‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬

‫בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית‬

‫ע"ש פאול ברוואלד‬

‫חוויית האימהות של נשים נפגעות גילוי עריות‬

‫מרקע חרדי או דתי‬

‫עבודת גמר לתואר מוסמך בעבודה סוציאלית‬

‫מאת‪ :‬ברבי הדס‬

‫ת‪.‬ז‪XXXXXXXX-X :‬‬

‫בהנחיית‪ :‬ד"ר דפנה טנר‬

‫ירושלים‬
‫ינואר ‪2019‬‬
 ‫שלמי תודות‬

‫בראש ובראשונה‪ ,‬ברצוני להודות לעשר הנשים המיוחדות שהסכימו‪ ,‬בצורה לא מובנת מאליה‪ ,‬להשתתף‬
‫במחקר‪ .‬תודה לכן על שבטחתן בי וחלקתן עמי פיסות מחייכן‪ .‬למותר לציין שבלעדיכן המחקר לא היה‬
‫יוצא לפועל‪ .‬בזמן הקצר שהיה לי במחיצתכן לימדתן אותי על חוויותיכן‪ ,‬על מורכבותן ועל האופן שבו גם‬
‫ניתן לצמוח ולעשות שינוי טוב בעולם‪ .‬הקול שלכן הדהד בי לאורך השנה‪ ,‬ובוודאי עוד ימשיך להדהד‪,‬‬
‫ועכשיו אני רוצה להשמיע אותו לעולם‪ .‬כולי תקווה שבמילותיי לאורך עבודה זו הצלחתי להעביר את‬
‫החוויה האותנטית שלכן מן העבר ומן ההווה‪ .‬הלוואי ונצליח יחדיו להפר את השתיקה וההשתקה‬
‫האופפות סביב גילוי העריות וליצור שיח אחר‪ ,‬לא שיפוטי ומתנגד‪ ,‬אלא פתוח‪ ,‬מבין‪ ,‬מכיל ומקבל‪ .‬במשנה‬
‫במסכת סנהדרין (ד‪,‬ה) נאמר‪" :‬לפיכך נברא אדם יחידי בעולם‪ ,‬ללמד שכל המאבד נפש אחת‪ ,‬מעלים עליו‬
‫כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת‪ ,‬מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא"‪ .‬הלוואי והמילים‬
‫הכתובות כאן‪ ,‬שלכן ושלי‪ ,‬ימצאו את דרכן למי שיימצא בהן תועלת‪ ,‬ואולי בעזרתן נצליח לקיים אפילו נפש‬
‫אחת מאיתנו‪.‬‬

‫תודה‪.‬‬

‫תודה מעומק הלב למנחה שלי‪ ,‬ד"ר דפנה טנר‪ .‬תודה על עזרתך והכוונתך היסודית והמקצועית באמצעות‬
‫עצותייך הנכונות והמדויקות‪ .‬תודה על אנושיותך‪ ,‬על תמיכתך לאורך השנה‪ ,‬על דאגתך והבנתך‪ .‬המילים‬
‫שכתבת ואמרת חיזקו אותי לאורך הדרך‪ ,‬ריגשו אותי והניעו אותי להתקדם הלאה עם הרבה ביטחון‪ .‬יותר‬
‫מכל‪ ,‬תודה לך על האמונה שלך בי שאצליח להשלים את המסע למרות האתגרים הרבים שהיו רצופים‬
‫לאורכו‪ .‬בלעדייך זה לא היה קורה!‬

‫תודה לחברי חממת נבט‪ ,‬מסטרנטים‪ ,‬דוקטורנטים ומרצים‪ ,‬ובראשם פרופ' דורית רואר סטריאר על יצירת‬
‫מקום בטוח שבו היה אפשר ללמוד אך גם לטעות ללא חשש‪ .‬תודה על ההפריה ההדדית ועל ההקשבה!‬

‫תודה רבה לבית הספר לעבודה סוציאלית ולמרכז לרווחה חברתית יהדות ואתיקה על שם רלף גולדמן על‬
‫מתן המלגות והעזרה החשובה במימון המחקר‪.‬‬

‫תודה לכל האנשים שפגשתי לאורך הדרך‪ ,‬שאני מכירה וגם אלו שלא‪ ,‬שהתגייסו בכדי שהמחקר ייצא‬
‫לפועל‪ .‬תודה לכם על הבעת העניין‪ ,‬על תשומת ליבכם ועל מילותיכם שברגעים לא מעטים היו מחזקות‬
‫ומעודדות‪.‬‬

‫תודה ענקית למשפחתי‪ ,‬ובייחוד להוריי היקרים על שפתחו בפניי את ההזדמנות ללמוד את העולם‪ .‬על‬
‫שהטמעתם בי את יצר הסקרנות‪ ,‬את האהבה ללמידה ואת המשמעת העצמית בכדי שאוכל להתמיד בכך‪.‬‬
‫תודה על שאתם עוזרים לי להגשים חלומות!‬

‫תודה אחרונה לאלוקים‪ .‬תודה לך על ששלחת אותי למסע שמעטים היו מוכנים לעשות‪ ,‬על שנתת לי כוחות‬
‫לשרוד את אתגריו‪ ,‬ועל האמונה שהחדרת בי שהוא יכול להתממש גם כשהיו אנשים שהטילו בו ספק‪.‬‬

‫תודה‪.‬‬
 ‫תו עניינים‬

‫‪I‬‬ ‫תקציר ‪.....................................................................................................‬‬

‫‪1‬‬ ‫מבוא ‪.......................................................................................................‬‬
‫‪3‬‬ ‫פרק ‪ .1‬סקירת ספרות ‪.................................................................................‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪ 1.1‬תופעת גילוי עריות ‪..........................................................................................‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪ 1.2‬מסגרת תיאורטית למחקר ‪...............................................................................‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪ 1.2.1‬העברה בין דורית של טראומה ‪.................................................................‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪ 1.2.2‬המודל האקולוגי ‪....................................................................................‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪ 1.3‬פגיעה מינית בילדות בהתבוננות מודעת הקשר ‪...................................................‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪ 1.4‬אימהות ופגיעה מינית בילדות ‪..........................................................................‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪ 1.5‬היהדות האורתודוכסית‪ -‬החברה החרדית והדתית ‪.............................................‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪ 1.6‬אימהות בחברה האורתודוכסית‪ -‬החרדית והדתית ‪.............................................‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪ 1.7‬פגיעה מינית בילדות בחברה החרדית והדתית ‪....................................................‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪ 1.4‬שאלות המחקר ‪...............................................................................................‬‬
‫‪10‬‬ ‫פרק ‪ .2‬שיטת המחקר ‪.................................................................................‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪ 2.1‬סוגת המחקר ‪..................................................................................................‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪ 2.2‬שיטת הדגימה ‪................................................................................................‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪ 2.3‬תיאור המשתתפים ‪..........................................................................................‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪ 2.4‬החוקרת ‪........................................................................................................‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪ 2.5‬איסוף הנתונים ‪...............................................................................................‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪ 2.6‬ניתוח הנתונים ‪................................................................................................‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪ 2.7‬אמינות המחקר ‪..............................................................................................‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪ 2.8‬אתיקה במחקר ‪...............................................................................................‬‬
‫‪13‬‬ ‫פרק ‪ .3‬ממצאים ‪.........................................................................................‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪ 3.1‬פגיעת גילוי העריות בהקשר הדתי‪ -‬תרבותי ‪........................................................‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪ 3.1.1‬מיקומו של ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי במעגל הפגיעה ‪.....................................‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪ 3.1.1.1‬ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי כעומד לשירות הפגיעה ‪.............................‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪ 3.1.1.2‬ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי כעומד לשירות הפוגע ‪...............................‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪ 3.1.1.3‬ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי כעומד לשירותה של הנפגעת ‪.....................‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ 3.1.2‬השלכות של פגיעת גילוי העריות על הנפגעת מרקע אורתודוכסי ‪...................‬‬
‫‪28‬‬ ‫‪ 3.1.2.1‬מישור רגשי ‪.............................................................................‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ 3.1.2.2‬מישור רוחני ‪.............................................................................‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ 3.1.2.3‬מישור תפיסתי ‪.........................................................................‬‬
‫‪37‬‬ ‫‪ 3.1.2.4‬מישור זהותי ‪............................................................................‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪ 3.1.2.5‬מישור הלכתי ‪...........................................................................‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ 3.2‬האימהות של נפגעת גילוי עריות מרקע חרדי או דתי ‪...........................................‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ 3.2.1‬חוויית האימהות של נפגעת גילוי עריות מרקע חרדי או דתי לאורך שלבי‬
‫האימהות ‪..............................................................................................‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪ 3.2.1.1‬טרם הכניסה להיריון ‪.................................................................‬‬
‫‪49‬‬ ‫‪ 3.2.1.2‬תקופת ההיריון ‪.........................................................................‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪ 3.2.1.3‬אירוע הלידה וההתרחשויות הסמוכות לו ‪.....................................‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪ 3.2.2‬התערבותו של הפוגע לאורך שלבי האימהות של נפגעת גילוי העריות מרקע‬
‫חרדי או דתי ‪..........................................................................................‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪ 3.3‬סיכום הממצאים ‪............................................................................................‬‬
‫‪62‬‬ ‫פרק ‪ .4‬דיו והשל ות ‪..................................................................................‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪ 4.1‬דיון בממצאים ‪................................................................................................‬‬
‫‪62‬‬ ‫‪ 4.1.1‬פגיעת גילוי העריות בהקשר הדתי‪ -‬תרבותי ‪...............................................‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪ 4.1.2‬אימהותה של נפגעת גילוי העריות מרקע חרדי או דתי בצל פגיעת גילוי‬
‫העריות ‪.........................................................................................................‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪ 4.2‬מגבלות המחקר ‪..............................................................................................‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪ 4.3‬תרומת המחקר והשלכות למחקרי המשך ‪..........................................................‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪ 4.4‬השלכות לפרקטיקה ‪........................................................................................‬‬
‫‪69‬‬ ‫‪ 4.4.1‬פרקטיקה מודעת טראומה ‪......................................................................‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪ 4.4.2‬פרקטיקה מודעת הקשר ‪..........................................................................‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪ 4.5‬השלכות למדיניות ‪...........................................................................................‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪ 4.5.1‬מדיניות חינוכית ‪....................................................................................‬‬
‫‪71‬‬ ‫‪ 4.5.2‬מדיניות הלכתית ‪....................................................................................‬‬
‫‪72‬‬ ‫ביבליוגרפיה ‪.............................................................................................‬‬
‫‪83‬‬ ‫נספחים ‪...................................................................................................‬‬
 ‫תקציר‬

‫המחקר הנוכחי עוסק בחוויית האימהות של נפגעות גילוי עריות מרקע חרדי או דתי‪ .‬גילוי עריות הינו‬
‫פגיעה מינית תוך משפחתית‪ ,‬המתבצעת על ידי מבוגר או מבוגרת כלפי ילד או ילדה קטנים‪ .‬היא כוללת את‬
‫כל ההתנהגויות המיניות החל מליטוף אזורים אינטימיים וכלה ביחסי מין מלאים‪ ,‬והיא יכולה להתחיל‬
‫בילדות ולהימשך לאורך שנים עד הבגרות‪ .‬פגיעת גילוי עריות היא תופעה חברתית אוניברסאלית‬
‫המתרחשת עוד מימי התנ"ך ושרווחת בכל התרבויות‪ .‬קיימות עדויות שונות לאופן שבו ההקשר הדתי‪-‬‬
‫תרבותי מעצב את הפגיעה המינית והופך אותה לייחודית ושונה‪ ,‬עם זאת המחקר אודותיו הוא דל‬
‫ומצומצם‪ .‬במחקר זה‪ ,‬הושם דגש על האופן שבו החיים בחברה האורתודוכסית משפיעים על חוויית פגיעת‬
‫גילוי העריות של הנשים‪ ,‬ואיך חוויה זו מעצבת את ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי בו היא מתרחשת בחזרה‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬מחקר זה שם דגש על ההשלכות של חוויית פגיעת גילוי העריות על האימהות‪ .‬מן הספרות‬
‫המחקרית עולה שלצד הקשיים העומדים בפני כל האימהות‪ ,‬בפני אימהות שורדות גילוי עריות ניצבים‬
‫אתגרים נוספים למול ילדיהן‪ ,‬שהתעוררו לאור הפגיעה המינית שעברו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעוד שהמחקר אודות‬
‫ההשלכות של גילוי עריות במישורים שונים הוא רחב‪ ,‬המחקר אודות ההשלכות על המישור האימהי הוא‬
‫מצומצם‪ .‬ההנחה היא כי ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי משמעותי ביותר בעיצוב חוויית האימהות של נשים מרקע‬
‫חרדי או דתי‪ ,‬ולכן מחקר זה ביקש לבדוק גם את האופן שבו ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי מעצב את חוויית‬
‫האימהות של נפגעות גילוי עריות מרקע חרדי או דתי‪.‬‬

‫שאלות המחקר הן‪ )1 :‬כיצד חוות נשים חרדיות ודתיות שעברו גילוי עריות את אימהותן? ‪ )2‬האם וכיצד‬
‫מובנה הקונטקסט החברתי‪-‬תרבותי בחוויית האימהות של הנשים?‬

‫למחקר הנוכחי נבחרה סוגת המחקר האיכותני‪ ,‬שבאמצעותה ניתן ללמוד על חווייתן המורכבת של‬
‫המשתתפות‪ .‬איסוף הנתונים נעשה באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים עם תשע מהמשתתפות ושאלון‬
‫פתוח עם אחת מהן‪ .‬כל עשר המשתתפות הן נפגעות גילוי עריות מרקע אורתודוכסי‪ ,‬חרדי או דתי‪ .‬ניתוח‬
‫הנתונים התבסס על שיטת הניתוח התמטי באמצעות חלוקתם של הנתונים ליחידות משמעות‪ ,‬קידודם‬
‫וקיבוצם לקטגוריות ותמות לפי עולמות התוכן שעלו מן הראיונות והשאלון‪.‬‬

‫בהתבסס על הניתוח התמטי של הראיונות והשאלון‪ ,‬הממצאים חשפו שתי תמות עיקריות‪ .‬הראשונה‪,‬‬
‫שעוסקת בפגיעת גילוי העריות בהקשר הדתי‪ -‬תרבותי מורכבת משתי תתי‪ -‬תמות‪ .‬תת‪ -‬התמה הראשונה‬
‫מתייחסת למיקומו של ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי במעגל הפגיעה‪ )1( :‬ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי כעומד לשירות‬
‫הפגיעה; (‪ )2‬ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי כעומד לשירותו של הפוגע; ו‪ )3( -‬ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי כעומד‬
‫לשירותה של הנפגעת‪ .‬תת‪ -‬התמה השנייה מתייחסת להשלכותיה של פגיעת גילוי העריות על הנפגעת מרקע‬
‫חרדי או דתי‪ .‬נמצא כי לפגיעת גילוי העריות השלכות על חייה של הנפגעת לאורך התרחשותה ושנים‬
‫לאחריה בחמישה מישורים עיקריים‪ ,‬והם‪ :‬הרגשי‪ ,‬הרוחני‪ ,‬התפיסתי‪ ,‬הזהותי וההלכתי‪.‬‬

‫התמה השנייה‪ ,‬המורכבת משתי תתי‪ -‬תמות שונות עוסקת באימהות של נפגעת גילוי עריות מרקע חרדי או‬
‫דתי‪ .‬תת התמה הראשונה מתייחסת לחוויית האימהות של נפגעת גילוי העריות מרקע חרדי או דתי לאורך‬
‫שלבי אימהותה‪ .‬הממצאים מראים שפגיעת גילוי העריות מעצבת את חוויית האימהות של הנפגעת‬
‫באופנים שונים טרם הכניסה להיריון‪ ,‬לאורך ההיריון‪ ,‬לאורך הלידה ובהתרחשויות הסמוכות לה‪ .‬תת‪-‬‬
‫התמה השנייה מתייחסת להתערבותו של הפוגע לאורך שלבי האימהות של נפגעת גילוי העריות מרקע חרדי‬
‫או דתי‪ .‬נמצאו ארבעה סוגי התערבויות של הפוגע באימהותה של נפגעת גילוי העריות‪ ,‬והם‪ -‬התערבות‬
‫ברמה המעשית כשהפוגע נוכח פיזית בחייה של הנפגעת‪ ,‬התערבות ברמה החווייתית כשהפוגע נוכח פיזית‬
‫‪I‬‬
 ‫בחייה של הנפגעת‪ ,‬התערבות ברמה המעשית כשהפוגע נעדר פיזית מחייה של הנפגעת והתערבות ברמה‬
‫החווייתית כשהפוגע נעדר פיזית מחייה של הנפגעת‪ .‬כל אחת מההתערבויות הללו יכולות להתקיים בשלבי‬
‫האימהות השונים של נפגעת גילוי העריות‪.‬‬

‫במסגרת הדיון נידונו שתי סוגיות עיקריות‪ .‬הסוגיה הראשונה התייחסה לפגיעת גילוי העריות בהקשר‬
‫הדתי‪ -‬תרבותי תוך הישענות על הפרספקטיבה מודעת ההקשר ( ;‪Nadan, Spilsbury, & Korbin, 2015‬‬
‫‪ )Shalhoub-Kevorkian & Roer-Strier, 2016‬ועל המודל האקולוגי של ברונפנברנר ( ‪Bronfenbrenner,‬‬
‫‪ .)1979, 1994‬הפרספקטיבה מודעת ההקשר אפשרה לראות את חווייתה של נפגעת גילוי העריות‬
‫כמעוצבת ברמת המיקרו על ידי הצטלבות של מאפייניה האישיים‪ ,‬כגון‪ -‬ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי‪ ,‬המגדר‬
‫והגיל שמושפעים מתהליכים יותר רחבים המתרחשים ברמת המאקרו‪ ,‬כגון‪ -‬אי שוויון מגדרי ואי השוויון‬
‫שבין ילדים ומבוגרים‪ ,‬שמתוחזק באמצעות החינוך לערכים השאובים מהמקורות היהודיים‪ ,‬ושלבסוף גם‬
‫תחת חסותו מתרחש גילוי עריות‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬המודל האקולוגי מדגיש כיצד חשיפתה של פגיעת גילוי העריות על ידי הנפגעת משפיעה על ההקשר‬
‫הדתי‪ -‬תרבותי‪ ,‬כשהיא גוררת אחריה תגובות קשות מצד נציגי החברה האורתודוכסית אליה היא‬
‫משתייכת‪ ,‬שמהותן השתקתה‪ .‬זאת משום שבחשיפתה‪ ,‬ייתכן ונפגעת גילוי העריות מאיימת על הסדר‬
‫החברתי הפטריארכלי‪ ,‬ומערערת את שיווי המשקל של המערכת המשפחתית שהיא מעמודי התווך של‬
‫החברה האורתודוכסית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬החברה האורתודוכסית עשויה להיות מודאגת מכך שחשיפה פומבית‬
‫של גילוי עריות בגבולותיה יהרוס את המוניטין שלה‪ ,‬ולכן היא מרגישה מאוימת ומגיבה בהתאם‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬הבעיה החברתית של גילוי העריות הופכת לבעייתה האישית של הנפגעת‪ ,‬וריפוי אמיתי של הנפגעת‬
‫ושל החברה האורתודוכסית יושג רק כאשר האחרונה תשבור את מכניזם ההשתקה ותערוך שינויים‬
‫יסודיים בחינוכה‪.‬‬

‫הסוגיה השנייה התייחסה לאימהותה של נפגעת גילוי העריות מרקע חרדי או דתי בצל פגיעת גילוי העריות‪.‬‬
‫בהקשר זה נידונה רב הממדיות של חוויית האימהות של נפגעת גילוי העריות‪ ,‬והאופן שבו ההקשר הדתי‪-‬‬
‫תרבותי מעצב אותה‪ .‬תפקידו של הגוף בשחזור של הפגיעה המינית לאורך השלבים השונים של אימהותה‬
‫של נפגעת גילוי העריות נידון אף הוא‪ .‬בסיום‪ ,‬הורחבה נקודת המבט מהאם לעבר ילדיה‪ ,‬כשנידונו‬
‫ההשפעות העקיפות שיש לפגיעת גילוי העריות על האחרונים‪ .‬הדיון בהשפעות הללו נשען על המושגים‬
‫מהגישה הבין‪ -‬דורית של בואן (‪ .)Bowen, 1993‬במקביל נידונו ארבעת סוגי ההתערבות של הפוגע‬
‫באימהותה של הנפגעת‪ ,‬כשמצד אחד האם בוחרת בקרבתו של הפוגע וכשמצד שני היא בוחרת בריחוק‬
‫ממנו‪.‬‬

‫המחקר תורם להרחבתו ולהעשרתו של גוף הידע הקיים העוסק בחוויית האימהות של נפגעת גילוי העריות‬
‫בראייה מודעת הקשר‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנה חשיבות למחקרי המשך העוסקים בחוויית פגיעת גילוי העריות‬
‫ובחוויית האימהות של נפגעות המתמקדים בנפרד באוכלוסייה החרדית ובאוכלוסייה הדתית‪ -‬לאומית‪.‬‬
‫מחקרים נוספים הבוחנים את פגיעת גילוי העריות בהקשר חברתי‪ -‬תרבותי בחברות נוספות בישראל‪ ,‬כגון‪-‬‬
‫החברה הפלסטינית‪-‬ערבית‪ ,‬גם הם נחוצים‪ .‬מנקודת מבט שונה‪ ,‬לא פחות חשובה‪ ,‬המחקר סיפק הזדמנות‬
‫ייחודית עבור המשתתפות להשמיע את קולן‪.‬‬

‫ברמת הפרקטיקה עולה שיש להכשיר אנשי מקצוע שונים‪ ,‬כגון‪ -‬הצוות הרפואי בבתי החולים‪ ,‬אנשי טיפול‪,‬‬
‫אנשי חינוך ואנשי דת לפרקטיקה מודעת טראומה ששמה דגש על מניעה‪ ,‬איתור וטיפול מותאם בנפגעות‬

‫‪II‬‬
‫גילוי עריות מרקע חרדי או דתי‪ .‬אנשי המקצוע צריכים להיות מסוגלים להתמודד עם האתגרים הייחודים‬
‫העומדים בפניהם בזמן מתן שירותיהם לאימהות נפגעות גילוי עריות‪ .‬בנוסף‪ ,‬עולה שיש להכשיר אנשי‬
‫מקצוע‪ ,‬כגון‪ -‬חוקרי משטרה ואנשי טיפול לפרקטיקה מודעת הקשר‪ ,‬ששמה דגש על ההקשר הדתי‪-‬‬
‫תרבותי של נפגעות גילוי עריות מרקע חרדי או דתי לצד מאפיינים אישיים נוספים‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫לתהליכים המתרחשים במערכת המאקרו‪.‬‬

‫ברמת המדיניות עולה שעל קובעי המדיניות החינוכית להקצות משאבים לפיתוחן של תכניות מניעה‬
‫לפגיעות מיניות לילדים ולבני משפחותיהם‪ ,‬שיותאמו לתרבותם ושיעודדו שיח פתוח על מין ומיניות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מן הממצאים עולה שפגיעת גילוי העריות מעצבת בנפגעת את קיום ההלכה היהודית בבגרותה‪,‬‬
‫ובאופן ספציפי מציבה בפניה אתגרים בקיום דיני טהרת המשפחה‪ .‬לכן‪ ,‬על הרבנות הראשית לישראל‬
‫להיות ערה לאתגרים הללו ולספק פסיקה עקבית ומקלה שמותאמת לצרכיהן הייחודים של נפגעות גילוי‬
‫עריות מרקע חרדי או דתי‪.‬‬

‫‪III‬‬
 ‫מבוא‬

‫פגיעת גילוי העריות שואבת את אופייה הטראומטי מעצם התרחשותה בסביבה שנתפסת כמוגנת וכבטוחה‬
‫ביותר‪ ,‬על ידי קרובי משפחה מבוגרים‪ ,‬כלפי ילד או ילדה שתלויים בהם נפשית ופיזית‪ .‬בשל כך‪ ,‬השלכות‬
‫רבות ושונות‪ ,‬מידיות וארוכות טווח‪ ,‬פוקדות את הילד או הילדה ואת מעגליהם‪ .‬על אף הטאבו החברתי‬
‫והדתי שחל על מעשה גילוי העריות‪ ,‬התרחשותו נעה על פני תקופות שונות לאורך ההיסטוריה והוא אינו‬
‫פוסח על אף אוכלוסייה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬פגיעת גילוי עריות אינה בעייתו הפרטית של היחיד‪ ,‬אלא היא תופעה‬
‫שמוגדרת כבעיה חברתית אוניברסאלית‪ .‬שירה של "לב שבור"‪ ,‬ילדים גדולים לא בוכים‪ ,‬מביע בכאב גדול‬
‫את מיקומה של החברה בחווייתה הסובייקטיבית‪:‬‬

‫ילדים גדולים לא בוכים‬

‫בתוך חדר חשוך‬

‫בלי מפתח‪.‬‬

‫לילדים גדולים‬

‫אין כבר דמעות‬

‫אין קול‬

‫לאדישות החברה‪.‬‬

‫בגרון ניחר‬

‫ילדים גדולים‬

‫אוגרים את העוולה‬

‫מוחקים זיכרון‬

‫משתיקים חניקה‪.‬‬

‫(החדר של לב שבור‪)5.10.2004 ,‬‬

‫מבין שורותיו של השיר שכתבה "לב שבור" מועבר המסר החזק של לואיס הרמן (‪ )1992‬ש"ההדחקה‪,‬‬
‫הדיסוציאציה וההכחשה מתרחשות בתודעה החברתית כמו בתודעת היחיד" (עמ' ‪ .)21‬בשיר ניתן לראות‬
‫בברור את התהליך המקביל שבין המחיקה וההשתקה של הפגיעה המינית המתחולל הן בחברה והן אצל‬
‫הילדים שנפגעים מינית‪ .‬שיר זה מדגיש את החשיבות שטמונה בהבנה של מיקומו ותפקידו של ההקשר‬
‫החברתי‪ -‬תרבותי בחווייתם האישית של נפגעי תקיפה מינית‪ ,‬כפי שמחקר זה בחר לעשות בהתמקדותו על‬
‫נפגעות גילוי עריות מרקע אורתודוכסי‪ ,‬חרדי או דתי‪.‬‬

‫המחקר הנוכחי תיאר את חוויית פגיעת גילוי העריות הייחודית של הנפגעת מרקע אורתודוכסי‪,‬‬
‫חרדי או דתי‪ ,‬לאורך התרחשותה ושנים לאחריה‪ .‬הוא עסק במיקומו הדינמי של ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי‬
‫במעגל הפגיעה‪ ,‬ובאופנים השונים שהוא משרת את הפגיעה‪ ,‬את הפוגע ואת הנפגעת עצמה‪ .‬בנוסף‪ ,‬המחקר‬
‫עסק בהשלכות הייחודיות של פגיעת גילוי העריות בהקשר הדתי‪ -‬תרבותי על מישורים שונים בחייה של‬
‫הנפגעת‪ .‬ההתייחסות לאופן שבו ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי בחברה הישראלית האורתודוכסית מעצב אצל‬

‫‪1‬‬
 ‫הנפגעת את חוויית פגיעת גילוי העריות או מתעצב על ידה‪ ,‬הוא נעדר מהספרות המחקרית‪ ,‬וזאת למרות‬
‫חשיבותו הרבה‪ ,‬ולמרות דיווחים חדשותיים שונים המעידים על התרחשות של גילוי עריות בתוכה‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬המחקר הנוכחי שם דגש מיוחד על ההשלכות של פגיעת גילוי העריות בהקשר הדתי‪-‬‬
‫תרבותי במישור האימהי‪ .‬הוא תיאר את האופן שבו חוויית האימהות של נפגעת גילוי עריות מרקע‬
‫אורתודוכסי‪ ,‬חרדי או דתי‪ ,‬מתעצבת על ידי הפגיעה ועל ידי ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי‪ .‬במחקר זה‪ ,‬המיקוד‬
‫היה על חוויית האימהות בשלביה המוקדמים‪ ,‬החל מטרם הכניסה להריון‪ ,‬ההיריון‪ ,‬הלידה ומהלכה‪ ,‬וכלה‬
‫בהתרחשויות הסמוכות לה‪ .‬בנוסף‪ ,‬המחקר עסק בהתערבותו של הפוגע לאורך שלבי האימהות של נפגעת‬
‫גילוי העריות מרקע חרדי או דתי‪ .‬המחקר על נושא זה הוא מהותי‪ ,‬כשמהספרות המחקרית עולה שלצד‬
‫הקשיים העומדים בפני כל האימהות‪ ,‬בפני אימהות שורדות גילוי עריות מתעוררים אתגרים נוספים לאור‬
‫הפגיעה שעברו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעוד שהמחקר אודות ההשלכות האחרות של פגיעת גילוי עריות במישורי החיים‬
‫האחרים הוא רחב‪ ,‬המחקר אודות ההשלכות במישור האימהי בהקשר הדתי‪ -‬תרבותי הוא מצומצם‪.‬‬

‫למחקר הנוכחי נבחרה סוגת המחקר האיכותני‪ ,‬כי היא מאפשרת את הלמידה אודות החוויה‬
‫המורכבת של המשתתפות ואת השמעת קולן‪ .‬איסוף הנתונים נעשה באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים‬
‫עם תשע מהמשתתפות ושאלון פתוח עם אחת מהן‪ .‬המשתתפות במחקר היו עשר אימהות נפגעות גילוי‬
‫עריות מרקע אורתודוכסי‪ ,‬חרדי או דתי‪ .‬בנוסף‪ ,‬המחקר הנוכחי נשען על שתי מסגרות תיאורטיות‪ :‬על‬
‫המודל האקולוגי תוך התמקדות על ההקשר החברתי‪ -‬תרבותי והשפעותיו על חוויית הפגיעה ועל חוויית‬
‫האימהות בהקשר המיקרו‪ ,‬ועל העברה בין דורית של טראומת גילוי העריות שחוותה האם לדור הילדים‬
‫שלא היו נוכחים באופן ישיר לאורכה‪.‬‬

‫תכלית המחקר הנוכחי הייתה להעשיר את גוף הידע על חוויית פגיעת גילוי העריות ועל חוויית‬
‫האימהות של נפגעת גילוי העריות בראייה מודעת הקשר‪ ,‬ולספק למשתתפות הזדמנות להשמיע את קולן‬
‫ולשתף מניסיונן על חוויותיהן הנוגעות לפגיעת גילוי העריות ולאימהותן‪ .‬כך הוא שאף להעלות את‬
‫המודעות לתופעת פגיעת גילוי העריות בשיח הציבורי בישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬מחקר זה נועד לתרום לפרקטיקה‬
‫מודעת טראומה ולפרקטיקה מודעת הקשר בקרב עובדים מקצועיים שונים‪ ,‬כגון‪ -‬הצוות הרפואי בבתי‬
‫החולים‪ ,‬שוטרים‪ ,‬אנשי טיפול‪ ,‬אנשי חינוך ואנשי דת ונציגיהם‪ ,‬שבמהלך עבודתם ייתכן מפגש עם נפגעות‬
‫גילוי עריות מרקע חרדי או דתי‪ .‬כך הוא שאף לקדם את פיתוחם של שירותים מועילים לנפגעות גילוי‬
‫עריות מרקע אורתודוכסי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הוא ביקש להחיל בישראל מדיניות חינוכית המונעת גילוי עריות‪,‬‬
‫ומדיניות הלכתית מותאמת וגמישה לנפגעות גילוי עריות מרקע חרדי או דתי‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫פרק ‪ .1‬סקירת ספרות‬

‫‪ 1.1‬תופעת גילוי עריות‬

‫למרות שמתייחסים לתופעת גילוי העריות כבעיה חברתית אוניברסאלית‪ ,‬אין בספרות המחקרית הגדרה‬
‫אחידה שמתארת אותה‪ .‬הפגיעה בגילוי עריות היא מגוונת‪ -‬הומוסקסואלית או הטרוסקסואלית‪ ,‬בבנים‬
‫ובבנות ומתרחשת במשפחה בצירופים שונים‪ ,‬כגון‪ -‬בין ההורה וילדיו‪ :‬אב‪-‬בת (‪,)Stroebel et al., 2012‬‬
‫אב‪ -‬בן )‪ ,(Williams, 1988‬אם‪ -‬בת‪ ,‬אם‪ -‬בן (‪ ,)Haliburn, 2017‬בין אחאים‪ :‬אח‪ -‬אחות ( ‪Stroebel,‬‬
‫‪ ,)O'Keefe, Beard et al., 2013‬אח‪ -‬אח (‪ ,)Beard et al., 2013‬אחות‪ -‬אח (‪,)O'Keefe et al., 2014‬‬
‫אחות‪ -‬אחות (‪ )Stroebel, O'Keefe, Griffee et al., 2013‬ועם קרובי משפחה מדרגה שנייה‪ ,‬כגון‪ -‬סבים‬
‫)‪ .)Margolin, 1992‬בשל ההבדלים ביניהם‪ ,‬ניתן וחשוב לעשות הבחנה גם בין פוגע גילוי עריות ביולוגי ובין‬
‫פוגע גילוי עריות חברתי‪-‬משפטי ( ‪Pullman, Sawatsky, Babchishin, McPhail, & Seto, 2017; Seto,‬‬
‫‪ .)2007‬גילוי עריות כולל את כל ההתנהגויות המיניות החל מליטוף אזורים אינטימיים וכלה ביחסי מין‬
‫מלאים (‪ .)Loeb et al., 2002‬הוא מתאפיין בסבירות גבוהה להיחוות לראשונה בגיל צעיר ולמשך תקופה‬
‫ממושכת (‪ ,)Ventus, Antfolk, & Salo, 2017‬והוא עשוי להיפסק לפני או במהלך גיל ההתבגרות‬
‫המוקדם‪ ,‬אך גם יכול להימשך לאורך עשרות שנים ואף בתקופת הבגרות (‪ .)Middleton, 2013‬לפי‬
‫קורטיס (‪ ,)Courtois, 1997‬גילוי עריות מתרחש בשל יחסי הכוח שבין התוקף לקורבן המתבטאים בגילו‬
‫המבוגר יותר‪ ,‬בגודלו הפיזי ובסמכות שלו על האחרון‪ .‬ילד או ילדה שתלויים נפשית ופיזית‪ ,‬ושאינם בשלים‬
‫מבחינה פסיכו סוציאלית‪ -‬מינית‪ ,‬תוך התעלמות ממצבם ההתפתחותי וצרכיהם‪ ,‬מנוצלים על ידי המבוגר‬
‫לסיפוק צרכיו (‪.)Steele, 1986‬‬

‫הגדרות להתעללות בילדים‪ ,‬כולל הגדרות לפגיעות מיניות בילדים‪ ,‬מושפעות מהאקלים החברתי‪-‬‬
‫תרבותי‪ .‬היעדר של הגדרה מוסכמת הופכת את הערכת שכיחותה של התופעה למשימה קשה‪ .‬התופעה של‬
‫קורבנות מרובה (‪ )Polyvictimization‬כמו גם תת דיווח מהווים גורמים נוספים שבגינם קשה להעריך את‬
‫שכיחותה של פגיעה מינית ( ‪Finkelhor, Hotaling, Lewis, & Smith, 1990; Goodyear- Brown, Fath,‬‬
‫‪ .)& Myers, 2012‬עם זאת‪ ,‬קיימים מחקרים שניסו להעריך את שכיחותה של פגיעה מינית בילדות‪ ,‬ובפרט‬
‫של גילוי עריות‪ .‬במחקר שנעשה נמצא כי ‪ 13%‬מהאוכלוסייה הכללית עוברת פגיעה מינית בנקודה מסוימת‬
‫לאורך הילדות (‪ .)Stoltenborgh, Bakermans- Kranenburg, Alnik, & Ijzendoorn, 2015‬במטא‬
‫אנליזה של ‪ 22‬מחקרים על שיעורי תופעת פגיעת גילוי העריות בארצות הברית נמצא כי ‪ 40% -30%‬מהבנות‬
‫ו ‪ 13%‬מהבנים חוו פגיעה מינית כלשהיא לאורך ילדותם (‪ .)Finkelhor, 2011‬השכיחות לתופעת גילוי‬
‫העריות שנמצאה במחקרים שונים הייתה ‪Sariola & Uutela, 1996; Unlu & Cakaloz, ( 5% -1.8%‬‬
‫‪ .)2016‬מחקר אחר מצא שמתוך המקרים של פשיעה בתחום המין שהובאו ליחידות לזיהוי פלילי ‪ 7.7%‬היו‬
‫מקרים של גילוי עריות‪ ,‬ומתוכם ‪ 15.8%‬מהקורבנות היו גברים ו‪ 84.2%‬היו נשים ( ‪Muratoglu, Celikel,‬‬
‫‪ .)& Karbeyaz, 2018‬בישראל לעומת זאת נמצאה שכיחות גבוהה יותר לתופעת גילוי העריות‪ .‬מנתוני‬
‫איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל לשנת ‪ )2017( 2016‬עלה שאחת מכל שש ילדות‬
‫עוברת גילוי עריות‪ ,‬ושב‪ 27.3% -‬מכלל הפניות דווח על גילוי עריות‪ .‬במחקר נוסף שנעשה בישראל נמצא‬
‫שבנות דיווחו על פגיעה מינית יותר מאשר בנים‪ ,‬אבל הבנים לעומתן דיווחו על יותר פגיעות מיניות בתוך‬

‫‪3‬‬
 ‫המשפחה‪ .‬במחקר זה גם נמצאו סיבות שונות לאי הדיווח של הילדים על הפגיעה המינית שעברו‪ ,‬כגון‪-‬‬
‫פחד‪ ,‬בושה‪ ,‬עלבון‪ ,‬חשש מהפוגע‪ ,‬חשש שמשפחתם תיפגע‪ ,‬חשש שלא יאמינו להם ואי ידיעה למי לפנות‬
‫(לב‪-‬וייזל ואיזיקוביץ'‪.)2016 ,‬‬

‫בין אם הפגיעה פסקה ובין אם לאו‪ ,‬הקשר בין שורדי גילוי עריות ובין התוקף אינו נקטע והוא‬
‫מתבטא באופנים שונים גם כעבור שנים‪ .‬לפי איזיקוביץ'‪ ,‬טנר ולב‪-‬וייזל (‪Eisikovits, Tener, & Lev-‬‬
‫‪ ,(Wiesel, 2017‬ניתן לתאר את יחסיה של שורדת גילוי עריות בוגרת עם התוקף אותה על שני רצפים‪.‬‬
‫הרצף הראשון מתייחס לנוכחותו הפיזית של התוקף במרחב המחייה שלה שנע מנוכחותו הקבועה‬
‫והמתמשכת‪ ,‬דרך נוכחותו הארעית המוגבלת ועד היעדרותו המוחלטת‪ .‬הרצף השני מתייחס לנוכחותו‬
‫החווייתית של התוקף שנע מפלישה אינטנסיבית ובלתי פוסקת של דימויו המנטלי לכל היבט בחייה של‬
‫השורדת‪ ,‬דרך הופעתו בקדמת הבמה והיעלמותו אל מאחורי הקלעים‪ ,‬לסירוגין‪ ,‬ועד תמצותו וניתוקו‬
‫לחלוטין מעולמה על ידי "אינקפסולציה"‪.‬‬

‫‪ 1.2‬מסגרת תיאורטית למחקר‬

‫‪ 1.2.1‬העברה בי דורית של טראומה‪.‬‬

‫העברה בין דורית של טראומה מתייחסת לרעיון שטראומה שנחוותה על ידי חבר משפחה אחד‪ ,‬משפיעה על‬
‫יתר המשפחה‪ ,‬גם אם לא היו נוכחים באופן ישיר באירוע הטראומטי‪ ,‬וגם אם הוא התרחש בעבר הרחוק‬
‫(‪ .)Danieli, 1998‬במחקר יש התייחסות למנגנון משפחתי להעברה בין דורית של טראומה שפותח על ידי‬
‫בואן (‪" .)Bowen, 1993‬העברה בין דורית" הוא מונח שמתאר את הדפוס שבו מאפיינים‪ ,‬סימפטומים‬
‫ותהליכים רגשיים של המשפחה כמו חרדה‪ ,‬השלכה על הילד‪ ,‬ניתוקים ורמת מובחנות משועתקים מדורות‬
‫העבר לדור הנוכחי ושישוחזרו גם בדורות הבאים‪ .‬העברה בין דורית מתאפשרת היות והאדם בוחר בן‪/‬בת‬
‫זוג שרמת המובחנות שלו דומה לשלו‪ .‬כך למשל‪ ,‬הילד שמעורב ביותר בדיפוזיה המשפחתית‪ ,‬ושלו רמת‬
‫מובחנות נמוכה מזו של הוריו וחרדה רבה‪ ,‬יינשא לבת זוג עם רמת מובחנות שדומה לשלו‪ ,‬ולילדם תהיה‬
‫רמת מובחנות נמוכה‪ ,‬ובעתיד גם הוא יינשא לבת זוג עם רמת מובחנות נמוכה‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬אם נעקוב אחר‬
‫הילד עם רמת המובחנות הנמוכה ביותר ברצף הדורות‪ ,‬נראה שרמת המובחנות הולכת ופוחתת‪ .‬האופן בו‬
‫תנוהל החרדה על ידי המשפחה‪ ,‬תקבע את רמת המובחנות של הילד בדור הבא‪ .‬בניגוד למשפחה עם רמת‬
‫מובחנות גבוהה‪ ,‬משפחה עם רמת מובחנות נמוכה תהיה פחות מסודרת ועם רמות גבוהות של חרדה‪.‬‬

‫‪ 1.2.2‬המודל האקולוגי‪.‬‬

‫מחקר זה יוצא מתוך נקודת המוצא של המודל האקולוגי של ברונפנברנר ( ‪Bronfenbrenner, 1979,‬‬
‫‪ ,)1994‬שהמוקד שלו הוא התפתחות האדם‪ ,‬הסביבה‪ ,‬האינטראקציה ויחסי הגומלין שביניהם‪ .‬לפיו‪ ,‬בכדי‬
‫להבין את התפתחות האדם לעומק יש לבחון את המערכת האקולוגית שמורכבת מחמש תת מערכות‬
‫חברתיות‪ ,‬שמשפיעות זו על זו ושכל אחת מהן נכללת בבאה אחריה‪ ,‬כדלהלן‪ -‬מערכת המיקרו‬
‫(‪ )Microsystem‬מתייחסת לסביבתו הקרובה והמידית של האדם המתפתח ולמאפייניה הסמליים‪,‬‬
‫החברתיים והפיזיים‪ .‬היא כוללת את דפוסי פעילויותיו ואת יחסי הגומלין והאינטראקציות שבינו ובין‬
‫דמויות ממשפחתו‪ ,‬מעבודתו‪ ,‬מלימודיו או משכונתו שעמם הוא בא במגע ישיר‪ .‬מערכת המזו‬
‫(‪ ,)Mesosystem‬היא מערכת ביניים שכוללת את יחסי הגומלין ואת התהליכים המתרחשים בין שתי‬
‫סביבות או יותר במערכת המיקרו‪ .‬מערכת האקסו (‪ )Exosystem‬כוללת את יחסי הגומלין ואת התהליכים‬

‫‪4‬‬
 ‫המתרחשים בין שתי סביבות או יותר‪ ,‬כשלפחות אחת מהן אינה כוללת את האדם המתפתח‪ ,‬אבל‬
‫שהאירועים המתרחשים בה משפיעים בצורה לא מכוונת על התהליכים בסביבה המידית שבה הוא חי‪.‬‬
‫מערכת המאקרו (‪ )Macrosystem‬כוללת מערכות אמונה או את הדפוסים האידיאולוגיים התרבותיים‬
‫והתת‪ -‬תרבותיים המשפיעים בעקביות בצורה ובתוכן על המערכות הקודמות יותר‪ -‬המיקרו‪ ,‬המזו‬
‫והאקסו‪ .‬נכללים בה גורמים כמו מצב כלכלי‪ ,‬מנהגים‪ ,‬ערכים תרבותיים ומדיניות חברתית‪ .‬מערכת הכרונו‬
‫(‪ )Chronosystems‬שהוספה מאוחר יותר (‪ ,)Bronfenbrenner, 1994‬מדגישה את ממד הזמן שבו פועלות‬
‫המערכות האחרות‪ ,‬ואת העקביות או התמורות ההיסטוריות לאורך החיים‪ ,‬המשפיעות לא רק על‬
‫מאפייניו של האדם‪ ,‬אלא גם על הסביבה שבה הוא חי‪ ,‬כמו על מבנה המשפחה‪ ,‬על המעמד הסוציו‪-‬‬
‫אקונומי‪ ,‬על התעסוקה ועל מקום המגורים‪.‬‬

‫‪ 1.3‬פגיעה מינית בילדות בהתבוננות מודעת הקשר‬

‫כשירות תרבותית מתייחסת ליכולת שלנו להבין את השקפות העולם של אנשים מתרבויות מגוונות‬
‫ולהתאים את פעילותינו בהתאם בשדה המחקר או הפרקטיקה (‪ .)Abney, 1996‬פונטס (‪)Fontes, 2001‬‬
‫טוענת שיש להבין לעומק כיצד השתייכותו של אדם לקבוצה תרבותית עשויה להשפיע על חוויותיו‬
‫ותפיסותיו לאור פגיעה מינית‪ .‬מחקרים שונים מחזקים את הטענה שההקשר התרבותי מעצב את התפיסות‬
‫והתגובות לפגיעה מינית בילדות ואת הסבירות לגילויה ( ‪Fontes, 1993; Fontes, Cruz, & Tabachnick,‬‬
‫‪ .)2001; Fontes & Plummer, 2010‬כך למשל‪ ,‬נורמות תרבותיות וגורמים שקשורים למעמד של פורטו‪-‬‬
‫ריקנים כקבוצת מיעוט מדוכאת הפכו את הגילוי של פגיעה מינית בילדות לקשה יותר (‪.)Fontes, 1993‬‬

‫ההקשר הדתי הוא גורם נוסף שמשפיע על הקורבנות המינית של ילדים ועל נכונותם לדבר עליה‪,‬‬
‫עם זאת המחקר סביבו דל )‪ .)Tishelman & Fontes, 2017‬פונטס ופלאמר (‪)Fontes & Plummer, 2010‬‬
‫טוענים שגם נורמות תרבותיות וגם ערכים דתיים עשויים להשפיע על הסבירות שפגיעה מינית בילדים‬
‫תתגלה על ידי מבוגר‪ ,‬תיחשף על ידי הילד‪/‬ה ותדווח לרשויות על ידי משפחתם‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא שיש זיקה בין‬
‫רקע דתי ותרבותי ובין דפוסי הדיווח של קורבנות גברים של פגיעה מינית חרדים )‪.)Zalcberg, 2017‬‬
‫ההקשר הדתי נבחן במחקר שבדק את חוויית ההחלמה של נשים קתוליות שורדות פגיעה מינית בילדות‪,‬‬
‫שהעלה שהזהות הדתית יכולה גם לסבך וגם להקל על הסבל‪ .‬הן דיווחו שההקשר הדתי זכה לעיתים‬
‫נדירות להתייחסות לאורך טיפולן (‪.)Collins, O’Neill-Arana, Fontes, & Ossege, 2014‬‬

‫בישראל ניתן למצוא מחקרים מעטים שעוסקים בכשירות תרבותית בתחום הטיפול‪ .‬אתגר (‪)2009‬‬
‫מדגישה את אחריותו של המטפל‪ ,‬ומתייחסת לצורך בהתאמה תרבותית וברגישות תרבותית בתהליכי‬
‫האבחון והטיפול בקטינים בעלי התנהגות פוגעת‪ .‬במחקרן‪ ,‬בן מאיר ולבבי (‪ ,)2010‬התייחסו למאפיינים‬
‫הייחודיים של המגזר החרדי כקבוצת מיעוט‪ ,‬והאופן שהם משפיעים על המפגש הטיפולי ועל התמודדותו‬
‫של הפרט‪ ,‬משפחתו וקהילתו‪ ,‬לאור טראומת הפגיעה המינית והשלכותיה‪.‬‬

‫‪ 1.4‬אימהות ופגיעה מינית בילדות‬

‫לפגיעה מינית בילדות השלכות רבות‪ .‬לצד סבירות גבוהה של השורדת לסבול מדיכאון‪,PTSD ,‬‬
‫סימפטומים דיסוציאטיביים וקורבנות מינית חוזרת (‪ ,)Trickett, Noll, & Putnam, 2011‬לפגיעה מינית‬
‫השלכות משמעותיות גם על אימהותה של השורדת‪ .‬עם זאת‪ ,‬בניגוד להשלכות אחרות‪ ,‬המחקר אודות‬

‫‪5‬‬
 ‫ההשלכות על האימהות הינו מועט ובשלביו המוקדמים‪ .‬דילילו‪ ,‬טרמבלי ופטרסון ( ‪DiLillo, Tremblay,‬‬
‫‪ )& Peterson, 2000‬הדגישו שהורות היא חוויה קשה רגשית גם בהיעדר היסטוריה של פגיעה מינית‬
‫בילדות‪ .‬מכאן שנוסף להתמודדותן עם אתגרים הנובעים מהטראומה‪ ,‬שורדות פגיעה מינית בילדות עשויות‬
‫להתמודד גם עם אתגרים נוספים באימהותן‪.‬‬

‫באימהות שורדות פגיעה מינית בילדות עשוי להתחולל מאבק בין סיפוק צורכי ילדיהן ובין סיפוק‬
‫צורכי הילד הפנימי שבתוכן‪ ,‬רצונן להתאבל על ילדותן המוחמצת ולהחלים ( ‪O'Dougherty, Wright,‬‬
‫‪ .)Fopma-Loy, & Oberle, 2012‬נשים שחוו גילוי עריות מצד אימותיהן חוות קשיים ניכרים עם רעיון‬
‫האימהות או המעבר לאימהות‪ .‬הן אמביוולנטיות לגבי הבאת ילדים‪ ,‬בייחוד בנות‪ ,‬וחוות פחד מהישנות של‬
‫גילוי עריות ומחוסר הידע שלהן לגבי אימהות (‪ .)Reckling, 2004‬הן עשויות לחשוש שלא יבחינו בין‬
‫הורות מיטיבה ונורמאלית ובין הורות מזיקה ומתעללת (‪.)Eisikovits et al., 2017; Reckling, 2004‬‬
‫לאורך ההיריון ולאחריו הן עשויות לחוות מחדש את הפגיעה על ידי חרדה ופלשבקים המתעוררים‬
‫מטריגרים‪ ,‬כגון‪ -‬תחושות פיזיות‪ ,‬פרוצדורות פולשניות‪ ,‬מאפיינם של הילד‪/‬ה‪ ,‬הזמן‪ ,‬המקום והאירוע‬
‫(‪ .)Eisikovits et al., 2017; O'Dougherty et al., 2012; Reckling, 2004; Roller, 2011‬הן עשויות‬
‫להתאמץ להגן על ילדיהן מפגיעה בדרכים שונות‪ ,‬כגון‪ -‬ללמד אותם לדבר בפתיחות על מה שמפריע להם‬
‫ולסרב למגע על י די אחר‪ ,‬ללמד אותם על הגנה עצמית ועל פגיעה מינית‪ ,‬למנוע מהם קשר עם התוקף‪,‬‬
‫ומלשהות לבד במחיצת גברים ואחרים‪ .‬עבורן‪ ,‬ייתכן קושי במציאת איזון בריא בין חוסר הגנה ובין הגנת‬
‫יתר (‪.)Cavanaugh et al., 2015; O'Dougherty et al., 2012; Patrice Erdmans & Black, 2008‬‬

‫מחקרים שונים מצביעים על היבטים שליליים הנוגעים לאימהותן של נשים עם היסטוריה של‬
‫פגיעה מינית בילדות‪ .‬אימהות שורדות פגיעה מינית תוך משפחתית מציבות את ילדיהן בסיכון גדל‬
‫להתעללות ולהזנחה‪ ,‬ומעל הכול להתפתחות "לא טובה"‪ ,‬כשהן חוזרות על דפוסים דוריים של התעללות‪,‬‬
‫הזנחה ואי תפקוד משפחתי )‪ .)Trickett et al., 2011‬כמו כן‪ ,‬נמצא שחומרת הפגיעה המינית בילדות‬
‫השפיעה לא במכוון על הקשר של האם עם ילדיה‪ ,‬הגבילה את יכולותיה בהצבת גבולות‪ ,‬בתקשורת‬
‫ובמעורבותה ההורית‪ ,‬כשהיו לה סימפטומים דיכאוניים‪ ,‬וגם תמיכה רבה משותפה ( & ‪Seltmann‬‬
‫‪ .)Wright, 2013‬בנוסף‪ ,‬בקרב אימהות שלא קיבלו תמיכה רגשית לטראומה היה בולט הדפוס של היפוך‬
‫תפקידים שהתבטא ברצונן שילדיהן יטפלו בהן ויגנו עליהן (‪.)Reckling, 2004‬‬

‫עד היום‪ ,‬אין כמעט בנמצא מחקר על אימהותן של שורדות פגיעה מינית בילדות בהקשר של‬
‫החברה הישראלית‪ .‬כהן (‪ )1998‬השוותה בין קבוצת אימהות שנפגעו מינית בילדותן ובין קבוצת ביקורת‬
‫ללא עבר טראומטי בשבעה ממדי כישורי הורות‪ ,‬כגון‪ -‬הצבת גבולות‪ ,‬כישורי תקשורת ועוד‪ .‬מהממצאים‬
‫עולה שלאימהות שורדות פגיעה מינית בילדות היו כישורי הורות נמוכים יותר מאימהות שלא חוו טראומת‬
‫ילדות זו‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬לב‪-‬וייזל (‪ )Lev-Wiesel, 2006‬הציגה ארבעה טיפוסי אימהות שתורמים להבנת‬
‫דפוסי ההתנהגות של אימהות שורדות גילוי עריות עם ילדיהן שחוו אף הם גילוי עריות‪" -‬שאינה יודעת"‬
‫שמאופיינת על ידי אי ידיעה קוגניטיבית וחוסר מודעות מוחלט לפגיעה המינית המתרחשת בבית‪,‬‬
‫"השותפה הסמויה" שמאופיינת בשיתוף פעולה סמוי‪ ,‬שמתבטא בביטול הרמזים של הילד‪/‬ה או על ידי‬
‫תגובות של איסור על שיתופה בנושא‪" ,‬היוזמת" שיוזמת בגלוי או בסמוי אינוס של הילד‪/‬ה‪ ,‬ו"שותפת‬
‫הגורל" עם בנותיה שמאופיינת בחוסר אונים נלמד‪ ,‬ילדותיות ותלותיות בסביבה החברתית ובילדיה‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫‪ 1.5‬היהדות האורתודו סית‪ -‬החברה החרדית והדתית‬

‫היהדות האורתודוכסית של היום נחלקת לשני זרמים עיקריים‪ -‬הציונות הדתית והיהדות החרדית (בראון‪,‬‬
‫‪ .)2017‬מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (‪ )2017‬עולה כי מתוך אוכלוסיית היהודים בישראל‪ ,‬המגזר‬
‫הציוני דתי מהווה ‪ 11‬אחוזים והמגזר החרדי מהווה ‪ 9‬אחוזים‪ .‬נתונים אלו עולים בקנה אחד עם הקביעה‬
‫ששני המגזרים הם קבוצות מיעוט בחברה הישראלית (פרידמן‪ .)1991 ,‬המשותף להם הוא ששמירת ההלכה‬
‫והמסורת היהודית מנחים את אורח חייהם (‪ .)Katzenstein & Fontes, 2017‬עם זאת‪ ,‬שני המגזרים‬
‫נבדלים ביחסם לציונות ולמדינה‪ ,‬כך שבעוד שהציונות הדתית רואה בהשתלבות במדינה ובתרומה לבניינה‬
‫ערך דתי עליון‪ ,‬החרדים מגלים יחס מסויג כלפי הציונות ומדינת ישראל מטעמים דתיים (בראון‪;2017 ,‬‬
‫פרידמן‪ ;1991 ,‬שלהב ופרידמן‪ .)1985 ,‬בעוד שבמגזר החרדי מתחולל מאבק מתמיד כנגד המודרנה (בראון‪,‬‬
‫‪ ,)2017‬במגזר הציוני דתי יש פתיחות זהירה אליה‪ ,‬שמשמעותה הפנמה וקבלה סלקטיבית של ערכיה לתוך‬
‫עולמם (בראון‪ ;2017 ,‬מוזס‪.)2009 ,‬‬

‫שלושת הזרמים הבולטים בחברה החרדית הם‪ -‬החסידים‪ ,‬הליטאים והספרדים‪ ,‬ולמרות נטייתה‬
‫לפיצולים אלו‪ ,‬היא זרם דתי חברתי אחד (בראון‪ .)2017 ,‬ה"יהדות החרדית" רואה עצמה כמחויבת להלכה‬
‫בפרשנותה המחמירה והקפדנית‪ ,‬ללימוד תורה‪ ,‬למסורת של הקהילה היהודית במזרח אירופה ולסמכות‬
‫הרבנית בענייני קודש וחול (פרידמן‪ ;1991 ,‬שלהב ופרידמן‪ .)1985 ,‬גם הציונות הדתית אינה מקשה אחת‬
‫ויש בה מגוון דתי המצוי על רצף שנע מתפיסות אולטרה‪ -‬אורתודוכסיות ושמרניות‪ ,‬תפיסות‬
‫אורתודוכסיות מרכזיות ותפיסות אורתודוכסיות ליברליות‪ .‬בניגוד למגזר הציוני הדתי שחותר להשתלבות‬
‫בחברה הישראלית במרחבי האקדמיה‪ ,‬העבודה או הצבא (מוזס‪ ,)2009 ,‬המגזר החרדי דוגל בסתגרנות על‬
‫ידי בניית חומות בינו ובין העולם המחולן שבחוץ (בראון‪.)2017 ,‬‬

‫‪ 1.6‬אימהות בחברה האורתודו סית‪ -‬החרדית והדתית‬

‫בפסוק "ל ֹא תֹהּו בְ ָר ָאּה לָשֶׁ בֶׁ ת ְיצָ ָרּה" (ישעיהו‪ ,‬מ"ה‪ ,‬י"ח) התורה מצווה הן את האיש והן את האישה‬
‫בפרייה ורבייה בכדי ליישב את העולם‪ .‬נשים אורתודוכסיות מייחסות חשיבות למצווה זו‪ ,‬והריונן נתפס‬
‫בעיניהן כציות לה ובאופן זה גם שואב משמעות ( ‪Callister, Semenic, & Foster, 1999; Semenic,‬‬
‫‪ .)Callister, & Feldman, 2004‬הנרטיב הלאומי דתי‪ -‬דמוגרפי מרחיב את הציווי הדתי של "פרו ורבו"‬
‫לציווי מוסרי בשל האיום הדמוגרפי העולה מזיכרון השואה ומלחמת טרור (גולדין‪ ,)2007 ,‬ועשוי להשפיע‬
‫על משמעות האימהות אצל אימהות ציוניות דתיות (ווייס‪ -‬שדה ושחר‪ .)2014 ,‬בעוד שנשים חרדיות או‬
‫דתיות מאוד דיווחו שילודה היא צו עליון שמילויו לא יותנה בשיקולים כלכליים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬ופסיכולוגיים‪,‬‬
‫למעט בריאותיים (פרישמן‪ ,)1979 ,‬אימהות ציוניות דתיות דיווחו שילודה נתונה לבחירתן בהתאם לצרכיהן‬
‫האישיים והמשפחתיים (ביננפלד‪ -‬איזק‪.(2017 ,‬‬

‫מגיל צעיר‪ ,‬בקרב בנות אורתודוכסיות‪ ,‬מופנם המסר שמהות תפקידה של האישה הוא כאם‬
‫(אלאור‪ ;1992 ,‬ווייס‪ -‬שדה ושחר‪ .)2014 ,‬הפסוקים " ֵ ֵֽאם־הַ בָ נִ֥ים ְש ֵמ ָ֗ ָחה" (תהילים ק"ג‪ ,‬ט') ודברי רחל " ָהבָ ה‬
‫לי בָ נים וְ אם ַאין ֵמ ָתה ָאנֹכי" (בראשית ל'‪ ,‬א') מעבירים מסר זה‪ .‬נערות חרדיות או דתיות מאוד דיווחו‬
‫שהולדת ילדים וטיפול בהם הינם יעדים מרכזיים בחיי הנישואין‪ ,‬ושהגשמתם תתרום ליציבות בחיי‬
‫המשפחה (פרישמן‪ ,)1979 ,‬ונשים אורתודוכסיות דיווחו על הערכתן להריון ולגידול ילדים‪ ,‬ושלתפיסתן‬
‫הלידה היא אירוע חיים משמעותי )‪ .)Semenic et al., 2004‬במגזר החרדי‪ ,‬תהליך עיצוב הזהות האימהית‬
‫מתחיל מבחוץ‪ ,‬כשתפקיד האם נלמד במשפחה‪ ,‬בקהילה ובאופן פורמאלי בבית הספר‪ .‬אימהות חרדיות‬

‫‪7‬‬
 ‫דיווחו על ההכוונה וציפיית הסביבה מהן שיהפכו לאימהות (לוק שמר‪ ,)2009 ,‬ונשים חרדיות או דתיות‬
‫מאוד דיווחו כי הן מכינות עצמן עוד לפני נישואיהן להולדת ילדיהן ולטיפול בהם (פרישמן‪.)1979 ,‬‬

‫במגזר הציוני הדתי יש שונות בין זרמיו בגודל המשפחה‪ .‬עם זאת‪ ,‬משפחה ציונית דתית טיפוסית‬
‫גדולה ממשפחה חילונית טיפוסית‪ ,‬אך קטנה ממשפחה חרדית טיפוסית (מוזס‪ .)2009 ,‬אימהות חרדיות‬
‫מתפקדות דיווחו על תחושה של בחירה במשפחה גדולה‪ ,‬חוויות משותפות מהנות עם הילדים‪ ,‬יכולת ניהול‬
‫ותחושה של ביטחון עצמי אימהי (מרחבי‪ .)2006 ,‬כשדיווחו על קשיים בחוויית האימהות אלו התבטאו‬
‫בהסתגלות‪ ,‬בטיפול בתינוק ובקונפליקטים‪ ,‬אך הן לא הביעו סוגיות של ויתור (לוק שמר‪ .)2009 ,‬כשחשו‬
‫אשמה הן הפעילו מנגנון מודע ולא מודע שנשען על אמונות דתיות ותרבותיות והשוואה חברתית (מרחבי‪,‬‬
‫‪ .)2006‬אימהות ציוניות דתיות דיווחו שעבורן משפחה גדולה היא אידאלית‪ ,‬ויעד שהן מכוונות אליו‬
‫מילדות‪ ,‬והן אף השתמשו בטרמינולוגיה שונה‪ ,‬כשהגדירו את משפחתם כ"ברוכת ילדים" ולא כ"מרובת‬
‫ילדים" כפי שרווח‪ .‬אימהות ציוניות דתיות דיווחו על רגשות אשם כלפי ילדיהן וביקורתיות כלפי עצמן‪,‬‬
‫בשל הקשיים שלהן להגיע לכל ילד וילד ולזהות את צרכיהם המיוחדים‪ .‬אך‪ ,‬את העלויות ששילמו הילדים‬
‫ואת וויתוריהן שלהן‪ ,‬הן תפסו כלגיטימיים לאור זה שהיו נמוכים מהרווחים (ביננפלד‪ -‬איזק‪.(2017 ,‬‬

‫אצל נשים חרדיות אירועי חיים הקשורים בסיום הלימודים‪ ,‬נישואין‪ ,‬לידת ילד ראשון ויציאה‬
‫לעבודה מתרחשים בסמיכות גבוהה זה לזה (לוק שמר‪ ;2009 ,‬פלזנטל ברגר‪ .)2002 ,‬תהליך החיברות של‬
‫נשים חרדיות מכין אותן לתפקידים מסורתיים הקשורים למשק הבית ואחזקתו ולטיפול בילדים (ליוש‪,‬‬
‫‪ .)2014‬אולם בכדי שבעליהן ילמדו תורה‪ ,‬הופקד בידיהן גם עול הפרנסה (שלג‪ .)2000 ,‬גם נשים ציוניות‬
‫דתיות נעות בין משפחה גדולה ובין קריירה כתוצאה מתהליכי וסוכני חיברות (ביננפלד‪ -‬איזק‪.)2017 ,‬‬
‫אימהות חרדיות דיווחו על התנגשות בין הציפייה שיתפקדו כאימהות ובין הציפייה שיפרנסו את משפחתן‬
‫(לוק שמר‪ ;2009 ,‬ליוש‪ .)2014 ,‬כך למשל‪ ,‬לאחר הלידה‪ ,‬אימהות חרדיות יוצאות לעבוד בעיתוי מוקדם‬
‫בכדי לפרנס‪ ,‬אך למרות הקושי הן ביטאו רמת קונפליקט נמוכה (לוק שמר‪ ;2009 ,‬פלזנטל ברגר‪.)2002 ,‬‬
‫בסדר עדיפויותיהן‪ ,‬אימהות ציוניות דתיות מיקמו את תפקידן במשפחה כגבוה יותר מהתפתחותן‬
‫המקצועית‪ ,‬והן תפסו את השילוב בין השניים כשליחות שמזינה את תחושת מסוגלותן העצמית (ביננפלד‪-‬‬
‫איזק‪ .)2017 ,‬חשוב לציין שמכלול השינויים בחברה הציונית הדתית מרחיב את האפשרויות של השכלה‬
‫וקידום קריירה‪ ,‬ואלה משנים את סדרי העדיפויות של נשים ציוניות דתיות‪ ,‬הבוחרות ללדת ללא נישואין‬
‫ולגדל את ילדיהן ללא אב‪ ,‬ושנקראות "אימהות יחידניות" (ווייס‪ -‬שדה ושחר‪.)2014 ,‬‬

‫בקרב נשים אורתודוכסיות חוויית הלידה מכילה ממדים רוחניים‪ ,‬דתיים ותרבותיים‪ .‬את הלידה‬
‫הן תפסו כנס וכתכלית בבריאת חיים חדשים שעליהם צריך להשגיח‪ ,‬ותיארו אותה במונחים פרדוקסליים‪,‬‬
‫כגון‪" -‬ציות לחוק"‪" ,‬רוחנית" ועוד‪ .‬למרות האיסור לקשר פיזי בינן ובין בעליהן‪ ,‬הן חשו את תמיכתם‬
‫הרגשית והרוחנית החזקה שהתבטאה בתפילה‪ ,‬בקריאת תהילים ובהתייעצות עם הרב ( ‪Callister et al.,‬‬
‫‪ .)1999; Semenic et al., 2004‬לאחר הלידה‪ ,‬עבור האימהות החרדיות‪ ,‬הרשת החברתית‪ ,‬שכוללת את‬
‫המשפחה‪ ,‬אימהות מנוסות מהקהילה ורבנים‪ ,‬היא מקור התמיכה העיקרי‪ .‬עבורן‪ ,‬אירוע הלידה מהווה‬
‫בסיס לשינוי מהותי בסטאטוס (לוק שמר‪ ;2009 ,‬פלזנטל ברגר‪ ,)2002 ,‬ולאחריו נפתח בפניהן עולם חברתי‬
‫חדש והן חשות תחושת שייכות‪ ,‬שלעיתים מחליפה תחושות של בדידות וניתוק חברתי (לוק שמר‪.)2009 ,‬‬

‫‪ 1.7‬פגיעה מינית בילדות בחברה החרדית והדתית‬

‫יחסה של התורה כלפי גילוי עריות הוא חד משמעי‪ .‬התורה אוסרת על גילוי עריות‪ ,‬והמקור לאיסור נפתח‬
‫בפסוק ו' פרק י"ח בספר ויקרא‪" :‬איש איש‪ֶׁ ,‬אל כָל ְש ֵאר בְ שָ רֹו‪ ,‬ל ֹא ת ְק ְרבּו ְלגַלֹות עֶׁ ְרוָ ה"‪" .‬כל עבירות‬

‫‪8‬‬
 ‫שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג יעבור ואל יהרג חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות‬
‫דמים" (תוספתא שבת טז‪ ,‬יד‪ ,‬תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת סנהדרין‪ ,‬דף ע"ד‪ ,‬עמוד א')‪ .‬מצוות גילוי עריות הינה‬
‫עבירה חמורה מאוד שאף שקולה לשפיכות דמים ולעבודה זרה‪.‬‬

‫במחקר שבדק תפיסות של הורים לגבי קיומן ואופיין של פגיעות מיניות בילדים בישובים קטנים‬
‫בחברה הד תית לאומית‪ ,‬מרבית המשתתפים דיווחו שלתפיסתם בחברה הדתית יש פחות פגיעות מיניות‬
‫לעומת בחברה הכללית (אזר‪ .)2013 ,‬עם זאת‪ ,‬למרות שמניחים באופן שגוי שגילוי עריות מוגבל לשכבות‬
‫עניות‪ ,‬חסרות השכלה‪ ,‬לחולי נפש או "סוטים"‪ ,‬התופעה שכיחה בכל שכבות האוכלוסייה‪ ,‬ללא קשר למצב‬
‫הסוציו‪ -‬אקונומי‪ ,‬לרמת ההשכלה‪ ,‬לרמת השמרנות ולמוצא האתני והדתי (זליגמן‪ .)2004 ,‬יהודים שומרי‬
‫מצוות חיים בתרבות שמנחה אותם לפעול לפי חוקים התנהגותיים שקשורים גם לוויסות קשר מיני‪,‬‬
‫ולמרות זאת‪ ,‬פגיעה מינית בצורות שונות קיימת בה ( & ‪Yehuda, Friedman, Rosenbaum, Labinsky,‬‬
‫‪ .)Schmeidler, 2007‬עם זאת‪ ,‬המחקר על פגיעה מינית בילדות בחברה החרדית והדתית בכלל‪ ,‬ועל גילוי‬
‫עריות בחברה החרדית והדתית בפרט‪ ,‬כמו גם ההתייחסות לנשים ממגזרים אלו‪ ,‬הינו דל ומוגבל‪.‬‬

‫במחקר שנעשה על גברים חרדים‪ ,‬נמצא כי היה וקיים תת‪ -‬דיווח על פגיעה מינית שבה מעורבים‬
‫ילדים חרדים‪ ,‬וכשהיא דווחה היא דווחה להורים‪ ,‬לדמויות חינוכיות ולחברים )‪ .)Zalcberg, 2017‬את תת‬
‫הדיווח ניתן להסביר על ידי חסמים האופייניים לתרבות האורתודוכסית שעשויים להקשות על ילדים‬
‫שעברו פגיעה ועל משפחותיהם לגלות אותה ולדווח עליה‪ ,‬כגון‪ -‬איסור מסירה ולשון הרע‪ ,‬פחד והטלת‬
‫אימה‪ ,‬בושה וסטיגמה הכוללים פחד מהרס המוניטין ושמה הטוב של המשפחה החשובים לשידוך‪,‬‬
‫הישענות על משפט הרבי ולא על רשויות החוק במדינה וחוקים מגדריים הכוללים כבוד למבוגר‪ ,‬להורה‬
‫ולאיש סמכות (‪ .)Katzenstein & Fontes, 2017‬בנוסף‪ ,‬החברה החרדית‪ ,‬למשל‪ ,‬בכדי למנוע יחסי אישות‬
‫מחוץ לנישואין הנתפסים כעבירה‪ ,‬מפעילה מנגנונים שונים‪ ,‬כגון‪ -‬הפרדה נוקשה בין המינים‪ ,‬הגבלות‬
‫ואיסורים רבים סביב הגוף‪ ,‬נורמות צניעות נוקשות‪ ,‬נישואים מוקדמים בשידוך והימנעות משיח על מיניות‬
‫(‪ .)Zalcberg & Zalcberg, 2016‬כתוצאה מכך‪ ,‬ילד או ילדה חרדים שעברו פגיעה מינית יתקשו לספר‬
‫אודותיה‪ ,‬הן משום האיסור והן משום אי הבנה של מה שקרה להם (‪.)Fontes & Plummer, 2010‬‬

‫ברנד (‪ )2008‬מתאר מניסיונו את ההיבטים הייחודיים בפגיעה מינית של גברים דתיים וחרדים‪.‬‬
‫הוא טען שבין החברה החרדית והדתית ובין החברה הכללית אין הבדל בשכיחות של פגיעה מינית‪ ,‬אך‬
‫קיימים הבדלים באופן שבו הדת צובעת את אשמת הקורבן בשל החשש לעבירה ובאופן שאמונתו הדתית‬
‫מתערערת‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא התייחס לקונפליקט של הנפגע שנע בין רצונו לפנות למטפל שמשתייך למגזר שלו‬
‫כדי שיבין את עולמו‪ ,‬ובין הקושי שלו לפנות אליו מלכתחילה מהחשש שיפגוש אדם שמכיר‪.‬‬

‫גילוי עריות בילדות הינו חוויה בעלת פוטנציאל טראומטי חריף כולל השלכות מרחיקות לכת על‬
‫הקורבן‪ .‬כשאישה שורדת פגיעה מינית הופכת לאם‪ ,‬נוסף לאתגרים הנורמטיביים של האימהות‪ ,‬היא‬
‫ניצבת למול אתגרים שהפגיעה מעוררת‪ .‬לאור אתגרים אלו‪ ,‬ולאור המאפיינים הייחודיים של החברה‬
‫האורתודוכסית ושל חוויית האימהות בתוכה‪ ,‬נראה שיש צורך בהעשרת הידע התיאורטי והמעשי אודות‬
‫תופעה מורכבת וסבוכה זו‪ .‬בהתאם מטרת המחקר הנוכחי הייתה לתאר את חוויית האימהות של נפגעת‬
‫גילוי עריות‪ ,‬תוך שימת דגש על ההקשר החברתי‪ -‬תרבותי שלה‪ :‬השתייכותה לרקע חרדי או דתי‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫‪ 1.8‬שאלות המחקר‬

‫‪ .1‬כיצד חוות נשים חרדיות ודתיות שעברו גילוי עריות את אימהותן?‬

‫‪ .2‬האם וכיצד מובנה הקונטקסט החברתי‪-‬תרבותי בחוויית האימהות של הנשים?‬

‫פרק ‪ .2‬שיטת מחקר‬

‫‪ 2.1‬סוגת המחקר‬

‫דנזין ולינקולן (‪ )Denzin & Lincoln, 2011‬הגדירו מחקר איכותני כפעילות סיטואציונית המציעה נקודת‬
‫תצפית למי שצופה על העולם‪ .‬המחקר הנוכחי‪ ,‬שבחן את חוויית האימהות של נשים חרדיות או דתיות‬
‫נפגעות גילוי עריות‪ ,‬נערך בשיטה האיכותנית מתוך השאיפה לחקור את הדברים במקומם הטבעי‪ ,‬למצוא‬
‫להם משמעות ולפרש את התופעה במונחים שבהן הנשים עושות שימוש (‪.)Denzin & Lincoln, 2011‬‬
‫שלסקי ואלפרט (‪ )2007‬כתבו "‪...‬שמתן קול לקבוצה כלשהי באמצעות המחקר יכול להיות התערבות‬
‫המעניקה כוח מסוים לאותה קבוצה או מונעת את הדרתה‪( "...‬עמ' ‪ .)28‬במחקר הנוכחי‪ ,‬השמעת קולן‬
‫וחוויותיהן של אימהות חרדיות או דתיות נפגעות גילוי עריות עשויה לתרום לשבירת מעגלי השתיקה‬
‫והבושה‪ ,‬ולסייע לאנשי מקצוע שעובדים עם אוכלוסייה זו‪.‬‬

‫‪ 2.2‬שיטת הדגימה‬

‫במחקר הנוכחי‪ ,‬המשתתפות גויסו בדגימה מכוונת (‪ )Morse, 1991( )Purposeful sampling‬לפי‬
‫הקריטריונים הבאים‪ :‬עבר של גילוי עריות‪ ,‬אימהות לילדים ורקע חרדי או דתי‪ .‬הדגימה התבצעה על ידי‬
‫פרסום מודעת המחקר באינטרנט‪ ,‬בפורומים הנוגעים לאחד או יותר מהקריטריונים הנחקרים‪ ,‬כמו‪ :‬תפוז‪,‬‬
‫כיפה וחדרי חרדים וברשת החברתית פייסבוק‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬החוקרת פנתה למרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה‬
‫מינית בירושלים ובתל אביב המעניקים סיוע לאוכלוסיית היעד בכדי שיפרסמו את מודעת המחקר‪.‬‬

‫תהליך הדגימה נמשך מדצמבר ‪ 2017‬ועד אוקטובר ‪ ,2018‬ובמהלכו נרשמה היענות נמוכה‬
‫להשתתפות במחקר שניתן לשער שנובעת מסיבות שונות‪ .‬הסיבה הראשונה קשורה לרגישות הטמונה‬
‫בנושא הנחקר ולמשמעות העולה מהשתתפות בו בשל כך‪ .‬בהשתתפות במחקר רגיש כרוכה חשיפה של‬
‫תכנים אינטימיים שייתכן ונפגעות גילוי עריות יעדיפו שלא לחשוף‪ ,‬משום חששן שהתכנים יזלגו החוצה‪,‬‬
‫משום חששן מהצפה רגשית ומשום שהחשיפה היא למול דמות זרה‪ .‬הסיבה השנייה קשורה לשיטת‬
‫הדגימה של האוכלוסייה הנחקרת שהייתה באמצעות האינטרנט‪ .‬בחברה החרדית מתחולל מאבק מתמיד‬
‫נגד המודרנה‪ ,‬ובחברה הדתית‪ -‬לאומית יש פתיחות זהירה אליה‪ .‬בעוד שבראשונה חל איסור מוחלט על‬
‫שימוש באינטרנט‪ ,‬באחרונה הוא יותר מקובל ולמקפידים יותר יש את האינטרנט הכשר‪ .‬למרות שלמחקר‬
‫הנוכחי גויסו יותר נשים חרדיות מדתיות‪ ,‬ייתכן וההיענות הנמוכה הכללית נובעת מאי נגישותה של‬
‫המודעה לאוכלוסיית המחקר‪ ,‬ואם זו הייתה מפורסמת פיזית בקהילותיהם ההיענות לה הייתה גדולה‬
‫יותר‪ .‬הסיבה השלישית קשורה לפער הבין‪ -‬תרבותי שבין החוקרת ובין אוכלוסיית המחקר‪ .‬ייתכן‬
‫ובמשתתפות פוטנציאליות עלתה חשדנות שלמחקר הנעשה על ידי גורם זר וחיצוני מטרה סמויה לאיים על‬
‫שמה הטוב של החברה אליה הן משתייכות‪ ,‬ולכן הן החליטו מלכתחילה שלא להשתתף בו‪.‬‬

‫‪ 2.3‬תיאור המשתתפים‬

‫במחקר השתתפו עשר אימהות מרקע חרדי או דתי שנפגעו בגילוי עריות בילדותן (ראה נספח ‪ .)1‬חמש‬
‫מהמשתתפות נולדו למשפחה חרדית; שלוש מהמשתתפות נולדו למשפחה דתית‪ -‬לאומית; ושתיים‬

‫‪10‬‬
 ‫מהמשתתפות נולדו למשפחה חילונית ובגיל ‪ 12‬חזרו בתשובה והשתייכו לחברה החרדית‪ .‬כל המשתתפות‬
‫במחקר נפגעו בילדותן בגילוי עריות‪ ,‬וחלקן נפגעו גם על ידי דמות נוספת מחוץ למשפחתן‪ .‬פגיעת גילוי‬
‫העריות התבצעה על ידי אחת או יותר מהדמויות הבאות‪ :‬אבא‪ ,‬אימא‪ ,‬סבא‪ ,‬אח גדול ודוד‪ .‬הפגיעה‬
‫המינית שתוארה על ידן נעה ממגע באיברים אינטימיים וכלה בחדירה ממשית‪ ,‬ולצידה היו משתתפות‬
‫שדיווחו גם על פגיעה פיזית ונפשית‪ .‬שתיים מהן אף דיווחו על הריונות כתוצאה מהפגיעה המינית‪,‬‬
‫שהסתיימו בהפלות‪ .‬שבע מהמשתתפות התייחסו לקורבנות נוספים במשפחת המקור או במשפחה שלהן‬
‫כיום‪ ,‬כגון‪ :‬אימותיהן‪ ,‬אחיהן‪ ,‬אחיותיהן ובתן‪ .‬כיום‪ ,‬כל המשתתפות הן אימהות לילדים‪ .‬גילן נע מ‪24 -‬‬
‫שנים ל‪ 63-‬שנים ומספר ילדיהן נע מילד אחד ועד תשעה ילדים‪ ,‬שגילם נע משנה ועד ‪ 43‬שנים‪ .‬שמונה מהן‬
‫נשואות‪ ,‬אחת מהן נשואה בפעם השנייה ואחת מהן גרושה‪ .‬כל המשתתפות מלבד אחת עוסקות במקצוע‬
‫חינוכי או טיפולי‪ ,‬כגון‪ :‬ייעוץ חינוכי‪ ,‬גננות‪ ,‬אחיות ועבודה סוציאלית‪ ,‬והן מתגוררת בישראל באחד‬
‫מהאזורים הבאים‪ :‬ירושלים וסביבתה‪ ,‬תל אביב וסביבתה וצפון הארץ‪.‬‬

‫‪ 2.4‬החוקרת‬

‫המחקר האיכותני מתחשב בקיומן של לפחות שלוש מציאויות בשדה המחקרי‪ :‬מציאותו של המשתתף‪,‬‬
‫מציאותו של החוקר והמציאות שמובנית על ידי האינטראקציה ביניהם (‪ .)Grinell & Unrau, 2005‬על‬
‫החוקר האיכותני לשים לב ל"מציאות החוקר" הכוללת את הרקע ממנו הוא מגיע‪ ,‬תפיסותיו ועמדותיו‬
‫שעשויה להשפיע על איסוף הנתונים‪ ,‬פרשנותם והסקת המסקנות (‪ .)Patton, 2002‬החוקרת במחקר זה‪,‬‬
‫היא סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית במסלול לטיפול ישיר בתוכנית ההשלמות באוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪ .‬היא יהודייה‪ ,‬ממוצא ספרדי ומשתייכת לזרם הדתי‪ -‬לאומי מילדות‪ .‬גילה נושק לשנות‬
‫ה‪ ,30 -‬והיא רווקה‪ -‬ללא ילדים‪ .‬בשנים האחרונות היא מתגוררת בירושלים ובמקור מגיעה ממושב דתי‬
‫בדרום הארץ‪ .‬היכרותה של החוקרת עם התופעה של פגיעות מיניות החלה במסגרת עבודתה במסגרות‬
‫שונות לאורך השנים‪ ,‬ובעיקר במסגרת ההכשרה המעשית בשנה השנייה של התואר השני במרכז הסיוע‬
‫לנפגעות תקיפה מינית בירושלים‪ .‬במסגרת הכשרתה היא טיפלה באישה בוגרת נפגעת גילוי עריות‪ ,‬נתנה‬
‫מענה בקו הסיוע לנשים ונפגשה עם נפגעות במסגרות של ליווים למשטרה ופגישות סיוע‪.‬‬

‫בעריכת המחקר‪ ,‬נראה שהמכנה המשותף של החוקרת עם המשתתפות‪ ,‬הקשור להיותה אישה‬
‫שומרת מצוות תרם למחקר‪ .‬ניכר היה שלמשתתפות היה יותר נוח לשתף בעולמן‪ ,‬ולחוקרת היה קל יותר‬
‫להבין אותו‪ ,‬כי עולם מושגיהן מוכר לה‪ .‬אומנם‪ ,‬לעיתים השוני שבין החוקרת ובין המשתתפות החרדיות‬
‫היווה חיסרון כשידיעותיה ההלכתיות של החוקרת היו חסרות‪ ,‬ובשביל לצמצם את הפער היא השלימה את‬
‫החסר בשאלות ובקריאה‪ .‬השוני שבין החוקרת ובין המשתתפות היה גם לטובת המחקר‪ ,‬כשהמשתתפות‬
‫דאגו להסביר בצורה יותר מפורטת ומעמיקה את חווייתן בכדי שזו תובן על ידי החוקרת באופן מלא‪.‬‬

‫משום המאפיינים הדומים והשונים שבין החוקרת והמשתתפות‪ ,‬על הראשונה להיות רפלקטיבית‬
‫ומודעת לאופן שאלו עשויים להשפיע על התנהלותה במחקר‪ .‬לכן‪ ,‬בכדי להגביר את יכולתה הרפלקטיבית‪,‬‬
‫החוקרת השתמשה בתיאורים עשירים בציטוטים‪ ,‬התבוננה בצורה ביקורתית על עצמה‪ ,‬הקפידה לבדוק‬
‫שהבינה במדויק את חוויותיהן של המשתתפות על ידי שאלות פתוחות ובקשות לדוגמאות‪ ,‬שמרה את כל‬
‫התוצרים הגולמיים ותיעדה את דרכה על ידי יומן שדה‪ .‬ביומן השדה‪ ,‬החוקרת כתבה את כל מה שלא ניתן‬
‫היה לתעד במכשיר ההקלטה‪ ,‬ובתוכו הופיעו רשמים על רגשותיה‪ ,‬תחושותיה‪ ,‬מחשבותיה והתנהגויותיה‪,‬‬
‫כמו גם שיחות שהתקיימו עם המשתתפות לפני ואחרי הראיונות והתרשמותה מהן ומסביבתן‪ .‬לבסוף‪,‬‬
‫החוקרת גם ביקשה את רשותן להשתמש במידע זה לצורך ניתוח הנתונים וגיבוש הממצאים‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫‪ 2.5‬איסוף הנתונים‬

‫איסוף הנתונים נעשה בשיטה של ראיונות עומק מובנים למחצה‪ .‬החוקרת בחרה בשיטה זו כדי לספק‬
‫מסגרת בה המשתתפות יוכלו לספר את סיפורן במונחיהן‪ ,‬ולהגיב באופן שייצג במדויק את תפיסותיהן‪,‬‬
‫רגשותיהן והידע שלהן אודות התופעה הנחקרת (‪ .)Patton, 1980‬הראיונות בוצעו על ידי החוקרת בשפה‬
‫העברית‪ ,‬במקום שנבחר על ידי המשתתפות והם נמשכו בין ‪ 3-5‬שעות בממוצע‪ .‬עם אחת המשתתפות לא‬
‫בוצע ראיון פנים מול פנים משום אי רצונה להיחשף‪ ,‬ולכן נשלח אליה לכתובת המייל שאלון ששאלותיו‬
‫מקבילות לשאלות שנשאלו בראיונות העומק החצי מובנים‪ .‬היא השיבה עליו בכתב‪ ,‬ולאחר שהחוקרת‬
‫קראה את תשובותיה היא שאלה שאלות נוספות שעליהן היא השיבה‪.‬‬

‫את הריאיון‪ ,‬החוקרת פתחה בתיאורו‪ ,‬מהלכו ומטרתו של המחקר‪ .‬המשתתפות יכלו להחליט‬
‫האם להשתתף במחקר ואם לא‪ .‬אלו שהחליטו כי הן מעוניינות להשתתף‪ ,‬חתמו על טופס ההסכמה מדעת‬
‫(ראה נספח ‪ 2‬ו‪ .)3 -‬בראיונות העומק המובנים למחצה‪ ,‬החוקרת ביקשה את הסכמת המשתתפת להקליט‬
‫ולשקלט את השיחה‪ .‬כל המשתתפות הסכימו להקלטה של הריאיון‪ ,‬אולם בראיון הרביעי שני שליש‬
‫מהריאיון לא הוקלט‪ ,‬והחוקרת נאלצה להשלים את הדברים מזיכרונה‪.‬‬

‫לאורך הראיונות‪ ,‬המשתתפות נשאלו שאלות פתוחות מראש‪ ,‬כך שהן יכלו להשיב כרצונן‬
‫ובמושגיהן‪ ,‬מבלי שיוכתבו להן קטגוריות לתשובה שעליהן להתבטא דרכן‪ .‬שאלות מסוג זה מלמדות על‬
‫החוויה הייחודית של המשתתפות‪ ,‬שהיא מטרת הריאיון האיכותני (‪ .)Paton, 1980‬לאורך הריאיון‪,‬‬
‫התווספו שאלות חדשות בהתאם לאופי ולתוכן התשובות‪ ,‬וסדר השאלות השתנה בהתאם להתנהלותו של‬
‫הריאיון‪ .‬החוקרת‪ ,‬לאורך הראיונות נהגה במשתתפות ברגישות‪ ,‬בכבוד‪ ,‬בהבנה ובעניין‪ .‬לאחר הראיונות‪,‬‬
‫שתיים מהמשתתפות שיתפו את החוקרת בחומרים כתובים מחייהן שהצטרפו לנתונים האחרים‪.‬‬

‫החוקרת הכינה מדריך ריאיון (ראה נספח ‪ )4‬ושאלון (ראה נספח ‪ ,)6‬ולאחר כל ריאיון ובהתאם‬
‫לתכנים השונים שהועלו הוא התעדכן (ראה נספח ‪ .)5‬השאלות התמקדו בשלושה ממדים‪ :‬ההקשר הדתי‪-‬‬
‫תרבותי (מערכת המקרו)‪ ,‬חוויית הפגיעה וחוויית האימהות (מערכת המיקרו)‪ ,‬בכל אחד מהם בנפרד‬
‫ובשילוב שלהם‪ .‬בתחילת הריאיון‪ ,‬המשתתפות התבקשו לספר על עצמן‪ ,‬על המשפחה שהקימו ועל ההקשר‬
‫התרבותי בו הן חיות כיום‪ .‬הן התבקשו לספר על הפגיעה שחוו בעבר‪ ,‬ועל היחסים במשפחת המוצא שלהן‬
‫באותה תקופה וכיום‪ .‬הן נשאלו שאלות על תפיסותיהן לגבי אימהות‪ -‬על אימותיהן בזמן הפגיעה וכיום על‬
‫אימהותן שלהן‪ .‬הן נשאלו איך הפגיעה שחוו מעצבת את אימהותן‪ ,‬ומהם האתגרים שעולים באימהותן‬
‫ואיך הן מתמודדות עימם‪ .‬בנוסף‪ ,‬הן נשאלו שאלות לגבי הקונטקסט התרבותי בו הן חיו‪/‬חיות‪ ,‬והאופן‬
‫שהוא השפיע‪/‬משפיע על חוויית הפגיעה בעבר ועל אימהותן כיום‪ .‬בסוף הריאיון‪ ,‬הן נשאלו לגבי מצב רוחן‬
‫בכדי שבמידת הצורך החוקרת תפנה אותם לגורמי תמיכה רלוונטיים‪ .‬בתום הריאיון הועבר למשתתפות‬
‫שאלון דמוגרפי (ראה נספח ‪ )7‬שעליו הן השיבו‪ .‬שאלון זה כלל מידע אודות גילן‪ ,‬מצבן המשפחתי‪ ,‬מספר‬
‫ילדיהן‪ ,‬מוצאן‪ ,‬השתייכותן החברתית‪ ,‬השכלתן והרקע התעסוקתי שלהן‪ .‬בנוסף‪ ,‬החוקרת נתנה‬
‫למשתתפות פרטים ליצירת קשר למקרה בו יתעוררו אצלן שאלות או בעיות בנוגע להשתתפותן‪.‬‬

‫‪ 2.6‬ניתוח הנתונים‬

‫במחקר הנוכחי‪ ,‬ניתוח הנתונים התבסס על גישה תמטית איכותנית (‪ ,)Braun & Clarke, 2006‬ונעשה‬
‫במקביל לאיסופם‪ ,‬בכדי לאפשר לחוקרת להבין במה להתמקד לאורך הראיונות וביניהם‪ .‬גישה זו כוללת‬
‫שישה שלבים‪ ,‬כשכל שלב מתבסס על קודמו‪ .‬בשלב הראשון‪ ,‬החוקרת התוודעה לנתוניה בשקלוט‬

‫‪12‬‬
 ‫הראיונות‪ ,‬קראה אותם שוב ושוב למציאת משמעויות ודפוסים ורשמה את רעיונותיה הראשוניים‪ .‬בשלב‬
‫השני‪ ,‬החוקרת יצרה קודים ראשוניים על ידי קידוד מאפיינים בצורה שיטתית ממערך הנתונים כולו‪,‬‬
‫ואספה נתונים רלוונטיים לכל קוד‪ .‬בשלב השלישי‪ ,‬החוקרת חיפשה תמות‪ ,‬התאימה קודים לתמות‪,‬‬
‫ואספה את כל הנתונים הרלוונטיים לכל תמה‪ .‬בשלב הרביעי‪ ,‬החוקרת בחנה מחדש את התמות על ידי‬
‫בדיקת יחסי הגומלין בינן ובין הקודים (רמה ‪ ,)1‬מערך הנתונים כולו (רמה ‪ ,)2‬ויצרה "מפה" תמטית של‬
‫הניתוח‪ .‬בשלב החמישי‪ ,‬החוקרת הגדירה ונתנה שם לתמות‪ ,‬ובשלב השישי היא בחרה דוגמאות לקטעים‪,‬‬
‫ביצעה ניתוח אחרון לקטעי הטקסט הנבחרים שיתקשרו לשאלות המחקר ולסקירת הספרות עד ליצירת‬
‫דו"ח המחקר‪.‬‬

‫‪ 2.7‬אמינות המחקר‬

‫שלסקי ואלפרט (‪ )2007‬מתארים את אמינות המחקר כ"הנחת דעתו של הקורא שלא הטענו אותו‪ ,‬שלא‬
‫גנבנו את דעתו‪ ,‬על פי כלי השיפוט של הגיונו או של אלה הרווחים בסביבתו התרבותית" (עמ' ‪ .)60‬בכדי‬
‫להגביר את אמינות המחקר‪ ,‬החוקרת יישמה את המלצותיו של שקדי (‪ .)2003‬החוקרת שמרה את כל‬
‫התוצרים הגולמיים‪ ,‬תיעדה את הדרך שהובילה לפרשנויותיה ולמסקנותיה על ידי יומן שדה‪ ,‬והשתמשה‬
‫בתיאורים גדושים בציטוטים בכדי שהקורא יוכל לבחון אותן עצמאית‪ .‬לאורך המחקר‪ ,‬החוקרת הייתה‬
‫חלק מקבוצת עמיתים שבה התייעצה עם עמיתיה אודות הניתוח‪ ,‬כשהציגה בפניהם את הדרך שהובילה‬
‫לפרשנויותיה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬בנוסף לחוקרת‪ ,‬בקריאה ובניתוח הנתונים הייתה שותפה מנחת התזה בכדי‬
‫לאפשר הצלבת חוקרים‪ .‬יישומן של השיטות השונות נועדו להתגבר על ההטיות השונות‪ ,‬והפכו את המחקר‬
‫ל"ראוי לאמון"‪ ,‬המייצג את חווייתן האותנטית של המשתתפות )‪ .)Lincoln & Guba, 1985‬בנוסף‪,‬‬
‫החוקרת השתמשה ביומן שדה בו תיעדה את התהליכים השונים‪ ,‬העמדות‪ ,‬המחשבות והתפיסות שעלו‬
‫במהלך המחקר‪ ,‬מה שאפשר תהליך רפלקטיבי לכל אורכו (‪.)Nowell, Norris, White, & Moules, 2017‬‬

‫‪ 2.8‬אתיקה במחקר‬

‫המחקר קיבל את אישור ועדת האתיקה של בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית על שם פאול‬
‫ברוואלד באוניברסיטה העברית‪ .‬לאורך עריכת המחקר‪ ,‬החוקרת עשתה ככל שביכולתה בכדי לשמור על‬
‫כללי האתיקה‪ .‬היא מסרה למשתתפות את כל המידע הרלוונטי אודות המחקר‪ ,‬וכל שאלותיהן נענו בכדי‬
‫שהסכמתן תהא מושכלת‪ .‬בנוסף‪ ,‬איסוף המידע על ידי החוקרת נעשה רק לאחר שהמשתתפת חתמה על‬
‫טופס ההסכמה מדעת (ראה נספחים ‪ 2‬ו‪ .)3 -‬למשתתפות הובטחה סודיות ואנונימיות כך שכל פרטיהן‬
‫האישיים הוסוו‪ .‬השמירה על האנונימיות התבצעה על ידי שמירת הפרטים האישיים בכספת‪ ,‬ובשימוש‬
‫בשמות בדויים לאורך המחקר‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאורך הראיונות‪ ,‬המשתתפות יכלו להחליט על אילו שאלות לענות‬
‫ועל אילו לא כשחשו לא בנוח‪ .‬במקרה של הצפה רגשית או כל צורך אחר‪ ,‬החוקרת הפנתה את המשתתפת‬
‫למקורות תמיכה רלוונטיים‪.‬‬

‫פרק ‪ .3‬ממצאים‬

‫המחקר הנוכחי מתמקד בחוויית האימהות של נשים נפגעות גילוי עריות מרקע חרדי או דתי‪ .‬במסגרת‬
‫המחקר התראיינו עשר אימהות מרקע חרדי או דתי שבילדותן נפגעו בגילוי עריות‪ .‬ניתוח הממצאים העלה‬
‫שתי תמות עיקריות‪ .‬התמה הראשונה נוגעת לפגיעת גילוי העריות בהקשר הדתי‪ -‬תרבותי‪ ,‬והתמה השנייה‬
‫נוגעת לאימהותה של נפגעת גילוי העריות מרקע חרדי או דתי‪ .‬לאורך הראיונות‪ ,‬עלו תכנים נוספים לא‬

‫‪13‬‬
 ‫פחות משמעותיים‪ ,‬אך מפאת קוצר היריעה נעשתה בחירה ממוקדת בתמות המהותיות ביותר‪ ,‬השופכות‬
‫אור על התופעה שנחקרה במחקר זה‪.‬‬

‫‪ 3.1‬פגיעת גילוי העריות בהקשר הדתי‪ -‬תרבותי‬

‫התמה הראשונה שתידון בפרק זה היא פגיעת גילוי העריות בהקשר הדתי‪ -‬תרבותי‪ .‬את התמה הזו ניתן‬
‫לחלק לשתי תתי‪ -‬תמות מרכזיות‪ .‬התת‪ -‬תמה הראשונה עוסקת במיקומו של ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי‬
‫במעגל הפגיעה‪ ,‬והתת‪ -‬תמה השנייה עוסקת בהשלכות של פגיעת גילוי העריות על הנפגעת מרקע‬
‫אורתודוכסי‪ ,‬אז והיום‪.‬‬

‫‪ 3.1.1‬מיקומו של ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי במעגל הפגיעה‪.‬‬

‫ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי שבו חיו המשתתפות לאורך פגיעת גילוי העריות ובסמוך לה הוא החברה החרדית‬
‫או החברה הדתית המקפידות על קיום התורה והלכותיה‪ .‬מתוך המשתתפות במחקר חמש נולדו למשפחה‬
‫חרדית‪ ,‬שלוש נולדו למשפחה דתית‪ -‬לאומית ושתיים בחרו להשתייך לחברה החרדית כשבגיל ‪ 12‬הן חזרו‬
‫בתשובה‪ .‬לאורך הראיונות‪ ,‬המשתתפות התייחסו לאופן שבו‪ .1 :‬ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי עומד לשירות‬
‫הפגיעה‪ .2 .‬ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי עומד לשירותו של הפוגע‪ .3 .‬ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי עומד לשירותה של‬
‫הנפגעת‪ .‬להלן פירוט שלושת האופנים שאליהם התייחסו המשתתפות בדבריהן‪:‬‬

‫‪ 3.1.1.1‬ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי עומד לשירות הפגיעה‪.‬‬

‫מהראיונות עולה שהאופן שבו החברה החרדית או הדתית אליה השתייכו המשתתפות חינכה לערכים‬
‫השאובים מהמקורות היהודיים‪ ,‬ותגובותיהם של נציגיה לחשיפה של פגיעת גילוי עריות נתפסים על ידן‬
‫ככאלו שיוצרים קרקע פורייה לצמיחתה של פגיעת גילוי העריות‪ ,‬להימשכותה ולעיכוב חשיפתה‪ .‬בהתאם‪,‬‬
‫בחלק זה יוסבר כיצד האופן שבו החברה האורתודוכסית מחנכת לערכים השאובים מהמקורות היהודיים‪,‬‬
‫כמו גם תגובותיהם של נציגיה‪ ,‬משרתים את פגיעת גילוי העריות‪ ,‬כשהם משמרים אותה בגבולותיה‪.‬‬

‫האופן בו החברה מחנכת לערכים השאובים מהמקורות היהודיים‪.‬‬

‫לאורך הראיונות‪ ,‬כמה מבין המשתתפות התייחסו לערכים השאובים מהמקורות היהודיים שהונחלו להן‬
‫על ידי החברה וזרועותיה‪ ,‬כגון‪ -‬כיבוד ומורא אב ואם‪ ,‬כיבוד האח הגדול‪ ,‬שתיקה‪ ,‬ענווה‪ ,‬צניעות והימנעות‬
‫מלשון הרע‪ ,‬חיי מותרות וכעס‪ .‬בהתבוננות ראשונית על הממצאים נראה כי הלכותיה של התורה שבכתב‬
‫ושבעל פה‪ ,‬הן אלו שמעודדת את אי התנגדותה של הנפגעת לפגיעת גילוי העריות והן אלו שמעכבות את‬
‫חשיפתה‪ ,‬כך לדוגמא שנפגעת גילוי העריות לא חושפת את פגיעתה מחשש שיש בכך לשון הרע‪ .‬אולם‪,‬‬
‫בהתבוננות מעמיקה על הממצאים ניתן ללמוד כי התמונה היא יותר מורכבת‪ ,‬ודווקא האופן שבו החברה‬
‫האורתודוכסית מחנכת לאותם ערכים השאובים מהמקורות היהודיים‪ ,‬הוא זה שמעודד את אי התנגדותה‬
‫של הנפגעת לפגיעת גילוי העריות והוא גם זה שמעכב את חשיפתה‪ .‬כעת יודגמו שניים מהאופנים בהם‬
‫החברה האורתודוכסית מחנכת את חבריה‪ -‬חינוך לערכים מוחלטים תוך התעלמות מהמקרים יוצאי‬
‫הדופן‪ ,‬וחינוך ששם דגש מופחת על שיח הנוגע לערכים מסוימים ודגש מוגבר על שיח הנוגע לערכים אחרים‪,‬‬
‫ללא קשר לחומרתם ההלכתית האמיתית וחשיבותם היומיומית‪:‬‬

‫‪14‬‬
 ‫חינוך לערכים מוחלטים תוך התעלמות מהמקרים יוצאי הדופן‪.‬‬

‫עבור חלק מהנשים החינוך לערכים מוחלטים תוך התעלמות מהמקרים יוצאי הדופן נתפס כחוטא‬
‫בתפקידו וכמעודד את אי התנגדותה של הנפגעת‪ .‬כך למשל עולה מדבריה הכתובים של הדסה‪ ,‬שגדלה בבית‬
‫חרדי‪ ,‬ושהתקשתה להתנגד לפגיעת גילוי העריות מצד אימה‪ ,‬משום החינוך לכיבוד ומורא אב ואם‪:‬‬

‫זה מורכב‪ .‬מצד אחד חינכו אותנו לכיבוד הורים‪ .‬מצד שני – אבא שלי היה מעודד אותי‬
‫להתחצף לאמא שלי‪ ,‬לא להסכים איתה‪ ,‬לריב איתה‪ ,‬הוא אמר לי שזה מה שישמור על‬
‫הבריאות הנפשית שלי‪ .‬אבל לא הייתי מסוגלת מידי לעשות את זה‪ ,‬בטח לא בנוגע לפגיעה‬
‫מינית – ששם הגוף שלי היה מחוק לחלוטין (בהשפעת ההתעללות הפיזית גם) התקשיתי‬
‫מאדל הסביר לעצמי מה קורה‪ ,‬אבל גם לא ממש ניסיתי‪ .‬סיפורים מחינוך לכיבוד הורים‪ ,‬כמו‬
‫רבי טרפון וכדומה‪ ,‬שאפילו כשהאמא הייתה משוגעת הם כיבדו אותה‪ ,‬חלפו במוחי בד בבד‬
‫עם האמריות שהזכרתי לעצמי ‪ -‬שאמא שלי מטורפת‪ .‬החינוך לצייתנות הגיע הרבה גם מבית‬
‫הספר‪ ,‬לכבד‪ ,‬לא לומר לא‪ ,‬לא לסתור את דבריו‪ ....‬ממילא – לי אסור היה כלום‪ ...‬אני תוהה‬
‫אם החינוך השפיע על הפגיעה‪ ,‬אולי על חלק ממנה‪ ,‬פשוט הייתי כל כך מכווצת ומצוות הדת‪,‬‬
‫יצרה לי את ההרגשה שאני עושה משהו חשוב‪.‬‬

‫דבריה של הדסה מדגימים כיצד החינוך האינטנסיבי לכיבוד הורים שהונחל לה על ידי החברה החרדית‬
‫במסגרת הבית ספרית‪ ,‬הקשה עליה להתנגד לאימה‪ .‬הפצרותיו החוזרות והנשנות של אביה להתנגד לאימה‬
‫לא היו יעילות‪ ,‬כשבבית הספר בו למדה היא נחשפה תדיר לציוויי התורה ולסיפורי התלמוד על דמא בן‬
‫נתינה‪ ,‬המלמד שיש מצוות כיבוד הורים גם בשעה שהאם המשוגעת מבזה את בנה‪ ,‬ועל רבי טרפון‪ ,‬המלמד‬
‫שאין גבול למצוות כיבוד הורים‪ ,‬כשהוליך את אמו על כפות ידיו‪ .‬כשהמסר החינוכי שהועבר להדסה הוא‬
‫שהיא צריכה לכבד את הוריה בכל מחיר‪ ,‬היא מבינה שגילוי העריות נכלל בו‪ .‬המסגרת החינוכית בה למדה‬
‫לא לימדה אותה את היוצא הדופן‪ ,‬והיא לא לימדה אותה שגילוי עריות דוחה כיבוד הורים‪ .‬ייתכן ואם‬
‫המסר הזה היה מועבר לה באותה רמת אינטנסיביות כמו מסרים אחרים‪ ,‬היא הייתה מצליחה לצאת‬
‫ממעגל גילוי העריות מהר יותר‪.‬‬

‫על המשתמע מדבריה של הדסה שהחברה חינכה אותה שלכיבוד הוריהם אין גבול‪ ,‬מוסיפים דבריה‬
‫של תחיה‪ ,‬שגדלה בבית חרדי ושנפגעה גם היא על ידי אימה‪ ,‬המתארים כיצד הסמכות‪ ,‬ההורים והמסגרת‬
‫הבית ספרית‪ ,‬יכולים לצוות על הילדים הכול‪:‬‬

‫ההורים הם קובעים מה זה דת בעצם‪ .‬הם ממש ממש ממש קובעים מה זה דת‪ ,‬ההורים‬
‫והבית ספר‪ ,‬אוקיי? ו‪ ...‬אם הם החליטו שזה בסדר אז הם כנראה יודעים שזה‪ ...‬אז זה בטוח‬
‫בסדר‪ .‬גם אם ההורים יגידו למישהו להתאבד אז כן יש בן סורר‪ ,‬אם הם יהרגו מישהו אז‪...‬‬
‫אם‪ ...‬אם אימא תהרוג את הילד שלה אז זה בסדר כי יש בן סורר ומורה מותר לה להרוג את‬
‫הילד שלה נכון? זה כתוב בתורה‪ ,‬אז מה הבעיה? זה בסדר‪ ,‬אז היא צודקת‪.‬‬

‫דבריה של תחיה מדגימים כיצד החינוך של החברה האורתודוכסית אליה היא משתייכת העביר לה את‬
‫המסר שהוריה הם האורים והתומים‪ ,‬המומחים שעל דבריהם יש להסתמך ושעל פיהם יישק דבר‪ .‬כשזה‬
‫המסר החינוכי שהיא הפנימה‪ ,‬קשה לה להתנגד לאימה‪ ,‬אשר לה היא אמורה לציית ושפוגעת בה מינית‪ ,‬כי‬
‫היא סוברת שהתנהגותה של אימה מותרת מעצם זה שהיא זו שעושה אותה‪ .‬גם כאן‪ ,‬המסגרת החינוכית‬
‫בה תחיה למדה לא לימדה אותה את יוצא הדופן‪ ,‬למשל‪ ,‬שהוריה לא יכולים לצוות עליה לשתף איתם‬
‫פעולה בגילוי עריות‪ ,‬ושהיא לא חייבת לציית להם במקרה זה‪ .‬אלא להפך‪ ,‬המסגרת החינוכית בה למדה‬

‫‪15‬‬
 ‫לקחה את המקרה שהוא יוצא דופן‪ ,‬והפכה אותו למקרה שגרתי שעל פיו יש לפעול‪ ,‬שהרי תפיסה זו של‬
‫תחיה שלהורים מנדט לעשות הכול‪ ,‬להרוג או לפגוע בגילוי עריות‪ ,‬נשענת על המקרה הנדיר של בן סורר‬
‫ומורה מהתורה‪ ,‬שיש אומרים שלא קרה מעולם‪ ,‬ובו הנער שלאחר שהוזהר על התנהגותו הנהנתנית ועל‬
‫זלזולו בהוריו‪ ,‬מוצא להורג בסקילה‪.‬‬

‫נראה שכשהחברה האורתודוכסית אליה השתייכה נפגעת גילוי העריות חינכה אותה באינטנסיביות‬
‫לערכים מוחלטים מבלי להתייחס למקרים יוצאי הדופן‪ ,‬היא גם עודדה אותה לפרש את ההלכה היהודית‬
‫בצורה שהקשתה עליה לחשוף את פגיעתה‪ .‬נעמי‪ ,‬שגדלה בבית דתי‪ -‬לאומי ושנפגעה על ידי אחיה הגדול‪,‬‬
‫בדבריה מתארת את הפרשנות שהעניקה לערכי השתיקה והצניעות שהונחלו לה באולפנה שבה למדה‪:‬‬

‫‪ ...‬אין לגוף טוב מן השתיקה שזה‪ ...‬משהו כזה‪ .‬כאילו בשבילי עדיף שתשתקי כאילו אל תעשי‬
‫עכשיו בלאגן אה‪ ...‬כמו שאמרתי זה היה מן ממש מוטו שלי‪ ,‬סייג לחוכמה שתיקה‪ ,‬זה היה‪...‬‬
‫אממ‪ ...‬וגם אחר כך ב‪ ...‬פשוט אה‪ ...‬הרגשתי סוג של אה‪ ...‬כמו שאומרים לכל אדם יש יעוד‬
‫בעולם ו‪ ...‬אה‪...‬לא יודעת גם באולפנה היה מאוד הנפש שלה כל כבודה בת מלך פנימה אז זה‬
‫היה קצת מעוות אצלי‪ ,‬כן? כל כבודה בת מלך‪ ,‬אל תדברי על כלום‪ ,‬אל תחשפי‪ ,‬זה שלך‬
‫בפנים‪ ,‬זה הכבוד שלך‪ ,‬תשמרי על הכבוד בזה שלא תספרי‪ .‬זה הצניעות‪ ,‬אז עד הסוף צניעות‬
‫עלאק‪.‬‬

‫דבריה של נעמי מדגימים כיצד כשהמסגרת החינוכית בה למדה העבירה לה ידע הלכתי חסר‪ ,‬היא פרשה‬
‫אותו לפי חוויותיה האישיות באופן שהותיר אותה חסרת אונים וחשופה לפגיעה‪ .‬זה נכון שבדברי חז"ל‬
‫ניתן למנות התייחסויות רבות המעודדות את השתיקה משום חשיבותה והתועלת הרבה הצומחת ממנה‪,‬‬
‫ימה" (תהילים‪ ,‬מ"ה‪ ,‬י"א) לפי חז"ל היא הצנעת האישה‬‫וזה נכון שמשמעות הפסוק "כָל כְ בּודָ ה בַ ת מֶׁ לְֶׁך פְ נ ָ‬
‫מן העולם החיצוני‪ .‬אולם‪ ,‬בין המשמעות המקורית של ערכים אלו ובין המשמעות שנפגעת גילוי העריות‬
‫ייחסה להן ישנו פער גדול‪ .‬לפי חז"ל השתיקה היא אינה מוחלטת ובשעה של מעשה עוולה כגילוי עריות‬
‫בוודאי שאין איסור לשתוק‪ ,‬וב"פנימה" אין הכוונה שהאישה תסתיר את הפגיעה בתוכה‪.‬‬

‫חינוך ששם דגש מופחת על שיח הנוגע לערכים מסוימים ודגש מוגבר על שיח הנוגע לערכים‬
‫אחרים‪ ,‬ללא קשר לחומרתם ההלכתית האמיתית וחשיבותם היומיומית‪.‬‬

‫כשהחברה האורתודוכסית אליה השתייכו המשתתפות בחרה בחינוכה להדגיש את השיח הנוגע לערכים‬
‫מסוימים על פני השיח הנוגע לערכים אחרים‪ ,‬ללא קשר לחומרתם ההלכתית האמיתית או חשיבותם‬
‫היומיומית‪ ,‬היא עודדה את צמיחתו של גילוי העריות ושימרה אותו בין גבולותיה‪ .‬כך למשל עולה‬
‫מהדוגמאות הבאות‪ ,‬המציגות כיצד כשהחינוך של החברה האורתודוכסית אליה השתייכה נפגעת גילוי‬
‫העריות שם דגש מופחת על שיח פתוח על מין ומיניות‪ ,‬אסר אותו‪ ,‬ועודד במקומו שיח צנוע ונקי‪ ,‬הוא מנע‬
‫ממנה מלחשוף את פגיעתה‪.‬‬

‫מדבריה של שרה‪ ,‬שגדלה בבית חרדי ונפגעה על ידי אביה‪ ,‬על הרגע בו גילתה שמעשה גילוי העריות‬
‫הוא אסור‪ ,‬ניתן ללמוד כיצד כשהמסגרת החינוכית הפורמאלית בה למדה שמה דגש מופחת על השיח סביב‬
‫מעשה גילוי העריות ואיסורו למרות חומרתו הרבה בהלכה‪ ,‬היא מעבירה לתלמידיה את המסר שגילוי‬
‫עריות הוא נושא שהוא בגדר טאבו שהשיח עליו הוא אסור‪:‬‬

‫למדנו משהו בתורה‪ ...‬ו‪ ...‬וזה היה מהפסוקים האלו שהמורות מדלגות מהר‪ ...‬אבל שיעמם לי‬
‫אז קראתי הכול‪ ...‬ואיפה שהוא הבנתי שזה אסור ו‪ ...‬הייתי פשוט בשוק‪...‬‬

‫‪16‬‬
 ‫מדבריה של שרה עולה כיצד בכיתה מורתה לא התעמקה במעשה גילוי העריות ואיסורו‪ ,‬אלא דילגה עליו‪.‬‬
‫בחירתה של המסגרת החינוכית החרדית בה למדה שרה להמעיט את הדיבור על המעשה של גילוי העריות‬
‫ואיסורו נובעת מהטאבו הרווח שחל על השיח בתחום המין והמיניות בחברה האורתודוכסית‪ .‬מעצם זה‬
‫שההסבר על מעשה גילוי העריות ואיסורו כולל עיסוק במושגים הקשורים למין ומיניות הוא נכלל בטאבו‪.‬‬
‫ייתכן והדגש המופחת שהמורה שמה על מעשה גילוי העריות ואיסורו מעביר לתלמידיה מסר עקיף שזהו‬
‫נושא שאסור לדבר עליו‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נפגעת גילוי העריות ננטשת שוב‪ ,‬כשהיא צריכה להבין את מה‬
‫שהיא עוברת בכוחות עצמה‪ .‬באופן זה‪ ,‬זה יכול לקחת לה יותר זמן להבין את מה שקורה לה כשהיא‬
‫בינתיים ממשיכה להיפגע‪ ,‬וכשהיא מבינה‪ ,‬היא מבינה את הכול לבדה מבלי שיש מישהו שעומד לצידה‪.‬‬

‫המסר שאסור לדבר על גילוי עריות‪ ,‬על מה שקורה לה‪ ,‬שהנפגעת הפנימה‪ ,‬מלווה אותה גם בשגרת‬
‫חייה ומשפיע על התנהלותה היומיומית‪ .‬חווה‪ ,‬שגדלה בבית דתי‪ -‬לאומי ושנפגעה על ידי אחיה הגדול‪,‬‬
‫מתארת בדבריה הבאים כיצד כיום היא משערת שהטאבו על העיסוק בגילוי עריות בחברה האורתודוכסית‬
‫הוא זה שמנע ממנה מלחשוף את פגיעתה‪:‬‬

‫מרואיינת‪ -‬אני חושבת שזה שלא אמרתי לאף אחד‪ ,‬זה אולי היה הדוסיות‪ ,‬כי זה יותר אה‪...‬‬
‫[‪ ]...‬שזה אולי מהדוסיות גם‪ ,‬שלא אמרתי לאף אחד אולי‪ .‬שזה היה נראה לי לא‪ ...‬לא מקובל‬
‫להגיד וזה בושה כאילו‪ .‬לא יודעת אם זה קשור לדוסיות‪ .‬אני חושבת ש‪ ...‬רוב הילדות זה‬
‫ככה‪ ,‬אבל אה‪...‬‬
‫מראיינת‪ -‬מה זה הדוסיות הזאת שאת אומרת?‬
‫מרואיינת‪ -‬הסגירות הזאתי שלו‪ ...‬כן‪ ,‬ש‪ ...‬הייתה סגורה‪ ,‬ולא אמרתי לאף אחד‪ ,‬ולא דיברתי‬
‫עוד עם אף אחד ולא‪ ...‬נעזרתי באף אחד‪ .‬אני חושבת שאולי זה כאילו התרגלתי להיות‬
‫בחברה כזאת סגורה יחסית שלא מדברת על דברים כאלה‪ ,‬בטח שלא תודה‪.‬‬

‫דבריה של חווה מדגימים כיצד הסגירות של החברה האורתודוכסית אליה השתייכה ‪ ,‬המתבטאת בהסכמה‬
‫כללית שעיסוק בתחום המין והמיניות הוא אסור‪ ,‬עודדה את הימשכותה של פגיעת גילוי העריות‪ ,‬כשהיא‬
‫הקשתה עליה מלספר על פגיעתה‪ .‬כשנפגעת גילוי העריות מחונכת על ידי החברה אליה היא משתייכת‬
‫שיצירת שיח עם האחר על מין ומיניות‪ ,‬וקל וחומר על גילוי עריות‪ ,‬הוא לא מקובל ומעורר בושה‪ ,‬אין זה‬
‫מפתיע מדוע היא נוצרת בליבה את פגיעתה ולא נעזרת באחרים‪ .‬מעניין לראות שגם כיום‪ ,‬כעבור שנים‪,‬‬
‫בדבריה חווה לא משתמשת בביטוי הישיר והמדויק של מין‪ ,‬מיניות וגילוי עריות‪ ,‬אלא היא מתייחסת לכך‬
‫בעקיפין כשהיא אומרת "דברים כאלה"‪.‬‬

‫בחברה האורתודוכסית אליה השתייכו המשתתפות‪ ,‬הטאבו שחל על השיח בתחום המין והמיניות‬
‫בכלל‪ ,‬ועל מעשה גילוי העריות בפרט‪ ,‬אינו הגורם היחיד לאי חשיפתה של נפגעת גילוי העריות את מעשה‬
‫הפגיעה‪ .‬שרה‪ ,‬בדבריה הבאים מתארת כיצד בנוסף לטאבו‪ ,‬החינוך לשיח צנוע ונקי מנע ממנה גם הוא‬
‫לחשוף את פגיעתה‪:‬‬

‫לא היה יכולת לדבר על זה עם חברות‪ ,‬זה מושגים שהם בכלל לא שמעו‪ ...‬הספיק לי להגיד‬
‫למורה שאבא שלי מנסה ליגוע בי בגלל שזה הציבור החרדי‪ .‬זה הספיק וזהו‪ .‬ולא הייתי‬
‫צריכה בכלל להיכנס לפרטים כי זה היה מזעזע גם ככה‪ ,‬שאני מאמינה איפה שהוא שבציבור‬
‫החילוני הייתי יכולה לפתוח את זה יותר‪ .‬שחברות יכולתי איפה שהוא אממ‪ ...‬לשמוע על‬
‫המושגים הרבה יותר קודם ולהבין הרבה יותר קודם שזה לא אמור לקרות‪ .‬אבל ברגע שיש‬
‫וטו על כל הנושא‪ ,‬או על כל משהו שקשור‪ ...‬זה גם… אממ‪ ...‬אנח… אני ידעתי‪ ,‬אימא שלי‬

‫‪17‬‬
 ‫סיפרה לי מוקדם איך באים ילדים לעולם‪ ]...[ ,‬בגיל ‪ 12‬עוד לא ממש הבנתי שהריון משמעו‬
‫ילד וכשעברתי את ההפלה עוד לא ממש הבנתי מה הולך שם‪ ,‬ואלו דברים שאני מאמינה שאם‬
‫זה לא היה בציבור החרדי כן הייתי כבר מבינה מה הולך שם‪ .‬אז איפה שהוא אני מאשימה‬
‫קצת את אה… העולם הסגור הזה שבגללו לא הבנתי מה הולך…‬

‫בדבריה‪ ,‬שרה מדגימה את חשיבותה של השפה והמושגים השגורים בה בחייה של נפגעת גילוי העריות‪.‬‬
‫כשהחברה האורתודוכסית אליה משתייכת הנפגעת מעודדת אותה לשיח צנוע ונקי‪ ,‬שמושגים הקשורים‬
‫לעולם המין והמיניות נעדרים ממנו‪ ,‬היא מעודדת את הימשכותה של פגיעת גילוי העריות‪ ,‬כשהיא מקשה‬
‫עליה מלהבין ומלחשוף בפני האחר את מה שקורה לה‪ .‬כשהשפה היא חסרה‪ ,‬גם הבנתה של הנפגעת את‬
‫המשמעות של מה שהיא עוברת היא חסרה‪ ,‬וגם כשהיא חושדת שמה שקורה לה הוא אסור‪ ,‬תחת לשונה‬
‫אין את המילים המתאימות בשביל להביע זאת בפני האחר‪ .‬אפשר להבין מדוע שרה הפנתה אצבע מאשימה‬
‫כלפי החברה החרדית שבה גדלה‪ ,‬כשזו גרמה להשתקתה כשהגבילה את שפתה ואת עולם מושגיה‪.‬‬

‫בעוד שבחינוכה החברה האורתודוכסית אליה השתייכו המשתתפות שמה דגש מופחת על שיח פתוח‬
‫על מין ומיניות והעבירה את המסר שהעיסוק במעשה גילוי העריות ואיסורו הוא בגדר טאבו‪ ,‬היא שמה‬
‫דגש רב יותר על איסורים אחרים שחומרתם אפילו פחותה ממנו‪ .‬כך למשל עולה מדבריה של נעמי שנמנעה‬
‫מלהביע כעס כלפי אחיה‪ ,‬משום הציווי באיגרת הרמב"ן שאותה למדה בגיל קטן במסגרת החינוכית‪:‬‬

‫אממ‪ ...‬היה גם תמיד למדו אותנו את ה‪ ...‬אה‪ ...‬יש את ה‪ ...‬כבר מגיל קטן אני לא אשכח את‬
‫זה‪ ,‬ת'איגרת הרמב"ן שיש שמה את ה‪ ...‬שהם אומרים לך אה‪ ...‬שהכעס זה המידה הכי גרועה‬
‫מכל המידות‪ .‬ו‪ ...‬ותמיד אמרתי לעצמי שאסור לי לכעוס עליו‪ ,‬שאסור לי לכעוס‪ .‬והייתי המון‬
‫מתבשלת בתוך עצמי‪ ,‬כאילו לפעמים אה‪...‬‬

‫מדבריהן של המשתתפות ניתן ללמוד שכשהחברה האורתודוכסית אליה השתייכו מחליטה בחינוכה‬
‫להדגיש ערכים מסוימים‪ ,‬כמו הימנעות מכעס על פני איסורים אחרים כגילוי עריות‪ ,‬ללא קשר לחומרתם‬
‫ההלכתית האמיתית‪ ,‬היא מציבה את הראשונים בראש סדר העדיפויות ומעבירה את המסר שבהם יש‬
‫להקפיד יותר מאשר באחרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מעצם ההתנגשות בין הערכים השונים שמונחלים לה‪ ,‬נפגעת גילוי‬
‫העריות עדיין עשויה לחוש בלבול גדול ואי ידיעה כיצד לנהוג‪ .‬התייחסותה הפחותה‪ ,‬אם זו בכלל קיימת‪,‬‬
‫של המסגרת החינוכית בה לומדת הנפגעת לאיסור גילוי עריות מונעת ממנה מלהבין את המשמעות של מה‬
‫שהיא עוברת‪ .‬זאת דווקא כשהמסגרת החינוכית היא מקום שבו ניתן להתייחס בצורה מותאמת למעשה‬
‫גילוי העריות ואיסורו‪ ,‬וכך להגביר את הסיכוי שנפגעת גילוי עריות תבין את מה שהיא עוברת ואת הסיכוי‬
‫שתספר לסובביה‪ .‬כשאיגרת הרמב"ן מלומדת במסגרת החינוכית באינטנסיביות רבה‪ ,‬הנפגעת למדה שאת‬
‫כעסה כלפי הפוגע היא צריכה להדחיק‪ .‬באופן זה נעמי נמנעה מלכתחילה מלהתנגד לאחיה‪ ,‬ומסביבתה‬
‫נמנעה ההבנה שהיא נפגעת‪ ,‬שהרי כעס מתפרץ היה יכול לשמש כסימן למצוקתה‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬לטאבו שחל על השיח בתחום המין והמיניות ולעולם המושגים התחום והצר של נפגעת‬
‫גילוי העריות‪ ,‬שאינו חורג לתחום המין והמיניות‪ ,‬השלכות בשלבים מאוחרים יותר‪ .‬בדבריה הבאים‪ ,‬שרה‬
‫מדגימה כיצד עולם המושגים התחום והצר שלה בנה את החומה שמפרידה בין עולמה ובין העולם המחולן‬
‫שבחוץ‪ ,‬כשמנע ממנה לתקשר עם החוקרים בתחנת המשטרה‪:‬‬

‫מרואיינת‪ -‬יש הרבה דברים‪ ,‬שדווקא זה משפיע‪ ...‬כשהגעתי למשטרה בסופו של דבר לא‬
‫הבנתי את השאלות של החוקרים‪ ,‬הם שאלו כל מיני שאלות שבתור ב‪ ...‬בת חרדית לא היה לי‬
‫מושג מה הם שואלים‪ ...‬אבל בגלל המבט שלהם‪ ,‬וה‪ ...‬זה היה כזה מין מבחינתם הם שואלים‬

‫‪18‬‬
 ‫משהו ברור‪ ,‬הרגשתי שאני לא יכולה אפילו לשאול ולבקש שיסבירו‪ ,‬אז יצא ששיקרתי‪,‬‬
‫מסתבר‪ ,‬כי לא הבנתי את השאלות‪.‬‬
‫מראיינת‪ -‬את יכולה לתת דוגמא?‬
‫מרואיינת‪ -‬סורי על השפה אבל אה‪...‬‬
‫מראיינת‪ -‬זה בסדר‪ ,‬תרגישי בנוח‪...‬‬
‫מרואיינת‪ -‬כמו הוא גמר בפנים או גמר בחוץ? לא היה לי שמץ של מושג מה הם מתכוונים‪,‬‬
‫אה‪ ...‬ממש‪ .‬אה‪ ...‬אם הוא השתמש בקונדום? אין לי מושג מה זה‪ .‬זה דברים שכמישהי‬
‫חרדית אף פעם לא שמעה על זה למרות שהייתי בת ‪ .18‬זה‪...‬‬

‫דבריה של שרה מדגימים כיצד כשהחברה החרדית אליה השתייכה חינכה אותה לשיח צנוע ונקי‪ ,‬תקשורת‬
‫עם גורמים שחיצוניים לה נמנעה ממנה‪ .‬באופן זה התערבותם של גורמים שיכולים לסייע לנפגעת גילוי‬
‫העריות הופכת מוגבלת והחשיפה של פגיעת גילוי העריות מתעכבת‪ .‬דוגמא זו גם מדגישה בצורה טובה את‬
‫היעדר הרגישות התרבותית שאפיינה את חוקריה של שרה‪ .‬ניכר שהם לא לקחו בחשבון שלמולם בחורה‬
‫חרדית‪ ,‬שמרבית הסיכויים גם מעולם לא נחשפה למושגים ששגורים בשפתם‪ .‬אי הבנתה של שרה את‬
‫שאלותיהם גרמה לה לשקר להם‪ ,‬והיו יכולות להיות לכך השלכות הרות גורל‪.‬‬

‫תגובותיה של החברה ונציגיה לחשיפתו של מעשה גילוי העריות‪.‬‬

‫מדברי המשתתפות עולה שלעיתים‪ ,‬כשנפגעת גילוי העריות מחליטה לחשוף את פגיעתה בפני גורמים שונים‬
‫בחברה האורתודוכסית אליה היא משתייכת‪ ,‬במקום לקבל תגובות מכילות ותומכות‪ ,‬היא זוכה לתגובות‬
‫קשות ולא מתחשבות‪ .‬לאורך הראיונות‪ ,‬הוצגו על ידי המשתתפות תגובות שונות מצד גורמים שונים‬
‫בסביבתן המידית‪ .‬תגובות אלו שמקשות על הנפגעת בהיבטים שונים‪ ,‬עשויות לגרום לה לחשוב פעמיים‬
‫טרם תחשוף בשנית את פגיעת גילוי העריות בפני גורם אחר בעתיד‪ ,‬ולשמור על כך בסוד‪ .‬באופן זה‪ ,‬בחברה‬
‫האורתודוכסית הנושא של פגיעת גילוי העריות לעיתים מושתק ומורחק מהשיח הציבורי‪ .‬התגובות‬
‫החברתיות המרכזיות שהוצגו על ידי המשתתפות מצד סביבתן ויודגמו כעת‪ ,‬הן‪ :‬בקשת הוכחה מהנפגעת‬
‫שנפגעה‪ ,‬אי רצון לדעת‪ ,‬סילוק ושימוש במידע כנקמה ופתרון באמצעות הסמכות הרבנית‪ .‬הסדר בו‬
‫התגובות מוצגות אינו אקראי‪ ,‬ומתחיל מתגובות של גורמים מסביבתן הקרובה ביותר עד תגובות של‬
‫גורמים מסביבתן הרחוקה יותר‪.‬‬

‫בקשת הוכחה מהנפגעת שנפגעה‪.‬‬

‫תגובה שבה נתקלו שתיים מבין המשתתפות במחקר‪ ,‬כשחשפו בפני סביבתן הקרובה שבילדותן הן נפגעו‬
‫בגילוי עריות הייתה בקשת הוכחה לכך שנפגעו‪ .‬בדבריה‪ ,‬לאה‪ ,‬שחזרה עם משפחתה בתשובה בגיל ‪,12‬‬
‫מתארת כיצד לאחר שסיפרה לאחותה שאחיהן הגדול פגע בה מינית‪ ,‬אחותה שהתקשתה להאמין לה‬
‫שאלה לבתוליה בשביל להוכיח את אמיתות דבריה‪:‬‬

‫אני כן סיפרתי כאילו לאחותי הגדולה שהייתה אז נשואה כבר כמה חודשים ואמרתי לה פה‬
‫ושם‪ ,‬כתבתי לה במכתב ש‪ ...‬אה‪ ...‬שאחי נגע בי‪ ,‬אבל היא לא הגיבה בצורה‪ ...‬היא לא ענתה‬
‫לי אפילו על המכתב‪ ,‬לא‪ ...‬כאילו לא ענתה לי כלום‪ ,‬לא התייחס אל זה כלום‪ ,‬אז השארתי‬
‫ככה‪ .‬אבל שלושה חודשים אחרי החתונה‪ ]...[ ,‬היא אמרה לי אני חייבת‪ ...‬אני באה כי אני‬
‫חייבת לשאול אותך ו‪ ...‬והתחילה לשאול אותי שאלות פרטיים כמו אה‪ ...‬אם ירד לי דם בזמן‬
‫הפעם הראשונה שהייתי עם בעלי ואז כשאני אמרתי לה שכן אז‪ ...‬אז היא‪ ...‬היא שתקה [‪]...‬‬
‫כאילו היא שאלה אותי בשביל לברר אם אני‪ ...‬כאילו אם זה נכון מה שאמרתי לה לפני‬

‫‪19‬‬
 ‫החתונה שאחי נגע בי‪ .‬ואז הבנתי אחרי שעשיתי אחד ועוד אחד‪ ,‬את‪ ...‬את באה לשאול אותי‬
‫שאלה כזאתי כאילו‪ ,‬מה בשביל לדעת אם אני משקרת או לא? אבל הרי אני יודעת מה שאני‬
‫עברתי‪ .‬אני לא יכולה לשקר בדברים כאלה‪.‬‬

‫דבריה של לאה מדגימים כיצד כשסיפרה לאחותה באמצעות מכתב על שאחיהן פגע בה מינית‪ ,‬תגובתה‬
‫הראשונה הייתה שתיקה‪ ,‬ומאוחר יותר היא שאלה לבתוליה‪ .‬לתפיסתה של לאה‪ ,‬שאלת הבתולין היא‬
‫כבקשת הוכחה על כך שהיא אינה משקרת על מעשה גילוי העריות‪ .‬ניתן לשער שבשעת החשיפה‪ ,‬המידע‬
‫החדש שקיבלה האחות אודות אחיה זר לה ולא עקבי עם ידיעותיה המוקדמות עליו‪ .‬ייתכן ומשום‬
‫התערערותו של שיווי המשקל הפנימי שבה‪ ,‬ומשום תחושות של אי‪ -‬נוחות‪ ,‬בלבול וחוסר אמון שעלו בה‪,‬‬
‫האחות נקטה בפעולה ושאלה את לאה לבתוליה‪ .‬מבקשת ההוכחה על ידי האחות למעשה גילוי העריות‬
‫ייתכן שניתן ללמוד על שני דברים שרווחים בחברה האורתודוכסית‪ .‬ראשית‪ ,‬היא מלמדת על הספק הרב‬
‫שמטילה החברה האורתודוכסית ונציגיה באמיתות דבריה של נפגעת גילוי עריות‪ .‬ושנית‪ ,‬היא מלמדת על‬
‫תפיסה שגויה הרווחת בחברה האורתודוכסית שפגיעת גילוי עריות מחייבת חדירה לאיבר המין ואיבוד של‬
‫הבתולין‪ .‬בקשת ההוכחה מצד אחותה נחוות על ידי לאה כשלילית‪ ,‬כמטילה בה ספק‪ ,‬וייתכן שיש בה כדי‬
‫לגרום לה מלהימנע מלספר זאת לאחרים בהמשך חייה‪.‬‬

‫אי רצון לדעת‪.‬‬

‫אי רצון לדעת את סיפור הפגיעה היא תגובה נוספת שבה נתקלו המשתתפות‪ .‬בדבריה‪ ,‬נעמי‪ ,‬שגדלה בבית‬
‫דתי‪ -‬לאומי ושנפגעה על ידי אחיה הגדול‪ ,‬מתארת כיצד כשסיפרה למדריכת הכלות שנפגעה מינית‪,‬‬
‫האחרונה המשיכה הלאה מבלי להתעכב על כך‪:‬‬

‫האמת שגם בהדרכת כלות שאמרתי לה את זה‪ ,‬משהו כזה על זה שאני לא‪ ,‬עברתי משהו קשה‬
‫עם גבר אז שאלה אותי‪ -‬את יודעת אם אה‪ ...‬נקרע לך‪ ,...‬משהו כזה‪ ,‬אז אמרתי לה‪ -‬אני לא‬
‫יודעת‪ ,‬היא המשיכה הלאה כאילו‪ ,‬אמרה‪ -‬טוב ו‪ ,...‬נמשיך‪ ,‬המשיכה הלאה‪ ,‬כאילו‪ ,‬היא‬
‫הייתה‪ ,‬בואי לא נדבר על זה‪ ,‬וגם אני הייתי במקום של סבבה אני זורמת איתך‪ ,‬לא מדברים‪.‬‬
‫אז אה‪ ...‬זה היה כאילו‪ ,‬מבחינתה לא רוצה לדעת‪ ]...[ .‬זה שהמדריכת כלות לא ידעה לה‪...‬‬
‫להכיל את מה שאני אומרת לה והמשיכה כאילו כלום‪ ,‬זה היה בשבילי קצת אמממ‪ ...‬הדת‬
‫כזאת אה‪ ...‬אה‪ ...‬חיה בבועה ולא‪ ...‬ו‪ ...‬עי‪ ...‬עיוורת‪ ,‬לא רוצה לראות‪.‬‬

‫דבריה של נעמי מתארים את תגובתה הראשונית של מדריכת הכלות כשהתוודעה לכך שנעמי נפגעה מינית‪.‬‬
‫במקום שמדריכת הכלות תעניק לכך את ההתייחסות הנכונה והראויה‪ ,‬היא בחרה להמשיך הלאה ולא‬
‫לגעת בכך‪ .‬ייתכן שבדומה לאחותה של לאה‪ ,‬גם שיווי המשקל הפנימי של מדריכת הכלות התערער לשמע‬
‫הדברים הקשים‪ ,‬ולכן התנהגה באופן זה‪ .‬בנוסף‪ ,‬התנהלותה של מדריכת הכלות בהדרכה יכולה להיות‬
‫מוסברת‪ ,‬כשבדבריה של נעמי לאורך הריאיון היא התייחסה לכך שגם העיסוק ביחסי האישות בליל‬
‫החתונה לא היה מספיק מדובר‪ .‬מכאן שקל וחומר שהעיסוק בפגיעה מינית לא יהיה מדובר בה‪ .‬גם כאן‪,‬‬
‫הטאבו על השיח של מין ומיניות הופעל‪ ,‬גם במקום שהכי טבעי שידובר‪ .‬בנוסף‪ ,‬התמקדותה הטכנית של‬
‫מדריכת הכלות בבתוליה של נעמי ולא במצוקתה הנפשית מעוררת שאלות‪ .‬מצד אחד היא יכולה להיות‬
‫מוסברת כבריחה לאזור הטכני בשעה שהיא שומעת סיפור מאוד קשה‪ ,‬שהיא לא יודעת כיצד להגיב לו‪,‬‬
‫ומצד שני ייתכן והיא יכולה להעיד על תפיסה שקיימת בחברה האורתודוכסית‪ ,‬השמה יותר דגש על צורת‬
‫ה"כלי" מאשר על מה שמתחולל בתוכו‪ .‬האישה נמדדת לפי מצב בתוליה‪ ,‬כך שאם היא אינה בתולה טרם‬
‫חתונתה זה יכול לעורר מורכבויות שונות‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫סילוק ושימוש במידע כנקמה‪.‬‬

‫סילוק ושימוש במידע כנקמה היא אחת התגובות הקשות שלה זכתה נפגעת גילוי העריות מצד המוסד‬
‫החינוכי שבו למדה כשפגיעת גילוי העריות שעברה נחשפה בתוכו‪ .‬בדבריה‪ ,‬לאה מתארת כיצד אחת מבנות‬
‫כיתתה איתה הייתה במריבה ניצלה את המידע הרגיש שהגיע לידיה וללא רחמים הביאה לסילוקה‬
‫מהסמינר בו למדה‪:‬‬

‫ובסמינר אה‪ ...‬קודם כל אני ביקשתי עזרה בזמן הפנימייה ואחת ה‪ ...‬אחת כאילו‪ ...‬פניתי‬
‫למדריכות‪ ,‬למי שיותר גדולה ממני‪ ,‬אבל הייתה מדריכה אחת שגם גילתה את ה‪ ...‬הסיפור‬
‫שלי ל‪ ...‬לאחת הבנות‪ .‬כי בתוך אה‪ ...‬היה לי ריב עם בת אחת אז היא הלכה לבקש ממנה‬
‫אה‪ ...‬לס‪ ...‬לגלות עליי מידע והיא הלכה וסיפרה‪ ,‬המדריכה כבר לא הייתה מדריכה‪ ,‬כבר‬
‫עזבה‪ ,‬והיא סיפרה ואז כאילו כשהגעתי לסמינר אז אה‪ ...‬לא‪ ...‬לא‪ ...‬הבינו‪ ,‬הייתי זקוקה‬
‫לשיחות ולא‪ ...‬היה לי קשה‪ ]...[ .‬ו‪ ...‬כשהלכתי יום אחד לשיחה אז חזרתי משמה‪ ,‬ביקשתי‬
‫ט‪ ...‬שיחה עם ה‪ ...‬פסיכולוגית שהייתה איתי ב‪ ...‬בזמן הפנימיה‪ ,‬וכשהגעתי לשם‪ ,‬כשחזרתי‬
‫משם אז ראיתי כבר את המדריכה שלי שמדברת עם שתי הבנות מהכיתה שלי ה‪ ...‬הקודמת‪.‬‬
‫אז הבנתי שמשהו מ‪ ...‬משהו מסריח כזה‪ .‬אה‪ ...‬פשוט מאוד אחרי כמה זמן סילקו אותי‬
‫מהפנימי‪ ...‬מהסמינר רק בגלל ש‪ ...‬הסיפור שלי‪ ,‬כי פחדו שיהיה בעיה בשידוכים פחדו שיהיה‬
‫בלגן ב‪ ...‬כאילו שם רע ל‪ ...‬לסמינר עצמו‪.‬‬

‫דבריה של לאה מתארים את תגובותיהם של סובביה בסמינר בו למדה‪ .‬ניכר כי גם המדריכות בסמינר וגם‬
‫בנות כיתתה לא היו רגישות לסיפור הפגיעה‪ .‬לאה‪ ,‬שככל הנראה שיתפה את מדריכתה בסיפור הפגיעה‬
‫האישי שלה מתוך תחושה שניתן לבטוח בה ושזו תסייע לה‪ ,‬מתאכזבת כשהיא מבינה שהסיפור האישי‬
‫שלה כבר אינו כזה‪ ,‬ושהוא שייך לנחלת הכלל‪ .‬פרטיותה של לאה לא כובדה‪ ,‬והמידע הרגיש עבר מפה לאוזן‬
‫כרכילות‪ .‬לא רק שלאה לא נשאלה האם היא מעוניינת לחשוף אותו מלכתחילה‪ ,‬מלכתחילה המידע הרגיש‬
‫נחשף בכדי לנקום בה‪ .‬במקרה זה‪ ,‬ניתן להקביל את ההתעלמות של הסביבה מצרכיה של הנפגעת‪,‬‬
‫כשהסביבה בחרה לחשוף את המידע הרגיש בניגוד לרצונה‪ ,‬להתעלמותו של הפוגע מצרכיה של הנפגעת‪,‬‬
‫כשהוא פגע בה מינית בניגוד לרצונה‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬בדבריה של לאה מתוארת גם התגובה של אנשי הצוות החינוכי בסמינר בו למדה‪ .‬במקום‬
‫שאנשי הצוות החינוכי יפנה אצבע מאשימה כלפי דמותו של הפוגע‪ ,‬יעמדו לצידה ויעטפו אותה בהגנה‬
‫ובהבנה‪ ,‬הם התעלמו ממצוקתה הגלויה‪ ,‬נידו והחרימו אותה אל מחוץ לכתליו של הסמינר‪ .‬ייתכן ותגובתם‬
‫של אנשי הצוות נבעה מהחשש שלהם מפני ההשלכות העתידיות הנקשרות לגורלו של הסמינר‪ ,‬משום‬
‫החשיפה שאחת מתלמידותיו נפגעה בגילוי עריות‪ .‬מבין ההשלכות האפשריות ניתן לחשוב על פגיעה‬
‫במוניטין של הסמינר על כך שאלו הן תלמידותיו‪ ,‬שעשויה להוביל לפגיעה בשידוכיהן של בנות הסמינר‬
‫היוצאות משעריו‪ ,‬וכן לירידה בשיעור הנרשמות אליו בעתיד‪ .‬בתגובתם של אנשי הצוות החינוכי‪ ,‬נידויה של‬
‫לאה‪ ,‬ייתכן והם הצליחו להשיב את שיווי המשקל שאבד לסמינר עם הגילוי שאחת מתלמידותיו נפגעה‬
‫בגילוי העריות‪ ,‬וכך הם הבטיחו שלא ידבק בו כל דופי‪ .‬אולם‪ ,‬תגובה שכזו עשויה להפוך את עולמה של‬
‫נפגעת גילוי העריות‪ ,‬כשבמקום שמי שפגע בה ייענש‪ ,‬היא זו שנענשת ועל לא עוול בכפה‪ .‬בעקבות זאת‪,‬‬
‫נפגעת גילוי העריות עשויה לחוש נבגדת כשהחברה אליה היא בחרה להשתייך מתנערת ממנה ולא מכירה‬
‫בה כחלק ממנה‪ ,‬וגורמת לה לחשוב פעמיים טרם תחשוף את פגיעת גילוי העריות שעברה לאדם אחר‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫פתרון באמצעות הסמכות הרבנית‪.‬‬

‫תגובה נוספת שתיארה נאוה‪ ,‬שגדלה בבית חרדי‪ ,‬כשחשפה את פגיעת גילוי העריות שעברה בילדותה מצד‬
‫דודה‪ ,‬המשמש כרב‪ ,‬הייתה התנגדות להגשת תלונה בתחנת המשטרה מחד‪ ,‬ותמיכה בפתרון הקונפליקט‬
‫שביניהם על ידי סמכות רבנית בבית הדין מאידך‪ .‬דבריה הבאים מתארים כיצד כשחשבה להגיש תלונה‬
‫במשטרה נגד דודה‪ ,‬היא נתקלה בהתנגדותם של בני משפחתה‪ ,‬שנבעה מחששם שזו תגרור אחריה גם פגיעה‬
‫בשידוכיהן של אחיותיה הקטנות שנפגעו ממנו גם הן‪:‬‬

‫ההורים שלי מאוד פחדו שאם אני אלך למשטרה אז לא יהיה צו איסור פרסום ואז הדבר הזה‬
‫מתפרסם בשנייה מפה לאוזן ב‪ ...‬ב‪ ...‬בתקשורת והכול ואז מי שיאכל מזה קש זה אחיות שלי‪,‬‬
‫הן אלו שיסבלו מזה‪ ,‬כי אני כבר נשואה‪ ,‬מה אכפת לי כביכול? ומי שיסבול מזה זה הן‪ ,‬אף‬
‫אחד לא רוצה להתחתן עם בנות שעברו פגיעה‪ ,‬בעיקר בציבור החרדי זה כאילו‪ ...‬סוג ב'‪ .‬אז‬
‫אה‪ ...‬אז הם נורא נורא פחדו מזה‪ ,‬אה‪ ...‬כי באמת לא‪ ...‬לא חושבת‪ ...‬כאילו אם שומעים כזה‬
‫דבר אף אחד לא רוצה להתעסק עם זה בכלל‪ ,‬כי הם יודעים כמה‪ ...‬יודעים שזה משהו מאוד‬
‫מאוד הרסני וחוץ מזה מבחינה הלכתית כאילו זה גם אני חושבת מהווה סוג של בעיות‪ ,‬לא‬
‫יודעת‪ .‬אז אה‪ ...‬אז ממש כאילו מפריע‪.‬‬

‫דבריה של נאווה מדגימים כיצד רצונה להגיש תלונה במשטרה איים לערער את שווי המשקל המשפחתי‪,‬‬
‫וכיצד בני משפחתה מנגד ניסו בטיעונים שונים לשכנע אותה לסגת מכך בכדי לשמור עליו‪ .‬לצד נימוקיהם‬
‫שהתהליך הוא מייגע שידרוש ממנה כוחות שאין בה‪ ,‬הם התייחסו בעיקר להשלכות שייגרמו לשידוכי‬
‫בנותיהן‪ ,‬אחיותיה‪ .‬לדבריה‪ ,‬הפגיעה בשידוכי הבנות מובטחת לאור התפיסה שרווחת בחברה החרדית‬
‫שבנות שעברו פגיעה מינית הן ראויות פחות לשידוך‪ ,‬הנובעת מתוך הבנתם שלפגיעה מינית השלכות‬
‫הרסניות‪ ,‬וכן מתוך סיבות הלכתיות הנוגעות לאיבוד בתוליה של הנפגעת‪ ,‬שהיא הזכירה בהמשך הריאיון‪.‬‬

‫לצד הטיעונים כנגד הגשת תלונה במשטרה מצד משפחתה‪ ,‬אביה של נאווה הציע לה פתרון חלופי‪,‬‬
‫שהוא פניה לבית הדין הרבני‪ .‬במסגרתו הוא סבר‪ ,‬שיהיה ניתן לפתור את העניין עם אחיו‪ ,‬הוא הפוגע‪,‬‬
‫בצורה שקטה מבלי שייחשף לציבור‪ ,‬ותוך קבלת פיצוי כספי הולם שיעזור לבנותיו בתהליך השיקום‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬מדבריה של נאווה עולה שאת מעורבותם של הרבנים הן מהממסד והן מחוצה לו‪ ,‬היא ומשפחתה חוו‬
‫בצורה מאוד שלילית‪ ,‬בייחוד כשהחליטה לערב את המשטרה‪:‬‬

‫בדיון השני זה היה עליי‪ ,‬הוא לא הגיע הדוד שלי אממ‪ ...‬ושם הרבנים היו די‪ ...‬לא ממש היו‬
‫אמפתיים וזה‪ .‬אה‪ ...‬ובסופו של דבר הטוען הרבני שלו אמר שלפי ההלכה צריך לשלם אה‪...‬‬
‫לאבי הנערה נזק שהוא כמה פרוטות לא יודעת מה‪ .‬שזה‪ ,‬זה מה שלפי ההלכה עושים ו‪ ...‬ו‪...‬‬
‫באמת היה מקום לזה עכשיו‪ ]...[ ...‬כאילו‪ ,‬כאילו שמדובר ב‪ ...‬לא יודעת מה‪ ,‬באמת בממונות‬
‫ולא בבני אדם‪ ,‬והם היו מאוד מאוד קשים‪ .‬ו‪ ...‬ו‪ ...‬הם לא רצו להעיד במשטרה והם לא רצו‬
‫אחרי זה ו‪ ...‬ו‪ ...‬הם אה‪ ...‬הם ממש כאילו עשו דברים ש‪ ...‬לדוגמא הם אמרו לנו למשכן את‬
‫הבית שלנו בשביל שאם אנחנו נלך למשטרה אחרי זה נצטרך להחזיר לו את כל הכסף שהוא‬
‫נתן לנו‪ .‬כאילו מאוד מאוד לא הבינו את המצב הזה‪ ,‬והיינו צריכים מאוד להסביר להם מה‬
‫זה ולמה זה ואיך זה‪ .‬במקום שהם יבואו ויסבירו לנו‪ ,‬אנחנו באים ומסבירים להם‪ ]...[ .‬מעבר‬
‫לזה דוד שלי היה אממ‪ ...‬בקשר עם הרב אה‪ ]...[ ...‬הוא שמע רק את הצד שלו‪ ]...[ ...‬ו‪ ...‬הוא‬
‫יצר קשר עם ההורים שלי ושלח להם מכתבים ש‪ ...‬שהם אנשים רשעים וש‪ ...‬ושאנחנו‬
‫מדברים לשון הרע‪ ,‬מוציאים שם רע‪ ,‬ואנחנו‪ ...‬ואנחנו נענש על זה‪ ]...[ .‬הוא אמר לבעלי שהוא‬

‫‪22‬‬
 ‫שלח לו מכתב שעד ראש השנה הוא יהיה על כיסא גלגלים‪ ,‬ו‪ ...‬בסופו של דבר (שם הרב)‬
‫בעצמו היה על כיסא גלגלים עד ראש השנה‪ ]...[ ...‬כל מיני איומים בשם הדת [‪ ]...‬וזה לא‬
‫בסדר שהלכנו למשטרה‪ ,‬ושזה לא בסדר מה שאנחנו עושים‪ ,‬ואנחנו רשעים‪ ,‬ואימא שלי‬
‫רשעית וכולם‪ ...‬ממש כאילו‪ ...‬הוא צדיק הרב‪ ...‬הרב הגדול אח של אבא שלי‪ ,‬הוא צדיק‬
‫אנחנו רשעים ו‪ ...‬וזהו‪.‬‬

‫דבריה של נאווה מדגימים כיצד במקרה שלה התנהלותם של רבני הקהילה למולה ולמול משפחתה‬
‫התאפיינה בחוסר רגישות‪ .‬כך למשל‪ ,‬בית הדין הרבני השתמש בסמכויותיו בכדי להפחידם בצורה עקיפה‬
‫מההשלכות העתידיות הצפויות להם באם יערבו את המשטרה‪ ,‬וכשאפשר בשתיקתו את האשמותיו של‬
‫הטוען הרבני כלפיהם‪ .‬בתורה נכתב העונש של האדם שאונס נערה בתולה שאינה מאורסת‪ ,‬והוא תשלום‬
‫של חמישים כסף (דברים‪ ,‬כ"ב‪ ,‬כ"ח‪-‬כ"ט)‪ .‬הלכה זו מלכתחילה מהותה להגן על הקורבן באמצעות הטלת‬
‫עונש כלכלי על הפוגע‪ .‬עם זאת‪ ,‬מדבריה של נאווה עולה כיצד הטוען הרבני עשה שימוש לא ראוי בהלכה‬
‫כשהדגיש שמגיעות לה רק כמה פרוטות‪ ,‬ולא יותר‪ .‬בהתנהגותו זו מופגנת זילות כלפי החוויה הפוגענית‬
‫שעברה נאווה‪ ,‬וכן התעלמות נחרצת מהנזקים הנפשיים שנגרמו לה‪ .‬בנוסף‪ ,‬דבריה של נאווה מדגימים‬
‫כיצד במקרה שלה רבנים מחוץ לממסד פעלו לאור החשיפה של הפגיעה‪ ,‬כשאחד מהם איים על הוריה ועל‬
‫בעלה בצורה ישירה באמצעות שליחת מכתבים גדושים בנאצות‪ ,‬בשם הדת‪ ,‬בכדי שלא תפנה למשטרה‪.‬‬

‫בהמשך לדבריה של נאווה‪ ,‬גם שרה‪ ,‬שגדלה בבית חרדי ושנפגעה על ידי אביה המשמש כרב‪,‬‬
‫מתארת בדבריה כיצד נחשפה לאופן שבו גם הרבנים שמחוץ לממסד וגם חברי קהילתה לא באו לעזרתה‬
‫והשתיקו כל אחד בדרכו שלו את חשיפתה של הפגיעה שעברה‪:‬‬

‫מרואיינת‪ -‬היו את השכנים החרדים שידעו מה קורה בבית שלנו‪ ,‬ששמעו את המכות‪ ,‬ואף‬
‫אחד לא פתח את הפה‪ .‬היה היה את הרב שמאוד הערכתי בתור ילדה‪ ,‬ועדיין יש לי איזה‬
‫שהיא יראה כלפיו‪ ,‬הוא גר כאן שלושה בניינים ממני‪ .‬ו… כשברחתי מהבית הייתי בטוחה‬
‫שהוא יקשיב והוא פשוט השתיק הכול‪ ,‬הוא עזר לאבא שלי להשתחרר ממעצר ו… הוא פשוט‬
‫השתיק הכול‪ ,‬והוא ידע על המכות שאימא שלי חוטפת‪ ,‬והוא ידע אממ… ובהמשך הוא ידע‬
‫שאחים שלי נפגעו ועדיין את הסיפור שלי איך שהוא הוא השתיק…‬
‫מראיינת‪ ]...[ -‬מה עמד מאחורי השתיקה הזו?‬
‫מרואיינת‪ -‬לא יודעת‪ ,‬לא יודעת‪ .‬אני מתה לשאול אותו‪ .‬להבין‪ .‬מה היה שם ואני ממש רוצה‬
‫לשאול אותו מה היה שם‪ ,‬למה הוא השתיק‪( ...‬שקט)‬

‫בדבריהן של נאווה ושל שרה ניתן להבחין בשתי תגובות של הקהילה האורתודוכסית אליהן הן השתייכו‪-‬‬
‫תגובה אקטיבית ותגובה פאסיבית שגרמו להשתקת השיח סביב פגיעת גילוי העריות‪ .‬התגובה האקטיבית‪,‬‬
‫בעיקר מצד הרבנים‪ ,‬מתבטאת כפי שכבר הוזכר לעיל באיומים ובהפחדות עקיפים וישירים‪ ,‬אך גם‬
‫באמצעות סיוע ישיר לפוגע בשחרורו ממעצר‪ .‬התגובה הפאסיבית‪ ,‬בעיקר מצד חברי הקהילה‪ ,‬מתבטאת‬
‫בהתעלמות למרות הידיעה על מה שמתחולל תחת אפם‪ .‬לדבריה‪ ,‬שרה עדיין מלאת יראה כלפי הרב‪ ,‬על אף‬
‫שהגן על אביה שפגע בה‪ .‬ייתכן ועניין זה יכול להדגיש את הכבוד שחברי הקהילה האורתודוכסית רוכשים‬
‫לרבני קהילתם‪ ,‬וייתכן שגם את הסיבה מדוע קהילותיהן של נאווה ושרה מגוננות עליהם גם כשהם פושעים‬
‫בעבירה חמורה כגילוי עריות‪ .‬כאמור‪ ,‬גם דודה של נאווה וגם אביה של שרה הם רבנים שזכו לתמיכה מצד‬
‫הממסד והקהילה‪ .‬עם זאת‪ ,‬שרה עד היום אינה מצליחה להבין מה עומד מאחורי השתיקה הצורמת של‬
‫הקהילה אליה השתייכה‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫‪ 3.1.1.2‬ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי עומד לשירותו של הפוגע‪.‬‬

‫ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי כעומד לשירותו של הפוגע מתייחס לאופן שבו הפוגע עושה שימוש בדת היהודית‬
‫והלכותיה לטובת צרכיו ורצונותיו על ידי פעולות מכוונות ומודעות לאורך פגיעת גילוי העריות ולאחריה‪.‬‬
‫מבין המשתתפות היו שהתייחסו לאופן שבו הפוגע השתמש בשם ההלכה היהודית לשירות צרכיו האישיים‪.‬‬
‫בדבריה‪ ,‬נאווה‪ ,‬שגדלה בבית חרדי ושבילדותה נפגעה על ידי דודה‪ ,‬מדגימה כיצד דודה השתמש בצידוק‬
‫הלכתי בכדי להתיר ביניהם את המגע הגופני האסור‪:‬‬

‫בוא נגיד ככה‪ ,‬היה מקרים שאמרתי לו שמה שהוא עושה זה אסור ואז הוא אמר לי שאם הוא‬
‫דוד שלי אז מותר‪ .‬לפי ההלכה מותר‪ ,‬לא משנה שזה לא נכון‪ ,‬אני ידעתי שזה לא נכון ואמרתי‬
‫לו שזה לא נכון‪ ,‬שמותר לי לגעת רק באבא שלי ובאחים שלי ו‪ ...‬כמובן כאילו וואלה לא היה‬
‫לי אבל אז בילדים שלי‪ ,‬בבעלי‪ ,‬בסבא שלי‪ ,‬בנכדים שלי זה‪ ...‬זה הגברים שבעצם מותר לי‬
‫לגעת בהם אממ‪ ...‬אבל הוא אמר לי‪ -‬לא‪ ,‬גם דוד שלך‪ ,‬אמרתי לו‪ -‬לא‪ ,‬הוא אמר לי‪ -‬כן‪ ,‬מותר‬
‫לך‪ .‬ו‪ ...‬אוקי‪ ,‬טוב‪ ,‬מה אני‪ ,‬ילדה קטנה‪ ,‬מה אני יכולה לעמוד נגד הדיבורים שהוא אומר‪ .‬אז‬
‫הוא כן כאילו השתמש בזה‪ ,‬הוא השתמש בזה בצורה לא נכונה‪ ,‬כי זה לא היה נכון‪ ,‬אבל הוא‬
‫השתמש בזה‪ ,‬הוא אמר לי שזה בסדר וזה מותר אממ‪...‬‬

‫דבריה של נאווה מדגימים את האופן שבו הפוגע עיוות את ההלכה המקורית והצדיק באמצעותה את פגיעת‬
‫גילוי העריות‪ .‬ניכר שמטרת שימושו של הפוגע בצידוק הלכתי זה נבע מרצונו לשכנע אותה שתשתף עמו‬
‫פעולה‪ .‬כדבריה של נאוה‪ ,‬ההלכה מתירה לאישה לגעת רק בסבה‪ ,‬אביה ואחיה ולא בדודה‪ .‬עם זאת‪ ,‬למרות‬
‫ידיעותיה את ההלכה המקורית‪ ,‬פערי הגילאים שביניהם אינם משחקים לטובתה‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬היא נשענת על‬
‫דבריו בלית ברירה‪.‬‬

‫בעוד שבדבריה של נאווה עולה שדודה השתמש בצידוק הלכתי בכדי להתיר את שאסור‪ ,‬בדבריה של‬
‫רבקה‪ ,‬שגדלה בבית חרדי ושבילדותה נפגעה על ידי אביה‪ ,‬עולה שאביה השתמש בצידוק הלכתי בכדי‬
‫לאסור את שמותר‪:‬‬

‫לא‪ ...‬כאילו דברים שהם‪ ...‬אם אה‪ ...‬כאילו‪ ...‬שאם אני אדבר על דברים מסוימים אז אה‪...‬‬
‫כאילו זה לא‪ ...‬זה כאילו נוגד את ההלכה כאילו‪ ,‬כיבוד הורים ואז אני איענש על זה‪ .‬לא היו‬
‫לי את כל האופציות של אה‪ ...‬אממ‪ ...‬אנשים‪ ,‬של איך כאילו‪ ...‬איך אני יכולה לסבול ואיזה‬
‫עונשים אני יכולה לקבל ו‪ ...‬אממ‪( ...‬שקט ‪ 5‬שניות) כאילו הוא צודק‪ ,‬יש מצווה של כיבוד‬
‫הורים‪ ,‬הוא היה מערבב את זה הרבה פעמים‪ ,‬עם אסור לדבר ודברים כאלה‪...‬‬

‫דבריה של רבקה מדגימים את האופן שבו הפוגע עיוות את ההלכה המקורית והצדיק באמצעותה את‬
‫הסתרת פגיעת גילוי העריות‪ .‬במקרה של גילוי עריות‪ ,‬אין ההלכה רואה במעשה החשיפה של הבת שנפגעה‬
‫על יד אביה עבירה על הלכות כיבוד הורים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ובכדי למנוע את התנגדותה‪ ,‬הפוגע אסר על בתו‬
‫לספר לאחרים על גילוי העריות בטענה שכך תעבור על הלכות כיבוד הורים‪ .‬שימושו של הפוגע בצידוק‬
‫הלכתי זה משמעותו שלא הוא זה שאוסר עליה לספר‪ ,‬אלא ההלכה בפני עצמה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬אי ציות‬
‫לפוגע משמעותו אי ציות להלכה ועשיית עבירה שתוצאתה היא עונש‪ ,‬ייתכן שמצד הפוגע הוא אביה או מצד‬
‫אלוקים‪ .‬כשנפגעת גילוי העריות רוצה לקיים את ההלכות כהלכתן או כשהיא חוששת מהעונש שיוטל עליה‬
‫אם תעבור על ההלכה‪ ,‬ברור מדוע היא לא תצא כנגד הפוגע ותחשוף את פגיעת גילוי העריות‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫דרך נוספת שבה ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי עומד לשירותו של הפוגע‪ ,‬היא שימושו של הפוגע בידיעותיו‬
‫הנרחבות בהלכה היהודית לתכנון צעדיו הנוגעים לפגיעת גילוי העריות בכדי לשמור על טובת צרכיו‬
‫ורצונותיו האישיים‪ .‬רבקה בדבריה הבאים מסבירה כיצד "שמירתו" של אביה על בתוליה הייתה מחושבנת‬
‫משום רצונו להימנע מההשלכות העתידיות שעשויות להיות לאובדן בתוליה בכלל ובחברה החרדית בפרט‪:‬‬

‫מרואיינת‪ -‬וגם זה שהוא דאג להשאיר אותי בתולה וכאילו‪ ...‬את יודעת‪ ,‬זה סוג של נותן‬
‫תחושה שזה לא‪ ...‬לא שאני חושבת שמישהו נופל בדברים כאלה‪ ,‬שמישהו טועה‪ ,‬אבל כאילו‬
‫אין פה שום עניין שאפשר לחשוב שזו טעות‪ ,‬כאילו זה היה מאוד מחושבן‪ ,‬היה מאוד מתוכנן‬
‫זה‪ ...‬הוא חשב על זה‪ .‬הוא חשב על איך לגרום לזה להישאר אממ‪ ...‬משהו שהוא לא יצט‪...‬‬
‫כאילו ש‪( ...‬שקט ‪ 15‬שניות) הוא מאוד דאג להשלכות החיצוניות של‪ ...‬מה ש‪ ...‬מה שהוא‬
‫עושה ו‪ ...‬הוא עשה עבודה טובה בזה‪.‬‬

‫[‪]...‬‬

‫מראיינת‪ -‬מה זאת אומרת הוא דאג להשלכות החיצוניות?‬

‫מרואיינת‪ -‬כי אהה‪ ...‬נניח אני לא בתולה ואני מתחתנת אז אה‪ ...‬הכתובה צריכה להיות‬
‫אחרת‪ .‬אז אה‪...‬‬

‫מראיינת‪ -‬מה זאת אומרת אחרת?‬

‫מרואיינת‪ -‬יש ניסוח אחר לכתובה של אישה שהיא לא בתולה‪ ]...[ .‬זה‪ ...‬עניין כאילו‪ ,‬זה‬
‫משהו שיכול אחר כך להתנקם בו‪ ,‬איך שהוא‪ ,‬כי זה משהו ש‪ ...‬הוא‪ ...‬בר‪ ...‬בר אה‪ ...‬הוכחה‬
‫כאילו בר‪ ...‬אממ‪ ...‬אממ‪...‬‬

‫בדבריה רבקה מתארת את התנהלותו של אביה‪ .‬לפיהם‪ ,‬לצד צידוקיו ההלכתיים‪ ,‬אביה שפגע בה‪ ,‬השתמש‬
‫לאורך התרחשותה של פגיעת גילוי העריות גם בידיעותיו הנרחבות בהלכה היהודית בכדי לתכנן את מעשיו‬
‫בקפידה‪ .‬מדבריה משתמע שידיעותיו של אביה בנוגע להשלכות החיצוניות‪ -‬ההלכתיות‪ ,‬כדוגמת השינוי‬
‫שעורכים בכתובתה של אישה שאינה בתולה‪ ,‬שעשויות לשמש כנגדו‪ ,‬הובילו אותו מלכתחילה "לשמור" על‬
‫בתוליה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לחשוב על סיבות נוספות בגינן הוא השאיר אותה בתולה‪ .‬כפי שעולה מדבריה של‬
‫רבקה‪ ,‬השמירה על הבתולין עשויה לבלבל ולעורר בנפגעת ספקות לגבי התרחשותה של פגיעה‪ ,‬בעוד‬
‫שאובדן שלהם יכול לשמש כהוכחה פיזית להתרחשותה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לשער שחששו של הפוגע מפגיעה‬
‫בכבודו ובשם משפחתו לאור האשמות עתידיות ופומביות של הנפגעת כלפיו‪ ,‬שהיא יכולה גם להוכיח‬
‫באמצעות אובדן בתוליה‪ ,‬הוא זה שגרם לו "לשמור" על בתוליה‪.‬‬

‫‪ 3.1.1.3‬ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי עומד לשירותה של הנפגעת‪.‬‬

‫ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי כעומד לשירותה של הנפגעת משמעותו שהדת היהודית והלכותיה כמו גם‬
‫המאפיינים של החברה האורתודוכסית מסייעים לנפגעת גילוי עריות בהתמודדותה למול פגיעת גילוי‬
‫העריות ולמול השלכותיה המידיות והעתידיות‪ .‬כאן הצרכים האישיים של נפגעת גילוי עריות והדת‬
‫היהודית והלכותיה אינם מתנגשים‪ ,‬אלא הם כמשלימים זה את זה ועולים בקנה אחד‪ .‬לאורך הראיונות‪,‬‬
‫כמה מהמשתתפות התייחסו לאופן שהדת היהודית והלכותיה היו להן לעזר‪ .‬התייחסותן לאופן ששמירה‬
‫על הלכות הדת היהודית שירתה אותן נעה מהתייחסות כללית ורחבה להתייחסות ספציפית שממוקדת‬
‫בהלכות מסוימות‪ ,‬כפי שיודגם כעת‪:‬‬

‫‪25‬‬
‫כמה מהמשתתפות התייחסו בצורה כללית לאופן שבו שמירה על הלכות הדת היהודית שירתה אותן‬
‫לאורך תקופת פגיעת גילוי העריות וזמן מה לאחריה‪ .‬לאה‪ ,‬שחזרה בתשובה בגיל ‪ 12‬ושנפגעה על ידי אחיה‬
‫הגדול‪ ,‬תיארה כיצד שמירה על הדת היהודית והלכותיה שירתה אותה כשהעניקה לה ערכים וכוחות‬
‫להמשיך בחייה‪ ,‬וכשהצילה אותה מפני גורל מר והרסני בדמות של סמים וזנות שהיה מנת חלקה אם‬
‫הייתה שבה לחילוניותה‪ .‬בדבריה‪ ,‬שרה שגדלה בבית חרדי‪ ,‬מתארת את האופן שבו שמירה על הדת‬
‫היהודית והלכותיה‪ ,‬שירתה אותה כשהשרתה עליה תחושה של סדר בכל התוהו ובוהו שגילוי העריות מצד‬
‫אביה חולל בחייה‪:‬‬

‫מרואיינת‪ -‬אה‪ ...‬היה לבוש אה‪ ..‬למדתי בבית יעקב‪ ...‬עד שברחתי מהבית הייתי אממ‪ ...‬מאוד‬
‫אה‪ ...‬אה‪ ...‬שמרתי מאוד על כל המצוות וכל ה‪ ...‬כי חשב‪ ...‬לא יודעת‪ ,‬זה נתן לי איזה שהוא‬
‫סדר ו‪...‬‬

‫מראיינת‪ -‬מה זה אומר סדר?‬

‫מרואיינת‪ -‬שהחיים שלי היו בבלאגן ופה היה משהו מאוד מסודר‪ ,‬מאוד‪ ...‬נכון לא נכון‪ ,‬צריך‬
‫לא צריך‪ ...‬וזה‪ ...‬עזר לי לשמור‪...‬‬

‫פגיעת גילוי העריות המתמשכת והשלכותיה‪ ,‬יוצרים בחייה של הנפגעת כאוס‪ .‬כך למשל האב‪ ,‬שבמקום‬
‫להיות דמות מיטיבה הופך לדמות עריצה ומתעללת או למשל האם‪ ,‬שבמקום לטפל בילדיה הופכת תלותית‬
‫בהם‪ ,‬שכל סמכויותיה ותפקידיה‪ ,‬גם המיניים‪ ,‬מועברים לבתה‪ .‬בבית שנתון בתוהו ובוהו מתמשך כיצד‬
‫יכולה נפגעת גילוי עריות לנהל חיים נורמליים? הדת היהודית מגדירה באמצעות הלכותיה את הדברים‬
‫שמותר לעשות ושאסור לעשות‪ ,‬את האופן שיש לנהוג בהם ואת מועדם‪ .‬בדרך זו‪ ,‬הדת היהודית והלכותיה‬
‫שירתו את שרה כשהן העניקו לה הרגלים קבועים‪ ,‬ובכך יצרו בחייה שגרת חיים מסודרת המנסה להתגבר‬
‫על הבלאגן המתמשך שהתחולל בביתה ובתוכה פנימה‪.‬‬

‫לצד המשתתפות שהתייחסו בצורה כללית לאופן שבו שמירה על הלכות הדת היהודית שירתה‬
‫אותן לאורך תקופת הפגיעה וזמן מה לאחריה‪ ,‬חלק מהמשתתפות התייחסו להלכות ספציפיות בדת‬
‫היהודית ששירתו אותן‪ ,‬כגון‪ -‬הלכות הצניעות הקשורות לצניעות הגוף ולשמירת נגיעה ולהלכות שמירת‬
‫השבת‪ .‬אלו תפורטנה כעת‪:‬‬

‫אל הלכות צניעות הגוף התייחסו כמה משתתפות‪ .‬בדבריהן הן תיארו את השיח הרווח בסביבתן‬
‫סביב החשיבות הרבה שטמונה בקיומן של הלכות אלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעוד שעל ידי אחרים צניעותן הקפדנית‬
‫עשויה להתפרש כסממן להשתייכותן החברתית וכסממן לרמת אדיקותן הדתית‪ ,‬בפועל הלכות צניעות הגוף‬
‫גם שירתו את צרכיהן האישיים הקשורים לפגיעה‪ .‬בדבריה‪ ,‬נעמי‪ ,‬שגדלה בבית דתי ושבילדותה נפגעה על‬
‫ידי אחיה הגדול‪ ,‬תיארה כיצד לבושה הרחב והצנוע שימש אותה להסתרת גופה שעורר בה תחושת בושה‪,‬‬
‫וכיצד הוא שימש אותה לניתוק הקשר שבינה ובין גופה המזוהם‪ ,‬לתחושתה‪ .‬בנוסף‪ ,‬דבריה של נאווה‪,‬‬
‫שגדלה בבית חרדי ושבילדותה נפגעה על ידי דודה‪ ,‬מדגימים כיצד הקפדתה על הלכות צניעות הגוף על ידי‬
‫איסוף שערה או על ידי מלבוש של בגדים רחבים שירת אותה כשחשבה שכך לא תיפגע מינית‪:‬‬

‫גם צניעות אני חושבת זה‪ ...‬אה‪ ...‬אה‪ ...‬אני לא רוצה להבליט את הגוף שלי כי אני לא רוצה‬
‫שיסתכלו עליי ואני לא‪ ...‬אני נפגעתי בעצם בגלל זה‪ .‬יכול להיות ש‪ ...‬כאילו‪ ...‬אחרי‪ ...‬עכשיו‬
‫אני מבינה ש‪ ...‬היה נגיד במשטרה או היו מקרים ש‪ ...‬ש‪ ...‬אח של אבא שלי אמר ש‪ ...‬שהייתי‬
‫ילדה מאוד אה‪ ...‬מאוד חייכנית‪ ,‬מאוד שמחה‪ ,‬מאוד יפה מאוד אה‪ ...‬מאוד מושכת‪ .‬אז‪ ...‬אז‬

‫‪26‬‬
 ‫זה אשמתי כאילו‪ ,‬כביכול‪ ,‬לא יודעת‪ .‬זה רק מעיד על ה‪ ...‬על הפגמים שלו אבל אה‪ ...‬אז‬
‫כאילו‪ ...‬אז באמת שלא רציתי להבליט את עצמי עכשיו‪ ...‬זה שלא הבלטתי את עצמי זה לא‬
‫בא מהמקום של‪ ...‬אני רוצה להיות צנועה כי אני עושה את רצון ה'‪ ,‬גם‪ ,‬נכון‪ ,‬אבל זה הרבה‬
‫בא מהכיוון של הפגיעה אז כאילו כל הקטע של הצניעות אז זה דבר ששירת את זה בעצם‪.‬‬

‫נראה שדבריה של נאווה מייצגים תפיסה שייתכן ורווחת בחברה החרדית‪ ,‬שהתנהגותה של האישה וחזותה‬
‫החיצונית גורמים לפגיעה מינית להתרחש‪ .‬למרות שתפיסה זו מוטעית ואין קשר בין השניים‪ ,‬לאורך‬
‫תקופת הפגיעה היא אימצה אותה‪ ,‬ושנים לאחר מכן בתחנת המשטרה גם דודה שפגע בה השתמש בה בכדי‬
‫להצדיק את מעשיו הנתעבים‪ .‬בתקופת פגיעת גילוי העריות‪ ,‬נאווה שסברה שיש קשר סיבתי בין מלבושה‬
‫ובין פגיעתה ניסתה בכל כוחה שלא להתבלט ושלא למשוך תשומת לב‪ .‬הקפדה מצידה על הלכות צניעות‬
‫הגוף לא נבעה רק מקיום צו האלוקים‪ ,‬אלא גם שירתה את רצונה האישי למנוע פגיעה מינית‪.‬‬

‫בנוסף לקיום הלכות צניעות הגוף אליהן התייחסו המשתתפות ככאלו ששירתו את צרכיהן‬
‫האישיים‪ ,‬אל קיום הלכות הצניעות הקשורות לשמירת הנגיעה התייחסה נעמי‪ ,‬שגדלה בבית דתי‪ -‬לאומי‬
‫ושבילדותה נפגעה על ידי אחיה הגדול‪ .‬בדבריה היא מתארת כיצד שמירת הנגיעה בין גברים ובין נשים‬
‫שירתה אותה כשהיא הגנה עליה מפני מגע לא רצוי מהמין השני‪:‬‬

‫מאוד שמחתי שיש את השמירת נגיעה ויש‪ ...‬היו גברים נגיד במשפחה שהם חילונים שלא‬
‫מכירים את זה ובאים ומחבקים‪ ,‬זה‪ ...‬זה הגעיל אותי‪ ,‬זה דחה אותי זה כאילו‪ ..‬הנה הוא‬
‫עכשיו חיבק אותי רק כדי להרגיש את החזה שלי‪ ,‬לא כי הוא באמת רצה לחבק אותי‪.‬‬

‫נפגעת גילוי עריות עשויה לחוש סלידה רבה בעת מגע גופני כלשהוא עם אדם קרוב או זר מהמין הגברי‬
‫ולפרשו כמגע מיני ופוגעני לכל דבר‪ ,‬גם אם משמעותו היא הפגנת חיבה ומלכתחילה אין בו בכדי להזיק‪.‬‬
‫בחברה האורתודוכסית‪ ,‬הימנעות של נערה או אישה מכל מגע גופני עם המין הגברי הוא מתקבל על הדעת‬
‫לאור הלכות שמירת הנגיעה‪ .‬עם זאת‪ ,‬כשמדובר בנערה נפגעת גילוי עריות לשמירת הנגיעה תיתכן סיבה‬
‫נוספת‪ .‬מדבריה של נעמי עולה כיצד הלכות שמירת הנגיעה שירתו אותה‪ ,‬כשהן מנעו ממנה מראש כל מגע‬
‫גופני לא רצוי מצד הסביבה הגברית הדתית שהקיפה אותה‪ .‬עם זאת בקרב הסביבה הגברית החילונית שבה‬
‫תיתכן חוסר מודעות להלכות אלו‪ ,‬אין הן הצליחו להגן עליה‪.‬‬

‫בהמשך לכך‪ ,‬בעוד שהלכות שמירת הנגיעה עשויות לשרת את נפגעת גילוי העריות כשהן מגנות עליה‬
‫מפני מאחרים‪ ,‬הלכות שמירת השבת עשויות לשרת אותה כשהן מגנות עליה מפני עצמה‪ .‬שתיים מבין‬
‫המשתתפות במחקר התייחסו לאופן שבו הלכות שמירת השבת הגנו עליהן מפני פגיעה עצמית שבין היתר‬
‫נבעה מתחושות חזקות של שנאה והאשמה עצמית הקשורות לפגיעת גילוי העריות‪ .‬דבריה של נעמי‬
‫מדגימים כיצד רצונה לשמור שבת כהלכתה הגן עליה מפני פגיעה עצמית באופן לא מודע‪:‬‬

‫היה לי קטע מאוד מעניין ולא ממש קשור ל‪ ...‬לפגיעה עצמה אבל אה‪ ...‬יותר בקטע של‬
‫הפגיעה עצמית של‪ ...‬ש‪ ...‬היה לי ו‪ ...‬כשהתחלתי כבר טיפול אז היה לי קטע שפשוט אמרתי‬
‫כל הזמן שאין לי שום אה‪ ...‬שאני לא שולטת בזה ו‪ ...‬שזה מה שאני צריכה לעשות כדי לנשום‬
‫ואז גיליתי‪ ,‬שבשבת אני לא חותכת את עצמי‪ ,‬וזה הפיל אסימון שכאילו כן יש לי שליטה בזה‪.‬‬
‫עכשיו זה כמובן אבסורד כי זה לא שבאמת אה‪ ...‬יש הב‪ ...‬כאילו לא הייתי עושה את כי בשבת‬
‫אסור‪ ,‬אבל מה? ביום יום מותר? גם לא‪ ,‬כאילו תמיד היה לי בראש את אה‪ ...‬לא תשרט על‬
‫בשרך‪ .‬ותוך כדי שהייתי עושה את זה הייתי יודעת שאני חוטאת‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫האיסור על חבלה עצמית הנלמד מהפסוק "וְ ַאְך ֶׁאת‪-‬ד ְמכֶׁ ם ְלנַפְ ש ֵֹתיכֶׁם ֶׁא ְדרֹש" (בראשית‪ ,‬ט'‪ ,‬ה') אינו‬
‫משפיע על נעמי ונאווה כשהן פוגעות בעצמן בששת ימי השבוע‪ .‬עם זאת‪ ,‬דווקא מצוות שמירת השבת‬
‫שירתה אותן כשזו הצליחה למנוע מהן מלפגוע בעצמן למשך יממה אחת‪ .‬לאורך הטיפול‪ ,‬אחת מתובנותיה‬
‫של נעמי הייתה ששמירת השבת כהלכתה מנעה ממנה עד כה לפגוע בעצמה בשבתות‪ ,‬ומכאן שיש בכוחה‬
‫לשלוט בכך‪ .‬היא מתארת את האבסורד שיש בכך‪ ,‬שמצד אחד בימי שבת היא חדלה מלפגוע בה עצמה‪,‬‬
‫אולם בימי חול היא שבה לפגוע בעצמה‪.‬‬

‫לצד המשתתפות שהתייחסו לאופן שהשמירה על הדת היהודית והלכותיה שירתו אותן לאורך‬
‫תקופת פגיעת גילוי העריות וזמן מה לאחריה‪ ,‬בדבריה‪ ,‬תחיה שגדלה בבית חרדי‪ ,‬מדגימה כיצד עשתה‬
‫שימוש אקטיבי בצידוק הלכתי בכדי להפסיק את פגיעת גילוי העריות מצד אימה‪:‬‬

‫אולי יכלתי להגיד מדי פעם לאימא שלי‪ -‬אסור זה לא צנוע או משהו כזה‪ ,‬אולי‪ .‬אבל אני לא‬
‫חושבת שזה משהו שעזר‪ .‬אולי זה עזר לי שאימא שלי לא הייתה מספיק מודעת ליכולות מה‬
‫עוד אפשר לעשות‪ .‬אז אה‪ ...‬זה היה כזה יותר בקטן‪ ,‬יותר בפגיעות קטנות או משהו כזה‬
‫ולא‪ ...‬לא מעבר‪ ...‬אין משהו שזה יכול לעזור‪.‬‬

‫דבריה של תחיה מדגימים כיצד נפגעת גילוי עריות‪ ,‬המשתייכת לחברה האורתודוכסית‪ ,‬יכולה להשתמש‬
‫בידיעותיה ההלכתיות‪ ,‬בשביל להצדיק את איסור המעשה של גילוי עריות בפני הפוגע‪ ,‬על ידי הנימוק שיש‬
‫בכך עבירה על הלכה אחרת‪ .‬גם אם אין בהתנהגות זו הבטחה שהפוגע יחדל ממעשיו‪ ,‬מלכתחילה זוהי‬
‫מטרתה‪ .‬צידוקיה ההלכתיים של נפגעת גילוי עריות שומרת מצוות הם ככדורי נשק שאותן היא יורה לכל‬
‫עבר גם מבלי שייפגעו במטרה‪ .‬בנוסף‪ ,‬דבריה של תחיה מדגימים כיצד השיח המצומצם והדל בתחום המין‬
‫והמיניות בחברה האורתודוכסית אליה השתייכה עומד לשירותה של הנפגעת‪ ,‬כשבגללו ידיעותיו של הפוגע‬
‫על הדרכים המיניות בהן הוא יכול לפגוע בה הן מוגבלות‪ .‬מדבריה משתמע‪ ,‬שבחברה אחרת שמתאפיינת‬
‫בשיח פתוח על מין ומיניות‪ ,‬הפגיעה המינית הייתה יכולה להיות יותר נרחבת ואף כוללת יותר פעולות‬
‫מיניות‪ .‬מעניין האם חווייתה של תחיה את גילוי העריות שעברה בילדותה כפגיעה קטנה קשורה כדבריה‬
‫להשתייכותו החברתית של הפוגע או שאולי קשורה גם למינו של הפוגע? שהרי היא נפגעה על ידי אימה‪.‬‬

‫‪ 3.1.2‬השל ות של פגיעת גילוי העריות על הנפגעת מרקע אורתודו סי‪.‬‬

‫תת‪ -‬תמה זו עוסקת בהשלכות של פגיעת גילוי העריות על הנפגעת מרקע אורתודוכסי‪ .‬לאורך הראיונות‬
‫המשתתפות התייחסו להשלכותיה השונות של פגיעת גילוי העריות בתקופת התרחשותה וגם בשנים‬
‫שלאחר מכן‪ .‬ההשלכות הרבות שאליהן התייחסו המשתתפות כללו מישורים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬המישור‬
‫החברתי‪ ,‬המישור הזוגי‪ ,‬המישור המיני‪ ,‬המישור הטיפולי ועוד‪ .‬מפאת קוצר היריעה בעבודה זו אתייחס‬
‫להשלכותיה של פגיעת גילוי העריות במישורים שהיו במוקד חייהן של המשתתפות‪ ,‬והם‪ .1 :‬המישור‬
‫הרגשי‪ .2 .‬המישור הרוחני‪ .3 .‬המישור התפיסתי‪ .4 .‬המישור הזהותי‪ .5 .‬המישור ההלכתי‪ .‬להלן פירוט של‬
‫חמשת המישורים המעוצבים על ידי פגיעת גילוי העריות בחייה של נפגעת גילוי העריות‪:‬‬

‫‪ 3.1.2.1‬מישור רגשי‪.‬‬

‫לאורך הראיונות המשתתפות תיארו קשת של תחושות שעוררה בהן פגיעת גילוי העריות‪ ,‬החל מפחד ובושה‬
‫וכלה בבדידות ואי‪ -‬שייכות‪ .‬מבין התחושות שהן תיארו היו שהתעצמו והתעצבו באופן ייחודי נוכח ההקשר‬
‫הדתי‪ -‬תרבותי שממנו הן מגיעות‪ ,‬והן בלבד יפורטו בעבודה זו מטעמי מקום‪ .‬התחושות שהתעצמו ועוצבו‬

‫‪28‬‬
‫בהקשר הדתי‪ -‬תרבותי‪ ,‬ואליהן התייחסו המשתתפות‪ ,‬הן אשמה‪ ,‬נידוי‪ ,‬בושה וטומאה‪ .‬ארבע תחושות אלו‬
‫תפורטנה כעת‪:‬‬

‫אשמה‪" :‬בתור אה‪ ...‬בת חרדית נראה לי שזה רק אה‪ ...‬גרם לי להרגיש יותר אשמה"‪.‬‬

‫אחת התחושות הדומיננטיות שהעלו המשתתפות הייתה אשמה‪ .‬בדבריה‪ ,‬לאה‪ ,‬שנפגעה על ידי אחיה הגדול‬
‫ושבעקבותיו חזרה בתשובה והפכה חרדית‪ ,‬קושרת בין תחושת האשמה העוצמתית שחשה ובין ההקשר‬
‫הדתי‪ -‬התרבותי שבו היא חיה באופן הבא‪:‬‬

‫אבל‪ ...‬מ‪ ...‬אבל בתור‪ ...‬בתור אה‪ ...‬בת חרדית נראה לי שזה רק אה‪ ...‬גרם לי להרגיש יותר‬
‫אשמה‪ .‬אה‪ ...‬בגלל ש‪ ...‬זה דברים שזה אסורים‪ ,‬ואת פתאום מגלה אותם‪ .‬מגלה אותם‪...‬‬
‫מגלים אותם ב‪ ...‬כשלומדים אה‪ ...‬תורה עם פירושים‪ ,‬זה לא כמו שלומדים תורה בלי‬
‫פירושים‪ .‬בבית ספר חילוני זה תורה ש‪ ...‬ככה סתם‪ ,‬פשוט‪ ,‬רק לקרוא‪ ,‬אין הסברים‪ .‬בתורה‬
‫פתאום עם פירושים אז את רואה פירושים של כל מיני דברים לדוגמא מעשה סדום של לוט‬
‫ו‪ ...‬עוד דברים כאלה‪ ]...[ .‬להיות בנאדם חרדי זה להבין את הדברים שכמה שזה אל‪ ,‬זה לא‬
‫טוב‪ .‬כשזה משהו ש‪ ...‬יותר אשמה כי אולי את גירית את הבנאדם? אולי גיריתי אותו? אולי‬
‫פיתיתי אותו? אולי עשיתי משהו לא נכון? שאני גרמתי לזה לא מישהו אחר גרם‪ .‬אין את‬
‫האשמה עליו זה כי למה? כי הוא הבכור‪ ,‬הוא היודע יותר טוב ממני‪ ,‬הוא החזיר אותנו‬
‫בתשובה והוא ה‪ ...‬הוא היותר ממני‪ .‬ואני כלום אני האפס‪ .‬את לא יודעת כלום‪ ,‬אני מחזיר‬
‫אותך בתשובה‪ ,‬אני‪ ...‬כאילו הוא מעל כולם‪ .‬אז‪ ...‬אז‪ ...‬זה קשה לתפוס את זה בתור בחורה‪.‬‬
‫היום אני מבינה שזה לא נכון לתפוס את זה ככה‪ .‬כי‪ ...‬כי אני לא אשמה בכל מה שקרה‪ .‬מי‬
‫שפגע בי פגע בי זה הוא אשם האשמה עליו‪.‬‬

‫מדבריה של לאה עולה שתחושת האשמה הגדולה שחשה מתעצבת נוכח התכנים הלימודים אליהם נחשפה‬
‫במסגרת החינוכית‪ .‬בשיעורי תורה‪ ,‬לאה למדה שהמעשה של גילוי עריות הוא אסור מן התורה‪ ,‬ומהווה‬
‫חטא‪ .‬במסגרת החינוכית בה למדה‪ ,‬התוכן שנלמד הוא לא אחר ממעשה לוט ובנותיו‪ ,‬המתאר את עורמתן‬
‫של הבנות להביא את אביהן לשכב עמן‪ .‬במעשה זה‪ ,‬האחריות מוטלת על הבנות הפתייניות‪ ,‬והאב הוא‬
‫פאסיבי וכנוע‪ .‬כשלאה נחשפה למעשה זה היא הקבילה אותו למתרחש בחייה האישיים‪ .‬היא חששה‬
‫שמעשה גילוי העריות התרחש בשל התנהגותה המתירנית והפתיינית כלפי אחיה‪ ,‬ולכן היא התמלאה‬
‫באשמה‪ .‬תפיסתה הייתה‪ ,‬שהיא הפוגעת‪ ,‬ואחיה הוא הקורבן שהלך אחריה שולל‪ .‬בנוסף‪ ,‬המסרים‬
‫החינוכיים שהועברו ללאה‪ ,‬שהמבוגר מייצג את הדרך הטובה בכל תנאי‪ ,‬ושלה אחריות אישית למעשיה‪,‬‬
‫מעצימים את תחושת האשמה שהיא חשה בעקבות מעשה גילוי העריות‪ .‬עם כל זאת‪ ,‬כיום לאה מבינה‬
‫שאין האשמה מוטלת עליה‪ .‬היא מדברת על הדברים מנקודת מבט רטרוספקטיבית‪ ,‬ומדגישה שהאשמה‬
‫כולה של אחיה‪.‬‬

‫בדבריה הבאים‪ ,‬לאה מתארת אופן נוסף שבו ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי עיצב את תחושת האשמה‬
‫שמילאה אותה‪:‬‬

‫‪ ...‬אני האשמתי את עצמי במשהו שאני לא בסדר שאני לא הייתי בסדר כי גם אחי בדיוק‪...‬‬
‫אחי התחתן כשאני הייתי בכיתה ח' ו‪ ...‬ולא היה לו ילדים‪ .‬ואני האשמתי את עצמי ש‪...‬‬
‫שבגללי אין ילדים‪ ,‬בגלל מה שקרה‪( .‬מראיינת‪ -‬שבגללך אין לו ילדים?) כן‪ ,‬כאילו שאני אשמה‬
‫כי אני גרמתי לו לעשות דברים אסורים ו‪ ...‬ו‪ ...‬אני לא‪ ...‬לא הבנתי את כל ה‪ ...‬את כל ה‪...‬‬

‫‪29‬‬
‫לעיתים‪ ,‬החברה האורתודוכסית בחינוכה מדגישה את י"ג העיקריים של האמונה‪ ,‬ומתוכם את עיקר השכר‬
‫והעונש‪ ,‬שלפיו האדם זוכה לגמול על מעשיו הטובים או לעונש על חטאיו‪ ,‬מידי שמיים או מידי האדם‪.‬‬
‫עיקר השכר והעונש הופנם אצל לאה‪ ,‬ועיצב את תחושת האשמה שלה באופן כזה‪ ,‬שהיא סברה שבגלל‬
‫מעשה גילוי העריות‪ ,‬שהוא אסור ובגדר חטא‪ ,‬אחיה ייענש על מעשיה שלה‪ ,‬כשלא יזכה לילדים משלו‪.‬‬
‫אשמתה המועצמת של לאה נבעה מהחיבור שעשתה בין המעשה של גילוי עריות שהוא בגדר חטא ובין‬
‫התוצאה הרעה הנובעת ממנו שקשורה להתערבותו של כוח עליון‪.‬‬

‫נידוי‪" :‬והרגשתי גם‪ ...‬גם מהחברה החרדית מנודה"‪.‬‬

‫לצד תחושת האשמה שמילאה אותה‪ ,‬לאה חשה שהחברה החרדית שאליה התאמצה כל כך להשתייך‬
‫הוקיעה אותה מקרבה ונידתה אותה‪ ,‬כשגילתה שנפגעה בגילוי עריות‪:‬‬

‫שאני לא בתולה ש‪ ...‬כאילו לקחו ממני את הבתולין אז מה‪ ...‬אז‪ ...‬אני אישה שכבר‪ ...‬נגעו‬
‫בה‪ .‬אז‪ ...‬מבחינת הסמינר‪ ,‬את לא בסדר את לא בסדר ב‪ ...‬את לא אישה אה‪ ...‬אה‪ ...‬את לא‪...‬‬
‫את לא בסדר‪ ,‬את לא מתאימה לפנימייה‪ ,‬את לא מתאימה לסמינר‪ .‬זה סמינר‪ ,‬זה סמינר (שם‬
‫הסמינר) ב(שם עיר)‪ ,‬זה סמינר ידוע‪ ,‬גדול‪ ,‬גדול‪ .‬ושמה לוקחים רק את הבחורות הטובות לא‬
‫לוקחים את הבחורות שחוזרות בתשובה ולא לוקחים את הבחורות ה‪ ...‬שיש להן בעיות ו‪...‬‬
‫כשהבנתי ש‪ ...‬הבנות מהכיתה שלי סיפרו את זה אז‪ ...‬הבנתי שלא רוצים אותי‪ .‬שאני סוג‪...‬‬
‫שאני סוג ג'‪ ,‬שאני אפילו סוג הכי נחות בעולם שאני לא צריכה להתחתן עם בחור ישיבה שאני‬
‫לא צריכה להקים בית חרדי‪ .‬והרגשתי גם‪ ...‬גם מהחברה החרדית מנודה‪ .‬ולא רוצים אותי‪,‬‬
‫למה? כי‪ ...‬כי מה? כי עברתי גילוי עריות‪ ,‬למה זה אשמתי? עברתי מעשים מגו‪ ...‬מגונים אז זה‬
‫אשמתי? אני צריכה להיות אשמה?‬

‫מדבריה של לאה עולה תחושה עזה של חוסר שייכות וחוסר קבלה מצד המסגרת החינוכית שבה היא‬
‫למדה‪ ,‬כשזו גילתה על פגיעת גילוי העריות שעברה‪ ,‬כשלהרגשתה מה שקיבל את מלוא תשומת הלב‬
‫היה מצב בתוליה‪ .‬לאה בדבריה מתייחסת לתפיסה הנוגעת לבתוליה של האישה‪ ,‬הרווחת לטענתה‬
‫בחברה האורתודוכסית אליה היא משתייכת‪ ,‬ובפרט בסמינר בו למדה‪ .‬לפיה‪ ,‬יש משוואות פשוטות‬
‫שבהן אישה טובה שווה לאישה בתולה‪ ,‬ואישה שאינה בתולה שווה לאישה סוג ג'‪ ,‬כמוה‪ .‬כשלאה‬
‫משתמשת במילים "סוג ג'"‪ ,‬ניתן להתבונן על מילותיה כמטאפורה של סחורה‪ .‬כפי שהסחורה‬
‫הנחותה ביותר בשוק או שנזרקת או שניתנת לאנשים הפשוטים יותר‪ ,‬שידם אינה משגת‪ ,‬כך הסמינר‬
‫בו למדה דאג שבגבולותיו תהיה הסחורה המשובחת והאיכותית ביותר‪ ,‬בנות בתולות וטובות‪ ,‬בעוד‬
‫בנות שבתוליהן מוטלים בספק מנודות ומסולקות ממנו‪ .‬שמו הטוב של הסמינר‪ ,‬שכלפיו הוא כל כך‬
‫ירא‪ ,‬תלוי בשם הטוב של תלמידותיו‪ ,‬וכשהאחרון נפגם‪ ,‬הפתרון הוא הרחקתן‪.‬‬

‫בושה‪" :‬התביישתי כי מה אני אגיד לאנשים?"‪.‬‬

‫תחושה דומיננטית נוספת שאליה התייחסה נעמי ושנצבעה בצבעים של ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי הייתה‬
‫הבושה‪ .‬בדבריה‪ ,‬נעמי‪ ,‬שגדלה בבית דתי‪ -‬לאומי ושנפגעה על ידי אחיה הגדול‪ ,‬מתארת את הבושה העזה‬
‫שחשה בסמוך לחתונתה לאור חששותיה שהיא אינה בתולה‪:‬‬

‫התביישתי כי מה אני אגיד לאנשים? איך אני אסביר את זה שאני מתלבטת אם אני‪ ...‬כאילו‬
‫ברור שאת בתולה‪ ,‬מה זאת אומרת? את לא היית עם מישהו‪ .‬כאילו‪ ,‬מבחינת אנשים אני‬
‫דוסית‪ ,‬אני לא מקיימת יחסים עם אנשים שיצאתי איתם‪ ,‬אז אה‪ ...‬למה שאני לא אהיה‬

‫‪30‬‬
 ‫בתולה? [‪ ]...‬אממ‪ ...‬זה היה מאוד בושה‪ ,‬זה היה‪ ...‬גם בושה גם‪ ...‬שוב כזה מה? זה כאילו הכי‬
‫להרגיש שאני פושעת‪ ,‬עשיתי משהו שהוא פשע‪ ,‬אני אגיד למישהו שפשעתי? שקיימתי יחסים‬
‫אה‪ ...‬אה‪ ...‬כשאני בעצם דוסית צדיקה שעושה הרבה מעשים אה‪ ...‬מעשי חסד ושומרת על‬
‫הלכה כקלה כבחמורה‪ ,‬הייתי מאוד כאילו‪ ...‬אממ‪ ...‬זה היה כאילו אין מצב‪ ,‬אני לא מדברת‬
‫עם אף אחד על זה ו‪...‬‬

‫לאורך הריאיון נעמי תיארה את המסרים החינוכיים שהועברו אליה על ידי החברה האורתודוכסית‪,‬‬
‫שהאישה "צריכה להגיע בתולה לנישואין"‪ ,‬בין היתר כי זה מה שהופך את יחסי האישות עם בעלה‬
‫למיוחדים ולבעלי משמעות‪ .‬מדבריה ניכר כיצד הפנימה תפיסה דיכוטומית‪ ,‬שייתכן ורווחת בחברה‬
‫האורתודוכסית אליה השתייכה‪ ,‬ששמירה על הבתולין נקשר לאלמנטים חיוביים כצדיקות‪ ,‬בעוד שאיבודם‬
‫נקשר לאלמנטים שליליים כעבירה ופשע‪ .‬מכאן שטרם חתונתה‪ ,‬לא סתם העסיקה את נעמי השאלה האם‬
‫בעקבות פגיעת גילוי העריות היא איבדה את בתוליה‪ .‬עצם המחשבה לשאול גורמים חברתיים חיצוניים‬
‫עוררה בה תחושת בושה עזה‪ ,‬שלבסוף גם מנעה ממנה מלהסתייע בהם‪ .‬כשכלפי חוץ סביבתה של נעמי‬
‫רואים בה נערה צדיקה‪ ,‬כיצד תשתף אותם בהתלבטותה? הדיסוננס יהיה גדול מדי‪ .‬שיח גלוי על בתוליה‬
‫בפני אנשים מסביבתה‪ ,‬משמעותה בעיניה היא כהודאה על פשע‪ ,‬ולכן בשביל להרגיע את חששותיה היא‬
‫נעזרה בגורמים טכניים שנעדרת מהם שיפוטיות כלפיה וכלפי מעשיה‪ ,‬כדוגמת האינטרנט‪.‬‬

‫טומאה‪" :‬הרגשתי מאוד טמאה‪ ,‬טמאה כל הזמן"‪.‬‬

‫בנוסף לתחושת הבושה העזה שחשה נעמי‪ ,‬היא המשתתפת היחידה שהתייחסה לתחושת הטומאה‬
‫שמציפה אותה תדיר‪ .‬היא התייחסה לשלושה סוגי טומאה‪ ,‬טומאה גשמית‪ ,‬טומאה הלכתית וטומאה‬
‫רוחנית‪ ,‬כפי שאלו יודגמו כעת מדבריה‪:‬‬

‫אממ‪( ...‬שקט ‪ 5‬שניות) הרגשתי אני חושבת שבגדול בקטע של דת אה‪ ...‬אני חושבת ש‪ ..‬אולי‬
‫זה קצת מתחבר אני לא יודעת אממ‪ ...‬הרגשתי מאוד טמאה‪ ,‬טמאה כל הזמן‪ .‬טמאה ו‪...‬‬
‫מלוכלכת‪ .‬אני זוכרת שפעם אה‪ ...‬התקלחתי ו‪ ...‬או יותר נכון עשיתי את עצמי ויצאתי מהחדר‬
‫ואז אה‪ ...‬והתלבשתי ואז אחותי נכנסה והיא רואה את המגבת על הרצפה‪ ,‬והיא אומרת לי‪-‬‬
‫למה המגבת על הרצפה‪ ,‬שימי אותה על המיטה? אני אומרת לה‪ -‬איכ‪ ,‬לשים את המגבת אחרי‬
‫שהתנגבתי בה? על המיטה?‪ .‬כאילו והיא אומרת לי‪ -‬מה? אבל את הכי נקייה עכשיו‪ ,‬את אחרי‬
‫מקלחת‪ ,‬זה הכי נקי‪ .‬אבל‪ ,‬מבחי‪ ...‬אפילו בלי קשר לזה שלא התקלחתי‪ ,‬מבחינתי זה שזה‬
‫אפילו לנגב את הידיים והרגליים‪ ,‬זה נגע בי‪ ,‬זה המגבת נהיית טמאה‪ ,‬המגבת עצמה נהיית‬
‫מלוכלכת‪ .‬הייתי כל הזמן מחליפה מגבות‪ .‬ו‪ ...‬וגם כשכבר כן הייתי מתקלחת‪ ,‬אז הייתי ממש‬
‫מקרצפת את עצמי‪ ,‬כאילו ברמה ש‪ ...‬כאילו הרגשתי שאני חייבת להוריד ממני שכבת עור‪,‬‬
‫אני לא יודעת איך להסביר את זה‪ .‬כל השכבה הזאת טמאה‪ ,‬מטונפת והייתי כאילו מבחינתי‬
‫לא עשיתי את זה אבל‪ ...‬הייתי משפשפת ממש חזק‪ .‬כאילו אני רוצה שתהיה לי שכבת עור‬
‫שתרד ממני‪ ,‬כדי שיהיה לי שכבת עור חדשה‪ ,‬שהיא טהורה‪ ,‬שהיא נקייה‪( .‬שקט ‪ 5‬שניות)‪.‬‬

‫עבור נעמי חוויית הטומאה היא מאוד קשה ועוצמתית‪ ,‬ובדבריה אלו ניתן לזהות את הטומאה הגשמית‬
‫והטומאה ההלכתית‪ .‬למרות שבהלכה מושג הטומאה אינו קשור לניקיון פיזי ואין שום השפלה בהיותו של‬
‫האדם טמא‪ ,‬נעמי בדבריה קושרת בין מושג הטומאה ובין הלכלוך והטינופת‪ .‬החיבור בין השניים יוצר את‬
‫הטומאה הגשמית הנראית לעין‪ ,‬שיכולה להקביל לתחושת הלכלוך והטינופת שחשה נפגעת גילוי עריות‬
‫שאינה מגיעה מרקע אורתודוכסי‪ .‬טומאה זו מתאפיינת בתחושה של לכלוך פיזי שניתן להסיר מהגוף‬

‫‪31‬‬
 ‫באמצעות מקלחות חוזרות ונשנות ושפשופים חזקים בכדי שיהפוך לנקי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הטומאה ההלכתית‬
‫שנלמדת מדבריה של נעמי היא ייחודית לנפגעת גילוי העריות היהודייה‪ ,‬ומקורה הוא במגע של שכבת הזרע‬
‫היוצאת מן הגבר עם גופה של האישה‪ .‬טומאה זו מועברת הלאה במגע גם לחפצים‪ ,‬ובשביל להסירה יש‬
‫להיטהר בטבילה במקווה‪ .‬עניין זה עולה בדבריה של נעמי כשהיא מספרת כיצד מגבותיה הפכו טמאות‬
‫במגע עמה‪ .‬את הטומאה השלישית‪ ,‬הרוחנית‪ ,‬ניתן לזהות מדבריה הבאים של נעמי‪:‬‬

‫כי גם בתחושה שלי הייתי מאוד אה‪ ...‬ניסיתי להיות מאוד אה‪ ...‬צדיקה וטהורה אבל בפנים‬
‫אבל‪ ,‬אבל באמת באמת הרגשתי מאוד מאוד טמאה ומחוללת ו‪ ...‬ואני חושבת שזה אחד‬
‫הדברים שישבו עליי מאוד מאוד ב‪ ...‬בימי ב‪ ...‬בימי כיפור‪ ,‬בתפילה כאילו‪ ...‬אני חושבת שכל‬
‫פעם שזה היה קורה הייתי אוכלת את עצמי‪ ,‬כאילו‪ ,‬ניסיתי כל כך להיות אה‪ ...‬טהורה‪ ,‬כל כך‬
‫אה‪ ...‬ניסיתי להיות צדיקה ו‪ ...‬אה‪ ...‬וכל פעם עשיתי מעשה שהוא טמא‪ ,‬הייתי שותפה ב‪...‬‬
‫מעשה שהוא טמא‪ ]...[ .‬אני לא יודעת‪ ,‬אני חושבת שבאיזה שהוא הרגשתי שלא מגיע לי‬
‫להתפלל‪ ,‬כאילו שאסור לי אפילו אה‪ ...‬נכנסת לבית כנסת וכולי נודפת טומאה מהלילה‪ ,‬כזה‬
‫כמו‪ ,‬כאילו יש איזה שאריות‪ ,‬כאילו גם בנפש שלי‪ ...‬אז תמיד יום למחרת הרגשתי‪ ,‬לא‬
‫מאופסת‪ ,‬כאילו‪ ,‬כאילו כמו שאריות‪ ,‬לא יודעת איך להסביר את זה‪ ,‬שאריות אה‪ ...‬טומאה‬
‫שהולכות איתי לכל מקום ו‪( ...‬שקט ‪ 10‬שניות)‬

‫הטומאה הרוחנית הנגלית בדבריה של נעמי משמעותה שהנפש שלה נטמאה‪ .‬עצם החטא של גילוי העריות‬
‫שהוא אסור‪ ,‬ובבחינת "ייהרג ואל יעבור"‪ ,‬טימא אותה כשהרחיק אותה מאלוקים‪ .‬הניסיון של נעמי‬
‫להיטהר מהטומאה הרוחנית הוא לא באמצעות מים‪ ,‬כפי שעולה משתי סוגי הטומאות האחרות‪ ,‬אלא‬
‫באמצעות ניקיון רוחני של תפילה ומעשי חסד‪ .‬המצוות ומעשי החסד שנעמי הקפידה לעשות עשויים‬
‫להטעות את סביבתה‪ ,‬שהרי שבמקום שיראו בהם סימן למצוקתה הנפשית‪ ,‬הם יכולים להיות בעיניהם‬
‫כהתחזקות רוחנית‪ .‬עם כל זאת‪ ,‬התהליך של ההתנקות הרוחנית היה קשה מנשוא עבורה‪ .‬דווקא ביום‬
‫כיפור שמשמעותו כפרה על עבירות שבין האדם למקום‪ ,‬נעמי הרגישה שאין לה אפילו זכות להיכנס להיכל‬
‫האלוקים ולבקש ממנו כפרה על חטאיה‪ .‬בעוד ששיירי טומאת הלילה אצל כל יהודי מסתלקות בנטילת‬
‫הידיים‪ ,‬אצל נעמי שהקפידה על קלה כבחמורה הטומאה לא פינתה את מקומה לקדושה‪ .‬נעמי חשה‬
‫שהטומאה שלה הייתה כצל‪ ,‬ליוותה אותה בכל צעד ושעל שעשתה‪ ,‬הסגירה את חטאיה וקטרגה עליה‪.‬‬

‫‪ 3.1.2.2‬מישור רוחני‪.‬‬

‫לצד התייחסותן של חלק מהמשתתפות לאופן שבו פגיעת גילוי העריות השפיעה עליהן במישור הרגשי‪,‬‬
‫לאורך הראיונות חלק מהן התייחסו באופן ספונטאני או בתגובה לשאלה מכוונת לאופן שהיא השפיעה‬
‫עליהן במישור הרוחני‪ .‬המישור הרוחני משמעותו הקשר של נפגעת גילוי העריות עם האלוקים לאורך‬
‫התרחשות הפגיעה ולאחריה‪ .‬בדבריהן המשתתפות התייחסו להיעדר קשר אישי או לקיומו של קשר אישי‬
‫קרוב או מרוחק שהיה בינן ובין אלוקים‪ ,‬כפי שיודגם כעת‪:‬‬

‫נאווה‪ ,‬שגדלה בבית חרדי ושבילדותה נפגעה על ידי דודה‪ ,‬מדגימה בדבריה את היעדר הקשר האישי‬
‫שבין נפגעת גילוי העריות ובין אלוקים‪:‬‬

‫אה‪ ...‬אז כמו שאמרתי בתור ילדה אה‪ ...‬אני הבנתי שיש אלוקים כי זה מה שאמרו לי וכך‬
‫גדלתי‪ ,‬אבל בתחושה הפנימית שלי לא באמת עשיתי בירור אם עצמי אם זה נכון או לא‪ ,‬זה‬
‫לא כל כך היה בבחירה שלי אם לקיים את המצוות או לא לקיים את המצוות‪ ]...[ .‬אבל בתור‬
‫ילדה זה היה‪ ...‬מצוות אנשים מלומדה כאילו‪ ...‬זה לא היה‪ .‬גם כשהייתי עושה משהו‪ ,‬לא‬

‫‪32‬‬
 ‫הייתי עושה בשביל אלוקים‪ ,‬הייתי מברכת כי בירכתי‪ .‬לא בגלל ש‪ ...‬באמת רציתי להגיד‬
‫"אלוקים תודה"‪ .‬לא היה לי קשר איתו‪ ,‬לא‪ ...‬לא‪ ...‬לא מרגישה שהיה לי קשר איתו באיזה‬
‫שהוא אופן בתור כאילו אלוקים תעזור לי‪ ...‬אלוקים אתה שומע אותי? אלוקים אתה‪ ...‬אתה‬
‫פה? וזה מציאות קיימת שיש אלוקים בעולם והוא נמצא בכל מקום ובכל זמן‪ .‬אני ידעתי כי‬
‫ככה זה מה שלימדו אותי אבל זה לא היה התחושה הפנימית שלי‪.‬‬

‫בילדותה‪ ,‬עבור נאווה‪ ,‬אלוקים היה מציאות נתונה‪ ,‬ישות שמצויה ברקע של חייה‪ ,‬שמקיימת את העולם‬
‫ושמנחילה לנתיניה חוקים וכללים‪ .‬נאוה קיימה את עבודת ה'‪ ,‬אבל לא מתוך מחשבה וכוונה אמיתיות‪,‬‬
‫אלא מתוך החינוך שהונחל לה ומתוך כוחו של ההרגל‪ .‬למרות ידיעתה שאלוקים קיים‪ ,‬בתחושתה הפנימית‬
‫הוא היה נעדר ולא היה ביניהם שיח אישי קרוב או מרוחק‪ .‬הדגשתה של נאווה שהייתה ילדה יכולה לרמוז‬
‫על כך שהקשר שלה עם אלוקים לבש צורה שכזו‪ ,‬מפאת גילה הצעיר וקוצר הבנתה‪ .‬אלוקים נמצא כל כך‬
‫גבוה‪ ,‬והיא כל כך קטנה‪ ,‬שהוא היה מחוץ להישג ידה‪.‬‬

‫בניגוד לנאווה שתיארה היעדר קשר אישי עם אלוקים לאורך התקופה שבה נפגעה בגילוי עריות‪,‬‬
‫חלק ממשתתפות המחקר הדגימו קשר אישי שהיה בינן ובין אלוקים‪ .‬הקשר האישי שבין נפגעת גילוי‬
‫העריות ובין האלוקים נע על רצף שבקצהו האחד קשר אישי שמתאפיין בקרבה ובקצהו השני קשר אישי‬
‫שמתאפיין בריחוק‪ .‬שתי קצוות אלו יודגמו כעת בליווי דוגמאות שונות‪:‬‬

‫חלק מהמשתתפות סיפרו על קשר אישי קרוב עם אלוקים לאורך התקופה שבה נפגעו בגילוי‬
‫עריות‪ ,‬כמו גם על רגשות ותפיסות חיוביים כלפיו‪ .‬דבריה של ציפורה‪ ,‬שנפגעה על ידי סבה‪ ,‬אביה ושני‬
‫אחיה ושחזרה בתשובה בגיל ‪ 12‬לאחר ההפלה שעברה‪ ,‬מתארים מערכת יחסים חברית בינה ובין אלוקים‬
‫לאורך התקופה שנפגעה ולאחריה‪:‬‬

‫תראי אני מאוד מחוברת לאלוהים‪ .‬אני מחוברת אליו כי הוא היה האד‪ ...‬ה‪ ...‬מבחינתי הוא‬
‫היה כאילו הדמות הראשונה ש‪ ...‬ש‪ ...‬יכולתי ליצור איתה תקשורת ‪ .‬אה‪ ...‬אם זה אלוהים?‬
‫זה אנרגיה? אני לא יודעת‪ ,‬יש מישהו שמנהל את העולם הזה‪ ,‬זה לא‪ ...‬לא‪ ...‬לא‪ ...‬הוא לא‬
‫מתנהל מעצמו‪ .‬וגם כשאומרים לי בהרצאות 'מה את לא כועסת על אלוהים?' אמרתי 'אל‬
‫תגעו‪ ,‬החבר שלי הדמיוני‪ ,‬כמו בגן‪ ,‬לילדים בגן היה חבר דמיוני‪ .‬אז בחוויה שלי אני‪ ...‬אין לי‬
‫שום כעס או מה‪ ...‬אבל אל תקשרו את זה לאלוהים‪.‬‬

‫לאחר ההפלה הטראומטית שציפורה עברה בילדותה עלו בה שאלות על אלוקים שסבתה‪ ,‬אז הדמות‬
‫המיטיבה היחידה בחייה‪ ,‬נתנה לה עליהן מענה‪ .‬תשובתה של סבתה שאלוקים נמצא למעלה ושאסור‬
‫לשאול עליו שאלות‪ ,‬שימחה את ציפורה‪ ,‬משום ההיגיון שאם אלוקים נמצא במרחק ממנה‪ ,‬אין הוא ייפגע‬
‫בה‪ ,‬בניגוד לאלו הקרובים אליה שפוגעים בה שוב ושוב‪ .‬עבורה‪ ,‬לאורך פגיעת גילוי העריות‪ ,‬אלוקים הפך‬
‫לישות משמעותית‪ ,‬ולכן היא קיימה את מצוותיו באדיקות‪ .‬הוא היה החבר הראשון שהקשיב לה ושעמו‬
‫חלקה את מחשבותיה ורגשותיה בתקופה קשה‪ .‬היא חשה מחוברת אליו עד מאוד והיא זו שיוצאת להגנתו‬
‫כשאחרים מעיזים לצאת כנגדו‪ .‬הקשר בינה ובין אלוקים היא כמערכת יחסים הדדית שבה כל צד שנוכח‬
‫בה גם נותן וגם מקבל‪ ,‬גם אם היא מתרחשת במסגרת דמיונית‪.‬‬

‫וריאציה נוספת לקשר אישי קרוב בין נפגעת גילוי העריות ובין אלוקים ניתן לראות אצל הדסה‪,‬‬
‫שגדלה בבית חרדי ושנפגעה על ידי אימה‪ .‬בדומה לקשר של ציפורה עם אלוקים גם הקשר של הדסה עם‬
‫אלוקים הוא הדדי‪ ,‬אך בשונה ממנו הוא מספק צרכים שבסיסיים יותר מאלו שמסופקים במערכת יחסים‬

‫‪33‬‬
 ‫חברית‪ .‬דבריה הכתובים של הדסה מתארים את האופן שבו מערכת היחסים שלה עם אלוקים הקבילה לזו‬
‫שהייתה לה עם אביה לאורך התרחשות פגיעת גילוי העריות‪:‬‬

‫אלוקים היה הגורם היחיד עימו שוחחתי והוא היה חומל ואוהב לתחושתי וגם – חלוש‪ ,‬כזה‬
‫שאני צריכה לעזור לו לחזק את העולם‪ ,‬בהקבלה מוחלטת לאבא שלי‪ ...‬בהקבלה לאבא שלי‬
‫שניסה לשמח את הבית ולחזק אותנו‪ ,‬את הילדים‪ ,‬לשיר איתנו‪ ,‬לצחוק ולהביע את אהבתו‬
‫אלינו‪ ,‬ואני עזרתי לו בכך שהייתי נענית לצחוקו ושרה איתו כדי "לשמוח"‪ .‬חשתי צורך גם‬
‫לשמח את אלוקים ולסייע לו לשמח אותנו‪ ...‬התחושה של האהבה שלו אלי הייתה תחושה‪,‬‬
‫עומק של אמונה‪ ,‬מן הרגשה שמישהו עוטף אותי‪ ,‬חושב עלי ואוהב אותי‪ .‬אבא שלי הינו אדם‬
‫רוחני מאד וממילא ההקבלה של אלוקים אליו הייתה קלה‪ .‬היו לי תפילות ארוכות בצורה‬
‫יוצאת דופן‪ ,‬שיחה יומיומית איתו‪ ,‬שמירה על מצוות בצורה קיצונית‪ .‬זה נבע גם מתוך רצון‬
‫לרצות את אבא שלי שנטש‪ -‬מחשבה שאם אקפיד על ההלכות הכי שאפשר ואפתח איתו שיח‬
‫הלכתי‪ -‬ייתכן והוא יתקרב אלי חזרה‪ ,‬מה שלא קרה ‪( ‬במקור)‪ .‬אני חושבת‪ ,‬שהקשר עם‬
‫אלוקים והיכולת שלי להרגישו לחוש אותו מתוך אמונה גדולה ומתוך תחושה עמוקה שהוא‬
‫כאן איתי ואוהב אותי‪ ,‬הם אלו שבעצם עזרו לי לשרוד בטוב את האין והחסר שלוו אותי‬
‫בילדותי‪ .‬היה לי והווה לי את אלוקים בכל מצב‪ ,‬מתוך בהירות של אמונה חזקה ויציבה מאד‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫מדבריה של הדסה עולה שמערכת היחסים בינה ובין אלוקים הקבילה למערכת היחסים שבינה ובין‬
‫אביה‪ .‬הקשר הקרוב שמתואר על ידי הדסה עם אלוקים התבטא בתפילותיה הארוכות‪ ,‬בשיחותיה‬
‫היומיומיות עמו ובשמירתה הקיצונית על מצוותיו‪ .‬כשם שהיא נענתה לצרכיו של אביה וחיזקה אותו‪ ,‬כך‬
‫היא נענתה לצרכיו הדומים של אלוקים‪ .‬מהתנהגותה זו בולטת הרצייה כלפי אלוקים וכלפי אביה‪ ,‬שהרי‬
‫בבית שבו מתרחש גילוי עריות כיצד אפשר באמת לשמוח? למרות ניסיונותיו של אביה להביע את אהבתו‬
‫כלפיה‪ ,‬הדסה מתייחסת לכך שנטש אותה להתעללותה של אימה‪ .‬מכאן שמצד אחד‪ ,‬ניתן לראות במערכת‬
‫היחסים החיובית שבין הדסה ובין אלוקים תיקון למערכת היחסים הלקויה שהייתה לה עם אביה ועם‬
‫אימה‪ ,‬ומצד שני גם רצון להתקרב לאלוקים שיושיע אותה כפי שציפתה מאביה שנטש אותה‪ .‬כגורם היחיד‬
‫שעמו היא שוחחה‪ ,‬אלוקים עם אהבתו וחמלתו שעטפו ושהגנו עליה בתקופה הישרדותית‪ ,‬הוא זה שמילא‬
‫את החסרים שהוריה הותירו בחייה‪.‬‬

‫בניגוד למשתתפות שתיארו קשר אישי קרוב עם אלוקים‪ ,‬חלק מהמשתתפות סיפרו על קשר אישי‬
‫מרוחק עם אלוקים לאורך התקופה שבה נפגעו בגילוי עריות ולאחריה‪ .‬הקשר האישי המרוחק ביניהן ובין‬
‫אלוקים המתאפיין בריחוק כולל רגשות ותפיסות שליליים כלפיו‪ .‬דבריה של תחיה‪ ,‬שגדלה בבית חרדי‬
‫ושנפגעה על ידי אמה‪ ,‬מתארים את מערכת היחסים שלה עם אלוקים לאורך התרחשות פגיעת גילוי‬
‫העריות‪ ,‬ככזו שבין ישות מענישה ובין ישות נענשת‪:‬‬

‫לא כי זה דמות מפחידה‪ ,‬מאיימת שעדיף להתרחק ממנה אבל חייבים לשמוע בקולה כי אם‬
‫אני לא אשמע בקולה היא תביא עונשים‪ ,‬היא נתנה לי סרטן‪ ,‬כי לא שמעתי בקולה‪ .‬היא נתנה‬
‫המון המון דברים לחיים כי לא שמעתי ב‪ ...‬בקולה‪ ]...[ .‬זה הקשר‪ ,‬זה קשר אה‪ ...‬אפשר להגיד‬
‫של שנאה‪ ]...[ .‬עם‪ ...‬זהו אמרתי לך על הקטע שהתרחקתי מ‪ ...‬התרחקתי בכלל מהדת‪...‬‬
‫מהקיום ומאלוקים ומהכול כי חטאתי וזהו‪ .‬ו‪ ...‬שנאתי את כולם‪ ,‬את כל האזור שלי‪ ,‬האזור‬
‫שלי כלל גם את אלוקים אז גם אותו אני אשנא‪ .‬הוא זה שהביא לי את הפגיעה בסופו של דבר‪,‬‬
‫הוא‪ ...‬הוא אחראי על זה‪.‬‬

‫‪34‬‬
‫מדבריה של תחיה עולה שאת האחריות לפגיעת גילוי העריות הממושכת שעברה מצד אמה היא הטילה על‬
‫אלוקים‪ .‬היא הפנימה את המסר החינוכי על שכר ועונש‪ ,‬ויצרה חיבור בין מעשיה הרעים הקודמים‬
‫ותוצאתם‪ ,‬פגיעת גילוי העריות‪ .‬פגיעת גילוי העריות היא כעונש רוחני המוטל עליה על ידי אלוקים על‬
‫חטאיה ועל אי ציות לחוקיו‪ .‬מערכת היחסים המענישה שבין אלוקים לתחיה עוררה בה רגשות שנאה עזים‬
‫כלפיו‪ ,‬והביאה אותה להתרחק ממנו ומקיום מצוותיו עוד יותר‪ .‬עבור תחיה‪ ,‬בניגוד למשתתפות האחרות‬
‫שעבורן הקשר עם אלוקים היה להן לעזר‪ ,‬הקשר עם אלוקים היה פוגעני ומזיק‪.‬‬

‫הקשר האישי של נפגעת גילוי העריות עם אלוקים לאורך הפגיעה ולאחריה הוא דינמי ומורכב‪ ,‬כך‬
‫שבנקודת זמן אחת הוא יכול להתאפיין בקרבה מאוד גדולה‪ ,‬ובנקודת זמן אחרת הוא יכול להתאפיין‬
‫בריחוק מאוד גדול‪ .‬בדבריה הבאים‪ ,‬הדסה‪ ,‬שגדלה בבית חרדי ושבילדותה נפגעה על ידי אימה‪ ,‬מתארת‬
‫את המורכבות של הקשר שיש לה כיום עם אלוקים‪ ,‬שנים לאחר פגיעת גילוי העריות‪:‬‬

‫כיום הקשר נע בין קשר עמוק מאד לתחושה של ריחוק ואפילו כעס‪ .‬עולות בי תהיות ואני‬
‫מחפשת משמעות ותשובות‪ .‬אני מתקשה להתקרב כמו פעם‪ ,‬בכלל – כיום קירבה היא מושג‬
‫שמאיים עלי מאד‪ ,‬לא רק מההבט הפיזי‪ ,‬אילו שהן הגנות סכיזואידיות‪ ,‬וזה תקף גם בקשר‬
‫עם אלוקים מחשש שאם אתן אמון – אפגע‪ .‬אם אפתח את ליבי – הוא עלול להישבר‪ .‬אני‬
‫מחזיקה גם בידיעה השכלית שיש בי כוחות וכל פגיעה הייתה באמת בעלת משמעות‪ ,‬וגם‬
‫בידיעה העמוקה של קשר עמוק ומחובר מאד עם אלוקים‪ ,‬שאותו שום פגיעה לא תוכל לקחת‬
‫ממני‪ .‬לפעמים יש בי חשש שאלוקים הוא כביכול מי שהוא בעל כוחות "להתעלל" ואני בחרדה‬
‫עצומה ממנו‪ .‬ואני צריכה לעבוד המון על ההפרדה בין דמויות הסמכות לדמותו כמלך קל ח‬
‫וקיים שחפץ בטובת בריותיו ואוהב אותנו כבנים‪.‬‬

‫בעוד שבילדותה מערכת היחסים שלה עם אלוקים לבשה צורה יותר חיובית וקבועה‪ ,‬כיום מערכת היחסים‬
‫שלה עמו היא יותר מורכבת ומשתנה‪ .‬הקשר המרוחק שיש להדסה עם אלוקים כיום מתאפיין בתחושות‬
‫שונות ככעס‪ ,‬אי אמון‪ ,‬איום וחרדה‪ .‬התרחקותה ממנו נובעת מחששה שהוא ישבור את ליבה אם תהיה‬
‫מספיק קרובה אליו‪ ,‬שהרי קרבה ביניהם משמעותה גם מערכת יחסים מתעללת המקבילה לזו שהייתה לה‬
‫עם אימה‪ .‬הדסה מנסה לעשות הפרדה בין האלוקים הרע והמתעלל ובין אלוקים הטוב והאוהב‪ ,‬ונראה כי‬
‫היא מצויה בתהליך של חיפוש אחר משמעות לפגיעת גילוי העריות שעברה מצד אימה‪ ,‬כמו גם משמעות‬
‫לקשר שלה עם אלוקים‪ ,‬קשר שנתפס ככל כך עמוק‪ ,‬שאפילו פגיעה כל כך קשה‪ ,‬לא יכולה להרוס אותו‪.‬‬

‫‪ 3.1.2.3‬מישור תפיסתי‪.‬‬

‫בנוסף להשלכותיה של פגיעת גילוי העריות על הנפגעת במישור הרגשי והרוחני‪ ,‬מדברי המשתתפות עולה‬
‫כיצד פגיעת גילוי העריות השפיעה על המישור התפיסתי‪ ,‬כשהן העלו את תחושת הדיסוננס הקוגניטיבי‬
‫הדתי המתחולל בתוכן‪ ,‬כתוצאה מפגיעת גילוי העריות שעברו בילדותן‪ .‬דיסוננס קוגניטיבי הוא מצב שבו‬
‫התפיסה של האדם מצויה בסתירה ובקונפליקט (‪ .)Festinger, 1957‬רבקה‪ ,‬שגדלה בבית חרדי‪ ,‬ושנפגעה על‬
‫ידי אביה‪ ,‬מתארת את תחושת הדיסוננס הקוגניטיבי הדתי שמהדהד בה‪ ,‬כשהיא מדברת על התנהגותו של‬
‫אביה המשמש כרב‪:‬‬

‫כאילו ראיתי פשוט יותר מדיי סתירות בשביל לחשוב שזה מה שמגדיר בנאדם‪ .‬כאילו אבא‬
‫שלי אה‪ ...‬לא יאכל משהו שהוא לא בכשרות הכי מהודרת‪ ,‬אבל כשהוא יהיה בחדר נעול‬
‫כשאף אחד לא רואה הוא יעשה מה שהוא רוצה‪ .‬הסתירות האלו פשוט אממ‪ ...‬קשות לי‪ ,‬אבל‬

‫‪35‬‬
 ‫פשוט אה‪ ...‬לא לא מסתדרות לי‪ .‬אני לא חושבת שהוא מייצג את כל ה‪ ...‬חברה כאילו אני‬
‫בטוחה שהוא לא מייצג‪ ,‬אבל אה‪ ...‬מאוד קשה לי לקבל את הפערים האלה‪.‬‬

‫דבריה של רבקה מדגימים את הדיסוננס הקוגניטיבי הדתי שהעלו כמה מהמשתתפות לגבי התנהגותו של‬
‫מי שפגע בהן‪ .‬כולן התקשו ועדיין מתקשות להבין כיצד אדם עם הסמכה רבנית‪ ,‬שכלפי חוץ מקפיד‬
‫במצוות‪ ,‬בקלה כבחמורה‪ ,‬בחדרי חדרים כשאף זר אינו רואה עובר עבירה כל כך חמורה כגילוי עריות‪ .‬על‬
‫מנת ליישב את הסתירה‪ ,‬יוצאת רבקה להגנת החברה החרדית שאליה היא משתייכת‪ ,‬כשהיא אומרת‬
‫שהתנהגותו של אביה היא יוצאת הדופן‪ ,‬וכי הוא אינו מייצג אותה‪.‬‬

‫מניתוח הממצאים עולה שלצד הופעתו של הדיסוננס הדתי ברמה המודעת המחשבתית של הנפגעת‬
‫הוא מופיע גם ברמה המודעת של הזיכרון שלה‪ ,‬אומנם מבלי שמשמעותו מובנת‪ .‬כשחווה‪ ,‬שגדלה בבית‬
‫דתי‪ -‬לאומי ושנפגעה על ידי אחיה הגדול נשאלה מה היא זוכרת מהפגיעה שעברה‪ ,‬היא השיבה כך‪:‬‬

‫מרואיינת‪ -‬סתם‪ ..‬שבתור דתייה‪ ,‬אני תמיד זוכרת את הציצית‪ ,‬זה כן אני זוכרת‪ ...‬תמיד את‬
‫הציצית שלו‪...‬‬
‫מראיינת‪ -‬הציצית‪.‬‬
‫מרואיינת‪ -‬כן‪ ,‬זה זיכרון מאוד חזק‪ ,‬מכל הפעמים‪ ,‬אפרופו דתיים‪...‬‬
‫מראיינת‪ -‬מה?‬
‫מרואיינת‪ -‬סתם‪ ..‬כי דתיים וזה‪ ...‬אז אני‪ ...‬ציצית‪ ...‬זה‪...‬‬
‫מראיינת‪ -‬מה זה בעצם? מה?‬
‫מרואיינת‪ -‬כלום‪ ,‬אני פשוט זוכרת את זה‪ ,‬מתוך כל המראות אני גם זוכרת את זה‪ ,‬מאוד‬
‫חזק‪( ...‬שקט)‬

‫הגבר היהודי מחויב מדאורייתא לקיים מצוות ציצית (במדבר‪ ,‬ט"ו‪ ,‬ל"ח‪ -‬ל"ט) על ידי לבושה‪ ,‬כשהוא לובש‬
‫בגד שלו לפחות ארבע פינות‪ .‬טעמה של מצווה זו‪ ,‬היא להזכיר לגבר היהודי את מצוות האלוקים בהן הוא‬
‫מחויב‪ ,‬ולעודד אותו שלא ילך אחר תאוות עיניו וליבו‪ .‬בזיכרונותיה של חווה הציצית תופסת משקל רב‪.‬‬
‫כשהתבקשה להרחיב עליה‪ ,‬היא רק קשרה בין הפגיעה ובין ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי בו היא חיה‪ .‬היא לא‬
‫פרטה מעבר‪ ,‬ובכך אפשרה לי לפרש בחופשיות‪ .‬ייתכן שמראה הציצית נותר טבוע בזיכרונה של חווה בשל‬
‫הניגודיות שבין המשמעות הדתית שהיא מסמלת (אין לתור אחר תאווה) ובין מעשיו של אחיה בפועל‬
‫המהווים איסור חמור ביהדות שעליו "ייהרג ואל יעבור"‪.‬‬

‫הדיסוננס הקוגניטיבי הדתי אינו נחלתה הבלעדית של נפגעת גילוי העריות‪ .‬כאשר זו חושפת את‬
‫פגיעת גילוי העריות שעברה בילדותה בפני סביבתה נראה שהוא מתעורר אף בהם‪ .‬דבריה הבאים של לאה‪,‬‬
‫שחזרה בתשובה בגיל ‪ 12‬בעקבות אחיה הגדול שפגע בה מינית‪ ,‬מדגימים זאת‪:‬‬

‫כן כאילו יש כאלה שאומרים לי 'מה? איך את דתייה אחרי‪ '?...‬יש מיש‪ ...‬יש אנשים שכאילו‬
‫ש‪ ...‬יודעים מה שעברתי‪ ]...[ ,‬איך את נשארת דתייה ואת ככה? ואת‪ ...‬ואת‪ ...‬ו‪ ...‬למרות מה‬
‫שעברת‪ ,‬איך את יכולה להגיד אה‪ ...‬נו בסדר אז את דתייה ו‪ ...‬את לא מסתכלת על מה‬
‫שעברת? אבל‪ ...‬אחיך הוא דתי איך הוא עשה את זה? נכון הוא היה חילוני קודם‪ ,‬איך הוא‬
‫נהיה פתאום דתי? אז כאילו זה משהו לא‪ ...‬משהו מנוגד לשני‪ .‬אבל אני אומרת להם שזה נותן‬
‫לי‪ ...‬לי זה נותן ת'כוח‪ ,‬הדת נותנת לי את הכוח‪ ,‬האמונה נותנת לי ת'כוח‪.‬‬

‫‪36‬‬
‫בדומה לדיסוננס הקוגניטיבי הדתי שהתעורר אצל רבקה‪ ,‬כשלאה חשפה בפני קרוביה שנפגעה בגילוי עריות‬
‫על ידי אחיה‪ ,‬גם בהם הוא התעורר‪ .‬הצירוף של דתיות וגילוי עריות העלה בהם קושי שהם לא הצליחו‬
‫ליישב‪ .‬לתפיסתם‪ ,‬אלו שני דברים שונים שאין ביניהם שום קשר‪ ,‬שהרי כיצד אדם חרדי שומר מצוות עובר‬
‫על חטא כל כך גדול? דבריה של לאה מוסיפים על אלו של רבקה‪ ,‬כשהם מתארים דיסוננס קוגניטיבי דתי‬
‫נוסף‪ .‬קרוביה של לאה התקשו להבין כיצד למרות שנפגעה היא נשארת חרדית‪ ,‬והם מאתגרים אותה‪.‬‬
‫הצירוף של דתיות וטראומה מתקשרים אצלם לחזרה בשאלה ולהתרחקות מהדת‪ ,‬וכשהם רואים את לאה‬
‫שמתחזקת‪ ,‬זה מערער את תפיסתם‪ .‬לאה יישבה להם את הדיסוננס‪ ,‬כשהסבירה להם שדווקא הדת‬
‫ואמונתה‪ ,‬הן אלו שנותנות לה את הכוח לשרוד את האתגרים שבחייה‪.‬‬

‫ניתן להתייחס למקורו של הדיסוננס הקוגניטיבי הדתי שהוצג בשתי הדוגמאות שלעיל כנעוץ‬
‫בתפיסה המוקדמת של הנפגעת וסביבתה‪ ,‬שדתיות ושמירה על מצוות מעידות על רמת צדיקותו של האדם‪.‬‬
‫דבריה של נעמי‪ ,‬שגדלה בבית דתי‪ -‬לאומי ושבילדותה נפגעה על ידי אחיה הגדול‪ ,‬מדגימים כיצד בעקבות‬
‫הפגיעה תפיסה מוקדמת זו התנפצה והופרכה בבגרותה‪:‬‬

‫גם הייתי בהרבה ב‪ ...‬בטיפול‪ ,‬בשיחות אממ‪ ...‬ולאט לאט הרגשתי ש‪ ...‬שהאנשים שהם אה‪...‬‬
‫דתיים הם לא בהכרח‪ ,‬תמיד זה היה נראה לי שאנשים דתיים הם צדיקים‪ ,‬שוב‪ .‬כאילו‪...‬‬
‫שהם האנשים הטובים‪ ,‬אפשר לסמוך עליהם‪ ,‬כי הם יראי שמים‪ .‬ואז פתאום אמרתי לעצמי‪,‬‬
‫איזה דפוק זה‪ ,‬זה לא ככה בכלל‪ ,‬כאילו‪ ...‬יכול להיות אדם שנראה צדיק וכל כך רקוב‬
‫מבפנים ואנשים חילוניים שהם‪ ...‬יש להם לב זהב והם‪ ...‬טובים ו‪...‬‬

‫פגיעת גילוי העריות שעברה נעמי לימדה אותה שרמת אדיקותו הדתית של האדם אינה מגדירה את‬
‫מידותיו הפנימיות‪ ,‬כך שמה שנראה כלפי חוץ לא תמיד עקבי עם מה שמתחולל פנימה‪ .‬אחיה למשל‪ ,‬שכלפי‬
‫חוץ הרבה במעשי חסד ונתפס כאדם טוב לב‪ ,‬בסתר היה פוגע בה מינית‪ .‬לכן‪ ,‬התובנה שהתפתחה בה היא‬
‫שאדם דתי אינו חייב להיות צדיק‪ ,‬ושאדם צדיק יכול להיות גם אדם חילוני‪ .‬מעשה הפגיעה אינו מאפשר‬
‫לה להמשיך לשאת תפיסת עולם דיכוטומית ומעודד אותה לחשיבה מורכבת‪.‬‬

‫‪ 3.1.2.4‬מישור זהותי‪.‬‬

‫השלכות נוספות לפגיעת גילוי העריות נוגעות למישור הזהות‪ .‬בראיונות‪ ,‬כשנשאלו על תפיסתן הדתית רוב‬
‫המשתתפות התייחסו בהגדרתן העצמית למרכיב הזהות הדתית ולמרכיב הזהות החברתית המאפיינים‬
‫אותן כיום‪ .‬הזהות הדתית של האדם מורכבת מיחסו לדת‪ ,‬ממידת הקשר שלו עם הדת וממידת קיום‬
‫ההלכה על ידו‪ .‬הזהות החברתית של האדם משמעותה השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת‪ ,‬כגון‪ -‬החברה‬
‫החרדית‪ ,‬הדתית‪ ,‬המסורתית או החילונית‪ .‬לרוב‪ ,‬השתייכותו החברתית של האדם לקבוצה בחברה עשויה‬
‫להעיד גם על זיקתו ומחויבותו לדת ולהלכותיה‪ .‬כך למשל‪ ,‬ניתן להסתכל על החברות החרדית‪ ,‬הדתית‪,‬‬
‫המסורתית והחילונית כממוקמות על רצף כך שבעוד שהחברה החרדית מאופיינת בקשר ומחויבות חזקים‬
‫כלפי הדת והלכותיה‪ ,‬החברה החילונית מאופיינת בקשר ומחויבות חלשים כלפי הדת והלכותיה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫אחת המשתתפות התייחסה גם למרכיב הזהות הלאומית בהגדרתה העצמית‪ .‬זהות לאומית מתייחסת‬
‫להשתייכות ולתחושת השייכות של האדם לעמו היהודי במובן האתני‪ -‬תרבותי‪ ,‬המתבססות על מוצאו‬
‫האתני‪ ,‬טריטוריה‪ ,‬מסורת‪ ,‬תרבות‪ ,‬שפה והיסטוריה משותפים‪.‬‬

‫לאורך הראיונות‪ ,‬המשתתפות הציגו שני אופנים בהם פגיעת גילוי העריות שעברו בילדותן מעצבת‬
‫את זהותן‪ .1 :‬פגיעת גילוי העריות כמחוללת אי הלימה בין זהויותיה של הנפגעת‪ .2 .‬פגיעת גילוי העריות‬
‫כגורמת למעבר בין זהויות אצל הנפגעת‪ .‬פירוט שני האופנים הוא כדלהלן‪:‬‬

‫‪37‬‬
 ‫פגיעת גילוי העריות כמחוללת אי‪ -‬הלימה בין זהויותיה של הנפגעת‪.‬‬

‫לאורך הראיונות‪ ,‬חלק מהנפגעות דיברו על כך שככל שהן התבגרו המידה שבה הן קיימו את הלכותיה של‬
‫הדת הלכה ופחתה‪ ,‬למרות שזהותן החברתית לא השתנתה‪ .‬השתייכותן החברתית של נפגעות אלו לחברה‬
‫שמקפידה על קיום מצוות‪ ,‬כגון‪ -‬החברה החרדית או החברה הדתית אינה תואמת לאופן שבו הן מקפידות‬
‫בפועל על קיום ההלכה‪ ,‬ולכן נוצרת אי‪ -‬הלימה בין זהותן החברתית ובין זהותן הדתית‪ ,‬כפי שזו תודגם‬
‫בדבריה של רבקה‪ ,‬שגדלה בבית חרדי ושכיום מגדירה את עצמה כחרדית‪:‬‬

‫אממ‪ ...‬עברו הרבה שנים מאז שהתפללתי בפעם האחרונה אממ‪ ...‬ו‪ ...‬הרבה תהיות על למה?‬
‫ואיך? אממ‪ ...‬אממ‪ ...‬וגם הרבה כאילו‪ ,‬פשוט לפעמים תחושה של‪ ...‬טוב אני מאמינה שככה‬
‫וככה צריך להיות וכך וכך צריך לעשות‪ ,‬אבל‪ ,‬אין לי כוח‪ ...‬אין כאילו‪ ...‬יש לי חשבון אה‪...‬‬
‫כאילו‪ ...‬אני אעשה מה שאני‪ ...‬כאילו‪ ,‬ואני אעשה שלא‪ ...‬לא‪ ...‬לא כל כך כאילו עניין של‬
‫תפיסה‪ ,‬אלא יותר עניין של‪ ...‬כאילו‪ ,‬סבלתי מספיק בשביל שעכשיו אני אוכל לנוח ולפטור‬
‫את עצמי מכל מיני דברים‪ ,‬הלכתיים ואחרים אממ‪...‬‬

‫בדבריה האחרים רבקה מתייחסת להפרדה שהיא עושה בין "חרדיות" ובין "דתיות"‪:‬‬

‫‪ ...‬אה‪ ...‬תראי אני חושבת שזה חרדיות ודתיות אממ‪ ...‬הגדרות אממ‪ ...‬סוציולוגיות הרבה‬
‫יותר מדתיות אז‪ ...‬חברתית אני חרדית‪ ,‬מעשית אה‪ ...‬יש הרבה דתיים שהם הרבה יותר‪...‬‬
‫כאילו יש הרבה דתיים לאומיים שהם הרבה יותר ח‪ ...‬דוסים ממני אממ‪ ..‬אבל‪ ...‬כאילו הבן‬
‫שלי לומד במוסד חרדי‪ ,‬לא הארד קור חרדי‪ ,‬אבל איך שהוא על קצה הרצף אממ‪ ...‬אני יותר‬
‫חרדית מכל דבר אחר‪ ,‬אבל אממ‪ ...‬השאלה מה זה חרדית? חרדית זה השתייכות חברתית‬
‫בעיני‪ ,‬אז אם זאת השתייכות חברתית אז‪ ..‬אז זה זה‪ ,‬אם זה משהו אחר אז אה‪ ...‬אז פחות‪...‬‬

‫מדבריה של רבקה עולה אי ההלימה שבין זהותה החברתית החרדית ובין זהותה הדתית‪ .‬בעוד שהיא‬
‫מגדירה את עצמה כמשתייכת לחברה החרדית‪ ,‬ברמת הפרקטיקה אין היא מקפידה על קיום ההלכה כפי‬
‫שהייתה רגילה בעבר‪ ,‬וכפי שהחברה החרדית הקפדנית בקיום ההלכה דורשת‪ .‬לטענתה‪ ,‬ברמת הפרקטיקה‬
‫יש דתיים‪ -‬לאומיים שהם יותר "דוסים" ממנה‪ .‬רבקה מדגימה בדבריה כאן והאחרים כיצד היא מקלה על‬
‫עצמה בקיום מצוות מסוימות‪ ,‬כגון‪ :‬היטהרות במקווה ותפילה‪ ,‬וכיצד מצד שני היא מקפידה במצוות‬
‫אחרות‪ ,‬כגון‪ :‬שמירת צניעות‪ ,‬שבת וכשרות‪ .‬למרות ידיעותיה הרבות בהלכה‪ ,‬רבקה מסבירה שבשל הסבל‬
‫הרב שעברה‪ ,‬הנובע מפגיעת גילוי העריות ומהפגיעות הנוספות‪ ,‬יש לה את הזכות לקבל "פטור" מקיום‬
‫הלכות מסוימות‪ .‬מכאן שגילוי העריות מביא את הנפגעת להקפדה פחותה בהלכה היהודית‪ ,‬וכך גם יוצר‬
‫אי‪ -‬הלימה בין זהותה החברתית ובין זהותה הדתית‪.‬‬

‫פגיעת גילויה עריות כגורמת למעבר בין זהויות בנפגעת‪.‬‬

‫בראיונות חלק מהמשתתפות סיפרו איך לאורך שנות הפגיעה ולאחריה‪ ,‬בעקבות פגיעת גילוי העריות הן‬
‫עברו תהליך שבו אמצו זהויות אחרות על פני הזהות המקורית שהגדירה אותם‪ .‬דבריה של שרה‪ ,‬שגדלה‬
‫בבית חרדי מתארים את המעבר שעשתה מזהות חרדית לזהות חילונית בעקבות פגיעת גילוי העריות‪:‬‬

‫מחרדית עברנו לחילוניים‪ ,‬היינו אממ ביחד זאת אומרת‪ ,‬בעלי ואני חזרנו בשאלה‪ ,‬היינו בערך‬
‫עשר שנים חילונים ואז כשהקטנה ש‪ ..‬אהה הגדולה שלי הייתה בת שלוש החלטנו שאנחנו‬
‫רוצים את ה‪ ..‬אחרי שטעמנו מכל העולמות כאילו‪ ,‬שאנחנו רוצים את התפיסה הדתית‪,‬‬
‫שזה‪ ...‬שזה החינוך שאנחנו רוצים בעצם‪ ,‬אז חזרנו בתשובה…‬

‫‪38‬‬
 ‫בהמשך דבריה היא אמרה‪:‬‬

‫אני בנאדם מאמין‪ ,‬אני… ואני מאמינה שללא הפגיעה הייתי נשארת חרדית‪ ,‬כי זה מה‬
‫שגדלתי וזה מה ש… ועדיין איפה שהוא‪ ,‬אני עדיין מתבלבלת בין החרדים והדתיים ו… בגלל‬
‫שזה משהו שזורם לי בדם ‪ ,‬כל עוד שלמדתי אז‪ ,‬אבל בגלל הפגיעה איך שהוא נהיה לי אנטי‬
‫לחרדים…‬

‫בילדותה שרה השתייכה לחברה החרדית והשתדלה לקיים את ההלכה היהודית כפי שנדרש ממנה‪ .‬כששרה‬
‫התבגרה התפתחה בה תחושה שלילית כלפי החברה החרדית‪ ,‬שנבעה מפגיעת גילוי העריות שעברה מצד‬
‫אביה‪ .‬את הדיסוננס שאביה המקפיד בקלה כבחמורה גם פוגע בה מינית היה קשה לה לשאת‪ ,‬והיא בעטה‬
‫בכול‪ .‬שרה נטשה את הדת היהודית והפסיקה לקיים את הלכותיה‪ ,‬למרות שבתוך תוכה הייתה בנאדם‬
‫מאמין‪ .‬באותה תקופה היא קיימה אורח חיים חילוני יחד עם בעלה‪ .‬רק כעבור שנים‪ ,‬היא ובעלה החליטו‬
‫פה אחד שלבנותיהם הם רוצים להנחיל חינוך דתי‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הם שבו לקיים את הלכות הדת כנדרש‬
‫ועד היום הם רואים את עצמם כחלק מהחברה הדתית‪ -‬לאומית‪ .‬היום שרה מניחה שהמעבר מזהות חרדית‬
‫לזהות חילונית לא היה מתרחש אילולא הייתה נפגעת בגילוי עריות‪.‬‬

‫בעוד ששרה עשתה מעבר מזהות חרדית לזהות חילונית בעקבות פגיעת גילוי העריות‪ ,‬בדבריה‪,‬‬
‫ציפורה מתארת את המעבר שעשתה מזהות חילונית לזהות חרדית‪ ,‬כשהייתה רק בת ‪:12‬‬

‫אה‪ ...‬כששאלתי את סבתא שלי אז היא אמרה‪ -‬שיש אלוהים אז אמרתי‪ -‬וואלה‪ .‬יש מישהו‬
‫שם למעלה שאני יכולה לכתוב לו והוא לא יפגע בי‪ ,‬כאילו החוויה הראשונה הייתה שהוא‬
‫רחוק והוא לא יפגע בי‪ ,‬כאילו כל מי שקרוב הרי פוגע והוא יהיה רחוק‪ .‬והתחלתי להתעניין‬
‫ב‪ ...‬חב"ד‪ ,‬הם היו גרים קרוב בשכונת (שם)‪ ,‬והלכתי לספריה אני זוכרת ואמרתי לה שאני‬
‫רוצה להיות ילדה של אלוהים‪ ,‬היא אמרה לי בסדר‪ ,‬אבל את צריכה להתלבש כמו ש‪ ...‬ילדה‬
‫של אלוהים לבושה אני זוכרת את זה על הנאיביות‪ ,‬הייתי בת ארבע‪ ...‬שלוש עשרה ארבע‬
‫עשרה‪ ,‬הייתי אחרי ההפלה‪ .‬אז אה‪ ...‬היא ממש היא קנתה לי חצאית ו‪ ...‬חולצה ארוכה והכל‬
‫סגור‪ .‬הייתי נורא טוטאלית מרוב הבנות‪ ,‬שעברו‪ ,‬נורא טוטאלית‪ ,‬הכול שחור או לבן‪ ,‬אין‬
‫אמצע בכלל‪ .‬חזרתי הביתה ואמרתי שאני ילדה של אלוהים ו‪ ...‬אני לא אוכלת בבית‪ ,‬אימא‬
‫שלי (שם עדה)‪ ,‬לא לאכול את האוכל שלה‪ ,‬אוי ואבוי (קול למעלה) וחטפתי מכות רצח‪ -‬מה?‬
‫את לא נורמאלית‪ ,‬את משוגעת! את זה‪ ,...‬נורא עקשנית‪ .‬לא ויתרתי‪ ,‬היו ימים שלמים שלא‬
‫אכלתי בכלל‪ ,‬הם היו ממש‪ ...‬מערבבים לי את האוכל והכול כדי שאולי השיגעון יעבור לי‪ .‬זה‬
‫לא עבר לי‪ .‬ו‪ ...‬אבל זה לא היה קל בכלל‪ ,‬אבל הייתי מאוד מאוד נחושה‪.‬‬

‫החלטתה של ציפורה שגדלה בבית חילוני‪ ,‬להיות "ילדה של אלוקים" צמחה מתוך פגיעת גילוי העריות‬
‫שעברה מידי הקרובים לה‪ ,‬ומתוך התובנה שאלוקים לא ייפגע בה כי הוא רחוק‪ ,‬ושלכן היא רוצה בקשר‬
‫עמו‪ .‬מכאן מתחיל תהליך של חזרה בתשובה שבמהלכו ציפורה החליפה את זהותה החילונית ואימצה‬
‫לקרבה את הזהות החרדית‪ .‬חזרתה בתשובה של ציפורה לא התקבלה יפה בקרב משפחתה‪ ,‬והיא נאלצה‬
‫לסבול את התערבותם האלימה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬היא לא וויתרה והמשיכה להקפיד בקיום הלכות הצניעות‬
‫והכשרות‪ ,‬ובבגרותה היא נישאה בשידוך לחרדי‪.‬‬

‫וריאציה נוספת למעבר בין זהויות מודגמת בדבריה של נעמי‪ ,‬שבחרה לוותר על הזהות הדתית‬
‫שהגדירה אותה לאורך שנים ולאמץ את הזהות הלאומית כזו שתגדיר אותה מעתה ואילך‪:‬‬

‫‪39‬‬
 ‫אני‪ ...‬אני לא רואה את עצמי דתל"שית‪ ,‬אני לא רואה את עצמי דתייה‪ ,‬אני לא רואה את‬
‫עצמי מסו‪ ...‬אני לא יודעת‪ ,‬אני‪ ...‬מרגישה שאני פשוט לא‪ ...‬לא רוצה להתקבע‪ ,‬לא רוצה‬
‫להתקבע לשום הגדרה‪ ,‬כי לכל הגדרה יש כאילו‪ ...‬מאפיינים‪ ,‬ואני כבר לא מאמינה בזה‪ ,‬לא‬
‫מאמינה במשבצות‪ .‬אני לא רוצה להיכנס למשבצת‪ .‬אז הרבה פעמים ששואלים אותי מה אני?‬
‫אני פשוט אומרת שאני יהודייה‪ .‬אני כן‪ ...‬כשאני אצל ההורים אני מכבדת‪ ,‬אצל אימא שלי‬
‫אני מכבדת אני‪ ...‬אני אשמור שבת כהלכתה ו‪ ...‬זה‪ ...‬יש לי מטבח כשר‪ ,‬כי אני יודעת שאם‬
‫אני ארצה להכין אוכל אז אני‪ ...‬וגם כי מבחינ‪ ...‬מבחינתי כשרות זה חלק מהיהדות‪ .‬אממ‪...‬‬
‫אבל אני כבר לא שומרת שבת אה‪ ...‬כהלכתה‪ .‬אני לא נוסעת בשבת‪ ,‬אבל אני כן אה‪ ...‬אדליק‬
‫אכבה אורות‪ ,‬אוורור‪ ,‬מיזוג אה‪ ...‬אני נותנת ל‪ ...‬הבת שלי יודעת שבבית מותר לצייר בשבת‪,‬‬
‫ואצל אימא שלי אסור לצייר בשבת‪ .‬ואני מסבירה לה שיש כל מיני דרכים לשמור שבת‪ ,‬כל‬
‫אחד בוחר איך הוא שומר‪ ,‬מה עושה לו עונג‪ ,‬ומה נותן לו מנוחה‪.‬‬

‫בילדותה‪ ,‬נעמי שגדלה בבית דתי לאומי‪ ,‬הקפידה על קיום המצוות בקפידה רבה מאוד‪ ,‬ואילו כיום היא‬
‫בוחרת לקיים ולא לקיים הלכות מסוימות‪ .‬נשמע מדבריה שמה שהיא כן בוחרת לקיים הוא כאות‬
‫השתייכות לתרבותו של העם היהודי‪ .‬היא אינה רוצה שייחסו לה זהות דתית‪ ,‬זהות דתית לשעבר או זהות‬
‫מסורתית‪ .‬נעמי בניגוד ליתר המשתתפות המגדירות את עצמן באמצעות הזהות הדתית‪ ,‬בוחרת להגדיר את‬
‫עצמה באמצעות זהות לאומית‪ ,‬כיהודייה‪ ,‬ייתכן שבשל הצורך לאחוז בזהות שהיא יותר רחבה וכללית‬
‫מהזהות הדתית המצמצמת‪.‬‬

‫‪ 3.1.2.5‬מישור הל תי‪.‬‬

‫המישור ההלכתי בחייהן של המשתתפות גם הוא מתעצב על ידי פגיעת גילוי העריות שעברו בילדותן‪.‬‬
‫ההשלכות במישור ההלכתי משמעותן‪ ,‬האופן שבו פגיעת גילוי העריות מעצבת את קיום ההלכה היהודית‪,‬‬
‫את מצוותיה ואת איסוריה‪ .‬בחלק זה‪ ,‬ראשונות יוצגו ההשלכות של פגיעת גילוי העריות במישור ההלכתי‬
‫בזמן שבו התרחשה הפגיעה‪ ,‬ולאחריהן אלו המתרחשות בתקופת בגרותה‪ ,‬לאחר תום הפגיעה‪:‬‬

‫לאורך הראיונות‪ ,‬חלק מהמשתתפות תיארו כיצד לאורך תקופת פגיעת גילוי העריות הן נתנו לקיום‬
‫ההלכה חשיבות עליונה‪ ,‬תוך רצון עז להקפיד על קיום מצוות התורה ותוך זהירות יתרה שלא לעבור על‬
‫איסוריה‪ .‬הדסה שגדלה בבית חרדי כותבת כיצד למול הפגיעה המינית וההרסנית מצד אימה‪ ,‬אדיקותה‬
‫ההלכתית חיזקה אותה ונתנה לה כוחות‪:‬‬

‫למדתי הלכות ומוסר באופן יומיומי‪ ,‬הזנחתי כל תשוקה וכל רצון‪" ,‬שברתי את היצר"‪ .‬אולי‬
‫שברתי את היצר‪ ,‬למשל – הקפדתי לא לאכול מה שאני מתאווה אליו‪ ,‬לתת כל מה שיש לי‪,‬‬
‫להתלבש הכי בצניעות‪ ,‬במבט לאחור אני מבינה שאלוקים לא "דרש" ממני את זה‪ ,‬אבל זה‬
‫יצר אצלי קירבה‪ ,‬והיא הגנה עלי באמת‪ ]...[ .‬פשוט הייתי כל כך מכווצת ומצוות הדת‪ ,‬יצרה‬
‫לי את ההרגשה שאני עושה משהו חשוב‪ ]...[ .‬כלומר‪ ,‬אני חושבת שהפגיעה כיווצה אותי‬
‫לגמרי‪ ,‬לא המצווה‪ .‬כי אם להתבונן בנערות חילוניות שעוברות את מה שעברתי – התוצאה‬
‫זהה‪ ,‬אלא שלי הייתה מן גאווה פנימית ביסורים‪ ,‬איזושהי תחושה שאני על ידי כך מקיימת‬
‫מצווה‪ ,‬מתייסרת אבל לא לשווא‪.‬‬

‫הדסה מתארת רמת אדיקות הלכתית מאוד גבוהה עד לכדי תחושה של ייסורים כואבים‪ .‬היא ריסנה את‬
‫תאוותיה ותשוקותיה האנושיות תדיר‪ ,‬ובניגוד לצרכיה‪ ,‬את צרכיהם של אחרים היא שמה בראש סדר‬
‫העדיפויות‪ .‬הדסה מסבירה את אדיקותה הגבוהה בכך שהמצוות וקיומן נתנו לה תחושה של משמעות‪ ,‬הן‬

‫‪40‬‬
‫יצרו בינה ובין אלוקים קרבה מיוחדת המשרה בה תחושת מוגנות‪ .‬כשפגיעת גילוי העריות שהיא עברה מצד‬
‫אימה כיווצה ורוקנה אותה‪ ,‬המצוות וייסוריהן חיזקו ומילאו אותה בגאווה ובתכלית‪.‬‬

‫בניגוד להדסה ומשתתפות נוספות‪ ,‬חלק מהמשתתפות מתארות כיצד לאורך תקופת פגיעת גילוי‬
‫העריות‪ ,‬קיום ההלכה לא היה בראש סדר עדיפויותיהן‪ ,‬ולצד מצוות שהן קיימו‪ ,‬היו מצוות שהן בחרו שלא‬
‫לקיים‪ .‬למרות שגדלה במשפחה חרדית אליטיסטית‪ ,‬בדבריה תחיה מתארת כיצד עברה על איסורי ההלכה‬
‫בהזדמנויות שונות לאורך התקופה שבה נפגעה בגילוי עריות על ידי אימה מסיבות שונות‪:‬‬

‫לא קיימתי מצוות‪ .‬יכלתי גם לחלל שבת‪ ,‬מה זה לחלל שבת? לא אוכ‪ ..‬ש‪ ...‬לא הרגשתי מצפון‬
‫גדול כש‪ ...‬כיביתי והדלקתי את האור‪ ,‬לא שמרתי בשר וחלב‪ ,‬לא שמ‪ ...‬לא אכלתי ביחד‪ ,‬אבל‬
‫נגיד אצלנו השש שעות וההקפדה על לא לאכול בשר חלב‪ ,‬זה אותה הקפדה‪ ,‬זה לא באמת אז‬
‫כן‪ .‬אז לא שמרנו כאלה דברים‪ .‬אני זוכרת את עצמי בגיל ‪ 12‬גם אוכלת ביום כיפור‪ ,‬כי הייתי‬
‫רעבה‪ .‬לא מאוד‪ ...‬אחרי זה כבר לא‪ ,‬אבל כשהייתי צריכה מבחינתנו לשמור טוטאלית לא‪...‬‬
‫לא ממש עשיתי את זה‪ ...‬יכלתי גם לא לעשות את זה לעצמי‪ .‬לא‪ ...‬לא הרגשתי‪ ...‬בפנים לא‬
‫הייתי כ‪ ...‬אחת שרוצה לשמור מצוות‪ ]...[ .‬יכול להיות שאת‪ ...‬אני אומרת את זה עכשיו‪ ...‬לא‬
‫חשבתי על זה‪ ...‬יכול להיות שעכשיו אני אומרת לעצמי התרגלתי להיות חוטאת‪ ,‬זה היה‬
‫בסדר מבחינתי כל החיים לחטוא‪ ,‬אז חטאתי עוד קצת‪ ,‬מה זה חטאתי‪ ,‬כאילו במסגרת‬
‫החברה המשכתי לחטוא עוד קצת וזה היה בסדר כאילו‪ ...‬יש את האנשים הטהורים‬
‫והצדיקים ויש את אלה שחוטאים‪.‬‬

‫תחיה מתארת כיצד בילדותה במקביל להתרחשות הפגיעה היא עברה על עבירות מאוד חמורות שעונשן‬
‫כרת כמצוות צום יום כיפור‪ .‬לאורך הריאיון‪ ,‬כשנשאלה מה הוביל אותה לנהוג באופן זה‪ ,‬היא השיבה‬
‫שסקרנות‪ ,‬חוסר עניין וחיבור לעניינים הלכתיים הם ההסברים הדומיננטיים‪ .‬רק בהמשך‪ ,‬בשטף דיבורה‬
‫היא מספקת הסבר נוסף להתנהגותה דאז‪ .‬היא מציגה את התפיסה הדיכוטומית שאימצה על העולם‪,‬‬
‫המחלקת את אוכלוסיית האנשים לחוטאים ולצדיקים‪ .‬את עצמה‪ ,‬היא שייכה לאוכלוסיית החוטאים‬
‫משום שהאזינה לרדיו‪ ,‬קראה בספר שלא עבר את אישור הוריה‪ ,‬שוחחה עם בנים וכן נפגעה מינית על ידי‬
‫אימה‪ .‬לדבריה‪ ,‬במעשי הפגיעה אימה הפכה אותה לחוטאת בעוד היא עצמה נותרה בצדיקותה‪ .‬לכן‪,‬‬
‫כשתחיה הורגלה בחטא מגיל צעיר‪ ,‬כיצד על מצבור של חטאים‪ ,‬חטא נוסף היה יכול לשנות את התמונה?‬

‫בנוסף להתייחסותן של המשתתפות לאופן שבו פגיעת גילוי העריות עצבה את קיום ההלכה‬
‫היהודית לאורך התרחשותה‪ ,‬הן גם התייחסו לאופן שבו היא מעצבת את ההלכה היהודית כיום‪ ,‬בתקופת‬
‫בגרותן‪ .‬בדבריהן‪ ,‬חלק מהן התייחסו לאופן שבו פגיעת גילוי העריות מעצבת את קיום הלכות טהרת‬
‫המשפחה‪ .‬ביהדות העיסוק בהלכות טומאה וטהרה הוא מאוד מרכזי ומשמעותי‪ .‬כשבית המקדש היה קיים‬
‫וחלו דיני הטומאה והטהרה בישראל‪ ,‬הטומאה לא יוחסה רק לאישה‪ -‬גם היא וגם הגבר היו טמאים‬
‫מסיבות שונות‪ .‬עם זאת‪ ,‬כיום בהיעדר בית המקדש אין להלכות אלו כמעט משמעות יישומית‪ ,‬מלבד כל‬
‫הקשור להלכות טהרת המשפחה (קנוהל‪ .)2003 ,‬לאורך הראיונות‪ ,‬כמה מהנפגעות התייחסו לאופן שבו‬
‫החוויה של קיום אחת או יותר מההלכות הכלולות בסדר הטהרה‪ ,‬כגון‪ -‬שמירת הנידה‪ ,‬ספירת שבעת ימי‬
‫הנקיים‪ ,‬ההיטהרות ויחסי האישות מעוצבות כשברקע חוויה של פגיעה כגילוי העריות‪ .‬להלן פירוט כל‬
‫ההלכות הכלולות בסדר הטהרה‪ ,‬והאופן שבו הן מעוצבות על ידי פגיעת גילוי העריות‪:‬‬

‫‪41‬‬
 ‫שמירת הנידה‪.‬‬

‫נידה היא אישה שנטמאה בעקבות יציאת דם הוסת‪ .‬בדבריה‪ ,‬נעמי שנפגעה על ידי אחיה הגדול ושקיימה‬
‫אורח חיים דתי‪ -‬לאומי‪ ,‬מתארת כיצד בתקופת ימי הנידה תחושת הטומאה שהיא חשה תדיר מתעצמת‬
‫ולובשת צורה ממשית‪:‬‬

‫אממ‪( ...‬שקט ‪ 13‬שניות‪ ,‬שותה מים) בגדול אה‪ ...‬המחזור עצמו היה תקופה שעוד יותר לא‬
‫הי‪ ...‬היום אני יודעת שזה אמור להיות הפוך‪ ,‬אבל כאילו שזה‪ ...‬אם היה תקופה שלא‬
‫התקלחתי‪ ,‬אז מחזור זה ממש תקופה ש‪( ...‬מגחכת) אין סיכוי שאני אתקלח‪ .‬ודווקא היום‬
‫אני יודעת שזה הרבה יותר חשוב להתקלח הרבה יותר חשוב לנקות ו‪ ...‬אבל זה היה משהו‬
‫שלא יכולתי‪ ...‬זה היה כאילו הגשמת הטומאה (מגחכת) אם הרגשתי שאני טמאה‪ ,‬אז הנה‬
‫הטומאה ו‪( ...‬שקט ‪ 5‬שניות) זה היה בשבילי ממש אה‪( ...‬שקט ‪ 5‬שניות)‬

‫כשנעמי לא התנקתה בימי הנידה האם ניסתה לברוח מהמפגש עם גופה? בימים אלו על גופה נוצרת שכבת‬
‫הטומאה שהיא כמסגרת לגופה משאריות דם הווסת ומאדי הריח הנאחזים בו‪" .‬הגשמת הטומאה"‬
‫משמעותה הפיכתה לדבר ממשי על ידי דם הוסת‪ .‬אם עד כה הטומאה הייתה תחושה מוסווית‪ ,‬הרי שכעת‬
‫בימי הנידה‪ ,‬היא מוחצנת וגלויה לכול‪ .‬מעניין הדבר שגם בקריאה ראשונה של הטקסט הטומאה הינה‬
‫מוסווית‪ ,‬ורק לאחר קריאה חוזרת היא מתחילה להתגלות אט אט‪ .‬כמו כן‪ ,‬האם ניתן לפרש את טומאתה‬
‫הגלויה של נעמי כניסיון לא מודע שלה לגרום לסביבתה הקרובה "להריח" את גילוי העריות שהתרחש תחת‬
‫אפם? יחד עם זאת‪ ,‬ניכר שהטומאה הגלויה הממסגרת את גופה של נעמי היא חלק בלתי נפרד ממנה‪ ,‬כחלק‬
‫מגופה ומעצמיותה‪ ,‬המעניקה לה תחושת קיימות‪ .‬אובדן שלה על ידי התנקות היא כאובדן חלק מעצמה‪.‬‬

‫לאישה הנידה נקבעו דינים רבים על ידי ההלכה‪ ,‬והעיקרי שבהם הוא האיסור על קרבה ועל קיום‬
‫יחסי אישיות עם בעלה עד לאחר היטהרותה‪ .‬מבין המשתתפות היו שהתייחסו לשמירת הנידה כתקופה‬
‫שמציפה בהן קשיים רבים לאור הפגיעה המינית שעברו בילדותן‪ .‬נאווה‪ ,‬שנפגעה על ידי דודה ושכיום‬
‫מנהלת אורח חיים חרדי תיארה בדבריה את אחד הקשיים שאיתם היא מתמודדת בתקופה זו‪:‬‬

‫עכשיו הרבה פעמים קורים מקרים שאני נמצאת במצב מאוד מאוד קשה או שאני רוצה לפגוע‬
‫בעצמי או שאני‪ ...‬או שאני משתגעת או שאני בניתוק מאוד מאוד קשה‪ .‬אה‪ ...‬אז אני‪ ...‬אז‪...‬‬
‫אז בעלי פשוט צריך לעזור לי פיזית‪ ,‬פשוט לא יודעת מה לעשות‪ .‬לתפוס אותי‪ .‬עכשיו אני‬
‫נידה‪ ,‬אז מה הוא יעשה? אז אין ברירה כאילו‪ .‬צריך לעשות את זה‪ ,‬זה מרגיש רע אבל אין מה‬
‫לעשות‪ .‬אה‪ ...‬אז יוצא לי הרבה פעמים שהוא‪ ...‬שהוא נוגע בי כשאני נידה [‪ ]...‬כאילו הוא‬
‫משתדל לעשות את זה בצורה אם הוא יכול הוא תופס נגיד בשמיכה או שהוא תופס גם בבגד‬
‫או שהוא תופס אותי‪...‬‬

‫גילוי העריות שעברה נאווה בילדותה מראה את אותותיו גם בבגרותה‪ ,‬כשהיא סובלת מניתוקים ומפגיעה‬
‫עצמית‪ .‬היא זקוקה לתמיכתו של בעלה‪ ,‬אך כיצד הוא יסייע לה בימי הנידה אם ההלכה אוסרת על כל מגע‬
‫פיזי ביניהם? נאווה טוענת בהמשך הריאיון‪ ,‬שעבור נפגעות פגיעה מינית השמירה על הלכות טהרת‬
‫המשפחה יותר קשה לעומת נשים שלא חוו פגיעה בחייהן‪ .‬ייתכן וחלק מהנשים הנפגעות יפנו לרב שייתן‬
‫להן הקלות מסוימות‪ ,‬אך אין פתרון רשמי ואחיד לסוגיה‪ .‬בדבריה נאווה מתארת איך לבסוף היא ובעלה‬
‫נוטלים את הסמכות לידיהם מבלי להיוועץ עם גורם רבני מוסמך‪ ,‬ובוחרים להקל על עצמם בעניין זה‬
‫בזהירות יתרה למרות ידיעתם שמבחינה הלכתית הם עוברים על איסור‪.‬‬

‫‪42‬‬
 ‫בניגוד לקול שנשמע מהמשתתפות המתייחס לקשיים שעולים משמירה על הלכות הנידה‪ ,‬מקרב‬
‫המשתתפות נשמע קול נוסף המתייחס לרווח שהן מפיקות משמירה עליהן‪ .‬דבריה של נעמי‪ ,‬שבילדותה‬
‫נפגעה על ידי אחיה הגדול‪ ,‬מתארים רווח זה כשהייתה נשואה וקיימה אורח חיים דתי‪ -‬לאומי‪:‬‬

‫אז אה‪ ...‬ואולי באיזה שהוא מקום היה לי הקלה עם ה‪ ...‬שבועיים האלה שלא צריך לעשות‬
‫את זה‪ .‬אז אה‪ ...‬כן היה קשה כי זה גם מעבר ליחסי אישות‪ ,‬זה גם לא לגעת ב‪ ...‬להעביר‬
‫דברים וכאלה שזה מן הסתם סיבך אותי אבל אה‪...‬‬

‫לאורך נישואיה‪ ,‬נעמי חשה הקלה בתקופת הנידה‪ ,‬למרות הקשיים שהיו לאורכה‪ .‬הסיבה לכך היא‬
‫שבתקופה זו אסורה כל קרבה גופנית בין האישה ובעלה‪ .‬את יחסי האישות שלה עם בעלה‪ ,‬נעמי לא חוותה‬
‫בצורה נעימה ומיטיבה‪ ,‬אלא בצורה קשה ופוגענית המשחזרת את פגיעת גילוי העריות שעברה בילדותה‬
‫מצד אחיה הגדול‪ .‬על כן‪ ,‬היא ברכה על המרחק שההלכה ציוותה אותה לשמור מבעלה והפיקה ממנו רווח‪.‬‬
‫עבורה הלכות הנידה היו כמגן זמני מפני שחזור של פגיעת גילוי העריות במסגרת יחסי האישות עם בעלה‪.‬‬

‫ספירת שבעה ימים נקיים‪.‬‬

‫לאחר שביצעה בדיקת "הפסק טהרה"‪ ,‬ווידאה שהדימום פסק‪ ,‬האישה סופרת שבעה ימים נקיים‪ ,‬שבהם‬
‫היא מבצעת‪ ,‬בוקר וערב‪ ,‬למשך שבעה ימים‪ ,‬בדיקה האם הוסת פסק‪ ,‬על ידי החדרת בד לאיבר המין‪ .‬נעמי‬
‫מתארת בדבריה איך התקשתה לבצע את הבדיקה כי חשה שפגיעת גילוי העריות השתחזרה במהלכה‪:‬‬

‫מראיינת‪ -‬דיברת על השבעה נקיים‪ ,‬את יכולה יותר לפרט אם תרצי?‬

‫מרואיינת‪ ... -‬ו‪ ...‬ואחרי זה אממ‪( ...‬זה= המחזור) זה היה מאוד אממ‪ ...‬היה לי מאוד קשה‬
‫עם זה‪ ,‬זה קצת אהה‪ ...‬זה קצת עשה לי פלאשבקים כאלה‪ ,‬זה הרגיש לי כמו חדירה אה‪...‬‬
‫והקטע המוזר זה שזה אני עושה לעצמי שזה בכלל אה‪ ...‬מוזר‪ .‬כאילו אני מתעללת בעצמי‪,‬‬
‫אבל זה לא ממש כי‪ ...‬כי כש‪ ...‬כשהייתי עושה את זה‪ ,‬זה היה יותר עושה לי פלאשבק כזה‬
‫מה‪ ...‬מה‪ ...‬מהתמונה או מהתחושה או שניהם ביחד של פעם‪ .‬כאילו זה היה מרגיש לי הנה‬
‫הוא חודר לתוכי‪ ,‬שוב‪ .‬ו‪ ...‬שנאתי את זה ממש‪ ,‬אממ‪...‬‬

‫קיום דיני הטהרה כהלכתם‪ ,‬גבו מנעמי מחיר כבד‪ ,‬שהרי היא חוותה את בדיקת שבעת הנקיים‬
‫כטראומטית וטריגרית‪ ,‬כהתעללות מינית לכל דבר‪ .‬לצד פלאשבקים מפגיעת גילוי העריות שעברה מצד‬
‫אחיה הגדול ותחושת חדירה ממשית‪ ,‬היא חוותה את עצמה כמתעללת בעצמה‪ .‬נפגעת גילוי העריות‬
‫האורתודוכסית מחויבת לקיים את ההלכה היהודית כנדרש‪ .‬משום החודרנות הגופנית‪ ,‬הכרוכה בקיום‬
‫הבדיקה של שבעת הנקיים‪ ,‬ושמעוררת את פגיעת גילוי העריות‪ ,‬הבדיקה נעשית בניגוד לרצונה של נפגעת‬
‫גילוי העריות‪ ,‬כשם שהפגיעה בילדותה הייתה בניגוד לרצונה‪ .‬מכאן ניתן לראות כיצד בדיקה הלכתית‬
‫ושגרתית‪ ,‬המערבת החדרת בד לאיבר המין הפגוע‪ ,‬לובשת צורה פוגענית‪ ,‬במפגש עם אישה שבעברה חוויה‬
‫טראומטית וקשה כגילוי עריות‪.‬‬

‫בהמשך לכך‪ ,‬כשלאורך ספירת שבעת ימי הנקיים הבד יוצא מוכתם‪ ,‬ההלכה מחייבת את האישה‬
‫להיוועץ עם הרב‪ .‬בדבריה הבאים‪ ,‬נעמי מתארת את התחושות שהציפו אותה כשבאחד מימי הספירה‪ ,‬הבד‬
‫שעמו בדקה יצא מוכתם‪:‬‬

‫מרואיינת‪ -‬כן‪ ,‬אני חושבת‪ ,‬גם אה‪ ...‬גם ב‪ ...‬גם ב‪ ...‬דיני טהרה האלה‪ ,‬גם זה‪ ...‬שאם פתאום‬
‫יש איזה כתם על ה‪ ...‬בד אז כאילו צריך ללכת לרב‪ ,‬זה‪ ...‬זה הכי הרגיש לי בוא נלך עם‬

‫‪43‬‬
 ‫הטומאה נפזר אותה (מגחכת) שכולם ידעו שאני טמאה‪ ,‬לא כולם‪ ,‬כן? הרב‪ ,‬אבל אה‪ ...‬וגם‬
‫הרבה פעמים עושים את זה באנונימיות כזה‪ ,‬אבל‪...‬‬

‫נעמי שבעקבות פגיעת גילוי העריות תחושת הטומאה מאוד עוצמתית אצלה‪ ,‬רואה הלכה זו בעין שלילית‬
‫מפני שבשבילה היא כפרסום טומאתה ומקורה‪ ,‬מעשה גילוי העריות‪ ,‬ברבים‪ .‬ההלכה ברובה מיוצגת על ידי‬
‫גברים‪ ,‬וניתן לשער שעבור כל אישה‪ ,‬החיוב לפנות לרב בעניין כל כך אישי ואינטימי כשאלת הכתם‪ ,‬הוא‬
‫מצב שמעורר תחושות של בושה והשפלה‪ ,‬אך עבור אישה נפגעת גילוי עריות עוד יותר‪ .‬הרב כדמות גברית‬
‫וסמכותית המצווה על נפגעת גילוי העריות מה לעשות בעניין אישי ואינטימי עשוי להיחוות על ידה כמקביל‬
‫לדמות שפגעה בה‪ .‬גם כאן‪ ,‬נראה כיצד דיני הטהרה עשויים לשמש כטריגר לפגיעת גילוי העריות‪.‬‬

‫בסיום ספירת שבעה ימים נקיים‪ ,‬בכדי שהאישה תהיה מותרת לבעלה‪ ,‬היא עוברת תהליך‬
‫היטהרות הכולל חפיפה וטבילה במקווה‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬

‫חפיפה‪.‬‬

‫להכנות שיש לעשות לפני הטבילה במקווה בכדי שלא תהיה חציצה‪ ,‬שכבה היוצרת הפרדה בין שני גופים‬
‫במקום בו נדרש חיבור ביניהם‪ ,‬קוראים "חפיפה"‪ .‬כדי להימנע מחציצה בשעת הטבילה האישה מקפידה על‬
‫ניקוי גופה‪ -‬חפיפת שערה‪ ,‬צחצוח שיניה‪ ,‬גזיזת ציפורניה‪ ,‬הסרת שערותיה ועוד‪ .‬מבין כל המשתתפות‪,‬‬
‫בדבריה‪ ,‬נאווה‪ ,‬שבילדותה נפגעה על ידי דודה ושכיום מנהלת אורח חיים חרדי‪ ,‬הייתה היחידה‬
‫שהתייחסה לקושי הטמון בהכנות אלו‪:‬‬

‫גם להתעסק בגוף כל הזמן‪ ,‬מה זה כל הזמן‪ ,‬להתעסק‪ ,‬ובלי חציצה ובלי זה כאילו אני לא‬
‫רוצה להיות מחוברת לדבר הזה שנקרא גוף‪ ,‬וכאילו אני צריכה‪.‬‬

‫פגיעת גילוי העריות היא לא רק פגיעה נפשית‪ ,‬אלא גם פגיעה שזיכרונותיה נצרבים בגופה של הנפגעת‪ .‬ביום‬
‫יום‪ ,‬נאוה מנסה להסתיר את גופה ואת יופייה לא סתם‪ .‬היא תולה את האשמה לפגיעה בו‪ ,‬במראהו‬
‫ובהתנהגותו‪ .‬לכן‪ ,‬עבור נאווה שלא רוצה כל קשר לגוף הפגוע שלה‪ ,‬לגוף האשם שלה המזכיר לה אירועים‬
‫טראומטיים‪ ,‬ההכנה לטבילה היא קשה כל פעם מחדש‪ ,‬כשהיא צריכה להיפגש איתו בליל הטבילה‪ .‬הלכות‬
‫החפיפה מחייבות את נפגעת גילוי העריות להתחבר לגופה בניגוד לרצונה כשהיא מתבוננת בו ערום או‬
‫כשהיא נוגעת ומחטטת באיבריה האינטימיים הפגועים בכדי להבטיח שלא תהיה חציצה בזמן הטבילה‪.‬‬
‫תהליך זה הוא קשה מנשוא עבור נפגעת גילוי העריות שביום יום נמנעת מכל עיסוק בגופה‪.‬‬

‫הטבילה במקווה‪.‬‬

‫לאחר החפיפה האישה מוכנה להיטהר במקווה‪ .‬כמה מהמשתתפות התייחסו לקושי הגדול שלהן לטבול‬
‫במערומיהן בנוכחותה של הבלנית‪ .‬דבריה של נעמי‪ ,‬שנפגעה על ידי אחיה הגדול‪ ,‬מתארים בצורה מוחשית‬
‫את החוויה הקשה והנוראית שהיא עברה כשטבלה במקווה ואת השנאה שהיא רכשה לטקס זה בשל כך‪,‬‬
‫כשקיימה אורח חיים דתי‪ -‬לאומי‪:‬‬

‫וגם כשהייתי נשואה שנאתי מקווה‪ ,‬שנאתי ממש‪ ,‬זה ממש היה לי נוראי‪ ,‬נוראי‪ ,‬נוראי‪ ,‬נוראי‬
‫לעמוד ערומה ככה‪ ,‬מול מי שתהיה‪ ,‬הייתי ממש מקבלת התקף חרדה בתוך המים‪ .‬אה‪ ...‬היה‬
‫לי ממש קשה לברך‪ ,‬הייתי משתנקת כזה בתוך המים‪ .‬שנאתי את זה מאוד ו‪...‬‬

‫לאורך הטבילה נוכחת הבלנית שתפקידה לסייע לטובלת לקיים את המצווה לפי כללי ההלכה‪ .‬אולם‪ ,‬נעמי‬
‫לא ראתה בבלנית גורם מסייע‪ ,‬אלא גורם זר שהקשה עליה לקיים את המצווה‪ .‬החיוב להתפשט ולעמוד‬

‫‪44‬‬
 ‫ערומה למול הבלנית הבוחנת את גופה בקפידה הביא אותה בזמן הטבילה לקבל התקף חרדה ממשי‪.‬‬
‫גבולותיה האישיים של נפגעת גילוי העריות שוב נפרצים‪ ,‬והפעם במבט זר‪ .‬מדבריהן של נעמי ומשתתפות‬
‫נוספות במחקר ניתן ללמוד כיצד טקס היטהרות דתי שבו הנפגעת ניצבת במערומיה למול אישה זרה הופך‬
‫לאירוע טריגרי להיזכרות באירועים טראומטיים מפגיעת גילוי העריות‪ .‬הגילוי של הגוף בפני אישה זרה גם‬
‫עשוי להעצים את תחושת הבושה הגדולה שהן חשות כלפי גופן הפגוע‪ .‬באופן זה תהליך שמהותו התחדשות‬
‫הפך לתהליך שבו נפגעת גילוי העריות חשה מושפלת‪.‬‬

‫מבין המשתתפות היו שהביעו תרעומת על הטומאה שההלכה מייחסת לאישה מלכתחילה‪ ,‬ושבגינה‬
‫היא צריכה לטבול בכדי להיטהר ולהיות מותרת לבעלה‪ .‬דבריה של רבקה‪ ,‬שנפגעה על ידי אביה ושמקיימת‬
‫אורח חיים חרדי‪ ,‬מדגימים עניין זה יפה‪:‬‬

‫התחושה הזאת שכאילו יש טקסים שיכולים לטהר‪ ,‬שזה מעורר כאילו‪ ,‬מתקשר אצלי ל‪ ...‬כי‬
‫במהלך השנים היו המון המון זיכרונות כאילו גופניים של לכלכוך מהפגיעה כאילו זה היה‬
‫פשוט מרגיש לי נורא‪ ,‬כאילו גם ברמה הנפשית וגם ברמה‪ ...‬התפיסתית שלי כאילו ש‪ ...‬כאילו‬
‫ממש‪ ,‬למה זה טוב?‬

‫עבור רבקה המהות של טקס הטבילה מפריעה לה יותר מההכנה אליו וממהלכו‪ .‬לדבריה‪ ,‬ההלכה שמחייבת‬
‫את האישה לעבור טקס דתי שבא לטהר אותה‪ ,‬מעידה על כך שהאישה טמאה מלכתחילה‪ .‬בעוד שבשיח‬
‫ההלכתי משמעותה של הטומאה היא היעדר של קדושה‪ ,‬כיום‪ ,‬בשיח היומיומי הטומאה נקשרת להיבטים‬
‫שליליים‪ .‬לכן כשההלכה רואה את האישה כטמאה‪ ,‬היא עשויה לחזק בנפגעת תחושות שליליות שעולות בה‬
‫כתוצאה מפגיעת גילוי העריות‪ ,‬כגון תחושת האשמה שבה טמונה האחריות‪ .‬בעקבות פגיעת גילוי העריות‪,‬‬
‫מלכתחילה הנפגעת עשויה לחוש תחושות גופניות עוצמתיות של לכלוך‪ ,‬וכשהיא צריכה לקיים את הלכות‬
‫הטהרה אלו יכולות להתעצם ושתתווסף אליהן תחושת הטומאה‪.‬‬

‫יחסי אישות‪.‬‬

‫לאחר שתקופת הנידה הסתיימה והאישה ספרה שבעה ימים נקיים וטבלה במקווה‪ ,‬מגיע הזמן שבו היא‬
‫צריכה לקיים את מצוות יחסי האישות עם בעלה‪ .‬חלק מהמשתתפות התייחסו ליחסי האישות בליל‬
‫הטבילה ככורח‪ ,‬כיחסי אישות שנכפה עליהן לקיים בניגוד לרצונן‪ .‬נאוה למשל‪ ,‬שנפגעה על ידי דודה‬
‫ושמקיימת אורח חיים חרדי‪ ,‬בדבריה הקבילה את יחסי האישות עם הבעל בליל הטבילה לאונס‪:‬‬

‫אממ‪ ...‬אממ‪ ...‬וגם עצם הקיום יחסים זה בכלל סיפור מהפטרה אבל אה‪ ...‬בעיקר בליל‬
‫טבילה אז יש כאילו את המצווה ו‪ ...‬אז זה מאוד קשה כי אז מכרי‪ ...‬סוג של אני חייבת‬
‫לעשות את זה‪ ,‬למרות שאני לא רוצה‪ ,‬סוג של אונס כזה‪ ,‬לא יודעת‪ .‬אבל אני לא‪ ...‬כאילו‬
‫בסדר‪ ,‬ברוך ה' שבעלי מבין את זה ו‪ ...‬ויש לי את התמיכה לזה והכול‪ ,‬אבל אה‪ ...‬זה מאוד‬
‫מאוד מאוד קשה הקטע הזה‪ .‬בעיקר כששמים על זה המון דגש‪ ,‬על ה‪ ...‬על ההקשר הזוגי‪...‬‬

‫עבור חלק ממשתתפות המחקר‪ ,‬קיום יחסי אישות עם בעליהן נחווה על ידן בצורה פחות נעימה ולעיתים‬
‫כפוגענית‪ ,‬שמשחזרת את פגיעת גילוי העריות שעברו בילדותן‪ .‬לכן כשמשתתפות אלו‪ ,‬המקיימות אורח‬
‫חיים אורתודוכסי מצוות לקיים יחסי אישות עם בעליהן בליל הטבילה‪ ,‬הסיכוי שהפגיעה המינית תתעורר‬
‫בזמן זה הוא גדול‪ .‬הזמן המוגדר והמחייב של קיום המצווה מתעלם מהרצונות ומהצרכים הנפשיים של‬
‫הנפגעת‪ ,‬כלומר האם מלכתחילה היא רוצה ומצפה לקיים יחסי אישות עם בעלה באותו זמן? האם כרגע‬
‫היא מצויה במצב נפשי שבו היא מסוגלת לקיים יחסים אינטימיים עם גבר? רצונה של הנפגעת לקיים את‬

‫‪45‬‬
 ‫המצווה כהלכתה‪ ,‬והציפייה של בעלה לקיים עמה יחסי אישות עשויים להביא אותה להתעלם מצרכיה‬
‫הנפשיים‪ ,‬ולכן לחוות את יחסי האישות כפוגעניים‪.‬‬

‫בהמשך לכך‪ ,‬בדבריה‪ ,‬נעמי שנפגעה על ידי אחיה הגדול‪ ,‬מתארת כיצד ההלכות שמקורן במשנה‬
‫ובגמרא הנוגעות לאופן שיש לקיים יחסי אישות‪ ,‬העצימו את החוויה השלילית שלה בקיום יחסי האישות‬
‫עם בעלה‪ ,‬כשקיימה אורח חיים דתי‪ -‬לאומי‪:‬‬

‫יש משהו ב‪ ...‬בדת שכאילו‪ ...‬שגם את כל ההלכות האלו של ה‪ ...‬של איך לקיים יחסים‪.‬‬
‫בחושך‪ ,‬מתחת לשמיכה‪ ,‬כל מיני‪ ,‬כאילו‪ ,‬אסור לך לראות את האיבר שלו‪ ,‬לך‪ ...‬לו אסור‬
‫לראות את האיבר שלך‪ ,‬כל מיני דברים כאלה וזה מאוד אה‪ ...‬זה היה בשבילי גם מאוד‬
‫מאוד‪ ...‬כאילו צריך לעשות את זה‪ ,‬אבל אה‪ ...‬זה היה לי קצת כמו הנה המפלצת שוב באה‪,‬‬
‫זה בעלי אבל זה‪ ...‬יש לו את הכלי נשק ו‪ ...‬זה‪ ...‬לא יכולתי להרגיש אותו‪ ,‬אפילו עוד לפני‬
‫שהוא נכנס אליי‪ ,‬כאילו‪ ,‬רק להרגיש זה היה‪ ...‬הייתי מרגישה שאני הולכת להקיא‪ ,‬והאמת‬
‫שמאוד מאוד סבלתי ביחסי אישות‪ ,‬ועכשיו כשאני חושבת על זה‪ ,‬שמה שעזר לי‪ ...‬בנישואים‪,‬‬
‫זה הספירה‪ ,‬שגם בנישואין ספרתי‪.‬‬

‫דבריה של נעמי מדגימים את האופן השלילי שבו חוותה את יחסי האישות עם בעלה‪ ,‬בין היתר לאור‬
‫ההלכות הנוגעות לאופן שבו יש להתנהל בהם‪ .‬באופן כללי‪ ,‬יחסי אישות עבור נפגעת גילוי עריות עשויים‬
‫להיות קשים ומציפים‪ ,‬ולעיתים ההלכות הנוגעות לאופן שבו יש להתנהל בהם‪ ,‬בהחשכה ובהסתרה של‬
‫איבר המין הגברי‪ ,‬עשויות לתרום להיווצרותו של ליל בלהות‪ .‬נפגעת גילוי העריות כאילו במטווח‪ ,‬לא‬
‫יכולה לדעת מתי כלי הנשק יפגע בה ולהתגונן מפניו‪ .‬נעמי בכדי להתמודד עם הסיטואציה הקשה ספרה כפי‬
‫שנהגה כשאחיה הגדול פגע בה מינית‪ .‬הספירה המשוחזרת ביחסי האישות יכולה להעיד על האופן שבו‬
‫הפגיעה המינית משוחזרת ביחסיה עם בעלה‪ .‬מכאן שההלכות השונות המגדירות את האופן שבו יש‬
‫להתנהל ביחסי האישות עשויות להפוך את החוויה של נפגעת גילוי העריות שקשה מלכתחילה לקשה יותר‪.‬‬

‫לסיום‪ ,‬תחיה המקיימת אורח חיים חרדי ושבילדותה נפגעה על ידי אימה‪ ,‬בדבריה הבאים מתארת‬
‫צורה נוספת שבה דיני טהרת המשפחה יכולים להיחוות כהתעללות באישה‪:‬‬

‫מרואיינת‪ -‬זה לא נעים הדברים האלה‪ .‬ו‪ ...‬אני כאילו צריכה לעשות מישהו משהו כדי‬
‫שמישהו יסכים לשכב איתי? אל תסכים‪ ,‬אל תשכב איתי‪ ,‬אל תעשה משהו כאילו‪ ...‬לא דווקא‬
‫בעלי‪ ,‬בעלי בסדר גמור בקטע הזה‪ ,‬אבל עצם הפוזה הזאתי של‪ ...‬שאת צריכה לעשות משהו‬
‫כדי‪ ...‬סליחה כאילו לא רוצה לא צריך לא‪ ...‬לא העסק שלי בכלל כאילו‪ ...‬למה אני אמורה‬
‫בכלל להתעסק עם זה? זה השאלה‪ .‬וגם כאילו הקטע של אה‪ ...‬של פעם לא היה בכלל נידה‬
‫בתורה ואחרי זה זה פתאום נהיה אוקי יש מצווה שצריכה להיטהר בסדר‪ ]...[ ,‬ואז הקטע של‬
‫שבעה נקיים ואז קטע של מקווה ואז‪ ...‬פתאום מלא מלא מלא‪ ...‬זה הכול תוספות זה הכול‬
‫חומרות והכל קטע שמבחינתי זה‪ ...‬זה התעללות באישה זה להכניס ת' ת'אישה למסגרת ה‪...‬‬
‫השל השליטה של ה‪ ...‬זה‪ ...‬זה מה שמפריע‪.‬‬

‫מראיינת‪ -‬התעללות באיזה אופן?‬

‫מרואיינת‪ -‬התעללות בתחושה של מישהו שמכתיב לה מה לעשות אממ‪ ...‬מה עוד אממ?‬
‫שליטה גברית בעיקר בדברים האלה של אה‪ ...‬את חייבת לעשות‪ ...‬אין‪ ...‬אין ברירה‪ ,‬זאת‬
‫אומרת אישה שלא מסכימה ללכת למקווה היא‪ ...‬היא יוצאת בלי כתובה היא‪ , ]...[ ...‬אבל‬

‫‪46‬‬
 ‫זה‪ ...‬זה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד גרוע כאילו‪ ...‬ואז אתה בעצם אתה מכריח אישה‬
‫לשכב עם מישהו? כאילו איך? למה היא צריכה? ו‪ ...‬ו‪ ...‬וזה קורה‪ ...‬זה קורה פה המון‪.‬‬

‫למרות שתחיה נפגעה על ידי אימה‪ ,‬דמות נשית‪ ,‬הקול הפמיניסטי הבוקע מתוכה הוא בתגובה לחינוך‬
‫הפטריארכלי הדומיננטי המונחל בחברה החרדית אליה היא משתייכת‪ .‬בדבריה‪ ,‬תחיה מתארת את עמדתה‬
‫שההלכה היא פטריארכלית ומתעללת באישה‪ .‬לדבריה‪ ,‬דיני טהרת המשפחה מלאים בסייגים ובחומרות‬
‫שתיקנו חכמים בדורות האחרונות מתוך מניע סמוי של שליטה על האישה וגופה‪ .‬למרות שעל פניו האישה‬
‫יכולה לבחור האם לקיים את הלכות טהרת המשפחה‪ ,‬בפועל אם לא תקיימם יופעלו כנגדה סנקציות‬
‫שונות‪ .‬אי לכך‪ ,‬מנקודת מבטה זו‪ ,‬נכפה על האישה לקיים את ההלכה גם בניגוד לרצונה‪ .‬פועל יוצא מכך‬
‫הוא‪ ,‬שכל אישה ובייחוד אישה נפגעת גילוי עריות עשויות לשכב עם בעליהן בניגוד לרצונן כי אין להן‬
‫ברירה‪ .‬למרות שהן חשות שקיום ההלכה מכאיבה להן‪ ,‬הן ממשיכות לקיים אותה‪.‬‬

‫‪ 3.2‬האימהות של נפגעת גילוי העריות מרקע חרדי או דתי‬

‫התמה השנייה שתידון בפרק זה היא האימהות של נפגעת גילוי העריות מרקע חרדי או דתי‪ .‬את התמה הזו‬
‫ניתן לחלק לשתי תתי‪ -‬תמות מרכזיות‪ .‬התת‪ -‬תמה הראשונה תעסוק בחוויית האימהות של נפגעת גילוי‬
‫עריות מרקע חרדי או דתי לאורך שלבי האימהות השונים‪ ,‬והתת‪ -‬תמה השנייה תעסוק בהתערבותו של‬
‫הפוגע באימהותה של נפגעת גילוי העריות מרקע חרדי או דתי לאורך שלביה השונים‪.‬‬

‫‪ 3.2.1‬חוויית האימהות של נפגעת גילוי עריות מרקע חרדי או דתי לאורך שלבי האימהות‪.‬‬

‫תת‪ -‬תמה זו עוסקת במשמעויות ההוריות ובאתגרים ההוריים שאליהם התייחסו המשתתפות‪ ,‬המלווים‬
‫אותן לאורך שלבי אימהותן השונים‪ .‬את שלבי האימהות העיקריים של נפגעת גילוי העריות מרקע חרדי או‬
‫דתי ניתן לחלק לשלוש‪ .1 :‬טרם הכניסה להיריון‪ .2 .‬תקופת ההיריון‪ .3 .‬אירוע הלידה וההתרחשויות‬
‫הסמוכות לו‪ .‬להלן פירוט שלושת שלבי האימהות העיקריים והמשמעויות ההוריות והאתגרים ההוריים‬
‫שאליהם התייחסו המשתתפות בדבריהן‪:‬‬

‫‪ 3.2.1.1‬טרם ה ניסה להיריו ‪.‬‬

‫לאורך הראיונות‪ ,‬חלק מהמשתתפות התייחסו למניעים שעודדו אותן להפוך לאימהות ולהביא ילדים‬
‫לעולם‪ .‬מבין דבריהן עלו שני סוגי מניעים מעודדים עיקריים‪ ,‬מניע אישי ומניעי דתי‪ -‬תרבותי‪ ,‬כפי שאלו‬
‫יפורטו כעת‪:‬‬

‫מניע אישי‪.‬‬

‫אחד מהמניעים האישיים שעודדו את המשתתפות להביא ילדים לעולם נוגע לטובתן האישית‪ .‬רבקה‪ ,‬אימא‬
‫חרדית בסוף שנות השלושים לחייה עם ילד אחד‪ ,‬שבילדותה נפגעה בגילוי עריות על ידי אביה‪ ,‬תיארה‬
‫שרצונה החזק לחוש נורמאלית הוא זה שעודד אותה להיכנס להיריון‪ .‬את דבריה אלו ניתן לפרש בשני‬
‫פנים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬אל רצונה לחוש נורמאלית ניתן להתייחס כנובע מפגיעת גילוי העריות הממושכת שעברה‪,‬‬
‫והשלכותיה שמהן היא סובלת עד היום‪ .‬אלו יצרו בה תחושה של חריגות מן הכלל‪ ,‬שהיא סברה שתפוג רק‬
‫כשתהפוך לאימא לילדים‪ .‬ומצד שני‪ ,‬אל רצונה לחוש נורמלית ניתן להתייחס כנובע מההקשר הדתי‪-‬‬
‫תרבותי בו היא חיה‪ .‬בחברה החרדית‪ ,‬מגיל קטן הבנות למדות שלהיות אם זה הייעוד של האישה‪ ,‬לכן‬
‫כשהיא איננה עומדת בנורמות החברתיות‪ ,‬והיא איננה הופכת לאם‪ ,‬היא עשויה לחוש אי‪ -‬שייכות וחריגות‬
‫משאר בנות גילה‪ .‬רק ההפיכה לאם היא זו שתכניס אותה למעגל החברתי‪ ,‬ותשיב לה את הנורמליות‪.‬‬

‫‪47‬‬
 ‫גם ציפורה‪ ,‬אימא לתשעה ילדים‪ ,‬שבעשרים השנים הראשונות לאימהותה השתייכה לחברה‬
‫החרדית‪ ,‬ושבילדותה נפגעה על ידי כמה מקרובי משפחתה‪ ,‬מתארת בדבריה שמה שעודד אותה להיכנס‬
‫להיריון פעם אחר פעם היה רצונה החזק לחוש בעלת ערך‪:‬‬

‫קודם כל‪ ,‬כל הלידה של כל כך הרבה ילדים‪ ,‬היום אני מבינה שזה היה‪ ...‬זה היה תוצאה של‬
‫הפגיעה העמוקה‪ ]...[ ,‬אבל החוויה הזאת שאני‪ ...‬אני עם הגוף שלי גם הייתי שמנה וגם‬
‫הרגשתי מכוערת אני עם הגוף שלי יכולה ליצור כאלה יצורים‪ ,‬תינוקות כאלה יפים? זה‪ ...‬לא‬
‫יכולתי לאמת את זה‪ .‬ואז הייתי מרגישה נהדר‪ ,‬גם בהריון וגם כשהייתי יולדת‪ ,‬והיו לי‬
‫לידות‪ ...‬חצי מהם ניתוחים‪ ,‬לידות מאוד קשות‪ .‬אבל הייתי כל כך מאושרת שאני כאילו‪ ...‬אני‬
‫יכולה ללדת כאלה יצורים אז היה כאילו חוויה ש‪ ...‬שעשתה לי טוב‪ .‬אז כל אחד עשר חודש‬
‫הייתי ממש בהריון שזה‪ ]...[ ...‬אבל החוויה הזאת ללדת כל‪ ...‬הרבה ילדים זה חוויה שפשוט‬
‫שם הרגשתי שאני בעלת ערך‪ ,‬אני שווה משהו‪ .‬ו‪ ...‬תודה לאל ילדים מדהימים יש ו‪ ...‬כל‬
‫הזה‪ ...‬זה היה לגמרי קשור לחוויה של הפגיעה‪.‬‬

‫דבריה של ציפורה מדגימים קשר עמוק שבין פגיעת גילוי עריות ובין רצונה של הנפגעת להביא עוד ועוד‬
‫ילדים לעולם בטווח זמן קצר‪ ,‬כאשר התהליך של הבאת ילדים לעולם מתקן את דימויה העצמי ומעצים‬
‫אותו‪ .‬אם תחילה הנפגעת חווה את עצמה כשמנה וכמכוערת‪ ,‬הבאת הילדים לעולם‪ ,‬על אף כל הקשיים‬
‫והסיבוכים הכרוכים בה‪ ,‬מעניקה לה תחושות יקרות מפז של משמעות וערך‪.‬‬

‫לצד התייחסותן של המשתתפות למניעים אישיים‪ ,‬המעודדים אותן להביא ילדים לעולם‪ ,‬הנוגעים‬
‫לטובתן האישית‪ ,‬הן התייחסו גם למניעים אישיים‪ ,‬המעודדים אותן להביא ילדים לעולם‪ ,‬הנוגעים‬
‫לטובתה של סביבתן הקרובה המונה את בעליהן וילדיהן‪ .‬שתיים מבין המשתתפות הסבירו ילודה של עוד‬
‫ילדים מתוך רצונן שלבעליהן יהיה צאצא שימשיך את שמו‪ ,‬ומתוך רצונן שלילדיהן יהיו אחים לעזר‬
‫בתקופת ילדותם ובתקופות מאוחרות יותר‪.‬‬

‫מניע דתי‪ -‬תרבותי‪.‬‬

‫בפסוק "ל ֹא תֹהּו בְ ָר ָאּה לָשֶׁ בֶׁ ת ְיצָ ָרּה" (ישעיהו‪ ,‬מ"ה‪ ,‬י"ח) התורה מצווה הן את האיש והן את האישה‬
‫בפרייה ורבייה בכדי ליישב את העולם‪ .‬לכן‪ ,‬החברה האורתודוכסית‪ ,‬החרדית והדתית‪ ,‬המקפידה על קיום‬
‫התורה שבכתב ושבעל פה נשענת על ציווי זה‪ ,‬כשהיא מעודדת ילודה של עוד ועוד ילדים בקרב חבריה‪ .‬ללא‬
‫התבוננות מעמיקה בחווייתה של ציפורה למשל‪ ,‬היה ניתן לצפות שהמניע העיקרי שהוביל אותה להביא‬
‫תשעה ילדים קשור לנורמות דתיות ותרבותיות שהנחילה לה החברה החרדית אליה השתייכה באותה עת‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בניגוד אליה שאצלה המניע האישי היה המרכזי‪ ,‬עבור משתתפות אחרות המניע הדתי‪ -‬תרבותי היה‬
‫מרכזי יותר‪ .‬דבריה של תחיה‪ ,‬אימא בשנות השלושים לחייה עם שלושה ילדים‪ ,‬שנפגעה בילדותה על ידי‬
‫אימה‪ ,‬מדגימים את התפיסה המונחלת לה מגיל צעיר על ידי החברה החרדית אליה היא משתייכת‪,‬‬
‫שייעודה של האישה הוא להפוך לאם בכל מחיר‪:‬‬

‫למה רציתי? כי‪ ...‬לא חויבתי כי בסופו של דבר אני כן רציתי להיות אימא אבל לא היה מצב‬
‫להגיד‪ -‬לא רוצה להיות אימא‪ .‬אם את רוצה לחיות את צריכה להביא ילדים‪ .‬זה משוואה‪,‬‬
‫ממש‪ ]...[ .‬זה הדבר הכי בסיסי זה‪ ...‬זה‪ ...‬את גודלת על זה מגיל אפס‪ .‬את נולדת‪ ...‬את‪...‬‬
‫את‪ ...‬אמרתי לך‪ ,‬היה לי סרטן אז לא‪ ...‬אם את‪ ...‬אם לא יהיה לי ילדים אני יכולה למות‪.‬‬
‫אני‪ ...‬אני צריכה למות‪ ,‬אני צריכה כאילו להילחם על האימהות שלי [‪ ]...‬אני צריכה למות ולא‬

‫‪48‬‬
 ‫לקבל טיפולים כימותרפיים כי אני צריכה ילדים‪ ,‬זה לא יכול להיות משהו אחר‪ .‬אין‪ ,‬ברגע‬
‫שאת אה‪ ...‬זה‪ ...‬את מתה‪ .‬אין‪ ...‬אין‪ ...‬אין משהו אחר‪.‬‬

‫דבריה של תחיה מתארים את הקונפליקט שהתחולל בתוכה כשחלתה בסרטן לקראת שנות העשרים שלה‪.‬‬
‫טיפולים כימותרפיים משמעותם מחד הצלה מהסרטן ומאידך פגיעה בפוריות‪ .‬לכן‪ ,‬בין אם תחיה תבחר‬
‫לקבל טיפולים כימותרפיים ובין אם לאו נגזר עליה גזר דין מוות‪ .‬למרות שדבריה אינם מתייחסים באופן‬
‫ישיר לפגיעת גילוי העריות שעברה מצד אימה‪ ,‬הם מעוררים את העיסוק בשאלה הנוגעת להתנגשות‬
‫האפשרית שבין הציפיה הדתית‪ -‬תרבותית שאישה‪ ,‬נפגעת גילוי העריות‪ ,‬המשתייכת לחברה‬
‫האורתודוכסית תהפוך לאם בכל מחיר‪ ,‬ובין מידת רצונה או מסוגלותה לעשות זאת משום צרכיה האישיים‬
‫הייחודיים הנובעים מפגיעת גילוי העריות‪ .‬כשנפגעת גילוי עריות המשתייכת לחברה החרדית או הדתית‬
‫מרגישה שהיא רוצה ומסוגלת להביא ילדים לעולם‪ ,‬רצונותיה עולים בקנה אחד עם הציפיות הדתיות‪-‬‬
‫תרבותיות‪ .‬אולם‪ ,‬מה הדין כשאין היא מרגישה שהיא רוצה או מסוגלת להיות אימא? תקופת ההיריון‪,‬‬
‫אירוע הלידה וגידול הילדים עשויים להיות מאתגרים עבור כל אישה‪ ,‬וקל וחומר עבור אישה שבילדותה‬
‫נפגעה בגילוי עריות‪ .‬לכן‪ ,‬הקונפליקט שעומד למול נפגעת גילוי עריות הוא האם לפעול לפי ציפיות דתיות‪-‬‬
‫תרבותיות ולהביא ילדים מבלי להתחשב במצבה הנפשי העדין וצרכיה האישיים הייחודיים? או להפך?‬
‫לכאן או לכאן צפויה לנפגעת גילוי העריות המשתייכת לחברה האורתודוכסית התמודדות מורכבת‪.‬‬

‫מבין המשתתפות‪ ,‬הדסה‪ ,‬אימא חרדית בשנות ה‪ 30 -‬לחייה לשבעה ילדים‪ ,‬שבילדותה נפגעה על ידי‬
‫אימה‪ ,‬תיארה את המתנתה להיריון במילים "כי כך נהוג"‪ ,‬כשבמקביל היא חשה דיכאון סמוי וחרדה‬
‫גדולה‪ .‬מדבריה לאורך השאלון ניתן ללמוד שבהחלטתה להיכנס להיריון‪ ,‬מצבה הנפשי הלא יציב לא נלקח‬
‫בחשבון‪ ,‬אלא רק הציפיות והנורמות החברתיות‪ .‬לעומתה‪ ,‬היו משתתפות שבחרו לשים את צרכיהן‬
‫האישיים והייחודים לנגד עיניהם‪ ,‬בעוד את הציפיות הדתיות‪ -‬תרבותיות הן השאירו מאחור‪ .‬הן בחרו‬
‫בצורה מכוונת שלא להביא ילדים לעולם למשך תקופה מסוימת בשל מצבן הנפשי‪ .‬נאווה‪ ,‬אימא חרדית‬
‫בשנות העשרים לחייה עם ילד אחד‪ ,‬שבילדותה נפגעה על ידי דודה‪ ,‬מתארת את ההתמודדות שיש לה למול‬
‫בנה שרוצה שיהיו לו עוד אחים‪ ,‬בעוד היא החליטה לדחות את כניסתה להיריון על ידי התקן‪:‬‬

‫וגם‪ ...‬הוא רוצה ממני אחים‪ ,‬אני לא יודעת מה אני אעשה עם זה‪ ...‬זה גם להסביר לו ו‪...‬‬
‫ולהגיד לו ו‪ ...‬ושוב פעם לדבר על הדבר הזה ו‪ ...‬ולפעמים אפילו לקחת בובה ולעשות כאילו‬
‫התינוק שלנו‪ ,‬זה מה שאנחנו באמת עושים‪...‬‬

‫התנהגותה של נאווה‪ ,‬דחיית הכניסה להיריון‪ ,‬משותפת לעוד כמה מהמשתתפות במחקר‪ .‬ההחלטה שלא‬
‫להביא ילדים לעולם למשך תקופה מסוימת נובעת בין היתר מהחוויה הקשה שהן עברו לאורך ההיריון או‬
‫הלידה‪ ,‬כמו גם מהבנתן את האתגרים והמאמצים הכרוכים בגידול הילדים לאחר מכן‪ .‬הבנתן שמצבן‬
‫הנפשי המתאפיין בעליות ובמורדות עשוי להשפיע על ילדיהן ועל איכות חייהם‪ ,‬מובילה אותן להפעיל‬
‫שיקול דעת טרם כניסתן להיריון‪ .‬נאווה בדבריה מדגימה את הקושי שעולה מהחלטתה לדחות את כניסתה‬
‫להיריון‪ ,‬כשבנה כל כך כמה לאחים‪ ,‬וכיצד היא ניסתה להתמודד עמו‪ ,‬כשהביאה לבנה בובה כתחליף‪.‬‬

‫‪ 3.2.1.2‬תקופת ההיריו ‪.‬‬

‫בראיונות המשתתפות תיארו בדבריהן קשת של תחושות שהציפו אותן בתחילת ההיריון ולאורכו‪ .‬לצד‬
‫תחושות טובות‪ ,‬כגון‪ -‬התלהבות‪ ,‬התרגשות ושמחה מציפייה שהתממשה‪ ,‬הן תיארו גם תחושות קשות‪,‬‬
‫כגון‪ -‬פחד הנובע מחוסר השליטה הנוגע למתחולל ברחמן‪ ,‬לחץ הנובע מחוסר המסוגלות לגדל ולאהוב ילד‬
‫נוסף ובגידה בילד הבכור על כך שכבר לא יהיה המועדף‪ .‬עם התחושות הללו שהעלו המשתתפות ייתכן‬

‫‪49‬‬
 ‫ויזדהו גם נשים אחרות שלא נפגעו בגילוי עריות‪ .‬לכן‪ ,‬הדגש הושם דווקא על תחושת הדחייה העזה‬
‫שתיארה נאווה כלפי עוברה‪ ,‬בהקשר לאימהות אצל נפגעות גילוי עריות‪:‬‬

‫אני חושבת כל התחושה של ההיריון הייתה תחושה של אה‪ ...‬של להקיא‪ ,‬של דחייה של‪ ...‬יש‬
‫לי פה משהו‪ ...‬שפשוט הוא בלתי נסבל כמו שתכניסי לי עכשיו לבטן חתול מת‪ ,‬אותו דבר‪.‬‬
‫פשוט ככה‪ .‬משהו בלתי נסבל בבטן‪ ,‬הכניסו לי משהו לבטן שוואלה אני לא יכולה להיפטר‬
‫ממנו‪ ,‬והוא מציק לי והוא כואב לי‪ .‬והוא זז לי וזה מעצבן שהוא זז זה כל כך מעצבן שהוא זז‬
‫הוא היה זז מלא‪ ]...[ .‬וזה מאוד חודרני כאילו דחילק מה אתה עושה שם? מה‪ ,‬מה יש לך‬
‫לעשות לי שם בבטן ו‪ ...‬כאילו זה היה חוויה מאוד מאוד קשה‪ ,‬התחושה שיש מישהו בפנים‬
‫ולא רק שיש מישהו בפנים אלא מישהו ששייך לזרע של בעלי‪ ,‬זה כאילו זה דוחה ברמה שאי‬
‫אפשר להסביר אותה בכלל כאילו‪ ...‬אני רוצה להיפטר ממנה כמה שיותר מהר‪ ,‬וזה‪ ...‬זה לא‬
‫נגמר‪ ,‬לא נגמר‪ ,‬לא נגמר‪ .‬אממ‪ ...‬אז כל ההיריון הייתה תחושה של‪ ...‬אה‪ ...‬פשוט אה‪ ...‬דחייה‬
‫מאוד מאוד גדולה‪ ,‬להריון וחוסר מסוגלות לשאת את הדבר הזה‪.‬‬

‫דבריה של נאווה‪ ,‬שנפגעה על ידי דודה‪ ,‬מדגימים כיצד עבור נפגעת גילוי עריות ההיריון הוא חוויה גופנית‬
‫קשה וממושכת‪ .‬את החוויה של נפגעת גילוי העריות את עוברה כגוף חודרני שמשתלט על גופה ניתן‬
‫להסביר אם נקביל את החודרניות שלו לחודרניות של הפוגע עם גופו הזר למרחבה הגופני והאינטימי‪.‬‬
‫לאורך הריונה‪ ,‬משום התחושות הבלתי נסבלות שליוו אותה‪ ,‬עלו במוחה של נאווה מחשבות על הפלה‪.‬‬
‫בחודש השמיני כשהפסקת היריון כבר אינה אפשרית‪ ,‬היא ניסתה אף לשים קץ לחייה‪ .‬משאלתה של נאווה‬
‫להיפטר מעוברה הופכת מובנת כשמבינים שהיא חווה אותו כגוף זר ופולשני כגופו של הפוגע שהשתלט על‬
‫גופה‪ ,‬ושנוצר באקט מיני שממנו היא כל כך סולדת‪.‬‬

‫בניגוד לנאווה שתקופת ההיריון הייתה עבורה קשה מנשוא‪ ,‬את הריונה‪ ,‬שרה‪ ,‬אימא דתייה‪-‬‬
‫לאומית לשתי בנות‪ ,‬שנפגעה בילדותה על ידי אביה‪ ,‬מתארת כתקופה שעברה ללא אתגרים מיוחדים‪.‬‬
‫בדבריה היא מתארת כיצד במהלכה היה לה חשוב להכין את עצמה לקראת התפקיד האימהי שעתיד‬
‫להיות מוטל עליה‪:‬‬

‫אה‪ ...‬את ההיריון עצמו אני פחות זוכרת‪ ...‬מהבחינה של‪ ...‬הוא לא הפריע לי‪ ,‬הייתי עסוקה‬
‫במהר לעבוד על עצמי שאני אוכל להיות הכי‪ ...‬אימא הכי טובה שאני יכולה‪ ...‬ו‪ ...‬הלכתי‬
‫לטיפול שלוש פעמיים בשבוע‪ ...‬ממש רציתי להיות הכי מוכנה שאני יכולה‪ ...‬קראתי מיליון‬
‫ספרים על הורות מכל הסוגים והמינים ו‪...‬‬

‫את תקופת ההיריון שרה הקדישה לעבודה עצמית על ידי טיפול נפשי וללימוד עצמי על ידי קריאת ספרים‪.‬‬
‫התנהגותה זו מדגישה את רצונה העז להיות מוכנה לאימהות‪ ,‬כשבמצבה הבסיסי היא אינה מרגישה מוכנה‬
‫כלל‪ .‬שרה חששה שהיא אימא פגומה שתזיק לבתה‪ ,‬וכשבתה תגיע לעולם היא תיפגע מינית‪ .‬עבורה‪,‬‬
‫תפקידם של העבו דה והלימוד העצמיים הוא להשיב לה את תחושת המסוגלות והשליטה שאבדו לה בכדי‬
‫שחששותיה הגדולים ביותר לא יתממשו‪.‬‬

‫לאורך ההיריון‪ ,‬לצד העבודה והלימוד העצמיים שנפגעת גילוי העריות עשויה לעשות למען שלום‬
‫הילד בעתיד‪ ,‬היא גם מונחת לערוך בדיקות רפואיות בכדי לוודא שלעובר שלום בהווה‪ .‬לאורך הראיונות‪,‬‬
‫המשתתפות תיארו את הקושי הכרוך בבדיקות אלו‪ .‬נעמי‪ ,‬אימא לילדה אחת‪ ,‬המגיעה מרקע דתי‪ -‬לאומי‪,‬‬
‫ושבילדותה נפגעה על ידי אחיה הגדול‪ ,‬מתארת בדבריה את התמודדותה עם הבדיקה הגניקולוגית ועם‬
‫אשת הצוות שביצעה אותה‪:‬‬

‫‪50‬‬
 ‫אז בהתחלה‪ ,‬בכלל גם בכל ההיריון גם שהלכתי ל‪ ...‬מעקב‪ ,‬בלי רופאים או‪/‬ו רופאות‪ .‬הייתי‬
‫בטוחה שאני אלך לרופאה‪ ,‬היא תהיה יותר אמפתית אליי‪ .‬זה לא קרה‪ .‬אממ‪ ...‬כל בדיקה זה‬
‫היה כאילו‪ ...‬תפסיקי לזוז‪ ,‬תפסיקי לזוז‪ ,‬את קופצת‪ ,‬אני לא יכולה ככה לטפל בך‪ .‬הייתי‬
‫מאוד מאוד מכווצת‪ .‬אני רוצה‪ ...‬באתי להגיד שלא שיתפתי פעולה‪ ,‬אבל הגוף שלי לא שיתף‬
‫פעולה‪ .‬ו‪ ...‬התעצבנו עליי המון ו‪ ...‬ממש רציתי לבכות כאילו אני עושה את זה‪ ...‬אני אומרת‬
‫להם‪ -‬אבל זה כואב‪ ,‬אבל זה כואב‪ ,‬זה באמת כואב לי‪.‬‬

‫הבדיקה הגניקולוגית חודרנית ומערבת מגע באיברים אינטימיים פגועים‪ ,‬וגופה של נעמי סרב לשתף פעולה‪.‬‬
‫מדבריה של נעמי עולה שבחירה מודעת של נפגעת גילוי העריות להיבדק על ידי רופאה ולא על ידי רופא אין‬
‫בה הבטחה‪ ,‬שהבדיקה תיחווה על ידה בצורה חיובית יותר‪ .‬להפך‪ ,‬ניכר שגם עם רופאה עולים קשיים‬
‫והחוויה כולה קשה וכואבת‪ .‬היחסים בין המטפל ובין המטופל אינם שוויוניים‪ ,‬כשהמטפל הוא כל יודע‪,‬‬
‫והמטופלת מצויה במתח על חוסר ידיעתה על מה שצפוי לקרות לה‪ .‬יחסים אלו יכולים להידמות ליחסים‬
‫שבין הפוגע השולט בסיטואציה ובין הנפגעת ששוב אינה יודעת מה הוא עשוי לעשות‪ .‬מכאן עולה סיבה‬
‫נוספת לגוף האחוז בבהלה שאינו משתף פעולה לאורך הבדיקה‪.‬‬

‫בהמשך לכך‪ ,‬למרות שבפועל לא ניתן לבחור‪ ,‬לאורך תקופת הריונה‪ ,‬האישה עשויה לשגות‬
‫במחשבות על מינו של העובר השוהה ברחמה‪ ,‬ולהעדיף מין אחד על פני השני‪ .‬נעמי בדבריה מתארת כיצד‬
‫פגיעת גילוי העריות שעברה בילדותה מצד אחיה‪ ,‬התערבה כשהיא חשבה על מין העובר המתפתח ברחמה‪:‬‬

‫מצד אחד מאוד מאוד רציתי שהיא תהיה בת‪ ,‬כי הרגשתי ש‪ ...‬אני לא מסוגלת לחשוב על‬
‫להחליף חיתול‪ ,‬לתינוק עם אממ‪ ...‬איבר מין זכרי‪ ,‬ולא‪ ,‬הרגשתי שאני עדיין לא יכולה‬
‫לדמיין את עצמי מניקה תינוק בן אממ‪ ...‬כי זה‪ ...‬אני‪ ,‬אני‪ ,‬זה נר‪ ...‬אה‪ ...‬אני יודעת שבשכל‬
‫זה כאילו מעוות‪ ,‬זה נשמע מעוות‪ ,‬זה תינוק‪ ,‬כאילו אולי זה מה שמישהו מבחוץ יגיד‪ ,‬זה‬
‫תינוק‪ .‬אבל מבחינתי זה בן‪ ,‬הוא בן‪ ,‬לא אכפת לי שהוא תינוק‪ .‬זה מגעיל‪ ...‬רק לראות את‬
‫ה‪ ]...[ ...‬אז מצד אחד לא רציתי בן כי‪ ...‬כי זה כל כך הגעיל אותי‪ ,‬כל כך דוחה אותי‪ ,‬כל כך‪...‬‬
‫חשבתי שאני פשוט יגעל‪ ,‬אגעל מהבן שלי‪ ,‬לא ארצה שום קשר אליו‪ .‬ומצד שני‪ ,‬נורא נורא‬
‫פחדתי שתהיה לי בת כי‪ ...‬גם היום אחד הדברים שהכי מפחידים אותי שהיא תיפגע‪ ,‬מינית‪.‬‬

‫נעמי מתארת קונפליקט שעשוי להתחולל בנפגעת גילוי עריות לאורך הריונה כשהיא חושבת על מין העובר‬
‫המתפתח ברחמה‪ .‬מצד אחד היא אינה רוצה שמין העובר יהיה נקבי מפני חששה שבעתיד הוא ייפגע מינית‪,‬‬
‫כפי שקרה לה‪ ,‬ומצד שני אין היא רוצה שמין העובר יהיה זכרי‪ ,‬מפני שפגיעת גילוי העריות שעברה מצד‬
‫דמות גברית יצרה בה סלידה מפני איבר מין גברי גם כשהוא של תינוק תמים‪ .‬הקונפליקט המתואר‪,‬‬
‫המתרחש לאורך ההיריון עשוי להעיד על הקשיים העתידיים שעימם היא עשויה להתמודד כשהעובר יגיח‬
‫לעולם‪ .‬שהרי כיצד תצליח להיקשר רגשית לבנה ולטפל בו כשהיא כל כך סולדת ממראה גופו? או כיצד‬
‫תצליח להתמודד עם הפחדים המציפים אותה שבתה תיפגע מינית? הממצאים מדגימים כיצד החרדה‬
‫שילדיהן ייפגעו מינית עלתה בקרב המשתתפות לא רק בתקופת ההיריון‪ ,‬אלא גם בגידולם‪ .‬מדבריהן עלה‬
‫החשש שילדיהן ייפגעו מינית על ידן‪ ,‬על ידי אדם אחר מתוך המשפחה‪ ,‬הבעל או הפוגע עצמו‪ ,‬או על ידי‬
‫מכר או אדם זר מחוץ למשפחה‪ ,‬בתוך הבית ומחוצה לו‪ .‬התמודדותן של המשתתפות עם החרדה מפגיעה‬
‫מינית ממשית היא באמצעות התנהגויות מגוננות שונות‪ ,‬כגון‪ -‬התרחקות והימנעות ממגע פיזי‪ ,‬התרחקות‬
‫ממשפחת המוצא‪ ,‬אי שליחת ילדיהן לבתיהם של חבריהם‪ ,‬ביקורי פתע במסגרות החינוכיות‪ ,‬שיח פתוח על‬
‫מין ומיניות וביצוע סימולציות לסיטואציות שונות שבהן זר משוחח עמם‪.‬‬

‫‪51‬‬
 ‫‪ 3.2.1.3‬אירוע הלידה וההתרחשויות הסמו ות לו‪.‬‬

‫הלידה ומהלכה‪.‬‬

‫מבין המשתתפות היו שדיווחו על לידה טבעית שלא עלו בה סיבוכים מיוחדים ושפגיעת גילוי העריות לא‬
‫נתנה בה את אותותיה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מתוך המשתתפות היו שתיארו את חוויית הלידה ומהלכה כמעוצבת על‬
‫ידי פגיעת גילוי העריות שעברו בילדותן‪ .‬למרות שעבור נאווה חוויית הלידה הייתה חיובית‪ ,‬פגיעת גילוי‬
‫העריות נכחה בה‪ ,‬כשהיא מתארת את הלידה כתהליך שמשחרר אותה מהעובר ששכן ברחמה והכאיב לה‪:‬‬

‫נגיד בלידה [‪ ]...‬אז אה‪ ...‬כל כך רציתי ללדת כבר ש‪ ...‬לא עניין אותי איפה‪ ,‬וכמה ולמה ואיך‪,‬‬
‫[‪ ]...‬ו‪ ...‬ובגלל זה גם יחסית‪ ,‬יחסית זה היה לידה קלה כאילו‪ ...‬ולא היה לי תפרים ולא היה לי‬
‫כלום ו‪ ...‬כל כך רציתי ללדת כבר שנתתי את כל הנשמה בשביל ללדת וזה היה די מהר ודי‬
‫אה‪ ...‬כאילו‪ ...‬די טוב‪ ,‬מרוב שרציתי כי היה לי המון המון מוטיבציה ללדת כבר ולפלוט את‬
‫הדבר הזה ממני אז אה‪ ...‬אז זה היה‪ ,‬אז זה גם מצד אחד זה כאילו כן היה טוב כי ככה באמת‬
‫נתתי את כול כולי בשביל הלידה הזאת‪ .‬אה‪ ...‬וזה דווקא הרגיש חיובי להשתחרר מהדבר‬
‫הנוראי הזה‪.‬‬

‫דבריה של נאווה מדגימים כיצד רצונה החזק של נפגעת גילוי עריות לפלוט את "הדבר הנוראי" שחדר‬
‫לגופה מעודד אותה לשתף פעולה בלידה שכך הופכת לקלה ולנסבלת‪ .‬שימושה של נאווה במילה "לפלוט"‬
‫אינו מקרי כלל‪ ,‬כשאת העובר שברחמה‪ ,‬היא חווה כגוף זר וחודרני שנוצר מפליטת הזרע באקט מיני‬
‫המעורר בה סלידה‪.‬‬

‫בניגוד לנאווה שתיארה את הלידה כחוויה קלה שמאופיינת בשיתוף פעולה מצידה‪ ,‬מבין‬
‫המשתתפות היו שתיארו אותה כחוויה מאוד קשה שמאופיינת בהתנגדות‪ .‬עבורן הלידה ומהלכה נחוו‬
‫כשחזור ממשי וטראומטי של גילוי העריות שעברו בילדותן‪ .‬דבריה הבאים של ציפורה מתארים זאת‪:‬‬

‫וגם הלידה הראשונה אה‪ ...‬אף אחד לא הכין אותי לזה‪ ,‬לא ידעתי לאן אני הולכת‪ ,‬את יודעת‬
‫זה אמרו לי‪ -‬תעלי על המיטה‪ ,‬תפתחי רגליים‪ ,‬הבנתי שהרופא הולך לאנוס אותי כאילו‪...‬‬
‫לא‪ ...‬לא‪ ...‬הבנתי מה הם רוצים‪ .‬והיו לי צירים מאוד חזקים והם‪ ...‬ממש‪ ...‬היו כל כך‬
‫מגעילים‪ ,‬גם הרופא וגם האחות‪' .‬עוד אין לך פתיחה' אף אחד לא הסביר לי מה זה פתיחה‪,‬‬
‫אף אחד לא‪ ...‬כלום‪ ]...[ .‬האמת היו צריכים לפתוח לי את הרגליים בכוח‪ ,‬ואף אחד לא עלה‬
‫על דעתו‪ ,‬לבדוק‪ ,‬הרי זה‪ ...‬זה הרי משהו לא רגיל‪ .‬היום אני מרצה ל‪ ...‬לרופאים ול‪ ...‬בתי‬
‫חולים ואני אומרת‪ -‬באה לכם מישהי ללדת‪ ,‬תבינו‪ ,‬זה בדיוק המקום נניח שהיא נפגעה ויכול‬
‫להיות שהטראומה שלה בכלל לא נפתחה עד אז‪ ,‬ופתאום בא מישהו וכל רופא דוחף את היד‬
‫ובאים כל הסטז'רים‪ ,‬כולם כאילו‪ ...‬עכשיו את לא יכולה להגיד כלום‪ ,‬את מתביישת‪ ,‬כולם‪...‬‬
‫את לא מבינה מה עושים לך בכלל‪ ,‬ואת שותקת ואני‪ ...‬אלופה בלשתוק‪ .‬ו‪ ...‬היא הייתה‬
‫הפוכה והייתה לידה מאוד מאוד קשה ו‪ ...‬בסוף היא נפטרה אחרי חודש (מראיינת‪ -‬אוי)‪.‬‬
‫נתתי לה שם תקווה‪ ,‬אמרתי אני‪ ...‬היא התקווה שלי ו‪ ...‬אבל זה היה לגמרי קשור לפגיעה‪,‬‬
‫היא גם ממש ממש‪ ...‬אני הרגשתי שאני לא רוצה שהיא תצא כאילו‪ ...‬אני לא‪ ...‬אני לא רוצה‬
‫שמהמקום הזה‪ ,‬שכולם דוחפים את הידיים‪ ...‬חשבתי שזה יהיה‪ ...‬אמרתי לרופא 'תעשה לי‬
‫ניתוח‪ ,‬אני רוצה ניתוח' אמר לי 'מה פתאום נעשה ניתוח?' לדעתי הוא היה צריך לעשות‬
‫ניתוח‪ ,‬אבל כמובן זה לא קרה‪ .‬ו‪ ...‬זהו כל לידה זה‪ ...‬זה מה שהרגשתי‪.‬‬

‫‪52‬‬
 ‫דבריה של ציפורה מדגימים כיצד פגיעת גילוי העריות שעברה אישה בילדותה עשויה להשתחזר לאורך‬
‫לידתה ולהפוך אותה לחוויה טראומטית ופוגענית‪ .‬מעצם זה שהלידה היא חוויה גופנית הכוללת בין היתר‪:‬‬
‫כאב פיזי עוצמתי‪ ,‬חוסר שליטה‪ ,‬גוף חשוף וערום‪ ,‬תנוחת שכיבה ברגליים פסוקות‪ ,‬בדיקות פולשניות‬
‫הכוללות מגע באיבר המין האינטימי הפגוע כמו גם התקהלות רבה של אנשי מקצוע שונים‪ ,‬גברים ונשים‪,‬‬
‫היא מעוררת ביולדת שנפגעה בילדותה בגילוי עריות את התחושה שהיא הולכת שוב להיאנס‪ .‬תגובתה‬
‫האוטומטית של היולדת נפגעת גילוי העריות לכל המתרחש סביבה היא השתיקה שבה היא מורגלת עוד‬
‫מימים ימימה כשלא חשפה את פגיעת גילוי העריות‪ .‬בפועל‪ ,‬תחושתה של היולדת שהיא נאנסת שוב מביאה‬
‫אותה להתנגד ולא לשתף פעולה עם הצוות הרפואי‪ ,‬ומן הסתם גם מקשה על כל תהליך הלידה מתחילתו‬
‫ועד סופו‪ .‬הביקורת שציפורה מעלה כלפי התנהלותם חסרת הרגישות של אנשי הצוות הרפואי בבית‬
‫החולים היא משמעותית‪ .‬בסוף דבריה נרמזת האשמה כלפיהם על כך שבתה לבסוף נפטרה בגללם‪ .‬אם‬
‫אנשי הצוות הרפואי היו מודעים לפגיעתה‪ ,‬ייתכן והלידה הייתה נחווית על ידה כפחות טראומטית‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬הבדיקות הפולשניות המתבצעות לאורך הלידה עשויות לעורר את פגיעת גילוי העריות‬
‫שעברה היולדת בילדותה‪ .‬לאורך הריאיון עם נעמי היא פרטה בצורה חיה ומעוררת רגש כיצד הבדיקות‬
‫הפולשניות השונות שהתבצעו לאורך לידתה שיחזרו את פגיעת גילוי העריות שעברה בילדותה‪ .‬בדבריה‬
‫הבאים היא מתארת כיצד תהליך הזרקת האפידורל‪ ,‬חיתוך הווגינה והתפרים שיחזרו את פגיעת גילוי‬
‫העריות שעברה בילדותה‪:‬‬

‫ו‪( ...‬שקט ‪ 5‬שניות) ואז הגיע ה‪ ...‬הרופא המרדים שנתן את האפידורל‪ ,‬ואת צריכה לחתום על‬
‫טופס‪ ,‬משפטי כזה‪ ,‬כדי שלא תתבעי אותם אחר כך‪ ,‬ואני לא מסוגלת להקשיב לו כי אני‬
‫עסוקה בלצרוח מהכאב‪ ,‬ואז באיזה שהוא שלב‪ ,‬הוא אומר‪ -‬תשתקי ותקשיבי לזה‪ ,‬שתוכלי‬
‫לחתום או במילים אחרות‪ ,‬תשתקי ותהיי זונה‪ .‬ואז אני‪ ...‬איך שהוא אני חותמת‪ ,‬כי לא‬
‫באמת את מצליחה להקשיב‪ .‬ואז אה‪ ...‬הם תופסים אותך‪ ,‬האחות תופסת אותך כדי שלא‬
‫תזוזי בזמן שהוא מכ‪ ...‬מכניס מחט בגב‪ ,‬וזה הכי כאילו‪( ...‬שקט ‪ 5‬שניות) לא יודעת‪ ,‬הנה אני‬
‫שוב אה‪ ...‬משהו עושה לי משהו שם‪ ,‬מאחורה‪ ,‬ואני לא רואה ואני לא‪( ...‬שקט ‪ 4‬שניות) [‪]...‬‬

‫גם‪ ..‬גם היא חתכה אותי‪ .‬אני זוכרת שהיא באה אליי ואומרת לי‪ ,‬אני חייבת לחתוך אותך‬
‫כי‪ ...‬כי הראש של התינוק לא יוצא‪ .‬ואני‪ ...‬אני אומרת לה‪( -‬בקול מתחנן) לא‪ ,‬אולי בכל זאת‪,‬‬
‫אולי בכל זאת את יכולה‪ ,‬יש עיסוי שעושים‪ ,‬אולי אה‪ ...‬אפשר לעשות משהו כדי שלא‬
‫תצטרכי לחתוך אותי ו‪ . ...‬היא אומרת לי‪ -‬לא‪ ,‬לא‪ ,‬זה כבר מאוחר‪ ,‬זה כאילו עוד קצת ו‪ ...‬זה‬
‫ייקרע‪ ,‬עדיף לחתוך כדי שאחר כך יהיה קל לתפור מאשר שיהיה קרע מאסיבי‪ .‬ואני כל כך לא‬
‫רוצה שהיא תחתוך אותי‪( .‬שקט ‪ 6‬שניות) אני גם ככה מכירה את זה‪ ,‬מה זה שנכנס אליי‬
‫סכין‪ .‬אני מכירה את זה ככה אני יודעת‪ ,‬תמיד יש‪ ...‬כשאני נדפקת אז נתקע בי סכין‪ .‬ככה אני‬
‫מרגישה‪ ,‬כאילו סכין נדפקת בי‪ ,‬נכנסת ויוצאת‪ ,‬וחותכת אותי מבפנים‪ .‬ולא בא לי שהיא‬
‫תחתוך אותי‪]...[ .‬‬

‫וגם אחר כך‪ ,‬אחרי זה בא גבר ו‪ ...‬ומתיישב (שקט ‪ 7‬שניות) מולך ואומר לך‪ -‬טוב אני הולך‬
‫לתפור אותך‪ ,‬והוא (שקט ‪ 21‬שניות) ובהתחלה אמרתי לו שכואב לי אז הוא אמר לי‪ -‬מה? איך‬
‫זה יכול להיות? אני אומרת לו‪ -‬תקשיב ‪ ,‬כואב לי‪ ,‬אני מרגישה שאתה תופר אותי (מקנחת את‬
‫האף) אז הוא אמר לי‪ -‬טוב‪ ,‬אני אשים לך עוד אה‪ ...‬הרדמה‪( .‬מקנחת את האף) ואז הוא שם‬
‫לי עוד הרדמה‪ ,‬תפר אותי‪ ,‬ואז יום למחרת במחלקת יולדות‪ ]...[ ,‬הם צריכים לבדוק שהכול‬

‫‪53‬‬
 ‫בסדר שם למטה ו‪ ...‬לא זיהיתי שהוא זה ש‪ ...‬תפר אותי‪ .‬אז הוא בא אליי‪ ,‬אומר לי‪ -‬מה‬
‫שלומך? בואי נבדוק? וזה‪ ...‬ואז הוא אומר לי‪ -‬את מזהה אותי? אני זה שתפרתי לך‪ ,‬ואני‬
‫כאילו (שקט ‪ 3‬שניות) למה נראה לך שאני רוצה לדעת את זה כאילו‪ - ...‬אה‪ ,‬זה אתה? הוא‬
‫אומר לי‪ -‬את לא זוכרת אותי? אני זוכר אותך‪ .‬משהו כזה‪ .‬אני כזה בא לי להגיד לו‪ -‬אתה‬
‫זוכר אותי או שאתה זוכר את ה‪ ...‬זה שלי‪ ,‬כאילו‪ .‬ל‪ ...‬ל‪ ...‬למה אתה רו‪ ...‬למה‪ ...‬אני לא רוצה‬
‫לדעת שאתה זוכר אותי‪ ,‬אני לא רוצה שתזכור אותי‪.‬‬

‫מילותיה המדויקות של נעמי מעבירות בצורה כל כך מוחשית את החוויה הקשה שעברה‪ .‬כשנעמי סיפרה‬
‫זאת היה נדמה לרגעים רבים שהיא ממש חווה זאת בצורה רגשית‪ ,‬ושהתמונות מהלידה עוברות זו אחר זו‬
‫בראשה‪ .‬קשה היה לה לדבר על כך‪ ,‬וזה היה גלוי לעין‪ .‬לדבריה‪ ,‬לראשונה דיברה על כך‪ ,‬ולראשונה הבינה‬
‫עד כמה הלידה שעברה הייתה טראומטית וקשורה לפגיעת גילוי העריות שעברה בילדותה‪ .‬האופן שבו היא‬
‫מתארת את האינטראקציה שלה עם הרופא מדגימה את יחסי הכוח המצויים ביניהם‪ ,‬כשהיא חסרת אונים‬
‫והוא בעל השליטה‪ .‬יחסי הכוח‪ ,‬התבטאותו של הרופא‪ ,‬ההתנגדות שלה‪ ,‬התפיסה הפיזית והזרקת‬
‫האפידורל מאחור לאורך הלידה הם כולם כשיחזור של מעשיו הפוגעניים של אחיה כלפיה‪ .‬הסכין החותכת‬
‫את איבר מינה בשביל שראש התינוק יצא בקלות‪ ,‬היא כאיבר מינו של אחיה‪ ,‬שחתך את איבר מינה בכל‬
‫פעם שאנס אותה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬את רצונו של הרופא לתפור את איבר מינה היא תפסה כמסווה לרצונו‬
‫האמיתי להביט בו‪ .‬הרופא בעיניה הפך לאחיה הסוטה בעצמו‪.‬‬

‫בניגוד לציפורה ונעמי‪ ,‬שרה הבינה מראש שהלידה היא אירוע שבו פגיעת גילוי העריות שעברה‬
‫בילדותה עשויה להשתחזר או להעלות מתהום הנשייה זיכרונות קשים וטראומטיים‪ ,‬שלמולם היא תהיה‬
‫חסרת שליטה וחסרת אונים‪ .‬לכן היא החליטה מראש לוותר על לידה טבעית וללדת בניתוח קיסרי‬
‫ובהרדמה מלאה כדי לנטרל את השפעותיה‪ .‬בדבריה הבאים היא מתארת את חששותיה מפני הלידה‬
‫הקרבה ואת החלטתה הנובעת מהם‪:‬‬

‫אממ‪ ...‬וואי היה המון‪ ...‬אהה‪ ...‬היה גם את הפחד מהלידה וגם אהה אושר וגם‪ ...‬אה‪ ...‬זה‬
‫העלה המון‪ ,‬כל ההיריון העלה אצלי המון המון פחדים‪ ,‬אה‪ ...‬בגלל ההפלות שעברתי‪ ,‬אז‬
‫פחדתי מהסיטואציה של לידה‪ ,‬ובסוף החלטנו‪ ...‬ילדתי בקיסרי בהרדמה מלאה‪ ,‬שזה היה‬
‫הפתרון שלי ללדת בלי שיהיה לי טריגר גדול מדיי‪...‬‬

‫החלטתה של שרה ללדת בניתוח קיסרי מייצגת פתרון מודע או לא מודע של נפגעת גילוי העריות העומדת‬
‫ללדת‪ ,‬בכדי לנטרל את השפעותיה של פגיעת גילוי העריות שעברה בילדותה‪ .‬לאורך הריאיון שרה סיפרה‬
‫שבעקבות פגיעת גילוי העריות מצד אביה היא נכנסה להיריון כמה וכמה פעמים‪ ,‬וכפועל יוצא מכך היא גם‬
‫עברה הפלות‪ .‬החששות של שרה מהתעוררותם של שדים מן העבר‪ ,‬כזיכרונות הקשים מההפלות שעברה‪,‬‬
‫מובילות אותה לקחת שליטה על מהלך הלידה‪ ,‬כשהיא מחליטה שבמהלכה תהיה מחוסרת שליטה‪.‬‬
‫באמצעות פתרון זה היא הרגישה בטוחה שהלידה תעבור ללא סבל נפשי‪.‬‬

‫המפגש הראשון של האם עם תינוקה‪.‬‬

‫לאורך הראיונות התגלה מדברי המשתתפות כי לאחר הלידה במפגש הראשון שלהן עם תינוקן עלו בקרבן‬
‫תחושות שונות‪ .‬למרות שעבור חלקן הלידה הייתה רצופה באתגרים רפואיים‪ ,‬חלק מהן התייחסו לתחושות‬
‫עוצמתיות וחיוביות במפגש הראשון שלהן עם תינוקן‪ ,‬כמו‪ -‬הקלה גדולה‪ ,‬התרגשות ושמחה‪ .‬בניגוד להן‪,‬‬
‫היו אחרות שבמפגש הראשון שלהן עם תינוקן התחושות הדומיננטיות שליוו אותן היו קשות‪ ,‬כמו‪ -‬חרדה‬

‫‪54‬‬
 ‫ובלבול‪ .‬שרה שנפגעה על ידי אביה בצורה ממושכת‪ ,‬מתארת כיצד לאחר הניתוח הקיסרי שעברה‪ ,‬במפגש‬
‫הראשון עם בתה היא חשה שהיא לא ראויה לשמש לה כאימא‪:‬‬

‫מרואיינת‪ -‬זה היה רגע מרגש‪ ...‬לא הבנתי שהיא שלי‪ ,‬זה‪ ...‬הרגשתי שלא הייתי ראויה‪ ,‬להיות‬
‫אימא‪ ,‬כאילו שזה‪ ...‬מאז יש לי כל הזמן את המחשבה על זה שכדי לנהוג את צריכה לעבור‬
‫מבחן כדי ל‪ ...‬להורות אין שום מבחן‪ ,‬אין שום בדיקה‪ ,‬כלום‪ ,‬יש בזה אחריות ענקית‪ ,‬כל‬
‫מילה יכולה להשפיע על הילד לעולם‪ .‬זה‪...‬‬
‫מראיינת‪ -‬אמרת שאת הרגשת שאת לא ראויה‪ ,‬את יכולה יותר לפרט?‬
‫מרואיינת‪ -‬הרגשתי שאני פגומה‪ ,‬שאני‪ ...‬אממ‪ ...‬מקולקלת‪ ,‬בגלל כל מה שעברתי‪ ,‬ושלא‪ ...‬לא‬
‫מגיע לי להיות אימא‪.‬‬

‫דבריה של שרה מדגימים כיצד פגיעת גילוי העריות שעברה האם בילדותה עשויה לעצב את המפגש הראשון‬
‫שלה עם תינוקה‪ ,‬כשהיא משפיעה על דימויה העצמי וגורמת לה לערער על רמת מסוגלותה לשמש כאם‪.‬‬
‫בדבריה שרה עורכת השוואה בין הורות ונהיגה‪ ,‬כך שבדומה לנהיגה גם בהורות מוטלת אחריות כבדה ואין‬
‫מקום לטעויות כי השלכותיהן עשויות להיות חמורות והרסניות‪ .‬אך‪ ,‬בניגוד לנהיגה בהורות אין שום‬
‫בדיקה שיכולה להיעשות בכדי לבדוק את כשירותו של ההורה‪ .‬בהשוואה זו שרה מסבירה שמצד אחד כל‬
‫אדם יכול להפוך להורה‪ ,‬אך מצד שני לא כל אדם כשיר לכך‪ ,‬כפי שהיא חשבה על עצמה‪.‬‬

‫בהמשך לכך‪ ,‬נאוה שנפגעה בצורה ממושכת על ידי דודה‪ ,‬מתארת את המפגש הראשון שלה עם‬
‫תינוקה כמתאפיין בקושי גדול להתחבר אליו‪:‬‬

‫היה לי מאוד מאוד קשה בהתחלה להתחבר לבן שלי אה‪ ]...[ ...‬ואז אני מסתכלת ואני אומרת‪-‬‬
‫לא‪ ,‬לא בבקשה אלוקים‪ ,‬לא‪ ,‬זה לא התינוק שלי‪ ,‬אני לא רוצה אותו‪ ,‬אני לא לוקחת אותו‪,‬‬
‫הוא מכוער‪ ,‬הוא מגעיל‪ .‬אני לא רוצה אותו‪ ,‬אני פשוט יוצאת מפה ואני לא לוקחת אותו‪ .‬אין‬
‫סיכוי‪ .‬הוא היה כזה קטן‪ ,‬הוא נולד שתיים וחצי קילו‪ .‬כולו מצומק‪ ,‬שחור‪ ,‬עם שערות‪]...[ .‬‬
‫ואז הסתכלתי על השם ראיתי (שם משפחתה)‪ .‬אני כאילו נהיה לי שחור בעיניים‪ ,‬אמרתי‪-‬‬
‫איכס‪ ,‬טוב‪ ,‬מה אני אעשה עכשיו? אני רק אקח אותו לחדר אני לא אסתכל עליו‪ ]...[ .‬אז‬
‫לקחתי אותו לחדר והסתכלתי עליו וכאילו לא ידעתי מה לעשות איתו‪ .‬אה‪ ...‬הרמתי אותו ו‪...‬‬
‫ניסיתי לראות אם הוא דומה לי‪ ,‬הוא לא היה דומה לי‪ .‬כאילו היה לי ממש ממש קשה‪.‬‬

‫כשנאוה ראתה את תינוקה לראשונה‪ ,‬תגובתה הראשונית הייתה תפילה לאלוקים שהוא לא שלה‪ .‬בדבריה‬
‫לאורך הריאיון היא נתנה הסבר אפשרי לכך‪ .‬כשתינוקה יצא לאוויר העולם קשה היה לה להתחבר אליו‪,‬‬
‫דווקא משום ההיריון הקשה שעברה‪ ,‬בין היתר באשמת עוברה החודרני והשתלטן‪ ,‬שבחווייתה הקביל‬
‫לדמותו של הפוגע‪ .‬בתפיסתה‪ ,‬בנה הוא לא שלה‪ ,‬אלא של אלוקים‪ .‬יציאתו של בנה ממנה עומדת לרעתו‬
‫ולא לטובתו‪ ,‬ולכן היא מסוגלת לומר שהיא אוהבת ילדים שהם לא שלה כשם שהיא אוהבת את בנה‪ ,‬שכן‬
‫ילדים אלו לא הסבו לה את הסבל שבנה גרם לה לאורך ההיריון‪.‬‬

‫חוויית ההנקה‪.‬‬

‫מבין המשתתפות היו שהתייחסו לחוויית ההנקה באופן ספונטני או כתגובה לשאלה מכוונת‪ .‬מתוכן‪ ,‬היו‬
‫שהתייחסו לחוויית ההנקה כחיובית וכמטיבה להן ולתינוקן‪ .‬חלקן אף הניקו במשך תקופה לא מבוטלת‬
‫שעולה על שנה‪ .‬נעמי שנפגעה על ידי אחיה הגדול מתארת את צדדיה החיוביים של ההנקה כשזו סיפקה לה‬
‫תחושות חזקות של מוגנות הדדית‪:‬‬

‫‪55‬‬
 ‫כמו‪ ...‬דבר ראשון לקח לי מלא זמן עד שהעברתי אותה חדר [‪ ]...‬ממני‪ ,‬לא לראות‪ ,‬לא להיות‬
‫בקשר עין איתה‪ ,‬זה היה בשבילי תחושת חוסר שליטה מטורפת‪ ,‬גם אם היא הייתה איתי‬
‫באותו בית‪ .‬זה היה בשבילי לא‪ ...‬שאין קשר עין‪ ,‬זה כבר איבוד שליטה מטורף‪ .‬גם אה‪...‬‬
‫להפסיק להניק‪ ,‬ובסוף הנקתי אותה עד גיל שנתיים‪ ,‬ולא כל כך רציתי להפסיק‪ .‬מבחינתי זה‬
‫היה מוגנות‪ ,‬זה גם קצת האמת הרגשתי כאילו היא שומרת עליי‪.‬‬

‫אם לאורך ההיריון האם נושאת את תינוקה בתוך רחמה‪ ,‬הרי שבפעולת ההנקה היא כמחבקת אותו‪.‬‬
‫הקרבה הפיזית הכרוכה בפעולת ההנקה יוצרת מעין גוף אחד‪ ,‬אימא‪-‬תינוק‪ ,‬שבפועל מורכב משתי ישויות‬
‫נפרדות‪ .‬דבריה של נעמי מדגימים כיצד עבור אימא שנפגעה בילדותה בגילוי עריות‪ ,‬ההנקה יכולה להיחוות‬
‫כפעולה שמשרה מוגנות הן עליה והן על תינוקה‪ .‬הקרבה הפיזית הנדרשת להנקה יוצרת קשר עין ממשי בין‬
‫האם ותינוקה‪ ,‬וכך מצד אחד משרה בנפגעת תחושה יקרה מפז של מוגנות על ידי תינוקה‪ ,‬ומצד שני תחושת‬
‫שליטה שיש בידיה יכולת להגן על תינוקה מפני העולם הזר והלא מוכר שאליו הגיח‪ .‬עבור אם שנפגעה‬
‫בילדותה בגילוי עריות תחושות אלו הן חיוניות‪ ,‬בייחוד לאור חרדות אפשריות שלה או לתינוקה יאונה פגע‪.‬‬

‫לצד המשתתפות שהתייחסו לחוויית ההנקה כמטיבה להן ולתינוקן‪ ,‬חלק מהמשתתפות התייחסו‬
‫גם לקשיים שצפים לאורכה‪ .‬מבין המשתתפות היו שתיארו את הקשיים הפיזיים הכרוכים בהנקת תינוקן‬
‫החל מכאב פיזי עקב נשיכותיהם של תינוקותיהם וכלה בכאבן מהתכווצויות רחם חוזרות ונשנות‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬נאוה ותחיה‪ ,‬המשתייכות לחברה החרדית התייחסו להקשר הדתי‪ -‬תרבותי בו הן חיות‪,‬‬
‫ככזה שהקשה עליהן לחלוץ שד ולהניק את תינוקן בציבור מפאת הצניעות‪ .‬בעוד נאוה המשיכה להניק את‬
‫בנה והתעלמה מהנורמה החברתית‪ ,‬תחיה תיארה כיצד היא הביאה אותה להפסיק להניק‪ .‬לאורך חייה‪,‬‬
‫תחיה חשה שנאה עזה כלפי החזה "הענק" שלה עד כדי מצב שהיא רצתה לכרות אותו‪ .‬עוברות השנים והיא‬
‫אכן עברה ניתוח להקטנתו‪ .‬החזה הגדול שלה היה מקור להקנטות מצד הסביבה ומצד אימה שפגעה בה‪,‬‬
‫כך שכל הזמן היא הייתה עסוקה בהסתרתו‪ .‬כשהייתה צריכה להניק היא חששה שהעבירה לתינוקה בחלב‬
‫חומרים רעים שהיו עשויים לגרום לו לחלות באיידס‪ .‬כשתפיסתה של תחיה על החזה שלה היא כל כך‬
‫שלילית‪ ,‬ברור מדוע היא חשבה שיצאו ממנו חומרים מזיקים‪ .‬ייתכן ועבורה מלאכת ההנקה הייתה‬
‫מורכבת כי היא כללה מגע תדיר בחזה שלה שהיא כל כך שונאת וחשיפה שלו‪ .‬ייתכן גם והנורמה החברתית‬
‫דווקא סייעה לה כשהיא פטרה אותה מלהניק בציבור עד שלבסוף היא הפסיקה להניק לגמרי‪.‬‬

‫בהמשך לכך‪ ,‬נעמי שדבריה הוצגו לעיל‪ ,‬בדבריה הבאים מדגימה כיצד חוויית ההנקה עבורה הייתה‬
‫מורכבת‪ .‬לצד תחושת המוגנות ההדדית שההנקה השרתה עליה‪ ,‬היא עוררה בה גם תחושות קשות‬
‫ושליליות כלפי בתה התינוקת‪ ,‬כמו‪ -‬גועל‪ ,‬ניצול‪ ,‬שנאה וכישלון‪ .‬בניגוד לתחיה שתיארה את חששה הגדול‬
‫שמא בהנקת תינוקה היא הזיקה לו‪ ,‬נעמי בדבריה הבאים אינה מתארת כיצד לאורך ההנקה היא חוותה‬
‫את עצמה כמזיקה לבתה‪ ,‬אלא כיצד היא חוותה את בתה כמזיקה לה‪ ,‬כמי שמתעללת בה מינית‪:‬‬

‫מרואיינת‪ -‬ובאמת אה‪ ...‬ההנקה הזאת‪ ,‬יש להם קטע‪ ,‬את אימא?‬

‫מראיינת‪( -‬מהנהנת לשלילה)‬

‫מרואיינת‪ -‬יש להם קטע מזעזע לתינוקת‪ ,‬ש‪ ...‬באיזה שהוא שלב‪ ,‬שהם נהיים קצת יותר‬
‫גדולים‪ ,‬אני לא יודעת אם זה כמו משחק או אני לא יודעת מה‪ ,‬הם כל ה‪ ...‬הם ממש משחקים‬
‫עם הפטמה‪ ,‬הם כאילו מלקקים אותה ומשחקים עם זה‪ ,‬וזה‪ ...‬פשוט פוצץ אותי‪ ,‬זה כאילו‬
‫פוצץ אותי ש‪ ...‬מה‪ ...‬כאילו ממש התעללות מינית כאילו‪...‬‬

‫‪56‬‬
 ‫דבריה של נעמי מוסיפים ומדגימים כיצד עבור אימא שנפגעה בילדותה בגילוי עריות‪ ,‬הרצון התמים של‬
‫תינוקה להזין את עצמו נחווה על ידה כהתעללות מינית לכל דבר‪ ,‬מעצם זה שההנקה היא חוויה גופנית‬
‫המערבת מגע באיברים אינטימיים כדוגמת השד‪ .‬מלבד סגולותיה הבריאותיות של ההנקה עבור התינוק‬
‫היא גם יוצרת בינו ובין אימו חיבור רגשי חזק‪ .‬לכן‪ ,‬כשהאם חווה קשיים לאורך ההנקה או שהיא חווה את‬
‫פעולת ההנקה כפוגענית‪ ,‬היא עשויה לחוש כלפי תינוקה תחושות קשות ובוודאי שיותר קשה לה להתמיד‬
‫בה‪ .‬עניין זה מעלה שאלות לגבי ההשלכות הנובעות מכך שנוגעות להתפתחותו של התינוק וכן לטיב מערכת‬
‫היחסים שלו עם אמו‪.‬‬

‫‪ 3.2.2‬התערבותו של הפוגע לאורך שלבי האימהות של נפגעת גילוי העריות מרקע חרדי או דתי‪.‬‬

‫בהמשך לתת‪ -‬התמה הקודמת העוסקת באופן שבו פגיעת גילוי העריות מעצבת את חוויית האימהות של‬
‫הנפגעת לאורך שלביה השונים‪ ,‬תת‪ -‬התמה הנוכחית מתמקדת באופן ספציפי בהתערבותו של הפוגע לאורך‬
‫שלבי אימהותה השונים‪ .‬אפשר לתאר את התערבותו של הפוגע על פני שני צירים‪ .‬הציר הראשון נוגע לרמת‬
‫נוכחותו של הפוגע בסביבתה הפיזית המידית של הנפגעת‪ ,‬והציר השני נוגע למרחב המעשי או החווייתי‪,‬‬
‫שבו הוא נוכח או לא נוכח‪ .‬בחיבור של שני הצירים כשהאחד מאונך והשני מאוזן‪ ,‬נוצרים ארבעה סוגי‬
‫התערבויות של הפוגע באימהותה של הנפגעת לאורך שלבי אימהותה השונים‪ .‬האימהות בצל הפגיעה היא‬
‫מורכבת‪ ,‬ולכן לאורך השלבים השונים של אימהותה של הנפגעת הפוגע יכול להתערב כל פעם בצורה שונה‪.‬‬
‫ארבעת סוגי ההתערבות מוצגים כעת‪:‬‬

‫בסוג ההתערבות הראשון הפוגע נוכח בסביבתה הפיזית של הנפגעת והתערבותו באימהותה היא‬
‫במרחב המעשי‪ .‬רבקה בדבריה הבאים מתארת כיצד אביה‪ ,‬שפגע בה בגילוי עריות בילדותה‪ ,‬התערב‬
‫בבחירת הרופא שטיפל בה לאורך הריונה‪:‬‬

‫אממ‪ ...‬וגם היה קטע מוזר כאילו סתם ש‪ ..‬הרופא נשים שלי שכאילו‪ ,‬אני מן הסתם לא הייתי‬
‫בוחרת גבר‪ .‬שזה עוד עניין‪ ,‬והוא היה רופא של אימא שלי וזה היה כזה‪ ...‬ההורים שלי סוג של‬
‫התנו את זה שאני אלך אליו דווקא בזה שהם ישלמו לי על הביקורים והלידה כאילו שהוא‬
‫יהיה הרופא הפרטי שלי‪ .‬אממ‪ ..‬והוא היה תמיד זורק כזה אמירות על אבא שלי‪ .‬אממ‪ ...‬אני‬
‫כאילו עכשיו‪ ,‬אני מסתכלת על זה וזה נראה לי נורא מוזר אבל אז פשוט היה כזה‪ ...‬בתוך‬
‫תקופה כזאת ש‪ ..‬כאילו הכול היה נראה לי רגיל‪ ..‬כאילו זה מה שעושים ו‪ ..‬כאילו נראה לי זה‬
‫לא הכי לעניין שההורים שלי יגידו לי לאיזה רופא ללכת ושהוא יגיד לי באולטרסאונד שהילד‬
‫דומה לאבא שלי‪ ...‬ואז כאילו‪ ...‬פשוט‪ 6( ..‬שניות שקט) לא אהבתי את זה‪.‬‬

‫אביה של רבקה הוא אדם מיוחס בקהילה ובאמצעות ממונו התאפשר לו להישאר מעורב בחייה‪ .‬הוא התנה‬
‫את המשך סיועו הכלכלי בכך שתסכים שהוא יהיה זה שיבחר עבורה את הרופא שיטפל בה לאורך ההיריון‬
‫והלידה‪ .‬ניתן לשער‪ ,‬שהסיוע הכלכלי שהובטח לה על ידי אביה אם תיענה לאולטימטום שהציב לה‪ ,‬היה‬
‫מאוד משמעותי בתקופה שבה היא לא הייתה מסוגלת לעבוד בשל שלל בעיותיה‪ ,‬אך גם יצר בו תלות‬
‫כלכלית‪ .‬תחילה‪ ,‬התערבותו של אביה נראתה לרבקה נורמלית‪ ,‬ורק כעבור זמן היא התחילה לחשוב שאין‬
‫זה מותאם לסיטואציה‪ .‬לאורך הריאיון‪ ,‬כשנשאלה מה לדעתה הגורם שהניע את אביה לנהוג באופן זה‪,‬‬
‫היא שיערה שמדובר ברצונו להשיג עליה שליטה‪ .‬השליטה שאביה היה מעוניין להשיג ייתכן ונבעה מחששו‬
‫שאם יסיט לרגע את עיניו ממנה‪ ,‬הפגיעה המינית תיחשף לכול‪ .‬לכן‪ ,‬רופא שמקורב אליו וכסף שבאמתחתו‬
‫הם דרכים שבאמצעותם הוא היה יכול להשתיק את מה שהוא מנסה להסתיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬התערבותו של אביה‬
‫מתנגשת עם צרכיה האישיים של רבקה‪ .‬היא מלכתחילה העדיפה שמי שיטפל בה לאורך ההיריון לא יהיה‬

‫‪57‬‬
 ‫רופא אלא רופאה‪ .‬ייתכן ורצונה הראשוני שרופאה תבדוק אותה נבע מטעמי צניעות או מטעמי נוחות‪,‬‬
‫שהרי להיות חשופה למול גבר כשבעברך פגיעה מינית עשוי להיות טריגרי ופוגעני‪ .‬כמו כן‪ ,‬היכרותו האישית‬
‫של אביה עם הרופא בוודאי שיצרה בה אי נוחות כשאמר לה שהעובר שבבטנה דומה לאביה‪.‬‬

‫בסוג ההתערבות השני הפוגע נוכח בסביבתה הפיזית של הנפגעת והתערבותו באימהותה היא במרחב‬
‫החווייתי‪ .‬התערבותו של הפוגע באימהותה של הנפגעת במרחב החווייתי משמעותה שהיא אינה ישירה‪ ,‬אך‬
‫נחווית על ידה ככזו‪ .‬לאה‪ ,‬אימא חרדית בסוף שנות הארבעים לחייה עם שני ילדים‪ ,‬שנפגעה על ידי אחיה‬
‫בילדותה‪ ,‬מדגימה את התערבותו של אחיה‪ ,‬כשהיא מספרת על רצונה להיות קווטער‪ ,‬זו שמוסרת את‬
‫התינוק מידי אימו לבעלה שמעביר לסנדק לפני ברית המילה‪:‬‬

‫עכשיו כשאני גם רציתי כאילו לעשות את זה‪ ,‬גם אני הייתי כמה זמן אה‪ ...‬נשואה ולא‪ ...‬ולא‬
‫היה לי ילדים אז גם אני אבל‪ ...‬הרגשתי לא‪ ...‬הוא עמד מהצד‪ -‬לא‪ ,‬לא אל תיגעי בילד‪ ,‬אל‬
‫ת‪ ...‬אל ת‪ ...‬שאני לא אקח לו את המצווה‪ ,‬שאני לא אקח לו את ה‪ ...‬את העניין הזה שיהיה לי‬
‫ילד וש‪ ...‬כ‪ ...‬כאילו‪ ...‬דברים כאלה מ‪ ...‬מהרבה מסביב‪ .‬ואחותי אחר כך ילדה עוד‪ ,‬עוד ילדים‬
‫וכל עם רציתי להיות כאילו אני הזה‪ ...‬וכל פעם מישהו לקח לי את הדבר הזה להיות‪ ...‬להיות‬
‫האימא באמת‪ .‬זה היה לי כל כך קשה כי זה‪ ...‬גם הרגשתי מנודה‪ ,‬כי אחי הלך לפי זרם אחר‬
‫של אה‪ ...‬דת ואני הלכתי לפי זרם אחר‪ .‬בגלל שלא הלכתי לפי מה שהוא הלך אז‪ ...‬כאילו‬
‫הייתי בצד‪ .‬ו‪...‬‬

‫בציבור הדתי והחרדי מקובל כי מצוות "הקווטער" היא סגולה לזרע בר קיימא‪ ,‬ונהוג לתתה לזוג שהוא‬
‫חשוך ילדים‪ .‬לאורך שנים‪ ,‬לאה שעברה טיפולי פוריות רבים‪ ,‬רצתה להפוך לאימא‪ ,‬וכשבמשפחתה חל‬
‫אירוע כברית מילה היא ציפתה וייחלה לזכות במצווה זו‪ ,‬שאולי בזכותה תצליח להיכנס להיריון‪ .‬אולם‪,‬‬
‫פעם אחר פעם היא הרגישה שמישהו‪ ,‬בייחוד אחיה שפגע בה‪ ,‬גנב ממנה את המצווה כשהוא לא נתן לה‬
‫לשמש כקווטער‪ .‬לצד חווייתה של לאה שהוא רצה את המצווה עבור עצמו‪ ,‬היא הרגישה שבכך הוא מנע‬
‫ממנה בצורה מכוונת להפוך לאימא לילד‪ ,‬מה שהיא ייחלה לו שנים רבות‪ .‬דבריה של לאה מדגימים את‬
‫האופן שבו גם כשהפוגע אינו מעורב בישירות באימהותה של הנפגעת באמצעות מעשים ממשיים וגלויים‪,‬‬
‫התערבותו יכולה לבוא לידי ביטוי במרחב החווייתי והפנימי שלה‪ ,‬כשהוא מצוי בסביבתה המידית‪.‬‬

‫בסוג ההתערבות השלישי הפוגע נעדר מסביבתה הפיזית של הנפגעת‪ ,‬אך למרות זאת הוא מצליח‬
‫להיות מעורב באימהותה במרחב המעשי מרחוק‪ .‬ציפורה‪ ,‬שנפגעה על ידי אחיה וחזרה בתשובה בגיל ‪,12‬‬
‫מתארת כיצד לאחר שהתחתנה בשידוך עם אדם חרדי‪ ,‬אחיה שלח לה כסף וסייע לה כלכלית מרחוק‪:‬‬

‫גם אחרי שהתחתנתי היה שולח לי כל הזמן כסף לקנות לילדים בגדים [‪ ]...‬זה היה נורא נורא‬
‫מבלבל כאילו וואלה מה? הייתי לוקחת כי הייתי צריכה את הכסף‪ ,‬אבל אז הייתי מרגישה‬
‫רע‪ ,‬מה את לוקחת ממנו? אה היחסים מאוד מעוותים מאוד מעוותים מבלבלים נורא‪...‬‬

‫ציפורה מתארת את הקשר שהתנהל בינה ובין אחיה שפגע בה בילדותה‪ ,‬לאורך אימהותה‪ .‬קשר זה לבש‬
‫צורה חומרית‪ ,‬כשעזר לה מבחינה כלכלית‪ ,‬כדי שתוכל לקנות בגדים לילדיה‪ .‬את הקשר עם אחיה הפוגע‪,‬‬
‫בבגרותה ולאורך אימהותה‪ ,‬ציפורה מתארת כמעוות וכמבלבל‪ ,‬באותו אופן שתיארה את הקשר עמו לאורך‬
‫הפגיעה בילדותה‪ ,‬שהרי אז חשה בלבול איך ברגע אחד הוא העניק לה פריבילגיות והנחות‪ ,‬וברגע שלאחר‬
‫מכן הוא פגע בה מינית‪ .‬ציפורה הייתה זקוקה לכסף‪ ,‬היא זו שניהלה את ביתה ובעלה האלים שלמד תורה‬
‫לא היה אקטיבי בפרנסת המשפחה‪ .‬נשמע מדבריה‪ ,‬שלא הייתה לה ברירה אלא לקחת את הכסף שמוצע‬
‫לה‪ ,‬אך מיד לאחר מכן היא הוצפה בחרטה וברגשות אשמה וייסורי מצפון תקפו אותה‪ .‬היא תהתה בינה‬

‫‪58‬‬
 ‫ובין עצמה האם פעלה כראוי‪ ,‬כאשר הסתייעה במי שפגע בה בילדותה‪ .‬ציפורה בדבריה אינה מתייחסת‬
‫לכך‪ ,‬אך מעניין מה עמד מאחורי הסיוע של אחיה? האם יש בכך רצון לכפר על מעשיו הנוראים בתקופת‬
‫ילדותו ולהיטיב עמה? או אולי יש בכך עניין להישאר קרוב אליה ולהפוך אותה לתלויה בו כלכלית?‬

‫בסוג ההתערבות הרביעי הפוגע נעדר מסביבתה הפיזית והמידית של הנפגעת‪ ,‬אך למרות זאת הוא‬
‫מצליח להיות מעורב באימהותה במרחב החווייתי‪ .‬בדבריה‪ ,‬הדסה שבילדותה נפגעה בגילוי עריות על ידי‬
‫אימה‪ ,‬מתארת איך בחרה להרחיק את אימה מסביבתה המידית בכדי שזו לא תהיה מעורבת לאורך‬
‫ההיריון והלידה‪ ,‬בעוד שבמרחב החווייתי שלה היא מביעה משאלה עזה שהיא תהיה קרובה אליה‪:‬‬

‫באותה תקופה לא היה לי "עצמי" כך שהכל היה מבולבל מאד‪ .‬חיכיתי להריון כי כך נהוג‪,‬‬
‫והייתי מלאה בחרדה עמוקה מאד מאד‪ .‬בדיכאון סמוי – בו תיפקדתי כרגיל אבל הייתי‬
‫במצוקה נפשית עזה‪ ]...[ .‬וחיפשתי קירבה לאמא שלי יחד עם רתיעה עזה ממנה‪ ,‬השתוקקתי‬
‫שתהיה לי משענת כלשהיא כי החרדות היו איומות ותחושה של בור ללא תחתית לתוכו אני‬
‫נשאבת‪ ,‬והייתי מוכרחה משהו שיעצור את זה‪ ,‬ודווקא דמות אימהית‪ ,‬ויחד עם זה – הרתיעה‬
‫הייתה נוראה‪ .‬כך שלא באמת נשענתי‪ ,‬וגם דחיתי את העצה שלה להגיע איתי ללידה‪.‬‬

‫דווקא לאורך תקופת ההיריון‪ ,‬שנחוותה על ידי הדסה כקשה פיזית ונפשית‪ ,‬תמיכה היא מאוד חיונית‪.‬‬
‫בתוכה‪ ,‬לאורך תקופה זאת‪ ,‬התחולל מאבק בין רצונה לחוש את קרבתה של אימה כדי שזו תהיה לה‬
‫כמשענת‪ ,‬ובין הרתיעה הנוראה שחשה כלפיה משום שפגעה בה מינית‪ .‬לבסוף‪ ,‬משאלתה של הדסה לדמות‬
‫אימהית קרובה שתתמוך בה בשעה שהיא במצוקה נפשית עזה לא התגשמה‪ .‬הדסה בחרה במודע להתרחק‬
‫ממשפחתה‪ ,‬בייחוד מאימה‪ ,‬ולא לערב אותה בלידתה הקרבה‪ .‬דבריה של הדסה מדגימים כיצד על אף‬
‫שנפגעת גילוי העריות בוחרת לסלק את הפוגע ממרחבה הפיזי הוא עדיין נמצא במרחב החווייתי שלה‪.‬‬

‫‪ 3.3‬סי ום הממצאים‬

‫המחקר הנוכחי התמקד בחוויית האימהות של נשים נפגעות גילוי עריות מרקע חרדי או דתי‪ .‬ממצאי‬
‫המחקר כללו שתי תמות עיקריות‪ .‬התמה הראשונה‪ ,‬המורכבת משתי תתי‪ -‬תמות שונות עסקה בפגיעת‬
‫גילוי העריות בהקשר הדתי‪ -‬תרבותי‪ .‬מהתת‪ -‬תמה הראשונה‪ ,‬המתייחסת למיקומו של ההקשר הדתי‪-‬‬
‫תרבותי במעגל הפגיעה עלו מספר ממצאים‪ .‬ראשית‪ ,‬נמצאו שתי דרכים שבהם ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי‬
‫משמש לשירות פגיעת גילוי העריות‪ ,‬כשהוא יוצר קרקע פורייה לצמיחתה ולשימורה בין גבולותיו‪ .‬הדרך‬
‫הראשונה היא האופן שבו החברה האורתודוכסית אליה השתייכו המשתתפות מחנכת לערכים השאובים‬
‫מהמקורות היהודיים‪ .‬החינוך האורתודוכסי לערכים מוחלטים מבלי להתייחס למקרים יוצאי הדופן‪ ,‬כגון‬
‫החינוך לכיבוד הורים‪ ,‬לצייתנות ולתפיסה שהם מקור סמכות היודעת הכול שלא ניתן לערער עליה‪ ,‬הוביל‬
‫את הנפגעת להבין שמעשה גילוי העריות אינו גבול לכיבוד ההורה ושהציות לו הוא גם במקרה של גילוי‬
‫עריות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬החינוך האורתודוכסי ששם דגש מופחת על שיח פתוח על מין ומיניות וכן על איסור‬
‫גילוי העריות‪ ,‬וששם דגש מוגבר על שיח צנוע ונקי והימנעות מכעס‪ ,‬ללא קשר לחומרתם ההלכתית‬
‫האמיתית וחשיבותם היומיומית‪ ,‬עיכב את החשיפה של פגיעת גילוי העריות ועודד את אי התנגדותה של‬
‫הנפגעת למול הפוגע‪ ,‬כשחששה או כשלא יכלה לספר עליה‪ ,‬כי לא היו לה את המילים לכך‪.‬‬

‫הדרך השנייה שבה ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי משמש לשירות פגיעת גילוי העריות היא באמצעות‬
‫תגובותיהם של גורמים שונים בחברה האורתודוכסית לפגיעת גילוי העריות כשזו נחשפה בפניהם‪ .‬בעת‬
‫חשיפת פגיעת גילוי העריות על ידי הנפגעת לגורמים שונים בחברה האורתודוכסית אליה היא השתייכה או‬
‫שהיא משתייכת גם כיום‪ ,‬התגובות שקיבלה‪ ,‬כגון‪ -‬בקשת הוכחה לפגיעה‪ ,‬אי רצון לדעת‪ ,‬סילוק ושימוש‬

‫‪59‬‬
‫במידע כנקמה ופתרון באמצעות הסמכות הרבנית‪ ,‬עשויות להביא להשתקת השיח הציבורי העוסק בפגיעת‬
‫גילוי העריות‪ ,‬כשהן מלמדות אותה שבחשיפת פגיעתה היא תשלם מחיר כבד‪ .‬כשהשיח הציבורי על פגיעת‬
‫גילוי העריות מושתק באופן זה‪ ,‬גילוי העריות יכול להתרחש‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬נמצא שההקשר הדתי‪ -‬תרבותי עומד לשירותו של הפוגע‪ ,‬כשהוא עושה שימוש בדת‬
‫היהודית ובהלכותיה לטובת צרכיו ורצונותיו‪ .‬זאת באמצעות פעולות מכוונות ומודעות בזמן התרחשות‬
‫פגיעת גילוי העריות ולאחריה‪ ,‬כגון‪ -‬שימוש בצידוקים הלכתיים‪ ,‬בשביל לעודד את שיתוף הפעולה של‬
‫הנפגעת או בשביל למנוע את התנגדותה‪ ,‬ושימוש בידיעותיו הנרחבות בהלכה היהודית לתכנון צעדיו‬
‫הנוגעים לפגיעת גילוי העריות בכדי שלא ייפגע‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬נמצא שההקשר הדתי תרבותי עומד לשירותה של הנפגעת‪ ,‬כשהדת היהודית‬
‫והלכותיה כמו גם המאפיינים של החברה האורתודוכסית מסייעים לה בהתמודדותה למול פגיעת גילוי‬
‫העריות ולמול השלכותיה העכשוויות והעתידיות‪ .‬זאת כשהדת והלכותיה מעניקות לנפגעת ערכים‪ ,‬כוחות‬
‫ותחושה של סדר בכל התוהו ובוהו המתחולל בחייה‪ ,‬וזאת כשהלכות ספציפיות שהיא מקיימת עולות בקנה‬
‫אחד עם צרכיה‪ ,‬כפי שמצוות הצניעות עוזרת לה להתנתק או להסתיר את גופה‪ ,‬כפי שמצוות שמירת‬
‫הנגיעה עוזרת לה להימנע ממגע עם המין השני וכפי שמצוות השבת מונעת ממנה באופן לא מודע מלפגוע‬
‫בעצמה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ידיעותיה של הנפגעת את ההלכה היהודית משרתות אותה כשהן מאפשרות לה להשתמש‬
‫בצידוקים הלכתיים בפני הפוגע שהמעשה הוא אסור לפי ההלכה‪ ,‬והשיח המצומצם והדל בתחום המין‬
‫והמיניות המאפיין את החברה האורתודוכסית מסייע לה גם הוא‪ ,‬אך בצורה עקיפה‪ ,‬כשבגללו‪ ,‬לתפיסתה‪,‬‬
‫ידיעותיו של הפוגע על האופן בו הוא יכול לפגוע הן מוגבלות‪.‬‬

‫מהתת‪ -‬תמה השנייה‪ ,‬המתייחסת להשלכותיה של פגיעת גילוי העריות על הנפגעת מרקע‬
‫אורתודוכסי עלו מספר ממצאים‪ .‬נמצא כי לפגיעת גילוי העריות השלכות על חייה של הנפגעת מרקע‬
‫אורתודוכסי לאורך התרחשותה ושנים לאחריה בחמישה מישורים עיקריים‪ ,‬והם‪ -‬הרגשי‪ ,‬הרוחני‪,‬‬
‫התפיסתי‪ ,‬הזהותי וההלכתי‪ .‬במישור הרגשי נמצא שבנפגעת גילוי עריות מרקע אורתודוכסי עולות תחושות‬
‫שונות שמתעצמות ומתעצבות באופן ייחודי נוכח ההקשר הדתי‪ -‬התרבותי בו היא חיה‪ ,‬כגון‪ -‬אשמה‪ ,‬נידוי‪,‬‬
‫בושה וטומאה‪ .‬במישור הרוחני נמצא שהקשר של נפגעת גילוי העריות מרקע אורתודוכסי עם אלוקים‬
‫לאורך הפגיעה ולאחריה יכול להתבטא בהיעדר קשר אישי עמו או בקיומו של קשר אישי קרוב או רחוק‬
‫עמו‪ ,‬הנראה כמערכת יחסים חברית‪ ,‬אבהית‪ ,‬מענישה או מתעללת‪ .‬הקשר האישי של הנפגעת עם אלוקים‬
‫הוא מורכב ודינמי כך שבנקודת זמן אחת הוא יכול להיות קרוב ובנקודת זמן אחרת הוא יכול להיות רחוק‪.‬‬
‫במישור התפיסתי נמצא שבעקבות פגיעת גילוי העריות מתעורר דיסוננס קוגניטיבי דתי בנפגעת ובסביבתה‪.‬‬
‫במישור הזהותי נמצא שפגיעת גילוי העריות מעצבת את זהותה של הנפגעת‪ .‬היא יכולה לחולל אי הלימה‬
‫בין זהויותיה ולהוביל אותה למעבר בין זהות אחת לאחרת‪ ,‬למשל מזהות דתית‪ /‬חברתית אחת לזהות‬
‫דתית‪ /‬חברתית אחרת או מזהות דתית‪ /‬חברתית לזהות לאומית‪ .‬במישור ההלכתי נמצא שפגיעת גילוי‬
‫העריות עיצבה ומעצבת את קיום ההלכה על ידן לאורך התרחשותה ושנים לאחריה‪ .‬לאורך התרחשותה‪,‬‬
‫מצד אחד היא יכולה להביא את הנפגעת להקפדה יתרה בקיום ההלכה ומצד שני להקפדה פחותה עליה‪.‬‬
‫שנים לאחריה היא מעצבת את קיום הלכות טהרת המשפחה על ידה‪ ,‬כשמצד אחד חלק מהן נחוות על ידה‬
‫כמסייעות לה‪ ,‬וכשחלק מהן נחוות על ידה כמקשות עליה ואף כפוגעניות שמעוררות ושמשחזרות את פגיעת‬
‫גילוי העריות‪ .‬נמצא שבכדי להתמודד עם הקשיים המתעוררים עם קיום הלכות טהרת המשפחה‪ ,‬נפגעת‬
‫גילוי העריות ובן זוגה מגמישים את ההלכה לטובת צרכיהם‪.‬‬

‫‪60‬‬
 ‫התמה השנייה עוסקת באימהותה של נפגעת גילוי העריות מרקע חרדי או דתי‪ .‬תמה זו מורכבת‬
‫משתי תתי‪ -‬תמות‪ .‬מהתמה הראשונה המתייחסת לחוויית האימהות של נפגעת גילוי העריות מרקע חרדי‬
‫או דתי לאורך שלבי האימהות‪ ,‬נמצא שפגיעת גילוי העריות מעצבת את חוויית האימהות של הנפגעת‬
‫לאורך שלביה השונים‪ .‬טרם הכניסה להיריון מניעים אישיים הקשורים לפגיעת גילוי העריות ומניעים‬
‫תרבותיים מעודדים את נפגעת גילוי העריות להביא ילדים לעולם‪ .‬לעיתים‪ ,‬המניע התרבותי עשוי להתנגש‬
‫עם רצונותיה וצרכיה הייחודיים של הנפגעת‪ ,‬ועליה להחליט מה לשים בראש סדר עדיפויותיה‪.‬‬

‫נמצא שלאורך תקופת ההיריון‪ ,‬פגיעת גילוי העריות מצד אחד יכולה להיות נפקדת מחווייתה של‬
‫הנפגעת‪ ,‬ומצד שני מאוד נוכחת‪ .‬בעקבות פגיעת גילוי העריות‪ ,‬לאורך ההיריון הנפגעת יכולה לחוש תחושות‬
‫שליליות כדחייה עזה עד כדי רצון להפיל‪ ,‬היא עשויה להקדיש תקופה זו לעבודה וללמידה עצמית על‬
‫הורות‪ ,‬לחוות קושי גדול לאורך הבדיקות הגניקולוגיות ולשגות במחשבות אודות מין עוברה‪ .‬נמצא שגם‬
‫לאורך הלידה‪ ,‬פגיעת גילוי העריות מצד אחד יכולה להיות נפקדת‪ ,‬ומצד שני מאוד נוכחת‪ .‬כשהיא נפקדת‪,‬‬
‫הלידה יכולה לעבור ללא סיבוכים מיוחדים‪ ,‬וכשהיא נוכחת‪ ,‬היא יכולה מצד אחד להקל על הלידה ומצד‬
‫שני להקשות על מהלכה‪ .‬הלידה הגופנית מעוררת את הפגיעה הגופנית‪ ,‬ואף משתחזרת במהלכה לאור‬
‫טריגרים שונים שעולים בה‪ ,‬כגון‪ -‬כאב פיזי עוצמתי‪ ,‬חוסר שליטה‪ ,‬גוף חשוף וערום‪ ,‬תנוחת שכיבה‬
‫ברגליים פסוקות‪ ,‬בדיקות פולשניות הכוללות מגע באיבר המין האינטימי הפגוע כמו גם התקהלות רבה של‬
‫אנשי מקצוע שונים‪ ,‬גברים ונשים‪ ,‬שאינם מודעים לעברה הטראומטי של היולדת‪ .‬משום הסיכוי שפגיעת‬
‫גילוי העריות תשוחזר לאורך הלידה‪ ,‬נמצא שניתוח קיסרי הוא דרך שהנפגעת נוקטת להחזרת שליטתה‪.‬‬

‫נמצא שלאחר הלידה‪ ,‬במפגש הראשון של האם הנפגעת עם תינוקה‪ ,‬עשויות לעלות בראשונה‬
‫תחושות חיוביות ומשמחות‪ ,‬אך גם תחושות קשות שהן תוצר של פגיעת גילוי העריות‪ ,‬כגון‪ -‬תחושה שהיא‬
‫אינה ראויה לשמש כאם‪ ,‬תחושה של פגימות ותחושה של חוסר חיבור לתינוקה‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬ההנקה‬
‫נמצאה כחוויה מורכבת לאם נפגעת גילוי העריות‪ ,‬בעקבות פגיעתה‪ .‬מצד אחד ההנקה נחוות כמיטיבה על‬
‫ידי האם כשהיא משרה תחושה של מוגנות הדדית עליה ועל תינוקה‪ ,‬ומצד שני היא נחוות על ידה כפוגענית‪,‬‬
‫כהתעללות מינית לכל דבר‪ ,‬כשהמגע של התינוק בחזה נתפס כסטייה‪ .‬האם לא רק שעשויה לחוות את‬
‫ההנקה כפוגענית בה‪ ,‬היא יכולה לחוות את ההנקה כפוגענית לתינוק‪ ,‬כשהיא חוששת שהחלב המועבר‬
‫לתינוק הוא מזיק‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא כיצד ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי מתערב בחוויית ההנקה של האם נפגעת גילוי‬
‫העריות‪ ,‬כשמצד אחד הוא יכול להקשות עליה ומצד שני לשרת אותה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬חרדה מלווה את האם‬
‫בשלבים השונים שמא תינוקה ייפגע מינית על ידה או על ידי אדם אחר מתוך ומחוץ למשפחה‪ ,‬מכר או זר‪,‬‬
‫בבית או מחוצה לו‪ ,‬ולכן היא נוקטת בפעולות שונות בכדי למנוע זאת‪ ,‬כגון‪ -‬התרחקות והימנעות ממגע פיזי‬
‫בהם‪ ,‬התרחקות ממשפחת המוצא‪ ,‬אי שליחת ילדיהן לבתיהם של חבריהם‪ ,‬ביקורי פתע במסגרות‬
‫החינוכיות‪ ,‬שיח פתוח על מין ומיניות וביצוע סימולציות לסיטואציות שונות שבהן זר משוחח עמם‪.‬‬

‫מהתת‪ -‬תמה השנייה המתייחסת להתערבותו של הפוגע באימהותה של נפגעת גילוי העריות מרקע‬
‫חרדי או דתי לאורך שלביה השונים‪ ,‬נמצאו ארבעה סוגי התערבויות של הפוגע באימהותה של נפגעת גילוי‬
‫העריות‪ ,‬והם‪ -‬התערבות ברמה המעשית כשהפוגע נוכח פיזית בחייה של הנפגעת‪ ,‬התערבות ברמה‬
‫החווייתית כשהפוגע נוכח פיזית בחייה של הנפגעת‪ ,‬התערבות ברמה המעשית כשהפוגע נעדר פיזית מחייה‬
‫של הנפגעת והתערבות ברמה החווייתית כשהפוגע נעדר פיזית מחייה של הנפגעת‪ .‬כל אחת מההתערבויות‬
‫הללו יכולות להתקיים בשלבי האימהות השונים של הנפגעת‪.‬‬

‫‪61‬‬
 ‫פרק ‪ .4‬דיו והשל ות‬

‫‪ 4.1‬דיו בממצאים‬

‫המחקר הנוכחי בוחן את חוויית האימהות של נשים נפגעות גילוי העריות מרקע חרדי או דתי‪ .‬על אף‬
‫ששאלות המחקר הנוכחיות עוסקות בחוויית האימהות של נפגעת גילוי העריות מרקע חרדי או דתי‪,‬‬
‫ממצאי המחקר‪ ,‬בנוסף לאלו הקשורים לחוויית האימהות של נפגעת גילוי העריות בהקשר הדתי‪ -‬תרבותי‪,‬‬
‫כוללים נדבכים נוספים‪ ,‬בסיסיים‪ ,‬הקשורים לחוויית פגיעת גילוי העריות בהקשר הדתי‪ -‬תרבותי‪.‬‬
‫חשיבותם של האחרונים היא גדולה‪ ,‬שהרי כיצד נקבל תמונה שלמה על חוויית האימהות בצל הפגיעה‪ ,‬ללא‬
‫הבנה של פגיעת גילוי העריות בהקשר החברתי‪ -‬תרבותי שבו היא מתרחשת? הדיון שיוצג כעת יעסוק‬
‫בפגיעת גילוי העריות בהקשר הדתי‪ -‬תרבותי ובאימהות של הנפגעת מרקע חרדי או דתי בצל פגיעת גילוי‬
‫העריות‪.‬‬

‫‪ 4.1.1‬פגיעת גילוי העריות בהקשר הדתי‪ -‬תרבותי‪.‬‬

‫בשנים האחרונות החברה האורתודוכסית בישראל עוברת תהליכים עוצמתיים‪ ,‬שבחלק מהם אנו עדים‬
‫לחשיפה מתמשכת של מקרי גילוי עריות הנחשפים בגבולותיה (ברק‪ ;2017 ,‬נחשוני‪ ;2018 ,‬ששר‪.)2017 ,‬‬
‫ממצאי המחקר הנוכחי מאפשרים להתבונן במורכבות תופעה זו‪ ,‬ומתחקים‪ ,‬באמצעות השמעת‬
‫הפרספקטיבות של נשים נפגעות‪ ,‬אחר משמעותם של הקשרים חברתיים‪ -‬תרבותיים‪ ,‬כגון חינוך לערכים‬
‫השאובים מן המקורות היהודיים‪ ,‬ותגובות נציגי החברה לחשיפה של פגיעת גילוי העריות‪ ,‬ככאלו‬
‫המקדמים את היווצרותה של פגיעת גילוי העריות‪ ,‬את הימשכותה ואת שימורה‪.‬‬

‫לפי הפרספקטיבה מודעת ההקשר‪ ,‬התמקדות בלעדית במאפיינים הדתיים‪ -‬תרבותיים בחייה של‬
‫נפגעת גילוי העריות אינה מספיקה בשביל להבין את מלוא חווייתה‪ .‬לפיה‪ ,‬חווייתו של האינדיבידואל‬
‫מושפעת סימולטנית ממאפיינים שונים המגדירים אותו ברמת המיקרו‪ ,‬כגון‪ -‬דת‪ ,‬גזע‪ ,‬אתניות‪ ,‬גיל‪ ,‬מגדר‬
‫ומעמד סוציו‪ -‬אקונומי שמושפעים מגורמים חברתיים ברמת המאקרו‪ ,‬כגון‪ -‬אפליית נשים‪ ,‬גזענות‬
‫ומעמדות (‪.)Nadan, Spilsbury, & Korbin, 2015; Shalhoub-Kevorkian & Roer-Strier, 2016‬‬
‫פרספקטיבה זו מנחה אותנו להתבונן בחווייתה של הנפגעת בצורה מורכבת‪ ,‬כמושפעת מהצטלבות של כמה‬
‫מאפיינים שונים ברמת המיקרו והמאקרו‪ .‬לשם כך‪ ,‬יש לעבור הלוך ושוב מעמדה המתמקדת ברמת‬
‫המיקרו (‪ )Zoom in‬לעמדה המתמקדת ברמת המאקרו (‪ )Zoom out‬בכדי להבין את הכוחות המבניים‬
‫החזקים שמשפיעים על חווייתה של הנפגעת‪.‬‬

‫הממצאים מתארים כיצד חווייתה של נפגעת גילוי העריות מושפעת מהצטלבות בין מאפיינים‬
‫דתיים‪ -‬תרבותיים ומאפיינים מגדריים ברמת המיקרו‪ .‬תחושות שונות שעולות בנפגעת נוצרות‪ ,‬מתעצבות‬
‫ומתעצמות לא רק נוכח היותה חרדית או דתית‪ ,‬אלא גם נוכח היותה אישה‪ .‬דוגמא לכך ניתן לראות‬
‫בתחושות הנידוי והבושה שחשו המשתתפות לאור משמעות בתוליהן‪ ,‬כשבמקורות היהודיים מוקנית‬
‫חשיבות מהותית לבתוליה של האישה‪ ,‬כשלמשל התורה קובעת עונש מיוחד למי שאונס נערה בתולה‬
‫(דברים‪ ,‬כ"ב‪ ,‬כ"ח)‪ ,‬כשבגמרא מודגש שערך הבתולין שווה יותר מאיבודם‪" -‬בתולה‪ -‬כתובתה מאתיים;‬
‫ואלמנה‪ -‬כתובתה מנה" (מסכת כתובות‪ ,‬י'‪ ,‬ע"א) וכשבתורה בתוליה של האישה נקשרים לאלמנטים‬
‫חיוביים‪" -‬וְ ַה ַנע ֲָר טֹבַ ת מַ ְר ֶׁאה ְמאֹד בְ תּולָ ה וְ איש ל ֹא יְדָ עָ ּה" (בראשית‪ ,‬כ"ד‪ ,‬ט"ז)‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬גם תחושת הלכלוך והטינופת שחשים נפגעי תקיפה מינית רבים (לואיס הרמן‪)1994 ,‬‬
‫מקבלת משמעות חדשה בחברה האורתודוכסית כטומאה גשמית‪ .‬מן הממצאים עולה כיצד המאפיינים‬

‫‪62‬‬
 ‫הדתיים‪ -‬תרבותיים מעצבים שני סוגי טומאה נוספים בנפגעת‪ ,‬והם‪ -‬הטומאה ההלכתית והטומאה‬
‫הרוחנית‪ .‬תחושת הטומאה ההלכתית שחשה הנפגעת ייתכן ומעוצבת לא רק על ידי מאפיינים דתיים‪-‬‬
‫תרבותיים‪ ,‬אלא גם על ידי מאפיינים מגדריים‪ ,‬כלומר מהיותה אישה‪ ,‬לאור זאת שההלכה מגדירה את‬
‫האישה כטמאה לאור נידתה‪ .‬תחושת הטומאה הרוחנית לעומת זאת‪ ,‬אינה ייחודית רק לנשים‪ ,‬לאור‬
‫מחקרן של בן מאיר ולבבי (‪ )2010‬המדגים כיצד היא מלווה גם נערים מרקע חרדי בפן ההתנהגותי ובפן‬
‫הרגשי‪ .‬דוגמא נוספת להצטלבות שבין מאפיינים דתיים ותרבותיים ובין המגדר עולה מבין הממצאים‬
‫המתייחסים לתפיסתה של נפגעת גילוי העריות לסיבה שבגינה נפגעה בגילוי עריות‪ ,‬כשלתפיסתה פגיעת‬
‫גילוי העריות היא תוצר של היותה אישה‪ ,‬בגלל גופה היפה והמושך‪ ,‬וכשהיא מנסה להסתירו בשביל למנוע‬
‫פגיעה עתידית‪ ,‬הסתרה זו מתפרשת בחברה האורתודוכסית כהקפדה על מצוות הצניעות‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬הממצאים מתארים כיצד חווייתה של נפגעת גילוי העריות מושפעת מהצטלבות בין‬
‫מאפיינים דתיים‪ -‬תרבותיים ומאפיינים גילאים ברמת המיקרו‪ .‬אי התנגדותה של הנפגעת למעשה גילוי‬
‫העריות‪ ,‬כמו גם אי חשיפתו לא נובע רק מהציוויים ההלכתיים הנלמדים בחברה האורתודוכסית‪ ,‬אלא‬
‫קשורים גם לפער הגילאים שבין הנפגעת כילדה ובין הפוגע כמבוגר ולתלות שלה בו‪ .‬כך עולה מן הממצאים‬
‫שהפוגע יכול לנצל את תמימותה של הילדה ואת חוסר הידע ההלכתי שלה‪ ,‬הנובע מגילה הצעיר ולהשתמש‬
‫בצידוקים הלכתיים בשביל להתיר את מעשיו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הממצאים גם מתארים כיצד מפאת גילה של הילדה‪,‬‬
‫קצרה הבנתה מלהבין שציוויים הלכתיים‪ ,‬כגון‪" -‬כַבֵ ד ֶׁאת ָאביָך וְ ֶׁאת א ֶׁמָך" (שמות‪ ,‬כ'‪ ,‬י"ב) שממנו גם למדו‬
‫חז"ל על כיבוד האח הגדול‪" ,‬ל ֹא ֵתלְֵך ָרכיל ְבעַ מֶׁ יָך" (ויקרא‪ ,‬י"ט‪ ,‬ט"ז) וכן המקרה הנדיר של בן סורר‬
‫ומורה אין משמעותם שחובה לציית להורה או לאח הגדול גם במעשה של גילוי עריות ואין משמעותם‬
‫שאסור לספר על התרחשותו‪ .‬כאן חשוב לציין שגילוי עריות הוא גבול לכיבוד הורים‪ ,‬לכיבוד האחים‬
‫הגדולים ולצייתנות להם‪ .‬גם מדבריו של החפץ החיים (הלכות שמירת הלשון‪ ,‬י'‪ ,‬ד') למדים שאם בחשיפת‬
‫הפגיעה יש תועלת ואחרים יעזרו לנפגעת במצוקתה‪ ,‬אזי אין בכך לשון הרע כלל‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬בכדי לקבל הבנה שלמה של חווייתה של נפגעת גילוי העריות מרקע אורתודוכסי עלינו‬
‫לבחון את התהליכים הרחבים הפועלים ברמת המאקרו לצד אלו הפועלים ברמת המיקרו‪ .‬המאפיינים‬
‫האישיים‪ ,‬הדתיים‪ -‬תרבותיים‪ ,‬המגדריים והגילאים‪ ,‬המעצבים את חווייתה של הנפגעת שהוצגו לעיל‬
‫מושפעים מאי‪ -‬השוויון השורר במערכת המאקרו של החברה האורתודוכסית‪ ,‬שבין נשים וגברים ושבין‬
‫ילדים ומבוגרים‪ .‬מן הממצאים עולה שאי‪ -‬השוויון שברמת המאקרו מחלחל לרמת המיקרו באמצעות‬
‫החינוך שמנחילה החברה האורתודוכסית לחבריה‪ ,‬ייתכן שבשביל לשעתק את המבנה החברתי הקיים בה‪,‬‬
‫ובשביל לשחזר את יחסי הכוח (‪ .)Apple, 1996‬כך למשל‪ ,‬כשהחברה האורתודוכסית בוחרת בחינוכה‬
‫להעביר באינטנסיביות מסרים פטריארכליים כ"כל כבודה בת מלך פנימה"‪ ,‬שמשמעותו שהאישה מקומה‬
‫בספירה הפנימית‪ -‬הביתית ולא בספירה החיצונית‪ -‬הציבורית‪ ,‬מצד אחד היא מעודדת את המשך קיומו של‬
‫מבנה חברתי פטריארכלי (קהת‪ ,)1999 ,‬אך מצד שני היא מעודדת את התרחשותו של גילוי העריות‪,‬‬
‫כשהנפגעת מבינה שהפגיעה צריכה להיות מוסתרת ולא מדוברת‪ .‬בנוסף‪ ,‬כשהחברה מחנכת לערכים‬
‫מוחלטים לכיבוד הורים ולצייתנות לסמכות ללא יוצא מן הכלל וללא עוררין‪ ,‬ורואה בגברים מקור סמכות‬
‫מרכזי‪ ,‬היא מקצינה את אי השוויון שבין המבוגרים והילדים ובין הגברים והנשים ומייצרת קרקע נוחה‬
‫לפגיעה (זליגמן‪.)2004 ,‬‬

‫ברונפנברנר (‪ )Bronfenbrenner, 1979‬במודל האקולוגי שלו מדגיש כיצד האדם מושפע‬

‫מאירועים המתרחשים בארבע סביבות אקולוגיות‪ ,‬כשכל סביבה עוטפת את האחרת‪ ,‬וכשבמרכז המעטפת‬
‫מצוי הפרט וסביבתו המידית‪ .‬הוא מדגיש את חשיבותן של ההשפעות ההדדיות שיש בין המערכות השונות‬
‫‪63‬‬
 ‫על חייו של הפרט‪ .‬מכאן שלא רק שההקשר הדתי‪ -‬תרבותי משפיע על חייה של נפגעת גילוי העריות‪ ,‬אלא‬
‫גם היא יכולה להשפיע עליו בדרכיה שלה‪ .‬מן הממצאים עולה כיצד כשנפגעת גילוי העריות מצליחה לחשוף‬
‫את פגיעת גילוי העריות בפני גורמים שונים בסביבתה‪ ,‬היא נתקלה בתגובות קשות‪ ,‬כגון‪ -‬בקשת הוכחה‬
‫לפגיעה‪ ,‬אי רצון לדעת‪ ,‬סילוק ושימוש במידע כנקמה ופתרון באמצעות הסמכות הרבנית‪ .‬ניתן לשער‬
‫שתגובות אלו מצד אינדיבידואלים בחברה ומצד נציגה נגרמות באופן לא מודע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשל האיום‬
‫שמציבה נפגעת גילוי העריות כלפי המבנה החברתי הפטריארכלי המאפיין את החברה האורתודוכסית‪,‬‬
‫כשהיא חושפת שגילוי העריות התרחש תחת חסותו‪ ,‬באחריותו‪ .‬בנוסף‪ ,‬גילוי עריות זוהי פגיעה מינית‬
‫שמתרחשת במשפחה‪ ,‬שכאמור היא היחידה הבסיסית של החברה‪ ,‬מעמודי התווך שלה‪ .‬כשהוא נחשף הוא‬
‫פוגע ב"שלום הבית"‪ ,‬בהרמוניה המשפחתית ובשיווי משקלה (‪ .)Featherman, 1995‬מן הממצאים עולה‬
‫כיצד כשנפגעת גילוי העריות רוצה לפנות למשטרה בכדי להתלונן על גילוי העריות‪ ,‬ההרמוניה המשפחתית‬
‫מתערערת‪ ,‬ובשביל להשיבה‪ ,‬משפחתה משכנעת אותה לסגת מרעיון זה‪ ,‬משום חששה שעקב כך המעשה‬
‫יתפרסם ברבים ויפגע בשידוכי הבנות‪ .‬בחברה החרדית‪ ,‬פגיעה בשם הטוב של המשפחה על ידי אירוע שלילי‬
‫שמתרחש בה עלול לפגוע קשות במעמד החברתי של בני המשפחה בקהילה ולהצר את צעדיה בתחומים‬
‫שונים‪ ,‬כמו בשידוך (גולדשטיין ולאור‪ .)2009 ,‬לכן‪ ,‬כשחשיפה של פגיעת גילוי עריות מאיימת על הסדר‬
‫ששורר במשפחה‪ ,‬יש בה כדי לאיים גם על המבנה החברתי של החברה האורתודוכסית‪.‬‬

‫בהמשך לכך‪ ,‬ניתן לחשוב על גורמים נוספים לתגובותיה של הסביבה כשזו נחשפת לראשונה‬
‫לפגיעת גילוי העריות‪ .‬את התגובה של אי הרצון לדעת את מעשה גילוי העריות שעלתה מבין הממצאים‬
‫ניתן להסביר כשבתוכנו‪ ,‬כבני אדם‪ ,‬שוכן רצון אוניברסלי שלא לראות את הרע‪ ,‬שלא לשמוע עליו‪ ,‬ושלא‬
‫לדבר עליו (וידר כהן‪ ,)2005 ,‬כי עצם הידיעה שהוא מתרחש בסביבתנו הקרובה‪ ,‬מערערת את אמונתנו‬
‫שהעולם הוא בטוח‪ ,‬ויוצרת בנו תחושה של חרדה תמידית (וידר וביתן‪ .)2003 ,‬בנוסף‪ ,‬את התגובה של‬
‫בקשת ההוכחה לפגיעה שעלתה מבין הממצאים ושהתפרשה כחוסר אמון בנפגעת‪ ,‬ניתן להסביר באמצעות‬
‫דבריה של לואיס הרמן (‪" -)1994‬המנסה לתאר מעשי זוועה שהיה עד להם גם מסתכן באובדן אמינותו‪.‬‬
‫המדבר בפומבי על מעשי זוועה מעורר עליו את הסטיגמה שדבקה בנפגעים" (עמ' ‪ .)14‬מאחר ומעשה גילוי‬
‫העריות הוא כל כך קשה‪ ,‬שכשהוא מסופר‪ ,‬הוא מעורר ספקות כלפי אמינותה של הנפגעת‪.‬‬

‫תגובה נוספת שעלתה מבין הממצאים‪ ,‬שמשותפת לנפגעת גילוי העריות ולסביבתה היא הדיסוננס‬
‫הקוגניטיבי‪ .‬כמה מהמשתתפות במחקר תיארו את הסתירה שעלתה בהן ובסביבתן לאור צדיקותו‬
‫ההלכתית של הפוגע מחד‪ ,‬ולאור התנהגותו הפוגענית כלפיהן‪ ,‬מאידך‪ .‬את תחושת הדיסוננס הגדולה ניתן‬
‫להסביר באמצעות אפקט ההילה‪ ,‬שמשמעותו שתכונה אחת יותר דומיננטית משאר תכונותיו של האדם‪,‬‬
‫משפיעה על האופן שבו נעריך אותו‪ ,‬לשלילה או לחיוב (נדלר וליברמן‪ .)1996 ,‬דיסוננס שכזה נוצר כאשר‬
‫בממצאי המחקר הנוכחי עולה כי חלק מהדמויות הפוגעות שתוארו על ידי המשתתפות התבלטו בהקפדתן‬
‫במצוות ולעיתים אף שמשו כרבנים‪ .‬בניגוד לציפיות החברתיות‪ -‬תרבותיות מדמויות אלו‪ ,‬נמצא כי הם‬
‫עושים שימוש בידיעותיהם ההלכתיות בכדי להשתמש בהם בפני הנפגעות כצידוקים הלכתיים בכדי שאלו‬
‫ישתפו עמם פעולה או בכדי שלא יתנגדו לו‪ ,‬וכן בכדי לתכנן את צעדיהם העתידיים‪ .‬הקושי העולה מן‬
‫הממצאים ליכולת שלנו לתפוס שאדם שמקפיד בהלכה מסוגל לפגוע בגילוי עריות יכול להתמתן מעט‪,‬‬
‫כשאנו ניגשים לגמרא בסוף מסכת קידושין וקוראים על מעידותיהם של תלמידי חכמים בתחום המיניות‪.‬‬
‫מסיפורים אלו ניתן ללמוד שכותבי הגמרא בכבודם ובעצמם זיהו את חולשותיהם של תלמידי החכמים‪,‬‬
‫והסיקו שגם הם‪ ,‬ככלל בני האדם אינם חסינים בפני היצר (שיר‪-‬אל‪.)2005 ,‬‬

‫‪64‬‬
 ‫ההשתקה של הנפגעת ושל השיח הציבורי על גילוי העריות הוא מקדמת דנא‪ ,‬כשקוראים כיצד‬
‫אבשלום מבקש מתמר אחותו שנאנסה על ידי אמנון להחריש (שמואל ב'‪ ,‬י"ג)‪ .‬גם כיום תופעה זו שרירה‬
‫וקיימת כשמתבוננים בממצאים המדגימים את מכניזם ההשתקה הפועל לעיתים באופן פאסיבי או אקטיבי‬
‫בחברה האורתודוכסית כלפי פגיעת גילוי העריות‪ .‬כך למשל‪ ,‬בקשת ההוכחה‪ ,‬הרצון לא לדעת וההתעלמות‬
‫מצד חברי הקהילה במחקר הנוכחי‪ ,‬כמו גם הנידוי והאיומים העקיפים והישירים מצד מוסדות חברתיים‬
‫משתיקים את קולה של הנפגעת‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם כשהנפגעת פנתה למשטרה קולה הושתק‪ ,‬כשלא הצליחה‬
‫לתקשר עם החוקרים ולספר להם על הפגיעה‪ ,‬הודות לחינוך שהונחל לה לשיח צנוע ונקי‪ .‬למרות השימוש‬
‫הגובר במכניזם ההשתקה בחברה האורתודוכסית‪ ,‬הוא עומד בניגוד לדרישות ההלכתיות‪ ,‬המדגישות את‬
‫חובתם של ראשי הציבור למנוע עבירות כגילוי עריות‪ ,‬ואת שותפותם לפשע באם יתעלמו מהן (אגסי‪.)2005 ,‬‬
‫לא רק זאת‪ ,‬אפילו בגמרא (מסכת מועד קטן‪ ,‬י"ז‪ ,‬ע"א) מובא מקרה המתאר כיצד מנדים תלמיד חכם‪ ,‬על‬
‫אף מעמדו‪ ,‬ורק על סמך שמועות שעבר עבירות מיניות‪ .‬לכן‪ ,‬על ראשי הציבור לנהוג באותה החומרה כלפי‬
‫מקרי גילוי עריות שנחשפים בגבולות החברה האורתודוכסית ולא להשקיטם‪ ,‬למען אנשים יראו וייראו‪.‬‬

‫לאור הממצאים שלעיל‪ ,‬נשאלת השאלה מה עומד מאחורי מכניזם ההשתקה הפועל בחברה‬
‫האורתודוכסית על ידי רבנים מן הממסד ומחוצה לו? את התנהגותם ניתן להסביר באמצעות סגירותה‬
‫והתבדלותה של החברה האורתודוכסית‪ ,‬בעיקר החרדית‪ ,‬מהעולם המודרני המחולן שבחוץ (בראון‪,)2017 ,‬‬
‫המביאות אותה לפרש כל דיווח למוסדות המדינה כבגידה וכמלשינות‪ ,‬בייחוד בתחום רגיש כמו שלמות‬
‫המשפחה (גולדשטיין ולאור‪ .)2009 ,‬בנוסף‪ ,‬בקהילה האורתודוכסית‪ ,‬הרבנים הם מנהיגיה הרוחניים‪,‬‬
‫ואנשי הקהילה מסתמכים על חוות דעתם (‪ .(Goshen-Gottstein, 1984‬לכן‪ ,‬מפאת האחריות שמוטלת‬
‫עליהם‪ ,‬הם דואגים שמא יהיה חילול ה' (לביא‪ ;2005 ,‬שפירא‪ -‬רוזנברג‪ ,)2005 ,‬ושמא השם הטוב של‬
‫הקהילה ייהרס אם הפגיעה המינית תיחשף (‪.)Neustein & Lesher, 2008‬‬

‫הממצאים מתארים כיצד פגיעת גילוי העריות היא בעיה חברתית‪ ,‬כשלוקחים בחשבון את‬
‫האחריות של החברה האורתודוכסית וחינוכה לקידומה‪ ,‬להמשכיותה ולשימורה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מן הממצאים‬
‫עולה כיצד פגיעת גילוי העריות הופכת לבעייתה הפרטית של נפגעת גילוי העריות‪ ,‬כשנציגי החברה מותירים‬
‫אותה להתמודד לבד עם השלכותיה‪ .‬לואיס הרמן (‪ )1994‬כתבה ש"הזכירה והסיפור של אירועים מחרידים‬
‫כהווייתם הם תנאי מוקדם הן להשבת הסדר החברתי על כנו הן לריפוי הנפגע היחיד" (עמ' ‪ .)13‬בדבריה‬
‫היא קושרת את ריפויה של החברה לריפויו של היחיד‪ .‬מכאן שתהליך החלמה הדדי יתרחש רק כשהחברה‬
‫תערוך שינוי יסודי בחינוכה‪ ,‬תעודד לשיח מותאם על מין ומיניות בספירה הפרטית‪ ,‬ותשבור את מכניזם‬
‫ההשתקה החברתי באמצעות שיח פתוח על פגיעות מיניות בכלל‪ ,‬ועל גילוי עריות בפרט בספירה הציבורית‪.‬‬
‫אף כי הממצאים שהוצגו עד כה מגלים את המורכבות והקושי של החברה האורתודוכסית בהתמודדות עם‬
‫מקרי גילוי עריות המתרחשים בתוכה‪ ,‬ייעשה לה עוול גדול אם לא נתייחס לשינויים מהפכניים‬
‫המתרחשים בחברה זו בשנים האחרונות‪ .‬כך‪ ,‬לצד דיווחים על מקרים בהם החברה חוטאת בתפקידה‬
‫(נחשוני‪ ,)2018 ,‬ישנם דיווחים שמדגימים את הכיוון החיובי אליו היא הולכת‪ ,‬כשלמשל רבנים פנו להורים‬
‫לתלמידי ישיבה במכתב אזהרה שירחיקו את ילדיהם מהמוסד הלימודי‪ ,‬בשל האפשרות שאחד מבכיריה‬
‫פוגע מינית (שרקי‪ )2018 ,‬או כשרבנים מקבלים הכשרה בכדי שיוכלו להתמודד עם סוגיות שונות כפגיעות‬
‫מיניות (כיפה ומרכז ברקאי‪ .)2018 ,‬כשם שפגיעת גילוי העריות מציפה מורכבויות שונות בנפגעת‪ ,‬וזו מנסה‬
‫להתמודד עמן‪ ,‬כך גם החברה מתמודדת עם מורכבויות שונות כשפגיעת גילוי עריות נחשפת בגבולותיה‪.‬‬

‫‪65‬‬
 ‫‪ 4.1.2‬אימהותה של נפגעת גילוי העריות מרקע חרדי או דתי בצל פגיעת גילוי העריות‪.‬‬

‫לפי המודל האקולוגי (‪ ,)Bronfenbrenner, 1979‬התרחשויות בסביבת מיקרו אחת משפיעה על‬
‫ההתרחשויות בסביבת מיקרו אחרת‪ .‬כך עולה מבין הממצאים‪ ,‬שלפגיעת גילוי העריות השלכות על‬
‫מישורים שונים בחייה של הנפגעת מרקע חרדי או דתי‪ ,‬כגון‪ -‬המישור הרגשי‪ ,‬המישור הרוחני‪ ,‬המישור‬
‫התפיסתי‪ ,‬המישור הזהותי והמישור ההלכתי‪ .‬במחקר הנוכחי‪ ,‬הושם דגש מיוחד על ההשלכות של פגיעת‬
‫גילוי העריות במישור האימהי‪ .‬נמצא שאימהותה של נפגעת גילוי העריות מעוצבת על ידי פגיעת גילוי‬
‫העריות בדרכים שונות בשלביה השונים‪ ,‬החל מטרם כניסתה להיריון‪ ,‬בהיריון‪ ,‬בלידה ובסמוך אליה‪.‬‬
‫בדומה למחקרים קודמים ( & ‪Coles, 2009; Kendall-Tackett, 1998; Klingelhafer, 2007; Rhodes‬‬
‫‪ ,)Hutchinson, 1994; Wood & Van Esterik, 2010‬ממצאי המחקר הנוכחי מציירים תמונה מורכבת‬
‫ורב ממדית אודות חוויית האימהות של נפגעות גילוי עריות‪ .‬כך למשל‪ ,‬הממצאים מתארים כיצד עבור חלק‬
‫מהמשתתפות פגיעת גילוי העריות לאורך הלידה כלל לא הייתה נוכחת‪ ,‬ועבור אחת הנשים הנוכחות של‬
‫פגיעת גילוי העריות לאורך הלידה דווקא זרזה אותה והפכה אותה לקלה יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם מתארים את‬
‫חוויית ההנקה כמורכבת‪ ,‬ככזו שעשויה אמנם להחוות כהתעללות מינית‪ ,‬אך גם כמשרה מוגנות הדדית על‬
‫הנפגעת ועל תינוקה‪.‬‬

‫המחקר הנוכחי ניסה להתחקות גם אחר האופן שבו ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי מעצב את חוויית‬
‫האימהות של נפגעת גילוי העריות מרקע חרדי או דתי‪ .‬מהממצאים עולים מספר היבטים ייחודיים‪ ,‬כגון‬
‫ציפיות דתיות‪ -‬תרבותיות כלפי נפגעת גילוי העריות החרדית או הדתית שתהפוך לאם עם ילדים מרובים‪,‬‬
‫המתנגשות עם רצונה ורמת מסוגלותה לכך בשל הפגיעה שעברה‪ ,‬או כגון הצורך לשמור על כללי צניעות‬
‫מוגדרים בעת ההנקה בנוסף למורכבות שיש בהנקה עבור אימהות נפגעות מינית רבות ( ;‪Beck, 2009‬‬
‫‪ .)Coles, 2009; Heritage, 1998; Klingelhafer, 2007‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לציין כי במחקר הנוכחי מקומם‬
‫של מאפיינים תרבותיים‪ -‬דתיים ספציפיים בחוויית האימהות לא תפס את קדמת הבמה‪ ,‬וכי אתגרים רבים‬
‫אצל האימהות במחקר זה דומים לאתגרים העומדים בפני אימהות נפגעות שאינן חרדיות או דתיות‪.‬‬

‫בהתאם‪ ,‬מן הממצאים עולה כיצד חלק מהמשתתפות במחקר תיארו את חוויית ההיריון‪ ,‬הלידה‬
‫וההנקה כתהליכים שמשחזרים ומעמיקים את הפגיעה המינית שחוו‪ .‬חוויות אימהיות אלו הן בבסיסן‬
‫גופניות וכוללות חשיפה ומגע באיברי הגוף‪ ,‬גם האינטימיים ביותר‪ .‬כך השינויים הגופניים בעת ההיריון‬
‫מהווים סימן לפריצת גבולות הגוף והשתלטות עליו‪ ,‬כשהבטן המזדקרת בולטת לעיני כולם‪ ,‬וכשנפגעת‬
‫גילוי העריות שכל כך מתביישת בגופה לא יכולה עוד להסתירו (‪ .)Slavič & Gostečnik, 2015‬גם המגע‬
‫והחשיפה של הגוף בבדיקות גניקולוגיות ובפרוצדורות רפואיות על ידי אנשי מקצוע שונים לאורך ההיריון‬
‫והלידה‪ ,‬והמגע של התינוק בשדה של האם מתוארים בממצאים על ידי המשתתפות כמעוררים תחושות‬
‫קשות ופלאשבקים מן העבר‪ .‬חלק בלתי נפרד מפגיעת גילוי העריות קשור לפגיעה הגופנית‪ .‬היא נעשית‬
‫באמצעות הגוף‪ ,‬בגלל הגוף‪ ,‬והיא נצרבת בו‪ .‬כשהגוף מקבל מקום כל כך מרכזי בפגיעת גילוי העריות‪,‬‬
‫כשהנפגעת פוגשת אותו לאורך חוויות אימהיות‪ ,‬ניצבים למולה אתגרים קשים‪.‬‬

‫בנוסף עולה בממצאי המחקר כיצד כשהאם הנפגעת מניקה את תינוקה‪ ,‬האובייקט המופנם של‬
‫הפוגע מתערב‪ ,‬כשהיא מייחסת את תכונותיו לבתה שמתעללת בה או לחלופין כשהיא מזדהה עם תכונותיו‬
‫כשהיא חוששת שהיא פוגעת בבתה על ידי חלב האם שלה‪ .‬התחושות הקשות האלו פוגמות בחוויית‬
‫ההנקה‪ ,‬ואף עשויות להביא להפסקתה‪ .‬לאור מחקרים שונים שנעשו על חשיבותה של ההנקה וסגולותיה‬

‫‪66‬‬
‫הבריאותיות והנפשיות (‪ ,)Lawrence, 2000‬לקושי של הנפגעת להניק בשל האובייקט הפוגעני המופנם‪ ,‬יש‬
‫השלכות קריטיות על התפתחותו של התינוק ועל הקשר שלו עם אימו‪.‬‬

‫חוויית האימהות עבור משתתפות המחקר הנוכחי מורכבת גם בשלבים מאוחרים יותר של‬
‫האימהות‪ .‬כך למשל הממצאים מתארים את החרדות העזות שלהן‪ ,‬שילדיהן ייפגעו מינית אם על ידן או על‬
‫ידי גורם אחר‪ ,‬משפחתי או חוץ משפחתי‪ ,‬מוכר או זר‪ .‬לפי בואן (‪ ,)1967‬בתהליך ההשלכה המשפחתית‪,‬‬
‫האם נפגעת גילוי העריות מתמקדת באחד מילדיה ומשליכה עליו חלק מחרדותיה בכדי להפחית את‬
‫חרדתה שלה‪ .‬כשהאם מפרשת את התנהגותו של הילד כמאשש את החרדה שלה‪ ,‬החרדה מתרגמת‬
‫להתנהגות והאם פועלת בדרכים מגוננות בכדי להבטיח שלא יאונה לו כל רגע‪ .‬מן הממצאים עולה כיצד‬
‫החרדה שבנה או בתה ייפגעו‪ ,‬לעיתים מנהלת את נפגעת גילוי העריות‪ ,‬כשהיא נמנעת ממגע בהם‪ ,‬כשהיא‬
‫עושה להם סימולציות להתרחשויות בהן זר מדבר עמם‪ ,‬כשהיא עורכת ביקורי פתע בבית הספר או כשהיא‬
‫לא נותנת להם ללכת לחברים‪ .‬ייתכן והתנהגויות אלו בהחלט מגינות על הילדים מפני פגיעה מינית ממשית‪,‬‬
‫אך יחד עם זאת הן עשויות לפגוע בתפקודם‪ ,‬כשעצמאותם מוגבלת‪ ,‬כשהם הופכים תלותיים באימם‬
‫וכשהם צריכים את אישורה לכל דבר ועניין‪ .‬כך‪ ,‬אצל הילדים מתפתחת רמת המובחנות העצמית הנמוכה‬
‫ביותר‪ ,‬והם אלו שהכי מועדים להיפגע מינית‪ ,‬ובמקרים מסוימים גם נפגעים‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬כשמתבוננים לעומק על הממצאים‪ ,‬ניתן לראות כי בחייה של נפגעת גילוי העריות‬
‫מתרחשים ניתוקים רגשיים בכל מיני אופנים שמשפיעים עליה ועל ילדיה‪ .‬ניתוק רגשי לפי בואן (‪)1967‬‬
‫מתאר אנשים שמנהלים את בעיותיהם הרגשיות שאינן פתורות עם סביבתן‪ ,‬על ידי הפחתה או ניתוק‬
‫הקשר הרגשי עמם‪ .‬הממצאים מתארים כיצד האם נפגעת גילוי העריות מתקשה להתחבר לתינוקה‬
‫בתקופת ההיריון ולאחריו בגלל פגיעת גילוי העריות‪ .‬לאורך ההיריון מלווה אותה תחושת דחייה עזה‬
‫מעוברה שאותו היא חווה כגוף זר ופולשני שחדר לגופה כמו הפוגע‪ ,‬ולאחר מכן למרות שהתינוק הוא‬
‫בסביבתה הפיזית‪ ,‬ולמרות שהיא מטפלת בכל צרכיו הטכניים‪ ,‬אין היא מצליחה לראות בו את בנה‪ .‬היא‬
‫מנותקת ממנו רגשית ומתקשה ליצור עמו כל קשר קרוב כי הוא מעורר בה אסוציאציות הקשורות לפגיעת‬
‫גילוי העריות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מן הממצאים ניתן לראות כיצד האם שחרדה מכך שהיא תפגע מינית בילדיה‬
‫מתרחקת מהם‪ ,‬נמנעת מכל מגע בהם ומתנתקת מהם פיזית‪ .‬הניתוק הפיזי משמעותו בטווח הארוך גם‬
‫ניתוק רגשי‪ .‬יש לכך השלכות קריטיות על התפתחותו הפיזית‪ ,‬החברתית והקוגניטיבית של התינוק לאור‬
‫תפקידו של המגע האימהי והקשר הפיזי ( ;‪Hertenstein, 2002; Weiss, Wilson, & Morrison, 2004‬‬
‫‪.(Weiss, Wilson, Hertenstein, & Campos, 2000‬‬

‫בהמשך לכך‪ ,‬מחקרים שונים עוסקים בקשר של הנפגעת עם הפוגע בבגרותה (;‪Dahan, 2007‬‬
‫‪ .)Eisikovits et al., 2017; Jülich, 2005‬עם זאת‪ ,‬במחקר הנוכחי הממצאים התמקדו בקשר של הנפגעת‬
‫עם הפוגע במישור האימהי‪ ,‬והעלו ארבעה סוגי התערבויות של הפוגע באימהותה של הנפגעת‪ ,‬והם‪:‬‬
‫התערבות של הפוגע באימהותה של הנפגעת ברמה המעשית כשהוא נוכח בחייה פיזית‪ ,‬כשלמשל האב‬
‫הפוגע התערב בבחירת רופא הנשים של בתו הנפגעת בתקופת הריונה‪ .‬התערבות של הפוגע באימהותה של‬
‫הנפגעת ברמה החווייתית כשהוא נוכח בחייה פיזית‪ ,‬כשלמשל טרם כניסתה להיריון‪ ,‬היא חשה לאורך‬
‫אירוע משפחתי כיצד אחיה הפוגע מנע ממנה מלהפוך להיות אימא‪ .‬התערבות של הפוגע באימהותה של‬
‫הנפגעת ברמה המעשית כשהוא נעדר פיזית מחייה‪ ,‬כשלמשל האח הפוגע סייע לה כלכלית מרחוק בגידול‬
‫ילדיה‪ .‬התערבות של הפוגע באימהותה של הנפגעת ברמה החווייתית כשהוא נעדר פיזית מחייה‪ ,‬כשלמשל‬
‫לאורך תקופת ההיריון והלידה‪ ,‬הנפגעת שרצתה בקרבתה של אימה הפוגעת‪ ,‬לבסוף התנתקה ממנה‪.‬‬

‫‪67‬‬
 ‫ארבעת סוגי ההתערבויות שנמצאו מדגימים את הרצף המתייחס לנוכחותו הפיזית של הפוגע‬
‫במרחב המחייה של נפגעת גילוי העריות לאורך השלבים השונים של אימהותה (‪,(Eisikovits et al., 2017‬‬
‫כשלמשל בהתערבות הראשונה‪ ,‬נוכחותו הפיזית של הפוגע בתקופת ההיריון של הנפגעת היא קבועה‬
‫ומתמשכת‪ ,‬בהתערבות השנייה‪ ,‬נוכחותו הפיזית של הפוגע טרם כניסתה להיריון היא ארעית‪,‬‬
‫ובהתערבויות השלישית והרביעית הנוכחות הפיזית של הפוגע לאורך תקופת ההיריון והלידה או לאורך‬
‫תקופת גידול הילדים היא נעדרת לגמרי‪ .‬הממצאים מדגימים כיצד למרות ההיעדרות הפיזית המוחלטת‬
‫של הפוגע מחייה של הנפגעת הוא עדיין מצליח להשפיע על אימהותה ברמה המעשית כשהוא מסייע לה‬
‫מרחוק לכלכל את ילדיה או ברמה החווייתית כשהוא פולש לתודעתה‪ .‬בדומה לממצאי מחקרים קודמים‬
‫המדגימים את הקשר החווייתי שבין הפוגע והנפגעת כאמביוולנטי )‪ ,(Lin, 2010; Monahan, 2003‬גם‬
‫במחקר זה‪ ,‬התערבותו של הפוגע באימהותה של הנפגעת מתוארת כאמביוולנטית‪ ,‬כשמצד אחד האם רוצה‬
‫וצריכה את סיועו הכלכלי או את קרבתו‪ ,‬וכשמצד שני בגלל הקשר עמו היא חשה ייסורי מצפון או רתיעה‬
‫עזה משום פגיעת גילוי העריות‪ .‬ממצאים אלו מדגימים גם את האינטראקציה שבין הרצף הפיזי ובין הרצף‬
‫החווייתי המתייחסים לנוכחותו של הפוגע בחייה של נפגעת גילוי העריות (‪,)Eisikovits et al., 2017‬‬
‫כשדימויו המנטלי של הפוגע פלש בצורה אינטנסיבית למרחב החווייתי של הנפגעת‪ ,‬גם כשהוא נוכח או‬
‫נעדר פיזית מחייה‪ .‬התשובה לסוגיה האם התערבותו של הפוגע באימהותה של הנפגעת היא לטובתה או‬
‫לרעתה הינה מורכבת לאור ממצאי המחקר המדגימים כיצד הנפגעת מצד אחד בוחרת להיעזר בו ומפיקה‬
‫מהקשר תועלת כלכלית‪ ,‬אך מצד שני בוחרת להינתק ממנו בשל עברם הטראומטי‪.‬‬

‫כשאנחנו מתבוננים על הממצאים הנוגעים להשלכותיה של פגיעת גילוי העריות במישור האימהי‪,‬‬
‫לא מספיק להתבונן עליהם רק בהקשרה של הנפגעת‪ ,‬האם‪ ,‬אלא חשוב להתבונן עליהם גם בהקשר של‬
‫ילדיה‪ .‬מן הממצאים עולה שלמרות שילדיה של נפגעת גילוי העריות לא היו נוכחים בתקופת פגיעתה‪ ,‬הם‬
‫עדיין יכולים להיפגע בצורה עקיפה‪ ,‬כשלמשל האם משליכה עליהם תחושות שליליות שמזוהות אצלה עם‬
‫הפוגע‪ .‬גמפל (‪ )2010‬שואלת מעולם הפיזיקה את מושג הרדיואקטיביות בכדי להשתמש בו כמטאפורה‬
‫לילדיהם של ניצולי השואה‪ .‬מטאפורה זו רלוונטית גם כאן‪ ,‬כשעקבות רדיואקטיביות עשויים לעבור‬
‫מהדור הראשון‪ ,‬הן האימהות שנפגעו בגילוי העריות המשתתפות במחקר זה‪ ,‬לדור השני‪ ,‬ילדיהן החווים‬
‫את הפגיעה המינית דרכן‪ ,‬ואחריו הלאה לדור השלישי‪ .‬הקרינה היא הפגיעה המינית‪ ,‬מקרינה לא רק‬
‫הוריזונטלית על תחומי חייה השונים של הנפגעת‪ ,‬אלא גם וורטיקלית‪ ,‬על הדורות הבאים‪.‬‬

‫‪ 4.2‬מגבלות המחקר‬

‫מחקר זה נושא בחובו מספר מגבלות שחשוב לתת עליהן את הדעת‪ .‬מעצם היותו מחקר איכותני‪ ,‬ממחקר‬
‫זה לא ניתן להכליל את הממצאים‪ ,‬אלא רק להסתפק בהכרה ייחודית של המקרה המוצג (‪.)Stake, 1995‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬גודלו המצומצם של המדגם אינו מאפשר לייצג את כלל האימהות שנפגעו בגילוי עריות מרקע‬
‫חרדי או דתי‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬אוכלוסיית המחקר המורכבת משתי חברות שונות‪ ,‬החרדית והדתית‪ -‬לאומית‪,‬‬
‫מעלה את השאלה עד כמה נכון היה לקבץ אותן תחת מטרייה אחת‪ .‬מחקר זה הממוקד בפגיעות מיניות‬
‫בתוך המשפחה גם אינו מביא את חווייתן של אימהות שפגיעתן היא מחוץ למשפחה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מאחר‬
‫והחוקרת אינה משתייכת לאוכלוסייה החרדית הנחקרת ייתכן והשוני התרבותי פגם ביכולתה להבין‬
‫ניואנסים שונים לאורך איסוף הנתונים וניתוחם‪ .‬לסיום‪ ,‬בשלב הדגימה נראתה היענות נמוכה להשתתפות‬
‫במחקר‪ .‬זאת ניתן לשער נובעת מכמה סיבות‪ -‬חשש מביקורת ושיפוטיות‪ ,‬חשדנות מצד משתתפות‬
‫פוטנציאליות כלפי החוקרת בשל הפער התרבותי שביניהם ונגישותה הנמוכה של המודעה האינטרנטית‬

‫‪68‬‬
 ‫לאוכלוסייה הנחקרת‪ ,‬בעיקר החרדית בשל הימנעותם מהמודרנה‪ .‬נקודה זו מעלה גם את השאלה האם‬
‫לנשים שכן הסכימו להתראיין מאפיינים ייחודיים בתוך חברה זו‪.‬‬

‫‪ 4.3‬תרומת המחקר והשל ות למחקרי המשך‬

‫המחקר הנוכחי התמקד בנקודת מבטן של אימהות נפגעות גילוי עריות מרקע חרדי או דתי‪ ,‬מתוך מטרה‬
‫לתרום לרווחתן בעתיד‪ .‬מחקר זה סיפק למשתתפות הזדמנות ייחודית‪ ,‬וייתכן שחד פעמית‪ ,‬להשמיע את‬
‫קולן ולשתף מניסיונן האישי על האתגרים הרצופים לאורך אימהותן ולאורך שנות התרחשות הפגיעה‬
‫המינית‪ .‬ואכן‪ ,‬מרבית המשתתפות הביעו נכונות גבוהה לקחת חלק במחקר‪ ,‬והעידו על האופן שבו המפגש‬
‫היה משמעותי עבורן (חלקן חשפו במהלכו לראשונה חלקים אינטימיים מחייהן)‪ ,‬ואפשר להן תובנות‬
‫חדשות על חוויותיהן‪ ,‬כמו גם התקווה לסייע לאימהות נפגעות גילוי עריות נוספות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מחקר זה תורם‬
‫להרחבת גוף הידע הקיים על חווייתן של אימהות נפגעות גילוי עריות בראייה מודעת הקשר‪ .‬חוויית‬
‫האימהות של נשים מרקע חרדי או דתי שנפגעו בגילוי עריות לא נחקרה כלל‪ .‬קיימים מחקרים שונים‬
‫אודות חוויית האימהות של נשים שנפגעו בפגיעה מינית בילדות‪ ,‬אך אין התייחסות לקונטקסט החברתי‪-‬‬
‫תרבותי ממנו הן מגיעות‪.‬‬

‫בעקבות מחקר זה עולה צורך במחקרי המשך המתמקדים בנפרד באימהותן של נשים נפגעות גילוי‬
‫עריות מהחברה החרדית ובאימהותן של נשים נפגעות גילוי עריות מהחברה הדתית‪ -‬לאומית‪ .‬למרות קווי‬
‫הדמיון המשותפים הנוגעים לשמירת ההלכה היהודית בין שתי חברות אלו‪ ,‬יש ביניהם הבדלים מהותיים‬
‫שמחייבים התבוננות מעמיקה נפרדת‪ ,‬ואף השוואה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש צורך במחקרי המשך שיבחנו את האופן שבו‬
‫ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי מעצב את חווייתן של נפגעות גילוי עריות מרקע חרדי או דתי בתחומי חיים נוספים‪,‬‬
‫כמו‪ -‬קריירה‪ ,‬טיפול‪ ,‬מין‪ ,‬מיניות ועוד‪ .‬במחקרים אלו ניתן להרחיב את אוכלוסיית המחקר מנפגעות‬
‫שעברו פגיעה מינית בתוך המשפחה לנפגעות שעברו פגיעה מינית גם מחוץ למשפחה‪ .‬בנוסף על כך‪ ,‬בגלל‬
‫שהמחקר הנוכחי מלמד על האופן שבו הפגיעה המינית מעוצבת בהקשר הדתי‪ -‬תרבותי‪ ,‬וכיצד האחרון גם‬
‫מעוצב על ידה‪ ,‬עולה הצורך בעריכת מחקרים נוספים הבוחנים את הפגיעה המינית בהקשר החברתי‪-‬‬
‫תרבותי בחברות נוספות בישראל‪ ,‬כגון‪ -‬האתיופית והערבית‪.‬‬

‫‪ 4.4‬השל ות לפרקטיקה‬

‫למחקר זה מספר השלכות יישומיות לפרקטיקה של עובדים מקצועיים שונים‪ ,‬שבמהלך עבודתם ייתכן כי‬
‫יפגשו עם נפגעות גילוי עריות מרקע חרדי או דתי‪.‬‬

‫‪ 4.4.1‬פרקטיקה מודעת טראומה‪.‬‬

‫פרקטיקה מודעת טראומה (‪ )Elliott, Bjelajac, Fallot, Markoff, & Reed, 2005‬ששמה דגש על מניעה‪,‬‬
‫איתור וטיפול מותאם בנפגעות גילוי עריות מרקע חרדי או דתי היא חיונית במפגש של אנשי מקצוע שונים‬
‫עמן‪ .‬בתוך הארגונים השונים‪ ,‬על אנשי המקצוע לעבור הכשרה לפרקטיקה מודעת טראומה בכדי שירכשו‬
‫את הכלים המתאימים להתמודדות עם האתגרים הייחודים העומדים בפניהם בזמן מתן שירותיהם‪.‬‬

‫מהממצאים עולה‪ ,‬שפרקטיקה זו נחוצה הן אצל ארגונים ואנשי מקצוע מחוץ לחברה החרדית או‬
‫הדתית‪ ,‬והן אצל ארגונים ואנשי מקצוע מתוך החברה החרדית או הדתית‪ .‬יישומה של פרקטיקה מודעת‬
‫טראומה נחוצה בקרב הצוות הרפואי בבתי החולים הכולל‪ -‬רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬מיילדות ויועצות הנקה‬
‫כשמתבוננים באופן שבו גילוי עריות מעצב את חוויית ההיריון‪ ,‬הלידה ואת ההתרחשויות הסמוכות לה‪.‬‬

‫‪69‬‬
 ‫בראש ובראשונה עליהם להיות מודעים לאופן שבו פגיעה מינית כגילוי עריות משפיעה על התהליכים‬
‫הרפואיים‪ ,‬ולאחר מכן לשאול כל יולדת ויולדת האם בעברה נפגעה‪ ,‬ולא להתעלם מכך‪ ,‬אלא לפעול‬
‫בהתאם‪ .‬כך למשל‪ ,‬עליהם לספק לאישה שנפגעה ידע בצורה יותר מפורטת מבדרך כלל על התופעות‬
‫הפיזיות והפסיכולוגיות המתרחשות בתקופת ההיריון‪ ,‬במהלך הלידה ולאחר מכן‪ .‬לאורך בדיקות‬
‫פולשניות או פרוצדורות להיות קשובים אליה‪ ,‬להרגיע אותה ולנהוג בה ברגישות‪ .‬בנוסף‪ ,‬עליהם ללמד את‬
‫בן הזוג של הנפגעת כיצד להיות מעורבים בצורה נכונה כך שיהיו לה לעזר (‪.)Courtois & Riley, 1992‬‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬גם בקבוצות תמיכה‪ ,‬קבוצות טיפוליות ובטיפול נפשי פרטני יש ליישם פרקטיקה‬
‫מודעת טראומה ששמה דגש מיוחד על האימהות בצל הטראומה‪ .‬כל המשתתפות במחקר מלבד אחת עברו‬
‫או שעוברות טיפול נפשי‪ .‬מקרב כמה מהן עלה הקול שהעיסוק בנושא של האימהות בצל גילוי העריות‬
‫לאורכו של הטיפול היה נעדר או שלא היה מספיק דומיננטי ומקיף‪ .‬לכן אנשי טיפול שונים צריכים להיות‬
‫מודעים לאופנים השונים שבהן הפגיעה עשויה לעצב את אימהותה של הנפגעת עוד בשלביה הראשונים החל‬
‫מטרם הכניסה להיריון‪ ,‬לאורך ההיריון‪ ,‬הלידה וההתרחשויות הסמוכות לה‪ ,‬וכלה בחינוך וגידול הילדים‬
‫בשלבים ההתפתחותיים המאוחרים‪ .‬רק בעזרת מודעות זו תהיה חוויה טיפולית שלמה‪ .‬לאורך ההתערבות‬
‫יש להדגיש את כוחותיה של האם הנפגעת ולהעצים אותה‪ .‬יש לדון באתגרים העולים באימהות למול‬
‫ילדיהן בצל הטראומה‪ ,‬ולספק להן כלים יעילים להתמודדות‪ ,‬בכדי שיצליחו לעשות הפרדה נכונה בין העבר‬
‫הטראומטי ובין ההווה הבטוח‪.‬‬

‫בחברה החרדית והדתית‪ -‬לאומית‪ ,‬במפגש של נפגעת גילוי עריות הן בילדותה והן בבגרותה עם‬
‫אנשי הדת ונציגיהם‪ ,‬כמו גם עם אנשי החינוך‪ ,‬חשוב שהאחרונים יהיו מודעים למורכבות הטראומה‬
‫ולרגישות שיש לנהוג בה‪ .‬במסגרות החינוכיות למשל‪ ,‬על המורות להיות ערניות להתנהגותן של‬
‫תלמידותיהן‪ ,‬ולחקור את המניעים שלהן להתחזקותן בדת מחד או להתרחקותן מהדת מאידך‪ ,‬משום‬
‫שאלו יכולים להוות סימן למצוקתן‪ ,‬כפי שעולה מן הממצאים‪.‬‬

‫בהמשך לכך‪ ,‬מאחר ותקנות הרבנות הראשית לישראל מחייבות את האישה טרם נישואיה לקבל‬
‫שיעורי הדרכה על ידי מדריכה מוסמכת או רבנית כדי לקבל אישור לנישואיה‪ ,‬זוהי נקודת זמן קריטית‬
‫שבה ניתן להפעיל כלפי נפגעות גילוי עריות התערבות שתיטיב עמן‪ .‬הדרכת הכלות כוללת את עיקרי הלכות‬
‫טהרת המשפחה ולעיתים גם הדרכה ביחס לקיום יחסי אישות‪ .‬מן הממצאים עולה כיצד לאור העיסוק‬
‫המוגבר בהדרכה בהיבטים גופניים‪ ,‬יש סיכוי שהכלה תשתף את מדריכתה שבעברה היא נפגעה בגילוי‬
‫עריות‪ .‬לכן‪ ,‬יש חשיבות רבה לכך שההדרכה מלכתחילה תותאם לצרכיהן הייחודים של נפגעות גילוי עריות‪,‬‬
‫ושכל המדריכות שמעבירות אותה יעברו הכשרה מתאימה‪ ,‬בכדי שיוכלו לתת מענה מדויק ורגיש למודרכת‬
‫שנפגעה בגילוי עריות‪ .‬באותו אופן‪ ,‬גם בלניות צריכות לקחת בחשבון שבמהלך ביצוע תפקידן יש סיכוי‬
‫שייפגשו עם נשים שבעברן פגיעה כגילוי עריות‪ .‬לכן‪ ,‬בכדי שיוכלו לתת להן את המענה המדויק‪ ,‬גם הן‬
‫צריכות לעבור הכשרה מתאימה‪ .‬לידיעת החוקרת קיימת השתלמות למדריכות כלה בנושא פגיעה מינית‪,‬‬
‫אך זו נעשית רק ביוזמתה של המדריכה‪ ,‬ואין זה חלק אינטגרלי מההכשרה ההתחלתית (פלנברג‪.)2017 ,‬‬

‫‪ 4.4.2‬פרקטיקה מודעת הקשר‪.‬‬

‫פרקטיקה מודעת הקשר ששמה דגש על ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי של נפגעת גילוי העריות היא חיונית במפגש‬
‫של אנשי מקצוע שונים עמן (‪ .)Nadan et al., 2015; Shalhoub-Kevorkian & Roer-Strier, 2016‬על‬
‫אנשי מקצוע לעבור הכשרה לפרקטיקה מודעת הקשר עם חברות ותרבויות בעלות מאפיינים ייחודיים‪,‬‬
‫כדוגמת החברה החרדית והחברה הדתית‪ -‬לאומית‪ .‬עם זאת‪ ,‬פרקטיקה ששמה דגש רק על ההקשר הדתי‪-‬‬

‫‪70‬‬
‫תרבותי היא אינה מספיקה‪ ,‬ויש להדגיש בה את ההצטלבות שבין מאפייניה השונים של הנפגעת‪ ,‬כמו מגדר‬
‫וגיל תוך התייחסות לכוחות הפועלים ברמת המאקרו‪ .‬באם אנשי המקצוע פועלים תחת ארגון‪ ,‬על האחרון‬
‫מוטלת האחריות לספק הכשרה זו‪ .‬רק באופן זה‪ ,‬לאנשי המקצוע השונים יהיה את הידע והכלים הדרושים‬
‫להעניק משירותיהם בצורה המיטבית‪ .‬כפי שעולה מן הממצאים‪ ,‬בתחנות המשטרה למשל‪ ,‬החוקרים‬
‫הבאים במגע עם נפגעות גילוי עריות מרקע חרדי או דתי המגיעות להתלונן‪ ,‬צריכים להעניק שירות נגיש‬
‫ורגיש לשפתן‪ .‬בנוסף‪ ,‬על מטפלים נפשיים לדוגמא‪ ,‬המטפלים בנפגעות גילוי עריות מרקע חרדי או דתי‬
‫להתייחס לאורך הטיפול לאופן שבו ההצטלבות שבין מאפיינים אישיים כגון ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי‬
‫והמגדר מעצבים את פגיעת גילוי העריות‪ ,‬וכיצד הם מושפעים מאי השוויון השורר בחברה‪ .‬התייחסות זו‪,‬‬
‫ללא ספק‪ ,‬היא חיונית בשביל להשיג חוויה טיפולית שלמה‪ ,‬מועילה ומיטיבה‪.‬‬

‫‪ 4.5‬השל ות למדיניות‬

‫למחקר זה מספר השלכות למדיניות הנוגעות לחינוך ולהלכה‪ ,‬והן יפורטו כעת‪:‬‬

‫‪ 4.5.1‬מדיניות חינו ית‪.‬‬

‫אחד הממצאים הבולטים במחקר זה היה שהחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי שקיבלו נפגעות גילוי‬
‫עריות בילדותן מרקע חרדי או דתי עודד את הימשכותה של פגיעת גילוי העריות‪ .‬למרות שהחינוך המתואר‬
‫בדברי המשתתפות התחיל לפני כ‪ 25 -‬שנה‪ ,‬וכיום ייתכן שחל בו שינוי‪ ,‬אין להמעיט בערכו‪ .‬לחינוך יש‬
‫חשיבות גדולה‪ ,‬וכפי שהוא יכול לעודד את הימשכותה של פגיעת גילוי העריות הוא יכול גם למנוע ולאתר‬
‫אותה‪ .‬תכניות מניעה אינן מלומדות בכל המסגרות החינוכיות על אף חשיבותן (ג'ינג'יחשווילי‪.)2005 ,‬‬
‫בהתאם‪ ,‬על קובעי המדיניות בראש ובראשונה להקצות משאבים לפיתוחן של תכניות מניעה מותאמות‬
‫לגילם ולתרבותם של הילדים‪ ,‬ולעודד באמצעים שונים מסגרות חינוכיות שנרתעות מיישומן‪.‬‬

‫‪ 4.5.2‬מדיניות הל תית‪.‬‬

‫מן הממצאים עולה האופן שבו פגיעת גילוי העריות מעצבת את קיום ההלכה על ידי הנפגעת בבגרותה‪,‬‬
‫ובייחוד את קיום מצוות דיני טהרת המשפחה‪ .‬עבור נפגעות גילוי עריות מרקע חרדי או דתי קיום דיני‬
‫הטהרה מעלה בפניהן אתגרים שונים‪ ,‬החל מתזכורת לא נעימה לאירועי העבר וכלה בתחושה של התעללות‬
‫ממשית שמשוחזרת אצלן בכל חודש וחודשו‪ .‬לאתגרים אלו של נפגעות גילוי עריות מרקע חרדי או דתי‪ ,‬לא‬
‫תמיד יש מענה מספק המתחשב בצרכיהן הייחודיים‪ ,‬הן מצד ההלכה והן מצד אלו המייצגים אותה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬הנשים ובני זוגן לוקחים את הסמכות לידיהם ובוחרים כיצד לקיים דינים אלו‪ .‬הם יוצרים‬
‫עבור עצמם הלכה אחרת שהיא יותר גמישה עבורם‪ .‬עם זאת‪ ,‬במקרה של גירושין בין בני הזוג‪ ,‬ההלכה‬
‫האחרת היא כמוקש עבור האישה שיכולה לפגוע בזכויותיה‪ ,‬שהרי אישה שלא טובלת יוצאת ללא כתובתה‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬בראש ובראשונה על הרבנות הראשית לישראל להיות ערה לסוגיה זו כתופעה נרחבת ולא‬
‫כבעייתה של אישה יחידה‪ ,‬ובהמשך גם לפעול בצורה פורמאלית למען קיומה של הלכה מקלה‪ ,‬אחת‬
‫ומוסדרת שמותאמת לצרכיהן הייחודיים של כל נפגעות גילוי העריות שרוצות לקיים את מצוות דיני‬
‫הטהרה כהלכתה‪ ,‬אך נבצר מהן מפאת ההיסטוריה הטראומטית שלהן‪.‬‬

‫‪71‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬

‫אגסי‪ ,‬ד‪ ,‬צ‪ .)2007( .‬יחס היהדות אל פגיעות מיניות‪ .‬ירושלים‪ :‬אשלים‪.‬‬

‫אזר‪ ,‬א‪ .)2013( .‬תפיסות של הורים לגבי קיומן ואופיין של פגיעות מיניות בילדים בישובים קטנים בחברה‬
‫הדתית לאומית‪ .‬עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך בעבודה סוציאלית‪ .‬האוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬

‫איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית‪ .)2017( .‬הנזקים הסמויים מן העין‪ :‬השלכות כלכליות‬
‫ובריאותיות של פגיעה מינית‪ .‬ישראל‪ :‬המחבר‪.‬‬

‫אלאור‪ ,‬ת‪ .)1992( .‬משכילות ובורות‪ :‬מעולמן של נשים חרדיות‪ .‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬

‫אתגר‪ ,‬ט‪ .)2009( .‬רגישות רב‪ -‬תרבותית‪ -‬כלי הכרחי בטיפול בקטינים שתקפו מינית‪ .‬עט השדה‪.35-30 ,3 ,‬‬

‫בואן‪ ,‬מ‪ .)1967( .‬המחקר האנונימי‪ ,‬תרפיה משפחתית בפרקטיקה הקלינית‪ .‬בתוך ק‪ .‬רבין וע‪ .‬לנס (עורכים)‪,‬‬
‫הדיפרנציאציה של העצמי‪ -‬פיתוח היכולת למובחנות של העצמי ביחסים קרובים‪ :‬תאוריה‪,‬‬
‫מחקר וטיפול (עמ' ‪ .)82-15‬אבן יהודה‪ :‬אמציה הוצאת ספרים‪.‬‬

‫ביננפלד‪ -‬איזק‪ ,‬י‪ .)2017( .‬בין אלטרואיזם לאגואיזם‪ .‬חווייתה של אישה ציונית דתית‪ -‬אימהות למשפחה‬
‫גדולה וקריירה‪ .‬עבודה לשם קבלת תואר מוסמך בבית הספר לחינוך‪ .‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬

‫בן מאיר‪ ,‬ח‪ .‬ולבבי‪ ,‬י‪ .)2010( .‬היבטים ייחודיים בטיפול בילדים נפגעי תקיפה מינית מהמגזר החרדי‪ .‬חברה‬
‫ורווחה‪ ,‬ל(‪.475-453 ,)3-4‬‬

‫בראון‪ ,‬ב‪ .)2017( .‬מדריך לחברה החרדית‪ :‬אמונות וזרמים‪ .‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬

‫ברנד‪ ,‬מ‪ .)2008( .‬אונס רחמנא פטרייה‪ -‬על עולם הפנימי הדתי של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית‪ .‬דעות‪,38 ,‬‬
‫‪.7-4‬‬

‫ברק‪ ,‬ת‪ .)2017( .‬ולאיש הזה הן אמורות לקרוא אבא‪ .‬אוחזר בתאריך ‪ 09.01.2019‬מתוך‬
‫‪https://www.mako.co.il/women-weekend/Article-405f8510fac9061006.htm‬‬

‫גולדין‪ ,‬ס‪ .)2007( .‬טכנולוגיות של אושר‪ :‬ניהול פריון במדינת רווחה פרו‪ -‬נטליסטית‪ .‬בתוך י‪ .‬יונה‬
‫וא‪ .‬קמפ (עורכים)‪ ,‬פערי אזרחות‪ :‬הגירה‪ ,‬פוריות וזהות (עמ' ‪ .)204-165‬ירושלים‪ :‬ון‪ -‬ליר‪ ,‬הקיבוץ‬
‫המאוחד‪.‬‬

‫גולדשטיין‪ ,‬ש‪ .‬ולאור‪ ,‬ר‪ .)2009( .‬היבטים בין‪-‬תרבותיים והשפעתם על אנשי מקצוע בהקשר של איתור‬
‫ילדים נפגעי התעללות והזנחה וחובת הדיווח‪ .‬משפחה במשפט ג‪-‬ד‪.277-243 .‬‬

‫ג'ינג'יחשווילי‪ ,‬ת‪ .)2005( .‬התערבות חינוכית להעלאת המודעות ולקידום מניעה של תקיפות מיניות בחינוך‬
‫הדתי‪ .‬בתוך ט‪ .‬כהן וע‪ .‬לביא (עורכות)‪ ,‬להיות אישה יהודייה‪ ,‬קובץ שלישי‪ ,‬קולך פורום נשים‬
‫דתיות (עמ' ‪ .)347-341‬ירושלים‪ :‬אורים‪.‬‬

‫גמפל‪ ,‬י‪ .)2010( .‬ההורים שחיים דרכי‪ -‬ילדי המלחמות‪ .‬ירושלים‪ :‬כתר‪.‬‬

‫החדר של לב שבור‪ .)2004( .‬אוחזר בתאריך ‪ 09.01.2019‬מתוך‬

‫‪http://www.macom.org.il/rooms/lev-shavur3.php‬‬

‫‪72‬‬
 ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ .)2017( .‬אז והיום‪ :‬נתונים נבחרים על החיים במדינת ישראל בשנים‬
‫הראשונות בהשוואה להיום‪ .‬ירושלים‪ :‬המחבר‪.‬‬

‫ווייס‪ -‬שדה‪ ,‬ע‪ .‬שחר‪ ,‬ר‪ .)2014( .‬אימהות יחידנית דתית וחילונית‪ :‬הדמיון והשוני השוואה בין אימהות‬
‫יחידניות דתיות וחילוניות בהיבטים סוציולוגיים ואישיותיים‪ .‬סוגיות חברתיות בישראל‪,17 ,‬‬
‫‪.174-141‬‬

‫וידר כהן‪ ,‬א‪ .)2005( .‬קולה של הנפגעת וקולה של הקהילה בין חדר הטיפול לשיח הציבורי אודות הטרדה‬
‫מינית‪ .‬בתוך ט‪ .‬כהן וע‪ .‬לביא (עורכות)‪ ,‬להיות אישה יהודייה‪ ,‬קובץ שלישי‪ ,‬קולך פורום נשים‬
‫דתיות (עמ' ‪ .)401-395‬ירושלים‪ :‬אורים‪.‬‬

‫וידר‪ ,‬א‪ .‬וביתן‪ ,‬ל‪" .)2003( .‬ועתה אחותי החרישי"‪ ,‬הטרדה והתעללות מינית‪ :‬האינטראקציה בין הקורבן‬
‫לבין סביבתו‪ .‬בתוך מ‪ .‬שילה (עורכת)‪ ,‬להיות אישה יהודייה‪ ,‬קובץ שני‪ ,‬קולך פורום נשים דתיות‬
‫(עמ' ‪ .)357-348‬ירושלים‪ :‬אורים‪.‬‬

‫זליגמן‪ ,‬צ‪ .)2004( .‬מבוא לגילוי עריות‪ :‬אין אמת‪ ,‬ואין חסד‪ ,‬ואין רחמים‪ .‬בתוך צ‪ .‬זליגמן וז‪ .‬סולומון‬
‫(עורכות)‪ ,‬הסוד ושברו‪ :‬סוגיות בגילוי עריות (עמ' ‪ .)40-15‬תל‪-‬אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬

‫כהן‪ ,‬ת‪ .)1998( .‬אמהות בקרב נשים שהיו קורבנות לפגיעות מיניות בילדותן‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬י"ח (‪295 ,)2‬‬
‫‪.302-‬‬

‫כיפה ומרכז ברקאי‪ .)2018( .‬מרכז ברקאי מכשיר רבנים לתפקיד מציל חיים‪ .‬אוחזר בתאריך‬
‫‪ 09.01.2019‬מתוך ‪https://bit.ly/2Ah77Nn‬‬

‫לב‪-‬וייזל‪ ,‬ר‪ .‬ואיזיקוביץ'‪ ,‬צ‪ .)2016( .‬אלימות כלפי ילדים ובני נוער בישראל‪ :‬בין שכיחות לדיווח גורמים‬
‫מעודדים מול גורמים מעכבים דיווח‪ ,‬דו"ח מחקר למשרד החינוך‪ .‬המרכז לחקר החברה‪,‬‬
‫אוניברסיטת חיפה‪.‬‬

‫לביא‪ ,‬ע‪ .)2005( .‬על השתקה‪ ,‬גבולות ומשבר‪ -‬השיח על הטרדות מיניות בחברה הדתית בישראל‪ .‬בתוך ט‪.‬‬
‫כהן וע‪ .‬לביא (עורכות)‪ ,‬להיות אישה יהודייה‪ ,‬קובץ שלישי‪ ,‬קולך פורום נשים דתיות (עמ'‬
‫‪ .)427-411‬ירושלים‪ :‬אורים‪.‬‬

‫לואיס הרמן‪ ,‬ג'‪ .)1994( .‬טראומה והחלמה‪ .‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬

‫לוק שמר‪ ,‬נ‪ .)2009( .‬חוויית האימהות והקשר הזוגי לאחר הולדת ילד ראשון בקרב נשים חילוניות‬
‫וחרדיות‪ .‬עבודת מ‪ .‬א‪ .‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫ליוש‪ ,‬ב‪ .)2014( .‬נשות הסף‪ :‬נשים חרדיות מול השינוי המודרני‪ .‬תל אביב‪ :‬רסלינג‪.‬‬

‫מוזס‪ ,‬ח‪ .)2009( .‬מציונות דתית לדתיות פוסט מודרנית‪ :‬מגמות ותהליכים בציונות הדתית מאז רצח רבין‪.‬‬
‫עבודת דוקטור‪ .‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬

‫מרחבי‪ ,‬י‪ .)2006( .‬מעולמן של אימהות חרדיות למשפחות מרובות ילדים‪ .‬עבודה לשם קבלת תואר מוסמך‬
‫בפסיכולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫נדלר‪ .‬א‪ .‬וליברמן‪ .‬נ‪ .)1996( .‬פסיכולוגיה חברתית‪ .‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫‪73‬‬
 ‫נחשוני‪ ,‬ק‪ .)2018( .‬בית הדין הרבני‪ :‬חשוד במעשה מגונה בבתו יקבל את המשמורת עליה‪ .‬אוחזר בתאריך‬
‫‪ 09.01.2019‬מתוך ‪https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5414269,00.html‬‬

‫פלזנטל ברגר‪ ,‬נ‪ .)2002( .‬ההבנה וההבניה של התפקיד האימהי בקרב אימהות יהודיות חרדיות וחילוניות‬
‫בחברה הישראלית‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬

‫פלנברג‪ ,‬י‪ .)2007( .‬איך מרגישה כלה שעברה פגיעה מינית כאשר היא הולכת למדריכת הכלות? אוחזר‬
‫בתאריך ‪ 09.01.2019‬מתוך ‪https://bit.ly/2AvQa2b‬‬

‫פרידמן‪ ,‬מ‪ .)1991( .‬החברה החרדית‪ -‬מקורות‪ ,‬מגמות ותהליכים‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬

‫פרישמן‪ ,‬ב‪ .)1979( .‬עמדות של בנות חרדיות וחילוניות בדבר נישואין הריון ולידה‪ .‬חברה ורווחה‪ :‬ב(‪)1‬‬
‫‪.70-64‬‬

‫קהת‪ ,‬ח‪ .)1999( .‬מעמד הנשים ולימוד תורה בחברה האורתודוקסית‪ .‬אקדמות‪ ,‬ז'‪.135-123 ,‬‬

‫קנוהל‪ ,‬א‪ .)2003( .‬איש ואישה זכו שכינה בניהם‪ :‬פרקי הדרכה לחתן ולכלה‪ .‬ירושלים‪ :‬לשון למודים בע"מ‪.‬‬

‫שיר‪ -‬אל‪ ,‬מ‪" .)2005( .‬אין אפוטרופוס לעריות‪ -‬על הכחשה‪ ,‬גילוי וחשיפה‪ .‬בתוך ט‪ .‬כהן וע‪ .‬לביא (עורכות)‪,‬‬
‫להיות אישה יהודייה‪ ,‬קובץ שלישי‪ ,‬קולך פורום נשים דתיות (עמ' ‪ .)438-429‬ירושלים‪ :‬אורים‪.‬‬

‫שלג‪ ,‬י‪ .)2000( .‬הדתיים החדשים‪ -‬מבט עכשווי על החברה הדתית בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬כתר‪.‬‬

‫שלהב‪ ,‬י‪ .‬ופרידמן‪ ,‬מ‪ .)1985( .‬התפשטות תוך הסתגרות‪ :‬הקהילה החרדית בירושלים‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון‬
‫ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬

‫שלסקי‪ ,‬ש‪ .‬ואלפרט‪ ,‬ב‪ .)2007( .‬דרכים בכתיבת מחקר איכותני‪ :‬מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט‪ .‬תל‬
‫אביב‪ :‬מכון מופ"ת‪.‬‬

‫שפירא‪ -‬רוזנברג‪ ,‬ר‪ .)2005( .‬האישי הוא הפוליטי‪ -‬הטרדות מיניות בחברה הדתית‪ :‬למה הטרדה מינית היא‬
‫שאלה בסיסית של כבוד ושיוויון‪ .‬בתוך ט‪ .‬כהן וע‪ .‬לביא (עורכות)‪ ,‬להיות אישה יהודייה‪ ,‬קובץ‬
‫שלישי‪ ,‬קולך פורום נשים דתיות (עמ' ‪ .)457-439‬ירושלים‪ :‬אורים‪.‬‬

‫שקדי‪ ,‬א‪ .)2003( .‬מילים המנסות לגעת‪ :‬מחקר איכותני‪ ,‬תיאוריה ויישום‪ .‬תל אביב‪ :‬רמות‪.‬‬

‫שרקי‪ ,‬י‪ .)2018( .‬מכתב האזהרה של רבנים להורים בירושלים‪ .‬אוחזר בתאריך ‪ 09.01.2019‬מתוך‬
‫‪https://bit.ly/2VDAYsD‬‬

‫ששר‪ ,‬ח‪ .)2017( .‬בפנים גלויות‪ :‬שש נשים אמיצות שהחליטו לחשוף את הכל‪ .‬אוחזר בתאריך ‪09.01.2019‬‬
‫מתוך ‪https://bit.ly/2SM2lPi‬‬

‫‪Abney, V. D. (1996). Cultural competency in the field of child maltreatment. In J. Briere, L.‬‬
‫‪Berliner, J. A. Bulkley, C. Jenny, & T. Reid (Eds.), The APSAC handbook on child‬‬
‫‪maltreatment (pp. 409-419). Thousand Oaks, CA: Sage.‬‬

‫‪74‬‬
Apple, M. W. (1996). Cultural politics and education (Vol. 5). Teachers College Press.
Beard, K. W., O’Keefe, S. L., Swindell, S., Stroebel, S. S., Griffee, K., Young, D. H., & Linz,
T. D. (2013). Brother-brother incest: Data from an anonymous computerized
survey. Sexual Addiction & Compulsivity, 20(3), 217-253. https://bit.ly/2TjsvZK

Beck, C. T. (2009). An adult survivor of child sexual abuse and her breastfeeding experience:
A case study. MCN: The American Journal of Maternal/Child Nursing, 34(2), 91-97.
doi: 10.1097/01.NMC.0000347302.85455.c8
Bowen, M. (1993). Family therapy in clinical practice. Northvale, New Jersey London: Jason
Aronson.

Braun, V., & Clarke, V. (2006). Using thematic analysis in psychology. Qualitative research
in psychology, 3(2), 77-101. https://bit.ly/2CSUuXu

Bronfenbrenner, U. (1979). The ecology of human development: Experiments by nature and

design. Cambridge, MA: Harvard University Press.
Bronfenbrenner, U. (1994). Ecological models of human development. In T. Husen & T. N.
Postlethwaite (Eds.), International encyclopedia of education (2nd ed., Vol. 3, pp.
37–43). Oxford: Elsevier.

Callister, L. C., Semenic, S., & Foster, J. C. (1999). Cultural and spiritual meanings of
childbirth: Orthodox Jewish and Mormon women. Journal of Holistic Nursing, 17(3),
280-295. https://doi.org/10.1177/089801019901700305

Cavanaugh, C. E., Harper, B., Classen, C. C., Palesh, O., Koopman, C., & Spiegel, D. (2015).
Experiences of mothers who are child sexual abuse survivors: a qualitative
exploration. Journal of child sexual abuse, 24(5), 506-525.
https://doi.org/10.1080/10538712.2015.1042186

Coles, J. (2009). Qualitative study of breastfeeding after childhood sexual assault. Journal of
Human Lactation, 25(3), 317-324. https://doi.org/10.1177%2F0890334409334926

Collins, C. M., O’Neill-Arana, M. R., Fontes, L. A., & Ossege, J. M. (2014). Catholicism and
childhood sexual abuse: Women’s coping and psychotherapy. Journal of child sexual
abuse, 23(5), 519-537. https://doi.org/10.1080/10538712.2014.918071

75
Courtois, C. A. (1997). Healing the incest wound: A treatment update with attention to
recovered-memory issues. American Journal of Psychotherapy, 51(4), 464.
https://doi.org/10.1176/appi.psychotherapy.1997.51.4.464

Courtois, C. A., & Riley, C. C. (1992). Pregnancy and childbirth as triggers for abuse
memories: implications for care. Birth, 19(4), 222-223.
https://doi.org/10.1111/j.1523-536X.1992.tb00408.x

Dahan, I. (2007). Female survivors of incest perceptions of their relation-ship with their
parents in adulthood (Unpublished doctoral dissertation). Ben-Gurion University of
The Negev, Beer Sheva, Israel.

Danieli, Y. (Ed.). (1998). International handbook of multigenerational legacies of trauma.

Springer Science & Business Media.

Denzin, N.K., & Lincoln, Y.S. (2011). The Sage handbook of qualitative research (4th ed.).
Los Angeles: Sage Publications.

DiLillo, D., Tremblay, G. C., & Peterson, L. (2000). Linking childhood sexual abuse and
abusive parenting: The mediating role of maternal anger. Child Abuse &
Neglect, 24, 767–779. https://doi.org/10.1016/S0145-2134(00)00138-1

Eisikovits, Z., Tener, D., & Lev-Wiesel, R. (2017). Adult women survivors of intrafamilial
child sexual abuse and their current relationship with the abuser. American Journal of
Orthopsychiatry, 87(3), 216. http://dx.doi.org/10.1037/ort0000185

Elliott, D. E., Bjelajac, P., Fallot, R. D., Markoff, L. S., & Reed, B. G. (2005). Trauma‐
informed or trauma‐denied: principles and implementation of trauma‐informed
services for women. Journal of Community Psychology, 33(4), 461-477.
https://doi.org/10.1002/jcop.20063

Featherman, J. M. (1995). Jews and sexual child abuse. In L. A. Fontes (Ed), Sexual abuse in
nine North American cultures: Treatment and prevention (pp. 128-155). Thousand
Oaks, CA: Sage Press.
Festinger, L. (1957). A Theory of Cognitive Dissonance. Stanford, CA: Stanford University
Press.

76
Finkelhor, D. (2011). Prevalence of child victimization, abuse, crime, and violence exposure.
Violence against women and children: Mapping the terrain, 1, 9-30.
https://bit.ly/2EZaRXd
Finkelhor, D., Hotaling, G., Lewis, I., & Smith, C. (1990). Sexual abuse in a national survey
of adult men and women: Prevalence, characteristics, and risk factors. Child abuse &
neglect, 14(1), 19-28. https://doi.org/10.1016/0145-2134(90)90077-7

Fontes, L. A. (1993). Disclosures of sexual abuse by Puerto Rican children: Oppression and
cultural barriers. Journal of Child Sexual Abuse, 2(1), 21-36.
https://doi.org/10.1300/J070v02n01_02

Fontes, L. A. (2001). Introduction: Those who do not look ahead, stay behind. Child
maltreatment, 6(2), 83-88. https://doi.org/10.1177/1077559501006002001

Fontes, L. A., & Plummer, C. (2010). Cultural issues in disclosures of child sexual
abuse. Journal of child sexual abuse, 19(5), 491-518.
https://doi.org/10.1080/10538712.2010.512520

Fontes, L. A., Cruz, M., & Tabachnick, J. (2001). Views of child sexual abuse in two cultural
communities: An exploratory study among African Americans and Latinos. Child
Maltreatment, 6(2), 103-117. https://doi.org/10.1177/1077559501006002003

Goodyear-Brown, P., Fath, A. and Myers, L. (2012). Child sexual abuse: The scope of the
problem, In P. Goodyear-Brown (Ed), Hand book of child sexual abuse:
Identification, assessment and treatment. New Jersey: John Wiley & Sons. Pp. 3-20.

Goshen-Gottstein, E. R. (1984). Growing up in "Geula": Socialization and family living in an

ultra-Orthodox Jewish subculture. Israel journal of psychiatry and related sciences,
21 (1), 37-35.

Grinell, Jr. R.M., & Unrau, Y.A. (2005). Social work research and evaluation: Quantitative
and qualitative approaches. NY: Oxford University Press.

Haliburn, J. (2017). Mother–child incest, psychosis, and the dynamics of relatedness. Journal
of Trauma & Dissociation, 18(3), 409-426.
https://doi.org/10.1080/15299732.2017.1295424

77
Heritage, C. (1998). Working with childhood sexual abuse survivors during pregnancy, labor,
and birth. Journal of Obstetric, Gynecologic, & Neonatal Nursing, 27(6), 671-677.
https://doi.org/10.1111/j.1552-6909.1998.tb02637.x

Hertenstein, M. J. (2002). Touch: Its communicative functions in infancy. Human

Development, 45(2), 70-94. https://doi.org/10.1159/000048154

Jülich, S. (2005). Stockholm syndrome and child sexual abuse. Journal of child sexual
abuse, 14(3), 107-129. https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1300/J070v14n03_06

Katzenstein, D., & Fontes, L. A. (2017). Twice Silenced: The Underreporting of Child Sexual
Abuse in Orthodox Jewish Communities. Journal of child sexual abuse, 26(6), 752-
767. https://doi.org/10.1080/10538712.2017.1336505

Kendall-Tackett, K. (1998). Breastfeeding and the Sexual Abuse Survivor. Journal of Human
Lactation, 14(2), 125-130. https://doi.org/10.1177%2F089033449801400212

Klingelhafer, S. K. (2007). Sexual abuse and breastfeeding. Journal of human

lactation, 23(2), 194-197. https://doi.org/10.1177%2F0890334407300387

Lawrence, R. A. (2000). Breastfeeding: benefits, risks and alternatives. Current Opinion in

Obstetrics and Gynecology, 12(6), 519-524. https://bit.ly/2TlJEBJ

Lev-Wiesel, R. (2006). Intergenerational transmission of sexual abuse? Motherhood in the

shadow of incest. Journal of child sexual abuse, 15(2), 75-101.
https://doi.org/10.1300/J070v15n02_06

Lin, Y. Y. (2010). Child sexual abuse survivors' grief experience after the death of the abuser.
(Doctoral dissertation). Purdue University, West Lafayette, IN. Retrieved from
http://docs.lib.purdue.edu/dissertations/AAI3413948/

Lincoln, Y. S., & Guba, E. G. (1985). Naturalistic inquiry (Vol. 75). Sage.

Loeb, T. B., Rivkin, I., Williams, J. K., Wyatt, G. E., Carmona, J. V., & Chin, D. (2002).
Child sexual abuse: Associations with the sexual functioning of adolescents and
adults. Annual review of sex research, 13(1), 307-345.
https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/10532528.2002.10559808

Margolin, L. (1992). Sexual abuse by grandparents. Child abuse & neglect, 16(5), 735-741.
https://doi.org/10.1016/0145-2134(92)90110-D

78
Middleton, W. (2013). Parent–child incest that extends into adulthood: A survey of
international press reports, 2007–2011. Journal of Trauma & Dissociation, 14(2),
184-197. https://doi.org/10.1080/15299732.2013.724341

Monahan, K. (2003). Death of an abuser: Does the memory linger on?. Death studies, 27(7),
641-651. https://doi.org/10.1080/07481180302899

Morse, J. M. (1991). Strategies for sampling. Qualitative nursing research: A contemporary

dialogue, 127-145. https://bit.ly/2SpbJZ6

Muratoglu, G., Celikel, A., & Karbeyaz, K. (2018). Evaluation of the incest cases in Hatay.
Medicine Science International Medical Journal, 7(2), 257-259.
http://dx.doi.org/10.5455/medscience.2017.06.8736

Nadan, Y., Spilsbury, J. C., & Korbin, J. E. (2015). Culture and context in understanding
child maltreatment: Contributions of intersectionality and neighborhood-
based research. Child Abuse & Neglect, 41, 40-48.
https://doi.org/10.1016/j.chiabu.2014.10.021

Neustein, A., & Lesher, M. (2008). A single-case study of rabbinic sexual abuse in the
Orthodox Jewish community. Journal of child sexual abuse, 17(3-4), 270-289.
https://doi.org/10.1080/10538710802329783

Nowell, L. S., Norris, J. M., White, D. E., & Moules, N. J. (2017). Thematic analysis: Striving
to meet the trustworthiness criteria. International Journal of Qualitative Methods,
16(1), 1609406917733847. https://doi.org/10.1177/1609406917733847

O'Dougherty, M., Wright, M., Fopma-Loy, J., Oberle, K. (2012). In their own words: The
experience of mothering as a survivor of childhood sexual abuse. Development and
Psychopathology, 24, 537–552. https://doi.org/10.1017/S0954579412000144

O'Keefe, S. L., Beard, K. W., Swindell, S., Stroebel, S. S., Griffee, K., & Young, D. H.
(2014). Sister-brother incest: Data from anonymous computer assisted self
interviews. Sexual Addiction & Compulsivity, 21(1), 1-38.
https://doi.org/10.1080/10720162.2013.877410

Patrice Erdmans, M., & Black, T. (2008). What they tell you to forget: from child sexual
abuse to adolescent motherhood. Qualitative Health Research, 18(1), 77-89.
https://doi.org/10.1177/1049732307309004

79
Patton, M. Q. (1980). Qualitative evaluation methods. Beverly Hills.

Patton, M.Q. (2002). Qualitative research and evaluation methods (3rd edition). Thousand
Oaks, CA: Sage Publications.

Pullman, L. E., Sawatsky, M. L., Babchishin, K. M., McPhail, I. V., & Seto, M. C. (2017).
Differences between biological and sociolegal incest offenders: A meta-
analysis. Aggression and Violent Behavior. https://doi.org/10.1016/j.avb.2017.01.003

Reckling, A. E. (2004). Mother-daughter incest: When survivors become mothers. Journal of

Trauma Practice, 3(2), 49-71. https://doi.org/10.1300/J189v03n02_03

Rhodes, N., & Hutchinson, S. (1994). Labor experiences of childhood sexual abuse
survivors. Birth, 21(4), 213-220. https://doi.org/10.1111/j.1523-536X.1994.tb00532.x

Roller, C. G. (2011). Moving beyond the pain: Women's responses to the perinatal period
after childhood sexual abuse. Journal of Midwifery & Women’s Health, 56(5), 488-
493. https://doi.org/10.1111/j.1542-2011.2011.00051.x

Sariola, H., & Uutela, A. (1996). The prevalence and context of incest abuse in Finland. Child
abuse & neglect, 20(9), 843-850. https://doi.org/10.1016/0145-2134(96)00072-5

Seltmann, L. A., & Wright, M. O. D. (2013). Perceived parenting competencies following

childhood sexual abuse: A moderated mediation analysis. Journal of family
violence, 28(6), 611-621. https://doi.org/10.1007/s10896-013-9522-0

Semenic, S. E., Callister, L. C., & Feldman, P. (2004). Giving birth: The voices of Orthodox
Jewish women living in Canada. Journal of Obstetric, Gynecologic, & Neonatal
Nursing, 33(1), 80-87. https://doi.org/10.1177/0884217503258352

Seto, M. C. (2007). Pedophilia and Sexual Offending Against Children: Theory. Assessment,
and Intervention. APA, New York.

Shalhoub-Kevorkian, N., & Roer-Strier, D. (2016). Context-informed, counter-hegemonic

qualitative research: Insights from an Israeli/Palestinian research team studying
loss. Qualitative Social Work, 15(4), 552-569.
https://doi.org/10.1177%2F1473325015595545

80
Slavič, T. R., & Gostečnik, C. (2015). The Experience of Pregnancy, Childbirth and
Motherhood in Women with a History of Sexual Abuse. In Sexology in Midwifery.
InTech. DOI: 10.5772/59085

Stake, R. E. (1995). The art of case study research. Sage.

Steele, B. F. (1986). Notes on the lasting effects of early child abuse throughout the life
cycle. Child Abuse & Neglect, 10(3), 283-291. https://doi.org/10.1016/0145
-2134(86)90004-9

Stoltenborgh, M., Bakermans‐Kranenburg, M. J., Alink, L. R., & IJzendoorn, M. H. (2015).

The prevalence of child maltreatment across the globe: Review of a series of meta‐
analyses. Child Abuse Review, 24(1), 37-50. https://doi.org/10.1002/car.2353

Stroebel, S. S., O'Keefe, S. L., Beard, K. W., Kuo, S. Y., Swindell, S., & Stroupe, W. (2013).
Brother–sister incest: Data from anonymous computer-assisted self
interviews. Journal of child sexual abuse, 22(3), 255-276.
https://doi.org/10.1080/10538712.2013.743952

Stroebel, S. S., O'keefe, S. L., Beard, K. W., Kuo, S. Y., Swindell, S. V., & Kommor, M. J.
(2012). Father–daughter incest: Data from an anonymous computerized
survey. Journal of child sexual abuse, 21(2), 176-199.
https://doi.org/10.1080/10538712.2012.654007

Stroebel, S. S., O'Keefe, S. L., Griffee, K., Kuo, S. Y., Beard, K. W., & Kommor, M. J.
(2013). Sister–sister incest: Data from an anonymous computerized survey. Journal
of child sexual abuse, 22(6), 695-719. https://doi.org/10.1080/10538712.2013.811140

Tishelman, A. C., & Fontes, L. A. (2017). Religion in child sexual abuse forensic
interviews. Child abuse & neglect, 63, 120-130.
https://doi.org/10.1016/j.chiabu.2016.11.025

Trickett, P. K., Noll, J. G., & Putnam, F. W. (2011). The impact of sexual abuse on female
development: Lessons from a multigenerational, longitudinal research
study. Development and Psychopathology, 23(2), 453-476.
https://doi.org/10.1017/S0954579411000174

81
Unlu, G., & Cakaloz, B. (2016). Effects of perpetrator identity on suicidality and nonsuicidal
self-injury in sexually victimized female adolescents. Neuropsychiatric disease and
treatment, 12, 1489. https://dx.doi.org/10.2147%2FNDT.S109768

Ventus, D., Antfolk, J., & Salo, B. (2017). The associations between abuse characteristics in
child sexual abuse: a meta-analysis. Journal of Sexual Aggression, 1-14.
https://doi.org/10.1080/13552600.2017.1318963

Weiss, S. J., Wilson, P., & Morrison, D. (2004). Maternal tactile stimulation and the
neurodevelopment of low birth weight infants. Infancy, 5(1), 85-107.
https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1207/s15327078in0501_4

Weiss, S. J., Wilson, P., Hertenstein, M. J., & Campos, R. (2000). The tactile context of a
mother’s caregiving: implications for attachment of low birth weight
infants☆. Infant Behavior and Development, 23(1), 91-111.
https://doi.org/10.1016/S0163-6383(00)00030-8

Williams, M. (1988). Father-son incest: A review and analysis of reported incidents. Clinical
Social Work Journal, 16(2), 165-179. https://doi.org/10.1007/BF00754448

Wood, K., & Van Esterik, P. (2010). Infant feeding experiences of women who were sexually
abused in childhood. Canadian Family Physician, 56(4), e136-e141.
http://www.cfp.ca/content/56/4/e136.short

Yehuda, R., Friedman, M., Rosenbaum, T. Y., Labinsky, E., & Schmeidler, J. (2007). History
of past sexual abuse in married observant Jewish women. American journal of
psychiatry, 164(11), 1700-1706. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.2007.06122030

Zalcberg, S. (2017). The Place of Culture and Religion in Patterns of Disclosure and
Reporting Sexual Abuse of Males: A Case Study of Ultra-Orthodox Male
Victims. Journal of child sexual abuse, 26(5), 590-607.
https://doi.org/10.1080/10538712.2017.1316335

Zalcberg, S., & Zalcberg, S. (2016). Body and sexuality constructs among youth of the ultra-
Orthodox Jewish community. In Religion, gender and sexuality in everyday life (pp.
125-140). Routledge.

82
 ‫נספחים‬

‫נספח ‪ .1‬טבלת תיאור המשתתפות‬

‫‪83‬‬
84
85
86
 ‫נספח ‪ .2‬טופס הס מה מדעת למשתתפות באמצעות ראיו עומק חצי מובנה‬

‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬

‫בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד‬

‫טופס הסכמה מדעת להשתתפות במחקר‬

‫שלום‪,‬‬

‫ברצוני להודות לך על הסכמתך להשתתף במחקר לתזה‪ ,‬העוסק בחוויית האימהות של נשים מרקע דתי או‬
‫חרדי שעברו גילוי עריות‪ .‬המחקר נערך על ידי במסגרת לימודי המוסמך בעבודה סוציאלית באוניברסיטה‬
‫העברית‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את חוויית האימהות על רקע הפגיעה בהקשר החברתי‪-‬‬
‫תרבותי‪ .‬לשם כך‪ ,‬אשמח לשיתוף פעולתך ואבקשך לחשוב על השאלות ולענות עליהן בכנות ובפתיחות‪.‬‬
‫אנא זכרי כי אין תשובות נכונות או שגויות – הנני מעוניינת לשמוע על דעותייך ותפיסותייך על הנושא‪.‬‬

‫כדי לאפשר לשיחה להתנהל ללא הפרעות‪ ,‬הריאיון יוקלט במכשיר הקלטה ויתומלל לאחריו‪ .‬ההקלטות‬
‫ישמשו לניתוח הנתונים בלבד ואלו יישמרו במקום מאובטח עד להשמדתן‪ .‬שמך ופרטיך האישיים יישמרו‬
‫בנפרד מההקלטות כדי שלא יהיה ניתן לקשור בין זהותך לבין הנתונים שתספקי‪ .‬אבקש להדגיש כי כל מה‬
‫שתאמרי בראיון יישמר בסודיות מוחלטת וניתוח הנתונים ייעשה באופן שלא יחשוף את פרטיך האישיים‪.‬‬

‫ההשתתפות במחקר היא התנדבותית ולא יהיו עבורך השלכות לאי השתתפות‪ .‬אם יש שאלות שלא נוח לך‬
‫לענות עליהן‪ ,‬כמובן שאינך חייבת לענות‪ .‬במידה ותחושי אי נוחות מכל סיבה שהיא‪ ,‬זכותך להפסיק את‬
‫ההשתתפות במחקר בכל שלב‪ .‬המחקר יימשך לאורך השנה הקרובה‪ ,‬והשתתפותך בו תהיה במסגרת‬
‫הריאיון‪ ,‬ולאחריו במידה ותהיי מעוניינת לחוות דעתך על תמלולו‪ .‬במידה ולאחר הריאיון תחושי אי‪ -‬נוחות‬
‫או הצפה רגשית‪ ,‬אוכל להפנות אותך לפי בקשתך לגורמי תמיכה רלוונטיים‪.‬‬

‫אני מודה לך על השתתפותך במחקר ומעריכה את עזרתך‪.‬‬

‫אני החתומה מטה מצהירה כי קראתי את טופס ההסכמה במלואו‪ ,‬אני מבינה את מטרת המחקר‬
‫ובחתימתי אני מביעה את הסכמתי להשתתף בו‪.‬‬

‫חתימה‬ ‫שם פרטי‪ +‬משפחה‬ ‫תאריך‬

‫במידה ומתעוררות שאלות או בעיות לשה בעקבות ההשתתפות במחקר‪,‬‬

‫נית לפנות אל הדס ברבי ב ל עת‬
‫בפלאפו שמספרו‪052-4877046:‬‬
‫במייל‪hadas.barraby@mail.huji.ac.il -‬‬

‫‪87‬‬
 ‫נספח ‪ .3‬טופס הס מה מדעת למשתתפת באמצעות שאלו‬

‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬

‫בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד‬

‫טופס הסכמה מדעת להשתתפות במחקר‬

‫שלום‪,‬‬

‫ברצוני להודות לך על הסכמתך להשתתף במחקר לתזה‪ ,‬העוסק בחוויית האימהות של נשים מרקע חרדי‬
‫או דתי שעברו גילוי עריות‪ .‬המחקר נערך על ידי במסגרת לימודי המוסמך בעבודה סוציאלית באוניברסיטה‬
‫העברית‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את חוויית האימהות על רקע הפגיעה בהקשר החברתי‪-‬‬
‫תרבותי‪ .‬לשם כך‪ ,‬אשמח לשיתוף פעולתך ואבקשך לחשוב על השאלות ולענות עליהן בכנות ובפתיחות‪.‬‬
‫אנא זכרי כי אין תשובות נכונות או שגויות – הנני מעוניינת לשמוע על דעותייך ותפיסותייך על הנושא‪.‬‬

‫אבקש להדגיש כי כל מה שתכתבי בשאלון יישמר בסודיות מוחלטת וניתוח הנתונים ייעשה באופן שלא‬
‫יחשוף את פרטיך האישיים‪.‬‬

‫ההשתתפות במחקר היא התנדבותית ולא יהיו עבורך השלכות לאי השתתפות‪ .‬אם יש שאלות שלא נוח לך‬
‫לענות עליהן‪ ,‬כמובן שאינך חייבת לענות‪ .‬במידה ותחושי אי נוחות מכל סיבה שהיא‪ ,‬זכותך להפסיק את‬
‫ההשתתפות במחקר בכל שלב‪ .‬המחקר יימשך לאורך השנה הקרובה‪ ,‬והשתתפותך בו תהיה במסגרת מענה‬
‫על השאלון והתכתבות עמי‪ .‬במידה ובמשך התהליך ולאחריו תחושי אי‪ -‬נוחות או הצפה רגשית‪ ,‬אוכל‬
‫להפנות אותך לפי בקשתך לגורמי תמיכה רלוונטיים‪.‬‬

‫אני מודה לך על השתתפותך במחקר ומעריכה את עזרתך‪.‬‬

‫אני החתומה מטה מצהירה כי קראתי את טופס ההסכמה במלואו‪ ,‬אני מבינה את מטרת המחקר‬
‫ובחתימתי אני מביעה את הסכמתי להשתתף בו‪.‬‬

‫חתימה‬ ‫שם פרטי‪ +‬משפחה‬ ‫תאריך‬

‫במידה ומתעוררות שאלות או בעיות לשה בעקבות ההשתתפות במחקר‪,‬‬

‫נית לפנות אל הדס ברבי ב ל עת‬
‫בפלאפו שמספרו‪052-4877046:‬‬
‫במייל‪hadas.barraby@mail.huji.ac.il -‬‬

‫‪88‬‬
 ‫ראשונית‪1‬‬ ‫נספח ‪ .4‬מדריך ראיו לחוקרת‪ -‬גרסה‬

‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬

‫בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד‬

‫מדריך ראיון‪ -‬גרסה ראשונית‬

‫תספרי לי על עצמך‪...‬‬ ‫‪.1‬‬

‫תספרי לי את סיפור הפגיעה שלך‪...‬‬ ‫‪.2‬‬
‫תספרי לי על משפחת המוצא שלך‪ ,‬על הרכבה ומערכות היחסים שבתוכה בזמן הפגיעה‪...‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מה הם היחסים שלך עם משפחת המוצא שלך כיום?‬ ‫‪.4‬‬
‫תספרי לי על ההקשר התרבותי שבו חיית‪ ,‬דתי‪/‬חרדי בזמן הפגיעה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫האם‪ ,‬ואיך לתפיסתך‪ ,‬ההקשר התרבותי שבו חיית‪ ,‬דתי‪ /‬חרדי‪ ,‬השפיע על הפגיעה שעברת?‬ ‫‪.6‬‬
‫איך חווית את אמך בזמן הפגיעה?‬ ‫‪.7‬‬
‫איך את חווה את אמך כיום?‬ ‫‪.8‬‬
‫ספרי לי על המשפחה שהקמת‪...‬‬ ‫‪.9‬‬
‫איך את רואה את עצמך בתור אימא?‬ ‫‪.10‬‬
‫האם‪ ,‬ואיך לתפיסתך‪ ,‬הפגיעה שחווית עיצבה‪ /‬מעצבת את אימהותך?‬ ‫‪.11‬‬
‫מהם האתגרים שניצבים למולך באימהותך בשלביה השונים?‬ ‫‪.12‬‬
‫כיצד את מתמודדת עם אתגרים אלו באימהותך?‬ ‫‪.13‬‬
‫האם‪ ,‬ואיך לתפיסתך‪ ,‬הקונטקסט התרבותי שבו את חייה כיום‪ ,‬מעצב את אימהותך?‬ ‫‪.14‬‬
‫איך את מרגישה עכשיו‪ ,‬כשהריאיון עוד מעט מסתיים?‬ ‫‪.15‬‬

‫לאורך הריאיון אבקש שהמשתתפת תציג דוגמאות‪.‬‬

‫‪ 1‬חשוב לציין כי מדריך הריאיון התעצב במהלך הראיונות בהתאם לתכנים השונים שהועלו על ידי‬
‫משתתפות המחקר וזוהי הגרסה הראשונה שלו‪.‬‬

‫‪89‬‬
 ‫אחרונה‪2‬‬ ‫נספח ‪ .5‬מדריך ראיו לחוקרת‪ -‬גרסה‬

‫ראיו ‪ -‬חוויית האימהות של נשים מרקע חרדי או דתי נפגעות גילוי עריות‬
‫תו לי לספר לי על עצמך? מי את?‬
‫תו לי לספר לי את סיפור הפגיעה?‬
‫איך זה התחיל?‬
‫באיזה גיל זה היה?‬
‫מי פגע בך?‬
‫כמה שנים זה נמשך?‬
‫מה היו התגובות שלך?‬
‫גילוי הסוד‪ /‬אי גילוי הסוד?‬
‫זרזים ומעכבים לגילוי?‬
‫האם הייתה לך עזרה? מה עזר לך לשרוד?‬
‫רגשות‪ /‬תחושות שעלו לך לאורך הפגיעה?‬
‫יחסים עם הפוגע?‬
‫איזו משמעות נתת לגילוי העריות בזמ הפגיעה?‬
‫ו יום?‬
‫תו לי לספר לי על המשפחה שלך‪ ,‬זו שגדלת בה בזמ הפגיעה?‬
‫משפחה דתית‪ /‬חרדית‬
‫ההורים‪ ,‬מה עשו בחייהם?‬
‫התפקיד של אימא? אבא?‬
‫מערכות היחסים בין ההורים?‬
‫מערכות היחסים בין האחאים?‬
‫מערכות היחסים בין ההורים לילדים?‬
‫היחסים שלך עם המשפחה?‬
‫היה מישהו קרוב? רחוק?‬
‫היו עוד שנפגעו לדעתך? תוכלי לפרט?‬
‫תו לי לספר לי על מער ת היחסים שלך עם המשפחה שגדלת בה יום?‬
‫יש קשר?‬
‫אין קשר?‬
‫איך הקשר בא לידי ביטוי? נפגשים? לא נפגשים? טלפון? קשר מרחוק?‬
‫סבים? אימא? אבא? אחים? הפוגע?‬
‫תו לי לספר לי על היותך דתייה‪ /‬חרדית בתקופת הפגיעה? איך זה התבטא?‬
‫תו לי לספר לי האם ואיך לתפיסתך‪ ,‬זה שהיית‪ /‬שאת דתייה ‪/‬חרדית השפיע על הפגיעה‬
‫שעברת?‬
‫האם ואיך ההקשר הדתי תרבותי (החברה החרדית‪ /‬הדתית‪ ,‬הדת והל ותיה) שירת אותך‬

‫‪ 2‬חשוב לציין כי מדריך הריאיון התעצב במהלך הראיונות בהתאם לתכנים השונים שהועלו על ידי‬
‫משתתפות המחקר וזוהי הגרסה האחרונה שלו‪.‬‬

‫‪90‬‬
 ‫לאורך הפגיעה בהתמודדות שלך? היה לך לעזר‪.‬‬
‫האם ואיך לדעתך ההקשר הדתי‪ -‬תרבותי (החברה החרדית‪ /‬הדתית‪ ,‬הדת והל ותיה) שירתו‬
‫את מי שפגע בך ך שהפגיעה תימשך? היו לו לעזר‪.‬‬
‫מה היה הקשר שלך עם אלוקים לאורך הפגיעה?‬
‫ולאחריה?‬
‫האם ובאיזה אופ הרגשת שגילוי העריות מעצב את קיום ההל ה על ידך בזמ הפגיעה‬
‫ולאחריה?‬
‫האם חל שינוי בתפיסה הדתית שלך בעקבות הפגיעה? איך זה מתבטא?‬
‫איך חווית את אמך בזמ הפגיעה?‬
‫איך את חווה את אמך יום?‬
‫ספרי לי על המשפחה שהקמת‪...‬‬
‫ספרי לי על התחושות‪ /‬המחשבות שלך שגילית שאת הופ ת להיות אימא?‬
‫למה רצית‪ /‬את רוצה להיות אימא?‬
‫ספרי לי על הילד הראשו שלך‪( ...‬אפשר להתייחס גם לילדים אחרים)‬
‫איך את רואה את עצמך בתור אימא?‬
‫מהי אימא אידאלית עבורך?‬
‫האם ואיך לתפיסתך‪ ,‬הפגיעה שעברת עיצבה‪ /‬מעצבת את אימהותך?‬
‫(אפשר להתייחס בשאלה זו ובבאות אחריה לשלבי האימהות השונים‪ -‬טרם ה ניסה להריו ‪,‬‬
‫בהחלטה‪ ,‬אם הייתה להפוך לאם‪ ,‬לאורך ההיריו ‪ ,‬בלידה‪ ,‬הנקה‪ ,‬בגידול הילד שהיה תינוק‬
‫ו שהחל להתבגר) (רגשות‪ ,‬תחושות‪ ,‬התנהגויות‪ ,‬תפיסות‪-‬מחשבות)‬
‫האם ואיך לתפיסתך הפוגע היה מעורב בשלבים השונים של אימהותך?‬
‫מהם האתגרים שניצבים למולך בתור אימא בשלבים השונים?‬
‫יצד את מתמודדת עם אתגרים אלו באימהותך?‬
‫האם ואיך לתפיסתך‪ ,‬זה שאת היום דתיה‪ /‬חרדית‪ /‬חילונית מעצב את אימהותך?‬
‫מה ניסיו החיים שלך לימד אותך?‬
‫האם יש נושאים שלא נשאלו בשאלו ושלדעתך הם חשובים‪ ,‬והיית רוצה לדבר עליהם?‬
‫איך הרגשת בתחילת הריאיו ? ואיך את מרגישה ע שיו בסיום?‬

‫‪91‬‬
 ‫נספח ‪ .6‬שאלו פתוח למשתתפת‬

‫משתתפת יקרה‪ ,‬מה שלומך?‬

‫תודה לך מעומק הלב שהסכמת לחלוק עמי את חוויותייך‪.‬‬

‫המחקר שאני עורכת עוסק ב"חוויית האימהות של נשים מרקע חרדי או דתי נפגעות גילוי עריות"‪,‬‬
‫במסגרת עבודת התזה באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬השאלות שאת עומדת לענות עליהן יעסקו‬
‫בשלושה תחומים עיקריים‪ -‬הפגיעה המינית‪ ,‬ההקשר הדתי‪ ,‬האימהות והחיבורים ביניהם‪.‬‬

‫לפני שתתחילי לענות על השאלות‪ ,‬אבקשך לענות על השאלון הדמוגרפי הקצר ולקרוא לעומק את טופס‬
‫ההסכמה מדעת המצורף במייל ולחתום עליו‪.‬‬

‫בסיום התהליך‪ ,‬אשמח שתשלחי לי למייל שלושה קבצים‪-‬‬

‫‪ .1‬טופס ההסכמה מדעת חתום על ידך‬

‫‪ .2‬שאלון דמוגרפי מלא‬
‫‪ .3‬תשובותייך לשאלון‬

‫כפי שסיכמנו‪ ,‬כשאקבל ממך את התשובות‪ ,‬אקרא אותן ואם יעלו לי שאלות נוספות‪ -‬להבהרה או להעמקה‬
‫בדבר מסוים אשלח לך אותן‪ ,‬וחוזר חלילה עד שנגיע לידי מיצוי‪.‬‬

‫חשוב לי לציין‪ ,‬שכל הפרטים האישיים שלך שעשויים להביא לזיהוייך יוסוו בקפידה‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬באם תחשפי בפניי מידע כלשהוא על פגיעה ממשית בילד או חסר ישע‪ ,‬יש לי חובת דיווח‪ .‬לכן‪,‬‬
‫העניין נתון לשיקול דעתך‪.‬‬

‫עכשיו‪ ,‬כשאת עומדת להתחיל לענות על השאלות חשוב לי להדגיש שאין תשובה נכונה או לא נכונה‪ .‬מה‬
‫שמעניין אותי‪ ,‬הוא לשמוע על החוויה האותנטית שלך בצורה הטובה ביותר‪ .‬אם ישנה שאלה או ישנן‬
‫שאלות שאת מרגישה שאינך יכולה לענות עליהן‪ ,‬אינך חייבת או שאת יכולה לענות עליהן בצורה כללית‬
‫יותר‪ .‬השאלות הן פתוחות ואת בוחרת כיצד להעמיק בתשובתן‪.‬‬

‫אם יש שאלות‪ ,‬כמובן שאת יכולה לפנות אליי‪,‬‬

‫במייל‪Hadasbarabie@gmail.com -‬‬

‫או בפלאפון‪052-4877046 -‬‬

‫בהצלחה!‬

‫שלך‪,‬‬

‫הדס‬

‫‪92‬‬
 ‫אשמח שתשתפי אותי בסיבה או בסיבות בגלל בחרת שלא לקיים את הריאיו פנים מול‬
‫פנים‪ ,‬אלא בהת תבות‪.‬‬
‫תו לי לספר לי על עצמך?‬
‫תו לי לספר לי את סיפור הפגיעה?‬
‫תו לי לספר לי על המשפחה שלך‪ ,‬זו שגדלת בה בזמ הפגיעה?‬
‫תו לי לספר לי על מער ת היחסים שלך עם המשפחה שגדלת בה יום?‬
‫תו לי לספר לי על היותך דתייה‪ /‬חרדית בתקופת הפגיעה? איך זה התבטא?‬
‫תו לי לספר לי האם ואיך לתפיסתך‪ ,‬זה שהיית‪ /‬שאת דתייה ‪/‬חרדית השפיע על הפגיעה‬
‫שעברת?‬
‫האם חל שינוי בתפיסה הדתית שלך בעקבות הפגיעה? איך זה מתבטא?‬
‫מה היה הקשר שלך עם אלוקים בזמ הפגיעה ואיך הוא יום?‬
‫איך חווית את אמך בזמ הפגיעה?‬
‫איך את חווה את אמך יום?‬
‫ספרי לי על המשפחה שהקמת‪...‬‬
‫ספרי לי על התחושות‪ /‬המחשבות שלך שגילית שאת הופ ת להיות אימא?‬
‫ספרי לי על הילד הראשו שלך‪( ...‬אפשר להתייחס גם לילדים אחרים)‬
‫איך את רואה את עצמך בתור אימא?‬
‫מהי אימא אידאלית עבורך?‬
‫האם ואיך לתפיסתך‪ ,‬הפגיעה שעברת עיצבה‪ /‬מעצבת את אימהותך?‬
‫(אפשר להתייחס בשאלה זו ובבאות אחריה לשלבי האימהות השונים‪ -‬טרם ה ניסה להריו ‪,‬‬
‫בהחלטה‪ ,‬אם הייתה להפוך לאם‪ ,‬לאורך ההיריו ‪ ,‬בלידה‪ ,‬ההנקה‪ ,‬בגידול הילד שהיה‬
‫תינוק ו שהחל להתבגר) (התנהגויות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬תחושות ורגשות)‬
‫מהם האתגרים שניצבים למולך בתור אימא בשלבים השונים?‬
‫יצד את מתמודדת עם אתגרים אלו באימהותך?‬
‫האם ואיך לתפיסתך‪ ,‬זה שאת היום דתיה‪ /‬חרדית‪ /‬חילונית מעצב את אימהותך?‬
‫מה ניסיו החיים שלך לימד אותך?‬
‫האם יש נושאים שלא נשאלו בשאלו ושלדעתך הם חשובים‪ ,‬והיית רוצה ל תוב עליהם?‬
‫איך הרגשת בתחילת התהליך? ואיך את מרגישה ע שיו בסיום?‬
‫(אפשר לענות על החלק השני של השאלה שנסיים את תהליך ההת תבות ביננו)‬

‫‪93‬‬
 ‫נספח ‪ .7‬שאלו דמוגרפי למשתתפות‬

‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬

‫בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד‬

‫שאלו דמוגרפי‪:‬‬

‫שם‪:‬‬

‫מצב משפחתי‪:‬‬

‫גיל‪:‬‬

‫מוצא‪:‬‬

‫רמת השכלה‪:‬‬

‫מקצוע‪:‬‬

‫מקום מגורים‪:‬‬

‫האם את עובד‪/‬ת?‬

‫מספר הילדים במשפחה‪ ______ :‬גילאי הילדים‪____________________________ :‬‬

‫משוב על הריאיון‪:‬‬

‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬
‫______________________________________________________________‬

‫‪94‬‬
 Abstract

The present study deals with the motherhood experience of Jewish incest victims from an
ultra-Orthodox or modern Orthodox background. Incest is an intrafamilial sexual abuse of a
minor perpetrated by an adult. It includes all sexual behaviors, from fondling intimate areas to
full sexual intercourse, and can begin in childhood and last into adulthood. It is a universal
phenomenon known since biblical times and in all cultures. The religious-cultural context
appears to shape sexual abuse in unique ways, although the research on this subject is very
limited. In this study, emphasis has been placed on how living in a Jewish Orthodox society
affects the incest experience of women and how this experience shapes the religious-cultural
context in turn.

In addition, this study examines the implications of the childhood incest experience on
mothers. The literature shows that in addition to the difficulties faced by all mothers, mothers
with incest background face challenges awakened by the sexual abuse they have experienced.
However, while research on the implications of incest on various aspects is broad, the study of
its implications for mothers is limited. Furthermore, despite the limited literature in that
regard, it may reasonably be assumed that the religious-cultural context would be significant
in shaping that experience, and it was therefore examined in this study.

Accordingly, the research questions are: (1) How do Orthodox Jewish women with incest
background experience their motherhood? (2) How does the sociocultural context structure in
that experience?

These questions were examined in a qualitative approach designed to capture the participants’
complex experience, with data collection based on in-depth semi-structured interviews with
nine participants and an open questionnaire with another. All ten participants were incest
victims belonging to the Jewish ultra-Orthodox or modern Orthodox community. The data
analysis was based on the thematic analysis method, which involved dividing the data into
units of meaning, coding it and grouping it into categories and themes according to the
contents of the interviews and the questionnaire.

Based on thematic analysis of the interview and questionnaire data, the findings revealed two
main themes. The first deals with the incest experience in its religious-cultural contexts. Its
first subtheme relates to the role of the religious-cultural context in the circle of incest: (1) a
context that facilitates the abuse; (2) a context that serves the offender; and (3) a context that
serves the victim. The second subtheme relates to the implications of incest on the victim: it

95
was found that incest affects the victim’s life in childhood and years later from five main
aspects: emotional, spiritual, conceptual, identity, and religious law.

The second theme deals with the mothering experience of Orthodox incest victims. Its first
subtheme relates to the stages of motherhood. The findings show that incest shapes that
experience in various ways before conception, throughout the pregnancy, and during and after
birth. The second subtheme relates to the offender's intervention throughout the stages of
motherhood. It includes four types of intervention: (1) practical intervention when the
offender is physically present in the victim's life; (2) experiential intervention when the
offender is physically present; (3) practical intervention when the offender is physically
absent; and (4) experiential intervention when the offender is absent. These intervention types
are not necessarily mutually exclusive, and each can take place during the various stages of
mothering.

The discussion of these findings focused on two major issues. The first was incest in the
religious-cultural context from the context-informed perspective (Nadan, Spilsbury, &
Korbin, 2015; Shalhoub-Kevorkian & Roer-Strier, 2016) and based on Bronfenbrenner's
ecological model (1979, 1994(. The context-informed perspective allowed viewing the incest
victim’s experience as being shaped at the micro level by intersection of the victim’s personal
characteristics such as the religious-cultural context, gender and age. These characteristics
were also affected by broader processes at the macro level, such as gender inequality and
inequality between children and adults. Both types of inequality are maintained through
Jewish Orthodox education, thereby facilitating incest to a certain degree.

In addition, the ecological model emphasizes how the victim affects the religious-cultural
context and how disclosure unfolds in that context, leading to harsh responses from the
representatives of the Orthodox society whose main goal is to silence the victim. This may be
because disclosure threatens the patriarchal social structure and undermines the family system
that is central to the Orthodox community. Moreover, the Orthodox community may be
concerned that public exposure of incest within its boundaries would tarnish it reputation, and
therefore feels threatened and reacts accordingly. Consequently, the social problem of incest
often becomes the victim’s personal problem, suggesting that real healing of the victim and
the entire Orthodox society would be achieved only when Orthodox society breaks the
mechanism of silencing and make fundamental changes in its education.

96
The second issue dealt with the motherhood of Orthodox women in the shadow of incest. In
this context, the multidimensionality of the mothering experience of the incest victim was
discussed, as well as the manner in which it was shaped by the religious-cultural context. The
role of the body in reliving the abuse throughout the various phases of motherhood was also
discussed. Finally, the perspective was expanded from the mother to her children when
discussing the indirect effects of the incest on the latter. The discussion of these effects was
based on Bowen's intergenerational approach (1993). In addition, the four types of
intervention by the offender with the victim’s motherhood were discussed in relation to her
choice of either closeness or distance from the offender.

The study contributes to expanding and enriching the body of knowledge on the experience of
incestuous mothers from a context-informed perspective. At the same time, to complement
these findings, follow-up studies are required that would examine the experience of incest and
motherhood among Jewish women from the ultra-Orthodox community, and separately, those
of women from modern Orthodox community. Additional studies examining incest in the
sociocultural context of other societies in Israel, such as Palestinian-Arab society, are also
necessary. From a different, but no less important perspective, the study provided a unique
opportunity for the participants to make their voice heard.

At the practice level, various professionals, such as hospital staff, caregivers, educators and
religious leaders, must be trained for a trauma-informed practice that emphasizes the
prevention, detection and treatment of incest victims from Orthodox background.
Professionals need to be able to cope with the unique challenges they face while providing
services to mothers with incest background. Professionals such as police investigators and
caregivers should also be trained in a context-informed practice that emphasizes the religious-
cultural context of the incest victim from Orthodox background alongside other personal
characteristics, while addressing processes that take place in the macro system.

At the policy level, educational policymakers must allocate funds to sexual abuse prevention
programs for children and their family members that would be tailored to their culture and,
among other things, encourage open discourse on sex and sexuality. In addition, the findings
suggest that incest shapes the way the victim observes Jewish religious laws as an adult,
particularly the challenges involved in following family purity laws. The Chief Rabbinate of
Israel must be aware of these challenges and provide victims with consistent and lenient
rulings adjusted to their unique needs.

97
THE HEBREW UNIVERSITY OF JERUSALEM
The Paul Baerwald School of Social Work and Social Welfare

The Motherhood Experience of Jewish

Orthodox Incest Victims
Thesis submitted for the degree of MA in Social Work

By Hadas Berreby

Supervised by Dr. Dafna Tener

Jerusalem

January 2019
98