,‬ו ה כ א ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב י ץ ל מ ו ד י י מ ( א ת א מ ר ס ט ו ר י ן מן ה ד מ א י ‪.‬‬
‫ומתרץ‪ :‬כ א ן ע ל ג ב ג ו ס ו ה ו א ב ט ל « ו כ א ן ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב י ץ ל ק י ל ו ר ( כ י ו ץ ש ה ו א נ ו ת נ ו ה ו א ב ט ל ‪.‬‬
‫דינו כמלוגמא הנ״ל‪ ,‬ש כ ב ר נמאס‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עורות‬ ‫לתוכו‬ ‫שנתן‬ ‫ודיי‬ ‫‪ .66‬ו ש ל‬
‫הקמח ובטל‪.‬‬
‫טוב‪,‬‬ ‫ובכי״ע‪ :‬ש ק‬ ‫וכ״ה ב ד ו ב כ ל נומחאות המשנה )ס״א מ״ג(‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ע ר ב‬ ‫שמן‬
‫וסירושו שמן הנותן ר י ח ט ו ב ‪ ,‬ע י ץ ב מ ל ו נ ו ש ל גיזיניאום‬ ‫ת ה ו ה ש ם העתיק ש ל שמן ע ר ב ‪.‬‬
‫והיו משתמשים‬ ‫ע ר ך ט ו ב ‪ ,1‬ו כ ן מ ת ר ג ם מ ו מ כ ו ם ש מ ן ט ו ב ) ק ה ל ת ד ‪ ,‬א׳(‪ :‬ש מ ן ב ע ל ר י ח ט ו ב ‪.‬‬
‫והביטוי ש ק ט ו ב הוא בלתי מצוי בםסרות התלמודית‪,‬‬ ‫ב ש מ ן ט ו ב ל ס י כ ה ) ת ה ל י ם ק ל ״ ג ‪ ,‬ב׳(‪.‬‬
‫ו ש ק ע ר ב ש א נ ו עוסקים ב ו כאן הוא ש ק שהיה‬ ‫ובמקומו בא‪ :‬ש ק ע ר ב ‪ ,‬והוא הוא‪ ,‬ועיץ להלן‪.‬‬
‫שק‬ ‫סוף דבר כ ל‬ ‫ראוי לאכילה‪ ,‬א ל א שסטמו אותו בבשמים ועשבים לריח טוב‪.‬״‬ ‫מקודם‬
‫‪,‬‬
‫ה נ ו ת ן ר י ח ט ו ב נ ק ר א ש ק ע ר ב )טוב(‪ ,‬ו ב כ ל ל ו ג ם ש מ ן א ס ר ם מ ו ן ) ע י ץ ב ב ל י ב ר כ ו ת מ ״ ג א ( ‪ ,‬א ל א‬
‫עמך‪,‬‬ ‫ש ק ט ו ב יש‬ ‫) ש כ ט ר ל ״ ד א׳(‪:‬‬ ‫פי״ח‬ ‫דד״ן‬ ‫ובאבות‬ ‫עניינו‪.‬‬ ‫מקום הוא לפי‬ ‫שבכל‬
‫וכן ש ם פםי״ט )ל״ה ע״ב(‪ :‬מעיץ ש ל ש ק ט ו ב א ס ד ם מ ץ‬ ‫פולייטץ יש עמך‪ ,‬אםרממון יש עמך‪.‬‬
‫וכאן שאנו עוסקים בחיוב מ ע ש ר ו ת פירושו ש ק שהיה מקודם‬ ‫וכולם ב כ ל ל ש ק טוב‪.‬‬ ‫וסלייטץ‪.‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י ש ב י ע י ת ) ס ״ ח ה ״ ב ‪ ,‬ל ״ ח ע״א(‪:‬‬ ‫ראוי לאכילה‪ ,‬וע״י סימום בםממנץ נפמדה אכילתו‪.‬‬
‫ועיץ‬ ‫ו מ ש ב י ע י ת ואינו חושש‪.‬‬ ‫ש ק ערב‬ ‫לוקח הוא‬ ‫אבל‬ ‫שביעית‪.‬‬ ‫מפטמין שמן ש ל‬ ‫אין‬
‫להלן‪.‬‬
‫ולפ״ז פ ו ט ר ץ ב״ה כ ל שמן טוב‬ ‫וכ״ה במשנתנו הנ״ל‪.‬‬ ‫פ ו ט ר ין‪.‬‬ ‫ה ל ל‬ ‫ובית‬ ‫‪.67‬‬
‫והטעמ הוא מפני ש א ץ חזקתו לאכילה ועיקרו לפיכה‪ ,‬ולפיכך ל א גזרו עליו חכמים בשעה‬ ‫מדמאי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיץ בתוםס׳ רע״א למשנתנו(‪.‬‬ ‫שגזרו ע ל הדמאי ) ר ״ מ פי״ג מ ה מ ע ש ר הט״ז‪.‬‬
‫וכ״ה בירושלמי פ ״ א םה״ג‪,‬‬ ‫ובכי״ע‪ :‬א׳ ר ׳ יהודה ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכ״ה בד‪.‬‬ ‫נ ת ן וכר‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫א מ׳‬
‫כ ״ ב ע״ב‪.‬‬
‫ו ה ט ע מ ה ו א ש ב מ ש ח ת ע ל י ה נ ר ד ‪[unguentumi ,‬‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫פליטון‬ ‫ב ש ל‬ ‫‪ .68‬א ל א‬
‫ה‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ה י‬ ‫‪f‬‬
‫פטור מדמאי‬ ‫ולפיכך‬ ‫המממנץ‪,‬‬ ‫לגבי‬ ‫השמן‬ ‫ובטל‬ ‫סממנים״‬ ‫י‬ ‫‪ °liatum‬׳‬
‫)עיין ר י ב מ ״ ץ ו ר ״ ש ( ‪ ,‬א ב ל ב ש א ר מ י נ ץ ש ל ש ק ע ר ב א ף ב ״ ה מחייבין ב ד מ א י ‪.‬‬
‫ובכי״ד‬ ‫ובירושלמי הנ״ל‪ :‬ווירינץ‪.‬‬ ‫ו ב כ י ״ ע ח מ ד ה מ ל ה זו‪.‬‬ ‫וכ״ה בד‪.‬‬ ‫ודנין‪.‬‬ ‫‪.69‬‬
‫היא‬ ‫הנכונה‬ ‫שהגירסא‬ ‫ירינץ(‬ ‫מופסיה )ערך‬ ‫בנימץ‬ ‫השערת ר׳‬ ‫ומתקבלת‬ ‫שם‪ :‬ווי ד נ ץ ‪.‬‬
‫ב י ר ו ש ל מ י ‪ ,‬ואין ו ו י ר י נ ץ א ל א ו א י ר י נ ץ ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ש ק א י ד י נ ן ‪ XPLVOV ,‬ש מ ן ש ש מ י ם ב ו א ת פ ר ח‬
‫ב״ה‬ ‫םוטרין‬ ‫ולפ״ז‬ ‫האירופ‪.‬‬ ‫ומש״ש( — משחת‬ ‫רהי״ג‬ ‫פ״ג‬ ‫כלאים‬ ‫להלן‬ ‫)עיין‬ ‫האירוס‬
‫ומכאן משמע שהורד והאירוס ל א היו‬ ‫כ ל ש מ ן ע ר ב מ ן ה ד מ א י ‪ ,‬חוץ מ ש ק ו ר ד ו ש ק ה א י ד ו מ ‪.‬‬

‫‪ *3‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬היין אינו נ מ א ס ב ת ו ך הסורייס‪ ,‬שהרי הוא שותהו‪ ,‬ואינו ב ט ל א ל א ע ל נ ב נוסו‪ .‬והסיננון‬
‫ה ו א באשנרה מ ס ו ף פירקין שם‪.‬‬
‫ועיין בכפו״פ פל״ה ס ו ף עמי תקט״ו וברדב״ז פי״נ מה׳ מעשר‬ ‫״ עיין ירוש׳ ב ר כ ו ת פ״ו ה״ו‪ ,‬י׳ ע״ד‪.‬‬
‫והיתה ל ה ם ה נ י ר ס א בפיה״מ להר״מ כ א ן <פ״א סמ״נ>‪ :‬ושמן ע ר ב ה ו א שמן ה מ ו ר‬ ‫הט״ז סד״ה שמן ע ר ב ‪.‬‬
‫)וכיה בהוצ׳ שלפנינו(‪ .‬א ב ל בהוצ׳ ציסי‪ ,‬עמ׳ ‪ :7‬ושמן ע ר ב ה ו א שמן זית המבושם בבשמים‪.‬‬
‫»« עיין פ״ש פליניאוס ב ס פ ר ו ת ו ל ד ו ת ה ט ב ע ‪ ,‬סי״נ פ״ב״סי׳ ט״ו; ל ע ף פ ל ו ר ה ח״נ‪ ,‬ע פ ׳ ‪ 485‬ו א י ל ך ‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫דמיי פ״א עמ ‪67‬‬ ‫‪206‬‬
‫ולפיכך מחייבץ אותו ב״ה בדמאי‪ ,‬אעפ״י שמשתמש ב ו‬ ‫לגמרי את ה ש ק מאכילה‪.‬״‬ ‫מפםידץ‬
‫ודינו כשמן שהגרדי סך באצבעותיו‪.‬‬ ‫לסיכה‪,‬‬
‫ה ר ״ מ השמיט כ״ז‪ ,‬מפני שהביא )פי״ג מה׳ מ ע ש ר‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫וחומשה‬ ‫תרומה‬ ‫תשלומי‬
‫‪ p‬מ ש נ ת נ ו ) פ ״ א מ ״ ג ( ש ה מ ד ו מ ע פ ט ו ר מן ה ד מ א י ‪ ,‬ו ק ״ ו ה ו א ל ת ש ל ו מ י ת ר ו מ ה ש ד י נ ם‬ ‫הי״ד( א ת‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ א ה ״ ג ‪ ,‬כ ״ ב ע ״ א ( ‪ :‬א מ ד ד ׳ יוחגן ב ש ע ה ש ג ז ר ו ע ל ה ד מ א י‬ ‫כתרומה לכל דבר‪«.‬‬
‫דבר‬ ‫לכהן‬ ‫ע ל י ו ו א י ג ו גותן‬ ‫אימת קדשיפ‬ ‫ר ׳ הושעיה‬ ‫אמר‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫ע ל הדברים‬ ‫גזרו‬ ‫לא‬
‫כאן‬ ‫עוסקים‬ ‫ש ל ד ע ת ד׳ הושעיה אגו‬ ‫שם‬ ‫הירושלמי‬ ‫ממסקנת‬ ‫ואנו למדים‬ ‫מתוקן‪.‬‬ ‫שאינו‬
‫ומפני שאימת קדשים ע ל‬ ‫בע״ה ש א כ ל תרומה בשוגג והפריש אח״כ חולץ לתשלומי תרומה‪.‬‬
‫חבר‬ ‫אבל‬ ‫הדמאי‪.‬‬ ‫ק‬ ‫פטורץ‬ ‫והן‬ ‫תרומה‪,‬‬ ‫לתשלומי‬ ‫טבל‬ ‫מפריש‬ ‫להיות‬ ‫גחשד‬ ‫לא‬ ‫ע״ה‪,‬‬
‫יוחנן‬ ‫אבל לד׳‬ ‫מ ט ב ל ש ל דמאי‪.‬‬ ‫תרומה‬ ‫להפריש תשלומי‬ ‫אסור לו‬ ‫תרומה בשוגג‬ ‫שאכל‬
‫אין ה ב ד ל ‪ ,‬ו מ ו ת ר ל ו ל ח ב ר ל ה פ ר י ש ת ש ל ו מ י ת ר ו מ ה מ ט ב ל ש ל ד מ א י ‪ ,‬מ פ ג י ש ל א ג ז ר ו ד מ א י‬
‫ע ל ד ב ר י פ הללו‪.‬‬

‫וכן ב ד י ב מ ״ ץ ) פ ״ א סמ״ג(; ד ת נ י א מ ו ת ר ה ע ו מ ר ו ש ת י ה ל ח ם‬ ‫העומר‪.‬‬ ‫מותר‬ ‫‪.70-69‬‬

‫ופירש בשירי מנחה בשם פירוש כת״י שברייתא זו היא בשיטת ר ״ ע )מגחות פ ״ י מ ״ ד ‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ב ב ל י ש ם ם ״ ו א׳( ש מ ח י י ב מ ו ת ר ה ע ו מ ד ב מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ו מ ש ו ם ז ה מ ש מ י ע ה ל נ ו ה ב ר י י ת א ש ה מ ו ת ר‬
‫ברם פירוש זה‬ ‫ו ה ר ״ מ פ ס ק כ ח כ מ י ם ו פ ט ו ר ג ם מן ה ו ד א י ‪ ,‬ו ל פ י כ ך ה ש מ י ט ה ‪.‬‬ ‫פ ט ו ר מן ה ד מ א י ‪.‬‬
‫אינו מחוור כ ל ל ‪ ,‬שהדי אם נ ת ל ה הלכה זו במחלוקת ר ״ ע וחכמים‪ ,‬נ צ ט ר ך ל פ ר ש שהגזבר מ ר ח‬
‫התבואה‪ ,‬ו ל ם ״ ז א ץ כאן דמאי כ ל ל א ל א ודאי‪.‬‬ ‫את‬
‫ל פ י כ ך נ ״ ל ב ד ו ד ש ב ק ב ו צ ה ש מ נ ו כאן א ץ ה כ ו נ ה כ ל ל ל מ ו ת ר ה ע ו מ ר ש ב מ ש נ ת מ נ ח ו ת ה נ ״ ל ‪,‬‬
‫ואנו עוסקים‬ ‫א ל א ה ו א מ ו ת ר ה ע ו מ ר ה ו א ש י י ר י ה ע ו מ ר ‪ ,‬כ מ ו ב מ ש נ ת ז ב ח י ם פ ״ ט מ ״ ה ו פ י ״ ד מ״ג‪«».‬‬
‫והברייתא שלנו אינה מונה א ל א ד ב ר י ם‬ ‫שבא מתבואה שנגמרה מלאכתה בידי ע״ה‪.‬״‬ ‫בעומר‬
‫ש ל א כ י ל ת אדם‪ ,‬ובזה מחייבץ ב ״ ש בדמאי‪ ,‬א ב ל ב א כ י ל ת מזבח‪ ,‬כ ל ו מ ד בקומץ ה ע ו מ ר עצמו‪ ,‬א ף‬
‫ועיין כ פ ׳ מ ש נ ה ר א ש ו נ ה ם א ה ם פ ״ א ‪.‬‬ ‫ב ״ ש מודים ש ל א גזרו עליו דמאי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם קגו תבואה ממורחת מע״ה ב ש ב י ל‬ ‫הפנים‪.‬‬ ‫ולחם‬ ‫הלחם‬ ‫ושתי‬ ‫‪.70‬‬
‫ש ת י ה ל ח ם ו ל ח ם ה פ נ י ם ‪ ,‬א ץ חוששין ש מ א ט ב ל ה ו א שאין מ ב י א ץ מ מ נ ו מ נ ח ו ת ‪ ,‬־ ־ ו א ע ם ״ י ש כ ו ל ן‬
‫ואץ ל פ ר ש ש״מותר״ הולך א ף ע ל שתי הלחם ו כ ר ‪ ,‬כלומר‪ ,‬מותר העומר ו מ ו ת ר‬ ‫לאכילת כהנים‪.‬‬
‫ש ת י ה ל ח ם ו כ ר ‪ ,‬ש ה ר י ר א י נ ו ל ע י ל ש מ ו ת ר ה ע ו מ ר פ י ר ו ש ו כאן ש י י ר י ה ע ו מ ר ‪ ,‬ו ב ש ת י ה ל ח ם ו ל ח ם‬
‫א ץ ש י ר י י ם ש ה ר י אין מהן ל ג ב ו ה ‪ ,‬כ מ ש נ ת מ נ ח ו ת ם ״ ו מ ״ ב ‪ .‬״‬ ‫הפגים‬

‫ועיין מיש לעיל‪ ,‬שו׳ ‪ 66‬ס ו ף ד״ה שמן ע ר ב ‪.‬‬ ‫»* ועיין שביעית םפ״ז ובירושלמי שם‪.‬‬
‫« עיין ל ה ל ן תרומות פיה ה״ח ומשיש‪ ,‬וכן פ ס ק הר״פ בפ״י מה׳ תרומות הט״ו‪.‬‬
‫»« ועיין ב ב ל י ב״ק ק״י ב׳ וברש״י שם ד״ה מ ו ת ר ה ע ו מ ר ; ד ק י ס חולין קל״ג ב׳ הע׳ וי; ס פ ר י ק ר ח‬
‫פי׳ קייט‪ ,‬ע ס ׳ ‪ ;142‬ע ר ו ך ע ר ך עשר <עסר>‪ ,‬ר י פ פ״א מה׳ ב כ ו ר י ם סהיינ; רשיי מנחות ג*ז ב׳ ד י ה ס ו ת ר‬
‫ה ע ו ט ר ועור‪.‬‬
‫»« עיין מיש ל ה ל ן תרומות פ־ה היז ד י ה ותרומת הקדש‪.‬‬
‫‪ «0‬עיין ת ו ס פ ת א שקלים פ״א הי׳א ובמקבילות‪ ,‬עיין מש״ש‪.‬‬
‫שתי ה ל ח ם ו ל ח ם הפנים ומשירי מ נ ח ו ת ‪.‬‬ ‫ומםו תר‬ ‫!<׳ ב ב ב ל י מנחות ניז ב ׳ ‪ :‬וממותר ה ע ו מ ר‬
‫וכ־ה ב כ ל כתהיי שם )עיין ד ק י ם ‪ ,‬ע ם ׳‬ ‫חו היא טיס ב ר ו ר ה ‪ ,‬וציל‪ :‬וממותר ה ע ו ט ר ומשתי ה ל ח ם וכו׳‪.‬‬
‫וכ־ה ב ת ו ס פ ת א מ כ ו ת )הוצ׳ צ ו ק ר מ נ ד ל ‪ ,‬עס׳ ‪ ,443‬שו׳ ‪ ,(32‬בתו״כ נ ד ב ה פ י ׳ ב היו‪ ,‬ה מ ׳‬ ‫‪ ,142‬ה ע ׳ ת׳(‪.‬‬
‫רםאיש‪ ,‬עט׳ ‪ ,113‬ובירושלמי ש ב ת פיז היב‪ ,‬ט׳ עיג‪ .‬ואעפ״י שהדין דין אמת‪ ,‬שמותר שתי ה ל ח ם ו ל ח ש‬
‫הפנים שוה ל מ ו ת ר ה ע ו מ ר לעניין מעשרות )עיין ר י מ פיו מה׳ ב כ ו ר י ם היג ופיח מה׳ תםידים ו ס ו ס פ י ס‬
‫ו ד ב ר י ב ע ל משנה ראשונה ב ח ל ה פ״א מינ תמוהים מאד>‪ ,‬מימ יניד עליו ר ע ו ש ב כ ל ה מ ק ו פ ו ת‬ ‫סה״ג‪.‬‬
‫שהזכרנו ל ע י ל הכוונה לשירי ה ע ו מ ר ו ל א ל מ ו ת ר שנפדה‪ ,‬ובשחי ה ל ח ם ו ב ל ח ם הפנים אין ש י ר י ם ‪,‬‬
‫והכוונה ל ה ן עצמן‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪207‬‬ ‫דמיי פ״א עמ ‪68-67‬‬
‫הלכה זו נזכרה א ף במשנתנו ) פ ״ א מ״ג(‪ ,‬ופסקה הר״מ בפי״ג מה׳‬ ‫מנחות‪.‬‬ ‫ושירי‬
‫וכבר‬ ‫מ ע ש ר ו ת ה י ״ ד ‪ ,‬א ל א שהומיף‪ :‬ו כ ו ל ן ש א מ ר ל ו ע ״ ה מ ת ו ק נ ץ הן‪ ,‬א י נ ו צ ר י ך ל ע ש ר ‪.‬‬
‫רוקח‬ ‫ובמעשה‬ ‫הע״ה‪.‬‬ ‫לשאול את‬ ‫שצריך‬ ‫לרבינו‬ ‫מניין ל ו‬ ‫וכח״ד כאן‪,‬‬ ‫ברדב״ז‬ ‫תמהו‬
‫כבוד שבת למה‬ ‫מפני‬ ‫ר פ ״ ד ש א מ ר ו שמ‪ :‬אמ‬ ‫הירושלמי‬ ‫שרבינו ממך ע ל‬ ‫העיד‬ ‫במקומו‬
‫ל י ש ו א ל ו ? ומתרץ‪ :‬ע ״ י ע י ל י ע י ל ה ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ״ י ע י ל ו ת ש ב ע י ל ה ‪ ,‬ת ו א נ ו ת ש ב ת ו א נ ה ל ה ת ל ו ת‬
‫גזרו שם‬ ‫כבוד שבת לא‬ ‫מפני שמשומ‬ ‫הפטור הוא‬ ‫שעיקר‬ ‫שאעפ״י‬ ‫ורואימ משם‬ ‫בהן(‪.‬‬
‫ועיין ב ח ״ ד ו מ ״ ש ב מ ׳ מ ש נ ה ר א ש ו נ ה פ ״ א מ ״ ג ד ״ ה ו ה מ ד ו מ ע ‪.‬‬ ‫ע ל הדמאי‪ ,‬מ ״ מ צריך שאלה‪.‬‬
‫ועיץ במיה״מ פ ״ ב ד מ ״ ב ובתיבורו מ״י מה׳ מ ע ש ר ו ת מה״א‪.‬‬
‫בכורים פ ״ ג מ״י‪ ,‬ופמקה ה ר ״ מ בפי״ג מה׳ מ ע ש ר ו ת הי״ד‪.‬‬ ‫הבכורין‪.‬‬ ‫ותופפת‬
‫וכ״ה בירושלמי שם פ״ג‪,‬‬ ‫ו ב ת ו פ פ ת א ל ה ל ן ) ב כ ו ר י ם פ ״ ב ה י ״ ג ( מ פ ו ר ש ש א ף מן ה ו ו ד א י פ ט ו ר ‪.‬‬
‫ועיין ב ת ו ם פ ׳ ר ע ״ א ‪ ,‬ב ה ג ה ו ת ה ר ש ״ ש ו ב ת פ א ר ת י ש ר א ל ל מ ש נ ת נ ו ‪,‬‬ ‫ל פ י נוסח הרש״ם‪ ,‬נ ״ ב ע״א‪.‬‬
‫ונתבארו הדברים להלן בתופפתא בכורים הנ״ל‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬ ‫בועז אות ד ‪/‬‬
‫שמיי‬ ‫בית‬ ‫שמעון‬ ‫ר׳‬ ‫משם‬ ‫או׳‬ ‫יהודה‬ ‫בן‬ ‫שמעון‬ ‫‪ .71-70‬ר ׳‬
‫ולפיכך נראה שלד׳ שמעץ‬ ‫וכ״ה גם ב ד ובכי״ע‪ ,‬ו א ץ לשבש א ת כ ל הנופחאות‪.‬‬ ‫מ ח י י ב י ן וכו‪/‬‬
‫חלת‬ ‫ושנה‪:‬‬ ‫ואילך‪,‬‬ ‫מחלת ע״ה‬ ‫במשנתנו )פ״א מ״ג(‬ ‫שנזכרו‬ ‫הדברים‬ ‫נחלקו ב״ש ב כ ל‬
‫אמנם‬ ‫ע ״ ה ו ה מ ד ו מ ע ו ה ל ק ו ח ב כ ס ף מ ע ש ר ש נ י ו ש י ר י ה מ נ ח ו ת ושמן ע ר ב ב ״ ש מ ח י י ב ץ וכף‪52.‬‬
‫ל פ י פירוש ב ע ל פ ״ מ בירושלמי כאן רפ״ה מסקנת הירושלמי היא ש ל א נחלקו ב ״ ש בזה‪ ,‬א ב ל‬
‫וחלה חייבת‬ ‫ס י ר ו ש ו ב י ר ו ש ל מ י ד ח ו ק מ א ד ‪ ,‬ו א י נ ו מ ס ת ב ר כ ל ל ‪ .‬ו כ ן ש נ י נ ו ש ם ‪ :‬א ף ע ל החלה‪53.‬‬
‫ב ד מ א י ? ו ל א כן ת נ י נ ן ח ל ת ע ם ה א ‪ p‬ו ה מ ד ו מ ע פ ט ו ר י ן מן ה ד מ א י ‪ .‬ר ׳ א ח א ו כ ר ד ב י ת ש מ א י היא‪**.‬‬
‫ו ת נ י כן ר ׳ ש מ ע ץ ב ן י ה ו ד ה א מ ר מ ש ו ם ר ׳ ש מ ע ץ ח ל ה ב י ת ש מ א י מחייבין ו ב י ת ה ל ל פוטרץ‪55.‬‬
‫אילו‬ ‫לזריעה?‬ ‫שהוא‬ ‫ש מ א י ) א ל א ( נאף[‪ 56‬ד ב ר‬ ‫אמרו בית‬ ‫כלום‬ ‫הירושלמי‪:‬‬ ‫שואל‬ ‫וע״ז‬
‫הרי‬ ‫ל ז ר ע ו ל ב ה מ ה ‪ ,‬ק מ ח ל ע ו ר ו ת ‪ ,‬ש מ ן ל נ ר ‪ ,‬ש מ א א י נ ו פ ט ו ר מן הדמאי? כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫הלוקח‬
‫ל א נחלקו ב ״ ש וב״ה ברישא‪ ,‬בלוקח לזריעה שהוא מטור מן הדמאי‪ ,‬מפני ש א ץ כאן אכילה כ ל ל ‪,‬‬
‫ו ל פ ״ ז א ף ב מ ש נ ת נ ו ש ל ו ק ח עימה מ נ ח ת ו פ ע ״ ה ‪ ,‬ה ר י ה ע י פ ה כ ב ר ה ו כ ש ר ה ‪ ,‬ו ב ח ז ק ת ט ו מ א ה היא‪,‬‬
‫וע״ז מתרץ‬ ‫ו ל מ ה י פ ר י ש ד מ א י ע ל ה ח ל ה ה נ ש ר פ ת א פ י ל ו לב״ש?ל‪5‬‬ ‫טעונה שריפה‪,‬‬ ‫וחלתה‬
‫הירושלמי שבנחתומ שגיבל במי ס י ר ו ת עסקינן‪ ,‬א ו שעשה בטהרה‪ ,‬ולפ״ז החלה נאכלת‪ ,‬ו צ ר י ך‬
‫ונמצאנו למדימ שגמ לממקנת הירושלמי הברייתא שלנו‬ ‫עליה דמאי לשיטת ב״ש‪.‬‬ ‫להפריש‬
‫‪5 8‬‬
‫קיימת‪.‬‬
‫עשוי‪.‬‬ ‫שעשה‬ ‫מה‬ ‫שלהן‬ ‫שני‬ ‫למעשר‬ ‫שם‬ ‫שקרא‬ ‫וכולם‬ ‫‪.72-71‬‬
‫כלומר‪ ,‬אעפ״י ש ב כ ל הדברימ שנמנו פ ט ו ר מלהפריש דמאי‪ ,‬מ ״ מ אמ הפריש דמאי‪ ,‬ו ק ר א ש ם‬
‫ובירושלמי פ ״ א ה״ג)ובמקבילה בקידושץ פ ״ ב ה״ח‪ ,‬פ״ג‬ ‫ל מ ע ״ ש מ ה ש ע ש ה ע ש ו י ) ע י י ן להלן(‪.‬‬
‫עשוי‪.‬‬ ‫שלהן מ ה שעשה‬ ‫למעשר שני‬ ‫או‬ ‫מעשר‬ ‫לתרומת‬ ‫שקרא שם‬ ‫ע״א(‪ :‬וכולן‬

‫־« והתנא ש ח ל ק עליו‪ ,‬הוםיף במשנתו ‪.‬פטורין מן הרמאי״ א ח ר י ‪.‬ושירי מנחותי‪ .‬ועדיין נשאר‬
‫לנו שריד במשנה מטיפוס א״י )משנה שבירושלמי‪ ,‬הוצ׳ לו‪ ,‬פ ר מ ה ( ‪ :‬ושמן ע ר ב ב מ ק ו ם ‪.‬שמן ערב״‪.‬‬
‫‪ 53‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬וכי צ ר י ך ל ה פ ר י ש מעשרות א ף ע ל ה ח ל ה ‪ ,‬כ פ י שמוכח ממשנתנו שם רס״ה‪.‬‬
‫>« כ ל ו מ ר ‪ ,‬משנתנו רפ״ה‪ ,‬שמחייבת ל ע ש ר א ף ע ל ה ח ל ה ב ל ו ק ח מן הנחתום‪ ,‬ה י א משנת ב״ש‪.‬‬
‫‪ »5‬וכנראה שנרסו כ ן בפירוש ב ב ר י י ת א שלנו‪ .‬ו ב כ ל אופן הדין דין אמת‪ ,‬שהרי לשיטת ריש מחייבין‬
‫ב״ש ל ע ש ר דמאי א ף ע ל שתי ה ל ח ם ו ל ח ם הפנים‪ ,‬ומכיש שסחייבין ל ע ש ר ע ל ח ל ה ‪.‬‬
‫‪ 56‬כנ״ל להניה‪ ,‬שהרי ה ס ו פ ר י ם רנילים ל ק צ ר ‪.‬אלא״ ו‪.‬אף״‪ ,‬וכותבים ת כ ו פ ו ת ‪.‬א׳״ גרידא‪.‬‬
‫‪ 67‬כן פירש הנר״א ז״ל‪ ,‬א ל א שהניה בירושלמי ‪ .‬ל א כ י ל ה ״ ב מ ק ו ם ‪.‬לזריעה׳‪ /‬ו ל פ י הנהתנו ה ק ל ה‬
‫ל ע י ל ‪ ,‬אין צ ו ר ך בזה‪.‬‬
‫‪ 68‬ובהמשך הסוגיא שם אין צ ו ר ך בשום הנהה‪ ,‬ו ה כ ל מ ת פ ר ש כ ד ל ע י ל ‪ ,‬ויתפרש אי״ה במקומו‪.‬‬
 ‫דמיי פ״א עמ׳ ‪68‬‬ ‫‪208‬‬
‫ולכאורה תמוה מאד למה לא הזכירה התוספתא ״ ת ר ו מ ת‬ ‫וכ׳׳ה ב ר ׳ ׳ מ פ י ״ ג מ ה ׳ מ ע ש ר ו ת ה י ״ ט ‪.‬‬
‫ו ה מ פ ר ש י ם ה ו ס י פ ו כן ע ״ פ ה י ר ו ש ל מ י ‪ ,‬א ב ל ״ ת ר ו מ ת מ ע ש ר ״ ל א נ ז כ ר ה ב ש ו ס נ ו ס ח ש ל‬ ‫מעשר״‪.‬‬
‫ו כ ב ר ה ר א י נ ו בכ״מ שאין להגיה מקוד א ח ד ע ״ פ מקור שני בשעה ש כ ל ה נ ו ס ח א ו ת‬ ‫התוספתא‪,‬‬
‫ה א ח ד הן ש ו ו ת ‪.‬‬ ‫במקור‬
‫ולפיכך ג״ל שהנוסח ש ל נ ו הוא בדווקא‪ ,‬וברייתא זו הולכת ע ל מה שנשנה ל מ ע ל ה ב ת ו פ פ ת א‬
‫מהם‬ ‫הפריש‬ ‫ו כ ל ה ד ב ר י ם ש נ מ נ ו ש ם א י נ ם נ א כ ל י ם א ל א לכהנים‪ 5»,‬ו מ ש ו ם ז ה א ם‬ ‫גרידא‪,‬‬
‫אבל מעשר שני‬ ‫ת ר ו מ ת מ ע ש ר א י ג ו מ ע ל ה ו א י ג ו מ ו ר י ד ‪ ,‬ש ה ד י ב ץ כ ך ו כ ץ כ ך א ס ו ר י ם לזרים‪.‬״•‬
‫ש י י ך ב כ ו ל ם ‪ :‬ב ת ש ל ו מ י ת ר ו מ ה ‪ ,‬ש צ ר י ך ל א ו כ ל ן ב י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ו ב ת ו ס פ ת ב כ ו ר י מ ש מ פ ק י ע מהן ד י ן‬
‫ואם הפריש מע״ש מ ל ח ם הפנים ומשתי הלחם נ ר א ה שצריך לפדותו‪ ,‬כ ד י ש ל א י ר א ה‬ ‫נכסי כ ק ‪« .‬‬
‫ואעפ״י ש א ץ פודין מע״ש בירושלים‪ ,‬דינו כמע״ש ש נ ט מ א ‪,‬‬ ‫כאילו מביא מנחות מחטי מ ע ״ ש ‪« .‬‬
‫ולא‬ ‫ומה לי נטמא שאינו יכול ל א ו כ ל ו בטהרה‪ ,‬ומה לי קדושת מנחות שמוכרח ל א ו כ ל ו חולץ‪.‬‬
‫עוד א ל א שמכיוון שאין פדייתו מ ת י ד ת ו להוציאו מ ח ק לירושלים )משום קדושת מנחות( א פ ש ר‬
‫כלל‪.‬׳•‬ ‫כאן איסור פ ד י ץ‬ ‫שאץ‬
‫ובירושלמי כ א ן ) פ ״ א ה״ג וקידושץ פ ״ ב ה״ח ם״ג ע״א( א מ ד ר ׳ יוסי ש ל ש י ט ת ר ׳ י ה ו ד ה‬
‫ו ל כ א ו ר ה ה ד ב ר תמוה‪ ,‬למאי נ פ ק א מינה‪ ,‬ש ה ר י כ ץ‬ ‫א ף בשיירי מנחות נוהג ד ץ הברייתא שלנו‪.‬‬
‫ולפיכך נ ר א ה שהכוונה היא ל ע נ י ץ ש א ם‬ ‫כ ך ובץ כ ך אינם נאכלים אלא לכהנים‪ ,‬ובעזרה דווקא‪.‬‬
‫הפריש מ ע ״ ש ש צ ר י ך םדיץ‪ ,‬וכמו שכתבנו‪•*.‬‬
‫בירושלמי )הנ״ל( פירשו שהברייתא שלנו הולכת ע ל משנתנו‪ ,‬ושם ש נ ו גם ה ל ק ו ח‬ ‫ברם‬
‫ב כ ס ף מעשר‪ ,‬ולפיכך הזכירו גם ת ר ו מ ת מעשר שאוסרת לזרים את הלקוח בכסף מעשר‪.‬‬
‫וכן‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫המרחץ‬ ‫כפת‬ ‫לנכץ‪:‬‬ ‫בכי״ע‬ ‫אבל‬ ‫בד‪.‬‬ ‫וכ״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫המרחץ‬ ‫בפת‬ ‫‪.72‬‬
‫ב כ פ ו ״ פ פ ״ ב ע מ ׳ ט״ז‪ :‬כ פ ת ה מ ר ח ץ פ ט ו ר ה מן ה ו ד א י ו כ ר ‪ ,‬כ פ ת ה מ ר ח ץ ע ש ב ‪ ,‬ש כ ן פ י ר ש ״ י ד ״ ל‬
‫ומכיץ שכיפת ה י ר ק‬ ‫ועיין ר ש ״ י ב ״ ק פ ״ ב ב ׳ ד ״ ה ג י נ ת ו ר ד ץ ‪.‬‬ ‫מ פ כ ת כ ר י ת ו ת ) ר א׳( כ פ ת ה י ר ק ‪.‬‬
‫ולפיכך נראה שגם כאן‬ ‫נ מ נ י ת בין סממני ה ק ט ו ר ת מ ו כ ח שהיא נ ו ת נ ת ר י ח ט ו ב והיא מ ץ בשמים‪.‬‬
‫וכנראה ש ה ש ק בטל לגמרי לגבי ה כ פ ה ‪,‬‬ ‫ב ש ק שפטמו בכפה‪ ,‬וסכין ב ו במרחץ‪,‬׳•‬ ‫מדבדיפ‬
‫וכאן עוםקימ בלוקח מ ע ״ ה שמן ש כ כ ר‬ ‫ו ד י נ ו כ י י ן ב ק י ל ו ר ש ה ו א פ ט ו ר מן ה ו ד א י ) ל ע י ל ה כ ״ ה ( ‪.‬‬
‫ש ק ל ע ש ו ת ו כ פ ה ש ל מרחץ‪.‬‬ ‫כ כ פ ת מרחץ‪ ,‬ולא‬ ‫פטמו‬
‫ודינו כ ש ק שנםרח ונפסל מ א כ י ל ת‬ ‫משקה‪.‬‬ ‫טומאת‬ ‫מטמא‬ ‫אין‬ ‫אף‬ ‫‪.73-7±‬‬
‫כלב‪.‬‬

‫•« עיין מ*ש ל ע י ל ב ב א ו ר מ ו ת ר ה ע ו מ ר ‪.‬‬

‫ש‬ ‫עי‬ ‫התופפתא‬ ‫את‬ ‫לפרש‬ ‫ובוודאי שקשה‬ ‫כאן‪,‬‬ ‫לירושלטי‬ ‫תורה‬ ‫טל‬ ‫בס׳‬ ‫«« ועיין ט״ש‬
‫ועיין מיש ל ה ל ן הע׳ ‪.61‬‬ ‫השיטה ה ת מ ו ה ה שהביא‪.‬‬
‫ו ב ס ׳ םשנה ראשונה ל ב כ ו ר י ם פינ מיי )דיה נ א כ ל ת >‬ ‫!• עיין מעיש פיא מיז ו ב כ ו ר י ם פ״נ םי״ב‪.‬‬
‫אבל דבריך‬ ‫ה ס י ק ש ת ו ס פ ת ב כ ו ר י ם נ א כ ל ת לזרים‪ ,‬ולפיז א ם הפריש ממנה ת ר ו מ ת מעשר נ א ס ר ת לזרים‪.‬‬
‫ו ת ו ס פ ת א זו ס ו ב ר ת כמשנתנו•‬ ‫שם אינם מ ו כ ר ח י ם כ ל ל ‪ ,‬ו מ ס ת ב ר ש ת ו ס פ ת ב כ ו ר י ם א ס ו ר ה לזרים מדרבנן‪.‬‬
‫כ א ן ש ב ת ר ו מ ת מעשר של ר מ א י אין חוםש )וחולקת ע ל סשנת מ ע י ל ה פ י ר מ״ב‪ ,‬עיין ב ב ל י ביט ניה כ ׳ ‪,‬‬
‫וירושלמי כאן פ י א ה״ב‪ ,‬כ י א ע״ד(‪ ,‬וממילא אין ה ב ד ל בין ח ר ו ס ת מעשר של ד מ א י וכין ת ו ס פ ת כ כ ו ר י ם '‬
‫ושתיהן א ס ו ר ו ת לזרים מדרבנן‪.‬‬
‫א‬ ‫היי‬ ‫ס״א‬ ‫ל ה ל ן שקלים‬ ‫ע י ר ; ועיין‬ ‫פיא היג‪ ,‬ניב‬ ‫סעיש‬ ‫ירוש׳‬ ‫מיה;‬ ‫‪re‬‬ ‫»• עיין מנחות‬
‫ובמקבילות‪.‬‬
‫א ב ל עיין‬ ‫עיין פיהימ ל ה ר י ם כ א ן פ״א ס י ב ‪.‬‬ ‫»• ו ב פ ר ט שאנו ע ו ס ק י ם כ א ן במעיש של דמאי‪.‬‬
‫במלאיש שם‪.‬‬
‫א י ן דין הברייתא נוהג בשירי מנחות‪ .‬ועיין במה״פ הינ ד״ה כולן‪.‬‬ ‫*« ו ל ר י א שם‬
‫«• ת ה ו א ח ד ממיני הבשמים של מ ר ח ץ שנזכרו ל ע י ל ב ר כ ו ת ס פ י ה ‪.‬‬
‫‪209‬‬ ‫דמיי פ״א‪-‬פ״ב עמי ‪68‬‬
‫וביארו‬ ‫וכ״ה בד ובר״ש פפ״א‪ ,‬וכ״ה במשנה םפ״א‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫םך‬ ‫שהגרדי‬ ‫שמן‬ ‫‪.74‬‬
‫ב י ר ו ש ל מ י ‪ :‬מ ה בין זה לזה? זה ע ל ג ב ג ו פ ו ב ט ל ) כ ל ו מ ר ו מ י כ ה כ ש ת י ה ( ‪ ,‬ו ז ה ע ל ג ב צ מ ר ה ו א ב ט ל ‪.‬‬
‫ב ר י ב מ ״ ץ ) פ פ ״ א ( ש ד י נ ו כ ל ו ק ח שמן ל ס ו ך ב ו א ת ה כ ל י ם ש פ ט ו ר מן ה ד מ א י ) כ מ פ ו ר ש‬ ‫ופירש‬
‫ועיין ר ״ מ פ י ״ ג מ ה ׳ מ ע ש ר ה ט ״ ז ‪.‬‬ ‫פ ״ א מ״ג(‪.‬‬ ‫במשנה‬
‫פירש בר״ש הנ״ל שמותר לתת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫נותנין‬ ‫שביעית‬ ‫של‬ ‫שמן‬ ‫לפיכך‬ ‫‪.75‬‬
‫מ מ נ ו ל ג ר ד י ‪ ,‬ש ה ר י שמן ש ל ש ב י ע י ת נ י ת ן ל מ י כ ת א ד פ ) ש ב י ע י ת פ ״ ח מ ״ ב ( ו ל א נ י ת ן ל פ י כ ת‬
‫כ ל י ם ) ש ם פ מ ״ ח ( ‪ .‬ועיין ב ר א ״ ש כ פ ו ף פ י ר ק י ן ‪ ,‬ו מ ״ ש ע ״ ז י ד י ד י ה ג ר ״ א ח פ ק י ן ז ״ ל ב כ ל כ ל ת ש ב י ע י ת ‪,‬‬
‫ו ה ר ״ מ ה ש מ י ט ה ל כ ה זו‪ ,‬ו ה ב י א ה ל ה ל כ ה ב פ י ׳ ה ד ״ ש ם י ר י ל י א ו ל ש ב י ע י ת‬ ‫עמ׳ תכ״ב‪ ,‬הע׳ ל״ב‪.‬‬
‫פ״ט קנ״ו רע״ג‪.‬‬

‫פ״ב‬
‫וכן ב ר ש ״ י ב כ ו ר ו ת ל ״ א דע״א‪:‬‬ ‫אנטוכיה‪.‬‬ ‫בחולת‬ ‫מותר‬ ‫במקומו‬ ‫אורז‬ ‫‪.1‬‬
‫שבתחילת‬ ‫ובד בטעות‪:‬‬ ‫בחלת אנטוכיא‪.‬‬ ‫במקומו מותר‬ ‫דמפכת דמאי פ ר ק האורז‬ ‫בתוספתא‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י ) ס ״ ב ה״א‪ ,‬כ ״ ב ע״ד(‪ :‬ת נ י ה א ו ר ז ש ב ח ו ל ת אנטוכיא מ ו ת ר במקומו‪ .‬ו כ נ ר א ה‬ ‫אנטכיא‪.‬‬
‫ו ב מ ש נ ת נ ו ) פ ״ ב מ ״ א ( שנינו‪ :‬ה א ו ר ז ש ב ח ו צ ה‬ ‫ש כ ן צ ״ ל ג ם ב ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ועיין ב ם ״ מ ב י ר ו ש ל מ י ש ם ‪.‬‬
‫ו ל פ י פ ש ו ט ו פ י ר ו ש ו ש מ ץ ה א ו ר ז ה ג ד ל ב ח ו ״ ל ס ט ו ר מן ה ד מ א י‬ ‫כ ל המשתמש ממנו ססור‪.‬‬ ‫לא‪p‬‬
‫חילת‬ ‫של‬ ‫שהאורז‬ ‫הברייתא‬ ‫הופיסה‬ ‫וע״ז‬ ‫בא״י‪*.‬‬ ‫ואפילו‬ ‫ממנו‪!,‬‬ ‫שמשתמשים‬ ‫מקום‬ ‫בכל‬
‫הדומה לאורז שבא״י אינו מ ו ת ר א ל א במקומו‪.‬‬ ‫אנטוכיאג‬
‫ובירושלמי‬ ‫וכ״ה ב ד ו ב כ י ״ ע ו ב כ פ ו ״ פ םי״א‪ ,‬עמ׳ רע״ט‪.‬‬ ‫בורו‪.‬‬ ‫עד‬ ‫הוא‬ ‫מותר‬ ‫‪.2‬‬
‫ובנוסח ר״ש םיריליאו‬ ‫ו ב ר ״ ש מ ע ת י ק מן ה י ר ו ש ל מ י ‪ :‬ע ד ב ו ר ו ‪,‬‬ ‫הנ״ל‪ :‬ע ד כ ד ץ )וכ״ה ב כ י ״ ר שמ(‪.‬‬
‫והבונה כאן‬ ‫‪.418‬‬ ‫ועיין מ ״ ש מ ה י ר ו ש ל מ י כ פ ש ו ט ו ע מ ׳‬ ‫י ר ו ש ׳ ה ו צ ׳ לונץ(‪ :‬ע ד ב י ר ו ת ‪.‬‬ ‫)לפי‬
‫א״י‬ ‫בפפרו‬ ‫הורוביץ‬ ‫מ״ש‬ ‫ועיין‬ ‫אמור‪.‬‬ ‫ואילך‬ ‫וממנו‬ ‫אנטוכיא‪,‬‬ ‫לחולת‬ ‫שבדרום‬ ‫למקום‬
‫ובירושלמי ש ם ממשיך‪ :‬ר ׳ יונה בעי וכמידתה ל כ ל רוח? ומכאן‬ ‫ו ש כ נ ו ת י ה ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,108‬ע ר ך ב ו ר ו ‪.‬‬
‫שבורו עצמה אינה בחילת אנטוכיא‪ ,‬ולסיכך שואל אם ר׳ א ל ע ז ר בר׳ יוסי מתיר ב כ ל המקומות‬
‫חילת אנטוכיא במדת המרחק ש ל חילת אנטוכיא מבורו‪.‬‬ ‫מסביב‬
‫חבר‬ ‫להיות‬ ‫אותו‬ ‫מקבלים‬ ‫דברים‬ ‫ארבעה‬ ‫עליו‬ ‫המקבל‬ ‫‪.3-2‬‬
‫דבש‪,‬‬ ‫לח‬ ‫הא‪p‬‬ ‫לעם‬ ‫מוכר‬ ‫אינו‬ ‫חבר‬ ‫להיות‬ ‫עליו‬ ‫המקבל‬ ‫מ״ג(‪:‬‬ ‫)פ״ב‬ ‫במשנתנו‬ ‫וכר‪.‬‬
‫על‬ ‫במשנה זו נאמנות‬ ‫ולא הזכירו‬ ‫וכר‪,‬‬ ‫ע״ה‬ ‫אצל‬ ‫ל ו ק ח מ מ נ ו לח‪ *,‬ו א י נ ו מ ת א ר ח‬ ‫ואינו‬
‫א ב ל התופפתא שנתה‬ ‫המעשרות‪ ,‬שהרי כ ב ר נשנו הלכות נאמנות ע ל המעשרות במ״ב לעיל שם‪.‬‬
‫ומתקבל הסברו ש ל ר ׳ יונה‬ ‫הלכות חברות ואח״כ הלכות נאמנות ע ל המעשרות‪.‬‬ ‫בתחילה‬
‫ב ר ״ ג ש י ש ה ב ד ל בין ה מ ש נ ה ו ה ת ו ם ס ת א ‪ ,‬ו ה י י נ ו ש ב מ ש נ ת נ ו נ מ נ ו מ נ ה ג י ה ח ב ר י ם א ח ר י ש כ ב ר ק ב ל ו‬
‫חברות‪ ,‬וכאן מנו א ת התנאים ש מ ק ב ל עליו ת ״ ח וע״ה לפני שמכניסים אותו לחבורה‬ ‫עליהם‬
‫ועיץ מ״ש להלן‪.‬‬ ‫ל ה ל ן ה״י(‪ ,‬ו נ א מ נ ו ת ע ל ה מ ע ש ר ו ת ה י א ב כ ל ל ה ת נ א י ם ‪.‬‬ ‫)עיץ‬

‫! עיין ל ע י ל פ״א הי״א‪ ,‬שר ‪ :33‬שהן משתמשין ביהודה‪.‬‬

‫» ועיין ב פ א ת השלחן סי׳ י״ה ס״ק ה' שהביא א ת הפירושים ה א ח ר י ם ‪.‬‬
‫» כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ק ע ת א נ ט ו כ י א ‪ £ 0 -‬ק ע ‪.KoiXrj 2‬‬
‫* כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ח דווקא‪ ,‬א ב ל יבש מותר‪ ,‬שאין מחזיקין ת ב ו א ה ופירות בטומאה‪ ,‬עיין ל ה ל ן עץ הוצ'‬
‫ואפילו ד ב ר י ם ש ד ר כ ם להיות מוכשרים ע״ה נאמן עליהם‪,‬‬ ‫צ ו ק ר מ נ ד ל פ״ד הי״א ומכשירין פ״נ ה״ז‪.‬‬
‫ועיין ירוש׳ בסוגיין ו ב ש ב ת פ״ב ה״ז‪ ,‬ה׳ ע״ב; ב ב ל י חגיגה כ״ב בי‪.‬‬ ‫כ מ פ ו ר ש במשנת מכשירין פ״ו מ״ג‪.‬‬
‫ועיין ב ס ׳ ה ק נ ה ה א ר ו ך ד ׳ ק א ר ע ץ עיא ע״נ ו א י ל ך ‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫דמיי פ״ב עמ ‪68‬‬ ‫‪210‬‬
‫ובספרי‬ ‫ר ש ״ י ב כ ו ר ו ת ל ׳ ב׳‪.‬‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫לעם‬ ‫ו מ ע ש ר ו ת‬ ‫תרומה‬ ‫יתן‬ ‫שלא‬ ‫‪.3‬‬
‫אף‬ ‫חבר‬ ‫אהק‬ ‫ה כ ק ‪ ,‬מה‬ ‫ונתתם ממנו א ת ת ר ו מ ת ה׳ לאהרן‬ ‫‪:(148‬‬ ‫)פי׳ ק כ ״ א ‪ ,‬עמ׳‬ ‫קרח‬
‫ו ל פ ״ ז א ף מ ע ש ר א י נ ו ניתן א ל א ל ח ב ר *‬ ‫מ כ א ן א מ ר ו אין נ ו ת נ י ן מ ת נ ו ת א ל א ל ח ב ר ‪.‬‬ ‫בניו חבדימ‪.‬‬
‫ולשיטת הראב״ד אף תרומה טמאה אינה ניתנת אלא לחבר‪.‬ל ומדבריו‬ ‫מ פ נ י ת ר ו מ ת מ ע ש ר שבו‪«.‬‬
‫וכל מי ש ל א קיבל‬ ‫ל מ ד נ ו ש ל א ו דווקא משום ה כ ש ר טומאה אתינן עלה‪ ,‬א ל א שהלכה היא במתנות‪.‬‬
‫ו ב מ ש נ ת נ ו כאן ה ש מ י ט ו ת נ א י ז ה מ פ נ י ש כ ב ר ק ב ל א ו ת ו ל פ נ י‬ ‫עליו הלכה זו אינו נ כ נ פ לחבורה‪.‬‬
‫ועיין להלן‪.‬‬ ‫לחבורה‪.‬‬ ‫שנכנס‬
‫ב ד וכן ב ר ש ״ י ה נ ״ ל ‪ :‬א צ ל ע פ ה א ר ץ ‪.‬‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫לעפ‬ ‫טהרות‬ ‫יעשה‬ ‫ושלא‬ ‫‪.4-3‬‬
‫והגי׳ ש ב כ י ״ ו ה י א‬ ‫וכן ב כ י ״ ע ‪ :‬ט ה ר ו ת י ו א צ ל ע ם הארץ‪.‬‬ ‫ב א ב ו ת דר״ן שנביא להלן‪.‬‬ ‫וכ״ה‬
‫מלהלן ד פ ״ ג )ולפנינו ע ד י ץ ל א הוחזק בחברות‪ ,‬ולא הגיע ל מ ד ר ג ת ה ח ב ר ש ע ו ש ה‬ ‫באשגדה‬
‫שלא‬ ‫וכאן החשש הוא‬ ‫ב ט ה ר ה ל ע ״ ה ‪ ,‬כ ד י ל ה פ ר י ש ח ל ה ב ט ה ר ה ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ר פ ״ ג ( ‪.‬‬ ‫חולץ‬
‫ו ל ה ל ן ע ״ ז פ׳׳ג ה״י‪ :‬ש א ץ כ ו פ ץ א ת ה ח ב ר ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ש ה ח ב ר ה א ש ת ע׳׳ה(‬ ‫יטמא א ת הטהרות‪.‬‬
‫ועיין מ׳׳ש ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫הא^‬ ‫טהרות על גב עם‬ ‫שיעשה‬
‫כלומר‪ ,‬שלא יטמא באכילת אוכלין טמאץ‪.‬‬ ‫בטהרה‪.‬‬ ‫חולין‬ ‫אוכל‬ ‫ושיהא‬ ‫‪.4‬‬
‫ו ב ד ״ מ ט ״ י מ ה ׳ מ ט מ א י מ ר ׳ מ ה״א‪ :‬ו מ ה הן ד ב ר י ח כ י ר ו ת ‪ ,‬ש י ק ב ל ע ל י ו ש י ה א ג ז ה ר ב ט ו מ א ו ת ש ל א‬
‫ובמשנתנו לא נמנו שני דברים הללו‪ ,‬מפני ש כ ב ר ק ב ל‬ ‫י ט מ א בהן‪ ,‬ו ב ט ה ר ו ת ש ל א י ט מ א א ו ת ם ‪.‬‬
‫ל פ נ י כן‪ ,‬ו ע י ץ ב פ ׳ מ ש נ ה ר א ש ו נ ה פ ״ ב מ ״ ג ד ״ ה ו א י נ ו ל ו ק ח ‪.‬‬ ‫אותם‬
‫ב כ י ״ ו ו ב ד נ מ צ א ר י ו ח ל פ נ י ב ב א זו‪ ,‬ל פ י ק‬ ‫נאמן‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫עליו‬ ‫המקבל‬ ‫‪.5-4‬‬
‫וברש״י בכורות הנ״ל‪ :‬ושיאכל‬ ‫א ב ל ב כ י ״ ע א ץ כאן שום ריוח‪.‬‬ ‫שמכאן ואילך היא ה ל כ ה חדשה‪.‬‬
‫נראה‬ ‫ולפ״ז‬ ‫לוקח‪.‬‬ ‫ואת שהוא‬ ‫מוכר‬ ‫שהוא‬ ‫ואת‬ ‫אוכל‬ ‫את שהוא‬ ‫ושיעשר‬ ‫בטהרה‬ ‫חולץ‬
‫ובאבות דר״ן‬ ‫וזהו תנאי רביעי ש ל ק ב ל ת חבירות‪.‬י‬ ‫ש צ ״ ל ל פ נ י נ ו ‪ :‬ו מ ק ב ל י ע ל י ו ל ה י ו ת נאמן‪.‬‬
‫פ מ ״ א )הוצ׳ ש כ ט ר ע מ ׳ ‪ (132‬ש נ י נ ו ) ל פ י כ י ״ ע ‪ ,‬ו כ ע ״ ז ג ם ב ה ג ה ת ת מ ת י ש ר י ם ( ‪ :‬כ ל ה מ ק ב ל ע ל י ו‬
‫דברים מקבלים אותו להיות חבר‪ ,‬אינו הולך לבית הקברות‪ ,‬ואינו מגדל בהמה דקה‬ ‫ארבעה‬
‫לכהן‬ ‫״ומעשר״(‬ ‫המלה‬ ‫חסרה‬ ‫)בתמת ישרים‬ ‫ומעשר‬ ‫תרומה‬ ‫ואינו נותן‬ ‫ר ״ י במ״ג(‪,‬‬ ‫)דעת‬
‫והגה ש ל ש ת ה ד ב ר י ם‬ ‫ה א ^ ואיגו עושה טהרות א צ ל עט הארץ‪ ,‬ו א ו כ ל ח ו ל ץ בטהרה‪.‬‬ ‫עט‬
‫הכניס‬ ‫לא‬ ‫זה‬ ‫שתגא‬ ‫וכגראה‬ ‫תנאים‪:‬‬ ‫שני‬ ‫עוד‬ ‫נוספו‬ ‫אבל‬ ‫בתוספתא‪,‬‬ ‫כמו‬ ‫הם‬ ‫האחרונים‬
‫ג י ד ו ל ב ה מ ה ד ק ה ל כ ל ל ה מ ג י ץ ‪ ,‬מ פ ג י ש ה ו א ס ו ג מ י ו ח ד ל ג מ ר י ‪ ,‬עיין ב מ ש ג ת ג ו פ ״ ב ם מ ״ ג ו ב מ פ ר ש י ם‬
‫ועיץ‬ ‫א ב ל ע צ ם המניץ א ר ב ע ה ד ב ר י ם היה מ ק ו ב ל ב ח ב ו ר ה )עיץ מגחות פ ״ ט מ״ב(‪.‬‬ ‫שם‪.‬‬
‫ל ה ל ן ע ״ ז פ ״ ג ם ה ״ י ‪ ,‬ב ב ל י ב ר כ ו ת מ ״ ז ב׳ ו מ ״ ש ב מ ס ו ר ת ה ת ו ס פ ת א ל ש ו ׳ ‪.4‬‬

‫פ י ם ק א מ מ ש ג ה ב ׳ פ ר ק ב׳‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אוכל‬ ‫שהוא‬ ‫את‬ ‫מעשר‬ ‫‪.5‬‬

‫־ עיין ל ה ל ן מעשרות פינ הי״ג ד י ה וכן בן לוי ומשיש‪.‬‬

‫« ועיין ל ה ל ן פיג ס ה י א וירושלמי כ א ן פ י ר סהיח‪ ,‬כ י ד ע״ב; ב ב ל י סנהדרין צ׳ בי; ח י ל ץ ק״ל ב ׳‬
‫)ובתוספי שם(; ר״מ פיו מה׳ תרומות ה־ב‪ ,‬ב כ י מ וברדב״ז שם‪ ,‬ובשרת שלו‪ ,‬לשונות הרימ‪ ,‬סי׳ רצ״נ‪ .‬ועיין‬
‫מ ה שהאריך ר ׳ חיים פ א ל א נ ׳ י ב ה ע ר ו ת י ו ל ש ר ת הרשב׳א ח״ה )שהוציא ל א ו ר ( סי׳ ר ל י ט ‪ ,‬נ״ז ע״ב ו א י ל ך ‪.‬‬
‫וע״פ שיטת ה ר א ב ״ ד נ״ל ל פ ר ש א ת ד ב ר י ה ת נ ח ו מ א )ריש‬ ‫ל עיין ב פ י ו מה׳ תרומות ה״ב הניל‪.‬‬
‫ולפנינו ב ט ע ו ת ‪:‬‬ ‫)כני׳ הרשב״ץ ל א ב ו ת פ י ר מי״נ‪.‬‬ ‫לשרוף‬ ‫ת ר ו מ ה ( ‪ :‬כ ל כ ה ן שאינו בן ת ו ר ה מ ו ת ר‬
‫ל א כ ו ל ( ת ר ו מ ה ע ל ק ב ר ו ‪ .‬ופירושו‪ ,‬מותר ל ו לישראל לשרוף א ת ה ת ר ו מ ה ה ט מ א ה )מבלי שיהנה מ מ נ ה (‬
‫ו ל א י מ ס ר ה ל ע ם ה א ר ץ ) ‪ .‬ע ל קברו" היא מ ל י צ ה ו ק ל ל ה ( ‪ .‬ועיין שםו״ר פל״ח‪ ,‬גי‪ .‬ועיין ב נ ס פ ח ל ס ו ף‬
‫משנת ח ל ה )כיימ‪ ,‬קויפפן‪ ,‬גליון פ ר מ ה ( ‪ ,‬וסיש ל ה ל ן ח ל ה פ״ב ס ו ף שו׳ ‪.36‬‬
‫י׳ והריו של ‪.‬ומקבל* נשתבשה להי״א )‪,‬המקבל"( ב ה ש פ ע ת המשנה‪ ,‬או ב ה ש פ ע ת ההי״א ש ב ס ו ף‬
‫‪.‬בטהרה'‪.‬‬ ‫המלה‬
‫ובירושלמי <פיב ה י ב ו ב מ ק ב י ל ו ת ( ‪ :‬תני הנאמן ע ל ה ט ה ר ו ח‬ ‫» ועיין ב ת ו ס פ ׳ ר י י ד נ ד ה נ״א סעיא‪.‬‬
‫ועיין במשנת ב כ ו ר ו ת ס פ י ד ‪.‬‬ ‫נאמן ע ל המעשרות‪.‬‬
‫‪211‬‬ ‫דמיי פ״ב עמי ‪69‬‬
‫במשנה ה נ ״ ל חמדות מלים אלו‪ ,‬וסתם ר ב י כ ר ׳ מאיר‪.‬‬ ‫מאיר‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫‪ .6‬ד ב ר י‬
‫אומר המתארח וכר‪ .‬והר״מ‬ ‫יהודה‬ ‫ר׳‬ ‫במשנה‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ה מ ת א ר ח‬ ‫או׳‬ ‫וחכמימ‬
‫התומפתא‬ ‫של‬ ‫חכמים‬ ‫דעת‬ ‫ששנתה‬ ‫משנתנו‬ ‫על‬ ‫וממך‬ ‫כר״מ‬ ‫פמק‬ ‫ה״א(‬ ‫מעשר‬ ‫מה׳‬ ‫)ס״י‬
‫תקי״ז‪.‬‬ ‫עמ׳‬ ‫רסל״ו‬ ‫כסו״ס‬ ‫ועיין‬ ‫יחיד‪.‬‬ ‫בשם‬
‫ובכי״ע‪ :‬ע ל עצמו אינו נ א ק ‪,‬‬ ‫ו צ ״ ל ‪ :‬עלני[‪,‬‬ ‫בד‪ :‬י ה א נ א מ ן ע ל ‪.‬‬ ‫עלי‪.‬‬ ‫נאמן‬ ‫‪ .7‬י ה א‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש להלן‪.‬‬ ‫ועיץ ה ל ש ץ במשנה‪.‬‬ ‫נאק‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫עלי‬
‫)צ״ל‪ :‬א׳‬ ‫אלו‬ ‫וכן בד‪:‬‬ ‫בכי״ע‪ :‬א מ ד ו ל ו מימיהמ וכר‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מימיהם‬ ‫לו‬ ‫א מ ׳‬
‫ובכי״ו בטעות‪ :‬אמ׳ להם‬ ‫ל ו ‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן מ ״ ד ש ר ‪ 55‬ו ב ש נ ו ״ מ ש מ ( כ ל ו מ ר ה ח כ מ י ם א מ ר ו ל ר ״ מ ‪.‬‬
‫ח ה מתאימ למשנתנו‪ ,‬שהחכמים ש ל‬ ‫ובירושלמי פ ״ ב ה״ב‪ :‬תני א ״ ר יודה מימיהם ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ה מ ר ׳ יהודה‪.‬‬ ‫התופפתא‬
‫אצל‬ ‫זה‬ ‫אוכלין‬ ‫מלהיות‬ ‫נמנעו‬ ‫לא‬ ‫בתים‬ ‫בעלי‬ ‫של‬ ‫מימיהם‬ ‫‪.8-7‬‬
‫א‪ .‬שאעם״י שלא נ מ נ ע מ ל א כ ו ל‬ ‫תשובת ר ׳ יהודה יכולה ל ה ת פ ר ש בשתי פנים‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ז ה‬
‫א צ ל ב ע ה ״ ב ע ״ ה ‪ ,‬מ ״ מ ל א ה פ ס י ד א ת נ א מ נ ו ת ו ‪ ,‬ש ה ר י א נ ו ר ו א י ם ש ה ע ו ש י ם כן ז ה י ר י ם ל ת ק ן א ת‬
‫ה״ג‪.‬‬ ‫כמפורש להלן‬ ‫הכל‪,‬‬ ‫על‬ ‫נחשד‬ ‫לא‬ ‫אחד‬ ‫בדבר‬ ‫שנחשד‬ ‫ומי‬ ‫בתיהם‪,‬‬ ‫בתוך‬ ‫פירותיהם‬
‫ב‪ .‬ש מ כ י ץ ש א נ ו ר ו א י ם שהעושים כן מ ת ק נ י ם א ת מידותיהם ב ת ו ך בתיהם‪ ,‬ה ר י מוכח ש א ף ע ל‬
‫עיץ להלן פ״ג ה״ז‪ ,‬וירושלמי ם״ז ה״א‪,‬‬ ‫ל א נחשדו‪ ,‬והם מתקנים מה שהם אוכלים‪,‬‬ ‫עצמם‬
‫רע״ב‪.‬‬ ‫כ״ו‬
‫ו ב י ר ו ש ׳ פ ״ ב ה נ ״ ל ‪ :‬ת נ י א מ ר ר ׳ י ו ד ה מימיהן ש ל ב ע ל י ב ת י ם ל א נ מ נ ע ו ל ה י ו ת מ ת א ר ח ץ‬
‫א ״ ר יונה ח ב י ר ץ‬ ‫א צ ל ב ע ל י ב ת י ם ח ב י ר י ה ם ‪ ,‬א ע פ ״ כ נ ו ה ג ץ ה י ו ב מ י ד ו ת י ה ן מ ת ו ק נ ץ ל ת ו ך בתיהן‪.‬‬
‫אינן חשודין ל א ל א כ ו ל ו ל א ל ה א כ י ל ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ש ו ב ת ר ׳ יהודה היא ש ה מ ק ב ל ע ל י ו ח כ י ר ו ת א י נ ו‬
‫אוכל‬ ‫שהוא‬ ‫מה‬ ‫שתיקן‬ ‫תולים‬ ‫ע״ה אנו‬ ‫אצל‬ ‫מתארח‬ ‫הוא‬ ‫אם‬ ‫וממילא‬ ‫אף לאכול‪,‬‬ ‫חשוד‬
‫ר ׳ יוסי א ו מ ר חבירין ח ש ו ד ץ ל א כ ל ואינן חשודין ל ה א כ י ל )כלומר‪ ,‬ר ׳ יהודה‬ ‫וכמ״ש לעיל(‪.‬‬
‫ו ה ר י כ ל עניין ה נ א מ נ ו ת‬ ‫הוכיח ממנהג ב ע ״ ב שאעס״י שהוא נחשד ל א כ ו ל מ״מ אינו חשוד להאכיל‪.‬‬
‫עיין‬ ‫הוא חשש שמא י כ ש י ל אחרים‪ ,‬ואם נחשד ל א כ ו ל ‪ ,‬ע ד י ץ ל א יצא ידי נאמנותו לאחרים‪.‬‬
‫כ י צ ד יהא נאמן ע ל ש ל א ח ר י ם‬ ‫א מ ר ו ל ו ע ל ע צ מ ו אינו נאמן‪.‬‬ ‫מ ת נ י ת א ס ל י ג א ע ל ר ׳ יוסי‪.‬‬ ‫להלן(‪.‬‬
‫החכמים‬ ‫טענת‬ ‫את‬ ‫מסלקת‬ ‫תשובתו‬ ‫אין‬ ‫הרי‬ ‫יהודה‬ ‫ר׳‬ ‫בדברי‬ ‫יומי‬ ‫ר׳‬ ‫לסירוש‬ ‫)כלומר‪,‬‬
‫הואיל ו א ף ר ׳ יהודה מודה שהוא חשוד לאכול‪ ,‬כ י צ ד נאמן ע ל אחרים‪ ,‬והרי ק י ״ ל‬ ‫במשנתנו‪,‬‬
‫מיליהץ דרבנץ מםייעץ ע ל‬ ‫) מ ש נ ת ב כ ו ר ו ת ם ס ״ ד ( ‪ :‬כ ל ה ח ש ו ד ע ל ה ד ב ר ל א ד נ ו ו ל א מעידו(‪<.‬״‬
‫ר ׳ י ו ס י ‪ ,‬ד א ״ ר ח נ י נ א ד ׳ י ם א ב ש ם ד ׳ יוחנן ל א א מ ר ד ׳ י ו ד ה א ל א ב ס ו ף ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש כ ב ר ה ו ח ז ק‬
‫כשמקבל עליו‬ ‫א ב ל בתחילה )כלומר‪,‬‬ ‫ל א הסםיד א ת נאמנותו כשהתארח א צ ל ע״ה(‬ ‫לנאמן‪,‬‬
‫אין ת י מ ר‬ ‫א ו ף ר ׳ יודה מודי )כלומר‪ ,‬ש צ ר י ך ל ק ב ל עליו ש ל א יתארח א צ ל ע״ה(‪.‬‬ ‫בתחילה(‬
‫ח ב י ר י ם אין ח ש ו ד י ן ל א ל ו כ ל ו ל א ל ה א כ י ל ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ר ׳ י ה ו ד ה ה ו כ י ח מ מ נ ה ג ב ע ״ ב ש ח ז ק ת ם מ ת ק נ י ם‬
‫ת ח ז ה הירושלמי‪ :‬דתני )להלן ה״ה(‬ ‫מה שהם אוכלים(? מה ב ץ בתחילה מה ב ץ במוף‪.‬‬ ‫אף‬
‫‪ p n‬מ ד ב ר א ח ד אין מ ק ב ל ץ א ו ת ו ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ו ו ק א מ י ש ה ו ח ז ק‬ ‫עליו להיות נאמן‬ ‫המקבל‬
‫לקבל‬ ‫צריך‬ ‫חכירות‬ ‫לקבל‬ ‫כשבא‬ ‫אבל‬ ‫אוכל‪,‬‬ ‫מה שהוא‬ ‫מתקן‬ ‫שהוא‬ ‫תולים‬ ‫אנו‬ ‫בחברות‬
‫הכל‪ ,‬ואם ל א ו א ץ מ ק ב ל ץ אותו‪.‬‬ ‫את‬

‫בירושלמי הנ״ל‪ :‬החשוד ע ל ד ב ר אחד חשוד‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עליו‬ ‫שקבל‬ ‫הארץ‬ ‫‪.9‬עם‬
‫ועיץ בם׳ המסתח לרבינו נסים עירובין ם״ט‬ ‫ו ב ב ב ל י ) ב כ ו ר ו ת ל׳ ב׳( כלסנינו‪.‬‬ ‫ע ל הכל‪.‬‬ ‫הוא‬
‫א ׳ )מ׳ ע ״ א מן ה ס פ ר ( ; ת ו פ פ ׳ ב כ ו ר ו ת ל ״ א א ׳ ד ״ ה ו כ ו ל ן ‪.‬‬

‫‪ !0‬ואעפ״י שרי יהודה ס ו ב ר )עיין ל ה ל ן שוי ‪ 10‬ומשיש( שהחשוד ע ל ד ב ר א ח ד אינו חשוד א ל א‬

‫ע ל אותו ד ב ר ב ל ב ד ‪ ,‬ב ר ם כ א ן ה ר י הוא חשוד ע ל אותו ד ב ר ‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫דמיי פ״ב עמ ‪69‬‬ ‫‪212‬‬

‫אבל בירושלמי הנ״ל‪:‬‬ ‫וכ״ה בבכורות הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫חשוד‬ ‫אין‬ ‫אומ׳‬ ‫וחכמים‬ ‫‪.10‬‬
‫והר״מ )ס״י‬ ‫ד׳ יודה א ו מ ר אינו חשוד ו כ ר ‪ .‬ו ע י ץ מ״ש ל ע י ל ש ר ‪ 7‬ד״ה אמ׳ ל ו וד״ה מימיהם‪.‬‬
‫א ב ל ל ע י ל ב ה ״ ב )עיין מ ״ ש ל ע י ל ש ר ‪ 6‬ד ״ ה ו ח כ מ י ם (‬ ‫מה׳ מטמאי מ ר ׳ מ ה״ם( פסק כאן כחכמים‪.‬‬
‫ולאו מטעם שהחשוד ל ד ב ר אחד נחשד ע ל כולן‪ ,‬א ל א מפני שאם ע ל ע צ מ ו אינו נ א ק ‪,‬‬ ‫פסק כר״מ‪.‬‬
‫כ י צ ד י ה א נ א מ ן ע ל א ח ר י ם ‪ ,‬עיין מ ״ ש ל ע י ל ה ע ׳ ‪.10‬‬
‫א ב ל ב כ י ״ ע ‪ :‬גוי ש ק י ב ל‬ ‫וכ״ה ב ד ובבבלי בכורות הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עליו‬ ‫שקבל‬ ‫גר‬ ‫‪.11‬‬
‫גוי‪11‬‬ ‫ו כ ר ‪ .‬וכן בתוספ׳ ב כ ו ר ו ת ל ״ א א׳ )בשפ התוספתא(‪ :‬ג ר ש ק ב ל עליו ד ב ר י חבידו׳ כ ר‬
‫בשטמ״ק ש ם‬ ‫ועיין‬ ‫ו כ נ ר א ה ש י ש כאן כ פ י ל ו ת מ ל מ ע ל ה ש ם ‪.‬‬ ‫עליו דברי תורה כר‪.‬‬ ‫שקבל‬
‫שקבל‬ ‫א ף מן ה ב ב ל י ב ה ׳ ב כ ו ר ו ת ל ה ר מ ב ״ ן ) פ ״ ד ‪ ,‬ק י ״ ז ע ״ ב ( ‪ :‬ו ג ו י‬ ‫מעתיק‬ ‫וכן‬ ‫י״ג‪.‬‬ ‫אות‬
‫עליו וכר‪.‬‬
‫וק‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כולה‬ ‫התורה‬ ‫כל‬ ‫על‬ ‫אפי׳‬ ‫אחד‬ ‫דבר‬ ‫על‬ ‫ונחשד‬ ‫‪.12-11‬‬
‫שם‪:‬‬ ‫וצ״ל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כ ל התורה כולה‬ ‫‪...‬‬ ‫אפילו‬ ‫ובכי״ע‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כולה‬ ‫התורה‬ ‫על‬ ‫אפילו‬ ‫בד‪:‬‬
‫שקבל‬ ‫וגר‬ ‫א ו ת ד׳(‪:‬‬ ‫)לפי שטמ״ק‬ ‫בבכורות הנ״ל‬ ‫ו כ ר ‪ .‬וכן‬ ‫התודה‬ ‫כל‬ ‫ננחשד על[‬ ‫אפילו‬
‫עליו דברי ת ו ר ה ונחשד ל ד ב ר אחד‪ ,‬ואפי׳ ח ש ת ל כ ל התורה כולה הרי הוא כ י ש ר א ל מ ו מ ר ‪.‬‬
‫ובה׳‬ ‫ובכי״מ שם‪ :‬ה ג ר ש ק ב ל עליו ד ב ר י תורה‪ ,‬אפי׳ נ ח ש ד ל כ ל התורה כ ו ל ה ה ר י הוא כישר׳‪.‬‬
‫התורה‬ ‫לכל‬ ‫ע ל י ו ד ב ר י ח ו ר ה ונחשד ל ד ב ר א׳‪ ,‬ואפי׳‬ ‫להרמב״ן הג״ל‪ :‬וגוי ש ק ב ל‬ ‫בכורות‬
‫ד‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ע‬
‫גד‬ ‫וכץ‬ ‫״‬ ‫‪P‬‬ ‫שמבדילים‬ ‫לפנינו‪,‬‬ ‫גפ‬ ‫הפירוש‬ ‫וכן‬ ‫כישראל‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫הרי‬ ‫כולה‬
‫שנחשד‪ :‬ע״ה שנחשד מסולק מחבירות‪ ,‬א ב ל ג ר שנחשד‪ ,‬ואפי׳ נחשד ע ל כ ל התורה כולה‪ ,‬א ץ‬
‫הוא מסולק מיהדותו‪ ,‬והרי הוא כ י ש ר א ל משומד‪ ,‬וקידושיו קידושץ‪ ,‬כמו ש מ פ ר ש ב ב כ ו ר ו ת ש ם ‪,‬‬
‫ב׳‪.‬‬ ‫מ״ז‬ ‫יבמות‬ ‫ועיין‬
‫ת‬ ‫להיו‬ ‫בירושלמי )מ״ב ה״ב(‪ :‬ה מ ק ב ל ע ל י ו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עליו‬ ‫שקבל‬ ‫הארץ‬ ‫עם‬ ‫‪.12‬‬
‫וכר‪.‬‬ ‫חכירות‬ ‫דברי‬ ‫לקבל‬ ‫הבא‬ ‫הנ״ל‪:‬‬ ‫ובבבלי‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫מקבלץ‬ ‫אץ‬ ‫מדבר אחד‬ ‫חק‬ ‫נאק‬
‫הבא‬ ‫דע״ה‬ ‫ובתוספי דדמאי איתני ב ת ר ההיא‬ ‫ר ׳ א ל ח נ ן ) ע ״ ז ז ׳ א ׳ ד ״ ה וכולן(‪:‬‬ ‫ובתוספי‬
‫ועיין ר ״ מ פ ״ י מ ה ׳ מ ט מ א י מ ו ״ מ ה ״ כ ‪.‬‬ ‫ל ק ב ל ע ל י ו ו כ ו ׳ ) ־ ו כ ו ל ן ( ש ח ז ר ו בהן ) ל ה ל ן ה ״ ט ( ו כ ר ‪.‬‬
‫בבא זו נשמטה בכי״ו ע״י הדומות וישנה ב כ י ״ ע ו ב ד ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עליו‬ ‫שקיבל‬ ‫גר‬ ‫‪.13‬‬
‫וכן ב ת ו ״ כ ק ד ו ש י ם פ ר ק ח ׳ ה ״ ג ) צ ״ א ע ״ א ( ‪ :‬מ י ק א מ ר ו ג ר ש ק י ב ל ע ל י ו א ת כ ל ד ב ר י ה ת ו ר ה‬
‫ובמיוחם ל ה ר ״ ש ש ם )פ״א ע״ב(‪ :‬מכאן א מ ר ו בתוספתא דדמאי ומייתי לה בם׳ ע ד כ מ ה‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ובתנחומא ויקרא ) ה ו צ ׳‬ ‫ולפנינו ב ג מ ר א שם‪ :‬ג ר ש ב א ל ק ב ל ד ב ר י ת ו ד ה ו כ ר ‪.‬‬ ‫) ב כ ו ר ו ת ל ׳ ב׳(‪.‬‬
‫ח ק מ ד ב ר א ח ד אין מ ק ב ל ץ א ו ת ו‬ ‫ב ו ב ר ם י ׳ גי(‪ :‬א מ ר ר ׳ י ו פ י ״ ג ד ש ק י ב ל ע ל י ו ד ב ר י ת ו ר ה‬
‫עוד א ל א דקדוק אחד מדקדוקי תורה או מדקדוקי סופרים‪.‬‬ ‫ולא‬
‫וככי״ע‬ ‫וכ״ה בד ובתו״כ הנ״ל‪.‬‬ ‫פופרים‪.‬‬ ‫מדקדוקי‬ ‫קטן‬ ‫דבר‬ ‫אפי׳‬ ‫‪.15‬‬
‫ק התו״כ‪ .‬ו ב ב ב ל י‬ ‫א פ י ל ו ד ב ר א ח ד מ ד י ק ד ו ק י פ ו פ ר י מ ו כ ״ ה ב מ כ י ל ת א ד ר ש ב ״ י ‪ ,‬וכן מ ע ת י ק ב י ל ק ו ט‬
‫ב כ ו ר ו ת הנ״ל‪ :‬אפי׳ דקדוק אחד מ ד ב ר י ) ב ש ט מ ״ ק ‪ :‬מדקדוקי‪ ,‬וכ״ה ברש״י( סופרים‪ .‬ועיץ ב ת נ ח ו מ א‬
‫־‬ ‫ו ב ב ל י י ב מ ו ת מ ״ ז ב׳‪ :‬ו מ ו ד י ע י ם א ו ת ו מ ק צ ת מ צ ו ת ק ל ו ת ו כ ר ‪ ,‬א ס י ר ל ן ת ח ו פ ש ב ת ו כ ו ‪/‬‬ ‫הנ״ל‪.‬‬
‫ועיץ בד״מ פי״ד מה׳ א י ס ו ר י‬ ‫ועיץ בחי׳ אגדות ל מ ה ר ש ״ א ש ם ובהגהות מהד״ץ חיות במקומו‪.‬‬
‫ביאה ה״ב‪.‬‬

‫א‬ ‫ל ״‬ ‫רש״י שם‬ ‫ב כ ו ר ו ת הנ״ל בשינוי ס ד ר )לוי לפני כ ק ( ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עליו‬ ‫שקבל‬ ‫כהן‬
‫ועיץ במקבילות שנביא ל ה ל ן ‪,‬‬ ‫ר ע ״ א ד ״ ה ו כ ו ל ן ‪ ,‬ד ״ מ ד י ש ה ׳ ב כ ו ר י ם ‪ ,‬מ ד ר ש ת נ א י ם ע מ ׳ ‪.108‬‬
‫סה״י‪.‬‬ ‫ס״ב‬ ‫חלה‬ ‫להלן‬ ‫מ״ש‬ ‫ועיין‬

‫ו ב ר י ח תקנו‪ :‬גר‪.‬‬ ‫״ כ י ה ב ד פ ו ס י ם ראשונים‪.‬‬

‫ג! עיין ה נ י ר ס א ב ת נ ח ו ס א שנדפס מ כ ב ר ‪ ,‬שם סי׳ בי‪.‬‬
‫‪213‬‬ ‫דמיי פ״ב עמ׳ ‪70-69‬‬
‫ב פ פ ר י מוף ק ר ח פי׳ קכ״ב‪ :‬מיכן א מ ר ו בן ל ד‬ ‫ע ל י ו וכר‪.‬‬ ‫שקבל‬ ‫לוי‬ ‫‪ .16‬ב ן‬
‫וברבינו ה ל ל ש ם )נ׳ ע״ד(‪:‬‬ ‫ש ק ב ל עליו כ ל עבודת ל ד ה ח ק מ ד ב ר א ח ד א ץ ל ו ח ל ק בלויה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיץ בתו״כ שנציץ להלן ור״מ רפ״ג מ ה‬ ‫ב ת ו ס פ ת ׳ ד מ א י פ ר ק ב ׳ בן ל ו י ש ק ב ל נ ו ( ו כ ׳ ‪.‬‬ ‫מכאן‪.‬‬
‫כ ל י המקדש‪.‬‬
‫כ״ז‬ ‫נשנה‬ ‫הנ״ל‬ ‫ובבבלי‬ ‫בתר׳כ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫וכלולות‬ ‫ליציקות‬ ‫מניין‬ ‫‪.19-18‬‬
‫ב ש ם ר ׳ שמעץ‪ ,‬והוא חולק )לסי התלמוד שמ( ע ל המשנה שמ שמוכרת שיציקה ובלילה כ ש ר ה‬
‫ב ז ר ‪ .‬ו ב מ ק ב י ל ו ת מ ו פ י ף כאן‪ :‬ו ה ם ת י ת ו ת ו ה מ ל י ח ו ת ‪ ,‬ו ע י ץ ב ש ט מ ״ ק מ נ ח ו ת י ״ ח ב ׳ א ו ת ג‪ •/‬כ ׳ א ׳‬
‫א ו ת א׳ן ב ד י ט ב ״ א קידושין ל ״ ו א ׳ מ ד ״ ה מ ת נ י ת ץ ‪.‬‬
‫ובכי״ע חמרה המלה‬ ‫וכ״ה ב ד ובמקבילות‪.‬‬ ‫וההזאות‪.‬‬ ‫והקבלות‬ ‫המליקות‬ ‫‪.19‬‬
‫וברש״י ח ו ל ץ )קל״ג רע״א(‪ :‬ההזאות היא זריקות ד מ הנזרקין במזבח‪,‬‬ ‫בט״ם‪.‬‬ ‫״המליקות״‬
‫ו כ ו ו נ ת ר ש ״ י ע ל הניתזין ‪p r a‬‬ ‫ב ץ הניתזין ב פ נ י ם ע ל ה ס ר ו כ ת ו ע ל מ ז ב ח ה ז ה ב ‪ ,‬ב ץ הניתזין בחוץ‪.‬‬
‫ואולי‬ ‫ב ש א ר ק ר ב נ ו ת ח ו ץ מ ש ל מ י ם ‪ ,‬ש כ ב ר ה ז כ י ר ב ר י ש א ‪ ,‬עיין ב ש ט מ ״ ק מ נ ח ו ת י ״ ח ב ׳ א ו ת ב ‪/‬‬
‫ב‪»/‬‬ ‫ה כ ו ו נ ה כ א ן ל ה ז א ת בן ע ו ף ‪ ,‬כ מ ו ב מ ש נ ת ק ד ו ש ץ פ ״ א מ ״ ח ‪ ,‬ו כ פ י ר ו ש ה ב ב ל י ש ם ל ״ ו‬
‫ו א י נ ם מ ד ב ר י ם כ א ן ב ה ז א ו ת ה פ נ י מ י ו ת ש ק ר ק ב כ ה ״ ג ) ע י ץ ב ב ל י קידושין ש ם ( ‪ ,‬ו א י נ ן ש י י כ ו ת‬
‫״זריקות‬ ‫בכלל‬ ‫למעלה‬ ‫נכללו‬ ‫שכבר‬ ‫החיצץ‪,‬‬ ‫בהזאות ע ל מזבח‬ ‫ל ק ב ל ת כהן הדיוט‪ ,‬ו ל א‬
‫דם״‪.‬‬
‫וכנראה‬ ‫עיין מ פ ר י ז ו ט א ק ר ח ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,293‬ו ב ה ע ר ה ‪ 25‬ש ם ‪.‬‬ ‫עגלה‪.‬‬ ‫ועריפת‬ ‫‪.20‬‬
‫ומניינא דבבלי ל א ו דוקא‪ ,‬ע י ץ בתופפ׳ מנחות י״ח ב׳ ד״ה‬ ‫ש ל א נשנו כאן כ ל הדברים‪,‬‬
‫מניץ‪.‬‬
‫ל ע י ל )שו׳ ‪(19-18‬‬ ‫שהבאנו‬ ‫המקבילים‬ ‫המקורות‬ ‫מן‬ ‫ש מ ע ו ן וכר‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫‪ .21‬א מ ׳‬
‫אנו למדים ש א ף הרישא ר ׳ שמעץ‪.‬‬
‫ב מ ד ר ש ת נ א י ם ל ד ב ר י ם ) ע מ ׳ ‪ :(108‬כ י ב ו ב ח ר ה ׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ה׳‬ ‫בחר‬ ‫בו‬ ‫‪ .23‬כ י‬
‫ב ז ק שהוא מ ק ב ל עליו כ ל עמקי כהונה א ת נותן ל ו )כלומ׳‪ ,‬ראשית דגנך וכר(‪,‬‬ ‫אלקיך‪.‬‬
‫ואם אינו מקבל עליו וכר‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב ד ו ב י ל ק ו ט ה מ כ י ר י מ ל א כ י ע מ ׳ ‪.15‬‬ ‫ש י ר ו ת וכר‪.‬‬ ‫עליו‬ ‫המקבל‬ ‫‪ .24‬כ ל‬
‫ובכי״ע‪ :‬עליו ל ש ר ת ו כ ר ‪.‬‬
‫אבלבכי״עובמכירי‬ ‫וכ״הבד‪.‬‬ ‫משלי‪.‬‬ ‫נוטלין‬ ‫ואין‬ ‫נוטלין‬ ‫‪ .26‬מ ש ל ה ן ה ן‬
‫והכוונה‬ ‫מ ש ל כהן המקריב‪.‬‬ ‫ד פ ה פירש בחשק שלמה‪ :‬משלו‪.‬‬ ‫משלו‪.‬‬ ‫הנ״ל‪ :‬ואץ נוטלץ‬
‫קבלת העבודה בכלל‪ ,‬ולא ש כ ר ההקרבה‬ ‫היא שהכל הוא מ ש ל הקב״ה‪ ,‬וחלקם הוא ש כ ר‬
‫ו ל ה ל ן מ נ ח ו ת פ ״ ז ה ״ ט ‪ :‬בזמן ש י ש ר א ל‬ ‫ש ל אותה מנחה‪ ,‬ואינם נוטלים כלום מ ש ל כהן המקריב‪.‬‬
‫ל פ נ י המקום‪ ,‬מ ה נ א מ ר ב ה ם א ת ק ר ב נ י לחמי )במדבר כ ״ ח ב׳(‪ ,‬כבנים ש מ ת פ ר נ ס י ם‬ ‫ברצץ‬
‫מאביהם‪ ,‬כלומר‪ ,‬כ ל מה שמקבלים מ ש ל הקב״ה מקבלים‪ ,‬וממילא כ ל מה שנותנים לכזץ מ ש ל ו‬
‫נ ו ת נ י ם לו‪.‬‬
‫ובמכירי‪ :‬ד ם ג ו ר דלתים ו ל א תאירו מזבחי חנם‪.‬‬ ‫וכ״ה בד‪.‬‬ ‫ד ל ת י ם וגר‪.‬‬ ‫‪ .27‬ו י ם ג ר‬
‫ו ל פ ״ ז א ץ הכהן עושה ש ו ם ד ב ר ב ח נ ם )אסילו ד ב ר ש א ץ ב נ י א ד ם נ מ נ ע י ם ל ע ש ו ת ם בחנם(‪ ,‬ו מ ק ב ל‬
‫ועיץ בתו״כ צו פט״ז‬ ‫א ת חלקו ב ע ד ההקרבה ש ל אותה מנחה‪ ,‬ושאר הכהנים אוכלים משלו‪.‬‬
‫ה״י‪ ,‬מ׳ ע ״ א הנ״ל‪.‬‬

‫במשנה שם ה ו א ‪ :‬והמליקות ו ה ק ב ל ו ת וההזאות‪ .‬וכ״ה ב ר ו ב הנוסחאות‪ ,‬וכן מ ו כ ח‬ ‫‪3‬נ ה ס ד ר הנכון‬

‫נם במשנת סגילה ספ״ב‪ ,‬תו״כ שפיני פ״א ה״ח‪ ,‬מ״ו ע״ד ועור‪ .‬ונוסח המשניות‬ ‫מסוגיית ה ב ב ל י ‪ .‬ועיין‬
‫וההזאות והקבלות״ ה ו א תיקון ע״מ ה ב ב ל י ‪ ,‬כ ד י ל ה ס מ י ך הזאה ל מ ל י ק ה ‪ ,‬ששתיהן‬ ‫)בקידושין( ‪ .‬ו ה מ ל י ק ו ת‬
‫אינה שייכת ב ב ן עוף‪ ,‬עיין רש״י מ נ ח ו ת ב' סע״ב‪.‬‬ ‫ב ב ן עוף‪ ,‬א ב ל ק ב ל ה‬
 ‫דמיי פ״ב עמ׳ ‪70‬‬ ‫‪214‬‬
‫ובר״ח וברי״ף‬ ‫ב ב ל י ע ״ ז ז׳ א׳; ב כ ו ר ו ת ל ״ א א׳‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בהן‬ ‫שחזרו‬ ‫‪ .28‬ו כ ו ל ן‬
‫וע״פ מסורת עתיקה‬ ‫וכר‪.‬״‬ ‫שחזרו א ץ מקבלין אותם‬ ‫הפושעים‬ ‫כל‬ ‫ת״ר‬ ‫שם‪:‬‬ ‫ע״ז‬
‫והראה‬ ‫בו‪,‬‬ ‫חזר‬ ‫בבכורות‬ ‫אבל‬ ‫ה א ‪ p‬קאי‪.‬‬ ‫אגזלנין ועמי‬ ‫פ י ר ש ״ י שם‪ :‬וכולן שחזרו‪.‬‬ ‫זו‬
‫לסודם‪,‬‬ ‫שחזרו‬ ‫ע״ה‬ ‫על‬ ‫הולכיפ‬ ‫שהדבריפ‬ ‫העניין‬ ‫מהמשך‬ ‫מוכח‬ ‫וכאן‬ ‫שלנו‪,‬‬ ‫לתוספתא‬
‫וכן ה ו כ י ח ו מן ה ת ו פ פ ת א ב ת ו ס פ ׳ ב כ ו ר ו ת ש ם ד ״ ה ו כ ו ל ן ‪ ,‬ב ת ו ס פ ׳‬ ‫ורוצימ ל ק ב ל ח ב ר ו ת מחדש‪.‬‬
‫ר י ״ ד ע ״ ז מ ה ד ו ״ ק ז׳ א ׳ ו ב ת ו ס פ י ר ׳ א ל ח נ ן ש פ ‪ .‬וכן פ י ר ש ו כ מ ה מן ה ר א ש ו נ י ם ג ע י ץ ד י ט ב ״ א ‪,‬‬
‫ע״פ‬ ‫ובמיוחפ לרבינו ג ר ש פ בכורות פ י ר ש‬ ‫מאירי ועוד( מבלי להזכיר א ת התוספתא‪.‬‬ ‫ר״ן‬
‫הברייתות בבבלי בכורות שם‪.‬‬ ‫המשך‬
‫בפרהסיא‬ ‫הראשונים הנ״ל פירשו שאם חזרו לםורן‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בפרהסיא‬ ‫חזרו‬ ‫‪.29‬‬
‫ה ר י א ץ ל ח ש ו ש ש מ א צ ב ו ע ץ הן‪ ,‬ר ש ל ה א מ י ן ל ה ם א ם ח ז ר ו ב ת ש ו ב ה ‪ ,‬א ב ל א ם ח ז ר ו ל ס ו ד ם‬
‫ובבבלי‬ ‫ובפרהסיא נהגו כחברים‪ ,‬א ץ מ ק ב ל ץ אותם‪ ,‬מפני ש א ץ אמונה בצבועים‪.‬‬ ‫במטמוניות‪,‬‬
‫מקבלץ‬ ‫אץ‬ ‫בפרהפיא‬ ‫אותן‬ ‫מקבלץ‬ ‫במטמוניות‬ ‫דבריהם‬ ‫עשו‬ ‫דאמרי‬ ‫איכא‬ ‫מוסיף‪:‬‬ ‫שם‬
‫שחזרו‬ ‫לפני‬ ‫במטמוניות‬ ‫אפילו‬ ‫בחכירות‬ ‫התנהגו‬ ‫שאם‬ ‫הנ״ל‪,‬‬ ‫הראשונים‬ ‫ופירשו‬ ‫אותן‪.‬״‬
‫וקשה מאד ל פ ר ש שעשו דבריהם כוונתו‪:‬‬ ‫למורן‪ ,‬ו כ ב ר נ ש ת ר ש ו בחכירות‪ ,‬מ ק ב ל ץ אותם ו כ ר ‪.‬‬
‫ה ת נ ה ג ו ב ח כ י ר ו ת ‪ .‬ו מ ד ב ר י ד ש ״ י ו ה מ י ו ח ס ל ר ״ ג ב ב כ ו ר ו ת ש ם מ ו כ ח ש פ י ר ש ו ש ח ז ר ו בהן ב מ ט מ ו נ י ו ת‬
‫ולפי האיכא ד א מ ר י‬ ‫ועשו ד ב ר י ה ם במטמוניות הוא היינו הך‪ ,‬כ ל ו מ ר שהתנהגו כ ע ״ ה במטמוניות‪.‬‬
‫המסורת היא להפך‪ ,‬שאם חזרו לסודן במממוניות‪ ,‬והודיעו בעצמם שחזרו לםורן‪ ,‬מ ק ב ל י ם א ו ת ם‬
‫ב ח ז ר ה ‪ ,‬א ב ל א ם ע ש ו ד ב ר י ה ם ה מ כ ו ע ר י ם ב פ ר ה פ י א ‪ ,‬ו ל א מ פ י ה ם א נ ו חיים‪ ,‬אין מ ק ב ל י ם א ו ת ם ‪.‬‬
‫צ״ל‪ :‬א ו מ ר ץ ) ב מ ל ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כך‬ ‫בין‬ ‫מדין‬ ‫או׳‬ ‫קרחא‬ ‫בן‬ ‫יהושע‬ ‫ור׳‬ ‫‪.30‬‬
‫א ״ ר יוחנן ה ל כ ת א‬ ‫עיטוש••‬ ‫ו ב ב ב ל י שם‪ :‬א מ ר ר ׳ י צ ח ק א י ש כ פ ר‬ ‫בין כ ך ו כ ר ‪.‬‬ ‫אחת(‬
‫ו כ ן פ ס ק ה ר ״ מ ב ם פ ״ ג מה׳ ת ש ו ב ה ‪ .‬״‬ ‫הזוג‪.‬‬ ‫כאותו‬
‫ובכי״ע‬ ‫ב ב ל י ב כ ו ר ו ת ל ׳ בי‪ ,‬כ ג י ׳ כ י ״ ו ו ד ) ב ע ר ך ( ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עליו‬ ‫לקבל‬ ‫‪ .31‬ה ב א‬

‫משובש‪.‬‬
‫ובד נשמט‬ ‫וכ״ה בכי״ע‪.‬‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫מקבלין‬ ‫לעולם‬ ‫אומר‬ ‫שמעון‬ ‫ד׳‬ ‫‪.33‬‬
‫ובה׳ ב כ ו ר ו ת ל ה ר מ ב ״ ן‬ ‫ו ב ב ב ל י ה נ ״ ל ‪ :‬ר ׳ ש מ ע ץ בן י ו ח י א ו מ ר ב ץ כ ך ו כ ץ כ ך מ ק ב ל ץ ו כ ר ‪.‬‬ ‫כ״ז‪.‬‬
‫והםגנץ חשוד מאד בעיני‪,‬‬ ‫אומר וכר‪.‬‬ ‫רשב״י‬ ‫ק י ״ ז ע ״ ב ‪ :‬ר ״ ש בן י ה ו ד ה מ ש ו ם‬ ‫פ״ד‬
‫ועיץ הפירוש‬ ‫ש ב כ ל מ ק ו ם ה ם ג ג ץ הוא‪ :‬ר ״ ש בן י ה ו ד ה ב ש ם ר ״ ש ) ב ל י ש ם א ב י ו ( ‪.‬‬ ‫מפני‬
‫להלן‪.‬‬
‫דברי‬ ‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬א פ י ל ו ל א גהג מ ק ו ד ם ב צ י נ ע א ב כ ל‬ ‫והולכין‪.‬‬ ‫אותו‬ ‫ומלמדין‬
‫ו ב ב ב ל י ה נ ״ ל גורס‪ :‬מ ק ב ל ץ א ו ת ו ו ה ו א‬ ‫מקבלין אותו מיד ומלמדין אותו והולכץ‪.‬‬ ‫חכירות‬
‫וכן התחיל צ ו ק ר מ נ ד ל ב ה ל כ ה‬ ‫ו ב כ י ״ ע נ מ צ א ריוח ב ץ ״אותו״ ו כ ץ ״והולכין״‪.‬‬ ‫ל מ ד כ ד ר כ ו והולך‪.‬‬
‫‪p‬‬ ‫א ב ל ה נ כ ץ כ ל פ נ י נ ו ‪ ,‬וכן פ י ר ש ב ח ״ ד ‪ ,‬וכן י ו צ א ב ר ו ר‬ ‫חדשה‪ :‬והולכין ומקבלין ל כ נ ס י ם ו כ ר ‪.‬‬
‫וכן ב י ר ו ש ל מ י ש נ צ ץ ל ה ל ץ ‪.‬‬ ‫ה נ ״ ל עיי״ש‪.‬‬ ‫הבבלי‬
‫וכן ב ב ב ל י ב כ ו ר ו ת ל ׳ ב ׳ ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מקבלין‬ ‫כך‬ ‫ואחר‬ ‫לכנפים‬ ‫ומקבלין‬ ‫‪.34‬‬
‫ה״כ‪.‬‬ ‫וכן פ ס ק ה ד ״ מ ב פ ״ י מ ה ׳ מ ו ״ מ‬ ‫מקבלץ לכנפים‪ ,‬ואח״כ מקבלץ לטהרות וכר‪.‬‬ ‫ת״ר‬

‫«! וכן פירש ברייתא זו גם ה ר י ם בספ״ג מה׳ תשובה‪.‬‬

‫«! בה״נ ר י ב ‪ ,‬עמ׳ ‪ ,585‬גורס שם‪ :‬ר ׳ א ל ע ז ר ור׳ שמעון א מ ר י עשו דבריהן‪ .‬וברי״ף ע׳ז ל א ה ע ת י ק‬
‫ועיין ב ר י ח שפ‪.‬‬ ‫א ת ה ו ס פ ת האיכא דאמרי‪.‬‬
‫והוא ר׳ י צ ח ק ע ט ו ש י א ‪,‬‬ ‫וכיה בהיג דיו‪ ,‬ק כ י ג עיא‪ ,‬ריב‪ ,‬עמ׳ ‪.885‬‬ ‫•! ט י ׳ ה ר י ח והרייף ב ע ץ שם‪.‬‬
‫עיין מיש בהירושלםי כפשוטו‪ ,‬עט׳ ‪.258‬‬ ‫שנזכר כ מ ה פ ע מ י ם בירושלמי‪.‬‬
‫ל פ י פירושו בברייתא‪ ,‬עיין מיש ל ע י ל הע׳ ‪.14‬‬ ‫״‬
 ‫‪,‬‬
‫‪215‬‬ ‫דמיי פ״ב עמ ‪71-70‬‬
‫ואשר למירוש המלה ״כנפימ״ יש בידינו מסורת עתיקה )המיוחם לר״ג בכורות ל׳ ב ‪ /‬ערוך ערך‬
‫כנף א׳ שציין גם לתוםמתא שלנו‪ ,‬ד״מ הנ״ל( שכוונתה נטילת ידימ‪ ,‬כלומר ידים טהורות‪.‬‬
‫ונ״ל שרמזו בזה להלכה שכל הכנסים )כלומר‪ ,‬כל הנעשה מכנסי עוף( טהורות‪.‬״ ולסיכך‬
‫אמרו )ירושלמי נזיר ס״ד םה״י‪ ,‬נ״ה ע״ג(‪ :‬תודת הנזיר בין שיש לו כ נ ס י ם בין שאץ לו‬
‫כ נ ם י ם )במקבילה בבבלי שם מ״ו ב׳‪ :‬כסיס‪ .‬עיין עה״ש ערך כנף א׳(‪ .‬והטעם הוא שבמקדש‬
‫‪,‬‬
‫ובקדשים אנן קיימין‪ ,‬ובידימ טהורות עמיקינן‪ .‬וצדקו החכמים )עיץ עה״ש ערך כנף א (‬
‫‪,‬‬
‫ששערו שבעל כנסים סירושו בעל ידים טהורות‪ ,‬והסירוש שבבבלי שבת מ״ט א אינו‬
‫אלא טעם אגדתי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובירושלמי ס״ב ה״ג שנינו)לסי גי כי״ר וכי״ם(‪ :‬תני מקריביף! לכנסים ואחר כך מלמדין‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫לטהרות‪ .‬אמר ר יצחק בר׳ אלעזר כנסים מדסות‪ .‬טהרות היסטות‪ .‬ר מנא אמר כנסים מדסות‬
‫‪,‬‬
‫המטות‪ .‬טהרות מעשרות‪.‬״־ וכן שנינו בירושלמי )שבת ס״ז ה״ב‪ ,‬ט ע״ד(‪ :‬תולדות ה ש ‪p‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אי זהו‪ .‬ר יודה בשם ר תנחום מדמות‪ .‬מהו מדמות? מגעות‪ 2!.‬אב הטומאה מטמא את הכל‪.‬‬
‫תלד הטומאה אינו מטמא אלא אוכלין ומשקץ וכלי חרם‪ 22.‬וכן הסירוש אף לםנינו‪ .‬ור״י בר׳‬
‫אלעזר מבאר שכנסים הן מדסות‪ ,‬כלומר צריך לקבל עליו נטילת ידים אם יגע במדסות‪ ,‬והיינו‬
‫במגעות שנגעו באב הטומאה‪ ,‬וכשיטת החכמים במשנת ידים ס״ג מ״א‪ .‬ובתוםסתא ידים ס״ב ה״ט‪:‬‬
‫אלו סוםלין לידים אוכל ראשץ ו ה מ ד ס ו ת והמשקץ‪ 23,‬ואחרי שקבל עליו לכנסים מקבלין‬
‫אותו לטהרות‪ ,‬כלומר להיםטות‪ ,‬והיינו ההיםטות שנשנו כזבים ס״ג מ״ב‪ ,‬שאמרו עליהן‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫וכולן טהורין לבני הכנסת‪ .‬וסירש״י )נדה ז׳ א (‪ :‬לבני הכנסת‪ .‬אוכלין חוליהן בטהרה‪ ,‬שאץ‬
‫זה הימט גמור וכוי‪ 24.‬וכנראה שהחברים החמירו יותר מבני הכנסת‪ ,‬וטהור לבני הכנסת‬
‫טמא לחברים‪.‬‬
‫ור׳ מנא חולק על ר״י בר׳ אלעזר‪ ,‬וסובר שאף היםםות בכלל כנסים הן‪ ,‬והמקבל‬
‫לכנסים מקבל גם להיםטות‪ ,‬אבל טהרות סירושו טהרת מעשרות‪ ,‬עיין חגיגה ס״ב מ״ו ובירושלמי‬
‫ובבבלי שם‪ .‬ולמי כ״ז מובנת יפה הבבא שלהלן‪.‬‬
‫‪ . 3 5 - 3 4‬א י נ י מ ק ב ל ע ל י א ל א ל כ נ ס י ם ב ל ב ד וכר‪ .‬שהרי בין לסירוש‬
‫ד״י בר׳ אלעזר ובין לסירוש ר׳ מנא הנ״ל בעניין כנםים‪ ,‬כבר קבל עליו לאכול חולץ בטהרת‬
‫חולץ‪ .‬והשאר אינן אלא חומרות יתירות‪ .‬ועיץ להלן חגיגה פ״ג םה״ב‪.‬‬
‫‪ .35‬ק ב ל ע ל י ו ל מ ה ר ו ת וכר‪ .‬לדברי ר״י בר׳ אלעזר הנ״ל פירושו שקיבל עליו‬
‫להחמיר בהיםטות הקלות של הזב‪ ,‬אבל לא קבל עליו להחמיר בתולדות ה ש ^ ולדברי‬
‫‪,‬‬
‫ר מנא פירושו שקבל עליו לאכול חולין בסהרת מעשרות‪ ,‬אבל לא קבל עליו היםטות‬
‫הקלות‪.‬‬
‫‪ .36‬ע ד מ ת י מ ק ב ל י ן וכר‪ .‬בכורות ל׳ ב׳‪ .‬ועיי״ש במיוחמ לר״ג וברש״י‪.‬‬
‫ובר״מ ם״י מה׳ מו״מ ה״ב‪ :‬כשמקבלין אותו חוששין לו כל שלשים יום עד שילמד ויהיה‬
‫רגיל בטהרות וכר‪ .‬ומכאן שסירש שאינו נעשה חבר גמור אלא אחרי נםיץ של זמן‬
‫ידוע‪.‬‬

‫»» כלים פייז מייד; תוםפתא שם ב״מ פ״ז ה״ה‪ .‬וכחכמים שחולקים על ר' יוחנן בן נורי‪.‬‬
‫»» עיין ם״ש על ‪.‬קרב״ ^‪ Journal of Biblical Literature‬כרך ע״א )‪ ,(1952‬עמי ‪,202‬‬
‫ובהערה ‪ 37‬שם‪.‬‬
‫‪ 2°‬ובפי׳ הירושלמי אני מקבל בעיקרו את פירוש הרז״פ במקומו‪ ,‬בשינויים ובהוספות משלי‪.‬‬
‫!‪ 2‬עיין בבלי נדה ד' בי‪.‬‬
‫‪ 22‬עיין ידים פ״נ סמ״א‪.‬‬
‫‪ 23‬ועיין מ״ש בתס״ר שם ח״ד‪ ,‬עמ׳ ‪.134‬‬
‫‪ 24‬ועיין היטב בירושלמי חנינה פ״ב ה״ז‪ ,‬ע״ח עינ‪ ,‬ובר״ש טהרות פ״ז מ״ה‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ב עמ׳ ‪71‬‬ ‫‪216‬‬
‫כלומר‪ ,‬אחרי ל׳ יום ש ל נסיון מאמינים ל ו ב ט ה ר ת‬ ‫ש ל ש י ם י ו ם וכר‪.‬‬ ‫ד‪.3‬למשקין‬
‫משקץ שטומאתן קלה )רש״י בכורות(‪.‬‬ ‫•‬
‫םפ״ב‬ ‫כ מ ש נ ח חגיגה‬ ‫כ ל ו מ ר להחזיק כסותו כחבר‪,‬‬ ‫חדש‪.‬‬ ‫ע ש ר‬ ‫שנים‬ ‫ל כ ס ו ת‬
‫י״כ‬ ‫אחרי נםיץ ש ל‬ ‫והנה ל כ ל הדעות אינו נעשה ח ב ר גמור ל ב ״ ש א ל א‬ ‫הנ״ל(‪.‬‬ ‫)רש״י‬
‫חדש‪.‬‬
‫בראשונה‬ ‫נ מ צ א נ ו למדים ש ע ״ ה ש ב א ל ק ב ל דברי ח ב ר ו ת איגו מ ת ק ב ל ב ב ״ א ל ח ב ר גמור‪.‬‬
‫צריך להתנהג בחברות מ ח ק לחבורה )לעיל ה״י(‪ ,‬אח״כ מ ק ב ל ץ אותו ל כ נ ס י ם ואח״כ ל ט ה ר ו ת‬
‫וחבר‬ ‫ואחרי שכבר קבלו אותו אינו נעשה ח ב ר למשקץ א ל א לאחד ל ׳ יום‪,‬‬ ‫הי״א(‪.‬‬ ‫)לעיל‬
‫לחבורת‬ ‫כ״ז מזכיר לנו א ת הסדר ש ל הקבלה‬ ‫לשיטת ב״ש‪.‬‬ ‫ל א ח ר י ״ ב חודש‪,‬‬ ‫גמור אלא‬
‫ה א י ס י י ם כ פ י ה מ ת ו א ר א צ ל י ו ס ף ה כ ה ן ב מ ל ח מ ו ת ) ס פ ר ב ׳ פ ״ ו ס י ׳ ז ׳ ם ״ ק ‪ 137‬ו א י ל ך ( ‪ .‬ל פ י ד ב ר י ו‬
‫שיטת‬ ‫ואילך( היו האיסיים מחמירים מ א ד בחבריהם שחזרו לםורם‪ ,‬מ ע ץ‬ ‫) ש ם ס י ׳ ח ‪143 /‬‬
‫ה״ט‪.‬״‬ ‫ד״מ לעיל‬
‫ב ב כ ו ר ו ת ל ׳ ב׳‪ :‬״ א ח ד ז ה‬ ‫יום‪.‬‬ ‫ל ש ל ש י ם‬ ‫וזה‬ ‫זה‬ ‫או׳‬ ‫ה ל ל‬ ‫ובית‬ ‫‪.38-37‬‬
‫ואחד זה לשנים ע ש ר חודש‪ .‬א ״ כ הוה ל י ה מקולי ב ״ ש ומחומרי ב״ה? א ל א אימא ב ״ ה א ו מ ר י ם‬
‫א ח ד זה ואחד זה לשלשים יום״‪ .‬ובתוספתא ב כ ל הנוסחאות כ ת י ק ק הבבלי‪.‬‬
‫ובץ השורות‬ ‫ובכי״ע‪ :‬אפילו ח כ ם ו כ ר ‪.‬‬ ‫וכ״ה בד‪.‬‬ ‫ח כ ם וכר‪.‬‬ ‫ת ל מ י ד‬ ‫‪.38‬אפי׳‬
‫ובירושלמי פ ״ ב ה״ג‪ :‬ת נ י‬ ‫ת ל ו י ) כ נ ר א ה ב כ ת ״ י ה פ ו פ ר עצמו(‪ :‬ת ל מ י ד ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ר י ת ל מ י ד ח כ ם ‪.‬‬
‫ומ״ש‬ ‫הנ״ל‪,‬‬ ‫בבבלי‬ ‫ועיץ‬ ‫חבר‪,‬״ אפילו תלמיד חכפ‪.‬‬ ‫אפילו‬ ‫ל ק ב ל עליו‪,‬‬ ‫צריך‬ ‫כ ל הבא‬
‫ל ה ל ן ש ר ‪.41‬‬
‫שישכ‬ ‫בירושלמי הנ״ל‪ :‬ח כ ם‬ ‫וכן‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בישיבה‬ ‫היושב‬ ‫ח כ ם‬ ‫‪ .3&-38‬א ב ל‬
‫ונסמך‪.‬״‬ ‫ופירושו חכם שנתמנה‬ ‫ר ו ש ב בישיבה ו כ ר ‪.‬‬ ‫ובבבלי‪ :‬זקן‬ ‫בישיבה‪.‬‬
‫אכל‬ ‫וכ״ה בד ובבבלי הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לקבל‬ ‫צריך‬ ‫אין‬ ‫ח כ ם‬ ‫ת ל מ י ד‬ ‫‪ .40‬א ף‬
‫ולפי מסורת הבבלי מוסר ל נ ו א ב א שאול ה ל כ ה‬ ‫ובירושלמי ח ס ר מ א מ ר א ב א שאול‪.‬‬ ‫בכי״ע‬
‫עתיקה‪ ,‬א ב ל אח״כ משחרב ב י ת המקדש התחילו לנהוג סלסול ש ל א להאמץ אפילו ל ת ל מ י ד ח כ ם ‪.‬‬
‫ו ע י ץ ד ״ מ פ ״ י מ ה ׳ מ ט מ א י מ ו ״ מ ה״ג‪.‬‬
‫שאול‬ ‫שלאבא‬ ‫משמע‬ ‫הלשץ‬ ‫מרהיטת‬ ‫בפניו‪.‬‬ ‫מקבלין‬ ‫אחרים‬ ‫‪ .41—40‬א ף‬
‫ושמא הפירוש הוא שאעם״י שהוא ב ע צ מ ו ל א ק כ ל מ ״ מ ה ו א מ ו ח ז ק‬ ‫בפניו ביחידות‪.‬‬ ‫מקבלים‬
‫ועיין ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫בצרוף שני חברים אחרים‪.‬‬ ‫ומקבל אחרים‬ ‫בחברות‬
‫ב ב כ ו ר ו ת ל ׳ ב׳‪ :‬ה ב א ל ק ב ל ד ב ר י ח כ י ר ו ת צ ד י ך‬ ‫ח ב ו ד ה וכר‪.‬‬ ‫בפני‬ ‫המקבל‬ ‫‪.41‬‬
‫ובירושלמי‬ ‫וכן גרם הבבלי ש ם גם בתוספתא ל ע י ל דהי״ג‪.‬‬ ‫ל ק ב ל ב פ ג י ש ל ש ה חברים** ו כ ר ‪.‬‬
‫ובבבלי ע ״ ז ) ס ״ ד ב׳>‪.‬‬ ‫כאן ה״ג‪ :‬ת נ י ה ו א נ ע נ ה ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ כ נ ע ( ל ח ב ו ר ה ‪ .‬ו ל א נ ז כ ר ו ג׳ ח ב ר י ם ‪ .‬״‬

‫‪01‬‬
‫<‬
‫‪2‬‬ ‫*» ועיין מיש ע ל ת ק נ ו ת אנשי ה כ ת שנמצאו ב מ ע ר ת יריחו ב מ א מ ר י הגיל ) ל ע י ל ה ע י » ג > ‪ ,‬ע ט ׳‬
‫ואילך‪.‬‬
‫אכל‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח ב ר שמותר ל ה ת א ר ח א צ ל ו ‪ ,‬א ב ל אינו נאסן ל ר ב י ם ‪ ,‬עיין ירושלמי שם ה ״ ב ‪:‬‬
‫ב ר ב י ם אינו נאמן ע ד שיקבל ע ל י ו ב ר ב י ם ‪ .‬וכן שם פ י ה היא‪ ,‬כ י ד ע״ג‪.‬‬
‫ובירושלמי ב כ ו ר י ס‬ ‫״ עיין יומא ע י ח א׳ וטוש ב ק ר י ת ס פ ר ש מ י ‪ ,‬עמ׳ ‪ ,331‬ו ב ת ס י ר ח י ב ‪ ,‬עמי ‪.184‬‬
‫י ש י ב ה שלך ל א יהא א ל א ע ל א ד מ ת ך ‪.‬‬ ‫<ם"ג הינ‪ ,‬ס י ה ע*‪ :(1‬שאין מםנין זקנים ב ח ו צ ה ל א ר ץ וכוי‪ ,‬כ ל‬
‫ובמעשה ר ו ק ח שם ת מ ה ל מ ה ש ע ה ה ר י ם א ת לשונ^‬ ‫״ וכן פ ס ק ה ר י מ בפיי מ ה ׳ מטמאי ט ר ם היה‪.‬‬
‫ב ר ב י ם ‪ .‬א ב ל ה ד ב ר י ם פשוטים‪ ,‬ש ה ר י‬ ‫ב ר פ י י ם ה ׳ םעשרות ש כ ת ב ‪ :‬ו צ ר י ך ש י ק ב ל ע ל י ו ד ב ר י ם אילו‬
‫אין כ א ן ה ב ד ל בעניין א ל א שינוי לשון נרידא‪ ,‬ובה׳ מעשרות ה ע ת י ק ר ב ע ו א ת לשון הירושלמי <ע״ן ל ע י ל‬
‫ה ע ׳ ‪ (26‬ה מ ד ב ר ב ק ב ל ה למעשרות‪ ,‬וכאן ה ע ת י ק א ח לשון ה ב ר י י ת א ה מ ד ב ר ת ב ק ב ל ה ל ט ה ר ו ת ‪.‬‬
‫»* עיין ל ע י ל ה ע ר ה ‪.28‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪217‬‬ ‫דמיי פ״ב עמ ‪71‬‬
‫ונראה‬ ‫ת ״ ר איזהו ג ר ת ו ש ב ‪ ,‬כ ל ש ק י ב ל ע ל י ו ב פ נ י ג׳ ח ב ר י ם ש ל א ל ע ב ו ד ע ״ ז ד ב ר י ד ״ מ ו כ ר ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ש ה ק ב ל ה ש ל פ נ י נ ו מ ע ץ נ ד ר ו ש ב ו ע ה ה י א ‪ ,‬עיין ב ב ל י נ ד ר י ם ח ׳ א ‪ /‬ד ״ מ ם ״ א מ ה נ ד ר י ם ה כ ״ ט ‪,‬‬
‫ובריטב״א ש פ בפוגיץ‪.‬‬
‫ו ב ר ״ מ פ ״ י מ ה ׳ מ ט מ א י מ ו ״ מ ה״ה‪:‬‬ ‫ח פ ר בבבלי הנ״ל‪.‬‬ ‫בפניו‪.‬‬ ‫מקב לין‬ ‫‪ .42‬א ל א‬
‫ו ב נ י ו ו ב נ י ב י ת ו אינן צ ר י כ י ן ל ק ב ל ב פ נ י ש ל ש ה ‪ ,‬מ פ נ י ש ה ו א מ ל מ ק ו מ ר ג י ל ן ב ד ר ך ט ה ר ה ‪ .‬ו ב י ר ו ש ל מ י‬
‫ה נ ״ ל ‪ :‬״ ו ב נ י ו ו ב נ י ב י ת ו נ ע נ ץ ל ו ‪ .‬א י ת תביי ת נ י ה ו א ו ב נ י ו ו ב נ י ב י ת ו נ ע נ ץ ל ח ב ו ר ה ‪ .‬ו ל א פ ל י ג ‪.‬‬
‫ולם״ז מדברים כאן בע״ה ש מ ק ב ל חכירות‬ ‫כאן ב ט פ ו ל ץ לאביהן‪ ,‬וכאן כשאינן ט פ ו ל ץ לאביהן״‪.‬‬
‫ועיין‬ ‫חברות‪.‬‬ ‫אח״כ‬ ‫לקבל‬ ‫צריך‬ ‫אינו‬ ‫לחבר‬ ‫נולד ל ו בן‬ ‫אבל אם‬ ‫משפחתו‪.‬‬ ‫יחד עם‬
‫להלן‪.‬‬
‫שקלקל‬ ‫חבר‬ ‫דומה‬ ‫אין‬ ‫אומ׳‬ ‫גמליאל‬ ‫בן‬ ‫שמעון‬ ‫‪ .43-42‬ר ב ן‬
‫‪,‬‬
‫דומה‬ ‫שאין‬ ‫ו כ ״ ה ב כ ל ה נ ו פ ח א ו ת ש ל ה ת ו פ פ ת א ‪ .‬ו כ ן ב ר ש ״ י ב כ ו ר ו ת ) ל ב׳(‪ :‬ו ב ת ו ס פ ת א‬ ‫וכר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י ח מ ר מ א מ ר רשב״ג‪ 30.‬ו ב ה ב כ ו ר ו ת ל ה ר מ ב ״ ן ) פ ״ ד ‪ ,‬ק י ״ ז ע ״ ב (‬ ‫חבר שקלקל וכר‪.‬‬
‫מ ע ת י ק מן ה ב ב ל י ש ם ‪ :‬ר ש ב ״ ג א ו מ ר א ף ב נ י ו ו ב ״ ב צ ר י כ י ם ל ק ב ל ב פ נ י ג׳ ח ב י ר י ם ‪ ,‬ש א י נ ו ד ו מ ה‬
‫ולפנינו בבבלי‪ :‬ר ׳ ש מ ע ץ בן ג מ ל י א ל א ו מ ר א ף בניו ובני ביתו‬ ‫ח ב ר שקלקל לבן ח ב ר שקלקל‪.‬‬
‫ש ק י ב ל ‪ .‬ולםום‬ ‫ש ק י ב ל לבן חבר‬ ‫צ ר י כ ץ ל ק ב ל בפני שלשה חברים‪ ,‬לפי שאינו דומה ח ב ר‬
‫משמע כ ל ש ץ ר א ש ץ שברש״י ש ה כ ל הוא מדברי רשב״ג‪ ,‬ואינו דומה ח ב ר ש מ ק ב ל‬ ‫רהיטא‬
‫עצמו לבן ח ב ר שמקבל מחמת אביו‪ ,‬ולפיכך מוטב שיקבל מחמת עצמו במני שלשה‪.‬‬ ‫מחמת‬
‫וכן‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬צ ר י ך ל ס ר ש א ף ל ס י ה ג י ר ם א ש ל פ נ י נ ו ‪ ,‬ו מ י ד ו ש ה ש א י נ ו ד ו מ ה ח ב ר ש ק ל ק ל ש ה ת נ ו‬
‫ולסיכך‬ ‫ת נ א י ם בחזרתו נעיץ ל ע י ל ה״ט(‪ ,‬לבן ח ב ר ש ק ל ק ל שדינו כ מ ת ק ב ל מחדש א ם ח ז ר בו‪.‬‬
‫וצ״ע‪.‬‬ ‫מ ו ט ב ש א ף בן ח ב ר י ק ב ל מ ע צ מ ו ב ס נ י ג ‪ /‬כ ד י ש י ז ה ר ש ל א י ק ל ק ל ‪.‬‬
‫ר י ב מ ״ ץ ו ר ״ ש ס ״ ב ממ״גן ם ׳ ה ק נ ה ה א ר ו ך ‪ ,‬ד ׳ ק א ר ע ץ ‪ ,‬ע ״ א ע ״ ג ‪,‬‬ ‫ח ב ר וכר‪.‬‬ ‫‪ .43‬ב ן‬
‫וע״ד‪ ,‬ע ״ ב ע״ב‪ ,‬עיי״ש ד ב ר י ם תמוהימ מאד‪.‬‬
‫ובכי״ע בטעות‪ :‬א ץ א ב י אמו‬ ‫וכ״ה בראשונים הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫חושש‬ ‫אביו‬ ‫‪ .44‬א י ן‬
‫חושש‪.‬‬
‫ולהלן‬ ‫*טהרות״ הוא כינוי ו ל ש ץ נקיה לטומאות‪.‬‬ ‫ב ט ה ר ו ת וכר‪.‬‬ ‫מאכילו‬ ‫שמא‬
‫ס ״ ג ה ״ ה ) ב ב ל י י ב מ ו ת ק י ״ ד א׳(‪ :‬בן ח ב ר ש ה י ה ה ו ל ך א צ ל א ב י א מ ו ע ״ ה א ץ א ב י ו ח ו ש ש ש מ א‬
‫ואינו עניץ‬ ‫ה י ו ב י ד ו ס י ר ו ת א י נ ו ח ו ש ש ש מ א א ץ מ ת ו ק נ ץ הן‪.‬‬ ‫מ א כ י ל ו ד ב ר י ם שאינן מתוקנץ‪.‬‬
‫ל ב ר י י ת א כ א ן ‪ ,‬ו ש ם ב ח ב ר הנאמן ל מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ו ב ב נ ו ק ט ן ע ס י ק י נ ן ‪ ,‬ו כ ל ה ח ש ש ה ו א ל ק ט ן א ו כ ל‬
‫א ב ל כאן עוסקים ב ח ב ר לטהרות‪ ,‬והחשש ה ו א ש ל א יאכילנו אוכלים טמאים‪ ,‬ויטמא‬ ‫נבילות‪.‬‬
‫ו ל פ י כ ך מ ס פ ק אין א נ ו חוששים שמא‬ ‫הבן )עיץ טהרות פ ״ ב מ״ב(‪ ,‬ויטמא ט ה ר ו ת ש ל אביו‪.‬‬
‫מאכילו אוכלים טמאים‪ ,‬א ב ל א ם ידוע הוא שאבי אמו מאכילו‪ ,‬אפור לאביו להרשות ל ו ל ל כ ת‬
‫ובמ׳ הקנה ה נ ״ ל ע ״ ב ע״ב‪:‬‬ ‫לאבי אמו ע״ה‪ .‬ואם ה ל ך בגדיו ט מ א ץ מדדם‪ ,‬כ ד ץ ע״ה ממש‪.‬‬
‫ת י נ ו ק!‪3‬‬ ‫של‬ ‫ומ״ש ב ע ל הברייתא א ם ידוע שיאכיל אותו זקנו‪ ,‬שהוא ע״ה‪ ,‬טהרות‪ ,‬בגדיו‬
‫מ ד ר ס ל פ ר ו ש י ם ‪ ,‬הדין נ ו ת ן ש ה מ א כ י ל ט ה ר ו ת ל ט מ א ג ם ה ו א טמא‪ 32,‬ו מ ה ש ל א ח ש ש כ ש נ ת א ר ח א צ ל‬
‫זקנו הכי הוא‪ ,‬מדקתני א ס ו ר ובגדיו מ ד ר ס א ם ידוע שהאכילו‪ ,‬מ כ ל ל ד ל ע נ ץ ד ץ קתני‪ ,‬והכי קתני‪,‬‬

‫‪ 30‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ א מ ר ‪.‬אין ד ו מ ה וכו׳ ״‪ .‬ועיין ם״ש בפנים‪ ,‬לשו׳ ‪ ,42‬בשם הירושלמי‪.‬‬
‫‪ 31‬ה ס ל י ם ‪.‬של תינוק״ הן ה ו ס פ ת פירוש של ב ע ל ס פ ר הקנה‪ ,‬שהרי ל ע י ל שם <ע״א סע״נ> ה ע ת י ק‬
‫בשם ה ת ו ס פ ת א ‪ :‬ואם יורע שיאכילנו טהרו׳ ה ר י הוא ט מ א ובנדיו טמאים מ ד ר ס ‪ .‬ו ל ה ל ן שם )ע״א‬
‫ע י ר ( ‪ :‬ה ר י זה א ס ו ר ‪.‬‬
‫הכוונה ל א ב י ו של תינוק שטמאהו זקנו ע ״ ה ו א ם אביו מ א כ י ל ו אח״כ ט ה ר ו ת א ף הוא נחשב‪,‬‬ ‫‪a3‬‬
‫לע״ה‪ ,‬שהרי ה ו א ס א ר ח א צ ל ו ע״ה ב כ ס ו ת ו ‪ ,‬עיין בטשנתנו פ״ב מ״נ‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ב עמי ‪72-71‬‬ ‫‪218‬‬
‫ההולך א צ ל א ב י אמו מונעו מללכת‪ ,‬ואם הלך ל א נענש בשמא האכילו‪ ,‬א ב ל אם ידע שהאכילו‬
‫ו ב ג ד י ו מ ד ר ס ל פ ר ו ש י ם א ע ״ פ שאין ח ש ש מ ד ר ס נ ד ה ‪ .‬נ ‪3‬‬ ‫נענש‬
‫ה׳‬ ‫מו״מ ה״ו;‬ ‫ר ״ מ פ״י מה׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לחבר‬ ‫שנשאת‬ ‫הארץ‬ ‫עפ‬ ‫‪ .45‬ב ת‬
‫ולהלן ע ״ ז פ ״ ג ה״ם‪ :‬וחכמ׳ או׳ גדולה ומקבלת עליה‪.‬‬ ‫מעשרות פ״י ה״ג‪.‬‬
‫אץ‬ ‫לחבורה‬ ‫שנכנפ‬ ‫שע״ה‬ ‫אעפ״י‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫כתחילה‪.‬‬ ‫עליהן‬ ‫לקבל‬ ‫‪.47-46‬‬
‫אשתו צריכה ל ק ב ל בפני החבורה‪ ,‬א ל א מ ק ב ל ת לפניו )כלעיל הי״ד(‪ ,‬א ב ל ב ת ע ״ ה א ו א ש ת ו‬
‫ובר״מ ה׳ מ ע ש ר ו ת‬ ‫שנישאת ל י ש ר א ל שהיה ח ב ר מ כ ב ר צריכה ל ק ב ל ח כ י ר ו ת בתחילה לפני חבורה‪.‬‬
‫ה נ ״ ל ה ע ת י ק ‪ :‬ב ת ח י ל ה ‪ ,‬א ב ל ב ה ׳ מ ו ״ מ ה נ ״ ל ה ע ת י ק )פעמיים(‪ :‬כ ב ת ח י ל ה ‪ ,‬ו פ י ר ו ש ו כ א י ל ו ב א ו‬
‫וכ״ה הגירסא בבכורות ב כ י ״ מ ) פ ע מ י י ם ‪:‬‬ ‫ובמעשה ר ו ק ח שפ‪ :‬״ י ״ א לכתחילה‪ ,‬וכן עיקר״‪.‬‬ ‫בתחילה‪.‬‬
‫םע״ב(‪:‬‬ ‫בכורות )ל׳‬ ‫וברש״י‬ ‫בדברי ד״מ‪.‬‬ ‫בפיפא‬ ‫ובבכורות‬ ‫בע״ז‬ ‫בבבלי‬ ‫ועיץ‬ ‫לכתחלה(‪,‬‬
‫ל ק ב ל ד ב ר י ח כ י ר ו ת ב ת ח י ל ה גדם׳‪ ,‬ו ל א גרם׳ כבתחילה )כגי׳ ה ר ״ מ הנ״ל(‪ ,‬ו ב ת ו פ פ ת ׳‬ ‫צריכץ‬
‫ובד״ח בטעות‪ :‬בבתחלה( כ ל ו מ ד מתחלה ק ו ד ם‬ ‫כ ת ח י ל ה ) כ ״ ה בדפוםים ישגים‪.‬‬ ‫גרפי׳ הכי‬
‫‪1260‬‬ ‫המשנה‪ ,‬עמ׳‬ ‫לנוסח‬ ‫במבוא‬ ‫אפשטץ ז״ל‬ ‫הריץ‬ ‫ועיץ מ״ש‬ ‫בחכירות‪.‬‬ ‫שנחזיקנה‬
‫ואילך‪.‬‬
‫תחת‬ ‫ל פ י פשוטו משמע שאפילו כשהן‬ ‫שיחשדו‪.‬‬ ‫עד‬ ‫בחזקתן‬ ‫זה‬ ‫‪ .48‬ה ר י‬
‫ובבבלי)ע״ז ל״ט א ‪/‬‬ ‫י ד ע ״ ה נאמגץ‪ .‬וכן משמע מסתימת ל ש ץ הר״מ )פ״י מה׳ מ ע ש ר ו ת ה״ג(‪.‬‬
‫שאץ‬ ‫)בבכורות(‬ ‫ופירש״י‬ ‫ח כ י ר ו ת בתחילה‪4.‬ג‬ ‫דברי‬ ‫לקבל‬ ‫צדיכץ‬ ‫אינן‬ ‫ל ׳ ב׳(‪:‬‬ ‫בכורות‬
‫נאמנים‪.‬‬ ‫אינם‬ ‫ומכאן ש כ ל ז ק שהן ת ח ת י ד ע ״ ה‬ ‫חזרו תחת יד חבר‪.‬‬ ‫לקבל אם‬ ‫צריכין‬
‫הבבא שלהלן משמע יותר כפירש״י‪ ,‬ע י ץ מש״ש‪.‬‬ ‫ומדברי‬
‫ובכי״ו‬ ‫כ״ה ב ד ובכי״ע‪.‬‬ ‫צ ר י כ י ן וכר‪.‬‬ ‫אומר‬ ‫אלעזר‬ ‫בן‬ ‫שמעון‬ ‫‪ .49‬ר ׳‬
‫ו כ ן ב ב כ ו ר ו ת ה נ ״ ל ) ל פ י ש מ מ ״ ק ש פ א ו ת י״ג(‪ :‬ר ש ב ״ א ) ב כ י ״ מ‬ ‫ב ר ו ר ה ע ״ י הדומות‪.‬‬ ‫השמטה‬
‫ולפנינו שט‪ :‬ד ״ מ א ו מ ר א ף ה ן ״ ו כ ר ‪.‬‬ ‫ש ם ‪ :‬ר ׳ ש מ ע ץ ( א ו מ ר א ף הן צ ר י כ י ן ל ק ב ל ע ל י ה ן ו כ ר ‪.‬‬
‫ו ל ת נ א זה הכוונה היא ש ב ת ח ב ר ש נ י ש א ת‬ ‫א ו מ ר א ף הן ו כ ר ‪.‬‬ ‫יהודה‬ ‫)הנ״ל(‪ :‬ר ׳‬ ‫ובע״ז‬
‫ולפי‬ ‫צ ר י כ ה ל ה ת נ ו ת ש ל א ת ע ש ה ט ה ר ו ת ע ״ ג בעלה‪«,‬ג ע י ץ ל ה ל ן ע ״ ז פ ״ ג ס ה ״ ט ו ה ״ י ‪.‬‬ ‫לע״ה‬
‫פירש״י ה נ ״ ל הפירוש כפשוטו‪ ,‬ש צ ר י כ ץ ל ק ב ל כשיוצאים מ ר ש ו ת ע״ה‪.‬‬
‫ובבכורות‬ ‫וכ״ה בע״ז הנ״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לעזר‬ ‫בן‬ ‫שמעון‬ ‫ר׳‬ ‫היה‬ ‫‪ .50-49‬ו כ ן‬
‫שם‬ ‫בר״ח‬ ‫בע״ז‪ ,‬א ב ל ישנן‬ ‫חפרות‬ ‫מאיד״‬ ‫״משם ד׳‬ ‫והמלים‬ ‫״וכן היה״‪.‬‬ ‫המלים‬ ‫חסרות‬
‫וברייתא ז ו )בלי ש ם האומד( הובא בברייתא דמם׳ כ ל ה פ ״ א ‪ ,‬הוצ׳ היגר‪ ,‬ע מ ׳ ‪.175‬‬ ‫ובבכורות‪.‬‬
‫ובבכורות‪:‬‬ ‫ובכי״ע‪:‬עלידיו‪.‬‬ ‫וכ״הבד‪.‬‬ ‫תפלין‪.‬‬ ‫קומעת על ידו‬ ‫והיתה‬ ‫‪.51-50‬‬
‫הגירמא‬ ‫והנה‬ ‫ובע״ז והיתה ק ו ש ר ת ל ו תפילין ע ל ידו‪.‬‬ ‫ק ו מ ע ת ל ו ת פ י ל ץ ע ל ידו‪.‬‬ ‫והיתה‬
‫״ ע ל י ד ו ״ ) ע ל ידיו( ש ל ה ת ו ס פ ת א מ ק ו י י מ ת ו מ ת א ש ר ת ע ״ י כ ל נ ו ס ח א ו ת ה ב ב ל י ע ״ ז ו ב כ ו ר ו ת‬
‫קומעת‪3«,‬‬ ‫שהיתה‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫״בשבילו״‪,‬״‬ ‫סירושו‬ ‫ידו״‬ ‫פשוטו ״ ע ל‬ ‫ולפי‬ ‫ובכי״מ‪.‬‬ ‫בדפוסים‬
‫לגמדי‬ ‫מתאים‬ ‫ופירוש זה‬ ‫לאחרים‪.‬‬ ‫שהחבר היה מ כ ץ‬ ‫בחםילק‬ ‫הקשרים‪,‬‬ ‫קושרת את‬ ‫או‬

‫‪ 33‬עיין חולין ל י ה ר ע י ב ו ב ת ו ס פ י שם ד י ה שמא‪.‬‬

‫«» בעיז מ ו ס י ף ‪ :‬ד ב ר י ר ׳ מאיר‪ .‬ועיין מ־ש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ו ל ה ל ן ב ע ץ )פ׳נ ה־ט> א מ ר ר ׳ מאיר שאין נותנין ל ע י ה בנות ל א ק ט נ ו ת‬ ‫«‪ 3‬עיין ל ע י ל ה ע ׳ ‪.34‬‬
‫ולפירשיי ש כ ל זמן שהן ת ח ת‬ ‫ו ל א גדולות‪ ,‬עיייש‪ .‬ועיין שיטת ר י ס ב ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י פ ס ח י ם מיט בי‪.‬‬
‫‪<r‬‬‫‪Cjt‬‬ ‫ידי עיה א י ש נאמנים כ ל ל ‪ ,‬צ ר י ך ל פ ר ש שדימ אינו ד ן א ו ת ם כ ח ח ר י ם ל ס ו ר ם כשהיו ב ר ש ו ת‬
‫עיין שיטתו ל ע י ל היט‪.‬‬
‫ושמא יכול לעשות כ ן ברשות בעל י ו‪.‬‬ ‫•» א ב ל קשה ל פ ר ש כ ן א צ ל ע ב ד ‪.‬‬
‫ל ‪ 3‬עיין ל ד ו נ מ א במשנת שביעית פיז םינ; שקלים פ ׳ א מינ‪ ,‬פיו‪ ,‬ו ע ו ד ב כ י מ ‪.‬‬
‫‪ 38‬עיין א מ ר הנאונים ניטין‪ ,‬ח ל ק התשובות‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,12‬סי׳ כיו‪.‬‬
‫‪219‬‬ ‫דמיי פ״ב עמ׳ ‪72‬‬
‫ואח״כ מצאתי שכבר קדמני‬ ‫ש ל הסיפא‪ :‬והיתה ק ו ש ר ת ע ל ידו קשורין )עיץ להלן(‪.‬‬ ‫להקבלה‬
‫בזה הר״י ש ו ר ב ם ס ר ו מ ש נ ת ר ׳ יעקב‪ ,‬י״ד ע״ד‪.‬‬
‫לקשור‬ ‫א‪ .‬שאשה מ ו ת ר ל ה‬ ‫ה ר א ש ו נ י ם ז ״ ל ל מ ד ו מן ה ב ר י י ת א כ א ן ש ת י ה ל כ ו ת ‪.‬‬ ‫ברם‬
‫‪,‬‬
‫בכל‬ ‫צריך‬ ‫יד‬ ‫של‬ ‫שבתסילין‬ ‫מסרים‬ ‫אליהו‬ ‫ר‬ ‫לשיטת‬ ‫ב‪ .‬ה כ ר ע ה‬ ‫בידגייג‬ ‫תסילין‬ ‫לבעלה‬
‫י ו ם ל ק ש ו ר מ ח ד ש א ת ה ק ש ר ש ל ת פ י ל י ן ״ ש ה ד י מ כ א ן מ ש מ ע ש א ש ה ז ו ה י ת ה ע ו ש ה כן ב ק ב י ע ו ת‬
‫יום‪.‬‬ ‫בכל‬ ‫על ידו‬ ‫קשר תסלץ‬ ‫לו‬ ‫מסודש‪ :‬והיתה ק ו ש ר ת‬ ‫כלה הוצ׳ היגר ה נ ״ ל‬ ‫)במם׳‬
‫והנה בתוםס׳ מנחות‪ ,‬באו״ז ו ב ר א ״ ש ה נ ״ ל‬ ‫״ ב כ ל יום״(‪.‬‬ ‫בהוצ׳ קורוניל חסרות המלים‬ ‫אבל‬
‫)וכן ה ג י ר ם א גמ‬ ‫ב ז ר ו ע ו‬ ‫‪ (40‬ה ע ת י ק ו מן ה ב ב ל י ב ע ״ ז ‪ :‬ו ה י ת ה ק ו ש ר ת ל ו ת ס י ל י ן‬ ‫)בהערה‬
‫ב ר ״ ח ע ״ ז ש ם ( ‪ ,‬ו ל ס י זה ה ו כ ר ח ו ל ס ר ש כ מ ו ש פ י ר ש ו ‪ ,‬״ א ב ל ב ת ו ם ס ׳ גיטין ה נ ״ ל )עיין ה ע ׳ ‪(39‬‬
‫ו א ס ש ר ש ד י י ק ו מן‬ ‫העתיקו כגירםא שלסנינו‪ ,‬ומ״מ סירשו ש ק ש ר ה ל ו ת ס י ל ץ ע ל ידו ממש‪.‬‬
‫ה ל ש ץ ש ב ב ב ל י ‪ :‬ק ו מ ע ת ל ו ‪ . . .‬ע ל ידו‪ ,‬א ב ל ג ם ב ס י ס א ה ל ש ץ כן‪ ,‬ו ש ם ב ו ו ד א י ס י ר ו ש ו ב ש ב י ל ו ‪.‬‬
‫ועיין מ ״ ש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫קשרים‪.‬‬ ‫ידיו‬ ‫על‬ ‫וקשרה‬ ‫בכי״ע‪:‬‬ ‫קשורין‪.‬‬ ‫ידו‬ ‫על‬ ‫ק ו ש ר ת‬ ‫והיתה‬ ‫‪.51‬‬
‫ו ה י א ה י א ‪ ,‬עיין ש ב ת ס ״ ח מ ״ ב‬ ‫ש ב ב ב ל י ‪ :‬ו ה י ת ה ק ו ש ר ת ל ו ק ש ר י מ ו כ ס ע ל ידו‪.‬‬ ‫ובמקבילות‬
‫ו ב מ ק ו ר ש ל נ ו ה ש ת מ ש ה ד ר ש ן ב ד ב ר י ם רבה‪ **:‬״ ו ק ש ר ת ם ל א ו ת ע ל י ד ך ו כ ו ׳ ‪.‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫ובמסרשים‬
‫ו ב י ד ו ס ר ג מ ט י א ‪ ,‬א ם אין ב י ד ו סימן ו א ו ת מן ה מ ל ך ה ו א י ר א מן ה מ ו כ מ י ן‬ ‫יוצא לדרך‬ ‫אדם‬
‫ש י ט ל ו כ ל מ ה ש ב י ד ו ‪ ,‬ו א ם ב י ד ו מימן ו א ו ת מן ה מ ל ך א י נ ו מ ת י ר א מן ה מ ו כ ם י ן ‪ ,‬ל ס י ׳ א מ ר ה ב ״ ה‬
‫ל י ש ר א ל ‪ ,‬ב נ י ‪ ,‬ק ש ר ו א ו ת ש ל י ע ל י ד י כ ם ואין א ת ם מ ת י ר א י ם ‪ ,‬ל מ ה ש ק ש ר ו ש ל מ ל ך ע ל י ך ״ ‪ .‬ו פ ש י ט א‬
‫מכאן ראיה לפירוש הראשונים ה נ ״ ל בברייתא שלנו‪ ,‬מפני שהדרשן התאים א ת המשל‬ ‫שאין‬
‫הפפוק‪.‬‬ ‫לעניץ‬
‫ובכי״ע‪ :‬ש ל מ ד א צ ל ע״ה‬ ‫ו כ ״ ה בד‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הארץ‬ ‫עם‬ ‫אצל‬ ‫למד‬ ‫שהיה‬ ‫‪.52‬‬
‫ו ד ץ ע ב ד ש ל מ ד א צ ל ע״ה‪ ,‬כ ע ב ד ש נ מ כ ר ל ע ״ ה‬ ‫ולכאורה פירושו שלמדו אומנות אצלו‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬
‫וכן פמק ה ר ״ מ ב פ ״ י מה׳ מ ע ש ר ו ת ה״ג ובפ״י מה׳ מטמאי מו״מ‬ ‫ש ה ו א ב ח ז ק ת ו ‪ ,‬ע י ץ ל ע י ל הי״ז‪.‬‬
‫אצל ע״ה‬ ‫ל מ ו ד ין‬ ‫א ב ל ב ה ׳ מ ע ש ר ו ת ש ם ב ס מ ו ך סםק‪ :‬ב נ ו א ו ע ב ד ו ש ל ח ב ר ש ה י ו‬ ‫םה״ו‪,‬‬
‫ועיין‬ ‫ובה׳ מטמאי מו״מ‪.‬‬ ‫וזה ס ו ת ר ל ת ו ס פ ת א ש ל נ ו ו ל ס ם ק ה ד ״ מ ע צ מ ו ל ע י ל ש מ‬ ‫צריכין לקבל‪.‬‬
‫הר״מ משמע שהיו רגיליף*‬ ‫ומלשון‬ ‫כנוסה התוםםתא כאן‪.‬‬ ‫בר״מ‬ ‫במקומו שמגיה‬ ‫במהרי״ק‬
‫ועיין מ ״ ש ב מ א ת ה ש ל ח ן םי׳ ט ״ ו מ ״ ק ג ׳ א ו ת י ״ ד ‪.‬‬ ‫מרצונם הטוב ל ב ק ר א צ ל ע״ה‪.‬‬
‫כבא‬ ‫עליהן‪.‬‬ ‫ל ק ב ל‬ ‫צריכין‬ ‫וכו׳‬ ‫שלמד‬ ‫הארץ‬ ‫עמ‬ ‫של‬ ‫בנו‬ ‫‪.54—53‬‬
‫ואולי יש כאן נוסח א ח ר מוטעה לרישא‪,‬‬ ‫ז ו ח ס ר ה ב ד ו ב כ י ״ ע ‪ ,‬ו ל כ א ו ר ה ה כ ס ל ה מ ו ט ע י ת היא‪.‬‬
‫ושמא סידושו שהם‬ ‫עיין מ ״ ש ל ע י ל ב ש מ ה ר ״ מ ‪.‬‬ ‫וצ״ל‪ :‬בנו ש ל ח ב ר שהיה ל מ ו ד א צ ל ע״ה ו כ ר ‪.‬‬
‫ל ק ב ל עליהם‪ ,‬כדי שישארו בחזקתם א ף אחרי שיצאו מרשותו‪ ,‬וכפי שמסודש בםיסא‪.‬‬ ‫צריכים‬
‫ל ע י ל הט״ז ומש״ש‪.‬‬ ‫ועיין‬

‫»‪ 3‬ת ו ט פ ו ת גיטין‪ ,‬כ פ י שהובאו ב ה ג ה ׳ פ פ״א מהי ציצית הי״ב‪ ,‬עיין מ״ש הריי ע ע י ל בגליוני הש״ס‬
‫והם מפרשים שהאשה היתה קושרת ל ו ע ל ידו ממש‪.‬‬ ‫לע״ז שם‪ .‬ועיין ב ב ר כ י יוסף א ר ח ריש סי׳ י ׳ ד ‪.‬‬
‫<« ת ו ס ס ׳ ס נ ח ו ת ל״ו א׳ ד״ה סשעת; או״ז ח״א סי׳ תקע״ט‪ ,‬ע״ח ע״ד; רא״ש חולין פ״א‪ ,‬סי׳ י״ב‪.‬‬
‫»« ועיי״ש שהוסיפו‪ :‬ואפילו ל ס ס ר י ם ש כ ת ו ב ב ה ם ק ו מ ע ת )כנראה‪ ,‬שהיה כ ת ו ב ב ס פ ר י ם ה ל ל ו ‪:‬‬
‫ועיין ב ב ל י ס נ ה ד ר י ן‬ ‫ק ו מ ע ח ל ו בזרועו(‪ ,‬מ כ ל מ ק ו ם ר ו צ ה ל ו מ ר שהיתה קושרת ל ו כעין ק מ י ע וכוי‪.‬‬
‫כ״א ב׳‪ ,‬כ י ב א׳‪ ,‬ומ״ש ב ס פ ר י ההיליניסמוס בא״י ה ע ב ר י ת ‪ ,‬עמ׳ ‪ ,108‬ה ע ׳ ‪.50‬‬
‫א ל א שהנוסח שם מ ק ו ט ע ק צ ת ‪ ,‬ואני מ ע ת י ק כ א ן מילקוט‬ ‫« ה ו צ א ה שלי‪ ,‬עט׳ ‪ ,70‬עיי״ש ב ה ע ר ה ‪.8‬‬
‫ס י ק י ל י ל ד ב ר י ם כת״י‪.‬‬
‫‪ ,305‬ה ע ׳ ‪ .35‬ובמשנה ס ו ף ת ר ו מ ו ת ‪ :‬ל ס ו ד ה א צ ל אביה‪ .‬ובירושלסי יבסות‬ ‫« עיין ל ה ל ן ‪ ,‬עמ׳‬
‫ספ״ט‪ :‬מ ת ל מ ד ת ה של כהן‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ו כ ל ת א צ ל ו ‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ב עמ׳ ‪73-72‬‬ ‫‪220‬‬
‫וכן פ ס ק כ ר ״ מ‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫ח ב ר‬ ‫א צ ל‬ ‫ל מ ד‬ ‫שהיה‬ ‫הארץ‬ ‫עם‬ ‫של‬ ‫‪ .55-54‬ב נ ו‬
‫עיין מ ״ ש ל ע י ל ‪.‬‬ ‫ה ׳ מ ע ש ר ו ת ה נ ״ ל ‪ ,‬א ל א ש א ף ש ם ג ר ם ‪ :‬ש ה י ו ל מ ו ד י ם א צ ל ח ב ר וכוי‪.‬‬
‫ריבמ״ץ פ ״ ב‬ ‫ז ו וכר‪.‬‬ ‫כ כ ר‬ ‫הילך‬ ‫הארץ‬ ‫ל ע ם‬ ‫ח ב ר‬ ‫יאמר‬ ‫‪ .57-56‬ל א‬
‫מ׳׳ג‪ ,‬ו פ י ר ש ש ה ת ו ס פ ת א מ ש ל י מ ה א ת מ ש נ ת נ ו ש ם ‪ ,‬ש ל א ז ו ב ל ב ד ש א ץ מ ו כ ר ץ ט ה ר ו ת ל ע ״ ה ‪,‬‬
‫ובח״ד פירש שאפילו אם הבכר הוא בכלי ט ה ו ר‬ ‫משלחץ לחבר ע״י ע״ה‪.‬‬ ‫אלא שאף אץ‬
‫תתתתדפ״ה‪,‬‬ ‫געתקו בם׳ חסידים הוצ׳ מק״ג פי׳‬ ‫ו כ ל הבבות עד סוף הפרק‬ ‫ל א ישלח לו‪.‬‬
‫ע מ ׳ ‪.450‬‬
‫ומשמע מ ל ש ץ זו ש א ם‬ ‫ל ו ו כ ר ‪ .‬כ ״ ה ב כ ל הנוסחאות ובם׳ חסידים הג״ל‪.‬‬ ‫‪ .58‬ל א י ת ן‬
‫ק ב ל א ת ה ט ה ר ו ת מ ע ״ ה א ס ו ד ל ו ל ק י י ם ש ל י ח ו ת ו ‪ ,‬ו א פ ש ר ש צ ר י ך ל פ י י ס ו ב מ מ ץ ‪ ,‬עיין ל ה ל ן‬
‫בפ״ג ה״ב‪.‬‬
‫דבר‬ ‫בריבמ״ץ פ ״ ב מ״ג‪ :‬תן ל י‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ואוכלגו‬ ‫זה‬ ‫כ כ ר‬ ‫לי‬ ‫‪ .60-59‬ת ן‬
‫יץ‬ ‫ו א כ ל נ ו ‪ ,‬תן ל י‬ ‫ב ר א ״ ש שם‪ :‬תן ל י כ כ ר‬ ‫וכן‬ ‫ו א ו כ ל נ ו ‪ ,‬יין ו א ש ת נ ו ו כ ר ‪.‬‬ ‫)צ״ל‪ :‬כ כ ר (‬
‫וצ״ל ״זה״ בשתיהן‬ ‫ו ב ר ״ ש ש ם ‪ :‬תן ל י כ כ ר ו א ו כ ל נ ו ‪ ,‬י ץ זה ו א ש ת נ ו ו כ ר ‪.‬‬ ‫ואשתנו ו כ ר ‪.‬‬
‫כ מ ו שהוא לפנינו‪ ,‬וכן מעתיקים בס׳ חסידים הנ״ל‪ ,‬בדמב״ן ב ר כ ו ת מ ״ ה א׳ םד״ה זו ש ש נ י נ ו ו ב ס ׳‬
‫ופירושו שאעפ״י ש כ כ ר‬ ‫ל ח ב י ר ו(‪.‬‬ ‫ה ק ג ה ה א ר ו ך ע ״ א ע ״ ג ) א ל א ש ש ם בט״מ‪ :‬ע ״ ה ש א מ ר‬
‫ויין ט ה ו ר י ם א ל ו ) ע י י ן ל ע י ל ( ש ל ע ״ ה זץ‪ ,‬ו ה ו א י כ ו ל ל ק ח ת א ו ת ם ב ע צ מ ו ‪ ,‬מ ״ מ א ס ו ר ‪ ,‬ש א ץ מ א כ י ל ץ‬
‫ועיין מ ״ ש ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫ט ה ר ו ת לע״ה‪ ,‬ו ל א מ ח מ ת ל פ נ י ע ו ר ל א תתן מ כ ש ו ל אתינן ע ל ה ‪.‬‬
‫ם׳ חסידים ורמב״ן הנ״ל‪ ,‬מאירי ב ר כ ו ת מ ״ ז א ׳‬ ‫ה כ כ ד וכר‪.‬‬ ‫מן‬ ‫נדור‬ ‫‪ .61‬ה י ה‬
‫ועיץ מ ״ ש להלן‪.‬‬ ‫)פ״ג ע״ד(‪.‬‬
‫בכי״ע וכרמב׳ץ‬ ‫כצ״ל‪ ,‬וכ״ה בד‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫האדם‬ ‫את‬ ‫מאכילין‬ ‫שאין‬ ‫‪.63-62‬‬
‫ואעם״י שיכול לקחתם בעצמו‪ ,‬מ ״ מ‬ ‫ובם׳ חסידים ובמאירי‪ :‬לאדם‪.‬‬ ‫וכ״ה להלן בסמוך‪.‬‬ ‫הנ״ל‪.‬‬
‫מכשול‪.‬‬ ‫לפני עור ל א תתן‬ ‫משום‬ ‫עובר‬ ‫שאינו‬ ‫אעפ״י‬ ‫עבירה‪,‬‬ ‫עובדי‬ ‫בידי‬ ‫לפייע‬ ‫אפור‬
‫ע י ץ ת ו פ פ ׳ ש ב ת ג׳ א ׳ ד ״ ה ב ב א ‪ ,‬ב ר א ״ ש ש ם ‪ ,‬ב ר י ט ב ״ א ע ״ ז ר ב׳ ד ״ ה ת ״ ל ועוד‪ .‬וכן מ ו כ ח מ ל ש ק‬
‫ה י ר ו ש ל מ י פ ״ ג ה ״ א ‪ ,‬כ ״ ג ע ״ ב ‪ :‬א ם ה י ה א ב ר מן ה ח י א פ י ל ו מ ש ל ח ו ל ה א ס ו ר ‪ ,‬ש ל א י ב ו א ) צ ״ ל ‪:‬‬
‫ובע״כ שיכול ליטול בעצמו‪ ,‬ש א פ ל א כן ה ר י יש כאן ל א ו ש ל ל פ נ י ע ו ר‬ ‫יביא( לידי תקלה‪.‬‬
‫ל א תתן מכשול‪.‬‬
‫וכ״ה ה ס ד ר ב ד‬ ‫ה ח י וכר‪.‬‬ ‫מן‬ ‫א ב ר‬ ‫ישראל‬ ‫יושיט‬ ‫לא‬ ‫בו‬ ‫‪.63‬כיוצא‬
‫וכ״ה הסדר והגירסא‬ ‫ובכי״ע‪ :‬כיוצא בו ל א יושיט א ד ם כ ו ס י ץ לגזיר ו כ ר ‪.‬‬ ‫ובמאירי הנ״ל‪.‬‬
‫הנ״ל‪,‬‬ ‫המלה אדם(‬ ‫חסרה‬ ‫חסידים‬ ‫שבם׳‬ ‫חסידים )אלא‬ ‫ובס׳‬ ‫ברמב״ן‬ ‫בערוך ע ר ך ש ט ד׳‪,‬‬
‫ובבאוד הגר״א או״ח ס ו ף סי׳ תרי״ב )והעיר ע ל י ו‬ ‫וכ״ה הסדר והגירםא במדרש הלכה שבבבלי‪.‬״‬
‫בעיטור בכורים כאן( דייק מ ל ש ץ התופסתא כאן ש ל א נקמו כ ב ב א זו ״ואוכלנו‪ ,‬ואשתנו״‪ ,‬ש ד ו ו ק א‬
‫ב א ב ר מן ה ח י ל ב נ י נ ח ) ש א י נ ו מ ק י י ם ד ב ר י ת ו ר ה ( ו ב י ץ ל נ ז י ר ש ס ת ם כ ו ס יין ה ו א ל ש ת י ה ‪,‬‬
‫ולפיכך אסור‪ ,‬א ב ל בשאר איסורים‪ ,‬א ם ל א א מ ר ל ו בפירוש שהוא רוצה לאוכלם‪ ,‬מותר‪ ,‬מ ס ג י‬
‫וצ״ע בככר ל ע ״ ה‬ ‫ש א ץ א נ ו ח ו ש ד י ט ב ו ש ר ו צ ה ל א כ ל ט ‪ ,‬כ ש י ט ת ה ת ו ם פ ׳ ב ע ״ ז ו ׳ ב ׳ ד ״ ה מנין‪.‬‬
‫ל מ ה צריך ל ו מ ר שאוכלנו‪ ,‬שהרי ע ״ ה חושב א ת עצמו לטהור ממנו ובוודאי יאכלנו‪.‬‬
‫בכי״ע‬ ‫וכ״ה במאירי הנ״ל‪ .‬ובד‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עליהן‬ ‫מברכין‬ ‫אין‬ ‫וכולן‬ ‫‪.65-64‬‬
‫והוכיחו מכאן ב ר מ כ ״ ן‬ ‫כולן ו כ ר ‪.‬‬ ‫א כ ל‬ ‫וברמב״ן הנ״ל‪:‬‬ ‫ובם׳ חסידים הנ״ל‪ :‬ו ע ל כולן ו כ ר ‪.‬‬
‫האיסורץ‪.‬‬ ‫ברה״מ ע ל‬ ‫ב ר כ ו ת הי״ט( ש א ץ מ ב ר כ ץ‬ ‫הנ״ל כשיטת הד״מ )פ״א מה׳‬ ‫ובמאירי‬
‫אומו­‬ ‫וממנו בד״ש שם( פירש ומברכץ עליו שבמשנתנו שם‪:‬‬ ‫)דמאי פ ״ א מ״ד‪.‬‬ ‫ובריבמ״ץ‬

‫וכיה ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת שם‪ ,‬ו כ ן סעתיקים משם בשאילתות נ ח ר י ‪0‬‬ ‫פ ס ח י ם כ י ב ב ׳ ; עיז ו׳ ב׳‪.‬‬ ‫״‬
‫םי׳ וי‪ ,‬בהינ דיו‪ ,‬ק ל י ה עינ; ד י ב ‪ ,‬עם׳ ‪.567‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪221‬‬ ‫דמיי פ״ב‪-‬פ״ג עמ ‪73‬‬
‫וכבר פירשתי במ״א שהריבמ״ץ נדחק לפרש ק ‪ ,‬מפני שהוא‬ ‫ע ל כומ יץ ש ל דמאי ב ר כ ת המזץ‪.‬‬
‫כנראה מוכר כשיטת הראב״ד שאמילו א כ ל ט ב ל וודאי מברכין ב ר כ ת המזץ‪ ,‬א ב ל פשיטא ש א ץ‬
‫ו כ א ן א י א פ ש ר ל פ ר ש כן ש ה ד י נ ז כ ר ו ל פ נ י נ ו א ף‬ ‫ב ר כ ת המזץ ע ל ה כ ו פ ש ל וודאי‪.‬‬ ‫לברך‬
‫ו ב ר ״ ש ב ד מ א י שם‪ :‬ו ע ו ד י ש ל ו מ ר ד מ ב ר כ ץ ע ל י ו מ י י ד י ב ב ר כ ה ש ל מ נ י ה ‪,‬‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫אוכלים‬
‫ולפטור‬ ‫המזץ‪,‬‬ ‫ברכת‬ ‫כגץ‬ ‫שלאחריה‪,‬‬ ‫בברכה‬ ‫מיידי‬ ‫עליו‬ ‫ומזמנין‬ ‫המוציא‪,‬‬ ‫ברכת‬ ‫כגץ‬
‫ולפ׳׳ז א פ ש ר ל פ ר ש א ף כאן שבאיסורי ת ו ר ה א ץ מ כ ר כ ץ ב ר כ ה שלפניהם‪,‬‬ ‫ו כ ר עייש‪.‬‬ ‫אחרים‬
‫סוטרים אחרימ בבה״מ ע ל איסורי תורה‪.‬‬ ‫ואץ‬
‫ו ע י ץ ב כ ״ מ ע ל ה ר ״ מ ב ר כ ו ת ה נ ״ ל ו ב מ א י ר י ב ״ ק צ ״ ד א ׳ ) ו ה ו ב א ג ס ב ש ס מ ״ ק ( ‪ ,‬ע מ ׳ ‪,266‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪ ,‬ג‬ ‫ב ה‬
‫ל׳‬ ‫הלכות שם‪,‬‬ ‫בשונה‬ ‫שהאריך‬ ‫ומה‬ ‫‪,61‬‬ ‫עמ‬ ‫ד״ב‪,‬‬ ‫ע״ג‪,‬‬ ‫ט׳‬ ‫ד״ו‪,‬‬ ‫רס״ז‬ ‫ברכות״‬ ‫׳‬ ‫י‬
‫ועיץ ב ב ר כ י יוסף או״ח סי׳ ק צ ״ ו ם״ק ד׳ ובשיורי ב ר כ ה שם‪.‬‬ ‫ע״ג ואילך‪.‬‬
‫מן ה ל ש ץ ״ ו ע ל כ ו ל ן ״ מ ש מ ע ש ג ם ע ל כ כ ר ה נ ד ו ד‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫עליהן‬ ‫מז מ נין‬ ‫ו א ין‬ ‫‪.65‬‬
‫ו ע י ץ ב ת ו ם ס ׳ ב ר כ ו ת מ ״ ה א ׳ מ ד ״ ה א כ ל ט ב ל ו ב ב ״ י ט ו א ״ ח מי׳ ק צ ״ ו ‪.‬‬ ‫אין מ ז מ נ ץ ‪.‬‬
‫וסירושו שמותר להשאל לע״ה‬ ‫ו כ ״ ה בד‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הארץ‬ ‫לעם‬ ‫נשאלין‬ ‫‪.66-65‬‬
‫ולענות לו‪ ,‬ובלבד שלא יאמר צא אכול ו כ ר ‪ ,‬אלא אומד ל ו בדרך מסשםת כאילו הוא מלמד‬
‫ו א ם«‬ ‫ו ב כ י ״ ע גורם‪ :‬ואין נ ש א ל י ן ל ע ם ה א ר ץ ע ל ט ה ר ו ת י ו ל א י א מ ר ל ו ו כ ר ‪ .‬ו ס י ר ו ש ו ‪:‬‬ ‫הלכה‪.‬‬
‫נשאלץ‬ ‫ואץ‬ ‫ה נ ״ ל גורם‪:‬‬ ‫בם׳ חסידים‬ ‫ברם‬ ‫א כ ו ל וכו׳‪.‬‬ ‫לו צא‬ ‫ב ל יאמר‬ ‫לע״ה‪,‬‬ ‫נשאלין‬
‫י א מ ר ל ו ו כ ר ‪ .‬ו כ נ ר א ה ש ט ״ ם הוא‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬לאל> י א מ ר ל ו ‪ ,‬כ ג י ׳‬ ‫ו ל א‬ ‫לעם הארץ על טהרותיו‬
‫כי״ע‪.‬‬
‫בבגדיו‬ ‫ע״ה‬ ‫בה‬ ‫שנגע‬ ‫ראינו‬ ‫ולא‬ ‫עםיקינן‪,‬‬ ‫שבתרומה‬ ‫כנראה‬ ‫שרוף‪.‬‬ ‫צא‬ ‫‪.66‬‬
‫)עיץ ט ה ר ו ת פ ״ ד מ״ה(‪ ,‬א ו שיש כאן ס פ ק א ם ה ו כ ש ר ו אם לאו‪ ,‬א ב ל כ ח ו ל ץ מה א י כ פ ת ל נ ו אם‬
‫ו ש מ א א ם י ש כאן ס פ ק ש מ א ל א ה ו כ ש ר ו‬ ‫ישרוף בידים טהרותיו ש ל ע״ה‪ ,‬עיץ להלן ם ״ ו ה״ח‪.‬‬
‫א מ ו ר ל ו מ ר לו‪ :‬צ א ש ר ו ף ‪ ,‬ע י ץ י ר ו ש ל מ י ת ר ו מ ו ת פ ס ״ ה ו ב מ ק ב י ל ו ת ‪.‬‬

‫פ״ג‬
‫ב מ ק ב י ל ה ב ב ב ל י ג י ט ץ ם ״ ב א׳‪ :‬מ ש ו ם ר ׳ י ו ח נ ן א ח י ו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אחיו‬ ‫נתן‬ ‫ר׳‬ ‫משם‬ ‫‪.1‬‬
‫ו כ ן ב י ו ח ם ץ ה ש ל ם ‪ 70 ,‬ע ״ ב ‪ ,‬ב ע ר ך‬ ‫שאמר משום וכר‪.‬‬ ‫יונתן‬ ‫ו ב כ י ״ מ שם‪ :‬מ ש ו ם ר ׳‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ר ׳ י ו מ ף בן מ ש ו ל ם ‪ :‬ו ה ו א ה ע י ד ה ל כ ה מ ש ו ם י ו נ ת ן א ח י ו ש א מ ר מ ש ו ם ר ׳ א ל ע ז ר ח ם מ א ב ס ו ף‬
‫ובסתיחת המאירי לאבות )ד״ר כ׳‬ ‫פ ׳ ה נ י ז ק ץ וכן ב פ ׳ ה׳ ד ד מ א י ) ע י י ן ל ה ל ן פ ״ ו ה ״ ז ( כ ת ו ס ס ת ‪/‬‬
‫ע ״ א ‪ ,‬ד ׳ ו י נ ה י ״ ב ע ״ א ( מ ו נ ה ב ץ ה ת נ א י ם ש ל מ מ ׳ ד מ א י ‪ :‬ר ׳ נתן א ח י ו ש ״ ר י ו פ י ן׳ ה מ ש ו ל ם ‪.‬‬
‫ומכאן משמע שמשולם הוא שם תואר‪.‬‬ ‫המשולם‪,‬‬ ‫ו ה נ ה ב ר ו ב ה מ ק ו מ ו ת נ ז כ ר ת נ א זה ב ש ם בן‬
‫ו ב מ ש נ י ו ת ש ל ס נ י נ ו ) ת ר ו מ ו ת ס ״ ד מ ״ ז ‪ ,‬ב כ ו ר ו ת ס ״ ג מ ״ ג ו ס ״ ו מ״א(‪ :‬ר ׳ י ו ס י בן מ ש ו ל ם ‪ ,‬א ב ל‬
‫ו א ש ר ל י ו נ ת ן ) ע י ץ ל ע י ל ( בן מ ש ו ל ם ‪ ,‬ה ר י נ ז כ ר‬ ‫ב ב כ ו ר ו ת ש ם במשנה ש ב ב ב ל י ועוד‪ :‬המשולם‪.‬‬
‫ב ר ם ב ם ר ש ת מ ט ו ת ס ו ף ע מ ׳ ‪ :327‬א מ ר ר ׳ א ל י ע ז ר בן‬ ‫ת נ א ב ש ם ז ה ב ם ס ר י ז ו ט א ח ק ת ע מ ׳ ‪.302‬‬
‫י ע ק ב ס ע ם א ח ת ש א ל ת י א ת י ו נ ת ן בן מ ש ו ל מ ו א ת י ה ו ש ע בן ג מ ל א ו כ ר ‪ ,‬א מ ר ר ׳ א ל י ע ז ר בן‬
‫ו ר ׳ י ו ס י בן ה מ ש ו ל ם‬ ‫י ע ק ב מ ע ם א ח ת ש א ל ת י א ת י ו נ ת ן בן מ ש ו ל מ ו א ת י ה ו ש ע בן מ מ ל ו כ ר ‪.‬‬

‫« ובה״ג פירש שאף שם ״בוצע״ פירושו מפשר‪ ,‬שעושה פ ש ר ה במצוותיו של הקב״ה ואומר ש מ ל‬
‫מותר‪ ,‬א ב ל שאר מ צ ו ת צ ר י ך לקיים‪.‬‬
‫•« עיין ס״ש ל ע י ל ס ו ף עמי ‪ 167‬ו ל ה ל ן ח ל ה פ״ב ה ע ר ה ‪.28‬‬
‫*> והוי״ו של ‪.‬ולא״ נ כ פ ל ה ס ס ו ף ה מ ל ה טהרותיו‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ג עמי ‪73‬‬ ‫‪222‬‬
‫ש מ ס ר כ א ן ה ל כ ה ב ש ם ר ״ א ח ם מ א ה י ה בן ז מ נ ו ש ל ר ״ ש בן א ל ע ז ר ו ר ״ ש בן מ נ פ י א ‪ ! ,‬ו ל ם ״ ז‬
‫ש ר ׳ י ו נ ת ן בן ה מ ש ו ל ם ש ל פ נ י נ ו א י נ ו א ו ת ו ה ת נ א ש נ ז כ ר ב ס ״ ז ה נ ״ ל ‪.‬‬ ‫בדור‬
‫וכנראה‬ ‫ב ב ב ל י ה נ ״ ל ח ס ד ה ב ב א זו‪.‬‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫לעם‬ ‫טהרות‬ ‫עושין‬ ‫שאין‬ ‫‪.2‬‬
‫ש ב ב א ז ו מ ת פ ר ש ת ב ד ב ר י ם ה ב א י ם להלן‪ ,‬והיינו‪ :‬ל א י ע ש ה ל ו ו כ ר ‪.‬‬
‫בגיטין ה נ ״ ל ‪ :‬אין ע ו ש י ן ח ל ת‬ ‫בטהרה‪.‬‬ ‫תרומה‬ ‫של‬ ‫עיסתו‬ ‫לו‬ ‫יעשה‬ ‫לא‬
‫ופירש״י‪ :‬עם הארץ ש א מ ר ל ג ב ל חבר‪ ,‬הפרש חלה מעיםתי‪ ,‬ועשה אותה בטהרה‪,‬‬ ‫ע״ה בטהרה‪.‬‬
‫אבל רוב הראשוניט )הרמב״ן‪,‬‬ ‫ישמע לו‪ ,‬שהרי כ ב ר נטמאה כ ל העיסה ביד ע״ה ו כ ר ‪.‬‬ ‫לא‬
‫הרשב״א‪ ,‬הריטב״א‪ ,‬המאירי ותוםפ׳ הרא״ש( השיגו ע ל רש״י וקבלו את פירוש ה ר ״ ח ש ״ א ץ‬
‫עושין ח ל ת ע״ה בטהרה״ כווגתו ש א ס ו ר ל ג ב ל עיסה ש ל מ ה ב ש ב י ל ע״ה‪ ,‬כדי ש י ו כ ל ל ע ש ו ת‬
‫‪2‬‬
‫וכנראה‬ ‫כ ל ו מ ר שע״ה יסריש ממגה חלה בטהרה ע ל ש א ר העיסות ש ל ו ‪.‬‬ ‫כ ו ל ה חלה‪,‬‬ ‫את‬
‫ש ה ל ש ו ן ״ ת ר ו מ ה ״ כ א ן ה ו א ב א ש ג ר ה מ ל ה ל ן ש ר ‪ ,4‬ו כ א ן ה כ ו ו ג ה ש ל א י ע ש ה ל ו ע י ס ה כ ד י ל ה ר י ם‬
‫מ מ נ ה ח ל ה ע ל ש א ר ע י ס ו ת ) ו א ח ר ת אין ל ה ב י ן ל מ ה ש ב ק ה ת נ א ״ ח ל ה ״ ש ע ו ס ק ב ה ו ג ק ט ״ ת ר ו מ ה ״ ( ‪,‬‬
‫ו ע י ץ להלן‪.‬‬ ‫רוב הראשונים בבבלי‪.‬‬ ‫כפירוש‬
‫כלומר‪ ,‬לצורך‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בטהרה‬ ‫חולין‬ ‫של‬ ‫עיםתו‬ ‫לו‬ ‫עושה‬ ‫אבל‬ ‫‪.3—2‬‬
‫ה פ ר ש ת חלה התירו ל ו ל ח ב ר ל ג ב ל עיסת חולין בטהרה‪ ,‬כדי להפריש חלה מתוכה בטהרה‪ .‬ו פ י ר ש ו‬
‫ועיץ ד ״ מ פ ״ ח מה׳ ב כ ו ר י פ הי״ב ופי״ב מה׳ ת ר ו מ ו ת ה ״ ט ‪.‬‬ ‫ב ב ב ל י גיטין שם‪ :‬מ ש ו מ ח י י ו ד ג ב ל ‪.‬‬
‫ה ח ב ר ב ע צ מ ו מ פ ר י ש מן ה מ ו ק ף ומן ה ט ה ו ר ע ל הטהור‪.‬‬ ‫וכאן‬
‫וזהו ע ״ פ ל ש ץ‬ ‫ב ב ב ל י שפ‪ :‬ומניחה בכפישה א ו באגחותא‪.‬‬ ‫כפישה‪.‬‬ ‫לתוך‬ ‫ונותן‬ ‫‪.3‬‬
‫והם כלים שאינם מקבלים טומאה‪ ,‬ועיין‬ ‫ה מ ש נ ה ט ב ו ל י ו ם פ ״ ד מ ״ ב ‪ ,‬עיין ב מ ל א כ ת ש ל מ ה ש ם ‪.‬‬
‫ב פ י ה ״ ג א ה ל ו ת ע מ ׳ ‪ 84‬ו ב ה ע ר ו ת ש ם ‪ ,‬ו ע י ץ ב ס פ ר כ ל י ח ר ם ב ס פ ר ו ת ה ת ל מ ו ד ‪ ,‬ע מ ׳ ר מ ״ ו ו א י ל ך ‪.‬‬
‫ו פ י ר ש ו ב ג מ ר א גיטץ ש ם שמזהירין א ת ה ע ״ ה ש ל א יגע בה ומאיימץ ע ל י ו שאם י ג ע בה ת ח ז ו ר‬
‫העיסה לטבלה‪.‬‬
‫פ י ר ש ו ב ב ב ל י הג״ל‪ :‬כ ל י ם שהחברים ר א ו י י ם‬ ‫חבר‪.‬‬ ‫של‬ ‫כליו‬ ‫לתוך‬ ‫וגוחן‬ ‫‪.5‬‬
‫ובתוספי שם ד״ה ומגיחה העירו ש ל א גקטו כאן א ת ל ש ו ן‬ ‫ל ה ש ת מ ש בהם‪ ,‬והייגו כ ל י ג ל ל י ם ו כ ר ‪.‬‬
‫ו ל ו ל א ד ב ר י ה פ ‪ ,‬היה ג ר א ה ל פ ר ש ל ה פ ך ‪,‬‬ ‫הרישא‪ ,‬מפני שכפישה ואנחותא איגם ראויים לזיתים‪.‬‬
‫ש א ם מניח חלה ב כ פ י ש ה יש כאן ה י כ ר שמפני מ ע ל ת הטהרה הניחה שם‪ ,‬א ב ל זיתים ר ג י ל י ם‬
‫טהרות‬ ‫ועיין‬ ‫חבר‪.‬‬ ‫בכלי‬ ‫להטילם‬ ‫עליו‬ ‫הטילו‬ ‫ולפיכך‬ ‫בזה‪,‬‬ ‫היכר‬ ‫ואץ‬ ‫בכפישןןנ‬ ‫להניח‬
‫מ ״ ד ו ב ב ל י חגיגה כ ״ ה א ׳ ו ב מ פ ר ש י ם ש ם ‪.‬‬ ‫פ״ט‬
‫ועיץ להלן ת ר ו מ ו ת‬ ‫כפו״פ פי״ט עמ׳ תמ״ב‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫תרומה‬ ‫גותגין‬ ‫שאין‬ ‫כשם‬ ‫‪.6‬‬
‫ועיץ מ״ש ל ע י ל פ ״ ב ה״ב‪.‬‬ ‫פ״ז ה״ד‪.‬‬
‫ולהלן‬ ‫תרומות הכ״א•‬ ‫מה׳‬ ‫פ״י‬ ‫ר״מ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הארץ‬ ‫עם‬ ‫תרומת‬ ‫האוכל‬ ‫‪.7‬‬
‫ת ר ו מ ו ת פ ״ ז ה״ה פירשתי ש מ ד ב ר י ם בתרומה ש ל א הוכשרה‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ח ב ר ש א כ ל ג ו ט ל א ת ה ד מ י ם מן ה כ ק ה ח ב ר‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫דמים‬ ‫נוטל‬ ‫וחבר‬ ‫‪.8‬‬
‫‪p‬‬ ‫ו מ פ י י ס ל ע ״ ה ‪ ,‬ו כ ן פ ס ק ב ר ״ מ ה נ ״ ל ‪ ,‬וכן מ ו כ ח מן ה י ר ו ש ל מ י ) ת ר ו מ ו ת פ ״ ו ס ה ״ א ( ‪ ,‬וכן מ ש מ ע‬
‫ה ל ש ץ נ ו ט ל דמים‪ .‬ובירושלמי ש פ פירשו ש ל מ ״ ד מתנתו מקדשתה‪ ,‬אינה נעשית ת ר ו מ ה ל פ נ י‬
‫ועיין כ ח ״ ד‬ ‫ועיין ב מ ה ״ ם ש ם ד ״ ה אכל•‬ ‫שמשלם לבעליפ‪ ,‬ולפיכך צריך לזכות לו ע״י אחר‪.‬‬
‫ופיוס זה אינו אלא בקרן א ב ל א ת החומש מעכב לעצמו‪ ,‬שהרי כיד הבעלים ל ת ת ו‬ ‫תרומות הנ״ל‪.‬‬
‫ב ר ם מלשון הברייתא בתרומות פ״ז סה״ז מ ש מ ע‬ ‫ל כ ל כהן ש י ר צ ה ‪ ,‬כ מ פ ו ר ש ב ת ר ו מ ו ת פ ״ ו מ ״ ב ‪.‬‬

‫! עיין ב ת ו ל ד ו ת תנאים ואמוראים ע ר ך ר׳ יוסי בן משולם‪.‬‬

‫» עיין נם ב ת ו פ פ ׳ ניטין שם ד״ה אין עושין ובםהרשיא שם‪.‬‬
‫» עיין ט ה ר ו ת פיט ס״ה‪ ,‬ו ב ה ע ר ו ת לפיהיג אהלות‪ ,‬עם׳ ‪ ,84‬הע׳ ‪ 23‬והעי ‪.27‬‬
‫‪223‬‬ ‫דמיי פ״נ עמי ‪74-73‬‬
‫ועיין מ ״ ש ב ת ר ו מ ו ת‬ ‫ו א ס ש ר ש ה ר ״ מ ג ר ס כאן‪ :‬נ ו ת ן ד מ י ם ‪.‬‬ ‫ש ה ח ב ר ה ו א הכהן‪ ,‬כ מ ו ש ס ר ש ב ח ״ ד ‪.‬‬
‫שמ‪.‬‬
‫ש ה ר י א י א ס ש ר ל ח ל ק ‪ ,‬ש מ א י ס ו ל ל ו מ ח ל ק ו ש ל ח ב ר ‪ ,‬ואין‬ ‫חלקו‪.‬‬ ‫את‬ ‫למכור‬ ‫‪.9‬‬
‫ו ב כ י ״ ע כאן‪ :‬ב ט ע ו ת ‪ :‬ל י מ ו ל ח ל ק ו ‪ ,‬א ב ל ל ה ל ן ב ת ר ו מ ו ת ג מ ב כ י ״ ע ‪ :‬ל מ כ ו ר‬ ‫מ ו ם ר י ן ת ר ו מ ה לע״ה‪*.‬‬
‫חלקו‪.‬‬
‫כ ו ת י ו כ ר ‪ .‬וכ״ה ב ד )אלא‬ ‫כהן‬ ‫עם‬ ‫ישראל‬ ‫ישראל‬ ‫עם‬ ‫כהן‬ ‫חולק‬ ‫‪.10‬‬
‫ש ש ם בס״ם‪ :‬וחולק(‪ .‬א ב ל הנכון הוא בכי״ע‪ :‬חולק כהן י ש ר א ל ע ם כהן כותי ו כ ר ‪ ,‬וכן הגיהו ב ח ״ ד‬
‫ו כ ן ב מ ם ׳ כ ו ת י ם ס ״ ב ) ה ו צ ׳ ה י ג ר ע מ ׳ ם״ה(‪ :‬ח ו ל ק י ם כ ה נ י י ש ר א ל ע ם כ ה נ י‬ ‫ובהגהות הגר״א‪.‬‬
‫ו ה ט ע ם ש ב מ ק ו ם כ ו ת י ם אין ל ח ש ו ש ש מ א י ח ז י ק ו‬ ‫במקומם‪ ,‬מסני ש ה ם כמצילמ מידם‪.‬‬ ‫כותים‬
‫א ת הכותי שחולק ע מ ו לכהן‪ ,‬שהרי כ ו ל ם יודעים ש ג ם ב ע ל הגורן ה ו א כותי‪ ,‬ו א ם ל א יחלוק‬
‫כ ה ן י ש ר א ל א ת ו יתן א ת כ ו ל ו ל כ ו ת י ‪.‬‬
‫במס׳ כותים הנ״ל‪ :‬א ב ל ל א במקומ ישראל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ישראל‬ ‫בארץ‬ ‫לא‬ ‫‪ .11‬א ב ל‬
‫ש ל א יחזיקנו בכהונה‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב א ‪ p‬ישראל* אסור ל ו ל ח ל ו ק ע ם כהן כותי ב ג ו ק ש ל כותי‪,‬‬
‫מסני שאסשר ש ל א ידעו שהוא גורן ש ל כותי ויםברו שהוא גורן ש ל ישראל‪ ,‬ומכיוץ שכהן מוחזק‬
‫חולק עמו‪ ,‬יחזיקו ל כ ה ו נ ה א ף א ת הכהן הכותי‪.‬‬ ‫לכהונה‬
‫סירושו‬ ‫מהמשך ה ל ש ץ מ ש מ ע ש מ כ י ר ץ אותו‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בו‬ ‫שמכירין‬ ‫במקום‬ ‫‪.12‬‬
‫עיין ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫כ ה ן ה כ ו ת י ‪ ,‬ו א ע ס ״ י ש א ץ מ כ י ר י ן א ת ב ע ל הגורן‪.‬‬
‫הכותי‪,‬‬ ‫מכהן‬ ‫ומציל ממנו‪,‬‬ ‫וסירושו חולק‬ ‫ב״ה ב כ ל הנוסחאות‪.‬‬ ‫הימנו‪,‬‬ ‫לחלוק‬
‫ש א ם ל א י ר צ ה ל ח ל ו ק יתן ב ע ל ה ג ו ר ן ה כ ו ת י א ת ה כ ל ל כ ה ן ה כ ו ת י ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בזמן ש ה כ ו ת י א ו כ ל י ח ד‬ ‫כותי‪«.‬‬ ‫כהן‬ ‫עם‬ ‫ישראל‬ ‫כהן‬ ‫אוכל‬ ‫‪.13—12‬‬
‫אתו‪ ,‬ולסיכך א ץ לחשוש שמא מאכילהו דברים אסורים‪ ,‬שהדי א ף הכותי אוכל אותם הדברים‪.‬‬
‫וכן מסורש במם׳ כותים הנ״ל‪ :‬כהן כותי שהוא א ו כ ל ו מ א כ י ל ל י ש ר א ל בטומאה מותר‪ ,‬כ ל ו מ ר שהוא‬
‫א ו כ ל ב ע צ מ ו ומאכיל א ו ת ם ה ד ב ר י ם לישראל‪ .‬א ב ל כשאינו א ו כ ל ע ם י ש ר א ל אינו נאמן‪ ,‬שכותי‬
‫עיץ‬ ‫אסורים‪.‬‬ ‫דברים‬ ‫לישראל‬ ‫ולהאכיל‬ ‫מכשול‬ ‫לעבור על לסני עור לא תתן‬ ‫חשוד הוא‬
‫ועיין נ ד ה נ ״ ז א׳‪.‬‬ ‫ח ו ל י ן ג ׳ ב ׳ ‪ ,‬ד ׳ א ׳ ‪ ,‬ה ׳ ב׳‪.‬‬
‫ו ל ס י כ ך אין ל ח ש ו ש ש י א כ י ל נ ו קדשים ) ע י ץ להלן(‪,‬‬ ‫בטומאה‪.‬‬ ‫שעושה‬ ‫בזמן‬ ‫‪.13‬‬
‫שהרי הכותי ל א י א כ ל קדשים בטומאה‪ .‬ו ע ל ש א ר אימורימ ל א נחשדו‪ ,‬ל ס י התנא ש ל הברייתא‪.‬‬
‫מירשו המסרשים שהחשש‬ ‫וכ״ה בד‪.‬‬ ‫טהור‪.‬‬ ‫בכור‬ ‫שמאכילו ב ש ר‬ ‫מפני‬ ‫‪.14‬‬
‫הוא ש מ א יאכילנו ב ש ר ב כ ו ר שנשחט ש ל א ע ״ פ מומחה‪ ,‬והכותימ מ כ ר ו ש י ש כאן מומ‪ ,‬והמ‬
‫א י נ מ ב ק י א י מ ב מ ו מ ץ ‪ .‬ו ק ש ה ש א מ כ ן א ף כ ש ה כ ו ח י ט מ א י ש ל ח ש ו ש ל כ ך )עיין ד ב ר י מ ט ״ ו ‪ ,‬כ ״ ב ( ‪.‬‬
‫ושמא החמירו הכותים ע ל דברי תורה כדרכם‪ ,‬ו ל א א כ ל ו בטומאה אפילו ב כ ו ר ב ע ל מום‪ ,‬ולפיכך‬
‫ונראה שהכותים נהגו כב״ש )בכורות פ ״ ה מ״ב( ואמרו‬ ‫א ץ כאן חשש שיאכילנו ב ש ר בכור‪.‬‬
‫ב כ ו ר ב ע ל מ ו ם ל ז ר י ם ‪ ,‬ו ל כ ה נ י ם ט מ א י ם א פ י ל ו ב ט ו מ א ה ש א י נ ה י ו צ א ה מ ג ו פ ם ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ב כ ו ר ו ת‬
‫ם ״ ג ה ט ״ ז ו ב ב ל י ש ם ל ״ ג א׳‪.‬‬
‫ר ב י ע י ‪ .‬צ ״ ל ‪ :‬י ץ ר ב ע י ‪ ,‬כ מ ו ש ה ו א ב כ י ״ ע ו ב ד )עיין פ ר ה פ ״ א‬ ‫יין‬ ‫אותו‬ ‫ומשקה‬ ‫‪.‬‬
‫ומכאן ב ר ו ר שלפי הלכות הכותימ פירות‬ ‫מ״א(‪ ,‬א ל א שבד מוסיף באשגרה מלעיל ״טהור״‪.‬‬

‫* ואם היא תרומה שהוכשרה‪ ,‬כ ל ה ת ר ו מ ה א ס ו ר ה ב א כ י ל ה כדין ת ר ו מ ה ט מ א ה ו ט ה ו ר ה שנתערבו‬

‫ו ת ר ק ב ‪ ,‬וכמו ש פ ס ק הר״ס בפי״ד ם ה ׳ ת ר ו ס ו ת הי״ד )ח״ד בתרומות(‪.‬‬
‫וצירפו שם א ת משנת מקואות פ״ח‬ ‫« בנינוד ל א ר ץ הכותים‪ ,‬עיין ידוש' ע״ז פ״ה ה״ד‪ ,‬מ״ד ע״ד‪.‬‬
‫ס״א ו ת ו ס פ ת א שם רפ״ו‪.‬‬
‫« וכ״ה ב ד ‪ .‬א ב ל בכי״ע ב ט ע ו ת ‪ :‬א ב ל כ ה ן ח ב ר ע ם כ ה ן ע ם ה א ר ץ שעושה בטומאה‪.‬‬
 ‫דמיי פ״נ עמ׳ ‪74‬‬ ‫‪224‬‬
‫זר‪,‬‬ ‫כותי‬ ‫עם‬ ‫לאכול‬ ‫מותר‬ ‫אבל‬ ‫גרידא‪,‬‬ ‫כותי‬ ‫כהן‬ ‫עם‬ ‫לאכול‬ ‫אםרו‬ ‫ולפיכך‬ ‫לכהן‪,‬‬ ‫רבעי‬
‫‪,‬‬
‫וכן מ פ ו ר ש ב ס פ ר י ה ו ש ע ש ל ה פ ) כ ר מ י ש ו מ ר ץ ‪ ,‬ע מ‬ ‫מ פ נ י ש ה ו א ב ע צ מ ו ל א י ש ת ה יין ר ב ע י ‪.‬‬
‫הכק‬ ‫ל א א כ ל ו א ת פ ר י ם לפני שנה הרביעית‪ ,‬ואז )כלומר‪ ,‬בשנה הרביעית( א כ ל אותם‬ ‫‪:(76‬‬
‫ו כ ן מ ו ג ה י ה ו ד ה ה ד ס י ) א ש כ ל ה כ ו פ ר א ו ת ר ״ ה ‪ ,‬ם ״ א ע ״ ג ( בין מ ת נ ו ת כ ה ו נ ה ‪ :‬ו ק ד ש ה ל ו ל י ם‬ ‫הגדול‪.‬‬
‫וכמובן שהכותים‬ ‫ע ר ל ת פ ר י ע ץ ה א ד מ ה ‪ ,‬ועיין ב ת ״ י ו י ק ר א י ״ ט כ ״ ד ו ב א ב ן ע ז ר א ש ם ‪ .‬ל‬ ‫הוא‬
‫לפני‬ ‫אותו‬ ‫לאכול‬ ‫שצריך‬ ‫מפורש‬ ‫אינו‬ ‫בכתוב‬ ‫שהרי‬ ‫גריזים‪,‬‬ ‫בהד‬ ‫רבעי‬ ‫פירות‬ ‫אכלו‬ ‫לא‬
‫ומה שלא הזכירו כאן חשש ש ל י ץ‬ ‫ה׳‪ ,‬ו ה ם ל א ק ב ל ו א ת ד ר ש ו ת ח ז ״ ל ש ל מ ד ו ר ב ע י מ מ ע ״ ש ‪.‬‬
‫מע״ש‪ ,‬הוא מפני שמפורש בתורה שהוא נפדה ברחוק מקום‪ ,‬ולפיכך לא נחשדו הכותים ל א כ ו ל‬
‫מ ח ק ל ש כ ם ב ל י פ ד י ו ן ‪ ,‬ו א ש ר ל ח ש ש ש ל יין ב כ ו ר י ם ‪ ,‬נ ר א ה ש ג ם ה כ ו ת י ם ל א ע ש ו א ת‬ ‫אותו‬
‫פ ל ״ ח הנ״ל‪.‬‬ ‫עיץ בם׳ יהושע שלהם‬ ‫משקים‪,‬‬ ‫בכוריהם‬
‫ואץ צורך‪ ,‬כי גבוי הוא ע ל מ ש ק ל‬ ‫ב ג ל י ו ן ת ו ק ן ב כ ״ י א ח ר ‪ :‬גבאי‪.‬‬ ‫גבוי‪.‬‬ ‫‪ .15‬ש ג ע ש ה‬
‫קל״ו‬ ‫)־מיניי‪ ,‬שם‬ ‫עיין פ ס י ק ת א ד ר ״ כ פ ם י ׳ כ ״ ח ‪ ,‬ק ע ״ ט ע ״ א ( ‪ ,‬מ י נ ו י‬ ‫)=תניי‪ ,‬תנא‪.‬‬ ‫תנוי‬
‫פ ע ״ ב ‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,54‬ה ע ר ה ‪ ,(84‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬גביי‪ ,‬גבאי‪.‬‬
‫ב ב ב ל י ) ב כ ו ר ו ת ל ״ א א׳( מ ו ס י ף ‪ :‬פ י ר ש א ץ מ ק ב ל ץ א ו ת ו‬ ‫מחבורתו‪.‬‬ ‫אותו‬ ‫דוחין‬
‫ה ד ח י י ה ה י א ל ע ו ל ם ‪ ,‬ו כ ש י ט ת ד ״ מ ל ע י ל פ ״ ב ה״י‪.‬‬ ‫ולפ״ז‬
‫ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ ב ה״ג(‪ :‬כ ל זמן ש ה ו א‬ ‫נאמן‪.‬‬ ‫אין‬ ‫גביי‬ ‫שהוא‬ ‫זמן‬ ‫כל‬ ‫‪.16-15‬‬
‫ג ב י י דוחין א ו ת ו מ ח ב ו ר ת ו ‪.‬‬
‫ל כ א ו ר ה משמע מכאן שהוא נאמן ב ל י ק ר ו ב‬ ‫נאמן‪.‬‬ ‫זה‬ ‫הרי‬ ‫מגבייתו‬ ‫פירש‬ ‫‪.16‬‬
‫א ב ל בבבלי הנ״ל‪ :‬פ י ר ש ה ר י‬ ‫ו ק מ פ ו ר ש בירושלמי‪ :‬יצא מגבייתו הרי הוא כחבר‪.‬‬ ‫מחדש‬
‫וכן פ פ ק ה ר ״ מ ב פ ״ י מ ה ׳ מ ט מ א י מ ש כ ב‬ ‫ומכאן מ ש מ ע ש צ ר י ך ק ב ל ה מחדש‪.‬‬ ‫כ כ ל אדם‪.‬‬ ‫הוא‬
‫ועיין ב ח ״ ד ש ה ע י ר ע ל ה מ ע ש ה ב ר ב ה ו נ א ב ר ח י י א‬ ‫ומושב ה״ח )ח״ד ומה״פ ד״ה בראשונה(‪.‬‬
‫‪ jvm‬ש ר ב ה ו נ א ב ר ח י י א זקן ו י ו ש ב ב י ש י ב ה היה‪ ,‬ו ל א ה י ה ז ק ו ק‬ ‫ב ב ב ל י ש ם ש ל א ק ב ל מחדש‪.‬‬
‫לקבלה‪.‬‬
‫במשנתנו ר ם ״ ו שנינו‪ :‬ה ח ו כ ר ש ד ה מ י ש ר א ל ת ו ר ם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הארץ‬ ‫מעם‬ ‫שחכר‬ ‫חבר‬
‫ופי׳ בח״ד שכאן מחמת חברות ה מ ק ב ל אתינן עלה‪ ,‬שאסור ל ו ל מ ס ו ר ט ב ל י ם ל ע ״ ה ‪,‬‬ ‫ו נ ו ת ן לו‪.‬‬
‫א ב ל במשנתנו בישראל נאמן ע פ י ק י נ ן‬ ‫מ ע ש ר ו מ נ כ ה ל ו מ ד מ י ח כ י ר ו ת ו )עיין ל ה ל ן ( ‪.‬‬ ‫ולפיכך‬
‫למוכר‬ ‫ואץ הוא דומה‬ ‫ק‪.‬‬ ‫דברי חכירות‪ ,‬ומומך ע״ז שרוב ע״ה מ ע ש ר ץ‬ ‫קבל עליו‬ ‫שלא‬
‫ט ב ל י ם לע״ה‪ ,‬ש ה ר י משדהו הוא נותן ל ו )ר״ש פ ״ ו מ״א(‪ .‬ומה שתמה ב ח ״ ד ע ל ה ר ״ ש ש פ י ר ש‬
‫ש א ץ מנכה ל ו א ת התרומה‪ ,‬וכאן מנכה לו א ת ה מ ע ש ר )לפי פירוש הח״ד(‪ ,‬א ץ הוא ק ש ה כ ל ל ‪,‬‬
‫מדיגא עליו לתרום‪ ,‬שאי א פ ש ר לגורן שתיעקר בלי תרומה גדולה )כפי׳ ה מ ה ר י ״ ק‬ ‫שבתרומה‬
‫במעשרות‬ ‫כן‬ ‫שאין‬ ‫מה‬ ‫במקומו(‪,‬‬ ‫שם‬ ‫בדיבמ״ץ‬ ‫הפירוש‬ ‫ועיץ‬ ‫הי״א‪.‬‬ ‫מעשר‬ ‫מה׳‬ ‫בפ״ו‬
‫ע״ה‪.‬‬ ‫בשביל‬ ‫אלא‬ ‫מעשר‬ ‫שאינו‬
‫שדהו‪,‬‬ ‫בתוך‬ ‫לשתלן‬ ‫ע״מ‬ ‫גפנים‬ ‫ודליות‬ ‫תאנים‬ ‫עיקרי‬ ‫חכר‬ ‫שכאן‬ ‫פירש‬ ‫יונה‬ ‫ור׳‬
‫ה‬ ‫א ב ל פירוש זה קשה מאד‪ ,‬ש ה ר י ל פ י ז‬ ‫ו נ מ צ א שחייב ל ע ש ר מדינא‪ ,‬מפגי ש ג ד ל ו בתוך שדהו‪.‬‬
‫חכר‬ ‫א פ י ל ו ח כ ר מ ח ב ר חייב ל ע ש ר ‪ ,‬שהרי ש ל ו הם‪ ,‬וכיצד יכול ל פ ר ע חובו ב ס ב ל ‪ ,‬וכאן מפורש‪:‬‬
‫ולפיכך‬ ‫ולא עוד אלא שלפי פירושו אץ דץ התופפתא עניץ כ ל ל לדברי חכירות‪.‬‬ ‫שחכר מע״ה‪.‬‬
‫ע י ק ר כ פ י ר ו ש ב ע ל ח״ד‪.‬‬ ‫נראה‬

‫ושמא נ א מ ר ו‬ ‫י ועיין ס פ ר י נשא פי׳ ו׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ,9‬וירוש׳ פ א ה פיז היו‪ ,‬כ ׳ ע״ג )ובמקבילה בםע״ש>‪.‬‬
‫ור׳ זעירא שם פירש ע״פ ה ה ל כ ה ‪.‬‬ ‫ד ב ר י ר ׳ יוסי הגלילי ב ע י ק ר ם ‪ ,‬כ ד י להוציא ם ד ע ת הכותים‪.‬‬
‫ו ה ת ו ט פ ת א שלנו נ ע ל מ ה ם א ב ר ה ם נייגר ב א ו ר ש ר י פ ט שלו‪ ,‬עמ׳ ‪ .182‬ועיין מיש ר י ר ר ע ו ו ע ל ב צ ו פ ה ה א ג ג ל י‬
‫ס ד ר א חדשה כ י ב )‪ ,(1812‬עט׳ ‪.533‬‬
‫‪225‬‬ ‫דמיי פ״ג עמי ‪75-74‬‬
‫‪,‬‬
‫ר יונה פירש שנותן ל ו מ ש ל עצמו‪ ,‬ואינו מנכה‬ ‫משלו‪.‬‬ ‫א ל א‬ ‫לו‬ ‫נותן‬ ‫ואין‬ ‫‪.17‬‬
‫ובח״ד מירש ״משלו״ מ ש ל ע״ה‪ ,‬כלומר‪ ,‬שמנכה לו מחכירותו‪ ,‬ושני הסירושים‬ ‫ל ו מחכירותו‪.‬‬
‫דחוקים‪.‬‬
‫ולסיכך נ ר א ה ל ס ר ש ע ״ ס ב ע ל מנתת יצחק ש א ץ החבר נותן ל ע ״ ה א ת ס י ר ו ת החכירות א ל א‬
‫מ ש ד ה ע ״ ה ש ח כ ר מ מ נ ו ‪ ,‬ו נ מ צ א ש א י נ ו מ ו כ ר ל ו כ ל ו ם א ל א נ ו ת ן ל ו ט ה ר ו ת משלו‪ »,‬א ל א ש ב ט ב ל‬
‫א ב ל כשנותן ל ו משדה א ח ר חייב ל ע ש ר‬ ‫א ס ו ר ל ו ל ח ב ר ל מ ס ו ר ל ע ״ ה ב י ד י ם א מ י ׳ הן ש ל ו ‪.‬‬
‫ה ‪p‬‬ ‫ו מ כ י ו ץ ש ה ו א ח ב ר ה ר י א מ ו ר ל מ כ ו ר ל ו )והוא‬ ‫מדינא‪ ,‬ש ל א יהא כסורע חובו בסבל‪.‬‬
‫מנכה‬ ‫שהחבר‬ ‫ממבדא‬ ‫נניח‬ ‫ואמ‬ ‫במשנתנו ס ״ ב מ״ג‪.‬‬ ‫כממורש‬ ‫אסילו יבש‬ ‫חובו(‬ ‫לסרוע‬
‫מן ה ח כ י ר ו ת א ת ה מ ע ש ר ‪ ,‬ה ר י ב ו ו ד א י ש א י נ ו נ ו ת ן ל ו א ת ה ס י ר ו ת א ל א מ ש ל ו ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ש ד ה ע ״ ה ( ‪,‬‬
‫עיין ד ע ת ד ״ י ב מ ש נ ת נ ו ר ס ״ ו ‪ ,‬ו מ ״ ש ב מ ה ד י ״ ק‬ ‫שהרי אחרת לא יוכל לנכות ל ו דמי המעשר‪.‬‬
‫ס ״ ו מה׳ מ ע ש ר הי״א‪.‬‬
‫מן ה ב ב ל י י ב מ ו ת ) ק י ״ ד א ׳ ( מ ו כ ח ש ב ב ן‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הולך‬ ‫שהיה‬ ‫ח ב ר‬ ‫‪ .18-17‬ב ן‬
‫ולא‬ ‫עמיקינן‬ ‫למעשרות‬ ‫נאמן‬ ‫בחבר‬ ‫ואילך‬ ‫ומכאן‬ ‫הט״ו‪.‬‬ ‫לעיל ס״ב‬ ‫ועיין‬ ‫עםיקינן‪.‬‬ ‫קטן‬
‫לטהרות‪.‬‬ ‫בחבר‬
‫כ ל ו מ ׳ א ם ה ת י נ ו ק א מ ׳ ל ו תן א ת ה ס י ר ו ת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫האכילני‬ ‫לו‬ ‫אמ׳‬ ‫‪ .19‬א ם‬
‫שבידי לתוך ס י ) ע י י ן ידוש׳ ס״ג ה״א‪ ,‬כ ״ ג ע״א( אסור‪ ,‬שהרי א ף לבהמה אסור להאכיל דמאי‪,‬‬
‫עיין ל ע י ל ס ״ א ה ם ״ ו ו ה כ ״ ג ו מ ש ״ ש ‪.‬‬
‫התוםסתא‪,‬‬ ‫נוסחאות‬ ‫בכל‬ ‫וכ״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫במשתאו‬ ‫ח ב ר‬ ‫ישתמש‬ ‫‪ .20‬ל א‬
‫ובחבר‬ ‫וכן פ ס ק הר״מ בפ״י מה׳ מ ע ש ר ה״ו‪.‬‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י ס ״ ב מה״ב‪ :‬ת נ י ל א י ש מ ש ו כ ר ‪.‬‬
‫ו ע י ץ ל ה ל ן ש ר ‪ 30‬ו מ ש ״ ש ‪.‬‬ ‫ל מ ע ש ר ו ת ו ל א ל ט ה ר ו ת עםיקינן‪.‬‬
‫א ח ת ‪ .‬בכי״ע‪ :‬מניקית‪ .‬ובד‪ :‬מינקת )והמלה ״ א ל א ״ חסרה שם‬ ‫מניקות‬ ‫‪ .21‬א ל א‬
‫והיא‪ ,‬כ נ ר א ה ‪ ,‬כ ף ש י ש ל ה י ד א ר ו כ ה ל ק ד ו ח ב ה משקץ‪.‬״‬ ‫בט״ם(‪.‬‬
‫וכ״ה בד ובכפו״ס‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הארץ‬ ‫עם‬ ‫של‬ ‫במשתאו‬ ‫יושב‬ ‫שהיה‬ ‫‪ .23‬ח ב ר‬
‫ר״מ‬ ‫ועיין‬ ‫מ י מ ב א י נ ו חזקה‪.‬‬ ‫ובירושלמי מ ״ ב ה ״ ב הנ״ל‪ :‬ר א ו אותו‬ ‫תקמ״ה‪.‬‬ ‫מל״ט עמ׳‬
‫ו כ א ן מ ד ב ר י ם ב ח ב ר א ו ר ח ש א י נ ו ש מ ש ‪ ,‬ואין א ח ר י ו ת ש ל ת ק ץ ה מ ע ו ד ה‬ ‫ם ״ י מה׳ מ ע ש ר ו ת ה״ו‪.‬‬
‫עליו‪.‬‬
‫ובירוש׳ הנ״ל‪ :‬ע ל‬ ‫וכ״ה ב כ ל הנוסחאות ובכסו״ם הנ״ל‪.‬‬ ‫בלבו‪.‬‬ ‫עישר‬ ‫‪ .25‬ש מ א‬
‫כ ל ו מ ר אסילו מימב בשבת‪ ,‬אני אומד שמא התנה מאתמול ״מה שאני‬ ‫התנאימ ש ב ל ב ו ה ו א מיםב‪.‬‬
‫ובירושלמי ס״ז שם‪ :‬וצריך‬ ‫עתיד להסריש למחר הרי הוא מעשר וכו׳ ״‪ ,‬כמסורש במשנתנו רפ״ז‪.‬‬
‫ועיץ ד ״ מ הנ״ל וס״ט ה״ט שם‪.‬‬ ‫כשסתיו‪.‬‬ ‫להלחיש‬
‫א צ ל ו ו כ ר ‪ .‬כ נ ר א ה ש ב כ נ ו גדול עםיקינן א ל א שהוא ט ס ו ל ל ו וסמוך‬ ‫מוסב‬ ‫בנו‬ ‫היה‬
‫ועיץ ב ר ״ מ ס״י מה׳ מ ע ש ר ה״ז שסמק שהאב חייב‬ ‫ע ל ש ל ח נ ו ‪ ,‬ו ל ס י כ ך ח י י ב ל ע ש ר עליו‪.‬‬
‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫ו מ ס ת י מ ת ל ש ו נ ו מ ש מ ע ש כ ב נ ו ג ד ו ל עםיקינן‪.‬‬ ‫ל ה ת נ ו ת ע ל ב נ ו )ולעשר ע ל ידו(‪.‬‬
‫ואינו חושש שמא מומך עליו וחושב שהסעודה מתוקנת‪,‬‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫מעשר‬ ‫‪ .26‬א ח ר א י ן‬
‫אעפ״י שאמרו‬ ‫ונמצא מכשילו‪ ,‬שהרי ע ״ ם ההלכה א ץ השתתסותו במעודה מוכיחה ע ל תיקונה‪.‬‬
‫להלן ש כ ל אילו הם תקלה לאחרים‪.‬‬

‫‪ 8‬עיין ל ע י ל פ״ב ה כ ״ ב והכ״ד וםש״ש‪ .‬א ב ל כ א ן עדיין ל א הוכשרו הסירות‪.‬‬

‫ועיין תיאורו של אפיסניוס ב ס פ ר ו ע ל‬ ‫» השבעים מתרגמים א ת ה מ ל ה מנקית ש ב מ ק ר א ‪.Kba&os‬‬
‫ו כ ן פירש ב ס י‬ ‫בשיקגו‪.(1935 ,‬‬ ‫ע״א )הוצ׳ ס פ ר י ם ע״י האוגיברסיטה‬ ‫ה ס ו ר י ‪86‬‬ ‫המשקלים והמרות‪ ,‬נוסח‬
‫השרשים ל ר ׳ יונה בן נ׳נאח )סוף ע ר ך נ ק ה ( ‪ :‬ו א ת המנקיות כ פ ו ת ‪ .‬ועיין מ״ש ד״ר יהושע ב ר א נ ד ב ס פ ר ו‬
‫ועיין ס״ש ב ת ר ב י ץ ש״נ‪ ,‬ע פ ׳ ©‪.20‬‬ ‫כ ל י ה ח ר ס ב ס פ ר ו ת ה ת ל מ ו ד ‪ ,‬עמי שט״ו‪ ,‬ואילך‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫דמיי פ״ג עמ ‪75‬‬ ‫‪226‬‬
‫ובמהדי״ק שם‬ ‫וכן פ ס ק ב ר ״ מ הנ״ל‪ ,‬ועיץ ברדכ״ז שם‪.‬‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫א ח ר‬ ‫במקום‬ ‫בנו‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י פ ׳ ׳ ב ם ה ״ ב ח ס ר ה ב ב א זו‪.‬‬ ‫ל ת ו ס פ ת א שלבו‪.‬‬ ‫ציין‬
‫ב ב א זו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הארץ‬ ‫עם‬ ‫של‬ ‫במשתאו‬ ‫יושב‬ ‫שהיה‬ ‫ח ב ר‬ ‫‪ .27—26‬ב ן‬
‫ובח״ד פירש שהחידוש הוא בזה‬ ‫והר״מ ה נ ״ ל הביאה‪ ,‬ועיץ במהרי״ק ש פ ‪.‬‬ ‫חסרה בירושלמי‪.‬‬
‫ש א ע פ ״ י ש א ץ ל ו ל ב ן פ י ר ו ת מ ש ל ו ש י ת נ ה ע ל י ה ם מ ת ח י ל ה ‪ ,‬מ ״ מ חיישינן ש מ א ה ת נ ה ו ע י ש ר‬
‫ועיץ‬ ‫ב ר ו ר שבבן ג ד ו ל ו ב ר ד ע ת עפיקינן‪.‬‬ ‫ולפ״ז‬ ‫בלבו‪ ,‬ו א ץ כאן חזקה ל ס ע ו ד ה מתוקנת‪.‬‬
‫להלן‪.‬‬
‫ואולי היתה ל ו גירסא‬ ‫ב ר ״ מ הנ״ל‪ :‬ש מ א אביו התנה עליו‪.‬‬ ‫בלבו‪.‬‬ ‫עישר‬ ‫‪ .28‬ש מ א‬
‫א ח ר ת כאן‪.‬‬
‫ב כ פ ו ״ פ פל״ט‪ ,‬עמ׳ תקנ״ה הנ״ל‪ :‬כלומר‪,‬‬ ‫הן‪.‬‬ ‫לאחרים‬ ‫תקלה‬ ‫אילו‬ ‫‪ .29‬כ ל‬
‫שתהיה הסעודה מתוקנת‪.‬‬ ‫שיחשבו‬
‫ההלכה פשוטה שהרי החבר מעשר ע ל הכל‪,‬‬ ‫ב ח נ ו ת וכר‪.‬‬ ‫עמו‬ ‫שותף‬ ‫היה‬ ‫אם‬
‫ו כ ב ר ת מ ה ב ח ״ ד ל מ ה ה ש מ י ט ה ר ״ מ ה ל כ ה זו‪.‬‬ ‫ו כ ל ז ק ש ל א ח ל ק ו ה ם ש ל ו ח י ם ז ה לזה‪«».‬‬
‫בכי״ע‪ :‬בחנות חבר‪ .‬ובד‪ :‬בחנות ש ל חבר‪ .‬וכן ב ד ״ מ‬ ‫בחנות‪.‬‬ ‫משתמש‬ ‫שהיה‬ ‫‪.30‬‬
‫ואין מ ש ת מ ש א ל א מ ש מ ש‬ ‫פ י ״ א מ ה ׳ מ ע ש ר הי״ד‪ :‬ע ״ ה ש ה י ה מ ש ת מ ש ב ח נ ו ת ו ש ל ח ב ר ו כ ר ‪.‬‬
‫ו ב ס ׳ ח ס י ד י ם ס י ׳ ת ת ת ת ד ם ה ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ :450‬ע פ ה א ר ץ ש ה י ה מ ש מ ש‬ ‫ל ע י ל ש ר ‪ 20‬ו מ ש ״ ש ‪.‬‬ ‫עיין‬
‫וע״ה זה משמש א ת האורחים‪.‬‬ ‫ואפשר שמדברים כאן בחנות שאוכלים ושותים בה‪»,‬‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ב ב ל י ב ר כ ו ת נ ״ ב ב׳‪.‬‬ ‫ועיין‬
‫כלומר‪ ,‬אעפ״י שמתעסק באומנותו‪,‬‬ ‫ו נ כ נ ס וכר‪.‬‬ ‫יוצא‬ ‫שחבר‬ ‫‪ .31—30‬א ע פ ״ י‬
‫והגי׳ ש ל ג ו ב ט ו ח ה ‪ ,‬ו כ ״ ה ג ם ב ס ׳ ח ס י ד י ם ו ב ר ״ מ ה נ ״ ל ‪ ,‬ועיין ב כ ״ מ ש ם ‪.‬‬ ‫ואין ע י נ י ו ע ל ה ח נ ו ת ‪.‬‬
‫ועיין ל ה ל ן ‪ ,‬ועיין ב מ ש נ ת ע ״ ז פ ״ ד מ י ״ א ! ש ם פ ״ ה מ ״ ד ו ע ו ד ‪.‬‬
‫ומכאן משמע ש א ם החבר אינו נ כ נ ס כ ל ל ל ח נ ו ת‬ ‫החליף‪.‬‬ ‫חושש שמא‬ ‫ואינו‬ ‫‪.31‬‬
‫במשנתנו‬ ‫ו א ע פ ״ י ש ע ״ ה א י נ ו ח ש ו ד ל ה ח ל י ף א ת ה פ ק ד ץ )עיין‬ ‫א נ ו חוששים ש מ א החליף‪.‬‬
‫אנו‬ ‫בחנות‬ ‫בםקדץ‪ ,‬א ב ל‬ ‫שולח יד‬ ‫יחליף הוא‬ ‫משופ ש א פ‬ ‫היינו‬ ‫ובמקבילות(‪,‬‬ ‫פ״ג מ״ד‬
‫ח ו ש ש י ם ש מ א יתן ל ל ק ו ח ו ת א ת ש ל ו ו י ק ה מן ה ח ג ו ת א ת ח ל ק ו ‪ ,‬ש ה ר י כ ל מ ה ש ב ח ג ו ת ל מ כ י ר ה נ י ת ן‬
‫) ע ״ פ פ א ת השלחן םי׳ ט ״ ז ס ״ ק ט״ו(‪.‬‬
‫ר ״ מ ס ״ י מה׳ מ ע ש ר ה״ה‪ ,‬ם׳ חסידיפ הג״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫נאמן‬ ‫הוא‬ ‫היה‬
‫רומז לברייתא‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הנחש‬ ‫עם‬ ‫כשרוי‬ ‫הוא‬ ‫הרי‬ ‫שאמרו‬ ‫ואע״פ‬ ‫‪.32‬‬
‫כ ת ו ב ו ת ע ״ ב אי‪ :‬ת נ י א ה י ה ר ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר כ ל ה י ו ד ע ב א ש ת ו ש א י נ ה ק ו צ ה ל ו ח ל ה‬ ‫שבבבלי‬
‫ולפ״ז ד ע ת החכמים הם‬ ‫בכפיפה‪.‬‬ ‫א מ ר ו ל ו אין א ד ם ד ר ע ם נ ח ש‬ ‫ויפריש אחריה‪.‬‬ ‫יחזור‬
‫ש צ ר י ך ל ג ר ש ה מפני ש ע ו ב ר ת ע ל ד ת יהודית‪ ,‬וזימגץ דמקרי ואכיל‪ ,‬מ ״ מ א ם ל א גירש ל א ה פ ס י ד‬
‫כדר‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ ב ה ״ ב ( גודם‪ :‬א ב ל א מ ר ו ה ר י ה ו א‬ ‫ו ל ו ק ח ץ ממגו‪.‬‬ ‫בזה א ת נאמנותו‪,‬‬
‫ע ם הנחש וכר‪.‬‬
‫ב כ פ י פ ה ‪ ,‬כ ״ ה גם ב כ י ״ ע ובד‪ ,‬ובירושלמי ה נ ״ ל ו ב ב ב ל י כתובות ע ״ ב א׳‪ ,‬ע ״ ז א׳‪,‬‬ ‫‪.33‬‬
‫וכן הוא בם׳ חסידים הנ״ל‪ ,‬ו ב ב ב ל י יבמות ק י ״ ב‬ ‫וצוקרמנדל הוסיף מדעתו‪ :‬אחת‪.‬‬ ‫פ ״ ו ב׳‪.‬‬
‫םע״ב‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר מאמינים לאשתו שהיא מתקנת כ ל מ ה שמוציאה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אצלו‬ ‫מתארחין‬
‫מ ת ח ת ידה‪ .‬וכן ב ד ״ מ פ ״ י מה׳ מ ע ש ר ה ״ ה ) ב כ ל כתה״י שבדקתי(‪ :‬היתה א ש ת ו נ א מ נ ת והוא אינו‬

‫»״ עיין רשיי ע׳־ז כ י ב אי‪ ,‬ד״ה א ס ו ר ‪.‬‬

‫»< עיין במ״ר פ״כ‪ ,‬כ״א; ק ה י ר פ״א‪ ,‬י״ה; שם פי־א‪ ,‬ט ‪ :‬איכ״ר פ״א הוצ׳ ב ו ב ר ‪ ,‬כ״ד עיב‪ .‬ועיין‬
‫ב ב ל י פ ס ח י ם ק״י ב ׳ ועור בכ־מ‪.‬‬
‫‪227‬‬ ‫דמיי פ״ג עמי ‪75‬‬
‫אינו‬ ‫והוא‬ ‫נאמנת‬ ‫שאשתו‬ ‫למי‬ ‫מארה‬ ‫ותבוא‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫לוקחין‬ ‫ואץ‬ ‫אצלו‪,‬״‬ ‫מתארחץ‬ ‫נאק‬
‫ועיץ להלן בסמוך‪.‬‬ ‫נאק‪.‬‬
‫בירושלמי ה נ ״ ל מוסיף‪ :‬א ב ל א מ ר ו תבוא מאירה למי שאשתו‬ ‫הימנו‪.‬‬ ‫לו ק ח ין‬ ‫ואין‬
‫ר ע״ב‬ ‫י ר ו ש ל מ י ב ר כ ו ת ס ״ ג סה״ג‪,‬‬ ‫י‪/‬‬ ‫ועיץ במשנה סוכה ס״ג‪,‬‬ ‫והוא א י נ ו נ א ק ‪.‬‬ ‫נאמנת‬
‫ו ב מ ק ב י ל ה ב ת ו ס ס ת א ) ב ר כ ו ת ס ״ ה םהי״ז( ח ס ר ה ה ק ל ל ה ‪.‬‬ ‫ב ב ל י ש ם ב׳ בי‪.‬‬ ‫)ובמקבילות(‬
‫הוא‬ ‫בט״מ‪:‬‬ ‫ובד‬ ‫הנ״ל‪.‬‬ ‫חסידים‬ ‫ובם׳‬ ‫בכי״ע‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫נאמן‬ ‫אין‬ ‫הוא‬ ‫‪.34‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י ח ס ר ה ב ב א זו‪.‬‬ ‫נאמן‪.‬‬
‫ובכי״ע ובם׳ חסידים‬ ‫בד‪ :‬ו א ח ת מ ש מ ח ת ו נ א מ נ ת ‪.‬‬ ‫נאמנת‪.‬‬ ‫ממשסחותיו‬ ‫ואחד‬
‫אבל‬ ‫אחת משסחותיו נאמנת‪.‬‬ ‫ב כ י ״ ו וד‪:‬‬ ‫ו כ צ ״ ל גמ‬ ‫א ח ד מ ע ב ד י ו ו מ ש ס ח ו ת י ו נאמן‪.‬‬ ‫הנ״ל‪:‬‬
‫נאמן )וכ״ה ב כ ל כ ת י ״ י‬ ‫ממש סחת ו‬ ‫ל ס נ י ה ר ״ מ )מ״י מה׳ מ ע ש ר ה ״ ד ( ה י ת ה ה ג י ר ם א ‪ :‬א ח ד‬
‫ה ר ״ מ שבדקתי(‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ו ת ר ג ם ל ה ת א ר ח א צ ל ו ‪ ,‬א ם הבן‪ ,‬ה ע ב ד ‪ ,‬א ו ה ש ס ח ה‬ ‫ואוכל‪.‬‬ ‫לו‬ ‫‪ .35‬ו ע ו ש י ן‬
‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫)ח״ד(‪.‬‬ ‫ל ו א ת המאכל‪.‬‬ ‫מכינים‬
‫ובכי״ע‬ ‫וכ״הבד‪.‬‬ ‫כן‪.‬‬ ‫לעשות‬ ‫רשאין‬ ‫אינן‬ ‫ובטהרות‬ ‫בשביעית‬ ‫‪.36 —35‬‬
‫וסי׳ ב ח ״ ד ש ד ו ק א ב ד מ א י ש ה ק ל ו ב ו מ ו מ כ י ם ע ל י ה ם ‪ ,‬א ב ל‬ ‫ובם׳ חסידים הנ״ל‪ :‬אינו ר ש א י ו כ ר ‪.‬‬
‫ר א׳( ש ע ״ ה‬ ‫מ ש מ ע כ ש י ט ת ה ר א ש ו נ י ם )עיין ר ש ב ״ א ח ו ל י ן‬ ‫ומכאן‬ ‫בשביעית וטהרות‪.‬‬ ‫לא‬
‫חשודין א ף ע ל השביעית‪ .‬ובמנחת ב כ ו ר י ם ס י ר ש שהמלה ב ש ב י ע י ת נ מ ש כ ת למעלה‪ :‬ו א ו כ ל בשביעית‪.‬‬
‫ו ג ם ל ס י ר ו ש זה מ ש מ ע ש ע ״ ה חשודין ע ל ה ש ב י ע י ת ‪ ,‬א ל א ש מ ו מ כ י ן כ א ן ע ל ב נ ו ו כ ר ה נ א מ נ י ם ‪ .‬ו א ס ש ר‬
‫ועיץ‬ ‫ש ר ״ ת )עיין ג ם ב ת ו ם ׳ כ ת ו ב ו ת כ ״ ד א׳ ד ״ ה ש ל י ( י ס ר ש ש ב ו ו ד א י ח ש ו ד עםיקינן כאן‪.‬‬
‫ב כ ו ר ו ת ס ״ ד מ״י‪.‬‬
‫וכ״ה ב כ ל נוסחאות המשנה )ס״ב‬ ‫וחלה‪.‬‬ ‫מעשר‬ ‫תרומת‬ ‫כדי‬ ‫אלא‬ ‫‪.37 —36‬‬
‫ור׳ יהוםף אשכנזי מחק‬ ‫ו א ס ש ר שהמלה ״ כ ד י ״ היא באשגרה ממשנתנו דס״ה‪.‬‬ ‫מ״ד( והתוםסתא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ובריבמ״ץ סירש שלסיכך נקטו כאן ״כדי״‪ ,‬מסני‬ ‫זו‪ ,‬ו א י נ נ ה גם ב ב ב ל י י ו מ א ח׳ ב ‪.‬‬ ‫מלה‬
‫ש ה ו א צ ר י ך ל ה ס ר י ש ו ל ת ת ל כ ה ן מ ע ש ר כ ד י ת ר ו מ ת מ ע ש ר ‪ ,‬ו ה ש א ר ה ו א שלו‪ .‬ו ע י ץ ב ל ש ץ ה ר ״ מ‬
‫מסריש‬ ‫ולס״ז‬ ‫תנן‪.‬‬ ‫ד״ה‬ ‫ו ב ת ו ם ס ׳ י ו מ א ח׳ ב ׳‬ ‫בםוגיץ‬ ‫ובירושלמי‬ ‫מעשר הי״ב‬ ‫מה׳‬ ‫ס״ט‬
‫ו ע י ץ להלן‪.‬‬ ‫תרו״מ וחלה כאתת‪.‬‬ ‫הגבל‬
‫שלא חייבו אותו א ל א בתרו״מ וחלה שאינן אלא כ ש ל ש ה‬ ‫ה ש ני‪.‬‬ ‫מן‬ ‫ס ט ו ר ין‬ ‫‪.37‬‬
‫ו ס י ר ש ו ב ב ב ל י ) י ו מ א ט ׳ א׳(‬ ‫אבל לא הסריחו עליו לעשר מע״ש ולהביאו לירושלים‪.‬‬ ‫אחוז‪,‬‬
‫ולסיכך התירו ל ו כאן ל מ כ ו ר ל ח ב ר‬ ‫מ ס נ י ש ה ס ר ה ד ר ץ ח ו ב ט ץ א ו ת ו ו מ כ ר י ח ץ א ו ת ו ל מ כ ו ר בזול‪.‬‬
‫וכע״ז מירשו בירושלמי )פ״ב ה״א‪,‬‬ ‫)כסי׳ הר״ש( ט ב ל הטבול למע״ש‪ ,‬והלוקח יחוש לעצמו‪.‬‬
‫)כגי׳ כי״ר(‪ ,‬ודחק ע ל י ו‬ ‫גוי״‬ ‫ק התגר‪ :‬״ ת י ס ת ר שהיה א ג ר ו נ י מ ו ם ״‬ ‫כ ״ ב ע״ג( ב ע נ י ץ הלוקח‬
‫בירושלמי‬ ‫ועיין‬ ‫והלוקח יחוש לעצמו‪.‬‬ ‫מוכר טבלים‪,‬‬ ‫להיות‬ ‫והתירו לו‬ ‫מ ו כ ר בזול‪,‬‬ ‫להיות‬
‫במוגיץ‪.‬‬
‫ע י ץ מ ״ ש ע ל צורה ז ו ״ הרי״ן א ס ש ט ץ במבוא לנוה״מ‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אמורים‬ ‫דברים‬ ‫במי‬
‫‪.1262‬‬ ‫עמ׳‬

‫א ב ל השאר ישנו ב כ ל ה ד ס ו ס י ם העתיקים‪.‬‬ ‫כ״ז נשטט ב כ ל ה ד פ ו ס י ם ‪ ,‬ל ר ב ו ת האינקונבלים‪.‬‬

‫ובהוצאות החדשות של הר״מ השליטו בסונרים א ף א ת השאר‪.‬‬
‫‪ !3‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬החשבן הממונה ע ל השוק‪.‬‬
‫‪ !4‬והיא רנילה מ א ד בכ״י שלנו‪ ,‬עיין ל ע י ל פ״א רהי״נ; ל ה ל ן פ״ד ה״י וה׳ ל״א; ס״ה ה״ה; תרומות‬
‫פ״ד הי״ב; פ״ה ה״ו; פ״ו ה״ה; פ״ז ה״כ; פיט ה״א; פ״י ה״ו והי״ג; שביעית פ״ב ה״ד‪ ,‬ה״ה והט״ו; פ״נ ה״א;‬
‫פ״ד הי״ב וה״כ; פ״ו ה״כ; םפ״ז; כ ל א י ם פ״א הט״ו‪ ,‬פ״ה הי׳ב; מעשרות פ״א ה״ח; פ״ב ה״ה והי״ב; מע״ש‬
‫פ״א הטיו; פ ־ ב ה״ז והי״ח; רפינ; פ״ד הי״נ; פ״ה הי״ד והי״ז; ע ר ל ה רפ״א ועוד‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫דמיי פ״ג עמ ‪76-75‬‬ ‫‪228‬‬
‫ובכי״ע‪ :‬בחנותו ע ל‬ ‫וכ״ה בד‪.‬‬ ‫חנותו‪.‬‬ ‫פ ת ח‬ ‫על‬ ‫בחנותו‬ ‫במוכר‬ ‫‪.38-37‬‬
‫על‬ ‫א ו‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ ב ה״ב(‪ :‬בחנותו‬ ‫פ ת ח ביתו‪ .‬וכ״ה ב ר א ״ ש פ ״ ב מ ״ ד ‪ ,‬ו כ צ ״ ל ב ר ״ ש שם‪.‬‬
‫ובירושלמי ה נ ״ ל בכי״ס‪ :‬בחנותו א ו ע ל פ ת ח‬ ‫פ ת ח חנותו‪ ,‬ו כ ״ ה ב ר ״ מ פ ״ ט מה׳ מ ע ש ר הי״ב‪.‬‬
‫א ו ע ל פ ת ח חנותו‪ ,‬ובשתיהן‬ ‫והנכון כלפנינו‪ ,‬ופירושו‪:‬‬ ‫ועיין ב ר ד ב ״ ז ע ל ה ד ״ מ ה נ ״ ל ‪.‬‬ ‫ביתו‪.‬‬
‫מ ו כ ר הרבה‪ ,‬ובזול‪.‬‬
‫‪,(v0frf)pL‬‬ ‫כלומד‪ ,‬בחנות שקונים בה קימעא קימעא‬ ‫ב פ ל ט י ר‪.‬‬ ‫‪)1ru\7.38‬המוכר‬
‫ועיין להלן‪.‬‬ ‫ואף התינוקות מצויץ לקנות בה‪.‬‬
‫ובדא״ש‬ ‫בר״ש הנ״ל בד״ר‪ :‬הפמוכה לחנות‪.‬‬ ‫ל ח נ ו ת ו וכר‪.‬‬ ‫הפמוכה‬ ‫בחנות‬ ‫או‬
‫ו נ ״ ל ש פ י ר ו ש ו הוא‪:‬‬ ‫ובירושלמי הנ״ל‪ :‬או בחנותו שהיא סמוכה לפלטר‪.‬‬ ‫ל ד ״ ה‪.‬‬ ‫שם‪ :‬הסמוכה‬
‫ו כ ל ש ץ הירושלמי )שבת פ ״ ח ה״א‪ ,‬י״א סע״א ומקבילות(‪:‬‬ ‫ח נ ו ת ו ש ה י א מ פ ת פ ק ת מן ה פ ל ט ר ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אני לוקח ‪ p‬הפלטר‬ ‫לפלטירא‪.‬‬ ‫סמיך‬ ‫ואנא‬ ‫ו ל א ת א מ י ן ב ח י י ך ז ה ה ל ו ק ח מן ה פ ל ט ר ‪.‬‬
‫וכן הפירוש א ף ל ס י גירםת התוספתא‪ ,‬ש א ם הוא מ ו כ ר‬ ‫)השוה הביטוי‪ :‬מ מ ו ך ע ל ש ו ל ח נ ו ( ‪.‬‬
‫בחנות שהיא מ ס ת פ ק ת מחנותו האחרת צריך להפריש גם מע״ש‪ ,‬מפני ש מ ש ת כ ר משתיהן יחד‪.‬‬
‫הנ״ל פירשו‪ :‬פ ל ט ר מידה דקה‪ ,‬וחגות מידה גפה ו כ ר מידה דקה‪ ,‬הואיל והמוכר‬ ‫ובירושלמי‬
‫המוכר מפריש וכר‪.‬‬ ‫משתכר‪,‬‬
‫וכן‬ ‫ו ק בירושלמי שנעתיק להלן )להימדד(‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לימדד‬ ‫שדרכו‬ ‫‪ .39-38‬א ת‬
‫ולפ״ז מדברים‬ ‫ב מ ש נ ת נ ו ) פ ״ ב מ ״ ה ( ‪ :‬א ת ש ד ר כ ו ל ה מ ד ד )כגי׳ ד ׳ נ פ ו ל י ‪ ,‬ל ו ‪ ,‬ק ד פ מ ן ( ו כ ר ‪.‬‬
‫ג ו ר פ כאן‪:‬‬ ‫ובר״ש )פ״ב מ״ה(‬ ‫בכי״ע‬ ‫א ב ל בד‪,‬‬ ‫להלן‪.‬‬ ‫עיין‬ ‫במוכר‪,‬‬ ‫הגמכר‪ ,‬ו ל א‬ ‫בדבר‬
‫ולפ״ז‬ ‫א ת ש ד ר כ ו למוד ו כ ר ‪ .‬וכן במשנה בכמה נוסחאות ע ם פירוש הד״מ‪ :‬א ת ש ד ר כ ו למדוד‪.‬‬
‫ו כ נ ר א ה ש ש נ י ה ם א מ ת ‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן ה י ״ א והי״ג‪.‬‬ ‫מדברים כאן במוכר‪.‬‬
‫ל ג ס ה ‪ .‬וכן במשנה ה נ ״ ל בד״נ‪ :‬ר ׳ מאיר אומר א ת ש ד ר כ ו ל ה מ ד ד‬ ‫דקה‬ ‫‪ .39‬ט פ י ל ה‬
‫ו ק הוגה ב ג ל י ק בהוצ׳ קרפמן‪ ,‬והפיפא ש ל משנתנו הטירה‬ ‫בגפה ו מ ד ד ו ב ד ק ה ט פ ל ה ד ק ה לגסה‪.‬‬
‫והואיל ו מ ס ת ב ר ש ״ ד ב ר י ד ׳ מ א י ר ״ שלהלן מוסבים א ף ע ל ב ב א זו‪ ,‬ה ר י התופפתא ו ה מ ש נ ה‬ ‫שם‪.‬‬
‫עיין ש ו ״ ת ר מ ״ ע מ פ א נ ו ם ׳ כ ״ ח ‪.‬‬ ‫בדיוק‪.‬‬ ‫מתאימים‬
‫בגפה טפילה גסה‬ ‫ב ד ק ה בין‬ ‫מודדו ב ץ‬ ‫בדקה‬ ‫גופף כאן‪ :‬א ת ש ד ר כ ו ל מ ו ד‬ ‫ובכי״ע‪,‬‬
‫לדקה‪ .‬וכ״ה ב ד )אלא ששם‪ :‬לימדד( ו ב ר ״ ש הג״ל‪.‬״ וגוםחא ז ו מתאימה ל ג י ר פ ת המשנה ב ה ו צ א ו ת‬
‫ה ד ב ר הנמדד‪.‬‬ ‫והכל הולך אחרי‬ ‫שלםגיגו‪,‬‬
‫ב ר ם ב כ מ ה מ מ ח א ו ת ) ל ו ‪ ,‬ג ו ף כ ״ י קויפמן‪ ,‬כ י ״ מ ‪ ,‬ד ״ ש ( ג ר מ ו ב מ ש נ ה ‪ :‬ר ״ מ א ו מ ר א ת‬
‫ולם״ז ה כ ל הולך אחרי המעשה‬ ‫טפילה ד ק ה לגפה‪.‬‬ ‫ו מ ד ד ו בגסה‪,‬‬ ‫בדקה‬ ‫להמדד‬ ‫שדרכו‬
‫ואחרי המדה ש ל עכשיו‪ ,‬ועליגו ל ו מ ר שהמשגה והברייתא חולקות‪ .‬ע י ץ במלא״ש ובשו״ת ר מ ״ ע‬
‫‪ (is‬ו ב ס י ׳ ה ר י ב מ ״ ץ ‪.‬‬ ‫מ פ א ג ו פ י ׳ כ ״ ח ו ב ג י ר פ ת ה מ ש ג ה ש ב י ר ו ש ל מ י )והשוה מ ״ ש ל ע י ל ה ע ׳‬
‫ועיץ במשנה פ ״ ב םמ״ד‪ ,‬ומ״ש ר ׳‬ ‫ריבמ״ץ פ ״ ב מ״ה‪.‬‬ ‫תבואות‪.‬‬ ‫מיני‬ ‫אילו‬ ‫‪.40‬‬
‫םולימאן אוחנא )מובא במלא״ש( ב פ ״ ב מ״ה‪.‬‬
‫והכל הולך אחרי‬ ‫כלומד‪ ,‬א ב ל קיטניות ו כ ר ‪.‬‬ ‫בדקה‪.‬‬ ‫לימדד‬ ‫דרכן‬ ‫וקטניות‬
‫דרכו וכר‪.‬‬ ‫קטנית‬ ‫ובריבמ״ץ הנ״ל‪:‬‬ ‫דרכו ש ל הנמכר‪.‬‬
‫ובכי״ע‪ :‬מ ו ד ק בגפה‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬ ‫וכ״ה ב ד ובר״ש ) א ל א ששם‪ :‬ומדדו(‪.‬‬ ‫בגסה‪.‬‬ ‫ומדדן‬ ‫‪.41‬‬
‫מ ו ת ר ל ו ל כ ת ח י ל ה ל מ ד ו ד בגסה ו ל ה ש פ י ע ע ל המדה‪ ,‬כ ד י ל מ כ ר ן דמאי‪.‬‬

‫• ! ו כ ן ב נ ו ס ח הירושלמי של הרש״ס )פיב ה״ד(‪ :‬ועי ר׳ חייא כן‪ .‬א ת שדרכו ל ה י מ ד ד ב ג ס ה ‪,‬‬
‫א ת ש ד ר כ ו ל מ ד ו ר ב ד ק ה ‪ ,‬ו ס ד ר ו מ ס ה ט פ י ל ה ג ס ה ל ד ק ה ד ב ר י ר״מ‪.‬‬ ‫ומרדו ב ד ק ה טפילה ד ק ה לנסח‪.‬‬
‫ואעפ־י שבירושלסי שלפנינו )וכן בכי־ר( ח ס ר ה ה ט י ס א הנ*ל‪ ,‬מ״ס מ ו כ ח מ ח ו ך‬ ‫ו ה מ ת ה ל ת ו ס פ ת א כאן‪.‬‬
‫ו מ ס ת ב ר שאף בכי״ו צ י ל כ ס ו ב ד ובכי״ע‪ ,‬א ל א מכיוון‬ ‫הסונייא שם שנירסת הרש״ס נכונה‪ ,‬עיייש ב פ י מ ‪.‬‬
‫ש א ף במשנה ה נ ו ס ח א ו ת ח ו ל ק ו ת ל א הגהתי כ ל ו ם בפנים‪.‬‬
‫‪229‬‬ ‫דמיי פ״ג עמי ‪76‬‬
‫וכ״ה ב ד ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬משסיע א ת המדה‪ ,‬ומוסיף עליה‪.‬‬ ‫ו מ ו כ ר ן וכר‪.‬‬ ‫משמיעה‬ ‫‪.42^41‬‬
‫‪,‬‬
‫ובכי״ע‪ :‬משסען ומוכרן ו כ ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר משמיע א ת‬ ‫עיין ס י ה ״ מ ס ״ ב מ ״ ד ‪ ,‬ו מ י ״ א מ ה מ ע ש ר ה ״ ב ‪.‬‬
‫ועיץ בסיה״מ להר״מ ס ״ ב מ״ה‬ ‫ולס״ז לדברי חכמימ ה כ ל הולך א ח ר המדה שמודד בה‪.‬‬ ‫המדות‪.‬‬
‫ובחיבורו הנ״ל‪.‬‬
‫ו ב ר ״ ש הנ״ל‪ :‬ומודדו בדקה‬ ‫וכ״ה בד‪.‬‬ ‫חייב‪.‬‬ ‫זה‬ ‫בדקה ה ר י‬ ‫מדדן‬ ‫‪.42‬אם‬
‫וסירושו שאם מדד •נסה‪ ,‬אבל‬ ‫בדקה ו כ ר ‪.‬‬ ‫מכרן‬ ‫ו כ ר ‪ .‬ונראה שהגירםא הנכונה היא בכי״ע‪:‬‬
‫לעניין‬ ‫לו סאה‬ ‫מ ד ד‬ ‫מה״ד‪:‬‬ ‫בירושלמי ס ״ ב‬ ‫וכן‬ ‫המחירים ש ל הדקה חייב‪.‬‬ ‫מכר ע״ס‬
‫צריך‬ ‫שלמנינו ש מ א‬ ‫הגירמא‬ ‫ולסי‬ ‫מסריש ו כ ר ‪.‬‬ ‫המוכר‬ ‫משתכר‪,‬‬ ‫והמוכר‬ ‫הואיל‬ ‫רבעין‪,‬‬
‫ל ס ר ש ש א ם מ ד ד בדקה חייב א ע ״ ס שהשמיע ע ל המדה‪ ,‬שאינו דומה שיסוע ע ל מידה גמה שהיא‬
‫‪,‬‬
‫ר ח ב ה ל מ ד ה ד ק ה ש ה י א צ ר ה ‪ .‬ו ע י ץ ב מ ש נ ת ב ״ ב ם ס ״ ה ו ב ם ס ר י ד ב ר י ם ס י ׳ ר צ ״ ד ע מ ‪ ,313‬ו ב ב ב ל י‬
‫ב ״ ב ס ״ ט א ׳ ובשאילתות קדושים סי׳ ק ״ ב ובהעמק שאלה שם‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬א ץ הדבר ת ל ד ל א בריוח‬ ‫כ ד ק ה וכר‪.‬‬ ‫בדקה ה ר י ה ו א‬ ‫הנמכר‬ ‫‪.43-42‬‬
‫המוכר ו ל א ב ד ר ך הרגילה ש ל המדידה‪ ,‬א ל א בכלים שהוא מודד בהם‪ ,‬ו כ ל ה נ מ כ ר ב כ ל י ד ק חייב‬
‫ל ע ש ר אסילו הוסיף במיוחד ע ל המדה‪ ,‬ו כ ל הנמכר בכלי ג ם אסילו ל א השפיע ע ל המדה ס ט ו ר‬
‫ובירושלמי הנ״ל‪ :‬חברייא ב ש ם ר ׳ יוחנן ממני התינוקות ד ל א י י כ ל ץ ט ב ל ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ס י כ ך‬ ‫מלעשר‪.‬‬
‫שהוא‬ ‫נחמיה א מ ר א ח‬ ‫ר׳‬ ‫לחברייא‪.‬‬ ‫מםייעא‬ ‫מתני׳‬ ‫דמאי( ו כ ר ‪.‬‬ ‫למכור‬ ‫לחנוונים‬ ‫אסור‬
‫ט פ ל ) ב כ י ״ ר ‪ :‬נ ו פ ל ( ל ד ק ה כ ד ק ה ‪ ,‬ו א ת ש ה ו א ט פ ל ) ב כ י ״ ר ‪ :‬נ ו פ ל ( ל ג ס ה כגםה‪ .‬ו א ס ש ר ש ״ ט ס ל‬
‫לדקה״ פירושו שהומיף ק צ ת במיוחד ע ל הדקה ב ל י מעות‪ ,‬ו ט פ ל לגפה פירושו שהופיף ע ל הגפה‬
‫ב כ ל י דק‪ .‬ולם״ז חייב ל ע ש ר א ם מ כ ר בדקה אפילו ל א הרויח הרבה‪ ,‬מפני התינוקות שדרכן ל ק נ ו ת‬
‫בדקה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אסילו ל א הוסיף‬ ‫ו ר ו ב ע וכר‪.‬‬ ‫לו א ל א מ א ה‬ ‫ל א מ כ ר‬ ‫‪.44‬אמי׳‬
‫ע ל ה ס א ה א ל א א ח ד מ כ ״ ד ש ב ה ש ה י א ה מ ד ה ה ק ט נ ה ב י ו ת ר ש ה ק ו נ ה מ ק ס י ד ע ל י ה )עיין ב ב ל י ב ״ ב‬
‫ו א ע ס ״ י שאין ד ר ך ה ת י נ ו ק ו ת‬ ‫צ ״ ד א׳(‪ ,‬מ ״ מ צריך ל ע ש ר א ת הרובע‪ ,‬שהרי לוקח כ ס ף בעדה‪.‬‬
‫ל ק נ ו ת מ א ה ו ר ו ב ע ) ש ה ר י א מ ד ו ב מ ש נ ת נ ו מ מ ״ ב ש ח צ י מ א ה ה י א מ ד ה גמה( ח י י ב ל ע ש ר א ת ה ר ו ב ע ‪.‬‬
‫ומכאן הביאו ראיה בירושלמי ה נ ״ ל ל ד ׳ אילא שמחמת ריוח אתינן ע ל ה ו ל א משומ ח ש ש ת ק ל ת‬
‫התינוקות‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ל א י ל ו א ם מ כ ר ן כ מ ו ת שהן ד י נ ן כ נ מ כ ר ב ג מ ה ‪,‬‬ ‫ת א נ י ם וכר‪.‬‬ ‫‪ .46-45‬ס ל י‬
‫ו פ ט ו ר ‪ .‬ו ה ת ו ם ס ת א ל א ה ו ס י ס ה ע ל מ ש נ ת נ ו ם פ ״ ב א ל א ש ר ש ב ״ ג ה ו א ש א מ ר כ ן ב ש ם ר ׳ יוסי‪ .‬ו מ ע ו ל ם‬
‫והר״מ ש ם שלא‬ ‫ל א נ ח ל ק ר ש ב ״ ג ע ל משנתנו‪ ,‬כ ש י ט ת ה ר א ב ״ ד ב פ י ״ א מ ה ׳ מ ע ש ר הי״ד‪.‬‬
‫פ ס ק כמשנתנו סובר‪ ,‬ש ר ׳ יוסי יחידאה הוא‪ ,‬וחכמים חולקים עליו‪ ,‬כפי׳ מהרי״ק‪ ,‬ר ד ב ״ ז ומרן‬
‫והמלים‬ ‫בח״ד‪.‬‬ ‫ועיץ‬ ‫משנתנו‪.‬‬ ‫חולקת ע ל‬ ‫שהתוםסתא‬ ‫סובר‬ ‫בםס״ב‬ ‫הר״ש‬ ‫אבל‬ ‫בכ״מ‪.‬‬
‫ו ק מחקן‬ ‫ב פ נ י ם אינן ב כ י ״ ע ו ב ר ״ ש ה נ ״ ל ‪ ,‬ו ב א ו ב א ש ג ר ה מ ל ה ל ן ש ר ‪ ,48‬ע י י ״ ש ‪.‬‬ ‫שהקפתי‬
‫בח״ד‪.‬‬
‫בכי״ע ובר״ש הנ״ל‪ :‬ל י מ ץ וכו׳ מ ל י מ ץ‬ ‫מ ל י מ י ן וכר‪.‬‬ ‫במדה גמה‬ ‫‪.46‬לימין‬
‫ו כ ר ‪ .‬וצ״ל‪ :‬ל ו מ ץ ו כ ר מ ל ו מ ץ ו כ ר ‪ .‬ו א ץ ל ו מ ץ א ל א נ ו מ ץ ) ב ה ח ל פ ת ל מ י ״ ד ונו״ן‪ ,‬דוגמת אנטונינומ‬
‫ובירושלמי‬ ‫שויו איפר‪.‬‬ ‫ידוע היה‬ ‫שבזמן‬ ‫ו כ ד ו מ ה ( ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ *,voviipfov‬מ ט ב ע‬ ‫אנטולינומ‪,‬‬
‫מידה דקה‪ ,‬מ נ ו ק )כ״ה‬ ‫נ ו מן״‬ ‫ם פ ״ ב ‪ :‬ת נ י ר ׳ ח י י א ה ץ מ ד ה גמה‪ .‬מ ן ה ה ץ ו ל מ ט ן מ י ד ה ד ק ה ‪.‬‬
‫ב כ י ״ ל ובכי״ר( ולמעלן מ ד ה גמה‪ .‬ו א ץ להגיה א ת המקורות א ח ד ע ״ ם השני‪ ,‬ו ב ז ק התנא ש ל‬

‫ועיין ב ס פ ר ו של‬ ‫• ! כפירושו של קרויס במלונו ל מ ל י ם שאולות מיונית‪ ,‬ע ר ך לומין‪ ,‬ע מ ׳ ‪.311‬‬
‫הולטש ‪ ,Metrologicorum Scriptorum Reliquiae‬ס פ ת ח היוני‪ ,‬ע ם ׳ ‪ ,200‬ע ר ך ‪.vovnnlov‬‬
‫ו כ נ ר א ה שיש‬ ‫ועיין ב ה ג ה ה שבסלא״ש ב ס ו ף פ״ב‪.‬‬ ‫ולפנינו בטה״ד‪ :‬טמן‪.‬‬ ‫״ כ״ה בכי״ל ובכי״ר‪.‬‬
‫שם ט״ס ב ה ג ה ת ר״ב אשכנזי‪ ,‬וצ״ל שט‪ :‬נופן‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫דמיי פ״ג עמ ‪77-76‬‬ ‫‪230‬‬
‫ומדברי הירושלמי למדנו‬ ‫ו ע י ץ ל ה ל ן פ ״ ה ש ו ׳ ‪ 50‬ו מ ש ״ ש ‪.‬‬ ‫ה ב ר י י ת א ש ל נ ו היו הפירות י ו ת ר בזול‪.‬‬
‫לימין ב מ ד ה ו כ ר ‪ ,‬א י נ ה מ ד ב ר י ר ש ב ״ ג ‪ ,‬א ל א ה ל כ ה ב פ נ י ע צ מ ה ‪.‬‬ ‫שהבבא‬
‫ואמרו שם שלשיטת התנא‬ ‫וכ״ה בירושלמי הנ״ל‪.‬‬ ‫ב מ ד ה ג ס ה וכר‪.‬‬ ‫ובלח הין‬ ‫‪.47‬‬
‫נתנו דמים ליבש ולא נתנו דמים‬ ‫נתנו שיעור ליבש‪.‬‬ ‫ש ל התוספתא נתנו שיעור ל ל ח ולא‬
‫ללח‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב ד ‪ .‬א ב ל ב כ י ״ ע ו ב ר ״ ש בטעות? ק ל י פ ה ש ל ש ו ס ‪.‬‬ ‫ש ל ש ו ט וכר‪.‬‬ ‫קליעה‬ ‫‪.48‬‬
‫ועיין ל ה ל ן מ ע ש ר ו ת‬ ‫ו כ ן ל ה ל ן ע ו ק צ י ן פ ״ א ה״ז‪ :‬ק ל י ע ה ש ל ש ו ם ‪ ,‬ו ב ד ש ם ב ט ע ו ת ‪ :‬ק ל י פ ה ש ל ש ו ם ‪.‬‬
‫פ ״ א ה ״ ו ‪ ,‬מ כ ש י ר י ן פ ״ ג ה״ג‪.‬‬
‫)ועיין‬ ‫מידה גסה‬ ‫ו ב ר ״ ש ‪ :‬ה ר י ז ו ) ב ר ״ ש ‪ :‬זה(‬ ‫בכי״ע‬ ‫גמה‪.‬‬ ‫כמדח‬ ‫היא‬ ‫הרי‬
‫ופירושה שסתמה כמדה גסה‪ ,‬ודינה כסלי תאנים שנשנו לעיל‪.‬‬ ‫בשגר׳ס(‪,‬‬
‫כ ל הברייתא בבבלי ב״מ נ״ו א ‪ /‬והרישא‬ ‫ד מ י י וכר‪.‬‬ ‫למכור‬ ‫התירו‬ ‫‪ .49-48‬ל א‬
‫ורוב הדאשוניפ פירשו שלא התירו א ל א למכור‬ ‫בירוש׳ כאן פ ״ ב ה ״ ד כ ״ ג ע ״ א )ובמקבילות(‪.‬‬
‫ל ח ב ר ‪ ,‬עיין ב ת ו ס פ ׳ ו ב ש ט מ ״ ק ב ״ מ ש ם ‪ .‬א ב ל ע י ץ ב פ י ׳ ה ר א ב ״ ד ש ב ש ט מ ״ ק ש ם ‪ ,‬ועיין ל ה ל ן פ ״ ו‬
‫םה״י ומש״ש‪.‬‬
‫מוכר‬ ‫במדה גסה ו כ ץ‬ ‫מוכר‬ ‫בב״מ בץ‬ ‫פירש״י‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כך‬ ‫ובין‬ ‫כך‬ ‫‪ .49‬ב י ן‬
‫הרגיל‪,‬‬ ‫הגוהג‬ ‫אחרי‬ ‫הולכים‬ ‫שאגו‬ ‫)לעיל ה״י(‬ ‫דםבירא ליה‬ ‫לטעמיה‬ ‫ור״מ‬ ‫במדה דקה‪.‬‬
‫ו ה ר י ב ע ה ״ ב ר ג י ל ל מ כ ו ר ב מ ד ה ד ק ה ‪ .‬ועיין מ ״ ש ב ם ה ״ י ל כ ב ו ד מ ר כ ם ח ״ א ע מ ׳ ש י ״ ד ‪.‬‬
‫לדעתם‬ ‫החכמים‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לחבידו‬ ‫ולשלח‬ ‫ל מ כ ו ר‬ ‫מותר‬ ‫‪.51-50‬‬
‫)לעיל הי״א( שאנו הולכים אחרי המדה שמודד בה עכשיו‪ ,‬ומדברים כאן ש מ ו כ ר א ו‬ ‫שסוברים‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י פ ״ ג ה״ג‪ :‬מ י ד ה ג ם ה ש א ד ם ר ש א י ל מ ו כ ר ה ד מ א י י ש ל ח ל ה כ י ר ו ד מ א י ‪.‬‬ ‫שולח במדה גסה‪.‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫במשגה‬ ‫ועיין‬
‫ובכי״ע‪ :‬המשלח ביד עם הארץ‬ ‫וכ״ה בד‪.‬‬ ‫ה א ר ץ וכר‪.‬‬ ‫ל ע ם‬ ‫בין‬ ‫‪.51‬המשלח‬
‫ובר״מ פ״ו‬ ‫ועיץ במשגתגו ם״ג מ״ג‪.‬‬ ‫וצ״ל‪ :‬המשלח ודאי וכו׳‪ ,‬כגי׳ הגר״א‪.‬‬ ‫וביד ח ב ר ו כ ר ‪.‬‬
‫ואסור לשלח את‬ ‫מ ה ׳ מ ע ש ר ה״ו‪ :‬א י ן מ ו כ ר י ן א ת ה ט ב ל א ל א ל צ ו ר ך ‪ ,‬ו ל ח ב ר ) ד מ א י פ ״ ה מ ״ ח ( ‪.‬‬
‫מהרי״ק‬ ‫ברדב״ז‪,‬‬ ‫ועיין‬ ‫הטבל‪.‬‬ ‫ויאכל‬ ‫יסמכו זה ע ל זה‬ ‫לחבר שמא‬ ‫ואפילו ח ב ר‬ ‫הטבל‬
‫ולפ״ז אסור לשלוח ט ב ל ע״י שליח אפילו לצורך‪.‬‬ ‫וכ״מ שם‪.‬‬
‫ובכי״ו בטעות‪ :‬ל ע ם הארץ צריך להודיע‪.‬‬ ‫כ ״ ה בד‪.‬‬ ‫להודיע‪.‬‬ ‫צריך‬ ‫‪ .53‬ל ח ב ר‬
‫עיץ‬ ‫ו ל פ ״ ז א ף כ א ן מ ו ס ד ר ש ב ״ ג ה ל כ ה ש ל ר ׳ יוסי‪.‬‬ ‫ובכי״ע ח ס ר מאמר זה ש ל רשב״ג‪.‬‬
‫ועיין ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫במשגה פ ״ ג םמ״ג‪.‬‬
‫בשם‬ ‫כפו״פ פ״ה‪ ,‬נ״ה ע״א‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מעשה‬ ‫גמליאל‬ ‫בן‬ ‫שמעון‬ ‫רבן‬ ‫אמ׳‬
‫התוספתא‪.‬‬
‫וכ״ה ב ד ובכפו״פ הנ״ל‪ .‬א ב ל בכי״ע ו ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ ג ה״ג( ח ס ר ה‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫‪ .54‬א ת ר ו ג‬
‫ו ב ח ״ ד מ ע י ר ש ר ׳ י ו ס י ע ש ה כ ש י ט ת ו ) ס ו כ ה פ ״ ג ממ״ז( ו ש ל ח ל ו ל ר ש ב ״ ג א ת ר ו ג‬ ‫המלה ״גדול״‪.‬‬
‫ויעשר ממגו עליו וכו׳ ומכאן שידעו שהיה‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י הקשו‪:‬‬ ‫ועיץ להלן‪.‬‬ ‫גדול ל ח ג הסוכות‪.‬‬
‫ובריטב״א )ר״ה י״ד א׳ ד״ה ת״ר(‪ :‬מעשה ב ר ״ ע ו כ ר ‪ ,‬פי׳ אילן ש ל‬ ‫בו יותר משעור מצומצם‪.‬‬
‫ד א י ל ו א ת ר ו ג א ׳ ל א מ ח י י ב במעשרות‪!*.‬‬ ‫אתרוגץ‬
‫ובכי״ע‪ :‬בציפורי‪ ,‬ובירושלמי ח ס ר שם המקום‪.‬‬ ‫וכ״ה ב ד ו ב כ פ ו ״ פ הג״ל‪.‬‬ ‫מציפורי‪.‬‬
‫ואנו הולכים אחרי ר ו ב הנוסחאות‪ ,‬והיינו ש ר ׳ יוסי ש ל ח א ת האתרוג ממקום ישיבתו‪ ,‬כ ל ו מ ר‬
‫באושא א ו ביבנה‪.‬‬ ‫ל ד ש ב ״ ג שהיה‬ ‫מציפורי‪,‬‬

‫״ וכוונתו שאין שם ס פ ק מע־ש‪ ,‬מכיוון שאין במעשר שוה פ ר ו ט ה ‪ .‬ועיין ב ר י ט ב י א ב ׳ מ ניג ב ׳ מיש‬
‫ו ס ת ם אתרוג ב א ח ד ב ש ב ט‬ ‫בשם הראב״ד‪ .‬ואף כ א ן תירוצו כתירוץ ה ר א ב ־ ד שריע ל ק ט ה ר ב ה אתרוגים‪.‬‬
‫‪231‬‬ ‫דמיי פ״ג ע נ ד ‪77‬‬
‫ולא רבי התיר קיםרץ?‬ ‫מ פ ר ש בירושלמי‪ :‬שפירות קיםרין ודאי ו כ ר ‪.‬‬ ‫ודיי‪.‬‬ ‫‪ .55‬ש ה י ה‬
‫ו ר ש ב ״ ג ק ו ד ם ל ר ב י היה‪.‬‬
‫ולהלן מכשירין פ״ג‬ ‫מ ר ב י צ ץ עליו מים‪.‬‬ ‫בירושלמי הנ״ל‪ :‬שהוא ממא‪.‬‬ ‫טמא‪.‬‬ ‫ושהיה‬
‫‪,‬‬
‫ובתופם ע״ז נ״ט רע״א‪ :‬דאמרינן בירושלמי‬ ‫טהרה‪.‬‬ ‫ה״י‪ :‬ו א ת ר ו ג י ק י ס ר י ה ר י א ל ו ב ח ז ק ת‬
‫ו א ״ ת ה א תגן ב ש י ל ה י ת ו פ פ ת א‬ ‫ש מ ר ב י צ ץ ע ל י ו מים‪ ,‬והוכשר‪.‬‬ ‫בממכת דמאי ו כ ר ‪ ,‬שהוא טמא‪.‬‬
‫ד ט ה ר ו ת ד א ת ר ו ג י מ אינן מ ז ל ס י ן ע ל י ה ם מ י ם ‪ ,‬הגי מ י ל י ב א ו ת מ ש מ ו כ ר י מ ב ע י ר ‪ ,‬א ב ל ל א מ ד ר ך ר ח ו ק ה‬
‫עוד י ״ ל ח ז נ י מילי ב ש א ר ימות השנה‪ ,‬א ב ל בחג מרביצין‬ ‫מ ס ב ר א ז ל ף עליו מימ‪ ,‬כדי ש ל א יכמש‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ועיץ בתוםמ ר יהודה ב ר כ ו ת ל ״ ו א ד״ה‬ ‫ע ל י ו מימ‪ ,‬כ ד י ש י ה א ה ד ד ‪ ,‬כ ד ת נ ן ב מ ו כ ה ) מ ״ ב א ( ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיין ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫‪.117‬‬ ‫ומ״ש בתמ״ר ח״ד ע מ‬ ‫הוה‪,‬‬
‫ובד‬ ‫ב כ י ״ ו ח ס ר ה ה מ ל ה ״זה״‪.‬‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫זה‬ ‫אלא‬ ‫בידו‬ ‫היה‬ ‫ושלא‬ ‫‪.56-55‬‬
‫ומכאן שבשנה זו היו האתרוגים‬ ‫ו ב כ י ״ ע ‪ :‬זו ב ל ב ד ‪ ,‬ו ה ו א ב א ש ג ר ה מן ה מ ל י צ ה ״ ו ל א זו ב ל ב ד ״ ‪.‬‬
‫א ב ל ר ש ב ״ ג היה י כ ו ל ל ק ב ו ע מ ע ש ר מ י נ י ה‬ ‫מ צ פ צ ס י מ ‪ ,‬ו ל א היה ב י ד י ר ׳ יומי א ל א א ת ר ו ג א ח ד ‪.‬‬
‫)חוץ‬ ‫האתרוג‬ ‫פנים‬ ‫בתוך‬ ‫תרו״מ‬ ‫ולקבוע‬ ‫ל ק נ ו ת א ת ה מ ע ש ר מן ה ל ו י ‪ ,‬ל פ ד ו ת מ ע ״ ש‬ ‫וביה‪,‬‬
‫ביום‬ ‫אפילו‬ ‫זה‬ ‫באתרוג‬ ‫לצאת‬ ‫שיכול‬ ‫ונמצא‬ ‫הכהן‪.‬‬ ‫מן‬ ‫התרו״מ‬ ‫את‬ ‫ולקנות‬ ‫מקליפתו(‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ד א ש ץ לכתחילה‪ ,‬עיץ בבלי פוכה ל ״ ה ב ו ב ת ו פ פ שם ד״ה מ פ נ י ) ו כ א ן הרי כ ב ר הוכשר(‪ .‬וכשיטת‬
‫‪,‬‬
‫ו ר ׳ י ו ס י ל א ע ש ה כן‪ ,‬מ פ נ י ש א ם מ ו כ ר ח י ם‬ ‫בתרומה‪.‬״‬ ‫הראשונים שאסי ישראל יוצא‬ ‫רוב‬
‫ל ס מ ו ך ע ל השליח שיודיענו שיש כאן תרומה באתרוג‪ ,‬הרי כ ב ר א ס ש ר ל ס מ ו ך עליו שיודיענו‬
‫ובירושלמי שם מפרש ש ב ד ר ך כ ל ל לא ר צ ה ר ׳ יוסי לעשות מעשה כ ד ע ת ו ) ש מ ו ת ר‬ ‫שהוא טבל‪.‬‬
‫ל ש ל ו ח ט ב ל י ם לחבר(‪ ,‬א ל א דווקא כאן ש ל א היה ל ו א ת ר ו ג א ח ר ל ה פ ר י ש ממנו ע ל המתנה‪ ,‬ס מ ך‬
‫ו ב ת ו ס פ ו ת ע ״ ז ש פ פ י ר ש ו ש ה מ ע ש ה ה י ה בחוה״מ‪ *°,‬ו ל ם ״ ז י כ ו ל היה ר ש ב ״ ג ל צ א ת‬ ‫ע ל דעתו‪.‬‬
‫של טבל לכ״ע‪.‬‬ ‫באתרוג‬
‫‪,‬‬
‫וכתבו בתוםס ע״ז הנ״ל‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מעשר‬ ‫היה‬ ‫אחר‬ ‫בידו‬ ‫היה‬ ‫שאילו‬ ‫‪.56‬‬
‫וי״ל‬ ‫ו א ״ ת ו א י מ א ד ה כ י נ מ י הוה‪ ,‬ש ב א ל י ד ו א ח ר ‪ ,‬ו מ ה ש ה ו ד י ע ו ש ב א מ ק י ם ר ץ זהו ל ס י ש ה ו כ ש ר ‪.‬‬
‫ש א ם ל א ש ל ח ל ו א ל א ב ש ב י ל ד ב ר אחד היה ל ו לםרש‪ ,‬ולסי ששני דברים תלויימ בו ש ל ת ל ו םתמא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ב ב ל י ג י ט ץ ג׳ א ‪.‬‬ ‫ועיץ‬
‫כלומר מע״ה שאינו מוכר ממכנםו‪ ,‬אלא מע״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫התגר‬ ‫מן‬ ‫‪ .57 —56‬ה ל ו ק ח‬
‫ש ק ו נ ה מ א ח ד י מ ‪ ,‬ו ה ו א א ו מ ר ש י ש ב י ד ו ת ב ו א ה ש ה י א ו ו ד א י ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ק נ ה מן ה ג ו י א ו מן ה כ ו ת י ( ‪,‬‬
‫א י נ ו נ א ק א ף ע ל המתוקן‪ ,‬ואנו מאמינים ל ו שהוא קנה ודאי‪ ,‬ו א ץ א נ ו מאמינים ל ו שקנה דמאי‪.‬‬
‫להלן פ ״ ד ה״כ ומש״ש‪.‬‬ ‫עיץ‬
‫מפני ששתיקתו פטורה‪ ,‬עיץ לעיל‬ ‫נאמן‪.‬‬ ‫דמיי‬ ‫לימכר‬ ‫שדרכו‬ ‫‪ .58 —57‬א ת‬
‫וכבר‬ ‫וצ״ל כלפנינו‪.‬‬ ‫איתמר וכר‪.‬‬ ‫ובכי״ע בטעות‪ :‬א ת ש ד ר כ ו לימנות דמיי נ א ק ‪.‬‬ ‫פ ״ א ה״ח‪.‬‬
‫‪ ,66‬ש ה פ ו פ ר כ ת ב ב ח פ ז ץ ‪ :‬א ת ש ד ר כ ו ל י מ נ ו ת איתמר‪ *!,‬ו מ כ י ו ץ ש א ץ‬ ‫בתמ״ר‪ ,‬עמ׳‬ ‫שערתי‬
‫ש ו ם מובן‪ ,‬ה ע ב י ר ו א ח ״ כ א ת ה א י ת מ ר א ח ר י ה מ ל י ם ״ ד מ י י נ א ק ״ ‪.‬‬ ‫לזה‬

‫אינו שוה יותר משתי פ ר ו ט ו ת )עיין מ ע י ל ה פיו מ י ד ומ״ש ב ת ו ס פ ׳ ס ו כ ה ל״ט א' ד״ה יותר(‪ ,‬ואין במעשר‬
‫שלו שוה פ ר ו ט ה ‪.‬‬
‫•! ואסשר שהיה ל ו לרשב״נ אתרונ א ח ר פ ס ו ל ‪ ,‬והיה יכול ל ה פ ר י ש מטנו ע ל אתרונ כשר זה‪.‬‬
‫יוצא באתרונ של ט ב ל א פ י ל ו ביום‬ ‫ולשיטת הרםב״ן )סובא בריטב״א ס ו כ ה ל י ד ב׳ וברין ב ם ק ו ם ו (‬
‫ולפ״ז ל א היה צ ר י ך רשבינ לעשרו ל פ נ י החנ‪.‬‬ ‫הראשון‪.‬‬
‫״» ו ל פ י כ ך שאלו בירושלמי‪ :‬ויעשר ממנו עליו‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיחתוך ממנו ק צ ת וכוי‪ ,‬ואינו נ פ ס ל ב ח ט ר ‪.‬‬
‫ותירצו‪ :‬אין ד ר ך בני א ד ם ל ה י ו ת משלחין לחביריהן‬ ‫ולוא היה עושה כן‪ ,‬ל א היה ע ו ב ר ע ל ד ע ת ה ח כ מ י ם ‪.‬‬
‫ד ב ר י ם חסירין‪.‬‬
‫« ע״פ ה ב ב ל י ביצה נ׳ ב׳ ו ס ק ב י ל ו ת ‪ :‬א ת ש ד ר כ ו ליםנות שנינו‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ג עמי ‪77‬‬ ‫‪232‬‬
‫וכ״ה גם בד‪ ,‬ופירושו שהיה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ומתוקן‬ ‫משפיע‬ ‫מוכר‬ ‫שהיה‬ ‫‪ .58‬ח ב ר‬
‫מ ש פ י ע ש פ ט ו ר מן ה ד מ א י ‪ ,‬א ל א ש ה ח מ י ר ע ל ע צ מ ו ל ק נ ו ת ו ל מ כ ו ר מ ת ו ק ן ‪ ,‬א ם נ ת מ נ ה‬ ‫מוכר‬
‫ל ו ד מ א י צ ר י ך ל ה ו ד י ע ‪ ,‬כ ד י ש ל א י ס מ כ ו ע ל מ ג ה ג ו ל מ כ ו ר מתוקן‪.‬‬
‫או‬ ‫לשלוח‬ ‫שהתירו למכור א ו‬ ‫כ ל מקום‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫דמיי‬ ‫שהוא‬ ‫ד ב ר‬ ‫‪ .59‬ש כ ל‬
‫וכן ב י ר ו ש ל מ י פ ״ ג ה״א‪ :‬תגי צ ר י ך להודיע‪.‬‬ ‫דמאי צ ר י ך ל ה ו ד י ע שהוא דמאי‪.‬‬ ‫להאכיל‬
‫משגה פ ״ ג מ״א‪ ,‬ועיץ ב מ ל א ״ ש ש פ ‪.‬‬ ‫מ א כ י ל וכר‪.‬‬ ‫היה‬ ‫גמליאל‬ ‫‪ .60-59‬ר ב ן‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י ש ם הקשו‪ :‬ת מ ן ת ג י ג ן ) פ ״ ז מ ״ ג ( פ ו ע ל ש א י ג ו מ א מ ץ ל ב ע ל ה ב י ת נ ו כ ר [ ‪ .‬ת מ ן א ת א מ ד‬
‫יונה‬ ‫אמר ר׳‬ ‫מפריש?״‬ ‫הבית‬ ‫וכה« את אמר בעל‬ ‫מפריש״‬ ‫הפועל‬ ‫במשנתנו(‬ ‫)כלומר‪,‬‬
‫אץ‬ ‫ולפ״ז‬ ‫האבוס‪.‬״‬ ‫ב מ א כ י ל ו מן‬ ‫ב ר פ הכא‬ ‫המנרץ‪«.‬‬ ‫ב מ א כ י ל ו מן‬ ‫בפ״ז(‬ ‫תמן )כלומד‪,‬‬
‫ב מ א כ י ל פ מן ה א ב ו ס ב ל ב ד ‪.‬‬ ‫דמאי א ל א‬ ‫להאכיל את הפועלים‬
‫ש ל א י פ ב ר ו הפועלים ש מ מ כ נ פ ו הוא‪ ,‬והוא מתוקן‪.‬‬ ‫ומודיע‪.‬‬ ‫‪.60‬‬
‫כ״ה בד‪ ,‬ובכי״ו בטעות‪:‬‬ ‫ה מ י ן וכר‪.‬‬ ‫מאותו‬ ‫הבית‬ ‫ב ע ל‬ ‫של‬ ‫בידוע‬ ‫ואם‬
‫וכנראה ש צ ״ ל לפנינו‪ :‬א ם‬ ‫ובכי״ע‪ :‬א ם בידוע שאותו ח מ ץ ב ע ל הבית ו כ ר ‪.‬‬ ‫ואמ׳ בידוע ו כ ר ‪.‬‬
‫ב י ד ו ע ש ל ב ע ל ה ב י ת נאין[ מ א ו ת ו המין ו כ ר )מעין ה ג ה ת ה ג ר ״ א ( ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ה פ ו ע ל י ם י ו ד ע י ם ש א י ן‬
‫א ו ת ו ה מ ץ ב מ כ ג ם ו ש ל ב ע ה ״ ב ‪ ,‬ו מ מ י ל א ח ז ק ת ו ל ק ו ח מן ה ש ו ק ‪ ,‬ו ב ח ז ק ת ד מ א י ה ו א ‪.‬‬
‫ב כ י ״ ע ו ב ם ׳ ח ם י ד י ס ) ס י ׳ ת ת ת ת ר ס ״ ה ע מ ׳ ‪:(450‬‬ ‫ג ו ב י ן וכר‪.‬‬ ‫קופה אין‬ ‫גבאי‬ ‫‪.61‬‬
‫ובירוש׳‬ ‫גבאי קופה ביום ט ו ב ל א היו גובץ ומכדיזץ ו כ ר ‪ .‬ובד‪ :‬א ץ גובץ ומכריזץ ביום טוב‪.‬‬
‫ובר״מ םפ״ד מה׳ שביתת‬ ‫ביו״ט ל א היו )כגי׳ כי״ר( מכריזין ו כ ר ‪.‬‬ ‫צדקה‬ ‫פ ״ ג ה״א‪ :‬גבאי‬
‫וכר‪.‬‬ ‫בחול‬ ‫שמכריזץ‬ ‫כדרך‬ ‫מכריזץ‬ ‫החצרות בי״ט ו ל א היו‬ ‫ג ו ב ץ מן‬ ‫צדקה‬ ‫וגבאי‬ ‫יו״ט‪:‬‬
‫והכוונה כאן לגביית א ו כ ל ץ בשביל העניים‪.‬‬ ‫במ״מ שם‪.‬‬ ‫ועיץ‬
‫בירושלמי ובר״מ הנ״ל‪ :‬ל כ ל שכונה ושכונה‬ ‫ושכונה‪.‬‬ ‫שכונה‬ ‫כ ל‬ ‫‪ .63-62‬ע ל‬
‫א ב ל ל א ל כ ל עניי העיד בב״א‪ ,‬כ ד י ש ל א לעשות כעובדין דחול‪.‬‬ ‫בפני עצמה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬א ץ מקבלץ‬ ‫ש ב י ע י ת וכר‪.‬‬ ‫אוכלי‬ ‫של‬ ‫פתחיהן‬ ‫על‬ ‫מ ד ל ג ין‬ ‫‪.63‬‬
‫מהן צדקה בשביעית‪ ,‬מפני שנחשדו ל ת ת מ י ת ת שביעית לצדקה‪.‬‬

‫« שהרי דיג ה א כ י ל א ת ה פ ו ע ל י ם דמאי‪ .‬והודיע ל ה ם ‪ ,‬כ ד י שהפתקניפ יפרישו‪.‬‬

‫ורגיל ה ו א מ א ד‬ ‫« כ ל ו מ ר ‪ ,‬בפיז מיג )שאמרו שם ש פ ו ע ל שאינו מאמין ל ב ע ה ״ ב ה פ ו ע ל מפריש(‪.‬‬
‫ו ב מ ש ך המשא ו ה מ ת ן‬ ‫בירושלמי ל פ ת ו ח ב ‪ .‬ת מ ך למשנה ב מ ק ו מ ה ולסיים ב״הכא־ לסשנה ב מ ק ו ם א ח ר ‪.‬‬
‫ו כ ב ר ע ס ד ו ע״ז הראשונים‪ ,‬עיין בראשונים שהביא ב א ה צ ר י‬ ‫מ ק ב ל י ם ‪ .‬ת מ ך ו״הכא׳י א ת ם ו ב נ ם ה ת י ל ‪.‬‬
‫שביעית‪ ,‬עמ׳ ‪ ,66‬ועיין בחי׳ ה ר מ ב י ן שבועות מ״נ אי‪ ,‬ד י ה ומצאתי בירושלמי‪ ,‬ובםה״פ שבועות ספ״ו ד י ה‬
‫ר ב הונא‪.‬‬
‫** שהרי דווקא א ם אינו מאמין ל ב ע ה ״ ב םפריש ה פ ו ע ל ‪ ,‬א ב ל א ם ב ע ה י ב נאמן חזקה שהפריש‬
‫בעה״ב דמאי‪ ,‬כפירוש הנר״א‪.‬‬
‫״ כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ב ע ה י ב מ א כ י ל א ת ה פ ו ע ל מניין ק ב ו ע של תאנים‪ ,‬ו ל פ י כ ך מ ו כ ר ח ל ס פ ק ל ו חולין‪,‬‬
‫ש ל א יהא פ ו ר ע ח ו ב ו ב ד מ א י ‪ .‬ועיין ל ה ל ן מעשרות פ י ב היי‪ .‬ומפי׳ ב ע ל מלאיש במשנתנו מ ר א ה ש ה ע ת י ק‬
‫םפי׳ הרשים( םשםע שגרס כ א ן ‪ :‬ב ס א כ י ל ו ם ן התנויין‪ ,‬כ ל ו ס ר ‪ ,‬ס ח ם ת התנאים )עיין ב מ פ ת ח ל ת ש ה י נ‬
‫ה ר כ ב י ‪ ,‬עט׳ ‪ ,416‬ע ר ך תנוי( שהתנה עסו‪ ,‬ו ל פ י נירסא זו בוודאי מ ו כ ר ח ל ה א כ י ל ו חולין‪ ,‬ועיין ר ס ב י ן‬
‫ב י מ פ י ח ב ׳ ד י ה ואני‪ ,‬ובמניד משנה ל פ י י ב מ ה ׳ שכירות היי‪.‬‬
‫ו ל פ י כ ך א ם יפריש ה פ ו ע ל‬ ‫«״ כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאינו מ צ מ צ ם א ת מזונותיו‪ ,‬ו מ א כ י ל א ת ה פ ו ע ל י ם ב ש פ ע ‪.‬‬
‫א ח ת א ח ר לתרו״מ עדיין ישאר ל ו ד י והותר ל א כ י ל ה ‪ ,‬ומשום זה פ ט ר ו א ת ב ע ה י ב מ ה פ ר ש ת דמאי‪ ,‬כ ש ם‬
‫שפטרו א ת הסשפיעים ב ס ר ה ג ס ה ‪ .‬ו א ם ה פ ו ע ל ר ע ב ת ן ו ר ו צ ה ל א כ ו ל ה ר ב ה ‪ ,‬דינו כעני שמאכילין א ו ת ו‬
‫הטעם‬ ‫ואעפיי שאסרו )נדרים פ י ר ס י ר ( ‪ :‬ל א י א כ ל ע ס ו סן ה א ב ו ס שלפני ה פ ו ע ל י ם ‪ ,‬אין‬ ‫דםאי‪.‬‬
‫סשום צמצום‪ ,‬א ל א אנו חוששים שמא י א כ ל ס ע ט ונסצא ס ה נ ה א ת חבירו שיוכל ל א כ ו ל יותר ט ן‬
‫הסרה‪.‬‬
‫‪233‬‬ ‫דמיי פ׳׳ג‪-‬פ״ד עמ׳ ‪78-77‬‬
‫ו כ ן ב י ר ו ש ל מ י פ ״ ג ה״א‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שביעית‬ ‫באוכלי‬ ‫לדקדק‬ ‫צריכין‬ ‫אין‬ ‫‪.64‬‬
‫ונזכרה רק דעת‬ ‫בשביעית ל א יהו מדקדקץ בחצירות ש ל אוכלי שביעית ו כ ר ‪.‬‬ ‫קומה‬ ‫גבאי‬
‫‪,‬‬
‫ובירושלמי שמ העמידה ר מנחמ במקומ שחשודין ר ק ע ל הזריעה ולא ע ל האכילה‪.‬‬ ‫החכמים‪.‬‬
‫ואמשר‬ ‫וממתימת לשון התוממתא משמע שאמילו במקום ש ח ש ו ד ץ ע ל האכילה מ ו ת ר ל ק ב ל מהם‪.‬‬
‫)כ״ה‬ ‫מ צ ו ה‬ ‫ש ה ט ע ם ה ו א כ מ פ ו ר ש ב י ר ו ש ל מ י ) ס א ה ם ״ ח ה ״ ב כ ׳ ע״ד(‪ :‬ש א ץ א ד ם ע ו ש ה ב ד ב ר‬
‫וכן מ ת מ ה ר ״ מ ב מ מ ״ ח מה׳ ש מ י ט ה ו י ו ב ל ‪.‬‬ ‫ונמחק בטעות( ערוה‪.‬‬ ‫בכי״ל‪,‬‬
‫ב כ י ״ ע ובד‪ :‬ש ל א‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫ובצים‬ ‫מעות‬ ‫אלא‬ ‫נותנות‬ ‫נחשדו‬ ‫שלא‬ ‫‪.65‬‬
‫וכר‪.‬‬ ‫מעות‬ ‫לתת‬ ‫אלא‬ ‫הנשים‬ ‫נחשדו‬ ‫שלא‬ ‫והכוונה‬ ‫כלפנינו‪,‬‬ ‫והנכץ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מתנות‬ ‫נחשדו‬
‫נחשדו‬ ‫שלא‬ ‫הנ״ל‪:‬‬ ‫ובר״מ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫נותנץ‬ ‫להיות‬ ‫ישראל‬ ‫נחשדו‬ ‫שלא‬ ‫הנ״ל‪:‬‬ ‫ובירושלמי‬
‫בדדב״ז‬ ‫ופי׳‬ ‫להיות נותנין א ל א מעות שביעית או ביצים הנלקחות מדמי שביעית‪.‬‬ ‫ישראל‬
‫ש ע ״ ה אינם סוברים ששביעית תוממת א ת דמיה‪.‬‬
‫חוזר ל ד ב ר י ר״מ‪ ,‬ובזה א ף ד״מ מודה ש א ץ מדקדקין‬ ‫כ ו ל ה וכר‪.‬‬ ‫עיר‬ ‫היתה‬ ‫אם‬ ‫‪.66‬‬
‫תרומות‬ ‫מ״ש להלן‬ ‫ועיין‬ ‫והר״מ השמיטה מפני שפמק כחכמים‪.‬‬ ‫חיי נ פ ש ו ת )ח״ד(‪.‬‬ ‫מפני‬
‫פ ״ ו ה״ג‪.‬‬
‫בטהרה‬ ‫ה מ ג ב לין‬ ‫בירושלמי הנ״ל‪ :‬כהנים‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בטהרה‬ ‫גובין‬ ‫הכהנים‬ ‫‪.67‬‬
‫לפנינו‪:‬‬ ‫וכצ״ל‬ ‫מדקדקץ‪.‬‬ ‫תני‬ ‫אית תניי‬ ‫שביעית‪.‬‬ ‫אוכלי‬ ‫של‬ ‫בחצירות‬ ‫מדקדקץ‬ ‫יהו‬ ‫לא‬
‫מאן‬ ‫שם‪:‬‬ ‫בירושלמי‬ ‫ופירשו‬ ‫המפרשים‪,‬‬ ‫שהגיהו‬ ‫כמו‬ ‫וכר‪,‬‬ ‫בטהרה‬ ‫נה[גובנל[ץ‬ ‫הכהנים‬
‫להם‬ ‫להפריש‬ ‫גבלים‬ ‫שביעית‬ ‫אוכלי‬ ‫ימצאו‬ ‫שלא‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫חלתן‪.‬‬ ‫ממני‬ ‫מדקדקץ‪.‬‬ ‫דאמר‬
‫ועיץ ידוש׳ שביעית פם״ט‪ ,‬ל״ט ע״א‪.‬‬ ‫ח ל ה בטהרה‪ ,‬וע״י זה יגדרו מ א כ י ל ת פ י ר ו ת שביעית‪.‬‬

‫פ ״ ד‬

‫ומעץ ברייתא שלנו הובאה בבבלי ב״ב‬ ‫עיץ במשנתנו פ ״ ג ממ״ב‪.‬‬ ‫חושש‪.‬‬ ‫‪ .1‬ו א י נ ו‬
‫‪,‬‬
‫פ״ח א ‪.‬‬
‫ובבלי‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס ו ר להחזיר‪ ,‬וכמי ש מ פ ר ש להלן‪.‬‬ ‫אמור‪.‬‬ ‫בלבו‬ ‫משגמר‬ ‫‪.2-1‬‬
‫הנ״ל‪ :‬קנה ונתחייב במעשר‪.‬‬
‫בכי״ע ח ס ר ה המלה ״מניין״‪.‬‬ ‫מניין‪.‬‬ ‫שמחוסר‬ ‫מסני‬ ‫יכול‬ ‫אין‬ ‫ולעשר‬ ‫‪.3-2‬‬
‫ולכאורה נראה‬ ‫ו ב ב ב ל י ה נ ״ ל ) כ ג י ׳ כתי״י(‪ :‬מ ס נ י ש מ ס ח י ת ו ב ד מ י ם ‪.‬‬ ‫ובד‪ :‬מ פ נ י ש מ ח ס ר מניץ‪.‬‬
‫א ב ל במשנתנו )פ״ג‬ ‫שגי׳ כ י ״ ע נכונה‪ ,‬ומירושה‪ ,‬שאינו יכול ל ע ש ר מפני שמחמר א ת המוכר‪.‬‬
‫ו ב פ י ה ״ מ שמ‪ :‬״ כ י א ח ר י ש ב א ו ל י ד ו‬ ‫מ״ב( שנינו‪ :‬ל א יחזיר ע ד ש י ע ש ר שאינו מחוסר א ל א מניץ‪.‬‬
‫ז כ ה ב ה ם ‪ ,‬ו א ע ס ״ י ש ל א מ נ ה ה א ג ו ד ו ת ‪ ,‬ל א ח ס ר ל ו א ל א ה ם ם י ר ה ‪ ,‬ו ד ב ר זה א י נ ו מ ס ם י ד‬ ‫כבר‬
‫נ ח ל ק ו חזקיה‬ ‫בירושלמי‬ ‫ברמ‬ ‫אלא מנץ״‪.‬‬ ‫שאמר שאינו מחומר‬ ‫והקניץ‪ ,‬וזהו מה‬ ‫המכירה‬
‫י ו ח נ ן ב ס י ׳ ה מ ש נ ה ‪ ,‬ו כ ״ ה שם‪ !:‬ח ז ק י ה א מ ר א י נ ו מ ח ו ס ר ל ב ע ל ץ א ל א מניין‪ ,‬כ י צ ד ה ו א‬ ‫ור׳‬
‫ר ׳ אבהו בשמ ד ׳ יוחנן כ י ץ ש מ ש ך‬ ‫ואינו אמור משומ גזל וכר?‬ ‫ע ו ש ה נ ו ט ל מן ה ע ל י ץ * ומתקן‪.‬‬
‫ו א ץ ל נ ו ל פ י פשט ה ל ש ץ א ל א פ י ר ו ש הגד״א‪ ,‬שלחזקיה ״אין‬ ‫ק נ ה ‪ ,‬ל א היה ח פ ר א ל א מ מ נ י ליה‪.‬‬
‫מחומר אלא מניץ״‪ ,‬סירושו ״אץ הירק נקרא מחוסר לבעליו‪ ,‬אלא א״כ מחומר במניץ הקלחים״‪,‬‬
‫ו ל ד ׳ יוחנן‬ ‫מ ח ו ס ר י ם ע ״ י זה‪.‬‬ ‫א מ מ ס ר י ש מך ה ע ל י מ א ח ת מ מ א ה ש ב י ר ק א ץ ה ב ע ל י ם‬ ‫אבל‬

‫< ט י ' נוף כי״ל‪ ,‬כייס וראשונים‪,‬‬

‫* מן העלין‪ ,‬ס ן ה ע ל י ם ‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ד עמ׳ ‪78‬‬ ‫‪234‬‬
‫ולפי ד ב ר י חזקיה צ ר י כ י ם‬ ‫״שאין מחוסר אלא מניין״ פ י ר ו ש ו כ מ ו שהבאנו ל ע י ל ב ש פ הר״מ‪.‬ג‬
‫והתוספתא שלנו חולקת‬ ‫א ת ה ת ו ס פ ת א ש א י נ ו י כ ו ל ל ע ש ר מ פ נ י ש מ ח ס ר א ת המניין‪*.‬‬ ‫לפרש‬
‫ו ע י ץ מה ש ה א ר י ך ב ע ט ו ר ב כ ו ר י ם‬ ‫המשנה ל פ י כ ל הפירושיפ‪ ,‬כמו שהעיד לנכון בח״ד‪.‬‬ ‫על‬
‫ועיין להלן‪.‬‬
‫כ י צ ד הוא עושה נותן ל ו‬ ‫ובירושלמי הנ״ל‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ויטול‬ ‫אחר‬ ‫יבוא‬ ‫שמא‬ ‫‪.3‬‬
‫עושה אותו צ י ב ו ר‬ ‫ולא נמצא עושה ת ק ל ה לבאים אחריו?‬ ‫)כגי׳ כ י ״ ר ( ד מ י א ח ת מהן ו מ ת ק ן ‪.‬‬
‫וכמובן‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ו כ ר מניח א ו ת ם באופן מיוחד‪ ,‬ומזהיר א ת הקונה ש ח ב ר תיקן אותמ‪.‬‬ ‫לפניו‪.‬‬
‫ובבבלי הנ״ל‪:‬‬ ‫ש א ף ה ת ו ס פ ת א ל א ת ח ל ו ק ע ״ ז ‪ ,‬ש ה ר י אין א י ס ו ר ל מ כ ו ר ל ע ״ ה ח ו ל י ן מ ת ו ק נ י פ ‪.‬‬
‫ו ש א ל ו שם‪ :‬א ט ו מ ש ו מ ד ג מ ר ב ל ב ו ל ק נ ו ת ק נ ה ו כ ר ? ה כ א ב י ר א‬ ‫מ ע ש ר ו ונותן ל ו דמי מעשר‪.‬‬
‫וכר‪.‬‬ ‫עסקינן‬ ‫שמים‬
‫הגי׳ ה נ כ ו נ ה ה י א ב כ פ ו ״ פ פ ל ״ ו ‪ ,‬ע מ ׳ ת ק י ״ ח‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ירק‬ ‫עלי‬ ‫להחזיר‬ ‫הרוצה‬ ‫‪.4‬‬
‫ו ב מ ש נ ת ג ו ) פ ״ ג מ״ב(‪ :‬ה ר ו צ ה ל ח ז ו ם ע ל י י ר ק ו כ ר ‪.‬‬ ‫בשם התוספתא‪ :‬הרוצה להחזים עלי ירק וכר‪.‬‬
‫ובפיה״מ שם‪ :‬לחזום ל כ ר ו ת ע ל י ה י ר ק ו ת וישליכם כדי ל ה ק ל ממשאו ו כ ר ‪ ,‬ולא נ מ צ א ל ה ש ו ר ש‬
‫ו כ ב ר העיר ה ר ״ ש סיריליאו)עיין במלא״ש(‪ :‬ותרגום ידוש׳ ומלק א ת ראשו‪ .‬ד ע ז י ם‬ ‫בלשון סורםי‪.‬‬
‫כלומר וכורתים את ראשו‪.‬‬ ‫ו ב ת ר ג ו ם י ו נ ת ן ל ב ר א ש י ת ל ״ א ‪ ,‬י״ט‪ :‬ו ח ז מ ץ ר י ש י ה ‪,‬‬ ‫דישיה‪.‬‬ ‫ית‬
‫ואין ס פ ק ש ז ה ו ה פ י ר ו ש‬ ‫וכן ת ר ג ם ו מ ל ק א ת ר א ש ו ) ו י ק ר א א׳‪ ,‬ט ״ ו ‪ :‬ש ם ה׳‪ ,‬ח׳(‪ :‬ו י ח ז ו ם י ת ר י ש י ה ‪.‬‬
‫הנכץ‪.‬‬

‫ולהשליך‬ ‫ובכי״ע‪:‬‬ ‫לו‪5.‬‬ ‫ובמשנה הוצ׳‬ ‫הנ״ל‬ ‫ובכפו״פ‬ ‫בד‬ ‫וכ״ה‬ ‫ממשאו‪.‬‬ ‫ולהקל‬
‫ממשאו‪.‬‬
‫ופי׳ הר״מ )פי״א מה׳ מ ע ש ר ה״ז(‪:‬‬ ‫משנה הנ״ל‪.‬‬ ‫שיעשר‪.‬‬ ‫עד‬ ‫ישליך‬ ‫לא‬ ‫‪.5-4‬‬
‫ועיין ב י ר ו ש ל מ י בפוגיין‪«.‬‬ ‫ה א ‪ p‬שאוכלין אותו בדמאי‪.‬‬ ‫שלא תהא תקלה לעמי‬ ‫כדי‬
‫כת״ק‪.‬‬ ‫ומשגתגו היא‬ ‫כ פ ו ״ פ הג״ל‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אסור‬ ‫בודיי‬ ‫או׳‬ ‫יוסה‬ ‫ר׳‬ ‫‪.5‬‬
‫ובכי״ע‪ :‬בשוק‪.‬‬ ‫ו כ ״ ה ב ד ו ב מ ש נ ת ג ו פ ״ ג מ״ג‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בדרך‬ ‫פירות‬ ‫המוצא‬ ‫‪.6-5‬‬
‫וגראה שזו היא הגירםא הנכונה בתוספתא‪ ,‬ועיץ מ״ש להלן בסמוך ד״ה ובדמיי מותר‪.‬‬
‫כ פ י ר ו ת ש כ ב ר נגמרו מ ל א כ ת ם עסיקינן‪ ,‬ש א ם ל א כ ן‬ ‫שיעשר‪.‬‬ ‫עד‬ ‫יצניע‬ ‫לא‬ ‫‪.6‬‬
‫ו פ י ר ש ה ד ״ מ ) פ י ״ א מ ה ׳ מ ע ש ר ה״י(‪ :‬ל א י ש ה א‬ ‫פ ט ו ר י ן מן ה מ ע ש ר ו ת )עיין מ ״ ש ל ע י ל ה ע ר ה ‪.(6‬‬
‫ע ד ש י ע ש ר ‪ ,‬כ ד י ש ל א יהיה ת ק ל ה ל א ח ר י ם ‪.‬‬ ‫אותן‬
‫א ס ו ר ‪ .‬כגון ב מ ק ו ם ש ר ו ב מכניסים לבתיהם‪ ,‬שאין מפרישין מ ע ש ר ע ד ש י כ נ י פ ו‬ ‫‪ .7‬ב ו ד י י‬
‫ל ב י ת ‪ ,‬ו ח פ י ר ו ת ה ם ו ו ד א י ל ע נ י י ן א כ י ל ת ק ב ע ‪ ,‬עיין ב מ ש נ ת מ כ ש י ר י ן פ ״ ב מ ״ י ‪ ,‬ו ב ס ׳ מ ש נ ה א ח ר ו נ ה‬
‫ועיין ר ״ מ פ ״ ג מ ה ׳ מ ע ש ר ה כ ״ ב ) ו מ ״ ש ל ה ל ן מ ע ש ר ו ת פ ״ ב הי״ז(‪ ,‬פ י ״ א ה ״ ט ו ב מ ש ל ״ מ‬ ‫שם‪.‬‬
‫ו א ע פ ״ י ש ע ד י י ן ל א ר א ו פ נ י ה ב י ת מ ״ מ א ץ ה ה פ ק ר מ פ ק י ע ן מ י ד י מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬עיין ר ״ מ ה נ ״ ל‬ ‫שם‪.‬‬
‫ו ל פ י מ ״ ש ל ה ל ן ע מ ׳ ‪ 856‬ב מ כ נ י ס י ן ל ש ו ק ע ס י ק י נ ן ‪ ,‬ו ״ ב ו ד י י ״ פ י ר ו ש ו מ ק ו ם כ ו ת י ם ‪.‬‬ ‫פ״ג ה״כ‪.‬‬
‫כ ג ץ במקומ ש ד ו ב מכניפץ לשוק‪ ,‬וחפירות ש ל החברים הם ב ח ז ק ת‬ ‫מותר‪.‬‬ ‫ובדמיי‬
‫שגם‬ ‫סובר‬ ‫אכל ת״ק‬ ‫עיץ במקורות שהבאגו ל ע י ל בסמוך‪.‬‬ ‫ו ש ל ע ״ ה ה ם דמיי‪.‬‬ ‫מעושרין‪,‬‬
‫ועיין ג י ר ם ת כ י ״ ע ב ת ח י ל ת ה ה ל כ ה ‪.‬‬ ‫כ ל ו מ ר גם במקום שמכניסים לשוק‪ ,‬צריך לעשר‪.‬‬ ‫בדמאי‪,‬‬

‫‪ 3‬ועיין במשנה הוצ׳ מכון ה ע ר י פישעל מיש בשם ה ר י ב ם ׳ ץ כת״י שפירש א ת ד ב ר י ח ז ק י ה כ ג י ל ‪,‬‬
‫א ב ל נ ד ח ק בפירוש ד ב ר י ר ׳ יוחנן‪.‬‬
‫* ולפי ני׳ כי״ע פירושו שמחוםר <=שמחסר> א ת ה מ ו כ ר ‪.‬‬
‫‪,1077‬‬ ‫להדיין אפשטין זיל‪ ,‬עסי‬ ‫לנוה׳מ‬ ‫במבוא‬ ‫ועיין‬ ‫להקל‪.‬‬ ‫המשנה‪:‬‬ ‫נוסחאות‬ ‫» ובשאר‬
‫ואילך‪.‬‬
‫« ואף מ כ א ן מ ו כ ח ש ה פ ק ר ל א ח ר נמר מ ל א כ ה חייב במעשרות‪ ,‬עיין בשעה״מ פ י ח מה׳ ל ו ל ב ה י כ‬
‫ועיין מיש ל ה ל ן סע״ש פ י ב סהי״א‪ .‬ועיין מיש ל ה ל ן שו׳ ‪.6‬‬ ‫ד״ה של דמאי כשר‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪235‬‬ ‫דמיי פ״ד עמ ‪79-78‬‬
‫‪,‬‬
‫ובתו״כ א מ ו ר ) פ ״ ד הי״א‪,‬‬ ‫ש ב ג נ ה ו כ ר ‪ .‬ר ״ מ סי״א מ ה מ ע ש ר הי״א‪.‬‬ ‫ירק‬ ‫קנובת‬
‫י כ ו ל תהיה ק נ י ב ת י ר ק חול? ת ״ ל היא‪ ,‬ה ר י הוא‬ ‫צ״ז רע״א(‪ :‬ומקנב א ת הירק כ ל שהוא רוצה‪.‬‬
‫ולס״ז ע צ ם הקניבה אינה ממקיעה א ת התרומה מקדושתה‪ .‬א ב ל אמ הוא מקנב א ת החלקים‬ ‫בקדושה‪.‬‬
‫כמפורש‬ ‫מותרת‪,‬‬ ‫שהיא‬ ‫תרומה‪,‬‬ ‫ממולת‬ ‫בכלל‬ ‫והרי המ‬ ‫קדושה‪,‬‬ ‫בכלל‬ ‫אינמ‬ ‫שנתעפשו‪,‬‬
‫ועיץ להלן תרומות פ״ט‬ ‫שמיני פ ר ק ד׳ םה״ב‪ ,‬מ ״ ח ע״ד‪ ,‬ועיץ בפי׳ ה ד א ב ״ ד שמ‪.‬‬ ‫בתו״כ‬
‫ה״י ומש״ש‪.‬‬
‫תנינף‬ ‫רע״א(‪ :‬תמן‬ ‫פי״א ה״ד‪ ,‬מ״ח‬ ‫)תרומות‬ ‫הירושלמי‬ ‫העיר ע ל‬ ‫בכורימ‬ ‫ובעמוד‬
‫אבהו‬ ‫ר׳‬ ‫אומרץ‪.‬‬ ‫וחכמימ‬ ‫לזדימ‪.‬‬ ‫מתיר‬ ‫דומא‬ ‫תרומה‪ ,‬ד ׳‬ ‫וקנובת ירק ש ל‬ ‫מעי אבמיח‬
‫ב ש ם ר ׳ יוחנן ל א ש נ ו א ל א ב ק נ ו ב ת י ר ק ש ל ג נ נ י ם א ב ל ב ק נ ו ב ת י ר ק ש ל ב ע ל י ב ת י מ א ף ר ב נ ץ‬
‫ב ר ם ב ר ״ ש םיריליאו ש ם ) ק ״ ו סע״א( גודם‪ :‬ל א ש נ ו א ל א בקניבת י ר ק ש ל ב ע ל י בתים‬ ‫מודיץ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וכן מ ס ת ב ר ‪ ,‬ש ה ר י ב ע ל י בתים מקפידים י ו ת ר‬ ‫א ב ל ב ק ג י ב ת י ר ק ש ל ג נ נ ץ א פ י ר ב נ ן מודו‪.‬‬
‫את‬ ‫שמוכרים‬ ‫גננים‬ ‫גמורה‪,‬״ א ב ל‬ ‫סםולת‬ ‫אינה‬ ‫עדיץ‬ ‫קניבתם‬ ‫וממילא‬ ‫לאכול ירק נקי‪,‬‬
‫רפה‬ ‫ו כ ן ס ו מ ק ה ר ״ מ ב מ י ״ א מ ה ׳ ת ר ו מ ו ת ה״י‪.‬‬ ‫הירק אינם מקנבים א ל א א ת הסםולת הגמורה‪.‬‬
‫הנ״ל‪.‬‬ ‫בירושלמי‬ ‫הר״מ‬ ‫לגירמת‬ ‫ממייעת‬ ‫כאן‬ ‫התוםסתא‬ ‫שגירםת‬ ‫בכורים‬ ‫בעטור‬ ‫העיר‬
‫ו ע י ץ להלן‪ .‬א ב ל ע י ץ מ ״ ש ל ה ל ן ח ל ה ס ״ א ש ר ‪. 1 9 - 1 8‬‬
‫וכ״ה בד‪ .‬ובכי״ע‪ :‬ושבתוך הבית‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ביתו‬ ‫ושבתוך‬ ‫הבית‬ ‫ב ע ל‬ ‫‪ .8-7‬ש ל‬
‫והיא היא‪ ,‬והוי״ו‬ ‫ו ב ר ״ מ סי״א מה׳ מ ע ש ר ו ת הנ״ל‪ :‬ו ש ל ב ע ל ה ב י ת ה נ מ צ א ת בבית חייבת‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ש ל ״ושבתוך״ אינה מעלה ואינה מורידה‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש הרי״ן אסשטיין במבוא לנוסח המשנה עמ׳‬
‫ועיין ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫‪ 1076‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ב ץ בגנה ו ב ץ בביתו‪ .‬ומכאן שבביתו‬ ‫מ ק ו ם וכר‪.‬‬ ‫אשסה ב כ ל‬ ‫‪ .8‬ש ע ל ג ב י‬
‫‪,‬‬
‫א ס ו ר ה א פ י ל ו ה ש ל י כ ה ב ע ה ״ ב ‪ .‬ו כ ן ב ר ״ מ פ י ״ א מ ה ת ר ו מ ו ת ה״י‪ :‬ו ק נ י ב ת י ר ק ש מ ש ל י כ ץ ב ע ל י‬
‫ובסי׳ הראב״ד לעדיות‬ ‫וכנראה שהםעם הוא שםוסם לאססם‪.‬‬ ‫בתים הרי א ל ו אסורים לזרים‪.‬‬
‫דוקא‬ ‫ונ״ל‬ ‫בירושלמי(‪:‬‬ ‫כגירמתנו‬ ‫)וגרם ש ם‬ ‫הנ״ל‬ ‫תרומות‬ ‫הירושלמי‬ ‫פ״ג מ״ב כתב על‬
‫להלן‬ ‫ועיין‬ ‫תרומה וכר‪.‬‬ ‫מגלעיני‬ ‫גרעי‬ ‫אסור‪ ,‬דלא‬ ‫מכנםם‬ ‫אבל אמ‬ ‫משליכמ‪.‬‬ ‫כשהוא‬
‫ה״ה‪.‬‬
‫ב מ ש נ ת נ ד ר י מ ס ״ ו מ״י‪:‬‬ ‫ה א ם ס ר ג ו מ ש ב ו וכר‪.‬‬ ‫את‬ ‫לקנב‬ ‫שלקטו‬ ‫כרוב‬ ‫‪.9‬‬
‫ו ס י ר ש ר ב ם ע ד י ה )עיין א ו ה ״ ג‬ ‫נ ה נ ו ד ר [ מן ה כ ר ו ב א ם ו ד ב א י ס ס ר ג ו מ ‪ .‬מן ה א י ם ס ר ג ו ם מ ו ת ר ב כ ר ו ב ‪.‬‬
‫ש מ ע מ ׳ ‪ (50‬י ש ב כ ר ו ב ד ב ר ע ג ו ל ו ה ו א ה נ ק ר א א ס ס ר ג מ ו כ ר ‪ .‬והח׳ ע מ נ ו א ל ל ע ף ) ב ם ס ר ו ס ל ו ר ה‬
‫‪,KpaiifSooTc&payov‬‬ ‫ח ״ ב ע מ ׳ ‪ (484‬ה ע י ר ל נ כ ק ש ה כ ו ו נ ה ה י א ל ח ל ק ה כ ר ו ב ש ה י ו נ י ם ק ו ר א י ם ל ו‬
‫ו ל ס י ד ב ר י ה ם ו ס ר ה י ו נ י דיסילום* א י ם מ ר ג ו מ ה כ ר ו ב‬ ‫ר כ י ם שיוצאים משרשי הכרוב‪.‬‬ ‫קלחים‬
‫ל כ ל י ו ת ועוד‪.‬‬ ‫ט ע מ ו מ ר והוא מזיק לעינים‪,‬‬
‫והד״מ‬ ‫ע י ץ ל ע י ל מ ״ א ה ט ״ ו ‪ ,‬ש ר ‪ ,44‬ו מ ש ״ ש ‪.‬‬ ‫ו נ מ ל ך וכר‪.‬‬ ‫לאבלו‬ ‫לקטו‬ ‫‪.10‬‬
‫ושמא מ ו כ ר ר ב י נ ו שהחכמים חולקים ע ל ר ׳ יוםה ומחייבים א ת האיספרגוט‬ ‫ה ש מ י ט כ ל ה ל כ ה זו‪.‬‬
‫ו א ס ש ר ש ר ב י נ ו ג ר ם ברישא‪ :‬ר ׳ דוםא א ו מ ר )במקום‪ :‬ר ׳ יוםה אומר(‬ ‫אסילו לקטו ע ״ מ לקנבו‪.‬‬
‫ו כ ר ‪ ,‬ע י ץ במשנת עדיות ס״ג מ״ג‪ ,‬ו א ץ הלכה כמותו‪.‬‬
‫מ ע ש ר הי״ט‪:‬‬ ‫בהשגות הראב״ד סי״ג מה׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫דמיי‬ ‫שתיקנו‬ ‫ודיי‬ ‫‪.11—10‬‬
‫ו כ ס ד ר זה מנמח א ף‬ ‫ובתוםסתא א מ ר ו דמאי שתקנו ודאי‪ ,‬ודאי ש ת ק נ ו דמאי ל א ע ש ה כלום ו כ ר ‪.‬‬

‫ל עדיות פ״נ ס״נ; ת ו ס ס ת א ת ר ו ס ו ת פ״י ה״ב‪.‬‬

‫« והיא ראויה ל א כ י ל ה ‪ ,‬ו כ ד ב ר י הירושלםי ) פ ס ח י ם ס״נ ה״נ‪ ,‬ל ' ע״א>‪ :‬ס ה בינה לבין ק נ י ב ת י ר ק‬
‫<של תרומה(? זו ראויה ל א כ י ל ה וכוי‪.‬‬
‫י ה ו ב א א צ ל אתינאוס‪ ,‬ח כ מ י המשתה‪ ,‬ם ״ ב ‪. 6 2 F‬‬
 ‫דמיי פ״ד עמ׳ ‪79‬‬ ‫‪236‬‬

‫ל א עשה כלום‪.‬‬ ‫כדמאי״‬ ‫וכו׳ או שתיקן א ת הודאי‬ ‫כודאי‬ ‫ה ר ״ מ שם‪ :‬א ם תיקן א ת הדמאי‬
‫ופירש במהרי״ק שם שכוונת הר״מ היא שאמ הפריש תרומה ומעשרות ‪ p‬הדמאי‪ ,‬ע ל מנת ל י ת נ ם‬
‫ל ל ד ו ל ע נ י כדץ‪ .‬ודאי ואח״כ נ ו ד ע ל ו שהוא דמאי‪ ,‬הרי התרומה אינה כ ל ו ם והמעשרות‬ ‫לכהן‪,‬‬
‫ו א ם ל א תיקן א ת ה ו ו ד א י א ל א כ ד מ א י ‪ ,‬ו ק ב ע מ ק ו ם ל מ ע ש ר ו ת י ו ) ע י י ן ר ״ מ פ ״ ט‬ ‫מעכבם לעצמו‪.‬‬
‫מ ע ש ר ה ״ נ וה״ה(‪ ,‬ה ר י מ כ ״ ש ש ל א ע ש ה כ ל ו פ ‪ ,‬ו צ ר י ך ל ה פ ר י ש ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר ו ת ו נ ו ת נ ם‬ ‫מה׳‬
‫ובהשגות ה נ ״ ל פ י ר ש שהכוונה היא שתיקן א ת הדמאי מ פ י ר ו ת ודאי‪ ,‬ולא‬ ‫ל ל ד ולעני‪.‬״‬ ‫לכהן‪,‬‬
‫וכן‪ ,‬ל ה פ ך ‪ ,‬א פ‬ ‫‪ p‬החיוב ע ל הפטור‪.‬‬ ‫ע ש ה כ ל ו ם ‪ ,‬מ פ נ י ש ר ו ב ע ״ ה מ ע ש ר ץ הן‪ ,‬ו ה ר ל י ה מ פ ר י ש‬
‫והתוספתא‬ ‫ת י ק ן א ת ה ו ו ד א י מ פ י ר ו ת ד מ א י ל א ע ש ה כ ל ו ם ‪ ,‬מ פ נ י ש מ פ ר י ש מן ה פ ט ו ר ע ל ה ח י ו ב ‪.‬‬
‫דמכילתץ‪.‬‬ ‫מ ש נ ת נ ו םפ׳׳ה‬ ‫על‬ ‫חולקת‬
‫ד ב ר י ר ב ו ת י נ ו ז ״ ל ה י ה נ ״ ל ל פ ר ש ע ״ פ ה י ר ו ש ל מ י ת ר ו מ ו ת ) פ ״ ב ה ״ ב ‪ ,‬מ ״ א ע׳׳ג(‬ ‫ולולא‬
‫ש א מ ר ו שם‪« :‬היה ת ו ר ם ת ר ו מ ה ו ת ר ו מ ת מ ע ש ר כ א ח ת ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב כ ל י א ח ד ( א י נ ה ש ל ו ם ) כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫יהודה בר׳ א ו מ ר ל א ע ל ת ה ע ל דעתו ש ל זה ל ע ב ו ר ע ל ד ב ר י ת ו ר ה‬ ‫ב ט ל ה כ ל א ם נ ש ב ר הכלי(‪.‬‬
‫‪ p‬הטמא‬ ‫מתיב ר׳ בא ב ד ממל והא תנינן א ץ ת ו ר מ ץ‬ ‫להקדים תרומת מעשר לתרומה גדולה‪.‬״‬
‫הגע ע צ מ ך ש ת ר ם )כלומר‪ ,‬בשוגג(‪ ,‬ו א מ ר ל א ע ל ת ע ל ד ע ת ו ל ע ב ו ד ע ל ד ב ר י‬ ‫הטהור‪.‬‬ ‫על‬
‫)שאכל‬ ‫טמא‬ ‫מיתה‪.‬‬ ‫בעץ‬ ‫טבל‬ ‫לחמורה‪.‬‬ ‫ומכגיםו‬ ‫הקלה‬ ‫מ ב ר י ח ו מן‬ ‫נמצאת‬ ‫וכר?‬ ‫תודה‬
‫‪ p‬הטמא ע ל הטהור בשוגג ת ר ו מ ת ו‬ ‫גמצאגו למדים שדווקא בתורם‬ ‫הטהור בעשה״‪.‬‬ ‫את(״‬
‫תרומה‪ ,‬מפגי ש א ץ כאן א ל א א י ס ו ר עשה‪ ,‬ומוטב להכגיםו לשגגת עשה ולהכריחו מחשש טבל‪.‬‬
‫בטעות‬ ‫הפרשה‬ ‫ליה‬ ‫הוית‬ ‫לאו(‬ ‫איסור‬ ‫כאן‬ ‫)שיש‬ ‫לתרומה‬ ‫מעשרות‬ ‫בשוגג‬ ‫בהקדים‬ ‫אבל‬
‫כלום‪.‬״‬ ‫עשה‬ ‫ולא‬

‫מ ת פ ר ש ת ה ת ו פ פ ת א כאן כ פ ש ו ט ה ‪ :‬ו ד י י ש ת י ק נ ו ד מ א י ל א ע ש ה ו ל א כ ל ו ם ‪ ,‬מ פ נ י‬ ‫ולפ״ז‬

‫ש ה פ ר י ש מ ע ש ר ו ת ו ל א ה פ ר י ש תרומה‪ ,‬כ ד ץ דמאי‪ ,‬ועכשיו ש נ ו ד ע ל ו שהוא ודאי ה ר י נ מ צ א ש ע ב ר‬
‫כלום‪».‬‬ ‫עשה‬ ‫ולא‬ ‫במעות‪,‬‬ ‫הפרשתו היא‬ ‫ולפיכך‬ ‫תרומה‪,‬‬ ‫מעשרות לפני‬ ‫שהקדימ‬ ‫לאו‪,‬‬ ‫על‬
‫ו ד מ א י ש ת י ק נ ו ו ו ד א י ל א ע ש ה כ ל ו ם ‪ ,‬מ פ נ י שאין ת ר ו מ ה א ח ר ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו ת ר ו מ ת ו ח י י ב ת ב מ ע ש ר ו ת‬
‫מוציא‬ ‫ללוי‬ ‫נתנם‬ ‫כבר‬ ‫אם‬ ‫שאפילו‬ ‫ואפשר‬ ‫לעצמו‪.‬‬ ‫ומעכבם‬ ‫מעשרות‬ ‫ומפריש‬ ‫דמאי‪,‬‬
‫מפני ש כ ל חיוב המעשרות בדמאי אינה א ל א ל ה פ ר ש ה בעלמא‪ ,‬ונמצא שיש כאן נתינה‬ ‫מידו‪,‬‬
‫ו ע י ץ ל ה ל ן ב ד ב ר י ד ׳ יופי‪.‬‬ ‫וצ״ע‪.‬‬ ‫בטעות‪.‬‬
‫ובהשגות ה ר א ב ״ ד ה נ ״ ל בט״ס‪ :‬דברי ר׳ עקיבה‪,‬‬ ‫ו כ ״ ה בד‪.‬‬ ‫יעקב‪.‬‬ ‫ר׳‬ ‫‪.11‬דברי‬
‫אין‬ ‫ובד״ו רפ״ד(‪:‬‬ ‫)בד״ק‬ ‫בסוף ההשגה‬ ‫וכן‬ ‫יעקב‪,‬‬ ‫ד׳‬ ‫דברי‬ ‫משם‪:‬‬ ‫העתיק‬ ‫במהרי״ק‬ ‫אבל‬
‫ולפני ב ע ל כ פ ו ״ פ )פי״ח עמ׳ תל״ז( היתה‪ ,‬כ ג ר א ה ‪,‬‬ ‫ו ל א כ ר ׳ יופי‪.‬‬ ‫יעקב‬ ‫לא כר׳‬ ‫הלכה‬
‫ר׳‬ ‫דברי‬ ‫ג ו ר ס כאן‪:‬‬ ‫ובכי״ע‬ ‫שם‪.‬‬ ‫בהערה‬ ‫עיץ‬ ‫יעקב‪,‬‬ ‫א ל י ע ז ר בן‬ ‫דברי ר׳‬ ‫כאן‪:‬‬ ‫הגירםא‬
‫מאיד‪.‬‬

‫ולפנינו‪ :‬בודאי וכו׳ ב ד מ א י ו כ ר ‪.‬‬ ‫<״» כ״ה בכחי״י הר״מ‪.‬‬

‫» ועיין בח״ד כאן‪ ,‬ו ל א זכיתי ל ע מ ו ד ע ל כוונת דבריו‪ ,‬עיין תרומות פיג מיו‪.‬‬
‫»» כ ל ו מ ר ‪ ,‬מכיון שתרומה נ ד ו ל ה ב ט ל ה מ ח מ ת התנאי מ מ י ל א ב ט ל ה א ף ת ר ו מ ת מעשר‪ ,‬מפני ש ל א‬
‫כן פירשו הרא״ף והרידב״ז‪.‬‬ ‫ע ל ת ה ע ל ד ע ת ו ל ה פ ר י ש ת ר ו מ ת מעשר ל פ נ י ת ר ו מ ה נדולה‪ ,‬ו ל ע ב ו ר ע ל לאו‪.‬‬
‫שאר הפירושים ה ם ד ו ח ק י ד ו ח ק י ם ‪.‬‬
‫*» צ׳׳ל שהפר׳ ע ל ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהפרישו ע ל ‪ ,‬כעין ה נ ה ת הנר׳א‪.‬‬
‫«! וכן ראיתי ב ה ל כ ו ת קטנות ל ה ר ־ י חאניז ח״א סי' קל״ט שהסיק שאם א ר ם א ח ר ה פ ר י ש ב ע צ מ ו‬
‫סעשר ראשון וסעשר שני ונשאל ע ל הראשון א ף השני ב ט ל ‪ ,‬טפני שלא ע ל ת ע ל ד ע ת ו ל ע ב ו ר ע ל ב ל‬
‫ת א ח ר ‪ ,‬ועיין ר י ס פ־א מה׳ איסורי מ ז ב ח ה״נ ובהשנות שם‪.‬‬
‫«» שוב ראיתי ש כ ב ר ק ד מ נ י ב ע י ק ר הפירוש בישועות מ ל כ ו להגריי מקוטנא‪ ,‬ע ל ה ר י מ כ א ן ב מ ק ו מ ו ‪.‬‬
‫ועיין מיש ב פ י ה מה׳ תרומות היח ד י ה בדיא‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪237‬‬ ‫דמיי פ״ד עמ ‪80-79‬‬
‫ו ב ה ש ג ו ת ה נ ״ ל העתיק‪ :‬ר ׳ יומי א ו מ ר מ ש ו ם‬ ‫וכ״ה ב כ ל הנוסחאות‪.‬‬ ‫א ו ׳ וכר‪.‬‬ ‫יוםה‬ ‫ר׳‬
‫ועיין מ ״ ש ב ת ם ״ ר ח ״ א ע מ ׳ ‪.67‬‬ ‫ר ׳ יצחק ו כ ר ‪.‬‬
‫כ ס י ר ו ש ש ס י ר ש נ ו ל ע י ל ‪ ,‬ש ר ‪.11—10‬‬ ‫כלומ‪.‬‬ ‫עשה‬ ‫‪ .12‬ל א‬
‫שמכיוון שחייבו חכמימ דמאי במעשרות‪ ,‬הרי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מעשרות‬ ‫מ ע ש ר ו ת י ו‬ ‫‪.13‬‬
‫ב ד י ע ב ד א מ ה מ ר י ש מ כ ו ד א י צ ר י ך ל י ת נ מ ל ל ו י ו ל ע נ י ו מ כ ״ ש ש א מ נ ת נ מ ל ל ו י ש א י נ ו מ ו צ י א מ מידו‪.‬‬
‫ה ר א ב ״ ד ה נ ״ ל צריך ל ס ר ש ש ר ׳ יוסי ס ו ב ר ש ה מ ע ש ר ו ת ח ל ו ת מדרבנן‪ ,‬א ב ל י צ ט ר ך‬ ‫ולשיטת‬
‫תרומה עליהם‪.‬‬ ‫להסדיש‬
‫כ ״ ה ב כ ל הנוסחאות‪ ,‬וכן העתיק בהשגות‬ ‫תרומה‪.‬‬ ‫אחד‬ ‫תרומה‬ ‫שאין‬ ‫‪.14—13‬‬
‫הנ״ל‪.‬‬
‫ועיין מ כ ש י ר י ן‬ ‫ד ״ מ סי״ג מה׳ מ ע ש ר ה״כ‪.‬‬ ‫ו ד א י וכר‪.‬‬ ‫מוכרין‬ ‫העיר‬ ‫‪ .14‬כ ל‬
‫ס ״ ב מ״י‪.‬‬
‫ו מ ע ש ר ו כ ר ‪ .‬כלומר תרומה ותרומת מעשר וכר‪ ,‬וכ״ה בר״מ‬ ‫תרומה‬ ‫מפריש‬ ‫‪.15‬‬
‫וכנראה שצריך להפריש מעשר גם ע ל התרומה‪ ,‬שהרי אפשר שקנה דמאי ש כ ב ר הוסרשה‬ ‫הנ״ל‪.‬‬
‫ועיץ בירושלמי מעשרות ם״ג ה״ג ובמ״מ שם ד״ה א ״ ר מתנייה בקורא‬ ‫ממנה תרומה גדולה‪.‬‬
‫וכמובן שצריך להפריש גם מ ע ״ ש בשנת מע״ש‪ ,‬כ מ פ ו ר ש ב ר ״ מ הנ״ל‪.‬‬ ‫שם וכר‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב ר ״ מ ה נ ״ ל ‪ .‬ועיין ב י ר ו ש ל מ י ע ר ל ה מ ״ ב ה ״ א ‪ ,‬ו ב ר י ד ב ״ ז‬ ‫ל כ ה ן וכר‪.‬‬ ‫ונותנן‬
‫ועיין י ב מ ו ת ם י ״ א מ ״ ה‬ ‫שם‪ .‬ועיץ במל״מ פ ״ ט מה׳ מ ע ש ר ה ״ ב ובתופפ׳ ר ע ״ א דמאי פ ״ ד פמ״ד‪.‬‬
‫ובתוםסתא ש ם סי״ב םה״ו ובה״ג ה׳ חלה‪ ,‬ד ״ ו ט ״ ו רע״ג‪ ,‬ב ר י ט ב ״ א יבמות שם ובמאירי ש ם הוצ׳‬
‫ר ״ ח א ל ב ק ‪ ,‬ס ו ף ע מ ׳ ‪ 359‬ו ב ה ע ר ה מ ״ ג ש ם ‪.‬‬
‫של‬ ‫וקופה‬ ‫קופה ש ל ט ב ל‬ ‫כלומר‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ש נ ת ע ר ב ו‬ ‫והמתוקן‬ ‫הטבל‬ ‫‪.16‬‬
‫וכן העתיק ה ר ״ מ בפי״ג‬ ‫ש נ ת ע ר ב ו ו א י נ ו י ו ד ע א ת ו ק ו פ ה ש ל ט ב ל ו א י ז ו ש ל מתוקן‪.‬‬ ‫מתוקן‬
‫מה׳ מעשר הכ״א‪.‬‬
‫ש י ר צ ה ‪ .‬וכן העתיק ב ר ״ מ הנ״ל‪ .‬ו צ ״ ע ל מ ה שינתה התוספתא‬ ‫‪ .17‬ו נ ו ת נ ן ל כ ל כ ה ן‬
‫ו ש מ א י ש כ א ן א ש ג ר ה מ ל ה ל ן ס ״ ז םהי״ג‪.‬‬ ‫בלשונה ו ל א שנתה כמו ברישא‪.‬‬
‫ם ׳ ת ם י ד י ס ס י ׳ ת ת ת ת ר ם ״ ה ע מ ׳ ‪.450‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מתוקן‬ ‫מוכרין‬ ‫העיר‬ ‫כ ל‬
‫עיין ר ״ מ ס י ״ א‬ ‫אעס״י ש י ש כאן םסק םסיקא‪ ,‬כ ל ו מ ד ם ס ק דמאי‪.‬‬ ‫אסור‪.‬‬ ‫זה‬ ‫‪ .18‬ה ר י‬
‫ועיין ב ת ו ם ס ׳ ר ע ״ א ד מ א י ס ״ ג מ ״ ד א ו ת כ ״ ט ‪.‬‬ ‫מ ה ׳ מ ע ש ר הי״ג‪ ,‬ב ה ש ג ו ת ו ב כ ״ מ ש ם ‪.‬‬
‫ובכל המקורות‬ ‫ם׳ חםידימ הנ״ל‪.‬‬ ‫ש ח ו ט ה וכר‪.‬‬ ‫ב ש ר‬ ‫מוכרין‬ ‫העיר‬ ‫‪ .19‬כ ל‬
‫וסמקה‬ ‫מוכרות( ב ש ד שחוטה ו כ ר ‪.‬‬ ‫ה ל ש ץ ה ו א ת ש ע ח נ ו י ו ת מ ו כ ר ו ת )או‪ :‬כ ו ל ן‬ ‫המקבילימ‬
‫אמף‬ ‫)תשה״ג‬ ‫לכתובות‬ ‫נסים‬ ‫המסתח ל ר ׳‬ ‫ובם׳‬ ‫א ס ו ר ו ת הי״א‪.‬‬ ‫מאכלות‬ ‫בס״ח מה׳‬ ‫הר״מ‬
‫ה ו צ ׳ מ ק ״ נ י ר ו ש ל מ ת ש ״ ב ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ (195‬צ י ץ ש מ ק ו ר ה ב ר י י ת א ה ו א ב ת ו ם ס ת א ד מ א י מ ״ ד ‪.‬‬
‫בירושלמי שקלים‪ :‬ת ש ע חנויות מוכרות ב ש ר נבילה ואחת מ ו כ ר ת‬ ‫אסור‪.‬‬ ‫זה‬ ‫‪ .20‬ה ר י‬
‫ת ש ע חנויות מוכרות ב ש ר‬ ‫ולנמצאת הולכץ א ח ר הרוב‪.‬‬ ‫נ ת ח ל פ ו ל ו חושש‪.‬‬ ‫ב ש ר שחוטה‪.‬‬
‫ידעה‬ ‫הבבלי לא‬ ‫בתוספתא‪ ,‬ואף‬ ‫נמצאת‬ ‫אינה‬ ‫הברייתא‬ ‫הרישא ש ל‬ ‫והנה‬ ‫שחוטה ו כ ר ‪.‬‬
‫)עיין ב ג ל י ץ ה ש ״ ם ב ש ק ל י ם ש ם ( ‪ ,‬ו ה י א א י נ ה ג ם ב ש ר י ״ ר ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,138‬ו ב כ י ״ מ ש ק ל י ם ו ב ד ״ ו ש ם ‪,‬‬
‫ו ב מ י ר ו ש י מ ש ה ו ״ ל ה ר ״ א מ ו מ ר ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.83‬‬ ‫ובנומחאות‬
‫כ ל ו מ ר י ץ ש ל י ש ר א ל ) ע י ץ ע״ז פ ״ ד מי״א(‪.‬‬ ‫ט ה ו ר וכר‪.‬‬ ‫יין‬ ‫מוכרין‬ ‫העיר‬ ‫כל‬
‫נשמטה לסנינו ע ״ י הדומות‪ ,‬וישנה ב ד ובכי״ע ובם׳ חסידים הנ״ל‪.‬‬ ‫והברייתא‬
‫ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ס ״ ג ה ע ׳ ‪.14‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אמורים‬ ‫דברים‬ ‫‪ .21‬ב מ י‬
‫הנ״ל‪.‬‬ ‫חסידים‬ ‫ובם׳‬ ‫הנוסחאות‬ ‫וכ״ה ב כ ל‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫השוק‬ ‫מן‬ ‫בלוקח‬ ‫‪ .22‬א ב ל‬
‫ובר״מ ס ״ ח מה׳ מא״מ הי״א‬ ‫ובמקבילות‪ :‬ובנמצא ה ל ך )בשקלים‪ :‬ו ל נ מ צ א ת הולכין( א ח ר הרוב‪.‬‬
‫וגם לפנינו הפירוש ה ו א שהשוק‬ ‫א ב ל ב ש ר הנמצא מושלך בשוק ה ל ך א ח ר הרוב‪.‬‬ ‫הנ״ל‪:‬‬
 ‫דמיי פ״ד עמ׳ ‪80‬‬ ‫‪238‬‬
‫ובזה מ ת ו ר צ ת קושייתו ש ל הגד״י מקוטנא בישועות מ ל כ ו פפי״ג‬ ‫בעצמו מסתפק מרוב כשדין‪.‬‬
‫ועיין ל ה ל ן ה י ״ ב ו א י ל ך ‪.‬‬ ‫מה׳ מעשרות‪.‬‬
‫הי״ב‪.‬‬ ‫מעשר‬ ‫פי״ג מה׳‬ ‫ד״מ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בהן‬ ‫חכמימ‬ ‫הלכו‬ ‫לא‬ ‫פירות‬ ‫‪.23‬‬
‫ו א פ ש ר שהדין‬ ‫ו ב מ ק ב י ל ו ת ב ר ו ר מ ת ו ך העניין ש מ ד ב ר י ם כ פ י ר ו ת ש ס פ י ק ן מן ה א ‪ p‬ם פ י ק ן מ ח ו ״ ל ‪.‬‬
‫ד ץ א מ ת א ף ל ע נ י ץ ח נ ו י ו ת ש מ ו כ ד ץ פ י ר ו ת י ד ו ע י ם ו ב מ ח י ר ק ב ו ע ‪ ,‬מ ם ל ע נ י ץ ש נ י ם ‪ ,‬עיין מ ״ ש‬
‫ל ה ל ן ש ר ‪ 35‬ב ש ם ה י ר ו ש ל מ י ‪.‬‬
‫המראה הניכר בטביעת ע ץ גרידא‪ ,‬א ב ל פשיטא‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫המראה‪.‬‬ ‫אחר‬ ‫‪ .24‬ל א‬
‫שהולכין א ח ר הצבע‪ ,‬ע י ץ בירוש׳ פ ״ ב ה״א‪ ,‬כ ״ ב ע״ג‪ :‬ר ׳ חייא ב ר א ד א א מ ר בלבנין וכו׳ באדומין‪.‬‬
‫וכ״ה במקבילות‪ .‬א ב ל ה ר ״ מ השמיטה‪ ,‬ו כ ב ר ת מ ה ע ״ ז ב ח ״ ד‬ ‫הדמים‪.‬‬ ‫אחר‬ ‫ולא‬
‫ו ע י ץ ב מ ש נ ת ב ״ ב פ׳׳ה ם מ ״ א ‪.‬‬ ‫הנ״ל‪.‬‬
‫ברייתא קשה מאד‪ ,‬ובר״מ הנ״ל‬ ‫ו ב ב ו ד י ד ה וכר‪.‬‬ ‫בבד‬ ‫משיחסום‬ ‫זתים‬ ‫‪.25‬‬
‫ד ל ג עליה‪ .‬ואולי א ץ משיחסום א ל א משיעסום‪ ,‬כלומר‪ ,‬משיעסה א ת הזיתים ב ב ד ובבודידה‪ ,‬ואז‬
‫ובמשנת שביעית פ ״ ח מ״ו‪ :‬ו א ץ ע ו ש ץ‬ ‫נ י כ ר מקום גידולם ל פ י התכונות ש ל ה ם ב ש ע ת העשייה‪.‬‬
‫ובתיו״ט שם‪ :‬ואץ‬ ‫ז י ת י ס ב ב ד ו ב ק ו ט ב ‪ ,‬א ב ל כ ו ת ש ה ו א ו מ כ נ י ס ל ב ו ד י ד ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ל ב ד קטן‪.‬‬
‫ועיץ ערוך השלם ע ר ך עסה )האחרץ(‪.‬‬ ‫וסחיטה‪.‬״‬ ‫זיתים ו כ ר ‪ ,‬ע נ י ץ מיעוך‬ ‫עושץ‬
‫כלומר‪ ,‬אין ל ה כ י ר כ ל ל א ת מ ק ו ם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שוין‬ ‫והבודידה‬ ‫הבד‬ ‫‪ .26-25‬א י ן‬
‫הזיתים מתוך תכונותיהם ב ש ע ת העשייה‪ ,‬מפני ש ה ד ב ר תלוי א ף ב ב ד ובבודידה‪ ,‬והם אינם שוים‬
‫ל א ב ע י ר ו ל א כמדינה‪ ,‬ואם זיתים ממקום ידוע עשייתם ק ש ה וממושכת ב כ ד אחד‪ ,‬עשייתם ק ל ה‬
‫ומהירה ב ב ד אחר‪.‬‬
‫כנראה שעיר פירושו כאן העיר שבה נמצאת‬ ‫במדינה‪.‬‬ ‫ולא‬ ‫בעיר‬ ‫‪ .26‬ל א‬
‫הסחורה שאנו דנים עליה‪ ,‬ומדינה פירושה כ ל המקומות מ ח ק לעיר‪ ,‬כ פ י ר ו ש ר א ש ץ שבח״ד‪ .‬וכן‬
‫ה פ י ר ו ש ג ם ב ב ״ ר ם פ ״ נ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪) 531‬ועיין מ ע ״ ש פ ״ ג מ ״ ד ו ע ו ד ( ‪.‬‬
‫ד ״ מ פי״ג מה׳ מ ע ש ר הי״ב‪ .‬והוא מ ע ת י ק‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫במדינה‬ ‫ר ב ו‬ ‫לא‬ ‫בעיר‬ ‫ר ב ו‬
‫ל ע י ל ש ה ד ץ דין א מ ת א ף ל ג ב י פ י ר ו ת‬ ‫ל ע נ י ץ פירות חו״ל‪ ,‬ו כ ב ר אמרנו‬ ‫א ת כ ל הברייתא‬
‫מ ש נ י ם ש ו נ ו ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר ח ד ש וישן‪ ,‬עיין ל ה ל ן ‪.‬‬
‫נראה שהכוונה היא‬ ‫החדש‪.‬‬ ‫אחר‬ ‫שדצין‬ ‫מפני‬ ‫מותרין‬ ‫‪.35‬הנחתומין‬
‫ל מ ו צ א י ש ב י ע י ת ‪ ,‬ו א ם נ כ ג ם ה ג ו ר ן א ח ת מן ה ת ב ו א ה ה ח ד ש ה ה ו ת ר ו כ ל ה נ ח ת ו מ ץ מ פ נ י ש ח ז ק ת ם ר צ ץ‬
‫ובירושלמי כאן פ ״ ב ה״א‪ ,‬כ ״ ב ע״ג‪ :‬א ם היה‬ ‫א ח ר החדש‪ ,‬ו א ץ לחשוש יותר ל פ י ר ו ת שביעית‪.‬‬
‫י ץ ‪ ,‬כ ג ץ יין ח ד ש ויין ישן‪ ,‬ה ל כ ו ב ו א ח ר ה ט ע ם ‪ .‬ו ג ם ש ם ה כ ו ו נ ה ל ע ג י ץ ש ג י ם א פ ה ו א מ ש נ ה‬
‫ש ע ב ר ה א ו מ ש ג ה ה ח ד ש ה ‪ .‬ע י ץ להלן‪.‬‬
‫כלומר‬ ‫ה א ר ץ וכר‪.‬‬ ‫פירות‬ ‫על‬ ‫לארץ‪.‬‬ ‫חוצה‬ ‫מפירות‬ ‫מצרפין‬ ‫‪.36-35‬‬
‫וכהוצ׳ צ ו ק ר מ נ ד ל נשמטה כאן ב ב א שלמה‪ ,‬והיא ישנה‬ ‫ע ל פ י ר ו ת הארץ שהן וודאי מ ת ו ק נ י פ ו כ ר ‪.‬‬
‫והובאה ג פ בפמ״ג ע ש ץ פ ו ף קל״ה‪ ,‬קצ״ט ע״ד‪ ,‬ובכפו״פ םפכ״ב‪ ,‬עמ׳ תפ״ד‪ .‬ועיץ‬ ‫בכי״ע ובד‪.‬‬
‫ל ע י ל פ ״ א ה״ט‪.‬‬
‫וכר‪.‬‬ ‫שלישית‬ ‫פירות‬ ‫על‬ ‫שירבו‬ ‫כדי‬ ‫שנייה‬ ‫פידות‬ ‫‪ .38-37‬ע ל‬
‫לעיל‬ ‫ועיץ מ״ש‬ ‫ובמל״מ שם‪,‬‬ ‫מע״ש הי״א‬ ‫בר״מ פ ״ א מה׳‬ ‫ספ״ב‪,‬‬ ‫עיץ במשנת מכשירץ‬
‫פ ״ א ה״ט‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬א ם פירות ה א ^ מרובין ע ל פירות ח ר ׳ ל‬ ‫עני‪.‬‬ ‫מעשר‬ ‫מן‬ ‫‪.38‬לפוטרן‬
‫ופירות שלישית מ ר ו ב ץ ע ל שניה‪ ,‬הרי ב ל י צרוף פירות חו״ל עליו להפריש מעשר ע נ י ו ל ת ת ו‬

‫פ ע י ף כ י ‪ 0‬היו ק ו ר א י פ לגוש הזיתים‬ ‫)תולדות ה ט ב ע ס ט י ו פיו טי׳ ר ‪,‬‬ ‫•» ל פ י פליניאוט‬

‫)םאה סודיות( שנעצר ב ב י ת ה ב ד ‪ :‬עשוי )‪•>factus‬‬
‫ואעפיי‬ ‫״ ב ם ק ו ם נוים‪ ,‬וכפיו־ שאין קניין לנוי באיי ל ה פ ק י ע מידי מעשרות‪ ,‬והטירות הן ודאי‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪239‬‬ ‫דמיי פ׳׳ד ע מ ‪81‬‬
‫לעניים‪ ,‬א ל א שיכול ל צ ר ף פירות חו״ל לפירות שניה והם רבים ע ל פירות שלישית ונפטר‬
‫ממעשר עני‪ ,‬ומפריש מ ע ״ ש וםודהו ואוכלו בירושלים‪ .‬ו ב ד כאן בטעות‪ :‬מ ע ש ר שני‪ ,‬ו כ ב ר הגיהו‬
‫ו ב כ י ״ ע ‪ :‬ל פ ו ט ר ן מן ה מ ע ש ר ‪.‬‬ ‫ו ב ה ג ה ו ת ה ג ר ״ א כ מ ו ש ה ו א ל פ נ י נ ו בכת׳יי‪.‬‬ ‫בח״ד‬
‫וכ״ה בד ובכי״ע‪ .‬אבל‬ ‫עני‪.‬‬ ‫מעשר‬ ‫מן‬ ‫לפוטרן‬ ‫רביעית‬ ‫פירות‬ ‫‪.39‬על‬
‫ועיין מ ״ ש ל ע י ל ‪ ,‬ו ל פ ע מ י ם נ ו ח‬ ‫ב ר ו ר שצ״ל‪ :‬מ מ ע ש ר שני‪ ,‬כ מ ו שהגיהו בח״ד ובהגהות הגר״א‪.‬‬
‫ל ו י ו ת ר ל ה פ ר י ש מ ע ש ר ע נ י ‪ ,‬כגון ש פ י ר ו ת ה א ר ץ הן ד מ א י ‪ ,‬ו א ם מ פ ר י ש מ ע ש ר ע נ י ה ו א מ ע כ ב ו‬
‫לעצמו‪ ,‬א ב ל אם יפריש מע״ש צריך לטרוח להביאו לירושלים‪ ,‬ולפיכך נוח ל ו ל צ ר ף פירות חו״ל‬
‫ל פ י ת ת ש ל י ש י ת ) ש א ץ ב ה מ ע ״ ש ( והן ר ב י ם ע ל פ י ר ו ת ר ב י ע י ת ו י ש ל ו ר ו ב ש א ץ ב ו מ ע ״ ש ‪ ,‬ו מ פ ר י ש‬
‫מעשר עני ומעכבו לעצמו‪.‬‬
‫ש ב י ע י ת וכר‪.‬‬ ‫ע ר ב‬ ‫פירות‬ ‫על‬ ‫לארץ‬ ‫חוצה‬ ‫פירות‬ ‫מצרפין‬ ‫‪.40—39‬‬
‫ע י ץ מכשירץ םמ״ב ומ״ש ל ע י ל פ ״ א ה״ט‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ע י ץ ש ו ״ ת מ ב י ״ ט ח ״ ב סי׳ כ״א‪ ,‬ד ״ ר ח ע ״ ב ‪ ,‬ומל״מ‬ ‫ש ב י ע י ת וכר‪.‬‬ ‫פירות‬ ‫‪ .41‬ע ל‬
‫פ ״ ו מ ה ׳ מ ע י ל ה ה״ו‪.‬‬
‫עיין ל ה ל ן ש ב י ע י ת‬ ‫א ב ל ב ל י פ י ר ו ת ח ו ״ ל חייבין‪.‬‬ ‫המעשרות‪.‬‬ ‫מן‬ ‫לפוטרן‬ ‫‪.42‬‬
‫פ ״ ד פהי״ד‪.‬‬
‫וכן שנינו ל ע י ל פ ״ א ה״ו‬ ‫להחמיר‪.‬‬ ‫נאמן‬ ‫הוא‬ ‫אשתקד‬ ‫של‬ ‫לו‬ ‫‪ .43‬א מ ׳‬
‫‪,‬‬
‫) כ ג י ה נ כ ו נ ה ש ב כ י ״ ע ( ‪ :‬ה י ה מ ו כ ר ב ש נ ת מ ע ש ר ע נ י ‪ ,‬ו א מ ר מ ש נ ת מ ע ש ר ש י נ י הן‪ ,‬א י נ ו נ א ק ‪.‬‬
‫וכאן מ ל מ ד ת אותנו הברייתא שאפילו אם‬ ‫ומה״ז וה״ח ש ם מוכח שנאמן להחמיר‪ ,‬ע י ץ מש״ש‪.‬‬
‫ו כ ד ב ר י ה מ ש נ ה ) ב ״ ב ם ״ ו םמ״ג(‪:‬‬ ‫ב ק ש ממנו י ץ ישן ו א מ ר ל ו ה מ ו כ ר י ש ל י י ץ כ ד ב ר י ך ‪,‬‬
‫וישן מ ש ל א ש ת ק ד ‪ ,‬מ ״ מ נ א מ ן ל ה ח מ י ר ‪ .‬כ ל ו מ ר א ם ה ו א ע ו מ ד ב ש ל י ש י ת מ פ ר י ש מ ע ״ ש ו מ ח ל ל ו ‪,‬‬
‫ומתנה ש א ם ה מ ו כ ר מ ש ק ר והוא משנה ז ו ה ר י ה ו א מ ע ש ר ע נ י ו מ ע כ ב ו לעצמו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שהקונה מבקש יץ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫שנימ‬ ‫חמש‬ ‫ו ש ל‬ ‫ארבע‬ ‫‪ .44—43‬ש ל‬
‫ישן‪ ,‬ו ה מ ו כ ר מ ש ב ח א ת מקחו ו א ו מ ר ל ו שיינו ה ו א מ י ו ש ן ) ע י י ן ב מ ש נ ת ב ״ ב הנ״ל( אינו נ א ק כ ל ל ‪,‬‬
‫והדברימ מתבארימ ע ״ מ שיטת הרשב״מ )מובא בחי׳ ה ד ש ב ״ א‬ ‫והיין ה ו א ב ח ז ק ת ה ש נ ה ש ע ו מ ד בה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ר א ( ‪ :‬״ ד כ ל שהוא ק ר ו ב לשביעית‪ ,‬כ ג ץ שנייה ושלישית‪ ,‬חוששין ש מ א נשתיירו להם‬ ‫חולין‬
‫מ פ י ר ו ת ש ב י ע י ת ‪ ,‬ו כ ל ש ה ו א ר ח ו ק מ ש ב י ע י ת ‪ ,‬כ ג ץ ר ב י ע י ת ו ח מ י ש י ת ‪ ,‬אין ח ו ש ש ץ ש מ א נ ש ת י י ר‬
‫להשביח‬ ‫שהע״ה ר צ ה‬ ‫ותולים‬ ‫לפנינו‪.‬‬ ‫והוא ה ד ץ א ף‬ ‫עתה״‪.‬‬ ‫שביעית ע ד‬ ‫מפירות‬ ‫ביק‬
‫א ת מקחו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בשם‬ ‫כפו״פ מ״ד‪ ,‬ע מ ל״ג‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫דמיי‬ ‫מקום‬ ‫ב כ ל‬ ‫תגר‬ ‫חזקת‬ ‫‪.45-44‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י ) מ ״ ב ה״א‪ ,‬כ ״ ב ע״ג( העמידוה ל ח ד מ ״ ד ברוב א״י נתונה ב י ד ישראל‪,‬‬ ‫התופםתא‪.‬‬
‫ועיץ ד ״ מ פי״ג מה׳ מעשר ה״ח‪.‬‬ ‫וממילא א ף תגר ג ד וכותי חזקתם ק נ ו מישראל‪.‬‬
‫ועיץ בכפו״ם הנ״ל‪.‬‬ ‫עיין ל ע י ל פ ״ ג ה ע ׳ ‪.14‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אמורים‬ ‫דברים‬ ‫‪.45‬במי‬
‫י ר ו ש ל מ י הנ״ל‪ ,‬ד ״ מ מי״ג מה׳ מ ע ש ר ה״ט‪ ,‬כ פ ו ״ ם הנ״ל‪.‬‬ ‫ת ג ר וכר‪.‬‬ ‫זהו‬ ‫‪ .47-46‬א י‬
‫א ב ל א ם ל א ש י ל ש חיישינן ש מ א ה ב י א מ מ כ נ ם ו ‪ ,‬ו א ם ה ו א ג ו י א ו כ ו ת י פ י ר ו ת י ו ו ד א י ‪ ,‬ו מ פ ר י ש‬
‫תרומה גדולה‪.‬‬
‫ובתגר שדרכו‬ ‫ו ב ד נשמטה שורה‪.‬‬ ‫וכ״ה בכי״ע‪.‬‬ ‫דמיי‪.‬‬ ‫מתוקן‬ ‫אין‬ ‫‪ .48-47‬ו ז ה‬
‫מ ו כ ר ד מ י י עמיקינן ו מ ה ש א מ ר מ ת ו ק ן כ ו ו נ ת ו ה י ת ה ש ק ח ו ל י ן מ ת ו ק נ י ם ) ש ה ר י ל ת ר ו מ ה ג ד ו ל ה‬
‫ל א נחשוש א ף ב ל י אמירתו(‪ .‬ולמ״ז ״אינו מתוקן״ פירושו ש ל א הפרישו מ ה ם מעשרות‪ ,‬וממילא‬
‫ה כ ל הוא דמאי‪ .‬א ב ל ל ע י ל במ״ג הט״ו ב ת ג ר מ ו כ ר ט ב ל י ם עפיקינן )שהרי בסיפא מפורש‪ :‬א ת‬
‫ל י מ כ ו ר ד מ א י ( ‪ ,‬ו ל פ י כ ך ל פ י ה ע נ י ץ ש ם ״ א י נ ו מ ת ו ק ן ״ פ י ר ו ש ו ט ב ל וודאי‪.‬‬ ‫שדרכו‬

‫שאין הולכין בממון א ח ר הרוב‪ ,‬מ ס ת ב ר שמכיוון שהוא וודאי לעניין ט ב ל ‪ ,‬אינו יכול ל ע כ ב א ת המעשר‬
‫לעצמו‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ד עמ׳ ‪82-81‬‬ ‫‪240‬‬

‫‪ .48‬מ ב ע ל ה ב י ת ו א מ ׳ ז ה מ ע ו ש ר וכר‪ .‬וכ״ה בכי״ע‪ .‬כלומר שלוקח מבעה״ב‬

‫מגרנו‪ ,‬הרי יש לחשוש שאיגו מעושר פירושו טבל גמור‪ ,‬שלא הפריש ממגה אף תרומה גדולה‪,‬‬
‫כדי שיוכל לאכול ממגה עראי‪ .‬ובד יש כאן השמטה‪ .‬ולהלן הכ״ה השם ״מעשרות״ כולל גפ‬
‫תרומה גדולה‪.‬‬
‫‪ .49‬ז ה א י ג ו מ ת ו ק ן ו ד י י וכר‪ .‬רשב״ג מדייק בלשק בעה״ב‪ ,‬שאם אמר שהוא‬
‫אינו מתוקן יש להגיח שלא תקן אותו כלל‪ ,‬ולא הפריש ממגו תרומה גדולה‪ ,‬וכמו שכתבגו לעיל‪.‬‬
‫אבל אם אמר אינו מעושר‪ ,‬פירושו כפשוטו שלא הוציא ממנו מעשרות‪ ,‬אבל כבר תקנו מתרומה‬
‫גדולה‪.‬‬
‫‪ .51‬ה מ פ ק י ד פ י ר ו ת א צ ל ע ם ה א ר ץ וכר‪ .‬רשב״א חולין ו׳ א׳ ד״ה הנותן‪,‬‬
‫שרית הרשב״ץ ח״א פי׳ ם״ו ל״ד ע״ב‪.‬‬
‫ו ל ש ב י ע י ת ‪ .‬בברייתא זו)בניגוד למשגתגו‪ ,‬פ״ג מ״ד( לא גזכר כותי אלא ע״ה גרידא‪,‬‬
‫ומוכח מכאן שאף ע״ה חשודים על השביעית‪.‬״ וכבר ישב על מדוכה זו הרמב״ן ז״ל‪,‬‬
‫שכן כותב הדשב״א הנ״ל‪ :‬״וההיא תופפתא דקתני בעם הארץ בחזקתן למעשר ולשביעית‪ ,‬ולא‬
‫קתני בה כותי וכו׳ )כלומר‪ ,‬בבבא זו(‪ ,‬תירץ הוא ז״ל דדילמא לישנא קלילא תניא שביעית ‪-‬‬
‫לאוכלי שביעית‪,‬״ ושמא משבשתא היא‪ ,‬וזה כמעט דחוק״‪.‬‬
‫‪ .55‬א מ ׳ ל ו נ ט ל ת י ם וכר‪ .‬רשב״א חולין ר א׳ ודשב״ץ ח״א סי׳ מ״ו הנ״ל‪.‬‬
‫ובירושלמי פ״ג ה״ד )לפי כי״ס‪ ,‬עיין בהוצ׳ לונץ י״ז ע״א‪ ,‬אות כ״ה(‪ :‬״מהו שיהא נאמן)כלומר‪,‬‬
‫כותי( לומר נטלתים והנחתי אחרים מתוקנים תחתיהן? תני אמר לו נטלתיפ והגחתי אלו ישנים‬
‫תחתיק‪ ,‬אלו מתוקנץ תחתיהן‪ ,‬אמ את מאמינו שנטל האמינו שנתן‪ .‬אם אץ את מאמינו שנתן‬
‫אל תאמינו שנטל‪ .‬כותי את מאמינו שנטל‪ ,‬ואץ את מאמינו שנתן״‪ .‬ועיין להלן בבבא של כותי‪.‬‬
‫‪ .56‬מ ת ו ק נ י ן ת ח ת י ה ם וכר‪ .‬בירושלמי הנ״ל מעמידה באומר פלוני עישר לי‪,‬‬
‫אבל אם אומר משלי הן )כלומר‪ ,‬ותיקנתי בעצמי( אינו נאק‪.‬‬
‫‪ .57‬ב מ י ד ב ר י ם וכר‪ .‬עיין מ״ש על צורה זו לעיל פ״ג‪ ,‬הע׳ ‪.14‬‬
‫‪ .59-58‬ע ג ר ו ן ו מ צ א ק ם ר י ‪ .‬ק י ס ר י ו מ צ א ע ג ר ו ן וכר‪ .‬בכי״ע ״אגרי״‬
‫)במקום עגרץ(‪ .‬וברשב״א הג״ל )בד״ר(‪ :‬קיסרי ומצאו אגדו‪ .‬הגיח אגדו ומצאו קיסרי )הגירםא‬
‫והסדר כעין כי״ע(‪ .‬והנה המקורות שלנו מזכיריפ תכופות שני מיגי חטים‪ :‬אגרו )אגדו‪,‬‬
‫אגרץ( בגיגוד לשמתית )שחמתית(‪ ,‬עיין מ״ש הרי״ן אפשטץ במבוא לנוה״מ‪ ,‬עמ׳ ‪.93‬‬
‫ובפירוש הדבריפ כאן גראה שהפקיד אצלו קמח לבן ומגופה״* ומצא קםרי‪ *!,‬כלומר קמח קיבר‬
‫עשוי מחטים יבשות שלא ליתתו אותן‪.‬״‬
‫‪ .60-59‬ה מ פ ק י ד פ י ר ו ת א צ ל כ ו ת י וכר‪ .‬התופפתא חוזרת כאן על הדברים‬
‫שנשנו לעיל אצל ע״ה‪ .‬וקצת קשה למה לא כללה יחד ע״ה וכותי‪ ,‬כשם שעשו במשנתנו‪.‬‬
‫ועיין מ״ש להלן בשם הירושלמי‪.‬‬
‫‪ .62‬ע ו ש ה א ו ת ן ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר וכר‪ .‬כנראה שאף כאן צ״ל‪ :‬תרומת מעשר‪,‬‬
‫כלעיל שר ‪ .53‬ושמא הכווגה שיכול לעשותן תרומה גדולה למקום אחר‪ ,‬וכן מעשר )כלומר‪,‬‬

‫«! עיין תוטפ׳ כתובות כיד א׳ ד״ה שלי‪ .‬ועיין היטב להלן עירובין פ׳׳ה גפיז( היי‪.‬‬
‫»! כלומר‪ ,‬בחזקתן לשביעית פירושו שאין חוששין שסא החליפום עיה אוכלי שביעית‪ ,‬והיינו עיה‬
‫שחשוד על השביעית בפירוש‪ ,‬אבל בסתם עיה אפילו ודאי החליף אין חוששין לשביעית‪.‬‬
‫‪ .yipiv !0‬וצורה זו נמצאת ברשימות הצמחים של היונים עיין ‪Anecdota Atheniensia etc.‬‬
‫הוצ׳ ‪ D e l a t t e‬חיב‪ ,‬עמ׳ ‪ ,362‬בשנרס‪.‬‬
‫‪1‬ג ‪ ,fripa‬כלומר‪.[&\eupa] fripi. ,‬‬
‫‪ 22‬עיין להלן ביק פ״י היט‪ ,‬ירוש׳ שביעית פ־ו היא‪ ,‬ליו סעיב‪-‬רע״נ ועוד בכים‪ .‬והיונים קראו‬
‫ללחם אפוי סחטים הללו ‪ ,friporvplras‬עיין בחכטי המשתה של אתינאוט טינ‪.114• ,‬‬
‫‪241‬‬ ‫דמיי פ״ד עמי ‪83‬‬
‫מ ע ש ר מן ה מ ע ש ר ‪ ,‬ת ר ו מ ת מ ע ש ר ( ע ל מ ק ו מ א ח ר ‪ ,‬ו כ ש י ט ת ס פ ר י ז ו ט א ש מ ו ב א ב ר י ב מ ״ ץ ו ב ר ״ ש‬
‫ועיץ ר ״ מ מ״ג מה׳ תרומות הכ״א‪.‬‬ ‫תרומות מ״א מ״ה‪.‬‬
‫כ נ ר א ה ש ב י ר ו ש ל מ י ג ר מ ו כאן‪ :‬ה ד י זה‬ ‫ל ה ן וכר‪.‬‬ ‫חושש‬ ‫אינו‬ ‫זה‬ ‫‪ .65—64‬ה ר י‬
‫חושש‪ ,‬ש כ ן א מ ר ו ש ם ) ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל ש ר ‪ :(55‬כ ו ת י א ת מ א מ י נ ו ש נ ט ל ‪ ,‬ואין א ת מ א מ י נ ו‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫י ו נ ה ב ע י מ ה נ ן קיימין‪ ,‬א ם ב א ו מ ר מ ש ל י הן? א מ י ע ם ה א ‪ p‬ל א‬ ‫ר‬ ‫)כגי׳ כי״מ(‪.‬‬ ‫שנתן‬
‫יהא נ א ק ‪ .‬א ם באומר פלוני עישר לי‪ ,‬אפילו כותי יהא נ א ק ? א ״ ר ב א ת י פ ת ר כמאן ד א מ ר כותי‬
‫ואםשר‬ ‫ולמ״ז הברייתא שלנו היא כ מ ״ ד כותי כישראל‪ ,‬כ מ ו שפירש ב ע ט ו ר בכורים‪.‬‬ ‫כגוי ו כ ר ‪.‬‬
‫ש א ף לפנינו צ״ל‪ :‬הרי זה חושש ו כ ר ‪ ,‬ולפיכך שנתה התופפתא כ ב א מיוחדת לכותי‪ ,‬ו ל א חזרה‬
‫ע ל ה ט ע ם ש ל ע י ל ‪ :‬א ם א ת מ א מ י נ ו ש נ ט ל ו כ ר ‪ ,‬ו ל א ה ז כ י ר ה א ת ה ה ב ד ל כ ץ מין א ח ד ו ש נ י‬
‫מינים‪.‬‬
‫במשנתנו ם״ג םמ״ד‪ :‬א צ ל הנכרי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫חושש‬ ‫זה‬ ‫הרי‬ ‫הגוי‬ ‫‪ .66-65‬א צ ל‬
‫‪,‬‬
‫אבל‬ ‫ו מ י ה ר ״ מ במיה״מ‪ :‬כ פ י ר ו ת י ו ‪ ,‬ר ״ ל כ פ י ר ו ת ה נ כ ר י ‪ ,‬ו א י נ ם מ ח ו י י ב ץ כ ל ו ם ‪.‬‬ ‫כפירותיו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בריבמ״ץ פ י ר ש כפירותיו שהן ודאי ט ב ל ‪ ,‬וכן פ י ר ש ״ י ) ב כ ו ר ו ת י ״ א ב (‪ :‬דודאי חלפינהו וצריך‬
‫ל ה פ ר י ש מ ק מ ע ש ר ‪ .‬ה א י ת נ א מ ב ר דאין מ י ר ו ח ה ג ו י פ ו ט ר וכו׳״ג* ו כ ן מ ו כ ח מ ס ו ג י י ת ה י ר ו ש ל מ י‬
‫פ ״ ג ה ״ ד ו כ ב ל י ב כ ו ר ו ת י ״ א ‪ .‬ו כ ן מ ו כ ח מן ה ת ו פ פ ת א כ א ן ‪ ,‬ע י ץ כ פ ו ״ פ פ ״ ד ע מ ׳ ל ״ ד ו ש ו ״ ת מ ה ר י ״ ט‬
‫ב ש ו ״ ת ש ל ו פ י ׳ א׳‬ ‫אשכנזי‬ ‫ומ״ש ר ״ ב‬ ‫מעשרות‪,‬‬ ‫ועיץ ד ״ מ פפי״א מה׳‬ ‫ח ״ א סי׳ מ״ג‪.‬‬
‫ד ״ ו י׳ ע ״ ד ‪ ,‬ו ב מ ל א ״ ש ל מ ש נ ת נ ו ‪ .‬ו ע י ץ מ ה ש ה א ר י ך ב פ ׳ פ א ת ה ש ל ק ס י ׳ ט ״ ז ם ״ ק ט ״ ז א ו ת מ ׳‬
‫כבאור שיטות הראשונימ ב ד ץ מרוח עכו״ם‪.‬‬
‫ו ע י ץ ל ה ל ן ש ו ר ה ‪.69‬‬ ‫ע י ץ בשו״ת מהרי״ט הנ״ל‪.‬‬ ‫שביעית‪.‬‬ ‫ומשם‬ ‫‪.66‬‬
‫וכו׳‪ **.‬ב מ ש נ ת נ ו ה נ ״ ל ‪ :‬ר ׳ ש מ ע ץ‬ ‫הגוי‬ ‫טירות‬ ‫את‬ ‫ישראל‬ ‫פירות‬ ‫‪ .67‬ע ש ו‬
‫ו פ י ר ש ה ר ״ מ ‪ :‬״ א ו ל י י ש ר א ל א ח ר ה פ ק י ד א צ ל ו ו ה ח ל י פ ם ב ה ם ו י ה י ו ג ם כן ד מ א י ״ ‪.‬‬ ‫א ו מ ר דמאי‪.‬‬
‫ובירושלמי ה נ ״ ל העמידוה דווקא א ל א בכדי קומה‬ ‫ועיץ בכורות י ״ א ב׳ ובשטמ״ק ש מ א ו ת א׳‪.‬‬
‫א ח ת ‪ ,‬א ב ל א ם המקיד א צ ל ו שתימ א ח ת דמאי ו א ח ת ודאי‪.‬‬
‫בתוה״ב‬ ‫שביעית‪.‬‬ ‫משם‬ ‫ולא‬ ‫מעשרות‬ ‫משמ‬ ‫לא‬ ‫חושש‬ ‫אינו‬ ‫‪.68‬‬
‫ל ה ר ש ב ״ א ) ב י ת ד ׳ ש ״ ב ‪ ,‬ק י ״ ם ם ע ״ ב ( ו ב ח י ד ו ש י ו ל ח ו ל ץ ) ר א ׳ ד ״ ה הנותן( ג ר מ כאן‪ :‬ה ר י ז ה ח ו ש ש ‪.‬‬
‫ונוםחא משובשת נזדמנה‬ ‫הנ״ל הביא ראייה מכאן שע״ה חשודים ע ל השביעית‪.‬‬ ‫ובחידושיו‬
‫ל ו ל ר ב י נ ו ז ״ ל ‪ ,‬ש ה ר י א מ ר נ ו ל ע י ל ב ס י ר ו ש ש ע ״ ה ו כ ו ת י ל א נ ח ש ד ו ע ל הסקדץ‪ **.‬ו ל א ע ו ד א ל א‬
‫ועיץ מ״ש להלן‬ ‫כ ל ל ה הברייתא ג ד ע ם כותי וע״ה‪.‬‬ ‫גידמת רבינו קשה למה ל א‬ ‫שלפי‬
‫‪.27‬‬ ‫כהערה‬
‫מ א י ר י ע ״ ז ל ״ א ב ׳ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;85‬ח ו ל ץ צ ״ ה א ‪/‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הגוי‬ ‫ביד‬ ‫המשלח‬ ‫‪.69-68‬‬
‫ע מ ׳ ‪.354‬‬
‫ש ו ״ ת ה מ ב י ״ ט ח ״ ב מי׳‬ ‫ועיץ‬ ‫ל ע י ל ש ר ‪.66‬‬ ‫עיץ מ״ש‬ ‫שביעית‪.‬‬ ‫ומשם‬ ‫‪.69‬‬
‫כ״א‪.‬״‬

‫‪ »8‬ועיין בשטם״ק שם א ו ת יי‪ .‬וכן ס ע י ד ר ״ ב אשכנזי )בשרת שלו סי' א'‪ ,‬דיו י׳ סע״ג(‪ :‬כ ן כ ת ו ב‬
‫בפירש״י ז״ל עתיקי ו ת ק נ י ‪ ,‬וכן ה ב י א לשתו ב ע ל כ פ ת ו ר ו ס ר ח ז״ל וכוי‪.‬‬
‫ובירושלסי )פ״נ ה״ד‪,‬‬ ‫ובכי״ע‪ :‬ל פ י ר ו ת הנוי‪.‬‬ ‫ובכי״ו ב ט ע ו ת ‪ :‬א ו פ י ר ו ת הנוי‪.‬‬ ‫בד‪.‬‬ ‫״כ״ה‬
‫כ״ג ע״ג>‪ :‬והתני ר״ש בשם ר״ט אומר עשו פ י ר ו ת ישראל זה ל פ י ר ו ת הגוי ד מ א י )כ״ה בכי״ט‪ ,‬וכיה בשינויים‬
‫ק ל י ם א ף ב ש ר ת ר״א אשכנזי שהזכרנו בפנים(‪ .‬ועיין מ״ש ל ע י ל פ״א ה ע ׳ ‪.25‬‬
‫« בירושלמי פ״ג ה״ד‪ ,‬כ״ג ע״נ‪ :‬כותין נאמנין ע ל ה פ ק ד ץ וכוי א פ י ל ו סשנחשדו ) כ ל ו ס ר ‪ ,‬א פ י ל ו‬
‫מ ש ק ל ק ל ו מעשיהם(‪.‬‬
‫«» ובתשובתו שבם׳ א ב ק ת ר ו כ ל סי' כ״ג <ד״ר י״ח ע״ב‪-‬ע״נ( ל ק ה נוסח ה ת ו ס פ ת א בחסרון‪ ,‬ויש‬
‫ל ת ק נ ו ע״פ תשובתו ב ס פ ר ו ‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ד עמי ‪83‬‬ ‫‪242‬‬

‫ה מ ו ד ר י ׳ וכוי‪.‬‬ ‫ה ג ר ן ו כ ר ‪ .‬בד‪:‬‬ ‫המודדים מן‬ ‫גוים‬ ‫המרי‬ ‫‪ .70-69‬א ב ל‬

‫גוים‬ ‫בד׳׳ר(‬ ‫הנ״ל‪ :‬א ב ל חרמי )כ״ה‬ ‫ו ב ר ש ב ״ א חולין‬ ‫בעיר ו כ ר ‪.‬‬ ‫מדיירין‬ ‫ובכי״ע‪ :‬שהן‬
‫ו ב ת ו ה ״ ב ש ל ו ) ב י ת ד י ‪ ,‬ש ״ ב ‪ ,‬ק י ״ ט ע״ב(‪:‬‬ ‫ה מ ו ד ד י ם )כגי׳ ד ( מן ה ג ו ר ן ל ע י ר א י נ ו ח ו ש ש ו כ ר ‪.‬‬
‫חמרץ‬ ‫ק מ ״ ו םע״ב(‪:‬‬ ‫ולהלן ש ם )בית ה׳ ש״ד‪,‬‬ ‫ג כ ר י ׳ ה מ ד ו ד ץ מן הגורן ו כ ר ‪.‬‬ ‫א ב ל המרי‬
‫) ו ל א ה ז כ י ר גוים‪ ,‬עיין ל ה ל ן ב ה ע ר ה ( ה מ ד ו ד י ן מן הגורן ל ע י ר א ץ ח ו ש ש ץ ל ה ם ל א מ ש ו ם‬
‫ובשו״ת ש ל ו )ד׳ בולוגיא( ח ״ א ס י ׳ ק״ז‪ :‬ותגיא ב ת ו ס פ ת א‬ ‫ו ל א משום שביעית‪.‬‬ ‫דמאי״‬
‫ה מ ד ו ד י ן מן הגורן ל ע י ר א י ג ו ח ו ש ש מ ש ו ם מ ע ש ר ו ת ו כ ר ‪.‬‬ ‫ש ל מ ס כ ת דמאי חמרי גוים‬
‫וכר‪.‬‬ ‫ו ב מ א י ר י ) ע ״ ז ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ 85‬הג״ל(‪ :‬ה מ ר י ג ו י ם ה מ ד ד ץ ) צ ״ ל ‪ :‬ה מ ד ר י ן ( ״ מ ן ה ג ו ר ן ל ע י ר‬
‫ה מ ד ד י ם מן ה ג ו ר ן ל ע י ר ‪,‬‬ ‫ו ב ח ו ל י ן ) ע מ ׳ ‪ 354‬ה ג ״ ל ( מ ע ת י ק ‪ :‬א ב ל א מ ר ו ) צ ״ ל ‪ :‬ח מ ר י ( גוים‬
‫ו ה ג י ר ס א ה ג כ ו ג ה היא‪ :‬ח מ ר י‬ ‫ד ״ ל הגושאים משאותיהמ‪ ,‬מ ל ש ץ ד ר י טונא ) ב ״ ב ק ׳ א ׳ ועוד( ו כ ר ‪.‬‬
‫ה מ י ד ד י ם ״ מן הגורן לעיר‪ ,‬כ ל ו מ ר חמרימ שהטעיגו מ ש א ע ל חמוריהם‪ ,‬ומתנהלים‬ ‫גוים‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש להלן‪.‬‬ ‫עיין ר ש ״ י ב ״ מ ל ״ ג א׳‪.‬״‪3‬‬ ‫בכבידות‪,‬‬
‫בשו״ת הרשב״א המיוחסות להרמב״ן‬ ‫המשתמר‪.‬‬ ‫בחזקת‬ ‫מפגי ש ה ן‬ ‫‪.71-70‬‬
‫ס י ׳ ק ע ״ ז ) ש ר י ת ה ר ש ב ״ א ח ״ ו ‪ ,‬ד ׳ י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ס י ׳ ק ״ ד ( ‪ :‬ג ד ו ל ה מ ז ו א מ ר ו ה מ ב י א י ׳ מן ה ג ו ק‬
‫ל ע י ר שאין חוששין ל ה ם ‪ ,‬מ פ ג י שהן מ ת י י ר א ץ ל ה ח ל י ף ו ל י ג ע מ פ נ י ע ו ב ר י ד ר כ י ם ‪ ,‬ש מ א י ר א ו ו י ג ל ו ‪,‬‬
‫ועיין ג ם ב ש ר י ת ה ר ש ב ״ א ח ״ ג ם י ׳ ר נ ״ ד ‪ ,‬ו כ ו ו נ ת ו ל ת ו ס פ ת א ש ל נ ו ‪ ,‬עיין מ ״ ש‬ ‫בתום׳‪.‬‬ ‫כדאי׳‬
‫ועיין ב י ר ו ש ל מ י ע ״ ז פ ״ ה ה ״ ה ‪,‬‬ ‫ועיין ב מ א י ר י ע ״ ז ו ח ו ל ץ ה ג ״ ל ‪.‬‬ ‫ב ת ס ״ ר ח ״ ב ‪ ,‬ס ו ף ע מ ׳ ‪.198‬‬
‫מ ״ ד ע״ד‪.‬‬
‫ל ס י ה ס ו ג י א ב ב ב ל י )גיטין ם ״ א ב י ( צ ר י ך‬ ‫טומאה‪.‬‬ ‫משום‬ ‫חושש‬ ‫אינו‬ ‫‪.72—71‬‬
‫ועיץ‬ ‫ב ר י י ת א ז ו כ ט ו ח ן פ י ר ו ת ש ל א ה ו כ ש ר ו ‪ ,‬ו ב ל א ל ת י ת ה ‪ ,‬עיין מ ״ ש ל ה ל ן ה כ ״ ט ‪,‬‬ ‫להעמיד‬
‫במשנתנו פ״ג מ״ד‪ ,‬ובמלא״ש ש ם בשם הרש״ס‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שמא החליפפ כפירותיו א ו כפירות‬ ‫ח ו ש ש וכר‪.‬‬ ‫הגוי ה ר י זה‬ ‫‪.72‬אצל‬
‫א ח ר ‪ ,‬״ וחושש א ף למעשרות ולשביעית‪.‬‬ ‫ישראל‬
‫בבבלי גיטץ )ם״א כי(‬ ‫י ש ר א ל ע ״ ה וכר‪.‬‬ ‫תרומה א צ ל‬ ‫מפקידין‬ ‫‪.73—72‬‬
‫כפירות שהוכשרו‪ ,‬ואימת תרומה ע ל ע״ה‪,‬‬ ‫)לפירש״י(‬ ‫והעמידוה‬ ‫וגתגו בברייתא זו‪,‬‬ ‫נשאו‬
‫שכל‬ ‫והוא מ פ ח ד ל נ ג ו ע ב ה ‪ ,‬מ ה ש א ץ כ ן ב כ ק ע ״ ה ש ל ב ו ג פ ב ה ‪ .‬ו ר ו ב המפרשים פירשוה‬
‫)בגיטין‬ ‫המשנה‬ ‫מפשט‬ ‫נראה‬ ‫דבריהפ היה‬ ‫ולולא‬ ‫גרידא‪.‬‬ ‫דרבא‬ ‫אליבא‬ ‫הפוגיא ש פ ה י א‬
‫ש ם ובשביעית פפ״ה( א ף כאביי ) ש פ פ ״ א א׳(‪ ,‬ולפיו א ג ו קיימיפ כ א ן א ף כ פ י ר ו ת ש ל א‬
‫לכהן‬ ‫םע״ב‪ :‬מ ש ל‬ ‫ובבבלי נ ד ה ל׳‬ ‫לחות‪».‬‬ ‫בידים‬ ‫חיישינן ש מ א י ג ע‬ ‫ובכהן‬ ‫הוכשרו‪,‬‬

‫י* רבינו ג ר ס ברישא <שו׳ ‪ (68‬שאף ב מ ש ל ח עיי ע״ה חושש משום מעשרות )עיין מיש ל ע י ל ( ‪ ,‬ו ל פ י כ ך‬
‫ה ע ת י ק כ א ן ח מ ר י ם ס ת ם )שהרי דין ז ה נוהג א ף בעיה( ו כ ת ב שאין חוששין משום ד מ א י כשהן ם ד ד ץ‬
‫ס ן הנורן ל ע י ר ‪ .‬ב ר ם וודאי ה ו א שאין כ א ן ה ע ת ק ה ס ן ה ת ו ס פ ת א א ל א ניסוח רבינו בעצמו‪ .‬יעיין ס ׳ ש‬
‫ל ה ל ן שורה ‪.71-70‬‬
‫** כ פ י שיוצא ב ר ו ר מ ת ו ך פירושו‪ ,‬וכמו שמעתיק בחולין‪ ,‬וגרס כעין גי׳ ד והרשב״א בחידושיו‪,‬‬
‫עיין ל ע י ל ‪.‬‬
‫« כ צ י ל לפנינו ב מ ק ו ם ‪.‬הסודרים*‪ .‬וכן במגילת תענית )הוצ׳ ליכטינשטין‪ ,‬עמ׳ ‪ :([79] 335‬ו ב י ת‬
‫ד י ן ס ו ד ר י ן והולכין אחריהן‪ .‬א ב ל ב ר י ק ובכי״ק שם‪ :‬מידרין והולכין‪ .‬ו ב ב א ו ד הגריא י ר ד ס י ׳‬
‫קייח א ו ת כ י א מ ע ת י ק בשם ה ת ו ס פ ת א כ א ן ‪ :‬טדרין‪.‬‬
‫‪ 30‬עיין עה״ש ע ר ך ח ־ אי‪ .‬ויש ל ה ו ס י ף א ף א ת ה ב ב ל י ב ב י ס שהבאנו בפנים ומגילת תענית הנ״ל‪.‬‬
‫ובסקבילה בםכילתא‬ ‫ו כ ן ב ס פ ר י נשא פ י ׳ מיד‪ ,‬ס ו ף עמ׳ ‪ :49‬ה מ ל א ך מ ד ד ן םתים ע ד שיצאו וכוי‪.‬‬
‫דמילואים ) ה ל כ ה ליה‪ ,‬מ י ה ע״ד(‪ :‬ננפן ה מ ל א ך ו ד ח פ ן ל ח ו ץ וכוי‪ .‬ועיין במלונות ללשון ה ס ק ר א ‪.‬‬
‫‪ 31‬עיין במשנתנו פ״נ מ״ד‪ ,‬וברימ פייא מ ה ׳ סעשרות היינ ובהשנות שם‪ .‬ובכייע ב ט ע ו ת ‪ :‬א י נ ו חושש‪.‬‬
‫־‪ 3‬ואפילו לשיטת הר״מ רפי״ב מ ה ׳ ט ו מ א ת אוכלין שבהכשר צ ר י ך רצון ב ע ל י ם ‪ ,‬שאני כ א ן שהםשקין‬
‫‪243‬‬ ‫דמיי פ׳׳ד עמי ‪83‬‬
‫לאו הריני‬ ‫ואם‬ ‫בטהרה מוטב‪,‬‬ ‫חבף‪ 33‬שממר תרומה לע״ה ואמר לו אם אתה משמרה‪34‬‬
‫שורפה לפניך‪ .‬ועיין בתוםמתא עירובין שציינתי לעיל הערה ‪ .18‬ועיין מ״ש להלן‪.‬‬
‫חולין‬ ‫ברשב״א‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שביעית‬ ‫אוכלי‬ ‫אצל‬ ‫ומרקדין‬ ‫‪ .74‬ט ו ח נ י ן‬
‫)ר א׳ םד״ה הנותן(‪ :‬בתום׳ דמאי‪ ,‬טוחנין ומדקדק )ברור שצ״ל‪ :‬ומרקדין( אצל אוכלי שביעית‬
‫אצל אוכלי שביעית ואצל אוכלי‬ ‫ומפקיךין‪35‬‬ ‫ובבבלי גיטץ ם״א רע״ב‪ :‬טוחנין‬ ‫וכר‪.‬‬
‫ושאלו שמ ממשנתנו )פ״ג מ״ד( המוליך חטימ לטחץ ו כ ר ‪ ,‬בחזקתן‬ ‫מידותיהן בטומאה וכר‪.‬‬
‫הוכשרו‪.‬‬ ‫שלא‬ ‫כפירות‬ ‫שלנו‬ ‫שהברייתא‬ ‫והפיקו‬ ‫לטומא ‪36‬‬
‫ה׳‬ ‫לא‬ ‫אבל‬ ‫ולשביעית‬ ‫למעשר‬
‫וכבר אמרנו לעיל שרוב הראשונים מםרשים שהםוגיא היא רק אליבא דרבא‪ ,‬אבל אביי עצמו‬
‫‪,‬‬
‫מעמיד את הברייתא כ פ ש ט ה ) ע י ץ בתוסם שם ד״ה אמר אביי( שלטומאת חולין לא חיישינן‪ ,‬ולפיכך‬
‫‪,‬‬
‫ועיין ר״מ פי״ב מ ה תרומות‪ ,‬ברדב״ז ובמהרי״ק שמ‬ ‫מפקידין אצל אוכלי מידותיהן בטומאה‪.‬‬
‫ובשו״ת הרדב״ז ה״ב‪ ,‬לשונות הר״מ פי׳ קע״ה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ע מ ‪ (243‬פירש שלפי ההוה אמינא‬ ‫במאירי )גיטץ‪,‬‬ ‫בטומאה‪.‬‬ ‫עושי‬ ‫ואצל‬
‫שבבבלי )אליבא דרבא( לא התירה הברייתא אלא בעושי בטומאה דווקא‪ ,‬שהן מחזיקין את‬
‫אבל ברמב״ן פירש שגם לפי‬ ‫עצמן טמאים ונזהרים מליגע‪ ,‬אבל בסתם ע״ה חיישינן לנגיעה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ההוה אמינא ״עושים בטומאה״ הם לאו דווקא‪ ,‬אלא א פ י בסתם ע״ה לא חיישינן שמא יגע )ועיין‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫גם בתופם ם״א ב ד״ה רישא(‪ ,‬אלא אגב דאמר אוכלי שביעית אמר נמי אוכלים בטומאה‪.‬‬
‫וכבר אמרנו לעיל שלפי מסקנת התלמוד כפירות שלא הוכשרו עםיקינן כאן‪ ,‬וממילא אפילו‬
‫אבל עיין מ״ש להלן‪.‬‬ ‫ודאי נגע לית לן בה‪.‬‬
‫בטומאה‪.‬‬ ‫לעושין‬ ‫ולא‬ ‫שביעית‬ ‫לאוכלי‬ ‫לא‬ ‫טוחנין‬ ‫אין‬ ‫‪ .75‬א ב ל‬
‫וכ״ה בד‪ .‬ובכי״ע משובש‪ .‬וברשב״א חולץ הנ״ל חמדות המלים ״אין ט ו ח נ י ך ‪ ,‬וכ״ה בבבלי‬
‫ופירושו שאין טוחנין ומרקידין לאוכלי‬ ‫הנ״ל‪ ,‬וכנראה שלא היו גם לפני המעתיק של כי״ע‪.‬‬
‫וכן הדין שאסור לטחץ ולהרקיד‬ ‫שביעית בסירותיהם שלהמ משום מסייע בידים לעוברי עברה‪.‬‬
‫חלה‬ ‫להסרשת‬ ‫גורם‬ ‫ונמצא‬ ‫הוכשרו‪3?,‬‬ ‫כבר‬ ‫שסירותיהן‬ ‫אסשר‬ ‫שהרי‬ ‫בטומאה‪,‬‬ ‫לעושין‬
‫‪,‬‬
‫ועיין בתוםס שמ ד״ה רישא‪ ,‬ובירושלמי שהביאו שמ‪.‬‬ ‫בטומאה‪.‬‬
‫ובריבמ״ץ שביעית ס״ה מ״ט‪ :‬אבל לא תבור ותטחץ עמה ד ח י י ש י נ ן ל ח ל ו ס י‪ ,‬דתניא‬
‫אץ טוחנין עם אוכלי שביעית‪ .‬ולכאורה כוונתו לברייתא שלסנינו‪ .‬ודבריו צריכים עיץ גדול‪.‬‬
‫ולא‬ ‫למעשרות‬ ‫ובתבר‬ ‫לחבר‪,‬‬ ‫ובד‪:‬‬ ‫בכי״ע‪.‬‬ ‫כ״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫להכירו‬ ‫‪ .76‬ס י ר ו ת‬
‫לטהרות עםיקינן‪.‬‬
‫השליח‪ ,‬והייתי‬ ‫ואעפ״י שהפירות יצאו לרגע מידי‬ ‫שהוא‪.‬‬ ‫כמות‬ ‫בהן‬ ‫נהג‬
‫מובר שאינו מפחד לההליף‪ ,‬שהרי אינו נתממ על מעשיו שיאמר שהמקבל הוא שהחליף‪,‬‬
‫מ״מ לא חיישינן‪ ,‬שאין הוא חשוד להחליף‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מכיוץ שיצאו לרגע מידיו‪ ,‬ואף בטלה שליחותו הראשונה‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אני‬ ‫חושש‬
‫והוא מביאן בחזרה בחנמ למשלח‪ ,‬יש לחשוש שמא מורה היתר ומחליפם בגרועים מהם‪,‬‬

‫נתלשו ברצון‪ ,‬ועוד שמשקין טמאין מטמאין לרצון ושלא לרצון‪ ,‬עיין מכשירין פ״א מ״א‪ ,‬ועיין בחזון נחום‬
‫ובטי משנה אחרונה שם‪.‬‬
‫‪ 33‬כ״ה בכי״מ‪ ,‬בעין יעקב ובאנדות התלמוד שמ‪ .‬וכן מעתיק בעקידה‪ ,‬ריש שער ס״ח )ד״ו ש״ז‬
‫ר' ע״ד(‪.‬‬
‫‪ 34‬כ״ה לפנינו ובכל הנוסחאות הניל‪ .‬אבל בעקידה הניל בט״ס‪ :‬אוכלה‪.‬‬
‫‪ 38‬הנירסא ‪.‬ומפקידין״ היא בטוחה‪ ,‬כפי שיוצא מתוך הסוניא עצמה שם‪.‬‬
‫•‪ 3‬עיין במלא״ש פ״נ מ״ד מ״ש בשם הרש״ס‪.‬‬
‫‪ 37‬ואעפ״י שעיה נאמן על ההכשירות )עיין לעיל פ״ב‪ ,‬הע׳ ‪ ,(4‬מ״מ בוודאי עושה בטומאה חיישינן‬
‫שמא הוכשרו ולאו אדעתיה‪ ,‬אבל אין אנו חושדים בו שינע בשל חבר‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ד עמ׳ ‪84‬‬ ‫‪244‬‬
‫מ ש ו ם ש כ ר ט ר ח ו ת ו ) ע י י ן פ י ר ו ש ר ׳ מ נ ח ם ב ת ו ם פ ׳ גיטין ס ״ א ב ׳ ד ״ ה ה ת ם ( ‪ .‬א ב ל ל ע י ל ב ה כ ״ ו‬
‫מודה א ב א שאול‪) .‬ר׳ יונה בר״ג(‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיה ב ק י ב ה ל כ ו ת ת ר ו מ ו ת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לתקן‬ ‫שיודע‬ ‫ערים‬ ‫לו‬ ‫‪ .77‬ה י ה‬
‫ומעשרות‪ 38,‬ועיין ל ה ל ן ת ר ו מ ו ת פ ״ א ה ״ ז ‪ ,‬ו ה פ י ׳ ה ג כ ץ ב ח ״ ד ש ם ‪ .‬ועיין מ ה ר י ״ ט א ל ג ז י ב כ ו ר ו ת‬
‫ם ״ ד סי׳ ל ״ ב ‪ ,‬ד ״ ו קי״ח ע ״ ד וק״כ ע״א‪.‬‬
‫ו ר ש ב ״ ג ל ש י ט ת ו ש ס ו ב ר שאין א ד פ ח ו ט א ו ל א‬ ‫נאמן‪.‬‬ ‫הן‬ ‫מתוקנין‬ ‫הן‬ ‫‪ .78‬ש ל ך‬
‫ל ו ‪ ,‬ו נ א ק ע ל א ח ד י ם ‪ ,‬ע י ץ ב כ ו ר ו ת פ ״ ה מ ״ ד ‪ ,‬ל ה ל ן פ ״ ה ס ה ״ ד ו מ ש ״ ש ‪ ,‬ועיין י ר ו ש ל מ י פ ״ ד ה ״ ח ‪,‬‬
‫אלגזי הנ״ל‪.‬‬ ‫ומהרי״ט‬
‫ובירושלמי‬ ‫עיין ב ת ו פ ם ת א ו ב י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫נאמן‬ ‫אין‬ ‫או׳‬ ‫‪ .79-78‬ר ׳‬
‫) פ ״ ו ה י ״ א ( ש נ י נ ו ‪ :‬י ש ר א ל ש ה י ה ל ו א ר י ם ב פ ו ר י א ו ש י ל ח ל ו פ י ר ו ת ‪ ,‬ו א מ ר נלי׳ מ ע ו ש ר ץ הן[‪,‬י«‪3‬‬
‫ה ר י א י ל ו מ ע ו ש ר י ן ‪ ,‬א נ י א ו מ ר מן ה ש ו ק ל ק ח ו כ ר ‪ ,‬א פ י ׳ י ש ל ו מ א ו ת ו המין ל ת ו ך ש ד ה ו ‪,‬‬
‫ולפי רהיטת הלשון משמע ששלח ל ו מ ש ל ב ע ה ״ ב ‪,‬‬ ‫ש א ו ת ו המין מ צ ו י ב ש ו ק מ ו ת ר ‪.‬‬ ‫מכיץ‬
‫ועיץ ר ״ מ פ ״ א מה׳ תרומות הי״ט ובכ״מ ש פ ‪ ,‬והיתה‬ ‫ומ״מ אינו נאמן א ל א בסוריא‪ ,‬וכשיטת רבי‪.‬‬
‫ולפ״ז‬ ‫‪-‬ואמר״‪,‬‬ ‫המלה‬ ‫לפניו‬ ‫שחסרה‬ ‫לפנינו‪ ,‬א ל א‬ ‫שהיא‬ ‫בירושלמי כמו‬ ‫הגירסא‬ ‫לפניו‬
‫כמותו‬ ‫רשב״ג שפפק‬ ‫להיות אפילו בשימת‬ ‫והברייתא יכולה‬ ‫פטורץ‪,‬‬ ‫אפילו בםתם‬ ‫בםוריא‬
‫) פ י ״ ב מ ה ׳ מ ע ש ר הי״ז(‪.‬‬
‫ירושלמי פפ״ג ובבלי חולץ ר א׳‪ ,‬ובשניהפ‪ :‬הנותן‬ ‫ל ש כ נ ת ו וכר‪.‬‬ ‫אדם‬ ‫נותן‬ ‫‪.79‬‬
‫ועיין ל ה ל ן מ ע ש ר ו ת פ ״ ג ה י ״ ג‬ ‫ר ״ מ פי״א מה׳ מ ע ש ר הי״ב‪.‬‬ ‫ל ש כ נ ת ו וכו׳ אינו חושש ו כ ר ‪.‬‬
‫ומש״ש‪.‬‬
‫עיין ב פ א ת ה ש ל ח ן ס י ׳ י ״ ב פ ״ ק ר א ו ת י ׳ ש ה א ר י ך ל ה ו כ י ח‬ ‫ש ב ה ן וכר‪.‬‬ ‫‪ .80‬ו ת ב ל י ן‬
‫ש י ש תבלין שחייבין במעשרות‪.‬‬
‫עיין מ ״ ש ל ע י ל פ ״ ג ה ע ׳ ‪.14‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אמורים‬ ‫דברים‬ ‫‪ .81‬ב מ י‬
‫במשנתנו פ״ג מ״ה שנינו שפונדקית חשודה‬ ‫בפניו‪.‬‬ ‫הקדירה‬ ‫את‬ ‫ומנחת‬ ‫‪.84-83‬‬
‫ולפיכך אמרו כאן‪ ,‬שאם מנחת א ת הקדירה ע ל הכירה בפניו אינו חושש ל כ ל ו ם ‪.‬‬ ‫להחליף‪,‬‬
‫וכן בכי״ע‪:‬‬ ‫ב ד ‪ :‬א ם מ נ ע ר ת א פ י ׳ בין ה ג ו י מ א י נ ו ח ו ש ש ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בה‬ ‫ו מ נ ע ר ת‬ ‫‪.84‬‬
‫ובפירושה נראה שאם הפונדקית‬ ‫ו א ם מ נ ע ר ת ב ו )צ״ל‪ :‬בה( א פ י ל ו ב ץ ה ג ר ם אינו חושש‪.‬‬
‫שהסירה‪,‬‬ ‫אחרי‬ ‫החליפה‬ ‫חושש שמא‬ ‫אינו‬ ‫ל נ ע ר בה‪,‬‬ ‫הכירה כדי‬ ‫ק‬ ‫הקדירה‬ ‫את‬ ‫הסירה‬
‫ואפילו היא ב ץ הגויפ איגו חושש ש מ א גיערה הגוי א ו ש מ א החזירה ה ג ר ‪ .‬וכן שנינו ב י ר ו ש ל מ י‬
‫) ע ״ ז פ ״ ב ה ״ י ‪ ,‬מ ״ ב ע ״ א ( ‪ :‬״ י ש ר א ל וגוי ש ה ן ש ו ת פ ץ ב ק ד י ר ה ‪ ,‬י ש ר א ל ש ו פ ת ו ה ג ו י מ ג ע ר ‪.‬‬
‫ו ק ש ט פ ״ א ה״ד‪ ,‬ל ״ ט ע״ד‪ :‬״ י ש ר א ל וגוי ש ק ש ו ת פ ץ‬ ‫מ י מחזיר? מ ב ר ץ מ י מ ר י ש ר א ל מחזיר״‪.‬‬
‫האור‬ ‫ק‬ ‫ג י ע ר הגוי ב ק ד י ר ה ״ ‪ ,‬ו פ י ר ו ש ו ש ה מ ג ע ר ד ר כ ו ל ה מ י ר ו‬ ‫ואיגו חושש ש מ א‬ ‫בקדירה‬
‫ואף כאן‬ ‫ב ש ו ל י עכו״ם‪«°.‬‬ ‫ובסתם אינו חושש שמא ניער והחזיר ר א ם ו ר משום‬ ‫ולהחזירו‪,‬‬
‫שחזקתה מחזירה בעצמה‪ ,‬ואפילו נ ע ר ה ב ש ל א נ ת ב ש ל כ מ א כ ל בן דרוםאי מותר‪.‬‬ ‫מותר‪,‬‬

‫‪ 38‬בה׳ איי לרבינו יעקב בעל הטורים )דין קדושת הארץ בי‪ ,‬סעיף ה׳‪ ,‬עם׳ ‪ (13‬פ ס ק ‪ :‬ואס ל ק ת‬
‫תבואה מישראל‪ ,‬אם יודע ש ה ו א ב ק י ב ה ל כ ו ת ת ר ו ׳ מ ‪ ,‬ואפר שהוא תיקן את התבואה‬
‫נאסן וכוי‪ ,‬ואם אינו בקי או שהוא אצלו חשוד וכוי‪ .‬ומכאן שאין מאמינים אלא לבקי בה׳ תרוימ‪ ,‬או‬
‫לכשר שאמר שחכם תיקן לו את הכרי‪ ,‬עיין מיש להלן םעיש פינ שו׳ ‪ 61‬דיה אצל‪ ,‬ועיין ירוש׳ סיג היד‪,‬‬
‫כ״ג עינ‪ ,‬ובבלי כתובות ע״ב א׳ ועוד‪.‬‬
‫»‪ 3‬כיה בכי״ס שם‪.‬‬
‫<>« ועיין בסהיפ ע״ז שם וסה שהשיג עליו ביפה עינים עץ ייא סעיב‪ ,‬ולפי פירושנו ניחא‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪245‬‬ ‫דמיי פ״ה עמ ‪85‬‬

‫פ׳׳ה‬

‫ועיין‬ ‫רפ״ד‪.‬‬ ‫במשנתנו‬ ‫וכ״ה‬ ‫וכו‪/‬‬ ‫המעשרות‬ ‫על‬ ‫נאמן‬ ‫שאין‬ ‫ממי‬ ‫‪.1‬‬
‫‪,‬‬
‫שחשוד‬ ‫מי‬ ‫אבל‬ ‫ע״ה‪,‬‬ ‫מתם‬ ‫פירושו‬ ‫נאמן‬ ‫שאין‬ ‫שהמיקו‬ ‫רע״א‬ ‫ובתופפ‬ ‫לדוד‬ ‫בשושנימ‬
‫ועיין ל ה ל ן ה ״ ב ‪.‬‬ ‫מ מ ש אין םומכין ע ל י ו א פ י ל ו ב ש ב ת ‪.‬‬
‫וכן בכפו״ם‬ ‫ו כ ״ ה בד‪.‬‬ ‫ואוכל‪.‬‬ ‫טוב‬ ‫ביום‬ ‫ואוכל‬ ‫בשבת‬ ‫שואלו‬ ‫‪.2-1‬‬
‫אבל‬ ‫פ ל ״ ט ) ע מ ׳ ת ק ל ״ ח ‪ ,‬ד ״ ר ש ״ ב ע״ב(‪ :‬ו ק ה ו א ב ת ו פ ם ו ת ש א ל ו ב ש ב ת א ו כ ל ב י ו ם ט ו ב א ו כ ל ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ר יוחנן ס ו ב ר‬ ‫ובטעמה נחלקו בירושלמי רפ״ד‪.‬‬ ‫ב כ י ״ ע ח ס ר ה ה מ ל ה ה א ח ר ו נ ה ) ע י ץ מ ״ ש להלן(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫חנינא מוכר שמפני שאימת שבת‬ ‫ור‬ ‫כבוד פעודת ש ב ת התיר ל ו לסמוך ע ל ע״ה‪.‬‬ ‫שמפני‬
‫ומלשץ הר״מ במי״ב מה׳‬ ‫ומירש הר״מ שע״ה ממחד ל ש ק ר בשבת‪.‬‬ ‫ע ל ע״ה‪ ,‬והוא א ו מ ר אמת‪.‬‬
‫מ ע ש ר נ ה ״ א וה״ב( מ ש מ ע ש צ ר י ך ל צ י ר ו ף ש נ י ה מ ע מ י ס ‪ .‬ועיין ב ם ׳ ס א ת ה ש ל ח ן סי׳ י ״ ז ם ״ ק א ‪/‬‬
‫מ ״ ש להלן‪.‬‬ ‫ועיץ‬
‫ו ל ס נ י נ ו וכן ב ד נ ש מ ט ה מ ו ס ג ר ע ״ י‬ ‫כ״ה בכי״ע‪!.‬‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫ואוכל‬ ‫טוב‬ ‫‪ .2‬ב י ו ם‬
‫בשבת‬ ‫וכן ב י ר ו ש ל מ י ) ס ״ ד ה ״ ב ‪ ,‬כ ״ ד ר ע ״ א ( ‪ :‬ו ת נ י כן ש ו א ל ו ב י ו ם ט ו ב א ו כ ל ב ש ב ת ‪.‬‬ ‫הדומות‪.‬‬
‫ו מ י ר ש ו ש מ ש א מ י ל ו ל מ ״ ד ש ב ת ו י ו ״ ט ש ת י ק ד ו ש ו ת הן מ ו ת ר ‪ ,‬מ ס נ י ש ל א נ ר א ה‬ ‫א ו כ ל ביוט טוב‪.‬‬
‫והתוםסתא משמיעה לנו שאסילו ל א שאלו ביו״ט‬ ‫ל ע ש ר ב נ ת י מ ‪ .‬ועיין ד ״ מ ס י ״ ב מ ה ׳ מ ע ש ר ה ״ ב ‪.‬‬
‫ו ע י ץ מ ״ ש להלן‪.‬‬ ‫א ל א ע ל מעודת יו״ט גרידא מומך ע ל שאלה זו א ף בשבת‪.‬‬
‫וכ״הבדובכי״ע‪2.‬‬ ‫י א כ ל וכר‪.‬‬ ‫לא‬ ‫שבת‬ ‫למוצאי‬ ‫לשבת‬ ‫בחול‬ ‫שאלו‬ ‫‪.3—2‬‬
‫ואמשד‬ ‫וקשה להגיה נגד כ ל הנוסחאות‪.‬‬ ‫ומכאן ב ד ו ר ש ב ש ב ת עצמה א ו כ ל ע ל ש א ל ת ו בחול‪.‬‬
‫שהתוםסתא סוברת שאימת שבת ע ל ע״ה מירושו שע״ה מסחד לשקר ולהאכיל טבלימ בשבת‪,‬‬
‫ולס״ז‬ ‫כ ד ב ר י ה ר מ ב ״ ן )חולין ע ״ ה ב׳(‪ :‬״ ו ה ו א ס ב ו ר נשאסוד[ ל א כ ו ל ט ב ל ב ש ב ת י ו ת ר מ כ ח ו ל ״ ‪.‬‬
‫אפילו שאלו בחול ואמר ל ו לע״ה בסירוש שהוא קונה את הסירות לסעודת שבת‪ ,‬ושכח ל ע ש ר‬
‫ועיץ מ״ש להלן ש ר ‪ 4‬ד״ה ב ע ר ב שבת‪.‬‬ ‫ב ע ר ב שבת‪ ,‬סומך ע ל שאלתו ואוכל בשבת‪.‬‬
‫מאן ד א מ ר א י מ ת ש ב ת‬ ‫יאכל בשבת‪.‬‬ ‫לא‬ ‫א ב ל בירושלמי ר פ ״ ד מפורש‪ :‬״תני שואלו בחול‬
‫ולפי פירוש‬ ‫מאן ד א מ ר מ פ נ י כ ב ו ד ש ב ת ‪ ,‬א פ י ל ו ש ו א ל ו ב ח ו ל י א כ ל ב ש ב ת ? ״‬ ‫ע ל י ו ניחא‪.‬‬
‫הרמב״ן הנ״ל ב״אימת ש ב ת על ע״ה״‪ ,‬הרי מוכח מתוך הירושלמי שלא אמר ל ו לע״ה שהמידות‬
‫הן ל צ ו ר ך ה ש ב ת ) ש ה ר י א מ ר ו ש ם ש ל מ ״ ד א י מ ת ש ב ת ע ל י ו נ י ח א ש א י נ ו א ו כ ל ב ש ב ת ( ‪ .‬ו ל פ ״ ז אין‬
‫ועיץ ב ה ע ר ו ת למשנתנו )פ״ד מ״א( במשנה הוצ׳ מכון העדי‬ ‫חולק ע ל התופמתא‪.‬‬ ‫הירושלמי‬
‫ל ״ ו ע״א‪.‬‬ ‫פישעל‪,‬‬
‫חשכה מוצאי שבת לא‬ ‫ב מ ש נ ת נ ו רפ״ד‪ :‬ושואלו ב ש ב ת י א כ ל ע ל פיו‪.‬‬ ‫שיעשר‪.‬‬ ‫‪ .3‬ע ד‬
‫ו ב ר ״ מ )מי״ב מה׳ מ ע ש ר ה״ב( פסק‪ :‬ע ד ש י ע ש ר דמאי ע ל ש א כ ל ב ש ב ת ו ע ל‬ ‫יאכל ע ד שיעשר‪.‬‬
‫ו ב מ ה ר י ״ ק ש ם ה ר א ה ל י ר ו ש ל מ י פ ״ ד ה ״ ב ‪ :‬ח ש י ב ה מ ו צ א י ש ב ת מ ע ש ר מ ז ה ע ל זה‪ .‬ו כ נ ר א ה‬ ‫הנשאר‪.‬‬
‫ועיץ במה״ם ש ם ה״א ד״ה חשיבה‪.‬‬ ‫ש פ י ר ש ש מ ע ש ר ממה ש נ ש א ר ע ל מה ש א כ ל בשבת‪.‬׳‬

‫» בכי״ע ח ס ר ה ה מ ל ה ‪ .‬ו א ו כ ל ׳ לפני המוסגר‪ .‬ו ל כ א ו ר ה פירושו שם‪ :‬שואלו ב ש ב ת ו א ו כ ל ביופ‬

‫טוב‪ ,‬ביום ט ו ב ו א ו כ ל בשבת‪ .‬חו היא ה ב ר י ת א שמביא הירושלמי‪ .‬א ל א שקשה ל ה נ י ח ש ה ת ו ס פ ת א ד ל ג ה‬
‫לנמרי ע ל ה ה ל כ ה של שאלה ל ש ב ת ב ל ב ד ‪.‬‬
‫ג בפ״ט רפ״ד‪ :‬ת נ י ‪ .‬ב ת ו ס פ ת א ריש פ ר ק ה׳ א ם שואלו ב ח ו ל ואמר שתיקנן‪ ,‬ל א יטמוך עליו‬
‫ל א כ ו ל בשבת‪ .‬ואינני מאמין שהיה ל ו כ ן ב ת ו ס פ ת א כת״י שלו‪ ,‬שלא היה נמנע מ ל ה ע י ר כ ן בפירוש‪.‬‬
‫ו כ נ ר א ה שאין כאן א ל א ציון ב ע ל מ א ‪ ,‬וכוונתו שכן היתה הגירסא ב ת ו ס פ ת א לפני הירושלמי‪.‬‬
‫‪ 8‬וכנראה שלא התירו ל ו ב ש ב ת א ל א א ת ה א י ס ו ר של חשש ט ב ל ‪ ,‬א ב ל ל א א ת הממון של ת ר ו מ ת‬
‫מעשר שצריך ליתנו ל כ ה ן )עיין מ״ש ל ע י ל ס״ד שו׳ ‪ 15‬ד״ה ונותנן(‪ ,‬ועשאוהו ב ש ב ת כ ת ר ו מ ת חו״ל שאוכל‬
 ‫דמיי פ״ה עמ׳ ‪85‬‬ ‫‪246‬‬
‫בירושלמי )פ״ד ה״ב‪ ,‬כ ״ ד ע״א(‪ :‬ש א ל ו ש ב ת‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הכאה‬ ‫לשבת‬ ‫בשבח‬ ‫שאלו‬
‫ובנוסח‬ ‫הראשונה )ולא בא( ]לשבת[ השנייה ל א י א כ ל עד שיעשר‪ ,‬או ע ד שישאלנו ו כ ו ‪ /‬עיי״ש‪.‬‬
‫והכוונה לתוספתא‬ ‫ה ר ש ״ ס שם‪ :‬ת נ י א ) צ ״ ל ‪ :‬ת נ י ( ש א ל ו ש ב ת ה ר א ש ו נ ה ‪ ,‬ש ב ת ה ש נ י ה ל א י א כ ל ו כ ר ‪.‬‬
‫כאן‪.‬‬
‫כ ל הברייתא בכפו״פ פל״ט‪ ,‬עמ׳ תק״מ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ואמ׳‬ ‫חשיבה‬ ‫עפ‬ ‫שבת‬ ‫‪ . 4‬ב ע ר ב‬
‫ו פ י ר ו ש ה ש א ע פ ״ י ש ל א ש א ל ו ‪ ,‬א ל א א מ ר ב ע צ מ ו ״ מ ת ו ק נ ץ הן״‪ ,‬ס ו מ ך ע ל י ו ‪ ,‬ש ה ר י כ ש ה ו א ק ו נ ה‬
‫ב ע ״ ש ע ם ח ש י כ ה מ ו כ ח ש ה פ י ר ו ת ה ם ל ש ב ת ‪ ,‬ו א י מ ת ש ב ת ע ל ע ״ ה ‪ ,‬והוא מ פ ח ד ל ה א כ י ל ו ט ב ל י ם ‪.‬‬
‫ב ר ם הייתי א ו מ ר ש ע ״ ה ה מ ו כ ר בפירוש ל צ ו ר ך ש ב ת סומך עליו למו״ש‪ ,‬קמ״ל שבמו״ש צריך‬
‫וזהו ד ו ו ק א ל ש י ט ת ה ת ו ס פ ת א ש מ א מ י נ ו ל ש ב ת א פ י ל ו ש א ל ו ב ח ו ל ) ל ע י ל ב ר י ש א ( ‪ ,‬א ב ל‬ ‫לעשר‪.‬‬
‫הר״מ פירש שאימת שבת פירושו שע״ה מפחד ל ש ק ר בשבת‪ ,‬וצריך לשאול אותו בשבת או ביו״ט‬
‫ו ל פ י כ ך ה ש מ י ט ב ר י י ת א זו‪«.‬‬ ‫דווקא‪,‬‬
‫ואעפ״י שמוכח שהוא מוכר לצורך שבת‪ ,‬מ״מ צריך לומר‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הן‬ ‫מתוקנין‬ ‫ואמ׳‬
‫כמפורש במשנתנו פ״ד מ״ב‪.‬‬ ‫שהן מ ת ו ק נ י ן ‪,‬‬ ‫בפירוש‬
‫כלומר‪ ,‬שנפלה לאותו כרי עצמו שהפריש ממנו תרו״מ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫למקומה‬ ‫שחזרה‬ ‫‪.6‬‬
‫) פ ״ ד ה״ג( מ ע מ י ד ה ב ש י ט ת ר ׳ א ל י ע ז ר ה ס ו ב ר ) ל ה ל ן ת ר ו מ ו ת פ ״ ה ה י ״ ב ( ב ת ד ו ״ מ‬ ‫ובירושלמי‬
‫ופירשה ר׳ חגי‬ ‫ש ל דמאי שחזרה למקומה שהיא מדמעת‪ ,‬א ב ל נ פ ל ה שלא במקומה אינה מדמעת‪.‬‬
‫שם שבמקומה מדמעת ״שהיא מ ת ר ת את השירים לאכילה״‪ ,‬כלומר שהרי כ ל עצמו הפריש ת ר ו ״ מ‬
‫כדי ל ה ת י ר א ת הכרי‪ ,‬ואם חזר ל ת ו כ ו ה ר י נהיה כמתמיהים א ם נ ת י ר נ ו באכילה‪ ,‬א ב ל א ם נ פ ל ל מ ק ו ם‬
‫ועיין י ר ו ש ל מ י ע ר ל ה‬ ‫אחר אינו מדמע שהקלו בדמאי והעמידוהו ע ל דברי תורה ובטל ברוב‪.‬‬
‫ועיץ מ״ש להלן‪.‬‬ ‫רפ״ב‪.‬‬
‫ה א ‪ p‬אם הפריש מעשרות בתחילה‬ ‫כלומר שואל את עם‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שאלו‬ ‫כחול‬ ‫אף‬
‫ועיץ במשנת דמאי פ״א מ״ב‪.‬‬ ‫ו א ו כ ל ע ל פיו‪ ,‬שאימת דימוע ע ל עם הארץ‪ ,‬וכמו ש מ פ ר ש ל ק ק ‪.‬‬
‫ב ר ם ה ר ״ מ בפיה״מ מ פ ר ש את משנתנו לגמרי אחרת‪ ,‬וז״ל‪ :‬״אם הפריש ע״ה ת ר ו מ ת מ ע ש ר ש ל‬
‫לפנינו ואח״כ חזרה למקומה ו נ ת ע ר ב ה כ ל נעשה ה כ ל מדומע‪ ,‬וכשנשאלהו א ח ״ כ ו א מ ר‬ ‫דמאי‬
‫ח ז ר ת י ו ה פ ר ש ת י א ו ת ו ו ה ו צ א ת י ה ו ו ה ת ק נ ת י זה ש ה י ה מ ד ו מ ע א ו מ ר ר ׳ ש מ ע ק ש ז ו ר י ש ה ו א ג א ק‬
‫א פ י ל ו ב ח ו ל ו כ ו ׳ ״ ‪ .‬ו ע ל פ י ו נ י ס ח ב כ פ ו ״ פ פ ל ״ ט ע מ ׳ ת ק ״ מ ‪ .‬ועיין ב ה ש ג ו ת פ י ״ ב מה׳ מ ע ש ר ו ת‬
‫ובמהרי״ק פירש שהר״מ אינו מעמידה‬ ‫ה ״ ד ו ב פ א ת השלחן סי׳ י״ז ס ״ ק ד׳ ובאות כ ״ ב שם‪.‬‬
‫ב ת ע ר ו ב ת ממש‪ ,‬אלא בנפלה ע ״ פ מגורה א ו ע ל פי קופה‪ ,‬שהדץ הוא שיקפיאנה‪ ,‬והע״ה מוען‬
‫שהקפיא א ת התרומה‪ ,‬והוא מדייק מ ל ש ץ ה ר ״ מ בפיה״מ ש ע ״ ה א ו מ ר ״חזרתי ו ה פ ר ש ת י ״ ו כ ״ ה‬
‫גם‬ ‫ועיץ‬ ‫דהיינו שהפריש מה שנפל‪.‬‬ ‫שבדקתי(‪,‬‬ ‫עתיק‬ ‫בכת״י‬ ‫)וכ״ה‬ ‫ספרי היד‬ ‫בכמה‬ ‫גם‬
‫ו נ ר א ה ש ה ר ״ מ פ י ר ש כן‪ ,‬מפגי שהירושלמי ה ג ״ ל ה ע מ י ד ה‬ ‫במלא״ש מ״ש כ ש ם הד״ם אוחנא‪.‬‬
‫לרישא שם‪:‬‬ ‫דבוקים‬ ‫רבינו שדברי ר״א‬ ‫וסבר‬ ‫הי״ב‪,‬‬ ‫תרומות פ״ה‬ ‫בתופפתא‬ ‫ר״א‬ ‫בשיטת‬
‫םאה תרומה ש נ פ ל ה ע ל פי המגורה וכו׳ יקלפנה וכו׳ ת ר ו מ ת מ ע ש ר ש ל דמיי שחזרה ל מ ק ו מ ה‬
‫וכר‪.‬‬
‫ע ר ו ך ע ר ך דמאי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫כן‬ ‫על‬ ‫יתר‬ ‫‪.7-6‬‬
‫וככי״ע‪:‬‬ ‫בד‪.‬‬ ‫וכ״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫פידות‬ ‫וגגנבו‬ ‫ו מ ע ש ר ו ת‬ ‫תרומה‬ ‫הפורש‬ ‫‪.7‬‬
‫ו ב ע ר ו ך הג״ל‪ :‬״ ה פ ר י ש ת ר ו מ ה‬ ‫הפריש תרומה ומעשר‪ ,‬והמלים ״ונגנבו גדרות״ ח ס ר ו ת שם בט״ם‪.‬‬

‫ועיין מיש הנר" ס ק ו ט נ א בישועות‬ ‫ו א ח י כ מפריש )ירוש׳ ח ל ה פ י ר ה׳י‪ .‬ס ׳ טע־א; ב ב ל י ב כ ו ר ו ת כ ץ א׳(‪.‬‬
‫מ ל כ ו ע ל הר־מ שם‪.‬‬
‫« ואעפ״י שבע״ש ע ם חשיכה יש עדיין פנאי ל ע ש ר א ת ה ר מ א י )עיין במשנת ש ב ת םפיב>‪ .‬א פ ש ר‬
‫שהיה ט ר ו ד ו ל א נפנה לעשר‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪247‬‬ ‫דמיי פ״ה עמ ‪85‬‬
‫וסירשו ר ו ב המפדשימ שהתרומה מ נ כ ה ‪ ,‬והוא מ ס ת פ ק‬ ‫ו מ ע ש ר ו כ ר ״‪ ,‬ו ק י צ ר א ת לשון התוםסתא‪.‬‬
‫ב ר ם מן ה ל ש ץ ״ ו נ ג נ ב ו מ י ד ו ת ״‬ ‫כ מ ש נ ת גיטץ םס״ג‪.‬‬ ‫הסריש לסני הגניבה או אחריה‪,‬‬ ‫אס‬
‫מ ו כ ח ש ה ש י ר י י מ נ ג נ ב ו ו ל א ה ת ר ו מ ה ו ה מ ע ש ר ו ת ‪ .‬ו ל א ע ו ד א ל א ש ל ס י ס י ד ו ש ס ה ע י ק ר ח ס ר מן‬
‫וכ״ה שם‬ ‫ו ל ס י כ ך אין ם ס ק ב ע י נ י ש ה כ ו ו נ ה ה י א ל ש י ר י י מ ‪ ,‬ו כ ס י ש מ ת ב ר ר מן ה י ר ו ש ל מ י ‪.‬‬ ‫הססר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו נ ש ר ס ה ‪5‬‬ ‫מעשר‬ ‫תרומת‬ ‫הסריש‬ ‫אומר‬ ‫השזורי‬ ‫שמעון‬ ‫ר‬ ‫מיכן היה‬ ‫יותר‬ ‫ה״ג(‪:‬‬ ‫)ס״ד‬
‫‪,‬‬
‫בגין ד ח ש ד ת ך ו ת ק י נ ת י ן‬ ‫אבין מנפח א ת אופן השאלה‪:‬‬ ‫ור‬ ‫זה ש ו א ל ו ו א ו כ ל ע ל פיו‪.‬‬ ‫הדי‬
‫)כ״ה בכי״ר‪ ,‬ו ל פ נ י נ ו בט״פ‪ :‬ואיתקרין(‪ ,‬כלומר‪ ,‬מפני שחשדתי אותך ותקנתי‬ ‫ו א י ת וק דין‬
‫שנשרפו‬ ‫נ י ר שם‪:‬‬ ‫בם׳‬ ‫סירש‬ ‫וכן‬ ‫נשרסו‪.‬‬ ‫המתוקנים‬ ‫שהסירות‬ ‫ברור‬ ‫הרי‬ ‫ונשרסו‪,‬‬ ‫אותם‬
‫וכן‬ ‫החולץ ונשאר התרומה‪ ,‬דכה״ג מפני הפסדו התירו לו לשאול ע ל התרומת מעשר ולאכלה‪.‬‬
‫שואלו‬ ‫ולפיכך‬ ‫ומע״ש‪,‬‬ ‫התרומה‬ ‫רק‬ ‫בידו‬ ‫ונשארו‬ ‫המירות‬ ‫שנגנבו‬ ‫לפנינו‪,‬‬ ‫אף‬ ‫הפירוש‬
‫ה א ‪ p‬ואינו חשוד להאכיל תרומה לזר ומע״ש‬ ‫ומאמינו מפני שאימת תרומה ומע״ש ע ל עם‬
‫ע י ץ ב מ ש נ ת נ ו ל ע י ל מ״א מ״ג ו ב י ר ו ש ל מ י ש ם ו ב י ר ו ש ל מ י מ ״ ד ה״ה‪ ,‬כ ״ ד ע ״ א ובהשגות‬ ‫בגבולץ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫םי״ב מ ה מ ע ש ר ה״ה‪.‬‬
‫ערוך הנ״ל‪ ,‬שם ערך דמע‪ ,‬ד״מ‪ ,‬ריבמ״ץ ור״ש פ ״ ד‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שבת‬ ‫שאימת‬ ‫שכשם‬ ‫‪.8‬‬
‫ו כ ל זה עונה ע ל הרישא‪.‬‬ ‫כפו״פ םל״ט עמ׳ תק״מ‪.‬‬ ‫מ״א‪,‬‬
‫וכן ב י ר ו ש ל מ י‬ ‫כ״ה בפיה״מ ל ה ר ״ מ ובכפו״פ הנ״ל‪.‬‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫דמוע‬ ‫אימת‬ ‫כך‬ ‫‪8‬־־‪.9‬‬
‫עליו‬ ‫ס ״ ד םה״ג‪ :‬ר ׳ ש מ ו א ל ב ד י ה ד ר ׳ י ו ס י ב י ר ׳ ב ץ א מ ר ת נ י ב ר ק פ ר א כן א י מ ת ה ד י מ ו ע‬
‫א ב ל בד‪ ,‬בכי״ע‪ ,‬ב ע ר ו ך ובר״ש הנ״ל‪ :‬כך אימת‬ ‫ו ע י ץ ר מ ב ״ ן ח ו ל ץ ע ״ ה ב׳‪.‬‬ ‫והוא א מ ר אמת‪.‬‬
‫ועיין מ ״ ש ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫הא^‬ ‫על עם‬ ‫דימוע‬
‫בד חסרה המלה ״ ה א ‪ p‬״ ובכי״ע חסרות‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫טבל‬ ‫זה‬ ‫שאמר‬ ‫הארץ‬ ‫עם‬ ‫‪.9‬‬
‫ובר״מ‬ ‫ועיין מ ״ ש ל ע י ל ‪.‬‬ ‫ה א ^‬ ‫המלים ״עם ה א ‪ p‬שאמר״‪ ,‬ובכסו״ס הנ״ל חסרות המלים ״עמ‬
‫ם י ״ ב מ ה ׳ מ ע ש ר הי״ז‪ :‬ח ש ו ד ש ה ע י ד ע ל ש ל א ח ר י מ נ א ק ‪ ,‬ח ז ק ה א ץ א ד מ ח ו ט א ו ל א ל ו ‪ ,‬ואין צ ר י ך‬
‫ה א ‪ p‬ש א מ ר זה ט ב ל וזה תרומה‪ ,‬זה ודאי וזה דמאי‪ ,‬א פ י ל ו ב ש ל ו‬ ‫לםיכך עם‬ ‫ע״ה‪.‬‬ ‫לומר‬
‫ומקורו‬ ‫על של אחרים‪.‬‬ ‫כמעיד‬ ‫מכיוץ שאינו מעיד לטובתו הוי ליה‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫נאק‬
‫ה ת ו פ פ ת א כאן‪ ,‬כ פ י ש ה ע י ר ל נ כ ץ ב כ פ ו ״ פ פ ל ״ ט ע מ ׳ ת ק ל ״ ט ‪ :‬ו מ י ה ו ב ת ו פ פ ו ת ש א פ י ל ו ב ש ל ו‬ ‫ק‬
‫ו ע י ץ ב ה ש ג ו ת ע ל ה ר ״ מ ה נ ״ ל ועיין מ ״ ש‬ ‫נ א ק ‪ ,‬כ מ ו ש ת ר א ה מההיא שאימת ש ב ת ע ל עמ ה א ^ «‬
‫פ ״ ק י״ח‪,‬‬ ‫ו ב פ א ת השלחן פי׳ י״ז‬ ‫אלגזי בכורות פ ״ ד פי׳ ל״ב‪ ,‬קי״ט ע״ג ואילך‪,‬‬ ‫מהרי״ט‬
‫אות ע״ג‪.‬‬
‫ירושלמי ם ״ ו הי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד‪ ,‬והרישא גם ב ב ב ל י‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ציוח‬ ‫שהיה‬ ‫גוי‬ ‫‪.11-10‬‬
‫ועיין ס י ם ק י ר י ק נ ט י ס י ׳ ק מ ״ ד ו ב ר א ש ו נ י ם ש נ צ י י ן ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫ק כ ״ ב א׳‪.‬‬ ‫יבמות‬
‫א ב ל ב כ י ״ ע כאן‪:‬‬ ‫ו כ ״ ה ב ד ו ב י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל ב כ י ״ ר ל ובכי״ם‪*.‬‬ ‫הן‪.‬‬ ‫עזק‬ ‫סירות‬ ‫‪.11‬‬
‫ו ק ב ב ב ל י ה נ ״ ל ‪ :‬ש ל ע ז ק ה הם‪ ».‬ו פ י ר ש ״ י ) ד ״ ה ל א א מ ר כ ל ו ם ( ‪ :‬ו כ מ ד ו מ ה ל י ח ז א י‬ ‫עזקה הם‪.‬‬
‫ואם היה‬ ‫ע ז י ק ה ש ם ה ע י ר ש ב א ״ י )עיין י ה ו ש ע ס ״ י ‪ ,‬י׳‪ ,‬י ״ א ו ע ו ד ב כ ״ מ ( ו מ י ד ו ת י ה מ ש ו ב ח י ם ‪.‬‬
‫א ב ל ל ע י ל שם סירש‪ :‬ש ל עזיקה ממרדמ מעזק וגדר סביב‬ ‫נ כ ר י זה בחוצה ל א ‪ p‬ומשבחם ו כ ר ‪.‬‬
‫ו כ ב ר השיגו ע ל הסירוש ה ר א ש ץ בתוםפ׳ מנחות ס ״ ד א׳‬ ‫ל ו ל ש ו מ ר ו והיא ש נ ת שביעית ו כ ר ‪.‬‬

‫» צ״ל‪ :‬ונשרפ׳ )ונשרפו( כלומר‪ ,‬הסירות‪ ,‬עיין להלן‪.‬‬

‫« עיי״ש בעמ׳ תק״מ‪ .‬והמעיר בהוצ׳ לונץ לא עפר על כונת רבינו‪.‬‬
‫י עזקהם‪ ,‬במלה אתת‪ .‬וכן בעיטור ה״ב‪ ,‬הכשר בשר‪ ,‬ד׳ לטברנ ד׳ ע״ג‪ ,‬הוצ׳ רטא״י ט׳ ע״ד‪:‬‬
‫סירות חזקתן‪ ,‬וצ״ל‪ :‬חזק הן‪.‬‬
‫« ולפנינו בירושלמי נשמטו שלש מלים הללו‪.‬‬
‫» וכן םעתיקים הנאונים‪ ,‬עיין אוה״נ ביבמות שמ‪ ,‬עם׳ ‪ ,241‬וכ״ה בערוך ערך עזק ובראשונים‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ה עמ׳ ‪86-85‬‬ ‫‪248‬‬
‫וכר‪.‬‬ ‫בשביעית‬ ‫ואסורין‬ ‫משומרים‬ ‫פירות‬ ‫כלומר‬ ‫עזק‪,‬‬ ‫גדסינן‬ ‫ובתוספתא נמי‬ ‫שומרי‪:‬‬ ‫ד״ה‬
‫פירות‬ ‫נגרם׳[‬ ‫פ י ר ו ת )גם(‬ ‫הלוקח‬ ‫פרק‬ ‫ובתוספתא‬ ‫טובי‪:‬״‬ ‫בר‬ ‫ד״י‬ ‫אצל‬ ‫ר״ת‬ ‫מוכיח‬ ‫וכן‬
‫ועיין פ י ׳ ה ר א ב ״ ד ב כ פ ו ״ פ פ מ ״ ח ע מ ׳ ת ר ג ״ ח ‪ ,‬ועיין‬ ‫ע ז י ק ה ם ‪ ,‬סייג‪ ,‬ל פ ר ו ש י ש א י ג ן ) ע ו ר ( נבור[‪.‬‬
‫ר ש ב ״ א ו מ א י ר י י ב מ ו ת ש ם ‪ ,‬ו ב פ י ׳ ה ר מ ב ״ ן ע ל ה ת ו ר ה ו י ק ר א כ ״ ה ‪ ,‬ה׳‪.‬‬ ‫רמב״ן‪,‬‬
‫וכ״ה בירושלמי )אלא ש ב כ י ״ ר גשמט בט״ס( ו ב ב ב ל י הנ״ל‪ .‬והגוי‬ ‫הן‪.‬‬ ‫ערלה‬ ‫פירות‬
‫מ ש ב ח א ת מ ק ח ו ש ה מ י ד ו ת הן מ ג ט י ע ה י ל ד ה ו ל א מ א י ל ן זקן‪ .‬ו ה ג א ו ג י ם )עיין א ו ה ״ ג י ב מ ו ת ע מ ׳ ‪(241‬‬
‫ובס׳ הישר ל ר ״ ת‬ ‫ר א י ה מ ב ר י י ת א זו ש ב ב ב ל י ה ג ״ ל ש פ י ר ו ת ע ר ל ה גוהגים ב ש ל גוי‪.‬‬ ‫הביאו‬
‫) ח ״ א פ י ׳ י״ז‪ ,‬ר ע ״ ג ( כ ת ב ‪ :‬ש ל ע ר ל ה הן ו כ ר ‪ ,‬ש ל ע ז י ק ה הן‪ ,‬ה כ י פ י ר ו ש ו גוי ת ג ר ש ל ק ח פ י ר ו ת‬
‫ו מ ל ש ץ זו מ ש מ ע ל כ א ו ר ה ש ד ו ק א ב ל ק ח מ י ש ר א ל ח י י ב כ ע ר ל ה ‪ ,‬א ב ל ב ל ק ח מ ג ו י‬ ‫מישראל וכר‪.‬‬
‫ב ר ם אין ל ה ט י ל ס פ ק ב מ ס ו ר ת ה ת ו ס פ ו ת ) ע ״ ז ם ״ ג ב׳ ד ״ ה א ץ ( ש ר ״ ת א ו מ ר ע ר ל ה ש ל‬ ‫פטורץ‪.‬״‬
‫בסופא‬ ‫דהא‬ ‫כשלקחה מישראל כמנהגם‪ ,‬הא ליתא‪,‬‬ ‫ו כ ״ ה כ ו ת ב בעצמו‪:‬־! ו א ם ת א מ ר‬ ‫גויס‪.‬‬
‫ופירוש ה ד ב ר י ם הוא ש א ץ ל ה ע מ י ד‬ ‫דהך מ ת נ י ת א ק א תני‪ ,‬א ב ל א מ ר ו כ ר מ ש ל י נאמן להחמיר‪.‬‬
‫א ת ה ר י ש א כ ש ל ק ח ה מ י ש ר א ל ד ו ק א ‪ ,‬ש ה ר י ב ס י פ א מ פ ו ר ש ש א ם הגוי א מ ד מ ש ל י הן נ א מ ן ל ה ח מ י ר ‪,‬‬
‫בערלה‪.‬״‬ ‫ו מ ו כ ח ש פ י ר ו ת הגוי ח י י ב י ם‬

‫ו ב ר א ״ ש )קידושין פ ״ א ס י ׳ ם ״ ב ( ה ב י א ש ר ״ ת ה ו כ י ח מן ה ב ר י י ת א ש ל ג ו ש פ י ר ו ת הגוי ח י י ב י ן‬
‫ב ע ר ל ה ‪ ,‬והוסיף‪ :‬ואין ל ו מ ר ד מ י י ר י כ ש ל ק ח ו מ י ש ר א ל ‪ ,‬מ ד ק ת נ י ס י פ א ח ז ך מ ת נ י ת א ‪ ,‬א ב ל א מ ר מ א י ש‬
‫ועיין ב ק ר ב ן נ ת נ א ל‬ ‫פלוני לקחתיה נ א ק להחמיר ד ב ר י דבי‪ ,‬מ כ ל ל דרישא איירי כשגדלו משלו‪.‬‬
‫בקיצור‪.‬״‬ ‫ו ב ר ו ר שאין זה מ ד ב ר י ר ״ ת א ל א ש ל מ פ ר ש מ א ו ח ר ‪ ,‬ו ה י ת ה ל פ נ י ו ה ב ר י י ת א‬ ‫שם‪.‬‬
‫הרישא‬ ‫בץ‬ ‫ש א ץ להבין כ ל ל את הראיה ש ל ו )לפי גידםתו(‪ ,‬שהרי החילוק‬ ‫עוד אלא‬ ‫ולא‬
‫ובין ה ס י פ א ה ו א ש ב ס י פ א ה ז כ י ר א ת ש מ ה מ ו כ ר ו א פ ש ר ל ב ר ר ‪ ,‬ו ב ר י ש א ל א ה ז כ י ר א ת ה ש ם ‪ ,‬א ב ל‬
‫ועיץ מ ״ ש להלן‪.‬‬ ‫בלקח מישראל‪.‬‬ ‫שתיהם‬
‫)וכס״ז‬ ‫בד‬ ‫וכ״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לקחתים‬ ‫גוי‬ ‫פלוני‬ ‫מאיש‬ ‫לו‬ ‫אמר‬ ‫אבל‬ ‫‪.12‬‬
‫ובכי״ע‪ :‬מאיש פלוני‬ ‫וכן ב י ר ו ש ל מ י הג״ל‪ :‬א ם א מ ר מגוי פ ל ו נ י ה ב א ת י מ ‪.‬‬ ‫לעיל פאה רפ״ד(‪.‬‬
‫ולפני‬ ‫) ו א ו ל י ט ״ ס הוא‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬גוי( ל ק ח ת י פ ‪.‬‬ ‫ז ה‬ ‫ו ר ב י נ ו ת ם ״ מעתיק‪ :‬מאיש פ ל ו נ י‬ ‫לקחתיו‪.‬‬
‫‪ (416‬ח פ ר ו ה מ ל י מ ‪,‬״מאיש פ ל ו נ י ג ר ל ק ח ת י ם ״ ‪ .‬״‬ ‫) ח ״ ב סי׳ ת ש ט ״ ו ע מ ׳‬ ‫הראבי״ה‬
‫וכן ב י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל ב כ י ״ ר ‪ :‬מ ת ו ך כ ר מ י ה ב א ת י ם ) ו ב ה ו צ ׳‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הבאתים‬ ‫משלי‬ ‫‪.13‬‬
‫ו ל ע י ל ) ש ר ‪ ,11‬ד ״ ה פ י ר ו ת ע ר ל ה ( ה ב א נ ו ב ש ם ר ״ ת ו ה ר א ״ ש ש ה ו כ י ח ו‬ ‫שלפנינו נשמט( וכר‪.‬‬
‫ו ל א זכיתי להבין א ת ד ב ר י ה פ ‪ ,‬ש ה ר י א פ ש ר ל ו מ ר‬ ‫ש פ י ר ו ת ע ר ל ה נוהגים ב ש ל גוים‪.‬‬ ‫מכאן‬
‫מישראל‬ ‫מקחו‬ ‫שרוב‬ ‫ו ב ת ג ר גוי‬ ‫מישראל‪,‬‬ ‫שלקח‬ ‫תליגן‬ ‫לקחם‬ ‫ממי‬ ‫שאיגו אומר‬ ‫שברישא‬
‫ערלה )והרי‬ ‫ולפיכך הולכין א ח ר הדוב‪ ,‬ואיגו א ס ו ר משום‬ ‫ל ע י ל פ ״ ד ה״כ(‪,‬‬ ‫)עיין‬ ‫עסיקיגן‬

‫‪ •°‬גבול מנשה לר״ט גראטבערג‪ ,‬פ ו ף עמ׳ ‪.28‬‬

‫״ וכן מ ב י א בשיטה ל א נ ו ד ע למי קידושין ליו ב׳ <כ׳נ ע"ד> בשם ר י ת שאין ע ר ל ה נוהנת א ל א‬
‫וכן ה ש ת ד ל ל ה ו כ י ח מלשון ס ׳ הישר ב פ א ת השלחן סי׳ כינ ס״ק י״ב‪ ,‬א ו ת כיט‪.‬‬ ‫בנטיעות ישראל‪.‬‬
‫ובעם׳ ‪ 27‬שם םפורש‪ :‬ע״כ לשון ר״ת הוא‪.‬‬ ‫»• א צ ל ר״י ב ר טובי הנ״ל )לעיל ה ע ר ה ‪.(10‬‬
‫»! וט־׳ש ר י ת ב ס ׳ הישר שהרישא מ ד ב ר ת ב ל ק ח מישראל הוא מפני שהברייתא מ ז כ י ר ה פ י ר ו ת‬
‫עזיקה‪ ,‬שהן ל פ י פירושו פירות שביעית שבאו מ פ ר ד ס מ ע ח ק ‪ ,‬א ב ל א ם הן של נוי מ ה א י כ פ ת ל נ ו א ם‬
‫‪ ,194‬ובנימוקי יוסף ס ו ף י ב מ ו ת ‪.‬‬ ‫ועיין בשיטה ל א נודע למי הנ״ל ובמאירי קידושין‪ ,‬עמ׳‬ ‫אמת כדבריו‪.‬‬
‫ועיין ס״ש ל ה ל ן בשם הראיש‪ ,‬ועיין בשו״ת א ב ק ת ר ו כ ל סי׳ כ י ד ‪.‬‬
‫ועיין ס״ש ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫«» וכ״ה הלשון א ף ב א ח ה׳ א ב ל ו ת ‪ ,‬סי׳ תכיח‪ ,‬ח י ב פ״ח ע־ב‪ ,‬בשם הראבייה‪.‬‬
‫‪.(10‬‬ ‫«• נ ב ו ל מנשה הנ־ל )לעיל ב ה ע ׳‬
‫•» ו ד ב ר י הראבי״ה הובאו ב א ר ז הנ״ל )וכן ב ה ׳ ירט שם‪ ,‬סי׳ שליב‪ ,‬עיא ע ־ ב ( ; ב מ ר ד כ י ט ר ק‬
‫פ״נ סי׳ ת ת ק כ י ה ‪ ,‬ברא״ש מ ר ק פ״נ סי׳ ל ־ ב ובהגה׳מ פ״ז מה׳ א ב ל ו ת ה״ה אות וי‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪249‬‬ ‫דמיי פ׳׳ה עמ ‪86‬‬
‫אבל‬ ‫דמאי‪,‬‬ ‫ה א מ ו ר ץ בהנאה‪ ,‬לגוי(‪ ,‬ואינו מ ע ש ר א ל א‬ ‫ישראל לא ימכור מידות ערלה‪,‬‬
‫להחמיר‬ ‫משבח א ת מקחו נאמן‬ ‫אעם״י שהוא‬ ‫ש א מ ר שהן מ ש ל ו ‪,‬‬ ‫לקחם‪ ,‬או‬ ‫אמ א מ ר ממי‬
‫ו ד א י ) ל כ ה ״ ם מ ד ר ב נ ן ( ‪ .‬ו ב א ו מ ר ש ל ק ח ו מ פ ל ו נ י כ ו ת י א ם ו ד א ף מ ש ו מ ערלה‪.‬ל»‬ ‫ומעשר‬
‫פ ל ו נ י גוי‬ ‫פירש‪ :‬א ב ל א מ ר ל ו מאיש‬ ‫השלחן )פי׳ כ ״ ג פ ״ ק י״כ‪ ,‬א ו ת כ״ט(‬ ‫ובפאת‬
‫ו כ ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א ש ב ח א ת מ ק ח ו א ל א א מ ר ש ל ק ח מ א י ש פ ל ו נ י גוי ס ת ם ו כ ו ׳ נ א ק ל ה ח מ י ר ‪,‬‬
‫ו ל פ י ר ו ש זה ק צ ת ק ש ה ל מ ה צ ר י ך ל ה ז כ י ר א י ש‬ ‫ועיין ג ם ב ח ״ ד ו ב ע י ט ו ר ב כ ו ר י ם ‪.‬‬ ‫ו מ ע ש ר ודאי‪.‬‬
‫פ ל ו נ י ג ו י ‪ ,‬ו ל מ ה ל א י ה א נ א מ ן ל ה ח מ י ר ל ר ב י א פ י ל ו א ם א מ ר ס ת ם ‪ :‬מגוי‪ ,‬מ כ ו ת י ל ק ח ת י ם א ו מ ש ל י‬
‫ה ם ‪ ,‬ש ה ר י ל א ש ב ח מ ק ח ו ‪ ,‬ו ח פ י ר ו ת ה ם בידו‪.‬‬
‫לשיטת הסוםקים ש נ ס י ע ו ת גוי חייבות ב ע ר ל ה נאמן להחמיר‪ ,‬ואסורות‬ ‫להחמיר‪.‬‬ ‫נאמן‬
‫ולשיטת הסומקימ שנטיעות גוי ממורות‬ ‫משום ערלה‪ ,‬אסי׳ א מ ר מ ש ל סלוני ג ר ‪ ,‬א ו משלי הבאתים‪.‬‬
‫ע י ץ מ״ש לעיל‪.‬‬ ‫ה ע ר ל ה ‪ ,‬נאמן ל ה ח מ י ר ל ע נ י י ן ש צ ר י ך ל ע ש ר וודאי‪.‬‬ ‫ק‬
‫וכן‬ ‫וכ״ה בכי״ע‪.‬‬ ‫א ו ׳ וכר‪.‬‬ ‫גמליאל‬ ‫בן‬ ‫שמעון‬ ‫רבן‬ ‫ר׳‪.‬‬ ‫דברי‬ ‫‪.14-13‬‬
‫ו ב ר ״ ת הנ״ל‪ :‬נאמן להחמיר‬ ‫וחכמים אומרי׳ ו כ ר ‪.‬‬ ‫ובירושלמי‪ :‬דברי רבי‪.‬‬ ‫בד‪ :‬דברי ר ב י ו כ ר ‪.‬‬
‫גמליאל‬ ‫רבן‬ ‫אומר אינו נ א ק ו כ ר ‪ ,‬וכן ב ר א ב י ״ ה הנ״ל‪:‬‬ ‫גמליאל‬ ‫רבן‬ ‫כדברי ר׳‪.‬‬
‫ומיהו‬ ‫)כלומר‪ ,‬ש ל רבי(‪,‬‬ ‫אינו בנו‬ ‫גמליאל זה‬ ‫דרבן‬ ‫ושמע מינה‬ ‫א י נ ו נאמן ו כ ר ‪,‬‬ ‫אומר‬
‫וכן‬ ‫דרבי ו כ ר ‪.‬‬ ‫למילתיה‬ ‫דאילו זקינו הוא הוה מקדים מילתיה‬ ‫דבנו הוא‪,‬‬ ‫לכאורה‬ ‫נראה‬
‫א ו מ ר ו כ ר ‪ ,‬א ב ל ב ה ׳ א ב ל ו ת מ ע ת י ק משמו‪ :‬ר ש ב ״ ג א ו מ ר ו כ ר ‪.‬‬ ‫ר״ג‬ ‫באו״ז הנ״ל סי׳ של״ב‪:‬‬
‫ו ב מ ר ד כ י מ ו ״ ק ה נ ״ ל ) ב ה ע ׳ ‪ (16‬מ ע ת י ק ב ש ם מ ה ר ״ ם ב ״ ב ‪ :‬ו ש א ל ו ל ר א ב י ״ ה ו כ ו ׳ ‪ ,‬ו ה ב י א‬
‫ל ו ראיה מהא דאמרינן בתוםמתא דדמאי‪ ,‬ומייתי ל ה מוף ממכת יבמות‪ ,‬ג ד שהיה מ ו כ ר סירות‬
‫וממיק ע ל ה ד ב ר י ר ׳ ‪ ,‬ד ש ב ״ ג אומר נ א ק הגוי‬ ‫ב ש ו ק ו כ ר ‪ ,‬ל א נ ת כ ו ץ א ל א ל ה ש ב י ח מקחו‪.‬‬
‫להחמיר א ב ל ל א להקל‪ ,‬וקי״ל ה ל כ ה כ ר ׳ מ ח ב י ר ו ו ל א מ ר ב ו ‪ ,‬ורשב״ג אביו הוה ו ר ב ו הוה‪,‬‬
‫וכ״ה בהגה״מ הנ״ל‪,‬‬ ‫ומתוך כ ך היה רוצה ל ו מ ר אבי העזרי ד נ א ק נמי ל ע נ ץ אבילות ו כ ר ‪.‬‬
‫וכנראה שיש כאן קיצור‪,‬‬ ‫ועיין ב ש ו ״ ת ה ר ש ב ״ א ‪ ,‬ח ״ א ס י ׳ ק י ״ ח ו ב ש ו ״ ת ת ר ו מ ת ה ד ש ן מ י ׳ ר ״ ב ‪.‬‬
‫וברא״ש מו״ק‬ ‫ש ה ר י ב ר י ש א כ ״ ע מ ו ד י שאין נ א ק ‪ ,‬ו נ ת ח ל ס ו ל ס נ י ו ד ב ר י ר ב י ב ד ב ר י ר ש ב ״ ג ‪.‬‬
‫הנ״ל‪ :‬ומסיים בתוםסתא ד ב ר י רבן ש מ ע ץ בן גמליאל‪ .‬ר ׳ א ו מ ר נ א ק הגוי להחמיר א ב ל ל א להקל‪,‬‬
‫דברי‬ ‫ומקדים‬ ‫התנאים‬ ‫בדברי‬ ‫שינוי ס ד ר‬ ‫שלסנינו‪ ,‬א ל א שיש כאן‬ ‫לגירםא‬ ‫מתאים‬ ‫חה‬
‫לדברי רבי‪.‬״‬ ‫רשב״ג‬
‫ב כ י ״ ע בשינוי מדר‪ :‬ממי שהוא נאמן וממי שהוא מעשר‪,‬‬ ‫נאמן‪.‬‬ ‫שהוא‬ ‫‪ .15‬ו מ מ י‬
‫ו פ י ר ש רש״י‪ :‬מ מ י שהוא נאמן שאינו ל ו ק ח מע״ה‪ ,‬וממי שהוא מ ע ש ר ד מ א י קודם‬ ‫וכ״ה במשנתנו‪.‬‬
‫ובסיה״מ ל ה ר ״ מ סירש ממי שהוא נאמן ע ל מומאה ומהרה‬ ‫ועיץ בריבמ״ץ פ ״ ד מ״ה‪.‬‬ ‫שימכרם‪.‬‬
‫והלשץ‬ ‫אמורות הכ״ה( ו ל א טמא‪.‬‬ ‫מאכלות‬ ‫בהשגות םי״א מה׳‬ ‫אסור )עיץ‬ ‫מאכיל‬ ‫שאינו‬
‫ועיץ מ ״ ש להלן ש ר ‪ 27-26‬ד״ה ל א יטול אלא‬ ‫במשנה מתאימה יותר לסירוש רש״י והריבמ״ץ‪.‬‬
‫מן ה מ ו מ ח ה ‪.‬‬
‫ואעפ״י שאמרנו ל ע י ל )ה״ב‪ ,‬ע י ץ מש״ש( ש א ץ א ד ם חשוד ע ל ש ל אחרים‪,‬‬ ‫נאמן‪.‬‬ ‫אין‬
‫ועיין ב ש ו ״ ת‬ ‫ק ה מ צ ד ל ו ביותר‪.‬‬ ‫ה כ א שאני‪ ,‬שהרי יש ל ו הנאה‪ ,‬שאינו ר ו צ ה לטרוח‪ ,‬ולוקח‬
‫‪,‬‬
‫תקנ״ג‪.‬‬ ‫הרשב״ש מי‬
‫ועיץ בתוה״ב להרשב״א בית‬ ‫ו כ ר ‪ .‬שהוא מתיירא ש מ א ישאלנו‪.‬‬ ‫מלני‬ ‫מאיש‬ ‫‪.16‬‬
‫ד׳ ש ״ ב ‪ ,‬קי״ט ע״ב‪ ,‬בבדק הבית שם ק ״ כ ע ״ א ו ב מ ש מ ר ת הבית ק ״ כ ע״ג‪.‬‬

‫ז! הכותים ל א ק ב ל ו א ת מ ס ו ר ת חז״ל שפירות ע ר ל ה אםורים בהנאה‪ ,‬ו ל א א ס ר ו ט א ל א ב א כ י ל ה‬

‫)עיין כ ר מ י שומרון‪ ,‬ריש עמי ‪ ,(76‬ו מ כ ר ו ם לנוים‪.‬‬
‫ועיין ב ה נ ה ו ת מהר״ץ חיות ל ב י מ ז׳ אי‪.‬‬ ‫ב ר ו ב המקומות מ ק ר י ם ד ב ר י ר ב י ל ד ב ר י רשב״ג‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ה עמ׳ ‪86‬‬ ‫‪250‬‬
‫קרוב‬ ‫אומר אחד‬ ‫ב י ר ו ש ל מ י ‪ :‬מ ה ט ע מ א ד ר ׳ יוסי? א נ י‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫אחר‬ ‫מצא‬ ‫שמא‬
‫וע״ה יכול להשתמט‬ ‫ו מ ו ק י ם ל י ה ש ם ב ש י ט ת ר ״ א ב מ ש נ ת גיטין פ ״ ו מ ״ ג ו מ ״ ד ‪.‬‬ ‫מצא ולקח ממנו‪.‬‬
‫נתפש‬ ‫ואינו‬ ‫שלא אטרח לחפש‪,‬‬ ‫לטובתי‪,‬‬ ‫לי מקוט‬ ‫מראה‬ ‫הייתי שאינך אלא‬ ‫סבור‬ ‫ולומר‬
‫הטעפ‬ ‫את‬ ‫עצמה‬ ‫בברייתא‬ ‫גרסו‬ ‫שלא‬ ‫מוכח‬ ‫להלן(‬ ‫)ועיץ‬ ‫הירושלמי‬ ‫ומדברי‬ ‫דבורו‪.‬‬ ‫על‬
‫ר ׳ יוסי‪.‬‬ ‫של‬
‫כלומד‪ ,‬ואינו חושש שמא יקח בשליחותו‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫הככר‬ ‫את‬ ‫אכול‬ ‫צא‬ ‫ד‪.1‬באומ׳‬
‫ובירושלמי‬ ‫ועיין ל ה ל ן ה י ״ ד ו מ ש ״ ש ‪.‬‬ ‫מ מ י ש א י נ ו נ א מ ן ‪ ,‬והוי ל י ה ב מ א כ י ל ט ב ל י מ ל ע ״ ה ) מ נ ״ ב ( ‪.‬‬
‫גורס‪ :‬א פ י ל ו א מ ר ל ו מ פ ל ו נ י א י נ ו נאמן‪ ,‬ע ד ש י א מ ר ל ו ק ח ו א נ י נותן מ ע ו ת ‪.‬‬
‫ובכי״ע‬ ‫בד‪ :‬ב ת ו ך ידו‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ידו‬ ‫מתוך‬ ‫תרומה‬ ‫והיתה‬ ‫לעיר‬ ‫הנכנס‬ ‫‪.18‬‬
‫והמלים ״והיתה‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ ד ה״ח‪ ,‬כ ״ ד ע״ב(‪ :‬ת נ י נ כ נ ם ל ע י ר ו א י נ ו מ כ י ר א ד ם ו כ ר ‪.‬‬ ‫בידו‪.‬‬
‫תרומה בתוך ידו״ חסרות שם‪ ,‬א ב ל מתוך ל ש ץ דבי שם מוכח שבדוצה לחלק תרומה עםיקינן)עיץ‬
‫וכן ב פ י ׳ ר ״ ש ס י ר י ל י א ו ) ל פ י מ ה ר י ״ ט א ל ג ז י ב כ ו ר ו ת פ ״ ד ס י ׳ ל ״ ב ‪ ,‬ק י ״ ח ע ״ ד ( ‪:‬‬ ‫גם מ ״ ש להלן(‪.‬‬
‫ג כ ג ס ל ע י ר ו א י ג ו מ כ י ר א ד ם ש ם ‪ ,‬ו ב ת ו פ פ ת א ק ת ג י והיה ב י ד ו ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו מ פ ר ש ל ק מ ן ד ד ו צ ה ל ח ל ק ה‬
‫העיר‪ ,‬ואץ ידוע אמ א ו כ ל ץ בטומאה או בטהרה וכר‪.‬‬ ‫לכהגי‬
‫ובכת״י שלנו‬ ‫כ״ה בד‪ ,‬וכע״ז א ף ב כ י ״ ע ובירושלמי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שעמד‬ ‫מי‬ ‫וכן‬ ‫‪.19‬‬
‫ע״י הדומות‪.‬‬ ‫נשמט‬
‫בכי״ע‪ :‬משאיל לחבירים‪ ,‬וצ״ל‪ :‬נישאל וכר‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ל ח ב י ר י ם‬ ‫נשאל‬ ‫‪.20‬‬
‫וכר‪.‬‬ ‫נשאלין‬ ‫אין‬ ‫או׳‬ ‫ר׳‬ ‫גמליאל‪.‬‬ ‫בן‬ ‫שמעון‬ ‫רבן‬ ‫דברי‬ ‫‪.21-20‬‬
‫ר ב ן ש מ ע ׳ בן ג מ ל י א ל א ו מ ׳ ו כ ר ‪ ,‬ו ה נ כ ץ כ ל פ נ י נ ו ‪ ,‬ע י ץ ל ע י ל‬ ‫א ב ל בכי״ע‪ :‬ד ב ר י ר׳‪.‬‬ ‫וכ״ה בד‪.‬‬
‫וכ״ה בירושלמי הג״ל‪ ,‬ואומר ש פ בירושלמי‪ :‬אתיא ד ד ׳‬ ‫פ ״ ד ם ה ״ ל ולהלן ב כ ו ר ו ת ס״ג םהי״ט‪.‬‬
‫כר׳ מאיר‪ ,‬ודרשכ״ג בשיטתיה וכר‪.‬‬
‫ו כ ״ ה ב כ י ״ ע ‪ :‬ואמי ל ו א ח ד א נ י ‪ ,‬א י ג ו‬ ‫נאמן‪.‬‬ ‫אין‬ ‫אני‪,‬‬ ‫אחד‬ ‫לו‬ ‫‪ .23 —22‬א מ ׳‬
‫וכ״ה‬ ‫נאמן‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬נאני[‪ ,‬א י נ ו נ א מ ן ‪.‬‬ ‫אינו‬ ‫נאמן‪ ,‬וכן ב ר ״ ש פ ״ ד מ מ ״ ו ) ב ד ״ ר ( ‪ :‬ואמי ל ו א ח ד‬
‫וכן ג ר ם ש ם ב ס ׳ ה מ ק ח ו ה מ מ כ ר ל ר ב‬ ‫במשנה ) פ ״ ד מ״ו( בהוצ׳ שלפניגו‪ ,‬בהוצ׳ לו‪ ,‬קויפמן ועוד‪.‬‬
‫וכן ג ר ם ב ב ר י י ת א ש ל פ נ י נ ו‬ ‫וכן ג ר ס ה ר ״ מ ב פ י ״ ב מ ה ׳ מ ע ש ר ה ״ ז ע י י ״ ש ‪.‬‬ ‫האי סוף ש ע ר נ״ה‪.‬‬
‫ולפי גירסא זו מתחילה אח״כ ח ל ו ק ה‬ ‫ב י ר ו ש ל מ י פ פ ״ ד ב כ י ״ ל )וגמחקה ה מ ל ה ‪ , ,‬א י ג ר ׳ ע ״ י א ח ר ( ‪.‬‬
‫אחרת‪.‬‬
‫נ א ק ‪ ,‬איש‬ ‫איני‬ ‫ב ר פ בפי׳ הרא״ש למשנתנו הנ״ל גורס בתוספתא‪ :‬ואמר לו אחד אני‬
‫וכן ב מ ש נ ה ש ב י ר ו ש ל מ י ‪:‬‬ ‫ו ל פ י ז ה י ש ל נ ו כאן ה מ ש ך א ח ד ע ם ה ב א ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫פלוני מעשר הוא וכר‪.‬‬
‫וכע״ז גרם גם ה ר א ב ״ ד ב ה ש ג ו ת‬ ‫א מ ד ל ו א ח ד א נ י א י נ י נ א ק ‪ ,‬א י ש פ ל ו נ י נ א ק ה ר י זה גאמן‪.‬‬
‫פ י ״ א מה׳ ע ד ו ת ה ״ ח ו ב ת ו ס פ י כ ת ו ב ו ת כ ״ ד א ׳ ד ״ ה ש ל י ‪ ,‬״ ו ב ב ד ק ה ב י ת ל ה ד א ״ ה ב י ת ד ׳ ש ״ ב ‪,‬‬
‫ו ל פ ״ ז ה כ ל המשך א ח ד הוא‪ ,‬ופירושו ש א ע פ ״ י ש א מ ר ע ל עצמו בפירוש ש א י נ ו‬ ‫ק ״ כ ע״א‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫נ א ק ע ל אחרים‪.‬״*‬ ‫מ״מ‬ ‫נאק‪,‬‬
‫וצריך לפרש לפי גידםא זו‬ ‫ובד כאן גודפ‪ :‬א מ ר ל ו אחד אני ג א ק ‪ ,‬מ ע ש ר הוא ו כ ר ‪.‬‬
‫בירושלמי‬ ‫וכן‬ ‫נאק‪.‬‬ ‫מ ע ש ר ‪ ,‬ה ר י זה‬ ‫והעיד עליו א ח ר שהוא‬ ‫א ח ד אני נאמן‪,‬‬ ‫אמר‬ ‫שאם‬

‫ו ל כ א ו ר ה בקושיית ה ר ב תירוצו‪ ,‬והקריםו א ת הבן‪ ,‬כ ד י שייראה שהאב ח ו ל ק ע ל הבן‪ ,‬ו ל א ל ה פ ך ‪ .‬ו ב מ א י ר י‬
‫‪,‬‬
‫‪. :(216‬שמסדרי הברייתא‪ ,‬שהם ר ׳ חייא ו ב ר ק פ ר א ‪ ,‬היו מקדימים א ת ד ב ר י ו ל ר ו ב מ ע ל ת ו ‪.‬‬ ‫עיטין‪ ,‬עמ׳‬
‫ועיין ל ה ל ן מעשרות פ״ב שו׳ ‪ 25‬ומשיש‪.‬‬
‫איני‬ ‫וצ״ל‪ :‬אני‬ ‫נאמן וכוי‪.‬‬ ‫אינו‬ ‫»! ובס׳ הישר לר״ת סי׳ סי‪ ,‬י׳ ע״ב ג ר ס ‪ :‬ואמר ל ו אני‬
‫וכוי‪ ,‬כ פ י שמוכח מ ת ו ך ד ב ר י ו ל ה ל ן שם‪ ,‬ובתוספי כ ת ו ב ו ת שהבאנו בפנים‪.‬‬
‫‪0‬־ ועיין ב מ ה ר י ׳ ק פייב מה׳ מעשר םה״ז‪ ,‬בכ״מ ובלח״מ פייא מה׳ עדות‪ ,‬ובפני יהושע כ ת ו ב ו ת‬
‫כ י ד א׳‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪251‬‬ ‫דמיי פ״ה עמ ‪87-86‬‬
‫נאק‬ ‫אמרו ל ו שהוא‬ ‫בכי״ר(‪ :‬א מ ר ל ו אחד אני נ א ק ‪ ,‬א ם‬ ‫שלפנינו )וכ״ה גם‬ ‫בהוצאות‬
‫נאק‪,‬‬ ‫ו מ ס ת ב ר ש ב ד נ ש מ ט ה ה מ ל ה ״ א י נ ו ״ ע ״ י ה ד ו מ ו ת ‪ ,‬ו צ ״ ל ‪ :‬א נ י ‪ ,‬נאינו[‬ ‫ה ר י זה נאמץ‪.‬‬
‫בגי׳ ר ו ב ה נ ו ס ח א ו ת ‪.‬‬
‫אחר‬ ‫ומירושו ש א ס‬ ‫ובכי״ע‪,‬‬ ‫בד‬ ‫וכ״ה‬ ‫נאמן‪.‬‬ ‫זה‬ ‫הרי‬ ‫הוא‬ ‫מעשר‬ ‫‪.23‬‬
‫ובר״ש וברא״ש ה נ ״ ל גרפו כאן בפירוש‪ :‬איש סלוני‬ ‫העיד עליו‪ ,‬ואמר מ ע ש ר הוא‪ ,‬ה ר י זה נ א ק ‪.‬‬
‫ועיין ב י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל ו ב ג י ׳ כ י ״ ל ש ה ע ת ק נ ו ל ע י ל ‪.‬‬ ‫)בר״ש ד״ר‪ :‬מלני( מ ע ש ר הוא ו כ ר ‪.‬‬
‫מ ת ב ר ר מתוך בבא זו ומתוך המשנה ה נ ״ ל שע״ה אעפ״י שהוא חשוד ע ל עצמו‬ ‫והנה‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י ) פ ״ ד ר ה ״ ח ( ש א ל ו ‪ :‬ו ע ד א ח ד נ א ק ? א מ ר ר ׳ יוחנן ק ל ה י ק ל ו‬ ‫נאמן ע ל ח ב ר ו ‪.‬‬
‫ובהשגות פי״ב מה׳ מ ע ש ר ה״ז‬ ‫וכן מירש ה ר ״ מ במיה״מ שם‪.‬‬ ‫מפני חיי נמש‪.‬‬ ‫באכפנאי‪,‬‬
‫ח ז ק ה אין א ד מ ח ו ט א‬ ‫מכאן ע ל ה ר ״ מ שספק‪ :‬חשוד שהעיד ע ל ש ל אחרים נ א ק ‪.‬‬ ‫הקשה‬
‫ובאו״ש שם העיר לבדק‬ ‫ו ל א לו‪ ,‬ולמ״ז ל מ ה האמינוהו באכםניא גרידא‪ ,‬ומסני חיי נ ס ש דווקא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה ב י ת ל ה ר א ״ ה ) ב י ת ד ש ״ ב ‪ ,‬ק ״ כ ע ״ א ( ‪ :‬״ ו מ ק ש י נ ן ב י ר ו ש ל מ י ו ע ד א ח ד נאמן ב ת מ י ה ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר‬
‫והדברים יותר‬ ‫כ י ץ ש ע ל גוסו הוא בא להעיד‪ ,‬א ם כ ש ר אם לאו‪ ,‬היאך ע ד א ח ד נ א ק ו כ ר ״‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מבוררים בריטב״א ע״ז ל ״ ט ב ‪ :‬ובמשניות זרעים מוכיח ד כ ל שהוא בחזקת חשוד צריך שני עדים‬
‫להכשירו‪ ,‬א ו ע ד א ח ד שיעיד ע ל החתיכה‪ ,‬ש ל א א מ ר ו ע ד א ח ד נ א ק באימורין א ל א כ מ ע י ד ע ל‬
‫וזהו כ ע ץ ת י ר ק ה א ח ר ו נ י ם ל ה ש ג ת ה ר א ב ״ ד ה נ ״ ל ‪ ,‬ע י ץ ב א ו ״ ש ש ם ו מ ה‬ ‫ה ח ת י כ ה מ ״ ר ז״ל‪21.‬‬
‫שהאריך במהרי״ט אלגזי ב כ ו ר ו ת ס ״ ד סי׳ ל ״ ב ‪ ,‬קי״ח ע ״ ד ואילך‪.‬‬
‫וכ״ה בר״ש וברא״ש מ״ד‬ ‫נאמן‪.‬‬ ‫בסניו‬ ‫שלא‬ ‫נאמן‪.‬‬ ‫אין‬ ‫בסניו‬ ‫‪.24-23‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫םמ״ו‪ .‬ו ק ב ב ד ק ה ב י ת ל ה ר א ״ ה ) ב י ת ד ש ״ ב ק ״ כ ע ״ א ( ‪ :‬א י ש ס ל ו נ י נ א ק ה ר י זה נ א ק ‪ ,‬ו א מ ר י‬
‫‪,‬‬
‫ע ל ה ב ב ר י י ת א ד ד ו ק א ש ל א ב פ נ י ו ‪ .‬וכן כ נ ר א ה ה י ת ה ה ג י ר פ א ב ת ו פ פ כ ת ״ י פ ״ מ ‪ ,‬עיין ב מ ה ״ ס ם ס ״ ד ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ב כ י ״ ע כאן‪ :‬ב פ נ י ו נאמן ש ל א ב פ נ י ו נאק‪ 22,‬ו צ ״ ל כ ל פ נ י נ ו ‪.‬‬ ‫וכ״ה בירושלמי ם ס ״ ד ב ג י כי״ם‪.‬‬
‫ו ב ד ב ט ע ו ת ‪ :‬ב מ נ י ו נ א ק ש ל א ב מ נ י ו א י נ ו נאמן‪ ,‬ו צ ״ ל ל ה מ ך ‪ ,‬וכן הדין נותן‪ ,‬ש ב מ נ י ו א י נ ו‬
‫‪,‬‬
‫ו ע י ץ ב מ ה ר י ״ ק פ י ״ ב מ ה מ ע ש ר ה״ז‪.‬‬ ‫מעיז להעיד שהוא אינו נ א ק ‪.‬‬
‫ל י ת א ב ד ‪ ,‬ב כ י ״ ע ו ב ר א ש ו נ י מ ה נ ״ ל ‪ .‬ו א ט אין כ א ן ט ״ מ פ י ר ו ש ו‬ ‫נאמן‪.‬‬ ‫‪ .24‬ב ב י ת ד י ן‬
‫י ש ק ר ב ב ״ ד ר ק מ פ נ י ש ר ו צ ה ל ה ח נ י ף לו‪.‬‬ ‫להעיד אפילו בפניו‪ ,‬וחזקה ש ל א‬ ‫נאמן‬ ‫שבב״ד‬
‫ע ו ם ק י מ ב ר ו צ ה ל י ק ח מ א ד מ ש א ץ ב ״ ד מ כ י ר ץ אותו‪23.‬‬ ‫ואנו‬
‫ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל פ ״ ג ה ע ר ה ‪.14‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫דברימ‬ ‫במי‬
‫ר״מ‬ ‫א ד מ ו כ ר ‪ .‬ר ״ ש ‪ ,‬ר א ״ ש ובדק הבית הנ״ל‪.‬‬ ‫שמ‬ ‫מכיר‬ ‫היה‬ ‫אם‬ ‫‪ .25‬א ב ל‬
‫‪,‬‬
‫ונראה ש א ם היה מכיר א ד ם לא הקלו בו כאכםנאי‪ ,‬ומכירו‬ ‫מי״ב מ ה מעשר ה״ח ובהשגות שם‪.‬‬
‫ע ו ז ר ל ו ל מ צ ו א מ ו מ ח ה ש כ ל מ מ כ י ר י מ אותו‪.‬‬
‫ומלשץ התוספתא‬ ‫כ ל ו מ ר מ א ד ם ש ה ו א נאמן ל ר ב י ם ‪.‬‬ ‫המומחה‪.‬‬ ‫א ל א מן‬ ‫יטול‬ ‫לא‬
‫מ ש מ ע ק צ ת ש ל א ו ד ו ק א ב ר ו צ ה ל י ק ח ד מ א י ע ס י ק י נ ן ‪ ,‬א ל א ה ו א הדין ב ש א ר מאכלים‪ 24,‬כ מ ו‬
‫ש פ י ר ש ה ר ״ מ בסיה״מ מ ״ ד מ״ה‪ ,‬ע י ץ מ ״ ש ל ע י ל רה״ג‪ ,‬ומ״ש להלן ד ״ ה בתרומות ובמעשרות‪.‬‬
‫ש מ ו כ ר ‪ .‬ב ב א זו נשמטה בכי״ע‪ ,‬א ב ל ישנה גם בד‪ ,‬בר״ש‪,‬‬ ‫שהה‬ ‫שלא‬ ‫בזמן‬ ‫‪.26‬‬
‫ברא״ש‪ ,‬ברא״ה וברמב״ם הנ״ל‪.‬‬

‫ק ר ו ב לוודאי בעיני שכיון להרא״ה ז״ל‪ ,‬שהרי בחידושי הרשב״א לע״ז שם )בכת״י( אין ז כ ר‬
‫מזה‪ .‬ומה שהביא ל ה ל ן ב ס מ ו ך שם‪ :‬ומורי הרא״ה ז״ל פירש בעניין א ח ר ‪ ,‬א ף ה ו א נמצא ב ב ד ק ה ב י ת‬
‫הנ״ל‪ ,‬קי״ט ע״ד‪ ,‬עיי״ש פירוש מחודש ל ‪ .‬מ א י דאכיל״ שבע״ז שם‪ .‬ו כ ב ר השינ עליו בתשב״ץ ח״נ סי' פ״ג‪.‬‬
‫‪ 22‬צ ו ק ר ט נ ד ל ה ע ת י ק בטעות‪ :‬שלא בפניו אינו נאמן‪.‬‬
‫‪ 23‬ושמא פירושו שבב״ד נאמן ל ה ע י ד שהוא ח ב ר ליתן ל ו מעשרות‪ ,‬עיין ס פ ר י שופטים ריש פיסי‬
‫קס״ה‪ ,‬עם׳ ‪ ,214‬ו ב ב ל י חולין ק״ל ב׳‪.‬‬
‫•‪ 2‬עיין ב ת ו ס פ ת א ע״ז ספ״ה )כי־ע ס פ י ד ( ; ידוש׳ שם פ״ב ה״י‪ ,‬מ״ב ע״א; ב ב ל י שם ל״ט אי‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫דמיי פ״ה עמ ‪87‬‬ ‫‪252‬‬
‫הראשונים הנ״ל‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ו כ מ ע ש ר ו ת‬ ‫כ ת ר ו מ ו ת‬ ‫א מ ו ר י ם‬ ‫דברים‬ ‫במה‬ ‫‪.27‬‬
‫סמ״ג ע ש ץ קל״ה‪ ,‬ק צ ״ ט םע״ג‪ .‬ו ס י ג נ ץ ה ב ר י י ת א קשה‪ ,‬ש ה ר י ל פ י העניין כאן היה צ ר י ך לומר‪:‬‬
‫וכן נימה‬ ‫א ב ל ב ש ב י ע י ת ו ב ט ה ר ו ת ל א י מ ו ל א ל א מן ה מ ו מ ח ה ‪.‬‬ ‫דברים אמורימ בדמאי‪,‬‬ ‫במה‬
‫לא‬ ‫אבל לעניץ סירות שביעית או לעניץ טהרות‬ ‫מעשרות ה״ט( הנ״ל‪:‬‬ ‫)פי׳י׳ב מ ה ׳‬ ‫הר״מ‬
‫ב ר פ ה ג י ר ם א ״ א ץ )אינו( נ א מ ן ״ מ א ו ש ר ע ״י כ ל נ ו פ ח א ו ת ה ת ו ס פ ת א‬ ‫יקזז א ל א מן ה מ ו מ ח ה ‪.‬‬
‫י ת ר ע ל כן ל פ י ר ו ש ה ר ש ב ״ מ ״ ב מ ש נ ה‬ ‫ע ״ י ה ר ״ ש ‪ ,‬ה ר א ״ ש ‪ ,‬הראייה ו ה פ מ ״ ג הנ׳י׳ל‪.‬‬ ‫ומקרימח‪,‬‬
‫כ א ן פ ם ״ ד ‪ ,‬ה ר י ה ת ו פ פ ת א כ א ן ס ו ת ר ת א ת מ ש נ ת נ ו ‪ ,‬כ מ ו ש ה ק ש ה ע ל י ו ה ר ״ ש ב פ ״ ד מ״ו‪.‬‬
‫ו ל ו ל א ד ב ר י ר ב ו ת י נ ו ה נ ״ ל הייתי מ פ ר ש שהדברים ח ח ר י ם לה׳׳ד‪ ,‬ל מ ח ל ו ק ת ר ש ב ״ ג ודבי‪,‬‬
‫ודווקא אם היו בידו ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר ו ת שאינו‬ ‫ו ל א ו ב ר ו צ ה ל י ק ח א נ ן קיימין‪ ,‬א ל א ב ר ו צ ה ליתן‪.‬‬
‫לחילוק‪,‬״‬ ‫ר ש א י ל י ת נ ם ל ע ״ ה ‪ « ,‬והוא אינו מ כ י ר ש ם אדם‪ ,‬מומך ע ל ע ד אחד‪ ,‬מפני שקול יוצא‬
‫ה א ^‬ ‫א ב ל א ם רוצה למכור שביעית וטהרות‪ ,‬הרי אסור למסור טירות ש ב י ע י ת ״ ו ט ה ר ו ת ״ ל ע ם‬
‫ע ד אחד נאמן לעשות א ת הקונה ח ב ר לשביעית ולטהרות‪.‬‬ ‫ואץ‬
‫ה״ב‪.‬‬ ‫פ״ה‬ ‫הירושלמי‬ ‫ע״פ‬ ‫הקצר‪,‬‬ ‫בפירוש‬ ‫נתבאר‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ל ה פ ר י ש‬ ‫הרוצה‬ ‫‪.28‬‬
‫ו ב י ר ו ש ל מ י ד ה ״ ב מ ב י א א ת ה ב ר י י ת א שלנו‪ »<,‬ו ה ע מ י ד ו ה ב כ ה ן ו ל ו י ש י כ ו ל י ם ל ה פ ר י ש ת ר ו מ ת מ ע ש ר‬
‫העמידה‬ ‫מ״ב‬ ‫פ״א‬ ‫ובר״ש‬ ‫תרומה(‪.‬‬ ‫אף‬ ‫ממנו‬ ‫שמפריש‬ ‫קיימץ‬ ‫אנן‬ ‫וודאי‬ ‫בטבל‬ ‫)שהדי‬
‫ב ש י ט ת א ב א א ל ע ז ר בן ג מ ל א ) ב ב ל י ג י ט ץ ל ״ א א׳( ש א ף ל י ש ר א ל י ש ר ש ו ת ל ה פ ר י ש ת ר ו מ ת מ ע ש ר ‪.‬‬
‫ועיין ב ה ש מ ט ו ת צ י ץ י ר ו ש ל י ם ל י ר ו ש ׳ ה נ ״ ל ‪.‬‬ ‫ועיין מ ״ ש ל ה ל ן ת ר ו מ ו ת פ ״ א ה ״ ט ‪.‬‬
‫וכ״ה ב ד ובכי״ע‪ ,‬וצ״ל‪ :‬הוא אומר‪ ,‬ו ב י ר ו ש ל מ י‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ממאה‬ ‫אחד‬ ‫האומ׳‬ ‫‪.30-29‬‬
‫בכי״ם ובר״ש‪ :‬ואומר וכר‪.‬‬ ‫בכי״ד‪,‬‬
‫ובירושלמי‪ :‬ה ר י‬ ‫וכ״ה ב כ ל נוסחאות התוספתא‪.‬‬ ‫מעשר‪.‬‬ ‫זה‬ ‫בצד‬ ‫זה‬ ‫הרי‬ ‫‪.30‬‬
‫ו א ף כאן ה פ י ר ו ש הוא ש ק ב ע מקום ולא ק ר א שם‪ ,‬ש א ם ל א כן נ מ צ א‬ ‫הן ב צ ד זה ח ו ל ץ ט ג ל ‪ .‬״‬
‫ו ק יוצא מהמשך העניין להלן‪.‬‬ ‫מקדים‪.‬‬
‫ובירושלמי‬ ‫ובכי״ו בטעות‪ :‬חולק‪.‬‬ ‫כ״ה בד ובכי״ע‪.‬‬ ‫חולין‪.‬‬ ‫זה‬ ‫בצד‬ ‫זה‬ ‫ה ר י‬ ‫‪.31‬‬
‫ונמצא עכשיו קובע מקום‬ ‫‪ :(31‬ה ר י ה ו א ב צ ד זה ח ו ל ץ ט ב ל ‪.‬‬ ‫ו ר ״ ש מוגה )עיץ הע׳‬ ‫כת״י‬
‫לתרומת מעשר ולחלה במדה מצומצמת‪.‬‬
‫א ב ל ב ר ו ב גוםחאות ה מ ש ג ה ״ ל י ת א ‪.‬‬ ‫וכ״ה במשנתנו פ ״ ה מ״ב‪.‬‬ ‫חלה‪.‬‬ ‫והשאר‬ ‫‪.33‬‬
‫ו ל ב ר י י ת א ש ל נ ו כ י ו ץ ה י ר ו ש ל מ י ) פ ״ ה ה ״ א ‪ ,‬כ ״ ד ע״ג(‪ :‬ת נ י ד ׳ ח י י ה א ף ב ו ד א י ) ש ה ר י כ א ן מ פ ו ר ש‬
‫עליה וכר‪ ,‬חלה א ץ בה משום ב ל תאחר‪.‬‬ ‫תרומה(‬
‫סמ״ג‪.‬‬ ‫ס״ה‬ ‫במשנתנו‬ ‫וכ״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מעשר‬ ‫ב ת ר ו מ ת‬ ‫אוסר‬ ‫שמעון‬ ‫ר׳‬ ‫‪.34‬‬
‫ותני‬ ‫א ו ף ר ׳ י ו ד ה מ ו ד ה בה‪.‬‬ ‫ו ב י ר ו ש ל מ י שם‪ :‬ו ד ׳ יודה א ו ס ר בחלה‪ ,‬ו ל א א צ ל ו היא נ ט ב ל ת ו כ ר ?‬

‫« ה ו ב א ב ת ו ס פ ׳ כ ת ו ב ו ת ב״ד א׳ ד״ה ש ל י ) ו ל פ נ י נ ו שם ב ט י ס ‪ :‬רשב״א( ו ב כ ו ר ו ת ל׳ א׳ ד״ה מחני׳‪.‬‬

‫•* עיין ל ע י ל פ י ב ה״ב‪ ,‬ומשיש‪.‬‬
‫עיין מיש מהרייט א ל מ י ב כ ו ר ו ת‬ ‫« כירושלטי כ א ן ט ‪ Y‬םהיח‪ ,‬וכגירסת הרשים ל ע י ל שם וכפירושו‪.‬‬
‫פ י ר סי׳ ליב‪ ,‬קייח ע י ר ואילך‪ ,‬קי״ט ר ע י ב ‪.‬‬
‫ואין מ ד ב ר י ם‬ ‫ועיין פ ו כ ה פיג מייא‪ ,‬שביעית פ י ח מיז‪.‬‬ ‫‪ 28‬ל ה ל ן שביעית פיו היכ‪ ,‬עיין משיש‪.‬‬
‫ו ס ר ה בזה קושיית הר־ש ע ל הרשב״ם שהבאנו בפנים‪.‬‬ ‫כ א ן כ ל ל ב ר ו צ ה ל ק נ ו ת םע״ה‪.‬‬
‫•* דמאי פ י ב מיג ומקבילות‪.‬‬
‫»< הנוסח ה נ כ ץ ה ו א ב פ י מ ל ר י מ ב ן ח ב י ב כתיי ששון‪ ,‬והעתקתיו בסהיי ל כ ב ו ד ר י א מ ר כ ס ח׳׳א‪,‬‬
‫עסי שיידו‪.‬‬
‫ה נ‬ ‫ו ת‬ ‫פ י‬
‫עיין ל ע י ל‬ ‫"ל•‬ ‫עי‬ ‫»» ה פ ל ה ‪ .‬מ ב ל י ל י ת א בירושלסי כתיי ה ר י ס בן ח ב י ב ובריש מוגה‪ .‬ל‬
‫‪.30‬‬ ‫הערה‬
‫לו‪ ,‬נוף כתיי פ ר ס ה וקויפטן‪ ,‬כייט‪ ,‬טשניות כייי ע ט פירוש הריט‪ .‬ועיין ב ת י ר ט ובמלא״ש‪.‬‬ ‫״‬
‫‪253‬‬ ‫דמיי פ״׳ה ענד ‪88-87‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיץ מ״ש בפירוש הקצר‪ ,‬והוא‬ ‫ק ר ׳ י ו ד ה ו ר ש מ ע ו ן א ו מ ר ץ ב ת ר ו מ ת מ ע ש ר ו מ ת י ר ץ בחלה‪33.‬‬
‫מעין מ י ר ו ש ב ע ל ח ״ ד ו ה ג ה ו ת ה ג ר ״ א ‪.‬‬
‫בכי״ע חמר‪ ,‬וכנראה ש ק נכץ‪.‬‬ ‫מכולן‪.‬‬ ‫חלה‬ ‫נוטל‬ ‫‪.35‬‬
‫וכ״ה בד‪ ,‬והתוממתא דיקה בלשונה וחילקה‬ ‫י ו ש ב י ן וכר‪.‬‬ ‫שהיו‬ ‫‪.37-36‬״פ ו ע ל י ן‬
‫ובכי״ע‪ :‬פועלים שהיו‬ ‫ב ץ פועלים ואורחים‪ ,‬ונקטה ל ש ק יושבץ בפועלים ומםובץ באורחץ‪.‬‬
‫והר״מ פםי״ד מה׳ מ ע ש ר ו ת כ ל ל שניהם כ ב ב א אחת‪ :‬פ ו ע ל י ם א ו אורחים שהיו‬ ‫ממובץ ו כ ר ‪.‬‬
‫ו פ י ר ש ב ח ״ ד ‪ :‬פ ו ע ל י ם ש ל ש נ י ב ע ״ ב ‪ ,‬ואין צ ו ר ך ב ז ה ‪ ,‬ש א פ י ל ו ב פ ו ע ל י ם‬ ‫מפובין ו א ו כ ל ץ ו כ ר ‪.‬‬
‫ש ל ב ע ה ״ ב א ח ד י ש ל ח ש ו ש ש מ א פ ו ע ל א ח ד ע י ש ר ו ה ש נ י ל א ע י ש ר ) ע י ץ ב מ ש נ ת נ ו פ ״ ז מ״ג(‪,‬‬
‫ו ק נראה מסתימת ל ש ץ הד״מ הנ״ל שלא הזכיר שני‬ ‫כ מ ו שפירש ל נ כ ץ ר ׳ יונה בר״ג‪.‬‬
‫בעלי בתים‪.‬‬
‫וכע״ז א ף בכי״ע‪ ,‬א ב ל ב ד חסר‪ .‬ובמשנתנו‬ ‫ס ר ו ם ו ת ס ת וכר‪.‬‬ ‫לו‬ ‫שנתנו‬ ‫‪ .39‬ע נ י‬
‫ק העני‪ ,‬וכן העני שנתנו ל ו פ ר ו פ ו ת פ ת או סלחי דבילה מעשר מ כ ל אחד‬ ‫פ ״ ה מ״ה‪ :‬ה ל ו ק ח‬
‫כ ל ו מ ר מ מ ת נ ת כ ל נ ו ת ן ונותן‪ ,‬מ פ נ י ש א נ ו ח ו ש ש י ם ש מ א א ח ד ע י ש ר ו ה ש נ י ל א ע י ש ר ‪.‬‬ ‫ואחד‪.‬‬
‫ק המעשרות‪.‬‬ ‫ש ב צ ד ק ה עםיקינן‪ ,‬ו ל א ב מ ת נ ו ת ע נ י י ם שהן פ ט ו ר ו ת‬ ‫ופשיטא‬
‫ובמשנתנו הנ״ל‪ :‬ובתמרים‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫םידורין‬ ‫ועשאה‬ ‫הפת‬ ‫את‬ ‫‪ .40-39‬ש ח ק‬
‫בדמאי‪ ,‬ואנו תולים‬ ‫מקילים‬ ‫והטעם הוא ש מ כ י ץ ש נ ת ע ר ב ו כולן‪,‬‬ ‫בולל ונוטל‪.‬‬ ‫ובגרוגרות‬
‫ולכאורה א ץ הבדל ב ץ המשנה‬ ‫ש נ כ ל ל ו בשוה‪ ,‬ונמצא מ ע ש ר ע ל כ ל ח ל ק וחלק מיניה וביה‪.‬‬
‫ב ר ם הר״מ בםי״ד מה׳ מעשר ה״ח‬ ‫והתוספתא‪ ,‬והיא בלילה‪ ,‬היא שחיקה‪ ,‬היא עשיית דבילה‪.‬‬
‫העתיק א ת ל ש ץ המשנה‪ ,‬ובה״ם הביא א ת התוספתא שלנו‪ ,‬ומשמע מלשונו שבשחיקה ועשיית‬
‫ו ע י ץ ב מ ל ״ מ ב מ ק ו מ ו ‪ ,‬ו מ ״ ש להלן‪.‬‬ ‫ק בבלילה‪.‬‬ ‫דבילה מותר אמילו במתנה מועטת‪ ,‬מה ש א ץ‬
‫ב ד ר ך כ ל ל ה י ו ע ו ש י ם ד ב י ל ה מ ת א נ י ם לחים‪3>.‬‬ ‫דבילה‪.‬‬ ‫ועשאן‬ ‫גרוגרות‬ ‫‪.40‬‬
‫ע י ץ ל ש ץ ה ד ״ מ הג״ל‪.‬‬ ‫ושמא ע״י שחיקה היו מתדבקות הגרוגרות ב ד ב ש היוצא מהם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וכ״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שבוע‬ ‫בשנת‬ ‫אמורים‬ ‫דברים‬ ‫במה‬ ‫יהודה‬ ‫ר‬ ‫‪ .41‬א מ ׳‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ב מ ש נ ת נ ו ) ס ״ ה מ״ה( הנ״ל‪ :‬א מ ר ר ׳ יהודה אימתי‪,‬‬ ‫י ו מ י וכר‪.‬‬ ‫ובכי״ע בטעות‪ :‬א ר‬ ‫בד‪.‬‬
‫ופירשו הראשונים )עיץ‬ ‫ב ז ק ש מ ת נ ה מ ר ו ב ה ‪ ,‬א ב ל ב ז ק ש מ ת נ ה מ ו ע ט ת מ ע ש ר מ כ ל א ח ד ואחד‪.‬‬
‫ד ״ ש ורא״ש( ע״מ הירושלמי במקומו שבמתנה מרובה א נ ו תולים ש כ ל א ח ד נתן כמנהג‪ ,‬במדה‬
‫שוה‪ ,‬וכשהוא ב ו ל ל ם יחד נמצא ש ל כ ל הנותנים יש ח ל ק שוה ב כ ל מנה ומנה‪ ,‬א ב ל במתנה מועטת‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר בזמן ש נ ו ת נ י ם מ ת נ ו ת מ ו ע ט ו ת ‪ ,‬ה ר י כ ל א ח ד נ ו ת ן ל פ י י כ ו ל ת ו ‪ ,‬ואין נ ת י נ ת ם ש ו ה ‪ ,‬ו כ ש ה ו א‬
‫בוללן יחד הרי חלקים גדולים ש ל א ח ד מתערבים ע ם חלקים קטנים ש ל אחד‪ ,‬ואנו חוששים שמא‬
‫ש ו ב ע‪35‬‬ ‫ק ה ר ו ב ע ל המיעוט‪ .‬וכן פ י ר ש ה ר ״ ש ם״ה ממ״ה ג ם א ת התופםתא‪ ,‬ש ב ש נ ת‬ ‫ממריש‬
‫ו ל פ י פ י ר ו ש זה הם ד ב ר י ר ׳ יהודה‬ ‫נותנץ מתנה מרובה‪ ,‬ובשנים מצומצמות נותנץ מתנה מועטת‪.‬‬
‫בתופפתא‪.‬‬ ‫דבריו‬ ‫במשנה הם‬
‫ב ר ם ה ר ״ מ בפיה״מ פ י ר ש שמתנה מ ר ו ב ה מוכיחה ע ל נדיבות ה ל ב ואנו תולים שהנותן עישר‬
‫ונתן ב י ד רחבה‪ ,‬ולפיכך הקלו כ ש ע י ר ב ובלל‪ .‬א ב ל במתנה מ ו ע ט ת י ש לחשוש י ו ת ר שהנותן ל א‬

‫«» בכי״ע כאן‪ :‬ו ר י שפע׳ וכוי‪ .‬ולפ״ז שמא אפשר להניה‪ :‬ןר׳ יהודה[ ור׳ שמעון אוסרי בתרו״פ‬
‫ומתיר׳ ב ח ל ה ‪ .‬ועיין בשנות אליהו שהעביר א ת ד ב ר י ר ׳ שמעון ממשנה נ׳ למשנה די‪ .‬ו ת מ ה עליו ב ם ׳‬
‫ניר מן הירושלמי הנ״ל שמוכח ממנו שםקום ד ב ר י ר״ש ה ו א בס״נ‪ .‬ב ר ם הגר״א נורס בירושלמי שם‪ :‬א מ ר‬
‫ר ׳ מתניא ב פ ל ט ר ה י א ט ת נ י ת א ‪ ,‬ו א צ ל ו ה י א נ ט ב ל ת ‪ .‬ו א ף ר ' יודה מ ו ד ה ב ה ‪ .‬ותני כ ן וכוי‪.‬‬
‫ו ל פ י נירפא זו ה ר י הירושלמי ב ע צ מ ו מ ע ב י ר א ת ה ב ב א למשנה די‪ .‬ועיין פ ה שהאריך ב ז ה ב פ א ת השלחן‬
‫סי׳ י״ט ס״ק וי‪ ,‬א ו ת ט״ו‪.‬‬
‫«» עיין ם״ש ל ה ל ן שביעית פ״ו הכ״ט‪.‬‬
‫«» כ ן היא גירטתו ב ת ו ם פ ת א ‪ .‬ו א ף לפנינו צ ר י ך ל ק ר ו א בשין שמאלית ו ב ח ו ל ם ע ל הוי״ו‪.‬‬
 ‫דמיי פ״ה עכו׳ ‪88‬‬ ‫‪254‬‬
‫ע י ש ר ‪ ,‬מ כ י ץ ש ה ו א ע צ ר ן ו כ י ל י ‪ ,‬ו ב כ ג ו ן ד א ל א מ ה נ י ע י ר ו ב ‪ ,‬ו י ש ל ח ש ו ש ש מ א מ ע ש ר מן ה פ ט ו ר ע ל‬
‫ו ל פ י פ י ר ו ש ז ה אין ה ד ב ר ת ל ו י בזמן ש ו ב ע ו ב צ ו ר ת ‪ ,‬א ל א ב נ ד י ב ו ת ה ל ב ש ל הנותן‪,‬‬ ‫החיוב‪.‬‬
‫והר״מ פסק כמשנתנו‪ ,‬אלא שנקט לדינא את הבבא‬ ‫לכאורה חולקת על התוספתא‪.‬‬ ‫ומשנתנו‬
‫מועטת‬ ‫במתנה‬ ‫ואפילו‬ ‫בילה‪,‬‬ ‫דבילה יש‬ ‫ובעשיית‬ ‫שבשחיקה‬ ‫פשוטו‬ ‫לפי‬ ‫ומשמע‬ ‫שלעיל‪.‬‬
‫מ א ח ד ע ל ה כ ל ‪ ,‬עיין מ ״ ש ל ע י ל ‪.‬‬ ‫מעשר‬
‫בכי״ע חסרות המליט ״וכן‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לו‬ ‫שנתנו‬ ‫עני‬ ‫וכן‬ ‫העני‬ ‫מן‬ ‫הלוקח‬ ‫‪.42‬‬
‫ובן‬ ‫ו ב ד גורם‪:‬‬ ‫נ פ ״ ה מ״ה(‪.‬‬ ‫א ש ג ר ה מן ה מ ש ג ה‬ ‫ולפנינו היא‬ ‫ו ג י ר ם א נ כ ו נ ה היא‪,‬‬ ‫עני״‪,‬‬
‫ע נ י ו כ ר ‪ ,‬ו ל פ י זה א פ ש ר א ו ל י ל פ ר ש ‪ :‬ה ל ו ק ח מן ה ע נ י ומבן ע נ י ש נ ת נ ו ל ו ו כ ר ) א ב ל מ ח ו ו ר ת א‬
‫ועיין מ ״ ש ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫ט״מ(‪.‬‬ ‫שהוא‬
‫נ ר א ה ש צ ״ ל ‪ :‬מ כ ל א ח ׳ ואח׳‪ ,‬כ ל ו מ ר מ כ ל א ח ת ו א ח ת‬ ‫ואחד‪.‬‬ ‫אחד‬ ‫מכל‬ ‫מעשר‬ ‫‪.43‬‬
‫ודוקא‬ ‫) כ פ י ש ג ו ר פ ל פ נ י נ ו ב ס ו ף ה ל כ ה זו(‪ ,‬ו ה י י נ ו מ כ ל פ ר ו ס ה ו פ ר ו ס ה ו מ כ ל ג ר ו ג ר ת ו ג ר ו ג ר ת ‪.‬‬
‫ב ע נ י ע צ מ ו ש י ו ד ע מה ש ב א ל ו מ כ ל א ח ד ו א ח ד י כ ו ל ל ע ש ר מ כ ל מ ת נ ה ו מ ת נ ה ‪ ,‬א ב ל ה ל ו ק ח מן ה ע נ י‬
‫עיין מ ״ ש ב ת ו ס פ ׳ א נ ש י ש מ ל מ ש נ ת נ ו פ ״ ה ר מ ״ ה ‪.‬‬ ‫לעשר מכל פרוסה וכר‪.‬‬ ‫צריך‬
‫הגיוני‪:‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל בכי״ע הפדר‬ ‫וכ״ה הסדר גפ בד‪,‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫בעמקים‬ ‫בתמרים‬
‫ב ג ר ו ג ר ו ת ) צ ו ק ר מ נ ד ל ה ש מ י ט מ ל ה זו( ו ב ש נ ת ה ש ב ו ע מ ע ש ר מ א ח ד ע ל ה כ ל ‪ ,‬ו ב ש א ר ש נ י ם מ ע ש ר‬
‫ולפ״ז הדברים דבוקים‬ ‫אחד ואחד‪ ,‬בתמדימ ובעמקים )כלומר‪ ,‬שבעמקים( מעשר ו כ ר ‪.‬‬ ‫מכל‬
‫ל ב ר י י ת א ש ל ע י ל ‪ ,‬ו ה כ ו ו נ ה ש ב ש ג ת ה ש ו ב ע ב ו ל ל ו מ ע ש ר מ א ח ד ע ל ה כ ל ‪ ,‬וכן ב ת מ ר י ם ש ב ע מ ק י ם‬
‫מ ו ב ח ר י ם ) ע י ק ב כ ו ר י ם פ ״ א מ״י( ד י נ ם כ מ ת נ ה מ ד ו ב ה ‪.‬‬ ‫שהם‬
‫וכנראה שבתופפתא‬ ‫משנתנו פ ״ ה מ״ד‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מעשר‬ ‫הפלטר‬ ‫מן‬ ‫הלוקח‬ ‫‪.45‬‬
‫במקור‬ ‫של המלה‬ ‫ובמובנה‬ ‫דברים‪,‬‬ ‫שאר‬ ‫אף‬ ‫אלא‬ ‫פ ת גרידא‪,‬‬ ‫מוכר‬ ‫ש ה פ ל ט ר איגו‬ ‫הביגו‬
‫היוני‪.‬‬
‫בד‪ :‬נ ו ט ל מ ע ש ר מ כ ל ק י ש ו ת ו ק י ש ו ת ‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫וקישות‬ ‫קישות‬ ‫מכל‬ ‫מעשר‬ ‫‪.46‬‬
‫או ירק‬ ‫כשות‬ ‫ו ב ר ״ מ פ י ״ ד מה׳ מ ע ש ר ה״ב‪ :‬ה י ה מ ו כ ר‬ ‫ובכי״ע‪ :‬נ ו ט ל מ כ ל קישות וקישות‪.‬‬
‫ומכל אגודה ואגודה‬ ‫ו כ ש ו ת‬ ‫כשות‬ ‫והן מ ב י א י ם ו צ ו ב ר י ן ל פ נ י ו ‪ ,‬ה ל ו ק ח מ מ נ ו מ ע ש ר מ כ ל‬
‫א ב ל ב ר ״ מ כ ת ״ י ‪ :‬היה מ ו כ ר ק י ש ו ת א ו י ר ק ו כ ו ׳ מ ע ש ר מ כ ל ק ש ו ת ו ק ש ו ת ו כ ר ‪ .‬ו כ ן‬ ‫וכר‪.‬‬
‫‪.123‬‬ ‫עיין ע ו ק צ י ן פ ״ ב מ ״ א ו ב פ י ה ״ ג מ ק ו א ו ת פ ״ ט ס ו ף ע מ ׳‬ ‫נכץ‪,‬‬
‫עיין י ר ו ש ל מ י פ ״ ה ה ״ ז ו ב מ ל א ״ ש פ ״ ה מ ״ ח ‪.‬‬ ‫ואגודה‪.‬‬ ‫אגודה‬ ‫ומכל‬ ‫‪.47‬‬
‫;‬ ‫מ״ו‬ ‫במשנתנו פ״ה‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ממנו‬ ‫ולקח‬ ‫וחזר‬ ‫חנוני‬ ‫מן‬ ‫הלוקח‬ ‫‪.48-47‬‬
‫שם‪:‬‬ ‫בירושלמי‬ ‫אכל‬ ‫במשנה‪.‬‬ ‫נזכר‬ ‫לא‬ ‫החנוני‬ ‫ודין‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫ולקח‬ ‫וחזר‬ ‫הםיטון‬ ‫מן‬ ‫הלוקח‬
‫עיין ל ה ל ן ‪.‬‬ ‫ה ל ו ק ח מן ה ח נ ו נ י ו ח ז ר ו ל ק ח מ מ נ ו ש נ י י ה ו כ ר ‪.‬‬ ‫תני‬
‫על‬ ‫מזה‬ ‫יעשר‬ ‫לא‬ ‫היא‬ ‫שהיא‬ ‫החבית‬ ‫את‬ ‫שמכיר‬ ‫אע״פ‬ ‫‪.48‬‬
‫ונראה שיש שם השמטה ע״י הדומות‪,‬‬ ‫מכיר את החבית וכר‪.‬‬ ‫א ם‬ ‫א ב ל בכי״ע‪:‬‬ ‫ו כ ״ ה בד‪.‬‬ ‫ז ה‪.‬‬
‫החבית‬ ‫את‬ ‫מכיר‬ ‫אינו‬ ‫מ כ י ר א ת ה ח ב י ת ש ה י א ה י א נ מ ע ש ר מזה ע ל זה‪ ,‬ו א ם‬ ‫אם‬ ‫וצ״ל‪:‬‬
‫וכן ב י ר ו ש ל מ י ה נ ״ ל ‪ :‬א ם מ כ י ר ה ו א א ת ה ח ב י ת ש ה י א ה י א מ ע ש ר‬ ‫ש ה י א היא[ ל א י ע ש ר מ ז ה ע ל זה‪.‬‬
‫ובירושלמי‬ ‫שהשלמנו‪.‬‬ ‫כמו‬ ‫והוא‬ ‫בדא‪.‬‬ ‫לא‬ ‫חבית‬ ‫אותה‬ ‫מכיר‬ ‫אינו‬ ‫אם‬ ‫הא‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫ממנו‬
‫ש ם ממשיך‪ :‬הדא דתימ׳ באילין אידתיקרימ׳‪ ,‬ב ר ם באילין שפייא )בכי״ר‪ :‬שפייה( א ו ד ה ׳ ) ב כ י ״ ר ‪:‬‬
‫אורחה( מפנתון אילין לגו אילץ‪ .‬והנה כ ל ה מ פ ד ש י פ פ י ר ש ו שאידתיקרימ׳ ושפייא הם ה מ ו כ ר י ם‬
‫״אורחה‬ ‫הירושלמי‬ ‫מלשון‬ ‫אבל‬ ‫הרבה‪.‬‬ ‫והגיהו‬ ‫אידתיקרימ׳‪,‬‬ ‫המלה‬ ‫בפירוש‬ ‫מאד‬ ‫וגדחקו‬
‫מ פ נ ת ו ן ״ ‪ ,‬ה ד ר ך ה י א ל פ נ ו ת א ו ת ם ) כ נ ר א ה ש צ ״ ל ‪ :‬מ פ נ ת ץ ‪ ,‬ל פ נ ו ת אותן(‪ ,‬מ ו כ ח ש ה כ ו ו נ ה ל כ ל י ם ‪,‬‬
‫ואפיפניום בספרו ע ל המשקלימ והמרות מביא )הנוסח‬ ‫לכלים שהזכירו אותם מקודם‪.‬‬ ‫כלומר‬
‫כמדה‬ ‫ה ו צ ׳ ס פ ר י ם ע ״ י ה א ו נ י ב ר ס י ט ה מ ש י ק ג ו ‪ ,‬־‪ :(66‬״ ש פ י ת א ה ו א ש ם ס ו ר י ו ג ו ה ג ת‬ ‫הסורי‪,‬‬
‫ומשתמשים בה ל ק ד ו ח‬ ‫א צ ל ה א ש ק ל ו נ י ם ‪ ,‬ה ע ז י י מ ו ב ש א ר ס פ ר י מ א ד מ ת ק ר י א ס א פ א ל א )שפלה(‪.‬‬
‫‪255‬‬ ‫דמיי פ״ה עמי ‪89‬‬
‫ולפיכך קרוב שצריך לומר בירושלמי‪:‬‬ ‫ב ה יין מן ה ג ת ו א ף נ ו ש א י ם ב ה יין )ומבלין ל ח מ ר א ( ״ ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ב ר פ באילין ש פ י י ת ) ב מ ק ו מ ש פ י י ה ש ב כ י ״ ר ( ‪ ,‬כ ל ו מ ר א מ י ל ו א מ מ כ י ר א ת ה ש ם י ת א א י נ ו מ ע ש ר‬
‫וככלי‬ ‫כמדה‬ ‫מ ש ת מ ש י מ בהן‬ ‫שהדי‬ ‫מאילו לאילו‪,‬‬ ‫ל מ נ ו ת אותן‬ ‫שדרכמ‬ ‫מפני‬ ‫מ ז ו ע ל זו‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו א ש ר ל מ ל ה א י ד ת י ק ר י מ ה י א ב ו ו ד א י מ ש ו ב ש ת ‪ ,‬ו ב כ י ״ ר גורם‪ :‬א ו ר ת י ) פ ו ף ש ו ר ה (‬ ‫שאיבה‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫אינוקרמיא‪36,‬‬ ‫שצ״ל‪:‬‬ ‫ונראה‬ ‫אולותוקרימא‪.‬‬ ‫לרבץ(‪:‬‬ ‫הוצ‬ ‫ידוש‬ ‫ובכי״ם )לפי‬ ‫קדמיתא‪,‬‬
‫שאין‬ ‫כשפיתה‬ ‫ודינו‬ ‫שקוחזין בו‪,‬‬ ‫התוספתא ל כ ד‬ ‫שכוונת‬ ‫אפשר‬ ‫ולפ״ז‬ ‫כ ל ו מ ר כ ד י יין‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיין ר ״ מ ר פ י ״ ד מ ה מ ע ש ר ו ב מ ה ״ פ פ ״ ה ה ״ ו ד ״ ה ת נ י ו ב ג ל י ץ ה ש ״ מ‬ ‫מ ע ש ר י ן מ ז ו ע ל זו‪.‬‬
‫שם‪.‬‬
‫שהרי אסור ל מ כ ו ר ודאי אםילו ל ח ב ר‬ ‫אסור‪.‬‬ ‫זה‬ ‫ודיי הרי‬ ‫‪ .50-49‬א ב ל ב ש ל‬
‫א ל א ל צ ו ר ך ‪ ,‬עיין ב מ ש נ ת נ ו ס ״ ה מ ״ ח ו ב י ר ו ש ל מ י ש ם ‪.‬‬
‫ו כ ר ‪ .‬ש מ א א ץ ז ה א י ם ר ה א י ט ל ק י ‪ ,‬א ל א מ מ ב ע ק ט ן ש ש ו י ו נומין‪.‬ל‪3‬‬ ‫ירק‬ ‫‪ .50‬ב א י ם ר‬
‫‪,‬‬
‫ועיין מ ״ ש ל ע י ל ס ״ ג‬ ‫ו כ ב ר ש נ י נ ו ב י ר ו ש ל מ י םמ״ב‪ :‬ת נ י ר ח י י א ו כ ר נומן מ י ד ה ד ק ה ו כ ר ‪.‬‬
‫ש ר ‪.46‬‬
‫למכור‬ ‫ואמור‬ ‫במדה דקה‪,‬‬ ‫ומחזיר‬ ‫במדה דקה‬ ‫שהרי לקח‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫יחזיר‬ ‫‪ .51‬ל א‬
‫ועיין ל ע י ל ס ״ ד ה ״ א ‪.‬‬ ‫דמאי במדה דקה‪.‬‬
‫ועיין ל ה ל ן ת ר ו מ ו ת ס ״ ה ה ט ״ ו‬ ‫מ ש נ ת ח ל ה םס״ג‪.‬‬ ‫שהוא‪.‬‬ ‫כל‬ ‫אומר‬ ‫זה‬ ‫‪ .52‬ה ר י‬
‫‪,‬‬
‫והתוםמתא שלנו הובאה ב ר ש ״ י חולין ק ל ״ ו ב ד ״ ה ט ב ל ‪ ,‬ב ר ״ ש ח ל ה מ״ג ממ״ט‪ ,‬ב ש ו ״ ת‬ ‫ומש״ש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ה ב ר י י ת א ה י א ב ש י ט ת ר ׳ יוחנן ב י ר ו ש ל מ י ת ר ו מ ו ת ר ס ״ ד‬ ‫מ ה ר ״ מ ב ״ ב ה ו צ מ ק ״ נ ‪ ,‬ר י ש ע מ ׳ ‪.125‬‬
‫ו ב מ ק ב י ל ו ת ש ט ב ל א י נ ו ב ט ל ב ר ו ב מ ד א ו ר י י ת א ‪ ,‬עיין ב נ ו ע ם י ר ו ש ל מ י ת ר ו מ ו ת ר ס ״ ד ו ח ל ה מ ״ ג‬
‫מ ה ש ה א ר י ך בזה‪.‬‬
‫בכי״ע‪ :‬כ ד י ת ר ו מ ת‬ ‫שבטבל‪.‬‬ ‫ומעשרות‬ ‫תרומה‬ ‫כדי‬ ‫החולין‬ ‫‪ .54-53‬א ת‬
‫ועיין ל ה ל ן ם ״ ח ה י ״ ז‬ ‫החולין כ ד י ת ר ו מ ת מ ע ש ר שבטבל‪.‬‬ ‫כ ל‬ ‫מעשר שבטבל‪ .‬ובד‪ :‬נוטל א ת‬
‫ואיני‬ ‫ה ח ו ל ץ כ מ י ת ר ו מ ת מ ע ש ר ש ב ט ב ל ‪38 .‬‬ ‫מן‬ ‫וברש״י חולץ הנ״ל‪ :‬״ואם ל א ו נוטל‬ ‫ומש״ש‪.‬‬
‫אבל‬ ‫ו ב ר ״ ש ח ל ה הנ״ל‪ :‬ואמ ל א ו נ ו ט ל א ת החולין כ ד י ת ר ו מ ו ת מ ע ש ר שבטבל‪.‬‬ ‫יודע מ ה ר ‪/‬‬
‫תרומה גדולה ל א ת נ י ו כ ר ‪ ,‬משום דהתם מיידי ב ט ב ל ש ל דמיי ו כ ר ‪ ,‬דבדמיי איירי‪ ,‬מדתניא בממכת‬
‫‪,‬‬
‫דמאי גבי‬ ‫ומשבחן נ מ י בתוםסתא ד מ ם‬ ‫ו ע ל ס י ו ניסח בשו״ת מהר״מ ב ״ ב הנ״ל‪:‬‬ ‫דמאי‪.‬‬
‫נמצאנו למדים שרוב הנוסחאות גרסו כאן ״תרומת‬ ‫ש נ ת ע ר ב בחולין שהוא אומר ו כ ר ‪.‬‬ ‫דמאי‬
‫ועיין ל ה ל ן ס ״ ח ה י ״ ז ה נ ״ ל ‪.‬‬ ‫ו מ ו כ ח ש ב ד מ א י א נ ן קיימין‪.‬‬ ‫מעשר״‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ותרומת‬ ‫תרומה‬ ‫החולץ כדי‬ ‫מן‬ ‫ב ר ם ב ס י ה ר ש ״ מ כאן )קכ״א ע״א( מעתיק‪ :‬נ ו ט ל‬
‫‪,‬‬
‫ולפי רהיטת הלשק‬ ‫ו ל מ ״ ז ב ו ד א י א נ ן קיימין‪ ,‬ו כ ן מ ו כ ח מ ג י כ י ״ ו ‪.‬‬ ‫ש ב ט ב ל וכו׳‪39.‬‬ ‫מעשר‬
‫ש ל ר ו ב ה נ ו ס ח א ו ת ‪ :‬נ ו ט ל א ת ה ח ו ל י ן ) א ת כ ל החולין( מ ש מ ע ש י ש ל מ נ י נ ו ה ל כ ה ד ו מ ה ל ז ו‬
‫ו ה י י נ ו א ם נ ת ע ר ב ו מ א ה ס א ה ס ב ל ב מ א ה ס א ה ח ו ל ץ נ ו ט ל מן ה ת ע ר ו ב ת‬ ‫ששנינו במשנתנו מ״ז מ״ז‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מאה ושלש םאץ‪ ,‬ונמצא שיש ב ת ע ר ו ב ת ל כ ל הסחות ג ם א ץ ט ב ל ‪ ,‬שתימ כדי תרומה ואחת‬
‫כ ד י ת ר ו מ ת מעשר‪ ,‬והוא ק ו ר א ש ם ל ת ר ו מ ה ו ל מ ע ש ר )ועושה א ת ה מ ע ש ר ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל השאר(‬
‫ושאר צ״ז ם א ץ הם‬ ‫בתרומות מ״ג מ״ה(‪,‬‬ ‫כהכמימ‬ ‫)ודלא‬ ‫מדומע‬ ‫ונעשות כ ל הק״ג ם א ץ‬
‫ח ו ל י ן מתוקנץ‪>°.‬‬

‫‪3 0‬‬
‫ח ״ א ‪, 7 5 8‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪Griechische‬עמי‬ ‫עיין מ״ש ‪ U . W i l l k e n‬ב ס פ ר ו ‪O s t r a k a‬‬ ‫‪IPOV Kepd/zia‬‬‫‪0I‬‬

‫ואילך‪.‬‬
‫‪ 3 7‬עיין ב פ פ ר ו של הולטש )שהזכרנו ל ע י ל פ״ג ה ע ׳ ‪ (16‬ח״א‪ ,‬עמ׳ ‪ ,253‬וח״ב‪ ,‬עט׳ ‪.166‬‬
‫‪ 38‬וכ״ה ב כ ל ה ד פ ו ס י ם העתיקים שבדקתי‪.‬‬
‫‪ 39‬וכן מעתיק בפירושו ל ח ל ה ‪ ,‬ס״ב ע״א‪ ,‬עיי״ש שפירש ע״פ משנת ח ל ה שם פ״נ מ״ט‪.‬‬
‫ו ל ה ל ן ת ר ו פ ו ת פ״ה ה״ה הזכירו בנידון זה א ת‬ ‫״« ועיין ר״מ פ״ח מה׳ מעשר סה״נ‪ ,‬ומקורו מכאן‪.‬‬
 ‫‪,‬‬
‫דמיי פ׳׳ה ע מ ‪90-89‬‬ ‫‪256‬‬
‫ובפי׳ ר ״ ש‬ ‫ב ד ו ב כ י ״ ע ‪ :‬נ ו ט ל א ת ה ח ו ל ץ וכוי‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫חולין‬ ‫כל‬ ‫אח‬ ‫נוטל‬ ‫‪.55‬‬
‫ו פ י ר ו ש ו כ מ ו ב ר י ש א ‪ ,‬ש ל ו ק ח מן ה ת ע ר ו ב ו ת כ נ ג ד כ ל ה ח ו ל ץ‬ ‫פ י ר י ל י א ו הנ״ל‪ :‬נ ו ט ל ‪ p‬החולין ו כ ר ‪.‬‬
‫א ח ו ז מן ה ש א ר ‪ ,‬ו נ מ צ א י ש כ א ן ל כ ה ״ פ מ ע ש ר ט ב ל ב ש י ע ו ר ת ר ר ׳ מ ‪ ,‬ו ב מ ש נ ת ד מ א י‬ ‫ועשרה‬
‫הנ׳׳ל‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ כ י ץ שהשמן ב א לתקן א ת‬ ‫ב ש מ ן וכר‪.‬‬ ‫שבשלו‬ ‫חולין‬ ‫של‬ ‫‪ .56‬י ר ק‬
‫ה ק ד י ר ה נ י ד ץ כ מ י ן ב מ י נ ו ע ם ה י ר ק ‪ ,‬ו א ו ס ר ב כ ל ש ה ו א ב ד ב ר ש י ש ל ו מ ת י ר י ן ‪ ,‬עיין ת ו פ פ ׳ ב י צ ה‬
‫ל ״ ט א׳ סד״ה משום‪ ,‬בשו״ע יו״ד סי׳ ק ״ ב ס ״ ק א׳‪ ,‬ובש״ך ובט״ז שם‪.‬‬
‫ש ה ר י מ ס ת ב ר שהשמן נ ב ל ע באוסן ש ו ה ב כ ל הקלח‪.‬‬ ‫הקלח‪.‬‬ ‫מן‬ ‫נוטל‬ ‫‪.58‬‬
‫בירושלמי כאן פ ״ א רה״ג‪ ,‬כ ״ א ע״ד‪ :‬ר ׳ יוחנן‬ ‫הביצה‪.‬‬ ‫ומן‬ ‫החתיכה‬ ‫‪ .59‬ו מ ן‬
‫כ ד ה ו ה א כ ל א פ י ל ו ק ו פ ד ‪ ,‬א פ י ל ו ב י ע ה ‪ ,‬ה ו ה מ ת ק ן ו כ ר ‪ ,‬ד ו ח ש ש ל מ ש ק ץ ש י ש בהן‪.‬‬
‫וכ״ה להלן ע״ז בכי״ו‪ .‬ובד‪ :‬לחברו ו כ ר ‪ ,‬וכ״ה להלן ע ״ ז שם‪.‬‬ ‫ולפועליו‪.‬‬ ‫ל ח ב י ר ו‬
‫ו כ ״ ה ב ב ב ל י ע ״ ז שם‪.‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לחמדיו‬ ‫ובכי״ע כאן וע״ז‪:‬‬
‫בירושלמי‬ ‫זעירא‬ ‫ר׳‬ ‫ופירש‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שביעית‬ ‫משם‬ ‫חושש‬ ‫זה‬ ‫‪ .62‬ה ר י‬
‫ש ה ח נ ו ו נ י ג ע ש ה ש ל ו ח ו ש ל ב ע ה ״ ב ‪ ,‬והוי ל י ה כ א י ל ו ב ע ה ״ ב גותן ל ה ם ש ב י ע י ת ‪ ,‬א ו ט ב ל ‪ ,‬א ו י ץ‬
‫ונםקא מיניה‬ ‫נפך‪ ,‬בשכרמ‪ .‬ו ד ׳ הילא סובר שהפועל זכה לבעה״ב מ ש ל חנוני וחוזר וזוכה לעצמו‪.‬‬
‫ו ל כ א ו ר ה מ ש מ ע מן ה י ר ו ש ל מ י‬ ‫אמ היה החנוני א ו הפועל ח ר ש ‪ ,‬כלומר‪ ,‬ש ל א היה ב ר שליחות‪.‬‬
‫א ב ל עיין מ ״ ש ל ה ל ן‬ ‫ש ה פ ו ע ל י ם ו ה ח נ ו נ י ה ם י ה ו ד י ם ‪ ,‬א ל א ש ח ש ו ד י ם ל ש ת ו ת א ו ל מ כ ו ר יין נ פ ך ‪.‬‬
‫ובבבלי ה נ ״ ל נחתו יותר ל כ ל דיני שליחות‪ ,‬והעמידוה כ ג ץ שהקדים ל ו דינר או ש נ ש א‬ ‫ש ר ‪.63‬‬
‫ונתן ביד‪ .‬ועיץ ב ר ש ״ י ובתוספי שם‪ ,‬בתוה״ב ל ה ר ש ב ״ א ב י ת ה׳ ש״ב‪ ,‬ק ל ״ ח ע ״ ב ואילך‪ ,‬בתוםם׳‬
‫כ ת ו ב ו ת ע ׳ ב ׳ ד ״ ה ו פ ר נ ס ‪ ,‬ו ב מ א י ר י ע ״ ז ע מ ׳ ‪.251‬‬
‫ו א ע פ ״ י שאין ש ל י ח ו ת ל ג ו י ‪ ,‬מ ״ מ א ס ו ר ‪,‬‬ ‫א פ ש ר שכאן מ ד ב ר י ם בגוי דווקא‪.‬‬ ‫‪ .63‬י י ן נ ס ך ‪.‬‬
‫ועיין מ ״ ש ל ע י ל ‪.‬‬ ‫ש ה ר י ה ו א מגלה א ת ד ע ת ו שנוח ל ו בקנייה זו‪ ,‬ונהנה מ י ץ נסך‪.‬‬
‫וכ״ה ב ד ולהלן ע״ז‪ .‬א ב ל ב כ י ״ ע‬ ‫יין נסך‪.‬‬ ‫של‬ ‫בחומץ‬ ‫צבעו‬ ‫‪ .64-63‬ש מ א‬
‫ו ס ל י נ י א ו ם הזקן ממסדי* ש ה י ו ג ו ה ג י ם ל ש ר ו ת א ב ן פ ר ו ג י א ה ב י ץ ‪ ,‬ל ל ב ן‬ ‫כאן‪ :‬ש מ א צ ב ע ו ב י ץ נ ס ך ‪.‬‬
‫באבן‬ ‫צבעו‬ ‫ואפילו‬ ‫בגדים‪.‬‬ ‫צובעים בה‬ ‫ואח״כ היו‬ ‫מתוק‪,‬‬ ‫אותה ב י ץ‬ ‫ולחםם‬ ‫אותה באש‬
‫ועיין‬ ‫ש נ ש ר י ח ב י ץ נ ס ך ה ר ל י ה ז ה ו ז ה ג ו ר ט ‪ ,‬ו ל א ע ו ד א ל א שהיין ב ט ל ע ל ג ב י האבן‪.‬‬
‫ב ב ל י ע ״ ז ל ״ ג א ׳ ו ב ת ו ס פ י ש ם ד ״ ה האי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שהגר מחשב אתו כמה הוציא ב ע ד‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫החשבון‬ ‫לבית‬ ‫בא‬ ‫‪ .64‬א ם‬
‫הםממנץ וכמה ב ע ד ה י ץ אמוד‪ ,‬מפני שנראה כאילו ניחא ל ו בקניית היץ‪ ,‬ורוצה בקיומו‪ ,‬ו ע י ץ‬
‫רש״י ע״ז כ ״ ב א׳ ד״ה ואם באו לחשבץ‪.‬‬
‫ובר״מ פי״ב מה׳ תרומות ה״כ‪ :‬ל א יתן‬ ‫ע י ץ בשנו״ם‪.‬‬ ‫ג י ת ו וכר‪.‬‬ ‫ל ש ו מ ר‬ ‫‪.65-64‬‬
‫ופי׳ ר ׳ י ו נ ה‬ ‫ובטיו״ד פי׳ של״א‪ :‬לשומר שדהו‪«.‬‬ ‫א ד ם תרומה לשומר גתו ובכור לשומר עדרו‪.‬‬

‫והוא םסייע לפירושנו ש כ ב א‬ ‫ד ע ת ו של ר״א ב ן ע ר ך ‪ ,‬א ב ל כ א ן ל א מ כ ר ה כ ל ל ד ע ת ו של ר״א בן ע ר ך ‪.‬‬

‫ו כ ב ר אמרו ע ל י ה בירושלםי )פ׳ז ה״ח‪ ,‬כ י ו ע״נ( שהיא ח ו ל ק ת ע ל ר״א כ ן‬ ‫זו ה י א מעין פשנתנו פ״ז מ״ז‪.‬‬
‫ע ר ך ‪ .‬ואעפ״י שאסרו בירושלמי שם‪ :‬ת י פ ת ר ב ר ב ר י ם שאין ל ה ם עלייה‪ ,‬אינו א ל א דיחוי ב ע ל מ א ‪.‬‬
‫!« ת ו ל ד ו ת ה ט ב ע סליו‪ ,‬פל״ו סי׳ קמינ‪.‬‬
‫ולכאורה‬ ‫<« ס ס ד ר ה ד ב ר י ם בר״ט ו ב ט ו ר משמע ש ם ח ס ת כ ה ן ה ס ס י י ע ב ב י ת הגרנות אתינן ע ל ה ‪.‬‬
‫בחגם‪,‬‬ ‫כהתה‬ ‫קשים‪ ,‬שכהן ה ס ס י י ע ה ו א כ ה ן שםהנה א ת ב ע ה י ב ‪ ,‬כ ד י שיתן ל ו סתגות‬ ‫הדברים‬
‫א ב ל כשבעה״ב נותן ס ת נ ו ת כהונה ב ח ו ב ו אין כ א ן נתינה כ ל ל ‪ ,‬ואינו עניין ל ה י ל ו ל קדשים גרידא‪ .‬ו ל פ י כ ך‬
‫נ ר א ה שלשיטת הר״מ א ס ו ר ל ת ת ל ה ם מתנות כ ה ו נ ה א פ י ל ו ה ו א ס ש ל ם ל ה ם אח״כ שכרם‪ ,‬ס פ נ י שיש ל ח ש ו מ‬
‫שמא יפחיתו ל ו ב ש ב י ל זה משכרם‪ .‬ו ל א ה ת י ר ו ב ם י פ א א ל א א ם כ ב ר נתן ל ה ם )או ק ב ע ל ה ם ( ש כ ר ן‬
‫ועיין ל ה ל ן ה ע ׳ ‪.43‬‬ ‫ו כ ב ר אין לחשוש לשום ד ב ר ‪.‬‬ ‫מתחילה‪,‬‬
 ‫‪,‬‬
‫‪257‬‬ ‫דמיי פ״ה עמ ‪90‬‬
‫ב ר ״ ג ד א פ י ל ו ל ש ו מ ר ג י ת ו י ש ר א ל ‪ ,‬וכן ל ר ו ע ה ע ד ר ו י ש ר א ל ‪ ,‬א מ ו ר ל מ מ ו ר מ ת נ ו ת כ ה ו נ ה ב ש ב י ל‬
‫בני בנותיהמ כהנימ‪ ,‬ממני שאמור ל ת ת מ ת נ ו ״ כ ב ט ו ב ת הנאה‪.‬‬
‫ב ר ״ מ הנ״ל‪ :‬ואם נתן ח י ל ל )עיץ להלן ה״כ(‪ ,‬א ל א אמ‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫שכרן‬ ‫להן‬ ‫נתן‬ ‫‪.65‬‬
‫וםשיטא שהוא הדץ אם ק ב ע להם ש כ ר בתחילה‪.‬״‬ ‫כן נתן ל ה ם ש כ ר ש מ י ר ת ן ת ח י ל ה ‪.‬‬
‫א ף שהן ש ו ו ת‬ ‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיתן ל ו ז ר ו ע ו ל ח י י ם ו ק י ב ה ‪,‬‬ ‫לשחוט‪.‬‬ ‫כהן‬ ‫לטבח‬ ‫‪.66‬‬
‫ואעם״י ש נ ר א ה כ א י ל ו הכהן שוחט לעצמו‪ ,‬כ ד י ל ה ת י ר ל ע צ מ ו‬ ‫י ו ת ר מ ש כ ר שחיטה‪.‬‬ ‫הרבה‬
‫ה מ ת נ ו ת ב ש ח י מ ה ‪ ,‬מ ״ מ א ס ו ר מ ש ו ם כהן ה מ ס י י ע ב ב י ת ה ג ר נ ו ת ‪.‬‬ ‫את‬
‫ו ל ס ״ ז נ ר א ה ש א ס ו ר לכהן לתקן א ת ה כ ר י ב ח נ ם כ ד י שיתן ל ו א ת ה מ ע ש ר ו ת א ע ס ״ י ש נ ר א ה‬
‫ומניץ אתה אומר שכל‬ ‫ובםסרי זוטא מוף קרח‪:‬‬ ‫שהוא מתקן לעצמו‪ ,‬כדי להוציאו מאיסור טבל‪.‬‬
‫ונ״ל‬ ‫כהן א ו ל ו י ש א מ ר ל י ש ר א ל תן ל י מ א ה א ח ת ו א נ י מ ח ל ל ע ל ג ר נ ך ש ה ו א ח י י ב מ י ת ה ו כ ר ‪.‬‬
‫שהכוונה היא שהוא מקבל א ת הסאה ש ל מ ע ש ר ב ע ד ההפרשה גרידא‪ ,‬והוא אמור משום מסייע‪,‬‬
‫ו ע ״ פ שיטה זו מ ת ב א ר הירושלמי ס״ה ה״ט‪ ,‬כ ״ ד םע״ד‪:‬‬ ‫שנראה שהוא מתקן לעצמו‪.‬‬ ‫אעפ״י‬
‫מעשריה‪.‬‬ ‫א נ ט ו ל י זבין פ י ר י מן ד א ר מ א י ו כ ר ש ל ח ל מ נ ח ם ב ד י ה ד י ת ק ן ל י ה ו י ה ב ל י ה‬ ‫אבא‬
‫‪,‬‬
‫מ י א ת י ק ם ע מ י ה ר י ה ו ש ע בן ל ו י א מ ר ל י ה מאן י ע ב י ד ד א א ל א א ב ו ך ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב י ך ג ר י ד א ‪,‬‬
‫ק ה ג ו י נ ו ט ל ד מ י ם מן ה ש ב ט ‪ ,‬ו מ מ י ל א‬ ‫ד ר ב חיליה וסומך ע ל עצמו‪ ,‬ש פ ו ב ר שהלוקח פ י ר ו ת ת ל ו ש ץ‬
‫ו ע י ץ ה ם י ג נ ץ ב י ר ו ש ל מ י י ב מ ו ת ס י ״ ב ה ״ א ‪ ,‬י ״ ב ע ״ ג ‪ :‬מאן י ע ב י ד ד א‬ ‫מותר לתקן לו בשכר‪.‬‬
‫ו ע ״ ז ש ו א ל ה י ר ו ש ל מ י מ ח ל ס ה ש י ט ת י ה ד ר י ב ״ ל ו כ ר ו נ ו מ ל ד מ י ם מן ה ש ב ט ו כ ר ‪,‬‬ ‫א ל א אחוי וכר(‪.‬‬
‫וכן ס י ר ש ב ם ס ר נ י ר ש מ ‪.‬‬ ‫ו א ״ כ ש ס י ר עשה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שירעה לו את הבכורות הנולדים בחנם ויעכבם הרועה לעצמו‪.‬‬ ‫לו‪.‬‬ ‫ל ר ע ו ת‬
‫ו ה ו א א מ ו ר ‪ ,‬ש ה ר י י ש ר א ל צ ר י ך ל ט מ ל ב ב כ ו ד ו ת י ו ח מ ש י מ י ו מ ב ב ה מ ה גמה‪ ,‬ו ל ׳ י ו מ ב ב ה מ ה ד ק ה ‪,‬‬
‫ב‪/‬‬ ‫הכהן ר ו ע ה א ו ת מ ב ח נ מ נ מ צ א מ ס י י ע ‪ ,‬כ מ פ ו ר ש ב מ ש נ ת ב כ ו ר ו ת ר פ ״ ד ‪ ,‬ו ע י י ״ ש כ ״ ו‬ ‫ואם‬
‫מכירה‬ ‫אלא‬ ‫כלל‪,‬‬ ‫נתינה‬ ‫כאן‬ ‫אץ‬ ‫אמם‬ ‫רעיית‬ ‫בשכר‬ ‫הבכורות‬ ‫את‬ ‫לו‬ ‫נותן‬ ‫אמ‬ ‫אבל‬
‫ממש‪.‬‬
‫ישראל שיאמר לחברו וכר‪.‬‬ ‫צ״ל‪:‬‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫לכהן‬ ‫שיאמר‬ ‫ישראל‬ ‫רשאי‬ ‫‪.67‬‬
‫רע״א‪:‬‬ ‫בכורות כ״ז‬ ‫ובבבלי‬ ‫וכר‪.‬‬ ‫מ ל ע זה‬ ‫הילך‬ ‫לישראל‬ ‫ישראל‬ ‫הוא‬ ‫