‫‪1‬‬

‫‪7.5.2011‬‬ ‫בס"ד‬

‫דבר תורה – בית כנסת "יד אהרון" – פרשת אמור‬

‫פרשת השבוע פרשת אמור מכילה בחלקה השני תת פרשה הנקראת "פרשת המועדות"(פרק כ"ג)‪.‬‬

‫בה מובא לנו לוח שנה מסודר עם כל "מקראי הקודש" – המועדות‪ ,‬אשר נקבעו בתורה בגלגל השנה‬
‫היהודי‪ .‬פסח‪ ,‬תנופת העומר‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬יום הכיפורים‪ ,‬סוכות‪ ,‬שמיני עצרת‪.‬‬

‫"אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם" – פסוק מרכזי גם בקידוש של אותם מועדות‪.‬‬

‫הפסוק מופיע בשלוש גרסאות בתוך פרשת המועדות‪:‬‬

‫"מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש‪ ,‬אלה הם מועדי" (כ"ג‪,‬ב')‬

‫"אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם" (כ"ג‪,‬ד')‬

‫"אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש"(כ"ג‪,‬ל"ז)‬

‫בכל שלושת המופעים‪ ,‬המילה "אתם" נכתבת בכתיב חסר‪.‬‬

‫לשעבר – אלה מועדי ה'‪ ,‬ומכאן ואילך "אשר תקראו אתם במועדם" – אם קריתם אתם הם מועדי‪ ,‬ואם‬
‫לאו – אינם מועדי‪.‬‬

‫כך מופיעה בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬קיים הבדל מהותי קיים בין השבת לבין המועדות‪ .‬השבת‪ ,‬אשר פותחת את פרשת המועדות‪ ,‬שייכת‬
‫לקב"ה – לא לנו‪ ,‬והינה קדושה בפני עצמה ללא תלות בעם ישראל‪.‬‬

‫לכן בתפילה אנו אומרים בא"ה מקדש השבת‪.‬‬

‫מאידך המועדות‪ ,‬מקודשים אך ורק אם ישראל בעולם ויושבים על אדמתם ומקדשים את החודש‪ ,‬לכן‬
‫בתפילה נאמר בא"ה מקדש ישראל והזמנים – שהזמנים תלויים בישראל שישבו על אדמתם ויקדשו את‬
‫החודש‪.‬‬

‫דבר זה עוקר מאיתנו את הרעיון כי בשמיים מחליטים מתי מתקדש החודש‪ ,‬מתי נפתחים שערי שמיים‬
‫לתשובה בחודש אלול ומתי מתחיל הדין בראש השנה ויום הכיפורים‪.‬‬

‫תחשבו על סיטואציה שהקב"ה ומלאכי השרת ממתינים לפתיחת יום הדין בראש השנה‪ ,‬כולם יושבים שם‬
‫למעלה מוכנים‪ .‬פתאום לא מגיעים שני עדים לבית הדין לקדש את חודש תשרי‪ ,‬ודוחים את קידוש החודש‬
‫ביום‪ .‬בשמיים הקב"ה מקפל את התפאורה ודוחה את המשפט למחר‪ ,‬בבחינת "נצחוני בני נצחוני"‪.‬‬

‫חז"ל החשיבו מאוד את מצוות קידוש החודש‪ ,‬בהיותה מסד לקביעת מועדי השנה בכללה‪ ,‬והתירו על כן‬
‫לחלל עליה את השבת‪ ,‬אם נצרך העד לעבור את תחום שבת כדי להודיע בהקדם האפשרי לבית דין על‬
‫ראיית הירח‪.‬‬

‫עם השנים עבר קידוש החודש מעדים שרצים לסנהדרין על מנת להעיד על הלבנה החדשה שראו‪ ,‬לחישוב‬
‫קדימה עד סוף הדורות מתי יחול ראש החודש‪( .‬לא ניכנס לתהליך הארוך והמעניין הזה‪) ...‬‬
 ‫‪2‬‬

‫למה ממוקמת פרשת המועדות דווקא בספר ויקרא? ספר של כוהנים‪ ,‬עבודת ה' בבחינה של הקרבת‬
‫קורבנות ועבודת בית המקדש?‬

‫אם נחשוב על היהדות כקדושה אשר מתעוררת מלמטה למעלה‪ .‬נבין זאת היטב‪.‬‬

‫הקדושה לא מגיעה אוטומאטית מהקב"ה‪ ,‬אלא עבודת ה' ע"י עם ישראל‪ ,‬במקדש ומחוצה לו‪ ,‬היא‬
‫המעוררת את הקדושה לחול על עם ישראל‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬גם למועדות אין שום חלות‪ ,‬ללא קידוש החודש האקטיבי שעם ישראל מקדש ובעצם העם מחיל‬
‫על עצמו את קדושת המועדות‪.‬‬

‫החשיבה המדהימה הזו המהווה אבן בסיס ביהדות‪ ,‬כי האמת האבסולוטית בשמיים אינה משנה כי הוא זה‪,‬‬
‫ומה שנקבע בארץ ע"פ חוקי התורה‪ ,‬חוקי הכרעת הרוב והכרעת הסנהדרין מובאת במשנה הבאה במסכת‬
‫ראש השנה בסוף פרק ב'‪.‬‬

‫במשנה במסכת ראש השנה מסופר כי ר' יהושע חלק על רבן גמליאל בעיבור החודש‪ ,‬וסבר (כמו רבי‬
‫יוחנן בן נורי ורבי דוסא בן הרכינס)‪ ,‬שהעדים שקיבל רבן גמליאל היו עדי שקר‪ ,‬בגלל שעדותם לא‬
‫הייתה הגיונית‪ ,‬ולכן ההכרזה על ראש השנה מקורה היה בטעות‪ .‬כאשר שמע על כך רבן גמליאל הנשיא‪,‬‬
‫שלח לו "גוזר אני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך‪ ,‬ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונך‪".‬‬
‫ולאחר שרבי עקיבא ורבי דוסא בן הרכינס שכנעוהו שגם אם מדובר בטעות יש להשמע לרבן גמליאל‬
‫מטעמים שונים‪" ,‬נטל מקלו ומעותיו בידו‪ ,‬והלך ליבנה אצל רבן גמליאל‪ ,‬ביום שחל יום הכיפורים להיות‬
‫בחשבונו"‪ .‬כאשר ראה אותו רבן גמליאל‪ ,‬אמר לו‪" :‬בוא בשלום‪ ,‬רבי ותלמידי‪ ,‬רבי בחכמה‪ ,‬ותלמידי‬
‫שקבלת את דבריי"‪.‬‬

‫משנה מסכת ראש השנה פרק ב'‪:‬‬

‫ב‪,‬ט [ח] דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בעלייתו על הטבלה בכותל‪ ,‬שבהן מראה את ההדיוטות‬
‫ואומר להם‪ ,‬הכזה ראית‪ ,‬או כזה‪ .‬מעשה שבאו שניים ואמרו‪ ,‬ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב;‬
‫אמר רבי יוחנן בן נורי‪ ,‬עדי שקר הם‪ ,‬וכשבאו ליבנה‪ ,‬קיבלם רבן גמליאל‪ .‬ועוד באו שניים ואמרו‪,‬‬
‫ראינוהו בזמנו‪ ,‬ובלילי עיבורו לא נראה; וקיבלם רבן גמליאל‪ .‬אמר רבי דוסא בן הרכינס‪ ,‬עדי שקר הם‪--‬‬
‫היאך מעידים על האישה שילדה‪ ,‬ולמחר כרסה בין שיניה; אמר לו רבי יהושוע‪ ,‬רואה אני את דבריך‪.‬‬

‫ב‪,‬י [ט] שלח לו רבן גמליאל‪ ,‬גוזר אני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום שחל יום הכיפורים‬
‫להיות בחשבונך‪ .‬הלך ומצאו רבי עקיבא מצר‪ .‬אמר לו‪ ,‬יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי‪,‬‬
‫שנאמר "אלה מועדי ה'‪ ,‬מקראי קודש‪ ,‬אשר תקראו אותם" (ויקרא כג‪,‬ד)‪"--‬אשר תקראו אותם"‪ ,‬בין‬
‫בזמנן בין שלא בזמנן; אין לי מועדות אלא אלו‪ .‬בא לו אצל רבי דוסא בן הרכינס; אמר לו‪ ,‬אם באים אנו‬
‫לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל‪--‬צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד‬
‫עכשיו‪ .‬נטל מקלו ומעותיו בידו‪ ,‬והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונו‪.‬‬
‫עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו‪ .‬אמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי‪ .‬רבי בחכמה‪ .‬ותלמידי שקבלת דברי‪.‬‬

‫יש להבין כי אם רבי יהושוע היה מתעקש‪ ,‬ומחליט ללכת עם ה"אמת" עד הסוף‪ ,‬לוח השנה היהודי יכול‬
‫היה להתפלג ללוחות שונות בעלי סטיות שונות אחד מהשני‪ ,‬כפי שקיים בנצרות למשל (לוח שנה רומי‪,‬‬
‫יוליאני‪ ,‬גרגוריאני)‪.‬‬

‫(בעולם היהודי שאחרי הלל ושמאי שרבו המחלוקות רק זה עוד היה חסר לנו)‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬בכל דברי הדגשתי את השותפות הבלתי ניתנת להפרדה בעולם היהודי בין האדם לאלוקים‪ .‬האדם‬
‫שפועל למטה‪ ,‬הקב"ה שבהתאם משפיע על האדם מלמעלה‪.‬‬
 ‫‪3‬‬

‫כמו במועדות‪ ,‬גם בהרחבת המשפחה‪ ,‬שלושה שותפים יש בכל אדם‪( .‬קידושין)‬

‫"שלשה שותפים בו באדם‪ .‬אביו‪ ...‬ממנו עצמות וגידים וצפרנים ומוח שבראשו ולובן שבעין‪ .‬אמו‪...‬‬
‫ממנה עור בשר ושערות ושחור שבעין‪ .‬והקדוש ברוך הוא נותן בו רוח ונשמה" (נדה דף לא)‪.‬‬

‫אב (‪ + )3‬אם (‪ = )41‬דם (‪)44‬‬

‫הקב"ה נותן לו נשמת חיים‪ ,‬אוויר שזה הא'‪ ,‬וביחד נוצר המילה "אדם"‪.‬‬

‫כמו כן הריון בגימטריה ‪ , 271‬שהם ‪ 9‬חודשי ההריון‪.‬‬

‫התינוק גם גודל ברחם‪ ,‬שהוא מהמילה רחמים‪ ,‬ובגימטריה רמ"ח‪ ,‬ששם נוצרים ומתפתחים רמ"ח איבריו‬
‫של האדם‪.‬‬

‫יהי רצון שכשם שרבקה ואני נעשינו שותפים עם הקב"ה בלידת אסתר‪ ,‬כך נמשיך בשותפות עולם עם‬
‫הקב"ה בהמשך המשפחה‪ ,‬כחלק מחיזוק השותפות של כלל עם ישראל עם ריבונו של עולם‪.‬‬

‫שבת שלום‪.‬‬