‫יחידה ‪ :5‬הבדלים בין אישיים‪ -‬גישת התכונות‬

‫ארבע שאלות מרכזיות ביחידה ‪:5‬‬

‫מהם הממדים שבהם בני אדם נבדלים זה מזה? וכיצד מודדים אותם?‬ ‫‪‬‬

‫מה מקור ההבדלים?‬ ‫‪‬‬

‫באיזו מידה ההבדלים יציבים או משתנים לאורך חיי האדם?‬ ‫‪‬‬

‫מהן ההשלכות של ההבדלים הללו על חייהם של בני אדם?‬ ‫‪‬‬

‫דוגמא למשתנים פסיכולוגיים שמבחינים בין בני אדם‪:‬‬

‫תכונות אישיות כגון ביישנות‪ ,‬מופנמות‪-‬מוחצנות‪ ,‬הססנות‪-‬אימפולסיביות וכו'‪.‬‬ ‫‪)1‬‬
‫אינטליגנציה‬ ‫‪)2‬‬
‫מוטיבציה (כולל מטרות וערכים)‬ ‫‪)3‬‬
‫מצב רוח ורגשות‬ ‫‪)4‬‬
‫תחומי עניין ונטיות תעסוקתיות‬ ‫‪)5‬‬
‫מרבית המשתנים הללו מתפלגים בהתפלגות נורמלית‬ ‫‪‬‬

‫כיצד מודדים את ההבדלים הבינאישיים? גישות למחקר התכונות‬

‫מניחה שיש דבר כזה תכונות ואנחנו מודדים אותן‬
‫גישת התכונות המרובות ‪ :‬מדידת מספר גדול של תכונות כדי לנבא משהו‪ .‬לדוגמא‪ :‬נבחן מסירות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫רגישות‪ ,‬חרדתיות‪ ,‬אופטימיזם‪ ,‬קנאות וכו' כדי לנבא יציבות בחיי נישואין‪ .‬החיסרון של הגישה שהיא‬
‫מודדת הרבה דברים ולא ברור לאיזה משתנה יש יותר משקל ולאיזה פחות‪.‬‬
‫גישת התכונות העיקריות‪ :‬נבחר תכונות עיקריות‪ .‬לדוגמא‪ :‬נבחן ‪ 3‬גורמים עיקריים‪ -‬יציבות רגשית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אינטליגנציה וחברותיות כדי לנבא יציבות בחיי נישואין‪ .‬חסרונות‪ :‬אנחנו עלולים לפספס חלק מהתכונות‬
‫גישת התכונה היחידה‪ :‬גישה הפוכה‪ -‬ננסה לנבא מספר רב של התנהגויות על פי תכונה אחת‪ .‬לדוגמא‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫נבחן את השפעת ההערכה העצמית על‪ :‬דיכאון‪/‬חרדה‪/‬הרגלי עישון‪/‬מעורבות בפשע‪/‬נשירה מביה"ס וכו'‪.‬‬
‫נמדוד רק דבר אחד‪ ,‬משתנה מאוד מרכזי ומתוכו ננסה לגזור הרבה התנהגויות‪( .‬למשל משתנה‬
‫ההערכה העצמית)‪.‬‬
‫גישת התכונות לעומת גישת המצב‬
‫באיזו מידה ההבדלים יציבים או משתנים לאורך חיי האדם?‬
‫האם תכונה היא דפוס ביולוגי שטבוע במערכת העצבים שלנו (כתוצאה של תורשה או כתוצאה של‬ ‫‪‬‬
‫התפתחות רגשית מסוימת)‪ ,‬או שתכונה היא רק כותרת להתנהגות שנמצאת בעיני המתבונן בלבד?‬

‫גישת התכונות ‪ :‬תכונות הן דפוסים ביולוגיים הטבועים במערכת העצבים המרכזית שגורמים לביטויי‬
 ‫ההתנהגות ומסבירים את העקביות בתפקוד החברתי והרגשי מעבר למצבים שונים‪.‬‬

‫גישת המצב ‪ :‬תכונות הן מוסכמות שבני אדם גיבשו כדי לקטלג בנוחיות מגוון התנהגויות וחוויות אנושיות‬
‫ולהעניק להן משמעות‪ .‬מכיוון שהתכונות אינן קיימות מחוץ לתודעתו של צופה אנושי כלשהו‪ ,‬אי אפשר‬
‫לייחס להן השפעה סיבתית על ההתנהגות‪ .‬את המשמעות של התכונות יוצרים דרך שיח ואינטראקציה‬
‫חברתית‪.‬‬

‫הדילמה אם לבחור תכונה עיקרית או תכונות ספציפיות כדי לנבא התנהגות מכונה דילמת רוחב הפס‬
‫לעומת דיוק‪.‬‬
‫מדוע קשה להבחין בין השפעת התכונות להשפעת המצב?‬ ‫‪‬‬

‫משום שקשה מאד להחליט מהם מצבים דומים ומהם מצבים שונים‪ ,‬וקשה גם להחליט מהי התנהגות‬ ‫א‪.‬‬
‫עקבית‪.‬‬
‫נגיד שאני רוצה לחקור התנהגות של חיזור אצל הטרוסקסואלים לקראת חתונה ממבט ראשון‪ .‬אני‬
‫כחוקרת אומרת יש לי פה שורה של מצבים דומים‪ 3 -‬מקרים שונים שבהם הגיבור יוסי פוגש ‪3‬‬
‫מועמדות פוטנציאליות לשידוך‪ .‬מדובר במצב דומה מבחינתי כחוקרת (דייט) אבל יכול להיות‬
‫שמבחינת יוסי אלה סיטואציות שונות לגמרי‪ .‬הוא פגש את בחורה א' והיא נורא מזכירה את אמא‬
‫שלו‪ .‬מישהי אחרת מזכירה את אקסית שלו והשלישית לא אוהב את ריח הגוף שלה וכו'‪ .‬מבחינת יוסי‬
‫כל סיטואציה היא עולם אחר של תגובות פיזיולוגיות ורגשיות אבל מבחינתי כחוקרת זה הכל מצבים‬
‫דומים‪ -‬דייטים‪.‬‬

‫משום שקשה לדעת כיצד לפרש את המתאם‪ :‬האם המתאם מעיד על "תכונה" או על דמיון בין ‪2‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מצבים שנמדדו במחקר?‬
‫נגיד שקיבלתי מתאם גבוה‪ -‬האם זה מעיד על תכונה או על דמיון בין שני מצבים‪.‬‬

‫בגלל טעות הייחוס הבסיסית ‪ :‬כשאני מתנהג‪/‬ת‪ -‬זה בגלל המצב (נותנים משקל ראוי למצב)‬ ‫ג‪.‬‬
‫כשהאחר‪/‬ת מתנהג‪/‬ת‪ -‬זה בגלל התכונות שלו‪/‬ה (נותנים משקל יתר לתכונות)‪ .‬האופן שבו אנחנו‬
‫נוטים לפרש התנהגויות‪ .‬אם נסעתי מהר וחתכתי מישהו בכביש‪ -‬זה בגלל שנורא מיהרתי‪ .‬כשמישהו‬
‫אחר עשה את זה הוא חתך אותי בכביש בגלל שהוא מניאק‪.‬‬
‫כיום הגישה הרווחת היא שילוב של תכונות ומצב‪.‬‬
‫גישת התכונות לעומת גישת המצב ‪:‬באיזו מידה ההבדלים יציבים או משתנים לאורך חיי האדם?‬
‫למה יש לנו תחושה שאנו עקביים‪/‬ות על אף עדויות סותרות?‬
‫גישת התכונות‪ :‬קובעת שהתכונות טבועות בפנימיותו של האדם ושיש להן גורם נוירפסיכולוגי שבגללו‬ ‫‪‬‬
‫בני אדם מתנהגים באופן עקבי מעבר למצבים רגשיים‪ -‬חברתיים שונים ומעבר לתקופות זמן שונות‪.‬‬
‫תכונות = דפוסים ביולוגיים הטבועים במערכת העצבים המרכזית שגורמים לביטויי התנהגות ומסבירים‬
‫את העקביות בתפקוד החברתי והרגשי מעבר למצבים שונים‪.‬‬
‫גישת המצב‪ :‬גורסת שהתכונות נמצאות בעיני המתבונן ואין להן קיום במציאות האובייקטיבית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תכונות= מוסכמות שבני אדם גיבשו כדי לקטלג בנוחיות מגוון התנהגויות וחוויות אנושיות ולהעניק להן‬
‫משמעות‪ .‬מכיוון שהתכונות אינן קיימות מחוץ לתודעתו של צופה אנושי כלשהו‪ ,‬אי אפשר לייחס להן‬
‫השפעה סיבתית על ההתנהגות‪ .‬את המשמעות של תכונות יוצרים דרך שיח ואינטרקציה חברתית‪.‬‬
‫צריך להסתכל על מצבור התנהגויות שיש להן מכנה משותף‪ ,‬ולא על התנהגות יחידה‪ .‬תכונה לא‬ ‫‪‬‬
‫בהכרח מנבאת כל התנהגות והתנהגות אלא דפוס התנהגויות בעלות מכנה משותף‪ .‬למשל נטייה‬
 ‫למוחצנות‪ -‬זה לא מספיק שאבדוק את מספר החברים שיש לאדם בזמן נתון‪ -‬עד כמה הוא יוזם קשרים‪,‬‬
‫עד כמה מתעניין‬
‫אנשים מראים עקביות רק בתכונות שהם תופסים את עצמם כמאופיינים בהן‪( .‬מי שמאמין שהוא‬ ‫‪‬‬
‫הישגי‪/‬חברותי‪ ,....‬יפגין עקביות בתכונה זו) אם לבן אדם נורא חשוב הכריזמה שלו כחלק מהעצמי שלו‬
‫אז הוא יראה עקביות באותה תכונה כי זה חלק מהותי מאיך שהוא תופס את עצמו‪ .‬זה חשוב לו להיות‬
‫כריזמטי‪.‬‬
‫כדי למצוא עקביות בהתנהגות צריך למדוד התנהגות במצבים דומים שחוזרים על עצמם‪ ,‬ולא‬ ‫‪‬‬
‫במצבים שונים ‪( .‬לאנשים אין "תכונות"‪ ,‬יש להם דפוסי התנהגות כתגובה למצבים מסוימים)‪.‬‬
‫עמדת ביניים‪ :‬יש גם עמדת ביניים המציעה אינטראקציה בין תכונות ומצבים‪ .‬התאוריות הרווחות היום‬ ‫‪‬‬
‫בקרב חוקרי האישיות מחזיקות בעמדה כזאת‪ .‬לפי תפיסה זו לאדם יש תכונות שטבועות בו אך הן‬
‫יתבטאו רק במצבים מסוימים ולא באחרים‪.‬‬
‫יישומי ההבדלים בין גישת התכונות לגישת המצב‬
‫תעסוקה ‪ -‬האם לקבל אנשים לעבודה על סמך תוצאות מכוני מיון (גישת התכונות) או לאפשר לאנשים‬ ‫‪‬‬
‫לטפח את התכונות הרצויות במהלך העבודה?(גישת מצב)‬
‫אחריות פלילית ‪ -‬האם עבריינים הם תוקפניים מטבעם (תכונות) או שהם מגיבים למצבים מאתגרים כגון‬ ‫‪‬‬
‫עוני‪/‬מחסור במשאבים‪/‬חינוך לקוי‪(....‬מצב)‬
‫שביעות רצון מחיי הנישואים‪/‬זוגיות ארוכת טווח‪ -‬גישת המצב תטען שנישואים מאושרים מושפעים‬ ‫‪‬‬
‫ממצבים כגון‪ :‬מצב כלכלי‪/‬ילדים‪/‬השתתפות בטקסים דתיים‪ .‬גישת התכונות תדבר על התאמה בין‬
‫התכונות של בני הזוג‪.‬‬
‫ברירה גנטית ‪ -‬בעתיד נוכל לגלות את הקשר שבין גנים לתכונות ספציפיות ואז‪ ,‬באופן תיאורטי‪ ,‬הורים‬ ‫‪‬‬
‫יוכלו להחליט לסיים הריון בגלל שהילד צפוי להיות "אימפולסיבי"‪ .‬האם לאפשר זאת?‬
‫יציבות התכונות לאורך זמן‬
‫האם התנהגותנו יציבה לאורך השנים או שהיא לגמרי מושפעת מהסביבה ולכן היא לא יציבה? ואולי ניתן‬ ‫‪‬‬
‫לומר שככל שהאדם מתבגר זהותו נעשית מובהקת יותר ותכונות אישיותו מתייצבות?‬
‫מהו הגיל שאחריו לא נצפה עוד לשינויים באישיות? המקדימים מדברים על גיל שלוש‪ ,‬והמאחרים על סוף‬ ‫‪‬‬
‫גיל ההתבגרות‪.‬‬
‫מדוע קשה לעשות מחקרי אורך שינסו להשיב על השאלה הזו?‬ ‫‪‬‬
‫קשה להשיג תקציב למחקר שנמשך הרבה שנים‪ ,‬בעיה של נשירה‪ ,‬האם אנחנו מודדים את אותו הדבר‬
‫אצל ילד צעיר ואותו ילד בוגר יותר?‬
‫הממצאים העיקריים ‪ :‬יש תכונות שנשארות יציבות ויש תכונות שמשתנות לאורך החיים‪ .‬מבין‬ ‫‪‬‬
‫התכונות שמתייצבות‪ ,‬יש כאלה שמתייצבות בגיל צעיר‪ ,‬ויש כאלה שמתייצבות רק בסביבות גיל ‪.30‬‬
‫דוגמא להשפעת המצב‬ ‫‪‬‬

‫מהן ההשלכות של ההבדלים הללו על חייהם של בני אדם?‬

‫מקור התכונות – תורשה לעומת סביבה‬
‫מחקרי תאומים (תאומים מונוזיגוטיים לעומת דיזיגוטיים) ומחקרי אימוץ (ילדים ביולוגיים לעומת ילדים‬ ‫‪‬‬
‫מאומצים)‪ .‬יש בעיה עם מחקרי תאומים כי המדגם מאוד מצומצם‪ ,‬אבל יש לזה אפקט דרמטי על גנטיקה‪.‬‬
‫הממצאים העיקריים ממחקרי תאומים – בממוצע‪ ,‬מעבר לכל התכונות‪ ,‬יש מתאם גדול יותר בין תאומים‬ ‫‪‬‬
‫מונוזיגוטיים לתאומים דיזיגוטיים‪ .‬מרכיב התורשה גבוה מ‪. 50% -‬‬
‫הממצאים העיקריים ממחקרי האימוץ – הסביבה המשותפת משפיעה במידה קטנה מאד על הביטוי של‬ ‫‪‬‬
‫תכונות אישיות‪ .‬כלומר הגנטיקה לוקחת בגדול והרבה יותר משמעותית מהסביבה‪.‬‬
‫מוטציות‪ ,‬עקרון הבררה הטבעית של דרווין‪ -‬כיצד מוטציות בגנים של תאומים‬ ‫‪‬‬
‫דיזיגוטיים‪/‬ביולוגיים‪/‬מאומצים משפיעות על שונות בין תכונות אישיות?‬
‫התשובה‪ -‬מרכיב ההשפעה הגנטית הלא‪-‬תוספתית גדול יותר אצל תאומים דיזיגוטיים ומשום כך פוחת‬
‫הדמיון בביטוי תכונות אישיות ביניהן‪.‬‬
‫השפעה גנטית לא‪-‬תוספתית‪ :‬יחסי גומלין בין גנים‪ .‬דומיננטיות של גנים או שכנות של גנים עשויות‬
‫להשפיע על ביטוי התכונה בפועל‪.‬‬
‫מחקרי דימות מוחי? מה ניתן ללמוד מהם על תכונות אישיות? התמונה של הפעילות המוחית נראית‬ ‫‪‬‬
‫אחרת לגבי תכונות שונות‪.‬‬
‫מחקר שמנסה להתחקות אחר מיקומה של תכונת אישיות כלשהי במוח יבחן את הפעילות המוחית באותו‬
‫אזור בתגובה לגירוי כלשהו בשעה שמוחו נסרק‪ .‬בשיטת מחקר נוספת ניתן לבחון במה שונים המוחות‬
‫של אנשים שנבדלים זה מזה בביטוי של אותה תכונה‪ .‬לסיכום הידע על הנוירואנטומיה של תכונות‬
‫האישיות עדיין מצומצם‪.‬‬
‫נוירוטרנסמיטרים‪ -‬ריכוז נמו מדי או גבוה מדי של נוירוטרנסמיטרים מסוימים עלול לשבש את התפקוד‬ ‫‪‬‬
‫הנורמלי של מוח וההפרעה יכולה להתבטא בהתנהגות‪.‬‬

‫לסיכום‪ :‬הפרק דוגל באינטראקציה של גישת המצב וגישת התכונות‪.‬‬