‫סיכום אינטליגנציה רגשית – סמסטר ג' ‪ – 2020‬דולב מינס‬

‫‪ .1‬מבוא – אשנב לאינטליגנציה רגשית‬

‫‪ 1.1‬היכרות ראשונית עם המושג‬
‫אינטליגנציה רגשית הוא מושג חדש יחסית בתחום הפסיכולוגיה והוא נמצא בנקודת החיתוך ביחסי רגש‪-‬היגיון‪ .‬כלומר‪ ,‬המושג אינטליגנציה רגשית‬
‫מבטא את ההדדיות ביחסי רגש‪ -‬הגיון ונמצא בנקודת החיתוך של הרגש והקוגניציה‪.‬‬
‫אינטליגנציה רגשית‪( -‬לפי ההגדרה הרחבה והמקובלת כיום‪ .‬זו ההגדרה של מאייר וסאלוביי)‪ -‬הכוונה היא ליכולת של האדם לזהות מגוון רגשות‬
‫אצלו ואצל האחר‪ ,‬להבין רגשות אלו‪ ,‬את מקורותיהם והשלכותיהם ולווסת אותם בהתאם למטרותיו‪ ,‬וזאת כדי להיטיב להסתגל לסביבתו‪.‬‬
‫האינטליגנציה הרגשית פועלת לפי מידע רגשי ועוזרת לתפוס‪ ,‬לזהות ולהבין את משמעות הרגשות‪ ,‬דפוסים ורצפים של רגשות וכן רגשות המשקפים‬
‫הערכות של מצבים ומערכות יחסים‪.‬‬
‫לזהות‪ -‬לזהות רגשות אצלנו ואצל אחרים‪ .‬כלומר‪ ,‬לדעת מה אנו מרגישים‪ .‬וככל שהיכולת הזו יותר משוכללת אנו נוכל לעשות הבחנות יותר‬ ‫‪-‬‬
‫מדויקות‪ .‬כלומר‪ ,‬להיכנס לרזולוציה יותר גבוהה‪ .‬למשל‪ ,‬להבחין בין עצב לשמחה‪ ,‬קל להבחין ביניהם‪ ,‬אך להבחין בין כעס לתסכול דורש‬
‫הבחנה מדויקת יותר‪ ,‬לשם לב ליותר פרמטרים ולדעת מה זה כעס מול תסכול‪ ,‬להכיר את הרגשות בעצמינו ולדעת לזהות אותם אצלנו ואצל‬
‫אחרים‪.‬‬
‫להבין‪ -‬לדעת מה גרם לעליית רגש מסוים‪ ,‬המקור לרגש אצלנו וגם אצל האחר ומה השלכותיו‪ ,‬לאן זה יוביל מבחינה רגשית ובחינה‬ ‫‪-‬‬
‫התנהגותית‪ .‬למשל‪ ,‬אדם מאוד מאוד כועס זה יכול להפוך לזעם‪ .‬כלומר‪ ,‬אנו יכולים להבין גם את הגלגול של הרגש‪ ,‬את ההשלכה שלו‬
‫במציאות‪ ,‬מה זה יכול לעשות ליחסים ביני לבין אנשים אחרים‪.‬‬
‫לווסת‪ -‬היכולת הכי גבוהה‪ .‬לדעת לווסת את הרגשות‪ .‬לנהל ‪ /‬לשלוט את הרגשות במידה מסוימת‪ ,‬לדעת להרגיע את הרגש‪ .‬להתאים את סוג‬ ‫‪-‬‬
‫הרגש ועוצמתו למטרה שאנו מתמודדים איתה‪ .‬התפיסה היא התנהגותית‪ ,‬לאסוף את עצמך ולהמשיך בחיים‪ ,‬זה לא משתק אותנו‪ .‬ברוב‬
‫המקרים נרצה להגביר רגשות טובים‪ ,‬נעימים ואילו את הרגשות השליליים‪ ,‬לא נעימים נרצה להפחית‪ ,‬למתן אותם‪ .‬אבל‪ ,‬מכיוון שצריך‬
‫להתאים אותם למטרה‪ ,‬זה לא תמיד יהיה בצורה הזו‪ ,‬כי יכולים מצבים שהרגש השלילי‪ ,‬הלא נעים‪ ,‬יכול דווקא לשרת אותנו‪ .‬למשל‪ ,‬אנו מאוד‬
‫מתוסכלים וכדי להביע את מה שאנו רוצים‪ ,‬לפעמים הרגש הזה יכול לתת לנו שרות‪.‬‬
‫הסתגלות לסביבה‪ -‬התאמה לסביבה שבה אתה נמצא‪ .‬למשל‪ ,‬ילד ישראלי יסתגל שונה מאשר ילד יפני‪ .‬ההסתגלות תהיה שונה מאדם שנמצא‬ ‫‪-‬‬
‫בצבא לבין אותו אדם שנמצא באוניברסיטה‪ .‬כל סביבה דורשת הסתגלות וויסות אחרים‪.‬‬
‫מערך של יכולות רגשיות הקשורות זו בזו ומשמשות לזיהוי‪ ,‬להבנה ולניהול רגשות אצל האדם עצמו‪ .‬המיומנויות שהאינטליגנציה הרגשית‬ ‫‪-‬‬
‫מייצגת תורמת לערכה ולביטוי מדויקים של הרגש כלפי העצמי וכלפי האחר‪ ,‬לוויסות יעיל של הרגש אצל העצמי ואצל האחר ולניצול תחושות‬
‫כדי להנחות את החשיבה והפעולה וכדי להגביר את המוטיבציה ולשפר תכנון והתמודדות בחיים‪.‬‬
‫בבסיס המושג עומדת גם ההנחה שאפשר לפתח יכולות אלו ושאינטליגנציה רגשית יכולה להיות מנבא חשוב להתמודדות האדם עם מצבי לחץ‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫להצלחה ביחסים בין‪-‬אישיים ולתפקוד במשפחה ואף בעבודה‪.‬‬
‫‪ 2‬מקורות מרכזיים לעליית המושג אינטליגנציה רגשית‪:‬‬
‫‪ .1‬מקורות חברתיים‪ 3 -‬מקורות חברתיים‪:‬‬
‫א‪ .‬הספר של גולמן‪ -‬ב‪ 1990 -‬שמעו על המושג בפעם הראשונה‪ .‬התפרסם מאמר מדעי בנושא אינטליגנציה רגשית של מאייר וסאלוביי‪,‬‬
‫שבו הם הציגו את המודל שלהם על האינטליגנציה הרגשית‪ .‬כפרסום מדעי הוא לא עורר יותר מדי הדים‪ .‬מה שכן‪ ,‬כאשר גולמן‬
‫פרסם את ספרו אינטליגנציה רגשית ב‪ 1995 -‬הוא התייחס למאמר שלהם‪ .‬הספר מתורגם לכמה שפות והופך במהרה לרב‪-‬מכר‬
‫עולמי‪ .‬כלומר‪ ,‬הספר מעורר עניין ציבורי מאוד משמעותי בתקשורת ובכלל בעיתונות‪ ,‬סדנאות החלו לצוץ בנוגע לנושא זה‪,‬‬
‫אינטליגנציה רגשית בעבודה‪ ,‬בהורות וכדומה‪ .‬כלומר‪ ,‬המושג הפך להיות פופולארי והיו הרבה שאלות לא פתורות וכתוצאה מכך זה‬
‫האיץ ודחף את המחקר על האינטליגנציה הרגשית משום שאנשים רצו תשובות בדוקות‪.‬‬
‫הסיבה שהמושג אינטליגנציה רגשית הפך לפופולארי משום ש‪:‬‬
‫‪ -‬גולמן רואה את האינטליגנציה הרגשית כמערכת כישורים נלמדים שכל אחד יכול להשיג‪ .‬אפשר ללמד אותה‪ ,‬אפשר לשפר‬
‫אותה בכל גיל וממליץ ללמד ילדים‪ .‬זה מושג שמעורר תקווה‪ ,‬כל אחד יכול לרכוש אותה‪.‬‬
‫‪ -‬היא מאוד קשורה להצלחה בחיים ‪ .‬כלומר‪ ,‬אדם שיש לו אינטליגנציה רגשית מאוד גבוהה‪ ,‬יצליח להביא ליידי ביטוי יותר טוב‬
‫את הכישורים הקוגניטיביים והכישורים האחרים שלו‪ ,‬כגון יצירתיות‪ ,‬ולכן ההצלחה שלו תהיה יותר גבוהה‪ .‬הוא טוען‪,‬‬
‫שאנשים שאפילו שה‪ IQ -‬שלהם לא מאוד גבוה מצליחים בחיים וכן הוא מדבר על אנשים שיש להם את אותה מנת משכל‪ ,‬אך‬
‫אחד מאוד מצליח והשני פחות מצליח‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬גולמן לא שלל את ה‪ , IQ -‬הוא טען כי א"ר היא משמעותית כמו‬
‫האינטליגנציה הקוגניטיבית והוסיף כי לאינטליגנציה רגשית יש חשיבות גבוהה יותר מל‪ IQ -‬להצלחה בחיים‪ .‬בעלי א"ר‬
‫גבוה יוכלו לממש את היכולות הקוגניטיביות שלהם‪ ,‬גבוהות או ממוצעות‪ .‬ובנוסף שניתן ללמד אותה‪ .‬מנגד‪ ,‬ל‪ IQ -‬מקורות‬
‫מהגנים ויש לו השפעה חברתית מאוד קטנה‪ ,‬הכל קבוע מראש‪ ,‬דטרמיניסטי‪.‬‬
‫מיד לאחר צאת ספרו של גולמן פורסמו ספרים נוספים של דרכים לשיפור האינטליגנציה הרגשית‪.‬‬
‫החזון‪ :‬כיצד עורר דניאל גולמן עניין באינטליגנציה "החדשה"?‬
‫הפופולאריות העכשווית של אינטליגנציה רגשית משקפת יותר מכל את השפעתו של ספר בודד וזרז מרכזי בנושא‪ ,‬של דניאל גולמן‬
‫"אינטליגנציה רגשית"‪ .‬לאחר שקרא מאמר מדעי מאת סאלוביי ומאייר (‪ )1990‬התעוררה בו ההשארה לכתוב ספר זה‪ .‬גולמן ערך‬
‫סקירה מקיפה בנושא אינטליגנציה רגשית והרלוונטיות שלה לימנו‪.‬‬
‫‪ 2‬הנחות מרכזיות לספר‪:‬‬
‫‪ .1‬בערות רגשית אחראית לחוליי חברה רבים‪ ,‬בכללם חולי נפש‪ ,‬פשע וכשלון מערכת החינוך‪.‬‬
‫‪ .2‬לעיתים קרובות אנשים לא מממשים בעבודת ם את הפוטנציאל הגלום בהם מכיוון שהם נכשלים בהתמודדות הולמת עם‬
‫רגשותיהם‪ .‬הסיפוק בעבודה והיעילות נפגעים ממכלול גורמים רגשיים‪ ,‬כגון חיכוכים מיותרים עם עמיתים וחוסר יכולתו של‬
‫העובד להציג את צרכיו הלגיטימיים ולהביע את רגשותיו‪.‬‬
‫גולמן רואה באינטליגנציה רגשית מע רכת כישורים נלמדים אשר יכולים להיתרגם ישירות להצלחה בתחומים חברתיים שונים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬התנהגויות לא אינטליגנטיות מבחינה רגשית יכולות להזיק לארגונים‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫גולמן הרחיב בכתביו את גבולות המונח "אינטליגנציה" בהיבטים שונים‪.‬‬
‫הנחות היסוד זו של גולמן קוראת תיגר על הפסיכולוגיה הקונוונציונאלית ב‪ 4-‬חזיתות‪:‬‬
‫‪ .1‬הגדרה‪ -‬גולמן כולל במושג אינטליגנציה רגשית איכויות כגון‪ ,‬אופטימיות‪ ,‬שליטה עצמית ואופי מוסרי‪ .‬בד"כ מרכיבים אלו‬
‫נחשבים להשתקפויות או לתכונות של אישיות ולא ליכולות בפני עצמן‪.‬‬
‫‪ .2‬יציבות‪ -‬באופן כללי אינטליגנציה רגשית נחשבת למאפיין יציב יחסית לאורך זמן‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ניתן ללמוד ולשפר מהר את‬
‫האינטליגנציה הרגשית בכל נקודת זמן בחיים‪.‬‬
‫‪ .3‬תפקיד בחיי היומיום‪ -‬גולמן טען כי "מנת רגש" חשוב יותר מ‪ IQ-‬להצלחה בחיים‪.‬‬
‫‪ .4‬ממדים מוסריים‪ -‬אינטליגנציה רגשית היא מאפיין מוסרי‪ .‬אוריינות רגשית הולכת יד ביד עם חינוך לאופי‪ ,‬להתפתחות מוסרית‬
‫ולאזרחות טובה‪.‬‬

‫מודל ‪ 2X2‬של גולמן לכישורים רגשיים‬

‫האחר (כישורים חברתיים)‬ ‫העצמי (כישורים אישיים)‬ ‫יעדים‬
‫כישורים‬
‫מודעות חברתית‬ ‫מודעות עצמית‬ ‫הכרה‬
‫‪ ‬אמפתיה‬ ‫‪ ‬מודעות עצמית רגשית‬
‫‪ ‬תודעת שירות‬ ‫‪ ‬הערכה עצמית מדויקת‬
‫‪ ‬מודעות ארגונית‬ ‫‪ ‬ביטחון עצמי‬
‫ניהול מערכות יחסים‬ ‫ניהול עצמי‬ ‫ויסות‬
‫‪ ‬תקשורת‬ ‫‪ ‬שליטה עצמית‬
‫‪ ‬ניהול סכסוכים‬ ‫‪ ‬אמינות‬
‫‪ ‬עבודות צוות ושיתוף פעולה‬ ‫‪ ‬מצפוניות‬

‫מודל זה מציג ‪ 2‬חלוקות עיקריות‪ ,‬המפרידות בין היבטים שונים של האינטליגנציה הרגשית‪:‬‬
‫‪ .1‬הבחנה אחת היא בין יסודות האינטליגנציה הרגשית הקשורים לכישורים אישיים לבין יסודות האינטליגנציה הרגשית‬
‫הקשורים לכישורים חברתיים‪ .‬הבחנה זו קשור לכישורים הבין‪-‬אישיים של גרדנר‪.‬‬
‫‪ .2‬הבחנה שנייה היא בין היבטים של אינטליגנציה רגשית הקשורים למודעות לבין היבטים של האינטליגנציה הרגשית הקשורים‬
‫לוויסות ולהתמודדות עם רגשות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬היכולת לזהות מישהו שאינו שמח שונה בתכלית מהיכולת לעודד מישהו השרוי‬
‫במצוקה נפשית‪ .‬עם זאת‪ ,‬היכולות לזהות רגשות ולשנות רגשות קשורות לתחום הכללי של אינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫כל הכישורים הם יכולות רגשיות נלמדות אשר תוצאותיהן יכולות להיות מצוינות בעבודה ובתחומים אחרים בחיים‪ .‬ההגדרה של‬
‫אינטליגנציה רגשית מדגישה את התלות האינטליגנציה הרגשית בלמידה‪ .‬בעוד שאינטליגנציה קוגניטיבית מוגדרת ביכולת מנטאלית‬
‫במונחים של כושר שכלי של יכ ולת קיימת שבה רוכשים מיומנויות מנטאליות מסוימות באמצעות ניסיון אישי ולמידה‪ .‬פירוש הדבר‪,‬‬
‫שהבסיס לאינטליגנציה הקוגניטיבית נתפס כפוטנציאל שטבוע באדם במידה ניכרת ונתון במידה מוגבלת להשפעות הסביבה‪ ,‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬הבסיס של אינטליגנציה רגשית נתפס כמבנה הרבה יותר נרכש‪ ,‬גמיש ופתוח להשפעות הסביבה‪.‬‬
‫הספר "עקומת הפעמון" (‪ -)1994‬גולמן יצא עם ספרו גם בתגובה נגד לספר הזה‪ .‬הספר הזה פורסם ע"י הרנשטיין ומארי‪ ,‬כשהספר‬ ‫ב‪.‬‬
‫עוסק באינטליגנציה קוגניטיבית‪ .‬הוא נקרא עקומת הפעמון משום שהם מדברים על ההתפלגות נורמאלית של אינטליגנציה‪ .‬מה‬
‫שמאפיין את ההתפלגות הנורמאלית שרוב האנשים נמצאים סביב הממוצע (‪.)100‬‬
‫הצלחתו של אדם בחיים‪ ,‬קשורה למנת המשכל שלו הרבה יותר מאשר כל גורם אחר‪ ,‬אתני או חברתי‪ .‬הספר טוען‪ ,‬שהחברה‬ ‫‪-‬‬
‫מאורגנת בשכבות שהאינטליגנציה קובעת‪ .‬החוקרים טוענים שההצלחה בחיים נקבעת ע"י מי שיש לו אינטליגנציה גבוהה‪,‬‬
‫"אליטה קוגניטיבית"‪ .‬אותם בין ‪ 2%‬ל‪ ,5% -‬הם אלה שיצליחו בחיים‪.‬‬
‫האינטליגנציה נקבעת אך ורק בגנים ולכן הם מתייחסים לאינטליגנציה כגורל קבוע מראש והיא היחידה שמשפיעה על הסיכוי‬ ‫‪-‬‬
‫להצליח בחיים‪ .‬למי שיש רמת משכל נמוכה אין בררה אלא לצפות לעצמם עתיד חינוכי דל‪ ,‬עבודות נחותות ומצב כלכלי נמוך‪.‬‬
‫רבים סברו שהגישה הנוקשה שלפיה רמת ה‪ IQ-‬היא גורל קבוע מראש‪ ,‬היא נוקשה ביותר ולא מדויקת‪ .‬זו תפיסה מאוד‬
‫דטרמיניסטית‪ ,‬מאוד נוקשה‪ .‬היו בה גם "ניחוחות" גזעניים‪ .‬הם טע נו שיש קבוצות אתניות שמראש יש להם פוטנציאל מאוד‬
‫נמוך והסיכוי שלהם להצליח שואף ל‪ , 0-‬כי הגנים שלהם לא מאפשרים להם אינטליגנציה יותר גבוהה‪ ,‬ואי אפשר להשפיע על‬
‫זה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬כיום יודעים שהמתאם בין אינטליגנציה להצלחה הוא מתאם חלקי‪ ,‬והוא בטח לא מנבא את הסיכויים‬
‫להצליח‪ .‬הספר הזה עורר ביקורת מאוד גדולה‪ ,‬גם באקדמיה וגם בציבור‪ .‬זו תפיסה שמאוד קשה לקבל אותה‪ ,‬במיוחד בעולם‬
‫המערבי ובחברות החופשיות שמדברות שהגורל בידינו ושאנו נשפיע על ההצלחה שלנו‪.‬‬
‫זו תפיסה שעוררה התקוממות נגדה‪ .‬חלק מההתקוממות הזו היה לחפש חלופות‪ ,‬איפה יש גורמים שמשפיעים על הצלחה‬ ‫‪-‬‬
‫שאינם אינטליגנציה מסורתית‪ ,‬וכאן גולמן נכנס לתמונה‪ .‬הוא מפרסם את "האינטליגנציה הרגשית" שהיא בדיוק ההפך‬
‫מאינטליגנציה המסורתית‪ ,‬ולכן פונים אליה‪ ,‬היא מייצגת משהו שוויוני ונגיש לכל‪ .‬כלומר‪ ,‬אווירה שכזו אפשרה לגולמן לכתוב‬
‫את ספרו ואת התפתחות המושג‪ .‬גולמן הציג את האינטליגנציה הרגשית כצורה "דמוקרטית" של האינטליגנציה‪ ,‬אשר למעשה‬
‫כל אחד יכול להשיג‪.‬‬
‫רוח התקופה‪ -‬המאפיינים של התקופה שאנו חיים בה מבחינה תרבותית וחברתית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ -‬בתרבות המערבית הייתה תמיד עמדה אמביוולנטית כלפי רגשות‪ ,‬ובייחוד כלפי רגשות חזקים ויצריים‪.‬‬
‫‪ -‬הפילוסופיה הרומנטית והתרבות הנגד של שנות ה‪ ,60-‬הדגישו את ה"לב" יותר מה"שכל"‪ .‬משנות ה‪ 60-‬והלאה נותנים יותר‬
‫מקום לרגש‪ ,‬לביטוי רגשי ועל הרקע הזה אפשר לדבר על אינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫‪ -‬בא בתגובת נגד ל"טכנוקרטיה" המערבית המדגישה הכשרה אקדמית וקבלה למוסדות אקדמיים או לעבודה על סמך מבחנים‬
‫מתוקננים‪ ,‬וצריך לעמוד ברף מסוים‪ ,‬אחרת לא כשיר או לא יקבלו את האדם‪.‬‬
‫‪ -‬מחפשים לשלב בין הדברים‪ ,‬מחפשים עוד מושגים שמראים איפה יש עוד יכולות שהם לאו דווקא קוגניטיביים‪ ,‬ועל רקע הזה‬
‫מתלבש המושג אינטליגנציה רגשית‪ ,‬כי היא בדיוק מדברת על זה‪ .‬למשל‪ ,‬במבחנים לקבלה לעבודה מסוימת רואים סוללות‬
‫מבחנים שמערבות אינטליגנציה רגשית כחלק מהיכולות שבודקים לתפקיד‪.‬‬
‫‪ -‬על רקע רוח התקופה ועל רקע הספר של גולמן נתפסה האינטליגנציה הרגשית כ"תרופת פלא"‪ .‬מי שיש לו אינטליגנציה רגשית‬
‫יוכל לנהל מערכות יחסים יותר טובות‪ ,‬יצליח יותר בלימודים ובעבודה‪ .‬זה נתפס כפיתרון על לכל בעיות העולם‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫פער פופולאריות מחקר‬
‫מושג האינטליגנציה הרגשית היה יותר פופולארי מאשר המושג שחקרו‪ ,‬עובדות מדעיות לגביו‪ .‬כאשר יש מושג פופולארי שאנו לא יודעים לגביו‪,‬‬
‫ואין תשובות בדוקות‪ ,‬הוא הופך לתיאוריה לא בדוקה‪ ,‬למיתוס‪ .‬אנו מעדיפים איזשהו תשובה העיקר שלא תישאר פתוחה‪ ,‬וככה נוצרים מיתוסים‪.‬‬
‫אך בסופו של דבר המיתוסים דחפו את המחקר קדימה כי רצו לתת תשובות יותר בדוקות (מאמר ‪ 7 -5‬מיתוסים)‪.‬‬
‫‪ .2‬מקורות אקדמיים‪ 6 -‬מקורות אקדמיים‪:‬‬
‫א‪ .‬פרסום המחקר המדעי הראשון בנושא אינטליגנציה רגשית ב‪ 1990-‬של מאייר וסאלוביי (ראה הספר של גולמן במקורות‬
‫חברתיים)‪ .‬הראשונים שחשבו על המושג‪ ,‬שיש אינטליגנציה שעוסקת ברגש והם גם הראשונים שאמרו ממה היא מורכבת‪ ,‬זיהוי‪,‬‬
‫הבנה‪ ,‬וויסות‪ .‬הם פרצו את התחום‪.‬‬
‫ב‪ .‬מקום הרגש ויחסי רגש‪-‬הגיון‪ -‬אנו רואים מעבר בין תפיסה מסורתית לתפיסה מודרנית‪ .‬זה מעבר שלקח הרבה זמן‪ ,‬ואנו רואים‬
‫שינוי הדרגתי בין שתי התפיסות‪.‬‬
‫במרוצת שנים רבות של מחקר פסיכולוגי ופילוסופי נדחק הרגש מפני הקוגניציה‪ .‬האינטלקט והרגש נחשבו תמיד לשני ניגודים‪.‬‬
‫התפיסה המסורתית שהייתה מקובלת ‪ ,‬ראתה ברגש כדבר נחות כלומר‪ ,‬אם עולה בך רגש הדבר הנכון לעשות הוא להיפתר ממנו‪ ,‬כי‬
‫רגש לא מוביל אותך למקומות טובים‪ .‬לא לפעול מהרגש רק מהשכל‪ .‬האינטלקט השכל מייצר ורואה את מידע בצורה נכונה‬
‫ומדויקת‪ ,‬ואילו הרגש עמום‪,‬מעכב את התהליך הטהור והנקי של החשיבה ומפריע לו‪ .‬כלומר‪ ,‬הצודק זה האינטלקט והטועה זה‬
‫הרגש‪ .‬כמו כן‪ ,‬רגש הוא דבר מסוכן‪ ,‬מעודד אימפולסיביות‪ ,‬נהנות‪ ,‬הוא פוגע בחשיבה‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬החשיבה העכשווית‪ ,‬המודרנית אינה חושבת כך‪ ,‬היא מדגישה את תפקידם של הרגשות בכל התהליכים הפסיכולוגיים‬
‫והקוגניטיביים‪ .‬המטרה של ההיגיון הוא לשרת את הרגש ‪ ,‬אנו יכולים להיעזר בחשיבה על מנת לשנות את הרגש ולהיפך‪ ,‬יש להם‬
‫השפעה הדדית‪ ,‬הם יכולים לעבוד יחד‪ .‬רגש והיגיון אינם ניגודים‪ .‬הרבה פעמים הם הולכים יד ביד‪ .‬לפי הגישה הזו‪ ,‬הרגש אף עשוי‬
‫לשפר את הקוגניציה‪ .‬הרגש עוזר להסתגל לסביבה‪ .‬למעשה‪ ,‬קוגניציית נטולת רגש היא הרבה פעמים פחות מדויקת‪.‬‬

‫הבדלים בין תפיסה מסורתית לתפיסה מודרנית ביחסי רגש‪-‬קוגניציה‬

‫תפיסה מודרנית‬ ‫תפיסה מסורתית‬
‫עיקרון ההדדיות‪ -‬ההיגיון משרת הרגש ולהיפך‪ ,‬הם הולכים‬ ‫שלטון השכל‪ -‬הרגש הוא נחות ‪ .‬צריך כמה שפחות להתייחס לו כאשר אנו‬
‫ביחד‪.‬‬ ‫מבצעים שיפוטים וקבלת החלטות‪ .‬המעמד של הרגש בהיררכיה‪ ,‬שהוא‬
‫מתחת להיגיון ולקוגניציה‪ .‬רגש מראה על חולשה ולא כדאי להראות אותה‬
‫העניין כיום שהרגש וההיגיון נמצאים אצל הנשים והגברים‬ ‫או להתייחס אליו‪.‬‬
‫בצורה דיי שווה‪.‬‬
‫בהקשר לזה‪ ,‬גברים נתפסו כיותר שכלתניים ופחות מקשיבים לרגש ולכן בין‬
‫היתר גברים גם קיבלו את המעמד שלהם בחברה‪ ,‬שהם צריכים להיות‬
‫המנהיגים כי הם פחות רגשניים‪ ,‬יותר הגיוניים‪ ,‬שזו תפיסה שגויה כיום‪.‬‬
‫הרגש וההיגיון נתפסים שני צדדים של אותו מטבע‪ ,‬הם הולכים‬ ‫הרגש וההיגיון נתפסים תמיד כשני ניגודים‪.‬‬
‫ועובדים תמיד ביחד‪ .‬לא ניתן להפריד ביניהם‪.‬‬
‫הרגשות אינם מפריעים ליכולת הקוגניטיבי‪ ,‬הם אף מגבירים‬ ‫האינטלקט מייצר מידע נכון ומדויק ואילו הרגש הוא עמום‪ ,‬פוגע‬
‫אותה‪ .‬למשל‪ ,‬במצבים רגשיים מסוים הם יכולים לעזור לנו לקבל‬ ‫בהסתגלות‪ ,‬מעכב את התהליך הטהור של החשיבה ומפריע לו‪ .‬אם רוצים‬
‫החלטות או להיות יותר יצירתיים‪ ,‬לשקול יותר אופציות‪ ,‬כמקור‬ ‫לקבל החלטות‪ ,‬יש להתעלם מהרגש‪.‬‬
‫מידע נוסף‪.‬‬
‫הדגשת תפקידם האדפטיבי של הרגשות בכל התהליכים‬ ‫רגש הוא מסוכן המעודד חוסר שכלתנות‪ ,‬רגשות אימפולסיביים‪ ,‬משהו‬
‫הפסיכולוגיים ואף הקוגניטיביים‪ .‬יכולים להשתמש ברגשות לנהל‬ ‫שמנהל אותנו ונהנתנות נטולת מחשבה‪.‬‬
‫אותם ויכולים לעודד הסתגלות‪.‬‬

‫השינוי הזה מתבסס בין היתר על גישתם של‪( :‬המקורות לשינוי ביחסי רגש‪-‬היגיון)‬
‫‪ .1‬הפילוסוף דוויד יום‪ -‬שטען כי הדחפים הרגשיים מניעים את כ ל הפעולות ובכלל את הקוגניציה‪ .‬הקוגניציה משרתת את‬
‫האינטרסים של הרגשות ואלה קובעים את סדרי העדיפויות‪ .‬יש היררכיה‪ ,‬יש עליונות של ההיגיון על הרגשות‪.‬‬
‫‪ .2‬פרויד‪ -‬הדגיש את החשיבות הבסיסית של הרגשות כאנרגיה הנפשית של ה"אני" וטען כי היבטים אחרים של העצמי נובעים‬
‫ממנה‪.‬‬
‫‪ .3‬אריטסטו‪ -‬טען שיש קשר פנימי בין רגשות לרציונאליות‪ .‬לפי תפיסתו‪ ,‬התשוקות הן מניעים המנחים את ההתנהגות האנושית‪.‬‬
‫הוא דיבר על שההיגיון צריך לרסן את התשוקות‪ ,‬שההיגיון צריך לשלוט‪.‬‬
‫מכאן צמחו ת יאוריות מודרניות של הרגש‪ .‬הם תיאוריות שמחברות בין רגש לקוגניציה‪ .‬ועל הרקע הזה יש מקום לדבר על‬ ‫‪-‬‬
‫האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬על החיבור בין רגש‪ -‬היגיון‪ .‬בתפיסה המסורתית שראה את ההיגיון והרגש כמשהו דיכוטומי‪ ,‬לא היה‬
‫מקום לדבר על הרגש עם ההיגיון‪ .‬המעבר הזה לתפיסה שמשלבת את הרגש עם ההיגיון‪ ,‬מפנה מקום לדבר על האינטליגנציה‬
‫הרגשית‪.‬‬
‫בפסיכולוגיה כיום מקובל לחשוב כי הרגשות תורמים ואף מגבירים את היכולת הקוגניטיבית‪ ,‬וכן הרגשות מדגישות את הקשר‬ ‫‪-‬‬
‫בין הרגשות השונים לבין הנטייה לפעולה מסוימת‪ .‬מכאן‪ ,‬שרגש וחשיבה הם צדדים של אותו מטבע ולכן הם יכולים לעבוד‬
‫ביחד‪.‬‬
‫לפי הערכות מודרניות של תיאוריית הרג ש‪ ,‬הרגשות מתחוללים בעקבות תהליכים קוגניטיביים‪ .‬רגשות מתחוללים בתגובה‬ ‫‪-‬‬
‫להערכה אוטומטית של היבטים הרלוונטיים לעצמי בסביבה‪ .‬הרגשות האלה בתורם מייצרים דחפים לפעולה (מוטיבציה)‬
‫המשפיעים על ההתנהגות‪ .‬הרגשות עצמם משמשים מקור מידע שאפשר לעבד קוגניטיבית כדי לחזות איך יגיבו העצמי‬
‫והאחרים ואיך אפשר להשתלב בהצלחה בחיים החברתיים‪.‬‬
‫המושג אינטליגנציה רגשית מבטא את נקודת החיתוך בין קוגניציה לרגש‪ .‬הרעיון שקיים רצף ביכולות הרגשיות של האדם‪ ,‬אדם‬ ‫‪-‬‬
‫יכול להיות מוכשר מאוד מבחינה רגשית ואדם אחר בכל יכולת רגשית נמוכה ואדם נוסף מהשורה בעל יכולת ממוצעת מבחינה‬
‫רגשית‪.‬שונות זו מזכירה את השונות ביכולתם הקוגניטיביות של בני האדם‪.‬‬
‫פסיכולוגיה חיובית‪ -‬פירושה ‪ ,‬חקירה מדעית המבקשת לתאר ולהבין את הצדדים החזקים והחיוביים של האדם וכן לאתר דרכים‬ ‫ג‪.‬‬
‫לטיפוח ההיבטים היצירתיים‪ ,‬החיוביים והאדפטיביים שלו‪.‬‬
‫בחוגים האקדמיים רוח התקופה הידידותית לרגשות באה ליידי ביטוי במגמה ההולכת והגוברת ושמה פסיכולוגיה חיובית‪ .‬זו‬ ‫‪-‬‬
‫תפיסה תיאורטית במחקר הפסיכולוגיה הבוחנת את מקורות האושר‪ ,‬הסיפוק‪ ,‬האופטימיות‪ ,‬התפקוד האופטימאלי והרווחה‬
‫האישית של האדם‪ .‬זה תחום שצמח ב‪ 30-‬השנים האחרונות‪ .‬בשנת ‪ 1997‬הוא הפך לתחום ממוסד‪ ,‬כאשר זליגמן הפך אותו‬
‫לכזה‪ .‬נחשב לתחום אקדמי מחקרי‪.‬‬
‫עד לשנים האחרונות התמקדה הפסיכולוגיה בבעיות ובחסכים של אנשים‪ .‬הפסיכולוגיה המסורתית קשורה בפסיכואנליזה של‬ ‫‪-‬‬
‫פרויד שצמחה מתוך המודל הרפואי‪ .‬המודל הרפואי עוסק בבעיות‪ ,‬בחסכים‪ ,‬בפתולוגיות‪ ,‬לרפא פתולוגיות‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫‪ 3‬סיבות לעיסוק הרב של מדע הפסיכולוגיה בקשיים של בני האדם ובצדדים השליליים של אישיותם‪:‬‬
‫‪ .1‬דורש טיפול‪ -‬רגשות שליליים כגון חרדה‪ ,‬דיכאון וכעס עשויים לגרום לאדם מצוקה רבה ותובעים הקלה וטיפול מיידי‪.‬‬
‫מבחינה אבולוציות‪ ,‬האדם דואג להישרדותו מוכרח להיענות לאיתותים של הרגשות השליליים האלה‪ ,‬לגלות את מקורם‬
‫ולטפל בהם‪ .‬לכן מי שאינו נזהר מאיום סביבתי ואינו קשוב לפחד או לאותות החרדה עשוי למצוא את עצמו עד מהרה‬
‫מחוץ למאגר הגנים‪ .‬העיקרון הזה אינו חל על רגשות חיוביים‪.‬‬
‫‪ .2‬התפתחו אבחון מצוקות של האדם‪ -‬ושיטות הטיפול בהן וזאת בשל הצורך להגיש סיוע פיזי ונפשי לחיילים רבים שנפגעו‬
‫במלחמת העולם השנייה ואילך והקמת מוסדות ממשלתיים רבים לטיפול בהם‪.‬‬
‫‪ .3‬האסכולה הפסיכואנליטית‪ -‬לחקר האישיות הנחילה את הפרדיגמה הרפואית שהדגישה את הצורך באבחון מחלת נפש‪,‬‬
‫בגילוי האטיולוגיה שביסודה וקביעת תכנית טיפול להקלת המצוקה (פרויד הגיע מהתחום הרפואה) ‪.‬מתוך כך‪ ,‬מרבית‬
‫החוקרים בחנו את ההבדלים בין אישיים בעדשה קלינית וחיפשו בשיטתיות אחרי סימני תחלואה ומקורותיהם אצל‬
‫האדם‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה חיובית היא ענף מחקרי בתחום הפסיכולוגיה‪ ,‬שחוקר את תחום של הבריאות הנפשית ולא התחום של‬ ‫‪-‬‬
‫הפתולוגיות‪ .‬הפסיכולוגיה החיובית באה מכיוון אחר‪ ,‬היא לא תחום קליני‪ ,‬אבל היא תחום שחוקר את המקורות של הבריאות‬
‫הנפשית‪ ,‬של החוסן הנפשי‪ ,‬של האושר‪ .‬היא מגמה של חקירה המבקשת להבין את הצדדים החזקים והחיוביים של האדם וכן‬
‫לאתר דרכים לשיפור יצירתיות ואדפטציה‪ ,‬לטפח רותם שיוביל לצמיחה ומימוש עצמי‪.‬‬
‫מרטין זליגמן ‪"( ,‬חוסר אונים נרכש"‪ .‬הניסוי עם הכלבים והשוק החשמלי) פסיכולוג ואחת מדמויות המפתח בתחום‬ ‫‪-‬‬
‫הפסיכולוגיה החיובית ‪ ,‬טוען כי מדע הפסיכולוגיה מתמקד רק בבעיות ובחסכים של אנשים‪ ,‬מה שהוביל להדגשה יתרה של‬
‫הניסיון לזהות פתולוגיות ושל הטיפול בצורותיהן השונות של הפרעות הנפש‪ .‬המחקרים שלו בהמשך הם היו המקורות של‬
‫הכוחות והצדדים החזקים והחיוביים של האדם ואיך אפשר לשפר אותם‪ ,‬מה גורם לנו להיות יותר מאושרים‪ ,‬מה מחסן אותנו‪.‬‬
‫המטרה של הפסיכולוגיה החיובית היא להבין את הצדדים האדפטיביים של האדם ואיך אפשר לשפר אותם‪ .‬זליגמן טען כי בכל‬
‫הנוגע לרגשות‪ ,‬אנשים זקוקים לניסיון חיובי‪ ,‬לעצמאות ולהגדרה עצמית בתהליך מימוש המטרות החשובות להם מבחינה‬
‫אישית‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬גם קשר לקהילה ויחסי גומלין חברתיים חיובים הם הכרחיים‪.‬‬
‫‪ 3‬יסודות של הפסיכולוגיה החיובית לפי זליגמן‪:‬‬
‫‪ .1‬ניסיון חיובי‪ -‬הבנת הרגשות החיוביים של האדם מובילה לחקר הסיפוק מהעבר‪ ,‬האושר בהווה והתקווה לעתיד‪.‬‬
‫‪ .2‬מאפיינים אינדיבידואלים חיוביים‪ -‬הבנת המאפיינים אינדיבידואלים חיוביים‪ ,‬תכונות של האדם שנותנות לו כוח בחיים‬
‫ומשפרות את התפקוד שלו‪ ,‬כוללת את חקר המעלות והחוזקות‪ .‬היכולת לעבוד ולאהוב‪ ,‬אומץ‪ ,‬חמלה‪ ,‬חוסן‪ ,‬יצירתיות‪,‬‬
‫סקרנות‪ ,‬יושר‪ ,‬הכרה עצמית‪ ,‬איפוק‪ ,‬שליטה עצמית ותבונה‪.‬‬
‫‪ .3‬מוסדות חברתיים חיוביים‪ -‬מה בסביבה יכול לתת לו כוח‪ .‬הבנת מוסדות חברתיים חיוביים פירושה‪ ,‬לחקור את אותן‬
‫נקודות חוזקה המעודדות יצירת קהילות טובות יותר‪ ,‬כגון צדק‪ ,‬אחריות‪ ,‬תרבותיות‪ ,‬הורות טובה‪ ,‬הענקת טיפול מסור‪,‬‬
‫מוסר עבודה‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬עבודת צוות‪ ,‬תכלית וסובלנות‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה החיובית לא שוללת את הפסיכולוגיה הקלאסית‪ ,‬היא באה להשלים אותה‪ .‬הפסיכולוגיה הקלאסית התמקדה‬ ‫‪-‬‬
‫תמיד בשלילי ‪ .‬כי האנשים התפקודיים‪ ,‬הם הרבה פעמים לא האנשים שפונים לעזרה‪ .‬הרעיון הוא השלילי גורם סבל‪ .‬כמו‬
‫שתחום הרפואה מתעסק במה שלא מתפקד‪ ,‬סימפטומים‪ .‬הרי אנו לא באים לרופא לספר כמה אנו מרגישים מעולה‪ .‬וגם כך‬
‫מודלים פסיכולוגיים עוסקים בשלילי‪ ,‬כי השלילי גורם לסבל ולמצוקה וזה מוביל את האנשים לפנות לטיפול‪ .‬התודעה שלנו‬
‫הישרדותית‪ .‬כמו שכאב פיזי מאותת לנו שאנו צריכים לטפל במשהו בגוף‪ ,‬גם לכאב הנפשי יש את אותו התפקיד‪ .‬כלומר‪ ,‬אדם‬
‫שאין לו רגשות שליליים לא ישרוד‪ .‬רגשות שליליים מאותתים לנו על מצבים שאנו צריכים להתמודד איתם בחיים‪ ,‬לטפל בו‪.‬‬
‫ולכן ההתמקדות הייתה בשלילי‪ .‬מאז מלחמת העולם ה‪ II-‬התחום התפתח מאוד של אבחון מצוקת האדם ושיטות טיפול בהם‬
‫כדי לסייע לחיילים (‪ )PTSD‬ולאחר מכן התרחב לשאר האוכלוסייה‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה החיובית עוסקת בבריאות הנפשית‪ ,‬לגלות את מקורות הבריאות הנפשית האושר‪ ,‬החוסן‪ ,‬הסיפוק‪ ,‬האופטימיות‬ ‫‪-‬‬
‫והתפקוד האופטימאלי של האדם‪ .‬כשמהמחשבה מאחורי זה מימוש עצמי אינו רק העדר פתולוגייות‪ .‬כלומר‪ ,‬אדם שנרפא‬
‫מפתולוגיה או שלא הייתה לא פתולוגיה מלכתחילה‪ ,‬זה לא בהכרח שהתפקוד של האדם מיטבי‪ .‬לא בהכרח יגיע למימוש עצמי‬
‫ותפקוד אופטימאלי‪ .‬זה לא אומר האדם מאושר‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה החיובית שואפת להבין את המאפיינים החזקים‪ ,‬גם ברמה האישית של האדם‪ ,‬איזה חוזקות ועוצמות ומה‬ ‫‪-‬‬
‫מאפשר לטפח ולהעצים את החוזקות האלו וגם ברמה החברתית‪ ,‬לזהות ברמת הקהילה את הדברים החיוביים שניתן להעצים‬
‫אותם‪ .‬הפסיכולוגיה החיובית בודקת מה כן עובד באדם ספציפי (כשבאים לטיפול) ולהשתמש בתחומים שהאדם מצליח בהם‬
‫ולעזור לו להשתפר בתחומים אחרים שהאדם מתקשה בהם‪ .‬כלומר‪ ,‬חוקרי הפסיכולוגיה החיובית מבקשים לגלות את מקורות‬
‫בריאות הנפש‪ ,‬החוסן והתפקוד האופטימאלי של האדם‪ .‬לטענתם‪ ,‬אילו פסיכולוגים היו מנסחים את שאלות המחקר שלהם‬
‫במונחים של חוזקות במקום חולשות‪ ,‬היו מוצאים חוזקות רבות אצל נחקריהם‪ ,‬ולא רק בעיות‪ ,‬חסכים ופתולוגיות‪ .‬לפי‬
‫תפיסתם מדע הפסיכולוגיה הזניח כמה מיעדיו המרכזיים‪ ,‬בכלל זה זיהוי אלמנטים של חוזקות של האדם‪ ,‬טיפול‪ ,‬צמיחה‬
‫והגשמה עצמית‪ ,‬פיתוח כישורים ייחודיים ומימוש מרבי של הפוטנציאל האנושי‪ .‬אם כך‪ ,‬השאלה המרכזית ביסודה של‬
‫הפסיכולוגיה החיובית היא‪ ,‬כיצד נוכל לעזור לעצמנו ולאחרים‪ ,‬יחידים‪ ,‬קהילות והחברה בכללותה‪ ,‬להיות מאושרים יותר‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה החיובית קשורה לאינטליגנציה הרגשית‪ .‬יש חוקרים הממקמים את האינטליגנציה הרגשית בתוך התחום של‬ ‫‪-‬‬
‫פסיכולוגיה חיובית‪ .‬כי היא אחד מהמקורות לחוסן נפשי‪ .‬למשל‪ ,‬אדם שמסוגל להבין את הרגשות שלו ומסוגל ולווסת אותם‪,‬‬
‫יש לו הרבה עוצמה‪ ,‬הוא יכול להתמודד ולנהל רגשות בעוצמות שונות והוא יכול לנהל גם רגשות לא נעימים שלילים שעולים‬
‫והוא הרבה יותר חסין נפשית והוא מרשה לעצמו להרגיש את כל טווח הרגשות כי הוא יודע שהוא יכול לנהל אותם וזה לא יפיל‬
‫אותו ושהוא לא יגע למקום שהוא לא יכול להתמודד‪ ,‬ולכן האינטליגנציה הרגשית נכנסת לתוך זה‪ ,‬היא חלק מהמנגנון של חוסן‬
‫נפשית ולכן היא נחקרת כחלק מהפסיכולוגיה החיובית‪ .‬כמו כן‪ ,‬המחקרים שעוסקים בפסיכולוגיה חיובית עוסקים ביכולת‬
‫וויסות‪ ,‬זיהוי רגשות‪ .‬התחומים האלה מאוד משיקים זה לזה‪ ,‬הם שלובים זה בזה‪ .‬זה לא מקרי שגולמן מפרסם את הספר שלו‬
‫ב‪ 1995 -‬וזליגמן מפרסם את ספרו ב‪.1997 -‬‬
‫תובנות אלו מהדהדות בהתפתחות המחקר של האינטליגנציה האישית ב‪ 2 -‬פנים‪:‬‬
‫‪ .1‬חוקרי הפסיכולוגיה החיובית כמו גולמן‪ ,‬מתמקדים בשיפור איכות החיים במגוון סביבות לימודים ועבודה ע"י טיפוח קהילות‬
‫המעודדות מעורבות חברתית‪.‬‬
‫‪ .2‬זליגמן הדגיש את הצורך במחקר מדעי שיתמוך במטרות אלו‪ .‬הוא הצביע על ניסיונות מוקדמים יותר לפתח פסיכולוגיה חיובית‬
‫שתעסוק בצמיחה אישית ובמימוש עצמי‪ ,‬בעיקר הגישה ההומניסטית של קארל רוג'רס ואברהם מאסלו‪ ,‬ניסיונות שלא הייתה‬
‫בהם הקפדה על ידע אמפירי‪.‬‬
‫הביקורת על הפסיכולוגיה החיובית‬
‫לזרוס ציין שהפסיכולוגיה החיובית מפרידה באופן מלאכותי בין התנסויות חיוביות ולשליליות‪ ,‬אף שבד"כ חוויות משמעותיות‬ ‫‪-‬‬
‫בחיים הן מארג של שני הרגשות האלה‪ .‬אומנם‪ ,‬יש יתרונות מובהקים לחוסן בזמן מצוקה וללמידה מטעויות ומכישלונות‪ ,‬אך‬
‫איננו יכולים להבין או להעריך את הצד הטוב והחיובי בחיינו ללא התייחסות לצד הפחות טוב והשלילי‪.‬‬
‫‪ -‬ייתכן שבחקר הפסיכולוגיה החיובית של גם מסר לחוקרי האינטליגנציה הרגשית‪ .‬תומכי האינטליגנציה הרגשית רואים‬
‫בעובדים מאושרים ובעלי ביטחון עצמי עובדים יצרניים‪ ,‬אך מהמידע האמפירי עולה תמונה מורכבת יותר‪ .‬חוסר סיפוק בבית‪,‬‬
‫בעבודה או בלימודים יכולים גם הוא להניע להישגיות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אושר יכול לגרום לשאננות‪ .‬שניידר טען כי רגשות חיוביים‬
‫מועילים רק אם הם משולבים בתפיסת מציאות טובה ובמעורבות אמיתית בחיים‪.‬‬
‫‪4‬‬
 ‫תשובת השכלתנות‬
‫בשנות ה‪ 70-‬וה‪ ,80-‬שטף את א רה"ב גל התלהבות מכלי חינוכי חדש‪ ,‬טיפוח הערכה עצמית אצל ילדים‪ ,‬שמטרתו לשפר את הישגיהם‬
‫בלימודים‪ .‬בעקבות זאת קמו פרשניים חברתיים והחלו להתריע מפני הסכנות שבמגמה זו‪ ,‬העולות על התועלת שבה‪ .‬לטענתם‪ ,‬תכנית‬
‫לימודים אשר בראש סדר העדיפויות שלה נמצאת ההרגשה הטובה לגבי העצמי‪ ,‬ללא קשר להתנהגות או להישגים במציאות‪ ,‬עלולה‬
‫ליצור תחושה של אישור מוטעית‪.‬‬
‫בהקשר זה סקר באומייסטר מחקרים רבים הטוענים כי אף שהעלאת הערכה העצמית מגבירה את הרגשות החיוביים‪ ,‬אין בה‬
‫תועלות רבות אחרות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הערכה עצמית מוגזמת עלולה לעודד נרקיסיזם ואף תוקפנות‪ .‬תכונות אלו עלולות לעורר תגובות‬
‫שליליות מהסביבה‪.‬‬
‫מחקר בתחום – אינטליגנציה ‪ /‬רגש‪ -‬החוקר אנטוניו דמסיו (‪ )1995‬הוא חוקר מוח והוא גילה שפגיעה באזור מוח שקשורים לעיבוד‬ ‫ד‪.‬‬
‫רגשות גרמו לליקויים לשיפוט וקבלת החלטות‪ .‬כיום ישנם ממצאים ממחקרי מוח‪ ,‬שיש קשר בין אזורים שנחשבים לאזורים רגשיים‬
‫כמו מערכת הלימבית ולאזורים שנחשבים להיות גבוהים‪ ,‬הקורטקס או הניאו‪-‬קורטקס שקשורים לפן הקוגניטיבי‪ ,‬כגון‪ ,‬תפקודיים‬
‫קוגניטיביים‪ ,‬שיפוט ותהליך של קבלת החלטות‪ .‬אנו יודעים כיום שכאשר יש פגיעה באזורים הרגשיים‪ ,‬זה משפיע גם על האזורים‬
‫הקונטיביים מבלי שהם עצמם יפגעו‪ .‬כיום יודעים לפי מחקרי מוח‪ ,‬שרגשות הם מקור מידע לתהליכים קוגניטיביים‪ ,‬ולכן שאזורים‬
‫רגשיים נפגעים יש פגיעה ביכולות הקוגניטיביות‪ .‬למשל‪ ,‬דמסיו תיאר מטופל שלו שהייתה לו פגיעה באזור הרגשי במוח ושלא יכל‬
‫להחליט האם לקחת סכין או מזלג‪ ,‬לפתוח את הדלת או לסגור אותה וכדומה‪ .‬זה מחזק את העניין שרגש וקוגניציה הם לא דברים‬
‫נפרדים‪ ,‬דיכוטומיים‪ ,‬הם משולבים ביחד‪ .‬מחשבה ורגש הולכים ביחד‪ ,‬אי אפשר להפריד ביניהם ולא צריך להפריד ביניהם‪ .‬לפי‬
‫מחקרים עכשוויים‪ ,‬הרגש מקדם את החשיבה והחשיבה מעצבת חוויות רגשיות וביחד כאשר מכניסים את האינטליגנציה הרגשית‬
‫שקשורה להתנהגות אדפטיבית‪ ,‬והסתגלות למציאות‪.‬‬
‫ביקורת על האינטליגנציה הכללית‪-‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ -‬הנחת המוצא היא שהאינטליגנציה הרגשית נתפסת כסוג של אינטליגנציה‪ ,‬ולכן היא נחקרת ככזו‪ .‬כלומר‪ ,‬אנשים נבדלים‬
‫ביכולתם האובייקטיבית שניתנת למדידה‪ ,‬היכולת לתפוס‪ ,‬היכולת להבין והיכולת להתמודד עם רגשות‪ .‬היות והחוקרים‬
‫מניחים שהיכולת היא אובייקטיבית יש למדוד אותה בסולמות אובייקטיביים‪ .‬כשרוצים למדוד תכונות אישיות משתמשים‬
‫בשאלונים לדיווח עצמי‪ ,‬אבל העניין שבדיווח עצמי אין נכון או לא נכון‪ ,‬אין תשובות נכונות‪ .‬אנו רק למדים על התשובות של כל‬
‫מיני סיטואציות‪ ,‬אנו למדים איך הוא מגיב‪ ,‬איפה הוא עומד בתכונה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ביכולת צריכים להיות הבדלים‬
‫אובייקטיביים בין אנשים‪ .‬ואנו מניחים שיש הבדלים אובייקטים בין אנשים‪ .‬אז אם אנו מניחים שאינטליגנציה רגשית היא סוג‬
‫של אינטליגנציה‪ ,‬אז גם אינטליגנציה רגשית צריכה לעמוד בקריטריונים האלה ‪ .‬ניתן להעריך את היכולות האלה באופן‬
‫אובייקטיבי‪.‬‬
‫‪ -‬ישנה ביקורות על האינטליגנציה הקונוונציונאליות (כללית) והשיטות להערכתה‪ .‬הביקורת היא שהמודלים למדידה של‬
‫אינטליגנציה אינם מכסים את היכולות של האינטליגנציה (ספירמן)‪ .‬מה שמשותף לכל התיאוריות כל התיאוריות מדברות על‬
‫יכולת קוגניטיבית אחת מרכזית והביקורת היא שלא רואים מבט כולל של היכולות האנושיות ויש הרבה מאוד יכולות שלא‬
‫מתייחסים אליהם במבחן אינטליגנציה ולכן‪ ,‬חיפשו מודלים משלימים‪ .‬כלומר‪ ,‬מודלים של אינטליגנציה רגשית לא באים‬
‫להחליף את המודלים של אינטליגנציה‪ ,‬אלא באים להשלים אותם‪ .‬הם באים להתייחס פאן אחר שאין לו מקום במודל של‬
‫אינטליגנציה כללית‪.‬‬
‫ניצנים של אינטליגנציה רגשית בתיאוריות של אינטליגנציה כללית‪ -‬רואים במודלים של אינטליגנציה כללית שיש מושגים‬ ‫ו‪.‬‬
‫שמקבילים למושג אינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫‪ -‬גרדנר‪ ,‬תיאורית ריבוי אינטליגנציות‪ -‬הוא טען שיש אינטליגנציה מילולית‪ ,‬מתמטית‪ ,‬מוסיקלית‪ ,‬תוך אישית ובין אישית‬
‫וכדומה‪ .‬רואים התייחסות בתוך האינטליגנציה שלו לאינטליגנציה רגשית‪ ,‬לזהות ולהבין רגשות של האדם ושל האחר‪ .‬כלומר‬
‫בתוך התיאוריה שלו יש ניצנים של אינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫‪ -‬ת'ורנדייק‪ ,‬אינטליגנציה חברתית (בנוסף לאינטליגנציה מופשטת ואינטליגנציה מכנית)‪ .‬היכולת להבין מצבים חברתיים‪ ,‬להבין‬
‫את האחר ולהשתמש ביכולות‪ ,‬כישורים חברתיים כדי להתמודד עם העולם‪.‬‬
‫המחקר האקדמי בתחום מבקש לבחון את מושג האינטליגנציה הרגשית ב‪ 3-‬נקודות‪:‬‬
‫‪ .1‬לבחון בכלים מדעיים ולפת ח תיאוריות מורכבות על הגורמים שעומדים ביסוד ההתנהגות אינטליגנטית‪-‬רגשית ועל השלכותיה‪.‬‬
‫‪ .2‬מחפש אחר כלי מדידה מדויקים למאפייני האישיות ולהתנהגויות האלה‪.‬‬
‫‪ .3‬מטרת המחקרים היא להבין כיצד אינטליגנציה רגשית קשורה לתוצאות ולתפקודים מוערכים מבחינה חברתית‪ ,‬כגון יחסים בין אישיים‬
‫בריאים‪ ,‬ניהול סביבות עבודה נעימות ויעילות ואף פתרון סכסוכים יעיל ומהיר‪.‬‬
‫לא ברור היכן ממוקמת האינטליגנציה הרגשית אך חוקרי אינטליגנציה הרגשית עלולים ליפול בפח ב‪ 4-‬מלכודות‪:‬‬
‫‪ .1‬אינטליגנציה רגשית יכולה להיות בדיונית לחלוטין‪.‬‬
‫‪ .2‬אינטליגנציה יכולה להיות קיימת אך אולי בעלת חשיבות מועטה יחסית‪.‬‬
‫‪ .3‬התחום המתויג כיום כ"אינטליגנציה רגשית" הוא אולי שטח ידוע וממופה‪.‬‬
‫‪ .4‬חוקרים שונים עלולים לתת את השם "אינטליגנציה רגישת" למבנים רבים‪.‬‬
‫שאלות שעולות סביב המושג א"ר‪:‬‬
‫‪ -‬האם א"ר אכן קיימת?‬
‫‪ -‬אם א"ר קיימת האם היא כ"כ חשובה? כמה זה עוזר בכלל בחיים?‬
‫האם היא באמת מושג חדש? יש טענה שהמושג היה לנו קודם כמו יכולת אמפטית‪ ,‬רגישות‪ ,‬מוטיבציה‪ .‬אשכול של המון יכולות שהיה לנו‬ ‫‪-‬‬
‫קודם‪.‬‬
‫‪ -‬האם מה שאנחנו חושבים שזה א"ר הוא באמת א"ר? האם כולם חושבים שא"ר היא אותו הדבר‪ ,‬לא בטוח‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫‪ 1.5‬לקראת מדע האינטליגנציה הרגשית‬
‫מדוע מדע?‬
‫יש ‪ 4‬סיבות לחשיבות ולנחיצות של הבנת החקירה המדעית של אינטליגנציה רגשית מלבד חיפוש אחר אמת אובייקטיבית‪:‬‬
‫‪ .1‬הבדלים בין אישיים בכישורים רגשיים‪ -‬אם ברצוננו לעודד אינטליגנציה גבוהה כדי להפיק את המיטב מהמחוננים בתחום זה‪ ,‬עלינו לדעת מי‬
‫הם‪ .‬באותה מידה עלינו להיות מסוגלים לזהות את בעלי היכולות הרגשיות הנמוכות כדי שנוכל להתערב ולעזור ביעילות‪ .‬לכן‪ ,‬נדרשים מבחנים‬
‫מתוקננים כדי לזהות את הזקוקים לחיזוק בתחום הרגשי ולהעניק תמיכה ולאמן אותם בהתמודדות עם מצבים טעוני רגשות‪ .‬כמו כן‪ ,‬חשוב‬
‫להבין כיצד אינטליגנציה רגשית מתפלגת והאם יש הבדלים בין בעלי מקצועות שונים באוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ .2‬לגלות את מקורות האינטליגנציה הרגשית‪ -‬אם אינטליגנציה רגשית דומה לרוב התכונות האנושיות האחרות‪ ,‬ניתן להניח שהיא משקפת הן‬
‫את המטען הגנטי והן את הסביבה החברתית שבה התפתח הילד‪.‬‬
‫‪ .3‬להבין‪:‬אינטליגנציה רגשית היא תהליך‪ -‬אנו זקוקים לשיטות מדעיות לחקר דרכים שבהן האינטליגנציה הרגשית באה ליידי ביטוי‬
‫בהתמודדות עם בעיות ואתגרים ביומיום‪ .‬אם לא נבין תהליכים אלו‪ ,‬ההתערבויות יהיו חסרות ערך‪.‬‬
‫‪ .4‬לנפץ מיתוסים‪ -‬חיוני לפתח מדע קפדני המאפשר בחינה ביקורתית ואף ספקנית של אמונות פופולאריות ומיתוסים בתחום הזה‪ .‬לאחר ניפוץ‬
‫המיתוסים קל יותר לעודד התקדמות מדעית ולהיפך‪.‬‬
‫‪ 3‬עמודי התווך של חקר האינטליגנציה הרגשית‬
‫מתיוס‪ ,‬זיידנר ורוברס ציינו ‪ 3‬עמודי תווך לניתוח ולטיפול מדעי באינטליגנציה רגשית‪:‬‬
‫‪ .1‬תיאוריה מבוססת‪ -‬הבסיס ההכרחי לכל תחום מחקר‪.‬‬
‫‪ .2‬מדידה והערכה תקפות‪ -‬חיוניים לקביעת נורמות‪ ,‬סטנדרטים וחריגות‪.‬‬
‫‪ .3‬יישומים‪ -‬הצד המעשי של התחום‪.‬‬
‫לדיון באינטליגנציה הרגשית יש ‪ 2‬צדדים‪:‬‬
‫‪ .1‬הערכת חשיבות המידע החדש שיוסיף חקר האינטליגנציה הרגשית להבנת הכשירות הרגשית‪-‬‬
‫יש ‪ 2‬תפיסות‪:‬‬
‫א‪ .‬מאייר טוען שאינטליגנציה רגשית עומדת בקריטריונים של אינטליגנציה סטנדרטית‪ -‬היא מייצגת יכולת אמיתית בעלת השלכות‬
‫מרחיקות לכת על חיי היומיום‪ .‬המבחן שפותח למדידת האינטליגנציה הרגשית מעריך איכויות מרכזיות באדם‪ ,‬הנבדלות ממדדי אישיות‬
‫ואינטליגנציה רגילים‪ .‬והאם ניקוד גבוה במבחנים אלו אכן מנבא יכולת רגשית וחברתית גבוהה בחיים האמיתיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬קשורה יותר לאישיות ולכן ניתנת למדידה באמצעות שאלוני אישיות‪ .‬והאם שאלון האינטליגנציה הרגשית שונה במאפיניו משאלוני‬
‫האישיות הרגילים‪.‬‬
‫‪ .2‬ביקורת‪ -‬מתיוס טוען שאין ממצאים התומכים בחשיבותה של האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬שהיא מנבאת הצלחה יותר ממבחן ‪ .IQ‬נוסף על כך‪,‬‬
‫טוענים כי קיימת תמיכה מועטה בלבד בעמדתו של גולמן שלפיה‪ ,‬טיפוח של האינטליגנציה הרגשית ישמש תרופת פלא לכל החולי בעולם‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫‪ .2‬קריאה מונחית‬
‫‪ 2.1.1‬רכיב האינטליגנציה באינטליגנציה רגשית‬
‫המושג אינטליגנציה רגשית מקשר בין התפיסות שביסוד הרגשות לבין התפיסות שביסוד חקר היכולות הקוגניטיביות של האדם‪ .‬לעיתים נאמר‬
‫שהרגשות והקוגניציה ניצבים בקצוות המנוגדים של רצף ההתנהגות האנושית‪ .‬דיכוטומיה זו צמחה על רקע מסורות פילוסופיות מערביות‪ ,‬שרובן‬
‫קדמו לפסיכ ולוגיה המודרנית‪ ,‬אשר ראו בהיגיון ובאינטלקט כוחות המנוגדים לתופעות לא רציונאליות‪ ,‬תחושות ורגשות‪.‬‬
‫‪ 2‬קווים של עדויות התומכים בקביעה זו‪:‬‬
‫‪ .1‬מבחני אינטליגנציה מתוקננים נפוצים ברחבי העולם ומשפיעים על החלטות מכריעות בחייהם של בני האדם‪.‬‬
‫‪ .2‬נתוני מחקרים לא מעטים מראים כי מדדי אינטליגנציה מנבאים ב הצלחה רבה ביצועים בעבודה ובלימודים‪.‬‬
‫‪ 1.3‬הופעתה של אינטליגנציה חדשה על רקע הביקורת על האינטליגנציה הכללית‬
‫ההתפתחויות העומדות בבסיס היווצרות המושג אינטליגנציה רגשית‬
‫האינטליגנציה הרגשית נתפסת כסוג של אינטליגנציה‪ .‬כלומר‪ ,‬אנשים נבדלים זה מזה ביכולתם האובייקטיבית‪ ,‬הניתנת למדידה‪ ,‬לתפוס רגשות‪,‬‬
‫להבינם ולהתמודד איתם‪ .‬הבדל זה יכול לבוא ליידי ביטוי בדרכים מגוונות‪.‬‬
‫רעיון האינטליגנציה הרגשית לא צץ פתאום‪ ,‬יש לו שורשים עמוקים בתולדות התיאוריה‪ ,‬המחקר והמעשה בתחום הפסיכולוגיה‪:‬‬
‫‪ .1‬הרעיון הלך ותפס מקום מרכזי על רקע חוסר הסיפוק ומאי שביעות הרצון ממודלים של משכל ומהשיטות שהיו נהוגות להערכת אינטליגנציה‪,‬‬
‫ובייחוד כשהתעצמה התחושה כי מבחן ‪ IQ‬בודד עושה עוול עם האדם והפוטנציאל שאולי גלום בו‪ .‬המונח אינטליגנציה כללית כפי שהוא נתפס‬
‫כיום מציין יכ ולת אינטלקטואלית ואקדמית בתחומים כמו חשיבה אנליטית מופשטת‪ ,‬ניתוח ופתרון בעיות‪ .‬ומבחנים ‪ IQ‬מנבאים באופן‬
‫מובהק את הצלחתו האקדמית והתעסוקתית של האדם‪ .‬התומכים במודל החד‪-‬גורמי של משכל מאמינים שקיימת אינטליגנציה כללית אחת‬
‫התורמת לכלל הביצועים הקוגניטיביים של האד ם‪ .‬עם זאת‪ ,‬טוענים פסיכולוגים רבים שהאינטליגנציה אינה מתמצה ביכולת פתרון בעיות‬
‫מופשטות בלבד‪ .‬הספקות באשר לאינטליגנציה "קונוונציונאלית" צצו מיד עם עלייתו של תחום זה‪ ,‬בתחילת המאה ה‪ .20-‬מבחני‬
‫האינטליגנציה הכללית אינם כוללים יכולות של אינטליגנציות אחרות‪ .‬אינטליגנציה היא מושג יותר רחב המכיל בתוכו הרבה יותר יכולות‪ ,‬כמו‬
‫אינטליגנציה רגשית שעוסקת בעיבוד מידע רגשי‪ ,‬ולכן זה עוד אפשרות להרחיב את מושג האינטליגנציה ולמצוא גורמים נוספים ולקחת‬
‫בחשבון עוד יכולות‪ ,‬ולראות מה משפיע על הסיכוי של האדם להצליח עם משימות שונות בחיים‪ .‬ומכאן שצריך להרחיב גם את כלי המדידה‬
‫בהתאם‪.‬‬
‫באינטליגנציה קוגניטיבית החלק המולד מאוד דומיננטי‪ .‬כלומר‪ ,‬האפשרות שלנו להשפיע על ה‪ IQ -‬היא מאוד מצומצמת ‪ ,‬במיוחד ככל שהגיל‬ ‫‪.2‬‬
‫עולה‪ .‬ולכן יש תחושה שזה גורל קבוע מראש‪" ,‬או שיש לה את זה או שאין לך את זה"‪ .‬וזה עוד דבר דגם לחוקרים לחפש דרכים אחרות להעריך‬
‫יכולות אנושיות‪ ,‬שניתן ללמוד אותן ולשפר אותן וזה עורר עניין ציבורי ובסופו של דבר הוביל למחקרים נוספים‪ .‬הערכה באינטליגנציה רגשית‬
‫שהיא גם מולדת‪ ,‬אך היכולת להשפיע עליה יותר משמעותית‪.‬‬
‫לרעיון הכללי של אינטליגנציה רגשית יש מקורות היסטוריים ‪ /‬הופעה של "ניצנים" של א"ר בתיאוריות של אינטליגנציה כללית‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ -‬אלפרד בינה‪ -‬טען שהאינטליגנציה אינה הגורם החשוב היחיד בתפקוד החברה‪.‬‬
‫דיואי (‪ -)1909‬טען לקיומה של אינטליגנציה חברתית‪ .‬הכוח להתבונן במצבים חברתיים ולהתמודד איתם‪ ,‬היכולת להתבונן במצבים‬ ‫‪-‬‬
‫חברתיים ולהבינם וכוח חברתי‪.‬‬
‫ת'ורדנייק (‪ -)1920‬התייחס לאינטליגנציה במובנו הרחב ורב תחומי‪( .‬תיאוריה מבנית)‬ ‫‪-‬‬
‫הוא גיבש מודל תלת‪-‬גורמי של משכל הכולל‪:‬‬
‫א‪ .‬אינטליגנציה מכאנית‪ -‬היכולת להבין ולנהל אובייקטים מוחשיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אינטליגנציה מופשטת‪ -‬היכולת להבין ולנהל רעיונות‪.‬‬
‫אינטליגנציה חברתית‪ -‬היכולת להתמודד עם גברים ונשים‪ ,‬ילדים וילדות ולהבינם (אמפתיה) ולנהוג בחוכמה ביחסי אנוש‬ ‫ג‪.‬‬
‫(לווסת) כלומר‪ ,‬היכולת לנהל בתבונה מצבים חברתיים‪ ,‬להבין את התנהגותו של זולת ולהבין את המפה החברתית סביבנו‪.‬‬
‫לאדם בעל אינטליגנציה חברתית יש היכולת להבין את המצבים הפנימיים שלו ואת המוטיבציות וההתנהגויות שלו של אחרים‬
‫ולנהוג בחכמה על בסיס הבנה זו‪.‬‬
‫במהלך העשורים הבאים ניסו חוקרים רבים לחבר ולתקף מדדי אינטליגנציה חברתית מתוקננים‪ .‬הקושי להבחין בין אינטליגנציה חברתית‬ ‫‪.4‬‬
‫לאינטליגנציה קוגניטיבית בכלים אמפיריים הביא ליידי דחייה הרעיון שקיימת יכולת חברתית‪-‬רגשית נפרדת‪ .‬למעט מודל האינטליגנציה רבת‬
‫הפנים של גילפורד‪.‬‬
‫גילפורד (‪ -)1967‬מודל מבני‪ .‬ראה באינטליגנציה מושג רב פנים ומורכב מ‪ 150 -‬סוגים של‬ ‫‪-‬‬
‫אינטליגנציות ואינה בהכרח היררכי ונקרא "מודל האינטלקט" וכל סוג של אינטליגנציה מייצג היבט‬
‫ייחודי של אחד מ‪ 3-‬מימדים‪:‬‬
‫א‪ .‬ממד הפעולה (האופרציה המנטאלית)‪ -‬מה עושה אדם בשכלו כשמבצע פעולה‬
‫אינטלקטואלית‪ .‬למשל‪ ,‬זכירה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ממד התוכן‪ -‬מהות הידע הקשור לביצוע פעולות‪ .‬מהו התוכן שעליו מבוצעת ההתנהגות‪.‬‬
‫למשל אני יכולה לבצע פעול כמו פעולת זכירה מהטיול אתמול‪ ,‬זה תוכן התנהגותי‪ ,‬האם‬
‫אני זוכרת סמלים שלמדתי‪ ,‬למשל תווים‪ ,‬תמרורי נהיגה‪ ,‬או סדר פעולות חשבון‪ .‬כלומר‬
‫איזה פעולה ומה התוכן שעליו מבוצעת הפעולה‪ .‬בממד זה הציב גילפורד את האינטליגנציה‬
‫ההתנהגותית ‪ /‬תוכן התנהגותי שמקביל לרעיון של עיבוד מידע רגשי‪.‬‬
‫ממד התוצר‪ -‬מהו התוצר הסופי (תוצאה מהפעולה ומהתוכן) של תהליך עיבוד המידע ורמת המורכבות שלו‪ .‬התוצאה יכולה‬ ‫ג‪.‬‬
‫להיות ספרה‪ .‬למשל‪ ,‬אם אני מבצעת פעולה של ‪ ,4=2+2‬אז הפעולה היא חישוב‪ ,‬התוכן הוא מספרי התוצר הוא יחידה‪ ,‬המס' ‪.4‬‬
‫דוגמא נוספת‪ ,‬אם מבקשים ממני לרשום את חוויותי מהטיול אתמול‪ ,‬אז הפעולה היא זכירה‪ ,‬התוכן התנהגותי‪ ,‬חוויות מהטיול‬
‫והתוצר הוא חיבור‪ ,‬קובץ מילולי‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫גרדנר (‪ -)1983‬קיימות אינטליגנציות רבות היכולות להתבטא במגוון תחומים בחיים‪ ,‬מחשיבה לוגית ויכולת מילולית דרך אומנות וריקוד‬ ‫‪-‬‬
‫ועד מנהיגות‪ .‬הוא טבע את המושג "אינטליגנציות מרובות"‪ .‬לשיטתו אי אפשר לטעון שאנשים הם אינטליגנטים במובן הכללי משום‬
‫שבד"כ יש תבניות מורכבות יותר‪ ,‬רמות תפקוד גבוהות בפעילות אחת ורמות תפקוד נמוכות האחרת‪.‬‬
‫האינטליגנציות המרובות מורכבות מ‪ 7-‬סוגים שונים של אינטליגנציות‪:‬‬
‫א‪ .‬לשונית‪.‬‬
‫ב‪ .‬לוגית‪-‬מתמטית‪.‬‬
‫מרחבית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬מוזיקלית‪.‬‬
‫ה‪ .‬קינסטטית‪.‬‬
‫אינטליגנציה בין אישית‪ -‬הבנת רגשות‪ ,‬צרכים וכוונות האחר‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫אינטליגנציה תוך‪-‬אישית‪ -‬מודעות והבחנה ברגשות‪ ,‬צרכים‪ ,‬יעדים וכוונות של העצמי‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫לפי גרנדנר‪ ,‬שתי האינטליגנציות שייכות ל"אינטליגנציות אישיות" ‪ ,‬שפירושה‪ ,‬היכולת להבחין ולזהות טווח רחב של רגשות עצמי ואצל‬
‫הזולת ולתת להם משמעות בעת תקשורת עם הזולת‪.‬‬
‫כיום חוקרים מתחום הפסיכולוגיה סבורים שזה לא מספיק במושגים הצרים של האינטליגנציה המסורתית‪ ,‬שהתמקדו במערך של קישורים‬
‫מילוליים ומתמטיים‪ ,‬ויש מקום לאמץ גישה רחבה ומקיפה יותר של האינטליגנציה‪.‬‬
‫הגדרות נוספות לאינטליגנציה רגשית‪ -‬מהי אינטליגנציה רגשית? מה כלול בה?‬
‫בר‪-‬און (‪ -)1995‬טבע את המושג "מנת רגש"‪ ,‬כאנלוגיה ל ‪.IQ‬‬ ‫‪-‬‬
‫הציג מדד בן ‪ 5‬קטגוריות להערכת האינטליגנציה הרגשית‪:‬‬
‫א‪ .‬רכיבים תוך אישיים‪ -‬ביני לבין עצמי‪.‬‬
‫ב‪ .‬רכיבים בין אישיים‪ -‬היכולות לזהות רגשות אצל אחרים‪.‬‬
‫רכיבים הסתגלותיים‪ -‬להסתגל למצבים חדשים‪ ,‬עד כמה אנו משתמשים ביכולות שלנו להסתגל למצבים חדשים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬רכיבי התמודדות עם לחץ‪ -‬יכולת וויסות ופתירת בעיות‪.‬‬
‫ה‪ .‬רכיבי מצב רוח כללי‪ -‬עד כמה האדם מסוגל שמר אופטימיות ורוח חיובית‪.‬‬
‫גולמן (‪ -)1995‬הציג בספרו מודל שגם לו ‪ 5‬מרכיבים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫א‪ .‬הכרת הרגשות בעצמי‪ -‬היכרות וזיהוי של רגשות העצמי‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניהול הרגשות של העצמי ‪ -‬חלק של הוויסות‪.‬‬
‫מוטיבציה‪ -‬גולמן טוען שהוא מרכיב מאוד חשוב ביכולת שלנו לעורר מוטיבציה בכיוון של המטרות שלנו‪ .‬אם לא נדע לעורר את‬ ‫ג‪.‬‬
‫המוטיבציה ולשמר אותה ולדחוף אותנו להשיג את המטרות אנו לא נצליח‪.‬‬
‫ד‪ .‬זיהוי הרגשות של האחר‪.‬‬
‫ה‪ .‬ניהול מערכות יחסים עם האחר‪ -‬לעזור לאחרים לווסת את עצמם‪.‬‬
‫לטענתו‪ ,‬א ינטליגנציה רגשית יכולה לנבא הצלחה בתחומי חיים שונים‪.‬‬
‫מאייר וסאלוביי (‪ -)1993‬ביצעו את המחקר השיטתי הראשון בתחום האינטליגנציה הרגשית‪ .‬הוא מודל הכי נחקר והכי מקובל‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫"מודל האינטליגנציה הרגשית ע"פ סאלוביי ומאייר" מורכב מ‪ 4-‬יכולות‪:‬‬
‫א‪ .‬לתפוס‪ ,‬להעריך ולבטא רגשות באופן מדויק‪.‬‬
‫ב‪ .‬להשתמש ברגשות לשם קידום החשיבה‪.‬‬
‫להבין מידע רגשי ולעשות בו שימוש‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬לווסת רגשות‪.‬‬
‫מערך זה מביא בחשבון את השוני בדיוק שבני האדם מדווחים על רגשותיהם‪ .‬ככל שיש לאדם יכולות רגשיות גבוהות יותר‪ ,‬יש לאדם‬
‫סיכוי גבוה יותר לפתרון בעיות בחייו הרגשיים והתעסוקתיים‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫מאמר ‪ -1‬מתיוס‪ ,‬זיידנר ורוברטס‪ ,‬הבנת רכיב האינטליגנציה באינטליגנציה רגשית‬
‫הטענה הבסיסית של המאמר היא‪ ,‬שמחקר האינטליגנציה הכללית מהווה בסיס משמעותי לחקר האינטליגנציה הרגשית‪ .‬כלומר‪ ,‬אם נבין טוב איך‬
‫התפתחה האינטליגנציה הכללית‪ ,‬נוכל להבין איך אמורה להתפתח הא"ר‪ .‬משום הא"ר היא סוג של אינטליגנציה‪ .‬אז ברגע שאנו מבינים מה‬
‫התהליכים של התפתחות האינטליגנציה‪ ,‬אנו נצפה לאותם תהליגים בהתפתחות הא"ר‪ .‬כל הידע שנצבר במהלך כ‪ 100-‬שנה‪ ,‬צריך להוות או כדאי‬
‫שיהווה בסיס לחקר הא"ר‪ .‬צריך לעסוק באינטליגנציה משום שבספרות האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬רכיב האינטליגנציה נזנח או התעלמו ממנו‪ ,‬הוא‬
‫אינו זוכה לתשומת לב רבה בסקירות החשובות ובמחקרים אמפיריים מרכזיים העוסקים בנושא זה‪ ,‬ומכאן‪ ,‬יש למלא את החלל שקיים בתפיסות‬
‫בספרות האינטליגנציה הרגשית‪ .‬בכך זה יספק תיאור מאוזן של הסוגיות‪ ,‬המושגים‪ ,‬הממצאים‪ ,‬ההסכמות והמחלוקות העיקריות שהעניקו יותר‬
‫ממאה שנות מחקר בתחום היכולות הקוגניטיביות‪.‬‬
‫‪ 3‬מטרות למאמר‪:‬‬
‫‪ .1‬לתאר את הסוגיות המרכזיות בחקר האינטליגנציה‪.‬‬
‫‪ .2‬לבחון הגדרות ומודלים מרכזיים של אינטליגנציה‪.‬‬
‫‪ .3‬לדון בהשלכות המודלים השונים של מושג א"ר‪ -‬המוקד של הדיון הוא איך זה קידם וטרם על תחום א"ר‪.‬‬
‫תרומתם של ‪ 3‬אישים לחקר היכולות הקוגניטיביות של האדם‪:‬‬
‫‪ .1‬גאלטון‪ -‬קישר בין מדידות שנגזרו בזמן קצוב ומדדים המייצגים תכונות גופניות (ביצועים) של בני אדם לבין יכולת אינטלקטואלית‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הוא הביא את רעיון המתאם אל חקר ההבדלים בין בני אדם‪ .‬הוא בדק קשרים בין אינטליגנציה כללית לבין תכונות אחרות (כמו‪ ,‬היקף ראש‪,‬‬
‫מגדר וכו')‪ .‬הסיבה היא לבדיקת הקשרים היא כי ברגע שאנו מכירים את הסיבות הקשורות לאינטליגנציה או לא"ר אנו מבינים יותר לעומק‬
‫את המושג‪ .‬כלומר‪ ,‬המושג של אינטליגנציה או א"ר נהיה מובן יותר כאשר אנו מוצאים גורמים שונים שנמצאים איתו במתאם‪ .‬הגה את רעיון‬
‫האחוזונים והפנה את תשומת הלב המחקרית אל עקומת הפעמון (התפלגות נורמאלית)‪ ,‬שמדידות קוגניטיביות יוצרות‪ .‬השפעתו ניכרת עד‬
‫היום בייחוד בגישת גורמי המתאם הקוגניטיביים המספקת תובנה מעמיקה בעניין ביצועים במבחני אינטליגנציה‪ .‬בהקשר של א"ר כיכולת‬
‫קוגניטיבית‪ ,‬אנו מצפים שההתפלגות של הציונים באוכלוסיה הכללית אמורה להיות מתפלגת נורמאלית‪ .‬כלומר‪ ,‬שרוב האוכלוסייה נמצאת‬
‫באמצע התפלגות הפעמון (‪ )68%‬כלומר בין ‪ 85‬ל‪ .115-‬ואלה שנמצאים בצד אחד‪ ,‬מעל הממוצע‪ ,‬בעלי אינטליגנציה גבוהה‪ ,‬מחוננים‪ ,‬מקבלים‬
‫ציונים של ‪ 130‬ומעלה‪ ,‬ובצד השני מתחת לממוצע של ההתפלגות ציוניהם ‪ 70‬ומטה‪ ,‬הטווח של המוגבלות שכלית והתפתחותית‪.‬‬
‫בינה‪ -‬בינה וסימון יצרו את מבחן האינטליגנציה הראשון המודרני סטנפורד‪-‬בינה‪ .‬מטרת המבחן הייתה מתוך צורך של משרד החינוך בצרפת‬ ‫‪.2‬‬
‫לפתח מבחן שיעזור למיין ילדים לרמות שונות שעולים לכיתה א'‪ ,‬כי באותה תקופה לא אבחנו ילדים עם מגבלה שכלית התפתחותית וגם לא‬
‫ילדים מחוננים‪ ,‬ולנסות לנבא איזה ילדים לא יצליחו להתמודד עם משימות של מערכת החינוך ולהעבירם למוסדות לחינוך מיוחד או לכיתות‬
‫שונות‪ .‬בהמשך הם אלה שסווגו לילדים עם פיגור שכלי‪ .‬הם הגיעו למסקנה שמבחנים המורכבים ממטלות מורכבות המקבילות לפעולות‬
‫המנטאליות הנדרשות בלימודים‪ ,‬מהווים מדדים מבטיחים של האינטליגנציה‪ .‬המבחן קידם מאוד את חקר האינטליגנציה‪ .‬ברגע שהיה כלי‬
‫טוב למדידת האינטליגנציה הייתה פריחה ענקית של מחקר האינטליגנציה‪ .‬הסיבה כי ניתן להגיע למסקנות‪ ,‬למי יש אינטליגנציה גבוה או‬
‫נמוכה וגם ניתן להיעזר בו ככלי מחקרי‪ .‬כמו גם‪ ,‬נמצא שאין הבדלים בין נשים לדברים באינטליגנציה‪ .‬המבחן הזה כ"כ טוב שעד היום‬
‫משתמשים בו‪ ,‬הוא נחשב מהימן ותקף‪ .‬המבחן הזה חשוב משום ש בינה הראה לנו שכדי לקדם מחקר בתחום מסוים צריך כלי שמודד את‬
‫התכונה‪ .‬גם בתחום של א"ר מחפשים כלי שמודד א"ר‪ ,‬בלי זה אי אפשר לחקור‪.‬‬
‫ספירמן‪ -‬היה סטטיסטיקאי והחוקר הראשון שניסה לבנות מודל ולגבש שורה של תיאוריות המסבירות את האינטליגנציה‪ ,‬ממה מורכבת‬ ‫‪.3‬‬
‫ומכילה האינטליגנציה והוא עשה זאת ע"י כלים סטטיסטים‪ .‬כדי לבדוק זאת‪ ,‬הוא העביר לעשרות אלפים מבחני אינטליגנציה ואז ניסה להבין‬
‫מהן היכולות שעומדות מאחורי הביצוע של המבחן‪ .‬למשל‪ ,‬הוא השווה בין אנשים שתוצאות המבחן הראו שיש להם אינטליגנציה גבוהה‬
‫ואנשים שתוצאות המבחן הראו שיש להם אינטליגנציה נמוכה‪ ,‬וניסה לראות מה מבדיל בניהם‪ .‬מה הופך אחד לבעל יכולות גבוהות ואחר לבעל‬
‫יכולות נמוכות‪ ,‬מה משותף לכל אלה שהצליחו ומה משותף לכל אלה שלא הצליחו‪ .‬הוא עשה זאת ע"י פיתוח הליך של ניתוח גורמים שמחפש‬
‫מתאמים עם גורמים שונים‪ .‬הוא מצא שהאינטליגנציה הכללית בנויה משני מרכיבים מ ‪ g‬ומ‪ .s -‬כלומר‪ ,‬האינטליגנציה בנויה מגרעין של‬
‫פוטנציאל שיש לכולם‪ .‬כמובן שה‪ g -‬יכול להיות גבוה אם הפוטנציאל גבוה או נמוך אם הפוטנציאל נמוך‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ה‪ s-‬היכולות הספציפיות‬
‫שיש המון יכולות בהמון תחומים‪ ,‬במילולי‪ ,‬מתמטי וכו'‪ .‬ה‪ g-‬הוא הכי חשוב במודל הזה‪ ,‬הוא מראה את הפוטנציאל של המשכל שלו‪ .‬למודל‬
‫זה נודעה השפעה רבה על מדע היכולות הקוגניטיביות של האדם‪.‬‬
‫‪ 5‬לקחי היסטוריה שיש ללמוד בחקר האינטליגנציה הרגשית‪:‬‬
‫‪ .1‬שאלות זהות‪ -‬אותן סוגיות שהטרידו את חלוצי המחקר של האינטליגנציה‪ ,‬הן מציבות כיום את האתגרים הקשים לחקר האינטליגנציה‬
‫הרגשית‪.‬‬
‫‪ .2‬מדידה‪ -‬לחוקר האינטליגנציה הרגשית המעוניין למדוד את המבנה הזה ישנן ‪ 2‬דרכים‪ )1( :‬מדדי דיווח עצמי‪ )2( ,‬מדדי ביצוע‪ .‬סוגיות הנוגעות‬
‫למבנה האינטליגנציה הרגשית ניצבות בראש סדר העדיפויות של המחקר אך לא מייחסים להם את החשיבות שראוי לייחס להן‪.‬‬
‫‪ .3‬בחינה תיאורתית‪ -‬מהו המבנה הזה מבחינה תיאורטית‪ .‬ממה הוא מורכב‪.‬‬
‫‪ .4‬גורמי מתאם קוגניטיביים‪ -‬ככל שהמדידה של האינטליגנציה הרגשית תתקדם‪ ,‬השאיפה למצוא את גורמי המתאם הקוגניטיביים של‬
‫אינטליגנציה זו‪ .‬איזה מתאמים עוד קיימים עם מושג הא"ר‪.‬‬
‫‪ .5‬מנגנון מיון‪ -‬יש חוקרים החושבים שלאינטליגנציה רגשית יש מעלות בתור מנגנון מיון בסביבות חינוכיות‪ ,‬קליניות וארגוניות‪ .‬הלקח שיש‬
‫ללמוד כשחקרו את האינטליגנציה היא‪ ,‬כי בראשית דרכם של מבחני האינטליגנציה ניצלו את המבחנים ניצול שערורייתי שהיה שכיח ביותר‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬מהגרים שהגיעו לארה"ב סווגו לעיתים קרובות כ"רפי שכל" על הציונים שהשיגו במבחנים אלו ודבקה הסטיגמה החברתית כתוצאה‬
‫מכך‪ .‬הסיבה לכך‪ ,‬שהחוקרים באותה תקופה לא הבינו בצורה נכונה את היכולות הקוגניטיביות ובעיקר את היכולות שיש לבחון בפועל ואת‬
‫התנאים שיש לבחון אותן בהם‪.‬‬
‫פריחת התחום במאה ה‪.20-‬‬
‫‪ -‬המדידה של המושג אינטליגנציה הפך אותו כדבר שניתן לכמת אותו‪ .‬המבחנים היו תקפים ומהימנים‪ .‬פתאום יש נורמות ואנו רוצים לדעת‬
‫איפה אנחנו נמצאים ביחס לאחרים והתחום מקבל תאוצה במחצית הראשונה של ה‪ 20-‬הוא נמשך לאורך כל המאה הזו למעשה‪.‬‬
‫תרומה מעשית משמעותית של אינטליגנציה‪:‬‬
‫‪ -‬קיומם של מבחני מדדי אינטליגנציה והשפעתם על חיינו‪ .‬יותר ויותר מדענים ופסיכולוגיים חיזקו את האמונה שאם אתה חכם יש לך את‬
‫הסיכוי להצליח בחיים‪ .‬יש מגוון רחב של מקצועות שאתה יכול ללמוד ואם אתה לא חכם‪ ,‬הכל פחות‪ ,‬פחות סיכוי הצלחה‪ ,‬אם תלמד פחות‬
‫תצליח‪.‬‬
‫‪ -‬כושר מדדי ניבוי של מדדי אינטליגנציה‪ ,‬מי יצליח פחות ומי יצליח יותר גם כן מעורר עניין רב‪.‬‬
‫אבני הדרך בחקר המשכל‪ -‬שאלת ההמשגה‬
‫גם היום אין הסכמה בין החוקרים מהי באמת אינטליגנציה‪ .‬יש אולי מספר סעיפים שנכליים באינטליגנציה שהחוקרים כן מסכימים עליהם‪ .‬אבל‬
‫עדיין מוצאים שאין הסכמה חד משמעית מהי אינטליגנציה‪.‬‬
‫ב‪ 1921-‬מעכת כתב עת פונה ל‪ 17-‬פסיכולוגים ושואלם אותם ‪ 2‬שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬כיצד אתה מגדיר אינטליגנציה ומהן הדרכים למדידתה?‬
‫‪ .2‬מהם הצעדים המכריעים ביותר למחקר בעתיד?‬
‫כתב העת מקבל יותר מ‪ 17-‬תשובות שונות‪ .‬אפילו חלק מהחוקרים גם הם בינם לבין עצמם הייתה להם יותר מהגדרה אחת‪.‬‬
‫‪9‬‬
 ‫‪ 4‬מחלוקות מרכזיות בדבר הגדרת האינטליגנציה‪:‬‬
‫‪ .1‬מייקל הואו‪ -‬טוען שאינטליגנציה היא מילה שאפשר להשתמש בה כדי לתאר סוגים מסוימים של התנהגויות אבל בשום אופן אסור להשתמש‬
‫בה כדי להסביר את ההתנהגות‪ .‬לדעתו לאינטליגנציה יש ‪ 2‬פונקציות מתארות‪ .‬המילה אינטליגנציה היא תווית שקודם כל מצביעה על קשר‬
‫ליכולות פסיכולוגיות שונות העוזרות לאדם להסתגל לסביבתו‪ .‬שנית‪ ,‬היא מציינת באיזו מידה של הצלחה אדם מתמודד עם בעיות‬
‫קוגניטיביות מסוימות‪.‬‬
‫‪ .2‬סטיבן סיסי‪ -‬אישש את טיעוניו בנתונים אמפיריי ם‪ .‬הוא הוכיח שעל אף שאנשים מבצעים אלגוריתמים מסובכים בראש‪ ,‬שמתמטיקאים היו‬
‫מתקשים לפתח‪ ,‬האינטליגנציה הכללית שלהם נמצאת בתחום הממוצע‪.‬‬
‫‪ .3‬אולריק נייסר‪ -‬הוא נעזר בעקרונות שנגזרו מהפסיכולוגיה הקוגניטיבית וקבע כי האינטליגנציה של האדם היא בעיקרה פונקציה של הדמיון‬
‫שלו לאב‪-‬טיפוס של בני אדם אינטליגנטים‪ .‬שום הגדרה יחידה לאינטליגנציה איננה מספקת מכיוון ששום מאפיין יחיד אינו מגדיר את האב‪-‬‬
‫טיפוס‪ .‬מכאן‪ ,‬נתן לטעון שרעיונותיו של נייסר תומכים בהשקפה שהאינטליגנציה היא רב‪-‬ממדית‪.‬‬
‫‪ .4‬רוברט סטרנברג‪ -‬על סמך הגישה של נייסר‪ ,‬סטרנברג גיבש רשימה של התנהגויות שאנשים סברו שהן "אידיאל להתנהגות אינטליגנטית" ועשה‬
‫לה ניתוח גורמים‪ .‬את ההתנהגויות האלה סיווג ל‪ 3-‬תחומים‪ :‬יכולת פיתרון בעיות‪ ,‬יכולת מילולית ואינטליגנציה ‪ /‬כישרות חברתית‪ .‬בניתוח‬
‫ההתנהגויות לא נמצאה עדות לקיומם של מערכי "גורמים" ב"ת המקבילים לתפיסה שיש לכל אדם בנוגע לאינטליגנציה וגם אין שום ראיה‬
‫לגורם כללי אחד של אינטליגנציה‪.‬‬
‫ב‪ -1986-‬מתפרסמים התשובות של החוקרים בספר ?‪ .what is intelligence‬יחד עם זאת יש הרבה דמיון בין ההגדרות השונות‪ .‬למשל‪:‬‬
‫‪ -‬ספירמן‪ -‬ממשיג את האינטליגנציה כיכולת להסיק על קיומם של יחסים (מתאמים)‪.‬‬
‫‪ -‬וורנון‪ -‬ממשיג את האינטליגנציה כיכולת חשיבה כוללת‪.‬‬
‫‪ -‬ווכסלר‪ -‬ממשיג את האינטליגנציה כיכולת הכוללת של האדם לחשוב באופן רציונאלי‪ ,‬לפעול בתכליתיות ולהתמודד ביעילות עם סביבתו‪.‬‬
‫‪ -‬בורינג‪ -‬ממשיג את האינטליגנציה כמשהו שבודקים מבחני אינטליגנציה (הסבר מעגלי)‪.‬‬
‫אף על פי שאין הסכמה מלאה על המשגת האינטליגנציה‪ ,‬יש הסכמה על אופן המדידה‪ ,‬בכלים שהם תקפים ומהימנים‪.‬‬
‫‪ 4‬אלמנטים משותפים להגדרות שהחוקרים מסכימים עליהם‪:‬‬
‫‪ .1‬כושר קוגניטיבי‪ -‬אינטליגנציה קשורה לקוגניציה ‪ .‬הדרך שבה אנו קולטים את העולם‪ ,‬הדרך שבה אנו מעבדים‪ ,‬זוכרים ותפוסים אותו‪.‬‬
‫‪ .2‬חשיבה אנליטית‪ ,‬ניתוח ופתרון בעיות‪ -‬כל ההגדרות מדברות על יכולת אינטלקטואלית ואקדמית כללית בתחומים כמו חשיבה אנליטית‬
‫מופשטת‪ ,‬ניתוח ופתרון בעיות‪ .‬אינטליגנציה היא לקחת בעיה מכל סוג ולמצוא לה פתרון‪.‬‬
‫‪ .3‬היכולת לחשוב ביעילות‪ -‬כשמדברים על יכולות קוגניטיביות יש ‪ 2‬פונקציות‪ ,‬זמן ודיוק ‪ .‬ככל שעושים את המבחן יותר מהר ועם כמה שפחות‬
‫טעויות‪ ,‬מדייקים בתשובות‪ ,‬זה נחשב ליותר יעיל‪ .‬אם עושים מהר ויש הרבה טעויות זה לא יעיל‪ .‬כלומר‪ ,‬להיות מדויק במחשבה‪ ,‬לא להתפזר‬
‫ולחשוב מהר על כך‪ .‬מי שחושב לאט הוא פחות יעיל אך זה לא אומר שהוא פחות אינטליגנטי‪ ,‬אך מי שחושב מהר הוא בוודאות חכם‪.‬‬
‫‪ .4‬משמשת הסתגלות לסביבה‪ -‬היכולת לחשוב לפתור בעיות צריכה לעזור לנו להסתגל לסביבה‪ .‬האינטליגנציה נועדה לעזור לנו להסתגל לסביבה‪.‬‬
‫מכל האלמנטים שהחוקרים מסכימים עליהם לגבי מושג האינטליגנציה‪ ,‬הסתגלות לסביבה היא מרכיב הכי קרוב למהות של א"ר‪ .‬כי גם א"ר‬
‫נדרשת על מנת להסתגל לסביבה‪.‬‬
‫בהמשגות של לאינטליגנציה כללית רואים "ניצנים" של אינטליגנציה רגשית‪:‬‬
‫‪ -‬ווכסלר (‪ )1940‬אנשים בעלי מנת משכל זהה‪ ,‬יכולתם להתמודד עם הסביבה עשויה להיות שונה לגמרי‪.‬‬
‫‪ -‬ווכסלר (‪ )1943‬האם יכולות שאינן קשורות באינטלקט‪ ,‬כלומר‪ ,‬יכולות רגשיות והנעתיות‪ ,‬יכולות להיחשב לרכיבים של אינטליגנציה כללית?‬
‫‪ -‬דיואי (‪ )1909‬דיבר על אינטליגנציה חברתית‬
‫‪ -‬בינה (‪ )1905‬אינטליגנציה כללית אינה בהכרח הגורם החשוב היחיד בתפקוד החברה‪.‬‬
‫גם אם החוקרים לא אמרו במפורש שזה אינטליגנציה רגשית‪ ,‬אך באופן החשיבה וההגדרות הם התייחסו ליכולות הרגשות‪.‬‬
‫סוגי מודלים של אינטליגנציה קוגניטיבית‬

‫השוואה בין סוגי המודלים‬

‫מודלים פתוחים‬ ‫מודלים סגורים‬
‫מודלים מערכתיים‬ ‫מודלים מבניים‬
‫מודלים פחות שמרניים‪.‬‬ ‫עבור המודלים הסגורים‪ ,‬המושג אינטליגנציה הוא מושג‬
‫שמרני‪ ,‬מבנה של פיתרון בעיות‪ .‬אלו מודלים שמציגים‬
‫את המבנה של האינטלקט‪ .‬איך בנוי המשכל‪ ,‬ממה‬
‫מורכבת האינטליגנציה‪.‬‬
‫חלק מהמודלים מציגים מודל היררכי‪ .‬כלומר‪ ,‬יש מבנים‬
‫המתחלקים לתתי מבנים‪ ,‬חלוקה פנימית בתוך המבנה‬
‫(תיאוריית האינטליגנציה הזורמת והמגובשת של קאטל)‪.‬‬
‫מתייחסים לאינטליגנציה כמערכת של מספר רב של גורמים ב"ת‪.‬‬ ‫מדברים בד"כ על מבנה אחד‪ ,‬אך בתוך המודל יכולים‬ ‫כמות‬
‫המודלים הרב‪-‬גורמיים הם גמישים יותר‪ ,‬אדם יכול להיות חכם‬ ‫להיות מספר גורמים‪ .‬כלומר‪ ,‬אינטליגנציה היא דבר‬ ‫המבנים‬
‫בתחום מסוים ופחות חכם בתחומים אחרים‪.‬‬ ‫אחד‪ .‬כלומר‪ ,‬מודל זה טוען שמישהו חכם הוא חכם בכל‬
‫משהו עושה‪ ,‬כי אינטליגנציה היא דבר אחד‪.‬‬
‫לא מתבססים על נתונים אובייקטיבים‪ .‬הם צמחו מתוך תצפיות‪,‬‬ ‫מבוססים אך ורק על ממצאים אמפיריים ע"י איסוף‬
‫דוגמאות‪ ,‬הנחות השערות ותופעות שנתפסות במציאות‪ .‬אין כאן ניתוח‬ ‫נתונים סטטיסטיים‪ ,‬פסיכומטריקה‪ ,‬ניתוחי גורמים‬
‫נתונים אובייקטיבי‪ .‬כלומר‪ ,‬הם לא מקפידים בצורה הדוקה על‬ ‫(ספירמן)‪.‬‬
‫מחקרים אמפיריים‪ .‬הם מתבססים על עובדות‪ ,‬אבל הן נלקחות לא‬
‫בצורה מדעית‪.‬‬
‫תפיסה רחבה של האינטליגנציה‪ ,‬מרחיבים מאוד את המושג‬ ‫מציגים הסתכלות צרה על המושג אינטליגנציה‪.‬לרוב‬
‫אינטליגנציה‪ .‬אינטליגנציה היא מערכת של גורמים רבים שרובם בכלל‬ ‫גורמים קוגניטיביים ‪ ,‬לא מרחיבים את המושג מעבר‬
‫לא נכללים במודלים הסגורים (יכולת יצירתית‪ ,‬יכולת קלאסית וכו')‪.‬‬ ‫לזה‪.‬‬
‫תפיסה הרבה יותר רחבה של המושג אינטליגנציה‪.‬‬ ‫מדברים על האינטלקט בלבד‪ ,‬ללא יכולות נוספות‪.‬‬
‫גרדנר‬ ‫גילפורד‪ ,‬ספירמן‪ ,‬קאטל‬ ‫דוגמא‬
‫למודל‬

‫‪10‬‬
 ‫מודלים מבניים של אינטליגנציה‬
‫תיאוריית ה‪ g-‬של ספירמן זו תיאוריה חד‪-‬גורמית של מודל קוגניטיבי שבו יש ‪ 2‬מבנים המונחים ביסוד האינטליגנציה‪.‬‬
‫ספירמן טען שהאינטליגנציה כוללת ‪ 2‬גורמים המונחים ביסוד ביצוע מבחנים מנטאליים‪:‬‬
‫‪ .1‬גורם כללי ‪ -g‬יכולת קוגניטיבית כללית העומד בבסיס כל התנהגות אינטליגנטית‪ ,‬כגון‪ :‬חשיבה‪ ,‬הסתגלות‪ ,‬הסקת מסקנות ופתרון בעיות‪ .‬גורם‬
‫‪ g‬הוא הפוטנציאל לאינטליגנציה גבוהה ואינטליגנציה בכלל‪ .‬גורם ‪ g‬מחלחל לכל הביצועים במטלות באשר הן‪ ,‬לכן קבע שלגורם ‪ g‬יש לו‬
‫חשיבות פסיכולוגית‪.‬‬
‫השונות של ‪ g‬נובעת מעוצמת ההפעלה של ‪ 3‬עקרונות איכותיים של קוגניציה‪:‬‬
‫א‪ .‬יכולת צבירת ניסיון‪ -‬האם לומדים מהניסיון וכמה מהר אנו מסוגלים לצבור ניסיון‪ .‬למשל‪ ,‬יש אנשים שכדי ללמוד נושא מסוים‬
‫צריכים לצבור המון ניסיון כדי ללמוד‪ ,‬ויש אנשים שדוגמא אחת או שתיים‪ ,‬התנסות קצרה מספיקה להם ללמוד‪ .‬אבל זה לא אומר‬
‫שמי שצריך הרבה דוגמאות הוא טיפש‪ ,‬אך זה כן אומר שמי שלומד מהר הוא חכם יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬חילוץ קשרים‪ -‬היכולת למצוא את המשותף לשני דברים שונים קשורה ליכולת הפשטה‪ .‬למשל‪ ,‬זכוכית וסכין‪.‬‬
‫גורמי מתאם – זהה לחילוץ קשרים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ .2‬גורמים ספציפיים ‪ -s‬גורמים ספציפיים שהם ייחודים לביצוע מטלות שונות‪ .‬כושר ספציפי‪ ,‬תלוי מטלה‪.‬‬
‫ע"פ השערתו‪ ,‬ישנם הבדלים בין בני האדם ביכולת המנטאלית הכללית שלהם כתוצאה מהבדלים בסדרי הגודל של האנרגיה המנטאלית שהם‬
‫משקיעים בכל מטלה נתונה‪ .‬כלומר‪ ,‬הם נבדלים בגובה ה‪ g-‬שלהם‪ .‬אדם שהאינטליגנציה שלו גבוהה‪ ,‬ה‪ g-‬שלו יהיה גבוה יותר מאדם‬
‫שהאינטליגנציה שלו נמוכה‪ .‬ספירמן נתן לגורמי ‪ s‬פחות חשיבות כי הם ספציפיים‪ ,‬תלויי מטלה‪ .‬הכושר הכללי ‪ g‬חשוב יותר‪ ,‬הוא ישרת אותנו‬
‫בחיים‪ ,‬הוא משפיע יותר על ההסתגלות מאשר גורם ‪.s‬‬
‫תמיכה במודל של ספירמן ‪ /‬תיאוריות ניאו‪-‬ספירמניות‪:‬‬
‫ג'נסן‪ -‬אסף הרבה מאוד נתונים ממבחנים שעשו‪ ,‬והוא גילה שישנם קשרים חיוביים‪,‬‬
‫מתאמים בין החלקים השונים של המשכל‪ .‬למשל‪ ,‬מבחן ווכסלר הוא דוגמא למבחן‬
‫משכל הבודק את ה‪ g-‬הפסיכומטרי‪ .‬כל תתי המבחנים נמצאים בקשרים חיובים עם‬
‫עצמם‪ ,‬חלקם קשרים חזקים וחלקם קשרים חזקים פחות‪ ,‬מכאן הוא מסיק שיש משהו‬
‫משותף ביניהם והוא מגיע למסקנה שזה אותו גורם ‪ g‬שסיפרמן דיבר עליו‪.‬‬
‫העמיד תיאוריה חדשה של אינטליגנציה כללית וב‪ 4-‬עקרונות מרכזיים‪:‬‬
‫‪ .1‬קיומו של ‪ -positive manifold‬למבחני אינטליגנציה יש מתאמים בעלי חוקיות‪.‬‬
‫כל המבחנים מודדים מקור משותף כלשהו של שונות‪ .‬הכוונה היא שיש מתאם‬
‫חיובי בין יכולות שונות‪.‬‬
‫‪ .2‬היציבות של ‪ g‬בסוללות מבחנים רבות‪ -‬לא משנה באיזו דרך מחלצים את ‪ g‬מתוך‬
‫מטריצת מתאמים‪ ,‬המדד לדמיון בין המבנים לבין פתרונות גורמיים שונים תמיד‬
‫נמצא גבוה‪.‬‬
‫‪ .3‬התועלת המעשית של ה‪ g-‬בעולם האמיתי רבה‪ -‬ה‪ g-‬הפסיכומטרי הוא המרכיב‬
‫הפעיל הראשי האחראי שלמטלות קוגניטיביות במבחנים יש גם תוקף מעשי וגם‬
‫תוקף מקביל במצבי חיים אמיתיים‪.‬‬
‫‪ .4‬ל‪ g-‬הפסיכומטרי יש מתאמים אמפיריים משמעותיים אך ב"ת‪ -‬אחת התכונות‬
‫העיקריות של ‪ g‬הוא שיש לו מתאם עם כמה משתנים שהם כשלעצמם אינם‬
‫קשורים לפסיכומטריה או לניתוח גורמים‪.‬‬
‫‪ ‬משתנים התנהגותיים‪ -‬זמן החלטה וזמן בדיקה ומבחנים מוזיקליים‪.‬‬
‫‪ ‬משתנים שאינם קוגניטיביים‪ -‬מקדמי תורשתיות‪ ,‬כשל שארים‪ ,‬פוטנציאל עירור ממוצע‪ ,‬קצב מטבוליזם של גלוקוז במוח‪ ,‬מהירות הולכה‬
‫עצבית וסינפטית וגודל הראש והמוח‪.‬‬

‫דוגמא למבחן המטריצות של רייבן‪ -‬בעקבות המודל של ספירמן חובר מבחן שימושי‪ ,‬פופולארי‪ ,‬משתמשים במיונים‬
‫בצבא וקבלה לעבודה‪ .‬הוא מבוסס על הנחת היסוד של ספירמן‪ ,‬של ה‪ g-‬הכללי‪ .‬אם יש גורם אחד שבודק את כל‬
‫היכולות שלנו‪ ,‬אז למה צריך לבדוק הבנה‪ ,‬אוצר מילים וכו'‪ .‬הוא בונה מבחן של יכולת כללית של הסקת מסקנות‪,‬‬
‫המודד את ה‪ g-‬באופן ישיר‪ ,‬ולא לפי סוגי מטלות לפי מבחן ווכסלר‪.‬‬
‫‪ 5‬ביקורות על תיאוריית ה‪ g-‬של ספירמן‪:‬‬
‫‪ .1‬לא ייתכן שיש גורם ‪ g‬אחד ויחיד‪ -‬לא יכול להיות שגורם אחד מתאר את כל ההתנהגויות האינטליגנטיות‪ .‬זה‬
‫פשוט לא הגיוני‪ .‬יש לכל אדם יכולות שונות‪ ,‬חלקן גבוהות יותר וחלקן גבוהות פחות‪ .‬קיומו של ‪positive‬‬
‫‪ , manifold‬של קשרים חיובים בין המבנים השונים של משכל ‪ ,‬כלומר‪ ,‬מתאמים בין תוצאות מבחנים‬
‫קוגניטיביים לבין רכיב עיקרי ראשון גדול אינו יותר מצירוף ליניארי משוקלל היטב של היכולות שסוללות‬
‫מבחנים בודקת‪ ,‬ואין הוא מייצג שום מבחן של מודל חד‪-‬גורמי‪.‬‬
‫‪ .2‬אף מבחן אינטליגנציה אינו מספק מדגם מייצג של כל היכולות (‪ -)s‬אוספים שונים של מבחני יכולת עשויים‬
‫להניב מרכיבים עיקריים שונים‪ ,‬מכיוון ששום מבחן אינטליגנציה אינו מספק מדגם מיצג של היכולות הידועות הבונות באופן לגיטימי את‬
‫תחום האינטליגנציה‪.‬‬
‫‪ .3‬קיומו של מתאם חיובי בין מדידות הביצועים של אנשים בכל שתי מטלות נתונות‪ ,‬עשוי להיות תוצאה של תכונה אחת או צירוף של כמה‬
‫תכונות‪ .‬אפשרות זו מעמידה בעיה קשה במיוחד לפני כל תיאוריה חד‪-‬גורמית של אינטליגנציה‪ ,‬בייחוד משום שעצם הגזירה של גורם כללי אחד‬
‫כרוכה מרא ש בהשוואת מקדמי המתאם בין כל זוג של תוצאות מבחנים‪.‬‬
‫‪ .4‬ה‪ g -‬משתנה כפונקציה של המבחנים שנעשה בהם שימוש‪ -‬הספרות התומכת בתיאוריה חד‪-‬גורמית טוענת כי ליכולות קוגניטיביות שונות יש‬
‫תוקף מבנה שונה‪ .‬כלומר‪ ,‬אדם שיש לו יכולת שאינה באה ליידי ביטוי במבחן ‪ ,‬או יכול להיות גם הפוך‪ ,‬שחלק מהיכולות שנכללות במבחן הוא‬
‫ממש גרוע בהם‪ ,‬ואם המבחן היה בנוי אחרת‪ ,‬המדגם של ההתנהגויות היה שונה‪ ,‬הציון שלו היה יכול להיות גבוה יותר‪ .‬כלומר‪ ,‬מחקרים‬
‫שתוכננו לשמש כבחינות ספציפיות לתיאוריה של ספירמן מלמדים במקרים רבים כי היא אינה מסוגלת להסביר הבדלים בין בני האדם ביכולת‬
‫של האינטלקט‪.‬‬
‫‪ .5‬אינטליגנציה אינה מתמצה ביכולת פתרון בעיות מופשטות בלבד‪ -‬כל מבחני האינטליגנציה בודקים פתרון של בעיות מופשטות‪ ,‬הם לא‬
‫בודקים בעיות פרקטיות של חיי היומיום‪ .‬ואילו המבחן של רייבן או ווכסלר בודקים פתירת בעיות והסקת מסקנות‪ ,‬והשאלה היא האם רק‬
‫בדיקה של גורמים אלו יכולים באמת לבדוק את האינטליגנציה וכך גם להגדירה‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫‪ 5‬ביקורות על הגישה הניאו‪-‬ספירמניות‪:‬‬
‫‪ .1‬העקרונות שביסוד ה‪ g-‬הפועלים לפי חוקיות כביכול הם בעייתיים‪ -‬הן ‪ positive manifold‬והן הקביעות של ‪ g‬לא חד‪-‬משמעיות‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫מבחינה מתמטית‪ g ,‬איננו משתמע בהכרח מ‪ .positive manifold -‬כמו כן‪ ,‬למשתנים לא קוגניטיביים רבים‪ ,‬כגון יכולת אתלטית‪ ,‬היעדר‬
‫נוירוטיות ופסיכוזה ופתיחות‪ ,‬יש מתאם חיובי עם מבחני אינטליגנציה‪ ,‬ואף על פי כן‪ ,‬הם אינם מייצגים אחדות תפקודית‪.‬‬
‫‪ .2‬הגורם בכללי אינו מסביר את כל השונות בסוללות מבחנים‪ -‬המרכיב העיקרי הראשון מסוגל להסביר לא יותר מ‪ 50% -‬משונות הגורם‬
‫המשותף שנצפית בביצועים במבחנים קוגניטיביים‪ .‬אחוז ניכר מהשונות‪ ,‬שאיננה שונות ספציפית וגם לא שונות של מרווח טעות‪ ,‬נותר ללא‬
‫הסבר אם מניחים שקיים גורם אינטליגנציה כללי‪.‬‬
‫‪ .3‬תוקף הניבוי של ‪ g‬עצמו בכמה תחומים מוטל בספק‪ -‬הקשר בין גיל ליכולות קוגניטיביות מעלים ספק בנוגע לתוקף הניבוי של ‪ .g‬כמו כן‪,‬‬
‫הבדלים בין גזעיים המשוערים ב‪ g -‬הפסיכומטרי מעלים ספק‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬מטא‪-‬אנליזות המאששות את תוקפן של מבחני אינטליגנציה למטרת‬
‫מיון תעסוקתי מניחות שכל המבחנים מודדים את אותו גורם כללי עצמו‪.‬‬
‫‪ .4‬אינטליגנציה כללית (אולי) נקבעת באמצעות מבחר קטן של מבחנים‪ -‬נטען הרבה פעמים את ה‪ g-‬ניתן לחלץ מסוללה גדולה ומגוונת של מבחני‬
‫אינטליגנציה‪ ,‬אך בפועל במחקרים העוסקים במשתנים התנהגותיים ולא קוגניטיביים משתמשים במעט מבחנים ולמעשה ברוב המקרים במדד יחיד‪.‬‬
‫‪ .5‬לעיתים המתאמים האמפיריים של ‪ g‬בעייתיים‪ -‬כמעט כל הגורמים ההתנהגותיים שיש להם מתאם עם ‪ ,g‬המעידים על חשיבותה של היכולת‬
‫המנטאלית הכללית‪ ,‬הוטלו בספק בספרות‪ .‬כמו המחקר העוסק בזמן בדיקה נמתחה ביקורת במישור המתודולוגי‪ ,‬המושגי והתיאורטי‪ .‬עובדה‬
‫הסותרת במהותה את התפיסה שיש אינטליגנציה כללית אחת ויחידה‪ .‬גם הראיות לגורמי מתאם לא קוגניטיביים אין חד‪-‬משמעיות‪ ,‬כמו קצב‬
‫המטבוליזם של הגלוקוז במוח בזמן שהאדם נבחן במבחן בעל טעינות גבוהה ל‪ ,g-‬נמצא שיש לו מתאם שלילי עם ציוני המבחן‪ .‬ניסיון לשחזר‬
‫את הממצאים העלה תוצאות מעורבות‪ .‬כמו גם‪ ,‬בנוגע לגורמי מתאם גנטיים של ‪ g‬שנמצא שהמתאמים בין רוב המשתנים כגון גודל הראש לבין‬
‫‪ g‬מגיעים למקסימום ל ‪.0.3‬‬
‫כל הביקורות האלו מובילות לכך שצריך לאמץ השקפה יותר רחבה של המושג אינטליגנציה‪.‬‬
‫‪ 4‬השלכות של ה‪ g-‬הפסיכומטרי על חקר האינטליגנציה הרגשית‪:‬‬
‫‪ .1‬הסבר ספירמני טהור או ניו‪-‬ספרמני לאינטליגנציה האנושית שבסיסו גורם ‪ g‬אחד‪ ,‬הופך את המושג אינטליגנציה רגשית לבעייתי ביותר ואף‬
‫משולל הגיון‪ ,‬שהרי אינטליגנציה רגש ית ע"פ הגדרתה מחייבת נוכחות של גורם נוסף‪ ,‬אינטליגנציה נוספת לפחות כדי שתהיה לה זכות קיום‪.‬‬
‫‪ 3 .2‬הגורמים האיכותניים לקוגניציה אינם רלוונטיים לחיי הרגש‪ .‬משמעו כי מה שקובע איזה מבנה נמדד במבחן הוא התהליכים היסודיים‪.‬‬
‫מכאן שבניית המבחן בעל תוכן רגשי ע"פ עקרונות ליצירת ידע חדש‪ ,‬פירושה שגם מדד זה יהיה מדד "טהור" של אינטליגנציה‪.‬‬
‫‪ .3‬המבחנים הנפוצים לאינטליגנציה רגשית מראים שהם אינם במתאם עם גורם ‪ g‬ואף אולי משבשים את תופעת ‪ .positive manifold‬לנוכח‬
‫מעמדו האיתן של ‪ positive manifold‬בספרות העוסקת ביכולות קוגניטיביות‪ ,‬החריגות האלה יכולות להתפרש כראיה מכרעת כי‬
‫האינטליגנציה הרגשית היא אינה "אינטליגנציה"‪.‬‬
‫‪ .4‬ספירמן הרחיב את התיאוריה שלו והוסיף מרכיב נוסף ב‪ s-‬שהוא קרא לו‪ ,‬יכולת פסיכולוגית‪ .‬שפירושה‪ ,‬היכולת לשפוט נכונה רגשות‪ ,‬מצבי‬
‫רוח ומוטיבציות של אדם‪ .‬המושג "יכולת פסיכולוגית" דומה במובנים רבים לאינטליגנציה רגשית באמצעות מבחנים הדומים למבחנים של‬
‫אינטליגנציה רגשית ונמצא שליכולת הפסיכולוגית יש מתאם גבוה לגורם כללי מדרגה שנייה‪.‬‬
‫היכולת הזו כלולה בגורם ה‪ g-‬מ‪ 2-‬סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬מבחני יכולת פסיכולוגית נשענים על תוכן מילולי‪.‬‬
‫ב‪ .‬נראה שאינטליגנציה כללית היא מרכיב מהותי ברכישת היכולת הפסיכולוגית‪.‬‬

‫השוואה בין המודלים לחקר האינטליגנציה‬

‫המודל הרב‪-‬גורמי‬ ‫המודל של גילפורד‬ ‫המודל של ת'רסטון‬ ‫המודל של ספירמן‬
‫של ורנון‬
‫גורם כללי ‪ g‬ו‪2-‬‬ ‫‪ 150‬גורמים‪ .‬כל מטלה מנטאלית‬ ‫‪ 9‬גורמים של יכולות מנטאליות‬ ‫גורם כללי ‪ g‬אחד‪ .‬השונות‬ ‫מספר הגורמים‬
‫גורמי יכולת נרחבים‪,‬‬ ‫מורכבת מ‪ 3-‬רכיבים‪ ,‬פעולה‪ ,‬תוכן‬ ‫בסיסיות‪ :‬הבנה מילולית‪ ,‬שטף‬ ‫ביכולות של אנשים ע"פ‬ ‫הנחשבים הכרחיים‬
‫יכולת מילולית‪-‬‬ ‫ותוצר‪ .‬ויש ‪ 5‬סוגי אופרציות‪5 ,‬‬ ‫מילולי‪ ,‬יכולת מספרית‪ ,‬יכולת לדמות‬ ‫עקרונות איכותניים של‬ ‫להבנה של התנהגות‬
‫לימודית ויכולת‬ ‫סוגי תוכן‪ ,‬ו‪ 6-‬סוגי תוצרים‪ .‬מבנה‬ ‫גירויים מרחביים באופן חזותי‪,‬‬ ‫קוגניציה הם‪ ,‬צבירת ניסיון‪,‬‬ ‫אינטליגנטית‬
‫מעשית‪-‬מכאנית‪-‬‬ ‫האינטלקט מיוצג בצורת קובייה‪.‬‬ ‫זיכרון‪ ,‬יכולת היגיון‪ ,‬יכולת היסק‪,‬‬ ‫חילוץ קשרים וחילוץ גורמי‬
‫מרחבית‪.‬‬ ‫פיתרון בעיות מעשיות ומהירות‬ ‫מתאם‪.‬‬
‫תפיסה‪.‬‬
‫כן‪ .‬זה מודל היררכי‬ ‫לא‪ .‬אין סדר מיוחד וכולם חשובים‬ ‫האם יש סדר‬
‫באותו מידה‬ ‫בחשיבות‬
‫לא‬ ‫משלב בתוכו מבנה של יצירתיות‬ ‫לא‬ ‫לא‬ ‫האם משלב במבנה‪,‬‬
‫ואינטליגנציה חברתית‬ ‫אינטליגנציה‬
‫חברתית ‪ /‬רגשית‬
‫תיאוריות נוספות מבניות של ת'ורנדייק וגילפורד ראה בסעיף "ניצני אינטליגנציה" עמוד ‪.7‬‬
‫תיאוריה היררכית של אינטליגנציה כללית‪ :‬תיאוריית האינטליגנציה הזורמת ואינטליגנציה המגובשת (קאטל)‬
‫התיאוריה של קאטל היא תיאוריה היררכית משום שמרכיבי האינטליגנציה מסודרים בסדר היררכי‪ .‬זו תיאוריה שמרחיבה את ה‪ g-‬של ספירמן‪,‬‬
‫שמתחת גורם ה‪ g -‬יש התפצלות ל‪ 2-‬גורמים המתארים יכולות מנטאליות שונות‪:‬‬
‫‪ .1‬אינטליגנציה זורמת (‪ – )fluid‬יכולת מולדת‪ ,‬גנטית מושפעת מעט מאוד מהסביבה‪.‬‬
‫‪ .2‬אינטליגנציה מגובשת ‪ /‬מתגבשת (‪ -)crystallized‬יכולת נרכשת‪ ,‬ידע שנרכש במהלך החיים‪.‬‬
‫שתיהן באות לידי ביטוי בפתרון בעיות‪ ,‬יכולת הפשטה‪ ,‬הסקת מסקנות וכדומה‪ .‬ההבדל העיקרי ביניהם הוא ההשפעה הסביבתית‪.‬‬
‫‪ 7‬הנחות בסיסיות של תיאורית האינטליגנציה הזורמת והאינטליגנציה המגובשת‪:‬‬
‫‪ .1‬יש מבנה גורמי מספק בקרב יכולות מנטאליות בסיסיות המאפשר להגדיר כמה סוגי אינטליגנציה נפרדים‪.‬‬
‫‪ .2‬יש ‪ 4‬תכונות לגורמים האלה‪:‬‬
‫א‪ .‬כוללים תהליכים קונטיביים יסודיים שונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬חולקים תוקפי ניבוי‪.‬‬
‫לכל אחד מהם יש רגישות אחרת להתערבות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬הם כפופים למערכים שונים של השפעות למידה ושל השפעות גנטיות‪.‬‬
‫‪ .3‬בשלב כשלהו בעתיד יאותרו ויבודדו גורמים נוספים המתקשרים לאופני חישה אחרים פרט לראייה ולשמיעה‪.‬‬
‫‪ .4‬כל אחד מהגורמים נחשב שווה ערך מבחינה מבנית‪.‬‬
‫‪ .5‬אפשרות למדוד אותן באמצעות מבחני מהירות ומבחני עוצמה על חומרים שאפשר להציגם לנבחנים באחת מ‪ 3-‬הדרכים‪:‬‬
‫א‪ .‬תמונתי‪-‬מרחבי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מילולי‪-‬סמלי‪.‬‬
‫מילולי‪-‬סמנטי‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ .6‬המרכיב העיקרי ב מבחן בין שתי האינטליגנציות הוא המידה שבה ההשכלה הפורמאלית אימוץ התרבות מופיעים אם בתוכן המבחנים‬
‫המשמשים למדידת יכולות אלו ואם בפעולות הנדרשות לביצועם‪ .‬אינטליגנציה זורמת תלויה במידה רבה מגורמים גנטיים‪ ,‬ואילו אינטליגנציה‬
‫מגובשת תלויה בניסיון של השכלה פורמאלית‪.‬‬
‫‪ .7‬יש נטיות התפתחותיות שונות בחייו של האדם המבוגר‪ .‬האינטליגנציה הזורמת תלויה בקיבולת זיכרון העבודה‪ .‬מחקרים נמצא כי היא פוחתת‬
‫בד"כ ככל שהגיל עולה ועומתה‪ ,‬האינטליגנציה המגובשת תלויה במאגר זיכרון לטווח ארוך ובארגון המידע בתוך מאגר זה‪ .‬מחקרים מראים‬
‫שיש פחות השפעה על הגיל והיא נשארת קבועה או עולה מעט במהלך חייו של האדם ונפגעת פחות ככל שהגיל עולה‪.‬‬
‫‪12‬‬
 ‫הבדלים בין היכולת הזורמת ליכולת המגובשת‬
‫אינטליגנציה מגובשת‬ ‫אינטליגנציה זורמת‬ ‫סוג האינטליגנציה‬
‫כשרים נרכשים המתגבשים במהלך‬ ‫כשרים מולדים ללמידה ופתרון בעיות‪ .‬היכולות הפסיכולוגיות הבסיסיות‪,‬‬ ‫משמעות‬
‫החיים‪ .‬ידע נרכש‪.‬‬ ‫יכולת תפיסה‪ ,‬הסקה‪ .‬לא משהו שלמדנו באופן מכוון‪.‬‬
‫הרבה‬ ‫מעט‬ ‫תלות בלמידה‪,‬‬
‫בתרבות‬
‫מושפעת מהסביבה‬ ‫מושפעת מגורמים גנטיים‪ .‬אין כמעט השפעה מהסביבה‪.‬‬ ‫גנטיקה מול‬
‫סביבה‬
‫עולה עם הגיל‪ .‬אנו רוכשים ידע ואותו‬ ‫פוחתת עם הגיל‪ .‬יחסית יציבה אבל הולכת ופוחתת עם הגיל (התחלת הירידה‬
‫ניתן לרכוש בכל גיל‪.‬‬ ‫מתחילה בגיל ‪ .)25‬ניתן לעכב את התהליך של הירידה ביכולות הבסיסיות ע"י‬ ‫התפתחות‬
‫למידה של דברים חדשים‪ ,‬או עושים דבר באופן שונה מהרגיל‪.‬‬
‫מבחן ידע כמו‪ ,‬אוצר מילים‪ ,‬ידיעות‬ ‫כדי לבחון את האינטליגנציה הזורמת‪ ,‬אנו צריכים לתת לאדם מבחן בתחום‬
‫כלליות‪ .‬למשל‪ ,‬מבחנים בחשבון‪,‬‬ ‫שהוא לא נתקל בו‪ ,‬משום שאנו רוצים לראות איך האדם מתמודד עם מצבים‬
‫היסטוריה‪ ,‬כל מבחן שנעשה בביה"ס‪,‬‬ ‫וחומרים חדשים‪ .‬כלומר‪ ,‬איך הוא משתמש ביכולות הבסיסיות‪ ,‬המולדות ולא‬
‫אלו מבחנים שנועדו להעריך את הידע‬ ‫תוצר של תהליך הלמידה‪ .‬למשל מבחן המטריצות של רייבן‪ .‬במבחן הזה‬ ‫מבחנים מתאמים‬
‫המגובש‪ ,‬הנלמד‪.‬‬ ‫מבקשים שנסיק מסקנות ממשהו חדש‪ ,‬זה לא נלמד‪ .‬זה דורש מחשבה‪ ,‬ניתוח‬
‫ופיתרון בעיות‪ .‬צריך להתמודד עם משהו חדש‪ .‬זה לא ידע שצריך לשלוף אותו‬
‫מהזיכרון‪.‬‬
‫האינטליגנציה הרגשית ניתנת‬ ‫איפה ניתן למקם‬
‫ללמידה וניתן להשפיע עליה במהלך‬ ‫את האינטליגנציה‬
‫החיים ולכן המיקום שלה הוא‬ ‫הרגשית‬
‫באינטליגנציה המגובשת‬

‫תרומתה של האינ טליגנציה המגובשת והאינטליגנציה הזורמת לחקר האינטליגנציה בכך שבמודל זה משתמשים כיום בספרות העוסקת בקשר בין‬
‫גיל ליכולות קוגניטיביות‪.‬‬
‫‪ 3‬ביקורות על תיאוריית האינטליגנציה הזורמת והמגובשת‪:‬‬
‫‪ .1‬מחקרים מצאו שהמגובשת נוצרת מהזורמת‪ -‬למעשה יש קשר מאוד הדוק ביניהם‪ .‬הכישורים הבסיסיים‪ ,‬המולדים‪ ,‬שקיימים באינטליגנציה‬
‫הזורמת מאפשרים לרכוש את הידע‪ .‬למשל‪ ,‬אם היכולת‪ ,‬להבין‪ ,‬לתפוס‪ ,‬לזכור‪ ,‬להסיק מסקנות תיפגע לא נוכל לרכוש ידע חדש ולהעשירו‪,‬‬
‫היכולת הזו תהיה מאוד מצומצמת‪ .‬דוגמא נוספת‪ ,‬תינוק נולד עם אינטליגנציה זורמת‪ ,‬במהלך החיים מתגבשת אצלו האינטליגנציה המגובשת‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬האינטליגנציה המגובשת נוצרת על הבסיס של האינטליגנציה הזורמת‪.‬‬
‫‪ .2‬מחקרים בילדים לא הצליחו למצוא את ‪ 2‬הסוגים באופן מובחן‪ -‬כלומר‪ ,‬להראות שיש שני סוגים של אינטליגנציה ושהם שונים באופן מובחן‬
‫אחד מהשני‪ .‬הם לא הצליחו למצוא בעיקר את האינטליגנציה המגובשת‪ ,‬משום שלילדים האינטליגנציה המגובשת מאוד נמוכה‪ ,‬מועטה‪.‬‬
‫‪ .3‬לעיתים מוצאים דמיון בין ה‪ g-‬לאינטליגנציה הזורמת‪ -‬לא ברור מה השוני בין ה‪ g-‬ליכולת הזורמת שהיא מתחת ל‪ .g-‬הרי גם ב‪ g -‬של ספירמן‬
‫מדובר בגורם כללי שעומד בבסיס של כל יכולות האינטליגנציה‪ ,‬האינטליגנציה הזורמת‪ .‬אך הוא טען שגם בזורמת יש יכולות כלליות‪,‬‬
‫בסיסיות‪.‬‬
‫מודלים מערכתיים של אינטליגנציה כללית‬
‫תרומתה הייחודית של מודלים מערכתיים של אינטליגנציה לחקר האינטליגנציה‪.‬‬
‫גרדנר וסטרנברג העמידו מודלים של אינטליגנציה המנסים להיות מקיפים ככל האפשר בהתמודדות הן עם העולם הפנימי והן עם העולם החיצוני‬
‫של האדם‪ .‬שתי התיאוריות רואות באינטליגנציה מערכת מורכבת‪ ,‬הן מרחיבות את התפיסה בעניין המרכיבים העיקריים של האינטליגנציה שבה‬
‫הם כוללים מושגים שתיאוריות אחרות של היכולות הקוגניטיביות של האדם (מודלים מבניים)‪ ,‬אינן רואות בהם אינטליגנציה‪.‬‬
‫המודלים המערכתיים חוקרים תופעות מתוך המציאות‪.‬‬
‫‪ 2‬דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .1‬תיאוריית "האינטליגנציות המרובות" של גרדנר (‪ -)1983‬הגיע למסקנה שהאינטליגנציה היא לא יכולת אחת ויחידה‪ ,‬שאי‪-‬אפשר ולא צריך‬
‫להתמקד ביכולת אחת‪ ,‬קוגניטיבית‪ ,‬כי אינטליגנציה לדעתו מורכבת מהרבה מאוד אינטליגנציות‪ ,‬גם יכולות מילוליות ומתמטיות וגם יכולות‬
‫אחרות‪ ,‬והן ב"ת זו בזו‪ .‬בפועל זה אומר‪ ,‬שאדם מסוים יכול להיות בעל אינטליגנציה אחת מאוד גבוהה‪ ,‬אינטליגנציה אחרת בינונית‬
‫ואינטליגנציה נוספת מאוד נמוכה‪ ,‬ואין סתירה ביניהם משום שאין בלתי תלויות זו בזו‪ .‬מבוססת על ניתוח של כישרון ‪ /‬מחוננות או חוסרים‬
‫ניכרים אצל אנשים בעלי פגיעה מוחית‪ .‬גרדנר הסביר את ההבדלים בין האינטליגנציות האלו ע"י כך שהוא טען שהאינטליגנציות האלה‬
‫פועלות מאזורים שונים ונפרדים במוח ולכן הם ב"ת אחת בשנייה‪ .‬כלומר‪ ,‬אדם בתחום מסוים יכול לתפקד גבוה בתחום אחד ולתפקד נמוך או‬
‫בינוני בתחום אחר‪ ,‬משום שאזורי המוח מתפקדים אחרת‪.‬‬
‫האינטליגנציות המרובות מורכבות מ‪ 7-‬סוגים שונים של אינטליגנציות‪:‬‬
‫א‪ .‬לשונית‪ -‬כל מה שקשור לשפה‪ .‬משמשת להתמודד עם תוכן קריאה ‪ ,‬לכתוב ספר‪ ,‬שיר‪ ,‬סיפור או מאמר‪ .‬אוצר מילים והבנה לשונית‪.‬‬
‫היא גם נדרשת כדי להבין דיבור‪ .‬היא מקבילה למודלים המבניים‪ ,‬לאינטליגנציה מגובשת‪ ,‬הבנה מילולית‪.‬‬
‫ב‪ .‬לוגית‪-‬מתמטית‪ -‬כל מה שקשור במניפולציות במספרים‪ ,‬יכולת להבין כמות‪ ,‬מספרים ולעשות בהם מניפולציות‪ .‬כלומר‪ ,‬יכולת‬
‫המשמשת לפתרון בעיות מתמטיות‪ ,‬ביצוע ניתוחים סטטיסטיים‪.‬‬
‫מרחבית‪ -‬קשורה בהתמצאות במרחב והבנה של המרחב‪ .‬יכולת העוזרת לאדם לקרא מפה‪ ,‬להגיע ממקום אחד לשני בדרך הקצרה‬ ‫ג‪.‬‬
‫ביותר וגם לשחק ביעילות במשחקי וידיאו‪ .‬ניתן לראות יכולת גבוה זו אצל הציירים המפורסמים בעולם‪.‬‬
‫מוזיקלית‪ -‬כל מה שקשור בהבנה מוזיקלית וביצוע מוזיקלי‪ ,‬נגינה‪ ,‬כתיבה‪ .‬יכולת שבאה ליידי ביטוי כששרים‪ ,‬מלחינים יצירה‬ ‫ד‪.‬‬
‫מוזיקאלית או מנגנים בכלי מוזיקלי‪ ,‬וגם הערכה של מבנה של יצירה מוזיקלית כלשהי‪.‬‬
‫גופנית‪-‬קינסתטית (תנועתית)‪ -‬כל מה שקשור לשליטה בגוף‪ .‬יכולת הבאה ליידי ביטוי בריקוד‪ ,‬או בכל סוג ספורט‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫אינטליגנציה בין אישית‪ -‬עוסקת במערכות יחסים‪ .‬יכולת המופעלת בכל פעם שיוצרים קשר עם אנשי אחרים‪ ,‬כגון‪ :‬הבנת הרגשות‪,‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫המניעים‪ ,‬הרגשות‪ ,‬הצרכים וכוונות של האחר ולנהל מערכות יחסים לווסתן ולנהלן‪.‬‬
‫אינטליגנציה תוך‪-‬אישית‪ -‬יכולת העוזרת להבין את עצמינו‪ ,‬מה מפעיל אותנו‪ ,‬ומה מניע אותנו‪ .‬מלמדת איך נוכל לשנות את עצמינו‬ ‫ז‪.‬‬
‫ולהיטיב להגשים את עצמינו‪ ,‬בהתחשב באילוצים של יכולותינו ושל תחומי העניין שלנו‪ .‬מודעות והבחנה ברגשות‪ ,‬צרכים‪ ,‬יעדים‬
‫וכוונות של העצמי‪ ,‬לווסת את הרגשות שלנו‪.‬‬
‫לפי גרנדנר‪ ,‬שתי האינטליגנציות האחרונות שייכות ל"אינטליגנציות אישיות"‪ ,‬שפירושה‪ ,‬היכולת להבחין ולזהות טווח רחב של רגשות עצמי‬
‫ואצל הזולת ולתת להם משמעות בעת תקשורת עם הזולת‪ .‬אלו שתי אינטליגנציות המקבילות לאינטליגנציה הרגשית‪ .‬בכך הניח גרדנר בסיס‬
‫לאינטליגנציה הרגשית‪.‬‬
‫גרדנר הציב קריטריונים כדי שתיחשב יכולת מסוימת לאינטליגנציה‪ .‬גרנדר אינו התבסס על ניתוחים מבוססים אמפירית וגם הקריטריונים‬
‫שלו הם שינוים במחלוקת‪.‬‬
‫‪13‬‬
 ‫‪ 6‬קריטריונים שהאינטליגנציות צריכות לעמוד בהן‪ :‬לא כל האינטליגנציות עומדות בכל הקריטריונים‪.‬‬
‫א‪ .‬האפשרות לבודד בעקבות נזק מוחי‪ -‬התבסס על מחקרים שנעשו על אנשים בעלי פגיעות מוחיות‪ ,‬אירוע מוחי‪ ,‬תאונה או חבלה‬
‫שבעקבותיה נפגע אזור ספציפי במוחם‪ ,‬אך אזורים אחרים במוחם לא נפגעו ולכן לא נפגעו יכולות אחרות‪ .‬למשל‪ ,‬צביקה פיק שעבר‬
‫אירוע מוחי משמעותי‪ ,‬הוא איבד חלק מהדיבר‪ ,‬אך הוא כן יכול לשיר‪ .‬גרדנר יסביר זאת שאלו שני אזורים שונים‪ ,‬דיבור ושירה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אנשים שיש להם נזק מוחי‪ ,‬חלקים במוחם לא אמורים לבצע תפקוד קוגניטיבי מסוים בעקבות הנזק המוחי שלהם‪ .‬ולפי‬
‫מחקרים ניתן לראות שלתפקודים מסוימים יש מקומות מסוימים במוח‪ ,‬שכאשר הם נפגעים הם אינם פועלים‪ ,‬ואזורים אחרים לא‬
‫נפגעים ולכן יכולות אחרות ממשיכות לפעול‪ .‬וזו אחת התמיכות שהאינטליגנציה עומדת בפני עצמה‪ ,‬ב"ת‪ .‬כלומר‪ ,‬האינטליגנציות‬
‫המרובות קיימות מפני שיש מספר רב של מודולים עצביים‪ .‬למשל‪ ,‬תפקודי שפה ודיבור נמצאים בהמיספרה השמאלית‪ ,‬ואילו מטלות‬
‫המחייבות יכולת תפיסה חזותית ושמיעתית ממוקמות בהמיספרה הימנית‪ .‬המודולאריות של האינטליגנציה מעלה את האפשרות‬
‫שיכולתו של אדם בתחום אחד איננה מנבאת את יכולתו בתחום אחר‪.‬‬
‫ב‪ .‬תופעת שוטים מחוננים ‪ /‬חכמים‪ -‬בא ליידי ביטוי שבתוצאות המבחנים של אוטיסטים‪-‬סוואנט עשויים להיות ירודים מאוד‪ ,‬אך הם‬
‫יכולים להפגין יכולות יוצאות דופן בתחומים אחרים‪ .‬חלקם יכולים לנגן מוזיקה קלאסית‪ ,‬לבצע חישובים מתמטיים מסובכים בזמן‬
‫קצר מאוד‪ .‬בדומה לכך גם לעילויים יש כישרונות יוצאי דופן בתחום אחד ויכולות ממוצעות או אף נמוכות בתחום אחר‪ .‬לשניהם יש‬
‫תחום קוגניטיבי ספציפי שמפותח בהרבה יחסית לשאר תחומי תפקוד‪ .‬רמות הביצוע הגבוהות האלה מעידות על קיומן של מערכות‬
‫אינטליגנציה נפרדות ומודול אריות‪ .‬כמו כן‪ ,‬שני קבוצות אלה מספקים ראיה לקיומה של צורת אינטליגנציה באותו תחום‪.‬‬
‫מערך אופרציות הניתנות לזיהוי‪ -‬יכולות להוציא אותה אל הפועל‪ .‬כלומר‪ ,‬כל אחת מ‪ 7-‬האינטליגנציות יש מערך אופרציות נפרד‬ ‫ג‪.‬‬
‫משלה המשמש להוצאתה אל הפועל והיא באה ליידי ביטוי מבחינת ההתנהגות‪ ,‬ביטוי לשוני‪ .‬למשל‪ ,‬אינטליגנציה לשונית מכילה ‪4‬‬
‫אופרציות‪ ,‬יכולות רטורית‪ ,‬יכולת זיכרון‪ ,‬יכולת הסבר ויכולת להבין את המשמעויות שמעבירה השפה‪ .‬אדן שטוב באינטליגנציה‬
‫לשונית‪ ,‬אנו נראה זו מבחינה חיצונית‪ ,‬אדם שמבין שפה‪ ,‬ההתבטאות השפתית שלו מאוד גבוהה‪ ,‬אוצר המילים שלו רחב וכו'‪ .‬כאשר‬
‫מבחנים במערך האופרציות זה מחזק את קיומה של אינטליגנציה זו‪.‬‬
‫ד‪ .‬היסטוריה התפתחותית מובחנת‪ -‬לכל אחת מהיכולות יש היסטוריה התפתחותית משלה‪ .‬ניתן לראות את אבני הדרך‬
‫ההתפתחותיות‪ ,‬איך האדם מתקדם באבני הדרך האלה‪ ,‬ולכל אחת יש אבן דרך אחרת וקצב התפתחות שונה מבחינת גיל‬
‫והתקדמות‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן להבחין בין אינטליגנציה אחת למשנה בדפוס ההתפתחות במהלך הילדות שהוא ייחודי לאינטליגנציה זו‪ .‬יש‬
‫סוגי אינטליגנציה המתפתחים באופן הדרגתי ויש סוגי אינטליגנציה בעלי דפוס של פרצי התפתחות בגיל מסוים‪ .‬למשל‪ ,‬כל מה‬
‫שקשור לאינטליגנציה מילולית א נו יודעים שהשפה מתפתחת בשנת החיים הראשונה ובגיל שנתיים אוצר המילים גדל ויש הבנה‬
‫גדולה יותר של השפה‪ .‬זה שונה לגמרי בהיסטוריה התפתחותית של לוגיקה ומתמטיקה‪ ,‬כל מה שקשור במספרים מתפתח לאחר גיל‬
‫‪ .5‬ילדים לא מסוגלים לתפוס הבדלים כמותיים לפני גיל ‪ , 5‬לא יכולים לעשות מניפולציות במספרים והיא תגיע יותר מאוחר‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫יש היסטוריה התפתחותית שונה לכל אחת מהאינטליגנציות‪ .‬העובדה שתחום אחד מתפתח מהר יותר והשני לאט יותר מחזק את‬
‫הרעיון שקיימות אינטליגנציות מרובות‪.‬‬
‫ה‪ .‬היסטוריה אבולוציונית‪ -‬ניתן לראות לגבי היכולות השונות שקיבלנו בהיסטוריה של האבולוציה מבע"ח שונים‪ .‬מקורותיה של כל‬
‫אינטליגנציה לפני מיליוני שנים‪ .‬הסבירות לקיומה של אינטליגנציה מסוימת תגדל אם יהיה אפשר להתחקות אחריה לשלבים‬
‫הראשונים להתפתחותה‪ .‬למשל‪ ,‬ניתן לראות בשירת הציפורים אינטליגנציה מוזיקאלית‪ .‬יכולת מרחבית מדבורים‪.‬‬
‫ניתנת לקידוד במערכת של סמלים‪ -‬לכל אחת מהאינטליגנציות יש מערכת סמלים נפרדת‪ .‬למשל‪ ,‬לאינטליגנציה לשונית יש מערכת‬ ‫ו‪.‬‬
‫חוקים המורכבת מהשפה‪ ,‬שפה כתובה או דבורה וכו‪ .‬באינטליגנציה מוזיקלית יש תווים וכו'‪ .‬מערכות הסמלים התפתחו מכיוון‬
‫שלאינטליגנציות נפרדות היה צורך באמצעים שונים לבטא את עצמן‪.‬‬
‫ביקורת על התיאוריה של גרדנר‬
‫‪ -‬בחירת הקריטריונים היא סובייקטיבית ולא כולם מתאימים לכל הסוגים‪ -‬הוא בחר בקריטריונים באופן סובייקטיבי ואפילו באופן‬
‫מקרי‪ .‬על סמך מה הבחירה זו לא ממש ברור והוא בכתביו לא מסביר את הסיבות לבחירת הקריטריונים האלו‪ .‬כלומר‪ ,‬בכמה סוגים של‬
‫אינטליגנציה נראה שרק מקצת מהקריטריונים רלוונטיים‪ ,‬ואילו באחרים נראה שכל הקריטריונים חשובים באותה מידה‪ .‬וגם כל‬
‫האינטליגנציות שהוא דיבר עליהן לא כולם עומדות באופן מלא בכל הקריטריונים‪.‬‬
‫‪ -‬לדעת גרדנר האי‪-‬תלות של כל אחת מ‪ 7-‬האינטליגנציות פירושה שכל אחת מהן עונה לחוד על הקריטריונים‪ ,‬אבל בפעל כל האינטליגנציות‬
‫חייבות לקיים אינטראקציה ביניהן בכל פעם שהמטלה דורשת שימוש ביותר מסוג אינטליגנציה אחת‪ .‬גרדנר פעל בשנות ה‪ .80-‬היו‬
‫מחקרים שתמכו בקונספט הזה‪ .‬אך היום‪ 40 ,‬שנה אחרי‪ ,‬יודעים שהמוח לא פועל באופן שגרדנר הניח שהאמין שהוא פועל‪ ,‬כלומר ב"ת‪.‬‬
‫המוח עובד במערכת של רשתות עצביות ויש קשר בין אזורי מוח שונים‪ .‬בנוגע למה שגרדנר אמר שכאשר יש פגיעה מוחית באזור מסוים‪,‬‬
‫היכולות האחרות לא נפגעות‪ ,‬אנו יודעים שהיום זה לא מדויק‪ ,‬כי כשיש פגיעה מוחית‪ ,‬כל המוח מתגייס לתהליך של שיקום‪ ,‬מתעוררים‬
‫אזורים אחרים‪ ,‬אזורי פיצוי שבד"כ לא משתתפים באותה היכולת ורמת פעילות שונה ומוגברת‪ .‬וזה נעשה באופן טבעי‪ ,‬כי המוח שלנו‬
‫פלסטי‪.‬‬
‫‪ -‬לחלק מהאינטליגנציות של גרדנר יש מקבילות בתיאוריות המבניות ולחלק אין (ומה לגבי זיכרון? מהירות תפיסה? וכו')‪ -‬גרדנר דיבר על‬
‫אינטליגנציות שונות ובלתי תלויות‪ .‬אך הוא התעלם מיכולות בסיסיות שמשותפות ליכולות שונות‪ ,‬תפיסה‪ ,‬זיכרון‪ ,‬חשיבה כללית או‬
‫ניתוח‪ .‬הדברים האלו לא באים ליידי ביטוי בתיאוריה‪ .‬יכולות הבסיסיות אולי נמצאות ביכולות מתמטיות לוגיות‪ .‬כלומר‪ ,‬כל יכולת‬
‫עומדת בפני עצמה‪ .‬גרדנר טוען שמטלות מסוימות ממוקדמות באזורי מוח ספציפיים‪ ,‬אך לא ניתן לקשר את הביצוע במבחנים‬
‫פסיכולוגיים עם אזור כלשהו במוח‪ .‬כמו כן‪ ,‬יכולות מתמטיות הן ע צמיות ובלתי תלויות מבחינה מבנית במדדים של חשיבה הגיונית ואילו‬
‫בתיאוריה של גרדנר ברור לו שה ם חלקים של אותו מבנה עצמו‪ ,‬חשיבה לוגית מתמטית‪ .‬ואכן‪ ,‬שאם משווים את התיאוריה של גרדנר עם‬
‫מודלים מבנים יש חפיפה ביניהם‪ .‬ל‪ 4-‬סוגי האינטליגנציה הראשונים של גרדנר יש מקבילות במודלים מבניים‪.‬‬
‫‪ -‬גרדנר אינו נותן תשומת לב ליכולות קוגניטיביות בסיסיות מוכחות כגון‪ :‬שטף מילים‪ ,‬מהירות תפיסה‪ ,‬חשיבה אינדוקטיבית וזיכרון‪.‬‬
‫‪ -‬נוגע לפוטנציאל ההתרבות של האינטליגנציות‪ -‬עד כמה עוד אפשר לפרוט את האינטליגנציה לאינטליגנציות שונות‪ .‬למשל אם מדברים על‬
‫אינטליגנציה מוזיקלית‪ ,‬מדברים על אינטליגנציה אחת‪ .‬אדם שמסוגל לנגן ולשיר יש לו אותה אינטליגנציה שאדם שכותב אופרה או מנצח‬
‫על תזמורת‪ ,‬ואם לא השאלה‪ ,‬אם יש פוטנציאל לדבר על אינטליגנציות אחרות‪ .‬דוגמא נוספת‪ ,‬בהנחה שאינטליגנציה גופנית היא תחום‬
‫מובחן‪ ,‬האם עולה מכך שצריך להבחין גם בין אינטליגנציה טניס‪ ,‬אינטליגנציה אתלטיקה וכו'? ואם לא צריך‪ ,‬האם אפשר להניח שאדם‬
‫שמוצלח מאוד בכדורגל יכול באותה מידה להיות מוצלח בבלט?‬
‫הכישורים אכן חשובים לחיים האמיתיים כמו קוגניציה קוגניטיבית‪ ,‬אך למשל‪ ,‬חוסר היכולת להעריך מוזיקה אינו פוגע באיכות החיים‬ ‫‪-‬‬
‫כמו אינטליגנציה כללית נמוכה מהרגיל‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫תיאוריית ‪ 3‬הרכיבים של סטרנברג‪ -‬התיאוריה של סטרנברג מורכבת למעשה מ‪ 3-‬תיאוריות משנה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ -‬סטרנברג מגדיר אינטליגנציה כ"הסתגלות תכליתית" לסביבות חיים בעולם האמיתי הרלוונטיות לחייו של האדם‪ ,‬בחירה בסביבות אלו‬
‫ועיצובן‪.‬‬
‫הוא נתן ‪ 3‬משמעויות למושג אינטליגנציה‪:‬‬
‫‪ ‬אינטליגנציה ועולמו הפנימי של האדם‪ -‬המרכיבים הקוגניטיביים שבאמצעותם אנו מבינים את המציאות‪ .‬תהליכים מטא‪-‬‬
‫קוגניטיביים‪ .‬כלומר‪ ,‬חשיבה על החשיבה‪ ,‬לתכנן ולפקח עליה‪ .‬אלו רכיבי‪-‬על שבאמצעותם מתכננים את תהליכי החשיבה‪.‬‬
‫‪ ‬אינטליגנציה וניסיון‪ -‬אינטליגנציה נמדדת ביכולת של האדם ללמוד מניסיון‪ .‬כלומר‪ ,‬אינטליגנציה נמדדת באופן הטוב ביותר‬
‫באמצעות תהליכים הכוללים מטלות חדשות יחסית או שהן בתהליך של הפיכה לאוטומטיות‪ .‬ככל שאדם הופך פעולות נלמדות‬
‫לאוטומטיות האדם יותר אינטליגנטי‪ .‬למשל‪ ,‬נהיגה‪ ,‬קריאה‪ .‬כאש ר הפעולה הופכת לאוטומטית שאיננו זקוקים יותר למשאבי קשב‬
‫וחשיבה‪ ,‬משאבים קוגניטיביים כדי לבצע את אותה הפעולה‪.‬‬
‫אינטליגנציה והעולם החיצוני של האדם‪ -‬איך האדם מתקשר עם העולם החיצוני שלו‪ ,‬היכולות שלו להסתגל לסביבה‪ ,‬להתאים את‬ ‫‪‬‬
‫עצמו לסביבה ולעצב את הסביבה‪ ,‬או בחירה של סביבה חלופית‪.‬‬
‫‪ -‬התיאוריה של סטרנבר היא תיאוריה מערכתית המרחיבה את מושג אינטליגנציה‪ ,‬הכוללת גם אינטליגנציה מעשית שמיועדת לפתור בעיות‬
‫בחיי היום יום באופן שלא נלמד פורמאלית (ידע סמוי)‪ .‬כלומר‪ ,‬יכולת נוספת שאינה נלמדת באופן ישיר‪ .‬הידע הסמוי הזה‪ ,‬זה יכולת‬
‫לניהול עצמי ולווסת את העצמי והיכולת של העצמי לנהל את המטלות שלו ונהל את את העצמי מול אחרים‪.‬‬
‫‪ -‬מחקרים מראים כי לידע הסמוי יש שלוש קטגוריות הנושקות לאינט' חברתית ורגשית‪ :‬ניהול עצמי‪ ,‬ניהול מטלות וניהול אחרים‪.‬‬
‫‪ -‬סטרנברג הראה שהקשר בין אינטליגנציה "אקדמית"‪ ,‬המוער כת במבחנים פסיכומטריים‪ ,‬לבין היכולת לתפקד באופן אינטליגנטי בחיי‬
‫היומיום‪ ,‬אינו קשר מושלם‪ .‬על בסיס זה סטרנברג מרחיק לכת מעבר למנת משכל ומדגיש היבטים אחרים של תפקוד האינטלקט‪,‬‬
‫שהבולטים שבהם כוללים מושגים שאינם שונים מ האינטליגנציה הרגשית‪ .‬התיאוריה בכללותה מכירה בריבוי המשמעויות של המונח‬
‫"אינטליגנציה"‪ .‬הנקודה המרכזית בתיאוריה שביטויים של אינטליגנציה יכולים להיות שונים לגמרי בקרב אנשים ובקרב קבוצות שונות‬
‫ובמצבים שונים שבהם הם נמצאים‪ ,‬ולכן אי אפשר להבין אינטליגנציה באופן שאינו תלוי בדרכים שהיא באה בהן ליידי ביטוי‪.‬‬
‫‪ 4‬מסקנות עיקריות למאמר‪:‬‬
‫‪ .1‬ביסוס התוקף של תכונות אישיות מחייב גם מודל מדידה מוצק וגם רציונאל מושגי ותיאורטי המחבר את התכונה לתהליכים עצביים‬
‫וקוגניטיביים‪ .‬נמצא שמהראיות הקיימות יש תמיכה ברעיון של אינטליגנציה זורמת ומגובשת‪.‬‬
‫‪ .2‬אין כל הגיון באופרציונאליזציה של אינטליגנציה רגשית‪ ,‬שכן אינטליגנציה רגשית אינה מנותקת לגמרי מהמסגרות הקיימות למדידת יכולת‪.‬‬
‫מחקרים המראים שיש מתאם בין סולמות אינטליגנציה רגשית לבין מבחני אינטליגנציה‪ ,‬לא הצליחו למקם את האינטליגנציה הרגשית בתוך‬
‫ההקשר הפסיכומטרי הנרחב‪ .‬ולכן‪ ,‬אינטליגנציה רגשית יכולה להשתלב היטב במסגרת תיאוריית האינטליגנציה הזורמת והמגובשת‪ .‬אפשר‬
‫להגדיר אותה כיכולת של רובד גבוה או נמוך‪.‬‬
‫‪ .3‬תיאוריית שלושת הרכיבים של סטרנברג משמשת דוגמא למודל שאפשר לקשר יכולת תפיסות של עיבוד נתונים‪ ,‬של הסתגלות לעולם האמיתי‬
‫ושל תלות בתרבות‪ .‬כותבי המאמר מוסיפים לו בסיס ביולוגי וטוענים שניתן להגיד שאינטליגנציה היא תכונה של מערכות עצביות‪ ,‬של‬
‫פונקציות חישוביות ושל הסתגלות לעולם האמיתי‪ .‬תיאוריית האינטליגנציה הזורמת והמגובשת מציעה מסגרת‪-‬על שבתוכה אפשר לקיים‬
‫מבנים המו גדרים מבחינה פסיכומטרית לבין רמות ההבנה התיאורית האלה‪.‬‬
‫‪ .4‬ברמה הנוירופיזיולוגית ניתן להבחין בין אינטליגנציה מגובשת לבין אינטליגנציה זורמת‪ ,‬מכיוון שהמערכות המוח התומכות באותן פונקציות‬
‫חישוביות הן נפרדות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬אפשר לווסת או להתאים את פעולות המודולים החישוביים באמצעות השפעות מוטיבציה‪ ,‬המשמעות‬
‫לרתימת תפקודי האינטלקט לשירות ההסתגלות לעולם האמיתי‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬רכיב הרגש באינטליגנציה רגשית‬
‫הלך הרוח בפסיכולוגיה כיום שם דגש בחקר מנגנונים המתווכים בין אירועים סביבתיים לבין תגובות רגשיות של האדם‪ .‬כל דבר בעל משמעות‬
‫הקורה לנו ונוגע ליעדים‪ ,‬לצרכים או לערכים המרכזיים שלנו מעורר רגשות‪.‬‬
‫חוקרי רגש מרכזיים מאמינים שהרגשות הרבים שאנשים חווים משקפים את הבעיות הפיזיות והחברתיות שהם מתמודדים איתן כדי לשרוד‪.‬‬
‫הרגשות מתעוררים כאשר אנחנו תופסים שחל שינוי משמעותי חיובי או שלילי‪ ,‬במצבנו האישי או במצבם של הקרובים לנו‪.‬‬
‫לזרוס ולזרוס טענו שר גש נובע מפעילות גומלין בין האדם סביבתו‪ .‬כלומר‪ ,‬מה שקרה ועורר רגש נתפס בתהליכי הערכה שיטתיים כדבר מאיים‪,‬‬
‫מזיק או מועיל‪ .‬הרגשות לטענתם הם תולדה של משמעות אישית התלויה באמונותיו של האדם בנוגע לעצמו ולעולם‪ .‬לכן‪ ,‬כדי הבין את התהליך‬
‫הרגשי שהאדם עובר‪ ,‬יש להבין כיצד הוא מפרש את משמעות האירועים הקורים לו בחיי היומיום וכיצד הם משפיעים על רווחתו האישית‪.‬‬
‫התיאורתיקנים שהשפיעו הכי הרבה על חקר הרגש הם ויליאם ג'יימס וקארל לאנג‪ ,‬שיפתחו את תיאוריית ג'יימס‪-‬לאנג בדבר מקורם וטבעם של‬
‫רגשות‪ .‬התיאוריה גורסת כי בתגובה על חוויות בעולם המערכת העצים האוטונומית מייצרת באדם אירועים פיזיולוגים כמו טונוס שרירים מוגבר‪,‬‬
‫האצה בדופק‪ ,‬הזעה ויובש בפה‪ .‬הרגשות הם התחושות הגופניות העולות כתוצאה מהשינויים הפיזיולוגים האלו והם אינם המקור להם‪.‬‬
‫חוקרי הרגש מרכזיים הם‪:‬‬
‫‪ -‬לזרוס‪ -‬פיתח את תיאוריית הערכת הרגשות ואת מקומם בהתמודדות עם לחץ‪.‬‬
‫‪ -‬סימון‪ -‬בדק את תפקיד הרגשות בתהליכים של קבלת החלטות‪.‬‬
‫‪ -‬זיונק‪ -‬התמקד בתפקיד הרגשות בתהליכים חברתיים וקוגניטיביים‪.‬‬
‫‪ -‬פריידה‪ -‬פיתח תיאוריה רב ממדית של הרגשות שבמוקד שלה המושג "נטייה לפעולה"‪ .‬הרגשות מנקודת מבטו הם נטיות לעשייה ולהתנהגות‬
‫המושפעים מצרכי האדם‪ .‬פריידה רואה ברגשות תוצאה של עיבוד המידע והערכ ת העולם לפי צרכיו של האדם ובמטרה לעצב פעולה‪ .‬ניתוח זה‬
‫ממקם את הרגשות בתחום המוטיבציה‪ .‬עוד טוען‪ ,‬שכשאנשים מדברים על רגשות‪ ,‬הם מדברים על תגובות לאירועים משמעותיים‪ ,‬חשובים‬
‫לאדם‪ .‬לפיכך‪ ,‬מדובר למעשה בחוויה סובייקטיבית‪ .‬לב העניין הוא חוויה של הנאה או כאב הנובעת מהערכת המצב‪.‬‬
‫בבסיס התיאוריה שלו יש מערכת חוקים‪ ,‬חוקי הרגש‪ .‬כדי להיטיב להבין את תופעת הרגש‪ ,‬יש להכיר את מערכת החוקים המאפיינים אותה‬
‫שלדעתו מעניקה תמונה לכידה של התגובה הרגשית‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫מאמר ‪ -2‬פריידה‪ ,‬חוקי הרגש‬
‫מטרת המאמר‪ ,‬לנתח את הרגש האנושי ואת המערכת החוקים שעל פיה הוא עובד‪.‬‬
‫פריידה סבור שהרגש הוא תופעה בעלת מערכת חוקים משלה משום שרגשות מתחזקים ודועכים לפי כללים קבועים ונוקשים‪ .‬כשרגשות מציפים‬
‫את בני האדם‪ ,‬הם מבטאים את אופן הפעולה של חוקים אלו‪ .‬רגשות ותחושות נחשבות לתופעות פסיכולוגיות הייחודיות לאדם והם מבטאים את‬
‫חירות האדם במובנה הברור ביותר‪ .‬אך תפיסה זו חסרת יסוד ברובה משום שחירות הרגש היא רק אשליה‪:‬‬
‫‪ -‬כל רעיון חירות הרגש עומד בניגוד להשקפה המקובלת שבני האדם משועבדים תשוקותיהם‪.‬‬
‫‪ -‬חוקי הרגש עשויים לעזור לנו להבחין כי כוחות פשוטים ואוניברסאליים מניעים את המהלכים הרגשיים המורכבים והייחודים לכל אדם‪.‬‬
‫לפי פריידה האדם אינו יכול ליצור או לעורר רגש‪ .‬הרגשות הם לא משהו מקרי וסובייקטיבי כמו שאנו נוטים לחשוב‪ ,‬אלא מערכת הרגשות פועלת‬
‫לפי חוקיות מסוימת‪ .‬חוקי הרגש הם אלה דפוסים אמפיריים סדורים והם מושתתים על מנגנונים סיבתיים המחוללים אותם‪ .‬מכאן‪ ,‬שחוקי הרגש‬
‫מעוגנים במנגנונים שאינם בעלי אופי רצוני ונתונים רק באופן חלקי לבקרה חיצונית‪ .‬לא רק הרגשות מצייתים לחוקים‪ ,‬אנחנו מצייתים להם‪ .‬אנו‬
‫"כפופים" לרגשותינו ואיננו יכולים לייצר רגשות לפי רצוננו‪.‬‬
‫חוק‪ -‬משהו שיש בו סדירות מסוימת‪ .‬משהו שניתן לצפות אותו‪ ,‬לנבא אותו‪ .‬כלומר‪ ,‬דפוס אמפירי סדיר‪ ,‬לא רצוני שנתון רק חלקית לבקרה רצונית‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לא יכולים להחליט איך הדבר יתנהל‪ ,‬אך נתון חלקית לבקרה רצונית‪ .‬הכוונה היא‪ ,‬שיש חלקים שאנו יכולים לבקר אותם ואולי לשלוט בהם‬
‫באופן חלקי‪ ,‬אך לא ניתן למחוק את הרגש לגמרי‪ .‬אומנם אנו לא יכולים לשלוט איזה רגש יעלה ובאיזה עוצמה אנו נרגיש אותו‪ ,‬אבל יש לנו יכולת‬
‫השפעה בשני מובנים‪:‬‬
‫‪ -‬המשמעות שאנו נותנים לאירועים‪ -‬כזה לא האירוע עצמו‪ ,‬אלא הפרשנות שאנו נותנים לאירוע‪.‬‬
‫‪ -‬תגובה רגשית‪ -‬אנו יכולים לווסת את עוצמת הרגש‪.‬‬
‫היתרון לאדם המתעניין באינטליגנציה רגשית הוא שניתן לנבא את הרגשות ולהבינן יותר טוב‪ ,‬להכין את האדם לרגש שהוא עומד לבוא‪ .‬וניתן גם‬
‫לחקור רגשות‪ .‬מכיוון שלרגש יש דפוס אמפירי סדיר‪ ,‬הוא ניתן לחקירה‪ .‬התיאוריות הקדומות טענו שרגש הוא דבר סובייקטיבי שכדי לחשוב‬
‫אינטליגנטית שצריך להפריד את הרגש מהאינטלקט‪ .‬פריידה אומר הפוך‪ ,‬יש דפוס אמפירי‪ ,‬ניתן לדעת בדיוק איך רגשות עובדים ולכן זה ניתן‬
‫לחקירה‪.‬‬
‫החשיבות בבניית מערכת חוקים המתארת את התגובה הרגשית האנושית היא עיקרה בהתוויית תכנית מחקר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬החוקים מספקים‬
‫תמונה עקיבה ולכידה של מנגנוני התגובה הרגשית‪ ,‬ועולה ממנה כי תכנית מחקר שכזאת עשויה להביא תועלת‪.‬‬
‫חלק מהחוקים נבדקו אמפירית וחלק מהחוקים הוא מציע כתכנית למחקר‪ .‬כלומר‪ ,‬לא כל חוק יש לו את אותה רמת הוכחות או תמיכה אמפירית‪.‬‬
‫פריידה מציע ‪ 11‬חוקי רגש‪:‬‬
‫‪ .1‬חוק משמעות המצב‪ -‬זהו "חוק היסוד" של הרגש‪ .‬רגשות עולים בתגובה למבני‬
‫תהליך התעוררות‬
‫הרגש‬ ‫המשמעות של מצבים נתונים‪ .‬רגשות שונים עולים בתגובה למבני משמעות‬
‫שונים‪ .‬מבנה המשמעות של האירועים מכתיב את הרגשות באופן מדויק וקבוע‪.‬‬
‫מה שחשוב זה לא האירוע עצמו האובייקטיבי שהתרחש בעולם‪ ,‬אלא הפירוש‬
‫שניתן לו‪ .‬אותו אדם יכול לתת לאותו אירוע פרשנויות שונות וגם אנשים אחרים‬
‫רגשות עולים בתגובה לאירועים‬ ‫יתנו לאותו אירוע פרשנויות שונות‪ .‬והפרשנות הזו משפיע באופן ישיר על התגובה‬
‫חשובים לאדם‪ .‬שיש בניהם‬ ‫הרגשית‪.‬‬
‫קשר (ולא האירוע כשלעצמו)‬
‫חוק משמעות המצב מספק מסגרת כוללת שבתוכה אפשר לארגן את‬ ‫‪-‬‬
‫הממצאים הנוגעים למשתנים הקוגניטיביים המסבירים את מגוון הרגשות‬
‫אירועים המספקים את‬ ‫ועוצמתן‪ :‬המשתנים הקונטיביים נוגעים לשאלה איך אופן החשיבה של‬
‫יעדיו של האדם או‬ ‫אירועים המזיקים או מאיימים על‬ ‫האדם לאירועים עשוי להשפיע עליו וגם לשאלה איך הוא עשוי להתמודד עם‬
‫מבטיחים לעשות כן‬ ‫)‬ ‫אובדן‬ ‫"‬ ‫נכנס‬‫("‬ ‫לאדם‬ ‫החשובים‬ ‫הדברים‬
‫האירועים האלה‪ .‬חוסר יכולת לצפות מראש ותחושה של חוסר שליטה‬
‫תורמים לעיצוב התגובה הרגשית‪.‬‬
‫פעולתו של החוק לא תמיד ברורה‪ ,‬משום שלפעמים משתלטים עליה הבקרה‬ ‫‪-‬‬
‫והמודעות של האדם או כוחות שמודעים פחות‪ .‬פעולת החוק ברורה יותר‬
‫יניבוי רגשות‬ ‫יניבוי רגשות שליליים‬ ‫כאשר משאבי הבקרה וכוחות הנגד אינם מצליחים לפעול‪ ,‬כפי שקורה‬
‫חיוביים‬ ‫("יוצא יגון")‬
‫במצבי מחלה או תשישות כגון‪ ,‬פוסט‪-‬טראומה‪ ,‬שבכל אירוע כלשהו יעורר‬
‫עצבנות‪ ,‬אובדן או כישלון וגם כל מחווה של רצון טוב יביא לידי דמעות‪.‬‬
‫גם בנסיבות נורמאליות של חיי היומיום ניתן להתחקות אחר פעולתו האוטומטית של חוק משמעות המצב‪ :‬סנטימנטליות (ההופעה‬ ‫‪-‬‬
‫הכמעט כפייתית של רגשות עתירי דמע בכל פעם שאדם נתקל בנושא היקשרות רגשית בסרטים או בסיפורים) והתאהבות ורגשות אהבה‬
‫מותנעים באמצעות רצף מסוים של אירועים שבו הכוונות או האיכויות של מושא האהבה משניות בחשיבותן‪ .‬כלומר‪ ,‬אירועים יומיומיים‬
‫שאנו נותנים להם פרשנויות ‪ ,‬מהרגע שנתנו פרשנות מסוימת לאירוע התגובה שתעלה היא כבר לא ניתנת לשליטה‪ .‬זה החלק הלא רצוני‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אדם שפיטרו אותו מהעבודה‪ ,‬אם הוא נתן לו משמעות של אסון‪ ,‬הוא לא יכול לצפות שהרגש שלו יהיה חיובי או ניטראלי‪ .‬ברור‬
‫שהרגש יהיה קשה‪ ,‬עצב‪ ,‬חרדה‪ .‬מהרגע שניתנה פ רשנות מסוימת‪ ,‬לא ניתן לשלוט ברגש שעולה‪ ,‬זו החוקיות‪ .‬אך התגובה הרגשית‪,‬‬
‫ההתנהגות כן ניתן שלוט בה‪ .‬או שאדם אחר היה נותן פרשנות אחרת לפיטורים‪ ,‬הזדמנות להתקדם‪ ,‬לעשות עוד דברים‪ .‬אז כמובן שהרגש‬
‫שלו יהיה שונה לחלוטין‪ .‬אך מהרגע שניתנה הפרשנות אנו לא יכולים לשנות את הרגש שיתעורר‪ .‬אם אנו רוצים לשנות את הרגש שעולה‪,‬‬
‫נצטרך לשנות את הפרשנות‪.‬‬
‫כשרגשות מתעוררים‪ ,‬האדם אינו מודע באופן מפורש למבני המשמעות האלו‪ .‬הם פועלים את פעולתם בין שהאדם יודע זאת ובין שלא‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫המודעות הברורה מגיעה לאחר מעשה‪ ,‬אם היא מגיע בכלל‪.‬‬
‫רגשות נוטים להתעורר עקב סוגים שונים של אירועים‪ .‬יגון מתעורר בגלל אובדן של איש קרוב‪ ,‬כעס מתעורר עקב עלבון או תסכול‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫רגשות מתעוררים בתגובה לאירועים חשובים לאדם‪ :‬אירועים המספקים את יעדיו של האדם או מבטיחים לעשות כן מניבים רגשות‬ ‫‪-‬‬
‫חיוביים‪ ,‬ואילו אירועים המזיקים או מאיימים על הדברים החשובים לאדם‪ ,‬מובילים לרגשות שליליים‪.‬כלומר‪ ,‬באירועי קיצון‪ ,‬טווח‬
‫הפרשנות מצטמצם ואז התגובה הרגשית עולה אוטומטית‪.‬‬
‫רגשות מתעוררים עקב אירועים חדשים או בלתי צפויים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מרגע שהוצמד לאירוע כלשהו את המשמעות המיוחדת שלו כפי שהאדם תופס אותה סובייקטיבית‪ ,‬מיד עולה ובא רגש מסוים‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫המשמעויות וההערכות של האדם הם קובעות איזה רגש יעלה‪ ,‬ולא האירועים כשלעצמם‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר אדם חווה אובדן אישי שאין לו‬
‫תקנה‪ ,‬סביר מאוד שיתעורר יגון‪ .‬כאשר יש תסכול או עלבון שמישהו אחר אשם בו ושאפשר היה למנוע אותו‪ ,‬כמעט בטוח ויתעורר כעס‪.‬‬
‫הפלט הרגשי שדובר לעיל יכול להתעורר בסבירות גבוהה‪ ,‬אך אין זה מבטיח שזה וודאי לחלוטין‪ ,‬משום שהקלט עשוי להיתפס ע"י הפרט‬ ‫‪-‬‬
‫באופנים שונים ‪ .‬למשל‪ ,‬האדם עשוי לראות באובדן קשה שאין לו תקנה כאירוע בלתי נמנע‪ ,‬חלק מטבע החיים ובמקרה הזה תופיע‬
‫השלמה מהאירוע ולא יגון‪ .‬או שאדם יחשוב שאת התסכול והעלבון הסב לו אדם רב עוצמה שעשה מעשים נוספים שהסבו עוד עלבונות‪,‬‬
‫במקרה הזה יופיע פחד במקום כעס‪ .‬כלומר‪ ,‬רגשות משתנים כאשר המשמעויות משתנות ‪ .‬רגשות משתנים כאשר האירועים נתפסים‬
‫באופן שונה‪ .‬כאשר הקלט משתנה הפלט משתנה בהתאם‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫מוכנות לפעולה‪ -‬דיווח של דחפים להתקרב או להימנע‪ ,‬על החשק לצרוח‪ ,‬לשיר או להתנועע ועל יצר לנקום או להשיב מלחמה‪ .‬או היעדר חשק‬
‫לא לעשות דבר‪ ,‬או חוסר עניין או על רגשה של אובדן שליטה‪.‬‬
‫סוגי המצבים המדווחים מתאימים לסוגי המצבים של מוכנות לפעולה שבאים ליידי ביטוי בהתנהגות גלויה‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬הבעות פנים‬ ‫‪-‬‬
‫ובפעולה מאורגנת‪ .‬המודעות למצב של מוכנות לפעולה היא השתקפות בקווים כללים של מצב המוכנות לפעולה עצמו‪.‬‬
‫מצב מוכנות לפעולה הוא הרעיון המרכזי בתחום חקר הרגש‪ .‬כלומר‪ ,‬כל המצבים שאדם מכנה אותם "רגשות"‪ ,‬כרוכים בשינוי מסוים‬ ‫‪-‬‬
‫במוכנות לפעולה‪:‬‬
‫‪ ‬במוכנות להתמודד עם משהו או להתרחק ממנו או להסיט את תשומת הלב ממנו‪.‬‬
‫‪ ‬בריגוש טהור שאפשר להבין אותו כמוכנות לפעולה אבל בלי לדעת איזה פעולה‪.‬‬
‫‪ ‬בעצירה או ריסון או באיבוד ענייו‪.‬‬
‫ברגשות בסיסיים או ראשוניים‪ ,‬ניתן להגדיר באופן חד משמעי במונחים של צורה מסוימת של מוכנות לפעולה‪ ,‬נטייה או הפעלה או‬ ‫‪-‬‬
‫באמצעות היעדרן‪.‬‬
‫ברגשות שאינם בסיסיים‪ ,‬הם אינם מתאפיינים בצורה בסיסית של מוכנות לפעולה‪ ,‬כגון תחושות של קנאה ואשמה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫חוק החשיבות‪ -‬רגשות מתעוררים בתגובה לאירועים החשובים להשגת היעדים של האדם‪ ,‬למניעיו או לדברים החשובים לו ומעסיקים אותו‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כל מה שחשוב‪ ,‬משמעותי ובעל ערך לאדם‪ .‬כלומר‪ ,‬יש נטייה מתמדת פחות או יותר להעדיף מצבים מסוימים בעולם‪ ,‬על פני מצבים אחרים‪.‬‬
‫העניין הזה הוא מעניק לאירוע כשלהו את המשמעות הרגשית שלו‪ .‬למשל‪ ,‬אנו סובלים כשקורה דבר רע לאדם אחר כי אנו אוהבים אותו‬
‫ונסבול כל עוד אנו אוהבים אותו‪ .‬אנו זורחים מגאווה כשאנו מצליחים ומתייאשים שאנו נכשלים‪ ,‬כי אנו חותרים להישגים או שיש לנו מטרה‬
‫ספציפית‪.‬‬
‫‪ -‬הרבה פעמים אנו מסיקים מתוך הרגש על החשיבות‪ .‬למשל‪ ,‬אדם מגיב בתגובה עוצמתית לאירוע מסוים‪ ,‬בין אם היא חיובית או שלילית‪,‬‬
‫אנו מסיקים שזה היה חשוב לנו‪ ,‬או אם זה קרה למישהו אחר‪ ,‬אנו מסיקים שזה היה חשוב לאותו אדם‪ .‬רגש בכלל הוא מקור מידע ועניין‬
‫החשיבות נותן לנו עוד מידע‪.‬‬
‫הרגשות מצביעים על נוכחותו של עניין החשוב לאדם‪ .‬העניין הזה יכול להיות שונה מהופעה אחת של רגש להופעה אחרת‪ .‬למשל‪ ,‬אנו‬ ‫‪-‬‬
‫פוחדים מדברים מסוימים מסיבות רבות ושונות‪.‬‬
‫‪ -‬חוק החשיבות מצרף ביחד רגשות שונים ואפילו מנוגדים‪ .‬למשל‪ ,‬אדם סובל כאשר אדם יקר לו חולה מאוד וחש שמחה על מזלו הטוב או‬
‫על החלמה ממחלה‪.‬‬
‫‪ -‬הרגשות מתעוררים מיחסי הגומלין שבין המשמעויות של המצב לבין הדברים החשובים לאדם‪.‬‬
‫‪ -‬לחוק החשיבות יש ערך רב בהבנת הרגשות ‪ .‬כלומר‪ ,‬רגשות מהווים את החומר העיקרי בחקר הדברים החשובים לאדם‪.‬‬
‫חוק המציאות הנראית‪ -‬רגשות מתעוררים עקב אירועים שהאדם מעריך שהם אמיתיים‪ .‬עוצמת הרגשות מתאימה למידה שבה הם אכן כאלה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כלומר‪ ,‬האופן שבו האדם תופס את המצב מכתיב את הרגשות‪ .‬הרגשות כפופים לחוק זה‪.‬‬
‫מה שאדם תופס כאמיתי‪ ,‬מעורר בו רגשות‪ .‬אם האדם מתרשם שהדבר איננו אמיתי ואיננו בלתי נמנע‪ ,‬לא יתעורר רגש או יתעורר רגש‬ ‫‪-‬‬
‫חלש מאוד‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שהאדם תופס את האירוע כיותר אמיתי כך אנו נגיב אליו יותר אופן רגשי‪.‬‬
‫‪ -‬החוק חל על אירועים אמיתיים או האירועים אמיתיים אבל האדם לא מתייחס אליהם ברצינות‪ .‬כלומר‪ ,‬מה שנוכח‪ ,‬מוחשי נחשב יותר‪,‬‬
‫אנו רואים סרטון או תמונה‪ ,‬או שומעים סיפור קונקרטי על מישהו מסוים‪ ,‬זה הופך את האירועים האלה למציאותיים יותר ולכן נחווה‬
‫יותר רגשות אליהם‪ .‬ואילו‪ ,‬אירועים שאנו שומעים או מספרים לנו מה שצופן העתיד‪ ,‬אלה אירועים שיכולים להיות מאוד משמעותיים‪,‬‬
‫האדם יכול לקבל בקלות ראש או אף בהתעלמות‪ .‬אנו לאו דווקא נחווה רגשות כלפי אירועים אלה‪ .‬למשל‪ ,‬תגובות על הסכנות הטמונות‬
‫באנרגיה גרעינית‪ ,‬סכנות הנוטות לעורר רק כאשר יש תוצאות מוחשיות‪ .‬למשל כמו האסון בצ'רנוביל‪ ,‬גברה הדאגה מאנרגיה אטומית מה‬
‫שלא היה לפני כן‪ .‬למידע סמלי יש בד"כ השפעה מועטה בהשוואה של תמונות ושל אירועים שנראו בפועל‪ .‬כמו למשל‪ ,‬התצלום המפורסם‬
‫של הילדה בווייטנאם השפיע יותר מאשר דיווחים על אלפים שנהרגו‪ .‬או תמונה של ילד פליט שנפלט אל החוף‪ ,‬הופכת את הכל ליותר‬
‫למציאותי‪ ,‬אנו מדמיינים מה עבר על הילד ועל הוריו‪ ,‬זה הופך את הכל למוחשי וכתוצאה מכך מעורר בנו יותר רגשות‪ .‬החוק זה גם חל על‬
‫צפייה סרט‪ ,‬ברור שלנו שהדבר אינו אמיתי‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬שקורה דבר מרגש‪ ,‬מותח‪ ,‬הרגשות שלנו מתעוררים‪ ,‬כי אנו מרשים לעצמינו שזו‬
‫המציאות הנראית לאותו זמן‪ ,‬ברור לנו שזה לא באמת קורה‪.‬אבל אם היינו מזכירים לעצמנו שאנו רק בסרט ואלו רק שחקנים‪ ,‬הרגש לא‬
‫היה מתעורר‪.‬‬
‫‪ -‬החוק חל גם על הקשרים שהם פחות דרמטיים‪ .‬לתחושה יש יותר משמעות מידיעה‪ .‬למשל‪ ,‬כשמישהו אומר לנו בנימה ידידותית שאינו‬
‫מעוניין בקרבתנו ושניסיונות ההתקרבות לנו אינם נעימים לו‪ ,‬אנחנו נוטים להקשיב יותר לנעימת הדיבור מאשר לתוכן המילים עצמן‪ .‬או‬
‫שמישהו דורך על הרגל שלנו בטעות‪ ,‬גם אם הוא יבקש סליחה‪ ,‬אנו נהיה מרוגזים‪.‬‬
‫‪ -‬חוק המציאות הנרא ית גם חל על מקרים רבים של רגשות חזקים בחיי היומיום ומסביר תופעות חשובות‪ ,‬כגון היעדר רגשות במקום‬
‫שהיו מצפים להופעתם‪ .‬למשל‪ ,‬יגון ואבל נוחתים על האדם באופן הדרגתי ואטי אחרי מות של אדם קרוב‪ .‬לעיתים קרובות רגשות אלה‬
‫אינם מתעוררים‪ ,‬למרות שהאדם יודע את המשמעות של ההודעה שעכשיו קיבל‪ ,‬אבל הוא נותר בגדר ידיעה בלבד‪ .‬הידיעה תהםוך ליותר‬
‫משמעותית כאשר האירוע יהפוך להיותר מוחשי‪ ,‬כאשר האבלים ילכו מהבית והאדם יישאר לבד‪ ,‬הוא נשאר עם תחושה של הריק‪ ,‬הוא‬
‫ירצה להתקשר לאדם ויגלה שהוא לא נמצא‪ .‬זה הופך לרמת התחושה ואז הידיעה מחלחללת יותר עמוק כתוצאה מכך זה מעורר רגשות‬
‫הרבה יותר עוצמתיים‪.‬‬
‫הניסוי של בריג'ר ומנדל מדגים ומאשש את חוק המציאות הנראית‪ .‬המילה מציאות מאפיינת את התכונות שהגירוי מעורר‪ .‬בניסוי‪ ,‬החוקרים‬
‫הוכיחו שתגובת פחד מותנית‪ ,‬שנבנתה ע"י שוק חשמלי יבוא בעקבותיו איתות באור‪ ,‬דעכה בבת אחת כאשר הוסרו האלקטרודות שהעבירו שוק‬
‫חשמלי‪ .‬אולם‪ ,‬התגובה המותנית לא דעכה אם ניתן שוק חשמלי בפועל‪ .‬התגובה המותנית נותרה בעינה זמן רב אחרי השוק‪ .‬באותו אופן שריח‬
‫בערה מעורר תחושת בהלה אצל אדם שנחווה דליקה משתוללת‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כאשר אנו ערים לאירוע מס וים שיש לו חשיבות בעיננו‪ ,‬אנו תוספים אותו כבעל משמעות וכאשר עולים דימויים של האירוע האדם‬
‫יחווה אותם ורגיש אותם כמציאותיים לחלוטין‪ .‬למשל‪ ,‬חרדה פובית מתארת את זה בצורה הטובה ביותר‪ .‬פוביה מעכבישים היא בעל חשיבות‬
‫יתרה לאדם שיש לו פחד מעכבישים‪ ,‬ולכן ייתפס כבעל משמעות ולכן אם רק יתבקש לדמיין את מושא הפחד‪ ,‬העכביש‪ ,‬יעלו רגשות שליליים‬
‫פיזית של התקף חרדה‪ ,‬הם ייחוו במציאות כאילו האירוע קורה כאן ועכשיו‪.‬‬
‫המקור לחוק המציאות הנראית ע"פ פריידה‪ ,‬שהמשותף לכל הגירויים הממשיים האלה (הלם חשמלי‪ ,‬שפרה‪ ,‬פעולות נגיעה בעכביש) הוא שהם‬
‫נחווים כמציאותיים‪.‬‬
‫גירויים שאדם מעריך שהם אמיתיים כוללים ‪ 3‬גורמים‪:‬‬
‫א‪ .‬גירויים רגשיים כמו כאב‪ ,‬הפתעה והתנהגויות הנתפסות כהבעתיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬גירויים חישתיים הקשורים באופן הדוק לגירויים אלה‪.‬‬
‫אירועים הממחישים שהפעולה חסרת תועלת (למשל‪ ,‬כאשר מטלפנים למישהו ואין תשובה)‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לגירויים האלה יש השפה רגשית משום שאופני המוכנות לפעולה הם נטיות ביולוגיות הזקוקות לגירויים חישתיים שישמשו להן כמנגנוני‬
‫שחרור בלתי‪-‬מותנים‪ .‬לגירויים החישתיים יש מתכונת הקלט המתאימה לתהליך הרגש‪ .‬לדמיון פעיל יש תכונות של "מציאות" ודמיון כזה‬
‫מסוגל לעורר או לשכך רגשות חזקים מאוד‪ .‬הדמיון פועל להפיכת ידע סמלי לגירוי יעיל מבחינה רגשית‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫חוק השינוי‪ -‬רגשות אינם מתעוררים דווקא בגלל תנאים טובים או גרועים‪ ,‬אלא בעקבות שינויים בפועל או בעקבות שינויים צפויים בתנאים‬ ‫‪.4‬‬
‫טובים או גרועים‪ .‬השינוי הוא המשפיע‪ ,‬השינוי ביחס להתרגלות הנוכחית‪ .‬כלומר‪ ,‬אנו לא מגיבים בהכרח לתנאים עצמם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ההבחנה‬
‫הרווחת שבני זוג או בנות זוג שנתפסו כמובנים מאליהם ואפילו נחשבו מעצבנים‪ ,‬הופכים מושא לגעגועים עזים אחרי שהם מתים או עוזבים‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪ ,‬אם אדם משתכר ‪ 10,000‬שקל בחודש‪ ,‬ואדם אחר מרוויח ‪ 8,000‬שקל בחודש‪ .‬כל אדם רגיל לרמת השתכרות זו‪ ,‬הוא לא מגבי‬
‫אליה רגשית כל הזמן‪ .‬כי אנו רגילים לתנאים מסוימים והם לא מעוררים אותנו רגשית כל הזמן‪ .‬אבל‪ ,‬אם משהו ישתנה‪ ,‬אז נגיב לזה רגשית‪.‬‬
‫אם אותו אדם שהרוויח ‪ 8,000‬יקבל העלאה ל‪ 10,000 -‬זה מה שיעורר אותו רגשית‪ .‬העוררות הרגשית היא לאו דווקא בהכרח לתנאים ש‪-‬‬
‫‪ 10,000‬מאפשרים ו‪ 8,000-‬לא מאפשרים‪ ,‬אלא לעצם השינוי‪ ,‬לזה אנו מגיבים‪.‬‬
‫הרבה פעמים התגובה הרגשית שלנו מתעוררת עוד לפני שאירע השינוי‪ ,‬כשאנו רק מצפים לשינוי‪ .‬למשל‪ ,‬אנו מתכננים חופשה ואנו‬ ‫‪-‬‬
‫יודעים שבעוד שבוע נצא אליה‪ ,‬כבר מתחילת תכנון החופשה מתעוררים בנו רגשות‪ .‬זה כבר משנה את התגובות הרגשיות שלנו‪ ,‬פתאום‬
‫דברים בעבודה שהיינו מתרגזים אליהם‪ ,‬פחות מזיזים לנו‪ .‬שום דבר לא השתנה‪ ,‬הבוס מתנהג אותו הדבר‪ ,‬הלחץ אותו לחץ‪ .‬לא השתנו‬
‫התנאים האובייקטיביים‪ ,‬אבל התגובה הרגשית שלנו משתנה‪ ,‬רק בגלל הצפי שמשהו הולך להשתנות בין אם לטובה או לרעה‪.‬‬
‫ככל השינוי גדול יותר‪ ,‬כך הרגש המתעורר חזק יותר ‪ .‬התגברות על חוסר וודאות מעורר הנאה גדולה יותר מההנאה המופקת מאירוע‬ ‫‪-‬‬
‫רגיל שלא קדם לו אתגר או מתח כלשהו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ההנאה ממתח בסיפורי פשע והרפתקאות‪ ,‬מובילים לעיתים לחוויית שיא‪.‬‬
‫חוק השינוי עשוי להופיע בצורות בוגדניות‪ ,‬שכן רמת ההסתגלות איננה מסגרת ההתייחסות היחידה שלו‪ .‬גם תקוות והשקפות על העתיד‬ ‫‪-‬‬
‫עשויות לתרום‪ .‬כמו השקעת מאמץ רב ככל שמתקרבים ליעד‪ .‬לדוגמא‪ ,‬טייסי קרב היוצאים למשימותיהם בתעוזה מופגנת‪ ,‬נוטה להתחלף‬
‫בדיכאון וחרדה ככל שהאפשרות שישרדו הופכת שוב ממשית לקראת סוף הפעילות המבצעית‪.‬‬
‫חוק השינוי מתבסס במידה רבה על חוק ההתרגלות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫חוק השינוי יש ווריאציות רבות אחת מהן הוא חוק הניגוד הרגשי ‪ .‬למשל אובדן סיפור אינו מניב מצב ניטראלי אלא אומללות‪ .‬יעילותו‬ ‫‪-‬‬
‫הוכחה בשטיפת מוח‪ ,‬כאשר מישהו שולל את זכויותיך ואז מחזיר את חלקן‪ ,‬התוצאה היא רגשות של הכרת תודה וקשר רגשי‪.‬‬
‫חוק השינוי מבטא עיקרון כללי ומקיף יותר שמכונה חוק ההשוואה החברתית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫חוק ההתרגלות‪ -‬חוק השינוי המתבסס על חוק ההתרגלות‪ .‬עונג מתמשך נחלש‪ ,‬קשיים מתמשכים מאבדים את חריפותם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬חשיפות‬ ‫‪.5‬‬
‫חוזרות ונישנות למושא הפוביה מקהה את הפוביה וגורם לה להיות נסבלת ושהאדם יכול להתמודד איתה‪.‬‬
‫החוק בא ליידי ביטוי בגירוי חושי‪ ,‬כאב‪ ,‬רעש‪ .‬אבל עם הזמן והחשיפה בין אם היא מציאותית או מדומיינת לאותו גירוי אנו מפסיקים‬ ‫‪-‬‬
‫להגיב אליו‪ .‬כי אנו מסתגלים אליו ואנו חווים אותו כפחות עוצמתי‪.‬‬
‫החוק חל על חוויות רגשיות‪ .‬כמו למשל אהבה חדשה‪ ,‬או אובדן‪ .‬בסופו של דבר אנו מסתגלים ומתחילים לחוות את הרגש בעוצמה הולכת‬ ‫‪-‬‬
‫ופוחתת‪.‬‬
‫חוק התחושה ההשוואתית‪ -‬משלים את חוק השינוי‪ .‬חוק השינוי מבטא עיקרון כללי יותר שמכונה חוק ההרגשה ההשוואתית‪ .‬פירושו‪ ,‬עוצמת‬ ‫‪.6‬‬
‫הרגש תלויה בקשר בין אירוע לבין מסגרת ההתייחסות כלשהי שלפיה מעריכים את האירוע‪ .‬ברוב המקרים מסגרת ההתייחסות היא מצב‬
‫הדברים הנוכחי‪ ,‬או ההשוואה לאחר‪ ,‬אבל היא יכולה גם להיות ציפייה‪ ,‬כפי שקורה במצבים של הקלה‪ ,‬אכזבה‪ ,‬או התגברות השמחה עקב‬
‫מתח שקדם לה‪.‬‬
‫גם גורלם ומצבם של אנשים אחרים יכול לספק מסגרת התייחסות‪ .‬אדם נוטה לחוש שמצבו פחות טוב כשלאחרים טוב ממנו‪ .‬קנאה‬ ‫‪-‬‬
‫ושמחה לאיד הם רגשות הצומחים משוואות כאלו‪.‬‬
‫מסגרת ההתייחסות‪ ,‬ההשוואה‪ ,‬היא זאת שקובעת מה נחשב אירוע רגשי‪ ,‬מורכבת ממה שנתפס כאפשרי‪ .‬למשל‪ ,‬מי שכופרים בידם‬ ‫‪-‬‬
‫בייאוש עודם מטפחים תקוות‪ ,‬לא זנחו לגמרי את הרצון והתשוקה‪ .‬מי שמרגיש שהוא אמור להיות מסוגל להתמודד‪ ,‬סובל כשאינו מצליח‬
‫להתמודד‪ .‬למשל‪ ,‬העובד שמרוויח ‪ 8,000‬שקל לחודש מגלה שעובד חדש הגיע הרגע מרוויח ‪ 50%‬יותר ממנו‪ .‬כלומר‪ ,‬שום דבר בתנאים‬
‫האובייקטיביים לא השתנו‪ ,‬אך מסגרת ההתייחסות השתנתה‪ ,‬הוא משווה את המשכורת שלו למשכורת של העובד החדש‪ ,‬ולכן הוא יהיה‬
‫פחות מרוצה‪ ,‬הוא יהיה מתוסכל‪ ,‬ירגיש שהוא מקופח‪.‬‬
‫חוק האסימטריה של ההנאה‪ -‬חוק ההתרגלות (הכולל גם את חוק השינוי וחוק התחושה ההשוואתית) פועל באופן א‪-‬סימטרי‪ ,‬חוק ההתרגלות‬ ‫‪.7‬‬
‫פועל רק עד גבול מסוים במצבים שליליים ואילו כשמדובר במצבים חיוביים להתרגלות אין גבול‪ ,‬רגשות חיוביים הם נוטים תמיד לדעוך‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬ב מצבים חיוביים כמו‪ ,‬אהבה‪ ,‬קידום בעבודה‪ ,‬מטרות שהשגנו‪ ,‬מעוררים באנו רגשות חיוביים‪ .‬הרגשות האלו ידעכו עד שידעכו‬
‫לגמרי וזה כבר לא יעורר בנו שום רגש‪ .‬אבל במצבים שליליים כמו אובדן‪ ,‬פיטורין‪ ,‬אתגר שקשה לנו‪ ,‬אנו נתרגל‪ ,‬אבל ההתרגלות לא תהיה אין‬
‫סופית‪ ,‬תמיד יהיה משהו שיזכיר לנו על זה וזה יעורר בנו רגשות‪ .‬כלומר‪ ,‬נראה כי אומללות שאדם אינו מתרגל אליה או יש קיפוח ומחסור‬
‫שאדם אינו מסתגל אליהם‪ .‬לעובדה זו אינו מקבילה בצד הרגשות החיוביים‪ .‬שמחה ואושר נוטים תמיד להיות לדעוך לכיוון של ניטראליות או‬
‫של שביעות רצון‪ .‬ניתן להגדיר תופעה זו כחוק האסימטריה של ההנאה‪ -‬חוק ההסתגלות לא שווה לעונג וכאב‪ .‬ההנאה תלויה תמיד בשינוי‬
‫ונעלמת כשהסיפוק נמשך‪ .‬מנגד‪ ,‬כאב עשוי להתמשך בתנאים רעים במיוחד‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אדם מתרגל לאירועים שקודם לכן קדמו לו עונג ושמחה‪,‬‬
‫אך לא יתרגל להצקות או השפלות מתמידות‪.‬‬
‫החוק זה הוא הישרדותי משום שהתודעה שלנו היא הישרדותית‪ ,‬כמו המנגנונים ששומרים על בריאות הגוף שלנו‪ ,‬כמו מנגנון הכאב שנועד‬ ‫‪-‬‬
‫להתריע שמשהו דורש טיפול‪ ,‬בצורה דומה גם מנגנון הכאב הנפשי‪ ,‬פועל בצורה דומה ולכן הוא אף לא ידעך‪ ,‬הוא מזכיר לנו תמיד שהוא‬
‫שם‪ ,‬שצריך לטפל בו‪.‬‬
‫חוק זה מנבא מאזן שלילי לאיכות החיים ולרווחה הנפשית שלנו‪ ,‬אלא אם כן תרמית עצמית והגנה עצמית נכנסות לתהליך‪ .‬כלומר‪ ,‬אם כל‬ ‫‪-‬‬
‫הזמן הדברים החיוביים ידעכו בלי סוף והדברים השליליים ידעכו אבל עם סוף‪ ,‬זה אומר שתמיד אנו נהיה במאזן שלילי‪ ,‬אבל זה לא אומר‬
‫שתמיד אנו חייבים להיות כל הזמן במצב שלילי‪ ,‬זה אומר שכדי לשנות את המאזן לצד השני אנו צריכים להתאמץ‪ ,‬אנו צריכים להזכיר‬
‫לנו את הדברים החיוביים בחיינו‪ ,‬לייצר דברים חיוביים‪.‬‬
‫חוק האסימטריה של ההנאה הוא קשוח ומר‪ .‬רגשות קיימים כדי לאותת על מצבים בעולם הדורשים תגובה‪ ,‬או על מצבים ששוב אינם‬ ‫‪-‬‬
‫מחייבים תגובה לפעולה‪ .‬מרגע שניתן האות "אין צורך בפעולה נוספת"‪ ,‬אפשר לכבות את המערכת האיתות‪ ,‬אין עוד צורך בה‪ .‬העובדה‬
‫שכתוצאה מכך איכות החיים במאזן נוטה להיות שלילית‪ .‬היא מלמדת שההכרה האנושית נוצרה כדי להפעיל את החוקים הביולוגיים‬
‫העיוורים של ההישרדות‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬התוצאות של חוק זה אינן בלתי נמנעות לגמרי‪ .‬ביכולתו של האדם להתנגד להסתגלות לתחושת סיפוק מתמדת אם הוא מצליח‬ ‫‪-‬‬
‫לשמור על מודעות מתמדת למזלו הטוב ומקפיד להזכיר לעצמו כמה רע היה יכול להיות אלמלא שפר עליו גורלו‪ ,‬או כמה רע באמת היה‬
‫קודם לכן‪ ,‬ובכך הוא יכול לחדש את השפעת האושר באמצעות ההיזכרות והדמיון‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫חוק שימור המומנטום הרגשי‪ -‬אירועים רגשיים משמרים את יכולתם לעורר רגשות ללא הגבלה‪ ,‬אלא אם הם מנוטרלים באמצעות חשיפות‬ ‫‪.8‬‬
‫חוזרות ונשנות המאפשרות הכחדה של הרגש או התרגלות‪ ,‬במידה שאלה אפשריים‪.‬‬
‫הכוונה באמרה "הזמן מרפא את כל הפצעים" היא‪ ,‬שרגשות דועכים ככל שהזמן חולף‪ .‬אלא שהאמרה הזו אינה נכונה‪ .‬הזמן אינו מרפא‬ ‫‪-‬‬
‫כל פצע‪ .‬ההפך הוא הנכון‪ ,‬מה שמסביר את ההתרגלות הוא דווקא החשיפה החוזרת ונשית לאירוע הרגשי במסגרת גבולות האסימטריה‬
‫של ההסתגלות‪ .‬החזרה היא שעושה זאת ולא הזמן‪.‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬קשה להוכיח את החוק הזה משום שהוא טוען שיש התנגדות לשינוי כאשר שום דבר אינו קורה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מצד שני‪ ,‬למשל‪ ,‬בפוסט‪ -‬טראומה החוויה מודחקת ואין חשיפה חוזרת‪ ,‬היא לא נגישה לאדם ולכן היא משמרת את עוררות הרגש בלי‬ ‫‪-‬‬
‫הגבלה‪ ,‬עשרות שנים אחרי זה‪ .‬הגיוני יותר להניח שההשפעה הרגשית של אירועים טראומתיים לעולם אינם דועכים באמת‪ ,‬אפשר רק‬
‫לנסות לנטרל את השפעתם כמה שאפשר‪ .‬רגשות מציפים את האדם שוב ושוב בכל פעם שהוא נתקל בגירויים המזכירים את הגירוי‬
‫המקורי או בגירויים בעולים בגלל דימויים "לא קרואים" המופיעים בסיוטי לילה או אפילו בשעת ערו‪ ,‬משום שהאדם שימר את כל‬
‫פוטנציאל הרגש שלו‪ .‬החוויות הרגשיות נוטות להיות טריות‪ ,‬נוקבות‪ ,‬חיות וניתנות לתיאור מדויק גם לאחר זמן רב‪ ,‬בדיוק כפי שהיה‬
‫בזמן האירוע המקורי ואולי אפילו יותר‪ .‬יש כאבים שאינם "מזדקנים" לעולם‪ ,‬אלא רק מתייחסים לאירוע מהעבר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם היה‬
‫עיבוד של האירוע הטראומתי‪ ,‬אם היה הולך לטיפול שבו מעלים את החוויה הטראומטית בצורה מבוקרת ע"י חשיפה לרגשות ועיבודם‬
‫וקבלת כלים להתמודד איתם‪ ,‬אז נראה את התרגלות מתבטאת‪ ,‬הרגשות ידעכו‪ ,‬חשיבה על האירוע לא תהיה טראומתית‪ ,‬היא תהיה‬
‫נסבלת‪ .‬אבל אם לא תהיה חשיפה‪ ,‬האירוע ישמר את הפוטנציאל לעורר רגשות ללא הגבלה‪.‬‬
‫חוק הסגירות‪ -‬לתגובה רגשית עצמה יש מאפיינים משלה המצייתים לחוקים וניתן לכלול אותם במסגרת חוק זה‪ .‬פירושו‪ ,‬רגשות נוטים להיות‬ ‫‪.9‬‬
‫סגורים בפני שיפוטים של יחסיות ההשפעה ובפני דרישות של יעדים אחרים שלהם‪ .‬כלומר‪ ,‬הם נוטים להיות מוחלטים‪ ,‬אבסולוטיים ביחס‬
‫לשיפוטים כאלה ולהשתלט על מערכת הפעולה ואינם מכירים הסתברויות‪.‬‬
‫לפי חוק זה‪ ,‬רגשות עובדים כמו פוטנציאל פעולה (בפיזיולוגית)‪ ,‬או שהם מתעוררים או שהם לא מתעוררים‪ .‬הם מגיעים לסף מסוים ואז‬ ‫‪-‬‬
‫הרגש מתעורר‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬לפי חוק השינוי‪ ,‬הסיבות לרגש הן יחסיות‪ .‬כלומר יחסיות למסגרת ההתייחסות של אדם‪ ,‬אבל התגובה רגשית אינה יודעת‬ ‫‪-‬‬
‫מהי יחסיות ואינה מכירה בה‪ .‬למשל‪ ,‬כשמישהו כועס הוא חש שהמעשה שנעשה לו הוא רע באופן מוחלט והוא נובע מעצם טבעו‬
‫ותכונותיו של מי שעשה אותו‪ .‬כשאדם חש יגון עמוק‪ ,‬הוא מרגיש שהחיים חסרי משמעות‪ ,‬שהם אינם יכולים להימשך ללא האדם שאבד‪.‬‬
‫בכל פעם שהאדם מתאהב‪ ,‬הוא מרגיש כי מעולם לא הרגיש כך קודם‪ .‬הביטויים המילוליים של חוק הסגירות נוטים לשקף את‬
‫האבסולוטיות של האיכות ושל הזמן‪":‬יכולתי להרוג אותו‪ ,‬או "אני לא יכול לחיות בלעדיה"‪.‬‬
‫סגירות הרגש באה ליידי ביטוי שהרגשות אינם מכירים בשום הסתברויות‪ .‬מה שהם יודעים הם יודעי בביטחון מוחלט‪ .‬למשל‪ ,‬האם‬ ‫‪-‬‬
‫ייתכן שהחברה שלך נפגשת עם מישהו אחר? הקנאה שלך כבר בטוחה‪ ,‬היא נמצאת‪.‬‬
‫האבסולוטיות של ההרגשה והחשיבה באה ליידי ביטוי גם במעשים‪ .‬היא נוטה לגבור על שיקולים של התנהגות הולמת או השלכות‬ ‫‪-‬‬
‫ארוכות טווח‪ .‬היא חלה על הפעולה ועל אי פעולה‪ .‬היא גם חלה על השליטה בקשב ובתשומת הלב‪ .‬היא גם חלה על תהליך עיבוד המידע‬
‫הכרוך בהכנת הפעולה ובהוצאתה לפועל‪.‬‬
‫חוק הסגיר ות הוא תכונתו המהותית ביותר או הסימן המובהק ביותר של הרגש‪ .‬מכיל במובן מסוים את הטבע בלתי רצוני של הדחף‬ ‫‪-‬‬
‫הרגשי או האדישות הרגשית‪ ,‬את היותו "יצר" גם בחוויה וגם בהתנהגות‪.‬‬
‫חוק הסגירות מבטא את המודולאריות שלו‪ ,‬היותו מתפקד כיחידת תפקוד עצמאית המשרתת את מנגנון ויסות הפעילות המיועדת‬ ‫‪-‬‬
‫להבטיח את סיפוק היעדים או את העניינים החשובים ביותר של האדם‪.‬‬
‫‪ .10‬חוק ההתחשבות בתוצאות‪ -‬כל דחף רגשי מעורר דחף משני הנוטה לשנות את הדחף הרגשי בהתאם לתוצאות האפשריות שלו‪ .‬ההשפעה‬
‫העיקרית היא מיתון התגובה ומנגנון הפעולה העיקרי שלו הוא עיכוב התגובה‪ .‬כלומר‪ ,‬ברגע שמתעורר אצלנו דחף רגשי‪ ,‬מיד אחרי מתעורר דחף‬
‫נוסף משני כתוצאה של הערכת מצב‪ ,‬מה התוצאות האפשריות‪ .‬למשל‪ ,‬אנו נמצאים באירוע וקיבלנו הודעה משמחת בטלפון ואנו רוצים לקפוץ‬
‫משמחה ולשתף את כולם ויחד עם זה מתעו רר דחף רגשי שנוטה לעשות סקירה של מה יקרה אם נגיב בצורה הזו‪ ,‬מה יהיו התוצאות‪ ,‬ובד"כ זה‬
‫יגרום לנו למתן את התגובה הרגשית ולא נביע אותה באותה העוצמה שהתעוררה בהתחלה‪ .‬מדובר הן על רגשות חיוביים והן על רגשות‬
‫שליליים‪.‬‬
‫המושג "שליטה רגשית" קשור ל"חוק ההתחשבות בתוצאות" ‪ .‬בניגוד לחוק הסגירות‪ ,‬יכולה להתקיים שליטה רגשית‪ .‬כלומר‪ ,‬הרגש אינו‬ ‫‪-‬‬
‫תמיד מוחלט‪ .‬התאהבות יכולה להיות קמצנית ונמנעת וכעס יכול להיות שקול‪ .‬ביטויו של חוק הסגירות יכול להתפתח בכיוונים מנוגדים‬
‫הנובעים מחוק ההתחשבות בתוצאות‪.‬‬
‫בקרת הרגשות או שליטה רגשית‪ ,‬זו תכונה הקיימת בכל רגש באשר הוא‪ .‬תכונה זו של הרגש בולטת באופן פרדוקסאלי דווקא במקרים‬ ‫‪-‬‬
‫נדירים שבהם בקרה זו נכשלת‪ .‬למשל‪ ,‬במצים של זעם עיוור או פאניקה או בשיבושים נוירולוגים כמו אפילפסיה‪.‬‬
‫הבקרה עצמה במידה רבה היא תגובה רגשית‪ .‬חרדה לעיתים גורמת לקיפאון בתגובה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ .11‬חוק המטען הקל ביותר וחוק הרווח המרבי‪-‬‬
‫חוק המנגנון הקל‪ -‬בכל פעם שאפשר לראות את המצב בדרכים חלופיות‪ ,‬קיימת נטייה לראות אותו בדרך שממזערת את המטען הרגשי‬
‫השלילי‪ .‬המושג מטען רגש שלילי מציין את דרגת הכאב והסבל הכרוכה במצב‪.‬‬
‫לפעמים אדם חווה רגשות קשים אך הם כנראה ממלאים את מקומם של רגשות קשים יותר‪ .‬למעשה‪ ,‬החוק אומר שגם אם אנו רואים‬ ‫‪-‬‬
‫משהו באופן שלילי או מצפים למשהו שלילי‪ ,‬בד"כ זה יהיה תחליף למשהו שלילי עוד יותר‪ ,‬זה ממלא את המקום לרגש יותר קשה‪ .‬בד"כ‬
‫אנו נבחר לראות את הדברים בדרך שמאפשרת לנו לחוות פחות רגשות שליליים ולא נעימים‪ ,‬במקומות שזה מתאפשר‪.‬‬
‫‪ -‬הדרכים למזעור המטען הרגשי הן באמצעות הכחשה‪ ,‬חשיבה הימנעותית וטיפוח תקוות שווא פועלים כמעט ברמה של מודעות רצונית‪.‬‬
‫‪ -‬ישנם מנגנונים של הפחתת המטען הרגשי הפועלים ברמה הבסיסית ביותר‪ .‬מנגנונים של דה פרסונליזציה‪ ,‬כאשר הופעה של תחושה של‬
‫חוסר מציאות‪ ,‬מעין מסך היורד על הרגש המופיע בתנאים של הלם‪ ,‬טראומה קדה‪ ,‬איום חמור וכאב עז‪.‬‬
‫‪ -‬מנגנון הקטנת המטען הרגשי עובד גם ביחסי הגומלין בין רגש לקוגניציה‪ .‬למשל‪ ,‬רגשות כואבים שקשה לשאתם ממלאים את מקומם של‬
‫רגשות הרסניים עוד יותר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬לפעמים אנשים מטפחים לעצמם את השערת המקרה הגרוע ביותר‪ ,‬ומעדיפים את הוודאות לכאורה‬
‫של העתיד הרה אסון על פני חוסר וודאות של עתיד בלתי ידוע‪.‬‬
‫‪ -‬חוק המטען הקל ביותר מתמזג בחוק הרווח המרבי‪.‬‬
‫חוק הרווח המרבי‪ -‬בכל פעם שאפשר לראות את המצב בדרכים חלופיות‪ ,‬קיימת נטייה לראותו בדרך שתביא לרווח רגשי מרבי‪.‬‬
‫‪ -‬רגשות ש ונים מייצרים רווחים שונים‪ .‬הכעס מפחיד ומחדיר צייתנות ואילו הפחד חוסך את המאמץ להתגבר על סיכונים‪.‬‬
‫‪ -‬לא רק לראות את הדברים ב מנגנון הקל‪ ,‬אלא גם לזכות באיזה רווח רגשי‪ ,‬גם כשחווים רגש שלילי‪ ,‬אנו נבחר לראות את המצב שיביא לנו‬
‫רווח‪ .‬הכוונה‪ ,‬היא רווח שאנו מסיקים מהסביבה ‪ ,‬איך הסביבה מתייחסת אלינו כשאנו במצב רגשי קשה‪ ,‬כגון‪ ,‬אמפתיה‪ ,‬וויתורים‪.‬‬
‫‪ -‬הרווח יכול להיות רווח פנימי‪ .‬למשל‪ ,‬אדם שחווה רגשי אשמה בעקבות התנהגות פוגענית‪ ,‬תחושת האשמה נותנת לו באיזשהו אופן רווח‪,‬‬
‫שהוא מרגיש שהוא אדם מוסרי‪ ,‬אדם טוב‪ ,‬למרות שעשה משהו לא טוב‪ ,‬הוא מכה על חטא‪ ,‬הוא מרגיש רע עם עצמו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אדם‬
‫שלא מרגיש אשמה זה יותר גרוע במובן הזה‪.‬‬
‫במקרים רבים בזמן שאדם בוכה ממצוקה או מכעס הוא מגניב מבט לסביבתו ומחפש סימנים לאהדה או להתרככות‪ .‬אפשר לטעון‬ ‫‪-‬‬
‫שהציפייה לתוצאות אלה נמנית עם הגורמים היוצרים מבנה מסוים של משמעות למצב ולא מבנה אחר‪ ,‬וכך היא בעצם מולידה רגש‬
‫מסוים ולא אחר‪ .‬המנגנון המעורב בכך הוא שקוף‪ .‬למשל‪ ,‬בחירה ברגש כואב על פני רגש כואב עוד יותר‪ ,‬יגון עקב אובדן נוטה להתארך‬
‫באופן רצוני‪ ,‬גם משום שהוא כביכול שומר בקרבתו את מי שאבד לנו‪ .‬כשהיגון חולף הבדידות של ממש מתנחלת‪.‬‬
‫‪19‬‬
 ‫לסיכום‬
‫‪ -‬מטרות כתיבת המאמר היו‪:‬‬
‫‪ ‬להראות שחקר הרגשות התקדם לנקודה שבה אפשר להציע הסבר לכיד לרגשות‪.‬‬
‫‪ ‬להראות שרגשות נשלטים ע"י חוקים‪ .‬רגשות מתעוררים ובאים ליידי ביטוי בדרכים מסוימות מפני שמנגנונים הפועלים לפי חוקיות‬
‫מסוימת מכתיבים תגובה‪.‬‬
‫בני האדם אינם כפופים לגמרי ובאופן עיוור למנגנונים האלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬חוקי הרגש אינם מכתיבים את כל הרגשות האנושיים‪ .‬אדם יכול לחפש‬ ‫‪-‬‬
‫הזדמנויות לביטוי רגשות מסוימים והימנע מרגשות אחרים‪ .‬אדם יכול להחליף מרצונו את מבנה משמעות המצב של אירוע נתון בתחזיות‬
‫לעתיד ובשיקולי רווח הפסד לטווח הארוך אשר מייצגים את קול ההיגיון‪ .‬אדם מסוגל להפעיל בקרה אישית רצונית ולהחליף תגובה אישית‬
‫אימפולסיבית בפעולה שקולה ומחושבת‪ .‬עם זאת לא ברור עדיין כיצד יש להבין את הקשר וההבדל בין שני אופני הפעולה‪ .‬כיום ישנה הבחנה‬
‫בין עיבוד אוטומטי לבין עיבוד מבוקר אולם ההבחנה הזו אינה מטיבה להבהיר את ההקשר הנוכחי יותר מההבחנה הישנה בין רגשות לרצון‪,‬‬
‫מפני שהבעיה המרכזית היא הניגוד ולפעמים הקונפליקט המתמשך ביניהם‪ ,‬כפי שהוא בא לידי ביטוי בקדימות השליטה של הרגש‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫מאמר ‪ -4‬מאייר‪ ,‬סאלוביי וקרוזו‪ .‬מודלים מתחרים של אינטליגנציה רגשית‬
‫‪ 2‬סוגי מודלים להבנת האינטליגנציה הרגשית‪:‬‬
‫‪ .1‬מודלים של יכולת‪ -‬מאייר וסלוביי‪-‬‬
‫מודל צר הרואה את הא"ר רק כיכולת קוגניטיבית קונבנציונאלית (כלומר‪ ,‬כושר בסיסי לפתור בעיות במהירות ובדיוק מרבי)‪ .‬כושר של עיבוד‬
‫מידע רגשי‪ ,‬והרגש הוא התוכן שהאדם מעבד והתהליכים עצמם הם‪ ,‬זיהוי‪ ,‬תפיסה‪ ,‬חשיבה ושיפוט‪ .‬מתמקד ברגשות עצמם ובאינטראקציות‬
‫שלהם עם החשיבה‪ .‬כלומר‪ ,‬אינטליגנציה ורגשות פועלים יחד‪ .‬רגשות משקפים את היחסים בין אדם לחברו‪ ,‬למשפחתו‪ ,‬למצב‪ ,‬לחברה או‬
‫במישור הפנימי‪ ,‬בין האדם למחשבה או לזיכרון‪ .‬אינטליגנציה רגשית מתייחסת בחלקה לי כולת לזהות את המשמעויות של דפוסים רגשיים‬
‫ולחשוב בהיגיון ולפתור בעיות באמצעותם‪ .‬כמן כן‪ ,‬המודלים האלו מדגישים את תהליכי עיבוד המידע הנמדדים באמצעות מבחני ביצוע שהם‬
‫אובייקטיביים וישירים‪ .‬א"ר רגשית הינה מערכת היררכית של יכולות עיבוד‪ .‬המודל שואף לנבא הצלחה‪.‬‬
‫מודל היכולות העיקרי לאינטליגנציה הרגשית הוא מודל ארבעת הגורמים של מאייר וסלוביי‪ .‬זה מודל היררכי שענפיו מסודרים מהרמה‬
‫הנמוכה‪ ,‬הכוללת תהליכים בסיסיים ועד לרמה הגבוה הכוללת תהליכים מורכבים יותר‪ .‬יכולות של האדם לווסת את מצבו הרגשי ויכולתו‬
‫להשפיע על הסביבה כדי לווסת את רגשותיו שלו ואת רגשות האחר‪ ,‬תלויות במיומנויות שלוש הענפים האחרים‪ .‬הם טוענים שאנשים בעלי‬
‫אינטליגנציה גבוהה יתקדמו מהר ליכולות גבוהות‪ ,‬ויתמכו ביכולות גבוהות ורבות יותר מאנשים בעלי אינטליגנציה נמוכה או ממוצעת‪.‬‬
‫האינטליגנציה הרגשית לפיהם‪ ,‬נמדדת במבחני ביצוע כמו האינטליגנציה הכללית‪ .‬המודל הזה הוא מבין המודלים הבודדים המציגים המשגה‬
‫מקיפה ומדעית של האינטליגנציה הרגשית‪.‬‬
‫‪ 4‬הנחות יסוד‪:‬‬
‫וויסות‬ ‫א‪ .‬יכולת לעבד מידע רגשי‪ -‬תהליכי עיבוד המידע הם קוגניטיביים והתוכן המעובד‬
‫רגשותיו‬ ‫הוא תוכן רגשי‪.‬‬
‫של האדם‬ ‫א‪ .‬עיבוד רגשות בחיי היומיום‪ -‬משתמשים בתהליכי עיבוד במצבים יומיומיים‬
‫ושל האחר‬ ‫לסוגיות הקשורות להתנהלות שלנו בחיים‪ ,‬התנהלות שלנו במערכות יחסים‬
‫כדי לקדם צמיחה‬ ‫והתקדמות שלנו לעבר מטרות‪ .‬במבחן שמאייר וסאלוביי פיתחו‪ ,‬הם הציגו‬
‫אישית ואינטלקטואלית‬ ‫לנבדקים שאלות שלקוחות ממצבים יומיומיים‪ .‬למשל‪ ,‬התמודדות של אי‪-‬הבנה‬
‫במערכות יחסים‪.‬‬
‫היכולת להבין רגשות וידע‬ ‫ב‪ .‬המודל הוא היררכי‪ -‬היכולות הגבוהות יותר מבוססות על היכולות הנמוכות‬
‫רגשי‬
‫יותר‪ .‬ככל שמתקדמים בהיררכיה (‪ 4‬ענפים)‪ ,‬ככה היכולת יותר מורכבת וגבוה‬
‫ומבוססת על היכולות הקודמות‪.‬‬
‫הטמעת הרגש בחשיבה‬ ‫ג‪ .‬א"ר ניתנת למדידה אימפרית‪ -‬יש תשובות נכונות ‪ /‬לא נכונות‪ .‬ניתנת למדידה‬
‫אובייקטיבית‪.‬‬
‫יכולת לתפוס‪ ,‬להעריך ולבטא רגשות‬
‫ניתן לחלק את היכולות הרגשיות ל‪ 4-‬קבוצות ‪ /‬ענפים‪:‬‬
‫א‪ .‬תפיסה של רגשות והערכת רגשות‪ -‬יכולת לתפוס באופן נכון‪ ,‬מדויק ואדפטיבי רגש וידע רגשי‪ .‬ענף זה קשור לקליטה וזיהוי של מידע‬
‫מילולי ולא מילולי מהמערכת הרגשית‪ .‬היכולת הנמוכה ביותר‪.‬‬
‫ענף זה כולל את ‪ 4‬היכולות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬לזהות רגשות במצבים פיזיים ופסיכולוגיים שונים אצל העצמי‪ -‬לזהות תחושות גוף ולתרגם אותן לרגש‪.‬‬
‫‪ .2‬לזהות רגש אצל הזולת וכן‪ ,‬לזהות רגש באמנות ובשפה‪.‬‬
‫‪ .3‬לבטא רגשות באופן מדויק‪.‬‬
‫‪ .4‬להבחין בין רגשות‪.‬‬
‫ככל שהיכולת הזו תהיה יותר גבוהה‪ ,‬הביטוי של הרגשות יהיה יותר מדויק וההבחנה בין הרגשות תהיה יותר מדויקת וגם בהבחנה‬
‫של רגשות שההבדלים ביניהם יותר דקים‪ .‬למשל‪ ,‬הבחנה בין עצב לשמחה ניתן לראות כבר אצל ילדים‪ ,‬אבל הבחנה בין כעס לתסכול‬
‫דורש הבחנה יותר דקה‪ ,‬לזהות את הרגש המדויק‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬כבר בשלב המוקדם של חיי התינוק‪ ,‬התינוק לומד על הבעות פנים המבטאות רגשות‪ .‬התינוק רואה את זעקות המצוקה או‬
‫את קריאות השמחה שלו משתקפות כבמראה בפני ההורה‪ ,‬כאשר ההורה משקף את הרגשות הללו באמפתיה‪ .‬כשהילד גדל הוא לומד‬
‫להבחין ביתר דיוק בין חיוך אמיתי לחיוך מנומס ובין דרגות נוספות של ביטוי רגשות‪.‬‬
‫הטמעת חוויות רגשיות בסיסיות לתוך תהליכי החשיבה‪ -‬ושקילת רגשות זה כנגד זה וכנגד תחושות ומחשבות אחרות ומתן אפשרות‬ ‫ב‪.‬‬
‫לרגש להנחות את הקשב‪ .‬יכולת ליצור תחושות המשפרות את התפקוד הקוגניטיבי‪ .‬ענף זה מתייחס לאופן השפעתם של הרגשות על‬
‫המערכת הקוגניטיבית‪ .‬שימוש ברגשות בעיבוד קוגניטיבי בנושאים כמו יצירתיות ופתרון בעיות‪.‬‬
‫ענף זה כולל את ‪ 4‬היכולות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬יצירת רגשות המסייעים לקבלת החלטות‪ ,‬שיפוט וזיכרון‪.‬‬
‫‪ .2‬שימוש במצבי רוח משתנים כאמצעי לשקילת זוויות ראיה שונות‪.‬‬
‫‪ .3‬גיוס רגשות שונים כדי לעודד גישות שונות לפתרון בעיות‪.‬‬
‫‪ .4‬שימוש במצבים רגשיים לקידום פתרון בעיות באופן יצירתי‪.‬‬
‫היכולת הזו לעשות שימוש ברגשות ובמצבי הרוח שלנו כדי לקדם תהליכים קוגניטיביים‪ .‬למשל‪ ,‬ליצור את תהליך הרגש שיעזור לנו‬
‫בתהליך קבלת החלטות ואף כדי לשפר את הזיכרון שלנו‪.‬‬
‫לדוגמא ‪ ,‬אנו יכולים לשמור על מצב רגשי מסוים בהכרה שלנו כדי להשוות עם תחושה דומה של צליל‪ ,‬טעם או צבע‪.‬‬
‫יכולת ההטמעה היא היכולת הכי חמקמקה ואף בעייתית‪ .‬זו יכולת שניתן להשתמש בה לטובה או לרעה (לעומת גולמן שמתאר את‬
‫היכולת באופן חיובי)‪ .‬כלומר‪ ,‬למרכיב הזה אין מקביל בתיאוריה של גולמן‪ ,‬לשאר היכולות יש מקבילים לגולמן‪ ,‬כגון זיהוי וויסות)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬היכולות ליצור רגשות שמסייעים‪ ,‬להשתמש ברגשות לקידום פתרון בעיות באופן יצירתי‪ ,‬מבחינה אמפירית‪ ,‬ההבחנה לענף‬
‫הזה לעומת הענפים האחרים היא‪ ,‬הבחנה מאוד חמקמקה‪ ,‬משום שיש כאן אלמנטים שעוסקים בוויסות שבו יש התאמות של הרגש‬
‫למצבים מסוימים‪ .‬הוא נמצא במתאמים גבוהים מדי עם ההתאמה והוויסות ולכן הוא לאו דווקא ענף שעומד בפני עצמו‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫כשרואים את המרכיבים שהוא כולל‪ ,‬ניתן לראות את הקשר שלו לענפים אחרים‪.‬‬
‫הבנת רגשות ובחשיבה על רגשות‪ -‬חוויה של רגשות מסוימים כגון‪ ,‬אושר‪ ,‬כעס פחד‪ ,‬נשלטים ע"י חוקים‪ .‬כעס מתעורר בד"כ בגלל‬ ‫ג‪.‬‬
‫אי‪-‬צדק‪ .‬יכולת להעריך ולבטא רגש‪ .‬עיבו ד קוגניטיבי של הרגש‪ ,‬תובנות באשר לרגשות העצמי ושל האחר וידע עליהם‪.‬‬
‫ענף זה כולל את ‪ 4‬היכולות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬להבין את היחסים בין רגשות שונים‪ -‬לשיים (לתת שם) רגשות ולזהות קשרים ‪ /‬יחסים בין הרגשות השונים‪.‬‬
‫‪ .2‬לתפוס ולהבין את הגורמים והתוצאות ‪ /‬ההשלכות של הרגשות‪ -‬להבין מה המקור של הרגש אצלנו ואצל האחר ומה גרם לו‪,‬‬
‫למה אנו מרגישים כפי שאנו מרגישים‪.‬‬
‫‪ .3‬להבין רגשות מורכבים‪ ,‬רגשות מעורבים ומצבים סותרים‪.‬‬
‫‪ .4‬להבין מעברים ‪ /‬שינויים בין הרגשות‪.‬‬
‫ככל שהיכולת הזו יותר גבוהה‪ ,‬היא תבוא ליידי ביטוי גם ביכולת להבין רגשות יותר מורכבים‪ ,‬מצבים סותרים‪ ,‬שמרגישים גם וגם‪.‬‬
‫ניתן להכליל את היכולת הזו גם על אנשים אחרים‪ ,‬המקור של הרגש וההשלכות שלו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫וויסות רגשי‪ -‬יכולת של האדם לנהל ולווסת את רגשותיו שלו ושל האחר כדי לקדם צמיחה רגשית ואינטלקטואלית‪ .‬היכולת הגבוהה‬ ‫ד‪.‬‬
‫ביותר בהיררכיה‪ .‬הרמה הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫ענף זה כולל את ‪ 5‬היכולות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬פתיחות לתחושות‪ ,‬נעימות ולא נעימות‪ -‬אנשים שיש להם וויסות של הרגשות‪ ,‬יש להם פתיחות לכל טווח הרגשות‪ .‬הם מסוגלים‬
‫להרשות לעצמם להרגיש את כל טווח הרגשות‪ ,‬הן רגשות עוצמתיים והן רגשות פחות עוצמתיים‪ ,‬גם נעימים ולא נעימים‪ .‬משום‬
‫שהם סומכים על עצמם שהם ידעו לנהל את הרגשות האלה‪ .‬הם ידעו להוציא את עצמם כאשר הרגש אינו יעיל עבורם או לא‬
‫משרת אותם‪.‬‬
‫‪ .2‬לווסת‪ ,‬לנטר ולשקף רגשות‪ -‬היכולת לעשות על הרגשות תהליך של בקרה‪.‬‬
‫‪ .3‬יכולת לערוך מעברים רגשיים‪.‬‬
‫‪ .4‬יכולת לעסוק ברגש או להתנתק ממנו‪ ,‬בהתאם לתועלת‪ -‬להחליט שגם אם אנחנו במצב רגשי מסוים‪ ,‬חיובי או שלילי‪ ,‬נעים או‬
‫לא נעים‪ ,‬ברגע שאנו מזהים שהמצב הרגשי הזה לא משרת אותנו או שאנו צריכים להתפנות למשהו אחר‪ ,‬יש את היכולת למדר‬
‫את הרגש‪ ,‬להחליט ששמים את הרגש בצד‪ .‬למשל אנו בסערת רגשות בגלל משהו אבל עכשיו אנו צריכים להיכנס לישיבה‪ ,‬אנו‬
‫שמים את הרגש הזה בצד ואחר כך אנו נתפנה לרגש הזה‪ .‬זה לא מצב של הדחקת הרגש‪ .‬היכולת הזו מאוד קשורה להסתגלות‪,‬‬
‫אנו מזהים את הרגש שהוא לא עוזר להסתגלות שלנו ולכן אנו לא נעסוק בו עכשיו אך נבוא אליו מאוחר יותר‪.‬‬
‫‪ .5‬מיתון רגשות שליליים והגברת רגשות חיוביים‪ -‬ניתן לראות זאת כרגשות שמועלים או לא מועילים להסתגלות‪ .‬הרגשות באופן‬
‫כללי הם מקור מידע והרגשות לא בהכרח שליליים‪ .‬למשל‪ ,‬כעס לא בהכרח שלילי‪ ,‬זה תלוי איזה מידע אנו מפיקים מהתעוררות‬
‫הכעס ומה אנו עושים עם המידע הזה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬לדעת מתי להירגע אחרי הרגשת כעס או להיות מסוגל להפיג את החרדה של אדם אחר‪.‬‬
‫‪ 2‬יתרונות‪:‬‬
‫א‪ .‬מניב ניבויים לגבי המבנה הפנימי של שהאינטליגנציה וכן לגבי השלכותיה על חיי אדם‪ -‬התיאוריה מנבאת כי אינטליגנציה רגשית‬
‫היא אינטליגנציה כמו כל האינטליגנציות האחרות משום שהיא עומדת ב‪ 3-‬קריטריונים אמפיריים‪:‬‬
‫לבעיות מנטאליות יש תשובות נכונות ולא נכונות‪ ,‬המוערכות לפי ההתכנסות של שיטות ציינון חלופיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬יש קשר בין היכולות הנמדדות לבין מדדים אחרים של יכולות מנטאליות‪.‬‬
‫‪ -‬רמת היכולת הכללית עולה עם הגיל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מנבא כי אצל אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יש יותר סיכוי למצוא את המאפיינים האלה‪:‬‬
‫‪ -‬הם גדלו בבתים שבה הם זכו להורות רגישה מבחינה רגשית‪ -‬זיהוי של הרגש‪ ,‬שיקוף של הרגש‪ ,‬מענה לרגש ואמפתיה כלפי‬
‫הילד‪ .‬אך אין לזה ממצאים חד‪-‬משמעיים‪ .‬נמצא שאנשים שלא זכו בילדותם להורות רגישה‪ ,‬יש שלהם א"ר גבוהה‪.‬‬
‫‪ -‬הם אינם נוקטים דפוסי הגנה‪ -‬שימוש מופחת במנגנוני הגנה או בהכחשה של רגשות‪ .‬זה מסתדר עם יכולת הוויסות‪ ,‬ברגע‬
‫שאדם יודע לווסת רגשות נעימים ופחות נעימים‪ ,‬הוא פחות זקוק למנגנוני הגנה‪.‬‬
‫‪ -‬הם מסוגלים להגדיר מחדש את הרגשות שלהם ביעילות‪.‬‬
‫‪ -‬הם בוחרים במודלים רגשיים טובים לחיקוי‪ -‬יכולת מעגלית‪ ,‬האם יש להם יכולות רגשיות גבוהות ולכן הם בוחרים את‬
‫המודלים בהתאם או שהם בחרו מודלים רגשיים מסיבה כלשהי וכך למדו את היכולות הרגשיות‪.‬‬
‫‪ -‬הם מסוגלים לדווח על הרגשות שלהם ולדון בהם‪ -‬יכולת הניתוח והבעה של הרגש בענף הראשון‪.‬‬
‫הם מפתחים ידע ומומחיות בתחום רגשי מסוים‪ ,‬כגון אסתטיקה‪ ,‬רגש מוסרי או אתי‪ ,‬פתרון בעיות חברתיות‪ ,‬מנהיגות או רגש‬ ‫‪-‬‬
‫רוחני‪ .‬לרוב אנשים שיש להם א"ר גבוהה נוטים הרבה פעמים להתעמק וללמוד עוד רגשות והתנהלות רגשית והם הרבה פעמים‬
‫הופכים להיות יועצים שאליהם באים כדי להתייעץ בנושאים הקשורים לרגשות ולמוסר‪ ,‬חברתי‪ ,‬זוגי או הורי‪.‬‬
‫‪ 2‬חסרונות‪:‬‬
‫א‪ .‬מתעלם ממאפיינים נוספים כגון מוטיבציה ומצבי תודעה שונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתמקד רק ברגשות עצמם ובאינטראקציה שלהם עם החשיבה‪ .‬אין הפרדה בין אינטליגנציה לאינטליגנציה רגשית‪ ,‬זה הינו הך‪.‬‬
‫מודלים של יכולת‪ 2 -‬ביקורות‪:‬‬
‫א‪ .‬מודל בעל היקף צר למדי‪ -‬החוקרים התמקדו רק בעיבוד מידע רגשי והם לא הוסיפו שום דבר נוסף‪ .‬מה ששטף את מושג הא"ר‬
‫בציבור הרחב והביא לפופולאריות שלו זה האופטימיות‪ ,‬המתכון להצלחה בחיים‪ ,‬מעין תרופת פלא לכל התחלואות‪ ,‬ואז באים‬
‫חוקרים מאייר וסאלוביי ומצמצמים את הא"ר ליכולת קוגניטיבית ‪ ,‬שיש לך את היכולת לעבד את המידע ביעילות‪ ,‬וזה הרבה פחות‬
‫אטרקטיבי‪ ,‬במיוחד למושג שהגיע מתוך הפופולאריות והאטרקטיביות שלו וזה עלול להיות יותר בעייתי‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם יש נכון‪/‬לא נכון ברגש?‪ -‬האם תשובות נכונות או לא נכונות עומדות באובייקטיביות בצורה כזו מוחלטת בנוגע לסוגיות רגשיות‪.‬‬
‫ומכאן זו ביקורת על עצם ההגדרה של א"ר כיכולת‪ ,‬שאם אין תשובות נכונות ‪ /‬לא נכונות‪ ,‬אולי זה בעצם לא יכולת‪.‬‬
‫מודלים מעורבים‪ -‬מגדירים את הא"ר הגדרה רחבה יותר‪ .‬מודלים המערבים יכולות קוגניטיביות‪ ,‬תכונות אישיות ומאפיינים נוספים‪ ,‬כגון‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מוטיבציה‪ ,‬ניהול מערכות יחסים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם מדגישים את מאפייני האישיות הנמדדים באמצעות מדדי דיווח עצמי שהם סובייקטיביים‪.‬‬
‫האינטליגנציה הרגשית היא שילוב של יכולות קוגניטיביות ותכונות אישיות‪ .‬מודלים אלו רואים באינטליגנציה הרגשית מושג הכולל יכולות‬
‫מנטאליות‪ ,‬היבטים אישיותיים‪ ,‬גורמים מוטיבציוניים ונטיות רגשיות‪ .‬זוהי תפיסה רחבה של האינטליגנציה הרגשית המסייעת לאדם‬
‫להשתמש באינטליגנציה הרגשית‪ .‬אינטליגנציה הרגשית נמדדת בשאלוני דייוח עצמי על מנת להעריך את קווי אופי בעלי הגדרה צרה יותר‬
‫והרלוונטיים לאינטליגנציה הרגשית‪ .‬המודלים המעורבים שלא שוללים את האינטליגנציה הקוגניטיבית‪ ,‬אבל הא"ר מוסיפה עליה ומאפשרת‬
‫לקבל תמונה יותר מלאה של היכולות האנושיות‪ .‬במודלים המעורבים ההצלחה היא חלק אינטגראלי בתוך המודל‪.‬‬
‫לאינטליגנציה הרגשית יש ‪ 2‬מודלים מעורבים מתחרים‪:‬‬
‫א‪ .‬המודל של בר‪-‬און‪ -‬מודל מעורב הידוע ביותר‪ .‬בר‪-‬און מעדיף את המונח "אינטליגנציה לא קוגניטיבית" והוא מגדיר אותה‪ ,‬כמערך‬
‫של יכולות‪ ,‬כשירויות ומיומנויות רגשיות וחברתיות המאפשרות לבני האדם להתמודד עם הדרישות היומיומיות ולהיות יעילים יותר‬
‫בחייהם האישיים והחברתיים‪.‬‬
‫המודל של בר‪-‬און רחב ויש לו קשר להצלחה בחיים‪ ,‬במערכות יחסים נכללת בתוך המרכיבים של המודל‪.‬‬
‫בר‪-‬און טען שא"ר היא "מנת רגש" ‪ EQ‬על משקל של מנת המשכל ‪ .IQ‬הוא טען שא"ר משלימה את האינטליגנציה הקוגניטיבית‬
‫ונותנת תמונה יותר מאוזנת של האינטליגנציה האנושית‪.‬‬
‫זיהה ‪ 5‬תחומי תפקוד רחבים הקשורים להצלחה‪:‬‬
‫‪ .1‬מיומנויות תוך‪-‬אישיות‪ -‬מודעות לרגשות‪ ,‬אסרטיביות‪ ,‬הבעת רגשות ורעיונות‪ ,‬קבלה עצמית‪ ,‬הגשמה עצמית ועצמאות‪.‬‬
‫‪ .2‬מיומנויות בין‪-‬אישיות‪ -‬היכולת להיות מודע‪ ,‬להבין ולהעריך את רגשות הזולת‪ ,‬אמפתיה‪ ,‬אחריות חברתית‪ ,‬יכולת ליצור‬
‫מערכות יחסים חברתיות ומספקות הדדית‪.‬‬
‫‪ .3‬כושר הסתגלות‪ -‬בוחן מציאות תקין‪ ,‬גמישות המאפשרת לשנות מחשבות ורגשות של העצמי במצבים משתנים‪ ,‬יכולת לפתור‬
‫בעיות אישיות ובין‪-‬אישיות‪.‬‬
‫‪ .4‬התמודדות עם לחץ‪ -‬יכולות להתמודד עם לחצים ולשלוט בדחפים וברגשות חזקים‪.‬‬
‫‪ .5‬מצב רוח כללי‪ -‬אופטימיות כללית‪ ,‬אושר‪ ,‬יכולת הנאה עצמית והנאה מהזולת ויכולת להרגיש ולהביע רגשות חיוביים (מושגים‬
‫מהפסיכולוגיה החיובית)‪ .‬כלומר‪ ,‬רווחה נפשית היא חלק מהא"ר‪.‬‬
‫‪22‬‬
 ‫‪ 2‬יתרונות‪:‬‬
‫‪ .1‬עבודתו של בר‪ -‬און משלבת יכולות מנטאליות‪ ,‬כגון מודעות עצמית רגשית‪ ,‬עם מאפיינים נוספים הנפרדים מהיכולת המנטאלית‬
‫כגון‪ ,‬עצמאות אישית‪ ,‬הערכה עצמית ומצב רוח‪.‬‬
‫‪ .2‬מודל המנבא הצלחה‪ -‬שילוב של מנת משכל ומנת משכל רגשי יכולים לספק ביחד תמונה מאוזנת יותר של האינטליגנציה‬
‫הכללית של האדם‪.‬‬
‫‪ 4‬חסרונות‪:‬‬
‫‪ .1‬עוסק בפוטנציאל להצלחה ולא בהצלחה עצמה‪.‬‬
‫‪ .2‬עדיין לוקח בחשבון את מבחן האינטליגנציה כחלק מניבוי להצלחה‪.‬‬
‫‪ .3‬קשה למדוד אמפירית חלק מהמושגים‪ ,‬הם רחבים וקשה הגדיר אותם אופרציונאלית‪ ,‬קשה ליצור כלי מדידה למאפיינים‪.‬‬
‫‪ .4‬כוללים את הגורמים וגם התוצאות כגון‪ ,‬רווחה נפשית‪ ,‬אושר‪.‬‬
‫מודל מעורב‪ -‬גולמן‪ -‬אינטליגנציה רגשית היא מבנה הכולל אופטימיות‪ ,‬אמפתיה ואופי טוב‪ .‬גולמן כלל כל מאפיין אישי רצוי‬ ‫ב‪.‬‬
‫שאינטליגנציה קוגניטיבית אינה מייצגת‪ .‬כלומר‪ ,‬לפי גולמן א"ר מייצגת את כל האישיות של אותו אדם‪ .‬זה לא רק יכולת או תכונה‬
‫כזו או אחרת או מקבץ ספציפי של תכונות‪ ,‬אלא משהו יותר חשב מזה‪ .‬המודל שלו מציג ‪ 20‬כישורים רגשיים החשובים לביצוע יעיל‬
‫בעבודה‪ .‬הכישורים מחולקים ל‪ 2-‬ממדים ול‪ 4-‬תחומים‪.‬‬
‫גולמן יצר מודל מעורב המתאפיין ב‪ 5-‬תחומים נרחבים‪:‬‬
‫‪ .1‬מודעות של האדם לרגשותיו‪ -‬זיהוי הרגשה בעת להתרחשותה‪ ,‬ניטור רגשות‪ .‬הוא כלל גם תכונות נוספות כמו היכולת של האדם‬
‫להעריך את עצמו‪ ,‬ביטחון עצמי‪ ,‬שקשורים למודעות עצמית‪.‬‬
‫‪ .2‬ניהול לרגשות‪ -‬יכולת הרגעה עצמית‪ ,‬להשתחרר מחרדה‪ .‬בשלב יותר מאורח הרחיב את הרכיב זה‪ ,‬שיקוף של הרגשות כדי‬
‫להבינן ולהירגע‪.‬‬
‫‪ .3‬מוטיבציה עצמית‪ -‬גיוס רגשות למען מטרה‪ ,‬דחיית סיפוקים‪ .‬זה מרכיב חשוב מכיוון שגולמן התייחס לעניין של הצלחה כי היא‬
‫חלק מהא"ר‪ .‬במוטיבציה הוא מדבר על יכולת לגייס רגשות כדי להשיג מטרות ולעורר את הרגשות המתאימים כדי שידחפו‬
‫אותנו להשגת המטרה‪ .‬יש כאן אלמנטים של ניהול רגשות והטמעת רגש של מאייר וסאלוביי‪ ,‬שכן יש כאן היכולת לייצר רגשות‬
‫ולגייס אותן שיסייעו לנו להשיג את המטרות שלנו‪.‬‬
‫‪ .4‬זיהוי רגשות אצל אחרים‪ -‬מודעות אמפתית‪ ,‬קשב לאחרים‪.‬‬
‫‪ .5‬ניהול מערכות יחסים‪ -‬ניהול רגשות של אחרים‪ ,‬אינטראקציה "חלקה"‪.‬‬

‫מודל הכישורים הרגשיים של גולמן‬

‫האחרים (כישורים חברתיים)‬ ‫העצמי (כישורים אישיים)‬ ‫יעדים‬
‫כישורים‬
‫מודעות חברתית‬ ‫מודעות עצמית‬ ‫מודעות‬
‫‪ ‬אמפתיה‬ ‫‪ ‬מודעות עצמית רגשית‬
‫‪ ‬תודעת שירות‬ ‫‪ ‬הערכה עצמית מדויקת‬
‫‪ ‬מודעות ארגונית‬ ‫‪ ‬ביטחון עצמי‬
‫ניהול מערכות יחסים‬ ‫ניהול עצמי‬ ‫ויסות‬
‫‪ ‬פיתוח מערכות יחסים עם אחרים‬ ‫‪ ‬שליטה ברגשות‬
‫‪ ‬השפעה‬ ‫‪ ‬זכאות לאמון‬
‫‪ ‬תקשורת‬ ‫‪ ‬אחריות‬
‫‪ ‬ניהול קונפליקטים‬ ‫‪ ‬סתגלנות‬
‫‪ ‬מנהיגות בעל חזון‬ ‫‪ ‬מוטיבציה להישג‬
‫‪ ‬זירוז שינוי‬ ‫‪ ‬יוזמה‬
‫‪ ‬בניית קשרים‬
‫‪ ‬עבודת צוות ושיתוף פעולה‬

‫גולמן טוען שא"ר תורמת להצלחה בכל תחום בחיים!‬

‫יתרון‪:‬‬
‫טוען של ‪ IQ‬יש מתאם רק של ‪ 0.45‬עם קריטריונים אחרים‪ .‬כלומר ‪ ,‬רק ‪ 20%‬גורמים לקביעת הצלחה בחיים ושאר ה‪ 80% -‬נותר‬
‫לגורמים אחרים‪ .‬כלומר‪ ,‬אינטליגנציה רגשית אמורה לנבא הצלחה במטלות החיים רבות ברמות מתאם גבוהות אף יותר מ‪.0.45 -‬‬
‫‪ 2‬חסרונות‪:‬‬
‫‪ .1‬חורג מהאינטליגנציה הרגשית ועובר למשהו נרחב יותר הכולל כשירויות חברתיות ורגשיות‪.‬‬
‫‪ .2‬מעלה טענות מרחיקות לכת בעניין תוקף הניבוי של המודל שלו‪ -‬טוען כי אינטליגנציה רגשית יכולה להסביר הצלחה בבית‬
‫הספר‪ ,‬בבית ובעבודה‪ .‬היא מעניקה יתרון בכל תחום בחיים אם באהבה ביחסים אינטימיים ואם בקליטת הכללים הבלתי‬
‫מדוברים השולטים בהצלחה בפוליטיקה הארגונית‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫מודלים מעורבים‪ 4 -‬ביקורות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬תיאוריה‪ -‬חפיפה עם מושגים קודמים‪ .‬כלומר‪ ,‬מעלים מושגים שנחקרו בפסיכולוגיה של אישיות כגון‪ ,‬אסרטיביות‪ ,‬מודעות‬
‫לרגשות‪ ,‬אמפתיה‪ .‬כולן נחקרו רק פשוט לא קראו להן א"ר‪ .‬החוקרים מכניסים אותם תחת מטריה אחרת‪ ,‬ויש חפיפה עם‬
‫מושגים קודמים‪ .‬נשאלת השאלה האם באופן שהחוקרים מגדירים את הא"ר‪ ,‬האם יש באמת מקום לא"ר כמושג חדש‪ ,‬נפרד‬
‫ומובחן שעומד בפני עצמו‪ .‬והתשובה היא שלא בטוח‪.‬‬
‫‪ .2‬הכללת יתר‪ -‬יצירת "מתכון" להצלחה‪ .‬החוקרים כללו הרבה מאפיינים אישיותיים‪ ,‬מעין מתכון שאם יש לכה את כולם אז‬
‫ברור שהדרך שלך סלול ה להצלחה‪ .‬בל יש פה הכללת יתר וזה משפיע על היכולת של החוקרים לבדוק את זה אמפירית‪.‬‬
‫‪ .3‬מחקר‪ -‬קושי לחקור מודלים רחבים‪ .‬קשר ליצור אופרציונאליזציה למודל כ"כ רחב‪ .‬לא ידוע איך לפרוט אותו‪ ,‬האם התכונות‬
‫בנפרד או את התכונות בנפרד? מה עם המאפיינים הכלליים וההצלחות שכוללות בתוך המודל? גם בעיה בכלי המדידה‬
‫שהחוקרים הציעו‪ ,‬שאלוני דיווח עצמי‪.‬‬
‫‪ .4‬הבחנה מעורפלת בין סיבה לתוצאה‪ -‬המודלים כוללים גם את התכונות והיכולות ‪ ,‬אך גם את התוצאות‪ .‬כגון‪ ,‬מערכת יחסים‬
‫מספקת והדדית‪ ,‬אושר‪ ,‬קבלת החלטת טובה יותר‪ ,‬רווחה נפשית‪ .‬הם לא קריטריונים חיצוניים שהא"ר באה לנבא‪.‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫מודל היכולת המנטאלית של מאייר וסאלוביי הוא היחיד הראוי לשם "אינטליגנציה רגשית"‪ .‬ההגדרה של מאייר וסאלוביי הכי המקובלת בשדה‬
‫האקדמי‪ .‬כל המחקרים שבדקו סוגיות של א"ר במחוננים‪ ,‬א"ר בזוגיות‪ ,‬או בהקשר של למידה והישגים‪ ,‬כולם בלי יוצא מהכלל בחרו להשתמש‬
‫במודל של מאייר וסאלוביי כדי למדוד א"ר ולהבחין בין נבדקים שונים‪ ,‬כי זה המודל שיש לגביו הכי הרבה תמיכה אמפירית לעצם זה שהיכולות‬
‫האלה קיימות‪ ,‬שניתן למדוד אותן ושככלי המדידה הם תקפים ומהימנים‪ .‬המחקר הקיים מלמד שמודל היכולת המנטאלית ניתן לתיאור‬
‫כאינטליגנציה סטנדרטית‪ ,‬ושבמונחים אמפיריים הוא עומד בקריטריונים של אינטליגנציה סטנדרטית‪ .‬פירוש הדבר‪ ,‬שאנשים מסוימים שנראו‬
‫בעבר רגשניים או רגשיים עושים למעשה עיבוד מידע מתוחכם‪ .‬כשבוחנים את האינטליגנציה הרגשית בקפידה‪ ,‬מגלים שהיא מצביעה על קיומו של‬
‫קו גבול המפריד בין אינטליגנציה קוגניטיבית לבין נטיות אישות שאינן נקראות לאינטלקט‪.‬‬

‫שלושה מודלים מתחרים המכונים אינטליגנציה רגשית‬

‫גולמן‬ ‫בר‪-‬און‬ ‫מאייר וסאלוביי‬
‫מעורב‬ ‫מעורב‬ ‫יכולת‬ ‫סוג המודל‬
‫היכולות הקרויות אינטליגנציה רגשית‬ ‫מערך של יכולות‪ ,‬כשירויות‬ ‫מערך יכולות המסביר את ההבדלים במידת‬ ‫הגדרה כללית‬
‫בהן שליטה עצמית‪ ,‬להט והתמדה‬ ‫ומיומנויות שאינן קוגניטיביות‪,‬‬ ‫הדיוק של התפיסה הרגשית וההבנה הרגשית‬ ‫של‬
‫והיכולת של האדם ליצור לעצמו‬ ‫המשפיעות על יכולת האדם‬ ‫אצל בני אדם שונים‪ .‬באופן פורמאלי יותר‪,‬‬ ‫אינטליגנציה‬
‫מוטיבציה‪ .‬יש מילה ותיקה המבטאת‬ ‫להצליח בהתמודדות עם‬ ‫אינטליגנציה רגשית היא‪ ,‬יכולות של האדם‬ ‫רגשית‬
‫את אוסף היכולות שאינטליגנציה‬ ‫דרישות ולחצים סביבתיים‪.‬‬ ‫לתפוס ולבטא רגש‪ ,‬להטמיע רגש בחשיבה‪,‬‬
‫רגשית מייצגת‪ :‬אופי‪.‬‬ ‫להבין ולחשוב בהיגיון בעזרת רגשות ולווסת את‬
‫רגשותיו ואת רגשות של האחר‪.‬‬
‫מודעות של האדם לרגשותיו‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪ .1‬מיומנויות תוך אישיות‪:‬‬ ‫‪ .1‬תפיסה וביטוי של רגשות‪:‬‬ ‫תחומי‬
‫זיהוי הרגשה בעת‬ ‫‪-‬‬ ‫מודעות עצמית‬ ‫‪-‬‬ ‫זיהוי וביטוי רגשות במצבים גופניים‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מיומנויות‬
‫התרחשותה‪.‬‬ ‫רגשית‪.‬‬ ‫בהרגשות ובמחשבות של האדם‪.‬‬ ‫עיקריים‬
‫ניטור הרגשות ברציפות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אסרטיביות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫זיהוי וביטוי רגשות אצל אנשים‬ ‫‪-‬‬ ‫ודוגמאות‬
‫ניהול רגשות‪:‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫הערכה עצמית‬ ‫‪-‬‬ ‫אחרים‪ ,‬באמנות‪ ,‬בשפה וכו'‪.‬‬ ‫ספציפיות‬
‫טיפול בהרגשות כדי שיהיו‬ ‫‪-‬‬ ‫מימוש עצמי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ .2‬הטמעת הרגש בחשיבה‪:‬‬
‫הולמות‬ ‫עצמאות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רגשות נותנים עדיפות לחשיבה‬ ‫‪-‬‬
‫יכולתו של האדם להרגיע‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ .2‬מיומנויות בין‪-‬אישיות‪:‬‬ ‫בדרכים מעילות‪.‬‬
‫את עצמו‪.‬‬ ‫יחסים בין אישיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רגשות מתעוררים כדי לסייע לשיפוט‬ ‫‪-‬‬
‫יכולתו של האדם להתנער‬ ‫‪-‬‬ ‫אחריות חברתית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ולזיכרון‪.‬‬
‫מחרדה משתוללת‪ ,‬מקדרות‬ ‫אמפתיה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ .3‬ניתוח והבנת רגשות‪:‬‬
‫או מרוגז‪.‬‬ ‫‪ .3‬סולמות הסתגלות‪:‬‬ ‫יכולת לכנות רגשות בשם‪ ,‬בכלל זה‬ ‫‪-‬‬
‫מוטיבציה עצמית‪:‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫פתרון בעיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רגשות מורכבים ותחושות בו‪-‬זמניות‪.‬‬
‫גיוס רגשות למען מטרה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בוחן מציאות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יכולת להבין יחסים הקשורים בשינוי‬ ‫‪-‬‬
‫דחיית סיפוקים והחנקת‬ ‫‪-‬‬ ‫גמישות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רגשות‪.‬‬
‫אימפולסיביות‪.‬‬ ‫‪ .4‬סולמות ניהול לחץ‪:‬‬ ‫‪ .4‬ויסות רגשות רפלקטיבי‪:‬‬
‫יכולת "לזרום"‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סיבולת למצבי לחץ‬ ‫‪-‬‬ ‫יכולת להיות פתוח לרגשות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫זיהוי רגשות אצל אחרים‪:‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫שליטה בדחפים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יכולת לנטר ולווסת רגשות באופן‬ ‫‪-‬‬
‫מודעות אמפתית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ .5‬מצב רוח כללי‪:‬‬ ‫רפלקטיבי כדי לקדם צמיחה רגשית‬
‫להיות קשוב למה שאחרים‬ ‫‪-‬‬ ‫אושר‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ואינטלקטואלית‪.‬‬
‫צריכים ורוצים‪.‬‬ ‫אופטימיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ניהול למערכות יחסים‪:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫מיומנות בניהול רגשות של‬ ‫‪-‬‬
‫אחרים‪.‬‬
‫אינטראקציה "חלקה" עם‬ ‫‪-‬‬
‫אחרים‪.‬‬

‫מושגים הקשורים באינטליגנציה רגשית ונקראים בשמות אחרים‬

‫מושגים הקשורים למודל היכולת המנטאלית באינטליגנציה רגשית‬
‫מושגים אחדים הקשורים למודל היכולת המנטאלית של אינטליגנציה רגשית מתמקדים במיומנות מסוימת אחת או יותר שהיא כוללת תפיסה‬ ‫‪-‬‬
‫לא מילולית ודיוק אמפתי‪ .‬כמו כן יכולת רגשית‪ -‬שפירושה ‪ ,‬ביטוי של יכולת ושל מיומנויות בפעילות גומלין חברתית המעוררת רגשות‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫יצירתיות רגשית‪ ,‬המדגישה את היסודות החריגים והבלתי צפויים היצירתיים בחשיבה על רגשות‪.‬‬
‫‪ -‬המושג אינטליגנציה רגשית חופפת במידת מה את המושג אינטליגנציה חברתית‪ -‬הן גם חופפות מבחינה תיאורטית וגם מבחינה אמפירית‪ .‬כל‬
‫אחד מצביע על יכולות שאינן כלולות במבחני אינטליגנציה מסורתיים‪ .‬אינטליגנציה רגשית (כהגדרתה היא יכולת מנטאלית) מבדילה בין‬
‫אינטליגנציות מסורתיות (מילולית וביצועית) ובהשוואה לאינטליגנציה חברתית‪ ,‬היא כוללת רגשות פנימיים‪ ,‬פרטיים‪ ,‬החשובים לצמיחה‬
‫אישית וגם היא ממוקדת יותר מכיוון שהיא נוגעת בעיקר בהיבטים רגשיים של הבעיות‪.‬‬
‫מושגים הקשורים למודלים מעורבים של אינטליגנציה רגשית‬
‫משפחת מושגים חופפת את המודלים המעורבים של אינטליגנציה רגשית הם‪ ,‬מוטיבציה להישגיות‪ ,‬אלקסיתימיה (חוסר יכולת לבטא רגשות‬
‫במילים)‪ ,‬אמפתיה של תגובתיות רגשית‪ ,‬חיי רגש נעימים ולא נעימים‪ ,‬אינטליגנציה מעשית‪ ,‬הערכה עצמית ורווחה אישית וסובייקטיבית‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫מה מוצדק ומה מוטעה בהתלהבות מהמושג אינטליגנציה רגשית‬
‫התלהבות מוטעית‬
‫הטענה הרווחת שאינטליגנציה רגשית מנבאת מגוון התנהגויות מוצלחות בקרב ילדים‪ ,‬בבית ובעבודה ברמה המשתווה לזו של מדדי אינטליגנציה‬
‫כללית או עולה עליה‪ ,‬היא טענה מטעה ב‪ 3-‬אופנים‪:‬‬
‫‪ .1‬היא מטעה בנוגע לעוצמת הניבוי שהיא מאפשרת לנבא‪ -‬לפי הספרות הפופולארית‪ ,‬אם אינטליגנציה מנבאת ‪ 20%‬מהשונות במדדי הצלחה‬
‫מסוימים‪ ,‬אינטליגנציה רגשית יכולה למלא את ה‪ 80% -‬הנותרים‪ .‬לקורא ההדיוט ‪ 80%‬של שונות בלתי מוסברת‪ ,‬מרמז כי יש אפשרות שקיים‬
‫משתנה שעד עכשיו התעלמו ממנו ועשוי לנבא באמת חלקים עצומים מההצלחה בחיים‪ .‬אבל ה‪ 80% -‬הנותרים הם תוצאה של אינטראקציות‬
‫מורכבות ואף כאוטיות‪ ,‬בין מאות משתנים הפועלים בו זמנית ולאורך זמן‪ .‬משום כך‪ ,‬כשמבקשים לבדוק את ערכו של משתנה חדש בניבוי‬
‫הצלחה‪ ,‬יש להשוותו עם כמות השונות שמשתנים חדשים מסבירים בד"כ ולא עם כמות השונות הבלתי מוסברת הממתינה עדיין להסבר‪.‬‬
‫‪ .2‬משתמע שקיימת יישות פסיכולוגית אחת‪ -‬יחידה שלמה אשר משלבת בתוכה ישויות‪ ,‬כגון התמדה‪ ,‬להט‪ ,‬מהירות תפיסת רגשות וכישורים‬
‫חברתיים טובים‪ .‬אין כל פסול בחקר קבוצה של משתנים נפרדים ביחד ובבדיקה כיצד הם מנבאים קריטריון מסוים כקבוצה‪ .‬אבל הגדרתן‬
‫כישות אחת‪" ,‬אינטליגנציה רגשית"‪ ,‬יוצרת את הרושם המוטעה שכל התכונות הנפרדות והשונות הללו באות בחבילה אחת‪ ,‬כשבפועל הן‬
‫ישויות עצמאיות שאינן תלויות זו בזו‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הגדרתן כישות אחת מרמזת שה"חבילה" הזו חדשה ובעלת עוצמה מסתורית‪ ,‬שבפועל רבים‬
‫מ מרכיביה כבר נחקרו במשך שנים ואין להם שום כוחות ניבוי יוצאי דופן‪ .‬זה מרמז על כך שה"חבילה" הנחשקת הזו ניתנת לרכישה או‬
‫ללמידה בשלמותה‪ ,‬כשבפועל היא מורכבת מאיכויות ומתכונות רבות ושונות ואף אפילו סותרות‪.‬‬
‫‪ .3‬מציגות מחקרים מדעיים התומכים לכאורה בטענותיהן המרשימות‪ ,‬אולם בפועל הם אינם תומכים בהן‪.‬‬
‫התלהבות מוצדקת‬
‫אף על פי כן לפי הנאמר לעיל‪ ,‬אכן שווה להתרגש מאינטליגנציה רגשית מ‪ 5-‬סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬החיפוש אחר אינטליגנציות חדשות עשוי להביא לתופסת כוח חשובה ליכולת הניבוי בהשוואה למדדי אינטליגנציה קיימים‪ -‬החוקרים‬
‫מאמינים שאינטליגנציה רגשית‪ ,‬לפ י מודל היכולת המנטאלית‪ ,‬מזהה תחום יכולת שבעבר התעלמו ממנו‪ ,‬תחום חיוני לתפקודים אנושיים‬
‫מס יימים‪ .‬יכולות אלו חבויות בקו התפר שבין יכולת מנטאלית לביו נטיות שאינן קוגניטיביות‪ .‬כמו כן‪ ,‬החיפוש של בר‪-‬און אחר יכולות לא‬
‫קוגניטיביות מי יצג תחושה אינטואיטיבית שבבסיס תכונות ונטיות רגילות חבויה לעיתים יכולת‪ .‬האינטואיציה הזו הנחתה את החוקרים שיש‬
‫דבר מורכב וגדול מסתם רגשנות יתר‪ .‬האינטליגנציה הרגשית היא היכולת המנטאלית שבבסיס הרגשות‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשות התפתחו בתהליך הברירה הטבעית‪ -‬מערכות איתות עקיבות מקנות לאורגניזם המתפתחים אותן יתרון אבולוציוני על פני אורגניזם‬
‫אחרים‪ .‬אחרי שהתפתחו הרגשות‪ ,‬התרבות משנה ומשכללת אותם לפי הצורך‪ ,‬וכך הרגש הנכון שאדם אמור להרגיש בסיטואציה מסוימת הוא‬
‫תוצר המשותף של התפתחויות אבולוציוניות של הרגש ושל כללים שבנתה החברה הקובעים כיצד יש להרגיש ולהתנהג‪.‬‬
‫‪ .3‬מבחן המודד אינטליגנציה רגשית כיכולת מנטאלית יהווה כלי אופטימאלי לזיהוי אנשים המבינים רגשות באמת ובתמים‪ -‬מבחנים אלו‬
‫יכולים לזהות אנשים שאולי עובדים בעבודה שאינה מתאימה להם מכיוון שחסרים להם הבנת הרגש הנחוצה להקשבה אמפתית ולהתנהגות‬
‫רגישה‪ .‬לממצא זה יש משמעות חברתית והן משמעות הנוגעת להבדלים בין בני אדם בתחום בחירת קריירה‪.‬‬
‫‪ .4‬למרות שאינטליגנציה רגשית לבדה אינה מנבא הטוב ביותר להצלחה‪ ,‬ניבוי הצלחה הוא בהחלט היבט רלוונטי בחקר האינטליגנציה‪ ,‬באופן‬
‫כללי בפסיכולוגיה של האישיות‪ -‬חקר ההצלחה האישית כרוך באיסוף מאפייני אישית הניתנים למדידה ובשימוש בהם לניבוי תוצאות‬
‫הניתנות למדידה‪ .‬פירוש הדבר הוא‪ ,‬בחינת כל חלקי האישיות העשויים לתרום לחיים טובים יותר וכן הגדרה טובה יותר של חיים מוצלחים‪.‬‬
‫המודלים המעורבים של אינטליגנציה רגשית אכן פתח ו במידה מסוימת של חיפוש מסוג זה‪ .‬אבל כשהחוקרים מציבים את מרכיבי הניבוי של‬
‫המודלים האלה על גבי המודל הגנרי של האישיות‪ ,‬נראה שהתכונות שנבחרו בהן אינן מקיפות באופן מלא או מאוזן לא את האינטלגנציה ולא‬
‫את האישיות‪.‬‬
‫‪ .5‬באיזה סוג הצלחה מדובר כאן‪ -‬יש סוגים רבים שונים של הצלחה וזו נקודה שניתן להבהיר היטב אם מציגים את האישיות עם המערכות‬
‫המשיקות לה‪ .‬מיקום האישיות בתוך הקשר עומד במוקד מאמצי האינטגרציה המחקרית של הפסיכולוגיה של האישיות‪ .‬מכאן‪ ,‬לא סביר‬
‫שיהיה סוג הצלחה אחד המתאים לכל סוגי האישיות‪ .‬תחת זאת‪ ,‬סביר להניח שמאפייני אישיות מסוימים יתמכו בסוגים שונים של הצלחה‪,‬‬
‫ואילו מאפיינים אחרים יתמכו בסוגי הצלחה אחרים‪.‬‬
‫מיתוס ‪ -1‬ההגדרות של אינטליגנציה רגשית הן עקביות מבחינה מושגית‬
‫הקושי שמיתוס זה מעלה ביחס להמשגת האינטליגנציה הרגשית‪ .‬חוקרים המצדדים במושג האינטליגנציה הרגשית טוענים כי מושג זה קוהרנטי‬
‫ועקבי מבחינה מושגית ויש עליו הסכמה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בחינה של הספרות מעלה כי‪:‬‬
‫‪ -‬אין הגדרה ברורה ומוסכמת של אינטליגנציה רגשית בין החוקרים‪ -‬וריבוי התכונות שנכלל במושג רב מאוד‪ .‬יש ‪ 2‬גישות עיקריות להמשגה של‬
‫א"ר ‪ ,‬המודל הראשון‪ ,‬מודלים של יכולת רואה את הא"ר מודל של אינטליגנציה לכל דבר‪ ,‬יכולת קוגניטיבית‪ .‬גישתם של מאייר וסאלוביי‪.‬‬
‫הגישה השנייה‪ ,‬הרחבה יותר של המודלים המעורבים‪ ,‬שלפיהם ההמשגה של הא"ר יותר רחבה‪ ,‬הכוללת תכונות אישיות‪ ,‬מוטיבציה ויכולות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ההמשגות של אי נטליגנציה רגשית נעות מיכולת עיבוד מידע רגשי ועד לתפיסת האינטליגנציה הרגשית כאינטראקציה מורכבת של‬
‫תכונות הנוגעות לרגשות‪ ,‬מצב רוח‪ ,‬אישיות ונטייה חברתית‪ ,‬המיושמים בהקשרים בין‪-‬אישיים ותוך‪-‬אישיים כאחד‪.‬‬

‫ההמשגות השונות של אינטליגנציה רגשית‬

‫בר‪-‬און‬ ‫גולמן‬ ‫מאייר וסאלוביי‬
‫אוסף של יכולות וכישורים לא קוגניטיביים‪ ,‬המשפיעים על‬ ‫כל התכונות החיוביות שאינן ‪ , IQ‬מצבור‬ ‫היכולת לחשוב ולהסיק‬
‫הכישורים שאינטליגנציה רגשית מייצרת‪ -‬אופי‪ .‬יכולתו של האדם להצליח בהתמודדות עם דרישות הסביבה‬ ‫מסקנות בנוגע לרגשות‬
‫ולחציה‪.‬‬
‫כלי הסתגלות למצבים מאתגרים‬ ‫מאפיין אישיותי‬ ‫מבנה קוגניטיבי לעיבוד‬
‫גירויים רגשיים‬

‫נראה כי ישנה הסכמה מעטה בנוגע לשאלה האם אינטליגנציה רגשית מייצגת מבנה קוגניטיבי לעיבוד גירויים רגשיים‪ ,‬מאפיין אישיותי‪ ,‬או‬ ‫‪-‬‬
‫מעיין כלי הסתגלות למצבים מאתגרים‪.‬‬
‫‪ 3‬בעיות קונספטואליות הקשורות למבנה של אינטליגנציה רגשית שטרם נפתרו‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ .1‬האבחנה בין סיבה לתוצאה היא מעורפלת‪ -‬הסטטוס הסיבתי של אינטליגנציה רגשית כגורם המשפיע על ההתנהגות לוקה פעמים רבות‬
‫בחוסר בהירות‪..‬‬
‫‪ .2‬חוקרים לעיתים מניחים כי אינטליגנציה רגשית מוכללת מעבר לסוגים שונים של קונטקסטים טעוני רגש ואתגרים‪ -‬הנחה זו עומדת‬
‫בסתירה עם תיאוריות המדברות על "רגשות בסיסיים"‪ ,‬הטוענות שכל רגש נתמך ע"י מערכת נוירו‪-‬פסיכולוגית נפרדת ועם אבחנה בין רגש‬
‫חיובי לרגש שלילי כמערכות נפרדות‪ .‬והכלליות של אינטליגנציה רגשית ביחס למגוון רחב של רגשות לעולם לא נבחנה בצורה אמפירית‪.‬‬
‫עמדה אלטרנטיבית לסוגיה זו‪ ,‬שמסוגלות רגשית הנה מקושרת לרגשות ולהקשרים ספציפיים ואינטליגנציה רגשית יכולה להיתפס כצורה‬
‫של "טיב התאמה" בין האדם והסביבה החברתית‪.‬‬
‫‪ .3‬שאלת המדידה‪ -‬רוב המודלים של אינטליגנציה רגשית מניחים שניתן להעריך את האינטליגנציה הרגשית ע"י ידע דקלרטיבי‪-‬סמנטי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אדם יכול לדווח באופן ישיר על תכונות המרכיבות את האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬או לתאר את המערכות שלו בנוגע לגירויים רגשיים‬
‫ואת התגובות שלו לנוכח גירויים אלו‪ .‬מחקרי כישורים רומזים על כך כי חלק ניכר מהאינטליגנציה הרגשית נשען על ידע פרוצדוראלי‬
‫וטכני מטבעו‪ ,‬ואדם יכול לבצע מיומנות רגשית באופן מיומן‪ ,‬אוטומטי‪ ,‬גם ללא מודעות לתהליך‪ .‬הנחת העבודה כי מיומנות רגשית יכולה‬
‫להיות מפורשת או משתמעת‪ ,‬מעלה דרישה למדדים המבוססים על הערכת ההתנהגות‪ ,‬כמו זמני תגובה של משימות של עיבוד ידע‪ ,‬או‬
‫צפייה ביכולת בהתמודדות בסיטואציות המדמות את החיים האמיתיים‪.‬‬
‫‪25‬‬
 ‫המיתוס הזה של הפיצול של שתי הגישות להמשגת הא"ר הוא מהותי‪ ,‬יש לו הרבה מאוד משמעויות שממנו נגזרים דברים נוספים‪ ,‬ולכן לא סתם‬
‫החוקרים בחרו להציג אותו ראשון‪ .‬למשל‪ ,‬איך אנו רוצים למדוד א"ר ‪ ,‬זה נגזר ישירות מהמשגה שאנו בוחרים לא"ר‪ .‬כלומר‪ ,‬אם ההמשגה היא‬
‫שא"ר היא יכולת קוגניטיבית‪ ,‬אז ברור לנו שאנו נשתמש במדדי ביצוע‪ ,‬אילו אם אנו מאמצים את הממשגה של א"ר כמאפיין אישיותי‪ ,‬תכונות‬
‫ומוטיבציה ועוד‪ ,‬אז ברור לנו שנשתמש במדדי דיווח עצמי‪.‬‬
‫‪ 3.1‬המשגת אינטליגנציה רגשית‬
‫‪ 3.1.1‬המשגה‪ :‬נקודות הסכמה‬
‫אינטליגנציה רגשית היא מבנה מושגי רב‪-‬פנים שמוטב לחקור מכמה פרספקטיבות‪ -‬במהלך השנים הוצע מגוון רחב של תפיסות והגדרות‬ ‫‪-‬‬
‫שונות לא"ר ‪ ,‬שכל אחת מהן מובילה לדרכי מדידה שונות של מבנה מושגי זה‪ .‬סולמות המדידה השונים שפותחו מודדים כמה מבנים מושגיים‬
‫נפדים ולא מבנה אחד מוסכם‪ .‬שכן‪ ,‬נמצא שישנם מתאמים נמוכים בין תוצאות של מבחנים אובייקטיביים (מבחני יכולת כמו ה‪.)MSCEIT -‬‬
‫לבין תוצאות של שאלונים לדיווח עצמי (בודקים את מרכיבי האישיות)‪ .‬קיימת הסכמה שניתן לחקור את הא"ר כתכונה לחוד וכיכולת לחוד‪.‬‬
‫יש חפיפה בין אינטליגנציה רגשית לבין מבנים מושגיים אחרים בתחום הפסיכולוגיה‪ -‬מידת החפיפה בין א"ר לבין מבנים מושגיים אחרים‬ ‫‪-‬‬
‫תלויה במדד המשמש לבדיקה‪ ,‬ואופי הקשר בין א"ר לגורמים אחרים תלוי בהמשגה של המודל שמתבססים עליו‪ .‬למשל‪ ,‬מדדים אובייקטיביים‬
‫המתבססים על מודלים של יכולת מניבים מתאם של ‪ 0.4-0.3‬עם מדדי אינטליגנציה כללית‪ .‬מתאם זה הוא קשר חלש‪ .‬מכאן עולה ששני‬
‫המדדים מודדים שני דברים שונים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מדדים המתבססים על שאלונים של דיווח עצמי חופפים במידה רבה לתכונות אישיות‪ .‬מכאן‪,‬‬
‫שיש ביניהם מתאם גבוה מאוד‪.‬‬
‫יש קשר משמעותי בין מבנים מושגיים שונים של אינטליגנציה רגשית לבין קריטריונים חיצוניים שונים‪ -‬יש עדויות המוכיחות כי סולמות‬ ‫‪-‬‬
‫שונים למדידת א"ר יש מתאם גבוה ומובהק עם מגוון רחב של מדדים פסיכולוגיים מרכזיים של הצלחה חברתית‪-‬רגשית‪ .‬מבחנים אובייקטים‬
‫כגון ‪ MSCEIT‬ושאלונים לדיווח עצמי מגלים כי יש מתאם בין א"ר לבין רווחה נפשית ומעורבות והסתגלות חברתית‪ .‬כלומר‪ ,‬אדם שהשיג‬
‫תוצאה גבוהה במבדקי א"ר‪ ,‬סביר להניח שיתנהג באופן העולה בקנה אחד עם א"ר גבוהה גם בחיי היומיום‪.‬‬
‫אינטליגנציה רגשית קשורה להבדלים בין‪ -‬אישיים באופנים משמעותיים מבחינה תיאורטית וחשובים מבחינה מעשית‪ -‬אחת השיטות‬ ‫‪-‬‬
‫המעידות על תוקף של מדדי יכולת ואישיות‪ ,‬היא להראות שהמדדים האלו מבחנים בין סוגי אוכלוסיות שונות שהן יוצאות דופן‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫בכישורים האינטלקטואלים שלה (מחוננים)‪ ,‬בפתולוגיה או בבעיות הסתגלות חברתית‪.‬‬
‫אינטליגנציה רגשית מתפתחת במסלול התפתחות מוגדר היטב‪ -‬קיים רצף מוגדר היטב של סמני התפתחות רגשית‪ ,‬המתחיל בהתנהגויות‬ ‫‪-‬‬
‫הבעתיות ומווסתות פשוטות של התינוק ומגיע לשיאו בוויסות עצמי פעיל ועתיר תובנות הרגשי לסביבתו החברתית והתרבותית של האדם‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬המשגה‪ :‬נקודות מחלוקת‬
‫האם חוקרים העוסקים באינטליגנציה רגשית צועדים בנתיב הנכון או שמא הם תועים בסמטאות ללא מוצא?‪ -‬חוקרים אחדים מעלים ספקות‬ ‫‪-‬‬
‫בדבר חשיבות ההתמקדות בפתרון מעמדה של א"ר כמושג‪ .‬כגון‪ ,‬מערערים על מעמדו הפסיכומטרי ועל תוקף הניבוי של מבחני יכולת ורוב‬
‫המבחנים היישומיים אינן עומדים באמות מידה מדעיות בסיסיות‪.‬‬
‫האם יש הוכחות לקיומן של אינטליגנציות רגשיות מרובות‪ ,‬כמו אינטליגנציות מרובות‪ ,‬והאם יש להן מרכיבים משותפים כלשהם‪ -‬יש מגוון‬ ‫‪-‬‬
‫דרכים להמשגת הא"ר כמבנה מושגי הניתן למדידה אובייקטיבית‪ ,‬אך לא ברור אם יש ביניהם מתאם חיובי בינם לבין עצמם‪ .‬יש ראיות‬
‫נוסבות מתחום תיאוריית הרגש שרגשות בסיסיים רבים שכל אחד מהם נתמך במערכת נוירולוגית וקוגניטיבית אחרת‪ .‬ולכן לא ברור מאליו‬
‫שהבדלים בין אנשים שונים בתפקוד אחד קשורים בהכרח להבדלים ביניהם במערכות שונות אחרות‪.‬‬
‫מהן אמות המידה הראויות ביותר להערכת החשיבות של אינטליגנציה רגשית?‪ -‬צורת המדידה המקובלת כיום יוצרת מעגליות‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫העובדה שרוב השאלונים המסתמכים על דיווח עצמי עלולים לפגום בתוקפם של המחקרים‪.‬‬
‫מה צריך להיות מעמדה של התנהגות אתית ומוסרית במודלים של אינטליגנציה רגשית?‪ -‬באיזו מידה התנהגות אתית ומוסרית צריכה להיות‬ ‫‪-‬‬
‫חלק מהמבנה המושגי של אינטליגנציה רגשית‪ .‬למשל‪ ,‬אדם אנוכי ומחושב יכול להיות בעל א"ר גבוהה ולזהות חולשות רגשיות של אנשים‬
‫אחרים ואז לנצלן לרעה ‪ ,‬למרות שלאדם זה יש חסכים אחרים בתחומים אחרים של התפקוד הרגשי‪ .‬כמו גם‪ ,‬קיים גם מתח בין א"ר במובן של‬
‫התאמה לציפיות חברתיות ולנורמות שיש עליהן קונצנזוס‪ ,‬לבין א"ר במובן של קבלת החלטות אוטונומיות נבונות לגבי ערכן של נורמות‬
‫חברתיות‪.‬‬
‫מהם התהליכים הדינמיים שביסוד האינטליגנציה הרגשית?‪ -‬מחקרי א"ר מרבים להתעלם מאינטראציה חברתית‪ ,‬נושא שהפך אבן יסוד‬ ‫‪-‬‬
‫בחקר האישיות‪ .‬הרעיון היסודי הוא שביטוי א"ר יכול להשתנות בהתאם לסביבה‪ .‬הבדלים בין אנשים בא"ר יכולים להיות בולטים בסביבות‬
‫שהם נמצאים בתוכן‪ .‬מצד אחד‪ ,‬א"ר יכולה לתרו ם להסתגלות לסביבה ומצד שני‪ ,‬בסביבות אחרות א"ר יכולה להזיק לה‪ .‬לא נחקרו ‪ 3‬סוגי‬
‫אינטראקציות בין האדם לסביבה בנוגע לא"ר‪ )1( :‬אינטראקציה מגיבה‪ -‬איך אנשים בעלי א"ר גבוהה מבחינים‪ ,‬מסננים ומפרשים את העולם‬
‫החברתי? (‪ )2‬אינטראקציה מעוררת‪ -‬אילו סוגי התנהגות אדם בעל א"ר גבוהה מעורר אצל האחר? (‪ )3‬אינטראקציה יוזמת‪ -‬איך א"ר מתקשרת‬
‫לבחירה של עיצוב סביבות חברתיות?‬
‫האם יש קשר בין אינטליגנציה רגשית להסתגלות?‪ -‬ממבדקים של א"ר נמצא שא"ר גבוהה טובה להסתגלות באופן חד‪-‬משמעי‪ .‬אדם בעל‬ ‫‪-‬‬
‫א"ר גבוהה נהנה ממגוון יתרונות ובכללם‪ ,‬סיפוק בחיים‪ ,‬חיבור רגשי לאחרים והצלחה תעסוקתית‪ .‬אך החוקרים חלוקים בשאלה האם ניבויים‬
‫אלה הוכחו‪ .‬היות ולא"ר יש "צד אפל" הכולל‪ ,‬ביטחון עצמי מופרד‪ ,‬נרקיסיזם‪ ,‬מניפולציה חברתית והערכה עצמית מוגזמת‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אינטליגנציה רגשית‪ :‬סוגיות במדידה והערכה‬
‫למה למדוד א"ר?‬
‫‪ -‬מתן תוקף מדעי למושג‪ -‬כדי שמושג כלשהו יהיה מדעי‪ ,‬צריכה להיות האפשרות למדוד אותו‬
‫בכלי מדידה והם גם צריכים לעמוד בסטנדרטים פסיכומטריים מקובלים של מהימנות‬
‫ותוקף‪.‬‬
‫‪ -‬שאם רוצים לערוך מחקרים בתחום מסוים‪ ,‬צריך כלי מדידה כדי להשוות בין אנשים‪.‬‬
‫‪ -‬קבלת החלטות‪ -‬כדי לקבל החלטות צריך למדוד כדי לראות הבדלים בין אנשים‪.‬‬
‫‪ -‬אם טוענים שהמושג הוא דבר שמתפתח במהלך החיים צריך כלי מדידה שיראה את‬
‫ההבדלים בהתפתחות‪.‬‬
‫‪ -‬הערכת הא"ר של פרטים והשוואה ביניהם‪ -‬השוואה של אנשים באותו הזמן או לפני ואחרי‬
‫במצב מסוים ‪ /‬הכשרה ‪ /‬לימוד‪ .‬למשל‪ ,‬לא"ר היא אחד הפרמטרים לצורך קבלה לעבודה‪ ,‬אז‬
‫נצטרך להשוות בין אנשים ולצורך זה צריך כלי מדידה‪.‬‬
‫‪ -‬להוכיח שמדובר בתחום שעומד בפני עצמו‪ -‬צריך כלי מדידה כדי לוודא שא"ר היא תחום‬
‫שעומד בפני עצמו‪ .‬שמדובר במושג אחר שהוא אינו למשל‪ ,‬אינטליגנציה מילולית‪ ,‬שהיא כבר קיימת ונבדקה‪ ,‬או שהיא לא רק אחת מהתכונות‬
‫שאנו מכירים‪ ,‬למשל רק אמפתיה‪ ,‬או רק אסרטיביות‪ .‬כלומר‪ ,‬אנו רוצים להראות שא"ר היא באמת מושג והיא לא חופפת למושגים אחרים‬
‫ואם היא חופפת צריך לדעת עד כמה היא חופפת‪ ,‬משום שאנו יודעים שיש היא מאוד קשורה לתחום האינטליגנציה הכללית ולתחומים נוספים‬
‫כמו תכונות אישיות‪ ,‬ולהראות את המורכבות שלה‪ ,‬ולצורך זה צריך כלי מדידה‪.‬‬
‫‪ -‬התבוננות עצמית‪ -‬בגלל שהמושג א"ר נהפך להיות פופולארי‪ ,‬אנשים רצו לדעת איפה הם נמצאים בסקלה של א"ר‪ ,‬גבוהים או נמוכים‪ .‬בכלל יש‬
‫לאדם נטייה לרצות לקבל עלינו מידע על עצמינו‪ ,‬איזשהו שיקוף לדעת איפה אנו עומדים בפני עצמינו ואיפה אנו עומדים ביחס לשאר‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫כל תחום חדש צריך שיהיה אפשר למדוד אותו מדידה תקפה ומהימנה‪ .‬במקרה של אינטליגנציה רגשית‪ ,‬יש למדידה חשיבות מכרעת משום שישנה‬
‫אי‪-‬בהירות סביב השאלה מהי בכלל אינטליגנציה רגשית‪ .‬מכאן‪ ,‬שיש למדוד את המושג כיכולת אישית מובחנת התורמת לתפקוד חברתי חיובי‪ .‬ללא‬
‫מדידה נאותה עלולה האינטליגנציה הרגשית להישאר מושג פופולארי נטול תוקף מדעי‪.‬‬
‫המדידה מציבה את מחקר האינטליגנציה הרגשית בתחום ההבדלים הבין‪-‬אישיים‪ ,‬או פסיכולוגיה דיפרנציאלית‪ ,‬כיוון שהיא מאפשרת למחקר מדעי‬
‫להעריך את רמת האינטליגנציה הרגשית של פרטים ולהשוות ביניהם‪ .‬כמו גם‪ ,‬חיוני להבדיל בין אינטליגנציה רגשית ובין אישיות ואינטליגנציה‬
‫קונוונציונאלית‪.‬‬
‫חוקרים מאסכולת מודלים של יכולת‪ ,‬טוענים שהדרך הטובה ביותר למדוד יכולת היא באמצעות מבחנים אובייקטים כדוגמת מבחני ‪ .IQ‬אך‬
‫במדידת אינטליגנציה רגשית עולה קושי בכתיבת פרטי המבחן‪ ,‬מפני שהם עוסקים ברגשות וקש ה לקבוע באופן אובייקטיבי מהי תשובה נכונה ומהי‬
‫תשובה לא נכונה‪ .‬הדרך הנכונה להתמודד עם רגשות‪ ,‬הן של הפרט והן של האחר‪ ,‬עשויה להיות תלויה בנסיבות ובאנשים המעורבים במצב‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬פרסמו ‪ 2‬מבחני אינטליגנציה רגשית שהם בעלי אופי של מבחן ביצוע‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬חוקרים מאסכולת המודלים המעורבים משתמשים בשאלונים של דיווח עצמי כדי להעריך את האינטליגנציה הרגשית‪ .‬גישה זו‬
‫מבוססת על ההנחה שלאנשים יש תובנה מספיקה באשר לרגשותיהם ולתפקודם בחיי היומיום כדי למסור דיווחים עצמיים תקפים‪ .‬אך הנחה זו‬
‫מוטלת בספק מסיבות רבות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הערכ ה באמצעות שאלונים נוטה לחפוף למדידה של מאפייני אישיות סטנדרטיים‪ ,‬כגון מוחצנות ויציבות‬
‫רגשית‪ .‬למרות זאת‪ ,‬במחקר מרבים להשתמש באלוני אינטליגנציה רגשית משום שהם אמצעי ישיר למדידת הבדלים בין‪-‬אישיים בתפקוד הרגשי‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫הבדלים בין המודלים בסוגי המדידה‬
‫מודלים מעורבים‬ ‫מודלים של יכולת‬ ‫סוג המודל‬
‫א"ר היא יכולת קוגניטיבית לכל דבר והתוכן המעובד מרחיבים את הא"ר‪ ,‬מתייחסים הן ליכולות קוגניטיבית והן‬ ‫ההנחה‬
‫למאפיינים אישיותיים‪ ,‬תכונות‪ ,‬ניהול של מערכות יחסים‪ ,‬תוצאות‬ ‫הוא רגשי‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬המדד שהתפתח הוא מדד‬ ‫המרכזית של‬
‫בתחומים שונים‪ ,‬מוטיבציה‪ .‬והרבה יותר קשה לחקור אותם בגלל‬ ‫ביצוע‪.‬‬ ‫המודל‬
‫שהם כ"כ רחבים‪.‬‬
‫מדדי דיווח עצמי‪ -‬מכיוון שהמודלים המעורבים מדברים על מאפיינים‬ ‫מדדי ביצוע‪ -‬מודדים באופן ישיר את הביצועים של‬ ‫סוג המדד‬
‫שונים ולא רק על יכולת‪ ,‬השתמשו במדדי דיווח העצמי כדרך למדוד‬ ‫האדם המטלה מסוימת‪ .‬כלומר‪ ,‬נותנים לו להתמודד‬
‫א"ר‪ .‬מדדי דיווח עצמי קיימים כבר שנים ולא פיתחו אותם לצורך‬ ‫עם משימה ובודקים עד כמה הצליח להתמודד עם‬
‫מדידה של א"ר במיוחד‪.‬‬ ‫המשימה ביעילות (דיוק‪ -‬כמה שפחות טעויות‪,‬‬
‫ומהירות‪ -‬בכמה שפחות זמן) בהקשר של א"ר‪,‬‬
‫המשימות בודקות עיבוד מידע רגשי‪.‬‬
‫במודלים המעורבים מניחים שהדרך למדוד את כל המקבץ של יכולות‪,‬‬ ‫יש תשובות נכונות ‪ /‬לא נכונות‪ -‬מדידה של יכולת‬ ‫הנחת היסוד‬
‫מניחה שאפשר למדוד באופן ישיר ואובייקטיבי וכדי תכונות ומאפיינים‪ ,‬זה רק ע"י דיווח של האדם על עצמו‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫של המדד‬
‫מניחים שאנשים מסוגלים לדווח על היכולות ועל המאפיינים הרגשיים‬ ‫שנוכל לדבר על כך‪ ,‬חייבות להיות תשובות נכונות ‪/‬‬
‫שלהם‪.‬‬ ‫לא נכונות‪ ,‬או לפחות נכונות יותר ‪ /‬ולא נכונות‪,‬‬
‫המאפשרות לדרג את הנבדקים ומאפשרות לדבר על‬
‫ביצוע מיטבי ועל זה מתבססים ממדי הביצוע‪.‬‬
‫‪ -Schutte‬על שם החוקרת שוטה‪ .‬האדם מקבל היגדים והאדם צריך‬ ‫‪ -MSCEIT‬מדד ביצועי שפיתחו מאייר וסאלובי‪.‬‬ ‫המדד‬
‫לדווח כד כמה כל אחד נכון לגביו‪.‬‬ ‫( ‪Mayer, Salovey, Caruso emotional‬‬ ‫העיקרי שבו‬
‫‪ .)intelligence test‬על בסיס המודל של יכולת שהם‬ ‫משתמשים‬
‫פיתחו בעצמם‪.‬‬
‫הערכת האמונות והתפיסות של האדם באשר ליכולתו בתחומים שונים‬ ‫המטרה‬
‫של א"ר‪ -‬המטרה לא להעריך באופן ישיר את היכולת של האדם‪ ,‬כי‬
‫החוקרים מניחים שזה לא רק יכולת‪ ,‬אלא להעריך את האופן שבו‬
‫האדם תופס את היכולת והמאפיינים הרגשיים שלו‪.‬‬
‫מודדים נטייה התנהגותית‪ -‬בודקים איך האדם נוטה להתנהג‬ ‫מה מודדים‬
‫במצבים שונים שמוצגים לו בשאלון‪.‬‬
‫מסתמכים על ההבנה העצמית של האדם‪ -‬איך שהאדם מבין את עצמו‪,‬‬ ‫על מה הם‬
‫על המודעות שלו‪.‬‬ ‫מסתמכים‬
‫‪ -‬קלות יחסית של מתן המבחן‪ ,‬הם לא עולים הרבה כסף‪ ,‬הנבחן‬ ‫‪ -‬הצגת רמתו של האדם בביצוע מטלה בצורה‬ ‫יתרונות‬
‫עונה מתוך המחשב ומקבל ציון מיד לאחר סיום המבחן‪.‬‬ ‫אובייקטיבית‪.‬‬
‫‪ -‬גישה לחוויות אישיות פנימיות ותפיסה של אדם את עצמו‪,‬‬ ‫‪ -‬מתאפיינים במהימנות ותוקף גבוהים ובמקרים‬
‫שקשה להגיע אליהן במדידת ביצועים או יכולת‪.‬‬ ‫רבים יש ביניהם מתאם מובהק ‪ 0.8‬ואף יותר‪.‬‬
‫‪ -‬אפשרות להעריך תהליכי תודעה מתמשכים הקשורים בחשיבה‬ ‫‪ -‬קצר יותר‪ ,‬קל להעברה‪.‬‬
‫הרגשית‪.‬‬ ‫‪ -‬מתאם גבוה בין שיטות ציינון‪.‬‬
‫‪ -‬תוקף מתכנס ותוקף מבחין טובים‪.‬‬
‫‪ -‬חוסר אובייקטיביות‪ -‬מודדים תפיסה עצמית ולא רמה ממשית‪.‬‬ ‫‪ -‬ילדים קטנים לא יכולים לבצע את המבחן הזה‪,‬‬ ‫חסרונות‬
‫כלומר‪ ,‬איך האם תופס את עצמו והיכולות שלו‪ .‬ונתונים‬ ‫משום שהוא בודק הבחנה בין רגשות שונים‬
‫להשפעות של רצייה חברתית (ניתן בקלות לזהות את כאשר אדם‬ ‫ומורכבים שילדים טרם פיתחו‪.‬‬
‫בוחר במסיח כדי לרצות את הנסיין אבל לא באמת לענות איך‬ ‫‪ -‬קושי בציינון ‪ ‬קושי ביצירת אובייקטיביות‪-‬‬
‫הוא תופס את עצמו ‪ .‬האדם בוחר לפי ההגון מה התשובה הרצויה‬ ‫קביעת "נכון ‪ /‬לא נכון"‪ .‬יש ביקורת של עד כמה‬
‫מבחינה חברתית‪ ,‬מה יצור את הרושם יותר טוב)‪ ,‬מוטיבציה (עד‬ ‫הפריטים הם באמת אובייקטיביים‪ ,‬עד כמה‬
‫כמה האדם רוצה ליצור רושם מצוין) והערכה עצמית ותפיסה‬ ‫באמת אפשר לקבוע תשובות נכונות ולא נכונות‬
‫עצמית משפיעה על האופן שהאדם יענה על השאלון‪ .‬כאשר‬ ‫מסוג הפריטים האלה‪ .‬ברור שזה לא אותה רמת‬
‫בודקים את מושג העצמי הם "מסוננים" דרך מושג העצמי של‬ ‫אובייקטיביות של מבחני משכל‪.‬‬
‫האדם ודרך מניעים של ניהול רושם שאדם יוצר אצל אחרים‪.‬‬
‫‪ -‬המדד של דיווח עצמי של א"ר הינו נפרד ושונה משאלוני אישיות‬
‫קיימים‪ ,‬שמודדים תכונות‪.‬‬
‫‪ -‬יכולת רגשית עשויה שלא להיות נגישה באופן מודע‪ -‬יכול להיות‬
‫שאדם שפוט לא מודע לכל היכולות שלו או לדפוסים שלו‪ .‬יכול‬
‫להיות שהאדם שמדווח על עצמו‪ ,‬נדמה לו שהוא אומר את‬
‫האמת‪ ,‬הוא לא מנסה לשקר או להסתיר‪ .‬הוא פשוט לא מודע‬
‫לעצמו‪ ,‬הוא רואה את עצמו באופן מוטה בכל מיני סיבות וגם זה‬
‫משתקלל באופן בחירת התשובות‪.‬‬
‫‪ -‬חפיפה למדידת מאפייני אישיות ‪ ‬היעדר תוקף מבחין‪-‬‬
‫מוצאים מתאמים גבוהים עם שאלוני אישיות כמו‪ 5" ,‬הגדולים"‪.‬‬
‫כלומר יש חפיפה בין השאלונים וכן יכול להיות ששאלון דיווח‬
‫עצמי בודק את את אותו הדבר‪ ,‬הוא לא מצליח להבחין בין שני‬
‫דברים שונים‪.‬‬
‫‪ -‬מתאם נמוך עם מבחני אינטליגנציה ‪ ‬היעדר תוקף מתכנס‪-‬‬
‫החוקרים טוענים כמו גולמן ובר‪-‬און שא"ר היא סוג של‬
‫אינטליגנציה ולכן היינו מצפים שיהיה לה לפחות מתאם מתון עם‬
‫אינטליגנציה כללית‪ ,‬אולי לא גבוה במיוחד‪ ,‬אבל מתאם חיובי‪.‬‬
‫וכאן מוצאים שהמתאם מאוד נמוך בין שאלוני הדיווח‬
‫לאינטליגנציה כללית‪ ,‬לפעמים ‪ 0‬או מתאם שלילי נמוך‪ .‬וזה מעלה‬
‫את השאלה האם בכלל זו סוג של אינטליגנציה‪.‬‬
‫‪ -‬התוקף של המדדים נמוך באופן ניכר ויש לו מתאם נמוך עם רמות‬
‫ביצוע בפועל‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫רוב החוקרים כשאשר באו למדוד א"ר השתמשו לרוב ב‪ , MSCEIT -‬לפעמים משתמשים במדד דיווח עצמי‪ ,‬ויש חוקרים משתמשים בשניהם‪ ,‬כדי‬
‫לראות אם יש הבדלים בין הביצוע לדיווח‪ ,‬האם הביצוע חופף לדיווח או שיש הבדלים‪.‬‬
‫מחקרים עדכניים על מדידת אינטליגנציה רגשית‬
‫אינטליגנציה רגשית כיכולת מנטאלית הנמדדת במדדי יכולת מנטאלית‬
‫כיום משתמשים במבחן ‪ MSCEIT‬שפותח בעקבות מבחן ה‪ MEIS -‬של מאייר ואסלובי‪ .‬זה הסולם המקורי שפותח על סמך המודל היכולת שלהם‪.‬‬
‫ובו הם השתמשו במחקריהם‪ .‬לאחר מכן הם קיצרו אותו‪ ,‬פריטים שלא הוסיפו מידע או שלא פגעו בתוקף ובמהימנות של המבחן הורדו והמבחן‬
‫נהפך ל‪.MSCEIT -‬‬
‫‪ MEIS‬סולם אינטליגנציה הרגשית הרב‪-‬גורמי‪ .‬הוא מבחן מקיף לאינטליגנציה רגשית כמערך של יכולת מנטאליות‪ .‬הוא מורכב מ‪ 12-‬מדדי‬ ‫‪-‬‬
‫יכולת של א"ר‪ ,‬המחולקים על בסיס ‪ 4‬הענפים של מאייר וסאלובי‪:‬‬
‫‪ .1‬תפיסה רגשית‪ -‬מודד תפיסה רגשית בהבעות פנים‪ ,‬במוזיקה‪ ,‬בצורות ובסיפורים‪ .‬משמיעים לנבדקים למשל קטע מוזיקה ומבקשים מהם‬
‫לזהות את הרגש הנובע מאותו קטע‪.‬‬
‫‪ .2‬סיוע הרגש לחשיבה (הטמעת רגשות)‪ -‬מכיל ‪ 2‬מבחנים המודדים שיפוטי סינסתזה (עירוב חושים) והטיות רגשיות‪ .‬מטלות בודקות את‬
‫תרומת הרגש לקוגניציה‪ ,‬אף בפועל מניבות גורם חלש מ‪ 3-‬הענפים האחרים‪.‬‬
‫‪ .3‬הבנה רגשית‪ 4 -‬מטלות הבוחנות הבנה של רגשות‪.‬‬
‫‪ .4‬ניהול רגשות (וויסןת)‪ 2 -‬מטלות מודדות ניהול רגשות של האדם עצמו ושל אחרים‪ .‬המשתתפים מתבקשים לקרא תרחיש ואז לדרג ‪5‬‬
‫תגובות לפי ערכן‪.‬‬
‫ממצאים של ‪:MEIS‬‬
‫‪ -‬שיטות הציינון קונסנזוס ‪ ,‬מומחה ומטרה כשנעשה בהם שימוש לאותן המטלות‪ ,‬התכנסו לתשובות הנכונות‪ .‬זה מאשש ומוסיף אמינות‬
‫לכל אחת מגישות היינון‪ .‬עם זאת‪ ,‬שיטת הציינון לפי קונצנזוס היא הטובה ביותר‪ .‬וישנה מהימנות גבוה של ‪.0.96‬‬
‫‪ -‬נמצא מתאם חיובי בין המטלות לבין עצמן‪.‬‬
‫‪ -‬בדיקת המבנה הגורמי של המבחן העלתה ‪ 2‬מודלים גורמיים אפשריים שאיכותם שווה‪:‬‬
‫‪ ‬פיתרון תלת‪ -‬גורמי שהפריד בין הגורמים האלה‪ :‬תפיסה רגשית‪ ,‬הבנה רגשית וניהול רגשות‪.‬‬
‫‪ ‬ניתוח גורמים היררכי המתבסס על אותם ‪ 3‬הגורמים והוא מתאר גורם כללי של אינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫‪ -‬בדיקה העלתה כי קיים מתאם בין גורם האינטליגנציה הרגשית הכללית לבין מדדים של אינטליגנציה מילולית ‪ ,0.36‬ומדדים של אמפתיה‬
‫לפי דיווח עצמי ‪ .0.33‬כמו כן‪ ,‬יש מתאם בין אינטליגנציה רגשית כללית לבין חום הורי ‪.0.23‬‬
‫‪ -‬יכולת האינטליגנציה הרגשית תלויה בגיל והיא גדלה באופן ניכר בין ההתבגרות המוקדמת לבגרות המוקדמת‪.‬‬
‫‪ -‬הממצאים של ‪ MEIS‬מעידים כי אינטליגנציה רגשית יכולה להיחשב אינטליגנציה קונוונציונאלית שנעשתה לה אופרציונאליזציה כיכולת‬
‫מנטאלית משום ש‪:‬‬
‫‪ ‬אינטליגנציה רגשית נראית כמו אינטליגנציות אחרות משום שקיים מתאם פנימי בין המטלות השונות המשמשות לבדיקתה‪.‬‬
‫‪ ‬הממצאים מלמד ים כי האינטליגנציה הרגשית קרובה לאינטליגנציה המסורתית אבל היא שונה ומובחנת ממנה במידה מספקת לייצג‬
‫שונות חדשה וייחודית‪.‬‬
‫‪ ‬אינטליגנציה רגשית כמו אינטליגנציות אחרות מתפתחת עם גיל‪.‬‬
‫‪ -MSCEIT‬שכלול של ה‪ , MEIS -‬אשר פותח על מנת ליצור מבחן קצר יותר‪ ,‬קל להעברה‪ ,‬שמתגבר על הבעייתיות הפסיכומטרית של ה‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ ,MEIS‬ללא פגיעה בנקודות החוזק שלו‪.‬‬
‫‪ ‬מבוסס על מודל ה‪ 4-‬גורמי‪ :‬תפיסת רגש‪ ,‬שימוש ברגש‪ ,‬הבנת הרגש וניהול רגש‪.‬‬
‫‪ ‬מכיל ‪ 8‬תתי‪-‬מבחנים (לעומת ה‪ MEIS -‬שיש בו ‪ 12‬תתי‪-‬מבחנים)‪ 2 ,‬תתי‪-‬מבחנים לכל מודל‪.‬‬
‫‪ ‬מה שגרם לקיצור המבחן ל‪ 1.5-‬שעות (מ‪ 3-‬שעות שהיה במבחן ה‪ )MEIS -‬וקל להעברה‪ ,‬מבלי לפגוע בתוקף ובמהימנות‪.‬‬
‫‪ ‬יש מתאם גבוה בתוקף מתכנס‪ ,‬תוקף מבחין ותוקף טובים‪.‬‬
‫מודלים מעורבים של אינטליגנציה רגשית הנמדדים במדדי דיווח עצמי‬
‫המודלים המעורבים ניתנים לאופרציונאליזציה ולמדידה‪:‬‬
‫‪ -‬המבחן הראשון של המודל המעורב של א"ר ביסס את המבנה שלו על המחקר של סאלוביי ומאייר‪ -‬שאלון ‪-Schutte‬‬
‫שאלון דיווח עצמי הכולל ‪ 33‬פריטים‪ ,‬שבהם הנבדק צריך לדרג את עצמו על סמך ההיגדים המוצגים לו בין ‪ =1‬לא מסכים ל‪ =5-‬מסכים עם‬
‫ההיגד‪ .‬יש ‪ 3‬היגדים שהדירוג הוא הפוך ולכן על החוקרים להפוך את הציון‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הציונים של הדירוגים משתקללים (ממוצע)‪ ,‬והנבדק‬
‫מקבל ציון כללי בא"ר‪ .‬זהו השאלון הנפוץ ביותר מתוך שאלוני דיווח עצמי הבודקים א"ר‪.‬‬
‫באמצעות טכניקות של ניתוח גורמים חולץ גורם אחד‪ .‬ניתוח המתאם של הסולם הראה שהוא חופף מדד של רגשיות חיובית ‪ /‬חיי רגש חיוביים‬
‫ומדד פתיחות‪ .‬נמצא שהסולם מנבא התנהגות בצורה טובה מאוד‪ .‬ניתנו לסטודנטים בשנה הראשונה שלהם את הסולם בתחילת שנת‬
‫הלימודים וכן מבחן ‪( SAT‬כמו הפסיכומטרי)‪ .‬נמצא שסולם האינטליגנציה הרגשית ניבא את ממוצע ציוני התואר (‪ )GPA‬בצורה מדויקת יותר‪.‬‬
‫אף שלא נמצא קשר בין סולם א"ר לבין מבחן ה ‪ . SAT‬מחקר זה מספק תמיכה ראשונית לרעיון שמודלים מעורבים של א"ר עשויים לנבא‬
‫הצלחה אקדמית מעבר לניבוי של מדדים אובייקטיביים כלליים‪ .‬ואולם‪ ,‬במחקרים אחרים נמצא שסטודנטים מאושרים יותר מקבלים ציונים‬
‫גבוהים יותר‪.‬‬
‫סולם של בר‪-‬און‪ -‬מבוסס על המודל שלו שבו הוא תכנן מודל מעורב של א"ר ועשה לו אופרציונאליזציה בשאלון מנת המשכל הרגשי ‪.EQi‬‬ ‫‪-‬‬
‫זהו שאלון ארוך יותר ולכן יותר קשה להעביר אותו‪ .‬אך יש יתרון לשאלונים ארוכים בגלל שניתן לבדוק את אותו פריט בניסוחים שונים‬
‫ולעקוב אחרי דפוסי תגובה‪ ,‬האם הם עקביים או לא‪ .‬או שלנבדק יש נטייה לענות על אוטומט‪ ,‬אפשר לזהות את זה‪.‬‬
‫השאלון מאוד דומה לשאלון של "‪ ."Schutte‬הוא מונה ‪ 15‬תתי‪-‬סולמות‪ ,‬כלומר‪ 3 ,‬תתי‪-‬סולמות לכל ‪ 5‬הקטגוריות במודל‪ ,‬שבסה"כ יש ‪133‬‬
‫פריטים ועל הנבדק לדרג בין ‪ =1‬הדבר נכון לגבי לעיתים רחוקות מאוד ל‪ =5-‬הדבר נכון לגבי לעיתים קרובות מאוד‪ .‬בסופו של דבר משקללים‬
‫את הדירוגים ומגיעים לציון של מנה רגשית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא מצא שהממוצע של מנת הרגש היא בין ‪ ,58-115‬המייצג תפקוד ממוצע ‪ /‬יעיל של‬
‫א"ר‪ .‬נתון זה מזכיר את הממוצע של אינטליגנציה כללית‪.IQ ,‬‬
‫נמצא שיש מתאם שלילי מובהק וגבוה בין המבחן בכללותו לבין מדדים של של רגש שלילי‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא מתאם חיובי בינו לבין תכונות‬
‫הקשורות לרגש חיובי‪ .‬אך‪ ,‬לא נמצא מתאם מובהק כשלהו בין המבחן בכלולות ואף לא בין אחד מתתי‪-‬הסולמות שלו לבין מבחני אינטליגנציה‬
‫כללית‪.‬‬
‫סולם של גולמן‪ -‬סולם פחות נפוץ‪ .‬גולמן חיבר מבחן א"ר במסגרת מאמר‪ .‬השאלון לא בנוי כהיגדים‪ ,‬אלא מורכב מ‪ 10-‬פריטים שבכל פריט על‬ ‫‪-‬‬
‫הנבדקים היה לציין את תגובתם למצב היפותטי‪ .‬והשאלה לכל סיטואציה היא‪" ,‬מה הייתה עושה?"ומוצגות ‪ 4‬תגובות אפשריות‪ .‬השאלון הזה‬
‫מאוד דומה למדד של מאייר וסאלוביי‪ ,‬אך בשאלון הזה אין תשובה נכון ‪ /‬לא נכוונה‪ ,‬אלא כל תשובה יכולה להעיד על משהו אחר‪ ,‬בהתאם‬
‫למודל של גולמן‪ .‬המבחן לא נבנה למטרות רציניות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הסולם של גולמן חופף בתכניו במידה מסוימת את התכנים של הגורם ה‪ 3-‬במבחן‬
‫‪( MEIS‬מטלות ניהול רגשות)‪ .‬כמו כן‪ ,‬לסולם של גולמן יש מתאם גבוה עם אמפתיה לפי דיווח עצמי ויש מתאם עם מדד של שליטה ברגשות‪.‬‬
‫אך נמצא שמהימנותו של הסולם של גולמן נמוכה מדי שעושה אותו לבלתי‪-‬קביל‪.‬‬
‫‪29‬‬
 ‫‪ 2.1.4‬המיתוסים האופפים את המושג אינטליגנציה רגשית‬
‫מאמר ‪ -5‬זיידנר‪ ,‬מתיוס ורוברטס‪ ,‬שבעה מיתוסים על אינטליגנציה רגשית‬
‫הא"ר הופיעה תחילה כמושג פופולארי ועלתה לדיון הציבורי עוד לפני שהיו תשובות מחקריות‪ ,‬לא היה ברור איזה תשובות לתת כשעולות כל מיני‬
‫שאלות‪ ,‬למשל‪ ,‬עד כמה הא"ר יכולה לנבא‪ ,‬האם כלי המדידה שמתיימרת לבדוק א"ר הם מהימנים ותקפים‪ ,‬מה הקשר של א"ר לתכונות אחרות‬
‫ויכולות אחרות‪ .‬לכל השאלות האלו לא היו תשובות‪ ,‬וכשאין תשובות מאומתות אז צצים מיתוסים‪ ,‬כי בני אדם לא אוהבים להיות בחוסר וודאות‪,‬‬
‫ולכן מעדיפים להגיד משהו שהוא נכון חלקית‪ ,‬העיקר לא להישאר בחוסר ודאות מוחלט‪ ,‬וזאת בדיוק קרקע פורייה לצמיחה של מיתוסים‪.‬‬
‫‪ 3‬סיבות מדוע האינטליגנציה הרגשית הפכה למושג פופולארי ו"תרופת פלא" לבעיות רבות ומגוונות‪:‬‬
‫‪ .1‬שגשוג מחקר אקדמי בנושא‪ ,‬כתיבתם של ספרים רבי מחקר וחשיפה תקשורתית תדירה‪.‬‬
‫‪ .2‬מגמות ונטיות תרבותיות המדגישות את תפקידם של הרגשות בהסתגלות אנושית‪ ,‬ולמאמצים הרבים שהושקעו במציאת דרכים להעריך‬
‫הבדלים אישיים בכישורים רגשיים‪ .‬כגון‪ :‬מדדים המנבאים קריטריונים חינוכיים ותעסוקתיים וכן ניסיון לשפר תפקוד רגשי בחיי היומיום‪.‬‬
‫‪ .3‬אינטליגנציה רגשית מספ קת תקווה לחברה אוטופית יותר ונטולת מעמדות וזאת בשל העובדה שאינטליגנציה זו היא דבר שכל אחד יכול ללמוד‬
‫ולטפח‪ .‬היא "תרופת פלא" לבעיות חברתיות ופסיכולוגיות רבות‪.‬‬
‫ישנם ‪" 7‬מיתוסים "‪ ,‬הם השערות‪ ,‬אמונות רווחות לא מאומתות או לא מאומתות עד הסוף‪ ,‬שהשתרשו בנוגע לאינטליגנציה רגשית ושהינן חסרות‬
‫בסיס אמפירי מוצק‪ ,‬והן מקנות לכאורה למושג "אינטליגנציה רגשית" אמינות מדעית‪ ,‬עובדה או אמיתות‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם אפילו אם הוכח אמפירית‬
‫שהמיתוס אינו נכון‪ ,‬קשה מאוד "להיפתר" ממנו‪ ,‬ברגע שמשהו הופך למיתוס‪ ,‬מאוד קשה להפריך אותו‪ .‬הרבה פעמים המיתוסים ממשיכים‬
‫להתקיים גם אחרי שיודעים שהם לא אמיתיים (כמו סטריאוטיפים)‪.‬‬
‫בשל הפופולאריות הרבה של המושג נוצרו סביבו ‪ 7‬מיתוסים‪ .‬מטרת המאמר‪ ,‬היא להראות מה כבר נחקר‪ ,‬מה הופרך‪ ,‬ולמה יש גרעין של אמת‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬להבחין בין מיתוס למדע‪.‬‬
‫הסכנה היא שהמיתוסים של היום יהפכו לבסיס הידע של המחר‪ .‬מאידך‪ ,‬המיתוסים של היום הם המטרה הנחקרת‪ .‬אם באמת אפשר לבדוק‬
‫מיתוס ולמצוא בו גרעין של אמת‪ ,‬אז זה מקובל שיהפוך לבסיס הידע של המחר‪ .‬הבעיה היא שהוא עלול להפוך לבסס הידע של המחר גם בלי‬
‫שנחקור אותו ונדע באמת מה המעמד שלו‬
‫לכן‪ ,‬זיידנר ועמיתיו מציעים לנהוג במיתוסים האלה באופן הבא‪:‬‬
‫לזהות חולשות שלהם‪ ,‬הן בטיעון עצמו והן בממצאים‪ ,‬המאתגרים את חשיבותו של המושג א"ר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫המיתוסים של היום עשויים להפוך לבסיס הידע של מחר‪ ,‬אלא אם יפריכו אותם אופן ברור ומובהק‪ ,‬ולכן יש להעריך את תוקפו של מושג זה‬ ‫‪-‬‬
‫כדי שהוא יאושש ע"י המחקרים‪ ,‬או לא‪.‬‬
‫למרות החסרונות של המחקר העכשווי על א"ר‪ ,‬ישנה הכרה עמוקה ועניין בנושא ובתכניות המחקר המרובות שהושפעו ממנו‪ ,‬לכן הם מציעים‬ ‫‪-‬‬
‫לא לפסול בהינף יד מחקר שיטתי‪ ,‬אלא לבחון היכן הגל הראשון בנושא נתקל בקשיים‪ ,‬והאם ניתן להתגבר על קשיים אלו‪.‬‬
‫מיתוס ‪ -1‬נמצא במאמר ‪4‬‬
‫מיתוס ‪ -2‬נמצא במאמר ‪6‬‬
‫מיתוס ‪ -3‬נמצא במאמר ‪6‬‬
‫מיתוס ‪ -4‬נמצא במאמר ‪6‬‬
‫מיתוס ‪ -6‬נמצא במאמר ‪10‬‬
‫מיתוס ‪ -5‬א"ר ביחס לרגש היא כמו אינטליגנציה קוגניטיבית ביחס לקוגניציה‬
‫האמונה שא"ר מדרגת לפי סדר אנשים במונחים של עיבוד רגשי‪ ,‬כשם שאינטליגנציה קוגניטיבית ‪ IQ‬מדרגת אנשים לפי מונחים של עיבוד‬
‫קוגניטיבי ‪ .‬כלומר‪ ,‬אינטליגנציה קוגניטיבית מודדת את הקוגניציה‪ ,‬את תהליכי עיבוד המידע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬א"ר אינה מודדת את הרגשות עצמן‪,‬‬
‫אלא מודדת את עיבוד הקוגניטיבי של הרגש‪ ,‬את כושר עיבוד המידע של הרגש (לפי מאייר וסאלובי)‪ .‬זה מחזיר אותנו שוב להגדרה שא"ר היא תחום‬
‫המשיק בין רגש לקוגניציה‪ ,‬שאין הפרדה בין רגש לקוגניציה‪.‬‬
‫כדי שמבחן א"ר כדוגמת ‪ MSCEIT‬המבוסס על ביצוע יוכל לדרג אנשים מבחינת מיקומם על רצף של אדפטיביות רגשית‪ 2 ,‬צעדים נפרדים לוגית‬
‫הקשורים לתוקף מבנה צריכים להתקיים‪:‬‬
‫‪ .1‬הציון חייב להיות מקושר להבדלים אישיים בעיבוד מידע רגשי המתייחסים לפרמטרים של מהנה קוגניטיבי‪ ,‬ליכולות נלמדות של עיבוד מידע‬
‫רגשי או לנגישות של פריטים הקשורים לידע תרבותי‪.‬‬
‫‪ .2‬חובה להראות כי מאפייני העיבוד המגדירים מנת רגש גבוהה‪ ,‬תואמים יתרון ממשי בעולם האמיתי הכוללים אירועים רגשיים‪.‬‬
‫שתי תוצאות אלה חייבות להתקיים כדי שמבחן יהיה בעל תוקף ניבוי ויישום פרקטי‪ ,‬אך בשל היעדר ראיות המשקפות את הקשר בין תהליכים‬
‫ייחודיים לתוצאות אדפטיביות‪ ,‬תוקפם של מבחנים מסוג זה מוגבל‪.‬‬
‫רוב החוקרים בתחום הא"ר טוענים שקיימת דיכוטומיה בין מערכות רציונאליות למערכות רגשיות‪ .‬כלומר‪ ,‬רגשות נפרדות מהקוגניציה‪ .‬מכאן‪,‬‬
‫שאינטליגנציה קוגניטיבית היא גורם כללי להבדלים הבין‪-‬אישיים במערכת הרציונאלית‪ ,‬בעוד שא"ר היא גורם כללי במערכת הרגשית‪ .‬אך מחקרים‬
‫וחוקרים מהעת האחרונה‪ ,‬כדוגמת גולמן‪ ,‬דמסיו וכדומה‪ ,‬הרא ו שרגש וקוגניציה פועלים ביחד באופן סינרגטי בתהליכים של קבלת החלטות ופגיעה‬
‫באזורים הקשורים לרגש‪ ,‬פוגמת ביכולת להגיע להחלטות טובות חיים‪ ,‬דבר המעיד שהרגש הנו חיוני לרציונאליות‪.‬‬
‫כל ניסיון לעשות אבחנה בין מערכות עיבד רגשי קוגניטיבי מעלה ‪ 4‬בעיות‪:‬‬
‫‪ .1‬ישנה תפיסה מוטעית של מודלים קוגניטיביים‪ -‬חוקרים המצדדים בהפרדה של שתי מערכות מבקרים את התיאוריות הקוגניטיביות של‬
‫הרגש בטוענה שהם תופסים את הרגש כתופעה קרה והגיונית‪ .‬למרות זאת‪ ,‬נמצא שמשמעות אישית משפיעה על הרגש ולכן לא ניתן להפריד בין‬
‫הרגש לקוגניציה ולתארם כמערכות נפרדות‪ .‬זיידנר ומתיוס מאמינים שאין הפרדה בין מוח רגשי ומוח רציונאלי‪ .‬שינוי ברגש קשור קשר הדוק‬
‫לשינוי בקוגניציה‪.‬‬
‫‪ .2‬מערכות מוחיות נפרדות לרגש ולקוגניציה‪ -‬ע"פ גישה זו תגובה רגשית יכולה להיות מיוחסת רק למערכות מוחיות ספציפיות כמו‪ ,‬האמיגדלה‬
‫ואזורים בקורטקס הקדמי‪ .‬ל עומת זאת‪ ,‬יש נוירולוגים‪ ,‬המשתמשים במודלים המקשרים בין רשתות נוירולוגיות וגישות קוגניטיביות אחרות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מחקרים על רגש ותגובה ועיבוד מידע מדגימים את השליטה הקוגניטיבית המנוטרת בדייקנות על ההתנהגות וכן‪ ,‬הסברים ביולוגיים‬
‫נוטים להתעלם מהשליטה הקוגניטיבית על תוצרים מהמערכות המוחיות המזוהות עם הרגש‪ .‬דמסיו הראה שרגש וקוגניציה הולכים ביחד‪,‬‬
‫מבחינה תפקודית ונוירולוגית‪ ,‬כאשר הראה פגיעה באזורים המקושרים לרגש פוגעים ביכולת בקבלת החלטות‪.‬‬
‫‪ .3‬מסורות מחקר שונות‪ -‬רגש מקושר בצורה הדוקה להערכה‪ ,‬לתפיסות של שליטה ויכולת התמודדות ולחוסר התאמה בין דימוי עצמי ממשי‬
‫ואידיאלי‪.‬‬
‫‪ .4‬מחקרים עדכניים של וויסות רגשי‪ -‬גם רגש וגם קוגניציה ביחס לעצמי עשויים להיות פונקציה של וויסות עצמי‪ .‬מחקרים מראים כי שינוי‬
‫ברגש קשור קשר הדוק לשינוי בקוגניציה ובמוטיבציה‪ .‬על סמך עדויות פסיכומטריות ומניסויים ב"סינדרום דחק" המקשר מצב רוח שלילי‬

‫‪30‬‬
 ‫וקוגניציות המשקפות ביטחון עצמי נמוך והעדר שליטה‪ ,‬הרבה מהשונות בשינויים האלה במצבים קוגניטיביים‪-‬רגשיים מוטיבציוניים הם‬
‫ניתנים לניבוי ע"י מדדים של הערכה קוגניטיבית של הסיטואציה ואסטרטגיות התמודדות‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬החוקרים דוחים את ההפרדה בין מוח רגשי ורציונאלי‪.‬‬
‫מיתוס ‪ -6‬א"ר מנבאת התמודדות אדפטיבית‬
‫המצדדים בא"ר‪ ,‬כמו דניאל גולמן‪ ,‬טוענים כי התמודדות מוצלחת עם מצבים מעוררי לחץ הינה מרכיב מרכזי של א"ר‪ .‬אך לא נראה שישנו תהליך‬
‫יחיד של א"ר השולט בהצלחה אדפטיבית‪ ,‬וזאת באופן דומה לגורם "מהירות עיבוד מידע" שיש הטוענים לגביו כי הוא שולט באינטליגנציה הכללית‪.‬‬
‫להצלחה או כישלון בהתמודדות ישנם מקורות רבים‪ ,‬הקשורים לתהליכים מבנים שונים‪ ,‬איכותית זה מזה ולכן לא סביר שא"ר נובעת ממקור‬
‫פסיכולוגי אחד‪ ,‬מ‪ 3-‬סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬קשה לקטלג ‪ /‬להפריד תהליכי התמודדות במונחים של תוצאות אדפטיביות‪ -‬ישנה נטייה חלשה להתמודדות ממוקדת בבעיה להיות יעילה‬
‫יותר מהתמודדות ממוקדת רגש (או מניעה)‪ ,‬משום שסוג ההתמודדות תלוי בעיקרו בהקשר‪ .‬באופן דומה‪ ,‬ניתוח אדפטיבי של תכונות אישיות‬
‫המקושרות לא"ר מעלה כי תכונות אלו מקושרו ת לדפוסים של עלויות מול תועלות‪ .‬לכן‪ ,‬נראה כי הבדלים אישיים הולכים יחד עם בחירות‬
‫אדפטיביות בלתי תלויות ומגוונות‪.‬‬
‫‪ .2‬במצבים רגשיים או בין‪ -‬אישיים עשויים להיות רחבים מדי‪ ,‬ולא מוגדרים די הצורך מדי להוות אתגר אדפטיבי קוהרנטי‪ -‬הבדלים בין אישיים‬
‫במידה בה רגשות תומכי ם או מפריעים להשגת מטרות אישיות עשויה להשתנות לנוכח אתגרים שונים‪ ,‬ולכן אדם המותאם להתמודדות במצב‬
‫מסוים יכול שלא להיות מצויד היטב להתמודדות עם סוגים אחרים של דרישות חברתיות‪.‬‬
‫‪ .3‬אף מודל עכשווי של א"ר אינו משלב ‪ 2‬היבטים קריטיים של תגובות לחץ‪-‬‬
‫‪ -‬תוצאות של לחץ הן בעיקרן איכותיות מאשר כמותיות‪ .‬אדפטציה היא מבנה רב‪-‬פנים שיכול להיות מובנה בצורה שונה בסיטואציות‬
‫שונות‪ ,‬ותלוי בקריטריונים שבהם משתמשים להערכת התוצאה‪.‬‬
‫‪ -‬אין תהליך שליט אחד לוויסות רגשות לחץ‪ ,‬ולכן גם עבור א"ר‪ ,‬תהליך הלחץ מחולק על פני תהליכים קוגניטיביים נפרדים פונקציונאליות‪,‬‬
‫הכוללים הן תהליכים של וויסות מצב רוח‪ ,‬הפועלים בצורה מטא‪-‬קוגניטיבית על ייצוגים או קודים שהאדם מעריך‪ ,‬והן תהליכים רחבים‬
‫יותר של התמודדות והערכה‪ ,‬שעשויים להיות מכוונים כלפי אירועים חיצוניים וקוגניציות פנימיות‪ .‬יש עדיין כר נרחב למחקרים‪ ,‬אשר‬
‫יקשרו בין א"ר להתמודדות‪ ,‬תוך חיפוש משתנים מתווכים ביניהם‪.‬‬
‫מיתוס ‪ -7‬א"ר הנה קריטית עבור הצלחה בחיים‬
‫נטען פעמים רבות (גולמן) בהתבסס על מעט מדי עדויות כי יכולות של א"ר הן חיוניות להתמודדות מוצלחת בדרישות‪ ,‬מגבלות ואפשרויות‪ ,‬ונדרשות‬
‫לצורך הצלחה‪ .‬כלומר‪ ,‬יש איזשהו בסיס של אמת‪ ,‬אך אין מספיק מחקרים כדי לאשר זאת‪.‬‬
‫א"ר במקום העבודה‪ -‬נטען כי התוקף של א"ר מנבא התנהגות מוצלחת במקום עבודה ברמה העולה על זו המנובאת ע"י אינטליגנציה‪ .‬למרות‬ ‫‪-‬‬
‫זאת‪ ,‬נראה כי יש מעט מאוד נתונים אמפיריים התומכים בקשר בין א"ר והתוצאות החיוביות המיוחסות למושג בעולם התעסוקה‪.‬‬
‫סקירה של מחקרים מעידה שהרבה מאוד מהממצאים הקיימים בנוגע לתפקיד א"ר בהצלחה תעסוקתית הם‪:‬‬
‫‪ ‬בין א"ר לתוצאות חיוביות בעולם התעסוקתי‪ .‬ואלו שתומכים נראים מאוד אנקדוטאליי ם ומבוססים יותר על התרשמות‪.‬‬
‫‪ ‬נאספו ע"י חברות יעוץ‪ ,‬שממונו "י החברה ולא פורסו בספרות מקצועית‪ .‬מה גם שמחקרי שטח שנעשים במפעלים ובמקומות העבודה‬
‫אינם ברי תוקף כמו מחקרי ניסויי‪ .‬ולכן‪ ,‬יש לבצע מחקר אקדמי‪ ,‬שמקפיד על מדידה טובה של א"ר‪.‬‬
‫‪ ‬חלק ניכר מהמידע בספרים הפופולאריים או בפרקי ספרים אקדמיים כתמיכה לתפקיד המכריע של א"ר בעולם התעסוקתי מבוסס על‬
‫מחקרים שלא פורסמו ונערכו בסביבות אקדמיות‪ ,‬כגון ירחונים מקצועיים‪-‬אקדמיים המעידים על איכות מסוימת‪.‬‬
‫‪ ‬נעשה שימוש במדדים חלופיים של א"ר ברבים מהמחקרים האלו‪ ,‬ואלו נוטים להתמקד על משתנים הקשורים לרגש ומוטיבציה‪ ,‬כגון‪,‬‬
‫ייחוסים‪ ,‬שליטה בדחפים‪ ,‬או הסתגלות רגשית‪ ,‬ולא במרכיבים שנחשבים לעומדים בבסיס הא"ר‪.‬‬
‫סיכום ‪ :‬כל זאת לעומת מחקרים המובאים לפרסום בירחונים קדמיים המעידים על איכות מסוימת‪ ,‬הקפדה על שיטות מחקר‪ ,‬התוצאה‬
‫והמסקנה‪ .‬כך שיש צורך במחקרים על מדגמים רחבים‪ ,‬מרובי משתנים‪ ,‬עם תשומת לב מרובה לבחירה של הקריטריונים והמשתנים שיעידו על‬
‫התפקידים הייחודיים בעבודה של א" ר ויהיו ברי תוקף‪ .‬סקירה שנערכה לא הצליחה לזהות מחקרים אמפיריים כאלו המדגימים בבירור‬
‫שא"ר מנבאת הצלחה תעסוקתית מעבר למה שמנובא ע"י מדדי כושר ואישיות‪.‬‬
‫סביבות חינוכיות וחברתיות‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ ‬סיבה אפשרית לעלייה בעניין הציבורי ביחס ללמידה חברתית רגשית היא הטענה כי יכולות רגשיות הנן בעלות חשיבות להצלחה‬
‫בלימודים‪ .‬חשיבות רבה להצלחה בלימודים ולמיצוי הפוטנציאל האקדמי אך לא נמצאו עדיין עדויות מחקריות לכך‪.‬‬
‫‪ ‬בהתבסס על טיעון זה‪ ,‬הוסיפו וטענו מומחים כי ידע בנוגע לעצמנו ולאחרים‪ ,‬והיכולת להשתמש בידע זה לפתרון בעיות בצורה אדפטיבית‪,‬‬
‫היא בסיס חשוב ללמידה אקדמית‪.‬‬
‫‪ ‬גולמן עוד טען שלימוד א"ר בביה"ס יכול לספק מרפא למה שהוא תופס כמשבר חברתי והתפוררות החברה‪ .‬הוא מניח שאנשים יכולים‬
‫ללמוד להיות יותר אינטליגנטים רגשית ע"י אימון וחינוך שיטתיים‪ ,‬כך שאלו בעלי א"ר נמוכה יכולים לשפר את היכולות שלהם‪ ,‬ולזהות‬
‫רגשות של עצמם ושל אחרים‪ ,‬לבטא אותם ולווסת אותם‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ניתנו עדויות מעטות לתמיכה בטענות אלו‪ ,‬וגם לא הבואו עדויות לכך שא"ר ואינטליגנציה אקדמית הן יכולות נפרדות‪ ,‬ושא"ר היא‬
‫מנבאת טובה יותר להצלחה בלימודים‪ .‬ולכן טענות אלו נותרו במידה רבה לא מבוססות‪.‬‬
‫מסקירה שנעשתה דווח על יותר מ‪ 150-‬תוכניות לימוד שונות של א"ר בביה"ס בארה"ב‪ .‬תכניות אלו מבקשות לחזק יכולות רגשיות וחברתיות‪.‬‬
‫בעוד שייתכן כי תכניות לא"ר בביה"ס מועילות‪ ,‬אין מידע משכנע המראה שינויים דרמתיים באדפטציה בהקשרים חינוכיים‪ .‬חלק מהשינויים‬
‫ניתן להסביר על סמך בעיות מתודולוגיות במחקרים‪:‬‬
‫‪ ‬ישנו מגוון ושונות של התוכן הרגשי הקיים בתכניות אלו‪.‬‬
‫‪ ‬פעמים רבות במקרים בהם אלמנטים של א"ר מופיעים בהצהרת המטרות של התכנית‪ ,‬מדדים של המרכיבים העיקריים של א"ר כלל לא‬
‫זוכים להתייחסות ולבדיקה‪.‬‬
‫‪ ‬חלק מהתכניות האלה סובלות מפגמים מתודולוגיים חמורים ואינם נבחנו בצורה אמפירית מסודרת‪ ,‬כגון‪ ,‬שליטה לא מספקת בגורמים‬
‫מתערבים‪ ,‬איום על תוקף פנימי של מערך המחקר‪ ,‬מדדים לא תקפים‪ ,‬הערכה של השפעות קצרות‪-‬טווח ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬תכניות התערבות המקפידות להתמקד במרכיבי היסוד של א"ר‪ ,‬כמו מודעות חברתית‪ ,‬מצליחות יותר מאלו המבוססות על עקרונות‬
‫אחרים‪ ,‬כמו שינוי התנהגותי‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬הסבר אפשרי למצב זה‪ ,‬שהתכניות האלו מלכתחילה לא תוכננו כתכניות התערבות של א"ר‪ ,‬אאל למטרות אחרות‪ ,‬כגון‪ :‬פיתוח‬
‫כישורים חברתיים‪ ,‬צמצום אלימות‪ ,‬מניעת סמים‪ ,‬או שליטה בכעס‪ .‬התומכים בהתערבות הממוקדת בא"ר אימצו תכניות אלו‪ ,‬שהקשר שלהן‬
‫לא"ר הוא קלוש‪ ,‬כאילו היו שלהם‪ .‬נכון להיום‪ ,‬יש מחקר מועט המראה האם התכניות הנלמדות כהתערבות בא"ר אכן יעילות בקידום סוגי‬

‫‪31‬‬
 ‫הכישורים הנכללים במודלים עכשוויים לא"ר‪ .‬גם נניח שכישורי א"ר יכולים להילמד ולהשתפר בביה"ס‪ ,‬התרומה של התכניות האלו הנה‬
‫צנועה‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות מכל המיתוסים‪:‬‬
‫‪ -‬לפני הכרה בא"ר כתבנית מדעית אמיתית‪ ,‬בעיות רבות צריכות להיפתר‪ -‬הרבה מהאמונות ביחס לאינטליגנציה רגשית אינן זוכות לתמיכה‬
‫מספקת ע"י נתונים אמפיריים‪ ,‬ובמקרים מסוימים‪ ,‬אף מופרכות או מתבררות כמוערכות הערכת יתר משמעותית‪.‬‬
‫‪ -‬נותר לחכ ות שמחקר עתידי יעזור לביסוס חלק מהטענות‪ ,‬והפרכה של האחרות‪ ,‬על מנת שנוכל להפריד בצורה טובה יותר את המדע מהמיתוס‬
‫בתחום האינטליגנציה הרגשית‪.‬‬
‫ישנו בסיס לאופטימיות בנוגע לכך‪ ,‬שמבחנים מבוססי יכולת יוכיחו בעצמם עם הזמן כמהימנים ותקפים ויזכו ליישומים ממשיים‪ .‬קבוצת‬ ‫‪-‬‬
‫החוקרים מאייר‪ -‬סאלוביי סיפקה התקדמות ממשית בפיתוח סקאלה מהימנה בעלת יכולת ניבוי מסוימת‪ .‬עם זאת‪ ,‬המחקר עדיין נמצא באפלה‬
‫בנוגע למה מבחנים באמת מודדים‪ :‬יכולת אמיתית‪ ,‬סדרה של כישורים נרכשים או התאמה התלויה בתרבות בין אדם לסביבתו‪.‬‬
‫‪ -‬ישנה עדיין דרך ארוכה שצריך ל עבור לפני שמבחני א"ר ישמשו בקביעת החלטות תעסוקתיות‪ ,‬חינוכיות או קליניות‪ -‬ישנן סוגיות מושגיות‪,‬‬
‫פסיכומטריות ותיאורטיות משמעותיות שצריכות לקבל מענה לפני שמבחני היכולת יעמדו בקריטריונים לתקינות פסיכומטרית‪ ,‬ויסייעו‬
‫בקביעת החלטות לגבי אנשים בהקשר תעסוקתי‪ ,‬חינוכ י או קליני‪ .‬נכון להיום‪ ,‬אינטליגנציה רגשית משרתת בעיקר כפונקציה של "מעודדת"‪,‬‬
‫העוזרת בהשגת תמיכה להתערבויות שיש להן פוטנציאל להיות מוצלחות‪ ,‬המבוססות של מגוון הטרוגני של כישורים קוגניטיביים‪ ,‬רגשיים‬
‫והתנהגותיים‪.‬‬
‫‪ -‬היתרונות של א"ר נראים בעיקר כהגדלת המודעות לנושאים רגשיים‪.‬‬
‫‪ -‬האתגר הניצב בפני תומכי האינטליגנציה רגשית הוא לחקור האם כיווני המחקר השונים הקיימים כיום יכולים להתחבר יחד וליצור מודל‬
‫מקשר של אינטליגנציה רגשית שתורם משהו חדש לפסיכולוגיה הקיימת העוסקת בהבדלים אישיים‪ .‬במידה ולא יעשו כן‪ ,‬האינטליגנציה‬
‫הרגשית ע שויה להמשיך להיות מושג מעורפל הכולל בתוכו מגוון של יכולות שונות‪ ,‬תכונות אישיות ופריטים של ידע נרכש שאינם מסתדרים‬
‫יחד בצורה הגיונית פסיכומטרית או פסיכולוגית‪.‬‬
‫‪ -‬חילוקי הדעות בתחום עשויים להוביל להבנה מעמיקה יותר בהבדלים אישיים ב‪-‬א"ר‪.‬‬
‫‪ -‬התקווה היא שהמיתוסים של היום יהפכו לידע של מחר‪.‬‬
‫לשם קיומו של מדע האינטליגנציה הרגשית נחוצים ‪ 3‬דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬מדידה מהימנה ותקפה‪ -‬חיוני שיתפתחו מבחנים מהימנים ותקפים של אינטליגנציה רגשית‪ ,‬שישתלבו בדייקנות במודל פסיכומטרי רחב יותר‬
‫שנוגע להבדלים אישיים המתייחס הן לאישיות והן ליכולות‪ .‬מודל זה הכרחי‪ ,‬כדי לראות שמבחנים אלה אכן מודדים תכונה הנפרדת ממדדים‬
‫הקיימים של הבדלים אישיים‪.‬‬
‫‪ .2‬תיאוריה מבוססת תהליך‪ -‬נחוצה התפתחות של מודל הסברי של אינטליגנציה רגשית שיפרט את התהליכים הנוירולוגיים והקוגניטיביים‬
‫עליהם מתבסס המבנה ואת משמעותם האדפטיבית‪ .‬הסבר זה חייב להבחין בין בסיס העיבוד ליכולת רגשית לבי תהליכים התומכים במדדים‬
‫הקיימים של האישיות‪ ,‬רגשות ואינטליגנציה כללית‪.‬‬
‫‪ .3‬יישום פרקטי‪ -‬הערך של היישומים הפרקטיים באינטליגנציה הרגשית טמון ישירות בהוכחה כי הם מובחנים מטכניקות קיימות המובנות‬
‫באופן שלם יותר‪.‬‬

‫סיכום ‪ 7‬המיתוסים של האינטליגנציה הרגשית‬

‫סיכויים להתקדמות עתידית‬ ‫סטטוס‬ ‫מיתוס‬
‫סביר‪ .‬מחקר עכשווי לא עוסק מספיק בתפקידים האפשריים של‬ ‫כמה הגדרות שונות ומנוגדות עם דרגות‬ ‫הגדרות של‬ ‫‪1‬‬
‫כישורים משתמעים‪ ,‬והתאמה לסביבה‪ .‬התקדמות מחייבת‬ ‫שונות של עקביות פנימית‪.‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית‬
‫הסכמה טובה יותר בין חוקרים לבין מה זה אינטליגנציה רגשית‪,‬‬ ‫הן עקביות מבחינה‬
‫תוך התייחסות גדולה יותר לתיאוריה של אינטליגנציה ורגש‪.‬‬ ‫מושגית‬
‫מחסום אפשרי הוא ההתנגדות לזנוח הנחות מוטעות בנוגע‬
‫לטבעה של האינטליגנציה הרגשית‪.‬‬
‫טוב‪ .‬התהליך הנורמאלי של פיתוח מבחן עשוי להספיק לשיפור‬ ‫הושגה התקדמות מסוימת‪ .‬מהימנות של‬ ‫מדדים של‬ ‫‪2‬‬
‫המהימנות ותוקף הניבוי‪ .‬בעיות של תוקף מבנה ותוכן הן יותר‬ ‫מבחנים הן טובות פעמים רבות‪ .‬בעיות‬ ‫אינטליגנציה רגשית‬
‫קשות בגלל העדר בסיס קונספטואלי ברור לאינטליגנציה‬ ‫מושגיות מובילות לתוקף תוכן מוטל בספק‪.‬‬ ‫עומדים בקריטריונים‬
‫הרגשית‪ .‬עם זאת‪ ,‬פיתוח מדדים אופראציונאליים ופסיכומטריים‬ ‫תוקף ניבוי ומבנה מוגבלים גם הם‪ ,‬למרות‬ ‫פסיכומטריים‬
‫כמה התחלות מבטיחות‪ .‬העדר התלכדות בין מבוססים וטובים עשוי להוביל להתקדמות תיאורטית‪.‬‬ ‫סטנדרטיים‬
‫מבחנים המסתמכים על דיווח עצמי למבחני‬
‫ביצוע‪ ,‬הוא סוגיה עיקרית‪.‬‬
‫בעיה חמורה היא העדר תוקף מתכנס ומבחין‪ .‬לא טוב‪ .‬העדר תוקף מבחין לעומת אישיות‪ ,‬מגביל את‬ ‫דיווח עצמי של‬ ‫‪3‬‬
‫השימושיות‪ .‬במקרה הטוב ביותר ניתן להוסיף שאלונים‬ ‫יש חפיפה רבה עם מבחני אישיות אחרים‪,‬‬ ‫אינטליגנציה רגשית‬
‫המבוססים על סקאלות‪ ,‬שיוסיפו יכולת הבחנה בשלבים‬ ‫כמו אמפתיה‪ ,‬הערכה עצמית ואושר‪ .‬ומדדי‬ ‫מובחן ממבני אישיות‬
‫המרכזיים של הסקאלה‪.‬‬ ‫דיווח עצמי אינם מצליחים לנבא מדדים‬ ‫מוכרים‬
‫אובייקטיביים‪.‬‬
‫עדיין אין זה ברור האם מבחני יכולת מודדים סביר ‪ .‬ייתכן וייתכן גם שלא‪ ,‬שהמבחנים מודדים יכולת אמיתית‪.‬‬ ‫מבחני יכולת של‬ ‫‪4‬‬
‫עבודה עתידית הכרחית כוללת מבחני תיקוף לשיטות מתן הציון‪,‬‬ ‫אינטליגנציה‪ :‬הקשיים בביסוס של‬ ‫אינטליגנציה רגשית‬
‫על סמך מדדים התנהגותיים ליכולת‪ ,‬וחקירה נוספת של עולם‬ ‫קריטריונים למתן ציון הם רציניים‪.‬‬ ‫עומדים בקריטריונים‬
‫הכשירויות הרגשיות‪ ,‬על מנת לזהות סט של יכולות עיקריות‬ ‫לאינטליגנציה‬
‫שיחד יכולות לתמוך בקיומו של גורם אחד ברמה גבוהה‪.‬‬ ‫קוגניטיבית‬
‫לא טוב‪ .‬מודלים לוויסות עצמי ופונקציות של קבלת החלטות‬ ‫התפיסה של מערכות קוגניטיביות ורגשיות‬ ‫אינטליגנציה רגשית‬ ‫‪5‬‬
‫המשלבים תפקוד קוגניטיבי‪ ,‬רגשי ומוטיבציוני נראים מתאימים‬ ‫נפרדות שלכל אחד יש "אינטליגנציה" משלה‬ ‫ביחס לרגש‪ ,‬הוא כמו‬
‫יותר לשם הסברת המידע האמפירי‪ ,‬למרות שחיבור מודלים אלה‬ ‫הוא מבלבל מושגית‪ ,‬ומנוגד לחלק ניכר‬ ‫‪ IQ‬ביחס לקוגניציה‬
‫עם יכולות פסיכומטריות שונות נשאר בגדר אתגר משמעותי‪.‬‬ ‫מהתיאוריה על רגש וויסות רגשי‪.‬‬
‫טוב‪ .‬כמו ביחס לתכונות אישיות אחרות הקשורות לתהליך של‬ ‫מבחני אינטליגנציה רגשית יכולים להיות‬ ‫אינטליגנציה רגשית‬ ‫‪6‬‬
‫מתח‪ ,‬מחקר נורמאלי צריך להיות אינפורמטיבי ביחס לאיזה‬ ‫מקושרים לעיתים לסקאלות התמודדות‬ ‫מנבאת התמודדות‬
‫תוצאות ותהליכים יכולים להיות מושפעים ע"י המרכיבים של‬ ‫ומדדים של תוצאות‪ .‬עם זאת‪ ,‬זה פשטני‬ ‫אדפטיבית‬
‫להניח כי ממצאים כאלה תומכים ברצף יחיד אינטליגנציה רגשית‪ .‬עם זאת‪ ,‬מחקר כזה סביר שיספק תמונה‬
‫מורכבת הרבה יותר של יתרונות אישיים (ואולי גם חסרונות) של‬ ‫של הבדלים בן‪-‬אישיים באדפטציה‪.‬‬
‫תכונות המוגדרות אינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫סביר‪ .‬נכון לעכשיו‪ ,‬התקדמות בתחום נראית מוגבלת מדי ברמה‬ ‫עדה כה‪ ,‬מחקרים יישומיים מספקים בסיס‬ ‫אינטליגנציה רגשית‬ ‫‪7‬‬
‫הפרקטית‪ .‬במיוחד בהינתן הנגישות של מדדים אחרים של‬ ‫מועט להנחה כי אינטליגנציה רגשית היא‬ ‫הנה קריטית עבור‬
‫אישיות ויכולת‪ ,‬בעלי תוקף טוב הרבה‪ .‬בטווח הארוך‪ ,‬נצפה‬ ‫מנבא טוב לתוצאות בעולם האמיתי‪ ,‬או‬ ‫הצלחה בעולם‬
‫שהתערבויות להגדלת האינטליגנציה הרגשית שלמבחני כישורים רגשיים וידע רגשי תהיה שימושיות רבה יותר‪,‬‬ ‫האמיתי‬
‫למרות אין זה ברור אם מבחנים כאלה יזכירו את אלה‬ ‫יהיו יעילות‪.‬‬
‫המשמשים כיום‪ .‬ניתן גם להתווכח על השאלה האם מבחן כזה‬
‫יכליל את האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬בניגוד לכישורים שהם‬
‫ספציפיים להקשר מסוים‪.‬‬
‫‪32‬‬
 ‫‪ 2.1.3‬מהי אינטליגנציה רגשית – מודלים שונים המסבירים את המושג‬
‫מהי אינטליגנציה רגשית?‬
‫התשובה‪ :‬תלוי‪ .‬משום שיש שני סוגים של מודלים ובכל אחד מהם נכללים מרכיבים קצת שונים‪.‬‬
‫אנו יודעים שא"ר נמצאת בנקודת החיתוך בין רגש לקוגניציה‪ .‬כלומר‪ ,‬היא כוללת גם תהליכים קוגניטיביים וגם עוסקת ברגש‪ .‬אך יש הבדלים‬
‫מהותיים בתפיסת תפקידו של הרגש בכל אחד מסוגי המודלים‪ .‬האם הוא רק תוכן של עיבוד רגשי (מודלים של יכולת) או שלרגש יש עוד תפקידים‬
‫בהגדרת הא"ר (מודלים מעורבים)‪.‬‬

‫אבחנה בין שני סוגי מושגים‬

‫כושר ‪ /‬יכולת‬ ‫תכונות אישיות‬
‫כדי להגדיר משהו כיכולת צריכים שיהיה לנו ביצוע מיטבי של‬ ‫הנטייה של הפרט להגיב באופן מסוים למצב מסוים‬ ‫פירוש‬
‫הנבדק במשימה קוגניטיבית (כי מדברים על אינטליגנציה‪.‬‬
‫עקרונית כושר יכול להיות בתחומים אחרים שהם לאו דווקא‬
‫קוגניטיביים)‪.‬‬
‫מדדי דיווח עצמי‪ .‬שאלונים שמציגים לנבדק כל מיני היגדים ניתן להעריך את הביצוע המיטבי באמצעות בדיקה של משימות‬ ‫אופן‬
‫שהוא צריך לציין עד הם נכונים לגביו‪ .‬למשל‪ ,‬מדידת תכונות שניתן להעריך אותם באופן ישיר‪ ,‬כתשובות נכונות ‪ /‬לא נכון‪.‬‬ ‫המדידה‬
‫כמו מבחני אינטליגנציה‪ ,‬מבחני ביה"ס‪ .‬מודדים את היכולת‬ ‫כמו ביישנות‪ .‬אז יציגו שאלות שמודדים דפוסי תגובה‬
‫הספציפית‪ ,‬ככל שעונים יותר תשובות נכונות הציון יותר גבוה‪.‬‬ ‫במצבים חברתיים שונים‪ .‬מתוך התשובות של הנבדק‪ ,‬אנו‬
‫מסיקים איך הנבדק נוטה להגיב בכל מיני סיטואציות‪ .‬מתוך בסופו של דבר הוא לדרג את הנבדקים על עקומת הפעמון‬
‫בהתפלגות הנורמאלית באוכלוסיה וכך ניתן לדעת מי ביצע יותר‬ ‫זה ניתן לדעת איך הנבדק מתנהל באופן שהוא מציג את‬
‫טוב את המבחן ופחות טוב‪.‬‬ ‫עצמו‪.‬‬
‫במדדי דיווח עצמי אין תשובות נכונות ולא נכונות‪ .‬מקבלים‬
‫מתאר של התכונות של האדם לפי התגובות שלו‪ .‬והציון‬
‫שהאדם מקבל יכול לשמש‪ ,‬למשל‪ ,‬להתאמה לתפקידים‬
‫מסוימים או רמת התמודדות מסוימת במצבים מסוימים‪.‬‬
‫מדד אובייקטיבי‪ -‬איך אדם מתפקד בתחום מסוים יחסית‬ ‫מדד סובייקטיבי‪ -‬איך האדם תופס את עצמו בתכונה‬ ‫סוג המדד‬
‫לאוכלוסייה הכללית‪.‬‬ ‫מסוימת‪ .‬כלומר‪ ,‬מדידת החוויה הסובייקטיבית של האדם‪.‬‬
‫יכולת גבוהה או יכולת נמוכה‪ .‬ביצוע מטבי‪ ,‬ביצוע פחות טוב‬ ‫אין עניין של טוב או רע‪ .‬מעיד על רמה מסוימת בתכונה‬ ‫המשמעות‬
‫וביצוע חלש‪.‬‬ ‫מסוימת‪.‬‬ ‫של דירוג‬
‫הציון‬

‫מאמר ‪ -6‬מאייר‪ ,‬קארוזו וסאלוביי‪ ,‬אינטליגנציה רגשית למול אמות המידה המסורתיות להגדרת אינטליגנציה‬
‫מטרות המאמר‪:‬‬
‫‪ -‬מטרה עיקרית‪ -‬לבחון האם א"ר עומדת באמות‪-‬המידה להגדרת אינטליגנציה‪ -‬האם א"ר ראויה להיקרא אינטליגנציה‪.‬‬
‫‪ -‬לדון ולבסס את היותה של א"ר מערך יכולות הניתן למדידה באמצעות שני מחקרים שהם בבודקים ע"י ‪ 3‬קריטריונים‪ :‬מושגיים‪ ,‬מתאמיים‬
‫והתפתחותיים‪.‬‬
‫‪ -‬הצגת ה‪ MEIS -‬ולבחון אותו באמצעות ניתוחי גורמים כדי לוודא שיש התאמה למודל התיאורטי‪.‬‬
‫הרגשות מלמדים על משמעות של יחסים במובן הזה ש רגשות מתעוררים בד"כ בתגובה על יחסים משתנים של האדם‪ .‬כשהיחסים של האדם עם‬
‫זיכרון מסוים‪ ,‬עם משפחות או עם האנושות כולה משתנים‪ ,‬גם הרשות שלו משתנים‪ .‬מכיוון שהרגשות עוקבים אחרי היחסים באופן הזה‪ ,‬הם‬
‫מוסרים מידע על משמעותם של היחסים‪.‬‬
‫מדווח במאמר על קשר חלש בין דיווחים עצמיים על יכולת נתפסת ויכולת ממשית לבין משתנים מתחום חקר האינטליגנציה‪ ,‬משום שיש חשיבות‬
‫לתפיסה העצמית‪ .‬אנשים מרבים לפעול לפי האמונות שלהם ביכולותיהם ולא לפי יכולותיהם האמיתיות‪.‬‬
‫הסיבה שכותבי המאמר טוענים שמדדי דיווח עצמי כמו "סולם בר‪-‬און" יכולים להכיל שונות מבנה לא רלוונטית‪ ,‬משום שהמשגות אחרות של‬
‫אינטליגנציה רגשית כוללות יותר מאשר היכולת לתפוס‪ ,‬להטמיע‪ ,‬להבין ונהל רגשות‪ ,‬אלא גם כוללת מוטיבציה‪ ,‬נטיות ותכונות שאינן בגדר יכולת‬
‫ותפקוד אישי וחברתי כולל‪ .‬הרחבה מושגית שכזו כפי שנמצא "בסולם בר‪-‬און" פוגמת בתועלת שאפשר להפיק מהמונחים האלה‪ .‬הם המשגות‬
‫מעורבות משום שהם מצרפות רעיונות שונים כל כך‪ .‬למשל‪ ,‬בסולם זה‪ ,‬ישנם ‪ 15‬סולמות לדיווח עצמי‪ ,‬ונראה שלחלק מהם יש קשר חזק יותר‬
‫לחוזק האגו או לכשירות חברתית מאשר לאינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫ההבדל בין הקוגניציות‬
‫קוגניציות "חמות"‬ ‫קוגניציות "קרות"‬
‫תת‪-‬מיומנויות קטנות הקשורות בעיבוד מידע מילולי מרחבי ולוגי עיבוד מידע כולל העוסק בעצמי‬ ‫פירוש‬
‫אינטליגנציה רגשית‬ ‫מעורבות האגו או העצמי היא מזערית‬ ‫תחום המעורבות‬

‫‪ 3‬אמות אמידה שאינטליגנציה רגשית צריכה לעמוד בהן על מנת להיחשב לאינטליגנציה‪:‬‬
‫‪ .1‬קריטריונים מושגיים‪ -‬קובעים שאינטליגנציה צריכה לשקף ביצועים מנטאליים המעידים על יכולות מנטאליות ולא רק דרכי התנהגות‬
‫מועדפות או הערכה עצמית של אדם או הישגים שאינם קשורים לאינטלקט‪ .‬כמו כן‪ ,‬הביצועים המנטאליים אמורים למדוד באופן ברור את‬
‫המושג הנחקר‪ ,‬כלומר‪ ,‬יכולות הקשורות ברגש‪ .‬כלומר‪ ,‬הם צריכים לראות שהאינטליגנציה מעידה על ביצועים מנטאליים‪ ,‬הווה אומר שיש‬
‫להם תשובות נכונות ולא נכונות‪ .‬קריטריון המושגי עוסק בעניין של תשובות נכונות ולא נכונות‪ ,‬קריטריון ציינון‪ ,‬שבאמת אפשר להראות את‬
‫הא"ר כמערך של ביצועים ולהראות שיש תשובות נכונות ולא נכונות‪( .‬מחקר ‪ 1‬בדק את קריטריון זה)‬
‫‪ .2‬קריטריונים מתאמיים‪ -‬כוללים אמות מידה אמפיריים‪ .‬הם קובעים שאינטליגנציה צריכה לתאר מערך של יכולות שיש ביניהן קשר מתון ושהן‬
‫דומות במהותן (תוקף מתכנס) אך מובחנות ושונות (תוקף מבחין) מהיכולות המנטאליות המתוארות באינטליגנציות מבוססות אחרות‪(.‬מחקר‬
‫‪ 1‬בדק את קריטריון זה)‬
‫‪ .3‬קריטריונים התפתחותיים‪ -‬ידוע שאינטליגנציה קוגניטיבית ‪ IQ‬הולכת ומתפתחת עם הגיל ועם הניסיון‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שהילדים גדלים בגיל‬
‫כרונולוגי‪ ,‬הם מתפתחים מבחינה קוגניטיבית‪ ,‬הם מסוגלים להתמודד עם בעיות יותר מורכבות‪ ,‬שמעידים על ההתפתחות של האינטליגנציה‬
‫שלהם‪ .‬אם א"ר היא אכן אינטליגנציה‪ ,‬נצפה שגם בה יהיה קריטריון התפתחותי‪ .‬כלומר‪ ,‬א"ר הולכת ומתפתחת עם הגיל ועם הניסיון‪ .‬למשל‪,‬‬
‫להראות שיש הבדלים בא"ר בין ילדים‪ ,‬מתבגרים ומבוגרים‪( .‬מחקר ‪ 2‬בדק את קריטריון זה)‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫איך קובעים נכון‪/‬לא נכון במבחן רגשות‬

‫‪ 3‬שיטות ציינון להבחין בין תשובות נכונות ולא נכונות במשימה של יכולת רגשית‬
‫מטרה‬ ‫דעת מומחה‬ ‫קונצנזוס (דעת הכלל)‬ ‫סוג‬
‫השיטה‬
‫שואלים את כותב הפריט‪ ,‬מה התשובה‬ ‫מומחה לתחום הרגשות או לתפקוד‬ ‫מה שהרוב מחליט זו התשובה הנכונה‪.‬‬ ‫פירוש‬
‫הנכונה‪ ,‬למה הוא התכוון‪ .‬מיושם‬ ‫רגשי‪ ,‬קובע מפתח של תשובות מה‬ ‫הסכמה על התוכן הרגשי של הגירויים‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫בנסיבות שבהן שופטים את הרגשות‬ ‫התשובות הנכונות‪ .‬הוא אמור לקבוע‬ ‫השוואת תשובות הנבדקים של יתר‬
‫או את היצירות הרגשיות של אדם‬ ‫זאת על סמך ידע תיאורטי מודלים‬ ‫המשתתפים בקבוצה או למדגם קריטריון‬
‫יחיד‪ ,‬המוגדר "מטרה"‪ .‬השוואת‬ ‫המקובלים בתחום‪ .‬המומחה יכול לגייס‬ ‫קודם‪ ,‬והמשתתפים מקבלים נקודות לפי‬
‫תשובות המשתתפים עם תשובות של‬ ‫את ההיסטוריה של הפילוסופיה ואת‬ ‫מידת הסכמתם עם הקונצנזוס הקבוצתי‪.‬‬
‫המטרה שאותה היו אמורים לשפוט‪.‬‬ ‫הפסיכולוגיה האמפירית כדי לשפוט את‬
‫המשמעויות הרגשיות‪ .‬את מפתח‬
‫התשובות הנכונות של המומחה משווים‬
‫לתשובות המשתתפים‪.‬‬
‫האדם שהוא המטרה מדווח על הרגש‬ ‫התוצאה עשויה להיות זהה לקריטריון‬ ‫אם קבוצה מסכימה שהפנים המוצגות לה הן‬ ‫דוגמא‬
‫שהוא עצמו הרגיש או ביטא‪ .‬למשל יש‬ ‫הקונצנזוס או שונה ממנה‪ .‬אך‪ ,‬נטען כי‬ ‫פנים שמחות‪ ,‬זו הופכת להיות התשובה‬
‫קטע ספרותי או מוזיקלי‪ ,‬ושואלים את‬ ‫מומחים מספקים הערכות ואומדנים‬ ‫הנכונה‪.‬‬
‫האדם שפיתח את הקטע‪ ,‬לאיזה רגש‬ ‫של קונצנזוס קבוצתי והאומדנים האלה‬
‫הוא התכוון להעביר‪.‬‬ ‫עשויים להיות שגויים‪.‬‬
‫‪ -‬שיטת הציינון הזו נכונה רק‬ ‫‪ -‬יכול להיות שמומחה א' יחליט‬ ‫החוקרים טוענים שא"ר היא סוג של‬ ‫חסרון‬
‫לחלק מהפריטים‪.‬‬ ‫מפתח שאלות שונה ממוחה ב'‪.‬‬ ‫אינטליגנציה ולכן נצפה שהיא תתפלג‬ ‫של‬
‫‪ -‬יכול להיות שהפריט שהאדם‬ ‫‪ -‬מי יחליט מיהו המומחה‪.‬‬ ‫נורמאלית‪ ,‬שבה רוב האנשים נמצאים‬ ‫השיטה‬
‫פיתח לא באמת מעביר את אותו‬ ‫במחקרים של מאייר וסאלובי הם‬ ‫בממוצע והשאר נמצאים בקצוות‪ ,‬החלשים‬
‫הרגש או לא מתפרש באותו‬ ‫החליטו שהם המומחים והם נתנו‬ ‫מאוד והחזקים מאוד‪ .‬אז אם א"ר מתפלגת‬
‫האופן שבו הוא התכוון אליו‪.‬‬ ‫את מפתח התשובות‪.‬‬ ‫נורמאלית‪ ,‬הרוב צריכים להיות סביב‬
‫כלומר‪ ,‬יכול להיות שהוא חשב‬ ‫‪ -‬יש גם סכנה שגם אפילו המומחה‬ ‫הממוצע‪ .‬אם מסתמכים רק על קונצנזוס‪ ,‬מה‬
‫שהוא מעביר חוויה רגשית‬ ‫עצמו ייתן מפתח תשובות כמו‬ ‫שהרוב מחליט זו התשובה הנכונה‪.‬‬
‫מסוימת‪ ,‬למשל בהבעת פנים‪ ,‬או‬ ‫יתר האוכלוסייה ולא באמת‬ ‫הבעיה מתרחשת כאשר הפריטים הם מאוד‬
‫בקטע מוזיקלי‪ ,‬או בקטע‬ ‫יסתמך על ידע תיאורטי‪ ,‬או‬ ‫קשים‪ .‬הרי המבחן חייב לכלול גם פריטים‬
‫ספרותי‪ ,‬לא בטוח שזה כך עבר‪.‬‬ ‫יסתמך פחות‪.‬‬ ‫קשים כדי להבחין בין רמות השונות של‬
‫הא"ר‪ ,‬בין אלה שיש להם א"ר גבוהה מאוד‪,‬‬
‫לבין אלה שיש להם א"ר ממוצעת ולבין אלה‬
‫שיש להם א"ר נמוכה מאוד‪.‬אז אם יכניסו‬
‫פריטים קשים למבחן‪ ,‬סביר להניח שהרוב‬
‫יענה לא נכון‪ ,‬מכיוון שהפריט קשה‪ ,‬לא מכיוון‬
‫שזו התשובה‪.‬‬
‫‪ 3‬הקריטריונים מייצגים נקודות מבט שונות זו מזו‪ ,‬ולכן סביר שלא תתקיים בהם הסכמה מלאה‪ .‬למשל‪ ,‬אנשים המשמשים כמטרה‬ ‫השיטות‬
‫בניסוי מדווחים לפעמים על תחושות נעימות‪ ,‬אולי כדי לציית לנורמות חברתיות‪ ,‬אולם בעיני הקבוצה הם חווים תחושות נעימות‬ ‫אינן‬
‫הרבה פחות‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬ייתכן שיהיו מצבים שכל הקריטריונים יניבו אותה תשובה‪.‬‬ ‫מניבות‬
‫בין הסולמות האלה לבין עצמם לא תמיד יש קשר ובין המבחנים נמצאו מתאמים נמוכים‪ .‬ייתכן משום שהמבחנים היו רגישים‬ ‫תמיד את‬
‫להיבטים אחרים של קליטה בלתי‪-‬מילולית או שיכולת הקלטה הבלתי‪-‬מילולית איננה מבנה חד‪-‬ממדי‪.‬‬ ‫אותן‬
‫התשובות‬
‫כי‬

‫לכל שיטה יש בעייתיות מסוימת וזו הסיבה שהחוקרים השתמשו ב‪ 3-‬שיטות לציינון תשובות נכון ‪ /‬לא נכונות‪ .‬החוקרים טוענים שאם למרות‬
‫הבעייתיות ולמרות שאלו שיטות ציינון שונות זו מזו‪ ,‬אם נקבל מתאם משמעותי בין כל ‪ 3‬השיטות‪ ,‬כנראה שיש איזשהו מפתח לתשובות נכונות ‪ /‬לא‬
‫נכונות‪.‬‬
‫זיהוי של צ ורות חדשות של אינטליגנציה‪ ,‬כמו מנת הרגש‪ ,‬מעלה את ההוגנות ואת התוקף האפשרי של מדדי אינטליגנציה עכשוויים ע"י כך שהוא‬
‫מרחיב את התפיסות הקיימות כיום בנוגע לאינטליגנציה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוספת אינטליגנציות חסרות למבחן ‪ IQ‬עשוי להגדיל את ההוגנות של המבחן‬
‫הודות לייצוג נאמן יותר של בני אדם שיכולותיהם האחרות אינן נכללות במבחן‪ ,‬והן יותר גבוהות מיכולות שכן נכללו במבחן‪.‬‬
‫קשה להוכיח שאינטליגנציה חברתית היא גורם נבדל מאינטליגנציה מילולית‪ ,‬משום שבמדדים של אינטליגנציה מילולית כבר משולבת הרבה מאד‬
‫חשיבה חברתית‪ .‬למעשה התקשורת המילולית הרגילה היא כה חברתית עד שקשה מאוד להעלות על הדעת ששאלות של אוצר מילים או שאלות של‬
‫ידע כללי שאינן מכילות מידע חברתי‪.‬‬

‫השוואה בין אינטליגנציה חברתית לבין אינטליגנציה רגשית‬

‫אינטליגנציה רגשית‬ ‫אינטליגנציה חברתית‬
‫מייצגת חשיבה על רגשות ביחסים חברתיים‬ ‫דומה‬
‫‪ -‬רחבה יותר‪.‬‬ ‫צרה יותר‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שונה‬
‫‪ -‬מייצגת חשיבה על רגשות פנימיים החשובים לצמיחה אישית‪.‬‬ ‫פחות מובחנת ודומה יותר לאינטליגנציה‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬ממוקדת יותר‪ .‬היא קשורה בעיקר לבעיות הרגשיות (לא בהכרח‬ ‫מילולית‪ .‬בממדים של אינטליגנציה מילולית‬
‫מילוליות) הכרוכות בבעיות אישיות וחברתיות‪.‬‬ ‫משולבת הרבה אינטליגנציה חברתית‪.‬‬
‫‪ -‬מובחנת יותר ושונה מאינטליגנציה מילולית מסורתית‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫מחקר ‪( -1‬בודק את הקריטריונים המושגיים והמתאמיים)‬
‫משתתפים‪ 503 :‬מבוגרים‬
‫מהלך המחקר‪:‬‬
‫העבירו למשתתפים ‪ 4‬מדדים‪:‬‬
‫‪ .1‬אינטליגנציה רגשית‪ -‬מדד ‪MEIS‬‬
‫‪ .2‬אינטליגנציה מילולית‪ -‬תת מבחן אוצר מילים של ווקסלר‪ -‬לבדיקה של תוקף מתכנס‪ .‬משום שהחוקרים טוענים שא"ר היא סוג של‬
‫אינטליגנציה ולכן נצפה למתאם בין המדד הזה לבין מבחן ‪ .MEIS‬בדיקת הפן של האינטליגנציה‪ .‬החוקרים לקחו רק תת‪-‬מבחן אינטליגנציה‬
‫מילולית כי גם במבחן ‪ MEIS‬הפריטים מנוסחים לרוב באופן מילולי‪ ,‬כלומר‪ ,‬הם מאוד קשורים בידע מילולי‪ ,‬ולכן נצפה שיהיה קשר ביניהם‪.‬‬
‫‪ .3‬תכונות אישיות‪ -‬שאלון אמפטיה‪.‬סולם דיווח עצמי בן ‪ 30‬פריטים‪ .‬לבדיקה של תוקף מבחין‪ .‬במידה ונראה שיש מתאם נמוך בין מבחן ‪MEIS‬‬
‫לאמפתיה‪ ,‬זה יעיד שאין חפיפה מוחלטת ביניהן‪ ,‬כלומר‪ ,‬א"ר ואמפתיה הן שתי תכונות נפרדות אחת מהשנייה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬מכיוון‬
‫שיכולת רגשית קשורה גם ביכולת אמפטית‪ ,‬העבירו גם מבחן זה‪ .‬אנו נצפה שיהיה מתאם כלשהו עם אמפתיה‪ ,‬אך אם הוא יהיה גבוה מדי לא‬
‫נוכל להבחין בינו לבין א"ר‪ .‬כלומר‪ ,‬זה יעיד שאנו בודקים בעוד דרך אמפתיה‪.‬‬
‫‪ .4‬שאלונים כלליים שבודקים סיפוק בחיים‪ ,‬יכולות אמנותיות וחום הורי‪ .‬אלו מדדים שאמורים להיות במתאם עם א"ר‪ .‬גם כאן‪ ,‬בדיקה של‬
‫תוקף מתכנס‪ ,‬אך על הפן הרגשי‪.‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫לתוצאות ‪ 3‬חלקים‪:‬‬
‫‪ .1‬השוואה בין שיטות ציינון לא"ר‪-‬‬
‫‪ -‬נמצא מתאם גבוה למדי ‪ ,0.86‬בין ‪ 3‬שיטות הציינון (קונצנזוס‪ ,‬מומחה ומטרה)‪ ,‬המעיד על הבחנה טובה דייה בין תשובות "נכונות יותר"‬
‫לבין תשובות "נכונות פחות"‪.‬‬
‫‪ -‬נמצא יתרון לשיטת הקונצנזוס‪ -‬השיטה הזו הניבה מקדמי מהימנות יותר גבוהים בכל המטלות‪ ,‬תוצאות ברורות יותר בזיהוי גורמים‬
‫ומתאמים גבוהים עם הקריטריונים‪.‬‬
‫חישוב מתאמים בין מטלות הא"ר וניתוח גורמים למטלות אלו‪ -‬קודם כל עוסק במתאמים בין המטלות השונות של א"ר באמצעות ניתוח‬ ‫‪.2‬‬
‫גורמים כדי לראות את ההתאמה למודל התיאורטי‪.‬‬
‫‪ -‬ערכו השוואה בין המטלות עצמם‪ -‬ומצאו שיש מתאם חיובי בין ‪ .0.07-0.68‬זהו טווח גדול מאוד שמזכיר את מטריצת המתאמים של‬
‫ווקסלר‪ .‬זה אומר שיש קשר בין המטלות השונות‪ .‬זה מעיד שכל המטלות בודקות גורם אחד‪ ,‬גורם‪-‬על‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן לראות תוקף מתכנס‬
‫בתוך המושג עצמו‪ .‬למרות שכל המטלות שונות באפיונן‪ ,‬הן מתכנסות להסבר של גורם‪-‬על אחד א"ר‪.‬‬
‫‪ -‬הם ערכו השוואה בין התוצאות של המתאמים למודל התיאורטי שהם פיתחו‪ -‬מה שנמצא זה ‪ 4‬ציונים מובחנים‪ ,‬בהתאם למודל ‪4‬‬
‫הענפים המניב ‪ 4‬ציונים‪.‬‬
‫‪ ‬גורם על‪ -‬אינטליגנציה רגשית כללית‪ -‬מעיד על התכנסות כללית של א"ר ו מספק שיטה אחת חסכונית לייצוג המושג אינטליגנציה‪,‬‬
‫שניתן לחלקו ל‪ 3-‬תתי‪-‬סולמות‪:‬‬
‫‪ ‬תפיסה‪.‬‬
‫‪ ‬הבנה‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול רגשות‪.‬‬
‫‪ -‬לגבי סולם ההטמעה‪ ,‬זו ענף שקשה למצוא איך הוא עומד בפני עצמו‪ .‬הוא מאוד קשור לוויסות והבנה ולכן מאוד קשה להגדיר אותו כענף‬
‫שעומד בפני עצמו‪ ,‬זה גם מה שמצאו במחקר‪ .‬הם מצאו שיש מתאם פנימי גבוה מידי בין הטמעה להבנה‪ ,0.87 ,‬וגם יש להטעמה מתאם‬
‫גבוה עם וויסות‪ ,‬שמקשה להבחין ביניהם ולכן זה לא ענף שניתן להגיד שהוא עומד בפני עצמו‪.‬‬
‫אם הייתה התאמה מלאה בין תתי הסולמות‪ ,‬הינו מצפים שנקבל ‪ 5‬ציונים‪ ,‬ציון על ענף המעיד שכל ענף עומד בפני עצמו‪ .‬ענף התפיסה‬
‫בנפרד‪ ,‬ענף ההבנה בנפרד‪ ,‬ענף ההטמעה בנפרד וענף של ניהול רגשות בנפרד וציון נוסף של גורם העל‪ -‬א"ר שהכל מתכנס אליו‪ ,‬לבין המודל‬
‫התיאורטי לתוצאות‪ .‬אך זה לא נמצא‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬אין התאמה מלאה למודל התיאורטי‪.‬‬
‫חישוב מתאמים בין א"ר לקריטריונים חיצוניים אחרים‪ -‬בדיקה של המתאמים לאינטליגנציה מילולית‪ ,‬סולם אמפטיה ושאלון כללי שעוסק‬ ‫‪.3‬‬
‫בסיפוק כללי מהחיים‪ ,‬יכולות אומנותיות וחום הורי‪.‬‬
‫‪ -‬נמצא מתאם מתון בין אינטליגנציה רגשית לאינטליגנציה מילולית ‪ -0.36‬מה שמלמד שאינטליגנציה רגשית קשורה לאינטליגנציה‬
‫מילולית אבל אינה זהה לה‪ ,‬היא מובחנת ממנה‪.‬‬
‫‪ -‬נמצא מתאם מתון בין א"ר לבין איכויות אחרות‪ -‬עם אמפטיה ‪ ,0.33‬עם סגנון הורות (של הורי הנבדק) ‪ 0.23‬ופעילויות חיים‪ .‬מעיד‬
‫שיכולות רגשיות קשורות בא"ר רגשית במדיה מסוימת אך עדיין מובחנות ממנה‪.‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫המחקר בדק הא ם א"ר עומדת בשני הקריטריונים מושגיים ומתאמיים ואכן היא עומדת בהן‪:‬‬
‫‪ -‬אפשר לעשות לא"ר אופרציונאליזציה למערך של יכולות ומכאן להבחין בין תשובות נכונות יותר ונכונות פחות‪.‬‬
‫‪ -‬א"ר מציגה דפוס של מתאמים המתיישב עם קיומה של אינטליגנציה כזו‪ -‬היא מקיימת מאפיינים שונים שמעידים על תוקף מתכנס ותוקף‬
‫מבחין‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫מחקר ‪( -2‬בודק את הקריטריון ההתפתחותי)‬
‫‪ -‬כדי לבדוק קריטריון התפתחותי‪ ,‬הנחה היא שא"ר אמורה להתפתח עם הגיל ועם הניסיון כמו אינטליגנציה קוגניטיבית‪ .‬ההנחה שרואים אצל‬
‫תיאורטיקנים כמו בינה‪ ,‬שהניח שאינטליגנציה הולכת ומתפתחת עם הגיל‪ ,‬זו הייתה הנחת היסוד ועליה מבוסס המבחן ה ‪ IQ‬הראשון שהוא‬
‫פיתח‪ .‬לאחר גם באו פירז' ווגיוצקי‪ ,‬שדיברו שהיכולות הקונטיביות מתפתחות על הגיל‪.‬‬
‫הבסיס להנחה של הניסוי הזה‪ ,‬שאם א"ר היא סוג של אינטליגנציה‪ ,‬היא צריכה לעמוד בקריטריון ההתפתחותי‪ .‬אם לא היו מגבלות‬ ‫‪-‬‬
‫מתודולוגיות החוקרים היו מבצעים את הניסוי על ילדים‪ ,‬מתבגרים ומבוגרים‪ .‬אך הם ניתקל בבעיה ‪ .‬כלי המדידה המקורי מותאם למבוגרים‬
‫ואינו מותאם לילדים‪ ,‬גם מבחינת הידע הרגשי וגם מבחינת הידע המילולי‪ .‬וכדי להפוך את כלי המדידה שיותאם לילדים‪ ,‬החוקרים היו‬
‫צריכים לשנות את המבחן מהיסוד‪ ,‬ממש ליצור כלי מדידה אחר ואז לא היה ערך להשוואה‪ ,‬כאשר משתמשים בכלי אחד לילדים ובלי אחר‬
‫למתבגרים ולמבוגרים‪ .‬ו לכן הם החליטו להתפשר ועשו השוואה רק בין מתבגרים למבוגרים ועשו שינויים קלים במבחן למתבגרים כדי‬
‫להתאימו להם‪ ,‬שלא שינה מהותית את הכלי‪.‬‬
‫משתתפים‪:‬‬
‫‪ -‬מתבגרים (‪.)12-16‬‬
‫‪ -‬מבוגרים‪.‬‬
‫מהלך המחקר‪:‬‬
‫‪ -‬השוואת ציוני המבוגרים לציוני המתבגרים‪.‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫ביצועי המבוגרים היו גבוהים יותר מביצועי המתבגרים‪ -‬המעיד שהיכולות האינטלקטואליות מתפתחות עם הגיל ועם הניסיון‪ ,‬מהילדות ועד‬ ‫‪-‬‬
‫הבגרות המוקדמת‪ .‬מכייון שא"ר מתפתחת עם הגיל היא גם עומדת בקריטריון ההתפתחותי‬
‫דיון כללי של ‪ 2‬המחקרים‪:‬‬
‫מכאן‪ ,‬מתוצאות מחקרים ‪ 1+2‬המעידים שא"ר עומדת בכל הקריטריונים‪ ,‬ניתן לכנות את הא"ר אינטליגנציה לכל דבר‪.‬‬
‫אינטליגנציה רגשית עומדת באותם קריטריונים שאינטליגנציה כללית עומדת בהם‪ ,‬והם‪:‬‬
‫‪ .1‬יכולות מנטאליות‪ -‬האינטליגנציה הרגשית ניתנת לאופרציונאליזציה במערך של מבחני יכולת‪.‬‬
‫‪ .2‬היכולות עומדות בקריטריונים מתאמיים מסוימים‪ -‬נמצא מתאם בין הביצועים במבחני יכולת והוכח שיש הבדלם בינם לבין אינטליגנציה‬
‫מילולית‪ ,‬ששימשה להשוואה‪.‬‬
‫‪ .3‬היכולות האלו מתפתחות עם הגיל והניסיון ככל שהגיל עולה‪ -‬א"ר צומחת מההתבגרות המוקדמת ועד לבגרות המוקדמת‪.‬‬
‫ממצאים אלו מראים על קיומה של אינטליגנציה כזו וראויה להיקרות אינטליגנציה‪ .‬הנתונים גם מלמדים על המבנה של הא"ר ועל מה שהיא‬
‫מסוגלת לנבא‪.‬‬
‫ניתוח הגורמים מאשש את מודל ‪ 4‬הענפים של א"ר‪ .‬ההמשגה הטובה ביותר של אינטליגנציה רגשית מ‪ 3-‬גורמים עיקריים ומגורם מדרגה‬ ‫‪-‬‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬כורם אינטליגנציה רגשית כליית המצרף את כל ה‪ 3 .3-‬הגורמים הראשיים עוסקים בתפיסה‪ ,‬הבנה וניהול של רגשות‪ .‬מיומנויות‬
‫התפיסה לקוחות מענף ‪ 1‬של המודל‪ ,‬העוסקות בזיהוי רגשות בהבעות פנים‪ ,‬בקטעי מוזיקה‪ ,‬בצורות גרפיות וסיפורים‪ .‬יכולות ההבנה כוללות‬
‫את המטלות מענפי ההטמעה וההבנה של המודל‪ ,‬וביניהם‪ ,‬סינסתזיה‪ ,‬הטיות הרגשה‪ ,‬עירוב ומיזוג‪ ,‬התקדמות‪ ,‬מעברים ויחסיות‪ .‬ניהול רגשות‬
‫מייצג יכולות מענף ‪ 4‬של המודל ובו ניהול רגשות של ארחים וניהול רגשות של העצמי‪.‬‬
‫הקריטריון הראשי (יכולת הבנה) משמשים לתיקוף סולם ‪ MEIS‬קשור ביותר לאינטליגנציה רגשית‪ 3 .‬היכולות העיקריות לאינטליגנציה‬ ‫‪-‬‬
‫הרגשית קשורות לאינטליגנציה מסורתית באופנים שונים‪ .‬ליכולת התפיסה הקשר החלש ביותר ‪ ,0.16‬ליכולת הניהול קשר מתון וליכולת‬
‫ההבנה הקשר החזק ביותר‪ . 0.4 ,‬זה מתיישב עם ממצאים אחרים שעולה מהם כי יחסית אין קשר בין הסולמות המודדים תפיסה בלתי‪-‬‬
‫מילולית‪ .‬את היכולות המייצגות אינטליגנציה רגשית ניתן לסדר על פני רצף‪ ,‬מהמיומנויות שהקשר להן לא"ר הכי נמוך לאינטליגנציה רגשית‬
‫למיומנויות שהקשר שלהן לא"ר הוא החזק ביותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬לכולם יש ליבה משותפת של עיבוד רגשי‪ ,‬כפי שעולה מהגורם הכללי יותר של‬
‫אינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫ישנם מדדי קריטריונים שנמצאו קשורים במידה חזקה ומובהקת למודל ‪ 4‬הענפים של א"ר‪ .‬מניתוח גורמים של ‪ 3‬הסולמות המבוססים על‬ ‫‪-‬‬
‫הגורמים הראשיים‪ ,‬תפיסה‪ ,‬הבנה וניהול‪ ,‬עולה כי הגורם הזה הוא היררכי‪ .‬יש מתאמים גבוהים למדי בין ‪ 3‬הסולמות העיקריים האלו וניתוח‬
‫הגורמים שלהם מניבים גורם כללי יחיד המסכם את הביצועים בכולם‪ .‬הגורם ההיררכי הזה זה במהותו לגורם העיקרי הראשון ‪ .0.95‬הגורם‬
‫הגלובלי מרמז‪ ,‬שמתקבל על הדעת לדבר על אינטליגנציה רגשית אחת ועל ציון אחד לאינטליגנציה רגשית‪ .‬ציון זה מספק אומדן סביר ראשון‬
‫מסוגו של רמת היכולת של הנבדק בתחום הא"ר‪.‬‬
‫נשים יותר אינטליגנציות מגברים מבחינה רגשית‪ .‬במחקר ביצועי הנשים היו גבוהים יותר ב ‪ 0.5‬סטיית תקן מהגברים‪ .‬אחד ההסברים לכך‬ ‫‪-‬‬
‫הוא‪ ,‬שנשים לומדות לקרא רגשות טוב יותר מכיוון שיש להן פחות כוח בחברה מלגברים‪ .‬אבל נשים בעמדות כוח מציגות את הדיוק הרגשי‬
‫הגבוה ביותר‪ .‬נראה שתהליכי החיברות של נשים מועידים אותן להקדיש יותר תשומת לב לרגשות או שמבחינה ביולוגית הן ערוכות יותר לבצע‬
‫מטלות כאלה‪.‬‬
‫לגורם אינטליגנציה כללית יש מתאם עם אינטליגנציה רגשית ועם אמפתיה ע"פ שאלון לדיווח עצמי‪ .‬אך יש מתאם נמוך בין אינטליגנציה‬ ‫‪-‬‬
‫רגשית לאינטליגנציה מילולית‪.‬‬
‫אינטליגנציה חברתית זכתה לאופרציונאליזציה טובה דייה שניתן להשוותה לאינטליגנציה רגשית‪ .‬כמו כן‪ ,‬יצירתיות רגשית מדגישה חשיבה‬ ‫‪-‬‬
‫יוצרת ולא שגרתית ולאו דווקא חשיבה הגיונית ופתרון בעיות שמדגישה האינטליגנציה הרגשית‪ .‬אפשר לטעון שהקשר שבין אינטליגנציה‬
‫רגשית לבין יצירתיות רגשית זהה לקשר שבין אינטליגנציה כללית לבין יצירתיות כללית‪.‬‬
‫היכולות הפנימיות לבין קריטריונים ממשים של החיים כגון‪ ,‬חום הורי‪ ,‬סיפוק מהחיים‪ ,‬טיפול נפשי‪ ,‬יכולות אומנותיות ופעילויות פננאי‬ ‫‪-‬‬
‫תרבותיות מראים שיש קשר בין אינטליגנציה רגשית‪ .‬חום הורי ותמיכה הורית הראה קשר חזק יותר לא"ר מאשר סיפוק מהחיים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫נמצא קשר בין א"א לבין עיסוקי פנאי וקשר שלילי עם קריאת ספרי עזרה עצמית‪ .‬ממצאים אלה מרמזים שאינטליגנציה רגשית עשויה להועיל‬
‫בניבוי קריטריונים מסוימים לחיים‪.‬‬
‫אינטליגנציה כללית הכוללת בתוכה גם את האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬תוכל לשמש כמנבא חזק ומהימן יותר של תוצאות חשובות בחיים יותר‬ ‫‪-‬‬
‫מאשר אינטליגנציה ללא מרכיב האינטליגנציה הרגשית‪.‬‬
‫מיתוס ‪ -2‬מדדים של א"ר עומדים בסטנדרטים פסיכומטריים מקובלים‬
‫סטנדרטיים פסיכומטריים מקובלים מדברים על כך‪ ,‬שכלי המדידה צריכים להיות מהימנים‪ ,‬שנותנים תוצאה יציבה לאורך זמן ויש עקיבות‬
‫פנימית בתוך המדדים עצמם‪ ,‬ושהם היו תקפים ‪ ,‬כדי שנדע שהמדד שאנו משתמשים בו יבדוק את מה שהוא אמור לבדוק ולא דבר אחר‪.‬‬
‫‪ -‬מדדי א"ר משתנים כפונקציה של ההמשגה התיאורטית של המושג‪ -‬מדדים של א"ר בהקשר הזה‪ ,‬תלויים באיזה מודלים של א"ר אנו‬
‫בוחרים לפנות‪ ,‬משום שיש הבדלים מאוד גדולים בסוגי המדדים‪:‬‬
‫‪ -‬בהמשגה של א"ר כמודלים של יכולת‪ -‬אנו צריכים לבדוק את מדד הביצוע של מאייר וסאלובי‪.‬‬
‫‪ ‬מוצאים שהמדד שלהם עומד חלקית בסטנדרטים הפסיכומטריים‪ .‬שיכול להיות שעוד מחקרים בתחום יכולים לשכלל את המדד הזה‬
‫ולהפוך אותו למדד פסיכומטרי מקובל‪.‬‬
‫‪ ‬המדד הוא חלקית אובייקטיבי‪ -‬המדד אומנם לא עומד באותה מידה כמו שמבחני אינטליגנציה אובייקטיביים‪ ,‬אך הוא מראה שיש‬
‫תשובות נכונות יותר ונכונות פחות‪.‬‬
‫‪ -‬בהמשגה של א"ר במודלים מעורבים‪ -‬גולמן ובר‪-‬און אנו צריכים לבדוק את מדדי דיווח עצמי‪ .‬מדדי דיווח עצמי אינם אובייקטיביים‪.‬‬
‫‪36‬‬
 ‫סיכום התכונות הפסיכומטריות של מדדי דיווח עצמי וממדי יכולת‬
‫מדד יכולת (ביצוע)‬ ‫מדד דיווח עצמי (מודל מעורב)‬ ‫פירוש הקריטריון (תזכורת)‬ ‫סוג‬
‫הקריטריון‬
‫הפסיכומטרי‬
‫צריך להסכים קודם כל מהו מושג של א"ר‪.‬‬ ‫המדד מהווה מדגם מייצג של עולם התוכן‬ ‫תוקף תוכן‬
‫אין תוקף תוכן‪ .‬קשה לקבוע בוודאות את קיומו של תוקף תוכן משום שהמבחן‬ ‫שאותו אנו בודקים‪ .‬עוסק בסוגיות הנוגעות‬
‫המיועד מודד תכונה המוגדרת בצורה שאינה טובה וברורה‪.‬‬ ‫להמשגה ולהחלטה אילו תכונות צריכות‬
‫להתקבל כמרכיבים למבחן‪ .‬למשל‪ ,‬אם‬
‫המבחן מיועד לשמש כמדד לתפיסת‬
‫רגשות‪ ,‬אזי מפתחי המבחן צריכים‬
‫להבטיח שפריטי המבחן יכסו את‬
‫ההיבטים העיקריים של נושא זה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫מפתחי המבחן צריכים להתמקד רק בסוג‬
‫אחד של תפיסה (למשל‪ ,‬אושר) ולהתעלם‬
‫מרגשות אחרים‪.‬‬
‫נמצא שממד ‪:MSCEIT‬‬ ‫נמצא שמדד דיווח עצמי של‬ ‫מבחן הבודק את תיאור ההבדלים הבין‪-‬‬ ‫מהימנות‬
‫‪ -‬מהימנות של עקיבות פנימית‪ -‬אינה‬ ‫בר‪-‬און ‪:EQi‬‬ ‫אישיים והם חייבים להיות שונים במידה‬
‫מספקת‪ .‬פעם הערכים נמוכים ופעם‬ ‫‪ -‬מהימנות של עקיבות‬ ‫מהימנה בממדים אחרים של המבנה‪:‬‬
‫אחרת הערכים גבוהים‪ .‬כלומר‪ ,‬לחלק‬ ‫פנימית מספקת במגוון‬ ‫‪ -‬מהימנות מבחן חוזר‪ -‬אם אדם לוקח‬
‫מהמרכיבים של א"ר יש מהימנות נמוכה‬ ‫של תרבויות‬ ‫את אותו מבחן ב‪ 2-‬מועדים שונים‪,‬‬
‫במדד של עקיבות פנימית‪.‬‬ ‫‪ -‬מהימנות של מבחן חוזר‬ ‫התוצאות של ‪ 2‬המבחנים צריכות‬
‫ברמות טובות‪.‬‬ ‫להיות דומות‪ .‬אם התוצאות יהיו‬
‫שונות‪ ,‬יש להתייחס לתכונה הנמדדת‬
‫כלא יציבה או כמוטלת בספק‪.‬‬
‫‪ -‬מהימנות של עקיבות פנימית‪ -‬המידה‬
‫בה התגובה שאנשים נותנים לפריטים‬
‫באותו מבחן מתקשרת עם פריטים‬
‫אחרים באותו מבחן‪.‬‬
‫נמצא שממד ‪:MSCEIT‬‬ ‫נמצא שמדד דיווח עצמי של‬ ‫המבחן צריך לנבא תוצאות שהם פרקטיות‬ ‫תוקף ניבוי‬
‫‪ -‬יש תוקף ניבוי‪ ,‬אולם בשלב הזה הוא‬ ‫בר‪-‬און ‪:EQi‬‬ ‫לחיים האמיתיים‪ .‬במידה ולא יעשה כן‪ ,‬לא‬
‫מוגבל ולא ברור האם על כל ענפי הא"ר‬ ‫‪ -‬תוקף ניבוי גבוה‪ .‬אך זה‬ ‫תהיה משמעות למבחן כזה‪( .‬למשל‪ ,‬מבחן‬
‫הם בעלי אותה יכולת ניבוי‪.‬‬ ‫בערבון מוגבל משום שיש‬ ‫פסיכומטרי המנבא את הציון בתואר‬
‫‪ -‬מנבאים בקריטריונים מסוימים (כמו‬ ‫חפיפה גדולה בין מבחן‬ ‫ראשון)‪.‬‬
‫הסתגלות) בצורה מתונה אך פחות‬ ‫אישיות‪" ,‬מדד ‪5‬‬
‫ממדדי דיווח עצמי‪ .‬כגון‪ :‬סיפוק‬ ‫הגדולים"‪ ,‬ותכונות‬
‫מהחיים‪ ,‬כישורים חברתיים‪ ,‬צרכים‬ ‫קשורות אחרות‪ .‬מכאן‪,‬‬
‫וחום הורי‪.‬‬ ‫שהמדד הזה יכול להוסיף‬
‫‪ -‬הצביעו על דיכאון בקרב מתבגרים‬ ‫מעט לכושר הניבוי מעל‬
‫הנוטים לעשן או לצרוך אלכוהול‪.‬‬ ‫ומעבר לתכונות אישיות‬
‫סטנדרטיות‪.‬‬
‫במאמר ‪ 6‬ראינו שיש ממצאים המעידים על‬ ‫תהליך של בחינה האם המבחן אכן‬ ‫‪-‬‬ ‫תוקף מבנה‬
‫תוקף מתכנס ותוקף מבחין וגם תוקף מתאמי‪.‬‬ ‫מודד מבנה תיאורטי נתון‪.‬‬
‫ראינו שהוא אכן מובחן ממדדים כמו אמפתיה‬ ‫בוחן את סוגי היחסים עם‬ ‫‪-‬‬
‫והערכה אישית‪ ,‬וגם נמצא שיש מתאמים‬ ‫קריטריונים חיצוניים למבחן עצמו‬
‫חיובים ומתונים עם אינטליגנציה מילולית‪,‬‬ ‫שהתיאוריה מנבאת שיהיו קיימים‪.‬‬
‫מה שמעיד על תוקף מתכנס‪ .‬העניין שתוקף‬ ‫בודק תוקף מתכנס‪ -‬כאשר מבחן‬ ‫‪-‬‬
‫מבנה הוא מושג מאוד גדול ולא ניתן להסתמך‬ ‫מקושר עם משתנים אחרים‬
‫על מחקר אחד או שניים‪ ,‬תוקף מבנה דורש‬ ‫שהתיאוריה מפרטת כמשתנים‬
‫הצטברות של נתונים לאורך זמן המעידים על‬ ‫שצריכים להתקשר למבנה העומד‬
‫תוקף מתכנס ותוקף מבחין‪ ,‬אך עד להיום לא‬ ‫בבסיס המבחן‪.‬‬
‫נעשו עדיין מספיק מחקרים שיכולים להעיד‬ ‫בודק תוקף מבחין‪ -‬מצופה שלא יהיה‬ ‫‪-‬‬
‫על תוקף מבנה‪.‬‬ ‫קשר חזק בין במבחן לבין משתנים‬
‫אין תוקף מבנה‪ .‬בשל מחסור בהגדרות ספציפיות של א"ר הנגזרות מהתיאוריה‪.‬‬ ‫אחרים שאינם קשורים תיאורטית‬
‫כלומר‪ ,‬תיקוף המבנה מתקדם באיטיות בגלל המחלוקות בהגדרת הא"ר‪.‬‬ ‫למושג‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬
‫‪ -‬הן מדדי דיווח עצמי והן מדדי יכולת‪ ,‬אינם עומדים ב‪ 4-‬הקריטריונים הפסיכומטריים‪.‬‬
‫‪ -‬ישנה חוסר התאמה גדולה בין מדדי דיווח עצמי וממדי יכולת ביחס לא"ר‪ .‬מכאן ניתן ללמוד ששני המדדים מודדים מבנים שונים לחלוטין‪.‬‬
‫‪ -‬המעמד של המיתוס הזה‪ ,‬שיש לו סיכוי לא רע לעתיד‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שהמדדים (ביצוע ודייוח עצמי) ישתכללו‪ ,‬הם יכלו לעמוד בסטנדרטים‬
‫הפסיכומטריים‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫מיתוס ‪ -3‬דיווח עצמי על א"ר הוא נפרד ושונה ממבני אישיות קיימים‬
‫הבעיות השכיחות ביותר במדדי דיווח עצמי של א"ר‪ .‬מדדים של דיווח עצמי לרוב מבקשים מאדם לציין את מידת הסכמתו או תמיכתו בנוגע‬ ‫‪-‬‬
‫לסדרה של טענות תיאורטיות‪ ,‬ע"פ סקאלה של דירוג‪ .‬המתודולוגיה הזו עלולה להיות לא מדויקת בהיותה חשופה להשפעות כגון‪ :‬רצייה‬
‫חברתית‪ ,‬הונאה ורצון ליצור רושם המשפיעות על הדיווח העצמי במדדים אלו‪.‬‬
‫המחקר הקיים מלמד אותנו על הקשר בין מדדים נתפסים של יכולת לבין מדדים של יכולת אובייקטיבית כי‪ ,‬דיווח עצמי סובייקטיבי אודות‬ ‫‪-‬‬
‫תפיסת הרגש ותפיסת הרגש המוערכת באופן אובייקטיבי‪ ,‬לא מקושרים ביניהם‪ .‬על מנת להתמודד עם זה‪ ,‬חוקרים פיתחו מספר פרוצדורות‬
‫ביניהן השוואה של תגובות המוערכות באמצעות הערכה עצמית לדיווחים של אחרים‪.‬‬
‫יש יותר מתאמים בין ציוני ה‪ IQ -‬לבין מדדים המבוססים על יכולת מאשר מתאמים בין ציוני ‪ IQ‬לבין מדדים של דיווח עצמי‪ .‬מחקרים‬ ‫‪-‬‬
‫דיווחו על קשרים צנועים למדי בין מדדי דיווח עצמי אודות יכולות אישיות ובין מדדים ליכולת ממשית של הנבדק‪ ,‬משום ש‪:‬‬
‫‪ ‬נמצא שאלה החסרים באמת ב כישורי ביצוע‪ ,‬הערכה העצמית שלהם נוטה לפעמים להיות מנופחת ומוגזמת‪.‬‬
‫‪ ‬מבחנים של א"ר המבקשים להעריך נטיות כלליות נוטים להתייחס לממדים של הבדלים אישיים המתקשרים למבנים אישיותיים‬
‫מבוססים‪ ,‬במקום לתפיסות עכשוויות של מה מרכיב "אינטליגנציה"‪.‬‬
‫‪ ‬תוקף מבחין נמוך‪ -‬נתונים אמפיריים מצביעים על מתאם גבוה בין ציון במדדי דיווח עצמי של א"ר לבין מדדי אישיות (במיוחד עם‬
‫"חמשת הגדולים"‪ ,‬כמו אמפתיה‪ ,‬הערכה עצמית ואושר)‪ ,‬ולכן לא ניתן להגיד שמדברים על מבנה שונה מאישות‪.‬‬
‫‪ ‬תוקף מתכנס נמוך‪ -‬נמצא קשר נמוך מאוד (ואף שלילי) בין מדדי דיווח עצמי של א"ר לבין מדדים של אינטליגנציה כללית‪ .‬מכאן ש‪2-‬‬
‫המדדים האלה הינם ב"ת מבחינה פסיכומטרית (כלומר‪ ,‬אין תוקף ניבוי‪ .‬מדד דיווח עצמי אינו מנבא הישגים אקדמיים) ושהמדד דיווח‬
‫עצמי מודד משהו אחר מעבר ל"אינטליגנציה"‪ .‬ברור לנו שבין מדדי יכולת ובין מדדי דיווח עצמי‪ ,‬המתאמים יהיו נמוכים‪ ,‬אבל אם אנו‬
‫טוענים שא"ר היא סוג של אינטליגנציה‪ ,‬נצפה שיהיה מתאם חיובי כלשהו מתון בין מדדי דיווח עצמי לאינטליגנציה כללית (כמו שנמצא‬
‫מתאם חיובי מתון בין מדד יכולת ‪ MSCEIT‬לבין מבחן אינטליגנציה מילולית של ווקסלר‪ ,‬המעיד על תוקף מבחין)‪ ,‬וזה לא קורה‪,‬‬
‫המתאמים נמוכים מדי ואף שליליים במקרים מסוימים‪ .‬וזה מעלה את השאלה אם הוא מודד בכלל סוג של אינטליגנציה‪ ,‬אולי הוא יותר‬
‫מדד אישיות‪ .‬אז זה מוביל אותנו שוב להמשגה‪ ,‬האם האופן שממשיגים את הא"ר במודלים המעורבים‪ ,‬הא"ר ראויה להיקרא‬
‫אינטליגנציה‪ ,‬ולכן זה לא בטוח בכלל‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬מדדים המבוססים על דיווח עצמי של א"ר נוטים שלא להיות מספיקים לשם תיקוף מתכנס ומבחין‪ .‬הקשרים שלהם עם גורמי‬
‫אינטליגנציה אחרים נמוכים מדי‪ ,‬דבר המזוהה עם כשילון של תוקף מתכנס‪ ,‬והקשרים שלהם עם מדדי אישיות אחרים גבוהים מדי‪ ,‬דבר המזוהה‬
‫עם הכישלון של תוקף מבחין‪.‬‬
‫מיתוס ‪ -4‬מבחני יכולת של א"ר עומדים בקריטריונים של אינטליגנציה קוגניטיבית‬
‫האמונה הרווחת היא שא"ר עומדת בקריטריונים הנדרשים למבחן אינטליגנציה כללי‪ .‬כלומר‪ ,‬מדובר בשאלת האובייקטיביות‪ .‬נמצא שא"ר אינה‬
‫עומדת באופן מלא באובייקטיביות‪ .‬שכן צריך להיות‪ ,‬תשובה חד משמעית נכון ‪ /‬לא נכון‪ ,‬ולא נכון יותר או נכון פחות‪ .‬יש צורך בנתונים אמפיריים‬
‫ה תומכים בדעה כי א"ר עומדת בקריטריונים פסיכומטריים והתפתחותיים הדרושים לפני שיהיה ניתן להכיר בא"ר כצורה לגיטימית של‬
‫אינטליגנציה‪:‬‬
‫‪ -‬שיהיה אפשרות לעשות אופרציונאליזציה לא"ר כסט של יכולות עם מרכיבים ביצועיים מוגדרים‪.‬‬
‫‪ -‬חייב להיות קריטריון חד משמעי לסווג תשובות גירויים המעריכים צדדים שונים של רגשות‪ ,‬כ"נכונות" או כ"לא נכונות"‪ .‬אך התגובה‬
‫האינטליגנטית הרגשית לבעיה מהחיים האמיתיים היא הרבה פעמים לא ברורה מאליה‪ ,‬או תלויה בנסיבות מדויקות‪ .‬לפיכך‪ ,‬נשאלת השאלה‪,‬‬
‫כיצד יש לתת ציון לפרטי המבחן של יכולת רגשית‪ ,‬איך ניתן לק בוע האם התנהגויות מסוימות הם אינטליגנטיות רגשית או לא‪.‬‬
‫‪ -‬מודלים של יכולת (ביצוע) מיישמים ‪ 3‬שיטות ציינון שלכל אחת מהן בעיות משלה בנוגע להיבט של א"ר‪:‬‬
‫‪ .1‬מומחה‪ -‬כאשר מומחה או קבוצה של מומחים מחליטים על התשובה הטובה ביותר והיא תיוצג כ"תשובה הנכונה"‪ .‬הבעיה היא‪:‬‬
‫‪ ‬שלא קיים כל קריטריון להחלטה מיהו מומחה בתחום הרגשות‪.‬‬
‫‪ ‬מומחים בודקים את המבחן היא שיטה שאינה מספקת ומביאה לבחירה מעגלית‪ .‬האם מומחה אחד שמתבסס על תיאוריה מסוימת‬
‫ומומחה אחר שיתבסס על תיאוריה אחרת‪ ,‬האם שניהם יקבלו אותה תשובה‪ .‬כלומר‪ ,‬האם לפי כל תיאוריה תתקבל אותה תשובה‪.‬‬
‫‪ ‬יש את הסכנה שמומחה יפתור את המבחן כמו שהוא רואה את הדברים ולא באמת לפי התיאוריות‪ ,‬הרי הוא גם בנאדם‪ ,‬ואז זה עוד‬
‫סוג של קונצנזוס‪ ,‬ולא באמת שיטת ציינון נוספת‪.‬‬
‫‪ .2‬מטרה‪ -‬יוצר הגירויים קובע מהי התשובה הנכונה‪ .‬הבעיה בשיטה הזו היא במטרה‪:‬‬
‫‪ ‬שאינה יכולה לבטא בדייקנות את הרגש אותו מרגישים או את הנטייה האפשרית בכיוון פרו‪-‬חברתי במתן הדיווח‪.‬‬
‫‪ ‬שיטה כזו אינה מתאימה לכל הפריטים‪.‬‬
‫‪ .3‬קונצנזוס‪ -‬נותנים ציון על סמך אחוז האנשים שבחרו באופציה ספציפית‪.‬‬
‫‪ ‬הבעיה בשיטה זו היא‪ ,‬שאינה נותנת ציון של תשובה נכונה או לא נכונה וגם אינה כוללת זיהוי של פריטים קשים‪ ,‬מכאן שציינון מסוג‬
‫זה נוטה להוביל לבעיות מיוחדות בקצה העליון של סולם הציונים ובמיוחד באבחנה בין מחוננים רגשית מאלו שמתפקידים‬
‫נורמאלית מבחינה רגשית‪ ,‬דבר שגורם לקונצנזוס להיות שגוי‪ .‬כלומר‪ ,‬בפריטים קשים‪ ,‬רוב האוכלוסייה לא אמורה לענות עליה‪ ,‬וכך‬
‫צריך להיות משום שאם מדובר ביכולת קוגניטיבית ‪ ,‬היא אמורה להתפלג נורמאלית‪ ,‬ולכן הקונצנזוס היה עונה לא נכון על השאלה‪.‬‬
‫באופן סטטיסטי‪ ,‬מבחנים שציונם נקבע על סמך קונצנזוס‪ ,‬נוטים להיות בעלי רמות גבוהות של הטיה שלילית‪ ,‬ומשום כך ניתוח‬
‫סטטיסטי המניח התפלגות נורמאלית בציונים לא יכול להיות מיושם באופן תקף‪.‬‬
‫‪ ‬אנשים חיים בסביבות רב‪ -‬תרבותיות עם מגוון של נורמות תרבותיות שונות ומכאן שהערכים הנורמטיביים משתנים מסביבה‬
‫לסביבה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך מדדי א"ר כגון ‪ MSCEIT‬עשויים להיות יעילים בסינון של "טיפשות רגשית" ולא באבחנה בין רמות שונות של א"ר בקצה הגבוה‬
‫של טווח הסולם‪ .‬מהימנות לשיטת מתן ציון זו‪ ,‬משתנות בצורה דרמטית בין מחקרים שונים‪.‬‬
‫מבחן ה‪ MSCEIT -‬עונה על קשיי המדידה בכך שנמצאה רמה גבוהה של ההסכמה בין הערכת מומחים לקונצנזוס במבחן זה המתקנת את‬ ‫‪-‬‬
‫ההתלכדות הנמוכה של צורות מתן ציון אלו‪ .‬ממצא זה מקדם משמעותית את מהימנות מדדי היכולת אך אינו מעיד בהכרח על תוקף בגלל‬
‫שיכולים להיות מספר פירושים להתלכדות התוצאות בין שני ציונים אלה‪:‬‬
‫‪ ‬מומחים יכולים לעשות את שיפוטיהם על סמך אמונות תרבותיות כלליות ולא להתבסס על ניסיון ספציפי‪.‬‬
‫‪ ‬האמונות הן של מומחים והן של חברי הקונצנזוס עשויות לשקף קונפורמיות ו"טיב התאמה" ולא באמת יכולת ממשית‪.‬‬
‫אמונה נוספת שא"ר עונה על קריטריון התפתחותי‪ .‬כלומר‪ ,‬א"ר תקבל הכרה כצורה של אינטליגנציה כשימצא שהציונים במבחן עולים עם‬ ‫‪-‬‬
‫הגיל‪ .‬אך זה לא מה שנמצא בדיוק‪ .‬המחקר מצא שיש רק הבדלים בין קבוצות הגיל ולא הבדלים התפתחותיים‪ .‬כמו גם‪ ,‬יש תפיסה מוטעית‬
‫שהאינטליגנציה עולה על ההתפתחות‪ .‬מחקרים של הזדקנות קוגניטיבית מראים כי קבוצות מסוימות של יכולות קוגניטיביות רחבות טווח‬
‫פוחתות עם הגיל‪ ,‬בעוד שאחרות עולות עם השנים‪ .‬אם כך‪ ,‬סביר להניח שמרכיבים שונים של א"ר יהיו בעלי מסלולים שינוי שונים מבחינה‬
‫התפתחותית ושכל אחד מהם צריך להיבחן בנפרד‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬לא נמצאה אותה רמת אובייקטיביות כמו של מבחני משכל‪ .‬במבחני משכל יש תשובות ברורות אובייקטיביות מתוקף עולם התוכן שהן‬
‫באות ממנו‪ .‬למשל‪ ,‬אם יש שאלה מתוך עולם תוכן של אוצר מילים‪ ,‬ברור לנו שיש תשובה נכונה ולא נכונה‪ .‬ואילו במבחני היכולת הצליחו להגיע‬
‫למדרג של תשובות נכונות יותר ונכונות פחות‪ ,‬מעצם זה שיש מתאם מתון עם מבחני משכל‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫‪ 3.2‬הערכת האינטליגנציה הרגשית‬
‫מדד בר‪-‬תוקף של א"ר דורש כלים רב‪ -‬ממדיים המבוססים על ממדי ביצוע‪ .‬מרבית הידע האמפירי בתחום התבסס עד כה על שאלונים לדיווח עצמי‬
‫שיש להם מתאם גבוה מדי עם משתני אישיות‪ ,‬ולכן לא נתנו תוצאות מספקות‪ .‬את סוללת המבחנים הראשונה המקיפה והמבוססת של א"ר כמערך‬
‫של יכולות בנו מאייר‪ ,‬סאלוביי וקרוזו והיא נקראת ‪ . MEIS‬זהו סולם רב ממדי לבדיקת א"ר‪ .‬הנבדקים ממלאים את תשובותיהם בדף או במחשב‬
‫בתגובה למשימות העוסקות ברגש‪ .‬הביקורת על המבחן זה הייתה שיש מתאם נמוך בין שיטות הניקוד שלו‪ ,‬קונצנזוס והערכת מומחים ולכן הם‬
‫פיתחו מבחן חדש‪ ,‬קצר ומשוכלל יותר הנקרא‪ .MSCEIT ,‬המבחן מניב מתאם גבוה בין ציוני הקונצנזוס הכללי והערכת מומחים‪ .‬ממודל היכולת‬
‫מעלה שניתן למדוד את א"ר במבדקים אובייקטיביים ואילו המודלים המעורבים העמידו בסיס להערכה באמצעות דיווח עצמי‪.‬‬
‫התפתחויות מהעת האחרונה מעידות שכדאי להתקדם ולנטוש את הדיכוטומיה של מודלים מעורבים ומודלים של יכולת מ‪ 3-‬היבטים‪:‬‬
‫‪ .1‬יש חוקרים הדוגלים בשימוש בשאלונים להערכת א"ר כתכונות אישיות וטוענים ששאלוני דיווח עצמי משתייכים לתחום האישיות (א"ר‬
‫כתכונה) ואינם מודדים יכולות‪ ,‬גם לא מהסוג של המודל המעורב‪.‬‬
‫‪ .2‬עדיין לא ברורים המבדקים של ‪ MSCEIT‬שאכן מודדים יכולות דומות לאלו שנמדדו במבדקי אינטליגנציה מקובלים‪.‬‬
‫‪ .3‬המודלים של אינטליגנציה רגשית מעידים כי טווח המבדקים הקיימים כיום של א"ר אינו דגימה מייצגת דיה של כלל המבנים המושגיים‬
‫שאפשר לתייגם "אינטליגנציה רגשית"‪ ,‬ולפיכך ייתכן שיש צורך ב שיטות הערכה חדשות‪ .‬סקירה של שיטות הערכה צריכות לבחון לא רק את‬
‫המבדקים הקיימים לפי קריטריונים פסיכומטריים תקניים אלא גם את עקרונות היסוד בדגימת התחום של מדידת יכולות רגשיות כבסיס‬
‫לפיתוח מבדקים‪.‬‬
‫‪ 3.2.1‬הערכה‪ :‬נקודות הסכמה‬
‫הערכות של א"ר צריכות להציג מהימנות מספקת‪ -‬רוב המכריע של מחקרים המבוססים על דיווח עצמי התמקדו בעיקר בביסוס מהימנות של‬ ‫‪-‬‬
‫עקביות פנימית (מהימנות מבחן חצוי)‪ .‬רבים מהתת‪-‬סולמות מקבלים מהימנות שולית (פחות מ‪ .)0.6-‬מבדקי דיווח עצמי וגם מדדים‬
‫המבוססים על ביצוע‪ ,‬אף שמבנים מושגיים בדרגה גבוהה יותר‪ ,‬כמו א"ר כללית‪ ,‬משיגים מקדמי מהימנות גבוהים‪ .‬מבדק ‪ MSCEIT‬בחלק‬
‫מהתת‪-‬סולמות ישנה מהימנות צנועה למדי‪.‬‬
‫הערכות של א"ר דורשות שיטות שונות להוכחת תוקף כלי המדידה‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ ‬תוקף גורמים‪ -‬כמעט לכל מדדי הא"ר יש כיום נתוני תוקף גורמים בעייתיים ולא חד‪-‬משמעיים‪.‬‬
‫‪ ‬תוקף מתכנס ומבחין‪ -‬למבדקים המבוססים על ביצוע יש תוקף מתכנס מול מדדי יכולת‪ .‬כלומר‪ ,‬התגלו קשרים צפויים בינם לבין משתנים‬
‫נלווים‪ ,‬ונמצא שיש מת אם חיובי עם מבדקים מילוליים המבוססים על ידע (אינטליגנציה מגובשת) ובייחוד בענף של הבנת רגשות‪ .‬נמצא‬
‫גם קשר רופף יחסית בינם לבין מבדקי יכולת חשיבה הגיונית (אינטליגנציה זורמת)‪ .‬באופן כללי הראיות מלמדות שמדדי א"ר המבוססים‬
‫על יכולת המודדים ידע הקשור לאינטליגנציה מגובשת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מדדי דיווח עצמי של א"ר מציגים תוקף מתכנס נמוך‪.‬‬
‫הוכחה לתוקף מתכנס היא הקשרים בין הערכות א"ר שונות‪ .‬המתאם בין הערכות המבוססות על ביצוע לבין הערכות של דיווח עצמי נמוך‬
‫מאוד בין ‪ .0.2-0.3‬קיים גוף עדויות הולך וגדל המוכיח שהערכות א"ר המבוססות על דיווח עצמי מעריכות למעשה תכונות ונטיות ולא סוג‬
‫של אינטליגנציה‪ .‬נמצאו מתאים גבוהים בין יציבות נפשית למבדקים של דיווח עצמי‪ .‬מכאן עולה שהמגדים האלו אינם מאופיינים בתוקף‬
‫מבחין‪ .‬כלומר‪ ,‬היכולת להבחין בין המושג א"ר לבין מושגים קרובים אחרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאור העבודה שיש מתאמים חזקים עם משתנים‬
‫אישיותיים‪ ,‬ייתכן שברגע שיוציאו משתנים אלה מחישוב‪ ,‬השונות הקשורה בא"ר תהיה מזערית‪ .‬כל הממצאים האלה יחד מלמדים‬
‫שתוקף מדדי דיווח עצמי של א"ר מוטל בספק‪ ,‬בין שהם מבוססים על מודלים מעורבים ובין שהם מבוססים על מודלים של א"ר כתכונות‬
‫אישיות‪.‬‬
‫‪ ‬קשרים בין מבחני א"ר לבין קריטריונים של ביצוע (תוקף ניבוי)‪ -‬באופן כללי גם שאלוני דיווח עצמי וגם במבחני יכולת שנועדו למדוד‬
‫א"ר התוצאות אינן חד‪-‬משמעיות‪ .‬במבחן ‪ , MSCEIT‬ענף ניהול רגשות מנבא תפקוד חברתי‪ .‬כמו כן‪ ,‬עולה ממחקרים של לדיווח עצמי‬
‫לא"ר מנבאים רווחה נפשית‪ .‬בכללי‪ ,‬מקדמי התוקף של השאלונים לדיווח עצמי גבוהים ממקדמי התוקף של ‪ , MSCEIT‬אולם עיקר‬
‫תוקף הניבוי שלהם נובע למעשה מהחפיפה בין א"ר לאישיות‪.‬‬
‫הערכות של א"ר צריכות להתבסס על מערך ציינון מוצק‪ -‬ציון מבדקי ביצוע הוא קשה משום שאין אלגוריתם להחלטה ולציינון מדויק של‬ ‫‪-‬‬
‫התשובה הנכונה‪ .‬מתמודדים עם בעיית האובייקטיביות של "התשובה הנכונה" במבדק ‪ MSCEIT‬ב‪ 3-‬דרכים‪ )1( :‬מומחים‪ )2( ,‬מטרה‪)3( ,‬‬
‫קונצנזוס‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬הערכה‪ :‬נקודות המחלוקת‬
‫האם הדיכוטומיה בין מודלים של יכולת לבין מודלים מעורבים מועילה?‪ -‬עדיין לא ברור ומוסכם אם דיכוטומיה המוצעת בין יכולת לבין‬ ‫‪-‬‬
‫מודלים מעורבים מועילה והאם ראוי להשתמש בשאלונים כדי להעריך יכולות‪ .‬עם התפתחות חקר הא"ר מופיעות בו אי‪-‬ודאיות נוספות באשר‬
‫לשיטות הערכה מיטביות‪ .‬כלומר‪ ,‬בהינתן הבחירה להעריך אינטליגנציה באמצעות שאלה הניתנת לאימות עובדתי או באמצעות דירוג‬
‫סובייקטיבי‪ ,‬יש להניח שהדירוג הסובייקטיבי פתוח לבעיות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לפריטים שניתן לאמת יש תוקף ערך ותוקף אקולוגי גבוהים בהרבה‬
‫וגם הם חסינים יותר בפני זיופים‪ ,‬אימון שיטתי והטיות של רמייה עצמית‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הערכות עצמיות של אינטליגנציה‪ ,‬במיוחד מבנים‬
‫המדגישים עניין של השקעה קוגניטיבית‪ ,‬שימשו בהצלחה בסביבות מחקריות להפקת מגוון רחב של ממצאים בעלי משמעות תיאורטית‪ .‬ולכן‬
‫חשוב לא לפסול לגמרי את שיטות הדיווח עצמי של א"ר‪.‬‬
‫האם אפשר להגן על המטרות שההערכה מכוונת אליהן?‪ -‬כיום בזירת המבדקים‪ ,‬המבדקים נחלקים ל‪ 3-‬קטגוריות‪ )1( :‬סיכון גבוה‪ -‬מבחן‬ ‫‪-‬‬
‫גורלי‪ ,‬למשל‪ ,‬מבחן קבלה לאוניברסיטה‪ )2( .‬סיכון בינוני‪ -‬מבחן הבוחן אם האדם יכול להתקדם בתפקיד מסוים‪ )3( .‬סיכון נמוך‪ -‬בדיקה של‬
‫תובנה עצמית‪ .‬כיום נעשה מאמץ גדול כדי לדחוף את מדדי א"ר לתחום "המבחנים הגורליים" אבל בהיעדר ראיות תוקף מתועדות היטב‬
‫שימוש כזה יהיה בעייתי‪.‬‬
‫‪ 2.3‬אינטליגנציה רגשית‪ :‬מחקר אמפירי‬
‫מחקרים אמפיריים שונים מנסים לבדוק את הטענות שלא"ר יש תפקיד חשוב במערכות חינוכיות‪ ,‬בעולם התעסוקה‪ ,‬ביחסים בין‪-‬אישיים ובתחום‬
‫הקליני‪ .‬מחקרים שהתבססו על מבחן ‪ MSCEIT‬הוכיחו את קיומו של קשר משמעותי בין א"ר לבין תפקוד אישי חברתי וכן תפקוד בתוך ארגון‬
‫והסתגלות‪.‬‬

‫‪39‬‬
 ‫מאמר ‪ -8‬שני‪-‬צינוביץ' וזיידנר ‪ -‬על מחוננות ואינטליגנציה רגשית‬
‫זהו מחקר אמפירי שבו משווים בין אוכלוסיה ממוצעת לבין מחוננים בא"ר‪.‬‬
‫מחוננות‪ -‬כוללת יכולת אינטלקטואלית כללית כפי שהיא מתבטאת בתחומים מילוליים ומספריים ואינה כוללת ממדים נוספים כגון‪:‬תחומים‬
‫יצירתיים ‪,‬כישורים חברתיים ‪,‬יכולת מנהיגות‪ .‬איתור מחוננים נעשה באמצעות הציון במבחן האינטליגנציה‪ .‬מחוננים גבוהים בכשתי סטיות תקן‬
‫מעל הממוצע באינטליגנציה מילולית (‪ 130‬ומעלה לפי ההגדרה של משרד החינוך‪)2002 ,‬‬
‫מטרתו המרכזית של המחקר היא‪ ,‬בחינת רמת האינטליגנציה הרגשית בקרב מתבגרים מחוננים‪ ,‬והשוואתה למתבגרים שאינם מחוננים‪.‬‬
‫הרציונאל של מטרת המחקר הוא‪ ,‬מכיוון שטוענים שא"ר היא סוג של אינטליגנציה‪ ,‬האם לאנשים בעלי אינטליגנציה קוגניטיבית גבוהה‪ ,‬תהיה‬
‫להם גם א"ר גבוהה‪.‬‬
‫‪ 2‬השערות למחקר‪:‬‬
‫‪ .1‬בבחינת האינטליגנציה הרגשית יתקבל הבדל בין מחוננים לבין לא מחוננים‪ ,‬אולם גודל ההבדל יהיה קטן מההבדל הקיים בין שני הקבוצות‬
‫באינטליגנציה מילולית‪ .‬ההשערה היא‪ ,‬שמחוננים יהיו גבוהים יותר באינטליגנציה מילולית‪ ,‬אולם לא יהיו בהכרח בעלי אינטליגנציה רגשית‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬וזו אולי תהיה אף נמוכה יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬כיוון ההבדל בין מחוננים ולא מחוננים יושפע מסוג המדד באמצעותו תימדד האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬האחד‪ ,‬מדדי ביצועי‪ ,‬יכולת‪,MSCEIT ,‬‬
‫והשני‪ ,‬מדד דיווח עצמי‪ ,‬הנחשבים כמייצגים היבטים שונים של המונח‪ .‬ההשערה היא‪ ,‬כי מחוננים יהיו גבוהים יותר באינטליגנציה רגשית‬
‫כאשר היא תימדד באמצעות שאלון ביצועי‪ ,‬אולם נמוכים יותר באינטליגנציה רגשית‪ ,‬כאשר תימדד באמצעות שאלון דיווח עצמי‪.‬‬
‫רציונאל להשערות הוא‪ ,‬כי מדדי ביצוע קשורים למשכל מילולי (אינטליגנציה כללית)‪ ,‬ומחוננים גבוהים יותר מלא מחוננים במשכל זה‪ .‬כמו גם‪,‬‬
‫נמצא שיש מתאמים חיובים בין מדדי ביצוע לבין אינטליגנציה מילולית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מאחר ומדדי דיווח עצמי אינם מושפעים מהמשכל המילולי‬
‫ובשל המאפיינים האישיותי ים הייחודיים המתלווים למחוננות‪ .‬כל הזמן משקפים לילדים מחוננים שהיכולות הרגשיות שלהם לא מספיק גבוהות‬
‫ומבקרים אותם על התנהגויות שהן תואמות גיל אבל לא תואמות לגיל השכלי שלהם‪ ,‬מכאן שזה יכול לפתח אצלם דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית‬
‫נמוכה‪ ,‬לגבי האופן שבו הם רואים את עצמם מבחינת היכולות הרגשיות‪ ,‬ולכן הביצוע של המחוננים במדדי דיווח עצמי יהיה נמוך יותר בהשוואה‬
‫ללא מחוננים‪.‬‬
‫מהלך המחקר‪:‬‬
‫משתתפים‪-‬‬
‫‪ 208‬תלמידים מכתות ז'‪ -‬י' בביה"ס חטיבת ביניים ובביה"ס תיכון בחיפה‪:‬‬
‫‪ 83 -‬תלמידים מחוננים נדגמו מכיתות מחוננים (לא כל המחוננים לומדים בכיתות מחוננים)‪.‬‬
‫‪ 125 -‬תלמידים לא מחוננים‪.‬‬
‫איתור המחוננים נעשה באמצעות הציון במבחן אינטליגנציה‪.‬‬
‫‪ 3‬מדדים‪:‬‬
‫‪ .1‬מדד ביצועי‪ -‬מבחן ‪ MSCEIT‬המתבסס על המודל ה‪ 4-‬גורמי של מאייר וסאלוביי‪ .‬שבוחן באמצעותו את ביצועי הנבדק ב‪ 4-‬תחומים של‬
‫אינטליגנציה רגשית‪ ,‬תפיסת הרגש‪ ,‬הטמעת הרגש בחשיבה‪ ,‬הבנת הרגש וויסות הרגש‪ .‬ציינון הפריטים התבסס על השוואה לקריטריון‬
‫קונצנזוס והיא זו שנחשבה לתשובה הנכונה‪ .‬זהו מבחן מאוד שאורך שעה וחצי‪.‬‬
‫‪ .2‬מדד דיווח עצמי‪ -‬שאלון תפיסה עצמית של ‪.Schutte‬‬
‫‪ .3‬מדד כושר מילולי‪ -‬באמצעות תת‪-‬מבחן אוצר מילים מתוך מבחן אינטליגנציה של ווקסלר‪.‬‬
‫הסיבה להעברת שאלון דיווח עצמי וגם מבחן ביצועי (המחקר היחיד שנלמד שהעבירו את שניהם)‪ ,‬משום ש‪:‬‬
‫‪ -‬אין הסכמה כללית בין ההמשגה של א"ר‪ ,‬לכן העבירו את שניהם‪ ,‬כדי לבדוק אם יש קשר בין המבחנים‪.‬‬
‫‪ -‬רצו לראות האם יש הבדלים במדדים האלה בנוגע לא"ר‪.‬‬
‫‪ -‬לבדוק התאמה בין מדד דיווח עצמי לכושר מילולי‪.‬‬
‫‪ -‬האם תהיה התאמה בין מדד ביצועי לבין מדד דיווח עצמי‪ .‬האם אדם שידווח על עצמו כבעל יכולות גבוהות האם הוא בהתאמה הביצועים שלו‬
‫יהיו יותר גבוהים‪.‬‬
‫‪ -‬הרבה פעמים ילדים מחוננים נתפסים כבעלי א"ר נמוכה וכבעלי יכולות חברתיות נמוכות‪ .‬כנראה זה קשור להתפתחות הקוגניטיבית המואצת‬
‫של ילד מחונן‪ ,‬שהיא מעל לרמה של ילד ממוצע לגילו‪ ,‬ש בוגר בהבנה הקוגניטיבית שלו‪ ,‬אז מצפים שגם היכולות הרגשיות שלו יהיו באותה רמה‬
‫גבוהה כזו‪ .‬אך היכולות שלו להתמודד עם מצבים רגשיים וחברתיים תואמת לרמה הרגשית של ילד בן גילו‪ .‬וזה נתפס כאילו הרמה הרגשית‬
‫שלו נמוכה‪ .‬כלומר‪ ,‬ישנו פער בין הרמה הקוגניטיבית לרמה הרגשית וזה עלול להטעות ויש לזה כל מיני משמעויות‪ ,‬הצפיות של הסביבה מהילד‬
‫היא מורכבת‪ .‬אך נמצא במחקרים שילדים מחוננים אין להם הפרעות רגשיות או חברתיות‪ ,‬זאת בתנאי שהם נמצאים בסביבה‪ ,‬במסגרת‬
‫שמתאימה להם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ילד מחונן שנמצא במסגרת שאינה מטפחת אותו ואינה קשובה לצרכים שלו עלולות להתפתח בעיות רגשיות‬
‫וחברתיות‪ ,‬כמו שילד רגיל או ילד עם צרכים מיוחדים שלא נמצאים במסגרת שמתאימה להם‪ ,‬עלולות להתפתח בעיות דומות‪ .‬המחוננות‬
‫שלעצמה אינה גורם סיכון‪ .‬מחקרים מראים שמחוננות היא אף טובה יותר בהתמודדות רגשית וחברתית‪.‬‬
‫ממצאים‪:‬‬
‫ההשערה הראשונה אוששה‪ -‬נמצא כי קיים הבדל בין מחוננים ולא‬ ‫‪-‬‬
‫מחוננים מבחינת רמת האינטליגנציה הרגשית‪ ,‬אולם ההבדל הינו‬
‫קטן יותר מההבדל בין שתי תתי‪-‬הקבוצות בכושר מילולי‪ .‬הן במבחן‬
‫אוצר מילים (‪ )58.66‬והן במבחן ‪ )52.23( MSCEIT‬מחוננים קיבלו‬
‫ציון גבוה יותר בהשוואה ללא מחוננים‪ .‬עם זאת‪ ,‬גודל האפקט ‪/‬‬
‫ההבדל( ‪ )d‬גדול בהרבה במבחן אוצר מילים (‪ )2.32‬לעומת ההבדל‬
‫במבחן ‪ .)0.39( MSCEIT‬כלומר‪ ,‬ב‪ MSCEIT -‬המחוננים מבצעים‬
‫טוב יותר מהלא מחוננים‪ ,‬אבל ההבדל הוא לא כזה משמעותי כמו‬
‫ההבדל באוצר המילים‪.‬‬

‫‪40‬‬
‫כאשר בוחנים לעומק את תתי‪ -‬המבחנים של ‪ MSCEIT‬רואים הבדל מהותי בגורם ה‪ 3-‬בהבנת הרגש‪ .‬המחוננים גבוהים מהלא מחוננים בצורה‬ ‫‪-‬‬
‫משמעותית מבין הגורמים האחרים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בוויסות יש הבדל מסוים‪ .‬בתפיסת הרגש ובהטמעה ההבדל ביניהם ממש קטן‪ .‬מה שמעיד‬
‫שמחוננים יש להם הבנה טובה יותר כפי שיש להם קוגניציה טובה יותר‪ ,‬ואילו ביישומים הם פחות‪ .‬כלומר‪ ,‬היכולת הקוגניטיבית שלהם באה‬
‫ליידי ביטוי בצורה הכי בולטת במרכיב של ההבנה‪ ,‬משום שבמרכיב של ההבנה יש הבנה של סיבתיות‪ ,‬של מקור הרגש ומה ההשלכות שלו‪ ,‬אלו‬
‫תהליכים קוגניטיביים יותר מורכבים‪.‬‬

‫השערה השנייה אוששה‪ -‬כיוון ההבדל בין מחוננים ולא מחוננים באינטליגנציה רגשית‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫נמצא כתלוי באופן מובהק בסוג המדד‪ .‬כאשר הא"ר נבחנה באמצעות ‪ ,MSCEIT‬א"ר‬
‫נמצא גבוהה יותר אצל נבדקים מחוננים בהשוואה ללא מחוננים‪.‬אולם כאשר היא נבדקה‬
‫במדד דיווח עצמי ההיפך קרה‪ ,‬נמצא כי היא נמוכה יותר אצל מחוננים (‪ )46.78‬בהשוואה‬
‫ללא מחוננים (‪.)52.31‬‬
‫שני ממצאים אלה מעידים למעשה שמחוננים אינם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוה יותר‬ ‫‪-‬‬
‫מאלה שאינם מחוננים‪ ,‬ולפחות לא באותה המידה שאינטליגנציה מילולית גבוהה אצל‬
‫מחוננים‪.‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫‪ -‬אינטליגנציה רגשית אינה גבוהה אצל מחוננים בהשוואה ללא‪-‬מחוננים‪ ,‬באותה מידה‬
‫שאינטליגנציה קוגניטיבית גבוהה יותר אצלם‪.‬‬
‫‪ -‬הממצא המרכזי של המחקר כי קיים הבדל בין מתבגרים מחוננים לא מחוננים ברמת‬
‫הא"ר‪ ,‬אך כיוון ההבדל הוא תלוי מדד‪.‬‬
‫‪ 2‬הסברים אפשריים לכך‪:‬‬
‫‪ .1‬יתרון של מחוננים במדד ביצועי‪-‬‬
‫א‪ .‬מחוננים ביצעו טוב יותר במבחן ‪ MSCEIT‬בשל מאפייניו של השאלון שהוא בעל טעינות משמעותית של כושר מילולי‪ .‬מחוננים הם‬
‫בעלי כושר מילולי גבוה יותר ב‪ 2 -‬סטיות תקן מהממוצע בהשוואה ללא מחוננים כפי שעולה מתת המבחן אוצר מילים‪ .‬גורם זה‬
‫מקנה יתרון למחוננים באשר לביצועם במדד ביצועי‪ ,‬מבחן ‪ ,MSCEIT‬הקשור קשר הדוק ליכולתם המילולית הגבוהה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫תוצאות הביצוע במבחן ‪ MSCEIT‬המודד יכולות של א"ר תלויות בתוצאות תת מחן אוצר מילים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הימצאות ביצועי מבחן‬
‫גבוהים בתת מבחן אוצר מילים אצל מחוננים מעלה את הביצוע במבחן ‪ MSCEIT‬המודד א"ר‪.‬‬
‫ב‪ .‬אורכו הרב של השאלון ביצועי ‪ ,MSCEIT‬שעה וחצי‪ ,‬מצריך משאבים קוגניטיביים לאורך זמן‪ ,‬מוטיבציה רבה למילויו‪ ,‬צורך הישג‬
‫וקשב וריכוז לאורך זמן‪ .‬גורמים אישיותיים וקוגניטיביים אלה בולטים יותר אצל מחוננים ולפיכך נתנו יתרון למחוננים‪ ,‬דבר שאולי‬
‫שיפר את הביצוע שלהם במבחן זה‪.‬‬
‫‪ .2‬חסרון של מחוננים במדד דיווח עצמי‪-‬‬
‫א‪ .‬מחקרים מראים כי למחוננים יש דימוי עצמי נמוך יחסית מלא מחוננים‪ .‬ההסבר לכך הוא מודל ההשוואה החברתית שבאמצעותו‬
‫אנו מעצבים את הדימוי העצמי שלנו‪ .‬מחקרים מצאו שבקרב מחוננים הנמצאים בכיתת מחוננים שבה ישנה חשיפה לתלמידים‬
‫מוכשרים רבים‪ ,‬ובמצב הזה הילד משווה את עצמו לילדים אחרים מוכשרים כמוהו‪ ,‬או יותר מוכשרים ממנו ולכן‪ ,‬חש כי אינו כזה‬
‫מוכשר‪ ,‬הוא מרגיש ילד ממוצע‪ ,‬תהליך זה יכול להוביל להערכה עצמית נמוכה‪ .‬בהשוואה לאם היה בכיתה רגילה‪ ,‬ששם ההשוואה‬
‫החברתית תמיד מחמיאה לו‪ ,‬הוא יהיה המוכשר ביותר‪ ,‬בהישגים לימודיים‪ ,‬בהבנה הכללית‪ ,‬בד"כ מקבלים יחס יותר טוב מסביבה‬
‫שלהם מהמורים‪ ,‬כי הם תלמידים טובים (זנב לאריות או ראש לשועלים)‪.‬‬
‫ב‪ .‬ייתכן והדימוי העצמי הנמוך ניכר במידה רבה ביכולת הרגשית החברתית שלהם שאינה מקבלת ביטוי ופיתוח רב במסגרת כיתת‬
‫המחוננים בהשוואה לטיפוח הפוטנציאל האינטלקטואלי‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬ניתן לשער כי מחוננים‪ ,‬שהינם בעלי דימוי עצמי נמוך‬
‫וביקורתיות עצמית רבה‪ ,‬יראו תפיסה נמוכה יותר לגבי יכולותיהם הרגשיות‪ ,‬שמתקבל משאלון דיווח עצמי‪ ,‬מאשר היכולת הממשית‬
‫שלהם‪ ,‬שמתקבל ממבחן ‪ ,MSCEIT‬לעומת לא מחוננים‪.‬‬
‫השלכות המחקר לחקר האינטליגנציה‪:‬‬
‫‪ -‬ממצאי המחקר מצביעים על כך שא"ר אינה גבוה אצל מחוננים בהשוואה ללא מחוננים‪ ,‬באותה מידה שא"ר קוגניטיבית גבוהה יותר אצלם‪.‬‬
‫עולה מכך‪ ,‬כי ייתכן וקיימת נפרדות מסוימת בין היכולות‪ ,‬אינטליגנציה קוגניטיבית וא"ר‪ ,‬וכי אדם יכול להיות גבוה באינטליגנציה מסוג אחד‪,‬‬
‫אולם אין זה אומר כי יהיה גבוה בסוג אחר של אינטליגנציה‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי ומחקרים נוספים הבוחנים את הקשר בין סוגים שונים של אינטליגנציה‪ ,‬מעלים את אחת השאלות המרכזיות בה עוסקות‬ ‫‪-‬‬
‫תיאוריות אינטליגנציה‪ .‬האם אינטליגנציה היא מונח גלובאלי המתאר יכולת כללית‪ ,‬גורם אחד‪ ,‬כדוגמת ספירמן‪ ,‬או האם האינטליגנציה היא‬
‫מושג רב‪ -‬ממדי‪ ,‬המתייחס למספר יכולות נפרדות ובלתי תלויות אחת בשנייה כדוגמת גרדנר‪.‬‬
‫‪ -‬מנקודת מבט של התיאוריה כגורם אחד‪ ,‬המחקר אינו תומך בהנחה זו‪ ,‬כי ביצוע מטלה קוגניטיבית כלשהי‪ ,‬משקף ביצוע ביכולות‬
‫אינטלקטואליות אחרות‪ ,‬אלא מראה כי יכול להיות הבדל בביצוע בשתי מטלות שונות‪ ,‬המשקפות סוגים שנים של אינטליגנציה‪.‬‬
‫‪ -‬ממצאים אלו מחזקים את הגישה‪ ,‬כי אינטליגנציה מורכבת ממספ ר יכולות שונות בתחומים שונים‪ .‬אדם יכול להיות בעל יכולת גבוהה בתחום‬
‫אחד‪ ,‬אולם בו זמנית יכול להיות‪ ,‬בעל יכולת נמוכה או ממוצעת בתחום אחר‪.‬‬
‫השלכות יישומיות של המחקר‪:‬‬
‫‪ -‬מחקרים מראים כי ישנה נטייה לייחס למחוננים כוחות מוגזמים ורבים סבורים כי אין הם צריכים להשקיע מאמץ כדי להצליח בלימודים וכי‬
‫הם יכולים להשיג הישגים מרשימים בכל התחומים‪ .‬ההנחה זו עלולה להקשות על המחונן לבטא קושי ולבקש עזרה מאחרים בתחומים שאינו‬
‫חזק בהם או שרמתו ממוצעת‪ .‬הציפיות מהחברה והנטיות של המחונן עלולה להביא לעיתים למצב שהסביבה אינה קשובה לו ולא להאמין‬
‫שבתחומים מסוימים הוא "ילד רגיל" בתחומים מסוימים‪ .‬נטייה זו מעמידה את אוכלוסיית המחוננים בסיכון להתפתחותן של בעיות רגשיות‬
‫וחברתיות במהלך החיים‪.‬‬
‫‪ -‬במחקר נמצא שתפיסתם הסובייקטיבית של מחוננים לגבי יכולתם הרגשית הינה נמוכה יותר מלא מחוננים‪ .‬שכן‪ ,‬כשם שילדים מחוננים נהנים‬
‫מיכולות גבוהות במיוחד המאפשרות להם להפיק תועלת משיטות לימוד ייחודיות‪ ,‬המותאמות להם‪ ,‬כך הם עשויים לסבול מבעיות ייחודיות‪,‬‬
‫הנובעות מהפער בין יכולתם השכלית לגילם הביולוגי‪ .‬כלומר‪ ,‬ישנו פער בין התפתחותו האינטלקטואלית של הילד המחונן‪ ,‬שעולה על בני גילו‬
‫בכמה רמות‪ ,‬לבין התפתחותו הרגשית שהיא דומה‪ ,‬ממוצעת לבני‬
‫פער התפתחות אינטלקטואלית ‪-‬‬ ‫בכל‬ ‫מוצלחים‬ ‫יהיו‬ ‫שמחוננים‬ ‫ציפיות‬ ‫גילו‪ .‬פער זה גורם לילד המחונן להיראות ולהרגיש חריג הן בחברת‬
‫התפתחות רגשית‬ ‫גילו שאינם מחוננים והן בחברת מבוגרים ממנו‪ .‬מכאן‪ ,‬עשוי‬
‫המחונן לסבול מבדידות‪ ,‬בשל אי יכולתו לתקשר היטב עם בני גילו‬
‫קושי לבטא קושי ולבקש עזרה בתחום‬ ‫בשל רמתו השכלית הגבוה מבני גילו והן עם מבוגרים ממנו‪ ,‬בשל‬
‫חריגות המחונן‬ ‫עולמם הרגשי המורכב שטרם התפתח אצל הילד המחונן‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫שהוא אינו חזק בו‬
‫יש להתייחס לילד המחונן כבעל יכולת שכלית יוצאת דופן מצד‬
‫אחד ועל היותו עדיין ילד‪ ,‬מצד שני‪ .‬תפיסה זו היא המפתח להבנה‬
‫בדידות‬ ‫הסביבה אינה קשובה לצרכי המחונן‬ ‫נכונה של מצבו המיוחד של הילד המחונן והתמודדות עימה‪.‬‬
‫‪ -‬לפיכך גורמי חינוך צריכים להיות ערים לעובדה כי מחוננים‬
‫חשופים בפני צרכים חברתיים וקשיים רגשיים וכי הם נזקקים‬
‫התפתחות של בעיות רגשיות וחברתיות‬ ‫כמו כל ילד לסיוע בהתפתחות גם בתחום הרגשי‪ ,‬במטרה למצות‬
‫את הפוטנציאל הטמון בהם ולשמר את רווחתם הפסיכולוגית‪.‬‬
‫‪41‬‬
 ‫מאמר ‪ -10‬אולניק‪-‬שמש וזיידנר‪ .‬אינטליגנציה רגשית‪ ,‬תמיכה חברתית‪ ,‬התמודדות‪ ,‬רווחה נפשית ובדידות בקרב בני נוער‬
‫זהו מחקר מתאמי‪.‬‬
‫המאמר עוסק באינטליגנציה הרגשית והתמודדות עם לחץ פסיכולוגי‪ .‬המאמר מציג בחינה אמפירית של הקשר בין א"ר לבין התמודדות‪ ,‬תמיכה‬
‫חברתית‪ ,‬רווחה נפשית ובדידות בקרב בני נוער‪ .‬המודל מאייר וסאלוביי עומד בבסיס המחקר והוא משמש לבחינת השערות המחקר על הקשר שבין‬
‫א"ר להתמודדות אדפטיבית של בני נוער‪ .‬במאמר נ בחן מודל תיווך לפיו הקשר בין א"ר והתמודדות אדפטיבית מתווכת ע"י תמיכה חברתית‪.‬‬
‫לחץ פסיכולוגי‪ -‬מצב שבו הפרט תופס שיש פער בין משאבי ההתמודדות הן הפנימיים (חוסן נפשי‪ ,‬וויסות רגשי) והן החיצוניים (בקשת עזרה‪,‬‬
‫תמיכה חברתית)‪ ,‬לבין מה שדרוש לפרט כדי להתמודד עם מצב מסוים‪ .‬למשל‪ ,‬שיש פער בין המציאות לבין הציפיות שלנו‪ ,‬יש חוסר וודאות לדברים‬
‫שחשובים לנו או שאנו רגילים אליהם‪ ,‬לחץ בעבודה כשלא מספיקים לבצע את משימות‪ ,‬כתוצאה בן אם זה שאין לנו מספיק משאבים לניהול זמן‪,‬‬
‫לווסת רגשות‪ ,‬ניהול מערכות יחסים של סביבת העבודה‪ ,‬הדרישות שלנו מעצמנו ביחס לזמן העבודה לא ריאליות או שלא יוגעים לעשות את‬
‫ההתא מה‪ .‬תמיד הפער הוא בתפיסה שלנו‪ ,‬ולא תמיד הפער הזה הוא נכון‪ .‬כשאנו תופסים את המצב כפער בהתמודדות שלנו‪ ,‬שם אנו חווים לחץ‬
‫פסיכולוגי‪ .‬וההשלכות האלה יכולים להיות‪ ,‬חרדה‪ ,‬דיכאון‪ ,‬איבוד שליטה‪ ,‬שפוגעים ביכולות ותפקוד שלנו‪.‬‬
‫התמודדות אדפטיבית‪ -‬כוללים ניסיונות למתן את הלחץ‪ ,‬הנובע מהאינטראקציה הנוצרת בין האדם לסביבה‪ ,‬לנהלו‪ ,‬לשלוט בו או לווסתו‪.‬‬
‫ההתמודדות היא מ אמץ לצמיחה אישית ולשליטה והיא מאפשרת ליחיד להתפתח בהדרגה בעולם משתנה‪.‬‬
‫יש ‪ 2‬דברים שהאדם יכול לעשות כדי להתמודד עם מצב לחץ פסיכולוגי‪:‬‬
‫‪ .1‬שינוי בגורמים היוצרים את הלחץ ע"י סילוקם של התנאים יוצרי הלחץ‪.‬‬
‫‪ .2‬עיצובם מחדש באמצעות שמירת התוצאות הרגשיות בגבולות בני‪-‬שליטה וניהול‪.‬‬
‫התמודדות אדפטיבית נתפסת כתהליך אקטיבי‪ ,‬מורכב ורב‪-‬משתנים‪ ,‬בו משולבים גורמי אשיות וניסיון בניהול הלחץ וכגורם המשפיע על התוצאה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ניהול הרגשות והקוגניציות הלא נעימות המתעוררות במצבי לחץ הינם קריטיות להתמודדות יעילה‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬יש לנו קונפליקט עם הבוס שלנו בעבודה‪ ,‬דרך אחת‪ ,‬אנו הולכים ומשנים משהו במציאות‪ ,‬מסלקים את הגורם הזה‪ ,‬פותרים את הקונפליקט‪,‬‬
‫מתפטרים מהעבודה‪ .‬כלומר‪ ,‬עושים איזשהו שינוי חיצוני‪ ,‬הגורם החיצוני הזה כבר לא נמצא והלחץ הפסיכולוגי יורד‪ .‬העניין שהדרך הזה לא תמיד‬
‫אפשרית‪ .‬לא תמיד ניתן לסלק את הגורם החיצוני‪ ,‬ולכאן נכנסת הדרך השנייה (זה לא אומר שבסיטואציות מסוימות משתמשים בדרך אחת‬
‫ובסיטואציות אחרות משתמשים בדרך השנייה‪ ,‬אלא כל אחד בוחר לעצמו איזה דרך אדפטיבית נכונה לו ובהקשר של הסיטואציה)‪ ,‬לבצע שינוי‬
‫בתפיסה שלנו‪ ,‬לעצב מחדש את אופן ההסתכלות שלנו על הסיטואציה‪ ,‬מבלי שעשינו שינוי מציאותי‪ ,‬אלא שיננו את התפיסה שלנו לגבי זה‪ .‬ובשינוי‬
‫התפיסה אנו יכולים לייצר מציאות פנימית שמאפשרת לנו התמודדות יעילה וטובה יותר ולתוצאות טובות יותר במציאות‪ .‬בשינוי התפיסה הרבה‬
‫פעמים נרגיש מעין תחושת הקלה מהלחץ הפסיכולוגי‪.‬‬
‫ההתמודדות עם מצבי לחץ מושפעות מ‪ 3-‬גורמים‪:‬‬
‫‪ .1‬שכיחות הלחץ‪ -‬מחקרים מראים שלחץ עד גבול מסוים יש לו השפעה חיובית‪ .‬כלומר‪ ,‬אדם שמתורגל להתמודד עם מצבי לחץ‪ ,‬הרבה פעמים‬
‫הוא מגבש לו אסטרטגיות התמודדות טובות ויעילות יותר‪ ,‬הוא יודע להתנהל וסומך יותר על עצמו‪ .‬שכיחות גבוהה מדי של מצבי לחץ או‬
‫לחלופין שכיחות של מצבים המלווים במצבי לחץ משמעותיים (לא יומיומיים)‪ ,‬כגון משברים‪ .‬כאן יש גבול לקיבולת וליכולת ההכלה‬
‫וההתמודדות עם מצבים כאלה‪ ,‬ואז רואים פגיעה בתפקוד האדפטיבי‪.‬‬
‫‪ .2‬גורמי אישיות‪ -‬אנשים בעלי חוסן‪ ,‬בעלי תכונות אישיות מסוימות מתמודדים טוב יותר עם לחץ פסיכולוגי‪.‬‬
‫‪ .3‬ניסיון בניהול לחץ‪ -‬ניסיון‪ ,‬עד כמה למדנו מהניסיון הקודם ובמי או במה אנו יכולים להיעזר כדי להתמודד עם הלחץ‪.‬‬
‫החוקרים במחקר מחדשים בנושא שהם מקשרים את ההתמודדות האדפטיבית והלחץ הפסיכולוגי עם א"ר‪.‬‬
‫כדי להתמודד אדפטיבית עם לחץ פסיכולוגי נחוץ לפרט ‪ 3‬יכולות שכוללות בא"ר‪:‬‬
‫‪ .1‬יכולת לתפוס ולהבין את הרגשותיהם בבהירות‪.‬‬
‫‪ .2‬יכולת לווסת הרגשות והקוגניציות השליליות‪.‬‬
‫‪ .3‬שמירה על התוצאות הרגשיות בגבולות הניתנים לניהול‪.‬‬
‫אסטרטגיות התמודדות‬
‫על מנת לטפל במקור הלחץ או ברגשות הנלווים אליו נוקט האדם באחד מ‪ 3-‬אסטרטגיות התמודדות שהציעו לזרוס ופולקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬אסט' התמודדות הממוקדת בבעיה‪ -‬מכוונת לפיתרון הבעיה ולשינוי המציאות החיצונית‪ ,‬במטרה להשפיע על המקור הלחץ ובכך להפחית את‬
‫המתח‪ .‬כלומר‪ ,‬מכוונים לפיתרון הבעיה ע"י שינוי המציאות החיצונית‪ .‬נוקטים בכל מה שאפשר כדי לפתור את הבעיה במציאות‪ .‬למשל‪ ,‬אנו‬
‫בתקופת לחץ בעבודה ובמבחנים‪ ,‬אנו יכולים לבדוק מה אנו יכולים לעשות‪ ,‬האם ניתן להפחית את העומס בעבודה‪ ,‬האם לדחות את אחד‬
‫ממועדי המבחן למועד ב' ובזה להפחית את הלחץ שלנו‪ ,‬לקחת חופש ללמוד‪ .‬העניין הוא שאנו מוקדים בפתרון הבעיה בעולם החיצוני‪ .‬זה דורש‬
‫הערכה של המצב ושל גורמי הלחץ‪ ,‬מה יכול להפחית את הלחץ‪ ,‬האם ניתן להיעזר במישהו‪ ,‬האם ניתן לעשות ניהול מחדש של המשימות‪,‬‬
‫לדחות את חלקן‪.‬‬
‫‪ .2‬אסט' התמודדות הממוקדת ברגש‪ -‬מטרתה תיעול רגשות הלחץ והמשגה מחודשת של הבעיה להקלה על המתח הרגשי‪ .‬אין שינוי של המציאות‬
‫החיצונית‪ ,‬אלא אנו עושים שינוי של המציאות הפנימית‪ ,‬ע"י המשגה מחודשת של הבעיה שתקל על הלחץ‪ .‬למשל‪ ,‬תפיסה מחודשת איך זה‬
‫יוכל להועיל לי לעתיד או תפיסה מחודשת של הציפיות שלנו מעצמינו‪ .‬נחליט שלא נקבל ציונים של ‪ ,100‬גם ‪ 80‬או ‪ 90‬יכול לספק אותנו ולי‬
‫נעשה מועד ב' בשלב יותר מאוחר וננסה לשפר את הציונים האלה‪ ,‬זה לא אסון‪ ,‬זה לא נורא‪ .‬למשל‪ ,‬אם פוטרנו מהעבודה‪ ,‬אנו נוטים לחשוב‬
‫שזה סוף העולם ונכנסים לדיכאון‪ ,‬אבל אנו יכולים לחשוב אחרת‪ ,‬לחשוב דווקא הפיטורין יפתח לנו דלתות אחרות‪ ,‬לנסות משהו חדש‪ .‬את‬
‫הפיטורין לא ניתן לשנות‪ ,‬זו המציאות‪ ,‬לפעמים אין לנו אפשרות לשנות את המציאות האובייקטיבית‪ ,‬או לחילופין למצוא בין לילה עבודה‬
‫חד שה‪ ,‬אבל את האופן שבו אנו מתייחסים לזה אנו יכולים לשנות‪ ,‬לעשות שינוי קוגניטיבי בציפיות שלנו וכתוצאה מזה אנו רואים הורדה‬
‫בלחץ הפסיכולוגי‪.‬‬
‫‪ .3‬הימנעות‪ -‬ניסיון להפחית את המתח ע"י התרחקות מהבעיה‪ .‬החוקרים רואים בהימנעות תת רכיב של התמודדות ממוקדת רגש‪ .‬זה לא אסט'‬
‫התמודדות אדפטיבית‪ .‬אנו לא עושים עם הבעיה שום דבר‪ ,‬לא פותרים אותה ולא עושים סיעור מחדש או המשגה מחודשת של המצב‪ ,‬אלא‬
‫מתרחקים פיזית או התרחקות פסיכולוגית‪ .‬בהתרחקות פיזית‪ ,‬למשל‪ ,‬אם יש לי קונפליקט אם אדם מסוים‪ ,‬אנו נשתדל לא לבוא במגע איתו‪,‬‬
‫לא התקל בו‪ ,‬לא לענות לו‪ ,‬לא לראות אותו‪ .‬בהתרחקות פסיכולוגית‪ ,‬כאן נכנסים לשימוש מנגנוני ההגנה כגון‪ ,‬הדחקה‪ ,‬שימוש בחומרים‬
‫ממכרים כגון סמים ואלכוהול‪ .‬הבעיה שאחרי שהחומר מתפוגג הבעיה עדיין קיימת‪ ,‬זה לא מוביל לפתרון‪ ,‬ובנוסף אנו מייצרים עוד בעיה חדשה‬
‫של התמכרות‪ .‬הרבה פעמים כדי להשיג את אותו האפקט של ירידת המתח מהפעם הקודמת‪ ,‬אנו מגדילים את כמות הצריכה של החומר‪ ,‬זה‬
‫העניין של התמכרות‪ ,‬כי יש את אפקט ההתרגלות ‪ ,‬אותו חומר ובאותה כמות לא יוצר את אותו האפקט ולכן אנו מעלים את הכמות‪.‬‬
‫שתי האסטרטגיות הראשונות כל אחת בדרכה יכולה לשרת התמודדות אדפטיבית‪ ,‬במיוחד כשיש גמישות פסיכולוגית‪ ,‬כשאנו יכולים לבחור באיזה‬
‫אסט' לבחור‪ ,‬מתי אפשר ונכון יותר להתמודד עם המציאות החיצונית ולנס ות לשנות אותה‪ ,‬ומתי נכון להתמודד עם המציאות הפנימית ולעשות‬
‫המשגה מחדש‪ .‬במציאות יש שילובים של שתי האסטרטגיות האלה‪.‬‬

‫‪42‬‬
 ‫אינטליגנציה רגשית והתמודדות אדפטיבית עם מצבי לחץ‬
‫הרציונאל לניבוי שחוקרים המאמר מניחים שא"ר עשויה לנבא התמודדות אדפטיבית נשען על מחקרים קודמים‪ ,‬שבו מאייר‪ ,‬סאלובי וקרוזו בדקו‬
‫את הקשר להתמודדות אדפטיבית בתוך יחסים‪ ,‬בתוך המשפחה‪ ,‬ביחסי העבודה‪ .‬הם מניחים כי בהירות הרגשות והיכולת לווסתם הם מרכיבים‬
‫מרכזיים של א"ר והם מהותיים להתמודדות אדפטיבית ולפיכך ההתמודדות היא קריטית לא"ר‪.‬‬
‫חוקרי המאמר רוצים להרחיב את זה על התמודדות במצבי לחץ שונים‪ .‬צריך לקחת בחשבון שהמחקר הוא על בני נוער‪ ,‬וכל התפיסה של מצבי לחץ‬
‫בבני נוער היא הרבה פעמים שונה מאצל מבוגרים‪ ,‬משום שהיא הרבה יותר סוערת בתקופה הזו‪ ,‬הם הרבה פעמים מרגישים את הפער הפסיכולוגי‬
‫לעיתים קרובות יותר‪ ,‬יש להם הרבה דברים להתמודד איתם‪ .‬ולכן‪ ,‬סוג ההגדרות של מצבי לחץ הם שונים‬
‫בעלי א"ר גבוהה חשים מסוגלות עצמית בוויסות רגשותיהם ומאמינים שיש להם משאבים להשתמש באסטרטגיות הנחוצות לשיפור מצבי רוח‬
‫שליליים המלווים מצבי לחץ‪ .‬כך הם מצליחים לשנות את המיקוד של תשומת ליבם כלפי ההתמודדות ולהקטין את ההשפעה המזיקה העלולה‬
‫ללוות במצבי לחץ‪ .‬התמודדות בלתי אדפטיבית עלולה להיות תוצאה של קשיים בעיבוד החומר הרגשי שהם ביטוי לא"ר נמוכה‪ .‬ההתמודדות‬
‫מצריכה היררכיית מיומנויות רגשיות מפותחת במלואה‪.‬‬
‫‪ 9‬מאפיינים של בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה‪:‬‬
‫‪ .1‬יכולת לזהות את רגשותיהם‪ ,‬להבינם ולווסתם‪ -‬שלושת הענפים של מאייר וסאלוביי‪ .‬הם נותנים תחושת שליטה‪ .‬אם אני יכול לזהות את‬
‫הרגשות שלי ושל אחרים ולהבין את המקור וההצלחות שלהם ואני יכול לווסת אותם‪ ,‬זה נותן תחושת שליטה על המצב‪ .‬תחושת שליטה זה‬
‫משאב מאוד חשוב להתמודדות אדפטיבית‪.‬‬
‫‪ .2‬תחושת יעילות ומסוגלות עצמית גבוהה‪ -‬הקשורה ביכולות הרגשיות‪ .‬עד כמה אנו מאמינים ביכולות שלנו להתמודד עם מטלות מסוימות‪.‬‬
‫בהקשר של התמודדות עם מצבי לחץ וא"ר‪ ,‬ההנחה של החוקרים היא‪ ,‬שאנשים בעלי א"ר גבוהה‪ ,‬תחושת המסוגלות בתחום הרגשי ובתחום‬
‫של ניהול מצבי לחץ‪ ,‬המסוגלות העצמית שלהם יותר גבוהה‪ ,‬ולכן הם מאמינים במשאבים שלהם וביכולות שלהם להתמודד עם המצב‬
‫וכתוצאה מכך‪ ,‬זה משפיע על התפיסה שלהם שמצב מסוים הוא מצב לחץ‪( .‬מצב לחץ נחווה כאשר יש פער בין המסוגלות שלנו לבין המציאות)‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מבחינת הידע שלם על עצמם‪ ,‬כבר יש להם את היכולת לצמצם את הפער הזה‪ .‬אני סומך על עצמי שאני יודע לנהל מצבים‪ ,‬אני יודע‬
‫לווסת את עצמי ולהתנהל במצבים כאלה ולא ללכת לאיבוד בתוכם ושהלחץ ישתלט וינהל אותי‪ ,‬וכבר בזה יש אלמנט של התמודדות יותר‬
‫אדפטיבית‪.‬‬
‫‪ .3‬יכולת לחוות רגשות חיוביים‪ -‬בגלל יכולת הוויסות יש להם יכולת לשמר יותר רגשות חיוביים ולצמצם את הרגשות השליליים‪ ,‬או לחוות‬
‫רגשות הם מועילות לאדם ולצמצם רגשות שהם פחות מועילות לו‪ .‬אלה עשויים להשפיע על הרווחה האישית ולהשפיע על שביעות הרצון‬
‫מהחיים‪.‬‬
‫‪ .4‬יכולת לייצר לעצמם סביבה פחות מלחיצה ומתסכלת‪.‬‬
‫‪ .5‬יכולת להכיר בתגובותיהם הרגשיות ללחץ כטבעיות‪ -‬אם אנו יודעים שצפוי לנו מצב לחץ‪ ,‬אנו כבר נכנסים למצב לחץ‪ ,‬אנו יודעים שיתעוררו‬
‫אצלנו תגובות של ל חץ‪ .‬כאשר יש את היכולות להכיר ולהבין את התגובות האלו וכאשר אנו יודעים שאנו נוכל להתמודד איתם‪ ,‬להרגיע את‬
‫עצמינו‪ ,‬למצוא אסטרטגיה התמודדות שנדרשת במצב כזה ואנו יודעי ם שלא נהיה באיזון כל הזמן‪ ,‬וזה בסדר‪ .‬הלחץ מוציא מאיתנו תגובות‪,‬‬
‫התנהגויות ומחשבות מסוימים‪ ,‬אבל אנו יודעים שחלק מהעניין זה לא להיבהל מזה‪ ,‬לא לתת לזה לשלוט עלינו‪ .‬כבר בזה יש אלמנט מרגיע‪.‬‬
‫‪ .6‬תפיסת מצבים מלחיצים כמאתגרים‪ -‬כי הם מאפשרים לנו למידה ורכישה של בסיס ידע מסייע ומקדם על עצמינו ועל אופן ההתמודדות‬
‫במצבי לחץ‪.‬‬
‫‪ .7‬משאבי התמודדות עשירים‪ -‬בעיקר משאבים רגשיים‪.‬‬
‫‪ .8‬רפרטואר גמיש של אסטרטגיות התמודדות‪.‬‬
‫‪ .9‬שימוש באסטרטגיות התמודדות אפקטיביות‪.‬‬
‫החוקרים מניחים שהתמודדות אדפטיבית נתפסת כא"ר בפעולה‪ .‬כלומר‪ ,‬עצם הידיעה שיש את היכולת לווסת ולשלוט הרגשות ולהגיע לאיזון‪ ,‬יש‬
‫בזה משהו מרגיע‪ .‬בעל א"ר גבוהה מלכתחילה ייצר עבור עצמו סביבות פחות מלחיצות וינסה לנהל את חייו כך שיעמוד מול פחות אירועים‬
‫מתסכלים‪ .‬מכאן‪ ,‬שהאינטליגנציה הרגשית היא מצב אישי מטרים להתמודדות אדפטיבית‪.‬‬
‫רווחה אישית ובדידות‬
‫תחושת רווחה אישית‪ -‬מתייחסת להערכה סובייקטיבית‪ ,‬הקוגניטיבית והרגשית של אדם לגבי חייו‬
‫ומוגדרת כהערכת היחיד את איכות החיים שלו‪.‬‬
‫המושג מקיף חוויות המעוררות הן רגשות שליליים והן רגשות חיוביים‪ ,‬הן רמות נמוכות של‬ ‫‪-‬‬
‫מצב רוח והן רמות גבוהות של מצב רוח‪ ,‬הן סיפוק מהחיים ברמה גבוה והן ברמה נמוכה‪.‬‬
‫החוויות החיוביות נאספות לתחושה כללית של גבוהה של רווחה אישית‪ ,‬המהווה כיום מושג‬ ‫‪-‬‬
‫מרכזי בפסיכולוגיה החיובית‪ .‬משום שאחת המטרות של הפסיכולוגיה החיובית היא להעלות את תחושת הרווחה האישית ולהבין את‬
‫הגורמים המשפיעים עליה‪.‬‬
‫רמת הרווחה האישית של האדם היא רכיב חשוב ומרכזי באדפטיביות ויש לה תפקיד משמעותי ביציבות הרגשית והחברתית של האדם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫המדד הזה נמדד באמצעות שאלון דיווח עצמי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בדידות‪ -‬חוויה סובייקטיבית המשקפת את הפער בין תפיסת מערכות היחסים של האדם לבין שאיפותיו ביחס למערך החברתי בו הוא נמצא‪ ,‬קיים‬
‫בפועל‪.‬‬
‫תחושת הבדידות משקפת התנסות לא נעימה של נתק או משבר ביחסי הגומלין החברתיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ההתנסות זו מלווה תחושה של חוסר תמיכה חברתית וניכור במערך החברתי בו נמצא האדם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הפער יכול לבוא ליידי ביטוי ברמה האיכותנית‪ .‬כלומר‪ ,‬אדם יכול לחוש בודד בין אנשים רבים‪ .‬אף אחד לא מסוגל להבין אותו ולתמוך בו‬ ‫‪-‬‬
‫ולעזור לו ולהיות בחוויות שהוא חווה‪ .‬והפער יכול לבור ליידי ביטוי ברמה הכמותית‪ .‬כלומר‪ ,‬האד ם רוצה שיהיו לו יותר חברים‪ ,‬או רוצה‬
‫שתמיד יהיה לו עם מי להיות‪ ,‬לבלות‪ .‬מאידך‪ ,‬לחוש שאינו בודד עם אדם אחד או בקרב אנשים ספורים‪.‬‬
‫נשים חוות יותר בדידות כאשר הפער הוא יותר איכותני‪ ,‬לעומת גברים שיחוו בדידות כשהפער הוא כמותי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בקרב מתבגרים נמצא שתחושת בדידות עמוקה קשורה לדחייה חברתית ותחושת בדידות קלה היא תוצאה של תמיכה חברתית וקבלה‬ ‫‪-‬‬
‫חברתית‪ .‬ויש קשר הפוך בין הסתגלות חברתית לקבוצת הגיל ויחסי קרבה עימם לבין תחושת בדידות‪.‬‬
‫הנחות יסוד של המחקר היא‪ ,‬שא"ר גבוהה תוביל‪:‬‬
‫‪ -‬לתחושה חזקה יותר של רווחה אישית‪.‬‬
‫‪ -‬לדיכאון ברמה נמוכה‪.‬‬
‫‪ -‬לסיפוק רב יותר מהחיים‪.‬‬
‫‪ -‬לאופטימיות ברמה גבוהה‪.‬‬
‫בעוד שא"ר נמוכה עלולה להוביל‪:‬‬
‫‪ -‬המתבגר אינו מצליח לבנות לעצמו מערכת חברתית תומכת‪ ,‬המשמשת משענת בעת דחק‪.‬‬
‫‪ -‬תחושה חזקה של בדידות‪.‬‬
‫‪43‬‬
 ‫תמיכה חברתית‬
‫הרציונאל שעומד מאחורי השערת התיווך הוא‪ ,‬כי הקשר בין א"ר להתמודדות אדפטיבית עם לחץ‪ ,‬מתווך ע"י מספר מנגנונים‪ .‬שהמרכזי בניהם הוא‬
‫תמיכה חברתית‪.‬‬
‫תמיכה חברתית‪ -‬פירושה‪ ,‬פונקציות או יכולות הכלולות בא"ר‪ ,‬מיוצרות או מאפשרות עבור האדם ליצור קשרים ע"י גורמים משמעותיים בחייו‬
‫כמו משפחה וחברים‪ ,‬היכולים להעניק במצבי לחץ עזרה בהבנת המצב והתמודדות עמו‪.‬‬
‫תמיכה חברתית שלעצמה היא אחד הדברים המשפיעים על הרווחה האישית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הא"ר מציידת את האדם במיומנויות חברתיות הנחוצות לבניית רשת חברתית תומכת ומוצקה המייצרת מחסום רגשי מול אירועי חיים‬ ‫‪-‬‬
‫קשים‪ .‬כלומר‪ ,‬התמיכה החברתית מגנה על האדם מפני התפתחות של קשיים נוספים כגון בעיות רגשיות‪ ,‬דיכאון וחרדה‪ ,‬ויתמודד בצורה טובה‬
‫יותר עם הקשיים האלה‪ .‬כלומר‪ ,‬תמיכה חברתית היא משאב העוזר להפחית את הבעיות שעלולות להתעורר מול אירועי חיים קשים‪ .‬ולכן יש‬
‫לה תפקיד חשוב ומרכזי רגשית וחברתית‪.‬‬
‫בגיל ההתבגרות עולה חשיבות קבוצת הגיל שאליה משתייך המתבגר ולכן מצופה כי בקרב בני נוער יהיה לגורם התיווך‪ ,‬תמיכה חברתית‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫אפקט חזק ביותר להתמודדות אדפטיבית‪.‬‬

‫החוקרים מניחים שא"ר באופן כללי יש לה קשר חיובי עם תוצאות אדפטיביות‪ .‬תוצאות אדפטיביות במונחים של משתני המחקר תבוא ליידי ביטוי‬
‫ב‪:‬‬
‫‪ -‬אסטרטגיות התמודדות יעילות (לא הימנעות)‬
‫‪ -‬רווחה אישית גבוהה‪.‬‬
‫‪ -‬בדידות נמוכה‪.‬‬
‫משתתפים‪:‬‬
‫‪ -‬נאספו נתונים מ‪ 203-‬שני נוער ומחנכיהם‪.‬‬
‫‪ -‬גיל הממוצע ‪.16.4‬‬
‫מהלך המחקר‪:‬‬
‫המחקר בוצע ב‪ 2-‬שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬איסוף נתוני תשומה‪ -‬משתני רקע‪ ,‬תוצאות מבחן א"ר (‪ ,)MSCEIT‬משתני אישיות‪ ,‬דיווח ביחס להישגים לימודיים ומצב חברתי‪.‬‬
‫‪ .2‬איסוף מידע על משתנים מתווכים (כעבור ‪ 3‬חוד')‪ -‬שאלוני תמיכה חברתית‪ ,‬משאבי התמודדות ומיומנויות חברתיות ‪ ,‬אסטרטגיות התמודדות‬
‫שונות‪ ,‬שאלון הערכה בדידות וכו'‪ + .‬שאלון למחנכים (הישגים לימודיים‪ ,‬תפקוד חברתי‪ ,‬רגשי וויסות רגשי)‪.‬‬
‫‪ 2‬השערות למחקר‪:‬‬
‫‪ .1‬בהשוואה לבני נוער בעלי א"ר נמוכה‪ ,‬בני נוער בעלי א"ר גבוהה יתמודדו במצבי לחץ באופן יעיל‪ ,‬שיניב תוצאות אדפטיביות הבאות לידי ביטוי‬
‫בתחושת רווחה אישית גבוהה‪.‬‬
‫‪ -‬בעלי א"ר גבוהה ישתמשו יותר באסטרטגיות התמודדות הממוקדות בבעיה = לא נמצא קשר‪( .‬גם לא מצאו קשר בין א"ר לאסטרטגיה‬
‫ממוקדת רגש)‬
‫‪ -‬בעלי א"ר נמוכה ישתמשו יותר באסטרטגיית התמודדות נמנעת = אושש‬
‫‪ -‬בעלי א"ר גבוהה ידווחו על רמה גבוהה יותר של רווחה נפשית = אושש‬
‫‪ -‬בעלי א"ר גבוהה ידווחו על רמה נמוכה יותר של בדידות = אושש‬
‫ההשערה הזו נבחנה ע"י בחינת הקשר שבין א"ר לאסטרטגיית התמודדות ובחינת הקשר בין א"ר לתוצאות אדפטיביות‪.‬‬
‫‪ .2‬הקשר בין א"ר לתוצאות האדפטיביות‪ ,‬מתווך ע"י תמיכה חברתית‪ .‬כלומר‪ ,‬א"ר מאפשרת לבנות רשת חברתית בעלת קשרים משמעותיים =‬
‫תמיכה חברתית‪ ,‬ותמיכה חברתית מגבירה רווחה אישית גבוהה וקשורה בבדידות נמוכה = אוששה‬
‫ממצאים‪:‬‬
‫‪ -‬נמצא שא"ר בקשר שלילי חזק עם אסטרטגיית התמודדות נמנעת‪.‬‬
‫‪ -‬לא נמצא מתאם מובהק עם אסט' התמודדות ממוקדת בעיה או ממוקדת רגש‪ .‬ממצא זה עולה בקנה אחד עם הקביעה כי אין אסטרטגיית‬
‫התמודדות מסוימת יעילה ואדפטיבית יותר מאחרות‪ ,‬מעבר למצבים שונים ובתוך כל מצב לחץ‪ .‬יעילותן של ההתמודדות והאדפטיביות עולות‬
‫ככל שעולה מספר דרכי ההתמודדות גדול יותר‪ ,‬והיכולת להתמודד ולהסתגל תלויה בתפקוד של רגש וקוגניציה‪.‬‬
‫‪ -‬בני נוער בעלי א"ר נמוכה נוטים לבחור באסט' התמודדות הכוללות התנהגויות שאינן אדפטיביות‪ ,‬כגון הכחשה‪ ,‬שימוש בסמים‪ ,‬אלכוהול וכו'‪.‬‬
‫היא אומנם מצמצמת זמנית את הלחץ‪ ,‬אך מותירה את הבעיה בעינה‪ .‬ממצא זה עולה בקנה אחד שדווח בספרות על יחס ישיר בין א"ר נמוכה‬
‫לשימוש מוקדם של בני נוער בסיגריות ובאלכוהול‪ .‬שימוש באסט' זו‪ ,‬שאינה אדפטיבית יכול לנבוע מקשיים בעיבוד בחומר הרגשי שמבוטא‬
‫בא"ר נמוכה‪ .‬ממצא זה חשוב משום שהוא מחדש ותורם לחקר התנאים המקדימים התנהגויות בעייתיות בקרב בני נוער ובחקר גורמי סיכון‬
‫לשימוש בחומרים ממכרים בבני נוער‪ ,‬כמו גם גורמים המגנים התורמים לעמידותם של בני נוער‪.‬‬
‫‪ -‬ההשערה הראשונה אוששה‪ .‬נמצא שבני נוער בעל א"ר גבוהה דיווחו על רמת רווחה אישית גבוהה יותר מבעלי א"ר נמוכה‪ .‬כלומר‪ ,‬יכולות‬
‫גבוהות בעיבוד מידע רגשי מובילה לתוצאות אדפטיביות בעת ההתמודדות‪ ,‬המוערכת ע"י תחושת רווחה אישית ברמה גבוהה‪ .‬ממצא זה עולה‬
‫בקנה אחד עם הנאמר בספרות שא"ר גבוהה ויכולות רגשיות ברמה גבוהה נמצאו קשורות למצב רוח חיובי וליכולת לווסתו ואף מנבאות‬
‫שביעות רצון מהחיים‪ ,‬כמו גם סיוע להגנה בפני לחץ‪ ,‬חרדה ודיכאון וקידום רגשות חיוביים‪.‬‬
‫‪ -‬נמצא קשר בין א"ר נמוכה לתחושת בדידות עמוקה ‪ .‬קשר זה לא נבחן עד כה בספרות‪ .‬הבדידות מאופיינת בהעדר סיפוק מקשרים יחסים‬
‫חברתיים‪ ,‬וכשהיא נמשכת לאורך זמן‪ ,‬מתלווים אליה גם חסרים קוגניטיביים ו‪/‬או התנהגותיים הקשורים במיומנויות חברתיות‪.‬‬
‫‪ -‬נמצא קשר ישיר בין תמיכה חברתית לרווחה אישית‪ .‬כמו כן נמצא קשר ישיר בין חוסר תמיכה חברתית לבדידות‪ .‬הקשרים בין א"ר לתמיכה‬
‫חברתית עשויים להיות מוסברים באמצעות העובדה‪ ,‬שהיכולות הרגשיות המרכיבות את הא"ר משרתות כפונקציות תקשורתיות וחברתיות‬
‫המעבירות מידע לגבי המחשבות והכוונות של אנשים ומתאמות את כל אלו במפגשים חברתיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הם בעלות חשיבות מכרעת‬
‫להתקשרויות חברתיות‪ ,‬הבונות את רשת התמיכה החברתית‪.‬‬
‫‪ -‬נמצאו הבדלים במגדר בא"ר‪:‬‬
‫‪ ‬ציוני ההא"ר של הבנות היו גבוהים יותר משל הבנים‪ ,‬למעט ברכיב הזיהוי הרגשי‪ .‬ההסבר להבדלים הוא‪ ,‬כי נשים מצליחות לקרא יותר‬
‫מידע חברתי סמוי‪ ,‬הכולל רגשות המובעים ע"י הבעות פנים וכן מסרים בלתי מילוליים אחרים ולזהות את המידע הזה וכך‪ ,‬הן מפתחות‬
‫א"ר גבוהה יותר שבבסיסה באינטראקציה הורה‪-‬ילד המוקדמות לחייהן‪.‬‬
‫‪ ‬בנות דיווחו על יותר תמיכה חברתית מאשר בנים‪.‬‬
‫‪ ‬נמצא שבנות בעלות יותר מיומנויות חברתיות מאשר בנים‪.‬‬
‫‪ ‬נמצא שבנות עושות מעט יותר שימוש בהתמודדות ממוקדת רגש לעומת בנים‪.‬‬
‫‪ ‬הבנים דיווחו על תחושת רווחה אישית גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪ ‬לא נמצאו הבדלים בין המינים בתחושת הבדידות‪.‬‬

‫‪44‬‬
 ‫מסקנות‪:‬‬
‫‪ -‬בכל מצב לחץ יש אסטרטגיה טובה שונה‪.‬‬
‫היכולות הרגשיות הכלולות‬ ‫‪ -‬מה שקובע זאת הגמישות ומס' הרב של דרכי התמודדות‪ -‬בעלי א"ר גבוה יש להם יותר משאבים חיצוניים‬
‫בא"ר מהוות פונקציה‬ ‫ופנימיים‪ ,‬יש להם יותר אסט ' אדפטיביות והם יותר מאמינים ביכולות שלהם להשתמש באסט' האלה ולכן‪,‬‬
‫תקשורתית וחברתית‬ ‫הם יבחרו את האסט' המתאימה לאותה סיטואציה‪ ,‬רגש או בבעיה ויכולה גם אסט' שמשלבת את שתי‬
‫האסט' ביחד‪.‬‬
‫‪ -‬א"ר נמוכה היא גורם סיכון להתנהגות בעייתית כמו התמכרות וכו'‪ -‬מכיוון שנמצא שא"ר נמוכה קשורה‬
‫באו פן מובהק לאסט' התמודדות נמנעת‪ ,‬ומכיוון שמדובר על בני נוער שהתנהגויות ההימנעות שלהן באות‬
‫בעלות חשיבות ליצירת‬ ‫לידיי ביטוי בהתנהגויות המסכנות אותם‪ ,‬התמכרות לחומרים ממכרים‪ ,‬כגון‪ ,‬סמים ואלכוהול‪ .‬כלומר‪ ,‬א"ר‬
‫קשרים חברתיים הבונים‬ ‫נמוכה היא גורם סיכון להתנהגויות בעייתיות‪.‬‬
‫את רשת התמיכה החברתית‬ ‫‪ -‬הא"ר ממקדת תשומת לב ייחודית ביכולות הרגשיות ובהשפעתן על האדפטיביות של תהליך ההתמודדות‪.‬‬
‫ממצאי המחקר עולה כי היא משמשת מגן בפני ההשלכות השליליות של מצב הלחץ‪ ,‬באופן שאינו תלוי‬
‫במשכל והמתווך ע"י משאבי תמיכה חברתית‪.‬‬
‫‪ -‬יכולות רגשיות הנכללות באינטליגנציה רגשית גבוהה‪ ,‬מסייעות לבניית רשת חברתית המשפיעה על הרווחה‬
‫המהווה מחסום מול אירועי‬ ‫האישית גם באופן ישיר וגם כאפקט בולם‪ ,‬דרך יכולתה לסייע להימנעות מבעיות הנובעות ממתח‪.‬‬
‫חיים שליליים ומקדמת‬ ‫‪ -‬יחד עם זאת‪ ,‬חשוב לציין שאינט' רגשית נמוכה לא גורמת (זה מחקר מתאמי ‪ ,‬הבודק קשרים בין משתנים‬
‫רווחה אישית‬ ‫ולא ניתן להסיק על קשרים סיבתיים‪ ,‬ולכן לא ניתן להסיק על סיבה ותוצאה) בהכרח לבדידות או להימנעות‪,‬‬
‫וא"ר גבוהה לא מבטיחה רווחה נפשית אלא רק ממלאת תפקיד מסוים בשתי אלה‪ .‬אנו יכולים להגיד שיש‬
‫קשר בין המשתנים האלו עם א"ר‪ .‬א"ר היא חלק ממערך של התמודדות במצבי לחץ שונים ולכן אנו לא יכולים להגיד שיש סיבתיות‪ ,‬שא"ר‬
‫גבוה מבטיחה רווחה נפשית או אפילו מבטיחה רשת חברתית תומכת‪ .‬א"ר ממלאת תפקיד מסוים הן מבחינת בדידות ורווחה נפשית והן‬
‫מבחינת שימוש באסטרטגיות‪.‬‬
‫‪ -‬המחקר העלה‪ ,‬בשונה ממחקרי א"ר אחרים‪ ,‬כי א"ר פועלת באמצעות משאבי ההתמודדות של המתבגרים ולא באמצעות סגנונות ההתמודדות‬
‫שלהם‪ ,‬שהם תלויים בזמן‪ ,‬בטבעו של המפגש המלחיץ ובגורמים נוספים‪ .‬בדפוס קבוע ואמין‪ ,‬מסייעת הא"ר לבני נוער לעשות שימוש במשאבים‬
‫חברתיים העומדים לרשותם (מיומנויות חברתיות‪ ,‬זמינותה של רשת תמיכה חברתית)‪ ,‬כך שתתאפשר התמודדות אדפטיבית שתתבטא‬
‫בתחושות רווחה אישית ברמה גבוהה‪.‬‬
‫השלכות יישומיות‬
‫הממצאים תורמים להבנת ההתנהגויות של בני נוער‪ ,‬הן באשר לקידומה של רווחה אישית בתקופת חיים לוחצת במיוחד‪ ,‬והן באשר למניעת מצוקה‬
‫נפשית‪ ,‬תחושת בדידות והתנהגויות בלתי אדפטיביות‪ ,‬ולפיכך יש להם גם השלכות יישומיות‪ .‬ממצאי המחקר מציעים בסיס לפיתוח אינדיקטורים‬
‫להערכת יכולות רגשיות של בני נוער לשם‪:‬‬
‫‪ -‬איתור מתבגרים בסיכון‪ -‬האיתור יכול להיות על בסיס הא"ר שלהם‪ .‬בהתאם למחקר‪ ,‬שא"ר נמוכה היא גורם סיכון‪.‬‬
‫‪ -‬תכניות התערבות לשיפור יכולות רגשיות וא"ר‪ -‬בכדי לסייע בתהליכי התמודדות שהיא יותר אדפטיבית אליהם נדרשים בני נוער לעיתים‬
‫קרובות יחסית ולהוביל אותם להתנהגויות פחות מסוכנות וקיצוניות‪.‬‬
‫‪ 2.4.2‬היבטים קליניים ואישיים‬
‫לאינטליגנציה רגשית יש גם פוטנציאל יישום בתחום הקליני‪ .‬מחקרים על אלקסיטימיה (אדם שלא יכול לבטא רגש או להרגיש אותו) מדגישים עד‬
‫כמה קשיים בהבנת רגשות ובדיווח על רגשות הם מרכזיים בהפרעות רגש‪ .‬אם א"ר קשורה להפרעות רגש ולקושי בוויסות רגש‪ ,‬יש לה גם תפקיד‬
‫חשוב באבחון קליני ואף בטיפול‪ .‬במחקרים שנתנו את מבחן ‪ MSCEIT‬למטופלים הסובלים מהפרעות רגש למיניהם כמו דיכאון‪ ,‬הפרעת אישיות‬
‫גבולית וכו' ‪ ,‬נמצא הבדל משמעותי בציון הא"ר בין אנשים עם הפרעות רגש לאנשים נורמטיביים‪ .‬במיוחד בלטו ההבדלים ברכיבים הבנת הרגש‪,‬‬
‫ניהול וויסות הרגש‪.‬‬
‫סאלובי ומאייר מניחים כי רגשות יכולים לקדם את החשיבה ולמקד את האדם בבחירת התנהגות אדפטיבית‪ .‬מערך היכולות של הא"ר מאפשר‬
‫לאדם לרכוש בסיס ידע המסייע בהקלת מצבים רגשיים‪ ,‬בקידומם ובניהולם הם טוענים כי ככל שלאדם יש א"ר גבוהה יותר ‪ ,‬כך ההתמודדות‬
‫במצבי לחץ יעילה יותר‪ .‬התמודדות בלתי אדפטיבית עלולה להיות תוצאות של קשיים בעיבוד הרגשי‪,‬קרי‪ ,‬א"ר נמוכה‪ .‬התמודדות אדפטיבית‬
‫מאפשרת לתעל רגשות שליליים באופן בונה ע"י תפיסה מדויקת שלהם‪ ,‬הבנתם וויסותם‪ ,‬ונתפסת ע"י החוקרים "כא"ר בפעולה"‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫התמודדות אדפטיבית היא המהות האמיתית של הא"ר משום שהיא מאפשרת ליחיד לנהל משא ומתן עם דרישות חיצוניות ופנימיות הכרוכות‬
‫בלחצים גדולים‪ .‬ההתמודדות אינה רק הסתגלות פשוטה למצב לחץ‪ ,‬אלא ביטוי של א"ר‪ ,‬ביטוי של יכולת לנהל רגשות‪ ,‬של צמיחה רגשית‪ ,‬של יכולת‬
‫הבחנה קוגניטיבית ורגשית המאפשרת לאדם להתפתח בעולם המשתנה כל הזמן‪.‬‬
‫לדעת סאלוביי‪ ,‬יישום מוצלח של א"ר‪ ,‬קרי התמודדות יעילה‪ ,‬יוביל לפתרון קבוע של הבעיה עם תוספת מעטה של קונפליקט‪ ,‬או לתוצאות שאינן‬
‫מלוות במשקעים‪ ,‬תוך כדי שמירה על מצב רגשי חיובי‪ .‬חוקרי א"ר טוענים כי המשמעות של האירועים החיצוניים תלויה במידה שבה הם מעוררים‬
‫רגשות‪ .‬התגובות הרגשיות הן סובייקטיביות לכל אדם ‪ .‬בקצה האחד של הרצף מצויים אנשים המתקשים תמיד להתמודד עם אירועי חיים קשים‪,‬‬
‫ובקצה האחר מצויים אנשים שלאחר שפוקדים אותם אירועים חיים קשים ביותר‪ ,‬הם המצליחים עד מהרה להתגבר ולהמשיך הלאה‪ .‬נראה שאלה‬
‫המצוידים בכושר או ביכולת כלשהי המקדמת התמודדות רגשית יעילה ואדפטיבית בעת לחץ‪ .‬לפיכך‪ ,‬חוקרים טוענים כי לאר יש תפקיד חשוב‬
‫ומרכזי בהסתגלות רגשית וחברתית במהלך הילדות והתבגרות‪ .‬חסר בכישורים רגשיים וחברתיים קשור לעיתים קרובות למצבי לחץ מתמשכים‬
‫בגילים אלו‪.‬‬
‫בספרות הא"ר טוענים כי בעלי א"ר גבוהה יוצרם לעצמם מראש סביבות פחות מלחיצות ומנסים לנהל את חייהם כך שייווצרו להם פחות אירועים‬
‫מתסכלים‪ .‬הם מזהים מראש מצבים מכאיבים ומזיקים בהקשר החברתי ולומדים להימנע מהם‪ .‬הם מנטרים בזהירות וביעילות את הרמזים‬
‫הרגשיים במצבים שונים‪.‬‬

‫‪45‬‬
 ‫מיתוס ‪ -6‬א"ר מנבאת התמודדות אדפטיבית‬
‫מאפיינים של עיבוד רגשי‪ ,‬המגדירים אדם בעל רמת א"ר גבוהה‪ ,‬הולכים יחד עם יתרון ממשי בתפקוד חברתי שמוכלל מעבר לסיטואציות‬
‫ולהקשרים‪ .‬כלומר‪ ,‬המצדדים בא"ר טוענים כי‪ ,‬התמודדות מוצלחת עם מצבים מעוררים לחץ הינה מרכיב מרכזי בא"ר‪ .‬למרבית הצער לא נראה‬
‫שיש תהליך אחד של א"ר ה שולט בהצלחה אדפטיבית‪ ,‬וזאת באופן דומה לגורם מהירות עיבוד המידע שיש הטוענים לגביו כי הוא שולט‬
‫באינטליגנציה הכללית‪ .‬להצלחה או לכישלון בהתמודדות ישנם מקורות רבים המקושרים לתהליכים ומבנים השונים איכותית זה מזה‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬אין זה נראה סביר שא"ר נובעת באופן בלעדי ממקור פסיכולוגי אחד‪.‬‬
‫‪ -‬קשה לקטלג תהליכי התמודדות במונחים של תוצאות אדפטיביות‪ -‬ישנה נטייה חלשה להתמודדות ממוקדת בעיה להיות יעילה מהתמודדות‬
‫ממוקדת רגש או הימנעות‪ ,‬אבל הקשר בין בחירת דפוס ההתמודדות והתוצאה האדפטיבית הוא חלש ותלוי בהקשר ע"פ רוב‪ .‬באופן דומה‪,‬‬
‫ניתוח אדפטיבי של תכונות אישיות המקושרות לא"ר מעלה כי תכונות אלו מקשרות דפוסים של עלויות ותועלת‪ .‬לכן נראה כי הבדלים אישיים‬
‫הולכים יחד עם בחירות אדפטיביות בלתי תלויות ומגוונות‪ .‬למשל‪ ,‬חברותיות עשויה להיות מקושרת לבחירת היחיד בין מטרות תחרותיות‬
‫לבין שיתוף פעולה‪ .‬כלומר‪ ,‬הנטייה של האדם תקבע אילו סביבות חברתיות יוכיחו כתומכות למאמצי האדפטציה שלו‪ ,‬ואילו סביבות נכשלות‬
‫בכך‪ ,‬ואינן מספקות לפרט אפשרויות להפגנת הכישורים האדפטיביים שלו‪.‬‬
‫הבעיה עם תבניות מדעיות כמו א"ר היא שמצבים רגשיים או בין אישיים עשויים להיות רחבים מדי‪ ,‬ולא מוגדרים די הצורך מכדי להוות‬ ‫‪-‬‬
‫אתגר אדפטיבי עקבי ורציף‪ .‬הבדלים בין אישיים במידה בה הרגשות תומכים או מפריעים להשגת מטרות אישיות משתנה לנוכח אתגרים‬
‫שונים בחיים‪ .‬לכן‪ ,‬מישהו המותאם למצב התמודדות מסוים לא בהכרח שיהיה מצויד היטב להתמודדות במצבים אחרים‪.‬‬
‫‪ -‬אף מודל של א"ר אינו משלב ‪ 2‬היבטים קריטיים של תגובות לחץ‪-‬‬
‫‪ ‬תוצאות של לחץ הן הרבה פעמים יותר איכותיות מאשר כמותיות‪ -‬אדפטציה היא מבנה רב פנים שיכול להיות מובנה בצורה שונה‬
‫בסיטואציות שונות‪ ,‬ותלוי בקריטריונים בהם השתמשו להערכת התוצאה‪.‬‬
‫‪ ‬אין תהליך שליט אחד לוויסות רגשות לחץ‪ ,‬ולכן גם עבור א"ר במקום תהליך אחד‪ ,‬תהליך הלחץ מחולק על פני תהליכים קוגניטיביים‬
‫נפרדים פונקציונאלית הכוללים הן תהליכי וויסות מצב הרוח‪ ,‬הפועלים בצורה מטא‪-‬קוגניטיבית על ייצוגים או קודים שהאדם מעריך‪,‬‬
‫והן תהליכים רחבים יותר של התמודדות והערכה ‪ ,‬שעשויים להיות מכוונים כלפי אירועים חיצוניים וקוגניציות פנימיות‪.‬‬
‫‪ 2.4‬יישומים של אינטליגנציה רגישת בתחומי חיים שונים‬
‫המחקר היישומי מתמקד באמצעי טיפול בבעיה כלשהי באמצעות פתרון בעיות והערכת תכניות התערבות שמטרתן לטפל בבעיה מסוימת‪ .‬תכנית‬
‫התערבות נחשבת לבעלת ערך רק אם היא תומכת בפתרון הבעיה‪.‬‬
‫ישנם ‪ 3‬תחומי יישומים של התערבות‪:‬‬
‫‪ .1‬בתחום החינוך‪ -‬יש כיום לא מעט תכניות בבית הספר שמטרתן לקדם את הא"ר של התלמידים‪.‬‬
‫‪ .2‬בעולם התעסוקה‪ -‬קיים עניין הולך וגובר ביישום א"ר‪ ,‬הן שיפור רווחת העובד והן לשיפור יצרנות החברה‪.‬‬
‫‪ .3‬קידום בריאות הנפש הרווחה‪ -‬הן דיכאון חולף והן הפרעות קליניות ממושכות עלולים להיגרם משום שאדם אינו מבין את רגשותיו או אינו‬
‫מתמודד איתם בצורה מספקת‪ .‬תחומי המחקר העוסקים בשאלות‪ ,‬כיצד אנשים מתמודדים עם לחצים‪ ,‬כיצד אנשים מנהלים קשרים‬
‫אינטימיים ומערכות נישואין וכיצד וויסות עצמי לקוי עלול להוביל לסטיות חברתיות כמו פשע ושימוש בחומרים מסוכנים‪ ,‬נחקרו בעבר בנוגע‬
‫לא"ר נמוכה‪ .‬ייתכן שמבט ממוקד יותר על האופן שבו אנשים מווסתים את מצבם הרגשי‪ ,‬יניב תוצאות טיפוליות שאפשר יהיה להסתייע בהן‪.‬‬

‫‪46‬‬
 ‫מאמר ‪Salovey, Caruso, & Mayer Emotional intelligence in practice -15‬‬
‫מאמר סקירה של יישומים שונים של א"ר‬
‫אינטליגנציה רגשית בחינוך‬
‫בשנים האחרונות הנושא של א"ר הוכנס למערכת הלימודים בביה"ס כדי לעזור לילדי ביה"ס לרכוש מיומנויות שעוזרות לבנות יכולות בניהול‬ ‫‪-‬‬
‫עצמי וביחסים חברתיים‪ ,‬הנקרא "למידה רגשית‪-‬חברתית" ‪.SEL‬‬
‫תכניות מועטות עוסקות ברגשות וביכולות עיבוד מידע רגשי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫חסרים עדיין ממצאים לגבי האפשרות ליישם את היכולות הנלמדות בסיטואציות אמיתיות בחיים‪ .‬אך יחד עם זאת‪ ,‬הם טוענים שהיישום‬ ‫‪-‬‬
‫בתחום החינוך הוא מאוד חשוב‪ .‬ישנן עדויות של מחקרי מוח שלמידה רגשית משפרת את היכולת שלנו ללמוד ואת היכולת שלנו לזכור‪ .‬כאשר‬
‫מתעוררים רגשות נעימים או לא נעימים אנו נזכור טוב יותר‪ .‬ככל שאזורי מוח פעילים בזמן הלמידה‪ ,‬אנו מטמיעים את הידע טוב יותר‪ ,‬זה גם‬
‫יוצר אסוציאציות‪ ,‬דברים רגשיים מקושרים לחוויות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש עדויות של מורים‪ ,‬הורים ותלמידים ‪ ,‬על כך שמדובר בתוכניות אשר משפרות‬
‫את יכולת ההתמודדות שלהם‪.‬‬
‫‪ 3‬תכניות לימוד הנוגעות לא"ר שממוקדות במיוחד על רגשות וא"ר‪:‬‬
‫‪ .1‬מדע הזהות העצמית ‪ 54 -self science‬שיעורים המאורגנים מסביב ל‪ 10-‬יעדים‪ ,‬חלקם במפורש נוגעים לרגשות‪ ,‬והשיעורים עצמם מערבים‬
‫נושאים שונים בתוך מרכת הלימודים הרגילה‪.‬‬
‫‪ .2‬מערכת לימודים דרום אפריקה של א"ר ‪ 58 -south Africa EI curriculum‬פעילויות שרובן עוסקות ברגשות‪.‬‬
‫‪ .3‬חוברות פעילות בחירה פנימית ‪ -innerchoice publishing activity books‬הכוללות מגוון פעילויות ללמידה העוסקות ביכולות חברתיות‬
‫ורגשיות‪.‬‬
‫‪ 3‬אתגרים מציבים את תכניות הלימוד‪:‬‬
‫‪ .1‬האפקטיביות של תכניות הלימוד‪ -‬למרות הערכה מבוקרת של המחקר בעניין זה שמעידה על יעילות בתכניות לימודים אלו‪ ,‬טרם פורסמו‬
‫תוצאותיהם‪ ,‬אך דיווחים ממורים‪ ,‬הורים ותלמידים מעידים על כך שתכניות הלימודים מוערכות וקלות ליישום בקנה מידה גדול‪.‬‬
‫‪ .2‬להראות שהמיומנויות הנלמדות בתכניות אלו ניתן להכליל אותן גם לסיטואציות יומיומיות‪.‬‬
‫‪ .3‬כדי שתכניות הלימוד האלו יצליחו‪ ,‬הן צריכות להיות‪:‬‬
‫רחבות‪ -‬רב‪-‬שנתיות‪ .‬נמשכות מספר שנים ובמספר מקצועות ומותאמות התפתחותית ותרבותית‪ .‬שכן‪ ,‬לא ניתן ללמד א"ר בפרק זמן קצר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לא"ר יש אלמנט התפתחותי‪ .‬למשל‪ ,‬אם אנו מלמדים ילדים בגיל הגן א"ר מיומנויות מסוימות‪ ,‬אז בגיל מאוחר יותר‪ ,‬נלמד את אותן‬
‫מיומנויות ברמה גבוה יותר ומורכבת יותר‪.‬‬
‫‪ -‬מקיפות‪ -‬משולבות בתכניות הלימוד הרגילות‪ ,‬מומלץ ברוב מקצועות הלימוד ובפעילויות מחוץ לתכניות הלימודים‪ .‬כגון‪ ,‬פעילויות‬
‫קהילתיות‪ ,‬בהתנדבות‪ ,‬מפגשים עם תלמידים מביה"ס אחרים‪ ,‬טיולים ושתהיה בהן למידה משמעותית של אותן מיומנויות של א"ר‬
‫והזדמנות טובה לתרגל את המיומנויות האלה‪.‬‬
‫‪ -‬צריכות להיות מבוססות תיאורטית‪.‬‬
‫‪ -‬יועברו ע"י צוות מיומן ומנוסה ובו זמנית שיהיה ניתן להעריך לבקר אותן בצורה שיטתית ולהטמיע אותן‪ .‬הן צריכות לקדם כיתות וסביבת‬
‫ביה"ס שדואגות‪ ,‬תומכות ומאתגרות‪ ,‬וצריכות ללמד מגוון רחב מיומנויות‪ .‬למשל‪ ,‬מלמדים א"ר בשיעור או סדנא בנושא‪ ,‬אנו רוצים‬
‫שהידע הזה יי טמע‪ .‬במשך השבוע התלמידים נחשפים לסיטואציות שונות‪ .‬אם מורים אחרים מעורים גם הם בתכנית הלימוד של הא"ר אז‬
‫הם יכולים לעזור תלמידים להטמיע את הידע זה בחוויות יומיומיות‪ .‬אם הידע של א"ר מנותק מתכנית הלימוד הכללית שמבוצעת רק‬
‫כפעמיים בשבוע מאד קשה להטמיע את הידע הזה‪.‬‬
‫סדרה של ‪ 4‬מיומנויות (בדומה למודלים מעורבים) מפתח בנוגע למיומנויות חברתיות ורגשיות שהחוקר פייטון מנה ‪ /‬מה כדאי ללמד‪:‬‬
‫‪ .1‬מודעות של העצמי ושל האחר (גולמן)‬
‫‪ .2‬עמדות וערכים חיוביים (גולמן)‬
‫‪ .3‬קבלת החלטות אחראית‪ -‬קשורה לוויסות והבנה רגשית‪.‬‬
‫‪ .4‬כישורי אינטראקציה חברתית‪ -‬כישורי שיח ותקשורת‪.‬‬
‫‪ 5‬קשיים עולים כאשר חוקרים ומחנכ ים מנסים לזהות סדרה של מיומנויות מפתח שעליהן צריך להתמקד‪:‬‬
‫‪ .1‬הרשימה כנראה מייצגת מגוון רחב של מיומנויות‪ ,‬וייתכן ויהיה קשה לפנות לכל המיומנויות באמצעות לימוד פורמאלי בכיתה‪.‬‬
‫‪ .2‬תתי‪-‬המיומנויות יכולות להיות סדרות מעורפלת המקיפות מגוון רחב של מיומנויות‪.‬‬
‫‪ .3‬המיומנויות יכולות להיות קשורות להקשר וכתוצאה מכך להיכשל להעביר את המיומנויות למגוון מצבים‪.‬‬
‫‪ .4‬חלק מהמיומנויות יכולות להיות תלויות ביכולות אחרות שהן לא חלק מהרשימה‪.‬‬
‫‪ .5‬יכול להיות שיש יותר ממרכיב משותף אחד בין מערכות לימוד השמות דגש על ההבדלים בין מיומנויות מפתח שונות לידע רגיל‪.‬‬
‫אינטליגנציה רגשית במשפחה‬
‫החוקר ג'ון גוטמן (‪ )1997‬מצא שביטוי רגשות חזקים באינטראקציה הורה‪-‬ילד קריטית‪ /‬חיונית עבור התפתחות הילד‪ .‬ילדים זקוקים להבעה של‬
‫רגשות משום שזה נותן להם לגיטימציה להביע את הרגש מבלי שהצד השני מבטל אותו‪ ,‬אלא מכיל ומבין אותו‪ ,‬נותן לו תוקף‪.‬‬
‫הורים שמביעים רגשות מצליחים בקלות ב‪:‬‬
‫‪ .1‬מודעות לרגשות הילד ושל מודעות של עצמם‪-‬‬
‫‪ .2‬לזהות את הרגשות של עצמם ושל הילד כהזדמנות ללמידה ואינטימיות‪.‬‬
‫‪ .3‬הקשבה אמפתית לילד‪ .‬יכולת לזהות את הרגש של הילד בלי להיבהל ולבטל‪.‬‬
‫‪ .4‬לעזור לילד לתייג (לתת שם‪ ,‬לזהות) את הרגשות שהילד חש‪ .‬ברגע שעוזרים לילד לתת שם לרגש אנו עושים לו סדר ותיקוף של הרגש‪ .‬ילד‬
‫לפעמים לא יודע מה הוא מרגיש וזה מתבטא ישר בהתנהגות‪ ,‬בכי‪ ,‬אלימות והוא לא יודע הרבה פעמים לתייג את מה שהוא מרגיש‪" .‬אני רואה‬
‫שאתה מתוסכל כי ‪ ," . .‬יש כאן זיהוי והבנה של הרגש ואלו יכולות של א"ר‪.‬‬
‫‪ .5‬הצבת גבולות תוך חיפוש דרכי פתרון לבעיה שעוררה את הרגש‪ .‬הצבת גבולות ברמת ההתנהגות‪ ,‬ההורה מתקף ונותן לגיטימציה לכל רגש‪ ,‬אך‬
‫לא לכל התנהגות שנלוות אליו‪ .‬למשל‪ ,‬הילד יכול להיות מתוסכל אבל ההוריה ימנע ממנו לשבור חפצים ‪ /‬או להכות תוך כדי‪ .‬הצבת הגבול לא‬
‫מבטלת את מה שהילד מרגיש‪ ,‬אלא עוזרת לעשות לו סדר‪ ,‬גבולות ששומרים עליו‪ .‬בהמשך כשהילד עושה את ההפרדה בין הפן ההתנהגותי שיש‬
‫גבולות להתנהגות ולבין הפן הרגשי שניתן להרגיש הכל‪ ,‬אז הרגשות פחות מאיימים‪.‬‬
‫ככל שלאם יש א"ר גבוהה כך הילד‪:‬‬
‫‪ -‬אמפתי יותר‪.‬‬
‫‪ -‬חברתי יותר‪.‬‬
‫‪ -‬בעל הקשרות בטוחה‪.‬‬
‫לאחרונה נמצא שמבחן ‪ MSCEIT‬מעיד על קשר חזק חיובי בין אינטליגנציה רגשית הורית לבין יכולות חברתיות בילדים‪ .‬במחקר שנעשה על ‪67‬‬
‫אימהות ותינוקיהן ‪ ,‬נבדקה ההקשרות בגיל שנה בין האם לתינוק וכן‪ ,‬השיגו דירוג של האמהות בנוגע ליכולות סוציו‪-‬רגשיות של ילדיהן באמצעות‬
‫מבחן ‪ ,MSCEIT‬שמצא שאינטליגנציה רגשית אימהית גבוהה‪ ,‬במיוחד תפיסה מדויקת של הרגשות‪ ,‬קשורה באופן חזק לאמפתיה של הילד‪,‬‬
‫ליחסים חברתיים ולתחושת שייכות כשילדם היה בגיל ‪ 3.5‬שנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אינטליגנציה רגשית אימהית נמצאה קשורה להיקשרות חזקה יותר של‬
‫תינוקות‪.‬‬
‫‪47‬‬
 ‫משאבי אנוש‬
‫סטודנטים למנהל עסקים ‪ ,‬אשר קיבלו ציונים גבוהים ב‪ ,MSCEIT -‬נטו לקבל הערכה גבוהה יותר מחבריהם לקבוצה כבעלי מטרות מוסברות‬ ‫‪-‬‬
‫היטב ומרחיקות‪-‬ראות עבור הקבוצה‪.‬‬
‫במחקר אחר‪ ,‬בעלי הציונים הגבוהים ‪ -‬בעיקר בענף ניהול הרגשות‪ ,‬נטו לחוות אינטראקציות חברתיות מספקות יותר ולבקש תמיכה חברתית‬ ‫‪-‬‬
‫מחברי קבוצה אחרים‪ .‬שני הממצאים נשארו משמעותיים גם לאחר שליטה במימדי האישיות (חמשת הגדולים)‪.‬‬
‫סטודנטים עם ציוני ‪ MSCEIT‬גבוהים היו בעלי סיכויים גבוהים יותר להצליח בקורס התנהגות עסקית ומנהיגות כמו גם להצליח בעבודתם‬ ‫‪-‬‬
‫בקמפוס‪.‬‬
‫גם במחקרים בעולם האמיתי נמצאו רמזים כי א"ר גבוהה קשורה לתוצאות טובות יותר‪ .‬דוגמא‪ :‬אצל קבוצות שמאי ביטוח‪ ,‬ממוצע גבוה ב‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ MEIS‬ניבא שביעות רצון גבוהה יותר אצל הלקוחות‪.‬‬

‫שיווק‬
‫בעקבות הפופולריזציה של א"ר בשנות ה‪ , 90 -‬אנשי שיווק ופרסום החלו לשאוף לקשר מוצרים לרגשות הלקוחות‪" :‬מיתוג רגשי"‪ .‬כלומר‪ ,‬עירור‬
‫רגש מסוים למוצר כלשהו אצל הלקוח‪ .‬כשאנו רוצים לגרום לו לקנות את המוצר‪ ,‬אנו צריכם לגרום לו להשתכנע באיזה רעיון‪ .‬הספרות על מיתוג‬
‫רגשי קשורה רק במקצת לא"ר ‪ ,‬כי במובן מסוים היא שואפת לנהל את רגשות של האחר‪ ,‬של הלקוח‪ ,‬כחלק מהדרך שבה המוצר נמכר‪ ,‬משווק‬
‫ומפורסם‪.‬‬
‫כיום כבר לא משתמשים במונח הזה‪ ,‬משום כל הפרסומות היום משתמשות במיתוג רגשי‪ ,‬זה ברור שצריך להשתמש במניפולציה הזו כדי שהמוצר‬
‫יימכר‪ .‬לכל מוצר יש איזשהי אסוציאציה למוצר ולכן זה כבר נהפך כ"בילט‪-‬אין" במיתוג המוצר‪.‬‬
‫לפי גוב‪ ,‬קיימים ‪ 4‬עקרונות למיתוג רגשי‪:‬‬
‫‪ .1‬לקוחות רוצים לחוש שיש להם קשר עם היצרן או איש המכירות ושקשר זה מכבד אותם‪ -‬הלקוח רוצה להרגיש קשר עם מי שמוכר להם וברגע‬
‫שמתעורר עם זה רגש‪ ,‬הרגש יוצר קשר למוצר וכפועל יוצא נוצר קשר עם היצרן‪.‬‬
‫‪ .2‬הלקוח מעוניין בהתנסות חושית עם המוצר‪ -‬שתהיה עשירה ונשארת בזיכרון‪ .‬ככל שאזורי מוח פעילים המקושרים למוצר‪ ,‬כך המוצר והרגש‬
‫איתו נטמע יותר טוב‪.‬‬
‫‪ .3‬קשר רגשי עם המוצר נוצר בצורה הטובה ביותר כאשר הדמיון מופעל כתוצאה ממשהו לא צפוי‪.‬‬
‫‪ .4‬נאמנות למותג מתחזקת כאשר השיווק כולל חזון‪ ,‬המוגדר כקשר מתלכד וארוך‪-‬טווח בין המותג לרגש‪.‬‬
‫דוגמאות למיתוג רגשי‪ :‬הם קוטג' של תנובה‪" ,‬הגבינה עם הבית" (מעורר רגש של חום‪ ,‬אהבה)‪ ,‬טיפאני (יוקרה‪ ,‬כבוד‪ ,‬גאווה) וסטארבאקס‬
‫(הרומנטיקה של שתיית קפה)‪.‬‬
‫החוקר מרתינס רואה את הקשר הרגשי למותג כחלק ה"קסם" של מבצע שיווק אפקטיבי‪ .‬דוגמאות‪ :‬הארלי דייוידסון (מרדנות) או קוקה קולה‬
‫(הנאה)‪ ,‬גם אם חלק מנושאים אלה אינם באמת רגשות‪ .‬אך עדיין אין ממצאים אמפיריים בספרות לגבי האפקטיביות של שיווק כזה‪.‬‬
‫פוליטיקה‬
‫גרינשטיין מצא כי דרושות ‪ 6‬יכולות למנהיגות מוצלחת (מחקר היסטורי שערך על נשיאי ארה"ב)‪:‬‬
‫‪ .1‬תקשורת ציבורית יעילה‪.‬‬
‫‪ .2‬יכולת ארגונית‪.‬‬
‫‪ .3‬מיומנויות פוליטיות‪.‬‬
‫‪ .4‬חזון‪.‬‬
‫‪ .5‬סגנון קוגניטיבי‪.‬‬
‫‪ .6‬אינטליגנציה רגשית (המחקר התרכז בממדים של מאייר וסאלוביי)‪.‬‬
‫יישום חדש יחסית של א"ר‪ -‬עזרה לנשיאים לשפר את יכולת ההנהגה שלהם‪ ,‬באמצעות שיפור נקודות תורפה באינטליגנציה רגשית שלהם‪.‬‬
‫דוגמאות‪ :‬קלינטון‪ ,‬ניקסון‪.‬‬
‫מסקנות מהמאמר‪:‬‬
‫‪ -‬אלה התחומים שנחקרו עד היום‪.‬‬
‫‪ -‬אנשים בעלי א"ר גבוהה נמצאו פחות נוטים ל‪:‬‬
‫‪ ‬התנהגות אלימה‪.‬‬
‫‪ ‬עישון סיגריות‪.‬‬
‫‪ ‬שימוש בסמים ואלכוהול (סוג אסטרטגיה נמנעת)‬
‫‪ ‬מדווחים על אינטראקציות חיוביות יותר עם אחרים‪.‬‬
‫‪ -‬למרות שכלי המדידה והמחקר בנוגע לאינטליגנציה רגשית עדיין בראשיתו‪ ,‬ישנם מספר ממצאים אשר מצדיקים המשך חקירה‪ ,‬על מנת‬
‫שבעתיד ניתן יהיה ליישם את הידע על אינטליגנציה רגשית כפי שהיא נמדדת על ידי ‪ MSCIET‬בתחומי חיים שונים‪.‬‬

‫‪48‬‬
 ‫‪ 2.4.3‬ארגונים ותעסוקה‬
‫יש חוקרים הסבורים שניתן ליישם ולטפח א"ר ברכיבים שונים של עולם העבודה‪ ,‬כגון‪ ,‬תקשורת בין‪-‬אישית במקום העבודה‪ ,‬פתרון בעיות‬
‫וסכסוכים בין עובדים‪ ,‬ניהול תהליכי שיווק‪ ,‬התמדה במשימה עד לסיומה ומוטיבציה של העובדים להגיע להישגים גדולים‪ .‬אפשר ליישם א"ר הן‬
‫ברמה האישית והן ברמה הבין‪-‬אישית‪.‬‬
‫לפי המודל של גולמן לא"ר יש ‪ 5‬רכיבים‪:‬‬
‫‪ .1‬היכולת לזהות את המצב הרגשי הנוכחי ולהבין את הקשר בין רגשות‪ ,‬מחשבה ופעולה‪.‬‬
‫‪ .2‬יכולת שליטה רגשית ומעבר ממצב רגשי לא רצוי למצב רגשי אחר‪.‬‬
‫‪ .3‬היכולת להיכנס למצבי רגש הקשורים לדחף ולהגיע להישגים ולהצלחה‪.‬‬
‫‪ .4‬היכולת לקרא את רגשות הזולת ולהיות רגיש אליהם‪ ,‬כמו גם להשפיע עליהם‪.‬‬
‫‪ .5‬היכולת לפתח ולשמור לאורך זמן על מערכת יחסים בין‪-‬אישית‪.‬‬
‫לפי השקפתו של גולמן‪ ,‬המיומנויות הללו קשורות זו לזו באופן היררכי‪:‬‬

‫צורך ביכולת לזהות רגשות‬

‫כדי להשיג שליטה רגשית‬

‫מעודד דחף להישגיות‬

‫‪ 3‬היכולות כאשר מכוונות כלפי הזולת מאפשרות לקרא את רגשות‬

‫האחר ולהשפיע עליהם באופן חיובי‬

‫‪ 4‬היכולות מגבירות את היכולת לפתח מערכות יחסים בין אישיות ולשמרן‬

‫ב‪ 1998-‬גולמן פרסם ספר נוסף‪ ,‬ובו הציע מודל א"ר שנועד לנבא יעילות והצלחה אישית במקומות עבודות ובארגונים‪ .‬המודל מבוסס על כמה‬
‫מיומנויות שבמחקריו‪ ,‬והוא זיהה שהן מאפיינות את העובדים המצליחים ביותר‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬גולמן עדכן את המודל שלו וכיום הוא כולל ‪ 4‬ממדים‪:‬‬
‫‪ .1‬מודעות עצמית‪.‬‬
‫‪ .2‬מודעות חברתית‪.‬‬
‫‪ .3‬ניהול עצמי‪.‬‬
‫‪ .4‬ניהול יחסים‪.‬‬
‫כל אחת מהמיומנויות הרגשיות מהווה בסיס לפיתוח יכולות נלמדות אחרות שהן חיוניות לארגון‪ .‬מיומנויות אלו נלמדות ולכן אפשר לפתח ולטפח‬
‫אותן‪ .‬גולמן שיער שאדם נולד עם א"ר כללית‪ ,‬הקובעת את גבולות הפוטנציאל שלו ללמידת המיומנויות הרגשיות האלה‪.‬‬

‫‪49‬‬
 ‫מאמר ‪Goleman (1998). What makes a leader? -16‬‬
‫גולמן מאמין שזיהוי מנהיגים מוצלחים הוא "אמנות" יותר מאשר מ"מדע"‪ .‬המנהיגים הכי אפקטיביים דומים במרכיב אחד קריטי‪ ,‬לכולם יש‬
‫אינטליגנציה רגשית גבוהה‪ .‬זה לא אומר שאינטליגנציה כללית וכישורים נוספים אינם רלוונטיים‪ ,‬אלא הם משמשים בעיקר כיכולת סף‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫הם משמשים כרמה בסיסית נדרשת למשרת מנהל‪ .‬הם "חסמי כניסה" שבלעדיהם לא ניתן להגיע לתפקיד בכיר‪ .‬לפי מחקריו של גולמן ומחקרים‬
‫נוספים‪" ,‬תנאי בל יעבור" למנהיגות הוא א"ר‪ .‬האדם יכול להיות הכי מוכשר בעולם ובעל ניסיון רב‪ ,‬מוח חריף ובעל ראש אנליטי ויש לו משאבים‬
‫אינסופיים של רעיונות חכמים‪ ,‬אבל הוא לא יוכל להיות מנהיג גדול אם אין לו א"ר‪.‬‬
‫אינטליגנציה כללית או יכולת קוגניטיבית כליית הם "משתנה סף" או יכולת בסיסית לבחירת מנהיגים יעילים לארגון‪ .‬אינטלקט הוא מניע‬
‫לביצועים יוצאי דופן ‪ .‬כגון‪ ,‬יכולת לראות את התמונה הרחבה וראייה לטווח ארוך הם מאוד חשובים‪ .‬אך כשמחשבים את היחס של יכולות‪,‬‬
‫אינטליגנציה כללית וא"ר כמרכיבים של ביצועים יוצאי דופן‪ ,‬א"ר הוכיח ה את עצמה כחשובה כפליים משאר המרכיבים בכל העבודות ובכל הרמות‪.‬‬
‫חברות רבות מעסיקות פסיכולוגים הבונים "מודלים של כשירות" (‪ )competency models‬כדי לזהות איזה תכונות מבדילות בין ה"כוכבים" לבין‬
‫הממוצעים‪ ,‬עבור רמות ניהול שונות‪ .‬למשל‪ ,‬כשרוצים ליעד אדם מסוים לתפקיד ניהולי ספציפי‪ ,‬בודקים אילו כישורים רגשיים‪ ,‬טכניים‬
‫וקוגניטיביים צריך ובונים לפי זה סוללת מבחנים שמיועדת ספציפית למשרה ספציפית‪ .‬כשגולמן ניתח מודלים כאלו מ‪ 188 -‬חברות‪ ,‬הוא מצא כי‬
‫ניתן לחלק את המרכיבים המאפיינים מנהלים אפקטיביים לשלוש קבוצות‪ :‬כישורים טכניים‪ ,‬כישורים קוגניטיביים וכישורים המבטאים א"ר‪.‬‬
‫התוצאות היו דרמטיות עבור משרות ניהול‪ :‬א"ר נמצאה כחשובה פי שתיים מאשר הקטגוריות האחרות עבור כל רמות הניהול‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬ככל‬
‫שרמת הניהול עלתה‪ ,‬עלתה גם חשיבות הא"ר ‪ ,‬עד שברמות הניהול הבכירות ‪ 90%‬מההבדלים בין הצלחת המנהלים היו ניתנים לייחוס לא"ר‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬רק ‪ 10%‬הם מקור להבדלים אחרים‪.‬‬

‫‪ 5‬המרכיבים של א"ר בעבודה‬

‫הדומה והשונה ליכולות במודל של‬
‫מאייר וסאלוביי‬ ‫יכולות מרכזיות‬ ‫פירוש‬ ‫מרכיב‬
‫שונה‬ ‫דומה‬
‫היכולת להבין‬ ‫ביטחון עצמי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫היכולת לזהות ולהבין את מצב הרוח של העצמי‪ ,‬של רגשות העצמי‬ ‫מודעות‬
‫רגשות וידע רגשי‬ ‫הערכה עצמית‬ ‫‪-‬‬ ‫והמניעים של העצמי וההשפעה שלהם על אחרים‪ .‬זה יבוא ליידי‬ ‫עצמית‬
‫ריאליסטית‪.‬‬ ‫ביטוי שכאשר אתה מודע לרגשות של העצמי ושל האחר‪ ,‬זה יכול‬
‫חוש הומור‬ ‫‪-‬‬ ‫להשפיע בהמשך על היכולת לווסת ולהניע עובדים‪.‬‬
‫עצמי מזלזל‪.‬‬
‫וויסות רגשותיו‬ ‫אמינות והגינות‬ ‫‪-‬‬ ‫כמו שיחה פנימית מתמשכת‪ .‬היא מרכיב של א"ר שמשחרר אותנו‬ ‫בקרה‬
‫של האדם ושל‬ ‫נינוחות במצב‬ ‫‪-‬‬ ‫מלהיות עבדים לרגשותינו‪ .‬היכולת לשלוט או להסית דחפים‬ ‫עצמית‬
‫האחר‬ ‫לא ברור‪.‬‬ ‫שמפריעים ומצבי רוח‪ .‬הנטייה לעכב שיפוט‪ -‬לחשוב לפני‬
‫כדי לקדם צמיחה‬ ‫פתיחות לשינוי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שפועלים‪.‬‬
‫אישית‬
‫ואינטלקטואלית‬
‫יכולת לתפוס‪,‬‬ ‫דחף חזק‬ ‫‪-‬‬ ‫הדחף להשיג ולהצליח מעבר לצפיותיהם דל אחרים ושל עצמם‪.‬‬ ‫מוטיבציה‬
‫להעריך‬ ‫להשיג‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אדם מסוגל להניע את עצמו‪ ,‬לעורר בו את הרגש שיניע‬
‫ולבטא רגשות‬ ‫אופטימיזם‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אותו להשיג את המטרות שלו‪ ,‬בהתאם לצפיות שלו ולא להיות‬
‫אפילו‬ ‫תלוי בתגמולים חיצוניים‪ .‬תשוקה לעבודה מסיבות שהן מעבר‬
‫כשנכשלים‪.‬‬ ‫למשכורת וסטאטוס‪.‬‬
‫מחויבות‬ ‫‪-‬‬
‫לארגון‪.‬‬
‫היכולת להבין‬ ‫מומחיות בבניה‬ ‫‪-‬‬ ‫היכולת להבין את הרגש של העובדים‪ ,‬יחד עם גורמים אחרים‪,‬‬ ‫אמפתיה‬
‫רגשות וידע רגשי‬ ‫ובשימור‬ ‫בתהליך קבלת החלטות‪ .‬מיומנות בלטפל באנשים בהתאם לתגובה‬
‫כישרון‪.‬‬ ‫הרגשית שלהם‪.‬‬
‫רגישות בין‬ ‫‪-‬‬
‫תרבותית‪.‬‬
‫שירות לקוח‬ ‫‪-‬‬
‫ולצרכן‪.‬‬
‫הטמעת הרגש‬ ‫הובלת שינוי‬ ‫‪-‬‬ ‫חברתיות עם מטרה‪ -‬הנעת האנשים בכיוון הרצוי‪ .‬מומחיות‬ ‫כישורים‬
‫בחשיבה‬ ‫ביעילות‪.‬‬ ‫בניהול יחסים בין‪-‬אישיים ובניית רשת חברתית‪.‬‬ ‫חברתיים‬
‫יכולת שכנוע‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫היכולת למצוא מכנה משותף ולבנות מערכתיחסים מבינה‬
‫מומחיות בבניה‬ ‫‪-‬‬ ‫ואוהדת‪.‬‬
‫והובלת קבוצות‪.‬‬

‫מודעות עצמית‬
‫מודעות עצמית יכולה להיות "נכס" במנהיגות ארגונית‪ .‬אנשים מזהים איך הרגשות שלהם משפיעות עליהם ועל אחרים ועל ביצועי העבודה‪.‬‬
‫עובד בעל מודעות עצמית גבוהה‪:‬‬
‫שיודע שלוחות זמנים לחוצים חושפים את הצד הלא טוב שלו מתכנן את הזמן שלו בזהירות ומצליח לסיים מראש את העבודה בצורה טובה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬יכול לעבוד עם לקוח תובעני‪ .‬העובד יבין את השפעת הלקוח על מצב הרוח שלה ועל הסיבה העמוקה יותר לתסכול‪ .‬העובד ייקח את זה צעד‬
‫אחד קדימה ויהפוך את הכעס למשהו בונה‪.‬‬
‫יכול להבין את ערכיו ומטרותיו‪ .‬הוא יכול להיות נחוש ולסרב לעבודה מפתה כלכלית אך לא מתאימה לערכיו או למטרות ארוכות טווח שלו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ההחלטה של עובד כזה מתלכדת עם ערכיו וכתוצאה מכך הוא מוצא שהעבודה מעוררת לרוב‪.‬‬
‫המשמעות של "לדעת את עצמך" במושגים של גולמן לגבי ‪ EQ‬היא‪ ,‬היכולת להבין לעומק את רגשותיו‪ ,‬חוזקותיו‪ ,‬חולשותיו‪ ,‬צרכיו ומניעיו של‬
‫העצמי‪ .‬אנשים עם מודעות עצמית גבוהה ישרים עם עצמם ועם אחרים‪.‬‬
‫ניתן לזהות ‪ 4‬רכיבים של מודעות עצמית בקרב מנהיגי ארגונים‪:‬‬
‫‪ .1‬מודעות עצמית מראה את עצמה כגלוית לב וכיכולת להעריך את עצמה ריאליסטית‪ -‬אנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה מדברים בצורה‬
‫מדויקת ופתוחה‪ ,‬לא בצורה פוגענית או כוידוי‪ ,‬על הרגשות שלהם ואיך זה משפיע על עבודתם‪.‬‬
‫‪ .2‬מודעות עצמית גבוהה מראה את עצמה בתהליך קבלה לעבודה‪ -‬מועמדים בעלי מודעות עצמית גבוהה יהיו כנים ויודו בכישלונותיהם ויספרו‬
‫זאת בצורה מחויכת‪.‬‬
‫‪ .3‬מודעות עצמית גבוהה מזוהה בהערכות ביצועים‪ -‬אנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה יודעים ונוח להם לדבר על מגבלותיהם וחוזקותיהם‪ ,‬והם‬
‫לרוב מראים צמא להערות בונות‪.‬‬
‫‪ .4‬מודעות עצמית גבוהה ניתנת לזיהוי בביטוי של ביטחון עצמי‪ -‬אנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה יש הבנה חזקה לגבי היכולות שלהם ופחות‬
‫סביר שהם יגרמו לעצמם להיכשל‪.‬‬
‫‪50‬‬
 ‫וויסות עצמי‬
‫וויסות עצמי רגשי משתלם למנהיגים בטווח הרחוק מ‪ 2-‬סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬אנשים שיש להם שליטה על הרגשות והדחפים שלהם יכולים ליצור סביבה של אמון והגינות‪ -‬בסביבה כזו פוליטיקה וסכסוכים פנימיים‬
‫יורדים בצורה דרסטית ועולה רמת הפוריות‪ .‬אנשים כישרוניים נוהרים לארגונים מסוג זה ולא מתפתים לעזוב‪.‬‬
‫‪ .2‬וויסות עצמי הוא חשוב מסיבות תחרותיות‪ -‬כולם יודעים שהעסקים של היום עשירים באי וודאות ושינוי‪ ,‬חברות מתפרקות ומתאחדות באופן‬
‫קבוע‪ ,‬טכנולוגיה משנה העבודה בקצב מסחרר‪ .‬אנשים השולטים ב רגשותיהם יכולים לזרום עם השינוי‪ .‬למשל‪ ,‬כשתוכנה נכנסת לארגון הם לא‬
‫נכנסים לפאניקה‪ ,‬להיפך‪ ,‬הם מעכבים את שיפוטם‪ ,‬מחפשים מידע ומקשיבים למנהלים הבכירים כאשר הם מסבירים את התוכנה ואף יוזמים‬
‫ומובילים את הדרך‪.‬‬
‫מאפיינים של ויסות רגשי בקרב מנהיגים‪:‬‬
‫‪ -‬נטייה לשקף את הרגשות והתחשבות‪.‬‬
‫‪ -‬נינוח באי‪-‬בהירות ושינוי‪.‬‬
‫‪ -‬הגינות ויושרה‪.‬‬
‫‪ -‬נראים כקרים ושאין להם תשוקה‪.‬‬
‫מוטיבציה‬
‫מוטיבציה מתבטאת במקום העבודה באופן הבא‪:‬‬
‫‪ -‬מראים תשוקה לעבודה‪ -‬הם מחפשים אתגרים יצירתיים‪ ,‬אוהבים ללמוד וגאים בעבודה שבוצעה היטב‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם מציגים אנרגיה תמידית‬
‫לעשות דברים בצורה טובה יותר‪ .‬אנשים בעלי רמת אנרגיה כזו נראים כחסרי מנוח עם הסטטוס‪-‬קוו‪ ,‬הם כל הזמן יבדקו למה הדברים צריכים‬
‫להיעשות כך ולא אחרת‪ ,‬הם נלהבים לחפש אחר גישה שונה לאופן ביצוע עבודתם‪.‬‬
‫‪ -‬מעלים בצורה מתמדת את רף הביצוע‪ -‬בזמן סקירת הביצועים‪ ,‬אנשים בעלי רמת מוטיבציה גבוהה יתבקשו לקחת עליהם אחריות נוספת‪.‬‬
‫אנשים כאלה שיש להם גם מודעות עצמת גבוהה יזהו את המגבלות שלהם‪.‬‬
‫‪ -‬הם אוהבים לשמור על תיעוד של מספר הפעמים שדברים ספציפיים התרחשו‪ -‬הם מתעדים את ההתקדמות שלהם‪ ,‬של הצוות שלהם ושל‬
‫החברה שבה הם עובדים‪ .‬ואף נשארים אופטימיסטיים גם כאשר הניקוד הוא לרעתם‪ .‬במקרים כאלה וויסות עצמי ומוטיבציה משלבים ידיים‬
‫כדי לעבור את התסכול והדיכאון שבא לאחר כישלון או עיכוב במטרה שהוצבה‪.‬‬
‫‪ -‬נאמנות לארגון‪ -‬כאשר אנשים אוהבים את העבודה שלהם‪ ,‬הם בד"כ מרגישים נאמנות לארגון שגורמת לעבודה להיות אפשרית‪ .‬עובדים‬
‫נאמנים סביר להניח ימשיכו לעבוד בארגון אפילו כשמנופפים להם בכסף מהצעות אחרות‪.‬‬
‫אמפתיה‬
‫אמפתיה תורמת לביצוע מוצלח של העבודה‪ .‬כאשר מנהלים מתחשבים ומביאים בחשבון את רגשותיהם של העובדים‪ ,‬יחד עם גורמים נוספים‪,‬‬
‫בתהליך של שיפוט אינטליגנטי‪.‬‬
‫אמפתיה חשובה במיוחד כמרכיב במנהיגות לפחות מ‪ 3-‬סיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬השימוש הנרחב בצוותי עבודה‪ -‬ראש צוות עבודה צריך להיות מסוגל להרגיש ולהבין את נקודות המבט של כל האנשים בצוות‪.‬‬
‫‪ .2‬הקצב המהיר של הגלובליזציה‪ -‬דיאלוגים בין‪ -‬תרבותיים יכולים במהרה להוביל לחוסר הבנה ולהחמצת רמזים תרבותיים‪ .‬אמפתיה היא‬
‫החיסון‪ .‬אנשים שיש להם אמפתיה קשובים למאפיינים הדקים של שפת הגוף‪ ,‬הם יכולים "לשמוע" את המסר מעבר למילים הנאמרות‪ .‬מעבר‬
‫לכך‪ ,‬יש להם יכולת הבנה עמוקה הן של הקיום התרבות והן החשיבות של הבדלי תרבות ואתניות‪.‬‬
‫‪ .3‬הצורך הגובר לשמר אנשים בעלי כישרון‪ -‬מנהיגים תמיד הין צריכים אמפתיה לפתח ולשמור על אנשים טובים בחברה‪ .‬כאשר אנשים טובים‬
‫עוזבים‪ ,‬הם גם לוקחים איתם את הידע שנצבר‪ .‬זו הסיבה שקואצ'ינג וחונכות נכנסים לתמונה‪ .‬נמצא שוב ושוב שקואצ'ינג וחונכות משתלמים‬
‫הן בביצועים טובים יותר והן בשביעות רצון מוגברת ובירידה בתחלופת העובדים‪ .‬אך מה שעובד טוב בקואצ'ינג וחונכות הוא היחסים הבין‪-‬‬
‫אישיים בין החונך לעובד הזוטר‪ .‬הם מסוגלים להיכנס לראש של העובד שלו הם עוזרים‪ ,‬הם חשים איך לתת משוב יעיל ובונה‪ ,‬הם יודעים איך‬
‫לדחוף לביצועים טובים יותר ומתי לעצור‪ .‬בדרכים שהם מחדירים מוטיבציה לעובד הם מבטאים אמפתיה בפעולה‪.‬‬
‫כישורים חברתיים‬
‫גולמן טוען כי מיומנויות חברתיות הן "ידידותיות עם מטרה"‪ ,‬הכוונה היא להזיז את האנשים בכיוון שאתה רוצה‪ .‬אנשים בעלי כישורים חברתיים‬
‫נוטים להיות בעלי רשת רחבה של מכרים‪ ,‬ויש להם כישרון למצוא מכנה משותף עם אנשים מסוגים שונים‪ .‬זה לא אומר שהם עסוקים להתרעה כל‬
‫הזמן‪ ,‬זה אומר שהם עובדים על פי ההנחה שלא כל דבר נעשה לבד‪ .‬לאנשים כאלה יש רשת של מכרים במקום מסוים וכאשר צריכים אותם הם‬
‫באים לעזרה‪.‬‬
‫המיומנויות החברתיות של האדם נשענות על יכולתו לנהל את רגשותיו‪ .‬אנשים נוטים להיות מאוד יעילים כשהם מנהלים את היחסים שלהם‬
‫כש הם מבינים שהם יכולים לשלוט ברגשות שלהם ויכולים להזדהות עם רגשותיהם של אחרים‪ .‬אפילו מוטיבציה תורמת לכישורים החברתיים‪ ,‬שכן‬
‫כאשר האדם יש לו את הדח ף להשיג‪ ,‬הוא אופטימי גם כאשר הוא נכשל או יש עיכוב במטרות שלו‪ .‬כאשר אדם עליז‪ ,‬ה"זוהר" שלו מטיל על השיחות‬
‫ועל מצבים חברתיים אחרים‪.‬‬
‫הם ניתן ללמד א"ר?‬
‫לא"ר יש מרכיבים גנטיים ומרכיבים התפתחותיים ‪ .‬החוזק היחסי שלהם אינו ידוע ‪,‬אך מסתבר שניתן ללמוד א"ר‪ -‬עדיין לא יודעים את המינונים‪,‬‬
‫כמה א"ר מושפעת מהגנים וכמה היא מושפעת מהסביבה‪ ,‬אבל ניתן ללמוד אותה‪.‬‬
‫ביקורת‪ -‬לרוע המזל תוכניות רבות להכשרת מנהיגים הן בזבוז זמן וכסף מכיוון שהן מתמקדות באזור הלא נכון של המוח‪ -‬גולמן מתייחס לתכניות‬
‫שמבוססות על המודל של מאייר וסאלוביי (כושר של עיבוד מידע רגשי נעשה ע"י לימוד ושכלול המיומנויות האלה שמבוססות על ידע)‪ .‬גולמן טוען‬
‫שלא על זה צריך להתמקד בתכניות האלה‪ .‬הוא טוען שא"ר קשורה למערכת הלימבית (אמיגדלה‪ ,‬היפוקמפוס) השולטת ברגשות‪ ,‬במניעים ובדחפים‬
‫של האדם‪ .‬המערכת הלימבית לומדת ע"י חוויות ואסוציאציות וקשרים שנוצרים בין הרגש להתנהגות ולכן‪ ,‬א"ר צריכה להילמד באותה הצורה‪.‬‬
‫מחקרים מראים שמערכת זו לומדת מתוך מוטיבציה‪ ,‬אימונים מתמשכים ומשוב‪ .‬למידה מתוך חוויה שרק כך זה "נצרב" במוח‪ .‬כאשר תוכניות‬
‫הכשרה השואפות לחזק א"ר פונות אל הניאו‪-‬קורטקס ‪ -‬המתמחה המושגים ובלוגיקה‪ ,‬הן עשויות אפילו לפגום בביצועי העבודה‪ .‬אולי זו תהיה‬
‫למידה אבל לא למידה שתשנה דפוסים רגשיים‪ .‬הפנייה למערכת הלימבית דורשת ביטול של הרגלים התנהגותיים ישנים ויצירת חדשים‪ .‬דורש זמן‬
‫רב יותר‪ ,‬מאשר תוכניות הכשרה קונבנציונליות ומצריך גישה אינדיבידואלית ופרטנית‪ ,‬וזה יקרה מתוך אימון מתמשך‪ ,‬מתוך חוויות‪.‬‬
‫‪ 3.3‬יישומים של אינטליגנציה רגשית‬
‫הכוחות העיקריים המזינים את העניין הציבורי והמדעי הגובר בא"ר וביכולות רגשיות וחברתיות הקרובות לה‪ ,‬הוא הפוטנציאל הטמון בהם לשיפור‬
‫הרווחה האישית והחברתית של הפרט‪.‬‬
‫א"ר ממלאת תפקיד מרכזי ב‪ 3 -‬תחומים‪:‬‬
‫‪ .1‬עבודה‪ -‬א"ר יכולה לנבא ביצוע מטלות שונות במקום העבודה‪ ,‬בעיקר במסגרות הדורשות מנהיגות‪ ,‬עבודת צוות או תקשורת יעילה‪ ,‬וכן ביצוע‬
‫מטלות באופן ספונטני ללא הנחיות מפורשות‪.‬‬
‫‪ .2‬חינוך‪ -‬מיומנויות ויכולות של א"ר הזוכות לטיפוח ולתרגול בתכניות למידה חברתית ורגשית‪ ,‬אכן מסוגלות לעזור להניע תלמידים להישגיות‪,‬‬
‫לחברותיות ולאחריות‪ .‬שיפור רמת הא"ר משפיע גם על יעדים לימודיים מפורשים כמו שיפור ציונים והתפתחות אישית במובן הרחב יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬יישום קליני‪ -‬א"ר עשויה למלא תפקיד חשוב באבחון ובטיפול קליני‪ .‬עם זאת‪ ,‬אף שיש קשר בין הפרעות נפש רבות לתפקוד רגשי לקוי‬
‫ולביטויים של רגשות שליליים‪ ,‬השוני הגדול בין הפרעות אלה אינו מאפשר לקבוע שיש קשר חד‪-‬משמעי בינן לבין א"ר נמוכה‪.‬‬

‫‪51‬‬
 ‫‪ 3.3.1‬יישומים‪ :‬נקודות הסכמה‬
‫מהי התועלת המעשית שבאינטליגנציה רגשית?‬
‫רוב העדויות הקיימות לתפקידה של א"ר בהצלחה תעסוקתית לא נבדקו אופן מדעי מספק‪ .‬לעיתים מדובר בעדויות שאספו חברות יעוץ ומעולם לא‬
‫ראו אור בספרות המחקרית‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬ברוב התכניות שפו רסמו והוצגו כתכניות א"ר יעילות‪ ,‬אין מסגרת מושגית ברורה‪ ,‬אין ניתוחים ובדיקות של‬
‫אופן השימוש ואין תכנון הגיוני של מנגנוני הערכה‪.‬‬
‫נראה שיש קשר ‪ ,‬אך לא חזק‪ ,‬בין א"ר לבין תוצאות ביצוע במגוון מסגרות יישומיות‪ .‬באופן כללי‪ ,‬המחקרים מלמדים שא"ר מנבאת באופן צנוע את‬
‫התוצאות במגוון רחב של מסגרות אמיתיות‪ .‬עיקר העדויות הם בהקשר התעסוקתי‪ .‬רוב המחקרים בנושא זה הפעילו קריטריונים המבוססים על‬
‫דיווח עצמי ולא ע"י מדדים אובייקטיביים‪ ,‬ושרבים מהבדיקות שנעשו השתמשו בציונים שהעניקו הממונים‪ ,‬ואלה עלולים להיות מושפעים מרציות‬
‫חברתית ולאו דווקא מכישורי העובד‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בקרב פסיכולוגיים ארגוניים מתחזק הביטחון כי מבחני א"ר מנבאים ביצועים בעבודה במידה‬
‫שיש בה תועלת מעשית‪.‬‬
‫יש הטוענים כי א"ר מסוגלת לנבא במישרין ביצועים בעבודה וסיפוק בעבודה‪ ,‬היעדרויות והתנהגות פרו‪-‬חברתית‪ .‬סקירת מחקרים בתחום מעלה כי‬
‫רק בעבודות הדורשות א"ר גבוהה יש קשר בין א"ר גבוהה לבין ביצועים וסיפוק בעבודה ולא נמצא קשר בעבודות שדורשות פחות א"ר‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בתחום החינוך נראה כי א"ר היא מנבא חלש של הצלחה אקדמית (‪ .)0.1‬זאת ועוד‪ ,‬נראה כי הקשר בין א"ר לביצועים הוא תלוי במדד‪.‬‬
‫נמצא שהקשר היה חזק יותר במדדי שיווח עצמי מאשר במדדי יכולת‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא גם תלוי קריטריונים‪ .‬נראה שא"ר תורמת בעקיפין להצלחה בכך‬
‫שהיא מגוננת על התלמידים מפני חסמי למידה כמו מצוקה נפשית‪ ,‬חרדות‪ ,‬התמכרויות‪ ,‬עבריינות‪ ,‬היריון קטינות ואלימות‪.‬‬
‫יש הטוענים שלא"ר יש ערך ותועלת מעשית בניבוי מערך נרחב של תוצאות בתחום החברתי‪ ,‬כגון איכות קשרים חברתיים‪ ,‬הצלחה בנישואין‪,‬‬
‫התנהגויות פרו‪ -‬חברתיות והתנהגויות עברייניות‪ .‬אך אלה קריטריונים קשים למדידה ואופרציונאליזציה‪ ,‬בהשוואה לקריטריונים של ביצועים‬
‫אקדמיים ותעסוקתיים‪.‬‬
‫דרושות גישות שיטתיות כדי להתאים את המבנים ואת תת‪ -‬המבנים המושגיים השונים של אינטליגנציה רגשית ליישומים השונים‬
‫בהקשרים של עולם התעסוקה אין כיום חלוקה בעלת תיקוף אמפירי לסוגי העבודות המקבילים לרכיבים הנפרדים של א"ר‪ .‬לכן לא ניתן לדעת‬
‫בוודאות אילו היבטים של א"ר דרושים לכל אשכול של עבודות נתון‪ .‬באופן כללי‪ ,‬נראה שרמת א"ר הנחוצה להצלחה תעסוקתית אמורה להיות‬
‫תלויה בחשיבות הא"ר להצלחה בעבודה מסוימת‪ .‬לפיכך‪ ,‬א"ר יכולה להיות חשובה יותר בארגוני שירות‪ .‬כלומר‪ ,‬דרושה גישה שיטתית יותר‬
‫למציאת התאמה בין יכולות רגשיות לבין רכיבי הקריירה‪ .‬ככל שהתיאוריות על יכולות רגשיות יהיו מגובשות יותר‪ ,‬כן יוכל ניתוח מטלות רגשיות‬
‫בעבודה להיות מעוגן יותר בתיאוריה‪.‬‬
‫‪ 3.3.2‬יישומים‪ :‬נקודות המחלוקת‬
‫האם התכנון המחקרי כיום מספק?‬
‫מחקרים הבוחנים את תוקף הניבוי של א"ר‪ ,‬לא הצליחו להפעיל מדדי א"ר המנבאים הצלחה בקריירה או בקריטריונים לימודיים‪ ,‬חינוכיים או‬
‫חברתיים‪ .‬השימוש ברכיבים של תת‪ -‬מבחנים לא"ר טעון תיקוף באמצעות תכנון מחקרי תוקף בהיקף נרחב לפי תכונות וביצועים‪ .‬הקריטריונים‬
‫שמולם נעשה התיקוף של מנבאי א"ר בבחירה והשמה תעסוקתית צריכים להיות גם הם תקפים‪ ,‬מהימנים ונקיים מזיהומים‪ ,‬כך גם לבי תוצאות‬
‫חינוכיות‪ ,‬קליניות וחברתיות‪.‬‬
‫כיוון ההקדמות של המצדדים בא"ר בסביבות יישומיות צריך להיות בדיקת התוקף של א"ר בניבוי שורה ארוכה של קריטריונים בעלי משמעות‪:‬‬
‫‪ -‬חשוב לחפש את השונות שא"ר יכולה להסביר בקריטריונים מקובלים כגון דירוג ביצועים ע"י דיווח וקריטריונים אובייקטיביים‪.‬‬
‫‪ -‬יש לבדוק אם הניבויים של א"ר נותרים בעינם גם לאחר בקרה סטטיסטית על המשתנים אינטליגנציה כללית וגורמי אישיות‪.‬‬
‫באיזו מידה תוקף הניבוי של א"ר מוכתבת ע"י אופייה של מסגרת היישום?‬
‫לפני שמשתמשים במדדי א"ר במסגרת כלשהי‪ ,‬חיוני לזהות בדיוק את ההקשרים‪ ,‬הצרכים והיעדים הספציפיים שלשמם נעשה שימוש במבדק א"ר‪.‬‬
‫שכן‪ ,‬עבודות שונות מצריכות רמות שונות של מעורבות ופעילות חברתית ורגשית‪ .‬כמו כן‪ ,‬עיסוקים שונים מחייבים סוגים שונים של אינטראקציה‬
‫בין‪-‬אישית‪ ,‬כנ"ל בניבוי הישגים לימודים בתחומים שיש להם נגיעה לחברה ולרגש (מדעי החברה) ואינה יכולה לנבא הישגים בתחומים שאין בהם‬
‫רגש (מתמטיקה)‪.‬‬
‫מהו השימוש הטוב ביותר במדדי א"ר ליישומים מעשיים?‬
‫אפשר לכלול מדד של א"ר במשוואת ניבוי המבוססת על רגרסיה מרובת משתנים של קריטריונים הרלוונטיים לביצועים בעבודה או בלימודים‪.‬‬
‫לחילופין‪ ,‬ניתן להשתמש במערך של מטלות שיש להשיג בהן ציון סף כי להתקבל לתכנית מסוימת או למסגרת ארגונית‪ .‬האחרון‪ ,‬מספק הערכה‬
‫בסוגיות הנוגעות לביצוע‪ ,‬ומדדים מתאימים של א"ר‪ .‬אף שזה גוזל זמן רב‪ ,‬הוא יביא להערכה מדויקת יותר‪.‬‬
‫באיזו מידה אפשר לפתח ולתרגל א"ר?‬
‫התכניות המיועדות לסייע למנהלים ולמנהיגים פוטנציאליים וגם לתלמידים להיות בעלי א"ר גבוהה יותר‪ ,‬נראות כתכניות מבטיחות אך עליה וקוץ‬
‫בה‪:‬‬
‫‪ -‬מעטות התכניות שבבסיסן תיאוריות של א"ר או שהן תוכננו באופן שיכול לחולל שינוי בטווח הארוך‪.‬‬
‫‪ -‬התכניות לעיתים חסרות הנמקה תיאורית ומתודולוגית ונוקטות מגוון רחב של טכניקות שונות שהבסיס הפסיכולוגי שלהן לא ממש ברור‪.‬‬
‫א"ר והיכולות הקשו רות בה מבוססות על מזג אישי‪ ,‬חווית למידה וחוויות רפלקסיביות המיועדות להשגת יעדים‪ .‬לכן‪ ,‬סדנאות או סמינרים בני יום‬
‫וימי עיון יכולים להועיל רק בטווח הקצר‪ ,‬הם מועילים בחינוך ובהעלאת המודעות‪ ,‬אבל כשלעצמם אין בהם כדי ליצור "תכנות מחדש" כדי להשיג‬
‫שיפור ניכר ארוך טווח‪.‬‬
‫אילו רכיבים בא"ר הם נוחים ביותר לעיצוב‪ ,‬שינוי והתערבות?‬
‫כרגע לא ברור אילו רכיבים של א"ר מגיבים יותר או פחות לתרגול ואימון ובאיזה גיל רכיבי הא"ר מגיבים באופן מיטבי להוראה ותרגול‪ ,‬ומה הם‬
‫סוגי ההתערבות היעילים ביותר להפעלה אצל אנשים עם א"ר נמוכה או ממוצעת ומהי רמת הא"ר המינימאלית שצריכה להיות לאדם כדי שיפיק‬
‫תועלת מהטיפול‪.‬‬

‫‪52‬‬
 ‫‪ 2.4.1‬מערכת החינוך‬
‫פותחו לא מעט תכניות ליישום א"ר בחינוך הן למורים‪ ,‬למחנכים‪ ,‬לאנשי מקצוע המטפלים בילדים והן לתלמידים בקבוצות גיל שונות‪.‬‬
‫לפי מחקרים‪ ,‬נמצא שיש קשר נמוך מאוד (‪ )0.1‬בין א"ר להישגים בלימודים‪ .‬אך א"ר משפיעה באופן עקיף בכך שהיא מגוננת על התלמידים מפני‬
‫חסמי למידה כמו מצוקה נפשית‪ ,‬חרדות‪ ,‬התמכרויות‪ ,‬עבריינות‪ ,‬היריון קטינות ואלימות‪.‬‬
‫תכנית לימוד העוסקות בלמידה רגשית וחברתית ‪ SEL‬ומיועדות לתלמידים בשכבות גיל שונות מבקשות לחנך ילדים בתחום היכולת הרגשית כדי‬
‫לשפר את רווחתם‪ ,‬להפוך אותם לאזרחים אחראיים יותר ולחזק את הלמידה בכיתה‪.‬‬

‫רגשות‬ ‫למידה‬
‫והישגים‬

‫הרגשות משפיעות על הלמידה ‪ /‬הלמידה משפיעה על הרגשות‪:‬‬

‫‪ -‬הישגים‪ -‬הישגים נמוכים לעומת הישגים גבוהים משפיעים על הרגשות הסובייקטיביים‪.‬‬
‫‪ -‬למידה בהקשר של השוואות חברתיות‪ -‬אם תלמיד מתקשה בנושא מסוים והרוב מבין את החומר לעומת שתלמיד מבין את החומר ואחרים‬
‫לא מבינים‪ ,‬ההשפעה על הרגש בעניין הזה שונה לחלוטין‪ .‬כלומר‪ ,‬איפה אני לעומת אחרים‪.‬‬
‫‪ -‬חווים רגשות תוך כדי למידה והם משפיעים על אופן הלמידה‪ .‬למשל‪ ,‬רגש משפיע על הזיכרון‪.‬‬
‫‪ -‬אירועים המעוררים בנו רגש (חיובי או שלילי)‪ ,‬אלו אירועים שנזכור יותר‪ ,‬הם נצרבים יותר טוב בזיכרון‪ .‬והם גם מעוררים בנו יותר מוטיבציה‬
‫להקשיב‪.‬‬
‫‪ -‬כשמתעוררים רגשות הם מעוררים כמה אזורים במוח‪ -‬בהקשר של למידה‪ ,‬ככל שיותר אזורי מוח מעורבים בפעולת למידה מסוימת‪ ,‬כך‬
‫הפעולה נצרבת יותר טוב ואנו זוכרים אותה יותר טוב‪ .‬למשל‪ ,‬ככל שאנו מעבדים את חומר הלימוד‪ ,‬כותבים אותו‪ ,‬קוראים אותו וגם מספרים‬
‫אותו‪ ,‬אנו נזכור אותו יותר טוב‪ ,‬כי יותר אזורי מוח פועלים‪.‬‬

‫‪53‬‬
 ‫מאמר ‪ -11‬ט' גץ‪ ,‬א' פרנזל‪ ,‬ר' פקרון ונ' הול ‪ -‬אינטליגנציה רגשית בהקשר של לימודים והישגים‬
‫לא מאמר מחקרי‪.‬‬
‫מטרת המאמר‪ -‬הצגת מודל לטיפוח אינטליגנציה רגשית במצבים של למידה אקדמית (בביה"ס) והישגים ומתן הצעות להנחיה והוראה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫להציג מודל המתאר את המקום של הא"ר בתוך תהליך הלמידה האקדמית וההישגים וגם לתת קווים מנחים לבניית מודל לשיפור הא"ר‪.‬‬
‫התכניות הקיימות כיום לטיפוח א"ר‪ ,‬אינם בהכרח שמות דגש רק על א"ר‪ ,‬הם משלבות בתוכן אלמנטים נוספים‪ .‬ישנם היבטים מרכזיים בתכניות‬
‫לטיפוח א"ר‪:‬‬
‫‪ .1‬פתרון בעיות‪.‬‬
‫‪ .2‬זיהוי ותפיסת רגשות והבנת רגשות של הפרט עצמו ושל אחרים‪.‬‬
‫‪ .3‬שליטה בדחפים‪.‬‬
‫‪ .4‬ויסות רגשי‪.‬‬
‫‪ .5‬התמודדות עם לחץ ורגשות שליליים‪.‬‬
‫‪ .6‬יכולת לאמץ את נקודת המבט של אדם אחר‪ -‬אמפטיה‪.‬‬
‫רק תכניות מעטות מאוד נועדו במפורש לטיפוח א"ר‪ ,‬אך הן מטפלות בחלק מהמרכיבים שלה‪.‬‬
‫תכניות קיימות לטיפוח א"ר בביה"ס לוקות ב‪ 9 -‬בעיות מרכזיות‪:‬‬
‫‪ .1‬חסרה הגדרה ברורה של מושג א"ר‪ -‬אין צמגות להגדרה ברורה של א"ר‪ .‬התכניות הקיימות לא משתמשות במודל ספציפי של מאייר וסאלובי‬
‫או גולמן או בר‪-‬און‪ .‬ולכן‪ ,‬הם משתמשים באוסף של כישורים שהם מנסים להקנות‪.‬‬
‫‪ .2‬קשה להעריך את התכנית‪ -‬מפני שאין הגדרה מדויקת או מודל ספציפי לא"ר ‪ ,‬אז גם כלי הערכה למדידת א"ר לא ברורים‪ .‬אין מדיה של לפני‬
‫התכנית ואחרי התכנית ולכן לא יודעים אם באמת חל שיפור‪.‬‬
‫‪ .3‬נושא הדיון הוא כמעט תמיד ברגשות שליליים ודרך ההתמודדות איתם‪ -‬ואילו רגשות חיוביים נחשבים לבלתי רלוונטיים להתמודדות‪ .‬פחות שמים‬
‫דגש על איך משמרים רגשות חיובים ואיך מייצרים אותם‪ .‬כמו כן‪ ,‬ממצאים עדכניים מראים שלרגשות חיוביים‪ ,‬אף שהשפעתם בד"כ חיובית‪ ,‬עלולות‬
‫השפעות מזיקות בנסיבות מסוימות‪ ,‬היא עלולה להוביל להחלטות שגויות שתוצאתן בטווח הארוך היא רגשות שליליים מתמשכים‪.‬‬
‫‪ .4‬עוד לא נמצאה תשובה לשאלה אם ייתכן שא"ר היא ספציפית רק לרגש מסוים‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם יכול להיות טוב בתפיסה‪ ,‬חשיבה וויסות של רגשות‬
‫מסוימים ולא של רגשות אחרים‪.‬‬
‫‪ .5‬עוד לא נמצאה תשובה לשאלה אם ייתכן שא"ר היא ספציפית למצב מסוים‪ .‬למשל‪ ,‬האם יש הבדל ביכולות של האדם לווסת את רגשותיו‬
‫במצבים חברתיים לעומת מצבים אקדמיים‪.‬‬
‫‪ .6‬לעיתים נדירות מובא בחשבון טשטוש הגבולות הנפוץ בין תהליכי התבגרות לבין השפעות חיצוניות‪.‬‬
‫‪ .7‬התכניות מתעלמות מתיאוריות וממצאים אמפיריים של המחקר בתחום הרגש‪.‬‬
‫‪ .8‬מתמקדות בעיקר בחשיבות הרגש בהקשרים חברתיים‪ -‬תכניות המתמקדות בא"ר כביכול‪ ,‬מדברות על א"ר בהקשר החברתי‪ .‬איפה המקום‬
‫של א"ר ביחסים האישיים וחברתיים‪ ,‬למנוע או להפחית אלימות‪ .‬יש לזה חשיבות בפני עצמה‪ ,‬אך האם זה מה שא"ר רגשית מתעסקת איתה‪.‬‬
‫לא בטוח‪ .‬ואילו השפעת הרגש על הלמידה והישגים אינן זוכות לטיפול כלל‪.‬‬
‫‪ .9‬חסרות מסגרות תיאורטיות משכנעות המאפשרות אופרציונאליזציה הולמת‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬ברבות מהן חסר מערך השערות ברור שאפשר‬
‫לבחון בשטח‪ .‬כמו כן‪ ,‬חסרים גם כלים מהימנים ותקפים ורגישים לשינויים בהערכת הא"ר של התלמידים‪ .‬בשל הדחף לטפח א"ר בקרב‬
‫תלמידים‪ ,‬נראה שהיישום בשטח הקדים בהרבה את המחקר שנועד לתמוך בו‪ ,‬דבר המעמיד בספק את התוצאות של תכניות אלה במישור‬
‫התיאורטי‪.‬‬
‫המסגרת של גורמים מקדימים‪ ,‬עיבוד "אינטליגנטי" והשפעות של רגשות אקדמיים‬
‫החוקרים קודם כל מציגים מודל שמראה את תפקידה של הא"ר בנושא של למידה והישגים‪ .‬המסגרת שהחוקרים מציעים כוללת גורמים מקדימים‪,‬‬
‫עיבוד "אינטליגנטי" והשפעות של רגשות אקדמיים בסביבת ביה"ס‪.‬‬
‫גורמים מקדימים‪ -‬גורמים הנוגעים לסביבה החברתית ומשפיעים על חוויות הרגשיות של התלמיד ומושפעים מהן‪ .‬כלומר‪ ,‬כל הגורמים הסביבתיים‬
‫והאישיים של הילד המגיע איתם לסביבת הלמידה‪ ,‬הכיתה‪ .‬יש גורמים חברתיים‪ ,‬סיטואציה חברתית‪ ,‬השפעה של אחרים‪ ,‬סביבה תחרותית או לא‪,‬‬
‫המטען שהילד מגיע איתו‪ ,‬התנסויות קודמות של למידה אקדמית וגם למידה אחרת שמשפיעה על חוויות הלמידה הבאות שלו‪ .‬כולם קשורים‬
‫ברגשות המתעוררים במהלך הלמידה‪.‬‬
‫המסגרת מבוססת על ‪ 3‬מרכיבים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬התמקדות ברגשות אקדמיים‪ -‬מושג מרכזי במודל‪ .‬פירושו‪ ,‬כל רגש הקשור בתהליך הלמידה או להישגים‪ .‬רגשות אקדמיים המשפיעים על‬
‫הלמידה ועל התוצאה של הלמידה‪ .‬כאשר‪ ,‬במודל הם מתמקדים בתפיסה‪ ,‬בחשיבה ובוויסות של רגשות אקדמיים כגון‪ ,‬הנאה מלמידה‪ ,‬שמחה‬
‫בהבנה של נושא מסוים‪ ,‬תקווה להצלחה בבחינה‪ ,‬רגשות שונים המניעים אותנו ללמידה‪ ,‬למידה מתוך תקווה להצליח מול למידה מתוך פחד‬
‫להיכשל‪ ,‬אך איכות הלמידה והדרך שבו אנו נתגייס ללמוד תהיה שונה לחלוטין‪ .‬שעמום בזמן הלימוד וכעס על חומר קשה‪.‬‬
‫הוא שונה ממודלים אחרים של א"ר העוסקים בעיקר ברגשות חברתיים (חידוש)‪.‬‬
‫שילוב הא"ר בשדה חקר הרגשות‪ -‬שילוב הא"ר במודל קיים ממסורת חקר הרגשות‪ .‬שכן‪ ,‬צריך ידע בסיסי בנושא השפעות של הרגשות על‬ ‫‪.2‬‬
‫הישגים והישגיות‪ ,‬כדי שהתלמידים יוכלו לווסת את הרגשות האלה ולתעל אותם ליעדים ברי‪-‬השגה‪.‬‬
‫אינטליגנציה רגשית מוגדרת במסגרת המודל כ"יכולתו הקוגניטיבית של האדם לתפוס רגשות‪ ,‬לחשוב על רגשות ולווסת רגשות"‪ .‬התייחסות ל‪-‬‬
‫‪ 3‬מתוך ‪ 4‬הענפים של מאייר וסאלוביי‪ .‬ענף ‪ 2‬הושמט מכיוון שהחוקרים מצאו אותו ישים פחות לצורך התערבות‪.‬‬
‫ויסות ממוקד רגש‪ -‬יש ‪ 2‬סוגים של תהליכי וויסות‪ ,‬וויסות ממוקד רגש וויסות ממוקד בעיה‪ .‬שניהם ניתנים ליישום בסביבת הכיתה‪ .‬החוקרים‬ ‫‪.3‬‬
‫החליטו להתמקד בתהליכי וויסות ממוקד רגש‪.‬‬
‫החוקרים מבחינים בין וויסות ממוקד רגש (ישיר) לביו וויסות ממוקד בבעיה (נסיבות)‪ .‬שני סוגי הוויסות ניתנים ליישום בסביבות למידה‪.‬‬
‫החוקרים החליטו להתמקד בוויסות ממוקד רגש‪ ,‬משום שהם מדברים על הקניית יכולות רגשיות ושכלולם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬וויסות ממוקד בעיה‪,‬‬
‫מתמקד בבעיה בסביבה החיצונית של ילדים בבית הספר‪ ,‬בבעיות של פיתרון בעיות‪ ,‬שאינו קשור לא"ר זה ולכן הם לא מתמקדים בו‪.‬‬
‫המודל כולל הן גורמים מקדימים והן השפעות של רגשות אקדמיים ומשלב את ההמשגה של א"ר רגשית‪ .‬במודל זה המשתנים הנוגעים לסביבה‬
‫החברתית הומשגו כגורמים המקדימים לרגש‪ .‬בו בזמן ההנחה היא שרגשות משפיעים על הסביבה החברתית של האדם‪.‬‬
‫המודל הזה טוען כי רגשות המשפיעים על המוטיבציה של התלמידים‪ ,‬על איכות אסטרטגיית הלמידה שלהם ועל גיוס המשאבים הקוגניטיביים‬
‫שלהם‪ ,‬וכל אלה בתורם משפיעים על ההישגים בלימודים‪ ,‬המשפיעים שוב בתורם על הרגשות ועל היבטים שונים של הסביבה החברתית‪.‬‬
‫הקטע האמצעי של המודל‪ ,‬רגשות ועיבודם ה"אינטליגנטי"‪ ,‬המקור של א"ר בנוגע ללמידה והישגים‪ .‬פירושו‪ ,‬תהליך של ויסות עצמי הקשור באופן‬
‫הדוק גם לגורמים המקדימים החברתיים וגם להשפעת הרגשות‪ .‬לפי מודל זה‪ ,‬התנהגות "אינטליגנטית רגשית" היא הפעלת היכולות‬
‫הקוגניטיביות של האדם לצורך זיהוי‪ ,‬תפיסה וחשיבה ‪ /‬הבנה על המידע הקשור ברגש במצבים של למידה והישגים‪ ,‬וויסות הרגשות הללו באופן‬
‫מכוון מטרה‪.‬‬
‫‪54‬‬
 ‫זיהוי ותפיסת הרגשות‪ -‬היכולת של האדם לזהות את הרגשות של עצמו הקשורים למצבי למידה והישגים ומה מקורם‪ .‬למשל‪ ,‬כעס על מטלות‬ ‫‪-‬‬
‫קשות מדי או בגלל מצב‪-‬רוח לא טוב שבאים לסיטואציית למידה ולכן אני כועס‪.‬‬
‫חשיבה ‪ /‬הבנה‪ -‬ידע על הרגשות האלה‪ .‬כגון‪ ,‬ידע על ההשלכות החיוביות או השליליות של הרגשות האלה על למידה והישגים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫וויסות ‪ -‬ידע בנוגע לשינוי המכוון מטרה שאדם מבצע ברגש הנוכחי שלו‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫הסביבה החברתית ממושגת כגורמים מקדימים המשפיעים בתורם על רגשות אקדמיים ואלה משפיעים על המוטיבציה‪ ,‬אסטרטגיות למידה ועל‬
‫גיוס משאבים (למשל‪ ,‬פנייה לעזרה) ואלה משפיעים על ההישגים והם מעוררים רגשות אקדמיים (אכזבה‪ ,‬הצלחה‪ ,‬דאגה) וזה משפיע שוב על‬
‫הגורמים המקדימים לסיטואציית הלמידה הבאה‪.‬‬
‫* זה אינו המודל לקידום א"ר‪ ,‬זה המודל שמראה את המקום של א"ר בלמידה והישגים‪ .‬הא"ר תבוא ליידי ביטוי בעיבוד האינטליגנטי של הרגשות‬
‫האקדמיים‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שנוכל לווסת את הרגשות‪ ,‬לייצר רגשות יותר מועילים ללמידה‪ ,‬שכרוך ביכולות של א"ר‪ .‬אז‪ ,‬ככל שהתלמידים יעשו זאת‬
‫בצורה יותר טובה כך ההשפעות האלה יהיו יותר חיוביות‪.‬‬
‫מודל לקידום אינטליגנציה רגשית במצבי למידה והישג‬
‫החוקרים מתווים מודל שממקד את תשומת הלב ב‪ 3-‬רכיבים של א"ר (תפיסה‪ ,‬חשיבה וויסות הרגשות)‪ .‬למודל הזה עשויות השלכות רבות ויש‬
‫לראות בו כ"קיצור דרך"‪ ,‬היריסטיקה‪ ,‬לפיתוח התערבות המבוססת על א"ר ולגיבוש תכניות לקידום א"ר‪.‬‬
‫המודל רואה בתפיסות סובייקטיביות בנוגע לשליטה ברגשות ובנוגע לערך של רגשות‪ ,‬גורמים מקדימים למוטיבציה לשיפור אינטליגנציה רגשית‪.‬‬
‫החוקרים מסתמכים על הגישה‪ ,‬שמוטיבציה מבוססת על הערכות סובייקטיביות בנוגע למידת הסבירות של תוצאות הפעולה ובנוגע לערך התוצאות‬
‫האלה‪ .‬שני היבטים האלה משתלבים זה בזה‪ ,‬מה שמרמז שצריכה להיות מידה מינימאלית של מוטיבציה על מנת שתתעורר מוטיבציה לפעולה‪.‬‬
‫המודל של החוקר ים רואה בתפיסות הסובייקטיביות (שליטה של רגשות והערך של הרגשות) גורמים מקדימים למוטיבציה לשיפור הא"ר‪.‬‬
‫לפי מודל זה‪ ,‬ניתן לטפח א"ר אצל תלמידים כאשר מקנים להם הן ידע והן שיטות לוויסות של חוויות רגשיות ובו זמנית מבהירים להם שלחוויות‬
‫רגשיות יש ערך ושניתן לשלוט בהם‪ .‬רמות הא"ר של התלמידים‪ ,‬בתורן‪ ,‬משפיעות על התפיסות הסובייקטיביות שלהם בנוגע לשליטה ברגשות ולערך‬
‫של הרגשות‪.‬‬

‫‪55‬‬
 ‫מודל לקידום א"ר במצבי למידה והישג עוסק ב‪ 4-‬מרכיבים‪:‬‬
‫‪ .1‬הקניית ידע של רגשות אקדמיים‪ -‬ידע על רגשות בכלל‪ ,‬הבחנה בין רגשות ואוצר מילים הקשור ברגשות וידע על רגשות הקשורים ללמידה‬
‫ולהישגים עוזר לווסת את הרגשות האלה‪ .‬ניתן להקנותם בהוראה ובאינטראקציה לימודיות שמטרתן לקדם את הא"ר‪.‬‬
‫לידע הזה ‪ 4‬מרכיבים מרכזיים‪:‬‬
‫א‪ .‬הגדרת הרגשות הקשורים ללמידה ולהישגים‪ -‬היות ומדובר בילדים‪ ,‬יש לעסוק בא"ר ולאורך הרבה שנים ולא רק תכנית ספציפית בזמן‬
‫קצוב‪ ,‬כי לזה אין הרבה ערך‪ .‬החוקרים טוענים שצריך להתחיל בגיל צעיר שהתלמידים יבינו רגשות שונים ברמה של ההגדרה בהתאם‬
‫לגיל‪ .‬גיבוש הגדרה כללית של רגשות‪ ,‬על בסיס מרכיביהם ולאחריו דיון ברגשות אקדמיים‪ ,‬על מה בעצם היא תופעת הרגש‪ .‬יש הגדרות‬
‫רבות למושג הרגש וידע על כך תורם להיווצרותה של תפיסה רב‪-‬ממדית של הרגשות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרחבת אוצר המילים והדיבור על רגשות‪ -‬לימוד אוצר מילים מגוון של מילים העוסקות ברגש והבחנה ביניהן‪ .‬הידע כיצד לתאר רגשות‬
‫כולל את היכולת להבין מינוחים הקשורים ברגש‪ ,‬ויכולת זו היא כנראה אחד ממרכיבי המשנה של א"ר‪ .‬ככל שהילדים גדולים יותר ניתן‬
‫ללמד אותם הבחנה דקה יותר בין הרגשות‪ .‬בין שמח לעצוב זו הבחנה פשוטה‪ ,‬אבל בין כעס לתסכול זה לא פשוט להבחין‪ .‬כדי‬
‫שתלמידים יהיו מסוגלים לדבר על הרגשות‪ ,‬הכרחי שיהיה להם אוצר מילים נרחב לתיאור הרגשות‪ ,‬וניתן לשלבו בלימוד של כמעט על‬
‫המקצועות האקדמיים‪ .‬גם הצגת רגשות בחיקוי או במחוות גופניות ודיון במסר שעולה ממנה יכולים להוות בסיס לפעילויות מחוץ‬
‫לתכנית הלימודים המיועדות להעשרת אוצר המילים של רגשות התלמידים‪.‬‬
‫הקניית טקסונומיות (קיטלוג) של רגשות‪ -‬כדי שהתלמידים יהיו מסוגלים לקטלג רגשות‪ ,‬חשוב מאוד ללמדם שיטות לסיווג ומיון של‬ ‫ג‪.‬‬
‫חוויות רגשיות‪ ,‬והבנה של המרכיבים מפחיתים את המורכבות‪.‬‬
‫הקריטריונים לבניית סיווג של הרגשות הם‪( :‬לא חובה לזכור את הקריטריונים האלה)‬
‫‪ -‬היבטים איכותניים‪ -‬כגון מצב רוח לעומת רגש‪ .‬למשל‪ ,‬הבחנה בין מצב רוח רע לבין לכעוס על מישהו‪.‬‬
‫‪ -‬היבטים כמותיים‪ -‬כגון‪ ,‬עוצמה‪ .‬למשל הבחנה בין זועם למעוצבן‪.‬‬
‫‪ -‬ערכיות‪ -‬רגשות חיוביים מול רגשות שליליים‪.‬‬
‫‪ -‬הפעלה ‪ /‬נטרול‪ -‬מפעילים חיוביים כגון תקווה או שליליים כגון חרדה‪.‬‬
‫‪ -‬נקודת התייחסות‪ -‬רגשות הקשורים למטלה או לעצמי‪.‬‬
‫‪ -‬גורם הזמן‪ -‬עבר מול עתיד‪.‬‬
‫ככל שהילדים יותר גדולים ניתן להיכנס איתם לדקויות של קטלוג הרגשות‪.‬‬
‫ד‪ .‬ידע על השפעותיהם של רגשות אקדמיים על למידה ועל הישגים‪ -‬לצורך לוויסות רגשות מכוון מטרה התלמידים יכולים להיעזר‬
‫בגיבוש "הצהרת יעדים אישית" לגבי החוויות הרגשיות שלהם‪ ,‬לפי שמתחילים בוויסות רגשי‪ .‬בחירת היעדים היא תנאי מקדים‬
‫לוויסות עצמי‪ .‬מ הם החוויות הרגשיות הרצויות להם‪ ,‬וכך נוכל לכוון את הוויסות הרגשי‪ .‬למשל‪ ,‬אם מה שחשוב לי כרגע זה לחוות‬
‫הצלחה‪ ,‬אז לשם כך אצטרך לפרק את המשימות המורכבות לחלקים קטנים יותר‪ ,‬כדי להרגיש קודם כל שהצלחתי‪ ,‬כדי שאוכל‬
‫להתמודד דברים מורכבים וקשים יותר‪ .‬כלומר‪ ,‬לשם יעד בחוויה של תהליך הלמידה‪ .‬זה גם מחד את המודעות לרגשות ולשם לעצמנו‬
‫מטרה‪ ,‬למרות שלא תמיד נוכל להגשים אותה בצורה מלאה‪ .‬משמעות הדבר שבסביבות אקדמיות מועיל לתלמידים לדעת מהן ההשלכות‬
‫של חוויה רגשית מסוימת על הלמידה ועל ההישגים‪ .‬למשל‪ ,‬איך רגשות חיוביים או שליליים משפיעים על האופן שבו הם חושבים‬
‫ופותרים בעיות בביה"ס‪.‬‬
‫‪ .2‬הקניית ידע על שיטות לוויסות עצמי של רגשות אקדמיים‪ -‬הבנה מה זה וויסות רגשי‪ ,‬ההבנה שזה אפשרי להשפיע על הרגשות שלנו והקניית‬
‫שיטות לוויסות רגשות‪.‬‬
‫א‪ .‬הגדרה של ויסות רגשי עצמי‪ -‬יש להבהיר ולהמחיש את המונח וויסות עצמי‪ .‬אפשר לראות בוויסות עצמי צורה של פתרון בעיות‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫צמצום ההבדל בין הערך בפועל (מצב רגשי קיים) לבין ערך המטרה (מצב פנימי רצוי) של מצב פנימי נתון‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקניית ידע של שיטות לוויסות רגשי ויישומן‪ -‬ישנן ‪ 4‬שיטות לוויסות רגשי‪:‬‬
‫‪ .1‬חשיבה על רגשות‪ -‬באמצעות שינוי של מטא‪-‬רמות‪ ,‬התלמידים יכולים לצפות בחוויות הרגשיות שלהם במצב קונקרטי ולנתח‬
‫אותם‪ .‬כלומר‪ ,‬בחינת הסיבות לרגש וניתוח המרכיבים שלו‪.‬‬
‫‪ .2‬טכניקות הרפיה‪ -‬ללמד את התלמידים מגוון של טכניקות הרפיה שמועילות במיוחד בוויסות רגשות שליליים‪ .‬כגון‪ ,‬טכניקות‬
‫נשימה‪ ,‬הרפיית שרירים הדרגתית‪.‬‬
‫‪ .3‬עידוד למידה עצמית חיובית‪ -‬בנוגע לערכם של רגשות אקדמיים וליכולת השליטה בהם‪ ,‬ותקשורת עם עצמי בנוגע‬
‫לערכם של רגשות אקדמיים וליכולת לשלוט בהם‪ .‬גורמים אלו יכולים להשפיע רבות על החוויות הרגשיות‪ .‬פיתוח המודעות‬
‫ליכולת השליטה ברגשות ובמטא‪-‬רגשות עשוי להיות בעלת חשיבות מכרעת למוטיבציה של התלמידים לשנות את החוויות‬
‫הרגשיות שלהם‪ .‬למשל‪ ,‬תלמיד שאין לו אמונה ביכולת השליטה שלו עלול להיעשות חרד באופן חריג בשל עלייה בחרדת מבחנים‪,‬‬
‫בעיקר אם זו נתפסת כחוויה נשלטת מטבעה‪.‬‬
‫‪ .4‬על התלמידים לנסות לצמצם את הדיכוטומיה שהם חווים באופן סובייקטיבי בין עבודה לבין משחק‪ .‬למשל‪ ,‬אם תלמיד מתרגז‬
‫בזמן הכנת שיעורים במתמטיקה מפני שהבעיה קשה לפיתרון‪ ,‬הוא יכול לנסות באופן מכוון לראות בבעיה משחק‪.‬‬
‫‪ .3‬פיתוח התפיסה שרגשות אקדמיים ניתנים לשליטה‪ -‬הבחנה בין מצב שרגשות זה משהו שקורה לנו שאינם ניתנים לשליטה‪ ,‬לבין היכולת‬
‫הנתפסת שניתן להשפיע‪ ,‬לווסת ולנהל את הרגשות שעולים‪.‬‬
‫‪ -‬אמונות בנוגע ליכולת השליטה ברגשות מכתיבות במידה ניכרת את הפרשנות של חוויות רגשיות קודמות‪ .‬למשל‪ ,‬כעס רב המתקשר‬
‫למבחן קודם יכול להתפרש ככעס בלתי נשלט‪ ,‬או כתוצאה של וויסות עצמי לקוי שבאופן עקרוני ניתן לשלוט בו‪ .‬פרשנויות כאלה‬
‫(פירוש בחוויות הרגשיות הקודמות כבעלות פוטנציאל שליטה) משפיעות על היעדים הרגשיים‪ ,‬על הציפיות‪ ,‬על היישום של‬
‫אסטרטגיות לוויסות רגשי ובעקבות זאת‪ ,‬משפיעות על חוויות רגשיות בעתיד‪ .‬למשל‪ ,‬לשבת עם הילד ולנתח איזשהו אירוע‪ ,‬מה קרה‬
‫בפועל‪ ,‬איזה פרשנות ניתנה‪ ,‬איזה רגש עלה‪ ,‬על מה הילד יכול להשפיע בתוך התהליך זה‪ .‬מה שהיה בפועל לא ניתן להשפיע‪ ,‬אך על‬
‫הפרשנות של האירוע ניתן להשפיע ועל הת גובה ההתנהגותית‪ ,‬ובכך מעצם הניתוח‪ ,‬ניתן להקנות אסטרטגיות התמודדות יעילות יותר‬
‫לאירועים כאלה בעתיד‪.‬‬
‫‪ -‬אימון בשינוי דפוסי ייחוס המתמקד ברגשות‪ ,‬עשוי לעזור לתלמידים לפרש את החוויות הרגשיות הקודמות שלהם כבלתי יציבות‬
‫וכניתנות לשליטה‪ .‬כלומר‪ ,‬בהקניית יכולת שליטה בחוויות רגשיות‪ ,‬ניתן להתאים שיטות אימון לשינוי הייחוס או להשתמש בהן כבסיס‬
‫לפעילויות הוראה‪ .‬למשל‪ ,‬ייחוס פנימי מול ייחסו חיצוני‪ .‬אם נכשלתי ואני אומר לעצמי שהמבחן היה לא הוגן‪ ,‬המורה לא לימד טוב מול‬
‫אני טיפש‪ .‬שניהם בלתי נשלטים ויציבים מאוד ואם אני טיפש אז כנראה אני טיפש בעוד דברים‪ ,‬זה כללי‪ .‬לעומת‪ ,‬אם אני אומר שלא‬
‫הבנתי את החומר‪ ,‬או שיכולתי ללמוד אותו יותר טוב‪ .‬יש כאן אלמנט של שליטה ושהאלמנט לא יציב‪ .‬הפעם לא למדתי טוב‪ ,‬אני אלמד‬
‫טוב יותר בפעם הבא ואצליח‪ .‬אז האימון בדפוסי ייחוס יותר מסתגלים גם חשוב כדי לייצר רגשות אקדמיים יותר מועילים‪.‬‬
‫‪ -‬פיתוח מודעות לכך שרגשות אינם נובעים בהכרח מתכונות קבועות ויציבות‪ ,‬עשוי לסייע לו להבין שניתן לשלוט‪ ,‬גם אם באופן חלקי‪,‬‬
‫ברגשות אקדמיים חיוביים או שליליים‪.‬‬
‫‪ .4‬פיתוח התפיסה שהרגשות האקדמיים הם בעלי ערך‪ -‬על מה הרגשות משפיעים‪ ,‬מה מקורם‪ ,‬עד כמה הם חשובים לתהליך הלמידה ולהישגים‬
‫שהילדים מגיעים אליהם‪ .‬כלומר‪ ,‬כאשר הם מבינים את הערך של אותם הרגשות וכמה זה משפיע עליהם‪ ,‬אז גם הרצון לקבל את השיטות‬
‫וללמוד את הנושאים האלה ישפיע על המוטיבציה שלהם‪.‬‬
‫ניתן לטפח א"ר אצל תלמידים ע"י פיתוח או חיזוק האמונות הסובייקטיביות שלהם בנוגע לערך של הרגשות באמצעות ‪ 3‬פעילויות הוראה‪:‬‬
‫א‪ .‬הדגשת החשיבות של רגשות לרווחה האישית ולאיכות חייו של התלמיד‪ -‬מה שחשוב אינו רק עוצמת הרגשות החיוביים אלא תדירות‬
‫הרגשות האלה‪ .‬לפיכך‪ ,‬רווחה אישית נתפסת כאשר רגשות חיוביים הם דומיננטיים לאורך זמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬הדגשת חשיבות הרגשות לתהליכי תקשורת בביה"ס (מילולית ולא מילולית)‪ -‬ברגע שילדים חווים רגשות חיובים סביב הלמידה‪,‬‬
‫איכות הלמידה וההישגים שלהם יהיו יותר טובים‪ .‬לשם כך אפשר להורות לתלמידים לעסוק במשחקי תפקידים בהם הם שואלים זה‬
‫את זה שאלות פשוטות בנימות שונות‪ .‬התלמידים ילמדו מכך שאת אותו המשפט אפשר לפרש כהבעת עניין‪ ,‬סקרנות‪ ,‬נזיפה או לעג‪.‬‬
‫המחשה של חשיבות הרגשות לקביעת איכות הלמידה וההישגים‪ -‬ההבדלים בין תהליך הלמידה בין לומדים השונים זה מזה ברגשות‬ ‫ג‪.‬‬
‫האקדמיים שהם מרגישים‪ .‬המורים יכולים לבקש מהתלמידים לדמיין את תהליך הלמידה של אדם שמח‪ ,‬גאה‪ ,‬משועמם‪ ,‬חרד או‬
‫מיואש ולהעריך את איכות הלמידה וההישגים שתהיה בכל אחד מהם‪ .‬במוקד הדיון יכולים לעמוד הבדלים במוטיבציה‪ ,‬בסגנון הלימוד‬
‫ובהפעלת משאבים חיצוניים או פנימיים‪ .‬ניתן גם לדון בערך הרגשות מחוץ לסביבות ביה"ס‪ ,‬למשל‪ ,‬סיטואציה של ראיון עבודה‪.‬‬
‫‪56‬‬
 ‫‪ 8‬דרישות מתכנית לטיפוח א"ר‪:‬‬
‫‪ .1‬מבוססת תיאוריה‪ -‬צריך להיצמד למודל אחד‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתנת להערכה ולמדידה‪ -‬צריך להחליט על מודל מדידה שיהיה ניתן להעריך את היעילות של התכנית‪.‬‬
‫‪ .3‬ארוכת טווח‪ -‬התכנית צריכה להיות ארוכת טווח‪.‬‬
‫‪ .4‬משולבת בתכנית הלימודים‪.‬‬
‫‪ .5‬מותאמת מבחינה התפתחותית‪ -‬בגלל שהתכנית צריכה להיות ארוכת טווח‪ ,‬צריך לבדוק באיזה רמת הבנה והתבוננות הילדים נמצאים כדי‬
‫לשכלל את היכולות שלהן‪.‬‬
‫‪ .6‬מותאמת מבחינה תרבותית‪ -‬יש מאפיינים תרבותיים רגשיים ואקדמיים שקשורים בדת‪ ,‬מוצא‪.‬‬
‫‪ .7‬מקנה טווח נרחב של מיומנויות‪.‬‬
‫‪ .8‬מסייעת לקדם אקלים חיובי‪.‬‬
‫יישום‬
‫כדי שכל אלה יהיה ניתנים ליישום‪ ,‬צריך‪:‬‬
‫לפתח חומרים לטיפוח אינטליגנציה רגשית בהתאם לגיל‪ -‬החוקרים הציגו עקרונות‪ ,‬עכשיו על אנשים לפתח חומרים ע"פ עקרונות אלו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬הוראת רכיבי הא"ר יהיו בשלבים‪ -‬היות וא"ר מתפתחת עם הגיל‪.‬‬
‫‪ -‬דורש הכשרה של מורים‪ -‬בין אם זה הכשרה של מורים בביה"ס או הכשרה של אנשים אחרים שיכולים להעביר את החומרים האלה בכיתה‪.‬‬
‫‪ -‬פיתוח כלים להערכת א"ר‪ -‬לפי תחומים וקבוצות גיל‪.‬‬

‫‪57‬‬
 ‫‪ 2.2.4‬יחסים בין‪-‬אישיים‬
‫מאמר ‪ -18‬מ' בראקט‪ ,‬ר' וורנר וג' בוסקו ‪ -‬אינטליגנציה רגשית ואיכות היחסים בקרב זוגות‬
‫מטרת המאמר‪ ,‬היא לבדוק האם יש קשר בין א"ר‪ ,‬כפי שהגדירו מאייר וסאלוביי לבין איכות היחסים (חיובית או שלילית) בין בני זוג‪ ,‬נשואים ולא‬
‫נשואים‪ ,‬כפי שבני הזוג עצמם תופסים אותה‪.‬‬
‫מחקרים קודמים‪:‬‬
‫‪ -‬נמצא קשר חיובי בין בהירות רגשית (לזהות את הרגש ולהביע אותו בצורה מדויקת)‪ ,‬לבין סיפוק ביחסים בקרב זוגות‪ -‬בני זוג בעלי בהירות‬
‫רגשית גבוהה ‪ ,‬דיווחו על פחות קושי לסלוח במצבי קונפליקט שיזמו בני זוגם לעומת זוגות בעלי בהירות רגשית נמוכה‪ .‬יש להם יכולת לצאת‬
‫מהקונפליקטים בצורה טובה יותר מאלה שהם בעלי בהירות רגשית נמוכה‪.‬‬
‫‪ -‬נמצא מתאם חיובי בין אינטליגנציה רגשית לבין דיווחים על סיפוק בחיי הנישואים (‪ -)Schutte et al , 2001‬אנשים שתפסו את בני זוגם כבעלי‬
‫אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר דיווחו על רמת סיפוק גבוהה בחיי הנישואים (‪.)r = .72‬‬
‫‪ -‬יש יכולות רגשיות ספציפיות שיכולות לנבא את איכות היחסים בין בני הזוג (נשואים או לא נשואים)‪ .‬נמצא כי רגשות חיוביים‪ ,‬יציבות‬
‫ר גשית‪ ,‬הערכה עצמית וסגנון היקשרות בטוח מצויים במתאם עם דיווחים של בני הזוג על אושר‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬תכונות רגשיות שליליות‬
‫מסוימות כגון‪ ,‬אימפולסיביות‪ ,‬פחדנות ודיכאוניות‪ ,‬מנבאות באופן מהימן דיווחים של בן הזוג האחר על בעיות הסתגלות של בן זוגו‪.‬‬
‫נמצאו קשרים בין א"ר לבין איכות האינטראקציות החברתיות‪:‬‬
‫‪ -‬יותר אינטראקציות חיוביות ויחסים חיוביים עם אחרים‪.‬‬
‫‪ -‬תמיכה רגשית חברתית‪.‬‬
‫‪ -‬יכולת גבוהה יותר לאינטימיות‪.‬‬
‫‪ -‬סיפוק ביחסיהם עם חברים ‪ -‬מאיכות התקשורת ומהתמיכה החברתית‪.‬‬
‫פחות אינטראקציות שליליות‪ ,‬פחות עוינות וקונפליקטים ביחסים עם חברים‬ ‫‪-‬‬
‫קרובים‪.‬‬
‫‪ -‬מעורבים פחות בהתנהגות אלימה‪.‬‬
‫‪ -‬ניהול רגשות מנבא רגישות חברתית ואת איכות האינטראקציות החברתיות‪.‬‬
‫‪ -‬יכולת לניהול יעיל יותר של "מו"מ רגשי עדין" הכרוך בבקשת סליחה‬
‫ובהסכמה לסלוח"‪.‬‬
‫‪ -‬יחסים תומכים יותר עם ההורים‪.‬‬
‫‪ -‬מידת הדיוק בהבעת רגשות ובזיהויים‪.‬‬
‫‪ -‬דיוק בתקשורת בלתי‪-‬מילולית‪.‬‬
‫‪ -‬בהירות רגשית‪.‬‬
‫‪ -‬ויסות רגשי‪.‬‬
‫כל אלו מובילים לאושר וסיפוק בחיי הנישואין‪.‬‬
‫החוקרים שיערו ‪ 2‬השערות מרכזיות‪:‬‬
‫‪ .1‬יימצא קשר בין רמת הא"ר של כל אחד מבני הזוג לבין איכות יחסיו עם בני הזוג‪:‬‬
‫א‪ .‬איכות היחסים שלו‪ ,‬שהוא תופס‪.‬‬
‫ב‪ .‬איכות היחסים של בן‪/‬בת הזוג‬
‫(יותר ‪ -‬עומק‪ ,‬תמיכה וסיפוק ‪ /‬פחות ‪ -‬קונפליקטים)‬
‫‪ .2‬הצירוף הא"ר של בני הזוג ינבא את איכות היחסים באופנים שונים (הצירוף הזוגי)‪:‬‬
‫א‪ .‬זוגות שבהם שני בני הזוג בעלי א"ר נמוכה‪,‬ידווחו על איכות יחסים נמוכה יותר (יותר –קונפליקטים ‪ /‬פחות ‪-‬עומק‪ ,‬תמיכה‬
‫וסיפוק)‪.‬‬
‫ב‪ .‬זוגות שבהם לפחות לאחד מבני הזוג יש א"ר גבוהה‪ ,‬ידווחו על איכות יחסים טובה יותר (יותר ‪-‬עומק‪ ,‬תמיכה‪ ,‬סיפוק ‪ /‬פחות‬
‫קונפליקטים)‪.‬‬
‫זוגות שבהם שני בני הזוג בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה ‪ ,‬תהיה נטייה להשיג את התוצאות הטובות ביותר באיכות היחסים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מהלך המחקר‪:‬‬
‫משתתפים‪ 86( 172 -‬זוגות) סטודנטים במערכת יחסים אינטימית (לפחות שלושה חודשים)‬
‫‪ 40‬זוגות היו יחד ‪ 3-12‬חודשים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ 30‬זוגות ‪ 12-24‬חודשים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ 16‬זוגות למעלה משנתיים (‪ 8‬מתוכם נשואים ‪ 2-10‬שנים)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מדידה‪-‬‬
‫אינטליגנציה רגשית נמדדה באמצעות ‪.MESCEIT‬‬ ‫‪-‬‬
‫איכות היחסים נבדקה באמצעות שאלון איכות יחסים המכיל ‪ 3‬סולמות‪ :‬תמיכה‪ ,‬עומק וקונפליקט‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫סיפוק ביחסים נבדק באמצעות סולם בן ‪ 5‬פריטים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫איכות ההתנהגות ביחסים נבדקה באמצעות סולם המודד התנהגויות מובחנות‪ ,‬יחסים חיוביים ושליליים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫הבדלים מגדריים ברמת האינטליגנציה הרגשית‪ -‬הנשים גבוהות יותר מגברים בא"ר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫היעדר דמיון בין בני זוג ברמת האינטליגנציה הרגשית‪ -‬לא נמצא מתאם מובהק בין ציוני א"ר של שני בני הזוג‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫השערה ‪ :1‬לא נמצאה עדות לקשר בין א"ר (אצל אדם בודד) לבין הערכת מערכת היחסים של האדם עצמו ושל בן‪-‬זוג‪ .‬כלומר‪ ,‬השערת המחקר‬ ‫‪-‬‬
‫הופרכה‪ .‬כלומר‪ ,‬אנשים עם א"ר גבוהה דיווחו לפעמים על היעדר סיפוק ולפעמים על סיפוק ביחסים‪ .‬לפעמים דיווחו על יחסים שליליים‬
‫ויחסים חיובים‪.‬‬
‫השערה ‪ :2‬צירוף האינטליגנציה הרגשית של שני בני הזוג ותוצאות היחסים‪ -‬זוגות שבהם שני בני הזוג בעלי א"ר נמוכה‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫נטו לדווח על תוצאות גרועות יותר באיכות היחסים בהשוואה לזוגות שבהם אחד מבני הזוג או שניהם בעלי א"ר גבוהה‪ .‬זוגות שבהם שני בני‬
‫הזוג בעלי א"ר גבוהה לא דיווחו על תוצאות חיוביות יותר בהשוואה לזוגות שבהם רק לאחד מבני הזוג א"ר גבוהה‪ .‬כלומר‪ ,‬השערת המחקר‬
‫נתמכה באופן חלקי‪.‬‬

‫‪58‬‬
 ‫מסקנות‪:‬‬
‫להצלחת היחסים ‪ -‬מספיק שאחד מבני הזוג יהיה בעל א"ר גבוהה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫תוספת של א"ר גבוהה אצל בן הזוג האחר אינה מביאה לשיפור נוסף בתפקוד הזוגי‪ 2 ,‬סיבות‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ ‬שני בני הזוג עם א"ר גבוהה ‪" ‬יותר מדי" הבחנה דקה וזיהוי רגשות‪ ,‬ניהול רגשות ‪ ‬בהירות רבה מדי של הרגשות שמנפצת את‬
‫"האשליות החיוביות"‪ .‬זה כאילו משאב‪ ,‬שאם יש אותו במערכת לא צריך ממנו עוד‪ ,‬יותר מדי יכול רק לגרוע‪ .‬מסף מסוים של‬
‫המשאב זה לא מועיל‪.‬‬
‫‪ ‬שני בני הזוג "מומחים לרגשות" ‪ ‬תחרות על תפקיד האחראי לניהול הרגשות ולא לגמרי ברור למי הוא שייך‪ .‬עלול לפגוע ואפילו‬
‫לא לשפר את מערכת היחסים‪.‬‬
‫ביקורת‪:‬‬
‫רוב המשתתפים תלמידי שנה ראשונה‪/‬שנייה‪ ,‬רובם במערכות יחסים עם בני זוגם במשך פחות משנה‪ .‬מעניין היה לבדוק סוגות עם מערכות‬ ‫‪-‬‬
‫יחסים ארוכות יותר‪ ,‬זוגות שיש או אין ילדים‪,‬משום שהתפקיד של הא"ר משתנה עם השנים‪.‬‬
‫רוב המשתתפים לא התגוררו עם בני זוגם‪ .‬לא"ר רגשית י תפקיד שונה כאשר יש ניהול חיים משותפים‪ ,‬יש יותר אתגרים רגשיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪59‬‬