Professional Documents
Culture Documents
גישת התכונות :תכונות הן דפוסים ביולוגיים הטבועים במערכת העצבים המרכזית שגורמים לביטויי
ההתנהגות ומסבירים את העקביות בתפקוד החברתי והרגשי מעבר למצבים שונים.
גישת המצב :תכונות הן מוסכמות שבני אדם גיבשו כדי לקטלג בנוחיות מגוון התנהגויות וחוויות אנושיות
ולהעניק להן משמעות .מכיוון שהתכונות אינן קיימות מחוץ לתודעתו של צופה אנושי כלשהו ,אי אפשר
לייחס להן השפעה סיבתית על ההתנהגות .את המשמעות של התכונות יוצרים דרך שיח ואינטראקציה
חברתית.
הדילמה אם לבחור תכונה עיקרית או תכונות ספציפיות כדי לנבא התנהגות מכונה דילמת רוחב הפס
לעומת דיוק.
מדוע קשה להבחין בין השפעת התכונות להשפעת המצב?
משום שקשה מאד להחליט מהם מצבים דומים ומהם מצבים שונים ,וקשה גם להחליט מהי התנהגות א.
עקבית.
נגיד שאני רוצה לחקור התנהגות של חיזור אצל הטרוסקסואלים לקראת חתונה ממבט ראשון .אני
כחוקרת אומרת יש לי פה שורה של מצבים דומים 3 -מקרים שונים שבהם הגיבור יוסי פוגש 3
מועמדות פוטנציאליות לשידוך .מדובר במצב דומה מבחינתי כחוקרת (דייט) אבל יכול להיות
שמבחינת יוסי אלה סיטואציות שונות לגמרי .הוא פגש את בחורה א' והיא נורא מזכירה את אמא
שלו .מישהי אחרת מזכירה את אקסית שלו והשלישית לא אוהב את ריח הגוף שלה וכו' .מבחינת יוסי
כל סיטואציה היא עולם אחר של תגובות פיזיולוגיות ורגשיות אבל מבחינתי כחוקרת זה הכל מצבים
דומים -דייטים.
משום שקשה לדעת כיצד לפרש את המתאם :האם המתאם מעיד על "תכונה" או על דמיון בין 2 ב.
מצבים שנמדדו במחקר?
נגיד שקיבלתי מתאם גבוה -האם זה מעיד על תכונה או על דמיון בין שני מצבים.
בגלל טעות הייחוס הבסיסית :כשאני מתנהג/ת -זה בגלל המצב (נותנים משקל ראוי למצב) ג.
כשהאחר/ת מתנהג/ת -זה בגלל התכונות שלו/ה (נותנים משקל יתר לתכונות) .האופן שבו אנחנו
נוטים לפרש התנהגויות .אם נסעתי מהר וחתכתי מישהו בכביש -זה בגלל שנורא מיהרתי .כשמישהו
אחר עשה את זה הוא חתך אותי בכביש בגלל שהוא מניאק.
כיום הגישה הרווחת היא שילוב של תכונות ומצב.
גישת התכונות לעומת גישת המצב :באיזו מידה ההבדלים יציבים או משתנים לאורך חיי האדם?
למה יש לנו תחושה שאנו עקביים/ות על אף עדויות סותרות?
גישת התכונות :קובעת שהתכונות טבועות בפנימיותו של האדם ושיש להן גורם נוירפסיכולוגי שבגללו
בני אדם מתנהגים באופן עקבי מעבר למצבים רגשיים -חברתיים שונים ומעבר לתקופות זמן שונות.
תכונות = דפוסים ביולוגיים הטבועים במערכת העצבים המרכזית שגורמים לביטויי התנהגות ומסבירים
את העקביות בתפקוד החברתי והרגשי מעבר למצבים שונים.
גישת המצב :גורסת שהתכונות נמצאות בעיני המתבונן ואין להן קיום במציאות האובייקטיבית.
תכונות= מוסכמות שבני אדם גיבשו כדי לקטלג בנוחיות מגוון התנהגויות וחוויות אנושיות ולהעניק להן
משמעות .מכיוון שהתכונות אינן קיימות מחוץ לתודעתו של צופה אנושי כלשהו ,אי אפשר לייחס להן
השפעה סיבתית על ההתנהגות .את המשמעות של תכונות יוצרים דרך שיח ואינטרקציה חברתית.
צריך להסתכל על מצבור התנהגויות שיש להן מכנה משותף ,ולא על התנהגות יחידה .תכונה לא
בהכרח מנבאת כל התנהגות והתנהגות אלא דפוס התנהגויות בעלות מכנה משותף .למשל נטייה
למוחצנות -זה לא מספיק שאבדוק את מספר החברים שיש לאדם בזמן נתון -עד כמה הוא יוזם קשרים,
עד כמה מתעניין
אנשים מראים עקביות רק בתכונות שהם תופסים את עצמם כמאופיינים בהן( .מי שמאמין שהוא
הישגי/חברותי ,....יפגין עקביות בתכונה זו) אם לבן אדם נורא חשוב הכריזמה שלו כחלק מהעצמי שלו
אז הוא יראה עקביות באותה תכונה כי זה חלק מהותי מאיך שהוא תופס את עצמו .זה חשוב לו להיות
כריזמטי.
כדי למצוא עקביות בהתנהגות צריך למדוד התנהגות במצבים דומים שחוזרים על עצמם ,ולא
במצבים שונים ( .לאנשים אין "תכונות" ,יש להם דפוסי התנהגות כתגובה למצבים מסוימים).
עמדת ביניים :יש גם עמדת ביניים המציעה אינטראקציה בין תכונות ומצבים .התאוריות הרווחות היום
בקרב חוקרי האישיות מחזיקות בעמדה כזאת .לפי תפיסה זו לאדם יש תכונות שטבועות בו אך הן
יתבטאו רק במצבים מסוימים ולא באחרים.
יישומי ההבדלים בין גישת התכונות לגישת המצב
תעסוקה -האם לקבל אנשים לעבודה על סמך תוצאות מכוני מיון (גישת התכונות) או לאפשר לאנשים
לטפח את התכונות הרצויות במהלך העבודה?(גישת מצב)
אחריות פלילית -האם עבריינים הם תוקפניים מטבעם (תכונות) או שהם מגיבים למצבים מאתגרים כגון
עוני/מחסור במשאבים/חינוך לקוי(....מצב)
שביעות רצון מחיי הנישואים/זוגיות ארוכת טווח -גישת המצב תטען שנישואים מאושרים מושפעים
ממצבים כגון :מצב כלכלי/ילדים/השתתפות בטקסים דתיים .גישת התכונות תדבר על התאמה בין
התכונות של בני הזוג.
ברירה גנטית -בעתיד נוכל לגלות את הקשר שבין גנים לתכונות ספציפיות ואז ,באופן תיאורטי ,הורים
יוכלו להחליט לסיים הריון בגלל שהילד צפוי להיות "אימפולסיבי" .האם לאפשר זאת?
יציבות התכונות לאורך זמן
האם התנהגותנו יציבה לאורך השנים או שהיא לגמרי מושפעת מהסביבה ולכן היא לא יציבה? ואולי ניתן
לומר שככל שהאדם מתבגר זהותו נעשית מובהקת יותר ותכונות אישיותו מתייצבות?
מהו הגיל שאחריו לא נצפה עוד לשינויים באישיות? המקדימים מדברים על גיל שלוש ,והמאחרים על סוף
גיל ההתבגרות.
מדוע קשה לעשות מחקרי אורך שינסו להשיב על השאלה הזו?
קשה להשיג תקציב למחקר שנמשך הרבה שנים ,בעיה של נשירה ,האם אנחנו מודדים את אותו הדבר
אצל ילד צעיר ואותו ילד בוגר יותר?
הממצאים העיקריים :יש תכונות שנשארות יציבות ויש תכונות שמשתנות לאורך החיים .מבין
התכונות שמתייצבות ,יש כאלה שמתייצבות בגיל צעיר ,ויש כאלה שמתייצבות רק בסביבות גיל .30
דוגמא להשפעת המצב