‫בס"ד‪ ,‬אייר תשפ"ג‬

‫סוטה דף מ"ה‪ ,‬פתיחה לפרק "עגלה ערופה"‬

‫א‪ .‬בין סוטה לעגלה ערופה‬
‫תוספות סוטה‪ ,‬דף מ"ב‪" :‬אבל תימה למה הקדים פרק זה קודם פרק עגלה ערופה והלא שנה משוח מלחמה בבבא‬ ‫‪.1‬‬
‫אחרונה אחרי כולן ויש לומר דהתם הקדים פרשת עגלה ערופה משום דאיירי בפרשת המלך נקט בתריה פרשת עגלה‬
‫ערופה אבל הכא שבא לפרשה מקדים משוח מלחמה משום דזוטרי מיליה ופסיק ושדי להו"‪.‬‬
‫אבן עזרא דברים‪ ,‬כ"א א'‪" :‬כי ימצא חלל ‪ -‬כאשר הזכיר המלחמה על האויב‪ ,‬אמר ואם אדם ילחם עם אחד‪ ,‬ונמצא‬ ‫‪.2‬‬
‫חלל בארץ ישראל‪ ,‬ולא נודע מי הכהו"‪.‬‬
‫סוטה‪ ,‬דף מ"ז‪" :‬משרבו הרוצחנין ‪ -‬בטלה עגלה ערופה ‪ ...‬משרבו המנאפים ‪ -‬פסקו המים המרים"‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫דברים כ"א‪(" :‬א) ּכִ י יִ ּמָ צֵ א חָ לָל ּבָ אֲ ָדמָ ה אֲ ֶׁשר ה'‬ ‫‪.6‬‬ ‫במדבר ה'‪(" :‬יג) וְ ָׁשכַב ִאיׁש אֹתָ ּה ִׁשכְ בַ ת זֶ ַרע וְ נֶעְ לַם‬ ‫‪.4‬‬
‫אֱ ֹלהֶ יָך נֹתֵ ן לְ ָך לְ ִר ְׁש ָּתּה נֹפֵ ל ּבַ ָּׂש ֶדה ֹלא נו ַֹדע ִמי ִהּכָהּו‪":‬‬ ‫יׁשּה וְ ִנ ְס ְּת ָרה וְ ִהיא נִ ְטמָ ָאה וְ עֵ ד אֵ ין ּבָ ּה וְ ִהוא‬
‫מֵ עֵ ינֵי ִא ָ‬
‫ֹלא נִ ְתּפָ ָׂשה‪( :‬יד) וְ עָ בַ ר עָ לָיו רּוחַ ִק ְנָאה וְ ִקּנֵא אֶ ת ִא ְׁשּת ֹו‬
‫וְ ִהוא נִ ְטמָ ָאה א ֹו עָ בַ ר עָ לָיו רּוחַ ִק ְנָאה וְ ִקּנֵא אֶ ת ִא ְׁשּת ֹו‬
‫וְ ִהיא ֹלא נ ְִטמָ ָאה‪.":‬‬
‫ויקרא י"ח‪(" :‬כד) ַאל ִּתּטַ ְּמאּו ּבְ כָל אֵ ּלֶה ּכִ י בְ כָל אֵ ּלֶה‬ ‫‪.5‬‬
‫ָארץ אֲ ֶׁשר אַ ֶּתם‬ ‫במדבר ל"ה‪(" :‬לג) וְ ֹלא תַ חֲ ִניפּו אֶ ת הָ ֶ‬ ‫‪.7‬‬
‫נִ ְט ְמאּו הַ ּגוֹיִ ם אֲ ֶׁשר אֲ נִי ְמ ַׁשּלֵחַ ִמּפְ נֵיכֶם‪( :‬כה) וַ ִּת ְטמָ א‬
‫ָָארץ ֹלא יְ כֻּפַ ר ל ַָּדם‬
‫ָארץ וְ ל ֶ‬ ‫ּבָ ּה ּכִ י הַ ָּדם הּוא יַחֲ ִניף אֶ ת הָ ֶ‬
‫ָארץ אֶ ת י ְֹׁשבֶ יהָ ‪... :‬‬ ‫ָארץ וָ אֶ פְ קֹד ֲע ֹונָּה עָ לֶיהָ וַ ָּת ִקא הָ ֶ‬
‫הָ ֶ‬
‫אֲ ֶׁשר ׁשֻ ּפַ ְך ּבָ ּה ּכִ י ִאם ּבְ ַדם ׁשֹפְ כוֹ‪( :‬לד) וְ ֹלא ְתטַ ּמֵ א אֶ ת‬
‫ָארץ אֲ ֶׁשר‬ ‫(כז) ּכִ י אֶ ת ּכָל הַ ּתוֹעֵ בֹת הָ אֵ ל עָ ׂשּו ַאנ ְֵׁשי הָ ֶ‬
‫ָארץ אֲ ֶׁשר אַ ֶּתם י ְֹׁשבִ ים ּבָ ּה אֲ ֶׁשר אֲ נִ י ׁשֹכֵ ן ּבְ תוֹכָּה ּכִ י‬ ‫הָ ֶ‬
‫ָארץ אֶ ְתכֶם‬ ‫ָארץ‪( :‬כח) וְ ֹלא תָ ִקיא הָ ֶ‬ ‫לִ פְ נֵיכֶם וַ ִּת ְטמָ א הָ ֶ‬
‫ׁש ֵכן ּבְ תוְֹך ּבְ נֵי יִ ְׂש ָראֵ ל‪.":‬‬
‫אֲ נִי ה' ֹ‬
‫ּבְ טַ ּמַ אֲ כֶם אֹתָ ּה ַּכאֲ ֶׁשר ָקָאה אֶ ת הַ ּגוֹי אֲ ֶׁשר לִ פְ נֵיכֶם‪.":‬‬

‫ב‪ .‬הטקס‬
‫סוטה‪ ,‬דף מ"ד‪" :‬עגלה ערופה ‪ -‬בלשון הקודש‪ ,‬שנאמר‪ :‬כי ימצא חלל באדמה‪ ...‬ויצאו זקניך ושופטיך‪ ,‬שלשה מבית דין‬ ‫‪.8‬‬
‫הגדול שבירושלים היו יוצאין ‪ ...‬מאי קאמר? אמר ר' אבהו‪ :‬ה"ק‪ ,‬שנאמר‪ :‬וענו ואמרו‪ ,‬ולהלן הוא אומר‪ :‬וענו הלוים‬
‫ואמרו וגו'‪ ,‬מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש‪ ,‬אף כאן בלשון הקודש"‪.‬‬
‫שם‪ ,‬דף מ"ה‪" :‬דתניא‪ ,‬ר' אליעזר בן יעקב אומר‪ :‬זקניך ‪ -‬זו סנהדרין‪ ,‬שופטיך ‪ -‬זה מלך וכהן גדול; מלך‪ ,‬דכתיב‪ :‬מלך‬ ‫‪.9‬‬
‫במשפט יעמיד ארץ‪ ,‬כהן גדול‪ ,‬דכתיב‪ :‬ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה ‪ ...‬עד דאיכא כולה סנהדרי ‪."...‬‬
‫חדושי הגר"ח‪ ,‬ראש השנה דף כ"ד‪" :‬דהנה עיין במשנה בסוטה (דף מ"ד ע"ב) שלשה מב"ד הגדול שבירושלים היו‬ ‫‪.10‬‬
‫יוצאין‪ ,‬ר"י אומר חמישה‪ .‬ובסוגיא שם ‪ -‬זקניך הוה אמינא אפילו סנהדרי קטנה כתב רחמנא ושופטיך למיוחדין‬
‫שבשופטיך וכו'‪ ,‬וכן פסק הרמב"ם (בפ"ט מהל' רוצח ה"א)‪ ,‬והוא דין דאורייתא דהמדידה צריכה להתקיים ע"י חמשה‬
‫זקנים מב"ד הגדול‪ ,‬ולכאורה צ"ע מהו פירושה של הלכה זו‪ ,‬הא אין כאן מנין של ע"א‪ ,‬ומאי מהני לן אם החמשה‬
‫שיוצאים המה מסנהדרין גדולה או קטנה‪ .‬ומפורש בזה כמו שכתבנו לעיל דדין ב"ד הגדול נאמר לא רק בהלכות ב"ד‬
‫והוראותיו‪ ,‬ובמנין ע"א בלשכת הגזית‪ ,‬אלא גם בעצם הגברא שנתמנה בב"ד הגדול והוא מע"א זקנים דמיקרי מיוחדים‬
‫שבשופטיך‪ ,‬ויש בו חלות שם מנוי של סנהדרין גדולה‪ ,‬וזוהי ההלכה דמדידת עגלה ערופה זקוקה לגברא של סנהדרין"‪.‬‬
 ‫ג‪ .‬עגלה ערופה – מהותה ומשמעותה‬
‫ג ‪ .1‬אשמת העיר וזקניה‬
‫סוטה‪ ,‬דף מ"ה‪" :‬זקני אותה העיר רוחצין את ידיהן במים במקום עריפה של עגלה‪ ,‬ואומרים‪ :‬ידינו לא שפכו את הדם‬ ‫‪.11‬‬
‫הזה ועינינו לא ראו‪ .‬וכי על דעתינו עלתה שזקני ב"ד שופכי דמים הן? אלא‪ ,‬שלא בא על ידינו ופטרנוהו בלא מזון‪ ,‬ולא‬
‫ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה"‪.‬‬
‫אבן עזרא דברים‪ ,‬כ"א ז'‪" :‬ועינינו לא ראו ‪ -‬ויתכן‪ ,‬שהשם צוה לעשות כן העיר הקרובה‪ ,‬כי לולי שעשו עבירה כדומה‬ ‫‪.12‬‬
‫לה‪ ,‬לא נזדמן להם שיהרג אדם קרוב מהם‪ .‬ומחשבות השם עמקו וגבהו לאין קץ אצלנו ‪ ...‬כפר לעמך ‪ -‬ששגגו ולא שמרו‬
‫הדרכים המסוכנים"‪.‬‬
‫ירושלמי סוטה‪ ,‬ט' ו'‪" :‬רבנין דהכא פתרין קרייא בהורג‪ .‬ורבנין דתמן פתרין קרייא בנהרג‪ .‬רבנין דהכא פתרין קרייא‬ ‫‪.13‬‬
‫בהורג שלא בא על ידינו ופטרנוהו ולא הרגנוהו ולא ראינוהו והנחנוהו ועימעמנו על דינו‪ .‬ורבנין דתמן פתרין קרייא‬
‫בנהרג לא בא על ידינו ופטרנוהו בלא הלוייה‪ .‬ולא ראינוהו והנחנוהו בלא פרנסה"‪.‬‬

‫ג ‪ .2‬איתור הרוצח‬
‫מורה הנבוכים‪ ,‬ג' מ'‪" :‬עגלה ערופה תועלתה מבוארת‪ ,‬כי המביא אותה היא העיר הקרובה אל החלל ועל הרוב ההורג‬ ‫‪.14‬‬
‫הוא ממנה‪ ,‬וזקני העיר ההיא מעידים עליהם השם שהם לא התרשלו בתקון הדרכים ובשמירתם ולתייר כל שואל דרך‪,‬‬
‫כמו שבא הפירוש בדברי רז"ל ולא נהרג זה מפני ששכחנו התקונים הכוללים ואנחנו לא נדע מי הרגו‪ ,‬וא"א על הרוב עם‬
‫החקירה ויציאת הזקנים העומדים ולקיחת העגלה‪ ,‬שלא ירבו דברי בני אדם‪ ,‬ואולי בפרסום הענין יודע ההורג ויאמר‬
‫מי שידעו או שמע עניינו או הורוהו על זה אמתלאות פלוני הוא ההורג‪ ,‬כי אחר שיעמוד אדם ויאמר אפילו אשה פלוני‬
‫הרגו לא תערף העגלה‪ ,‬וכבר נודע שמי שידע ההורג וישתוק ממנו והם העידו השם על עצמם שלא ידעוהו יהיה בזה עזות‬
‫גדולה ואשם גדול‪ ,‬א"כ אפילו אשה אם תדעהו תאמר‪ ,‬ואחר שיודע הגיעה התועלת‪ ,‬שאם לא יהרגוהו בית דין המלך‬
‫יהרגהו שיש לו להרוג באמתלאות ובדדמי‪ ,‬ואם לא יהרגהו המלך גואל הדם יהרגהו ויערים עד שיתנכל עליו להרגו‪ ,‬הנה‬
‫כבר התבאר שתועלת עגלה ערופה היא לפרסם ההורג‪ ,‬וחזק זה הענין בהיות המקום אשר תערף בו העגלה לא יעבד בו‬
‫ולא יזרע לעולם‪ ,‬שבעל הארץ יעשה כל תחבולה ויחקור עד שיודע ההורג כדי שלא תערף העגלה ולא תאסר ארצו עליו‬
‫לעולם"‪.‬‬
‫ספר החינוך‪ ,‬תק"ל‪" :‬משרשי המצוה‪ ,‬כדי שיתעורר לב כל העם בראותם את המעשה הגדול הזה אסיפת זקני העיר‬ ‫‪.15‬‬
‫וגדוליה‪ ,‬ויקחו פרה שהיא בהמה גדולה וילכו באסיפה ובהמון שהכל חפצים לראות ענינים אלה אל מחוץ לעיר‪ ,‬ולקול‬
‫עריפתה יחרדו כל השומעים ויתעורר רעיונם על הדבר‪ ,‬וכל היודע בדבר מיד יהמה לבבו ותעיר מחשבתו להגיד מה‬
‫שהוא יודע לפני הזקנים‪ ,‬ומתוך כך יבערו הרעים והרוצחים מקרבם‪ .‬ומלבד הידיעה יש תועלת רב במעשה הגדול הזה‬
‫להראות ולפרסם בהמון פרסום גדול כי חפץ הזקנים ואנשי הדעת יהיה למצוא הרוצח לנקום ממנו נקמת הנרצח‪ ,‬וכן‬
‫מצאתי להרמב"ם ז"ל [מורה נבוכים פ"מ משלישי]"‪.‬‬
‫דעת זקנים מבעלי התוספות‪ ,‬דברים כ"א ב'‪" :‬אמר הרב בכור שור דכל זה צוה הקדוש ברוך הוא לעשות כדי שיצא קול‬ ‫‪.16‬‬
‫לנרצח ומתוך כך יבואו עדים ויעידו שהוא מת ולא תשב אשתו עגונה"‪.‬‬
‫רמב"ן שם‪" :‬אבל הרב אמר במורה הנבוכים (ג מ)‪ ,‬כי הטעם לגלות על הרוצח ולבער דמו ‪ ...‬והנה לפי הטעם הזה יש‬ ‫‪.17‬‬
‫בתחבולה הזו תועלת‪ ,‬אבל המעשה איננו נרצה בעצמו"‪.‬‬

‫ג ‪ .3‬קורבן כפרה‬
‫רמב"ן שם‪" :‬ולפי דעתי‪ ,‬יש בו טעם כענין הקרבנות הנעשים בחוץ שעיר המשתלח ופרה אדומה‪ ,‬ולפיכך מנו חכמים‬ ‫‪.18‬‬
‫עגלה ערופה מכלל החוקים"‪.‬‬
‫רבינו בחיי‪ ,‬שם‪" :‬וע"ד הקבלה‪ :‬ענין עגלה ערופה היו מקריבין אותה למדת הדין הקשה שלא תהא מתוחה כנגדו ושלא‬ ‫‪.19‬‬
‫תשלוט בנו‪ ,‬ומה שהיה מן העורף ירמוז לענין קושי‪ ,‬כענין‪( :‬דברים לא‪ ,‬כז) "ואת ערפך הקשה"‪ ,‬ועל שם שהפך השם‬
‫יתעלה אלינו עורף ולא פנים כשאירע ענין כזה בארץ הקדושה"‪.‬‬
‫מגילה‪ ,‬דף כ"א‪ ..." :‬אף כאן ביום‪ .‬ולעריפת העגלה‪ ,‬אמרי דבי רבי ינאי‪ :‬כפרה כתיב בה כקדשים"‪.‬‬ ‫‪.20‬‬
‫קידושין‪ ,‬דף נ"ו‪-‬נ"ז (וכעין זה עבודה זרה‪ ,‬דף כ"ט)‪" :‬המקדש בערלה‪ ,‬בכלאי הכרם‪ ,‬בשור הנסקל‪ ,‬ובעגלה ערופה‪,‬‬ ‫‪.21‬‬
‫בצפורי מצורע‪ ,‬ובשער נזיר‪ ,‬ופטר חמור‪ ,‬ובשר בחלב‪ ,‬וחולין שנשחטו בעזרה ‪ -‬אינה מקודשת ‪ ...‬בעגלה ערופה‪ .‬מנלן?‬
‫אמרי דבי רבי ינאי‪ :‬כפרה כתיב בה כקדשים"‪.‬‬
‫זבחים‪ ,‬דף ע' (רמב"ם שאר אבות הטומאות‪ ,‬ג' י"ג)‪" :‬מכלל דעגלה ערופה טהורה היא? א"ל‪ :‬אין‪ ,‬אמרי דבי רבי ינאי‪:‬‬ ‫‪.22‬‬
‫כפרה כתיב בה כקדשים"‪.‬‬
‫חולין‪ ,‬דף י"א‪" :‬רב ששת בריה דרב אידי אמר‪ :‬אתיא מעגלה ערופה‪ ,‬דאמר רחמנא‪ :‬הערופה ‪ -‬כשהיא שלמה תיהוי‪,‬‬ ‫‪.23‬‬
‫וליחוש דלמא טרפה היא! אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא; וכי תימא‪ ,‬מאי נפקא מינה? הא אמרי דבי רבי ינאי‪:‬‬
‫כפרה כתיב בה כקדשים"‪.‬‬