‫‪143‬‬

‫מכותבי ראיה ומכתבי הראי"ה‬

‫ביקורת ספר‬
‫אית הנקי
‪ ,‬שמריה גרשוני‬

‫ראשי פרקי
‪:‬‬
‫ג‪ .‬בלבול בי מכותבי‬
‫ד‪ .‬השלמת שמות חלקיי‬
‫‪ .4‬איגרות שנשמטו ומכותבי חדשי‬
‫א‪ .‬איגרות חדשות ומקור‬
‫ב‪ .‬מכותבי חדשי‬
‫ג‪ .‬איגרות נוספות למכותבי קיימי‬
‫ד‪ .‬השמטת איגרות מ'הסכמות הראי"ה'‬
‫ה‪ .‬איגרות שנדפסו אחר 'מכותבי ראיה'‬
‫‪ .5‬השלמת חלקי איגרות והשמטות‬
‫‪ .1‬הקדמה‬
‫‪ .2‬קריטריוני לעריכת הספר‬
‫א‪ .‬השיקולי להכללת מכותבי‬
‫ב‪ .‬הכללת איגרות ומניינ‬
‫ג‪ .‬משמעות סכו האיגרות‬
‫‪ .3‬זיהוי מכותבי‬
‫א‪ .‬מכותבי ללא ש משפחה‬
‫ב‪ .‬איגרות נטולות ש המכותב‬

‫‪ .1‬הקדמה‬
‫בשנת תש"ס הוציא לאור מכו הרצי"ה‪ ,‬בעידודו של הגר"א שפירא זצ"ל‪ ,‬את הספר‬
‫'מכותבי ראיה' של הרב פרופ' נריה גוטל שליט"א‪ ,‬כיו ראש מכללת "אורות ישראל"‬
‫באלקנה‪ .‬ספר זה‪ ,‬כפי שמעיד שמו‪ ,‬מוקדש לניתוח‪ ,‬סיווג ומיו כל האנשי אשר הגיעו‬
‫לידינו איגרות ששלח אליה הראי"ה קוק‪ :‬כל איגרת שכתב הראי"ה ונתפרסמה בדפוס‪,‬‬
‫בי הלכתית ובי השקפתית‪ ,‬בי פרטית ובי ציבורית‪ ,‬בי שנדפסה באיגרות הראי"ה ובי‬
‫שנדפסה בספרי השו"ת או בכל מקו אחר – נאספה בשקידה על ידי הרב גוטל וקוטלגה‬
‫בספר לפי שמות האנשי שעמדו בקשרי מכתבי ע הראי"ה‪.1‬‬

‫‪1‬‬
‫כעובדה ביבליוגרפית נציי שרוברובו של החיבור‪ ,‬ובפרט חציו הראשו‪ ,‬הוכ כחמש שני לפני כ‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪144‬‬

‫מאז יצא לאור 'מכותבי ראיה'‪ ,‬הריהו משמש כלי עזר ממדרגה ראשונה לכל העוסקי‬
‫בחקר תולדות הראי"ה‪ ,‬וא! למדפיסי כתביו ואיגרותיו‪ .‬כל המבקש לברר אודות קשריה‬
‫של אישיות בת התקופה ע הראי"ה‪ ,‬והא ה החליפו ביניה איגרות‪ ,‬מוצא עתה את‬
‫מבוקשו בקלות ובמהירות‪ .‬כל המוצא איגרת של הראי"ה בגנז" או ארכיו‪ ,‬פרטי או‬
‫ציבורי‪ ,‬וכ בספר‪ ,‬קוב‪ #‬או עיתו נידח‪ ,‬יכול לברר מייד הא האיגרת כבר נדפסה זה‬
‫מכבר בבמה ידועה‪ ,‬או שמא מדובר במציאה של ממש שטר שזפתה עי‪ .‬א! עבור מי‬
‫שעיקר עניינו אינו בראי"ה כשלעצמו‪ ,‬אלא בדמות רבנית כלשהי בת התקופה שאת‬
‫תולדות חייה הוא מבקש לברר או בכתביה הוא מעוניי )וכל כיוצא בזאת(‪ ,‬מוצא עתה לצידו‬
‫מפתח אישי מפורט ואדיר מימדי‪ ,‬המכיל כתשע מאות וחמישי אישי וגופי‬
‫שהראי"ה עמד עמ בקשרי מכתבי‪.‬‬
‫אלה ה‪ ,‬על קצה המזלג‪ ,‬כמה מ השימושי המועילי הנובעי מ הספר 'מכותבי‬
‫ראיה'‪ ,‬ועל רבי נוספי הרחיב הרב גוטל את הדיבור במבואו המקי! לספר )עמ' ל"המ'(‪.‬‬
‫מוב מאליו שעבודה בסדר גודל שכזה הינה משימה כבירה‪ ,‬הדורשת מאמ‪ #‬רב ומסודר‪,‬‬
‫דייקנות קפדנית ויכולות ביבליוגרפיות עשירות‪ ,‬על אחת כמה וכמה כשהיא נעשית על‬
‫ידי אד אחד בלבד‪ .2‬הרב גוטל אכ עמד במשימה זו בצורה הראויה לציו‪ ,‬וזיכה את‬
‫שוחרי דמותו של הראי"ה בספר רב תועלת‪.‬‬

‫אול העבודה עדיי איננה מוגמרת‪ .‬כ" כתב הרב גוטל עצמו‪" :‬ועדיי החיבור אינו‬
‫של‪ ,‬א! אינו יכול להיות של‪ ,‬ועל כרחו יצרי" – בע"ה – עדכוני במהדורות נוספות"‬
‫)הקדמה‪ ,‬עמ' ד'(‪ .‬הסיבה לכ" היא בראש ובראשונה מפני שבספר נכללו רק איגרות שראו את‬
‫עי הדפוס‪ ,‬ואילו איגרות שטר נדפסו – ובארכיוני השוני נמצאות מאות כאלה – לא‬

‫והוגש בשנת תשנ"ו כעבודה לאוניברסיטה העברית‪ ,‬בש 'מכותביו ומכתביו של הרב קוק'‪ ,‬בהנחיית‬
‫פרופ' ישראל מ' תאשמע ז"ל‪ .‬חציו השני של החיבור הוכ עוד קוד לכ‪ ,‬כדברי הרב גוטל במבוא‬
‫ל'מכותבי ראיה' )עמ' ד'(‪" :‬מטבע הדברי‪ ,‬קדמה כמוב מלאכת האיסו ‪ ,‬הסיווג והמיו לניתוח העיוני"‪.‬‬
‫עוד נכתב ש שהספר עצמו סודר בשנת תשנ"ז‪ .‬בשנת תשס"ב זכה הספר בפרס עמינח למחשבת‬
‫הציונות הדתית‪.‬‬
‫בהערת אגב‪ :‬לאור! המאמר נשתמש באופ עקבי במונח "איגרת" ולא במונח "מכתב" )למעט כשמדובר‬
‫בביטוי רווח כגו "קשרי מכתבי" או "מכתב המלצה"‪ ,‬וכ ברשימת המכתבי המפורטת(‪ ,‬כדי להקל על הבידול הפונטי בינה‬
‫לבי "מכותב"‪.‬‬
‫‪ 2‬וכבר כתב הרב יצחק אריאלי‪ ,‬תלמידו הנאמ של הראי"ה‪ ,‬ששמע ממנו "שכל מלאכה שחוסכת מלאכה‬
‫לשני – הרי הוא חכמה" )רשימה שפורסמה על ידי שאול שי‪" ,‬הוציא האדרת והלבישו" מוס 'הצפה'‪ ,‬כ"ח תשרי תשס"ד‪ ,‬אות‬
‫י"ב(‪ ,‬והכוונה בי השאר שא עבודה שכזו דורשת חכמה כדי לעשותה כראוי‪ .‬ויאי הדברי לאומר‪,‬‬
‫למתעד ולנשוא מאמרנו‪.‬‬
‫ֲ‬
‫‪145 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫נכללו בספר‪ .‬סיבה נוספת היא שקשה מאד לאד אחד‪ ,‬וא! לצוות של אנשי‪ ,‬להקי!‬
‫בשלמות את הכמות האדירה של ספרי‪ ,‬קבצי וא! עיתוני שנדפסו בעול היהודי מאז‬
‫ימי הראי"ה‪ ,‬ואשר ישנה אפשרות תיאורטית שנדפסה בה אחת מאיגרותיו‪ .‬כלומר‪ ,‬אי‬
‫כל דר" לוודא שנכללו בספר כל איגרות הראי"ה שנדפסו אי פע – וממילא מוב‬
‫שעתידות להתגלות בכל עת איגרות נוספות שכבר נדפסו א" נשמטו מעי העור"‪ .‬סיבה‬
‫שלישית היא שכפי המליצה הידועה‪" ,‬כש שאי אפשר לבר בלא תב‪ ,‬כ" אי אפשר לספר‬
‫בלא שגיאות"‪ :‬כל ספר‪ ,‬בפרט ספר מסוג והיק! שבה אנו דני‪ ,‬איננו יכול להימלט‬
‫משגיאות למיניה – חלק קטנות‪ ,‬חלק בלתי מורגשות‪ ,‬וחלק לעיתי גדולות ומהותיות‪.‬‬
‫לפיכ" ברור שמהדורה חדשה לספר שכזה‪ ,‬אינה אלא שאלה של זמ‪ ,‬ובעיקר היא‬
‫תלויה בהמש" הדפסת סדרת 'איגרות הראי"ה'‪ ,‬מ השני החסרות עדיי – תרפ"ו‬
‫תרצ"ה‪ .‬אמנ‪ ,‬מאז יציאת הכר" האחרו בסדרה‪ ,‬חלק ד'‪ ,‬חלפו כבר עשרי וחמש‬
‫שני)!(‪ .‬עיקר האנרגיה בהוצאת כתבי הראי"ה בדור האחרו‪ ,‬מושקעת משו מה בעיקר‬
‫בהוצאת 'קבצי'‪' ,‬פנקסי'‪' ,‬רשימות' ושאר ליקוטי הכתבי ההגותיי של הראי"ה‪ ,‬וזאת‬
‫על א! שגלוי וידוע שרוב בניי )ויש אומרי א רוב מניי( כתבי אלה כבר נדפס בסדרת ספרי‬
‫האורות‪ ,‬וא! מ הנותר הודפס החלק המשמעותי ב'שמונה קבצי'; ובכל זאת ממשיכי‬
‫מכוני ההוצאה לאור שבדורנו לעסוק כמעט א" ורק בהוצאת כתבי שכאלה‪ ,‬תו" הזנחת‬
‫הסוגה והייחודית של איגרות הראי"ה ומכתביו‪ ,‬שתכניה לעיתי חשובי ועמוקי לא‬
‫פחות‪ ,‬ה מבחינה הגותית וה מבחינה היסטורית‪.3‬‬
‫אול לאחרונה התבשרנו שסו! סו! נמצא גואל למלאכה יקרה זו‪ ,‬ה"ה ר' הראל כה‬
‫הי"ו מבית אל‪ ,‬שהחל לעסוק בימי אלה בהתקנת כל איגרות הראי"ה הנשארות לדפוס‪.‬‬
‫ממילא‪ ,‬מוב שע פרסו מלאכה זו יהיה הכרח להוציא מהדורה חדשה של 'מכותבי‬
‫ראיה'‪ ,‬שתכלול את כל האיגרות החדשות‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬במהל" עיסוקנו בשנתיי‬
‫האחרונות בתולדות הראי"ה והגותו‪ ,‬במסגרת מחקר וכתיבת מאמרי שוני‪ ,‬נתברר לנו‬
‫שישנו עוד מקו רב להוסי! ולתק כבר במהדורה הנוכחית של 'מכותבי ראיה'‪ ,‬וזאת‬
‫בהתבסס על החומר הקיי בידינו כיו‪ .‬חלק מ הנתוני והממצאי שהעלינו חשובי‬
‫ומהותיי לכל מי שעושה שימוש בספר זה‪ ,‬ועל כ ראוי לפרסמ ברבי כבר עתה –‬
‫ובמהדורה השניה של הספר‪ ,‬שבוודאי תצא‪ ,‬יוכלו הדברי להיכלל באופ אינטגרלי‪.4‬‬

‫‪ 3‬נית לומר כ!‪ :‬הרוצה לפגוש את הגותו של הראי"ה‪ ,‬יעיי בספרי האורות‪ ,‬והרוצה לפגוש את הראי"ה‬
‫עצמו‪ ,‬יעיי בספרי האיגרות‪.‬‬
‫‪ 4‬כא המקו להעיר באופ כללי‪ ,‬שתועלת מרובה נית להפיק‪ ,‬א א הדבר דורש מאמ‪ $‬נוס ‪ ,‬בריכוז‬
‫כל האיגרות הידועות לנו שנשלחו אל הראי"ה‪ :‬כמה מאות כאלה נדפסו זה מכבר ב'איגרות לראי"ה'‪,‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪146‬‬

‫ההערות שנתקבצו בכלינו על 'מכותבי ראיה'‪ ,‬מתחלקות לחמש קטגוריות‪ :‬א‪ .‬זיהויי‬
‫של מכותבי המוגדרי לעת עתה כאלמוני‪ .‬ב‪ .‬תיקו זיהוי מוטעה של מכותבי‪ .‬ג‪.‬‬
‫)א של מכותבי שכבר‬ ‫הוספת מכותבי חדשי שלא נזכרו בספר‪ .‬ד‪ .‬ריכוז איגרות חדשות‬
‫קיימי( שנדפסו זה מכבר‪ ,‬א" נשמטו מעי העור"‪ .‬ה‪ .‬תיקוני שגיאות והערות כלליות‪.‬‬

‫‪ .2‬קריטריוני לעריכת הספר‬

‫א‪ .‬השיקולי להכללת מכותבי‪:‬‬
‫בטר נפתח בתיקו הקיי והוספת איגרות ואישי‪ ,‬יש להעיר באופ כללי אודות‬
‫עצ השיקולי להכללת גור זה או אחר ברשימת המכותבי שבספר‪ .‬על א! שבמבוא‬
‫המקי! הרחיב הרב גוטל את הדיבור על הקריטריוני לכ"‪ ,‬עודנו קיי לעיתי חוסר‬
‫בהירות בנוגע לאופ יישו הקריטריוני‪ .‬פעמי א! עולה הרוש שבשלב מסויי במהל"‬
‫העבודה על הספר‪ ,‬הנטיה היתה להכליל בו ]כמעט[ כל איגרת אפשרית – בייחוד א היא‬
‫נדפסה ב'איגרות הראי"ה' – א! א דורש הדבר גמישות רעיונית רבה ויצירת מכותבי‬
‫מוזרי קמעא‪ ,‬ואילו בשלב אחר של העבודה הנטיה היתה למעט בדברי מסוג זה‪ .‬כ"‬
‫נית להסביר‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬כיצד מופיעי תחת מכותב מס' ‪" ,138‬תימ – קהילה"‪ ,‬שני כתבי‬
‫הבירור של הראי"ה כנגד שיטתו של ר' יחיא קפאח בעניי הזוהר‪ :‬הרי לא מדובר כלל‬
‫באיגרות )ולכ אי לה כל פתיחה(‪ ,‬וא! לא בהסכמות‪ ,5‬ולפי כל הקריטריוני שהוגדרו במבוא‬
‫ל'מכותבי ראיה' )עמ' ל"ג וסביבו(‪ ,‬לא היו ה"איגרות" הללו צריכות להיזכר בספר – וממילא‬
‫לא ג ה"מכותב" הנ"ל‪ .6‬תמוה במיוחד הוא קיומו של מכותב מס' ‪ ,688‬אריה סלוצקי‪:‬‬

‫איגרות נוספות נדפסו בכרכי 'סיני' לדורותיה‪ ,‬ועשרות ומאות איגרות נוספות מפוזרות בספרי וקבצי‬
‫שוני; אי צור! להסביר מדוע ציו האיגרות הללו במרוכז בש&לי ערכו של המכותב )במידה שישנ(‪ ,‬יעשיר‬
‫מאד את הספר ואת התועלת הגלומה בו‪ .‬כמו כ מורגש חסרונ של מפתחות נוספי בסו הספר‪,‬‬
‫כדוגמת מפתח כרונולוגי כולל לאיגרות )הממיי את כול לפי תארי(‪ ,‬ובעיקר מפתח נושאי מקי ‪ ,‬שקיומו‬
‫יהפו! את הספר לשימושי ומועיל מאד ג עבור מי שאינו חוקר או היסטוריו‪.‬‬
‫‪ 5‬א! בחינ הוכנס הכתב השני ל'הסכמות הראי"ה' )הסכמה מ"א( – הרי ג מדפיסיו הראשוני‪ ,‬בספר‬
‫"אמונת ה' "‪ ,‬ירושלי תרצ"ח‪ ,‬לא הגדירוהו כ"הסכמה"‪ ,‬בשונה מהמכתבי שהדפיסו ש לפניו ואחריו‪.‬‬
‫וזאת למודעי‪ ,‬שבספר 'הסכמות הראי"ה'‪ ,‬ובפרט ברשימה הארוכה שבסופו‪ ,‬ישנ פריטי רבי שלא‬
‫נכתבו ולא נדפסו כהסכמה כלל ועיקר )לש המחשה‪ :‬ב'הסכמות הראי"ה' הסכמה ט"ז הדפיסו הסכמה"כביכול מאת‬
‫הראי"ה על הספר 'זכותא דאברה'‪ .‬לאמיתו של דבר זהו לא יותר ממכתב ברכה ותודה על קבלת הספר 'מקי‪ $‬נרדמי'‪ ,‬שנדפס בשלהי‬
‫הספר 'זכותא דאברה'‪ .‬בדומה לכ ג באשר לספרי‪' :‬בית נאמ'‪' ,‬זכרו יעקב'‪' ,‬חידושי הרח"ה'‪' ,‬כל בו'‪' ,‬הפסגה'‪' ,‬דבר בעתו'‪' ,‬קול‬
‫צעקת הרועי'‪' ,‬קול מבשר' ועוד ועוד(‪.‬‬
‫‪ 6‬באותו אופ‪ :‬איגרת מס' ‪ 14‬בערכו של האדר"ת )מכותב מס' ‪ ,(846‬למעשה אינה איגרת כלל‪ ,‬אלא‬
‫בירור הלכה שנכתב כשלעצמו )שו"ת דעת כה סי' ב'(‪ .‬כ! ג באשר לאיגרת מס' ‪ 18‬בערכו של האדר"ת‪,‬‬
‫‪147 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫אי בידינו אלא נוסח מצבתו שנכתב על ידי הראי"ה )נדפס בנספחות ל'איגרות הראי"ה' ח"ב( –‬
‫וכי זו איגרת?!‬
‫כהמש" לכ"‪ ,‬א! א שני הכתבי הנ"ל בעניי ר' יחיא קפאח היו איגרות של ממש‪,‬‬
‫היה מקו לתהות הא יש מקו בספר למכותב כגו "תימ – קהילה"; בדומה לכ" נית‬
‫למצוא בספר את המכותבי "יהודי אמריקה" )מס' ‪" ,(12‬אפריקה" )מס' ‪" ,(14‬איכרי‬
‫האר‪) "#‬מס' ‪ (8‬וכיוצא בזאת‪ .‬האמנ מדובר בגור מוגדר שקיבל איגרת מהראי"ה‪ ,‬עד‬
‫כדי שזכאי הוא להיחשב כמכותב מ המניי? אפילו א התשובה תהא חיובית‪ ,‬כמדומה‬
‫שלא נעשתה עבודה עקבית באיגרות מסוג זה‪.7‬‬
‫הערה נוספת‪ :‬במידה שהראי"ה נת הסכמה לספר רק לאחר פטירת מחברו‪ ,‬מוב‬
‫שאי מקו לציי את המחבר ז"ל כמכותב; ובדר" כלל צויינה הסכמה שכזו על שמו של‬
‫האד שפנה אל הראי"ה כדי לקבלה – מו"ל הספר‪ ,‬למשל – שברוב המקרי מוזכר א!‬
‫הוא בגו! ההסכמה‪ .‬אול מתברר שלפעמי צויינה ההסכמה משו מה תחת שמו של‬
‫הנפטר‪ :‬וכ‪ :‬בערכו של מכותב מס' ‪ ,773‬הרב ישראל אבא ציטרו‪ ,‬רשומה איגרת שנכתבה‬
‫קרוב לשלוש שני אחר פטירתו; ועיו בה מעלה שלא מדובר באיגרת אלא במאמר‬
‫הערכה והסכמה לספר כתביו‪ ,‬שספק גדול א יש מקו להכלילו ב'מכותבי ראיה'‪.8‬‬

‫שהינה למעשה קונטרס הלכה עצמאי )ש סי' מ"ה(‪ ,‬שאי שו ראיה שנשלח אל האדר"ת‪ .‬שני אלה אינ‬
‫צריכי איפוא להיזכר ב'מכותבי ראיה'‪.‬‬
‫באופ אחר נית למצוא בספר את המכותב "מרכז הרב" )מכותב מס' ‪ ,(91‬כשבערכו נסמנו משו מה‬
‫האיגרות ששלח הראי"ה לרבני ויהודי הגולה אודות הישיבה‪ .‬רק שתי האיגרות האחרונות מתו! השש‬
‫ראויות להיכלל בספר‪ ,‬שכ ה נשלחו לחברי ועד ישיבת 'מרכז הרב'; לפיכ! צרי! המכותב להיקרא 'מרכז‬
‫הרב – ועד'‪.‬‬
‫‪ 7‬לדוגמא‪ ,‬לא נמצאת בספר איגרתו של הראי"ה ליהודי אתיופיה‪ ,‬מו' אדר תרפ"ג‪ ,‬בעניי התחזקות‬
‫באמונה )'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪ ,(510512‬איגרתו למנהיגי יהודי מצרי מח' אייר תרפ"ז בעניי עזרה ליהודי‬
‫תימ )ש עמ' ‪ ,(326327‬איגרתו ליהודי גלילות אפריקה הדרומית‪ ,‬מי"א תשרי תר"פ‪ ,‬בענייני צדקה )כרוזי‬
‫הראי"ה עמ' ‪ .(32‬או איגרתו לגבאי בתי הכנסיות בעול היהודי‪ ,‬מכ"א אלול תרצ"א‪ ,‬בעניי הלוח שבהוצאת‬
‫ישיבת 'ע‪ $‬חיי' )'מועדי הראי"ה' עמ' קפ"ט‪ ,‬וראה בדומה ב'כרוזי הראי"ה' עמ' ‪ .(33‬ישנ עוד איגרות רבות מסוג זה‪,‬‬
‫שהופנו לקבוצת אוכלוסייה רחבה כלשהי‪ ,‬ודומה שבדר! כלל לא נכללו ב'מכותבי ראיה'‪ .‬ב'אוצרות‬
‫ליהודי‪ :‬אוסטרליה‪ ,‬יפ‪ ,‬סי‪ ,‬הודו‪,‬‬
‫ֵ‬ ‫ראי"ה' מהדורת תשס"ב‪ ,‬כר! א' עמ' ‪ ,441
442‬נדפסה איגרת המופנית‬
‫והמזרח הרחוק בכלל‪ .‬וכי יש מקו לרשו ער! נפרד עבור כל אחד מ ה"מכותבי" הללו? במה זכו‬
‫איפוא יהודי ארה"ב ואפריקה? )ולפי דברי הרב גוטל עצמו‪ ,‬במבוא עמ' ל"ג‪ ,‬אלה כאלה אינ אמורי להיכלל בספר(‪.‬‬
‫‪ 8‬על כל פני אי הוא יכול להימצא בערכו של הרב ציטרו‪ ,‬אלא בערכ של המו"לי‪ ,‬המוזכרי בו –‬
‫אלמנת המחבר‪ ,‬רחל ציטרו )בת הרוגאצ'ובר(‪ ,‬והרב אברה יעקב ניימארק – שה שקיבלו את ה"איגרת"‪.‬‬
‫בדומה לכ!‪ :‬מכותב מס' ‪ ,895‬ר' זלמ יצחק שוור‪ ,$‬נפטר לפני שהספיק להשלי את הדפסת ספרו‪,‬‬
‫ואלמנתו היא שקיבלה את ההסכמה מהראי"ה‪ ,‬ואכ היא מוזכרת בה כמה פעמי‪ ,‬ולכ היה נכו יותר‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪148‬‬

‫כמו כ‪ ,‬בתו" חוג מכותביו של הראי"ה מראשי הישיבות‪ ,‬הוזכר ג הרב משה מרדכי‬
‫עפשטיי )מבוא עמ' מ"ח(‪ ,‬ובהערה על אתר נכתב‪" :‬עד היו לא פורסמו‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מכתבי‬
‫הרב קוק אליו‪ ,‬בר אי ספק שהיו כאלה‪ ,‬כפי שמשתמע בבירור מאיגרותיו של הרב‬
‫עפשטיי הממוענות אל הרב קוק"‪ .9‬באותו אופ מוזכר ש הרב שמעו שקופ‪ ,‬ובחוג‬
‫הרבני חרדי הוזכרו כ" ג הרב חיי ובנו הרב יצחק זאב סולובייצ'יק‪ ,‬והאדמו"ר ר' דוד‬
‫בורנשטיי מסוכוטשוב‪ ,‬שכול שלחו איגרות לראי"ה א" אי בידינו איגרות ששלח הוא‬
‫אליה‪ .‬א די בקריטריו זה כדי להימנות על חוג מכותבי הראי"ה‪ ,‬הרי שנית למצוא עוד‬
‫‪10‬‬
‫רבי כאלה‪ ,‬שנית להסיק בבירור מאיגרותיה לראי"ה שהיתה זו התכתבות דו סטרית‬
‫– א" בפועל רק מעטי זכו להיזכר באופ זה )א כי רק במבוא(‪ .‬מסתבר שהנימוק לאיזכור‬
‫של הללו דווקא הוא משקל התורני הגדול וה'חידוש' כביכול בעובדה שבינ ובי‬
‫הראי"ה התקיי קשר מכתבי‪ ,‬אול על כל פני יש לתמוה על איזכורו של הרב יוס!‬

‫לרשו אותה כמכותב‪ ,‬ולא את בעלה )ממש כפי שעשה הרב גוטל במקרה של נפטר אחר‪ ,‬ראה במבוא עמ' פ"א(‪ .‬וא‬
‫)ראה‬ ‫שלא נתבאר לנו שמה‪ ,‬היה נית להזכירה כ"גברת שוור‪ ,"$‬בדומה למכותב מס' ‪" ,239‬גברת בירגר"‬
‫עוד להל הערה ‪ ,18‬לגבי נשי מכותבות הראי"ה(‪.‬‬
‫ואגב גברת בירגר‪ ,‬לאמיתו של דבר היא כלל לא היתה אמורה להיכלל בספר‪ ,‬שכ לא מדובר באיגרת‬
‫שכתב אליה הראי"ה עצמו‪ ,‬אלא בהודעה קצרה "בש מר הגאו הרב הראשי שליט"א"! )איגרות הראי"ה‬
‫ח"ד עמ' רנ"ט(‪ .‬עובדה זו צוינה על ידי הרב גוטל במבוא )עמ' פ"ב(‪ ,‬ולא ברור מדוע בחר לבסו להכלילה‬
‫בספר‪ ,‬בניגוד לקריטריו שהוגדר על ידו במפורש )עמ' ל"ב(‪.‬‬
‫‪ 9‬יש לציי שנע ארנו בחוברתו 'רֹא"ה האורות והעיר האבות'‪ ,‬חברו תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪ ,44
52‬לא הצליח‬
‫למצוא בארכיוני השוני כל איגרת מהראי"ה לרמ"מ עפשטיי; כל שמצא הוא מכתב ברכה לרגל עליית‬
‫ישיבת סלבודקה לאר‪ $‬ומכתב תנחומי למשפחתו לאחר פטירתו‪ .‬הדבר מוזר במקצת‪ ,‬לאור הקשרי‬
‫החמי שהיו בי השניי והאיגרות המצויות לפנינו ששלח הרמ"מ עפשטיי לראי"ה‪ ,‬שבשתיי מה אכ‬
‫מוזכרות איגרות קודמות שקיבל ממנו‪ .‬אגב כ! נציי איגרת נוספת מהרמ"מ עפשטיי לראי"ה‪ ,‬שלא‬
‫נכללה ב'איגרות לראי"ה' ולא הוזכרה ב'מכותבי ראיה'‪ :‬מכתב ברכה לשנה החדשה‪ ,‬ח' תשרי תרפ"ה‪,‬‬
‫נדפס בקוב‪' $‬סיני גליו פ' ]תשריאדר תשל"ז[ עמ' ק"א‪ .‬איגרת זו נשלחה אל הראי"ה בעודו בחו"ל‪,‬‬
‫והרמ"מ עפשטיי הזכיר בה ג את הרב אברה דובער כהנא שפירא שנמצא אז ע הראי"ה ו"מפני שאי‬
‫לי אדרעסא שלו ע"כ לא כתבתי ביחוד אליו"‪ .‬מכנה את הראי"ה כ"הכה הגדול לבית ישראל‪ ...‬מרא‬
‫דארעא דישראל"‪.‬‬
‫‪ 10‬ובראש הרב יצחק אריאלי‪ ,‬מהתלמידי המקורבי ביותר לראי"ה )שלא הוזכר כלל ב'מכותבי ראיה'(‪ ,‬אשר‬
‫ידועות לנו לפחות שתי איגרות ששלח לראי"ה )מי"א סיוו תרפ"ד בענייני הישיבה‪ ,‬ומי' אלול תרפ"ד בעניי השגת אתרוג‬
‫לראי"ה; 'בשדה הראי"ה' עמ' ‪ ;(377‬כמדומה ג שיש לפנינו לפחות איגרת אחת ששלח לו הראי"ה – והכוונה‬
‫לדברי שנדפסו בסו 'חבש פאר' מהד' תרפ"ה‪ ,‬אשר צורת וסגוננ מוכיחות בבירור שמדובר באיגרת‪:‬‬
‫"ב"ה‪ .‬לידידי הרה"ג‪ ...‬והנני בזה ידידו דוש"ת באה"ר‪ ."...‬היות שהרב אריאלי היה המו"ל העיקרי‬
‫והאקטיבי מבי שני מוציאי הספר )ראה עמ' ‪ ,34‬ד נ"ז‪ ,‬ועוד‪" :‬המו"ל ]י‪.‬ב‪.‬א‪' = "[.‬יצחק ב אביגדור'; כ ג כל הערות‬
‫העור לאור הספר ה פרי עטו(‪ ,‬ברור שהוא נמע האיגרת‪.‬‬
‫‪149 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫יהודה ֵלי‪ +‬בלו" בחוג המכותבי ראשי הישיבות )ש(‪ ,‬וזאת רק על סמ" איגרת בודדת‬
‫ששלח הוא )!( לרצי"ה )!!(‪.‬‬

‫ב‪ .‬השיקולי להכללת איגרות ומניינ‪:‬‬

‫שאלה הכרחית היא‪ ,‬בהמש" לכ"‪ ,‬הא וכיצד יש להכליל בספר איגרת שנמענה אינו‬
‫מוגדר‪ ,‬אול נושא האיגרת הוא אכ אישיות או גו! מוגדר‪ .‬כאלה ה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬שתי‬
‫האיגרות שנסמנו בערכו של ר' יצחק גרשטנקור )מכותב מס' ‪ ,(333‬מייסד בני ברק‪:‬‬
‫שתיה אינ מופנות אליו‪ ,‬ועניינ קריאה לתמיכה בבני ברק‪ ,‬אול בכל זאת ה מוקמו‬
‫)וכ‬ ‫בערכו – כנראה מפני ששמו מפורש בתוכ האיגרות‪ ,‬ואי מכותב המתאי יותר ממנו‬
‫נעשה בעשרות ומאות מקרי‪ ,‬בעיקר של מכתבי המלצה והסכמה על אישי או מוסדות(‪ .‬אלא שא אכ‬
‫זהו הקריטריו‪ ,‬ישנ עוד איגרות רבות מסוג זה שאינ מופיעות עדיי ב'מכותבי ראיה'‪.11‬‬
‫באופ דומה יש לתהות‪ :‬במקרה שאיגרת כלשהי של הראי"ה לא נדפסה בשלמותה‪,‬‬
‫וא! לא ברובה‪ ,‬אלא רק צוטטו ממנה כמה משפטי מקוטעי או פיסקה בודדת וכדומה‪,‬‬
‫בצירו! תארי" או בלעדיו – היש מקו לסמנה ב'מכותבי ראיה'? ישנ דוגמאות רבות‬
‫)וא תהיה התשובה‬ ‫למקרי כאלה‪ ,‬ולא טרחנו לציינ כיוו שלדעתנו התשובה שלילית‬
‫חיובית‪ ,‬מ הראוי לציי בצד הרשומה – "חלקי"(‪ .‬ג הרב גוטל‪ ,‬ברוב המקרי‪ ,‬לא התייחס למקרה‬
‫שכזה כאל איגרת של ממש שיש להזכירה ולסמנה בספר‪ .‬אול מתברר שבכל זאת ישנ‬
‫כמה מקרי בה נסמנה איגרת כזו ב'מכותבי ראיה'‪ ,‬למרות שלא נדפסו ממנה אלא‬
‫משפטי בודדי‪.12‬‬

‫‪ 11‬ראה לדוגמא איגרת למע ישיבת נובהרדוק מג' ניס תרנ"ז )'ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' ‪ ,(169170‬איגרת למע‬
‫ישיבת ע‪ $‬חיי מי"ז אייר תר"פ )'ליקוטי הראי"ה' ח"ב עמ' ‪ ,(5152‬איגרת למע האחי דבור‪ $‬ותלמוד תורה‬
‫שהקימו‪ ,‬מי"ח אדר תר"‪) $‬ש עמ' ‪ ,(109110‬ועוד רבות כהנה‪ .‬אמנ‪ ,‬יש לחדד שמכתב המלצה וכדומה‬
‫יכול להיחשב כשיי! לנשוא המכתב רק א הוא קיבל בעצמו את המכתב ישירות מהראי"ה; לעומת זאת‪,‬‬
‫א מדובר בפנייה ישירה לצד שלישי כדי לתמו! בנשוא המכתב‪ ,‬מוב שנשוא המכתב איננו יכול‬
‫להיחשב כמכותב איגרת זו‪ .‬לפיכ! אכ הגיוני לסמ את מכתבי ההמלצה על ר"י גרשטנקור בערכו שלו‪,‬‬
‫א! את שלוש האיגרות שצויינו בהערה זו לא נית לסמ בערכ של הגופי הנזכרי בה‪ .‬לפיכ!‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫באותו אופ של ר"י גרשטנקור‪ ,‬יש מקו למנות את מכתב ההמלצה מניס תר"פ בעד הישיבה לזכר‬
‫הרידב"ז בצפת‪ ,‬שנית – כמפורש בתוכו – לראש הישיבה‪ ,‬הרב נפתלי חנה'ליס )'ליקוטי הראי"ה' ח"ב עמ' ‪56‬‬
‫‪ ,(57‬וכ הברכה לירחו הירושלמי 'שערי ציו' מחשוו תרפ"ג‪ ,‬שנדפסה בפתח גליו תשריחשוו תרפ"ג‬
‫של הקוב‪) $‬ויכולה בהחלט להיחשב כהסכמה!(‪ ,‬ועוד כיו"ב‪.‬‬
‫‪ 12‬ראה למשל האיגרת חסרת התארי! בערכו של ר' יקותיאל יהודה גרינוולד )מכותב מס' ‪ ,(330‬וכ‬
‫ארבע האיגרות האחרונות בערכה של הקק"ל )מכותב מס' ‪ ;116‬וראה להל הערה ‪ .(105‬אגב אורחא‬
‫נעיר שבערכו של מכותב מס' ‪ ,388‬קיימת בטעות שורה ריקה הנמנית כאיגרת נוספת‪.‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪150‬‬

‫כמו כ‪ ,‬במקרי בה כתב הראי"ה איגרת המיועדת לשני אנשי בו זמנית‪ ,‬הא יש‬
‫להכלילה פעמיי – בערכו של כל אחד משני המכותבי? כא הדעת נוטה להשיב בחיוב‪,‬‬
‫וכ" אכ נעשה בדר" כלל‪ ,13‬אול התוצאה ההכרחית היא שמספר האיגרות הכולל הרשו‬
‫בספר )כרגע‪ ,(2475 :‬אינו מייצג כלל את מספר האיגרות שכתב הראי"ה בפועל‪ ,‬שכ קשה‬
‫מאוד לדעת בכמה מקרי מדובר באיגרת בודדת שנסמנה בספר יותר מפע אחת‪.‬‬
‫בעניי זה‪ ,‬הרב גוטל כותב )מבוא עמ' ל"ז( שאחת ממטרות הספר היא לחשו! מקרי‬
‫בה פוצלה איגרת לשתיי משיקולי תוכ‪ ,‬ושני החלקי נדפסו בספרי שוני; הוא‬
‫מעיר ש"הדבר משפיע באופ ישיר לא רק על מני האיגרות‪ ,"...‬וש"אי מת תשומת לב‬
‫לתופעה זו ומעקב שיטתי אודותיה‪ ,‬עלולי היו כמוב לתת תמונה מעוותת‪ ,‬ה בתחומי‬
‫כמותיי‪ ."...‬כלומר‪ ,‬התייחסות לאיגרת מפוצלת כזו כשתי איגרות נפרדות‪ ,‬עלולה להביא‬
‫לניפוח מלאכותי של מספר האיגרות הכולל )ה לאישיות זו וה בכלל(‪ .14‬אול משו מה‪,‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬במקרי הללו שני חלקי האיגרת המפוצלת נסמנו ב'מכותבי ראיה' כשתי‬
‫איגרות שונות‪ ,‬בשתי שורות נפרדות‪ ,‬ע מס‪-.‬ר אחר!‪ 15‬וא כ כיצד יכול הקורא הפשוט‬
‫‪16‬‬
‫שלא לקבל "תמונה מעוותת בתחומי כמותיי"?‬

‫‪ 13‬ראה לדוגמא הכרוז הפומבי של הראי"ה לרב זוננפלד )מכותב מס' ‪ (450‬והרי"י דיסקי )מכותב מס'‬
‫‪ ,(347‬שנסמ בנפרד בערכ של שניה )ובהקשר זה יש לתהות‪ ,‬הא כרוז פומבי זכאי באמת להיחשב כאיגרת‪ ,‬א א הוא‬
‫הופנה לכתובת כלשהי‪ ,‬פרטית או כללית(‪ ,‬או האיגרת המפורסמת לארבעת האדמו"רי )מגור‪ ,‬מאוסטרובצה‪,‬‬
‫מנובומינסק ומראדזי(‪ ,‬שנסמנה בערכו של כל אחד מהארבעה )ואגב‪ ,‬בכול נרש בטעות התארי תרפ"א במקו‬
‫תרפ"ו(‪ .‬לעיתי יצרה איגרת כפולתמע שכזו מכותב נוס שאילולי כ לא היה נזכר כלל‪ :‬ראה מכותב‬
‫מס' ‪" ,88‬מכבי"‪ ,‬ומכותב מס' ‪" ,90‬מרכז בעלי המלאכה"‪ ,‬שבשניה צויינה איגרת זהה‪ ,‬שמוענה לשניה‪.‬‬
‫מאיד!‪ ,‬ישנ מקרי בה איגרת שנשלחה במפורש לכמה אנשי נרשמה משו מה בערכו של אחד‬
‫בלבד מה – ראה למשל האיגרת בערכו של מכותב מס' ‪ ,249‬שנשלחה – ככתוב בפתחה – ג לאד‬
‫בש שבתי בוחבוט‪ ,‬שכרגע אינו מופיע ב'מכותבי ראיה'‪ ,‬וכ האיגרת שבערכו של מכותב מס' ‪,353‬‬
‫המופנית ג לרב יהודה סגל‪ ,‬שאינו מופיע כנ"ל‪ .‬ראה ג 'איגרות הראי"ה' ח"ד איגרת א'קמט‪ ,‬שנסמנה‬
‫בערכ של שלושה מתו! ארבעת האנשי הנזכרי בפתחה‪.‬‬
‫‪ 14‬כדוגמא מציי ש הרב גוטל )עמ' ל"ט בהערה( איגרת לאחי הראי"ה ר' שאול חנא קוק )מכותב מס' ‪(794‬‬
‫שפוצלה לשתיי‪ .‬אול לאמיתו של דבר‪ ,‬לא מדובר כא באיגרת שפוצלה‪ ,‬אלא בשתי איגרות שונות )א‬
‫כי מאותה שנה(‪ ,‬העוסקות בנושא זהה‪ ,‬וכפי שהעיר הרצי"ה ב'איגרות הראי"ה' )ח"א איגרת ה'(‪" :‬עני זה נדפס‬
‫ב'משפט כה' סי' קכ"א‪ ,‬ואח"כ מצאנוהו בעיקרו מבואר באיגרת הזאת"‪.‬‬
‫‪ 15‬ראה‪ :‬מכותב מס' ‪ 87‬איגרות ‪ ,2
3‬מכותב מס' ‪ 123‬איגרות ‪ ,10
11‬מכותב מס' ‪ 157‬איגרות ‪,6
7‬‬
‫מכותב מס' ‪ 176‬איגרות ‪ ,8
9‬מכותב מס' ‪ 260‬איגרות ‪ ,2
3‬מכותב מס' ‪ 278‬איגרות ‪ ,6
7‬מכותב מס'‬
‫‪ 300‬איגרות ‪ ,3
4‬מכותב מס' ‪ 392‬איגרות ‪ ,3
4‬מכותב מס' ‪ ,425‬איגרות ‪ ,1
2‬מכותב מס' ‪ 453‬איגרות‬
‫‪ ,9
10‬מכותב מס' ‪ 483‬איגרות ‪) 3
4‬הרצי"ה עצמו ציי שמדובר באיגרת מפוצלת‪ ,‬אול הברכה בפתח האיגרת שונה‪,‬‬
‫וצע"ג(‪ ,‬מכותב מס' ‪ 504‬איגרות ‪ ,2
3‬מכותב מס' ‪ 615‬איגרות ‪ ,1
2‬מכותב מס' ‪ 638‬איגרות ‪ ,1
2‬מכותב‬
‫‪151 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫לעיתי הביא הדבר לשגיאות אלמנטריות‪ :‬לדוגמא‪ ,‬בערכו של אלכסנדר זיסקינד‬

‫רבינובי‪) '#‬אז"ר‪ ,‬מכותב מס' ‪ (841‬נסמנה פעמיי איגרת מי"ט טבת תרפ"ה‪ ,‬פע אחת‬
‫מ'איגרות הראי"ה' ופע אחת מ'אוהב ישראל בקדושה' – אול למעשה מדובר באותה‬
‫איגרת בדיוק‪ ,‬בלא שו הבדל‪ .‬כ" ג בערכו של מאיר דיזנגו! )מכותב מס' ‪ ,(343‬נסמנה‬
‫פעמיי איגרת מח' אייר תרפ"ג‪ ,‬פע אחת מ'איגרות הראי"ה' ופע אחת מ'אוצרות‬
‫הראי"ה' – א" שוב מדובר באיגרת זהה לחלוטי; ובדומה לכ" אירע במקרי נוספי‪.17‬‬

‫ג‪ .‬משמעות סכו האיגרות‬

‫כא אנו מגיעי להערה כללית אודות היחס לכמות ותדירות האיגרות שכתב הראי"ה‬
‫לדמות מסויימת או בתקופה מסויימת‪ .‬הרב גוטל מארי" לתהות על הסיבה להפרשי‬
‫)בנו הרצי"ה – כ‪ ,200‬חתנו‬ ‫הגדולי בכמות האיגרות ששלח הראי"ה לתלמידיו הקרובי ביותר‬
‫הרב רענ – כ‪ ,45‬הרב חרל"פ – כ‪ ,30‬הרב 'הנזיר' – ארבעה בלבד; 'מכותבי ראיה' עמ' ל'ל"א(‪ ,‬וניכר‬
‫שלדעתו נית לגזור מכ" מסקנות של ממש‪ .‬אול מלבד שמאגר האיגרות שנדפסו עד‬
‫עתה הינו חלקי‪ ,‬בפרט לגבי השני תרפ"ו תרצ"ה‪ ,‬ומלבד פקפוקי נוספי שהרב גוטל‬
‫עצמו מציי ובראש ההבדל בתקופות ההתכתבות‪ ,‬הרי שלעניות דעתנו עצ הניסיו‬
‫להסיק מסקנות על מידת מקורב‪-‬ת של אישי שוני לראי"ה רק על סמ" הפריזמה‬
‫הצרה של חילופי איגרות בדואר‪ ,‬הינו בעייתי למדי‪ .18‬א לא כ‪ ,‬נצטר" להסיק מסקנות‬

‫מס' ‪ 669‬איגרות ‪ ,2
3‬מכותב מס' ‪ 777‬איגרות ‪ ,1,3‬מכותב מס' ‪ 793‬איגרות ‪ ,65
66‬מכותב מס' ‪820‬‬
‫איגרות ‪ ,1
2‬מכותב מס' ‪ 917‬איגרות ‪ 1
2‬שצויינו ג במכותב ‪ 918‬איגרות ‪ – 3
4‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 16‬הפיתרו לבעיה זו של מכתבי הנזכרי כמה פעמי אצל מכותבי שוני‪ ,‬או פעמיי אצל אותו‬
‫מכותב‪ ,‬הוא שבפע הראשונה בו נזכרת האיגרת בספר‪ ,‬אכ יינת לה מספר‪ ,‬ולצידו סימו כלשהו )כגו‪:‬‬
‫?(‪ ,‬ואילו בפעמי הבאות תצויי האיגרת בסימו הנ"ל בלבד‪ ,‬ללא מספר עצמאי )וכנ"ל במספור הפנימי שבערכו‬
‫של המכותב; א כי מוטב שאיגרת שפוצלה תסומ בערכו של המכותב פע אחת בלבד‪ ,‬כשבשדה ה"מקור" תופיע הפניה לשני‬
‫המקומות בו נדפסו חלקי האיגרת‪ ,‬בסימו "‪ ,"+‬וא בשני המקומות נדפס תוכ זהה‪ ,‬בסימו "‪.("/‬‬
‫‪ 17‬בערכו של הרצי"ה קוק )מכותב מס' ‪ ,(793‬נסמנה פעמיי ברצ איגרת מי' ניס תרע"ט‪ ,‬כשבשתי‬
‫הפעמי ההפניה היא לאותו מקור בדיוק! עוד בערכו‪ ,‬נרשמה ג איגרת ‪ 60‬וג איגרת ‪ ,61‬על א‬
‫שב"שתיה" יש הפניה ה לאיגרת השלמה שב'איגרות ראי"ה' וה לחלקה הקט שב'אורח משפט' )וראה‬
‫דבריו הצודקי של הרב גוטל כנגד טעויות מעי אלו ממש‪ ,‬במבוא עמ' ל"א"ל"ב וכ ש בהערות ‪.(19,23‬‬
‫‪ 18‬ריבוי איגרות עשוי להעיד לעיתי לאו דווקא על מקורבות וקירוב מיוחד‪ ,‬או לחילופי ריחוק‬
‫גיאוגרפי‪ ,‬אלא על קירבתבשר פשוטה‪ :‬רוב האיגרות לרב רענ‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬עוסקות בענייני משפחתיי‪.‬‬
‫לש השוואה‪ ,‬בסקירת ה'חוג הנשי' )מבוא עמ' פ"א"פ"ב( המעיט הרב גוטל מער! מכ&תב‪9‬ת הראי"ה קרובות‬
‫משפחתו‪ ,‬עד כדי כ! שבסיכו כתב ש"היקפו של אותו 'חוג נשי' מסתכ בארבע נשי מתו! למעלה‬
‫מתשע מאות מכותבי" – ארבע נשי‪ ,‬מבלי לכלול במניי זה את אמו‪ ,‬בנותיו וכלתו של הראי"ה‬
‫;מה‬
‫המוזכרות בסמו!; משו שאיגרות אליה כקרובות משפחה ה כנראה עובדה טריוויאלית‪ .‬אול ֶ‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪152‬‬

‫מ ה"עובדה" – המבוססת על נתוני 'מכותבי ראיה' – שבשבע השני האחרונות לחיי‬

‫הראי"ה לא קיבל ממנו בנו הרצי"ה אפילו איגרת אחת‪ ,‬כביכול‪ ,‬ושקשר המכתבי בינו‬
‫לבי הרב חרל"פ הסתיי סופית בשנת תרפ"ד‪ ,‬כביכול‪ ,‬ושבי שלושת מכותבי הראי"ה‬
‫ה'בכירי' ביותר לאחר קרובי משפחתו והרב חרל"פ‪ ,‬נית למצוא את ועד העיירה‬
‫רחובות‪ ...‬מאיד"‪ ,‬ב'מכותבי ראיה' נסמנו רק שבע איגרות )ולאמיתו של דבר – שש( לגרח"ע‬
‫גרודזינסקי‪ ,‬כולל חור גדול בי השני תרפ"ה תרצ"ד‪ ,‬בעוד שהמספר האמיתי של איגרות‬
‫‪19‬‬
‫– בדומה למספר האיגרות‬ ‫ששלח הראי"ה אליו עומד לכל הפחות על כמה עשרות‬
‫שקיבל ממנו‪ .‬ישנ אישי נוספי שהיו מקורבי לראי"ה הרבה מעבר לאופ בו משתק!‬
‫)וכ‬ ‫הדבר במישור חילופי האיגרות‪ :‬לרב אריה לוי‪ ,‬למשל‪ ,‬אי כל איזכור ב'מכותבי ראיה'‬
‫לרב יצחק אריאלי‪ ,‬כנ"ל(‪ ,‬הרב איסר זלמ מלצר קיבל איגרת אחת בלבד – וכ הלאה‪.20‬‬
‫והרי דוגמא הממחישה את האופ הרלטיבי שבו יש להתייחס לחלק מהנתוני‬
‫שב'מכותבי ראיה'‪ ,‬לפחות במהדורה זו‪ :‬בערכו של ד"ר משה וול"‪ ,‬המייסד המפורס של‬
‫ביה"ח 'שערי צדק'‪ ,‬מופיעות כרגע שתי איגרות בלבד‪ ,‬מ השני תרס"ט תרע"ג‪ .‬א יש‬

‫נחשבת פחות איגרת הראי"ה לכלתו חוה לאה אשת הרצי"ה קוק‪ ,‬מאיגרת לחתנו הרב שלו נת רענ‪,‬‬
‫כשתוכ שתיה הוא ענייני משפחתיי? )עוד בעניי נשי מכותבות הראי"ה‪ ,‬ראה לעיל הערה ‪ ,8‬ולהל הערה ‪.(66‬‬
‫‪ 19‬למרבה הצער‪ ,‬רוב איגרות הראי"ה לגרח"ע גרודזינסקי אבדו כנראה מ העול‪ .‬בתשובה לפניית‬
‫הרצי"ה קוק‪ ,‬שביקש ממנו בשנת תרצ"ח שישלח לו העתקי מאיגרותיו של אביו‪ ,‬השיב הגרח"ע‬
‫שמכתבי הגדולי שקיבל במש! השני לא נשמרו בידו‪ ,‬עקב המלחמה והעתקת מקו מגוריו )'אחיעזר –‬
‫קוב‪ $‬איגרות'‪ ,‬בני ברק תש"ל‪ ,‬ח"ב עמ' תקצ"ה(‪ .‬ובכל זאת נחשפות מדי פע איגרות נוספות לגרח"ע – חמש‬
‫כאלה יצויינו להל‪ ,‬ואחת נוספת נדפסה ב'אוצרות הראי"ה'‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬בערכו של הרב גרודזינסקי )מכותב מס' ‪ ,(322‬נסמנה בטעות איגרת אחת פעמיי – מפני שב'דעת‬
‫כה' סי' רכ"ג נכתב התארי! ג' טבת‪ ,‬וב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪ 332‬נכתב התארי! ג' שבט‪ .‬מדובר‬
‫באותה איגרת‪ :‬מלבד שהפתיחה זהה‪ ,‬וכ! ג החתימה )שתצלומה מופיע ש עמ' ‪ ,(5‬הרי ג הפיסקה‬
‫הראשונה היא אותה פיסקה‪ .‬כבר עמד על כ! הרב עמיחי כינרתי‪" ,‬הראי"ה והאחיעזר"‪ ,‬תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪44‬‬
‫)ומה שכתב ש בעמ' ‪ 43‬שהאיגרת מכסלו תרפ"ט נדפסת לראשונה מכתב יד‪ ,‬הוא טעות; א היא נדפסה בליקוטי הראיה ח"א‪ .‬מקור‬
‫הטעות‪ ,‬כמוב‪ ,‬הוא שאיגרת זו לא נסמנה ב'מכותבי ראיה'(‪.‬‬
‫‪ 20‬א העובדה‪ ,‬אותה מזכיר הרב גוטל בהבלטה דרמטית )ראה מבוא עמ' מ"ז‪ ,‬ושוב בעמ' ע"ג"ע"ד(‪ ,‬שעד כה‬
‫נתפרסמה איגרת אחת בלבד של הראי"ה לעמיתו הראשל"צ הרב יעקב מאיר‪ ,‬אינה מוגמרת כלל וכלל‪,‬‬
‫בהתחשב בכ! שהשתתפות יחד בראש הרבנות הראשית החלה רק בתרפ"א‪ ,‬והכר! האחרו של‬
‫'איגרות הראי"ה' מסתיי בתרפ"ה – כלומר שרוב תקופת כהונת טר 'כוסתה' בסדרת 'איגרות‬
‫הראי"ה'; הדעת נותנת שע פרסו האיגרות מ העשור החסר תיחשפנה איגרות נוספות לרב מאיר‪.‬‬
‫אחת כזו‪ ,‬ידידותית בהחלט )"לכבוד עמיתי רא"ג צני תפארה ידי"נ הגאו מו"ה יעקב מאיר שליט"א‪ ,‬נשיא הרבנות הראשית‬
‫וראש הרבני לא"י‪ ,("...‬תצויי להל‪ .‬אגב‪ ,‬בעקבות דברינו לעיל בהערה ‪ ,6‬עולה שבתקופה של תשע השני‬
‫שבי תרמ"ט לתרנ"ח‪ ,‬אי בידינו אפילו מכתב אחד של הראי"ה לחותנו האדר"ת! )אכ‪ ,‬כבר העיר הרצי"ה‬
‫בהקדמה ל'איגרות הראי"ה' ח"א‪ ,‬שמכתבי רבי מאביו לאדר"ת לא זכו להשתמר(‪.‬‬
‫‪153 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫בכ" בכדי לסכ את מערכת קשריו ע הראי"ה‪ ,‬הרי שהדבר אומר דרשני; הרוש הנוצר‬
‫)אולי מפני שד"ר וול* היה‬ ‫הוא שיחסיו איתו נותקו או לפחות הצטננו מאד בתקופת ירושלי‬
‫כידוע מקובל למדי בחוגו של הרב זוננפלד‪ ,‬וכדברי הרב גוטל אודות הרב ב ציו ידלר‪ ,‬מבוא עמ' נ"ג הערה ‪.(80‬‬
‫אול להל נציי הפניות לחמש איגרות נוספות לד"ר וול"‪ ,‬החל מתחו האיגרות‬
‫הקודמות )תר"עתרע"ב(‪ ,‬דר" ראשית תקופת ירושלי )תרפ"א( ועד סמו" לפטירת הראי"ה‬
‫)תרצ"ה( – ואלה רק האיגרות שנדפסו‪ ,‬מלבד אלה שאולי מצויות עדיי בכתובי – ומתברר‬
‫שהקשרי נותרו כשהיו‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪ :‬בערכו של הרב יהודה ֵלי‪ +‬מיימו )מכותב מס' ‪ (727‬מצויות כרגע שתי‬
‫איגרות בלבד‪ ,‬ושתיה משנת תרע"ג‪ .‬עובדה זו נדרשה על ידי הרב גוטל‪ ,‬הכותב‪" :‬יוש לב‬
‫לפער הכמותי הניכר בי מני האיגרות הגדול לרב בר איל והמני המצומצ מאוד לרב‬
‫מימו‪ :‬ארבע עשרה אגרות לרב בר איל‪ ,‬בפרי‪/‬ה של עשרי שנה )תר"ע תר"‪ – (#‬שתי‬
‫אגרות בלבד לרב מימו‪ ,‬ושתיה מאותה שנה לבדה )תרע"ג(; והדבר טוע ליבו שאי כא‬
‫מקומו ולא זו שעתו" )מבוא עמ' נ"ו הערה ‪ .(96‬אול באותה שנה בה נדפס 'מכותבי ראיה'‪,‬‬
‫התפרסמו בקוב‪' #‬סיני' שש )!( איגרות של הראי"ה לרב מיימו‪ ,‬מראשית שנות התר"פ‪,‬‬
‫ואיגרת נוספת נדפסה זה מכבר ב'חזו הגאולה'‪ ,‬משנות התר"‪ ,#‬ומתברר שאותו פער‬
‫כמותי וההבדלי לכאורה בטווח שנות ההתכתבות היו מגדל הפורח באוויר‪.21‬‬

‫בעניי קרוב‪ :‬הרב גוטל מארי" לתאר )מבוא עמ' ל"גל"ה( את ההפרש העצו בי מספר‬
‫איגרות הראי"ה משנותיו בחו"ל )תרמ"גתרס"ד(‪ ,‬לבי מספר איגרותיו מעלייתו ארצה ועד‬
‫אמצע תקופת ירושלי )תרס"דתרפ"ה(‪ :‬מהאחרונות יש בידינו למעלה מאלפיי‪ ,‬ואילו את‬
‫מספר הראשונות אומד הרב גוטל בכעשרי שלושי בלבד‪ ,‬וזאת על א! שמדובר בפרק‬
‫זמ זהה )א כי בשלב שונה בחיי(‪ .‬כדברי הרב גוטל‪ ,‬הדבר מלמד על גודל המפנה שחל‬
‫בתחומי כתיבתו‪ ,‬השפעתו ופועלו של הראי"ה מאז דר" על אדמת א"י‪.‬‬
‫דבריו אודות המפנה נכוני כמוב‪ ,‬א" אנו מבקשי להפנות את תשומת הלב לעובדה‬
‫שהתפנית הגדולה בקצב ובמספר איגרות הראי"ה שבידינו‪ ,‬למעשה לא אירעה בכ"ח אייר‬

‫‪ 21‬שתי דוגמאות נוספות‪ :‬בערכו של מאיר דיזנגו‪ ,$‬ראש עיריית תל אביב‪ ,‬ישנ כרגע שש איגרות בלבד‪,‬‬
‫ואנו מוסיפי עוד שתיישלוש‪ ,‬אול בארכיו 'בית הרב' טמונות עוד איגרות רבות אליו‪ ,‬מ השני‬
‫תרפ"ותרצ"ה )רוב‪ ,‬כמו ג אלה שנדפסו כבר‪ ,‬עוסקות בענייני שמירת שבת(‪ ,‬עד שנית להערי! את מספר האיגרות‬
‫אליו כגבוה פי שלושה לפחות מ הנסמ כרגע ב'מכותבי ראיה'‪ .‬באותו אופ‪ ,‬בערכו של ביאליק רשומות‬
‫כרגע שתי איגרות בלבד‪ ,‬ובמבוא )עמ' פ"ג( מעיר הרב גוטל שבוודאי ישנ עוד‪ ,‬כפי שהעיד הרצי"ה‪" ,‬ואול‬
‫אלה‪ ,‬משו מה‪ ,‬עד היו לא פורסמו"‪ .‬אנו נציי להל ארבע איגרות נוספות‪ ,‬שכול נדפסו ָשנִ י לפני‬
‫'מכותבי ראיה'‪ ,‬ומלבד נדפסה אחת נוספת ב'אוצרות הראי"ה'‪.‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪154‬‬

‫תרס"ד‪ ,‬ע עלייתו ארצה‪ ,‬אלא שנתיי וחצי מאוחר יותר‪ ,‬בח' כסלו תרס"ז – היו בו‬
‫החל הראי"ה לעשות העתקות לאיגרותיו ולשמור עליה בצורה שיטתית ומסודרת‪.22‬‬
‫ודוק‪ :‬ג מ השני תרס"ה תרס"ו‪ ,‬שלאחר עלייתו לאר‪ ,#‬לא נדפסו ב'איגרות הראי"ה'‬
‫אלא כעשר איגרות לשנה‪ ,‬ואילו משנת תרס"ז לבדה‪ ,‬בה החלה ההעתקה המסודרת‪,‬‬
‫נדפסו למעלה מחמישי איגרות! עובדה זו ראויה להדגשה‪ ,‬שכ היא מלמדת שמספר‬
‫האיגרות האמיתי שכתב הראי"ה בתקופת רבנותו בחו"ל‪ ,‬גדול כנראה עשרת מוני ממה‬
‫שמצוי בידינו כיו‪ .23‬עוד יש להוסי! שלמרות אומדנו הנ"ל של הרב גוטל – "שתיי‬
‫שלוש עשרות בלבד" – הוא עצמו הכליל ב'מכותבי ראיה' למעלה משבעי איגרות‪,‬‬
‫תשובות והסכמות של הראי"ה מתקופת חו"ל; ואנו נציי להל כעשר נוספות‪ .‬לאור כל‬
‫האמור‪ ,‬יש לשער שהיחס האמיתי בהיק! האיגרות שכתב הראי"ה בשתי התקופות אינו‬
‫אחד למאה כדברי הרב גוטל )ש(‪ ,‬אלא קרוב יותר לאחד לעשר‪.‬‬

‫‪ .3‬זיהוי מכותבי‪:‬‬
‫א‪ .‬מכותבי ללא ש משפחה‬
‫כאמור‪ ,‬הספר מוקדש‪ ,‬כפי שמעיד עליו שמו‪ ,‬למכותביו של הראי"ה – האנשי עמ‬
‫עמד בקשרי מכתבי‪ .‬כ" ג מסודר הספר‪ :‬לא על פי סדר כרונולוגי‪ ,‬למשל‪ ,‬אלא על פי‬
‫שמותיה של המכותבי – במטרה מוצהרת לשפו" אור על הקשת הרחבה של אישי‬
‫מכל גווני החברה שהתכתבו ע הראי"ה‪ .‬לפיכ"‪ ,‬ברור שזיהוי מדוייק של המכותבי הינו‬
‫דבר עקרוני ורב חשיבות‪ ,‬כפי שציי הרב גוטל )מבוא עמ' ל"ח(‪ .‬כמוב‪ ,‬לא תמיד קיימת‬
‫היכולת לזהות את המכותב‪ ,‬ואכ בעמ' ‪ 39
42‬צויינו עשרי מכותבי שש משפחת‬
‫לא נודע – בעיקר מפני שלא נתפרש באיגרות הראי"ה אליה – וסומ לפיכ" בסימ‬
‫שאלה‪ .‬אול הא אלמוניות של מכותבי אלה היא עובדה מוגמרת? כפי שנראה להל‪,‬‬
‫מתברר שהתשובה שלילית‪ :‬נית לזהות ללא מאמ‪ #‬רב למעלה ממחצית מה‪.‬‬
‫בכמה מקרי מאלה הזיהוי פשוט עד כדי תמיהה‪ :‬מכותב מס' ‪ 166‬הוא אד בש ר '‬
‫שמריהו יוס!‪ ,‬שהראי"ה פונה אליו כרב העיירה קוסובה‪ .‬פלא כיצד לא הרגיש הרב גוטל‬

‫‪ 22‬כעדות בנו הרצי"ה‪ ,‬הקדמה ל'איגרות הראי"ה' ח"א עמ' ח'‪.‬‬

‫‪ 23‬להמחשה‪ :‬את היק האיגרות ששלח הראי"ה לחותנו האדר"ת‪ ,‬רובככול בהיות בחו"ל‪ ,‬מערי!‬
‫ש הרצי"ה ב"ספרי שלמי" )של כת"י(‪ ,‬ובנוס הוא מזכיר איגרות רבות למשפחתו‪ ,‬וכ חילופי איגרות‬
‫ַעד יפו‪ ,‬הרב אליעזר גורדו מטלז ואחרי בשנתיי שלפני עלייתו לאר‪ ,$‬ואיגרות נוספות מתקופה‬‫ע ו ַ‬
‫זו שקיומ היה ידוע א! רוב לא נשתמרו מפני איההעתקה‪.‬‬
‫‪155 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫שמדובר ברב שמריהו יוס! קרלי‪ #‬אב"ד קוסובה‪ ,‬אביו של ה"חזו איש"‪ .24‬באותו אופ‪,‬‬
‫ברור ללא ספק שמכותב מס' ‪ ,152‬ר ' אריה מרדכי מבני ברק‪ ,‬הוא הרב אריה מרדכי‬
‫רבינובי‪ ,#‬ממייסדי בני ברק ורבה הראשו – הראי"ה עצמו מגדירו באיגרותיו כאב"ד‬
‫המקו‪ .25‬כ" ג בולט אי זיהויו של מכותב מס' ‪ ,157‬אד בש ר ' יעקב יוס!‪ ,‬שעל פי‬
‫המידע שבאיגרות אליו כיה כרבה של עקרו‪ .‬לא קשה לברר מי היה אז רבה של המושבה‬
‫עקרו‪ :‬זהו הרב יעקב יוס! דזימיטרובסקי‪ .26‬במהל" הספר מוזכרת דמות זו לא פחות‬
‫מארבע פעמי‪ ,27‬כשבאחרונה שבה א! מורחב הדיבור על איגרות הראי"ה אליו ועל‬
‫סוגיית רבנות עקרו –מבלי לעמוד על שמו המלא‪.‬‬
‫קבוצה נוספת של אנשי שנית לזהות במאמ‪ #‬מועט יחסית‪ ,‬היא רבני בעלי ש‬
‫בלתי נפו‪ #‬שהתגוררו במקו מוגדר‪ .‬כ" הוא לדוגמא מכותב מס' ‪ ,155‬ר ' חיי דוב‪,‬‬
‫שאחת האיגרות אליו נשלחה ליישוב ְ‪ֵ 5‬פיָה‪ :‬קרוב לוודאי שמדובר ברב חיי דב קנטור‪,‬‬
‫שהתגורר בשפיה ושימש בה כרב‪ ,‬שו"ב ומוהל‪ ,‬וכ שימש כרב היקב בזכרו יעקב הסמוכה‬
‫– ואכ חלק מההתכתבות ע הראי"ה נעשית בהקשר זה‪ .28‬ש משפחתו של מכותב מס'‬

‫‪ 24‬כבר הבחי הרב משה צבי נריה בזהותו של המכותב‪ ,‬במאמרו "חזו וראיה"‪' :‬בשדה הראי"ה'‪ ,‬כפר‬
‫הרואה תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪.238‬‬
‫‪25‬‬
‫באיגרת מאוחרת יותר‪ ,‬שטר נדפסה‪ ,‬ממלי‪ $‬עליו הראי"ה כרב בשכונת בתי ורשה בירושלי )מכתב‬
‫מג' כסלו תרפ"ט‪ ,‬נמצא בארכיו "בית הרב" מס' אי‪ – (218‬ואכ הרב רבינובי‪ $‬נתקבל לכהונה זו‪ .‬עוד נציי שהרב‬
‫רבינובי‪ $‬הדפיס בירושלי תר"‪ $‬קונטרס בש 'קול מציו'‪ ,‬פולמוס כנגד חוברת בש 'כבוד ירושלי'‪,‬‬
‫ובראשו כרוז מהראי"ה באותו עניי‪.‬‬
‫‪ 26‬על קשריו ע הראי"ה ומינויו לרב המושבה הרחיב הרמ"צ נריה‪' ,‬סיני' גליו ק"ב עמ' תקצ"חתקצ"ט;‬
‫ש מובאת ג איגרת של הראי"ה מי"ג תשרי תרס"ט )נדפסה שוב ב'בשדה הראי"ה' עמ' ‪ – (260‬שלא הובאה‬
‫ב'איגרות הראי"ה' ח"א ולא צויינה ב'מכותבי ראיה'‪ .‬בהמש! ישב הרב דזימיטרובסקי בירושלי‪ ,‬והיה‬
‫מתומכיו של הראי"ה בפרשת הרבנות ולאור! כל הדר! )וראה 'אור המזרח' שנה ט"ו חוברת ג' ]ניס תשכ"ו[ עמ' ‪.(188‬‬
‫‪ 27‬עמ' ל"ה הערה ‪ ,29‬עמ' ל"ו הערה ‪ ,32‬עמ' עמ' מ"ד הערה ‪ ,18‬עמ' מ"ומ"ז הערה ‪ .35‬אגב‪ ,‬מעורבותו‬
‫של הראי"ה בסכסוכי הרבנות בעקרו‪ ,‬החלה עוד בחור תרס"ה – חצי שנה בלבד לאחר עלייתו לאר‪– $‬‬
‫אז נקראו לעקרו שלושה רבני כדי לפתור את הסכסו! דאז‪ :‬הראי"ה מיפו‪ ,‬הרב אריה ֵלי; הרשלר )דיי(‬
‫והרב מרדכי ֵלי; רובי )שניה מבד"‪ $‬האשכנזי בירושלי(‪ .‬השלושה ישבו יחד בדי‪ ,‬ופסק דינ המשות‬
‫נתפרס ב'חבצלת' ג' כסליו תרס"ה ]שנה ‪ 35‬גל' ‪ [6‬עמ' ‪ .47‬מאוחר יותר שימש הרב רובי בעצמו כחצי‬
‫שנה אב"ד בעקרו‪ ,‬עד להגעתו של הרב דזימיטרובסקי; לתקופה זו שייכות שתי האיגרות שקיבל הרב‬
‫רובי )מכותב מס' ‪ (856‬מהראי"ה‪.‬‬
‫‪ 28‬על קשריו ע הראי"ה נית לקרוא בי השאר בספר 'אלה מסעי  רשימת מסע הרבני'‪ ,‬מהד' ה' לוי‪,‬‬
‫מבשרת ציו תשס"א‪ ,‬עמ' ‪ 94
96‬ובפרט הערה ‪) 51‬עוד אודותיו ראה בקוב‪' $‬אורייתא' גליו י"ח‪ ,‬נתניה תשנ"ו‪ ,‬עמ'‬
‫שכ"ח"שכ"ט ובפרט הערה ‪ 8‬והנסמ בה(‪ .‬איגרת נוספת של הראי"ה לרב קנטור‪ ,‬שלא נזכר ב'מכותבי ראיה'‪ ,‬מכ"ה‬
‫אייר תרפ"ב‪ ,‬נדפסה ב'מלאכי כבני אד' ]מהדורת תשנ"ד‪ ,‬וכ להל[ עמ' ‪ .118‬שתי איגרות נוספות‬
‫אליו‪ ,‬שלא נדפסו‪ ,‬נמצאות בארכיו "בית הרב" מס' אט‪) 446‬מכ"ו טבת תרפ"ג( ואט‪) 457‬מי"ד תשרי תרפ"ד(‪.‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪156‬‬

‫‪ ,150‬ר ' אברה צבי פנחס‪ ,‬שבאיגרת הראי"ה אליו מוגדר כ"הגאבד"ק סערהי"‪ ,‬הוא‬
‫למעשה – פנחס‪ ,‬א כי בשלב מאוחר יותר נוס! לו ג 'אלישברג; הרא"צ פנחס אלישברג‬
‫למד בוולוז'י לצד הראי"ה‪ ,‬ואכ בזמ התכתובת שימש כרבה של סערהי‪.29‬‬
‫בקלות דומה נית לברר ג את ש משפחת של כל אלה שספר הוזכר בגו! האיגרת‬
‫– פרט שצויי על פי רוב בקטגוריית "נושא‪/‬תוכ המכתב"‪ .‬כ" לדוגמא באשר למכותב‬
‫‪ ,161‬ר ' נחו‪ ,‬שהאיגרת אליו עוסקת בספרו 'נחמות אר‪ #‬ישראל'‪ :‬עיו פשוט בספר זה‬
‫מגלה שש משפחתו הוא בלומברג‪ .‬כ" ג לגבי מכותב מס' ‪ ,160‬ר ' נח חנו" העני"‪,‬‬
‫שקיבל מכתב ברכה שנדפס בתחילת הספר 'מנחת ריב"א' לר' יצחק חרי! קצקה‪ :‬בדיקה‬
‫קלה מגלה את שמו המפורש מתנוסס בשער הספר – ר' חנו" העני" קצקה‪ ,‬נכד המחבר‪.‬‬
‫כ" ג לגבי מכותב מס' ‪ ,162‬ר ' שבתי‪ ,‬תושב בויסק שקיבל איגרת לרגל הדפסת הספר‬
‫'זהב שחוט'‪ ,‬והצצה בספר מגלה את שמו המלא‪ ,‬הרמוז בש ספרו‪ :‬ר' שבתי חיי שוחט‪.‬‬
‫אד נוס! שנית לזהות ללא קושי הוא מכותב מס' ‪ ,158‬ר ' ישעיה מצפת‪ :‬הראי"ה‬
‫מתייחס אליו בכבוד גדול – "לכ' ידי"נ הרב הגאו מו"ה ישעי' שליט"א‪ ,‬הרב בעיה"ק‬
‫צפת"ו‪ ...‬והנני בזה חות בכל חותמי ברכות באה"ר כנה"י ונפש ידי"ע דוש"ת מלונ"ח" –‬
‫וקשה להניח שהיו אז בצפת הרבה רבני בש "הרב ישעיה" שקיבלו ממנו יחס נכבד כזה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬ידוע לנו על "הרב ישעיה מצפת" אחד ויחיד באות שני‪ :‬הרב ישעיה הלוי‬
‫‪31‬‬
‫וקיבל ממנו באותה שנה‬ ‫הורבי‪ ,#‬רב ואב"ד בצפת דאז‪ ,30‬ואכ היה מקושר לרב קוק‬
‫)תרפ"ב( הסכמה על ספרו 'יבא שילה' )סנט לואיס תרפ"ו(‪ ,‬בה מתייחס אליו הראי"ה במילי‬
‫חמות מאד‪ .‬הסכמה זו נשמטה משו מה מ'מכותבי ראיה'‪ ,‬א! שצויינה ב'הסכמות‬
‫‪32‬‬
‫הראי"ה'‪ ,‬וא! שהרב גוטל עצמו הזכיר את הספר הנ"ל בביבליוגרפיה ל'מכותבי ראיה'!‬

‫‪ 29‬ראה 'אנשי ש  לקסיקו רבני עולמי'‪ ,‬ירושלית"א ת"ש‪ ,‬עמ' ‪10‬‬

‫)בי השאר מוזכר שנמנה על 'חובבי ציו';‬
‫נפטר בתל אביב בשיבה טובה(‪.‬‬
‫‪ 30‬בה ישב עד אמצע תרפ"ב‪ ,‬אז יצא לאמריקה‪ .‬ראה אודותיו‪ :‬הרב מאיר וונדר‪' ,‬אנציקלופדיה לחכמי‬
‫גליציה' כר! ב'‪ ,‬ירושלי תשמ"ב‪ ,‬צד ‪ .247
249‬הסכמת הראי"ה שתצויי להל נכתבה שבועות ספורי‬
‫לפני עזיבת הרב הורבי‪ $‬את האר‪ – $‬דבר שצויי בתוכ ההסכמה‪ .‬ראה להל ג מכתב לרב אהר‬
‫טייטלבויי‪ ,‬אודות עזיבת הרב הורבי‪.$‬‬
‫‪ 31‬וא הגיע לירושלי ונא באסיפה שהתקיימה בית הכנסת 'החורבה' לרגל יסוד הרבנות הראשית‬
‫)ראה מודעה‪' ,‬מלאכי כבני אד' עמ' ‪ .(92‬ג כששהה באמריקה המשי! הרב הורבי‪ $‬לעמוד בקשרי ע‬
‫הראי"ה; בי"ט טבת תרפ"ד כתב לו הלה מכתב ברכה לרגל מינויו לרב בקנדה – המכתב נמצא בארכיו‬
‫"בית הרב" מס' אט‪.495‬‬
‫‪ 32‬יש לציי שאיגרת נוספת של הראי"ה לרב הורבי‪ ,$‬משנת תרצ"ה‪ ,‬ברכה על ספרו 'פרדס האר‪ ,'$‬נדפסה‬
‫ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ב עמ' ‪) 59‬ע הערה ארוכה מהרמ"צ נריה(‪ ,‬ונשמטה א היא מ'מכותבי ראיה'‪.‬‬
‫‪157 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫וכ" לא זכה ג הרב הורבי‪ #‬לער" משלו‪ .33‬כמו כ סביר מאד להניח שמכותב מס' ‪ ,153‬ר '‬
‫גדליה‪ ,‬המוגדר על ידי הראי"ה כ"שו"ב דזכרו יעקב"‪ ,‬הוא ר' גדליה כהנא‪ ,‬שאכ שימש‬
‫כשו"ב במושבה זו‪ ,‬ורבני "מסע המושבות" והראי"ה בתוכ אכלו על שולחנו‪.34‬‬
‫במידה מסויימת נית לזהות ג את מכותב מס' ‪ – 149‬שני אנשי בש הלל ומאיר‬
‫שקיבלו יחד איגרת מהראי"ה‪ .‬זהותו של מאיר הנ"ל אינה ברורה‪ ,‬אול הלל הנ"ל הוא‬
‫קרוב לוודאי מכותב מס' ‪ ,758‬הלל פרלמ ‪ ,35‬אשר באיגרת אליו )משנת תרע"ו( מכונה "ידידי‬
‫)'איגרות הראי"ה'‬ ‫החת היקר"‪ ,‬וכ" כינויו ג באיגרת שנשלחה באותו יו לרב מאיר ברלי‬
‫ח"ב עמ' שכ"ט( – "ידידי החת הרב החרי! ובקי‪ – "...‬וג באיגרת להלל הנ"ל‪ ,‬שנכתבה‬
‫באותה שנה‪ ,‬הוא מכונה בצורה זהה‪" :‬ידידי‪ ...‬החת היקר הרב החו"ב‪ ."...‬עיו מדוקדק‬
‫)בשתיה נזכרת דרישת‬ ‫בתוכ האיגרות מעלה א! הוא את המסקנה שמדובר באותו אד‬
‫הראי"ה בשלו בנותיו(‪.‬‬
‫לסיו פרק זה‪ :‬מכותב מס' ‪ 147‬מופיע כרגע כ"]?[‪ ,‬א‪ ,".‬שכ במכתב הראי"ה אליו‬
‫)נדפס בקוב‪' /‬שערי ציו' ושוב ב'מועדי הראי"ה' עמ' ל'ל"א(‪ ,‬הושמט שמו המלא‪ .‬מדובר בבעל חנות‬
‫צילו שבשנת תר"‪ #‬פתח את חנותו בשבת‪ ,‬ובתגובה יצאו כל רבני ירושלי‪ ,‬בראשות‬
‫הראי"ה והרב זוננפלד‪ ,‬במחאה חריפה מאי כמוה‪ .‬המחאה עשתה את שלה‪ ,‬ובידיעה על‬
‫הפרשה ב"שערי ציו" נכתב ש"פרסו הש ]=של אד זה[ נתעכב מפני שמודיעי‬
‫שהמחלל עומד לשוב בתשובה"‪ .‬כיו‪ ,‬כשהפרשה שייכת להיסטוריה‪ ,‬כבר נית לגלות‬

‫‪ 33‬אגב‪ ,‬דמותו יכולה לסייע לפתרו פליאתו של הרב גוטל )'מכותבי ראיה' עמ' מ"ו הערה ‪ ,(34‬מדוע הראי"ה‬
‫נמנע באות ימי מלהגדיר את הרב אברה ֵלי; זילברמ כרבה של צפת‪ ,‬שהרי לכאורה "כבר משנת‬
‫תרע"ח הוא מכה כרבה הראשי"‪ :‬לאמיתו של דבר‪ ,‬הרב זילברמ‪ ,‬גיסו של הרב הורבי‪ ,$‬ישב יחד איתו‬
‫בבית הדי בצפת )ראה 'יבא שילה' עמ' י"א(‪ ,‬ולציד ישבו הרב נחו אתרוג ואחרי – ומסתבר שלפחות‬
‫באותה תקופה לא הוגדר איש מה באופ רשמי כ"רבה של צפת"‪ ,‬ג א אחרי הגדירוהו כ! )באשר לרב‬
‫הורבי‪ ,$‬הרב חיי הירשנזו כינהו "הגאב"ד בעיה"ק צפת" – 'מלכי בקדש' ח"ד‪ ,‬ניו יורק תרפ"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;100104‬ומחותנו של הרב‬
‫הורבי‪ ,$‬הרב אברה הלוי מהודר‪ ,‬הגדירו במפורש כ"הרב הראשי בצפת" – 'אמרי קדוש'‪ ,‬תל אביב ]תשכ"ב?[‪ ,‬עמ' קכ"ט‪ .‬הראי"ה עצמו‬
‫כינהו "הרב בעיה"ק צפת"‪ ,‬ובהסכמתו הגדירו כ"רב ואב"ד בעה"ק צפת"(‪ .‬ממילא מוב מדוע נמנע הראי"ה בד"כ מלהגדיר‬
‫דווקא אחד מה כרבה של צפת )על א שהרא"ל זילברמ היה בנו של הרב הקוד‪ ,‬ר' רפאל(‪ .‬עוד בעניי זה ראה‬
‫'איגרות הראי"ה' ח"ד איגרת א'קטו‪ ,‬ש מוזכר בשנת תרפ"א "סידורו של משרד הרבנות בצפת" –‬
‫המשתלשל ישירות מייסוד הרבנות הראשית; המש! העניי באיגרת משנת תרפ"ג שלא נדפסה‪ ,‬נמצאת‬
‫בארכיו "בית הרב" מס' אט‪) 385‬עוד על הקפדת הראי"ה בי "הרב ד‪ "...‬ל"רב ב‪ "...‬או "רב מ‪ ,"...‬ראה להל הערה ‪.(47‬‬
‫‪ 34‬ראה 'אלה מסעי' – רשימת מסע הרבני )מהדורת תשס"א(‪ ,‬עמ' ‪.239‬‬
‫‪ 35‬הלא הוא האיש שלפי השערת פרופ' שלו רוזנברג ואחרי‪ ,‬הריהו האד המיסתורי שנודע לימי‬
‫בש "מר שושני"‪ ,‬והיה המורה הרוחני של פרופ' רוזנברג‪ ,‬הפילוסו עמנואל לוינס‪ ,‬הסופר אלי ויזל ועוד‬
‫)ראה הראיו ע פרופ' רוזנברג במוס "שבת"‪' ,‬מקור ראשו' גליו חג הפסח תשס"ז; ראה ג באתר‪ .(http://hagut.org/6724 :‬אנו‬
‫מודי לרב יואל קט על ההפניה לעובדה זו‪.‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪158‬‬

‫שאד זה הוא צבי אורו )ארושקס(‪ ,‬אחד הצלמי המפורסמי שפעלו באר‪ #‬ישראל‬
‫בתקופת המנדט‪.36‬‬

‫ב‪ .‬איגרות נטולות ש המכותב‬

‫סוגה נפרדת ה האיגרות בה לא נדפס כלל ש המכותב‪ ,‬וממילא לכאורה אי דר"‬
‫לזהות במי מדובר; הללו רוכזו תחת מכותב מס' ‪ .146‬אכ‪ ,‬אפילו במקרי אלו נית‬
‫לעיתי לפתור את תעלומת הזיהוי – למשל במידה שמתפרסמת מאוחר יותר האיגרת‬
‫בשלמותה‪ .‬הרי דוגמא‪ :‬איגרת מס' ‪ 26‬במכותב הנ"ל‪ ,‬מתארי" כ"ט אלול תרע"ו‪ ,‬נדפסה‬
‫במקוטעי וללא ש המכותב בשו"ת דעת כה‪ ,‬ולפיכ" צויינה כחסרת זיהוי‪ .‬א" לפני‬
‫כארבעי שנה נדפסה האיגרת השלמה‪ ,‬בקוב‪' #‬הדרו' חוברת ל"ג )תשל"א( עמ' ‪,188
195‬‬
‫וש מבואר שמו של המקבל‪ :‬ד"ר מאיר צבי יונג‪ ,‬מכותב מס' ‪.37504‬‬
‫באופ דומה‪ ,‬איגרת מס' ‪ 45‬במכותב הנ"ל )מס' ‪ ,(146‬היא תשובה בהלכות פסח‬
‫שנדפסה בשו"ת אורח משפט ללא פתיחה‪ ,‬ומחתימתה מבואר שמדובר במכתב‪ .‬אמנ‪,‬‬
‫תשובה זו נדפסה ג בשו"ת דברי חזקיהו ח"א‪ ,‬ירושלי תרצ"ה‪ ,‬קונטרס ב' עמ' נ"ח ס"א‪,‬‬
‫כולל הפתיחה‪ ,‬ומתברר שהמכותב הוא מחבר הספר‪ ,‬הרב חזקיה שבתי )מכותב מס' ‪.(893‬‬
‫לפעמי א! אי צור" בחשיפת האיגרת המלאה כדי לפתור את תעלומת זהות‬
‫המכותב‪ ,‬אלא די בנתוני הנמצאי לפנינו‪ .‬כ" הוא באשר לאיגרת מתארי" ב' סיו‬
‫תרצ"א‪ ,‬המופנית ל"הרב דכפר סבא" – וכיוו שלא נתפרש שמו‪ ,‬מוקמה האיגרת ברשימת‬
‫המכותבי האלמוניי )מכותב מס' ‪ ,146‬מכתב ‪ .(38‬אול בסדרת ספרי השו"ת של‬
‫הראי"ה נדפסו חמש איגרות לרב אברה רייניק )מכותב מס' ‪ ,(882‬כול מתאריכי‬
‫סמוכי )תר"‪/‬תרצ"ג‪ ,‬ואחד מה א נכתב בא' תמוז תרצ"א – פחות מחודש לאחר האיגרת הנזכרת(‪,‬‬
‫ובכול בלי יוצא מ הכלל הוא מוגדר כ"האב"ד דכפר סבא" )וכיו"ב(; מתברר איפוא‬
‫המכותב ה'אלמוני' הנ"ל‪ ,‬אינו אלא הרב רייניק‪.‬‬

‫‪ 36‬שמו נחש במסמכי שנתפרסמו בספרו של הר"מ פרוש‪' ,‬שרשרת הדורות בתקופות הסוערות'‪,‬‬
‫ירושלי תשס"א‪ ,‬ח"ג עמ' ‪ ,39
42‬ש נתפרס ג מכתב ששלח אורו לראי"ה‪ ,‬בכ"ו ניס תר"‪ ,$‬בעקבות‬
‫המחאה‪ ,‬בו התחייב לסגור את חנותו בשבת ויו"ט )חתימתו‪ :‬ה‪ .‬ארושקס‪ ,‬כלומר הרש=צבי(‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫האיגרת נדפסה שנית בקוב‪' $‬ניצני אר‪ '$‬חוברת ח'‪ ,‬תשנ"ב‪ ,‬ש העלה המהדיר )ר' יוחנ ישמח ז"ל(‬
‫השערה שהתשובה שנדפסה ב'דעת כה' היתה טיוטה‪ ,‬ולכ היא חלקית‪ .‬עוד נדפסה ש בעמ' ‪279
286‬‬
‫איגרת ארוכה נוספת אל ד"ר יונג‪ ,‬באותו נושא‪ ,‬מעשי"ת תרע"ז‪ ,‬שא היא פורסמה לפני כ ב'הדרו'‬
‫הנ"ל )ואינה נזכרת ב'מכותבי ראיה'(‪ .‬ב'הדרו' חוברת כ"א ]תשכ"ה[ עמ' ‪ 137‬נדפס מכתב נוס לרב יונג‪ ,‬מי"ז‬
‫אלול תרע"ח‪ ,‬בעניי "דגל ירושלי"‪ ,‬שא הוא לא נזכר ב'מכותבי ראיה' )וראה להל בסו המאמר‪ ,‬קטע איגרת‬
‫נוס לרב יונג(‪.‬‬
‫‪159 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫כ" ג לגבי מכתב מס' ‪ 23‬ברשימת האלמוניי‪ :‬מדובר באיגרת מכ"ד ניס תרע"ג‬
‫בעניי צורות מזלות במחזורי וסידורי‪ ,‬המופנית ל"ידי"נ הרה"ג שליט"א" – בלי לפרש‬
‫את שמו – וב'מכותבי ראיה' נסמ מקורה לשלושה מקומות‪ :‬אורח משפט סי' כ"א אות ב'‪,‬‬
‫עזרת כה עמ' שצ"ג‪ ,‬ודעת כה סי' ס"ד‪ .‬לכשנפתח את הדברי במקור‪ ,‬נמצא שב'אורח‬
‫משפט' ש אות א' ישנה איגרת באותו נושא ממש‪ ,‬מכ"ח סיו תרע"ב‪ ,‬לרב אליהו זלמ‬
‫וידרי )מכותב מס' ‪ – (425‬ואיגרת זו היא הנמצאת בסימ ב'דעת כה' שאליו הפנה הרב‬
‫גוטל! וא נאמר שההפנייה ל'דעת כה' היא בס" הכל טעות‪ ,‬הרי שב'עזרת כה' ש‬
‫מופיעה הערה מפורשת של העור"‪ ,‬הרצי"ה קוק‪ ,‬המבהיר ששתי האיגרות‪ ,‬ה ה'אלמונית'‬
‫וה המפורשת‪ ,‬נכתבו לרב וידרי‪ .‬יתרה מכ"‪ ,‬בערכו של הרב וידרי אנו מוצאי איגרת מ‪...‬‬
‫כ"ד ניס תרע"ג! היא היא האיגרת ה'אלמונית' הנ"ל‪ ,‬שנדפסה בשלמותה ג באיגרות‬
‫הראי"ה ח"ב איגרת תקל"ד‪ ,‬למרות שמדובר באיגרת הלכתית‪.‬‬
‫במקרה נוס!‪ ,‬בו לא מדובר בחוסר זיהוי אלא בזיהוי חלקי‪ ,‬חשיפת הזהות המדוייקת‪,‬‬
‫מגלה שמדובר בדמות ידועה למדי בירושלי שלפני מלחמת העול הראשונה‪ :‬שמו של‬
‫)על פי האופ בו כונה‬ ‫מכותב מס' ‪ 335‬נרש לעת עתה ב'מכותבי ראיה' בצורה עמומה‬
‫באיגרות הראי"ה אליו(‪ :‬ר' א‪.‬ל ד"‪ .‬למעשה‪ ,‬שמה המלא של דמות זו הוא ר' אריה ֵלי‬
‫הרשלר‪ ,‬מוותיקי הדייני של בד"צ הפרושי בירושלי ומבוני העיר‪ ,‬ש=‪-‬נה ג ר' ֵלי‪ +‬דיי‪,‬‬
‫)ומכא פניית‬ ‫ונהג לחתו בדר" כלל "אריה ֵלי‪ +‬בהרא"ד"‪ ,‬לעיתי בתוספת "ד"‪] #‬בפעה"ק["‬
‫הראי"ה אליו בכינוי זה(‪.38‬‬
‫כמו כ‪ ,‬מכותב מס' ‪ ,280‬הרשו כרגע כ"ברנדיס"‪ ,‬הוא קרוב לוודאי השופט המפורס‬
‫לואיס ברנדייס‪ ,‬עמיתו של פרופ' י"ל מגנס בהנהלת הגרסה המוקדמת של ה"ג'וינט"‬
‫)עמית נוס‬ ‫שנוסדה בתחילת מלחמת העול הראשונה‪ ,‬ובהקשר זה פונה אליה הראי"ה‬
‫בהנהלה דאז היה אליהו זאב לוויאפשטיי‪ ,‬המוזכר א הוא באיגרת הראי"ה(‪.‬‬

‫ג‪ .‬בלבול בי מכותבי‪:‬‬

‫עד עתה עסקנו במקרי של חוסר זיהוי‪ ,‬א" ישנ ג מקרי רבי של זיהוי מוטעה‪.‬‬
‫כ"‪ ,‬למשל‪ ,‬פוצל אד אחד לשלושה מכותבי שוני‪ :‬מכותב מס' ‪ ,148‬הנמצא ברשימת‬
‫שמות המשפחה הבלתי מזוהי‪ ,‬נקרא ר ' אהר הכה – אול אי כל סיבה להבדיל בינו‬

‫)הערה‬‫‪ 38‬אחת מאיגרותיו לראי"ה‪ ,‬משנת תרס"ה‪ ,‬נדפסה ב'איגרות לראי"ה' עמ' נ"ג‪ .‬כמו כ הזכרנו לעיל‬
‫‪ (27‬את נסיעתו לעקרו יחד ע הראי"ה‪ .‬עוד אודותיו ראה ב'אנציקלופדיה לתולדות חכמי ירושלי' ח"א‬
‫טור רכ"טל"א‪ ,‬בספרו של י"י ריבלי 'מאה שערי' עמ' ‪ ,160
161‬וכ בספרו של רי"א וייס 'בשערי!‬
‫ירושלי' עמ' ‪ ,82 ,55‬ובספרו של רמ"מ פרוש 'בתו! החומות' עמ' ‪ ,210 ,14‬ועוד‪.‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪160‬‬

‫לבי מכותב מס' ‪ ,375‬הרב אהר הכה מפתח תקוה; ה לפי שנת ההתכתבות‪ ,‬ה לפי‬
‫הנושא והתוכ וה לפי צורת ה‪.‬נִ ייה‪ ,‬ברור שמדובר באותו אד‪ .‬יתרה מכ"‪ ,‬קרוב לוודאי‬
‫ש"שניה" ג יחד אינ אלא מכותב מס' ‪ ,189‬הרב אהר הכה אורלנסקי אב"ד פתח‬
‫תקוה; תפקידו כאב"ד המושבה מצויי ברוב האיגרות אליו‪ ,‬כולל כאלה שנסמנו תחת‬
‫מכותב מס' ‪ .375‬מאיד"‪ ,‬תחת מכותב מס' ‪ 375‬הנ"ל נסמנה ברכת הראי"ה בתרפ"ג לספר‬
‫'עבודת הקרבנות'‪ ,‬שג מחברו קרוי הרב אהר הכה – א" דווקא הפע מדובר באד‬
‫אחר לגמרי‪ ,‬הלא הוא חתנו של ה"חפ‪ #‬חיי"! שעקב טעות זו לא זכה לער" משלו‪.‬‬
‫עוד מתברר שלא רק לחתנו של ה"חפ‪ #‬חיי" אירע כ‪ ,‬אלא ג ל"חפ‪ #‬חיי" עצמו‪:‬‬
‫מכותב מס' ‪ 532‬הוא "כה‪ ,‬ר' ישראל מאיר ]'החפ‪ #‬חיי'["‪ ,‬ובערכו נסמנו שתי איגרות‪,‬‬
‫אחת מה מכ"ד תמוז תרפ"ג‪ .‬והנה‪ ,‬מכותב מס' ‪ 383‬הוא "הכה‪ ,‬ר' ישראל מאיר" – כאילו‬
‫מדובר באד אחר‪ .‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שאחת משתי האיגרות שבערכו‪ ,‬היא אותה איגרת‬
‫‪39‬‬
‫מכ"ד תמוז תרפ"ג!‬
‫כ" ג אי ספק שמכותב מס' ‪ ,374‬ר' אברה יעקב הכה‪ ,‬הלא הוא מכותב מס' ‪,188‬‬
‫הרב אברה יעקב הכה אורלנסקי – בנו של הרב אהר הכה אורלנסקי הנ"ל‪ ,‬שהיה אב"ד‬
‫זכרו יעקב‪.40‬‬
‫בלבול דומה נפל באשר למכותב נוס!‪ ,‬כשג הפע קשורה הטעות בש המשפחה‬
‫"הכה"‪ :‬מכותב מס' ‪ 376‬הוא ר ' אהר מנדל הכה‪ ,‬אשר כפי שכותב הרב גוטל‪ ,41‬היה רב‬
‫העדה האשכנזית בקהיר והעלה יוזמה לכינוס רבני ישראל לש הקמת סנהדרי; הרב‬
‫גוטל א! מזכיר את ספרו 'יד רא'‪ .‬והנה‪ ,‬שמו של מכותב מס' ‪ 534‬הוא ר' מנדל כה ‪ ,‬משל‬
‫מדובר באד נוס! – בעוד שלמעשה זהו שוב הרב אהר מנדל הכה; כ" ברור מתוכ שתי‬
‫האיגרות אליו – החזרת הסמיכה‪ ,42‬וחידוש הסנהדרי‪ .‬וא לא די בכ" כדי להוכיח‬
‫שמדובר באותו אד‪ ,‬הרי תוכיח זאת העובדה ששתי האיגרות הללו נדפסו א! ה בספרו‬
‫הנ"ל של הרא"מ הכה‪' ,‬יד רא'‪ .43‬לא זו בלבד‪ ,‬אלא שמכותב מס' ‪ ,384‬ר' מנח מנדל‬

‫‪ 39‬במקרה זה‪ ,‬הגור לטעות הינו כנראה כפול‪ :‬ראשית‪ ,‬ההבדל ברישו בי "כה" ו"הכה"‪ ,‬ושנית‬
‫העובדה שאיגרת מסויימת זו נדפסה בשלושה ספרי שוני‪ .‬לעומת זאת נציי מקרה אחד שבו טרח‬
‫הרב גוטל וזיהה את ש משפחתו של מכותב נוס ששמו ב'איגרות הראי"ה' מסתיי ב"הכה" ותו לא‪:‬‬
‫הרב צבי הירש הכה וולק )מכותב מס' ‪ ,(422‬חתנו של הרב מרדכי גימפל יפה‪.‬‬
‫‪ 40‬וכ ברור מהערות הרצי"ה על איגרת הראי"ה אליו‪' ,‬איגרות הראי"ה' ח"ב עמ' קכ"ח‪.‬‬
‫‪ 41‬מכותבי ראיה עמ' קי"חקי"ט – תחת ש המשפחה "כה"; וראה להל‪.‬‬
‫‪ 42‬שא היא מרעיונותיו של הרא"מ הכה‪ :‬ראה 'יד רא' עמ' מ' ואיל!‪.‬‬
‫‪ 43‬עמ' נ"גנ"ד – ויש להעיר שהלה חיבר את שני המכתבי לאיגרת אחד רצופה‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ייתכ שמקור‬
‫טעותהזיהוי טמו בכ! שבאחד המכתבי מופיע ש המשפחה כ"כה" )איגרות הראי"ה ח"א איגרת ש"ג(‪ ,‬ללא‬
‫‪161 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫הכה‪ ,‬א! הוא הינו אותו הרב אהר מנדל הכה )שמו המלא – ר' אהר מנח מנדל(‪ ,‬וא! האיגרת‬
‫שנסמנה תחת מכותב זה‪ ,‬מאייר תרע"ח‪ ,‬נדפסה – בחלקה – בספר 'יד רא' )עמ' ‪.44(21‬‬
‫מקרה נוס! של ערבוביה בי מכותבי שוני‪ ,‬נפל בחלקו של מכותב מס' ‪ ,784‬ר '‬
‫משה קו‪ .‬שתי איגרות מופיעות תחת ש זה‪ :‬הראשונה היא ברכת הסכמה לספר 'חיי‬
‫המשנה' מאת‪ ...‬ר' חיי וילשטיי‪ ,‬הלא הוא מכותב מס' ‪ ;432‬הסכמה זו כבר נזכרה תחת‬
‫שמו‪ ,‬ואי שו הסבר מדוע היא מופיעה שוב ומיוחסת לר' משה קו‪ .‬האיגרת השניה היא‬
‫ברכת הסכמה לספר 'חיי שלמה'‪ ,‬א" ג ספר זה אינו של ר' משה קו‪ ,‬אלא של אד אחר‬
‫בעל ש משפחה זהה – ר' חיי" שלמה קו" אב"ד רציצא – אשר בשל טעות זו לא זכה‬
‫לער" משלו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מתברר שאכ ישנו אד בש ר' משה קו‪ ,‬שאכ קיבל הסכמה‬
‫)מכ"ד סיו‬ ‫מהראי"ה‪ ,‬על ספרו 'ידי משה' חלק ב'‪ ,‬ירושלי תרצ"ד – ודווקא הסכמה זו‬
‫תרצ"ד(‪ ,‬ה'נכונה'‪ ,‬לא זכתה להיזכר תחת שמו‪.45‬‬
‫באפ אחר‪ ,‬מכותב מס' ‪ ,533‬מ‪ .‬כה‪ ,‬שבאיגרת הבודדת שבערכו העיר הרצי"ה‬
‫שמדובר בבנו של הרב אשר מיכאל כה רבה של באזל‪ ,‬הריהו מכותב מס' ‪ ,528‬ד"ר מרדכי‬
‫)מרקוס( כה – מעסקני 'דגל ירושלי' ו'המזרחי' וידידו הטוב של הרב 'הנזיר'‪.‬‬
‫ישנ כמה מקרי נוספי של מכותבי "פיקטיביי"‪ ,‬המפוצלי בטעות לשניי‬
‫כשלמעשה מדובר באד אחד‪ :‬ראשית‪ ,‬בשל רישו בלתי מדוייק פוצל המכותב ר' זליג‬
‫ֶ‪.‬רסי‪ #‬לשני מכותבי שוני‪ :‬מכותב מס' ‪) 738‬פערסי‪ (/‬ומכותב מס' ‪) 769‬פרסי‪ .46(/‬שנית‪,‬‬

‫ת"ב(‪ ,‬וכפי שרמזנו לעיל‬ ‫)איגרות הראי"ה ח"ב איגרת‬‫ה"א – אול הראי"ה עצמו במכתב השני כתב "הכה"‬
‫)הערה ‪ ,(41‬הרב גוטל עצמו לא הקפיד להבחי בי "כה" ל"הכה"‪.‬‬
‫‪ 44‬יש להעיר שרוב איגרות הראי"ה לרא"מ הכה נדפסו בספר האמור‪' ,‬יד רא'‪ ,‬א! למרות זאת נשמטה‬
‫אחת מה )עמ' ‪ (17‬מ'מכותבי ראיה'‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שש איגרות נוספות הלקוחות מאותו ספר )עמ' ‪,1314‬‬
‫‪ (28 ,22 ,18 ,[!]17‬זכו להיכנס ל'מכותבי ראיה' – וזאת מ הסיבה הפשוטה שה נדפסו שוב על ידי הרב משה‬
‫צוריאל ב'אוצרות הראי"ה'‪ .‬לרב צוריאל הפתרוני מדוע נשמטה מספרו האיגרת הנוספת‪ .‬ותימה‪,‬‬
‫שב'אוצרות הראי"ה' ]תשס"ב[ ח"א עמ' ‪ ,375‬כתב הרב צוריאל ש"ידועי שמונה מכתבי מהראי"ה‬
‫להנמע הרב מענדל ראב"ד קיירה" )למעשה ידועי תריסר(‪ ,‬תו! שהוא חוזר ומסתמ! על דברי הרב גוטל‬
‫ב'מכותבי ראיה'‪ ,‬שמצידו הסתמ! עליו; וכ! נפלו האיגרת ושני הכותבי בבירא‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫למרבה הפלא‪ ,‬ה הספר 'חיי שלמה' )בציו שמו הנכו של המחבר( וה הספר 'ידי משה' )בציו משובש – "ר' מ‪.‬‬
‫קאר"( נזכרי בביבליוגרפיה של 'מכותבי ראיה' )עמ' קמ"ב"קמ"ג(‪ .‬ג כא‪ ,‬כמו לגבי 'יבא שילה' ו'יד רא'‬
‫שהוזכרו לעיל‪ ,‬הציו הביבליוגרפי לא מנע את הטעות וההשמטה‪ .‬כ! ג לגבי ר' יצחק סוננזו‪ ,‬ר' צבי‬
‫מקובסקי ור' שאול ישכר ביק‪ ,‬שספריה נזכרי בביבליוגרפיה )עמ' קמ"ג"קמ"ד(‪ ,‬ובכל זאת נשמטו מגו‬
‫הספר )כפי שיפורט להל; וכ אירע במקרי נוספי‪ ,‬ראה הערות ‪.(72 ,82‬‬
‫‪ 46‬יודגש שבכל איגרות הראי"ה לאד זה‪ ,‬נכתב שמו בצורה אחידה‪ :‬פערסי‪.$‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪162‬‬

‫מכותב מס' ‪ ,872‬רי"ש‪ ,‬הלא הוא מכותב מס' ‪ ,891‬ר' יוס! שפצ'ניק הידוע מלונדו‪ .47‬כמו‬
‫כ‪ ,‬סביר מאד להניח שמכותב מס' ‪ ,778‬המופיע באיגרות הראי"ה חלק ד' איגרת א'קטז‬
‫כבעל הש המשונה "מוהרר"י קאמיעטהאר"‪ ,‬אינו אלא הרב יקותיאל אריה קאמלהאר‬
‫)מכותב מס' ‪ .48(814‬א כ" הוא‪ ,‬לא תהיה זו הפע הראשונה שעורכי 'איגרות הראי"ה'‬
‫חלק ד' טעו בפענוח‪) 49‬וכמוב אי הרב גוטל אחראי לכ*(‪ .‬כמו כ‪ ,‬לא ברור שיש מקו לקיומו‬
‫של מכותב מס' ‪" ,35‬החבצלת – עור"; עור" ה'חבצלת' היה ר' ישראל דב פרומקי‬
‫)ושתיה‪ ,‬כמו ג‬ ‫)מכותב מס' ‪ ,(746‬והאיגרות המצויות ש צריכות איפוא להימצא בערכו‬
‫האיגרת שבערכו‪ ,‬אכ נתפרסמו בשעתו ב'חבצלת'(‪.‬‬
‫מקרה ייחודי‪ ,‬בו אוחדו שלושה גופי לער" אחד‪ ,‬נמצא תחת מכותב מס' ‪– 67‬‬
‫ַעד"‪ .‬האיגרת הראשונה תחת מכותב זה‪ ,‬משנת תרע"א‪ ,‬נשלחה ל"כבוד הועד‬
‫"ירושלי – ו ַ‬
‫הנכבד לעיר עז לנו עיר האלקי סלה‪ ,‬ירושלי"; הגו! היחיד באות שני שעונה לתיאור‬
‫זה‪ ,‬הוא 'הועד הכללי' )ש‪12‬נה ג‪" :‬ועד כל הכוללי"(‪ ,‬הלא הוא מכותב מס' ‪ .5071‬האיגרת‬
‫השלישית תחת מכותב זה‪ ,‬משנת תרפ"ה‪ ,‬נשלחה ל"ועד העיר ליהודי ירושלי""; ועד זה‪,‬‬
‫שהורכב בעיקר מנציגי יהודי ירושלי הציוני‪ ,‬נוסד רק לאחר מלחמת העול הראשונה‪,‬‬
‫ואי לו כל קשר ל'ועד הכללי' )אדרבא‪ ,‬ייסודו נבע מירידת קר 'הועד הכללי'(‪ .‬האיגרת השניה‬
‫תחת מכותב זה‪ ,‬מאותה שנה‪ ,‬נשלחה ל"ועד העדה האשכנזית"; מדובר כנראה ב"ועד‬
‫העיר האשכנזי" )ה לפי הש וה מעיו מדוקדק בתוכ האיגרת(‪ ,‬שייצג את חוגו וקהלו של הרב‬
‫זוננפלד – הרחוק כמזרח ממערב מ'ועד העיר ליהודי ירושלי'‪.51‬‬

‫‪ 47‬שהיה ידוע ג בכינוי "מוהרי"ש" על ש אחד מספריו‪ ,‬וזהותו ברורה ג מתוכ המכתבי אליו‪,‬‬
‫ואכמ"ל‪ .‬מעניי שבשולי המכתב הראשו הראי"ה 'נוז ' בו על שכתב על עצמו ה"רב דפה" )לונדו(‪ ,‬ומעיר‬
‫שעליו לכתוב "רב מפה"‪" ,‬והאמת הוא הכבוד היותר נאה"‪ ...‬להל נציי איגרת נוספת שכתב לו הראי"ה‪.‬‬
‫‪ 48‬ואגב‪ ,‬האיגרת הראשונה בערכו‪ ,‬המופיעה כרגע ללא תארי!‪ ,‬היא משנת תרס"ד‪ ,‬שהרי הראי"ה מציי‬
‫בשוליה שעתה התקבל לרבנות יפו‪.‬‬
‫‪ 49‬ראה להל הערה ‪ 58‬ועוד‪ .‬דוגמא נוספת‪ :‬אודות המכתב מס' ‪ 4‬בערכו של מכותב מס' ‪ ,372‬הרב חיי‬
‫הירשנזו‪ ,‬כתב הרב גוטל שזו ברכה "על ספרו חידושי הכת"ה למס' הוריות"‪ ,‬ונמש! בכ! אחר עורכי‬
‫איגרות הראי"ה ח"ד )א'רנד( – א! הללו טעו בפענוח‪ ,‬ומדובר כמוב בספר 'חידושי הרח"ה' – ראה הפענוח‬
‫המדוייק בספר 'חידושי הרח"ה' ח"ג‪ ,‬ירושלי תרפ"ו‪ ,‬סי' א'‪ .‬כמו כ‪ ,‬באיגרת א'רעד מוזכר הרב "גוטי" –‬
‫צ"ל גוטמ‪ ,‬ובאיגרת א'קצו כתוב "אייציסלאוו" – צ"ל אמציסלאוו )בשני המקרי הללו נפלה הטעות עקב דמיו‬
‫האות מ' בכת"י הראי"ה לשתי אותיות י' סמוכות(‪ ,‬ועוד רבות כהנה‪.‬‬
‫‪ 50‬מכתב נוס לועד זה‪ ,‬שלא אוזכר ב'מכותבי ראיה'‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪ ,127
128‬מכ"ו‬
‫תשרי תרע"ט‪ ,‬בעניי רבנות ירושלי‪.‬‬
‫‪ 51‬הדר! בה נית למק את שלושת הועדי הללו תחת מכותב אחד‪ ,‬הוא להגדירו כ"ירושלי – וְ ָע ִדי"‪,‬‬
‫תו! ֵער&ת לכ! שמדובר בגופי שוני לחלוטי‪ ,‬והמשות לה הוא רק עצ היות ירושלמיי‪.‬‬
‫‪163 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫באותו אופ‪ ,‬במכותב מס' ‪" 12‬אמריקה וקנדה – קהילות" )שעל עצ קיומו הערנו לעיל(‪,‬‬
‫אוחדו יחד איגרות ל'אגודת הרבני" האורתודוקסי" באמריקה וקנדה'‪ ,52‬גו! מוגדר הראוי‬
‫)איגרת מס'‬ ‫לער" משלו‪ ,‬וכ איגרת אחת ל"חברי צעירי ישראל בנוייארק"‪ ,‬ששלחו לו מכתב‬
‫‪ 7‬במכותב הנ"ל( – כלומר חברי 'ישראל הצעיר' )יאנג ישראל( בניו יורק‪.‬‬
‫דבר דומה אירע תחת מכותב מס' ‪ ,62‬העיר "חיפה"‪ :‬האיגרת הראשונה הנסמנת ש‬
‫אכ מופנית ל"עדת ישראל בעיה"ק חיפה"‪ ,‬אול האיגרת השלישית מופנית ל"הסתדרות‬
‫כללית של היהודי" הספרדי" סני' חיפה" – גו! נפרד לחלוטי‪ ,‬אשר ראוי להיחשב‬
‫כמכותב בפני עצמו; ובאשר לאיגרת השניה‪ ,‬למעשה לא מדובר כלל באיגרת‪ ,‬אלא בפסק‬
‫די‪ ,‬ולא ברור שמקומו ב'מכותבי ראיה'‪.‬‬
‫מקרה הפו"‪ ,‬של מכותב אחד המפוצל בטעות לשניי‪ ,‬נפל בחלקו של הרב משה‬
‫המאירי )אוסטרובסקי‪ ,‬מכותב מס' ‪ .(186‬הר"מ המאירי היה חתנו של ר' גדליה נחמ‬
‫ברודר‪ ,‬מראשי 'הועד הכללי' בירושלי'; ובסמו" לערכו של רג"נ ברודר‪ ,‬אנו מוצאי את‬
‫המכותב "בראדער‪ ,‬ר' משה" )מכותב מס' ‪ .(260‬והנה‪ ,‬בספר שיצא בשנת תש"ו לכבוד‬
‫יובל השישי לחייו של הר"מ המאירי‪ ,‬אנו מוצאי כמה מ האיגרות שנסמנו תחת ערכו‬
‫של משה ברודר הנ"ל )איגרות שנדפסו ג בספרי השו"ת של הראי"ה(‪ ,‬וש מבואר בהערה שהלה‬
‫אינו אלא הרב משה המאירי‪ ,‬שבתקופה מסויימת נאל‪ #‬להשתמש בש משפחתו של‬
‫חותנו‪" ,‬מתו הערמה כי בהיותו נתי רוסי היה צרי לעזוב את האר"‪.53‬‬

‫‪ 52‬כ! ה איגרות מס' ‪ 10 ,8‬בער! מכותב זה‪ ,‬וכ איגרת מס' ‪ ,1‬שהיא למעשה טלגרמה; כמותה קיימות‬
‫עוד רבות‪ ,‬א! לא טרחנו לציינ משו שלא מדובר באיגרות של ממש‪.‬‬
‫‪ 53‬באופ דומה‪ ,‬ר' הראל כה העיר את תשומת ליבנו לכ! שמכותב מס' ‪ ,231‬ר' אברה בח‪ ,‬אינו אלא‬
‫מכותב מס' ‪ ,358‬ר' אברה הופנברג‪ ,‬שנהג לעיתי לחתו בראשי התיבות "ב"ח"‪ ,‬דהיינו "ב חיי" )=ש‬
‫אביו(‪ ,‬וכ! לעיתי פנו אליו מכותביו )ראה לדוגמא מכתביו של ר' איצל'ה מפוניבז' בשו"ת זכר יצחק ]השל[ ח"א סי' מ"ב‬
‫וח"ב סי' ו'‪ ,‬י"ד‪ ,‬ט"ז‪ ,‬י"ח‪ ,‬כ"ב‪ ,‬ל"ב‪ ,‬ל"ה‪ ,‬ל"ז‪ ,‬ומכתבו של האדר"ת בשות מענה אליהו סי' ל"ד(‪ .‬כדי להסיר כל ספק‪ ,‬נציי שג‬
‫מכתב הראי"ה אל ר' אברה ב"ח הנ"ל מופנה לעיירה וואסקי – עירו של הרב הופנברג‪ .‬מקרה נוס עליו‬
‫העירנו ר"ה כה‪ ,‬הוא מכותב מס' ‪ ,463‬ר' יעקב צבי זיסלמ‪ ,‬אשר בשל ‪A‬י@&לאותיות מוטעה – שנעשה‬
‫על ידי עורכי 'איגרות הראי"ה' ח"ד – מופיע שוב תחת מכותב מס' ‪ ,677‬ר' יעקב צבי סיזלמ )וב"שני"‬
‫המכותבי‪ ,‬האיגרת הראשונה היא אותה איגרת‪ ,‬מי"ט תמוז תר"פ!(‪ .‬מקרה נוס של טעות‪ ,‬הפע על ידי איחוד שני‬
‫מכותבי לאחד‪ ,‬זוהה כבר לפנינו‪ :‬שמו של מכותב מס' ‪ 923‬רשו כ!‪" :‬שמש – טחורש ]טכורש[‪ ,‬ר'‬
‫אלכסנדר סנדר ]צבי גדליה[" – אול כפי שהעיר מרדכי מאיר )'המעי' שנה מ"ו חוברת ד' ]תמוז תשס"ו[ עמ' ‪,(74‬‬
‫נשתרבבו כא שני אנשי שוני‪ ,‬שכ בשער ספרו של אלכסנדר סנדר צבי שמש מופיע שמו של אביו‪,‬‬
‫"חיי גרשו הלוי"‪ ,‬ואילו אביו של ר' אלכסנדר סנדר צבי גדליה טכורש נקרא "אברה יצחק"‪ ,‬וכ הוא‬
‫איננו לוי‪.‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪164‬‬

‫)בשלוש איגרות‬ ‫באופ זהה‪ ,‬מכותב מס' ‪ ,608‬הרב ברו" מאירס‪ ,‬אשר הראי"ה פונה אליו‬
‫משנת תר"ע( בכבוד רב כאב"ד העיר חיפה‪ ,‬אינו אלא מכותב מס' ‪ ,652‬הרב ברו" מרקוס‪,‬‬
‫שהיה רבה של חיפה מאז אמצע שנות התר"ס; חותנו של הלה נקרא ר' נת מאירס‪,‬‬
‫וכנראה בשנותיו הראשונות באר‪ #‬נודע ר' ברו" על ש משפחת חותנו‪.54‬‬

‫טעות ייחודית נוספת נפלה בערכו של מכותב מס' ‪ ,553‬הרשו כעת כ"לויטא‪ ,‬ר'‬
‫שלו יצחק ]הלוי["‪ .‬הרב שלו יצחק לוויט )שאיננו לוי( כיה בי השאר כרבה של בירת‬
‫נורבגיה‪ ,‬אוסלו‪ ,‬שעד שנת תרפ"ה נקראה "קריסטיאנה" – ואכ‪ ,‬כל האיגרות שקיבל‬
‫מהראי"ה מוענו לעיר זו‪ .‬אול באיגרת מס' ‪ 6‬בערכו‪ ,‬רשו היעד "כותאיס" – שהיא‬
‫כידוע עיר בגרוזיה! ומפני התמיהה שבדבר הוסי! הרב גוטל את הסימ ")?("‪ .‬אמנ‪,‬‬
‫בדיקת איגרת זו )שו"ת עזרת כה סי' כ"ד( מגלה שלא רשו בה שמו של הרב לוויט‪ ,‬אלא‬
‫"הר"ש הלוי לויטי" – ומדובר באד אחר לגמרי‪ ,‬הרב שמואל הלוי לויטי‪ ,‬רב חב"די‬
‫מפורס שפעל בגרוזיה שני רבות בשליחות האדמו"ר הרש"ב שניאורסו‪.‬‬
‫מקרה דומה‪ ,‬של שני אנשי שאוחדו למכותב אחד‪ ,‬נמצא תחת מכותב מס' ‪:934‬‬
‫האיגרת הראשונה הנסמנת ש )שו"ת דעת כה סי' קנ"ט(‪ ,‬איגרת ידידותית באופ בלתי רגיל‪,‬‬
‫נשלחה לרב משה מישל שמואל ]ב"ר יוס![ שפירא אב"ד רוגובה‪ ,‬מחותנו של האדר"ת‪,55‬‬
‫רב ישיש שכיה בעיירה זו למ תרמ"ה‪ .‬האיגרת השניה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מופנית אמנ לרב‬
‫)שו"ת עזרת כה‬ ‫בעל ש דומה – "מוה"ר משה שמואל שפירא שליט"א‪ ,‬האבד"ק אלשאד"‬
‫סי' כ"א(‪ ,‬א" כפי שמרמזת עיירת רבנותו‪ ,‬מדובר בדמות אחרת לגמרי‪ :‬הרב משה שמואל‬
‫]ב"ר אריה ליב[ שמוקלר)שפירא‪ ,‬מחבר 'תולדות רבינו חיי מוולוז'י'‪ ,‬שנולד בתר"מ‪ ,‬ובי‬
‫תרע"ה לתרפ"ד שימש כאב"ד העיירה הנ"ל על מקו חותנו‪.56‬‬
‫ישנו מקרה נוס! בו דמיו בשמותיה של שני אנשי הביא לאיחוד תחת מכותב‬
‫אחד‪ :‬מכותב מס' ‪ 523‬הוא הרב משה נחו ירושלמסקי‪ ,‬רב מפורס באותו דור‪ ,‬שבערכו‬
‫נסמנו שתי איגרות‪ .‬השניה ביניה‪ ,‬משנת תרע"ג‪ ,‬נשלחה לעיירה קיל‪ ,#‬ש הוא אכ כיה‬
‫כרב למ תרס"ב‪ .‬אול האיגרת הראשונה‪ ,‬משנת תרע"ב)!(‪ ,‬נשלחה לעיירה ליובא‪ ,‬שהרב‬
‫)עמ'‬ ‫ירושלמסקי מעול לא ישב בה‪ ,‬ובדיקה פשוטה בלקסיקו הרבני הידוע 'אהלי ש'‬

‫‪ 54‬ראה‪ :‬אנציקלופדיה של הציונות הדתית חלק ג'‪ ,‬ירושלי תשכ"ה‪ ,‬טור ‪ .314‬ג אביו של הרב מרקוס‬
‫נקרא מאיר‪ ,‬ושמו נרמז בספרו של בנו 'אמרי ברו!' )חיפה תר"‪.($‬‬
‫‪55‬‬
‫בתו של הרממ"ש שפירא התחתנה ע אחיינו – ב אחותו – של האדר"ת )ראה 'אהלי ש'‪ ,‬פינסק תרע"ב‪,‬‬
‫עמ' ‪ .191‬ראה ג שו"ת מענה אליהו‪ ,‬ירושלי תשס"ג‪ ,‬עמ' ת"ח‪ ,‬בערכו של הנ"ל במפתח האישי(‪.‬‬
‫‪ 56‬ראה‪' :‬ר' משה שמואל ודורו'‪ ,‬ניו יורק תשכ"ד‪ ,‬עמ' ‪ 13
15‬ועוד‪.‬‬
‫‪165 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫)כרגע אינו מופיע ב'מכותבי‬ ‫‪ (105‬מעלה שמדובר באד אחר לגמרי – הרב נחמיה ירוזלימסקי‬
‫ראיה'(; א! הצורה בה רש הראי"ה את שמו של המכותב– "מוהר"נ יערוזאלימסקי" –‬
‫מרמזת שאי זה הרמ"נ ירושלמסקי‪.‬‬
‫טעות שכזו נפלה ג בערכו של מכותב מס' ‪ ,848‬הרב יעקב רבינובי‪ '#‬תאומי גיסו‬
‫של הראי"ה‪ .‬בחמישה מתו" שבעת המכתבי שנסמנו בערכו‪ ,‬אכ פונה הראי"ה בידידות‬
‫רבה ומזכיר את קשר המשפחה ביניה‪ ,‬ובאחד נוס! שבו חסרה הפתיחה הזכיר העור"‬
‫את העיירה רגולה‪ ,‬שבה כיה הלה כרב; אול במכתב מס' ‪ ,3‬מא' כסלו תרס"ט‪ ,‬מופיעה‬
‫פנייה שגרתית ולא נזכר קשר משפחתי כלשהו‪ ,‬ובנוס! מקבל המכתב הוא "האבד"ק‬
‫עדינבורג"‪ ,‬כלומר אדינבורו שבסקוטלנד! ואכ‪ ,‬לא מדובר בגיסו של הראי"ה‪ ,‬אלא ברב‬
‫יעקב רבינובי* בנו של הרב אליעזר שמחה רבינובי‪ #‬מלומזה‪ ,‬שכיה כאב"ד אדינבורו‪,‬‬
‫ולפני כ למד בוולוז'י ונסמ" בי השאר מהאדר"ת‪.‬‬
‫את הפרק הזה נסיי במקרה דומה‪ ,‬שבו רב מפורס אשר היה לראי"ה קשר חשוב‬
‫עמו‪' ,‬נטמע' בטעות בערכו של רב מפורס אחר‪ ,‬וכ" לא זכה א! הוא להיזכר ב'מכותבי‬
‫ראיה'‪ :‬בערכו של מכותב מס' ‪ 859‬ר' מרדכי רוזנבלט‪ ,‬הידוע יותר כרבי מרדכי'לה‬
‫מסלוני‪ ,‬גאו וצדיק ידוע בדורו‪ ,‬נמצאות שתי איגרות‪ .‬האיגרת השניה אכ נשלחה‬
‫לסלוני‪ ,‬אול הראשונה שבה‪ ,‬משנת תרמ"ט‪ ,‬נשלחה לעיירה בויסק‪ ,‬ובפתחה נכתב‪:‬‬
‫"לכבוד מר הגאו האמיתי תפארת ישראל‪ ...‬מוהר"ר מרדכי שליט"א הגאבד"ק בוסק"‪ .‬רבה‬
‫של בויסק באות שני‪ ,‬הלא הוא הרב מרדכי עליאשברג‪ ,‬שעל כסאו לימי נתמנה‬
‫הראי"ה!‪ 57‬ג כא‪ ,‬כמו בארבעת המקרי הקודמי‪ ,‬תשומת לב קפדנית ליעד אליו נשלח‬
‫המכתב היתה עשויה למנוע את הטעות‪.‬‬

‫ד‪ .‬השלמת שמות חלקיי‪:‬‬

‫יח לסוגיית זיהוי המכותבי‪ ,‬יש להעיר שבעשרות מקרי לאור" הספר מופיע‬
‫כס ִפ ַ‬
‫ָ‬
‫שמו של המכותב בצורה חלקית – רק האות הראשונה של שמו הפרטי – וג הפע‬
‫הסיבה לכ" היא שבאופ זה נכתב שמו באיגרת הראי"ה אליו‪ .‬אול כפי שהערנו לעיל‪,‬‬
‫היות שכל עניינו של הספר הוא האישי שהתכתבו ע הראי"ה‪ ,‬מ הראוי היה לעשות‬
‫שימוש במקורות חיצוניי כדי להשלי את שמו המלא של המכותב – דבר האפשרי‪,‬‬

‫)וכ‬ ‫‪ 57‬על היכרותו של הראי"ה ע שני הרבני‪ ,‬ראה‪ :‬הרמ"צ נריה‪' ,‬משנת הרב'‪ ,‬ת"א תש"מ‪ ,‬עמ' ‪18
21‬‬
‫'לשלשה באלול' עמ' ט'"י'‪ ,‬ועוד(‪.‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪166‬‬

‫כמסתבר‪ ,‬ברוב המקרי הללו‪ ,‬בפרט כשמדובר בדמות ידועה או במחבר ספר וכיוצא‬
‫בזאת‪.58‬‬
‫נציי על אתר עשר דוגמאות‪ ,‬על קצה המזלג‪ ,‬אשר די היה בה במבט קצר או בפתיחת‬
‫ספר נפו‪ #‬כדי לעמוד על שמו המלא של המכותב‪ :‬שמו המלא של מכותב מס' ‪ ,248‬הרב נ'‬
‫הלוי במברגר‪ ,‬הוא הרב נת הלוי במברגר‪ ,‬ב המהרי"ד מווירצבורג‪ .59‬שמו המלא של‬
‫מכותב מס' ‪ ,293‬ש‪ .‬נח גוטליב – הוא שמואל נח‪ ,‬מח"ס 'אהלי ש'‪ .‬שמו של מכותב מס'‬
‫‪ ,349‬א' דרויאנוב‪ ,‬הוא אלתר דרויאנוב‪ ,‬הסופר המפורס‪ .‬שמו המלא של מכותב מס' ‪,404‬‬
‫ד"ר א‪ .‬אליהו הרכבי‪ ,‬הוא אברה אליהו הרכבי‪ ,‬חכ ידוע ממוסקבה‪ .60‬שמו המלא של‬
‫מכותב מס' ‪ ,558‬ר' י‪ֵ .‬לי‪ +‬לוי‪ ,‬הוא הרב יהודה ֵלי‪ +‬לוי‪ ,‬רב מוכר מדטרויט‪ .‬שמו של‬
‫מכותב מס' ‪ ,569‬לוק‪ ,‬הוא הארי צ'רלס לוק‪ ,‬מזכיר ממשלת המנדט‪ .‬שמו המלא של‬
‫מכותב מס' ‪ ,625‬ר' א‪ .‬חיי מייזל‪ ,‬הוא כמוב הרב אליהו חיי מייזל מלודז'‪ .‬שמו של‬
‫מכותב מס' ‪ ,715‬ר' א‪ .‬פאניז'יל‪ ,‬הוא הרב אליהו משה פאניזי'ל‪ ,‬הראשו לציו‪ .‬שמו של‬
‫מכותב מס' ‪ ,746‬י"ד פרומקי‪ ,‬הוא ישראל דב פרומקי‪ ,‬עור" ה'חבצלת'‪ .‬שמו המלא של‬
‫מכותב מס' ‪ ,760‬פרנק – הוא הנרי פרנק‪ ,‬נציגו הבכיר של הברו רוטשילד בא"י‪ .‬ברוב‬
‫המקרי הללו‪ ,‬היה הזיהוי פשוט ומתבקש עד כדי תמיהה‪ ;61‬ובכיוו דומה‪ ,‬ותו" שימוש‬
‫מושכל במאגרי ביוגרפיי וביבליוגרפיי‪ ,‬ידנייי וממוחשבי‪ ,‬נית מ הסת להשלי‬
‫כמעט את כל שאר השמות החלקיי‪.‬‬

‫‪ 58‬כא המקו להעיר באופ כללי שלא נשמרה ב'מכותבי ראיה' הקפדה על כתיבת השמות באופ אחיד‬
‫או באופ מדוייק‪ :‬בדר! כלל נכתב הש בתעתיק המודרני )קאמעלהאר=קמלהר‪ ,‬וכו'(‪ ,‬א! לפעמי נותרו‬
‫השמות משו מה בכתיב המקורי )ביעדנאווי‪ ,$‬עליאשאוו‪ ,‬וכו'(‪ .‬לשיבושי העלולי להיגר כתוצאה מכ!‪,‬‬
‫ראה לעיל סביב הערות ‪ 49 ,41‬ועוד )וראה ג שמו של מכותב מס' ‪" ,471‬זמבורסקי" – כשבמקור הוא‬
‫"זאמבראווסקי"=זמברובסקי(‪ .‬הדבר מקשה לעיתי על היכולת לאתר מכותב מסויי‪ ,‬וכ! ג במקרי בה‬
‫שמו השני של המכותב נרש בתור ש המשפחה )השווה למשל מכותב מס' ‪.(640‬‬
‫‪ 59‬במבוא עמ' מ"ז מוזכר שוב הרב במברגר הנ"ל‪ ,‬וש כתוב שמו בטעות כ"נפתלי"‪.‬‬
‫‪ 60‬הרב גוטל הזכיר בעצמו את שמו המלא‪ ,‬מבוא עמ' ס"ב הערה ‪.127‬‬
‫‪ 61‬אפילו שימוש פשוט ברשימה שבסו 'הסכמות הראי"ה'‪ ,‬או במפתחות ספריו של הרמ"צ נריה‪ ,‬היה‬
‫מביא לזיהוי רבי מ השמות הללו‪ .‬בחלק מ המקרי מופיע הש המלא א באיגרת עצמה‪ ,‬ונשמט‬
‫בשוגג מ הרישו שב'מכותבי ראיה'‪ .‬מאמ‪ $‬ממוקד יותר עשוי להביא לזיהוי רוברוב של השמות‬
‫החלקיי שבספר‪ .‬דוגמאות בולטות‪ :‬שמו של מכותב מס' ‪ ,353‬ר' י‪.‬ל‪ .‬הוטנר‪ ,‬הוא כמוב יהודה ֵלי;‬
‫)מחותנו של הראי"ה!(; שמו של מכותב מס' ‪ ,622‬ד"ר מטמכה‪ ,‬הוא יהודה ֵלי; )מעבד הנוסח הסופי של 'התקוה(;‬
‫שמו המלא של מכותב מס' ‪ ,782‬הרב ב ציו א‪ .‬קואינקא הוא ב ציו אברה; שמו של מכותב מס' ‪,903‬‬
‫ר' ז' שחור‪ ,‬הוא זאב; שמו של מכותב מס' ‪ ,909‬ש' שטמפפר‪ ,‬הוא שלמה יצחק )ב"ר יהושע(– ואיד! זיל‬
‫גמור‪.‬‬
‫‪167 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫‪ .4‬איגרות שנשמטו ומכותבי חדשי‬

‫א‪ .‬איגרות חדשות ומקור‬
‫כמבואר במבוא ל'מכותבי ראיה' )עמ' כ"טל'(‪ ,‬הרב גוטל בחר שלא לכלול בספרו‬
‫איגרות שטר נדפסו‪ ,‬אשר רבות מה נמצאות בארכיו "בית הרב" וכדומה וממתינות‬
‫לגאולה – ובפרט איגרות מ השני שני תרפ"ו תרצ"ה‪ ,‬שני שטר נכללו בסדרת‬
‫'איגרות הראי"ה'‪ .‬ע זאת‪ ,‬הוא השתדל כמיטב יכולתו ללקט איגרות שכבר ראו את עי‬
‫הדפוס‪ :‬כפי שהוא כותב ש )עמ' כ"חכ"ט(‪ ,‬מלבד כאלפיי איגרות שנלקחו מעשרה קבצי‬
‫איגרות מרכזיי של הראי"ה‪ ,‬נלקטו עוד כ ‪ 300‬איגרות מכ ‪ 170‬מקורות נוספי‪ :‬ספרי‪,‬‬
‫קבצי תורניי וא! עיתוני‪ .‬מלאכת איתור האיגרות הפזורות בשלל פריטי שנדפסו‬
‫במאה השני האחרונות‪ ,‬היא כמוב משימה קשה – וחשובה מאד‪ ,‬שכ את האיגרות‬
‫שבקבצי המרכזיי יכול כל אד למצוא‪ ,‬בשונה מאיגרת שנדפסה בקוב‪ #‬נידח וכדומה‪.‬‬
‫אמנ‪ ,‬למרות כל המאמצי‪ ,‬במהל" עבודתנו התברר שנשמטו מעיני הרב גוטל‬
‫איגרות רבות מאד‪ ,‬שנדפסו בעבר בבמות שונות; אנו איתרנו קרוב למאתיי וחמישי‬
‫איגרות‪ ,‬מביניה כמעט מאה מכותבי חדשי‪ ,‬בלמעלה ממאה וחמישי ספרי וקבצי‪.‬‬
‫כמוב‪ ,‬בעצ הדבר אי כל 'אשמה'‪ ,‬שהרי איתור כל איגרות הראי"ה הנחבאות בספרי‪,‬‬
‫קבצי ועיתוני נושני‪ ,‬הינה משימה בלתי אפשרית עבור אד אחד‪ ,‬ואינה פשוטה א!‬
‫ומאמצי כל מדפיסי איגרות‬
‫מאמצי הרב גוטל ֲ‬
‫מאמצינו‪ֲ ,‬‬
‫עבור צוות אנשי; ג לאחר ֲ‬
‫הראי"ה לדורותיה ג יחד‪ ,‬לא נית לקבוע שנאספו כל איגרות הראי"ה שנדפסו במהל"‬
‫השני ברחבי ארו הספרי היהודי‪ ,‬וברור לנו שיש עוד איגרות שכאלה הממתינות‬
‫לגילויי‪ .‬ע זאת‪ ,‬מ ההכרח לומר‪ ,‬רבות מ האיגרות שנשמטו מעיני הרב גוטל נדפסו‬
‫במקומות כה הגיוניי ומתבקשי‪ ,‬עד שקשה להתעל מ התחושה שאילו היה נעשה‬
‫חיפוש יסודי ושיטתי יותר בשלב הכנת 'מכותבי ראיה'‪ ,‬היה הספר יוצא נשכר במאד‪.62‬‬

‫‪ 62‬לדוגמא‪ ,‬בקוב‪' $‬ניצני אר‪ '$‬של ישיבת מרכז הרב ובקוב‪' $‬סיני' מבית מוסד הרב קוק‪ ,‬נדפסו במש!‬
‫השני עשרות איגרות של הראי"ה; כפי המצויי בביבליוגרפיה ל'מכותבי ראיה' )עמ' קמ"ז(‪ ,‬הרב גוטל עשה‬
‫שימוש בגליו אחד בלבד של 'סיני' וכ! ג של 'ניצני אר‪ !'$‬א בספר הפופולרי 'מלאכי כבני אד'‬
‫נדפסו איגרות רבות של הראי"ה מכת"י‪ ,‬ולא בא מקומ ב'מכותבי ראיה'‪ .‬ג בכרכי ספרו של ד"ר יהושע‬
‫בארי‪' ,‬אוהב ישראל בקדושה'‪ ,‬פזורות מספר איגרות שנשמטו מ'מכותבי ראיה' )על א שהרב גוטל השתמש‬
‫בדר כלל בספר זה(‪ .‬כמו כ‪ ,‬לא פע ולא פעמיי אירע שמכתב שצויי ב'הסכמות הראי"ה' נשמט משו מה‬
‫מ'מכותבי ראיה' )כפי שיפורט להל(‪ .‬בולט במיוחד היעדרה של בדיקה יסודית בספריו של הרב משה צבי‬
‫נריה אודות הראי"ה‪ ,‬בה נדפסו עשרות איגרות מכת"י‪ ,‬וכ! אירע שרוב האיגרות הללו לא צויינו‬
‫ב'מכותבי ראיה'! )רק לעיתי רחוקות‪ ,‬בלא הסבר‪ ,‬נסמנות איגרות ג מ הספרי הללו(‪ .‬ייתכ שאחד הגורמי לתופעה‬
‫זו‪ ,‬הוא שהרב גוטל איתר אולי את רוב האיגרות הנוספות באופ 'אוטומטי' למחצה‪ ,‬על פי רשימות‬
‫ביבליוגרפיות מוכנות וכדומה‪ ,‬כפי שהוא רומז במבואו )עמ' כ"ט הערה ‪.(20‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪168‬‬

‫קבוצה נוספת של איגרות 'חדשות' – כמה עשרות – נתפרסמה לאחרונה על ידי הרב‬
‫משה צוריאל במהדורה המורחבת של ספרו‪' ,‬אוצרות הראי"ה'‪ ,‬ראשל"צ תשס"ב; רבות‬
‫מהאיגרות הללו נדפסו מכתב יד‪ ,‬ולפיכ" בדי לא נכללו ב'מכותבי ראיה'‪ ,‬א" חלק‪ ,‬כמו‬
‫האיגרות שאנו מצאנו‪ ,‬נלקטו מספרי‪ ,‬קבצי תורניי וא! עיתוני שנדפסו בעבר‪.63‬‬
‫א כ‪ ,‬ברשימה שלהל אנו נתמקד באיגרות שנדפסו עוד קוד להופעת 'אוצרות‬
‫הראי"ה' ו'מכותבי ראיה'‪ ,‬א" לא נזכרו בה; וכלשו הרב גוטל במבואו )עמ' כ"ט(‪" ,‬מבחינה‬
‫ידועה נית לומר כי המסגרת הנוכחית מהווה עבור במידת מה 'גאולה' ראשונה"‪ .‬יודגש‬
‫שבקרוב למחצית מהמקרי מדובר במכותבי חדשי‪ ,‬שטר בא זכר ב'מכותבי ראיה'‬
‫– וביניה ג רבני ידועי וחשובי באר‪ #‬ובגולה‪ ,‬וכ דמויות מפורסמות מחוגי‬
‫התכתבות נוספי )משוררי‪ ,‬סופרי‪ ,‬פוליטיקאי ועוד( – אשר עשויי להעשיר לא מעט את‬
‫ידיעותינו אודות היק! ואופי החוגי הללו במערכת התכתבויותיו של הראי"ה‪.‬‬

‫ב‪ .‬מכתבי חדשי‪:‬‬

‫מכתב לרב חיי" מאיר יחיאל שפירא‪ ,‬האדמו"ר מדרוהוביטש‪ ,‬מכ"ג טבת תרפ"ג‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ב עמ' ‪.83‬‬
‫מכתב הסכמה של הראי"ה על ספרו של הרב נחו" אתרוג‪' ,‬נתיבות השל'‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪64‬‬
‫מאלול תרפ"ג‪ ,‬נדפס בקוב‪' #‬מוריה' שנה י"ד גל' ט' י'‪ ,‬שבט תשמ"ז‪ ,‬עמ' כ"ד ‪.‬‬
‫מכתב המלצה לרב מנח" יהודה אושפיזאי‪ ,‬מח' כסלו תרצ"ה‪ ,‬נדפס בספרו‬ ‫‪.3‬‬
‫)וכ בפתח ספרו 'ההדרני על הש"ס'‪ ,‬ירושלי‬ ‫'אהלי יהודה'‪ ,‬רמת ג תשמ"ה‪ ,‬עמ' ‪9
10‬‬
‫תשנ"ה(‪.‬‬
‫מכתב נוס! לרב אושפיזאי‪ ,‬מר"ח אדר תרצ"ה‪ ,‬נדפס ב'אהלי יהודה' עמ' ‪16
18‬‬ ‫‪.4‬‬
‫)ושוב ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ב עמ' ‪.(185
186‬‬
‫מכתב הלכתי לרב משה חסקי‪ ,‬בעניי ביאורי ירושלמי בסוכה‪ ,‬נדפס בספרו‬ ‫‪.5‬‬
‫‪65‬‬
‫'כלכלת שביעית'‪ ,‬ירושלי תרצ"ח‪ ,‬עמ' ‪. 3‬‬
‫מכתב לרב יחיאל מיכל חרל"פ‪ ,‬ב הגרי"מ‪ ,‬ברכה לרגל סמיכתו בארה"ב‪ ,‬נדפס‬ ‫‪.6‬‬
‫ב'אור המזרח' שנה כ"ה ]תשל"ו[ עמ' ‪.109
110‬‬

‫‪ 63‬כמוב‪ ,‬אי טע וצור! לפרט כא את האיגרות שנתווספו ב'אוצרות הראי"ה' – הריה נגישות‬
‫ומסודרות לפני כל קורא‪.‬‬
‫‪ 64‬ספר זה לבסו לא זכה להידפס‪ ,‬א! ההסכמה עצמה נדפסה בכרוז מתרפ"ד‪ ,‬כאמור ב'מוריה' ש‪,‬‬
‫וראויה איפוא להיכלל ב'הסכמות הראי"ה'‪ .‬וראה להל מקרה דומה בהסכמה לעמנואל הירשברג‪.‬‬
‫‪ 65‬המכתב ללא תארי!‪ ,‬א! כפי המובא ש הראי"ה לא הספיק להשלימו‪ ,‬אלא הגרצ"פ פרנק העתיקו‬
‫מפנקס תשובותיו לאחר פטירתו – ומכא שנכתב בשלהי תרצ"ה‪.‬‬
‫‪169 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫סמיכת הראי"ה את הרב מרדכי יהודה ֵלי‪ ,‬זק"ש‪ ,‬חת הגרי"מ חרל"פ‪ ,‬מט"ו‬ ‫‪.7‬‬
‫טבת תרצ"ד‪ ,‬נדפסה ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ב עמ' ‪.319‬‬
‫מכתב המלצה לרב שמואל אהר יודלבי*'‪ ,‬נדפס בקוב‪' #‬סיני' גליו המאה‬ ‫‪.8‬‬
‫]תשמ"ז[ עמ' תר"ט תר"י )ושוב ב'בשדה הראי"ה' עמ' ‪.(280‬‬
‫מכתב המלצה לרבנית פרידה לאה שבדרו‪ ,‬אלמנתו של הרב יצחק ב‬ ‫‪.9‬‬
‫המהרש"‪ ,‬ובקשה מהציבור לסייע לאלמנה ולקנות את ספרי בעלה‪ ,‬צור!‬
‫לחלק מעותקי ספרו 'תוספתא זרעי' ע פירושי 'מנחת יצחק' ו'שיירי מנחה'‪,‬‬
‫)לא כחלק אינטגרלי‪ ,‬אלא כתוספת מאוחרת לפני עמוד השער; אחד‬ ‫ירושלי תר"ע‬
‫מהעותקי הללו מצוי בידי ]א‪.‬ה‪ .([.‬ההמלצה ללא תארי"‪ ,‬א" היא נכתבה כנראה‬
‫בתחילת שנות התר"פ‪ ,‬סמו" לפטירת המחבר‪.66‬‬
‫מכתב לרב חיי" העליר )הלר(‪ ,‬מי"ד אלול תר"‪ ,#‬בעניי בירור אודות עזבו‪,‬‬ ‫‪.10‬‬
‫נדפס בקוב‪' #‬תלפיות' כר" ט' חוברת ג' ד'‪ ,‬אלול תש"ל‪ ,‬עמ' ‪.540
541‬‬
‫מכתב נוס! לר"ח העליר‪ ,‬מכ"ה שבט תרצ"ה‪ ,‬בענייו הרצאתו של הלה‬ ‫‪.11‬‬
‫בירושלי‪ ,‬נדפס ש בעמ' ‪.541‬‬
‫מכתב לרב משה ַ‪ְ 2‬צ ֶקס‪ ,‬מחור! תרצ"ב‪ ,‬ברכה לרגל התמנותו לאב"ד לומז'ה‪,‬‬ ‫‪.12‬‬
‫נדפס בקוב‪' #‬שערי ציו' שנה י"ב חוברת ג' ד' ]כסלו טבת תרצ"ב[‪ ,‬עמ' ‪.2‬‬
‫מכתב לרב חיי" יהושע קוסובסקי‪ ,‬מי"ט אדר תרפ"ט‪ ,‬ברכה על "ספרו היקר‬ ‫‪.13‬‬
‫והמופתי על המשנה" ואיחול לסיו ספרו על התוספתא )אותו ראה הראי"ה בכת"י(‪,‬‬
‫נדפס בחוברת 'מפעלו של הרב י"ח קוסובסקי'‪ ,‬תל אביב תרצ"ז‪ ,‬עמ' ‪.676
7‬‬

‫)ראה לעיל‬ ‫‪ 66‬זוהי האישה השישית לפחות‪ ,‬מלבד קרובות משפחה‪ ,‬שיש בידינו איגרת שכתב לה הראי"ה‬
‫הערות ‪ .(18 ,8‬כא המקו להעיר על דברי הרב גוטל אודות "החוג הנשי" )מבוא עמ' פ"א"פ"ב(‪ :‬לדבריו‪ ,‬מלבד‬
‫המיעוט היוצאדופ של נשי שקיבלו איגרות מהראי"ה‪ ,‬א במקרי הללו "לא בהכרח שדוקא ה‬
‫המצויות במוקד עניינו ]של הראי"ה[ וה עצמ עילת המכתב"‪ ,‬וכ! הוא מארי! לנמק שברוב המקרי‬
‫הללו "מקו הנשי ]המכותבות[ אינו מרכזי בעניינו ]של המכתב["‪ ,‬וכמוב נושא המכתב "אינו בדוקא‬
‫נשי באופיו"‪ .‬אול לאמיתו של דבר‪ ,‬ג מבי הגברי נית למצוא עשרות ומאות מכותבי עליה נית‬
‫יהיה לומר את אותו הדבר‪.‬‬
‫אגב כ! – למעשה ישנה לפחות אישה נוספת‪ ,‬שביעית‪ :‬ב'איגרות הראי"ה' ח"ב איגרת תפ"ה נדפסה‬
‫איגרת מהראי"ה לגביר לזר פוליאקוב ולאשתו "הגבירה הגדולה" רוזליה )מכותבי מס' ‪ ,(731‬א! משו‬
‫מה לא הזכיר אותה הרב גוטל בי מכותבות הראי"ה! הסיבה אינה מפני שנזכרה באיגרת יחד ע בעלה‪,‬‬
‫שהרי הרב גוטל הזכיר בי הנשי המכותבות את פרחה ששו‪ ,‬על א שג האיגרת אליה נשלחה‬
‫במשות ג אל בנה דוד )יתרה מכ‪ ,‬מי שכתבו את האיגרת אליה היו למעשה הרש"נ רענ וחתנו של הראי"ה היש"ר"‬
‫תאומי‪ ,‬והראי"ה רק הצטר בשולי הדברי; ואילו כא הראי"ה עצמו הוא שכתב את האיגרת(‪.‬‬
‫‪ 67‬ש נדפסה ג איגרת ל"חברת ירושלי" אודות הוצאת ספרי הרח"י קוסובסקי‪ ,‬שנדפסה בהמש! ג‬
‫ב'אוצר לשו התלמוד'‪ ,‬מש סומנה ב'הסכמות הראי"ה'‪ ,‬ומש ל'מכותבי ראיה' )מכותב מס' ‪.(68‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪170‬‬

‫מכתב לרב מאיר הילדסהיימר )ב הג"ר עזריאל ומנהל ביהמ"ד לרבני בברלי(‪ ,‬מט' אדר‬ ‫‪.14‬‬
‫תרצ"א‪ ,‬בעניי הצלת הרב יחזקאל אברמסקי‪ ,‬נדפס ב'המעיי' טבת תשל"ז‬
‫ושוב ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪.299
300‬‬
‫מכתב לרב שלמה זלמ שרגאי‪ ,‬מי"ח כסלו תרצ"ה‪ ,‬בעניי השגת סרטיפיקט‪,‬‬ ‫‪.15‬‬
‫נדפס ש בעמ' ‪.336‬‬
‫מכתב הלכתי לרב משה יהודה קרשנבוי"‪ ,‬מי"ב אב תרפ"ט‪ ,‬בעניי דברי‬ ‫‪.16‬‬
‫הרוגאצ'ובר שבס"ת אי אומ קונה בשבח כלי‪ ,‬נדפס במאס! 'הבאר' שנה י"ד‬
‫כר" א' ד' ]וורשה‪ ,‬כסלו אלול תרצ"ז[ עמ' כ"ו כ"ח‪ .‬תשובה נדירה זו נדפסת‬
‫שוב בגליו הנוכחי של 'עלוני ממרא' )עמ' ‪.(9
15‬‬
‫)צ"ל ש‬ ‫מכתב לברו שמעו וול' רוטשילד מפרנקפורט‪ ,‬מאדר ראשו תרמ"ט‬ ‫‪.17‬‬
‫"בונה ירושל"‪ ,‬לא "ירושלי"(‪ ,‬נדפס ב'חיי הראי"ה' עמ' ש"פ שפ"ב‪ ,‬וכ ב'טל‬
‫הראי"ה' עמ' ק"ט קי"ב‪.‬‬
‫מכתב למשורר אברה" שלונסקי‪ ,‬מט"ו חשוו תרפ"ד‪ ,‬בעניי שירו 'התגלות'‬ ‫‪.18‬‬
‫‪68‬‬
‫נדפס בי השאר ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' ‪. 221
222‬‬
‫מכתב לשמואל)הוגו ברגמ )אז ספר בית הספרי הלאומי(‪ ,‬מג' שבט תרפ"ו‪ ,‬בעניי‬ ‫‪.19‬‬
‫ספרי הישיבה‪ ,‬נדפס ב'מלאכי כבני אד' ]מהדורת תשנ"ד[ עמ' ‪.83‬‬
‫מכתב לאבא אחימאיר‪ ,‬מז' סיוו תרצ"ד‪ ,‬בעניי שביתת רעב‪ ,‬נדפס ב'מלאכי‬ ‫‪.20‬‬
‫‪69‬‬
‫כבני אד' עמ' ‪. 195‬‬
‫מכתב לחז זבולו קוורטי‪ ,‬מכ"ב תמוז תרצ"ג‪ ,‬בעניי עזרה לאלמנת החז ר'‬ ‫‪.21‬‬
‫יוסל'ה רוזנבלט‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪.378‬‬
‫מכתב ברכה של הראי"ה למשורר יוס' צבי רימו‪ ,‬מי"ט טבת תרצ"ב‪ ,‬לרגל חצי‬ ‫‪.22‬‬
‫יובל לעבודתו הספרותית‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' ‪.228
229‬‬
‫מכתב לפנחס רוטנברג‪ ,‬מי"ט אלול )עש"ק תבא( תר"‪ ,#‬בעניי מאורעות הכותל‪,‬‬ ‫‪.23‬‬
‫נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' ‪.294‬‬
‫מכתב לרב משה אביגדור חייקי וחברי הועד הלונדוני לחיזוק מפעלי התורה‬ ‫‪.24‬‬
‫ביפו‪ ,‬מי' כסלו תרס"ז‪ ,‬נדפס ב'חיי הראי"ה' עמ' רפ"א רפ"ב‪.‬‬

‫‪ 68‬מכתב זה התפרס לאור! השני במספר במות‪ ,‬ונתברר שקיימות לו משו מה שתי גרסאות דומות‬
‫א! נבדלות – ראה מאמרו של יוס אברמסו‪" ,‬איגרת הראי"ה לסופר שלונסקי"‪' ,‬הצפה' ‪,21/10/2004‬‬
‫מוס סופרי וספרי‪ .‬את התארי! מרחשוו העדפנו על פני הנדפס 'מנחאב'‪ ,‬בהתא להצעתו של‬
‫אברמסו‪ ,‬ובעיקר מפני העובדה שבאב תרפ"ד שהה הראי"ה בארה"ב הרחוקה‪.‬‬
‫‪ 69‬איגרת קצרה נוספת לאחימאיר‪ ,‬ברכה על זיכויו במשפט‪ ,‬ללא תארי!‪ ,‬נדפסה במהדורה החדשה של‬
‫'מלאכי כבני אד' ]תשס"ה[‪ ,‬עמ' ‪.250‬‬
‫‪171 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫מכתב לרב יעקב רבינובי* מלוצי )ב הרב מרדכי גימפל יפה(‪ ,‬מה' שמות תרמ"ה‪,‬‬ ‫‪.25‬‬
‫נדפס ב'טל הראי"ה' עמ' ס"א ס"ב‪.‬‬
‫מכתב נוס! לר"י רבינובי‪ ,#‬מד' שמיני תר"ס‪ ,‬נדפס ש בעמ' קס"ז קס"ח‪.‬‬ ‫‪.26‬‬
‫מכתב לב דודו של הנ"ל‪ ,‬ר' חיי" צבי רבינובי*‪ ,‬מה' שמות תרמ"ה‪ ,‬בעניי בואו‬ ‫‪.27‬‬
‫לישיבת וולוז'י‪ ,‬נדפס ב'טל הראיה' עמ' ס"ב ס"ג‪.‬‬
‫מכתב לרב הלל גינצבורג‪ ,‬חתנו חורגו של ה'חפ‪ #‬חיי'‪ ,‬מי"ד תשרי תרצ"ג‪,‬‬ ‫‪.28‬‬
‫נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ב עמ' ‪ .330‬מכתב זה מופנה ג לרב אלחנ כה‪ ,‬רב‬
‫העיירה פאסוועטי‪.‬‬
‫הרב פנחס פרל קיבל מהראי"ה הסכמה על ספרו 'גבעת פנחס' חלק א'‪ ,‬ברוקלי‬ ‫‪.29‬‬
‫תשי"א‪ ,‬מתארי" י"ד סיו תרצ"ד – נשמטה ג מעיני עורכי 'הסכמות הראי"ה'‪.‬‬
‫הרב משה יהודה ֵלי‪ ,‬פיינשטיי קיבל הסכמה מהראי"ה על ספרו 'שיר השירי‬ ‫‪.30‬‬
‫– ע ביאור מילתא בטעמא'‪ ,‬ירושלי תרפ"ד‪ ,‬מתארי" ט' טבת תרפ"ד‪ .‬ג‬
‫הסכמה זו נשמטה מ'הסכמות הראי"ה'‪.70‬‬
‫מכתב ברכה לרב צבי הירש טורבובי* )שהיה אב"ד אמדור לפני הרב ראוב כ‪ ,(/‬נדפס‬ ‫‪.31‬‬
‫בספר 'חזיונות יוס!' )לרב יוס אביגדור קסלר(‪ ,‬ניו יורק תשי"ד‪ ,‬ד! צ"ח ע"א‪.‬‬
‫מכתב לרב אברה" יצחק טברסקי‪ ,‬מר"ח אייר תרצ"ד‪ ,‬בעניי רבנותו במגדיאל‪,‬‬ ‫‪.32‬‬
‫נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪.328‬‬
‫מכתב לרב יצחק אליעזר בנקובי*‪ ,‬רב בטעלסי )מסצ'וסטס(‪ ,‬מכ"ז טבת תרפ"ה‪,‬‬ ‫‪.33‬‬
‫נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ב עמ' ‪.50‬‬
‫מכתב ברכה לרב ישראל יהושע הרצברג‪ ,‬מכ"ג טבת תרצ"ג‪ ,‬לרגל מינויו כרב‬ ‫‪.34‬‬
‫)ושוב‬ ‫בת"א‪ ,‬נדפס בספר 'ברית כרותה' עמ"ס כריתות‪ ,‬ת"א ]חש"ד[‪ ,‬עמ' ד'‬
‫ב'בשדה הראי"ה' עמ' ‪ .278
279‬ראה להל‪ ,‬ארבעה )!( מכתבי המלצה על הרב הרצברג(‪.‬‬
‫מכתב לרב יהושע שפטמ מלונדו‪ ,‬מט' ניס תרפ"ז‪ ,‬נדפס ב'חזו הגאולה' בעמ'‬ ‫‪.35‬‬
‫‪71‬‬
‫ר"ד ר"ה ‪.‬‬

‫‪ 70‬ייתכ שהיא נשמטה מ'הסכמות הראי"ה' מפני שכפי שמצויי ב'מפעל הביבליוגרפיה'‪ ,‬הסכמת הראי"ה‬
‫)וכ הסכמת הרב זוננפלד שנדפסה בצידה( צורפה רק אחר ההדפסה‪ ,‬בד נפרד שהודבק אחר השער‪ ,‬ובחלק מ‬
‫העותקי חסר הד הזה‪.‬‬
‫‪ 71‬כל המכתבי שב'חזו הגאולה' נדפסו ללא פתיחה‪ ,‬תארי! וחתימה – ואולי מפני כ! רוב לא נזכרו‬
‫ב'מכותבי ראיה' – א! ברשימה שבסו הספר )עמ' שמ"ב"שמ"ג( מבוארי כל פרטי המכתבי‪ :‬תארי!‪ ,‬מע‪,‬‬
‫מקו משלוח ועוד‪ .‬כ! נית לדוגמא ללמוד שתארי! האיגרת הראשונה בערכו של מנח אוסישקי‬
‫)מכותב מס' ‪ ;187‬כרגע מסומנת ללא תארי!(‪ ,‬לכבוד יובל השבעי שלו‪ ,‬הוא כ"ד כסלו תרצ"ד‪.‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪172‬‬

‫מכתב לרב דוד טביל דיינובסקי‪ ,‬ללא תארי"‪ ,‬בעניי פושעי ישראל‪ ,‬נדפס בקוב‪#‬‬ ‫‪.36‬‬
‫'ניצני אר‪ '#‬י"א )תשנ"ה( עמ' ‪.48
39‬‬
‫מכתב המלצה לרב שלו" אליהו ננקנסקי‪ ,‬מט' שבת תרצ"ב‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי‬ ‫‪.37‬‬
‫הראי"ה' ח"ג עמ' ‪.442
443‬‬
‫)=מושל‬ ‫מכתב בש הרבנות הראשית )א* בחתימת הראי"ה לבדו(‪ ,‬לרונלד סטורס‬ ‫‪.38‬‬
‫ירושלי‪ ,‬לא נזכר בשמו(‪ ,‬מי"ב טבת תרפ"ח‪ ,‬בעניי קבר רחל‪ ,‬נדפס ב'מלאכי כבני‬
‫אד' עמ' ‪.167‬‬
‫מכתב למשפט ד"ר מרדכי בוקסבוי" )אביו של הרב יוס בוקסבוי(‪ ,‬מר"ח ניס‬ ‫‪.39‬‬
‫תרצ"א‪ ,‬בקשת עזרה משפטית עבור רב‪ ,‬נדפסה ב'מלאכי כבני אד' עמ' ‪.261‬‬
‫מכתב לאברה" מאיירס מניו יורק‪ ,‬משנת תרצ"ג‪ ,‬בעניי הפצת ספרי החפ‪#‬‬ ‫‪.40‬‬
‫חיי‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ב עמ' ‪.330‬‬
‫ש בעמ' ‪ 331‬נדפס מכתב נוס! אל מאיירס‪ ,‬באותו נושא‪.‬‬ ‫‪.41‬‬
‫באותו עמוד נדפס מכתב שלישי‪ ,‬המלצה על הנ"ל‪.‬‬ ‫‪.42‬‬
‫מכתב לחיי" בלו‪ ,3‬מי"ט אלול תרצ"ב‪ ,‬בענייני ספרו 'היכל לדברי חז"ל‬ ‫‪.43‬‬
‫ופתגמיה'‪ ,‬ניו יורק תש"ח‪ ,‬נדפס בספר זה בעמ' ‪.614‬‬
‫מכתב המלצה לאדריכל יעקב יהודית )יהודה(‪ ,‬מכ"ה ניס תרפ"ח‪ ,‬נדפס‬ ‫‪.44‬‬
‫ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪.214
215‬‬
‫מכתב הלכתי לרב יוס' מאיר יעקבסו ממסצ'וסטס )ארה"ב(‪ ,‬מי"ט אלול‬ ‫‪.45‬‬
‫תרס"ו‪ ,‬בעניי נדרי‪ ,‬נדפס בספרו של הלה 'יסוד השבת'‪ ,‬בוסטו תש"ד עמ'
‪4‬‬
‫‪) 5‬ושוב בקוב‪' /‬ניצני אר‪ '/‬חוברת ח' ]תשנ"ב[‪ ,‬עמ' ‪.(277‬‬
‫מכתב המלצה לרב שלו" יוס' אלשי‪ 3‬ולרב אברה" חיי" אלגרא'‪ ,‬מה' אלול‬ ‫‪.46‬‬
‫תרס"ה‪ ,‬בעניי ייסוד ישיבה ות"ת לעולי תימ‪ ,‬נדפס בקוב‪' #‬מחניי' גליו מ"ט‬
‫]תשכ"א[ עמ' ‪.72169‬‬
‫מכתב המלצה לרב יחיאל מיכל מרגלית )טריבו"(‪ ,‬מכ"ג אייר תרצ"ד‪ ,‬נדפס‬ ‫‪.47‬‬
‫ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪.292‬‬

‫‪ 72‬ש בעמ' ‪ 168‬נדפסה איגרת בעניי דומה מכ"ד סיוו תרס"ט‪ ,‬הממוע לשני הנזכרי וכ לרב שלו‬
‫יוס עראקי; איגרת זו נדפסה שוב ב'אוצרות הראי"ה' ומש נסמנה ל'מכותבי ראיה' תחת המכותב‬
‫"תימני – תשב"ר" )א כא היה מקו לציינה בערכו של כל אחד מהמכותבי הללו " שלעת עתה אינ נזכרי – אול מכל‬
‫מקו במכתב הנזכר למעלה מפורש א יותר שמדובר בהמלצה על האישי הנ"ל(‪ .‬למרבה הפלא‪ ,‬גליו זה של 'מחניי'‬
‫מופיע בביבליוגרפיה של 'מכותבי ראיה' )עמ' קס"א‪ ,‬תחת ערכו של מחבר המאמר‪ ,‬פרופ' יהודה רצהבי( וא נזכר שנית‬
‫במבוא! )עמ' ע"ד הערה ‪ .(191‬כמו במקרי אחרי )ראה לעיל הערה ‪ ,45‬ולהל הערה ‪ ,(82‬הדבר לא מנע את השמטת‬
‫האיגרת‪.‬‬
‫‪173 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫סמיכה לרב משה יצחק שו"ב מקוברי‪ ,‬מסיוו תרע"א‪ ,‬נדפסה ב'מגנזי ירושלי'‬ ‫‪.48‬‬
‫חוברת ק"ה ]תרצ"ג[‪.‬‬
‫סמיכה לרב מרדכי הלוי רייזמ‪ ,‬מי"ט סיו תרפ"ו‪ ,‬נדפסה באותה חוברת‪.‬‬ ‫‪.49‬‬
‫מכתב למשה )מוריס( ליטווינסקי )מקי "תל השומר"(‪ ,‬מח' אדר ב' תרצ"ה‪ ,‬בענייני‬ ‫‪.50‬‬
‫כשרות במפעלו‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' ‪.446‬‬
‫צילו מכתב לאד בש חיימזו‪ ,‬מט"ז אדר תרפ"א‪ ,‬בעניי עזריאל קרליב"‪,‬‬ ‫‪.51‬‬
‫נדפס ב'אוהב ישראל בקדושה' ח"ג עמ' ‪.318‬‬
‫בקוב‪' #‬תורה מציו' שנה ד' חוברת ב'‪ ,‬ירושלי תמוז אלול תרנ"ח‪ ,‬סי' א'‪,‬‬ ‫‪.52‬‬
‫נדפסו חדו"ת של הראי"ה בענייני הלכה ואגדה‪ ,‬ומסיו הדברי ברור שמדובר‬
‫‪73‬‬
‫)"הנני חות בברכה‪ ,‬מפני הטרדה אסתפק במועט ואקצר ואומר שלו' שלו' כנה"ר‬ ‫במכתב‬
‫ונפש דורש"ת מברכו בברכת הררי ציו‪ ,‬אברה יצחק הכה קוק החופ"ק בו]י[סק"(; המכותב‬
‫הוא‪ ,‬איפוא‪ ,‬עור" הקוב‪ ,#‬הרב שמואל הלוי צוקרמ‪.‬‬
‫מכתב לשמואל צבי הולצמ ואד בש זקס‪ ,‬מחברת ההתיישבות 'אל ההר'‪,‬‬ ‫‪.53‬‬
‫מט"ז טבת תרצ"ד‪ ,‬בעניי הקמת כפר עציו‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ'‬
‫‪.76‬‬
‫המלצה על עבד אל)עזיז אלשרפי‪ ,‬ששאיפתו לעשות שלו בי יהודי לערבי‪,‬‬ ‫‪.54‬‬
‫מי"ח כסלו תרצ"ה )מחוק‪ :‬ב' ניס תר"צ(‪ ,‬נדפסה ב'ארצי' גליו ד' ]תשמ"ו[ עמ' ‪.45‬‬
‫מכתב לועד לחגיגת היובל לרב שאול זילבר משיקגו‪ ,‬מכ"ט ניס תרצ"ה‪ ,‬ברכה‬ ‫‪.55‬‬
‫על יוזמת‪ ,‬נדפס בפתח הספר 'גבעת שאול'‪ ,‬תרצ"ו‪.‬‬
‫הסכמה לספר 'לתורת בני עליה' של ר' עמנואל הירשברג‪ ,‬צוטטה בשלמותה‬ ‫‪.56‬‬
‫)מלבד חתימה ותארי*( בי השאר במודעה שנדפסה בפתח ספרו של הלל צייטלי‬
‫'תורה ליכט' כר" ו'‪ .‬א! שההסכמה לא נדפסה בפועל ב'בני עליה'‪ ,‬מכל מקו‬
‫הרי נכתבה והרי נתפרסמה‪ ,‬וראויה איפוא להיכלל ב'הסכמות הראי"ה'‪.‬‬
‫מכתב למשרד הרבנות בעיר חיפה‪ ,‬מי' כסלו תרצ"א‪ ,‬בעניי פגיעה במעמדו של‬ ‫‪.57‬‬
‫‪74‬‬
‫הרב שמשו אהר פולונסקי‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪. 188‬‬
‫מכתב לראשי עדת ו‪4‬לקוביסק‪ ,‬מכ"ו אייר תרצ"ה‪ ,‬בעניי בחירת הרב‪ ,‬נדפס ש‬ ‫‪.58‬‬
‫בעמ' ‪) 339
340‬וראה להל מס' ‪ ,207‬באותו נושא מאותו יו(‪.‬‬

‫ל"ג(‪ ,‬במקרי ספק מוטב לנטות 'לחומרא' ולהכליל את האיגרת‬ ‫)עמ'‬ ‫‪ 73‬כפי שכתב הרב גוטל במבואו‬
‫מאשר להשמיטה )כמו כ‪ ,‬היות שמדובר בפנייה אישית‪ ,‬אי להחשיב את המכותב כ"תורה מציו – עור"‪ ,‬וכ ג באשר לאיגרות‬
‫לעור ה'חבצלת' הנזכר לעיל‪ ,‬בניגוד לאיגרות שלהל למערכת 'שערי ציו' וכדומה‪ ,‬שנכתבו במפורש ל"מערכת"(‪ .‬יצוי שאיגרת‬
‫זו של הראי"ה ב'תורה מציו'‪ ,‬כבר נסמנה על ידי יצחק רפאל ברשימה שב'אזכרה' כר! א' )עמ' רס"ב(‪.‬‬
‫‪ 74‬באיזכורו של הרב פולונסקי תחת מכותב מס' ‪ ,452‬הוא מוגדר בטעות כ"טבריגר" )צ"ל "טפליקר"(‪.‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪174‬‬

‫מכתב לועד קרית ענבי" מכסלו תרפ"ח‪ ,‬בעניי מינוי הרב משה בוגרד )בא גד(‬ ‫‪.59‬‬
‫לשו"ב בקיבו‪ #‬זה‪ ,‬נדפס בספרו של בנו‪' ,‬נחלי בא גד'‪ ,‬נחלי תשנ"ט‪ ,‬עמ' ‪.858‬‬
‫מכתב למנהלי עדת פוניבז'‪ ,‬מתארי" כ"ב אלול תרס"ח‪ ,‬בעניי המלצה על הרב‬ ‫‪.60‬‬
‫זליג ראוב בנגיס לרבנות העיר‪ ,‬נדפס ב'טל הראי"ה' עמ' קס"א קס"ב‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫מכתב לתלמוד תורה 'עברית בעברית' בלונדו‪ ,‬מח' חשוו תרפ"ה ]=?[ ‪ ,‬נדפס‬ ‫‪.61‬‬
‫ב'חזו הגאולה' עמ' רע"ב‪.‬‬
‫מכתב המלצה ל"אגודה לחיזוק הישוב היהודי בירושלי" העתיקה"‪ ,‬מב' שבט‬ ‫‪.62‬‬
‫תר"‪ ,#‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪.81‬‬
‫מכתב ברכה להסתדרות 'מרכז' באר‪ #‬ישראל )למלחמה בחינו* המסיו(‪ ,‬מחור!‬ ‫‪.63‬‬
‫תרצ"ד‪ ,‬נדפס לקראת סו! החוברת 'מגנזי ירושלי – מלחמת היהודי במסיו'‪,‬‬
‫ירושלי תרצ"ה‪.‬‬
‫מכתב ברכה פומבי לועד קהילת שערי חסד לרגל ייסוד בית כנסת הגר"א‪,‬‬ ‫‪.64‬‬
‫מתמוז תרצ"ד‪ ,‬נדפס בעלו 'שבת הראי"ה' גליו ‪] 52‬וישלח[‪ ,‬כסלו תשס"ט‪.‬‬
‫מכתב ברכה למנהלי בית ועד הכללי בירושלי )ובראש הרב חיי ברלי(‪ ,‬משבט‬ ‫‪.65‬‬
‫תרע"ב‪ ,‬לרגל הקמת האגודה לזכר הרב שמואל סלנט‪ ,‬נדפס בספר 'אוצר החסד‬
‫קר שמואל'‪ ,‬ירושלי ת"ש‪ ,‬עמ' ‪.45
46‬‬
‫מכתב קצר למערכת השבועו הציוני 'העול"'‪ ,‬מי"ב סיוו תרצ"ה‪ ,‬שתוכנו‬ ‫‪.66‬‬
‫הבקשה המפורסמת שלא לחגוג לו יובל שבעי‪ ,‬נדפס ב'העול' ג' תמוז‬
‫תרצ"ה ]לונדו‪ ,‬שנה ‪ 23‬גליו ‪ ,[27‬עמ' ‪.438‬‬
‫מכתב זה נשלח ג למערכת 'שערי ציו'‪ ,‬וצילומו נדפס ב'מלאכי כבני אד'‬ ‫‪.67‬‬
‫‪76‬‬
‫עמ' ‪. 291‬‬
‫מכתב נוס! למערכת 'שערי ציו'‪ ,‬ללא תארי"‪ ,‬בעניי המאמר על ר' ישראל‬ ‫‪.68‬‬
‫סלנטר‪ ,‬נדפס ב'שערי ציו' שנה י"ג חוברת ג' ה' ]כסלו שבט תרצ"ג[ ד! ט"ז‬
‫ע"א )ושוב בקוב‪' /‬ניצני אר‪ '/‬גליו ט' ]תשנ"ג[‪ ,‬עמ' ‪.77(124‬‬

‫)כמפורש‬ ‫‪ 75‬זהו התארי! המצויי בסו 'חזו הגאולה' )עמ' שמ"ג(‪ ,‬ונוס ש שהמכתב נשלח מירושלי‬
‫בסופו(‪ .‬אול בחשוו תרפ"ה לא היה הראי"ה בירושלי אלא‪ ...‬באנגליה! לפיכ! אי ספק שנפלה טעות‬
‫בציו התארי! )חודש או שנה(‪ ,‬וצ"ב‪.‬‬
‫‪ 76‬מכתב זה נשלח ג למערכת 'ההד' )וכמוב ג למערכות עיתוני נוספות(‪ ,‬ונסמ ש ב'מכותבי ראיה' )מכותב‬
‫מס' ‪ .(34‬קוב‪' $‬שערי ציו' מוזכר בתו! חוג המכותבי הספרותיעיתונאי )'מכותבי ראיה' עמ' פ"ז(‪ ,‬בשל‬
‫המאמרי שפרס בו הראי"ה‪ ,‬א! הוא טר מופיע בתו! רשימת המכותבי‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫במכתב המקורי הוזכרו שמות שני העורכי – הרב שלמה בלזר והרב אהר יצחק זסלנסקי )שבחרו‬
‫להשמיט את שמותיה בגרסה שהדפיסו והשאירו רק את הכיתוב "עורכי שערי ציו"(‪ ,‬וייתכ מאד שמכתב זה צרי!‬
‫להירש תחת ערכו של כל אחד מה )הרב בלזר טר קיי כמכותב(‪.‬‬
‫‪175 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫)באותו עניי של‬ ‫מכתב למערכת הירחו הניו יורקי 'הפרדס'‪ ,‬משנת תרצ"ג‬ ‫‪.69‬‬
‫)ושוב ב'ליקוטי‬ ‫המכתבי למאיירס הנ"ל(‪ ,‬נדפס ב'הפרדס' שנה ז' ]תרצ"ג[ חוברת ו'‬
‫הראי"ה' ח"ב עמ' ‪.(332
334‬‬
‫מכתב למערכת העיתו דאס אידישע ליכט )פורס בערב חג השבועות תרפ"ד(‪ ,‬נדפס‬ ‫‪.70‬‬
‫שוב ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪239
240‬‬
‫מכתב ברכה על הקמת האגודה 'בני יהודה' בירושלי‪ ,‬מי' אייר תרס"ז‪ ,‬נדפס‬ ‫‪.71‬‬
‫ב'חבצלת' י"ב אייר תרס"ז ]שנה ‪ 37‬גל' ‪.[207‬‬
‫מכתב לאסיפת "קר הגאולה" בירושלי‪ ,‬מי"ד סיו תר"פ‪ ,‬נדפס ב'אוהב ישראל‬ ‫‪.72‬‬
‫‪78‬‬
‫בקדושה' ח"ד עמ' ‪. 310‬‬
‫מכתב קצר של הראי"ה מכ"ז תשרי תרפ"ח‪ ,‬להנהלת בית היתומי בלומנטל)‬ ‫‪.73‬‬
‫ציו‪ ,‬נדפס בספר 'קורות ותלאות יתומי ציו'‪ ,‬ירושלי תשכ"א‪ ,‬עמ' קמ"ח‪.‬‬
‫מכתב קצר להנהלת ועד אגודת הסופרי" ]העבריי[‪ ,‬מי"ז תמוז תרפ"ה‪ ,‬נדפס‬ ‫‪.74‬‬
‫ב'מלאכי כבני אד' עמ' ‪.359‬‬
‫מכתב קצר להנהלת בתי הסוהר ]בירושלי[ – המפקח הכללי‪ ,‬ללא תארי"‬ ‫‪.75‬‬
‫)משנות התר"פ(‪ ,‬שעניינו הרשאה לרב אריה לוי להיכנס ולקרוא את המגילה‬
‫לאסירי‪ ,‬נדפס ב'מועדי הראי"ה' עמ' רנ"ה‪.‬‬
‫מכתב ניחומי למשפחת רוקח‪ ,‬מכ"ד אב תרצ"ג‪ ,‬בעקבות פטירת אביה ר'‬ ‫‪.76‬‬
‫ישראל‪ ,‬נדפס בקונטרס 'תולדות ישראל רוקח'‪ ,‬ניו יורק תרצ"ו‪ ,‬עמ' ‪.123
124‬‬
‫מכתב להנהלת לשכת העליה בירושלי‪ ,‬ללא תארי"‪ ,‬בעניי נסיעת הרב‬ ‫‪.77‬‬
‫הרצברג )הנזכר לעיל( והרב שמואל נחמ מיאדסר‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה'‬
‫ח"א עמ' ‪.333
334‬‬
‫מכתב לקונסול הפולני בירושלי"‪ ,‬ללא תארי"‪ ,‬באותו נושא‪ ,‬נדפס ש בעמ'‬ ‫‪.78‬‬
‫‪.334‬‬
‫מכתב לקונסול האוסטרי בירושלי‪ ,‬מי"ב אב תר"‪ ,#‬בעניי נסיעתו של הרב‬ ‫‪.79‬‬
‫שמעו סטרלי‪ ,#‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' ‪.426‬‬
‫שבעי וחמישה המכותבי )ושבעי ותשע האיגרות( הללו‪ ,‬אישי ואגודות‪ ,‬מפורסמי‬
‫יותר ומוכרי פחות‪ ,‬לעת עתה אינ מופיעי כלל ב'מכותבי ראיה'‪ .‬כחמישה עשר‬
‫מכותבי חדשי נוספי יוזכרו להל‪ ,‬תחת ההשמטות מ'הסכמות הראי"ה' ועוד‪.‬‬

‫‪ 78‬אמנ לא מדובר בגו קבוע ומוגדר‪ ,‬א! בדומה לכ! מצאנו ב'מכותבי ראיה' את המכותב "ראשו‬
‫לציו – מחאה ]אסיפה[" )מכותב מס' ‪ ,(121‬כלומר איגרת שהופנתה לאסיפת מחאה שהתקיימה בראשו‬
‫לציו‪ .‬ראה ג ב'כרוזי הראי"ה' עמ' ‪ ,113‬מכתב ל"כנוס הנכבד לארגו הנוער הדתי בא"י"‪ ,‬וש בעמ' ‪125‬‬
‫מכתב ל"כינוס למע העבודה העברית בתל אביב" – ולפי נורמה זו א ה צריכי להיחשב כמכותב‪.‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪176‬‬

‫ג‪ .‬איגרות נוספות למכותבי קיימי‪:‬‬

‫מכתב לחותנו האדר"ת )מכותב מס' ‪ ,(846‬מכ"ד אלול תרמ"ד בגריווה‪ ,‬נדפס‬ ‫‪.80‬‬
‫‪79‬‬
‫ב'טל הראי"ה' עמ' נ"ה נ"ז‪ ,‬קצ"ב ‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫מכתב נוס! לאדר"ת‪ ,‬מי"ט סיו תרס"ד‪ ,‬נדפס ב'שיחות הראי"ה' עמ' קי"ט ‪.‬‬ ‫‪.81‬‬
‫מכתב לאביו של הראי"ה‪ ,‬הרב שלמה זלמ קוק )מכותב מס' ‪ ,(795‬באיזכור‬ ‫‪.82‬‬
‫)ש נזכר שבאמצע‬ ‫אמו וסבו‪ ,‬מי"ג אדר תרמ"ה‪ ,‬נדפס ב'טל הראי"ה' עמ' ס"ג ס"ד‬
‫‪81‬‬
‫– ותכני נוספי‬ ‫המכתב היה בירור הלכתי בעניי סעודת פורי – שאינו ב'אורח משפט'‬
‫שהושמטו ע"י הרמ"צ נריה(‪.‬‬
‫מכתב לחתנו של הראי"ה‪ ,‬הרב שלו נת רענ )מכותב מס' ‪ ,(884‬מה' אב‬ ‫‪.83‬‬
‫)ונשמט‬ ‫תרצ"ד‪ ,‬בעניי הלכות טומאה וטהרה‪ ,‬נדפס ב'בשמ רענ' ח"א עמ' קנ"א‬
‫בשוגג מ'מכותבי ראיה'(‪.‬‬

‫‪ 79‬בהשמטת דברי ההלכה‪ ,‬וצילו חלקי בעמ' קצ"ב; האיגרת בשלמותה פורסמה בקוב‪' $‬ניצני אר‪'$‬‬
‫חוברת ט"ו ]תשס"ג[‪ ,‬עמ' ‪) 13
15‬איגרת נוספת לאדר"ת‪ ,‬אמנ בהשמטת התארי‪ ,‬הפתיחה והפסקאות הראשונות‪ ,‬נדפסה‬
‫ב'טל הראי"ה' עמ' קמ"ז"קמ"ח(‪ .‬יצויי שידועה לנו איגרת אחת בלבד של הראי"ה שתאריכה מוקד לאיגרת זו!‬
‫ראה 'מכותבי ראיה' עמ' ל"ג הערה ‪ ,25‬ש כותב הרב גוטל שהמכתב הקדו ביותר הידוע לנו מאת‬
‫הראי"ה הוא כנראה איגרת לאדר"ת מפורי תרמ"ד )ולהל נוכיח שהתיארו שגוי( – אול הוא עצמו‪ ,‬בערכו‬
‫של מכותב מס' ‪ ,279‬ציי איגרת מאלול תרמ"ג‪ ,‬בהיות הראי"ה בסמארגו‪.‬‬
‫באשר לאיגרת הנ"ל )מפורי( לאדר"ת‪ ,‬שנדפסה בשו"ת אורח משפט עמ' רמ"ט‪ :‬בשוליה הוסיפו העורכי‬
‫)כנראה על סמ רישו הרצי"ה‪ ,‬או הראי"ה עצמו( בסוגריי "זיימל תרמ"ד" – דבר שהוא בבחינת 'תרתי דסתרי'‪,‬‬
‫שהרי לזיימל הגיע הראי"ה רק בתרמ"ח; הרב גוטל נוטה להכריע שדווקא התארי! הוא המדוייק‪ ,‬והטעות‬
‫נפלה ברישו המקו – למרות שסביר יותר שתיפול טעות באות אחת מאשר במילה שלמה – "ונימוקי‬
‫עימי‪ .‬ניתוח האיגרת עצמה‪ ,‬לגופה‪ ,‬מעלה כי סגנו המכתב‪ ,‬הדגשיו ובעיקר צורת הפנייה לאדר"ת‪,‬‬
‫המכותב ]"מר חמי כאבי"; "חתנו כבנו"[ אכ מלמדי שהיא נכתבה בשנת תרמ"ד‪ ,‬היא השנה בה התארס‬
‫הרב קוק‪) "...‬מכותבי ראי"ה ש(‪ .‬אול לאמיתו של דבר‪ ,‬באיגרות הראי"ה לאדר"ת מלפני נישואיו‪ ,‬הוא‬
‫מתקרא רק "המיועד להיות חתנו ]כבנו["‪ ,‬ולא "חתנו כבנו" ולא קורא לו "חמי" וכיו"ב‪ ,‬ביטויי‬
‫המופיעי א! ורק באיגרות שלאחר נישואיו‪ .‬יתרה מכ!‪ ,‬אי כל סיכוי שבפורי תרמ"ד היה הראי"ה כותב‬
‫לאדר"ת איגרת בה מוזכרת קירבה משפחתית ]עתידית[ ביניה‪ ,‬שכ המפגש הראשו ביניה בהקשר זה‬
‫התקיי רק בקי( תרמ"ד‪ ,‬ה'וורט' נעשה בער"ח אב והאירוסי בי"ד אלול )ראה ביומנו של האדר"ת‪' ,‬סדר אליהו'‪,‬‬
‫ירושלי תשמ"ד‪ ,‬עמ' ‪.(6364‬‬
‫‪ 80‬המכתב נדפס באופ מקוטע‪ .‬אגב כ! יש לציי שבקוב‪' $‬ניצני אר‪ '$‬גליו י"ז ]תשס"ז[ עמ' ‪,14
17‬‬
‫נדפסה איגרת של הראי"ה ללא פתיחה וחתימה; העורכי תיארכוה לתקופת אירוסי הראי"ה‪ ,‬ושיערו‬
‫שהמכותב הוא האדר"ת – א! לא מצאנו להשערות הללו רמז בגו האיגרת!‬
‫‪ 81‬בירור הלכתי בנושא זהה‪ ,‬שנכתב ארבעה ימי קוד לכ לחותנו האדר"ת‪ ,‬נדפס ב'גנזי ראיה' א' עמ'‬
‫‪) 23
25‬וצויי ב'מכותבי ראיה'(‪ .‬יש להניח שמדובר למעשה באותו בירור‪ ,‬שנתחדש אז על ידי הראי"ה‪ ,‬ששלח‬
‫אותו ה לאביו וה לחותנולעתיד‪.‬‬
‫‪177 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫מכתב לרב חיי עוזר גרודזינסקי )מכותב מס' ‪ ,(322‬מא' כסלו תרפ"ט‪ ,‬בעניי‬ ‫‪.84‬‬
‫המלצה על רב המדפיס ספרו‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪.216‬‬
‫מכתב נוס! לרח"ע גרודזינסקי‪ ,‬מכ"ז סיוו תרצ"ה‪ ,‬בעניי הצעת‬ ‫‪.85‬‬
‫הקונסרבטיבי לתנאי בנישואי‪ ,‬נדפס בספר ב'הפרדס' שנה ט' חוברת ו' עמ' ‪8‬‬
‫)בגרסה שנדפסה ב'לדור אחרו' עמ' ה'‪ ,‬הושמטו שני משפטי וכ חסר התארי*(‪.82‬‬
‫העתקת מכתב לרב חיי ברלי )מכותב מס' ‪ ,(275‬מכ' חשוו תרס"ד‪ ,‬בעניי‬ ‫‪.86‬‬
‫יישוב א"י‪ ,‬נדפסה ב'מלאכי כבני אד' עמ' ‪.460‬‬
‫מכתב לרב צבי פסח פרנק )מכותב מס' ‪ ,(764‬מד' סיוו תרצ"א‪ ,‬בעניי גר צדק‪,‬‬ ‫‪.87‬‬
‫נדפס ב'מלאכי כבני אד' עמ' ‪.280‬‬
‫מכתב נוס! לרב פרנק‪ ,‬ללא תארי"‪ ,‬ניחו על פטירת אביו‪ ,‬נדפס בספר 'רב‬ ‫‪.88‬‬
‫ומנהיג'‪ ,‬ירושלי תשנ"ט‪ ,‬עמ' ‪.376
377‬‬
‫מכתב קצר לרב דוד כה "הנזיר" )מכותב מס' ‪ ,(529‬ללא תארי" א" כנראה‬ ‫‪.89‬‬
‫מתרצ"ה‪ ,‬בעניי הגהת 'אורות הקודש'‪ ,‬נדפס בספר הזיכרו 'נזיר אחיו' ח"א‬
‫)ושוב בבמות נוספות‪ ,‬כגו ספר הזיכרו לאשת הרב "הנזיר"‪' ,‬יונתי בחגוי‬ ‫עמ' שמ"ג שמ"ד‬
‫הסלע'‪ ,‬ירושלי תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪.(58‬‬
‫מכתב ברכה לרב יעקב מאיר )מכותב מס' ‪ ,(605‬לרגל הגיעו לגיל שבעי‬ ‫‪.90‬‬
‫ושמונה‪ ,‬החלמתו ממחלה והוצאת חוברת לכבודו‪ ,‬ללא תארי" )א* משנת תרצ"ד(‪,‬‬
‫נדפס במאס! 'מגנזי ירושלי' חוברת ק"י ]תרצ"ד[‪.‬‬
‫מכתב לרב שלמה אהרונסו )מכותב מס' ‪ ,(176‬מכסלו תרצ"ב‪ ,‬בעניי פטירת‬ ‫‪.91‬‬
‫גיס הראי"ה‪ ,‬הרב יוס! רבי‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' ‪.369
370‬‬
‫מכתב נוס! לרב אהרונסו‪ ,‬מי"א כסלו תרצ"ה‪ ,‬המלצה על הרב חיי זאב‬ ‫‪.92‬‬
‫ברוידא ממינסק‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪.336
337‬‬
‫מכתב נוס!‪ ,‬הממוע לרב אהרונסו ולרב בצמ"ח עוזיאל )מכותב מס' ‪ (701‬יחד‪,‬‬ ‫‪.93‬‬
‫מי"ט אייר תרצ"ב‪ ,‬בעני רבנות בני ברק‪ ,‬נדפס ב'מלאכי כבני אד' עמ' ‪.112‬‬
‫מכתב נוס! הממוע לשניה יחד‪ ,‬מר"ח שבט תרצ"א‪ ,‬נדפס בקוב‪' #‬ניצני אר‪'#‬‬ ‫‪.94‬‬
‫חוברת ו' ]תשמ"ח[ עמ' ‪.39‬‬
‫מכתב נוס! לרב עוזיאל‪ ,‬מכ"ה תשרי תרצ"א‪ ,‬נדפס ש בעמ' ‪.38
39‬‬ ‫‪.95‬‬
‫מכתב נוס! לרב עוזיאל‪ ,‬מכ"א אלול תר"‪ ,#‬בכמה ענייני‪ ,‬נדפס ב'מלאכי כבני‬ ‫‪.96‬‬
‫אד' עמ' ‪.183‬‬

‫‪ 82‬הרב גוטל הכיר את הספר הזה‪ ,‬וא הזכיר אותו )מבוא עמ' פ"ט הערה ‪ ,280‬וכ בביבליוגרפיה עמ' קמ"ד( וציי‬
‫מברק שנדפס בו שני עמודי לאחר מכ‪ ,‬ובכל זאת נשמט המכתב‪ .‬מכתבי נוספי לרח"ע‪ ,‬ראה להל‪.‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪178‬‬

‫מכתב הלכתי ארו" נוס! לרב עוזיאל‪ ,‬מחור! תרצ"א‪ ,‬בעניי עגונה‪ ,‬נדפס זה‬ ‫‪.97‬‬
‫מכבר בשו"ת עזרת כה סי' כ"ז‪ ,‬אול ש נעדר שמו של המקבל‪ ,‬וא! נראה‬
‫)א שבסופו נכתב "והי' ז"ש כנה"י ונפש ידי"ע‬ ‫הדבר לכאורה כבירור הלכה ולא כאיגרת‬
‫דוש"ת" – סיו איגרת מובהק(‪ ,‬ולפיכ" כנראה לא נכנסה תשובה זו ל'מכותבי ראיה'‪.‬‬
‫אול התשובה נדפסה בשו"ת משפטי עוזיאל ח"ב אה"ע סי' ל'‪ ,‬ומכל המובא‬
‫ש מתברר שאכ הוא המכותב‪.‬‬
‫מכתב הלכתי נוס! לרב עוזיאל בעניי קידושי‪ ,‬מי"ג ניס תרע"ד‪ ,‬נדפס בשו"ת‬ ‫‪.98‬‬
‫משפטי עוזיאל ש עמ' ר"א ר"ב‪.‬‬
‫מכתב הלכתי נוס! לרב עוזיאל באותו נושא‪ ,‬מכ"ו ניס תרע"ג‪ ,‬נדפס ש בעמ'‬ ‫‪.99‬‬
‫ר"ב )ולא ברור מדוע וכיצד לא נלקטו שתי התשובות הללו לשו"ת עזרת כה!(‪.‬‬
‫‪ .100‬מכתב ארו" לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג )מכותב מס' ‪ ,(407‬מכ"ח תשרי‬
‫תרפ"ח‪ ,‬בענייני ישיבת "מרכז הרב"‪ ,‬נדפס‪ ,‬ללא פתיחה‪ ,‬בספר 'כוכבי אור'‬
‫)מהדורת תשנ"ג(‪ ,‬עמ' ‪.83242
250‬‬
‫‪ .101‬מכתב הלכתי לרב עובדיה הדאיה )מכותב מס' ‪ ,(352‬מי"ט אייר תרצ"ד‪ ,‬בנושא‬
‫בישול ביו טוב‪ ,‬נדפס בשו"ת ישכיל עבדי ח"ב ]תרצ"ה[‪ ,‬קונטרס אחרו או"ח‬
‫סימ ז' )ד ק"א ע"אע"ב(‪.‬‬
‫‪ .102‬מכתב המלצה לד"ר בנימי מנשה לוי )מכותב מס' ‪ ,(556‬משלהי תרס"ג‪ ,‬נדפס‬
‫ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪.207‬‬
‫‪ .103‬מכתב הלכתי לרב חיי זבולו חרל"פ )ב הגרי"מ‪ ,‬מכותב מס' ‪ ,(482‬מד' כסלו‬
‫תרצ"א‪ ,‬בעניי "לפני עיוור" בשביעית‪ ,‬נדפס בספרו של הלה 'נחלי חיי' ח"א‪,‬‬
‫ירושלי תשי"ח‪ ,‬עמ' מ"ט נ'‪.84‬‬
‫‪ .104‬מכתב המלצה לרב חיי יעקב לוי )מכותב מס' ‪ ,(557‬בנו של ר' אריה‪ ,‬מט"ז אב‬
‫תרצ"א‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' ‪.85434‬‬

‫‪ 83‬הרב יעקב פילבר מביא ש שתי נוסחאות לאיגרת זו‪ :‬האחת ארוכה‪ ,‬בכתב ידו של הראי"ה‪,‬‬
‫ולהשערתו מדובר בטיוטה‪ ,‬והשניה מקוצרת יותר‪ ,‬ומודפסת במכונת כתיבה‪ .‬מקרה נוס של איגרת‬
‫שנמצאה לה גרסה מוקדמת‪ ,‬ארוכה‪ ,‬וגרסה מקוצרת שנשלחה לבסו ‪ ,‬נזכר ש בעמ' ‪) 21
22‬תשובת‬
‫הראי"ה למכתב ארבעת האדמו"רי(‪ .‬לטיוטות נוספות של איגרות הראי"ה שנשלחו לבסו בנוסח אחר‪ ,‬השווה‬
‫'איגרות הראי"ה' ח"ד איגרות תתקפ"טתתקפ"ט‪ ,1‬ויותר מכ! 'איגרות הראי"ה' ח"ב איגרות תשכ"ב‪,‬‬
‫תשכ"ד‪ ,‬ואיגרות תשכ"ג‪ ,‬תשכ"ה )וכהערת הרצי"ה על אתר(‪ .‬ולהל הערה ‪ ,93‬ועוד‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫באותו ספר נדפסה איגרת נוספת של הראי"ה בעניי השמיטה‪ ,‬שנדפסה שוב ב'איגרות חמדה' )עמ'‬
‫‪ ;120121‬העור כתב ש שהיא נדפסת "מכת"י"(‪ ,‬ומש צויינה ל'מכותבי ראיה'‪.‬‬
‫‪ 85‬המלצה דומה מאד משנת תרצ"ד נדפסה על ידי הנ"ל בספרו 'חיל המקדש'‪ ,‬ושוב ב'ליקוטי הראי"ה'‬
‫ש וב'הסכמות הראי"ה'‪ ,‬מש צויינה ל'מכותבי ראיה'‪.‬‬
‫‪179 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫‪ .105‬סמיכה לרב משה המאירי אוסטרובסקי )מכותב מס' ‪ ,(186‬מג' אייר תרע"ב‪,‬‬
‫נדפסה בספר 'איש התורה והמעשה'‪ ,‬ירושלי תש"ו‪ ,‬עמ' כ"ה כ"ו‪.‬‬
‫‪ .106‬סמיכה לרב יצחק הלוי שולזינגר )מכותב מס' ‪ ,(901‬מר"ח אלול תרפ"ט‪ ,‬נדפסה‬
‫בפתח ספרו של הלה 'אמרות יצחק'‪ ,‬ירושלי תש"י‪.‬‬
‫‪ .107‬מכתב קצר לרב אברה יעקב הכה אורלנסקי )מכותב מס' ‪ ,(188‬מי' אייר‬
‫תרפ"ח – נדפס ב'מלאכי כבני אד' עמ' ‪.100‬‬
‫‪ .108‬מכתב ברכה לחיי טשרנובי‪") #‬רב צעיר"‪ ,‬מכותב מס' ‪ ,(501‬מכ"ט ניס תרע"ט‪,‬‬
‫אודות ספרו 'קצור התלמוד'‪ ,‬נדפס כהסכמה לספרו 'קצור התלמוד' על מסכת‬
‫)אינו נזכר ב'הסכמות הראי"ה'‪ ,‬וא לא במפעל‬ ‫ברכות‪ ,‬ניו יורק תש"ו‪ ,‬עמ' ט'‬
‫הביבליוגרפיה! יש להעיר ג שהנדפס ככל הנראה אינו המכתב המלא(‪.‬‬
‫‪ .109‬מכתב לרב אהר טייטלבויי )מכותב מס' ‪ ,(491‬מכ"ד שבט תרפ"ב‪ ,‬בעניי‬
‫עזיבת הרב ישעיה הלוי הורבי‪) #‬הנזכר לעיל( את האר‪ ,#‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה'‬
‫ח"א עמ' ‪.325
322‬‬
‫‪ .110‬מכתב הלכתי קצר לרב שלו יצחק לוויט )מכותב מס' ‪ ,(553‬מט"ו כסלו‬
‫)מפני "שנפר‪ /‬מנהג התלבושות של‬ ‫תרפ"ג‪ ,‬בעניי שלא לעשות חופות בבית כנסת‬
‫נשי"(‪ ,‬נדפס בספרו 'דברי שלו' ]ח"א[ עמ' ‪.29‬‬
‫‪ .111‬מכתב לרב יהודה יודל רוזנברג )מכותב מס' ‪ ,(860‬ללא תארי"‪ ,‬הסכמה על ספרו‬
‫'זוהר תורה'‪ ,‬נדפס בספר הנ"ל‪ ,‬חלק ד' – במדבר‪.86‬‬
‫‪ .112‬מכתב לרב אליהו מרדכי ולקובסקי )מכותב מס' ‪ ,(441‬מכ"ח תשרי תרצ"ג‪,‬‬
‫בעניי הדפסת ספריו 'מערכת התלמוד והפוסקי'‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה'‬
‫ח"א עמ' ‪) 335
336‬ושוב בקוב‪' /‬ניצני אר‪ '/‬גליו ט' ]תשנ"ג[ עמ' ‪.(120
121‬‬
‫‪ .113‬מכתב לנציב העליו הרברט סמואל )מכותב מס' ‪ ,(690‬מב' סיוו תרפ"ג‪,‬‬
‫המלצה על רב אחד‪ ,‬נדפס ב'מלאכי כבני אד' עמ' ‪.245‬‬
‫‪ .114‬מכתב למזכיר ממשלת המנדט הארי צ'רלס לוק )מכותב מס' ‪ ,(569‬מכ"ח אלול‬
‫תרפ"ט‪ ,‬בעניי אירועי הכותל המערבי‪ ,‬נדפס ב'יומ הכותל המערבי'‪ ,‬ירושלי‬
‫תשכ"ח‪ ,‬עמ' ‪.87460
461‬‬

‫‪ 86‬ספר זה צויי ברשימה שבסו 'הסכמות הראי"ה'‪ ,‬א! ש נכתב בטעות שהסכמה זו נדפסה ג‬
‫ב'איגרות הראי"ה' ח"ד איגרת א'שכד – ולא היא; שני המכתבי דומי אמנ בתכניה‪ ,‬א! שוני מאד‬
‫בפרטיה )ייתכ שהנוסח שב'איגרות הראי"ה' הינו טיוטה‪ ,‬ואילו ב'זוהר תורה' נדפס המכתב שנשלח לבסו(‪.‬‬
‫‪ 87‬ראה ג איגרת הראי"ה לנציב העליו‪ ,‬באותו נושא ובאותה תקופה‪ ,‬שנדפסה לאחר 'מכותבי ראיה'‬
‫)בספרו של הר"מ פרוש‪' ,‬שרשרת הדורות בתקופות הסוערות'‪ ,‬ירושלי תשס"א‪ ,‬ח"ד עמ' ‪.(434435‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪180‬‬

‫‪ .115‬מכתב למנהל יק"א הנרי פרנק )מכותב מס' ‪ ,(760‬ללא תארי" )א* לאחר תרע"ח(‪,‬‬
‫בעניי עזרה ליהודי גרוזיה‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪.288‬‬
‫‪ .116‬מכתב לח"נ ביאליק )מכותב מס' ‪ ,(233‬מי"ב תשרי תרצ"ב‪ ,‬ברכת תודה על‬
‫קבלת פירושו למשניות)!(‪ ,‬והערה קצרה במשנה הראשונה‪ ,‬נדפס ב'מלאכי‬
‫כבני אד' עמ' ‪.356‬‬
‫‪ .117‬מכתב נוס! לביאליק‪ ,‬מתשרי תרצ"א‪ ,‬בעניי תמיכה ב'מרכז הרב'‪ ,‬נדפס ב'אוהב‬
‫ישראל בקדושה' ח"ה עמ' ‪.35‬‬
‫‪ .118‬מכתב נוס! לביאליק‪ ,‬מי"ז סיוו תרצ"א‪ ,‬הזמנה לפגישה‪ ,‬נדפס ש‪.‬‬
‫‪ .119‬מכתב נוס! לביאליק‪ ,‬מאייר תר"‪ ,#‬נדפס ש עמ' ‪.34
35‬‬
‫‪ .120‬מכתב לש"י עגנו )מכותב מס' ‪ – 500‬רשו בש משפחתו היש(‪ ,‬מכ"ה אלול‬
‫תרצ"ב‪ ,‬בעניי תמיכה ב'מרכז הרב'‪ ,‬נדפסה ב'מלאכי כבני אד' עמ' ‪.8873‬‬
‫‪ .121‬מכתב קצר נוס! לעגנו‪ ,‬מט' תמוז תרצ"ד‪ ,‬הזמנה לפגישה‪ ,‬נדפס ב'מלאכי‬
‫כבני אד' עמ' ‪.366‬‬
‫‪ .122‬מכתב המלצה על עזריאל קרליב" )מכותב מס' ‪ ,(823‬ללא תארי"‪ ,‬נדפס ב'איש‬
‫צדיק היה' עמ' ‪) 158‬אמנ יש לדו א סגנו המכתב הול את הראי"ה(‪.‬‬
‫‪ .123‬מכתב למאיר דיזנגו! )מכותב מס' ‪ ,(343‬מכ"ז טבת תר"‪ ,#‬נדפס ב'מלאכי כבני‬
‫אד' עמ' ‪.456‬‬
‫‪ .124‬מכתב נוס! לדיזנגו!‪ ,‬מתארי" כ"ד כסלו תרצ"א‪ ,‬בקשת סיוע לבחורי‬
‫העומדי להגיע ל'מרכז הרב' )הרב ישראלי‪ ,‬הר"ד סולומו והר"א שדמי(‪ ,‬נדפס‬
‫ב'מלאכי כבני אד' עמ' ‪.264‬‬
‫‪ .125‬מכתב נוס! לדיזנגו!‪ ,‬מכ"ט שבט תרפ"ה‪ ,‬בעניי שמירת שבת‪ ,‬נדפס ב'ספר‬
‫היובל לבית הכנסת הגדול בתל אביב'‪ ,‬ת"א תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.12‬‬
‫‪ .126‬מכתב תודה לקצי המשטרה בירושלי דוד תדהר )מכותב מס' ‪ ,(939‬מח' כסלו‬
‫תרפ"ג‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪.95
96‬‬
‫‪ .127‬מכתב נוס! לתדהר‪ ,‬מכ"ב טבת תרפ"ג‪ ,‬בעניי עגונה‪ ,‬נדפס ש בעמ' ‪.98‬‬
‫‪ .128‬מכתב קצר נוס! לתדהר‪ ,‬מו' כסלו תרפ"ד‪ ,‬בעניי אד שנעצר‪ ,‬נדפס ב'מלאכי‬
‫כבני אד' עמ' ‪.277‬‬
‫‪ .129‬מכתב לד"ר משה וול"‪) ,‬מכותב מס' ‪ ,(415‬מכ"ד חשוו תרצ"ה‪ ,‬בעניי מילת‬
‫ילד‪ ,‬נדפס ב'מלאכי כבני אד' עמ' ‪.137‬‬

‫‪ 88‬יצויי שהרב גוטל במבואו )עמ' פ"ד‪ ,‬הערה ‪ (246‬הארי! לדו בקשריה של השניי‪ ,‬על סמ! האיגרת‬
‫הבודדת שהתפרסמה ב'איגרות הראי"ה' – והרי לנו שתיי נוספות )א כי פחותות ממנה בחשיבות(‪.‬‬
‫‪181 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫‪ .130‬מכתב נוס! לד"ר וול"‪ ,‬מי' אלול תרע"ב‪ ,‬בעניי ברית מילה‪ ,‬נדפס ב'מלאכי‬
‫כבני אד' עמ' ‪.278‬‬
‫‪ .131‬מכתב נוס! לד"ר וול"‪ ,‬מכ"ח סיוו תר"ע‪ ,‬המלצה על קבלת הסופר אז"ר לבית‬
‫החולי‪ ,‬נדפס ב'מלאכי כבני אד' עמ' ‪.352‬‬
‫‪ .132‬מכתב נוס! לד"ר וול"‪ ,‬מכ"ט תשרי תרפ"א‪ ,‬המלצה על חולה‪ ,‬נדפס ב'מלאכי‬
‫כבני אד' עמ' ‪.276‬‬
‫חולה‪ ,‬נדפס 'ליקוטי‬
‫ָ‬ ‫‪ .133‬מכתב קצר נוס! לד"ר וול"‪ ,‬ללא תארי"‪ ,‬המלצה על‬
‫הראי"ה' ח"א עמ' ‪) 338
339‬ושוב ב'מלאכי כבני אד' עמ' ‪.(273‬‬
‫‪ .134‬מכתב לרב יהודה ֵלי‪ +‬לווי )מכותב מס' ‪ ,(558‬מה' תשרי תרפ"ג‪ ,‬בעניי ישיבת‬
‫"חיי עול" נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ב עמ' ‪.54
55‬‬
‫‪ .135‬מכתב לרב שמריהו ֵלי‪ +‬הורווי‪) #‬מכותב מס' ‪ ,(367‬מי' סיוו תרפ"ז‪ ,‬ברכה לרגל‬
‫הוצאת ספר לכבודו‪ ,‬נדפס בקונטרסו 'יסודי היהדות'‪ ,‬נ"י תרפ"ז‪ ,‬עמ' ‪.18‬‬
‫‪ .136‬מכתב נוס! לרש"ל הורווי‪ ,#‬מי"א אדר ב' תרפ"ז‪ ,‬ברכה על קבלת ספרו 'הדת‬
‫והחנו"'‪ ,‬נדפס בקוב‪' #‬דגל ישראל' שנה א' גליו ד' ]נ"י‪ ,‬ניס תרפ"ז[ עמ' ‪.8
9‬‬
‫‪ .137‬מכתב לרב יהודה ֵלי‪ +‬לנדא מיוהנסבורג )מכותב מס' ‪ ,(596‬מי' תמוז תרפ"ט‪,‬‬
‫)וכ‬ ‫בעניי המלצה על שליח חב"ד‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ב עמ' ‪277‬‬
‫ב'בשדה הראי"ה' עמ' ‪.(277‬‬
‫‪ .138‬מכתב נוס! אל הרב לנדא הנ"ל‪ ,‬מי"א אב תרפ"ג‪ ,‬המלצה עבור ת"ח‪ ,‬נדפס‬
‫במקוטעי ב'שיחות הראי"ה' עמ' רנ"ט ר"ס‪.‬‬
‫‪ .139‬מכתב נוס! אל הרב לנדא הנ"ל‪ ,‬מי' תמוז תרפ"ט‪ ,‬א! הוא המלצה על ת"ח‪,‬‬
‫נדפס א! הוא במקוטעי ש בעמ' רס"א )וש צויי המקור הארכיוני לשני המכתבי(‪.‬‬
‫‪ .140‬מכתב לרב ב ציו קואינקה )מכותב מס' ‪ ,(782‬מי"ח שבט תרפ"ב‪ ,‬המברכו על‬
‫חידוש כתב העת 'המאס!'‪ ,‬נדפס שנית בקוב‪' #‬סיני' גליו המאה ]תשמ"ז[ עמ'‬
‫תר"ב תר"ג )ושוב ב'בשדה הראי"ה' עמ' ‪.(266
267‬‬
‫‪ .141‬מכתב לרב אהר ראוב צ'ארני )מכותב מס' ‪ ,(770‬מל' אדר תרפ"ב‪ ,‬ברכת תודה‪,‬‬
‫‪) XXVI‬ושוב‬ ‫נדפס בספרו של הלה‪' ,‬אור גאולת ישראל'‪ ,‬ניו יורק תשכ"ד‪ ,‬עמ'‬
‫בספר 'אוהב ישראל בקדושה' ח"ב עמ' ‪.89(160‬‬

‫‪ 89‬בפתח הספר 'אור גאולת ישראל' נדפסו כל חמש האיגרות שקיבל המחבר מהראי"ה‪ ,‬א! רק ארבע‬
‫מתוכ נסמנו ב'מכותבי ראיה'‪ :‬שתיי מה נלקטו מ'איגרות הראי"ה'‪ ,‬ושתיי נוספות – מ הספר הנ"ל!‬
‫ולא ברור כיצד הוחמצה האיגרת החמישית‪.‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪182‬‬

‫‪ .142‬מכתב לרב משה חיי מירוויס )מכותב מס' ‪ ,(632‬מח' תמוז תרצ"ג‪ ,‬בעניי‬
‫התשובה ההלכתית ששלח לו הראי"ה באותו יו )נדפסה בשו"ת עזרת כה סי' ק"ב(‪,‬‬
‫)ושוב בקוב‪' /‬ניצני אר‪ '/‬חוברת ט'‬ ‫נדפס בספרו 'דרושי הרמ"ח'‪ ,‬ירושלי תרצ"ה‬
‫]תשנ"ט[ עמ' ‪.(119
120‬‬
‫‪ .143‬מכתב לר' שמעו רוקח )מכותב מס' ‪ ,(869‬מכ"ט אדר שני תר"ע‪ ,‬נדפס בספר‬
‫'חיי הראי"ה' עמ' רצ"ו‪.‬‬
‫‪ .144‬מכתב לפנחס גרייבסקי )מכותב מס' ‪ ,(328‬מכ' תמוז תרצ"א‪ ,‬המנחמו על‬
‫פטירת אחיו ר' יעקב גולדמ‪ ,‬נדפס בחוברת 'צרור פרחי' ושוב ב'חיי הראי"ה'‬
‫עמ' ש"א‪.‬‬
‫‪ .145‬מכתב נוס! אל גרייבסקי‪ ,‬מה' אייר תרצ"ה‪ ,‬בעניי הרב נחו רוגוזניצקי‪ ,‬נדפס‬
‫בחוברת 'חזו נחו' ושוב ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' ‪.255
257‬‬
‫‪ .146‬מכתב נוס! אל גרייבסקי‪ ,‬מכ"ד תמוז תרצ"ב‪ ,‬בעניי חוברתו 'הגרי – גרי צדק‬
‫בא"י'‪ ,‬נדפס בחלק ב' של חוברת זו )תרצ"ה(‪ ,‬ושוב בקוב‪' #‬ניצני אר‪ '#‬גליו ט'‬
‫]תשנ"ג[ עמ' ‪.125‬‬
‫‪ .147‬מכתב נוס! אל גרייבסקי‪ ,‬בעניי הוצאת חוברת לזכר ד"ר אהר מזיא‪ ,‬ללא‬
‫תארי" א" מחור! תרצ"א‪ ,‬נדפס בפתח 'מגנזי ירושלי' חוברת י"ב‪.‬‬
‫‪ .148‬מכתב נוס! אל גרייבסקי‪ ,‬מט"ו סיו תרצ"ג‪ ,‬בעניי הוצאת חוברת לכבוד הרב‬
‫אהר היימ‪ ,‬נדפס ב'מגנזי ירושלי' חוברת ק'"ד‪.‬‬
‫‪ .149‬מכתב לרב נחמ שלמה גרינשפ )מכותב מס' ‪ ,(332‬מכ"ח אלול תרפ"ב‪ ,‬ברכה‬
‫)ושוב בקוב‪' /‬סיני'‬ ‫על פרסו מאמרו‪ ,‬נדפס בקוב‪' #‬שערי ציו' סיוו אב תרפ"ב‬
‫גליו המאה ]תשמ"ז[ עמ' תר"א‪ ,‬וב'בשדה הראי"ה' עמ' ‪.(262
263‬‬
‫‪ .150‬מכתב המלצה לרב אליהו לנדא )מכותב מס' ‪ ,(595‬ב נינו של הגר"א‪ ,‬מתארי"‬
‫תנו כבוד‬ ‫כ"ז תמוז תרפ"ד‪ ,‬נדפס בראש קונטרס בש 'שאלו שלו ירושלי‬
‫לתורה'‪.90‬‬
‫‪ .151‬מכתב לר' אהר אייזנברג )מכותב מס' ‪ ,(195‬המנחמו על פטירת בנו‪ ,‬נדפס‬
‫ב'חיי הראי"ה' עמ' שע"ד‪ .‬המכתב ללא תארי"‪ ,‬א" הב הנ"ל נפטר בתר"פ‪.‬‬

‫‪ 90‬מדובר בקונטרס נדיר למדי‪ ,‬שהדפיס הנ"ל בניו יורק תרפ"ד‪ ,‬ואשר מכיל מכתבי מגדולי הדור בעניי‬
‫הדפסת כתבי הגר"א‪ .‬חלק ממכתב הראי"ה צוטט על ידי הרב דוד קמנצקי ב'ישורו' י"ט ]תשס"ז[ עמ'‬
‫תשל"ח‪" :‬לכבוד הרב]נ[י הגאוני גדולי ישראל בא]ר[ה"ב וקנדה‪ ...‬ועל כבוד תורה באתי כאשר חד מינ‬
‫דאתי להכא הוא הרב‪ ...‬אלי' לנדא‪ ...‬והנה זה כמה שני אשר הרב ר"א הנ"ל‪ ...‬עסקו הרבה בקדשי‬
‫בהוצאת כת"י של מר הגר"א ובנו הג"ר אברה זצ"ל לאור עול‪ ,‬ועוד ידו נטויה‪."...‬‬
‫‪183 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫‪ .152‬מכתב לר' בצלאל הכה לפי )מכותב מס' ‪ ,(545‬נדפס בספר היובל לכבודו ושוב‬
‫ב'חיי הראי"ה' עמ' רפ"ג‪ .‬המכתב קצר וללא תארי"‪ ,‬א" היות שעניינו יובל‬
‫השבעי של הלה‪ ,‬קרוב לוודאי שנכתב בתרפ"ו‪.‬‬
‫‪ .153‬בערכו של הרב זאב בידנובי‪) #‬מכותב מס' ‪ ,(238‬מכתב מס' ‪ ,3‬הועתק‬
‫מ'הסכמות הראי"ה' רישו המכתב מי"ג טבת תר"פ‪ ,‬המוגדר כהסכמה לספר‬
‫'דברי זאב' חלק ה'‪ .‬אול בפועל ההסכמה הנ"ל נדפסה בחלק ז'‪ ,91‬ואילו בחלק‬
‫)סט‪.‬‬ ‫ה' )וכ בחלק ו'( נדפסה הסכמה נוספת‪ ,‬מתארי" חשוו תר"פ‪ .92‬ובחלק י"ג‬
‫לואיס תרפ"ו‪ ,‬וכ בחלקי הבאי( הוזכר מכתב נוס! של הראי"ה מט"ו אייר‪ ,‬ממנו‬
‫צוטטו שתי שורות‪.‬‬
‫‪ .154‬בחלק ט"ו של 'דברי זאב' נדפסה מכתב הסכמה נוס! לרב בידנובי‪ ,#‬מי"ב אדר‬
‫ב' תרפ"ט‪.‬‬
‫‪ .155‬בקוב‪' #‬ראשי אלפי ישראל' גליו י"א‪ ,‬לונדו ]אדר[ תרע"ח‪ ,‬עמ' ‪ ,28
29‬נדפסה‬
‫תשובה הלכתית להשגתו של הרב זאב בידנובי‪) #‬הנ"ל(‪ .‬התשובה נטולת פתיחה‬
‫ותארי"‪ ,‬א" מדברי הסיו נראה שנכתבה בעשי"ת תרע"ח – "‪...‬וכשיזכנו‬
‫השי"ת להתראות נדבר בזה אי"ה‪ ,‬והנני בזה ידידו דוש"ת מברכו בכוח"ט‬
‫בספר שצ"ג כנה"י ה' אברה יצחק הכה קוק" – ומוב מש ג שהמכ‪-‬תב‬
‫הוא עור" הקוב‪ ,#‬יוס! שפצ'ניק )מכותב מס' ‪.93(891‬‬

‫‪ 91‬וכ! ג בחלק ח' )תרפ"ב‪ ,‬וכ ברוב החלקי הבאי(‪ ,‬בו מופיעות מתחתיה כמה הערות‪ ,‬אשר ממיקומ‬
‫ועימוד נראה לכאורה שה הערות שציר הראי"ה למכתבו‪ ,‬א! ת‪9‬כנ אינו מעיד זאת עליה‪ ,‬וצ"ב‪.‬‬
‫ובהסכמות הראי"ה ש הביאו לאחר הסכמה זו הערות אחרות – א! ככל שידנו מגעת ה אינ מופיעות‬
‫בשו מקו ב'דברי זאב'‪ ,‬ולא ברור מניִ י נלקחו‪ ,‬וא זאת צ"ב‪.‬‬
‫‪ 92‬וממילא היו צריכי עורכי 'הסכמות הראי"ה' לציי את שתי ההסכמות‪ ,‬אלא שכאמור טעו בהפנייה‪.‬‬
‫‪ 93‬בשו"ת אורח משפט סי' כ"ה נדפסה תשובה זהה לחלוטי מבחינת המבנה והתוכ‪ ,‬א! נבדלת במקצת‬
‫בחלק מ הניסוחי בפתיחה ובסיו‪ ,‬כשהמכנה המשות להבדלי הוא חריפות‪ :‬ב'אורח משפט'‬
‫נפתחת התשובה במילי "ע"ד השגתו של האבר! רז"ב‪ ,‬אי מה להשיב‪ ,‬שהוא בלא שו תוכ‪ .‬הלא‬
‫סברתי היא ברורה‪ ,"...‬ואילו ב'ראשי אלפי ישראל' היא נפתחת במילי "על דבר השגתו של הרב וכו' ר'‬
‫זאב ביעדנאווי‪ $‬שליט"א‪ ,‬פשוט שסברתי היא ברורה‪ ."...‬ב'אורח משפט' לקראת סו התשובה מופיע‬
‫המשפט "ואי כדאי להשיב עליה" ]=על דברי המשיג[‪ ,‬ואילו ב'ראשי אלפי ישראל' מופיע במקו זאת‬
‫המשפט "וכשיזכנו השי"ת להתראות נדבר בזה אי"ה"‪ .‬ייתכנו שני הסברי להבדלי אלה‪ :‬א‪ .‬הנוסח‬
‫שב'אורח משפט' נדפס מטיוטה‪ ,‬ולאחר מכ עיד הראי"ה את הדברי וה שנדפסו ב'ראשי אלפי‬
‫ישראל' )וכבר מצאנו כיוצא בזאת; השווה 'איגרות הראי"ה' ח"א איגרות רנ"ד"רנ"ה‪ ,‬ואכ"מ(; ב‪ .‬הנוסח שב'אורח משפט'‬
‫הוא הנוסח האמיתי‪ ,‬אלא שעור! הקוב‪ $‬שינה את הדברי על דעת עצמו‪ ,‬על מנת לעדנ‪ .‬כ! או כ!‪,‬‬
‫האיגרת – על שני נוסחיה – אינה נזכרת ב'מכותבי ראיה' )יצוי שבהמש הגיב הרב בידנובי‪ $‬שוב לדברי הראי"ה‪,‬‬
‫והראי"ה השיב שוב על דבריו‪ ,‬בגליו ט"ז של 'ראשי אלפי ישראל'‪ ,‬ותגובתו זו האחרונה נלקטה ל'אוצרות הראי"ה' ]תשס"ב[ ח"ג עמ'‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪184‬‬

‫‪ .156‬מכתב ל]שמואל[ לופו )מכותב מס' ‪ ,(568‬מנהל מקוה ישראל‪ ,‬מר"ח טבת‬
‫תרס"ח‪ ,‬בעניי הפרשת תרומ"ע‪ ,‬נדפס ב'מועדי הראי"ה' עמ' ר"ט‪.‬‬
‫‪ .157‬מכתב נוס! לאד זה‪ ,‬ללא תארי"‪ ,‬באותו נושא‪ ,‬נדפס ש‪.‬‬
‫‪ .158‬מכתב לישיבת "ע‪ #‬חיי" )מכותב מס' ‪ ,(102‬ללא תארי"‪ ,‬בעניי חוברת‬
‫לתולדותיו של ר' איסר זלמ מלצר‪ ,‬נדפס ב'בשדה הראי"ה' עמ' ‪.272‬‬
‫‪ .159‬מכתב נוס! לישיבת "ע‪ #‬חיי"‪ ,‬מכ"ח טבת תרצ"ג‪ ,‬נדפס בקוב‪' #‬סיני' גליו‬
‫המאה ]תשמ"ז[ עמ' תר"ד )ושוב ב'בשדה הראי"ה' עמ' ‪.94(272‬‬
‫‪ .160‬מכתב ליהודי אמריקה )"מכותב" מס' ‪ ,(12‬המלצה על מנח מנדל בייליס‪ ,‬ללא‬
‫תארי"‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ב עמ' ‪.60‬‬
‫‪ .161‬מכתב לתנועת המזרחי )מכותב מס' ‪ ,(83‬לרגל הועידה בקרקוב‪ ,‬מאב תרצ"ג‪,‬‬
‫נדפס ב'חזו הגאולה' עמ' רי"ב רי"ג‪.‬‬
‫‪ .162‬מכתב נוס! לתנועת המזרחי‪ ,‬מט"ו סיו תרפ"ד‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ג‬
‫עמ' ‪.513‬‬
‫‪ .163‬מכתב להנהלה הציונית )מכותב מס' ‪ ,(38‬מכ' חשו תרצ"א‪ ,‬בעניי שניהלה‬
‫משפט כנגד אד כלשהו‪ ,‬נדפס ב'סיני' צ"ז ]ירושלי‪ ,‬ניס אלול תשמ"ה[‪ ,‬עמ'‬
‫ס"ח‪.95‬‬
‫‪ .164‬מכתב נוס! להנהלה הציונית‪ ,‬מכ"ח חשו תרצ"א‪ ,‬באותו עניי‪ ,‬נדפס ב'ספר‬
‫הציונות הדתית'‪ ,‬ירושלי תשל"ז‪ ,‬ח"ב עמ' ‪.111‬‬
‫‪ .165‬מכתב למשרד הרבנות בתל אביב )מכותב מס' ‪ ,(142‬מתארי" י"ב אד"ש תרצ"ב‪,‬‬
‫נדפס בספרו של הרב יוס! צבי הלוי‪' ,‬אמירה נעימה – חלק שני'‪ ,‬ת"א תשט"ז‪,‬‬
‫עמ' קנ"ג‪.96‬‬

‫‪ .(229230‬בדר! אגב‪ ,‬בגליו ח' ]סיו תרע"ז[ של 'ראשי אלפי ישראל'‪ ,‬עמ' ‪ ,30
31‬נדפסו שני דרושי‬
‫קצרי של הראי"ה‪ ,‬האחד בעברית והשני באידיש‪ ,‬בכותרת "יש והעדר – שיחה א'ב' "‪ ,‬ובגליו ט' ]אלול‬
‫תרע"ז[ עמ' ‪ ,20
22‬נדפסו שני דרושי נוספי בעברית בכותרת "שיחה ג'ד' "‪.‬‬
‫‪ 94‬ובספר 'ירושלי הבלתי נודעת' של שבתי זכריה‪ ,‬בית אל תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪ ,18‬נדפסה איגרת של הראי"ה‬
‫עבור תורמי הישיבה "תורת חיי"‪ ,‬בעברית ובאידיש‪ ,‬מתארי! כ"ב שבט תרצ"ד‪ .‬איננו מכלילי את‬
‫האיגרת הזאת ברשימתנו שלמעלה‪ ,‬מפני שאיננה מופנית לאישיות‪ ,‬מוסד או גו פרטי‪/‬ציבורי ממוקד‬
‫כלשהו‪ ,‬וכביקורתנו בראשית המאמר )לעיל הערה ‪ ;(11‬רק א כבר הוכלל "מכותב" שכזה ב'מכותבי ראיה'‪,‬‬
‫נציי אותו למעלה )כמו במספר הבא(‪ ,‬למע הסדר הטוב‪.‬‬
‫‪ 95‬איגרת זו‪ ,‬וכ הבאה‪ ,‬נדפסו על ידי חיי פלס‪ ,‬וראה ש )עמ' ס"ז( הרקע לפרשה‪.‬‬
‫‪ 96‬בערכו של מכותב זה – משרד הרבנות בתל אביב – מופיע כרגע מכתב אחד בלבד‪ ,‬שנדפס ללא‬
‫פתיחה וסיו בשו"ת עזרת כה סימ מ"א‪ ,‬והרצי"ה הוסי בסוגרייי "אל משרד הרבנות בתל אביב"‪.‬‬
‫אול תשובה זו נדפסה זה מכבר בשו"ת משפטי עוזיאל ח"ב )אה"ע( סי' נ"ד‪ ,‬כולל פתיחה וסיו וא‬
‫‪185 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫‪ .166‬מכתב נוס! של הראי"ה לרבנות הנ"ל‪ ,‬המלצה על הרב ננקנסקי הנזכר לעיל‪,‬‬
‫מט"ז אלול תרצ"ד‪ ,‬נדפס ב'ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' ‪.444
445‬‬
‫‪ .167‬מכתב לועד תל אביב )מכותב מס' ‪ ,(141‬מפורי תרע"ג‪ ,‬בעניי חילול שבת‪,‬‬
‫נדפס ב'מלאכי כבני אד' עמ' ‪.34‬‬
‫‪ .168‬מכתב לועד חדרה )מכותב מס' ‪ ,(59‬מטבת תרצ"ד‪ ,‬המלצה על ת"ח‪ ,‬נדפס‬
‫ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪.336‬‬
‫‪ .169‬מכתב לבית החולי ביקור חולי )מכותב מס' ‪ ,(27‬מט"ז אייר תרצ"א‪ ,‬בקשה‬
‫בעניי מילת גר‪ ,‬נדפס בחוברת 'הגרי – גרי צדק בא"י' של פנחס גרייבסקי‬
‫)ח"א‪ ,‬תרצ"ב(‪ ,‬ושוב בקוב‪' #‬ניצני אר‪ '#‬גליו ט' ]תשנ"ג[‪ ,‬עמ' ‪.97125‬‬
‫‪ .170‬מכתב קצר נוס! לבית החולי ביקור חולי‪ ,‬באותו נושא‪ ,‬נדפס באותה חוברת‬
‫עמ' ו'‪.‬‬
‫‪ .171‬מכתב ל'ועד הכללי' הירושלמי )מכותב מס' ‪ ,(71‬מכ"ו תשרי תרע"ט‪ ,‬נזכר לעיל‬
‫)'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪.(127
128‬‬
‫‪ .172‬מכתב לרב ד"ר מאיר צבי יונג )מכותב מס' ‪ ,(504‬מכ"ט אלול תרע"ו‪ ,‬נזכר לעיל‬
‫)'ניצני אר‪ '/‬חוברת ח' עמ' ‪.(278
279‬‬
‫‪ .173‬מכתב ארו" נוס! לרב יונג‪ ,‬מעשי"ת תרע"ז‪ ,‬נזכר לעיל )ש עמ' ‪.(279
286‬‬
‫‪ .174‬מכתב נוס! לרב יונג מי"ז אלול תרע"ח‪ ,‬נזכר לעיל )'הדרו' חוברת כ"א עמ' ‪.(137‬‬
‫)'ליקוטי הראי"ה' ח"ב‬ ‫‪ .175‬מכתב לרב ישעיה הלוי הורבי‪) #‬מכותב מס' ‪ ,(158‬נזכר לעיל‬
‫עמ' ‪.(59‬‬
‫‪ .176‬מכתב לרב קנטור )מכותב מס' ‪ ,(155‬נזכר לעיל )'מלאכי כבני אד' עמ' ‪.(118‬‬
‫)'סיני' גליו המאה עמ'‬ ‫‪ .177‬מכתב לרב דזימיטרובסקי )מכותב מס' ‪ ,(157‬נזכר לעיל‬
‫תקצ"חתקצ"ט‪' ,‬בשדה הראי"ה' עמ' ‪.(260‬‬
‫‪ .178‬מכתב לרב אהר מנדל הכה )מכותב מס' ‪ ,(376‬נזכר לעיל )'יד רא' עמ' ‪.(17‬‬

‫תוספת קטנה‪ ,‬ומתברר שמקבל המכתב הוא הרב בצמ"ח עוזיאל )מכותב מס' ‪ (701‬באופ אישי‪ ,‬והמכתב‬
‫צרי! להיזכר בערכו; כ! שלולא שני המכתבי שנסמנו עתה‪ ,‬לא היה קיו למכותב מס' ‪ .142‬ואגב‪ ,‬ש‬
‫בסימ ע"ז נדפסה התשובה שנדפסה בשו"ת עזרת כה סי' ק"ד‪ ,‬ומתברר שהתארי! אינו תרפ"ח אלא א'‬
‫חשוו תר"‪ .$‬ושוב יש להתפלא כיצד לא עשה הרצי"ה שימוש בשו"ת משפטי עוזיאל‪.‬‬
‫‪ 97‬באותה חוברת )עמ' ‪ ,(124‬נדפס מכתב נוס הקשור לעניי זה‪ ,‬מכ"א אדר ב' תרפ"א‪ ,‬למוהל ששמו‬
‫הושמט‪ ,‬שהראי"ה מבקש ממנו למול גר נוס ‪.‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪186‬‬

‫ד‪ .‬השמטות איגרות שנרשמו ב'הסכמות הראי"ה'‪:‬‬

‫כל ההסכמות שיצויינו להל נסמנו ברשימה הביבליוגרפית הארוכה שבסו! ספר‬
‫'הסכמות הראי"ה'‪ ,‬א" משו מה נשמטו מ'מכותבי ראיה'‪ ,‬למרות שהרב גוטל עשה‬
‫שימוש בספר זה‪ ,‬וחלק מההסכמות שנשמטו א! נרשמו על ידו ברשימה הביבליוגרפית‪.98‬‬
‫ג כא‪ ,‬שמותיה מכותבי חדשי שטר מופיעי בספר‪ ,‬יופיעו באותיות מודגשות‪.‬‬
‫‪ .179‬הרב יצחק יחיאל סוננזו‪ ,‬קיבל שתי הסכמות מהראי"ה‪ ,‬ושתיה )!( נזכרות‬
‫ב'הסכמות הראי"ה'‪ .‬ההסכמה הראשונה שקיבל מהראי"ה – על ספרו 'יסוד‬
‫התורה'‪ ,‬ירושלי ]תר"‪.[#‬‬
‫‪ .180‬ההסכמה השניה של הראי"ה לרב סוננזו‪ ,‬היא על ספרו 'מאכל כשר'‪ ,‬ירושלי‬
‫תרצ"ו‪ ,‬וכנ"ל‪.‬‬
‫‪ .181‬הרב יהודה פוליש* קיבל הסכמה מהראי"ה‪ ,‬על ספרו 'אחות יהודה'‪ ,‬ירושלי‬
‫תרצ"א‪ .‬הסכמה זו נזכרת פעמיי )!( ב'הסכמות הראי"ה'‪.‬‬
‫‪ .182‬הרב ברו‪ 3‬עפשטיי )בעל ה'תורה תמימה'( קיבל מכתב הסכמה מהראי"ה‪ ,‬על ספרו‬
‫)מבוא עמ' ‪ – 14‬ללא תארי*‪ ,‬פתיחה וחתימה‪ ,‬א* מדובר כנראה בתרפ"ד‪/‬תרפ"ה‪,‬‬ ‫'מקור ברו"'‬
‫בזמ ביקור הראי"ה בארה"ב(‪ .‬הסכמה זו נזכרת ג ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' ‪.213‬‬
‫‪ .183‬הרב אלעזר משה הלוי הורווי* קיבל הסכמה מהראי"ה על ספרו 'טוב עי'‪,‬‬
‫קרקא תרצ"ה )ההסכמה – מי"ז אדר תרצ"ד(‪.‬‬
‫‪ .184‬הרב שמואל דוב מהרש"ק קיבל הסכמה מהראי"ה‪ ,‬על ספרו 'הגיוני שמואל'‪,‬‬
‫סט‪ .‬לואיס תרצ"ד‪.‬‬
‫‪ .185‬הרב שלמה קצי קיבל הסכמה מהראי"ה‪ ,‬על ספרו 'טהרת בנות ישראל'‪,‬‬
‫ירושלי תרצ"ה‪.‬‬
‫‪ .186‬הרב שאול ישכר ביק קיבל הסכמה מהראי"ה‪ ,‬על ספרו 'יד שאול'‪ ,‬ירושלי‬
‫תרצ"ה‪.‬‬
‫‪ .187‬הרב צבי יונה הלוי שענזו קיבל הסכמה מהראי"ה‪ ,‬על ספרו של דודו ר' דובער‬
‫ריפמ‪' ,‬כתר כהונה'‪ ,‬ירושלי תרצ"ב‪.‬‬
‫‪ .188‬הרב יעקב ב עטר קיבל הסכמה מהראי"ה על ספרו 'בית אלקי יעקב'‪ ,‬ירושלי‬
‫תרפ"ד‪.‬‬

‫‪ 98‬ישנו ספר נוס שלפי הרשו ב'הסכמות הראי"ה' נדפסה בו הסכמה מהראי"ה‪ ,‬ולא הצלחנו למוצאו‬
‫ב'מכותבי ראיה'‪ ,‬א! היות שלא ראינוהו במו עינינו בחרנו שלא לציינו בגו המאמר‪ :‬ר' תנחו ֵלי;‬
‫אוסטרוב‪' ,‬תנחומא בר יצחק'‪ ,‬ירושלי תרפ"ח‪.‬‬
‫‪187 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫‪ .189‬הרב אליעזר כה שפירא קיבל הסכמה מהראי"ה על ספרו 'משנת אליעזר'‪,‬‬
‫ירושלי תר"פ )ההסכמה – מט"ו סיו תר"פ(‪.‬‬
‫‪ .190‬ר' מאיר ברנט קיבל הסכמה מהראי"ה על ספרו 'ילקוט מאיר' )'ליקוטי משמחי‬
‫)ההסכמה – מה' טבת תרע"ח; נדפסה ג בכרכי נוספי‬ ‫לב' חלק שמיני(‪ ,‬לונדו תרע"ט‬
‫של החיבור הנ"ל(‪.‬‬
‫‪ .191‬הרב יהודה ֵלי‪ ,‬הלוי לוי מלונדו‪ ,‬קיבל הסכמה מהראי"ה על ספרו 'דיוקנו של‬
‫יעקב' )ההסכמה ללא תארי*(‪.‬‬
‫‪ .192‬הסכמה לספר 'חיי שלמה' של הרב חיי" שלמה קו"‪ ,‬הוזכרה לעיל‪ ,‬עמ' ‪;161‬‬
‫כאמור‪ ,‬הוא עדיי אינו מופיע ב'מכותבי ראיה'‪.‬‬
‫‪ .193‬בספר 'יחוה דעת' של הרב צבי מקובסקי )מכותב מס' ‪ (644‬נדפסה הסכמת‬
‫הראי"ה מתארי" ל' שבט תרצ"ד‪.99‬‬
‫‪ .194‬בקוב‪' #‬הבאר' כר" שני חלק א'‪ ,‬בילגוריי תרפ"ג‪ ,‬נדפסה הסכמת הראי"ה לעור"‬
‫הקוב‪ ,#‬הרב צבי הירש פרידלינג )מכותב מס' ‪ .(748‬ההסכמה ללא תארי"‪,‬‬
‫ובתחילתה מוזכר ג הרב אלימל" רובינשטיי‪.‬‬
‫‪ .195‬בספר 'אורח נאמ' חלק א' ב'‪ ,‬ירושלי תרפ"ד‪ ,‬בעמוד שלאחר ההקדמה‪,‬‬
‫נדפסה הסכמת הראי"ה למחבר הספר‪ ,‬הרב מנח נת אויערב" )מכותב מס'‬
‫‪ ,(183‬ללא תארי"‪ .100‬הסכמה זו נדפסה ג בתחילת 'אורח נאמ' חלק ג'‬
‫)תרפ"ו(‪.‬‬
‫‪ .196‬הסכמה לספר 'יבא שילה' של הרב ישעיה הלוי הורבי‪) #‬כרגע מכותב מס' ‪,(158‬‬
‫הוזכרה לעיל‪ ,‬עמ' ‪.156‬‬
‫‪ .197‬הראי"ה נת הסכמה ג לספר 'קר אורה' של הרב אברה צבי מרגליות‪ ,‬שנדפס‬
‫בתל אביב תשכ"ד )על ידי הרב נת צבי קניג(; ההסכמה ניתנה בתרפ"ח‪ ,‬לאחר‬
‫פטירת המחבר‪.‬‬

‫‪ 99‬בסי' י"ז בספר זה נדפסו איגרת ותשובה הלכתית של הראי"ה‪ ,‬שנלקטו ל'אוצרות הראי"ה' ומש‬
‫נסמנו ל'מכותבי ראיה' )ש ה הוגדרו משו ג כ"הסכמה לספרו"(‪ .‬זהו מכתב הלכתי נוס שנשמט מכרכי‬
‫השו"ת של הראי"ה‪.‬‬
‫‪ 100‬כמה עמודי לפני כ נדפסה בספר זה ברכת הראי"ה לועד להוצאת ספרי הרמ"נ אויערב! )מכותב‬
‫מס' ‪ 184‬מכתב ‪ ,(1‬שא היא נדפסה שוב בתחילת 'אורח נאמ' ח"ג‪ ,‬ונלקטה ג לקוב‪' $‬זכרו לחובבי‬
‫ראשוני' וש מצאה הרב גוטל‪ .‬איגרת זו‪ ,‬אגב‪ ,‬מתוארכת אצלו בטעות לו' סיוו – כמוב בלתי אפשרי‪,‬‬
‫והתארי! המדוייק הוא ה' סיוו )ערב שבועות(‪ .‬בסו אותו ספר‪ ,‬לאחר קונטרס 'מצות ראי"ה' )ח"ב עמ' ‪,(159‬‬
‫נדפסה איגרת הראי"ה מז' תשרי תרפ"ד‪ ,‬שלוקטה א היא לקוב‪ $‬הנ"ל‪ ,‬ומש נסמנה ב'מכותבי ראיה'‬
‫בערכו של הרמ"נ אויערב!‪.‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪188‬‬

‫)על פועלו‪ ,‬לא על ספרו(‬ ‫‪ .198‬ג ר' יחיאל מאיר מורגנשטר‪ ,‬הדפיס הסכמה מהראי"ה‬
‫בספרו 'תולדות רבינו חזקיה די סילוה'‪ ,‬ירושלי תרפ"ט; אמנ‪ ,‬ההסכמה‬
‫נכתבה על ידי בד"צ הגרצ"פ פרנק‪ ,‬והראי"ה רק הצטר! אליה בתוספת בשולי‬
‫המכתב‪.101‬‬

‫ה‪ .‬איגרות שפורסמו לאחר 'מכותבי ראיה'‪:‬‬

‫בשולי הרשימה‪ ,‬נתייחס בקצרה לאות איגרות שנדפסו רק לאחר צאת 'מכותבי ראיה'‬
‫לאור – אשר הריכוז הגדול ביותר מה נמצא במהדורה החדשה של 'אוצרות הראי"ה'‪,‬‬
‫כר" א'‪ .‬מבי כמאתיי הכתבי והאיגרות שנדפסו ש‪ ,‬ישנ כשמוני" איגרות חדשות‬
‫שאינ נזכרות לעת עתה ב'מכותבי ראיה'‪ ,‬וכשלושי מתוכ מופנות למכותבי חדשי –‬
‫בה אישי מפורסמי וידועי ש‪ ,‬מכל חוגי המכותבי‪ .‬שני מקורות מצומצמי יותר‬
‫לאיגרות חדשות‪ ,‬שנדפסו לאחר צאת 'מכותבי הראי"ה'‪ ,‬ה קונטרסו של נע ארנו 'רֹאה‬
‫האורות ועיר האבות' )חברו תשס"ד(‪ ,‬וקונטרס 'אב בחכמה – כר הראי"ה' )ירושלי תשס"ו(‪,‬‬
‫מגנזיו של האספ הירושלמי ר' אברה זק"ש‪ ,‬שבכל אחד מה נדפסו כעשר איגרות‬
‫חדשות )סה"כ‪ :‬כמאה איגרות(‪ .‬מלבד כמאה האיגרות הללו‪ ,‬ישנ איגרות נוספות שנדפסו‬
‫בשני האחרונות במפוזר‪ ,‬אחת פה ואחת ש – ונציי להל כעשרי וחמש כאלה –‬
‫ובוודאי ג בשני הבאות נזכה להמש" הופעת איגרות חדשות באופ שכזה‪ ,‬ומכול‬
‫תסתיי שמעתתא‪.‬‬
‫‪ .199‬צילו מכתב לרב אליהו קלצקי מחשוו תרנ"ח‪ ,‬בעניי המלצה על תלמיד‪,‬‬
‫נדפס במאס! התורני 'ישורו' כר" ט"ו ]תשס"ה[ עמ' תשס"ז‪.‬‬
‫‪ .200‬מכתב לרב יעקב יצחק רודרמ משנת תר"‪ ,#‬בתודה על קבלת ספרו‪ ,‬והערה‬
‫הלכתית )שסיומה חסר‪ .‬תשובת הרב רודרמ למכתב זה‪ ,‬נדפסה ב'איגרות לראי"ה' סי' רס"ח(‪,‬‬
‫נדפס במאס! התורני 'ישורו' כר" י"ח ]תשס"ו[ עמ' רמ"ג‬

‫‪ 101‬הרי דוגמאות נוספות לאיגרות שנכתבו על ידי אחרי‪ ,‬א! בסופ הצטר הראי"ה בדברי משלו‬
‫)להבדיל מאיגרות שבה הוסי רק את חתימתו לצד אחרי(‪ :‬איגרת הרצי"ה לרב "הנזיר"‪ ,‬כ"ה באב תרע"ה )''צמח צבי'‪,‬‬
‫ירושלי תשנ"א‪ ,‬עמ' צ"ה(‪ ,‬איגרת הרצי"ה לרב פנחס הלוי הורווי‪ ,$‬י"ג סיוו תרע"ט )ש עמ' קצ"ג(‪ ,‬איגרת‬
‫הרצי"ה לזאב יעב‪ $‬מאב תר"פ )'נשמה של שבת' עמ' ‪ ,(106‬אחת מאיגרות הרב עוזיאל והרב אהרונסו )'מכמני‬
‫עוזיאל' ח"ה‪ ,‬ירושלי תשס"ז‪ ,‬עמ' קי"ח(‪ ,‬ועוד‪ .‬יצוי שלפחות בחלק מהמקרי נכללו איגרות מסוג זה ב'מכותבי‬
‫ראיה'‪ ,‬וראה לדוגמה מכותב מס' ‪ ,634‬שהאיגרת אליו )שנדפסה באיגרות הראי"ה ח"ד( נכתבה למעשה על ידי‬
‫הרב שלמה זלמ קוק‪ ,‬אלא שבנו הראי"ה הצטר בפיסקה אחת בסופה‪ .‬דוגמה נוספת הוזכרה לעיל בסו‬
‫הערה ‪.66‬‬
‫‪189 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫‪ .201‬מכתב לרב מנח" מנדל אלטר מפביאני‪ ,#‬מכ"ח כסלו תרפ"ג‪ ,‬בעניי השגות על‬
‫דבריו ב'אורות'‪ ,‬נדפס בקוב‪' #‬מאבני המקו' י"ג ]תשס"א[‪ ,‬עמ' ‪.10264‬‬
‫‪ .202‬מכתב הלכתי לרב שלמה יהודה ֵלי‪ ,‬אליעזרוב‪ ,‬מח' שבט תר"‪ ,#‬תשובה בעניי‬
‫הלכות פסח‪ ,‬נדפס בספרו שו"ת שאילת שלמה‪ ,‬ירושלי תשס"ב‪ ,‬עמ' י"ד‪.‬‬
‫‪ .203‬מכתב לועד לזכר אהר אהרונסו‪ ,‬מב' ניס תר"פ‪ ,‬השתתפות בצער על פטירתו‪,‬‬
‫נדפס ב'דואר היו' ושוב ב'כרוזי הראי"ה' עמ' ‪.34‬‬
‫‪ .204‬מכתב לועד העזרה ליהודי גרמניה‪ ,‬מסיו תרצ"ג‪ ,‬לאחר עליית הנאצי לשלטו‪,‬‬
‫נדפס ב'קול יעקב' ושוב ב'כרוזי הראי"ה' עמ' ‪.115‬‬
‫‪ .205‬העתקת מכתב הראי"ה לועד שכונת גבעת שאול בירושלי‪ ,‬מכ"ז אלול תרפ"ה‪,‬‬
‫ברכה על בחירת ברב יהודה ֵלי‪ +‬אשלג כרב השכונה‪ ,‬נדפסה בספרו של מיכאל‬
‫לייטמ‪' ,‬שני המאורות הגדולי'‪ ,‬ירושלי תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.22‬‬
‫‪ .206‬מכתב נוס! לרח"ע גרודזינסקי )מכותב מס' ‪ ,(322‬מב' אייר תרפ"ט‪ ,‬בעניי עזרה‬
‫ליהודי רוסיה‪ ,‬נדפס בחוברת 'הראי"ה והאחיעזר'‪ ,‬תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.27‬‬
‫‪ .207‬מכתב נוס! לרח"ע גרודזינסקי‪ ,‬מי' ניס תר"‪ ,#‬בקשת עזרה כלכלית למשפחה‪,‬‬
‫נדפס ש בעמ' ‪.36‬‬
‫‪ .208‬מכתב נוס! לרח"ע גרודזינסקי‪ ,‬מכ"ו אייר תרצ"ה‪ ,‬בעניי העברת בית קברות‬
‫וכ מינוי רב בוולקוביסק‪ ,‬נדפס ש בעמ' ‪ ,18‬ופיסקה נוספת ממנו ב'ליקוטי‬
‫הראי"ה' ח"א עמ' ‪.339‬‬
‫‪ .209‬הסכמה ראשונה של הראי"ה לספרו של הרי"ל אשלג )מכותב מס' ‪' ,(216‬ע‪#‬‬
‫חיי' לר"ח וויטאל ע פירוש 'פני מסבירות' ועוד‪ ,‬מי"א אייר תרפ"]ז[‪,103‬‬
‫)ב'מפעל הביבליוגרפיה' רשו שהסכמה זו צורפה בפועל לחלק א' –‬ ‫נדפסה ש בעמ' ‪29‬‬
‫שנדפס בתרפ"ז – בד נפרד שהוכנס לספר; כנראה מפני שהושגה רק לאחר סיו ההדפסה‪ .‬מדובר‬
‫אכ בהסכמה נוספת של הראי"ה שאינה נזכרת ב'הסכמות הראי"ה'(‪.‬‬
‫‪ .210‬מכתב לאבא אחימאיר‪ ,‬ברכה על זיכויו במשפט‪ ,‬ללא תארי"‪ ,‬צויי לעיל‬
‫)מלאכי כבני אד מהדורת תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪.(250‬‬

‫‪ 102‬איגרת זו )וכ מעט נוספות(‪ ,‬נדפסה שנית ב'אוצרות הראי"ה' ]תשס"ב[‪ ,‬ח"א עמ' ‪ – 404‬אנו הפנינו‬
‫למקו ההדפסה הראשו‪ .‬יצויי שב'מאבני המקו' מתוארכת האיגרת לתרפ"ח‪.‬‬
‫‪ 103‬בכת"י עצמו מופיע בבירור תר"פ‪ ,‬אול המהדיר מעיר ש שכנראה מדובר בתרפ"ז‪ ,‬לאור דברי הרמ"צ‬
‫נריה ב'מועדי הראי"ה' עמ' תמ"דתמ"ו )עיי"ש(‪ .‬אגב‪ ,‬הסכמתו הידועה יותר של הראי"ה לספר הנ"ל‬
‫נכתבה בט' טבת תר"‪ ,$‬ונדפסה בחלק השלישי של הספר‪ ,‬שהופיע באותה שנה‪ ,‬וכ בשאר ספריו של‬
‫הרי"ל אשלג מאז ואיל!‪.‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪190‬‬

‫‪ .211‬מכתב לבד"צ החסידי בירושלי )מכותב מס' ‪ ,(16‬מתארי" י' סיוו תרע"א‪,‬‬
‫נדפס בקוב‪' #‬סיני' גליו קכ"ה ]תש"ס[ עמ' ר"ל; ראה ש הרחבתו של בצלאל‬
‫נאור אודות רקע הפרשה‪.104‬‬
‫‪ .212‬מכתב לרב אהרונסו )מכותב מס' ‪ (176‬והרב עוזיאל )מכותב מס' ‪ ,(701‬מכ"א‬
‫שבט תרפ"ט‪ ,‬בעניי פולמוס הרב חיי זבולו חרל"פ ע שוחט אחד‪ ,‬נדפס‬
‫ב'ספר הזיכרו לרב יוס! קאפח'‪ ,‬ירושלי תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.286‬‬
‫‪ .213‬מכתב לרב ישראל אבא ציטרו )מכותב מס' ‪ ,(773‬מט"ו כסלו תרפ"א‪ ,‬המלצה‬
‫על אד אחד‪ ,‬נדפס ב'מלאכי כבני אד' מהדורת תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪.361‬‬
‫‪ .214‬מכתב לרב ד"ר יוס! צבי הר‪) #‬מכותב מס' ‪ ,(406‬ללא תארי"‪ ,‬המלצה על הרב‬
‫ישראל יהושע הרצברג )הנזכר לעיל(‪ ,‬נדפס בספרו של הלה 'אבני שה' ח"א‪,‬‬
‫ירושלי תש"ס‪ ,‬עמ' כ"ה )צילו חלקי(‪.‬‬
‫‪ .215‬מכתב לרב פרופ' ישראל לוי )מכותב מס' ‪ ,(552‬ללא תארי"‪ ,‬המלצה נוספת על‬
‫הרב הרצברג הנ"ל‪ ,‬נדפסה ש בעמ' כ"ו‪.‬‬
‫‪ .216‬מכתב לרב חיי זבולו חרל"פ )מכותב מס' ‪ ,(482‬מט"ו חשו תרצ"ב‪ ,‬בעניי‬
‫השוחטי התימני‪ ,‬נדפס ב'כרוזי הראי"ה' עמ' ‪.106‬‬
‫‪ .217‬מכתב לר' זרח ברנט )מכותב מס' ‪ ,(281‬מא' כסלו תרפ"ב‪ ,‬ברכה על היובל‬
‫לעלייתו ארצה‪ ,‬נדפס ב'דואר היו' ושוב ב'כרוזי הראי"ה' עמ' ‪.56‬‬
‫‪ .218‬מכתב לרב יהודה ֵלי‪ +‬מיימו )מכותב מס' ‪ ,(727‬מי"ג סיו תר"פ‪ ,‬בעניי הזמנה‬
‫לאסיפת רבני א"י‪ ,‬נדפס בקוב‪' #‬סיני' גליו קכ"ג קכ"ד ]תש"ס[‪ ,‬עמ' תרע"ג‪.‬‬
‫‪ .219‬מכתב נוס! לרב מיימו‪ ,‬מי' תמוז תרפ"ב‪ ,‬בעניי השתתפות בועדת יובל‬
‫החמישי לרב מנח נת אויערב"‪ ,‬נדפס ש בעמ' תרע"ד‪.‬‬
‫‪ .220‬מכתב נוס! לרב מיימו‪ ,‬מו' ניס תרפ"ג‪ ,‬בעניי עזרה לאד שנתרושש‪ ,‬נדפס‬
‫ש בעמ' תרע"ה‪.‬‬
‫‪ .221‬מכתב נוס! לרב מיימו‪ ,‬מי"ז אייר תרפ"ג‪ ,‬בעניי 'ועד העיר' הירושלמי‪ ,‬מאמר‬
‫על הרב מוהליבר ועוד‪ ,‬נדפס ש בעמ' תרע"ו‪.‬‬
‫‪ .222‬מכתב נוס! לרב מיימו‪ ,‬מכ"ב סיו תרפ"ב‪ ,‬באותו עניי‪ ,‬נדפס ש בעמ' תרע"ז‪.‬‬
‫‪ .223‬מכתב שישי לרב מיימו‪ ,‬מי"ז אב תרפ"ג‪ ,‬בעניי פרצות בשמירת התורה על‬
‫אדמת הקק"ל‪ ,‬נדפס ש בעמ' תרע"ח‪.‬‬

‫‪ 104‬כבר הבחי הרב גוטל באיגרת זו )ראה 'סיני' גליו קכ"ו"קכ"ז ]תש"ס"תשס"א[ עמ' שס"ו(‪ ,‬א! היא נדפסה כבר‬
‫לאחר התקנת 'מכותבי ראיה' לדפוס‪ ,‬ולכ לא הספיקה להיכלל בספר‪.‬‬
‫‪191 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫‪ .224‬מכתב לרב מיימו ולרב מאיר בר איל )מכותב מס' ‪ ,(259‬בעניי פרישה מ‬
‫הקק"ל בשל חילוקי דעות בפרטי החוזה אודות השבת‪ ,‬נדפס ב'חזו הגאולה'‬
‫עמ' רכ"א רכ"ג‪.‬‬
‫‪ .225‬מכתב נוס! לרב בר איל‪ ,‬מכ"ז ניס תרפ"ז‪ ,‬בעניי נסיעה בכל חלקי האר‪#‬‬
‫)"חושב אני שג בני הרב צב"י שליט"א אקח עמי"(‪ ,‬נדפס בספר 'מכתבי ואגרות קודש'‪,‬‬
‫ניו יורק תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪.105584‬‬
‫‪ .226‬מכתב להנהלת המזרחי בא"י )מכותב מס' ‪ ,(83‬מי"ב תמוז תרפ"ז‪ ,‬בעניי חילול‬
‫השבת בקבוצות כנרת ודגניה; ש עמ' ‪.106586‬‬
‫‪ .227‬מכתב לחיי וייצמ )מכותב מס' ‪ (439‬ולנחו סוקולוב )מכותב מס' ‪,(672‬‬
‫מי"ח כסלו תרע"ח‪ ,‬בעניי הקמת ישיבה ביבנה‪ ,‬נדפס בקוב‪' #‬מאבני המקו'‬
‫י"ג ]תשס"א[‪ ,‬עמ' ‪.51‬‬
‫‪ .228‬מכתב פומבי לקהל ראשו לציו )מכותב מס' ‪ – 118‬ועד ראשל"צ(‪ ,‬מטבת‬
‫תרצ"ד‪ ,‬מחאה על פגיעה בכבוד רב המקו‪ ,‬נדפס ב'קוב‪ #‬הציונות הדתית‪..‬‬
‫לכבודו של ד"ר זרח ורהפטיג'‪ ,‬ירושלי תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪.395‬‬
‫‪ .229‬מכתב לועד נהלל )מכותב מס' ‪ ,(73‬מי"ט אייר תרצ"ג‪ ,‬בעניי עשיית זכר‬
‫לביכורי‪ ,‬נדפס בספר 'בכורי האר‪ '#‬עמ' ‪.36
37‬‬
‫‪ .230‬מכתב לועד רחובות )מכותב מס' ‪ ,(123‬מה' אדר א' תר"ע‪ ,‬בעניי הרשאת‬
‫שחיטה‪ ,‬נדפס ב'ספר הזיכרו לרב יוס! קאפח' עמ' ‪.284‬‬
‫‪ .231‬מכתב נוס! לועד רחובות‪ ,‬ג מאדר א' תר"ע‪ ,‬באותו עניי‪ ,‬נדפס ש עמ' ‪.285‬‬
‫‪ .232‬מכתב למערכת 'ההד' )מכותב מס' ‪ ,(34‬מכסלו תרצ"ב‪ ,‬ברכה על התרחבות‬
‫העיתו‪ ,‬נדפס בעיתו זה ושוב ב'כרוזי הראי"ה' עמ' ‪.106‬‬
‫‪ .233‬מכתב נוס! למערכת 'ההד'‪ ,‬מתשרי תרצ"ד‪ ,‬באותו עניי‪ ,‬נדפס בעיתו זה ושוב‬
‫ב'כרוזי הראי"ה' עמ' ‪.117‬‬

‫‪ 105‬ספר זה‪ ,‬בעריכתו של הרב דוד אברה מנדלבוי מבני ברק‪ ,‬מכיל מאות מכתבי של גדולי הדורות‬
‫)בעיקר משושלות חסידיות( מאוצרו של האספ ר' יחיאל ב ציו פישהו ; בי השאר נדפסו בו כמה איגרות של‬
‫הראי"ה‪ ,‬א! חלק מוכרות והפנינו רק לחדשות‪.‬‬
‫‪ 106‬כפי שהראי"ה מציי בשולי האיגרת‪ ,‬איגרת דומה הוא כתב באותו יו ג להנהלת הקק"ל – ונדפסה‬
‫ש בספר‪ ,‬בעמ' ‪ .585‬קיומה של איגרת זו כבר נחש על ידי חיי פלס במאמרו ב'סיני' גליו קט"ו‪ ,‬ומש‬
‫היא נסמנה ב'מכותבי ראי"ה' בערכה של הקק"ל )מכותב מס' ‪ .(116‬א! פלס לא ציטט אלא כשני משפטי‬
‫מתו! האיגרת‪ ,‬ועתה בספר זה היא נדפסה בשלמות‪ .‬באותו אופ‪ ,‬פלס ציי איגרת להנהלת הקק"ל מב'‬
‫אדר תרפ"ז‪ ,‬בעניי חילול שבת בשכונת בורוכוב‪ ,‬וא היא נסמנה ב'מכותבי ראיה' ש‪ ,‬על א שלא‬
‫צוטטו ממנה אלא כשני משפטי – ועתה‪ ,‬בספר שלפנינו )עמ' ‪ (588‬היא נדפסת בשלמות‪ .‬בסמו! לאיגרות‬
‫אלו ג נדפסו האיגרות שדיווחו לראי"ה על חילולי השבת הנ"ל‪.‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪192‬‬

‫‪ .234‬מכתב למערכת 'דאר היו' )מכותב מס' ‪ ,(31‬מט"ו תמוז תר"פ‪ ,‬בעניי‬
‫ההתעוררות הלאומית‪ ,‬נדפס בעיתו זה ושוב 'כרוזי הראי"ה' בעמ' ‪.39‬‬
‫‪ .235‬מכתב נוס! למערכת 'דאר היו'‪ ,‬מכ"ג חשו תרפ"א‪ ,‬בעניי יחס רבני ירושלי‬
‫לציונות‪ ,‬נדפס בעיתו זה ושוב ב'כרוזי הראי"ה' עמ' ‪.45‬‬

‫‪ .5‬השלמת חלקי איגרות והשמטות‬

‫במבוא לספר עמד הרב גוטל על התועלת המרובה שנית לעיתי להפיק מהשוואת‬
‫איגרת שנדפסה בסדרת האיגרות או באחד מכרכי השו"ת של הראי"ה‪ ,‬למול אותה איגרת‬
‫כפי שנדפסה במקור‪ ,‬במידה שנדפסה בספר קוד )ראה עמ' ל"זל"ח‪ ,‬כולל דוגמאות(‪ ;107‬אמנ‪,‬‬
‫בפועל קשה לדעת הא איגרת כלשהי כבר נדפסה בספר אחר‪ ,‬ולכ בדר" כלל נסמ" הרב‬
‫גוטל רק על הגרסה שבקבצי איגרות ותשובות הראי"ה‪ .‬בסיו מאמרנו נעיר איפוא מספר‬
‫הערות לגופ של איגרות הקיימות ב'מכותבי ראיה'‪ ,‬שנדפסו בספרי הראי"ה על פי העתק‪,‬‬
‫)בנוס על שאר הערותינו‬ ‫ומ המכתב המקורי שנדפס במקו אחר עולה אודותיה מידע נוס!‬
‫לאור* המאמר(‪:‬‬
‫תשובה הלכתית לרב אהר מנדל הכה מקהיר )מכותב מס' ‪ ,(376‬בה ד הראי"ה‬ ‫
‬
‫בדברי הנ"ל ועמיתו הרב מסעוד ב שמעו )רבה הספרדי של קהיר(‪ ,‬נדפסה בשו"ת‬
‫דעת כה סי' קנ"ג‪ .‬תשובה זו נדפסה ג בספרו של הרב ב שמעו‪' ,‬אגרת‬
‫)ש נדפסו ג כתבי נוספי אודות‬ ‫שבוקי'‪ ,‬מצרי ]=קהיר[ תרפ"ד‪ ,‬עמ' פ' פ"ד‬
‫הפרשה(‪ ,‬ומתברר שבסיו האיגרת המקורית היו שתי פיסקאות נוספות וחשובות‬
‫שאינ מופיעות בהעתק שב'דעת כה'‪ .‬כמו כ ישנ לא מעט הבדלי גרסאות בי‬
‫שני הנוסחי )שמקור ככל הנראה במעי 'עיבוד' קל שעשה הרב ב שמעו למכתב המקורי(‪.‬‬
‫עוד באשר לרב אהר מנדל הכה‪ ,‬הזכרנו לעיל את האיגרת שנדפסה בספר 'יד‬ ‫
‬
‫רא' עמ' ‪ .21‬איגרת זו נדפסה ג ב'איגרות הראי"ה' )ח"ג עמ' קע"וקע"ז(‪,‬‬

‫‪ 107‬נציי דוגמא נוספת‪ ,‬להמחשת התועלת שבהשוואה שכזו‪ :‬בשו"ת אורח משפט סי' ג' נדפסה איגרת‬
‫לרב ש טוב גאגי‪ ,‬המתוארכת לתרפ"ד‪ .‬השוואה לאיגרת המקורית‪ ,‬שנדפסה בספרו של הלה 'כתר ש‬
‫טוב'‪ ,‬קויידא תרצ"ד‪ ,‬עמ' ‪ ,11
17‬מלמדתנו שמדובר בהסכמה‪ ,‬שהתארי! הנכו הוא תרצ"ד‪ ,‬ושבפתח‬
‫המכתב הוגדר המחבר כ"אב בית די דק"ק ספרדי בלונדו וריש מתיבתא באהל משה ויהודית‬
‫מונטיפיורי יב"צ" – מידע החסר ב'אורח משפט'‪ .‬שינויי וטעויות תיארו! שכאלה‪ ,‬שכמות חדרו‬
‫לעשרות ב'מכותבי ראיה'‪ ,‬נית כאמור לתק על ידי השוואת הנוסחי )נעיר על טעות אחת נוספת בשל חשיבותה‬
‫היחסית‪ :‬האיגרת הראשונה בערכו של הגרח"ע גרודזינסקי מתוארכת ב'מכותבי ראיה' לתרס"ב‪ ,‬דבר היוצר רוש שהקשרי בי‬
‫השניי נוצרו עוד בתקופת בויסק; התארי הנכו הוא תרפ"ב(‪.‬‬
‫‪193 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫והשוואת נוסח שני המקורות חושפת שהרצי"ה השמיט מ האיגרת פיסקה‬

‫מעניינת במיוחד‪ ,‬שתוכנה נוגע לפרשת מינוי הראי"ה כרבה של ירושלי‪:‬‬
‫"וע"ד רבני ירושלי‪ ,‬הנה המפורסמי הלא ידועי ה רבני הב"ד‬
‫שבירושת"ו ויתר הרבני היושבי על מדי לדו ולהורות‪ ,‬והמצוייני שבי‬
‫זקני הרבני כמו הרב רי"ח זאנענפעלד והרב ר"י ירוח דיסקי שי'‪ ,‬אליה‬
‫ראוי לפנות‪ .‬ומהצעירי‪ ,‬הרב ר"י משה חרל"פ והרב ר' יונה ]רא[ מבירז‬
‫שי' וכיוצא בה רבי קרוב למעלת בעיקות"ו‪ .‬ומנייהו ומנ תסתיי‬
‫שמעתתא ברצות ד' דרכנו"‬
‫מקרה נוס! של השמטה ב'איגרות הראי"ה'‪ ,‬נחש! א! הוא באמצעות השוואה‬ ‫
‬
‫לנוסח שנדפס בבמה אחרת‪ :‬בערכו של הרידב"ז )מכותב מס' ‪ (874‬נסמנה‬
‫איגרת הראי"ה מכ"ז חשוו תר"ע‪ ,‬שנדפסה ב'איגרות הראי"ה' ח"א )עמ' רפ"ו(‪.‬‬
‫איגרת זו נדפסה לראשונה בקוב‪' #‬סיני' )כר* א' ]תרצ"זתרצ"ח[ עמ' ש"ח(‪ ,‬ומתברר‬
‫שבסופה הופיעה במקור שורה קטנה ומעניינת המכילה עקיצה כלפי הרידב"ז‪:‬‬
‫"א" שמעתי שכ"ג מקיי" את מאמרה של ילדתי הקטנה תחי' שאמרה 'דאס איז‬
‫דער רבי וואס ער שרייט אוי' דע" אבא' ]=זהו הרב שצועק על אבא[ פשוטו‬
‫כמשמעו‪ ,‬ומזכה הוא לי בזה שלא בפני‪ ,‬על זה אני מתפלא על ידיד נאמ כמוהו‬
‫שלבי כ"כ גלוי לפניו אי" יבא לידי מדה זו"‪ .‬כל הקטע המודגש הושמט ב'איגרות‬
‫הראי"ה'‪ ,‬וש מופיע המשפט כ"‪" :‬א" שמעתי שכ"ג מזכה הוא לי בזה‪.108"...‬‬
‫בדומה לכ" יש להעיר שאיגרתו המפורסמת לחותנו האדר"ת בכ"ט תמוז‬ ‫
‬
‫תרס"ד‪ ,‬בה נימק בארוכה את נאומו בכנס לזכר הרצל )'המספד בירושלי'(‪,‬‬
‫שפורסמה ב'גנזי הראי"ה' )ומש נסמנה ל'מכותבי ראיה'(‪ ,‬לא נדפסה ש בשלמותה‬

‫‪ 108‬על א הנטייה להסביר את ההשמטה כנובעת מתו! רצו להסתרת עצ העקיצה‪ ,‬אפשר שבמקרה‬
‫זה הסיבה שונה‪ :‬בתו של הראי"ה הנזכרת כא היא אסתר יעל‪ ,‬שהיתה אז כבת שלוש )בתו הראשונה‪ ,‬פרידה"‬
‫חנה‪ ,‬כבר היתה אז נשואה לב האדר"ת ר' ישראל שמעו רבינובי‪"'$‬תאומי‪ ,‬ובתו השניה‪ ,‬בתיה"מרי‪ ,‬היתה נערה כבת חמש"‬
‫עשרה(‪ .‬בת זו‪ ,‬כידוע‪ ,‬נפטרה בדמי ימיה בשנת תר"פ‪ ,‬והדבר יצר אולי רגישות מיוחדת מצד הרצי"ה כלפי‬
‫זכרה‪ ,‬כפי שהסביר הרב גוטל השמטה נוספת אודותיה ב'איגרות הראי"ה' ח"א )'מכותבי ראיה' עמ' ל"ט‬
‫בהערה(‪ .‬אול יש להעיר שבאיגרת תשל"ד‪ ,‬שנדפסה בסו כר! ב' של 'איגרות הראי"ה' )ירושלי תש"ו‪ ,‬עמ'‬
‫ש"ל(‪ ,‬מופיעה פיסקה שלמה העוסקת באסתר יעל! )וב'איגרות הראי"ה' ח"ד‪ ,‬באיגרות מחשוו"ניס תר"פ‪ ,‬מוזכר האסו‬
‫פעמי רבות(‪ .‬את ההשמטה עליה דיבר הרב גוטל‪ ,‬סביר יותר להסביר בכ! שמוזכרי בה נישואי בתו‬
‫הבכורה של הראי"ה לחתנו הראשו‪ ,‬היש"רתאומי הנ"ל‪ ,‬שיחסיו ע הרצי"ה לא היו שפירי )דבר עליו‬
‫רמז הרב גוטל עצמו ]ש[(‪.‬‬
 ‫‪éðåùøâ äéøîù ,ïé÷ðä íúéà‬‬ ‫‪194‬‬

‫אלא ע מעט השמטות)!(‪ ,‬כפי שציי הרב יעקב פילבר‪ ,‬והגרסה המלאה‬
‫הושלמה בספרו‪' ,‬כוכבי אור' )מהדורת תשנ"ג(‪ ,‬עמ' ‪.170
174‬‬
‫באיגרת שנסמנה בערכו של מכותב מס' ‪ ,675‬הרב מאיר סטלבי‪ ,#‬ישנה הפניה‬ ‫
‬
‫לשו"ת דעת כה סי' רט"ו‪ .‬אול ש נדפסה האיגרת ללא פתיחה וללא תארי";‬
‫השלמה )אמנ‪ ,‬ע השמטת כמה פסקאות לקראת הסו‪ ,‬בציו "וכו' וכו'"( נדפסה‬
‫ֵ‬ ‫התשובה‬
‫בספרו של המכותב‪ ,‬שו"ת מבית מאיר חלק ד'‪ ,‬ירושלי תש"ז‪ ,‬עמ' צ"ג צ"ז‪,‬‬
‫ובתחילתה צויי ג התארי" – כ"ה טבת תרצ"ג‪.‬‬
‫באיגרת שנסמנה בערכו של הרב דוד רקמ )מכותב מס' ‪ ,(887‬ישנה הפניה‬ ‫
‬
‫לשו"ת משפט כה סי' י"ז‪ .‬אול ש נדפס רק חלק מהאיגרת המקורית‪ ,‬שהכילה‬
‫ג קטעי שאינ הלכתיי; באיגרת המלאה‪ ,‬שנדפסה בספרו של הרב רקמ‪,‬‬
‫'קרית חנה דוד'‪ ,‬ניו יורק תשכ"ז‪ ,‬עמ' ‪) 37
38‬וצילומה ש בעמ' ‪ ,(20
22‬נוספה ג‬
‫פיסקה קטנה שעניינה מחאה כנגד שמועה זדונית שבבתי הספר של 'המזרחי'‬
‫לומדי בגילוי ראש‪ ,‬ופיסקה ארוכה יותר העוסקת בצרכי הכלכליי של‬
‫ישיבת "מרכז הרב"‪.‬‬
‫בספר 'שער שמעו' ח"א של הרב שמעו הכה )מכותב מס' ‪ ,535‬רשו כ"כה"(‪,‬‬ ‫
‬
‫ד! נ"ג ע"א‪ ,‬הובאה פיסקה ארוכה ומעניינת מתו" מכתב ששלח לו הראי"ה‬
‫בתקופת בויסק‪ ,‬בעניי סיפור מפוקפק אודות משה רבנו שצוטט על ידי המחבר‪.‬‬
‫על א! שאי לכ" ראיה ישירה‪ ,‬הדעת נותנת שפיסקה זו נכתבה במקור בשולי‬
‫הסכמתו של הראי"ה לספר זה‪ ,‬כדרכו לעיתי להעיר על ספרי שהסכי‬
‫עליה – וא כ יש לחבר אותה אל ההסכמה כמכתב אחד‪.‬‬
‫)שחלקה ההלכתי‬ ‫בשלהי האיגרת שנדפסה ב'איגרות הראי"ה' ח"ג עמ' ר"י רי"א‬ ‫
‬
‫נדפס בשו"ת משפט כה סי' פ"ח(‪ ,‬ישנו קטע קט חסר‪ ,‬ובהערה נכתב ש"נטשטשו‬
‫מלי אחדות בהעתק כי"ק"‪ .‬השוואה לאיגרת המקורית‪ ,‬שנדפסה ב'הדרו' כ"א‬
‫ֵחת‪ ,‬כי‪ ;"...‬וכמו כ‬
‫]תשכ"ה[ עמ' ‪ ,136
137‬מעלה שהמילי החסרות ה‪" :‬לא נ ַ‬
‫נוספה לאחר החתימה פיסקת "נ‪.‬ב‪ ".‬שלמה שאינה מופיעה במקבילה‬
‫שב'איגרות הראי"ה'‪.‬‬
‫בספרו של הרב מנח הכה ריזיקוב מברונקס שבניו יורק )מכותב מס' ‪,(875‬‬ ‫
‬
‫שו"ת שערי שמי ח"ב‪ ,‬ירושלי תרצ"ה‪ ,‬סי' ל"ה‪ ,‬נדפסה תשובת הראי"ה בעני‬
‫פינוי מת מקברו‪ ,‬ללא הפתיחה‪ .‬אול למרבה הפלא‪ ,‬כמה שני לאחר מכ‪,‬‬
‫בשנת תש"א‪ ,‬נדפסה תשובה זו בשו"ת דעת כה סי' ר"ב‪ ,‬כולל הפתיחה –‬
‫‪195 ä"éàøä éáúëîå äéàø éáúåëî‬‬

‫ובפתיחה מבואר שמקבל המכתב הוא מכותב מס' ‪ ,627‬איש ירושלי חיי מיכל‬
‫מיכלי )שבערכו נזכר מכתב זה ב'מכותבי ראיה'(‪ .‬הדבר מוזר בכפליי – ה מפני‬
‫שב'שערי שמי' אי כל רמז לכ" שאי זו תשובה למחבר‪ ,‬הר"מ ריזיקוב‪ ,‬וה‬
‫מפני שא זו באמת תשובה לרח"מ מיכלי‪ ,‬לא ברור היכ וכיצד היא הגיעה‬
‫לידיו של הרב ריזיקוב עוד לפני פירסומה בשו"ת דעת כה‪.‬‬

‫‪R !â! Q‬‬