‫פרשת ויגש ה'תשפ"א • גליון ט"ז‬

‫תוכן הענינים‬
‫שיחות קודש‬ ‫אמרי קודש‬
‫ליל נר ה' דחנוכה אחר תפילת מעריב ‪ ................................‬א בביקור אצל כקש''ת אדמו''ר מטשערנאביל שליט''א ‪ .....‬ט‬
‫ליל זאת חנוכה אחר תפילת מעריב ‪ .................................‬ב‬
‫בקודש פנימה‬
‫ליל זאת חנוכה בעת עריכת השולחן ‪ ................................‬ג‬
‫המשך ימי החנוכה בחצר הקודש ‪ .......…............................‬יג‬
‫ליל שב''ק פר' מקץ אחר התפילה ע''פ ה'דאווין שטוב'‪ ......‬ה‬
‫רעוא דרעוין שב''ק פר' מקץ בעת עריכת השולחן ‪ .......‬ה זאת חנוכה בצל הקודש ‪ .......…..........................................‬יד‬
‫מוצאי שב''ק פר' מקץ אחר הבדלה ‪ .....................................‬ז שבת קודש פר' מקץ בצל הקודש ‪ .......…............................‬טו‬
‫בבר מצוה לנכד הרה''ח המפואר רבי יצחק שפירא שליט''א ‪ ....‬ז ימי השבוע פר' ויגש ‪ .......…...............................................‬טז‬

‫נהג בימי החנוכה לדבר אחר הדלקת הנרות‪ ,‬ואת‬

‫שיחתו האחרונה בחנוכה בטרם הפסיק לדבר‬
‫לגמרי‪ ,‬סיים במעשה שהיה עם האור המאיר‬
‫הרה"ק רבי זאב וואלף מזיטאמיר זיע"א‪ ,‬שהיה לו‬
‫אכסניה שבכל יום היה פותח אותה בבוקר ולפנות‬
‫ערב היה מקבל את האורחים שבאו אליו במשך‬
‫היום‪ ,‬ומי שנשא חן בעיניו נתן לו מקום ללינה‪,‬‬
‫אך מי שלא נשא חן בעיניו שילח אותו‪ ,‬אך לאחר‬
‫כמה שנים שינה את מנהגו וסגר לגמרי את בית‬
‫האכסניה‪ ,‬והסכים להכניס לבית האכסניה רק את‬
‫האורחים שמצאו חן בעיניו‪ ,‬ומי שלא חפץ לקבלו‬
‫השאירו מחוץ לשער בית האכסניה‪ .‬בעובדא‬
‫זו סיים זקני הרה"ק אדמוה"ז מהוסיאטין זיע"א‬
‫מלדבר ברבים‪.‬‬
‫יש המספרים עובדא זו שפעם הגיע אחד לזקני‬
‫הרה"ק המגיד הגדול ממעזריטש זיע"א לבקשו‬
‫עצה להנצל ממחשבות זרות‪ ,‬ושלח אותו לבית‬
‫תלמידו הרה"ק האור המאיר זיע"א‪ ,‬ונסע אליו‬
‫וראה איך הוא עומד בבית האכסניה שלו ומוכר‬
‫‌א‬
‫אמרי קודש‬
‫אמרי קודש שהשמיע‬
‫כבו''ק מרן אדמו''ר שליט''א‬
‫ליל שלישי נר ה' דחנוכה העעל''ט‬
‫אחר תפילת מעריב ע''פ ה'דאווין שטוב'‪:‬‬
‫פו"א‪ ,‬היום הוא יומא דהילולא של דו"ז הרה"ק‬
‫מהוסיאטין זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪ .‬הוא‬
‫הרי דיבר מעט‪ ,‬אך הצדיק אינו צריך להרבות‬
‫בדיבור‪ ,‬כי עצם מציאותו כבר משפיע קדושה‪,‬‬
‫עצם ראייתו כבר משפיע קדושה‪.‬‬
‫באהלי יעקב (ליומא דהילולא‪ ,‬ל"ז לעומר) מביא‬
‫שזקני הרה"ק אדמוה"ז מהוסיאטין זיע"א לא‬
‫נהג לומר תורה ברבים‪ ,‬אך בשנותיו הראשונות‬
‫ט)‪ ,‬יהודי צריך שלא יהיו לו רצונות עצמיים‪ ,‬אלא‬
‫הכל יהיה אצלו רק מהו רצונו ית"ש‪ ,‬וכשרוצה מה‬
‫שהשי"ת רוצה וכך הם כל ארחות חייו‪ ,‬כבר יוכל‬
‫בניקל לשלח את המחשבות שאין צריך לחשוב‪.‬‬
‫יעזור השי"ת שזכותם יגן עלינו‪ ,‬כשיש צדיקים‬
‫כאלו‪ ,‬כשיש קדושים כאלו‪ ,‬בודאי זכותם יגן‬
‫עלינו‪ ,‬ושנזכה כבר כולנו לאורו של משיח‪.‬‬
‫יי"ש לקונים‪ ,‬ולא הבין מדוע שלחו הרה"ק המגיד‬
‫זיע"א‪ ,‬ואיך ימצא כאן עצה להנצל ממחשבות‬
‫זרות‪ ,‬והחליט לשאול את שאלתו להרה"ק רבי‬
‫זאב וואלף זיע"א מהו פשר הדבר שנשלח אליו‬
‫ע"י רבו‪ ,‬והשיבו הרי הנך רואה את הנכרים‬
‫שבאים לבית האכסניה‪ ,‬כפי שהם נכנסים בדלת‬
‫אחת כך הם יוצאים מהדלת השניה‪ .‬והבין עומק‬

‫‪Y‬‬
‫כוונתו שגם במחשבות זרות יש לנהוג כן‪ ,‬דכמו‬
‫שהמחשבה נכנסת למוחו‪ ,‬כך צריך לדעת איך‬
‫אמרי קודש שהשמיע‬ ‫לשלחה ממוחו ושלא יעסוק עוד במחשבות שאינן‬
‫ראויות‪.‬‬
‫כבו''ק מרן אדמו''ר שליט''א‬
‫ליל זאת חנוכה העעל''ט‬ ‫גם לפי מה שסיפר דו"ז האהלי יעקב זיע"א‬
‫אחר תפילת מעריב ע''פ ה'דאווין שטוב'‪:‬‬ ‫אפשר ללמוד מכך איך להנצל ממחשבות זרות‪,‬‬
‫דהאדם צריך להיות בעל הבית על מחשבותיו‬
‫עמד בפתח הדאוין שטוב ופנה להרב חנניה יוסף‬ ‫ולהחליט אילו מחשבות טוב לו לחשוב‪ ,‬ואילו‬
‫בריקמן הי"ו שיאמר ד"ת מעניני חנוכה‪ ,‬ואמר דיש‬ ‫מחשבות אסור לו לחשוב‪ ,‬אלו מחשבות צריך‬
‫שביארו שהיונים גזרו את גזרותיהם כנגד עולם שנה‬ ‫לחקקם במוחו‪ ,‬ואלו מחשבות צריך לשלחם‬
‫נפש‪ ,‬די"ג הפרצות שפרצו בבית המקדש זה בחי'‬
‫לגמרי ממוחו‪ ,‬הוי אומר שכשהוא הבעלים על‬
‫עולם‪ ,‬מה שגזרו על שבת וחודש זה בחי' שנה‪ ,‬ומה‬
‫כח המחשבה הרי הוא זה ששולט על המחשבות‪,‬‬
‫שגזרו על המילה זה בחי' נפש‪ ,‬וכנגד זה מצינו בהלכות‬
‫חנוכה תיקון לכל ענינים אלו‪ ,‬קביעת מקום ההדלקה‬
‫אילו מהם יכנסו למוחו ואילו מהם לא יכנסו כלל‬
‫שלמעלה מעשרים אמה פסולה ויש להניחה למטה‬ ‫וכלל‪.‬‬
‫מעשרה ‪ -‬כנגד בחי' עולם‪ ,‬קביעת זמן ההדלקה אם‬ ‫והוא כמו שנאמר בנזיר (במדבר ו‪ ,‬ז) 'כי נזר אלקיו‬
‫הוא בשקיעת החמה או בצאת הכוכבים ‪ -‬כנגד בחי'‬ ‫על ראשו'‪ ,‬ופירש באבן עזרא (שם) 'כי מלת נזיר‬
‫זמן‪ ,‬ומצות נר איש וביתו ומהדרין מן המהדרין ‪ -‬כנגד‬ ‫מגזרת נזר‪ ,‬והעד כי נזר אלקיו על ראשו כו'‪ ,‬ודע‬
‫בחי' נפש‪.‬‬ ‫כי כל בני אדם עבדי תאות העולם‪ ,‬והמלך באמת‬
‫אח"כ פו"א‪ ,‬י"ל עוד בענין זה שהיוונים גזרו‬ ‫שיש לו נזר ועטרת מלכות בראשו‪ ,‬כל מי שהוא‬
‫על שבת חודש מילה‪ .‬דהנה הזכרנו כבר שיום‬ ‫חפשי מן התאות'‪.‬‬
‫שבת קודש ומצות מילה מורים על חלקם של כלל‬ ‫דכתר מלוכה ‪ -‬נזר אלקיו‪ ,‬ראוי למי שהוא‬
‫ישראל‪ ,‬שמשעבדים נפשם ומכריזים שאנו עבדי‬ ‫שליט על מחשבותיו‪ ,‬למי שהוא שליט על גופו‪,‬‬
‫ה'‪ ,‬וכי השי"ת הוא בעל הבירה‪.‬‬ ‫למי שנמנע מפיתויי העוה"ז‪ ,‬כי השליט על‬
‫כי המנוחה והשביתה ביום שבת קודש היא‬ ‫אבריו‪ ,‬השליט על מחשבותיו‪ ,‬השליט על מעשיו‬
‫ההכרה שהכל הוא רק מהשי"ת‪ ,‬שהרי מבלי‬ ‫ורצונותיו‪ ,‬הוא ראוי להקרא מלך‪.‬‬
‫אמונה שלמה בו ית' לא היו נחים ביום השביעי‪,‬‬ ‫יסוד הדברים אחד הוא‪ ,‬יהודי צריך לדעת מה‬
‫אולם כשיודעים ומאמינים שהשי"ת ברא את‬ ‫להכניס לרשותו ומה להשאיר מבחוץ‪ ,‬מה עליו‬
‫העולם בששת ימי בראשית ושבת ממלאכתו ביום‬ ‫להחזיק בפנימיותו‪ ,‬ומה עליו לשלוח לחוץ‪.‬‬
‫השביעי‪ ,‬לכן גם אנו בני ישראל שובתים ביום‬ ‫תכלית כל הדברים‪' ,‬סוף דבר הכל נשמע את‬
‫השביעי‪.‬‬ ‫האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם'‬
‫וכמו שיום שבת קודש הוא אות בין השי"ת‬ ‫(קהלת יב‪ ,‬יג)‪ ,‬הכל סובב הולך אודות הנקודה‬
‫ובין בני ישראל‪ ,‬כך גם מצות ברית מילה הוא‬ ‫הפנימית של 'לעשות רצונך אלקי חפצתי' (תהלים מ‪,‬‬

‫‌ב‬
‫בימים הקדושים בחודש תשרי יכול כל יהודי‬
‫פשוט לפעול בזאת חנוכה‪ .‬ויש לבאר טעם הדבר‪.‬‬
‫איתא מזקני הרה"ק רבי פינחס מקאריץ זיע"א‬
‫(אמרי פנחס חנוכה אות סז‪ ,‬וע"ע בני יששכר כסלו ב' אות‬
‫ח) שחנוכה הוא חינוך לימות המשיח‪ ,‬ויש להבין‬
‫הטעם שדייקא בחנוכה הוא כך‪ ,‬במה מיוחד יו"ט‬
‫חנוכה יותר מכל היו"ט‪ ,‬ביותר יש להבין איך יתכן‬
‫שבמצוה דרבנן יש חינוך לימות המשיח יותר מכל‬
‫היו"ט שהם מן התורה‪.‬‬
‫כי נר מצוה ותורה אור (משלי ו‪ ,‬כג)‪ ,‬איתא‬
‫מהרה"ק רבי מנחם מנדל מויטעפסק זיע"א (פרי‬
‫והמועדים‪ ,‬ורצונם של היוונים היה לעקור מכלל‬
‫הארץ‪ ,‬נח) לבאר דהמעשה הגשמי של המצוה הוא‬
‫הנר‪ ,‬אך ההארה של המצוה הוא ע"י החכמה‬
‫והבינה שהאדם מכניס במעשה המצוה כדי‬
‫להאיר בה את המצוה‪ .‬וביאור הדברים הוא ד"כי‬
‫נר מצוה" הכוונה למעשה הגשמי שהאדם עושה‪,‬‬
‫אולם "ותורה אור" זהו חלק העבודה העצמית‪,‬‬
‫ההשתוקקות וההתלהבות‪ ,‬החכמה והבינה‬
‫שמעמיק בדעתו בפנימיות קיום מעשה המצוה‪,‬‬
‫זהו ו"תורה אור"‪ ,‬כדאיתא בחובות הלבבות (חשבון‬
‫הנפש פ"ג חשבון ט) שהתפילה בלי כוונה הרי היא‬
‫כגוף בלי נשמה‪ ,‬וכן איתא מהאר"י הק' זיע"א‬
‫(לקוטי תורה‪ ,‬פר' עקב) שמעשה מצוה בלי כוונה הרי‬
‫זה ככלי ריק‪ ,‬כי העיקר הוא המחשבה‪.‬‬
‫כי מלבד עצם מעשה המצוה הגשמי שמצווה‬
‫כל אחד מישראל לקיים‪ ,‬עליו להאיר את המעשה‬
‫הגשמי באור הרוחני‪ ,‬לעורר נפשו ומוחו לקיום‬
‫המצוה‪ ,‬ובזה מתקיים "כי נר מצוה ותורה אור"‪.‬‬
‫ביסוד דברים אלו יש לבאר שייכות ימי‬
‫החנוכה לימים הנוראים‪ ,‬והענין שגמר החתימה‬
‫לטובה הוא בחנוכה‪ .‬דהנה כבר הזכרנו (אמ"ק ליל‬
‫שמחת תורה) מעלת יום שמיני עצרת שאין בו מצוה‬
‫מיוחדת ‪ -‬מלבד מה שאנו מצווים להמנע מעשיית‬
‫מלאכות ‪ -‬כי רצון השי"ת ביום חתימת ונעילת‬
‫הימים הנוראים‪ ,‬לאחר שקיימו את כל המצות‬
‫שציוה לקיים בימים אלו‪ ,‬לראות את ההתעוררות‬
‫העצמית מצד כלל ישראל‪ ,‬איך חפצים ונכספים‬
‫להתקרב אליו ית'‪ ,‬לכן אין מצוה מיוחדת ביום‬
‫הזה‪ ,‬כי ענינו הוא העשיה מצדם של כלל ישראל‬
‫‌ג‬
‫אות בין השי"ת ובין בני ישראל‪ ,‬שכל אחד מבנ"י‬
‫מכריז על כך שיש בעל הבירה בעולם‪ ,‬ומראה‬
‫בנפשו שיש לו חותם מיוחד שעי"ז מכריז שיש‬
‫בעל הבירה‪ ,‬וב' האותות האלו הם מה שכלל‬
‫ישראל מוכיחים שמקבלים את עול מלכותו‬
‫ית"ש‪.‬‬
‫אמנם מצות קידוש החודש י"ל שיש בה מעלה‬
‫אחרת‪ ,‬דבמצוה זו מראה השי"ת את בחירתו‬
‫המיוחדת בכלל ישראל ‪ -‬מקדש ישראל והזמנים‪,‬‬
‫שהשי"ת נתן לנו את הכח לקבוע את הזמנים‬
‫ישראל את האמונה הזאת שלא יאמינו בכך שיש‬
‫להם ולבית דין את הכח של שידוד המערכות ע"י‬
‫קביעת העתים והזמנים‪.‬‬
‫וכדאיתא מהרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין‬
‫זיע"א (צדקת הצדיק‪ ,‬קנד) 'כשם שצריך האדם‬
‫להאמין בהשי"ת‪ ,‬כך צריך אחר כך להאמין‬
‫בעצמו'‪ ,‬דכל אחד מישראל צריך שתהיה לו‬
‫אמונה בעצמו‪ ,‬יהודי צריך להאמין בכוחו‪ ,‬יהודי‬
‫צריך להאמין בנקודה הפנימית שבו‪ ,‬והיוונים‬
‫גזרו על עקירת הדת רצו לעקור ב' ענינים אלו‪ ,‬א'‬
‫לעקור מכלל ישראל את האמונה וההכרה שיש‬
‫בעל הבירה חס ושלום‪ .‬ב' לעקור מכלל ישראל את‬
‫היסוד של "מקדש ישראל והזמנים"‪ ,‬את ההכרה‬
‫בכוחם המיוחד של כלל ישראל‪.‬‬
‫א פריילאכן חנוכה‪.‬‬
‫‪Y‬‬
‫אמרי קודש שהשמיע‬
‫כבו''ק מרן אדמו''ר שליט''א‬
‫ליל זאת חנוכה העעל''ט‬
‫בעת עריכת השולחן‪:‬‬
‫פו"א‪ ,‬עומדים אנו כעת בימי החנוכה‪ ,‬זאת‬
‫חנוכה‪' ,‬בזאת יבא אהרן אל הקודש' (ויקרא טז‪,‬‬
‫ג)‪ ,‬איתא בספר תולדות אהרן להרה"ק רבי אהרן‬
‫מזיטאמיר שבימי החנוכה בכלל הוא גמר החתימה‬
‫מהימים הנוראים‪ ,‬עוד איתא מצדיקים שביום זאת‬
‫חנוכה בפרט הוא גמר החתימה‪ .‬גם זקני הס"ק‬
‫מרוז'ין זיע"א אמר שמה שצדיקים יכולים לפעול‬
‫ה"תורה אור"‪ ,‬לכן יש בהם ביותר את הכוח להאיר‬
‫לכלל ישראל את חושך הגלות עד לזמן הגאולה‬
‫השלמה‪.‬‬
‫להאמור י"ל עוד דמהאי טעמא חנוכה הוא‬
‫חינוך לימות המשיח‪ ,‬דהנה אמרו בגמ' (עירובין‬
‫כב‪' ).‬אשר אנכי מצוך היום לעשותם (דברים ז‪ ,‬יא)‪,‬‬
‫היום לעשותם ולא למחר לעשותם‪ ,‬היום לעשותם‬
‫[בעולם הזה]‪ ,‬למחר [לעולם הבא] לקבל שכרם'‪,‬‬
‫עוד אמרו (ברכות יז‪' ).‬העולם הבא אין בו לא אכילה‬
‫ולא שתיה כו'‪ ,‬אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם‬
‫בראשיהם ונהנים מזיו השכינה'‪ .‬והיינו דלעתיד‬
‫לבא כבר אי אפשר לקיים בפועל תורה ומצות‬
‫בעשייה גשמית‪ ,‬אלא כל אחד מכלל ישראל לפום‬
‫דרגה דיליה יזכה אז מכוח התעלותו העצמית‬
‫בעבודת השי"ת בעולם הזה לדבקות עליונה‬
‫בהשי"ת לעולם הבא‪ ,‬וזהו השכר של "ונהנים‬
‫מזיו השכינה" ‪ -‬דההנאה היא במדה בה קיימו‬
‫את המצות בהתעוררות הנפש ברצון והשתוקקות‬
‫ובדבקות להשי"ת‪.‬‬
‫לכן חנוכה שהוא יו"ט שכולו נפעל ע"י מה‬
‫שהתעוררו כלל ישראל מעצמם לעשות את‬
‫עבודת בית המקדש‪ ,‬את עבודת הקודש‪ ,‬מתוך‬
‫נעימות והתלהבות והתעוררות הלב‪ ,‬בודאי שזהו‬
‫חינוך לימות המשיח‪ ,‬שאז יזכו כל אחד לפי חלק‬
‫עבודתו הפרטית בעולם הזה בהתעוררות נפשו‬
‫להתעצם בעבודת השי"ת‪ ,‬להנאה מזיו השכינה‬
‫לפי מדרגת עבודתו והשגתו‪.‬‬
‫והנה איתא מהאר"י הק' זיע"א (פרע"ח שער חנוכה‬
‫יעזור השי"ת כמו שהזכרנו מצדיקים שהימים‬
‫האלו מסוגלים לישועות הכלל והפרט‪ ,‬שכולנו‬
‫נזכה לשפע ברכה והצלחה‪ ,‬געזונט פרנסה נחת‪,‬‬
‫וכל הצריכים להוושע בזיווגים הגונים שיוושעו‪,‬‬
‫וכל הצריכים להוושע בזש"ק שיוושעו‪ ,‬וכולנו‬
‫נוושע בכל מילי דמיטב‪ ,‬ושכולנו נזכה כבר‬
‫ל"ערכתי נר למשיחי"‪ ,‬שכל אחד מישראל יכין‬
‫את חלקו ל"משיחי"‪ ,‬את הנקודה הפנימית שלו‪,‬‬
‫את חלקו הפרטי בעבודה לקראת משיח‪ ,‬וכמו‬
‫שהזכרנו שחנוכה הוא מלשון חינוך‪ ,‬ונזכה בקרוב‬
‫לביאת גואל צדק ולבנין הבית השלישי במהרה‬
‫בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫‌ד‬
‫לכבודו ית'‪ ,‬וזהו השמחה הגדולה של כלל ישראל‬
‫בשמיני עצרת ושמחת תורה לכבודו ית"ש‪.‬‬
‫לכן אמרו בזוה"ק דגמר החתימה הוא ביום‬
‫שמיני עצרת‪ ,‬דהיות שביום הזה כלל ישראל‬
‫מראים את רצונם והשתוקקותם לעשות את רצון‬
‫השי"ת לכן מקבלים את האפשרות לשנות את‬
‫דינם ולזכות בגמר חתימה לטובה‪.‬‬
‫וכן הוא גם בחנוכה שמכוח ההשתוקקות‬
‫וההתלהבות של כלל ישראל להחזיר את עבודת‬
‫בית המקדש למקומה‪ ,‬זכינו לנס חנוכה ולקבוע‬
‫זאת יו"ט לדורות עולם‪ ,‬וע"ד שאמרו חז"ל (ר"ה‬
‫יט‪ ).‬שדברי חכמים צריכים חיזוק יותר משל דברי‬
‫תורה‪ ,‬הרמז בזה שבקיום דברי חכמים אפשר לזכות‬
‫לחיזוק עוד יותר מבמצוות התורה הק'‪ ,‬וכמ"ש עוד‬
‫'חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה' (ירושלמי‬
‫ברכות א‪ ,‬ג)‪ ,‬דמאחר שזהו מצוה הנעשית מכוחם‬
‫של חז"ל‪ ,‬מכוחם של כלל ישראל שהוסיפו על‬
‫מצות התורה הק'‪ ,‬יש לזה מעלה מיוחדת וחביבים‬
‫לפני השי"ת עוד יותר מדברי תורה‪.‬‬
‫ואשר על כן ביו"ט חנוכה הוא גמר החתימה‪,‬‬
‫דכמו שביום שמיני עצרת מכוח זה שכלל ישראל‬
‫מראים את רצונם להיות דבקים בהשי"ת מקבלים‬
‫האפשרות להיטיב את החתימה‪ ,‬כך גם בימים אלו‬
‫שכלל ישראל מראים את השתוקקותם ורצונם‬
‫לקיים רצון השי"ת‪ ,‬מקבלים את הכוח להיטיב‬
‫ולשנות את גמר החתימה לטובה‪.‬‬
‫ופורים פ"ד) דימי חנוכה ופורים הם כנגד נצח והוד‬
‫תרין ירכין דקשוט‪ ,‬עוד איתא מצדיקים (עי' אמרי‬
‫פנחס לחנוכה) שימי החנוכה וכך גם ימי הפורים הם‬
‫המחזיקים את כלל ישראל בגלות‪ ,‬ולפי המבואר‬
‫הענין מובן מאד‪ ,‬דמאחר שבזמן הגלות אי אפשר‬
‫לקיים חלק גדול ממצות התוה"ק ונתמעט כוח‬
‫הרוחניות‪ ,‬עבודת בנ"י הוא להשלים מה שנחסר‬
‫בזה שיגבירו כוח התוה"ק ויתעצמו בעבודתם‬
‫העצמית ויכספו לעשות רצון השי"ת‪ ,‬לכן ימי‬
‫היו"ט האלו ובפרט ימי החנוכה שכאמור נפעלו‬
‫מכוחם של כלל ישראל שמכוח התעוררות‬
‫עבודתם זכו ליו"ט הזה‪ ,‬ומאירים ב"נר מצוה" את‬
‫מתי יבא‪ ,‬ואומרו לעשות את השבת לשלול‬
‫הכוונה כחפץ מצות השבת למרגוע הגוף ולעונג‬
‫אשר יתענג‪ ,‬אלא לצד עשית מצות השבת ולא‬
‫לתכלית המורגשות'‪ .‬ומבואר שיש לכל אחד‬
‫מישראל לפעול בנפשו התעוררות וצמאון לקבל‬
‫את קדושת השבת‪.‬‬
‫והוא כפי שהזכרנו בימי החנוכה שהימים האלו‬
‫מורים על ההשתוקקות הכיסופין והרצון לעשות‬
‫את רצון השי"ת‪ ,‬שזהו הכוח שמקבלים כלל‬
‫ישראל מהשי"ת‪ ,‬זהו הבריח התיכון שנמשך מימי‬
‫החנוכה ליום שבת קודש‪.‬‬
‫א גוט שבת‪.‬‬
‫‪Y‬‬
‫ואמונתנו שהשי"ת הוא הבורא והוא מנהיג את‬
‫העולם‪ ,‬ומצות קידוש החודש הוא לאידך גיסא‪,‬‬
‫אמרי קודש שהשמיע‬
‫כבו''ק מרן אדמו''ר שליט''א‬
‫עת רעוא דרעוין שבת קודש פרשת מקץ‬
‫העעל''ט בעת עריכת השולחן‪:‬‬
‫'שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהן‪,‬‬
‫פו"א‪ ,‬וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר‬
‫יעקב לבניו למה תתראו (מב‪ ,‬א)‪ ,‬ופירש"י 'ולי נראה‬
‫כפשוטו למה תתראו‪ ,‬למה יהו הכל מסתכלין בכם‪,‬‬
‫ומתמיהים בכם שאין אתם מבקשים לכם אוכל‬
‫בטרם שיכלה מה שבידכם'‪ ,‬ומקורו בגמ' (תענית‬
‫לכלל ישראל מעלה מיוחדת יותר מאומות העולם‪,‬‬
‫י‪ .):‬מבואר שבשעה ששלח יעקב אבינו את בניו‬
‫למצרים עדיין היה ברשותם כדי מאכלם‪.‬‬
‫ויש להתבונן דמשמע מדבריהם ז"ל שכל סיבת‬
‫ירידתם למצרים היה רק בכדי שלא יתקנאו בהם‬
‫בני עשו ובני ישמעאל‪ ,‬אך מבלי הסיבה הזאת לא‬
‫היו יורדים למצרים כל עוד שהיה בידם מה לאכול‪,‬‬
‫ואפילו שראו שבעוד זמן מועט יכלה האוכל‬
‫שברשותם‪ ,‬עדיין לא היה בזה סיבה מספקת בכדי‬
‫שירדו להביא אוכל ממצרים‪ ,‬דמהו הטעם לכך‪,‬‬
‫מה חסרון יש בזה שאם רואים שבעוד זמן מועט‬
‫יכלה האוכל שברשותם ירדו למצרים להביא מזון‬
‫לתקופת זמן ארוכה יותר‪ ,‬ומדוע כל טעם ירידתם‬
‫היה רק מצד "ומתמיהים בכם שאין אתם מבקשים‬
‫לכם אוכל בטרם שיכלה מה שבידכם" ולא מחמת‬
‫עצם הדבר שעליהם להכין להם מזון‪.‬‬
‫‌ה‬
‫‪Y‬‬
‫אמרי קודש שהשמיע‬
‫כבו''ק מרן אדמו''ר שליט''א‬
‫בליל שבת קודש פרשת מקץ העעל''ט‬
‫אחר התפילה ע''פ ה'דאווין שטוב'‪:‬‬
‫פו"א‪ ,‬כבר הזכרנו (נר ז' דחנוכה לאחר תפילת מעריב)‬
‫דמה שהיוונים גזרו על שבת מילה וחודש‪ ,‬כי‬
‫רצונם היה לעקור ב' היסודות של כלל ישראל‬
‫ח"ו‪ ,‬גם את האמונה השלמה שיש בעל הבירה‪,‬‬
‫וגם את הכוח של כלל ישראל לקבוע עתים וזמנים‪.‬‬
‫מצות שבת ומצות ברית מילה מורים על הכרתנו‬
‫שהשי"ת מראה לכל העולם את הכח של כלל‬
‫ישראל שיש להם את הכח לקבוע את המועדים‬
‫והזמנים ומסכים על ידם (ר"ה כה‪.).‬‬
‫וי"ל דזהו שאמרו חז"ל (בר"ר ב‪ ,‬ד) על היונים‬
‫שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין‬
‫לכם חלק באלקי ישראל'‪ ,‬שגזרתם היתה "כתבו‬
‫על קרן השור שאין לכם חלק כו'"‪ ,‬דבעצם הם‬
‫הודו בכך שיש בורא לעולם‪ ,‬אך כפרו בכך שיש‬
‫ורצונם היה לעקור את ההתקשרות שבין כלל‬
‫ישראל להשי"ת‪.‬‬
‫והנה יש לקשר את ימי החנוכה עם קדושת‬
‫יום שבת קודש‪ .‬כבר הזכרנו שהבריח התיכון של‬
‫מעלת ימי החנוכה הוא ההשתוקקות והרצון של‬
‫כלל ישראל להחזיר את העבודה בבית המקדש‬
‫למקומה (אמ"ק ליל א' דחנוכה‪ ,‬שבת חנוכה‪ ,‬ובזאת חנוכה)‪,‬‬
‫וגם בקדושת יום שבת קודש יש את היסוד הזה‬
‫בעבודת השי"ת‪ ,‬כדאיתא באוה"ח הק' (שמות לא‪,‬‬
‫טז) 'ושמרו בני ישראל את השבת‪ ,‬על דרך אומרו‬
‫(בראשית לז‪ ,‬יא) ואביו שמר את הדבר‪ ,‬פירוש ממתין‬
‫ומצפה מתי יבא‪ ,‬והכונה בזה לצוות שלא יהיה‬
‫השבת כדבר טורח לצד מניעת מלאכת הרצון‬
‫ומצוא החפץ‪ ,‬אלא צריכין לשמוח בו בשלימות‬
‫הרצון וחפץ בדבר‪ ,‬ותמיד יהיה ממתין ומצפה‬
‫אלא הענין הוא שכלל ישראל היו באותו הזמן‬
‫במדרגה עליונה של אמונה ובטחון בהשי"ת‪ ,‬לכן‬
‫נצטוו שלא להשאיר ממאכלם מיום אחד למחרתו‪,‬‬
‫כדי שיחזיקו באמונה שלמה שמקבלים מזונם‬
‫מהשי"ת‪ ,‬כמ"ש (שמות ז‪ ,‬ד) 'הנני ממטיר לכם לחם‬
‫מן השמים'‪ ,‬ואפילו אם יתקיים להם מזונם מהיום‬
‫למחר לא ישאירו ממנו מאומה‪ ,‬אלא יסמכו לגמרי‬
‫על השי"ת שיספיק את מזונם דבר יום ביומו‪.‬‬
‫זהו גם מה שנאמר (דברים ח‪ ,‬ג) 'ויענך וירעבך‬
‫ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך‬
‫למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי‬
‫על כל מוצא פי ה' יחיה האדם'‪ ,‬דהעינוי באכילת‬
‫המן היה האם האם כלל ישראל יחזיקו במדת‬
‫הבטחון במדרגה העליונה הזאת שלא ישאירו‬
‫מהיום למחר מאומה‪ ,‬ויאמינו ויבטחו בהשי"ת‬
‫שגם למחר יספיק להם השי"ת את מזונם‪ ,‬או שיפלו‬
‫ממדרגתם ויבקשו להשאיר מזון גם למחרת היום‪.‬‬
‫אך כאשר דתן ואבירם השאירו את המן והוא‬
‫התליע‪ ,‬נוכחו כל כלל ישראל וראו שגם אם‬
‫ישאירו את המן הוא יתליע‪ ,‬וא"כ אין להם כל‬
‫טעם וסיבה להשאיר את המן מיום אחד למחרתו‪,‬‬
‫ובזה נחסר מהם מדרגת האמונה והבטחון שרצה‬
‫השי"ת שכלל ישראל יתעלו בה‪ ,‬והפסידו את‬
‫העמידה בנסיון של "ויענך וירעיבך ויאכילך את‬
‫המן"‪ ,‬שהרי גם אם ישאירו את המן לא יהיה להם‬
‫מזה כל תועלת מאחר שהוא מתעפש‪ ,‬ואשר על כן‬
‫למרות שהיה זה בעצם חטא פרטי של דתן ואבירם‬
‫אך היה לזה השפעה על שלמות מדרגת האמונה‬
‫והבטחון של כל כלל ישראל‪.‬‬
‫בזה יבואר מ"ש "לא ניתנה תורה אלא לאוכלי‬
‫המן"‪ ,‬שהתורה הק' ניתנה לכלל ישראל שזכו‬
‫למדרגה השלמה של אמונה וסמכו לגמרי על‬
‫השי"ת בלי כל פקפוקים ובלי כל ספיקות‪.‬‬
‫להאמור י"ל דזהו שאמרו חז"ל שיעקב אבינו‬
‫ע"ה אמר לבניו "למה יהו הכל מסתכלין בכם‪,‬‬
‫ומתמיהים בכם שאין אתם מבקשים לכם אוכל‬
‫בטרם שיכלה מה שבידכם"‪ ,‬דאכן כל עוד שהיה‬
‫ברשותו של יעקב אבינו ע"ה אוכל מספיק לבני‬
‫ביתו‪ ,‬לא הוזקקו כלל וכלל לרדת למצרים‪ ,‬כי לפי‬
‫‌ו‬
‫איתא במדרש (בר"ר צא‪ ,‬א) 'וירא יעקב כי יש‬
‫שבר במצרים‪ ,‬אשרי שא"ל יעקב בעזרו שברו‬
‫על ה' אלקיו' (תהלים קמו‪ ,‬ה)‪ ,‬ומשמע שמדת‬
‫בטחונו של יעקב אבינו ע"ה נלמדת מהאמור‬
‫בפסוק הזה‪ ,‬ולכאורה יש להבין מה החילוק שבין‬
‫ירידת השבטים למצרים להביא אוכל לבני ביתם‬
‫לירידתם של האומות שהיה בהם רעב וירדו‬
‫למצרים למטרה הזאת‪ ,‬ומה ראו חז"ל לדרוש‬
‫דייקא מכאן את עוצם מדת בטחונו של יעקב‬
‫אבינו ע"ה‪.‬‬
‫וי"ל דהנה איתא בגמ' (סוטה מח‪' ):‬תניא רבי‬
‫אליעזר הגדול אומר כל מי שיש לו פת בסלו‬
‫ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה'‪,‬‬
‫והטעם הוא דאם יש היום מה לאכול ולמרות זאת‬
‫הוא דואג ומבקש תחבולות שונות איך יהיה לו‬
‫לאכול גם למחר ואינו סומך על השי"ת הרי הוא‬
‫מקטני אמנה‪.‬‬
‫ויבואר עפ"י דברי חז"ל (מכילתא בשלח‪ ,‬יז) 'לא‬
‫ניתנה תורה אלא לאוכלי המן'‪ ,‬וכמו שפירש‬
‫הרה"ק רבי מנחם מנדל מויטעפסק זיע"א (פרי‬
‫הארץ‪ ,‬פר' בשלח) דכל ענין אוכלי המן הוא שלמות‬
‫במדת הבטחון שלא להותיר למחרת היום‪ ,‬כי 'מאן‬
‫דיהי חיי יהיב מזוני (תענית ח‪ ,):‬ובכל יום ויום יש‬
‫את החיות הנצרכת לאותו היום‪ ,‬והאמונה הזאת‬
‫זו היא התורה‪ ,‬דהיינו הוראת והתגלות אלקותו‬
‫ית' בעולם‪ ,‬לכן לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן‪,‬‬
‫שהם אלו המאמינים ובוטחים בהשי"ת במדרגה‬
‫הזאת שאין כל צורך להשאיר מהיום למחרתו‪ ,‬כי‬
‫השי"ת הוא זן ומפרנס לכל בכל יום ובכל זמן‪.‬‬
‫לפי"ז יש לבאר מ"ש בפרשת המן (שמות טז‪ ,‬יט‪-‬‬
‫כ) 'ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר‪,‬‬
‫ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר‬
‫וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה'‪ ,‬ופירש"י‬
‫'ויותירו אנשים‪ ,‬דתן ואבירם' (שמו"ר כה‪ ,‬י)‪ ,‬ויש‬
‫להבין הטעם שקצף משה על דתן ואבירם על כך‬
‫שהותירו מהמן עד בוקר‪ ,‬גם יש להבין דמשמעות‬
‫הכתוב הוא שהיה בזה טענה על כלל ישראל ולא‬
‫רק חטא של היחידים שהותירו‪ ,‬ולכאורה אינו מובן‬
‫דמה שייכות חטאם של יחידים לכל כלל ישראל‪.‬‬
‫אך אם השי"ת אינו רוצה בכך כי אז לא תהיה‬
‫בחירה בין טוב לרע‪ ,‬כי אם לרשעים לא תהיה הטוב‬
‫והצדיקים יצליחו וייטיב להם בכל מעשיהם‪ ,‬הרי‬
‫תתבטל הבחירה מבנ"א‪ ,‬מבקשים עכ"פ שיתקיים‬
‫"יחד לבבי ליראה את שמך"‪ ,‬לבבי רומז לב'‬
‫היצרים הן היצר הטוב והן היצה"ר‪ ,‬שחלק היצה"ר‬
‫לא יהיה גדול יותר מכוחו וחלקו של היצר הטוב‪,‬‬
‫דהיינו שצד היפך הקדושה לא יקבל יותר‪ ,‬שלא‬
‫יראו את השפע רק אצלם‪ ,‬אלא יהיה במדה שוה‬
‫גם לצד הקדושה‪ ,‬בכך יוכלו כלל ישראל לקיים‬
‫"ליראה את שמך"‪ .‬אולם אם אין העולם מתנהג כך‬
‫איזה טענה תהיה על כלל ישראל‪.‬‬
‫בדברים אלו המליץ טוב על כלל ישראל‪,‬‬
‫ידוע שבשנת חייו האחרונה שררה בצורת ודבריו‬
‫האחרונים היו בקשה על הגשמים‪ ,‬כדי שיהיה טוב‬
‫לכלל ישראל‪.‬‬
‫יעזור השי"ת שזכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪,‬‬
‫וזכותו יגן עלינו להתברך בשפע ברכה והצלחה‪,‬‬
‫ואנו כולנו נתברך בכל מילי דמיטב‪.‬‬
‫‪Y‬‬
‫החיים במדרגה הזאת של אמונה בהשי"ת‪,‬‬
‫אמרי קודש שהשמיע‬
‫כבו''ק מרן אדמו''ר שליט''א‬
‫בעת שמחת הבר מצווה של הבה''ח‬
‫נתן דוד שפירא נ''י נכד הרה''ח המפואר‬
‫בנש''ק רבי יצחק יהודה שפירא שליט''א‬
‫בן לבנו הרב צבי זאב שליט''א ליל רביעי‬
‫נר ו' דחנוכה אור לא' טבת העעל''ט‪:‬‬
‫בתחילה פתח בברכה ואמר‪ ,‬אברך בברכת‬
‫מזל טוב לידידנו המוסר עצמו לכל קדשי בית‬
‫סאדיגורה הרה"ח רבי יצחק [שפירא] שליט"א‬
‫לשמחת הבר מצוה לנכדו ני"ו‪ ,‬יעזור השי"ת‬
‫שיזכה לרוב תענוג ונחת‪.‬‬
‫אח"כ פו"א‪ ,‬עומדים אנו כעת בימי החנוכה‪,‬‬
‫ומסובים כאן בשמחת בר מצוה‪ ,‬ויש לבאר מהו‬
‫השייכות שבין חנוכה לבר מצוה‪.‬‬
‫באמיתך" שלא יהיו לכלל ישראל שאלות של‬
‫במהרש"ל (יש"ש ב"ק מרובה סי' לז) כתב דסעודת‬
‫חנוכה נחשב סעודת מצוה‪ ,‬כי ההתאספות היא‬
‫‌ז‬
‫שלמות מדת אמונתם ובטחונם בהשי"ת היה בזה‬
‫חסרון באמונה‪ ,‬דאם עדיין יש בידם מה לאכול מה‬
‫להם לדאוג‪ ,‬ואפילו אם כל העולם יורדים למצרים‬
‫כדי לקנות את מזונם‪ ,‬אך ליעקב ובניו הירידה‬
‫למצרים בזמן שעוד יש ברשותם מה לאכול הרי‬
‫זה חסרון באמונה‪ ,‬ועל כגון זה אמרו בגמ' "הרי זה‬
‫מקטני אמונה"‪.‬‬
‫לכן פירש"י שכל הטעם היה רק מצד שלא‬
‫יתמהו עליהם בני עשו וישמעאל על כך שאינם‬
‫מבקשים להם אוכל בטרם יכלה מה שבידם‪ ,‬כי‬
‫מבלי הטעם הזה לא היה כל סיבה לרדת באותה‬
‫שעה למצרים‪ ,‬כי היו סמוכים ובטוחים בהשי"ת‪.‬‬
‫בזה יתפרש גם מ"ש במדרש "וירא יעקב כי יש‬
‫שבר במצרים‪ ,‬אשרי שא"ל יעקב בעזרו שברו על‬
‫ה' אלקיו"‪ ,‬דאם אמנם כל האומות ירדו למצרים כדי‬
‫לקנות מאכלם אך רק על יעקב אבינו נאמר "א"ל‬
‫יעקב בעזרו"‪ ,‬דכל ירידת בניו למצרים היה מהטעם‬
‫של "למה תתראו"‪ ,‬אך היה שלם במדת אמונתו‬
‫ובטחונו בהשי"ת והשליך את כל יהבו רק עליו ית"ש‪.‬‬
‫יעזור השי"ת שאנו נתעלה ונחיה את ארחות‬
‫במדרגה הזאת של בטחון בהשי"ת‪ ,‬ונזכה כולנו‬
‫לשפע ברכה והצלחה‪ ,‬געזונט פרנסה נחת‪ ,‬ונזכה‬
‫בקרוב לבנין בית השלישי במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫‪Y‬‬
‫אמרי קודש שהשמיע‬
‫כבו''ק מרן אדמו''ר שליט''א‬
‫במוצאי שב''ק פרשת מקץ העעל''ט‬
‫אחר הבדלה‪:‬‬
‫פו"א‪ ,‬היום הוא יומא דהילולא של דו"ז הרה"ק‬
‫האביר יעקב זיע"א‪ ,‬הוא ביאר (וירא תרס"ט) את‬
‫הפסוק (תהלים פו‪ ,‬יא) 'הורני ה' דרכך אהלך באמתך‬
‫יחד לבבי ליראה שמך'‪ ,‬ד"הורני ה' דרכך" רומז‬
‫לשם הוי"ה מדת הרחמים‪ ,‬שמבקשים מהשי"ת‬
‫שיתן לכלל ישראל חסדים‪ ,‬כדי שיתקיים "אהלך‬
‫'צדיק ורע לו רשע וטוב לו' (ברכות ז‪.).‬‬
‫ונותן אותו להשי"ת מחמת הכרתו בחסדים‬
‫שעושה עמו‪ ,‬ושמח בזה שנצחנו את היוונים‬
‫ויש לנו את האפשרות להמשיך ולהחזיק בתורה‬
‫ומצות ולתנהג בעוז בדרכי היהדות‪ ,‬עי"ז נעשית‬
‫הסעודה לסעודת מצוה‪.‬‬
‫גם בסעודה שעורכים לכבוד שמחת הבר מצוה‬
‫כן הוא‪ ,‬דהרי אין חיוב בעצם לערוך סעודת בר‬
‫מצוה מלבד המובא בזוה"ק (זוה"ח טו‪ ,):‬אלא שכלל‬
‫ישראל מראים להשי"ת שאם אמנם אין עליהם‬
‫חיוב סעודה‪ ,‬אך מחמת השמחה שזוכים להתחייב‬
‫בעול תורה ומצות מבקשים לערוך סעודה לכבוד‬
‫השמחה הזאת‪ ,‬וחתן הבר מצוה חפץ לערוך סעודה‬
‫על השמחה שזכה להגיע לעול מצות‪.‬‬
‫וא"כ כל מעלת הסעודה הזאת היא דייקא בזה‬
‫שאין עושים זאת מצד החיוב‪ ,‬אלא מחמת השמחה‬
‫העצמית במצות השי"ת‪.‬‬
‫לפי"ז נמצא דגם הסעודה שעורכים לכבוד‬
‫חנוכה וגם הסעודה שעורכים לכבוד שמחת בר‬
‫מצוה‪ ,‬אלו סעודות שאין יסודן מצד החיוב‪ ,‬כי‬
‫אכן אי אפשר לחייב זאת כי זה כולו רוחני‪ ,‬אולם‬
‫כלל ישראל רוצים וחפצים להראות שאין שיעור‬
‫לשמחתם על כך שקיבלו את הזכות לקיים תורה‬
‫ומצות‪ ,‬ואשר על כן בב' סעודות אלו כשמודים‬
‫בהם להשי"ת על הניסים והנפלאות שעשה עמנו‬
‫השי"ת הם סעודת מצוה‪ .‬אלא שבחנוכה זו הודאה‬
‫כללית של כל כלל ישראל‪ ,‬ובשמחת בר מצוה זו‬
‫הודאה פרטית להשי"ת שזוכה להכנס לנועם עול‬
‫תורה ומצות‪ ,‬ובכך בודאי שהסעודה הזאת היא‬
‫סעודת מצוה‪.‬‬
‫יעזור השי"ת שזקנו של חתן הבר מצוה הרה"ח‬
‫רבי יצחק שליט"א ואביו הרב צבי זאב שיחי' יראו‬
‫מחתן הבר מצוה רוב תענוג ונחת ויגדלוהו בניקל‪,‬‬
‫ושחתן הבר מצוה יקבל נועם עול תורה ומצות‪,‬‬
‫וכפי שעד עתה הביא עצמו לידי שמחה גם מבלי‬
‫שיהיה מחוייב בכך שימשיך גם מעתה ללכת מחיל‬
‫אל חיל‪ ,‬וכל חייו יהיה שמח בשמחה תמידית‬
‫‪n‬‬
‫ובשמחה פנימית‪ ,‬ובקרוב נזכה לביאת גואל צדק‬
‫במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫‌ח‬
‫כדי לשורר שירות ותשבחות לפני השי"ת‪ ,‬וגם‬
‫סעודת בר מצוה נחשב מטעם זה לסעודת מצוה‪.‬‬
‫ברמ"א (יור"ד סי' שצ"א ס"ב) האריך לגבי מי שהוא‬
‫בתוך השנה אם מותר לו להשתתף בסעודות‬
‫מצוה‪ ,‬וחילק אם הסעודה מתקיימת בביתו או‬
‫שאינה בביתו (עיי"ש)‪ ,‬ובגליון מהרש"א (שם‪ ,‬ס"ק ב)‬
‫כתב להשוות סעודת בר מצוה לסעודה שעושין‬
‫בחנוכה‪ ,‬דשניהם נחשבים לענין זה סעודת מצוה‪.‬‬
‫מזה נראה דיש שייכות בין סעודת בר מצוה‬
‫לסעודה שעושים בימי החנוכה‪.‬‬
‫ויש להבין מהו בריח התיכון המקשר בין‬
‫סעודות אלו‪.‬‬
‫וי"ל דהנה הרמ"א בהל' חנוכה (סי' תע"ר ס"ב)‬
‫כתב דיש קצת מצוה בריבוי הסעודות בימי חנוכה‪,‬‬
‫ואם מזמרים בהם שירות ותשבחות הרי זה סעודת‬
‫מצוה‪ .‬וביאר הט"ז (שם‪ ,‬סק"ג) דהטעם שבפורים‬
‫נקבעה המצוה במשתה ושמחה משא"כ בחנוכה‪,‬‬
‫כי נס פורים היה בהצלת הגופים‪ ,‬לכן קבעו משתה‬
‫ושמחה‪ ,‬אך נס חנוכה היה נס רוחני שנצחו את‬
‫היוונים והצילו את נשמות כלל ישראל‪ ,‬לכן לא‬
‫קבעו בהם משתה ושמחה אלא הלל והודאה‪.‬‬
‫אולם אם משוררים שירות ותשבחות בסעודת‬
‫חנוכה ושמחים ומודים להשי"ת על הנסים שעשה‬
‫עמנו‪ ,‬בכך גם הסעודה היא דבר רוחני‪ ,‬ועי"ז‬
‫הופכים זאת לסעודת מצוה‪.‬‬
‫הנלמד מזה שכשיהודי לוקח את החלק הגשמי‪,‬‬
‫הגיליון נודב לע"נ‬
‫הרה”ח ר' מנחם מענדיל‬
‫בן הרה''ח ר' חיים ז''ל‬
‫הימלפרב‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫הרה''ק מז'ינקוב זיע''א השתדך כמה וכמה פעמים‬
‫עם בית רוז'ין‪ ,‬הרה''ק ה'אור יהושע' ממעז'יבוז'‬
‫זיע''א היה חתן הרה''ק רבי שלום יוסף זיע''א בנו‬

‫שיחות קודש‬
‫בכורו של מרן הסב''ק מרוז'ין זיע''א‪ ,‬כמו''כ הרה''ק‬
‫רבי ישראל שלום יוסף ממעז'יבוז' זיע''א היה חתן‬
‫בזיוו''ר אצל מרן אדמו''ר הזקן מסאדיגורה זיע''א‪.‬‬
‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬הרה''ק רבי יצחק מאיר‬
‫מקאפיטשיניץ זיע''א היה בנו של הרה''ק ה'אור‬
‫יהושע' ממעז'יבוז' זיע''א ואחיו של הרה''ק רבי‬
‫ישראל שלום יוסף ממעז'יבוז' זיע''א‪.‬‬ ‫תוכן השיחה בעת ביקור‬
‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬וגם הוא היה חתן מרן אדמו''ר‬ ‫כבו''ק מרן אדמו''ר שליט''א‬

‫‪Y‬‬
‫הזקן מהוסיאטין זיע''א‪.‬‬ ‫אצל כקש''ת אדמו''ר‬
‫מטשערנאביל שליט''א‬
‫במעונו בבני ברק ליל חמישי פר' וישב‬

‫[‬
‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬שמעתי פעם שזקינכם הרה''ק‬
‫אור לכ''ד כסלו העעל''ט‪:‬‬
‫רבי ישעי' מטשעחויב זיע''א שלח את אביכם‬
‫[האדמו''ר מטשערנאביל זצ''ל] אל דו''ז הרה''ק רבי‬
‫משה'ניו מבאיאן זיע''א בקראקא‪.‬‬
‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬זקני הרה''ק רבי ישעי'‬ ‫אדמו''ר מטשערנאביל קיבל את פני כבו''ק מרן‬
‫מטשעחויב זיע''א שמח מאד שאבי זצ''ל הלך אל‬ ‫שליט''א ואמר שהוא עוד זוכר את את מרן אדמו''ר‬
‫הרה''ק רבי משה'ניו זיע''א‪.‬‬ ‫ה'כנסת מרדכי' זיע''א‪.‬‬
‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬לשניהם היה שייכות בקראקא?‬ ‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬הרבי היה אצלו פעם?‬
‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬שניהם היו נפגשים מדי‬ ‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬הרבה פעמים ביקרתי אצלו‪,‬‬
‫שנה בעת שאיבת מים שלנו בליל בדיקת חמץ והיו‬ ‫הרי אנו קרובי משפחה דרך הרבנית מירה מירל‬
‫א‬
‫מברכים אחד את רעהו‪.‬‬ ‫ע''ה‪.‬‬
‫ידוע שהרה''ק רבי משה'ניו מבאיאן זיע''א היה‬ ‫זקינכם הרה''ק ה'אור יהושע' ממעז'יבוז' זיע''א היה‬
‫אופה מצות מצוה בערב פסח שלא כמנהג בית רוז'ין‬ ‫אחיו הגדול של זקני הרה''ק רבי יחיאל מקרילוביץ‬
‫ב‬
‫שאופים המצות ביום ה' ניסן‪.‬‬ ‫זיע''א שהיה צעיר הבנים‪ ,‬ואם אבי (הרבנית רעכיל‬
‫דבורה ע''ה בת הרה''ק רבי ישעי' מטשעחויב זיע''א) נתגדלה‬
‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬בבית טשערנאביל היו אופים‬
‫אצלו‪.‬‬
‫מצות מצוה בערב פסח?‬
‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬שניהם היו בני הרה''ק רבי‬
‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬בודאי‪ ,‬ואומרים הלל בברכה‬
‫ג‬ ‫משולם זוסיא מז'ינקוב זיע''א‪.‬‬
‫בעת האפיה‪.‬‬

‫א‪ .‬הרבנית מירה מירל ע''ה א''ח מרן אדמו''ר ה'כנסת מרדכי' זיע''א היתה בתו של הרה''ק רבי ישראל שלום יוסף ממעז'יבוז' זיע''א שהיה בנו‬
‫של הרה''ק רבי אברהם יהושע העשיל ממעז'יבוז' זיע''א שהיה בנו של הרה''ק רבי משולם זוסיא מז'ינקוב זיע''א‪ ,‬והאדמו''ר מטשערנאביל‬
‫זצ''ל היה בנו של הרה''ק רבי חיים יצחק מלויעב זיע''א שהיה חתן הרה''ק רבי יצחק ישעי' מטשעחויב זיע''א שהיה חתן הרה''ק רבי יחיאל‬
‫מקרילוביץ זיע''א שג''כ היה בנו של הרה''ק רבי משולם זוסיא מז'ינקוב זיע''א‪ .‬‬
‫ב‪ .‬חוויית הפסח הבלתי־נשכחת החלה למעשה כמה שבועות לפני החג‪ ,‬באפיית המצות‪ ,‬אשר נעשתה בעסק גדול‪ .‬באחד הימים של שלהי‬
‫חודש אדר היו מתכנסות בבית־מדרשו קבוצות־קבוצות של בחורים כדי לברור את החטים למצות‪ .‬מסביב לשלחנות הגדולים ישבו ועסקו‬
‫בניקוי החיטה והכנתה לטחינה לקמח‪ .‬בהקפדה מרובה העבירו את החטים המבוררים לריחים־של־יד‪ .‬אפיית המצות נעשתה פעמיים‪ ,‬פעם‬
‫אחת לפני החג ופעם נוספת בערב פסח ‪ ,‬כמנהג בויאן‪ .‬רבנו נהג לאכול רק מן המצות שנאפו בערב פסח‪ .‬הוא השגיח על מלאכת האפיה‪,‬‬
‫בדק את כל הנעשה‪ ,‬בעצמו היה משים את הקמח לתוך הקערה ללישה‪ ,‬בשעת האפיה בדק בעצמו את התנור‪ .‬אין לתאר את ההתרגשות‬
‫והרטט שניכרו בו בשעת מלאכת־קודש זו‪ .‬הוא חבש לראשו את מצנפת ה״סויבל״‪ ,‬המיועד ליומי־דפגרא‪ ,‬מפיו קלחו פרקי ההלל במתיקות‬
‫והשתפכות־הנפש‪ ,‬אך תוך כדי ההלל והזמרה דאג כל הזמן כי העבודה תיעשה בזריזות הדרושה‪ ,‬נראה היה כי הוא חושש שלא ישקעו‬
‫יותר מדי בהתרגשות של אמירת ההלל ויסיחו דעת מחובת הזריזות במלאכה מיוחדת זו של אפיית המצות‪( .‬דעת משה‪ ,‬תולדות המחבר עמ'‬
‫רכו) ‬
‫ג‪ .‬הרה"ק ה'מאור עינים' זיע"א קיבל מפי אליהו הנביא זכור לטוב לומר הלל בברכה בעת אפיית המצות בערב פסח‪ .‬פעם אחת שאל הגה"צ‬
‫רבי נפתלי דיין זצ"ל מאת הרה"ק רבי יצחק מסקווירא זיע”א‪ ,‬שיאמר לו מקור המנהג לומר הלל בברכה בעת אפיית המצות בערב פסח‪,‬‬
‫השיב לו הרה"ק‪ :‬אילו זה היה כתוב ב'שערי תשובה' בשם איזה אחרון‪ ,‬הלא היה זה מקור טוב ולא היית מפקפק בזה כלל‪ ,‬וכאשר אני שמעתי‬

‫‌ט‬
‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬ידוע שכשהיה הגאון רבי‬
‫יעקיל'ע זצ''ל מגיע לצאנז‪ ,‬היה הרה''ק מצאנז זיע''א‬
‫‪Y‬‬
‫מצווה על בניו ויוצ''ח שיכנסו לחדרו בעת ששוחחו‬ ‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬להרה''ק רבי משה'ניו מבאיאן‬
‫בדברי תורה‪ ,‬כדי שיראו את הריתחא דאורייתא!‬ ‫זיע''א היה אח הרה''ק רבי נחומוני' מהוסיאטין‬
‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬הגאון רבי יעקיל'ע זצ''ל היה‬ ‫זיע''א שהתגורר בלעמבערג‪ ,‬שמעתי פעם מהגאון‬
‫נוסע להרבה צדיקים בצעירותו‪ ,‬לזידיטשויב ועוד‬ ‫מטשעבין זצ''ל‪ ,‬שבשנות המלחמה זקני הרה''ק ר'‬
‫מקומות‪.‬‬ ‫ישעי' מטשעחויב זיע''א ברח ללעמבערג והגאון‬
‫מטשעבין זצ''ל סידר ביקור בין זקיני לבין הרה"ק‬
‫הגאון מטשעבין זצ''ל היה מספר‪ ,‬שזקנו [אבי אביו]‬
‫רבי נחומוני' מהוסיאטין‪ ,‬אח"כ התבטא הרה''ק רבי‬
‫רבי אליעזר זצ''ל היה בשעת מעשה בעת אשר‬
‫נחומוני' זיע''א על הגאון מטשעבין ואמר‪ ,‬שאם היו‬
‫הגה''ק בעל חידושי הרי''ם זיע''א היה אצל מרן‬
‫חסידים בעת התקופה הידועה כמו הגאון מטשעבין‬
‫הסב''ק מרוז'ין זיע''א בסאדיגורא‪ ,‬ובעת הביקור‬
‫זצ''ל‪ ,‬לא היה כל המחלוקת‪...‬‬
‫כששוחחו עברו על חלק גדול מפרד''ס!‬
‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬הגאון רבי יעקיל'ע מהירמילוב‬
‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬הגאון רבי מאיר אריק זצ''ל‬
‫זצ''ל בעל ה'כוכב מיעקב' [אביו של הגאון מטשעבין‬
‫היה תלמידו של הגאון רבי יעקיל'ע זצ''ל ואמר פעם‬
‫זצ''ל] לא נתן שישוחחו במחיצתו אודות תקופה זו‪...‬‬
‫על רבו שהוא גדול בגאונות כרבי משולם איגרא!‬
‫כשראה איך שהתפעלו מדבריו אמר‪ ,‬אם הייתם‬ ‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬שמעתי פעם מהגאון‬
‫רואים איך שכל תוספות בש''ס הוא יכול לפרש‬ ‫מטשעבין זצ''ל שפעם ראה אביו הגאון רבי יעקיל'ע‬
‫א‬
‫בעשרות אופנים לא הייתם מתפלאים מדבריי!‬ ‫זצ''ל את אחת מבנותיו שחייכה באותה תקופה קשה‪,‬‬
‫ואמר‪ :‬איני מבין איך יכולים לחייך בתקופה כזאת‬
‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬הגאון מטשעבין זצ''ל היה‬
‫שיש מחלוקת בין צדיקים‪...‬‬
‫אומר על גדלותו של אביו הגאון רבי יעקיל'ע זצ''ל‬
‫ש'אין דומה לו'!‬ ‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬הגאון רבי יעקיל'ע זצ''ל היה‬
‫נוסע לב' החצרות‪...‬‬
‫חותני [הגה''צ ר' אלחנן היילפרין זצ''ל] נכנס פעם‬
‫אל הגאון מטשעבין זצ''ל וסיפר על דודו [אחי אמו]‬ ‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬הוא היה נוסע לב' החצרות‬
‫הגאון ר' חיים ענגיל זצ''ל שהיה ת''ח עצום וכתב‬ ‫רק קודם המחלוקת‪ ,‬אבל לאחמ''כ נסע רק לרבו‬
‫הרבה חידושי תורה‪ ,‬ובשנות המלחמה אבדו כל‬ ‫אדמו''ר הזקן מהוסיאטין זיע''א‪ ,‬כי עיר רבנותו‬
‫כתבי ידו‪ ,‬רק ספר אחד נשאר לפליטה והוא הספר‬ ‫'הירמלוב' היתה 'הוסיאטינער שטאט'‪ ,‬אולם גם‬
‫'כוכב מיעקב' שקיבל מידי הגאון רבי יעקיל'ע זצ''ל‬ ‫אח"כ היה מקושר אל הרה"ק מצאנז והיה מדבר ממנו‬
‫בעצמו‪ ,‬וגם על ספר זה כתב הרבה הערות וחידושי‬ ‫רבות‪.‬‬
‫תורה‪ ,‬וביקש חותני מהגאון מטשעבין זצ''ל שהיות‬ ‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬ראיתי פעם כתוב שהרה''ק‬
‫שרק זה נשאר ממנו בכתב יד‪ ,‬אולי אפשר להדפיס‬ ‫ה'דברי חיים' מצאנז זיע''א ביקש מהגאון רבי‬
‫מחדש את הספר 'כוכב מיעקב' עם ההערות של‬ ‫יעקיל'ע זצ''ל שישאר על חג השבועות בצאנז‪,‬‬
‫הגאון רבי חיים ענגיל זצ''ל‪ ,‬הגאון מטשעבין זצ''ל‬ ‫והגאון רבי יעקיל'ע זצ''ל ענהו שעל חג השבועות‬
‫לא הסכים לכך‪ ,‬כי לרוב הערכתו את גדלותו של‬ ‫הוא מוכרח להיות בהוסיאטין!‬
‫אביו שהיה בעיניו גדול יותר מכולם‪ ,‬לא הסכים לכך‬
‫שיצרפו ד"ת של אחרים לתוך ספרו‪.‬‬ ‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬חותנו של הגאון ר' יעקיל'ע‬
‫זצ''ל היה הגאון ר' שבתי ראפאפארט זצ''ל והוא היה‬
‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬פעם דיבר הגאון מטשעבין‬ ‫הרב של דאמבראווא והוא היה שטארקע צאנזער‬
‫זצ''ל אודות חומרת ה'חזון איש' בסוגיית 'מעמיד‬ ‫חסיד‪ ,‬ור' יעקיל'ע היה נוסע עמו לצאנז‪ ,‬וסיפר הגאון‬
‫דמעמיד' בסוכה‪ ,‬והביא ראיות מראשונים לכאן‬ ‫מטשעבין זצ"ל‪ ,‬שפעם בהיות ר' יעקיל'ע בצאנז‬
‫ולכאן‪ ,‬והתבטא‪ :‬מהרמב''ן אכן משמע כך‪ ,‬אבל אצל‬ ‫פגש שם בהרה"ק רבי נתן דוד משידלובצא זיע"א‪,‬‬
‫אבי לא ראיתי כן'!‬ ‫והתאונן בפניו שיש לו עגמת נפש שהוא מגיע לצאנז‬
‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬מעניין לציין שהגאון‬ ‫כדי לשמוע חסידות ואילו הרה"ק מצאנז מדבר עמו‬
‫מטשעבין זצ''ל היה בסך הכל בערך בגיל בר מצוה‬ ‫בלימוד‪ ...‬השיב לו הרה"ק משידלובצא‪ ,‬מסתמא יודע‬
‫בעת פטירת אביו‪ ,‬כי הגאון רבי יעקיל'ע זצ''ל נלב''ע‬ ‫הרה"ק מצאנז שהשורש נשמה שלכם היא בתורה‪...‬‬

‫בעצמי דבר זה מפי קדשו של אבי הרה"ק המגיד [רבי מרדכי] מטשערנאביל זיע"א שקיבלה מפי הרה"ק המאור עינים זיע”א‪ ,‬שקיבל הדבר‬
‫מפיו של אליהו הנביא‪ ,‬האין זה מקור טוב? ‬
‫א‪ .‬פעם דיבר הגאון המפורסם רבי מאיר אריק זצ''ל‪ ,‬תלמידו הגדול של רבי יעקיל'ע‪ ,‬עם אדמו''ר רבי משה'ניו מבאיאן זיע''א‪ ,‬מגדולת רבו‬
‫ובתוך הדברים התבטא לומר‪ ,‬שרבו היה יכול לאזור כגבור חלציו גם עם הגאון הגדול והמפורסם רבי משולם איגרא זיע''א! הרה''ק רבי‬
‫משה'ניו זיע''א הסתכל עליו בתמהון ואמר‪ ,‬איך אפשר לומר כך על גאון בן דורנו? השיב רבי מאיר‪ ,‬שאם היה מכירו היה נוכח בעיניו‪ ,‬שזו‬
‫היתה דרגתו‪ ,‬וסיפר שכשלמד אצלו היה יכול להסביר דיבור אחד של תוספות בעשרים אופנים‪ ,‬אף שהדבר רחוק ממוחנו והשגותינו‪( .‬נר‬
‫ישראל ח''ז‪ ,‬עמ' א'שכה) ‬

‫‌י‬
‫קודם המלחמה בשנת תרצ"ט חזר לארץ ישראל‪,‬‬
‫וכך ניצל מהמלחמה‪ ,‬וכשפרצה המלחמה ברחו כולם‬
‫ממקום למקום‪ ,‬וגם זקיני הרה"ק מטשעחויב זיע"א‬
‫ברח ללעמבערג (כנזכר לעיל)‪ ,‬וכך נותק הקשר בין אבי‬
‫זיע"א לבין זקיני‪ ,‬ודודו הרה''ק רבי אברהם יעקב‬
‫מבאיאן לעמבערג זיע''אא סידר את הקשר ביניהם‬
‫בכ''א שבט תרנ''ד [יומיים קודם הסתלקות הרה''ק‬
‫רבי יהושע מבעלזא זיע''א] והגאון מטשעבין זצ''ל‬
‫נולד בה' שבט תרמ''א‪.‬‬
‫אחיו הגדול הגאון רבי נחום זצ''ל רבה של‬
‫דאמבראווא [כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬בעל שו''ת 'חזון‬
‫נחום'] היה יותר שנים במחיצת אביו‪ ,‬כמו''כ היה‬

‫‪Y‬‬
‫מחדש ע''י מכתבים‪.‬‬
‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬הגאון מטשעבין זצ''ל ראה פעם‬
‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬זקינכם הרה''ק מסאדיגורה‬
‫(מרן אדמו''ר ה'כנסת מרדכי' זיע''א) היה נכד של הרה"ק‬
‫המגיד מטריסק זיע''א דרך חתנו של הגה''ק רבי‬
‫אפרים זלמן מרגליות ממאצ'יוב זיע''א (הרה''ק רבי‬
‫שלום יוסף מהוסיאטין זיע''א)ב‪ ,‬וסיפר לי אחד שעסק‬
‫בהדפסת הספה"ק 'מאמר מרדכי' להרה"ק רבי‬
‫מרדכי מקאזמיר זיע"א (בן הרה''ק המגיד מטריסק זיע''א)‪,‬‬
‫שזקינכם הורה לו שיתאר קצת בראש הספר על‬
‫גדלותו של הרה"ק מקאזמיר ועל עבודתו בתפילתו‬
‫וכו'‪ ,‬ואכן בהקדמה הוא מתאר קצות דרכיו בקודש‪.‬‬
‫ברצוני לספר ב' ענינים מזקינכם רבי אפרים זלמן‬
‫מרגליות זיע''א‪ ,‬הוא היה ידוע כגאון גדול‪ ,‬והיה‬
‫נכדו של הגאון רבי חיים מרדכי מרגליות זיע''א בעל‬
‫ה'שערי תשובה' על שו''ע או''חג‪ ,‬הענין הראשון‬
‫הוא‪ ,‬דבהיותו סמוך על שולחן חותנו הרה''ק המגיד‬
‫מטריסק זיע''א וכידוע היה שם ציבור גדול‪ ,‬בהגיע‬
‫עת רעוא דרעוין ולא היה לחם משנה עבור כל אחד‬
‫ואחד‪ ,‬וראה איך שהרבה אנשים מברכים המוציא על‬
‫ב' חלות‪ ,‬ומעבירים זאת מאחד לשני‪ ,‬התרעם על כך‬
‫שהוא הפסק גדול בין הברכה לבציעה‪ ,‬וציוה שיברך‬
‫אחד המוציא ויוצא יד''ח את כולם‪.‬‬
‫הענין השני הוא‪ ,‬שאמר פעם בדרך צחות‪ ,‬על מה‬
‫שנהוג אצל חסידים כשאחד מבני החבורה שנסע‬
‫להם אח יותר גדול [כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬הגאון רבי‬
‫יצחק זצ''ל] שמילא מקום אביו ברבנות הירמילוב‪.‬‬
‫כמה בחורים שמתעסקים באיזה מחלוקת בין גדולי‬
‫ישראל‪ ,‬והתבטא שאח''כ מתפלאים שכהיום אין‬
‫צומחים גדולי ישראל כמו פעם‪...‬‬
‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬באונגארין היה רב גדול‬
‫מפורסם בשם רבי ישעי' זילברשטיין זצ''ל‪ ,‬הוא היה‬
‫רבה של ווייצען [כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬בעל ה'מעשי‬
‫למלך' על הרמב''ם]‪ ,‬אביו היה גם כן גדול בתורה‬
‫וחיבר ספר 'שבילי דוד' על שו''ע‪ ,‬כשהיה כבן‬
‫שנתיים עלה עם הוריו מאונגארין לעיה''ק ירושלים‪,‬‬
‫לאחר כמה שנים חזרו להתגורר באונגארין‪ ,‬ואביו‬
‫[בעל ה'שבילי דוד'] אמר על בנו [שהיה ילד כבן‬
‫עשר] שהוא חוזר לאונגארין בגלל בנו‪ ,‬כי כאן‬
‫בירושלים ראה איך שאנשים עסוקים בפאליטי''ק‬
‫ואי אפשר לצמוח כאן להיות גדול בתורה‪ ,‬ולכן חוזר‬
‫לאונגארין‪.‬‬
‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬להגה''ק בעל ה'חפץ חיים'‬
‫זצ''ל היה חתן בשם הגאון ר' מנחם מענדיל זקס‬
‫זצ''ל [אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬הוא ג''כ התגורר‬
‫תקופה בעיה''ק ירושלים]‪ ,‬כשרצה לעלות להתיישב‬
‫בארה''ק התנה עמו חותנו [הגה''ק ה'חפץ חיים'‬
‫זצ''ל] שיכול לעלות בתנאי שאם רואה איזה פלוגתא‬
‫בין אנשים מיד צריך לחזור לראדין‪ ,‬וכן פעם אחת‬
‫ראה איך הגבאי בבית המדרש מצא ריב עם מאן דהו‪,‬‬

‫לעיר אחרת היה מביא תיקון לחבריו והיו מיסבים‬
‫יחדיו למסיבת לחיים‪[ ,‬יש שאמרו טעם על כך‪,‬‬
‫דידוע בשם צדיקים‪ ,‬דכשיהודי נוסע למקום אחר‪,‬‬
‫עיקר סיבת נסיעתו הוא עבור לעשות תיקונים על‬
‫אם הדרך‪ ,‬וממילא היו מביאים תיקון]‪ ,‬והסמיך לזה‬
‫את דברי הגמ' (עירובין דף ס''ד ע''א) 'דאמר מרי בר רב‬
‫הונא לא יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה‬
‫שמתוך כך זוכרו‪ ,‬פתח חד ואמר היכי דמי שתוי‬
‫והיכי דמי שיכור' וכו'‪ ,‬ומאחר שבעת הפרידה הזכירו‬
‫הסוגיה של שתויי יין‪ ,‬מכאן ראיה שצריך לשתות‬
‫ענגלאנד)‪ ,‬ולכן הוכרח לעזוב את גאליציא‪ ,‬וממש‬
‫‪Y‬‬
‫מיד ארז את כל מטלטליו ועבר לגור בעיר אחרת‪.‬‬
‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬אבי [אדמו''ר מטשערנאביל‬
‫זצ''ל] עלה לארה''ק בשנות בחרותו עוד בשנת‬
‫תרצ''ד‪ ,‬ואח"כ נסע מכאן לגאליציא‪ ,‬וקודם המלחמה‬
‫גירשו מדינת פולין את כל הנתינים זרים‪ ,‬ובפרט‬
‫ממדינת ענגלאנד כי היה מריבה ביניהם‪ ,‬ואבי היה‬
‫נתין של פאלאסטין (שבימים ההם היתה תחת חסות מדינת‬

‫א‪ .‬אדמו''ר מטשערנאביל זצ''ל היה בן הרה''ק רבי חיים יצחק מלויעב זיע''א שהיה בן הרה''ק רבי אברהם יהושע העשיל מלויעב זיע''א‬
‫שהיה בן הרה''ק רבי מרדכי מלויעב זיע''א‪ ,‬והרה''ק מבאיאן לעמבערג זיע''א היה חתן הרה''ק רבי מרדכי מלויעב זיע''א‪ .‬‬
‫ב‪ .‬בן מרן אדמוה''ז מהוסיאטין זיע''א וחותנו של מרן אדמו''ר ה'קדושת אהרן' זיע''א‪ .‬‬
‫ג‪ .‬הרה''ק רבי אפרים זלמן מרגליות ממאצ'יוב זיע''א (שהיה חתן הרה''ק המגיד מטריסק זיע''א‪ ,‬שהיה חתן הרה''ק רבי יעקב אריה מקובלה זיע''א בן הרה''ק רבי‬
‫מרדכי מנעשכיז זיע''א) היה בנו של הגאון רבי מנחם מאניש מרגליות אב''ד מאצ'יוב זיע''א (שג''כ היה חתן הרה''ק רבי יעקב אריה מקובלה זיע''א בן הרה''ק‬
‫רבי מרדכי מנעשכיז זיע''א)‪ ,‬והוא היה בנו של הגאון רבי חיים מרדכי מרגליות זיע''א בעל 'שערי תשובה' על שולחן ערוך או''ח (שהיה אחיו של הגאון‬
‫רבי אפרים זלמן מרגליות זיע''א בעל ה'מטה אפרים' ועוד ספרים)‪ .‬‬

‫‌אי‬
 ‫א‬
‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬מרן אדמוה''ז מהוסיאטין זיע''א‬ ‫לחיים בעת שנפרדים אחד מחבירו‪.‬‬
‫רצה להוריד הקפידא מאותו חסיד‪ ,‬והעמיד את הגאון‬
‫בשו''ת 'דברי חיים' (ח״ב אבהע״ז סי' כ''ז) יש תשובה אל‬
‫רבי יעקיל'ע זצ''ל לעמוד בראש הבית דין‪.‬‬
‫הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות ממאצ'יוב זיע''א‪.‬‬
‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬רבי יעקיל'ע סיפר אז מעשה‬
‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬לגבי הברכה על לחם משנה‪ ,‬יש‬

‫‪Y‬‬
‫עם הרה"ק רבי ייב''י מאוסטראה זיע"א‪.‬‬
‫שאמרו שהטעם שאחד יברך ויוציא את כולם הוא‬
‫משום 'ברוב עם הדרת מלך' (עי' שו''ע הרב סי' רע''ד‬
‫סעי' ד')‪.‬‬
‫כקש''ת אדמו''ר מטשערנאביל שליט''א כיבד את‬ ‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬אכן‪ ,‬אבל הוא אמר הטעם‬
‫כבו''ק מרן שליט''א לברך על יי''ג‪.‬‬
‫מחמת חשש הפסק‪.‬‬
‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬לחיים‪ ,‬לחיים טובים ולשלום‪,‬‬
‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬אמנם למעשה אצל חסידים‬
‫זאל זיין גרויס הצלחה‪ ,‬מ'זאל ווייטער ממשיך זיין אן‬
‫נוהגים אעפ''כ שכל אחד מברך לעצמו‪.‬‬
‫קיין שום מכשולות‪ ,‬זכות אבות זאל מגין זיין‪.‬‬
‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬מנהגים שונים בזה‪ ,‬זה בכה‬

‫‪Y‬‬
‫כבו''ק מרן שליט''א‪ :‬אמן‪ ,‬לחיים טובים ולשלום‪.‬‬

‫‪Y‬‬
‫וזה בכה‪.‬‬

‫ונפרדו לשלום ויצא כקש''ת אדמו''ר מטשערנאביל‬

‫שליט''א ללוות את כבו''ק מרן שליט''א לרחובה של‬ ‫אדמו''ר מטשערנאביל‪ :‬שוחחנו אודות הגאון רבי‬
‫יעקיל'ע מהירמילוב זצ''ל‪ ,‬ידוע הסיפור שהיה בעת‬

‫‪Y‬‬
‫עיר‪.‬‬
‫נישואי זקינכם הרה''ק רבי שלום יוסף מהוסיאטין‬

‫[‬
‫ב‬
‫זיע''א עם נכדת הרה''ק המגיד מטריסק זיע''א‪.‬‬

‫א‪ .‬מסופר בשם החסיד ר' ישעי' פילער ז''ל מקוסטנטנין ישן‪ ,‬שבעת שחזר הרה''צ רא''ז משמחת הנישואין בהוסיאטין [שהיתה בגבול‬
‫רוסיא ואוסטריה] לעירו מאצ'יוב שברוסיא‪ ,‬עבר בדרכו דרך העיר פראסקאראוו‪ ,‬שם התגוררו חסידי הוסיאטין רבים‪ ,‬ביניהם היו האחים‬
‫הגבירים לבית משפחת מארנץ‪ ,‬והעתירו לפני הגאון רא''ז שישכון בביתם לילה אחד‪ ,‬כדי שיוכלו לשבת בשבת אחים כראוי לכבודו‪ ,‬לאחר‬
‫שלא היה בידם להשתתף בשמחת הנישואין‪ ,‬היות ולא קבלו רשות מהשלטונות לעבור את הגבול‪ ,‬הגרא''ז הסכים להם ואכן ישבו בשבת‬
‫אחים גם יחד‪ ,‬בשעת שתיית לחיים אמר להם הגרא''ז דיש להביא מקור מחז''ל לשתיית לחיים כשנפרד אדם מחבירו‪ ,‬ממ''ש בגמ' (עירובין‬
‫סד‪' ).‬כי הא דרבי אבא בר שימני ורב מנשיא בר ירמיה מדפתי הוו קא מפטרי מהדדי אמעברא דנהר יופטי‪ ,‬אמרו כל חד מינן לימא מילתא‬
‫דלא שמיע לחבריה‪ ,‬דאמר מרי בר רב הונא לא יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו‪ ,‬פתח חד ואמר היכי דמי שתוי‬
‫והיכי דמי שיכור‪ ,‬שתוי כל שיכול לדבר לפני המלך‪ ,‬שיכור כל שאינו יכול לדבר לפני המלך'‪ ,‬ושאל הגרא''ז האם מכל הש''ס לא מצאו דבר‬
‫הלכה רק ענין זה של שיכור ושתוי אם יכול לעמוד לפני המלך‪ ,‬אלא ביאר שהיות שכשנפרדו זה מזה שתו 'לחיים'‪ ,‬לכן הזכירו דוקא הלכה‬
‫זו‪ ,‬הרי שבעת שנפרד אדם מחבירו שותים אז לחיים‪ ,‬עכד''ק‪( .‬עקבי אבירים תש''ע‪ ,‬עמ' ר' )‬

‫ב‪ .‬סיפר הגאון מטשעבין זצ''ל‪ ,‬שאביו היה בהוסיאטין בשמחת נישואי מרן רבי שלום יוסף בן רבינו אדמוה''ז מהוסיאטין זיע''א‪ ,‬עם נכדת‬
‫הרה''ק המגיד מטריסק זיע''א‪ ,‬והמגיד מטריסק הגיע להוסיאטין והתקבל בכבוד מלכים‪ ,‬היה שם חסיד שוטה אחד שלא היה יכול לסבול‬
‫שהמגיד מטריסק מתנהג בגינוני רבי בהוסיאטין‪ ,‬לכן עשה איזה מעשה של ביזיון והקפיד עליו המגיד מטריסק‪ ,‬כשספרו הדבר למרן‬
‫אדמוה''ז מהוסיאטין כאב לו מאד בשומעו שאחד פגע בכבוד המגיד מטריסק‪ ,‬ומיד אחר שבת ציווה שירכיבו בית דין והגאון רבי יעקיל'ע‬
‫יעמוד בראש הבי''ד‪ ,‬ויקראו אותו מעליב לדין תורה‪ ,‬החסיד שנתבע לדין הגיע כמובן באימה‪ ,‬ביראה ובפיק רגליים‪ ,‬וכאשר הציגו הטענה‬
‫לפני רבי יעקיל'ע שאל את החסיד לפשר מעשהו? והשיב שאין לו מה לומר‪ ,‬פתח רבי יעקיל'ע בסיפור מעשה‪ :‬בעיר אוסטראה מינו פעם‬
‫'ראש הקהל' חדש‪ ,‬ואחד מאנשי הקהילה הציק בכל פעם לראש הקהל החדש‪ ,‬בא ראש הקהל להרה''ק רבי ייב''י זיע''א וסיפר לו כל הענין‪,‬‬
‫אמר לו רבי ייב''י‪ :‬הלוא הנך עשיר והוא עני‪ ,‬לכן אינו יודע להעריך את חשיבותו של ראש הקהל‪ ,‬אני מציע לך שתתן לו סכום כסף מדי שבוע‪,‬‬
‫וידע עי''ז להעריך אותך ולא להציק לך‪ ,‬וסיים רבי יעקיל'ע את פסק דינו‪ ,‬היות שאברך זה שפגע בכבוד המגיד מטריסק זקוק לישועות‬
‫בבריאות ובפרנסה וכו'‪ ,‬על כן יברכו המגיד והברכות בודאי יתקיימו‪ ,‬וממילא יבין הנתבע בטעותו וישוב בתשובה שלימה‪( .‬נר ישראל ח''ז‪ ,‬עמ'‬
‫א'של) ‬

‫‌בי‬
‫מאלפות על השקיעות הנשגבה והמפליאה של מרן‬
‫אדמו"ר הקוה"ט זיע"א בלימוד התוה"ק והאיך‬
‫כל שמחתו היתה לשמוע שבחורים מקהלתנו הק'‬

‫בקודש פנימה‬
‫מונחים ושקועים בתלמודם‪ ,‬כן הביע את שמחתו‬
‫הגדולה לראות את פרי ההילולים המיוחד‪ ,‬אשר לא‬
‫יאומן כי יסופר עד כמה מיוחדים ונפלאים הפירות‬
‫הטובים שצמחו בגנו וכרמו של רבנו הקוה"ט זיע"א‬
‫ועוד עובדות מופלאות להיות לנו רבינו הקוה"ט‬
‫זיע"א אור בהיר בכל דרכנו‪.‬‬
‫אחר זכו לבוא בקודש פנימה ועברו בסך במשך‬ ‫יום שלישי פר' מקץ כ''ט כסלו – ה' דחנוכה‬
‫שעה ארוכה להגיש בפני הקודש ה'שעות צעטל'‬
‫ותכריך הכתבים של חידו"ת‪ .‬כשכבו"ק מרן‬ ‫בשעות הערב הגיע כבו''ק מרן שליט''א לעיר תל‬
‫שליט"א מעיין בכל אחד ואחד מהחבורות חידו"ת‬ ‫אביב לפאר את שמחת הבר מצווה של הבה''ח נתן‬
‫שהוגשו לפניו ובאיזהו מקומן האיר אודות החידו"ת‬ ‫דוד נ''י נכד ידידנו הנכבד הרה''ח המפואר בנש''ק‬
‫שנתחדשו‪ ,‬כמו כן עיין בכל אחד מדפי השעות‬ ‫רבי יצחק יהודה שפירא שליט''א משווייץ בן לבנו‬
‫צעטיל שהניחו על שולחן הקודש‪ ,‬ועקב כך נתאחרה‬ ‫הרב צבי זאב שליט''א‪.‬‬
‫השעה והגיע זמן תפילת מנחה‪ ,‬לכן הביע כבו"ק מרן‬
‫תחילה העניק כבו''ק מרן שליט''א דורון דרשה‬
‫שליט"א רצון קדשו שאחר תפילת מעריב יבואו שוב‬
‫לחתן המצוות וערך שולחן לחיים ואיחל מברכות‬
‫בקודש פנימה‪ ,‬כדי שיוכלו כל התלמידים לעבור‬
‫קדשו לזקנו של חתן הבר מצוה‪ ,‬לחתן המצוות‪,‬‬
‫בסך ולהמשיך לעיין במתינות בחידושי תורתם‬
‫לאביו ולכל בני המשפחה המפוארה‪ ,‬אחר פתח‬
‫המרנינים כל לב‪.‬‬
‫באמרי קודש בהשייכות שיש לקבלת עול מצוות‬
‫מה נהדר היה המראה לראות פירות הילולים‪ ,‬הני‬ ‫ליומין דחנוכה (תוכן האמ''ק במדור 'אמרי קודש')‪ ,‬אחר‬

‫‪n‬‬
‫צורבי מרבנן אשר מתייגעים בתורת קל חי והיא‬ ‫שב למעון הקודש‪.‬‬
‫משוש חייהם‪ ,‬הלא המה פירות של דגל 'ועד אהבת‬
‫תורה' שיסד הניף ריבה קיבץ והעלה לפסגות האי‬
‫משה רעיא מהימנא קדישא מרן אדמו"ר הקוה"ט‬
‫זיע"א הכ"מ לשמו ולזכרו תאות כל נפש‪ .‬אשרי מי‬ ‫יום רביעי פר' מקץ א' טבת – ו' דחנוכה ראש‬
‫שבא לכאן ותלמודו בידו‪.‬‬ ‫חודש טבת‬
‫אחר ערך כבו''ק מרן שליט''א שולחן לחיים‬ ‫בקריאת התורה עלה כבו''ק מרן שליט''א לעליית‬

‫ונשא שיחת קודש מיוחדת לכבוד האי יומא טבא‬
‫חג החנוכה וחגם של עמלי התורה שהתייגעו כדת‬
‫אשריהם ואשרי חלקם‪ ,‬והאריך בדברים חוצבים‬
‫אודות מעלתם המיוחדת של עמלי התורה שזכו‬
‫להתעלות מעלות רמות בתורה ויראה‪ ,‬והורה הדרך‬
‫לכל בחור כיצד יזכה להתעלות בתורה רק בכך‬
‫שיהיה שקוע כל כולו בלימוד התורה‪ ,‬והדרך לבא‬
‫לזה הוא ע"י לימוד שעות רצופות המרגילות את‬
‫האדם להתמדה ובפרט בכתיבת חבורות חידו"ת‬
‫המחנכות לשקיעות בתורה כדת‪ ,‬וביותר שזהו‬
‫התריס והכח העצום ביותר כנגד כל פתויי היצה"ר‬
‫וכי מי שזוכה להיות שקוע בתורה הק' הרי הוא ניצל‬
‫‪n‬‬
‫שלישי [לכבוד ראש חודש]‪.‬‬
‫בשעות לפנה''צ נכנסו אל הקודש פנימה משלחת‬
‫מעסקני קופ''ח 'מאוחדת' הר"ר משה ברים הי"ו‬
‫והר"ר משה כהן הי"ו לקבל את ברכת הקודש על‬
‫פעילותם הברוכה‪ ,‬בין היתר סקרו לפני הקודש על‬
‫פעולותיהם לרווחת בני ישראל ובתוכם רבים מאנ"ש‬
‫הי"ו‪ ,‬וכן על ההתמודדות עתה עם התפשטות הנגיף‬
‫ר"ל‪ ,‬כבו''ק מרן שליט''א העניק להם 'חנוכה געלט'‬
‫ובירכם בברכה והצלחה בעבודת הקודש למען הכלל‬

‫ממילא מכל פגעי הזמן (תוכן האמ''ק יבואו בעזהשי"ת)‪,‬‬
‫וחילק כבו''ק מרן שליט''א לכאו''א לעקיך ולחיים‬
‫וזימרו 'ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו‪ ...‬ונתן לנו‬
‫תורת אמת'‪.‬‬
‫חריפי ומצטייני הבחורים מחבורת 'בני היכלא‬
‫ולאחר מכן ביקש כבו"ק מרן שליט"א שליט"א‬
‫להוסיף דברים אחדים אודות ההכרח להיות שקועים‬
‫בלימוד התוה"ק גם ובפרט ביום שישי ערב שבת‬
‫קודש וביום שבת קודש‪ ,‬והטעים באמרי הקודש כי‬
‫המבחן הנכון אם אכן בחור ואברך שקוע בלימוד‬
‫התוה"ק הוא בזה שמלבד סדרי הישיבה הקבועים‬
‫במשך ימות השבוע הרי הוא ממשיך מדיליה להיות‬
‫‪n‬‬
‫והפרט‪.‬‬
‫בשעות אחה''צ התקבצו בחצר הקודש עשרות‬
‫דמלכא' שלקחו חבל בחיזוק מיוחד לקראת ימי‬
‫החנוכה בלימוד 'שעות רצופות וכתיבת חידו"ת'‬
‫שע"י ועד אהבת תורה‪ ,‬תחילה הסבו לחבורת 'הכנה‬
‫דרבה' בה בין השאר נשא דברים הגאון רבי יצחק‬
‫אייזיק שולמן שליט"א ראש כולל סלבודקא אשר‬
‫זכה במשך שנים טובא להיות החברותא של מרן‬
‫אדמו"ר הקוה"ט זיע"א הכ"מ בדבריו סיפר עובדות‬

‫‌גי‬
‫באמ''ק בענין לבאר הענין שגזרו דווקא גזרות אלו‬ ‫שקוע בלימודו גם בזמנים בהם אין סדרים קבועים‪.‬‬

‫‪n‬‬
‫(תוכן האמ''ק במדור 'אמרי קודש')‪.‬‬ ‫והוסיף בדרך צחות שבכרטיסי השעות צעטיל כבר‬
‫הוסיפו גם את ציון הלימוד ביום ו' וביום שב"ק אך‬
‫צריך להתעורר שאעפ"כ יהיו השעות האלו מתוך‬
‫רצון פנימי והשתוקקות הנפש לעסוק בלימוד‬
‫"וְ ָקבְ ע ּו ׁ ְשמוֹ נַ ת יְ ֵמי ֲחנֻ ָּכה ֵאלּ ּו‬ ‫התוה"ק‪ ,‬וזהו הסימן הנכון על כל מהותו‪.‬‬

‫ְלהוֹ דוֹ ת ּו ְל ַה ֵ ּלל"‬ ‫בסיום אמרי הקודש הוסיף כבו"ק מרן שליט"א‬
‫לברכם וסיים בפ"ק ואמר‪ :‬זאת בודאי ברור לכם‬
‫שלאבי אדמו"ר זיע"א הכ"מ יש נייחא גדולה לנשמתו‬
‫'זאת חנוכה' בצל הקודש‬ ‫מכל פעלכם להתחזק בכל לב בלימוד התוה"ק‪.‬‬
‫המוני אנ''ש קהלא קדישא עלו ובאו להקביל‬ ‫הבחורים יצאו מאת הקודש ברגשי התעוררות‬
‫פני רועה ישראל כבו''ק מרן אדמו''ר שליט''א‬ ‫והתחזקות ביתר שאת וביתר עוז להחזיק בכל כוחות‬

‫‪n‬‬
‫בהאי יומא רבה 'זאת חנוכה'‪ ,‬אשר כבר הפליגו‬ ‫נפשם ובשמחת לבם בתוה"ק כל הימים‪.‬‬
‫צדיקים בגודל מעלת היום שהוא החותם של ימים‬
‫הנוראים ומסוגל הוא לגמר חתימה טובה וישועות‬
‫ורפואות בגשמיות ורוחניות‪ ,‬חצר הקודש היה‬ ‫בין מנחה למעריב הדליק הרה"ג ר' צבי‬
‫(בהגרי''מ)‬
‫ל'בית ועד' והתקבצות הכלל תחת קורת גג עם‬ ‫שצ'דרוביצקי שליט''א ר"מ בישיבתנו הק' הנרות‬
‫הצדיק המשפיע‪ ,‬כשכולם כאחד עומדים ומביטים‬ ‫חנוכה בהיכל ביהמ''ד הגדול‪.‬‬
‫בעבודת הקודש של הדלקת הנרות ומתעלים טפח‬
‫וטפחיים בעריכת השולחן הטהור ומשתוקקים‬ ‫אחר תפילת מעריב עמד כבו''ק מרן שליט''א‬
‫ע''פ ה'דאווין שטוב' ופתח וביקש שיאמרו לפניו‬
‫לקל חי חלקנו צורנו בהשתפכות הנפש ובתשובה‬
‫מילין יקירין בעניני דיומא ופנה להרה"ג רבי שלמה‬
‫שלימה ותיקון המעשים‪ ,‬יעזור ה' שמימים אלו‬
‫(בהגרי"מ) שצ'דרוביצקי שליט"א ר"מ בישיבתנו הק'‬
‫יושפע על הכלל והפרט השפעות טובות להתעלות‬ ‫שיאמר דברי אגדה‪ ,‬והזכיר מאמר ממרן אדמו"ר‬

‫‪n‬‬
‫בתורה ויר''ש באין מחסור כל בגו''ר‪.‬‬ ‫הרה"ק העקבי אבירים זיע"א אודות האור הגנוז‬
‫בחנוכה‪ ,‬ולאחר מכן פתח כבו"ק מרן שליט"א‬

‫מעמד ההדלקה‬
‫בהגיע הזמן עמדו הציבור הענקי על מקומם‬
‫והמתינו בציפיה דרוכה להופעת הקודש כשמזמרים‬
‫כהכנה דרבה הניגון ד' בבות‪ ,‬אחר הופיע כבו''ק‬
‫מרן שליט''א בהדרו ואמר ה'לשם יחוד'‪ ,‬ברוב רטט‬
‫נשמעו הברכות בנוסח ונעימת רבוה''ק‪.‬‬
‫ושאר בני המשפ' בעת הדלקת הנרות ולהאיר לבבם‬
‫אחר ההדלקה אמר הנוסח של 'הנרות הללו'‬
‫וזימרו 'הנרות הללו'‪ ,‬אחר אמר ז' פעמים ה'ויהי‬
‫נועם'ס' במתינות ובנעימה בהשתפכות הנפש לקל‬
‫חי‪ ,‬בהמשך זימרו 'למנצח בנגינות' וכבו''ק מרן‬
‫שליט''א אמר ז' פעמים 'אנא בכח' כל תיבה ותיבה‬
‫כנהוג‪ ,‬אחר שוררו בהתעוררות רבה 'מזמור שיר‬
‫חנוכת הבית' כשכבו''ק מרן שליט''א מעודד בידו‬
‫‪n‬‬
‫באמ''ק בענין זה (תוכן האמ''ק יבואו בעזהשי"ת)‪.‬‬
‫אחר הגיע כבו"ק מרן שליט"א לבית משפ' צלר‬
‫שיחי'‪ ,‬אשר ל"ע זה עתה הסתלק בפתע פתאום‬
‫ראש משפחתם אביהם היקר הגרא"י ז"ל‪ ,‬כבו"ק מרן‬
‫שליט"א הגיע להיסב יחד עם היתומים הרכים שיחי'‬
‫לכבוד החג‪ ,‬תחילה אמר עם הילדים ה'לשם יחוד'‬
‫שקודם ההדלקה ואחר הדלקתם זימרו הפיוטים‬
‫הנהוגים במשך זמן‪ ,‬כבו"ק מרן שליט"א נשא‬
‫בפניהם אמרות טהורות דברי חיזוק לאמץ לבבם‬
‫באמונה תמה ושמחת הלב‪ ,‬אחר נעמדו לריקוד‬
‫בניגוני החג יחד עם הקודש‪ ,‬בסיום העניק להם‬

‫‪n‬‬
‫כבו"ק מרן שליט"א דמי חנוכה‪.‬‬
‫הניגון ומורה לכפול הניגון בדביקות נפלאה‪ ,‬אחר‬
‫שוררו 'חשוף' מניגונו של הבעל תפילה הרה''ח ר'‬
‫חיים שלום שווארץ ז''ל ובסיומו נכנס כבו''ק מרן‬

‫‪n‬‬
‫שליט''א לחדרו הק'‪.‬‬ ‫יום חמישי פר' מקץ ב' טבת – ז' דחנוכה‬
‫בין מנחה למעריב הדליק הרה"ג ר' יוסף צבי‬
‫הניג שליט''א הנרות חנוכה בהיכל ביהמ''ד הגדול‪,‬‬
‫עריכת השולחן הטהור‬ ‫אחר תפילת מעריב עמד כבו''ק מרן שליט''א ע''פ‬
‫ה'דאווין שטוב' וביקש מהרב חנניה יוסף בריקמן‬
‫לרגל האי יומא רבה – 'זאת חנוכה'‬ ‫שליט"א משגיח בישיבתנו הק' ויו"ר ארגון התאחדות‬
‫אחר זמן מה נכנס בהדרו לעריכת השולחן הטהור‬ ‫החבורות שיאמר ד"ת בעניני חנוכה ודיבר אודות‬
‫אשר לפני ה' ונטל ידיו לסעודה‪ ,‬אחר ברכת המוציא‬ ‫גזרת היוונים על שבת חודש ומילה‪ .‬לאחר מכן פתח‬

‫‌די‬
‫אחר התפילה נכנס אל הקו''פ שלוחא דרבנן הרב‬ ‫שוררו מניגוני ימים הנוראים 'מלוך על כל העולם‬

‫‪n‬‬
‫מאיר פרוש הי"ו‪.‬‬
‫וכבו''ק מרן שליט''א בירך על היין ואיחל לחיים‬
‫אחר נכנס אל הקו''פ הרב חנניה יוסף בריקמן‬
‫הי"ו גבאי 'מעמדות – בית כבו''ק מרן אדמו''ר‬
‫שליט''א' להגיש לפני הקודש לראשונה את רשימת‬
‫המוני אנ''ש נותני המעמדות להזכירם לפני ולפנים‬
‫בדבר ישועה ורחמים‪ ,‬כבו''ק מרן שליט''א עבר על‬
‫רשימת אנ''ש ובירך בפ''ק בזה''ל‪" :‬יעזור השי"ת‬
‫שכולם יתברכו בשפע ברכה והצלחה ובכל מילי‬
‫דמיטב‪ ,‬מעמדות זה הרי התקשרות‪ ,‬שאכן נוכל‬
‫כולו בכבודך' ו'היה עם פיפיות'‪ ,‬אחר הכניסו הדגים‬
‫בפרטות למשך זמן רב‪.‬‬
‫אחר שוררו 'מעור צור' בלחנו של הבעל מנגן‬
‫בחצר הקודש הר"ר פינחס ביכלר הי"ו‪ ,‬בעת שזימרו‬
‫התיבות 'נקום נקמת דם עבדך מאומה הרשעה‪ ,‬כי‬
‫ארכה לנו הישועה ואין קץ לימי הרעה' ציווה כבו''ק‬
‫מרן שליט''א לחזור כמה וכמה פעמים בהתעוררות‬
‫רב כשמחוה בידו לשורר ברגש גדול מתוך צפיה‬
‫ותשוקה לישועה השלימה ולבן דוד עבדיך שיבוא‬
‫ויגאלנו‪ ,‬אחר שוררו 'יוונים' כמה וכמה פעמים‬

‫‪n‬‬
‫לקשרם בבורא כל עולמים"‪ .‬עכלה"ק‪.‬‬ ‫[בניגון הרה''ח ר' חיים שלום שווארץ ז''ל]‪.‬‬
‫אחר שוררו ניגון הכנה [לבית סקולען] וכבו''ק‬
‫מרן שליט''א ניגן ה'דביקות ניגון' ופתח באמ''ק‬
‫אחר עלה כבו''ק מרן שליט''א לעיה''ק ירושלים‬ ‫(תוכן האמ''ק במדור 'אמרי קודש')‪ ,‬אחר שוררו הניגון‬
‫להשתתף בשמחת הברית מילה לבן הר"ר אייל‬ ‫'ומנותר קנקנים' [סקולען]‪ ,‬אחר שוררו 'אבינו‬
‫ווקשטוק הי"ו בן ידידנו הנה"ח ר' אפרים יהושע‬ ‫מלכנו קבל ברחמים וברצון את תפילתנו' [ניגון‬
‫ווקשטוק הי"ו‪ ,‬כבו''ק מרן שליט''א נתכבד‬ ‫סקולען] והעמידו יין‪.‬‬
‫בסנדקאות ואמר הקדיש אחר עלינו ובירך את בעלי‬
‫אחר ניגנו 'יהללוך' וכבו''ק מרן שליט''א קם‬

‫‪n‬‬
‫השמחה בברכות לרוב וחזר למעון הקודש בבני ברק‪.‬‬
‫לריקוד נלהב בשבח והודאה לקל צור חלקינו כשכל‬
‫הקהל משוררים בשמחה עצומה בהמשך הוסיפו‬
‫לזמר הניגון 'כי לך טוב להודות' [סקולען] ועוד ניגון‬
‫שבת קודש פר' מקץ בצל הקודש‬ ‫שמחה [ניגון קארלין]‪ ,‬אחר הכניסו הקאמפא''ט‬
‫וזימרו 'ועל הניסים'‪.‬‬
‫לתפילת מנחה ערב שב''ק עבר לפני התיבה הרב‬
‫חנניה יוסף בריקמן שליט"א משגיח בישיבתנו הק'‬ ‫אחר מכר משב''ק הרה''ח ר' דוד משה סגל‬
‫ויו"ר ארגון התאחדות החבורות‪ ,‬ל'קבלת שבת'‬ ‫שליט''א נאמן בית רבוה''ק 'מטבע' כנהוג בחצר‬
‫ומעריב עבר לפני התיבה הרה''ח ר' מנחם רוזנפלד‬ ‫הקודש בעת עידן רעוא‪ ,‬וערך מי שברך לכבו''ק מרן‬
‫הי''ו‪ ,‬ל'בואי בשלום' יצא כבו''ק מרן שליט''א לפתח‬ ‫אדמו''ר שליט''א‪ ,‬אחר שוררו בהתעוררות ובתשוקה‬
‫ה'דאווין שטוב' כשמעודד בידו לזמר בהתלהבות‬ ‫רבה הניגון 'טעמו וראו כי טוב ה'' [סקולען]‪.‬‬
‫לקבל פני שבת מלכתא‪ ,‬אחר התפילה יצא כבו''ק‬
‫כבו''ק מרן שליט''א בירך ברכת המזון על הכוס‬
‫מרן שליט''א לפתח ה'דאווין שטוב' ועברו לפניו‬
‫כשבהגבהת הכוס כיבד את פע''ח הרב עקיבא‬
‫להתברך בברכת 'שבתא טבא' ואח''כ פתח באמרי‬
‫(בהגר"פ) שפירא שליט''א וחתן פע"ח הרה"ח ר'‬

‫‪n‬‬
‫קודש (תוכן האמ''ק במדור 'אמרי קודש')‪.‬‬
‫שלמה חיים שארף שליט"א ונכד חדב"נ מוהר"ר‬
‫רבי שמואל זיינויל שארף שליט"א‪ ,‬אחר עברו זקני‬
‫ונכבדי אנ''ש וכל קהל הקודש בסך לפני כבו''ק‬
‫ביום השבת ל'פסוקי דזמרה' עבר לפני התיבה‬ ‫מרן שליט''א לקבלת 'חנוכה געלט' באנפין נהירין‬
‫הרב מרדכי שלום (בהגר''י) צלר הי''ו‪ ,‬לתפילת שחרית‬ ‫במשך זמן רב‪ .‬כבו"ק מרן שליט"א יצא את היכל‬

‫עבר לפני התיבה הרב הלל כהן הי"ו‪ ,‬בפתיחת הארון‬
‫נתכבד הגה''ח ר' יחזקאל טירהויז שליט''א ראש‬
‫החבורות הק'‪ ,‬לעליית כהן עלה הר''ר יצחק כהן‬
‫הי''ו‪ ,‬לוי הרה"ח ר' אריה ליבוביץ שליט''א‪ ,‬כבו''ק‬
‫מרן שליט''א עלה לעליית שלישי‪ ,‬רביעי הרה"ח ר'‬
‫יוסף מאלץ הי"ו מאשדוד‪ ,‬חמישי הרה"ח ר' אהרן‬
‫רביץ הי'''ו‪ ,‬שישי הרה''ג ר' יואל יצחק לעמבערגער‬
‫שליט''א מאלעד בן כקש''ת גאב''ד מאקאווא‬
‫שליט''א‪ ,‬שביעי הר''ר שמעון אולמן הי''ו‪ ,‬מפטיר‬
‫הרה''ח ר' מנחם רוזנפלד הי”ו‪ ,‬הגבהה הרה"ח ר'‬
‫אברהם יעקב זילברשלג הי"ו‪ ,‬גלילה הר"ר אהרן‬
‫גרוסברגר הי"ו מעיה''ק ירושלים‪.‬‬
‫לתפילת מוסף עבר לפני התיבה הרה"ח ר' מנחם‬
‫‪n‬‬
‫בית המדרש הגדול כשעה אחר חצות הליל‪.‬‬
‫יום שישי עש''ק פר' מקץ ב' טבת – זאת חנוכה‬
‫לתפילת שחרית עבר לפני התיבה הרה''ג ר'‬
‫אליעזר זוסיא ברגר הי"ו‪ ,‬בפתיחת הארון נתכבד‬
‫שלוחא דרבנן הרב מאיר פרוש הי"ו‪ ,‬לעליית כהן‬
‫עלה הר''ר שמעון אלימלך כהן הי"ו‪ ,‬לוי הר"ר שאול‬
‫הלוי הי"ו‪ ,‬כבו''ק מרן שליט''א עלה לעליית שלישי‬
‫[לכבוד זאת חנוכה]‪ ,‬הגבהה הרה"ח ר' דוד משה‬
‫וועבער הי"ו‪ ,‬גלילה הרה"ח ר' משה רבינוביץ הי"ו‪.‬‬

‫‌וט‬
 ‫יום ראשון פר' ויגש ה' טבת‬ ‫רוזנפלד הי"ו‪ ,‬פתיחה ל'אנעים זמירות' הר"ר בנימין‬

‫ביום ראשון התקבלה הידיעה המרה מהסתלקותו‬
‫לב"ע של הרה''ח רבי שרגא פייבל קורנבלוט ז"ל‬
‫מותיקי יקירי בני קהילתנו הק' בלונדון שהיה‬
‫מקושר בלו''נ לרבוה''ק‪ ,‬ונלב''ע לאחר שנזדכך‬
‫ביסורים קשים ל''ע‪ ,‬המנוח ז"ל פעל ויגע ולעי‬
‫באורייתא תדירא ובהו"ל של ספרי זקיניו‪ ,‬מדקדק‬
‫בהלכה כדת‪ ,‬עוד זכור עת הגיע במיוחד לארצנו הק'‬
‫לכבוד 'שמחת בית סאדיגורה' השמחה הגדולה של‬
‫רבו אלופו ומאורו מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א הכ"מ‬
‫בעת שמחת נישואי יבלחט"א כבו"ק מרן שליט"א‪.‬‬
‫שליט''א [חתן פע''ח הרה''ג ר' דוד מרילוס שליט''א]‪,‬‬
‫בשעות הערב עלה כבו''ק מרן שליט''א לעיה''ק‬
‫ירושלים בכדי להשתתף במסע הלוויה‪ ,‬תחילה הגיע‬
‫‪n‬‬
‫בוק הי"ו‪.‬‬
‫לתפילת מנחה עבר לפני התיבה הרב צבי הערש‬
‫גוטמן שליט"א ס‪ .‬מנהל ת"ת 'עקבי אבירים'‪ ,‬פתיחת‬
‫הארון הר"ר אסף יוסף סמוטני הי"ו מאנטווערפן‪,‬‬
‫לעליית כהן עלה הר"ר אברהם יעקב (ברמ''ש) כהן‬
‫הי"ו‪ ,‬לוי הרה''ג ר' יואל וויינפלד שליט''א רב‬
‫ביהמ''ד חב''ד בשיכון ה'‪ ,‬שלישי פע''ח הרב יהושע‬
‫קארניאול שליט''א נכד כקש''ת אדמו''ר מוואסלוי‬
‫הגבהה הבה"ח משה יהודה לייב זילברשלג הי"ו‪,‬‬

‫‪n‬‬
‫גלילה הרה"ח ר' ישראל צבי שמוטץ הי"ו‪.‬‬
‫לבית הלוויות שמגר ושהה שם לשמיעת ההספדים‬

‫‪n‬‬
‫שנשאו על המנוח ז"ל ואחר ליוה את המטה כברת דרך‪.‬‬

‫חדו השתא בהאי שעתא‪ ,‬בהשולחן הטהור דרעוא‬

‫דרעוין‪ ,‬זימרו הזמירות של רעוא דרעוין כנהוג‬
‫משם הגיע לביקור אצל כקש''ת אדמו''ר מקרלין‬ ‫כשאת הפיסקא 'ותיק יהמו נא רחמיך' מהזמר 'ידיד‬
‫סטולין שליט''א במעונו ב'גבעת זאב' ונסגרו לזמן רב‬ ‫נפש' הורה כבו''ק מרן שליט''א לכפול ולשלש‬
‫לשיחת קודש בפרטות‪ ,‬בסיום שיחת הקודש נפרד‬ ‫בהתעוררות רב‪ ,‬כבו''ק מרן שליט''א בירך על היין‬
‫האדמו''ר מקרלין מכבו''ק מרן שליט''א לשלום ושב‬ ‫ואיחל 'לחיים' לכל הקהל‪ ,‬אח''כ ניגן ה'דביקות‬

‫‪n‬‬
‫למעון הקודש בב''ב‪.‬‬ ‫ניגון' ופתח באמרי קודש (תוכן האמ"ק במדור 'אמרי‬
‫קודש')‪ ,‬אחר התורה שוררו ניגון שמחה‪ ,‬אחר זימרו‬
‫בהתעוררות הניגון 'לב טהור' [פיטסבורג]‪ ,‬בהגבהת‬
‫הכוס לברכת המזון כיבד כבו''ק מרן שליט''א את‬
‫יום שלישי פר' ויגש ז' טבת‬

‫‪n‬‬
‫פע''ח הרב יהושע קארניאול שליט''א‪.‬‬
‫קודם תפילת שחרית הדליק כבו''ק מרן שליט''א‬
‫נר לכבוד יומא דהילולא קדישא של זקנו הרה''ק‬

‫‪n‬‬
‫רבי שלום יוסף מהוסיאטין זיע''א‪.‬‬ ‫לתפילת מעריב מוצש''ק עבר לפני התיבה הגה''ח‬
‫רבי מיכל שצ'דרוביצקי שליט''א‪ ,‬אחר תפילת‬
‫מעריב ניגש כבו''ק מרן שליט''א על מקומו וכיבד‬
‫בשעות הערב הגיע כבו''ק מרן שליט''א להיכל‬ ‫את הרה''ג ר' יואל יצחק לעמבערגער שליט''א בן‬
‫ישיבתנו הק' לצעירים לפאר את שמחת השבע‬ ‫כקש''ת גאב''ד מאקאווא שליט''א בהגבהת הכוס‬
‫ברכות שערכו בישיבתנו הק' לכבודו של המשגיח‬ ‫להבדלה‪ ,‬בהחזקת הנר נתכבד פע''ח הבה"ח ישראל‬
‫הרוחני הרה"ג ר' דוד רוטנברג שליט''א לכבוד‬ ‫יוסף מרילוס הי"ו‪.‬‬
‫נישואי בתו תחי'‪.‬‬
‫אחר הבדלה שוררו הזמירות כנהוג וכבו''ק מרן‬
‫תחילה שוררו הניגון 'טעמו וראו' [סקולען]‬ ‫שליט''א הדליק נר לכבוד ההילולא קדישא של דו''ז‬
‫כבו''ק מרן שליט''א ערך שולחן לחיים לכבוד‬ ‫מרן אדמו''ר הרה"ק ה'אביר יעקב' זיע''א ונשא אמ''ק‬
‫השמחה טעם מהלעקיך ושתה לחיים ואיחל לחתן‬ ‫ובירך 'זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל' (תוכן האמ''ק‬

‫‪n‬‬
‫והמחותנים ולצוות הישיבה הק'‪ ,‬אחר שוררו ניגון‬ ‫במדור 'אמרי קודש')‪ ,‬אחר עברו להתברך ב'א גוטע וואך'‪.‬‬
‫שמחה וכבו''ק מרן שליט''א נעמד לריקוד עם החתן‬

‫‪n‬‬
‫והמחותנים‪.‬‬

‫‪P‬‬

‫פנימי – המו"ל‪ :‬מכון 'כנסת מרדכי' סאדיגורה‪ ,‬לפניות בענין הגיליון‪gilyon.sadigura@gmail.com :‬‬
‫‌זט‬