‫– ‪2020‬ג‬ ‫סיכום‪ :‬אינטליגנציה רגשית‬

‫⬧ שיר לוי ⬧‬
‫‪shir.smile@gmail.com‬‬

‫הקדמה‬
‫רשימת המאמרים* – אינטליגנציה רגשית‪:‬‬
‫מאמר ‪ - 1‬הבנת רכיב האינטליגנציה באינטליגנציה רגשית ‪ /‬מתיוס‪ ,‬זיידנר ורוברטס ‪ -‬עמ' ‪3-38‬‬
‫מאמר ‪ - 2‬חוקי הרגש ‪ /‬פריידה ‪ -‬עמ' ‪51-65‬‬
‫מאמר ‪ - 4‬מודלים מתחרים של אינטליגנציה רגשית ‪ /‬מאייר‪ ,‬סאלוביי וקארוזו ‪ -‬עמ' ‪68-94‬‬
‫מאמר ‪ - 5‬שבעה מיתוסים על אינטליגנציה רגשית ‪ /‬זיידנר‪ ,‬מתיוס ורוברטס ‪ -‬עמ' ‪99-119‬‬
‫מאמר ‪ - 6‬אינטליגנציה רגשית למול אמות המידה המסורתיות להגדרת אינטליגנציה ‪ /‬מאייר‪ ,‬קארוזו וסאלוביי ‪ -‬עמ' ‪127-155‬‬
‫מאמר ‪ - 8‬על מחוננות ואינטליגנציה רגשית ‪ /‬צינוביץ' וזיידנר ‪ -‬עמ' ‪161-170‬‬
‫מאמר ‪ - 10‬אינטליגנציה רגשית‪ ,‬תמיכה חברתית‪ ,‬התמודדות‪ ,‬רווחה נפשית ובדידות בקרב בני נוער ‪ /‬אולניק‪-‬שמש וזיידנר ‪ -‬עמ' ‪173-179‬‬
‫מאמר ‪ - 11‬אינטליגנציה רגשית בהקשר של לימודים והישגים ‪ /‬גץ‪ ,‬פרנזל‪ ,‬פקרון והול ‪ -‬עמ' ‪185-197‬‬
‫מאמר ‪ / Emotional intelligence in practice - 15‬סאלוביי‪ ,‬קארוזו ומאייר ‪E138-E150 -‬‬
‫מאמר ‪ / What makes a leader? - 16‬גולמן ‪E155-E165 -‬‬
‫מאמר ‪ - 18‬אינטליגנציה רגשית ואיכות היחסים בקרב זוגות ‪ /‬בראקט‪ ,‬וורנר ובוסקו ‪ -‬עמ' ‪202-219‬‬
‫* מספרי העמודים אינם כוללים את הרשימה הביבליוגרפית‪.‬‬

‫מבנה הקורס‪:‬‬
‫מבוא – רקע כללי ומקורות למושג‪.‬‬ ‫❖‬
‫יחידה ‪ – 1‬אינטליגנציה רגשית‪ :‬רקע תיאורטי וסוגיות בסיסיות‪.‬‬ ‫❖‬
‫‪ ‬מאמרים ‪5 ,4 ,2 ,1‬‬
‫יחידה ‪ – 2‬אינטליגנציה רגשית‪ :‬מדידה והערכה‪.‬‬ ‫❖‬
‫‪ ‬מאמר ‪6‬‬
‫יחידה ‪ – 3‬אינטליגנציה רגשית‪ :‬מחקר אמפירי‪.‬‬ ‫❖‬
‫‪ ‬מאמרים ‪10 ,8‬‬
‫יחידה ‪ – 4‬אינטליגנציה רגשית‪ :‬יישומים בתחומי חיים שונים‪.‬‬ ‫❖‬
‫‪ ‬מאמרים ‪18 ,16 ,15 ,11‬‬
‫רקע תוכני‪ :‬בקורס‪ ,‬נעסוק במהותה של האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬ברקע לעלייתה ובגישות המרכזיות להגדרתה ולהסברתה‪ .‬נבקש גם‬
‫להבחין בין המיתוס של אינטליגנציה רגשית לבין מה שהמחקר מלמד‪ .‬בנוסף‪ ,‬נתוודע לשיטות המחקר והמדידה בתחום‪ ,‬ונדון‬
‫בחשיבותה ובאפשרויות יישומה של האינטליגנציה הרגשית בחיי היום‪-‬יום‪ .‬הלמידה תבוסס על מחקרים עדכניים שנעשו בתחום‪ ,‬תוך‬
‫התייחסות ביקורתית לדרכים המוצעות ליישום מעשי של התבנית המדעית הזו‪.‬‬
‫רקע טכני‪ :‬מדריך הלמידה פחות מרכזי בקורס‪ ,‬ומקראת המאמרים יותר מרכזית‪.‬‬
‫מתוך ‪ 18‬המאמרים שבמקראה‪ ,‬יש לדעת ‪ 11‬מאמרים‪ .‬את המאמרים באנגלית נלמד בכיתה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בקורס יש ‪ 3‬ממ"נים‪ ,‬מתוכם חובה להגיש ‪.2‬‬
‫‪-1-‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫מבוא – רקע כללי ומקורות למושג‬

‫* מאייר וסאלוביי – הם אלה שיצרו לראשונה את המושג "אינטליגנציה רגשית"‪.‬‬

‫מהי אינטליגנציה רגשית?‬

‫‪ o‬אינטליגנציה רגשית‪:‬‬
‫היכולת של הפרט לזהות מגוון של רגשות אצלו ואצל האחר‪,‬‬
‫להבין את הרגשות האלה – את מקורותיהם והשלכותיהם‪,‬‬
‫ולווסת אותם בהתאם למטרותיו על מנת להיטיב להסתגל לסביבתו‪.‬‬
‫הגדרה זאת מתבססת על החוקרים הבולטים בתחום‪ :‬מאייר וסאלוביי‬

‫‪ ‬לזהות את הרגשות = לדעת שתחושה מסוימת משמעותה שמחה‪ ,‬ושתחושה אחרת משמעותה עליצות‪.‬‬
‫ככל שאדם יודע לעשות הבחנה בין יותר ויותר רגשות‪ ,‬כך האינטליגנציה הרגשית שלו יותר גבוהה‪ .‬ככל‬
‫שיודעים ועוסקים ביותר מילים העוסקות ברגש‪ ,‬ויודעים לדייק טוב יותר את מה שמרגישים – כך‬
‫האינטליגנציה הרגשית גבוהה יותר‪ .‬זיהוי הרגש הוא גם אצלי וגם אצל האחר‪ .‬לפי מאייר וסאלוביי‪ ,‬אם אדע‬
‫לזהות את הרגש אצלי‪ ,‬אדע לזהות אותו גם אצל האחר‪.‬‬
‫* מה בין הזדהות לאמפתיה?‬
‫הזדהות‪ :‬אם הזולת מודאג‪ ,‬אז אני נהיית מודאגת‪.‬‬
‫אמפתיה‪ :‬להבין מה הזולת מרגיש‪ ,‬עם כל הלב‪ ,‬אך לא להרגיש באותו הזמן את אותו הדבר‪.‬‬
‫כפסיכולוגים‪ ,‬עלינו להיות אמפתיים‪ ,‬לחוש את מה שהזולת מרגיש‪ ,‬אך לא להזדהות עם זה‪ ,‬כי אז אנחנו‬
‫נמצאים איתם באותו המקום‪ .‬בשביל לעזור לזולת‪ ,‬צריך להיות במקום קצת אחר מהמקום בו הוא נמצא‪ .‬כך‬
‫ניתן תחושה לזולת שאכן אפשר לשאת את הדברים‪ .‬להיות יציב לצד זה‪ -‬נותן תחושה שיש על מי לסמוך‪.‬‬

‫‪ ‬להבין רגשות = למה? למה נוצר הרגש הזה? מה גרם לי לשמוח? מה גרם לי להתעצבן?‬

‫‪ ‬ויסות = לדעת להרגיע את הרגש‪ .‬זוהי היכולת הגבוהה ביותר‪ ,‬שבאה רק אחרי שיש לנו יכולת זיהוי ויכולת‬
‫הבנה‪ .‬לא להיות בכלל עם רגש רע זה לא טוב‪ .‬אך היכולת הזו אומרת שאם משהו לא טוב קרה‪ ,‬החוכמה‬
‫היא לא להישאר עם הרגש הרע הזה לאורך זמן‪ ,‬אלא להצליח לאסוף את עצמי‪ .‬במידה מסוימת זה לשלוט‬
‫ברגש‪ ,‬ולא לתת לו לשלוט בי‪ .‬התגובה היא מווסתת מבחינה התנהגותית‪ .‬אני מסוגלת לאסוף את עצמי‬
‫ולחזור להתנהג פחות או יותר כרגיל‪ ,‬מתוך הבנה שזה נכון יותר עבורי‪.‬‬
‫דוגמה לדיבור מווסת לילד שבוכה‪" :‬כשתסיים לבכות‪ ,‬אז גם תספר לי איך זה קרה"‪.‬‬
‫ויסות קורה גם לדברים חיוביים‪ .‬הבעיה עם הרגשות החיוביים שהם קצרי טווח‪ .‬רוב הרגשות החיוביים‬
‫נוטים להיעלם מהר‪ .‬אנחנו יכולים לנסות ללמוד לווסת את הרגשות החיוביים‪ ,‬אך עם מאמץ‪ .‬כלומר‪ ,‬להגיד‬
‫לעצמנו – מהם הדברים הטובים שיש לי? על מה יש לי לשמוח? – זה לא טבעי לנו לשמר את הדברים‬
‫החיוביים‪ .‬כל סביבה דורשת ויסות והסתגלות אחרים‪ .‬החוכמה היא להצליח להתאים את עצמנו לסביבה‪.‬‬

‫מקורות כלליים לעליית המושג‬

‫‪ 3‬מקורות חברתיים‪:‬‬

‫‪ .1‬הספר של גולמן‪" ,‬אינטליגנציה רגשית"‪ :‬ספרו של גולמן‪ ,‬ד"ר לפסיכולוגיה ועיתונאי‪ ,‬יצא לאור בשנת‬
‫‪ ,1995‬והיווה גורם חברתי לעליית המושג אינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫גולמן קרא את המאמרים של מאייר וסאלוביי על אינטליגנציה רגשית‪ ,‬והגיע למסקנה כי בני האדם אשר‬
‫ישפרו את האינטליגנציה הרגשית שלהם‪ ,‬גם יצליחו יותר בחיים‪ .‬לפי גולמן‪ ,‬אדם שטוב לו יותר בחיים = אדם‬
‫שמצליח יותר‪ .‬גולמן שם לב כי ישנם אנשים בעלי אינטליגנציה קוגניטיבית (‪ )IQ‬גבוהה‪ ,‬אולם הם אינם‬
‫‪-2-‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫מצליחים במיוחד בחיים‪ .‬זאת בעוד ישנם אנשים בעלי ‪ IQ‬נמוכה יותר‪ ,‬אשר מצליחים הרבה יותר‪ .‬הוא חשב‬
‫כי הרכיב שיוצר את הבדל זה (בין מצליחים ללא‪-‬מצליחים) הוא האינטליגנציה הרגשית‪ .‬גולמן סבר כי אדם‬
‫בעל א"ר גבוהה‪ ,‬מצליח בחיים הרבה יותר מאשר אדם שיש לו א"ר נמוכה‪ .‬לפיכך‪ ,‬האינטליגנציה הרגשית‬
‫חשובה יותר מאשר האינטליגנציה הקוגניטיבית‪ .‬בעקבות ספרו של גולמן‪ ,‬רבים התחילו להתעניין‬
‫באינטליגנציה הרגשית‪ ,‬אשר הינה מערכת של כישורים נלמדים (ולא מולדים)‪ ,‬שכל אחד יכול להשיג‪,‬‬
‫ובאמצעותה להצליח בחיים‪ .‬האינטליגנציה הרגשית נהייתה פופולרית מאוד‪ .‬עקב הפופולריות העולה של‬
‫המושג‪ ,‬הואץ המחקר בתחום‪ .‬האצת המחקר תרמה להתפתחות המושג‪.‬‬
‫‪ ‬גולמן סבר כי מי שיש לו אינטליגנציה רגשית גבוהה – מצליח בחיים הרבה יותר ממי שיש לו‬
‫אינטליגנציה רגשית נמוכה‪.‬‬
‫‪ ‬וכן‪ ,‬האינטליגנציה הרגשית עולה בחשיבותה על מנת המשכל (האינטליגנציה הקוגניטיבית)‪.‬‬

‫‪ ‬אינטליגנציה רגשית זהו תחום שעקב הפופולריות שצבר‪ ,‬התחילו לחקור אותו יותר‪.‬‬
‫‪ ‬אחד הדברים היחידים עליו כל חוקרי האינטליגנציה הרגשית מסכימים‪ ,‬זה שאינטליגנציה רגשית היא‬
‫נלמדת‪ .‬כלומר‪ ,‬אפשר לשפר את האינטליגנציה הרגשית‪ .‬זאת לעומת אינטליגנציה קוגניטיבית‪ ,‬אשר הינה‬
‫פחות או יותר קבועה‪.‬‬

‫‪ .2‬הספר "עקומת הפעמון"‪ :‬ספרם של הרנשטיין ומארי יצא לאור בשנת ‪ ,1994‬והיווה גורם חברתי לעליית‬
‫המושג אינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫עקומת פעמון‪ :‬התפלגות נורמלית‪ .‬היא נקראת כך משום שהיא אופיינית להרבה מאוד‬ ‫‪o‬‬
‫תכונות‪ .‬כלומר‪ ,‬הרבה תכונות מתפלגות באופן זה‪ .‬רוב האנשים נמצאים סביב הממוצע‪.‬‬
‫למשל‪ :‬אינטליגנציה קוגניטיבית מתפלגת נורמלית (ממוצע ‪ ,100‬סטיית תקן ‪.)15‬‬
‫כמעט בכל תחום שהוא תורשתי‪ ,‬נראה התפלגות נורמלית‪ .‬החריגים‪ ,‬בשני הקצוות‪,‬‬
‫הם מעטים יחסית‪.‬‬
‫בספר זה‪ ,‬הוצגה ההתפלגות הנורמלית של האינטליגנציה הקוגניטיבית‬
‫באוכלוסייה‪ .‬בצמוד לכך‪ ,‬נטען כי רמת האינטליגנציה הקוגניטיבית (‪)IQ‬‬
‫של האדם מנבאת את מידת הצלחתו‪ .‬המסקנה המתבקשת היא כי מיעוט‬
‫באוכלוסייה‪ ,‬הצד הימני של ההתפלגות – "האליטה הקוגניטיבית" – אכן‬
‫יצליח בחייו‪ .‬כמו כן‪ ,‬אינטליגנציה זו הינה מולדת ולא ניתנת לשינוי במהלך החיים‪ .‬באופן זה‪ ,‬רק מי שיש לו‬
‫‪ IQ‬גבוהה‪ ,‬יש לו סיכוי להצליח בחיים‪ .‬לכן‪ ,‬יש אנשים אשר נולדו עם ‪ IQ‬גבוהה ולכן יצליחו יותר‪ ,‬באופן‬
‫מובנה‪ ,‬ולעומתם אחרים בעלי ‪ IQ‬נמוכה אשר יצליחו פחות‪ .‬טענה זו ספגה ביקורות קשות‪ .‬שכן‪ ,‬משמעות‬
‫הדבר כי גורל האדם קבוע מראש‪ ,‬ואין דרך לשנותו‪ ,‬ומעטים יחוו הצלחה‪.‬‬
‫עקב כך‪ ,‬עלה מושג האינטליגנציה הרגשית אל מול האינטליגנציה הקוגניטיבית‪ .‬ה‪ EQ-‬הופיעה כהפוכה מה‪-‬‬
‫‪ .IQ‬שכן‪ ,‬היא נלמדת (ולא מולדת) ולפיכך שוויונית ונגישה לכולם‪ .‬כל אחד יכול לפתח ‪ EQ‬במהלך חייו‪ .‬באופן‬
‫זה‪ ,‬עלתה תקווה כי כל אדם הינו בעל פוטנציאל להצלחה‪ ,‬ולא גורל קבוע מראש הוא זה שיחרוץ את דינו‬
‫בחיים‪.‬‬

‫‪ .3‬רוח התקופה‪ :‬בשנות התשעים החלה רוח של תקופה הרבה יותר רגשית‪ .‬התחילו ניסיונות של אנשים‬
‫להתחבר לרגש שלהם‪ .‬זו הייתה מעין תגובת נגד למוסד המאוד טכנוקרטי‪-‬מערבי‪ ,‬שמדגיש דווקא הכשרה‬
‫אקדמית‪ ,‬מבחנים מדויקים‪ ,‬הישגיות‪ ,‬קבלה להכשרות מסוימות אך ורק על סמך נתונים קרים‪ .‬לא נותן כמעט‬
‫מקום לאישיותו של האדם‪.‬‬

‫"עלינו לשים לב שלא להפוך את האינטלקט לאלוהינו‪ .‬יש לו כמובן שרירים אך לא אישיות‪ – ".‬א‪.‬איינשטיין‬
‫‪ ‬מקור‪:‬‬
‫‪“We should take care not to make the intellect our god; it has, of course, powerful muscles,‬‬
‫‪but no personality.” – Albert Einstein‬‬
‫‪-3-‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
‫האמריקאים תפסו את האינטליגנציה הרגשית כ'תרופת פלא' לכך‪ ,‬וציפו שהיא תתן מענה לבעיות ביחסים בין‬
‫אישיים‪ ,‬עבודה ולימודים‪.‬‬

‫‪ 6‬מקורות אקדמיים‪:‬‬

‫‪ .1‬הפרסום המדעי הראשון באינטליגנציה רגשית נעשה על ידי סאלוביי ומאייר (‪.)Salovey & Mayer‬‬
‫מאייר וסאלוביי הם הראשונים שחשבו על מושג האינטליגנציה הרגשית והובילו את הדרך בתחום‪ .‬הם שטענו‬
‫לראשונה כי קיימת אינטליגנציה שעוסקת ברגש‪ ,‬ואמרו ממה היא מורכבת (זיהוי‪ ,‬הבנה וויסות)‪.‬‬
‫‪ .2‬יחסי רגש‪-‬קוגניציה‪ :‬היחסים בין הרגש לשכל‪ .‬יחסים אלו עברו שינוי גדול בהשוואה לתפיסה המסורתית‪.‬‬
‫התפיסה המודרנית של רגש והיגיון‪ ,‬שהתפתחה ב‪ 100-‬שנים האחרונות‪ ,‬שונה מאוד מהתפיסה המסורתית‪.‬‬
‫התפיסה המסורתית סברה כי מדובר בשני קצוות‪ ,‬ככל שאדם חושב יותר בהיגיון כך הוא פחות מרגיש‪.‬‬
‫תפיסה זו ראתה ברגש דבר נחות‪ .‬כלומר‪ ,‬שאם עולה בך רגש‪ ,‬הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות זה לנסות‬
‫להיפטר ממנו‪ ,‬כי רגש לא מוביל אותך למקומות טובים‪ .‬זאת בעוד שהשכל נתפס כרואה את המציאות בצורה‬
‫נכונה ומדויקת‪ .‬לפיכך הסיקו שהאדם צריך לפעול לפי מה שמשדר לו השכל‪ ,‬ולא הרגש‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬התפיסה המודרנית סוברת כי רגש והיגיון הם לא ניגודים‪ ,‬ומטרת ההיגיון לשרת את הרגש‪.‬‬
‫היום אנו יודעים שרגש וחשיבה יכולים לעבוד ביחד‪ .‬אפשר להיעזר בחשיבה כדי לשנות את הרגש‪ ,‬ואפשר‬
‫להיעזר ברגש כדי לשנות את החשיבה‪ .‬לרגש ולחשיבה יש השפעה הדדית‪ ,‬והם יכולים לעבוד ביחד‪ ,‬ללכת‬
‫יד ביד‪ .‬בהתאם לתפיסות המודרניות של חקר הרגש‪ ,‬לרגשות תפקיד אדפטיבי ברוב התהליכים‬
‫הפסיכולוגיים המרכזיים‪.‬‬
‫לפי התפיסה המסורתית‪ ,‬יש "צודק" ו"טועה"‪ .‬ה"צודק" זהו האינטלקט‪ ,‬ה"טועה" זה הרגש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לפי התפיסה המודרנית‪ ,‬הרגשות יכולים לשפר את הקוגניציה‪ .‬למעשה‪ ,‬קוגניציה נטולת רגש היא‬ ‫‪‬‬
‫הרבה פחות מדויקת‪ .‬אם עושים שימוש נכון ברגש‪ ,‬הוא יכול לשפר את התפקוד האינטלקטואלי‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לפי התפיסה המסורתית‪ ,‬רגש הוא גורם מסוכן שפוגע בחשיבה ויש להימנע ממנו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לפי התפיסה המודרנית‪ ,‬לרגש יש יכולת לאפשר לאדם להסתגל טוב יותר לסביבה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תפיסה מודרנית‬ ‫תפיסה מסורתית‬

‫ההיגיון משרת את הרגש‬ ‫"שלטון השכל"‬

‫הרגש נחות‬

‫רגש וחשיבה הינם שני צדדים של אותו מטבע‪,‬‬ ‫נחשבו תמיד לשני ניגודים‬
‫ויכולים לעבוד יחד‬

‫הרגשות אינם מפריעים ליכולת הקוגניטיבית‬ ‫האינטלקט מייצר מידע נכון ומדויק‬
‫ואף מגבירים אותה‬ ‫ואילו הרגש עמום‪ ,‬פוגע בהסתגלות‪ ,‬מעכב את‬
‫התהליך הטהור של החשיבה ומפריע לו‬

‫הדגשת תפקידם האדפטיבי של הרגשות בכל‬ ‫הרגש הינו גורם מסוכן המעודד חוסר שכלתנות‪,‬‬
‫התהליכים הפסיכולוגיים ואף הקוגניטיביים‬ ‫אימפולסיביות ונהנתנות נטולת מחשבה‬

‫יחסי רגש‪-‬קוגניציה – התייחסות לרגשות כמניעים התנהגות (קצת היסטוריה‪:)...‬‬

‫• אריסטו – בלי התשוקות לא נוכל לפעול‪.‬‬
‫• דיוויד יּום (‪ – )1748‬דחפים רגשיים הם אלו שמניעים אותנו‪.‬‬
‫• פרויד (‪ – )1921‬נפש האדם בנויה מאנרגיה נפשית‪ .‬גם הקוגניציה מקורה באנרגיה הנפשית‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫הכל מתחיל באיד‪ ,‬המשמש מאגר אנרגיה נפשית לפרט‪.‬‬
‫• תיאוריות רגש מודרניות – מתן מקום לרגש‪ .‬דגש על הדדיות וחיבור בין רגש להגיון‪.‬‬

‫‪-4-‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫דמסיו )‪ – )Damasio, 1995‬חוקר פיזיולוג‪ .‬מצא שכשאנשים נפגעים באזור הפרונטלי במוח‪ ,‬יש להם‬ ‫ָ‬ ‫•‬
‫ליקוי רגשי‪ ,‬שגורם להם לליקוי בקבלת החלטות‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא הוכיח שכשנוצר אצלנו ליקוי רגשי‪ ,‬יש גם‬
‫קושי בקבלת החלטות‪ .‬כנראה שרגש וקבלת החלטות הולכים יד ביד‪ .‬פגיעה באזורי מוח הקשורים‬
‫לעיבוד רגשות ליקויים בשיפוט ובקבלת החלטות‪ .‬נ‪.‬ב‪ :.‬באמת מצביע על הקשר שבין ה‪ PFC-‬לאמיגדלה‪...‬‬
‫לא עוד "אני חושב משמע אני קיים" (דקארט)‪ ,‬אלא – "אני חושב ומרגיש‪ ,‬משמע אני קיים"‪ .‬הרגש‬ ‫•‬
‫והחשיבה תורמים שניהם להתנהגות אדפטיבית‪.‬‬

‫‪ .3‬פסיכולוגיה חיובית‪ :‬זרם בפסיכולוגיה אשר צמיחתו היוותה גורם אקדמי לעליית המושג אינטליגנציה‬
‫רגשית‪ .‬מושג הא"ר צמח מתוך זרם זה‪ ,‬אשר בו סליגמן היווה דמות מפתח בולטת‪ .‬הפסיכולוגיה החיובית‬
‫התמקדה במקורות האושר‪ ,‬הסיפוק והרווחה של האדם‪ .‬גישה זו מתחקה אחר המקורות לבריאות‬
‫הנפשית‪ .‬בבסיס גישה זו עומדת חקירה מדעית השואפת להבין את הצדדים החזקים והחיוביים שבאדם‪,‬‬
‫ולאתר דרכים לטיפוח ההיבטים היצירתיים‪ ,‬החיוביים והאדפטיביים שלו‪ .‬זאת לעומת ההתעסקות בחולי‬
‫ובבעייתיות שבאדם‪ ,‬אשר הייתה נהוגה בפסיכולוגיה‪ .‬טענתה המרכזית של הפסיכולוגיה החיובית הייתה כי‬
‫היעדר פתולוגיות איננו מעיד על כך שהאדם מאושר‪ .‬וכן‪ ,‬אם פסיכולוגים היו מנסחים את שאלות המחקר‬
‫שלהם במונחי חוזקות במקום חולשות‪ ,‬היו מוצאים במשתתפים חוזקות רבות‪ ,‬ולא רק בעיות ופתולוגיות‪.‬‬
‫חוקרי הפסיכולוגיה החיובית מתמקדים גם הם (בדומה לגולמן) בשיפור איכות חיי האדם‪ .‬אולם‪ ,‬חקר‬
‫הפסיכולוגיה החיובית נושא אל חקר הא"ר מסר‪ ,‬כי רגשות חיוביים יוכלו להועיל רק אם ישולבו בתפיסת‬
‫מציאות טובה ובמעורבות אמיתית בחיים‪ .‬וכמו כן‪ ,‬שיש להבחין בין סיפוק עצמי אמיתי לסיפוק עצמי אשלייתי‪.‬‬
‫בתחום הפסיכולוגיה החיובית‪ ,‬היה דגש על מחקר מדעי‪ ,‬והמחקר בתחום עודד את המחקר בא"ר‪.‬‬

‫הפסיכולוגיה החיובית איננה מתמקדת בניסיון לפתור בעיות‪ ,‬מחלות או פשעים‪ ,‬אלא בניסיון לראות מה נותן‬
‫לנו כוח והופך אותנו למאושרים‪ ,‬אופטימיים‪ ,‬למתפקדים טוב יותר‪ .‬איפה החוסן הנפשי שלנו? איפה אנו‬
‫יכולים לצמוח? איפה האדם מתפקד טוב יותר? מה עוזר לו להיות מאושר? יש אנשים שאין להם פתולוגיות‬
‫שניתן לזהות‪ ,‬אך הם לא מרגישים מאושרים‪ .‬שכן‪ ,‬היעדר פתולוגיות לא אומר שהאדם מאושר‪.‬‬

‫למה התמקדו עד היום בשלילי?‬

‫‪ .1‬דורש טיפול – השלילי יותר צועק‪ ,‬סובל ודורש טיפול‪ .‬לכן השקיעו יותר מאמצים לטפל בשלילי (בזה‬
‫שמרגיש שהוא רוצה להתאבד יטפלו יותר מאשר בזה שרוצה לממש את עצמו)‪.‬‬
‫‪ .2‬התפתחות אבחון מצוקות הזולת – ה‪ DSM-‬והאבחונים למחלות הנפש השתכללו מאוד‪ .‬אמנם‪ ,‬פחות היו‬
‫נפוצות הגישות שעוזרות לאדם לממש את עצמו‪.‬‬
‫‪ .3‬האסכולה הפסיכואנליטית – אסכולה רפואית‪ .‬פרויד הוביל את הפסיכולוגיה בכיוון של ריפוי מחלות‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬רופאים כיום עובדים על מניעה וקידום בריאות‪ ,‬ולא רק על ריפוי מחלות‪ .‬למשל‪ ,‬קופ"ח נקראת היום‬
‫הרבה פעמים "שירותי בריאות" (לא עניין של חולי אלא של בריאות)‪.‬‬

‫אבי הפסיכולוגיה החיובית הוא סליגמן‪.‬‬

‫‪ 3‬יסודות הפסיכולוגיה החיובית – לפי סליגמן‪:‬‬

‫א‪ .‬ניסיון חיובי‪ :‬הבנת הרגשות החיוביים של האדם מביאה לחקר הסיפוק מהעבר‪ ,‬האושר בהווה והתקווה‬
‫לעתיד‪ .‬מה בעבר גרם לאדם אושר? מתי הוא היה מאושר? באילו סיטואציות הוא היה מאושר? מה היה‬
‫בסביבה שלו? מה הוא עשה? מה ישמח אותו לעשות בעתיד?‬
‫ב‪ .‬מאפיינים אינדיווידואליים חיוביים‪ :‬הבנת המאפיינים האינדיווידואליים החיוביים הביאה לחקר המעלות‬
‫והחוזקות‪ .‬היכולת לעבוד ולאהוב‪ ,‬אומץ‪ ,‬חמלה‪ ,‬חוסן‪ ,‬יצירתיות ועוד‪ .‬אילו תכונות יש לאדם‪ ,‬היכולות‬
‫לעזור לו ולממש את עצמו? אילו תכונות נותנות לו כוח בחיים? משפרות את התפקוד שלו?‬
‫ג‪ .‬הבנת מוסדות חברתיים חיוביים‪ :‬מה בחברה מעודד יצירת קהילות טובות יותר – כמו הורות טובה‪,‬‬
‫עבודת צוות ועוד‪ .‬מה בסביבה שלו יכול לתת לו כוח? איזה מושג סביבתי יכול לתת לו כוח? יש לחקור‬
‫את נקודות החוזקה אשר מעודדות יצירת קהילות טובות יותר‪.‬‬
‫הדגש הוא על כוח (למצוא מקור כוח) ולא על פתולוגיה‪ .‬מה הופך את האדם הזה לשמח?‬
‫‪-5-‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫(המשך‪ 6 :‬מקורות אקדמיים)‬
‫‪ .4‬מחקר בתחום האינטליגנציה הכללית והרגש‪ :‬במחקר על אינטליגנציה כללית נמצא שאינטליגנציה רגשית‬
‫היא סוג של אינטליגנציה‪ .‬זוהי הנחת המוצא‪ .‬בקורס זה‪ ,‬נתייחס לא"ר כסוג של אינטליגנציה‪ .‬אינטליגנציה‬
‫רגשית היא היכולת האינטליגנטית לעבד‪ ,‬להבין ולדעת כיצד להתמודד עם רגשות‪ .‬זהו עיבוד שכלי‬
‫אינטליגנטי של רגש‪ .‬נקודת תפר בין הרגש לשכל‪ .‬אנשים נבדלים זה מזה ביכולתם הקוגניטיבית‬
‫האובייקטיבית‪ ,‬הניתנת למדידה – לתפוס‪ ,‬להבין ולהתמודד עם רגשות‪ .‬לדוגמה‪ :‬היכולת להבחין ברגשות‬
‫הזולת‪ ,‬להבין את מקור הרגשות‪ ,‬קידום החשיבה על ידי התנסות רגשית‪ ,‬וויסות רגשי‪.‬‬

‫‪ .5‬ביקורת על מודלים של אינטליגנציה כללית והשיטות להערכתה‪ :‬הביקורת על מושג האינטליגנציה הכללית‬
‫עלתה בשנות ה‪ 60-‬עד ה‪ 80-‬של המאה ה‪ .20-‬ההנחה הייתה כי הצורה בה בודקים אינטליגנציה לא באמת‬
‫מבטאת את ההבדל בין אנשים ביכולתם האינטלקטואלית‪ .‬ישנם אנשים חכמים (אינטליגנטים)‪ ,‬שמבחן‬
‫אינטליגנציה לא משקף זאת‪ .‬לא היו מרוצים מיכולתה של האינטליגנציה להעריך את חוכמת האדם‪ ,‬וחשבו‬
‫שהתפיסה של האינטליגנציה היא מרובעת מדי‪.‬‬

‫‪ .6‬הופעת ניצנים של אינטליגנציה רגשית בתיאוריות של אינטליגנציה כללית‪ :‬התחילו להופיע תיאוריות‬
‫חדשות‪ ,‬כמו של גרדנר ותורנדייק‪ ,‬שהיו כבר הרבה יותר רחבות ופתוחות‪ ,‬וחלק מהן היה מוקדש ליכולת‬
‫האינטלקטואלית להתמודד עם רגש‪.‬‬
‫גרדנר – אינטליגנציות מרובות‪.‬‬
‫תורנדייק – אינטליגנציה חברתית (בנוסף למופשטת ומכנית)‪ ,‬כיכולת להתמודד עם מצבים חברתיים‪.‬‬

‫* יש קצת דמיון בין המקור החברתי ה‪ 4-‬וה‪ .6-‬ההבדל הוא יותר בכיוון‪ .‬המקור ה‪ 4-‬חקר את מקור הא"ר‪ ,‬וגילה‬
‫שאינטליגנציה רגשית היא סוג של אינטליגנציה‪ ,‬הפועלת כיכולת אינטלקטואלית לעבד רגשות‪ .‬העמיקו בתוך‬
‫האינטליגנציה הרגשית והבינו שהיא סוג של אינטליגנציה‪ .‬המקור ה‪ 6-‬חקר את האינטליגנציה הכללית‪ ,‬ואמר‬
‫שבאינטליגנציה הכללית יש המון מרכיבים‪ ,‬ואחד מהם קשור לרגש‪ .‬העמיקו בתוך האינטליגנציה הכללית והבינו‬
‫שאחד ממרכיביה הוא א"ר‪ .‬נקודת המבט היא אחרת‪ ,‬אך התוצאה מאוד דומה‪.‬‬

‫הגדרות נוספות לאינטליגנציה רגשית‬

‫בר‪-‬און‪:‬‬
‫ראובן בר‪-‬און טבע את המונח מנת רגש‪( EQ ,‬אינטליגנציה רגשית) ב‪ ,1995-‬ואמר כי היא מורכבת מ‪ 5-‬חלקים‪:‬‬
‫‪ .1‬רכיבים תוך‪-‬אישיים – היכולת להבין את עצמי‪.‬‬
‫‪ .2‬רכיבים בין‪-‬אישיים – היכולת להבין את הזולת‪.‬‬
‫‪ .3‬רכיבים הסתגלותיים – היכולת להתאים את עצמי לחיים‪.‬‬
‫‪ .4‬רכיבים של התמודדות עם לחץ – היכולת להתמודד עם לחץ‪ .‬למרות הלחץ‪ ,‬להמשיך לתפקד‪.‬‬
‫‪ .5‬רכיבים של מצב רוח כללי – אדם עם ‪ EQ‬גבוהה יהיה רוב הזמן במצב רוח טוב‪ ,‬כי הוא מצליח לווסת את‬
‫הרגש שלו‪.‬‬

‫המודל של גולמן‪:‬‬
‫בספרו "אינטליגנציה רגשית" (‪ ,)1995‬הציג גולמן מודל שגם לו ‪ 5‬רכיבים‪:‬‬
‫‪ .1‬הכרת רגשות בעצמי‬
‫האחר‬ ‫העצמי‬ ‫יעדים‬
‫כישורים‬ ‫‪ .2‬ניהול רגשות של העצמי‬
‫‪ .3‬מוטיבציה‬
‫מודעות‬ ‫מודעות עצמית‬ ‫הכרה‬
‫‪ .4‬זיהוי רגשות של האחר‬
‫חברתית‬
‫‪ .5‬ניהול מערכת יחסים עם האחר‬
‫ניהול מערכות‬ ‫ניהול עצמי‬ ‫ויסות‬
‫יחסים‬ ‫← גולמן הדגיש שני מרכיבים‪ :‬זיהוי הרגש ושליטה ברגש‪.‬‬
‫‪-6-‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫לקראת מדע האינטליגנציה הרגשית‬
‫מורכבות המושג "אינטליגנציה רגשית" – שאלות שעולות סביב המושג‬

‫האם אינטליגנציה רגשית אכן קיימת?‬ ‫•‬

‫אם היא קיימת‪ ,‬האם היא כל כך חשובה?‬ ‫•‬
‫האם אינטליגנציה רגשית היא באמת מושג חדש?‬ ‫•‬
‫האם מה שאנחנו חושבים שזה אינטליגנציה רגשית הוא באמת אינטליגנציה רגשית?‬ ‫•‬

‫מדוע חשוב להבין ולחקור אינטליגנציה רגשית?‬

‫איתור הבדלים בין‪-‬אישיים בכישורים רגשיים – אפיון בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יעזור לחזק בעלי‬ ‫‪.1‬‬
‫אינטליגנציה רגשית נמוכה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהנחה שלקבוצות שונות (מין‪/‬תרבות‪/‬מקצוע) יש ממוצעים שונים של‬
‫א"ר‪ ,‬נרצה לבחון את הבדלים אלו‪ .‬נדרשים מבחני א"ר מתוקננים על מנת לזהות את אלה אשר זקוקים‬
‫לחיזוק בתחום הרגשי‪ .‬כך נוכל להעניק להם תמיכה ולאמן אותם בהתמודדות עם מצבים טעונים רגשית‪ .‬אם‬
‫נחקור ונבין את בעלי הא"ר הגבוהה‪ ,‬נזהה את התכונות העומדות ביסוד אותן יכולות רגשיות ונאפיין אותן –‬
‫או אז נוכל ללמד ולאמן את בעלי הא"ר הנמוכה יותר (בעלי יכולות רגשיות נמוכות יותר)‪.‬‬
‫גילוי מקורות האינטליגנציה הרגשית – סביבה מול תורשה‪ .‬מהם הגורמים הקובעים את האינטליגנציה‬ ‫‪.2‬‬
‫הרגשית? אם א"ר דומה לרוב התכונות האנושיות האחרות‪ ,‬אפשר להניח שהיא משקפת הן את המטען‬
‫הגנטי והן את הסביבה החברתית שבה התפתח הילד‪ .‬עדיין‪ ,‬קיים ויכוח לגבי מקורות ההבדלים בא"ר‪.‬‬
‫הבנת האינטליגנציה הרגשית כתהליך – יש צורך בשיטות מדעיות לחקר הדרכים שבהן האינטליגנציה‬ ‫‪.3‬‬
‫הרגשית באה לידי ביטוי בהתמודדות עם בעיות ואתגרים יום‪-‬יומיים (איומים והזדמנויות כאחד)‪ .‬שכן‪ ,‬א"ר‬
‫היא רחבה יותר ממה שנוכל למדוד בשאלונים ובסימולציות במחקר ניסויי בחדר המעבדה‪ ,‬שכן היא מלווה‬
‫את האדם בכל רגע ורגע בחייו‪ .‬לכן‪ ,‬נקודת מבט המדגישה את התהליך היא חשובה במיוחד‪ .‬אם לא נבין את‬
‫תהליכים אלו‪ ,‬ההתערבויות יהיו חסרות ערך ואף מסוכנות‪ .‬במחקר יש לזהות גם את נקודות החוזק וגם את‬
‫נקודות התורפה בהתנהלותו הרגשית של אדם בחייו בעולם האמיתי‪.‬‬
‫ניפוץ מיתוסים – קים פער בין מה שהקהל הרחב חושב שהוא יודע על מושג האינטליגנציה הרגשית לבין‬ ‫‪.4‬‬
‫הממצאים העולים ממדידתו של המושג באופן אובייקטיבי במחקרים‪ .‬לכן‪ ,‬יש לפתח מדע קפדני המאפשר‬
‫בחינה ביקורתית של אמונות פופולריות ומיתוסים בתחום האינטליגנציה הרגשית‪ .‬לאחר ניפוץ המיתוסים‪,‬‬
‫יהיה קל יותר לעודד התקדמות מדעית‪ .‬ולהיפך‪ ,‬כשיש בסיס מדעי בתחום כלשהו‪ ,‬קל יותר לנפץ מיתוסים‬
‫חסרי בסיס‪ .‬על המדע ליצור סדר בתחום הא"ר – לאשש טענות מסוימות‪ ,‬ולהפריך טענות אחרות‪.‬‬

‫פער פופולאריות‪-‬מחקר‬
‫המושג "אינטליגנציה רגשית" צבר פופולריות רבה בקרב הקהל הרחב‪ .‬הפופולריות לה זכה המושג עם עלייתו‬
‫נבעה מקיומו של הלך רוח חברתי הקורא למציאת גורמים חלופיים התורמים להצלחה בחיים‪ .‬כך‪ ,‬הפופולריות הרבה‬
‫של המושג עמדה בפער אל מול המחקר המדעי לגביו‪ .‬היה דיבור נרחב על המושג‪ ,‬אמנם מעט מאוד עובדות‬
‫מדעיות‪ .‬כך נוצרו סביבו מיתוסים רבים (קביעות מקובלות בנוגע למושג‪ ,‬אשר משוות לו לכאורה אופי מדעי)‪ .‬שכן‪,‬‬
‫המיתוסים שנוצרו האיצו את‬ ‫האנשים לא רצו להישאר "ללא תשובות" לגבי מושג הא"ר‪ ,‬לכן המציאו כאלה‬
‫המחקר על מושג האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬שכן רצו לאשש או להפריך את הטענות שעלו לגביו‪.‬‬

‫שלושת עמודי התווך של האינטליגנציה הרגשית‬

‫‪ .1‬תיאוריה – הבסיס ההכרחי לכל תחום מחקר‪.‬‬

‫‪ .2‬מדידה – חיונית לקביעת נורמות‪ ,‬סטנדרטים וחריגות‪.‬‬
‫‪ .3‬יישומים – הצד המעשי של התחום‪.‬‬

‫‪-7-‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫יחידה ‪ – 1‬אינטליגנציה רגשית‪ :‬רקע תיאורטי וסוגיות בסיסיות‬

‫מאמר ‪:1‬‬
‫הבנת רכיב האינטליגנציה באינטליגנציה רגשית ‪ /‬מתיוס‪ ,‬זיידנר ורוברטס (‪)2002‬‬

‫‪ ‬מאמר ‪ 1‬נמצא בעמ' ‪ 3‬במקראה‪.‬‬

‫הטענה הבסיסית‪ :‬חקר האינטליגנציה הכללית מהווה בסיס משמעותי לחקר האינטליגנציה הרגשית‪.‬‬
‫טענת החוקרים הייתה שאם נבין איך התפתחה האינטליגנציה הכללית‪ ,‬נוכל להבין גם איך התפתחה האינטליגנציה‬
‫הרגשית‪ .‬כלומר‪ ,‬אם נדע מהם התהליכים בהתפתחות האינטליגנציה הקוגניטיבית‪ ,‬נצפה לאותם התהליכים גם‬
‫בהתפתחות האינטליגנציה הרגשית‪.‬‬

‫מטרות המאמר‪:‬‬
‫• תיאור סוגיות מרכזיות בחקר האינטליגנציה‪.‬‬
‫• בחינת הגדרות ומודלים מרכזיים של האינטליגנציה‪.‬‬
‫• דיון בהשלכות המודלים השונים על המושג‪.‬‬

‫במאמר נראה מהן הסוגיות המרכזיות של התפתחות האינטליגנציה‪ ,‬מהם המודלים של אינטליגנציה ומהן ההשלכות‬
‫של כך על האינטליגנציה הרגשית‪.‬‬

‫תרומתם של שלושה חוקרים מרכזיים בתחום האינטליגנציה‬

‫גלטון‪ :‬התבסס על מדידות וגורמי מתאם‪ .‬גלטון חיפש קשרים בין אינטליגנציה לבין כל מיני תכונות אחרות‪ ,‬בדק‬
‫אילו עוד תכונות קשורות לאינטליגנציה‪ .‬הוא חשב למשל שהתכונות הבאות קשורות לאינטליגנציה‪ :‬היקף הראש‪ ,‬מין‬
‫ומהירות הקליטה‪ .‬הוא מדד את היקף הראש של אנשים וכך הסיק על רמת ה‪ IQ-‬שלהם‪ .‬כאשר הוא מדד את היקף‬
‫הראש של גברים ושל נשים‪ ,‬מצא כי היקף הראש של גברים גדול יותר‪ .‬לכן הסיק כי גברים אינטליגנטים יותר מנשים‪.‬‬
‫כיום אנו יודעים שהיקף הראש הינו פרופורציונלי לגובה האדם‪ .‬גברים לרוב יותר גבוהים מנשים‪ ,‬וזהו ההקשר‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כיום יודעים שזוהי שיטה פסולה למדוד אינטליגנציה‪.‬‬
‫גלטון הוא שהפנה את תשומת הלב המחקרית אל עקומת הפעמון (התפלגות גאוס הנורמלית)‪ ,‬שמדידות של יכולת‬
‫קוגניטיבית יוצרות‪ .‬השפעתו ניכרת עד היום‪ ,‬ביחוד בגישת גורמי המתאם הקוגניטיביים‪ ,‬הודות לטכניקות‬
‫הסטטיסטיות של עקומת הפעמון וחקר הבדלים בין בני אדם באמצעות חקר מתאמים‪.‬‬
‫← הטענה היא שאם נכיר את התכונות הקשורות לאינטליגנציה קוגניטיבית‪ ,‬או לאינטליגנציה רגשית‪ ,‬כך נבין את‬
‫מושג האינטליגנציה ‪ /‬האינטליגנציה הרגשית טוב יותר‪.‬‬
‫מושג האינטליגנציה הרגשית נהיה מובן יותר כאשר אנו מוצאים גורמים שונים הנמצאים איתו במתאם‪.‬‬

‫בינה‪ :‬מבחן סטנפורד‪-‬בינה נכתב ע"י בינה וסימון (סימון בחר את שם האוניברסיטה שייצג אותו‪ ,‬במקום את שמו)‪.‬‬
‫זהו מבחן האינטליגנציה המודרני הראשון שנוצר‪ .‬מבחן זה נכתב ככלי מיון לאיתור ילדים בעלי לקויות שכליות* בבתי‬
‫הספר בפריז‪ .‬המבחן של בינה קידם מאוד את חקר האינטליגנציה‪ .‬שכן‪ ,‬ברגע שנוצר כלי טוב למדידת אינטליגנציה‪,‬‬
‫התאפשרה הפריחה העצומה של חקר האינטליגנציה‪ .‬בשנת ‪ 1916‬כתב בינה שעל פי הממצאים שלו‪ ,‬אין הבדל בין‬
‫האינטליגנציה של גברים ונשים‪.‬‬
‫* ילדי מש"ה = מגבלה שכלית התפתחותית‪.‬‬
‫בינה הראה שכדי לקדם מחקר בתחום מסוים‪ ,‬צריך קודם כל כלי שמודד את התכונה‪.‬‬
‫← גם באינטליגנציה רגשית‪ ,‬נכיר קודם כל את הכלים המודדים את ה‪ .EQ-‬בלי זה‪ ,‬לא ניתן לחקור‪.‬‬

‫ספירמן‪ :‬ספירמן ניסה להבין מהי אינטליגנציה‪ ,‬מהי מהות האינטליגנציה‪ .‬את זאת ניסה להבין באמצעות הכלים‬
‫הסטטיסטיים שלו‪ .‬ספירמן העביר מבחני אינטליגנציה לעשרות‪-‬אלפי אנשים‪ ,‬בניסיון להבין מהן היכולות שעומדות‬
‫‪-8-‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
‫מאחורי הביצוע במבחן‪ .‬הוא ניסה לבדוק מה הופך אחד לבעל יכולות גבוהות‪ ,‬ואחר לבעל יכולות נמוכות‪ .‬מה משותף‬
‫לכל אלה שהצליחו‪ ,‬ומה משותף לכל אלה שפחות הצליחו‪ .‬בפועל‪ ,‬ספירמן פיתח והשתמש בשיטה של ניתוח‬
‫גורמים‪ .‬זוהי שיטה סטטיסטית‪ ,‬המבוססת על מתאמים‪.‬‬
‫ספירמן מצא כי האינטליגנציה הכללית בנויה מ‪ 2-‬מרכיבים‪ :‬מ‪ )general( g-‬ומ‪.)specific( s-‬‬
‫‪ = general = g ‬האינטליגנציה בנויה מגרעין אחד של פוטנציאל שיש לכולם‪ .‬אם הפוטנציאל גבוה‪ ,‬אז ה‪g-‬‬
‫יהיה גבוה‪ .‬אם הפוטנציאל נמוך‪ ,‬אז ה‪ g-‬יהיה נמוך‪.‬‬
‫‪ = specific = s ‬האינטליגנציה בנויה מיכולות ספציפיות בתחומים רבים (מילולי‪ ,‬מתמטי ועוד)‪.‬‬
‫לפי ספירמן‪ ,‬ה‪ g-‬הוא החשוב ביותר‪ .‬שכן‪ ,‬הוא אומר "כמה האדם חכם" זהו הפוטנציאל‪.‬‬
‫ה‪ s-‬הוא פחות חשוב‪ .‬שכן‪ ,‬אלה הם כישרונות ספציפיים‪.‬‬

‫לקחי ההיסטוריה שיש ללמוד מחקר האינטליגנציה‪:‬‬

‫‪ .1‬מדידה – בינה‪ .‬כיצד למדוד את האינטליגנציה הרגשית‪ .‬מבינה אנו למדים כי על מנת לקדם מחקר בתחום‬
‫כלשהו‪ ,‬צריך כלי שמודד את התכונה‪ .‬בינה וסימון יצרו את מבחן האינטליגנציה המודרני הראשון‪ ,‬סטנפורד‪-‬‬
‫בינה‪ .‬הם פתחו את הדרך‪ ,‬ובעקבותיהם נוצרו שלל מבחני אינטליגנציה‪ .‬יותר ויותר מדענים ופסיכולוגים חיזקו‬
‫את האמונה שאם האדם חכם‪ ,‬אז יש לו את המפתח להצליח בחיים‪ .‬אדם חכם מסוגל לעסוק במגוון רחב של‬
‫מקצועות‪ ,‬וללמוד בקלות שפע של דברים‪ .‬אם האדם לא‪-‬חכם‪ ,‬אז פחות‪.‬‬

‫‪ .2‬מהות המבנה – ספירמן‪ .‬ספירמן שאל ונתן מענה לשאלה מהו מבנה המושג "אינטליגנציה רגשית" מבחינה‬
‫תיאורטית‪ .‬על מנת לחקור מושג כלשהו‪ ,‬יש לעמוד על המבנה התיאורטי שלו‪ .‬עד היום ישנם חילוקי דעות בין‬
‫החוקרים על הגדרת המושג אינטליגנציה‪ ,‬עדיין אין לה הגדרה אחת חד‪-‬משמעית‪ .‬כנראה שזהו מושג רב‪-‬ממדי‪.‬‬

‫‪ .3‬גורמי מתאם – גלטון‪ .‬גלטון תרם תרומה ניכרת לגורמי המתאם הקוגניטיביים‪ .‬מושג כלשהו נהיה מובן יותר‬
‫כשאנו מוצאים גורמים שונים הנמצאים עימו במתאם‪.‬‬

‫רוב החוקרים מסכימים שאינטליגנציה בנויה מארבעה מרכיבים‪:‬‬

‫כושר קוגניטיבי‪ :‬אינטליגנציה היא יכולת אינטלקטואלית ואקדמית כללית‪ ,‬הקשורה לקוגניציה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫קוגניציה‪ -‬היכולת שלנו לעבד‪ ,‬לתפוס‪ ,‬לזכור את המידע ולחשוב עליו‪ .‬הקוגניציה עוזרת לנו לקלוט את העולם‪.‬‬
‫חשיבה אנליטית‪ ,‬ניתוח ופתרון בעיות‪ :‬אינטליגנציה היא היכולת לנתח בעיה ולמצוא לה פתרון‪ .‬חשיבה‬ ‫ב‪.‬‬
‫אנליטית‪ -‬היכולת לנתח מידע‪ .‬פתרון בעיות‪ -‬היכולת לקחת איזושהי בעיה (חידה)‪ ,‬מכל סוג‪ ,‬ולמצוא לה פתרון‪.‬‬
‫יכולת לחשוב ביעילות‪ :‬אינטליגנציה היא היכולת לחשוב ביעילות – לפתור בעיה נתונה במהירות ובדיוק רב ככל‬ ‫ג‪.‬‬
‫הניתן‪.‬‬
‫משמשת להסתגלות לסביבה‪ :‬זוהי מטרת האינטליגנציה‪ .‬האינטליגנציה נועדה לעזור לאדם להסתגל לסביבה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫מכל ארבעת המרכיבים שהחוקרים מסכימים עליהם‪ ,‬המרכיב הרביעי‪ ,‬של הסתגלות לסביבה‪ ,‬הוא המרכיב‬
‫שהכי קרוב למהות המושג "אינטליגנציה רגשית"‪ .‬שכן‪ ,‬גם אינטליגנציה רגשית נדרשת על מנת להסתגל לסביבה‪.‬‬

‫אינטליגנציה – סוגי מודלים‬

‫קיימים שני סוגי מודלים להבנת האינטליגנציה‪ :‬מודלים מבניים ומודלים מערכתיים‪.‬‬
‫אלה הם סוגי המודלים להמשגת אינטליגנציה‪.‬‬
‫מודלים מבניים הינם מודלים סגורים המבוססים על מדע הפסיכומטריה ותופסים את האינטליגנציה כמבנה‬
‫קוגניטיבי של פתרון בעיות‪ .‬מודלים אלו הם מדעיים‪-‬שמרניים‪ ,‬ומתבססים על ממצאים אמפיריים בלבד‪.‬‬

‫מודלים מערכתיים הינם מודלים פתוחים אשר רואים באינטליגנציה מערכת מורכבת‪ ,‬ומרחיבים את התפיסה בעניין‬
‫המרכיבים המרכזיים של האינטליגנציה‪ .‬מודלים אלו מתבססים יותר על התנסותו האישית של האדם‪.‬‬
‫‪-9-‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫המודלים המערכתיים מרחיבים את מושג האינטליגנציה‪ ,‬ומכניסים גם מרכיבים שאינם קלאסיים‪ ,‬כמו‪ :‬יצירתיות‪,‬‬
‫יכולת מוסיקלית ויכולת חברתית‪ .‬המודלים המערכתיים שואבים ידע מתחומי דעת שונים‪.‬‬

‫מודלים מבניים‪ :‬התיאוריות של ספירמן‪ ,‬תורנדייק וגילפורד‪.‬‬

‫מודלים מבניים היררכיים (תת‪-‬מודל מבני) – התיאוריה של קאטל (תיאוריית האינטליגנציה הזורמת והמגובשת)‪.‬‬
‫בתיאוריה שלו‪ ,‬קאטל ממשיך ומפתח את דרכו של ספירמן‪.‬‬
‫* תיאוריה מבנית‪-‬היררכית‪ :‬בנויה מחלקים בתוך חלקים בתוך חלקים‪.‬‬
‫מודלים מערכתיים‪ :‬התיאוריה של גרדנר (ושל סטרנברג‪ ,‬אבל הוא לא במיקוד)‪.‬‬

‫השוואה – מודלים מערכתיים ‪ vs‬מבניים‪:‬‬

‫המודלים המערכתיים כוללים מושגים שהמודלים המבניים אינם רואים בהם אינטליגנציה‪ .‬כמו כן‪ ,‬המודלים‬
‫המערכתיים לא מקפידים בצורה הדוקה‪ ,‬כמו המודלים המבניים‪ ,‬על מחקרים אמפיריים‪ ,‬ולעיתים מבססים מחקרים‬
‫על עובדות (או‪ :‬השערות) שאינן מדעיות‪ .‬חוקרי אינטליגנציה רגשית נוטים יותר לאמץ הסברים מהתיאוריות‬
‫המערכתיות מאשר המבניות‪.‬‬

‫סוגי המודלים הללו ל‪ IQ-‬מקבילים לסוגי המודלים הבאים ל‪ :EQ-‬מודלים של יכולות ומודלים מעורבים‪.‬‬

‫המודלים המבניים הינם דומים למודלים של יכולות‪ .‬מודלים של יכולות רואים בא"ר יכולת קוגניטיבית‪ ,‬ומתמקדים‬
‫בכישרון עיבוד הידע הרגשי‪ .‬זאת בדומה למודלים המבניים‪ ,‬אשר תופסים את האינטליגנציה כמבנה קוגניטיבי של‬
‫פתרון בעיות‪ .‬שני המודלים רואים באינטליגנציה (‪ )IQ/EQ‬יכולת קוגניטיבית‪.‬‬

‫המודלים המערכתיים הינם דומים למודלים מעורבים‪ .‬מודלים מעורבים רואים בא"ר שילוב של יכולות קוגניטיביות‬
‫ותכונות אישיות‪ .‬מודלים אלו בעלי תפיסה רחבה של א"ר‪ ,‬המשלבת תכונות ואיכויות‪ ,‬כמו אישיות ומאפיינים‬
‫מוטיבציוניים‪ ,‬המסייעות לאדם להשתמש בא"ר‪ .‬המודלים המערכתיים רואים באינטליגנציה מערכת מורכבת‪,‬‬
‫המושפעת מגורמים רבים‪ .‬למשל‪ ,‬גורמים המושפעים הן מהעולם הפנימי והן מהעולם החיצוני של האדם‪ .‬שני‬
‫המודלים רואים באינטליגנציה (‪ )IQ/EQ‬מערך מורכב של גורמים‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬נוכל לעשות גם הבחנה בין מודלים של גורם אחד (מודלים חד‪-‬גורמיים) לבין מודלים רב‪-‬גורמיים‪.‬‬
‫‪ o‬גורם אחד‪ :‬האינטליגנציה היא גורם אחד‪ .‬מי שחכם‪ ,‬חכם בכל מה שהוא עושה‪.‬‬
‫‪ o‬רב‪-‬גורמיים‪ :‬האינטליגנציה מורכבת מגורמים רבים‪ .‬האדם יכול להיות חכם בתחום מסוים‪ ,‬ופחות חכם‬
‫בתחומים אחרים‪ .‬אלה הם מודלים יותר גמישים‪.‬‬

‫תיאוריות מבניות‬
‫המודל של ספירמן (‪ – )1904‬מודל מבני‬

‫ספירמן חילק את האינטליגנציה ל‪ 2-‬מרכיבים – ‪ g‬ו‪:s-‬‬

‫‪ – g o‬כושר כללי‪ :‬יכולת קוגניטיבית כללית‪ ,‬התורמת לטווח של התנהגויות אינטליגנטיות‪ .‬יכולת צבירת ניסיון‪,‬‬
‫חילוץ קשרים וגורמי מתאם‪.‬‬
‫‪ – s o‬כושר ספציפי‪ :‬יכולת קוגניטיבית תלויית מטלה‪.‬‬

‫היות שגורמים ספציפיים ייחודיים לביצוע בכל מבחן קוגניטיבי לגופו‪ ,‬והיות שהגורם הכללי משפיע על ביצועי האדם‬
‫בכל מטלות האינטלקט באשר הן‪ ,‬ספירמן קבע שרק לגורם ‪ g‬לבדו יש חשיבות פסיכולוגית‪.‬‬

‫‪- 10 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫ספירמן הגיע למסקנה שאינטליגנציה בנויה מ‪ 3-‬גורמים‪:‬‬

‫א‪ .‬יכולת צבירת ניסיון – כמה מהר אנו מסוגלים לצבור ניסיון?‬
‫יש אנשים שכדי להבין נושא מסוים‪ ,‬הם צריכים לצבור המון ניסיון‪ .‬בלעדיו לא ידעו כלום‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יש‬
‫אנשים שדוגמה אחת או שתיים‪ ,‬התנסות קצרה – והם כבר מעולים בתחום‪.‬‬
‫מי שלא קולט מהר‪ ,‬זה לא בהכרח אומר שאיננו חכם‪ .‬אך מי שקולט מהר‪ ,‬הוא בהכרח חכם‪.‬‬
‫ב‪ .‬חילוץ קשרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬חילוץ גורמי מתאם‪.‬‬

‫← ב‪+‬ג‪ :‬ספירמן התייחס לחילוץ קשרים ולגורמי מתאם כאל שני דברים שונים‪ .‬אמנם‪ ,‬בקורס זה נתייחס אליהם‬
‫כאל אותו הדבר‪ .‬ספירמן האמין שאינטליגנציה היא היכולת למצוא את המשותף לשני דברים שונים‪ .‬למשל‪:‬‬
‫מה משותף לצדק ולחופש? מה משותף לתפוח ולבננה?‬
‫ספירמן חשב שהיכולת למצוא גורמים משותפים לשני דברים שונים‪ ,‬קשורה ליכולת הפשטה‪.‬‬
‫למשל‪ :‬מה משותף למספרים ‪ 49‬ו‪( ?64-‬שניהם מספרים ריבועיים)‬

‫ספירמן שיער שההבדלים בין בני אדם ביכולת המנטלית הכללית הינם תוצאה של הבדלים בסדרי הגודל של‬
‫האנרגיה המנטלית שהם משקיעים בכל מטלה נתונה‪ .‬ספירמן טען כי את ההבדלים הללו בין בני אדם יש להבין‬
‫במונחים של השונות ביכולות של בני אדם להפעיל את שלושת העקרונות הנ"ל של קוגניציה‪.‬‬

‫שלושת החוקים הללו ליצירת ידע חדש מספקים קווים מנחים חשובים לבניית מבחנים‪.‬‬
‫‪ o‬מבחן המטריצות של רייבן – מבחן לא‪-‬מילולי‪" .‬מבחן השטיחים"‪ .‬מבחני המטריצות של רייבן נבנו על סמך‬
‫ההנחה שחילוץ קשרים ומתאמים הוא גורם מרכזי בהתנהגות אינטליגנטית‪.‬‬

‫תמיכה במודל של ספירמן‪:‬‬

‫המודל של ספירמן הינו מודל מבני‪ .‬כמי שעוסק במודל מבני‪ ,‬ספירמן נתמך מאוד מחקרית‪.‬‬
‫מי שתמך בו מחקרית היה חוקר בשם ג'נסן (‪ .)Jensen‬ג'נסן היה בעל גישה ניאו‪-‬ספירמנית‪ ,‬ואלו הם טיעוניו‪:‬‬

‫קיומו של ‪ – Positive manifold‬ג'נסן בדק בשנות ה‪ 80-‬מתאמים בין הרבה מאוד יכולות‪ ,‬ומצא כי למבחני‬ ‫▪‬
‫אינטליגנציה יש מתאמים בעלי חוקיות‪ ,‬באופן כמעט מוחלט‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא גילה שכמעט בין כל היכולות יש‬
‫מתאמים‪ .‬כלומר‪ ,‬שקיימים מתאמים חיוביים בין יכולות שונות‪ ,‬וכל המבחנים מודדים מקור משותף של שונות‬
‫(גורם ‪ .)g‬זוהי תמיכה בגורם העל ‪ .g‬קיימים קשרים חיוביים בין המבנים השונים של המשכל‪.‬‬
‫(זו הנקודה הכי חשובה כאן)‬

‫היציבות של ‪ g‬בסוללות מבחנים רבות – לא משנה באיזו שיטת ניתוח גורמים משתמשים‪ ,‬מקדם ההלימה‬ ‫▪‬
‫(מדד לדמיון בין מבנים) בין פתרונות גורמיים שונים הוא תמיד גבוה! כלומר‪ ,‬תמיד הגורמים השונים‬
‫מתכנסים לחילוץ של גורם העל ‪.g‬‬

‫התועלת המעשית של ה‪ g-‬בעולם האמיתי היא רבה – ג'נסן טען שה‪ g-‬הפסיכומטרי הוא המרכיב הפעיל‬ ‫▪‬
‫האחראי לכך שלמטלות הקוגניטיביות במבחנים יש גם תוקף מעשי וגם תוקף מקביל במצבי חיים אמיתיים‪.‬‬

‫ל‪ g-‬הפסיכומטרי יש מתאמים אמפיריים משמעותיים אך בלתי‪-‬תלויים – ל‪ g-‬הפסיכומטרי יש מתאם עם‬ ‫▪‬
‫כמה משתנים שהם כשלעצמם לא קשורים כלל לפסיכומטריה או לניתוח גורמים‪ ,‬והם למשל זמן החלטה‪ ,‬זמן‬
‫בדיקה ומבחנים מוזיקליים‪.‬‬

‫‪- 11 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫ביקורת על המודל של ספירמן‪:‬‬
‫* מודל שאין עליו ביקורת‪ ,‬סימן שאף אחד לא התייחס אליו‪ .‬זה שיש ביקורת על המודל – אומר שהמודל טוב‪.‬‬

‫ביקורת ‪ :1‬המתאמים תלויים בסוג המבחן‪ .‬אם היו בודקים את התכונות באמצעות סוג אחר של מבחן‪ ,‬יכול להיות‬
‫שהיו מתקבלות תוצאות שונות ומתאמים שונים‪.‬‬

‫ביקורת ‪ :2‬ה‪ G-‬משתנה כפונקציה של המבחנים שנעשה בהם שימוש‪ .‬לא יתכן גורם ‪ g‬אחד ויחיד‪ ,‬כי גורם זה‬
‫משתנה מפעם לפעם‪ ,‬לפי אוסף המבחנים השרירותי שבוחר החוקר הבוחן‪ .‬שימוש בכלים פסיכומטריים מסוימים‬
‫יניב משמעות מסוימת לגורם הכללי‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיומו של מתאם חיובי בין מדידות הביצועים של אנשים בכל שתי מטלות‬
‫נתונות‪ ,‬עשוי להיות תוצאה של תכונה אחת או צירוף של כמה תכונות‪ .‬מכך נגזרת בעיה עבור התיאוריות החד‪-‬‬
‫גורמיות‪.‬‬

‫ביקורת ‪ :3‬ליכולת קוגניטיביות שונות יש תוקף מבנה שונה‪ .‬אף מבחן אינטליגנציה איננו מספק מתאם של כל‬
‫היכולות‪ .‬אין מבחן אינטליגנציה המספק מדגם מייצג של כל היכולות הידועות הבונות באופן לגיטימי את תחום‬
‫האינטליגנציה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אוספים שונים של מבחני יכולת עשויים להניב מרכיבים עיקריים שונים‪ .‬כלומר‪ ,‬אין מבחן‬
‫אינטליגנציה הבודק את כל היכולות הספציפיות (‪ .)s‬זה רומז על כך שחלק זה (‪ )s‬היה קצת יותר חלש אצל ספירמן‪.‬‬

‫הביקורות הללו מובילות למסקנה כי אינטליגנציה אינה מתמצה ביכולת פתרון בעיות מופשטות בלבד‪ ,‬ולכן יש לאמץ‬
‫השקפה רחבה יותר של המושג אינטליגנציה (למשל‪ ,‬תיאוריות רב‪-‬גורמיות לאינטליגנציה)‪.‬‬

‫מרכיב האינטליגנציה הרגשית במודל של ספירמן‪:‬‬

‫בתחילה נראה היה שהמבחנים הנפוצים לאינטליגנציה רגשית אינם נוטים לטעינות ‪ g‬גבוהה‪ ,‬והם אולי אף משמשים‬
‫את תופעת ה‪ .positive manifold-‬מצאו שאין כמעט מתאם (ולפעמים יש מתאם שלילי) בין מדדי א"ר המבוססים על‬
‫ביצוע לבין מבחן המטריצות של רייבן‪ .‬זה מצביע על כך שאינטליגנציה רגשית היא איננה סוג של אינטליגנציה‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬במחקרים מאוחרים יותר נמצא מרכיב שנקרא יכולת פסיכולוגית‪ .‬זוהי היכולת לשפוט נכונה את הרגשות‪,‬‬
‫מצבי הרוח והמוטיבציות של האדם‪ .‬אז נמצא כי למבחנים היו טעינויות גבוהות לגורם כללי מדרגה שנייה‪ .‬ההסבר‬
‫לכך היה כי מבחני יכולת פסיכולוגית נשענו בעבר יותר מדי על תוכן מילולי‪ .‬בנוסף‪ ,‬נטען כי אינטליגנציה כללית היא‬
‫המרכיב המהותי ברכישת היכולת הפסיכולוגית‪.‬‬

‫‪ ‬לפי ספירמן – אינטליגנציה רגשית (יכולת פסיכולוגית) היא היכולת לשפוט נכונה את הרגשות‪ ,‬מצבי הרוח‬
‫והמוטיבציות של האדם‪.‬‬

‫ניצני אינטליגנציה רגשית במודלים של אינטליגנציה קוגניטיבית – תיאוריות מבניות נוספות‬

‫המודל התלת גורמי – תורנדייק (מבני)‬ ‫•‬
‫מודל מבנה האינטלקט – גילפורד (מבני)‬ ‫•‬
‫האינטליגנציה הזורמת והמגובשת – קאטל (הררכי)‬ ‫•‬
‫האינטליגנציות המרובות – גרדנר (מערכתי)‬ ‫•‬

‫‪- 12 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫המודל של תורנדייק (‪ – )1920‬מודל מבני‬
‫המודל התלת‪-‬גורמי של תורנדייק‪.‬‬
‫תורנדייק סבר כי אינטליגנציה קוגניטיבית בנויה מ‪ 3-‬חלקים‪:‬‬

‫‪ .1‬אינטליגנציה מופשטת‪ :‬באופן כללי‪ ,‬היכולת להבין דברים ולפתור בעיות‪ .‬זוהי היכולת להבין ולנהל רעיונות‬
‫ולהשתמש בסמלים מילוליים ומתמטיים‪.‬‬
‫‪ .2‬אינטליגנציה מכנית‪ :‬היכולת להסתדר עם דברים שהם יותר פיזיקליים‪ .‬זוהי היכולת לעסוק בעצמים‬
‫מוחשיים ולפתור בעיות קונקרטיות‪.‬‬
‫אינטליגנציה חברתית (זה היה החידוש הגדול שלו)‪ :‬תורנדייק אמר שהאינטליגנציה החברתית היא היכולת‬
‫להתמודד עם גברים ונשים‪ ,‬ילדים וילדות‪ ,‬ולהבינם‪ .‬כלומר‪ ,‬להבין בני אדם‪ .‬אינטליגנציה זו כוללת את‬
‫היכולת להבין את הרגשות‪ ,‬המניעים וההתנהגות של העצמי ושל הזולת‪ ,‬לתפוס נכון את המפה החברתית‪,‬‬
‫לפעול בצורה אופטימלית על בסיס מידע זה‪ ,‬לנהוג בתבונה ביחסי אנוש ולתקשר ולפעול באופן סינרגטי עם‬
‫הזולת‪ .‬זוהי היכולת להיות אמפתיים‪ ,‬ולנהוג בחוכמה ביחסי אנוש‪ .‬כלומר‪ ,‬לדעת לווסת את היחסים שלי‬
‫עם אחרים (גולמן דיבר על זה)‪.‬‬

‫בתיאוריה של תורנדייק ניתן לראות הרבה יותר מניצנים של אינטליגנציה רגשית‪...‬‬

‫המודל של גילפורד (‪ – )1967‬מודל מבני‬

‫גילפורד האמין שהאינטליגנציה בנויה מ‪ 150-‬גורמים‪.‬‬

‫לפי גילפורד‪ ,‬כל התנהגות אינטלקטואלית ניתן לאבחן על פי ‪ 3‬ממדים‪:‬‬

‫‪ .1‬ממד הפעולה‪ :‬מה האדם עושה בשכל שלו כשהוא מבצע את הפעילות האינטלקטואלית? מהי הפעולה?‬
‫פעולות לדוגמה‪ :‬זכירה‪ ,‬חישוב‪ ,‬אנליזה‪ ,‬אינטגרציה ועוד‪.‬‬
‫‪ .2‬ממד התוכן‪ :‬מהו התוכן שעליו מבוצעת הפעולה‪ ,‬ההתנהגות?‬
‫למשל‪ ,‬אפשר לבצע פעולת זכירה‪ .‬השאלה היא מה אני זוכרת‪.‬‬
‫האם אני זוכרת סמלים שלמדתי? (תוכן סמלי)‬
‫האם אני זוכרת סדר פעולות חשבון? (תוכן מתמטי)‬
‫האם אני זוכרת איך התנהגתי בטיול? (תוכן התנהגותי)‬
‫‪ .3‬ממד התוצר‪ :‬מהי התוצאה? צורת עיבוד המידע ורמת המורכבות שלו‪.‬‬
‫לדוגמה – פעולה‪ :‬חישוב‪ .‬תוכן‪ :‬חיבור‪ .2+2 ,‬תוצאה‪4 :‬‬

‫כך גילפורד פרט את שלושת הממדים והגיע לחישוב של‬

‫‪ 150‬גורמים‪:‬‬
‫‪ 5‬סוגי תוכן‪ :‬חזותי‪ ,‬שמיעתי‪ ,‬סימבולי‪ ,‬סמנטי והתנהגותי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 4‬סוגי פעולות‪ :‬הערכה‪ ,‬חשיבה מתכנסת‪ ,‬חשיבה‬ ‫‪‬‬
‫מסתעפת‪ ,‬זיכרון ותפיסה‪-‬הכרה‪.‬‬
‫‪ 6‬סוגי תוצרים‪ :‬יחידות‪ ,‬קבוצות‪ ,‬יחסים‪ ,‬מערכות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫טרנספורמציות ואפליקציות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם מכפילים את שלושת הממדים זה בזה‪ ,‬על סוגיהם השונים‪,‬‬
‫מקבלים ‪ 150‬גורמים‪ ,‬על ידי החישוב הבא‪5x5x6=150 :‬‬
‫(חישוב קומבינטורי)‪.‬‬

‫‪- 13 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫המודל של קאטל (‪ – )1963‬מודל מבני‪-‬היררכי‬
‫תיאוריית האינטליגנציה הזורמת והאינטליגנציה המגובשת של קאטל‪.‬‬
‫קאטל לקח את ה‪ g-‬של ספירמן‪ ,‬ופיתח אותו‪ .‬הוא אמר שגורם ה‪ g-‬של ספירמן בנוי מ‪ 2-‬יכולות מנטליות שונות‪:‬‬
‫היכולת הזורמת (‪ )gf – g fluid‬והיכולת המגובשת (‪.)gc – g crystallized‬‬

‫קיימים שני סוגים של אינטליגנציה כללית (‪ )g‬לפי קאטל‪:‬‬

‫‪ o‬אינטליגנציה זורמת (‪ :)gf‬היכולת להשתמש בידע ולעבד אותו כדי לפתור בעיות‪ .‬אינטליגנציה זו מתייחסת‬
‫לכשרים מולדים לפתרון בעיות‪ .‬היא איננה קשורה בתוכן ספציפי‪ ,‬אלא מתארת את היכולת לעבד מידע ולהתמודד‬
‫באופן ייחודי עם בעיה חדשה‪ .‬לפי קאטל‪ ,‬האינטליגנציה הזורמת היא משהו שאנו נולדים איתו‪ ,‬ולסביבה כמעט‬
‫ואין השפעה עליו‪ .‬ה‪ gf-‬מושפעת מגורמים גנטיים‪ .‬אינטליגנציה זו פוחתת עם הגיל‪ .‬כדי לבחון את ה‪ ,gf-‬יש‬
‫לתת לאדם מבחן בתחום שהוא עוד לא נתקל בו‪ .‬שכן‪ ,‬נרצה להיות בטוחים בכך שהיכולת אותה הוא מפגין‬
‫במבחן זה נובעת מכישוריו המולדים‪ ,‬ולא תוצר של למידה או תרגול‪.‬‬
‫‪ o‬אינטליגנציה מגובשת (‪ :)gc‬הידע שרכשנו במהלך החיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬יכולת זו מתגבשת במהלך החיים‪ .‬זוהי‬
‫אינטליגנציה נלמדת; הסביבה משפיעה על ה‪ .gc-‬אינטליגנציה זו עולה עם הגיל‪ .‬לדוגמה‪ :‬ידע כללי‪ ,‬אוצר מילים‪.‬‬
‫* נראה כי ה‪ gf-‬תלויה בקיבולת זיכרון העבודה‪ ,‬ולעומתה ה‪ gc-‬תלויה כנראה במאגר הזיכרון לטווח ארוך ובארגון המידע בתוך מאגר‬
‫זה‪ .‬זיכרון העבודה הולך ומידרדר עם הגיל כתוצאה מהתנוונות נוירולוגית‪ ,‬ואילו המאגר לטווח ארוך נפגע פחות מהשפעות אלו‪.‬‬

‫שתי היכולות הללו‪ ,‬גם הזורמת וגם המגובשת‪ ,‬באות לידי ביטוי בפתרון בעיות (דומה)‪.‬‬
‫ההבדל העיקרי ביניהן הוא ההשפעה הסביבתית (שונה)‪ .‬המרכיב העיקרי המבחין בין אינטליגנציה זורמת לבין‬
‫אינטליגנציה מגובשת הוא המידה שבה ההשכלה הפורמלית ואימוץ התרבות הסובבת מופיעים‪ ,‬אם בתוכן המבחנים‬
‫המשמשים למדידת יכולות אלו‪ ,‬ואם בפעולות הנדרשות לביצועם‪ .‬אינטליגנציה זורמת תלויה במידה קטנה יותר‬
‫בניסיון הקשור בהשכלה פורמלית‪ ,‬בהשוואה לאינטליגנציה מגובשת‪.‬‬

‫➢ ההבחנה בין שני גורמים אלו (‪ )gf + gc‬אוששה אמפירית‪.‬‬

‫אינטליגנציה מגובשת‬ ‫אינטליגנציה זורמת‬

‫כשרים נרכשים המתגבשים במהלך החיים‬ ‫כשרים מולדים ללמידה ופתרון בעיות‬ ‫משמעות‬

‫מרובה‬ ‫מועטה‬ ‫תלות בתרבות בלמידה‬

‫גורמים סביבתיים‬ ‫גורמים גנטיים‬ ‫גנטיקה‪/‬סביבה‬

‫עולה עם הגיל‬ ‫פוחתת עם הגיל‬ ‫התפתחות‬

‫אוצר מילים‪ ,‬ידיעות כלליות‬ ‫התמודדות עם מצבים וחומרים חדשים‬ ‫מבחנים‬

‫ביקורת על קאטל‪:‬‬

‫מחקרים מצאו שהאינטליגנציה המגובשת נוצרת מהאינטליגנציה הזורמת‪ .‬קיים קשר סיבתי בין‬ ‫•‬
‫אינטליגנציה זורמת לאינטליגנציה מגובשת‪ .‬מכאן ש‪ gf-‬היא תנאי הכרחי להתפתחותה של ‪ .gc‬מי שיש לו‬
‫פוטנציאל גבוה‪ ,‬יקלוט דברים יותר במהירות‪ .‬אך ילדים מאותגרים שכלית‪ ,‬לא ילמדו שום דבר "מהאוויר"‪.‬‬
‫מחקרים בילדים לא הצליחו למצוא את שני הסוגים ולהבחין ביניהם (אלא מצאו גורם אחד כללי‪ .‬כלומר‪ ,‬רק‬ ‫•‬
‫את האינטליגנציה הזורמת)‪ .‬זאת מכיוון שלילדים יש בעיקר ‪ ,gf‬וה‪ gc-‬היא מאוד מעטה בשלב זה‪.‬‬
‫לעיתים מוצאים זהות בין ה‪ g-‬של ספירמן לאינטליגנציה הזורמת‪ .‬הטענה היא שקאטל לא לקח את ה‪g-‬‬ ‫•‬
‫של ספירמן וחילק אותה ל‪ 2-‬מרכיבים‪ ,‬אלא שלקח את ה‪ g-‬של ספירמן בתור האינטליגנציה הזורמת‪ ,‬והוסיף‬
‫לה את המגובשת‪  .‬ביקורת זו לא אוששה ואף הופרכה‪ ,‬שכן במבחן וקסלר נמצא קשר בין גורם העל ‪ g‬לבין ‪.gc‬‬

‫‪ ...‬עד כאן התיאוריות המבניות‪.‬‬

‫‪- 14 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫המודל של גרדנר (‪ – )1983‬מודל מערכתי‬
‫תיאוריית האינטליגנציות המרובות של גרדנר‪.‬‬
‫גרדנר טען כי האינטליגנציה איננה יכולת אחידה‪.‬‬

‫גרדנר סבר כי האינטליגנציה מורכבת מ‪ 7-‬יכולות (אינטליגנציות מרובות)‪:‬‬

‫אינטליגנציות קלאסיות‪:‬‬
‫• לשונית‬
‫• לוגית‪-‬מתמטית‬
‫• מרחבית‬
‫אינטליגנציה של כישרונות‪:‬‬
‫• מוזיקלית‬
‫• תנועתית (קינסתטית)‬
‫אינטליגנציות רגשיות‪:‬‬
‫• בין‪-‬אישית (היכולת להבין את הזולת)‬
‫• תוך‪-‬אישית (היכולת להבין את עצמי)‬

‫התיאוריה של גרדנר הינה תיאוריה מערכתית של אינטליגנציה כללית‪.‬‬

‫גרדנר סבר כי האינטליגנציה איננה יכולת אחידה‪ .‬בתיאוריית האינטליגנציות המרובות‪ ,‬סיווג גרדנר באופן סובייקטיבי‬
‫את יכולות האדם לקריטריונים‪ .‬לפי גרדנר‪ ,‬שבע היכולות מהן מורכבת האינטליגנציה הן‪ :‬אינטליגנציה לשונית‪ ,‬לוגית‪-‬‬
‫מתמטית‪ ,‬מרחבית‪ ,‬מוזיקלית‪ ,‬תנועתית (קינסתטית)‪ ,‬בין‪-‬אישית ותוך‪-‬אישית‪ .‬שתי האחרונות הינן אינטליגנציות‬
‫רגשיות‪ ,‬ותרמו להתפתחות המושג אינטליגנציה רגשית‪ .‬אינטליגנציה בין‪-‬אישית היא היכולת להבין את הזולת‪,‬‬
‫ואינטליגנציה תוך‪-‬אישית היא היכולת להבין את עצמי‪ .‬שתי אינטליגנציות אלו מתבססות על היכולת לזהות טווח רחב‬
‫של רגשות אצל עצמי ואצל הזולת‪ ,‬וכן היכולת להעניק לרגשות אלו משמעות בתקשורת עם הזולת‪ .‬שתי‬
‫אינטליגנציות אלו תרמו למושג האינטליגנציה הרגשית בכך שחיזקו את הטענה כי א"ר היא סוג של אינטליגנציה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬האינטליגנציה הרגשית הינה רכיב מובחן של אינטליגנציה (מאינטליגנציות אחרות‪ ,‬כמו אינטליגנציה מוזיקלית‬
‫ואינטליגנציה לשונית)‪.‬‬

‫‪ 6‬הקריטריונים (הוכחות) של גרדנר‪:‬‬

‫קריטריון ‪ :1‬אזור מוחי מסוים – מחקרים בפגועי מוח‪.‬‬
‫גרדנר חקר פגועי מוח ומצא כי לפעמים יש אזורים מסוימים במוח שנפגעים‪ ,‬וכתוצאה מכך אנו לא יכולים יותר לבצע‬
‫פעולות שכליות מסוימות‪ .‬ועדיין‪ ,‬מבצעים פעולות שכליות אחרות בצורה מצוינת‪ .‬המוח מאותת לנו שיש דברים שאנו‬
‫מסוגלים לבצע היטב‪ ,‬ודברים אחרים שאיננו מסוגלים לבצע‪ ,‬בו‪-‬זמנית‪ .‬כלומר‪ ,‬יש לנו יכולות נפרדות‪ ,‬שאינן‬
‫תלויות זו בזו‪ .‬למשל‪ ,‬לפעמים עקב מפגיעה מוחית‪ ,‬נעלמת היכולת המרחבית‪ .‬בו‪-‬בזמן‪ ,‬היכולת המוסיקלית מצוינת‪.‬‬
‫גרדנר טוען שהאינטליגנציות המרובות קיימות מפני שיש לנו מספר רב של מֹודּולים עצביים‪ .‬המודולריות של‬
‫האינטליגנציות מעלה את האפשרות שיכולתו של אדם בתחום אחד איננה מנבאת את יכולתו בתחום אחר‪.‬‬

‫קריטריון ‪ :2‬תופעת ה"שוטים החכמים" (אנשים בעלי תסמונת אספרגר)‪.‬‬

‫שוטים‪-‬חכמים הם אנשים המוגבלים מבחינה שכלית‪ ,‬שהם בעלי כישרון ומיומנות יוצאים מן הכלל בתחום אחד‪ ,‬כגון‬
‫מוסיקה ומתמטיקה‪ .‬אלה אנשים אשר כמעט בכל תחום שנבדוק אותם‪ ,‬הם "שוטים" (לא‪-‬חכמים)‪ .‬אבל‪ ,‬יש תחומים‬
‫מסוימים בהם הם גאונים‪ .‬הביצועים של שוטים‪-‬מחוננים במבחני מנת משכל טיפוסיים עשויים להיות ירודים מאוד‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬הם עשויים להפגין יכולות יוצאות דופן בתחומים מסוימים‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬לעילויים יש כישרונות יוצאי דופן‬
‫בתחום אחד‪ ,‬ויכולות רגילות בכל התחומים האחרים‪ .‬לשתי קבוצות אלה יש תחום תפקוד קוגניטיבי ספציפי כלשהו‬
‫המפותח הרבה יותר ביחד לשאר תחומי התפקוד‪ .‬גרדנר מאמין שרמות הביצוע הגבוהות הללו מעידות גם הן על‬
‫קיומן של מערכות אינטליגנציה נפרדות ומֹודּולריות‪.‬‬
‫‪- 15 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫קריטריון ‪ :3‬מערך אופרציות הניתנות לזיהוי – יכולות אשר מוציאות את האינטליגנציה אל הפועל‪.‬‬
‫כל אחת מהיכולות באה לידי ביטוי בדרך אחרת‪ .‬לכן‪ ,‬גרדנר מאמין שלכל אחת משבע האינטליגנציות יש מערך‬
‫אופרציות נפרד משלה‪ ,‬המשמש להוצאתה אל הפועל‪ ,‬מביא אותה לידי ביטוי‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם נצליח לזהות את מערך‬
‫האופרציות השלם‪ ,‬או אופרציית ליבה כלשהי מתוכו‪ ,‬הדבר יהיה חיזוק לקיומו של סוג אינטליגנציה זה‪.‬‬

‫קריטריון ‪ :4‬היסטוריה התפתחותית מובחנת‪.‬‬

‫אם נסתכל על איך מתפתחת כל אחת מיכולות אלה‪ ,‬נראה כי כל אחת מתפתחת בדרך אחרת‪ .‬אחת הדרכים להבחין‬
‫בין אינטליגנציה אחת לאחרת היא להראות דפוס התפתחות במהלך הילדות הייחודי לאינטליגנציה זו‪ .‬גרדנר טוען כי‬
‫העובדה שתחום אחד של יכולת אנושית מתפתח מהר או לאט יותר מתחום אחר‪ ,‬מחזקת את הרעיון שקיימות‬
‫אינטליגנציות מרובות ונפרדות‪.‬‬

‫קריטריון ‪ :5‬היסטוריה אבולוציונית‪.‬‬

‫גרדנר סבר כי המקור של כל אחת מהאינטליגנציות הוא מלפני מיליוני שנים‪ .‬וכן‪ ,‬הסבירות לקיומה של אינטליגנציה‬
‫מסוימת עשויה לגדול באם אפשר יהיה להוכיח שיש שלבים קודמים שהובילו לשלב הנוכחי שלה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬גרדנר טוען שאפשר לראות בשירת הציפורים את מבשרת האינטליגנציה המוסיקלית‪ .‬‬

‫קריטריון ‪ :6‬ניתנת לקידוד במערכת סמלים‪.‬‬

‫לפי גרדנר‪ ,‬לכל אחת מהאינטליגנציות צריכה להיות מערכת סמלים מובחנת שהתרבות מכתיבה‪ .‬כל אחת מהיכולות‬
‫ניתנת לקידוד במערכת סמלים‪ .‬למשל‪ ,‬היכולת הלשונית‪ -‬באותיות‪ .‬היכולת הלוגית‪-‬מתמטית‪ -‬במספרים‪ .‬היכולת‬
‫המוסיקלית‪ -‬בתווים‪ .‬ההנחה של גרדנר היא שמערכות הסמלים התפתחו מפני שלאינטליגנציות נפרדות היה צורך‬
‫באמצעים שונים לבטא את עצמן‪.‬‬

‫ביקורת על המודל של גרדנר‪:‬‬

‫בחירת הקריטריונים היא סובייקטיבית‪ ,‬ולא כולם מתאימים לכל הסוגים‪ .‬למשל‪ :‬כאשר אזור מוחי מסוים‬ ‫•‬
‫נפגע‪ ,‬חלק מסוים של האינטליגנציה עדיין פועל‪ ,‬וחלק אחר אינו מתפקד‪ .‬אמנם‪ ,‬לא רואים זאת בכל‬
‫האינטליגנציות‪ .‬למשל‪ ,‬בבין‪-‬אישית ובתוך‪-‬אישית‪ .‬כמו כן‪ ,‬האינטליגנציה הבין‪-‬אישית והאינטליגנציה התוך‪-‬‬
‫אישית גם לא ניתנות לקידוד במערכת סמלים‪ .‬הביקורת היא על כך שאין את הסדר הדרוש בתיאוריה‪ ,‬לפיו‬
‫כל הקריטריונים אמורים לחול על כל האינטליגנציות‪ .‬ניכר כי יש כאן משהו לא מדעי‪.‬‬
‫לחלק מהאינטליגנציות של גרדנר יש מקבילות בתיאוריות המבניות ולחלק אין‪ .‬ארבע האינטליגנציות‬ ‫•‬
‫הראשונות הן בעלות מקבילות באינטליגנציות המבניות‪ .‬אולם‪ ,‬לאינטליגנציה התנועתית ולאינטליגנציה‬
‫המוסיקלית אין מקבילות בתיאוריות המבניות‪ .‬כמו כן‪ ,‬בתיאוריות המבניות יש אינטליגנציה של זיכרון וכן‬
‫אינטליגנציה של מהירות תפיסה – אשר אין להן מקבילות בתיאוריה של גרדנר‪ .‬בתיאוריה של גרדנר אין שום‬
‫התייחסות למבנים‪ ,‬ולפיכך לא ניתן להגדיר את היכולות המנטליות הבסיסיות‪ .‬מבחינת התיאורטיקנים של‬
‫התיאוריות המבניות‪ ,‬לא יתכן להגדיר אינטליגנציה מבלי להתייחס ליכולות המנטליות הבסיסיות‪.‬‬
‫שאלה נוספת קשורה לפוטנציאל ההתרבות של האינטליגנציות‪ .‬גרדנר מנה ‪ 7‬אינטליגנציות בזמנו (כיום‬ ‫•‬
‫כבר יותר)‪ ,‬וניתן להוסיף עוד הרבה סוגי אינטליגנציות‪ .‬האם האינטליגנציה הקינסתטית של רקדנית בלט‬
‫זהה ‪ /‬דומה לאינטליגנציה הקינסתטית של שחקן כדורגל? לא‪ .‬לכן‪ ,‬יתכן שצריך סוגים נוספים של‬
‫אינטליגנציה קינסתטית (או תתי‪-‬סוגים וכו')‪ .‬כלומר‪ ,‬יש כאן פוטנציאל התרבות גדול של האינטליגנציות‪.‬‬
‫גרדנר לא הגדיר גבול לאינטליגנציות‪ ,‬ואז השמיים הם הגבול‪.‬‬
‫תיאוריה שאינה במיקוד – תיאוריית שלושת הרכיבים של סטרנברג‬
‫סטרנברג מגדיר אינטליגנציה כהסתגלות תכליתית לסביבות חיים בעולם האמיתי הרלוונטיות לחייו של האדם‪ ,‬בחירה בסביבות אלו ועיצובן‪.‬‬
‫התיאוריה של סטרנברג הרחיבה את מושג האינטליגנציה‪ ,‬וכללה גם אינטליגנציה מעשית‪ ,‬המיועדת לפתור בעיות בחיי היום יום באופן שלא נלמד פורמלית (ידע סמוי)‪.‬‬

‫סטרנברג אמר כי יש באופן כללי ‪ 2‬צורות כלליות להסתגל לחיי היומיום‪:‬‬

‫‪ .1‬לנסות לשנות את הסביבה על מנת שתתאים לך‪.‬‬
‫‪ .2‬לשנות את עצמך‪.‬‬
‫לפי סטרנברג‪ ,‬אדם אינטליגנט ינסה איכשהו לשנות את עצמו ביחס לסביבה‪ ,‬להסתגל אליה‪.‬‬

‫ביקורת‪ :‬תיאוריה מאוד רחבה ולא אמפירית‪ ,‬ולכן קשה להפריך או לאשש אותה‪.‬‬
‫‪- 16 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫מאמר ‪:2‬‬
‫חוקי הרגש ‪ /‬פריידה (‪)1988‬‬

‫‪ ‬מאמר ‪ 2‬נמצא בעמ' ‪ 51‬במקראה‪.‬‬

‫מטרת המאמר‪ :‬לנתח את הרגש האנושי ואת מערכת החוקים על פיה הוא עובד‪.‬‬

‫פריידה (‪ )Nico Henri Frijda‬היה פסיכולוג הולנדי שניסה לנתח איך עובד הרגש האנושי‪ .‬זה כבר חידוש‪.‬‬
‫פריידה חשב שהרגש האנושי מציית לחוקים (עובד לפי חוקים)‪.‬‬

‫‪ o‬חוק‪ :‬דפוס אמפירי סדיר‪ ,‬לא רצוני‪ ,‬שנתון לבקרה רצונית חלקית‪.‬‬
‫‪ o‬רגש‪ :‬חוויה סובייקטיבית שמרכזה חוויית עונג או כאב‪.‬‬

‫הרגש תמיד פועל בצורה שחוזרת על עצמה‪ ,‬כך ניתן תמיד לדעת מתי רגש יעלה‪ .‬הרגש ניתן לניבוי‪.‬‬
‫פריידה אמר שסיטואציה מסוימת גורמת לרגש מסוים לעלות‪ ,‬והרגש הזה גורם לנכונות לפעול בדרך מסוימת‪.‬‬
‫הסיטואציה‪ ,‬הרגש והנכונות לפעול – הם משהו שחוזר על עצמו על‪-‬פי חוק‪ .‬ועל לתהליך זה יש לנו שליטה חלקית‬
‫בלבד‪ .‬כלומר‪ ,‬כמעט ולא ניתן לשנותו‪.‬‬

‫כך לדוגמה‪ ,‬אם איבדתי משהו חשוב בחיים – יצוף רגש של צער‪ ,‬אבל‪.‬‬
‫אם אני מרגישה שנעשה לי עוול – יצוף עלבון‪ ,‬כעס‪.‬‬

‫פריידה אומר ‪ 2‬דברים (סוג של דבר והיפוכו)‪:‬‬

‫‪ .1‬דפוס הרגש אינו רצוני‪ .‬התגובה אינה רצונית‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגש נתון לבקרה רצונית‪-‬חלקית‪.‬‬

‫דימוי של נחמה‪" :‬זה כמו לעצור את הנשימה‪ .‬אפשר לעצור את הנשימה בכוונה‪ .‬אולם אי אפשר להתאבד ככה‪ ,‬כי‬
‫באיזשהו שלב הנשימה תתחדש מעצמה‪ .‬כך גם הרגש‪ .‬ניתן לשלוט בו‪ ,‬אך רק במידה חלקית‪ .‬כי בהרבה מאוד‬
‫מצבים‪ ,‬הרגש יהיה חזק ממני‪ .‬הרגש יתקיים‪ .‬אני לא יכולה למחוק אותו‪".‬‬

‫‪' ‬חוקי רגש' הוא מושג של פריידה‪ ,‬המייצג את התפיסה כי רגשות הם תופעות המצייתות לחוקים‪ .‬חוקים‪ ,‬במובן‬
‫של דפוסים אמפיריים סדירים‪ .‬רגשות מתעוררים‪ ,‬מתחזקים ודועכים לפי כללים קבועים ונוקשים‪ .‬נובע מכך כי‬
‫רגשות ניתנים לניבוי‪ .‬לפיכך‪ ,‬נוכל לחקור את תופעת הרגש‪ ,‬וכן לנבא את הרגשות שיעלו מתוך המצבים השונים‪.‬‬
‫פריידה סבר גם כי חוקי הרגש הינם אוניברסליים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הרגש כפוף למערך חוקים‪ ,‬ולכן נוכל לומר כי דפוס‬
‫הרגש אינו רצוני‪ .‬האדם לא יכול לבחור לעטות רגש כזה או אחר‪ ,‬ברגע זה או בעוד חצי שעה‪ ,‬מכיוון שרגשות‬
‫אינם כפופים לרצונו אלא נובעים באופן ישיר מתוך סיטואציה מסוימת‪ .‬הסיטואציה הנתונה‪ ,‬הרגש שעולה‬
‫והנכונות לפעול – הינם תופעה החוזרת על עצמה על פי חוק‪ .‬לפיכך רואה פריידה את הרגש כתופעה בעלת‬
‫מערכת חוקים משלה‪ .‬מערכת חוקים זו חושפת את האשליה שבחירות הרגש‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הרגש נתון לבקרה‬
‫רצונית‪-‬חלקית‪ .‬כלומר‪ ,‬במידת מה כן נוכל לשלוט ברגש (באופן מוגבל)‪ ,‬או לחלופין – לווסת אותו‪ .‬אולם‪ ,‬זאת‬
‫אך ורק עד מידה מסוימת‪ ,‬אשר מעבר לה – דפוס הרגש איננו בשליטת האדם‪ .‬על מנת להבין טוב יותר את‬
‫תופעת הרגש‪ ,‬יש להכיר את מערכת החוקים האופיינית לה ולחקור אותה‪.‬‬

‫היתרון ברגשות שפועלים על פי חוקים הוא שאפשר לחקור אותם‪ ,‬ועל פיהם לנבא אילו רגשות יעלו באדם כאשר‬
‫יימצא בסיטואציה מסוימת וכן מה יקרה (מבחינה התנהגותית) כאשר רגש מסוים יעלה‪.‬‬

‫‪- 17 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫‪ 11‬חוקי הרגש של פריידה‬
‫פריידה מציע במאמר ‪ 11‬חוקי רגש‪.‬‬
‫‪ 11‬חוקי הרגש הינם חוקים האופייניים לדעת פריידה להתנהלות הרגשות; על פיהם פועל הרגש (במצב של אדם‬
‫בריא‪ ,‬לא פתולוגי)‪ .‬להלן החוקים‪:‬‬

‫‪ .1‬חוק משמעות המצב‪ :‬רגשות עולים בתגובה למשמעות או לפירוש של מצב מסוים‪ .‬רגשות עולים בתגובה‬
‫למבני המשמעות של מצבים נתונים‪ ,‬וכן רגשות שונים עולים בתגובה למבני משמעות שונים‪ .‬מבנה‬
‫המשמעות של האירועים מכתיב את הרגשות באופן מדויק וקבוע‪ .‬במילים פשוטות‪ :‬רגשות נוטים להתעורר‬
‫עקב סוגים שונים של אירועים‪ .‬לפיכך‪ ,‬על מנת לדעת איזה רגש יעלה בסיטואציה מסוימת‪ ,‬עלינו לדעת איך‬
‫האדם מפרש את אותה הסיטואציה‪ .‬הרגש שעולה תלוי במשמעות שניתנת למצב‪ .‬מזכיר‪ :‬טיפולי ‪.CBT‬‬
‫* פעולת חוק זה הינה ברורה יותר דווקא כאשר משאבי הבקרה המודעת וכוחות הנגד המודעים אינם‬
‫מצליחים לפעול (כמו במצבי מחלה ‪ /‬תשישות‪ ,‬או לחלופין בהתאהבות וברגשות אהבה)‪.‬‬

‫‪ .2‬חוק החשיבות‪ :‬רגשות מתעוררים בתגובה לאירועים שחשובים להשגת היעדים של האדם‪ ,‬וכל מה שחשוב‪,‬‬
‫משמעותי ובעל ערך לאדם – יעורר באדם רגש‪ .‬אם התעורר רגש‪ ,‬סימן שיש במצב משהו שחשוב לאדם‪ .‬יש‬
‫לציין כי אותו רגש יכול לעלות עקב דברים שונים המשמעותיים לאדם‪ .‬רגשות מתעוררים מתוך קשרי הגומלין‬
‫שבין המשמעויות של המצב לבין הדברים החשובים לאדם‪ .‬החוקיות בחוק החשיבות היא שאם נתונה‬
‫סיטואציה המשמעותית (חשובה‪ ,‬בעלת ערך) לאדם – אז יתעורר בו רגש‪ .‬למשל‪ ,‬כשדיברתי עם חברתי‬
‫בטלפון והיא סיפרה לי שחלתה‪ ,‬נעצבתי‪ .‬העצב הוא רגש שעלה בי‪ ,‬אשר מעיד על כך שחברתי חשובה לי‪.‬‬
‫מאחורי כל רגש‪ ,‬נוכחת נטייה מתמדת של הפרט להעדיף מצבים מסוימים בחיים‪ .‬במובן הרחב‪ ,‬לחוק‬
‫החשיבות יש ערך רב בהבנת רגשות‪ .‬לפיכך‪ ,‬פריידה טען כי רגשות מהווים את הבסיס לחקר הדברים‬
‫החשובים לאדם‪.‬‬

‫‪ .3‬חוק המציאות הנראית‪ :‬רגשות מתעוררים עקב אירועים שהאדם מעריך שהם אמיתיים‪ .‬עוצמת הרגשות‬
‫מתאימה למידה שבה הם אכן כאלה‪ .‬חוק המציאות הנראית בא לידי ביטוי גם בכך שלתחושה יש יותר‬
‫משמעות מאשר לידיעה‪ .‬אנו לא מגיבים לאירוע אלא אם כן אנו מעריכים שאירוע זה הוא אמיתי‪ .‬מה שאדם‬
‫תופס כאמיתי‪ ,‬מעורר בו רגשות‪ .‬החוק חל על אירועים הנתפסים כאמיתיים‪ ,‬גם אם למעשה אינם אמיתיים‪.‬‬
‫הוא חל גם על אירועים שהם אמיתיים אך האדם לא מתייחס אליהם ברצינות‪ .‬רק מה שנוכח נחשב‪ .‬רק‬
‫כשתוצאות הדבר נתפסות כמוחשיות‪ ,‬הרגשות מתעוררים‪ .‬לא מספיק שנדע שמשהו קרה באופן תיאורטי‪,‬‬
‫אלא יש ממש לחוות את הדבר כדי להרגיש שהוא אכן קרה‪ ,‬ואמיתי‪ .‬לדוגמה‪ :‬ביום השואה‪ ,‬במקום לדבר על‬
‫שישה מיליון אנשים בטקס‪ ,‬עדיף לשמוע סיפור אישי מאדם אחד‪ ,‬פנים‪-‬מול‪-‬פנים‪ .‬ככה התחושה היא יותר‬
‫אמיתית‪ .‬לכן‪ ,‬כשרוצים להשפיע על מישהו‪ ,‬צריך לתת לו את התחושה שהדבר אמיתי‪.‬‬

‫‪ .4‬חוק השינוי‪ :‬רגשות אינם מתעוררים בגלל תנאים טובים או גרועים‪ ,‬אלא בעקבות שינוי בפועל או שינוי צפוי‬
‫בתנאים טובים או גרועים‪ .‬כלומר‪ ,‬מה שמעורר בי רגש זה לא אם טוב לי או רע לי‪ .‬מה שמעורר בי רגש זהו‬
‫השינוי בדברים‪ -‬לטובה או לרעה‪ .‬אנו לא מגיבים לתנאי קבוע‪ ,‬אלא לשינוי (לטובה או לרעה)‪ .‬השינוי ביחס‬
‫לרמת ההסתגלות הנוכחית‪ ,‬הוא המשפיע‪ .‬ככל שהשינוי גדול יותר‪ ,‬כך הרגש המתעורר חזק יותר‪ .‬כך‬
‫ההתגברות על חוסר ודאות מעוררת הנאה גדולה הרבה יותר מאשר ההנאה שמופקת מאותו האירוע‪ ,‬אם לא‬
‫קדם לו אתגר או מתח כלשהו‪ .‬חוק השינוי מתבסס על חוק ההתרגלות‪ .‬כמו כן‪ ,‬חוק השינוי עובד גם עם חוק‬
‫ההרגשה ההשוואתית (מבטא את העיקרון הכללי הזה)‪.‬‬

‫‪ .5‬חוק ההתרגלות‪ :‬חוק השינוי מתבסס על חוק ההתרגלות; עונג מתמשך נחלש‪ .‬קשיים מתמשכים מאבדים‬
‫את חריפותם (אהבה או מנגד אובדן)‪ .‬כך למשל‪ ,‬חשיפות חוזרות ונשנות למושא הפוביה או ההלם‪ ,‬יעזרו‬
‫להקל את הקושי שבהתמודדות עם אותו מושא הפוביה‪ .‬אולם – לא כל קושי מאבד את חריפותו‪ .‬יש מצבים‬
‫קיצוניים אשר אנו לא יכולים להתרגל אליהם‪ .‬אמנם‪ ,‬לרוב הקשיים אנו מתרגלים‪.‬‬

‫‪- 18 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫‪ .6‬חוק ההרגשה ההשוואתית‪ :‬חוק השינוי מבטא עיקרון כללי יותר שמכונה חוק ההרגשה ההשוואתית;‬
‫עוצמת הרגש תלויה בקשר בין אירוע לבין מסגרת התייחסות כלשהי‪ ,‬לפיה מעריכים את האירוע‪ .‬מסגרת‬
‫ההתייחסות יכולה להיות המצב הנוכחי‪ ,‬המצב המצופה (הציפייה) או מצבם של אנשים אחרים‪ .‬מסגרת‬
‫ההתייחסות אשר קובעת מה נחשב אירוע רגשי‪ ,‬מורכבת ממה שנתפס כאפשרי‪ .‬כך‪ ,‬מי שמרגיש שהוא‬
‫אמור להיות מסוגל להתמודד‪ ,‬סובל כשאינו מצליח להתמודד‪ .‬וכן‪ ,‬אדם נוטה לחוש שמצבו פחות טוב‬
‫כשלאחרים יותר טוב ממנו‪ .‬כשחל שינוי במצבו של אדם‪ ,‬על מנת להחליט עד כמה הוא שמח בשינוי הזה‪,‬‬
‫הוא לרוב נוטה להשוות את מצבו לאחרים (או‪ :‬לעצמו בפוטנציאל)‪ * .‬הדבר יכול להוות גורם ממתן‪.‬‬

‫‪ .7‬חוק האסימטריה של ההנאה‪ :‬חוק ההתרגלות וחוק ההרגשה ההשוואתית פועלים רק עד גבול מסוים‬
‫כשמדובר במצבים שליליים‪ .‬יש רמה של רגשות שליליים שלעולם לא נוכל להתרגל אליהם‪ .‬לעובדה זו‬
‫כנראה שאין מקבילה בצד הרגשות החיוביים‪ .‬כלומר‪ ,‬רגשות חיוביים נוטים תמיד לדעוך‪ .‬כאן נכנס חוק‬
‫האסימטריה של ההנאה‪ ,‬ומצהיר על חוק הסתגלות אשר אינו שווה לעונג ולכאב‪ :‬ההנאה תלויה תמיד‬
‫בשינוי ונעלמת כשהסיפוק מתמשך‪ .‬כאב עשוי להתמשך בתנאים רעים מתמידים‪ .‬כלומר‪ ,‬אדם מתרגל‬
‫לתקוות או לאירועים שקודם גרמו לו עונג ושמחה‪ ,‬אולם אינו מסתגל להצקות‪ ,‬להשפלות או לפחד‬
‫המתמידים‪ .‬מדובר על סבל נפשי או פיזי קיצוני‪ ,‬אומללות‪ ,‬קיפוח או מחסור‪ ,‬שהגוף והנפש לא מסוגלים‬
‫לשאת‪ .‬החוק הזה מנבא מאזן שלילי לאיכות החיים שלנו‪ ,‬אלא אם כן נכנסת תרמית עצמית והגנה עצמית‪ .‬כי‬
‫לחיים אנו תמיד מתרגלים‪ ,‬ולשלילי לא תמיד‪ .‬לכן‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬יהיה לנו הרבה יותר רע בחיים‪ .‬חוק‬
‫האסימטריה של ההנאה הוא קשוח‪ .‬אמנם‪ ,‬בסיסו מאוד הגיוני‪ .‬שכן‪ ,‬רגשות קיימים כדי לאותת על מצבים‬
‫בעולם הדורשים תגובה‪ ,‬או על מצבים שכבר אינם דורשים תגובה ופעולה‪ .‬זהו חוק הישרדותי‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫במאמץ‪ ,‬אדם יכול להזכיר לעצמו כמה שפר עליו גורלו‪ ,‬ובאמצעות היזכרות או דמיון – לשמר את אושרו‪.‬‬
‫מכיוון שאנו יודעים שטבע האדם הוא כזה (לא לראות את החיובי באותו האופן בו אנו רואים את השלילי) –‬
‫צריך להתאמץ‪ .‬על האדם להזכיר לעצמו שאושר מתמשך לא מגיע באופן טבעי בחיים‪ ,‬אלא דורש מאמץ‪.‬‬
‫עלינו לשמור על מודעות מתמדת למזלנו הטוב‪ ,‬ולשמר את האושר‪.‬‬

‫‪ .8‬חוק שימור המומנטום הרגשי‪ :‬אירועים רגשיים משמרים את יכולתם לעורר רגשות ללא הגבלה‪ ,‬אלא אם‬
‫הם מנוטרלים באמצעות חשיפות חוזרות ונשנות‪ ,‬המאפשרות הכחדה של הרגש או התרגלות‪ ,‬במידה שאלה‬
‫אפשריים‪ .‬החוויות הרגשיות נוטות להיות טריות‪ ,‬נוקבות‪ ,‬חיות וניתנות לתיאור מדויק גם לאחר זמן רב‪,‬‬
‫בדיוק כפי שהיו בזמן האירוע המקורי (ואולי אף יותר)‪ .‬זה לא הזמן שמרפא‪ ,‬אלא החשיפה החוזרת‪ .‬מה‬
‫שמסביר את ההתרגלות הוא דווקא החשיפה החוזרת והנשנית לאירוע הרגשי‪ ,‬במסגרת גבולות האסימטריה‬
‫של ההסתגלות‪ .‬פריידה טען שעל מנת שהמומנטום הרגשי יירד‪ ,‬כדי שתהיה הסתגלות‪ ,‬חייב שתהיה‬
‫חשיפה חוזרת ונשנית לאותו האירוע‪ .‬באשר לכל מיני סיטואציות ואירועי חיים – לחזור‪ ,‬להיזכר‪ ,‬להבין את‬
‫המשמעות ולהפנים את הדבר‪ .‬אם אנו לא חושפים את הרגש‪ ,‬לא חווים את הרגש‪ ,‬אז הוא משתמר בצורה‬
‫הגולמית שלו‪ .‬מזכיר‪ :‬פסיכואנליזה‪ ,‬טיפולי חשיפה התנהגותיים‪.‬‬

‫‪ .9‬חוק הסגירות‪ :‬רגשות נוטים להיות סגורים בפני שיפוטים של יחסיות ההשפעה ובפני דרישות של יעדים‬
‫מלבד היעדים שלהם‪ .‬הם אבסולוטיים‪ ,‬ואינם מכירים הסתברויות‪ .‬כלומר‪ ,‬נוטים להיות מוחלטים ביחס‬
‫לשיפוטים כאלה‪ ,‬ולהשתלט על מערכת הפעולה‪ .‬חוק זה מדבר על האבסולוטיות של הרגשות ועל כך‬
‫שאינם מכירים הסתברויות‪ .‬אלו הם מאפייני התגובה הרגשית‪ ,‬אשר גם הם מצייתים לחוקים‪.‬‬
‫אבסולוטיות‪ :‬לפי חוק השינוי‪ ,‬יתכן שהסיבות לרגש הן יחסיות (ביחס למסגרת ההתייחסות של האדם)‪,‬‬
‫אמנם התגובה הרגשית איננה יודעת מהי יחסיות זו‪ ,‬ואינה מכירה בה‪ .‬כשמישהו כועס מאוד‪ ,‬הוא חש‬
‫שהמעשה שנעשה לו הוא רע באופן מוחלט‪ .‬וכן‪ ,‬שהמעשה המחפיר נובע מעצם טבעו של אדם מחפיר‪ ,‬וכך‬
‫יהיה לעולמים‪ .‬תפיסה סגורה שכזו‪ .‬לעלבון ולאומללות שנגרמים כתוצאה מכך יש אופי המנציח את עצמו‪.‬‬
‫מצדה השני של הסגירות‪ ,‬גם אדם אשר מתאהב‪ ,‬מרגיש שמעולם לא הרגיש כך קודם‪ ,‬וכל תכונה או מעשה‬
‫של מושא האהבה עוטה זוהר‪ ,‬כל עוד ההתאהבות נמשכת‪ .‬הביטויים המילוליים של הרגש נוטים לשקף את‬
‫האבסולוטיות הזו של האיכות ושל הזמן‪ ,‬למשל בביטוי‪" :‬אני לא יכולה לחיות בלעדיו"‪ .‬לרגש יש "קדימות‬

‫‪- 19 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫שליטה" של המוכנות לפעולה‪ .‬המוכנות לפעולה של הרגש נוטה לתפוס את קדמת הבמה‪ .‬היא נוטה לגבור‬
‫על שיקולים אחרים‪ ,‬יעדים אחרים ופעולות אחרות‪ .‬כך גם למשל ב‪.Fight, Flight or Freeze ,FFF-‬‬
‫אינם מכירים הסתברויות‪ :‬הרגשות אינם שוקלים סיכויים וסבירויות‪ .‬מה שהם יודעים‪ ,‬הם יודעים בביטחון‬
‫מוחלט‪ .‬כשאומרים לי שמשהו יכול לקרות (אפילו אם בהסתברות לא‪-‬גבוהה)‪ ,‬ברגע שאני מדי שקועה בו –‬
‫הדבר הופך להיות בעל הסתברות של ‪ 100%‬שיקרה‪ .‬האם יתכן שבן זוגך הוא אדם חסר התחשבות ולא‬
‫קשוב? הכעס שלך כבר בטוח‪ .‬לדוגמה‪ :‬כשאומרים לאדם שיש לו ‪ 14%‬סיכוי לחלות במחלה‪ ,‬הוא יהפוך את‬
‫זה בראשו כבר לוודאי‪ .‬דוגמה ‪ :2‬אישה שמחכה לגבר בבית קפה לפרק זמן ארוך‪ ,‬תאמין שהוא כבר לא יגיע‪.‬‬
‫ברגע שאנו מתחילים לחשוב על משהו רע שיכול לקרות‪ ,‬אין לנו יכולת לשקלל את זה בהסתברות‪ ,‬זה נהיה‬
‫ודאי ומוחלט עבורנו‪.‬‬
‫סגירות זו‪ ,‬או קדימות השליטה של הרגש‪ ,‬ראויות להיתפס כתכונתו המהותית ביותר‪ ,‬או הסימן המובהק‬
‫ביותר של הרגש‪ .‬רעיון קדימות השליטה חושף את הטבע הבלתי‪-‬רצוני של הדחף הרגשי (או האדישות‬
‫הרגשית)‪ ,‬את היותו יצר‪ ,‬גם בחוויה וגם בהתנהגות‪ .‬הרגש הוא מודולרי‪ ,‬יחידת תפקוד עצמאית‪ .‬מטרתו‬
‫להבטיח את סיפוק היעדים או את העניינים החשובים ביותר של הפרט‪.‬‬

‫‪ .10‬חוק ההתחשבות בתוצאות‪ :‬כל דחף רגשי מעורר דחף משני‪ ,‬הנוטה לשנות את הדחף הרגשי בהתאם‬
‫לתוצאות האפשריות שלו‪ .‬ההשפעה העיקרית היא מיתון התגובה‪ .‬הרגש אינו תמיד מוחלט (בניגוד למה‬
‫שחוק הסגירות אומר)‪ .‬רגשות מציגים גם העמקה‪ ,‬חישוב או שיקול דעת‪ .‬התאהבות יכולה להיות קמצנית‬
‫ונמנעת‪ ,‬וכעס יכול להיות שקול‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬פריידה טען שהסגירות והאבסולוטיות משקפות את הצורה‬
‫המודולרית הבסיסית של הרגש‪ .‬אבל‪ ,‬ביטוייה של הצורה הבסיסית הזו יכולים להתפתח בכיוונים מנוגדים‪,‬‬
‫הנובעים מחוק ההתחשבות בתוצאות‪ .‬לכל רגש יש רגש הפוך‪ .‬הנטייה למיתון או לעיכוב התגובה (בקרת‬
‫רגשות) היא תכונה הקיימת בכל רגש‪ .‬גם כשאדם כועס‪ ,‬רק לעיתים רחוקות הוא מנפץ את החפצים‬
‫השבירים היקרים לליבו‪ .‬גם כשאדם מאוהב עד טירוף‪ ,‬הוא בכל זאת מתאפק עד שיגיע הביתה כדי לממש‬
‫את אהבתו‪ .‬משהו נשבר בתוכו בדרך כלל כאשר הוא עובר מרגש רגיל לסערת רגשות‪ ,‬לדחף עיוור‪ .‬הגירויים‬
‫המעוררים בקרה רגשית הם האותות אשר מסמנים על תוצאות שליליות אפשריות של תגובה בלתי‪-‬מרוסנת‪.‬‬
‫כל רגש מעורר את הרגש ההפוך‪ ,‬וממתן אותו‪ .‬אמנם‪ ,‬זה לא קורה תמיד‪ .‬לדוגמה‪ :‬כששותים אלכוהול‪,‬‬
‫הרגש הנגדי נעלם‪ .‬זאת מפני שהאלכוהול מוריד את העכבה החברתית‪.‬‬

‫‪ .11‬חוק המנגנון הקל ביותר וחוק הרווח המרבי‪ :‬אם בקרת רגשות נשלטת על ידי רמזים חיצוניים‪ ,‬רמזים אלו‬
‫נתונים בגבולות מסוימים‪ ,‬לשיקול דעתו של הפרט‪ .‬אדם יכול להתמקד לרגע בהיבט אחד של המציאות‪,‬‬
‫וברגע אחריו בהיבט אחר שלה‪ .‬קיים מרחב תמרון לבקרת רגשות‪ ,‬והמקור לכך נמצא באדם עצמו‪ .‬אפשר‬
‫לבחור במבנים של משמעות המצב באופנים שיפחיתו את עוצמת הרגש‪ ,‬ימנעו את הופעתם של רגשות‬
‫מסוימים או יגרמו לאירועים מסוימים להיתפס כנסבלים ‪ /‬כמענגים יותר‪ .‬מבנה משמעות המצב משתנה תוך‬
‫שהוא מציית לחוקים שונים‪ ,‬כמו חוק המנגנון הקל ביותר וחוק הרווח המרבי‪.‬‬
‫חוק המנגנון הקל (חוק המטען הקל ביותר)‪ :‬בכל פעם שניתן לראות את המצב בדרכים חלופיות‪ ,‬קיימת‬
‫נטייה לראות אותו בדרך שממזערת את המטען הרגשי השלילי‪ .‬לפעמים אדם חווה רגשות קשים אך הם‬
‫כנראה ממלאים מקומם של רגשות קשים יותר‪ .‬ברגע שיש לי כמה אפשרויות לפירוש הסיטואציה‪ ,‬דרך‬
‫ההתמודדות הטבעית שלי תהיה לפרש אותה בצורה הכי פחות גרועה עבורי‪ .‬אנשים נוטים למתן את המטען‬
‫הרגשי השלילי שלהם‪ .‬פריידה אומר שכאשר אנשים "רואים את הרע מכל" – הם למעשה רואים מצב רע‬
‫שעוזר להגן עליהם מפני מצב רע עוד יותר‪ .‬קיים משחק גומלין בין הרגש והקוגניציה‪.‬‬
‫חוק הרווח המרבי‪ :‬בכל פעם שניתן‪ ,‬קיימת נטייה לראות את המצב בדרך שתביא לרווח רגשי מרבי‪ .‬בכל‬
‫פעם שאפשר לראות את המצב בדרכים חלופיות‪ ,‬קיימת נטייה לראותו בדרך שתביא לרווח רגשי מרבי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מכל סיטואציה אנו מנסים להשיג את טובת ההנאה הגדולה ביותר שניתן‪ .‬רגשות שונים מייצרים‬
‫רווחים שונים‪ .‬הציפייה לתוצאות המסוימות של הרגש היא אחד הגורמים היוצרים מבנה מסוים של משמעות‬
‫מצב (ולא מבנה אחר( וכך היא מולידה רגש מסוים (ולא אחר)‪ .‬לדוגמה (מאת נחמה הגדולה)‪ :‬אם אני כבר‬
‫חולה‪ ,‬אבקש חופשת מחלה מהרופאה‪ .‬ואם כבר חליתי‪ ,‬אולי גם אספר לחברים‪ ,‬שיבואו לבקר‪ ,‬שיביאו מרק‬
‫ועדיין‪ ,‬פריידה התכוון כאן לרווח רגשי‪ ,‬ולא פיזי‪.‬‬ ‫ומתנות‪ .‬שכבר ייצא מזה משהו טוב‪...‬‬

‫‪- 20 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫מאמר ‪:4‬‬
‫מודלים מתחרים של אינטליגנציה רגשית ‪ /‬מאייר‪ ,‬סאלוביי וקארוזו (‪)2000‬‬

‫‪ ‬מאמר ‪ 4‬נמצא בעמ' ‪ 68‬במקראה‪.‬‬

‫מודלים לאינטליגנציה רגשית‪:‬‬

‫‪ o‬מודלים של תכונה – לא קיימים‪ .‬אלה הם מודלים תיאורטיים בלבד‪ ,‬אין מודלים של תכונה בפועל‪.‬‬
‫‪ o‬מודלים של יכולת – קיימים‪ ,‬כמו למשל המודל של מאייר וסאלוביי‪.‬‬
‫‪ o‬מודלים מעורבים – קיימים‪ ,‬מודלים בהם מעורבים תכונה ויכולת (עם דגש על התכונה)‪ .‬כמו למשל המודלים‬
‫של בר‪-‬און ושל גולמן‪.‬‬

‫הבחנה בין שני מושגים‪ :‬יכולת ≠ תכונה‬

‫‪ o‬יכולת – כושר‪ :‬ביצוע מיטבי של היחיד במשימה קוגניטיבית‪ ,‬שניתן להעריך במונחים של נכון‪/‬לא‪-‬נכון‪ .‬ביכולת‬
‫מסוימת יש רצף‪ ,‬לא רק "יש" או "אין"‪ ,‬אלא כמה האדם יודע לעשות משהו בצורה טובה‪ .‬ביצע טוב יותר ‪ /‬ענה‬
‫נכון? יקבל יותר נקודות‪ .‬לא ביצע טוב ‪ /‬ענה לא‪-‬נכון? לא יקבל נקודות‪.‬‬
‫‪ o‬תכונה – תכונות אישיות‪ :‬הנטייה של הפרט להגיב באופן מסוים למצב מסוים‪ .‬בתכונות אישיות יש קביעות‬
‫מסוימת‪ ,‬היא הנטייה של האדם‪ .‬בתכונות אישיות אין נכון או לא‪-‬נכון‪ .‬למשל‪ ,‬זה לא ש"נכון" להיות מוחצן ו"לא‪-‬‬
‫נכון" להיות ביישן‪.‬‬

‫על פי מאמרם של מאייר‪ ,‬סאלוביי וקארוזו‪ ,‬ישנם שני סוגי מודלים הקיימים להסבר אינטליגנציה רגשית‪:‬‬
‫מודלים של יכולת רואים את האינטליגנציה הרגשית כאינטליגנציה קוגניטיבית נפרדת‪ ,‬ומתמקדים בכישרון עיבוד‬
‫הידע הרגשי‪ .‬לפי מודלים אלו‪ ,‬א"ר היא יכולת מנטלית אשר מזהה את המשמעות שבדפוסים הרגשיים‪ ,‬חושבת‬
‫בהיגיון‪ ,‬מעבדת את הידע הרגשי וכך פותרת בעיות‪ .‬זוהי היכולת לפתור בעיות רגשיות במהירות ובדיוק מרבי‪ .‬על‬
‫מנת לחקור א"ר באמצעות מודלים אלו‪ ,‬מציגים שאלות נכון או לא‪-‬נכון‪ ,‬להן יש רק תשובה אחת נכונה‪ .‬מודל היכולת‬
‫העיקרי לא"ר הוא מודל ארבעת הגורמים של מאייר וסאלוביי‪.‬‬

‫מודלים מעורבים רואים את האינטליגנציה הרגשית כשילוב של יכולות קוגניטיביות ותכונות אישיות‪ .‬מודלים אלו‬
‫מתייחסים אל אינטליגנציה רגשית בהגדרתה הרחבה יותר‪ ,‬הכוללת שילוב של יכולת מנטלית עם תכונות אישיות‪,‬‬
‫גורמים מוטיבציוניים ונטיות רגשיות‪ .‬מודלים אלו תופסים גם הם את הא"ר כיכולת קוגניטיבית‪ ,‬ובנוסף מתארים גם‬
‫את תכונות או מאפייני האישיות אשר מסייעים לאדם להשתמש בא"ר – כמו למשל כנות‪ ,‬פתיחות‪ ,‬אופטימיות‪ ,‬יכולת‬
‫לקיים יחסים חמים‪ ,‬התמדה במשימות מאתגרות והנטייה לתכנן תוכניות ארוכות טווח‪ .‬הגישה של המודלים‬
‫המעורבים היא הרבה יותר פתוחה וגמישה‪ ,‬ובמחקר על א"ר לפי מודלים אלו יינתנו שאלות שעבורן אין תשובה אחת‬
‫נכונה‪ .‬שכן‪ ,‬המיקוד הוא לא על נכון או לא‪-‬נכון‪ ,‬אלא יותר שאלה של רמת האיכות והוויסות‪ .‬את המודל המעורב‬
‫הידוע ביותר לא"ר פיתח ראובן בר‪-‬און‪ .‬גם המודל של גולמן לא"ר הינו מודל מעורב‪.‬‬

‫ההבדל המרכזי בין מודלים של יכולת ומודלים מעורבים‪:‬‬

‫לפי מודלים של יכולת‪ ,‬אינטליגנציה רגשית היא יכולת קוגניטיבית שעוזרת לפתור בעיות‪ ,‬באמצעות עיבוד מידע‬
‫רגשי‪ .‬זאת בעוד מודלים מעורבים רואים את האינטליגנציה הרגשית כמושג רחב יותר הכולל שילוב של כשרים‬
‫מנטליים ותכונות אישיות‪ ,‬ומדגישים את מאפייני האישיות‪.‬‬

‫הנושא מתקשר למיתוס ‪ :1‬ההגדרות של אינטליגנציה רגשית הן עקביות מבחינה מושגית‪.‬‬

‫שכן‪ ,‬ניתן לראות כי ההגדרות למושג הא"ר אינן עקביות‪ ,‬ומשתנות ממודל למודל‪ .‬כן בין מודל מעורב ‪ /‬יכולת‪.‬‬

‫‪- 21 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫מודל יכולת‬ ‫מודל מעורב‬
‫‪ EI‬נתפסת כיכולת קוגניטיבית‬ ‫‪ EI‬נתפסת כשילוב של יכולות קוגניטיביות‬ ‫הגדרת‬
‫(כושר מנטלי)‬ ‫(כשרים מנטליים) ותכונות אישיות‬ ‫האינטליגנציה הרגשית‬
‫מדגיש תהליכי עיבוד מידע‬ ‫מדגיש את מאפייני האישיות‬ ‫הדגש במודל‬

‫מאייר וסאלוביי‬ ‫בראון‪ ,‬גולמן‬ ‫חוקרים חשובים‬

‫המודלים המבניים (ל‪ ,)IQ-‬הצרים והמבוססים מדעית‪ ,‬שרואים אינטליגנציה כיכולת קוגניטיבית‪ ,‬ושהכל צריך להיות‬
‫מוכח עם תמיכה אמפירית – דומים למודל היכולת (ל‪.)EQ-‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬המודל המעורב (ל‪ )EQ-‬מאוד דומה לגישה של המודל המערכתי (ל‪ .)IQ-‬שניהם רואים את‬
‫האינטליגנציה כמערכת שלמה של דברים‪.‬‬

‫מודל ארבעת הגורמים של מאייר וסאלוביי‬

‫* מודל של יכולת‪.‬‬
‫לפי מאייר וסאלוביי (‪ – )1997‬אינטליגנציה רגשית היא‪:‬‬
‫היכולת של הפרט לתפוס ולבטא רגש (וכן להעריך רגש‪ .‬זהו זיהוי רגשות)‪,‬‬ ‫•‬
‫להטמיע רגש בחשיבה (היכולת להסתייע ברגשות לתהליכי חשיבה)‪,‬‬ ‫•‬
‫להבין ולחשוב בעזרת הרגש (להבין רגשות וידע רגשי)‬ ‫•‬
‫ולווסת את רגשותיו ואת רגשות זולתו (לווסת ולנהל רגשות‪ ,‬כדי לקדם צמיחה רגשית ואינטלקטואלית)‬ ‫•‬
‫(‪(Mayer & Salovey, 1997‬‬

‫חשוב! למודל של מאייר וסאלוביי יש ‪ 4‬הנחות יסוד‪:‬‬

‫‪ .1‬א"ר היא יכולת קוגניטיבית לעיבוד מידע רגשי‪.‬‬

‫‪ .2‬א"ר קשורה לעיבוד רגשות במצבי חיים ביום יום‪.‬‬
‫‪ .3‬המודל הוא היררכי‪ .‬כלומר‪ ,‬מתפצל לתתי‪-‬יכולות‪ ,‬ויש יכולות שמופיעות לפני יכולות אחרות‪ .‬קודם כל‪ ,‬עלינו‬
‫לזהות את הרגש‪ .‬רק אז נוכל להיעזר ברגש על מנת לחשוב וכו'‪.‬‬
‫‪ .4‬המודל ניתן למדידה אמפירית (בעזרת תשובות נכון‪/‬לא נכון)‪ .‬כלומר‪ ,‬אפשר לעשות מבחנים שבודקים את‬
‫היכולת של האדם – הבודקים אם האדם טוב באינטליגנציה רגשית או לא‪-‬טוב‪ .‬זאת בעזרת שאלות של "נכון" או "לא‬
‫נכון"‪ .‬ככל שאדם עונה יותר תשובות של "נכון" כך הוא בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר‪.‬‬

‫(כמעט תמיד במבחן יש סעיף על ההנחות של מאייר וסאלוביי‪ .‬בדיוק מה שכתוב כאן למעלה)‬

‫בהתאם למודל של מאייר וסאלוביי על אודות הא"ר‪ ,‬הא"ר הינה מערכת יכולות לעיבוד מידע רגשי‪.‬‬
‫המודל הספציפי לאינטליגנציה רגשית הנחשב כיום כבעל הבסיס המדעי ביותר הוא מודל ארבעת הגורמים של‬
‫מאייר וסאלוביי‪ .‬למודל זה יש ארבע הנחות יסוד‪ .‬ראשית‪ ,‬אינטליגנציה רגשית היא יכולת קוגניטיבית לעיבוד מידע‬
‫רגשי‪ .‬כלומר‪ ,‬יכולת מנטלית המשמשת לפתרון בעיות הקשורות לרגש‪ .‬בנוסף‪ ,‬האינטליגנציה הרגשית קשורה‬
‫לעיבוד רגשות במצבי חיים ביום‪-‬יום‪ .‬כמו כן‪ ,‬מודל הא"ר הינו מודל היררכי של יכולות‪ ,‬הבנוי כך שהיכולות הגבוהות‬
‫והמורכבות יותר מתבססות על היכולות הנמוכות והפשוטות יותר‪ .‬ולבסוף‪ ,‬המודל ניתן למדידה אמפירית‪ ,‬באמצעות‬

‫‪- 22 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
‫מבחנים הבודקים את הא"ר של האדם באמצעות שאלות של נכון או לא‪-‬נכון‪ .‬ככל שאדם עונה יותר תשובות "נכונות"‪,‬‬
‫כלומר המשקפות א"ר גבוהה‪ ,‬כך מסיקים שהוא בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר‪.‬‬
‫המודל של מאייר וסאלוביי מתבסס על ארבעה מרכיבים (ענפים)‪ :‬זיהוי‪ ,‬הטמעה‪ ,‬הבנה וויסות‪.‬‬
‫המרכיב הראשון הוא תפיסה וזיהוי של רגשות‪ .‬מרכיב זה עוסק ביכולת לתפוס באופן נכון‪ ,‬מדויק ואדפטיבי רגש‬
‫וידע רגשי‪ ,‬באמצעות המערכת הרגשית‪ .‬זוהי היכולת של האדם לזהות אצל עצמו רגשות במצבים פיזיים‬
‫ופסיכולוגיים שונים‪ ,‬לזהות רגש אצל זולתו‪ ,‬לבטא באופן מדויק רגשות וצרכים הקשורים בהם‪ ,‬ולהבחין בין רגשות‬
‫בתקשורת מילולית ובלתי‪-‬מילולית‪ .‬מרכיב זה עוסק בתפיסת רגשות ובהערכת רגשות‪ .‬זוהי היכולת הפשוטה‬
‫והבסיסית ביותר‪.‬‬

‫המרכיב השני הוא הטמעת הרגש בחשיבה‪ ,‬קידום החשיבה בעזרת הרגש‪ .‬מרכיב זה מתייחס לאופן שבו רגשות‬
‫משפיעים על המערכת הקוגניטיבית‪ .‬הכוונה היא ליכולת לכוון מחדש את החשיבה על בסיס גיוס של רגשות‪ .‬וכמו כן‪,‬‬
‫לייצר רגשות שיסייעו לקבלת החלטות‪ ,‬לשיפוט ולזיכרון‪ .‬בנוסף‪ ,‬לנצל שינויים במצב הרוח על מנת להעריך ולנתח‬
‫זוויות ראייה שונות של בעיה נתונה‪ ,‬וכן להשתמש במצבים רגשיים על מנת לפתור בעיות באופן יצירתי‪ .‬הטמעה היא‬
‫היכולת ליצור תחושות המשפרות את התפקוד הקוגניטיבי‪ .‬מרכיב זה עוסק בהטמעת חוויות רגשיות בסיסיות לתוך‬
‫החיים המנטליים – בין השאר‪ :‬השוואה בין רגש אחד למשנהו‪ ,‬השוואה בין רגש ותחושה‪ ,‬השוואה בין רגש למחשבה‬
‫וכן מתן אפשרות לרגש להנחות את הקשב‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אנו יכולים לשמור על מצב רגשי מסוים בהכרה שלנו כדי‬
‫להשוותו עם תחושה דומה של צליל‪ ,‬צבע או טעם‪.‬‬

‫המרכיב השלישי במודל של מאייר וסאלוביי הוא הבנה רגשית‪ .‬מרכיב זה מדבר על היכולת לעמוד על מהות‬
‫הרגש‪ ,‬להעריך ולבטא רגש‪ .‬זוהי יכולת העיבוד הקוגניטיבי של הרגש‪ .‬בעזרת יכולת זו‪ ,‬תתאפשר הגעה לתובנות‬
‫לגבי רגשות של עצמי ושל זולתי‪ ,‬הבנת היחסים בין רגשות שונים (שיום רגשות וזיהוי קשרים בין רגשות שונים)‪,‬‬
‫תפיסה והבנה של הגורמים והתוצאות של רגשות‪ -‬מניין צמחו ומה יניבו‪ ,‬והיכולת להבין מעברים בין רגשות וכן‬
‫רגשות מורכבים‪ ,‬רגשות מעורבים ומצבים סותרים‪ .‬חוויה של רגשות מסוימים נשלטת על ידי חוקים‪ ,‬ויכולת ההבנה‬
‫הרגשית היא להבין את חוקים אלו; לזהות את הרגשות‪ ,‬לדעת איך הם מתפתחים ולחשוב עליהם בהתאם לכך‪.‬‬

‫המרכיב הרביעי הוא ויסות רגשי‪ ,‬ניהול הרגשות‪ .‬זוהי יכולת האדם לנהל ולווסת את רגשותיו שלו ואת רגשותיו של‬
‫זולתו‪ .‬ויסות רגשי אומר קודם כל להיות פתוח לרגשות‪ ,‬בין אם הם נעימים או לא‪-‬נעימים‪ ,‬ולאפשר להם להיות‪ .‬לאחר‬
‫מכן‪ ,‬זוהי היכולת לווסת‪ ,‬לנטר ולשקף רגשות‪ ,‬והמסוגלות לעבור בין הרגשות‪ .‬וגם‪ ,‬ויסות רגשי משמעו היכולת לעסוק‬
‫ברגש או להתנתק ממנו‪ ,‬בהתאם לתועלת ההישרדותית של מה נכון לאדם ברגע זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬זוהי היכולת למתן‬
‫רגשות שליליים ולהגביר רגשות חיוביים‪ .‬זוהי היכולת הגבוהה ביותר של אינטליגנציה רגשית‪ ,‬המתבססת על שלוש‬
‫היכולות הקודמות‪.‬‬

‫מודל ארבעת הגורמים הוא היררכי – היכולות הגבוהות והמורכבות יותר מתבססות על היכולות הנמוכות והפשוטות‬
‫יותר‪ .‬כך‪ ,‬לפי מאייר וסאלוביי‪ ,‬אינטליגנציה רגשית הינה מערכת היררכית של יכולות עיבוד‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מאייר‪ ,‬סאלוביי וקארוזו טוענים שאנשים בעלי א"ר גבוהה יתקדמו מהר יותר ליכולות הגבוהות‪ ,‬ויתמחו‬
‫ביכולות גבוהות רבות יותר מאנשים בעלי א"ר ממוצעת או נמוכה‪.‬‬

‫והפעם‪ ,‬ארבעת מרכיבי המודל של מאייר וסאלוביי ‪ -‬בנקודות‪:‬‬

‫‪ .1‬זיהוי רגשות – יכולת לתפוס באופן נכון ומדויק רגש וידע רגשי‬
‫• לזהות רגשות במצבים פיזיים ופסיכולוגיים שונים אצל העצמי‬
‫• לזהות רגש אצל הזולת וכן‪ ,‬באמנות ובשפה‬
‫• לבטא רגשות באופן מדויק‬
‫• להבחין בין רגשות‬
‫‪ .2‬הטמעת הרגש בחשיבה (איך שימוש ברגש יכול לעזור לי לחשוב)‬
‫• יצירת רגשות המסייעים לקבלת החלטות‪ ,‬שיפוט וזיכרון‪.‬‬
‫• שימוש במצבי רוח משתנים כאמצעי לשקילת זוויות ראיה שונות‪ .‬למשל‪ :‬כשאני כועסת‪ ,‬אכתוב את החלק בסיפור שאני‬
‫כועסת‪.‬‬

‫‪- 23 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
‫• גיוס רגשות שונים כדי לעודד גישות שונות לפתרון בעיות‪ .‬הרגש לא מגיע מעצמו‪ .‬אני מגייסת אותו כשאני הולכת לטייל‬
‫במקומות מסוימים‪ ,‬פוגשת אנשים מסוימים‪.‬‬
‫• שימוש במצבים רגשיים לקידום פתרון בעיות באופן יצירתי‪ .‬למשל‪ ,‬אני מקשיבה למוסיקה מסוימת שמרגיעה אותי‪ ,‬כדי‬
‫להביא את עצמי לתחושות של רוגע ושלווה‪ ,‬על מנת לשפר את יכולות החשיבה שלי וללמוד למבחן‪.‬‬
‫‪ .3‬הבנה רגשית (היכולת להבין את מהות הרגש – מאיפה הוא הגיע‪ ,‬למה הוא צמח)‬
‫• עיבוד קוגניטיבי של הרגש‪ .‬היכולת לנתח את הרגש‪ .‬להבין מאיפה הרגש צמח‪ ,‬מה גרם לו ומה יהיו התוצאות שלו‪ ,‬אם‬
‫הוא ימשיך להתגלגל‪ .‬להבין איך הדבר קרה‪ ,‬ואת הגלגול של הרגש‪.‬‬
‫• הגעה לתובנות באשר לרגשות של העצמי ושל הזולת‪.‬‬
‫• להבין את היחסים בין רגשות שונים‪ .‬למשל‪ ,‬מה הקשר בין אהבה ושנאה‪ .‬שנאה אומרת שאני מעוררת משהו במישהו‬
‫אחר‪ .‬כלומר‪ ,‬אכפת לו ממני‪ .‬זה כמו שמודל שאין עליו הרבה ביקורת‪ ,‬אין לו הרבה סיכוי‪ .‬אם יש עליו הרבה ביקורת‪,‬‬
‫הוא מודל טוב‪ .‬אם מישהו אחר שונא אותי‪ ,‬יש סיכוי‪ .‬אם הוא אדיש‪ ,‬עדיף לוותר‪ .‬שנאה ואהבה הם רגשות שבאים‬
‫מאותו מקור‪ .‬בנוסף‪ ,‬ביחסים ממושכים עם בן הזוג‪ -‬אותו דבר שבהתחלה משך והקסים את האדם האחד בשני‪ ,‬יעצבן‬
‫אותו לאחר שנים ממושכות ביחד‪.‬‬
‫• לתפוס ולהבין את הגורמים והתוצאות של הרגשות‪.‬‬
‫• להבין שינויים של רגשות ורגשות מורכבים וסותרים‪.‬‬

‫‪ .4‬ויסות רגשי (הוויסות בנוי על היכולות הנמוכות יותר‪)1-3 ,‬‬

‫היכולת לנהל ולווסת את התחושות של העצמי ושל האחר‪ .‬הוויסות הוא לתת לרגש להיות‪ ,‬ולהתנהל לצידו‪.‬‬
‫• פתיחות לתחושות‪ ,‬נעימות ולא נעימות‪ .‬לא לפסול אף רגש ולא להיבהל מאף רגש‪ .‬כל רגש – כבודו במקומו מונח‪.‬‬
‫• יכולת לערוך מעברים רגשיים‪ .‬זה לא פשוט‪ ...‬לדוגמה‪ ,‬אם אדם נמצא במצב רגשי לא‪-‬טוב (אכזבה‪ ,‬כעס) וצריך עכשיו‬
‫ללכת לעבוד ‪ /‬להיכנס לשיעור – לעשות משהו אחר‪ ,‬זה אומר שעליו לאסוף את עצמו‪ .‬לא לבטל את הרגש השלילי‪,‬‬
‫אבל לאסוף את עצמו ולהצליח לעשות מעבר למצב רגשי אחר‪.‬‬
‫• יכולת לעסוק ברגש או להתנתק ממנו‪ ,‬בהתאם לתועלת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אדם ששוקע בדיכאון‪ ,‬נכנס למיטה ולא מסוגל לצאת‪,‬‬
‫שקוע בכמה רע לו‪ ...‬אדם עם א"ר גבוהה יכול לאסוף את עצמו‪ ,‬ולהגיד 'זה לא עוזר לי בחיים‪ ,‬זה עושה לי שירות רע‪.‬‬
‫אני אקום ואחזור לתלם'‪ .‬זה לא אומר לזרוק את הרגש‪ ,‬אך כן אומר שיש יכולת להתעסק במה שנכון לי‪ ,‬במה שיביא לי‬
‫תועלת על אף הרגש השלילי שעלה בי כרגע‪ .‬התועלת היא מבחינה הישרדותית‪.‬‬
‫• מיתון רגשות שליליים והגברת רגשות חיוביים‪ .‬זהו הניהול והוויסות‪.‬‬
‫• היכולת של האדם לנהל את הרגשות שהוא חווה או מביע‪ ,‬ולשלוט בהם‪ ,‬בעיתוי שלהם ובאופן שהוא חווה‬
‫או מביע אותם )‪.)Gross, 1998‬‬

‫ניבויים של המודל של מאייר וסאלוביי‪:‬‬

‫לפי המודל של מאייר וסאלוביי‪ ,‬אצל אנשים בעלי ‪ EQ‬גבוהה יימצאו המאפיינים הבאים‪:‬‬

‫• זכו להֹורּות רגישה (מבחינה רגשית)‪ .‬ההורים ידעו לכוון את עצמם לטיפול שמתאים לילד‪ ,‬מותאם לצרכיו‪,‬‬
‫רצונותיו‪ ,‬רגשותיו‪ .‬יש הבדל בין פינוק לבין מענה לצורך‪ .‬פינוק = כאשר ההורה עושה בשביל הילד משהו שהוא‬
‫יכול לעשות בעצמו‪ .‬מענה לצורך = כשהילד צריך משהו שאני יכולה לתת לו‪ ,‬למשל לעזור לו לווסת רגש‪ ,‬כמו‬
‫תסכול‪ .‬אם ההורה לא יכול לתת את המענה לצורך בדרך שהילד ביקש‪ ,‬אז יש לתת מענה בדרך אחרת שכן‬
‫אפשרית ("אני לא יכולה לקנות לך את הדובי שאתה רוצה‪ ,‬אבל אני כן יכולה לתת לך חיבוק")‪.‬‬
‫• בוחרים במודלים רגשיים טובים לחיקוי‪ .‬אצל אנשים בעלי ‪ EQ‬גבוהה נמצא מודל עם ‪ EQ‬גבוהה‪ .‬המודל יכול‬
‫להיות הורה‪ ,‬מורה או חבר‪ .‬לאנשים אלו יש מודל רגשי טוב‪ ,‬אשר הם מחקים‪.‬‬
‫• אינם נוקטים דפוסי הגנה‪ .‬מנגנוני ההגנה פועלים אצל אנשים אלו באופן בריא‪ ,‬במובן שהם מודעים למה שקורה‬
‫להם‪ .‬אצל אנשים בעלי ‪ EQ‬גבוהה‪ ,‬מנגנוני ההגנה לא מסתירים מהם את האמת‪ .‬אנשים אלו אינם הגנתיים מדי‪,‬‬
‫שכן הם מסוגלים לראות את המציאות‪.‬‬
‫• מסוגלים לדווח על הרגשות שלהם ולדון בהם‪ .‬אנשים אלו לא רק מסוגלים לראות את המציאות‪ ,‬אלא גם מוכנים‬
‫לדבר על רגשותיהם‪ .‬אם הרגשות נשארים בפנים‪ ,‬אצל האדם‪ ,‬זה מעצים את הרגש‪ -‬ולאו דווקא לטובה‪ .‬ברגע‬
‫שמשתפים אדם אחר ברגש‪ ,‬העצימות של הרגש יורדת לחצי‪" .‬אם תגלו לי את המשא שלכם‪ ,‬אעזור לכם לשאת‬
‫אותו"‪.‬‬
‫• מפתחים ידע ומומחיות בתחום רגשי מסוים‪ .‬תחום רגשי מסוים‪ ,‬כמו‪ :‬חברתי‪ ,‬מוסרי‪ ,‬אסתטי‪ ,‬רגש רוחני או‬
‫מנהיגות‪ .‬לאנשים בעלי ‪ EQ‬גבוהה‪ ,‬יש לרוב תחום מסוים (בתחום רגשי‪/‬מוסרי‪/‬חברתי) שהם מומחים בו‪ .‬לא ברור‬
‫למה‪ ,‬אך כן מעניין לראות שגם לאנשים מחוננים מבחינת ‪( IQ‬אינטליגנציה קוגניטיבית)‪ -‬יש תחום מסוים שהם‬
‫ממש טובים בו‪ .‬מעניין שאת אותה התופעה בדיוק אנו רואים אצל אנשים עם א"ר גבוהה‪.‬‬
‫* מודל ארבעת הגורמים של מאייר וסאלוביי הוא מהבודדים המציגים המשגה מקיפה ומדעית של א"ר‪.‬‬
‫‪- 24 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫ביקורת על המודל של מאייר וסאלוביי (מודל של יכולת)‪:‬‬

‫מודל בעל היקף צר למדי‪ .‬מתייחס ל‪ EQ-‬באופן מאוד קוגניטיבי‪ ,‬ורק ל‪ 4-‬המרכיבים של זיהוי‪ ,‬הבנה‪ ,‬הטמעה‬ ‫‪‬‬
‫וויסות‪ .‬לא מרחיב את רעיון האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬לא מתעסק בתכונות הקשורות לא"ר‪ .‬עוסק בא"ר במובן‬
‫האינטלקטואלי שלה‪ ,‬כמעט לגמרי‪.‬‬
‫האם יש נכון‪/‬לא נכון ברגש‪ .‬במודלים של יכולת‪ ,‬יש תשובה אחת נכונה עבור פריט בשאלון של א"ר‪ .‬האם יתכן‬ ‫‪‬‬
‫ששאלות בתחום הרגש יכולות להיות נכונות או לא‪-‬נכונות?‬

‫המודל של בר‪-‬און‬
‫* מודל מעורב‪.‬‬
‫המודל של ראובן בר‪-‬און (‪ )1997‬הוא המודל המעורב הידוע ביותר‪.‬‬
‫בר‪-‬און מעדיף לקרוא לאינטליגנציה רגשית – "אינטליגנציה לא‪-‬קוגניטיבית"‪ .‬ועל פיו‪ ,‬זוהי הגדרתה‪:‬‬
‫מערך של יכולות‪ ,‬כשירויות ומיומנויות רגשיות וחברתיות המאפשרות לבני אדם להתמודד עם דרישות היום‪-‬יום‬
‫ולהיות יעילים יותר בחייהם האישיים והחברתיים‪.‬‬
‫← ראובן בר‪-‬און הוא זה שהגה את המושג ‪ ,Emotional Quotient – EQ‬מנת משכל רגשי‪.‬‬
‫בר‪-‬און מאמין ש‪( EQ-‬מנת משכל רגשי) עם ‪( IQ‬מנת משכל) יכולים לספק יחד תמונה מאוזנת יותר של האינטליגנציה‬
‫הכללית של האדם‪.‬‬
‫מודל זה מבוסס על ראייה רחבה של רווחה נפשית‪ ,‬ומתייחס לחמישה תחומי תפקוד‪ :‬מיומנויות תוך‪-‬אישיות‪,‬‬
‫מיומנויות בין‪-‬אישיות‪ ,‬כושר הסתגלות‪ ,‬התמודדות עם לחץ ומצב רוח כללי‪.‬‬

‫לפי בר‪-‬און‪ ,‬האינטליגנציה הרגשית ("אינטליגנציה לא‪-‬קוגניטיבית") כוללת ‪ 5‬מרכיבים‪:‬‬

‫‪ .1‬מיומנויות תוך‪-‬אישיות‪ :‬מודעות לרגשות‪ ,‬אסרטיביות‪ ,‬הבעת רגשות ורעיונות‪ ,‬קבלה עצמית‪ ,‬הגשמה עצמית‬
‫ועצמאות‪ .‬בר‪-‬און משלב יכולות קוגניטיביות‪ ,‬אך מדגיש הרבה יותר את היכולות הרגשיות‪.‬‬

‫‪ .2‬מיומנויות בין‪-‬אישיות‪ :‬היכולת להיות מודע‪ ,‬להבין ולהעריך את רגשות הזולת‪ ,‬אמפתיה‪ ,‬אחריות חברתית‬
‫ויכולת ליצור מערכות יחסים מספקות (היכולת לבסס‪ ,‬לתחזק ולשמר מערכות יחסים חברתיות ומספקות‬
‫הדדיות)‪.‬‬

‫‪ .3‬כושר הסתגלות‪ :‬כולל בוחן מציאות רגשי תקין – היכולת לאמת רגשות עצמיים עם רמזים חיצוניים‬
‫אובייקטיביים ולהעריך בדיוק את מצבי הנוכחי (היכולת לשפוט את הרגש בצורה אמיתית ופרופורציונלית)‪,‬‬
‫גמישות המאפשרת לשנות מחשבות ורגשות של העצמי במצבים משתנים‪ ,‬ויכולת לפתור בעיות אישיות ובין‪-‬‬
‫אישיות‪.‬‬

‫‪ .4‬התמודדות עם לחץ‪ :‬כוללת יכולות להתמודד עם לחצים ולשלוט בדחפים וברגשות חזקים‪ .‬הרבה חוקרים‬
‫סוברים כי ‪ EQ‬גבוהה קשורה בלהצליח לחיות היטב‪ ,‬גם אל מול מצבי לחץ‪ .‬אולם זה לא פשוט‪ ,‬מכיוון שיכולים‬
‫להיות הרבה גורמים למצבי לחץ‪ ,‬וכל אחד מהם דורש התמודדות שונה‪ .‬למשל‪ ,‬התמודדות עם לחץ בעבודה‬
‫לעומת התמודדות עם לחץ בעקבות בעיות כלכליות ‪ /‬בעיות בזוגיות ועוד‪ .‬כל סוג של לחץ דורש התמודדות עם‬
‫סוג אחר של רגשות‪ ,‬ועם סוג אחר של דחפים‪ .‬התמודדות טובה עם מצבי לחץ בהחלט מאפיינת בעלי ‪EQ‬‬
‫גבוהה‪ .‬שכן‪ ,‬התמודדות עם מצבי לחץ מותחת את הגבולות הרגשיים לקצה‪.‬‬

‫‪ .5‬מצב רוח כללי‪ :‬אופטימית כללית‪ ,‬אושר‪ ,‬יכולת הנאה עצמית והנאה מהזולת ויכולת להרגיש ולהביע רגשות‬
‫חיוביים‪ .‬היכולת ליהנות‪ ,‬להביע ולשמר רגשות חיוביים‪ ,‬זהו חלק בלתי‪-‬מבוטל מהאינטליגנציה הרגשית‪.‬‬

‫את שני המרכיבים האחרונים קשה יותר לקשר למודל של מאייר וסאלוביי‪...‬‬

‫‪- 25 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫המודל של גולמן‬
‫* מודל מעורב‪.‬‬
‫לפי המודל של גולמן (‪ ,)1995‬אינטליגנציה רגשית היא מבנה הכולל אופטימיות‪ ,‬אמפתיה ואופי טוב‪ .‬גולמן כלל בא"ר‬
‫כל מאפיין אישי רצוי‪ ,‬שאינטליגנציה קוגניטיבית איננה מייצגת‪.‬‬
‫מודל כישורי האינטליגנציה הרגשית של גולמן כולל ‪ 20‬כישורים רגשיים‪ ,‬שבמחקרים במאות תאגידים וחברות‬
‫התגלה שהם חשובים ביותר לביצוע יעיל בעבודה‪ .‬הכישורים הללו מחולקים לשני ממדים (יכולת – זיהוי רגש לעומת‬
‫ויסות רגש‪ ,‬ומטרה – עצמי לעומת אחרים)‪ ,‬וכן לחמישה תחומים (מוטיבציה עצמית‪ ,‬מודעות עצמית‪ ,‬מודעות‬
‫חברתית‪ ,‬ניהול עצמי וניהול מערכות יחסים)‪.‬‬

‫המודל של גולמן מתאפיין בחמישה תחומים‪:‬‬

‫• מודעות אדם לרגשותיו‬
‫• ניהול רגשות‬
‫• מוטיבציה עצמית‬
‫• זיהוי רגשות אצל אחרים‬
‫• ניהול מערכות יחסים‬

‫טבלה‪ 2 :‬ממדים‪ 4 ,‬תחומים (מוטיבציה‪ ,‬בצד)‪.‬‬

‫האחר‬ ‫העצמי‬ ‫יעדים ‪/‬‬
‫כישורים‬
‫מודעות חברתית‬ ‫מודעות עצמית‬ ‫הכרה‬
‫ניהול מערכות יחסים‬ ‫ניהול עצמי‬ ‫ויסות‬

‫וטבלה מורחבת יותר‪:‬‬

‫האחר‬ ‫העצמי‬ ‫יעדים ‪/‬‬
‫(כישורים חברתיים)‬ ‫(כישורים אישיים)‬ ‫כישורים‬

‫מודעות חברתית‬ ‫מודעות עצמית‬ ‫הכרה‬

‫• אמפתיה‬ ‫• מודעות עצמית רגשית‬
‫• תודעת שירות‬ ‫• הערכה עצמית מדויקת‬
‫• מודעות ארגונית‬ ‫• ביטחון עצמי‬

‫ניהול מערכות יחסים‬ ‫ניהול ויסות‬ ‫ויסות‬

‫• תקשורת‬ ‫• שליטה עצמית‬
‫• ניהול סכסכים‬ ‫• אמינות‬
‫• עבודת צוות ושיתוף פעולה‬ ‫• מצפוניות‬

‫‪ +‬מוטיבציה עצמית‪.‬‬

‫המודל של גולמן מתמקד בהצלחה‪ .‬הרעיון שלו הוא שאדם עם ‪ EQ‬גבוהה‪ ,‬הוא אדם שמצליח בכל תחום בחיים‪.‬‬
‫לכן חשוב לו להוסיף את המוטיבציה‪ ,‬שכן ללא מוטיבציה לא ניתן להצליח‪.‬‬
‫גולמן טען כי ‪ IQ‬תורם במקרה הטוב כ‪ 20%-‬לגורמים הקובעים הצלחה בחיים‪ ,‬ופירוש הדבר שנותרים ‪80%‬‬
‫לגורמים האחרים‪ .‬מכך גולמן הסיק כי האינטליגנציה הרגשית יכולה להיות חזקה כמו ‪ IQ‬לפחות‪ ,‬ולפעמים אף יותר‪.‬‬

‫גולמן הדגיש (ובר‪-‬און ומאייר וסאלוביי מסכימים איתו) כי א"ר היא מערכת כישורים נלמדים (ולא מולדים) אשר‬
‫יכולים להיתרגם ישירות להצלחה* בתחומים חברתיים שונים (עבודה‪ ,‬משפחה‪ ,‬לימודים)‪ ,‬בחיי היום‪-‬יום‪.‬‬
‫* מהי הצלחה? – לעמוד בסטנדרטים של עצמי‪.‬‬
‫‪- 26 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫ביקורת על המודלים המעורבים (בר‪-‬און‪ ,‬גולמן)‪:‬‬
‫תיאוריה – חפיפה עם מושגים קודמים‪ .‬לקחו תכונות ידועות (אסרטיביות‪ ,‬מוטיבציה) ועשו בהן שימוש‪.‬‬ ‫•‬
‫מבנה המושג של אינטליגנציה רגשית הינו חופף למושגים קודמים‪ .‬הגדרתה של הא"ר הפכה להיות חופפת‬
‫לדברים אחרים שאנו מכירים‪.‬‬
‫הכללת יתר – יצירת "מתכון" להצלחה‪ .‬גם בר‪-‬און וגם גולמן ניסו לקחת ולהכניס למודל שלהם את כל מה‬ ‫•‬
‫שטוב‪ ,‬כל מה שעובד‪ ,‬כל מה שמצליח‪ .‬יוצא מזה 'מישמש'‪.‬‬
‫מחקרית – יש הבחנה מעורפלת בין סיבה ותוצאה‪ .‬האם הצלחה מעלה את מידת הא"ר‪ ,‬או שהא"ר מעלה‬ ‫•‬
‫את הסיכוי להצלחה? לא ברור מהי הסיבה ומהי התוצאה‪.‬‬

‫טבלה‪ ,‬מתוך מקראת הקורס – שלושה מודלים מתחרים המכונים "אינטליגנציה רגשית"‪:‬‬

‫‪- 27 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫השוואה בין המודלים התיאורטיים של‪ :‬מאייר וסאלוביי‪ ,‬בר‪-‬און וגולמן‪:‬‬
‫גולמן‬ ‫בר‪-‬און‬
‫המודל מדגיש את‬ ‫‪‬‬ ‫המודל מתאר‬
‫האפשרות הנמצאת‬ ‫תמונה מאוזנת של‬
‫בידיי כל אדם להצליח‪,‬‬ ‫האינטליגנציה‬
‫שכן מעיד על הא"ר כי‬ ‫הכוללת של האדם‪,‬‬
‫היא מערכת של‬ ‫בעזרת השילוב של‬
‫כישורים נלמדים‪ .‬כל‬ ‫מנת המשכל (‪)IQ‬‬
‫אחד יכול לפתח את‬ ‫ומנת המשכל הרגשי‬
‫הא"ר שלו‪ ,‬ובכך להצליח‬ ‫(‪.)EQ‬‬
‫בחיים‪.‬‬ ‫המודל מתייחס‬
‫המודל מבחין בין א"ר‬ ‫‪‬‬
‫לגורמים נוספים‬
‫לבין אינטליגנציה‬
‫הקשורים לא"ר‪ ,‬כמו‬
‫קוגניטיבית‪ ,‬בכך‬ ‫מאפיינים ויכולות‬
‫שמגדיר בה מאפיינים‬ ‫מנטליות שונות‪.‬‬
‫ויכולות מנטליות שונות‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬התמודדות‬
‫למשל‪ ,‬ניהול מערכות‬
‫עם לחץ ומצב רוח‬
‫יחסים‪ ,‬מוטיבציה‬ ‫כללי‪.‬‬
‫ומודעות עצמית‪.‬‬
‫המודל מבוסס על‬ ‫‪‬‬ ‫המודל מציג‬
‫מושגים אשר מבניהם‬ ‫מאפיינים מורכבים‬
‫חופפים למבנים של‬ ‫למדידה אמפירית‪.‬‬
‫מושגים אחרים‪ .‬כך‬ ‫הם רחבים וקשה‬
‫למשל לגבי המושגים‪:‬‬ ‫להעניק להם‬
‫אסרטיביות‪ ,‬מוטיבציה‪,‬‬ ‫הגדרות‬
‫אמפתיה ומודעות‬ ‫אופרציונליות‪.‬‬
‫לרגשות‪ .‬באופן זה‪,‬‬ ‫המודל בעל הבחנה‬
‫מושג הא"ר אינו מובחן‬ ‫מעורפלת בין סיבה‬
‫ממושגים קיימים אחרים‪.‬‬ ‫ותוצאה‪ .‬לא ברור‬
‫המודל יוצר "מתכון"‬ ‫‪‬‬ ‫האם א"ר משפיעה‬
‫להצלחה‪ ,‬ובכך יש בו‬ ‫על מידת ההצלחה‬
‫משום הכללת יתר‪.‬‬ ‫בחיים‪ ,‬או להיפך‪.‬‬
‫הדבר מקשה על בדיקת‬ ‫המודל נמדד‬ ‫‪‬‬
‫המודל באופן אמפירי‪.‬‬ ‫באמצעות מבחני‬
‫דיווח עצמי‪,‬‬
‫ה"מסוננים" דרך‬
‫מושג העצמי של‬
‫האדם‪ ,‬ודרך מניעים‬
‫של ניהול הרושם‬
‫שהאדם יוצר אצל‬
‫אחרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬מדד‬
‫זה הינו בעל תוקף‬
‫נמוך‪.‬‬
‫‪- 28 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
‫מאייר וסאלוביי‬
‫‪‬‬ ‫המודל ניתן למדידה אמפירית‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫יתרונות‬
‫באמצעות מבחנים הבודקים את הא"ר‬
‫של האדם בעזרת שאלות (ותשובות)‬
‫של נכון‪/‬לא‪-‬נכון‪.‬‬
‫המודל מניב ניבויים לגבי המבנה‬ ‫‪‬‬
‫הפנימי של האינטליגנציה לכן לגבי‬
‫השלכותיה על חיי האדם‪ .‬התיאוריה‬
‫מנבאת כי א"ר היא למעשה אינטליגנציה‬
‫‪‬‬ ‫כמו אינטליגנציות אחרות‪ ,‬משום שהיא‬
‫עומדת בשלושה קריטריונים אמפיריים‪.‬‬
‫המודל נמדד באופן הישיר ביותר‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫באמצעות מדדי יכולת‪ .‬היתרון של‬
‫מדדי היכולת הוא הצגת רמתו של‬
‫הפרט בביצוע מטלה‪ .‬מדדי יכולת הם‬
‫בעלי מהימנות ותוקף גבוהים‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬המודל חסר את ההבחנה המובהקת‬ ‫חסרונות‬
‫שבין אינטליגנציה כללית‬
‫לאינטליגנציה רגשית‪ .‬משתמשים‬
‫במבנים קוגניטיביים על מנת לתאר את‬
‫האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬ללא מתן‬
‫ייחודיות אך ורק לאינטליגנציה‬
‫הרגשית‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬המודל הינו בעל היקף צר למדי‪ ,‬ולא‬
‫מתייחס לגורמים נוספים הקשורים‬
‫לא"ר‪ ,‬כמו מאפיינים ויכולות מנטליות‬
‫שונות‪ .‬למשל‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬מצבי תודעה‬
‫שונים (כמו זרימה) ופעילות חברתית‪.‬‬
‫אלא‪ ,‬מתמקד רק ברגשות עצמם‬
‫ובאינטראקציות שלהם עם החשיבה‪.‬‬
‫מתייחס ל‪ EQ-‬באופן מאוד קוגניטיבי‪,‬‬
‫ורק ל‪ 4-‬המרכיבים של זיהוי‪ ,‬הבנה‪,‬‬
‫הטמעה וויסות‪ .‬לא מרחיב את רעיון‬
‫האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬אלא עוסק‬
‫בא"ר במובן האינטלקטואלי שלה‪,‬‬
‫כמעט לגמרי‪.‬‬
 ‫מאמר ‪:5‬‬
‫שבעה מיתוסים על אינטליגנציה רגשית ‪ /‬זיידנר‪ ,‬מתיוס ורוברטס (‪)2002‬‬

‫‪ ‬מאמר ‪ 5‬נמצא בעמ' ‪ 99‬במקראה‪.‬‬

‫בעקבות הפופולריות הרבה שצבר מושג האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬נוצרו סביבו מיתוסים‪.‬‬
‫מיתוסים של א"ר הינם קביעות מקובלות בנוגע למושג‪ ,‬אשר משוות לו לכאורה אופי מדעי‪ .‬אולם‪ ,‬מדובר באמונות‬
‫בנוגע לא"ר שהשתרשו‪ ,‬ללא כל בסיס אמפירי מוצק‪ .‬זהו ידע שגוי על א"ר שהפך למקובל‪.‬‬
‫החוקרים דנים באופן ביקורתי בקביעות אלו‪ ,‬ומציעים לזכור כי "המיתוסים של היום עשויים להפוך לבסיס הידע של‬
‫מחר" (זיידנר‪ ,‬מתיוס ורוברטס‪ ,2000 ,‬עמ' ‪ .)2‬כלומר‪ ,‬התקווה היא שבעזרת מספיק מחקר טוב‪ ,‬מיתוסים אלו בנוגע‬
‫לא"ר יהפכו לעובדות מוכחות ומוצקות‪ ,‬לידע ממשי‪.‬‬

‫מטרת המאמר‪ :‬המטרה היא להבחין בין מיתוס למדע;‬

‫לבחון כל מיתוס (מהו המיתוס?) ולבדוק האם יש לו הוכחות מדעיות (האם הוא נכון או לא נכון?) ומהם הסיכויים‬
‫שבעתיד יוכח באופן מדעי (מה הסיכוי שהמיתוס יהפוך להיות נכון בעתיד?)‪.‬‬

‫‪ 7‬המיתוסים על אינטליגנציה רגשית‬

‫להלן ‪ 7‬המיתוסים על אינטליגנציה רגשית‪:‬‬

‫‪ .1‬מיתוס ‪ :1‬ההגדרות של אינטליגנציה רגשית הן עקביות מבחינה מושגית‪.‬‬

‫חוקרים המצדדים במושג הא"ר טוענים כי מושג זה הינו קוהרנטי ועקבי מבחינה מושגית‪ .‬כלומר‪ ,‬שכאשר אומרים‬
‫א"ר תמיד מתכוונים לאותו הדבר‪ .‬אמנם‪...‬‬
‫• אין הגדרה ברורה ומוסכמת של א"ר‪ ,‬וריבוי התכונות שנכלל במושג רב מאוד‪ .‬המושג מכסה טווח רחב מאוד‬
‫של יכולות רגשיות‪ ,‬חברתיות ואישיות‪ .‬וכן‪ ,‬יש ויכוח גדול לגבי המושג א"ר‪ .‬גם בין המודלים‪ ,‬וגם בתוך מודל‬
‫מסוים‪ -‬בין התיאורטיקנים השונים‪.‬‬
‫• ישנה הסכמה מועטה מאוד לגבי השאלה האם א"ר מייצגת מבנה קוגניטיבי לעיבוד גירויים רגשיים (מאייר‬
‫וסאלוביי)‪ ,‬מאפיין אישיותי (גולמן) או מעין כלי להסתגלות למצבים מורכבים (בר‪-‬און)‪.‬‬
‫• בשל ריבוי ההגדרות‪ ,‬נוצרות לא מעט בעיות‪ .‬למשל‪ :‬בלבול בין סיבה לתוצאה (המודלים המעורבים)‬
‫ושאלת המדידה (איך למדוד א"ר)‪.‬‬
‫‪ ‬סטטוס‪ :‬לא קיימת עקביות‪ .‬לא ברור מהי א"ר‪.‬‬
‫‪ ‬סיכויים לעתיד‪ :‬סיכוי סביר להתקדמות‪ .‬אם לא יסכמו על הגדרה פחות או יותר מקיפה של א"ר‪ ,‬שתהיה‬
‫מוסכמת על ידי כל התיאורטיקנים מהמודלים השונים‪ ,‬אז לא יהיה סיכוי להתקדמות‪ .‬זאת מכיוון שלשם‬
‫מחקר‪ ,‬צריך שלא"ר תהיה הגדרה ברורה‪.‬‬

‫‪ .2‬מיתוס ‪ :2‬מדדים של אינטליגנציה רגשית עומדים בסטנדרטים פסיכומטריים מקובלים‪.‬‬

‫חשבו כי מדדי א"ר עומדים בסטנדרטים פסיכומטריים מקובלים‪ .‬סטנדרטים פסיכומטריים מקובלים הם מהימנות‬
‫ותוקף‪ .‬כלומר‪ ,‬חשבו שהמדדים באמצעותם מדדו א"ר הינם מהימנים ותקפים‪.‬‬
‫• מדדי הא"ר משתנים כפונקציה של ההמשגה התיאורטית של המושג‪:‬‬
‫בהמשגה של א"ר במודל המעורב ‪ -‬מדדי דיווח עצמי‪.‬‬
‫ובהמשגה של א"ר במודל של היכולת המדד הוא מדד ביצוע (שאלות נכון‪/‬לא נכון)‪.‬‬
‫השאלה היא האם שני כלי המדידה האלו הינם מהימנים ותקפים‪.‬‬

‫מבחן א"ר אידאלי צריך לעמוד ב‪ 4-‬קריטריונים‪:‬‬

‫א‪ .‬תוקף תוכן‪ :‬צריך להסכים קודם כל מהו המושג של א"ר‪ .‬קריטריון זה עוסק בסוגיות הנוגעות להמשגה‬
‫ולהחלטה אילו תכונות צריכות להתקבל או לא להתקבל כמרכיבים של א"ר‪ .‬שאלות שיש לשאול‪ :‬האם‬

‫‪- 29 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫השאלות הן באמת על רגשות ולא על דברים אחרים? האם התוכן של המבחן אכן בודק מה שהוא אמור‬
‫לבדוק? (למראית עין‪ – )...‬קשה לקבוע בוודאות את קיומו של תוקף תוכן כאשר המבחן המיועד מודד‬
‫תכונה המוגדרת בצורה שאינה טובה וברורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהימנות‪ :‬לחלק מהמרכיבים של א"ר יש מהימנות נמוכה במדד של עקיבות פנימית‪ .‬מהימנות = כל פעם‬
‫שאחזור על המדידה‪ ,‬אקבל שוב ושוב את אותן התוצאות‪ .‬נמצא כי בסך הכל כלי המחקר של א"ר הינם‬
‫יחסית מהימנים (במיוחד במדד הדיווח העצמי של בר‪-‬און‪.)EQ-I ,‬‬
‫ג‪ .‬תוקף ניבוי‪ :‬יש תוקף ניבוי‪ ,‬אולם בשלב זה הוא מוגבל‪ ,‬ולא ברור האם כל ענפי הא"ר הם בעלי אותה יכולת‬
‫ניבוי‪ .‬מבחני א"ר צריכים לנבא תוצאות פרקטיות חשובות של החיים הרגשיים‪ .‬במידה ולא יעשו כן‪ ,‬כמעט‬
‫ולא יהיה ערך מעשי למבחן הא"ר‪ .‬האם לציון המבחן יש אכן תוקף ניבוי לגבי החיים האמיתיים‪ ,‬ולגבי האופן‬
‫שבו מידת הא"ר משפיעה על תוצאות בחיים הרגשיים? זה לא לגמרי ברור‪.‬‬
‫ד‪ .‬תוקף מבנה‪ :‬האם המדד מודד באופן אמפירי את מה שהוא אמור למדוד (את המבנה התיאורטי של א"ר)?‬
‫מה שעוזר לכך הוא התוקף המתכנס והמבחין‪ .‬תיקוף המבנה מתקדם באיטיות בגלל המחלוקת בהגדרת‬
‫הא"ר‪ .‬חסרות הגדרות ספציפיות של א"ר הנגזרות מתיאוריה‪.‬‬
‫* שלושת המדדים הראשונים הם "חצי קלאץ'"‪ .‬הם בכיוון‪ ,‬אך לא לגמרי‪.‬‬
‫‪ ‬סטטוס‪ :‬הושגה התקדמות‪ ,‬אך עדיין יש מה לשפר‪.‬‬
‫‪ ‬סיכויים לעתיד‪ :‬טוב‪ .‬פיתוח מדדים פסיכומטריים נמצא בהתקדמות‪( .‬מיתוס זה הינו לא‪-‬נכון‪ ,‬באופן חלקי)‬

‫‪ .3‬מיתוס ‪ :3‬דיווח עצמי על א"ר הוא נפרד ושונה ממבני אישיות קיימים‪.‬‬
‫המיתוס אומר כי מדד הדיווח העצמי בודק משהו חדש‪ ,‬לא מוכר‪ .‬מיתוס זה שגוי‪ .‬מדדי דיווח עצמי של א"ר במודל‬
‫המעורב אינם טובים‪ .‬כלומר‪ ,‬כמעט ואין הבדל בין מדדים אלו לבין חמשת הגדולים‪ .‬הם לא מודדים משהו חדש‪.‬‬
‫• נתונים אמפיריים מראים מתאם גבוה בין ציון במדדי הדיווח העצמי לבין מדדי אישיות (במיוחד ה‪)Big Five-‬‬
‫כמו אמפתיה‪ ,‬הערכה עצמית ואושר‪ .‬הדבר מצביע על תוקף מבחין נמוך‪.‬‬
‫• כמו כן קיים מתאם נמוך מדי בינם לבין אינטליגנציה קוגניטיבית ולכן לא ברור האם הם מודדים בכלל סוג של‬
‫אינטליגנציה‪ .‬הדבר מצביע על תוקף מתכנס נמוך‪ – .‬אנו לא רוצים שהמתאם יהיה מאוד גבוה‪ ,‬כי אז ה‪EQ-‬‬
‫וה‪ IQ-‬הן אותו דבר‪ .‬אולם‪ ,‬אנו לא רוצים מתאם נמוך‪ ,‬מכיוון שהטענה היא ש‪ EQ-‬הינה רכיב של ‪ .IQ‬לכן‪,‬‬
‫נרצה מתאם בינוני‪.‬‬
‫החוקרים "קטלו" את מבחני הדיווח העצמי‪.‬‬
‫‪ ‬סטטוס‪ :‬לא טוב‪ .‬העדר תוקף מבחין ותוקף מתכנס‪.‬‬
‫‪ ‬סיכויים לעתיד ‪ :‬גרועים‪.‬‬

‫מיתוס ‪ 3‬בתשובה מלאה‪:‬‬

‫לפי מיתוס זה‪ ,‬מדד דיווח עצמי לא"ר בודק משהו חדש‪ ,‬שונה ממבני אישיות קיימים‪ .‬אולם‪ ,‬הוכח שקביעה זו‬
‫הינה שגויה‪ .‬ראשית‪ ,‬נתונים אמפיריים מצביעים על מתאם גבוה בין מדדי דיווח עצמי לא"ר (במודלים‬
‫המעורבים) לבין מדדים קיימים של האישיות‪ .‬דבר המראה כי אין הבדל ביניהם‪ ,‬ובמיוחד בין מדד ה‪ EQ-I-‬של בר‪-‬‬
‫און‪ ,‬לדיווח עצמי על א"ר‪ ,‬לבין חמשת הגדולים (‪ .)Big Five‬כלומר‪ ,‬התוקף המבחין נמוך מדי ואינו מספק‪ .‬בפועל‪,‬‬
‫נמצאה חפיפה רבה מדי של דיווח עצמי על ‪ EI‬עם מבני אישיות קיימים (כמו אמפתיה‪ ,‬הערכה עצמית ואושר)‪.‬‬
‫מדדי הדיווח העצמי לא מדדו משהו חדש‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיים מתאם נמוך מאוד בין מדדי דיווח עצמי על א"ר לבין‬
‫גורמי אינטליגנציה קוגניטיבית‪ .‬כלומר‪ ,‬התוקף המתכנס נמוך‪ .‬זאת לעומת הכוונה להוכיח כי ‪ EQ‬הינה רכיב של‬
‫‪ , IQ‬ולכן השאיפה היא למתאם מתון ביניהן‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא ברור האם מדדים אלו אכן מודדים סוג של אינטליגנציה‪.‬‬
‫מן האמור לעיל נובע כי מיתוס זה הינו מופרך‪ .‬החוקרים הגדירו את סטטוס המיתוס כלא‪-‬טוב‪ ,‬עקב היעדר תוקף‬
‫מבחין ותוקף מתכנס‪ .‬וכן‪ ,‬הציעו לבחון אותו בעתיד בעזרת הוספת שאלונים המבוססים על סקאלות‪ ,‬שיוסיפו‬
‫יכולת הבחנה בשלבים המרכזיים של הסקאלה‪ .‬כך או כך‪ ,‬הסיכויים לעתיד של מיתוס זה לא נראים מזהירים‪.‬‬

‫‪- 30 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫‪ .4‬מיתוס ‪ :4‬מבחני יכולת (מבחני ביצוע – מבחנים אשר יש בהם תשובות נכון‪/‬לא נכון) של א"ר עומדים‬
‫בקריטריונים של אינטליגנציה קוגניטיבית‪.‬‬
‫האמונה הרווחת היא כי א"ר עומדת בקריטריונים הנדרשים למבחן מסורתי של אינטליגנציה קוגניטיבית‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫חסרים נתונים אמפיריים התומכים בדעה כי א"ר עומדת בשלושת הקריטריונים של אינטליגנציה‪.‬‬
‫• הבעיה המרכזית במבחני ביצוע היא בעיית ציינון (איך מחליטים מה נכון ומה לא‪-‬נכון)‪.‬‬
‫ישנן שלוש שיטות לציינון‪ ,‬וכל אחת משלוש השיטות היא בעייתית‪:‬‬
‫א‪ .‬שיטת הקונצנזוס‪ :‬בעייתית בפריטים הקשים‪ .‬בשיטה זו‪ ,‬נותנים לאנשים שונים לכתוב את התשובות‬
‫שלהם‪ ,‬ומה שהרוב מחליט שהוא נכון (=יש עליו קונצנזוס) – זו התשובה הנכונה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מה שהרוב‬
‫חושב שהוא לא‪-‬נכון – זו תשובה לא‪-‬נכונה‪ .‬הבעיה בשיטה זו היא שכל מבחן בנוי כך שיש בו פריטים‬
‫מאוד קלים ופשוטים‪ ,‬פריטים בינוניים‪ ,‬וכן פריטים מאוד קשים – שרק הטובים ביותר יודעים לענות‬
‫עליהם‪ .‬זה אומר שכאשר יינתן פריט קשה‪ ,‬הרוב יענו תשובה שגויה‪ .‬לכן‪ ,‬אם נלך לפי הקונצנזוס –‬
‫תשובה זו תהיה שגויה‪ ,‬בעוד היא בפועל נכונה‪ .‬לפיכך‪ ,‬שיטת הקונצנזוס לא מתאימה לפריטים הקשים‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיטת המומחה‪ :‬מיהו מומחה לרגשות? בשיטה זו‪ ,‬מגייסים מומחים לרגשות‪ ,‬והם אלה שקובעים מה‬
‫נכון ומה לא‪-‬נכון‪ .‬הבעיה היא שיש ויכוח לגבי מיהו מומחה לרגשות‪.‬‬
‫ג‪ .‬שיפוט מונחה מטרה‪ :‬שיטה לפיה יוצר הגירויים קובע מהי התשובה הנכונה – לא מתאים לכל מבחן‪.‬‬
‫בשיטה זו‪ ,‬כותב הגירויים (כותב השאלות ‪ /‬האומן) הוא זה שמחליט מהי התשובה הנכונה‪ .‬הכוונה היא‬
‫בעיקר למצבים שבהם הגירוי הוא איזשהו פריט אומנותי‪ .‬למשל‪ ,‬אם נישאל מהי התחושה ‪ /‬מהו הרגש‬
‫המובע ביצירה מסוימת‪ ,‬כותב היצירה (האומן) הוא זה שיקבע‪ ,‬לפי הרגש שהתכוון להעביר‪ .‬הבעיה היא‬
‫שלא כל פריט הוא יצירת אומנות‪ .‬יש הרבה שאלות שהן שאלות יותר אינטלקטואליות‪ ,‬ואין אומן שייצר‬
‫אותן‪ .‬לכן‪ ,‬שיפוט מונחה מטרה לא מתאים לכל פריט‪ .‬מתאים רק לפריטים שקשורים לאומנות‪.‬‬
‫‪ ‬סטטוס‪ :‬עדיין בעייתי‪ ,‬יש מה לשפר‪.‬‬
‫‪ ‬סיכויים לעתיד‪ :‬סבירים‪ ,‬בתנאי שתעשה עבודת תיקוף מעמיקה‪ .‬כבר עכשיו יש מתאם די גבוה בין שלוש‬
‫השיטות‪ .‬כששיטה אחת קובעת שהתשובה נכונה‪ ,‬גם השתיים האחרות מסכימות איתה‪ .‬לכן יש כיוון לא רע‪.‬‬

‫‪ .5‬מיתוס ‪ :5‬א"ר ביחס לרגש היא כמו אינטליגנציה קוגניטיבית ביחס לקוגניציה‪.‬‬
‫אינטליגנציה רגשית ביחס לרגש‪ ,‬זו היכולת להשתמש‪ ,‬לזהות ולהפעיל את הרגש באופן מיטבי; לקחת את הרגש‬
‫ולעשות בו שימוש יעיל‪ .‬אינטליגנציה קוגניטיבית ביחס לקוגניציה‪ ,‬זו היכולת להפעיל את הקוגניציה באופן מיטבי‬
‫וכך לקלוט את העולם – להבין‪ ,‬לתפוס ולחשוב‪ .‬לקחת את הקוגניציה ולעשות בה שימוש יעיל‪ .‬זו הטענה‪ .‬אמנם‪...‬‬
‫• זיידנר ומתיוס מאמינים שאין הפרדה בין מוח רגשי ומוח רציונלי‪ .‬כדי שתהיה לי א"ר גבוהה אני לא צריכה‬
‫שיהיה לי רק רגש‪ ,‬אלא צריכה גם חלקים קוגניטיביים שישלטו ברגש (הרחבה‪ :‬הקורטקס הקדם‪-‬מצחי)‪.‬‬
‫• שינוי ברגש קשור קשר הדוק לשינוי בקוגניציה‪.‬‬
‫• גם רגש וגם קוגניציה ביחס לעצמי עשויים להיות חלק מפונקציה של ויסות עצמי‪ .‬על מנת לווסת רגש‬
‫(זוהי א"ר!)‪ ,‬אנו זקוקים הן ליכולת רגשית והן ליכולת קוגניטיבית‪ .‬גם רגש וגם קוגניציה‪.‬‬
‫‪ ‬סטטוס‪ :‬המיתוס הזה מנוגד לרוח התיאוריה‪ .‬זאת מכיוון שהתיאוריה טוענת כי א"ר כוללת מרכיבים‬
‫קוגניטיביים‪ ,‬ולכן לא יכול להיות שהרגש והקוגניציה יהיו כל כך נפרדות‪.‬‬
‫‪ ‬סיכויים לעתיד‪ :‬מודלים לוויסות עצמי ולקבלת החלטות משלבים תפקוד קוגניטיבי ורגשי‪ .‬הסיכויים לשינוי הם‬
‫קטנים מאוד‪ .‬למעשה‪ ,‬לא צפוי כי זה יהיה אחרת אי פעם‪.‬‬

‫‪ .6‬מיתוס ‪ :6‬אינטליגנציה רגשית מנבאת התמודדות אדפטיבית (למעשה‪ ,‬מודלים של א"ר מנבאים‪.)...‬‬
‫מה שאנו רוצים מהאינטליגנציה הרגשית זה שהיא תגיד לנו מי מסוגל להתמודד עם חיי היומיום באופן מוצלח‬
‫יותר‪ ,‬ומי פחות‪ .‬זאת כאשר הנקודה המרכזית שהחוקרי הא"ר הכי מתעניינים בה זו הנקודה של לחץ‪ .‬האם א"ר‬
‫ברמה גבוהה באמת מסייעת להתמודדות עם לחץ?‬
‫• המצדדים טוענים כי א"ר אחראית על התמודדות מוצלחת עם מצבים מעוררי לחץ‪ .‬למרות זאת‪ ,‬לא סביר‬
‫שיש תהליך יחיד של א"ר האחראי על התמודדות עם לחץ‪ .‬כלומר‪ ,‬לא נראה סביר שא"ר נובעת באופן‬
‫בלעדי ממקור פסיכולוגי אחד‪ .‬ככל הנראה מדובר על מספר מקורות פסיכולוגיים שאחראיים על‬
‫התמודדות זאת‪.‬‬

‫‪- 31 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫• תהליך הלחץ מחולק על פני תהליכים נפרדים‪ ,‬שכוללים תהליכים לוויסות מצב רוח ותהליכים רחבים‬
‫יותר של התמודדות והערכה‪ .‬יש עדיין כר נרחב למחקרים אשר יקשרו בין א"ר להתמודדות‪ ,‬תוך חיפוש‬
‫המשתנים המתווכים ביניהם‪ .‬התשובה היא כן‪ ,‬א"ר עוזרת להתמודד עם לחץ‪ .‬אמנם‪ ,‬עדיין לא חקרו את זה‬
‫מספיק‪ ,‬והקשר הוא מורכב‪ .‬התמודדות עם לחץ היא שונה כשהיא באה ממקורות שונים‪ .‬לפיכך המיתוס הינו‬
‫לא נכון‪ ,‬באופן חלקי‪.‬‬
‫‪ ‬סטטוס‪ :‬כרגע נראה עדיין קישור פשטני‪ .‬יש לראות את המורכבות‪.‬‬
‫‪ ‬סיכויים לעתיד‪ :‬טובים‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬מחקר מעמיק יחשוף את הקשר המורכב בין א"ר לבין התנהגות‬
‫אדפטיבית‪ .‬יש לבחון באופן שיטתי את התפקיד הסיבתי המשוער של גורמים מתווכים שונים בקשר שבין‬
‫א"ר והתמודדות (כמו למשל תמיכה חברתית וחשיפת רגשות)‪ ,‬ולתקף אותם אמפירית‪.‬‬

‫‪ .7‬מיתוס ‪ :7‬א"ר הינה קריטית להצלחה בחיים‪.‬‬

‫גולמן טען כי יכולות של אינטליגנציה רגשית הינן חיוניות לשם התמודדות מוצלחת‪ ,‬ונדרשות למען הצלחה‪.‬‬
‫האם א"ר עוזרת לאנשים להתמודדות יעילה יותר?‬
‫• א"ר במקום העבודה‪ :‬יש מעט מאוד נתונים אמפיריים התומכים בקשר בין א"ר לתוצאות חיוביות בעולם‬
‫התעסוקתי‪ .‬וגם אלו שתומכים‪ ,‬נראים מאוד נקודתיים‪ ,‬ומבוססים יותר על התרשמות‪.‬‬
‫• יש לבצע מחקר אקדמי‪ ,‬שמקפיד על מדידה טובה של א"ר‪.‬‬
‫• א"ר בסביבות חינוכיות וחברתיות‪ :‬טענה רווחת היא כי א"ר היא בעלת חשיבות רבה להצלחה בלימודים‬
‫ולמיצוי הפוטנציאל האקדמי‪ .‬אמנם‪ ,‬עדיין לא נמצאו עדויות מחקריות לכך‪.‬‬
‫‪ ‬סטטוס‪ :‬עד כה‪ ,‬בסיס מועט‪ .‬אין מספיק עדויות מחקריות‪ .‬לפיכך‪ ,‬המיתוס לא‪-‬נכון באופן חלקי‪.‬‬
‫‪ ‬סיכויים לעתיד‪ :‬סביר שבעתיד יימצא קשר‪ ,‬עם העמקת המחקר‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬
‫לפני הכרה בא"ר כתבנית מדעית אמיתית‪ ,‬בעלת תוקף מדעי ומשמעות פרקטית‪ ,‬ישנן בעיות רבות ומהותיות‬ ‫•‬
‫(מושגיות‪ ,‬פסיכומטריות ויישומיות) שצריכות להיפתר‪.‬‬
‫הרבה מהאמונות המרכזיות ביחס לא"ר אינן זוכות לתמיכה מספקת על ידי נתונים אמפיריים‪ .‬למשל‪ ,‬שא"ר‬ ‫•‬
‫היא מבנה אחד‪ .‬יש להגדיר את מושג הא"ר טוב יותר‪ ,‬כדי להגיע להסכמה בין החוקרים השונים‪ ,‬ולחקור‪.‬‬
‫ישנה עדיין דרך ארוכה שצריך לעבור לפני שניתן יהיה להשתמש במבחני יכולת של א"ר בקביעת החלטות‬ ‫•‬
‫תעסוקתיות‪ ,‬חינוכיות או קליניות‪ .‬היינו רוצים שבעת מיון לפסיכולוגיה קלינית‪ ,‬למשל‪ ,‬נבדוק את רמת הא"ר‬
‫של האדם‪ .‬אמנם‪ ,‬אנו עוד רחוקים מכך‪ ,‬כי המחקרים על הא"ר עדיין לא מספיק רבים ומבוססים‪.‬‬
‫היתרונות של א"ר נראים כנובעים בעיקר מהגדלת המודעות לנושאים רגשיים‪ ,‬והגדלת המוטיבציה בקרב‬ ‫•‬
‫מחנכים ומנהלים להתייחס לנושאים רגשיים ברצינות‪ .‬הקוגניציה חשובה‪ ,‬אך הרגש לא פחות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנה‬
‫הכרה הולכת וגדלה בקרב חוקרים‪ ,‬שתהליכים פסיכולוגיים הנחשבים לקוגניטיביים טהורים הם למעשה‬
‫תלויים בסינרגיה בין קוגניציה ורגש‪.‬‬
‫חילוקי הדעות בתחום עשויים להוביל להבנה מעמיקה יותר בהבדלים אישיים בא"ר‪.‬‬ ‫•‬
‫לשם קיומו של מדע של אינטליגנציה רגשית נחוצים ‪ 3‬דברים‪:‬‬ ‫•‬
‫‪ .1‬מדידה מהימנה ותקפה‬
‫‪ .2‬תיאוריה מבוססת תהליך‬
‫‪ .3‬יישום פרקטי‬

‫• התקווה היא שהמיתוסים של היום יהפכו לידע של מחר‪.‬‬

‫חשוב‪ :‬כמעט בכל מבחן יש התייחסות למשפט הזה ! ! !‬
‫)‬ ‫(מרכזת ההוראה שלנו ממש אוהבת אותו‪...‬‬
‫כך מומלץ לנהוג במיתוסים‪ .‬זה אומר שהמיתוסים של היום‪ ,‬שהם יותר כמו תקווה (מקווים למצוא שא"ר עוזרת‬
‫להתמודד עם לחץ‪ ,‬ושהיא קריטית להצלחה לחיים) אך בינתיים זה רק מיתוס‪ .‬אנו מקווים שבעתיד‪ ,‬כשיהיה‬
‫מספיק מחקר‪ ,‬זה יהפוך לידע אמיתי‪.‬‬
‫‪- 32 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫טבלה‪ ,‬מתוך מקראת הקורס – סיכום שבעת המיתוסים על אינטליגנציה רגשית‪:‬‬

‫"טוב" — מחקר קיים מעלה כי מחקר עתידי הוא בעל סבירות גבוהה של תמיכה בטענה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫"סביר" — מחקר אינפורמטיבי הוא אפשרי‪ ,‬אבל התוצאה הסופית שלו היא במידה רבה לא וודאית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫"לא טוב" — מחקר קיים מקל על המתנגדים לטענה‪ ,‬ואינו מציע כיווני מחקר חדשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪- 33 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫יחידה ‪ – 2‬אינטליגנציה רגשית‪ :‬מדידה והערכה‬

‫מאמר ‪:6‬‬
‫אינטליגנציה רגשית למול אמות המידה המסורתיות להגדרת אינטליגנציה ‪/‬‬
‫מאייר‪ ,‬קארוזו וסאלוביי (‪)1999‬‬

‫‪ ‬מאמר ‪ 6‬נמצא בעמ' ‪ 127‬במקראה‪.‬‬

‫מטרות המאמר‪:‬‬
‫❖ לבחון האם אינטליגנציה רגשית אכן עומדת באמות המידה המסורתיות להגדרת אינטליגנציה‪ .‬המטרה‬
‫הראשית היא לבדוק האם ניתן להגדיר את האינטליגנציה הרגשית כאינטליגנציה‪ .‬האם א"ר היא באמת סוג‬
‫של אינטליגנציה? האם היא עומדת בקריטריונים של הגדרת האינטליגנציה?‬
‫❖ לדון ולבסס את היותה של א"ר מערך יכולות הניתן למדידה‪ .‬זאת באמצעות שני מחקרים‪.‬‬
‫❖ הצגת ה‪.MEIS-‬‬

‫איך מודדים אינטליגנציה רגשית?‬

‫‪ ‬מודלים של יכולת – מדדי ביצוע‪ .‬המדד העיקרי‪* MSCEIT :‬‬

‫‪ ‬מודלים מעורבים – מדדי דיווח עצמי‪ .‬המדד העיקרי‪Schutte :‬‬

‫המדדים לאינטליגנציה רגשית‬

‫מדדי דיווח עצמי (מודלים מעורבים)‬

‫מדדי דיווח עצמי‪ :‬כלי מדידה הבודק את הנטייה ההתנהגותית של האדם (לא ההתנהגות בפועל)‪ .‬זאת‬
‫באמצעות שאלונים המפרטים היגדים בהם‪ ,‬עבורם הנבדק משיב עד כמה כל היגד מתאר אותו‪ ,‬לפי סולם נתון‪.‬‬
‫שאלוני דיווח עצמי מודדים את פוטנציאל הביצוע‪ ,‬ולא את הביצוע עצמו‪ .‬לא בודקים עד כמה מה שהאדם אומר‬
‫על עצמו הוא נכון‪ ,‬אלא רק מה הוא אומר (וחושב) על עצמו‪ .‬אין תשובה נכונה או תשובה לא‪-‬נכונה‪ ,‬אלא תשובת‬
‫הנבדק מעידה על רמתו בתכונה הנמדדת (במקרה שלנו‪ ,‬א"ר)‪.‬‬
‫• מטרה‪ :‬הערכת האמונות והתפיסות של האדם באשר ליכולתו בתחומים שונים של אינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫• מודדים נטייה התנהגותית‪.‬‬
‫• מסתמכים על ההבנה העצמית של האדם‪ ,‬באשר ליכולתו הרגשית והתנהגויותיו הקשורות לא"ר‪.‬‬
‫‪- 34 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫להלן ‪ 3‬מדדי דיווח עצמי‪ :‬שאלון תפיסה עצמית (‪ ,)Shutte‬הסולם של בר‪-‬און (‪ )EQ-I‬והסולם של גולמן‪.‬‬

‫‪ .1‬שאלון תפיסה עצמית – ‪(SSRI( Schutte‬‬

‫* ‪Schutte Self-Report Inventory = SSRI‬‬
‫שאלון דיווח עצמי בן ‪ 33‬פריטים‪ ,‬בהם על הנבדק לדרג את עצמו בין ‪( 1‬לא מסכים) ל‪( 5-‬מסכים)‪.‬‬
‫חישוב ציון ממוצע של ‪ 33‬פריטי השאלון (לאחר הפיכת שלושה מהם – פריטים הפוכים) ‪‬‬
‫יניב קבלת ציון כללי באינטליגנציה רגשית‪.‬‬

‫‪ .2‬הסולם של בר און – ‪ – EQ-I‬שאלון מנת המשכל הרגשי‪.‬‬

‫שאלון זה מבוסס על המודל המעורב של בר‪-‬און‪.‬‬
‫* ‪Emotional Quotient Inventory = EQ-I‬‬
‫שאלון מנת המשכל הרגשי מונה ‪ 15‬תתי‪-‬סולמות וסך הכל ‪ 133‬פריטים‪ ,‬המדורגים בין ‪"( 1‬הדבר הנכון לגבי‬
‫לעיתים רחוקות מאוד") ל‪"( 5-‬הדבר הנכון לגבי לעיתים קרובות מאוד")‪ .‬באמצעות סולם זה‪ ,‬ניתן לחשב "מנה‬
‫רגשית" (‪ .)EQ‬כל ערך בין ‪ 85‬ל‪ 115-‬מייצג תפקוד ממוצע או יעיל‪.‬‬

‫דוגמאות לפריטים משאלון מנת המשכל הרגשי של בר‪-‬און‪:‬‬

‫‪" ‬אני מרגיש בטוח בעצמי ברוב המצבים"‬
‫‪" ‬אני אוהב לעזור לאנשים"‬
‫‪" ‬כשאני מתחיל לדבר קשה לי לעצור"‬

‫‪ .3‬הסולם של גולמן‬
‫הסולם של גולמן מורכב ממספר פריטים‪ ,‬כאשר עבור כל פריט הנבדק נדרש לציין את תגובתו למצב היפותטי‪.‬‬
‫פריט לדוגמה‪:‬‬
‫נניח שאתה תלמיד מכללה שקיווה לקבל ציון "מצוין" בקורס מסוים‪ ,‬אבל התברר לך שקיבלת רק "טוב" במבחן סוף הסמסטר‪.‬‬
‫מה אתה עושה?‬
‫א‪ .‬כותב לעצמך תוכנית מפורטת לדרכים לשיפור הציון ומחליט לדבוק בתוכניתך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחליט להשתפר בעתיד‪.‬‬
‫ג‪ .‬אומר לעצמך שלא באמת משנה כמה הצלחת בקורס‪ ,‬ומתרכז במקום זאת בקורסים אחרים שבהם ציוניך גבוהים יותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬הולך לפגוש את המורה ומנסה לשכנע אותה לתת לך ציון גבוה יותר‪.‬‬
‫‪ ‬בפריט זה‪ ,‬תשובה א' מזכה בניקוד המרבי של מידת הא"ר‪.‬‬
‫* יתרונות וחסרונות של מדדי דיווח עצמי ‪ ‬בעוד ‪ 2‬עמודים (בסוף מדדי הביצוע)‪ * .‬חסרונותיהם של‬
‫מדדי דיווח עצמי מתקשרים למיתוס ‪ :3‬דיווח עצמי על א"ר הינו שונה ונפרד ממדדי אישיות קיימים‪.‬‬

‫מדדי ביצוע (מודלים של יכולת)‬

‫‪ o‬מדדי ביצוע‪ :‬כלי מדידה הבודק באופן ישיר את ביצועו של האדם במטלה מסוימת‪ .‬מודד את רמתו של‬
‫הפרט בביצוע מטלה‪ .‬כלומר‪ ,‬בוחן את התנהגותו בפועל‪ .‬מבחני הביצוע בודקים ישירות את יכולת האדם‬
‫בתחומי א"ר על פי ביצוע משימות‪.‬‬
‫• מדדי הביצוע מתבססים על שאלות נכון ‪ /‬לא‪-‬נכון‪ .‬הם אובייקטיביים‪.‬‬

‫להלן ‪ 2‬מדדי ביצוע‪ :‬הסולם הרב‪-‬גורמי של א"ר (‪ )MEIS‬ומבחן מאייר‪-‬סאלוביי‪-‬קארוזו לא"ר (‪.)MSCEIT‬‬

‫‪ .1‬הסולם הרב‪-‬גורמי של אינטליגנציה רגשית – ‪MEIS‬‬

‫שאלון זה הוא מבחן הביצוע הראשון לא"ר‪ ,‬שפותח על ידי מאייר וסאלוביי‪.‬‬
‫* ‪Multifactor Emotional Intelligence Scale = MEIS‬‬

‫‪- 35 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
‫ה‪ MEIS-‬הוא מבחן נייר ועיפרון‪ ,‬רב‪-‬בררתי‪ ,‬הכולל ‪ 12‬תת‪-‬מבחנים אשר מודדים את ארבעת המרכיבים במודל‬
‫התיאורטי של החוקרים‪.‬‬

‫‪ .2‬מבחן מאייר‪-‬סאלוביי‪-‬קארוזו לאינטליגנציה רגשית – ‪MSCEIT‬‬

‫שאלון זה הוא מבחן הביצוע השני לא"ר‪ ,‬שפותח על ידי מאייר‪ ,‬סאלוביי וקארוזו‪.‬‬
‫* ‪Mayer-Salovey-Caruso Emotional Intelligence Test = MSCEIT‬‬
‫מבחן זה מהווה שכלול של ה‪ .MEIS-‬מטרתו ליצור מבחן קצר יותר‪ ,‬קל יותר להעברה‪ ,‬אשר מתגבר על הבעיות‬
‫הפסיכומטריות של ה‪ ,MEIS-‬ללא פגיעה בנקודות החוזק שלו‪.‬‬
‫ה‪ MSCEIT-‬מבוסס גם הוא על מודל ארבעת הגורמים של מאייר וסאלוביי‪ :‬תפיסת רגש‪ ,‬שימוש ברגש‪ ,‬הבנת‬
‫רגש וניהול רגש‪.‬‬
‫מבחן זה יותר תקף מה‪ ,MEIS-‬ובעל פחות בעיות ממנו‪.‬‬
‫ה‪ MSCEIT-‬נחשב למבחן הביצוע העדכני והמקיף ביותר למדידת א"ר‪ ,‬והשכיח ביותר לשימוש כיום‪.‬‬
‫• ה‪ MSCEIT-‬הוא קצר יותר וקל להעברה יותר מה‪.MEIS-‬‬
‫• ב‪ MSCEIT-‬יש מתאם גבוה בין שיטות ציינון – המומחה‪ ,‬המטרה והקונצנזוס (זאת לעומת ה‪.)MEIS-‬‬
‫• ב‪ MSCEIT-‬יש תוקף מתכנס (עם אינטליגנציה כללית) ותוקף מבחין (עם חמשת הגדולים) טובים‪.‬‬

‫סולם ה‪ MSCEIT-‬מורכב מ‪ 12-‬מדדי יכולות של אינטליגנציה רגשית‪ ,‬אשר מחולקים ל‪ 4-‬ענפים של יכולות‪.‬‬

‫ארבעת ענפי היכולות (הכלולות בא"ר) בסולם ה‪ MSCEIT-‬הינם‪:‬‬

‫תפיסה רגשית (זיהוי)‪ :‬היכולת לתפוס ולזהות את התוכן הרגשי של מגוון גירויים שהוצגו לנבדקים‪ .‬בהבעות‬ ‫‪.1‬‬
‫פנים‪ ,‬מוסיקה וסיפורים‪ .‬כך למשל‪ ,‬האדם מקבל גירויים של הבעות פנים שונות‪ ,‬ובודקים האם הבחין בין‬
‫הרגשות השונים אשר השתקפו בהבעות הפנים‪ .‬וכן‪ ,‬מספרים לו סיפור והוא אומר מה מרגיש גיבור הסיפור‪.‬‬
‫סיוע הרגש לחשיבה (הטמעה)‪ :‬היכולת להטמיע רגשות בתוך תהליכים תפיסתיים וקוגניטיביים‪ .‬סיוע הרגש‬ ‫‪.2‬‬
‫לחשיבה באמצעות שיפוטי סינתזה‪ .‬סינתזה = שילוב של כמה חושים‪ .‬למשל‪ ,‬נותנים לאדם כמה צבעים‬
‫ושואלים אותו איזה צבע נראה הכי "אוהב"‪ ,‬איזה הכי "כועס" וכן הלאה‪ .‬מבוסס סכמות קוגניטיביות‪.‬‬
‫הבנה רגשית (הבנה)‪ :‬היכולת לחשוב על רגשות ולהבין רגשות‪ .‬למשל‪ ,‬להבין כי אופטימיות = עונג וציפייה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הבנה רגשית היא היכולת להבין מאיפה הרגש צמח‪ ,‬לאן הוא יכול להוביל ומהי מהותו‪ .‬למשל‪ ,‬מה זה אומר‬
‫"להיות אופטימי"? ‪ ‬לצפות שיגיע עונג‪.‬‬
‫ניהול רגשות (ויסות)‪ :‬היכולת לנהל רגשות‪ .‬זהו המרכיב הגבוה ביותר‪ .‬כשנותנים לאדם כל מיני תרחישים‪,‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אירועים‪ ,‬והוא צריך לדרג מהו התרחיש הטוב ביותר‪ .‬הוא מתבקש לדרג תגובות לתרחיש על פי ערכן‪.‬‬

‫← בדיקה – האם אנו מבינים לאן מתגלגל רגש‪:‬‬

‫‪ .2‬יובל הרגיש מרוצה כשחשב על חייו‪ .‬ככל שחשב יותר‬ ‫‪ .1‬נורית הרגישה יותר ויותר מבוישת‪ ,‬והחלה להרגיש‬
‫על הדברים הטובים שעשה ועל השמחה שמעשיו הביאו‬ ‫חסרת ערך‪ .‬לאחר מכן היא הרגישה –‬
‫לאחרים‪ ,‬כך הוא הרגיש יותר –‬ ‫א‪ .‬המומה‬
‫א‪ .‬מופתע‬ ‫ב‪ .‬מדוכאת‬
‫ב‪ .‬מדוכא‬ ‫ג‪ .‬מבוישת‬
‫ג‪ .‬מקובל‬ ‫ד‪ .‬נבוכה‬
‫ד‪ .‬שמח‬ ‫ה‪ .‬עצבנית‬
‫ה‪ .‬תדהמה‬

‫‪ .4‬מילה אחרת ל"ציפייה מתמשכת‪/‬עקבית להנאה" היא‪:‬‬ ‫‪ .3‬רגש של דאגה הוא הכי קרוב לצירוף הרגשות‪:‬‬
‫א‪ .‬אופטימיות‬ ‫א‪ .‬אהבה‪ ,‬חרדה‪ ,‬הפתעה‪ ,‬כעס‬
‫ב‪ .‬שמחה‬ ‫ב‪ .‬הפתעה‪ ,‬גאווה‪ ,‬כעס‪ ,‬פחד‬
‫ג‪ .‬שביעות‪-‬רצון‬ ‫ג‪ .‬קבלה‪ ,‬חרדה‪ ,‬פחד‪ ,‬ציפייה‬
‫ד‪ .‬עליזות‬ ‫ד‪ .‬פחד‪ ,‬עליזות‪ ,‬הפתעה‪ ,‬מבוכה‬
‫ה‪ .‬הפתעה‬ ‫ה‪ .‬חרדה‪ ,‬אכפתיות‪ ,‬ציפייה‬

‫‪- 36 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫← בדיקה – ויסות‪:‬‬
‫לפניך מספר תיאורי מצבים‪ .‬מתחת לכל מצב מפורטות ‪ 3‬תגובות‪ .‬בחר עבור כל תגובה את המידה בה היא עשויה להועיל במצב‬
‫המתואר‪.‬‬
‫‪ .1‬דני פיתח חברות קרובה עם עמית לעבודה במהלך השנה האחרונה‪ .‬היום‪ ,‬חבר זה הפתיע אותו לחלוטין בכך שאמר שהתקבל‬
‫לעבודה בחברה אחרת ושהוא עוזב את האזור‪ .‬החבר מעולם לא ספר לדני שהוא מחפש עבודה אחרת‪.‬‬
‫באיזו מידה יהיה דני יעיל בשימור מערכת יחסים טובה אם יבחר להגיב בתגובות‪:‬‬
‫(יש לזכור‪ :‬המטרה של דני היא לשמור על מערכת יחסים טובה עם החבר)‬
‫תגובה ‪ :2‬דני כעס מאוד על כך שהחבר לא אמר כלום‪ .‬דני‬ ‫תגובה ‪ :1‬דני הרגיש טוב עבור חברו ואמר לו כי הוא‬
‫הראה את אכזבתו בכך שהחליט להתעלם מהחבר עד שהחבר‬ ‫שמח כי התקבל לעבודה החדשה‪ .‬במהלך השבועות‬
‫יגיד משהו על מה שעשה‪ .‬דני חשב שאם החבר לא יגיד כלום‪,‬‬ ‫הבאים הוא פעל כדי להבטיח שהם יישארו בקשר‪.‬‬
‫זה יאשר את דעתו של דני לחבר לא מגיע שידבר איתו‪.‬‬ ‫א‪ .‬מאוד לא יעיל‬
‫א‪ .‬מאוד לא יעיל‬ ‫ב‪ .‬מעט לא יעיל‬
‫ב‪ .‬מעט לא יעיל‬ ‫ג‪ .‬ניטראלי‬
‫ג‪ .‬ניטראלי‬ ‫ד‪ .‬מעט יעיל‬
‫ד‪ .‬מעט יעיל‬ ‫ה‪ .‬מאוד יעיל‬
‫ה‪ .‬מאוד יעיל‬

‫יתרונות וחסרונות של המדדים לאינטליגנציה רגשית‪ :‬מדדי דיווח עצמי ומדדי ביצוע‪.‬‬

‫מדדי ביצוע‬ ‫מדדי דיווח עצמי‬

‫המשתנה הנמדד הוא ביצועו בפועל‬
‫של הנבדק‪ ,‬ולא תפיסתו העצמית‬
‫לגבי יכולתו‪.‬‬
‫אובייקטיביות‪ .‬מבחני הביצוע בודקים‬
‫ישירות את יכולת הנבדק על פי רמת‬
‫ביצוע‪.‬‬
‫תוקף מבנה טוב‪ .‬תוקף מבחין‬
‫ותוקף מתכנס טובים (גבוהים)‪.‬‬
‫קושי בציינון הפריטים‪ .‬קשה להחליט‬
‫אילו תשובות לפריטים ייחשבו‬
‫כ"נכונות" ואילו ייחשבו כ"לא‪-‬נכונות"‪.‬‬
‫זאת מכיוון שקשה מאוד להחליט‬
‫באופן אובייקטיבי מהן התשובות‬
‫הנכונות לפריט אשר כולל תוכן רגשי‪.‬‬
‫נדרשים משאבים רבים לתפעול‬
‫המבחן‪.‬‬
‫נדרשים משאבים קוגניטיביים רבים‬
‫למענה על המבחן‪ .‬שכן‪ ,‬הוא אורך‬
‫זמן רב‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬הקלות שבעריכת המבחן‪ .‬אין הוצאות רבות על המבחן‬ ‫יתרונות‬
‫והעברתו‪ ,‬וכן הנבדק ממלא את תשובותיו ובתום המבחן‬
‫מקבל ציון‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬גישה לחוויות פנימיות שקשה להגיע אליהן במדידת ביצועים‬
‫(בהנחה שהאדם אותנטי)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬חוסר אובייקטיביות‪.‬‬ ‫חסרונות‬
‫‪ ‬מודדים תפיסה עצמית ולא רמה ממשית‪ .‬נבדקת תפיסה‬
‫עצמית לגבי א"ר‪ ,‬ולא התנהגות ממשית בפועל‪ .‬לא מודדים‬
‫את הא"ר ישירות‪ .‬השאלון מודד את פוטנציאל הביצוע‪ ,‬ולא‬
‫את הביצוע עצמו‪ .‬לכן התשובות עלולות להיות לא‪-‬מדויקות‪.‬‬
‫‪ ‬נתונים להשפעות של רצייה חברתית‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬הערכה‬
‫‪‬‬ ‫עצמית‪ .‬הפריטים זמינים לפרשנות אישית מכוונת‪ ,‬מכיוון‬
‫שהם חשופים לגורמי רצייה חברתית‪ ,‬הטעיה וניהול רושם‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬יכולת רגשית עשויה שלא להיות נגישה באופן מודע‪ .‬אם זה‬
‫לא מודע‪ ,‬לא אוכל לשאול את האדם על כך‪.‬‬
‫‪ ‬חפיפה למדידת מאפייני אישיות ‪ ‬היעדר תוקף מבחין‪.‬‬
‫המדד דומה מדי ל‪ .Big Five-‬בכך יש הפרכה של מיתוס ‪.3‬‬
‫שכן‪ ,‬דיווח עצמי על א"ר אינו נפרד ושונה ממבני אישיות‬
‫קיימים‪ .‬לא ניתן להבחין בין מושג הא"ר למושגים אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬מתאם נמוך עם מבחני אינטליגנציה ‪ ‬היעדר תוקף מתכנס‪.‬‬
‫אין הוכחה לכך שא"ר הינה סוג של אינטליגנציה‪.‬‬

‫* בנוסף‪ ,‬חשוב לזכור‪ :‬לא ניתן למדוד אינטליגנציה רגשית בילדים! עד כה‪ ,‬אין בידינו כלים לכך‪.‬‬

‫‪- 37 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫אמות המידה של אינטליגנציה‬
‫על פי מאמרם של מאייר‪ ,‬קארוזו וסאלוביי‪ ,‬שלושת סוגי הקריטריונים שבהם אינטליגנציה רגשית צריכה לעמוד על‬
‫מנת לחשב אינטליגנציה אמיתית הם קריטריונים מושגיים‪ ,‬מתאמיים והתפתחותיים‪.‬‬

‫פירוט על שלושת סוגי הקריטריונים‪:‬‬

‫קריטריונים מושגיים קובעים שאינטליגנציה צריכה לשקף ביצועים מנטליים‪ ,‬שמעידים על יכולת מנטלית‪ ,‬ולא רק‬
‫דרכי התנהגות מועדפות‪ ,‬הערכה עצמית או הישגים שלא קשורים לאינטלקט‪ .‬יכולת מנטלית זו מתבטאת בזיהוי‪,‬‬
‫הטמעה‪ ,‬הבנה וויסות של רגשות‪ .‬כמו כן‪ ,‬על הביצועים המנטליים למדוד באופן ברור את היכולות הקשורות ברגש‪.‬‬
‫את הביצועים המנטליים ניתן לבדוק באמצעות פריטים של שאלות נכון או לא‪-‬נכון‪ ,‬המבוססות על בעיות מנטליות‬
‫שלהן יש רק תשובה אחת נכונה‪ .‬תשובה נכונה תיקבע על‪-‬פי קריטריונים של קונצנזוס‪ ,‬דעת מומחה ומטרה‪.‬‬

‫קריטריונים מתאמיים כוללים אמות מידה אמפיריות‪ .‬הם קובעים שעל האינטליגנציה הרגשית לתאר מערך של‬
‫יכולות שביניהן יש מתאם מתון‪ .‬יכולות שהן מצד אחד דומות במהותן (תוקף מתכנס)‪ ,‬ומצד שני מובחנות ושונות‬
‫מהיכולות המנטליות שמתוארות באינטליגנציות מבוססות אחרות (תוקף מבחין)‪ .‬זאת במטרה שהאינטליגנציה‬
‫הרגשית תוגדר כסוג של אינטליגנציה קוגניטיבית‪ ,‬השונה מאינטליגנציות אחרות‪.‬‬

‫הקריטריון ההתפתחותי קובע שאינטליגנציה מתפתחת עם הגיל ועם הניסיון‪ .‬לפיכך‪ ,‬על מנת להוכיח כי א"ר היא‬
‫סוג של אינטליגנציה‪ ,‬עליה להתנהג כמוה‪ .‬אינטליגנציה קוגניטיבית מתפתחת עם הגיל ועם הניסיון‪ ,‬וכך גם על‬
‫האינטליגנציה הרגשית לנהוג על מנת להיחשב אינטליגנציה‪ .‬קריטריון זה מבוסס על מחקרם של בינה וסימון‪.‬‬

‫איך קובעים נכון‪/‬לא נכון במבחן העוסק ברגשות? (במבחני יכולת)‬

‫‪ 3‬קריטריונים לפיהם נקבע אם התשובה נכונה או לא‪-‬נכונה‪:‬‬

‫קונצנזוס‪ ,‬דעת הכלל (‪ :)group consensus‬מתן ציון לכל אופציה לפי אחוז האנשים שבחרו באופציה זו‪.‬‬ ‫•‬
‫שיטה זו נותנת ציונים ביעילות לאופציות מבחינת האם הן מציינות רמות גבוהות או נמוכות יותר של‬
‫אינטליגנציה רגשית על פי הסכמה קבוצתית‪ ,‬ולא על פי קריטריון חד‪-‬משמעי‪.‬‬
‫הבעייתיות‪ :‬הקונצנזוס טועה בשאלות הקשות‪ .‬ציון על סמך קונצנזוס אינו כולל זיהוי של פריטים קשים‪.‬‬
‫שכן‪ ,‬רק ה‪ 10%-‬הגבוהים ביותר בתכונה הנמדדת יענו את התכונה הנכונה‪ .‬התשובה שתהיה בקונצנזוס‬
‫(מוסכמת על הרוב)‪ ,‬תהיה לא נכונה‪ .‬יש קושי עם ציון על סמך קונצנזוס באבחנה בין המחוננים רגשית לבין‬
‫אלו המתפקדים בצורה נורמלית מבחינה רגשית‪ .‬שכן‪ ,‬אם פריט במבחן שואל לגבי מפגש רגשי קשה‬
‫במיוחד‪ ,‬מעצם הגדרתו‪ ,‬רק אחוז קטן יחסית של אנשים מוכשרים במיוחד יענו נכונה‪ ,‬דבר שיגרום לקונצנזוס‬
‫להיות שגוי‪.‬‬
‫דעת מומחה (‪ :)expert scoring‬מומחה (או קבוצת מומחים) מחליטים על התשובה הטובה ביותר לכל‬ ‫•‬
‫שאלה‪ .‬מומחה לנושא הרגש הוא זה שקובע‪.‬‬
‫הבעייתיות‪ :‬לא קיים כל קריטריון להחלטה מיהו "מומחה" בתחום של רגשות‪.‬‬
‫)‬ ‫(מאייר וסאלוביי מינו את עצמם למומחים‪ ,‬לא הייתה להם בעיה עם השאלה הזו‪...‬‬
‫מטרה (‪ :)target‬יוצר הגירוי הוא שקובע מהי תשובה נכונה‪ .‬לדוגמה‪ :‬צייר בציור‪ ,‬מלחין ביצירה מוסיקלית‪.‬‬ ‫•‬
‫הוא שייקבע מהו הרגש המובע ביצירה שלו‪.‬‬
‫הבעייתיות‪ :‬רלוונטי רק לאומנות‪ .‬וגם אז‪ ,‬המטרה לא תמיד מבטאת בדייקנות את הרגש אותו מרגישים‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬הגירוי שהאדם יצר איננו מתפרש על ידי האחר כפי שהוא התכוון בעצמו‪.‬‬

‫‪- 38 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫מחקר ‪ – 1‬בודק את הקריטריונים המושגיים והמתאמיים‬

‫משתתפים‪ N=503 :‬מבוגרים‪.‬‬

‫מדדים‪:‬‬

‫מבחן ‪ – MEIS‬הסולם הרב‪-‬גורמי למדידת אינטליגנציה רגשית‪ .‬זהו המדד המרכזי ביותר‪.‬‬ ‫•‬

‫קריטריונים עיקריים‪( :‬לפי דיווח עצמי)‬

‫• מדד אינטליגנציה‪ :‬תת‪-‬מבחן אוצר מילים לאינטליגנציה מילולית‪ ,‬לפי דיווח עצמי‪ .‬העבירו לנבדקים מבחן של‬
‫אינטליגנציה מילולית כי זו דרך קצרה לבדוק אינטליגנציה‪ .‬נרצה להגיע לתוקף מבחין בין א"ר לאינטליגנציה‪,‬‬
‫למצוא שהן קשורות אך לא קשורות מדי‪ .‬נשאף לאמת כי אינטליגנציה רגשית היא מרכיב באינטליגנציה‪.‬‬
‫• מדד אמפתיה‪ :‬נועד להבטיח אפשרות להשוות בין אינטליגנציה רגשית לבין האמפתיה הכוללת ולבין התת‪-‬‬
‫רכיבים שלה‪ .‬נעשה לפי דיווח עצמי‪.‬‬
‫קריטריונים משניים‪( :‬לפי דיווח עצמי)‬
‫• סיפוק בחיים‪ :‬כל נבדק נשאל על מידת סיפוקו ממערכות יחסים‪ ,‬מעמדו האקדמי‪ ,‬הקריירה שלו ומצבו בעבודה‪.‬‬
‫• יכולות אמנותיות‪ :‬המשתפים דיווחו על רמת היכולות האומנותיות שלהם‪.‬‬
‫• חום הורי‪ :‬המשתתפים תיארו את התנהגות הוריהם; חמים‪ ,‬קשובים ולא מתעללים‪ ,‬או צעקו והיו מחמירים וקפדנים?‬
‫פסיכותרפיה‪.‬‬ ‫•‬
‫פנאי במרחב החיים‪.‬‬ ‫•‬

‫ממצאים‪:‬‬
‫מתאם (גבוה למדי) בין שלושת שיטות הציינון (קונצנזוס‪ ,‬מומחה ומטרה)‪ ,‬המעיד על הבחנה מדויקת יחסית בין‬ ‫▪‬
‫תשובות "נכונות יותר" ל"נכונות פחות"‪.‬‬
‫ִמתאָ ם בין הציונים במטלות השונות (זיהוי‪ ,‬מוסיקה וכו')‪ .‬הדבר מעיד על תוקף מתכנס‪.‬‬ ‫▪‬
‫הסולם מניב ‪ 4‬ציונים‪ :‬גורם על – אינטליגנציה רגשית כללית‪ ,‬שניתן לחלקו ל‪ 3-‬תת‪-‬סולמות‪ :‬תפיסה‪ ,‬הבנה‬ ‫▪‬
‫וניהול רגשות‪ .‬גורם העל הוא הבסיס של האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬וממנו נובעים שלושת הגורמים הספציפיים‪.‬‬
‫תזכורת‪ :‬ספירמן השתמש במונח "גורם‪-‬על"‪ .‬כאן השתמשו במונח זה גם בנוגע לא"ר‪.‬‬
‫ִמתאם מתון בין אינטליגנציה רגשית לבין אינטליגנציה מילולית‪ .‬הדבר מעיד על תוקף מבחין‪.‬‬ ‫▪‬
‫מתאמים מתונים בין אינטליגנציה רגשית לבין איכויות אחרות (אמפתיה‪ ,‬סגנון הורות)‪ .‬כלומר‪ ,‬אינטליגנציה‬ ‫▪‬
‫רגשית קשורה ליכולות רגשיות‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ומהצד השני גם מובחנת מהן‪( .‬מצוין!)‬

‫חשוב‪ :‬הרבה פעמים שואלים בבחינה (בשאלה אמריקאית ‪ /‬נכון או לא‪-‬נכון)‪:‬‬

‫בניתוח הסטטיסטי מה יצא? כמה תתי סולמות? והתשובה היא‪ :‬רק ‪!3‬‬
‫בניתוח הסטטיסטי יש גורם‪-‬על ו‪ 3-‬תתי‪-‬גורמים‪ 3 ,‬סולמות‪.‬‬
‫זאת כי החוקרים סברו כי הטמעת הרגש נכנס בכל אחד מהגורמים האחרים‪.‬‬

‫מחקר ‪ – 1‬מסקנות‪:‬‬
‫האינטליגנציה הרגשית עומדת בשני קריטריונים לאינטליגנציה מסורתית‪:‬‬
‫‪ .1‬עומדת בקריטריונים המושגיים – אפשר לעשות לה אופרציונליזציה למערך של יכולות‪.‬‬
‫‪ .2‬עומדת בקריטריונים המתאמיים – היא מציגה דפוס של ִמתאמים המתיישב עם קיומה של אינטליגנציה כזו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬יש לנו גם תוקף מתכנס וגם תוקף מבחין‪.‬‬

‫‪- 39 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫מחקר ‪ – 2‬בודק את הקריטריון ההתפתחותי‬
‫משתתפים‪ 229 :‬מתבגרים‪ .‬בנוסף‪ 503 ,‬מבוגרים (אותם המבוגרים ממחקר ‪ ,)1‬שחולקו לשני מדגמים שווי‪-‬גודל‪:‬‬
‫קבוצת השוואה למתבגרים‪ ,‬וקבוצה לחישוב ציון קונצנזוס‪.‬‬

‫כלים‪:‬‬
‫מסיבות של זמן והתאמה לגיל‪ ,‬רק תת‪-‬מערך מסולמות המבחן שניתנו למבוגרים‪ ,‬ניתן למשתתפי מדגם המתבגרים‪.‬‬

‫ממצאים‪:‬‬
‫• השוואת ציוני מבוגרים לציוני מתבגרים הראתה כי ביצועי המבוגרים היו גבוהים יותר מביצועי המתבגרים‪.‬‬
‫• אפקטים מובהקים למטלה וגיל על מטלה בכל שלוש שיטות הציינון‪.‬‬
‫• ציוני המתבגרים הראו דפוס זהה של מתאמים עם אינטליגנציה מילולית ועם אמפתיה‪ ,‬כפי שנמצא אצל‬
‫המבוגרים‪.‬‬

‫מחקר ‪ – 2‬מסקנות‪:‬‬
‫האינטליגנציה הרגשית עומדת בקריטריון השלישי לאינטליגנציה מסורתית‪:‬‬
‫• עומדת בקריטריון ההתפתחותי – יכולות אינטלקטואליות מתפתחות עם הגיל‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬נמצא כי האינטליגנציה הרגשית עומדת בשלושת הקריטריונים לאינטליגנציה מסורתית‪.‬‬

‫המחקרים המוצגים במאמר אכן תומכים בהיותה של האינטליגנציה הרגשית סוג של אינטליגנציה‪.‬‬
‫המחקר הראשון עונה על הקריטריונים המושגיים והמתאמיים‪ .‬במחקר זה נמצא כי הא"ר ניתנת לאופרציונליזציה‬
‫למערך של יכולות‪ ,‬ואפשר להבחין בין תשובות טובות יותר ותשובות טובות פחות (זהו מענה על הקריטריונים‬
‫המושגיים)‪ .‬בנוסף‪ ,‬במחקר נמצא שהא"ר מציגה דפוס רצוי של מתאמים‪ ,‬המתיישב עם קיומו של תחום אינטליגנציה‬
‫חדש‪ .‬שכן‪ ,‬נמצא מתאם מתון בין אינטליגנציה רגשית לבין מדדים של אינטליגנציה מילולית‪ ,‬המעיד על כך שא"ר‬
‫קשורה לאינטליגנציות אחרות אך אינה זהה להן‪ .‬לפיכך‪ ,‬הא"ר היא בעלת תוקף מבחין ותוקף מתכנס (זהו מענה על‬
‫הקריטריונים המתאמיים)‪.‬‬
‫המחקר השני עונה על הקריטריון ההתפתחותי‪ .‬שכן‪ ,‬ביצועי היכולת המנטלית של המבוגרים אכן היו גבוהים יותר‬
‫מביצועי המתבגרים‪ ,‬בסולמות לבדיקת א"ר (שצוינו לפי שיטת הקונצנזוס)‪ .‬ממצא זה מראה כי רמות היכולת של‬
‫האינטליגנציה הרגשית עולות ככל שהגיל עולה‪ .‬דבר המוכיח כי א"ר מתנהגת כמו אינטליגנציה קוגניטיבית בפן זה‪.‬‬
‫שני המחקרים הללו תומכים בהיותה של האינטליגנציה הרגשית סוג של אינטליגנציה‪ .‬שכן‪ ,‬ביחד הם מוכיחים‬
‫כי הא"ר אכן עומדת בשלושת הקריטריונים של אינטליגנציה מסורתית‪.‬‬

‫הדבר מתקשר למיתוס ‪ :2‬מדדים של אינטליגנציה רגשית עומדים בסטנדרטים פסיכומטריים מקובלים‪.‬‬
‫אמנם‪ ...‬יש לבדוק עדיין את המהימנות‪ ,‬תוקף המבנה (תוקף מתכנס ותוקף מבחין)‪ ,‬תוקף התוכן ותוקף הניבוי גם‬
‫במודלים מעורבים‪ ,‬ולא רק במודלים של יכולת‪ ,‬כפי שנבדק כאן‪.‬‬
‫שכן‪ ,‬מדדי האינטליגנציה הרגשית משתנים כפונקציה של ההמשגה התיאורטית של המושג‪.‬‬

‫מאמר זה מתקשר גם למיתוס ‪ :4‬מבחני יכולת (מבחני ביצוע – מבחנים אשר יש בהם תשובות נכון‪/‬לא נכון) של‬
‫א"ר עומדים בקריטריונים של אינטליגנציה קוגניטיבית‪ .‬שכן‪ ,‬במבחני משכל (אשר בודקים אינטליגנציה‬
‫קוגניטיבית) אופן הציינון מוסכם ומדויק‪ .‬זאת לעומת מבחני היכולת (הבודקים א"ר) אשר אינם אובייקטיביים באותה‬
‫המידה‪ ,‬והאופן שבו מדרגים את מידת "נכונות" התשובות אינו מוחלט‪.‬‬

‫מדוע קשה להעריך א"ר? ← עדיין אין הגדרה מוסכמת למושג ע"י כל החוקרים; לא ניתן לצפות בה באופן ישיר מכיוון‬
‫שאיננה התנהגות גלויה; יש קושי באופן הדירוג של תשובות הנבדק באשר לרגש; תוצאות ישקפו תפיסה עצמית ולא ביצוע‬
‫בפועל‪ ,‬כאשר מדובר בדיווח עצמי‪ .‬ולעומת זאת‪ ,‬כשמדובר במדדי ביצוע‪ ,‬התוצרים מעלים את שאלת הציינון‪.‬‬
‫‪- 40 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫יחידה ‪ – 3‬אינטליגנציה רגשית‪ :‬מחקר אמפירי‬
‫מאמר ‪:8‬‬
‫על מחוננות ואינטליגנציה רגשית ‪ /‬ענבל שני צינוביץ' ומשה זיידנר (‪)2003‬‬

‫‪ ‬מאמר ‪ 8‬נמצא בעמ' ‪ 161‬במקראה‪.‬‬

‫‪ o‬מחוננות‪ :‬כוללת יכולת אינטלקטואלית כללית כפי שהיא מתבטאת בתחומים מילוליים ומספריים‪ ,‬ואינה כוללת‬
‫ממדים נוספים‪ ,‬כגון‪ :‬תחומים יצירתיים‪ ,‬כישורים חברתיים ויכולת מנהיגות‪ .‬איתור מחוננים נעשה באמצעות הציון‬
‫במבחן האינטליגנציה‪ .‬כלומר‪ ,‬תהליך זה נשען כמעט באופן בלעדי על תפיסות ומדידות קונוונציונליות של משכל‪,‬‬
‫עם דגש על כישורים מילוליים ומתמטיים‪.‬‬

‫אנו יודעים על מחוננים שיש להם יכולת מילולית ומספרית‪ ,‬אך לא יודעים עליהם כמה הם יצירתיים‪ ,‬חברתיים ועוד‪.‬‬
‫מחוננים גבוהים בכשתי סטיות תקן מעל הממוצע באינטליגנציה מילולית (משרד החינוך‪.)+130 IQ( - )2002 ,‬‬

‫מטרת המחקר‪ :‬בחינת רמת האינטליגנציה הרגשית בקרב מתבגרים מחוננים‪ ,‬והשוואתה למתבגרים שאינם‬
‫מחוננים‪.‬‬

‫משתתפים‪ 208 :‬מתבגרים‪ 83 :‬מחוננים ו‪ 125-‬לא‪-‬מחוננים‪ ,‬תלמידי כיתות ז'‪-‬י'‪.‬‬

‫מדדים‪:‬‬

‫מדד ביצועי – שאלון ‪MSCEIT‬‬ ‫•‬

‫מדד דיווח עצמי – שאלון תפיסה עצמית של ‪Schutte‬‬ ‫•‬
‫כושר מילולי – תת‪-‬מבחן של אוצר מלים‬ ‫•‬

‫השערות המחקר‪:‬‬

‫‪ .1‬מחוננים יהיו גבוהים יותר באינטליגנציה מילולית‪,‬‬

‫אולם לא יהיו בהכרח בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר‪ ,‬וזו אולי תהיה אף נמוכה יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬השערת המדד‪ :‬מחוננים יהיו גבוהים יותר באינטליגנציה רגשית‪ ,‬כאשר תימדד באמצעות שאלון ביצועי‬
‫(‪ ,)MSCEIT‬אולם נמוכים יותר באינטליגנציה רגשית‪ ,‬כאשר תימדד באמצעות שאלון דיווח עצמי (‪.)Schutte‬‬
‫כלומר – ב‪ :MSCEIT-‬המחוננים יהיו יותר גבוהים‪ ,‬ב‪ :Schutte-‬הלא‪-‬מחוננים יהיו יותר גבוהים‪.‬‬

‫‪70‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪ .1‬תוצאות לפי ההשערה הראשונה‪:‬‬
‫‪40‬‬ ‫מחוננים‬ ‫מחוננים ביצעו טוב יותר באוצר מילים לעומת‬
‫‪30‬‬ ‫לא‪-‬מחוננים‬ ‫ביצועם ב‪ ,MSCEIT-‬בעוד שלא‪-‬מחוננים ביצעו טוב‬
‫‪20‬‬ ‫יותר ב‪ MSCEIT-‬לעומת אוצר מילים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אצל מחוננים‪ :‬אוצר מילים>‪ = MSCEIT‬רמת‬
‫אוצר מלים‬ ‫‪MSCEIT‬‬
‫היכולת האינטלקטואלית גבוהה מרמת האינטליגנציה הרגשית‪.‬‬
‫אצל לא‪-‬מחוננים‪ :‬באוצר מילים – הפער בין מחוננים ללא‪-‬מחוננים הוא גדול‪ .‬במסקיט (א"ר) – הפער בין מחוננים‬
‫ללא‪-‬מחוננים הוא הרבה פחות גדול‪ .‬המחוננים עדיין יותר גבוהים ברמת הא"ר‪ ,‬אך בפער הרבה יותר קטן‪.‬‬

‫‪- 41 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
‫‪53‬‬ ‫‪ .2‬תוצאות לפי ההשערה השנייה‪:‬‬
‫‪52‬‬
‫‪51‬‬
‫‪50‬‬
‫מדד דיווח עצמי‬ ‫מדד ביצוע‬
‫‪49‬‬ ‫מחוננים‬
‫‪48‬‬ ‫נמוך‬ ‫גבוה‬ ‫מחוננים‬
‫‪47‬‬ ‫לא‪-‬מחוננים‬
‫‪46‬‬ ‫גבוה‬ ‫נמוך‬ ‫לא‪-‬מחוננים‬
‫‪45‬‬
‫‪44‬‬
‫‪43‬‬
‫‪Schutte‬‬ ‫‪MSCEIT‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫אינטליגנציה רגשית אינה גבוהה אצל מחוננים בהשוואה ללא‪-‬מחוננים‪ ,‬באותה מידה שאינטליגנציה‬ ‫•‬
‫קוגניטיבית גבוהה יותר אצלם‪.‬‬
‫קיימים הבדלים ברמת האינטליגנציה הרגשית בין מחוננים לבין לא‪-‬מחוננים‪ ,‬אך כיוון ההבדל הינו תלוי מדד‪.‬‬ ‫•‬
‫אם נמדוד באמצעות מבחן דיווח‪-‬עצמי‪ ,‬הלא‪-‬מחוננים יותר גבוהים‪ .‬אם נמדוד באמצעות מבחן אובייקטיבי‪,‬‬
‫המחוננים יותר גבוהים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מהם ההסברים לכך?‬

‫‪ .1‬יתרון אפשרי של המחוננים במדד הביצועי (‪.)MSCEIT‬‬

‫• הביצוע ב‪ MSCEIT -‬תלוי בכושר מילולי‪ .‬זהו מבחן מאוד מילולי‪ .‬לכן יכול להיות שהמחונן קיבל ציון גבוה‬
‫במבחן לא כתוצאה מהאינטליגנציה הרגשית הגבוהה שלו‪ ,‬אלא עקב היכולת המילולית הגבוהה שלו‪.‬‬
‫• ה‪ MSCEIT-‬ארוך ומילויו מצריך מוטיבציה‪ ,‬צורך הישג וקשב מתמשך‪ .‬מבחן זה לוקח מעל לשעה‪ .‬לא‪-‬‬
‫מחוננים הינם בעלי מוטיבציה פחותה ומתעייפים מהר יותר‪ .‬אין להם את הכוח שיש למחוננים‪ .‬וזאת ללא כל‬
‫קשר לאינטליגנציה רגשית‪( .‬נצפה שלמחונן עם הפרעות קשב יהיה פחות יתרון)‬

‫‪ .2‬חסרון אפשרי של מחוננים במדד הדיווח העצמי (‪ – )Schutte‬עקב תפיסה נמוכה יותר של יכולותיהם‬
‫הרגשיות מאשר היכולת הממשית שלהם‪.‬‬
‫• למחוננים יש דימוי עצמי נמוך יחסית וביקורתיות גבוהה – עקב השוואה חברתית‪.‬‬
‫• היכולת הרגשית והחברתית של מחוננים אינה מטופחת במסגרת כיתת המחוננים דימוי עצמי רגשי נמוך‪.‬‬

‫השלכות מחקריות עבור תלמידים מחוננים (השלכות המחקר לחקר המשכל)‪ :‬בעוד ‪ 2‬עמודים‪.‬‬

‫השלכות יישומיות‪:‬‬
‫יש ציפיות שמחוננים יהיו מוצלחים בכל תחום‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יש דווקא לעודד את המחוננים ולעזור להם‬ ‫‪‬‬
‫להכיר בכך שגם יש דברים שהם פחות טובים בהם באופן טבעי‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬קיים קושי של המחונן לבטא קושי ולבקש עזרה בתחום שאינו חזק בו או שרמתו בו ממוצעת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הסביבה אינה קשובה מספיק לצרכי המחונן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מאוד מדגישים את היכולת האינטלקטואלית של המחוננים‪ ,‬ומאוד מזניחים את היכולת הרגשית שלהם‪ .‬כך‬ ‫‪‬‬
‫נוצר פער בין התפתחות אינטלקטואלית להתפתחות רגשית‪ .‬וזה מה שמוביל לחריגות של הילד המחונן‬
‫ולבדידות שלו‪.‬‬
‫הדבר מוביל להתפתחותן של בעיות רגשיות וחברתיות‬ ‫‪‬‬

‫‪- 42 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫לסיכום – מאמר ‪:8‬‬
‫במאמר "על מחוננות ואינטליגנציה רגשית" (זיידנר וצינוביץ'‪ )2003 ,‬מוצגות שתי השערות מחקריות‪ .‬לפי ההשערה‬
‫הראשונה‪ ,‬למחוננים יש אינטליגנציה מילולית גבוהה יותר מאשר ללא‪-‬מחוננים‪ ,‬אולם למחוננים לא בהכרח יש‬
‫אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר מאשר ללא‪-‬מחוננים‪ ,‬ואולי אף נמוכה משלהם‪ .‬לפי ההשערה השנייה‪ ,‬מחוננים‬
‫מדורגים גבוה יותר בא"ר מאשר לא‪-‬מחוננים‪ ,‬כאשר היא נמדדת בשאלון ביצועי (‪ .)MSCEIT‬אולם‪ ,‬הם מדורגים נמוך‬
‫יותר בא"ר מאשר לא‪-‬מחוננים‪ ,‬כאשר היא נמדדת בשאלון דיווח עצמי (‪ .)Schutte‬אציג בזאת את הממצאים‬
‫העיקריים במחקר‪ ,‬הנוגעים לשתי השערות אלה‪.‬‬

‫בהתאם להשערה הראשונה‪ ,‬נמצא כי מחוננים גבוהים יותר הן בציון אוצר מילים והן בציון אינטליגנציה רגשית‪,‬‬
‫בהשוואה ללא‪-‬מחוננים‪ .‬וכן‪ ,‬מחוננים ביצעו טוב יותר באוצר מילים לעומת ביצועם ב‪ ,MSCEIT-‬בעוד שלא‪-‬מחוננים‬
‫ביצעו טוב יותר ב‪ MSCEIT-‬לעומת אוצר מילים‪ .‬כלומר‪ ,‬יש הבדל ברמת הא"ר בין מחוננים ולא‪-‬מחוננים‪ .‬אולם‪,‬‬
‫ההבדל שנמצא בין מחוננים ולא‪-‬מחוננים ברמת הכושר המילולי הוא גדול הרבה יותר‪.‬‬

‫בהתאם להשערה השנייה‪ ,‬נמצא כי מחוננים ביצעו טוב יותר ב‪ MSCEIT-‬בהשוואה לביצועם ב‪ .Schutte-‬לעומתם‪,‬‬
‫לא‪-‬מחוננים ביצעו טוב יותר ב‪ Schutte-‬לעומת ביצועם ב‪ .MSCEIT-‬כיוון ההבדל בין מחוננים ולא‪-‬מחוננים‬
‫באינטליגנציה רגשית נמצא כתלוי באופן מובהק בכלי המדידה‪ .‬כשמדובר במדד ביצועי (‪ ,)MSCEIT‬מחוננים נמצאו‬
‫כבעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר לעומת לא‪-‬מחוננים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כשמדובר במדד דיווח עצמי (‪ ,)Schutte‬לא‪-‬‬
‫מחוננים נמצאו כבעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר לעומת מחוננים‪ .‬וכן‪ ,‬ההבדל בין מחוננים ולא‪-‬מחוננים נמצא‬
‫גדול יותר בשאלון ‪ ,Schutte‬לעומת ההבדל בינם בשאלון ‪.MSCEIT‬‬

‫מתוך ממצאים אלו נובע כי מחוננים אינם בהכרח בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר מלא‪-‬מחוננים‪ ,‬לפחות לא‬
‫בכל מדד בה היא נמדדת וכן לא באותה המידה שאינטליגנציה מילולית גבוהה אצלם‪ .‬לתוצאות אלו הוצעו שני‬
‫הסברים מרכזיים‪.‬‬

‫הסבר ראשון נוגע ליתרון האפשרי של המחוננים במדד הביצועי (‪ ,)MSCEIT‬עקב מאפייניו של השאלון‪ .‬מדידת‬
‫אינטליגנציה רגשית באמצעות שאלון ‪ MSCEIT‬הינה תלויה בכושר המילולי‪ ,‬ומחוננים נמצאו כבעלי כושר מילולי גבוה‬
‫יותר (בשתי סטיות תקן בממוצע) בהשוואה ללא‪-‬מחוננים‪ ,‬כפי שעולה מביצועם בתת‪-‬מבחן אוצר מילים‪ .‬גורם זה‬
‫מהווה יתרון למחוננים לעומת הלא‪-‬מחוננים‪ .‬בנוסף‪ ,‬שאלון ‪ MSCEIT‬מתאפיין באורכו הרב‪ .‬נראה כי מילוי שאלון זה‬
‫דורש מוטיבציה רבה‪ ,‬צורך הישג וכן קשב וריכוז לאורך זמן‪ ,‬ומחוננים מתאפיינים בגורמים אישיותיים וקוגניטיביים‬
‫אלו יותר מאשר לא‪-‬מחוננים‪ .‬לכן‪ ,‬גם גורם זה מהווה יתרון למחוננים לעומת הלא‪-‬מחוננים‪ .‬יש לציין כי שאלון‬
‫‪ Schutte‬אינו מתאפיין באורך רב‪ ,‬לעומת שאלון ‪.MSCEIT‬‬

‫הסבר שני נוגע לחיסרון האפשרי של המחוננים במדד הדיווח העצמי (‪ ,)Schutte‬עקב מאפייניהם האישיותיים של‬
‫מחוננים‪ .‬מחקרים מראים כי למחוננים יש דימוי עצמי נמוך יחסית ללא‪-‬מחוננים‪ .‬הסבר מקובל לכך מתבסס על‬
‫מודלים של השוואה חברתית‪ .‬מאחר שבכיתת מחוננים התלמיד נחשף לתלמידים אחרים מוכשרים‪ ,‬כאשר הוא‬
‫משווה את עצמו אליהם הוא מרגיש פחות מוכשר (מאשר אם היה משווה את עצמו לתלמידים מוכשרים פחות ממנו)‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הוא עלול לפתח הערכה עצמית נמוכה יותר‪ .‬באופן זה‪ ,‬ההערכה העצמית של מחוננים עשויה להיות במקרים‬
‫רבים נמוכה יותר מההערכה העצמית של לא‪-‬מחוננים‪ .‬בנוסף‪ ,‬יתכן שלמחוננים יש דימוי עצמי נמוך לגבי יכולותיהם‬
‫הרגשיות והחברתיות ‪ .‬יכולות אלו אינן מקבלות ביטוי ופיתוח רב בכיתת המחוננים‪ ,‬בהשוואה לטיפוח הפוטנציאל‬
‫האינטלקטואלי שלהם‪ .‬זאת מכיוון שהמטרה המרכזית של כיתת המחוננים היא לפתח בהם את היכולות‬
‫האינטלקטואליות‪ ,‬באמצעות סביבה עשירה המכוונת לכך‪ .‬מתוך כך‪ ,‬אפשר לשער שמחוננים‪ ,‬שהינם בעלי דימוי‬
‫עצמי נמוך וביקורתיות עצמית רבה‪ ,‬יראו תפיסה נמוכה יותר לגבי יכולותיהם הרגשיות מאשר היכולת הממשית‬
‫שלהם‪ ,‬לעומת תלמידים לא‪-‬מחוננים‪ .‬כך ב‪ Schutte-‬ידווחו המחוננים אודות תפיסתם העצמית הנמוכה לגבי‬
‫יכולותיהם‪.‬‬

‫‪- 43 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
‫מבחינה מחקרית‪ ,‬נמצא כי האינטליגנציה הרגשית איננה גבוהה יותר אצל מחוננים בהשוואה ללא‪-‬מחוננים‪ ,‬באותה‬
‫מידה שהאינטליגנציה הקוגניטיבית גבוהה יותר אצלם‪ .‬וכן‪ ,‬האינטליגנציה הרגשית איננה גבוהה יותר אצל המחוננים‬
‫לעומת הלא‪-‬מחוננים‪ ,‬בכל המדדים בהם היא נמדדת‪ .‬מכאן נובע כי יתכן שיש נפרדות מסוימת בין היכולות‪,‬‬
‫אינטליגנציה קוגניטיבית ואינטליגנציה רגשית‪ ,‬ושאדם יכול להיות גבוה יותר באינטליגנציה מסוג אחד אך נמוך יותר‬
‫באינטליגנציה מסוג אחר‪ .‬ממצאים אלו מחזקים את הגישה הטוענת כי אינטליגנציה מורכבת ממספר יכולות שונות‪,‬‬
‫בתחומים שונים‪ .‬לפיכך‪ ,‬תלמיד מחונן יכול להיות בעל יכולת גבוהה בתחום אחד‪ ,‬ויחד עם זאת‪ ,‬בו‪-‬בזמן להיות בעל‬
‫יכולת ממוצעת או נמוכה בתחום אחר‪ .‬כך יכול להיות מצב בו התלמיד המחונן יימצא גבוה באינטליגנציה קוגניטיבית‬
‫אך פחות גבוה באינטליגנציה רגשית‪.‬‬

‫מבחינה חינוכית‪ ,‬מחקרים מראים כי יש נטייה לייחס למחוננים כוחות מוגזמים ולהניח שהם מוצלחים בכל תחום‬
‫באשר הוא‪ .‬הנחה זו עלולה להקשות על התלמיד המחונן לבטא קושי ולבקש עזרה ותמיכה בתחום שאינו חזק בו או‬
‫שרמתו בו היא ממוצעת‪ .‬הציפיות המוגזמות של החברה מהתלמידים המחוננים מעמידה את אוכלוסייה זו בסיכון‬
‫להתפתחותן של בעיות רגשיות וחברתיות במהלך החיים‪ .‬לכן‪ ,‬על הסביבה להיות קשובה לצרכיו של התלמיד‬
‫המחונן‪ ,‬ולעודד אותו לשתף בקשיים שהוא חש‪ .‬וכן לזכור (וגם להזכיר לו‪ ,‬במידת הצורך) שגם אם הוא חזק בתחום‬
‫אחד‪ ,‬בתחום אחר יכולתו יכולה להיות נמוכה יותר‪ .‬וזאת מעצם טבעה של האינטליגנציה‪ ,‬המורכבת ממספר יכולות‬
‫שהן שונות‪ ,‬בתחומים שונים‪.‬‬

‫במחקר נמצא כי מחוננים אינם בהכרח בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר מאשר לא‪-‬מחוננים (תלוי בכלי המדידה‬
‫בו מודדים)‪ .‬ובנוסף‪ ,‬נראה כי תפיסתם הסובייקטיבית של המחוננים לגבי יכולתם הרגשית היא נמוכה יותר מזו של‬
‫הלא‪-‬מחוננים‪ .‬אצל הילד המחונן יש פער בין התפתחותו האינטלקטואלית‪ ,‬הגבוהה מזו של בני גילו‪ ,‬לבין התפתחותו‬
‫הרגשית‪ ,‬אשר אינה מהירה יותר מזו של בני גילו‪ .‬פער זה גורם לכך שהילד המחונן נחשב לחריג בקרב אחרים לא‪-‬‬
‫מחוננים – הן בחברת בני גילו‪ ,‬בשל הפער בין יכולותיו השכליות לאלה שלהם‪ ,‬והן בחברת המבוגרים ממנו‪ ,‬בשל‬
‫הפער בין יכולותיו הרגשיות לאלה שלהם‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬התלמיד המחונן עלול לסבול מבדידות בשל קשיים‬
‫בתקשורת עם אחרים‪ ,‬בני גילו או מבוגרים ממנו‪ ,‬עקב הפערים‪ ,‬הקוגניטיביים או הרגשיים (בהתאמה)‪ ,‬בינו לבינם‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬יש להתייחס לילד המחונן כבעל יכולת שכלית גבוהה (יוצאת דופן)‪ ,‬ולזכור שגם אם יכולתו גבוהה בתחום‬
‫אחד‪ ,‬אין הכרח שיהיה בעל יכולת גבוהה גם בתחום אחר‪ .‬בנוסף‪ ,‬חשוב לזכור את גילו הביולוגי של התלמיד‪ ,‬אשר‬
‫ייתן אינדיקציה מסוימת על מצב התפתחותו הרגשית והנפשית‪ .‬ובהתאם‪ ,‬להתייחס אליו ולצפות ממנו‪ .‬על גורמים‬
‫חינוכיים להיות ערים לכך שלילדים מחוננים יש צרכים חברתיים‪ ,‬ושגם הם חווים קשיים רגשיים‪ .‬וכן‪ ,‬שהילד המחונן‬
‫זקוק‪ ,‬כמו כל ילד‪ ,‬לסיוע בהתפתחותו גם בתחום הרגשי‪ ,‬ולא רק בתחום האינטלקטואלי‪ .‬סיוע כזה יוכל לעזור לו‬
‫לממש את הפוטנציאל הטמון בו‪ ,‬ולשמר את רווחתו הפסיכולוגית‪.‬‬

‫‪- 44 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫מאמר ‪:10‬‬
‫אינטליגנציה רגשית‪ ,‬תמיכה חברתית‪ ,‬התמודדות‪ ,‬רווחה אישית ובדידות‬
‫בקרב בני‪-‬נוער ‪ /‬אולניק‪-‬שמש וזיידנר (‪)2009‬‬

‫‪ ‬מאמר ‪ 10‬נמצא בעמ' ‪ 173‬במקראה‪.‬‬

‫מטרת המחקר‪ :‬להראות את הקשר בין אינטליגנציה רגשית להסתגלות אדפטיבית‪,‬‬

‫לרבות יכולת התמודדות עם לחץ (להסתגל היטב לחיי היום‪-‬יום שבהם יש לחץ)‪.‬‬

‫המשתנים המתווכים‪ :‬תמיכה חברתית‪ ,‬בדידות ורווחה אישית‪ .‬בין האינטליגנציה‬

‫הרגשית להתמודדות עם לחץ נמצאים המשתנים המתווכים‪ .‬בעזרת הא"ר עלינו‬
‫לגייס תמיכה חברתית‪ ,‬להפחית בדידות ולהגביר רווחה אישית*‪ ,‬כדי להתמודד טוב‬
‫יותר עם לחץ‪ .‬ומזווית ראיה קצת אחרת‪ :‬כדי שא"ר תעזור להתמודד עם לחץ‬
‫פסיכולוגי אנו צריכים תמיכה חברתית‪ ,‬לא לחוש בדידות ותחושת רווחה אישית‪.‬‬
‫* תחושת רווחה אישית‪ :‬שהאדם חי כפי שהוא רוצה לחיות‪.well being ,‬‬

‫אינטליגנציה רגשית והתמודדות‪ :‬א"ר עשויה לנבא התמודדות אדפטיבית ביחסים בין‪-‬אישיים‪ ,‬במשפחה ובעבודה‬
‫(סאלוביי‪ ,‬מאייר וקארוזו‪ .)2002 ,‬התמודדות אדפטיבית נתפסת כאינטליגנציה רגשית בפעולה‪ .‬שכן‪ ,‬בעלי א"ר‬
‫גבוהה מלכתחילה ייצרו עבור עצמם סביבות פחות מלחיצות‪ ,‬וינסו לנהל את חייהם כך שיעמדו מול פחות אירועים‬
‫מתסכלים‪ .‬הא"ר היא מצב מטרים להתמודדות אדפטיבית‪ ,‬אשר בסופו של דבר יוצר ניהול יעיל של אתגרים רגשיים‪.‬‬
‫אינטליגנציה רגשית והתמודדות עם לחץ פסיכולוגי‪:‬‬

‫התמודדות אדפטיבית‬
‫‪ o‬התמודדות אדפטיבית‪ :‬סילוק הגורמים יוצרי הלחץ או עיצובם מחדש כך שהתוצאה הרגשית תהיה ניתנת‬
‫לשליטה‪ .‬כלומר‪ ,‬או להעלים את מקור הלחץ או להביא את עצמי למצב שבו אני מכירה בגורם הלחץ‪ ,‬וחיה איתו‬
‫בשלום‪  .‬מצב הלחץ הוא מקרה פרטי שמלמד אותנו על יתר המצבים הדורשים התמודדות אדפטיבית‪.‬‬

‫הגורמים המשפיעים על ההתמודדות האדפטיבית‪:‬‬

‫שכיחות הלחץ‪ :‬מעבר לנקודה מסוימת‪ ,‬לכמות מסוימת של לחץ (לחץ מתון כתורם לתפקוד)‪ ,‬ככל שהאדם חווה‬ ‫•‬
‫יותר ויותר לחץ – כך הוא נשחק יותר‪ ,‬ופחות יכול להתמודד‪ .‬במקרה זה‪ :‬קשה באימונים? עוד יותר קשה בקרב!‬
‫גורמי אישיות‪ :‬תכונות אישיות מסוימות תורמות להתמודדות טובה יותר עם לחץ פסיכולוגי‪.‬‬ ‫•‬
‫ניסיון בניהול לחץ‪ :‬זהו ניסיון עבר חיובי ומדוד בניהול לחץ‪ .‬ניסיון קודם של התגברות על לחץ אשר היה נוכח‪,‬‬ ‫•‬
‫אך לא במידה שוחקת‪ .‬גורם זה אינו סותר את הגורם הראשון (שכיחות הלחץ)‪ ,‬אלא מדובר בקצה השני‪.‬‬

‫היכולות הנחוצות לשם התמודדות אדפטיבית‪:‬‬

‫יכולת לתפוש ולהבין את הרגשות בבהירות‪ .‬זהו הבסיס של אינטליגנציה רגשית‪ ,‬לתפוס (לזהות) ולהבין את‬ ‫•‬
‫הרגשות‪ .‬למשל‪ ,‬שאדם יגיד לעצמו "אוקי‪ ,‬אני בלחץ"‪ ,‬או‪" :‬יש לי כאן אתגר לא פשוט"‪ .‬לתפוס ולהבין‪.‬‬
‫יכולת לווסת את הרגשות והקוגניציות השליליים‪ .‬לאחר שתפסתי והבנתי‪ ,‬לווסת‪ .‬רמה גבוהה יותר של א"ר‪.‬‬ ‫•‬
‫שמירה על התוצאות הרגשיות בגבולות הניתנים לניהול‪ .‬לשמור על הרגשות המתעוררים מהלחץ בגבולות‪,‬‬ ‫•‬
‫כך שלא יגיעו לממדים שלא לא יכולים לסבול אותם‪.‬‬

‫‪- 45 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫‪ 3‬סוגי אסטרטגיות התמודדות (אופני התמודדות) עם לחץ‪:‬‬

‫‪ .1‬התמודדות ממוקדת בבעיה‪ :‬התמודדות זו מכוונת לפתרון הבעיה ולשינוי המציאות החיצונית‪ ,‬במטרה להשפיע‬
‫על מקור הלחץ ובכך להפחית את המתח‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬לסלק את הבעיה‪ .‬זהו ניסיון ישיר לטפל בבעיה‬
‫ולסלקה‪ .‬התמודדות זו נחשבת להתמודדות הטובה ביותר‪ .‬אמנם‪ ,‬לעיתים הבעיה היא חסרת מוצא‪ ,‬אין לה‬
‫פתרון‪ .‬דוגמה להתמודדות כאשר ניתן לסלק את הבעיה‪ :‬רבתי עם חברה‪ ,‬ואז השלמתי איתה‪.‬‬
‫‪ .2‬התמודדות ממוקדת ברגש‪ :‬התמודדות זו מטרתה לתעל את רגשות הלחץ ולהמשיג מחדש את הבעיה‪ ,‬לשם‬
‫הקלה על המתח הרגשי‪ .‬התמודדות זו אינה פותרת את הבעיה‪ .‬באופן זה‪ ,‬במקום להתמודד עם פתרון הבעיה‪,‬‬
‫אנסה להרגיע את עצמי‪ .‬הבעיה תישאר‪ ,‬אך אני לא אהיה לחוצה‪ .‬אתרגל יוגה‪ ,‬מדיטציה‪ ,‬אנשום וארגיע את עצמי‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬יש לי שתי בחינות‪ ,‬אחת בשלישי ואחת בחמישי‪ .‬מאחר שלא הצלחתי לרווח ביניהן (כי זה אומר לדחות אחת‬
‫למועד ב')‪ ,‬אז לפחות אנסה ללמוד לכל בחינה ברוגע‪.‬‬
‫‪ .3‬הימנעות‪ :‬התמודדות זו מנסה להפחית את המתח על ידי התרחקות מהבעיה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בריחה מהבעיה‪.‬‬
‫הקושי נותר בעינו‪ ,‬ואילו מנסים לברוח ממנו‪ .‬הימנעות זוהי דרך ההתמודדות הכי פחות טובה‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫בשבועיים הקרובים יש לי עומס של בחינות‪ .‬אז אני נלחצת‪ ,‬עוזבת הכל ונוסעת לים‪( .‬בריחה)‬

‫מאפיינים של בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה‪:‬‬

‫‪ ‬יכולת לזהות את רגשותיהם‪ ,‬להבינם ולווסתם ‪ ‬יש להם תחושת שליטה‪.‬‬

‫‪ ‬תחושת יעילות ומסוגלות עצמית גבוהה ‪ ‬אמונה במשאבים שלהם‪ ,‬וצמצום המצוקה‪ .‬מרגישים שהם‬
‫מסוגלים להתמודד עם הלחץ‪.‬‬
‫‪ ‬יכולת לחוות רגשות חיוביים ‪ ‬רווחה אישית ושביעות רצון מהחיים‪.‬‬
‫‪ ‬יכולת להימנע ממפגשים מלחיצים‪ ,‬לדלל את המפגש עם הלחץ‪.‬‬
‫‪ ‬יכולת להכיר בתגובותיהם הרגשיות ללחץ כטבעיות‪ ,‬כנורמליות‪" .‬מה שאתה מרגיש עכשיו זה נורמלי"‪ .‬זה‬
‫משחרר‪ ,‬נותן הקלה גדולה‪.‬‬
‫‪ ‬תפיסת מצבים מלחיצים כמאתגרים‪ ,‬וכמאפשרים רכישה של בסיס ידע מסייע ומקדם‪ .‬למשל‪ ,‬לראות בחינה‬
‫כאתגר‪.‬‬
‫‪ ‬משאבי התמודדות עשירים‪ .‬לאנשים בעלי א"ר גבוהה יש אסטרטגיות התמודדות רבות ומגוונות‪ ,‬תכונות‬
‫המסייעות להם בהתמודדות וכן הרבה חוסן לשם כך‪.‬‬
‫‪ ‬רפרטואר גמיש של אסטרטגיות התמודדות‪ .‬יודעים להתמודד עם התמודדות ממוקדת בבעיה‪ ,‬אם לא עובד אז‬
‫פונים להתמודדות ממוקדת ברגש וכו'‪ .‬וגם‪ ,‬סומכים על עצמם‪ ,‬שבסוף זה עוד יצליח להם‪.‬‬
‫‪ ‬שימוש באסטרטגיות התמודדות אפקטיביות‪ .‬יעילות‪.‬‬

‫‪...‬לכן‪ ,‬התמודדות אדפטיבית נתפסת כאינטליגנציה רגשית בפעולה‪ .‬‬

‫אינטליגנציה רגשית והתמודדות‪:‬‬

‫א"ר גבוהה ‪ ‬עיבוד רגשי ‪ ‬התמודדות‬ ‫▪‬
‫אדפטיבית ‪ ‬הסתגלות‪.‬‬

‫א"ר נמוכה ‪ ‬קשיים בעיבוד רגשי ‪‬‬ ‫▪‬

‫התמודדות לא אדפטיבית ‪ ‬חוסר‬
‫הסתגלות (האדם מרגיש שהמצוקה הנפשית‬
‫למול הלחץ הולכת וגוברת עליו)‪.‬‬

‫‪- 46 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫רווחה אישית‪:‬‬
‫‪ o‬תחושת רווחה אישית‪ :‬הערכת היחיד את איכות חייו‪ .‬ההערכה הקוגניטיבית והאפקטיבית של אדם לגבי חייו‪.‬‬
‫רווחה אישית היא מושג מרכזי בפסיכולוגיה החיובית‪ .‬אפשר לומר שמטרת הפסיכולוגיה החינוכית היא להגיע‬
‫לרווחה אישית‪ .‬מדובר בהערכת כמות החוויות המעוררות רגשות חיוביים ושליליים‪ ,‬רמות גבוהות‪/‬נמוכות של מצב‪-‬‬
‫רוח‪ ,‬סיפוק מהחיים ועוד‪ .‬הרווחה האישית הינה בעלת תפקיד משמעותי ביציבות הרגשית והחברתית‪.‬‬
‫* טיפול פסיכולוגי טוב הוא טיפול המעלה את הרווחה האישית של האדם‪ .‬מעלה את התחושה שבסך הכל‪ ,‬הוא חי טוב‪" ,‬כמו שצריך"‪.‬‬

‫בדידות‪:‬‬
‫‪ o‬בדידות‪ :‬משקפת פער בין תפיסת מערכות היחסים של הפרט לבין שאיפותיו ביחס למערך החברתי בו הוא‬
‫נמצא‪ .‬בדידות היא מונח סובייקטיבי‪ .‬בבדידות הכוונה היא שיש פער בין מספר החברים שלך בפועל לבין מספר‬
‫החברים שהיית רוצה שיהיו לך בפועל‪ .‬כלומר‪ ,‬בדידות היא מצוי מול רצוי‪.‬‬
‫בדידות נובעת מהתנסות לא נעימה של נתק‪ ,‬משבר ביחסי הגומלין‪ .‬וכן‪ ,‬מלווה בתחושה לא נעימה של חוסר‬
‫תמיכה חברתית וניכור‪ .‬הרבה פעמים בדידות היא נקודתית‪ .‬התנסות מקומית שגורמת לתחושה של "אני לבד"‪ .‬לא‬
‫תמיד משהו מתמשך‪ .‬לדוגמה‪ :‬התנסות של מעבר דירה או מעבר מקום עבודה‪.‬‬
‫‪ ‬בדידות היא תחושה סובייקטיבית‪ ,‬אך עם זאת‪...‬‬
‫• אצל מתבגרים‪ ,‬תחושת בדידות עמוקה נמצאה קשורה לדחייה חברתית‪.‬‬
‫• יש קשר הפוך בין הסתגלות חברתית לקבוצת בני הגיל ויחסי קירבה עמם‪ ,‬לבין בדידות‪ .‬ככל שהאדם‬
‫יותר מסתגל‪ ,‬וככל שיש לו יותר חברים – כך הוא ירגיש פחות בדידות‪.‬‬

‫בגיל ההתבגרות יש נקודה של שינוי‪ .‬ממקום שבו המשפחה הייתה הבסיס‪ ,‬למקום שבו החברים הם הבסיס‪ .‬ואז‬
‫מגיעה תחושת הבדידות‪ .‬בגיל ההתבגרות יש בדידות‪ ,‬בגיל הזהב יש בדידות וכן במצבים מסוימים נוספים‪.‬‬

‫ועכשיו למחקר‪...‬‬
‫משתתפים‪ :‬נאספו נתונים מ ‪ 203‬בני‪-‬נוער וממחנכיהם‪ .‬גיל ממוצע‪ 16.4 :‬שנים‪.‬‬
‫מהלך המחקר‪:‬‬
‫המחקר בוצע בשני שלבים‪:‬‬

‫‪ .1‬איסוף נתוני תשומה (נתוני רקע)‪ :‬משתני רקע‪ ,‬תוצאות מבחן א"ר‪ ,‬משתני אישיות‪ ,‬דיווח ביחס להישגים‬
‫לימודיים ומצב חברתי‪.‬‬
‫‪ .2‬כעבור ‪ 3‬חודשים‪ :‬איסוף מידע על משתנים מתווכים‪:‬‬
‫‪ ‬שאלוני תמיכה חברתית‪ ,‬משאבי התמודדות ומיומנויות חברתיות‪ ,‬אסטרטגיות התמודדות שונות‪.‬‬
‫‪ ‬שאלון הערכת בדידות‪.‬‬
‫‪ ‬שאלון למחנכים (הישגים לימודיים‪ ,‬תפקוד חברתי‪ ,‬רגשי וויסות רגשי)‬

‫השערות המחקר ותוצאותיו‪:‬‬

‫השערה ראשונה‪:‬‬
‫בני נוער בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יתמודדו במצבי לחץ באופן יעיל שיניב תוצאות אדפטיביות‪.‬‬
‫אינטליגנציה רגשית ‪ ‬תוצאות אדפטיביות ‪ ‬אסטרטגיות התמודדות יותר טובות‪ ,‬רווחה אישית יותר גבוהה‬
‫ובדידות יותר נמוכה‪.‬‬

‫הטענה‪ :‬בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה ישתמשו‬

‫יותר באסטרטגיות התמודדות הממוקדות בבעיה‪.‬‬
‫ואילו בעלי אינטליגנציה רגשית נמוכה ישתמשו יותר באסטרטגיית התמודדות נמנעת‪.‬‬
‫בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה ידווחו על רמה גבוהה יותר של רווחה נפשית ועל רמה נמוכה יותר של בדידות‪.‬‬
‫‪- 47 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫תוצאות ההשערה הראשונה‪:‬‬
‫אינטליגנציה רגשית קשורה באופן שלילי להתמודדות נמנעת‪ .‬ככל שהא"ר גבוהה יותר‪ ,‬כך יש פחות‬ ‫•‬
‫התמודדות נמנעת‪ ,‬ולהיפך‪ .‬קיים קשר הפוך ביניהן‪ .‬מתאים להשערה‪.‬‬
‫אינטליגנציה רגשית אינה קשורה להתמודדות ממוקדת בבעיה או ברגש‪ .‬כלומר‪ ,‬בעלי אינטליגנציה רגשית‬ ‫•‬
‫גבוהה מתמודדים התמודדות ממוקדת בבעיה או ברגש במידה דומה (לא קשור להשערה)‪ .‬הכוונה היא שאנשים‬
‫בעלי א"ר גבוהה יתמודדו גם באופן ממוקד בבעיה וגם באופן ממוקד ברגש‪ .‬לאוו דווקא יפעלו יותר רק לפי‬
‫אסטרטגיה אחת‪ .‬אנשים אלו מספיק רגישים כדי לדעת מתי יהיה יעיל יותר להשתמש בכל שיטה‪ .‬בכל אופן‪ ,‬הם‬
‫לא מתמודדים באסטרטגיית התמודדות הממוקדת בהימנעות (מתאים להשערה)‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬ההשערה הראשונה אוששה חלקית‪.‬‬

‫מסקנות לגבי השערה ראשונה‪:‬‬

‫‪ .1‬בכל מצב לחץ יש אסטרטגיה טובה שונה‪.‬‬

‫‪ .2‬מה שקובע זאת הגמישות והמספר הרב של דרכי ההתמודדות‪ .‬כלומר‪ ,‬שיהיו לאדם הרבה אפשרויות‪ ,‬שהוא‬
‫לא יאחז בשיטה אחת‪ ,‬ושיוכל להתאים את אופן ההתמודדות לבעיה הנתונה‪.‬‬
‫‪ .3‬אינטליגנציה רגשית נמוכה היא גורם סיכון להתנהגות בעייתית כמו התמכרות וכד'‪ .‬כי אנשים עם א"ר נמוכה‬
‫נוטים יותר לבחור בהתמודדות נמנעת‪ ,‬שהיא הרבה פעמים שימוש באלכוהול ובסמים אחרים‪ .‬על מנת לזהות‬
‫אנשים בעלי נטייה להתמכרות‪ ,‬ניתן להשתמש במבחן א"ר כדי לעזור לנבא למצוא מי נמצא בסיכון גבוה יותר‪.‬‬

‫בגורמים המתווכים דיברנו על רווחה אישית ועל בדידות‪ .‬כעת מגיע ה‪-‬משתנה המתווך‪ :‬תמיכה חברתית‪...‬‬

‫תמיכה חברתית‪:‬‬
‫‪ o‬תמיכה חברתית‪ :‬פונקציות המיוצרות עבור הפרט על ידי גורמים משמעותיים בחייו כמו משפחה וחברים‪ ,‬היכולים‬
‫לתת לו בזמני לחץ ומצוקה עזרה בהבנת המצב ובהתמודדות עימו‪.‬‬
‫הקשר בין אינטליגנציה רגשית להתמודדות אדפטיבית‪ ,‬ובפרט להתמודדות עם לחץ‪ ,‬מתווך על ידי מספר מנגנונים‪.‬‬
‫המשתנה המתווך המרכזי בקשר זה אצל מתבגרים הינו תמיכה חברתית‪ .‬זאת מכיוון שבגיל ההתבגרות עולה‬
‫החשיבות של קבוצת הגיל אליה משתייך הנער‪ ,‬ולכן מצופה כי בקרב בני‪-‬נוער יהיה לגורם זה את האפקט החזק‬
‫ביותר מבין המשתנים המתווכים‪ ,‬והיא תשמש גורם המתווך בין הא"ר להתמודדות אדפטיבית‪.‬‬
‫תמיכה חברתית זו תמיכה שהאדם מקבל ע"י אנשים שחשובים לו‪ ,‬שבמצב לחץ יכולים גם לעזור לו להתמודד וגם‬
‫להוות גורם חוסם מול אירועי חיים קשים – כמו רשת הגנה שממתנת את השפעת הלחץ‪ ,‬הופכת את השפעת הלחץ‬
‫ליותר רכה‪ .‬רשת חברתית מהווה רשת הגנה וכלי עזר להתמודדות‪.‬‬

‫האינטליגנציה הרגשית מציידת את האדם במיומנויות חברתיות הנחוצות לבניית רשת חברתית תומכת ומוצקה‪.‬‬
‫הא"ר עוזרת לנו לגייס תמיכה חברתית‪ ,‬התמיכה החברתית עוזרת לנו להרגיש פחות בודדים‪ ,‬ודבר זה עוזר לנו‬
‫להשיג יותר רווחה אישית‪.‬‬

‫השערה שנייה‪:‬‬
‫הקשר בין אינטליגנציה רגשית לתוצאות אדפטיביות‬
‫מתֻ ווך ע"י תמיכה חברתית‪.‬‬

‫הקשרים גם עוזרים לי להתמודד וגם לכשעצמם עוזרים לי‬

‫להרגיש פחות בודדה‪.‬‬

‫‪- 48 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫תוצאות ההשערה השנייה‪:‬‬
‫בעלי אינטליגנציה רגשית נמוכה דיווחו על תחושת בדידות גבוהה יותר‪ ,‬הנובעת מחוסר קשרים חברתיים‬ ‫•‬
‫מספקים‪ ,‬ועל תחושת רווחה אישית נמוכה יותר‪.‬‬

‫אינטליגנציה רגשית ‪ ‬תמיכה חברתית ‪ ‬תוצאות אדפטיביות‪ :‬רווחה אישית‪ ,‬בדידות נמוכה‪.‬‬

‫תוצאות ומסקנות למחקר כולו‪:‬‬

‫היכולות הרגשיות הכלולות בא"ר מהוות פונקציות תקשורתיות וחברתיות‪.‬‬ ‫•‬
‫פונקציות אלה בעלות חשיבות ליצירת קשרים חברתיים‪ ,‬הבונים את רשת התמיכה החברתית‪.‬‬ ‫•‬
‫רשת התמיכה החברתית מהווה מחסום מול אירועי חיים שליליים ומקדמת רווחה אישית‪.‬‬ ‫•‬

‫* כלומר‪ ,‬יכולות רגשיות הנכללות באינטליגנציה רגשית גבוהה – מסייעות לבניית רשת חברתית‪ ,‬המשפיעה על‬
‫הרווחה האישית‪ ,‬גם באופן ישיר וגם כאפקט בולם – דרך יכולתה לסייע להימנעות מבעיות הנובעות ממתח‪.‬‬

‫! ‪ -‬יחד עם זאת‪ ,‬חשוב לציין שאינטליגנציה רגשית נמוכה לא גורמת בהכרח לבדידות‪ ,‬וא"ר גבוהה לא מבטיחה רווח‬
‫נפשית‪ ,‬אלא רק ממלאת תפקיד מסוים בשתי אלה‪.‬‬

‫המאמר מתקשר למיתוס ‪ :6‬אינטליגנציה רגשית מנבאת התמודדות אדפטיבית‪ .‬לפי מיתוס זה‪ ,‬מידת הא"ר תנבא‬
‫מי מסוגל להתמודד עם חיי היומיום באופן מוצלח יותר‪ ,‬ומי פחות‪ .‬כמו כן‪ ,‬א"ר ברמה גבוהה מסייעת להתמודדות עם‬
‫מצבים מעוררי לחץ‪ .‬במחקר זה אכן נמצא קשר בין א"ר לבין התמודדות אדפטיבית‪ .‬שכן‪ ,‬נמצא כי א"ר גבוהה‬
‫מנבאת התמודדות אדפטיבית טובה יותר‪ ,‬וא"ר נמוכה מנבאת התמודדות אדפטיבית פחות טובה‪ .‬הקשר ביניהן‬
‫באשר למתבגרים עובר דרך המשתנים המתווכים‪ :‬תמיכה חברתית‪ ,‬בדידות ורווחה אישית‪.‬‬

‫השלכות יישומיות של המחקר‪:‬‬

‫איתור מתבגרים בסיכון – ממצאי המחקר מציעים בסיס לפיתוח אינדיקטורים להערכת יכולות רגשיות של בני‬ ‫•‬
‫נוער לשם איתור מתבגרים בסיכון‪ .‬יש לאתר מתבגרים בעלי אינטליגנציה רגשית נמוכה יותר‪ ,‬מכיוון שהם‬
‫נמצאים בסיכון גבוה יותר להתמכרות‪.‬‬
‫פיתוח תוכניות התערבות לשיפור יכולות רגשיות – ממצאי המחקר מציעים בסיס לפיתוח תוכניות התערבות‬ ‫•‬
‫לשיפור יכולות רגשיות וא"ר‪ ,‬על מנת לסייע בתהליכי התמודדות שונים אליהם נדרשים בני נוער לעיתים קרובות‬
‫יחסית‪ .‬זיהוי הרגשות‪ ,‬הטמעתם בחשיבה‪ ,‬הבנתם וניהול יעיל ואינטליגנטי שלהם – יכול לסייע בשיפור‬
‫התמודדותם של בני הנוער בתחומי חיים שונים‪ .‬אנו רואים איך היכולות הרגשיות הן מאוד משמעותיות מאוד‬
‫ואף קריטיות‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם נפתח תוכנית שתעזור לשפר את היכולות הרגשיות‪ ,‬נוכל לעזור לאנשים להתמודד עם‬
‫לחץ‪ ,‬לגייס חברים‪ ,‬לא להיות בודדים‪ ,‬לעזור למתבגרים לא להתמכר לחומרים מסוכנים ועוד‪.‬‬

‫לסיכום – מאמר ‪:10‬‬

‫במאמר "אינטליגנציה רגשית‪ ,‬תמיכה חברתית‪ ,‬התמודדות‪ ,‬רווחה אישית ובדידות בקרב בני‪-‬נוער" (אולניק‪-‬שמש‬
‫וזיידנר‪ )2009 ,‬מוצגות שתי השערות מחקר מרכזיות‪.‬‬

‫לפי ההשערה הראשונה‪ ,‬בני נוער בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יתמודדו עם מצבי לחץ באופן יעיל יותר מאשר‬
‫בני נוער בעלי אינטליגנציה רגשית נמוכה‪ .‬התמודדותם תניב תוצאות אדפטיביות שיבואו לידי ביטוי בתחושת רווחה‬
‫אישית‪ ,‬כלומר – רווחה אישית קוגניטיבית ורגשית גבוהה‪ ,‬וכן תחושת בדידות נמוכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שוער כי במצבי דחק‪,‬‬
‫בני נוער בעלי א"ר גבוהה ישתמשו יותר באסטרטגיות התמודדות הממוקדות בבעיה‪ ,‬זאת בעוד בני נוער בעלי א"ר‬
‫נמוכה ישתמשו יותר באסטרטגיית התמודדות נמנעת‪.‬‬
‫‪- 49 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫לפי ההשערה השנייה‪ ,‬הקשר שבין אינטליגנציה רגשית לתוצאות האדפטיביות הינו מתווך על ידי תמיכה חברתית‪.‬‬
‫תמיכה חברתית היא משתנה משמעותי ומרכזי בגיל ההתבגרות‪ .‬לפיכך שוער כי התמיכה החברתית היא שמתווכת‬
‫את הקשר שבין אינטליגנציה רגשית והתמודדות אדפטיבית בקרב מתבגרים‪.‬‬

‫ההשערה הראשונה אוששה באופן חלקי‪ .‬נמצא כי א"ר נמצאת במתאם שלילי חזק עם אסטרטגיית התמודדות‬
‫נמנעת‪ .‬כלומר‪ ,‬אכן אושש כי בעלי א"ר גבוהה ישתמשו פחות באסטרטגיית התמודדות נמנעת‪ ,‬וכן אושש כי בעלי‬
‫א"ר נמוכה ישתמשו יותר באסטרטגיית התמודדות זו‪ .‬אמנם‪ ,‬הופרכה ההשערה כי בעלי א"ר גבוהה ישתמשו יותר‬
‫באסטרטגיית התמודדות ממוקדת‪-‬בעיה‪ .‬שכן‪ ,‬לא נמצא מתאם שלילי חזק בין רמת הא"ר לבין שימוש באסטרטגיות‬
‫התמודדות ממוקדות‪-‬בעיה וממוקדות‪-‬רגש‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בני נוער בעלי א"ר גבוהה דיווחו על רמה גבוהה יותר של‬
‫רווחה אישית מבני נוער בעלי א"ר נמוכה‪ .‬כלומר‪ ,‬אכן אוששה ההשערה כי א"ר גבוהה תוביל לתוצאות אדפטיביות‬
‫שיוערכו על ידי תחושת רווחה אישית ברמה גבוהה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬נמצא קשר בין א"ר נמוכה ותחושת בדידות עמוקה‪.‬‬
‫נגזר מכך אישוש של ההשערה כי בני נוער בעלי א"ר גבוהה יהיו בעלי תחושת בדידות נמוכה יותר‪ ,‬לעומת בני נוער‬
‫בעלי א"ר נמוכה‪.‬‬

‫ההשערה השנייה אוששה‪ .‬נמצאו קשרים מובהקים בין אינטליגנציה רגשית לבין מדדי תמיכה חברתית‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫נמצא קשר ישיר בין תמיכה חברתית לרווחה אישית‪ .‬ובנוסף‪ ,‬נמצא גם קשר ישיר בין היעדר תמיכה חברתית‬
‫לבדידות‪ .‬במחקר נמצא כי מתבגרים בעלי א"ר גבוהה דיווחו יותר על תמיכה חברתית בהשוואה לבני נוער בעלי א"ר‬
‫נמוכה‪ ,‬אשר דיווחו על שימוש רב יותר באסטרטגיות דיספונקציונליות‪ .‬לפיכך אוששה ההשערה כי הקשר שבין א"ר‬
‫לתוצאות האדפטיביות מתווך על ידי תמיכה חברתית‪.‬‬

‫לפי ממצאי המאמר‪ ,‬התמיכה החברתית הינה משתנה מתווך בקשר שבין אינטליגנציה רגשית להתמודדות‬
‫אדפטיבית עם לחץ‪.‬‬

‫במחקר נמצא כי מתבגרים בעלי א"ר גבוהה דיווחו יותר על תמיכה חברתית בהשוואה לבני נוער בעלי א"ר נמוכה‪.‬‬
‫אינטליגנציה רגשית נמוכה עלולה לגרום להיווצרותו של פער אצל המתבגר‪ ,‬בין הצורך החברתי אשר עולה ונהיה‬
‫משמעותי בגיל זה‪ ,‬לבין אי‪-‬היכולת שלו לבנות מערכת חברתית תומכת‪.‬‬

‫נמצאו קשרים מובהקים בין אינטליגנציה רגשית למדדי תמיכה חברתית‪ ,‬וכן מתאמים חיוביים בין מיומנויות רגשיות‬
‫לבין איכות ההתקשרויות החברתיות‪ .‬ניתן להסביר את קשרים אלו באמצעות העובדה שהאינטליגנציה הרגשית‬
‫מורכבת מיכולות רגשיות המשמשות כפונקציות תקשורתיות וחברתיות‪ .‬פונקציות אלה מעבירות מידע על‬
‫מחשבותיהם וכוונותיהם של אנשים ומתאמות ביניהן בעת מפגש חברתי‪ ,‬ולפיכך מסייעות בהתקשרויות חברתיות‬
‫אשר בונות את רשת התמיכה החברתית‪.‬‬

‫לתמיכה החברתית יש השפעה מכרעת על הרווחה האישית‪ .‬נמצא כי יש לה השפעה ישירה על קידום הבריאות‬
‫הנפשית והפיזית של הפרט‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא משמשת עבורו כאפקט בולם המסייע להימנע מבעיות הנובעות ממתח‪.‬‬
‫אדם בעל א"ר גבוהה מפתח כישורים הולמים אשר יקלו עליו ביצירת קשרים חברתיים‪ .‬כך הוא מקושר לרשת רחבה‬
‫של תמיכה חברתית‪ ,‬המייצרת עבורו מחסום רגשי אל מול אירועי חיים שליליים‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬רמה גבוהה של א"ר פירושה התייחסות אינטליגנטית לרגשות‪ .‬התייחסות זו משמעותית במיוחד במצבי לחץ‪,‬‬
‫בהם התגובה הראשונית היא התעוררות רגשית‪ .‬במצבים אלה‪ ,‬על האדם לגייס את יכולותיו הרגשיות ולהגיב באופן‬
‫אפקטיבי לרגשות‪ ,‬כך שיקדמו התמודדות שתניב תחושת רווחה אישית‪ .‬זאת על ידי מנגנונים מתווכים שונים‪ ,‬אשר‬
‫מתוכם התמיכה החברתית היא המשמעותית ביותר בגיל ההתבגרות‪.‬‬

‫‪- 50 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫יחידה ‪ – 4‬אינטליגנציה רגשית‪ :‬יישומים בתחומי חיים שונים‬

‫מאמר ‪:11‬‬
‫אינטליגנציה רגשית בהקשר של למידה והישגים ‪ /‬גץ‪ ,‬פרנזל‪ ,‬פקרון והול (‪)2005‬‬

‫‪ ‬מאמר ‪ 11‬נמצא בעמ' ‪ 185‬במקראה‪.‬‬

‫מאמר זה עוסק בעיקר בקשר של א"ר ללמידה ולהישגים בסביבה אקדמית‪ .‬המאמר מראה איך אפשר לפתח א"ר‬
‫במצבי למידה‪.‬‬

‫מטרת המאמר‪ :‬הצגת מודל לטיפוח אינטליגנציה רגשית במצבים של למידה אקדמית והישגים‪ ,‬ומתן הצעות מעשיות‬
‫להנחיה ולהוראה‪.‬‬

‫החוקרים אימצו את מודל ארבעת הגורמים של מאייר וסאלוביי‪.‬‬

‫רק בלי מרכיב ההטמעה‪ ,‬שכן חלק זה איננו עומד במחקרים‪.‬‬

‫היבטים מרכזיים בתוכניות לטיפוח אינטליגנציה רגשית‪:‬‬

‫פתרון בעיות‬ ‫‪.1‬‬

‫זיהוי ותפיסת רגשות והבנת רגשות של הפרט עצמו ושל אחרים‬ ‫‪.2‬‬
‫שליטה בדחפים‬ ‫‪.3‬‬
‫ויסות רגשי‬ ‫‪.4‬‬
‫התמודדות עם לחץ ורגשות שליליים‬ ‫‪.5‬‬
‫יכולת לאמץ את נקודת המבט של אדם אחר (אמפתיה)‬ ‫‪.6‬‬
‫[חשוב]‬

‫‪- 51 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫בהתאם לתפיסה המוצגת במאמר‪ ,‬תפקידה של האינטליגנציה הרגשית בסביבות למידה הוא לתפוס רגשות‪,‬‬
‫לחשוב על רגשות ולנהל רגשות (לווסתם)‪ .‬אלה יביאו לעלייה במוטיבציה של התלמיד ללמידה‪ ,‬לשימוש באסטרטגיות‬
‫למידה יעילות‪ ,‬לגייס משאבים קוגניטיביים ולשפר את הישגיו האקדמיים‪ .‬בסביבות למידה‪ ,‬האינטליגנציה הרגשית‬
‫מסייעת בפתרון בעיות‪ ,‬שכן היא יכולת קוגניטיבית‪ ,‬המסייעת בעיבוד מידע רגשי‪ .‬בנוסף‪ ,‬האינטליגנציה הרגשית‬
‫מאפשרת זיהוי ותפיסה של רגשות וכן הבנת רגשות‪ ,‬הן של התלמיד עצמו והן של אחרים בכיתה או בסביבה‬
‫הלימודית‪ .‬האינטליגנציה הרגשית עוזרת בשליטה בדחפים ובוויסות רגשי‪ ,‬וכן בהתמודדות עם לחץ ועם רגשות‬
‫שליליים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬היא מאפשרת לתלמיד או למורה לאמץ את נקודת המבט של האחר‪ .‬כלומר‪ ,‬מהווה את יכולת‬
‫האמפתיה‪ ,‬שלי כלפי עצמי‪ ,‬שלי כלפי תלמיד אחר בכיתה או כלפי המורה‪ ,‬או לחלופין של המורה כלפי תלמידיו‪.‬‬

‫* הדגמה של חשיבות הוויסות והשליטה בדחפים אצל ילדים‪ :‬ניסוי המרשמלו‪.‬‬

‫מצאו כי ילדים שהצליחו לווסת את הרצון שלהם לאכול את המרשמלו גדלו להיות מבוגרים בעלי רווחה אישית‪ .‬זהו‬
‫כלי מנבא מעולה‪ ,‬שניתן ללמידה‪.‬‬

‫בעיות בתוכניות לטיפוח אינטליגנציה רגשית (שקיימות עד למחקר הנוכחי)‪:‬‬

‫אין הגדרה ברורה של א"ר‪ :‬בדרך כלל חסרה בתוכניות אלו הגדרה ברורה של המושג א"ר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫קושי בהערכת התוכניות‪ :‬קשה להעריך את התוכניות‪ ,‬מפני שאין כלים נאותים למדידת א"ר בסביבת הכיתה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫רוצים לשפר את הא"ר של ילדים בסביבת ביה"ס‪ .‬אמנם‪ ,‬מפאת חוסר ההגדרה למושג הא"ר‪ ,‬עקב כך יש מחסור‬
‫בכלים נאותים למדידתה‪ ,‬ובאופן זה – לא ניתן לקבוע יעדים להערכת התוכניות (אם יקרה כך וכך אז זה אומר‬
‫שהתוכנית הצליחה)‪.‬‬
‫דגש על רגשות שליליים ודרך ההתמודדות איתם‪ :‬נושא הדיון בתוכניות אלו הוא כמעט תמיד רגשות שליליים‬ ‫‪.3‬‬
‫ודרך ההתמודדות איתם‪ ,‬ואילו רגשות חיוביים נחשבים בלתי‪-‬רלוונטיים להתמודדות‪ .‬רוב התוכניות עד היום‬
‫הדגישו רגשות שליליים‪ ,‬למשל ניסו להפחית ייאוש ושעמום בלימודים‪ .‬בתוכנית זו אומרים שזה לא מספיק‪ ,‬ושיש‬
‫גם להעלות רגשות חיוביים‪ ,‬למשל להעלות עניין וסקרנות בלימודים‪.‬‬
‫התעלמות מתיאוריות ומממצאים אמפיריים של המחקר בתחום הרגש‪ :‬בדרך כלל התוכניות האלה מתעלמות‬ ‫‪.4‬‬
‫מתיאוריות ומממצאים אמפיריים של המחקר בתחום הרגש‪ .‬יש לנסות להתייחס גם לממצאים אמפיריים שנמצאו‬
‫עד עכשיו‪ ,‬ובנוסף להקשרים חברתיים‪ .‬הקשרים חברתיים בלבד זה היה מה שחקרו עד לתוכנית הזו‪ .‬בתוכנית‬
‫זו‪ ,‬אומרים שהקשרים חברתיים זה יפה‪ ,‬אך זה לא מספיק‪ .‬רוצים לראות כיצד א"ר תורמת ללימודים עצמם‪.‬‬
‫האם סטודנט יצליח יותר בלימודים אם רמת הא"ר שלו גבוהה יותר?‬
‫התמקדות בחשיבות הרגש בהקשרים חברתיים ופחות בהקשרים לימודיים‪ :‬התוכניות הללו מתמקדות בעיקר‬ ‫‪.5‬‬
‫בחשיבות הרגש בהקשרים חברתיים‪ ,‬ואילו השפעות הרגש על הלמידה וההישגים לרוב אינן זוכות לטיפול‪.‬‬
‫[חשוב]‬

‫יוצגו בזאת ‪ 2‬מודלים‪:‬‬

‫‪ ‬מודל ‪ :1‬מקומה של האינטליגנציה הרגשית בלמידה והישגים‪.‬‬
‫‪ ‬מודל ‪ :2‬מודל לקידום אינטליגנציה רגשית במצבי למידה והישגים‪.‬‬

‫‪- 52 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫הדרישות מתוכנית לטיפוח אינטליגנציה רגשית (=הנימוקים‪ ,‬מתייחס לשני המודלים שנציג בזאת)‪:‬‬
‫בטרם הצגת התוכנית לטיפוח א"ר‪ ,‬נציג את דרישותיה‪( :‬הדרישות מהוות השלמה לבעיות בתוכניות לטיפוח א"ר)‬
‫‪ .1‬מבוססת תיאורטית‪ :‬אנו רוצים שהא"ר תהיה מבוססת תיאורטית‪ ,‬שנדע בדיוק על מה אנו מדברים‪ .‬יש להיצמד‬
‫למודל אחד של א"ר‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתנת להערכה ולמדידה‪ :‬יש להחליט על מדד לא"ר‪ ,‬על מנת שנדע האם התוכנית הצליחה או לא‪ .‬כותבי‬
‫המאמר אימצו את המודל של מאייר וסאלוביי – בלי החלק של ההטמעה (כי חלק זה איננו עומד במחקרים)‪.‬‬
‫‪ .3‬ארוכת טווח‪ :‬תוכניות של א"ר נחשבות כמוצלחות רק אם הן מצליחות למשך כמה שנים‪ .‬זהו תהליך‪ .‬לשם כך‪,‬‬
‫צריך שהתוכנית של א"ר תהיה משולבת בתוכנית הלימודים‪.‬‬
‫‪ .4‬משולבת בתוכנית הלימודים‪ :‬כותבי המאמר אומרים שלא לעשות שיעור מיוחד לכישורי חיים (א"ר)‪ ,‬אלא לשלב‬
‫את התוכנית לטיפוח הא"ר בכל המקצועות‪.‬‬
‫‪ .5‬מותאמת מבחינה התפתחותית‪ :‬הדרישות בתוכנית צריכות להתאים לגיל הילדים‪.‬‬
‫‪ .6‬מותאמת מבחינה תרבותית‪ :‬למשל‪ ,‬יפנים לא צריכים להתמקד בלמידה של ויסות רגשות‪ ,‬אלא בלמידה כיצד‬
‫צריך להיות מותאם לתרבות בה גדל הילד‪.‬‬ ‫לשחרר‪ .‬לישראלים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא יזיק ללמוד לווסת רגשות‪.‬‬
‫‪ .7‬מקנה טווח נרחב של מיומנויות‪ :‬אנשים בעלי א"ר הם בעלי דרכי התמודדות מגוונות‪.‬‬
‫‪ .8‬מסייעת לקדם אקלים חיובי‪ :‬א"ר עוזרת מאוד בבית הספר‪ .‬חשוב מאוד להפוך את ביה"ס לבעל אקלים חיובי‬
‫יותר‪ ,‬מקום שהילדים רוצים ללכת אליו‪.‬‬

‫מודל ‪ :1‬מקומה של האינטליגנציה הרגשית בלמידה והישגים‬

‫המודל של פקרון ועמיתיו‪ :‬מקומה של הא"ר בלמידה והישגים תהליכי ויסות ממוקד‪-‬רגש‪:‬‬

‫זהו המודל שעליו בחרו החוקרים להתבסס‪.‬‬

‫במצב הילדים כרגע יש ‪ 3‬חלקים‪ :‬מהי הסביבה החברתית בה הם נמצאים כרגע‪ ,‬מהי רמת האינטליגנציה הרגשית‬
‫שלהם‪ ,‬וכיצד היא משפיעה על הלמידה וההישגים שלהם?‬
‫>> מודל קוגניטיבי‪-‬הנעתי זה מתייחס למקומה של הא"ר בלמידה והישגים‪ ,‬אשר עושה זום‪-‬אין על תהליכי ויסות‬
‫ממוקד‪-‬רגש בלמידה‪ .‬המודל כולל הן גורמים מקדימים והן השפעות של רגשות אקדמיים‪ ,‬ומשלב את ההמשגה של‬
‫האינטליגנציה הרגשית שהוצגה כאן (‪ 6‬ההיבטים) ביחד עם ההמשגה של מאייר וסאלוביי‪.‬‬
‫במודל זה‪ ,‬המשתנים הנוגעים לסביבה החברתית הומשגו בעיקר כגורמים המקדימים לרגש‪ .‬בו‪-‬בזמן‪ ,‬ההנחה היא‬
‫שרגשות משפיעים על הסביבה החברתית של האדם‪.‬‬
‫‪- 53 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫מודל זה טוען כי הרגשות משפיעים על המוטיבציה של התלמידים‪ ,‬על איכות אסטרטגיות שלמידה שלהם ועל‬
‫גיוס המשאבים הקוגניטיביים שלהם‪ ,‬וכל אלה בתורם משפיעים על ההישגים בלימודים (המשפיעים שוב בתורם‬
‫על הרגשות ועל היבטים שונים של הסביבה החברתית)‪.‬‬

‫סביבה חברתית‬
‫בסביבה החברתית יש ‪ 5‬גורמים‪:‬‬

‫א‪ .‬הוראה‪ :‬מורים סמכותיים – מרכזים את כל ההוראה אצלם‪ ,‬לא משתפים‪ ,‬לא מגלים את כל התוכנית שלהם‪.‬‬
‫אומרים לתלמידים רק שלב אחר שלב מה יעשו בשלב הבא‪ .‬מורים דמוקרטיים – מאוד משתפים את כולם‪ ,‬קצת‬
‫פחות מקפידים על משמעת‪ ,‬מתייחסים לתלמידים כאל אנשים‪ ,‬כבני אדם‪.‬‬
‫ב‪ .‬תמיכה באוטונומיה לעומת שליטה‪ :‬אוטונומיה – המורה מעניק לילד אוטונומיה להחליט בעצמו על תכני הלימוד‬
‫המעניינים אותו ולהבין מהן הציפיות שלו‪ .‬שליטה – גישה מרכוזית‪ ,‬הכוח בידיי המורה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ציפיות ומבני יעדים‪ :‬מהן הציפיות מהתלמיד? ומהם היעדים? איך נחשיב תלמיד מוצלח?‬
‫ד‪ .‬משוב של ההישגים‪ :‬יש ציונים‪ ,‬ציונים יחסיים‪ ,‬ויש משוב יותר אנושי‪ .‬אפשר לתת לתלמיד משוב מילולי ולא‬
‫מספרי‪ ,‬להגיד לו עד כמה הוא הצליח ביחס למה שעשה קודם‪ ,‬במה הוא השתפר והתקדם‪ ,‬משוב של התלמיד‬
‫כלפי עצמו ולא ביחס לאחרים‪ ,‬משוב על ההשקעה (כמה השקעת ולא רק לאן הגעת) ועוד‪.‬‬
‫ה‪ .‬שייכות ‪ +‬תמיכה‪ :‬באיזו מידה התלמיד מרגיש שייך לביה"ס? באיזו מידה התלמיד מרגיש נתמך ע"י ביה"ס?‬
‫חמשת גורמים אלו בסביבתו החברתית של התלמיד משפיעים על הישגיו‪ ,‬וגם על רגשותיו – האם התלמיד מסופק?‬
‫משועמם? מעוניין?‬
‫אנו מצפים מתלמידים שיישמרו את הרגשות הטובים וימתנו את הרגשות השליליים‪ .‬זה תלוי גם בעצמם וגם‬
‫בסביבה‪ .‬ברגע שיש להם מורה דמוקרטי שתומך בציפיות שלהם‪ ,‬יהיה להם יותר קל לווסת‪ .‬אם יהיה יותר קל לווסת‪,‬‬
‫יהיו להם יותר משאבים קוגניטיביים ומוטיבציה‪ .‬כך ההישגים שלהם יהיו יותר גבוהים‪ ,‬ויהיו תלמידים יותר מוצלחים‪.‬‬

‫רגשות ועיבודם ה"אינטליגנטי"‬

‫‪ o‬רגשות אקדמיים הינם רגשות הנוגעים לדרכי התמודדות עם הוראה‪-‬למידה אקדמית‪.‬‬

‫קיים קשר ישיר בין רגשות אלה לבין תהליכי למידה של סטודנטים‪ ,‬הוראה בכיתה והישגים לימודיים‪ .‬רגשות אלה‬
‫מבטאים לא רק תחושה של הצלחה או כישלון‪ ,‬אלא גם את היחס הרגשי כלפי הוראה ותהליכי למידה‪ .‬רגשות‬
‫אקדמיים קשורים למוטיבציה של הלומד‪ ,‬לאסטרטגיות הלמידה שלו‪ ,‬למשאבים הקוגניטיביים שברשותו‪ ,‬להכוונה‬
‫העצמית בלמידתו ולהישגיו האקדמיים‪ .‬רגשות אקדמיים הם למשל הנאה מתהליך הלמידה‪ ,‬תקווה להצלחה בבחינה‬
‫או שעמום בזמן למידה‪.‬‬

‫מעובדים‪ ,‬ומפעילה את היכולות‬ ‫האינטליגנציה הרגשית משפיעה על האופן שבו‬

‫על המידע הקשור ברגש‪ ,‬במצבי למידה והישגים‪ .‬כמו‬ ‫הקוגניטיביות של האדם – לשם‬
‫הרגשות האקדמיים‪ ,‬באופן מכוון מטרה‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬האינטליגנציה הרגשית מסייעת ב‬
‫אינטליגנציה רגשית גבוהה תתרום משמעותית לשיפור וייעול תהליכי הזיהוי (תפיסה)‪ ,‬החשיבה והוויסות של‬
‫הרגשות האקדמיים של התלמיד‪/‬הסטודנט‪.‬‬
‫זהו עיבוד "אינטליגנטי"‪.‬‬

‫למידה והישגים‬
‫אינטליגנציה רגשית גבוהה תביא לכך שאופן העיבוד של הרגשות יהיה יעיל יותר‪ ,‬וישפיע לטובה על הלמידה‬
‫שיבחר יהיו יעילות‬ ‫שלו תהיה גבוהה יותר‪,‬‬ ‫וההישגים של התלמיד‪ .‬באופן זה‪ ,‬ה‬
‫שתישאר לו תהיה רבה יותר‪.‬‬ ‫יותר ו‬
‫‪- 54 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫מודל ‪ :2‬מודל לקידום אינטליגנציה רגשית במצבי למידה והישגים‬
‫המודל של פקרון ועמיתיו‪ :‬מודל לקידום אינטליגנציה רגשית במצבי למידה והישגים‪:‬‬

‫זהו המודל שהחוקרים הציעו לקידום א"ר בסביבות למידה‪.‬‬

‫המודל אותו החוקרים מציעים מתמקד בפיתוח שלושת הענפים מהמודל של מאייר וסאלוביי‪ :‬זיהוי‪ ,‬הבנה וויסות‪.‬‬

‫מרכז התוכנית הוא לשפר את הידע של הילדים על הרגשות‪ ,‬וכן את שיטות הוויסות שלהם‪.‬‬

‫באיזה אופן נשפר את הידע של הילדים על הרגשות?‬

‫קודם כל‪ ,‬באמצעות הקניית ידע על רגשות‪.‬‬
‫איך כדאי לשפר את האינטליגנציה הרגשית?‬
‫זה החלק הכי חשוב בתרשים ‪‬‬

‫נשפר את הא"ר על ידי שיפור הידע‪ :‬נגדיר מה זה רגש‪ ,‬נלמד טקסונומיה (מיון) של רגשות ונעשיר את אוצר‬
‫המילים של רגשות‪ .‬לאחר שהידע על הרגש משתפר‪ ,‬נלמד שיטות לוויסות רגשות (באמצעות ‪ 4‬שיטות)‪ .‬אז הילד‬
‫מבין שחשוב לשלוט ברגשות‪ ,‬כי ברגע שהוא שולט ברגשות‪ ,‬כל חוויית וסביבת הלימודים משתנה לגמרי‪ .‬הילד לפתע‬
‫מסוגל להיות רגוע ושלו‪ ,‬וליהנות מתהליך הלמידה ולא להילחץ מבחינות‪ .‬כך לילדים תהיה מוטיבציה לשפר את‬
‫הא"ר – לשפר את היכולת לתפוס‪ ,‬להבין ולחשוב על רגשות‪ ,‬ולהשתמש בידע ובשיטות לוויסות שהם למדו‪.‬‬

‫‪ o‬ויסות רגשי‪ :‬צורה של פתרון בעיות; צמצום ההבדל בין הערך בפועל לבין ערך המטרה של מצב פנימי‪.‬‬
‫מדובר בשינוי מצבים רגשיים קיימים למצבים רגשיים רצויים (מצבי המטרה)‪.‬‬

‫המודל לקידום אינטליגנציה רגשית מאפשר לתלמידים לטפח אינטליגנציה רגשית‪ ,‬באמצעות הקניית ידע ושיטות‬
‫לוויסות של חוויות רגשיות‪ .‬האינטליגנציה הרגשית שיפתחו התלמידים תוכל להשפיע על תפיסותיהם הסובייקטיביות‬
‫לגבי שליטה ברגשות ולגבי ערך של רגשות‪.‬‬
‫המודל לקידום אינטליגנציה רגשית במצבי למידה והישגים נשען על ארבעה מרכיבים מרכזיים‪:‬‬
‫‪ .1‬ידע על רגשות אקדמיים‬
‫‪ .2‬ידע על ויסות רגשי עצמי (בעזרת ‪ 4‬שיטות)‬
‫‪ .3‬היכולת הנתפסת לשלוט ברגשות‬
‫‪ .4‬הערך הנתפס של הרגשות הקשורים למצבי למידה והישגים‬
‫‪- 55 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
‫במרכז התוכנית עומדת המטרה לשפר את הידע של התלמידים על רגשות‪ ,‬וכן את שיטות הוויסות שלהם‪ .‬באמצעות‬
‫הקניית ידע על רגשות אקדמיים‪ ,‬נוכל לעזור לתלמידים לווסת את רגשות אלה‪ .‬כדי להגדיר את הרגשות הקשורים‬
‫ללמידה ולהישגים‪ ,‬נתחיל בהגדרת תופעת הרגש‪ .‬לאחר שמרכיביה והגדרתה הכללית יהיו ברורים יותר‪ ,‬אז נוכל‬
‫לדון גם ברגשות אקדמיים‪ .‬על מנת לתאר ולזהות רגשות‪ ,‬יש להרחיב את אוצר המילים לדיבור על רגשות‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫יש להבין מושגים הקשורים ברגש‪ .‬על מנת שהתלמידים יוכלו לדבר על רגשות ולדון בהם‪ ,‬עליהם לרכוש אוצר מילים‬
‫נרחב לתיאור הרגשות‪ .‬לפיכך‪ ,‬בתוכנית נעשיר ונרחיב את אוצר מילות הרגש של התלמידים‪ .‬כדי שיהיו מסוגלים‬
‫לקטלג ולהבין רגשות‪ ,‬יש ללמדם טקסונומיות של רגשות‪ .‬למידת טקסונומיות של חוויות רגשיות תוכל להפחית את‬
‫מורכבות החוויות הרגשיות ולמיינן‪ ,‬למשל להבחין הן בהיבט האיכותני והן בהיבט הכמותי שבהן‪ .‬בנוסף‪ ,‬למען ויסות‬
‫רגשות מכוון‪-‬מטרה‪ ,‬נלמד את התלמידים לבחור את יעדי החוויות הרגשיות שלהם‪ .‬הגדרת יעדים רגשיים היא תנאי‬
‫מקדים לוויסות עצמי‪ .‬שכן‪ ,‬הגדרת החוויות הרגשיות הרצויות על ידם תסייע להם בוויסות רגשות המותאם לצרכיהם‪.‬‬
‫כך הלומדים יצברו ידע לגבי ההשלכות של חוויות רגשיות מסוימות על למידתם ועל הישגיהם בסביבות האקדמיות‪.‬‬

‫‪ .‬ראשית‪ ,‬יש להגדיר את המונח ויסות רגשי‬ ‫בנוסף‪ ,‬יש‬

‫עצמי ‪ .‬ויסות עצמי הוא דרך של פתרון בעיות‪ ,‬בה מצמצמים את ההפרש בין ערך בפועל לערך המטרה של מצב פנימי‬
‫נתון‪ .‬ויסות רגשי עצמי הוא פעולה המכוונת לשינוי של מצבים רגשיים קיימים למצבים רגשיים רצויים (מצבי מטרה)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש להקנות ידע על שיטות לוויסות רגשי ויישומן‪ .‬שכן‪ ,‬ויסות רגשי יכול להתקיים באמצעות שינוי במטא‪-‬‬
‫רגשות‪ .‬בחינת הרגש במטא‪-‬רמה שלו יכולה לעזור ליצור מרחק בין האדם לרגש שהוא חווה‪ .‬כך התלמידים יכולים‬
‫לצפות בחוויות הרגשיות שלהם במצב נתון ולנתחן‪ .‬אפשר גם ללמדם טכניקות הרפיה‪ ,‬אשר יוכלו לסייע להם‬
‫בוויסות רגשות שליליים‪ .‬חשוב אף לעודד ללמידה עצמית חיובית בנוגע לערכם של רגשות אקדמיים וליכולת‬
‫השליטה בהם‪ .‬פיתוח מודעות ליכולת השליטה ברגשות ובמטא‪-‬רגשות יכול להגביר אצל הלומדים את המוטיבציה‬
‫לשנות את חוויותיהם הרגשיות‪ .‬וכן‪ ,‬לוויסות יעיל‪ ,‬על התלמידים לנסות לצמצם את הדיכוטומיה הסובייקטיבית‬
‫שהם חווים בין עבודה למשחק‪ .‬כלומר‪ ,‬כאשר עבודה אקדמית מכבידה עליהם‪ ,‬מוטב כי ינסו לראות בה כמשחק‪,‬‬
‫ככל הניתן‪.‬‬
‫‪ ‬שימו לב‪ 4 :‬שיטות לוויסות עצמי של רגשות אקדמיים – מודגשות בקטע הנ"ל באדום‪.‬‬

‫גם הוא חשוב עד מאוד‪ .‬אמונתו של התלמיד לגבי יכולתו‬

‫לשלוט ברגשות תכתיב במידה רבה את פרשנותו לחוויות רגשיות קודמות שחווה‪ .‬ולפרשנות זו עשויות להיות‬
‫השפעות משמעותיות על הישגיו האקדמיים‪ .‬כדי להקנות יכולת שליטה בחוויות הרגשיות‪ ,‬ניתן להתאים לתלמיד‬
‫שיטות אימון לשינוי הייחוסים שהוא עושה או להשתמש בהן כבסיס לפעילויות הוראה בכיתה‪ .‬למשל‪ ,‬דרך צפייה‬
‫בסרטים המתעדים את הילדים עצמם והאופן שבו הם מתנהגים בוויסות או בחוסר ויסות‪ .‬פיתוח מודעותו של‬
‫התלמיד לכך שרגשותיו אינם נובעים בהכרח מתכונות קבועות ויציבות שאינן ניתנות לשינוי‪ ,‬יוכל לעזור לו להבין‬
‫שניתן לשלוט‪ ,‬ולו במידת‪-‬מה‪ ,‬ברגשות אקדמיים חיובים ושליליים‪.‬‬

‫יסייע לתלמיד לטפח אינטליגנציה רגשית‪ .‬לשם כך‪ ,‬על המורה‬

‫להדגיש בכיתה את חשיבות הרגשות לרווחה האישית של הפרט ולאיכות חייו‪ .‬ניתן לעשות זאת באמצעות פעילויות‬
‫הוראה מתאימות‪ .‬למשל‪ ,‬בדיון כיתתי על מה באמת חשוב בחיים‪ .‬על המורה לראות לנגד עיניו את רווחתם האישית‬
‫של תלמידיו‪ ,‬אותה יוכלו לטפח לא בעזרת עוצמת הרגשות החיוביים שיחושו אם כי על ידי תדירות הופעתם‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫יש להדגיש בפני התלמידים את חשיבות הרגשות לתהליכי תקשורת בבית הספר‪ .‬נימה שונה של המֹוסר יכולה‬
‫לשנות את המסר עד מאוד‪ ,‬ותגרום למקבל המסר להגיב בהתאם ובאופן שונה‪ ,‬הן מבחינת התוכן המילולי של‬
‫תשובתו והן מבחינת תגובתו הרגשית‪ .‬ולבסוף‪ ,‬כדאי להדריך את התלמידים להבנה ולהתנסות בכך שרגשותיהם‬
‫קובעים במידה רבה את איכות למידתם והישגיהם‪ .‬תהליך למידה של אדם יהיה שונה בכל אחד מהמצבים הבאים‪,‬‬
‫בהם הוא שמח‪ ,‬משועמם‪ ,‬חרד או מסוקרן‪ .‬אפשר להעריך ביחד בכיתה את איכות הלמידה וההישגים שיהיה בכל‬
‫אחד ממצבים אלו‪.‬‬

‫‪- 56 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫לסיכום‪ ,‬מודל זה מתמקד בשלושה רכיבים של א"ר‪ :‬תפיסת רגשות‪ ,‬חשיבה על רגשות (הבנה) וויסות רגשי‪.‬‬
‫המודל רואה בתפיסות סובייקטיביות לגבי שליטה ברגשות ולגבי ערך של רגשות גורמים מקדימים למוטיבציה‬
‫לשיפור א"ר‪ .‬כדי לטפח א"ר אצל תלמידים‪ ,‬יש להקנות להם ידע ושיטות לוויסות רגשות‪ ,‬וכן ללמדם שלחוויות‬
‫רגשיות יש ערך‪ ,‬ושניתן לשלוט בהן‪ .‬אז האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬בתורה‪ ,‬תשפיע על תפיסותיהם הסובייקטיביות של‬
‫התלמידים‪ ,‬אשר יעלו אצלם את המוטיבציה ללמידה ולהישגים‪.‬‬

‫ארבעת מרכיבי המודל לקידום אינטליגנציה רגשית במצבי למידה והישגים – הפעם בנקודות‪:‬‬
‫הקניית ידע על רגשות‪:‬‬
‫הגדרת רגשות‪ :‬גיבוש הגדרה כללית של רגשות‪ ,‬על בסיס מרכיביהם‪ .‬ולאחריו‪ ,‬דיון ברגשות אקדמיים‪.‬‬ ‫•‬
‫הרחבת אוצר המילים הרגשי‪ :‬לימוד אוצר מילים מגוון של מילים העוסקות ברגש‪ ,‬והבחנה ביניהן‪ .‬חשוב בשביל‬ ‫•‬
‫היכולת לזהות רגשות‪ .‬דוגמה לאוצר מילים העוסק ברגש‪ :‬שמח‪ ,‬מאושר‪ ,‬צוהל‪ ,‬רונן‪ ,‬קורן‪.‬‬
‫הקניית טקסונומיות של רגשות‪ :‬החשיפה לטקסונומיות שונות עוזרת בהקניית היכולת לסווג רגשות‪ .‬טקסונומיה‬ ‫•‬
‫של רגשות = מיון רגשות‪ .‬עוזרת לתלמידים להבין את הרגשות יותר לעומק‪ .‬וכן‪ ,‬מיון הרגשות יסייע בהפחתת‬
‫מורכבותם‪ .‬לדוגמה‪ :‬רגש מנטרל (מרגיע) – שלווה‪ ,‬לעומת רגש מפעיל (מעורר) – חרדה‪.‬‬
‫ידע על השפעותיהם של רגשות אקדמיים על למידה והישגים‪ :‬בחירת יעדים רגשיים היא תנאי מקדים לוויסות‬ ‫•‬
‫עצמי‪ .‬זוהי בחירתי בחוויות הרגשיות הרצויות לי‪ ,‬לפני שאני מתחילה בוויסות עצמי‪ .‬לשם כך‪ ,‬יעזור לילדים‬
‫לדעת ולהבין מהן ההשלכות של חוויות רגשיות מסוימות על הלמידה ועל ההישגים – על המוטיבציה‪ ,‬על‬
‫אסטרטגיות הלמידה ועל המשאבים הקוגניטיביים‪ .‬יש להסביר לתלמידים כמה היכולות הרגשיות משפיעות על‬
‫היכולות האקדמיות – "אם תגיעו עם מצב רוח טוב‪ ,‬עם אמונה בעצמכם‪ ,‬הסיכוי שתצליחו יהיה הרבה יותר גדול‬
‫מאשר אם תגיעו חרדים ולחוצים"‪.‬‬

‫הקניית ידע על שיטות לוויסות רגשי ויישומן‪:‬‬

‫התלמידים צופים בחוויות הרגשיות שלהם‪ :‬בחינת הסיבות לרגש‪ ,‬וניתוח מרכיבי הרגש‪ .‬דרך אחת היא‬ ‫‪.1‬‬
‫להסריט את הילדים‪ .‬בהתחלה הם מתנהגים באופן מלאכותי‪ ,‬ועם הזמן מתרגלים ומתנהגים כרגיל‪ .‬אז המורה‬
‫צריכה לבחור קטעים שמדגימים ויסות או חוסר ויסות ומראה את זה‪ .‬והילדים מנתחים את זה ביחד עם המורה‪.‬‬
‫מנתחים מצב מהחיים ומנסים לראות אלטרנטיבות‪.‬‬
‫טכניקות הרפיה‪ :‬טכניקות נשימה‪ ,‬יוגה‪ ,‬מדיטציה‪ ,‬מיינדפולנס‪ ,‬הרפיית שרירים הדרגתית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫למידה עצמית חיובית‪ :‬למידה עצמית חיובית ותקשורת עם עצמי בנוגע לערכם של רגשות אקדמיים וליכולת‬ ‫‪.3‬‬
‫לשלוט בהם‪ .‬חיזוק האמונה העצמית ביכולת לשלוט ברגשות‪ .‬רגש ניתן לשליטה‪.‬‬
‫ראיה בחוויות עבודה חוויות של משחק‪ :‬למתג את הלימודים באופן שונה‪ .‬וכפועל יוצא‪ ,‬הרגשות ימותגו אחרת‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫פיתוח התפיסה שרגשות אקדמיים ניתנים לשליטה‪:‬‬

‫• רגשות אינם נובעים בהכרח ִמתכּונות קבועות ויציבות‪ :‬פיתוח תפיסות סובייקטיביות בנוגע לשליטה ברגשות‬
‫חשוב מאוד לקידום הא"ר של התלמיד‪.‬‬
‫• הבנה שניתן לשלוט ברגשות אקדמיים‪ ,‬חיוביים ושליליים‪ :‬פיתוח מודעות לכך שרגשות אינם נובעים בהכרח‬
‫מתכונות קבועות ויציבות יסייע לתלמיד להבין שניתן לשלוט‪ ,‬ולו באופן חלקי‪ ,‬ברגשות אקדמיים חיוביים או‬
‫שליליים‪.‬‬
‫• פירוש החוויות הרגשיות הקודמות כבעלות פוטנציאל לשליטה‪ :‬אימון בשינוי דפוסי ייחוס המתמקד ברגשות‪,‬‬
‫עשוי לעזור לתלמידים לפרש את החוויות הרגשיות הקודמות שלהם כבלתי‪-‬יציבות (גמישות‪ ,‬לא מוחלטות)‬
‫וכניתנות לשליטה‪ .‬האמונה ביכולת השליטה ברגשות היא שתכתיב את הפרשנות של חוויות רגשיות קודמות‪.‬‬
‫פירוש החוויות הרגשיות הקודמות כבעלות פוטנציאל לשליטה – ישפיע על היעדים הרגשיים‪ ,‬על הציפיות ועל‬
‫יישום האסטרטגיות לוויסות רגשי‪ .‬הם‪ ,‬בתורם‪ ,‬ישפיעו על החוויות הרגשיות בעתיד‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪- 57 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫פיתוח התפיסה שרגשות אקדמיים הם בעלי ערך‪:‬‬
‫לרווחה האישית ולאיכות החיים‪.‬‬ ‫•‬
‫חשיבות תדירות הרגשות החיוביים‪ :‬תדירותם‪ ,‬ולאו דווקא עוצמתם‪.‬‬ ‫•‬
‫חשיבות הרגשות בתהליכי תקשורת בבית‪-‬הספר‪ :‬בתקשורת מילולית ולא‪-‬מילולית‪.‬‬ ‫•‬
‫איכות הלמידה וההישגים‪ :‬ההבדלים בין תהליך הלמידה בין לומדים השונים זה מזה ברגשות האקדמיים שהם‬ ‫•‬
‫מרגישים‪.‬‬

‫השלכות מחקריות ויישומיות‬

‫בהתבסס על שני המודלים‪ ,‬וכן על המושגים שתוארו במאמר‪ ,‬נדון בהשלכות העיקריות לחוקרי אינטליגנציה רגשית‬
‫ולעוסקים בהקנייתה ובטיפוחה‪ .‬וזאת על מנת ליישם את ‪ 8‬הדרישות שצוינו לעיל מתוכנית לטיפוח א"ר‪.‬‬

‫השלכות מחקריות ויישומיות‪:‬‬

‫העלאת המודעות לרלוונטיות של אינטליגנציה רגשית להישגים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אינטליגנציה רגשית והפסיכולוגיה של הרגש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אינטליגנציה רגשית ופסיכולוגיה קלינית (של הילד)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פיתוח חומרים מותאמים לגיל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הוראת רכיבי האינטליגנציה הרגשית בשלבים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הכשרת מורים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פיתוח כלים להערכת אינטליגנציה רגשית‪ ,‬המיועדים לקבוצות גיל מסוימות ולמקצועות הנלמדים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪- 58 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫מאמר ‪:15‬‬
‫‪ / Emotional intelligence in practice‬סאלוביי‪ ,‬קארוזו ומאייר (‪)2004‬‬
‫יישומה של א"ר‬

‫‪ ‬מאמר ‪ 15‬נמצא בעמ' ‪ E138‬במקראה‪.‬‬

‫מטרת המאמר‪ :‬לסכם את הממצאים העדכניים ביותר בתחום של א"ר‪ .‬עד כה‪ ,‬היו חמישה תחומי יישום של‬
‫התיאוריה והמדידה של האינטליגנציה הרגשית‪ :‬חינוך‪ ,‬משאבי אנוש‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬שיווק ומשפחה‪.‬‬

‫חינוך‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬מופעלות תוכניות שונות במערכת החינוך אשר מטרתן לשפר יכולות של ניהול עצמי ויחסים‬
‫חברתיים‪ .‬ללמידה זו קוראים למידה רגשית‪-‬חברתית (‪.)SEL = Social and Emotional Learning‬‬
‫תוכניות מעטות עוסקות ברגשות וביכולות עיבוד מידע רגשי‪ .‬לפיכך‪ ,‬חסרים עדיין ממצאים לגבי האפשרות ליישם את‬
‫היכולות הנלמדות בסיטואציות אמיתיות בחיים‪ .‬אך יחד עם זאת‪ ,‬ישנן עדויות של מורים‪ ,‬הורים ותלמידים על כך‬
‫שמדובר בתוכניות אשר משפרות את יכולת ההתמודדות שלהם‪.‬‬

‫תוכניות המתמקדות בשיפור א"ר בבתי ספר מצליחות אם וכאשר הן‪:‬‬

‫‪ .1‬רחבות‪ :‬מתפרסות על מספר שנות לימוד במספר מקצועות‪.‬‬
‫‪ .2‬מקיפות גם פעילויות מחוץ לבית ספר‪ :‬כמו למשל חוגים והורים‪.‬‬
‫‪ .3‬מבוצעות על ידי סגל מיומן‪ :‬צוות שקיבל הדרכה על תוכנית הלימוד של א"ר‪.‬‬

‫מה כדאי ללמד?‬

‫מודעות לעצמי ולאחר‪ :‬לפי המודל של גולמן‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫עמדות וערכים חיוביים‪ :‬לפי המודלים המעורבים‪ ,‬ובעיקר גולמן‪ ,‬אשר הכניס את עניין הערכים לאינטליגנציה‬ ‫‪.2‬‬
‫הרגשית‪ .‬מאייר וסאלוביי הפרידו בין אינטליגנציה רגשית וערכים‪.‬‬
‫קבלת החלטות אחראית‪ :‬קשורה בעיקר למודלים המעורבים‪ .‬וכן‪ ,‬גם להבנה וויסות של רגשות (יכולת)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כישורי אינטראקציה חברתית‪ :‬על זה מסכימים בכל המודלים לא"ר‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ניהול משאבי אנוש‬

‫מקום העבודה הינו התחום הפופולרי ביותר ליישום אינטליגנציה רגשית‪ ,‬המיושם על ידי גולמן‪.‬‬
‫מחקרים מראים כי אינטליגנציה רגשית היא משמעותית במקום העבודה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אנשים עם א"ר גבוהה יהיו בעלי הצלחה גבוהה יותר כמנהלי משאבי אנוש‪ ,‬כבר מתקופתם כסטודנטים‪.‬‬
‫ממצאים – "יותר קטנוניים"‪ ,‬לא קריטי בכלל‪:‬‬
‫‪ .1‬סטודנטים למנהל עסקים עם ציונים גבוהים ב‪ MSCEIT-‬התגלו כבעלי יכולת לראות לטווח ארוך ובעלי אינטראקציות חברתיות משמעותיות‪.‬‬
‫‪ .2‬סטודנטים בעלי ציונים גבוהים ב‪ MSCEIT-‬הצליחו יותר בעבודתם בזמן הלימודים‪.‬‬
‫‪ .3‬אצל שמאי ביטוח ציון גבוה ב‪ MEIS-‬ניבא שביעות רצון גבוהה של הלקוחות‪.‬‬
‫‪ .4‬שימוש נפוץ בא"ר היא לצורך הדרכת מנהלים‪ .‬ההדרכה מתמקדת באימון בהתייחסות לרגשות של העובדים ולא רק לצורך החלטות על בסיס אנליטי‪.‬‬

‫פוליטיקה‬
‫פוליטיקה היא תחום יישום חדש יחסית של אינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫הכוונה לעזור לנשיאים לשפר את יכולת ההנהגה שלהם באמצעות שיפור נקודות תורפה באינטליגנציה רגשית‬
‫שלהם‪ .‬היום זה מקובל מאוד לקחת יועצים בתחום הא"ר‪.‬‬

‫‪- 59 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫גרינשטיין (‪ )2000‬מצא כי דרושות ‪ 6‬יכולות למנהיגות מוצלחת‪( :‬על פי מחקר היסטורי שערך על נשיאי ארה"ב)‬

‫תקשורת ציבורית יעילה‬ ‫‪.1‬‬

‫יכולת ארגונית‬ ‫‪.2‬‬
‫מיומנויות פוליטיות‬ ‫‪.3‬‬
‫חזון‬ ‫‪.4‬‬
‫סגנון קוגניטיבי‬ ‫‪.5‬‬
‫אינטליגנציה רגשית (המחקר התרכז בממדים של מאייר וסאלוביי(‬ ‫‪.6‬‬

‫שיווק‬
‫בדקו אילו איכויות (מאפיינים) צריכות להיות לאנשי השיווק ולתהליך השיווק‪ ,‬כדי לשפר את ההצלחה במכירת מוצר‪.‬‬
‫• בעקבות הפופולריות של א"ר בשנות התשעים של המאה ה‪ ,20-‬אנשי שיווק ופרסום החלו לשאוף לקשר מוצרים‬
‫לרגשות הלקוחות‪ .‬זה נקרא "מיתוג רגשי"‪.‬‬
‫‪ o‬מיתוג רגשי (‪ :)emotional branding‬הספרות על מיתוג רגשי קשורה רק במקצת לא"ר‪ ,‬אך במובן מסוים היא‬
‫שואפת לנהל את רגשות הלקוח כחלק מהדרך שבה המוצר נמכר‪ ,‬משווק ומפורסם‪ .‬יש למתג את המוצר‬
‫מבחינה רגשית‪ ,‬שתהיה לו אסוציאציה רגשית מאוד ברורה‪.‬‬

‫קיימים ‪ 4‬עקרונות למיתוג רגשי‪)Gobe, 2001( :‬‬

‫לקוחות רוצים לחוש שיש להם קשר )‪ )relationship‬עם היצרן או איש המכירות ושקשר זה מכבד אותם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫היצרן או איש המכירות צריך ליצור קשר רגשי עם הלקוח‪ .‬באופן זה‪ ,‬אנשי מכירות קודם כל יוצרים עם הלקוח‬
‫‪ .small talk‬כך הלקוח לומד לסמוך על הנציג‪ .‬בנוסף‪ ,‬אם איש המכירות כבר השקיע כל כך‪ ,‬אחר כך לא נעים‬
‫ללקוח שלא‪-‬לקנות‪.‬‬
‫הלקוח מעוניין בהתנסות חושית עם המוצר – שתהיה עשירה ונשארת בזיכרון‪ .‬התנסות חושית =‬ ‫‪.2‬‬
‫להתנסות ישירות‪ ,‬בלייב‪ ,‬עם החושים‪ .‬למשל‪ :‬נסיעת מבחן במכונית‪.‬‬
‫קשר רגשי עם המוצר נוצר בצורה הטובה ביותר כאשר הדמיון מופעל כתוצאה ממשהו לא צפוי‪ .‬קשר‬ ‫‪.3‬‬
‫רגשי עם המוצר נוצר כשיש איזושהי תוצאה לא‪-‬צפויה‪ .‬כאשר הפרסומת עובדת על הפתעה‪ ,‬על אפקט ה‪-‬‬
‫"וואו"‪ ,‬זה מחזק מאוד קניית מוצרים‪.‬‬
‫נאמנות למותג מתחזקת כאשר השיווק כולל חזון‪ ,‬המוגדר כקשר מתלכד וארוך‪-‬טווח בין המותג לרגש‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫דוגמאות למיתוג רגשי מהמאמר‪ :‬טיפאני – יוקרה‪ ,‬כבוד‪ ,‬גאווה‪ .‬סטארבאקס – הרומנטיקה של שתיית קפה‪.‬‬
‫דוגמאות למיתוג רגשי‪ ,‬לא מהמאמר‪ :‬קוטג' – בית‪ ,‬חום ואהבה‪.‬‬

‫המיתוג הרגשי נמצא כאפקטיבי לשיווק ומכירות של מוצרים‪.‬‬

‫מרטינס (‪ )2000‬רואה את הקשר הרגשי למותג כחלק מה"קסם" של מבצע שיווק אפקטיבי – כמו הארלי דיווידסון (מרדנות) או קוקה‬
‫קולה (הנאה) – גם אם חלק מנושאים אלה אינם באמת רגשות‪ .‬עדיין אין ממצאים אמפיריים בספרות לגבי האפקטיביות של שיווק זה‪.‬‬

‫משפחה‬
‫אינטראקציות בין הורים לילדים שבהן מובעים רגשות חזקים הן חיוניות עבור התפתחות הילד (‪.)Gottman, 1997‬‬

‫הורים אפקטיביים מצליחים בקלות ב‪:‬‬

‫להקשיב באופן אמפתי לילד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫לגלות מודעות לרגשות הילד‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לעזור לילד לתייג (לתת שם‪ ,‬לזהות) את הרגשות שהוא חש‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לראות ברגש כהזדמנות ללמידה ואינטימיות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫להציב גבולות תוך חיפוש פתרון לבעיה שיצרה את הרגש ← וויסות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫* עדיין אי אפשר לבדוק את האינטליגנציה הרגשית אצל ילדים‪ ,‬מכיוון שלא פותח כלי מדידה המודד א"ר אצל ילדים‪.‬‬
‫‪- 60 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫ממצאים ויישומים בתחום המשפחה‪:‬‬
‫ככל שלאם יש אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר‪ ,‬כך הילד יותר אמפתי‪ ,‬חברתי וכן בעל התקשרות בטוחה‪.‬‬ ‫•‬
‫נמצא כי יש קשר בין א"ר של ההורים לא"ר של הילדים‪ .‬מחקרים מצביעים על קשר חזק בין ציון ‪ MSCEIT‬של‬ ‫•‬
‫ההורים לבין כישורים חברתיים של הילדים‪ .‬באמצעות כישורים חברתיים ניתן לשפר א"ר או לדבר עליה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :Marsland and Likevac (2003( ,‬מידת האינטליגנציה הרגשית של אימהות ניבאה עבור ילדיהן דפוס‬ ‫•‬
‫היקשרות (התקשרות) בטוח יותר בגיל שנה‪ .‬הן אימהות המתפקדות רגשית טוב יותר כאימהות – מצליחות‬
‫לקרוא מה הילד רוצה וצריך‪ ,‬מעניקות מעצמן‪ * .‬חשוב לזכור כי דפוס ההתקשרות איננו תלוי רק באם‪ .‬יכול‬
‫להיות קשור בין השאר גם למזג שהתינוק נולד איתו‪ ,‬למאפיינים מולדים של הילד שהפכו אותו לקשה יותר‪ ,‬ולכן‬
‫הוא קיבל טיפול פחות טוב‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נמצא כי בגיל ‪ 3.5‬שנים – מידת האינטליגנציה הרגשית של אימהות ניבאה קשרים של הילדים עם‬ ‫•‬
‫בני גילם (זוהי היכולת ליצור ולקיים אינטראקציה)‪ .‬כלומר‪ ,‬הורים עם א"ר גבוהה מגדלים ילדים שיש להם יותר‬
‫אינטראקציות חברתיות בגיל ‪.3.5‬‬

‫ממצאים ויישומים בתחום היחסים הבינאישיים‪( :‬בתחום זה הממצאים המשמעותיים ביותר לגבי א"ר)‬

‫נמצאו קשרים בין אינטליגנציה רגשית לבין איכות האינטראקציות החברתיות‪:‬‬

‫נמצא קשר בין מידת האינטליגנציה הרגשית לבין איכות האינטראקציות החברתיות‪ .‬לאנשים בעלי‬ ‫‪‬‬
‫אינטליגנציה רגשית גבוהה יש אינטראקציות חברתיות יותר טובות ואיכותיות‪.‬‬
‫יותר אינטראקציות חיוביות ויחסים חיוביים עם אחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תמיכה רגשית חברתית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולת גבוהה יותר לאינטימיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סיפוק ביחסיהם עם חברים – מאיכות התקשורת ומהתמיכה החברתית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנשים בעלי א"ר גבוהה מסוגלים לייצר יותר אינטימיות – לייצר אמפתיה‪ ,‬לספק תמיכה‪ .‬אנשים אוהבים לספר להם‬
‫דברים אישיים כי הם יודעים שיקבלו אוזן קשבת‪ .‬אנשים עם א"ר גבוהה יוצרים תקשורת חיובית יותר עם הזולת‪.‬‬

‫כמו כן‪,‬‬
‫נמצא כי בעלי א"ר גבוהה נוטים פחות ל‪:‬‬
‫התנהגות אלימה – כי יש להם ויסות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עישון סיגריות – כי יש להם ויסות ואין להם התמודדות נמנעת‪ .‬יש מתאם שלילי בין אנשים בעלי א"ר גבוהה‬ ‫‪.2‬‬
‫לבין בחירה באופן התמודדות נמנע‪ ,‬המתמקד בבריחה‪ .‬הם מתמודדים או באמצעות בהתמודדות ממוקדת‬
‫בבעיה‪ ,‬או על ידי התמודדות ממוקדת ברגש‪ ,‬אך לא נמנעים‪.‬‬
‫שתייה מופרזת‪/‬סמים – כנ"ל כמו סעיף ‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מדווחים על אינטראקציות חיוביות עם אחרים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫ה‪ MSCEIT-‬מראה תוקף מבחין ותוקף מתכנס הולמים‪.‬‬ ‫•‬

‫למרות שכלי המדידה והמחקר בנוגע לאינטליגנציה רגשית עדיין בראשיתו‪ ,‬ישנם מספר ממצאים אשר‬ ‫•‬
‫מצדיקים המשך חקירה‪ ,‬על מנת שבעתיד ניתן יהיה ליישם את הידע על אינטליגנציה רגשית כפי שהיא‬
‫נמדדת על ידי ‪ MSCEIT‬בתחומי חיים שונים‪.‬‬
‫החוקרים סוברים כי היישומים המעניינים ביותר של אינטליגנציה רגשית עדיין לא פותחו‪.‬‬ ‫•‬

‫על בסיס זה‪ ,‬קיים סיכוי טוב שימצא קשר בין אינטליגנציה רגשית לתחומים רבים נוספים בעתיד‪.‬‬

‫‪- 61 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫מאמר ‪:16‬‬
‫?‪ / What makes a leader‬גולמן )‪(1998‬‬
‫מה הופך אדם להיות מנהיג?‬

‫‪ ‬מאמר ‪ 16‬נמצא בעמ' ‪ E155‬במקראה‪.‬‬

‫‪ ‬גולמן מתייחס ל"מנהיג" ול"מנהל" כמילים נרדפות‪ .‬מבחינתו‪ ,‬מנהל הוא סוג של מנהיג‪.‬‬

‫מהן התכונות של מנהיג?‬

‫מנהיגים מוצלחים עשויים להיות שונים מאד בסגנונות האישיות שלהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬מצבים שונים דורשים‬ ‫•‬
‫סגנונות מנהיגות שונים‪ .‬קשה למצוא תכונות המשותפות לכל המנהיגים באשר הם‪ .‬יתכן מאוד כי הדבר הינו‬
‫תלוי‪-‬סיטואציה‪ .‬למשל‪ ,‬מדינה השרויה במלחמה זקוקה לסוג אחר של מנהיג ממדינה הזקוקה לשיפור תעשייתי‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬המנהיגים האפקטיביים ביותר דומים זה לזה בדבר חשוב אחד‪ :‬לכולם יש רמה גבוהה של‬ ‫•‬
‫אינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫"ברור ש‪ IQ-‬וכישורים טכניים הם חשובים‪ ,‬אך הם "חסמי כניסה" שבלעדיהם לא ניתן להגיע לתפקיד‬ ‫•‬
‫בכיר"‪ .‬מה שעושה את ההבדל בין מנהל זוטר לבין מנהיג‪/‬מנהל בכיר זו האינטליגנציה הרגשית‪ .‬כלומר‪ ,‬לא‬
‫משנה כמה האדם הוא בעל כישורים טכניים ואינטליגנציה קוגניטיבית גבוהה‪ ,‬הם לבדם לא יאפשרו לו להגיע‬
‫לתפקידי ניהול בכירים‪ .‬אך ורק האינטליגנציה הרגשית היא זו שתאפשר לו זאת‪.‬‬
‫"ללא אינטליגנציה רגשית‪ ,‬גם המנהיג שקיבל את ההדרכה הטובה ביותר‪ ,‬והוא בעל רעיונות נהדרים ומוח‬ ‫•‬
‫חריף‪ ,‬לא יהיה מנהיג גדול"‪ .‬רק אדם בעל אינטליגנציה רגשית יוכל להיות מנהיג גדול‪.‬‬
‫חברות רבות מעסיקות פסיכולוגים הבונים "מודלים של כשירות" ) ‪ )competency models‬כדי לזהות איזה‬ ‫•‬
‫תכונות מבדילות בין ה"כוכבים" לבין הממוצעים‪ ,‬עבור רמות ניהול שונות‪.‬‬
‫כאשר גולמן ניתח מודלים של כשירות מ‪ 188-‬חברות‪ ,‬הוא מצא שניתן לחלק את המרכיבים המאפיינים‬ ‫•‬
‫מנהלים אפקטיביים לשלוש קבוצות‪:‬‬
‫▪ כישורים טכניים‬
‫▪ כישורים קוגניטיביים‬
‫▪ כישורים המבטאים אינטליגנציה רגשית‬
‫התוצאות היו דרמטיות‪ :‬אינטליגנציה רגשית נמצאה כחשובה פי שתיים מאשר הקטגוריות האחרות עבור‬
‫כל רמות הניהול‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬ככל שרמת הניהול עלתה‪ ,‬עלתה גם חשיבות האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬עד שברמות הניהול‬
‫הבכירות ‪ 90%‬מההבדלים בין הצלחת המנהלים היו ניתנים לייחוס לאינטליגנציה רגשית‪ .‬ההבדל בין מנהל‬
‫בכיר למנהל זוטר זה לא באינטליגנציה הקוגניטיבית‪ ,‬כי הם רובם בעלי אינטליגנציה קוגניטיבית גבוהה‪ .‬ההבדל‬
‫בין מנהל מצליח למנהל פחות‪-‬מצליח טמון באינטליגנציה הרגשית‪.‬‬

‫לפי גולמן‪ ,‬כדי להפוך לאדם בעל אינטליגנציה רגשית‪ ,‬צריך לפתח ‪ 5‬מרכיבים‪.‬‬
‫לזכור שגולמן רואה א"ר מנקודת מבט של מנהל‪.‬‬

‫חמשת המרכיבים של אינטליגנציה רגשית בעבודה‪:‬‬

‫‪ .1‬מודעות עצמית‪:‬‬
‫• אנשים בעלי א"ר גבוהה מבינים כיצד רגשותיהם משפיעים עליהם ועל אחרים‪.‬‬
‫• אנשים אלו חשים בנוח לדבר על נקודות חזקות וחלשות שלהם וצמאים לביקורת‪ .‬יודעים איפה הם‬
‫חזקים ואיפה חלשים‪ ,‬לא מפחדים מביקורת ואף רוצים אותה‪ .‬שכן‪ ,‬יכולים להשתמש בה כאמצעי לשיפור‪.‬‬
‫• אנשים אלו יודעים את גבולות היכולת שלהם‪ ,‬ולכן לא מפחדים לקבל עזרה‪ .‬יודעים איזו עבודה מתאימה‬
‫להם יותר ואיזו פחות‪ ,‬וכן איפה הם צריך עזרה יותר ואיפה פחות‪.‬‬
‫מודעות עצמית אצל גולמן מקבילה לזיהוי (של רגשותיי שלי) אצל מאייר וסאלוביי‪.‬‬
‫‪- 62 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫‪ .2‬ויסות עצמי )‪:(self-regulation‬‬
‫• בקרה עצמית‪ .‬כמו שיחה פנימית מתמשכת‪.‬‬
‫• היכולת לשלוט בהבעות החיצוניות של רגשות‪ .‬שליטה בביטוי הרגשי‪ .‬אנו רותמים את הרגש כך שישרת‬
‫אותנו‪ .‬אנשים בעלי וויסות עצמי יעיל מוצאים דרכים לשלוט ברגשות שלהם‪.‬‬
‫• ויסות עצמי הוא המרכיב של אינטליגנציה רגשית שמשחרר אותנו מלהיות עבדים לרגשותינו‪.‬‬
‫• לוויסות העצמי יש אפקט של "זליגה למטה"‪ .‬אף אחד לא רוצה להיתפס כחמום מוח כאשר המנהלת‬
‫שלווה‪ .‬כשלמנהל יש יכולת ויסות עצמית גבוהה‪ ,‬הוא משפיע על שאר העובדים‪ .‬כשהמנהל רגוע יש "אפקט‬
‫זליגה מטה" במובן שגם העובדים נהיים רגועים‪.‬‬

‫‪ .3‬מוטיבציה‪:‬‬
‫• הדחף להשיג ולהצליח מעבר לציפיותיהם של אחרים ושל עצמם (מניע פנימי ולא חיצוני)‪ .‬מוטיבציה היא‬
‫דחף פנימי להצלחה‪ ,‬מנוע פנימי‪ .‬זוהי תשוקה‪ ,‬שבאה לידי ביטוי באנרגיה בלתי נגמרת‪.‬‬
‫• המוטיבציה של בעלי פוטנציאל מנהיגות היא להצליח לשם ההצלחה‪.‬‬
‫• מוטיבציה‪ :‬בעלי תשוקה לעבודה‪ ,‬אנרגיה בלתי נגמרת לשיפור‪ ,‬צימאון לנסות גישות חדשות‪.‬‬
‫מוטיבציה זה לגמרי גולמן‪ .‬המודל של גולמן הוא היחיד שמנבא מי עומד להצליח‪.‬‬
‫אין אף מודל אחר שמכניס מוטיבציה לא"ר פרט למודל של גולמן!‬
‫שלושת המרכיבים הנ"ל הם מרכיבים פנימיים; שני המרכיבים הבאים הם מרכיבים חיצוניים‪ ,‬עוסקים ביחסי אנוש‪.‬‬

‫‪ .4‬אמפתיה‪:‬‬
‫• היכולת להתייחס לרגשות העובדים‪ ,‬יחד עם גורמים אחרים‪ ,‬בתהליך קבלת ההחלטות‪ .‬יכולת להבין את‬
‫העובדים שלך‪ .‬יכולת זו עוזרת לשמר את העובדים בארגון‪.‬‬
‫• אמפתיה לעובדים משמרת אותם זמן ממושך בעסק‪ ,‬בארגון‪.‬‬

‫‪ .5‬כישורים חברתיים‪:‬‬
‫• חברתיות עם מטרה‪ :‬הנעת אנשים בכיוון הרצוי‪.‬‬
‫• כישורים חברתיים הם חיבור של כל המרכיבים האחרים (הקודמים)‪ .‬כישורים חברתיים הם למעשה שילוב של‬
‫כל מה שאמרנו קודם‪ .‬כדי להיות עם כישורים חברתיים‪ ,‬צריך להיות אמפתי‪ ,‬להיות מודע לעצמך‪ ,‬לווסת רגשות‪,‬‬
‫להיות בעל מוטיבציה כדי לייצר אופטימיות‪.‬‬
‫• שליטה ברגשות‪ ,‬אמפתיה לרגשות אחרים‪.‬‬
‫• מוטיבציה תורמת לאופטימיות‪ ,‬שמייצרת אווירה חיובית‪.‬‬

‫גולמן מדבר על מרכיבים שהם לא מרכיבים סטנדרטיים למנהל‪.‬‬

‫הוא אומר כי מנהל שמגלה קווים אנושיים (שהוא אנושי) יהיה מנהל טוב יותר‪.‬‬

‫האם ניתן ללמד אינטליגנציה רגשית?‬

‫• לאינטליגנציה רגשית יש מרכיבים גנטיים וכן גם מרכיבים התפתחותיים‪ .‬החוזק היחסי שלהם אינו ידוע‪ ,‬אך‬
‫מסתבר שניתן ללמוד אינטליגנציה רגשית‪ .‬על זה מסכימים כל חוקרי הא"ר (שניתן ללמוד א"ר)!‬
‫• לרוע המזל‪ ,‬תוכניות רבות להכשרת מנהיגים (מנהלים) הן בזבוז זמן וכסף‪ ,‬מכיוון שהן מתמקדות באזור‬
‫הלא נכון של המוח‪.‬‬
‫• אינטליגנציה רגשית נולדת בעיקר מתוך המערכת הלימבית במוח ‪ -‬השולטת ברגשות‪ ,‬מניעים ודחפים‪.‬‬
‫ההכשרה של גולמן היא פסיכופיזיולוגיה‪ ,‬והוא מייצג את המודל המעורב‪.‬‬
‫• מחקרים מראים שמערכת זו לומדת מתוך מוטיבציה‪ ,‬אימונים מתמשכים ומשוב‪ .‬לימוד א"ר ע"י טיפול ברגשות‪.‬‬
‫• כאשר תוכניות הכשרה השואפות לחזק א"ר פונות אל הנאו‪-‬קורטקס – המתמחה המושגים ובלוגיקה‪ ,‬הן‬
‫עשויות אפילו לפגום בביצועי העבודה‪ .‬ביקורת על א"ר לפי מודל יכולת (וספציפית‪ ,‬המודל של מאייר וסאלוביי)‪.‬‬
‫• הפנייה למערכת הלימבית דורשת ביטול של הרגלים התנהגותיים ישנים ויצירת חדשים‪.‬‬
‫• הדבר דורש זמן רב יותר מאשר תוכניות הכשרה קונבנציונליות ומצריך גישה אינדיבידואלית‪.‬‬

‫‪...‬שורה תחתונה‪ ,‬גולמן טוען כי השיטה שלו לשיפור הא"ר היא הרבה יותר טובה משל מאייר וסאלוביי‪.‬‬
‫‪- 63 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫מאמר ‪:18‬‬
‫אינטליגנציה רגשית ואיכות היחסים בקרב זוגות ‪ /‬בראקט‪ ,‬וורנר ובוסקו (‪)2005‬‬

‫‪ ‬מאמר ‪ 18‬נמצא בעמ' ‪ 202‬במקראה‪.‬‬

‫מטרת המאמר‪ :‬לבחון אם יש קשר בין אינטליגנציה רגשית לבין איכות היחסים‪ ,‬חיובית ושלילית‪ ,‬בין בני הזוג‪,‬‬
‫כפי שהם תופסים אותה‪.‬‬

‫ידוע לנו כי יש קשר בין א"ר לאיכות האינטראקציות החברתיות‪.‬‬

‫זה נאמר כבר במאמרים קודמים‪:‬‬
‫‪ ‬מאמר ‪ – 4‬מודלים מתחרים של אינטליגנציה רגשית‬
‫‪ ‬מאמר ‪ – 10‬אינטליגנציה רגשית‪ ,‬תמיכה חברתית‪ ,‬התמודדות‪ ,‬רווחה נפשית ובדידות בקרב בני נוער‬
‫‪ ‬מאמר ‪ – 11‬אינטליגנציה רגשית בהקשר של לימודים והישגים‬
‫‪ ‬מאמר ‪What Makes a Leader? – 16‬‬

‫נמצאו קשרים בין אינטליגנציה רגשית לבין איכות האינטראקציות החברתיות‪:‬‬

‫יותר אינטראקציות חיוביות ויחסים חיוביים עם אחרים‬ ‫•‬
‫תמיכה רגשית חברתית‬ ‫•‬
‫יכולת גבוהה יותר לאינטימיות‬ ‫•‬
‫סיפוק ביחסיהם עם חברים – מאיכות התקשורת‬ ‫•‬
‫ומהתמיכה החברתית‬
‫פחות אינטראקציות שליליות‪ ,‬פחות עויינות‬ ‫•‬
‫וקונפליקטים ביחסים עם חברים קרובים‬
‫מעורבים פחות בהתנהגות אלימה‬ ‫•‬
‫ניהול רגשות מנבא רגישות חברתית ואת איכות האינטראקציות החברתיות‬ ‫•‬
‫בהירות רגשית גבוהה‪ ,‬המאפשרת יותר לסלוח במצבי קונפליקט‬ ‫•‬
‫יכולת לניהול יעיל יותר של "מו"מ רגשי עדין" הכרוך בבקשת סליחה ובהסכמה לסלוח" (‪ – )Fitness, 2001‬יחסים‬ ‫•‬
‫חברתיים טובים דורשים סליחה‪ .‬דורשים את היכולת לבקש סליחה ואת היכולת לסלוח‪.‬‬
‫יחסים תומכים יותר עם ההורים‬ ‫•‬
‫מידת הדיוק בהבעת רגשות ובזיהויים‬ ‫•‬
‫דיוק בתקשורת בלתי‪-‬מילולית‬ ‫•‬
‫בהירות רגשית‬ ‫•‬
‫ויסות רגשי‬ ‫•‬
‫כל אלו מובילים לאושר וסיפוק בחיי הנישואין‪.‬‬ ‫•‬
‫נמצא מתאם חיובי בין אינטליגנציה רגשית לבין דיווחים על סיפוק בחיי הנישואים (‪.)Schutte et al , 2001‬‬ ‫•‬
‫אנשים שתפסו את בני זוגם כבעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר דיווחו על רמת סיפוק גבוהה‬ ‫•‬
‫בחיי הנישואים (‪.)Schutte et al , 2001 )r = .72‬‬

‫השערות המחקר‪:‬‬
‫השערת מחקר ראשונה‪:‬‬
‫ימצא קשר בין רמת האינטליגנציה הרגשית של כל אחד מבני הזוג לבין‪:‬‬
‫(א) איכות היחסים שלו;‬
‫(ב) איכות היחסים של בן‪/‬בת הזוג‬
‫(יותר‪ :‬עומק‪ ,‬תמיכה וסיפוק‪ .‬פחות‪ :‬קונפליקטים)‬
‫הכי מרוצים!!!‬
‫השערת המחקר הראשונה – עוסקת באיכות הא"ר של אחד מבני הזוג‪.‬‬
‫‪- 64 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫השערת מחקר שנייה‪:‬‬
‫צירוף האינטליגנציה הרגשית של שני בני הזוג (הצירוף הזוגי) ינבא את איכות היחסים באופנים האלה‪:‬‬
‫(א) זוגות שבהם שני בני הזוג בעלי א"ר נמוכה‪,‬‬
‫ידווחו על איכות יחסים נמוכה יותר‬
‫(יותר‪ :‬קונפליקטים‪ .‬פחות‪ :‬עומק‪ ,‬תמיכה וסיפוק)‬
‫הכי פחות מרוצים‪...‬‬

‫(ב) זוגות שבהם לפחות לאחד מבני הזוג יש אינטליגנציה רגשית גבוהה‪,‬‬
‫ידווחו על איכות יחסים טובה יותר‪.‬‬
‫(יותר‪ :‬עומק‪ ,‬תמיכה‪ ,‬סיפוק‪ .‬פחות‪ :‬קונפליקטים)‬
‫שביעות רצון נמוכה‬

‫השערת המחקר השנייה – עוסקת בא"ר של שני בני הזוג‪.‬‬

‫החוקרים ניבאו כי לזוגות שבהם שני בני הזוג בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה –‬
‫תהיה נטייה להשיג את התוצאות הטובות ביותר באיכות היחסים‪.‬‬

‫שיטה‪:‬‬
‫משתתפים‪ 86( 172 :‬זוגות) סטודנטים‪ ,‬במערכות יחסים אינטימית (לפחות שלושה חודשים)‪.‬‬
‫• ‪ 40‬זוגות היו ביחד ‪ 3-12‬חודשים‬
‫• ‪ 30‬זוגות היו ביחד ‪ 12-24‬חודשים‬
‫• ‪ 16‬זוגות היו ביחד למעלה משנתיים (‪ 8‬מתוכם נשואים ‪ 2-10‬שנים)‬
‫▪ אינטליגנציה רגשית – נמדדה באמצעות ‪.MSCEIT‬‬
‫▪ איכות היחסים – נבדקה באמצעות שאלון איכות יחסים‪ ,‬המכיל ‪ 3‬סולמות‪:‬‬
‫• תמיכה‬
‫• עומק‬
‫• קונפליקט‬
‫▪ סיפוק ביחסים – באמצעות סולם בן ‪ 5‬פריטים‪.‬‬
‫▪ איכות ההתנהגות ביחסים – סולם המודד התנהגויות מובחנות‪:‬‬
‫• יחסים חיוביים‬
‫• יחסים שליליים‬

‫תוצאות שליליות‬ ‫תוצאות חיוביות‬

‫קונפליקטים‬ ‫עומק‬

‫מיעוט תמיכה‬ ‫תמיכה‬

‫מיעוט סיפוק‬ ‫סיפוק ביחסים‬

‫יחסים שליליים‬ ‫יחסים טובים‬

‫‪- 65 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫תוצאות ומסקנות‪ :‬חשוב‪ :‬לפעמים שואלים עליהן בבחינה!‬

‫‪ .1‬הבדלים מגדריים ברמת האינטליגנציה הרגשית‪ :‬הנשים גבוהות יותר מגברים באינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫‪ .2‬היעדר דמיון בין בני זוג ברמת האינטליגנציה הרגשית‪ :‬לא נמצא מתאם מובהק בין ציוני האינטליגנציה‬
‫הרגשית של שני בני הזוג‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אין קשר בין רמת הא"ר של בן זוג אחד לרמת הא"ר של בן הזוג האחר!‬

‫השערה ראשונה – תוצאות ומסקנות‪:‬‬

‫לא נמצאה עדות לקשר בין רמת האינטליגנציה הרגשית (אצל אדם בודד) לבין הערכת מערכת היחסים‪:‬‬
‫‪ -‬של האדם עצמו‬
‫‪ -‬של בן‪-‬זוג‬
‫(כלומר‪ ,‬אנשים בעלי א"ר גבוהה או נמוכה היו יכולים באותה המידה להיות מסופקים או לא מסופקים ממערכת היחסים)‬

‫השערת המחקר הראשונה הופרכה‪.‬‬

‫השערה שנייה – תוצאות ומסקנות‪:‬‬

‫צירוף האינטליגנציה הרגשית של שני בני הזוג ותוצאות היחסים‪:‬‬
‫זוגות שבהם שני בני הזוג בעלי ‪ EI‬נמוכה‪,‬‬
‫נטו לדווח על תוצאות גרועות יותר באיכות היחסים‪,‬‬
‫בהשוואה לזוגות שבהם אחד מבני הזוג או שניהם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה‪.‬‬

‫השערת המחקר השנייה נתמכה באופן חלקי – אוששה חלקית‪.‬‬

‫השערה זו נתמכה באופן חלקי‪ ,‬ולא מלא‪ ,‬מכיוון שזוגות שבהם שני בני הזוג בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה‬
‫לא דיווחו על תוצאות חיוביות יותר – בהשוואה לזוגות שבהם רק לאחד מבני הזוג אינטליגנציה רגשית גבוהה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אין הבדל בין שביעות הרצון כאשר שני בני הזוג בעלי א"ר גבוהה‪ ,‬לבין מצב שבו רק אחד מבני הזוג בעל א"ר‬
‫גבוהה‪ ,‬והשני לא‪.‬‬

‫נובע מכך כי רק הצירוף קובע‪.‬‬

‫‪ -‬שניים בעלי א"ר נמוכה? גרוע‪.‬‬
‫‪ -‬אחד בעל א"ר נמוכה ואחד בעל א"ר גבוהה? מצוין‪.‬‬
‫‪ -‬שניים בעלי א"ר גבוהה? מצוין‪.‬‬

‫מסקנות‪:‬‬
‫• להצלחת היחסים – מספיק שאחד מבני הזוג יהיה בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה‪.‬‬
‫• תוספת של אינטליגנציה רגשית גבוהה אצל בן הזוג האחר אינה מביאה לשיפור נוסף בתפקוד הזוגי‪.‬‬
‫להלן שתי הסיבות לכך‪:‬‬
‫• שני בני זוג עם אינטליגנציה רגשית גבוהה ‪" ‬יותר מדי" הבחנה דקה וזיהוי רגשות‪ ,‬ניהול רגשות; ‪‬‬
‫התנפצות "אשליות חיוביות"‪ .‬כנראה שבשביל לשמור על מערכת יחסים טובה לאורך שנים‪ ,‬צריך לשמור על איזושהי‬
‫אשליה מסוימת ביחס ליחסים‪...‬‬
‫כאשר שני בני הזוג "מומחים לרגשות" ‪ ‬יש תחרות על תפקיד האחראי לניהול הרגשות‪.‬‬ ‫•‬

‫ביקורת‪:‬‬
‫המשתתפים‪ :‬רובם תלמידי שנה ראשונה או שנייה‪ ,‬רובם במערכות יחסים עם בני זוגם במשך פחות משנה‪.‬‬ ‫•‬
‫אלה הן מערכות יחסים קצרות מאוד‪ .‬תפקיד הא"ר משתנה עם השנים ולכן בעייתי לבחון בפרק זמן כה קצר‪.‬‬
‫מגורים‪ :‬רוב המשתתפים לא התגוררו עם בני זוגם‪ .‬א"ר פחות באה לידי ביטוי בתחומי חיים משותפים מסוימים‪.‬‬ ‫•‬
‫‪- 66 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫ניתוח מקרה‬
‫כמה נקודות חשובות‪:‬‬
‫כאשר מנתחים לפי מאייר וסאלוביי‪ ,‬יש לפתוח בארבע הנחות היסוד שלהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬יש למצוא התייחסות לשלושה מתוך ארבעת מרכיבי המודל (זיהוי‪ ,‬הבנה‪ ,‬הטמעה‪ -‬זה לרוב‬ ‫‪‬‬
‫המרכיב שמורידים‪ ,‬וויסות)‪.‬‬
‫ויסות אנו קוראים רק לשליטה חיובית ברגש‪ .‬כאשר השליטה היא שלילית ברגש‪ ,‬זה איננו ויסות!‬ ‫‪‬‬
‫אפשר לנתח לפי קיומו של כל רכיב או היעדרו!‬ ‫‪‬‬
‫במבחן להגיד מה אנחנו רואים‪ ,‬איפה אנחנו רואים (במשפט ‪ )...‬ולנמק‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫להרחבה בנוגע לניתוח המקרה‪ -‬ראו עמוד הבא‪.‬‬

‫טיפ‪:‬‬
‫לרוב – השאלה הפתוחה (דומה לשאלות הממ"נים) בבחינה – תהיה על אחד מהמאמרים היישומיים של א"ר!‬

‫‪- 67 -‬‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
 ‫שאלת ניתוח מקרה‬
‫המודל של גולמן‬
‫הנחות היסוד‪:‬‬
‫אינטליגנציה רגשית היא מערכת של כישורים‬
‫נלמדים‪ ,‬שיכולים להיתרגם ישירות להצלחה‬
‫בתחומים חברתיים שונים (עבודה‪ ,‬משפחה‪,‬‬
‫לימודים)‪ ,‬בחיי היום‪-‬יום‪.‬‬
‫אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה הוא אדם‬
‫שמצליח בכל תחום בחיים‪ ,‬יותר מאדם בעל‬
‫אינטליגנציה רגשית נמוכה‪.‬‬
‫אינטליגנציה רגשית היא מבנה הכולל תכונות‬
‫אישיות (אופי) כמו אופטימיות‪ ,‬אמפתיה‬
‫ומוסריות‪.‬‬
‫האינטליגנציה הרגשית משמעותית לפחות כמו‬
‫האינטליגנציה הקוגניטיבית‪ ,‬ואף עולה‬
‫בחשיבותה עליה‪.‬‬
‫מרכיבי המודל‪:‬‬
‫(זיהוי רגשות אצל עצמי)‬ ‫מודעות עצמית‪:‬‬
‫‪ -‬מודעות עצמית רגשית‬
‫‪ -‬הערכה עצמית מדויקת‬
‫‪ -‬ביטחון עצמי‬
‫ניהול עצמי‪( :‬ניהול רגשות; ויסות)‬
‫‪ -‬שליטה עצמית (רגשית) ‪ ‬שליטה ברגשות‬
‫‪ -‬אמינות ‪ ‬זכאות לאמון‬
‫‪ -‬מצפוניות‬
‫‪ -‬יוזמה‬
‫‪ -‬סתגלנות‬
‫‪ -‬אחריות‬
‫מוטיבציה עצמית‪:‬‬
‫‪ -‬גיוס רגשות למען מטרה‬
‫‪ -‬דחיית סיפוקים‬
‫‪ -‬יכולת "לזרום"‬
‫מודעות חברתית‪( :‬זיהוי רגשות אצל אחרים)‬
‫‪ -‬אמפתיה‬
‫‪ -‬תודעת שירות‬
‫‪ -‬מודעות ארגונית‬
‫ניהול מערכות יחסים‪:‬‬
‫‪ -‬תקשורת‬
‫‪ -‬פיתוח מערכות יחסים עם אחרים‬
‫‪ -‬ניהול סכסוכים וקונפליקטים‬
‫‪ -‬השפעה‬
‫‪ -‬עבודת צוות ושיתוף פעולה‬
‫‪ -‬מנהיגות בעלת חזון‬
‫‪ -‬זירוז שינוי‬
‫‪ -‬בניית קשרים‬
‫⬧ שיר לוי | אינטליגנציה רגשית – ‪2020‬ג ⬧‬
‫המודל של מאייר וסאלוביי‬
‫‪‬‬ ‫הנחות היסוד‪:‬‬
‫אינטליגנציה רגשית היא יכולת קוגניטיבית‬ ‫‪‬‬
‫לעיבוד מידע רגשי‪.‬‬
‫אינטליגנציה רגשית קשורה לעיבוד רגשות‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫במצבי חיים ביום‪-‬יום‪.‬‬
‫המודל הוא היררכי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המודל ניתן למדידה אמפירית – בעזרת תשובות‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫נכון‪/‬לא נכון‪.‬‬
‫מרכיבי המודל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫זיהוי – תפיסת רגשות וביטויים באופן מדויק‪.‬‬ ‫•‬
‫היכולת לזהות רגשות במצבים גופניים‬
‫ופסיכולוגיים שונים‪ ,‬אצל האדם ואצל זולתו‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬תפיסת ההבחנה בין רגשות שונים‪.‬‬
‫הטמעה – הטמעת הרגש בחשיבה‪ ,‬קידום‬ ‫•‬
‫•‬
‫החשיבה בעזרת הרגש‪ .‬היכולת ליצור תחושות‬
‫המשפרות את התפקוד הקוגניטיבי‪ .‬גיוס רגשות‬
‫שונים כדי לעודד גישות שונות וזוויות ראייה‬
‫אחרות לפתרון בעיות‪ .‬רגשות ייתנו עדיפות‬
‫•‬
‫לחשיבה שמטרתה להועיל ולהיטיב עם האדם‬
‫במצבו הנתון‪ .‬שימוש במצבים רגשיים על מנת‬
‫לפתור בעיות באופן יצירתי‪.‬‬
‫הבנה – הבנה רגשית‪ .‬היכולת להעריך ולבטא‬ ‫•‬
‫רגש‪ .‬יכולת לשיים רגשות (לכנותם בשם) ולהבין‬
‫יחסים בין רגשות שונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬זו היכולת להבין‬
‫את הגורמים והתוצאות של רגשות‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫•‬
‫היכולת להבין מעברים בין רגשות וכן רגשות‬
‫מורכבים‪ ,‬רגשות מעורבים ומצבים סותרים‪.‬‬
‫ויסות – ויסות וניהול רגשות‪ .‬היכולת של האדם‬ ‫•‬
‫להיות פתוח לרגשות וכן לנהל ולווסת את‬
‫•‬
‫הרגשות שלו ואת הרגשות של האחר‪ .‬היכולת‬
‫לנטר ולווסת את הרגשות באופן רפלקטיבי‪ ,‬על‬
‫מנת לקדם צמיחה רגשית ואינטלקטואלית‪.‬‬
‫עריכת מעברים רגשיים‪ ,‬מיתון רגשות שליליים‬
‫•‬
‫והגברת רגשות חיוביים‪.‬‬
‫😊‬
‫‪- 68 -‬‬